דברי הכנסת
דברי הכנסת
חוברת י'
ישיבה שצ"א
הישיבה השלוש מאות-ותשעים-ואחת של הכנסת העשרים
יום רביעי, י"א בטבת התשע"ט (19 בדצמבר 2018)
ירושלים, הכנסת, שעה 11:01
תוכן העניינים
שאילתות דחופות 8
590. התפתחות הילד 8
קארין אלהרר (יש עתיד): 8
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: 8
מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת): 10
דב חנין (הרשימה המשותפת): 10
594. אפליית לקוחות ערבים ברשת "ספייס" 12
סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 12
שרת המשפטים איילת שקד: 12
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): 13
591. למרות החלטת הכנסת – אי-אספקת תרופות ללא מרשם בשל אי-התקנת התוכנה המתאימה על ידי משרד הבריאות 14
מירב בן ארי (כולנו): 14
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: 14
ג'מעה אזברגה (הרשימה המשותפת): 16
592. ביטול איסור הדיג בחלק מחוף אכזיב והנהלים המחמירים בחלקו האחר 18
דן סידה (ש"ס): 18
סגן השר להגנת הסביבה ירון מזוז: 18
ג'מעה אזברגה (הרשימה המשותפת): 19
מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת): 20
דוד אמסלם (הליכוד): 21
593. מצור תחבורתי במודיעין עילית 22
אורי מקלב (יהדות התורה): 23
שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ: 23
שאילתות ותשובות 27
1435. בקרה ברשות להתיישבות הבדואים 27
ג'מעה אזברגה (הרשימה המשותפת): 27
שר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאל: 28
הצעת חוק איסור פרסום והפצת שמות נפגעים, התשע"ט–2018 28
רחל עזריה (כולנו): 29
שרת המשפטים איילת שקד: 31
פנינה תמנו (יש עתיד): 33
רחל עזריה (כולנו): 34
הצעת חוק גירוש משפחות מפגעים על רקע לאומני, התשע''ז–2016 35
שר התיירות יריב לוין: 35
שלי יחימוביץ (המחנה הציוני): 40
מרדכי יוגב (הבית היהודי): 42
הצעת חוק יישובים ושכונות בהליכי הסדרה, התשע"ח–2018 55
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): 56
עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 57
יואב קיש (הליכוד): 60
שרת המשפטים איילת שקד: 63
עיסאווי פריג' (מרצ): 69
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): 72
הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור ממס על מתן שירותי בנייה לצורך הוספת מרחב מוגן ומרחב מוגן דירתי ביישובים סמוכי גבול), התשע"ו–2016 75
עמר בר-לב (המחנה הציוני): 75
שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: 79
עמר בר-לב (המחנה הציוני): 83
הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (שידור ישיבות מועצה), התשע"ח–2018 86
מיקי לוי (יש עתיד): 89
סגן שר הפנים משולם נהרי: 91
מיקי לוי (יש עתיד): 95
הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – ביטול שלילת רישיונות נהיגה לחייבים), התשע"ה–2015 96
קארין אלהרר (יש עתיד): 97
שר האנרגיה יובל שטייניץ: 101
הצעת חוק קרן פיצויים לנזקי הפשיעה החקלאית, התשע"ח–2018 116
חיים ילין (יש עתיד): 118
שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: 141
חיים ילין (יש עתיד): 142
הצעת חוק ארגון הפיקוח על העבודה (תיקון – פרסום מידע בדבר תאונות עבודה ומחלות מקצוע), התשע"ה–2015 144
דב חנין (הרשימה המשותפת): 144
הצעת חוק כהונתם של ראשי גופים ביטחוניים, התשע"ו–2015 146
אלעזר שטרן (יש עתיד): 147
הצעת חוק קידום התחרות בענף המזון (תיקון – איסור על מכירת מוצרים במחירי הפסד), התשע"ח–2018 149
איתן ברושי (המחנה הציוני): 149
שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן: 153
איתן ברושי (המחנה הציוני): 157
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 162
סגן מזכירת הכנסת נאזם בדר: 162
הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת 162
מכלוף מיקי זוהר (יו"ר ועדת הכנסת): 163
עיסאווי פריג' (מרצ): 163
הצעת חוק אימוץ ילדים (תיקון – אימוץ בין-ארצי), התשע"ט–2018 165
יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): 166
הצעת חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי (תיקון – הרחבת תחולת ההגדרה העצמית הלאומית במדינת ישראל לעדה הדרוזית) 169
חמד עמאר (ישראל ביתנו): 169
שרת המשפטים איילת שקד: 171
חמד עמאר (ישראל ביתנו): 174
הצעת חוק ברית הזוגיות האזרחית, התשע"ח–2018 175
עליזה לביא (יש עתיד): 176
הצעת חוק ברית הזוגיות, התשע"ח–2018 179
ציפי לבני (המחנה הציוני): 179
שרת המשפטים איילת שקד: 180
עליזה לביא (יש עתיד): 185
הצעות לסדר-היום 187
הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בדבר תכנון לקוי והזנחה של מערכות הניקוז, אשר גרמו לשיטפונות 187
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): 188
סגן שר הפנים משולם נהרי: 193
הצעות לסדר-היום 194
האלימות והרצח בחברה הערבית – חמישה הרוגים בסוף השבוע האחרון 194
איימן עודה (הרשימה המשותפת): 195
אכרם חסון (כולנו): 196
עיסאווי פריג' (מרצ): 198
השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: 200
ענת ברקו (הליכוד): 217
עיסאווי פריג' (מרצ): 217
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): 219
הודעה אישית של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן 222
עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 222
הצעות לסדר-היום 228
דוח העוני 228
יעקב אשר (יהדות התורה): 228
ינון אזולאי (ש"ס): 231
עליזה לביא (יש עתיד): 241
הצעות לסדר-היום 244
הצורך בתגובה הולמת לחיזוק ההגנה לתושבים וטיפול בנושא הטרור 244
נחמן שי (המחנה הציוני): 244
ישראל אייכלר (יהדות התורה): 246
סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: 248
ענת ברקו (הליכוד): 252
איתן ברושי (המחנה הציוני): 255
שאילתות ותשובות 256
1193. ארגונים המעבירים תכנים בצה"ל 257
ענת ברקו (הליכוד): 257
סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: 257
1454. מתן רישיון נהיגה אזרחי לחיילים הנוהגים בצה"ל על רכב כבד 259
ענת ברקו (הליכוד): 259
סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: 259
הצעות לסדר-היום 261
מדיניות הייבוא מאיימת על השוק המקומי; סגירתו של מפעל הטונה סטארקיסט עלולה להיות אות לבאות 261
איתן ברושי (המחנה הציוני): 261
אורי מקלב (יהדות התורה): 263
סגן שר האוצר יצחק כהן: 265
הצעה לסדר-היום 271
פערים דיגטליים בין החברה הערבית לחברה יהודית בישראל 271
ניבין אבו רחמון (הרשימה המשותפת): 271
שר החינוך נפתלי בנט: 273
הצעה לסדר-היום 275
פריסת תשלומים בעסקה מתמשכת 275
ישראל אייכלר (יהדות התורה): 276
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 282
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 282
הצעות לסדר-היום 283
עשרות מצבות חוללו בבית העלמין היהודי בשטרסבורג, צרפת – על ישראל להביע מחאתה 283
מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 283
שר החינוך נפתלי בנט: 285
שאילתות ותשובות 287
מרב מיכאלי (המחנה הציוני): 288
סגן שר הפנים משולם נהרי: 288
1470. מחסור חמור בעובדים סיעודיים בבתי אבות 291
מיקי לוי (יש עתיד): 291
סגן שר הפנים משולם נהרי: 292
<< נושא >> שאילתות דחופות << נושא >>
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
חברי הכנסת, היום י"א בטבת תשע"ט, 19 בדצמבר 2018. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת.
אנחנו פותחים בשאילתות דחופות. סגן השר ליצמן כאן? כן. אז אנחנו נשנה את הסדר. לצערי, אני אומר, נשנה את הסדר, ונתחיל בשאילתה דחופה מס' 590, מאת חברת הכנסת קארין אלהרר. בבקשה, גברתי. סגן שר הבריאות חבר הכנסת יעקב ליצמן יעלה לדוכן להשיב כאמור על שאילתה דחופה מס' 590. נושא השאילתה: התפתחות הילד. אני מודה לחברת הכנסת ולסגן השר שנמצאים, כנדרש, בזמן במליאה. בבקשה, גברתי.
<< שאילתה >> 590. התפתחות הילד << שאילתה >>
<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>
תודה רבה, אדוני היושב-ראש, אדוני סגן השר, ב-23 באוקטובר, בדיון בוועדה לביקורת המדינה, סמנכ"ל משרד הבריאות פרופ' גרוטו התחייב על פרסום מבחני תמיכה ליחידות ומכוני התפתחות הילד כבר בתחילת דצמבר 2018, כך שהיישום יהיה החל ב-1 בדצמבר 2019. לדאבוני, טרם פורסמה טיוטה להערות הציבור, ואדוני יודע על מצב החירום שבו נמצאות היחידות ומאות אם לא אלפי הילדים שממתינים חודשים ארוכים בתור.
אני אבקש לשאול את אדוני סגן השר:
1. מתי יפורסמו מבחני התמיכה?
2. האם המשרד יעמוד בהתחייבות לפרסום תמחור לשירותים? תודה רבה.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
תודה, גברתי. בבקשה, סגן שר הבריאות.
<< דובר >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר >>
תודה, אדוני היושב-ראש. חברת הכנסת אלהרר, כחלק מעבודת המטה שהובילה ועדת גרוטו לעניין טיפולים בתחום התפתחות הילד נכתב מבחן תמיכה לקופות החולים שמטרותיו העיקריות: 1. הגדלת תפוקות וקיצור תורים; 2. חיזוק המענה תחת קורת גג אחת לילדים עם צרכים מורכבים, ובפרט בפריפריה; 3. תמיכה ברכש במחיר הוגן.
טיוטת המבחן פורסמה להערות ציבור והתקבלו התייחסויות מגורמים שונים, לרבות קופות החולים עצמן וספקי שירותים. על בסיס התייחסויות אלו נעשו תיקונים נוספים, והם הוצגו למנכ"ל המשרד וקיבלו את אישורו. יש לציין כי כל שלב בכתיבה ובפרסום של מבחן תמיכה מחייב את אישור משרד המשפטים, וכן אישור לתקצוב המבחן ממשרד האוצר, דבר הגורם להתמשכות התהליכים. עם זאת, אנו יכולים להבטיח כי התקציב יינתן בפועל לכל הפעילות בשנת 2019, בהיקף מינימלי של 40 מיליון שקל. גורמי המשרד מצויים בדיון אינטנסיבי עם משרד האוצר לשם אישור המבחן, ובכלל זה להגדלת מקורות המימון לתחום התפתחות הילד בכלל ולמבחן בפרט.
נציין עוד כי בתוכנית העבודה לשנת 2019 נכללת כתיבה של מבחן תמיכה נוסף, שתכליתו תמיכה ביחידות ובמכונים אסטרטגיים, בכפוף לעמידה במדדי איכות וכמות. המשרד בחן את תעריפי התפתחות הילד ולא עלתה בעיה בתעריפים. מבחן התמיכה ואמצעים נוספים מכוונים, בין היתר, להעלאת המחיר המשולם בפועל על ידי קופות החולים ליחידות ולמכונים. על אף האמור, המשרד ימליץ לגוף המקצועי המייעץ לוועדת המחירים הבין-משרדית – בריאות ואוצר – להכליל בתוכנית העבודה לשנת 2019 את התמחורים לשירותים בתחום התפתחות הילד.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
תודה לסגן שר הבריאות. שאלה נוספת לחברת הכנסת אלהרר, וגם לחבר הכנסת מסעוד גנאים יש שאלה נוספת. גם לדב חנין.
<< דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >>
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני סגן השר, אני מודה לך על התשובה, אבל יש דבר שצריך להביא בחשבון. כשמכונים להתפתחות הילד צריכים לתכנן את שנת התקציב שלהם ואת ההוצאות שיהיו להם ואת ההכנסות שיהיו להם, ראוי היה שידעו בטרם נפתחת שנת התקציב מול מה הם עומדים. אני מבינה שיש קשיים ביורוקרטיים, אבל עם כל הכבוד, אדוני, הבעיה הזאת ידועה מספר רב מאוד של חודשים. זו לא בעיה שהונחה לפתחו של משרד הבריאות לפני חודש, וגם לא לפני חצי שנה. הייתי מבקשת, אדוני, בגלל המצוקה שאדוני יודע עליה ומכיר אותה, א. לזרז; ב. להבהיר כמה שיותר מהר לאותם מכונים את הדבר הזה.
ולעניין תמחור השירותים, ידוע שכשלא מפורסמים התעריפים, יש קופות שמממנות גבוה יותר וקופות שמממנות פחות. האם אדוני חושב שזה בסדר שיהיו מכונים, ובעקבותיהם גם ילדים, שיזכו לשירותים באיכות נמוכה יותר? אני משאירה את זה בסימן שאלה, למרות שברורה לי מה תשובתו של אדוני.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
תודה. חבר הכנסת מסעוד גנאים, בבקשה, אדוני, שאלה שלך. אחריו – חבר הכנסת דב חנין.
<< דובר >> מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת): << דובר >>
תודה, כבוד היושב-ראש. כבוד סגן השר, כבר מאתמול יש מאות פניות ושאלות מהורים ומסטודנטים בקשר להודעה של משרד הבריאות על האוניברסיטה במולדובה, ובמיוחד על לימודי הרפואה במוסד אוניברסיטאי שם בשם טסטמיטאנו. היה ביקור של פרופ' יציב באזור, ואחרי זה יצאה אתמול הודעה על רמת הלימודים באוניברסיטה הזאת ועל שקילת משרד הבריאות את ההכרה בלימודים שם. הרבה סטודנטים והרבה הורים מודאגים. אז אם יש לכבוד השר מה להגיד על העניין שם ולהבהיר, משום שיש הרבה שמועות שמתרוצצות בין האנשים כאילו שהמשרד הפסיק את ההכרה באוניברסיטה שם או בלימודי הרפואה במולדובה, אז אשמח, והרבה ישמחו, אם נשמע הבהרה מכבוד סגן השר. תודה.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
תודה, חבר הכנסת מסעוד גנאים. דווקא אתמול היה נשיא מולדובה כאן, בבניין. אולי יכולנו להיעזר בו בעניין. חבר הכנסת דב חנין, בבקשה, אדוני.
<< דובר >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << דובר >>
תודה לך, אדוני היושב-ראש. אדוני סגן השר, אנחנו כולנו עוקבים בדאגה אחרי היכולת של מערכת הבריאות להתמודד עם הקיצוץ הרוחבי. מערכת הבריאות בישראל במשך הרבה שנים בעצם ממומנת בחסר, ואני יודע שאתה, אדוני סגן השר, עושה מאמצים גדולים כדי לתמרן בתוך המציאות הזאת. אבל כאשר מושת עליכם קיצוץ רוחבי נוסף, זה כבר באמת באמת קיצוץ בבשר החי. גם כשעושים דיאטה, בסופו של דבר הדיאטה יכולה להביא לנזק בריאותי, ואנחנו נמצאים במצב הזה. איך משרד הבריאות מתכוון להתמודד עם הקיצוץ הרוחבי האחרון הזה?
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
תודה, אדוני. בבקשה, סגן שר הבריאות.
<< דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >>
תודה, אדוני היושב-ראש. חברת הכנסת אלהרר, כפי שציינתי, אנחנו תלויים במשרד האוצר ובמשרד המשפטים. זה לא פשוט. גומרים את זה, ונשתדל – – –
<< קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >>
– – – ועדות, ואז מה?
<< דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >>
רגע, רגע. אני אמרתי שאני אשתדל, לאור זה ששאלת היום, לבדוק היום איפה זה עומד ולדחוף לסיים את זה מהר מאוד. אני מבין גם את החשיבות.
<< קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >>
יש מכון – – – להיסגר.
<< דובר_המשך >>סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >>
אז אני אשתדל לעשות את זה הכי מהר.
חבר הכנסת מסעוד גנאים, תשמע, אין לי הרבה מה להוסיף. פרופ' יציב עושה עבודת קודש. הוא איש ישר כסרגל, תאמינו לי. הוא לא מן המחמירים. הוא עושה את עבודתו; אני לא מתכוון להתערב בעבודה שלו. היו חברי כנסת ממפלגתך שביקשו איתי היום ישיבה על זה; הסכמתי, עם פרופ' יציב – לא אעשה את זה בלעדיו. אנחנו נבהיר את הדברים. עניתי על זה.
דב חנין, כל רוחבי זה מכה. אגיד לך מה שאלתי בממשלה. אתה יודע שיש תקציב מדינה. כולם יודעים. בתוך תקציב המדינה יש רזרבות – אתה מכיר, כן? ודאי. מה זה רזרבה? רזרבה – שאם צריך לפעמים משהו דחוף, יוצא מן הכלל, למשל העלאת השכר של שוטרים וכל מיני גורמים – שאני דווקא בעד; לא שייך אם בעד או נגד, אני בעד, צריך לתת להם תוספת שכר – הדבר הטבעי שהיה צריך לעשות זה לקחת את זה מהרזרבה, ואמרתי את זה בממשלה. מה זה רזרבה? מה זה flat? לא ראיתי אף פעם שעשו flat על בריאות.
לכן, אני חייב להגיד לך שיש לנו משא ומתן מתקדם עם האוצר על ה-flat האחרון. אני בטוח שאנחנו נסיים את זה לשביעות רצון.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
תודה לסגן שר הבריאות. אנחנו נחזור אחר כך לשאילתה נוספת ששאלו אותך.
כרגע אני מתכבד להזמין את שרת המשפטים חברת הכנסת איילת שקד לעלות לדוכן להשיב על שאילתה דחופה מס' 594, מאת חבר הכנסת סעיד אלחרומי. נושא השאילתה: אפליית לקוחות ערבים ברשת "ספייס". בבקשה, חבר הכנסת אלחרומי, אתה מוזמן לקרוא את נוסח השאילתה.
<< שאילתה >> 594. אפליית לקוחות ערבים ברשת "ספייס" << שאילתה >>
<< דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >>
תודה, אדוני היושב-ראש. כבוד השרה, חבריי חברי הכנסת, השבוע פורסם שעובדי רשת חדרי הכושר "ספייס" בקניון הנגב בבאר שבע מפלים לרעה לקוחות ממוצא ערבי בקבלה למועדון.
ברצוני לשאול:
1. מה עושה המשרד על מנת שמקרים כאלה לא יישנו?
2. האם המשרד מתכוון לפעול נגד עסק זה, ומה הסנקציה?
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
תודה, אדוני. בבקשה, שרת המשפטים.
<< דובר >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר >>
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבר הכנסת אלחרומי הגיש שאילתה בנושא תקרית שפורסמה בתקשורת לפני כמה ימים, כפי שאמרת. לפי הפרסום, עובדי רשת חדרי הכושר "ספייס" בקניון הנגב בבאר שבע סירבו למכור מנוי לאדם דרוזי, לטענתו באופן מפלה.
ראשית, בעניין המקרה הספציפי חשוב לי לציין את האופן המהיר שבו פעלה היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות שבמשרדי, בשני מישורים: במישור הפלילי פנתה היחידה למשטרת ישראל והעבירה אליה את המידע הרלוונטי על מנת שתבחן אפשרות לפתוח בחקירה; במישור האזרחי היחידה יצרה קשר עם מי שטען כי הופלה במתן השירות מחדר הכושר ויידעה אותו על זכותו לקבל ייצוג משפטי חינם, המתאפשר בזכות תיקון חקיקה שהובלתי לאחרונה, על מנת לתבוע פיצוי על אפליה לפי החוק.
ברמה המערכתית זו הזדמנות בשבילי להציג את הפעילות החשובה שאנחנו עושים במשרד המשפטים נגד אפליה. לפני כשנתיים הקמנו את היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות, וזאת לאחר שהובלנו החלטת ממשלה ליישום דוח המאבק בגזענות, דוח הוועדה למאבק בגזענות בראשות מנכ"לית המשרד אמי פלמור. היחידה פועלת בשנתיים האחרונות להעלאת המודעות למניעת אפליה על רקע גזעני ולתכלול האפשרויות למיצוי הדין עם הגופים המפלים לשם יצירת הרתעה.
עוד צעד חשוב שעשיתי בהקשר הזה זה כאמור התיקון לחוק הסיוע המשפטי שמאפשר ייצוג משפטי חינם למי שנפגע לפי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות ציבוריים. התיקון מאפשר לאזרחים ליהנות מייצוג מטעם הסיוע המשפטי במשרד המשפטים ולתבוע פיצוי במקרה שחוו אפליה. בנוסף, הפצתי לאחרונה תזכיר חוק לביטול אגרת בית המשפט בתביעה לפי חוק איסור הפליה, וזה כדי להסיר עוד חסם שעומד בפני אזרחים שהופלו ורוצים לתבוע.
אז זהו, אנחנו שמים על זה הרבה מאוד דגש, וגם במקרה הספציפי טיפלנו.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
אין שאלות נוספות לחבר הכנסת סעיד אלחרומי.
אנחנו מגיעים לשאילתה מס' 591, אך לצערי חברת הכנסת מירב בן ארי לא כאן, לכן השאילתה יורדת מסדר-היום. אם, סגן השר, תרצה להעביר את התשובה בכתב, תוכל להעביר. איפה סגן השר להגנת הסביבה? טוב. את חבר הכנסת דן סיידה אני לא אעניש, כי הוא נמצא פה. ברגע שיגיע הסגן או סגן השר, אנחנו נשלב את השאילתה שלך. חבר הכנסת אורי מקלב –לא כאן.
<< דובר >> מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): << דובר >>
הינה מירב.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
חברת הכנסת מירב בן ארי, כבר הודעתי שהשאילתה שלך יורדת.
<< קריאה >> מירב בן ארי (כולנו): << קריאה >>
אני מודה לך. הייתי עם משלחת של דיפלומטים רוסים, של ועדת חוץ וביטחון.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
סגן השר מוכן לענות? אז בבקשה, גשי למיקרופון. נא לקרוא את נוסח השאילתה. סגן שר הבריאות – אנחנו מודים לו על הסכמתו בכל זאת לעלות לדוכן ולענות. חכי שנייה שסגן השר יעלה. בבקשה, גברתי.
<< שאילתה >> 591. למרות החלטת הכנסת – אי-אספקת תרופות ללא מרשם בשל אי-התקנת התוכנה המתאימה על ידי משרד הבריאות << שאילתה >>
<< דובר >> מירב בן ארי (כולנו): << דובר >>
תודה רבה, אדוני היושב-ראש, ושוב סליחה.
לפני כשנתיים החליטה הכנסת כי רוקחים יורשו למכור תרופות בטוחות ללא מרשם רופא כנהוג בעולם – בעיקר בארצות הברית ואירופה – אך בשל כשלי ביורוקרטיה עד היום הדבר טרם בוצע.
ברצוני לשאול:
מה בכוונתך לעשות?
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
תודה, גברתי. סגן שר הבריאות, בבקשה.
<< דובר >>סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר >>
תודה, אדוני היושב-ראש. חברת הכנסת מירב בן ארי, שאילתה דחופה זו עוסקת בנושא מתן מרשם בידי רוקח בעל הרשאה אישית. כחלק מהפעולות שביצע משרד הבריאות בשנים האחרונות במטרה להגדיל את הנגישות לתרופות ולהקל על מטופלים, הותקנו בשנת 2014 תקנות הרוקחים, דהיינו מתן מרשם בידי רוקח בעל הרשאה אישית. תקנות אלה מאפשרות למטופל, במצבים מוגדרים, לפנות ישירות לבית המרקחת בלי להגיע קודם למרפאת רופא.
התקנות עוסקות במתן שני סוגים מרשמים בידי רוקח בעל הרשאה אישית: סוג המרשמים הראשון נוגע למרשם לטיפול המשכי, ומתייחס לתכשירים המיועדים לטיפול המשכי בחולים במצב כרוני. בשנת 2016 נקבע סוג נוסף של מרשמים שאותם מוסמך רוקח בעל הרשאה אישית להעניק, והוא מרשם לתרופת רוקח. בינואר 2017 אף פרסם משרד הבריאות נוהל בעניין. התקנות האמורות מפרטות את התנאים שבהם על הרוקח לעמוד ושעליהם עליו להקפיד לצורך מתן המרשמים. בין השאר נדרש הרוקח לעיין במידע הרפואי הנוגע לעניין של המטופל. לצורך זה, נדרשת גישה אל המידע הרפואי הרלוונטי של המטופל. בתקנות נקבע כי קופת חולים או מוסד רפואי המעוניינים להציע שירות של מתן מרשם רוקח למטופליהם רשאים לאפשר לרוקח לקבל גישה אל המידע הרלוונטי. אם לא ניתנת גישה אל המידע על ידי קופת החולים או המוסד הרפואי, רוקח בעל הרשאה אישית לא יכול לתת מרשם על פי התקנות – אם קופת חולים לא מעבירה את זה.
לאחרונה עבר תיקון מס' 63 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, המאפשר ניפוק תכשיר מרשם שניתן במרשם אלקטרוני גם בבתי מרקחת שאינם בהסדר עם קופת החולים של המטופל. לצורך זה תינתן לבתי המרקחת גישה למערכת הממוחשבת של קופת חולים, דבר שעשוי לסייע בהרחבת השימוש באפשרות של מתן מרשם בידי רוקח.
יש להדגיש כי לאור החשיבות שאני רואה בשימוש בידע המקצועי של הרוקח לתועלת ציבור המטופלים, ועל מנת להקל על המטופלים ולהגביר את הנגישות של תרופות, פעלתי להוציא אל הפועל הענקת סמכויות נוספות לרוקח. כך, בשנת 2016 נוספה בפקודת הרוקחים סמכות של ניפוק תכשיר בלא מרשם על ידי רוקח בשל צורך מיידי ודחוף. סמכות זו מאפשרת לרוקח להקל על המטופלים הזקוקים לתכשיר בדחיפות וללא דיחוי. בכך הוסר מחסום נוסף ונוספה אפשרות לניפוק תכשיר על ידי רוקח גם ללא מרשם במצבים שאינם סובלים דיחוי.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
תודה. שאלה נוספת לחברת הכנסת מירב בן ארי. גם חבר הכנסת ג'מעה אזברגה ביקש לשאול שאלה נוספת.
<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (כולנו): << דובר_המשך >>
תודה רבה, אדוני סגן השר. הקשבתי לתשובתך. נכון, ב-2016 אישרנו בוועדת העבודה והרווחה – אני חברה בוועדה, אתה יודע – את אותן תרופות שלא צריכות מרשם, כמו תרופה הכי פשוטה להורים לתינוקות שסובלים מתולעים; במקום שיחכו כל סוף השבוע, אפשר ללכת. הבעיה שאני צריכה את התשובה שלך עליה, ואני אשמח שתענה לי, היא שבעקבות אותן תקנות יש מערכת ממוחשבת, ואותה תוכנה לא נמצאת בבתי המרקחת, ולכן, אדוני, הורים רבים, קשישים, לא מצליחים לרכוש את התרופות. ולכן, השאלה שלי היא איך אפשר, איך אתה יכול בעצם לומר למשרדך ולפקידיך החרוצים שכל בית מרקחת, תהיה לו התוכנה הרלוונטית, ואזרחים יוכלו לרכוש תרופות בלי מרשם. תודה.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
תודה, גברתי. חבר הכנסת ג'מעה אזברגה, בבקשה.
<< דובר >> ג'מעה אזברגה (הרשימה המשותפת): << דובר >>
אדוני סגן השר, אדוני היושב-ראש, אני רציתי לשאול באותו עניין לגבי התופעה שמסתובבת – הרבה גלולות של הרזיה שמסתובבות בשוק ללא מרשם, ורוכשים אותן, וחלק גדול מהן, מהגלולות והתרופות האלה, הן פוגעות. איך המשרד מתמודד עם זה על מנת – יש כאלה שנפגעו – על מנת שלא ייפגעו ולא ימכרו, כל אחד, מי שבא ועולה על רוחו למכור גלולה להרזיה? יכול להיות שזה אפילו מביא לסכנת חיים.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
תודה, חבר הכנסת אזברגה. בבקשה, סגן שר הבריאות.
<< דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >>
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מירב בן ארי, בהחלט אני חושב שצריך שלבתי המרקחת יהיה המחשוב והדברים שצריך לזה, ואם אין להם עדיין, אני אשתדל לבדוק למה ואיפה הבעיות.
<< קריאה >> מירב בן ארי (כולנו): << קריאה >>
כן, זו הבעיה העיקרית.
<< דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >>
אז אני אבדוק.
<< קריאה >> מירב בן ארי (כולנו): << קריאה >>
תודה.
<< דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >>
הרזיה, אדוני, חבר הכנסת אזברגה – צריך רישיון שזה לא מזיק לבריאות. אני לא יכול להגיד לך, זה לא תרופה, שכל דבר – הרזיה. ולכן, אני אומר להקפיד לקחת דברים – – –
<< קריאה >> ג'מעה אזברגה (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >>
לא שומעים. לא שמעתי.
<< קריאה >> ג'מעה אזברגה (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
אין מי שבודק את התרופות או הגלולות – – – סטנדרטים – – –
<< דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >>
אני לא שומע טוב.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
נו, בסדר. לא משנה. סגן השר ישלים את תשובתו.
<< דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >>
אז אני אמרתי שבעצם הדברים להרזיה זה לא דבר שהוא בתוך התרופות. זה לא חייב אישור. צריך להיות שזה לא מזיק לציבור, שמשרד הבריאות בודק אותם, זה כן, שיש לו רישיון, אבל זה לא אומר לי שאני יכול להגיד לך שזה כן מרזה או לא מרזה. אין לי מושג. תודה.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
תודה לסגן שר הבריאות על התשובות שלו ועל כך שהוא מקפיד להיות כאן תמיד בזמן.
אני מתכבד להזמין את סגן השר להגנת הסביבה חבר הכנסת ירון מזוז. הוא מוזמן להשיב על שאילתה דחופה מס' 592, מאת חבר הכנסת דן סידה. נושא השאילתה: ביטול איסור הדיג בחלק מחוף אכזיב והנהלים המחמירים בחלקו האחר. שואל נוסף יהיה חבר הכנסת ג'מעה אזברגה, כי הוא הגיש הצעה דומה. וגם חבר הכנסת מסעוד גנאים מבקש לשאול, אין בעיה. בבקשה, חבר הכנסת דן סידה יקרא את נוסח השאילתה.
<< שאילתה >> 592. ביטול איסור הדיג בחלק מחוף אכזיב והנהלים המחמירים בחלקו האחר<< שאילתה >>
<< דובר >> דן סידה (ש"ס): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, דיג הספורט בחכות בחוף אכזיב חווה טלטלה. בחלק מהחוף נאסר לדוג כליל ובחלק אחר – תוך הגבלות רבות. הנושא נדון בוועדת הכלכלה וגם עלה במליאה בעבר. באחת ההזדמנויות נאמר בשמך שביקשת להחזיר את הנושא לשולחנה לדון בו מחדש.
רצוני לשאול:
האם האיסור וההגבלות יידונו שוב?
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
תודה, חבר הכנסת סידה. חבר הכנסת ירון מזוז, סגן השר להגנת הסביבה, בבקשה.
<< דובר >> סגן השר להגנת הסביבה ירון מזוז: << דובר >>
תודה, כבוד יושב-ראש הכנסת. חברי דן סידה, אז נתחיל ככה: האזורים הימיים המוגנים הוכרזו כדי להגן על מינים בהכחדה – לשמור על אזורי רבייה ואזורים בעלי חשיבות מיוחדת למגוון הביולוגי. ראש הנקרה מיוחדת במבנה שלה – הסלעים, המערכות האקולוגיות הייחודיות, מינים נדירים – ולכן היא בהחלט נחשבת שמורת טבע מיוחדת, פנינה שצריך לשמור עליה. השילוט האוסר דיג הוצב במרס 2017. בחודש זה גם נערך ערב הסברה מטעם רשות הטבע והגנים לדייגים, ובמהלך השנה עד דצמבר נערכה הסברה פרטנית בשטח לכל דייג שדג בשמורה.
השמורות הימיות, כולל ראש הנקרה, מהוות 2% בלבד משטח החופים. ראש הנקרה היא השמורה הימית היחידה בארץ שאין בה דיג. מדוע שלא ניתן לציבור ליהנות מהשמורה ומהחיים הנדירים בה? אם יהיה מותר לדוג כאוות נפשנו, אנו נאבד את המערכת העשירה של דגים ורכיכות, שיעמדו בסכנת הכחדה. צריך להבין שבשנים האחרונות השתנו מאוד הרגלי הדיג ומספר הדייגים עצמם. שיטות הדיג השתכללו ודייגי חכה רבים התחילו לדוג בשימוש באמצעים טכנולוגיים, מה שכמובן מגביר את הלחץ על כלל ערכי הטבע ומהווה סיכון של ממש לפגיעה בשמורה, בחי, בצומח ובדומם. אני גם מזכיר שהוגשה עתירה לבג"ץ בנושא, והיא נדחתה פה אחד במאי 2018.
כהרגלי, אני לא אוהב להשאיר את הפונים בנושא בלא מענה. לפיכך, יש לדעת שיש מקומות אחרים ששם ניתן לדוג דרומה מראש הנקרה, מרחק של קילומטרים בודדים, כמו נהריה, שבי ציון ובוסתן הגליל. אני מזמין אותך, דן, אליי, כמו שעשיתי גם עם יעל פארן בשבוע שעבר, ואם יהיו לך שאלות נוספות בנושא הזה שאנחנו נוכל לשבת ולפתור אותן – בשמחה.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
תודה לסגן השר להגנת הסביבה. שאלה נוספת לחבר הכנסת דן סידה, וגם לחברי הכנסת ג'מעה אזברגה ומסעוד גנאים.
<< דובר_המשך >> דן סידה (ש"ס): << דובר_המשך >>
אני רוצה לשאול את סגן השר – אני הדגשתי: דיג בחכות מהחוף. האם באמת סגן השר חושב שדיג בחכות מהחוף, דיג ספורטיבי, יגרום לנזק כלשהו לכל אלה שמנית?
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
תודה. חבר הכנסת ג'מעה אזברגה, בבקשה, אדוני.
<< דובר >> ג'מעה אזברגה (הרשימה המשותפת): << דובר >>
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני סגן השר, תוכנית שמורת טבע ים ראש כרמל מגדילה את שטח השמורה שכבר קיים באזור בקרבת החוף ומכסה למעלה מ-80% משטח המצע של ראש הכרמל התת-ימי. שטחים אלה הם שטחי הדיג האיכותיים ביותר באזור, ומהם מתפרנסים הדייגים. בארץ קיימת מורשת של אלפי שנות דיג, ודיג חוף הוא חלק מהותי מההוויה ומהזהות של הים התיכון, כמו שהוא חלק אינטגרלי מהזהות והמסורת של הדייגים השוכנים לחוף.
ההרחבה של השמורה בראש כרמל והקמת עוד שמורות חדשות לפי תוכנית רט"ג, ודאי אחרי סט של הגבלות והקטנות שחוקקו בשנת 2018, תהווה מכת מוות לדייגי החופים בארץ. האם מהלך לשיתוף ציבור הדייגים בתוכנית השמורות – זאת אומרת, קיימת לכם תוכנית, שאתם מתייעצים, או בשיתוף פעולה עם הדייגים?
השאלה השנייה – איך מתקבל על הדעת, אדוני הסגן, שמצד אחד המשרד מגביל את פעילות הדיג בטענה שהיא פוגעת בסביבה הימית וערכי טבע, ומצד שני תומך בהקמת אסדות גז במרחק מינימלי מהחוף, על כל הסכנות שבכך?
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
תודה. חבר הכנסת מסעוד גנאים, בבקשה.
<< דובר >> מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת): << דובר >>
כבוד היושב-ראש, כבוד סגן השר, בהמשך לשאלתו של חבר הכנסת סידה על איסור הדיג באזור ראש הנקרה ואכזיב – אנחנו היינו שם; הייתה מחאה של הדייגים. אני שואל ותוהה: הדייג בחכה הוא לא סוחר. זה לא כריש. הוא לא רוצה לעשות כסף מהדיג הזה. אני לא מבין – – –
<< קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >>
דיג ספורטיבי.
<< דובר_המשך >> מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
ספורטיבי, כן. לא רק ספורטיבי, יותר מזה – אני חושב שהדייגים האלה לא רק לא מסכנים את הים, ולא את הדגים, ולא גורמים לשום זיהום, אלא להפך, הם באים לים מתוך אהבה. הם אוהבים את הטבע. יש להם אהבה לטבע ולים, לכן הם הולכים לשם כדי לדוג. זה תחביב. זה ספורט. איפה הסכנה באנשים כאלה, שהם חברי הטבע והשומרים עליו? איפה הסכנה בדייגים כאלה?
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
תודה לחבר הכנסת מסעוד גנאים.
<< קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
אתה רצית לשאול אם דייג אוהב דגים? אני מאפשר לך, לפני משורת הדין, כיושב-ראש הקואליציה, לשאול שאלה נוספת.
<< דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >>
זו לא שאלה, אני רק רוצה לחזק את הדברים של חבר הכנסת מסעוד. אני קיימתי כמה דיונים בוועדת הפנים כשהייתי יושב-ראש הוועדה. יש כ-20,000 דייגים ספורטיביים במדינת ישראל. הם לא באים לדוג בשביל הדיג. זה הספורט שלהם. הם תופסים דג, שניים, לפעמים כלום. זה מתפרס לאורך כל העונה. בזמנו הייתה בעיה עם המכמורות, ולכן אז עשינו סידור עם האוצר כדי להוציא את ספינות המכמורת, שהן הבעיה, בעיקר של בתי הגידול. המדינה שיפתה אותם על מנת להוציא את הסיפור, שזה פוגע בדיג.
לכן, כבוד סגן השר, אני לא כל כך הבנתי – ואני גם מתחבר לזה: מדוע אוסרים על הדייגים הספורטיביים לדוג אפילו בתקופות מסוימות? לפי דעתי צריך לשקול את העניין.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
תודה, חבר הכנסת דוד אמסלם. כבוד סגן השר, אתה רוצה להוסיף משהו לתשובתך?
<< דובר_המשך >> סגן השר להגנת הסביבה ירון מזוז: << דובר_המשך >>
בוודאי. אדוני היושב-ראש, אני רואה שזה נושא מאוד מעניין. הייתי מוכן, אם יש עוד מישהו כאן במליאה שרוצה לשאול שאלה, אני אהיה – – –
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
לא, אנחנו כבר מעבר לשאלות הנוספות.
<< דובר_המשך >> סגן השר להגנת הסביבה ירון מזוז: << דובר_המשך >>
בכיף אני אשמע. אני אספר לך שבצעירותי, לפני 25 שנה בערך, הייתה לי חנות דגים. אני מבין קצת בדיג, לשמחתי, ואני מכיר את נושא הדיג. אני מכיר גם את נושא הדיג שהיה בעכו העתיקה ובכל המקומות האלה. אני רואה שזה דבר שממש בוער בעצמותיכם, כפי שאומרים. אני מעוניין, עם שלושתכם, וגם עם דודי, שהיה יושב-ראש ועדת הפנים, לקיים אצלי דיון רציני בנושא הזה, ולקבל החלטות ולראות מה עושים עם הדבר הזה; אבל באופן רציני, לא מפה החוצה – מפה למשרד שלי, על מנת שנטפל בזה, כי אני פונה לאנשים שמעלים את השאילתות להגיע אליי לפתרונות, והם נעלמים. זה נושא שאני רוצה לפתור אותו, ואני מזמין אתכם, את כולכם, כל מי שדיבר על נושא הדיג – דן, גם אתה, כולם: בואו נשב ונקבל החלטה בצורה מסודרת, שתהיה טובה לכולם.
שמורת הטבע שיש לנו – אנחנו לא ניתן שיפגעו בה, בסך הכול 2% במדינת ישראל. אבל השאר – אנחנו נשב וניתן לזה פתרון. יש עוד שאלה למישהו?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
לא. לא. לא.
<< דובר_המשך >> סגן השר להגנת הסביבה ירון מזוז: << דובר_המשך >>
לא. היושב-ראש – לא. זהו.
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
לא, לא. תודה. בזה סיימנו. תודה רבה לסגן השר ירון מזוז.
<< דובר_המשך >> סגן השר להגנת הסביבה ירון מזוז: << דובר_המשך >>
בשבוע הבא.
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
תודה רבה לסגן השר וחבר הכנסת ירון מזוז.
רבותיי, אנחנו עוברים לשאילתה דחופה מס' 593, ואני מזמינה את שר התחבורה והבטיחות בדרכים חבר הכנסת ישראל כץ להשיב על שאילתה מאת חבר הכנסת אורי מקלב בנושא: מצור תחבורתי במודיעין עילית. בבקשה. כן, אדוני.
<< שאילתה >> 593. מצור תחבורתי במודיעין עילית << שאילתה >>
<< דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>
תודה, גברתי היושבת בראש. מכובדי השר – אמן. בסוף השבוע האחרון הופסקו שירותי התחבורה הציבורית במודיעין עילית כמעט לחלוטין. עשרות אלפי נוסעים שאין ברשותם רכב נתקעו בעיר בלי יכולת נסיעה.
ברצוני לשאול, אדוני השר:
1. אילו סנקציות המשרד נוקט כנגד החברה והנהגים?
2. מה בכוונת משרדך לעשות למניעת הישנות מקרים כאלה?
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
כן, אדוני השר, בבקשה.
<< דובר >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ: << דובר >>
גברתי היושבת-ראש, חבר הכנסת מקלב, חברות וחברי הכנסת, בעקבות מקרי אלימות קשים של נוסעים כנגד נהגים בשירות חברת קווים בעיר מודיעין עילית שהתרחשו בתקופה האחרונה, ובפרט בעקבות מקרה שהתרחש בליל חמישי האחרון, 12 בדצמבר, החליטו נהגים בחברה על דעת עצמם לשבש את פעילות קווי התחבורה הציבורית במודיעין עילית במהלך שעות הבוקר ביום 13 בדצמבר, ומנעו הפעלת נסיעות אוטובוסים באמצעות חסימת חניוני תחבורה ציבורית. בעקבות הדברים נציגי המשרד הנחו את הנהלת חברת קווים לפרסם באתר האינטרנט של החברה ובתחנות האוטובוס בעיר על השיבושים בקווי השירות וסיבתם. כמו כן, מוקד המידע הארצי לתחבורה ציבורית עודכן בדבר השיבושים.
בנוגע לסנקציות, העיצומים שמפעיל המשרד, יודגש כי כתוצאה מאי-ביצוע הנסיעות המשרד לא ישלם למפעיל עבור נסיעות שהיו אמורות להתקיים ולא בוצעו. בנוסף, כל חריגה שתימצא על ידי חברת בקרת השירות וכל פניית ציבור שתתקבל בנושא תיבחן בכל הכלים העומדים בפני המשרד, לרבות ועדת האכיפה.
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
תודה, אדוני השר. שאלה נוספת לחבר הכנסת אורי מקלב. בבקשה.
<< דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >>
תודה רבה, אדוני השר. גם מדבריך, ודאי שמשרד התחבורה לא מזדהה עם השביתה. זה ברור.
<< דובר_המשך >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ: << דובר_המשך >>
ברור.
<< דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >>
אבל צריך להבין, אדוני השר, שזאת לא הייתה שביתה ספונטנית.
<< דובר_המשך >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ: << דובר_המשך >>
אגב, המשרד גם לא מזדהה עם התקיפה של הנהגים.
<< דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >>
יפה. אבל גם אף אחד מהנוסעים, אפילו אחד מהנוסעים. דרך אגב, התקיפה לא הייתה של נוסע שבתוך האוטובוס – התקיפה הייתה של נהג אחר, במריבה בין נהגים, לא על רקע לאומני. אני אומר לך יותר מזה – הם מוקיעים את הדברים האלה. הם לא מסכימים, גם לא רעיונית. הם גם לא משתייכים לאותה אוכלוסייה של אלה שהתקיפו. הם נגד אלימות בכלל. הם מקבלים יחס מיוחד מהנוסעים בתחבורה הציבורית.
אבל העיר מודיעין עילית, כפי שאתה יודע, שיש בה עשרות אלפים, אין לה אלטרנטיבה. היא לא עיר בגוש דן, שיכולים עוד – לא חברה אחרת, לא מוניות, לא מוניות שירות; מצור כמשמעו, כי רוב הציבור שם תלוי בתחבורה הציבורית. דרך אגב, זו גם לא פעם ראשונה. זה היה גם לפני שבועיים.
הסנקציה בעניין הזה צריכה להיות הרבה יותר. אני אגיד לך עוד משהו, אדוני השר. כשהייתי חבר כנסת צעיר נפגשתי איתך במשרד שלך בפגישת עבודה ופגישת היכרות. באותה עת הגיעה אליך ידיעה – נכנסו אנשי המקצוע להגיד לך שיש שביתה ברכבת ישראל. ראיתי אותך במבצעי ומאוד התרשמתי; עד היום אתה רואה שאני זוכר את זה, איך שאתה נתת הוראות. אני רוצה לראות אוטובוסים שם. אני רוצה שיהיה מענה מייד. אמרת: אין חוכמות – זה מה שאני רוצה לראות. ראיתי אותך במבצעי, ומאוד התרשמתי. גם במקרים כאלה, שכבר קרו, וגם יקרו – איפה המענה, "תיק חבצלת", במירכאות, אם קורה דבר כזה? אלטרנטיבה? אין משהו אחר מעבר לזה.
אני אומר לך את זה בכנות, לא בביקורת – אני יודע מתוך החברה: לא קראו במשרד לשום ישיבה מקצועית לבדוק מה היה שם, ללמוד את האירוע, מה היה צריך לעשות, מה אפשר לעשות. נכון, זה לא מאות אלפים, זה רק עשרות אלפים. משהו מזה – זה עבר ליד הרדאר, לא עבר הלאה, עוברים לסדר-היום. התושבים באמת מודאגים, גם על העבר – אולי פיצוי או דברים כאלה – אבל מה לעתיד? איך בעתיד ייקחו דבר כזה? יש פער גדול בין הסבל שסבלו לבין מה שאנחנו יודעים שהיה לבין ההתערבות, התובענות שהיו והמסקנות שהיו.
ואני גם אומר, ובזה אני מסיים: נהגים – אני גם מזדהה – מרגישים שאין להם הגנה? שילכו למחות, לתחנת המשטרה. שילכו למחות, אם רוצים, גם למשרד התחבורה בנציגות. אבל המחאה הפוגענית הזאת – פוגענית אמיתית, היא הייתה פראית – מול הנוסעים – הם באמת לא הכתובת; הם סובלים על לא עוול בכפם.
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
כן, אדוני השר, אתה יכול להמשיך. אין שואלים נוספים. לא נרשמתם בזמן, אז אני כבר לא יכולה לתת. בבקשה.
<< דובר_המשך >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ: << דובר_המשך >>
חבר הכנסת מקלב, אני מסכים לכל מילה, מאחר שגם גינית את התקיפה, אבל אמרת שהדרך למחות מצד מי שמותקף הוא לא על ידי השבתת השירות עצמו. אני מסכים לכל מה שאמרת. התגובה צריכה להיות עוצמתית, והיא גם תהיה. החברה תיפגע – היא תיפגע גם כספית וגם תקבל אזהרה מאוד חמורה. ובשום פנים ניהול סכסוכים – גם אם הסיבה בעיני המנהל יכולה להיות מוצדקת, זה לא יכול להיות על חשבון התחבורה הציבורית, פגיעה בשירות התחבורה הציבורית. הרכבת, כמו שהזכרת – בזמנו הגעתי גם למצב של אולטימטום בהפסקת כל שירותי הרכבת, אם הדברים לא יוסדרו, וכן נושא האוטובוסים.
אז בוודאי שאנחנו פועלים. אנחנו באמצע מהפכה ענקית, ענקית, של הבאת ישראל לרמת שירותי תחבורה ציבורית כמקובל בעולם. היינו מאוד רחוקים מזה, ואנחנו נמצאים מעבר לאמצע הדרך. זה קשור גם למיזמי תשתיות, גם לאוטובוסים, גם לנהגים. אנחנו מתקדמים.
אני לא יכול לוותר על ההזדמנות – חבר הכנסת מקלב, מאחר שאני יודע כמה אכפת לך גם נושא התחבורה הציבורית בירושלים, אז אני מצטט כרגע מתוך ידיעה שהתפרסמה על כך שמחר משרד התחבורה עומד לפרסם מכרז להפעלת 80 קווי אוטובוס חדשים בבירה, שמחציתם יעברו במסלולים חדשים. כמובן שהעלייה תהיה מהדלת האחורית. יהיה תא נפרד לנהג – זה קשור למה שדיברנו עכשיו – שיבודד אותו מכל מגע עם הנוסעים, גם מבחינה אישית וגם מבחינת התפעול התחבורתי. זו תהיה מהפכה מאוד גדולה שאנחנו מוציאים. ממחר אנחנו מתחילים להוציא את המכרז ולהוביל כאן תהליך. זה נובע מההסכם עם אגד, שבמסגרתו בעצם יילקחו מחברת אגד – בהסכמתה, במסגרת ההסכם הכולל – שהייתה הבלעדית בירושלים, כ-60% מהקווים להפעלה בידי חברות שיתחרו ויתחייבו מראש לרמת שירות מהגבוהות ביותר שקיימות. זה התהליך כאן; אלה התהליכים שנעשה בכל מקום – גם נתיבי תחבורה ציבורית ייעודיים, עם עדיפות לאוטובוסים. אנחנו עוסקים בכל הפאזל, בכל המצרף הגדול הזה, לצד המשך פיתוח תשתיות הכבישים, הרכבות, חיבור הפריפריות, חיבור ירושלים, גם הם דברים שלא נעשו מעולם, ויש להם משמעות מאוד גדולה.
אתמול ביקרתי בנמל חיפה בעת חתימת הסכם עם שר האוצר שהנמל הקיים יצטרף לרפורמה ולתחרות. לאחר מכן ביקרתי בביקור עבודה בעיריית צפת, עם ראש העיר החדש שוקי אוחנה. סיימתי את הישיבה לפנות ערב, ויצאנו לנסוע, לפי חוק, מצפת לכיוון מושב בדרום, ואני עצמי התפעלתי מתוצאות עבודתי. זה היה פשוט מדהים איך הטווחים מתקצרים.
<< קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ: << דובר_המשך >>
כן, משהו. כל הרמזורים ממוחלפים, וכרגע – מנהרות יוקנעם על שם יצחק שמיר, שהכול זורם שם ברמה גבוהה.
הדבר האחרון – בתחילת החודש הבא, בעזרת השם, נקיים טקס שבו נציין, יחד עם ראש הממשלה – אני יודע שיש כאלה שלא אוהבים את זה שאני מזמין אותו לטקסים, אבל אני מתכונן להמשיך ולהזמין אותו – שבו ימוחלף צומת ישי. ימוחלף הצומת. יהיה שם מחלף, ובזה הרגע, מסוף השבוע הראשון של החודש הבא, מצומת עמיעד ועד אחרי מחלף שוקת בדרום, לכיוון באר שבע, כולם יוכלו לנסוע בלי אף רמזור ולהתחבר לכבישי הרוחב. בעוד כמה חודשים יהיה אותו הדבר מיקנעם עד לצומך סומך–קריית אתא. אותו הדבר – מהפכה ענקית שמחברת את כל מדינת ישראל להיות מדינה אחת מחוברת וחזקה. בתוך כל זה – כל תשתית התחבורה הציבורית ומערכות להסעת המונים במטרופולינים ובערים הגדולות. וזה לוקח, כי זה קשה, זה מורכב, אבל אנחנו עושים את זה. אז ניצלתי את שאלתך, שבאה מתוך אותה מגמה, כדי לתת את הבשורה – בשורה חשובה – לכל תושבי ירושלים ולמי שמגיע לירושלים.
<< קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >>
זה כבר היה במענה שלך על שאילתה קודמת – – – הבטחת וקיימת – – –
<< דובר_המשך >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ: << דובר_המשך >>
אוקיי, נמשיך ונעשה. תודה.
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
תודה רבה לשר ישראל כץ. תודה גם לשואל חבר הכנסת אורי מקלב, כמובן.
<< נושא >> שאילתות ותשובות << נושא >>
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
רבותיי, אנחנו עוברים לשאילתה רגילה. אני מזמינה את השר החקלאות ופיתוח הכפר חבר הכנסת אורי אריאל, בבקשה, וכן את שואל השאלה, חבר הכנסת ג'מעה אזברגה. בבקשה, אדוני. כאן אין אפשרות לשאלות נוספות, לידיעתכם, חברי הכנסת. מייד לאחר סיום השאילתה אנחנו עוברים לחקיקה. בבקשה, חבר הכנסת ג'מעה אזברגה, המיקרופון לרשותך.
<< שאילתה >> 1435. בקרה ברשות להתיישבות הבדואים << שאילתה >>
<< דובר >> ג'מעה אזברגה (הרשימה המשותפת): << דובר >>
גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, לרשות להתיישבות הבדואים יש תקציב מכובד וגדול.
ברצוני לשאול:
1. מי מבצע בקרה ברשות להתיישבות הבדואים?
2. אילו גורמים במשרד החקלאות מבצעים בקרה על תקינות ההוצאות וההתקשרויות?
3. מהו תחום האחריות של כל גורם? אילו פעולות הוא מבצע ואילו דינים וחשבונות הוא מוסר, ולמי? תודה רבה.
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
כן, אדוני השר, לרשותך.
<< דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאל: << דובר >>
ברשות יושבת-ראש הישיבה, ברשותכם, חבריי חברי הכנסת, ברשות הקהל החשוב שיושב איתנו היום, ברוכים הבאים לכנסת ישראל. ברוכים הבאים, שלום לכולם. תלמדו, פעם תהיו גם מנהיגי ציבור.
לשאלתו של חבר הכנסת הנכבד, רשות הבדואים הינה יחידת סמך במשרד החקלאות, עם תקציב נפרד המתנהל על ידי יחידת חשבות, ובראשה עומד חשב מטעם החשב הכללי במשרד האוצר, כפוף לנוהל תכ"מ. תכ"מ – ראשי תיבות של תקנות, כספים ומשק; תכ"מ בכ"ף, לא התק"מ האחר. לרשות יש ועדת מכרזים להתקשרויות, אשר חבריה הם יועץ משפטי של המשרד, חשב המשרד וסמנכ"ל הרשות. הרשות מחויבת – וכך אכן מבצעת – בפרסום מכרזים בכל נושא ועניין כאשר גובה ההתקשרות הינו מעל 50,000 שקל. תקציב הרשות נתון לפיקוחם, שליטתם ובקרתם המלאה של עובדי החשב הכללי באוצר. חשב הרשות כפוף לחשב משרד החקלאות, אשר זכאי לבחון ולבדוק כל נושא בתחום הכספי. החשב אחראי לכל התקשרויות הרשות. תקציב הרשות מפוקח ובבקרה על ידי החשב הכללי. התקציב וביצועו באחריות חשב הרשות הכפוף ומועסק על ידי החשב הכללי.
בסוף, בשורה אחת – כמו כל משרד ממשלתי. תודה. תודה על השאלה.
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
שאלה נוספת קיימת? ג'מעה אזברגה? תודה רבה. תודה רבה לשר אורי אריאל ותודה רבה לשואל, חבר הכנסת ג'מעה אזברגה.
<< הצח >> הצעת חוק איסור פרסום והפצת שמות נפגעים, התשע"ט–2018 <<הצח>>
[הצעת חוק פ/5928/20; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
רבותיי, אנחנו עוברים לחקיקה. ההצעה הראשונה שנדון בה היא הצעת חוק איסור פרסום והפצת שמות נפגעים, התשע"ט–2018, של חברת הכנסת רחל עזריה וקבוצת חברי הכנסת. בבקשה, חברת הכנסת רחל עזריה, עד עשר דקות לרשותך להציג את החוק. בבקשה.
<< דובר >> רחל עזריה (כולנו): << דובר >>
כבוד היושב-ראש, חבריי וחברותיי חברי הכנסת, אני מתכבדת להציג את הצעת חוק איסור פרסום והפצת שמות נפגעים, התשע"ט–2018, פ/5928, או בשמו העממי, "חוק הווטסאפים".
אני רוצה לקרוא הודעה שהגיעה בווטסאפ ב-20 ביולי, בלב מבצע צוק איתן, הודעה שאומרת כך: לאחר זיהוי הגופות, 13 הרוגים וסמג"ד אגוז ביניהם, מדובר בשלושה אירועים שונים: היתקלות עם מחבלים וניסיון חטיפה – שני הרוגים; ירי נ"ט לעבר כוח חי"ר – הרוג אחד, ונמ"ר שעלה על מטען – שישה הרוגים. סך הכול, במהלך הלילה, תשעה הרוגים. יש עוד חיילים פצועים קשה גם בבילינסון וגם בסורוקה. שמות ההרוגים: אורון שאול, דניאל פומרנץ, אורן נח, אהרון עמר, מקס שטיינברג, רועי יצחקי, שחר תעשה, שון כרמלי. זה מה שקיבלתי עכשיו.
ההודעה הזאת הגיעה למשפחת פומרנץ בשעה 12:25 – משפחתו של דניאל פומרנץ, ששמו מופיע פה. לעומת זאת, אנשי מחלקת נפגעים בצבא הגיעו אליהם, להודעה האמיתית, הרשמית, לקראת השעה 16:00. רק אז הגיעה ההודעה הרשמית.
לאף אחד לא מגיע לקבל הודעה על מות יקיריו בווטסאפ. לאף אחד, אף פעם. הצבא וכוחות הביטחון יודעים איך להודיע. הם מגיעים מלווים באנשי מקצוע מיומנים – מיומנים במתן תמיכה, בתיקוף הכאב ובהכלתו. הם מבודדים את מקבלי הבשורה ומבקשים מהם לשבת ושמים לידם כוס מים, סוגרים את הדלת כדי שלא תהיה התקהלות ונותנים להם סביבה שקטה. למקרה חירום גם תמיד מביאים אמבולנס שילווה את המשלחת. זה נוהל שפותח במשך עשרות שנים, כדי לאפשר למשפחה להכיל ולהתמודד עם הגרוע מכול.
האופי שבו מודיעים למשפחה משפיע על המשך תהליך השיקום וההתמודדות. מבחינה פסיכולוגית יש משמעות עצומה למעמד ההודעה. מחקרים מראים שרגע הבשורה הוא כשלעצמו אירוע בעל פוטנציאל טראומטי, שיכול להזיק נפשית ולגרום להתפתחות של אבל טראומטי – אבל שאינו דועך באופן טבעי גם בחלוף הזמן ומתבטא במחשבות מתמידות על הנפטר, בקושי לקבל את עובדת מותו, בגעגועים עזים ותחושות בדידות שאינן דועכות. זה לא מגיע לאף אחד.
אתמול ניחמתי אבלים את משפחתו של יוסף כהן, שנפל בגבעת אסף. אודל כהן מירב, אימו, סיפרה לי בפרטי-פרטים איך הודיעו לה. כל רגע נחקק בזיכרונה, והיא אסירת תודה על כך שהכול נעשה ברגישות, שנתנו לה את מקום האבל שלה, שפינו את הבית מאנשים ושידעו איך להגיב, להתמודד. אלו היכולות של קציני הנפגעים. מגיע לכל הורה שבנו או בתו נופלים לקבל את הבשורה בדרך מכבדת ומחבקת.
בשנים האחרונות, בגלל ההתפתחות של הטכנולוגיה, בעיתות מלחמה ואירועים ביטחוניים מופצות ידיעות שונות על זהותם של נפגעים שפוגעות באדם שפרטיו הופצו ובבני משפחתו, אשר לעיתים שומעים על המקרה בטרם נמסרה להם הודעה מסודרת על ידי הגורם המוסמך לכך. התקדמות הטכנולוגיה ואובדן היכולת של הממסד לנהל מידע או לצנזרו – כי אסור לתקשורת הממוסדת לפרסם שמות של נפגעים עד לרגע שיש אישור מדובר צה"ל, ובווטסאפים אין צנזורה – גורמים להתגברות התופעה בשנים האחרונות. הטכנולוגיה החדשה, הכוללת בתוכה רשתות חברתיות ויישומונים המאפשרים פרסום ובתפוצה רחבה ובמהירות, הפכה את הפצת השמועות לקלה במיוחד, המונית, ומסוכנת הן לביטחון המדינה והן לציבור בישראל.
ויש עוד משהו. לעיתים מופצות הודעות לא נכונות – חלק מהחיילים שאת שמותיהם קראתי לא נפלו – ואז המשפחה מתמודדת עם אירוע טראומטי שאין שום סיבה שהם יחוו אותו. זה מייצר טראומה שקשה להחלים ממנה. למה לעשות את זה להורים של לוחמים?
כדי למנוע את התופעה הפסולה ולהרתיע את המפרסמים מלהפיץ שמועות בעניין, אנחנו החלטנו להסדיר את הנושא בחוק. עד היום כל הניסיונות להריץ קמפיינים שישכנעו את הציבור לא להפיץ בווטסאפ שמות של נופלים או נפגעים עלו בתוהו. היה קמפיין ענק של משרד הביטחון – שווה להציץ – קורע לב. מספרים שם סיפורים אישיים. בסופו של דבר זה לא השפיע על הציבור בישראל, והציבור לא משנה את התנהגותו. לכן אני מציעה את הצעת החוק הזאת. הצעת החוק כוללת יכולת אכיפה שלא הוצעה בעבר בהצעות חוק אחרות, כיון שבהצעות חוק אחרות דרשו מהמדינה לאכוף את הענישה על הפצת הודעות הווטסאפ, ובעצם, אנחנו מציעים – אני מציעה דרך קונקרטית יותר, שמאפשרת תביעה נזיקית ללא הוכחת נזק של 50,000 עד 100,000 שקלים. כמובן שאפשר גם לפסוק פחות. בעצם, אנחנו מגדירים את הפצת הודעת הווטסאפ כעוולה אזרחית, דהיינו עצם העובדה שמאן דהוא עבר על החוק מהווה עוולה, בלי להיכנס לחוק העונשין ובלי להזדקק לכלי אכיפה של המדינה. הרשעת אדם בעבירה לפי חוק זה בתובענה אזרחית של הזכאי נגד החייב מאפשרת לבית משפט לחייבו לשלם לנפגע או לבני משפחתו פיצוי בסכום של עד 50,000 שקלים חדשים ללא הוכחת נזק.
עם ישראל הוא עם מחבק, בייחוד בעיתות אסון. המשפחות השכולות הן בלב החברה הישראלית כולה, ללא קשר לימין ושמאל, ללא קשר לעמדות פוליטיות בחברה. כל אסון נוגע בלב של כולנו, ולמרות הרצון להיות שותפים ולחבק את המשפחות באותם רגעים, יוצא שאנחנו לעיתים קרובות, קרבות מדי, דווקא פוגעים בהן.
אני רוצה להתייחס גם לחשיבות הצעת החוק הזאת בתקופה ביטחונית מורכבת. רק לאחרונה היינו עדים לאירוע ביטחוני מורכב בעת ביצוע משימה מסווגת של צה"ל בעומק רצועת עזה, ולהשלכות החמורות הן של פרסום פרטים מזהים של סגן אלוף מ', אשר נהרג במהלך אותה פעילות, והן של בקשת מידע מצד ארגון חמאס, שמנסה בכל דרך להשיג את פרטיהם האישיים של הלוחמים שנשלחו למשימה החשאית. אומנם בעקבות פרסום הדברים יצאה הצנזורה הצבאית בהודעה חריגה וקראה שלא לשתף פעולה ולא להפיץ את הדברים, אך לא ניתן להסתמך על בקשות בלבד. גם האירוע הזה הוכיח שוב את דחיפות הסדרת הנושא בחקיקה אשר תגן על הנפגעים וקרוביהם באמצעות הרתעה מפני פרסום פרטיהם ברשתות ובאפליקציות החברתיות השונות.
חבריי חברי הכנסת, לא פחות מ-50 חברי וחברות כנסת מכל קצות הקשת הפוליטית וכל סיעות הבית חתמו על הצעת החוק מתוך אמונה במטרה וביכולת שלנו – ביכולת האכיפה שמוצעת בנושא המורכב הזה. סייע בהצעת החוק חבר הכנסת דיכטר, יושב-ראש ועדת חוץ וביטחון. אני רוצה לומר עוד כמה תודות. תודה גדולה מאד לוורדה פומרנץ. ורדה פומרנץ הייתה ראש מחלקת נפגעים. היא יודעת טוב מאוד מהי המשמעות כשמגיעים אנשים מיומנים להודיע, וגם היא חוותה בעצמה – בני משפחתה ידעו שבנה נפל הרבה לפני שזה קרה. היא מובילה מאבק, והיא התחייבה שמרגע שהחוק יעבור היא תשכנע משפחות שכולות ללכת ולהגיש עתירות ותביעות, לא כי זה יעזור להן אלא כדי למנוע את התופעה העתידית. יש עוד משפחות שכולות רבות ששותפות להצעת החוק הזאת, ולכן מאוד חשוב שתצביעו בעד כדי לתת את האפשרות.
אני רוצה לומר גם כמה תודות קואליציוניות. היה פה מאמץ גדול של הקואליציה להעביר את הצעת החוק בפטור מחובת הנחה, וגם בוועדת שרים, ואני מאוד מקווה שנספיק להעביר את החוק כמה שיותר מהר, עוד במושב הזה, עד לקריאה שנייה ושלישית.
אני קוראת לכם, חבריי חברי הכנסת, להצביע בעד הצעת החוק – באמת לעשות צדק וסדר ולהקל את הקושי הגדול של משפחות הנפגעים. אני אסיים בתקווה גדולה שלא יהיו עוד משפחות נפגעים ולא נצטרך להתמודד עם האתגר הזה. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
תודה רבה לחברת הכנסת רחל עזריה. ישיב, בשם שרת המשפטים, השר – השרה הגיעה. מצוין, אז בבקשה. תשיב שרת המשפטים איילת שקד. בבקשה, גברתי, עד עשר דקות לרשותך. לא ראיתי שנכנסת לאולם.
<< דובר >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר >>
גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, הצעת חוק איסור פרסום והפצת שמות נפגעים, של חברת הכנסת רחל עזריה ו-49 חברי כנסת נוספים, מבקשת לקבוע עוולה נזיקית המזכה בפיצוי של עד 50,000 בגין פרסום מידע מזהה בדבר חייל שנפגע או נהרג או של אדם כלשהו שנפגע או נהרג בפעולת טרור או איבה, וזאת כל עוד לא הודע דבר מותו או פגיעתו בידי דובר צה"ל או בידי גורם מוסמך אחר.
ההצעה מרחיבה ומבהירה כי "פרסום" הוא כמשמעותו בחוק איסור לשון הרע, לרבות פרסום או הפצה באינטרנט, ברשתות החברתיות, במסרונים או ביישומונים, וכן כי "מידע מזהה" יכלול פרטים אישיים העלולים להביא לזיהוי האדם, לרבות שם פרטי או שם משפחה, דרגה, שם היחידה או כל פרט אחר העלול להביא לזיהויו. בית המשפט אף מוסמך לפסוק את כפל סכום הפיצוי בגין פרסום שיש בו כוונה לפגוע, אולם הנפגע מן העוולה המוצעת לא יוכל לזכות בפיצוי בגין פגיעה יותר מפעם אחת בגין אותו פרסום.
הצעת החוק נועדה לתכלית מניעת הפגיעה ברגשות בני משפחה של החייל או האדם הנפגע, העלולה להיגרם, על פי דברי ההסבר, אם ישמעו על פציעתו או על מותו של בן משפחתם משמועה, שהפצתה הפכה קלה במיוחד בעידן הטכנולוגי הנוכחי, במקום באמצעות הודעה רשמית של גורם המוסמך לכך. אין חולק כי תכלית זו של מניעת הפגיעה ברגשותיהם של בני משפחות הנפגעים, כמו גם מניעת הפגיעה בפרטיותם של הנפגעים עצמם, היא תכלית ראויה. יחד עם זאת, בנוסחה כיום היא מעוררת כמה קשיים. ועדת השרים לחקיקה תמכה בהצעה בקריאה טרומית, בכפוף לכך שתחול רק במקרים של כוונה לפגוע, ולא במקרים של תום לב. בסדר?
<< קריאה >> רחל עזריה (כולנו): << קריאה >>
בסדר.
<< דובר_המשך >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר_המשך >>
כמו כן, היא תחול על שוטרים וסוהרים – השר לביטחון פנים ביקש להרחיב את זה גם לשוטרים ולסוהרים. ההצעה תקודם בהסכמה של משרד הביטחון, המשרד לביטחון פנים ומשרד המשפטים, ותחזור לפני קריאה ראשונה לדיון בוועדת השרים.
אנחנו תומכים בהצעת החוק.
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
תודה רבה לשרה איילת שקד. כאמור, אני הבנתי שחברת הכנסת רחל עזריה הסכימה להתניות. רבותיי, יש בקשה להתנגד של חברת הכנסת פנינה תמנו-שטה. בבקשה, גברתי, עד שלוש דקות לרשותך.
<< דובר >> פנינה תמנו (יש עתיד): << דובר >>
גברתי היושבת-ראש, חברי כנסת נכבדים, אחת העוולות הגדולות ביותר בהפצה של תמונות, של שמות, של הרוגים, של נפגעים, אינה מתחילה בזה שהם כבר מופצים על ידי הציבור ועל ידי שותפים של אזרחים. אני חייבת לעמוד על עבודת הקודש של כוחות הביטחון – הן מד"א, הן המשטרה, כוחות איחוד הצלה, זק"א – אבל כאשר אנשים שבאים מתוקף תפקידם לזירה – –
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
שנייה, גברתי. דקה. אני מצטערת. רבותיי, יש רעש מאוד גדול באולם.
<< דובר_המשך >> פנינה תמנו (יש עתיד): << דובר_המשך >>
– – גם אם היא זירה שתחומה על ידי המשטרה כזירה אזרחית, נקרא לזה, ולא פיגוע או נפגעים של כוחות הביטחון, עדיין אני שואלת איפה אחריותם של בעלי התפקידים, שעושים עבודת קודש. לצערי, אני התוודעתי למקרים של אנשים שהגיעו מתוקף תפקידם כדי להגיש עזרה או לסייע בחקירה, ופשוט הוציאו את הסלולר שלהם, צילמו תמונה אחת, והיא עברה לקבוצה במשפחה, ומשם הדרך גם לפרסום מאוד מאוד קצרה. לאחרונה נחשפתי למקרה של ילדה – של ילדה – שנחשפה לפרסום חצי שעה מקרות האירוע שבו אימה נפצעה. הדברים האלה מתחילים גם באכיפה שצריכה להיות ברורה כלפי אנשי ביטחון ואנשים שמגיעים מתוקף תפקידם.
לכן, צריך לדאוג לכך שכל אחד מבין את תפקידו ומבין שגם אם יש לו גישה מתוקף תפקידו לזירת אירוע תחומה, הוא לא יכול פשוט להוציא את הטלפון, לצלם ולשלוח למשפחה או להדליף לתקשורת. הנזקים שנגרמים – לא רק אחרי שפורסמו ברבים – הנזקים שנגרמים למי שבאופן ישיר קשור לבן המשפחה אלה נזקים שקשה מאוד לאמוד אותם. וכל עוד אנחנו בבית הזה לא נטיל אחריות נזיקית – כי אני מאמינה שגם צריכה להיות אחריות פלילית, אבל כל עוד אנחנו לא נטיל אחריות נזיקית גם על בעלי תפקידים, אני לא רואה איך אנחנו מצליחים להשתלט על התופעה הזאת. וכמו שאמרתי, זה לא אירוע אחד או שניים שמצלמים גופות ומצלמים נפגעים. לצערי, קטינים חשופים לפגיעה הזאת, ולכן אני מאוד מקווה שגם הצעת החוק שלי – שנמצאת בדרך – תעבור. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
תודה רבה לחברת הכנסת פנינה תמנו-שטה. בבקשה, חברת הכנסת רחל עזריה יכולה, רשאית, לחזור לכאן ולשכנע אחרת. עד שלוש דקות לרשותך, גברתי.
<< דובר >> רחל עזריה (כולנו): << דובר >>
חברת הכנסת פנינה תמנו-שטה, אני לא רואה אותך – הינה, את שם, מאחור. מאז שהצעת החוק הגיעה לוועדת שרים פנו אליי לא מעט חברי כנסת בבקשה להרחיב את הצעת החוק גם לאירועים פרטיים, וגם הראו לי תמונות מזעזעות שמופצות ברשת עוד לפני שאנשים יודעים שבני משפחתם נפגעו, נרצחו – לא רק כוחות הביטחון.
אני מקווה להרחיב. אני לא יודעת אם יהיה אפשר – זה גם תלוי במשרד המשפטים. אנחנו נתחיל את הדיונים בוועדה, ואני מאוד מקווה שיהיה אפשר להרחיב את זה גם לנושאים אחרים. ראינו גם לאחרונה, עם רונה רמון, זיכרונה לברכה, שעוד לפני שהיא נפטרה כבר הופצו שמועות, וכולם מגלגלים אותן. אני חושבת על הילדים שלה, על החוויה שהם חווים – – –
<< קריאה >> פנינה תמנו (יש עתיד): << קריאה >>
אני מדברת על כוחות הביטחון שבאים מתוקף תפקידם.
<< דובר_המשך >> רחל עזריה (כולנו): << דובר_המשך >>
אז נכון, אז יש פה עוד אספקטים. אפשר בהחלט לחשוב עליהם. אני עדיין קוראת לכולם להצביע בעד החוק. נראה לי שזה יהיה מכובד לכנסת ישראל – – –
<< קריאה >> פנינה תמנו (יש עתיד): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> רחל עזריה (כולנו): << דובר_המשך >>
תודה רבה.
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
תודה רבה לחברת הכנסת רחל עזריה.
רבותיי, אנחנו עוברים להצבעה. נא לשבת. חברי כנסת שמעוניינים להצביע, נא לחזור למקומכם. כעת אנחנו נצביע על הצעת חוק איסור פרסום והפצת שמות נפגעים, התשע"ט–2018, בקריאה טרומית. מי בעד? מי נגד?
הצבעה מס' 1
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 86
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק איסור פרסום והפצת שמות נפגעים, התשע"ט–2018, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
86 חברי כנסת בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת כי הצעת חוק איסור פרסום והפצת שמות נפגעים, התשע"ט–2018, עברה בקריאה טרומית, ועוברת לוועדת החוקה, חוק ומשפט להכנה לקריאה ראשונה.
<< הצח >> הצעת חוק גירוש משפחות מפגעים על רקע לאומני, התשע''ז–2016 <<הצח >>
[הצעת חוק פ/3458/20; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
רבותיי, אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה – הצעת חוק גירוש משפחות מפגעים על רקע לאומני, התשע"ז–2018. ההצעה נומקה ב-7 בנובמבר 2018, לכן אנחנו מזמינים את השר יריב לוין להשיב על ההצעה. עד עשר דקות, אדוני, בבקשה.
<< דובר >> שר התיירות יריב לוין: << דובר >>
זו ההצעה הבאה, לא? נדמה לי שהלוח לא מעודכן, נכון?
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
אנחנו כרגע דנים על הצעת חוק גירוש משפחות מפגעים על רקע לאומני.
<< דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >>
כן. לכן אני אומר – פשוט, הלוח לא מעודכן.
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
הינה, עכשיו עדכנו את זה.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >>
אני מניח שעשר דקות, אלא אם כן יגידו לי לרדת. הכוונה היא לעשר דקות, אלא אם כן מישהו יגיד לי קודם. אני פועל לפי – את יודעת – קצב הגיוס.
<< קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >>
לפי השעון של יו"ר הקואליציה.
<< דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >>
כן, שעון עליזה. גברתי היושבת-ראש, כבוד חבריי השרים, חברות וחברי הכנסת, אני מתכבד להשיב בשם הממשלה על אחת מהצעות החוק היותר-חשובות שהובאו כאן לכנסת, ביוזמתו של חברי חבר הכנסת מוטי יוגב.
אנחנו נמצאים בעיצומו של מאבק קשה ומתמיד בטרור. אם בעבר ההתמודדות עם טרור הייתה התמודדות שהיא בעיקרה מול טרור מאורגן של פעולות מתוכננות מראש, לאורך זמן, מוכוונות על ידי ארגונים – לא רק ברמה האידיאולוגית, לא רק בהיבט של ההסתה, אלא גם ברמה התכנונית והביצועית בפועל – הרי הטרור הולך ומקבל ולובש צורות הרבה יותר מגוונות ושונות. הביטוי הכי בולט לשינוי הזה הוא אולי ההתגברות המאוד-משמעותית של מה שמכונה טרור יחידים – טרור של אנשים, רוצחים שפלים, שבעצם קמים, לפעמים בבוקר, לפעמים אחרי תהליך מסוים שהם עוברים, ויוצאים כדי לבצע מעשה של רצח ברוטלי, ללא שום קשר ישיר בינם לבין איזושהי מפקדה שמכוונת את הדבר הזה מלמעלה.
אין ספק שהיכולת להיאבק בטרור איננה תלויה אך ורק ביכולת לאתר, באופן מודיעיני, את הפעולות המתוכננות מראש. זהו דבר שהוא כמובן מאוד מאוד קשה כאשר מדובר באותו טרור יחידים מן הסוג הזה שתיארתי קודם. לסביבתו של אותו טרוריסט ואותו מחבל יש לא רק תרומה אלא תרומה מכרעת, מרכזית, לפעמים. בהרבה מאוד מקרים זו תרומה שאין בלתה ליכולת להביא למצב שבו המחבל לוקח איזשהו רעיון שאולי עובר במוחו ובאמת מוציא אותו אל הפועל. ההשפעה הסביבתית הזאת היא השפעה דרמטית והשפעה מתמשכת. אין שום ספק שאם נצליח לעקור את ההשפעה הסביבתית הזאת או לצמצם אותה, באופן ישיר נייצר הפחתה של פעולות הטרור האלה. כאשר הטרוריסט יוצא ומבצע את מה שהוא עושה מתוך ידיעה שמשפחתו תומכת בו, וחבריו תומכים בו, והוא יהפוך לגיבור ויקימו סוכת אבלים לכבודו, ובני המשפחה מעודדים אותו לעשות את הדבר הזה, אין שום ספק שהסיכוי שהוא יצא ויבצע את הפעולה הזאת גדול בהרבה מאשר במצב שבו סביבתו הקרובה פועלת הפוך – פועלת להניא אותו מלבצע את העניין הזה.
עכשיו צריך לומר עוד דבר: לצערי הרב, אותה רשות פלסטינית – שמשום מה יותר מדי פעמים אנחנו שומעים שהיא אמורה להיות פרטנר לאיזשהו תהליך ושותף לשלום, כביכול – הרשות הזאת מממנת ומעודדת ומשלמת לטרוריסטים ולמשפחותיהם, ויוצרת בעצם תמריץ כלכלי נוסף שמעודד את הרוצחים האלה לצאת ולרצוח. לכן, אם אנחנו רוצים להתמודד עם העניין הזה, אין ספק שהכלי של גירוש משפחות של אותם טרוריסטים – לא סתם בגלל היותן משפחות של הטרוריסט, אלא כאשר מדובר במשפחות שמעודדות את הטרוריסט, נותנות לו גיבוי, מעודדות אותו לעשות את הפיגוע הרצחני, ולאחר הפיגוע הזה מהללות אותו, משבחות אותו, מדפיסות פלקטים לכבודו, מחלקות ממתקים למי שמגיע אליהם כדי לעודד ולברך על הפעולה הזאת – אין ספק שאם אנחנו ננקוט את הצעד הזה ולמשפחות האלה יהיה ברור שיש מחיר אישי כבד שהן תשלמנה, יש בהחלט סיכוי שאנחנו נייצר הרתעה הרבה יותר משמעותית ונשנה את המשוואה הזאת.
עכשיו, גברתי היושבת-ראש, אני אומר יותר מזה. אנחנו נמצאים היום במסלול שבו אל מול המשפחות עובדת רק מערכת של תמריצים, של מתן כספים, של מתן כבוד, של לחץ סביבתי לעשות את הדברים האלה. כנגד הדבר הזה לא עומדת שום הרתעה. ברור לחלוטין שכאשר משפחה תדע ששליחת בן המשפחה לבצע את הפיגוע היא לא דבר שיעלה במחיר רק לאותו רוצח אלא יקרין על המשפחה כולה, יהיו קולות לא מעטים בתוך כל משפחה כזאת שהדבר הזה ירתיע אותם ויפעלו כדי למנוע את הדבר הזה; אגב, יכול בהחלט להיות שאפילו עד כדי מקרים שבהם הם יתריעו בפני את גורמי הביטחון שלנו על הכוונה הזאת, על מנת למנוע את האירוע ולמנוע מהם את הגורל הזה, של הגירוש.
לא מדובר בענישה קולקטיבית. לא מדובר באיזו ענישה של חפים מפשע. מדובר בענישה ישירה למי שהניע את אותו מחבל לבצע את הפיגוע, או למי שלאחר מכן נתן גיבוי וחגג את הפיגוע, ובדרך הזאת הניע את הבאים אחרי אותו מחבל ללכת בדרכו. אני חושב שזה דבר צודק, זה דבר נכון.
עכשיו אני אומר עוד דבר. שמעתי אמירות מפי משפטנים בכירים – שאני מעריך אותם ואני מעריך את כוונותיהם הטובות – שמדובר כביכול באיזה חוק שאיננו חוקתי, באיזה חוק שאי-אפשר להגן עליו וכדומה. אני רוצה לומר בצורה הברורה ביותר: עם כל הכבוד, למדינת ישראל אין חוקה, ואני גם לא מכיר אף מדינה בעולם שיש לה חוקה שנותנת הגנה למשפחות של רוצחים שמעודדות את הרוצחים האלה לצאת ולרצוח, ושחוגגות עם הרוצחים האלה את הצלחת הפיגוע הרצחני. שום חוקה, של אף מדינה בעולם, לא נותנת הגנה לדברים מן הסוג הזה. להפך, במדינות רבות בעולם מענישים במלוא החומרה. במדינת ישראל, שבה אין חוקה, אני חושב שיש, אולי – וחייבת להיות – שורת היגיון, ושורת ההיגיון היא שמי שמעודד לרצוח, מי שמעודד טרור, מי שמעודד לבצע פיגועים, משלם מחיר ונענש – –
<< קריאה >> יוסי יונה (המחנה הציוני): << קריאה >>
יש ראיות, השר. השר, אבל יש דיני ראיות.
<< דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >>
– – ולא נהנה מהגנה ויכול לחגוג את הצלחת הפיגועים כאילו שום דבר לא קרה.
<< קריאה >> יוסי יונה (המחנה הציוני): << קריאה >>
להתעלם מדין הראיות, השר? יש הליך משפטי הוגן.
<< דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >>
עכשיו אני אומר דבר פשוט מאוד, חבר הכנסת יונה. חבר הכנסת יונה, אני אומר לך את האמת: אני חושב שמערכת המשפט שלנו כשלה וכושלת כשל גדול מאוד בכלים שהיא נותנת להתמודדות עם הטרור. דרך המלך הפשוטה, הברורה, הייתה צריכה להיות שמי שמעורב בדבר כזה נענש בענישה חמורה ביותר, אלא שלצערי הרב, מטילים עלינו פעם אחר פעם כבלים משפטיים, עד כדי מצב שאנחנו עדים לו גם בתוך האולם הזה, שמי שתומך בטרוריסטים, ומשבח אותם, ומעודד אותם, וקורא לרוצחים שהידים ונותן להם במה, כבוד וגיבוי ציבורי, יושב בכנסת הזאת ומקבל מימון מכספי משלם המיסים.
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
תודה.
<< דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >>
זו מערכת המשפט שלנו. אלה בדיוק אותם אנשים – – –
<< קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >>
גברתי, תם זמנו.
<< קריאה >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << קריאה >>
דיברנו על זה בנשיאות. צריך להקפיד על הזמן של השרים.
<< דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >>
אלה בדיוק אותם אנשים – – –
<< קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >>
נא לרדת. נא לרדת מהדוכן. זמנך נגמר.
<< דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >>
חבר הכנסת חסון, התחלתי דקה וחצי אחרי שהשעון פעל. אלה בדיוק אותם – בדיוק אותם אנשים – – –
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
תודה, אדוני השר. נא לסיים.
<< דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >>
אלה בדיוק אותם אנשים שהיום אומרים לנו שזה לא חוקתי, ואנחנו, את הדבר הזה לא יכולים לקבל.
לכן, אני קורא לכנסת לתמוך בהצעת החוק החשובה – –
<< קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >>
נא לרדת. נא לרדת מהדוכן. זמנך נגמר. נא לרדת מהדוכן.
<< דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >>
– – להצביע בעוצמה ובאמירה ברורה – –
<< קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >>
זה לא בסדר. אתם דיברתם על זה בנשיאות – – –
<< דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >>
– – נגד הטרור, נגד הטרוריסטים.
<< קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >>
– – – לאופוזיציה שנייה וחצי.
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
תודה רבה, אדוני. תודה רבה לשר יריב לוין. רבותיי, יש בקשה להתנגד מכמה חברי כנסת. חברת הכנסת שלי יחימוביץ, בבקשה. אני יכולה לתת – יש בקשה מחמישה חברי כנסת, אבל אני נותנת רק לאחד. בבקשה, גברתי, עד שלוש דקות לרשותך.
<< דובר >> שלי יחימוביץ (המחנה הציוני): << דובר >>
גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, השר לוין, אם הייתי ילדה הייתי אומרת: לא, כי החמאס. לא, כי החמאס. אלה צדיקים גדולים, ואלה – הרשות הפלסטינית – האויבים שלנו. היום שאלו אותי בריאיון ברדיו למה אני מתנגדת – הרי יש ממשלת ימין, והיא מיישמת דרך של ימין. תגידו, זה ימין? לחזק את החמאס ולהחליש את הרשות הפלסטינית? לגרז ולשמן את החמאס, להעצים את כוחו, להגדיל את כוחו של הנייה, ולפגוע ברשות הפלסטינית – שבעצם הדקות האלה בכירי הרשות וכוחות הביטחון של ישראל מטכסים יחד עצה, ונוקטים פעולות למנוע פיגועים? יש בזה איזשהו היגיון? יש בזה ימין? מה ימין בזה?
אתם הולכים עכשיו להצביע עבור שני חוקים שדגל שחור מתנוסס מעליהם: 1. שמערכת הביטחון, ראש השב"כ, כל זרועות הביטחון אומרים לכם: אל תעבירו את החוקים האלה. הם מציתים אש, הם מזיקים; 2. שהיועץ המשפטי לממשלה – שמעולם לא שמעתי אותו נחרץ כל כך – אומר שאלה חוקים לא חוקתיים, שהם נגד החוק הבין-לאומי, ואתם יודעים שהם יכולים להקים עלינו גם את בית הדין בהאג. והדבר הכי אבסורדי – ראש הממשלה לא רוצה את החוקים האלה.
זו לא ממשלת ימין, זאת ממשלת ימין קיצוני במיוחד, כי את כל היוזמות האלה – מי מוביל? סמוטריץ ומוטי יוגב. קואליציה שלמה: ליכוד, כחלון ועוד כהנה וכהנה, המפלגות החרדיות, שהן מתונות בעמדותיהן, כולן – ברכותיי, השר בנט – כולן מיישמות את תוצאות הלחץ של הגורמים הקיצוניים אפילו במפלגתך שלך – –
<< קריאה >> שר החינוך נפתלי בנט: << קריאה >>
אני בעד, אני בעד.
<< דובר_המשך >> שלי יחימוביץ (המחנה הציוני): << דובר_המשך >>
– – שאתה מתון לעומתם. אלה החוקים שלהם – אני מסתכלת: מוטי יוגב וסמוטריץ. אני חייבת לומר לכם, אני הלכתי לישון בתחושת תעוקה, בגלל שסברתי שמה שאירע בצומת מגידו זה פיגוע – תחושת תעוקה כי חששתי לגורל הקורבנות ותחושת תעוקה כי ידעתי שזה יוליד עוד שורה של חוקים הזויים ומטורפים שיגרמו לדם, ואובדן, והסלמת המצב הביטחוני. אתם פוגעים בביטחון המדינה. התעוררתי, לא היה לי נעים – הרגשתי קצת הקלה שזה אירוע פלילי, שלא נחווה בעקבותיו עוד איזו שורה של חוקים הזויים. אתם פוגעים בביטחון המדינה, זה מה שאתם עושים, בעבור חופן, כמה צ'ופרים פופוליסטיים, אולי, לציבור קיצוני במיוחד. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
תודה רבה לחברת הכנסת שלי יחימוביץ. חבר הכנסת מוטי יוגב, כיוזם החוק, יכול לקבל עד שלוש דקות לתגובה. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך.
<< דובר >> מרדכי יוגב (הבית היהודי): << דובר >>
בבקשה, גברתי יושבת-ראש הישיבה, שיעשו קצת שקט. ראוי לעשות קצת שקט. חבריי השרים, חבריי חברי הכנסת, אורחים יקרים, חובתה הבסיסית של כל – גברתי היושבת-ראש, גברתי היושבת-ראש, אני מבקש שתעצרי. אי-אפשר לדבר – – –
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
אתה צודק, אדוני.
<< דובר_המשך >> מרדכי יוגב (הבית היהודי): << דובר_המשך >>
גם את מדברת.
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
חבריי חברי הכנסת והיועצים היקרים, נא להירגע, שלא נצטרך לבקש להוציא אתכם החוצה. זה מאוד מפריע בדיון.
<< דובר_המשך >> מרדכי יוגב (הבית היהודי): << דובר_המשך >>
טוב, תני לי את זמני.
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
תן להם עוד כמה שניות. דנית, בבקשה, תעשי שם סדר.
<< דובר_המשך >> מרדכי יוגב (הבית היהודי): << דובר_המשך >>
תני לי בבקשה את זמני, טלי.
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
כן, אני מחזירה לך את הזמן שלקחתי. בבקשה, אדוני.
<< דובר_המשך >> מרדכי יוגב (הבית היהודי): << דובר_המשך >>
חבריי השרים, חבריי חברי הכנסת, אורחים יקרים – –
<< קריאה >> ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
האיש שבא לגרש. תתבייש.
<< דובר_המשך >> מרדכי יוגב (הבית היהודי): << דובר_המשך >>
– – חובתה – –
<< קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
זו כנסת מטורפת.
<< דובר_המשך >> מרדכי יוגב (הבית היהודי): << דובר_המשך >>
– – הבסיסית – – –
<< קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
אתם מגרשים – – –
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
סליחה, סליחה, מה זה?
<< קריאה >> ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
– – – פאשיסטים – – –
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
חבר הכנסת זחאלקה, אני קוראת אותך לסדר פעם ראשונה.
<< קריאה >> ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
מה הם עושים?
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
חבר הכנסת אחמד טיבי, אני קוראת אותך לסדר פעם ראשונה.
<< קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
נמאסתם. לא תצליחו לדכא את – – –
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
חבר הכנסת אחמד טיבי, אני קוראת אותך לסדר פעם שנייה.
<< קריאה >> מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
– – – לא – – –
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
חבר הכנסת מסעוד גנאים, אני קוראת אותך לסדר פעם ראשונה.
<< קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
זה חוק – – –
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
אני קוראת אותך לסדר פעם שנייה. חבר הכנסת אחמד טיבי, אני קוראת אותך לסדר פעם שלישית.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< קריאה >> ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
אתה – – – אתה – – – אתה – – –
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
חבר הכנסת זחאלקה, אני קוראת אותך לסדר פעם שלישית.
<< קריאה >> ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
אתם פושעים – – –
<< קריאה >> מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
חבר הכנסת מסעוד גנאים, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה.
<< קריאה >> ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
זה לא שלך – – –
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
חבר הכנסת מסעוד גנאים, אני קוראת אותך לסדר – –
<< קריאה >> ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
תסתלק – – –
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
– – פעם שלישית.
<< קריאה >> ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
תסתלק מכאן – – – תסתלק מכאן. אין לך מקום.
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
נא לצאת מהאולם.
<< קריאה >> ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
מנוול. שודד. גזען.
<< קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >>
תגנה את הטרור.
<< קריאה >> ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
– – –
<< קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >>
תגנה את זה.
<< דובר_המשך >> מרדכי יוגב (הבית היהודי): << דובר_המשך >>
אנחנו נשמור על הדמוקרטיה במדינה יהודית ודמוקרטית.
<< קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
אנחנו – – – יא זבל.
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
תודה. אני מבקשת לצאת מהאולם.
<< קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
– – – יא זבאלה.
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
תודה.
(חברי הכנסת אחמד טיבי, ג'מאל זחאלקה ומסעוד גנאים יוצאים מאולם המליאה)
<< קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >>
הם מגינים על מחבלים. זה להגן על מחבלים.
<< קריאה >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
אני שוב מוסיפה לך דקה, אדוני. בבקשה.
<< קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >>
עשו לך – – – תגיד להם תודה.
<< דובר_המשך >> מרדכי יוגב (הבית היהודי): << דובר_המשך >>
חובתה הבסיסית של כל ממשלה בישראל – –
<< קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> מרדכי יוגב (הבית היהודי): << דובר_המשך >>
– – להגן – –
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
חבר הכנסת יואל חסון, גם אותך – –
<< דובר_המשך >> מרדכי יוגב (הבית היהודי): << דובר_המשך >>
– – על חיי אזרחיה.
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
– – גם אותך לקרוא לסדר?
<< קריאה >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << קריאה >>
– – –
<< קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >>
תגיד להם תודה.
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
חבר הכנסת יואל חסון. אני קוראת – – –
<< דובר_המשך >> מרדכי יוגב (הבית היהודי): << דובר_המשך >>
בראשית דבריי, אני מבקש – –
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
חבר הכנסת יואל חסון, אני קוראת אותך לסדר פעם ראשונה.
<< דובר_המשך >> מרדכי יוגב (הבית היהודי): << דובר_המשך >>
– – אני מבקש להודות לשר החינוך נפתלי בנט, שלקח את – –
<< קריאה >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
חבר הכנסת חאג' יחיא, אני קוראת אותך לסדר פעם ראשונה.
<< דובר_המשך >> מרדכי יוגב (הבית היהודי): << דובר_המשך >>
– – החוק ודחף אותו.
<< קריאה >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
חבר הכנסת חאג' יחיא, אני קוראת אותך לסדר פעם שנייה. כן, נא להמשיך, אדוני.
<< דובר_המשך >> מרדכי יוגב (הבית היהודי): << דובר_המשך >>
אני מודה לשר נפתלי בנט, שלקח את החוק ודחף אותו למקום שבו הוא יציל חיים בישראל.
<< קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
כן.
<< דובר_המשך >> מרדכי יוגב (הבית היהודי): << דובר_המשך >>
ההרתעה היא אחת מאבני היסוד של ביטחון ישראל – –
<< קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
היום – – –
<< דובר_המשך >> מרדכי יוגב (הבית היהודי): << דובר_המשך >>
– – כדרך לצמצום פיגועים – –
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – –
<< דובר_המשך >> מרדכי יוגב (הבית היהודי): << דובר_המשך >>
– – להצלת חיים – –
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
– – נא להירגע.
<< דובר_המשך >> מרדכי יוגב (הבית היהודי): << דובר_המשך >>
– – ולשמירה על החוק והסדר.
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
אם את רוצה לצאת, אני אקרא גם אותך לסדר פעם ראשונה.
<< קריאה >> עיסאווי פריג' (מרצ): << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
בבקשה, גברתי.
<< קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
איזה מוסר אתה מוצא בחוקים האלה?
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, אני קוראת אותך לסדר פעם שנייה.
<< קריאה >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
חבר הכנסת יוסף ג'בארין, אני קוראת אותך לסדר פעם ראשונה.
<< קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
– – – מבין, הוא מבין.
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
תודה.
<< קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
היועץ המשפטי – זה לא מספיק.
<< קריאה >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
חבר הכנסת יוסף ג'בארין, אני קוראת אותך לסדר פעם שנייה.
<< דובר_המשך >> מרדכי יוגב (הבית היהודי): << דובר_המשך >>
ההרתעה היא מאבני היסוד בביטחון ישראל כדרך לצמצום פיגועים, להצלת חיים ולשמירה על החוק והסדר. הצעד המוצע בהצעת החוק הוכח כמרתיע, כמצמצם פיגועים וכמציל חיים. לא מדובר בהצעת חוק פופוליסטית, או בטרום בחירות. אני עוסק בסוגיה הזאת כ-25 שנה, עוד מהתקופה שהיינו מפקדי חטיבות ביהודה ושומרון – –
<< קריאה >> עיסאווי פריג' (מרצ): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> מרדכי יוגב (הבית היהודי): << דובר_המשך >>
– – בלימודי במכללה לביטחון לאומי; בשאלות שהעלנו בדיונים מה ירתיע את אותם רוצחים אכזריים מלבצע את זממם, מה ירתיע את בני משפחתם מלבצע את הפיגוע ואף למנוע מהרוצח לבצע את זממו. בכך הצלנו חיים.
<< קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
אפילו כשהיועץ המשפטי התנגד – – –
<< דובר_המשך >> מרדכי יוגב (הבית היהודי): << דובר_המשך >>
הסתמכנו בהצעה על התנגדות בג"ץ לגירוש ללבנון – ונאלצנו להחזיר את המגורשים מלבנון – או על התנגדות לגירושם לרצועת עזה, בהיותה אושיה נפרדת. על כן, ביקשנו חוק גירוש וצו תיחום למשפחת המחבל. לדוגמה, משפחתו של המחבל האכזרי משוויכה תגורש לדרום הר חברון. ערעור פרנסתו של אבי המחבל, הרחקת אם המחבל מהחמולה, הרחקת אחָיו הילדים ממוסדות החינוך – זה כלי מרתיע ומוסרי ממדרגה ראשונה, ואין ספק שיצמצם פיגועים ויציל חיים.
<< קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
על איזה מוסר הוא מדבר?
<< דובר_המשך >> מרדכי יוגב (הבית היהודי): << דובר_המשך >>
השימוש בכלי הזה ירתיע, יצמצם פיגועים; ממילא ברור שיצמצם גם את הצורך להשתמש בו. הצעתנו נסמכת על המלצת ראשי שב"כ רצופה, לאורך כל השנים, כולל של ראש השב"כ הנוכחי נדב ארגמן, ששמענו אותו יותר מפעם אחת בקולו – –
<< קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >>
למה הוא משקר? זה לא – – –
<< דובר_המשך >> מרדכי יוגב (הבית היהודי): << דובר_המשך >>
– – כשאמר מניסיונו ומהערכתו – –
<< קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >>
הוא מתנגד לחוק הזה. הוא – – – מתנגד לחוק הזה.
<< דובר_המשך >> מרדכי יוגב (הבית היהודי): << דובר_המשך >>
– – שגירוש מחבלים ובני משפחותיהם – –
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
חבר הכנסת טלב אבו עראר, אני קוראת אותך לסדר פעם ראשונה.
<< דובר_המשך >> מרדכי יוגב (הבית היהודי): << דובר_המשך >>
– – והרס בתי משפחות מחבלים – –
<< קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >>
מה זה השקר הזה?
<< דובר_המשך >> מרדכי יוגב (הבית היהודי): << דובר_המשך >>
– – הם כלים מועילים – –
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
חבר הכנסת יואל חסון, אני קוראת אותך לסדר פעם שנייה.
<< דובר_המשך >> מרדכי יוגב (הבית היהודי): << דובר_המשך >>
– – בארגז ההרתעה של ישראל.
<< קריאה >> טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> מרדכי יוגב (הבית היהודי): << דובר_המשך >>
זאת, לעומת עונש מוות, שאליו השב"כ התנגד. זה חוק מוסרי ממדרגה ראשונה, שבא לתת כלי מרתיע בידי מערכת הביטחון ומדינת ישראל; כלי שנועד להציל חיים.
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
נא לסיים, אדוני.
<< דובר_המשך >> מרדכי יוגב (הבית היהודי): << דובר_המשך >>
אני קורא לחבריי חברי הכנסת והשרים, גם לחבריי מהאופוזיציה, לתמוך בחוק המוסרי הזה – –
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
תודה.
<< דובר_המשך >> מרדכי יוגב (הבית היהודי): << דובר_המשך >>
– – ולהיות שותפים להצלת חיים. תודה.
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
תודה רבה לחבר הכנסת מוטי יוגב.
רבותיי, אנחנו עוברים להצבעה. נא לשבת, מי שמעוניין להצביע. גם אלה שהוצאו מהאולם יכולים לחזור להצבעה, בבקשה. כעת אנחנו נצביע על הצעת חוק גירוש משפחות מפגעים על רקע לאומני, התשע"ז–2016, בקריאה טרומית. מי בעד? מי נגד? נא להצביע.
הצבעה מס' 2
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 69
נגד – 38
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק גירוש משפחות מפגעים על רקע לאומני, התשע"ז–2016, לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה.
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
69 חברי כנסת בעד, 38 מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת כי הצעת חוק גירוש משפחות מפגעים על רקע לאומני, התשע"ז–2016, עברה בקריאה טרומית, ועוברת לוועדת החוץ והביטחון להכנה לקריאה ראשונה.
חבר הכנסת אורן אסף חזן, לפרוטוקול, מבקש להירשם כתומך.
<< הצח >> הצעת חוק יישובים ושכונות בהליכי הסדרה, התשע"ח–2018 << הצח >>
[הצעת חוק פ/5644/20; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
רבותיי, אנחנו עוברים להצעת חוק – חוץ וביטחון, זה מה שרשום. הכול בסדר. אמרתי, ואני חוזרת: הדיון עובר לוועדת חוץ וביטחון לקריאה ראשונה.
אנחנו עוברים להצעת חוק יישובים ושכונות בהליכי הסדרה, התשע"ח–2018, של חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ וקבוצת חברי הכנסת. כאן אני מבינה שיציגו את החוק שני חברי כנסת, כל אחד חמש דקות – בצלאל סמוטריץ וחבר הכנסת יואב קיש. בבקשה, אדוני, עד חמש דקות לרשותך.
<< דובר >> בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): << דובר >>
תודה רבה, חברתי – – –
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
רבותיי, מי שיפריע, אני אוציא אותו מהאולם. בואו נכבד את המקום שאנחנו נמצאים בו. יש היום הרבה אורחים, בני נוער, שנמצאים כאן. בואו נראה להם את הכבוד, לפחות מינימלי, שקיים במקום הזה.
<< דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): << דובר_המשך >>
תלמידי הישיבה התיכונית בירוחם. גברתי היושבת-ראש, הם שכנים שלך, טלי.
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
למה? תנו לחבר הכנסת להציג את החוק. יש לכם אפשרות להתנגד וזו ההזדמנות שלכם.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): << דובר_המשך >>
בואו נגיד רגע שלום לשכנים של גברתי היושבת-ראש מהישיבה התיכונית בירוחם, שיושבים למעלה.
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
באמת שכנים שלי. שלום לירוחם. עד חמש דקות, אדוני, לרשותך.
<< דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): << דובר_המשך >>
נכון, השכנים שלך.
גברתי היושבת-ראש, חבריי השרים, חבריי חברי הכנסת, הבית הזה יעביר, בעזרת השם, בדקות הקרובות מסר חד-משמעי לאויבינו הקמים עלינו לכלותנו, ויאמר להם שמי שינסה להחליש את האחיזה של העם היהודי בארץ ישראל, בארץ המולדת ההיסטורית והתנ"כית שלו, ישיג את ההפך הגמור.
<< קריאה >> עיסאווי פריג' (מרצ): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): << דובר_המשך >>
אם יש מישהו שחושב שבטרור וברצח של חפים מפשע ושל נשים וילדים ותינוקות בני יומם הוא יחליש אותנו, הוא ישיג את ההפך הגמור. האחיזה שלנו בארץ ישראל תלך ותתחזק, תלך ותתגבר. זה המסר המרכזי שיעבור מהבית הזה, ואני מצפה גם מהצד הזה של הבית הזה להעביר את המסר הזה, להתייצב נגד הטרור, נגד המחבלים, נגד האויבים שלנו. הוא בעד – בעד שיבת עם ישראל לארצו, בעד הציונות – –
<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >>
– – –
<< דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): << דובר_המשך >>
– – בעד הגאולה, בעד ההתיישבות. אתם, מפלגת העבודה, תנועת העבודה, שערך ההתיישבות היה חרות על דגלכם שנים, תתייצבו בעד כל התהליכים החשובים האלה.
<< קריאה >> עמר בר-לב (המחנה הציוני): << קריאה >>
– – – בצפון ובדרום – – –
<< דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): << דובר_המשך >>
עכשיו, במה אנחנו מדברים? אנחנו מדברים על כמה עשרות יישובים שמתגוררים בהם 6,000 משפחות, כ-6,000 בתי אב, כולם כולם שווי חובות, מלח הארץ, משרתים בצבא, עושים מילואים, משלמים מיסים, נשלחו אל היישובים האלה בשלושת העשורים האחרונים על ידי ממשלות ישראל השונות. אני, אגב, לא הייתי פה אז, אתם יודעים את זה. אני חדש פה. אבל לאורך שלושה עשורים מדינת ישראל על ממשלותיה וזרועותיה השונות תמכו, עודדו, בירכו, מימנו והקימו – אגב, זה לשבחם ייאמר – הקימו כחלק ממפעל ההתיישבות המפואר ביהודה ושומרון גם את אותם יישובים צעירים, משיקולים אידיאולוגיים – –
<< קריאה >> יוסי יונה (המחנה הציוני): << קריאה >>
אין לך מונופול על הטעות, זה בסדר.
<< דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): << דובר_המשך >>
– – ציוניים, לאומיים, ביטחוניים. לא מעט מן היישובים האלה הוקמו מייד אחרי פיגוע, כתשובה ציונית הולמת, אבל בעיקר גם כמענה ביטחוני – על ציר 60 כמו גבעת אסף; חרשה, שיושבת בגוש טלמונים-דולב וחולשת על חצי מדינה, ואוי ואבוי מה יקרה אם האויבים שלנו יחזיקו ברכס כזה. מגוון שיקולים.
היישובים האלה, למרבה הצער, לא הוסדרו עד היום, מכל מיני סיבות – אגב, חלקן מדיניות. לגיטימי.
<< קריאה >> עמר בר-לב (המחנה הציוני): << קריאה >>
אתה אומר שההתיישבות היא רק כתגובה, סמוטריץ.
<< דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): << דובר_המשך >>
באה הממשלה ואומרת: אני רוצה לפתח התיישבות, אני רוצה להקים אותה – שוב, ערכית, אידיאליסטית, ציונית, לאומית, ביטחונית – אבל אני לא רוצה לשלם מחירים מדיניים, אז אני משחקת איזה משחק כזה של "נדמה לי". אני מקימה, משלמת, מממנת, מביאה כבישים, חשמל, בונה בתים, אבל לא מסדירה עד הקצה. בלי תרועות חצוצרה. לפעמים השיקולים אחרים – ביורוקרטיה, משפטיזציה שמשתלטת כאן ומכלה כאן כל חלקה טובה.
<< קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >>
ברור, ברור.
<< דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): << דובר_המשך >>
התוצאה היא בלתי מתקבלת על הדעת, קודם כול ערכית, כי אי-אפשר לפתח את היישובים האלה, אי-אפשר להקים בהם מאות ואלפי יחידות דיור שאנחנו רוצים להקים ביהודה ושומרון, אבל גם אזרחית, כי בסוף אותם תושבים לא מקבלים שירותים בסיסיים, מוניציפליים, שמדינה מחויבת לאזרחיה. ושוב, הם לא פלשו לשם; הם לא הקימו את זה לבד; הם לא עבריינים. הם מלח הארץ, ונשלחו לשם בברכתן של כל הממשלות השונות – –
<< קריאה >> נחמן שי (המחנה הציוני): << קריאה >>
לא מלח הארץ, סוכר הארץ.
<< דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): << דובר_המשך >>
– – אגב, כולל – וברושי היה עוזר שר הביטחון באותה תקופה – כולל ממשלות שמאל שהבינו את החשיבות האסטרטגית של ההתיישבות במקומות האלה.
לפני שלוש וחצי שנים הוקמה הממשלה הזאת, והיא רוצה ומחויבת, מכוח המנדט שהיא קיבלה, להסדיר את ההתיישבות הזאת כחלק מפיתוח ההתיישבות כולה ביהודה ושומרון. לפני שנה וחצי הממשלה הזאת קיבלה החלטה, החלטת קבינט, שקיבלה תוקף של החלטת ממשלה, אבל בפועל ההסדרה מתעכבת, בעצלתיים, ויש מי שטורחים לתקוע מקלות בגלגליה, ועוד פעם, כולם מן הסתם עם טוהר של כוונות ורצונות טובים. בפועל יש עוד מקל ועוד מקל ועוד מקל, והגלגלים האלה לא מסתדרים, וכאשר הגלגלים של הממשלה תקועים, זה בדיוק המקום של הכנסת לבוא ולומר דברים ברורים.
החוק הזה אומר דבר ברור: הוא קובע תקופה של שנתיים שבמהלכה הממשלה תצטרך לסיים את הליכי ההסדרה. החוק קובע שבתקופת הביניים שמכאן ועד להסדרה היישובים האלה ותושביהם – כפי שאמרתי, אזרחים שווי חובות – יהיו גם שווי זכויות ויקבלו גם שירותים מוניציפליים. יפנו שם זבל, יעשו שם כבישים, יחברו שם חשמל, יתייחסו אליהם כמו אך אזרח לכל דבר ועניין, בלי שמבקר המדינה יגיד שהמועצה עושה את זה בחוסר סמכות, וכמובן, באותה תקופה גם יותלו הליכי האכיפה; הרי לכולם, לכל בר-דעת ברור שהיישובים שעומדים להסדרה, אין מה סתם לבזבז משאבים ולפגוע במתיישבים ולהרוס אותם.
אני כמובן מודה לחברי ושותפי יואב קיש, יושב-ראש שדולת ארץ ישראל, על ההובלה המשותפת של החוק הזה. אני מודה מאוד מאוד לכל חברי הממשלה – החוק הזה עבר פה אחד בוועדת שרים לחקיקה. פה אחד. הוא יעבור, בעזרת השם, עכשיו פה אחד עם קואליציה, ואני מקווה גם אופוזיציה. אני רוצה לברך את ישראל ביתנו – –
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
נא לסיים.
<< דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): << דובר_המשך >>
– – ואת אביגדור ליברמן, חבר הכנסת, על התמיכה – בעיניי צודקת, עניינית – בחוק הזה, בלי שיקולים של קואליציה–אופוזיציה. אנחנו מתחילים לעשות היסטוריה. אנחנו נקדם את החוק הזה בעזרת השם מהר, ונסיים אותו תוך כמה שבועות. תודה.
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
תודה רבה לחבר הכנסת בצלאל סמוטריץ. חבר הכנסת יואב קיש, בבקשה. גם לרשותך עד חמש דקות.
<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>
תודה, כבוד היושבת-ראש. שרות ושרים, חברות וחברי הכנסת, גם אני אפתח בתודה – במה שסיים ידידי חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ – על העבודה המשותפת בשדולת ארץ ישראל ועל העשייה המשותפת פה – יש לנו עוד נקודת זכות להיות על הדוכן הזה בזכות זה – וכמובן לכל השרים ולכל החותמים על החוק, מסיעות רבות מהקואליציה. אני רוצה להודות לכולכם.
ספציפית לגבי העניין, וחשוב לי לומר את זה בצורה הכי ברורה: אנחנו במהלך ארוך רוצים להסדיר את ההתיישבות הצעירה ביהודה ושומרון. יש לנו בליכוד, דרך אגב, גם החלטת מרכז ליכוד שמדברת על החלת ריבונות על כל ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון. מבחינתי זהו צעד – – –
<< קריאה >> יוסי יונה (המחנה הציוני): << קריאה >>
על כל יהודה ושומרון?
<< דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >>
כל ההתיישבות היהודית, רחבי ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון. ואני אומר בצורה הכי ברורה: זה צעד ראשון – נוסף, בכיוון; לא ראשון, כי כבר עשינו כמה מהלכים, אבל צעד מאוד מאוד חשוב. אנחנו הגענו למציאות אבסורדית שיש החלטת קבינט שלא מצליחים לממש אותה, ולכן החלטנו לקדם, בעצם על בסיס החלטת הקבינט הזאת, את הצעת החוק הזאת. אין בה שום סתירה להחלטת הממשלה.
אני רוצה להתייחס בכמה מילים לדברי היועץ המשפטי לממשלה. אנחנו מסדירים התיישבות שנבנתה בתום לב. אין פה עניין לעשות מהלך שאיננו כזה.
<< קריאה >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
זה שטח כבוש.
<< דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >>
זו התיישבות שבניגוד לדבריך נשלחה בהוראת ממשלה לשם, והאנשים שם, מגיע להם לקבל את הזכויות הבסיסיות של החיים. ואני יכול להקריא מהצעת החוק: אנחנו אומרים שהרשות המקומית תוכל לתת להם שירותים; מים באופן סדיר; שמשרדי הממשלה יוכלו לתת להם סיוע בתשתיות, מבני חינוך, מבני ציבור, חברת חשמל. הרי האבסורד שנוצר כיום זה שמבקר המדינה יכול לבוא לראש רשות שנותן להם את השירותים האלה – לבוא אליו בטענות. את הדבר הזה אנחנו רוצים להסדיר, ונסדיר בחקיקה.
יש שאלה אחת לגבי משך הזמן. אנחנו בחוק הקצבנו שנתיים להשלמת ההליכים האלה. זה באמת עניין שהוא לרוב קצת יוצא דופן, איך אתה מקציב זמן, אבל אנחנו אומרים בצורה מאוד ברורה: הדבר הזה צריך להיעשות. ההשתהות שחווינו בהתנהלות הממשלה – דרך אגב, לא בגלל הדרג הנבחר; לרוב זה בגלל תהליכים, מוטיבציות כאלה ואחרות בקרב גורמים כאלה ואחרים לעכב ולסכל את המהלך הזה. אנחנו פה נותנים כתף לממשלה, מחזקים אותה גם מהבית הזה בהובלה של המהלך הזה. אנחנו לא הולכים לצאת בהתרסה, גם לא נגד עמדת היועץ. נשמע אותו בוועדה, נדון בכובד ראש בכל הנושאים שכביכול מטרידים אותו.
<< קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >>
אתה יודע שהחוק הזה לא יעבור.
<< דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >>
בוודאי שיעבור. אני אפעל בהקדם. אני גם רוצה – – –
<< קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >>
אתה יודע את זה. אתה משקר לציבור שלך.
<< דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >>
אני גם מקווה שהוא יגיע לוועדת הפנים בראשותי, שתוכל לקדם אותו בהקדם המרבי והאפשרי.
<< קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >>
ואני אומר לך יותר מזה, חברי יואל חסון: מדובר בהחלטת קבינט קיימת. אין פה המצאות.
<< קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >>
אז לא צריך חוק.
<< דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >>
בוודאי שצריך. זאת בדיוק הסיבה שאנחנו נתקלים בבעיות שלא מאפשרות לממשלה להתקדם, בוודאי לא בקצב הראוי.
אני רוצה, דרך אגב, לחזק את הצוות שהוקם על ידי ראש הממשלה. בזמנו, דרך אגב, זה הובל על ידי מי שהיה דאז מזכיר הממשלה, היום היועץ המשפטי לממשלה, מנדלבליט, שהתחיל את המהלך. רק לאחרונה הוא אישר את סעיף 5, שמאפשר גם לטפל באותם מקרים שנעשו בעלייה לקרקע שנעשתה בתום לב בהובלת ממשלה. ראוי שהעניינים האלה יוסדרו. לא ראוי שאנחנו נמצא את עצמנו כל פעם מתעסקים באיזו בעיה ספציפית אחרת. הדבר הזה צריך לקבל קדימות, עדיפות. זה מה שהצעת החוק הזאת תאפשר. אני חושב שהיא אכן בסופו של דבר תאפשר לנו לתת למתיישבי יהודה ושומרון, שהלכו לשם בשליחות הממשלה, את הדבר הכי בסיסי – תנאי החיים הדרושים. לא סתם לחוק הזה קוראים "תנאי מחיה". אני אומר, במהלך הזה אנחנו מבשילים צעד נוסף בשליחות שהציבור שבחר בנו שלח אותנו לעשות. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
תודה רבה לחבר הכנסת יואב קיש. תשיב שרת המשפטים חברת הכנסת איילת שקד. בבקשה, גברתי. עד עשר דקות לרשותך.
<< דובר >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר >>
גברת היושבת-ראש, חברי כנסת נכבדים, "המאחזים הם למעשה התנחלויות שהוקמו על ידי ממשלת ישראל מאז שנות ה-90, אך באופן לא רשמי ולא חוקי. ממשלת ישראל החליטה בשנת 1996 שלא להקים עוד התנחלויות חדשות, אך כדי לעקוף את המחויבות הפוליטית והבין-לאומית, הקימה את ההתנחלויות באופן לא רשמי וקראה להם 'מאחזים בלתי מורשים'" – מתוך ההסבר של שלום עכשיו למושג "מאחזים בלתי חוקיים".
יש גם עדות מהשטח של הדרך שבה התנהלו הדברים. יושב-ראש מועצת יש"ע לשעבר עדי מינץ סיפר בריאיון לנדב שרגאי בהארץ בשנת 2004 איך הכול קרה: לאורך שנים סבר הדרג המדיני שרצוי וניתן ליצור את הרצפים ההתיישבותיים הללו. המאחזים אינם נוער גבעות. מדובר בתכנון מדוקדק, בתפיסה של מקומות אסטרטגיים. המאחזים תואמו עם ראש הממשלה. ישב מי שישב עם ראש הממשלה ואמר לו: הנקודה הזאת חשובה לנו מבחינה אסטרטגית. ראש הממשלה חזר אליו אחרי כמה ימים ואמר לו: אתה צודק, זאת נקודה חשובה, צריך לתפוס אותה. מה?
<< קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאל: << קריאה >>
– – – תעלו.
<< דובר_המשך >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר_המשך >>
אומר לי השר אורי אריאל – שהיה העוזר של שרון, לא? מה שנקרא, הוא היה שם – אז שרון אמר לו: תעלו. אפילו בן-אליעזר ז"ל כשר ביטחון אצל שרון קלט את רוח המפקד, התיישר, אישר והנחה את המערכת לשתף פעולה – –
<< קריאה >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר_המשך >>
– – לכן הליך הרישוי והאישור של מרבית המאחזים יצא לדרך. בשלב מסוים שרון הפך את עורו ושינה את גישתו ב-180 מעלות. באותו שלב המערכת חדלה לשתף פעולה, אבל בשטח כבר היו 100 מאחזים, חלקם מאושרים, חלקם בתהליכי אישור. הכול היה מתואם. אנחנו לא פורעי חוק ולא היינו האיש הרע בסיפור הזה. עד כאן דבריו.
אני רוצה לספר לכם שבוועדת שרים לחקיקה, כשדיברנו על החוק הזה, חשבתי: איזה הבדל בין ממשלת ישראל הזאת לבין ממשלת ישראל בראשות הליכוד בשנת 2004. בשנת 2004 יושב-ראש הליכוד אז אריק שרון מבקש מטליה ששון, שהייתה בפרקליטות המדינה – – –
<< קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >>
אז הוא היה בליכוד או בקדימה?
<< דובר_המשך >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר_המשך >>
בליכוד. 2004. בשנת 2004 הוא מבקש מטליה ששון להכין דוח מאחזים בלתי חוקיים. איזה הבדל בין ממשלת הליכוד אז לבין ממשלת הליכוד היום, ואיזה הבדל גם במשרד המשפטים. אז ביקשו להכין דוח מאחזים בלתי חוקיים, והיום הממשלה מסדירה את המאחזים.
בדמוניזציה שהשמאל מבקש לייצר להתיישבות הצעירה ביהודה ושומרון נוצר הרושם כאילו מדובר בכמה פרחחים שעלו לקרקע תוך עימות עם חיילי צה"ל. כעת אנשי השמאל הם אנשי החוק והמשפט ומבקשים להיפרע מאותם פורעי חוק. אם כן, לא מדובר לא בנערים ולא בפרחחים. ההתיישבות הצעירה לא נולדה בחטא, לא הגיעו אליה במקרה ולא התיישבו בה תוך כדי נישול פלסטינים.
<< קריאה >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר_המשך >>
רוב היישובים הוקמו כחלק ממהלך אסטרטגי מתואם עם ממשלת ישראל, עם ראש הממשלה אריאל שרון, שהיה אז מורה ורבה של יושבת-ראש האופוזיציה ציפי לבני; אותו ראש ממשלה שכעבור שנים ספורות התהפך וביצע את תוכנית ההתנתקות.
היו סיבות טובות מאוד להקים את אותם יישובים, סיבות ביטחוניות וסיבות אסטרטגיות. כרגיל, מתיישבי יהודה ושומרון נרתמו למשימה והתייצבו כדי לסייע ולהתיישב, תוך ויתור על חיי נוחות שהיו מנת חלקם של יישובי הקבע. כך קמו לפני 20 שנה היישובים הוותיקים, כך קמו יישובי חומה ומגדל במאה הקודמת, כך פעלה הציונות מאז היווסדה.
<< קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >>
אבל אז לא הייתה מדינה.
<< דובר_המשך >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר_המשך >>
חניתה וחרשה – חד הם. אלא שארגוני שמאל קיצוני החליטו שאם הם לא מצליחים בקלפי, הם יעשו את זה באמצעות בג"ץ. כך החלה הצפת העתירות לפינוי יישובים שבהם מתגוררות עשרות משפחות עם ילדים. הם לא הסתפקו בפינוי ההתיישבות הצעירה, ועד מהרה החלו לדרוש גם פינוי של בתים מתוך יישובים ותיקים, כמו תשעת הבתים בעפרה.
מאז שנכנסתי לתפקידי כשרת משפטים הצבתי לעצמי כמה מטרות חשובות. שתיים מהן הן גיוון השופטים במערכת המשפט – אני שמחה שהצלחתי בכך; בית המשפט העליון היום ובתי המשפט האחרים מגוונים ומקצועיים הרבה יותר ממה שהיו בעבר – והמטרה השנייה הייתה חיזוק ההתיישבות ביהודה ושומרון ונורמליזציה של חיי התושבים שם. אין שום סיבה שתושב גוש עציון יופלה לרעה לעומת תושב הרצליה. גם כאן עשינו חריש עמוק. תשובות המדינה לבג"ץ השתנו ב-180 מעלות, ועברנו משיח של פינוי לשיח של הסדרה. במקום לשאול מתי מפנים אנחנו שואלים איך מסדירים. עצם העובדה שאנחנו עומדים כאן ומסדירים את ההתיישבות מוכיחה את ההצלחה של מדיניות הימין.
בשבוע שעבר, ביום חמישי, פרסם היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט חוות דעת שמאמצת את תקנת השוק, שתביא להסדרה של למעלה מ-2,000 בתים ביישובים רבים ביהודה ושומרון. אני מבקשת לנצל את ההזדמנות ולהודות ליועץ המשפטי על העבודה המקצועית והמדוקדקת שעשה, שנמשכה כמעט שלוש שנים.
אלא שחוות הדעת לא פותרת את בעיית כל ההתיישבות הצעירה, ולשם כך אנחנו הגשנו את הצעת החוק. ממשלת ישראל החליטה לפני שנה וחצי להסדיר את מעמדם של מבנים ושכונות שהוקמו ביהודה ושומרון ובבקעת הירדן, ולכן הממשלה הקימה ועדת הסדרה, שעניינה הקמת צוות משימה ייעודי להסדרת מעמדם של מבנים ושכונות ביהודה ושומרון ברשות פנחס ולרשטיין. על מנת למנוע פגיעה מיותרת בתושבי השכונות והיישובים המיועדים להסדרה במהלך תקופת הביניים, רצינו לאפשר לתושבים לחיות חיים תקינים ולקבל שירותים מוניציפליים מלאים, כפי שמגיע לכל אזרח. נמצא כאן עכשיו בכנסת יושב-ראש מועצת בנימין החדש, ישראל גנץ. הוא סיפר לי על דוח מבקר המדינה, שבעצם הופך אותו לעבריין ברגע שהוא נותן שירותים מוניציפליים לתושבים ביהודה ושומרון. זה מצב שאי-אפשר לקבל.
עכשיו, אני רוצה להתייחס לכמה הערות שהיו ליועץ המשפטי לממשלה על החוק, ולהבהיר: לא מדובר בקרקע פרטית. החוק הזה מתייחס רק לאדמות מדינה, ואת הדבר הזה אנחנו נסדיר במהלך החקיקה.
<< קריאה >> טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
– – –
<< קריאה >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
זה פשע – – –
<< קריאה >> שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << קריאה >>
איילת – – –
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
חברי הכנסת מהרשימה המשותפת, אני אצטרך שוב לקרוא אתכם לסדר.
<< דובר_המשך >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר_המשך >>
מה? מה אמרת?
<< קריאה >> שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << קריאה >>
– – – חוק במדינה בנגב? זה בסדר. אבל – – –
<< קריאה >> טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר_המשך >>
טלב, נו, בחייאת. טלב, כמו שהם מסדירים גם התיישבות בדואית בנגב – אנחנו מסדירים גם את ההתיישבות הבדואית בנגב. השר אורי אריאל עושה עבודה – –
<< קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
הם לא – – – המתנחלים – – –
<< קריאה >> טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר_המשך >>
– – עושה עבודה חשובה מאוד.
<< קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
הם לא גונבים – – – המתנחלים – – –
<< דובר_המשך >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר_המשך >>
חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – – –
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
אני איאלץ להוסיף זמן לשרה ברגע שאתם תפריעו לה באמצע דבריה.
<< דובר_המשך >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר_המשך >>
חבל שלא הקשבת לנאום שלי. היית לומדת שהכול היה בהסכמה ובשיתוף פעולה של ממשלת ישראל. אז אני אביא לך את הנאום, תתחילי אחר כך לקרוא אותו מהתחלה.
<< קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
– – – אז מה – – – עם הכיבוש?
<< דובר_המשך >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר_המשך >>
אני רוצה לציין שוב נקודה חשובה: לא מדובר בקרקע פרטית, מדובר באדמות מדינה.
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
נא לסיים, גברתי.
<< דובר_המשך >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר_המשך >>
שנייה, אני רוצה להגיד עוד משהו חשוב. החוק הזה לא היה נחוץ אם הרשות המבצעת, קרי הממשלה, הייתה יותר אפקטיבית ומקיימת את החלטותיה. יש כמה החלטות ממשלה – –
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
נא לסיים, גברתי.
<< דובר_המשך >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר_המשך >>
דקה. – – שמדברות על הסדרה, ואם שר הביטחון וראש הממשלה ידעו להפעיל את המערכות כמו שצריך, אפשר לעשות הכול גם בכלים מינהליים.
<< קריאה >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
– – – הממשלה באמת מרשה – – – שר הביטחון – – –
<< דובר_המשך >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר_המשך >>
אפשר לעשות הכול גם בכלים מינהליים. לא חייבים חקיקה. אבל הכנסת, שהיא הריבון, משעה שהיא רואה שהרשות המבצעת לא עושה את עבודתה, זכותה וחובתה להיכנס לפעולה.
<< קריאה >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
תודה, גברתי. אני חייבת לסיים.
<< דובר_המשך >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר_המשך >>
רגע, דקה. דודי?
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
יש לנו עוד בקשה של חבר הכנסת עיסאווי פריג' להתנגד, ויוסי יונה – – –
<< דובר_המשך >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר_המשך >>
אז אנחנו תומכים בהצעת החוק.
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
חבר הכנסת עיסאווי פריג', בבקשה. יש בקשות מכמה חברי כנסת, אבל אתם כבר יודעים שרק אחד יכול להתנגד. במקרה הזה זה יהיה עיסאווי פריג'. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך.
<< דובר >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר >>
גברתי היושבת-ראש, חברים וחברות, עלו כאן שני חברי כנסת. הראשון, חבר הכנסת הרחמן ובעל הלב הרחב והטוב, שדיבר על תנאי מחיה וזכויות בסיסיות לתושבים. הוא מתגלה ברחמנות ובלב רחב. עלה חבר הכנסת סמוטריץ מהבית היהודי, שהוא ראש הזרוע הצבאית של הבית היהודי – –
<< קריאה >> יהודה גליק (הליכוד): << קריאה >>
– – – גם לב רחב.
<< דובר_המשך >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר_המשך >>
– – ראש הזרוע, האיש שמוביל את המיליציות, מוביל את נערי הגבעות, מעודד אנשים להיות אלימים ולעבור על החוק. ולשניהם אני אומר: ברכות – לשניכם. ממש ברכות. כאן בכנסת ישראל מוכרז. אתם עליתם להגיד: נכשיר את הגנבים, נעודד עבריינים, ונקרא להם – – –
<< קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >>
זה לא יכול להיות, כי זאת הארץ שלנו. זה לא יכול להיות, כי זאת הארץ שלנו. זו הבעיה שלך.
<< דובר_המשך >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר_המשך >>
ידידי, זאת מדינה שלך ושלי. ואני לא רוצה – – –
<< קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >>
זה שלנו. ארץ ישראל שלנו.
<< דובר_המשך >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר_המשך >>
עזוב את הוויכוח, אני רוצה שסמוטריץ, שמדבר על הערכים – בשם הערכים להכשיר גנבים? להכשיר עבריינים? זה לא מסתדר לי. בשם האידיאולוגיה להיות גנב ולהכשיר עבריינים? זה לא מתאים לי. אבל אתם יודעים מה? אתם הפכתם את זה להיות – – –
<< קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >>
אף אחד לא יכול לגנוב את שלו. אתה לא מבין. זה שלנו. זה ארץ ישראל שלנו.
<< דובר_המשך >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר_המשך >>
אתם הרווחתם את זה ביושר. עוד יש כמה חודשים טובים לבחירות. הרווחתם את זה ביושר.
<< קריאה >> נורית קורן (הליכוד): << קריאה >>
אתה חושב שמרצ תהיה בממשלה?
<< דובר_המשך >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר_המשך >>
עלה לי. היום חגיגה של חוקי פאשיזם ממדרגה ראשונה. עלה D9 כאן ונתן הרצאה בשם הלב הרחב. עלה סמוטריץ והמשיך אותו דבר. אתם עושים את זה כל כך חכם. לפני כמה חודשים, כאן, הבית הזה, העביר את חוק הגנבה הראשון, חוק ההסדרה, ועכשיו, עם האוכל בא התיאבון – מרחיבים; חוק הסדרה מורחב. חוק הסדרה מורחב. ברכות, ברכות. תגידו את זה.
אני אומר לכם, חברים, כל המהלכים שאתם עושים, יש להם מטרה אחת. מטרה אחת. התחלתם בהריסה, בגירוש, בהכשרת גנבים. אתם, בכל החקיקה, הורסים כל סיכוי לשלום. אתם הורסים כל סיכוי לשלום. אתם הורסים כל סיכוי לשלום.
<< קריאה >> נורית קורן (הליכוד): << קריאה >>
שייפסק הטרור אז יהיה שלום.
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
נא לסיים, אדוני.
<< דובר_המשך >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר_המשך >>
אני אסיים. עוד נקודה לשרה שקד – – –
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
משפט אחרון. משפט אחרון.
<< דובר_המשך >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר_המשך >>
משפט אחרון. זאת לא אדמת מדינה, זאת אדמה כבושה, ואין למדינה זכות באדמה הזאת.
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
תודה רבה.
<< דובר_המשך >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר_המשך >>
זאת אדמה שמיועדת להביא שלום, והיא מיועדת למדינה הפלסטינית העתידית – –
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
תודה.
<< דובר_המשך >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר_המשך >>
– – שתקום ליד מדינת ישראל.
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
תודה רבה לחבר הכנסת עיסאווי פריג'. תודה רבה. שלוש דקות לחבר הכנסת בצלאל סמוטריץ. בבקשה, אדוני.
<< דובר >> בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): << דובר >>
חברי חבר הכנסת עיסאווי פריג', הרי במשפט האחרון שלך – שכמו תמיד היה בגנבה, גנבת את הזמן – יצא המרצע מהשק.
<< קריאה >> עיסאווי פריג' (מרצ): << קריאה >>
זה לא נכון? זה לא נכון?
<< דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): << דובר_המשך >>
בוא אני אספר לך סוד: אי-אפשר לגנוב דבר שהוא שלך. ארץ ישראל שלנו. איך אומרים בערבית "שלנו"? תבען, נכון? שלנו. ארץ ישראל שייכת לעם ישראל.
<< קריאה >> עיסאווי פריג' (מרצ): << קריאה >>
תגיד: אני רוצה מדינת אפרטהייד. תגיד את זה. תגיד.
<< דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): << דובר_המשך >>
זה בא מהתנ"ך, זה בא מההיסטוריה, זה בא מהמשפט הבין-לאומי, ולכן אנחנו לא יכולים להיות גנבים בארץ ישראל. זה לא יהיה. אולי אתם גנבים, זה יכול להיות. כבר היו הרבה שנים הרבה גויים שגנבו את ארץ ישראל מהעם היהודי. זרקו אותנו מכאן בחוק הזרוע, היו לנו גלויות וחורבנות, בית ראשון, בית שני. חורבנות.
<< קריאה >> עיסאווי פריג' (מרצ): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): << דובר_המשך >>
ונכון, הרבה חברים שלך זרקו אותנו בכוח הזרוע. ואנחנו זוכים בחסדי השמיים אדירים לחזור חזרה לארץ ישראל, למולדת שלנו, בתנועה היסטורית שהיא פשוט ניסית – אין שום דרך אחרת לתאר אותה. ארץ ישראל היא גם חיפה ותל אביב וירושלים, והיא גם בית אל ושכם ואלון מורה וחברון. זאת ארץ ישראל. אנחנו אוהבים אותה; אנחנו נאחזים בה במסירות; אנחנו בונים אותה ומפתחים אותה ומפריחים בה את השממה. ואגב, היא נענית לנו בעין יפה – זה חלק מחזון הנביאים.
<< קריאה >> עיסאווי פריג' (מרצ): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): << דובר_המשך >>
אתם הייתם כאן – מה היה כאן? חול, ביצות, מלריה – כלום. הפרחנו כאן את השממה. בנינו כאן באמת אימפריה, שזה נס, נס, נס, נס – נס חקלאי, וכלכלי, ומה שאתם לא רוצים – –
<< קריאה >> מרב מיכאלי (המחנה הציוני): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): << דובר_המשך >>
– – ואנחנו, מרב, את הנס הזה ממשיכים ומרחיבים ומפתחים. זו חובתה של הממשלה, זו חובתנו המוסרית, ואנחנו עושים אותה.
<< קריאה >> עיסאווי פריג' (מרצ): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): << דובר_המשך >>
מילה אחרונה. כפי שאמרה נכון שרת המשפטים, מדובר ביישובים שהוקמו על ידי, בדחיפה, בסיוע, ויש כאן המון אנשים סביב השולחן הזה שיש להם – נכון, מירי? יש להם זכויות רבות מאוד בהקמת היישובים האלה, ויש לנו גם את הזכות לתת להם את חותמת הכשרות ולאפשר להם לגדול ולהתפתח. תודה.
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
תודה רבה לחבר הכנסת בצלאל סמוטריץ.
רבותיי, אנחנו עוברים להצבעה. נא לשבת. אפשר להכניס את חברי הכנסת שהוצאו מהאולם. אגב, להזכירכם, מי שנקרא בקריאה שלישית לא יכול להיות נוכח בדיונים, אבל הוא יכול – כן, כל היום, כל היום. הוא יכול להיכנס לאולם רק להצבעות. לכן, אני תמיד מבקשת, כשאני קוראת בקריה שנייה, לעצור ולהבין שאחרת אתם תוצאו מהאולם לכל הדיון.
רבותיי, אנחנו עוברים להצבעה. כעת נצביע על הצעת חוק יישובים ושכונות בהליכי הסדרה, התשע"ח–2018, בקריאה טרומית. מי בעד? מי נגד? נא להצביע.
הצבעה מס' 3
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 61
נגד – 47
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק יישובים ושכונות בהליכי הסדרה, התשע"ח–2018 לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
בעד – 61 חברי כנסת, 47 מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת כי הצעת חוק יישובים ושכונות בהליכי הסדרה, התשע"ח–2018, עברה בקריאה טרומית ועוברת לוועדת החוקה, חוק ומשפט.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
פנים. אני מעבירה את החוק לוועדת הכנסת, והיא תדון בהמשך הדיון על החוק הנ"ל.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
רגע – – – ועדת הכנסת?
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
כן. חברת הכנסת תמר זנדברג, האם את הורדת את החוק שלך? הורדת.
<< הצח >> הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור ממס על מתן שירותי בנייה לצורך הוספת מרחב מוגן ומרחב מוגן דירתי ביישובים סמוכי גבול), התשע"ו–2016 << הצח>>
[הצעת חוק פ/2424/20; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
אנחנו עוברים להצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור ממס על מתן שירותי בנייה לצורך הוספת מרחב מוגן ומרחב מוגן דירתי ביישובים סמוכי גבול), התשע"ו–2018, של חברי הכנסת עמר בר-לב, אורי מקלב ומשה גפני. ינמק את ההצעה חבר הכנסת עמר בר-לב. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך.
<< דובר >> עמר בר-לב (המחנה הציוני): << דובר >>
תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. יש הרבה מקום לתסכול בכנסת כאשר הצעות חוק ראויות לא מתקבלות, בעיקר כי הן מוגשות על ידי אנשי האופוזיציה.
<< קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >>
– – – היה שבוע שעבר ככה – – – אתה צודק.
<< דובר_המשך >> עמר בר-לב (המחנה הציוני): << דובר_המשך >>
אבל הצעת החוק הנוכחית עוסקת בנושא שכולנו בעדו – ימין, שמאל, ערבים, יהודים, חרדים, חילונים. כולם בעד, כי מדובר על מיגון של כולם, של כל אזרחי מדינת ישראל, לאורך גבול הצפון. בזה עוסקת הצעת החוק הזאת. מי יכול להתנגד לה? אז למה היא מתסכלת? היא מתסכלת מכיוון שהצעת החוק הזאת הוגשה כבר פעמים רבות לכנסת, וכל פעם ביקשה ועדת השרים להפיל אותה, או יותר נכון, לא ביקשה להפיל אותה – ביקשה לדחות את הדיון. היא הועלתה על ידי חבר הכנסת חיים ילין – חיים, חיים, אני מזכיר אותך; הצעת חוק דומה אתה הגשת – וחבר הכנסת איל בן ראובן ועוד חברי כנסת, ובכל הפעמים התשובה של ועדת השרים: לדחות את ההצבעה ב-60 יום. אז כמה פעמים אפשר לדחות את ההצבעה ב-60 יום? מה כל כך קשה לוועדת השרים לשבת ולהחליט על דבר כל כך מובן מאליו וכל כך נדרש? 60 הימים האלה, עוד רגע הם מגיעים ל-60 חודשים שבהם ועדת השרים דוחה ודוחה ודוחה.
אז מה אומרת הצעת החוק? הצעת החוק – – –
<< קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >>
– – –
<< קריאה >> חיים ילין (יש עתיד): << קריאה >>
– – – מחנכים.
<< קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >>
כן, בדיוק.
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
חברי האופוזיציה היקרים, אני מציעה לכם לסגור את העניינים מחוץ לאולם, כי קולגה שלכם, נציג האופוזיציה, מציג את החוק. קצת כבוד. תמר זנדברג, חברת הכנסת תמר זנדברג, תודה רבה. בבקשה, אדוני.
<< דובר_המשך >> עמר בר-לב (המחנה הציוני): << דובר_המשך >>
הצעת החוק – דרך אגב, יש הצעת חוק דומה שחיים ילין הגיש, רק שהוא לא הקשיב – הצעת החוק היא מאוד פשוטה; היא פשוט אומרת שמכיוון שרק מ-1990 הייתה תקנה שמחייבת בניית חדרי ביטחון בבתים, אז הצעת החוק הזאת אומרת שבתים – – –
<< קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
חברת הכנסת תמר זנדברג, זה מפריע. חברת הכנסת תמר זנדברג, אני מבקשת בפעם האחרונה. תודה רבה.
<< דובר_המשך >> עמר בר-לב (המחנה הציוני): << דובר_המשך >>
איילת, איילת, איילת.
<< קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >>
עמר, סליחה.
<< דובר_המשך >> עמר בר-לב (המחנה הציוני): << דובר_המשך >>
30 שניות להוסיף.
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
כן. עכשיו זה חברי האופוזיציה. מה הולך פה?
<< דובר_המשך >> עמר בר-לב (המחנה הציוני): << דובר_המשך >>
הצעת החוק הזאת היא מאוד פשוטה; היא אומרת שמכיוון שהתקנה שמחייבת בניית חדרי ביטחון נכנסה לתוקף רק בשנת 1990, אז כל הבתים, בתים ישנים, 30 שנה ויותר, שנבנו קודם, יקבלו פטור ממע"מ. מה זה אומר פטור ממע"מ? זה אומר שמי שיבנה היום חדר ביטחון בדירה שלו, בבית שלו – אוצר המדינה לא ירוויח את הכסף שקשור במע"מ. מבחינת העלות, העלות היא כולה על הבן אדם. אני יכול להעריך, אני חושב שברמת סבירות גבוהה, שמי שגר לאורך גבול הצפון ויש לו את היכולת, הוא כבר מזמן בנה חדר ביטחון, ממ"ד כזה או אחר. אבל מי שאין לו – אין לו, והוא לא בנה. ולכן, הצעת החוק הזאת, המטרה שלה להקל על אלה שקשה להם, שאין להם. כפי שאמרתי, זה לא עולה שקל אחד לאוצר המדינה.
אטימות הלב שמראה ועדת השרים דיון אחרי דיון בכל פעם שההצעה הזאת עולה והם אומרים: בוא נדחה אותה – זו אטימות לב, כי הם פשוט אומרים: אנחנו לא יכולים לומר לציבור את האמת – שהם פשוט משעממים אותנו, פשוט לא מעניינים אותנו. ויותר מזה, שמענו את ראש הממשלה לפני כמה זמן בשיחה בקריית שמונה, כשפנתה אליו אזרחית מקריית שמונה, אסתר, שדיברה איתו על אותו חדר טיפול נמרץ שחסר בקריית שמונה, והוא אמר לה: את משעממת אותנו. אז מתברר שגם אזרחי הצפון משעממים את ועדת השרים. כי במקום להגיד להם את האמת: אנחנו לא סופרים אתכם – אגב, כמו שאנחנו לא סופרים את תושבי הדרום, כי גם אותם הפקרנו לפני שלושה-ארבעה שבועות לירי החמאס; אז יש צדק ושוויון במדינת ישראל – לא סופרים את הפריפריה: לא סופרים את תושבי הדרום שהחמאס יורה עליהם, ולא סופרים את תושבי הצפון בכך שהמדינה לא מאפשרת להם הקלה, שמבחינת המדינה היא הקלה סמלית, שיוכלו לבנות חדרי ביטחון שיהיו ממוגנים, וכל זה עוד לפני גילוי המנהרות החודרות לתוך המדינה.
אני פונה אליכם, חברי הקואליציה: יש לכם הזדמנות. יש לכם הזדמנות להוכיח שהפריפריה כן מעניינת אתכם ולא משעממת אתכם, ותצביעו בעד. אבל אם אתם מצביעים נגד, אז לצערי אתם חוזרים על דברי ראש הממשלה. הפריפריה, גבול הצפון, כמו גם עוטף עזה, פשוט לא מעניינים אתכם, פשוט משעממים אתכם. אז בואו תחשבו עוד פעם, ולמען תושבי הצפון תצביעו בעד. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
תודה רבה לחבר הכנסת עמר בר-לב. ישיב להצעה הזאת השר יואב גלנט, בשם שרת המשפטים – לא, בשם סגן שר האוצר, אני רואה. בבקשה, אדוני. עד עשר דקות, אדוני, לרשותך.
חברת הכנסת מיכל רוזין, את יודעת, שיחה כזאת אפשר לנהל במקום אחר, ולא אחד מול השני.
<< קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >>
– – – הוא לא התחיל לדבר.
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
לא, השר ממתין. השר ממתין לשקט באולם. זה לא מכבד. זה לא מכבד, ואני בטוחה שאת מסכימה איתי.
<< דובר >> שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: << דובר >>
גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני משיב כאן בשם שר האוצר. הצעת החוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור ממס על מתן שירותי בנייה לצורך הוספת מרחב מוגן ומרחב מוגן דירתי ביישובים סמוכי גבול), של חבר הכנסת עמר בר-לב ואחרים, פ/2424. ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה בישיבתה לפני שבוע, ב-9 בדצמבר, לדחות את המשך הדיון בהצעת החוק בחודשיים. על פי התקנון לעבודת הממשלה, מובאת הצעת חוק לדיון במליאת הכנסת בטרם קבעה לגביה ועדת השרים לענייני חקיקה עמדה כנדרש – תהיה עמדת הממשלה להתנגד. לאור זאת, הממשלה מתנגדת ומבקשת להסיר את הצעת החוק מסדר-היום.
ברשותכם, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להקדיש דקות אחדות לאירוע הקשה שפקד אותנו בימים האחרונים: לכתה של רונה רמון. הייתי שם הבוקר. רונה רמון היא חברה של אשתי ושלי. ואני חושב שכל מי שחווה כישראלי את החוויה הזאת חש כאב חד, עצב עמוק ותחושה מאוד מאוד כבדה של חוסר צדק שמלווים את כולנו מאז היוודע הבשורה הקשה הזאת.
הסיפור של רונה ואילן רמון הוא לטעמי תמצית מזוקקת גם של ציונות ושל יצירה וגם של עצב ושל גבורה. אני הייתי מזכירו הצבאי של ראש הממשלה ברגעים של ההתעלות של עם ישראל, של הציבור כולו, של משפחת רמון בוודאי, כאשר אילן רמון המריא לחלל ושוחח מהחלל עם ראש הממשלה. הייתי שם גם ברגעי העצב, האבל והתוגה כאשר אילן לא שב מהמשימה שלו, וכאבתי עם כולכם, עם כולנו, את נפילתו של בנו, בנה של רונה, טייס הקרב אסף רמון.
בעקבות רעייתי קלודין זכיתי להכיר מקרוב את החברה הטובה והקרובה שלה רונה רמון. אני נחשפתי לתעצומות נפש נדירות, לאנושיות כובשת, למנהיגות ייחודית. ראיתי איך רונה מגדלת את הילדים שלה לתפארת, את טל, את יפתח ונועה, כל אחד לפי דרכו, ובמקביל, ממשיכה במלאכת הנצחה והיצירה של האהובים שלה, טייסי הקרב אילן ואסף רמון, אב ובנו, גיבורי ישראל.
בקיץ האחרון זכיתי, יחד עם רעייתי ואנשי משרדי, להיות לצידה של רונה בהנחת אבן הפינה למכינה הקדם-צבאית לנערים ולנערות, שאותה פעלנו גם אנחנו במשרד הבינוי והשיכון, ובוודאי רונה ומשפחתה, להקים. המכינה הזאת הוקמה במצפה אילן, היישוב שקרוי על שמו של אילן רמון, לא רחוק מהעיר חריש שאותה אנחנו מקימים.
רונה רמון איננה. אני חושב שהחיוך הטוב שלה, האהבה שלה לחברים שלה, לעם ישראל, ועוז הרוח שלה ילוו אותנו. בראייתי, היא דומה מאוד לאותו עץ זית שגם כאשר אתה כורת לו ענף ואחרי כן עוד ענף, הוא ממשיך ומשגשג וצומח, ומסמל את הנצחיות על כל המשתמע ממנה. אני עומד כאן ומנצל את ההזדמנות הזאת להצדיע לשלושת הגיבורים האלה, האסטרונאוט וטייס הקרב, מי שפעל כנגד הכור בעיראק, אילן רמון, בנו, טייס הקרב אסף רמון, והגיבורה האזרחית, שעשתה מתוך השכול מעשים של גבורה ושל יצירה, רונה רמון. יהי זכרה ברוך.
אני חוזר על ההצעה ועל תשובתו של שר האוצר ושל ועדת השרים בעניין הצעת החוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור ממס על מתן שירותי בנייה לצורך הוספת מרחב מוגן ומרחב מוגן דירתי ביישובים סמוכי גבול). כאמור, ועדת השרים החליטה, בישיבתה האחרונה מלפני שבוע, לדחות את המשך הדיון בהצעת החוק בחודשיים. מאחר שתקנון עבודת הממשלה קובע שהצעת חוק המובאת לדיון במליאת הכנסת בטרם קבעה לגביה ועדת השרים לענייני חקיקה עמדה כנדרש, תהיה עמדת הממשלה להתנגד.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: << דובר_המשך >>
מספיק את אומרת לי לעמוד כאן – את גם רוצה להגיד על מה לדבר? יש מעט אנשים שהצליחו להגיד לי על מה לדבר.
<< קריאה >> שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: << דובר_המשך >>
את זה דווקא הצליחו כמה אנשים יותר.
אני חושב, פשוט.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
אני רק מפנה את תשומת ליבכם לכך שיש לשר עוד דקה.
<< דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: << דובר_המשך >>
אני שוקל את מעשיי. שלום, אלי.
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
כן, כן.
<< דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: << דובר_המשך >>
חבר הכנסת אמסלם, יש לך עוד דקה. אתה מאורגן?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: << דובר_המשך >>
לא, אני לא רוצה לערב מין בשאינו מינו.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
– – – אתה עומד ושותק.
<< דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: << דובר_המשך >>
אני חושב.
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
האמת, לשתוק זה לא מפריע לאף אחד להתרכז ולדבר.
<< דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: << דובר_המשך >>
את קוטעת לי את חוט המחשבות בזה שאת מדברת.
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
נא לסיים, אדוני. כבוד השר, הזמן תם.
<< דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: << דובר_המשך >>
אם הזמן תם, לאור – – –
<< קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
השר מסיים. רבותיי, דקה.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: << דובר_המשך >>
זה בגלל שאתם מפריעים.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
אדוני השר, נא לסיים.
<< דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: << דובר_המשך >>
לאור זאת, אבקש מחברי הכנסת להסיר את הצעת החוק מסדר-היום.
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
תודה רבה. תודה רבה לשר גלנט. רבותיי – בבקשה, אדוני עמר בר-לב, לרשותך עד שלוש דקות.
<< דובר >> עמר בר-לב (המחנה הציוני): << דובר >>
יואב, על מי מכולם הפילו את התיק הזה? זה ששר האוצר לא בא לענות על הדברים האלה כבר התרגלנו, אבל מה עם סגן שר האוצר? ראיתי אותו קודם בפרוזדור כאן. למה הוא לא בא לענות? ואני אגיד לכם – כי הממשלה, ועדת השרים, פעם אחרי פעם דוחה את הדיון שלה, אז הפעם היא ביקשה דחייה בחודשיים – שלא לדבר על זה שרוב הסיכויים שבעוד חודשיים נהיה במערכת בחירות, ולכן זאת עוד שיטה להתעלם מהצעת חוק לגיטימית – אבל האמת היא שגם בפעמים הקודמות היא ביקשה דחייה של חודשיים, והסיבה היא, כפי שאמרתי קודם: פשוט אין להם את האומץ לומר לתושבי הצפון: אתם משעממים אותנו. אתם פשוט משעממים אותנו. במקום להגיד את זה, או להגיד: כן, אתם יודעים מה? לא נגבה מע"מ על חדרי ביטחון. מה יש? אפשר לחשוב איזה הכנסה המדינה הולכת להפסיד מהעניין הזה.
ראינו מנהרות – – –
<< קריאה >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << קריאה >>
תמיד כשיש חוק על הפריפריה נתניהו נכנס.
<< דובר_המשך >> עמר בר-לב (המחנה הציוני): << דובר_המשך >>
אדוני ראש הממשלה, ברוך הבא. אולי אתה תוכל להשפיע על הקואליציה. מדובר בנושא ביטחוני, בנושא בעל משמעות כספית נמוכה, למען תושבי הצפון. היום אתה גם שר ביטחון. למה שלא – ברגע אתה יכול כאן לשנות את העניין, ברגע – לתת ביטחון, ביטחון נוסף לתושבים באזור הצפון. אבל לא, לפי האדישות שלך, נראה לי שאתה לא מתכוון להיעתר לבקשתי. אתה לא מתכוון להיעתר לדרישתם של תושבי הצפון. גם הם משעממים.
<< קריאה >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << קריאה >>
לא רק זה – כשיש חוק של תושבי הצפון, הוא בא להצביע נגד.
<< דובר_המשך >> עמר בר-לב (המחנה הציוני): << דובר_המשך >>
גם הם כנראה משעממים אותך. צר לי. צר לי מאוד על תושבי הצפון. אותי אתם לא משעממים. אני חושב שזה ראוי; אני חושב שזה נכון. אני חושב שבכלל, מדינה כמו מדינת ישראל, בעלת עוצמה כלכלית כזאת, חייבת לתת מיגון מקסימלי לכל תושביה, ובוודאי לתושבים שרק לאחרונה התברר לנו שמנהרות של החמאס ממש צצות וקופצות מתחת לבתים של חלק מכם.
הזדמנות אחרונה לקואליציה לשנות את דעתה. גברתי היושבת-ראש, אולי את תשכנעי אותם.
<< קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >>
עמר, עמר, תשאל למה המשותפת, שהיישובים שלהם סמוכי גבול, לא רוצים להצביע על החוק הזה.
<< דובר_המשך >> עמר בר-לב (המחנה הציוני): << דובר_המשך >>
רגע, מה – –
<< קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >>
הם לא רוצים להצביע.
<< דובר_המשך >> עמר בר-לב (המחנה הציוני): << דובר_המשך >>
– – הרשימה המשותפת לא מוכנה להצביע? אנחנו מדברים על ערבים ויהודים, ערבים שחיים לאורך גבול הצפון. למה? הם לא צריכים ביטחון?
<< קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> עמר בר-לב (המחנה הציוני): << דובר_המשך >>
הלוא כשרקטות עפות – – –
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
נא לסיים, אדוני.
<< דובר_המשך >> עמר בר-לב (המחנה הציוני): << דובר_המשך >>
כשרקטות עפות, הן לא מבחינות בין יהודי לערבי.
<< קריאה >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
– – –
<< קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
אנחנו – – –
<< דובר_המשך >> עמר בר-לב (המחנה הציוני): << דובר_המשך >>
למה אתם לא מצטרפים להצבעה?
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> עמר בר-לב (המחנה הציוני): << דובר_המשך >>
תתביישו לכם.
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
תודה רבה לחבר הכנסת עמר בר-לב.
רבותיי, אנחנו עוברים להצבעה. נא לשבת. אנחנו כרגע מצביעים על הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור ממס על מתן שירותי בנייה לצורך הוספת מרחב מוגן ומרחב מוגן דירתי ביישובים סמוכי גבול), התשע"ו–2016, בקריאה טרומית. מי בעד? מי נגד? נא להצביע.
הצבעה מס' 4
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 44
בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 58
נמנעים – אין
ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור ממס על מתן שירותי בנייה לצורך הוספת מרחב מוגן ומרחב מוגן דירתי ביישובים סמוכי גבול), התשע"ו–2016, לא נתקבלה.
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
בעד – 44 חברי כנסת, 58 מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת כי הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור ממס על מתן שירותי בנייה לצורך הוספת מרחב מוגן ומרחב מוגן דירתי ביישובים סמוכי גבול), התשע"ו–2016, לא עברה.
רבותיי, אני מבקשת מהאופוזיציה לסגור את החשבונות שלכם מחוץ לאולם.
<< הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (שידור ישיבות מועצה), התשע"ח–2018 << הצח >>
[הצעת חוק פ/5530/20; נספחות.]
(הצעת חבר הכנסת מיקי לוי)
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
אנחנו עוברים להצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (שידור ישיבות מועצה), התשע"ח–2018, של חבר הכנסת מיקי לוי. בבקשה, אדוני.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >>
לא ראוי שתגידי את מה שאמרת עכשיו. את בתפקיד ממלכתי כרגע, ואת לא אמורה לתת ציונים לאופוזיציה.
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
אתם מפריעים לדיון.
<< קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >>
אל תיתני לנו ציונים.
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
אתם מפריעים לדיון.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >>
את בתפקיד סגנית יושב-ראש. אל תיתני לנו ציונים.
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
אדוני, אתה, כסגן יושב-ראש לשעבר, יודע – –
<< קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >>
אל תיתני לנו ציונים.
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
– – מה הדרכים להביע את אי-הסכמתך לניהול המליאה.
<< קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >>
את מתנהגת לא בסדר.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
אני לא ארחיב בנושא. אדוני חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. אם אני מבקשת לא להפריע בדיונים, זה לא אומר שאתם יכולים להתנהל מקצה אחד של האולם לקצה שני של האולם. זה לא עובד ככה. תודה רבה.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך.
<< קריאה >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << קריאה >>
זה לא על הצפון, הוא יוצא ולא מצביע.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
– – – בוודאי.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
אצל גלנט היה שעון?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
לא. נגמר השעון והוא המשיך לדבר.
<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>
גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, המתנתי, חיכיתי שיעברו הבחירות לרשויות המקומיות על מנת להעלות שוב על סדר-יומה של הכנסת את הצעת החוק החשובה הזאת, בתקווה שמשהו יזוז.
הצעת החוק שלפנינו מבקשת דבר פשוט מאוד: שכל ישיבות המועצה של הרשויות המקומיות יוקלטו וישודרו באתר אינטרנט ייעודי. מה לא בסדר בזה? החשיבות ברורה לחלוטין: שקיפות. שקיפות מונעת שחיתות, ופומביות הדיון מונעת החלטות עקומות. מדובר בעיקרון דמוקרטי ראשון במעלה. יושבים כאן במליאה חברי כנסת שבעברם היו ראשי רשויות או היו שותפים – – –
<< קריאה >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
יגידו לך: אין תקציב.
<< דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אבל התקציב הוא שולי. מדובר על 1,500 שקל להתקנת מצלמה.
<< קריאה >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
המצלמות כבר קיימות.
<< דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
המצלמות קיימות, נשאר לחבר אותן. יש רק כאלה, אדוני, שלא מעוניינים בכך.
<< קריאה >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
– – – לעצמם, כדי להשתמש בזה – – –
<< דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
הם ישימו לעצמם אולי גול עצמי, ולכן מדובר בעיקרון דמוקרטי ראשון במעלה. ובכלל, בשנת 2018 אין שום סיבה טכנית, כספית או עקרונית שכל ישיבות המועצה לא יוקלטו וישודרו. ישיבות מועצת עיר נוגעות פעמים רבות בסביבה הקרובה של התושבים. יש להן השפעה ישירה על העברות תקציביות של מיליונים רבים ועל מינויים חשובים בעיר שמשפיעים על חיי התושבים. במסגרת הישיבות מתקבלות החלטות במגוון עצום של נושאים. החלטות כאלה לא יכולות להתקבל באפלה, שהרי מעצם טבען הישיבות הללו נערכות בחדר שמספר המקומות בו מוגבל, ובזמן שרוב מוחלט של התושבים אינם יכולים לקחת בהן חלק.
שידור און-ליין של ישיבות המועצה ושמירת ההקלטה באתר אינטרנט ייעודי יאפשרו לתושבים שמעוניינים בכך לעקוב אחר הנעשה בעירם. כשראש עיר וחברי המועצה יודעים שכל התושבים יכולים לצפות בזמן אמת בשידור, או בהקלטות ישיבות המועצה, הם ינהלו את הדיון בצורה שונה וטובה יותר. אור השמש, כפי שנאמר פעמים רבות בעבר, הוא המחטא הטוב מכולם. ובכלל, לעיתים תושבים פשוט רוצים לדעת מה נעשה ומה קורה בעירם, וזו אחת הדרכים הטובות, חבריי חברי הכנסת.
איך אנו יכולים לדחות את הצעת החוק הזאת פעם אחר פעם כשבביתנו שלנו, במשכן הכנסת, אנחנו רואים את הישיבות עצמן, המשודרות בזמן אמת בצורה שקופה? כל ישיבות הוועדות של הכנסת מצולמות בזמן אמת. כולנו יודעים שפרוטוקול אינו מספיק. אם כבר, אז במועצות המקומיות, שבהן יש פחות הד בתקשורת לנעשה, החשיבות של שידור וקליטת החומרים כפולה ומכופלת.
גברתי היושבת-ראש, לא מדובר בעניין של קואליציה ואופוזיציה, ולכן לא ברורה לי ההתנגדות של חבריי לספסל הקואליציה להצעה. לראיה, יושב-ראש הקואליציה חבר הכנסת דודי אמסלם הגיש הצעת חוק דומה רק לפני כשנה. אם זה לא מספיק, אז רק שלפני שבוע קראתי בעיתונות המקומית ברמת גן על חבר מועצת העיר בני ברק בשם יעקב וידר. למי הוא שייך? לסיעת הליכוד. חבר מרכז ליכוד דורש את אותה הצעה – למען השקיפות – שישיבות המועצה באשר הן יהיו משודרות בזמן אמת באינטרנט. אותו יעקב וידר ממרכז הליכוד, חבר בעיריית בני ברק, פועל להנגשת ישיבות המועצה לתושבים. אם לצטט את הודעת סיעת הליכוד בעיר, כך נאמר בה: אם אכן לעסקנים בבני ברק אין מה להסתיר, וככל שהכול כשר ותקין, למה הם רוצים לנהל בחשאי את ישיבות המועצה ומתחבאים מאחורי דלתות נעולות ומאבטחים? עיריית בני ברק, אגב, אם תהיתם בכלל, לא טרחה להגיב על הידיעה בכלל. למה לה? הכול מתנהל בחשאי. היא מעוניינת בשקט והיא מנסה לעשות הכול כדי שההמולה תישכח.
כך, גברתי היושבת-ראש, אי-אפשר להמשיך. חבריי לסיעת הליכוד, אתם מוזמנים להתחבר לשטח ולפעילים שלכם, ואולי אז תבינו את ההכרח והחשיבות שבהצעה הזאת. ההצעה הזאת באה מחברי ליכוד בשטח שהם חברים במועצות מקומיות בערים השונות במדינת ישראל. אסור לנו להשאיר את ההחלטה הזאת בידי ראשי הערים והמועצות. מטבע העניין, מי שיש לו מה להסתיר לא יאפשר ולא ייזום הנגשה של הישיבות לכלל הציבור. אלה בדיוק המקומות שאנחנו צריכים להתערב בהם כמחוקקים שרואים את כל התמונה ומבינים את החשיבות של השידור הישיר.
אני פונה אליכם בבקשה נוספת להצביע בעד החוק הדמוקרטי הזה. החוק הזה בא מאנשי מרכז ליכוד בשטח שנמנים עם מועצות מקומיות בערים השונות. זה בא מכם, לא רק ממני. אל תיתנו יד להכשלת החוק החשוב הזה. הצביעו בעדו. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
תודה רבה לחבר הכנסת מיקי לוי. ישיב על ההצעה סגן שר הפנים משולם נהרי. בבקשה, אדוני. עד עשר דקות לרשותך.
<< דובר >> סגן שר הפנים משולם נהרי: << דובר >>
גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, זה נכון שהצעת החוק עלתה כבר, ועכשיו מביאים אותה שוב. הצעת החוק מבקשת להוסיף הוראה לתוספת השנייה לפקודת העיריות [נוסח חדש] כך שייקבע כי ישיבות מועצה פומביות יצולמו וישודרו בשידור ישיר באתר האינטרנט של העירייה – –
מיקי אתה מקשיב?
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >>
כל הזמן.
<< דובר_המשך >> סגן שר הפנים משולם נהרי: << דובר_המשך >>
אוזנך כרויה. – – או בכל אמצעי אחר שתמצא העירייה לנכון, כך שתתאפשר לתושב גישה לצפייה בישיבות המועצה מכל מחשב. על פי המציע, התיקון יגביר את שקיפות הישיבות של מועצת העיר, אשר משפיעות על כלל הציבור. עוד צוין כי הגישה הפיזית של מספר רב מתושבי העיר לישיבות המועצה הינה מצומצמת בשל הקושי להתייצב במועד ובמקום של ישיבות המועצה. בהתאם למצב החוקי כיום, ישיבות המועצה הן פומביות, למעט ישיבות שראש העיר הורה על קיומן בדלתיים סגורות, מטעמים שבביטחון המדינה או מטעמים שבצנעת הפרט – סעיף 18(א) לתוספת השנייה לפקודה.
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >>
אין צנעת פרט בוועדות הכנסת?
<< דובר_המשך >> סגן שר הפנים משולם נהרי: << דובר_המשך >>
למעט. אמרתי שאם יש מקרה כזה, אז יש. אם אין מקרה כזה, אז אין לנו שום בעיה.
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >>
אין בעיה. אם נגיד היועץ משפטי של עיר x יגיד שיש בעיה של צנעת הפרט בדיון y – לא ישודר.
<< דובר_המשך >> סגן שר הפנים משולם נהרי: << דובר_המשך >>
כן, אבל כשכותבים הוראות והנחיות ותקנות בחקיקה, מביאים בחשבון גם אפשרות כזאת, וצריך לתת מענה גם לאפשרות כזאת. במקרה שיש מצב כזה, אז צריך לעגן גם אותו. אוקיי?
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >>
אדוני סגן השר, אני מוכן שתעביר את זה בטרומית, וכל שינוי שתעשה אני מקבל.
<< דובר_המשך >> סגן שר הפנים משולם נהרי: << דובר_המשך >>
אני עדיין לא הגעתי לנושא שלך. אני מדבר על מה שקיים היום, על מה שהחוק אומר, על מה שההוראות אומרות.
עוד נקבעה חובת הקלטה ורישום פרוטוקול של ישיבות המועצה – סעיף 5 לתוספת השנייה לפקודה – וכן נקבע כי הפרוטוקולים וההקלטות, או התמלילים של ישיבות מועצה פומביות, יפורסמו לידיעת הציבור הרחב באתר האינטרנט העירוני – סעיף 248ב(2) לפקודה.
חשוב לומר כי הטלת חובה לצילום ושידור ישיר של ישיבות המועצה עשויה מטבע הדברים לשבש את תקינות הדיונים ולהקשות על התנהלות ישיבות המועצה בצורה נוחה, עניינית ונטולת שיקולים שאינם ממן העניין. בנוסף, הטלת חובה מעין זאת הכוללת צילום ושידור מלא וכולל מטילה נטל כלכלי על העיריות, ללא הצבעה על מקור תקציבי לכך.
מטעמים אלה, אנו סבורים כי ההוראות הקיימות כיום בפקודה בדבר פומביות ישיבות המועצה וחובת הקלטה של ישיבות המועצה, לרבות חובת פרסום ההקלטה או תמלול מלא של ישיבות המועצה ברבים, מאזנות נכונה בין העקרונות של זכות הציבור לדעת וחופש הביטוי מחד גיסא ובין הצורך בשמירה על תקינות הדיונים מאידך גיסא. כאמור, ועדת השרים החליטה להתנגד, ועל כן חברי הכנסת מתבקשים להתנגד להצעת החוק.
אני רוצה לנצל את הזמן ולהעלות נושא חשוב וכואב, בגלל שהוא פוגע בילדי ישראל, אז אני העדפתי לחזור ולהעלות את הנושא הזה. זה שייך למערכת החינוך. במערכת החינוך ישנם שלושה זרמים: ממלכתי, מוכר שאינו רשמי ומוסדות הפטור. הממלכתי והממלכתי דתי נהנים מ-100% תקצוב מהמדינה. ובכלל, אתמול שמענו שהממלכתי-דתי – עוד 130% תוספת – –
<< קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >>
40%.
<< דובר_המשך >> סגן שר הפנים משולם נהרי: << דובר_המשך >>
– – עוד 40%. בסדר, בחינוך צריך להשקיע, אני לא נגד השקעה, אבל כשמדובר בתלמידי המוכר שאינו רשמי, שנקבע בתקנות ב-2012 שהשתתפות המדינה במוכר שאינו רשמי תהיה 75% – 75% מה-100% שתלמיד בממלכתי מקבל; תלמיד במוכר שאינו רשמי יקבל 75%. וזה תמיד היה כך, ותמיד פעל כך, והיה לזה ההיגיון. אתם לא רוצים להיות בבעלות המדינה – אוקיי. לא תוכלו לקבל 100%. וזה עוגן בתקנות בשנת 2012, ואנחנו הבנו ש-75% זה מ-100%.
לאחר מכן בא שר החינוך מיש עתיד, שי פירון, והחליט לעשות סדר בתוך המשרד. קודם כול, להקים ממלכתי-חרדי – ולממלכתי-חרדי צריך כסף. מאיפה לוקחים כסף? לקחת על חשבון הממלכתי הוא לא רוצה. בסופו של דבר הוא יצטרך להפחית מהם. אז הוא החליט שהוא צריך מקור תקציבי. מה הוא עשה? הוא בא בעורמה ואמר: אני קובע תקן בסיסי. התקציב יהיה בנוי כך – מתקן בסיסי ותוספות. המוכר שאינו רשמי – ה-75% שלו ייגזר מתוך התקן הבסיסי, זאת אומרת, ה-100% קטן ל-70% אולי, ומתוך זה, 75% – יוצא שהם מקבלים היום כ-40% מהתקציב שלהם לעומת מה שקיבלו אז.
אנחנו עיגנו את זה בהסכם הקואליציוני, ואני חושב שהסכמים צריכים לכבד, למרות שבגין אמר, מעל הדוכן הזה, שעל הסכמים לא צריכים לחתום; אם מתכוונים לקיים, לא צריך לחתום, ואם חותמים, כנראה שלא מתכוונים לקיים. ואכן, באמת מערכת החינוך, משרד החינוך, שר החינוך – לא מפריע להם שכמעט שליש מילדי ישראל הם במוכר שאינו רשמי, והם נאנקים, והם מקבלים הרבה פחות – לא 75%, בפועל, אלא כ-40%.
אבל תמיד נזרק לחלל האוויר שהם לא לומדים לימודי ליבה. חבר הכנסת נחמן שי, אני אומר לך, השקר הגדול שמסתובב בבית הזה ובציבוריות הישראלית הוא שבמוכר שאינו רשמי לא לומדים ליבה. זה לא נכון. אני הייתי במשרד החינוך. אנחנו לא מדברים על הפטור. אנחנו מדברים על המוכר שאינו רשמי, והמוכר שאינו רשמי כולל את החרדים, כולל את הערבים, כלל את הנוצרים, כולל את בתי הספר הדמוקרטיים, כולל את בתי הספר לאומנויות, כולל את בית הספר הריאלי בחיפה. כל אלה בהגדרה של המוכר שאינו רשמי, וכולם מלמדים לימודי ליבה. אבל היה לו נוח, בגלל החרדים, "כי תצא אש ומצאה קצים ונאכל גדיש". לא מבחינים בין טוב לבין רע.
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
נא לסיים, אדוני.
<< דובר_המשך >> סגן שר הפנים משולם נהרי: << דובר_המשך >>
לכן, אני חושב שאסור לנו לשתוק. מדובר בילדי ישראל. מדובר בהשקעה בהון האנושי. מדובר באלה שהם יסוד קיומנו. אם לא נשקיע בהם, בסופו של דבר אנחנו ניתן את הדין, וגם נשלם. לכן, אני מבקש משר החינוך לראות את ההסכם – –
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
אדוני, אני מבקשת לסיים.
<< דובר_המשך >> סגן שר הפנים משולם נהרי: << דובר_המשך >>
– – לתקן את העוול שנגרם למוכר שאינו רשמי, ולהעמיד את זה על מה שהיה ב-2012, כפי שחתומים עליו כולם בהסכם הקואליציוני של ש"ס. תודה.
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
תודה רבה לסגן שר הפנים משולם נהרי. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. לרשותך עד שלוש דקות.
<< קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >>
את מחכה שהם ישבו.
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
איבדתי אותך. אני הזמנתי את חבר הכנסת מיקי לוי. מה הייתי עושה, חבר הכנסת יואל חסון?
<< קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >>
את מגויסת לקואליציה.
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
אדוני יושב-ראש האופוזיציה.
<< קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >>
יושב-ראש הקואליציה מנהל את הדיון. מצוין.
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
זה מה שאתה מרגיש – בסדר. שלוש דקות, אדוני. בבקשה.
<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>
ראש הממשלה נתניהו, בוועדת גלובס בירושלים – ואני מצטט: אסור להפעיל לחצים לא ראויים על שומרי הסף. באמת, אדוני ראש הממשלה? אתה רציני? אני בספק. אתה מוביל בשנתיים שחלפו מהלכים לקעקע את מערכת אכיפת החוק בסדרה של חוקים הזויים. אתה, בהתבטאויות אומללות כנגד המשטרה והפרקליטות, מנסה פעם אחר פעם לפגוע במערכת אכיפת החוק ובשומרי הסף. להזכיר לך? אפשר לזרוק את המלצות המשטרה לפח ועוד כהנה וכהנה. ראו זה פלא, המשפט "לא יהיה כלום כי לא היה כלום" נשכח היכן שהוא; כבר איננו שומעים אותו. תיק 1000, תיק 2000, תיק 4000 ועוד ארבעה תיקים חוקיים.
ועוד בוועידת גלובס אמר ראש הממשלה: ב-2013, מחיר החשמל היה הגבוה ביותר, בזמנו של שר האוצר הקודם. ראש הממשלה, אינך דובר אמת. אינך דובר אמת. אני מחזיק בידי את חוברת רשות החשמל. אכן, כשנכנסנו למשרד האוצר התעריף הביתי – לאורך זמן, זאת אומרת – היה 54 אגורות לקילוואט/שעה. 54 אגורות לקילוואט/שעה. זה היה בהתחלה, כשנכנסנו לתפקידנו. המחיר הזה ירד לאורך השנים, עד 2015, ומחירו היה 45 אגורות לקילוואט/שעה. אדוני ראש הממשלה, או שאתה לא יודע את הנתונים או שאתה משקר. תודה.
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
תודה רבה לחבר הכנסת מיקי לוי.
רבותיי, אנחנו עוברים להצבעה. כעת נצביע על הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (שידור ישיבות מועצה), התשע"ח–2018, בקריאה טרומית. מי בעד? מי נגד? נא להצביע.
הצבעה מס' 5
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 40
בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 55
נמנעים – אין
ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (שידור ישיבות מועצה), התשע"ח–2018, לא נתקבלה.
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
בעד – 40 חברי כנסת, 55 מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת כי הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (שידור ישיבות מועצה), התשע"ח–2018, לא עברה.
לפרוטוקול, חבר הכנסת רוברט טיבייב, חברת הכנסת מרב מיכאלי, חבר הכנסת עמיר פרץ וחברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס מבקשים להירשם כתומכים, אני מבינה.
<< הצח >> הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – ביטול שלילת רישיונות נהיגה לחייבים), התשע"ה–2015 << הצח >>
[הצעת חוק פ/1067/20; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
רבותיי, אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה – הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – ביטול שלילת רישיונות נהיגה לחייבים), התשע"ה–2015, של חברת הכנסת קארין אלהרר וקבוצת חברי הכנסת. חברת הכנסת קארין אלהרר – יופי, בדרך. בבקשה, גברתי. לרשותך עד עשר דקות.
<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>
תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. כנסת נכבדה – –
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
אפשר בבקשה להגביר קצת מיקרופון? תודה.
<< דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >>
– – כנסת נכבדה, בשבועיים האחרונים התבשרו משפחות רבות בישראל על שורת התייקרויות במוצרי היום הבסיסיים שלהן, בזה אחר זה. גילינו שהחשמל הולך להתייקר ב-8%; המים – ב-4.5%; מחיר הלחם בפיקוח יעלה; חברות רבות בישרו לנו שעגלת הקניות הולכת לעלות ב-2019 הרבה הרבה יותר. לצד הפרסומים הללו יצא גם דוח העוני האלטרנטיבי של ארגון לתת, שבישר לנו שבישראל יש למעלה מחצי מיליון משפחות שנמצאות מתחת לקו העוני; למעלה ממיליון ילדים רעבים.
אני לא אחזור על אותם נתונים, שכולם כאן יכולים לדקלם בעל פה, מתוך שינה, אבל אני כן אשים לב, ואני רוצה שגם אתם תשימו לב, לכמה נתונים יבשים שאולי שווה שהממשלה האטומה הזאת תלמד ותשנן, כי הם חשובים. שכר המינימום הוא 5,300 שקלים; תשלומי הורים לילדים עולים ועולים; מחירי הצהרון – אומנם הצלחנו לשים פיקוח, אבל הם עדיין למעלה מ-900 שקלים. מי מהממשלה יכול להסתכל בעיניים ולומר שיוקר המחיה הוא בלוף? שמחאת האפודים אינה מוצדקת?
אתמול הייתי בדיון בוועדת הכלכלה. נכח שם אחד ממארגני המחאה, דוד מזרחי, שסיפר – גברתי, אי-אפשר. באמת, אני מצטערת.
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
כן, אני מבינה אותך. חברי הכנסת, לא כל כך הרבה חברים בתוך האולם, ועדיין יש רעש מאוד גדול. תודה.
<< דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >>
ישב מר דוד מזרחי וסיפר את תולדותיו כילד – איך היה עני, וההורים שלו התקשו לשלם את חשבונות החשמל; איך הוא גדל רעב. אלה בדיוק הדברים שמדרדרים משפחות רבות מתחת לקו העוני ומכניסים אותן לחובות אדירים – חובות שמגלגלים אותן אל ההוצאה לפועל. ומה הממשלה הזאת עושה כדי לסייע לאותם אנשים לצאת ממעגל החובות? היא מענישה אותם בחקיקה.
עכשיו תראו, נקודת המוצא היא שחובות צריך לשלם, ונכון, צריך לשלם אותם בהקדם. אבל מה קורה לאדם שאין לו כסף? מה קורה למשפחה שלו? גברתי היושבת-ראש, היום בחוק ההוצאה לפועל ניתן להעניש אדם על כך שהוא לא משלם את החוב – הרבה פעמים כי אין לו – על ידי שלילת רישיון הנהיגה. דמיינו מצב שבו אדם צריך להסיע את הילדים שלו, אפילו לרופא, צריך ללכת לעבודה, צריך להסיע את ההורים שלו או אפילו, חלילה, הוא נהג – שוללים לו את רישיון הנהיגה. מה הדבר הזה עושה לו? האם זה גורם לתשלום מהיר יותר של החוב? אני לא חושבת.
ישבתם פה, קואליציה נכבדה, לפני יומיים, וכעסתם על האופוזיציה על זה שהיא הפילה חוק טוב, שיסייע לשכבות החלשות. אז הינה, יש לכם הזדמנות להראות שאתם טובים, שאתם בעד השכבות החלשות. החוק שאני מעלה כאן היום – יש לו סיכוי לעזור לחלשים שבחלשים. בואו, תראו את שריר האומץ שלכם. החוק הזה הוא דוגמה קלאסית לחוק שחייב לעבור, רועי פולקמן. זה היה מאוד מתסכל כשלא העבירו את החוק שלך. הוא היה טוב. גם החוק הזה הוא חוק טוב. נכון, נורית קורן, יושבת-ראש השדולה להוצאה לפועל?
<< קריאה >> רועי פולקמן (כולנו): << קריאה >>
על זה לא נעשתה עבודה. זאת שורה בסדר-היום, לא יותר.
<< דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >>
מה את אומרת? זאת שורה בסדר-יום שיכולה לשנות חיים של אנשים. לך יש את הכוח. לך יש אצבע להצביע עם הכפתור הנכון, כפתור הבעד.
קבלו עוד מספר חשוב: 200,000 חייבים בהוצאה לפועל נשלל להם רישיון הנהיגה בגלל החוק הקיים היום. 200,000. זה לא זניח. זה דבר שמונע מאנשים להתקדם, להתפרנס בכבוד הרבה פעמים ולהחזיר את החוב, בסופו של דבר. אני לא מבינה איך הדבר הזה מתיישב עם העמדה – גברתי, באמת. כאילו, יצא לי הגרון.
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
חבריי חברי הכנסת, בואו נתחשב בחברת הכנסת שמציגה. מפריע לה, אז בואו נוריד את הקול או נצא החוצה. הצוותים, בבקשה, אנחנו שומעים אתכם פה.
<< דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >>
יש תקנה מקבילה בפקודת התעבורה שקבעה שלילת רישיון לחייבים בגלל קנסות פעילים. אתם יודעים מה קרה? משרד התחבורה ביטל את זה. אז אם משרד התחבורה מבטל את זה, למה משרד המשפטים מתעקש על הדבר הזה?
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
סיעת מרצ, אני שומעת אתכם פה.
<< דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >>
תמר. יכול להיות שתעלה שרת המשפטים ותגיד: זה מעודד גביית חובות. יש לי חדשות בשבילה: גם להרביץ לאנשים על ידי בריונים מהשוק האפור – גם זה מעודד גביית חובות. תאמינו לי, כשיאיימו על מישהו, הוא יביא כסף מתחת לאדמה. אבל האם זו הדרך שבה אנחנו רוצים לגבות את החוב? באיומים?
אני באמת לא מצליחה להבין איך יכול להיות שכל משרדי הממשלה בעד למעט משרד המשפטים. זה מאוד מפתיע. אתמול שיתפה שרת המשפטים בפוסט מעשה נהדר של רשות האכיפה והגבייה – כיצד הרשות מחקה חוב של קשישה ניצולת שואה. אבל את יודעת מה, השרה שקד? מעשה אחד, מדהים ככל שיהיה, שעוזר לקשישה אחת, הוא מופלא, ואני מברכת עליו, אבל יש לך פה את הכוח לעשות מהלך שיעזור למאות אלפי אנשים – אמרנו 200,000. לשתף בפייסבוק על מעשה אחד, מצד אחד, ולטרפד הצעת חוק שמשפיעה על כל כך הרבה אנשים – אין בזה שום היגיון.
אז אני מפצירה בחברי הכנסת: אל תהיו צבועים, חבריי בקואליציה. לפני יומיים צעקתם כאן, השתוללתם שאנחנו פוגעים בחלשים. דודי, יושב-ראש הקואליציה, הבנתי שנתת הנחיה שלא להעביר הצעות חוק של חברי האופוזיציה. אתה יודע מה? זה לא מתאים לך. אני קראתי את הדברים שלך ושמעתי אותך כמה פעמים, שאתה באת לעזור למוחלשים, אז הינה ההזדמנות שלך. ותאמין לי, אני אעביר את ההצעה הזאת על שם דודי אמסלם, אם זה מה שיעשה לכם טוב. תעבירו את הצעת החוק הזאת, לא כי זה בא ממני. אני מוכנה להסיר את שמי מהדבר הזה. תעבירו את זה כי זה טוב לאזרחים. אני סברתי, בטעות, שאכפת לכם מהאזרחים, אבל אם נראה שתצביעו נגד – כנראה שהרבה פחות ממה שחשבתי. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
תודה רבה לחברת הכנסת קארין אלהרר. ישיב, בשם שרת המשפטים, השר יובל שטייניץ. בבקשה, אדוני.
<< קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >>
היא אפילו לא באה?
<< קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >>
שטייניץ, איך אתה נגד?
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
עד עשר דקות לרשותך, אדוני.
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >>
אפילו נהג מונית או נהג משאית – ממה הוא ירוויח?
<< קריאה >> פנינה תמנו (יש עתיד): << קריאה >>
ממה הם ירוויחו? זה להכניס אותם עוד יותר – – –
<< קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >>
דודי, אתה רוצה להסביר לנו למה אתה נגד? רק בגלל שזה אופוזיציה? רק בגלל זה? אתה לא באת לשרת את הציבור? אתה נגד הציבור, דודי אמסלם?
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
כן, אנחנו נבקש שוב ממיכל רוזין להירגע ולתת לשר אפשרות לדבר. גברתי, תודה רבה. אני קוראת אותך לסדר פעם שנייה, גברתי. תודה.
<< קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >>
– – –
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >>
גברתי, אני רוצה להתנגד. אני כבר אומר.
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
אני אבדוק אם לא קראתי. בסדר, אדוני.
<< קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >>
לא קראת אותי בקריאה ראשונה.
<< דובר >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר >>
גברתי היושבת-ראש – – –
<< קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >>
דודי, אתה רוצה להסביר לנו – –
<< דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >>
גברתי היושבת-ראש, רבותיי חברי הכנסת – – –
<< קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >>
– – למה אתם נגד? רק בגלל שזה האופוזיציה?
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >>
ואם יש לו ילד חולה בבית שהוא צריך לקחת אותו?
<< קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >>
רק כי זה אופוזיציה? מה, אתה לא בא הנה לשרת את הציבור? אתה נגד הציבור, דודי אמסלם?
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
אנחנו נבקש שוב ממיכל רוזין להירגע ולתת לשר אפשרות לדבר.
<< דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >>
תודה.
<< קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
גברתי, תודה רבה.
<< קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >>
תודה רבה לך.
<< דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >>
אני התבקשתי – – –
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
אני קוראת אותך לסדר פעם שנייה, גברתי. תודה.
<< קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >>
תקראי ראשונה. איזה שנייה?
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
אני אבדוק אם לא קראתי – – –
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >>
גברתי, אני רוצה להתנגד. אני כבר אומר.
<< יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >>
בסדר, אדוני.
<< קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >>
לא קראת אותי ראשונה.
<< דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >>
אני עונה בשמה של שרת המשפטים איילת שקד. הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – ביטול שלילת רישיונות נהיגה לחייבים), התשע"ה–2015, של חברת הכנסת קארין אלהרר מבקשת לבטל את הגבלת רישיון הנהיגה הקבועה בחוק ההוצאה לפועל. אבקש להראות שהליך זה הוא מידתי, ומוטל רק על חייבים אשר אינם פועלים להסדרת חובם.
ראשית, הגבלה זו מוטלת רק על חייב שאינו משלם את חובו. שנית, הליך זה מותנה בהחלטה של רשם ההוצאה לפועל, אשר מפעיל שיקול דעת בהתאם לנסיבות המקרה. שלישית, ניתן להטיל הגבלה זו רק אם חלפה לפחות חצי שנה, ואם סכום החוב עולה על 2,500 שקלים.
<< קריאה >> פנינה תמנו (יש עתיד): << קריאה >>
תראה איזה סכום מגוחך.
<< דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >>
אם סכום החוב נמוך יותר, ניתן יהיה לבקש את הגבלת רישיון הנהיגה רק אחרי שנה. עוד תנאי חשוב מאוד – לא ניתן להטיל את ההגבלה על חייב שזקוק לרישיון הנהיגה שלו לשם פרנסתו או בשל היותו, או היות בן משפחתו, נכה התלוי ברכב. כלומר, ניתן לראות שההגבלה אינה מוטלת באופן גורף על החייבים – כפי שמצטייר מההצעה – אלא רק בהתקיים תנאים סדורים ומאוזנים שנקבעו בחוק.
בנוסף, גם אם הוטלה ההגבלה, החוק קובע שאם חייב משלם לפי צו תשלומים, הרשם יסיר את ההגבלה. כמו כן, בתיקון שהובלתי – "הובלתי" זה כבוד שרת המשפטים, שהיא הובילה – אשר עבר השבוע בוועדת החוקה, חוק ומשפט, נקבע שאם חייב שילם לפחות שלושה תשלומים בהתאם לפריסה שנקבעה לו, אזי הגבלת רישיון הנהיגה מוסרת, ללא שום שיקול דעת. כלומר, אם חייב יראה שעמד בשלושה תשלומים, וכל עוד הוא עומד בהסדר התשלומים שנקבע לו, לא תוטל עליו הגבלה ברישיון הנהיגה.
<< קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >>
– – – אפילו לשקר היא לא יודעת.
<< דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >>
אני מקריא מה שהיא – – –
<< קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >>
חבל שהיא לא באה לענות בעצמה. מה קרה? זה לא הסדרה, אז היא לא באה? אם זה לא הסדרה זה לא מעניין?
<< דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >>
קארין, אני לא מצליח לשמוע אותך – – –
<< קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >>
אני חושב שהנימוקים כאן נשמעים – לפחות לי, לאוזניי – מאוד רציניים ומשכנעים.
לכן ברור כי החוק לא קבע את ההגבלה הזאת בנקל, אלא קבע הסדר מיוחד שנועד להבטיח כי היא תוטל באופן מידתי. הגבלת רישיון הנהיגה מוטלת רק על חייבים שאינם משלמים, ולפי מה שנאמר קודם – שגם אינם תלויים בכך לפרנסתם. אם הם מסדירים את חובם, אפילו באמצעות פריסת החוב לתשלומים, הרי שההגבלה הזאת לא תחול עליהם. לכן הממשלה מתנגדת להצעת החוק.
<< קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >>
אני רוצה להשיב.
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
תודה רבה, אדוני השר. חברת הכנסת אלהרר מבקשת – – –
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >>
לא, הצבעה.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
שמית.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
הצבעה. הצבעה. הצבעה.
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
מה רוצה גברתי?
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
שמית. שמית. מבקשים שמית.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
הצבעה.
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
הצבעה. טוב, בסדר גמור. אנחנו נעבור להצבעה. לבקשת הקואליציה זו תהיה הצבעה שמית. אנחנו רק, אנחנו רק נוודא – – –
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
חברים, לא צריך לרוץ. זו תהיה הצבעה שמית. זו תהיה הצבעה שמית.
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >>
– – –
<< קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >>
לא שמית. לא שמית.
<< קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >>
הצבעה עכשיו.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
ככה? ככה אתם מקבלים, ככה אתם מקבלים את פניי? אני לא מבין מה קורה פה.
<< קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >>
תתבייש. תתבייש לך.
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
גברתי מזכירת הכנסת תקרא בבקשה בשמות חברי הכנסת. בבקשה.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >>
תתבייש לך. אתה צריך להתבייש לך. אתה צריך להתבייש. אתה לא מכבד את הכיסא שאתה יושב עליו.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
אני? אסור לי לבקש הצבעה שמית?
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
חבר הכנסת יואל חסון, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה.
<< קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >>
אתה פעלת עכשיו כאיש קואליציה, לא כסגן יושב-ראש הכנסת.
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
אתה תהיה בחוץ גם באופוזיציה – גם בהצבעה אתה תהיה בחוץ.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >>
תתבייש לך.
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
אני קורא אותך לסדר פעם שנייה.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
חבר הכנסת חסון, אני קורא אותך לסדר פעם שלישית.
<< קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >>
אתה צריך להתבייש. אין לך זכות לנהל דיונים בצורה כזאת.
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
אני קורא אותך לסדר פעם שלישית. אדוני, צא החוצה, בבקשה.
<< קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >>
תתבייש לך.
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
אדוני, צא החוצה. יש גבול.
<< קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >>
תתבייש לך.
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
אדוני, צא החוצה, בבקשה. אני אתבייש לי, ואתה תהיה בחוץ.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
(חבר הכנסת יואל חסון יוצא מאולם המליאה)
<< קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >>
חבר הכנסת סמוטריץ, אני ביקשתי פרוטוקול. אתה הודעת שיש הצבעה, חבר הכנסת סמוטריץ. הודעת שיש הצבעה.
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
אני הודעתי שיש הצבעה שמית לבקשת יושב-ראש הקואליציה.
<< קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >>
לא, הינה, מוציאים פרוטוקול. מוציאים פרוטוקול.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
זה מה שהודעתי מהרגע הראשון, וזה מה שקורה.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
חברים יקרים, תוציאו פרוטוקולים.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
זו החלטה שלך. זו החלטה שלך.
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
זאת לא יכולה להיות החלטה שלי. גם אם אני רוצה, אני לא מוסמך לקבל אותה.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
אני מוסמך לאשר הצבעה שמית לבקשת יושב-ראש הקואליציה, בשם הממשלה. כך קורה כאן תמיד; או 20 חתימות או בקשת יושב-ראש קואליציה. זה הכול.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
גברתי מזכירת הכנסת, תקראי בבקשה בשמות חברי הכנסת. מי שיפריע להצבעה לא יהיה כאן. תודה.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
חבר הכנסת אמסלם, אדוני, אנחנו מתחילים בהצבעה.
<< קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >>
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
טלב אבו עראר – בעד
ניבין אבו רחמון – בעד
יולי יואל אדלשטיין – נגד
אמיר אוחנה – נגד
מיכאל אורן – נגד
ג'מעה אזברגה – בעד
ינון אזולאי – נגד
ישראל אייכלר – נגד
רוברט אילטוב – אינו נוכח
אלי אלאלוף – נגד
קארין אלהרר – בעד
סעיד אלחרומי – בעד
זאב אלקין – נגד
דוד אמסלם – נגד
אופיר אקוניס – נגד
גלעד ארדן – נגד
אורי אריאל – נגד
יעקב אשר – נגד
זאב בנימין בגין – נגד
נאוה בוקר – נגד
דוד ביטן – נגד
מיכל בירן – בעד
מירב בן ארי – נגד
אלי בן-דהן – נגד
יואב בן צור – נגד
איל בן ראובן – בעד
נפתלי בנט – נגד
יחיאל חיליק בר – בעד
איתן ברושי – בעד
עמר בר-לב – בעד
ענת ברקו – נגד
יוסף ג'בארין – בעד
באסל גטאס – בעד
אילן גילאון – בעד
יהודה גליק – נגד
יואב גלנט – נגד
גילה גמליאל – נגד
מסעוד גנאים – אינו נוכח
משה גפני – נגד
יעל גרמן – בעד
אבי דיכטר – אינו נוכח
צחי הנגבי – אינו נוכח
שרן השכל – נגד
יצחק וקנין – נגד
מכלוף מיקי זוהר – נגד
חנין זועבי – אינה נוכחת
ג'מאל זחאלקה – אינו נוכח
תמר זנדברג – בעד
עבד אל חכים חאג' יחיא – בעד
ציפי חוטובלי – אינה נוכחת
אורן אסף חזן – אינו נוכח
דב חנין – בעד
אכרם חסון – נגד
יואל חסון – אינו נוכח
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
אני רק מודיע לפרוטוקול שאפשרתי לו לחזור. ביקשתי גם מהסדרן ללכת לקרוא לו.
<< קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >>
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
אחמד טיבי – אינו נוכח
רוברט טיבייב – בעד
מרדכי יוגב – נגד
יוסי יונה – אינו נוכח
שלי יחימוביץ – בעד
חיים ילין – בעד
איתן כבל – בעד
אלי כהן – נגד
מאיר כהן – בעד
יעל כהן-פארן – בעד
חיים כץ – נגד
ישראל כץ – נגד
עליזה לביא – אינה נוכחת
ציפי לבני – בעד
אורלי לוי אבקסיס – בעד
מיקי לוי – בעד
יריב לוין – נגד
אביגדור ליברמן – אינו נוכח
יעקב ליצמן – נגד
סופה לנדבר – אינה נוכחת
יאיר לפיד – אינו נוכח
אוסנת הילה מארק – נגד
מנחם אליעזר מוזס – נגד
שולי מועלם-רפאלי – נגד
ירון מזוז – נגד
משה מזרחי – אינו נוכח
מרב מיכאלי – בעד
מיכאל מלכיאלי – נגד
אורי מקלב – נגד
יעקב מרגי – נגד
אברהם נגוסה – נגד
משולם נהרי – נגד
איילת נחמיאס ורבין – בעד
בנימין נתניהו – נגד
קסניה סבטלובה – אינה נוכחת
רויטל סויד – אינה נוכחת
דן סידה – נגד
ניסן סלומינסקי – נגד
בצלאל סמוטריץ – נגד
סאלח סעד – אינו נוכח
איימן עודה – בעד
רחל עזריה – נגד
חמד עמאר – בעד
לאה פדידה – בעד
רועי פולקמן – נגד
עודד פורר – בעד
טלי פלוסקוב – נגד
עיסאווי פריג' – בעד
עמיר פרץ – אינו נוכח
נורית קורן – נגד
יואב קיש – נגד
איוב קרא – אינו נוכח
מירי רגב – נגד
מיכל רוזין – בעד
מיקי רוזנטל – בעד
מוסי רז – בעד
יואל רזבוזוב – בעד
יפעת שאשא ביטון – נגד
יובל שטייניץ – נגד
אלעזר שטרן – בעד
נחמן שי – בעד
עפר שלח – אינו נוכח
איציק שמולי – בעד
סתיו שפיר – בעד
איילת שקד – נגד
עאידה תומא סלימאן – בעד
פנינה תמנו – בעד
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
גברתי המזכירה תקרא בבקשה בשמותיהם של חברי הכנסת שלא נכחו באולם.
<< קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >>
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
רוברט אילטוב – אינו נוכח
מסעוד גנאים – בעד
אבי דיכטר – אינו נוכח
צחי הנגבי – נגד
חנין זועבי – בעד
ג'מאל זחאלקה – אינו נוכח
ציפי חוטובלי – אינה נוכחת
אורן אסף חזן – נגד
יואל חסון – בעד
אחמד טיבי – בעד
יוסי יונה – בעד
עליזה לביא – בעד
אביגדור ליברמן – אינו נוכח
סופה לנדבר – אינה נוכחת
יאיר לפיד – אינו נוכח
משה מזרחי – אינו נוכח
קסניה סבטלובה – אינה נוכחת
רויטל סויד – בעד
סאלח סעד – אינו נוכח
עמיר פרץ – בעד
איוב קרא – אינו נוכח
עפר שלח – אינו נוכח
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
חברים, יש מישהו באולם שלא הצביע ומבקש להצביע? תמה ההצבעה. גברתי המזכירה תספור בבקשה את התוצאות.
<< קריאה >> ציפי חוטובלי (הליכוד): << קריאה >>
– – –
<< קריאה >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << קריאה >>
תמה ההצבעה. היא לא יכולה להצביע.
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
נגמרה ההצבעה, צר לי.
<< קריאה >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << קריאה >>
גם פה רוצים – – – את התקנון? זה אחרי ההצבעה.
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
חברים, הרי התוצאות: 50 תומכות, 58 מתנגדות. הצעת החוק לא התקבלה.
<< הצח >> הצעת חוק קרן פיצויים לנזקי הפשיעה החקלאית, התשע"ח–2018 << הצח>>
[הצעת חוק פ/5651/20; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
אנחנו עוברים, בעזרת השם, לסעיף הבא שעל סדר-היום: הצעת חוק קרן פיצויים לנזקי הפשיעה החקלאית, התשע"ח–2018, של חבר הכנסת חיים ילין וקבוצת חברי הכנסת. יציג את ההצעה חבר הכנסת ילין. אדוני, בבקשה. עד עשר דקות, אדוני, לרשותך. בבקשה.
<< קריאה >> חיים ילין (יש עתיד): << קריאה >>
כבוד היושב-ראש, אני חייב להגיד לך באופן אישי – – –
<< קריאה >> עיסאווי פריג' (מרצ): << קריאה >>
יש היום יום הולדת – – –
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
מזל טוב.
<< קריאה >> עיסאווי פריג' (מרצ): << קריאה >>
אני מבקש ברכה מסודרת – – –
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
כולנו נברך – – –
<< קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
אל תברך – – –
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
אז אותך לא, יותר קל. נברך את חבר הכנסת מוסי רז לרגל יום הולדתו. בגיל הזה לא שואלים כמה, מן הסתם. מוסי, עד 120, בעזרת השם.
<< קריאה >> עיסאווי פריג' (מרצ): << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
גם אחמד, אבל הוא ביקש שלא. הוא ביקש שלא.
<< קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >>
לא, לא, לא – – –
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
לכולם עד 120. אחמד טיבי – – –
<< קריאה >> עיסאווי פריג' (מרצ): << קריאה >>
לפי חוק הלאום עובר – – –
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
אחמד טיבי, הוא ביקש, אני לא רוצה להרוס לו את הפריימריז. בקיצור, גם למוסי וגם לאחמד, מזל טוב, שמחה ואושר. מוסי, עד 120, אבל לא כאן. בסדר?
<< קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >>
יותר טוב.
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
עשר דקות, אדוני, לרשותך. בבקשה.
<< דובר >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר >>
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, תרשה לי 15 שניות. אני מעריך אותך, למרות שלא תמיד אני יחד איתך.
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
– – – אתה בטח רוצה הודעה אישית, כי הזכרתי את שמך?
<< דובר_המשך >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר_המשך >>
לא. כבוד היושב-ראש, נראה – –
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
– – –
<< דובר_המשך >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר_המשך >>
– – שהיום לקחת את הכדור הלא-נכון. אתה צריך לנהל פה את העסק.
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
נו, מה אתה רוצה?
<< דובר_המשך >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אני מוחה מעל דוכן הכנסת על מה שאתה עשית בהצבעה הקודמת. לא מתאים לך. זה לא יאה לעשות תרגיל כזה.
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
אבל אני לא – – –
<< דובר_המשך >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר_המשך >>
זה שהשר שהציג ירד לפני הזמן ועשה לכם תקלה – אתה לא צריך לכסות על זה.
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
עכשיו אני רק עוצר לך את הזמן ומגיב. אני עוצר לך את הזמן ומגיב. ברגע שהשר – – –
<< קריאה >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר_המשך >>
הוא יודע.
<< קריאה >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << קריאה >>
אבל גם אני רוצה לדעת.
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
חיים, אני אומר את הדברים לפרוטוקול.
<< דובר_המשך >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר_המשך >>
הוא יודע.
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
ברגע שהשר ירד מן הדוכן – – –
<< דובר_המשך >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר_המשך >>
יש צילומים. כבודו, יש צילומים.
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
חיים.
<< דובר_המשך >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר_המשך >>
ברגע שירד וקארין אמרה לך: הצבעה, אתה היית צריך להצביע.
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
חיים, עצרתי לך את השעון.
<< דובר_המשך >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אף אחד לא אמר לך: שמית – ואז נזכרו שאין לכם רוב ואז אמרו: שמית.
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
חבר הכנסת ילין, חבר הכנסת ילין – – –
<< דובר_המשך >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אדוני היקר, זה לא מה שכתוב בתקנון הכנסת.
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
חבר הכנסת ילין – – –
<< קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >>
גם הוא אמר הצבעה.
<< דובר_המשך >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר_המשך >>
יש צילומים.
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
חבר הכנסת ילין, אתה טועה.
<< קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >>
גם הוא אמר הצבעה.
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
תוציא את הצילומים. אני יכול לנסות לענות רגע? ברגע שהשר ירד, חבר הכנסת אמסלם צעק שהוא מבקש הצבעה שמית.
<< דובר_המשך >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר_המשך >>
הוא לא אמר את זה.
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
זכותו, כיושב-ראש קואליציה – – –
<< דובר_המשך >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר_המשך >>
יש הקלטות. אתה יכול לשים אותן.
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
אז תוציא את ההקלטות. מה הבעיה?
<< דובר_המשך >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אמרת: הצבעה. גמרנו.
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
אתה תראה בהקלטות. אני אמרתי: הצבעה שמית בפעם הראשונה, ולכן – –
<< דובר_המשך >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר_המשך >>
כבוד היושב-ראש, עכשיו אני אדבר על החוק ועל – – –
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
חיים, רגע. אני עצרתי לך את השעון.
<< דובר_המשך >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אז תעצור את השעון, בבקשה.
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
– – לכן פעלנו – – –
<< דובר_המשך >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אם אתה עונה לי, תעצור את השעון, כי זה זמן שלי.
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
עצרתי לך את השעון, אתה לא רואה? כבר דקה השעון עצור.
<< דובר_המשך >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר_המשך >>
בסדר. 1917 זו שנה טובה – – –
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
פעלתי על פי התקנון כמו שמתחייב, וכך הייתי פועל גם לו זה היה קורה פעם שנייה. עכשיו, תמשיך.
<< דובר_המשך >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אבל עכשיו אני אדבר על הנושא, שהוא מאוד אהוב עליך, ואני יודע את זה, ואנחנו משתפים פעולה. בזכות גלעד ארדן, כבוד השר גלעד ארדן, אני כתבתי את החקיקה הזאת. החקיקה הזאת באה מתוך שיחה אישית שלי איתך. אתה אמרת: אם הייתה לי קרן, הייתי יכול לעזור לחקלאים שאין להם ביטוח. כך נולדה הצעת החוק הזאת. הצעת החוק באה ואומרת שהחקלאות היא אחת מאבני היסוד שבזכותן הוקמה מדינת ישראל.
בשנים האחרונות הפכה הפשיעה החקלאית – או מה ששר החקלאות קורא לו "הטרור החקלאי" – למכת מדינה, מדי יום חקלאים רבים נאלצים להתמודד עם גנבות של תוצרת חקלאית ובעלי חיים, שרפות בתי אריזה והרס כבד של המשקים החקלאיים. בין 2011 ל-2015 נפתחו 5,239 תיקי חקירה בתחום הפשיעה החקלאית, אך רק ב-4%–5% מכלל התיקים הוגשו ככתבי אישום. עוד עולה מהדוח שכיום לחקלאים אין תמריץ להתלונן למשטרה, למשטרה אין תמריץ להשקיע משאבים בחקירות הפשיעה החקלאית ולפרקליטות אין תמריץ לתבוע. לפיכך, מוצע להקים קרן פיצויים – שכבוד השר, אתה ושר החקלאות צריכים להיות ממונים על הקרן הזאת – לפיצויים לאותם חקלאים שלא יכולים לבטח את עצמם.
חברים יקרים, אני רוצה שכולם ידעו: במדינת ישראל, בתוך מדינת ישראל, יש חקלאים שלא יכולים לבטח את עצמם, כי חברות הביטוח לא מבטחות אותם, וזה לא משנה באיזה סכומים. הקרן באה ואומרת דבר כזה: כל מי שנפגע מהטרור החקלאי, מהפשיעה החקלאית, ולא היה לו ביטוח – לא בגלל שלא היה לו כסף לשלם את הביטוח, אלא בגלל שהוא נמצא באזור שחברות הביטוח לא מבטחות – יקבל מאותה קרן 50% מההשקעה עצמה שהלכה לאבדון. כבוד היושב-ראש, אני חושב ששמנו את ה-50% כי ידענו ש-100% – זה לא יקרה. 50% זה משהו שלפחות לא ימוטט את העסק כולו.
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
– – –
<< דובר_המשך >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אפשר להמשיך?
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
כן, כן.
<< דובר_המשך >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אפשר להמשיך. אתמול בלילה אלמונים פרצו לחוות הלולים של שיאון שבגליל, של הקיבוצים כפר הנשיא וצבעון. זה קורה כל יום. לא מספרים לכם את זה. אין גם כותרות בעיתונות, אבל זה כל יום קורה. למה מגיע לחקלאים – שבעצם בעמל כפיהם מתפרנסים מהחקלאות, שבעצם נמצאים על אדמה, לא על נדל"ן אלא על אדמה, וזו האמירה הציונית הגדולה ביותר שיכולה להיות במקום הזה.
כבוד היושב-ראש, צר לי להגיד לך, אבל נורא קשה ככה לעבוד.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר_המשך >>
לא, אי-אפשר ככה לעבוד.
<< קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
– – – גם היושב-ראש, גם לי אמרה – – – הינה, אני אומר לך זה – – – טלי, את עושה מעשה נבזי. נבזי. את תוקפת את החכ"ים הערבים – – – הוא החזיר אותנו – –
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
אחמד, אחמד, מה אתה רוצה ממנה?
<< קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
– – ואת אומרת לו: אל תחזיר אותם? תתביישי לך.
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
חבר הכנסת טיבי, מה אתה רוצה ממנה? תגיד.
<< קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
אתה החזרת אותנו, והיא אומרת לך: אל תחזיר אותם.
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
לא. קודם כול, היא לא אמרה לי.
<< קריאה >> טלי פלוסקוב (כולנו): << קריאה >>
אף אחד לא שאל אותי.
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
אחמד, עכשיו בוודאי תצא להירגע אחרי צעקות כאלה, ואז נחשוב מה עושים.
<< קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
מה זה הדבר הזה?
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
אחמד.
<< קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
אתם ממציאים תקנון חדש?
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
אחמד, ביום ההולדת שלך אתה מתעצבן? זה סימן לכל השנה כולה.
<< קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
מעצבן או לא מעצבן?
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
זה סימן לכל השנה כולה. לא כדאי.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
מה זה? מה קרה?
<< קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
לא – – –
<< דובר_המשך >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר_המשך >>
תעצור את השעון, בבקשה.
<< קריאה >> טלי פלוסקוב (כולנו): << קריאה >>
כשהוצאתי, אני אמרתי והבהרתי: מי שנקרא בקריאה שלישית זה אומר שהוא לא יהיה נוכח באולם בזמן הדיונים, אלא הוא יכול להיכנס לכאן רק להצבעות. זה מה שאמרתי כשניהלתי את המליאה.
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
מצוין.
<< קריאה >> טלי פלוסקוב (כולנו): << קריאה >>
זכותך לקבל החלטה.
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
לא. כיוון – – –
<< קריאה >> טלי פלוסקוב (כולנו): << קריאה >>
אף אחד לא שאל אותי עכשיו אם להכניס או לשנות את התקנון.
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
ודאי, ודאי, נו. אני אומר את זה לפרוטוקול. ההאשמות של חבר הכנסת טיבי כנגד חברת הכנסת טלי פלוסקוב מופרכות ומשוללות כל יסוד. כשחברת הכנסת פלוסקוב ניהלה כאן את המליאה, היא הודיעה שמי שהיא תקרא אותו בשלוש קריאות יורחק מהדיונים למשך כל היום ויחזור רק להצבעה. מכיוון שאתם נקראתם בשלוש קריאות, זו התוצאה. עכשיו, אני לא יכול לבוא ולבטל, וגם לא רוצה לבטל, את מה שקיבלה לפני חברת הכנסת פלוסקוב. צר לי.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
אבל אתה אמרת שאנחנו חוזרים.
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
כאשר אתה באת אליי – – –
<< קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
זה התקנון.
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
כאשר אתה באת אליי – – –
<< קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
אתה מלמד אותי את התקנון, אתה?
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
אבל אם יושבת-ראש המליאה, אם סגנית היושב-ראש – – –
<< קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
מותר ליושב-ראש הישיבה לבטל החלטה של יושב-ראש קודם.
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
אבל אני לא רוצה לעשות את זה – –
<< קריאה >> טלי פלוסקוב (כולנו): << קריאה >>
אף אחד – – –
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
– – כיוון שהיא קיבלה החלטה, וזו זכותה, וזו החלטה לגיטימית.
<< קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
לא. היא אמרה – המזכירה אמרה לי – – –
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
חבר הכנסת טיבי, חבר הכנסת טיבי.
<< קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
היא אמרה לי שאת ביקשת – – – להוציא אותנו.
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
זכותה של חברת הכנסת פלוסקוב לקבל החלטה להוציא חבר כנסת לכל יום הדיונים, ואין לי שום כוונה לשנות את החלטתה. זה הכול.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
בוודאי. מה? נו, באמת.
חבר הכנסת טיבי, אני מבקש שאדוני יצא, בוודאי אחרי הצעקות האחרונות, שהיו לא ראויות ולא מכובדות – בוודאי לא כנגד חברת הכנסת פלוסקוב.
<< קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
את זה לא אמרתי.
<< קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
אתם עושים תקנון לערבים ותקנון ליהודים.
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
חבר הכנסת טיבי, חס וחלילה.
<< קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
בושה וחרפה.
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
חס וחלילה.
<< קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
תוריד את היד. מה זה?
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
טוב, אתה תצעק עוד קצת, תקבל עוד כמה תמונות, ואז אפשר יהיה להמשיך את הדיון.
<< קריאה >> רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): << קריאה >>
תוקף את אנשי המשמר. זה לא מקובל.
<< קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
הוא החזיר אותנו – – – אומרים – – –
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
חבר הכנסת טיבי, אדוני, אתה מעכב את כל הדיון כאן.
<< קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >>
אבל הוא – – –
(חבר הכנסת אחמד טיבי יוצא מאולם המליאה.)
<< דובר_המשך >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר_המשך >>
כבוד היושב-ראש – –
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
אדוני יכול להמשיך.
<< דובר_המשך >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר_המשך >>
– – אני מבקש להחזיר את השעון ל-05:45 – זה היה זמן ההתפרצות.
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
קיבלת, אדוני. קדימה.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
– – – יום הולדת – יכול לחזור.
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
ששש.
<< קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >>
– – – תנו – – – לדבר, בבקשה. הגזמתם. די – – –
<< דובר_המשך >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אני חייב לומר, כבוד היושב-ראש, שמעולם לא עמדתי על הפודיום כל כך הרבה זמן ושתקתי.
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
מה אתה מציע, שאני אתעלם מבקשתו של חבר הכנסת טיבי? שלא נלבן את הדברים? תגיד לי, מה אתה – – –
<< דובר_המשך >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר_המשך >>
לא, אבל תסתכל – – –
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
הארכתי לך את הזמן. תדבר. מה אני יכול לעשות?
<< דובר_המשך >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אני מבקש שגם יושבי-ראש, סגני יושב-ראש, שמנהלים את המליאה, יעשו חשבון נפש על מה שגם הם עושים, כי אתם לא חסיני טעויות. זה מה שאני אומר.
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
אבל אני שואל אותך.
<< דובר_המשך >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר_המשך >>
ההתפרצויות האלה נובעות – כי אנשים חושבים – –
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
אבל חיים, מה רצית שאני אעשה?
<< דובר_המשך >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר_המשך >>
– – שלא ביצעתם את המלאכה כראוי. זה הכול.
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
מה ציפית שאעשה? שאני אתעלם?
<< דובר_המשך >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר_המשך >>
ואתם מתגוננים כל הזמן במקום להגיד: אוקיי, טעינו, אנחנו מודים. אבל כמו שבכל דבר פה, בממשלה הזאת – –
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
תתקדם, חבר הכנסת ילין.
<< דובר_המשך >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר_המשך >>
– – מחפשים את האשמים ולא לקחת אחריות, אז כנראה שזה בחקיקה שלכם – – –
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
אנחנו שמחים לקבל ממך מוסר. תודה.
<< דובר_המשך >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר_המשך >>
– – – מעבירים.
<< דובר_המשך >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר_המשך >>
כבוד היושב-ראש וכבוד השר, הרי כבר אי-אפשר – אני אצטרך לשלם 10,000 שקל רק על העריכה של כל הסרטון הזה בשביל שיהיה בדקה, כי כל הזמן הפרעתם לי. עכשיו כל הח"כים מכירים את זה. אני מבקש מגבית עכשיו בשביל שאתם תביאו, כי מחשבון – – –
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אתה רואה.
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
זה אני מוכן – – –
<< דובר_המשך >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אתה מבין, כבוד היושב-ראש.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר_המשך >>
עכשיו, מזה שהוא ידע שהוא צריך לשלם לי על הפוסט – עכשיו נשפך לו כל הקפה.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
הוא לא מתרגש.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אני לא מוכן. אני לא מוכן לדבר כאשר מפריעים פה. זה הכול.
<< קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >>
אבל חיים, אני צריכה ללכת להרצות בוועידת גלובס.
<< דובר_המשך >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר_המשך >>
בבקשה. יש לך ילדים. את צריכה ללכת לגן?
<< קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >>
לא, לוועידת גלובס.
<< דובר_המשך >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר_המשך >>
בסדר. אני לא.
<< קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >>
להרצות.
<< דובר_המשך >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אני לא.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
חיים, עכשיו הזמן שלך עובד.
<< דובר_המשך >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר_המשך >>
לא, אבל אני לא מסוגל. יש לי בעיות קשב וריכוז. כשמפריעים לי מהצד, אני לא מסוגל. מה לעשות – לא מסוגל. כמה אנשים יכולים. אני לא יכול.
<< קריאה >> שרת התרבות והספורט מירי רגב: << קריאה >>
סליחה, רגע. אי-אפשר ככה – – –
<< דובר_המשך >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר_המשך >>
מה אתם רוצים. אני יודע שכולם לחוצים. לי לא בוער. אני מבקש להחזיר את השעון ל-5:45 דקות.
<< קריאה >> שרת התרבות והספורט מירי רגב: << קריאה >>
ממש לא.
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
אדוני יתקדם, בבקשה.
<< דובר_המשך >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר_המשך >>
לא, אני לא אתקדם.
<< קריאה >> שרת התרבות והספורט מירי רגב: << קריאה >>
דיברת 20 דקות.
<< דובר_המשך >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר_המשך >>
מירי, תעשי לי טובה.
<< קריאה >> שרת התרבות והספורט מירי רגב: << קריאה >>
דיברת 20 דקות.
<< דובר_המשך >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר_המשך >>
זה שאת רגילה שמפריעים לך – אני לא רגיל שמפריעים לי.
<< קריאה >> שרת התרבות והספורט מירי רגב: << קריאה >>
אבל דיברת 20 דקות.
<< דובר_המשך >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אני לא רגיל שמפריעים לי, בטח לא בבוטות כזאת, מה לעשות? עכשיו אני מבקש להחזיר את השעון, כבוד היושב-ראש, מאותו זמן.
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
אתה מבזבז את זמנך, חבר הכנסת ילין.
<< דובר_המשך >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אני לא בזבזתי דקה אחת פה, רק אתה וכל מי שמגיע אליך.
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
אדוני, אתה מבזבז את זמנך.
<< קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >>
תן לו עוד דקה.
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
נתתי לו כבר עוד שלוש דקות.
<< קריאה >> אלי אלאלוף (כולנו): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר_המשך >>
לא נתת לי. הפריעו לי.
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
אז תתקדם, עכשיו אתה מפריע לעצמך – –
<< דובר_המשך >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר_המשך >>
לא רוצה.
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
– – כבר דקה.
<< דובר_המשך >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אני לא רוצה. אני מוחה, מה לעשות.
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
מותר לך למחות.
<< קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >>
עכשיו זה הזמן שלך.
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
במדינה דמוקרטית מותר לך גם למחות.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
הפריעו לו – טיבי, עניינים.
<< קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >>
אתה מפסיד את הזמן שלך.
<< דובר_המשך >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אין לי שום בעיה להיות פה. אם השר גלנט נתן שיעור פה עד הסוף, גם לי אין בעיה לשבת פה. אין שום בעיה.
<< קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >>
מה אתה רוצה מהשר גלנט?
<< דובר_המשך >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר_המשך >>
לא, הוא היה בשקט עד שנגמרו העשר דקות. תסתכל מה קורה פה; זה נראה כמו קופת חולים – כולם באים לבקש מהרופא פתק עכשיו. ככה זה נראה.
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
חיימיקו, אנחנו אוהבים אותך. קיבלת עוד שתי דקות. קדימה. הפעם זה סופי, סופי בהחלט.
<< דובר_המשך >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר_המשך >>
כבוד היושב-ראש, אני מדבר למליאה ומדבר אליך, עד כמה שידוע לי. ככה לימדו אותי.
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
אני מקשיב.
<< דובר_המשך >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אם אתה עסוק, אז אני כבר לא יודע למי אני מדבר.
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
אני מקשיב, נו. קדימה. הוספתי לך.
<< דובר_המשך >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר_המשך >>
יש כאלה שמדברים לטלוויזיה, יש כאלה שמדברים לקהל, יש כאלה שמדברים גם ליושב-ראש, וכשהיושב-ראש לא מקשיב – אז זה הסיפור.
החקלאות זה אבן היסוד של הציונות, כבודו; לא רק החוקים שאתם מעבירים, ואתם נלחמים רק עליהם, אלא האדמה – האדמה היא בעצם הציונות האמיתית. כבוד השר גלעד ארדן, הקרן הזאת מיועדת לך. באותם מקרים שאתה חושב שיש בעיה – בדיוק כמו שלמס רכוש, יש את שר האוצר שהוא יודע מתי לפצות ואיך לפצות – אני מצפה שאתה, בעזרת החוק הזה, תוכל להקים את הקרן הזאת, כדי שבידיים שלך הטרור והפשיעה החקלאית יטופלו באותם מקומות שאין אפשרות לבטח.
ואני מזכיר לכולכם: אתמול בלילה, בעצם, חוות לולים נפרצה, נגנב ציוד משם, אבל יותר גרוע – ניתקו את החשמל, ויש סכנה שכל הלול הזה ילך לגמרי, בגלל שאנחנו בתקופת החורף, ובגליל במיוחד בחורף מחממים את הלולים.
כבוד היושב-ראש, אני מבקש מהקואליציה שלא לפסול את החוק הזה; להצביע בעד.
<< קריאה >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << קריאה >>
כמה פעמים הצבעת עם הקואליציה – – –
<< דובר_המשך >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר_המשך >>
ב-70% מהחוקים אני הצבעתי עם הקואליציה.
<< קריאה >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר_המשך >>
חיים, ב-70% מהחוקים הצבעתי עם הקואליציה, וכמעט כל האופוזיציה הצביעה אותו דבר, ואתה יודע את זה.
<< קריאה >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר_המשך >>
כשאתה מביא חוקים טובים, אנחנו מצביעים איתכם; כשאנחנו מביאים חוקים טובים, אתם מצביעים נגדנו. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
חבר הכנסת ילין, יש לך עוד דקה וחצי. חבר הכנסת ילין, למה אדוני ירד?
<< קריאה >> חיים ילין (יש עתיד): << קריאה >>
אני לא רוצה לעמוד שם. זה ביזיון – – –
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
תודה רבה. אין לנו שר משיב, נכון?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
אה, אדוני פה. חיפשתיך. השר גלנט, אדוני, בבקשה.
<< קריאה >> מרב מיכאלי (המחנה הציוני): << קריאה >>
למה מחכים?
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
עד עשר דקות, אדוני, לרשותך. בבקשה.
<< דובר >> שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני משיב כאן, בשם שר האוצר, על ההצעה. ההצעה נדונה בוועדת השרים לחקיקה, ובקשת הוועדה הייתה לדחות. מאחר שאין הסכמה בנושא הזה, הממשלה מבקשת להתנגד להצעה – להוריד אותה מסדר-היום.
דודי, מה מצבנו? אנחנו צריכים לעבור לסקירה בנושא גבול הצפון, דרום?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
שירד. גלנט, רד.
<< דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: << דובר_המשך >>
תודה רבה.
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
תודה רבה, אדוני השר. אדוני מבקש להשלים?
<< קריאה >> חיים ילין (יש עתיד): << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
חבר הכנסת ילין ינסה לשכנע אותנו לתמוך בהצעת החוק, למרות התנגדותה של הממשלה כפי שנומקה על ידי השר גלנט. שלוש דקות, אדוני, לרשותך. בבקשה.
<< דובר >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר >>
כבוד היושב-ראש, זה לא תשובה. הרי מה אנחנו מנסים לעשות? לפתור את הפשיעה החקלאית במדינת ישראל. זה לא עניין של אופוזיציה וקואליציה. תשאל את שר החקלאות מה תמיד אני אומר: החקלאות תישאר והאדמה תישאר גם אחרינו. אתם לא יכולים במו ידיכם לקבל החלטות שסותרות את שמירת האדמה, הרכוש שלנו והחקלאות.
כבוד ראש הממשלה, כבוד ראש הממשלה, אני פונה אליך – לא על החוק הזה. אתה אישרת הטבות לעוטף עזה, ואני מודה לך, ואתה גם אישרת עם יאיר לפיד את ההטבות מ-2014 עד 2018, ששינו את פני עוטף עזה. ואני פונה אליך באופן אישי, כי אין דרך אחרת לעשות את זה; בשביל זה אני עולה. יש עכשיו צו שמורה שבעצם ברשות המים מסוגלים ורוצים להעלות את מי השפד"ן ב-20 אגורות, שזה 20%. אתה יודע יפה מאוד, ראש הממשלה, ש-80% מהשפד"ן הולך לעוטף עזה. המלחמה שלנו מול החמאס זה עד התלם האחרון; זה להמשיך את החקלאות מול העיניים שלהם; זה להקים את ההתיישבות ולהרחיב את היישובים. זו התוכנית שלך. אתה חתמת, יחד עם יאיר לפיד, לארבע שנים על התוכנית הזאת. לא יכול להיות שעכשיו בתקנות יפילו את זה. הרי מה אנחנו עושים מול הטילים? זורעים. זה מה שאנחנו יודעים לעשות. איך אנחנו נזרע עכשיו כשזה עולה עוד 20 אגורות, 20%?
אני אומר לך, ראש הממשלה, ללא התערבות שלך, הדבר הזה יפיל את כל החקלאות בעוטף עזה. בגלל שזה רשות המים, ושהיא מנותקת משר האנרגיה, ושאסור לשר האנרגיה להתערב, אני מבקש ממך שיחד עם האוצר תפתרו את בעיית השפד"ן בעוטף עזה ובנגב המערבי. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
תודה רבה לחבר הכנסת חיים ילין.
אם כן, אנחנו נעבור כעת להצבעה על הצעת חוק קרן פיצויים לנזקי הפשיעה החקלאית, התשע"ח–2018, בקריאה טרומית. מי בעד ומי נגד?
הצבעה מס' 6
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 41
בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 55
נמנעים – אין
ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק קרן פיצויים לנזקי הפשיעה החקלאית, התשע"ח–2018, לא נתקבלה.
<< קריאה >> שלי יחימוביץ (המחנה הציוני): << קריאה >>
תוסיף את הקול שלי, בבקשה.
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
41 תומכים, 55 מתנגדים. חברת הכנסת שלי יחימוביץ מבקשת לצרף את תמיכתה. נכון, שלי?
<< קריאה >> שלי יחימוביץ (המחנה הציוני): << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
תמיכתה בחוק – לפרוטוקול.
<< קריאה >> ג'מעה אזברגה (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
וכך גם חבר הכנסת ג'מעה אזברגה. ההצעה כמובן לא התקבלה.
<< הצח >> הצעת חוק ארגון הפיקוח על העבודה (תיקון – פרסום מידע בדבר תאונות עבודה ומחלות מקצוע), התשע"ה–2015 << הצח >>
[הצעת חוק פ/481/20; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
אנחנו עוברים, בעזרת השם, לסעיף הבא על סדר-היום: הצעת חוק ארגון הפיקוח על העבודה (תיקון – פרסום מידע בדבר תאונות עבודה ומחלות מקצוע), התשע"ה–2015. ההצעה נומקה כבר ב-28 באוקטובר 2015 – אוה – למניינם. ניתנה תשובת שר ב-12 ביולי 2017, למניינם. אדוני מבקש, אז המציע, חבר הכנסת דב חנין, יש לו שלוש דקות לנסות לנמק, שוב לנסות לשכנע אותנו. לאחר מכן אנחנו נעבור להצבעה. שלוש דקות, אדוני, לרשותך. בבקשה.
<< דובר >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << דובר >>
תודה לך, אדוני היושב-ראש. אדוני ראש הממשלה, תאונות העבודה הפכו להיות מכת מדינה. וכשאנחנו מדברים על תאונות עבודה, אתם מסבירים לנו: אין כסף לפקחים. אז הינה הצעה נהדרת, שלא עולה כסף, ותצמצם מאוד מאוד את תאונות העבודה: לחייב את מקומות העבודה לפרסם לעובדים הנחיות בנושא בטיחות, אינפורמציה לגבי תאונות שהתרחשו בעבר, תאונות שקרו – מתי קרו, איך קרו. הדבר הזה הוא מנגנון מאוד מאוד פשוט, הוא לא עולה כסף למדינה, אבל הוא מייצר תוצאה אמיתית. הוא מייצר תוצאה אמיתית.
אתה, אדוני שר העבודה והשירותים החברתיים, אמרת לי כשדיברנו שזו הצעת חוק מצוינת. אמרת לי שתתמוך בה, ואני בטוח שגם ניסית להעביר אותה בוועדת שרים לענייני חקיקה. למרבה הצער, ועדת השרים לענייני חקיקה, בצורה לא עניינית, דחתה את הצעת החוק הזאת. הצעת חוק טובה; הצעת חוק שמצמצמת תאונות עבודה; הצעת חוק שגורמת לכך שעובדים יקבלו מידע, שעובדים יוכלו להימנע מכניסה למצבים מסוכנים. המידע הזה מציל חיים, לא עולה כסף, לא דורש מהממשלה שום דבר – רק מנגנון שמאפשר למעסיקים לפרסם את מה שהם חייבים לפרסם, ומאפשר לעובדים לדעת מה קרה במקום העבודה, מהם נוהלי הבטיחות המחייבים, מהן הנורמות שצריך להקפיד עליהן.
ולכן, עמיתיי חברי הכנסת, את החוק הזה צריך להעביר, כי מי שמצביע היום נגד החוק הזה מצביע נגד המנגנון הפשוט ביותר, החסכוני ביותר, ההגיוני ביותר, שמגן על חיים של עובדים, מגן על חיים של בני אדם. לכן, עמיתיי חברי הכנסת, אני פונה לא רק לחבריי באופוזיציה אלא גם לחברי הכנסת בקואליציה: אל תצביעו נגד חוק שמציל חיים. אל תצביעו נגד חוק שמציע מנגנון פשוט, זול והגיוני להתמודדות עם מכת תאונות העבודה. תגנו על החיים של העובדים. תראו שאכפת לכם גם מהאנשים האלה שבונים, שעובדים במפעלים, שנהרגים ונפצעים בכל יום בתאונות עבודה. תצביעו בעד החוק הזה, ולא תצטרכו להסתכל בעיניים של משפחות הקורבנות המיותרים של תאונות העבודה המיותרות שתהיינה בעתיד.
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
תודה רבה לחבר הכנסת דב חנין.
ניתן לו רגע לתפוס את מקומו, ואז נעבור להצבעה בקריאה טרומית על הצעת חוק ארגון הפיקוח על העבודה (תיקון – פרסום מידע בדבר תאונות עבודה ומחלות מקצוע), התשע"ה–2015. מי בעד? מי נגד?
אני רק אומר לפרוטוקול שבהתייעצות עם חברת הכנסת פלוסקוב, שניהלה את הישיבה קודם אליי, אנחנו מחזירים לדיון את חברי הכנסת טיבי, זחאלקה וגנאים, וגם את חבר הכנסת חסון.
הצבעה מס' 7
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 44
בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 55
נמנעים – אין
ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק ארגון הפיקוח על העבודה (תיקון – פרסום מידע בדבר תאונות עבודה ומחלות מקצוע), התשע"ה–2015, לא נתקבלה.
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
44 תומכים, 55 מתנגדים. ההצעה לא התקבלה.
<< הצח >> הצעת חוק כהונתם של ראשי גופים ביטחוניים, התשע"ו–2015 << הצח>>
[הצעת חוק פ/2398/20; נספחות.]
(הצעת חבר הכנסת אלעזר שטרן)
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
אנחנו עוברים, בעזרת השם, לסעיף הבא שעל סדר-היום: הצעת חוק כהונתם של ראשי גופים ביטחוניים, התשע"ו–2015. גם כאן ההצעה כבר נומקה על ידי חבר הכנסת אלעזר שטרן, ב-2 במאי 2018 למניינם. אז חבר הכנסת שטרן נימק. אין תשובה? אז אנחנו עוברים כעת להצבעה על הצעת חוק כהונתם של ראשי גופים ביטחוניים, התשע"ו–2015.
שטרן, אדוני, אם אתה רוצה שלוש דקות, יש לך. אתה רוצה? אז קדימה. סליחה.
<< קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >>
פתאום אתה ממהר להצבעה.
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
אני לא ממהר לשום מקום.
<< קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >>
פתאום אתה ממהר. יופי. אני מבין שיושב-ראש הישיבה מקבל הנחיות מהקואליציה מתי להצביע. מצוין. הכול מוקלט, הכול מצולם. מאה אחוז.
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
שלוש דקות, אדוני, לרשותך. בבקשה.
יואל, אני לא עונה לתת-רמה שלך. כשתחליט שאתה רוצה לנהל שיח בוגר – –
<< קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >>
אתה לא צריך לדבר, אתה עושה.
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
– – ענייני, מכבד ומכובד, אני אתייחס אליך. עד אז אתה יכול להמשיך לדבר אל עצמך.
<< קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >>
אתה עושה. לא לא, אתה עושה, אתה לא מדבר. אין ספק שאתה עושה.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
תיתן לי אחר כך, אתה רואה את הזמן. השרים, אדוני היושב-ראש, אדוני ראש הממשלה, אני עמדתי עם ההצעה הזאת – אני אזכיר רק למי ששכח – לקצוב זמן לכהונת מפכ"ל, רמטכ"ל וראש מוסד. חווינו רמטכ"ל ששרי ביטחון אולי משחקים איתו ב"איך תתנהג יפה – נחליט אם להאריך לך או לא". אמרתי מכל הדוכן הזה – השר לביטחון פנים, אתה מקשיב, אני יודע – שהתפקיד הכי רגיש זה מפכ"ל המשטרה. אסור שמשך תפקידו של מפכ"ל המשטרה יהיה נתון בידי שרים בממשלה, כיוון שהמשטרה, הרבה יותר מאשר הצבא, קשורה לסקטור האזרחי וקשורה לראש הממשלה ולשרי ממשלה.
והינה מה שקרה לנו, לאן לקחתם אותנו. יש מפכ"ל משטרה מצוין, ויש לו גם חסרונות, כנראה. משאירים את משטרת ישראל בלי מפכ"ל רק בגלל שיש חקירות נגד ראש הממשלה, ואולי לא נוח. אדם, אני מזכיר לכם – משכמו ומעלה, שהיה מועמד לראש השב"כ. עכשיו, שרי הממשלה, למה אף אחד לא עונה על השאלה הזאת? אני אגיד לכם למה: אתם מתביישים בעצמכם. אתם מתביישים. אין שר אחד בממשלה שיכול לעמוד פה ולהגיד למה כהונת המפכ"ל לא קבועה מראש לארבע שנים; למה כהונת מפכ"ל משטרת ישראל צריכה להיות כלי שרת בידי ראש הממשלה והשרים.
שמעתי שראש הממשלה דיבר הבוקר על הדחפורים שעולים על שומרי הסף. אדוני ראש הממשלה, אתה והשרים שלך הראשונים. החוק הזה הוא חוק שמוחק את שומרי הסף; החוק הזה הוא חוק שאומר למפכ"ל המשטרה הבא: אם אתה רוצה לקבל שנה רביעית, תתנהג איתנו יפה. אם לא תתנהג איתנו יפה, לא משנה כמה טכנולוגיה תכניס למשטרה, כמה תעלה את איכות הטיפול של המשטרה, כמה תהיה מפכ"ל טוב, כמה תהיה ערכי – כמה תהיה ערכי לא פחות מאף מפכ"ל משטרה עד היום – אנחנו מכירים אותך עוד מהשב"כ, רוני אלשיך, אבל אם תתנהג לא יפה, אנחנו לא נאריך את כהונתך.
ועכשיו תגידו לי, זה פלא שאף שר בממשלת ישראל, להבדיל מכל החוקים עד היום, לא עולה לענות פה? אף אחד לא עונה. יש כאלה שהתאכזבו, אני דווקא שמח. לפחות בושה יש לכם. תודה.
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
תודה רבה לחבר הכנסת אלעזר שטרן.
אם כן, אנחנו נעבור כעת להצבעה על הצעת חוק כהונתם של ראשי גופים ביטחוניים, התשע"ו–2015, בקריאה טרומית. חבר הכנסת שטרן יתפוס את מקומו. מי בעד? מי נגד?
הצבעה מס' 8
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 39
בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 54
נמנעים – אין
ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק כהונתם של ראשי גופים ביטחוניים, התשע"ו–2015, לא נתקבלה.
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
39 תומכים, 54 מתנגדים. הצעת החוק הוסרה מסדר-היום.
אנחנו עוברים, בעזרת השם, לסעיף הבא שעל סדר-היום.
<< קריאה >> השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
השרה גילה גמליאל, מה גברתי הצביעה? נגד. בסדר. אז השרה גילה גמליאל מבקשת לצרף את התנגדותה לחוק לפרוטוקול. חברת הכנסת קארין אלהרר הצביעה בעד או נגד? בעד, וההצבעה לא נקלטה. בסדר, אז אנחנו מתקנים. יחד עם חברת הכנסת אלהרר, 40 תומכים, 54 מתנגדים, פלוס השרה גילה גמליאל, שמתנגדת אף היא, לפרוטוקול. בכל אופן, ההצעה לא התקבלה.
<< הצח >> הצעת חוק קידום התחרות בענף המזון (תיקון – איסור על מכירת מוצרים במחירי הפסד), התשע"ח–2018 << הצח >>
[הצעת חוק פ/5153/20; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
אנחנו עוברים לסעיף הבא שעל סדר-היום: הצעת חוק קידום התחרות בענף המזון (תיקון – איסור על מכירת מוצרים במחירי הפסד), התשע"ח–2018, של חבר הכנסת איתן ברושי וקבוצת חברי הכנסת. חבר הכנסת ברושי, אדוני, בבקשה. לחצתי בטעות על הצבעה – תתעלמו. אדוני יתחיל. הכול בסדר.
<< דובר >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת והשרים, לאחרונה חגגנו את חג החנוכה, ובהחלט ניתן לומר בהקשר הזה של חנוכה כי קיומה של החקלאות הישראלית במציאות הנוכחית זה כמעט נס חנוכה. אך בקצב הזה, פך השמן לא יספיק לאורך זמן. החקלאים הישראלים מתמודדים, נוסף על גזרות מזג האוויר של חמש שנות בצורת, גם עם חוסר ודאות וחוסר יציבות. חשיבותה של החקלאות הישראלית היא באספקת מזון טרי באיכות גבוהה ובמחירים סבירים. אני בעד תחרות, אך על הממשלה להקפיד שהתחרות תהיה הוגנת. הדגש בשנים האחרונות על הורדת יוקר המחיה סייע בעיקר לסוחרים, ולא לצרכנים. אין ספק שיש יותר צרכנים ממגדלים, אך ללא המגדלים לא תהיה כאן מדינה ולא תהיה כאן את אותה שליחות שהחקלאות מייצגת.
גל ההתייקרויות שעליו התבשרנו בימים האחרונים מטיל קשיים נוספים על החקלאים: עליית מחירי המים שצפינו, כולל המים המוּשבים – והוזכר פה כרגע השפד"ן – עליית מחירי החשמל, עליית שכר העבודה, גם של העובדים הזרים, ועוד. רשויות המדינה שמטילות את אותם מיסים וגזרות מאשימות אחר כך את החקלאים כאילו הם אשמים ביוקר המחיה. איזה אבסורד; איזו עזות מצח. אסור, אסור שהחקלאות תהיה קורבן של גל ההתייקרויות. התייעלות כן, אבל לא חיסול.
במציאות של היום, תופעת ה"לוס לידר", שבה נמכרים לצרכנים מוצרים במחירי הפסד, פוגעת בצרכנים וגם במגדלים, פוגעת בחנויות הקטנות ומיטיבה רק עם הסוחרים והרשתות הגדולות. ההצעה שאני מביא לפניכם, שלמדנו אותה גם ממקומות בעולם, מבקשת לאסור מכירת מוצרים לצרכן הסופי במחיר הפסד. מוצרים הנמכרים בשיטת ה"לוס לידר" הם בדרך כלל מוצרי צריכה חשובים או בסיסיים, שהצרכן עשוי להגיע לחנות במיוחד בשבילם. לרוב מדובר במוצרים הנצרכים על בסיס קבוע, כך שהמכירה בשיטה זו מרגילה את הקונה להגיע לחנות באופן קבוע. בין המוצרים האלה אנחנו רואים מוצרי יסוד כגון עופות, פירות וירקות.
בישראל תופעת ה"לוס לידר" שכיחה במיוחד בשיווק תוצרת חקלאית, בדגש על פירות וירקות. החשש מהנזק לצרכן שגלום בשיטת השיווק במחירי הפסד היא שהצרכן יתפתה לחשוב שהוא חוסך על הקנייה כולה בזכות המוצר שנמכר לו במחיר הפסד – יותר בזול – בעוד מחיר הכולל של הסל גבוה אף יותר מהרגיל, כלומר המוצר שנמכר בהפסד מסובסד על ידי מוצרים אחרים, ואף מביא לעליית מחירים של הסל כולו. במצב הזה כושר המיקוח של הקמעונאים הגדולים על החקלאים גורם לאחרונים למכור תוצרת במחירי הפסד.
נכון להיום, הגורמים בשרשרת השיווק שמתווכים בין המגדל לצרכן הסופי מכתיבים את ההיצע והביקוש ומשפיעים ישירות על רמת המחירים הגבוהה לצרכן מצד אחד ועל נתח רווחים נמוך למגדל מהצד השני. שימוש ב"לוס לידר" גורם לפגיעה במחיר למגדל, מכיוון שפערי הכוח בין הרשתות למגדלים גדולים במיוחד. מי שמוכר בזול גם לא יכול לממן את המחיר למגדל, שנשאר ללא כלום. נוסף לכך ה"לוס לידר" מחריף את בעיית אובדן המזון, משום שהוא יוצר תחושה של מזון זול שקונים הרבה, וחלק גדול נזרק.
ההצעה בגרסתה הנוכחית היא בתיאום עם אנשי המקצוע, ואני שמח לומר שגם עם שר החקלאות. גם עם שר החקלאות. אנחנו הצענו – ולמרות זה יש קושי עם הממשלה – להחיל את ההצעה כהוראת שעה ניסיונית לשנתיים על סל מוצרים מצומצם: ירקות והפירות, שהם נפגעים מהשיטה הזאת, והמוצרים שסומנו – עגבנייה, מלפפון, תפוח אדמה, בצל וגזר. בנוסף, ההצעה טומנת בחובה הגנה על חנויות הירקות הקטנות, שאין להן כושר מיקוח כפי שיש לקמעונאים הגדולים. מדובר בסופו של דבר על תחרות בלתי הוגנת לחנויות האלה, שלא יכולות לסבסד מוצרי "לוס לידר" באמצעות העלאת מחירים של מוצרים אחרים.
האיומים של הממונה על ההגבלים העסקיים ושל פקידי האוצר שאישור ההצעה יביא לעליית מחירים – האיומים האלה מתעלמים מהמציאות הנוכחית ומהנתונים המצביעים על כך שסל הקניות לצרכן נמצא בעלייה מתמדת משנת 2014. הגישה של האוצר אומרת: בואו ניתן לשוק להשתולל. להשתולל. החקלאים יקרסו, הסוחרים יתעשרו, והצרכנים ימשיכו לספוג את עליית המחירים. מי שמשתמש בשיטת ה"לוס לידר" גורם להטעיה של הצרכנים ולעיוות של השוק. על הצרכנים להבין כי אין ארוחות חינם. אין ארוחות חינם. אף אחד לא מוכר שום דבר במטרה להפסיד. החקלאים, שלא פעם אנחנו מדברים בשבחם, עושים לילות כימים בעיבוד השדות ובגידול תוצרת חקלאית ברמה הטובה ביותר על מנת לספק מזון – –
<< קריאה >> מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >>
אנחנו לא. אנחנו נגד ה"לוס לידר".
<< קריאה >> מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): << קריאה >>
לא, לבצלאל.
<< דובר_המשך >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >>
אני צוחק. – – לכלל תושבי המדינה.
<< קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >>
יושב-ראש הקואליציה, יושב-ראש הקואליציה, אני חושב שאתה חייב על פי התקנון לדווח על הסיכום הקואליציוני שהיה עכשיו. היה פה סיכום קואליציוני. אתה צריך לדווח עליו.
<< דובר_המשך >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >>
תנו לי רק לסיים, יואל.
<< קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >>
על פי התקנון אתה חייב לדווח על הסיכום שהיה לך עם אחמד טיבי עכשיו. אתה חייב.
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
חבר הכנסת טיבי, אני הודעתי קודם שאתם יכולים להיכנס.
<< קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >>
– – – היה פה משא ומתן קואליציוני.
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
הודעתי קודם שבהתייעצות עם חברת הכנסת פלוסקוב אתם יכולים להיכנס, כל השלושה.
<< קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >>
לא, לא – –
<< קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
מתברר שהיא לא פנתה אליך – –
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
נכון, נכון.
<< קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
– – לכן, כל מה שאמרתי עליה אני לוקח בחזרה.
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
אפשר גם להתנצל על הדרך, זה טוב. תודה
<< דובר_המשך >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >>
טוב, אני חוזר לשורשים ולאדמה, שזה משותף לכולם, אני מקווה.
אנחנו מדברים על אספקת מזון באיכות וברמה ובמחיר הנדרש, שזו בעצם זכותם של האזרחים וחובתם של החקלאים. אני רואה בהתניית תקופה ניסיונית זו לחוק צעד אחראי, שלא מתעלם מהקשיים העולים מהשטח ומאפשר בחינה אמיתית של ההשפעה של החוק.
אני רוצה לומר תודה לשר החקלאות ולמשרד החקלאות; לאנשי התאחדות חקלאי ישראל מאיר צור ואבו וילן. אני רוצה לומר תודה לחיים אלוש, ראש "משוב", לדובי אמיתי מהתאחדות האיכרים ולכל הגורמים שתרמו. השקענו מאמץ גדול בניסיון להגיע להצעה מאוזנת, בלי לוותר על הרעיון, אבל בצורה ממותנת.
זו שעת מבחן לממשלה. לא פעם אמרתי שבחוץ לארץ מברכים את החקלאות ובארץ מחסלים. יש כאן הצעה שהיא נכונה גם במצב של היום. אני חושב שהאיזון הזה בין היכולת לקיים כאן חקלאות ובין שמירת המחיר הסביר לצרכן הוא השליחות שמוטלת עלינו בכלל, וביום הזה בפרט. אסור שהלהט שמלווה את הימים האחרונים ינתק אותנו מהאדמה ויהפוך אותנו מחדש למי שעוסק בעסקי אוויר. אני מבקש את האישור של הממשלה, ואנחנו נשמח ללכת לתקופת ניסיון כדי לבחון את העניין, שקיים בארצות רבות. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
תודה רבה לחבר הכנסת איתן ברושי. משיב על ההצעה שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן. אדוני, בבקשה. עשר דקות, אדוני, לרשותך. בבקשה.
<< דובר >> שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן: << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת ברושי, כשאני שומע את ההצעה שלך, אני חושב שאתה פשוט מנותק ממה שקורה כאן. אנחנו עוסקים במהלך הימים האחרונים בנושא של הורדת יוקר המחיה, בנושא של תחרות. מה אתה מציע? שיהיה מחיר מינימום, כלומר בדיוק הפוך, כלומר אם היום קונים את זה במחיר נמוך יותר, אתה אומר: לא, מה פתאום? הצרכנים בנושא הזה לא רלוונטיים. אני מעכשיו אקבע שיהיה מחיר מינימום.
אתה בטוח שאתה רוצה שנצביע על ההצעה הזאת? האם בטוחים חברי האופוזיציה שבזמן שאתה רוצה – ואתה מדבר על אפודים צהובים, אפודים ירוקים – הם יודעים שאתה עכשיו אומר שיהיה למוצרים מחיר מינימום? מילא, אם היית אומר לי מחיר מקסימום, הייתי מבין. הייתי אומר שמעבר למחיר הזה לא נגבה מהצרכנים. אגב, חבר הכנסת ברושי, אתה יודע איזה מוצרים נמכרים במחיר מינימום? תמ"ל – אתה יודע מה זה? מטרנה, סימילאק. אתה יודע שבחלק מהמקרים זה נמכר נמוך? אז אתה רוצה לבוא ולומר לאותם זוגות צעירים, לאותן משפחות: לא. מעכשיו אני אדאג שלא יהיה מחיר מקסימום אלא שיהיה מחיר מינימום.
<< קריאה >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << קריאה >>
את זה עשית עם המלט עכשיו.
<< דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן: << דובר_המשך >>
לא, אדוני. זה מה שאתה רצית שאני אעשה.
<< קריאה >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << קריאה >>
אני רציתי שתעשה עם המלט?
<< דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן: << דובר_המשך >>
ברור. אתה רצית שאני אטיל היצף שיעלה למדינה 350 מיליון שקל, והבחור משמאלך היה אומר – חבר הכנסת רוזנטל – שעוזרים בנושא הזה למונופול. אז בדיוק עשינו הפוך, לא היצף. פעלנו כדי שבנושא הזה תהיה תחרות. אתה רצית שכולנו נשלם 350 מיליון שקל.
<< קריאה >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן: << דובר_המשך >>
לכן, חבר הכנסת ברושי – ואני קורא באמת לחברים באופוזיציה פשוט לא להיות מנותקים. ההצעה הזאת היא הצעה נגד הצרכנים במדינת ישראל. ההצעה הזאת, בנושא הזה, מציעה לצורך העניין מחירי מינימום. אתה יודע, מילא אם היית מציע את ההצעה לפני חודש – הייתי אומר: אתה יודע מה? אולי באותו מועד יש היגיון, אולי יש סבירות לפני חצי שנה. אבל השבוע, כשיש הפגנות, כשמדברים על יוקר המחיה; כשהיום אוסם הודיעו שלא מעלים; ששר האוצר עסוק בדיוק בשעה הזאת בלהוריד את מחירי החשמל. מילא, אם היית אומר: תשמע, בוא ניתן הטבה לחקלאים, בוא לצורך העניין ניתן להם סובסידיה, אבל מי אתה רוצה שיממן אותם? הצרכנים. מי אתה רוצה שיקבע מחיר מינימום לתמ"לים? הזוגות הצעירים.
אז אני אומר לך, חבר הכנסת ברושי, אתה איש רציני. תאמין לי, לא נורא אם תגיד ליושב-ראש: אני, לצורך העניין, בנושא הזה אמשוך את הצעתי. אגב, ההצעה הזאת, אין לה זמן ועת בכל מקום, ובטח שלא עכשיו. בטח שלא בשעה הזאת. לכן, אני אומר לך שכל מי שיצביע בעד ההצעה הזאת צריך לדעת שפשוט הוא מצביע על דבר אחד: להעלות את המחירים לצרכנים. להעלות את המחירים לצרכנים. לכן, אגיד לך דבר אחד: מי שרוצה להצביע בעד ההצעה, שפשוט יקרא מה היא אומרת: היא אומרת שאסור למכור "לוס לידר", שזה המונח הקיים בשוק הישראלי לדבר הזה.
והינה, חבר הכנסת חסון משמאלך – אני בלי משקפיים, אני חושב שזה הוא – האם תסכים לקנות עכשיו תמ"לים במחיר יותר גבוה בגלל ההצעה הזאת? ברור שלא. אני יודע שבנושא הזה יש לכם אחריות.
<< קריאה >> מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): << קריאה >>
לא, אתה הופך לו את ההצעה.
<< דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן: << דובר_המשך >>
חבר הכנסת ברושי, זה לא הצעה של קואליציה ואופוזיציה.
<< קריאה >> מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): << קריאה >>
השר כהן, סליחה, אל תאשים אותו בכל תחלואי הממשלה וההתייקרויות. זו הצעה שמדברת על מחירי dumping. אתה הופך לו את ההצעה. אתה מדבר על מחירי הפסד. למחירי הפסד גם אתה לא מסכים.
<< דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן: << דובר_המשך >>
לא, לא, לא. היא אומרת, חבר הכנסת רוזנטל – אני רוצה לומר לך את הדבר הבא, במסגרת העבודה המקצועית שעשינו. בוא נאמר שנדבר על חקלאות. כשאתה קנית, לדוגמה, ירק מסוים ב-4 שקלים ואחרי שלושה ימים, מה לעשות, הירק לא באותה איכות, לפי ההצעה הזאת אתה לא יכול למכור אותו ב-3 שקלים, כי אתה קנית אותו ב-4.
<< קריאה >> מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): << קריאה >>
לא קראת את ההצעה.
<< דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן: << דובר_המשך >>
אני קראתי את ההצעה, ונעשתה בנושא הזה חוות דעת.
<< קריאה >> מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): << קריאה >>
אני לא מסכים איתו בכל מיני דברים, אבל בעניין הזה – – –
<< דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן: << דובר_המשך >>
בעניין הזה אין שום בעיה. מי שמצביע בגין ההצעה הזאת אומר דבר אחד: לא מחיר מקסימום – אומר מחיר מינימום. זה הדבר. זה בדיוק הפוך. אנחנו רוצים תחרות. תחרות זה דבר בריא, ובתחרות אתה לפעמים מוכר את המוצרים במחירים שונים. אנחנו צריכים לעודד שתהיה עוד תחרות, עוד שחקנים, שהמחירים ירדו.
ההצעה הזאת בסופו של דבר יכולה לבוא ולגרום דווקא לעליית המחיר לצרכן. ואתה יודע מה, חבר הכנסת ברושי? כשאני חושב על זה, אני מבין את ההיגיון של ההצעה, כי אתה רוצה שמדד המחירים לצרכן יעלה, ואז תגיד: הינה, הוא עלה. וזו בדיוק ההצעה שאתה בנושא הזה רוצה לבוא ולתרום. אם אתה רוצה לבוא ולעזור לחקלאים, אם אתה רוצה לבוא ולעזור, יש דרכים נוספות. לא על חשבון הצרכנים; לא על חשבון יוקר המחיה; לא על חשבון מוצרים בסיסיים. לא זו הדרך. הדרך היא בדיוק הפוכה: יותר שחקנים, יותר תחרות ומחירים יותר נמוכים בנושא הזה.
ולכן – צחי, בסדר? חבר הכנסת אמסלם, אתה יכול לגשת להצבעה?
<< קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >>
אנחנו יכולים להצביע?
<< דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן: << דובר_המשך >>
אני אומר לך – – –
<< קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >>
תסביר לברושי עוד שתי דקות.
<< דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן: << דובר_המשך >>
אני הסברתי לברושי, ואני אומר לך, חבר הכנסת ברושי: אני חושב שנכון שתעלה ומגיד מעל דוכן המליאה: בעת הזאת לא נכון לבוא ולקבוע מחירי מינימום. אולי הייתי מסכים לבוא ולקבל, אם היית בא ואומר מחיר מקסימום. זה דווקא היה נכון – אם היית אומר שמחיר מטרנה לא יהיה יותר מהמחיר הזה; מחיר תמ"ל לא יהיה יותר מהמחיר הזה. לכן, אני אומר לך שבנושא הזה אתה הולך ופוגע בצרכנים. זה הדבר – זו המשמעות של מחיר מינימום. אני רוצה לומר לך שחוות הדעת הזאת מגובה על ידי הגורמים המקצועיים, שגם הם הולכים לסופר וגם הם קונים, וגם הם לא רוצים לבוא ולשלם בנושא הזה את אותו מחיר.
חבר הכנסת ברושי, אני רואה שאתה עקבי. חבר הכנסת רוזנטל, הוא עקבי. לפני כמה ימים הוא הציע לי להטיל מכס על מנת שנשמור על מונופולים כאלה ואחרים. זו הייתה ההצעה. למה לא עשינו. הצעה נוספת הייתה עכשיו – לקבוע מחיר מינימום.
<< קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >>
הוא הבין.
<< דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן: << דובר_המשך >>
הוא הבין? אתה בטוח שהבין? אז אני קורא לכם, למי שיש לו אחריות לצרכנים במדינת ישראל, שלא לקבוע מחיר מינימום, כי זאת ההצעה. תעשה טוב אם תודיע שאתה מוריד אותה. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
תודה רבה לשר הכלכלה. חבר הכנסת ברושי מבקש לנסות לשכנע אותנו בשלוש דקות נוספות.
<< דובר >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << דובר >>
ממשלה שנותנת לסוחר להדליק משואה ביום העצמאות, היא אומרת מה היא חושבת על החברה הישראלית. זה אומר לנו מי זאת הממשלה שנתנה לסוחר להדליק משואה – זה אומר שמי שבנה פה וייצר פה, זרקו אותו לאחוריים.
<< קריאה >> שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >>
רגע, תסלח לי, אתה דיברת. זה אומר שהחקלאות פחות חשובה.
<< קריאה >> שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן: << קריאה >>
חוצפה. פשוט חוצפה.
<< קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >>
ראינו את זה. ראינו את זה בטונה. הממשלה נאבקה להוריד את המחיר של הטונה – היחידים שהרוויחו זה הסוחרים. היחידים. עוד נדבר על זה בהצעה לסדר-היום.
אפילו דה-מרקר – אתם מוכרחים להירגע. אל תהיו בלחץ מעליית המחירים. לא הכול באשמתכם. אפילו דה-מרקר היום אומר על הפטם – הלבין את חברינו וקנין – שכאילו פתרו את בעיית הקרטל, אבל לא פתרו את בעיית המחיר. אומרת הממשלה וראש הממשלה אמר 20 פעם: אנחנו בעד תחרות הוגנת. לפי דעתי, השר אלי כהן, שאני מעריך אותו מאוד, לא הבין את ההצעה – –
<< קריאה >> שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן: << קריאה >>
תאמין לי שהבנתי.
<< דובר_המשך >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >>
רגע. – – משום שמדובר פה על מחירי הפסד; משום שמדובר פה על עיוות של השוק.
<< קריאה >> שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן: << קריאה >>
מי אתה רוצה שישלם את זה?
<< דובר_המשך >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >>
רגע, תסלח לי. זה לא חוקי. זה לא כוח שווה עכשיו. אני במיקרופון.
לכן, אני חושב שההצעה הזאת מאוזנת. בסופו של דבר ראינו שמי שהרוויח מתחרות פרועה אלה הסוחרים והרשתות הגדולות. המחיר לצרכן לא ירד, והחקלאים מתמוטטים. יושב לידך שר החקלאות – אלי, תקשיב – הוא שר בממשלה, והוא תומך בהצעה. הוא השפיע על הניסוח שלה. הפקידים המקצועיים תומכים בהצעה – – –
<< קריאה >> שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >>
מה "לא"?
<< קריאה >> שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן: << קריאה >>
הינה ההתייחסות שלהם.
<< דובר_המשך >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >>
תסלח לי, אלי – – –
<< קריאה >> שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >>
אלי, לא מתאים לך הוויכוח הזה. תשאל את אורי אריאל, השר לידך.
<< קריאה >> שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן: << קריאה >>
אתה אמרת הפקידים.
<< דובר_המשך >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >>
לכן, השר תומך, הפקידים תומכים. הייתה הצעה מתונה של הוראת שעה לשנתיים לחמישה מוצרים. אנחנו יודעים שעניין יוקר המחיה הוא לא בגלל החקלאים – הוא בגלל עלויות ובגלל פערים מול העולם. אנחנו החקלאים הכי טובים.
אבל, חברי אלי כהן, אני רוצה לומר שאם היית מציע שכרגע יינתן סיוע אחר, היינו יכולים לשקול את זה. לא הצעתם. אתם בעד תחרות פרועה. הינה, ראש הממשלה אומר בכל מקום שהחקלאות הישראלית היא הכי טובה בעולם.
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
משפט סיכום, בבקשה, חבר הכנסת ברושי.
<< דובר_המשך >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >>
אדוני היושב-ראש, אני מבקש – רגע, שאלי כהן ישמע.
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
נו, אדוני, משפט סיכום. אתה אחרי הזמן.
<< דובר_המשך >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >>
משפט סיכום. אלי, ההצעה שלי היא לא להוריד את ההצעה, אלא להפוך אותה להצעה לסדר-היום ולהעביר לוועדת הכלכלה.
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
בסדר, זה – מה אכפת לך? הצעה לסדר-היום.
<< דובר_המשך >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >>
הצעה לסדר-היום.
<< קריאה >> שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן: << קריאה >>
אבל אני לא רוצה להצביע.
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
יושב-ראש הקואליציה, הוא רוצה להפוך להצעה לסדר-היום.
<< קריאה >> שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
טוב, מתנגדים. בסדר.
<< דובר_המשך >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >>
תודה רבה.
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
תודה רבה.
אם כן, אנחנו נצביע כעת על הצעת חוק קידום התחרות בענף המזון (תיקון – איסור על מכירת מוצרים במחירי הפסד), התשע"ח–2018, בקריאה טרומית. מי בעד? מי נגד?
הצבעה מס' 10
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 21
בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 68
נמנעים – אין
ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק הצעת חוק קידום התחרות בענף המזון (תיקון – איסור על מכירת מוצרים במחירי הפסד), התשע"ח–2018, לא נתקבלה.
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
21 תומכות, 68 מתנגדות. הצעת החוק לא התקבלה.
<< נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >>
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
הודעה, בבקשה, לסגן מזכירת הכנסת. אדוני, בבקשה.
<< דובר >> סגן מזכירת הכנסת נאזם בדר: << דובר >>
ברשות יושב ראש הישיבה, הינני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון מס' 25 והוראת שעה) (עידוד תחרות בשוק האשראי), התשע"ט–2018, של חברי הכנסת רועי פולקמן, יואב קיש ומשה גפני; הצעת חוק הבטחת הכנסה (הוראת שעה ותיקוני חקיקה) (תיקון), התשע"ט–2018, של חברת הכנסת מירב בן ארי. תודה.
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
תודה רבה, אדוני.
<< נושא >> הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת << נושא >>
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
אנחנו עוברים, בעזרת השם, לסעיף הבא שעל סדר-היום: המלצת ועדת הכנסת בדבר העברת הצעת חוק להסדר ההימורים בספורט (תיקון מס' 14 והוראת שעה), התשע"ט–2018, מוועדת הכספים לדיון בוועדה המשותפת של ועדת החינוך, התרבות והספורט וועדת הכספים.
אדוני יושב-ראש הוועדה, אדוני יושב-ראש ועדת הכנסת, אני רוצה שתציג את המלצת הוועדה, ומייד לאחר מכן אנחנו נצביע על ההמלצה. רשימת הדוברים בסעיף הזה סגורה.
<< דובר >> מכלוף מיקי זוהר (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני שמח להודיע על חילופי אישים מטעם סיעת המחנה הציוני בוועדה לענייני ביקורת המדינה: במקום חבר הכנסת יואל חסון, שכיהן כממלא מקום קבוע, יכהן חבר הכנסת מיקי רוזנטל כממלא מקום קבוע.
אדוני היושב-ראש, להצעה הזאת נדרשת הצבעה בכנסת: הכנסת החליטה, בישיבתה ביום ב' בטבת התשע"ט, 10 בדצמבר 2018, להעביר לוועדת הכספים את הצעת החוק להסדר ההימורים בספורט (תיקון מס' 14 והוראת שעה), התשע"ט–2018, לשם הכנתה לקריאה ראשונה. לפי בקשת הממשלה, בהתאם לסעיף 83(ג)(1) לתקנון הכנסת, החליטה ועדת הכנסת להמליץ לכנסת על העברת הצעת החוק האמורה מוועדת הכספים לדיון בוועדה משותפת של ועדת החינוך, התרבות והספורט וועדת הכספים. בוועדה יהיו עשרה חברים, חמישה מכל ועדה, לפי ההרכב הזה: מטעם ועדת הכספים – חברי הכנסת דוד ביטן, דוד אמסלם, יצחק וקנין, אחמד טיבי ואיתן ברושי; מטעם ועדת החינוך, התרבות והספורט – מאיר כהן, עודד פורר, מוטי יוגב, מירב בן ארי, ואני, מיקי זוהר, יושב-ראש הוועדה. תודה רבה. אני מבקש להצביע.
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
תודה רבה, אדוני. יש לנו דובר אחד שנרשם, חבר הכנסת עיסאווי פריג', ואחריו – הצבעה. שלוש דקות, אדוני, לרשותך, בבקשה. מי שנרשם לדבר יכול לדבר.
<< דובר >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חברים, יש פתגם בערבית שאומר: אם הבושה הלכה, אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה. (חוזר על הפתגם בערבית.) זה מה שעושה הקואליציה. הלכה לה הבושה. אני לא מבין אתכם. הצעת חוק עברה בטרומית, כאן – תיקון – ויש ועדת חינוך או ועדת כספים, הצעת חוק רגילה, פשוטה, שאנחנו צריכים לדבר עליה, ואתם באים ומעלים הצעה לוועדה משותפת. ממה יש לכם לפחד? ממה יש לכם לפחד? אני שואל: הצעת חוק של הסדר ההימורים בטוטו, שעשו שטות, עשו טעות; הצעת חוק של גנבת כספי הטוטו – הם יודעים שהם בבעיה, הם יודעים שאין הסכמה טוטלית וכללית על המהלך הזה, כי הוא טיפשי וחסר מקצועיות. באו והקימו ועדה משותפת בין החינוך לבין כספים. אתם לא סומכים על יושב-ראש ועדת החינוך מרגי? אתם לא סומכים עליו? אתם לא סומכים על גפני? זה מריח לא טוב. זה פוליטי. זה פריימריז בין חברים, שמור לי ואשמור לך. השרה מירי רגב: מיקי, אני בבעיה; אמסלם, אני בבעיה. תעזרו לי לגנוב את הכספים, לקחת את הכוח הזה. אני צריך אותו לפני הפריימריז שלי. זה מה שאתם עושים – – –
<< קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >>
אולי זאת חלוקת עבודה טובה?
<< דובר_המשך >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר_המשך >>
גפני, יושב-ראש ועדת הכספים – פוחדים ממנו? גפני, למה הם לא השאירו את הצעת החוק אצלך בוועדה? למה לא השאירו את הצעת החוק של הטוטו אצלך בוועדה? לא סופרים אותך. לא מאמינים בך. אתה הפכת להיות סורר, לא בסדר. עכשיו אנחנו לפני פריימריז. השרה רגב: מיקי, תציל אותי. יש לי בעיה. יכול להיות שזה לא יעבור. אכן, אתם ממשיכים לעשות צחוק מהבית הזה. אתם מכשירים מה שאתם רוצים, אפילו בניגוד לכל היגיון – – –
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
משפט סיכום, אדוני, בבקשה.
<< דובר_המשך >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר_המשך >>
אנחנו, את המסכה הזאת נוריד ומורידים. מה שעשיתם – –
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
תודה.
<< דובר_המשך >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר_המשך >>
– – לא הגון ולא פייר.
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
תודה רבה לחבר הכנסת עיסאווי פריג'.
אנחנו מצביעים כעת על המלצת ועדת הכנסת כפי שנקראה על ידי יושב-ראש הוועדה. מי בעד? מי נגד?
הצבעה מס' 11
בעד הצעת ועדת הכנסת – 56
נגד – 41
נמנעים – אין
הצעת ועדת הכנסת בדבר העברת הצעת חוק להסדר ההימורים בספורט (תיקון מס' 14 והוראת שעה), התשע"ט–2018, לוועדה המשותפת לוועדת החינוך, התרבות והספורט וועדת הכספים נתקבלה.
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
56 תומכים, 41 מתנגדים. ההמלצה אושרה.
<< קריאה >> נחמן שי (המחנה הציוני): << קריאה >>
במקום בעד – נגד.
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
חבר הכנסת נחמן שי מבקש לפרוטוקול: במקום בעד – נגד. אנחנו לא משנים, כמובן, את התוצאה.
<< הצח >> הצעת חוק אימוץ ילדים (תיקון – אימוץ בין-ארצי), התשע"ט–2018 <<הצח>>
[הצעת חוק פ/5755/20; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
אנחנו עוברים, בעזרת השם, לסעיף הבא על סדר-היום – הצעת חוק אימוץ ילדים (תיקון – אימוץ בין-ארצי), התשע"ט–2018, של חברת הכנסת יעל כהן-פארן וקבוצת חברי הכנסת. חברת הכנסת כהן-פארן תציג את הצעתה במשך עד עשר דקות. כפי שסוכם בין המציעה לבין שר העבודה והרווחה, תשובה והצבעה – במועד אחר. אנחנו רק נציע ולא נצביע. בבקשה, גברתי.
<< דובר >> יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): << דובר >>
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברות וחברי הכנסת, במסגרת העבודה המשותפת שלנו כאן יצא לי לפתח קשרי חברות עם אחדים מכם – מי יותר, מי פחות; עם רבים מכם, סליחה, לא אחדים – ואני מכירה פה כמה שהגשימו חלום שלהם בשנים האחרונות והפכו להיות הורים.
ומפה אני רוצה לברך את חברתי חברת הכנסת קסניה סבטלובה, שאתמול ילדה, בשעה טובה ובשמחה, את בתה השלישית, שתגדל ותיתן נחת רבה להוריה, ובעיקר לאימה. אני שולחת לה מפה מזל טוב. וגם חברי כנסת נוספים, כמו חברת הכנסת מירב בן ארי, חבר הכנסת אמיר אוחנה, קצת לפני שהוא נכנס לכאן, עם השבעתו לחבר הכנסת, וחברת הכנסת קארין אלהרר, שילדה לאחרונה – מזל טוב; כבר עבר זמן.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): << דובר_המשך >>
כן, שנתיים, אבל מאז שאני בכנסת.
בכולנו טבוע הרצון להיות הורים, וזאת איזושהי זכות בסיסית, אפשר לומר, לפחות למי שמעוניין בכך, לממש את רצונו זה להיות הורה, להיות אימא, להיות אבא.
אדוני היושב-ראש, אני מאוד אשמח – יש המון רעש, ואני בקושי שומעת את עצמי.
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
חברים, חברת הכנסת פארן צודקת. בואו נכבד אותה ואת הדבר החשוב שהיא מדברת עליו. בבקשה, גברתי.
<< דובר_המשך >> יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): << דובר_המשך >>
היצר האנושי שלנו, היצר הכל-כך אנושי שלנו להמשכיות, לראות את הדור הבא, לראות אותנו מתגלמים בו, זה משהו נורא נורא טבעי. זה אפילו כנראה גנטי, אבולוציוני. אבל האמת היא שיש אלפי אנשים במדינת ישראל שלצערם לא יכולים להביא ילדים, ומבקשים להיות הורים, ויש גם כאלה שהדרך היחידה עבורם להיות הורים היא על ידי אימוץ, ועליהם אני מדברת כאן, בהצעת החוק הזאת.
אז אימוץ זאת דרך נפלאה ומבורכת גם לממש את הזכות להורות וגם להקים תא משפחתי, וגם להציל ילדים שלא שפר עליהם מזלם, לפעמים, והוריהם, אימותיהם, החליטו להעבירם לאימוץ מכל מיני סיבות כאלה ואחרות – לעיתים יתומים, לעיתים ממשפחות קשות שחייהן לא שפרו עליהן. המציאות של האימוץ מוצאת את הדרך למצוא להם בית חם ואהבה ומקום שהם יכולים לצמוח ולהתפתח בו.
אבל בישראל, לצערנו, תחום האימוץ הוא מאוד קשה, ואני אפילו אומר פרוץ. אז יש את האימוץ בתוך ישראל – לא עליו הצעת החוק שלי מדברת. שם הקושי העיקרי הוא שאנחנו קהילה קטנה יחסית, ואין פה הרבה מאוד ילדים שניתנים לאימוץ מדי שנה; הם מעטים ביחס למי שמבקש לאמץ. ולכן התחום השני של האימוץ שפתוח בפני מי שמבקש לאמץ הוא האימוץ מחו"ל.
כשהנושא הזה הוסדר בחוק בשנות ה-90 בעצם מראש נוצר מצב של הפרטה. המדינה הגדירה שהיא מוציאה את זה החוצה, מחוץ לתחומי אחריותה. יש איזשהו פיקוח רגולטורי של גורמים במשרד הרווחה, אבל בעצם התחום הופרט לחלוטין והועבר לטיפולן של עמותות – עמותות שבעצם משמעות כסוכנויות, למרות שהן ללא כוונת רווח, והן אמורות לטפל בכל שלבי האימוץ הבין-ארצי, משלב החתימה על הסכם בין-מדינתי מול סוכנות אימוץ במדינה אחרת ועד השלב של להכשיר את ההורים המבקשים לאמץ, לבחון את מסוגלותם להיות הורים ואת מוכנותם לאמץ, לבחון אותה מהרבה היבטים, פסיכולוגיים וכו', ועד השלב שהם באים בסופו של דבר לאימוץ עצמו.
ובעצם אותן עמותות שנפתחו, אותן סוכנויות שנפתחו, היו צריכות לעמוד בשם עצמן על הרגליים, לשים ערבויות מאוד גדולות, להרים את הכול מבחינה כלכלית, בלי שום עזרה מהמדינה; אפילו לפעמים, אפשר לומר, היא קצת הפריעה. בסופו של דבר הוקמו 20 עמותות שהתחילו לעסוק בתחום, אבל עם השנים ועם הרבה הרבה קשיים שהועמסו עליהן וחוסר יכולת להוציא לפועל את הפעולות שהן רצו להוציא, מרבית העמותות, לצערנו, נסגרו – נסגרו 18 מתוך 20 העמותות, ואז נשארנו עם שתי עמותות בלבד. אותן עמותות החליטו על הקשרים שהן חתומות עליהם מול מדינות זרות – שוב, הכול מחוץ לתחומי אחריותה של המדינה; המדינה רק מפקחת קצת. נשארנו עם שתי עמותות ושתי מדינות שמהן אפשר לאמץ, אחת מהן היא רוסיה והשנייה היא סרביה. וזה מעט מדי. זה פשוט כנראה לא מספיק למי שרוצה לאמץ בישראל.
אני בדקתי את הנתונים. אפשר כבר היום להגיע להסכמי אימוץ מול 70 מדינות בעולם – 70 מדינות שיש לישראל כמובן קשרים דיפלומטיים איתם. יש הרבה מאוד מדינות – גם בדרום אמריקה, גם במערב אירופה, גם באפריקה, גם באסיה – שיכולים להיות איתן קשרי אימוץ. אבל זה לא קורה. זה לא קורה כי אותן עמותות לא פיתחו את הקשרים האלה. אף אחד לא מחייב אותן בשום דבר. ובעצם משמעות הדבר היא שמי שמבקש לאמץ ילד מחו"ל הוא היום במצב שהוא חייב לפנות לאותה עמותה פרטית. איך לומר, גם לא תמיד התהליכים שם לגמרי שקופים וברורים ומתנהלים בצורה מסודרת – שמענו רק לפני כחצי שנה או כמה חודשים על תיקי אימוץ שהושלכו, בטעות או שלא בטעות, ברשלנות בוודאי, לרחוב, תיקי אימוץ שכוללים המון פרטים אישיים על הזוגות שביקשו לאמץ.
אני גם פגשתי השבוע את אחת ממנהלות העמותות שנסגרו, שפעלה במשך ארבע שנים, ואפילו הייתה קשורה לאיזושהי סוכנות איטלקית שהיו לה קשרים בכל העולם. הקשיים שהערימו עליה בארץ במימוש את החזון של להביא לאימוץ בין-ארצי פשוט היו קפקאיים, סיפורים מדהימים, שפשוט בלתי אפשרי היה לבצע את זה, ובסופו של דבר גם הפעולה של העמותה הזאת הוקפאה.
אז אני אומרת בהצעת החוק הזאת שהמדינה צריכה לחזור לתפקיד ההיסטורי שלה, של אחריות. היא חייבת לפרוס איזושהי רשת של ביטחון תחת האזרחים שמבקשים לעבור הליך של אימוץ – הליך משפטי שהוא זכותם וזכאותם. אנחנו רוצים להביא לכך שמי שמעוניין להיות הורה במדינת ישראל – אם, אב – יוכל להיות, ולכן, המדינה צריכה לתת את הגב ואת הרשת הזאת, והיא חייבת לומר לאזרחים: לא נפקיר אתכם בשדה הביורוקרטי הסבוך הזה. אנחנו נעזור לכם להגשים את החלום שלכם.
וזה כל מה שהצעת החוק שלי מבקשת לעשות – שהמדינה תפתח את הדלתות בפני אותם הורים, בפני אותם זוגות שמבקשים לאמץ. אחרת, זה פשוט אבסורד. המדינה לא תצטרך ללוות משפחות לחו"ל, היא לא תצטרך לבצע את תהליכי האימוץ בעצמה – לא את זה אני מבקשת להסדיר פה, אלא רק לפתוח את הדלתות ולקבוע מי כשיר לאמץ, באופן מרוכז, ואחר כך האנשים האלה יפנו לעמותות כדי שיאתרו עבורם ילדים ויקדמו את האימוץ בעצמן. עכשיו, אנחנו יודעים – ומשיחות לא רשמיות שקיימנו, גם עם גורמים מקצועיים במשרד הרווחה, גם הם יודעים – שיש בעיה עם התחום. גם הם יודעים את זה. אני בסך הכול מבקשת לעשות כאן תיקון חברתי, תיקון של עוול שהוא סוציאלי, שהוא באמת לטובת כל אזרחי המדינה שמבקשים לאמץ והיום לא יכולים לעשות את זה.
אני דוחה את ההצבעה על החוק מהיום, כי חברי חבר הכנסת פולקמן – פניתי אליו, והוא ביקש לסייע לי ולעזור כדי שהצעת החוק תוכל להתקדם בהסכמה עם הממשלה. הוא חתום על החוק, הוא תומך בו, ואני מאוד מקווה שכפי שסיכמנו, רועי, אנחנו נצליח לעבוד בשבועיים הקרובים כדי להביא להסכמות מול הגורמים בממשלה ובקואליציה שיאפשרו את קידום החוק הזה. ובאמת, אני קוראת לך לשלב כוחות. בוא נלך יד ביד כדי שהצעת החוק הזאת תעבור. יש פה הזדמנות לעשות משהו מאוד טוב לכל אזרח ואזרחית בישראל. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
תודה רבה לחברת הכנסת יעל כהן-פארן. כאמור, תשובה והצבעה במועד אחר.
<< הצח >> הצעת חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי (תיקון – הרחבת תחולת ההגדרה העצמית הלאומית במדינת ישראל לעדה הדרוזית) << הצח >>
[הצעת חוק פ/5750/20; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
אנחנו עוברים, בעזרת השם, לסעיף הבא שעל סדר-היום – הצעת חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי (תיקון – הרחבת תחולת ההגדרה העצמית הלאומית במדינת ישראל לעדה הדרוזית), של חבר הכנסת חמד עמאר, רוברט אילטוב ועודד פורר. חבר הכנסת חמד עמאר ינמק את הצעתו. עשר דקות, אדוני, לרשותך. בבקשה.
<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השרים, השר שנמצא איתנו, הצעת החוק שלי באה לתקן עוול שנגרם לבני העדה הדרוזית בחוק הלאום. כל מדינת ישראל, כולל ממשלת ישראל, הכירו בזה, אמרו את זה. ראש הממשלה הבין את זה, לכן, אחרי שחוקק החוק הוא זימן את כל ההנהגה של העדה הדרוזית, ובראשם השייח' מואפק טריף, ראשי רשויות. אני נכחתי בכל הישיבות שהתקיימו. שבועיים ישבנו במשרד ראש הממשלה. ישבנו עם ראש הממשלה יותר מפעם אחת – פעם אחת ועוד פעם ועוד פעם. הגענו לסיכומים עם משרד ראש הממשלה, וראש הממשלה רצה לחתום על הסיכומים. הוא אמר במפורש: הסיכומים שהגענו אליהם, נביא אותם לכאן, לכנסת, בתוך 45 יום מהתחלת מושב החורף. עברו 45 יום, עברו 55 יום, עברו 65 יום, ועדיין הסיכום לא הגיע לכאן.
והסיכום היה כך: שיעוגן בחוק-יסוד מעמדה של העדה הדרוזית. בחוק-יסוד. הוא דיבר על חוק-יסוד, ולעגן את מעמדו של כל מי שקשר את גורלו עם מדינת ישראל – בדיוק מה שאני מביא בחוק ובתיקון חוק הלאום. בנוסף, ראש הממשלה אמר: אני רוצה לתת עוד זכויות לבני העדה הדרוזית, ובחוק; לתת את הזכויות לבני העדה הדרוזית במדינת ישראל. וחוק שלישי – העדפה מתקנת לבני העדה הדרוזית. לכן, על מה שאני מביא עכשיו הקואליציה צריכה להצביע, הליכוד צריך להצביע, כי ראש הממשלה בעצמו הסכים לעגן את מעמדה של העדה הדרוזית בחוק-יסוד. על איזה חוק-יסוד דובר שם? אני רוצה בחוק-יסוד: הלאום.
בנוסף, השר משה כחלון בעצמו אמר: החוק חוקק בפזיזות. אני עובד עם חברת הכנסת מירב בן ארי לתקן את החוק. גם לכן כולנו כולם צריכים להצביע עם החוק עכשיו. עכשיו אנחנו צריכים לתקן. השר נפתלי בנט לא נמצא כאן. הוא כתב בטוויטר שלו: אחרי ששוחחתי הרבה עם אחיי בני העדה הדרוזית, אני רואה שחובתה של ממשלת ישראל לתקן את העוול שנגרם לבני העדה הדרוזית.
אז את מה שאני מביא כאן הקואליציה רוצה להביא, רוצה לתמוך. ראש הממשלה בעצמו הבטיח: בתוך 45 יום. הוא לא הבטיח לחמד עמאר בלבד, הוא הבטיח לכל ההנהגה של העדה הדרוזית. הוא ישב מולנו ואמר לנו: 45 יום. ואמרתי כבר: אנחנו 20 יום אחרי 45 יום, והחוק עדיין לא הגיע לכאן.
אני רוצה להסביר לכל חברי הכנסת: לעדה הדרוזית אין בעיה עם ההגדרה שמדינת ישראל היא מדינה של העם היהודי. אין לנו שום בעיה עם זה. אנחנו מצדיעים לדגל, אנחנו שרים את התקווה ואנחנו חלק ממדינת ישראל. אנחנו רוצים את הישראליות שלנו. חוק הלאום לקח את הישראליות שלנו, של הדרוזים. על זה הדרוזים יצאו לרחוב. הם לא יצאו לרחוב בשביל הזכויות. שנים רבות לא קיבלנו את הזכויות, ולא יצאנו לרחובות. אני הייתי בכיכר רבין באותו הלילה שהייתה ההפגנה. מעל 100,000 הגיעו לשם, כי כולם האמינו שהחוק הזה פוגע קשות בישראליות שלנו כאזרחי מדינת ישראל.
אני אומר לכם, חבריי חברי הכנסת, ועדת שרים החליטה לדחות את זה בשלושה חודשים. זה אומר שוועדת שרים לא פסלה את החוק. זה אומר שוועדת שרים רוצה לאשר את החוק. אז בואו לא נחכה שלושה חודשים. אף אחד לא יודע מה יקרה בעוד שלושה חודשים, לכן היום אנחנו צריכים להצביע על החוק. ואני פונה למחנה הציוני: הבנתי שקיבלתם חופש הצבעה. תצביעו עם החוק הזה. זה חוק חשוב, חוק שנותן, ומתקן לאנשים שקשרו את גורלם עם מדינת ישראל, האמינו במדינת ישראל, הם חלק ממדינת ישראל. אל תשבו בצד ותגידו: אנחנו לא מצביעים עם החוק הזה, ותגיעו למוחרת – למוחרת; יושבת-ראש האופוזיציה הגיעה לדרוזים בבית ג'ן, ואמרה: חוק הלאום פוגע בדרוזים. אנחנו חייבים לתקן. אז תצביעו עם החוק. תגיעו לכאן ותצביעו איתנו.
כל הקואליציה שיושבת כאן, כולל הממשלה, כולם כולל כולם, צריכים להצביע עם הצעת החוק הזאת. הצעת החוק הזאת לא יכולה לחכות שלושה חודשים, והיא לא תחכה שלושה חודשים. אני לא אחכה שלושה חודשים. אני אצביע על הצעת החוק היום. וכל מי שלא יצביע על הצעת החוק היום אומר שהוא לא רוצה את הדרוזים כחלק ממדינת ישראל. הוא רוצה להגיד: אני לוקח את הישראליות של הדרוזים. ואל תבואו בעוד כמה חודשים לדרוזים ותגידו: תצביעו בשבילנו. כל מפלגה שתצביע נגד החוק הזה – אל תגיעו לדרוזים ביום הבחירות. אל תבקשו מהדרוזים להצביע.
אני בחוק הלאום הצבעתי נגד, ולא רציתי שחוק הלאום יעבור, ואני רוצה שהיום נתקן את העוול הזה וכל חברי הבית יצביעו עם החוק הזה, החוק המתקן הזה, החוק שיחזיר את הישראליות למי שרוצה להיות ישראלי. הכי מעצבן, חבריי חברי הכנסת, שבן אדם שאומר לך: אני מאמין בכל הסמלים של מדינת ישראל, אני מאמין שמדינת ישראל היא מדינה של העם היהודי, ואני רוצה להיות חלק מהישראליות, להחזיר אותה אליי – ואתם כאן בקואליציה תצביעו נגד. כל מי שיצביע, שיתבייש לו. שיתבייש לו. שלא יגיד: אחיי לנשק; שלא יגיע להלוויות ויגיד: אחיי לנשק. שלא יגיע לשם. לא רוצים לראות אותו יותר. מי שלא רוצה לקחת אותנו כחלק ממדינת ישראל ולהכיר בישראליות שלנו כאן, שלא יעז להגיע אלינו. אנחנו לא רוצים לראות אותו, לא בזמן בחירות ולא בזמנים אחרים. מי שרוצה להיות שותף, איתנו, שיצביע עם החוק הזה, ויחזיר לי את הישראליות שלי. אני רוצה להיות ישראלי ולקבל את הישראליות שלי בחזרה. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
תודה רבה לחבר הכנסת חמד עמאר. משיבה על ההצעה, בשם הממשלה, שרת המשפטים איילת שקד. בבקשה, גברתי. עשר דקות, גברתי, בבקשה.
<< דובר >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר >>
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בנאום – הינה, תקשיבו: בנאום ההשבעה שלי לכנסת סיפרתי על סגן אלוף חוסיין עמאר, זיכרונו לברכה, שהיה המג"ד שלי בגדוד 12 בגולני. הוא נהרג בלבנון במרדף אחרי מחבלים. כשהגעתי לגדוד, מש"קית חינוך צעירה ופעורה, הוא האיר לי פנים, הסביר לי איך הוא תופס את תפקידי ואמר לי: הגדוד יתחיל עוד מעט קו בחברון; אני רוצה שכל חייל יגיע לסיור במערת המכפלה, בבית הדסה, בתל רומיידה, שיבינו למה אנחנו פה. לא היה ציוני ממנו. הוא לא ראה שום סתירה בין היותה של ישראל מדינת הלאום של העם היהודי לבין הברית בין הדרוזים לעם היהודי ולארץ ישראל. וזה בדיוק מה שחוק-היסוד מעגן – את זהותה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. חוק הלאום אומר את המובן מאליו. אין בו חידוש ואין בו נושאים שנויים במחלוקת.
הצעת החוק שבפנינו מבקשת להרחיב את תחולת ההגדרה העצמית הלאומית במדינת ישראל כפי שהיא מוגדרת בחוק-היסוד לכל מי שקשר את גורלו עם מדינת ישראל. לפי תוכנה העמום, אין ההצעה מובילה בהכרח לתוצאה שאליה ביקשו להביא המציעים, ויש לה תוצאות אפשריות אחרות. חשוב לשוב ולומר את המובן מאליו: חוק-יסוד: הלאום אינו פוגע בשום צורה בזכויות הפרט במדינת ישראל. זכויות הפרט בישראל מקודשות, וחוק-היסוד אינו מהווה כל פגיעה בהן. מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית על כל המשתמע מכך. הברית שכרתנו עם העדה הדרוזית היא ברית דמים וברית חיים. העדה המופלאה הזאת קשרה את גורלה עם העם היהודי, ואין לי ספק שהשותפות הזאת תתעצם ותגדל.
הכאב של רבים מבני העדה הוא כאב אמיתי, ואיש לא יכול להקל בכך ראש. אני כמובן בקשר רציף גם עם השייח' טריף וגם עם מנהיגים אחרים בעדה. סמנכ"ל הלוגיסטיקה במשרד המשפטים מופיד, ממע'אר, דיבר איתי על כך הרבה, ואנחנו מבינים היטב את הכאב. אני יודעת שראש הממשלה עובד בימים אלה על איזשהו פתרון מוסכם, ואני מציעה שנמתין למה שהוא מתכנן לעשות.
אתה לא רוצה להמתין, חמד?
<< קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
הוא הבטיח 45 יום.
<< דובר_המשך >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר_המשך >>
כן, וזה לא קרה.
<< קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
– – – היו לו ארבעה חודשים להכין את זה, חמישה חודשים – – –
<< קריאה >> מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): << קריאה >>
אבל חוק גדעון סער היה יותר חשוב.
<< קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
זה הבטחה שלא – – – 45 יום.
<< דובר_המשך >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר_המשך >>
טוב, מכיוון שידעתי שיש לי זמן, כי יש לי כמה התנגדויות פה לחוקי-יסוד, אז החלטתי לקרוא קטע של רונה רמון. זה קטע ששמעו קצת בתקשורת, כמה פעמים, אבל לא את כולו במלואו:
"בשורות איוב ומשמעות חיים. אני רוצה לספר לכם סיפור קצר על זיכרון ראשון שלי בחיי. כשהייתי בת שלוש התרחשה כאן מלחמת ששת הימים. ילדה שיושבת בחדר המוגן, שהיה שוחה בחפירה בחצר, אימא שרצה בין הבית לבין הרדיו, ימים שעוברים כמו הזיה לא ברורה. רק העובדה שאבא לא בבית הטרידה אותי. והינה אבא מגיע, אחרי שהמלחמה הסתיימה. הוא לחם בסיני, והדבר הראשון שיוצא מתרמילו הוא בובת נחום-תקום. אני כילדה שובבה מושכת את הבובה, דוחפת, מכה ומכה שוב, בועטת ומצמידה, ובכל פעם מחדש הבובה מתרוממת ומשמיעה צלילים.
"וכשהעליתי את הזיכרון הזה מתת-המודע שלי הבנתי עד כמה הוא סמלי ומשמעותי לחיי כולם. לאחר מותו של אסף הבנתי שיד הגורל, או האלוהות, או הטבע, מכה בכולנו כבני אנוש, מי יותר ומי פחות, והדבר היחיד שנותר לנו הוא הברירה: כיצד אנחנו בוחרים לקום ואילו צלילים אנחנו בוחרים להשמיע. עם מותו של אסף, בני היקר, הגעתי לתהומות של כאב שלא תיארתי לעצמי קודם לכן, ובו זמנית נולד בי משהו חדש.
"זיכרון משפט אחד של אסף הניע אותי לפעילות, והחזרה שלי לחיים הייתה בזכות המשפט הזה. עם ההתמודדות של אילן והמורשת שלו כגיבור בין-לאומי התמודדתי במסגרת שיתופי פעולה רבים פה בארץ, אבל רק לאחר שאיבדתי את אסף יצאתי לדרכי הציבורית מתוך בחירה, מתוך רצון להשפיע, משום שמצאתי את המילים הכל-כך מרגשות של אסף, והן אלה שהרטיטו את מיתרי ליבי והפכו אותן לצוואה לחיים. אסף כתב שהוא ואחיו זכו להתחנך לשאוף להגשמת החלומות על בסיס האמונה שכל אחד צריך למצוא את ייעודו בעצמו.
"האימהות וההנצחה העניקו משמעות חיים חדשה, וזו הלכה והתרחבה בזמן שמשפחתנו הצטמצמה. בזכות אסף – כן, אני משתמשת במילה קשה, בזכות – אני מגיעה לאלפים של ילדים ומשפחות. אנחנו לא פותחים דף חדש, אנחנו לוקחים את כל הספר איתנו ומשם מתחילים מבראשית, כי אין ביטוי ואין נחמה על היקר שאבד. דרך פעילות ההנצחה אני מצליחה לראות אלפי ילדים ובני נוער גדלים ומתחנכים בדמותם של אילן ואסף.
"איוב התברך באחרית ימיו בארבעה דורות. אני מתברכת במעגלים רבים של בני נוער ואזרחים שנהנים מקרן רמון, שכאמור נוסדה רק לאחר אובדנו של אסף. בשנה זו הקרן מפעילה 1,600 ילדים במשך שנה. הקמנו 18 בתי ספר על שם אילן ואסף, ולאחרונה אני מעורבת ומובילה את 'בית אסף', מכינה קדם-צבאית לנוער בסיכון המעניקה הזדמנות אחרונה לצמיחה ולהשתלבות בריאה בחברה. זוהי המורשת של אסף, זוהי המורשת של אילן, ואני ככלי מחנכת לאורם.
"לסיום, איוב ואני. הוא עם הסיפור שלו ואני עם הסיפור שלי. הרי כל כך הרבה איובים יש לנו בחברה הישראלית. אינני רואה את עצמי כאיוב, ואפילו שמי, רונה, מצביע אחרת. ובנימה אישית: אילן התאהב בי בזמנו בזכות שמחת החיים שפיעמה בי. היום אני שמחה שאני מגשימה חלומות רבים דרכם. דרך העשייה החברתית אנחנו גורמים לרבים לחייך, להאמין בעצמם, ולחיות את החיים בשמחה."
יהי זכרה ברוך.
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
תודה רבה לשרת המשפטים. חבר הכנסת עמאר מבקש שלוש דקות נוספות לנסות לשכנע אותנו. בבקשה, אדוני.
<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>
השרה ביקשה לחכות, לא אמרה שהיא רוצה להצביע נגד. אני אומר, חבל לחכות. חבר הכנסת השר יריב לוין ישב איתנו בכל הישיבות. סוכם, אדוני השר, שתוך 45 יום מהתחלת מושב החורף יובאו שלושה חוקים להצבעה כאן במליאה: חוק אחד – לעגן את מעמדה של העדה הדרוזית וכל מי שקשר את גורלו במדינת ישראל בחוק-יסוד; בנוסף – חוק זכויות לבני העדה הדרוזית וחוק העדפה מתקנת.
אני אומר את האמת, אדוני השר: זה מה שסוכם עם ראש הממשלה. עברו 65 יום ועדיין לא הונח אפילו חוק אחד על שולחן הכנסת. אפילו חוק אחד לא הונח. לכן, אני פונה אליכם, חבריי בקואליציה: תצביעו עם הצעת החוק. אני מוכן לחכות אחרי זה עד הבאת שאר החוקים, להצמיד את זה ולאשר את זה כאן בכנסת. אל תגידו שלא אמרתי.
אני אומר לכם שוב, אני מביא את אותה הצעה שסוכם עליה במשרד ראש הממשלה, והובטח על ידי ראש הממשלה – לא הובטח על ידי השר יריב לוין, השר יריב לוין ישב איתי בכל הישיבות – הובטח על ידי ראש הממשלה שאותו חוק שאני מביא עכשיו, ראש הממשלה יניח את זה, משרד ראש הממשלה יניח את זה. אני אמרתי בעצמי שאני לא רוצה להביא את החוק. אני ישבתי בישיבות; שראש הממשלה יביא את החוק, ואנחנו נעביר את זה כאן בכנסת. אף אחד לא רוצה קרדיט על החוק הזה. אני רוצה לעשות תיקון למען בני דתי, בני העדה הדרוזית, למען כל מי שרואה את עצמו ישראלי – להחזיר את הישראליות לדרוזים במדינת ישראל. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
תודה רבה לחבר הכנסת חמד עמאר.
אנחנו ניתן לו לתפוס את מקומו, ונצביע כעת על הצעת חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי (תיקון – הרחבת תחולת ההגדרה העצמית הלאומית במדינת ישראל לעדה הדרוזית), בקריאה טרומית. מי בעד? מי נגד?
הצבעה מס' 12
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 17
בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 47
נמנעים – אין
ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי (תיקון – הרחבת תחולת ההגדרה העצמית הלאומית במדינת ישראל לעדה הדרוזית) לא נתקבלה.
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
17 תומכים, 47 מתנגדים. הצעת החוק לא התקבלה.
אנחנו עוברים לסעיף הבא של סדר-היום: הצעת חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי (תיקון – הוספת שוויון זכויות לכלל אזרחי המדינה), של חבר הכנסת מיקי רוזנטל – הורדתם? לא אמרו לי.
<< קריאה >> מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): << קריאה >>
אנחנו הורדנו את זה.
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
טוב, גם זה ירד. גם שתי ההצעות הנוספות שעסוקות בחוק-יסוד: הלאום הורדו.
<< הצח >> הצעת חוק ברית הזוגיות האזרחית, התשע"ח–2018 << הצח >>
[הצעת חוק פ/20/5227; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
<< יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >>
אז אנחנו עוברים כעת לסעיף הבא: הצעת חוק ברית הזוגיות האזרחית, התשע"ח–2018, של חברת הכנסת עליזה לביא וקבוצת חברי הכנסת. יש להצעה הזאת הצעה מוצמדת של חברת הכנסת לבני. ראשונה תציג את הצעתה חברת הכנסת לביא, במשך עד עשר דקות, ואחריה – עד שלוש דקות לחברת הכנסת לבני. שרת המשפטים תשיב במאוחד, ואז נצביע על שתי ההצעות אחת אחרי השנייה. עשר דקות, גברתי, לרשותך. בבקשה.
<< דובר >> עליזה לביא (יש עתיד): << דובר >>
תודה, אדוני היושב-ראש. חברותיי, חבריי חברי הכנסת, היום בשעה 18:00 מכנס את ראש הממשלה את הפגישה שתדון בכל הסוגיה הכואבת והמדממת של חוסר היישום של התוכנית הלאומית למניעת אלימות. ראש הממשלה הבטיח כאן שחוק האיזוק האלקטרוני יעבור בתהליך בזק, ואנחנו מצפות ומחכות, מצפים ומחכים. אני רוצה להודות לשר ארדן על כל התמיכה והעזרה לאורך הדרך עם החוק הזה, אבל החוק הזה צריך – ולשרה שקד על הבנה שצריך לקדם את זה – אבל, אדוני ראש הממשלה, תהליך בזק אתם יודעים לעשות כשאתם רוצים – הינה, הדוגמה של חוק גדעון סער – אבל כשמדובר בהצלת חיים, תביאו את זה בהקדם לכנסת ישראל. כשאתם רוצים אתם יודעים, כמו בחוק הקולנוע, מייד לקבוע בוועדה דיונים. בואו נעשה את זה כאן.
ובכלל, אני מקווה שהיום ב-18:00 תצא בשורה על היישום המלא של התוכנית. אנחנו מדברים על 50 מיליון שקל מדי שנה, אבל בראש ובראשונה, לפני התקציב והכסף – על ההבנה שלטיפול בפגיעה צריך לראות איך חוברים משרדי הממשלה השונים. מצב הנשים במדינת ישראל הולך אחורה ולא הולך קדימה, והאחריות היא על הכתפיים שלכם. את הדוח המלא, ואת החלטת הממשלה שבעקבותיו, צריך ליישם. אני מקווה מאוד שהערב תצא בשורה.
וגם את הצעת החוק שאני מעלה עכשיו כבר העליתי כמה פעמים כאן, במליאה – הצעת החוק של ברית הזוגיות, שמזמן, אבל מזמן, הייתה צריכה לעבור. אבל מה השתנה מאז שהעליתי את זה בפעמים הקודמות? מה שהשתנה הוא שיש יותר אנשים בישראל, יותר זוגות, שלא יכולים להתחתן, כי מדינת ישראל לא הסדירה עדיין, לצערי הרב, את כל מה שקשור בסוגיה של הגיור, והינה, אנחנו רואים שהמדינה מבקשת עוד פעם הארכה במקום לבוא ולקבל החלטה.
לדחייה של חוק הגיור יש השלכות קשות על הדין הדתי בישראל ועל העובדה שבמדינת ישראל אפשר להתחתן רק על פי הדין הדתי. ורק לפני כמה שבועות הפצרתי בכם לבטל את סעיף 7 בפקודת הנישואין, שיש בה, לצערי הרב, איום – כן, איום – בדין הפלילי של שנתיים מאסר על מי שמתחתן שלא באמצעות הרבנות הראשית. ואמרתם לי: לא. לא יהיה ולא יהיה. אז אני רוצה לספר לכם שהיועץ המשפטי של הכנסת אייל ינון, עו"ד אייל ינון, בתגובה, בתגובה על עתירה כנגד סעיף 7, טוען – וזה היועץ המשפטי של הכנסת, חבריי וחברותיי בקואליציה – שהמצב החוקי הקיים מאפשר בישראל טקסי נישואים פרטיים שלא על ידי מסדר נישואים מורשה מטעם הרבנות. לגישתו של היועץ המשפטי של כנסת ישראל די בדיווח לרבנות על נישואים פרטיים שנערכו כדין תורה כדי לצאת מגדרי העבירה. אז אם כך פוסק היועץ המשפטי של כנסת ישראל, מי אנחנו שנתנגד, חבריי חברי הכנסת? אתם רוצים לצאת נגד יועצים משפטיים בשלל חוקים, אבל הרי פה, בבית הזה, צריך להחליט. והצעת חוק ברית הזוגיות שאני מעלה בשם סיעת יש עתיד להצבעה מתכתבת בדיוק עם דברי היועץ המשפטי של כנסת ישראל, וכל שכן עם המציאות המשתנה בחברה הישראלית.
תפסיקו לעצום עיניים. היא משתנה, היא משתנה מול עינינו. בשנים האחרונות יש ירידה של 8% במספר הזוגות הנישאים ברבנות. ואם הם מסתכלים על פי לוח השנה העברי, אז יש לנו ירידה בשנתיים האחרונות של 11%. קרוב ל-2,500 טקסי נישואים יהודיים פרטיים נערכו כאן בשנה האחרונה, ואנחנו רואים את השינויים מול עינינו. יותר ויותר צעירים לא רוצים להתחתן על פי הדין הדתי, ואני שואלת את עצמי למה, לפני שאני מציעה את הפתרון. אבל בחוסר הרצון לנהל דיאלוג ציבורי ולהבין את הכשלים והקשיים שעימם מתמודד הדור הצעיר, ובכלל אנחנו, כשאנחנו רואים שבשל בגידה אישה מנושלת מירושה ובכלל מכל מיני הטבות כאלה ואחרות, ושיש פה החלטה של בית דין שבג"ץ לא מתערב בה וזאת רעידת אדמה, ובסופו של דבר שום דבר פה לא קורה, ואני אומרת לכם, אנחנו הולכים אחורה, לא פלא שיותר ויותר לא רוצים להתחתן על פי הדין הדתי.
ואנחנו נמצאים בשעה גורלית. אם באמת אנחנו אוהבים את מדינת ישראל אנחנו חייבים לבוא ולתת מענה ולמצוא פתרון למציאות הזאת. במו ידינו אנחנו מביאים יותר ויותר צעירים, שהם לא יכולים להתחתן על פי הדין הדתי, ושהם לא רוצים, בגלל שאנחנו לא מוצאים פה פתרונות בגלל כשלים בתוך הקואליציה והרכב הממשלתי שמונע כל ניסיון למצוא פתרון, כי יש וטו על הצעות החוק הללו, ולכן אנחנו הולכים אחורה, ויותר ויותר לא רוצים להתכתב עם הרבנות הראשית ועם בתי הדין. והאופציה שעומדת בפניהם היא או לעבור על החוק או לנסוע לחו"ל, ובאמת אלפי ישראלים נוסעים מדי שנה לחו"ל או מתחתנים בדרכים כאלה ואחרות.
<< קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >>
זה לא נכון.
<< דובר_המשך >> עליזה לביא (יש עתיד): << דובר_המשך >>
הצעת ברית הזוגיות שאני מבקשת להביא בפניכם – ישבנו עליה גם עם רבנים וגם אנשי אקדמיה – זאת הצעה שלא מתנגדת לדין הדתי אלא מתכתבת איתו; מכירה במקום הרב והבסיסי שלו. ההצעה הזאת מאפשרת לכל אדם חופש בחירה בין מסלול אזרחי, מסלול אזרחי, הסכם אזרחי, לבין המסלול הדתי. היא תאפשר שוויון זכויות מלא בין בני זוג שבחרו בברית הזוגיות האזרחית לבין זוגות שבחרו במסלול הדתי גם מבחינת הדין וגם במשפט, וזה בלי לפגוע באופי או במעמד. זה הסכם אזרחי לחיים משותפים של שני בני אדם, והוא יאפשר להם לנהל את החיים, את חיי המשפחה, במסגרת משפטית-אזרחית מוכרת על פי חוק.
לא באנו להתריס ולא באנו לנהל מאבק. לא באנו, חלילה, לפגוע במסורת היהודית או בסמכות הרבנית של הרבנות, אלא להציע חלופה לזוגות שמנועים מקשרי נישואים באמצעות הרבנות לחיות יחד באופן משמעותי. פסולי חיתון לא יכולים להתחתן על פי ההלכה ברבנות, ולאחרונה אנחנו רואים את הכשלים בבירורי יהדות, ועוד ועוד בירורי יהדות ועוד ועוד שימושים – פתאום שולפים לי רשימה של ממזרים וכל מיני רעות חולות שלא הכרנו. ואל מול ההקשחה הזאת חייבת להיות אמירה וחייבים לתת מענה. המציאות הישראלית לא מתכתבת עם מחוזות ההיגיון הבריא, ובכל שנה אנחנו הולכים אחורה ולא נותנים מענה.
ואני אמשיך ואעלה. אני יודעת שאתם תובילו הצבעה נגד, כי אתם לא מקשיבים ואתם אוטמים את האוזניים שלכם. אבל ההתנגדות שלכם לא רק מופרכת מבחינה הלכתית ומעשית אלא גם נגועה בצביעות, כי כבר היום החרדים מנהלים פנקסי נישואים נפרדים מאלה של הרבנות הראשית, ובפועל לעולם אינם נכנסים בקשרי נישואים עם בנים ובנות למשפחות חילוניות. וישראל היא הדמוקרטיה היחידה שלא מאפשרת לערוך בתחומה נישואים על פי ברית הזוגיות, וחבל, חבל שכך, כי אנחנו לא לוקחים אחריות. אם חפצי חיים אתם, ואם החרדה לקיום היהודי בנפשכם, כמו שרבים מכם עומדים ואומרים, אני מציעה לכם לפחות להתחיל לנהל דיאלוג בכיוון הזה.
ויש כאן משהו גדול מזה – יש כאן פגיעה איומה במעמדה של היהדות במדינה היהודית, כי ציבורים גדולים הולכים ומתרחקים. אם חפצי חיים אתם, ואתם רוצים באמת להאהיב את היהדות, בואו ונעשה מעשה משותף. בואו ונמצא פתרון. ואל תגידו לי שהפתרונות קיימים, כי בסופו של דבר מי ששלח באישון לילה, לפני הבוקר, את השוטרים לבית של הרב חיון מול ילדיו לאסור אותו, כי הוא השיא בנישואים פרטיים, זה במשמרת שלכם. זה אבסורד שאנחנו שולחים את הצעירים שלנו להתחתן בחו"ל. ואני אומרת לכם שבהצעה הזאת – אני מקווה שקראתם אותה – אין בה שום התרסה. להפך, יש בה כלי שייתן מענה להרבה מהזוגות הצעירים שלנו.
ב-1965 התפרסם ריאיון של הרב סולבייצ'יק עם גאולה כהן במעריב. הרב סולובייצ'יק אמר שניתן לבטל את החובה להינשא ברבנות, ושגם אם נעשה כך, למעלה מ-80% היו בוחרים להינשא כדת משה וישראל. ועוד אמר הרב סולבייצ'יק: אם ההלכה הייתה עומדת לבחירה מתוך חופש דתי, לא היה לה שום מתחרה אמיתי.
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
תודה רבה. נא לסיים.
<< דובר_המשך >> עליזה לביא (יש עתיד): << דובר_המשך >>
חבריי היקרים, תתעוררו, כי בגללכם היהדות במדינת ישראל הולכת אחורה.
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
תודה רבה לחברת הכנסת עליזה לביא.
<< הצח >> הצעת חוק ברית הזוגיות, התשע"ח–2018 << הצח >>
[הצעת חוק פ/5028/20; נספחות.]
(הצעת חברת הכנסת ציפי לבני)
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
להצעה הזאת – פ/5227 – מוצמדת הצעת חוק של חברת הכנסת ציפי לבני. בבקשה. שלוש דקות לרשותך.
<< דובר >> ציפי לבני (המחנה הציוני): << דובר >>
גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אומנם הורידו קודם את הצעת החוק שמבקשת להוסיף לספר החוקים הישראלי את המילה "שוויון" – כן, כן, המילה שעדיין חסרה בספר החוקים – אבל הצעת החוק הזאת בדיוק באה לבטא פן אחד של שוויון. הרי מה אנחנו בעצם מבקשים? אנחנו מבקשים שזוג אוהב, שני בני אדם, יוכלו לקשור את חייהם ביחד ולקבל את האישור של מדינת ישראל שגם היא רואה אותם כנשואים. מה קרה?
מדינת ישראל הלכה בעקבות חוק השבות וביקשה את משפחות היהודים לבוא למדינת ישראל. לפי חוק השבות הם לא יהודים, אבל הם בני משפחה. לפי חוקי ההשמדה של הנאצים הם היו נרצחים, ונתנו להם בחוק השבות את האפשרות לבוא ולחיות איתנו. אבל לא לא לא. לחיות – כן; לשרת בצבא – בטח; להיהרג, חס וחלילה, בהגנה על מדינת ישראל – לגמרי. אבל להתחתן? כאן תישארו אזרחים סוג ב'.
ובני הקהילה הלהט"בית, אלה שראש הממשלה מתגאה מעל כל במה: איזה עוצמה דמוקרטית יש לנו; איזו מערכת של ערכים. המדינה הדמוקרטית, אור לגויים – ראש ממשלה שהבטיח – – –
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
סליחה, חברים, יש ממש רעש במליאה. אני אבקש לאפשר לחברת הכנסת ציפי להשלים.
<< דובר_המשך >> ציפי לבני (המחנה הציוני): << דובר_המשך >>
ראש הממשלה שמתחייב ואומר ומספר עד כמה חשוב לו השוויון, ועד כמה חשובה לו הורות של הומואים – פונדקאות – כל זה זה השקר, זה הפער בין הדימוי, בין המלל, בין המצגת, בין ההצגה, בין הפרזנטור הנפלא שהוא, לבין ההתעלמות המוחלטת מאזרחי ישראל שחיים פה, אוהבים פה, רוצים להינשא פה, והממשלה מצפצפת עליהם.
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
תודה רבה לחברת הכנסת ציפי לבני. תשיב לשתי הצעות החוק במשולב שרת המשפטים איילת שקד.
<< דובר >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר >>
גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, הצעת חוק ברית הזוגיות האזרחית של חברת הכנסת עליזה לביא ואחרים מבקשת לכונן מוסד של "ברית זוגיות אזרחית" בישראל, שיהיה מסלול מקביל למוסד הנישואין הדתי, ואשר יחיל על בני זוג שיבחרו בו את מלוא הזכויות והחובות האזרחיות החלות על בני זוג נשואים.
כיום, יצירת מסגרת של נישואין מוכרת על פי חוק בישראל היא באמצעות נישואין בהתאם לדין הדתי, ובהתאמה לדתם של בני הזוג. לצד מסגרת נישואין זו, ולגבי מי שהם חסרי דת ואינם יכולים להינשא זה לזה לפי הוראות הדין האישי, נחקק בשנת 2010 חוק ברית הזוגיות לחסרי דת. הצעת החוק מבקשת ליצור שינוי מדיניות מהותי בנוגע למצב המשפטי הקיים כיום בישראל, ונוגדת את ההסכמים הקואליציוניים הקובעים שלא לשנות את הסטטוס קוו בענייני דת ומדינה אלא בהסכמת כל סיעות הקואליציה. מאחר שההצעה אינה מקובלת על כלל מפלגות הקואליציה, עמדת הממשלה היא כי יש להתנגד להצעת החוק.
גברתי היושבת-ראש, אני רוצה לספר לך שאתמול פגשתי כמה משפחות של הורים שכולים ששאבו זרע מבנם המנוח, והם מבקשים ביחד עם אימהות חד-הוריות להביא בעצם נכד, שתהיה איזו המשכיות לאותן משפחות. אני יודעת שאת העלית הצעת חוק המשכיות.
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
הצעת חוק ההמשכיות לחללי צה"ל.
<< דובר_המשך >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר_המשך >>
נכון. דרך אגב, עד לפני כמה שנים עשו את זה, אבל עכשיו הבנתי שזה נהיה קשה יותר, ולכן נכון יהיה לפנות להליך חקיקה. ובאמת, כשמדברים עם אותן משפחות ורואים שזה הפתרון שייתן להן מזור לכאבן, אני בהחלט חושבת שאנחנו צריכים לקדם את החוק. בעבר למשרד הביטחון היו התנגדויות. העליתי את החוק כמה פעמים בוועדת השרים לחקיקה, ולמשרד הביטחון היו התנגדויות, אבל אני אבקש ממך להעלות את החוק בוועדה הבאה, ואני מקווה שנוכל לקדם אותו.
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
הצעת חוק ההמשכיות לחיילי צה"ל הוא חוק חשוב מאוד. זה חוק שלדעתי לכל חברי הבית יש פה חוב מוסרי וערכי למשפחות השכולות.
<< דובר_המשך >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר_המשך >>
כן, אפשר אפילו להעביר את זה בחופש הצבעה. זה עניין מאוד ערכי ומוסרי, כלל לא פוליטי, והאמת היא שכשאני חושבת על זה, נכון יהיה פשוט לתת חופש הצבעה – –
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
בהחלט.
<< דובר_המשך >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר_המשך >>
– – ושכל חבר כנסת יצביע בהתאם לצו מצפונו. דודי אומר לי כבר – – –
<< קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >>
גברתי השרה, זה לא עובד ככה. יש עוד מרכיבים – – –
<< דובר_המשך >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר_המשך >>
בסדר, נשב בוועדת השרים לחקיקה ונחליט מה לעשות עם החוק הזה.
<< קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >>
אף חוק לא היה עובר בבית היהודי.
<< דובר_המשך >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר_המשך >>
זה חוק שהוא – – –
<< קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >>
יש הרבה חוקים כאלה – – –
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
אין לי ספק שחוק ההמשכיות לחללי צה"ל, שחתומים עליו גם חברי כנסת מהליכוד, הוא חוק חשוב מאוד שאתם תשמחו לתמוך בו.
<< קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >>
כולם חשובים. גם הסיפור – – –
<< דובר_המשך >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר_המשך >>
נביא את זה בשבוע הבא, נבדוק, ואני מקווה שזה יקודם.
<< קריאה >> בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר_המשך >>
ברור. מה? לא, דיברנו על הצעת חוק ההמשכיות.
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
הם שואלים לגבי ברית הזוגיות.
<< דובר_המשך >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר_המשך >>
על זה כבר דיברתי.
<< קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >>
גברתי השרה – – –
<< דובר_המשך >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר_המשך >>
דודי, דודי, אתה בכלל יודע על מה אנחנו מדברים? לא דיברנו על זה.
<< קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >>
אולי תדברי גם על זה.
<< דובר_המשך >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר_המשך >>
דיברנו על חוק שעולה ביום ראשון הבא לוועדת השרים לחקיקה – –
<< קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר_המשך >>
נראה לך? – – שקוראים לו הצעת חוק ההמשכיות, והוא מאפשר למשפחה שכולה ששאבה זרע מהבן שנפל להקים – – –
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
זה מה שאמרתי – שזאת הצעת חוק שהרבה חברי כנסת מהליכוד חתומים עליה.
<< קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר_המשך >>
עכשיו כמה מילים – – –
<< קריאה >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << קריאה >>
הם מסכימים שלא תהיה הצבעה?
<< דובר_המשך >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר_המשך >>
לא, לא. על החוק הזה מצביעים, יש עמדת ממשלה – הממשלה נגד. אני דיברתי על חוק אחר. סליחה אם בלבלתי אתכם.
עכשיו כמה מילים על הוועדה נגד אלימות כלפי נשים, שעומדים בראשה גם השר ארדן וגם ראש הממשלה. הוועדה מתכנסת היום ב-18:00. השר ארדן, נכון? היום ב-17:00, 18:00 אנחנו יושבים?
<< קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >>
ב-18:00.
<< דובר_המשך >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר_המשך >>
ב-18:00. חברת הכנסת עליזה לביא, אני רוצה להתייחס למה שאמרת על האיזוק האלקטרוני. הסיבות שהחוק הזה התעכב, זה לא בגלל שמישהו רצה לעכב אותו, זה כי לדרגים המקצועיים במשרדי הממשלה היו כל מיני השגות. בסוף רוצים שהחוק הזה יעבור כמו שצריך. רצינו להעלות אותו לממשלה ביום ראשון כדי לקצר בשבוע, אבל שוב צצו בעיות. אין מה לעשות, כדי שהחוק יעבור כמו שצריך ושכל משרדי הממשלה ידעו איך לתפעל אותו, אז נדרש עוד שבוע. זאת אומרת, יש שלושה שבועות מהרגע שהעברנו אותו בוועדת שרים לחקיקה עד שזה עולה לקריאה ראשונה, לכן, הוא יעלה לקריאה ראשונה ביום שני הבא. אני כן יכולה להגיד לך שגם ראש הממשלה, גם השר ארדן וגם אני רצינו להעלות את זה לממשלה כדי לקצר את הזמנים, אבל הנוסח הכחול פשוט לא סגור, אז אין מה לעשות, צריך עוד שבוע בשביל זה.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
יולי, יולי – – –
<< דובר_המשך >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר_המשך >>
רגע, אני יכולה לרדת?
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
לא, לא.
<< דובר_המשך >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר_המשך >>
אתם מתים על זה שאני מדברת, הא?
<< קריאה >> נחמן שי (המחנה הציוני): << קריאה >>
עד שעלית את רוצה לרדת?
<< דובר_המשך >> שרת המשפטים איילת שקד: << דובר_המשך >>
להמשיך? טוב. עליזה, להמשיך? טוב, תודה.
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
תודה רבה לשרת המשפטים איילת שקד. חברת הכנסת עליזה לביא, בבקשה. שלוש דקות. ציפי, גם את רוצה לעלות אחר כך? שלוש דקות, בבקשה.
<< דובר >> עליזה לביא (יש עתיד): << דובר >>
שרת המשפטים איילת שקד, תיראי, לצערי הרב, החוק יבוא במתכונת צרה, החוק של האיזוק האלקטרוני; הוא יחול רק על הפלילי, ולא על האזרחי, ואת יודעת את זה. אנחנו לא באמת ניישם אותו כמו שקיווינו וייחלנו. גם על החלק הזה שכן – על מה שאת מסבירה לנו כרגע – גם על זה אין הסכמות, וגם זה נדחה. כנראה, במקרה הטוב – אני בספק בכלל, נוכח ההתנהלות – זה יגיע ביום שני הבא לכנסת.
אני קוראת לך, משום שלאורך כל הדרך העיכוב הגיע לא מהמשרד לביטחון פנים, העיכוב הגיע ממשרד המשפטים. החומר היה מוכר. אנחנו רצינו להעלות את זה כבר לפני חצי שנה, עוד לפני הקריאה של ראש הממשלה לחוק בזק. אז אני קוראת לכם, היום ב-18:00 יש לכם ישיבה. את יודעת, כשאתם רוצים לשחרר דברים – שימי את מיטב המוחות. סיימו את זה בהקדם. אנחנו מדברים על חיים של אנשים, וכשיש פתרונות טכנולוגיים, סטרטאפ ניישן, אז לא ניישם? אז בבקשה תשחררו את החוק הזה, תביאו אותו, נשב על המדוכה פה יומיים, נעביר את זה בוועדות וניישם את חוק האיזוק האלקטרוני.
לגבי ברית הזוגיות, תשמעו, תנו חופש הצבעה. אדוני יו"ר הקואליציה, הרי החברים שלך בקואליציה, חלקם הגדול בעד ברית הזוגיות. הם מבינים את צורך השעה ומבינים את המצוקה של הדור הצעיר. אל תגידו לי. כשאתם רוצים – העברתם את חוק המרכולים גם כשאמרתם שלא נוגעים בדת ומדינה; את מתווה הכותל ביטלתם; את חוק המקוואות של גפני שלא לאפשר לזרמים לטבול העברתם. על מי אתם עובדים כשאתם אומרים שאתם לא עושים דת ומדינה, וכל מה שקשור, אנחנו, יש לנו זכות וטו? כשזה בא להחמיר על הציבור בישראל אתם יפה מאוד יודעים לעשות את העבודה ולעצום עיניים, אבל כשאנחנו מבקשים פה לבוא ולשתף אתכם במצוקה הולכת וגדלה של הדור הצעיר, של בריחה מהערכים של היהדות, שאתם מבקשים להרחיב, אז אתם ממש מפחדים. ממה אתם מפחדים? אל תפחדו מעצמכם.
אדוני יו"ר הקואליציה, תן חופש הצבעה לחברים ולחברות שלך בקואליציה. זה לא עוד חוק, זה חוק שחייב להיות במדינה שהיא גם יהודית וגם דמוקרטית. תפסיקו לעצום עיניים. אדוני יו"ר הקואליציה, אתה נותן חופש הצבעה?
<< קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >>
לא היום.
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
תודה רבה לחברת הכנסת עליזה לביא.
אנחנו עוברים להצבעה. אלו שתי הצבעות על שני החוקים, כל אחד בתורו. הצעת חוק ברית הזוגיות האזרחית, התשע"ח–2018, של חברת הכנסת עליזה לביא וקבוצת חברי הכנסת. מי בעד? מי נגד?
הצבעה מס' 13
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 46
בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 50
נמנעים – אין
ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק ברית הזוגיות האזרחית, התשע"ח–2018, לא נתקבלה.
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
46 בעד, 50 מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק נפלה.
אנחנו עוברים להצעת חוק ברית הזוגיות, התשע"ח–2018, של חברת הכנסת ציפי לבני. מי בעד? מי נגד? תסדרו לי בבקשה את לוח השעונים, אין לי לוח שעונים.
הצבעה מס' 14
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 45
בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 49
נמנעים – אין
ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק ברית הזוגיות, התשע"ח–2018, לא נתקבלה.
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
45 בעד, 49 מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק לא התקבלה.
<< הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >>
<< הלסי >> הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בדבר תכנון לקוי והזנחה של מערכות הניקוז, אשר גרמו לשיטפונות << הלסי >>
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
אנחנו ממשיכים בסדר-היום. הצעה לסדר-היום מס' 11570, בנושא: הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בדבר תכנון לקוי והזנחה של מערכות הניקוז, אשר גרמו לשיטפונות, של חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא. ישיב סגן שר הפנים משולם נהרי. עשר דקות לרשותך, בבקשה.
<< דובר >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר >>
בסם אללה א-רחמאן א-רחים. כבוד היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, הנושא של הצפות ובעיות הניקוז במדינת ישראל. יש מקומות שאנחנו מודעים להם, באזור הנגב.
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
שנייה, שנייה. חברים, בבקשה לשמור על השקט, ומי שעוזב, בבקשה לא להפריע להמשך הדיון.
<< דובר_המשך >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
כבוד היושבת-ראש, התחלתי לדבר על הנושא של הניקוז. יש, באזור המרכז במיוחד, יש בו בעיה שנגרמה כתוצאה ממעשי ידי אדם. יש מקומות, בנגב, למשל – סוג הקרקע, יכולת ספיגה שלה, הבעיות של הנחלים. אנחנו מודעים להצפות ואנחנו צריכים לטפל בהן.
אני רוצה לקבוע כמה עובדות: בכל שנה יש חורף ויש גשמים – זאת עובדה וזה לא בשליטתנו. אחרי כל חורף, אפילו אם נחכה עוד ועוד, החורף הבא יגיע.
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
שנייה. חברים, בבקשה, אני ממש מבקשת. הרעש במליאה לא מאפשר לחבר הכנסת להמשיך בנאום שלו. סדרנים, בבקשה תפנו שם את האזור. יוסי יונה, יוסי.
<< דובר_המשך >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
טוב, עכשיו אולי אפשר להתחיל לדבר.
בכל שנה, חוץ מהפגיעות ברכוש, יש לנו פגיעות בנפש. הגשם האחרון – רק לפני כמה ימים, מהיישוב שלי, מהעיר שלי, טייבה, הצפה של נחל אלכסנדר, פשוט הסחף לקח איתו את המנוח רסמי ג'רבאן מג'יסר א-זרקא, שאת גופתו מצאו במרחק של 10 קילומטרים מהמקום שהתחיל הסחף. הסחף הזה – – –
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
חבר הכנסת ביטן, השרה מירי רגב, בבקשה. באמת, שומעים אתכם עד לכאן.
<< דובר_המשך >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
אני חושב שהנושא של הסחף והנושא של ההצפות צריך לעניין גם שרים בממשלה, אבל כנראה שלא, כי זה לא מעניין. מזה לא מקבלים קולות בפריימריז. אני רואה שכבר שתיים וחצי דקות ואני עוד לא דיברתי.
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
ממש. באמת, חברים, בבקשה.
<< דובר_המשך >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
אני מבקש להוסיף את הזמן הזה במידת הצורך. דוד ביטן, אתה תאפשר? תשמע, כי זה גם באזור שלך, ההצפות, אז אולי תלמד מזה משהו. תדע שיש צורך בהקמת ועדת חקירה, כי מה שקורה פה זאת הפקרות, הפקרות לשמה, בנושא של ההצפות. אני מונה כמה סיבות למה יש לנו הצפות יתר. לא שלא היו הצפות או שלא יהיו הצפות, אבל יש סיבות למה יש לנו הצפות.
אני מתחיל בסיבה הראשונה. מרחיבים ומרחיבים תוכניות בנייה, במיוחד באזור המרכז, בלי להתחשב בצמצום שטחי החלחול – כי אם אתה בונה, אתה סולל, אתה מרצף, אתה מצמצם את שטחי החלחול, ואז אותה כמות גשם צריכה ללכת לנחלים. את הנחלים האלה לא מסדרים. את הנחלים האלה – לא יודעים שיש עוד גשם בסיום עונת החורף, ואז הגשמים מגיעים בהפתעה. אתה מגיע למצב שיש לך הצפות, ובגשם האחרון אנשים יצאו מבתיהם, מהיישובים שלהם – לא הצליחו לחזור הביתה. חלק חזרו במשאיות, חלק חזרו על טרקטורים, על שופלים, וחלק לא חזרו; חיפשו מקום להעביר את הלילה שם.
לכן, ההצפות האלה צריכות פתרון. הבנייה, הרחבת היישובים, לא גורמת לשדרוג של אותן מערכות ניקוז קיימות. יש ביישובים מסוימים מערכות ניקוז. כשאתה מוסיף עוד שכונה ועוד שכונה, ואתה רוצה להעמיס על אותן מערכות ניקוז – הן לא יכולות לקבל את הכמות הנוספת שמתחברת אליהן, ואז יש קריסה. מערכות הניקוז לא מקבלות את המים, והמים הולכים לתוך הבתים ולתוך העסקים. זאת עוד עובדה.
ההרחבה של הנחלים – היום, נחל צריך לקבל כמות גשם או כמות מים יותר גדולה מאשר בעבר. לא דואגים לבוא לפני הגשם ולהרחיב, כי הגובה, אולי לא יוכלו לעשות את זה, אבל לפחות להרחיב. יש לו את השטח שלו, כך שהספיקה תהיה יותר גדולה; יוכל לקבל כמות מים יותר גדולה. את זה לא עושים. רשתות הניקוז תמיד – – –
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
תקשיבו, באמת. אני ממש מבקשת – מיקי. בבקשה.
<< דובר_המשך >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
זה חיי אדם, ואתם צוחקים. אתם חושבים שזה רק מים שעברו.
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
בני, בבקשה, תכבדו. בלתי אפשרי איך שזה נשמע מפה. זה גם נושא חשוב.
<< דובר_המשך >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
אני רוצה להזכיר לכם גם דברים, שאפילו מי שיש לו זיכרון קצר ביותר יכול לזכור את הגשם האחרון, שבו הוציאו ילדים מגני ילדים בסירות גומי; שנכנסו עם סירות גומי.
<< קריאה >> זאב בנימין בגין (הליכוד): << קריאה >>
רציתי להוסיף לאדוני, בהמשך לדבריך, שכאשר מוסיפים שכונה, מוסיפים משטחי בטון, והמים, במקום להיספג באדמה, רצים לתוך המערכת.
<< דובר_המשך >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
אמרתי: צמצום שטחי חלחול. כנראה שכבודו לא שם לב. אמרתי את המשפט הזה. כי אתה בונה, אתה מרחיב – אתה מצמצם.
לכן, אני בא ואומר: הילדים שהצילו – היה גם חשש שחלק מהילדים האלה ייפגעו, כשנכנסו לגני ילדים והוציאו אותם עם סירות גומי, ואני מדבר על אזור המרכז, אזור השפלה.
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
חברת הכנסת עאידה, וחנין, בבקשה.
<< דובר_המשך >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
לכן, מה שאני מבקש – שתקום ועדת חקירה. אני רואה שבזבזתם לנו את הזמן, אבל אני רוצה שתקום ועדת חקירה. מה היא תעשה? תבדוק כמה דברים: האם מערכות הניקוז נבדקות על ידי מומחים? יש לי מומחה שבכל פעם שאני בא ומוסיף שכונה – יש המומחים האלה, שבודקים אם המערכות יכולות לקבל או לא. כי מי שבא – אני מכיר, גם תכננתי כבישים, כבוד היושבת-ראש, ואני בא, ומתכנן את הכביש, מתכנן את הניקוז של הכביש עצמו, אבל הניקוז של הכביש הזה – לאן זה הולך? הוא הולך למערכת אחרת. האם יש תוכנית אב לניקוז בכל יישוב ויישוב? האם יש לנו תוכנית אב לניקוז, אזורית, שיכולה לדעת מה קורה באזור שלהם? דיברתי על נחל אלכסנדר. זה עובר דרך טייבה – זה היישוב שלי – אבל הוא מקבל מים גם מההרים של שכם; מקו פרשת המים מערבה –המים מגיעים אלינו. מישהו מחשב את זה? מישהו בודק את זה? האם לא שווה שתהיה פעם אחת ועדה שתחקור ותדע לתת לנו את הפתרונות? כי מקומות שלא היו בהם הצפות בשנה שעברה – השנה יכולות להיות שם הצפות, כי זה השתנה. ושנה אחרי זה, גם במקומות שהשנה לא היו בהם, יהיו בהם גם בשנה הבאה.
הנושא הזה של הניקוז – זה בנפשנו, ובתוך זה – חיי אדם, וגם רכושם. לכן, אני מבקש לחקור – שרשות הניקוז מקבלת אגרות מהשטחים החקלאיים בכל היישובים; היא מקבלת אגרות, מין ארנונה. קודם כול שהתקציב יועבר להרחבת נחלים. יש מקומות שזה לא נחל, אלא ממש כזה רחב, גדול, והוא נמוך, ואז המים מתאספים גם שם. מה אנחנו צריכים לעשות? זה במקומות שהם בנויים. אנחנו צריכים להקים ועדה, שתהיה עם שיניים, של שימור נחלים. הנחלים – צריכים לשמור אותם, כי אנחנו רואים במקומות – אנשים באים ומרחיבים את השטח שלכם על חשבון הנחל, ואף אחד לא בא ומנקה אותו, ואז יש לנו הצפות. אנחנו צריכים תקציב ממשלתי, שהמדינה תשלם גם לרשויות המקומיות, כחלק מהתקציב; שתעביר תקציב ממשלתי כדי לשדרג, כי יש רשויות מקומיות שלא יכולות לבוא בקיץ ולשדרג ולהגדיל ולשנות את המצב הקיים של המערכות הקיימות. יש מקומות שחובה, במיוחד בנגב, לבוא, להקים בהם גם גשרים שיהיו בגובה מתאים, שההצפה לא תגיע אליהם, כי יש אנשים שלא יכולים לחצות את הנחלים הקיימים, ואז הם נסחפים. וראינו מקומות, וראינו אנשים שנסחפו ומתו, ובכל שנה יש לנו קורבנות. אני חושב שהקמת גשר – לא משנה מה הרוחב שלו – שייקח רכב אחד, שני רכבים, כי אחד הולך הלוך, אחד חזור, אבל שיהיה בגובה שבו אפשר לחצות את הנחל.
לכן, אני פונה לכנסת: בלי שתוקם ועדת חקירה – וועדת החקירה זה לטובת כולנו ולא נגד הממשלה. זה חובת הממשלה להקים ועדה כזאת, ושהיא תעשה את העבודה. אם הממשלה תבוא ותגיד: אנחנו נקים משהו, ועדת מנכ"לים, משהו בתוך הממשלה, להקים, לטפל בנושא הזה, אשמח, ואני מוכן לתרום מהידע ומהניסיון שלי גם בכל ועדה שתקום. תודה רבה, כבוד היושבת-ראש.
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
תודה רבה לחבר הכנסת.
<< דובר_המשך >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
חבר הכנסת בני בגין רצה לדבר, כי הוא גם גיאולוג והוא מומחה לזה.
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
על שתי הדקות שגזלתם לו עם הרעש, מה שתרצה לומר – תאמר לו עכשיו. הוא שומע אותך.
<< דובר_המשך >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
אני שומע. יכול להיות שאגיב בעמדה הזאת שלי.
<< קריאה >> זאב בנימין בגין (הליכוד): << קריאה >>
אבל כדאי שייכנס לפרוטוקול, כדי לעודד את הממשלה לפעול, לפני כעשר שנים היה פסק דין בבית המשפט העליון של השופטת חיות – עדיין לא הייתה נשיאה – שבו היא קבעה את אחריות הממשלה לנזקים שנגרמו כתוצאה מהצפת נחל הקישון, ודרשה וקבעה שהממשלה תשפה את חברות הביטוח על מה שהן שילמו. זה צריך להיות נחוץ לממשלה לפעול בעניין זה.
<< דובר_המשך >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
כבוד חבר הכנסת בגין, יש מקומות שבהם אנשים גם לא ביטחו את הרכוש שלהם, ואז אין מי שישלם להם. אם הם יחפשו את מס הרכוש, הם לא יקבלו כלום; כי כל עוד לא הוכרז שיש אסון טבע, אנשים לא יקבלו גם ממס רכוש. לכן, הם לא יכולים ללכת ולתבוע.
הגיע הזמן להתחשב באזרחים, והאזרחים האלה יכולים להיות מכל המפלגות, מכל הכיוונים – כי הם אזרחי המדינה, ומגיע להם לקבל את המינימום שבמינימום, לשמור על החיים והרכוש שלהם. לכן, ועדת חקירה חייבת לקום, כי יש מחדל, המחדל קיים, ולא צריך לתת תשובות שאנחנו מטפלים, כי לא מטפלים. עובדה.
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
תודה לחבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא. ישיב סגן שר הפנים משולם נהרי. בבקשה, עשר דקות.
<< דובר >> סגן שר הפנים משולם נהרי: << דובר >>
גברתי היושבת בראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת חאג' יחיא, אתה נגעת בכמה דברים ששייכים לתחומים שונים – גם הצפות בתוך היישובים, וגם מחוץ ליישוב, וגם הנחלים – אז אולי נעשה קצת סדר בדברים.
<< קריאה >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
אתה רוצה לחלק אחריות?
<< דובר_המשך >> סגן שר הפנים משולם נהרי: << דובר_המשך >>
תכף נראה. אנחנו במדינה שלכל אחד יש את האחריות שלו, ואין מלכות נוגעת בחברתה כמלוא נימה.
דבר ראשון, מניעת הצפות מצריכה טיפול מקדים. בשכונות החדשות, התכנון המתארי מחויב לגלם את המענה. שכונה שנבנתה ללא תכנון מקדים או ללא אישורים סטטוטוריים נדרשים, סביר שתסבול מליקויים שונים והצפות. לגבי שכונות ותיקות – האחריות לטיפול בנגר העירוני מוטלת על הרשות המקומית. הרשות המקומית רשאית לממן את עלויות הניקוז הפנים-עירוני באמצעות חקיקת חוקי עזר ייעודיים, שתכליתם לממן את ביצוע עבודות הניקוז. לגבי הצפות שנגרמות מנגר שמחוץ לתחום הרשות המקומית, האחריות לטיפול מוטלת על רשות הניקוז המרחבית, ששייכת למשרד החקלאות. רשות זו מממנת את פעילותה באמצעות מכסות ניקוז שמוטלות על הגופים השונים, כולל רשות מקרקעי ישראל, רשויות מקומיות וגופים נוספים.
לגבי רשויות במגזר הערבי, קיימת גם אפשרות לממן את ביצוע העבודות מתוקף מענקי הפיתוח הייעודיים שמקצה משרד הפנים, וככל הנדרש גם נטילת הלוואות לפיתוח התשתיות העירוניות. יש גם את משרד החקלאות שאחראי לניקוז ויש את המשרד לאנרגיה ומים.
מאחר שמבקשים ממני לקצר, אני רוצה לומר לך שנכון שתהיה איזושהי ועדה שתכנס את כל המשרדים הללו ותפתור את הבעיה הזאת במקומות שהתושבים סובלים. אבל אין מקום לוועדת חקירה. תודה, ואני מבקש להוריד את ההצעה.
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
תודה רבה לסגן השר נהרי.
אנחנו עוברים להצבעה על הצעה לסדר-היום בנושא: הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בדבר תכנון לקוי והזנחה של מערכות הניקוז, אשר גרמו לשיטפונות. מי בעד העברה לוועדת הכנסת ומי נגד?
הצבעה מס' 15
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 17
בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום – 45
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הנושא לוועדה לא נתקבלה.
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
17 בעד, 45 מתנגדים, אין נמנעים. ההצעה לסדר-היום לא התקבלה.
<< הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >>
<< הלסי >> האלימות והרצח בחברה הערבית – חמישה הרוגים בסוף השבוע האחרון << הלסי >>
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
אנחנו עוברים להצעות לסדר-היום בנושא: האלימות והרצח בחברה הערבית – חמישה הרוגים בסוף השבוע האחרון, מס' 11619, 11648 ו-11654. חבר הכנסת איימן עודה, בבקשה, ולאחר מכן – חבר הכנסת אכרם חסון. אני רוצה להמשיך בסדר-היום. בבקשה לשמור שם על השקט בתאים. בבקשה, שלוש דקות לרשותך.
<< דובר >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר >>
גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת וחברות הכנסת, כבוד השר גלעד ארדן, שוב ושוב מדברים על הפשיעה והרצח בקרב האוכלוסייה הערבית. כבוד השר, זה התיק שלך. הם לא רק ערבים – הם אזרחים. שלשום נהרגו שלושה אנשים, נרצחו, ואתמול נרצח עוד בן אדם.
פעם הסברתי על המפה הגיאוגרפית של הרצח בקרב האוכלוסייה הערבית. למשל בגליל, ששם חיים כ-700,000 ערבים, מתחילת השנה עד עכשיו נהרגו שבעה אנשים. בנגב חיים 300,000 ערבים, ונהרגו ארבעה אנשים מתחילת השנה עד עכשיו. אבל במרכז הארץ, כולל לוד, רמלה, יפו והמשולש – במשולש גרים 400,000 ערבים; בלוד, רמלה ויפו גרים 30,000 ערבים – שם, מתחילת השנה ועד עכשיו נרצחו 49 אזרחים. אז מה ההבדל? ולמה נרצחים בקרב הערבים בישראל, לרבות באזור המרכז, יותר מפי עשרה מהנרצחים ברצח אזרחי גם בגדה, גם בעזה וגם בירדן? הרי כולם פלסטינים. זה לא עניין של תרבות; יש ייחוד במקום הזה. מהו הייחוד? אני עונה לך, כבוד השר, שיש שם כנופיות פשע, כנופיות פשע מאורגן.
עכשיו, השאלות: האם אנחנו, הנהגת האוכלוסייה הערבית, הרשימה המשותפת, האם אנחנו צריכים להיאבק בכנופיות הפשע המאורגן, או שזהו תפקידה של המשטרה? תענה לי על השאלה הזאת. האם אנחנו צריכים להיאבק מולם גם בנשק חם? אז יהיו 700 רציחות בשנה, ולא 70 רציחות בשנה. ועוד שאלה: יש נשק בלתי מורשה. האם זה תפקידנו שלנו להיכנס לבתים, על אפם ועל חמתם של האנשים? האם אנחנו צריכים לפתוח את הארונות, על אפם ועל חמתם? אז יהיו 700 רציחות בשנה, ולא 70. האם זה תפקידנו שלנו או תפקידך שלך? ארדן, במקום מתוקן אתה היית צריך להתפטר, אבל אתה לא מתבייש. אתה לא מתבייש.
אז השנה נרצחו 70 אנשים. מה אתה עושה? מהו תפקידך? איך אתה חוזר הביתה? מה אתה מספר לאשתך? לילדים שלך? שאני שר קוסם, או שלא חשוב – שהם ערבים? אולי הם עוינים; אולי הם בחצר האחורית; אולי הם לא מצביעים לנו; לא מעניינים אותנו. תגיד לי, תענה פעם, תעשה משהו פעם. אתה לא מכבד את עצמך. באמת, תעמוד פה ותגיד: אני נכשלתי. אני מתפטר. מה אתה חושב, הם לא בני אדם? אין אבא? אין אימא? אין ילדים?
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
תודה רבה.
<< דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
תודה.
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
תודה רבה לחבר הכנסת איימן עודה. חבר הכנסת אכרם חסון, בבקשה, שלוש דקות.
<< דובר >> אכרם חסון (כולנו): << דובר >>
גברתי היושבת-ראש, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, לפני שאני אדבר על האלימות ועל הפשע במגזר הערבי, אני רוצה לפנות לאופוזיציה, כאדם שהתאכזב קשות היום. לפני חצי שעה הייתה כאן הצעה לתקן את חוק הלאום ולתת שוויון גם לבני העדה הדרוזית, ולצערי הרב האופוזיציה בגדה בעדה הדרוזית.
אני ראיתי 22 חברי כנסת מהמחנה הציוני שלא היו כאן, למרות שהיו בבניין. מתוך 55 חברי כנסת מהאופוזיציה שהיו בבניין, הצביעו 17 חברי כנסת על הצעת החוק של חמד עמאר. אני אישית בכל דבר עקרוני מצביע עם האופוזיציה. 18 פעם עד היום, בשנתיים האחרונות, הצבעתי עם האופוזיציה על דברים עקרוניים, כי אני באתי – אמרתי: באתי לכאן לא בשביל אופוזיציה ולא בשביל קואליציה. אני באתי כשליח ציבור, ואני לא אבגוד בציבור ששלח אותי לכאן. גם אם זה מתנגש עם הקואליציה, אני מצביע נגד הקואליציה. אז בבקשה, מהיום והלאה שאף אחד לא יטיף לנו מוסר. כנראה שהכול פוליטיקה זולה. אין אלוהים בפוליטיקה, ולכן אנחנו ממשיכים לשלם את המחיר.
אין ספק, כבוד השר, שהמצב במגזר הערבי מבחינת אלימות, פשע ועבריינות הוא בלתי נסבל. אני אזכיר לכבודך, ואתה בוודאי מכיר את הנתונים: 2,100 איש נהרגו בעשור האחרון כתוצאה מעולם הפשע והעבריינות, מתוכם 1,311 מהמגזר הערבי; רק חמישה בשבוע האחרון, מיפיע ומלוד ומיפו.
נכון, אתמול קיימנו דיון, ואנחנו שמענו את נציגי המשטרה, ואני מאוד מכבד ומעריך את העשייה של המשטרה בשנים האחרונות, לפחות בשלוש-ארבע השנים האחרונות. שמענו ש-50% מהרציחות פוענחו בשנת 2017, ועוד 47% בשנת 2018. אבל כמובן שאנחנו שמענו עוד דברים, יותר קשים: 67% מהרציחות מ-1,311 הנרצחים היו באזור המרכז, בכפרים כמו טייבה, כמו קלנסווה, כמו טירה, כמו כפר קאסם. ולכן, אם כמעט 70% מהבעיות נמצאות במרכז, בערים הערביות שם, אז המשטרה צריכה לתת את הדגש כמעט ב-90% בכפרים האלה. אנחנו רואים שיש עוד כפרים שלשם לא הגיע, ואנחנו מקווים שהפשע והעבריינות לא יגיעו לשם.
ואני אמרתי שגם המגזר היהודי ישלם מחיר, כי אם ישנו נשק לא חוקי בטייבה או בטירה, הוא יתנקם באזרחים בכפר סבא, בנתניה, בתל אביב, בהרצליה – בכל מקום. אותו דבר, אם יש נשק לא חוקי בכפר כנא, זה יתנקם בנצרת עילית, זה יתנקם בעפולה, ובכרמיאל, ובכל הערים מסביב.
אין היום מי שייתן מענה סופי. ואני כמובן תולה הרבה תקוות במשטרה, ואני אמרתי גם בדיון שהממשלה חייבת, חייבת להחליט על מבצע מיוחד, על משאבים מיוחדים, כדי למגר את תופעת האלימות והעולם התחתון, שמתפשטים ומגיעים לכל נקודה ולכל יישוב. בסופו של דבר הוא ממרר את החיים של כל אזרח וגם לוקח לנו את הביטחון העצמי. אין ביטחון עצמי היום אצל האזרחים.
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
תודה.
<< דובר_המשך >> אכרם חסון (כולנו): << דובר_המשך >>
מילה אחרונה. נכון שהמשטרה עושה דברים; אמרה שפתחו שש תחנות משטרה בכמה יישובים, וזה מבורך. ראינו שכמעט אין יותר יריות בחתונות כמו שהיה בעבר, אבל כבוד השר, חייבים לתת יותר דגש. צריך משאבים, וזו צריכה להיות תוכנית לאומית של ממשלת ישראל. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
תודה רבה לחבר הכנסת אכרם חסון. חבר הכנסת עיסאווי פריג'. אני רק רוצה לומר לך, חבר הכנסת חסון, לגבי ההצבעה מקודם, שאין מי שמוביל יותר את השוויון מאשר המחנה הציוני, בחוק הלאום וגם במאבק על חוק הלאום. אבל הצעת החוק – ההצעה שהעלה חבר הכנסת חמד עמאר הייתה מאוד קיצונית, והשליכה ממש בהשלכה רוחבית, ורק על הדרוזים.
<< קריאה >> אכרם חסון (כולנו): << קריאה >>
רק 17 איש מתוך 59 איש באופוזיציה יש.
<< קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >>
– – – חוק הלאום.
<< קריאה >> אכרם חסון (כולנו): << קריאה >>
זה מה שחורה לי. זה מה שכואב לי. איפה האופוזיציה, 59 איש?
<< דובר >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר >>
גברתי היושבת-ראש, חברים שנוכחים, לפני שאני מתייחס לנושא הצעה לסדר-היום – לחברי אכרם חסון, אני לא השתתפתי בהצבעה ואני לא אחד מה-17. אני הייתי אמור להצביע נגד ולא להימנע. אני חושב שזה לא מוסיף כבוד לאחינו הדרוזים ולעדה הדרוזית להעלות הצעת חוק מבישה כזאת. אנחנו לא נמצאים במדינה שיש בה היררכיה של אזרחות. עצם המחשבה להעלות את הצעת החוק לא מוסיפה לכם. אני בטוח שהרוב אצל אחינו הדרוזים הערבים נגד ההתנהלות ונגד המחשבה להביא את הצעת החוק. אז אתה צריך להגיד לנו תודה על זה שלא הצבענו נגד. זה שלא השתתפנו, זה מתוך הערכה לחברינו הדרוזים הערבים, שאנחנו נמצאים במדינה אחת, ואין בה אזרחות על יסוד גזע.
<< קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר_המשך >>
אני אדבר איתך.
<< קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >>
יש שוויון – – –
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
סליחה, סליחה, סליחה. בבקשה, אל תתערבו. תנו לו להשלים את הדברים שלו.
<< דובר_המשך >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר_המשך >>
עכשיו לנושא. אני מבקש, אני מבקש – אני אדבר איתך, חברת הכנסת ברקו.
לנושא שעל סדר-היום. כבוד השר גלעד ארדן, אני מבקש קצת תשומת לב. עזוב את הניירת, בוא ננהל שיחה של שני בוגרים, שני עמיתים, שנמצאים במקום עם שליחות ציבורית. יכול להיות וסביר להניח שכן, שמשטרת ישראל – ללא שום קשר לזהות השר – אין ביכולתה למגר את תופעת הפשע בחברה הערבית. יכול להיות עובדתית.
אני חשבתי וממשיך לחשוב רבות על דרכים, כי בסופו של דבר כולנו רוצים להגיע למצב של הורדת הפשע ומתן ביטחון אישי לאזרחים. אני נותן לך כמה עצות. החברים לפניי אמרו את המיקום הגיאוגרפי של 70% מהרציחות. זה נתון שכולם יודעים. אני אוסיף לך ואגיד לך: אני מציע שצריך לייבש – גלעד, אולי תשים לב? אני, חשוב לי שתקשיב לי גם בעיניים.
<< קריאה >> השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: << קריאה >>
אני מקשיב. אני בוחר איך אני מקשיב.
<< דובר_המשך >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר_המשך >>
כן. אני מציע – – –
<< קריאה >> השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: << קריאה >>
אתה עוד לא מנהל אותי, איך אני מקשיב.
<< דובר_המשך >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר_המשך >>
אני מציע לייבש את מקור הפשע. אצלנו במחוז המרכז משתוללת תופעה של מכירת חשבוניות פיקטיביות ומלחמה על כסף. אצלנו משתוללת תופעה של תחנות סמים. בכפר קאסם לבד יש 13-12 תחנות סמים. כל מלחמת הפשע הזאת הולכת סביב הכסף, סביב השליטה, סביב גביית דמי חסות. אז לשם כך, אולי בממשלה סוף-סוף אתם – סליחה, אני רק משלים את הרעיון – אולי בממשלה, אדוני השר, סוף-סוף תבקש ותדרוש ותעמוד על כך – למה שתהיה בחזית בדבר שאתה לא יכול עליו – לאגם את כל משאבי הממשלה כדי לייבש את הביצה הזאת?
מה עשיתם בנושא? אני רואה צעירים מסתובבים, חיים בהון שחור ממכירת חשבוניות, ואתם לא עושים כלום; אני רואה תחנות סמים מתקיימות מול העיניים – אני מסיים ממש – ואתם לא עושים כלום; אני רואה קבוצות פשע גובות דמי חסות ואתם לא עושים כלום. בסוף זה מביא פשע. אחרי זה אנחנו באים אליך, כמי שממונה על המשרד, וזה מעמיד אותנו במצב לא נעים: השר אשם, השר אשם. אתה לא יכול בדרך הזאת, ולא יעזור בית דין. רק איגום משאבים והחלטת ממשלה.
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
תודה.
<< דובר_המשך >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר_המשך >>
תודה, אדוני.
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
תודה רבה לחבר הכנסת עיסאווי פריג'. ישיב השר לביטחון הפנים, השר גלעד ארדן, בבקשה.
<< דובר >> השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: << דובר >>
גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, בשבוע החולף התבשרנו, לצערי, על כמה מקרים של אלימות רצחנית במקומות שונים בארץ: ביפו; בלוד; רק הבוקר באזור מגידו. המקרים האלה הם לא רק הרסניים, כמובן, עבור הקורבנות עצמם, אלא משפיעים על תחושת הביטחון של האזרחים הנורמטיביים ומשליטים אווירה של פחד. כיוון שהוטל צו איסור פרסום על פרטי החקירות השונות שמתנהלות עקב האירועים האחרונים אני מנוע כמובן מלהתייחס פרטנית לאירועים, אולם אוכל לומר כי בתחילת השבוע ביקרתי בתחנת המשטרה בלוד, ושם נמסרה לי סקירה על ידי גורמי המשטרה על הנעשה, ואמשיך לעקוב אחרי הנושא ואחר החקירות והקצאת המשאבים. כמעט מיותר לציין שאני מצפה ממשטרת ישראל להפעיל את כל האמצעים העומדים לרשותה על מנת למצות את החקירות עד תום, לאתר את העבריינים ולהביאם לדין.
הנושא של האלימות במגזר הערבי מוכר היטב, גם למשרדי, וכמובן גם למשטרה. כפי שמייד אפרט, אני פועל כל העת על מנת לנסות ולמגר את האלימות ברחוב הערבי באמצעים שונים, אבל חשוב לומר בהקשר הזה שכל דבר שאנחנו עושים היום מגיע על מנת לתקן מחדל, משגה, עוול, שנעשה פה במשך עשורים. החברה הערבית והיישובים הערביים סבלו ממצב של תת-שיטור ביחס לחברה כולה. זו הסיבה שהיום, אחד הדברים המשמעותיים שאני מקדם הוא הקמה של תחנות משטרה בתוך היישובים השונים במגזר. ב-2017 הקמנו שתי תחנות חדשות, בג'יסר א-זרקא ובכנא, ובשנה החולפת נפתחו תחנות בבאקה אל-גרבייה, בכפר קאסם, בערוער ועוד. מקום שבו פועלת תחנת משטרה בתוך היישוב, באופן טבעי יש יותר הרתעה ויש ירידה בפשיעה. אנחנו כבר רואים את הנתונים. לא רק בפשעי אלימות חמורה, לא רק בסמים או באמל"ח, אלא גם בתאונות דרכים נרשמת ירידה כשיש תחנת משטרה בתוך היישוב. זהו מקום שבו השוטרים נוכחים, מסיירים ומכירים את המקום. זה אחד התנאים החשובים ביותר ביכולת למנוע פשעים וגם להגיע לתוצאות: להכיר את המקום ולהכיר את האנשים שחיים בו לעומק.
לצערי, התוכנית הזאת איננה תוכנית קלה. התוכניות האלה מבוססות, מתוקצבות וגם מיושמות הרבה פעמים, לפעמים חרף התנגדויות – לפעמים התנגדויות של גורמים שונים בהנהגה הערבית עצמה: ראשי רשויות שמקבלים איומים ביישובים שלהם כנגד הקמת תחנת המשטרה או הקצאת הקרקע לטובת הקמת תחנות המשטרה. חלק מחברי הכנסת פה שצרחו בצורה כל כך בוטה, כמובן הצביעו נגד הקצאת הקרקעות המהירה יותר שראש העיר רוצה לחתום עם המשטרה כדי להקים תחנת משטרה. אני מניח שהציבור שלהם מבין לבד מה זה אומר שמצד אחד הם צורחים כאילו כואב להם למה לא עושים דבר ומצד שנים הם מצביעים נגד חוקים שמטרתם בסוף להעלות את רמת האכיפה ולהקים תחנות משטרה במגזר הערבי.
בכל פעם שאני מדבר על הנושא אני קורא את אותה קריאה להנהגת המגזר: הירתמו יחד איתנו למאבק הזה, על אף ההתנגדויות שיש לפעמים ברחוב.
<< קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
אתה לא מוכן לדבר איתי.
<< דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: << דובר_המשך >>
אני חוזר ואומר – – –
<< קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
אתה לא מוכן לשבת איתי.
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
חבר – – –
<< דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: << דובר_המשך >>
אתה מחבל. אתה תומך טרור ואלימות, ואיתך אין מה לדבר.
<< קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
תתפטר. תתפטר, יא כושל.
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
חבר הכנסת איימן – – –
<< קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
יא כושל.
<< דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: << דובר_המשך >>
מי – – –
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
חבר הכנסת איימן עודה, בבקשה.
<< קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
תתפטר, יא כושל. כושל. סליחה, אני מבקש ממך, הוא צריך להתנצל.
<< דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: << דובר_המשך >>
אתה תוכל להגיב אחר כך, לפי התקנון.
<< קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
אני מחבל? הוא צריך להתנצל. אני מבקש ממך, הוא צריך להתנצל.
<< קריאה >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
– – –
<< קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
כושל.
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
השר גלעד ארדן – – –
<< דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: << דובר_המשך >>
אתה פושע.
<< קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
כושל.
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
השר גלעד ארדן.
<< דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: << דובר_המשך >>
אתה עבריין. מי שהולך וקורא לשוטרים – –
<< קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
אני מבקש ממך, הוא צריך להתנצל – – –
<< דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: << דובר_המשך >>
– – אפסים, ותלכו קיבינימט – –
<< קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
הוא צריך לחזור בו.
<< דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: << דובר_המשך >>
– – הוא פושע, הוא תומך טרור.
<< קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
הוא צריך לחזור בו. לא מתבייש.
<< דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: << דובר_המשך >>
מי שהולך לקברו של עז א-דין אל-קסאם הוא תומך טרור – –
<< קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
בושה וחרפה.
<< דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: << דובר_המשך >>
– – ולכן איתך אסור להיפגש ואסור לדבר.
<< קריאה >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
אתה – – –
<< קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
זה כל מה שמעניין אותך, זה – – – ואלימות – – –
<< דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: << דובר_המשך >>
המקום שלך הוא מאחורי סורג ובריח.
<< קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
– – – ואלימות – – – תתבייש.
<< דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: << דובר_המשך >>
ביום שמדינת ישראל תושיב אותך בכלא, נדע שאנחנו מדינה נורמלית – –
<< קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
תתבייש.
<< דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: << דובר_המשך >>
– – ואז תהיה ירידה משמעותית גם באלימות וגם בפשיעה.
<< קריאה >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
אתה אחראי – – –
<< דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: << דובר_המשך >>
אדם כמוך לא יכול להוביל שום ציבור להורדת האלימות בו.
<< קריאה >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
אתה אחראי לביטחון הפנים? אתה אחראי לביטחון הפנים?
<< דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: << דובר_המשך >>
אתה יכול רק להתעמת עם שוטרים כנגד הריסות של מבנים לא חוקיים – –
<< קריאה >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
אתה מסית. אתה מסית.
<< דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: << דובר_המשך >>
– – כמו שעשית באום אל-חיראן.
<< קריאה >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
אתה מדבר על טרור? אתה מעודד טרור – – –
<< קריאה >> עיסאווי פריג' (מרצ): << קריאה >>
אין מחבלים בכנסת.
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
השר גלעד ארדן, אני חושבת שאולי העובדה שכינית את – – –
<< קריאה >> עיסאווי פריג' (מרצ): << קריאה >>
אין מחבלים בכנסת.
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
סליחה, אולי באמת הכינוי מחבל לחבר הכנסת איימן עודה – –
<< דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: << דובר_המשך >>
גברתי, כיוון שהצרחות והנאצות שלו – –
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
– – היה קצת חריג.
<< דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: << דובר_המשך >>
– – לא הפריעו לך, תשתדלי – – –
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
לא, אני לא – – –
<< דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: << דובר_המשך >>
אם יש לו בעיה, שיגיש תלונה בפורומים שהוא חושב שצריך.
<< קריאה >> עיסאווי פריג' (מרצ): << קריאה >>
תחזור בך. תחזור בך.
<< דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: << דובר_המשך >>
אין בעיה.
<< קריאה >> עיסאווי פריג' (מרצ): << קריאה >>
אני מציע לך, תחזור בך.
<< דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: << דובר_המשך >>
מאה אחוז.
<< קריאה >> עיסאווי פריג' (מרצ): << קריאה >>
טעית – תחזור בך.
<< קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >>
– – – ועדת אתיקה.
<< קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
בושה וחרפה. בושה וחרפה.
<< קריאה >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
אתה אחראי לביטחון של – – –
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
טוב. חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא, בבקשה.
<< קריאה >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
הוא אחראי לביטחון של אנשים שהוא מסית נגדם.
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
בבקשה, אל תפריעו לשר. בבקשה.
<< קריאה >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
– – –
<< קריאה >> עיסאווי פריג' (מרצ): << קריאה >>
– – – טעית.
<< קריאה >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
מלא שקרים.
<< קריאה >> עיסאווי פריג' (מרצ): << קריאה >>
עם על הכבוד, טעית.
<< קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
איך תגן על האוכלוסייה אם אתה מתנהג למנהיגים שלה ככה?
<< דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: << דובר_המשך >>
מאה אחוז.
<< קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
איך?
<< דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: << דובר_המשך >>
ספרי לאוכלוסייה שלך בכמה פגישות היית איתי, כמה פעמים קיבלת טיפול מהמשטרה אחרי הפגישות איתי, כמה פעמים הבאת לנו מידע על נצרת או על פשיעה במקומות אחרים. לא קיבלת טיפול? לא קיבלת טיפול? לא קיבלת יחס?
<< קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
אני אספר. אני אספר. אני כן.
<< דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: << דובר_המשך >>
למה את משקרת?
<< קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
מה זה?
<< דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: << דובר_המשך >>
ככה. כיוון שמי שתומך באלימות ומעודד טרור ואלימות – –
<< קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
אני לא משקרת. אל תגיד את זה.
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
חברת הכנסת.
<< קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
אל תגיד ואל תיסחף.
<< דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: << דובר_המשך >>
– – אני לא אשב איתו, אני לא אשתף איתו פעולה, כי הוא זה שגורם לאלימות בחברה הערבית.
<< קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
לא שיקרתי. לא שיקרתי.
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
רק רגע, שנייה. חברת הכנסת סלימאן, אם את רוצה – – –
<< דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: << דובר_המשך >>
אני לא אתן לו לגלגל עיניים עם ההתמסכנות שלו.
<< קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
אתה נסחף. אתה נסחף עכשיו.
<< דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: << דובר_המשך >>
כולנו יודעים את האמת, ואני אגיד אותה כאן.
<< קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, אל תפריעי. יש לך הבעת עמדה.
<< דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: << דובר_המשך >>
אתם יכולים להתווכח על זה עד מחר.
<< קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
הוא אמר לי שאני משקרת. אני לא שיקרתי.
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
לא, אל תפריעי לו באמצע הדברים.
<< דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: << דובר_המשך >>
לך אכפת באמת – –
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
אם את רוצה לומר – – –
<< קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
אני שיקרתי?
<< דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: << דובר_המשך >>
– – ולכן אני אעזור בכל בקשה שלך, גם אם אני לא מסכים לדעות שלך. איתו אני לא מסכים לדעות, אבל הוא גם מעודד אלימות וטרור, ולכן לא יהיה איתו שום שיתוף פעולה.
<< קריאה >> עיסאווי פריג' (מרצ): << קריאה >>
תחזור בך ממה שאמרת. אין מחבלים במליאה.
<< קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >>
לא?
<< קריאה >> עיסאווי פריג' (מרצ): << קריאה >>
תחזור בך.
<< קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >>
ממש לא? אין? לא?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: << דובר_המשך >>
אנחנו דואגים לגייס שוטרים דוברי ערבית בכלל, ומוסלמים בפרט.
<< קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
שנייה. רגע, גלעד. שנייה.
<< קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
סליחה, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא וחברת הכנסת ברקו, אתם מפריעים לשר.
<< קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >>
– – –
<< קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >>
חברת הכנסת ברקו, את מפריעה לשר להשלים את הדברים.
<< קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
זה שקוראים לנו מחבלים – – –
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
עאידה, אם את רוצה הבעת עמדה, תבקשי, אני אתן לך לדבר אחר כך.
<< קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
אני מבקש. אני מבקש.
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
אבל בבקשה די. לא, אתם לא יכולים, מי שהיה המציע; רק מי שלא השתתף. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, אבל בבקשה, לא להפריע לשר.
<< דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: << דובר_המשך >>
אנחנו פועלים גם לגיוס שוטרים דוברי ערבית בכלל, ומוסלמים בפרט. בשנת 2017 גויסו 165 שוטרים ושוטרות מוסלמים לשורות המשטרה, ובשנה החולפת, נכון להיום, גויסו 106 שוטרות ושוטרים מוסלמים נוספים. אני יכול לספר לך, גברתי היושבת-ראש, שאני ביקרתי אישית את בוגרי הקורס. זה דבר מאוד מרגש ומעודד לראות את הצעירות והצעירים הללו במכללה הלאומית בבית שמש, שרוצים באמת לחולל שינוי בחברה ולהיאבק ביחד כנגד הגורמים האלימים. גם זה צעד שנועד לקרב את החברה הערבית למשטרה ולתת מענה לצרכים של המגזר בתוכה.
אנחנו פועלים גם להרחבת תוכנית עיר ללא אלימות שפועלת במשרדי; קידום תוכנית עו"ס משטרה – עובדים סוציאליים – שבמסגרתה משלבים עובדים סוציאליים בתוך תחנות משטרה למענה מיידי במקרים רלוונטיים, דוגמת אלימות במשפחה. אנחנו פועלים לגייס עובדות סוציאליות דוברות ערבית נוספות. אנחנו פועלים גם להרחבת תוכנית מיל"ה לנוער בסיכון, שמטרתה לאפשר שילוב מוצלח יותר של הנוער בחברה ושילוב יותר ויותר נערים מהחברה הערבית בתוכנית. נמסר לי כי נכון להיום, שליש ממשתתפי התוכנית מגיעים מהמגזר הערבי. בנוסף, כידוע, הקמתי מינהלת למגזר הערבי במשטרה בראשות ניצב בראשות ניצב ג'מאל חכרוש.
אלו רק כמה דוגמאות מתוך תוכנית כוללת, על פי החלטת ממשלה, שמטרתה חיזוק והעצמת שירותי המשטרה במגזר הערבי. אני חוזר ומדגיש שיש כאן פער היסטורי, ואכן, היה כאן עוול ממשלתי בן עשרות שנים ברמת שירותי המשטרה שניתנו לאזרחי ישראל הערבים. לטובת התוכנית אישרה הממשלה תקציב של 1.3 מיליארד שקלים. לצערי, בתקציב 2019 שאושר קוצץ תקציב המשטרה; הוא קוצץ שוב, דרך אגב, בשבועות האחרונים. הקיצוץ הזה – שאני מתכוון להיאבק כנגדו – מעמיד בסימן שאלה את היכולת שלנו להמשיך ולקיים את תוכניות ההתעצמות הללו, שכפי שאני אומר פעמים רבות, התוכנית המרכזית של המשרד לביטחון הפנים היא העצמת שירותי האכיפה והמשטרה לטובת אזרחי ישראל הערבים.
לעניין הנשק הבלתי-חוקי, אין חולק על כך שמדובר בהחלט בתופעה בעלת השלכות קשות וחמורות על שלום הציבור וביטחונו. המשטרה פועלת בשנתיים האחרונות למאבק בתופעה הזאת בהרבה מאוד דרכים. אפשר לראות הנתונים – את מספר המבצעים, את מספר התפיסות. עלייה דרמטית. נכון, זה עדיין לא מספיק וזה עדיין לא מצליח למגר את התופעה, אבל ודאי שאי-אפשר לומר שלא עושים. עושים הרבה הרבה יותר ממה שעשו בעבר. המבצעים הללו – או כפי שלפעמים זה מכונה כאן בטעות: איסוף כלי הנשק – הם כמובן אינם בשום צורה או דרך פעולת איסוף. אלה מבצעים מאוד גדולים, שכרוכים בהם כוחות משמעותיים, וכרוכים בהשקעת תשומות נרחבות של כוח אדם, מודיעין ואמצעים.
בנוסף, אני מזכיר שלפני יותר משנה יצאנו, בהנחייתי, במבצע לאיסוף אמצעי לחימה בלתי חוקיים בכל רחבי המדינה, בדגש על הרשויות במגזר. קיבלתי את אישור היועץ המשפטי לממשלה שמי שמוסר הנשק, ככל שמישהו ימסור אותו מרצונו, יקבל חסינות מלאה מפני נקיטת צעדים משפטיים. יזמתי גם פרסום בהיקף של מאות אלפי שקלים בשפה הערבית, בתקשורת הערבית, כדי לעודד את מסירת כלי הנשק. דרך אגב, אני לא חולק בהקשר הזה – – –
<< קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >>
מה הסכום?
<< דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: << דובר_המשך >>
תראי, המבצע הזה לא הצליח. אבל אין לי טענות לגביו לציבור הערבי, כיוון ששוב, אני אומר: יש פה ביצה ותרנגולת. כאשר שנים רבות אין כוחות משטרה מספקים בחלק או ברוב יישובי המגזר הערבי – –
<< קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >>
הם צריכים להגן על עצמם.
<< דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: << דובר_המשך >>
– – יכול להיות שהרבה אנשים, גם נורמטיביים, הגיעו למצב שהם מחזיקים נשק להגנה עצמית, וכיוון שהם עומדים בתבחינים, אז נוצר המצב הזה. אחרת לא היינו עושים מבצע של מתן חסינות. לכן, יש פה שני דברים שמזינים אחד את השני, ולכן אני לא יכול לבוא בטענות בהקשר הזה, עוד פעם, לפני שרמת האכיפה ושירותי המשטרה והיכולות של המשטרה יהיו ברמה שגם בעיניי היא מספקת. דרך אגב, מעולם לא טענתי שהיא כבר מספקת; אני עדיין חושב שיש מרחק רב לעשות.
<< קריאה >> עיסאווי פריג' (מרצ): << קריאה >>
תוצאות בשטח.
<< דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: << דובר_המשך >>
מה שאני מנסה תמיד לומר – אם מישהו בהנהגת החברה הערבית בכלל מעוניין להקשיב – זה שאם היינו עושים את זה יחד, כנראה שהדרך הייתה מתקצרת. כי מה לעשות, גם כדי לאסוף מודיעין ולהגיע לתוצאות – גם פה מציגים פערים שקריים. יש פערים ברמת הפענוח, זה נכון. הפערים האלה לא נגרמים בגלל חוסר רצון, הם נגרמים באמת בגלל קשיים ביכולת. חלק זה מחוסר הנוכחות, חלק מלא מספיק כוח אדם שמכיר את השפה ויכול להשתתף באיסוף המודיעין. אני חוקר את זה כל הזמן ולא מניח למשטרה בהקשר הזה. אני חושב שאם היה שיתוף פעולה אמיתי עם הנהגת המגזר, אז היינו מצליחים להגיע יותר מהר לתוצאות יותר טובות.
בכל אופן, המגזר הערבי בהחלט, אין ספק, משווע לשינוי הזה. אנחנו רואים את זה בכל סקר דעת קהל; אנחנו שומעים את זה מהרחוב. אני בטוח שאם נמשיך בכיוון הזה, אז השינוי הזה, בעזרת השם, יקרה. בכל מקרה, לא משנה מה ייאמר ובאיזה דרך ייאמר, אני פועל ואמשיך לפעול כדי לצמצם את הפער הזה ולשפר את שירותי המשטרה במגזר, כדי לשפר את תחושת הביטחון של התושבים, לשפר את הביטחון ולמגר את האלימות הקשה שקיימת, לצערי, במגזר הערבי. בהחלט, רצח הוא רצח הוא רצח, וחיי אדם הם חיי אדם. המשטרה חייבת לעשות את כל מה שהיא יכולה ולהקצות את כל המשאבים הנדרשים כדי להילחם בתופעה הקשה הזאת.
אני חוזר ואומר: כל מי – כולל מחברי הכנסת, כולל מראשי המגזר, כולל מראשי הרשויות, גם אם אני מסכים לעמדותיו בתחומים אחרים או לא מסכים – כל מי שבא אליי ורוצה סיוע או חושב שבאיזשהו נושא המשטרה לא מטפלת, מתעלמת, לא מקצה כוחות, לא תהיה דוגמה לפנייה כזאת שלא תקבל את הטיפול המקסימלי שאני יכול לתת. כפי שאמרתי ואני חוזר ואומר, מדובר בחיי אדם שיקרים לכולנו. חביב אדם שנברא בצלם. כולנו נבראנו בצלמו של בורא עולם, וכך אני מתייחס לדברים. תודה רבה.
<< קריאה >> עיסאווי פריג' (מרצ): << קריאה >>
לא ענית לי על מה ששאלתי – – –
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
תודה רבה לשר ארדן. מה השר מציע? השר ארדן, מה אתה מציע?
<< קריאה >> השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: << קריאה >>
מה שרוצים.
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
מה אתם רוצים, להעביר לוועדה? להסתפק בתשובת השר? לאיזו ועדה?
<< קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
לוועדת הפנים.
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
ועדת הפנים. אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
אחרי ההצבעה? לפני ההצבעה? אוקיי. חברת הכנסת ברקו, ואחר כך – חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן וחבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא.
<< דובר >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר >>
תודה, גברתי היושבת-ראש. כנסת נכבדה, אני רוצה לענות כאן לחבר הכנסת עודה. נכון, יש אלימות בחברה הערבית וצריך לשים לה סוף. צריך לשים לה סוף – זה מתחיל במנהיגות שלה; זה מתחיל בזה שחברת כנסת כמו חנין זועבי לא תירק על שוטרים ותקרא להם משת"פים, כי יש שוטר ערבי; זה מתחיל ביחס מכבד כלפי לובשי המדים.
<< קריאה >> עיסאווי פריג' (מרצ): << קריאה >>
את לא מדברת לעניין.
<< קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר_המשך >>
זה מתחיל בשיתוף פעולה ובפתיחת דלת, ולא שכשמגיעים לזירת רצח מנקים אותה באקונומיקה וכל המשפחה יושבת ומסתכלת, כי תהיה איזושהי סולחה. זה מתחיל בזה שמקבלים את החקיקה של המדינה ומקבלים גם את האכיפה של השוטרים – –
<< דובר >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר >>
את לא מדברת לעניין. חברת הכנסת ברקו – – –
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
חבר הכנסת עיסאווי, תנו לה לסיים.
<< דובר_המשך >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר_המשך >>
– – –
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
תנו לה לסיים.
<< דובר_המשך >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר_המשך >>
– – –
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
חבר הכנסת עיסאווי פריג', תנו לה לסיים.
<< דובר_המשך >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר_המשך >>
– – ולא הופכים את מקומות המגורים, את הכפרים, למובלעות של אלימות. לא יכול להיות, כשאנחנו מדברים על תמיכה בטרור או תמיכה בטרוריסטים או תמיכה באלימות נגד המדינה, לא יכול להיות שבסוף תהיה ההפרדה הזאת.
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
תודה.
<< דובר_המשך >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר_המשך >>
אם מחנכים לאלימות, בסוף, אתה יודע, קוצרים סופה.
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
תודה רבה לחברת הכנסת ברקו.
<< דובר_המשך >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר_המשך >>
מי שזורע רוח, קוצר סופה. ואתה זורע רוח וקוצר סופה.
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
חברת הכנסת ברקו, תודה רבה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, דקה, בבקשה. זה מהצד, זה לא מפה.
<< קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
למה זה מהצד?
<< דובר >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר >>
– – –
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
כי זו הבעת עמדה נוספת.
<< קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
אה.
<< דובר_המשך >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
– – –
<< קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
טוב, אני – עבד אל חכים, עכשיו אני מדברת. מילא אתה מפריע לברקו, אבל לי?
כבוד השר גלעד ארדן, אני לא שיקרתי אף פעם – – –
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
סליחה שאני קוטעת אותך. את ביקשת, לאור מה שהשר אמר, עמדה נוספת או הודעה אישית?
<< קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
רציתי הודעה אישית.
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
אז נעשה את זה אחר כך, ואז זה מהדוכן. זה אחרי ההצבעה.
<< קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
לא הצבענו? זה לא הסתיים?
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
לא. ואז זה יהיה חמש דקות.
חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא.
<< דובר_המשך >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
עכשיו הבנת מה שאמרתי? לא הפרעתי לך.
בסם אללה א-רחמאן א-רחים. כבוד היושבת-ראש, כבוד השרים, הנושא של האלימות ביישובים הערביים – קודם כול, פעם ראשונה שאני שומע את השר מודה שהמדינה לא פעלה עשרות שנים. זו פעם ראשונה שאני שומע את זה משר בממשלת ישראל. כבוד השר, הוספת תחנות לא תפתור את הבעיה. יש צורך בשינוי מדיניות, בשינוי גישה. מי שממשיך להתייחס לאוכלוסייה הערבית במדינה הזאת כאל אויבים – ואם זה מי שעומד בקודקוד, שאחראי למשטרה – האלימות תמשיך, כי אתה כנראה רוצה בהמשך האלימות, אתה רוצה בהמשך הרצח.
ממשלת ישראל נותנת אוטונומיה רק בדבר אחד: בפשיעה היא נותנת אוטונומיה ליישובים הערביים. רק בזה. אנחנו רוצים את האוטונומיה שלנו בחינוך, ואז גם נוכל לחנך ולהשתיק את האנשים הגזענים שרוצים להמשיך ולהסית נגדנו. אנחנו לא אלימים. יש כנופיות פשע שאתם אלה שנותנים להם את המקום לגדול ולשגשג. יש כל מיני שיטות שאתם יכולים, אם אתם רוצים, לטפל – – –
<< קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
האוכלוסייה הערבית לא יכולה לטפל בכנופיות פשע. היא יכולה אולי לטפל בחינוך, אם אנחנו נקבל. שר החינוך אפילו דוחה ומעכב הקמת ועדה מייעצת לתכנים בחינוך הערבי.
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
תודה.
<< דובר_המשך >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
הוא מעכב, למרות שיש החלטה ויש בג"ץ; הוא מעכב, ובאים ושואלים אותנו: למה אתם אלימים.
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
תודה רבה. תודה רבה, חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא.
<< דובר_המשך >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
יש יכולת ויש רצון. היכולת קיימת, הרצון – לא.
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
תודה רבה.
אנחנו עוברים להצבעה על העברת ההצעה לסדר-היום לדיון בוועדת הפנים. מי בעד? מי נגד?
הצבעה מס' 16
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 13
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
13 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. ההצעה לסדר-היום תעבור לוועדת הפנים.
<< נושא >> הודעה אישית של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן << נושא >>
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
בבקשה, הודעה אישית לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. בבקשה.
<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >>
חבל מאוד שהשר ארדן החליט לצאת לפני שהוא שמע את ההודעה שלי, לאחר שהוא עמד על הדוכן הזה וקרא לי שקרנית, ולחברי, חבר הכנסת, יושב-ראש הרשימה המשותפת, קרא לו מחבל. ואחר כך אנחנו שואלים את עצמנו למה משטרת ישראל מתייחסת בצורה כזאת עוינת לאוכלוסייה הערבית. אם מנהיג באוכלוסייה הערבית שנבחר על ידי רוב האוכלוסייה הערבית, רוב מוחץ, קוראים לו מחבל, ועוברים על זה בשקט, וחוזרים על זה פעם אחרי פעם, עד שכל המטורפים שנמצאים מחוץ לבניין הזה מתחילים להתייחס בצורה כזאת – זה מה שנקרא חוסר אחריות, וברמה מיניסטריאלית.
אז שאף אחד לא ילמד אותנו מה זה אחריות. שאף אחד לא יטיף לנו מה זה אלימות. מה שקורה מעל הדוכן הזה זה נקרא לשפוך את דמנו יום אחרי יום. ואתם יושבים בשקט, ואתם יושבים ומסתכלים, ועוד מטיפים לנו. על מה אתם מטיפים? מישהו מאיתנו קם ושפך את דמו של אחד מהשרים? מישהו מאיתנו קם והסית נגד יהודים? לא. להפך. אתם עומדים, ובשיא היהירות והחוצפה קוראים לי שקרנית. על מה אני שקרנית? אני לא הכחשתי ולא אכחיש שאני עובדת יום-יום כדי להגיע למצב – להוציא את כל הנושא של פשיעה ואלימות מתוך החברה שלי. כן, אני יושבת עם השר, וחובתי לשבת עם השר. אני לא יושבת עם השר כי אני בוגדת בחברים שלי – –
<< קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
– – להפך, בגלל שאני נאמנה לאוכלוסייה שלי; בגלל שאני נאמנה לכל אלה שבחרו בי, ובחרו קודם כול באיימן, אני עושה את העבודה שלי נאמנה. אז שלא תעמדו פה ותגידו את הדברים האלה. אני לא אתייחס למה שנאמר על ידי חברת הכנסת ברקו.
<< קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >>
למה לא?
<< דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
מטיפים לחינוך לאלימות? את הדוגמה של מה שיוצא מחינוך לאלימות.
<< קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >>
למה לא? למה לא?
<< דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
את בדיוק הדוגמה הטובה – –
<< קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >>
את הדוגמה. את הדוגמה – – –
<< דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
– – שעומדת פה כל פעם, ודברים ארסיים יוצאים. אנחנו מדברים על הפשיעה המאורגנת, ואת מדברת על – – –
<< קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >>
– – – את לא מסוגלת לגנות טרור – לא את ולא הוא – – –
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
חברת הכנסת ברקו, די. בבקשה, די.
<< קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >>
זה – – –
<< דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
הגיע הזמן פעם אחת שתשתקי לרגע ותקשיבי – –
<< קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >>
את לא תדברי אליי – – –
<< דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
– – ותלמדי משהו.
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
חברת הכנסת ברקו, אני מבקשת ממך, די.
<< קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
זה שאת נמצאת בקואליציה לא עושה אותך מבינה את החברה שלי יותר ממני.
<< קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >>
אני מבינה אותה מעולה.
<< דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
– – –
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
חברת הכנסת ברקו, אני קוראת אותך לסדר פעם ראשונה.
<< קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >>
מעולה אני מבינה אותם – – –
<< דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
– – – את יכולה לא להסכים לדעות של חברת הכנסת – – –
<< קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
חברת הכנסת ברקו, אני קוראת אותך לסדר פעם שנייה. די.
<< קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >>
– – – שאני מכירה את החברה שלך מעולה – – –
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
חברת הכנסת ברקו, אני קוראת אותך לסדר פעם שלישית. בבקשה, תעזבי את המליאה.
<< קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >>
– – – ואני יודעת מה שבראש שלכם – – –
<< קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >>
אבל ענת – – –
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
בבקשה, תעזבי את המליאה.
<< דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
אם מישהו רוצה לצייר קריקטורה של גזענות – – –
<< קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >>
מתי שנוח לכם – – –
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
חברת הכנסת ברקו, בבקשה, תעזבי את המליאה.
<< דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
אם מישהו רוצה לצייר קריקטורה של מה זו יהירות – זה את.
<< קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >>
האלימות היא מובנית. האלימות נגד יהודים הופכת להיות גם אלימות נגד ערבים, כי אתם מעודדים לכך – –
<< דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
אנחנו נבחרים. אהבת את זה, לא אהבת את זה – –
<< קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >>
– – זה מה שאתם עושים – – –
<< דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
– – ועוד ניבחר, ואולי, וכנראה – –
<< קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >>
– – –
(חברת הכנסת ענת ברקו יוצאת מאולם המליאה.)
<< דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
– – אני אשב על המושב הזה בקדנציה הבאה, ואת לא תהיי פה. כי אני לא שוריינתי, אני נבחרתי. הציבור בחר בי. הציבור בחר באיימן עודה. אף אחד לא שוריין מהרשימה שלנו. אף אחד לא הונחת על הציבור מלמעלה. אנחנו צמחנו מתוך עמנו, מתוך האוכלוסייה שלנו, בעמל, ביזע ובזה שאנחנו מייצגים אותם. אני גאה שאיימן עודה הוא יושב-ראש הרשימה שלי, ואני גאה בכל אחד ואחת בתוך הרשימה שלי. מי שרוצה לעבוד אמיתי ומי שרוצה ואכפת לו שהפשיעה בתוך האוכלוסייה הערבית תיגמר, אפילו חצי ממה שאכפת לנו, הוא לא יוכל לעשות את זה בלי לכבד את נציגי האוכלוסייה הערבית; בלי לכבד את מנהיגי האוכלוסייה הערבית; בלי להבין שלתקוף אותנו זה לתקוף את האוכלוסייה שלנו. ברגע שאומרים עלינו: שקרנים ומחבלים – לשוטר הזוטר הנמצא שם בשטח, אם המנהיגות היא מחבלת, אם המנהיגות שקרנית, אז כל הציבור הוא כזה, ואפשר לעשות בנו את כל מה שעושה המשטרה.
הגיע הזמן, השר ארדן – ואני יודעת אתה מקשיב, אפילו אם אתה לא נמצא באולם – שתבין: כמו שאתה מנסה לעבוד מולי כשאני פונה – ואני לא אומרת שאתה לא עושה; אתה עושה, לא תמיד מצליח – לגרום לשוטרים שלך שיושבים בתחנות לא לזלזל בפניות שלך ושלי – –
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
תודה.
<< דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
– – הגיע הזמן שתבין שאם מישהו מחברי הכנסת מתפרץ נגד שוטר, זה רק בגלל התסכול והמרירות שאנחנו חווים ביום-יום שלנו. תודה.
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
תודה רבה לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן.
<< הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >>
<< הלסי >> דוח העוני << הלסי >>
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
אנחנו עוברים להצעות לסדר-היום בנושא: דוח העוני, מס' 11605, 11617, 11622 ו-11636. יציג, בבקשה, הדובר הראשון – חבר הכנסת יעקב אשר, בבקשה. לאחר מכן – חבר הכנסת ינון אזולאי.
<< קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
– – –
<< קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
– – – הוא לא יודע איפה הוא חי. הם לא ציפו לו. יש לו מדינה בתוך המשטרה שלו.
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
שלוש דקות לרשותך.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת – חבר הכנסת איימן עודה, לא הפרעתי לחברתך כשדיברה. אני לא שומע את עצמי.
<< קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
אני מפריע לך?
<< דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >>
אני לא שומע את עצמי.
גברתי היושבת-ראש, כולנו ראינו את דוח העוני האלטרנטיבי של לתת שיצא בשבוע האחרון, והגיע יחד עם גל ההתייקרויות שאנחנו חווים במשק בימים האחרונים – מחירי מים, חשמל ומוצרי מזון. אני מקווה שהמאמצים יישאו פרי ולא נחווה אותו. אני לא רוצה להיכנס כרגע לוויכוח אם הנתונים של לתת מדויקים, בדיוק כמו נתוני הביטוח הלאומי, או שנתוני הביטוח הלאומי לא מדויקים. זה לא משנה אם זה חצי מיליון משפחות מתחת לקו העוני או 450,000 משפחות, זה באמת לא משנה.
אני רק לא מצליח להבין דבר אחד. הרי רק בקדנציה הזאת כמה חוקים, כמה רפורמות, שאנחנו העברנו ועשינו ותמכנו והצבענו – עם חלקם הסכמנו ועם חלקם פחות הסכמנו – שהמטרה שלהם הייתה להוריד את יוקר המחיה, שהמטרה שלהם הייתה לצמצם את העוני. משהו פה לא עובד בסיסטם. משהו פה לא עובד. אין איזושהי ראייה רחבה של פקידי האוצר, שהם האנשים שבעצם אמורים להביא לנו את הפתרונות, כי אי-אפשר להאשים אף חבר כנסת במצב, בגלל שאנחנו זרמנו והלכנו עם אותן הצעות, עם אותן רפורמות. יש פה משהו לא ברור בסיסטם, משהו שהוא טעות בעיקרו, כנראה.
אקח כדוגמה רק דבר אחד. גברתי היושבת-ראש, את יודעת איך מעלים את מחירי החשמל, את מחירי המים, את הארנונה? יש דבר שנקרא נוסחה – טייס אוטומטי. ישבו יום אחד פקידים והחליטו על נוסחה, ומפה והלאה הנוסחה הזאת נוסעת. זה אולי דבר מאוד נוח לשרים ולמקבלי ההחלטות, שמרחיקים מעצמם, מה שנקרא, והנוסחה עובדת לבד. לא יכול להיות שכך זה יעבוד. לא יכול להיות שמצד אחד מעלים את שכר המינימום ומצד שני – בנוסחה – העלאת שכר המינימום מעלה בעצם את שכר העובדים, וממילא מייקרת את חשבונות החשמל; אותו דבר במים ואותו דבר בארנונה.
אני קורא לשר האוצר ולראשי משרד האוצר: אנא מכם, הביאו תוכנית אופרטיבית. קחו אליכם את הנושא הזה של עליות המחירים. אי-אפשר לסמוך על טייס אוטומטי. זה לא עובד. חייבים לעשות בדיקות – בדיקות בעתיד – איך זה משליך על כל דבר. לא יכול להיות שנותנים עוד 10 שקלים במשכורת ולוקחים 50 שקל מצד שני. יש כאן ילדים רעבים; יש כאן משפחות שלא קונות תחליפי חלב לתינוקות – –
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
תודה.
<< דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >>
– – שזו ממש סכנת נפשות, ויש כאן עשרות אלפי משפחות שנמצאות תחת ניתוקי מים וחשמל.
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
תודה רבה.
<< דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >>
חייבים סיסטם אחר. פקידים באוצר לא יכולים להיות אלה שמבינים רק בדבר אחד – איך לא לתת – ולא מוצאים את האפשרות איך סדרת הרפורמות הללו תשפיע גם בפועל. תודה.
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
תודה רבה לחבר הכנסת יעקב אשר. חבר הכנסת ינון אזולאי. לאחר מכן – חברת הכנסת עליזה לביא. מי משיב? אין תשובה?
<< קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >>
אני חושב שהשר בנט משיב, נכון?
<< קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >>
למה אין תשובה?
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
רק שנייה. השר בנט, אתה תשיב על ההצעה הזאת?
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
אז מי ישיב?
<< קריאה >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << קריאה >>
יש בעיות שאין להן פתרון. גברתי סגנית יושבת-הראש – – –
<< קריאה >> אלי בן-דהן (הבית היהודי): << קריאה >>
לא התבקשתי.
<< קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >>
למה אין תשובה?
<< קריאה >> שר החינוך נפתלי בנט: << קריאה >>
לא התבקשתי להשיב ואין לי – – –
<< קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >>
מה?
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
זה הרווחה או האוצר? מי אמור? נראה לי שזה האוצר.
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
שר הרווחה אמור.
<< קריאה >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << קריאה >>
יכול להיות שהוא עוד יגיע.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< קריאה >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << קריאה >>
ינון, אתה תדבר, מה אכפת לך התשובה.
<< דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >>
אז אפשר לדבר? נכון.
<< קריאה >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << קריאה >>
קודם כול תדבר.
<< קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >>
מצטערת. מה זה מה אכפת לו התשובה? באמת, זאת שערורייה.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >>
זאת שערורייה שאין כדוגמתה.
<< קריאה >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << קריאה >>
רגע, אז מה את רוצה עכשיו – – –
<< קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >>
זה ממש בושה.
<< קריאה >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << קריאה >>
עליזה, מה את רוצה, שנצא מפה עכשיו?
<< קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >>
זה ממש בושה.
<< קריאה >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << קריאה >>
יש לך שלוש דקות.
<< קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >>
לא יכול להיות ששר לא מגיע, עם כל הכבוד.
<< קריאה >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << קריאה >>
עובדה שכן.
<< קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >>
הוא מזלזל בעבודת הכנסת בצורה שאין בכלל לתאר.
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
נכון. זה השר מזלזל בעבודת הכנסת, זו הממשלה מזלזלת בעבודת הכנסת, ועוד בנושא שהוא כל כך חשוב.
<< קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >>
למה אנחנו מחכים? בשביל מה? אפשר לדבר גם במשרדים שלנו.
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
מילא אנחנו. הציבור מחכה לשמוע את תשובת הממשלה ואת תשובת השר על דוח העוני.
<< קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >>
זה ממש שערורייה. אני חושבת שאסור להמשיך עכשיו בהצעה לסדר-היום הזאת. לדעתי צריך לדרוש להעלות אותה בשבוע הבא בנוכחות השר.
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
נכון. אפשר להעביר אותה – – –
<< קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >>
זה מביך. אני חושבת שצריך לפנות עכשיו ליו"ר הכנסת.
<< קריאה >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << קריאה >>
זה אפשר.
<< קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >>
זה מביך. צריך לתת לנו לפתוח בזה שבוע הבא. זה לא עוד נושא, זה הנושא, ולא יכול להיות שאנחנו פה עכשיו נעמוד וננאם, ושר הרווחה לא נמצא כאן. זה פשוט שערורייה. הוא גם לא דואג שמישהו יחליף אותו, גברתי.
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
חברת הכנסת עליזה לביא, את צודקת לחלוטין. אני חושבת שזה מאוד לא ראוי, בלשון המעטה, שהשר לא מצא לנכון להגיע לפה. זה מלמד גם על השר, גם על הממשלה וגם על המשרד. הציבור זכאי לקבל תשובות על דוח העוני, מחד גיסא. מאידך גיסא, אי-אפשר להעביר את זה לשבוע הבא, כי זה רק יושב-ראש הכנסת צריך לאשר, או לא.
<< קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >>
אז צריך לפנות ליושב-ראש הכנסת.
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
אנחנו כן צריכים לסיים את הדיון היום, להעביר את הדיון לוועדה ולבקש מהשר – –
<< קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >>
גברתי, בשבוע שעבר – –
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
– – להואיל בטובו להגיע לוועדה.
<< קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >>
– – כשהיה פה אירוע בריאותי אז חתכו אותנו.
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
ואף הצעה – – –
<< קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >>
– – – ואף הצעה לסדר-היום, ואמרו לנו: זה יהיה השבוע. אמרו לנו את זה; היה פה סיכום עם יו"ר הקואליציה. לא רק שזה לא קורה היום – גם לא הודיעו לנו שזה לא יקרה ושנניח את ההצעות שוב. יש פה בלגן אחד גדול וזלזול בחברי הכנסת.
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
נכון.
<< קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >>
ואחרי זה הלכתי ליו"ר הקואליציה, אז הוא אמר לי: זה לא אשמתי, זה אשמת יו"ר הכנסת, כי אנחנו לא עדכנו אותו, אז יו"ר הכנסת לא אפשר. אז גם ההצעות של השבוע שעבר לא עלו, גם לא אמרו לח"כים שהן לא עולות, וכולה בגלל שהסכמנו לעזוב את המליאה בשביל כבוד לשר – אנחנו, חברי הכנסת – כבוד לשר, שהייתה לו בעיה בריאותית. ולא רק שההצעות מהשבוע שעבר לא עולות, היום, הצעה לסדר-היום שלנו – שר לא נמצא כאן. תגידי לי, על מי עובדים?
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
את צודקת לחלוטין.
<< קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >>
אחרי זה היו"ר מתלונן.
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
אבל חברת הכנסת עליזה לביא, את צודקת לחלוטין. אני מסכימה איתך.
<< קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >>
אבל זה בושה. אני לא עולה. אני לא אעלה.
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
אני רואה בזה זלזול גדול מאוד, גם של השר וגם של הממשלה. אין תשובת שר. זה לא תקין וזה לא בסדר וזה לא ראוי וזה לא מכבד, אבל אני לא יכולה לקבל את ההחלטה הזאת יחד איתכם – להעביר את זה לשבוע הבא – כי זה רק יושב-ראש הכנסת.
<< קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >>
תרימו טלפון. יש פה מזכירת כנסת – –
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
מה שאנחנו נעשה עכשיו – תקשיבי – – –
<< קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >>
– – שתרים טלפון ליושב-ראש – – –
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
חברת הכנסת לביא, תקשיבי. חבר הכנסת ינון אזולאי ימשיך בדברים שלו, אנחנו נבקש –בבקשה, אם אפשר לשאול כרגע, תוך כדי שחבר הכנסת אזולאי ממשיך, אם יושב-ראש הכנסת יסכים להעביר את זה לשבוע הבא, כדי שתישמע תשובת השר. כי בסוף מה שקורה מזה – ונכון שזה רק יושב-ראש הכנסת מחליט – אבל בסוף מי שנפגע מפה זה לא רק חברי הכנסת שטרחו ושהציעו – –
<< קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >>
זה זלזול בעבודת הכנסת.
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
– – אלא ציבור שלם שרוצה לשמוע מה תשובת הממשלה על העובדה שהתפרסם דוח עוני כזה מטלטל. לכן, בזמן שחבר הכנסת ינון אזולאי ימשיך את הדברים שלו, אם אפשר – – –
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
אז בואו נעדכן בינתיים את היושב-ראש ונראה אם אפשר להעביר את זה לשבוע הבא. אם אני אסיר את זה עכשיו, יושב-ראש הכנסת יכול שלא לאשר את זה. אז תמשיך, חבר הכנסת ינון אזולאי – –
<< דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >>
נתחיל, את מתכוונת.
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
– – ואני מקווה שתהיה לנו תשובה.
<< דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >>
נתחיל.
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
תתחיל.
<< קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >>
הממשלה רשאית, בכלי פרלמנטרי של חברי הכנסת, לא להשיב? זאת הוראה של התקנון?
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
לא, היא לא רשאית, אבל היא לא נמצאת פה.
<< קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >>
זה התקנון?
<< קריאה >> אלי בן-דהן (הבית היהודי): << קריאה >>
ככה זה בהצעות לסדר-היום.
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
היא לא נמצאת פה. בואו ניתן, בבקשה. זה נבדק. חבר הכנסת אזולאי, בבקשה.
<< דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >>
אולי בהצעה שלי תהיה גם תשובה, בואו נראה. ברשות גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, שר אין פה.
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
יש. השר בנט.
<< דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >>
אה, השר בנט. סליחה, ברשות השר בנט.
<< קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >>
שר תורן.
<< דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >>
ובאמת, חבל שלא נמצא פה שר הרווחה בנושא כזה כאוב, וגם חבל שאנחנו, חברי הכנסת, לא נמצאים ביותר נוכחות, במיוחד כשמדברים על דברים כאלה. גם לנו מגיעה ביקורת, וגם אנחנו צריכים לקחת את זה על עצמנו. גם אנחנו בדיונים כאלה צריכים לגלות יותר נוכחות.
בשבוע שעבר פורסם דוח העוני, שמתפרסם כמדי שנה על ידי ארגון לתת. כ-2,304,000 עניים נמצאים במדינת ישראל, מתוכם 1,041,000 ילדים. נתון מזעזע. אומנם בתורה כתוב "כי לא יחדל אביון מקרב הארץ". הגמרא מספרת ששאל טורנוסרופוס את רבי עקיבא: אם אלוקיכם אוהב את העניים, מדוע אינו מפרנסם? ענה לו רבי עקיבא: הקדוש ברוך הוא לא מפרנסם כדי שנינצל אנו בהם מדינה של גיהינום. נכון. בתורה כתוב "לא יחדל אביון מן הארץ", אבל כתוב "כי לא יחדל אביון"; אביון יכול להיות אחד, יכול להיות עשרה, אבל לא יכול להיות שנגיע למיליונים. זה תלוי גם בנו – אנו כחברה מתוקנת לא יכולים לתת לזה להגיע.
הממשלה עושה הרבה למען אותם עניים, לצמצם את הפערים. הממשלה הזאת היא ממשלה חברתית. אני מסתכל, מהמפלגה שאני מגיע, מהתנועה שאני מגיע – השר אריה דרעי, שנתן מכספי הקואליציה, כספים קואליציוניים, נתן אותם לתחבורה ציבורית, למים – לא הסתכל לאיזה מגזר; לכולם – על מנת לסייע לצמצם את הפערים האלה. במשרד נגב-גליל הוא עושה קייטנות, עושה הרבה דברים, והמון, ועל זה מגיע לו יישר כוח; אחד השרים החברתיים והמובילים.
אבל אנחנו עדיין לא עושים מספיק. לא יכול להיות שבמדינה מתוקנת משרד הרווחה יקצץ לנו מקמחא דפסחא לארגוני החסד אשר לוקחים על עצמם את הפעילות הענפה הזאת – ארגוני חסד ענקיים, שבאמת זה המקום להודות להם, אם זה חסדי נעמי, יד אליעזר, יד עזרא ושולמית, וכמובן ארגון לתת, וכל ארגון אשר עושה חסד; מפאת קוצר הזמן איני יכול להאריך ולהגיד כל אחד. אבל, ואבל גדול, אנחנו צריכים להמשיך – כדי שארגוני החסד האלה יתעסקו בדברים אחרים ולא בעניים – לצמצם את העוני, לצמצם את הפערים הגדולים האלה. ואני קורא מפה לשר הרווחה לעשות. אנחנו מוכנים לוותר על זה שהוא לא הגיע, אבל שיעשה למען אותם עניים: להגביר את התקציבים, לצמצם את הפערים.
אני קורא לחברת החשמל, שבימים אלו רוצה להגדיל ב-8% את הרווחים שלה – אני קורא לה: רגע לפני שמעלים את המחיר, תצאו רגע לבתים שאמורים להיות חשוכים באותו רגע; לפני שאתם יושבים ומורידים להם את השלטר, תסתכלו אילו מסכנים אלה. אם הלב שלכם נותן לכם את זה, אז אין מקומכם במקום שאתם נמצאים, וחבל שזה כך.
היום התבשרנו ששר האוצר הצליח למנוע את העלייה בחברת אסם. אנחנו מקווים שבכלל לא תהיה עלייה ביוקר המחיה, ואותם מסכנים – אנחנו נהיה קצת איתם. בתור ממשלה, בתור חברי כנסת, נעשה בשבילם עוד דברים טובים. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
תודה רבה לחבר הכנסת ינון אזולאי. חברת הכנסת עליזה לביא.
<< קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
עוד אין תשובה. עדיין לא השיגו אותו.
<< קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >>
הוא לא ייתן – – – אין לי מה להגיש.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
– – –
<< קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >>
מה זה יעזור? הוא לא ייתן לי לדבר. כמו שבשבוע שעבר – –
<< קריאה >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << קריאה >>
אי-אפשר שלא לתת.
<< קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >>
– – לא נתנו לנו להעלות את ההצעות שלנו, שבוטלו בשבוע שעבר כי הסכמנו להוריד אותן מסדר-היום – – –
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
אז בואי, תעלי ותדברי גם על זה.
<< דובר >> עליזה לביא (יש עתיד): << דובר >>
אני אעלה עכשיו, גברתי היושבת-ראש, אבל משהו פה לא עובד נכון בכנסת. אחרי זה, כשרוצים לבוא ולהחזיר לכנסת את כבודה האבוד – לא בדרך הזאת, ממש לא בדרך הזאת.
אתם יודעים, תשמעו, יש פה נושא שהוא לא עניין של קואליציה ואופוזיציה. אנחנו מדברים על דוח עוני כל כך קשה וקורע לב, וכששר הרווחה בורח מלהיות פה בכנסת ולתת לנו תשובה – לנו ולאזרחי מדינת ישראל – גם אם הדוח הזה לא מדייק, בוא תגיד, תסביר, תראה מה המשרד שלך עושה. עמד פה השר ארדן קודם, שמע ביקורת, אבל גם סיפר מה המשרד שלו עושה. אבל שר הרווחה לא משתף אותנו – מה קורה עם התקציב שהוא מקבל, למה אלו התוצאות הקשות.
זה לא עוד נושא, אדוני שר הרווחה. יכולת גם להשאיר נאום ולענות לחברי כנסת שמבקשים לקבל, בשם הציבור ששלח גם אותך וגם אותנו לפה, לכנסת ישראל. אז כשמספרים לנו בדוח הקשה הזה של לתת ש-23% מילדי ישראל הולכים לישון רעבים בכל לילה, איפה אתה? איפה אתה כדי לענות לנו? וכש-89% מהקשישים לא עומדים בתשלומי הסיעוד, אז איפה אתה, אדוני שר הרווחה? למה אתה לא כאן כדי להסביר לנו מה קורה? כשכל כך הרבה ילדים עניים בישראל, ולממשלה שאתה – זאת המשמרת שלך, אתה שר הרווחה. גם על זה אתה לא עונה. והנתונים האלה של ארגון לתת הם נתונים עגומים שאסור שיהיו במדינה שלנו – מדינה יהודית ודמוקרטית, מדינה שצריכה לדאוג לכל אזרחיה.
תמונת המצב שהדוח הזה חושף מדאיגה מאוד. אתם יודעים מה? 66% מהישראלים מספרים לנו שהם מוטרדים, חוששים מבעיית העוני יותר מאשר מהבעיה הביטחונית של מדינת ישראל. זה אומר דורשני. זה פרוז'קטור אדום שמסביר לנו ומלמד אותנו מה המצב של הרבה מאוד ישראלים. אז על מי אנחנו עובדים בזה שלא יענה פה שר על כל מה שאנחנו מעלים?
זו הצעה לסדר-יום. שמעתם את חבריי מהקואליציה. אני מהאופוזיציה, אבל הנושא הוא נושא משותף. איך יכול להיות שלא נקבל עליו תשובה? אתם יודעים למה לא נקבל עליו תשובה? כי את הממשלה הזאת זה לא מעניין. זה לא מעניין. זה מה שאמרתי אתמול לאחים שלנו מצרפת שרוצים לעלות והממשלה הבטיחה להם דברים. שום דבר לא מתקיים. הם עלו לכאן והם מאוכזבים. וכשהנשים יוצאות לרחובות על התוכנית הלאומית שהייתה אמורה להיות כבר מזמן, מזמן, מזמן, מזמן מתוקצבת ופועלת – על מה אנחנו מדברים? 250,000 שקלים? למה? 50,000 בשנה לבוא וליישם, וזה – גם לזה אין כסף?
אז אני אומרת לכם, המדד שבודק את העוני, על כל המשמעות, ועל כל מנעד הנקודות, מלמד אותנו שיש יותר עניים במדינת ישראל, ו-13% מהישראלים סובלים ממחסור בתחום הבריאות. על מה אנחנו מדברים? שר במדינת ישראל, שזאת המשמרת שלו ושהוא שר הרווחה, שהיה צריך להיות כאן, ומכלה את זמנו כנראה בדברים אחרים, לא מגיע לענות – לא לכם, אזרחי ואזרחיות – –
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
תודה רבה.
<< דובר_המשך >> עליזה לביא (יש עתיד): << דובר_המשך >>
– – מדינת ישראל, ולא לנו, חברי הכנסת, שעושים את עבודתנו נאמנה ושואלים איפה הכסף.
איך יכול להיות שאם זאת המציאות, אנחנו לא כולנו יוצאים לרחובות? תודה, גברתי השרה – היושבת-ראש.
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
תודה רבה. בקרוב.
<< דובר_המשך >> עליזה לביא (יש עתיד): << דובר_המשך >>
את יודעת מה, אולי בקרוב.
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
בקרוב, בקרוב, בקרוב. תודה.
<< קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >>
קיוויתי שיעלה מישהו ויענה לי.
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
תודה רבה לחברת הכנסת – – –
<< קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >>
אני בטוחה שאם הייתה פה שרת רווחה, היא הייתה פה.
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
תודה רבה לחברת הכנסת עליזה לביא. יושב-ראש הכנסת לא אישר להעביר את הדיון לשבוע הבא, ולצערנו הרב, חבל מאוד שהשר לא נמצא במליאה. זה בהחלט זלזול של הממשלה בחברי הכנסת, בציבור ובנושא החשוב הזה. חברת הכנסת לביא וחבר הכנסת אשר, אתם רוצים להעביר את הנושא לוועדה?
<< קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >>
ועדת הפנים? ועדת פנים?
<< קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >>
העבודה והרווחה.
<< קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >>
העבודה והרווחה.
<< קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >>
העבודה והרווחה.
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
אנחנו נעבור להצבעה על העברת ההצעה לסדר-היום לדיון בוועדת העבודה והרווחה. מי בעד ומי נגד?
הצבעה מס' 17
בעדה הצעה להעביר את הנושא לוועדה – 12
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
12 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. ההצעה תועבר לדיון בוועדת העבודה והרווחה.
<< הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >>
<< הלסי >> הצורך בתגובה הולמת לחיזוק ההגנה לתושבים וטיפול בנושא הטרור << הלסי >>
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
אנחנו עוברים לנושא הבא, והוא הצעות לסדר-היום מס' 11610, 11652, 11652 ו-11653, בנושא: הצורך בתגובה הולמת לחיזוק ההגנה לתושבים וטיפול בנושא הטרור. ראשון הדוברים, המציעים – חבר הכנסת נחמן שי. לאחר מכן – חבר הכנסת אייכלר.
<< דובר >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר >>
תודה רבה, גברתי. אני מודה לך מאוד. אני רואה שבדיון שלנו יש שר ביטחון לעתיד. זאת אומרת, אנחנו לא חסרים שרים, ויש לנו סגן שר ביטחון בהווה, כך שמבחינה זו – – –
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
השר בנט, אתה פספסת פה דברים חשובים.
<< דובר_המשך >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >>
השר בנט, אני מיניתי אותך לשר ביטחון עכשיו, כי אני שמח – – –
<< קריאה >> שר החינוך נפתלי בנט: << קריאה >>
אני שר הביטחון הבא לשעבר.
<< דובר_המשך >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >>
גם טוב. אבל לא, אני אשמח אם תשיב לי. אני חושב שאתה תסכים איתי לחלק מהדברים שאני אומר. בחצי הראשון אתה מסכים איתי – אתה מסכים איתי שאנחנו חייבים להילחם בטרור בצורה נחרצת, בצורה חסרת פשרות. בעניין הזה אני חושב שגם הבית הזה רובו ככולו מאוחד בעמדה הזאת. באתי הנה גם כדי לתת את כל האשראי ואת כל הגיבוי גם לצה"ל, גם לשב"כ, גם לימ"מ, גם לכל היחידות המיוחדות שמשקיעות יום ולילה כדי להגן על היהודים, והייתי אומר בכלל על האוכלוסייה שגרה. טרוריסטים הם טרוריסטים, ובמקרים רבים הם גם לא יודעים במי הם פוגעים ואיך הם פוגעים. מלחמה בטרור צריכה להיות בראש סולם העדיפויות של מדינת ישראל, ואני מקווה שהיא כזאת. לכן, אין בעניין הזה מחלוקת, וכל צעד שיידרש כדי להילחם בטרור, אני חושב שאני אישית אסכים וחבריי יסכימו.
אבל, אני אומר, וזה האבל – וכאן אולי דרכינו תיפרדנה – אנחנו חייבים גם להציע אלטרנטיבה לחיים בדרך הנוכחית, שהם חיים של דם ותימרות עשן. אנחנו חייבים למצוא גם דרך לחיים משותפים, כי בשטחים, ביהודה ושומרון – אני לא מתבייש להגיד את שמות המקומות האלה – חיים גם ערבים. והשבוע, כשנפגשנו בוועדת חוץ וביטחון, ואחר כך נסעתי להנאתי, ראיתי גם יישובי יהודים וגם יישובי ערבים; ורכבים על הכביש – גם רכבים יהודיים וגם רכבים פלסטיניים. זאת המציאות היום בחיים, ויכול להיות שהיא תהיה מציאות גם לאורך זמן.
מה שאני דורש הוא שהממשלה תשקיע גם בחיפוש אחר פתרון מדיני, כי כל המאמצים שצה"ל עשה, עם כל המאמצים שצה"ל וכל יתר זרועות הביטחון עושים, עדיין, לצערי הרב, יהיה טרור בדרגה או ברמה מסוימת. לא נוכל לעקור אותו. אנחנו חייבים להגיע להסדר מדיני ביננו לבין הפלסטינים. אנחנו צריכים למצוא דרך שבה ניפרד מהפלסטינים. לא לטובתם – לטובתנו.
עם כל הרצון לסייע לפלסטינים, אני קודם כול חרד למדינת ישראל ולאזרחיה, ואני רוצה שהם יהיו בטוחים, ואני רוצה להגן עליהם. זאת המשימה של ממשלת ישראל. אי-אפשר להשיג פתרון רק ביד החזקה. צריך להשיג פתרון גם ביד האחרת – היד שמציעה להם אלטרנטיבה.
אני יודע שיש כרגע נתק, מה לעשות, ביננו לבין הרשות הפלסטינית, חוץ מאשר בגזרת הביטחון וחוץ מאשר בגזרה הכלכלית. יש גם – שמענו השבוע על המשך השיח הכלכלי ביננו לבינם, ואני שמח שרמת החיים שם יציבה, ואפילו עולה קצת. זה חשוב מאוד. אבל מעל הכול, ממשלת ישראל – ואני פונה גם לשר הביטחון לעתיד-לשעבר, גם השר לשעבר-לעתיד, ולסגן שר הביטחון, גם הוא לשעבר ולעתיד וכו' – גם אתם, שאני מכיר את עמדותיכם, חייבים לחפש דרך לפתרון מדיני. תעשו מה שצריך בצד הצבאי-ביטחוני – –
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
תודה.
<< דובר_המשך >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >>
– – ואני מקווה שתצליחו, ככל הניתן, גם להגיע לפתרון מדיני חיוני. תודה.
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
תודה רבה לחבר הכנסת נחמן שי. חבר הכנסת ישראל אייכלר, בבקשה.
<< דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >>
כבוד היושבת-ראש, כבוד השר, כבוד סגן השר, חברי הכנסת, הייתי השבוע יחד עם נחמן שי, עם חברי ועדת חוץ וביטחון, בסיור באזור שבו היו הפיגועים, גם בגבעת אסף וגם בעפרה. ראינו שהמצוקה גדולה מאוד. כל ראשי הרשויות הגיעו והם זעקו דבר הכי פשוט של עניין של ביטחון, של דברים שהוזנחו במשך הרבה שנים – צורכי הביטחון שלהם. שמענו את כל הדברים. היו שם גם דברים צורמים. הייתה שם ראשת האופוזיציה, שאמרה שם דברים שאני בטוח שאין אף חברת פרלמנט בעולם שהייתה מגיעה למקום כזה, בעיתוי כזה, והייתה מתבטאת כך אל האנשים, ובאמת הם נורא נפגעו.
ומה שאני אמרתי שם, אני רוצה להגיד את זה פה, מעל הבמה, כמי שאיננו מומחה, לא כמו כבוד השר, שהוא יכול להיות שר הביטחון לשעבר, וגם לעתיד. אני, לא כאיש ביטחון, כאזרח ששמע את המצוקה, שואל שאלה פשוטה: יש עשרות אלפי אנשים שנכנסים לנתב"ג מדי יום. יש בכל העולם שדות תעופה שנכנסים אליהם רבבות אנשים. אין אחד שיכול להיכנס עם נשק בלתי חוקי. אין בכלל חשש כזה. יש בידוקים וכל מיני דרכים להבטיח שמי שיש חשש כלשהו שהוא בא עם נשק, לא ייכנס לא לקניון גדול בעולם, לא לשדה תעופה גדול בעולם, בלי שום הבדל של גזע ודעות והשקפות. אדם עם נשק בלתי חוקי לא נכנס. מדוע עושים בידוקים רק בכניסות לקו הירוק? האם דמם של אנשי הקו הירוק, ואני בתוכם, יקר יותר מדמם של האנשים שחיים מעבר לקו הירוק? למה לא עושים בתוך הכבישים המסוכנים, בזמנים חמים, בידוקים לאותם אנשים שיש חשד שמא יש ברכבם נשק? דבר הכי פשוט.
אני רוצה לספר לכם שכש-Waze לקח אותי בחזרה מעפרה לבני ברק, הוא לקח אותי לא דרך כביש 60 ואריאל, הוא לקח אותי – כי הוא חכם; הוא יודע שיש שם פקקים, אבל הוא לא יודע שאני לא רוצה לנסוע במקומות צדדיים, והוא הוביל אותי בכבישים צדדיים. נזכרתי בימים היפים לפני כ-30, 40, 50 שנה, שהיינו נוסעים שם ומטיילים ביהודה ושומרון, והכול היה כל כך יפה ופורח. אני רוצה להגיד לך, אדוני סגן שר הביטחון, שהיום הרבה יותר פורח. יש הרבה יותר יישובים שם, אבל הפחד לנסוע במקומות שאתה לא בטוח שמי שבא מולך או לצידך, אין לו נשק, זה דבר שהוא בלתי אפשרי. אני עשיתי את זה פעם אחת. איך חיים שם אנשים כל הזמן?
לסיום, אני רוצה לשאול אותך, אדוני סגן שר הביטחון: קיבלתי פנייה על כך שבביקור שראש הממשלה עשה עכשיו אצל חיילי נצח יהודה רוב החיילים קיבלו הוראה להתפרק מנשקם. האם זה נוהל מקובל בכל מקום שכששר הביטחון מגיע בקרב חיילים אומרים להם לשים את הנשק בצד, או שזה רק היה מיוחד לחיילי נצח יהודה? אם כן, אני רוצה הסבר לדבר הזה. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
תודה רבה לחבר הכנסת אייכלר. אני חייבת לציין אותך לשבח על שעמדת בזמנים בלי שהייתי צריכה לומר מילה.
<< קריאה >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << קריאה >>
הוא סגן יושב-ראש הכנסת.
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
בהחלט כל הכבוד. אני מבטיחה שאני אחזיר לך על זה.
<< קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >>
עשית את זה בפעם הקודמת.
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
נכון, גם אני עשיתי לך. נכון.
ישיב סגן שר הביטחון אלי בן-דהן, בבקשה.
<< דובר >> סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: << דובר >>
גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, האמת היא שהצבא הכין לי פה נאום מאוד יפה על כל מיני פעילויות שהצבא עושה ועשה ויעשה, אבל אני, כיוון ששמעתי את הנאום של שני חבריי הטובים, אני רוצה לומר באמת דברים אחרים לגמרי, ודווקא אתחיל ממך, הרב אייכלר.
אני רוצה לומר לכולם שעד 1992 – תשמעו טוב מה שאני אומר לכם – עד 1992 היו שלושה כלי נשק ביהודה ושומרון, והשב"כ ידע אצל מי הם נמצאים. מה שקרה – פתאום פרץ השלום. מאז פרץ השלום, אז פתאום יהודה ושומרון התמלאו באלפי כלי נשק, בעשרות אלפים. מי נתן להם את כלי הנשק? אנחנו. אנחנו נתנו כלי נשק. ואגיד לכם בשקט: אני וחבריי צעקנו: אל תיתנו להם רובים. אל תיתנו להם רובים. אנחנו ידענו במי מדובר. אבל מה לעשות? האנשים שהיו כאן, בשלטון, לא שמעו לנו. הם חשבו שהם יותר חכמים, הם יותר פקחים, והם נתנו נשק. עשרות אלפי כלי נשק נתנו אנחנו ממחסני צה"ל ליהודה ושומרון. הנשק הזה, מה לעשות, התפזר. והיום, מאז שיש שלום, יש גם מחרטות שמייצרות כלי נשק. מאז שיש שלום, אז יש גם כאלה שגונבים כלי נשק מחיילי צה"ל או מכל מיני מקומות אחרים ומשתמשים בהם. זה מה שהשלום האדיר והנפלא הביא לנו לכאן, למדינת ישראל.
אני רוצה לומר לך, חברי חבר הכנסת נחמן – שאני באמת מכבד אותך מאוד, ואתה יודע את זה, אבל אני רוצה להגיד לך כמה דברים. תראה, לפני כמה שנים ממשלת ישראל אמרה: בואו ננסה את השלום, בוא נראה, אולי באמת יש על מה לדבר. העמידו בראש הוועדה לא את נפתלי בנט, חס ושלום, או אותנו, הקיצוניים. אתה יודע מי היה הראש הוועדה להסכמי השלום? הגב' ציפי לבני. שנה שלמה היא ניהלה משא ומתן עם אבו מאזן, רודף השלום. שנה שלמה היא ניהלה איתו משא ומתן. תגיד לי, אתה יודע בכמה היא התקדמה? אפילו לא ברבע מילימטר. כלום. אז על מה אנחנו מדברים? על מה אנחנו מדברים? עם מי נעשה שלום, עם אבו מאזן רודף השלום? ציפי לבני עבדה איתו שנה שלמה; עשרות, אולי מאות, פגישות וכלום. שום דבר לא קרה, אז בוא.
אלא מה? תגיד לי: בואו נעשה היפרדות. שמעתי שיש כמה אלופים נהדרים: בואו נתגרש מיהודה ושומרון. אז צר לי להגיד שזה אותם אלופים נפלאים ונהדרים שאולי בשדה הקרב הם היו טובים, אך אין להם שום הבנה בהערכת המציאות. שום הבנה. הם נכשלו בכל ההערכות שלהם לפני ההתנתקות; הם נכשלו בכל ההערכות שלהם מה יקרה בסוריה ובעוד מקומות אחרים.
אז אני אגיד לך, אם אנחנו נתנתק באופן חד-צדדי, מה שיקרה ביהודה ושומרון הוא מה שקורה היום בעזה. אותו דבר. ראית אתמול סקר שהתפרסם בצורה ברורה: הערבים ביהודה ושומרון רוצים את הנייה, לא רוצים את אבו מאזן. שלטון החמאס יהיה כאן, לא שלטון אחר. יהיו לנו טילים כל יום וכל לילה על ירושלים הבירה ועל שדה התעופה נתב"ג ועל כל מקום אחר.
אז אני מציע, בואו נתפקח מאשליית השלום הזאת. לא יהיה שלום עם הערבים. אין שלום איתם, לכן, אני חושב – אנחנו, כידוע לך, הבית היהודי, יש לנו דעה אחרת. אני אומר לך את עמדתי האישית הברורה: אנחנו צריכים לגדוע את התקווה שלהם להקמת מדינה. הם צריכים להבין את זה. לא תהיה מדינה פלסטינית, כי מעולם לא הייתה מדינה פלסטינית. הירדנים, 19 שנה אפילו לא חלמו בחלומות הלילה לתת להם מדינה פלסטינית, אז למה שאנחנו ניתן להם? מה קרה? מה, אנחנו מטומטמים? אין שום מקום בעולם בשום מלחמה שהייתה ב-200 שנה האחרונות שבה מי שהתחיל במלחמה, מי שהפסיד במלחמה, עוד מנסה אחר כך לזכות בהישגים שלא היו לו לפני המלחמה. אין דבר כזה. רק אנחנו מטומטמים, חושבים שאולי ניתן להם משהו. למה? מה קרה?
לכן, אני מציע, באמת, בואו ננסה משהו אחר. שלום ניסינו וראינו מה השלום הזה מביא. אני חושב שהגיע הזמן לומר בצורה חד-משמעית וברורה: יהודה ושומרון הם חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל. לערבים האלה לא תהיה מדינה פלסטינית, ומי שרוצה לקבל זכויות לאומיות, אז יש לו 22 מדינות – הוא יכול ללכת וליהנות מזכויות לאומיות. הוא יכול גם להישאר כאן ולהצביע לפרלמנט בירדן או לפרלמנט בסוריה. אני חושב שבאמת לחיות בסוריה זה אולי יותר טוב מאשר ביהודה ושומרון. שם הוא ייהנה מיחסים טובים. אז אני מציע – – –
<< קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >>
מה עם הבידוק?
<< דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: << דובר_המשך >>
הבידוק – אני אומר לך, הרב אייכלר, אני באמת מופתע מאוד מאוד ממה שאמרת. אני אבדוק את זה.
<< קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >>
יש גם הבידוק של רכבים חשודים.
<< דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: << דובר_המשך >>
אני אמרתי. לצערנו הרב, הנשק שנמצא ביהודה ושומרון, הרב אייכלר, הוא כבר בפנים. לא מכניסים אותו פנימה עכשיו. הנשק קיים בפנים, וזה מה שאמרתי לך קודם. יש גם מחרטות היום, מחרטות שהרשות הפלסטינית הקימה, והם מייצרים נשק.
הדבר היחיד שאין לי תשובה עליו – על מה שאמרת שביקשו מחיילי נצח יהודה להיפגש עם ראש הממשלה בלי כלי נשק בכלל. אמרו להם לאפסן אותם? מה אמרו להם? אני לא יודע.
<< קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >>
אמרו להם לשים אותם בצד – – –
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: << דובר_המשך >>
הרב אייכלר, אני מוכן לבדוק את זה.
<< קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >>
– – –
<< קריאה >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << קריאה >>
זה נוהל קבוע. מה, אתה חושב שהם המציאו את זה – – –
<< דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: << דובר_המשך >>
זה הנוהל? אני לא יודע, אני לא זוכר דבר כזה.
<< קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >>
אם זה נוהל – – –
<< קריאה >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << קריאה >>
– – – בקריה.
<< קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >>
– – –
<< קריאה >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << קריאה >>
אני גם לא חושב שזה נכון לעשות את זה פה – – –
<< דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: << דובר_המשך >>
אני סיימתי.
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
מה אתם מציעים, חבר הכנסת שי, אייכלר – להסתפק בתשובת – – –
<< קריאה >> נחמן שי (המחנה הציוני): << קריאה >>
בואו נעביר לוועדה.
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
נעביר את זה לאיזו ועדה? חוץ וביטחון?
<< דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: << דובר_המשך >>
אין לי התנגדות.
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
לחברת הכנסת ברקו יש הבעת עמדה. תצטרך לפנות ולחזור אחר כך, סגן השר.
<< דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: << דובר_המשך >>
יש לי עוד שתי שאילתות – לענות לה.
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
אתה רוצה להישאר פה להצבעה?
<< דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: << דובר_המשך >>
כן. חבל על הזמן.
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
בסדר. אז בבקשה.
<< דובר >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר >>
גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, זה מאוד מוזר שלא מביאים בחשבון וכאילו לא לומדים לקח מה-case study שיש לנו בעזה. אני אומרת את זה למחנה הציוני – כן, אותו מחנה שמבקש לבטל את חוק הלאום. לא ייאמן, מפלגת העבודה מבקשת לבטל את חוק הלאום. זה מזעזע. אני בטוחה שהאבות המייסדים של המדינה הזאת – –
<< קריאה >> נחמן שי (המחנה הציוני): << קריאה >>
יש לנו חוק לאום משלנו.
<< דובר_המשך >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר_המשך >>
– – האבות המייסדים של המדינה הזאת – –
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר_המשך >>
– – היו מתהפכים בקברם. למה? כי מה אומר, בסוף, חוק הלאום?
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >>
ענת – – –
<< דובר_המשך >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר_המשך >>
מה אומר חוק הלאום? חוק הלאום אומר: מדינה יהודית דמוקרטית; חוק השבות – כן; טענת שיבה – לא. בלי התייפייפות, בלי כל מיני סיפורים.
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >>
– – – אין בעיה עם דמוקרטית – – –
<< דובר_המשך >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר_המשך >>
תגיד לי, חבר הכנסת עודה מבקש לתמוך במגילת העצמאות? כל הסיפורים של יושבת-ראש האופוזיציה. הוא יתמוך במגילת העצמאות? יש כאן שתי שאיפות לאומיות שמתנגשות. והמדינה הזאת לא הוקמה כדי שיבואו ויגידו אנשים שמתיימרים להיות ציונים שהם לא מקבלים את חוק הלאום. זה פשוט מזעזע. ולא לומדים מההיסטוריה שלנו, ולא רק מההיסטוריה שלנו – גם ממה שקרה בעזה. אנחנו על גבול בין-לאומי; אין שום התנחלויות – לא יורים עלינו? לא עושים טרור?
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
תודה רבה.
<< דובר_המשך >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר_המשך >>
לא חופרים מנהרות? אותו הדבר בגבול הצפון. מה יש לנו עם לבנון?
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
תודה רבה, חברת הכנסת ברקו.
<< דובר_המשך >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר_המשך >>
אין לנו שום דבר. עדיין יורים, חופרים מנהרות. אז כדאי מאוד – אנחנו נספק את ההגנה ליישובים.
גברתי, אם אפשר, עוד משפט אחד, ברשותך.
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
זה כבר חורג הרבה מעבר לדקה. זאת הבעת עמדה. אני גם אומר לך מה יקרה. חבר הכנסת אייכלר אמור לנהל את הישיבה. יש לו הצעה לסדר-היום, אני אמורה לנסוע, ובסוף מה שיקרה זה שהוא לא יוכל להעלות את ההצעה לסדר-היום שלו.
<< דובר_המשך >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר_המשך >>
אני יכולה לסיים רק במשפט אחד?
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
משפט סיום. תודה.
<< דובר_המשך >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר_המשך >>
אני מודה לך.
אני רוצה להגיד שעברנו טרגדיה איומה. אני ביקרתי גם אצל משפחתו של החלל יוסי כהן, גם אצל הפצועים עמיחי ושירה, ואצל שירה סבג. יש לנו אנשים נהדרים – אצל נתנאל, אצל הוריו, עולים חדשים שבאים ונותנים כאן את הנשמה.
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
תודה.
<< דובר_המשך >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר_המשך >>
אנחנו צריכים להיות ראויים להם ולשמור על כל אזרחי ישראל באשר הם.
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
תודה רבה לחברת הכנסת ברקו. הבעת עמדה של חבר הכנסת איתן ברושי. בבקשה לעמוד בזמנים.
<< דובר >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << דובר >>
גברתי היושבת-ראש, אדוני סגן השר, לא הייתי קם לדבר בשעה המאוחרת הזאת אילולא הייתם הופכים את שאלת הביטחון לשאלת המדיניות וההסדר. אני לא חושב שדנו פה עכשיו על חוק הלאום. אין לנו מחלוקת על הביטחון, ולא ילמדו אותנו מה זה ביטחון. ולפני שאתם הגעתם לכל מיני גבעות, אנחנו כבר היינו בבקעת הירדן, בצפון ים המלח, ובוודאי ברמת הגולן. לכן, אין מחלוקת על הביטחון. יש שאלה, ולפי דעתי, רוב הציבור אומר את דעתו, והיא לא בדיוק דעת הימין של הממשלה – ימין, ימין – שכן רוצים איזשהו הסדר. אנחנו חושבים – ובזה אני מסיים – שזה לא מספיק שראש הממשלה מדבר באנגלית על שתי מדינות ובעברית עושה, הוא ובנט, מדינה אחת. אנחנו חושבים שההיפרדות, בלי לפגוע בכבודו של אף אחד, באיזשהו הסדר – ולא ניכנס לפרטים – –
<< קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >>
ענת, שנייה. – – היא דבר נכון, ובסופו של דבר היא תקנה גם ביטחון, תוך כדי שמירה על היותנו מדינה יהודית ודמוקרטית. אני מוסיף ל"יהודית ודמוקרטית" את המילה "ביטחון". אני חושב שאנחנו מפנימים.
לא יודע מה הגברת לבני אמרה. אני יכול להגיד שיש לי ביקורת על מפלגת העבודה והמחנה הציוני והאופוזיציה, שלא יוזמים סדר-יום, אבל בוודאי, מול העמדות הקיצוניות שלכם אנחנו חושבים שיש גם פתרון אחר, שמשלב את הביטחון, קודם כול, ואת שמירת היותה של ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית. תודה.
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
תודה רבה, חבר הכנסת איתן ברושי.
אנחנו עוברים לשאילתות.
<< קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >>
לא הצבענו.
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
עדיין לא הצבענו.
אנחנו עוברים להצבעה על העברת ההצעה לסדר-היום לדיון בוועדת החוץ והביטחון. מי בעד? מי נגד?
<< דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: << דובר_המשך >>
את יכולה להוסיף גם אותי.
הצבעה מס' 18
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 6
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה.
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
שישה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני מוסיפה את הצבעתו של סגן השר להצבעה. ההצעה לסדר-היום תעבור לדיון בוועדת החוץ והביטחון.
<< נושא >> שאילתות ותשובות << נושא >>
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
אנחנו עוברים לשאילתות לשר הביטחון. השואל הראשון – חברת הכנסת ברקו, בבקשה.
<< דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: << דובר_המשך >>
באיזו שאילתה היא מתחילה?
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
1193. ארגונים המעבירים תכנים בצה"ל.
<< שאילתה >> 1193. ארגונים המעבירים תכנים בצה"ל << שאילתה >>
<< דובר >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר >>
תודה, גברתי היושבת-ראש. אדוני סגן השר, אני רוצה לשאול את אדוני עם אילו ארגונים הצבא עובד, כי פורסם בישראל היום שהאגודה לזכויות האזרח מעבירה קורסים למשפטנים בצה"ל, בזמן שהיא נותנת הגנה משפטית למחבלים ועושה דה-לגיטימציה לישראל.
ברצוני לשאול:
עם אילו ארגונים עובד הצבא להעברת תכנים בקורסים של חיילים, נגדים וקצינים? הכוונה, כמובן, לארגונים אזרחיים. מהם התכנים? האם יש עליהם פיקוח?
<< דובר >> סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: << דובר >>
גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, יש לי רשימה של 80 ארגונים המעבירים תכנים לחיילים ולקצינים בצה"ל, וביניהם ניתן למצוא: בית העדות בניר גלים, לוחמי הגטאות ומורשת גבעת חביבה, העוסקים בזיכרון השואה; בית העצמאות, בית התפוצות, יד בן צבי ועיר דוד, העוסקים בזהות יהודית, בתודעה יהודית וציונית; בשביל החינוך, מדרשת חיספין, מכון הרעות והעתיד במדבר, העוסקים בידיעת הארץ. המכונים נבחנים בהתאם לקריטריונים שנקבעו. בנוסף, איש מילואים מטעם חיל החינוך והנוער נשלח, באופן מדגמי, לבצע בקרה ופיקוח, ומוודא כי אכן המרצה או המכונים מעבירים את התוכן שאושר. חוות דעת על התוכן שהועבר מועברת מטעמו לחיל החינוך.
משנת 2019, הפיקוח יבוצע על פי תכנון רבעוני, שבו רמ"ד תוכן מחיל החינוך יבחר בין חמישה לשבעה מכונים ויבקר אותם כמה פעמים ברבעון. לאחר הביקור יעביר רמ"ד התוכן משוב למכון. ברבעון האחרון של השנה תבוצע ביקורת ממוקדת, כדי לוודא שחל שיפור בפערים שעלו במהלך הביקורים הרבעוניים.
אדגיש: האגודה לזכויות האזרח אינה ברשימת הארגונים שאיתם פועל צה"ל.
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
תודה רבה לסגן השר. יש לך שאלה נוספת? סליחה?
<< דובר_המשך >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר_המשך >>
כן, בבקשה, גברתי. אני רוצה לשאול שאלה נוספת בהקשר של השאילתה הזאת. אז אם האגודה לזכויות האזרח אינה ברשימת הארגונים, איך יכול להיות שבהכשרה של משפטנים יש מפגשים בתחום שמוגדר כדיני הכיבוש או דברים כאלה? למה לא לוקחים את דבל"א, שעוסקת בדין הבין-לאומי בפרקליטות הצבאית, שזה נושא מאוד חשוב להערכתי, למשפטנים בצה"ל להכיר? ולמה הם לא עוסקים בזה? למה חלק מההכשרות שיכולות להתבצע בתוך הצבא – כפי שהיה, דרך אגב – מפריטים אותן לארגונים עם אג'נדה שעושה דה-לגיטימציה לחיילי צה"ל?
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
תודה.
<< דובר_המשך >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר_המשך >>
אי-אפשר לבוא ללמוד ממי שמתנגד לחיילים ועושה דה-לגיטימציה למדינת ישראל ומגן על אויבינו.
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
תודה.
<< דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: << דובר_המשך >>
אני אענה לך. לא מדובר בקורס שהאגודה העבירה לצבא, אלא מדובר בכנס פתוח לציבור הרחב שהאגודה קיימה. הכנס הזה עסק במשפט ההומניטרי הבין-לאומי, ומשתתפים בו כל שנה נציגי משרדי הממשלה, ובתוכם משרד המשפטים ומשרד החוץ. במסגרת הכנס גם הרצו קצינים מהפרקליטות הצבאית בנושאים המקצועיים שהם עוסקים בהם.
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
תודה רבה לסגן שר הביטחון.
עכשיו שאילתה שנייה, שאילתה מס' 1454, של חברת הכנסת ענת ברקו: מתן רישיון נהיגה אזרחי לחיילים הנוהגים בצה"ל על רכב כבד.
<< שאילתה >> 1454. מתן רישיון נהיגה אזרחי לחיילים הנוהגים בצה"ל על רכב כבד << שאילתה >>
<< דובר >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר >>
תודה, גברתי היושבת-ראש. השר, סגן השר, ברצוני לשאול: כמה נהגים בסדיר קיבלו רישיון נהיגה אזרחי מצה"ל? כמה נהגים במילואים? מה תוכניתכם לספק רישיונות אזרחיים לנהגים משוחררים שלא קיבלו אותם בשנים האחרונות, בסדיר, בשמ"פ וללא שמ"פ? תודה.
<< דובר >> סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: << דובר >>
גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, בימים אלה הוסדר בין אגף הרישוי למשרד התחבורה וצה"ל תהליך צבאי המאשר להנפיק לחיילים רישיון נהיגה אזרחי בדרגה C. מועד מימוש התהליך – החל מיום 30 באוקטובר 2018. בשלב זה החלה חלוקת הרישיונות האזרחיים לחיילים בסדיר. עד היום נופקו כ-100 רישיונות.
לגבי חיילי מילואים, המענה יינתן בהמשך, כי ההליך – טרם סוכם סופית איך הוא ייעשה ובאיזו דרך יבוצע. גם טרם סוכם סופית לגבי החלת ההליך רטרואקטיבית. כאשר הוא יסוכם, הצבא יודיע על כך לחיילים המשוחררים אשר לא קיבלו רישיון אזרחי – באיזו צורה ואיך יוכלו לקבל רישיון אזרחי.
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
תודה רבה. יש לך עוד שאלה? את פעילה היום, חברת הכנסת ברקו.
<< דובר_המשך >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר_המשך >>
אדוני סגן השר, אני רוצה שתדע שחיילים החלו לקבל רישיון נהיגה אזרחי על רכב כבד רק לאחר שראש הממשלה התערב בכך, לבקשתי. עד היום נהגים בצבא, לצערי הרב, היו צריכים להצטמצם בארבע השנים האחרונות, בגלל איזושהי החלטה טיפשית וחסרת היגיון; כי הלוא הנהגים נוהגים על אותם כבישים, כבישי ישראל. שלא לדבר על מצב חירום – שזה יעמיד אותנו בפני שוקת שבורה.
100 רישיונות זה לא מספיק. מדובר בפער של כ-4,000 נהגים. אני מקבלת כל יום פניות מחיילים משוחררים, ואני לא מדברת על זה שהמשק משווע לנהגים, ושיש צורך גם לתת עבודה לחיילים שעשו את שירותם הצבאי כנהגים צבאיים ומביאים את הניסיון שלהם – אגב, גם למנוע תאונות דרכים, בכך שיהיו יותר נהגים על הכבישים. כי כידוע לך, חסרים נהגי משאיות וחסרים נהגי אוטובוס.
לצערי הרב – אני באמת רוצה לבקש ממך שהמעורבות שלך תהיה יותר גדולה, כדי לעודד את התהליך באופן כזה שהוא יהיה יותר אפקטיבי. התהליך מבורך, אבל גם חיילים משוחררים, גם אנשי מילואים, וגם ארבע שנים שצריך להשלים בהן פער, גם לגבי כאלה שלא עשו מילואים. בבקשה.
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
תודה רבה.
<< דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: << דובר_המשך >>
קודם כול, אני מסכים איתך שהתהליך הוא מבורך מאוד. לקח לצערנו זמן עד שאגף הרישוי במשרד התחבורה, יחד עם הצבא, סיכמו ביניהם את הנהלים. אני רק מזכיר לך: מדובר בתהליך שרק לפני חודש וחצי אושר. לוקח זמן למערכת עד אשר ייכנסו הנהלים באופן ברור. ולכן, בחודש וחצי אישרו 100 חיילים. כמובן שהכוונה היא בזמן הקרוב לאשר את כל הזכאים בסדיר. כפי שאמרתי, במקביל, אנחנו בודקים את האפשרות לאשר גם לחיילי מילואים וגם לכאלה שכבר שוחררו והיו בעלי רישיון צבאי, כדי שיוכלו לקבל גם רישיון אזרחי. אני מעריך שבמהלך השנה הקרובה התהליך הזה יסתיים ויבוצע.
<< קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >>
עם כל הפערים.
<< דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: << דובר_המשך >>
עם כל הפערים.
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
תודה רבה לסגן השר.
<< הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >>
<< הלסי >> מדיניות הייבוא מאיימת על השוק המקומי; סגירתו של מפעל הטונה סטארקיסט עלולה להיות אות לבאות << הלסי >>
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
אנחנו עוברים להצעות לסדר-היום מס' 11506, 11508, 11560 ו-11567, בנושא: מדיניות הייבוא מאיימת על השוק המקומי; סגירתו של מפעל הטונה סטארקיסט עלולה להיות אות לבאות. המציע הראשון – חבר הכנסת איתן ברושי, ולאחר מכן – חבר הכנסת אורי מקלב.
<< דובר >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << דובר >>
גברתי היושבת-ראש, חברתי למפלגה, אני רוצה לומר רק ששותפים גם מוסי רז, יצחק וקנין ואורי מקלב, שפה. אני מזכיר אותם כשותפים להצעה.
אני רוצה לומר שלא יכולנו לבחור עיתוי טוב יותר – למרות שההצעה היא לא חדשה, והאירוע הזה לא נולד אתמול – מאשר הימים האלה, שבהם הממשלה מגלה חוסר יציבות בתוצאה של גלי ההתייקרות. והינה, יש פה דוגמה טובה: מפעל פשוט יחסית, של טונה, שהעסיק ומעסיק עובדים רבים, בדרך כלל לא בעלי מקצוע. והינה, אפילו אומר את זה היום העיתון הכלכלי הידוע דה-מרקר וכותבים את זה מומחים: פתחו את היבוא, וסוגרים את המפעלים – ושום דבר לא מגיע לצרכנים. כלומר, הממשלה יוצרת מציאות שבה מי שמתעשר זה היבואנים והסוחרים, ושום דבר בהנחה לא מגיע לצרכן הסופי, והמגדלים – או במקרה הזה מפעלי תעשייה פשוטה יחסית – מוצאים את עצמם סגורים או בהפסדים.
המקרה של הטונה, חברי שר החינוך, הוא כתב אשמה חמור מול משרדי האוצר והכלכלה ומול מעצבי המדיניות, שכתוצאה מתחרות פרועה ומיבוא פרוע, ותחרות בעיקר לא הוגנת, אזרחי המדינה משלמים את המחיר – פעמיים: פעם אחת כי פיטרו בטירת הכרמל עשרות עובדים, כמו גם במקומות נוספים, ומצד שני, שום דבר לא מגיע לצרכן, ודווקא במוצר שנחשב חשוב, הטונה.
מי שיקרא את העיתונים יראה גם את אותן כותרות בכל המערכות הכלכליות של העיתונים, וככל שאנחנו יודעים – ראינו את זה עכשיו גם בפטם – אותם עיתונאים שתוקפים לא פעם את מדיניות הממשלה, בעצם, במקרה הזה, שותפים איתנו לרצון לשמור את השוק המקומי לתוצרת המקומית.
עכשיו תראו, בוועדת הכספים אני וחברי גפני יזמנו יחד כמה דיונים על סיפור הטונה. זה מלווה אותנו. הייתה התעקשות להוריד את כל המכס. אתם יודעים ששר האוצר – וזה לא פטנט שלו – הוא יכול לקום בבוקר, להתעורר מאיזה חלום שהוא רוצה להביא טונה או דברים אחרים בזול, והוא יכול להוריד את המכס לבד; הוא לא צריך אישור מאף אחד, הוא פשוט קם וחותם. אין דבר כזה בשום משק בית, בשום עסק, שבחתימה אחת קובעים הוצאות או מדיניות. בנושא הזה, שר האוצר – יש לו יכולת בלעדית, והיא לא נולדה אתמול. הוא התנגד לשינויים שניסינו, ביוזמת ח"כים מהקואליציה והאופוזיציה, כדי שהוא יהיה חייב את האישור של ועדת הכספים. להעלות מכס – הוא צריך אישור; להוריד – הוא יכול לעשות את זה בעצמו. אנחנו צריכים עכשיו לעצור את ירידת המכס של הדגים בבית שאן, שזה ענף קיומי. זה לא מגיע לידי החלטה.
בטונה ניסינו, ואמרנו, והבאנו את בוגרי האוצר לשעבר, ואמרנו שהאוצר מאחז עיניים, ולא יהיה מזה שום דבר חוץ מפגיעה בתעסוקה המקומית. ואני רוצה לומר, בוודאי בעת הזאת, שאסור שהתעשייה והחקלאות ייפלו קורבן ליעד של יוקר המחיה, שלא פעם הוא מוצג בצורה לא נכונה. עצמאות כלכלית וביטחון מזון ופיזור אוכלוסייה ותעסוקה ויכולת לעמוד גם בשעות מלחמה ומבחן – ויש כאלה – עם תוצרת טרייה, באיכות גבוהה, במחיר סביר – – –
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
תודה.
<< דובר_המשך >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >>
אי-אפשר לסגור ענפים ולפתוח אותם בבוקר שבו לא תגיע אונייה מטורקיה. אני לא מציע לנו, אדוני השר, להיות תלויים בארדואן בשום דבר, בטח לא בחקלאות. תודה.
<< יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >>
תודה רבה לחבר הכנסת איתן ברושי. חבר הכנסת אורי מקלב, בבקשה. איפה סגן השר?
<< קריאה >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << קריאה >>
לפני שבוע הוא דחה, כי הוא לא יכול היה להיות, ועכשיו הוא לא פה.
<< דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>
גברתי היושבת-ראש, מכובדי השר בנט, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת ברושי, אני שאלתי אותך, התייעצנו אם כדאי לדחות את זה, וגם אני חשבתי שיכול להיות שמישהו אחר יענה במקומו, ולא לדחות את זה, אבל עכשיו אין לנו את התשובה. דחינו מהשבוע שעבר כדי לקבל השבוע את התשובה, וגם השבוע אין לנו את התשובה.
<< קריאה >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << קריאה >>
נעביר את זה לוועדה.
<< דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >>
צדקת בתחילת דבריך שהפוך – אולי הדחייה הייתה אפילו לטובה. מדוע? אתה דיברת על פן אחד, ואני רוצה לדבר על הפן השני, שבין השבוע שעבר לשבוע, שר האוצר, שבמלחמה שלו, או בכל אופן בתגובה שלו, על המחאות על יוקר המחיה, אמר: אנחנו נוריד את המכס מהדברים, ויהיה לנו שוק חופשי, הורדת המכס מהדברים היא שתילחם; ברגע שאנחנו נוריד את המכסים, ושיהיה אפשר לייבא מחוץ לארץ – היא שתביא את התחרות. והתחרות – אנחנו בטוחים שבאמת לא תהיה עליית מחירים.
אז באמת הצטרפתי להצעה לסדר-היום שלך, שמוכיחה שבנושא של – הינה ההוכחה, שמפעל הטונה סטארקיסט. אנחנו ראינו ששם, בטונה, הורידו את המכסים וזה לא הוריד את המחיר. הורידו מכסים – זה היה צריך להביא תחרות, אבל לא רק שלא יהדו המחירים אלא זה גורם למפעלים להיסגר. הרי תמיד יש את מערכת האיזון: כשמורידים מחירים, וכשאנחנו נותנים להביא יבוא חופשי, אנחנו חוששים למפעלים שיש בארץ, ולכן עושים את זה בצורה מאוזנת. אז אם המלחמה ביוקר המחיה היא על ידי זה שמורידים מכס, אנחנו אומרים שהמלחמה לא הצליחה. הורידו את המכס, המחירים לא ירדו, ומפעלים נסגרו. זה חלום הבלהות שלנו. בדיוק את זה לא רצינו.
ממה אנחנו כן חוששים? אנחנו חוששים שבעליית המחירים שיש, המלחמה צריכה להיות רב-מערכתית. זה לא רק בנושא אחד. יש מקומות שבהם אפשר להוריד את המכס; זה נכון לגבי מוצרים מסוימים, ולגבי מוצרים אחרים – הפוך. צריך לקחת את זה למקומות אחרים.
אנחנו צריכים להילחם בכל המונופולים בעניין הזה חזק, ואני שמח שיש איזו פעולה בעניין הזה, וששר האוצר והממשלה, ביחד– חששנו מאוד שמשאירים את הדבר הזה רק עם הצהרות ובלי מעשים. זה באמת חשוב. חשוב מאוד להילחם בזה, בכמה מטרות, בגלל שרק מלחמה רב-מערכתית יכולה לגרום לכך שאנחנו נעצור את המחירים. המלחמה במחירים היא בכמה פעולות. עליות המחירים האחרונות הן עליות מצטברות – במים ובחשמל, אבל בהרבה ענפים במשק החברות היצרניות או המשווקות חיכו להזדמנות הזאת שתהיה עליית מחירים בנושא אחד, בענף אחד – בחשמל, במים – ואז הן מעלות מחירים.
אנחנו יודעים שהמחירים עלו הרבה הרבה יותר באחוזים. אנחנו מדברים על 4%? נו, נגיד שאולי 4% אפשר לספוג. אנחנו יודעים שעליות המחירים הן הרבה הרבה יותר באופן מעשי. עלו מחירי החלב של המחלבות בכמה שעלו. היצרנים של החלב העלו את זה הרבה הרבה יותר. כל אחד אומר: חשמל בנפרד, מים בנפרד, מכס בנפרד; עוד עליות מחירים אחרות שהן מתגלגלות, הן מביאות לנו גלגל.
ההשפעה לגבי המשפחות, ובממשק לדוח העוני – אבל אנחנו יודעים גם בלי זה – מדובר על עליות מחירים שיבואו לידי ביטוי במאות שקלים, והרבה מעבר לכך. זה ישפיע באופן ישיר על משפחות רבות, יעמיק וידרדר הרבה יותר אנשים לעוני, וגם משפחות שלא יוכלו לכלכל את עצמן. מדובר כאן בעלייה במגוון מוצרים.
אנחנו באמת קוראים מכאן – וגם מחזקים את השר ואת הממשלה –, להילחם בזה באופן אמיתי. עוד דבר אחד – ואת זה גם אדוני היושב-ראש יודע: הציבור גם צריך לתת יד. זה שילוב של הציבור. אם הציבור ידע, ואותם מפעלים, אותם יצרנים, ידעו שהציבור לא יקנה ולא יקבל את עליית המחירים, זה הדבר שהכי ירתיע אותם. תודה.
<< יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >>
תודה לחבר הכנסת מקלב. אם כך, חברים, סגן השר איציק כהן אמור להשיב. אני לא רואה אותו באולם.
<< קריאה >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << קריאה >>
לוועדת הכספים.
<< יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >>
אני עובר למציעים. מה אתם מציעים?
<< קריאה >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << קריאה >>
להעביר לוועדת הכספים.
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >>
הינה, סגן השר הגיע.
<< קריאה >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << קריאה >>
אין טעם שהוא יענה על משהו שהוא לא שמע.
<< יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >>
אני מזמין את ידידי כבוד סגן השר איציק כהן, שהתעקש לבוא ולענות.
<< קריאה >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << קריאה >>
איך תענה כשלא שמעת?
<< קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >>
שמעתי כל מילה. אמרת את זה 50 פעם.
<< יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >>
אני מזמין את סגן השר איציק כהן לענות על ההצעה לסדר-היום בנושא: מדיניות הייבוא מאיימת על השוק המקומי.
<< דובר >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר >>
מדיניות הייבוא גורמת לירידת מחירים, לירידת יוקר המחיה.
<< קריאה >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << קריאה >>
בינתיים סגרתם מפעלים. תסביר למה נסגרו מפעלים ולא ירדו מחירים. אפילו העיתון שלכם, דה-מרקר, כותב את זה.
<< יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >>
הרימו לכם להנחתה, אז – – –
<< דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >>
העיתון שלנו? דה-מרקר?
<< קריאה >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << קריאה >>
אתם מתדרכים אותם.
<< דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >>
מה אתה עושה? דחילק – – –
<< יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >>
בבקשה, כבוד סגן השר.
<< דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >>
כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, הצעות דחופות לסדר-היום בעניין מדיניות הייבוא מאיימת על השוק המקומי? אתה יודע כמה הייבוא גרם להורדת מחירים?
<< קריאה >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << קריאה >>
מדברים על הטונה. על מה אתה עכשיו מדבר?
<< דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >>
הטונה – תכף נדבר על הטונה, אבל אתה יודע כמה פתיחת היבוא ליבוא מקביל, איך זה הוריד את המחירים בשוק? איך זה עצר את כל אלה שכל השנה היו מונופולים והעלו מחירים בצורה מטורפת? אם חברה מסוימת העלתה את מחיר הפסטה, נגיד – ואני לא אגיד מי – יש לידה במדף פסטה מיובאת, כשרה למהדרין, יותר טעימה, יותר איכותית. למה צריך להעלות מחירים? למה?
<< יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >>
אז למה המחירים עולים?
<< דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >>
לא עולים. אתה ראית מחיר עולה? איפה עולה? אתה ראית סל קניות שהיה יותר יקר מהסל של השבוע שעבר? או שאתה לא קונה – אשתך קונה. אשתך קונה?
<< יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >>
תלוי איך אתה מחשב את זה. אשתי קונה, אבל תלוי איך אתה מחשב את הסל, מה אתה מכניס.
<< דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >>
לא, לא. אותם מוצרים שקנית – לא עלו המחירים. ואגב, אם חברה שמייצרת – ואני לא אגיד את השם שלה – מוצרי חלב; מחלבה גדולה, שאתם הקמתם אותה במפלגת מפא"י, ואחרי זה המערך – – –
<< קריאה >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << קריאה >>
קודם כול הקמנו את המדינה, אחרי כן את המחלבה.
<< דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >>
הקמתם את המדינה והרסתם את העם, אבל לא חשוב.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >>
אבל המחלבה הייתה – – –
<< דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >>
יש מחלבה לא פחות טובה ממנה שלא מעלה מחירים. אני לא אגיד שמות, אבל המוצרים שלה לא פחות טובים, ואולי אפילו יותר טובים. הרבה יותר טובים. אז למה לקנות מזה שהעלה מחירים? אם היא מעלה מחירים, תשאירו את המוצרים שלה על המדף.
<< קריאה >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << קריאה >>
תחרות הוגנת – זה בסדר.
<< דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >>
אין בעיה. אז אם היא לא מעלה מחירים וזו מעלה מחירים, אז תלכו, ציבור יקר, לקנות מאלה שלא מעלות מחירים והמוצרים שלהן לא פחות טובים; אולי יותר טובים.
<< קריאה >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << קריאה >>
בסדר גמור.
היו"ר עיסאווי פריג': << יור >>
הביצה ירדה באגורה אחת.
<< דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >>
גם הביצה.
על כל פנים, משרד האוצר רואה חשיבות רבה בתעשייה המקומית, למרות הכול, ופועל באופן תדיר לחיזוק כושר התחרות ולהעלאת רמת הפריון והחדשנות של התעשייה הישראלית. לצורך זה, בין היתר, יש תקצוב של 1.15 מיליארד שקל לשנים 2018–2020 – השקעה של מיליארד ו-150 מיליון שקל – בהתבסס על מסקנות הוועדה הציבורית להגברת כושר התחרות של התעשייה הישראלית בראשות מנכ"ל משרד האוצר.
לצד זאת, כפי שאמרתי, המשרד פועל להפחתת יוקר המחיה באמצעות מגוון צעדים ושינויים מבניים. בתוך כך ניתן לציין רפורמות להסרת חסמים לייבוא מסחרי, ובפרט ייבוא מקביל, כגון רפורמת הקורנפלקס, הרפורמה במכון התקנים, רפורמת Wi-Fi ועוד, וכן פועל על מנת לפתוח מכסות פטורות ממכס ולשם הפחתת מכסים על מוצרים שונים. בנוסף, המשרד מוביל רפורמות להסרת חסמים בייבוא אישי, אשר מציעות לצרכנים מגוון מוצרים במחירים נמוכים, והן אפקטיביות ביותר בענפים שבהם יש שליטה של יבואנים בלעדיים. כמו כן, בשווקים רלוונטיים – כבוד השר – המשרד פועל יחד עם משרד הכלכלה והתעשייה לקדם את התחרות באמצעות עידוד יצרנים מקומיים קטנים ובינוניים.
לסיכום, משרד האוצר פעל, וממשיך לפעול, על מנת לקדם את כושר התחרות של התעשייה הישראלית, ולצד זאת גם מקדם צעדים לשם הפחתת יוקר המחיה עבור ציבור הצרכנים במשק ולחזק את תעשיית כחול-לבן. עד כאן, אדוני.
<< יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >>
מה כבודו מציע?
דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >>
מה שהחברים רוצים.
היור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >>
החברים מציעים ועדת הכספים.
<< דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >>
אהלן וסהלן, ועדת הכספים.
<< יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >>
אהלן וסהלן, אכן. אם כך, חברים, על פי הסכמת החברים, מוצע להעביר את זה להמשך הדיון בוועדת הכספים.
אני מעביר להצבעה. בבקשה.
<< דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >>
תצרף – – –
<< קריאה >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << קריאה >>
גם אתה יכול להצביע, עיסאווי.
<< יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >>
אני אצביע, אני אצביע בעד. גם סגן השר יצביע בעד. אתה יכול להרים את היד.
<< קריאה >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << קריאה >>
הוא לא חבר כנסת. הוא לא יכול להצביע.
<< דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >>
– – –
<< יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >>
אני אוסיף אותך לפרוטוקול.
הצבעה מס' 19
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 5
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכספים נתקבלה.
<< יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >>
אם כך, ההצעה לסדר-היום בנושא מדיניות הייבוא עברה, והיא עוברת להמשך דיון בוועדת הכספים. זה 0:6, כולל סגן השר איציק כהן.
<< הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >>
<< הלסי >> פערים דיגיטליים בין החברה הערבית לחברה יהודית בישראל << הלסי >>
<< יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >>
עוברים להצעה לסדר-היום בנושא: פערים דיגיטליים בין החברה הערבית לחברה יהודית בישראל, מס' 11428, של חברת הכנסת ניבין אבו רחמון. אהלן וסהלן, ניבין. תפדלי.
<< קריאה >> ניבין אבו רחמון (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >>
מיקי, ניבין אמרה: אני ואתה היחידים באולם, אז בואו נדבר בערבית. מה אתה אומר?
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >>
– – – כי אני מבין.
<< יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >>
אתה מבין. אז היידיש שלנו תישאר – – –
<< קריאה >> ניבין אבו רחמון (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
לא, יש כאן גם את הרב אייכלר.
<< יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >>
בבקשה, חברת הכנסת ניבין אבו רחמון.
<< דובר >> ניבין אבו רחמון (הרשימה המשותפת): << דובר >>
יאללה. כבוד יושב-ראש הוועדה, חברות וחברי הכנסת, תרשו לי להכיר לכם סוג חדש של פערים. כולם יודעים על פערים חברתיים וכלכליים שקיימים בין החברה הערבית ובין החברה היהודית בישראל, אבל עצוב לי לבשר שנולדו להם בנים חדשים: פערים דיגיטליים. למעשה, זה מעגל אכזרי: הפערים הדיגיטליים מחריפים את הפערים הכלכליים והחברתיים, ואני כאן היום כדי להציע תוכנית מקיפה לתיקון המציאות.
הפערים הדיגיטליים קשורים לחוסר הנגישות של מרחב האינטרנט ואמצעים דיגיטליים; הם קשורים לתשתיות, למידת הזמינות והאיכות של אמצעים אלה, לרמת המיומנויות והכישורים המאפשרים שימוש מיטבי באינטרנט, ולרמת המודעות לפוטנציאל ולאפשרויות המעשירות, להזדמנויות הרבות שטומן בחובו האינטרנט, הטכנולוגיה והמחשבים, לצד הסכנות הקיימות בעולם זה.
החברה הערבית סובלת מפערים דיגיטליים משמעותיים ביחס לחברה היהודית. המחקר האחרון של ד"ר אסמא גנאים ואיגוד האינטרנט הישראלי מצביע על פערים גדולים בין החברה הערבית לחברה היהודית – גם בקרב האוכלוסייה הצעירה – בכל הקשור למיצוי האפשרויות הגלומות באינטרנט ולמאפייני השימוש בו, ובעיקר בהיבטים הפונקציונליים שהוא מאפשר.
בואו נתחיל מהבסיס. קיים פער בין החברה הערבית ליהודית בנגישות של המחשב, ובהתאם – גם בנגישות של האינטרנט במחשב. כיום כ-50% מהחברה הערבית גולשים באינטרנט במחשב, לעומת 80% מהאוכלוסייה היהודית. כשמסתכלים על שימוש באינטרנט מהטלפון הפער פחות משמעותי – 84% לעומת 91% – אבל כולנו יודעים שעיקר השימוש באינטרנט בטלפון הוא ברשתות החברתיות. הפער המשמעותי בנגישות של האינטרנט בחברה הערבית בין המחשב לבין הטלפון הנייד מצביע גם על קשיים בתשתיות פיזיות ביישובים ובמיומנויות ובחשיפה לפוטנציאל השימוש במחשב ובאינטרנט. השימוש באינטרנט במחשב הוא פונקציונלי יותר: טפסים, שימוש לצרכים מקצועיים, כתיבה, מחקר, קריאה. סקר של איגוד האינטרנט משנת 2017 מצביע על כך שכשני שלישים מהאוכלוסייה היהודית משתמשת בשירותים מקוונים לצורך מילוי טפסים, תשלומים וקביעת תורים, לעומת כשליש בלבד בחברה הערבית. הבדלים אלו משקפים פער דיגיטלי.
השימוש הפונקציונלי ברשת קשור בקשר ישיר לעלייה באיכות החיים וההתפתחות האישית והחברתית, כמובן. פער זה מונע מחלקים בחברה הערבית את היתרונות שהאינטרנט מאפשר לשם צמיחה כלכלית וחברתית, ובפועל מרחיב את הפערים החבריים-כלכליים מהחברה היהודית. פערים אלה ניכרים בעיקר במדדים הסוציו-אקונומיים: הכנסה, תעסוקה והשכלה. כ-52% מהחברה הערבית נמצאים מתחת לקו העוני. במצב הזה בדיוק דווקא השקעה בנגישות של האינטרנט והשימוש הפונקציונלי בו עשויים לשמש מנוף רב-עוצמה לקידום כלכלי-חברתי מהיר של החברה הערבית בישראל ולתרום לצמצום הפערים בכלל התחומים, כך שיחס העלות–תועלת שלו יהיה גבוה, והחזר ההשקעה יהיה מהיר יחסית; זה גם הוגן ושוויוני וגם יעיל ומועיל כלכלית.
אז מה צריך לעשות?
1. צריך להשוות את תשתיות האינטרנט והסלולר ביישובים הערביים לתקן ולמצב הקיים ביישובים היהודיים. ללא תשתית מתקדמת ויציבה בפס רחב ואינטרנט מהיר לא ניתן יהיה לקדם דיגיטציה.
2. צריך דיגיטציה של שירותי הממשלה והממשל המקומי הערבי בערבית. צריך קמפיינים שיעוררו מודעות לנגישות של השירותים. צריכה להיות הנגשה של שירותים אלה בשפה הערבית וצריך להתאימם תרבותית, ולא google translate – זה לא נחשב תרגום. הממשלה צריכה להבטיח הנגשה מלאה של שירותי הממשלה ואתרי משרדיה לציבור הערבי. משרד הפנים צריך לחייב את כלל הרשויות המקומיות הערביות להקים ולתחזק מערך מידע ושירותים דיגיטלי לאזרחים, ולתכנן מעבר הדרגתי של מרכז הכובד של פעילות הרשויות מול האזרחים לממד הדיגיטלי.
3. צריך שמשרד החינוך יקצה משאבים לקידום אוריינות דיגיטלית.
4. צריך שמשרד הכלכלה יקצה תקציבים ויעודד יזמות וחברות הזנק באוכלוסייה הערבית, על ידי מרכזי יזמות ייעודיים בחברה הערבית בתחומים דיגיטליים, עם תמיכה מקצועית ואפשרות להסבה מקצועית.
יש הרבה עבודה לעשות. ככל שנתחיל מוקדם יותר ונשקיע נכון יותר נוכל לצמצם את הפערים מהר יותר והתוצאות יהיו מועילות יותר. לכן, על מנת להשיג מטרות אלה, אני דורשת להקים מטה חברה ערבית דיגיטלית, שיבנה תוכנית רב-שנתית לסגירת הפער הדיגיטלי ויפקח עליה. המטה יכלול גם נציגים מהרשויות המקומיות הערביות, מומחים וארגונים מהחברה הערבית. כמו שיש מטה ישראל דיגיטלית, שהוא חלק מהמשרד לשוויון חברתי, גם החברה הערבית זקוקה למטה שיתמקד בה. אגב, שני האתרים שלהם לא הונגשו בערבית.
את הפערים הדיגיטליים צריך לסגור עכשיו. זה שוויוני, זה צודק וזה מועיל כלכלית. תודה.
<< יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >>
תודה לחברת הכנסת ניבין אבו רחמון, וישיב לה שר החינוך בכבודו ובעצמו. מר נפתלי בנט, בבקשה.
<< דובר >> שר החינוך נפתלי בנט: << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת והצופים במליאה, שנראים כמו תלמידי בית ספר בגילים שונים – אם כן, תעשו ככה. אוקיי.
<< יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >>
לפי הידיים הם – – –
<< דובר_המשך >> שר החינוך נפתלי בנט: << דובר_המשך >>
אנחנו מאוד אוהבים אתכם, תלמידים יקרים, ואני שמח שאתם רואים פה שיעור חי באזרחות. הצעה לסדר-היום זה כשחבר כנסת מזהה נושא שמטריד אותו בחברה הישראלית, במדינת ישראל – זו לא החקיקה – והמשמעות: הוא רוצה לבקר את הממשלה או להציע לממשלה לעשות משהו. ואני עונה פה על הצעה לסדר-היום של חברת הכנסת המכובדת ניבין אבו רחמון, אבל אני לא השר הרלוונטי, אז אני עונה בשם השר הרלוונטי, שהוא איוב קרא.
אז לעצם העניין, המשרד, כמדיניות, פועל וימשיך לפעול להנגשת תשתיות תקשורת לכל דורש, בכל מקום, ללא אפליה מכל סוג שהוא. המשרד פועל רבות גם בקרב היישובים שבהם מתגוררת האוכלוסייה הערבית כדי לשפר את תשתיות התקשורת, נייחת וניידת. המשרד, בשיתוף מנכ"ל הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב, פועל מול חברות התקשורת, יצרני פתרונות תקשורת טכנולוגיים וראש היישובים לקידום התשתיות ביישובי הבדואים. זאת ועוד, בכוונת המשרד לסייע לרשויות מקומיות, לרבות מהמגזר – ככל שתתקבלנה פניות – בתכנון הקמת תשתיות לערים חכמות, וזאת לצד ובשיתופי פעולה עם המיזם ישראל דיגיטלית. זה – בשם שר התקשורת. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >>
מה מציע כבודו?
<< קריאה >> ניבין אבו רחמון (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
להעביר לדיון בוועדת המדע והטכנולוגיה.
<< דובר_המשך >> שר החינוך נפתלי בנט: << דובר_המשך >>
לאיזו ועדה?
<< יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >>
לוועדת המדע והטכנולוגיה.
<< דובר_המשך >> שר החינוך נפתלי בנט: << דובר_המשך >>
בסדר גמור.
<< יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >>
השר לא מתנגד. אם כך, אנחנו מעבירים את זה לוועדת המדע והטכנולוגיה לאחר אישור בהצבעה.
אני עובר להצבעה, בבקשה.
הצבעה מס' 20
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 6
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הנושא לוועדת המדע והטכנולוגיה נתקבלה.
<< יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >>
אכן, זה עובר לוועדת המדע והטכנולוגיה ברוב של שישה, ללא מתנגדים. המשך הדיון יהיה שם.
<< הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >>
<< הלסי >> פריסת תשלומים בעסקה מתמשכת << הלסי >>
<< יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >>
נעבור להצעה לסדר-היום בנושא: פריסת תשלומים בעסקה מתמשכת, מס' 11650, של חבר הכנסת ישראל אייכלר. בבקשה, אדוני. ישיב שר הכלכלה. נא לבדוק מה עם שר הכלכלה, או שר – אז נקבל תשובה. בינתיים, חבר הכנסת אייכלר, בבקשה. בבקשה, אדוני.
<< דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >>
כבוד היושב-ראש, קודם כול, אני רוצה להודות לך על שהסכמת למלא את מקומי. הייתי צריך להיות עכשיו במשמרת, אבל – – –
<< יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >>
אנחנו קבוצות מיעוט במדינה, חייבים לתת גב וסולידריות, לא?
<< דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >>
סולידריות אזרחית. אז תודה רבה לך.
כבוד השר, חברי הכנסת, הנושא של ההצעה שלי בעצם היה צריך להיות הצעת חוק. אני הגשתי הצעת חוק לפריסת תשלומים בעסקה מתמשכת. במילים פשוטות, אנשים שחייבים כסף לחברת חשמל, לחברת המים, לחברות הסלולר, לכל מיני חברות שהאזרח חייב להשתמש בשירותיהן, וכשהוא בא לבקש תשלומים כשהוא משלם, מייד מחייבים אותו בקרדיט. אם אתה, אדוני היושב-ראש, נכנס לחנות, לעסק, כל עסק שלא יהיה, אז עד שישה תשלומים, ארבעה תשלומים, שלושה תשלומים נותנים לך ככה, בלי ריבית. החברות הממשלתיות והשלטוניות, דווקא הן, שהיו צריכות להיות יותר נדיבות, ובפרט אצל אנשים שבאים לעשות פריסת תשלומים בגלל שהם לא יכולים לשלם את הסכום במלואו, הם חייבים ריבית מהרגע הראשון – ריבית והצמדה וקנסות.
אז הגשתי הצעת חוק, אבל אתה יודע שאנחנו כבולים בקואליציה, והקואליציה לא אישרה, לכן אמרתי שאני אקדיש את הזמן לספר על התלאות שעוברת חקיקה בוועדת השרים לענייני חקיקה, ואני אביא כמה וכמה דוגמאות.
היום, היום עברה הצעת חוק של חברת הכנסת רחל עזריה לאיסור פרסום תמונות נפגעים מאירועים טרגיים – תאונות דרכים, פיגועים. חשוב להדגיש שהחוק הזה הוא חוק מצוין, ואני אפילו חתום על החוק של חברת הכנסת עזריה.
<< יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >>
אני מסכים איתך.
<< דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >>
אני מאמין שאין מישהו בבית הזה שמתנגד לחוק חשוב כזה שאסור לפרסם תמונות של אנשים פצועים או הרוגים ושמות בלי שגורמים מוסמכים יאשרו את זה מראש.
אבל, אדוני היושב-ראש, אגלה לך סוד: הצעת חוק כזאת כבר עברה בקריאה טרומית בתאריך 15 ביוני 2016. זו הייתה הצעת חוק שלי. מטרתה של ההצעה הייתה להרחיב את ההגדרה של פגיעה אסורה בפרטיות. יש חוק הגנת הפרטיות, ורצינו שבחוק הגנת הפרטיות יהיה כלול: אדם ששוכב בתאונת דרכים – זכותו לפרטיות. מה אתה הולך לפרסם את התמונה שלו? מה עם החוק הזה, אתם שואלים? הוא עבר בקריאה טרומית ונתקע בוועדת החוקה עד היום הזה.
<< יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >>
אבל אתה בקואליציה, לא?
<< דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >>
אני מספר לך על תלאות חבר קואליציה. אתה מבין כמה טוב לך באופוזיציה, כי באופוזיציה אתה אומר – – –
<< יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >>
אני נמנע מלהשיב.
<< דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >>
אני רוצה להגיד לך מה אנחנו עוברים. היום, כשניגשתי לחבר הכנסת סלומינסקי, יושב-ראש ועדת החוקה, הוא מספר לי שגם לו יש הצעת חוק כזאת, שגם היא תקועה בוועדת החוקה, ומשרד המשפטים לא נותן גם לו להעביר את זה. אז למה אנחנו צריכים היום חוק נוסף?
אנחנו עובדים בשביל עם ישראל כולו. יש לנו תחושה שיש פה סיעות שמצליחות להעביר בוועדת השרים, לאו דווקא מהבית היהודי, ויש סיעות שלא מצליחות. חברת הכנסת ממפלגת כולנו מגישה הצעה ומייד מאשרים אותה, ואפילו מעניקים לה פטור מחובת הנחה. זה נשמע לכם הגיוני? אם אתם באמת רוצים לפתור את הבעיה הזאת, יש כבר חוק שעבר בקריאה טרומית, ותקוע יותר משנתיים בוועדת החוקה. ניגשתי לאחד מראשי הקואליציה היום ואמרתי לו: תראה מה שקורה פה. אז הוא אמר: מה אתה רוצה? העבירו לה בטרומית. גם לך העבירו בטרומית. זה יישאר באותו מקום שלך. אמרתי: אז אתה קובר את כל החוקים בוועדות. זו דרך הנהגה? ומדובר בחוק שאין עליו חילוקי דעות, הוא בקונסנזוס.
אדוני היושב-ראש, מתוקף תפקידי כיושב-ראש הוועדה לפניות הציבור מגיעות אל שולחני פניות רבות של אזרחים שנקלעו לסבך הביורוקרטיה. רוב החוקים שאני מגיש זה כתוצאה מדברים כאלה, ואלה לא דברים שזוכים לכותרות, לא בומבסטיות, ואני לא יכול לפרט כמה בעיות יש לאזרח מול הביורוקרטיה. ואני רוצה להגיד "לשבחה" של הביורוקרטיה הפקידותית, במירכאות: הביורוקרטיה לא מפלה בין נשים לגברים, יהודים לערבים, חרדים לחילונים. כולם היו קורבנותיה של הביורוקרטיה. הם מתייחסים לכולם בצורה בלתי סבירה במדינה דמוקרטית.
אנחנו עובדים קשה מאוד כדי להביא את הנושאים שעולים בוועדה למשרדי הממשלה. דוגמה אחת ידועה וכואבת היא העניין של התחבורה הציבורית – כמה אנשים סובלים; דיברנו כבר על זה. אנחנו בסך הכול מנסים להילחם ולפרוץ את חומות הביורוקרטיה. מה שעצוב בביורוקרטיה, אדוני היושב-ראש, שגם הביורוקרט עצמו, בשמונה השעות שהוא פקיד, הוא פקיד ביורוקרט; אחרי זה, כשהוא יוצא לרחוב וצריך שירות ממשלתי או עירוני אחר, גם הוא סובל מאותה ביורוקרטיה, כי גם שם יושב פקיד שאומר: אני ראש קטן, אני עושה רק מה שכתוב.
לכן אני חושב שהשרה שקד – וגם אמרתי לה, לכן אגיד את זה פה – היא צריכה לעשות חשבון נפש על איפה ואיפה לגבי אישור חוקים, ואני מדבר על חוקים שלא עולים כסף. מה שעולה כסף, אני יודע שאוטומטית האוצר אומר: לא. נייט. אנחנו משתדלים להביא פתרונות נקודתיים לבעיות שצצות, ואין לנו עניין להרחיב את ספר החוקים, אבל יש מקרים שאין ברירה אלא חקיקה. חלק מהם אני אציג לכם בדקות שיש לי פה.
עלינו לחוקק חוקים בשביל האזרח הקטן, שהוא לא יכול לעשות את זה, והוא שולח אותנו לכאן כדי שאנחנו נעשה את זה. אלה חוקים, כמו שאמרתי לך, שלא מגיעים לכותרות; אלה חוקים שנולדו מתוך מצוקה של אזרחים, והדיונים פתוחים לציבור הרחב, כולם יכולים לראות את זה. ולכן, אני ממש נעלב כאשר ועדת השרים דוחה שוב ושוב, שבוע אחרי שבוע, חוקים כאלה. דיברתי עכשיו עם חברי חבר הכנסת מלכיאלי ואמרתי לו: אתה יודע, הם פוסלים לנו את כל החוקים, אז הוא אומר: גם לי, אל תדאג, "עמו אנכי בצרה". דיברתי עם יושב-ראש הקואליציה, מהליכוד. יש לליכוד 30 חברי כנסת, והם לא מצליחים להעביר חוקים. אז הוא אומר לי: מה אתה רוצה? גם אנחנו ככה. לכן אני שואל את עצמי: האם אין צורך לעשות בוועדת השרים איזשהם סדרים, שיהיה ברור מהם הקריטריונים שכן מאשרים ולא מאשרים?
החוק לפריסת תשלומים – אמרתי לכם מהו, וקיבלנו הרבה פניות של אזרחים שצברו חובות גדולים בחברת חשמל, נניח, וכשהם באים לשלם בכרטיס אשראי, אומרים להם: לא, אתה יכול לשלם, אבל אתה, שאין לך לשלם, ולא יכולת לשלם, תשלם בבקשה בקרדיט מהתשלום הראשון.
<< יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >>
תלמד ממרכיבים אחרים בקואליציה איך צריך לעבוד.
<< דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >>
לא, לא. בסדר, אני אסתדר עם הקואליציה, אבל מה יעשה האזרח, שכל החברות הממשלתיות שולטות בו והוא חייב לשלם? ותשאל את חברת חשמל – הם אנשים מדהימים, הם יגידו: מה לעשות, החוק לא מאפשר לנו לתת הנחות, כי איזה פקיד באוצר אמר שזה עולה כסף.
<< יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >>
אתה משכנע משוכנע.
<< דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >>
אני יודע. אתה רוצה עוד דוגמה, אדוני? יש בעיה של דיור. הגשתי הצעת חוק לפיצול דירות. אנשים מבוגרים שיש להם דירה גדולה, יותר מ-100 מטר, יכולים להכניס זוג צעיר. זה יעזור גם להורדת מחירי השכירות. כולם אמרו שזה חוק טוב מאוד. פתאום בא מי שבא – ואני יכול להגיד את זה גם בפומבי: חלק מראשי הערים העשירות – ואמר: אני רוצה את כל העניים אצלי? בשום אופן. איימו על שר האוצר. מה עשו "כולנו"? לקחו את חוק פיצול דירות שהגשתי והפכו את זה לתקנה שנוגעת רק לדירות יוקרה בהרצליה פיתוח ובסביון, ובמילים אחרות, רק במקום שזה רק שתי קומות ויש חניה לרכבים, ורק יישובים קהילתיים – בקיצור, איפה שהאנשים העניים לא יכולים לגור.
אני רואה שהזמן רץ, אז אני אקצר יותר. הייתה לי הצעה לאיסור שביתה ללא הודעה מראש. הצענו לקבוע כי לפחות 62 שעות לפני השבתה או שביתה של שירות ציבורי, צריך להודיע מראש לציבור: אתם רוצים להגיע לנמל התעופה בן-גוריון – דעו לכם שביום זה וזה, בשעה זו וזו, אנחנו עושים שביתה לכך וכך שעות, שאנשים לא ייתקעו כבני ערובה. גם ההיגיון הפשוט, כי מרוב שביתות של ועדים חזקים כבר לא רואים את העבודה. כמובן, זה לא עבר. למרות שכולם מתהדרים בגישה כלכלית ליברלית ובזכויות האדם, למעשה, לא העבירו לי את זה.
כך אני יכול למנות לך המון המון חוקים. אדם שחייב 300 שקל לחברה סלולרית, הוא יכול להגיע לשדה התעופה – יש לו צו עיכוב יציאה מן הארץ. אתה יודע על זה? ביקשתי, התחננתי, עוד כשדוד ביטן היה, שנעשה גבול: 5,000 שקל, 10,000 שקל; תנו לבן אדם. והיו מקרים – מגיעים לשדה התעופה ואומרים לו: אדוני, אתה לא יכול לעבור. המזוודות כבר בפנים, והמטוס צריך לחכות עד שהוא מוצא סניף של בנק באמצע הלילה בנתב"ג. וכולם הסכימו שזה לא בסדר. עד היום הזה זה לא עבר. פשוט ביורוקרטיה על ביורוקרטיה.
<< יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >>
אם אתה מהקואליציה ואומר את הדברים האלה, מה איש אופוזיציה צריך להגיד?
<< קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >>
– – – תחמם, תחמם – – –
<< דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >>
אני אגיד לך מה שאמר איש אופוזיציה, רוברט טיבייב, היום.
<< יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >>
מעניין.
<< דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >>
איש האופוזיציה היה פה, עמד פה, רוברט טיבייב. הוא אמר השבוע דבר יפה. הוא אומר: אני רוצה להפיל את הממשלה, אבל עם מי? איתכם? כי הוא ידע שגם האופוזיציה לא תהיה יותר טובה. אנחנו מדברים על בעיה ביורוקרטית, והביורוקרטיה מאחדת גם אופוזיציה וגם קואליציה.
והדבר האחרון, אדוני היושב-ראש, הוא הכי חמור – זה תחבורה ציבורית.
<< יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >>
כל מה שאמרת לא חמור?
<< דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >>
לא. תחבורה ציבורית זה הדבר הכי חמור, כי כל אלה שפעם נסעו בתחבורה הציבורית, כשהם יושבים בכנסת ובממשלה, יש להם רכבים פרטיים, והם שוכחים את האנשים בתחנה. וכמה שאנחנו נלחמים ורבים על הדבר הזה. הצעתי הצעת חוק הקמת מרכז שירות ארצי לכרטיס רב-קו לפני כמה וכמה שנים. זה עבר בקריאה הראשונה, וזה מונח בוועדת הכלכלה. צירפו את זה להצעת חוק ממשלתית, ועדיין הרב-קו עושה צרות לכל האזרחים, ואין להם אל מי לפנות.
לכן, אדוני היושב-ראש, רציתי לנצל את ההצעה לסדר-היום. אני רוצה שידונו על הביורוקרטיה בכלל ועל הביורוקרטיה בוועדת השרים לענייני חקיקה בפרט.
<< יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >>
למען האמת, אני שומע איך אתה מציג את הדברים, וליבי מלא רחמנות לחבר בקואליציה שכל כך כואב וכאוב על מה שעושים לו. אני מקווה שדבריך יגיעו לאוזניים קואליציוניות נכונות.
<< דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >>
לכן העליתי את זה. אני מקווה שזה יגיע, ואולי נעשה באמת דיון. אני מוכן לעשות דיון בכל ועדה שתרצו, ואפילו בוועדה לפניות הציבור.
<< יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >>
תודה, אדוני חבר הכנסת אייכלר. אם כך, אמור להשיב שר הכלכלה אלי כהן. אני לא רואה אותו באולם. גברתי מזכירת הכנסת, יש לנו אישור לתשובה משר אחר? אין לנו אישור. אני מצטער שאין לנו תשובת שר. אם כך, מה אדוני מציע?
<< קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >>
פניות הציבור. פניות הציבור.
<< יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >>
אצלו בוועדה הוא יקבע. מה אתה צריך החלטת מליאה?
<< קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >>
אבל אולי נעשה באיזו ועדה אפשר לעשות?
<< יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >>
כן, אבל את סדר-היום אתה כיושב-ראש ועדה קובע.
<< קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >>
נעביר לוועדת הכנסת.
<< יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >>
לא, לא, אין לי בעיה – פניות ציבור. אני שואל לעצמי: אם אתה יושב-ראש הוועדה ואתה קובע את סדר-היום, למה אתה צריך החלטת מליאה בשביל דבר כזה? בשבילי, לדעת.
חברים, אנחנו מעבירים את זה לוועדה לפניות הציבור – עוברים להצבעה. אני העליתי את זה לצורך אישור וידיעה.
הצבעה מס' 21
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 6
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הנושא לוועדה לפניות הציבור נתקבלה.
<< יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >>
אם כך, חברים, זה עובר להמשך דיון בוועדה לפניות הציבור ברוב של שישה, בלי מתנגדים.
<< נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >>
<< יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >>
יש הודעה למזכירת כנסת, בבקשה.
<< דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >>
ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון מס' 12), התשע"ט–2018, שהחזירה הוועדה המשותפת לוועדת הכלכלה ולוועדת הפנים והגנת הסביבה לדיון בהצעת חוק תאגידי מים וביוב. תודה.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
תודה למזכירת הכנסת.
<< הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >>
<< הלסי >> עשרות מצבות חוללו בבית העלמין היהודי בשטרסבורג, צרפת – על ישראל להביע מחאתה << הלסי >>
<< יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >>
נעבור להצעה לסדר-היום מס' 11640, בנושא: עשרות מצבות חוללו בבית העלמין היהודי בשטרסבורג, צרפת – על ישראל להביע מחאתה. מנמק את ההצעה לסדר-היום חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי. תפדל, בבקשה. תפדל אסור?
<< קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >>
מה זה?
<< יור >> היו"ר עיסאווי פריג': << יור >>
אתה לא יודע מה זה תפדל? בבקשה, אדוני.
<< דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >>
תודה, אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, פורסם – וראינו גם תמונות – על עשרות מצבות שחוללו בבית העלמין היהודי בשטרסבורג. קיבלתי פנייה מאחד הרבנים שם בקהילה. אחרי ביקורו של שר הפנים שם בבית העלמין ובבית הכנסת היהודי הוא הביע מחאה בשם ממשלת צרפת. עוד אנשי שם, פוליטיקאים בצרפת, הביעו מחאה על הדבר הזה. האמת היא שכשיש מחאה אנשים שואלים את עצמם: למה מועילה המחאה הזאת? הרי בא מישהו, היה שם שר הפנים, הגיע, מחה, וזה נמשך הלאה; הכול חוזר – סדר-היום חוזר לסורו.
אבל הם שאלו את עצמם: איפה ממשלת ישראל נמצאת? ואנחנו שואלים את עצמנו: האם ממשלת ישראל היא הבייביסיטר? האם היא הפטרון של כל יהודי העולם? אני חושב שכן. אני חושב שממשלת ישראל, תפקידה, בין היתר, הוא למחות ולעשות פעולות בדבר הזה. כשבאה קהילה שלמה של יהודים בצרפת ומרגישה שממשלת ישראל לא מביעה את המחאה שלה, וכשהיא לא מביעה את המחאה אז זאת אמירה כאילו – אני לא אומר שהם מסכימים בשתיקה, כי זה ודאי לא נכון, אבל לפחות הגיבוי הזה שלנו, כמדינת ישראל, אני חושב שהוא חסר. אני לא יודע אם אחרי דבר כזה צריכה לצאת משלחת, או אמירה של ראש הממשלה או של השר הרלוונטי. קודם כול לחזק את אותה קהילה; קודם כול לדרוש מממשלת צרפת לעשות הכול בשביל לתפוס את אותם מפגעים. אבל לעבור בשקט – אני חוזר שזה דבר שלא אמור לקרות.
אדוני השר, אני כן הייתי רוצה לעורר את תשומת ליבך, אדוני השר בנט, לדבר שקורה בימים אלו. יש עלייה של אלפי יהודים עולים מצרפת, אדוני היושב-ראש, אדוני השר. אלפי יהודים עולים מצרפת בימים האלה. הדבר הזה חוזר על עצמו פעם שנייה – אלפי יהודים עלו לפני כ-70 שנה, בעיקר מארצות המזרח והמערב. היום אנחנו שואלים את עצמנו – הם שואלים את עצמם, אחרי כל כך הרבה שנים, אדוני היושב-ראש: למה מדינת ישראל לא קלטה אותם במוסדות הדתיים?
אני חושב שהשר, שהוא גם שר החינוך וגם שר התפוצות – אין האזנה. הוא צוחק. מה אני יכול לעשות.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
יש משהו מצחיק באוזניות, אדוני השר? הוא לא שומע.
<< דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >>
אדוני השר.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
כבוד שר החינוך.
<< דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >>
עזוב. עכשיו אני אומר ככה: יש הרבה סיפורים על יהודים שהיו לפני כ-60 ו-70 שנה ושאלו את עצמם – ואנחנו אחרי זה – רבנים, שאלו את עצמם למה מדינת ישראל קלטה אותם במקומות חילוניים. הרי הם באו ממשפחות דתיות; הם באו ממקומות שגדלו בדרך התורה. אז אנחנו אומרים: שמע, אז לא כולם ידעו; לא היה אפשר להציף את הסיפור הזה. רבותיי, בימים אלה עולים מאות ואלפי יהודי צרפת, אנשים שלומדים בתלמודי תורה בצרפת. הם לא לומדים בממלכתי שם, וחלקם אפילו לא בממלכתי-דתי. הם מגיעים בימים אלו, ונציגים של הסוכנות ושל משרד הקליטה ומשרד התפוצות לא נותנים להם אפילו את האפשרות להירשם בתלמודי תורה ובישיבות.
כשאנחנו אמרנו שלפני 70 שנה לקחו – הייתה כאן שואה רוחנית; רבותיי, לקחו אנשים שבאו ממשפחות דתיות, הורידו להם את הכיפה, הורידו להם את הפאות, הורידו להם את הדת בכוח. הדבר הזה קורה גם בימים אלה. פגשתי משפחות שעלו לפני חמש שנים לארץ. האבא תלמיד חכם, אבא דתי, חרדי, רב בישראל. הוא אומר: איבדתי את כל הילדים שלי מבחינה רוחנית. איבדתי את כולם. הוא אומר: למה עליתי לפה? האם זאת מדינת ישראל שאליה התפללנו לשוב, לציון ברחמים? הרי בצרפת שמרנו על הכול, קלה כחמורה. למה באנו לארץ ישראל?
וגם בימים האלה נציגים של משרד הקליטה והתפוצות מסתירים מידע מאלפי – אם שר החינוך היה איתנו כעת אולי הכול היה – אבל הוא לא איתנו. אבל אני קורא לכל מי ששומע אותנו. רבותיי, הנושא הוא נושא חשוב מאוד. לצערנו הרב, מדינת ישראל גם בימים האלה מעבירה על דתם את אותם אלפי יהודים שמגיעים לפה ובתמימות מוחלטת לא מודעים לאופציות הנוספות שיש כאן. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
כבוד שר החינוך – – –
<< דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >>
הוא לא איתנו.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
לא, הוא צריך להשיב לך. כבוד שר החינוך והתפוצות, הוא רצה שתקשיב לו כדי שתוכל להשיב לו, חבר הכנסת מלכיאלי.
<< דובר >> שר החינוך נפתלי בנט: << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מדובר במקרה הראוי לכל גינוי ומחאה. זה כמה שנים אנחנו עדים למגמה של התחזקות האנטישמיות בצרפת. לפי הדוח האחרון שפרסם ראש ממשלת צרפת יש עלייה של 69% באירועים אנטישמיים יחסית לשנה שעברה, דבר המעיד על הידרדרות המצב. משרד התפוצות בראשותי עוקב בדאגה אחר מגמה זו ופועל באמצעות כמה פרויקטים, ובהם העלאת המודעות להסתה אנטישמית ברשת, חינוך למאבק באנטישמיות, הנגשת חקיקה והכשרה של פעילים ומי שעשוי להיות להם תפקיד מפתח במאבק באנטישמיות.
לאחרונה, בישיבת הממשלה ביום ראשון האחרון, הצפתי את סוגיית יהדות צרפת. אמרתי שלטעמי, בארבע השנים האחרונות החמצנו הזדמנות היסטורית להעלות רבבות רבבות יהודים שרוצים לעלות לארץ ישראל. לפי המחקר שלנו כ-200,000 יהודים רוצים לעלות לארץ ישראל, מתוכם 50,000 רוצים לעלות עכשיו. בפועל עלו רק 3,000 בשנה החולפת. יש פה ממש מחדל. משרד הקליטה לא היה ממוקד בעלייה הזאת, נגיד את זה ככה. לכן, העליתי את הנושא, ושמחתי שראש הממשלה הטיל עליי לגבש תוכנית לאומית להעלאתם וקליטתם של יהודים מצרפת. בעשרת הימים שחלפו מאז אני בעבודה מרתונית עם ארגונים, עם מומחים, לגבש את זה. אני מתכוון ביום ראשון הקרוב להביא לממשלה הצעת החלטה להקמת צוות להעלאת יהדות צרפת. במקביל אנחנו כמובן דואגים ליהודים שיישארו בצרפת.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
חבר הכנסת מלכיאלי שאל לגבי הקליטה הרוחנית של אותם יהודים שהגיעו לפה. הוא אמר שמשרד התפוצות – מאבדים פה את הקשר.
<< קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >>
מסתירים מהם את המידע. הם חמש, שש שנים בארץ – איבדו את הילדים מבחינה רוחנית. לא נתנו להם את המידע שיש תלמודי תורה, יש ישיבות – כלום.
<< דובר_המשך >> שר החינוך נפתלי בנט: << דובר_המשך >>
כל מה שקשור לקליטתם חונה במשרד הקליטה, שכאמור לא היה, בלשון המעטה, מכוונן על יהודי צרפת, לצערי. אני חושב שזה חמור מאוד, ואנחנו נטפל בזה במסגרת התוכנית.
<< קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >>
יהיו גם נציגים ממוסדות חרדיים?
<< דובר_המשך >> שר החינוך נפתלי בנט: << דובר_המשך >>
יהיו נציגים מכל השכבות, מכל המגזרים. בסוף אנחנו משפחה אחת, יהודית. אגב, זו אחת הגדולות של יהודי צרפת; הם לא כמונו, שכל אחד – זה חרדי, זה חילוני. הם יהודים, בלי כל ההבחנות האלה. כולנו משפחה אחת. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
תודה רבה, כבוד השר. אז מה אתה מציע – להעביר לאן? ועדת חינוך?
<< דובר_המשך >> שר החינוך נפתלי בנט: << דובר_המשך >>
מה שהוא רוצה.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
ועדת חינוך אתה רוצה? בסדר, השר מסכים.
אז ניגש להצבעה. מי בעד העברת הנושא של יהדות צרפת, שטרסבורג, לוועדת חינוך? יצביע.
הצבעה מס' 22
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 7
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
שבעה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הנושא יעבור לוועדת החינוך של הכנסת.
<< נושא >> שאילתות ותשובות << נושא >>
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
אנחנו נעבור עכשיו לשאילתות לשר הפנים. כבוד סגן שר הפנים הרב משולם נהרי מוזמן לעלות ולהשיב לראשונה – לשאלותיה של חברת הכנסת מרב מיכאלי. בבקשה. שאילתה מס' 1455. בבקשה.
<< דובר >> מרב מיכאלי (המחנה הציוני): << דובר >>
תודה, אדוני. כבוד סגן השר, שאלתי היא בנושא הסרת ההגנה ממבקשי המקלט מקונגו.
מדוע ועל פי אילו קריטריונים החליט משרדך להסיר את ההגנה שניתנה לאזרחי הרפובליקה של קונגו?
האם מוכרות למשרד הפנים מדינות אחרות שהסירו את ההגנה והחליטו לגרש את מבקשי המקלט הקונגולזים?
כמה מבקשי מקלט קונגולזים ישנם בישראל?
<< דובר >> סגן שר הפנים משולם נהרי: << דובר >>
אדוני היושב בראש, אדוני השר, חברי הכנסת, החלטת השר התקבלה לאחר שהגורם המקצועי ברשות האוכלוסין וההגירה ערך סקירה עדכנית ומקיפה על אודות המצב הקיים ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו. סקירה זו הועברה לגורם הממונה על הנושא במשרד החוץ, והוא נתן את חוות דעתו באשר לאפשרות הסרת ההגנה הקולקטיבית, תוך התייחסות לאזורים שונים במדינה. בסיכום חוות הדעת, ולאור המלצת נציבות האו"ם לפליטים, אמרו במשרד החוץ: איננו רואים מניעה להרחיק נתינים שמוצאם ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו בחזרה למדינתם, וזאת, כאמור, בכפוף לבחינה פרטנית של בקשת המקלט. על סמך חוות דעת זו קיבל שר הפנים את ההחלטה להסיר את ההגנה הקולקטיבית.
כידוע, עם פרסום ההודעה הודיעה רשות האוכלוסין וההגירה על תקופת התארגנות בת 90 ימים למהלך. ברור כי מי שסבור כי גם עתה נשקפת סכנה לחייו, פתוחה בפניו הדלת להגיש בקשת מקלט ליחידת הטיפול במבקשי מקלט, ובקשתו תיבחן בלב פתוח ובנפש חפצה, בשים לב לסיפור חייו, לטענות הפרטניות שהוא מעלה ולאזורים שמהם הוא הגיע.
נכון להיום שוהים בישראל כ-280 מבקשי מקלט נתיני הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
שאלה נוספת, חברת הכנסת מיכאלי.
<< דובר_המשך >> מרב מיכאלי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >>
אדוני, אחרי שמשרדך הודיע שהתייעצתם עם נציבות האו"ם לפליטים, פורסם בעיתון הארץ ציטוט של בכירה בנציבות שאומרת שהנציבות לא עודכנה לפני פרסום המהלך, והנציבות מסתייגת ממנה. הציטוט אומר: אנו מאמינים כי המצב השורר כיום ברפובליקה מעיד כי טרם הבשילה העת להסיר את ההגנה מאזרחיה השוהים במדינות העולם. מצב הביטחון שם מידרדר, קונפליקטים בין-אתניים ופוליטיים הבעירו מחדש את המצב הנפיץ והביאו לגידול במספר העקורים ולהתחדשות מצב החירום במדינה. מדובר, אדוני, לפי עדותך שלך, במספר זעום וזניח של 280 איש; אני לא יודעת כמה מתוכם נשים, וכידוע, בקונגו נשים נאנסות באופן ממש מחריד במיוחד ובמספרים עצומים.
והשאלה היא: מה בוער? העובדה היא שמדינת ישראל, עד היום, בכל השנים שהם נמצאים כאן, לא נתנה תשובה על בקשות המקלט והמעמד המיוחד של הפליטים הקונגולזים האלה, אלא רק נמצאה במצב הקבוע של "בעיקרון בוחנים ואולי יום אחד", ועכשיו החליטה להסיר את ההגנה ולגרש אותם. הנתונים עומדים בסתירה גמורה לכל הדברים שאמרת, מעבר לזה שהגורם המקצועי והגורם המקצועי, אבל על פניו, אין להם על מה להתבסס.
אני חוזרת ושואלת אותך: לנוכח הנתונים האלה, ההסתייגות של נציבות האו"ם לפליטים, התיאור שלהם את המצב במדינה, המספר הזעום של הפליטים מקונגו בארץ והעובדה שהבקשות שלהם לא באמת נבחנו – כפי שאדוני אומר: בלב חפץ – לא נבחנו, מדוע הוסרה מהם ההגנה?
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
תודה רבה. בבקשה, כבוד סגן השר.
<< דובר_המשך >> סגן שר הפנים משולם נהרי: << דובר_המשך >>
ובכן, התשובה היא אחת: אני לא יכול להסתמך על נתונים שהתקשורת מפרסמת.
<< קריאה >> מרב מיכאלי (המחנה הציוני): << קריאה >>
זה ציטוט, לא נתונים.
<< דובר_המשך >> סגן שר הפנים משולם נהרי: << דובר_המשך >>
יש לנו משרד חוץ, הוא אמון על הנושא הזה, והוא היה בקשר עם נציבות האו"ם לפליטים. שוב, התקשורת – אנחנו הרי יודעים.
<< קריאה >> מרב מיכאלי (המחנה הציוני): << קריאה >>
אבל הנציבות אומרת לפרוטוקול. היא אומרת בקולה, לא מקורות.
<< דובר_המשך >> סגן שר הפנים משולם נהרי: << דובר_המשך >>
ומשרד החוץ אומר את מה שאני אמרתי, וכשאני אמרתי, זה ציטוט מדברים של נציבות האו"ם לפליטים: איננו רואים מניעה להרחיק נתיבים שמוצאם מהרפובליקה הדמוקרטית של קונגו בחזרה למדינתם, וזאת כאמור בכפוף לבחינה פרטנית של בקשת המקלט. אז אם יש לי משרד החוץ, שהוא בקשר איתם – – –
<< קריאה >> מרב מיכאלי (המחנה הציוני): << קריאה >>
לא מצאתם אף בקשה ראויה למקלט? אני שואלת. מכל הבקשות שהוגשו אף אחת לא נמצאה ראויה?
<< דובר_המשך >> סגן שר הפנים משולם נהרי: << דובר_המשך >>
אני, כעיקרון, לא בדקתי את הנושא הזה. אמרתי את הנתון הזה של כ-280 מבקשי מקלט, ומי שיש לו בעיה – – –
<< קריאה >> מרב מיכאלי (המחנה הציוני): << קריאה >>
אבל הם שנים מחכים לבקשות האלה. האם איזושהי מהן נמצאה ראויה?
<< דובר_המשך >> סגן שר הפנים משולם נהרי: << דובר_המשך >>
עוד פעם, את שמעת מהם?
<< קריאה >> מרב מיכאלי (המחנה הציוני): << קריאה >>
כן.
<< דובר_המשך >> סגן שר הפנים משולם נהרי: << דובר_המשך >>
ממי שמעת – או מהתקשורת?
<< קריאה >> מרב מיכאלי (המחנה הציוני): << קריאה >>
אם היה לך נתונים אחרים לתת לי, תגיד לי: כולם סורבו; כולם לא נבחנו עדיין; שתיים נמצאו מתאימות. אני פונה אליך. אתה הגורם המוסמך, לכן אני פונה אליך, אבל אתה לא נותן לי תשובות.
<< דובר_המשך >> סגן שר הפנים משולם נהרי: << דובר_המשך >>
אז אני אומר לך שאם יש מישהו שחושב שיש לו בעיה עם הדבר הזה שהוא יחזור למדינתו – שוקלים. יש ועדות ששוקלות. הכול לפי קריטריונים מקצועיים.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
תודה רבה לכבוד סגן שר השר.
שאילתה נוספת, של חבר הכנסת מיקי לוי. חבר הכנסת רוצה לשאול? שאילתה מס' 1470. שאל את שר הפנים.
<< שאילתה >> 1470. מחסור חמור בעובדים סיעודיים בבתי אבות << שאילתה >>
<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני סגן השר, יש מחסור חמור בעובדים סיעודיים בבתי אבות. 21,000 קשישים סיעודיים מאושפזים בבתי האבות ברחבי הארץ, ואין די מטפלים, נוכח מחסור חמור בכוח אדם – מחסור שייפתר אך ורק על ידי מתן אישור להבאת כמה אלפי עובדים זרים לתחום הסיעוד בבתי אבות.
רצוני לשאול:
מדוע משרדך מתנגד למתן אישור כזה?
האם הסיכון בהבאתם גובר על הפגיעה הקשה בקשישים?
אני כבר אקדים ואומר שכשקשיש בביתו, אז כן יש אישור להחזיק עובד זר, אבל כשהוא מגיע לבית הזקנים, וכשמדובר בהורים שלנו – אין אישור, והם נמצאים שם בתנאים, באמת, שהם חרפה למדינת ישראל. תודה.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
תודה. בבקשה, כבוד סגן השר.
<< דובר >> סגן שר הפנים משולם נהרי: << דובר >>
חבר הכנסת מיקי, קודם כול, אני מעריך את זה שהמתנת עד סוף סדר-היום כדי לשאול את השאלה. לא כולם נוהגים כך, ויש כאלה שהציגו שאלה ולא המתינו לתשובה.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
אבל השאלה נוגעת להרבה הרבה אנשים, כבוד סגן השר.
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >>
השאלה נוגעת לעמך ישראל.
<< דובר_המשך >> סגן שר הפנים משולם נהרי: << דובר_המשך >>
שאלה חשובה. כן, רוב האנשים נתקלים בסיטואציה הזאת. גם אני נתקלתי בה באופן אישי. התשובה של המשרד: נושא שילוב כוח אדם זר בבתי אבות נדון בימים אלה במסגרת בג"ץ 918/17. הסעד אשר התבקש בעתירה בפועל הוא לאפשר למוסדות המאוגדים באיגוד בתי האבות לקבל היתר להעסקת 6,000 עובדים זרים בענף הסיעוד.
הן במסגרת העתירה והן במסגרת הדיונים השונים בוועדות הפנים של הכנסת העבירה רשות האוכלוסין וההגירה את עמדתה, שלפיה המשרדים המקצועיים – רווחה, בריאות ואוצר – העוסקים בקביעת מדיניות התעסוקה בישראל בתחום זה ובכלל הם שצריכים לתת את דעתם בקשר לגופה של הבקשה להתיר העסקת עובדים זרים בבתי אבות. בנוסף הבהירה הרשות כי ככל שתתוקן החלטת הממשלה באופן שיאפשר הבאת עובדים זרים למוסדות סיעודיים, רשות האוכלוסין תפעל ליישום ההחלטה בכפוף לכך שהבאת העובדים תיעשה בשלבים ובמסגרת הסכמים בילטרליים.
יצוין כי במסגרת הדיונים בבג"ץ הציגה המדינה מתווה הכולל כמה אפיקי פעולה שיהיה בכוחם להביא לתחילת פתרון לבעיית כוח האדם בבתי אבות. המתווה כולל שלושה ערוצים מרכזיים, והם: הראשון – פתיחת קורסי הכשרה ייעודיים לעובדים ישראלים; השני – יצירת סל של תמריצי שכר לצורך עידוד קליטתם של עובדים ישראלים בתחום ושימור כוח האדם הקיים; השלישי – שילובם של עובדים פלסטינים בעבודה במוסדות הגריאטריים מכוח החלטת ממשלה ייעודית שהתקבלה בנושא. בהתאם להחלטת בית המשפט, מעדכנת הממשלה מדי תקופה בקשר להתקדמות העשייה בהתאם למתווה שהוצע.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
הזכות לשאלה נוספת.
<< דובר_המשך >> סגן שר הפנים משולם נהרי: << דובר_המשך >>
פה הדברים עומדים.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
עד שהוא יגיע לשאלה נוספת, אני רוצה להגיד לך, אדוני סגן השר, שיש מקרים שיש אנשים שסועדים את הקשישים בתוך בית החולים ומגרשים אותם כי נגמרה להם הוויזה. פה אני שומע על הכשרות ודברים כאלה. עד שיבואו הישראלים לעבוד, אולי אתם צריכים יותר לאפשר.
<< דובר_המשך >> סגן שר הפנים משולם נהרי: << דובר_המשך >>
זאת אופציה אחת, אבל יש שלושה ערוצים שלא תלויים אחד בשני.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
בבקשה, חבר הכנסת לוי.
<< דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אדוני סגן השר, היושב-ראש ענה לך: לא יבואו עובדים ישראלים כמו שלא באו לחקלאות. תפסיקו עם העניין הזה. וכל כך קיוויתי שלא תגיד לי שהעניין הזה מצוי בבג"ץ, מכיוון שישבתי עם כל האיגודים של בתי האבות בארץ. אני יודע על הבג"ץ הזה. אני מצפה שמדינת ישראל לא תיתן לבית המשפט העליון לחלץ אותה מהמהמורה הזאת. השר דרעי הוא שר מספיק חזק לבוא ולדפוק על שולחן הממשלה ולהגיד: מחר בבוקר – רשות האוכלוסין, אגב, דיברתי ובדקתי גם שם. בתוך שלושה שבועות הם מסוגלים לאפשר לבין 2,000 ל-4,000 איש להגיע. תדפקו על השולחן, תביאו מייד 4,000 איש, כי אני אומר לך, ההורים שלנו נמצאים בבתי אבות מוזנחים, ועל ראשינו הדבר. לא רק על הראשים שלכם – על כל ראשי הבית הזה. הגיע הזמן לעשות פעולה. תודה.
<< דובר_המשך >> סגן שר הפנים משולם נהרי: << דובר_המשך >>
רשות האוכלוסין, כמו שאתה אומר – אין לה בעיה. היא צריכה החלטת ממשלה בנושא הזה. בלי החלטת ממשלה היא לא יכולה לפעול.
<< דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
השר דרעי מספיק חזק. אלה ההורים שלנו.
<< דובר_המשך >> סגן שר הפנים משולם נהרי: << דובר_המשך >>
הוא עושה את מה שאפשר לעשות, והכול במסגרת המגבלות בנושא.
<< דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אל תחכו לבג"ץ, אדוני סגן השר. אל תחכו לבג"ץ. תעבדו.
<< דובר_המשך >> סגן שר הפנים משולם נהרי: << דובר_המשך >>
עובדים. יש מתווה, וזה מתקדם.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
תודה רבה לסגן השר.
<< דובר_המשך >> סגן שר הפנים משולם נהרי: << דובר_המשך >>
יש את שלוש האפשרויות הללו.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
אדוני סגן השר, יש עוד שאילתה, של חברת הכנסת מיכל רוזין, אבל בגלל שהיא לא נמצאת אתה לא צריך לענות.
<< דובר_המשך >> סגן שר הפנים משולם נהרי: << דובר_המשך >>
היא לא חיכתה, אז היא יורדת מסדר-היום. תודה.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
אם כך, סיימנו.
תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני, ט"ז בטבת התשע"ט, 24 בדצמבר 2018, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 19:04. << סיום >>