דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת ט' ישיבה שפ"ח הישיבה השלוש-מאות-ושמונים-ושמונה של הכנסת העשרים יום רביעי, ד' בטבת התשע"ט (12 בדצמבר 2018) ירושלים, הכנסת, שעה 11:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 6 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 6 שאילתות דחופות 7 586. חשיפת יומן הפגישות של בכירים במשרד המשפטים 7 יעקב מרגי (ש"ס): 7 שרת המשפטים איילת שקד: 7 588. סגירת מרכז תעסוקה ללוקים באוטיזם 9 מיכל רוזין (מרצ): 9 שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: 9 איציק שמולי (המחנה הציוני): 12 585. התייקרות ביטוח החובה לרכבים 15 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 15 סגן שר האוצר יצחק כהן: 15 יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): 17 589. היתר הפליטה למפעל דור כימיקלים בחיפה 19 יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): 19 סגן השר להגנת הסביבה ירון מזוז: 20 מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת): 21 587. קיצוץ תקציבי בתחבורה הציבורית 23 תמר זנדברג (מרצ): 23 שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ: 23 מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת): 24 ענת ברקו (הליכוד): 25 הצעת חוק פיצוי לנפגעי פוליו (תיקון – הכרה באחוזי נכות של נפגע פוליו לצורך דינים אחרים), התשע"ח–2018 29 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 29 שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: 30 הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – מתן טיפולי שיניים, פה ולסת למבוטח עם שיתוק מוחין), התשע"ה–2015 31 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 31 הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – מתן טיפולי שיניים, פה ולסת למבוטח עם שיתוק מוחין), התשע"ה–2015 33 נורית קורן (הליכוד): 34 סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: 36 הצעת חוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות (מספר בתי אב ביישוב קהילתי), התשע"ט–2018 38 בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): 39 השר לשיתוף פעולה אזורי צחי הנגבי: 44 סתיו שפיר (המחנה הציוני): 46 הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – איסור פעילות שיש בה הדתה, שנאה בשל נטייה מינית, גזענות והדרת נשים במוסדות חינוך ממלכתיים), התשע"ז–2017 49 יוסי יונה (המחנה הציוני): 49 סגן שר החינוך מאיר פרוש: 53 יוסי יונה (המחנה הציוני): 57 הצעת חוק עידוד שירות צבאי, לאומי או לאומי-אזרחי, התשע"ז–2017 58 עודד פורר (ישראל ביתנו): 59 סגן שר החינוך מאיר פרוש: 62 עודד פורר (ישראל ביתנו): 65 הצעת חוק פינוי ההתנחלויות, התשע"ח–2018 71 ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת): 72 שר התיירות יריב לוין: 82 ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת): 89 הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – הצהרת אמונים) 92 עודד פורר (ישראל ביתנו): 92 שרת המשפטים איילת שקד: 96 עודד פורר (ישראל ביתנו): 100 הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הטלת התפקיד להרכבת הממשלה על ראש מפלגה) 103 דוד אמסלם (הליכוד): 104 שר התיירות יריב לוין: 106 תמר זנדברג (מרצ): 112 הצעת חוק שירותי הסעד (תיקון – איסור התניית מימון שירותי רווחה ברשויות מוחלשות), התשע"ח–2018 121 שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: 122 לאה פדידה (המחנה הציוני): 126 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 129 סגן מזכירת הכנסת נאזם בדר: 129 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – נכה שהגיע לגיל פרישה), התשע"ז–2017 129 רויטל סויד (המחנה הציוני): 130 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – נכה שהגיע לגיל פרישה), התשע"ה–2015 132 אילן גילאון (מרצ): 132 שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: 134 רויטל סויד (המחנה הציוני): 141 אילן גילאון (מרצ): 144 הצעת חוק-יסוד: השוויון 147 מוסי רז (מרצ): 147 הצעת חוק-יסוד: שוויון זכויות חברתי ומדיני לכל אזרחי מדינת ישראל (תיקוני חקיקה) 150 מרב מיכאלי (המחנה הציוני): 150 שרת המשפטים איילת שקד: 151 מוסי רז (מרצ): 158 מרב מיכאלי (המחנה הציוני): 160 הודעה אישית של חבר הכנסת אחמד טיבי 162 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 162 הצעת חוק הממשלה (תיקון – ועדת שרים לענייני ביטחון לאומי), התשע"ט–2018 165 עפר שלח (יש עתיד): 165 שר התיירות יריב לוין: 169 עפר שלח (יש עתיד): 174 הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – קציבת מועדים לקבלת טיפול רפואי או פארה-רפואי), התשע"ט–2018 176 מאיר כהן (יש עתיד): 176 יעקב ליצמן (יהדות התורה): 179 מאיר כהן (יש עתיד): 181 הצעת חוק הקמת יישוב עירוני חדש לאוכלוסייה הדרוזית, התשע"ז–2017 194 יואל חסון (המחנה הציוני): 194 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברי הכנסת, היום ד' בטבת תשע"ט, 12 בדצמבר 2018. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. הודעה למזכירת הכנסת. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו אתמול, יום שלישי, ג' בטבת התשע"ט, 11 בדצמבר 2018, על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק אחריות לעבודות שיפוצים, התשע"ט–2018, שהחזירה ועדת הכלכלה; הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 96), התשע"ט–2018, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 137) (תקיפת צוות רפואי), התשע"ט–2018, של חברי הכנסת איילת נחמיאס ורבין, מירב בן ארי ואיציק שמולי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 210) (הקדמת המועד לתשלום גמלה), התשע"ט–2018, של חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 61) (היעדרות בשל טיפולי פוריות), התשע"ט–2018, של חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, אלי אלאלוף ומאיר כהן; הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל תרומת איבר על ידי בן זוג או הורה) (תיקוני חקיקה), התשע"ט–2018, של חבר הכנסת ינון אזולאי וקבוצת חברי הכנסת. מסקנות הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בעקבות דיון בהצעתן של חברות הכנסת רחל עזריה, מיכל בירן ועליזה לביא בנושא: מחדל בבדיקת הרקע הרפואי של תורמות ביציות; בעקבות דיון בהצעתם של חברי הכנסת מיכל רוזין, יעל כהן-פארן ואחמד טיבי בנושא: הבדיקות החיצוניות בתלונות על הטרדות מיניות בידי בכירים בחברות. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה למזכירת הכנסת. << נושא >> שאילתות דחופות << נושא >> << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו עוברים לשאילתות דחופות. אני מתכבד להזמין את שרת המשפטים חברת הכנסת איילת שקד לעלות לדוכן להשיב על שאילתה דחופה מס' 586, של חבר הכנסת יעקב מרגי. הנושא: חשיפת יומן הפגישות של בכירים במשרד המשפטים. חבר הכנסת מרגי, אתה יכול לגשת למיקרופון ולקרוא את נוסח השאילתה. << שאילתה >> 586. חשיפת יומן הפגישות של בכירים במשרד המשפטים << שאילתה >> << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. בוקר טוב, כבוד השרה, השאילתה היא כזו: בעיתון "בקהילה" פרסמו כי משרדך מנע את חשיפת יומן הפגישות של המשפטנית אביטל שטרנברג, בטענה שאומנם היא "נושאת משרה בכירה" אולם "אינה נמנית עם הסגל הניהולי הבכיר של המשרד". ברצוני לשאול: 1. האם הציטוט נכון? 2. כיצד תסבירי שבכירי משרד המשפטים נמנעים מפעולה שהם עצמם דורשים מזולתם? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. בבקשה, גברתי השרה. << דובר >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, בראשית הדברים חשוב להעמיד את הדברים על דיוקם. משרד המשפטים אינו קובע לעובדיו הבכירים נורמה מקילה ביחס למשרדים אחרים. כך, למשל, בשנים האחרונות פרקליט המדינה, המשנים ליועץ המשפטי לממשלה, היועץ המשפטי לממשלה, מנכ"לית משרד המשפטים – כולם חשפו את היומנים שלהם במסגרת בקשות חופש מידע. אשר ליומנה של גב' אביטל שטרנברג, כפי שנמסר לי מאת הגורמים המקצועיים במשרדי – וזה מקובל עליי – נוכח העובדה שגב' שטרנברג אינה נמנית עם הסגל הניהולי הבכיר של המשרד, מדובר במידע הנוגע לניהול פנימי של המשרד. חשיפת היומן עלולה לגרום לאפקט מצנן על יתר עובדי משרדי הממשלה בכל הקשור לניהול יומנם באופן אשר יסייע לביצוע עבודתם. לצד זאת, צוין בתשובת המשרד כי ככל שתוגש בקשה פרטנית שיהיה בה עניין לציבור, הרי הבקשה תישקל כמקובל. למותר לציין כי הדברים מושפעים מסוג התפקיד ומבכירותו. ככלל, ניתן לומר שככל שבעל התפקיד הוא בכיר יותר, כך תיטה הכף לטובת מסירת מידע. אביטל נמצאת תחת דינה זילבר. היומן של דינה זילבר חשוף, גם היומן של היועץ המשפטי לממשלה חשוף וגם היומן שלי חשוף. בשרשרת המזון נראה לי שזה מספיק. מכל מקום, לגופם של דברים, חשוב להבהיר כי מבירור שנערך מול גב' שטרנברג עולה כי היא לא מקיימת פגישות פרטיות עם גורמים כאלה או אחרים בקשר לעבודתה. פגישות כאלה נעשות רק במסגרת הרשמית של העבודה ובהשתתפות יתר הגורמים הנוגעים בדבר. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, שרת המשפטים. שאלה נוספת לחבר הכנסת יעקב מרגי. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> תודה לשרה על התשובה המפורטת. אני מקווה שהשרה מבינה למה התעורר הספק – בגלל שסוגיית המסתננים מאוד טעונה, והיה חשש שהיא לא מקיימת את מדיניות המשרד ומדיניות השרה. זאת הסיבה שהשאילתה הזאת יצאה, ואני שמח שהנושא הובן. << דובר_המשך >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר_המשך >> אני יודעת, זה בסדר. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לשרה על תשובתה. כן, זהו, עד כאן השאילתה הנ"ל. אנחנו מתכבדים להזמין את שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, הלוא הוא חבר הכנסת חיים כץ, לעלות לדוכן להשיב על שאילתה דחופה מס' 588. חברת הכנסת מיכל רוזין שאלה את השר בנושא סגירת מרכז תעסוקה ללוקים באוטיזם. בבקשה, גברתי יכולה לגשת למיקרופון ולקרוא את נוסח השאילתה. יש כבר שואלים נוספים; חבר הכנסת שמולי מבקש. << שאילתה >> 588. סגירת מרכז תעסוקה ללוקים באוטיזם << שאילתה >> << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> תודה רבה. אכן, מיזם חשוב שהוסכם לפני כשמונה שנים עם ויצו – עם בית הספר גן ונוף, בשיתוף פעולה עם אלו"ט, וכמובן הרווחה. והשאלה שלי: בימים האחרונים נודע על סגירת מרכז התעסוקה ומרכז היום עבור אוכלוסייה הלוקה באוטיזם בבית ספר גן ונוף, שלוחת ויצו פתח תקווה, ופיזור חברי הקבוצה למסגרות אשר אינן מתאימות לתפקודם. ברצוני לשאול: מדוע נסגר, ומהי האלטרנטיבה עבור חברי הקבוצה? תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בבקשה, אדוני השר. << דובר >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברתי חברת הכנסת רוזין, קודם כול, לא נסגר, לא נסגר. אנחנו מברכים את ראש עיריית פתח תקווה החדש שנבחר, רמי גרינברג, והוא הודיע חד-משמעית שהוא לא ייתן למקום להיסגר. זה אחת. ואיך שאני מכיר אותו, הוא גם יעמוד בדבריו והמקום לא ייסגר. יחד עם זה, חלילה, אם ייסגר, אז יש לנו אלטרנטיבות, שאנחנו לא רוצים להשתמש בהן כי אנחנו רוצים שזה יישאר. יש אלטרנטיבות אחרות, אבל האנשים האלה רגילים למקום ואנחנו לא רוצים לשנע אותם ולשנות. זה הכול. אני מאוד מקווה שהוא יעמוד בכך, ואיך שאני מכיר אותו הוא גם יעמוד והכול יהיה בסדר. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לשר. שאלה נוספת לחברת הכנסת רוזין. גם חבר הכנסת שמולי מבקש לשאול שאלה נוספת. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> שיהיה בריא העיתון. כל יום אנחנו קוראים בעיתון, ואתה נותן להם שאילתות ומביא אותי לפה ראשון. << דובר_המשך >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר_המשך >> רגע, סליחה, זה לא תפקידה של הכנסת לפקח, או לבקר את עבודת הממשלה? זה בדיוק מה שאתה עושה פה. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> לא, לא, זה לא עבודת הממשלה. זה לקרוא בעיתון. << דובר_המשך >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר_המשך >> סליחה. אנחנו, חברי הכנסת וחברות הכנסת, עושים, אני חושבת, עבודת קודש פה יום-יום בפיקוח ובקרה על עבודת הממשלה. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> בייחוד ביום שני בערב, בייחוד ביום שני בערב. << דובר_המשך >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר_המשך >> ובחלק מזה גם משתמשים – – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> כולל השעות הקטנות של הלילה. << דובר_המשך >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר_המשך >> אני חושבת שהזלזול הזה אינו במקומו. כן, זה חלק מעבודת האופוזיציה. צריך להתגאות בדמוקרטיה תוססת. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> למה? תני ליהנות. מה, אנחנו באים רק בשביל לסבול? מה, תמר? מה? << דובר_המשך >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר_המשך >> אני רואה, מצד שני, שאתה מעתיק מראש הממשלה את הסיסמאות שלו, ובעצם מה שאמרת לנו בתשובה הקודמת – רב הנסתר על הגלוי. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> איזה סיסמאות, למה? << דובר_המשך >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר_המשך >> אנחנו לא נגיד מה נעשה איתם. ודאי שצריך להגיד. רמי גרינברג, עם כל הכבוד לו – ראש העיר שלי – אומנם אם הוא אמר אכן אני שמחה שהוא אמר, אבל זה לא מספיק, מכיוון שבסופו של דבר, ויצו – אני דיברתי אישית עם ויצו, והם אמרו שהתוכנית לא תמשיך להתקיים. ומכיוון שהם מממנים מחצית מהתוכנית, אז צריך לשאול – ואתה שר הרווחה – מה יהיה הפתרון עבור אותה אוכלוסייה, ולא להגיד לי: אנחנו לא נגיד, זה סודי. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. בבקשה. << דובר_המשך >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר_המשך >> אבל אני רוצה לשאול שאלה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בבקשה. חשבתי שזו השאלה. בבקשה, גברתי. << דובר_המשך >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר_המשך >> אני רוצה לשאול אותך על סל השיקום לנשים. כבר כמעט שנתיים שיש תקציב, שאושר בעקבות הצעת החוק של חברת הכנסת זהבה גלאון. לצערי הרב, רק אחרי שיזמתי דיון מהיר והיה דיון מהיר בוועדה אצל אלי אלאלוף, יצא מכרז במהירות, שמדבר על ספק יחיד. גם מנכ"ל המשרד הסכים שהעניין הזה הוא לא רציני, הוא לא נכון, צריך לשנות את המכרז. ואני רוצה לשאול, באמת, האם ישונה המכרז? והאם הכסף – זה כבר 20 מיליון שקלים – ילך חזרה לאוצר המדינה או יישמר לאותן 200 נשים שיוצאות ממקלטים והן צריכות את סל השיקום הזה כדי לא לחזור הביתה לגבר המתעלל והפוגע, וחס וחלילה להירצח, כמו 25 הנשים שנרצחו עד היום? תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. חבר הכנסת איציק שמולי, שאלה שלך. << דובר >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כבוד השר, אני לא קראתי על זה בעיתון. למען הגילוי הנאות, אחד מקרובי או רחוקי משפחתי הוא אחד החוסים באותו המעון. אני עשיתי באמת מאמצים בשבוע האחרון לעשות שיחות טלפון, גם עם ויצו, גם עם אלו"ט, גם עם המשפחות עצמן. אני מאוד שמח על האופטימיות שלך – אני לא אומר את זה בציניות. כרגע יש מכתב של ויצו, אחרי שהם קיימו את השיחה עם ראש העיר, והמכתב הזה אומר שבסוף חודש דצמבר הם אמורים להתפנות. לאחר השיחה עם ראש העיר, ויצו אומרת: אוקיי, עוד חודש לפה, עוד חודש לפה, אבל החבר'ה האלה יתפנו. ובעצם יש פה בעיה: נכון שיש מסגרות אחרות, אבל לפחות הטענה של המשפחות היא שאותן המסגרות אינן מתאימות לטיפול באוכלוסייה אוטיסטית. אז השאלה היא: האם באמת המשרד מתכוון לעשות צעדים אקטיביים, מעבר ללסמוך על ראש העיר בהקשר של השארת המקום? והשאלה השנייה היא לגבי חלופות: בעצם יש מחסור בחלופות לא רק לאוכלוסייה האוטיסטית אלא לאוכלוסיות אחרות שמוגדרות כבעלות צרכים מיוחדים. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. בבקשה, אדוני השר. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> קודם כול, אני לא אומר שום דבר בסוד, אבל את בטח לא מצפה – אני מכיר אותך, גם את בחורה אינטליגנטית, אישה אינטליגנטית – – – << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> עכשיו הרגת לי את הפריימריז. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> במרצ זה רק לא אינטליגנטים? << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> לא, שתגיד עליי דברים טובים? << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> את שכונתית, את בסדר. את בכלל לא היית ברמת גן, את לא מכירה. מה שאת מבקשת ממני זה שאני אגיד לך, ויש שם x אנשים, לאן כל אחד הולך? לכל אחד יש מקום אם חלילה זה ייסגר, ולהערכתי לא ייסגר. כמו שאמרתי לפני זה שאל-סם לא ייסגר ולא נסגר, וגם כנפיים של קרמבו, אמרו שייסגר וייחתם לחמש שנים – לא בעקבות זה, בעקבות עבודה קשה והסכמים ולא לוותר ולחצים. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> אתה טוען שזה ימשיך. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> הינה אני אומר לך. להערכתי, מה שוויצו אומר – זה לא ייסגר. אם זה ייסגר, כל אחד מהאנשים האלה יטופל, כל אחד מהם יטופל, ואם אתה מכיר מאלו"ט אז תשאל באלו"ט מה קרה בשלוש השנים האחרונות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> תשאל מה קרה, אם יש טיפול, אם עוזרים לאנשים, אם מתייחסים. אנחנו לא נפקיר את האנשים האלה. לא נפקיר – – – << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> מה לגבי סל שיקום? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> סל שיקום. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> לגבי סל שיקום אני אתן לך תשובה כתובה. תעבירי לי את זה בדף, שאני אזכור; שאני אזכור, לא כי אמרת ואני לא אזכור – ואני אתן לך תשובה כתובה. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לשר חיים כץ. אנחנו עוברים לשאילתה הבאה. סגן שר האוצר יצחק כהן מתבקש לעלות לדוכן להשיב על שאילתה דחופה מס' 585, מאת חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי. הנושא: התייקרות ביטוח החובה לרכבים. לא יכולתם לפתור את זה בישיבת סיעה? << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> אמרתי לו עכשיו: תשאל אותי ישירות – – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> או שסגן השר רוצה לזכות את כולם בתשובה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> ברור. << שאילתה >> 585. התייקרות ביטוח החובה לרכבים << שאילתה >> << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> אדוני סגן השר, פורסם כי סיום החזרת הכספים העודפים מחברת קרנית והוזלת ביטוחי האופנועים יגרמו להתייקרות של 7% עד 10% בביטוח הרכב. רצוני לשאול: 1. האומנם כן? 2. אם כן, מדוע מהלכים אלו מחייבים את ייקור ביטוח החובה? 3. האם מחירי ביטוח החובה ואגרת הרישוי בישראל גבוהים ביחס למדינות המערביות? תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. בבקשה, סגן השר. << דובר >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר >> טוב שאתה עוקב אחרי הפרסומים, זה מראה שאתה מתמיד. על כל פנים, חברי חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי ומנהל הסיעה הרב צביקה יעקובזון, מבדיקה שערכה רשות שוק ההון במהלך 2016, נמצא כי במאזן קרנית – קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים – קיים עודף של כ-1.1 מיליארד שקלים, שמקורו בעיקר מפרמיות שנגבו מציבור המבוטחים אשר הושקעו על ידי קרנית והניבו תשואות גבוהות במהלך השנים. לפיכך, הוחלט על ידי שר האוצר והממונה על שוק ההון להשיב כספים אלה למבוטחים בביטוח רכב חובה במהלך השנים 2017 ו-2018, במטרה להקטין את נטל ביטוח החובה על הציבור. במהלך 2017 הושבו לציבור המבוטחים בביטוח רכב חובה כ-700 מיליון שקלים. המבוטחים קיבלו הנחה של 12% בדמי הביטוח ששילמו במהלך 2017. ההשבה נמשכה גם ב-2018, ובמסגרתה קיבלו המבוטחים הנחה של עוד 7% בדמי הביטוח ששילמו במהלך 2018, ולפי הערכות של רשות שוק ההון, שנת 2018 תסתיים בהשבת 400 מיליון שקלים נוספים לציבור, מה שיביא לסיום המהלך ולהשבת 1.1 מיליארד שקלים. זה שייך לציבור, אדוני היושב-ראש, החזירו את זה לציבור. לעניין גובה תעריפי ביטוח החובה בישראל נציין כי קיים קושי להשוות בין תעריפי ביטוח החובה בישראל לתעריפים במדינות אחרות, וזאת בשל ההבדלים הקיימים במשטר הביטוח, כאשר היקף הכיסוי המוענק למבוטחים בביטוח רכב חובה בישראל הינו הרחב ביותר מבין המדינות המפותחות בעולם, דבר המשתקף בפרמיות המשולמות על ידי הציבור. עד כאן. שאילתה נוספת? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. שאלה נוספת, חבר הכנסת מלכיאלי? << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> לא, אבל לחברת הכנסת יעל כהן-פארן יש שאלה נוספת. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אני מרשה לך לקחת את התשובה, לשלוח אותה לעיתונאי שכתב את הכתבה, וכמובן למנהל הסיעה, לרב צביקה יעקובזון. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – בישיבת סיעה נגמור את הכול? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בבקשה. << דובר >> יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני סגן השר, בהקשר של רכבים אחרים, אופניים חשמליים: בשבועות האחרונים נעצרו על ידי המכס כמויות אדירות, מכולות שלמות של אופניים חשמליים שיובאו לישראל בשל הטענה שהם לא עומדים בסטנדרטים חדשים, שלא ברורים אפילו לא למכס, לא למכון התקנים ולא ליבואנים. למעשה, התקנות, או מה שהוגדר כקריטריונים לאופניים חשמליים עד כה – הם כן עמדו בהן. עכשיו, כשהן שונו, נעצרו כל המכולות, כל המשלוחים, ואנשים שייבאו אותם נשארו ללא המטען שהם הביאו. השאלה היא: האם אתה מודע לכך? מה אתם עושים בעניין? << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> מה היית רוצה? שישחררו אותם? << דובר_המשך >> יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אם הם עומדים בתקנות שדרשו מהם – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אז. << דובר_המשך >> יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – עד שלא ברור מה התקנות – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> דרשו אז. << דובר_המשך >> יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> שיבהירו מה רוצים, מה רוצים מהיבואנים, שיהיה ברור, ואז לפי מה שברור, יאשרו או לא יאשרו. כרגע יש חוסר ודאות מוחלט מה בכלל רוצים מהיבואנים – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> ד"ר טיבי, אתה מפריע לי. << דובר_המשך >> יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – לגבי אותם אופניים שמיובאים לארץ. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> קודם כול, אני רוצה לברך את המכס על העבודה הנהדרת שהוא עושה, ואם החליטו המומחים שיש לתקן ולהחמיר – ואנחנו כולנו יודעים מה קורה עם האופניים החשמליות – – – << קריאה >> יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): << קריאה >> חשמליים. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אגב, הנכדה שלי נפגעה מהאופניים החשמליים, פגיעת פגע וברח. ברוך השם היא מרגישה טוב, אבל תינוקת בת ארבע, פגעו בה אופניים חשמליים. << קריאה >> יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): << קריאה >> אין ספק שצריך קריטריונים בחוק. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> סליחה. צריך קריטריונים, ולדעתי כמה שיחמירו יותר, יהיה יותר טוב, שהבטיחות של הילדים והולכי הרגל – וגם של הרוכבים, גם של הרוכבים עצמם, גם להם אנחנו דואגים. אז שיעמדו בתקנים. שיעקבו: הם יכולים לעקוב, ייכנסו לאתר, יראו בדיוק מה הם צריכים. גם היבואנים יודעים בדיוק מה הם צריכים לעשות, ושלא ינסו להכניס לארץ אופניים לא תקניים. עוד שאילתות? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> לא, אדוני. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> תודה, אדוני. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> סיימת להיום. אנחנו מודים לך, אדוני סגן שר האוצר יצחק כהן. אנחנו מזמינים את סגן השר להגנת הסביבה חבר הכנסת ירון מזוז לעלות לדוכן להשיב על שאילתה דחופה מס' 589, של חברת הכנסת יעל כהן-פארן. נושא השאילתה: היתר הפליטה למפעל דור כימיקלים בחיפה. בבקשה, גברתי, נא לקרוא את נוסח השאילתה. << שאילתה >> 589. היתר הפליטה למפעל דור כימיקלים בחיפה << שאילתה >> << דובר >> יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש, אדוני סגן השר, בראשית נובמבר הוגשו הערות ציבור להיתר הפליטה מכמה גורמים. בסוף החודש הופצה הודעה שלא יתקיים דיון ציבורי כמקובל, בשל מיעוט המגישים. רצוני לשאול: מדוע לא יתקיים הדיון, אפילו מספרם מועט, לנוכח הרגישות הציבורית והסביבתית באזור? תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. אדוני סגן השר. << דובר >> סגן השר להגנת הסביבה ירון מזוז: << דובר >> תודה רבה, כבוד יושב-ראש הכנסת. חברי כנסת, שרים, חברתי חברת הכנסת יעל פארן, כידוע לך, אני דוגל בשקיפות מלאה ומאמין גדול בכוח הציבורי ובזכות הציבור לדעת. לא מזמן ערכנו דיון ציבורי לכאו"ל, ונוהל זה הינו מאבני היסוד של המשרד להגנת הסביבה. כפי שציינת, אכן לא היו הרבה שניגשו וביקשו לערוך דיון ציבורי, לפיכך לא ראינו לנכון לקיים דיון. אך לאחר בחינה מחודשת, ולאור חשיבות השקיפות בעינינו, הוחלט שהמשרד יקיים דיון ציבורי בנושא, ועל מועד הדיון תצא הודעה בקרוב. << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> מתי בקרוב? << דובר_המשך >> סגן השר להגנת הסביבה ירון מזוז: << דובר_המשך >> כשתצא ההודעה, אתה תדע מתי היא תצא. אתה תקבל הודעה על התאריך ותגיע לדיון. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. שאלה נוספת, גברתי? << דובר_המשך >> יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> כן – – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בבקשה, גברתי. << דובר_המשך >> סגן השר להגנת הסביבה ירון מזוז: << דובר_המשך >> בבקשה. אולי גם ליואל יש שאלה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> לא, אבל לחבר הכנסת מסעוד גנאים כן יש שאלה. בבקשה, גברתי. << דובר_המשך >> יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> תודה רבה. קודם כול, תודה על תשובתך, ואני שמחה שייערך דיון בהקדם. באמת מדובר במפרץ חיפה, ואתה יודע כמה רגיש הזיהום הסביבתי שם. אני רוצה לברר איתך עניין קשור, קצת צפונה משם, באזור נהרייה: מפעל איתנית, שהיה סגור כ-20 שנה, מפעל האסבסט הנוראי, היום עובר תהליך של ניקוי הקרקע, והאמצעים הנדרשים כדי למנוע זיהום אסבסט בכל האזור לא מבוצעים. נעשית שם עבודה, וראיתי תמונות – תצלומי וידיאו מרחפנים – העבודה נעשית שם לא לפי התקנים הנדרשים בפינוי אסבסט ובפינוי קרקע מזוהמת באסבסט. אני רוצה לדעת מה המשרד עושה בעניין ומדוע אישרתם את העבודות כפי שהן. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, גברתי. חבר הכנסת מסעוד גנאים, בבקשה, אדוני. << דובר >> מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד סגן השר, יש תוכנית במשרד לאיכות הסביבה בשם סביבה שווה, שהעניין שלה הוא טיפול במשק הפסולת בחברה הערבית. התוכנית הזאת מאוד חיונית. כל הרשויות הערביות וכל תאגידי איכות הסביבה במגזר הערבי, כולם ביקשו ודרשו לחדש את התקציבים לתוכנית הזו, משום שהיא מאוד חיונית. בעיית הפסולת היא בעיה מאוד חמורה בחברה הערבית, בערים ובכפרים הערביים, וכל ראשי הרשויות באמת חיכו לתוכנית כזו כדי לטפל בפסולת. עכשיו, בשיחות ובהתכתבויות עם המשרד, וגם עם גורמים אחרים, נאמר לנו שהעניין הוא על שולחנו של כבוד השר – המשרד לאיכות הסביבה – וחסר רק שיחתום על ההחלטה לחדש את התקציבים האלה. עכשיו, גם בשיחות נאמר לי שכבוד השר רוצה לעשות סבב שיחות והידברות עם ראשי הרשויות, וזה דבר טוב ובריא, אבל בקשתי: לזרז את ההחלטה לחדש את התקציבים בפרויקט הזה של סביבה שווה, משום שכפי שאמרתי, הוא מאוד חשוב ומאוד חיוני. אני מקווה שכבוד סגן השר ייתן ידו בזירוז הפרויקט הזה ויזרז את חתימת השר. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, אדוני. בבקשה, סגן השר ודאי יודע שעל שאלות שלא קשורות לשאילתה המקורית אתה יכול להשיב גם בכתב אחר כך, אם אתה רוצה. << דובר_המשך >> סגן השר להגנת הסביבה ירון מזוז: << דובר_המשך >> אתחיל מהשאילתה של יעל פארן. יעל, אני כבר כמה פעמים על הפודיום עם שאילתות שאת שואלת, ואני באמת נהנה לענות עליהן. אבל אני הזמנתי אותך, וגם את דב חנין ואת כולם: יש מקרה כמו שאת מדברת עליו – המשרד שלי פתוח. את יכולה לבוא אליי, את יכולה לרדת אליי מתי שאת רוצה ולבוא ולהעיר את ההערות האלה, שאפשר לטפל בהן עם הגורמים המקצועיים במהירות הכי הכי גדולה שיש. כי להתחיל פה עכשיו לחפש – אני אומר לך, הינה, בפני המליאה ובפני כולם: את יכולה לבוא אליי כשאני יורד למטה, לשבת ולהעביר לי את זה בצורה מסודרת, נקודתית, איפה הבעיה. אנחנו נבדוק, ובמהירות הכי גדולה תקבלי תשובה על כל דבר שאת מבקשת. כי כמו שאמרת, בשבילנו – במיוחד מפרץ חיפה וכל האזור זה דבר שהוא קרוב לנו ללב; כל הארץ, אבל שם זה המקום שאנחנו אמונים עליו. לגבי מסעוד – מסעוד, לגביך, לגבי הרשויות – – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תוכנית "סביבה שווה". << דובר_המשך >> סגן השר להגנת הסביבה ירון מזוז: << דובר_המשך >> תוכנית "סביבה שווה". העניין בטיפול, ואני, בעזרת השם, אני חושב שאחר הצוהריים אני עונה על הצעה לסדר-היום בעניין הזה. אני, מבחינתי, תומך בנושא הזה – שצריך לעשות סדר. אתמול הייתי באזור הצפון בכל הרשויות הדרוזיות והערביות שם, נפגשתי עם הרבה אנשים. ואנחנו יושבים על זה, ובכל הכוח, וחושבים שצריך לעשות סדר ופתרון בנושא. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אני חושב שאושר דיון מהיר בנושא הזה על ידי הנשיאות, אם אני לא טועה. אנחנו מודים לסגן השר להגנת הסביבה. אנו מזמינים להשיב על שאילתה אחרונה להיום את שר התחבורה והבטיחות בדרכים חבר הכנסת ישראל כץ. בבקשה, אדוני. השר ישיב על שאילתה דחופה מס' 587, של חברת הכנסת תמר זנדברג. נושא השאילתה: קיצוץ תקציבי בתחבורה הציבורית. כן, כן, בבקשה, אדוני. חברת הכנסת זנדברג, נא לקרוא את נוסח השאילתה. << שאילתה >> 587. קיצוץ תקציבי בתחבורה הציבורית << שאילתה >> << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> תודה רבה, אדוני. נוסח השאילתה הוא כזה: משרד התחבורה קיצץ 100 מיליון שקלים מתקציב חברות האוטובוסים לחודש דצמבר – קיצוץ של כ-20% – דבר שעלול להביא לביטול קווים ולפגיעה בשאר הנהגים. אני כבר אומרת שפורסם גם על איזשהם כיפופי ידיים או איזשהו קרב פוליטי, מחלוקת בין ועדת הכספים לבין המשרד, וכביכול התחבורה הציבורית היא בת ערובה. אבל בכל זאת, הפרסום הזה מצטרף לשני קיצוצים רוחביים שהוכרזו לאחרונה במשרדך, האחרון – של 12 מיליון שקלים, והקודם – של 65 מיליון שקלים. השאלה שלי היא לגבי הקיצוצים שצפויים בתקציב התחבורה הציבורית, ספציפית: מה יעשה המשרד כדי למנוע פגיעה בציבור הנוסעים בתחבורה הציבורית, ובעיקר לאור מצבה העגום שנחשף רק לאחרונה. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, גברתי. בבקשה, אדוני השר. << דובר >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, השאלה היא ספציפית, נקודתית, לגבי קיצוץ 100 מיליון שקלים מתקציב חברות האוטובוסים לחודש דצמבר – קיצוץ של כ-20% – דבר, שלפי נוסח השאילתה, עלול להביא לביטול קווים ופגיעה בשאר הנהגים. השאלה הייתה: 1. מדוע הוחלט לקצץ דווקא מתקציב התחבורה הציבורית? 2. כיצד ידאג המשרד למנוע פגיעה בציבור הנהגים והנוסעים? המענה הוא מאוד ברור בקשר לשאילתה הזאת, ואני מבין שצריך להיצמד לנוסח השאילתה. בחודש דצמבר השנה פנה אגף התקציבים לוועדת הכספים על מנת להעביר תקציב למשרד התחבורה כדי שניתן יהיה לשלם את מלוא תשלומי הסובסידיה עבור שירותי התחבורה הציבורית במועד. ועדת הכספים התמהמהה עם מתן האישור. לפיכך, ומטעמי זהירות בלבד, הודיע המשרד למפעילי האוטובוסים שייתכן ש-20% מתשלום הסובסידיה המשולמים בחודש דצמבר יידחו לחודש ינואר. מאחר שוועדת הכספים אישרה את בקשת האוצר בישיבתה מיום 10 בדצמבר 2018, הרי שהמשרד ישלם את מלוא תשלומי הסובסידיה במועד. זה בהקשר לשאילתה הזאת. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לשר. שאלה נוספת, חברת הכנסת זנדברג, וגם חברי הכנסת מסעוד גנאים וענת ברקו מבקשים לשאול שאלה נוספת. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, כאמור, שתי שאלות נוספות. אחת קשורה לגל הקיצוצים הרוחבי שהיה לאחרונה, בין היתר במשרדך. השאלה היא: האם צפויה פגיעה בתחבורה הציבורית – ומהי – במסגרת הקיצוץ הזה? השאלה השנייה: אנחנו רואים גל התייקרויות במשק, מחיר החשמל מתייקר בקשר למחירי הגז, ובעקבות זה – המים, ויש גם גל בשאר המשק. השאלה שלי היא האם צפויה עליית מחירים מתישהו בשנת 2019 בתחבורה הציבורית? תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, גברתי. חבר הכנסת גנאים, בבקשה. << דובר >> מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד השר, אדוני היושב-ראש, לפני כמה שבועות שאלתי גם בקשר לכביש 754 – כפר כנא, ריינה, אל-משהד. על זה אני לא אשאל, מאחר שיש ישיבה בנתיבי ישראל על הנושא. אני אשאל על עוד בעיה שכרוכה באותו כביש, אבל זה בקשר לכפר אל-משהד. כפר אל-משהד הוא ליד אזור התעשייה ציפורי. כל המשאיות וכל הרכבים מאזור התעשייה ציפורי עוברים בכביש הראשי בתוך כפר אל-משהד, מתחברים לכיכר של כביש 754. הנסיעה היומית של הרכבים האלה, משאיות, בתוך הכפר היא לא רק סכנה לתושבים או לאנשים או לילדים או לנשים, ולא רק זיהום; אלא היא גם מגבירה את העומס ואת הסבל בכל הסביבה ובכל האזור. ברצוני לשאול: יש תוכניות לגבי 754, גם לגבי 79, יש פיתוחים שם, אבל בקשר לבעיה הספציפית הזו, שגורמת להחמרת הבעיה, האם יש פתרון למשרד התחבורה? תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, אדוני. אחרונת השואלים היא חברת הכנסת ענת ברקו, ואז נשמע את התייחסות שר התחבורה. << דובר >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כבוד השר, אני חוזרת לשאלה לגבי נהגים צבאיים בעלי רישיון צבאי שקיבלו סוף-סוף, בעזרת ראש הממשלה ובעזרתך, אפשרות לנהוג גם באזרחות. לצערי הרב, מילואימניקים, אנשים שהשתחררו בארבע השנים האחרונות, אנשים שרכשו את הרישיון שלהם בצבא, לא זוכים להכרה ברישיון הצבאי שלהם. אנחנו לא מצליחים לגשר על הפער הזה. דרושה עבודה מטעם משרדך. יש לי גם שאילתה כזו היום לסגן שר הביטחון, לשר הביטחון, אבל באיזשהו אופן, הפעילות שלי בעניין נופלת בין שני המשרדים. האם תוכל לסייע ולומר מה אפשר לעשות כדי שכל נהג צבאי שנוהג על אותם כבישים בארץ שאינם צבועים בחאקי או בכל צבע אחר – באותם כבישים רישיון צבאי שווה רישיון אזרחי. כדאי לתת גם לאנשי המילואים, ולא רק ביחידות התובלה, אלא לכל מי שרכש רישיון כזה בצבא, ויש הרבה כאלה – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – גם בין האנשים שיושבים כאן, שציינו את זה בפניי. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, גברתי. בבקשה, אדוני השר. << דובר_המשך >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ: << דובר_המשך >> לגבי השאילתות הנוספות, ככל שידוע לי, כרגע לא צפויה התייקרות בתחום התחבורה הציבורית אלא בתחומים אחרים. אנחנו גם הבאנו רפורמות משמעותיות ביותר, שמוזילות באופן ניכר את השימוש בתחבורה הציבורית – שילוב רכבות, אוטובוסים, בקרוב מוניות שירות ודברים אחרים; רפורמה מטרופולינית; עכשיו רפורמה בין-עירונית, והייתה הוזלה. כתוצאה מזה, אגב, יש גידול בביקוש – ברכבות וגם באוטובוסים. אני לא יכול להגיד כאן, לא לכאן ולא לכאן, מה המשמעות במהלך השנה של התייקרות דלק או דברים אחרים, כי יש איזשהו מפתח ושיטת חישובים. אני לא יכול להגיד כרגע מה תהיה המשמעות מבחינת הקריטריונים שקיימים. כרגע לא צפויה התייקרות בתחומי התחבורה הציבורית. כל תחום התחבורה הציבורית – באשר לקיצוצים, קיצוצי flat בממשלה – לא קיימת לגביו מגבלה תקציבית בקידום המיזמים. מקודמים היום במדינת ישראל, בהמשך למה שכבר בוצע, מיזמי תחבורה ציבורית בהיקפים שהם לא דומים בכלל למה שהיה בעבר, היקפים הרבה יותר גדולים. רשת שלמה של דברים שמתחברים זה לזה – מחיבור הרכבות בפריפריה לאזור המרכז עד הקמת מערכות להסעת המונים בערים הגדולות, במטרופולינים הגדולות, בהיקפים חסרי תקדים; קידום נתיבים מהירים שיאפשרו עדיפות לאוטובוסים בכל רחבי הארץ, עם דגש גדול על גוש דן ותל אביב, שזה המקום הפקוק ביותר. סוף-סוף קיבלנו אישור, חברת נתיבי איילון, להתחיל לקדם ולעבוד בפועל לקידום שלושה נת"צים בתל אביב, וכבר מזמן היה אפשר להתחיל, וכנראה בגלל הבחירות המקומיות העירייה לא נתנה את האישורים. עכשיו היא שחררה את זה, ב-6 בחודש, ומתחילים לעבוד עליהם. גם כל נושא שבילי האופניים של אופני דן, אוטוסטרדת אופניים ענקית שמחברת את גוש דן רבתי בשבילי אופניים כדי שיוכלו לרכוב שם ולא על הכביש, בנפרד. ביחד נבנה בירושלים, בחיפה; ישב איתי ראש עיריית באר שבע, אנחנו כבר פועלים לקדם תכנון של רשת רכבות קלות – אשדוד וכל הסביבה וכל שאר המקומות, ודרך המטרופולינים הגדולות נבנית רשת מאוד מאוד משמעותית, שתהפוך את ישראל למדינה מחוברת; כמובן, כל החיבור לירושלים, הכביש, הרכבת, כל מה שאנחנו מקדמים – דברים שלא עשו אותם בעבר, בסכומים עצומים; המטרו החדש שאנחנו כבר מתכננים, בהיקפים של למעלה מ-150 מיליארד שקלים מתחת כל גוש דן – כל הדברים האלה, התכנון כבר תוקצב בחצי מיליארד שקלים והוא מקודם. אנחנו בונים כאן מערכת שתהפוך את ישראל למדינה מודרנית, תחבורתית. אדוני היושב-ראש, היא תהפוך אותה להיות דומה יותר למה שעשו בעולם לפני יותר מ-100 שנים במוסקבה, בניו יורק, שלא לדבר על פריז, וגם באסיה בעשרות השנים האחרונות. אני גאה להוביל עם הממשלה וראש הממשלה בכל השנים האלה את התהליך הזה, והוא ימשיך להתקדם. לגבי אל-משהד וכו', אני מכיר את המיזמים המרכזיים. אנחנו פתחנו את מנהרות יקנעם וקראנו להן על שם ראש הממשלה יצחק שמיר. אנחנו נמצאים ממש בשלבי סיום של השלמת המחלוף שישאיר את כל הדרך – מאזור באר שבע, מחלף שוקת, עד צומת עמיעד ליד קריית שמונה – בלי אף רמזור. אפשר להגיד שבתחילת החודש הבא יושלם החלק המשמעותי של המחלוף של צומת ישי, ליד רמת ישי, וגם שם אפשר יהיה כבר לעבור בלי רמזורים, ובעצם כל הזרוע הצפון-מזרחית של כביש 6 תהיה ללא רמזורים. אנחנו עכשיו מקדמים את השלמת כביש 6, כביש האגרה, עד צומת סומך, קריית אתא. בחודשים הקרובים גם זה יושלם, וגם משם בלי רמזורים. ממשיכים לסלול את כביש 6 החינמי באזור הגליל מאזור סומך, קריית אתא, עד לשלומי בגליל, כמו שאנחנו מאריכים את כביש 6 – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> השר, אנחנו אמרנו שאני – מהבית, לפני שלושה שבועות, בלי אף רמזור עד משרד החוץ. << דובר_המשך >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ: << דובר_המשך >> יפה, לך יש פרוטקציה, כנראה. כל מה שקורה סביב הדבר הזה הוא תמיד מטופל, ואין שום בעיה שתביא נקודתית גם את הדברים האלה אם זה קשור לסידורי תחבורה, ואנחנו בהחלט נטפל בכל דבר. כרגע מקדמים תכנון, על פי בקשת ראש עיריית נצרת עילית – זה השם כרגע, עוד לא שינו אותו, עד כמה שאני יודע, יש איזו מחשבה – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> עוד לא. עוד לא. << דובר_המשך >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ: << דובר_המשך >> – – רונן פלוט, מנכ"ל הכנסת לשעבר, לקדם את כביש עוקף כפר כנא, וגם הוא ישחרר את כל הגורמים שנוגעים שם מעומס התנועה. אנחנו מדברים על הדבר הזה, וכך אנחנו נעשה בכל הכיוונים. לגבי נהגים – אני מסייע בהכשרת נהגים צבאיים לעבור באופן ישיר לתחבורה הציבורית והכבדה. בתחום הזה אנחנו עושים דברים משמעותיים, גם את תורמת כאן, פעילות משמעותית. נמשיך לעזור ולקדם ככל שנוכל, כי יש התפתחות עצומה – הרחבה, מאוד, של שירות התחבורה הציבורית. צריכים הרבה יותר נהגים, וצה"ל בהחלט יכול להיות מקור טוב. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, אדוני השר, על התשובות המפורטות. << דובר_המשך >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ: << דובר_המשך >> יש כאן הערת ביניים. << קריאה >> אלי אלאלוף (כולנו): << קריאה >> שאלה נוספת: כביש 6 זו מהפכה, זה ברור. כשיוצאים מבאר שבע בבוקר, אנחנו עוברים את הצומת – – – מכביש 6 לכיוון באר שבע, ושם זה כבר עולמי. << דובר_המשך >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ: << דובר_המשך >> אנחנו נוסיף נתיבים גם בכביש 6 בנגב, שאמרו לי שהוא מיותר בכלל ועכשיו רוצים עוד נתיב. אנחנו ממשיכים אותו עד נבטים. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> הוא מדבר על היציאה. << קריאה >> אלי אלאלוף (כולנו): << קריאה >> – – – בכניסה לבאר שבע. << דובר_המשך >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ: << דובר_המשך >> מחמאות מהאופוזיציה, שאלות מהקואליציה, ואנחנו מסודרים. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. תודה, אדוני השר. << דובר_המשך >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ: << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> נותר רק לבדוק למה לחבר הכנסת אלעזר שטרן דחוף להגיע דווקא למשרד החוץ בלי רמזור. זאת שאלה למליאה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אני ידעתי שאתה – – – << דובר_המשך >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ: << דובר_המשך >> הייתי בהצבעה אחת פעם, שאיימו להצביע אי-אמון בראש הממשלה. זה היה בין 1996 ל-1999, ואחד הח"כים שהיה לשון המאזניים, דווקא מהקואליציה, נתקע ברמזור והצבעת האי-אמון לא עברה. לפעמים גם בזה יש שימושים טובים. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, לא רציתי להמשיך עם הירידה. << הצח >> הצעת חוק פיצוי לנפגעי פוליו (תיקון – הכרה באחוזי נכות של נפגע פוליו לצורך דינים אחרים), התשע"ח–2018 << הצח >> [הצעת חוק פ/5600/20; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי) << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> טוב. חברי הכנסת, אנחנו סיימנו עם שאילתות דחופות, ואנחנו נעבור לחקיקה. הצעת חוק פיצוי לנפגעי פוליו (תיקון – הכרה באחוזי נכות של נפגע פוליו לצורך דינים אחרים), התשע"ח–2018. הנמקה מן המקום של חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי. דקה לרשותך, אדוני. השר כץ ישיב על ההצעה. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק שאנחנו נגיש היום למליאה אמורה לעשות פישוט בהליכי הביורוקרטיה של חולי הפוליו. עד היום ההליך היה שמי שזכאי לנכות כי יש לו פוליו צריך לעבור כמה ועדות, הן בביטוח הלאומי והן במשרד הבריאות; הרי אין שום סיכוי בעולם שאדם הבריא בין ועדה לוועדה, הלוואי שהמצב היה ככה. הצעת החוק הזאת אומרת שאדם שזכאי במשרד הבריאות, והוכר כנכה פוליו, יהיה זכאי גם בשאר המשרדים לקצבה שמגיעה לחולי פוליו. אני רוצה להודות לשר העבודה והרווחה חיים כץ על הבנתו ותמיכתו בחוק הזה, באמת על מנת לעשות טוב לאותם אנשים שהם מסכנים והיו צריכים לעבור מסכת ייסורים מאוד מאוד קשה; ולסגן השר הרב איציק כהן על עזרתו בקידום גם החוק הזה. אני רוצה להודות באופן אישי ליושב-ראש ארגון נכי הפוליו מר דורון יהודה, שהוא שהביא בפניי את החוק הזה, ובהבנתו החוק הזה כרגע מקודם, ולשמחה בניטה, שהיא חברה בפורום ארגון הנכים. אני רוצה להודות גם ליושב-ראש הקואליציה דודי אמסלם וליועציי עקיבא חופי ויוני משריקי. אני מבקש את תמיכת הכנסת. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לחבר הכנסת מיכאל מלכיאלי. השר חיים כץ ישיב בשם הממשלה. בבקשה, אדוני. << דובר >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק מבקשת לפשט את מיצוי הזכויות של הנכים שזכאים במקביל לגמלאות אחרות, ובמובן זה ראוי לתמוך בה. עם זאת, יש להבהיר כי היא לא תוכל לחסוך באופן מלא את ההליכים הרפואיים הנדרשים לצורך מיצוי הזכויות נוספות. כך, למשל, בכל מקום שבו למבוטח יש נכות נוספת אשר איננה קשורה למחלת הפוליו תידרש ועדה רפואית לקבוע את אחוזי הנכות הנוספים; לעניין קצבת שר"מ או סיעוד, הרי שהבדיקה התפקודית – מבחן ה-ADL הוא מבחן נפרד, והוא יידרש להיבחן גם לאחר קביעת אחוזי נכות רפואיים; לעניין נכות כללית, גם – לאחר קביעת אחוזי הנכות. עמדת הממשלה היא לתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית בשלב הזה, בכפוף לקידום ההצעה בהסכמת משרד האוצר. וכדרכי בכל שבוע אני אומר: ואללה, ההסכמה הזאת, במשרד העבודה והרווחה, ההסכמה הזאת, אין מאחוריה כלום. אז בטח אתה מסכים, נכון? אם אין מאחוריה כלום אז למה שלא תסכים? אני קורא לחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לשר. אני מניח שאין מתנגדים להצעה, ולכן, אנחנו עוברים להצבעה. הצעת חוק פיצוי לנפגעי פוליו (תיקון – הכרה באחוזי נכות של נפגע פוליו לצורך דינים אחרים), התשע"ח–2018, של חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי, בתמיכת הממשלה. אפשר להצביע. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 31 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק פיצוי לנפגעי פוליו (תיקון – הכרה באחוזי נכות של נפגע פוליו לצורך דינים אחרים), התשע"ח–2018, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברי הכנסת, בעד – 31, אפס מתנגדים או נמנעים. ההצעה אושרה בקריאה טרומית ותועבר לוועדת העבודה הרווחה והבריאות להכנתה לקריאה ראשונה, בכפוף, ודאי, להסכמות. << הצח >> הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – מתן טיפולי שיניים, פה ולסת למבוטח עם שיתוק מוחין), התשע"ה–2015 << הצח >> [הצעת חוק פ/1053/20; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אחמד טיבי) << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – מתן טיפולי שיניים, פה ולסת למבוטח עם שיתוק מוחין), התשע"ה–2015. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה, אתה תנמק את ההצעה. לאחר מכן נשמע הצעה מוצמדת של חברי הכנסת נורית קורן וחברי כנסת נוספים. ישיב במשולב סגן שר הבריאות יעקב ליצמן. עד עשר דקות לרשות אדוני. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדי סגן השר ליצמן, מדובר בהצעת חוק אנושית, חברתית, רפואית ושיקומית ממדרגה ראשונה. מדובר בתיקון לחוק ביטוח בריאות ממלכתי לגבי הענקת טיפול שיניים חינם לחולים עם שיתוק מוחין; שלֶל אל-דמאע'י; Cerebral Palsy. פגיעה מוחית, רבותיי, אדוני היושב-ראש, בימים הראשונים של התינוק, לפני הלידה או זמן קצר אחרי הלידה, גורמת לאיחור בהתפתחות הגופנית של היילוד או להפסקת ההתפתחות האמורה. כתוצאה מכך, נגרמים שליטה בלתי מספקת בגוף, שינויים ועיוותים בשלד, בעמוד השדרה, בגפיים, בשרירים או במבנה הלסתות. הפגיעה במבנה הלסת נגרמת כיוון שהלסתות נסגרות בצורה א-סימטרית ונוצר עליהן לחץ חזק. אנשים עם שיתוק מוחין ששפר עליהם גורלם ומוגדרים כבעלי יכולת שכלית תקינה ולכן חיים בקהילה, נאלצים, רבותיי – חבר הכנסת אלאלוף, הרי החוק יגיע אליך עוד מעט – לממן מגמלת הנכות שמשולמת להם גם את טיפולי השיניים, הפה והלסת. עוד יצוין כי אנשים עם שיתוק מוחין שיש להם גם מוגבלות קוגניטיבית מקבלים את טיפולי השיניים במסגרות הטיפוליות השונות ובקהילה שבה הם מתגוררים. אם כן, מוצע לקבוע שטיפולי שיניים, פה ולסת לאנשים עם שיתוק מוחין ייכללו בסל שירותי הבריאות שבחוק ביטוח בריאות ממלכתי, ללא השתתפות עצמית. אדוני היושב-ראש, אני הגשתי את הצעת החוק גם בכנסת הקודמת, והיא לא עברה. הגשתי את ההצעה לפני כמה שבועות לוועדת שרים, והייתה התנגדות בגלל עלות תקציבית. אבל מזלם של חולי שיתוק מוחין שסגן שר הבריאות הוא ליצמן. לכן, אני רוצה להודות לו מעל הבמה, אדוני היושב-ראש, שהוא תפס את הצעת החוק בשתי ידיו, ולמרות העלות התקציבית הלך ואמר: החוק הזה חייב לעבור. הוא, סגן השר ליצמן, מלכתחילה תמך במתן טיפול שיניים חינם לילדים לפני כמה שנים. אבל ילדים חולי שיתוק מוחין – על אחת כמה וכמה, הוא אמר, והלך, ויחד דיברנו עם אגף התקציבים ומשרד האוצר. הוא אמר: אני מוכן, כשר הבריאות, כסגן שר הבריאות, לשלם מחצית מהעלות – חצי עליי וחצי עליכם, באוצר. וככה התחיל השינוי בהחלטה להתנגד, ומשרד האוצר קיבל את עמדתו של השר ליצמן ואת הצעת החוק שלי לתת טיפול שיניים חינם. אדוני סגן השר ליצמן, אני רוצה להודות לך על הנחישות ועל ההקשבה להצעת החוק הזאת, שהביאה בסופו של דבר להעברת חוק שהוא חוק סוציאלי שיקומי ממדרגה ראשונה. אני אגיד, ברשותכם, כמה מילים בערבית, אדוני היושב-ראש. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: טיפולי שיניים לאנשים עם צרכים מיוחדים הוא נושא חשוב. אנחנו פה בחוק הזה מדברים על מתן טיפולי שיניים חינם לאנשים עם שיתוק מוחין. בשיתוק מוחין, אחי אבו ח'אלד, יש בעיה בלסת שמתבטאת בעווית בשרירים. צריך להבין את מצבם של האנשים האלה. רובם משלמים על טיפולי שיניים מקצבאות מחלה. זה מצב שאין לקבלו מבחינה הומניטרית. הצעת החוק הזאת היא אנושית, סוציאלית, בריאותית ושיקומית ממדרגה ראשונה. למען הגילוי הנאות אומר, אחי מסעוד, שאשתי מאי היא רופאת שיניים ובתי יארא היא רופאת שיניים לילדים, ועושה את ההתמחות בירדן. היא הסבה את תשומת ליבי יותר מפעם אחת לקבוצה הזאת – ילדים עם צרכים מיוחדים שזקוקים לתשומת ליבה. גם ברפואת השיניים צריך לנהוג עימם בצורה מיוחדת, אבל הנטל הכלכלי מהווה בעיה. במשרד האוצר סירבו בהתחלה, אמרו שהחוק עולה 12 או 13 מיליון שקל, ולכן היה עלינו לשנות את הסירוב הזה מצד משרד האוצר. סגן השר ליצמן אמר שהוא יישא, כמשרד הבריאות, במחצית הסכום הזה, וכך שונתה ההחלטה וכולם התגייסו. כולם. גם פולקמן התערב וגם אמסלם. מדוע? בגלל שהנושא הוא נושא סוציאלי ממדרגה ראשונה והומניטרי ממדרגה ראשונה. ההצעה הזאת היא הצעה משותפת לי ולחבר הכנסת לשעבר אוסאמה סעדי.) << קריאה >> אלי אלאלוף (כולנו): << קריאה >> זה תרגום מהחלק הראשון? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בהחלט. << קריאה >> אלי אלאלוף (כולנו): << קריאה >> לא שמענו את פולקמן בחלק הראשון. << קריאה >> נחמן שי (המחנה הציוני): << קריאה >> וגם טעית בכמה פרטים. טעית. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> (אומר בערבית: הצעת החוק תועבר לוועדת הבריאות, שבראשה עומד חבר הכנסת אלי אלאלוף.) << קריאה >> אלי אלאלוף (כולנו): << קריאה >> גם זה לא היה בחלק הראשון. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא היה שם, בעברית? אז עכשיו. רבותיי, זאת הצעת חוק גם שלי וגם של אוסאמה; היא זכתה כעת לתמיכה, ואני מבקש – אגב, אמרתי, למען הגילוי הנאות, אשתי רופאת שיניים, והבת שלי היא רופאת שיניים לילדים, היא מתמחה בירדן, והיא דיברה איתי כל הזמן על שיתוק מוחין ועל הצורך להקצות תשומת לב מיוחדת לקבוצה הזאת. לכן אני מבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעה האנושית והחברתית הזאת לגבי מתן טיפול שיניים חינם לילדים עם שיתוק מוחין. הצטרפה, הצמידה את ההצעה להצעה שלי גם חברת הכנסת קורן. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לחבר הכנסת אחמד טיבי. חברים, כצעד ראשון של תמיכה בהצעה החשובה הזאת, בואו נעשה קצת שקט עוד לפני ההצבעה. << הצח >> הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – מתן טיפולי שיניים, פה ולסת למבוטח עם שיתוק מוחין), התשע"ה–2015 << הצח >> [הצעת חוק פ/1787/20; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – מתן טיפולי שיניים, פה ולסת למבוטח עם שיתוק מוחין), התשע"ה–2015, של חברת הכנסת נורית קורן וקבוצת חברי הכנסת. חברת הכנסת קורן, עד שלוש דקות לרשותך לנמק את ההצעה, כי היא מוצמדת. << דובר >> נורית קורן (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, שרים, חבריי חברי הכנסת, כיושבת-ראש השדולה לאנשים עם מוגבלות אני חושבת שהזכות הגדולה ביותר שנפלה בחלקי היא להגיש את החוק הזה לטיפול שיניים לאנשים עם שיתוק מוחין. המוגבלות הזאת גורמת לכך שיש בעיה בפה ובלסת. << קריאה >> מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): << קריאה >> נורית, לא שומעים אותך, תבקשי שיגבירו – – – << דובר_המשך >> נורית קורן (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, אדוני היושב-ראש, באמת, אני – – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חבריי בתאים, סדרנים, אדם, אדם, שימו לב למתרחש שם, לא שומעים שום דבר. תיכנסו לתאים, חברים, תיכנסו לתאים, בבקשה, או תצאו מן האולם. אני מדבר אל הלמפה פה. האדונים שם ליד הדלת, או שתיכנסו לתאים או שתצאו מן האולם. חברים, גם בצד השני – או בתאים או מחוץ לאולם. << דובר_המשך >> נורית קורן (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אם אפשר קצת להגביר את השמע שלי – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> כן, כן, את המיקרופון של נורית קורן. << דובר_המשך >> נורית קורן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – כי אני קצת לא מרגישה טוב, אבל יש חובה לבוא לעבודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בבקשה, גברתי. << דובר_המשך >> נורית קורן (הליכוד): << דובר_המשך >> נפלה בחלקי הזכות להגיש את הצעת החוק הזאת, כי יש בעיה – אנשים עם מוגבלות, עם שיתוק מוחין, הבעיה שלהם היא קשה ביותר, כי המוגבלות הזאת פוגעת בפה ובלסת, וכל פעם שהם צריכים טיפול שיניים הם זקוקים להרדמה מלאה כדי לטפל בשיניים. אנשים לא יכולים לממן את ההרדמה המלאה. ולכן הגשתי את הצעת החוק. זאת הייתה בין הצעות החוק הראשונות שהגשתי עם תחילת כהונתי בכנסת. העליתי אותה לוועדת שרים כבר לפני שלוש שנים, והשר ליצמן אמר לי שהוא יסייע בהעברתה. מכיוון שהוא עשה רפורמה שהעבירה את כל טיפולי השיניים לילדים, הוא בעצם לקח את הילדים עם שיתוק המוחין עד גיל 18, ובעצם כבר שלוש שנים הם מקבלים את הטיפול. עכשיו אנחנו מטפלים ומתקנים את העוול שכל האוכלוסייה עם שיתוק מוחין יקבלו את הטיפול. אני רוצה להודות כאן לשר ליצמן, שעשה באמת מאמץ גדול להקציב את התקציב עבור טיפולי השיניים והביא את התקציב, וגם האוצר – אני רוצה להודות גם לשר האוצר, שהביא את החלק הנותר בתקציב, ולהודות לחבר הכנסת אחמד טיבי, שעשה את כל הפרוצדורה הזאת להביא את הכסף. אני שמחה שאנחנו מגיעים עכשיו בקריאה טרומית. אני רוצה לבקש מחבר הכנסת אלי אלאלוף, יושב-ראש ועדת הבריאות, לקדם את ההצעה הזאת כמה שיותר מהר, כי יש לה את כל התמיכה ואת כל מה שצריך כדי להעביר אותה עוד במושב הזה. אז אני מבקשת, חברים, הצביעו בעד, כי זה חשוב לאנשים עם מוגבלות. בסוף החודש נציין את יום האנשים עם מוגבלות, ולכן חשוב מאוד – הייתי רוצה מאוד בסוף החודש הזה לאשר אותה בקריאה שנייה ושלישית. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, גברתי. נא לשבת. חברי הכנסת, אנחנו עושים שתי הצבעות נפרדות, ודאי. הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי – מה קורה לי? כולם כבר כל כך הודו לך על התמיכה שאפילו לא הזמנתי אותך. רגע, רגע, חברים, לא לרוץ, לא לרוץ. סגן השר ליצמן ישיב. אני כבר נכנסתי לאווירה של תמיכה מלאה, שכחתי שהוא צריך להודיע לנו מה עמדתו, פורמלית. בבקשה, סגן שר הבריאות חבר הכנסת יעקב ליצמן משיב על שתי ההצעות. << דובר >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אכן צדקת, זו תמיכה מקיר אל קיר. אני חושב שאנחנו מתקנים כאן עוול, וחבר הכנסת טיבי וחברת הכנסת נורית קורן הגישו את זה. אני חושב שזה נכון, ואני פונה לאלי, ליושב-ראש הוועדה, אני אבקש ממך שתעשה דבר שהוא בלתי ייאמן: בשבוע הבא קריאה שנייה ושלישית. << קריאה >> אלי אלאלוף (כולנו): << קריאה >> עד יום רביעי. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> אין שום בעיה, זה אפשרי, זה חוק קצר, לעניין; הוא מטפל באוכלוסייה קשה מאוד ואין שום סיבה לסחוב את זה. אני שמח שהאוצר ואנחנו התחלקנו חצי-חצי. יש את המימון, אין ויכוחים, כולם תומכים בזה, צריך לגמור את זה, ולכן אני תומך ואני משבח את חברי הכנסת, תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. תרומתי כיושב-ראש יכולה להיות: מכיוון שלחוק אין שום התנגדות, נשים אותו ביום שלישי בשבוע הבא. תמיד יש מקום ביום שלישי. אם החוק יהיה מוכן, אז אחרי ציון יום מיוחד נשים אותו. חברי הכנסת, אנחנו עורכים שתי הצבעות נפרדות, כאמור: הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – מתן טיפולי שיניים, פה ולסת למבוטח עם שיתוק מוחין), התשע"ה–2015, של חבר הכנסת אחמד טיבי, קודם. בבקשה, אפשר להצביע. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 65 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – מתן טיפולי שיניים פה ולסת למבוטח עם שיתוק מוחין), התשע"ה–2015, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> 65 בעד, אין מתנגדים או נמנעים. הצעת החוק אושרה בקריאה טרומית ותועבר לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות להכנתה לקריאה ראשונה. יש עוד הצעה. תמיד נוכל לומר שאתם נגד החוק של טיבי ובעד החוק של נורית קורן. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> לפרוטוקול אני מוסיף שחבר כנסת עבד אל חכים חאג' יחיא וחברות הכנסת חנין זועבי ועאידה תומא סלימאן – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> לא, היא הצביעה. – – לפרוטוקול מוסיפים את הקולות בעד. הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – מתן טיפול שיניים, פה ולסת למבוטח עם שיתוק מוחין), התשע"ה–2015, של חברת הכנסת נורית קורן וקבוצת חברי הכנסת, גם כן בקריאה טרומית. אפשר להצביע. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 62 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – מתן טיפול שיניים, פה ולסת למבוטח עם שיתוק מוחין), התשע"ה–2015, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בעד – 62, אין מתנגדים או נמנעים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> גם חברי הכנסת איימן עודה וג'מאל זחאלקה ניסו לתמוך בהצעה אבל לא הסתייע, אז אנחנו מוסיפים את הקולות שלהם רק לפרוטוקול. אם כן, גם ההצעה הזאת עברה לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות להכנתה לקריאה ראשונה במהרה בימינו. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות (מספר בתי אב ביישוב קהילתי), התשע"ט–2018 << הצח >> [הצעת חוק פ/5854/20; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ) << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אנחנו עוברים להצעה הבאה: הצעת חוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות (מספר בתי אב ביישוב קהילתי), התשע"ט–2018. ההצעה קיבלה פטור מחובת הנחה, וחבר הכנסת בצלאל סמוטריץ ינמק אותה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> – – – מתנגד – – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תרים יד. אנחנו עוד לא יודעים מה יגיד השר. אחרי השר תרים יד. מי שישיב הוא שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן. עד עשר דקות לרשות אדוני. << דובר >> בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי השרים, חבריי חברי הכנסת – – – הצבעה מס' 4 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> לא, לא, זאת טעות מחשבית. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): << דובר_המשך >> הצעת החוק הזאת – להמתין? << קריאה >> חיים ילין (יש עתיד): << קריאה >> מה עובר עליך, אדוני היושב-ראש? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת סמוטריץ. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי השרים, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק הזו, שאנחנו זוכים להעלות עכשיו, אמורה לעבור כאן, במליאת הכנסת, כמעט פה אחד. סביר להניח שחברי הכנסת הערבים – שמה לעשות, הם לא ציוניים, הם לא רוצים לחזק את ההתיישבות בנגב ובגליל וביישובי עוטף עזה – יתנגדו. לצערי הרב מאוד, יש לי איזה חשש שגם מרצ, שלקחה את עצמה לקצה הקיצוני מאוד מאוד בשמאל ולצערנו הרב לא מעט גורמים בה מבקשים לבטל את הגדרתה כמפלגה ציונית – יש לי חשש שגם מרצ, בהיותה מפלגה לא כל כך ציונית, גם כן תתנגד. אבל למעט הערבים ומרצ, סוג של איזה שיתוף פעולה כזה שנרקם כאן לאחרונה, אני באמת חושב שבהצעת החוק הזו חייבים לתמוך כל יתר החברים בבית הזה. זו הצעת חוק ציונית מן המעלה הראשונה, שמבקשת לאפשר, לסייע להתיישבות הכפרית, שבדרך כלל נמצאת באזורי ספר ופריפריה ונודעת לה חשיבות אסטרטגית ראשונה במעלה בתפיסת השטח, בשמירה עליו. נדמה לי שכל המפלגות הציוניות בכנסת חייבות להיות שותפות לאתגר הגדול הזה, בוודאי ובוודאי מפלגת העבודה, תנועת העבודה, שזכתה להקים בעשורים הראשונים של מדינת ישראל את ההתיישבות המפוארת הזאת, ויש לה זכויות אדירות במפעל הזה. מפלגת יש עתיד – אני לא רואה; אני לא מצליח להעלות בדעתי איך הם יכולים להתנגד להצעה כזו. עכשיו תראו, אין מה לעשות: חלק מהיכולת של יישובים קהילתיים לבנות ולהתפתח – חלק מהיכולת הזו עוברת דרך שמירה על המרקם הקהילתי החברתי. זה הבדל גדול כשגרים בעיר – ואגב, גם בעיר צריך לעבוד קשה כדי לטפח את המרקם החברתי והקהילתי, שאנשים יכירו אחד את השני ויגידו אחד לשני שלום במדרגות וברחוב ויפעלו ביחד, אבל ביישובים קטנים זה בוודאי וקטור מרכזי מאוד. הבית הזה הכיר בכך, ובשנת 2011 כבר תיקן את פקודת האגודות השיתופיות ונתן את הכלי הזה, נתן את הגושפנקה החוקית לכלי הזה שמאפשר ועדות קבלה – שם שאנחנו לא כל כך אוהבים אותו, ותכף אני אדבר על החסרונות שלו, ועל איך אנחנו רוצים לטפל בהם. הוא העניק את הכלי הזה, שמאפשר ליישוב לגדול ולהתפתח, אבל בפירוש לשמור על המרקם החברתי והקהילתי, כדי שלא יהיו כל היום מלחמות אחד בשני והיישוב ייתקע. הכלי הזה הוענק ליישובים של עד 400 משפחות, ומסתבר שזה לא מספיק. עכשיו, חבריי במפלגת העבודה, אני מציע שתקשיבו: התוצאה היום – אתה, רוברט, עשר, אבל שגם החברים שלך יקשיבו – התוצאה היום היא שיישובים רבים במרחב הכפרי, באזורים הכי חשובים, נמנעים היום מלפתוח הרחבות, נמנעים היום מלגדול, מלקלוט עוד משפחות, מכיוון שמבחינתם המחיר הוא לפרק את המרקם הקהילתי העדין הזה ולהרוס את היישוב. אז אנחנו במשך לא מעט שנים רואים יישובים תקועים. אין הרחבות, אין פיתוח של מגרשים; ויישובים קטנים זה ההפך מחוסן. << קריאה >> יהודה גליק (הליכוד): << קריאה >> למה ועדת קבלה – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): << דובר_המשך >> זה מה שאני מסביר, יהודה, תן לי רגע. זה מה שאני מסביר. לכולם אמור להיות אינטרס עליון שהיישובים הללו יגדלו, שהחוסן של מדינת ישראל בנגב ובגליל וברמת הגולן ובעוטף עזה יגדל, ושהאחיזה שלנו במקומות האלה תגדל ותתחזק ותתעצם. << קריאה >> יהודה גליק (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): << דובר_המשך >> ממש לא. אני אומר לך, יהודה, כי במבחן התוצאה, ברגע שלא מאפשרים להם לגדול תוך שמירת אותו מרקם קהילתי חשוב – אתה מכיר את זה מצוין מהיישוב שאתה גר בו – אז הם פשוט לא גדלים. עכשיו, כשיישוב לא גדל, אני אגלה לכם סוד, יש לזה חוק טבעי: עם השנים אנשים מתבגרים, אחר כך מזדקנים, וגם השערות של עבדכם הנאמן הולכות ומלבינות, והיישובים הופכים למושבי זקנים. אין צעירים, אין דור המשך, אין ידיים עובדות, אין חקלאות, אין אחיזה ציונית, יהודית, לאומית כל כך חשובה בקרקע. אפשר לנסות להתווכח עם זה עד מחר בבוקר – זה פשוט לא עובד, ורואים את זה במציאות. ולכן, כל מה שאנחנו מבקשים עכשיו בחוק הזה זה להגדיל את המספר מ-400 ל-700, ולאפשר ליישובים לגדול – שוב, כשאנחנו נותנים להם את היכולת לשמר את החברתיות, את האחווה, את השיתופיות. אין מה לעשות – מה זה אין מה לעשות? זה בעיניי דבר מבורך: אתה גר ביישוב קטן, חיים אחד בתוך השני, מעורבים אחד בשני, מחויבים אחד לשני, והערבות הזאת מחייבת גם את שמירת המרקם. עכשיו תראו, זה לא סוד, וכאן עקב אכילס של המודל הזה – לצד יתרונותיו הגדולים וההכרחיים, יש בו גם חיסרון, והיו לא מעט שנים שהשתמשו במנגנון הסינון הזה בצורה חמורה ופסולה. היו כל מיני סינונים, על רקע עדתי וכו'. אני אומר לך, יהודה, קודם כול, אני לא פגשתי בשנים האחרונות – ואני מעורב בזה עוד מתקופת עבודתי ברגבים – אני מכיר את ההתיישבות לפניי ולפנים ולא מכיר מקרים מהעת האחרונה. ברוך השם, החברה הישראלית מתבגרת בעניין הזה. יישובים היום – יש יישובים של אשכנזים ויש מושבי עובדים של ספרדים והמון המון יישובים – – << קריאה >> יהודה גליק (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): << דובר_המשך >> – – המון המון יישובים – – << קריאה >> יהודה גליק (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): << דובר_המשך >> – – המון המון יישובים מעורבים. אגב, היישובים האלה במרחב הכפרי. אל תעשה עוול, יהודה, הם מגדולי קולטי העלייה מכל פזורות ישראל, גם של עולים מאתיופיה וגם של עולים מברית המועצות. מגדולי הקולטים, שוב. אתם יודעים למה? כשיש יישוב חזק, עם חוסן קהילתי, הוא יכול לאפשר לעצמו לקחת על עצמו גם משימות נוספות, חברתיות, ולטפל בהן. אבל כשרואים שאדם בא והוא זרוק ואף אחד לא דואג לו – – – << קריאה >> יהודה גליק (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): << דובר_המשך >> יהודה, מתקבלות גם חד-הוריות, אל תעשה עוול. תלך היום ליישובים, למושבים, לקיבוצים, יש מכל המינים ומכל הזרמים. האם מישהו יכול להגיד שאין בשוליים כאלה שהם נבלים ברשות התורה ומנצלים את הפרצה כדי לעשות מעשים שלא ייעשו? בכל מערכת יש כאלה, בכל חוק יהיו כאלה. אבל האם בגלל שיש כמה אולי מנוולים שיעשו שימוש פסול בכלי הזה – ובהם, אגב, אפשר וצריך יהיה לטפל במגוון דרכים. אגב, החוק לא מאפשר אפליה על רקע של דת, גזע או מין. החוק לא מאפשר להם להשתמש בסינון הזה על רקעים כאלה. אבל יש יישובים עם צביון דתי ועם צביון מסורתי ועם צביון חילוני, ואתה מכיר את זה מצוין, יהודה, אתה גר באחד כזה. זה חלק מהיכולת לשמור על החוסן ועל הלכידות. תראה, להחזיק מעמד בעתניאל זה קשה; להחזיק מעמד בשתולה או בזרעית זה קשה; להחזיק מעמד ביישובי עוטף עזה זה קשה. החוסן הקהילתי, הלכידות, החברות, השותפות, האכפתיות, הערבות ההדדית, הם חלק בלתי נפרד מהיכולת להחזיק מעמד במקומות האלה ולעמוד באתגר הזה, שכולנו שולחים אותם אליו בשבילנו. זה לא עוטף עזה. הינה, אני גם טעיתי: זה עוטף מדינת ישראל. אלה היישובים שמחזיקים היום – כן, הטרקטור והמחרשה זאת הציונות, זאת המשמעות של ייהוד הנגב וייהוד הגליל. אלה לא מילים מגונות, אלה מילים קדושות, שחייבות להיות, כמו שאמרתי, מכנה משותף, ואני בכוונה מסתכל על הצד הזה של כל מי שקורא לעצמו ציוני. זה לא יהודה ושומרון, אגב. אתם יודעים שהחוק הזה לא חל ביהודה ושומרון. זה חוק נטו ציוני. נכון, לאה, שעבדה בקק"ל, אין מצב שאת מצביעה נגדו. חוק נטו ציוני, נטו לאומי. עכשיו, זה נכון, התקדמנו גם בחוק הלאום, ויש סעיף 7, ומדינת ישראל היום מחויבת בחלק מן החוקה, הנכתבת פרקים-פרקים, לפיתוח ההתיישבות בנגב ובגליל ובאזורי הפריפריה. זה כלי הכרחי. שוב, יכול להיות שבשוליים יעשו בו שימוש פסול – נצטרך להיאבק בזה משפטית, ציבורית. נגבה כל אדם שייפגע שלא בצדק, אבל לא לאפשר ליישובים האלה – אלעזר, ראיתי שאתה רוצה להתנגד – לא לאפשר ליישוב שאתה גר בו לשמר את המרקם הזה, אמרתי, פעם אחת זה פוגע בחוסן וממילא פוגע ביכולת השרידות, אבל זה בעיקר תוקע את ההתפתחות, כי היישובים לא מוכנים לשלם את המחיר הזה ולכן הם פשוט לא גדלים. יש עתודות קרקע, יש עתודות תכנוניות. יש יכולת, והיישוב אומר: אם המחיר של לפתוח עכשיו עוד 50 או 100 מגרשים זה לאבד את הקהילתיות, שהיא חלק כל כך מרכזי ביכולת לקיים את היישוב, אז אני לא עושה את זה. ואנחנו, במבחן התוצאה, מחלישים היום את ההתיישבות, ולכן התיקון הזה הוא נדרש. ועדת שרים הגדילה כרגע את המספר ל-550 וסוכם שעל בסיס חוות דעת – מקצועיות, כמובן – של רשם האגודות השיתופיות והחטיבה להתיישבות ורשות מקרקעי ישראל – אני מעריך שמההיכרות שלי אני צודק והמספר 700 הוא המספר הנכון, שיאזן נכון. אלה היישובים שזקוקים לאותה רשת ביטחון שתאפשר להם את ההתיישבות הקהילתית. אני קורא לכל החברים – אמרתי, מהערבים ומרצ, לצערי, אין לי ציפיות. הם לא ציוניים, הם לא רוצים נגב, לא רוצים גליל, לא רוצים ציונות. אבל כל מי שרוצה ציונות – מי שירים את ידו נגד החוק הזה, מרים את ידו נגד המפעל הציוני של מדינת ישראל. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לחבר הכנסת סמוטריץ. ישיב השר צחי הנגבי בשם הממשלה. אני ראיתי שמספר חברי כנסת רוצים להתנגד. אפשר יהיה להרים יד, היושב-ראש שיהיה כאן יחליט מי מקבל את האפשרות להתנגד לחוק. בבקשה, אדוני, תשובתך. << דובר >> השר לשיתוף פעולה אזורי צחי הנגבי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, הצעת החוק עוסקת בנושא ועדות קבלה ביישובים קהילתיים. היא מבקשת לעשות שינוי בתיקון חקיקה משנת 2011, תיקון שנעשה במטרה להסדיר את נושא ועדות הקבלה ביישובים קהילתיים בגליל ובנגב. תחום שעד שנת 2011 טופל בהחלטות של מועצת מינהל מקרקעי ישראל בלבד ולא בחקיקה. כמה מילים על הרקע לתיקון שהיה בשנת 2011. לפי התיקון ההוא, היישובים שעליהם חל החוק היו יישובים קהילתיים, לרבות הרחבות קהילתיות של קיבוצים אבל לא כאלה שהן בעלות אופי שיתופי-חקלאי כמו הקיבוצים והמושבים עצמם. היישובים האלה מתאפיינים באורח חיים קהילתי כפרי המבוסס על לכידות חברתית ותרבותית. זאת הסיבה שבזכותה נראה היה שיש הצדקה להפעיל מנגנון של מיון של מועמדים, והתיקון ב-2011 ביקש לאזן בין הזכות למימוש עצמי בקהילה לבין הזכות לכבוד ולשוויון. האיזון נעשה הן באמות המידה, כגון איסור אפליה מחמת דת, גזע או מין, והן בהליך שמפעיל את אמות המידה הללו. בנוסף, כשהצעת החוק הוגשה בשנת 2011 היא הוגבלה, בין היתר ליישובים – – – << קריאה >> ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – אתה גזען – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי צחי הנגבי: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << קריאה >> ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – גזענים, נמאסתם. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אבל הוא צודק. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי צחי הנגבי: << דובר_המשך >> בנוסף, כשהוגשה הצעת החוק הזו בשנת 2011 היא הוגבלה, בין היתר, ליישובים שמספר בתי האב שבהם איננו עולה על 500. במהלך הדיונים בכנסת הורד רף ההגדרה של יישוב קהילתי ל-400 בתי אב. כזכור, הוגשה עתירה לבג"ץ נגד התיקון לחוק, והתיקון הזה אושר בבית המשפט העליון ברוב של חמישה שופטים מול ארבעה שהתנגדו. כמה מילים על הרקע לתיקון הנוכחי: המציע, כפי שגם הוסבר כאן, סבור שכבר במהלך הליכי החקיקה כשהורד רף ההגדרה ל-400 בתי אב, המספר זה לא שיקף את מרבית היישובים בגליל ובנגב שעליהם, ולצורך חיזוקם, התיקון אמור היה לחול. כעת אנחנו שבע שנים מאוחר יותר והטענה היא שיש צורך בעדכון החקיקה באופן שהגדרת היישוב, היישוב הקהילתי, תעודכן ליישוב שמונה 700 בתי אב. המטרה היא לאפשר ליישובים לגדול, להתרחב ולשמור על הלכידות החברתית והתרבותית שלהם. ההחלטה של ועדת השרים לחקיקה בישיבה שקיימה החודש, ב-9 בדצמבר, הייתה לתמוך בהצעת החוק בכפוף להגבלת מספר בתי האב ל-500, למעשה כמו הצעת החוק המקורית שבשעתו הוגשה לכנסת. כמו כן הוחלט על דעת היועץ המשפטי לממשלה שתיקון החקיקה ייעשה בתיאום עם משרד המשפטים, עם משרד הכלכלה ועם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה לשר צחי הנגבי. מתנגדים להצעת החוק כמה חברי כנסת שביקשו. אני יכול לאפשר רק לחבר כנסת אחד. אני קורא לפי הסדר שביקשו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא. זה לא הולך לפי הרישום. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> טוב. הצביעו. אלעזר שטרן הצביע, תמר זנדברג הצביעה, סתיו שפיר ביקשה, יוסף ג'בארין ביקש, אחמד טיבי ביקש. אני מחליט לתת לסתיו שפיר. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> סתיו שפיר (המחנה הציוני): << דובר >> תודה, אדוני. יש לי הרבה מה להגיד על האמירות הנבובות, ההרסניות, שעומד פה חבר כנסת שעוסק יום-יום בהחרבת הבסיס הציוני של התנועה שהקימה את המדינה הזאת, ומעז להטיף למי מחברי הכנסת כאן על הציונות. זאת פשוט בושה שכבר אי-אפשר יותר לשמוע אותה. קשה באמת להקשיב ולא לראות את הסתירות. בצלאל סמוטריץ, למה אתה לא עובר לגור בנגב, בגליל, בגולן, לעשות התיישבות אמיתית? << קריאה >> בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סתיו שפיר (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> לא ראיתי אותך פעם אחת נלחם על התקציבים של הנגב, לא ראיתי אותך פעם אחת נלחם על תוכנית הצפון, שהייתה אמורה להגדיל את התקציבים של יישובי הצפון בגליל ובגולן ב-19 מיליארד שקל אבל נגנזה לחלוטין כי הממשלה החליטה לא לתקצב אותה, כי היא רימתה את הציבור. רימתה את הציבור. << קריאה >> שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סתיו שפיר (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אנחנו ערכנו על זה שורה של דיונים בוועדת השקיפות, להבין אם שקל הגיע. אתה יודע מה קרה שם, סמוטריץ? הממשלה אפילו לא הגישה תוכנית; כשהיא הגישה תוכנית, היא הכניסה פנימה אך ורק תקציבים שכבר מומשו בעבר. הכניסה כבישים שכבר נסללו לפני שנים וטענה כאילו היא מוסיפה כסף. מה עם הבריאות בצפון? לא רואה שאכפת לך. מה עם הדיור? לא רואה שזה משנה. ואיפה היית, בצלאל סמוטריץ, כשהחטיבה להתיישבות לקחה תקציבים שנועדו לחזק את עוטף עזה והעבירה אותם להתנחלויות? כ-75% מהתקציב שלה נועד להגן, לחזק את התשתיות, את הבתים, את החינוך, את הרווחה, את מרכזי החוסן בעוטף עזה, ביישובים שמופגזים כבר 15 שנה תחת אש, אבל היא לקחה את התקציבים האלה והעבירה את זה לגרעינים תורניים של הבית היהודי, שכל מטרתם זה לתת ג'ובים פוליטיים ולפלוש עם אג'נדה פוליטית לתוך בתי ספר חילוניים ממלכתיים במרכזי הארץ. איפה היית, סמוטריץ? אתה זה שמנסה להמשיך את השחיתות הזאת. אתה, הבן אדם שקיבל בחינם קרקע מהחטיבה להתיישבות ודואג בתמורה לחזק את החטיבה להתיישבות, בניגוד לחוק, בא ומדבר איתנו על ציונות? אתה יודע מה זה ציונות? כדי שהציונות תישמר, כדי שהיא תתחדש ותתקיים, אנחנו צריכים לשמור על רוב יהודי במדינת ישראל ועל דמוקרטיה, על שוויון לכולם. סמוטריץ וחבריו במפלגה, שמנסים לקדם פה עתיד איום ונורא, איום ונורא: שיהיה פה רוב פלסטיני, מה שיעמיד את ישראל במצב שבו ניאלץ לבחור בין להיות מדינה יהודית לבין להיות מדינה דמוקרטית, אם בכלל, וכנראה ששתיהן לא יהיו. אתם מסכנים את עתידה של מדינת ישראל, מסכנים את ביטחונה של מדינת ישראל, ועוד מדברים איתנו על ציונות. ציונות זה מדינה יהודית ודמוקרטית, שיש בה שוויון לכול; שבה אזרח יהודי ואזרח ערבי מרגישים שהם ישראלים, שלא כל הזמן – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> סתיו שפיר (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – מנסים להכפיש ולחפש בהם אויבים, להסית נגדם ולהפריד בינינו. זאת לא ציונות. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> סתיו שפיר (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> ההצעה של סמוטריץ מנוגדת לציונות, ולכן אנחנו נצביע נגדה. תודה. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה לחברת הכנסת סתיו שפיר. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה – הצעת חוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות (מספר בתי אב ביישוב קהילתי), התשע"ט–2018, של חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ. הצעה זו קיבלה פטור מחובת הנחה. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 54 נגד – 31 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות (מספר בתי אב ביישוב קהילתי), התשע"ט–2018, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> 54 בעד, 31 מתנגדים, אין נמנעים. אם כן, הצעת החוק עברה בקריאה טרומית ותועבר לוועדת החוקה, חוק ומשפט. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> ועדת הפנים. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> ועדת הפנים. אוקיי. ועדת הכנסת תחליט את גורלה. << הצח >> הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – איסור פעילות שיש בה הדתה, שנאה בשל נטייה מינית, גזענות והדרת נשים במוסדות חינוך ממלכתיים), התשע"ז–2017 << הצח >> [הצעת חוק פ/4443/20; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> אם כן, חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – איסור פעילות שיש בה הדתה, שנאה בשל נטייה מינית, גזענות והדרת נשים במוסדות חינוך ממלכתיים), התשע"ז–2017, של חבר הכנסת יוסי יונה וקבוצת חברי הכנסת. חבר הכנסת יוסי יונה, עשר דקות לרשותך. << דובר >> יוסי יונה (המחנה הציוני): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מבקש את תשומת ליבכם. הצעת החוק שאני מבקש להציג לפניכם, ומבקש את תמיכתם בה, למעשה הונחה על שולחן הכנסת על ידי חברת הכנסת לשעבר זהבה גלאון. אני רוצה להתחיל ולומר, חברות וחברי כנסת יקרים: אני בא מבית מסורתי. אדוני היושב-ראש; אין לי בעיה עם הדת. שניים מהאחיינים שלי הם שליחי ציבור, נמנים עם תנועת ש"ס. כך שאני עומד כאן ללא, חס וחלילה, טינה, עוינות לדת ישראל ולמסורת ישראל. אלה מכם שביקרו בלשכתי גם ראו שעל אחד מהקירות יש פוסטר ענק של הרב עובדיה יוסף, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> אתה יודע, יש לי בדיחה על זה, אבל זה לא בשביל המליאה. << דובר_המשך >> יוסי יונה (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> יש ליושב-ראש בדיחה אבל הוא יספר לי אותה בארבע עיניים. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאל: << קריאה >> מה עם הרב קוק? << דובר_המשך >> יוסי יונה (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אני אומר, אני שם את הפוסטר של עובדיה יוסף, ואלה שמכם שיודעים את המורשת, את המסורת שלי, גם מבינים למה. אבל יחד עם זאת, אני חילוני. אני חילוני שבא מבית מסורתי. אני חילוני שבא מבית שבו אבי, זיכרונו לברכה, היה מקדש את קידוש יום שישי בערב ויום שבת בבוקר, ומייד לאחר מכן היינו עולים על האוטו ונוסעים לים, אדוני היושב-ראש. לא הייתה אצלנו אף פעם סתירה בין אהבת המסורת לבין החילוניות. אם כך, אני רוצה לבוא ולומר, אני אוחז בעמדה שהיא לא אנטי-דתית. אני אוחז בעמדה סובלנית פלורליסטית. אני גם מתנגד, אדוני היושב-ראש, לכפייה או לכפייה חילונית. אני נגד כפייה דתית ואני נגד כפייה חילונית, והצעת החוק שאני מציג לפניכם נשענת על שתי טענות מרכזיות, אדוני השר אקוניס, שאני שם לב שאתה מקשיב בקשב רב. << קריאה >> שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << קריאה >> תמיד אני מקשיב לך. << דובר_המשך >> יוסי יונה (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אני מעריך זאת. אז אם כן, שתי טענות מרכזיות. האחת, החופש של ההורים להחליט לאיזה בתי ספר הם שולחים את הילדים שלהם. זו זכותם הבסיסית. אנשים, הורים, רוצים שהילדים שלהם ילכו בעקבותיהם. בשלב מסוים יש לילדים חופש בחירה אם ללכת בעקבות ההורים או לאו. אבל הורים רוצים לשלוח את הילדים שלהם למקומות שבהם האקלים התרבותי, הערכים ואורח החיים דומים לשל ההורים, ולכן אין מקום לכפייה דתית בבתי ספר שהם בתי ספר חילוניים. והדבר חשוב שבעתיים, משום שהילדים הם ילדים רכים, ולכן מניפולציות, הסחות דעת, כפייה, הן דברים בלתי לגיטימיים, ומנוגדים לערך של חינוך פתוח ומנוגדים לרצונם של הורים. אבל ניחא זה, אדוני היושב-ראש; גם כאשר אנחנו מתוודעים לדוגמאות שבהן נעשים מאמצים לכפייה דתית – וכן, כך אני מכנה אותה – הרי גם במקרים הללו אין זה נובע מהמסורת העשירה ומהעושר של ההלכה היהודית. בדרך כלל אנחנו נתקלים בתפיסות סתגרניות, בתפיסות צרות, בתפיסות שמלאות בדעות קדומות, ואפילו תפיסות שיש בהן נימות גזעניות, ובוודאי כנגד הקהילה הלהט"בית בישראל. סתם, אני אתן לכם דוגמה אחת מני דוגמאות רבות, אדוני היושב-ראש, של אבא שכתב כך בפייסבוק – או סליחה, מתוך ספר כימיה; כותבים שם על השוואה בין מולקולות, וכך כתוב, אדוני היושב-ראש, בהשוואה בין מולקולות, עושים את ההשוואה בין חתן לבין כלה: רק חתן וכלה יכולים להתחבר, ולא חתן וחתן וכלה וכלה. בכימיה, מלמדים כימיה, עם הנטיות הללו. זאת אומרת שיש כאן איזושהי הוצאה או החרגה של אורחות חיים שחלק מאזרחיות ומאזרחי ישראל – זכותם המלאה לקיים. אין זה תפקידה של מערכת החינוך בישראל להנחיל תפיסות עולם ומחשבות ואורחות חיים שמן הראוי שהתלמידים יאמצו. כי מה קורה? המון פעמים, אדוני היושב-ראש, כל אחת ואחד ונטיותיו, השקפותיו, העדפותיו המיניות – אז הינה, כאשר אתה מנחיל את התפיסות הללו, אתה יוצר תסכול רב בקרב רבים מהתלמידים, שרוצים להישמע, להיענות לנטיות ליבם; הם יסבלו מדיכוי – יסבלו גם מדיכוי פנימי, משום שכבר הנחילו להם במערכת החינוך שאורח החיים שאותו הם מקיימים הוא בלתי לגיטימי. זה נורא, זה אסור. והלאה – דוגמאות קשות. הינה, השבוע היה בתוכנית "הצינור" בערוץ 10 – הקשיבו למה מחנכים בכפיות הדתיות הללו בחינוך הדתי: המתייוונים הבוגדים של הימים ההם, דומים למי? שוב: המתייוונים הבוגדים של הימים ההם, דומים למי? דומים לחילונים. החילונים הם הבוגדים. אתם מבינים? מה אדוני אומר? << קריאה >> משולם נהרי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוסי יונה (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> כן, כן. המתייוונים הבוגדים של הימים ההם דומים לחילונים של ימינו. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> – – – << דובר_המשך >> יוסי יונה (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> החילונים של היום דומים למתייוונים של פעם. שימו לב לאיזה רמות של – הייתי אומר – אפילו הסתה מתקיימים בדברים הללו – מתייוונים. אני עומד כאן לפניכם כמתייוון? אני אוהב את המדינה שלי, אני אוהב את המסורת שלי, ואני אוהב גם את ההיבטים שאני בוחר לקחת מהדת היהודית שלי. אבל אני שוב בא ואומר: אין לגיטימציה, ויש לאסור את כניסתם של ארגונים ותנועות שנכנסים לבתי הספר ועוסקים בהדתה. כן, בהדתה. ולא רק בהדתה. כפי שאמרתי, שתי טענות משלימות: האחת, חופש האמונה של המשפחה, ויש לכבד אותה. אדם לא רוצה להיות דתי – הניחו לו, כבדו את רצונו; אדם רוצה להיות דתי – הניחו לו, כבדו את רצונו. אל תאכפו ואל תשתמשו במניפולציות כדי להנחיל את התפיסות הללו. ושוב, גם כאשר אנחנו רואים מהן התפיסות ומה השקפות העולם הדתיות שמונחלות לילדים, אנחנו רואים את המחזה הבאמת-נורא הזה. תפיסות סתגרניות, דעות קדומות, ואפילו, כפי שהראיתי לכם, במקרים רבים גם הסתה. לכן, אנחנו צריכים למנוע את הכניסה של תנועות וארגונים מסוג זה לבתי הספר. זה מה שהצעת החוק שאני מניח בפניכם מבקשת לעשות. וכאן אי-אפשר בלי הערה לגבי המציאות שבה זה מתאפשר. המציאות שבה זה מתאפשר זה שמערכת החינוך – או, משרד החינוך מקצץ בתקציבי משרד החינוך, ואז נוצר חלל; יש המון שעות שאותן צריך למלא. סליחה על הביטוי, אדוני היושב-ראש, כל מצורע וזב חוטם שעומד בראש איזושהי עמותה נכנס בלי פיקוח ובלי בקרה לתוך מערכת החינוך של בית הספר. המנהלת או המנהל, לצורך העניין, אומרים: מה אכפת לי, יש לי פה מישהו שממלא שעות. וכאן, באמת אני רוצה גם לחזור ולומר: אנחנו ניצבים בפני מערכת חינוך שהיא פשוט פורקת עול; אין לה מערכי בקרה, אין לה מערכי פיקוח ואין לה מערכים של סנקציות על הגופים הללו. זה פשוט בלגן שחוגג. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> זה בלגן של היום או של מתי? << דובר_המשך >> יוסי יונה (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אדוני, טוב שאתה מעיר את הערתך, אדוני היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> כל שרי החינוך במדינת ישראל היו חילונים. << דובר_המשך >> יוסי יונה (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> לא. בתקופה האחרונה, אדוני היושב-ראש – ושוב, אני משיב לך לשאלתך – אנחנו נמצאים במציאות של הפרטה הולכת וגוברת במערכת החינוך. כאשר יש את ההפרטה הזאת, מאפשרים לכל מיני עמותות להיכנס פנימה. אבל גם משרד החינוך לא מפקח על פעילותן. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יוסי יונה (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אני מסיים, אדוני היושב-ראש. לכן, אני חוזר ואומר, ומבקש את תמיכתכם בהצעת החוק הזאת: לא לכפייה דתית ולא להכנסה של עמותות וארגונים שמכניסים תכנים שיש בהם משום הסתה נגד קבוצות בחברה הישראלית – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יוסי יונה (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – ובמקרה הזה, בעיקר קהילת הלהט"בים. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה לחבר הכנסת יוסי יונה. ישיב סגן שר החינוך הרב מאיר פרוש. עשר דקות לרשותך. << דובר >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת יוסי יונה נימק את הצעת החוק שלו. אני, בכל אופן, ארחיב ואקרא גם מדברי ההסבר שהוא צירף להצעת החוק שלו. זה לא רק הוא – זה תשעה חברי כנסת. אחת מהם כבר עזבה, חברת הכנסת לשעבר זהבה גלאון. בדברי ההסבר נאמר כך: בשנים האחרונות – אני לא יודע למה הוא מרמז כשהוא אומר "בשנים האחרונות" – האם זה רק בארבע השנים האחרונות, מאז שהשר בנט נמצא, או שהוא מתכוון גם לתקופה שבה השר פירון היה? על כל פנים, אדוני היושב-ראש, אתייחס גם לנושא הזה. אבל בדברי ההסבר נאמר: "בשנים האחרונות תופסים לימודי יהדות אורתודוקסית במוסדות החינוך הממלכתיים את מקומם של לימודי הדמוקרטיה, ההעשרה, זכויות האדם והמדעים". אני חושב שחבר כנסת מלומד, שמבקש לשכנע חברי כנסת, היה צריך לתת פה דוגמאות היכן לימודי היהדות האורתודוקסית תופסים את מקומם של לימודי הדמוקרטיה במוסדות החינוך הממלכתיים. אבל הוא לא עשה את זה. ממש לא עשה את זה. הוא מוסיף כך: רבנים, בנות שירות, עמותות וגופים חיצוניים נכנסים למוסדות כאמור, באישור המנהלים ומשרד החינוך, במטרה להנחיל דת, הלכה והחזרה בתשובה לתלמידים החילונים, וזאת במסווה של פעילות להעשרה חינוכית. ואז הוא מגיע לנקודה המרכזית של הצעת החוק שלו, שהיא "החינוך הממלכתי בישראל עובר תהליך 'הדתה' מכוון" – זה מאוד פופולרי היום – "והתלמידים החילונים בישראל נאלצים לספוג בעל כורחם מסרים הסותרים את אמונתם". כל הדברים האלה לא נאמרו כאן – זה בהבלעה – אבל זאת הכוונה שלו. "לספוג בעל כורחם מסרים הסותרים את אמונתם והשקפת עולמם. יש ליצור מרחב המגן" – לא מגן צפוני כזה – "המאפשר קיום בכבוד של התלמידים כולם, בעלי כל האמונות והתפיסות הדתיות והחילוניות. ולשם כך, יש להפסיק את הכפייה הדתית הממוסדת במוסדות החינוך הממלכתיים. חמורה במיוחד התופעה של כניסתם של גופים ועמותות אורתודוקסיים לבתי הספר, גופים המעבירים פרשנות אחת בלבד של היהדות, בזים לאורח החיים החילוני, ומעבירים לתלמידים מסרים שיש בהם הסתה לגזענות, לשנאת נשים או לפגיעה במעמדן, ועידוד להפליה, דחייה, שנאה או תוקפנות כלפי אנשים עקב נטייתם המינית או זהותם המגדרית". קודם כול, לפני שאני מתייחס לדרך שבמשרד מתייחסים להצעת החוק הזאת בכתובים, אני אנסה גם לדבר בשפה הפוליטית ולשאול את חבר הכנסת יונה אם הוא חושב שמה שהוא חושב – או, נניח, בשבוע הזה הוא חושב – זה מייצג את מה שכל ההורים בכל בתי הספר הממלכתיים רוצים שיהיה. בא חבר כנסת מהאופוזיציה – אומנם בבחירות היו למחנה הציוני 26 מנדטים אבל הסקרים כרגע מנבאים להם ירידה מאוד מאוד גדולה. אני חושב שהם יתעשתו בסוף, זה יהיה משהו יותר טוב, אבל – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> לא 26, 24. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> 24 זה גם מכובד. כאשר חבר כנסת מסיעה של 24 בא לדבר – זה מכובד. אבל כשהסקרים מנבאים למחנה הציוני – אני לא רוצה לומר את זה בקול; טוב לי שאחרים יגידו את זה, אבל ממש מעט מאוד, מעט מאוד – – << קריאה >> מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): << קריאה >> כמה מנדטים יש לכם? << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> – – מעל עשרה חברי כנסת. מדבר פה חבר כנסת ומדבר ומדבר ומספר סיפורים על השנים האחרונות, בלי לתת נתונים. אז אני מבקש קצת צניעות. ועכשיו אני אתייחס – – – << קריאה >> מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): << קריאה >> פרוש, כמה מנדטים קיבלתם? << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> אבל אתה רק שבעה מנדטים ואתה שולט בכל מה שקורה פה. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> לא התכוונתי לחלק של התנועה במחנה הציוני. << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> המחנה הציוני זה עם התנועה. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אני לא התכוונתי אליך, תן לי – – – << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> אבל המחנה הציוני זה עם התנועה – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> יואל, אל תרים לו להנחתות. << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> הוא מרים לי – אני ארים לו. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אני אומר רק שבן אדם בא לפה ומדבר ומספר מה הוא חושב שצריך להיות בבתי הספר, כאילו הוא מדבר בשם העם. מדבר פה חבר כנסת מסיעה שמדברים שיהיו לה 11 מנדטים, חוץ מהתנועה. << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> אבל אתה קובע לעם. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> לא, אני לא. אני אומר לך – – – << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> אתה קובע לעם, בשבעת המנדטים שלך. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אני אספר לך על תוכנית לימודים מאושרת של משרד החינוך. "בשנים האחרונות" זה כולל את התקופה של פירון או לא? ולכן, המשרד לא סבור כך. ראשית, בעוד ההוראות שקבועות בסעיף 2 לחוק חינוך ממלכתי מנוסחות באופן כללי ופונות לכלל המגזרים במערכת החינוך, ובהם החינוך הממלכתי והממלכתי-דתי, וכן למיעוטים השונים, מובאות כאן – כאילו, בהצעת החוק – הוראות שנוגעות אך ורק לחינוך הממלכתי, ובהתעלם מהמגזרים השונים שמרכיבים חינוך זה, על הרצף שבין חילוניות לדתיות, ובכלל זה בני המיעוט הערבי. שנית – אני מדבר פה על דברים מקצועיים שנכתבו במשרד, לא על אנשים שחלילה חשודים שהם לא יכולים להצביע גם למחנה הציוני. הם כותבים כך: שנית, כבר כיום נתונות לשר החינוך סמכויות לפי סעיף 2(ב) לחוק חינוך ממלכתי למנוע כניסה של גורמים חיצוניים שיש בפעילותם כדי לסתור את מטרות החינוך הממלכתי. כך נאמר: "השר יקבע כללים לשם מניעת פעילות במוסד חינוך של אדם או של גוף שאינו חלק ממערכת החינוך (בסעיף קטן זה – גורם חיצוני), שפעילותו עומדת בסתירה חמורה ומשמעותית למטרות החינוך הממלכתי המפורטות בסעיף קטן (א), וכן כללים לשם מניעת פעילות במוסד חינוך של גורם חיצוני הפועל באופן יזום לנקיטת הליכים משפטיים או מדיניים מחוץ לישראל נגד חיילי צבא הגנה לישראל בשל פעולה שביצעו במסגרת תפקידם או נגד מדינת ישראל". כך נאמר. עוד דבר אנשי המקצוע במשרד טוענים: נוסח הצעת החוק עושה שימוש במונחים עמומים, שעלול לפגוע, לטעמו, בפעילויות רצויות, שעולות בקנה אחד עם מטרות החוק. ולכן, יש קושי במונחים "הדתה", "כפירה במושכלות מדעיים", וכיוצא בזה. לכן, המשרד, באופן מקצועי, מבקש להסיר את ההצעה מסדר-היום, ואני מקווה שכך חברי הכנסת ינהגו. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה לסגן השר הרב מאיר פרוש. הוא מבקש להסיר. חבר הכנסת יוסי יונה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יוסי יונה (המחנה הציוני): << דובר >> כנסת נכבדה, האם אי פעם ראיתם מפגן כל כך גדול של צביעות, כפי שהתגלה כאן מעל הבימה הזאת, מעל הפודיום הזה? עומד סגן השר ומלעיז ומלגלג על המחנה הציוני שאנחנו רק 24 מנדטים ורוצים לקבוע לחברה הישראלית את אורחות חייה. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> אתם הרבה פחות. << דובר_המשך >> יוסי יונה (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> בא אדם, עם כולה שישה מנדטים, ששנים ארוכות הם תופסים את כל קצות הקשת הפוליטית, גם מהצד הזה וגם מהצד הזה וכופים על כל אזרחי מדינת ישראל את דרכם – כי כולם יודעים שלא ניתן לעשות קואליציה ללא החרדים – אז אתה בא ולועג לנו? איזו חוצפה, איזו חרפה. בוא נמנה כמה דברים שבכנסת ישראל, על כל קצותיה, יכלו לקבל בלעדיכם. בבקשה: מיהו יהודי; חוק המרכולים; נישואים אזרחיים; גיוס; פונדקאות; היכולת של נשים להיות בבית דין רבני. הכול בגללכם. ואתם יודעים מה? אם היינו מדברים למצפון, ואם המצפון של חברי הקואליציה היה קם ומתעורר כאן, הוא היה אומר באופן חד-משמעי: אנחנו עם האופוזיציה, אבל אין לנו ברירה, משום שפרוש וחבריו אוחזים בנו במקום מאוד מאוד רגיש; הממשלה תתפרק אם אנחנו לא נוכל להיענות להם. ומגיע סגן השר, ומלעיג עלינו שאנחנו 24, וחוזה לנו אולי ירידה במנדטים. מלעיג עלינו, מלעיג עלינו. שישה מנדטים, שישה מנדטים, ותראו איזה אסונות אתם עושים: פירוד, פלגנות, שנאה פנימית בתוך החברה הישראלית. ולמה? כי אתם רוצים לאכוף על כל אזרחיות ואזרחי ישראל את אורח החיים שלכם. אז בבקשה, לעמוד כאן על הפודיום הזה – אני אשאל את הנשים מהאופוזיציה: הנשים באופוזיציה, לו הן היו יכולות לענות לכם, לא אני, ולעמוד כאן ולהגיד עד כמה פרוש וחבריו בעצם מדכאים את הנשים בחברה הישראלית, את נשות האופוזיציה. אז בבקשה, אז בבקשה, בפעם הבאה שאתה עולה לכאן, אדוני סגן השר פרוש, תחשוב פעמיים לפני שאתה מדבר. כי אכן, מרוחה לך חמאה על הראש; כי אכן, טול קורה מבין עיניך; כי אכן, הגמל אינו רואה את הדבשת שלו. תודה. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה לחבר הכנסת יוסי יונה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה טרומית על הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – איסור פעילות שיש בה הדתה, שנאה בשל נטייה מינית, גזענות והדרת נשים במוסדות חינוך ממלכתיים), התשע"ז–2017, של חבר הכנסת יוסי יונה וקבוצת חברי הכנסת. מי בעד? מי נגד ההצעה? הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 43 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 58 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – איסור פעילות שיש בה הדתה, שנאה בשל נטייה מינית, גזענות והדרת נשים במוסדות חינוך ממלכתיים), התשע"ז–2017, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> 59 קולות מתנגדים, כולל הקול של השרה גמליאל, כיוון שהיא עמדה והצביעה. 59 מתנגדים, 43 בעד, אין נמנעים. הצעת החוק לא נתקבלה. << הצח >> הצעת חוק עידוד שירות צבאי, לאומי או לאומי-אזרחי, התשע"ז–2017 << הצח >> [הצעת חוק פ/4162/20; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת עודד פורר) << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> הצעת חוק עידוד שירות צבאי, לאומי או לאומי-אזרחי, התשע"ז–2017, של חבר הכנסת עודד פורר. אדוני, עשר דקות לרשותך. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני חייב לומר שהקואליציה מצליחה להפתיע אותי כל פעם מחדש. העובדה ששמעתי, ויכול להיות שאני טועה, שבכוונת חברי הקואליציה להתנגד להצעת החוק הזו, היא – אני לא רוצה להגיד מעוררת פליאה, כי אני כבר לא מתפלא, אבל בהחלט מעלה כמה סימני שאלה. ראשית, חשוב שתדעו, חבריי – עד לא מזמן חבריי לקואליציה – שוועדת השרים, את הצעת החוק הזו, אישרה. הצעת החוק הזו עברה את ועדת השרים ואושרה, ולפיכך אני חושב שאין מניעה, או שאין עליכם איזושהי משמעת שלא לתמוך בהצעת החוק. יחד עם זאת – ופה אני כן רוצה להסביר מה המהות של הצעת החוק, ואולי אני אצליח גם לשכנע אתכם ברמה העניינית, בוודאי את חבריי לאופוזיציה. הרי על מה מדובר בהצעת החוק? קחו, למשל, שני חברים מאותו הכפר שאחד החליט שהוא כן מתנדב לשירות הלאומי ואחד החליט שלא. זה שמתנדב לשירות הלאומי, אחרי שהוא סיים את חוק לימודיו, הולך ומשרת שירות לאומי או אזרחי או צבאי, יותר מכך, ומשתתף בנטל שכולנו נושאים, ולוקח חלק בבניין של העם והאומה – לא שומעים טוב, חבר הכנסת טיבייב? אני צריך קול יותר עמוק. בסופו של דבר, אחרי שהוא מתאמץ, ולוקח חלק, הוא מפסיד, בין אם זה שנתיים במקרה של השירות הלאומי או אפילו שלוש שנים בשירות הצבאי. אגב, אם הוא נניח מאותו הכפר עם אחמד טיבי או מאותה עיר עם חנין זועבי, נניח שהם מאותה עיר, הוא, כשהוא חוזר לעיר או לכפר מהשירות הצבאי שלו, לפני שהוא נכנס לעיר הוא גם פושט את המדים, מקפל אותם ונכנס, כדי שלא יחטוף שם מכות או משהו. הרי אנחנו יודעים מה קורה. זה לא כמו כשאני חוזר עם המדים שלי מהשירות הצבאי; כשחזרתי בחיל הים – ועוד ביום חיל הים או ביום העצמאות, עם מדים לבנים – אני הלכתי מלא גאווה, רק רציתי להשוויץ בסיכות. שם לא, שם מקפלים את המדים ומסתירים אותם. אותו דבר, כמו שאומרים, גם במאה שערים. לא מעט פעמים שמענו על חיילים חרדים שנכנסו לבתי כנסת וחטפו מכות והבריחו אותם משם והתחילו להטריד את המשפחות שלהם. עכשיו, לא רק זה שהם נושאים בנטל, הם אחר כך מתמודדים, כעבור שנים, או על קבלה לאוניברסיטה – רחמנא ליצלן, אולי, במקרה של חלק מהסיעות החרדיות – או על משרה בשירות המדינה. באים השניים האלה לשירות המדינה: אחד שירת מגיל 18 עד גיל 21, נתן שלוש שנים ורק אז התחיל ללמוד ורק אז נכנס לשוק העבודה. נניח שמגיעים שני מועמדים בגיל 30, זה שבגיל 18 לא הלך לשירות הצבאי אלא ישר נכנס ללימודים וישר התחיל לעבוד, הוא כבר נמצא עם יתרון. הוא ביתרון, יש לו יותר שנות ניסיון, הוא יכול היה ללמוד שני תארים ולא תואר אחד. הוא הרוויח, בשלוש השנים האלה יכול היה לעשות דברים אחרים. קבע המחוקק שהוא נותן העדפה מתקנת לאוכלוסיות מסוימות. << קריאה >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << קריאה >> מי זה האוכלוסיות האלה? תגיד. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הוא רוצה לראות יותר ערבים בשירות המדינה, יותר חרדים. אוכלוסיות מוחלשות. אמרו: אנחנו רוצים להכניס אותם, להגיע למצב – צריך לעשות אפליה מתקנת. אין מספיק לעומת האחוז שלהם באוכלוסייה; לשיטתי, היה צריך לעשות את זה גם לגבי עולים. לצערי, זה לא נעשה. אבל בסוף מגיע אותו אחד, זה ששירת וזה שלא שירת, ולמי ייתנו עדיפות בשירות המדינה? למי ייתנו עדיפות? האם לזה שנתן שלוש שנים מהחיים שלו לטובת מדינת ישראל אבל לא הספיק לצבור ניסיון בעבודה או לזה שיש לו יותר ניסיון בעבודה? לא יחשיבו לניקוד שלו את השירות הצבאי, הוא לא ייהנה מזה. הוא לא יקבל תוספת, הוא לא יקבל שום עדיפות. להפך, הוא יהיה בנחיתות לעומת מי שלא שירת. אז כשיבואו שניים מהכפר של טיבי – מהכפר שלך, טיבי, מטייבה, או מנצרת, זה ששירת יפסיד וזה שלא שירת ייהנה. אז מה, עשינו העדפה מתקנת בשירות המדינה ובאוניברסיטאות רק כדי להפלות את החיילים, את הלוחמים, את משרתי השירות הלאומי או השירות האזרחי? בשביל זה עשינו העדפה מתקנת? אני אומר לכם כאן, חבריי, בעיקר אלה שנמצאים באגף הזה, של הקואליציה: הצביעות שתהיה למי שילחץ על הכפתור האדום ויתנגד להצעה הזו תהיה כזו שחוצה כבר כל גבול, תהיה זו שתצביע שכנראה הקואליציה הזו היא כבר לא קואליציית ימין לאומית אלא היא הפכה להיות קואליציה – ערבים וחרדים: המפלגות הערביות שמתנגדות לשירות, כל שירות – אזרחי, צבאי או לאומי – והמפלגות החרדיות, שגם הן לא רוצות לתת שום עדיפות למי ששירת בשירות צבאי או לאומי. אז אפשר לדבר על חוקים לאומיים כמה שאתם רוצים ואפשר לספר שנלחמים על זה, אבל בפועל, בהצעת החוק הזו, כשאתם תדחו אותה אתם תצביעו נגד חיילי צה"ל, אתם תצביעו נגד משרתי השירות הלאומי, אתם תצביעו נגד משרתי השירות האזרחי. וכשיבוא מישהו דווקא מאותם מקומות, חייל חרדי או חייל מהמגזר הערבי, ויגיד: למה מפלים אותי? מה אתם נותנים לי על זה שאני הפכתי להיות חלק, על זה שאני נכנס מתחת לאלונקה יחד איתכם? אז נגיד לו: לא, מצטערים. משיקולי קואליציה אנחנו החלטנו לתת יותר לאלה שנותנים פחות, ומשיקולי קואליציה אנחנו החלטנו הפעם לסייע דווקא לחבר הכנסת איימן עודה, שלפני שנכנס לכנסת העמותה שלו הייתה כזו שדרבנה אנשים לא לשרת שירות לאומי. אז בעצם זה שהקואליציה תדחה את החוק הזה, היא משתפת פעולה עם העמותה של איימן עודה. כי מה הוא יגיד להם? הוא יגיד: חבר'ה, מה תלכו לשרת שירות לאומי? מה, אתם פראיירים? השגנו לכם אפליה מתקנת לציבור הערבי, אבל אם אתם בשירות לאומי אתם תהיו בעמדת נחיתות לעומת אלה שלא משרתים. זאת אומרת, ממשלת ישראל והקואליציה הזו, כשתדחה את ההצעה הזו תתמוך בעמותה של איימן עודה – שהוא ניהל, עבד בה; אני לא רוצה להגיד "של", אבל בדיוק באג'נדה שהוא קידם. ושיא השיאים של הבושה – שבוועדת שרים אישרתם את הצעת החוק הזו, ומאז תקעתם אותה ולא אפשרתם להביא אותה. זה אושר כבר לפני חודשים ארוכים בוועדת השרים, וכדאי שתשאלו את עצמכם למה. עכשיו, אני חייב לומר בהקשר הזה, כשממשיכים לדבר על החשיבות של הנאמנות למדינה ומדברים על נאמנות בתרבות, אני רוצה לשאול אתכם, חבריי לקואליציה שחשובה להם הנאמנות בתרבות: מה שווה הנאמנות בתרבות אם כשיבוא מישהו שנאמן למדינה להתקבל לעבוד במשרד התרבות, יעדיפו את מי שלא נאמן? מה שווה הנאמנות בתרבות אם כשיבוא מישהו ששירת בצה"ל ומישהו שלא שירת בצה"ל למשרד התרבות, יעדיפו לקבל את מי שלא שירת בצה"ל? אני פשוט לא מצליח להבין לאן אתם צועדים, לאן אתם מנסים לכוון. אתם מנסים לכוון למקום אחד, אתם מכוונים רק לישבן של הקואליציה – איך אתם מצליחים להחזיק את הכיסא הזה עדיין עומד ולא מתנדנד; לא להרגיז את הערבים ולא להרגיז את החרדים. שכחתם מה קורה עם כלל עם ישראל? שכחתם מה קורה עם כלל הציבור? מה קורה עם מי ששלח אתכם? גם המפלגות הדתיות שיושבות בקואליציה, רבים מהם שירתו בצבא. << קריאה >> מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): << קריאה >> כמו היושב-ראש שיושב עכשיו בראש הישיבה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בוודאי. שירתו בצבא, לקחו חלק ולוקחים חלק ונכנסים מתחת לאלונקה. אז דווקא אתם רוצים עכשיו להגיד לבוחרים שלכם, שנושאים בנטל: חבר'ה, אנחנו לא מסתכלים עליכם, אתם לא מעניינים אותנו. אנחנו עשינו פה את קואליציית ליצמן-עודה-זחאלקה. אנחנו עכשיו עשינו קואליציה של חרדים וערבים. אנחנו נקדם את מי שמדיר, אנחנו נקדם את מי שלא משרת ונדיר את מי שמשרת. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה, אדוני. תודה לחבר הכנסת עודד פורר. ישיב סגן השר החינוך הרב מאיר פרוש. עשר דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת המציע עודד פורר, בדברי ההסבר של הצעת החוק של חבר הכנסת פורר נאמר כך, ואני אומר זאת מכיוון שכאשר עולים לכאן אולי במסגרת עשר הדקות זה לא מספיק אז לא מחדדים בדיוק כמו שבדברי ההסבר זה נכתב. נאמר שם בדברי ההסבר: "מוצע לקבוע שמי שסיים שירות צבאי, לאומי או לאומי-אזרחי והוא מקרב אוכלוסיות הנמנות עם קבוצה מסוימת הזכאית לייצוג הולם בדרך של העדפה מתקנת, יזכה להעדפה בקבלה לאוניברסיטאות ובמינויים בשירות המדינה על פני מי שנמנה עם קבוצת אוכלוסייה מסוימת שזכאית לייצוג הולם בדרך של העדפה מתקנת אשר לא סיים שירות כאמור". זאת אומרת, אם יש חוקים במדינת ישראל ששם הוחלט להעדיף אוכלוסיות מסוימות, מבקש חבר הכנסת פורר בהצעת החוק שלו שגם אם יש הצעת חוק – שאם היא נעשתה, אם היא באה לעולם, אם הכנסת חוקקה אותה ואמרה שצריך לנהוג עם האוכלוסייה הזו בהעדפה מתקנת בגלל סיבות אחרות, שאני לא נכנס אליהן כרגע, לא מפרט אותן, אבל אם יש כזה חוק שצריכים להעדיף אוכלוסייה מסוימת – אולי זכות אבות, זכות העלייה שלהם או כל מיני זכויות – לא להתחשב בחוק הזה שאומר שיש להעדיף, שצריך לעשות העדפה מתקנת, ובכל זאת להעדיף או לצ'פר אנשים אם הם באים אחרי שירות צבאי. זה מה שהדבר אומר. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מתוך האוכלוסייה הרלוונטית. מאיר, מתוך האוכלוסייה הרלוונטית – – – << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> ניסיתי להסביר. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא נראה לי – – – << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> נגיד שיש חוק שצריך לקדם עולים שעלו מברית-המועצות, נגיד שיש חוק כזה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> והם לא נמצאים בישראל, בינינו, האנשים שאני מדבר עליהם. חוק שצריך להעדיף רוסים – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הם לא רוסים – הם עולים. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> – – בגין זה שהם סבלו 70 שנה תחת הקומוניסטים, באו למדינת ישראל, וצריך לתת להם העדפה מתקנת. אתה בא ואומר: אם יש עוד אוכלוסייה שגם לה צריך לעשות העדפה, תעדיף אותה אם היא שירתה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, לא – – – << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אני אומר – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> חבר הכנסת עודד פורר – – << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אני אומר מה שכתוב. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> – – אתה דיברת עשר דקות. יש לך אפשרות לעוד שלוש דקות. אל תפריע לו. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אני אומר מה שכתוב. לכן, ממשיך חברת הכנסת פורר בהצעת החוק: "מטרת הצעת החוק היא לפצות על חסכים סביבתיים וחברתיים המסכלים את האפשרות של מי ששירת בשירות צבאי, לאומי או לאומי-אזרחי, לקבל הזדמנות שווה להשתלבות ראויה בחברה, לעבוד ולפתח קריירה. חובת המדינה והרשויות" – טוען חבר הכנסת פורר – "לוודא מתן העדפה מתקנת למשרתים אלו. בצעד זה המדינה מחזקת את תהליך השילוב והשיתוף של קבוצות אוכלוסייה שונות, בין אם בשירות צבאי, לאומי או לאומי-אזרחי. כך, למשל, צה"ל ידוע ככור ההיתוך של החברה הישראלית, והשירות כאמור מכשיר את אזרחי המדינה להיות אזרחים טובים ונאמנים יותר. ההעדפה נועדה לחזק את אותם אזרחים משרתים, וכן את העמותות הפועלות לעידוד הגיוס להמשיך בפועלן ולעודד שירות בגופים אלה". האמת היא שלהצעת החוק הזו הייתה החלטה, כמו שאמר חבר הכנסת פורר. הממשלה החליטה, לפני כמה חודשים או לפני שנה, בהתאם לסעיף 66 בתקנון לעבודת הממשלה, לתמוך – לתמוך, אני מזכיר, כן? בנובמבר לפני שנה הממשלה החליטה לתמוך בהצעת חוק שירות צבאי, לאומי או לאומי-אזרחי, התשע"ז, של חבר הכנסת עודד פורר בכפוף לתנאים הבאים: החוק יוצמד, וכדומה. תנאים מסוימים. אני חייב להזכיר לחברי הכנסת שישראל ביתנו הייתה בנובמבר 2017 בממשלה, והיא פרשה, אם אני לא טועה, באמצע אוקטובר. זאת אומרת, כמעט שנה, 11 חודש, ישראל ביתנו הייתה, ואנחנו לא שמענו אותה. תשמע, בשביל זה לבד היה כדאי שנשמע אותך אחרי הפרישה של ישראל ביתנו, מדבר היום על חוק שהיה מוקפא, הוא בוועדת ערר – עוד מעט נספר על ועדת הערר – אבל במשך 11 – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אני אגיד עוד מעט. אבל במשך 11 חודש הבנת, חבר הכנסת פורר, שיכול להיות מצב שחוק שאתה חושב שהוא צודק – אני לא חושב שכולם חושבים שזה צודק, אבל אתה חשבת שהוא צודק – התאפקת במשך 11 חודש, מכיוון שקיבלת את דין התנועה והתנועה אמרה שנשארים בקואליציה, למרות שהצעת החוק של חבר הכנסת פורר לא מקודמת וכל העוול שלשיטתך יש באי-קבלת החוק. כך אתה טענת. עכשיו, מה אפשר לעשות? אנחנו נמצאים במדינה דמוקרטית. ובמדינה דמוקרטית כשהממשלה רוצה להסכים להצעת החוק, יש נוהל. הנוהל הוא שאם שר מגיש ערעור, הערעור הזה צריך להידון. זיכרונו לברכה, השר לענייני דתות הרב דוד אזולאי, הגיש ערר. אני יכול להקריא חלקים ממנו: "אני מבקש להגיש ערר" – כותב השר אזולאי, זיכרונו לברכה – "על הצעות חוק אלו מהטעמים הבאים: בשנים האחרונות הממשלה משקיעה משאבים עצומים בשילוב אוכלוסיות מיעוטים שונות – – – ומטבע הדברים, הליך השילוב הוא עדין מאוד ונעשה" – לאט-לאט – "תוך בחינה מתמשכת של מכלול ההליכים השונים שנעשים על ידי המדינה כלפי אוכלוסייה זו". ולכן, אם הם יתקבלו, השר אזולאי כתב, "הם עלולים ליצור נסיגה ואף נתק בקרב חלק מבני אוכלוסייה זו" ולכן ביקש השר אזולאי זיכרונו לברכה לערער על כך. הקדוש-ברוך-הוא סובב את העולם כפי שהוא סובב. השר אזולאי היה חולה, הוא נפטר, לצערנו. יושב-ראש תנועת ש"ס, הרב אריה דרעי, הגיש בקשה שהוא עדיין מבקש לדון בנושא הזה. לעת עתה, הממשלה מבקשת שלא לקדם את הצעת החוק ולא להצביע בעד הצעת החוק הזו. ואני פונה לחבר הכנסת פורר שירגיש, לצורך העניין, כאילו ישראל ביתנו עדיין בקואליציה ומחכים עוד כמה חודשים. תודה. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה לסגן השר הרב מאיר פרוש. חבר הכנסת עודד פורר, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני חייב לומר לך, סגן השר פרוש, שציפיתי שאולי תעלה ותתמוך בהצעת החוק. הרי כשהתחלת להסביר אותה, חשבתי שאתה אומר: הינה, החליטה הממשלה לתת העדפה לאוכלוסיות מסוימות, ובתוך האוכלוסיות האלה – הרי אם יש חבר שלך שמתפלל לידך בבית הכנסת, שהוא כן שירת, הוא כן עשה שירות לאומי, הוא כן עשה שירות אזרחי, אז במקום שיזרקו אותו מבית הכנסת בבושת פנים – ייתנו לו העדפה. ייתנו לו העדפה. כשהוא יבוא לשירות המדינה, בתוך ההעדפה שנתנו לאוכלוסייה מסוימת תינתן העדפה. חבר הכנסת קיש, הרי אם אנחנו רוצים לעודד שירות צבאי ולאומי או אזרחי – ואני יודע שאתה בעד. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אני בעד החוק. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני יודע שאתה בעד. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> – – – קואליציה. מה אתה רוצה שאני אעשה? << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא רק אתה בעד. גם ועדת השרים לענייני חקיקה, גם ועדת השרים לענייני חקיקה. << קריאה >> שרת התרבות והספורט מירי רגב: << קריאה >> – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> מירי, מירי הם לא פעלו עניינית. עכשיו – – – << קריאה >> שרת התרבות והספורט מירי רגב: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> חבר'ה, חבר הכנסת קיש והשרה מירי רגב. << קריאה >> שרת התרבות והספורט מירי רגב: << קריאה >> – – – << קריאה >> רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): << קריאה >> אנחנו רוצים – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> השרה מירי רגב, את רוצה שאני אקרא אותך לסדר? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> שרת התרבות והספורט מירי רגב: << קריאה >> – – – החוק הזה או לא – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> השרה מירי רגב, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << קריאה >> שרת התרבות והספורט מירי רגב: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> השרה מירי רגב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> שרת התרבות והספורט מירי רגב: << קריאה >> אתה – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> מה קורה? אני קראתי אותך לסדר, את יודעת? זה בדרך כלל לא מקובל. << קריאה >> שרת התרבות והספורט מירי רגב: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> אדוני יכול להמשיך? << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כן, אני רק מבקש שתוסיף לי את הזמן הזה. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> אין בעיה, תקבל את הזמן. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני חייב לומר לגברתי השרה רגב, אני חייב לומר לגברתי השרה רגב שאני נהנה – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> חבר הכנסת יואב קיש. רבותיי, אתם רוצים להתקדם בסדר-היום או כל אחד יעיר את ההערות שלו? בסופו של יום צריך להצביע. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> השרה רגב, אני ממש נהנה לראות אותך נלחמת בחירוף נפש כדי שחוק לעידוד שירות צבאי ולאומי לא יעבור, ואם זאת לא פוליטיקה קטנה, אז אני לא יודע מהי פוליטיקה קטנה. אבל כמו שאמרתי קודם, ולא היית פה, אם כל כך חשובה הנאמנות בתרבות, אם הנאמנות בתרבות כל כך קריטית, אז מה שווה לנו נאמנות בתרבות אם בסוף, כשיתמודדו שניים לעבודה אצלך במשרד התרבות – אחד שירת שירות צבאי ולאומי, אחד לא – – << קריאה >> שרת התרבות והספורט מירי רגב: << קריאה >> – – – נאמנות, ואחר כך נדבר על זה. עודד, אתה יודע את זה. אתה יודע – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – פתאום דווקא מול זה ששירת שירות לאומי – – << קריאה >> שרת התרבות והספורט מירי רגב: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – או שירות צבאי או שירות אזרחי, את תעדיפי את זה שלא שירת. << קריאה >> שרת התרבות והספורט מירי רגב: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ודווקא אם יבוא מישהו מטייבה, שכן של אחמד טיבי ששירת בצה"ל או ששירת בשירות לאומי, את תעדיפי את השכן שלו שלא שירת. מה שווה הנאמנות הזאת? << קריאה >> שרת התרבות והספורט מירי רגב: << קריאה >> ליברמן – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ולכן אני אומר כאן, אדוני, ואני אסיים בזמן הזה: אולי יהיה לנו נס חנוכה אחרי חנוכה, וכפי שבימים ההם – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> נס חנוכה כבר לא יהיה, אולי פסח. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> נס חנוכה אחרי חנוכה. וכפי שבימים ההם ועדת השרים לענייני חקיקה – – – << קריאה >> שרת התרבות והספורט מירי רגב: << קריאה >> היושב-ראש, איזה פסח? << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כפי שבימים ההם ועדת השרים לענייני חקיקה בחרה לתמוך בחוק הזה, אז גם הקואליציה בזמן הזה תתמוך בחוק הזה, כפי שראוי. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה לחבר הכנסת עודד פורר. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה טרומית על הצעת חוק עידוד שירות צבאי, לאומי או לאומי-אזרחי, התשע"ז–2017, של חבר הכנסת עודד פורר. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 11 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 81 נמנעים – 1 ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק עידוד שירות צבאי, לאומי או לאומי-אזרחי, התשע"ז–2017, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> 81 מתנגדים, 11 בעד, אחד נמנע. אם כן, הצעת החוק לא התקבלה. << קריאה >> עמיר פרץ (המחנה הציוני): << קריאה >> תוסיף נגד. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> חבר הכנסת עמיר פרץ, לפרוטוקול, מתנגד להצעת החוק. מי עוד אמר לי? << קריאה >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << קריאה >> גם אני. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> חברת הכנסת רויטל סויד. << הצח >> הצעת חוק פינוי ההתנחלויות, התשע"ח–2018 << הצח >> [הצעת חוק פ/5341/20; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> הצעת חוק פינוי ההתנחלויות, התשע"ח–2018, של חברי הכנסת ג'מאל זחאלקה, חנין זועבי וג'מעה אזברגה. אדוני חבר הכנסת זחאלקה, עשר דקות לרשותך. << דובר >> ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, גבירותיי ורבותיי, חברות וחברי הכנסת, אי-אפשר לעבור לסדר-היום על ההצבעה השערורייתית על הגדלת מספר הבתים, בתי אב, ביישובים שערבים לא יכולים לגור בהם. זו המשמעות של החוק, זו כוונת המשורר – סליחה, הגזען והפשיסט. השערורייה היא עוד יותר גדולה כאשר לא רק מפלגות הקואליציה, הליכוד, כולנו, הבית היהודי וכל השאר תמכו בחוק, אלא לפי תוצאות ההצבעה רק שבעה מתוך 24 חברי המחנה הציוני התנגדו לחוק. הגדיל לעשות חבר הכנסת איתן ברושי, נציג הריאקציה האגררית – אני מקווה שמישהו מבין אותי – נציג הריאקציה האגררית הגזענית, הקולוניאליסטית, שתמך בחוק. אני רוצה לקשור את העניין הזה להצעת החוק שלי, שמדברת על פינוי התנחלויות. ואני שואל: מה יותר שפל, מה יותר גזעני, מה יותר פאשיסטי, לבנות התנחלויות בניגוד לחוק הבין-לאומי, בשטח שמוגדר על פי החוק הבין-לאומי כשטח כבוש, או לסגור 70% מאדמות המדינה למגורי ערבים? ההשוואה בין החוק שעבר כאן לבין חוקי האפרטהייד מתבקשת, כי גם בדרום אפריקה היו שטחים אסורים למגורי שחורים ואחרים – רק ללבנים. וכאן הצעת החוק של סמוטריץ אומרת שהיישובים האלה, החולשים על 70% מאדמות המדינה דרך המועצות האזוריות, לערבים אסור לגור בהם. 70% מהאדמות בשטחים זה רק ליהודים. זה לא כמו אפרטהייד, זה אפרטהייד. וזה לא שונה מההתנחלויות, לא שונה בכלל, זה אותו דבר, זו אותה מנטליות, זו אותה גזענות, זו אותה תפיסה קולוניאליסטית, זה אותו זלזול בבני הארץ ובנות הארץ, זו אותה דורסנות, זה אותן שתי אצבעות בעיניים שאתם מנסים לדחוף לנו. אני מדבר על ההתנחלויות, אבל אני חייב להבהיר שכל מה שאני אומר כאן – – << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> מה עם שייח' מוניס? << דובר_המשך >> ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – מתבסס על החוק הבין-לאומי. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> מה עם שייח' מוניס? << דובר_המשך >> ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> משתי סיבות: האחת, שעניין ההתנחלויות זה לא עניין של חוק ישראלי. זה לא עניין של הכובש, שהרוב של הכובשים אומרים: זה שלנו. יש חוק בין-לאומי, והחוק הבין-לאומי בא להסדיר עניינים כאלה, ולכן ההתנחלויות זה לא עניין של חוק ישראלי. אני לא מכיר בחוק הישראלי בענייני התנחלויות, כי בעניין ההתנחלויות הרפרנס הוא החוק הבין-לאומי. ולכן כל הצעת החוק שלי מדברת על קבלת החלטות האו"ם והחוק הבין-לאומי בעניין ההתנחלויות. למה התנחלויות ולא יישובים אחרים? הימין לפעמים זועק לנו: למה אתה לא מדבר על יישובים סביב היישוב שלך, כמו ברקאי, כמו רגבים, כמו אחרים, כפר גליקסון ואחרים, שהוקמו על אדמות כפר קרע או על אדמות של יישובים ערביים אחרים או על חורבות כפרים ערביים שהוחרבו ב-1948? ההבדל הוא החוק הבין-לאומי, ההבדל הוא הפשרה המוצעת על ידי העולם, אבל מבחינה מוסרית-פוליטית, זה אפילו יותר גרוע: לבנות בית על חורבות של כפר זה יותר גרוע מלבנות בית ליד כפר. החוק הבין-לאומי – הפשרה המוצעת על ידי האו"ם, על ידי אומות העולם, מבוססת על סיום הכיבוש והקמת מדינה פלסטינית בגבולות 1967 ופינוי ההתנחלויות, וזה הבסיס. ולכן העמדה כאן היא פוליטית, כי העמדה המוסרית היא אחרת. אני חייב להגיד: זה לא צדק, זה צדק חלקי, זה צדק יחסי, אבל העמדה הפוליטית היא הנכונה כאן. העמדה החשובה, העיקרון החשוב הוא שצריך לכבד את החלטות האו"ם, צריך לכבד את החוק הבין-לאומי, אחרת העולם יהפוך לג'ונגל והחזק יאכל את החלש. למה ישראל מצליחה לעשות התנחלויות? בגלל שיש לה כוח צבאי. זה בזכות הכוח. אין לכם שום זכות להפקיע קרקעות ולהתנחל. זה שוד באמצע היום. זה שוד קרקעות, ויגיע הזמן להחזיר את הגזלה. אזרח שלא מציית לחוק אומרים שהוא עבריין. << קריאה >> מירב בן ארי (כולנו): << קריאה >> למי תחזיר את זה? << דובר_המשך >> ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ומדינה שמפירה בצורה שיטתית, ובצורה דווקאית, ומצפצפת על החוק הבין-לאומי היא מדינה עבריינית. אין לזה שום מושג אחר. הגיע הזמן לקבל את החלטות האו"ם. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאל: << קריאה >> אולי תעבור – – – << דובר_המשך >> ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> צריך להגיד תודה לעם הפלסטיני על כך שהוא מוכן לפשרה – – << קריאה >> מירב בן ארי (כולנו): << קריאה >> – – – על מה? << דובר_המשך >> ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – על כך שהוא מוכן לוותר על 78% ממולדתו הלאומית ולהגיע לפשרה של מדינה פלסטינית בגבולות 1967. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> זו הפשרה שאנחנו רוצים, אנחנו הפלסטינים. הפלסטינים כל הזמן אומרים: בואו נעשה שלום – – << קריאה >> מירב בן ארי (כולנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי. נא לא להפריע. << דובר_המשך >> ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – ואתם דוחפים את היד. סרבני שלום, מחרחרי מלחמה, שודדי קרקעות. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאל: << קריאה >> אולי תעזוב את המדינה – – – << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> למה אמרתם "לא" לתוכנית החלוקה? << קריאה >> מירב בן ארי (כולנו): << קריאה >> – – – על מה? << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי, נא לא להפריע לדובר. << דובר_המשך >> ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> גוזלים באמצע היום. גנבים. גנבי קרקעות. זה לא שלכם. אסור לכם לקחת את זה. << קריאה >> מירב בן ארי (כולנו): << קריאה >> של מי זה? << דובר_המשך >> ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אסור לכם לגעת בזה. << קריאה >> מירב בן ארי (כולנו): << קריאה >> של מי? << דובר_המשך >> ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> העולם אומר: אתם עבריינים. אתם מפירים את החוק הבין-לאומי. אני אומר שצריך – אני אספור החלטות או"ם, אדוני. סעיף 49 לאמנת ג'נבה הרביעית – שמעתם עליו – קובע איסור על הכובש להעביר אוכלוסייה אל תוך השטח הכבוש. סעיף ברור. ב-23 בדצמבר 2016 אושרה החלטה מס' 2334 במועצת הביטחון של האומות המאוחדות, שלפיה ההתנחלויות הישראליות שהוקמו בשטחים הפלסטינים שנכבשו בשנת 1967 בגדה המערבית או במזרח ירושלים אינן חוקיות. אינן חוקיות. << קריאה >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << קריאה >> בקיצור – נלך. קדימה. << דובר_המשך >> ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> החלטה זו באה בעקבות החלטות אחרות, למשל החלטה 242 של מועצת הביטחון, שקבעה שהכיבוש לא חוקי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> היא ממש לא קבעה. זחאלקה – – – << דובר_המשך >> ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> החלטה 446, שהתקבלה ב-1979, קבעה שאין שום בסיס חוקי להתנחלויות. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> כמו כל ההחלטות של האו"ם נגד מדינת ישראל – – – << דובר_המשך >> ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> החלטה 452 – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> גם זחאלקה לא מאמין באו"ם, תאמין לי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני מוחה. כבוד היושב-ראש, אני מוחה על מה שאמרת. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> אתה יודע מה זה האו"ם. << דובר_המשך >> ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני מוחה על מה שאמרת. אני מודיע – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> כל החלטות האו"ם מכורות מראש. << דובר_המשך >> ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> למה – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> הן מכורות מראש. << דובר_המשך >> ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אתה רואה שאני מתחנף אליך ואני אומר – אני מאמין במה שאני מדבר – אני אומר: בואו, אתם רוצים, אנחנו מוכנים לקבל את כל החלטות האו"ם בעניין הפלסטיני, בעניין הסכסוך. אתם לא רוצים. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> בוודאי. בטח שאתה רוצה. << קריאה >> מירב בן ארי (כולנו): << קריאה >> בטוח. << דובר_המשך >> ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני מוכן לקבל. אז אני מכבד את האו"ם. << קריאה >> מירב בן ארי (כולנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אל תגיד שאני – תחזור בך. אתה לא יכול להגיד משהו שהוא לא נכון. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> אני לא חוזר בי, מכיוון שהאו"ם זה המוסד – – << דובר_המשך >> ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אתה הצגת אותי – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> – – הכי מכור שיש בעולם. << דובר_המשך >> ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אתה לא יכול להגיד רק לי – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> אני יכול להגיד מה שאני רוצה. << דובר_המשך >> ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אז אתה אמרת דברים לא נכונים. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> אז תתלונן עליי. מה – – – << דובר_המשך >> ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אתה אמרת דברים לא נכונים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו מצפצפים עליו. אנחנו מצפצפים עליו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אתם הרי מצפצפים על האו"ם – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ברשותך, אדוני, אני רוצה לסיים את הסיכום שלי. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תנו לו לסיים, רבותיי. זמנו תם. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> 3,500 שנה – – – למי שייך? לך – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> רבותיי, נא לא להפריע. זמנו תם. << קריאה >> מירב בן ארי (כולנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> רבותיי, נא לא להפריע. חברת הכנסת מירב בן ארי, יש לו עוד חצי דקה. << דובר_המשך >> ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> יש סיפור שמאחוריו מוסר השכל. ואני, ככה, איך אומרים, להרגיע אותם קצת, כי זה – אתם יודעים למה אתם מתעצבנים? כי אתם לא צודקים. אתם יודעים שאתם לא צודקים. << קריאה >> מירב בן ארי (כולנו): << קריאה >> אז למה אתה מתעצבן? << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> נא לסיים. נא לסיים. << דובר_המשך >> ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תן לי לסיים. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> אני נותן לך, אבל תסיים. << דובר_המשך >> ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הסיפור אומר ככה: גברת אחת מתקשרת לבעלה שחוזר מעבודה ואומרת לו שאומרים בחדשות שמישהו – ציפי, אל תתערבי, בבקשה. אל תיתני הוראות ליושב-ראש. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> אדוני, תסיים. אתה, אל תנהל ויכוחים עם חברי הכנסת עכשיו. << דובר_המשך >> ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מתקשרת לבעלה, אומרת לו: אומרים בחדשות שיש מישהו שנוסע נגד כיוון התנועה, אז תיזהר. אומר לה: רק אחד נוסע נגד כיוון התנועה? מאות רכבים. זה ישראל. כל העולם אומר: אתם לא צודקים, ואתם ממשיכים לנסוע נגד כיוון התנועה של העולם. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה, אדוני. תודה לחבר הכנסת ג'מאל זחאלקה. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> היה אחד שאמר שהעולם עגול כשכל העולם אמר שהוא שטוח. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> ישיב השר יריב לוין, שר התיירות. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> העולם שלך שטוח. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> – – – ולתפוס את כל מי שבדרך. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> האו"ם יטיף לנו מוסר. << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> תגיד, זאת הדרך? זאת הדרך לעשות את הדברים? << דובר >> שר התיירות יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כבוד השרים, חברות וחברי הכנסת, אוי, חבר הכנסת יואל חסון, אולי תתחנן בפניו יותר? זאת לא הדרך, חבר הכנסת זחאלקה, אנא ממך, תשנה את הדרך. תתרפס קצת, חבר הכנסת חסון. עוד טיפה. איזו בושה וחרפה. מה אתם רוצים ממנו? אתם מצביעים איתם, מתאמים איתם את ההצבעות, פועלים איתם ביחד, מקיימים איתם הנהלת אופוזיציה – את כל זה אתם עושים, והוא עונה: אדון זחאלקה, בבקשה, בבקשה ממך. << קריאה >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – להתבייש – – – << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> תגיד, אתה לא מתבייש? << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> בבקשה ממך, לא זו הדרך. << קריאה >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> כל הדילים שאתם עושים שם? אתה לא מתבייש? << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> אז מה הדרך להשמיד אותנו, חבר הכנסת חסון? הרי זה מה שהם רוצים. אז מה הדרך שאתה מציע? תתביישו לכם. משתפים איתם פעולה. << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> אתה, תתבייש לך על כל הדילים מאחורי הקלעים שאתם עושים. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> משתפים איתם פעולה, אחרי נאום השטנה הזה. אני מציע לך להודיע שאתם לא תקיימו יותר שיתוף פעולה עם הרשימה המשותפת. אין יותר הנהלת אופוזיציה איתם. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו לא נקיים איתכם שיתוף פעולה – – – << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> תודיע, תודיע. הינה גם סיעת יש עתיד. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> תדבר על יוקר המחיה. תדבר על העניים. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> חבר הכנסת מאיר כהן, גם אתם, המפלגה – – << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> תדבר על זה. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> – – שמתחפשת לימנית. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> תדבר על יוקר המחיה. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> הינה השותפים שלכם. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> תדבר על יוקר המחיה. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> בושה וחרפה. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> תדבר על יוקר המחיה. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> בושה וחרפה. בושה וחרפה. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> תדבר, לאן נעלמתם? תדבר על העניים. תדבר על העניים. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> חבר הכנסת מאיר כהן, ידידי. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> עכשיו אני אומר לך, חבר הכנסת זחאלקה, הינה הזדמנות, לך ולחבר הכנסת טיבי ולחבר הכנסת גנאים ולשאר חברי הכנסת מהרשימה שלכם. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> תדבר על הקשישים. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> תגנו את הפיגוע בעפרה. לא שמעתי אתכם מגנים. מדבר לי על זכויות, מדבר לי גבוהה-גבוהה על כל מיני דברים; תגנו את הטרוריסטים, את הרוצחים השפלים האלה, אנשים פחדנים, שבאים עם רכב חולף ויורים באישה הרה. תגנה אותם. תגנה אותם. חוצפן. בושה וחרפה. אני לא שומע. חבר הכנסת גנאים, אולי אתה? אולי חבר הכנסת עודה, שמדבר כל כך על שלום; יהודים וערבים לא אויבים, נכון? תגנה את הטרוריסטים האלה, עכשיו, הינה, על חשבון הזמן שלי. תיגש למיקרופון, אני נותן לך. תגנה, אל תעשה לי ככה עם הראש. לך לגנות אותם. לך, בבקשה. << קריאה >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> תתביישו לכם, סיעה שתומכת בטרור, שמגבה את הטרוריסטים, יושבת כאן בכנסת ישראל. יודעים לקחת מאיתנו משכורת, יודעים להסתובב עם הדרכון הדיפלומטי הישראלי וקוראים להחרים את המדינה. משתפים פעולה עם האויב. וכן, חבר כנסת חסון, ומשתפים פעולה גם איתכם בניהול האופוזיציה. תתביישו לכם. בושה וחרפה. << קריאה >> חיים ילין (יש עתיד): << קריאה >> יריב, יריב, אתה הצבעת איתם נגד החוק של סיפוח ים המלח, אז אל תהיה צבוע. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> נו, באמת, נו, באמת, חבר הכנסת ילין. << קריאה >> חיים ילין (יש עתיד): << קריאה >> אל תהיה צבוע. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> נו, באמת. << קריאה >> חיים ילין (יש עתיד): << קריאה >> אל תהיה צבוע. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> נו, באמת, חבר הכנסת ילין. << קריאה >> חיים ילין (יש עתיד): << קריאה >> הצבעת עם זחאלקה והצבעת עם טיבי והצבעת עם המשותפת. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> חבר הכנסת חיים ילין. << קריאה >> חיים ילין (יש עתיד): << קריאה >> אל תהיה צבוע. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> עכשיו אני אגיד לך עוד משהו, חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה: ארץ ישראל כולה, כולה, כל מטר וכל סנטימטר, כשמה כן היא, שייכת לעם אחד בלבד. ארץ ישראל שייכת לעם ישראל. זו האמת, האמת ההיסטורית, האמת שקיימת בפועל. שום כוח בעולם לא ישנה את זה. שום החלטה של שום ארגון צבוע לא תשנה את זה. ומכיוון שארץ ישראל שייכת לעם ישראל, אנחנו וכל מה שאנחנו עושים כאן נעשה בזכות מלאה. אין כיבוש, משום שעם איננו יכול להיות כובש בארצו שלו. הארץ הזאת לנו היא. לא יעזור לך שום דבר בעניין הזה. יותר מזה אני אגיד לך. איזו חרפה – מצטט לי פה הצעות – – – << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> אתה – – – << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> לא, אתה איתו. הבנתי שאתה תומך בו. את זה כבר הבנתי. מתואם איתו, כן, חבר הכנסת חסון. אני אזכיר לך את זה כל פעם – אתה והשותפים שלך. << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> השותפים שלי. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> אני אומר לחבר הכנסת זחאלקה יותר מזה: נו, באמת, החלטות האו"ם, איזה מין – – – << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אדוני היושב-ראש, אני רוצה שתתייחס לבקשה שלי. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> אתה יודע, מה אתה חושב שכולם פה מטומטמים? << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> איך שהוא מזכיר אותי שוב ושוב. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> אני לא מתכוון לעשות פה הצגה. ניגש אליי מאיר כהן – אמרתי לא; אתה ניגש – אני אומר גם לך לא. << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – והוא יכול לעשות הצגה? הוא יכול לעשות כאן הצגה. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> כולם כאן נאיביים. לא, לא, לך תתחנן בפניו. לך, לך לתאם איתו משהו. אין לך משהו לתאם איתו? אני אגיד לך, חבר הכנסת זחאלקה: האו"ם – אזכיר לך איזה ארגון זה. זה ארגון שיושבת בו מדינה כמו איראן, שקוראת להשמיד את מדינת ישראל, שפועלת כדי להשמיד את מדינת ישראל, ובמקום להיות מוקעת מהארגון הזה, היא מקבלת שם כבוד מלכים. אגב, לא שמעתי אותך מתלונן על הדבר הזה או מגנה את הדבר הזה. אולי תגנה את איראן, חבר הכנסת זחאלקה? מה אתה אומר? הרי אין סיכוי, אדוני היושב-ראש. אין שום סיכוי. אגיד לך יותר מזה, חבר הכנסת זחאלקה: האו"ם מקיים מוסדות כמו מועצת זכויות האדם של האו"ם. מי יושב שם? הגרועות שבמדינות הטוטליטריות – מדינות שבהן אדם כמוך לעולם לא היה יכול לשאת את נאום השטנה והשקר שהוא נשא כאן, מדינות שבהן הפרת זכויות אדם ברמה הבסיסית ביותר היא שיטה, היא דרך. הן יקבעו לנו מה נכון ומה לא? ואתה באמת חושב שאנחנו נפעל על פי ההוראות שלהן? אין שום סיכוי. ואגיד לך, לסיום, עוד דבר אחד: מכיוון שאת האמת אי-אפשר להסתיר, ומכיוון שהאמת שלנו היא ברורה וחדה, האמת שלנו תנצח. ואנחנו רואים מיום ליום יותר מדינות ויותר מנהיגים שמכירים באמת הזאת, שבאים לכאן, שמכבדים את מדינת ישראל, שתומכים בה, שמכירים בירושלים כבירתה. זה התהליך שמתרחש, ושום כוח בעולם לא ימנע אותו. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה לשר יריב לוין. אדוני חבר הכנסת זחאלקה, יש לך שלוש דקות. << דובר >> ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אחד הספרים שעיצבו את תפיסת עולמי הפוליטית הוא ספרו של ז'אן פול סארטר על הבושה שלנו באלג'יר, שכולו כתב אישום נגד הכיבוש הצרפתי באלג'יריה והדברים הנוראים שהצרפתים עשו באלג'יריה, שישראל עושה אותם בדיוק. כובשים לא שוכחים ולא לומדים – – << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> איך כיבוש צרפתי באלג'יריה דומה לכיבוש ישראלי בישראל? << דובר_המשך >> ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – מההיסטוריה. כל העינויים – – << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> נא לא להפריע. << דובר_המשך >> ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – וכל השיטות, כל ההתנחלות וכל הפעילות הדמוגרפית וההתיישבות הצרפתית – זה הסתיים בפינוי מוחלט של ההתיישבות הצרפתית באלג'יריה. הכיבוש הישראלי בסיני הסתיים בפינוי כל ההתנחלויות. הכיבוש הישראלי בעזה לא הסתיים, אבל פינו את כל ההתנחלויות. ככה יהיה בגולן הסורי הכבוש. ככה יהיה גם בגדה המערבית. כך יהיה במזרח ירושלים. עד עכשיו חיינו באשליה ששיחות שלום יביאו לסיום הכיבוש, לפינוי ההתנחלויות, להסדר מדיני. מסתבר שזה לא עובד. צריך להפך – צריך שהצעד הראשון יהיה פינוי התנחלויות, סיום הכיבוש, ואז להגיע למשא ומתן ולהסדר מדיני. << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> מה עם סיום הטרור? << דובר_המשך >> ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> פינוי ההתנחלויות וסיום הכיבוש הם הדרך לשלום. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> ענת ברקו. << דובר_המשך >> ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מי שמשלם את המחיר של הסרבנות הישראלית לשלום – – << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> – – – משלמים את המחיר – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> ענת ברקו, נא לא להפריע לו. << דובר_המשך >> ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – של הצפצוף הישראלי על החוק הבין-לאומי, הם האזרחים הערבים, הפלסטינים והיהודים כאן. אני מציע דרך לשלום. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אם הנאום שלי נקרא נאום שטנה, כי אני מציע לקבל את החלטות האו"ם, אין לי תוספת. אני מקבל אותן על עצמי. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> העם הפלסטיני מוכן לקבל. ישראל סרבנית. אנחנו בעד החוק הבין-לאומי, בעד ההחלטות הבין-לאומיות. הצד הישראלי הוא הסרבן, והאזרחים הישראלים צריכים לסלק ממשלה עבריינית שעוברת על החוק הבין-לאומי. תודה רבה. << קריאה >> קריאותקריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה לחבר הכנסת ג'מאל זחאלקה. ענת ברקו, אני לפני הצבעה. אנא. הצעת חוק פינוי ההתנחלויות, התשע"ח–2018, של חברי הכנסת ג'מאל זחאלקה, חנין זועבי וג'מעה אזברגה, בקריאה טרומית. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 14 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 93 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק פינוי ההתנחלויות, התשע"ח–2018, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> 93 מתנגדים. 14 בעד. אין נמנעים. הצעת החוק לא נתקבלה. << הצח >> הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – הצהרת אמונים) << הצח >> [הצעת חוק פ/3922/20; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – הצהרת אמונים), של חברי הכנסת עודד פורר, חמד עמאר ורוברט אילטוב. ינמק את ההצעה חבר הכנסת עודד פורר. עשר דקות לרשותך. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני, אפשר להחליף את הכותרת, שלא יחשבו שאני מדבר על החוק ההוא. חברות וחברים, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אתם בוודאי מכירים את ההתחייבות ואת הצהרת האמונים שאנחנו מצהירים כחברי כנסת, אבל מהצהרת האמונים הזאת נעדרת גם ההתחייבות לשמור אמונים למדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. הרי גם בתנאי הבחירה שלנו, באותו סעיף 7 מפורסם לחוק-יסוד: הכנסת, מוגדר מי לא יכול להיות חבר כנסת – מי שתומך במאבק המזוין נגד מדינת ישראל לא יכול להתמודד לכנסת; מי ששולל את קיומה של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית. וגם במקרה הזה, ודאי שבהצהרת האמונים למדינה או בהצהרת האמונים לתפקידים שלנו בכנסת אנחנו צריכים להיות מחויבים לנוסח הזה. אדוני היושב-ראש, חשוב לדעת ולהכיר גם את החומרים. למשל, מסמך של השב"כ שנמסר לוועדת הבחירות המרכזית לכנסת השש-עשרה וצורף לבקשת הפסילה של רשימת בל"ד בהתמודדות לכנסת. הגיש את המסמך היועץ המשפטי לממשלה דאז, השופט בדימוס אליקים רובינשטיין. נכתב כך: "מתוך רעיונותיה של בל"ד עולה כי פעילותה לביטול אופייה היהודי של ישראל היא בגדר יעד מרכזי שהמפלגה פועלת לממשו בעקביות, לאורך זמן, באמצעות תוכנית ממשית וסדורה, אותה החלה כבר לממש בפועל. זאת, תוך ניצול לרעה של מעמד בשארה כחבר כנסת ושל זכויות החסינות הנובעות מכך. יתר על כן, תמיכתם הגלויה של ראשי המפלגה בזכות השיבה של הפליטים הפלסטינים לישראל וברעיון המדינה הדו-לאומית בכל שטחי 'פלסטין ההיסטורית'" – כאילו הייתה כזו – "שבה יורשו להישאר רק צאצאי היהודים ששהו בארץ לפני 1948, מעידה על כך שבל"ד חותרת לא רק לביטול אופייה היהודי של מדינת ישראל אלא אף לביטול המדינה ולהפיכת הציבור היהודי בה למיעוט שיוכפף" לשלטון הרוב הערבי במדינה שתקום, שכוללת גם מדינות ערביות נוספות. אני רוצה לצטט אולי גם מדבריה של חברת הכנסת חנין זועבי, שלא הצהירה שהיא ישראלית. היא לא הצהירה שהיא חלק מהדבר הזה שנקרא "מדינת ישראל", שלה היא צריכה לשמור נאמנות. הצהירה: אני פלסטינית, חלק מהעם הפלסטיני. ועוד הגדילה ואמרה בחו"ל, במהלך הרצאה, שגם אם מדברים על שתי מדינות, אף אחת מהמדינות הללו לא יכולה להיות מדינה יהודית. כל אותם רעיונות שהשמאל הישראלי אוהב להשתעשע בהם – צריך להבהיר שלפחות מבחינת אלה שיושבים כאן; אני אפילו עוד לא מדבר על אלה שנמצאים, מה שנקרא, בפרלמנט הפלסטיני. אלה שיושבים כאן לא רואים אף אחת מהמדינות האלה מדינה יהודית. או חבר הכנסת איימן עודה, ראש הרשימה המשותפת, מדבר בנועם ובשקט, אבל אומר: באתי להפריע, כי חגיגות ה-70 שלכם מציינות את ה-70 לאסון שלנו; כולל תמיכה בדבריו, לאחר ירי של 500 רקטות על ישראל – על כך שגם אחרי שלוש מלחמות עם עזה ממשלת הכיבוש לא הבינה שאי-אפשר לשבור את עזה. אי-אפשר לשבור את עזה. את מי הוא משרת? את אזרחי ישראל או את אזרחי עזה? או חבר הכנסת זחאלקה, שבאשר להמנון הישראלי הודיע ב-2017 שהוא מעדיף למות מאשר לשיר את ההמנון הישראלי. ולגבי דגל ישראל, הוא, מבחינתו, סמרטוט או הרבה יותר גרוע מסמרטוט. הגדילו עוד חברי הרשימה המשותפת, במפגש שהם ערכו עם תושבי אום אל-חיראן, לציין את הדברים הבאים: זאת החלטה שחייבת להתקבל, ואם צריך להישפך דם, שיישפך דם. אנחנו גם יודעים שנשפך שם דם בסוף. אז את מה הם מקדמים? הם מקדמים, כפי שגם אמרה חברת הכנסת חנין זועבי – היא מקדמת את ההתנגדות הפלסטינית. והיא אומרת: מלכתחילה לא הייתה הצדקה להקמת מדינה יהודית. עכשיו כשיש דורות של יהודים שנולדו בה, אני מוכנה לחיות איתם, אבל לא במדינה יהודית. ואני שואל אתכם, חבריי חברי הכנסת: כשאנחנו מצהירים אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, האם אנחנו לא מחויבים לשמור את מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ברוח מגילת העצמאות? האם יש כאן מישהו מהקואליציה או מהאופוזיציה שמתנגד לנוסח הזה? האם בתוך 120 חברי הכנסת הזה יימצא רוב לחברי כנסת שלא מוכנים להכניס את הנוסח הזה לתוך הצהרת הנאמנות שלהם? חבריי לקואליציה לשעבר, נכון שאנחנו לא בקואליציה, אבל לא כל חוק הוא עניין של קואליציה ואופוזיציה. אני יכול להבטיח לכם, אין שום עלות תקציבית לחוק הזה, שום השפעה על תקציב המדינה. מעמדכם בקואליציה לא ייגרע כהוא זה. היכולת שלכם להמשיך לקדם את הדברים שאתם מקדמים או למנוע את מה שאתם מונעים, לא תיעצר כתוצאה מהחוק הזה. לצערי, החוק הזה אפילו לא יצליח לעצור את העברת 15 מיליון הדולר הנוספים שאתם תבקשו להעביר לחמאס בחודש הבא. אבל לפחות לפחות לפחות ההצהרה הזו תבטיח, אפילו ברמה הדקלרטיבית, שאלה שיושבים כאן, על הכיסאות האלה, עם דגל ישראל מאחוריהם, עם התמונה של בנימין זאב הרצל, עם הרעיון על מדינה יהודית ודמוקרטית בארץ ישראל, יהיו מחויבים גם לרעיון הזה. לא יכול להיות שבהצהרת הנאמנות של חברי הכנסת מפילים, פעם אחר פעם, את זה שנוסיף את המילים – "נאמנים", כן – "למדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית". עם מה יש לכם בעיה, חבריי בקואליציה – עם המילה "יהודית"? עם מה יש לכם בעיה, חבריי באופוזיציה, עם המילה "דמוקרטית"? << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו בעד. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני שמח, כי לצערי, בחוק הקודם לא כל חברי הסיעה שלך הצביעו בעד, חבר הכנסת לפיד. בהעדפה של שירות לאומי ואזרחי, לצערי, לא התגייסתם לעניין הזה. << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד): << קריאה >> – – – בעדך – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, אני מדבר – לא בעדי. בעד החוק. בעד החוק. בעד החוק. אבל אני אשמח לראות את כל חברי סיעתך מצביעים בעד העניין הזה, כי בהצהרת האמונים שלנו כחברי כנסת אנחנו נאמנים למדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ומחויבים לשמור על סמליה בהתאם לרוח מגילת העצמאות. אין שום בעיה עם הניסוח הזה – לא משמאל, ציוני לפחות, כן? ולא מימין. << קריאה >> עמר בר-לב (המחנה הציוני): << קריאה >> עודד, עודד, שאלה, שאלה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> עמר בר-לב (המחנה הציוני): << קריאה >> רק הסמלים ברוח מגילת העצמאות או הכול ברוח מגילת העצמאות? << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הכול ברוח מגילת העצמאות. אתה נאמן למדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ברוח מגילת העצמאות. ואני לא רואה – – – << קריאה >> עמר בר-לב (המחנה הציוני): << קריאה >> חבל שזה לא נכנס לחוק הלאום, אבל בסדר. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתה מוזמן גם להסתכל על ההצעה לחוק הלאום, לפחות ההצעה שאנחנו הגשנו, המאוזנת בניסוח שלה. << קריאה >> עמר בר-לב (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – בכנסת, והיא לא קשורה למגילת העצמאות, לצערי. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אבל אולי דווקא בגלל שדחפו מאוד את חוק הלאום, אז בואו, עוד לא חוק הלאום; אני לא מדבר פה עכשיו על מה מחייב את כל אזרחי ישראל; אנחנו, שיושבים בבית הזה, שמקבלים את תלוש המשכורת שסמל מדינת ישראל מופיע עליו, מכספי המיסים של אזרחי מדינת ישראל, מחויבים לרעיון של הקמת מדינת ישראל – והקמת מדינת ישראל הייתה הקמה של בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. על זה נלחמנו, על זה ניצחנו במלחמת העצמאות ועל זה אנחנו ממשיכים להילחם עד היום. ולכן, חבריי, שלפחות אלה שיושבים כאן, שאמורים לחוקק את החוקים של אותה מדינה, שאלפים הקריבו את חייהם למענה, יהיו גם מחויבים לא רק לחוקיה של המדינה; לא רק לחוקים שאנחנו מעבירים פה – לא כולם בהכרח החוקים הטובים ביותר, עובדה שחלקם גם משתנים מעת לעת. נהיה כולנו מחויבים למדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. נהיה מחויבים ונאמנים לסמליה, ונעשה את הכול ברוח מגילת העצמאות, שחתמו עליה האבות המייסדים, אגב, גם מהתנועות החרדיות, ואפילו מהתנועה הרוויזיוניסטית מצאו, נתנו למישהו לחתום, למרות שלא רצו שחלק, אחרים, יחתמו, אבל גם שם מצאו. מצאנו אחדות כשהכרזנו על העצמאות. בואו נמצא את האחדות הזאת גם עכשיו בנאמנות שלנו למדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה לחבר הכנסת עודד פורר. תשיב שרת המשפטים, השרה חברת הכנסת איילת שקד. גברתי השרה, עשר דקות לרשותך. << דובר >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כיום סעיף 15(א) לחוק-יסוד: הכנסת קובע כי חבר כנסת יצהיר אמונים למדינת ישראל. נוסח ההצהרה הוא כדלקמן: אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי בכנסת. בנוסף, סעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת קובע כי רשימת מועמדים לא תשתתף בבחירות לכנסת ולא יהיה אדם מועמד בבחירות לכנסת אם יש במטרותיה או במעשיה של הרשימה, או במעשיו של האדם, לרבות התבטאויותיו, שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – הצהרת אמונים), של חבר הכנסת עודד פורר, מבקשת לתקן את נוסחה של ההצהרה הנאמרת כיום על פי סעיף 15(א) לחוק היסוד, כפי שציטטתי, ולקבוע כי חבר הכנסת יתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ברוח מגילת העצמאות, לשמור על סמליה ולכבדם. ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה, לפני שנה, לדחות את הדיון בהצבעה. מאז ועד היום חבר הכנסת פורר לא מצא לנכון להעלות לדיון את ההצעה בוועדת שרים. על פי תקנון עבודת הממשלה, הצעת חוק פרטית המובאת לדיון במליאה בטרם קבעה לגביה ועדת השרים עמדה, תהיה עמדת הממשלה להתנגד לה. משכך, עמדת הממשלה היא להתנגד להצעת החוק. טוב, אני רוצה לספר לכם על פגישה שעשיתי לא מזמן עם שר הפנים האיטלקי, סלביני. אני יודעת שגם השר ארדן וגם השר לוין פגשו אותו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר_המשך >> איווט, אתה רוצה להחליף את עליזה? אני רק מעליזה מקבלת פקודות, וגם מזהבה קצת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ספרי להם את כל מה שעשית. << דובר_המשך >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר_המשך >> אז רגע, רגע. ידעתי שתקפוץ. אני אספר לכם קצת על הפגישה. מדובר בידיד של מדינת ישראל, באדם שהיה כאן כבר ארבע או חמש פעמים. כשר פנים הוא מתחייב, והוא גם עושה, נלחם באנטישמיות. דרך אגב, אנחנו ראינו שהאנטישמיות באירופה, בכל אירופה, עלתה, וגם באיטליה. חלק מזה זה בגלל ההגירה המוסלמית לתוך אירופה, חלק מזה זה כמובן גם אנטישמיות שורשית אירופית. << קריאה >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר_המשך >> שנייה, בסדר. אז יש אמירות יותר מוצלחות, יש אמירות פחות מוצלחות. צריך בסך הכול להסתכל על המכלול. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר_המשך >> מה, חבר הכנסת פורר, מה הבעיה? כמכלול אני חייבת להגיד שבהחלט שר הפנים האיטלקי הביע עמדות מאוד פרו-ישראליות. הוא גם סיפר לי שבתקשורת האיטלקית תקפו אותו על זה שהוא קרא לחיזבאללה ארגון טרור. תראו איפה אירופה נמצאת, כשקוראים לחיזבאללה ארגון טרור הפוליטיקאים מותקפים על ידי התקשורת. זה באמת דבר בלתי מתקבל על הדעת, ואני חושבת שטוב שיש פוליטיקאים עם אומץ שלא מתייצבים ולא הולכים שבי אחרי תרבות הפוליטיקלי קורקט, ואומרים את מה שיש להם להגיד באופן ברור, מה שנקרא. אז אני חושבת שאנחנו יכולים רק לשמוח שבממשלת איטליה יש לישראל חברים טובים. מה אתה חושב על זה? << קריאה >> נחמן שי (המחנה הציוני): << קריאה >> אני אמרתי לכבד אותו, אבל בפרופיל נמוך. הוא נבחר על ידי העם האיטלקי, לא על ידינו. << דובר_המשך >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר_המשך >> טוב. מה קורה? יש תכונה במליאה. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> חברי הכנסת, נא לשבת במקומותיכם. אנחנו תכף עוברים להצבעה. << דובר_המשך >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר_המשך >> טוב, אתה רוצה לענות? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כשתסיימי – – – << דובר_המשך >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר_המשך >> נושא נוסף שחשבתי לדבר עליו בזמן שאני צריכה למשוך זמן זה הנושא של חוק הגיוס. זה בשבילך, חבר הכנסת פורר, אבל זה בתנאי שבהצעת החוק הבאה שלך אתה מקצר מעשר דקות לשלוש. תראו, נושא גיוס חרדים זה נושא שמדברים עליו כבר עשרות שנים במדינת ישראל. אני כחברת כנסת עמדתי בראש הוועדה שהכינה את החוק בכנסת הקודמת ואני חייבת להגיד את האמת. יש פוליטיקאים שמוכרים לוקשים, אני ידועה כמי שאומרת את האמת. חוק כזה או אחר עם ניואנס כזה או אחר, זה לא מה שיביא לגיוס חרדים. היום יש תהליך מבורך בחברה החרדית שיותר ויותר חרדים מתגייסים ויותר ויותר חרדים משתתפים בשוק העבודה. אני רוצה לספר לכם על דיון שהיה השבוע בבג"ץ. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> אדוני, חבר הכנסת גפני, היא מדברת אליך ואתה לא שם לב. אתה מפריע לה. << דובר_המשך >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר_המשך >> תראו איזה יופי. השבוע בבג"ץ, באיזשהו דיון על קנייה ומכירה של דירה, הגיע פרקליט חרדי, כנראה מחסידות גור; הדיון שאחריו היה עתירה נגד המדינה, והפרקליט ממחלקת בג"צים שייצג את המדינה גם הוא היה מחסידות גור. אני חייבת להגיד לכם שהאנשים שהיו בבית המשפט אמרו לי שזה דבר שפעם לא היו רואים – שני פרקליטים, משני תיקים שונים, חסידים. למה אני מספרת לכם את זה? כי זה בדיוק מה שקורה. יש תהליכים בריאים. יותר ויותר חרדים עובדים, וכל ההתעסקות הזאת בחקיקה בכנסת רק עוצרת תהליכים בריאים שקורים בחברה החרדית. ולכן, כל הוויכוח הזה על סעיף כזה או אחר, כולנו יודעים שזה הכול פוליטי. אין פה שום מהות. זה סתם רצון לייצר כותרות. צריך לעזוב את הנושא הזה. כן לעבוד עם יעדים – יעדי גיוס זה בכל זאת דבר שהוא נכון ואפקטיבי כי נכון לצבא לעבוד לפי יעדים, אבל חוץ מעבודה לפי יעדים צריך להניח לנושא הזה. השיח הפוליטי לא מקדם את גיוס החרדים, וצריך פשוט לתת לתהליכים האלה לקרות. עכשיו, בואו נדבר על השירות האזרחי של החברה הערבית. גם בחברה הערבית יש קולות שרוצים לעשות שירות אזרחי ולאומי – זהו? טוב. על השירות האזרחי בחברה הערבית אני אדבר בחוק הבא. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה לשרת המשפטים, השרה איילת שקד. שלוש דקות לרשותך, חבר הכנסת עודד פורר. מייד אחרי כן נעבור להצבעה. שלוש דקות, אדוני. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אני חייב לומר, השרה שקד, ראשית, נכון, הצעת החוק הזאת הייתה בוועדת השרים וועדת השרים ביקשה להעביר אותה להנהלת הקואליציה, מכיוון שנוגעת בעניין הזה עבודת הכנסת ולא נוגעת בו עבודה שקשורה בממשלה. לצערי הנהלת הקואליציה סירבה לדון בזה מאז ועד היום, למרות בקשות חוזרות ונשנות שלי בעניין. אז זה לא שאני צריך להביא את זה עוד פעם לוועדת השרים לחקיקה או שלא הבאתי את זה במהלך התקופה הזאת לוועדת השרים לענייני חקיקה. ואני כן רוצה לומר בהקשר הזה משהו לחברים שלי שיושבים פה, בספסלים האלה של הקואליציה. אין בהצעת החוק הזו עמדה של ועדת השרים לענייני חקיקה. ועדת השרים לענייני חקיקה לא קבעה שאתם מחויבים להתנגד להצעת החוק הזו בקריאה טרומית. ולכן אני דווקא את הדקות האלה הייתי רוצה לנצל כדי לקרוא לכם, דווקא לאלה שיושבים בספסלי הקואליציה, ולהגיד לכם: מאחר שוועדת השרים לענייני חקיקה לא קיבלה החלטה בנושא הזה, לא הצביעה על העניין הזה ולא אמרה: אנחנו מתנגדים לנוסח הזה, אתם יכולים לפנות ללב שלכם ולשכל שלכם. ופעם ראשונה אתם יכולים לפעול כחברי כנסת ולא כרובוטים של ועדת השרים לענייני חקיקה, כי אין עמדה של ועדת השרים לענייני חקיקה. אתם יכולים להצביע מה שאתם חושבים. אז אם אתם חושבים שכשאתם עומדים כאן ונשבעים אמונים למדינת ישראל צריך להישבע למדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ברוח מגילת העצמאות – תצביעו בעד. אם אתם חושבים שנגד, אז תצביעו נגד. אבל אם אתם הולכים לעניין הזה רק כעמדה קואליציונית, רק בגלל שהכתיבו לכם להצביע נגד, אז שוב, כמו בחוק הקודם אנחנו רואים מי מכופף כאן את הקואליציה. יש כאן שני גורמים ששולטים כרגע בקואליציה, זה המפלגות החרדיות והמפלגה הערבית המשותפת, יד ביד בעניין הזה. הרי שני הצדדים האלה לא רוצים שיופיעו המילים "יהודית ודמוקרטית" בהצהרת הנאמנות של חברי הכנסת. ועכשיו הקואליציה הזו חוברת שוב לרשימה המשותפת, לאחמד טיבי, לזחאלקה, שנהניתם לתקוף אותו קודם, לאיימן עודה, ויחד איתם אתם תתנגדו להצהרה הזו. השר יריב לוין, אתה עמדת כאן ותקפת את חבר הכנסת זחאלקה. ואמרת כל הזמן – – – << קריאה >> שרת התרבות והספורט מירי רגב: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תראי, מירי, את יכולה להמשיך לצעוק. אני חייב לומר לך, את כל פעם צועקת ומפריעה לי, אבל בעניין – בואי נהיה ענייניים. << קריאה >> שרת התרבות והספורט מירי רגב: << קריאה >> ביחד עם טיבי נגד הנאמנות. זה חוק הנגד שלכם, נאמנות. נאמנות למה? נאמנות לכיסא של ליברמן. זו הנאמנות. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני כן רוצה שתקשיבי, דווקא. << קריאה >> שרת התרבות והספורט מירי רגב: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני כן רוצה שתקשיבי, דווקא. << קריאה >> שרת התרבות והספורט מירי רגב: << קריאה >> פוליטיקה קטנה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני כן רוצה שתקשיבי, דווקא, מהסיבה הפשוטה, ואני אגיד לך מהי. << קריאה >> שרת התרבות והספורט מירי רגב: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני מבין, השרה רגב, שקצת כואב לך כי לא העלו להצבעה את החוק שאת הגשת. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> משפט אחרון, אדוני. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, אני לא מצליח לדבר. << קריאה >> שרת התרבות והספורט מירי רגב: << קריאה >> כואב לי, כואב – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> השרה מירי רגב, תקשיבי, לא יעלה על הדעת. הוא – נגמר זמנו. אני צריך להוסיף לו זמן בגלל ההערות שלך. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לגבי החוק שלך שלא עלה להצבעה, את לא יכולה לבוא אלינו בטענות. מאחר שהחוק לא עלה להצבעה את לא יודעת איך היינו מצביעים. << קריאה >> שרת התרבות והספורט מירי רגב: << קריאה >> רק אליכם, רק אליכם. ליברמן אמר שהוא נגד. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בינתיים את הצבעת יחד עם זחאלקה, טיבי, איימן עודה, נגד שירות לאומי, נגד עידוד שירות צבאי ולאומי, ועכשיו את הולכת להצביע יחד איתם נגד השבעה של חברי כנסת נאמנים למדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה, אדוני. תודה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כנראה שעשית קואליציה עם אחמד, ג'מאל, מסעוד, איימן ושאר חברי הרשימה המשותפת. << קריאה >> שרת התרבות והספורט מירי רגב: << קריאה >> נכון, נכון. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה לחבר הכנסת עודד פורר. הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – הצהרת אמונים), של חברי הכנסת עודד פורר, חמד עמאר ורוברט אילטוב, בקריאה טרומית. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 25 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 74 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – הצהרת אמונים) לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> 74 מתנגדים, 25 בעד, אין נמנעים. הצעת החוק לא נתקבלה. << הצח >> הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הטלת התפקיד להרכבת הממשלה על ראש מפלגה) << הצח >> [הצעת חוק פ/5888/20; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת דוד אמסלם) << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הטלת התפקיד להרכבת הממשלה על ראש מפלגה). הצעה זו קיבלה פטור מחובת הנחה, והיא בתמיכת ממשלה, של חבר הכנסת דוד אמסלם. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה בקצרה, בדקה, להסביר את הצעת החוק שלנו. << קריאה >> ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מה השם של הצעת החוק? מה השם? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> חוק-יסוד: הממשלה. << קריאה >> ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא חוק סער? למה כולם אומרים: חוק סער? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה יודע, יש שאומרים עכשיו חוק זעאתרה. חוק-יסוד: הממשלה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> דרך אגב, זה חלק מהעניין. מי שרוצה לעשות פוליטיקה נמוכה לעסק הזה מצמיד תמיד איזשהו כינוי, ואז אף אחד כבר לא מבין על מה החוק – – – << קריאה >> יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): << קריאה >> אבל זה אתם עושים את זה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> הצעת החוק בעצם באה להסדיר מצב שקיים היום, שבא ואומר שכשנשיא המדינה מתבקש, או כשצריך להטיל את הרכבת הממשלה לאחר הבחירות – הוא יטיל את זה על ראש מפלגה. דרך אגב, זה הלכה למעשה מה שקורה היום. זה גם, דרך אגב, דבר ברור מאליו. לא הצלחתי להבין את המתנגדים. הרבה פעמים אני שם לב שזה לא משנה להם אם זה טוב למדינה או רע למדינה. אם הליכוד מציע משהו, בוודאי אם זה ראש הממשלה, אז הם מתנגדים, באוטומט. יש פה, מה שנקרא, תגובה פבלובית – ישר: אנחנו נגד. אז לכן, אני מבקש מחברי הכנסת כאן להפעיל את שיקול הדעת. בסופו של דבר אנחנו באים לחוקק חוק-יסוד, שזה ההיגיון שלו – – – << קריאה >> יהודה גליק (הליכוד): << קריאה >> אי-אפשר לעשות – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> לא שומע. << קריאה >> יהודה גליק (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אמרתי. אנחנו נסדיר את זה. אל תדאג, יהודה, אנחנו נסדיר את הכול ונסגור את כל המעגל. כרגע אני מבקש להצביע עבור הצעת החוק הזאת. תודה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת דוד אמסלם. ישיב בשם הממשלה השר יריב לוין. בבקשה, אדוני. גם לרשותך עד עשר דקות. << קריאה >> חיים ילין (יש עתיד): << קריאה >> יריב, יריב, תסביר את ההצבעה הקודמת – – – << דובר >> שר התיירות יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. כבוד ראש הממשלה, שרים, חברות וחברי הכנסת, חבר הכנסת חיים ילין, בוא נסכם שאנחנו נציג ביחד, ביום שני הבא, בדיונים של האי-אמון, את סטטיסטיקת ההצבעות, ועל בסיסה נדון. בסדר? אנחנו נביא אותה ביחד ונציג אותה, אם אתם מוכנים. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> אם אתם מסכימים. << קריאה >> חיים ילין (יש עתיד): << קריאה >> אבל על ציונות והתיישבות אתם הצבעתם עם המשותפת. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> לא, לא, אנחנו נעשה את כל הסטטיסטיקה ואנחנו נבדוק. נתחיל בלדון בהצבעה שלכם על חוק הלאום – זה יהיה הנושא הראשון לדיון המשותף שלנו. << קריאה >> חיים ילין (יש עתיד): << קריאה >> בבקשה. אין שוויון שם. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> אה, אין שוויון. << קריאה >> חיים ילין (יש עתיד): << קריאה >> שוויון. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> הבנתי. אז אתם הצבעתם איתם כי אין שוויון, הבנתי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> על החוק הכי חשוב שבא לכנסת הזאת – טוב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> החוק הזה לא הכי חשוב. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> הבנתי. הבנתי. << קריאה >> חיים ילין (יש עתיד): << קריאה >> – – – לא חשוב החוק הזה? << קריאה >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << קריאה >> לא מתאים לך, יריב, לא מתאים לך. לא מתאים לך גם לסמן את הבוגדים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> המחנה הציוני – – << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> גם גדעון סער בוגד? << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> – – המחנה הציוני – רבותיי – המחנה הציוני. אולי, חבר הכנסת חסון – – – << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> עכשיו למה? כי אתה – – << קריאה >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << קריאה >> אולי תתייחס לעניין? << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> – – בסוף מייצג פה את המחנה הציוני. מתאם האופוזיציה. << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> תן לי הנחה. תן לי הנחה. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> הנחה. אז אתה יודע מה, בסדר. חברת הכנסת סויד, הפעם תורך. אני מזמין אותך, שוב כמנהגי, על חשבון הזמן שלי – – << קריאה >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> – – כדי לגנות, כאן, את ההחלטה של ראש עיריית חיפה לחתום על הסכם קואליציוני למינויו של – – – << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> המינוי בוטל. המינוי בוטל. << קריאה >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << קריאה >> על מה אתה מדבר? << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> כן, המינוי בוטל כי הוא ויתר עליו. אני אזכיר לכם. << קריאה >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << קריאה >> פנית לישראל ביתנו ולבית היהודי, שהיו גם להם נציגים שם – – << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> אני לא – – – << קריאה >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << קריאה >> – – או שאת זה לא עשית? << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> הם חתומים בהסכם הקואליציוני הזה. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> רבותיי – – – << קריאה >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << קריאה >> הם חתומים בהסכם. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> קודם כול, אני מסכים. << קריאה >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << קריאה >> תתייחס לחוק גדעון סער. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> קודם כול, אני מסכים. << קריאה >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << קריאה >> תתייחס לחוק הזה – – << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> אני מסכים, אבל – – << קריאה >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << קריאה >> – – נראה אותך מתמודד עם זה. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> – – אבל אני רוצה להזכיר לכם – – << קריאה >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << קריאה >> תתמודד עם החוק הזה. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> – – יש ראש מפלגה אחד שתמך בראש עיריית חיפה וסירב לגנות את ההסכם שלה עם זעאתרה. מי זה? בואו נשאל, מישהו יודע פה? << קריאה >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << קריאה >> לא תצליח להסית. לא תצליח. << קריאה >> עיסאווי פריג' (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> האם זה יכול להיות שזה ראש המפלגה שמתיימרת להיקרא המחנה הציוני? אוי ואבוי. אז חברת הכנסת סויד, אם את רוצה לגנות את יושב-ראש המפלגה שלך, הבמה היא שלך. אני אשמח. << קריאה >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << קריאה >> אני רוצה שתגנה את ראש המפלגה שלך. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> אבל לא ציפיתי לזה – – – << קריאה >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << קריאה >> בוא נשמע אותך, מה אתה אומר על הצעת החוק הזו. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> טוב רבותיי, בשורה התחתונה, הצעת החוק טובה, חשובה, באה להסדיר דבר אחד מאוד פשוט. מי שיוכל להרכיב ממשלה הוא מי שעמד בראש מפלגה – מונעת תרגילים, מונעת כל מיני קוניונקטורות, ואני מבקש מהכנסת לתמוך בהצעה הזו. תודה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה רבה לשר יריב לוין. אני ראיתי את הידיים – אני יכולה לתת רק לאדם אחד להתנגד, ולכן, תמר זנדברג, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> כשממשלה תומכת יש אפשרות לתת לחבר כנסת אחד להביע את התנגדותו. בבקשה, גברתי. עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. זה זמן ארוך שהקואליציה הזאת לא עוסקת בשום דבר חוץ מאשר דבר אחד, וזה שימור הכיסא של ראש ממשלה מושחת. זה פשוט לא ייאמן איזו התגייסות, מצעד חסרי חוליות, אחד אחרי השני. בכל פעם המשימה החשובה הזו מוטלת על מישהו אחר. פעם זה דודי אמסלם, פעם זה מיקי זוהר – כל אחד מחזיק רגל אחרת של כיסא, על חשבון האינטרסים של הליכוד, רק בשביל ראש ממשלה שיוכל להימלט מחקירות. אין דבר אחר שהקואליציה עוסקת בו – חוקי המלצות, אחוז החסימה, חוק צרפתי, הכול רק עיוות של כללי המשחק לצורך דבר אחד ויחיד: כדי שראש הממשלה, שיושב כאן, שהגיע הרגע כדי להטביע את האינטרסים של המפלגה שלו לטובת האינטרס הפרטי שלו – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> בא לכאן וגורר את כולכם למשחק המופרע הזה. עכשיו, דודי אמסלם, אתה הרי יודע שמה שאני אומרת זה נכון, אבל זה לא מעניין אותך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תסבירי לי – – – << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> זאת הרי התאבדות מטורפת – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תסבירי למה את לא תומכת בחוק. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> – – מבחינתך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> למה את לא תומכת בחוק? << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> ועכשיו אתה עולה לפה, ומה אתה אומר? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא. תסבירי לנו למה את לא תומכת בחוק. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> זה דבר ברור מאליו, זה דבר טבעי – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> למה את לא תומכת? << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> – – שהיה צריך לקרות. אתה יודע מה זה מזכיר לי? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> למה את לא תומכת? << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> זה מזכיר לי את הביטוי שאתם תמיד אוהבים להשתמש בו: אין כלום כי לא היה כלום – אבל בינתיים מרפדים את סביבתו של ראש הממשלה – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – למה את לא תומכת – – – << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> – – בכל עורכי הדין – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> למה את לא תומכת, תסבירי לנו. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> – – בכל חבורת חסרי החוליות, כמוכם – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כן, בסדר, אנחנו חבורה כזאת, אבל למה את לא תומכת? << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> – – שהולכים ומגינים עליו, משכפצים אותו, נותנים לו חומת מגן אנושית – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אין בעיה – – – << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> – – כדי שהשר יריב לוין, שמשפיל את מבטו, ואין לו אפילו כבוד – הוא איש ליכוד אמיתי – אין לו אפילו כבוד להרים את המבט ולהגיד כמה החוק הזה מטורף – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> – – אז הוא אומר – זה חוק שלא יעשה כלום – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – למה הוא מטורף. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> אז בינך, שזה דבר מובן מאליו, לבין השר, שזה דבר שלא יעשה כלום, יש רק דבר אחד משותף, וזה חומת המגן שהקמתם סביב ראש ממשלה, שטובע בחקירות שחיתות ואתם משמשים לו מגן אנושי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> בעוד כמה – אני מקווה מאוד שבועות או חודשים, ואם לא, אז שנים, כשכל הדבר הזה ייגמר, אתם הרי לא תוכלו להסתכל בראי מרוב בושה. << קריאה >> מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): << קריאה >> לא, אבל הם יכולים ללכת לכלא, לבקר. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> לכלא, זה נכון. לכלא יש כמה שיוכלו ללכת, אבל ההיסטוריה תשפוט את מה שהולך כאן היום, את מצעד החקיקה המטורף הזה, שחציו גזעני וחציו פרסונלי, רק בשביל להחזיק את ארבע הרגליים של הכיסא של ראש הממשלה, שמתנדנד ורועד. ואתם, במקום לתת את הדחיפה האחרונה ולגמור את הסאגה הזו – – << קריאה >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> – – אולי ייבחר מישהו אחר מהליכוד, אתם מעדיפים להחזיק את רגלי הכיסא של המושחת – – << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> – – ועכשיו אתם מתחרים ביניכם מי יצעק כאן קריאות ביניים להגן עליו. תתביישו לכם. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה רבה לך, חברת הכנסת תמר זנדברג. חבריי חברי הכנסת, הוגשה בקשה מצד האופוזיציה להצבעה שמית. לכן, אני מבקשת שקט באולם. גברתי מזכירת הכנסת, נא להתחיל בהצבעה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) טלב אבו עראר – נגד ניבין אבו רחמון – נגד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד מיכאל אורן – בעד ג'מעה אזברגה – נגד ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – בעד רוברט אילטוב – נגד אלי אלאלוף – בעד קארין אלהרר – נגד סעיד אלחרומי – אינו נוכח זאב אלקין – בעד דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – בעד גלעד ארדן – בעד אורי אריאל – בעד יעקב אשר – בעד זאב בנימין בגין – בעד נאוה בוקר – בעד דוד ביטן – בעד מיכל בירן – נגד מירב בן ארי – בעד אלי בן-דהן – בעד יואב בן צור – בעד איל בן ראובן – נגד נפתלי בנט – בעד יחיאל חיליק בר – נגד איתן ברושי – נגד עמר בר-לב – נגד ענת ברקו – בעד יוסף ג'בארין – נגד אילן גילאון – נגד יהודה גליק – בעד יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – בעד מסעוד גנאים – נגד משה גפני – בעד יעל גרמן – אינה נוכחת אבי דיכטר – בעד צחי הנגבי – בעד שרן השכל – בעד יצחק וקנין – בעד מכלוף מיקי זוהר – בעד חנין זועבי – נגד ג'מאל זחאלקה – נגד תמר זנדברג – נגד עבד אל חכים חאג' יחיא – נגד ציפי חוטובלי – בעד אורן אסף חזן – אינו נוכח דב חנין – נגד אכרם חסון – אינו נוכח יואל חסון – נגד אחמד טיבי – נגד רוברט טיבייב – נגד מרדכי יוגב – בעד יוסי יונה – נגד שלי יחימוביץ – נגד חיים ילין – נגד איתן כבל – נגד אלי כהן – בעד מאיר כהן – נגד יעל כהן-פארן – נגד חיים כץ – בעד ישראל כץ – בעד עליזה לביא – נגד ציפי לבני – נגד אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת מיקי לוי – נגד יריב לוין – בעד אביגדור ליברמן – נגד יעקב ליצמן – בעד סופה לנדבר – נגד יאיר לפיד – נגד אוסנת הילה מארק – בעד מנחם אליעזר מוזס – בעד שולי מועלם-רפאלי – בעד ירון מזוז – בעד משה מזרחי – נגד מרב מיכאלי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד אורי מקלב – בעד יעקב מרגי – בעד אברהם נגוסה – בעד משולם נהרי – בעד איילת נחמיאס ורבין – נגד בנימין נתניהו – בעד קסניה סבטלובה – אינה נוכחת רויטל סויד – נגד דן סידה – בעד ניסן סלומינסקי – בעד בצלאל סמוטריץ – בעד סאלח סעד – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח רחל עזריה – בעד חמד עמאר – נגד לאה פדידה – נגד רועי פולקמן – בעד עודד פורר – נגד טלי פלוסקוב – בעד עיסאווי פריג' – נגד עמיר פרץ – נגד נורית קורן – בעד יואב קיש – בעד איוב קרא – בעד מירי רגב – בעד מיכל רוזין – נגד מיקי רוזנטל – נגד מוסי רז – נגד יואל רזבוזוב – נגד יפעת שאשא ביטון – בעד יובל שטייניץ – בעד אלעזר שטרן – נגד נחמן שי – נגד עפר שלח – נגד איציק שמולי – נגד סתיו שפיר – נגד איילת שקד – בעד עאידה תומא סלימאן – נגד פנינה תמנו – נגד << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> גברתי, נא לעבור על הרשימה שנית, על מי שלא הצביע עד עכשיו. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) סעיד אלחרומי – נגד יעל גרמן – נגד אורן אסף חזן – אינו נוכח אכרם חסון – בעד אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת קסניה סבטלובה – אינה נוכחת סאלח סעד – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> האם יש באולם חברי כנסת שלא הצביעו עד כה ומעוניינים להצביע? לא. תמה ההצבעה. גברתי, נא לסכם. להלן תוצאות ההצבעה: בעד – 60 חברי כנסת, 55 מתנגדים. אני קובעת כי הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הטלת התפקיד להרכבת הממשלה על ראש מפלגה) עברה בקריאה טרומית ועוברת לוועדת החוקה, חוק ומשפט. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> ועדת הפנים. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> פנים. אז זה יעבור לוועדת הכנסת לקביעת הוועדה שתמשיך לטפל בהצעת החוק הזו. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> רוויזיה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> גפני לא כאן, אז זה לא עובד. << הצח >> הצעת חוק שירותי הסעד (תיקון – איסור התניית מימון שירותי רווחה ברשויות מוחלשות), התשע"ח–2018 << הצח >> [מס' פ/5111/20; דברי הכנסת, מושב רביעי, חוב' כ"ו, ישיבה 339, עמ' 28955.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> רבותיי, אנחנו עוברים להצעת חוק שירותי הסעד (תיקון – איסור התניית מימון שירותי רווחה ברשויות מוחלשות), התשע"ח–2018. ההצעה נומקה בתאריך 30 במאי 2018, לכן אנחנו עוברים ישר לתשובה. ישיב לנו שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חבר הכנסת חיים כץ. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר >> גברתי היושבת בראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק שבאה לכאורה, לכאורה, לעזור ליישובים המוחלשים בסוציו 1–3 ולבטל את המצ'ינג, ואללה, צודקת. מה, אני אגיד שהיא לא צודקת? היא לא צודקת שהיא כתובה כך שהיא באה לתת רק ליישובים 1–3. כי אם אני אקח את מבשרת, והיא בסוציו 8, יש לה שכונה של אתיופים עם 500 משפחות. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> יוצאי אתיופיה, אדוני השר. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> מה, גם הם בסוציו 8? << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> יוצאי אתיופיה, אדוני. אפשר לתקן אותך? כן. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> לא מגיע להם? << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> יוצאי אתיופיה, אנחנו אומרים. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> יוצאי אתיופיה. לא מגיע להם? מגיע גם להם. זאת אומרת – – – << קריאה >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << קריאה >> בקריאה הטרומית תוסיף את זה. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> את רוצה לצעוק? תצעקי. נו, בואי, תקשיבי רגע. מאה אחוז. << קריאה >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << קריאה >> בקריאה הטרומית תוסיף את זה. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> לצערי, בכל יישוב חזק יש שכונות של עשרות ומאות משפחות מוחלשות. ואותן משפחות מוחלשות – – – << קריאה >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << קריאה >> אז אני מסכימה שתוסיף את זה. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> אותן משפחות מוחלשות נדפקות פעמיים, כי הן גם לא מקבלות הטבות שמקבלים יישובים בסוציו נמוך, כי הן בסוציו גבוה – כמו למשל תוכנית נושמים לרווחה. תוכנית נושמים לרווחה – שהתחיל מאיר כהן, שאיננו פה; הוא התחיל פיילוט ענק שהתרחב והוכפל – לא יכולה לעבור ליישובים בסוציו גבוה. זאת אומרת, יש פגיעה לא קטנה. וצריך לראות איך יישובים – אני מקשיב, אני מחכה שיהיה שקט קצת. אנחנו מנסים לראות איך יישובים מבוססים, כשבאים ומשקיעים ברווחה הרבה מעבר למה שמשרד הרווחה נותן, יכולים לפצות את אותן שכונות, ואיך יישובים אחרים לא מנצלים את כל כספי הרווחה. ניסיתי לעשות תוכניות מצ'ינג מדורג. הרצתי במחשבים כל מיני סכומים לפני הישיבה על התקציב ובדקתי: אם אני אעשה מצ'ינג ליישובים מסוציו מסוים – ואללה, לאה, אני עונה לך, תקשיבי, כי אני עשיתי עבודה. הרצתי תוכניות מצ'ינג מסוימות בעלויות של 250 מיליון, ו-170 מיליון, ו-300 מיליון, וראיתי איך אני נותן ליישובים מסוימים אחוזים כאלה של תמיכה, וליישובים אחרים אני נותן אחוזים אחרים של תמיכה. ובשורה התחתונה, כשישבתי מול משרד האוצר, הייתי צריך לקבל החלטה את מה אני חותך בתקציב שלי. אני חושב שהשקעה בילדות בסיכון יותר חשובה מתיקון המצ'ינג, למרות – לאה, אליי, אליי, אליי – למרות שלי, פוליטית, אין הצעת חוק טובה כמו ביטול המצ'ינג, כי כל יישובי הפריפריה, שלשמחתי הגדולה מצביעים ליכוד, היו אומרים: ואללה, תיקנת לנו את המצ'ינג ואנחנו נתמוך בך. יחד עם זה, כשאני בא למשרד ואני מקבל החלטות איך אני מחלק את התקציב שלי, אז סדר העדיפויות – איך אמרתי, כשבאתי למשרד, קיבלתי את משרד הרווחה, לשמחתי, זה היה כמו – – – << קריאה >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << קריאה >> נראה לי שאתה עומד להפתיע אותי. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> זה היה כמו תאונת דרכים גדולה עם המון המון המון פצועים, ולא היו לנו מספיק פרמדיקים כי התקציב לא ענה לכולם. אנחנו היינו צריכים לראות מי צריך חוסם עורקים ומי צועק בגלל שהוא שבר את הרגל; כי הוא לא צועק סתם, זה שלא מקבל לא צועק סתם. אבל אנחנו לא יכולים לתת לכולם. בצד ההוא יכולים לתת לכולם. יש הצעות חוק לכולם – לזה 8 מיליארד; אחרי זה אני הולך לענות על הצעת חוק – 2.5 מיליארד. אם היו נותנים לי 2.5 מיליארד, תאמיני לי שלא הייתי עושה את הצעת החוק הבאה, והייתי מחלק את הכסף בתוך המשרד לפי צרכים שאני כשר חושב שהם יותר חשובים. וכשאני מחלק את הכסף – לא יודע לתת את המצ'ינג הזה. עשיתי תוכניות, וישבתי מול האוצר ונלחמתי על המצ'ינג: לא ביטול מוחלט, לא ביטול מוחלט, אבל מדורג. 1–2 – 5%; 3 – 10%; 4 – 15%; מ-5 – 25%. ולא ידעתי להביא את זה. תשמעי, אני אומר לך, רציתי. הרצתי במחשב כמה יעלה לי. עשיתי עבודה, לא ידעתי להביא את הכסף. << קריאה >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << קריאה >> אתה יכול לנסות. אבל אתה יכול לנסות. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> אני אנסה כל תקציב, שיהיה לך ברור. איך אמרתי לך? קודם כול, פוליטית – הליכוד – אני רוצה לעשות את זה, זה טוב לי. זה טוב לי. אני כפוליטיקאי שבא לבוחרים ואומר: הורדתי לכם את המצ'ינג – מצוין. סדר עדיפויות – ואללה, לא. כי יש דברים במשרד הרווחה – – << קריאה >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << קריאה >> אתה מפתיע אותי היום. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> – – שהם יותר חשובים. ילדות בסיכון יותר חשובות. נשים מוכות יותר חשובות. << קריאה >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << קריאה >> סליחה, זה גם נופל בזה. מקלט לנשים מוכות בפריפריה צריך מצ'ינג 25%. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> ממש לא. << קריאה >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << קריאה >> צריך מצ'ינג 25%. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> ממש לא. << קריאה >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << קריאה >> צריך מצ'ינג 25% – – – גם שם צריך מצ'ינג. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> תקשיבי, המצ'ינג לא נוגע בעניין הזה. יש תקציב מיועד. יש תקציב מיועד. ונושמים לרווחה – איפה מאיר כהן, הוא יצא לי. איפה הוא? לא, אמרו לי – – – << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> מאה אחוז. בצער רב – אני אומר לך את האמת: בצער רב אני קורא לחברי הכנסת לא לתמוך בהצעת החוק שלך, למרות שהיא הצעת חוק צודקת. לא כמו שביקשת, אבל צריך לעשות מהלך. << קריאה >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << קריאה >> אז בטוח אפשר יהיה לשנות. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> לצערי, לא הצלחתי לעשות את זה. ועדת השרים מתנגדת להצעת החוק – – << קריאה >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << קריאה >> אבל זה בטרומית, אפשר לשנות. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> – – ולכן אני מבקש מחברי הכנסת לא לתמוך בהצעת החוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה רבה לשר חיים כץ. חברת הכנסת לאה פדידה מעוניינת להגיע לכאן לשלוש דקות. בבקשה, גברתי, עד שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר >> אדוני השר, כנסת נכבדה, כבוד השר, היה לי קשה לשמוע את ההסבר, שאתה מצדיק את הצעת החוק שלי ומתפתל להסביר לי שאתם לא תצביעו היום בעד הצעת החוק שלי. אבל זו פעם שנייה שאני עולה ואתה אומר בפה מלא שבפריפריה מצביעים ליכוד. << קריאה >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << קריאה >> בצדק. בצדק מצביעים ליכוד. << דובר_המשך >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> ויושב מולי אדם שהוא ראש ממשלה, שר ביטחון, שר קליטה, "שרה דווארה", ומצביע עוד פעם נגד הפריפריה. איך אתה מסוגל? הצעת חוק נוספת – אמר חברי חבר הכנסת דודי אמסלם קודם: אני קורא לאופוזיציה לא להצביע על חוק רק בגלל שהקואליציה הציעה, או האופוזיציה. זה הזמן. אתם יודעים בבית הזה שהצעת החוק שלי צודקת. אלקין, אלקין, אתה מפריע לנתניהו לשמוע משהו חשוב. << קריאה >> השר להגנת הסביבה זאב אלקין: << קריאה >> תאמיני לי – – – << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> השר אלקין. << דובר_המשך >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> השר אלקין. סליחה ומחילה. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> אומנם אכלתם מאותו מסטינג, אבל – – – << דובר_המשך >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> מחילה, סליחה, השר אלקין. זה כל כך חשוב שאני מוכנה לקרוא לו איך שהוא רוצה. אז אני אומרת לכם שוב: הצעת החוק שלי היא הצעה טובה, כמו שהשר כץ אמר. תפסיקו לתעתע בפריפריה. אי-אפשר לתת לרעב סנדוויץ' רק אם יש לו חצי סנדוויץ'. אם היה לו חצי סנדוויץ' הוא לא היה צריך אתכם. מצ'ינג היא מילה ארורה, שגורמת לתושבי הפריפריה לא לקבל רווחה, ולעומת זאת, לתושבי כפר שמריהו, המרכז ותל אביב – לנצל 100% מהתקציב, פי שלושה לכל ילד בתחום הרווחה במרכז. בפריפריה הם לא מסוגלים לנצל. אם אתה אומר לראש רשות: תביא לי 25% ורק אז אני אתן לך מרכז לילדים שצריכים אוכל – בפריפריה, אקוניס, אתם לא תיתנו לו כי אין לו 25%? מה יותר טוב מזה? אם קבעתם, קבע המחוקק, שביישוב הזה צריך את הרווחה כך, למה לא לתת? איך להתנות את זה בכסף? אני קוראת לכם הפעם לא לאטום את הלב. כמו שהשר כץ אמר, החוק הזה צודק. תוסיפו לו, תשנו אותו. נתניהו, ראש הממשלה, איך אתה מסוגל, בשבוע שעבר וגם השבוע, בלב קר כמו קרח, עוד פעם לא להצביע בעד הפריפריה? אני מבקשת: מצ'ינג היא מילה ארורה, תבטלו אותה. אדם שצריך את זה, וצריכים את המוסד הזה, אי-אפשר להתנות את זה בהון עצמי. בואו נעשה חסד – – << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – וניתן את מה שצריך. תודה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה לחברת הכנסת לאה פדידה. רבותיי, אנחנו עוברים להצבעה, נא לשבת. כעת אנחנו מצביעים על הצעת חוק שירותי הסעד (תיקון – איסור התניית מימון שירותי רווחה ברשויות מוחלשות), התשע"ח–2018, בקריאה טרומית. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 42 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 58 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק שירותי הסעד (תיקון – איסור התניית מימון שירותי רווחה ברשויות מוחלשות), התשע"ח–2018, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> בעד – 42 חברי כנסת, 58 מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת כי הצעת חוק שירותי הסעד (תיקון – איסור התניית מימון שירותי רווחה ברשויות מוחלשות), התשע"ח–2018, לא התקבלה. לפרוטוקול, חברת הכנסת תמר זנדברג מבקשת להירשם – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תומכת. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> – – כתומכת. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> הודעה לסגן מזכירת הכנסת. בבקשה, אדוני. << דובר >> סגן מזכירת הכנסת נאזם בדר: << דובר >> ברשות יושבת-ראש הישיבה, הינני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק המקרקעין (תיקון מס' 33), התשע"ט–2018, שהחזירה ועדת הפנים והגנת הסביבה. לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק הגז הפחמימני המעובה, התשע"ט–2018. החלטת ועדת האתיקה בקובלנות של אזרחים נגד חבר הכנסת אורן חזן בגין התבטאות פוגענית כלפי חבר הכנסת אילן גילאון ובקובלנה של חבר הכנסת חזן נגד חבר הכנסת גילאון. תודה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה רבה, אדוני. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – נכה שהגיע לגיל פרישה), התשע"ז–2017 << הצח >> [הצעת חוק פ/4345/20; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> אנחנו עוברים להצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – נכה שהגיע לגיל פרישה), התשע"ז–2017, של חברת הכנסת רויטל סויד וקבוצת חברי הכנסת. בבקשה, גברתי, חברת הכנסת רויטל סויד, עד עשר דקות להציג את ההצעה. להצעה זו יש הצעה שהוצמדה, של חבר הכנסת אילן גילאון. עד עשר דקות, גברתי, לרשותך. << דובר >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, השרים, חבריי חברי הכנסת, ממש בשעות האחרונות עמדו הנכים, חסמו כבישים, זעקו וניסו שוב, כפי שמנסים כל כך הרבה פעמים, לעורר פה בבית הזה איזו זעקה כדי שמישהו יתייחס אליהם באיזשהו אופן ויאפשר להם – לא הרבה, רק לחיות בכבוד. אני, בהצעת החוק הזו, באה לדבר על קבוצה מצומצמת מתוך הקבוצה הזאת שנקראת קבוצת הנכים. יש במדינת ישראל שתי אוכלוסיות שלא ממש כדאי להיות נמנה עימן. לא בגלל שהן לא טובות, לא בגלל שהן לא ראויות ולא בגלל שהן לא מפארות את החברה שלנו ותורמות לה אלא מכיוון שהן מוזנחות, מופקרות ומופלות לרעה על ידי הממשלה. שתי האוכלוסיות האלה הן האזרחים הוותיקים הקשישים, וגם הנכים. רק בשבוע שעבר או לפני כמה שבועות ראינו כיצד האוכלוסייה של הקשישים נאבקת למען חיים בכבוד, וחברי הורד מפה, מהמליאה, מבלי שבאמת התקבל החוק שלו. עכשיו, תדמיינו לעצמכם מה זה להיות נמנה גם על אוכלוסיית הקשישים וגם על אוכלוסיית הנכים, מה קורה כשאתה נמנה גם על אלה וגם על אלה. ממשלת ישראל מנסה להציג את עצמה כממשלה חברתית, אבל האמת היא שהיא בדיוק ההפך. זו ממשלה שמסירה מעליה כל אחריות. הפערים החברתיים רק מתרחבים, יוקר המחיה רק מאמיר, הנטל הכלכלי רק הולך ומכביד. אנחנו שומעים על חשבונות מים שמתייקרים, חשבונות החשמל שבחודש ינואר הולכים לעלות ב-6%, מחירי המזון שמאמירים, וגם מחירי הארנונה. עכשיו, תדמיינו לכם איך זה לחיות עם פחות מ-4,000 שקלים לחודש. איך אפשר להתקיים מזה? עכשיו, אם אתם גם קשישים וגם נכים, אז אתם חייבים לא רק להתקיים אלא גם לצרוך, תוך כדי, תרופות, טיפול רפואי, סיוע, סיעוד. נגזר על האוכלוסייה הזאת לחיות בעוני מחפיר. בושה. ההתעלמות פה מזה היא בושה. שנים אנחנו שומעים את המחאה שיוצאת נגד העוולות החמורות. כל הבקשה היא רק להשוות את הקצבה לשכר מינימום. לא הרבה, רק לשכר מינימום. מתוך 250,000, רבע מיליון הנכים, 80,000 הם נכים קשישים, וזו האוכלוסייה שהיא הכי חלשה במדינת ישראל. זו אוכלוסייה שלרוב היא גם בודדה ונאלצת להתמודד לבד. זו אוכלוסייה מושתקת, מוחלשת, והם אלה שהכי הרבה צריכים אותנו, כי אין, אבל אין, מי שידבר בשמם. אותם הממשלה הזאת זורקת מכל המדרגות יחד עם כיסאות הגלגלים, יחד עם ההליכונים ויחד עם החיים המוגבלים, כי זה מה שאתם עושים פה בממשלה – בעלי הצרכים הרפואיים, הסיעודיים, הם לא יכולים להגיע למשרדי הממשלה כי הם גם זקנים, קשישים והם גם נכים. הם גם לא יכולים לחסום את הכבישים, כי הם לא יכולים לצאת מהבית והם לא יכולים לצאת למאבק הזה. המאבק הוא החובה של כולנו. אנחנו לא נשמע אותם, כי אין להם מילים לתאר את הבושה, את החרפה, את העצב ואת האכזבה מהמדינה שנטשה אותם בחיים בלי כבוד. בואו תסבירו לי עכשיו אתם: נכה שהגיע לגיל שברוך השם, הוא אזרח ותיק, מה הוא צריך להיות יותר: להיות יותר קשיש או להיות נכה יותר? מה הוא צריך לבחור? בין זה או בין זה? הצעת החוק שלי, שעומדת היום פה בפניכם, רוצה רק דבר אחד, וזה להחזיר את המצב לקדמותו לפני שנת 2003, שבה יכלו מי שזכאים לקצבת נכות להיות זכאים במקביל גם לקצבת זקנה, וזה עד כדי כך פשוט. לאדם מגיעה הקצבה שלו ברגע שהוא פורש. 80,000 איש בלבד במדינת ישראל. אנחנו מבזבזים מיליונים על כל מיני חוקים: על חוקי צנזורה, על חוקים כאלה ואחרים; על זה אתם לא מוכנים לשים שקל? במרס האחרון הוחלט על תוספת של 470 שקלים לקצבאות הנכים, ומאחר שחוק הביטוח הלאומי קובע שאדם אינו יכול לקבל יותר מקצבה אחת, ההחלטה לא כללה את הנכים הקשישים, שקיבלו רק 235 שקלים תוספת לקצבתם. יותר מזה: תארו לעצמכם את האנשים שעלו עכשיו מהעלייה הגדולה של שנות ה-90, שחלקם גם נלחמו במלחמת העולם השנייה. הם חיו בברית המועצות עד שנות ה-90, עלו לארץ כדי להגשים יהדותם, והם, אותם אנשים, גם אין להם זכויות פנסיוניות. עכשיו, תארו לעצמכם אותם כשהם נמצאים בביתם: חלקם גרים בבתים שאינם ראויים בכלל למגורים; הם צורכים תרופות ולעיתים מוותרים על תרופה כזו או אחרת כי אין להם מספיק כסף והם צריכים גם לרכוש מזון. לרוב, גם אין להם משפחה כדי להיתמך על ידה. והממשלה הזו הפכה לחם למותרות, ותרופה – לדבר שהוא בלתי אפשרי. ואת זה אנחנו צריכים לעצור. לפי דוח העוני של הביטוח הלאומי, בישראל יותר מ-180,000 משפחות של קשישים חיות מתחת לקו העוני. אלה נתונים מהגבוהים בעולם המערבי. כאשר קשישים הם גם נכים, הם מובילים את הנתונים המרכזיים בדוח. הקשישים הנכים נמצאים בתחתית סולם העוני: עד 2021 אמורה קצבת הנכות לגדול באופן מדורג לרמה של 3,700 שקלים, בעוד נכה קשיש יקבל בשיא הדירוג 3,450 שקלים בלבד. מדובר בסכומים שקטנים ב-30% משכר המינימום במשק, שלא יספיקו למחיה, להוצאות על ביטוח, טיפול בריאות – שיניים, מכשירי שמיעה או ייעוץ רפואי בתשלום. הצעת החוק שהגשתי היא הצעת חוק מחויבת מציאות. היא תפתור את הבעיה המהותית של 80,000 האזרחים הוותיקים, הקשישים, שהם גם נכים. היא אולי לא תאפשר להם מחיה ברוחב, אבל היא תאפשר להם את המחיה בכבוד; היא תאפשר להם לקבל גם את קצבת הנכות וגם את קצבת הזקנה כדי שיוכלו לחיות קצת יותר טוב. באיזו מין חברת מופת אנו מתיימרים להיות כשאנחנו באים וזועקים שנכה קשיש לא אמור לבחור בין מזון לבין תרופה? אני רוצה לשתף אתכם: אני הלכתי למוסד לביטוח הלאומי כדי לשבת עם מנהל המוסד, מור-יוסף – בגלגול הקודם, לפני שישב מר שפילגר – והצגתי לו את הצעת החוק הזאת, שהיא כל כך מחויבת המציאות. הוא בא ואמר: אלה סכומי עתק, בואו נראה מה אפשר לעשות. הצעתי גם, שגם אם זה לא יהיה כפל קצבאות מלא, לפחות, אבל לפחות, נגיע למצב שבו יהיה חלק מהקצבה, שיכול איכשהו להתקזז, להסתדר – קצת לאפשר לאנשים בארץ הזאת לחיות. והתשובה לצערי הייתה שלא ניתן להגיע לזה. אז עכשיו, חבריי, אני באה ואומרת לכם: מי שממילא חי מקצבת נכות, אל תגזרו עליו, כשהוא מגיע לגיל הפרישה, לחיות בעוני יותר מחפיר; אל תגזרו עליו לחיות ללא רשת של ביטחון סוציאלי; אל תגזרו עליו לבחור בין הלחם לבין התרופות; אל תגזרו עליו את המצב שבו הוא יצטרך להיות בביתו ולא יוכל בשום דרך וצורה שהיא להתקיים. לא הגיוני שהמדינה תתייחס ככה לאזרחיה הוותיקים; לא הגיוני שמדינה תתייחס ככה לנכיה; לא הגיוני שאדם שמגיע לגיל של קשישות או לגיל שהוא אזרח ותיק יצטרך לבחור מה הוא יותר: הוא יותר נכה או יותר אזרח ותיק? תצטרפו להצעת החוק הזאת, תצביעו בעד, זאת הצעת חוק שהיא מחויבת המציאות. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת רויטל סויד. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – נכה שהגיע לגיל פרישה), התשע"ה–2015 << הצח >> [הצעת חוק פ/1015/20; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אילן גילאון) << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> כאמור, להצעה הזאת הוצמדה הצעת חוק של חבר הכנסת אילן גילאון: הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – נכה שהגיע לגיל פרישה), התשע"ה–2015. בבקשה, חבר הכנסת אילן גילאון, לרשותך עד שלוש דקות. << דובר >> אילן גילאון (מרצ): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, רבותיי וחבריי חברי הכנסת, אז מה, גברתי – מה אתה מעדיף להיות, נכה או זקן? אולי במציאות הזאת אפשר גם להיות נכה וזקן, או שזאת תופעת טבע שעד גיל 67 אדם נכה, ובגיל 67 הוא פוסק להיות נכה; הוא הופך לאצן אולימפי, גברתי, הולך לאולימפיאדה הבאה בטוקיו. ואני לא אומר את הדברים מתוך הנקודה הפופוליסטית של: תחלקו ותחלקו. גברתי, אני קובע עובדה, ואותה ידעו גם בבית הספר אצלי, שבו למדתי, ששם ילדים בכיתה ו' כבר הלכו לצבא כי היו בני 18: אדם קשיש נכה, בעייתו עולה בטור הנדסי, לא רק בטור חשבוני. כדי להסביר, לכל מי שמתבלבל לפעמים במונחים האלה בצורה תהומית – הרי חלק מהזקנה היא נכות. נחמה אחת אני יכול להגיד לך: תוחלת החיים של אנשים נכים היא באופן סטטיסטי קצרה יותר, ויכול להיות שהדבר איננו משתנה פה. לכן, היות שאני לא פופוליסט, ואני לא אומר: תיתנו גם את זה וגם את זה, אני אומר לכם – לך אני מציע, כי אתה יכול להוביל את זה, כבוד השר – את הדבר ההגון ביותר. אגב, הגינות זה לא דבר בלתי מתקבל על הדעת במציאות פוליטית; במציאות שבה כלכלה בנויה על תשתיות ועל מיסים ועל תשלומי העברה. לכו למודל שקוף, הוגן, ברור, שמתייחס לסטטוס של בן אדם לצורך קצבה. כי הלוא קצבה מהי, בסך הכול, גברתי? היא מקפצה לעזור לאדם מן המקום שהוא נמצא לקפוץ קדימה ביתר קלות כדי להגיע למחוז חפצו מכובד ועצמאי. ולכן אני אומר: קצבה – לסטטוס; מיסים – לכסף. אל תערבבו את הדברים. אל תיתנו מנכות מסוימת הנחה כזאת, ואל תיתנו לי הנחות בארנונה; תתכללו ותאגמו את הדברים, כדי שהם יהיו ברורים לגמרי. אדם שהוא גם נכה והוא גם מבוגר, נכותו עולה, משום שאין אנשים בלתי מוגבלים; כל בני האדם הם או מוגבלים או נשאי מוגבלות או מוגבלים לפרקים או יש בסביבתם מוגבלים או רוצים להזדקן כדי להיות מוגבלים בסופו של דבר. ההגינות מחייבת שאדם יקבל על פי סטטוסו מבלי לקצץ בסטטוס השני, לא להגביל אותו לא ללכת ולצאת לעבודה, ושישלם מיסים על כל הכנסותיו – באופן הוגן, באופן הגון, שמתייחס לצרכים שיש לאדם. ולכן אני אומר: זה דבר פשוט, על-טבעי, אבל הוא עניין של חלוקה. וכאמור, כל מה שאנחנו עוסקים בו זה עניין של חלוקה. כן, לכל אדם במדינת ישראל יש זכות שלא יהיה לו יותר מדי קר בחוץ ולא יותר מדי חם בקיץ ושיהיה לו אוכל בבית, במקרר שלו, ושיהיה לו כסף לתרופות – – << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אילן גילאון (מרצ): << דובר_המשך >> – – ושאדם זקן יוכל גם לקנות מתנה לנכד שלו. אלה דברים בסיסיים – – – << קריאה >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אילן גילאון (מרצ): << דובר_המשך >> כן, אני מדבר בשמו, אני יודע את זה, הוא לא יכול לדבר. השר מסכן, הוא מוגבל, אבל אני יכול לומר את הדברים האלה. כן, הזכות הזאת ישנה. ואתה יודע מה, אני אגיד לך יותר מזה. גם הכסף ישנו: מיסים, תשלומי העברה. סטטוס – לקצבה; הכנסות – למיסים. ואז אנחנו נפתור את הבעיה. ואז תוכל להיות גם זקן, גם נכה וגם חד-הורי באותו זמן, ותקבל את כולן. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה רבה. תודה רבה לחבר הכנסת אילן גילאון. ישיב, כמובן, השר חיים כץ, שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. אז מה אתה אומר? אני אתן לך תשע דקות, אדוני השר? << דובר >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר >> מה שאת רוצה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> בבקשה, עד עשר דקות לרשותך. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> אני סומך על דודי אמסלם שהוא עכשיו מגייס את כולם פנימה. גברתי היושבת בראש, חבריי חברי הכנסת, שמעתי את רויטל ושמעתי גם את אילן. אני חושב שמשרד הרווחה, בשלוש השנים האחרונות, עשה – אני לא רוצה להגיד: יותר מכמה שרים ביחד. קודם כול, התקציב שלו הוכפל, כי שיטת המשא ומתן השתנתה. << קריאה >> נחמן שי (המחנה הציוני): << קריאה >> התקציב הוכפל? << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> כמעט. מארבע לשמונה. כמעט. << קריאה >> נחמן שי (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> מה? << קריאה >> נחמן שי (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> היום, אתה יודע, יש בעיה בקצבאות הזקנה. שיטת ההצמדה השתנתה ב-2003. אני זוכר שאללה ירחמו, גדעון בן-ישראל, שייצג את הגמלאים – אז הייתי יו"ר ועדת העבודה והרווחה – היה צריך לקבל 50 שקל עדכון של קצבת הזקנה. אני באתי אליו ואמרתי לו: בוא נוותר כולם כי יש 10% מקבלי הבטחת ההכנסה בין כל האזרחים הוותיקים. יש 187,000, והם גם 10% מהעניים, מקו העוני. אמרתי: בוא ניתן, במקום לכל הגמלאים במדינת ישראל, רק למקבלי הבטחת הכנסה. אתה יודע איך הוא התנגד לי? ואולי בצדק. כי זה ביטוח. זה ביטוח אוניברסלי שבן אדם מבטח, והוא משלם, ומגיע לו. אמרתי לו: תשמע, אבל אבא שלי לא צריך את ה-50 שקל, גם אתה לא צריך את ה-18 שקל – אתה תחיה בלי זה. באתי למשה כחלון ואמרתי לו, כמו שראינו היום בעיתון: בוא ננסה לפטור את כל האזרחים הוותיקים שנמצאים מתחת לקו העוני, אנחנו יודעים את המספר, לשנת 2017 – מה, רויטל, מה קרה? << קריאה >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << קריאה >> אמרתי לו: קודם תענה לחוק, אחר כך תענה לו. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> אני אענה מה שאני רוצה. << קריאה >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << קריאה >> בגלל זה דיברתי אליו, ולא אליך. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> אני עונה על מה שאני רוצה. << קריאה >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << קריאה >> בגלל זה דיברתי אליו, ולא אליך. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> בסדר. << קריאה >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << קריאה >> זה שאתה עושה מה שאתה רוצה, אני יודעת. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> אבל אני עושה טוב. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> ואני לא עושה פופוליזם. << קריאה >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << קריאה >> בוא נשמע. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> תקשיבי, ואני לא עושה פופוליזם – – << קריאה >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << קריאה >> בוא נשמע. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> – – כי אם היו לי 2.5 מיליארד, לא הייתי מחלק את זה כמו שאת אומרת. כי יש דברים יותר חשובים. << קריאה >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << קריאה >> בוא תסביר. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> לא, אבל אני אסביר לו. לך אני אגיד בסוף את התשובה. ולכן – – – << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> אדוני השר, אתה עצרת שב-2017, כדי להוציא את כולם מקו העוני – – – << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> היינו צריכים 662 מיליון, ושינוי ההצמדה, והיום אנחנו צריכים כ-800 מיליון לקו העוני של 2018 – כ-850 מיליון – ושינוי ההצמדה. תוספת התקציב שהולכים לתת לאזרחים הוותיקים, שמתבטאת ב-18 שקלים, זה 216 מיליון שקל, שנתי. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> אתה אומר: זו ההצמדה נכון להיום. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> כן, אם אנחנו עושים 980 – – – << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> לא, כי מחר יצאו ויגידו: 6 שקלים. אז צריכים כבר לדעת על מה אנחנו מדברים. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> לא, לא. אנחנו רוצים לנסות למצוא פתרון לאזרחים הוותיקים, ולו גם בהפחתה – שיבואו לממשלה ויפחיתו הפחתה רוחבית וינסו לתת לאזרחים הוותיקים. כי בכל זאת היה שינוי בהצמדה. המדד לא עלה. חברי הכנסת והשרים, שכרם עלה – גם לחברי הכנסת והשרים, שהם צמודים לשכר הממוצע במשק; כל הזמן זה היה לחברי הכנסת, ולאחרונה – גם לשרים. אני חושב שצריך לעשות שינוי בחלוקה. היו לי שיחות לא מעטות עם שר האוצר, והחלטנו שאנחנו מנסים להקים ועדה, ולראות מה אנחנו עושים עם האזרחים הוותיקים. הנכים קיבלו לאחרונה 4.241 מיליארד – 4.241 – יקבלו את זה בפעימות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> חברתי, כשהיה שר אוצר אחר, הנכים לא קיבלו כלום. כלום. בקדנציה הקודמת הנכים לא קיבלו כלום. 4.241 מיליארד הליכוד נתן, ולא שמעתי אותך אז – ואת עושה עבודה ברוכה – ולא שמעתי אותך אז צועקת ומתלוננת. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> רק תיקון קטן אדוני השר: הליכוד וכולנו. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> הממשלה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> אוקיי. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> הממשלה – ליכוד וכולנו ויהדות התורה – – – << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> לא. זה תיקון משמעותי. הממשלה. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> בסדר. הממשלה. הממשלה נתנה – – – << קריאה >> מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): << קריאה >> אם לא הכנסת, גם לא – – – << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> מה, מיקי שלי, מה? מה לא בסדר? << קריאה >> מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): << קריאה >> הכול בסדר, הכול נפלא. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, אלי אלאלוף, אומר שזה 4.358 מיליארד. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> למה? למה? << קריאה >> אלי אלאלוף (כולנו): << קריאה >> – – – בגימטרייה – – – << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> לא שומע. << קריאה >> אלי אלאלוף (כולנו): << קריאה >> בגלל הגימטרייה – – – << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> לא, זה היה 2.241 מיליון. ה-41 זה פעמיים ח"י וחמסה. זה היה 4.100 מיליארד. אני באתי ואמרתי שאני רוצה פעמיים ח"י וחמסה. זה היה 41 מיליון. הבאנו את זה. זה עבד יפה – החלוקה. עשינו עכשיו את חוק הסיעוד – לא מושלם, אבל עלייה דרמטית, דרמטית, לאזרחים הוותיקים. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> 1.7 מיליארד – נכון, אדוני השר? << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << דובר_המשך >> עלייה דרמטית. זה לא בא יש מאין. נכון שזה בא מהצד ההוא של השלטון ולא בא מהצד של הפופוליזם, של נבוא וניתן בלי אחריות. אין אחריות, רויטל – בואו ניתן 2 מיליארד, 4 מיליארד. אני מאוד מקווה שוואללה, תהיי בצד ההוא כל הזמן ותוכלי להעלות דרישות, ולא תהיי בצד הביצועי. אני מאוד מקווה, כי לפי הפזרנות שלך והקלות – אז זה בסדר, זה נחמד. אבל יש מישהו אחראי פה, שצריך לשבת על התקציב ולקבוע את סדר העדיפויות, כי התקציב ברווחה עלה דרמטית – הרבה מעבר למה שהיה. הרבה מעבר למה שהיה. ונעשו דברים. מאיר כהן, אני אמרתי עליך שפתחת את התוכנית נושמים לרווחה כפיילוט – וזו תוכנית ברוכה, ברוכה, שהכפילה את עצמה בגלל ההצלחה, בגלל שרואים שם הצלחה. אמרתי שלצערי אנחנו לא יודעים לתת את זה לערים בסוציו גבוה, שיש להן אוכלוסיות גדולות בסוציו נמוך, בינתיים. אמרתי זה קודם, בדיון הקודם, כשלא היית, שהתחלת מהלך של – זהו? לכן, אין לנו את היכולת; יש לנו את הרצון לעזור לאוכלוסיות המוחלשות במדינת ישראל. בשביל זה ביקשתי להיות שם – ואני השר היחיד שלא נסע לחו"ל על חשבון המשרד ולו גם פעם אחת. תרשמי לך – פעם אחת. כי כל שקל הלך לאוכלוסיות המוחלשות. בצער אני אומר, מה לעשות, אנחנו עכשיו בצד של הרעים. אילן, אני אוהב אותך. אנחנו הצד של הרעים, ואתה הצד של הטובים, ואני קורא לכנסת לא לתמוך בהצעת החוק. תודה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה רבה לשר חיים כץ. רבותיי, אנחנו עוברים לשתי הצבעות רצופות. << קריאה >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> כן, בבקשה, גברתי. את יכולה, נכון, לקבל עוד שלוש דקות. גם אילן גילאון, אם ירצה, רשאי. בבקשה, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << דובר >> אדוני השר, הקשבתי לתשובתך ברוב קשב. דיברת על זה שתקציב המשרד הוכפל – כל הכבוד; במה זה בדיוק מקדם את האזרחים הוותיקים, את הקשישים שהם גם נכים? דיברת על זה ששר האוצר הקודם לא עשה כלום למען הנכים – יכול להיות; במה זה מקדם, עם כל הכבוד, את האזרחים הנכים והקשישים? דיברת על זה שאין קשר בין המיליארדים לבין הנכים, על הפזרנות, ודיברת על זה שאתה השר היחידי שלא נסע לחו"ל על חשבון המשרד – אני מצדיעה לך. כל הכבוד. << קריאה >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << קריאה >> כמה פעמים את נסעת? כמה פעמים את טיילת? כמה טיילת? כמה טיילת. << דובר_המשך >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> עם כל הכבוד, אני חברת כנסת ואתה שר הרווחה, שאמור, עם כל הכבוד, לדאוג גם לנכים וגם לקשישים. << קריאה >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << קריאה >> כמה טיילת? כמה טיילת בחו"ל? << דובר_המשך >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> ואתם פה הולכים, כולכם, להצביע על 80,000 אנשים, שהם גם אזרחים ותיקים והם גם נכים, ואתם הולכים לגזור את דינם לחיי עוני מחפיר. תתביישו לכם. לפני עשר דקות עמדתם כאן והצבעתם על חוק רובי ריבלין. ראש ממשלה בפרנויה שולח את נערי נתניהו שלו כדי שיצביעו על חוק רובי ריבלין, כשהוא קורא לחוק חוק גדעון סער. מה קרה? לא חיזבאללה על הגדרות, לא חמאס על הגדרות. רק רובי ריבלין על הגדרות. << קריאה >> קריאותקריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> עשר שנים היו לראש הממשלה להעביר את החוק הזה – – – במקום להצביע בעד קשישים, בעד נכים. אתם מצביעים בעד ראש ממשלה עם שלושה תיקים, חשוד – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – שרק רוצה לשמור על הכיסא שלו. תתביישו לכם. איזה פרצוף יש לממשלה? קואליציה שמעבירה חוק פרסונלי לראש ממשלה ולא מעבירה תקציב לנכים ולקשישים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> דמגוגיה. << דובר_המשך >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> בדיוק. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> פשוט תתביישו. את חוק רובי ריבלין על הגדרות העברתם – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני מתבייש שחברת כנסת מדברת ככה בדמגוגיה. בזה אנחנו מתביישים. << דובר_המשך >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> היו פה לפניך. תשאל אותם לאן הגיעו נערי נתניהו. איפה יהיה סופך בסוף – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הדמגוגיה שלך, הרי, היא נמוכה, היא נמוכה. << דובר_המשך >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> עשר שנים ראש הממשלה לא העביר פעם אחת חוק כזה. עכשיו, כשהוא רועד מפחד ומפחד, הוא משתמש בך. לא מתאים לך להיות כלי בשבילו, להעביר את חוק רובי ריבלין. לא מתאים לך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דמגוגיה זולה, זה מה שאת עושה. רק דמגוגיה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה לחברת הכנסת רויטל סויד. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דרך אגב, סכסוכים, שקרים, זה מה שאת עושה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> חבר הכנסת אילן גילאון, בבקשה. גם לרשותך עד שלוש דקות. << דובר >> אילן גילאון (מרצ): << דובר >> רציתי, גברתי, לנצל את שלוש הדקות, קודם כול כי אני רוצה להגיד משהו טוב על הממשלה. זה ששני שרים מחזיקים בשליש מתיקי הממשלה – לדעתי זה ייעול, זה חיסכון גדול, וכך צריך להמשיך. ליבי עם החבר הטוב שלי, שר הרווחה, כי אני יודע שיש לו בעיה עם המוטיב המרכזי. אבל איך אמרת, עדיף לבחור ולייצג היום את הרעים – ואתה באמת מייצג את הרעים. לא של רעים. אני לא בא מהנימוק הפופוליסטי ואומר: תחלק. אני אומר, העניין של עוני הוא חלוקה לא נכונה ולא הוגנת של עושר. ואני מאמין בחוק כלים שלובים: כאשר נותנים לאלה, לוקחים מאלה. היום, אתה ראית, כבוד שר הרווחה, התפרסמו הנתונים לגבי העשירון התחתון, שלושת העשירונים התחתונים, ואנחנו מבינים שמדינת ישראל – – – << קריאה >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אילן גילאון (מרצ): << דובר_המשך >> מה? יש לך גם בכלכליסט – אני לא עושה פה פרסומת לעיתונים אבל תקרא. אנחנו, שכל כך רוצים להיות חלק מן ה-OECD וכל כך מתגאים בעובדה הזאת – אנחנו בכל המדדים האלה נמצאים במקומות האחרונים. נדמה לי שאנחנו במקום האחרון, מדינת ישראל, או לפני האחרון, מבחינת העניין של ההשקעה הממשלתית בפרט, בציבור, מבחינת סעד, מבחינת קצבת הנכות. ולכן, אני אומר, כאשר שליח ציבור צריך לקבל החלטות, הוא צריך לקבל אותן תמיד בתור נכה, זקן, ולא בתור צעיר בריא. זאת הבעיה, אתם מקבלים את ההחלטות שלכם, כביכול, מתוך חמלה. אף אחד פה לא מבקש חמלה. אני מבקש מכם שתראו את הדבר הזה באופן אוניברסלי: כל בני האדם במדינת ישראל הם גם חולים. לכן, החולים לא צריכים להתאגד. כל בני האדם במדינת ישראל – יש להם פוטנציאל להיות אנשים מוגבלים, ובוודאי זקנים, ואני מאחל לכולכם אריכות ימים. היכולת לחשוב על עצמך כשאתה ברצפת העניין, היכולת להתגבר, עם מפלס החרדה, היא הדבר הנכון. לא ביקשתי שום דבר ברמה של: תחלקו לכולם. קחו מפה, תחלקו כאן, תבנו מודל שהוא מודל הגון, גברתי. שקוף. אל תכפילו רגליים ותחלקו בשניים כדי לבלבל את כל האנשים. וכל קבוצה שאיננה מיוחסת ואין לה ייצוג מספיק חזק, איננה מקבלת. ראיתי איך טיפלו בכל מיני קבוצות אזוטריות של 60 איש, של 70 איש, שיש להם כאן משמעות בברית הבלתי-קדושה שיש ביניכם. ולכן, כבוד שר הרווחה, אל תדבר לי על פופוליזם ועל חלוקה לא נכונה. אני יודע, אני מכיר אותך, ואני יודע שאתה בתוך תוכך לא מאמין בדברים שאמרת כאן, כי האמונות שלך הן שונות לגמרי ממה שאמרת. ולכן, אל תבלבלו לי יותר את המוח עם חברות, חברתיות וחברותיות – זה לא מעניין אותי. תגידו לי מי מקבל כמה ומי משלם כמה. האזרחים צריכים לדעת שיש להם ממשלה שהיא איננה לעומתית להם. תודה רבה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אילן גילאון. רבותיי, אנחנו עוברים להצבעות. כעת יהיו שתי הצבעות רצופות. נא לשבת. ההצבעה הראשונה, על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – נכה שהגיע לגיל פרישה), התשע"ז–2017 – מה? << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> תחכי שיגיע. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> אני אמתין. אני אמתין, עד שאני מקריאה, אני לוקחת את זה בחשבון. שוב, הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – נכה שהגיע לגיל פרישה), התשע"ז–2017, כפי שהוצגה על ידי חברת הכנסת רויטל סויד. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 11 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 56 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 60 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – נכה שהגיע לגיל פרישה), התשע"ז–2017, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> 56 חברי כנסת בעד. 60 מתנגדים. אין נמנעים. אני קובעת כי הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – נכה שהגיע לגיל פרישה), התשע"ז–2017, לא אושרה. כעת אנחנו נצביע על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – נכה שהגיע לגיל פרישה), התשע"ה–2015, כפי שהוצגה על ידי חבר הכנסת אילן גילאון. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 12 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 56 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 60 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – נכה שהגיע לגיל פרישה), התשע"ה–2015, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> 56 חברי כנסת בעד. 60 מתנגדים. אין נמנעים. אני קובעת כי הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – נכה שהגיע לגיל פרישה), התשע"ה–2015, לא אושרה. << הצח >> הצעת חוק-יסוד: השוויון << הצח >> [הצעת חוק פ/5871/20; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> רבותיי, אנחנו עוברים להצעת הצעת חוק-יסוד: השוויון, של חבר הכנסת מוסי רז וקבוצת חברי הכנסת. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חברות וחברי הכנסת, בראשית דבריי אני רוצה להשתתף בצערה של משפחת אימאן אחמד עוואד בת ה-29, שנרצחה אתמול. האישה ה-25 במספר שנרצחה בארץ מתחילת השנה. ובעצם לא רק בצערם, אלא בצער כל הנשים והגברים במדינת ישראל, כולנו – שעומדים חסרי אונים מול הרצח המתמשך הזה. אני רוצה גם לאחר החלמה מהירה לשירה איש-רן, ולבנה בן היומיים-שלושה, שנפגעו בפיגוע בעפרה, ולהשתתף בצער של משפחתו של אחמד יאסר אבו עאבד בן הארבע, שנורה בעזה ביום שישי, ונפטר אמש מפצעיו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> מדינת ישראל תבטיח שוויון זכויות אזרחי ומדיני גמור לכל אזרחיה, ללא הבדל דת, גזע ומין. זו ההצעה שאני מציע עכשיו. זו, ללא תוספת – יואל, יואל, מה קרה? << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> סליחה, סליחה, אני אלמד ממך באמת. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> מה קרה? הציוץ של יואל חסון הגיע? << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> תגידי לי איפה השיעור, לאן להגיע – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה רבה ליואל חסון – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> חבר הכנסת יואל חסון, המצלמות מכוונות לכיוון מוסי רז כרגע. אני מוסיפה לך עוד דקה, אדוני. בבקשה, אתה יכול להמשיך. << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> אני חוזר, גברתי היושבת-ראש – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> כל מה שאני מציע – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – תתביישו לכם. אין בעיה, הכול בסדר. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה רבה לכולם. כרגע הקולגה שלכם, חבר הכנסת מוסי רז, מציג את החוק שלו, אז נא להירגע, בבקשה. << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> כל מה שאני מציע זה להכניס לחוק הישראלי את המשפט: מדינת ישראל תבטיח שוויון זכויות מדיני ואזרחי גמור לכל אזרחיה, ללא הבדל דת, גזע ומין. המשפט הזה ודאי מוכר לכם מאיזשהו מקום. ואני רוצה לשאול אותך, שרת המשפטים, האם תצביעי היום נגד מגילת העצמאות של מדינת ישראל? וגם אתכם, ארבעת השרים האחרים סביב שולחן הממשלה, האם תצביעו היום נגד מגילת העצמאות של מדינת ישראל? שמעתי שוועדת השרים אמרה שהיא דוחה את עמדתה בשלושה חודשים. אני בהחלט יכול להבין את זה. רק אתמול נודע להם על מגילת העצמאות, רק אתמול הם שמעו על המשפט הזה פעם ראשונה והם צריכים שלושה חודשים לחשוב אם הם בעד שוויון או נגד שוויון. זה בהחלט הגיוני. רק אתמול שמעו על מגילת העצמאות. אני רוצה לשאול מי יעז להצביע היום כאן נגד סעיף השוויון במגילת העצמאות של מדינת ישראל, ובכך יוכיח שהוא לא מחויב לערכים הדמוקרטיים של מדינת ישראל, הוא לא מחויב לערכי היסוד של מדינת ישראל, וספק אם הוא מחויב למדינת ישראל בכלל. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מוסי רז. << הצח >> הצעת חוק-יסוד: שוויון זכויות חברתי ומדיני לכל אזרחי מדינת ישראל (תיקוני חקיקה) << הצח >> [הצעת חוק פ/20/5492; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת מרב מיכאלי) << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> להצעה הזאת הוצמדה הצעה של חברת הכנסת מרב מיכאלי, הצעת חוק-יסוד: שוויון זכויות חברתי ומדיני לכל אזרחי מדינת ישראל (תיקוני חקיקה). בבקשה, גברתי חברת הכנסת מרב מיכאלי, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> מרב מיכאלי (המחנה הציוני): << דובר >> תודה, גברתי היושבת-ראש, חברותיי וחבריי חברי הכנסת – לא יודעת איך להגיד לכם, יש דברים שאמורים להיות פשוט מובנים מאליהם. שוויון ללא הבדל – – – << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> אל תיסחפי. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> שוויון ללא הבדל דת, גזע ומין. כלומר, כל בני ובנות האדם נולדו ונוצרו שוות ושווים. לא צבע העור שלהם, לא איברי הרבייה שלהם, לא המוצא שלהם, אף אחד מהדברים האלה, כולל גם לא האמונה שבה הם מחזיקות או מחזיקים, או הדת שאליה הם משתייכות או משתייכים – אף אחד מכל אלה לא אמור להפוך אותם לשווים יותר או שווים פחות. זה דבר ממש בסיסי בחברה מודרנית מתוקנת. זה דבר שכתוב במגילת העצמאות שלנו, שעליה קמה מדינת ישראל. הטקסט המכונן של מדינת ישראל אומר: שוויון מלא ללא הבדלי דת, גזע ומין. הגיע הזמן, חברות וחברים, לשים את השוויון הזה, שאמור להיות כל כך מובן מאליו, בחוק-היסוד שלנו. במיוחד חשוב לעשות את זה אחרי שהעבירו כאן את חוק הלאום, שאינו כולל את המילה "שוויון", וחזרו ואמרו לנו: מה הבעיה? יש כבר שוויון בחוקי-היסוד. אז אין לנו שוויון בחוקי-היסוד, חברות וחברים, אבל בואו נשים שוויון בחוק-היסוד שלנו. הינה ההזדמנות להוסיף את השוויון בחוקי-היסוד האחרים, וכך לפתור גם את הבעיה הכל-כך קשה וחריפה שעולה מחוק הלאום. פשוט שוויון בין בני ובנות אדם. אני קוראת לכם ולכן לתמוך בהצעה. תודה רבה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מרב מיכאלי. תשיב על שתי ההצעות במשולב שרת המשפטים, חברת הכנסת איילת שקד. בבקשה, גברתי. עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, הצעת חוק-יסוד: השוויון של חבר הכנסת מוסי רז מבקשת לעגן את ערך השוויון בחוק-יסוד. כידוע, הפסיקה הישראלית הכירה בזכות השוויון כזכות חוקתית הנגזרת מהזכות לכבוד. למעשה גם שנים רבות לפני חקיקת חוקי-היסוד, והרבה לפני פסק דינה של השופטת דורנר בפרשת אליס מילר, ישראל נהגה בשוויון גמור. << קריאה >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מה הבעיה לכתוב את זה? הגיע הזמן לכתוב את זה. << דובר_המשך >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר_המשך >> האם ישראל צריכה לקיים שוויון אזרחי גמור בין כל אזרחיה, ללא שום הבחנה ביניהם? על כך התשובה הברורה היא כן. היא עושה זאת מימיה הראשונים. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> בואו נשנה את השופטים, שייתנו לנו פסיקה אחרת. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> כפרטים, כן. << דובר_המשך >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר_המשך >> היא עושה זאת מימיה הראשונים, ותפיסת השוויון – – – << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> בואו נסכם שאנחנו לא נפריע לשרה, חברי הכנסת. << דובר_המשך >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר_המשך >> היא עושה זאת מימיה הראשונים, ותפיסת השוויון שמלווה אותה מאז ראשית ימי המדינה רק הלכה והשתכללה עם השנים. << קריאה >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כמו חוק הלאום. << דובר_המשך >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר_המשך >> לאחרונה, בעיקר מאז התקבל חוק-יסוד: הלאום, נשמעים במחנה השמאל קולות וזעזועים, כאילו חוק-היסוד החדש פגע בדרך כלשהי בזכות לשוויון בישראל. האם חוק-יסוד: הלאום פוגע כהוא זה בזכות לשוויון אזרחי בישראל? התשובה היא לא, הוא לא פוגע. חוק-יסוד הלאום בא לעולם על מנת לעגן את ערכיה הלאומיים של מדינת ישראל במעמד-על. האם מדינה הדוגלת בשוויון מלא לאזרחיה היא בהכרח גם מדינת כל לאומיה, כמו שאומר חבר הכנסת אחמד טיבי? התשובה הברורה היא לא. ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי, ושלו בלבד. לי היה ויכוח, אני זוכרת, לפני כמה שנים, כשהייתי חברת כנסת, בערוץ הכנסת מול אחמד טיבי, והוא התעקש שמדינת ישראל צריכה להיות מדינת כל לאומיה. אז התשובה היא לא, היא לא תהיה מדינת כל לאומיה. יש שוויון אזרחי גמור לך ולי, יש לנו את אותן זכויות, אבל לא שוויון לאומי, לא זכויות לאומיות. מאז נחקק חוק-יסוד: הלאום, של חברי הכנסת, באופוזיציה מסתובבים מיוסרים כאילו קרה דבר איום ונורא, האבות המייסדים של מדינת ישראל בוודאי היו מתהפכים בקברם. חוק-יסוד: הלאום אומר את המובן מאליו, והגיח לעולם באיחור של 70 שנים. לצידו, מדינת ישראל מקפידה על ערך השוויון של אזרחיה, וכך תמשיך לעשות. לאור האמור, הממשלה מתנגדת להצעת החוק. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> עכשיו – – – << דובר_המשך >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר_המשך >> מה לעשות, קארין, כל אחד והתפקיד שלו. אז באמת, חבר הכנסת רז, אם אנחנו נסכם את מה שאמרתי, אמרתי שגם היום, כמובן, לפי הפסיקה, ערך השוויון הוא בעל מעמד חוקתי, וכבר היום לאורך שנים רבות במדינת ישראל יש שוויון מוחלט לכל האזרחים, שוויון אזרחי. אבל יש חברי כנסת בבית הזה, בעיקר ברשימה המשותפת, כמה מהם, שרוצים שוויון לאומי. זה לא יקרה. << קריאה >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כולם רוצים. << דובר_המשך >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר_המשך >> מה, כולם רוצים? << קריאה >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כולם רוצים. << דובר_המשך >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר_המשך >> אוקיי. תיקן אותי חבר הכנסת ג'בארין ואמר לי שכל חברי הרשימה המשותפת רוצים שוויון לאומי. אם כך, זה לא יהיה. מדינת ישראל בוודאי דוגלת ותקיים שוויון אזרחי גמור – – – << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> שוויון זכויות. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> לשוויון הזה גם הערבים מתגייסים? הערבים גם מתגייסים לצורך השוויון? << דובר_המשך >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר_המשך >> תראו, זאת נקודה מעניינת שמעלה חבר הכנסת אוחנה. אם שוויון, אז עד הסוף. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אין סיכוי, הקואליציה תצביע נגד. << דובר_המשך >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר_המשך >> השאלה, חבר הכנסת ג'בארין, השאלה אם אתה מוכן שכל אזרח ערבי במדינת ישראל יעשה שירות אזרחי. בוא נתחיל משירות אזרחי. << קריאה >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> את מוכנה לשוויון לאומי? << דובר_המשך >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר_המשך >> לא. אני מדברת על שוויון אזרחי. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> למה אתה חושב שכל המדינה – – – חוק לאומי – – – חוצפה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> רגע, רגע. אני רואה ככה, הרשימה המשותפת מול הליכוד, השרה רגב מול ישראל ביתנו. מה הולך פה? נא להירגע. נא להירגע, חברים. אני מבקשת שקט. << דובר_המשך >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר_המשך >> שנייה. גם כשאנחנו מדברים על החוק הזה, אנחנו מדברים על שוויון אזרחי, וכל חברי הקואליציה כולם מאמינים בשוויון אזרחי מלא. לך לא צריכות להיות זכויות שלי אין, ולי לא צריכות להיות זכויות שלך אין. << קריאה >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא צריך – – – << דובר_המשך >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר_המשך >> אבל זו דרישה לגיטימית שכולם יעשו שירות אזרחי, אז צריך לחשוב אם מוכנים לזה. כנראה לא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לכן, אני מנסה לאתגר – – – << קריאה >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אם את מדברת על שוויון אזרחי לערבים – – – << דובר_המשך >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר_המשך >> לא, אני לא מוכנה, אני לא מוכנה אף פעם. << קריאה >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר_המשך >> אין דבר כזה, מדינת כל לאומיה. << קריאה >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר_המשך >> מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, וחיים בה מיעוטים שווי זכויות אזרחיות. בהחלט. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר_המשך >> ככה המדינה הזאת הוקמה. המדינה הזאת הוקמה בדיוק ככה – עם הפרדה בין שוויון אזרחי לשוויון לאומי. << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> מה עם הסעיף שאני הצעתי, ממגילת העצמאות? << דובר_המשך >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר_המשך >> תראו, חברים, בואו נדבר רגע על מגילת העצמאות. מגילת העצמאות היא מסמך מכונן שנמצא בקונסנזוס מלא עם ההסכמה הכי רחבה שיש. בואו לא ניקח את מגילת העצמאות ונזרוק אותה לתוך הוויכוח הפוליטי. בואו נשאיר אותה כמו שהיא. המסמך המכונן, עם הקונסנזוס הכי רחב ונרחב שיש, שעל בסיסו קמה מדינת ישראל. בואו גם נציין שבמגילת העצמאות כתוב שמדינת ישראל היא מדינה יהודית, אבל המילה "דמוקרטית" לא מופיעה אף לא פעם אחת. << קריאה >> עמר בר-לב (המחנה הציוני): << קריאה >> אבל המילה "שוויון" מופיעה הרבה פעמים. << דובר_המשך >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר_המשך >> נכון, המילה "שוויון" מופיעה. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר_המשך >> אז לכל מי שמדבר על מגילת העצמאות, אני חושבת שאת זה באמת צריך להשאיר מחוץ לוויכוח שלנו. גם מחוץ לוויכוח הפוליטי, וגם לא צריך לתת את זה ככלי בידי בית המשפט העליון לפרשנויות רחבות כאלה ואחרות. מגילת העצמאות היום זה מסמך שכל אזרח במדינת ישראל מזדהה איתו. יכול להיות – מה? אתם לא מזדהים איתו, אבל – – – << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> הם לא מזדהים עם מגילת העצמאות. אחמד טיבי לא מזדהה עם מגילת העצמאות. << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> ליו"ר האופוזיציה יש חוק כזה, השרה שקד. << דובר_המשך >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר_המשך >> אני יודעת. אני בדיוק מסבירה למה אין צורך להפוך את זה למסמך חוקתי. זה מסמך שהוא בקונסנזוס הכי רחב שיש. לא צריך לתת את זה ככלי לבית המשפט, שיתחיל לתת לו פרשנות איקס, שחלקים מסוימים – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר_המשך >> אבל זה לא מגילת העצמאות. בסדר, נכון. << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> אבל עשית מזה חוק-יסוד. << קריאה >> יוסי יונה (המחנה הציוני): << קריאה >> איילת – – – << דובר_המשך >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר_המשך >> בסדר, נכון, אבל אני רוצה להשאיר את מגילת העצמאות כמסמך מכונן שבקונסנזוס. טוב, תודה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה רבה לשרה איילת שקד. רבותיי, עכשיו נקיים שתי הצבעות רצופות – – – << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> לא, לא. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> אה, אתה רוצה? בבקשה. כל הזמן אתם מזכירים לי שאתם יכולים. בבקשה, אדוני. עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> גברתי, הקשבתי טוב לשרה, שנימקה את דעתה היטב, ובעצם היא הביאה שני טיעונים: הטיעון הראשון שהיא אמרה, והיא צודקת לגביו, שבעצם הפסיקה כבר קבעה את השוויון. אבל אם כך, אני שואל, מה מפריע לכם לעגן בחקיקה? נגיד, רק נגיד, שמחר תהיה שרת משפטים אחרת – לא את, כמובן – שתרצה לשנות את ההרכב של השופטים ואת האופי של בית המשפט, ונגיד שאז תשתנה הפסיקה; האם אנחנו מוכנים לתת לזה יד? אנחנו צריכים היום לדאוג לכך שהדבר הזה יעוגן בחקיקה, ובחקיקה ראשית, על מנת שהפסיקה לעולם לא תשנה את זה. אם באמת אמרת שיש על זה קונסנזוס – הצביעו בעד. אם אתם תומכים בזה, מה אתם מתפלפלים לי עם הפלפולים האלה? תצביעו בעד. מי מפריע לכם להצביע בעד? איזה גורם קואליציוני מפריע לכם לעשות את זה? איזו בעיה? באיזה מהערכים שאתם מאמינים בהם זה יפגום? באף אחד מהם. הנימוק השני שהובא זה שאת מתנגדת למדינת כל לאומיה. אני מצטער – זאת לא ההצעה שהובאה לכאן לדיון. אולי יביאו אותה בשבוע הבא, או בעוד שבועיים, או חודש, מהרשימה המשותפת. נקיים דיון, ונראה מי ישכנע – את או הם. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> לא על זה אנחנו מצביעים היום. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> היום אנחנו מצביעים על השאלה: האם אתם, שרי הממשלה, מצביעים בעד מגילת העצמאות או נגד מגילת העצמאות, בעד אופייה הדמוקרטי של מדינת ישראל או נגד אופייה הדמוקרטי של מדינת ישראל? אני הקשבתי לך היטב, השרה – את גם דיברת על זה בעבר – שבמגילת העצמאות לא כתובה "דמוקרטיה". צודקת, אבל אמרת: מובטח אופייה הדמוקרטי מסעיף השוויון. לכן, צריך לחוקק אותו. ואגב שוויון זכויות, ולא מדובר שם על חובות. אפשר לדבר על זה. מה? << קריאה >> ציפי לבני (המחנה הציוני): << קריאה >> מובטחים ערכיה הדמוקרטיים של המדינה. << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> זה מה שהיא אמרה, ואני מסכים. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> – – – מדינה יהודית ודמוקרטית. << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> לכן, יש להבטיח את זה בחקיקה ראשית. אני פונה אליכם, חברי הקואליציה מכל הסיעות. זה לא עניין של שמאל, מרכז או ימין. אתם מצביעים עכשיו על אם אתם בעד הערכים המכוננים של מדינת ישראל; האם אתם בעד אופייה הדמוקרטי של מדינת ישראל? << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> גם האוכלוסייה היהודית של מדינת ישראל? << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> האם אתם בעד הדברים האלה? אלה הדברים שעליהם אתם מצביעים, ולא שום דבר אחר. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> אתה לא מוכן להגיד שלא – – – << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> לא השמעתם אפילו טיעון אחד למה להצביע נגד. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> אם יש לכם טיעונים שלא שטחתם אותם עד עכשיו, אני לא יודע. אני לא מאמין בזה. גם בכם יפגע העניין שאין שוויון בחוק. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מוסי רז. חברת הכנסת מרב מיכאלי, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך, גברתי. << דובר >> מרב מיכאלי (המחנה הציוני): << דובר >> שלושה דברים, גברתי שרת המשפטים. אחד – בית המשפט העליון פסק בהתבסס על שוויון כערך חוקתי, לפני חוק הלאום. והרי חוק הלאום בא להגיד לבית המשפט העליון: שוויון איננו בחוק-היסוד הזה, ולכן אין לכם חירות לעשות את מה שעשיתם לפני כן. אם זה לא המצב, גברתי שרת המשפטים, אז מה הבעיה לשים בחוק-היסוד גם את השוויון? הרי גברתי מתנגדת לאקטיביזם מיותר של בית המשפט. אז אני לא מצליחה ליישב את הרציונל שמצד אחד אומר: בית המשפט צריך לפסוק לפי החוק ולא לפי מה שהוא מסיק, ומצד שני מסרבת לשים בחוק את מה שגברתי טוענת שבית המשפט פוסק לפיו. אבל דבר שלישי ואחרון, וחשוב לא פחות – את ישר באת לדבר על ערבים, על שוויון לאומי, על מדינת לאומיה. אני מזכירה לכולנו למה המילה "שוויון" לא נכללה מלכתחילה בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. לא בגלל שפחדו לתת שוויון לאזרחים ולאזרחיות הערבים, אלא משום שיש בבית הזה כאלה שלא הסכימו לחוקק שוויון לנשים. האי-שוויון לנשים, גברתי שרת המשפטים, נוכח במציאות שלנו, ובבית המשפט שלנו, ובבית המשפט העליון, שאת מעצבת, בצורה הבוטה והקשה ביותר: פסק הדין של בית המשפט העליון, שסירב להתערב בפסק דין מפלה בצורה בלתי רגילה של בית הדין הרבני; העובדה שמדינת ישראל עדיין מחזיקה מערכת משפטית שלמה שלא רואה בנשים שוות לגברים. ואפילו הדוגמה של התנהלות הממשלה הזאת מול התופעה המחרידה של רצח נשים, שפשוט מדממת ברחובות שלנו, מדגימה את העובדה שגם נשים הן לא שוות בפני הממשלה הזאת, וגם זאת סיבה מבחינתה לא לשים שוויון בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. בואי תוכיחי שאני טועה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מרב מיכאלי. כעת אנחנו עוברים להצבעה. יהיו שתי הצבעות רצופות. ההצבעה הראשונה היא על הצעת חוק-יסוד: השוויון, כפי שהוצגה על ידי חבר הכנסת מוסי רז. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 13 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 38 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 71 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק-יסוד: השוויון לא נתקבלה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> 38 חברי כנסת בעד, 71 מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת כי הצעת חוק-יסוד: השוויון לא אושרה. כעת נצביע על הצעת חוק-יסוד: שוויון זכויות חברתי ומדיני לכל אזרחי מדינת ישראל (תיקוני חקיקה), כפי שהוצגה על ידי חברת הכנסת מרב מיכאלי. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 14 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 31 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 70 נמנעים – 2 ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק-יסוד: שוויון זכויות חברתי ומדיני לכל אזרחי מדינת ישראל (תיקוני חקיקה) לא נתקבלה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> 31 חברי כנסת בעד, 70 מתנגדים, שני חברי כנסת נמנעו. אני קובעת כי הצעת חוק-יסוד: שוויון זכויות חברתי ומדיני לכל אזרחי מדינת ישראל (תיקוני חקיקה) לא אושרה. << נושא >> הודעה אישית של חבר הכנסת אחמד טיבי << נושא >> << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> הודעה אישית לחבר הכנסת אחמד טיבי. בבקשה, אדוני. עד חמש דקות לרשותך. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, רבותיי חברי הכנסת, בהתייחסי לדברי השרה שקד, שעירבה את הביטוי "מדינת כל לאומיה", שאני מאמין בו, ומפלגתי תע"ל מאמינה בו, עם הצעת החוק של מוסי רז, שמבקשת לעגן את ערך השוויון בלבד – זאת הייתה הצעת החוק של מוסי רז, ולכן תמכתי בהצעת החוק של מוסי רז. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> זה לא מגילת העצמאות. זה לא מגילת העצמאות. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מדינת כל לאומיה – אין פירושה לבטל אותך אלא פירושה הכרה במיעוט הערבי כמיעוט לאומי עם זכויות פרט וזכויות קולקטיביות. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> נחדד למוסי שלא הצבעת בעד מגילת העצמאות. הוא חזר ואמר מגילת העצמאות. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אתה יודע שיש לנו דיון נוקב, ענייני, שלא בנושא הזה. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> גברתי היושבת-ראש, ערך השוויון הוא ערך כל כך חשוב, יסודי, תנאי לדמוקרטיה. אין דמוקרטיה בלי שוויון. ולכן, כל פעם שעולה ערך השוויון בהצעת חוק כלשהי – הממשלה מפילה אותו. אני, כל קדנציה, עפר, מגיש הצעת חוק להקצאה שוויונית של קרקע בין כלל האזרחים. לא כתוב יהודי וערבי, לא גבר ואישה, לא לבן ושחור, לא דתי וחילוני – וכל פעם מפילים אותה. לא בגלל מדינת כל לאומיה אלא בגלל שממשלת ישראל לדורותיה, לרבות זאת הנוכחית, מתנגדת לעקרון השוויון. ולכן, בחוק הלאום לא רק שאין שוויון אלא יש עליונות יהודית, Jewish supremacy, שאומרת שזכויות קולקטיביות הן ליהודים בלבד. אפרופו האמירה של השרה שקד שזכויות קולקטיביות הן ליהודים בלבד וזכויות פרט הן לשאר, כלומר לערבים – אין זכויות פרט שהן מבודדות מהעובדה הברורה שמדובר בקולקטיב, ולכן זכויות הפרט נגזרות מזכויות הכלל של הקולקטיב הערבי-פלסטיני במדינת ישראל. ולכן, נמשיך לדרוש את עקרון השוויון, ולדרוש לצידו את עקרון הצדק. שוויון וצדק, צדק ושוויון, אכן, במדינת כל לאומיה, והכרה בערבים כמיעוט לאומי. כל אדם – – – << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> גם לרוב יש זכויות. תראו מה זה חוק הלאום. אתם רוצים מיעוט לאומי – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כל אדם דמוקרטי חייב להכיר בערבים כמיעוט לאומי. אגב, למה ממשלת ישראל אף פעם לא משתמשת במושג מיעוט? << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> מיעוט? מיעוט? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מיעוט. מיעוט. שמעת את ממשלת ישראל? היא כל הזמן אומרת "מיעוטים", לא "מיעוט". << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> אתה רוצה להגדיר מיעוט – אתה מיעוט לאומי? לרוב אין זכות להגדיר את עצמו כרוב יהודי? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אבל זה לא רק הממשלה הזאת – זה גם הממשלות האלה לדורותיהן. הן המציאו את הביטוי מיעוטים. ממשלות מפלגת העבודה. מיעוטים. למה מיעוטים? כי זה ערבים, דרוזים, נוצרים, צ'רקסים. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> אתה יכול להיות רוב לאומי ברמאללה. ברמאללה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> עושים פרגמנטציה של המיעוט הלאומי כדי להגיד שאין מיעוט אחד אלא יש קבוצות, יש עדות. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> רמאללה, רמאללה. לרמאללה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אנחנו עם. מבחינה מספרית, אנחנו מיעוט, כי היינו רוב ב-48', והפכנו להיות מיעוט כרגע. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> כשפרצתם את – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ב-48', אחרי ש-700,000 גורשו או ברחו, נשארו 140,000. כיום, אנחנו 1.4 מיליון, ונדמה לי שהמספרים הולכים ומשתפרים בין הים לנהר. תודה רבה. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> מעולה, תמיד תהיה אופציה לחבר אתכם לרמאללה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אחמד טיבי. << הצח >> הצעת חוק הממשלה (תיקון – ועדת שרים לענייני ביטחון לאומי), התשע"ט–2018 << הצח >> [הצעת חוק פ/5760/20; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת עפר שלח) << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> רבותיי, אנחנו ממשיכים בחקיקה. כרגע עוברים להצעת חוק הממשלה (תיקון – ועדת שרים לענייני ביטחון לאומי), התשע"ט–2018, של חבר הכנסת עפר שלח. בבקשה, אדוני. עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> עפר שלח (יש עתיד): << דובר >> תודה, גברתי היושבת-ראש. זאת הפעם הרביעית בשנתיים האחרונות, חברי הכנסת, שאני מביא לפניכם את הצעת החוק הזאת. השר לוין, אני רואה את פניך, ומה אני אגיד? כדשן בעצמותיי. אתה יודע, באופוזיציה אין הרבה תענוגות; לראות אותך תכף עולה לענות יהיה מהתענוגות הבודדים והנעימים. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> מה שנכון, נכון. גם הקואליציה מסכימה עם זה. << דובר_המשך >> עפר שלח (יש עתיד): << דובר_המשך >> זאת הפעם הרביעית שאני מביא את זה בשנתיים האחרונות, ובשלוש הפעמים הקודמות – אבל הולך להיות שינוי, כי בשלוש הפעמים הקודמות אמרתי לכם, כשהצגתי את החוק, לפני שלהפתעתי הוא נפל, שאם יעשו את הדבר הנכון, אם רק ראש הממשלה וחברי הקבינט ינהגו כמו שנגזר מהתפקיד רב-האחריות – אולי התפקיד עם האחריות הכי גדולה שיש במדינת ישראל – שהם לקחו על עצמם, וזה להיות חברים בגוף העליון שמקבל החלטות מדיניות וביטחוניות במדינת ישראל, לא נצטרך את החוק. אלא שמקץ שנתיים עומד לחול שינוי. צריך את החוק הזה, חייבים את החוק הזה. אולי זה אפילו ישנה את דעתה של הקואליציה, והיא תצביע בעדו. קודם כול, מה אומר החוק? החוק אומר דברים שהם מובנים מאליהם – שחברים בקבינט יקדישו את הזמן הראוי, יקבלו את ההכנה הראויה; שבקבינט יהיו דיונים שהם לא רק דיונים אד-הוק לצורכי קבלת החלטה טקטית נקודתית, אלא דיונים צופי פני עתיד, כדי שהעתיד הזה, אם הוא יתממש, חברי הקבינט יהיו מוכנים ויוכלו לקבל החלטות משמעותיות; שהקבינט ידון גם בנושאים כלליים אסטרטגיים ולא יתכנס רק לצורכי קבלת החלטות, וכן הלאה וכן הלאה. החוק הזה נגזר לא רק מתוך מחשבותיי וניסיוני כחבר ועדת החוץ והביטחון, וכמי שעוסק בנושאים האלה עשרות שנים; הוא נגזר מדוחות של ועדות חקירה וועדות בדיקה – ועדת וינוגרד ודוח מבקר המדינה על צוק איתן, ועדת אגרנט, אם נלך אחורה יותר מ-40 שנה; כמעט כל גוף שעסק בביטחון ישראל ובכשלים בביטחון ישראל עסק בצורך לטייב את תהליך קבלת ההחלטות בממשלה ובקבינט, שמחליף אותה היום כוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי. אבל הממשלה הזו המציאה פטנט אחר, והוא פטנט מקובל על ראש הממשלה בכל פעם שנושא מאיים לצייר אותו באור שלילי; הוא עשה את זה רק לאחרונה עם האלימות נגד נשים. אתה זוכר, חברי מאיר כהן, שהודיעו לו שכבר קמה ועדה, אז הוא אמר: נקים אותה עוד פעם. כשהיה דוח הביניים של מבקר המדינה על צוק איתן, החליט ראש הממשלה, אחרי איזו הצגה שהוא והשר בנט עשו – הם סוג של דז'יגאן ושומאכר של הדברים האלה – הם החליטו שתוקם ועדה שתטייב את עבודת הקבינט. לקחו אנשים מאוד רציניים – יעקב עמידרור, יוסי צ'חנובר ויוחנן לוקר – ואמרו להם: אתם תביאו מניסיונכם, תביאו המלצות. והוועדה עמלה, עשתה את מה שביקשו ממנה – לקח לה די הרבה זמן – ואז הוציאה דוח. אני רוצה, חברי השר לוין, כדי לתת לך תחמושת לענות לי, להגיד מה אמרה ועדת עמידרור ומה קרה בפועל. ועדת עמידרור אמרה שצריך לשנות את החוק, למשל כדי שהכרזה על מלחמה תעבור מהממשלה לקבינט. זה אכן קרה, אלא שבתוך זה ניסה ראש הממשלה להכניס סעיף שבו הוא ושר הביטחון יוכלו להחליט על זה לבד. ראו זה נס, מה קרה: ראש הממשלה הוא גם שר הביטחון והוא גם שר החוץ. חצי מהתפקידים שהם אקס אופיציו מתוך התפקיד בקבינט מוחזקים היום על ידי ראש הממשלה. זה ראש ממשלה שהוא קבינט. חברי חבר הכנסת לפיד, כמו שאתה יודע, קבינט במקור זה ארון, שידה, אם לדייק. זה ראש ממשלה שהוא שידה. היה ספר של רחל איתן, פעם, שנקרא "שידה ושידות", עם תיאורים, אגב, מאוד טובים. אולי ראש הממשלה יקרא אותו במקום הספר הקבוע שהוא מביא לפה, כבר שנה, את אותו ספר, וקורא אותו בזמן שאנחנו – אז זה מה שקרה. זאת אומרת, גם החוק הזה, ראש הממשלה ניסה לעוות אותו. לא משנה, עלינו על התרגיל, שינינו את התרגיל, גם בעזרת שרים בקבינט. אבל בשביל ראש הממשלה הזה זה לא היה סעיף בשביל שהחלטות יתקבלו יותר טוב, אלא בשביל לבצר את מעמדו. אמרה ועדת עמידרור: יוכשרו השרים לתפקידם. הינה, ראש הממשלה מכשיר שרים לתפקידם. מאז, מהפעם האחרונה שהעליתי את זה, השרה רגב, למשל, זומנה לדיוני הקבינט. מה הכשרתה להיות בדיונים? אני מאוד מכבד את השרה רגב ואת כישוריה, מה הכשרתה להיות בדיוני הקבינט? היא התחנפה לראש הממשלה, היא התחנפה לאשתו, היא אפתה לו עוגת יום הולדת או משהו מהדברים האלה, ואכן מתקיימות המלצות ועדת עמידרור. על זה אמר, אגב, אחד משרי הקבינט שלא נקב הוא – העיתונות לא נקבה בשמו: הקבינט הפך לזירה של דילים פוליטיים. ועל זה נאמר : וואו, לא ידענו. עכשיו המציא ראש הממשלה, כשהוא היה צריך להקטין את מספר חברי הקבינט הוא המציא פטנט חדש: השר שטייניץ והשר אלקין, שני אנשים שאני מאוד מכבד וגם מכבד את הידע והעיסוק שלהם בענייני ביטחון, כל אחד מהם ישמש כחבר קבינט חודש ברוטציה, מפני שצריך להכניס איכשהו את הרגל לתוך הנעל מכיוון שמספר חברי הקבינט לא יכול לעלות על חצי ממספר שרי הממשלה. על זה אמרה היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה: רציפות כהונה היא גורם משמעותי בביצוע של שר בקבינט. לא אצל ראש הממשלה הזה, לא בהכשרת השרים לתפקידם, כמו שהוא אמר. שר אצלו יכול להיות חודש. אחר כך ישב, יהיה משקיף, לא יתעסק עם זה, כן יתעסק עם זה, אחר כך יחזור. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> – – – יחליפו את היועצת המשפטית. << דובר_המשך >> עפר שלח (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה בדרך, אלעזר. אל תדאג. עוד אמרה ועדת עמידרור שצריך לנקוט אמצעים למניעת הדלפות. מה עשה ראש הממשלה, שכידוע הדלפות והלחימה בהדלפות – הוא נלחם בהדלפת רק ת"'ק פחות ממה שהוא נלחם בטרור ובערך באותה הצלחה. הוריד את ישיבות הקבינט לבור מתחת לאדמה בעומק של 150 מטר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עפר שלח (יש עתיד): << דובר_המשך >> התברר שחברי הקבינט האלה, הכשרתם לתפקיד היא כל כך טובה, שהם יודעים להדליף גם מבור מתחת לאדמה שאין בו קליטה סלולרית. אתם לא מאמינים לי? תאמינו לשר הביטחון לשעבר, היום חבר כנסת אביגדור ליברמן, שאמר: חברי קבינט טרפדו החלטות ורצו לתקשורת לספר אחרת. תאמינו ללא אחר מהאיש שתכף יעמוד פה על הדוכן, ידידי השר יריב לוין, שכדי להילחם בהדלפות האלה הציע הצעה – יריב, אנחנו באמת ידידים, אבל היא הצעה מופרכת על פניה – להסיר את החיסיון העיתונאי מהדלפות. הייתי עיתונאי 25 שנה, אני יודע מה זה חיסיון עיתונאי ומה היה תפקידו בהיסטוריה, לא שלנו אלא גם של עמים אחרים. אבל אני מבין את המצוקה. מהקבינט הזה מדליפים כמו כברה. למה מדליפים ממנו? בגלל שראש ממשלה שככה מתייחס לקבינט, ראש ממשלה שרוצה לבטל את הקבינט בהחלטה הכי חשובה, ראש ממשלה שמביא לקבינט את מי שמתחנף אליו, ראש ממשלה שאין לו שום רצון שהקבינט הזה יתכנס כדי לדון בדברים שהוא צריך להתכנס – בטח שחברי הקבינט מדליפים. אתם יודעים שמדי פעם יוצא לי להסביר לאנשים למה, למשל, מוועדות המשנה של ועדת החוץ והביטחון, אלה שגם אני חבר בהן, ולמשל, שאנשים כמו השר לוין והשר אלקין והשר שטייניץ היו בהן, מעולם לא יצאה הדלפה. למה? מפני שהם מתייחסים אל זה ברצינות. מפני שכשמתכנסים בחדר פה, כל האנשים שיושבים בחדר יודעים שהם יושבים בגוף רציני שמתייחס אל עצמו ברצינות, שמי שעומד בראשו מתייחס אליו ברצינות, אז הם לא מדליפים. אבל כשאותם אנשים – הרי מחר זה יכול להתחלף, אנשים אחרים יהיו בקבינט, אנשים אחרים יהיו בוועדה. כשאותם אנשים מגיעים וראש הממשלה מתייחס לקבינט כאל סמרטוט, ככה גם האנשים האלה מתייחסים. ולכן, ידידיי חברי הכנסת, בניגוד לפעמים הקודמות שבהן עליתי כאן ואמרתי לכם "לא צריך את החוק", אני אומר לכם: צריך גם צריך את החוק הזה. תצביעו בעדו. יריב, הבמה שלך, ידידי. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת עפר שלח. כמובן ישיב לנו בשם ראש הממשלה השר המקשר חבר הכנסת יריב לוין. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך. אני רק רוצה, לפני שאתה מתחיל, להגיד שגם אנחנו בקואליציה נהנים מאוד כשאתה נותן תשובות. בבקשה, אדוני. << קריאה >> מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): << קריאה >> יריב, תפתיע אותו. תגיד שאתה בעד. << דובר >> שר התיירות יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. השרים, חברות וחברי הכנסת, ידידי חבר הכנסת עפר שלח, אכן, פעם רביעית. אני מוכרח לומר, זה לא נעשה יותר קל מפעם לפעם. צריך להגיד את האמת. << קריאה >> חיים ילין (יש עתיד): << קריאה >> יריב, כשעפר צודק אתה מדבר בקול נמוך – – – שלא שומעים אותך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – תמיד אתה יכול להגיד שאני מצביע עם הערבים, יריב – – – << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> אם אתה אומר את זה, אני דווקא רוצה לומר משהו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, תענה לחוק. תענה לחוק. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> אני אענה גם לחוק, אבל אני אומר קודם משהו בהתייחס לדברים שאמר כאן קודם חבר הכנסת אחמד טיבי, כי נדמה לי שאי-אפשר לעבור עליהם מבלי להתייחס אליהם. אני חושב שגם אתה, חברי חבר הכנסת שלח, היית צריך לומר משהו בעניין הזה. תראו, רבותיי, הנאום של חבר הכנסת טיבי, וחבל שהוא לא כאן, שהוא לא נמצא כאן כרגע, אני חושב שהנאום שלו היה נאום הרבה יותר חשוב ממה שנדמה אולי מהאירוע, מאיזושהי התייחסות להצעת חוק בקריאה טרומית שבמסגרתה הוא נאמר. נדמה לי שהנאום הזה מחייב אתכם, כל מי שיושב בצד הזה של המליאה, לחשבון נפש עמוק מאוד. בעצם יצא המרצע מהשק בצורה הכי ברורה. מה אמר לנו כאן חבר הכנסת טיבי? הוא אמר לנו: תראו, כל הדיבורים האלה על: רק תצאו מיהודה ושומרון ויהיה שלום, רק תגיעו להבנה עם הרשות הפלסטינית ובזה אנחנו נגיע לעידן אחר, בעצם הוא אמר: כל זה שטויות, אל תאמינו בזה לרגע אחד. זה בסך הכול יהיה הפתיח למהלך הגדול האמיתי, והוא לבוא ולהגיד: רבותיי, אחרי ששמנו בכיס ויהיו לנו – מבחינתו – המדינה הפלסטינית וגבולות 67' וכן הלאה, עכשיו אנחנו נעבור לשלב הבא במהלך והוא השלב של חיסולה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. ומתוך המקום הזה הוא מתנגד לחוק הלאום. מתוך המקום הזה הוא רוצה להשתמש בשוויון; לא למטרה שבה כולנו כאן מאמינים, אלא כאמצעי כדי להרוס את הזהות היהודית של המדינה ולהפוך אותה למשהו אחר. בדרך הזאת הוא רוצה להכיר בזכויות לאומיות למיעוט, מה שהוא קורא המיעוט האחד שקיים כאן, ותכף אני אגיד משהו גם על הדבר הזה, או במילים אחרות, לבוא ולומר שהזכויות האלה מתחילות קודם כול ולפני הכול בזכות השיבה ובאיחוד משפחות, וכן הלאה. כל הדברים האלה, מכבסת המילים הזו שישנה פה כל הזמן, נדמה לי יצאה בצורה הכי חדה, הכי ברורה, בדברים שהוא אמר כאן. אני, אגב, מעדיף אנשים שאומרים את האמת כפי שהיא. אני רק חושב שזה מחייב חשבון נפש וזה מחייב להסתכל על הדברים כפי שהם ולהבין שהמאבק כאן איננו לא על יישוב כזה או אחר ביהודה ושומרון ולא על סעיף כזה או אחר בחוק הלאום או בחוק אחר. המאבק הוא מאבק פשוט על עצם קיומה של המדינה, על עצם הזכות לקיים בה מדינה יהודית. זה מה שמנסים למנוע אנשי ה-BDS, זה מה שמנסים למנוע באו"ם, זה מה שמנסים למנוע אלה שמתנגדים להתיישבות ביהודה ושומרון. לשם רוצים להגיע חברי הרשימה המשותפת, ולדבר הזה לא רק שצריך להתנגד אלא צריך לעמוד מולו כחומה בצורה. לצערי, בעניין הזה אתם – לא מתוך הסכמה איתם, אני חושב שמתוך נאיביות, מתוך תמימות, בסופו של דבר, ובהרבה מאוד הצעות ובתמיכה שלכם בדברים מן הסוג הזה, חבריי מהמחנה הציוני, שחלקכם הצבעתם בעד הצעת החוק של חבר הכנסת מוסי רז או חברת הכנסת מיכאלי, שהציגה את הדברים גם מטעמה – נדמה לי שאתם צריכים לראות את הדברים כמו שהם ולעשות חשבון נפש אמיתי בעניין הזה. אני אומר גם משהו לעניינה של הצעת החוק הזו. תראה, חבר הכנסת שלח, זה לא סוד, ואמרתי את זה לא פעם, שאני שותף לדעתך שיש הרבה מאוד דברים שטעונים תיקון בכל מה שקשור לאופן עבודת הקבינט וההסדרה של הנושא הזה, ואני מסכים בעניין הזה לחלוטין. אני חושב שההקמה של ועדת עמידרור הייתה מהלך חשוב ונדמה לי שצריך לתת זמן כדי למצות את מה שהוועדה הזו הציעה. אבל – וזו בעיניי הנקודה המרכזית – הבעיה הגדולה ביותר במהלך הזה היא העובדה שהוא נעשה כאיזשהו אקט לעומתי פוליטי, וזה בא לידי ביטוי מאוד בולט גם בדברים שלך. אני אתן רק דוגמה. אתה דיברת כאן הרבה מאוד על ההדלפות, ואני אזכיר לך גם את מה שאתה אמרת כאן, שכאשר ישבנו ביחד בוועדת המשנה למודיעין, כולל במהלך מבצע צוק איתן, אולי הדיונים הכי מעמיקים התקיימו שם ודבר לא דלף. למה? למה? כי מהקבינט הדברים דלפו. ומי ישב בקבינט אז? לא רק חברי הקואליציה או שרי הממשלה הנוכחית – – << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד): << קריאה >> דרך אגב, אתה יודע טוב מאוד מי הדליף. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> – – אלא, אלא – – << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד): << קריאה >> אתה יודע טוב מאוד מי הדליף את זה. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> אנחנו יודעים בדיוק מה קרה שם. << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד): << קריאה >> ומי לא הדליף. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> אתה בוודאי לא – גם לא היית בקבינט. – – אלא שרים, כולל שרים ממפלגתך. עכשיו, אני אגיד לך עוד דבר. << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד): << קריאה >> לא נכון. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> מה לא נכון? מה, הם לא ישבו בקבינט? << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד): << קריאה >> הם ישבו בקבינט, אבל לא הם הדליפו. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> אה, הם לא הדליפו. הם היחידים שלא הדליפו, הבנתי. הבנתי. << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד): << קריאה >> אתה יודע טוב מאוד, ואתה יודע טוב מי החשוד בהדלפה הכי גדולה שהייתה ב"צוק איתן", וזה הדלפה של מצגת של צה"ל. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> עכשיו, עכשיו, אני אגיד לך עוד דבר. אני אגיד לך עוד דבר, וגם אותו אני אזכיר לך. כשאנחנו שאלנו, לא פעם, את שרי הקבינט אם הם מרגישים שיש להם מספיק כלים, אם הם מרגישים שהם מקבלים מספיק תדרוכים, ואם הם זקוקים ליותר עזרה מקצועית – אני חושב שהדעה הכללית הייתה, של כל שרי הקבינט, שהם צריכים הרבה יותר כלים. ואגב, אכן, ועדת עמידרור נתנה להם כלים נוספים, משמעותיים מאוד. אני אזכיר לך שהיה שר אחד שחשב שדווקא הכול בסדר, והוא דווקא יודע הכול. אני אתן רמז: זה לא היה חברנו יעקב פרי, שבוודאי הידע הבסיסי שלו היה יותר טוב מכולם. זה לא היה הוא. זה היה מישהו אחר. ואני משאיר לכל אחד להבין את מה שהוא יבין מהדברים שלי. ולכן אני אומר, חבר הכנסת שלח, בצורה הכי הכי ברורה והכי חדה: אני מציע שניתן לבחון את היישום של מסקנות ועדת עמידרור, ואני בטוח שנידרש לעוד תיקונים. אני חושב שאם ניגש לזה, לעניין הזה – כפי שניסינו לגשת אליו אז, מתוך ועדת החוץ והביטחון – בהסכמה רחבה, כעניין שאיננו פוליטי אלא כמשהו שאנחנו עושים לטובת העניין ביחד, אני חושב שבהחלט נוכל לקדם דברים שהם דברים חשובים. ואני מציע לך לבוא בדברים עם חברנו חבר הכנסת אבי דיכטר, יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, שהוא גם אדם ענייני ואני חושב שאפשר לעבוד איתו בצורה מצוינת, וגם בעל ניסיון, ותנסו לשבת על הדברים ביחד, ותנסו לגבש דברים שבאמת מנותקים מכל מיני ניסיונות פוליטיים להדביק לאנשים תוויות של מדליפים, או להדביק לראש הממשלה כל מיני תוויות. אם אכן כך יהיה, אני חושב שיש סיכוי שאנחנו נוכל, בסופו של תהליך, להגיע לתוצאה יותר טובה. עוד דבר אחד שאני חושב שכדאי לעשות, ואינני יודע אם עשיתם, אבל אני – אני מחכה שיגידו לי. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> יש לך עוד דקה וחצי, אדוני השר. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> כן, אני לא רואה – – – << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> עוד דקה וחצי יש לשר, תיקחו בחשבון. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> אבל אני רוצה לומר, חבר הכנסת שלח: אני לא יודע אם עשיתם את זה או לא, ואם כן – אז מצוין, ואם לא – אני חושב שכדאי מאוד שזה ייעשה: אני חושב שצריך לקיים בתוך ועדת המשנה דיון על יישום המסקנות של ועדת עמידרור, ולראות באמת, באופן אמיתי, מה נעשה, מה יושם, מה צריך להיות מיושם. חבר הכנסת שלח, מה נעשה? מה יושם? מה צריך להיות מיושם? ואם אכן אתם תגיעו, בתום הדיון הזה, לכלל מסקנה – ואני אומר "תגיעו", ביחד עם יושב-ראש ועדת חוץ וביטחון – שיש כאן דברים שעדיין מצריכים הסדרה, אז או שהממשלה תדע להסדיר אותם בעצמה או שבאמת אפשר יהיה לבוא ביחד ולהביא משהו ענייני ואמיתי שיתקן את הדברים, ללא נופך וקונסטלציה פוליטית. אבל אי-אפשר לצפות מאיתנו לתמוך, ולאשר חוק שבא תחת הכותרת: נעצור את המדליפים מתוך הממשלה, נעצור את ראש הממשלה שמנהל את הקבינט כאילו הוא סמרטוט, וכן הלאה. כשזה הופך לוויכוח פוליטי, אז גם ההצבעה, לצערי, היא בסוף הצבעה פוליטית. לכן, אני שב ומציע לך: תבוא בדברים עם יושב-ראש ועדת חוץ וביטחון, ונתקדם, ונקדם את העניין, באמת, באופן הענייני. תודה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה רבה. כן, כמובן – תודה רבה לשר יריב לוין. חבר הכנסת עפר שלח, בבקשה. לרשותך עד שלוש דקות נוספות. בבקשה. << דובר >> עפר שלח (יש עתיד): << דובר >> השר לוין, לא הותרת לי ברירה אלא לענות לך. על הגרסה הראשונה של החוק הזה, כשהגשתי אותו בפעם הראשונה, היה חתום חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ. ללמדך שהדאגה היא לא בקוטב אחד או בהשקפה אחת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עפר שלח (יש עתיד): << דובר_המשך >> היא אצל כל מי שהתמונה של איך הקבינט הזה וקבינטים רבים אחרים מתנהלים מלווה אצלו בחרדה. בשביל לדבר עם חבר הכנסת דיכטר – דבר שאני עושה, לדעתי, אבי, אני לא יודע כמה, שש-שבע פעמים ביום – אנחנו לא צריכים מתווכים. אני רק אומר לך: אתה יודע טוב מאוד שההצבעה שהולכת להיות כאן היא הצבעה פוליטית לגמרי. אז בוא לא ניתמם. אם אנשים פה היו מצביעים בהתאם לדעתם, כולל אתה, אני יודע איך הם היו מצביעים. עכשיו, אני רוצה להזכיר: חלפו שנתיים מהיום שוועדת עמידרור הגישה את המסקנות שלה. למה עוד נחכה? שנתיים. היא מונתה באפריל 2015. היא הגישה את המסקנות שלה בנובמבר 2015. סליחה, זה שלוש שנים. הזמן עובר כל כך מהר כשנהנים. אז למה עוד נחכה? למה? אני חייב להתייחס לסוגיית ההדלפות. השר לוין, אתה יודע טוב מאוד מי הדליף מהקבינט של צוק איתן ומי לא. אתה יודע טוב מאוד. מכיוון שהייתי עיתונאי 25 שנה, אני יודע טוב מאוד מי החשוד העיקרי בהדלפה הכי חמורה שהייתה מהקבינט של צוק איתן, והיא המצגת של צה"ל על כיבוש עזה. ותאמין לי, זה לא היה שר האוצר דאז. זה היה מישהו שמעליו. אז בוא – מאוד לא כדאי, מאוד לא כדאי לעמוד כאן ולדבר על הדלפות מהקבינט של צוק איתן. מעולם איש לא אמר שלמשל השר לפיד – שזה כאילו השם שאנחנו לא נוקבים בו פה – חשוד באיזו הדלפה שהייתה בצוק איתן. זה נאמר לגבי הרבה שרים אחרים, וזה נאמר לגבי ראש הממשלה. זה לא נאמר לגביו. אז כל פעם אתם באים ואומרים: יאיר לפיד ישב בקבינט. אז מה אם הוא ישב? אז מה אם הוא ישב? זה קשקוש, הדבר הזה. והדבר האחרון, אני רוצה להגיד לך, אפרופו דבריו של חבר הכנסת טיבי – ואני מתייחס למה שאמרת מאוד ברצינות: אני לא מסכים לדבר ממה שאמר חבר הכנסת טיבי, ואני מסכים איתך. זה הוויכוח המהותי שיש לנו בבית הזה, ואולי בציבור הזה. אבל אתם משתמשים בדבר הזה כהצדקה לכל מעשה נבלה חוקתי, לכל כל חוק פוגעני שאתם עושים, לכל חוק שבו בסופו של דבר, כמו בחוק הלאום, לא נשאר מהחוק שום דבר – ואני יודע טוב מאוד מה דעתך גם על חוק הלאום שנחקק פה – חוץ מתהליך פוגעני, חוץ מאצבע בעין של מישהו אחר. אז אל תטיפו לנו מוסר. תודה רבה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת עפר שלח. רבותיי, אנחנו עוברים להצבעה. נא לשבת. כעת נצביע על הצעת חוק הממשלה (תיקון – ועדת שרים לענייני ביטחון לאומי), התשע"ט–2018. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 15 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 38 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 58 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק הממשלה (תיקון – ועדת שרים לענייני ביטחון לאומי), התשע"ט–2018, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> בעד – 38 חברי כנסת, 58 מתנגדים. אין נמנעים. אני קובעת כי הצעת חוק הממשלה (תיקון – ועדת שרים לענייני ביטחון לאומי), התשע"ט–2018, לא אושרה. << הצח >> הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – קציבת מועדים לקבלת טיפול רפואי או פארה-רפואי), התשע"ט–2018 << הצח >> [הצעת חוק פ/5714/20; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> רבותיי, אנחנו עוברים להצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – קציבת מועדים לקבלת טיפול רפואי או פארה-רפואי), התשע"ט–2018, של חברי הכנסת מאיר כהן ויואל חסון. בבקשה, חבר הכנסת מאיר כהן. עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, גברתי. גברתי היושבת-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, והינה מדברים על הפריפריה והשורות מתרוקנות. ובכן, חבריי, פעוט עם קושי ביכולת הדיבור, שזקוק בדחיפות לקלינאי תקשורת – שימו לב – אם הוא גר בירוחם בדימונה או בקריית שמונה, הוא ימתין בתור 13 חודשים; יותר משנה. שערו בנפשכם איזה נזק עושה לו המתנה כל כך ארוכה ללא טיפול. זמני ההמתנה לרפואה ולרפואה יועצת בישראל הולכים ומתארכים: 89 ימי המתנה לנפרולוג; יותר מ-20 ימי המתנה לקרדיולוג; מעל לחודש המתנה לנוירולוג, וכן הלאה, והלאה והלאה. מיותר לציין שאם אתה גר בפריפריה, אז לא רק שתחיה פחות שנים – אתה גם תבלה יותר זמן בהמתנה לרופא. חשוב להדגיש, חבריא, כי בשמונה השנים האחרונות גדלו זמני ההמתנה פי שניים ויותר במדינת ישראל. ההערכות מדברות על גידול משמעותי עוד יותר בזמני ההמתנה בשנים הקרובות. כשאתה פונה למשרד הבריאות, האצבע מופנית כמעט באופן אוטומטי לעבר משרד האוצר, ומשם שוב היא מופנית בחזרה לבריאות. הנפגעים הם אזרחים ואזרחיות, במיוחד אלה שגרים בפריפריה. בחלק מהמקרים מדובר בזמני המתנה שאין לחולים. אני רוצה להציג בפניכם מקרה שבו אני טיפלתי. פנה אליי חולה עם כאבי ראש חזקים, אותו חולה נשלח לצילום CT, והוא נקבע לו לשלושה חודשים. עד שהגיע התור שלו במקור הוא הספיק לפנות לרפואה הפרטית, הוא כבר הספיק להחלים אחרי ניתוח קשה. הבחור היה תלמיד שלי, אני בקשר איתו. הוא כל הזמן אומר לי: מאיר, הייתי בצבא, עשיתי הכול, אבל לא שיערתי בנפשי שבגלל שאני גר בדרום, המדינה תתאכזר אליי כל כך הרבה. זה מצב בלתי נסבל שיש לתקנו. הצעת החוק הזאת שאותה אני מעלה בפניכם היום יכולה לשפר את המצב באופן ניכר ומיידי. הבדיקה של ynet מלפני שבועיים, הבדיקה הזאת סיפרה בין היתר את סיפורו של אזרח ישראלי בשם אליהו. אליהו שוחרר מבית החולים עם כאבי תופת ונשלח לקבוע תור לרופא מומחה – אני מאחל לכולכם בריאות, אבל כל אלה שמתעסקים עם הפלאפונים, תקשיבו, להיות חולים זה רולטה רוסית. הוא נשלח לקבוע תור לרופא מומחה. יש תור לעוד שלושה שבועות, נאמר לו במוקד קופת חולים. שלושה שבועות של סבל, שליווה אותו פשוט משום שלא הייתה לו ברירה – אדם מבוגר, ללא רישיון ובלי רכב, שיש חשש שיש לו גידול ממאיר בראש. נקבע לו תור, אחרי שכתבו לו שזה דחוף, לעוד שלושה שבועות. רק בזכות תרומה של השכנים שלו הוא ורעייתו הצליחו לקבוע תור לרופא פרטי עוד באותו שבוע. הרופא אבחן גידול סרטני ושלח אותו מייד לניתוח אחרי כמה שעות. זה לא מצב חדש, אבל כדאי, חברים, שנתעמק בו. ראו למשל בצפון – ואני פונה לחברי הכנסת שגרים בצפון – תור לנוירולוג בשירות הציבורי בחדרה ייקבע לכם ל-60 יום; אם תשלמו 800 שקלים, תקבלו בתוך שישה ימים. תור לקרדיולוג בשירות הרפואי בצפון ייקבע לכם לשלושה חודשים קדימה; אם תשלמו 1,500 שקלים, בתוך שישה ימים תקבלו תור. תור למרפאת כאב – אין בכלל מרפאת כאב בצפון, אבל תמורת 1,000 שקלים תוכלו לקבל את התור המיוחל – שלושה שבועות. הוקוס פוקוס של ממש, קסם שמעלים את ימי ההמתנה בטלפון אחד, תמורת כמה אלפי שקלים. בקיצור, מי שאין לו כסף יחכה חודשים ארוכים, חודשים שלעיתים אין לו והוא בכלל לא יודע את זה, חודשים שבהם הוא פשוט גוסס מבלי לדעת, רק בגלל שהאבחון שלו רחוק רחוק. הצעת החוק הזאת אינה מבקשת להתערב בעבודתו של משרד הבריאות, שבינתיים, לצערי הגדול, למרות ניסיונות, לא מביא בשורה לאזרחי ישראל באשר הם. הצעת החוק הזאת מבקשת ליצור סטנדרט נורמלי של זמן למתן שירות רפואי. ההצעה מבקשת לקבוע זמנים קשיחים, שבמסגרתם המטופל יקבל את הטיפולים הרפואיים. כן מוצע לקבוע כי במקרים שבהם אין ביכולתה של מערכת הבריאות הציבורית, של קופות החולים, לספק את הטיפול הרפואי הנדרש בפרק הזמן כמו שנקבע בחוק, יהיו המטופלים זכאים לקבל את הטיפולים הרפואיים באמצעות המערכת הפרטית על חשבון קופות החולים ולקבל החזר מלא. למשל, טיפול רפואי או פארה-רפואי בתוך 30 יום, טיפול מציל חיים באבחון בתוך 14 יום. וכמובן המבוטח, אם הוא פנה – אני חוזר על זה: אם עברו הזמנים האלה והוא פנה לשירות הפרטי, הוא יקבל החזר מלא על התשלום שלו. צריך להבין, חבריא, שבמקרים דחופים זו יכולה להיות אבחנה של גוש בחזה, כאבי ראש שמעידים על סכנת גידול – בקיצור, דחוף זה דחוף. אנא מכם, באמת, אני פונה אליכם, אנא מכם, תזכרו שזה יכול לפגוע בכל אחד מאיתנו, ושלא ניצור מצב שהאנשים העניים במדינה הזאת והרחוקים ממרכז הארץ ימותו. זאת בקשה אלמנטרית אליכם. אני שואל את שר האוצר, עד שתגיע התוכנית הלאומית שאתם מדברים עליה ועד שיבוא איזה שינוי, אם בכלל – מה, החולים בפריפריה צריכים למות? הם צריכים להיות תלויים בחסדי שמיים שהגידול שיש להם בראש לא יהיה ממאיר? חברות וחברי הכנסת, אני פונה אליכם בבקשה לתמוך בהצעת חוק זו. זה חוק שהיה צריך להיות מובא להצבעה על ידי משרד הבריאות. לצערי הרב, זה לא קורה. ועדת השרים החליטה לדחות את הדיון הזה בשלושה חודשים, כי הם יודעים שעד אז ייקבע מועד לבחירות והם יתחמקו מהנושא הכואב הזה. שלושה חודשים דחייה. חברים – והאזרחים שצופים בנו, גם אלה שממתינים זמן ארוך לרופא והם נמצאים בסכנת חיים, הם צופים בנו ורואים שחוק שיכול להציל את חייהם נדחה על ידי כנסת ישראל. לעומת זאת, תזכרו, חברים, לחוק גדעון סער, שדואג לראש הממשלה, אנחנו לא מחכים שלושה חודשים, לא דוחים אותו בשלושה חודשים. הוא – באופן בהול, מהיום למחר. אז אני פונה אליכם, חברים, יש רגעים שבהם – ובאמת אני אומר את זה מעומק ליבי: חייבים להתייחס לחוק הזה, לסוגיה הכואבת הזאת. מי שגר שם יודע. גם אתה, דודי, ביישוב שלך יש אנשים עניים – ואתה יודע מאיפה אני ואתה באנו – שאין להם כסף והם לא יכולים לחכות שלושה וארבעה וחמישה חודשים. במרפאות כאב מחכים 14 חודשים, הלב נקרע לפגוש את האנשים האלה. אז אנא מכם, שאף אחד לא יספר לי שהחוק הזה הוא 500, 400 מיליון. לא, החוק הזה אומר לקופת החולים: חברים, אם אתם לא תתייעלו ולא תתחילו להפעיל 24 שעות את כל מה שיש לכם, תצטרכו לשלם. זה לא יעלה כסף, דודי, תאמין לי. אני מגיע לבתי חולים ציבוריים שיש בהם MRI – ויודע את זה השר – שעובד משמרת אחת. אני אומר להם: למה זה לא עובד שלוש משמרות? אומרים: תשמע, טכנאי ורופא ומאבחן יעלו לנו יותר, והאנשים האלה מחכים שלושה-ארבעה חודשים. זה לא יעלה כסף, זה יחייב את הקופות להבין: אם אתן לא תתייעלו ולא תיתנו שירות כמו שצריך ומהר, על פי הזמנים האלה – אם לא תעשו את זה אתן תצטרכו לשלם מכספכן. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >> תודה לחבר הכנסת מאיר כהן. אני מתכבד להזמין את השר לתשובה. בבקשה, סגן השר ליצמן. יש תשובת ממשלה? אם כך, סגן השר ליצמן עונה על הצעת החוק של קציבת מועדים לקבלת טיפול רפואי או פארה-רפואי. בבקשה, כבוד סגן השר. << דובר >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חברי חבר הכנסת מאיר כהן, הצעת החוק – קודם כול, הדברים שדיברת, חלק גדול נכונים, חלק גדול לא מדויקים ואני אתקן. קודם כול, אפרט מה משרד הבריאות עשה, הוא באמצע התכנון, ואיפה הבעיות גם כן. הצעת החוק שבנדון מבקשת לקבוע מועדים קשיחים שבמסגרתם יקבל המטופל את הטיפול במערכת הבריאות – אני לא שומע את עצמי. << קריאה >> נורית קורן (הליכוד): << קריאה >> לא שומעים. גם אנחנו לא שומעים. << יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >> חבר'ה, אנא, בואו נשמע את סגן השר. זו הצעת חוק חשובה ובואו נשמע אותו. חברת הכנסת מירב בינת אל-אסד. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בנוסף, מוצע שאם אין ביכולת המערכת הציבורית לספק למטופל את השירותים בזמנים שנקבעו, הוא יוכל לקבל אותם במסגרת הפרטית, על חשבון קופת חולים. אני מבקש מחברי הכנסת להתנגד להצעה, וזאת בשל הטעמים הבאים: קדימות בתור צריכה להיות לפי מצב קליני ואבחנה של הרופא ולא לפי מי שפנה קודם, בהתאם למוצע בהצעת החוק. מצוקת התורים במערכת הבריאות נובעת בין השאר ממחסור בכוח אדם. ההצעה לא תיתן מענה למצוקת כוח האדם במגזר הציבורי. זאת אומרת, ההצעה לא תשפר את התורים, אלא להפך – היא יכולה לחזק את הרפואה הפרטית. לאור ההצעה שבהיעדר מענה ברפואה הציבורית בזמנים שייקבעו הוא יוכל לפנות לרפואה הפרטית, קיים חשש שהמערכת הפרטית תתעצם ויותר רופאים ירצו לעבור למערכת הפרטית. הדבר מנוגד למדיניות המשרד והממשלה, המקדמת רפורמות בשנים האחרונות לריסון הרפואה הפרטית וחיזוק הרפואה הציבורית: רפורמת הסדר-החזר, חוק הצינון, מבחני תמיכה לקיצור תורים ומבחני תמיכה להסטת שירותים מהמגזר הפרטי לציבורי. ההצעה מבקשת, כאמור, "לדחוף" שירותים למערכת הפרטית, כאשר ההכשרה והפיקוח בפרטי נמוכים יותר ולכן ה"דחיפה" למגזר הפרטי היא בעייתית מבחינה מקצועית. למותר לציין כי יש להצעה עלויות כספיות – – – << יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >> חברת הכנסת מועלם, אני מבקש. חברת הכנסת רויטל סויד, אני מבקש: תנו לשר. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> למותר לציין כי יש להצעה עלויות כספיות גבוהות, שלא הוצג להן מקור מימון. חבר הכנסת מאיר כהן, היות שהנושא מאוד חשוב לי, ויש כאן אלמנטים שאני חושב שמאוד חשוב לדון עליהם, אני מציע לך לעשות מזה הצעה לסדר-היום ולהעביר את זה לדיון בוועדה. אני בעד. אני חושב שיש דברים שצריך לדון בהם. אחרת, אני צריך להתנגד כאן ולהפיל את זה. אתה לא מסכים, אוקיי. אם ככה, אני צריך לפרט כמה דברים. משרד הבריאות עשה הרבה דברים לקיצור תורים. הוא השקיע הרבה כסף – הממשלה – בבתי חולים. פעם ראשונה שמשרד הבריאות גם השקיע כסף בבתי חולים ציבוריים, לאו דווקא ממשלתיים. משרד הבריאות עשה קיצור תורים ב-MRI. נעשו הרבה דברים, הרבה תהליכים, בכל הדברים האלה שעושים, גם בדרום וגם בצפון. אנחנו עשינו כל מיני דברים בחדרי מיון. תסתכל איך נראים חלק גדול מחדרי המיון היום לעומת איך שנראו לפני חמש שנים. תראה את ההבדל, איך הם נראים. היום הם חדישים – חלק גדול. יש חלק שאנחנו משקיעים בהם כרגע כסף: חדרי ניתוחים, בפוריה ובעוד מקומות עשינו חדשים. לכן אני אומר שיש הרבה דברים שנעשו על ידי המשרד. אז לעשות חוק כזה כללי גורף, בהחלט לא. מה שאני אמרתי, מה שהצעתי לך, אתה לא מסכים, אבל מה שהצעתי לך – אני חושב שזה חשוב מאוד שאנחנו נביא את זה לוועדה. אלי אלאלוף, אני מניח שמוסכם עליכם, יקיים דיון מיידי על זה, ואנחנו נעביר את החלק הזה. זה דבר אחד שיש לי להגיד. אני רוצה להתייחס עוד – אני מנצל את זה – לנושא של החיסונים לחצבת, מה שהיה כאן. החצבת הובאה לארץ; יבוא מחוץ לארץ, זה לגמרי לא בא מהארץ. היו כמה בעיות עם החצבת. חלק מהציבור, חלק קטן מאוד, קיבלו חיסון אחד – צריך שניים והם קיבלו אחד. יש כמה מגזרים שהתנגדו לקבל בכלל חיסונים. במגזר החרדי טיפלתי בזה, אני שמח שהדבר נפתר וכולם קיבלו את החיסונים וכולם עברו את זה, כולל מאה שערים, כולל הרבנים. כולם דחפו שיתחסנו. יש חלק אחד שעדיין לא פתרנו, ואנחנו בודקים את זה, מה לעשות. משקיעים הרבה בהסברה. בימים אלה יש את נושא חיסון השפעת. אנחנו בחיסון השפעת מחסנים את בתי הספר היום עד כיתה ד'. כל שנה אנחנו מוסיפים עוד כיתה. עושים את זה בבתי ספר, וזה מביא לאחוזי חיסון גדולים. כל שנה אנחנו מתכוונים לעלות עוד כיתה. אני קורא לציבור לנצל את זה כדי שכולם יתחסנו. כרגע מתחיל השיא של השפעת, וזה חשוב מאוד שכולם יתחסנו. קואליציה, אני רוצה – – – << יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >> חבר'ה, העוזרים הפרלמנטריים, חברי הקואליציה. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> רבותיי, אני מסיים. לכן, מה שאני חושב: היות שהמציע סירב לדיון הזה בוועדה, אז אני מבקש, רבותיי, שתדחו את זה, להתנגד להצעת החוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >> תודה לכבוד השר. חבר הכנסת מאיר כהן. בבקשה, יש לך שלוש דקות. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני השר, אדוני היושב-ראש, לצערי הגדול, אתם מקדמים רפורמות, ובינתיים זה על חשבון החיים של אנשי הפריפריה ואנשים עניים במדינת ישראל. אבל אני רוצה להגיד לכם משהו, חבריי: אתם תפילו את הצעת החוק הטובה הזאת, שעושה צדק. אני גם מוצא הזדמנות לפנות אליכם – איפה ראש הממשלה: תגידו לי, השתגעתם? אתם השרים, ראש הממשלה, השתגעתם? להעלות את החשמל ב-8%? מה, נפלתם על הראש? יוקר המחיה, שהיום אנחנו מתבשרים שהופך את החיים כאן למשימה בלתי אפשרית – איפה הנשמה שלכם, תגיד לי? ראש הממשלה, איפה אתה? איפה החבאת את הלב שלך? איפה המצפון שלכם? רגע לפני החורף אתם עוצמים את העיניים שלכם מול עלייה כזאת מטורפת? תשבו כל חברי הקואליציה, תגלגלו עיניים לשמיים? גפני, איפה אתה? מה, אתם השתגעתם? אתם רואים את האנשים העניים? שום דבר אני לא שומע מכם. מקימים ועדות, ראש הממשלה בורח. אתה יודע לעשות כל מיני ישיבות של "אכלו לי, שתו לי" כשתוקפים אותך. העברתם בוועדה שלך 750 מיליון שקל למטוס. מה, אתם לא חושבים שיש פעמים – תצאו מתוך הפוליטיקה המגעילה הזאת שלכם. אתם מפילים הצעת חוק שמצילה חיי אדם באותו יום שאתם מעלים מחירים שהופכים את החיים במדינת ישראל לבלתי נסבלים. תתביישו לכם. תתבייש לך, אדוני ראש הממשלה. אני מקווה שתעלה לכאן ותגיד: אני מוותר על 750 מיליון שקל של המטוס שלי ושולח אותם לרפואה, לרפואה דחופה. << קריאה >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תתביישו לכם. תשתקי. תשתקו, אלוהים ישמור. << קריאה >> נורית קורן (הליכוד): << קריאה >> זה משרת את הנשיא, משרת את כולם. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תשתקו קצת, תתביישו לכם. אין לכם לב. איפה החבאתם את הלב שלכם? איפה החבאתם את הלב שלכם? << קריאה >> נורית קורן (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> מי שתצביע או יצביע נגד הצעת החוק הזאת, שידע שאלה שמתים בפריפריה – על הראש שלכם. << קריאה >> נורית קורן (הליכוד): << קריאה >> כמה פופוליזם – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כל פעם שתראו המטוס של ראש הממשלה טס – זה החיים של האנשים בפריפריה. קשישים בדימונה, בקריית שמונה, בתל אביב. העניים לא יוכלו להדליק חימום, כי אתם מעלים את מחירי החשמל. תתביישו לכם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> והמים. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תתביישו לכם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם המים. << יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >> תודה לחבר הכנסת מאיר כהן. חבר'ה, עוברים להצבעה. הצבעה מס' 16 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 46 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 50 נמנעים – אין << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא נקלט פה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא נקלט. << יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >> אם כך, הצעת החוק נפלה. אני מבקש מהאנשים הטכניים לגשת. יש לנו כמה ח"כים – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא נקלט. << יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >> הצביעו? הצביעו וזה נקלט, אומרים לי. אני מוסיף את חבר – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >> חבר הכנסת סגן השר ירון מזוז הצביע נגד. חברת הכנסת ענת ברקו הצביעה נגד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני הצבעתי בעד. << יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >> חבר הכנסת אורן הצביע נגד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >> חברים, אנשי המחשבים, יש לי תלונות – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – הצבעה. << יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >> – – שההצבעה לא עבדה אצל חלק מהח"כים. אנא, לגשת אליהם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >> אני מציין – חבר הכנסת ג'מעה אזברגה הצביע בעד. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >> מה? חברים – – – << קריאה >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << קריאה >> רגע, אני הצבעתי. << יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >> חברים, נא להישאר באולם. חברים, מרוב שיש ידיים שהרימו – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל אנשים כבר יצאו – – – << יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >> – – שההצבעה שלהם – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנשים כבר הלכו. יריב, אנשים – – – << קריאה >> שר התיירות יריב לוין: << קריאה >> – – – שאנשים יחזרו לאולם. << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> לא, לא. מה פתאום? אין דבר כזה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >> חברים, אנחנו חוזרים על ההצבעה. אני מכריז – אני מכריז שמרוב שהיו ידיים שהורמו, שההצבעה לא נקלטה, אנחנו חוזרים על ההצבעה. אנחנו מצביעים – – – << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – אדוני היושב-ראש, הייתה הצבעה. << קריאה >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >> אני – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תעשה הצבעה שמית. << יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >> יש בקשה להצבעה שמית. אני רק רוצה – שנייה, חברים. אני בודק. תן לי. אני רוצה תשובה: האם ניתן לקיים הצבעה שמית, על פי התקנון? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> קודם כול, למה אתה חוזר על ההצבעה? << יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >> על פי הידיים שהורמו, יותר מדי ידיים. חברים, הרבה ח"כים לא השתתפו בהצבעה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא השתתפו, לא השתתפו. << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> הייתה פה תקלה. << יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >> הייתה תקלה. איפה? חברים, מה אתם מודאגים? << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> צלצלת להצבעה? עברו כבר חמש דקות. << יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >> שנייה. << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> בסדר, עברו חמש דקות. אתה עושה עוד הצבעה או לא? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אם ביטלנו את ההצבעה, נתחיל מההתחלה. << יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >> חברים, אנחנו עושים הצבעה. << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> אדוני, רגע. יש פה שאלה. רגע, רגע. << יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >> יש חתימות לשמית? אנחנו צריכים להתקדם בסדר-היום. << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> יש פה שאלה. עיסאווי, שנייה. << יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >> הממשלה מבקשת. אם כך, חברים, אם כך, על פי בקשת הממשלה, על פי התקנון, אנחנו עושים את ההצבעה, ההצבעה החוזרת – הצבעה שמית. בבקשה, גברתי, תתחילי בהקראה. בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >> חברים, ההחלטה: יש תקלה בהצבעה הקודמת, ולפנים משורת – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >> הייתה תקלה בהצבעה הקודמת, ולשם כך אנחנו עושים הצבעה חוזרת. יש לך את הזכות לעשות שמית – אז ניצלת אותה. חברים, אני מבקש. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) טלב אבו עראר – אינו נוכח ניבין אבו רחמון – בעד יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – נגד מיכאל אורן – נגד ג'מעה אזברגה – בעד ינון אזולאי – נגד ישראל אייכלר – נגד רוברט אילטוב – בעד אלי אלאלוף – נגד קארין אלהרר – בעד סעיד אלחרומי – בעד זאב אלקין – נגד דוד אמסלם – נגד אופיר אקוניס – נגד גלעד ארדן – נגד אורי אריאל – נגד יעקב אשר – נגד זאב בנימין בגין – אינו נוכח נאוה בוקר – נגד דוד ביטן – נגד מיכל בירן – בעד מירב בן ארי – אינה נוכחת אלי בן-דהן – נגד יואב בן צור – נגד איל בן ראובן – בעד נפתלי בנט – אינו נוכח יחיאל חיליק בר – בעד איתן ברושי – בעד עמר בר-לב – בעד ענת ברקו – נגד יוסף ג'בארין – בעד אילן גילאון – בעד יהודה גליק – נגד יואב גלנט – נגד גילה גמליאל – אינה נוכחת מסעוד גנאים – אינו נוכח משה גפני – נגד יעל גרמן – בעד אבי דיכטר – נגד צחי הנגבי – נגד שרן השכל – נגד יצחק וקנין – נגד מכלוף מיקי זוהר – נגד חנין זועבי – בעד ג'מאל זחאלקה – אינו נוכח תמר זנדברג – בעד עבד אל חכים חאג' יחיא – בעד ציפי חוטובלי – אינה נוכחת אורן אסף חזן – אינו נוכח דב חנין – בעד אכרם חסון – נגד יואל חסון – בעד אחמד טיבי – בעד רוברט טיבייב – אינו נוכח מרדכי יוגב – נגד יוסי יונה – בעד שלי יחימוביץ – בעד חיים ילין – בעד איתן כבל – בעד אלי כהן – נגד מאיר כהן – בעד יעל כהן-פארן – בעד חיים כץ – נגד ישראל כץ – נגד עליזה לביא – בעד ציפי לבני – בעד אורלי לוי אבקסיס – בעד מיקי לוי – בעד יריב לוין – נגד אביגדור ליברמן – בעד יעקב ליצמן – נגד סופה לנדבר – בעד יאיר לפיד – בעד אוסנת הילה מארק – נגד מנחם אליעזר מוזס – נגד שולי מועלם-רפאלי – נגד ירון מזוז – נגד משה מזרחי – בעד מרב מיכאלי – בעד מיכאל מלכיאלי – נגד אורי מקלב – נגד יעקב מרגי – נגד אברהם נגוסה – נגד משולם נהרי – נגד איילת נחמיאס ורבין – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח קסניה סבטלובה – אינה נוכחת רויטל סויד – בעד דן סידה – נגד ניסן סלומינסקי – נגד בצלאל סמוטריץ – נגד סאלח סעד – אינו נוכח איימן עודה – בעד רחל עזריה – נגד חמד עמאר – בעד לאה פדידה – בעד רועי פולקמן – נגד עודד פורר – בעד טלי פלוסקוב – נגד עיסאווי פריג' – בעד עמיר פרץ – בעד נורית קורן – נגד יואב קיש – נגד איוב קרא – נגד מירי רגב – אינה נוכחת מיכל רוזין – אינה נוכחת מיקי רוזנטל – בעד מוסי רז – אינו נוכח יואל רזבוזוב – בעד יפעת שאשא ביטון – נגד יובל שטייניץ – נגד אלעזר שטרן – בעד נחמן שי – בעד עפר שלח – בעד איציק שמולי – בעד סתיו שפיר – בעד איילת שקד – נגד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >> עשיתם את הסבב השני, נכון? נא לעשות סיבוב שני, מי שלא הצביע. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) טלב אבו עראר – אינו נוכח זאב בנימין בגין – נגד מירב בן ארי – נגד נפתלי בנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת מסעוד גנאים – אינו נוכח ג'מאל זחאלקה – אינו נוכח ציפי חוטובלי – נגד אורן אסף חזן – אינו נוכח רוברט טיבייב – אינו נוכח בנימין נתניהו – נגד קסניה סבטלובה – אינה נוכחת סאלח סעד – אינו נוכח מירי רגב – אינה נוכחת מיכל רוזין – בעד מוסי רז – בעד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – בעד << יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >> יש מישהו באולם שטרם הצביע? אז תמה ההצבעה. נא לספור את התוצאות, בבקשה. אם כך, חברים, החוק לא התקבל. נגד – 57, בעד – 52. אני רוצה להעיר הערה: קיבלתי לידיי את רשימת המצביעים שהייתה, מצביעים דרך המחשב. אני רואה, חברים, יותר משניים או שלושה חברים שסימנו לי שלא הספיקו או שלא השתתפו, ואכן לא נקלטה הצבעתם, ואכן השם שלהם לא מופיע. אז כן הייתה תקלה מסוימת. אז אני חושב שההחלטה לקיים הצבעה חוזרת הייתה במקום, ואנחנו עוברים להמשך סדר-היום. << הצח >> הצעת חוק הקמת יישוב עירוני חדש לאוכלוסייה הדרוזית, התשע"ז–2017 << הצח >> [הצעת חוק פ/4382/20; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >> הצעת חוק הקמת יישוב עירוני חדש לאוכלוסייה הדרוזית. מציג את הצעת החוק יואל חסון. יש גם הצעת חוק שהצטרפה, של חבר הכנסת חמד עמאר. לשתי ההצעות האלו תשובה והצבעה במועד אחר. בבקשה, חבר הכנסת. << דובר >> יואל חסון (המחנה הציוני): << דובר >> רגע, אני צריך להגיד: זה יהיה לתשובה והצבעה במועד אחר, במידה שההסכמות שסוכמו עם יו"ר הקואליציה יוצגו בפני הכנסת גם. << יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >> מבחינתי, תשובה והצבעה במועד אחר. על הדרך תוך 30 יום, נאמר לי. בבקשה. << דובר_המשך >> יואל חסון (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת – – – << יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >> אין הצבעה. << דובר_המשך >> יואל חסון (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> הקשר המיוחד שיש בין העדה הדרוזית לציבור היהודי בישראל הוא קשר שנבחן יותר מפעם אחת. הוא קשר שנבחן גם ברמה של בין ההנהגות, גם ברמה האישית בין האזרחים עצמם וגם ברגעים קשים וגם ברגעים טובים. למעשה כמעט אין אדם ששירת בצבא או שחי בחברה הישראלית שלא ידע או לא קשר את גורלו יחד עם חברים מהעדה הדרוזית. אני אגב חייב לומר, אני גאה לומר, שיש לי כל כך הרבה חברים בעדה הדרוזית, הרבה מעבר לעניינים של שירות צבאי, פשוט עבודה משותפת, שיתופי פעולה ציבוריים, חברויות. והקהילה הזאת, העדה החשובה הזאת, אני בכוונה רוצה פחות להתייחס לתרומה שלה כחלק מהחיים פה במדינה בעניין של השירות בצה"ל – זה דבר ברור; הגיע הזמן גם להפוך את הדבר הזה לדבר שהוא הגיוני, נורמלי, שאנחנו מקבלים אותו אבל לא הסיבה העיקרית למה אנחנו צריכים להתייחס לעדה הזאת באופן אחר ושונה. וכשאתה מכיר את העדה המדהימה הזאת ואת האנשים, ובעיקר את הצעירים בתוכה, אתה מבין כמה קשה להם להתאכלס או לגור ביישובים שלהם ולא בגלל – כמו שיש אולי בצד היהודי – סיבות כלכליות, שלאנשים קשה לקנות דירה בישראל. שם זה לא בהכרח מהסיבות האלה אלא מהסיבות הברורות שלא מאפשרים לכפרים, ולערים הדרוזיות היום, לצמוח, להתרחב. אין תוכניות פיתוח, אין תב"עות, אין את כל מה שנדרש כדי לפתח יישוב ולספק לאותם אנשים יכולת לגור בכפרים וביישובים שהם חלק מהם. הם באמת משוועים לפתרונות דיור, לפתרונות תעסוקה ושירותי ציבור מודרניים שקיימים ביישובים יהודיים, אחרים. ולא, זה לא רק בגלל שאופי ההתיישבות שלהם הוא אופי כפרי. יש מספיק יישובים יהודיים עם אופי כפרי שמספקים שירותים ציבוריים ברמה הרבה יותר גבוהה והרבה יותר טובה ממה שיש בכפרים הדרוזיים. ולכן אנחנו כמחוקקים חייבים לייצר פתרונות דיור, בייחוד לבני הדור הצעיר, שעולים בקנה אחד עם המאפיינים התרבותיים והקהילתיים של בני ובנות העדה, ודווקא בזמן הזה; בטח אחרי החודשים שפה, במושב הקודם, עבר חוק לאום שבצדק היה מכה קשה עבור העדה בני הדרוזית – היעדר המילה "שוויון" בנוסח החוק פגע בבני העדה, שהינם אזרחים שווי זכויות כמו שצריכים להיות כל האזרחים במדינת ישראל. התחושה של בני העדה הדרוזית הייתה שהם אזרחים מסוג ב'. ולכן, בעיניי החוק הזה יכול להיות חוק של תיקון עולם. חוק תיקון חשוב כלפי בני העדה הזאת. אני רוצה לומר משהו: תראו, אני בכוונה לא מביא את החוק הזה מתוך מקום של מאבקים של קואליציה ואופוזיציה. אני חייב לומר שהבוקר התקשר אליי יושב-ראש הקואליציה בשעה מוקדמת, מה שהוכיח שהעניין בדמו וחשוב לו. אולי זה היה הדבר הראשון שעשית הבוקר, אדוני יושב-ראש הקואליציה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אחרי התפילה. << דובר_המשך >> יואל חסון (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אחרי התפילה, בסדר גמור. אז זה מקום של חשיבות. התקשר אליי יושב-ראש הקואליציה והציג בפניי כמה הנושא הזה של העדה הדרוזית חשוב לו, לקואליציה ולממשלה, וביקש ממני להיענות לבקשה של ועדת שרים לחקיקה לדחייה של חודש, כדי שהקמת היישוב העירוני לעדה הדרוזית תצא לדרך. אני אומר לך פה, אדוני יושב-ראש הקואליציה, אם תוך חודש תצא ההחלטה הזאת, אני אומר לך, לא צריך חוק. אם אין צורך בחקיקה, לא צריך חוק, חד-משמעית. אני לא צריך את זה כחוק. באתי באמת לתקן עולם, באתי באמת לעזור לעדה הזאת לזכות בפעם הראשונה בהקמת יישוב עירוני, יישוב עירוני במדינת ישראל שמותאם לתרבות שלהם, שמותאם לחיים שלהם, ויתואם גם. הקמת היישוב העירוני הזה חייבים שתתואם – – – << יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >> תמשיך, בבקשה. << דובר_המשך >> יואל חסון (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני אסכם ואומר שאני מקבל את הבקשה של יושב-ראש הקואליציה שהחוק הזה יועלה בעוד חודש במידה שהממשלה לא תקדם את הקמת היישוב העירוני. ויושב-ראש הקואליציה – תגיד את זה בקולך – הסכים שאם לא, החוק יעלה להצבעה בעוד חודש. נכון? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בעזרת השם. אנחנו – – – << קריאה >> חיים ילין (יש עתיד): << קריאה >> אם תהיה מליאה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אנחנו נתמוך בזה. << דובר_המשך >> יואל חסון (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> נקווה שכן. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> יואל, אנחנו גם. אני אומר – – – בעזרת השם – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – זה מגיע לכנסת, אנחנו – – – עוד חודש? << דובר_המשך >> יואל חסון (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> חבר'ה, בעוד חודש החוק הזה יגיע. אם הכנסת תפוזר בעוד שלושה שבועות, זה לא יעלה. אם היא תפוזר בעוד ארבעה שבועות, זה יכול לעלות בכל זאת. לכן נקווה שמדובר בכוונה אמיתית. המטרה היא לסייע, המטרה היא לקדם. מה את אומרת? << קריאה >> סופה לנדבר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה אחרי פיזור הכנסת? << דובר_המשך >> יואל חסון (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אני לא יודע מה יהיה. גם את לא יודעת. אין לי מושג. << קריאה >> חיים ילין (יש עתיד): << קריאה >> תעשה ביטוח נגד פיזור הכנסת. << דובר_המשך >> יואל חסון (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אני באתי לטובת העניין, אני מסכים לחודש הזה. יושב-ראש הקואליציה הבטיח שאם לא, זה יעלה להצבעה ויקבל תמיכה של הקואליציה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני אאפשר את זה. << דובר_המשך >> יואל חסון (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אתה תאפשר את זה? יושב-ראש הקואליציה יאפשר. אז אני מקבל את זה. בטרומית, בטרומית. תודה רבה, נתראה בעוד חודש, אני משער. תודה רבה. << יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >> תודה לחבר הכנסת יואל חסון. חברים, לאור נסיבות אישיות במליאה, יש הודעה מהאופוזיציה ומהקואליציה – – << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> אני מסכים, כן. << יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >> – – למשוך את כל הצעות החוק וההצעות לסדר-היום שהונחו על שולחן הכנסת להיום. << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >> אני אמרתי נכון? כולם מושכים את הצעות החוק ואת ההצעות לסדר-היום. << דובר_המשך >> יואל חסון (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אנחנו מסכימים, ושנהיה כולנו בריאים. אמן. << יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >> כולם. << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> תודה רבה. << יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >> בהתאם לבקשתם של יושב-ראש הקואליציה ויושב-ראש האופוזיציה, חברים, אנחנו מאחלים בריאות לכל חברינו, ומודיעים, אם כך, על תום סדר-היום. תודה לכם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:48. << סיום >>