דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת י"א ישיבה שצ"ג הישיבה השלוש-מאות-ותשעים-ושלוש של הכנסת העשרים יום שלישי, י"ז בטבת התשע"ט (25 בדצמבר 2018) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 5 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 5 נאומים בני דקה 5 נורית קורן (הליכוד): 6 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 7 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 7 ענת ברקו (הליכוד): 8 מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת): 8 נחמן שי (המחנה הציוני): 9 עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): 10 הצעות לסדר-היום 10 ציון היום הבין-לאומי לזכויות אנשים עם מוגבלויות 10 היו"ר יולי יואל אדלשטיין: 10 קארין אלהרר (יש עתיד): 11 נורית קורן (הליכוד): 13 אילן גילאון (מרצ): 14 דב חנין (הרשימה המשותפת): 16 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 18 מירב בן ארי (כולנו): 20 איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): 21 שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן: 23 אלעזר שטרן (יש עתיד): 24 עודד פורר (ישראל ביתנו): 25 הצעת חוק לפינוי שדות מוקשים (תיקון – הוראת שעה), התשע"ט–2018 26 אבי דיכטר (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): 27 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 29 הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 63), התשע"ט–2018 30 ניסן סלומינסקי (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 30 יואב בן צור (ש"ס): 33 הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון מס' 4), התשע"ט–2018 33 מכלוף מיקי זוהר (יו"ר הוועדה המשותפת): 34 עודד פורר (ישראל ביתנו): 45 ענת ברקו (הליכוד): 45 דב חנין (הרשימה המשותפת): 47 עודד פורר (ישראל ביתנו): 51 ענת ברקו (הליכוד): 52 חוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים (מס' 16), התשע"ט–2018 52 יואב בן צור (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה): 52 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 56 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 56 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 212), התשע"ט–2018 56 שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן: 56 נחמן שי (המחנה הציוני): 58 הצעת חוק הבטחת הכנסה (הוראת שעה ותיקוני חקיקה) (תיקון מס' 2) (הארכת תוקף), התשע"ט–2018 61 שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן: 62 מירב בן ארי (כולנו): 66 הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 137) (תקיפת צוות רפואי), התשע"ט–2018 67 איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): 68 מירב בן ארי (כולנו): 69 איציק שמולי (המחנה הציוני): 71 נחמן שי (המחנה הציוני): 72 עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): 73 הצעת חוק הבטחת הכנסה (הוראת שעה ותיקוני חקיקה) (תיקון), התשע"ט–2018 75 מירב בן ארי (כולנו): 76 דב חנין (הרשימה המשותפת): 76 איציק שמולי (המחנה הציוני): 76 איתן ברושי (המחנה הציוני): 77 לאה פדידה (המחנה הציוני): 78 הצעת חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (תיקון מס' 12) (מתן שירותי כוח אדם של עגורנאים), התשע"ט–2018 82 איל בן ראובן (המחנה הציוני): 82 עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): 85 דב חנין (הרשימה המשותפת): 86 לאה פדידה (המחנה הציוני): 87 רועי פולקמן (כולנו): 89 משה מזרחי (המחנה הציוני): 92 אורי מקלב (יהדות התורה): 94 הצעת חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון מס' 25 והוראת שעה) (עידוד תחרות בשוק האשראי), התשע"ט–2018 97 רועי פולקמן (כולנו): 97 איציק שמולי (המחנה הציוני): 102 הצעת חוק כרטיסי חיוב (תיקון מס' 7) (הפסקת חיוב וסליקה בשל עסקאות עם ספק מפר), התשע"ט–2018 105 איציק שמולי (המחנה הציוני): 106 נחמן שי (המחנה הציוני): 109 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברי הכנסת, היום י"ז בטבת התשע"ט, 25 בדצמבר 2018. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. הודעה למזכירת הכנסת. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק לפינוי שדות מוקשים (תיקון – הוראת שעה), התשע"ט–2018, שהחזירה ועדת החוץ והביטחון. לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים, התשע"ט–2018. החלטת ועדת האתיקה בקובלנות של חבר הכנסת אורן חזן נגד חבר הכנסת חיליק בר. החלטת ועדת הכלכלה בדבר פיצול הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 125), התשע"ט–2018. הסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה של ליטא בדבר שיתוף פעולה בנושא ביטחון הציבור ומאבק בפשיעה. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה למזכירת הכנסת. << נושא >> נאומים בני דקה << נושא >> << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו נתחיל, כרגיל, עם נאומים בני דקה, למרות שאני לא רואה מועמדים רבים לנאומים בני דקה. לאחר מכן נעבור לציון היום הבין-לאומי לזכויות אנשים עם מוגבלות, במסגרת הצעות לסדר-היום של הכנסת. על מנת להירשם לנאומים אני מפעיל את ההצבעה. בבקשה, חברי הכנסת יכולים להירשם. << קריאה >> נורית קורן (הליכוד): << קריאה >> נאומים בני דקה? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> נאומים בני דקה, אכן. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תן לה ראשונה, היא הרימה את היד. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> עמדתי והרמתי יד כמו ילדה קטנה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בכנסת הבאה תהיי בראשות ועדת הספורט. חברי הכנסת, אם כן, אנחנו נתחיל בנאומים בני דקה. חברת הכנסת נורית קורן תפתח, בבקשה. אחריה – חבר הכנסת אחמד טיבי. << דובר >> נורית קורן (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום אנחנו מציינים בכנסת את היום הבין-לאומי לאנשים עם מוגבלות, ואני רוצה לברך את כל הפעילים החברתיים שפועלים למען אנשים עם מוגבלות. אני רוצה להודות לכם שבאתם היום – הינה, כולכם יושבים פה ביציע – שבאתם היום והעליתם בפני כל חברי הכנסת ובפני הוועדות נושאים חשובים ביותר. אתם מאירים את עינינו. אתם עוזרים לנו, חברי הכנסת, לסייע לכם ולטפל בבעיות של אנשים עם מוגבלות, ועל כן אני מודה לכם. אני מאמינה שאנחנו נצליח לעשות עולם טוב יותר ושוויוני יותר, ולא נצטרך יותר לציין יום לאנשים עם מוגבלות. תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חברת הכנסת נורית קורן. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה, אדוני. אחריו – חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, היום ציינו את היום לאנשים עם מוגבלויות. הם היו כאן בכנסת, הם נמצאים כאן ביציע. כל חברי הכנסת תומכים בדרישות שלהם. היום הדרישה שהופנתה אלינו היא דיור בקהילה, הזכות לדיור בקהילה לאנשים עם מוגבלויות. יש להקצות יותר משאבים, יותר הנגשה (חוזר על המונח בערבית) לאנשים עם מוגבלויות (חוזר על המונח בערבית.) יש כמה עמותות שעושות עבודה נהדרת בחברה הערבית; אנחנו בקשר רציף איתן – גם בגליל, גם במשולש, גם בנגב, בערים מעורבות. זה מחייב את כולנו. אני מאחל להן הצלחה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת טיבי. בבקשה, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. בבקשה, גברתי, ואחריה – חברת הכנסת ענת ברקו. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, גם אני מצטרפת לברכות ליום המיוחד לאנשים עם מוגבלויות. אני בטוחה שבמקום יום מיוחד, או ליד היום המיוחד, היינו מרוצים יותר אם היינו – הכנסת הזאת, הקדנציה הזאת – באמת מאשרים להם את מה שמגיע להם בזכויות, מבחינת הקצבה ומבחינת העלאת התמיכה הכלכלית באנשים עם מוגבלויות. אבל אני רוצה גם להאיר קצת את המצב שהצלחתי להכיר מקרוב כאשר התחלנו לדבר על אנשים עם מוגבלויות באוכלוסייה הערבית, ובמיוחד נשים עם מוגבלויות באוכלוסייה הערבית. אני חושבת שיש לנו שוב מצב כפול של הדרה – גם הדרה ממסדית כלפיהם כחלק מהאוכלוסייה, אבל גם כחלק מהאוכלוסייה הערבית; אני מצטערת להגיד שאולי אפילו משולשת, עם דעות קדומות, במיוחד כלפי נשים. ההרגשה היא שיש לפעמים איזשהו קושי להכיר בזה, להוציא את זה לאור ולטפל במוגבלות הקיימת. אני מאוד מקווה שנצליח, באמצעות הדיון שהתקיים היום, להאיר את עיני הציבור לצרכים המיוחדים, אבל גם ליכולות המיוחדות שיש לאנשים עם מוגבלויות. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. חברת הכנסת ענת ברקו, בבקשה, גברתי. אחריה – חבר הכנסת מסעוד גנאים. << דובר >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לדבר על נכי צה"ל ונפגעי פעולות איבה, באמת, לרגל היום הכל-כך חשוב שציינו כאן בכנסת לאנשים עם מוגבלויות. ההתייחסות לנכי צה"ל ונפגעי פעולות איבה חייבת להיות התייחסות פרטנית, אבל מצד שני, גם כקבוצה שאנחנו מחויבים לתת לה את הטיפול הרפואי הטוב ביותר המצוי, ולהשוות אותם לאוכלוסיות אחרות מבחינת ביטול מבחני ההכנסה, ולהתייחס לאלו שסובלים מהלם קרב, מה שנקרא, מתגובות פוסט-טראומטיות. זה הזמן גם לציין שכשאנחנו מדברים על אנשים עם מוגבלויות, התחום של מוגבלות נפשית או מחלת נפש לא מוכר מספיק כמוגבלות, ובטח כשאנחנו מתייחסים לאנשים שהם נפגעי הלם קרב, כשיש פגיעה נפשית קשה ולפעמים הרס של חיי משפחה, וכל המשפחה נוטלת חלק, ולפעמים לא כל כך מבינה את הפגיעה השקופה הזאת. צריך לתת להם יחס מיוחד. לצערי הרב, רצינו, אדוני היושב-ראש, לציין את היום הזה כאן, בכנסת, ובגלל הנסיבות המיוחדות של פיזור הכנסת הוא לא יתקיים. היה לנו יום מיוחד לקבוצה הזאת בשנה שעברה בראשות ראש הממשלה ובראשותך, וכיבדו אותנו גם מזכירת הכנסת והרבה מאוד אישים חשובים. אני מקווה שבאמת אנחנו נמשיך וניתן את הטיפול הטוב ביותר לנכי צה"ל ונפגעי פעולות איבה. אני, לפחות, מבחינת החקיקה שלי, עושה את זה ועשיתי את זה לאורך כל הדרך. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חברת הכנסת ענת ברקו. חבר הכנסת מסעוד גנאים, בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת נחמן שי. << דובר >> מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום נכנס לכלא שייח' סיאח א-טורי, אבו עזיז, מהכפר אל-עראקיב בנגב, אחרי שנגזר עליו עונש מאסר של כתשעה חודשים, ואשמתו היא הסגת גבול. אבל מאחר שהוא לא הסיג שום גבול, כי הוא על אדמתו ואדמת אבותיו, ויש לו את כל הזכות להיות שם ולהיאחז בזכותו על האדמה הזאת, אז הוא נכנס, כי יש לו מאבק צודק כדי שלא יפקיעו את האדמה שלו. הכפר אל-עראקיב כבר נהרס 137 פעמים. אבו עזיז, שייח' סיאח א-טורי, אמר: המאסר לא ירתיע אותי. ולסיאח א-טורי אני אומר: (אמר בערבית: הלילה – אחת דינו: לחלוף, והשלשלאות – אחת דינם: להישבר.) תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת מסעוד גנאים. חבר הכנסת נחמן שי, בבקשה, אדוני. אחריו – חברת הכנסת קארין אלהרר. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> אני לא. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> לא מעוניינת? אוקיי. אז אחרי נחמן שי – חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא. << דובר >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. מי שרוצה ללמוד שיש חיים מחוץ לכנסת הזאת יכול היה היום לראות מאות אנשים עם מוגבלויות שהתרוצצו פה בכנסת, חלק ברגליהם, חלק בעגלות, עיניהם בורקות מהתרגשות שהם באים לכנסת ושהם שותפים ליום מאוד מיוחד. העיתוי – זה כבר לא היה בידיהם – לא הכי מוצלח, אבל אני חושב שעצם העובדה שהכנסת פתחה את שעריה ואירחה אותם, וכמובן האירוע שהיה באודיטוריום, הכול באירוחם של חבריי היקרים, ואילן ונורית, היה מאוד מאוד חשוב. יש בישראל מיליון ו-600,000 אנשים עם מוגבלויות. זה ציבור עצום. יש מוגבלויות קלות, יש מורכבות, יש כאלה ואחרות. זה ציבור עצום. הציבור הזה רשאי לקבל שוויון, יחס שווה, זכויות מלאות. העברנו בכנסת הזאת את החוק ואת כל הנושא המורכב של נכים. אני חושב שזה היה צעד חשוב. אם הכנסת הזאת תיזכר – אני לא יודע איך; אתה דיברת אתמול על ההתנהגות של חברי הכנסת, אבל אני חושב שכמה מהחקיקות שהעברנו, גם הן תיזכרנה. אחת מהן זו המהפכה שנוגעת לנכים. אני חושב שזה ייכנס להיסטוריה. ויבואו עוד קבוצות אחריהן, ובצדק יילחמו על המקום שלהן, ויעשו את זה דרך הכנסת, שהיא המקום להניע דברים במדינת ישראל. ולכן, אני מקווה שנוכל באמת למנף את היום הזה, את התנועה הזאת ואת המגמה הזאת ולסייע למיליון ו-600,000 אזרחים במדינת ישראל. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת נחמן שי. למען הסר ספק, דיברתי גם על כמה חוקים חשובים ביותר שעברו בכנסת הזאת. אני מסכים איתך לגמרי. חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא, בבקשה, אדוני. << דובר >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר >> בסם אללה א-רחמאן א-רחים. כבוד היושב-ראש, היום בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות היה דיון שבו משרד הבריאות הציג את הפעולות שלו ואת העבודות שלו באזור הנגב, באזור הדרום. העליתי שאלה בנושא של מיון קדמי, שהמימון של מיון קדמי הוא שליש הרשות המקומית, שליש משרד הבריאות ושליש קופות החולים. היות שיש לנו יישובים של הערבים, של הבדואים, שנמצאים בדרום, שהם עניים, שהם במצב סוציו-אקונומי 2, שהם העניים ביותר היום, המצ'ינג הזה – צריך לבטל אותו. ואני יודע, כבוד היושב-ראש, אני מעלה כמה וכמה פעמים, בכל מיני נושאים, שאם כבר יש מצ'ינג, המצ'ינג צריך להיות מדורג, ואי-אפשר להטיל על עניים, כי את העני אתה מעניש פעמיים. אני אומר, יש אנשים בנגב שהם ביישובים לא מוכרים, אבל היישוב לא מוכר וגם הבן אדם לא מוכר? זה כבר יותר מדי. הם צריכים לקבל – אלה שנמצאים ביישובים לא מוכרים, וגם ביישובים מוכרים עניים – הם צריכים לקבל את השוויון בבריאות. לכן צריך להקים להם, אם הם עומדים בתנאים של מרחק הנסיעה – להקים להם, ושהמדינה תשלם גם לעניים האלה, שיוכלו לקבל את הבריאות. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא. עד כאן נאומים בני דקה להיום. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> ציון היום הבין-לאומי לזכויות אנשים עם מוגבלויות << הלסי >> << דובר >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << דובר >> אנחנו נעבור, כפי שאמרנו, לציון יום מיוחד. חברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את הישיבה לציון היום הבין-לאומי לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות– הצעות לסדר-היום מס' 11657, 11661, 11692, 11735, 11750, 11754 ו-11755. אני שמח שאנחנו מספיקים להעלות אותו פעם נוספת על סדר-יומה של הכנסת העשרים, כי ביום הזה אנחנו שבים ומבהירים מה באמת חשוב: לא כיסא הגלגלים, לא מקל ההליכה ולא מכשיר השמיעה – האדם חשוב בעינינו. זה נכון שבכנסת אנחנו רגילים להתווכח ולהתפלמס, אבל על הנושא הזה יש הסכמה, כפי שכבר אמרו חבריי פה, מקיר לקיר. כולנו מאמינים שכל אדם הוא עולם ומלואו – כל אדם, גם אם הוא מתמודד עם מוגבלות הניכרת לעין וגם אם המוגבלות שלו נסתרת. אחד המפעלים החשובים ביותר של הכנסת הנוכחית היה הפיכת האמירות האלה למעשים. הצבנו לעצמנו יעד שכל איש ואישה במדינת ישראל יוכלו להרגיש כאן בית ולהשמיע כאן את קולם. לשם כך הוספנו בכנסת עמדת נגישות חדשנית, בנינו רמפות ומעלונים, חניות מותאמות ושלטים מאירי עיניים. הקפדנו על פרטי-הפרטים: במעליות, ליד מספרי הקומות הרגילים, יש כיום גם ספרות בכתב ברייל. אפילו אתר האינטרנט של הכנסת הותאם לנושא. כל החידושים האלה חשובים מאוד. להרבה מאזרחי המדינה, הם אלו שהופכים את הביקור כאן לנעים ומוצלח, כזה שמשכיח מעט את המוגבלות. אבל הם לבדם לא מספיקים. אחד הפסוקים היפים בספר תהילים אומר: "אשרי אדם עוז לו בך, מְסִלּוֹת בלבבם". מסילות שמסייעות לנגישות הן דבר חשוב, אבל המסילות החשובות יותר הן אלו שנבנות בתוך ליבנו פנימה. על הצלחתה האמיתית של מהפכת הנגישות נוכל להכריז לא כאשר רמפות יכניסו אנשים עם מוגבלויות לכל מקום בכנסת, אלא כשנבנה מסילות שיכניסו אותם ללב של כולנו. זה יהיה היום שהשוויון לא יזדקק לציון יום מיוחד בכנסת, כפי שאמרה חברת הכנסת קורן, כי הוא יהיה פשוט המובן מאליו. התהליך הזה בעיצומו, ואין מתאים מכך שדווקא כאן, בבית העם, מונף הדגל שמסמן את הדרך. אני מקווה שרבים יבואו בעקבותינו. תודה ודאי לטל, שמתרגם אותנו לשפת הסימנים, ותודה גם לכל האורחים שלנו כאן ביציע. אנחנו נתחיל עם הצעות לסדר-היום. ראשונת המציעים היא חברת הכנסת קארין אלהרר. אני, ודאי, באותה הזדמנות מודה לה ולכל שאר היוזמים של היום על היוזמה. בבקשה, גברתי, עד חמש דקות לרשותך. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה – אדוני, הייתי שקועה בדברים שלך ולא התכוננתי לעלייה לדוכן. אני שמחה, גאה, לפתוח את היום המיוחד הזה, ההצעה לסדר-היום הזאת לציון היום המיוחד לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. אני גאה, אבל אני לא מאוד מאושרת. השנה היא 2018, ואנחנו מציינים 20 שנים לחקיקת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. כאן, לפני 20 שנה, סומנה הדרך, ניתנה האות, ואמרנו ששוויון הוא לא רק במילים, הוא גם בחקיקה, בהצהרת כוונות, ובהמשך – גם במעשים. וצריך להודות על הטוב שכן קרה – היו הישגים, הפכנו את השיח משיח של חסדים לשיח של זכויות, מתרבות של "נעשה להם טובה" לתרבות של "מגיע להם כי הם בדיוק כמו כל היתר". הרבה דברים קרו, הרבה דברים טובים קרו, אבל – וזה אבל גדול – יש עוד כל כך הרבה מה לעשות. הבוקר ניהלנו בוועדות השונות דיונים בנושאים שהם החיים של אנשים עם מוגבלות. בוועדה לביקורת המדינה עסקנו בהפרת זכויות במסגרת מוסדית. אנחנו למדנו שיש עדיין פער מאוד מאוד גדול בין החוק שקובע את הזכות של אדם לבחירה חופשית באשר לאופן שבו הוא יחיה את חייו לבין העובדה שאנשים עדיין לא יכולים להחליט בעצמם איפה הם יגורו, וכפועל יוצא, הם לא תמיד יכולים להחליט בעצמם באיזו שעה יכבו להם את האור, אם הם כן יראו טלוויזיה או לא יראו טלוויזיה – החלטות קטנות, פשוטות, טריוויאליות, שלכל אחד ואחת מאיתנו יש הזכאות להחליט אותן. ישראל כן התחילה בשינוי הדיסקט הזה, של קבלת החלטות של האדם בעצמו, אבל לא מיישמת את זה עד הסוף. אני לא צריכה לספר שחלוקת התקציבים בכל מה שקשור לדיור בקהילה עדיין לא מיטבית: אנחנו רואים ש-88% מהתקציב המיועד לפתרונות דיור לאנשים עם מוגבלות של משרד הרווחה מוקצים לדיור מוסדי, ורק 12% לדיור בקהילה בסיוע אישי. הסכום המקסימלי שיכול אדם לקבל בעבור שכר דירה במסגרת קצבת נכות שלו הוא 770 שקלים. זה לא מספיק. וזה נכון, יש הרבה מאוד צרכים, והתקציב הוא בסופו של דבר מוגבל, אבל עדיין, עדיין יש לאן לשאוף ולאן להתקדם. בוועדת החינוך של הכנסת דנו בצורך של אנשים עם מוגבלות לצרוך תרבות, דבר שנשמע לכל אחד ואחת מאיתנו נורא נורא בסיסי – ללכת לקולנוע, להצגה – אבל למדנו שהרבה פעמים זה דבר שהוא ממש לא של מה בכך: להשיג את המקום הנגיש, לא לחוות טראומה של ממש כשאדם עם מוגבלות קוגניטיבית או לקות על רצף האוטיזם עושה קולות, כן, כי זה חלק מהמוגבלות שלו, ולא להיתקל בסטיגמטיות, לא להיתקל בהערות ביניים קשות שמפריעות למהלך החיים התקין. דיברנו על חניות לנכים, כי בסוף צריך לדעת להסתובב ממקום למקום. דיברנו על הכשרות המשפטית והאפוטרופסות בוועדת החוקה, כי אדם זכאי להחליט החלטות שנוגעות לחייו. גם אם קשה לו, צריך לעזור לו לקבל את ההחלטה הטובה ביותר. אז תראו, ברמת החקיקה התקדמנו, ובאמת ראוי לברך על כך שהבית הזה, שהוא הבית של העם, מצא לנכון וקידם את הנושא. אבל לבית הזה יש עוד תפקיד חשוב – הבית הזה הוא גם מפקח על עבודת הממשלה, וראוי לנו, חברי הכנסת, שנשכיל להמשיך ולפקח, ולפקח טוב יותר, על עבודת הממשלה, כדי שהחיים של האנשים יהיו טובים יותר הלכה למעשה, ולא רק בחקיקה. אני מחוזקת מזה – אני מסיימת, אדוני – אני מחוזקת מזה שאני רואה את האנשים שיושבים כאן, אנשים עם מוגבלות בעצמם, אנשים שמגיעים מעמותות, שהם הקול שמוביל את המחנה, והם גורמים לנו חברי הכנסת לעשות את הדבר הנכון ביותר עבורם, עבור החיים שלהם. אז אני רוצה להודות לכל מי שהם שותפים לדרך כדי לשנות גם את חייהם של אנשים עם מוגבלויות, אבל במיוחד את החברה הישראלית לטובה, ולגרום לכולנו להבין שהשינוי הזה הוא לא רק לטובת האדם עצמו – הוא לטובת כולנו, ושביחד, רק ביחד, נצליח לעשות את השינוי הגדול הזה. תודה לשותפים שלי, לאילן ולנורית, על היום המיוחד הזה, ותודה ליועצות שלי, שסייעו ביום הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לחברת הכנסת קארין אלהרר. אני מתכבד להזמין את חברת הכנסת נורית קורן. אחריה – חבר הכנסת אילן גילאון. עד חמש דקות לרשות גברתי. << דובר >> נורית קורן (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני היושב-ראש, אני רוצה להודות לך על כך שבארבע השנים האחרונות שאני חברת כנסת פה ראיתי איך הנגשת את הכנסת, איך הפכת את הכנסת למקום שמעסיק אנשים עם מוגבלות ופתחת את כל הדרכים לכנסת בצורה שכל אחד ואחד עם מוגבלות, ולא משנה איזו מוגבלות, יכול לבוא בשערי הכנסת, ועל כך תודה רבה לך, אדוני. אני רוצה להודות לחבריי אילן גילאון וקארין אלהרר, שביחד אנחנו חולקים את ראשות השדולה, ולבוא ולומר כאן שהינה, יש כאן שדולה שפועלת, ולא שדולה רק להאדרת חברי הכנסת. נכון שאנחנו אומרים שאדם עם מוגבלות אינו חצי בן אדם אלא אדם שלם ומושלם בדיוק כפי שהוא, כפי שכולנו בני אדם. היום אנחנו מציינים את היום הבין-לאומי לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, וכיו"ר השדולה למען אנשים עם מוגבלות אני גאה שהובלתי מהלכי חקיקה בנושא העסקת אנשים עם מוגבלות. אני יכולה לומר שאומנם המודעות גוברת, ואפילו קיימת עלייה מתמדת בשיעורי התעסוקה של אנשים עם מוגבלות, אך יחד עם זאת קיים פער משמעותי בין אנשים עם מוגבלות לאנשים ללא מוגבלות, ו-41% מהאנשים עם מוגבלות מרוויחים פחות משכר המינימום. קשה להאמין, אבל היום בישראל של 2018, ואו-טו-טו 2019, הרוב המוחלט של אנשים עם מוגבלות נתקלים באופן תדיר בשרשרת של תסכולים כאשר הם מנסים לפלס את דרכם בשוק העבודה, החל בתירוצים שהם שומעים ממעסיקים המסרבים לקבל אותם לעבודה, דרך התגברות החשש לצאת לעבוד שמא תימנע מהם הקצבה, וכלה בשכר הנמוך שהם מרוויחים ובתחושה העמוקה של בדידות ועוני עבור מי שלא יצא לשוק העבודה. בכנסת הזאת טיפלנו מעט בנושא הקצבאות ובחוק לרון על מנת לעודד אנשים לצאת לעבודה בלי לבטל את קצבת הנכות. אני גאה שגם יכולתי להשפיע ולסייע, להשפיע על השר, שר השיכון גלנט, ולהביא למודעות שצריך לרכוש דירות לאנשים עם מוגבלות, ואכן, משרד השיכון רכש 100 דירות לאנשים עם מוגבלות. אומנם זה מעט, אבל זו רק ההתחלה. אחת הסיבות שנכנסתי לפעילות פוליטית וציבורית היא שתמיד האמנתי שהתענוג הגדול בחיים הוא לבצע מה שאחרים אומרים שאינך יכול. הרצון לעזור ולתת מעצמך בשביל האחר למרות הקשיים מיטיבה לתאר באופן הכי ברור את המסר שלי לאנשים עם מוגבלות הסובלים מאפליה תעסוקתית, חוסר סובלנות של החברה ומציאות כלכלית מורכבת. המסר שאני רוצה שכולנו ניקח מכאן הוא שמוגבלות היא הזדמנות – מוגבלות היא הזדמנות למעסיקים ולמועסקים, לכלכלת המדינה ולחוסנה החברתי ולצמיחה הכלכלית שלנו. מוגבלות היא גם הזדמנות בשל החדשנות הטכנולוגית, המביאה עימה מגוון רחב של הזדמנויות לשילוב אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה. זאת הסיבה שארגונים עסקיים חייבים לעשות קפיצת מדרגה בנושא ולהבין שניתן לשדך בין תעסוקת אנשים עם מוגבלות לתועלת עסקית וחברתית. אין שום סיבה להדיר אותם. הם מבורכים ברצון עז לעבוד, ויש להם כישרונות ויכולות כמו לכולנו ואף יותר. נוסף על כך חשוב שכל משרדי הממשלה, לצד המגזר הפרטי והשלישי, יירתמו לפעולה משולבת ונחרצת לפתיחת הדלת לתעסוקה שוויונית, וכמובן – גם לשכר הולם שיאפשר חיים בכבוד ושיפור איכות החיים של אנשים עם מוגבלות בכל תחומי החיים האזרחיים. הממשלה חייבת להפוך את שילובם של אנשים עם מוגבלות בשוק התעסוקה לנורמה מחייבת, באמצעות הרתעה ואכיפה של החקיקה הקיימת ועידוד המגזר העסקי באמצעות תמריצים והטבות, וכמובן – חינוך ויצירת מודעות לנושא כבר מגיל הגן ובית הספר. והדבר החשוב – שלא יהיו הורים שיאמרו שהם לא מוכנים שהילדים שלהם ילמדו עם ילד עם מוגבלות. לסיום, חשוב לי לומר שאדם עם מוגבלות אינו נטל על החברה אלא נכס משמעותי וחשוב, ואני מודה לכל האנשים עם מוגבלות שמלמדים אותנו להיות חברה שוויונית וערכית יותר. תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לחברת הכנסת נורית קורן. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת אילן גילאון. בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי. << דובר >> אילן גילאון (מרצ): << דובר >> אדוני היושב-ראש, הכנסת ריקה קצת. קרה משהו שלא סיפרו לנו? שלום לכולם. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אנשים פשוט החליטו שלא לכל דבר צריך חקיקה. אפשר להתפזר גם בלי חוקים. << דובר_המשך >> אילן גילאון (מרצ): << דובר_המשך >> לא, לא, דווקא היום היה יום חשוב, ואפשר לרוות ממנו הרבה מאוד נחת. אתה רואה. אתה יודע, אדוני, אני לא אוהב – קודם כול, תודה לחברותיי הטובות קארין אלהרר ונורית קורן, שאנחנו ביחד מנסים לקיים לא רק את היום הזה אלא שגרה יומיומית של כל יום בשנה. מכיוון שהיום זה היום הבין-לאומי לאנשים עם מוגבלויות, מכיוון שאני הגעתי למסקנה שאין דבר כזה אנשים בלי מוגבלויות – כל בני האדם הם או עם מוגבלויות, או נשאי מוגבלויות, או עם מוגבלויות לפרקים, או יש בסביבתם אנשים מוגבלים, או רוצים להזדקן ולהיות מוגבלים – הייתי קורא ליום הזה "יום האנשים הבין-לאומי". מכאן בעצם מתחיל כל העניין, שהוא האנושי. אתה יודע, לא תמיד נוח לי, אני לא שייך למחנה שאומרים "הייתי, בניתי, עשיתי", אבל אני חייב לספר לך סיפור שמרגש אותי דווקא ביום הזה, 20 שנה אחרי. אני זוכר – זה היה לפני 19 שנה בדיוק, זה חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, 1999. אני ותנועת בזכות הנחנו את החוק הזה על השולחן. החוק הזה, אדוני, היה הסילבוס, האנציקלופדיה של כל המוגבלויות בכל תחומי החיים – בתחום הפיזי, בתחום הקוגניטיבי ובתחום הנפשי. אגב, חצר מאוד אחורית, התחום הנפשי, דווקא מכיוון שכולם מפחדים שכולנו בעצם בסופו של דבר על הספקטרום, כפי שכאן נאמר. וכל כך לא ידעתי לחוקק באותה תקופה, כי הייתי חבר כנסת כל כך חדש, שבכלל הבנתי שכדי להניח חוק אני צריך לפחות 61 חברי כנסת – ככה זה היה. וטרחתי, ואספתי, וחתמו לי, והנחנו. לא הצלחתי להגיע להביא את החוק לפרקו, אבל הצלחתי להביא אותו לקריאה ראשונה – מה שהנכדים שלי אומרים: בישלנו גול. אני אומר: הבקעתם? הוא אומר לי: לא, אבל בישלנו גול. ובישלנו גול, וב-2005 חבר הכנסת שאול יהלום – שאני מוקיר לו חסד וטובה על העניין הזה – הצליח להעביר את החוק הזה, ומאז נפתחה איזו תקופה חדשה בשינוי הדיסקט, בשינוי היכולת לראות את הוורסטיליות שבמוגבלות, בשינוי היכולת להבין שלהיות אדם מוגבל זה איננו סטטוס נרכש. אנחנו לא לומדים להיות מוגבלים, לא באוניברסיטה ולא בישיבה ולא בשום מקום אחר. סתם, פשוט, בן אדם מן היישוב, יכול להיות שלא קיבל מספיק חמצן בלידתו, או לא עבר נכון את הכביש, או לא קיבל – כמוני – את החיסון בזמן, והינה, הוא נמצא בדיוק בצד השני. ולכן, אדוני, אני רוצה לתקן – אף אחד פה לא נוקט חמלה כלפי אף אחד. אני בכלל מציע להוציא את המילה חמלה; מדובר כאן באיזשהו ביטוח שהוא ביטוח הדדי. אני אומר: אל תבוא בחמלה ואל תבוא בדעות קדומות, היות שכל בני האדם רוצים להיות מוגבלים בסופו של דבר, כי כאשר אנחנו מזדקנים, אנחנו הולכים והופכים למוגבלים. בואו נשנה את הדיסקט בראש הזה. הייתי שנים סוציאליסט. אני לא מכריז משהו מזעזע, אבל אני רק אומר שאני עכשיו סופר-סוציאליסט – אני נגישיסט. נגישיסט – הווי אומר אינני מתקן בני אדם. אני מתקן כך את סביבתם, כדי שכל אחד יוכל להגיע למטרה שלו, למחוז החפץ שלו, מכובד ובעצמאות. זה התפקיד הראשון של חברה. הטכנולוגיה והמשאבים מאפשרים את הדברים האלה היום. וכפי שאדוני פתח את הנאום שלו, הבעיה היא לא המקל בכיסא הגלגלים – הבעיה היא במה שנקרא תפיסת עולם, התודעה. לפעמים אני מסתכל כיצד סבא וסבתא יורדים לאיטם על רמפה של כיסא גלגלים, ואני אומר לעצמי: אבל זו לא ההתוויה הנכונה. הרמפה נועדה לכיסא גלגלים. ובכן, אדוני, גם לסבא ולסבתא הרבה הרבה יותר נוח לרדת מהרמפה הפחות-תלולה מאשר ממדרגה. אדוני יודע שמדרגה אחת עבור אנשים מסוימים שחיים איתנו בחברה יכולה להיות ההבדל בין עבדות לחירות. ולכן גמרנו אומר והחלטנו ללכת לשינוי תודעתי. מתרחשת כאן מהפכה שהיא מהפכה של אנשים שמבינים שהם תלויים זה בזה; שתמיד צריך לקבל את ההחלטות מתוך נקודת החולשה שלך ולא מנקודת החוזק שלך – חס וחלילה, אתה עלול לשכוח את המציאות האמיתית; ושחברה שמטפחת את הרעיון שכולנו אנשים מספיק חלשים כדי להרגיש את זולתנו, אבל מתחזקים כל הזמן כדי לשנות את המציאות שבה אדם לא נולד למאבק, אדם נולד להרבות שמחה ולהמית כאב. לא צריך להיאבק על כל דבר. סולידריות ויחס נכון וחלוקה נכונה ופחות חמדנות יאפשרו לכולם פשוט לחיות. ואני לא מדבר על חברה אוטופית. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני מודה לך באותה הזדמנות – תסלח שאני גונב עוד חצי דקה לציין את הכנסת בתור אות ומופת לעניין של איך משלבים אנשים, איך מנגישים את המקום. לדעתי זה בהחלט בית מדרש שיכול להתגאות בעצמו. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לחבר הכנסת אילן גילאון. חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי – איננו. חבר הכנסת דב חנין, בבקשה, אדוני. << דובר >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה לך, אדוני היושב-ראש, גם על זכות הדיבור, גם על אישור היום הזה, היום הבין-לאומי לזכויות אנשים עם מוגבלויות, ובהמשך ישיר לדבריו של חבר הכנסת גילאון – גם על העבודה שאתה מוביל בכנסת ושאנחנו רואים אותה יום-יום, של שילוב אנשים עם קשיים, עם מוגבלויות ועם אתגרים בבניין הזה. זו הזדמנות גם להודות להם על העבודה שלהם, על התרומה שלהם. אנחנו אוהבים אתכם, מעריכים אתכם, ואנחנו מאוד מאוד שמחים שאתם איתנו. אדוני היושב-ראש, יש משהו סמלי בזה שלקראת סופה של הכנסת אנחנו חוזרים לעסוק בנושא שהוא נושא שהכנסת הותירה בו את חותמה. אני חושב שזה נושא שבו היה אחד המבחנים של הפרלמנטריזם הישראלי. כאשר עברה כאן הצעת החוק בקריאה טרומית של חבר הכנסת גילאון, היו שאמרו: מה קרה, עברה הצעת חוק בקריאה טרומית. אבל עברה הצעת חוק בקריאה טרומית, והיא עשתה מעשה ויצרה שינוי ויצרה התקדמות. ונכון, חבר הכנסת גילאון, גם אתה וגם אני רצינו יותר, אבל נעשה צעד אמיתי, משמעותי, קדימה בזכות הצעת חוק שעברה בקריאה טרומית. ואני אומר את זה לנו, עמיתיי חברי הכנסת – זו דוגמה איך אנחנו יכולים להשפיע גם בנושא לא פשוט, שיש לו משמעויות תקציביות גדולות מאוד, והוא לא נושא קל ערך. אדוני היושב-ראש, ישנם נושאים רבים שהכנסת מטפלת בהם בעניינים של בעלי מוגבלויות. חבר הכנסת גילאון עומד בראש ועדת משנה שעושה עבודת קודש בתחום ההנגשה יום-יום, במגוון מאוד גדול של נושאים. סוגיית ההנגשה היא סוגיה חשובה. סוגיית הכבוד והמעמד של אנשים עם מוגבלויות היא סוגיה קריטית. אנחנו, קבוצה של חברי הכנסת, בשבוע שעבר עשינו ביקור בחצרות אחוריות של מוסדות שבהם מחזיקים אנשים עם מוגבלויות, וראינו גם את הקשיים, את המורכבויות. ראינו גם אנשים שעושים עבודה מאוד מאוד מסורה ומקדישים הרבה מאמץ, אבל ראינו גם – בכאב – איך אנשים נמצאים במצב שבו נשללת מהם הזכות הבסיסית להחליט על החיים שלהם בדברים מאוד מאוד בסיסיים. כשאנחנו מדברים על אנשים עם מוגבלויות, אנחנו מדברים על זכויות, אנחנו לא מדברים על צדקה, לא על חמלה ולא על חסד. אנחנו מדברים על זכויות. הזכרתי כאן את המאבק להעלות את קצבת הנכות. צריך להמשיך את המאבק הזה, כי היעד שלנו הוא שקצבת הנכות תגיע לגובה שכר המינימום. אם אנחנו קבענו שסכום מסוים של כסף הוא המינימום שאפשר לחיות ממנו בכבוד לאדם העובד, אותו סכום לפחות צריך להיות לאותו אדם שסובל ממוגבלות ואיננו מסוגל לעבוד. לעיתים הצרכים, ההוצאות של אדם כזה הן יותר גבוהות מאשר של האדם העובד, ולכן מינימום הוא מינימום. גובה קצבת הנכות צריך להגיע לגובה שכר המינימום. בקצרה, עוד כמה בעיות שעומדות על סדר-יומנו: סוגיית הנכים הקשישים היא סוגיה שעדיין לא נפתרה. הנכים הקשישים נמצאים, למרבה הפרדוקס, מתחת לכלל הנכים, וזה מצב בלתי נסבל, מצב שצריך לתקן אותו ולשנות אותו. אנחנו צריכים להבטיח שגם קשיש בישראל יוכל לקבל קצבת נכות מלאה, ולא להעניש את מי שהוא גם קשיש וגם נכה בסנקציה שאומרת שהוא יקבל רק חלק ממה שמגיע לו. הזכרתי את סוגיית שילוב האנשים עם המוגבלויות בעבודה. אני קורא לכל מוסדות הציבור, וגם למערכת הפרטית, לקחת דוגמה מהכנסת ולשלב אנשים עם מוגבלויות בעבודה. זה תורם להם וזה תורם למקומות העבודה. אני חייב לומר כמה מילים, אדוני היושב-ראש, על נושא שנמצא בתחום אחריותי כיושב-ראש ועדת המשנה לתחבורה ציבורית. חלק גדול מהתחבורה הציבורית במדינת ישראל איננה נגישה לאנשים עם מוגבלויות. נתקלתי באישה נכה על כיסא גלגלים שמתגוררת סמוך לקריית שמונה. אין לה רכב פרטי. היא רוצה להגיע לכנסת. איך היא תגיע לכנסת? האם בכל פעם היא תצטרך לקחת מונית ספיישל? אין לה שום דרך לעלות לאוטובוסים שקיימים אצלנו. אדוני היושב-ראש, זה לא גלגל שצריך להמציא אותו. בעולם כבר מבינים שהצטיידות של תחבורה ציבורית צריכה מראש להביא בחשבון את העובדה שיש גם אנשים עם מוגבלויות, וזה נושא שחייב להיפתר. נקודה אחרונה, אדוני היושב-ראש: סוגיית העיוורים היא סוגיה שחייבת שינוי יסודי. אי-אפשר להמשיך במצב שבו האדם העיוור מקבל הרבה פחות סיוע בתחום הניידות מאשר מי שנמצא בכיסא גלגלים. בעיית הניידות של העיוורים לא יותר קלה, והגיע הזמן לייצר להם שוויון בתחום הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לחבר הכנסת דב חנין. חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי, בבקשה, אדוני, ואחריו – חברת הכנסת מירב בן ארי. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> תודה לך, אדוני היושב-ראש. כנסת ישראל מציינת את היום הבין-לאומי לאנשים עם מוגבלויות. אני חושב שבנושא הזה אנחנו נמצאים, בכל הנושא של החקיקה, ברוך השם, אנחנו מקדמים, במקום טוב. יש הרבה הרבה מה לשפר. כל החוק של הנגשת מבני ציבור, כמובן בתי כנסת, מקוואות, מתנ"סים – זה שהיום הרשויות לא מעניקות טופס 4 למבנה ציבור שאין לו הנגשה זה דבר שהוא מאוד מאוד מבורך. אבל אני חושב שכשאנחנו חופרים קצת בזכויות של אותם אנשים, בעיקר סביב הביטוח הלאומי, סביב ביטוחים כאלה או אחרים, אני חושב ששם נמצאות הלקונות הקשות ביותר. לפני כחצי שנה הגיע אליי יושב-ראש ארגון נכי הפוליו במדינת ישראל, והוא מספר לי סיפור שעל פניו נשמע שהוא מדמיין, סיפור שהוא לא נכון. הוא אומר: אתה הולך למשרד הבריאות כדי לקבל זכויות, לקבל כרטיס של נכה, ושולחים אותך לסדרה של בדיקות. כמובן, טוב שבודקים – לא רוצים שאנשים יתחזו. אדם עובר את הבדיקה – שהיא גם ארוכה ומסורבלת, ועד שקובעים זמן – אבל בסדר, עבר את הבדיקה בשעה טובה ונמצא זכאי. אחרי זה הוא הולך לביטוח הלאומי בשביל לקבל את הזכויות שמתאימות לו, והביטוח הלאומי אומר לו: לך תעבור את אותה סדרה שעברת במשרד הבריאות בחצי השנה האחרונה – לך תעשה את זה עוד פעם. אין שום סיכוי בעולם שהוא התרפא; אלה דברים שאנשים לא יכולים להתרפא מהם. הגשתי הצעת חוק שתכיר בכל הבדיקות שנעשו במשרד הבריאות גם בביטוח הלאומי. ברוך השם, לפני שבוע ועדת שרים אישרה את הצעת החוק, והיא הייתה אמורה להגיע מחר למליאה, ולצערי היא כנראה לא תגיע, כי לא נוכל להשלים את החקיקה בקדנציה הזאת. שהתחלתי להתייעץ עם אנשים נכים בנושא הזה, גיליתי שהכפילויות של הבדיקות – לדוגמה, אדם מחזיק כרטיס של נכה, וממשרד הרישוי שולחים אותו לבדיקות, אותן בדיקות בדיוק שהביטוח הלאומי שלח אותו אליהן. זאת אומרת, הכפילויות שיש הן סתם מסרבלות, וגם מיותרות. אני רוצה לשבח את כל מי שהגיש את ההצעה הזאת לציין את היום, אבל אני חושב שהתפקיד שלנו – כמובן של ממשלת ישראל – זה לפשט את הביורוקרטיה. לפשט אומר כמה שפחות לסרבל, כמה שפחות לשלוח את האנשים לכפילויות של ועדות, ובוודאי, אם נוכל להביא את ההקלה הזאת, ולו במעט, נוכל להביא לרווחתם. תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לחבר הכנסת מיכאל מלכיאלי. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה, גברתי. חברת הכנסת מירב בן ארי? בבקשה, גברתי. << קריאה >> מירב בן ארי (כולנו): << קריאה >> אבל איילת רשומה לפניי. << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> לא, כי אני ביקשתי והיושב-ראש נענה לבקשתי. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אחריה – חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין. << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> אני המקור לבלגן. << קריאה >> מירב בן ארי (כולנו): << קריאה >> זה מה שכתוב אצלנו. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בסדר גמור. חשבתי שזה מתואם בין שתיכן. << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> הרשיתי לעצמי, כי אנחנו חברות. לקחתי הימור. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בבקשה, גברתי. << דובר >> מירב בן ארי (כולנו): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, לרגל היום הבין-לאומי לזכויות אנשים עם מוגבלויות ביקשתי לדבר על מה שהיה היום בוועדת החינוך ומה ששמענו על התרבות. בתחילת דבריי אני רוצה להודות לחברי הכנסת היוזמים – לחברתי קארין אלהרר, לחבר הכנסת אילן גילאון, לחברת הכנסת נורית קורן – שגם היו לפחות בחלק מהדיון ושמעו והתרשמו מהמצב הקשה מאוד של התרבות. התחלנו את הדיון עם אימא שלקחה את הבן שלה מיכאל לקונצרט של הפילהרמונית. היא תיאמה את הביקור שלו בפילהרמונית, הודיעה מראש על הילד, שסובל מאוטיזם, אבל מאוד מאוד אוהב מוזיקה. למרות הנכונות של הפילהרמונית לקבל את הילד – והם קנו במיוחד כרטיסים במקום שהמצלתיים לא יפריעו לו, כי הוא סובל מהדברים האלה – ממש ב-30 השניות הראשונות, מההתרגשות, כשהוא עשה תנועות קיצוניות – רק תנועות, אפילו לא דיבר – הקהל האדיב ביקש מהם לצאת מהמופע. היו שם כמעט 1,000 איש. לא אאשים את כולם, כי חלק בטח לא שמעו, אבל כל מי שהיה שם לא עזר להם, ומיכאל ואימא שלו נאלצו ללכת הביתה בבושת פנים. היא אומרת שעד היום הוא לא התאושש מזה. זה היה מאוד מאוד עצוב, כי בסוף כל מה שהילד רצה זה לשמוע מוזיקה, הוא גם מאוד אוהב מוזיקה, והקהל, בחוסר סובלנות, פשוט גרם להם ללכת הביתה. אני רואה שיש כאן חבר'ה צעירים בקהל, וגם למי שמקשיב לנו: הרבה פעמים אנחנו לא מספיק סובלניים כחברה. אבל זה לא רק החברה. שמענו סיפורים כאילו שאנחנו מדינת עולם שלישי. שמעתי על נכה שנאלץ לקנות שלושה כרטיסים לקולנוע כי זה מה שהקולנוע הציב לו כתנאי כדי להיכנס. שמעתי על נכים שמגיעים לקולנוע ויושבים רק בשורה השנייה כי בכלל לא מונגש להם לעלות למעלה – הינה, את מהנהנת. שמענו על מוזיאון של יהדות איטליה, שהוא מוזיאון מקסים ויפה, אבל מנהל המוזיאון קיבל תביעה פלילית מהנציבות – שעושה את עבודתה, כי אי-אפשר להגיע אליו, אבל אין אף אחד במשרד התרבות שנותן לו גב; בעצם נותנים לאדם לנהל מוזיאון במיליון וחצי שקל ומצפים שהוא יהיה מונגש לראייה, לשמיעה, למעבר, ואנחנו אפילו לא נותנים את ההגנה המינימלית לבעל המוזיאון. אני רוצה להגיד עוד משהו שמאוד מאוד הפריע לי. יש הרבה דברים שאנחנו לא עושים טוב. אני קוראת מפה לשרת התרבות – גם קראתי לה בוועדה, וגם כתבנו מכתב מאוד מאוד חריף: אני חושבת שזה הרבה עניין של סדר עדיפויות. אני אומרת שבאיזשהו שלב פשוט התביישתי – התביישתי שזו המדינה שלי, של קולנוע, של תרבות, של נכים שמגיעים להופעה, ועומדים בשורה הראשונה, ואז כל מה שהם רואים זה את הגב. אני מחייכת לא כי זה מצחיק, חלילה; אני מחייכת כי זה מביך. איך אנחנו מגיעים למצב כזה? אתה נוסע למדינות בעולם, ואתה רואה מדינות הרבה יותר חלשות מאיתנו כלכלית שנכים יכולים ללכת בהן למופעי תרבות. אני קוראת מפה גם לשרת התרבות לבוא ולבחון מחדש את כל מה שקשור למוזיאונים, תיאטראות, ובטח ובטח בתי הקולנוע. ואני קוראת לנו, כחברה – בעיקר אחרי ששמענו את הסיפור המזעזע הזה על הילד, אבל על כל כך הרבה ילדים אחרים שסובלים מנכות: מגיע גם להם לצפות באירועי תרבות וליהנות, בדיוק כמו כל אדם אחר. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חברת הכנסת מירב בן ארי. חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין, בבקשה, גברתי. << דובר >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, יש משהו מרגש, אדוני היושב-ראש, בזה שכנראה אחד הנאומים האחרונים שאנחנו נישא, לפחות בכנסת העשרים, הוא נאום בנושא הזה, שהוא גם קרוב לליבך, והכנסת מצליחה לחולל בו כזה שינוי, שבעיניי הוא באמת מופת לעולם התעסוקה הישראלי. הבטחתי פה שאני אזכיר שמות של שלושה מהאנשים הכי אהובים עליי בבית הזה, אדוני היו"ר: זה אכרם, זה נדב וזו תמי, שעובדת בלשכת היו"ר – אנשים יוצאים מגדר הרגיל, שאני מוכרחה להגיד שגם אם יש לי יום לא טוב, אני רואה אותם ונהיה לי טוב מהמעורבת, מהשילוב, מהשותפות הזאת; מזה שאנחנו כאן ביחד. אני רוצה להודות לחברתי קארין אלהרר, האהובה והמדהימה, ותכף אני אקדיש לך כמה מילים מיוחדות, לחברי אילן גילאון, הידוע בשמו ובכינויו "חצי" – זה קצת אווירת סוף קורס, אז סליחה, כי אנחנו נזכרים בבדיחות לא מוצלחות שהיו בבית הזה – ולחברתי חברת הכנסת נורית קורן, על המעורבות ועל המחויבות שלה לנושא. והסיבה שאני אומרת שאני אקדיש כמה מילים לחברתי קארין אלהרר זה משום שבמקרה היום התאומים שלי הגיעו לכאן איתי; השר בנט, לשמחתי, במשרד החינוך, אז הוא לא יודע שהם לא הלכו לבית הספר היום. ומבחינתי זה פשוט היום הכי מדהים להביא אותם לכנסת, קארין, כי כשהם רואים אנשים כל-יכולים – צריך לשנות את השם של אנשים עם מוגבלויות. אנשים כל-יכולים. אני מסתכלת על האנשים שיושבים פה, חברינו היקרים, שהם תמיד מתארחים אצלנו – אני לא רואה את יואב קריים, אבל באמת אנשים מדהימים – אז צריך לשנות את שמכם ל"אנשים כל יכולים". לכנפיים של קרמבו לא קוראים סתם כנפיים של קרמבו, כי קרמבו זה הקינוח הכי טוב שיש, וכנפיים זה רק אנשים מיוחדים, שיכולים לעוף, אדוני היושב-ראש, מעל כל קשיי היום-יום. ואת, קארין, מבחינתי את לא מופת לאדם עם מוגבלות; את מופת לאדם. נקודה. ואני שואבת ממך כוח, והייתי לצידך כשהיית בהיריון בכנסת הנוכחית, והייתי לצידך בהרבה רגעים מעייפים וקשים, אדוני היושב-ראש. זה לא ראוי להערכה, אני מודה; זה ראוי להערצה. אבל עכשיו כאן התפקיד שלנו – התפקיד שלנו כמחוקקים, התפקיד שלנו כמעסיקים, התפקיד שלנו כבני אדם – לראות מעבר לכיסא הגלגלים; לראות – אתה הזכרת את זה, אדוני, מאוד יפה בנאום שלך – לראות מעבר למכשיר השמיעה, מעבר למקל או לכלב הנחייה. איך אנחנו רוצים שאנשים האלה יהיו שותפים אם אנחנו לא יודעים לתת להם את הכלים ואת הכוח? במובן הזה הם כן זקוקים לנו, אדוני היושב-ראש. הם כן זקוקים לזה שאנחנו ניתן להם את האמצעים, וזה בסדר. ואתה יודע למה זה בסדר, אדוני היושב-ראש? משום שאנחנו זקוקים להם במידה רבה יותר ממה שהם זקוקים לנו. חברה מכילה, חברה שיש בה inclusion, היא חברה מנצחת. החברה הזאת – וכרגע אני יכולה לדבר גם על חברה במונח במובן של society וגם חברה במובן של תאגיד – חברות שיודעות לשלב אנשים עם יכולות – כי אין דבר כזה בן אדם בלי יכולות; זה רק להתאים את היכולות למה שהוא מסוגל לעשות ורוצה לעשות. אגב, זה השלב הבא שאנחנו נעבור, קארין – שאנשים עם מוגבלויות לא יעשו את מה שאנחנו מלמדים או מורים או מדריכים אותם לעשות, אלא יוכלו לעשות את מה שהלב שלהם נוהה אחריו, כי אדם עם מוגבלות הוא לא אדם בלי רצונות. את דיברת כל כך יפה על האוטונומיה – שלא יחליטו בשביל אנשים מתי מכבים להם את האור. בשבוע שעבר הייתי בבית דפנה, ואני ראיתי שם את אחד האנשים – וזה בית לאנשים מאוד מבוגרים, אדוני היושב-ראש, אנשים בני 70, 70 פלוס – וזה לא מראה קל, אבל תראה בסוף שהוא יושב ועושה את מה שהוא רוצה, והוא מספר לי שהוא נורא אוהב לעשות את זה. מבחינתי זה ניצחון קטן. אבל הניצחון הגדול – אתם יודעים מתי הוא בא? לפני שלוש שנים, אדוני היושב-ראש, הוציאה חברת פליימוביל דמות של אדם על כיסא גלגלים, ואני אז אמרתי: זהו צעד קטן לפליימוביל וצעד ענק לאנושות, כי מהרגע שאנחנו, מבחינתנו, האנשים שבמקרה – סליחה, אני אומרת באמת במקרה – יושבים על כיסא גלגלים יהיו חלק ממה שאנחנו מגדלים את ילדינו לעשות, הם יהיו חלק מהעולם שלנו, מהיקום שלנו, חלק בלתי נפרד ומובן מאליו, לא נצטרך אז שום דבר יותר, ואנחנו נהיה חברה מנצחת וחזקה. אני רוצה מכאן לומר תודה לבן אדם שמאוד השפיע על האופן שבו אני זכיתי ללמוד מה הם אנשים עם מוגבלויות ולהבין עד כמה המוגבלויות שלנו פשוט בלתי נראות. קוראים לו איקי בר-חיים, אדוני היושב-ראש. יש לו בית מדהים שנקרא אלין בית נועם בקריית אונו. יש שם למעלה מ-100 חניכים. עכשיו, בעזרתה – צריך להגיד האדירה – של השרה גילה גמליאל, אלין בית נועם יקים בית נוסף באילנות קדימה. ושם, מה שמדהים זה שפשוט האנשים – הם שונים, אבל גם אני בן אדם שונה מהאנשים שמסתובבים שם; כל אחד מאיתנו שונה – הם כל כך כל כך שווים. הם שווים גם ב-value וגם ב-equality, וזה הכוח שלנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין. ישיב, בשם הממשלה, שר הכלכלה חבר הכנסת אלי כהן. בבקשה, אדוני. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, במדינת ישראל, על פי הנתונים, חיים כיום כ-1.5 מיליון אנשים עם מוגבלות, וכ-800,000 מהם נמצאים בגיל העבודה. קיימים פערים לא מעטים בין אנשים עם מוגבלות לאנשים ללא מוגבלות, ובפרט בתחומי התעסוקה וההשכלה. בשנים האחרונות קיימת מגמה מתמדת של עלייה בשיעור התעסוקה של אנשים עם מוגבלות. אני רוצה לציין שיצא שדווקא היום עולה – באופן מקרי, לא תכננו את זה, אבל מה שנקרא בצירוף מקרים – יעלה קמפיין של משרד הכלכלה והתעשייה לעודד העסקה של אנשים עם מוגבלות. זה היום בדקה ל-20:00, אז כולכם מוזמנים לבוא ולראות את זה. אנחנו מעלים זאת מכיוון שזאת היא החובה המוסרית שלנו והדבר הכלכלי הנכון לעשות – לבוא ולקלוט אנשים עם מוגבלות במעגל העבודה. ומוגבלות יכולה להיות בכל תחום ותחום. מדובר לרוב באנשים עם מוטיבציה גדולה ומשמעותית מאוד, שבלא מעט מקומות שאנחנו נמצאים בהם אנחנו שומעים לא עד כמה הם מרוצים ממקום העבודה, אלא עד כמה המעסיקים רואים זכות גדולה וחשיבות גדולה בשילוב שלהם. ללא ספק, העסקת אנשים עם מוגבלות הופכת את החברה הישראלית לחברה טובה יותר, לחברה בריאה יותר – וכן, זה טוב גם לכלכלה הישראלית. זה תרם להם גם כלכלית, וזה תורם להם גם נפשית. בנושא הזה אפשר לומר שהכנסת הזאת, אני חושב שהיא הגדילה את התקציב של אנשים עם מוגבלות בצורה המשמעותית ביותר, בסכום של כ-4 מיליארד שקלים, סכום שהוא משמעותי מאוד עבור מדינת ישראל. ולא מדובר בסכום שיהיה חד-פעמי, אלא בסכום שיהיה מדי שנה בשנה. וכן, מבחינתנו זאת רק ההתחלה. צריך לפעול ולדאוג שהכלכלה הישראלית תמשיך לצמוח, תמשיך להתחזק, על מנת שיהיו מקורות להמשיך לתת, להמשיך להגדיל, ולתת לאותם אנשים לחיות בכבוד במדינת ישראל. אבל כן, מי שיגיד לכם במקומות כאלה ואחרים – שיבוא ויראה את הנתונים, יבוא ויראה את העובדות. אני יכול להגיד שלא הייתה ממשלה אחת בעשר השנים האחרונות, ואף למעלה מכך, שנתנה תקציב כה משמעותי בנושא הזה, של 4 מיליארד שקל. אני רוצה לומר למי ששומע ורואה אותנו שגם ממשרד הכלכלה והתעשייה אנחנו נותנים תמריצים למי שמעסיק עובדים עם מוגבלות, כלומר, זה לא רק כדאי חברתית – זה גם משתלם כלכלית. אנחנו נותנים השתתפות בשיעור של עד 30% מהשכר למשך 30 חודשים. במהלך החודש הזה אני, במשרד הכלכלה, אתן אות להעסקת עובדים עם מוגבלות במקומות מסוימים בתעשייה, חברת הכנסת ורבין, ויש הרבה מפעלים שמעסיקים את אותם אנשים, ואני מזמין אתכם לעקוב ולראות את אותם מפעלים. ללא ספק, מדובר בצעד שהוא חשוב, שהופך את החברה שלנו לחברה איכותית ובריאה יותר. אז אני בהחלט קורא לכם גם היום לצפות, גם להשתלב וגם לעשות את החובה המוסרית שלנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> תודה רבה לשר אלי כהן. להבעת עמדה נוספת – חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה, ולאחר מכן – חבר הכנסת עודד פורר. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> תודה. האמת היא שהדברים כבר נאמרו במילים אחרות, אבל אני חושב שאי-אפשר שלא לציין כאן את שני היוזמים, את חברתי חברת הכנסת קארין אלהרר ואת חברי אילן גילאון, שלא רק שיזמו את היום הזה, אלא שהעשייה היומיומית שלהם היא מופת לכל אחד ואחד מאיתנו, חברי הכנסת; וברשותכם – גם להוסיף את העשייה של היושב-ראש ושל הכנסת עצמה. אנחנו אכן פוגשים אנשים עם מוגבלויות בכל מקום בכנסת, בכל משרה בכנסת הזאת. הלוואי שפניה של הכנסת, הפנים האלה של הכנסת, היו נראים בחוץ ומוסיפים למעמדה של הכנסת בחברה הישראלית. תודה. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אלעזר שטרן. חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, גברתי היושבת-ראש. חבריי חברי הכנסת, כמו כולם אני אצטרף לברכות לחברת הכנסת אלהרר וחבר הכנסת אילן גילאון על ציון היום הזה והיוזמה שלו, וכמובן שאי-אפשר בלי לציין שוב את הכנסת, שאני חושב שהיא באמת מודל, וככה צריכה להיראות הכנסת – הלוואי שגם בכל הנושאים האחרים – כמשהו שמאיר החוצה איך צריך להתנהל ולהתנהג. אז לפחות אני יכול לומר שבנושא הזה אנחנו בהחלט מהווים מגדלור. שני נושאים, גברתי, שאני חושב שכן חשוב לציין אותם, מעבר לציון ולדיבור ולנאומים, אלה שני נושאים לא מורכבים שהממשלה הייתה יכולה לעשות כדי באמת לסייע בתחום הזה, שהוא מעבר לעניין הכלכלי והעלויות הכלכליות שלו, כי ה-benefit הכלכלי שהממשלה תקבל גדול הרבה יותר. האחד זה ביטול חוק לרון. העובדה שהיום בשביל קצבת הנכות אתה כאילו צריך להגיע למצב שאותו בעל מוגבלות לא עובד, או חושב פעמיים אם לצאת לעבודה – כי אם אני אעבוד יבטלו לי את הקצבה או יצמצמו לי את הקצבה – יש פה בעייתיות מהטעם הפשוט: הקצבה הזאת בסך הכול – – – << קריאה >> נורית קורן (הליכוד): << קריאה >> החוק הזה תוקן. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא תוקן. לא תוקן. החוק לא בוטל לגמרי. << קריאה >> נורית קורן (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז אוקיי, אז עדיין בסוף צריך להבין מה המשמעות של הקצבה. הקצבה, משמעותה ליצור איזשהו מצב של שוויון. אם יש מישהו שאין לו שום מוגבלות והוא יוצא לעבודה והוא מקבל שכר מסוים ויש מישהו שיש לו מוגבלות ושניהם מקבלים את אותו השכר – – << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – דווקא הקצבה היא שמייצרת את השוויון ומאפשרת לו לצאת לעבודה, למרות כל ההוצאות הנוספות שיש לו בגלל המוגבלות. זה דבר אחד. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת פורר. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני מסיים עוד שנייה, גברתי. הנושא השני הוא – וכאן אפשר כן לקחת דוגמה דווקא מארצות הברית, שעשו את זה – לרכז את כל המקומות שנותנים שירות לבעלי המוגבלויות במקום אחד. לא יכול להיות שבסוף אתה צריך להתחיל לכתת רגליים, או במקרה הזה לעיתים גם כיסאות, ממשרד למשרד, מפקיד לפקיד, כשאתה גם לא יודע מהן כל הזכויות שמגיעות לך ואיך למצות אותן. בעניין הזה אני חושב שצריך להיות איזה עוגן שמרכז את זה תחת משרד ראש הממשלה. תודה, גברתי. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת פורר. אני מניחה שהמציעים מסתפקים בתגובת השר, נכון? אוקיי. << נושא >> הצעת חוק לפינוי שדות מוקשים (תיקון – הוראת שעה), התשע"ט–2018 << נושא >> [מס' מ/1225; דברי הכנסת, מושב רביעי, חוב' כ"ו, ישיבה 337, עמ' 27788; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> אנחנו ממשיכים בסדר-היום, ואנחנו עוברים לחקיקה: הצעת חוק לפינוי שדות מוקשים (תיקון – הוראת שעה), התשע"ט–2018, לקריאה שנייה וקריאה שלישית. קיבלה פטור מחובת הנחה. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת חוץ וביטחון חבר הכנסת אבי דיכטר. בבקשה. << דובר >> אבי דיכטר (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, רגע לפני שאני ככה נכנס להצעת החוק, מכבד אותנו כאן היום בנוכחותו נשיא קרן הידידות, ואני חושב שאין ישראלי שלא מכיר את הרב יחיאל אקשטיין. אז תודה רבה על הכבוד שזכינו שאתה מכבד אותנו היום, הרב יחיאל אקשטיין. גברתי היושבת-ראש, הצעת החוק לפינוי שדות מוקשים (תיקון – הוראת שעה), התשע"ט–2018. אני מתכבד להציג בפני הכנסת את הצעת החוק לפינוי שדות מוקשים שיזמה הממשלה לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. עם חקיקתו של חוק לפינוי שדות מוקשים, התשע"א–2011, הוקמה במשרד הביטחון הרשות לפינוי מוקשים – הרלפ"מ. הרלפ"מ מטפלת כיום בפינוי שדות מוקשים אשר אינם חיוניים עוד לביטחון המדינה כדי לאפשר את פיתוחם לצרכים אזרחיים דוגמת חקלאות, מגורים, תעשייה ותיירות. הרשות פועלת באמצעות חברות אזרחיות בעלות מומחיות בפינוי מוקשים, חברות שפועלות בהתאם למפרט לאומי לפינוי מוקשים שקבעה הרשות לפינוי מוקשים. בצד חברות אלה פועלות חברות המפקחות על פעילותן, ואילו הרלפ"מ מקיימת פיקוח עליון על החברות המבצעות ועל החברות המפקחות. בהצעת החוק מוצע לערוך כמה שינויים לגבי סמכויות הרלפ"מ. התיקון המרכזי בהצעת החוק הוא הרחבת סמכויותיה של הרשות גם לפינוי שטחי נפלים. במדינת ישראל, גברתי היושבת-ראש, ישנם שטחים נרחבים המשמשים את צה"ל לאימונים או להטמנת שאריות תחמושת, וכן שטחים נרחבים המשמשים את מערכת הביטחון לניסויים בתחמושת ובחימושים. אף שחלק משטחים אלו אינו דרוש עוד לצה"ל או למערכת הביטחון, לא ניתן לעשות בהם שימוש אזרחי. הנפלים הפזורים בשטח הם מפגע המהווה סכנה לציבור, והימצאותם באותם אזורים מונעת את פיתוח הקרקע לשימושים שונים כמו מגורים, חקלאות, תיירות ומתקני תשתיות ואנרגיה. הצעת החוק תוכל לתת מענה לשטחים אלה, שכן הרלפ"מ תוסמך מעתה לעסוק גם בפינוי שטחי נפלים בהתבסס על המנגנונים הקיימים, הפועלים בהצלחה כבר כמה שנים לגבי שדות מוקשים. אחת הסוגיות המרכזיות שבהן דנה הוועדה בהקשר זה הייתה מימון הפינוי. כשנחקק החוק לפינוי שדות מוקשים נקבע בו כי תקציב הרשות לפינוי מוקשים לא יפחת מ-27 מיליון שקלים חדשים. קביעה זו נעשתה כדי להבטיח שהפינוי יצא לפועל וכדי לסייע בהשגת תרומות לעניין מחו"ל. בניגוד לכך, בהצעת החוק כפי שהגיעה לוועדה הוצע כי פינוי שטחי הנפלים יתבסס על דמי פינוי שניתן יהיה לגבות ממי שמעוניין בפיתוח הקרקע. הוועדה חששה כי הסדר זה יביא לכך שבאזורי ביקוש במרכז הארץ יימצא מימון, ואילו בפריפריה – שבה מצויים רוב שטחי הנפלים – לא יימצא מי שיש לו אינטרס כלכלי לממן את הפינוי. על כן, קבענו כמה עקרונות שנועדו להבטיח כי הפינוי של אותם נפלים יתבצע גם בפריפריה. ראשית, הטלנו חובה על המדינה לקבוע בהצעת חוק התקציב השנתי תקציב לפינוי שטחי נפלים. נוכח התנגדות משרדי הממשלה, לא קבענו סכום מסוים, בניגוד להסדר לגבי מוקשים, שהוא כשלעצמו הסדר חריג, אך יחד עם זאת, כאשר יגיע תקציב הרשות לדיון בוועדה לתקציב הביטחון, נעמוד על כך שהתקציב ישקף באופן הולם הן את היקף שטחי הנפלים והן את המורכבות בפינוים. בכל מקרה, גברתי היושבת-ראש, החוק מבהיר כי התקציב שיינתן יהיה תוספתי על 27 המיליון המוקצים לפינוי שדות מוקשים, ופינוי שדות המוקשים לא ייפגע מהרחבת תפקידי הרשות. שנית, כדי לזרז את פעילות הפינוי ולהוזיל את העלויות, יצרנו מנגנון חדש המאפשר לרשות לבצע סקר ראשוני של השטח לפי כללים שתקבע הרשות, בהתאם לקריטריונים בין-לאומיים, ואם לא יימצאו בו נפלים, ניתן יהיה לשחרר אותו. אני רוצה לומר שהדיונים בוועדה היו ארוכים מאוד. לקח זמן עד שגיבשנו את המנגנון שאיתו ובאמצעותו נוכל להגדיל משמעותית את השטחים שיש בהם נפלים, בעיקר בפריפריה, כדי להכשיר אותם לייעודים אזרחיים. עברנו לא מעט מהמורות עד שהגענו להסכמות הן עם ראשי רשויות, הן עם השלטון המקומי, הן עם גופים אחרים – כמובן עם משרד הביטחון ומשרד האוצר – ואנחנו מאמינים שיהיה אפשר לייצב את הדברים האלה בצורה אפקטיבית. יחד עם זאת, כדי לא לתת חבל חופשי לגמרי, קבענו שההצעה הזאת תוגבל כהוראת שעה לפרק זמן של שלוש שנים, ובהן נבחן את האופן שבו הממשלה אכן מאפשרת לרלפ"מ לבצע את ייעודה, ואז נחליט אם משחררים את החבל לחלוטין או שמשאירים אותו מקובע כפי שהחלטנו בהצעת החוק. לא היו התנגדויות להצעה בוועדה, לא היו בקשות דיבור, ולכן אני קורא לחברי הכנסת לאשר את ההצעה בקריאה שנייה ובקריאה השלישית. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> תודה רבה ליושב-ראש ועדת החוץ והביטחון חבר הכנסת אבי דיכטר. אין הסתייגויות. להצעת חוק זו לא הוגשו הסתייגויות ואין בקשות דיבור. אנחנו נעבור להצבעה. חבר הכנסת דיכטר, אתה בוודאי תרצה להצביע על הצעת החוק. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק לפינוי שדות מוקשים (תיקון – הוראת שעה), התשע"ט–2018, בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. מי בעד ומי נגד? הצבעה מס' 2 בעד סעיפים 1–27 – 23 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–27 נתקבלו. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> 23 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק עברה בקריאה השנייה. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. מי בעד? ומי נגד? הצבעה מס' 3 בעד החוק – 21 נגד – אין נמנעים – אין חוק לפינוי שדות מוקשים (תיקון – הוראת שעה), התשע"ט–2018, נתקבל. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> 21 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק עברה, התקבלה, ונכנסת לספר החוקים של מדינת ישראל. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> הודעה למזכירת הכנסת. << דובר_המשך >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר_המשך >> תודה. ברשות יושבת-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה וקריאה שלישית: הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס' 33), התשע"ט–2018, שהחזירה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות; הצעת חוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים (מס' 16), התשע"ט–2018, שהחזירה ועדת הפנים והגנת הסביבה. תודה. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> תודה רבה למזכירת הכנסת. << הצח >> הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 63), התשע"ט–2018 << הצח >> [מס' מ/1208, פ/1487/20, פ/5081; דברי הכנסת, מושב רביעי, חוב' כ', ישיבה 321, עמ' 27699, מושב שני, חוב' ג', ישיבה 56, עמ' 5331, מושב רביעי, חוב' י"ח, ישיבה 316, עמ' 27398; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> אנחנו עוברים להצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 63), התשע"ט–2018, לקריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט חבר הכנסת ניסן סלומינסקי. << דובר >> ניסן סלומינסקי (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת היא הצעת חוק פרטית של שני חברי כנסת, ידידי יואב בן צור ואחמד טיבי, שהמשיך את חבר הכנסת אוסאמה סעדי, שהוא היה הראשון בחוק הזה. צירפנו אותן יחד להצעת חוק ממשלתית. זו הצעת חוק חברתית מאין כמוה, ואני אציג אותה בקיצור. פריסת החובות שקיימת בהוצאה לפועל מאפשרת לחייב לפרוס את התשלומים כדי שיהיה לו יותר קל ותהיה לו יכולת לשלם את החוב, ומצד שני הזכאי, מי שהלווה, יקבל בסוף את החוב. מה קורה לפעמים? שאדם מתחיל לשלם, ואז או שקשה לו או שנשבר לו וכו', והוא מפסיק. הצעת החוק הזאת באה לאפשר, לדרבן ולעודד את החייב להמשיך. לכן, ברגע שהוא שילם שלושה תשלומים רצופים, באה הצעת החוק ואומרת: כדי לעודד אותך להמשיך הלאה אנחנו הולכים לקראתך, ודבר ראשון נותנים לך הנחה של 25% מהריבית הכוללת שאתה צריך לשלם. דבר שני, יש ביטול הליכים: אם היה עליו לדוגמה עיקול חשבון, עיקול משכורות, עיקול מיטלטלין וכו' – משחררים לו. כל זה כדי לעודד אותו להמשיך לשלם, שזה טוב גם לאיש עצמו, שבסך הכול הוא ישלם את חובו בסוף, וגם לזכאי, שבסוף יקבל את החזר ההלוואה. החוק הזה כולל כל מיני פרטים נוספים – מה קורה אם אחרי שהוא שילם הוא הפסיק, או דברים אחרים. אני לא מאריך; הוא נמצא לפניכם. אני רוצה רק להדגיש שזה הסדר מינהלי שיופעל על ידי מנהלי לשכות הוצאה לפועל, ולא על ידי הרשמים. הוא לא בא לפגוע בסמכותו של הרשם להוריד מההיבטים שלו ריביות או דברים אחרים – הוא רק מאפשר זרימה יותר טובה, שלא יצטרכו את הרשם, אלא יהיה אפשר לעשות את זה על ידי המנהלים. זה חוק חברתי מאין כמוהו שעוזר לכולם. לא הייתה לו שום התנגדות, ואני חושב שאין גם בקשות לרשות דיבור, ולכן אני מבקש מחבריי לתמוך בו בקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ניסן סלומינסקי. אכן, אין הסתייגויות, אך יש בקשות רשות דיבור. חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת יואב בן צור, תרצה לברך בסוף? חברת הכנסת תמר זנדברג – אינה נוכחת; חבר הכנסת עיסאווי פריג' – מוותר; חבר הכנסת אילן גלאון, חבר הכנסת אילן גלאון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גילאון. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> גילאון. הוא לא הבין שפניתי אליו בגלל זה. חבר הכנסת מוסי רז. << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> מוותר. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> חברת הכנסת מיכל רוזין – אינה נוכחת. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 63), התשע"ט–2018, בקריאה שנייה וקריאה שלישית. בקריאה שנייה – מי בעד ומי נגד? הצבעה מס' 4 בעד סעיפים 1–5 – 26 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–5 נתקבלו. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> 26 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק עברה בקריאה שנייה. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. מי בעד ומי נגד? הצבעה מס' 5 בעד החוק – 25 נגד – אין נמנעים – אין חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 63), התשע"ט–2018, נתקבל. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> 25 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק עברה בקריאה שלישית, והיא נכנסה לספר החוקים של מדינת ישראל. הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון מס' 4), התשע"ט–2018, בקריאה שנייה ושלישית. יציג את הצעת החוק יושב-ראש הוועדה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> אצה לי הדרך. איך יכולתי לפספס את יוזם הצעת החוק? חבר הכנסת יואב בן צור, בבקשה. << דובר >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להודות לבורא עולם, שנותן לנו את הכוח לעשות ולעזור לחלשים ולשקופים, שזה תפקידנו בעולם תמיד, כמצוות מרן הראשון לציון, נשיא מועצת חכמי התורה ויושב-ראש ומייסד התנועה שלנו, הגאון הרב עובדיה יוסף, זכר צדיק וקדוש לברכה, שציווה לנו תמיד לראות איפה וכמה היכולת שלנו לעזור לחלשים, וזה מה שאנחנו עושים. אני רוצה לומר תודות – ליושב-ראש התנועה ושר הפנים והפריפריה, הנגב והגליל הרב אריה דרעי, שתמך בנו לאורך כל הדרך; אני רוצה להודות לראש מטה השר, עו"ד משה ארבל, שבתקופת היותו עוזרי יצר ועשה את החוק הזה; אני רוצה להודות למי שבא אחריו והמשיך בדרכו, עו"ד אביעד אושרי; לעוזריי הנוכחיים, עו"ד עמוס הכהן, שלום קבסה ויוסף לוי; כמובן לשרת המשפטים; לאוסאמה סעדי, שהיה איתנו יחד בחוק; וכמובן למי שהוליך את החוק בנחישות והביא אותו עד הלום – ואני משאיר אותו אחרון – יושב-ראש ועדת החוקה, ידידי ואהובי חבר הכנסת ניסן סלומינסקי. תודה רבה. ייתכן שאנחנו בשלהי הכנסת העשרים, ולכן, כיוון שכך, אני רוצה להודות לגברתי היושבת-ראש הנוכחית, אבל אני רוצה להודות ליושב-ראש הכנסת על ניהול מופתי של הבית הזה, בצורה מעוררת כבוד ואצילה, וכמובן ליד ימינו, מזכירת הכנסת, שבהחלט עושה עבודה מדהימה, יוצאת מן הכלל, באצילות מיוחדת, מכוננת. אני מברך אותם שיאריכו ימים על ממלכתם ויזכו לשנים רבות, טובות ובריאות. תודה רבה. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יואב בן צור. אין לי אלא להצטרף בשמי ובשם כל חברי הכנסת לברכות החמות. << הצח >> הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון מס' 4), התשע"ט–2018 << הצח >> [מס' כ/821; דברי הכנסת, חוב' ט', ישיבה 386, עמ' 32361; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> אנחנו ממשיכים בסדר-היום, ועוברים להצעת חוק המאבק בטרור (תיקון מס' 4), התשע"ט–2018, לקריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את הצעת החוק יושב-ראש הוועדה המשותפת לוועדת הכנסת ולוועדת חוקה, חוק ומשפט לדיון בצעת חוק שחרור על תנאי, חבר הכנסת מיקי זוהר, בבקשה. << דובר >> מכלוף מיקי זוהר (יו"ר הוועדה המשותפת): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, ברשותכם, אנצל במה זו לפני שאדבר על החוק לדווח כמה דיווחים. לפי הפרסומים האחרונים, שמעתי שהולך כאוס מוחלט. אני הפסקתי לענות על טלפונים באיזשהו שלב. תראו, אני רוצה להבהיר כך: מועד הבחירות בהתאם להצעת חוק ממשלתית שהובאה לפתחי בוועדת הכנסת הוא 9 באפריל. עמדתי לגבי מועד הבחירות היא עמדה ברורה, אני אמרתי אותה גם לראש הממשלה ואני אומר אותה לכולם: אני חושב שלרוץ לבחירות עכשיו זה לא הדבר הכי נכון, אבל אם זה מה שהוכרע, מובן שאנחנו נממש ונבצע את החלטת ראש הממשלה וחברות הקואליציה יחד עם חברות האופוזיציה לגבי המועד. הסוגיה שאני מדבר עליה בשעות האחרונות היא סוגיה אחרת. הרי אנחנו יודעים שכדי לקבוע מועד בחירות, צריך לעשות את זה 90 יום קודם מועד הבחירות. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> לכל המוקדם. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (יו"ר הוועדה המשותפת): << דובר_המשך >> לכל המאוחר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – עשרה ימים מרגע שמוכרז מועד – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (יו"ר הוועדה המשותפת): << דובר_המשך >> רגע. 90 יום קודם – – – << קריאה >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (יו"ר הוועדה המשותפת): << דובר_המשך >> חבר'ה, אני גם ישבתי וקראתי קצת את חוק פיזור הכנסת ואת הרעיון מסביב זה. עכשיו, אני חוזר ושואל שאלה אחת פשוטה: אם אנחנו צריכים לקבוע מועד בחירות 90 יום לפני 9 באפריל, זה לא צריך לקרות – או יותר נכון, לא חייב לקרות – לפני 8 בינואר. בדקתי את זה ביומן. עכשיו, למה אני אומר את זה? ישנם דברים שמתחוללים כרגע בכנסת ישראל שמשפיעים על כל החברה הישראלית ועל עם ישראל. אם אנחנו לא נגמור אותם בפרק הזמן הזה שאני עכשיו דיברתי עליו, יכול מאוד להיות שכולנו – בשם הרצון של האופוזיציה, נניח, להחליף שלטון, או בשם חברות הקואליציה שרוצות עכשיו סוף-סוף כבר לצאת לקמפיין ולהגדיל את מספר המנדטים שלהן – פוגעים לא בעשרות אלא במאות אלפי אזרחים – – – << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> וזה מקובל על ראש הממשלה שזה יידחה ל-8 בינואר? << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (יו"ר הוועדה המשותפת): << דובר_המשך >> הסברתי את זה לראש הממשלה, הסברתי את זה ליושב-ראש הקואליציה. אני מקווה ואני אפילו מאמין שהם השתכנעו שפיזור הכנסת יקרה, אבל אין צורך לעשות את זה אד-הוק. עם כל הכבוד לוועדת ההסכמות שהייתה – אני יודע שהייתה ועדת הסכמות – ועם כל הכבוד ליואל חסון, שגם אליו אני מלא הערכה בעניין הזה של ועידת ההסכמות, יש דברים שהם יותר חשובים מגחמות של פוליטיקאים, עם כל הכבוד – – – << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> אלה גחמות של ראש ממשלה. זה לא – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (יו"ר הוועדה המשותפת): << דובר_המשך >> לא, לא. ממש לא. ממש לא. אני חושב – – – << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> ראש הממשלה מבקש. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (יו"ר הוועדה המשותפת): << דובר_המשך >> זה לא ראש הממשלה. לכן אני רוצה לומר, חברים, רוצים מועד בחירות ב-9 באפריל? תקבלו מועד בחירות ב-9 באפריל. למה לפזר את הכנסת באופן מיידי? << קריאה >> נחמן שי (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – קודם תרבע את העיגול – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (יו"ר הוועדה המשותפת): << דובר_המשך >> זה הכול. זה נשמע לי לא נכון, זה נשמע לי לא חכם, אבל מעבר לכול – – << קריאה >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – גם ככה – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (יו"ר הוועדה המשותפת): << דובר_המשך >> – – זה נשמע לי לא אחראי. << קריאה >> עמר בר-לב (המחנה הציוני): << קריאה >> למה? בשביל להעביר עוד חוקים פופוליסטיים? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (יו"ר הוועדה המשותפת): << דובר_המשך >> מה? << קריאה >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – הסכמות בכנסת – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (יו"ר הוועדה המשותפת): << דובר_המשך >> רגע, רגע. אני רוצה להזכיר לך שהסכמות – ועדת ההסכמות, מוטב לה להיפגש אחרי הצבעה לפחות בקריאה ראשונה על חוק פיזור הכנסת. עוד לא הגענו אפילו לזה. עוד לא הגענו לשלב הזה. אני מבין שכבר זהו, ביטלו את הכול – – << קריאה >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (יו"ר הוועדה המשותפת): << דובר_המשך >> – – הולכים הביתה. 400,000-300,000 אזרחים שהחוקים שאנחנו פה כרגע מנסים לקדם ישפיעו עליהם כבר לא מעניינים. אז חבר'ה, יש גם היגיון. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> סליחה, אני מבקשת. חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (יו"ר הוועדה המשותפת): << דובר_המשך >> אני, חברים, בשונה מהרבה מאוד פוליטיקאים – אני חייב לומר, יש כמה פוליטיקאים שיש להם קצת שיגעון גדלות, ויש גם כמה פוליטיקאים שהם אפילו קצת מנותקים מהמציאות; החיסרון הכי גדול לפוליטיקאי בעיניי זה חוסר מודעות עצמית, אוקיי – אז אני באמת מגדיר את עצמי כפוליטיקאי עם מודעות עצמית. אני לא יודע לקבוע בחירות, עם כל זה שאולי זה בסמכותי, אבל ברור שאני לא זה שקובע. מי שקובע זה רק ראש הממשלה, מבחינתי, לפחות, ויושב-ראש הקואליציה דודי אמסלם. הם אלה שיקבעו, מבחינתי – – – << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> לכן אנחנו לא מבינים למה אתה אומר לנו את זה. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (יו"ר הוועדה המשותפת): << דובר_המשך >> אבל אני אומר לכם, חברי הכנסת – – – << קריאה >> נחמן שי (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – הולכים לבחירות – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (יו"ר הוועדה המשותפת): << דובר_המשך >> אני אומר לכם, חברי הכנסת, ואני אומר לחבריי בקואליציה, בפרט ליושב-ראש הקואליציה ולראש הממשלה: בחירות ב-9 באפריל – החלטתם? אהלן וסהלן. פיזור הכנסת? בדקה ה-90, הכי מאוחר שאפשר, כדי שמדינת ישראל תוכל להרוויח עוד כמה פעולות חשובות לפני שכולנו מתפזרים מפה. עכשיו אני אעבור לחוק, ברשותך. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> אני אסכם את מה שאמרת עד עכשיו: אתה קורא לראש הממשלה וליושב-ראש הקואליציה מפה לקיים את הבחירות, ולדחות את פיזור הכנסת ל-8 בינואר. זה בעצם מה שאתה קורא להם לעשות מפה. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (יו"ר הוועדה המשותפת): << דובר_המשך >> אם גברתי שוקלת לעבור להיות עיתונאית, אז אהלן וסהלן, תסכמי את דברך. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> לא. בוא רק נסביר מה קרה פה עכשיו במליאה. בוא נסביר מה קרה עכשיו במליאה. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (יו"ר הוועדה המשותפת): << דובר_המשך >> תפרשי את דברי הפוליטיקאים. אבל מאחר שאני יודע שלפני שהיית פוליטיקאית היית עורכת דין מצוינת, אז עזבי אותך עכשיו מפרשנויות ותקשורת. בואו נדבר. << קריאה >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> היית צריך להגיד את זה – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (יו"ר הוועדה המשותפת): << דובר_המשך >> אני מודיע לכם: מחר אנחנו, לבקשת יושב-ראש הקואליציה, נעלה את הבקשה של הממשלה לפטור מחובת הנחה. פטור מחובת הנחה אומר שיהיה אפשר להביא את ההחלטה על פיזור הכנסת לקריאה ראשונה. אחרי שהיא תעבור בקריאה ראשונה, כולי תקווה שישמעו לעצתי, ופיזור הכנסת הלכה למעשה, בפועל, יהיה ב-8 בינואר. << קריאה >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הכול על בסיס הסכמות – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (יו"ר הוועדה המשותפת): << דובר_המשך >> זו דעתי, כי צריכים להעביר גם את הקריאה השנייה והשלישית, כמו שאתם יודעים, כדי שפיזור הכנסת ייכנס לתוקף. אחרי 8 בינואר, כשתפוזר הכנסת, אפשר להמשיך עוד כמה חוקים, אם רוצים, שהם חשובים – שבוע-שבועיים – בסופו של דבר, שאולי גם האופוזיציה תרצה. אבל כרגע אני חושב שזה צריך להיות המסלול. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> אבל מה המצב כרגע? << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (יו"ר הוועדה המשותפת): << דובר_המשך >> בואו נראה. בוא נראה. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> מה המצב כרגע? << קריאה >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (יו"ר הוועדה המשותפת): << דובר_המשך >> לא, לא – – – << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> אבל מיקי, חבר הכנסת זוהר, מה המצב כרגע? << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (יו"ר הוועדה המשותפת): << דובר_המשך >> המצב כרגע שזה לפתחם של ראש הממשלה ושל יושב-ראש הקואליציה. << קריאה >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << קריאה >> את חושבת שהוא לא עושה את זה בתיאום עם ראש הממשלה? נראה לך שלא – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (יו"ר הוועדה המשותפת): << דובר_המשך >> אני מבקש לשמור על זכות השתיקה, חברת הכנסת פדידה. << קריאה >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << קריאה >> יש לנו את חוק – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (יו"ר הוועדה המשותפת): << דובר_המשך >> סתיו שפיר סובלת שאני פה על הדוכן. אני רוצה את הזמן. << קריאה >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (יו"ר הוועדה המשותפת): << דובר_המשך >> היא סובלת שאני על הדוכן. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> מציעי הצעת חוק לא מוגבלים בזמן – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (יו"ר הוועדה המשותפת): << דובר_המשך >> חברת הכנסת שפיר, אני מעדכן אותך על גורלך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (יו"ר הוועדה המשותפת): << דובר_המשך >> אני מעדכן אותך על גורלך – האם את תהיי בכנסת או לא תהיי בכנסת – – – << קריאה >> סתיו שפיר (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (יו"ר הוועדה המשותפת): << דובר_המשך >> אל תמהרי, אל תמהרי. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> חברת הכנסת שפיר, כשעולים להציג הצעת חוק לא מוגבלים בזמן. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (יו"ר הוועדה המשותפת): << דובר_המשך >> אל תמהרי לבחירות, חברת הכנסת שפיר. << קריאה >> סתיו שפיר (המחנה הציוני): << קריאה >> שמענו מספיק – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (יו"ר הוועדה המשותפת): << דובר_המשך >> עכשיו אני אקריא את הצעת החוק, ברשותכם. << קריאה >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << קריאה >> מה הוא עוד ביקש ממך להגיד? << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (יו"ר הוועדה המשותפת): << דובר_המשך >> מה? מה? << קריאה >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << קריאה >> מה הוא עוד ביקש ממך להגיד? << קריאה >> אילן גילאון (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (יו"ר הוועדה המשותפת): << דובר_המשך >> תשתדל, תשתדל. תשתדל, חבר הכנסת גילאון. << קריאה >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << קריאה >> אגב, הוא אמר לך – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (יו"ר הוועדה המשותפת): << דובר_המשך >> גברתי היושבת בראש, חבריי חברי הכנסת, בשם הוועדה המשותפת לוועדת הכנסת ולוועדת החוקה, חוק ומשפט, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק המאבק בטרור. נוכח החומרה היתרה בעבירות רצח שהן מעשה טרור, שמהוות איום על החברה, מוצע בזאת לשלול את האפשרות לקצר את מאסרם לפי חוק שחרור על תנאי ממאסר. אני לא אקריא מהדף, ברשותכם. אני רק אומר כך: קודם כול, תודה רבה למחוקקי החוק – חברי חבר הכנסת עודד פורר, יישר כוח, וחברתי חברת הכנסת ענת ברקו, שקידמה את החוק. באמת, יישר כוחכם. אתם הבאת את החוק הזה. אני רק הייתי, מה שנקרא, כלי מסייע בידיכם לחוקק חקיקה חשובה שאומרת בפשטות כך: כל אדם – או כל טרוריסט, יותר נכון – שהורשע בעבירות טרור שקשורות לרצח או לניסיון לרצח לא יוכל לקבל ניכוי שליש. מטרת הצעת החוק היא ברורה: מיגור הטרור והפחתת הטרור. ברור שאנחנו לא יודעים למגר עם הצעת החוק הזאת טרור, אבל אנחנו כן יודעים לייצר הרתעה גדולה יותר כלפי אותם טרוריסטים, שמא הם יחשבו שאולי אחרי שהם יעשו עבירת טרור כזאת או אחרת, באיזשהו שלב יקצרו את מאסרם והם יצאו ולחופשי. לכן הצעת החוק חשובה, ערכית, ותואמת את ערכיה של מדינת ישראל שאנחנו רוצים – למרות שכמובן אמרו: זכויות יסוד בסיסיות. למה זה כן מקבל ניכוי שליש? זה גם לא – – – << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> נראה לי שמאוד נהנית פה על הדוכן. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (יו"ר הוועדה המשותפת): << דובר_המשך >> לא. אני כבר מסיים. לא הפעלת לי את הזמן אפילו. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> לא. אתה לא מוגבל. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (יו"ר הוועדה המשותפת): << דובר_המשך >> לסיכום אני רוצה לומר, חברים: אני חושב שזו הצעת חוק חשובה, ואני מבקש מכולם להצביע בעדה. רק עוד משפט אחד. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> כן, בבקשה. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (יו"ר הוועדה המשותפת): << דובר_המשך >> הוגשה הסתייגות אחת. נבקש לדחותה. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> לא, חבר הכנסת אלעזר שטרן משך את ההסתייגויות. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אז חבר הכנסת אלעזר – מצוין, אז אין צורך להצביע עליה. אני מבקש להצביע בקריאה שנייה ושלישית. תודה. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מיקי זוהר, יושב-ראש הוועדה המשותפת. חבר הכנסת אלעזר שטרן משך את ההסתייגויות שהוא הגיש. יש בקשות דיבור. חבר הכנסת אביגדור ליברמן – אינו נוכח; סליחה, מוותר; שלום, חבר הכנסת ליברמן; חבר הכנסת רוברט אילטוב – אינו נוכח; חברת הכנסת סופה לנדבר – מוותרת; חבר הכנסת חמד עמאר – מוותר. חבר הכנסת עודד פורר, ולאחר מכן – חברת הכנסת ענת ברקו. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני באמת אקצר, כדי שחבריי יוכלו להצביע מהר בעד הצעת החוק, ונוכל להעביר אותה כמה שיותר מהר. אני כן חייב להגיד תודה עוד לפני ההצבעה לחבר הכנסת מיקי זוהר, שעמד בראשות הוועדה וקידם אותה באמת במהירות הנדרשת. צריך להבין שהצעת החוק הזאת היא עוד אבן בבניית החומה שלנו כנגד הטרור, ואני חושב שהעדות היא ההתגייסות פה. ואני רוצה להגיד גם לסיעות הקואליציה וגם לסיעות האופוזיציה: אני שמח לראות חברים גם מהקואליציה וגם מהאופוזיציה שיתמכו בהצעת החוק הזאת. טוב שהיא תעבור וטוב שלא נראה לא רק מחבלים שמשתחררים מוקדם אלא גם שמגלגלים את המערכת המשפטית פעם אחר פעם בכל מיני בקשות הזויות לשחרורים מוקדמים שברור שהם לא יקבלו, וכל המערכת עסוקה רק בזה. אז אתם יודעים מה? גם אנחנו מייצרים פה הרתעה יותר גדולה, גם אנחנו נמנע שחרור מוקדם של מחבלים וגם נקל קצת על המערכות, שהיום סובלות מסחבת כתוצאה מזה שאנשים משתמשים במערכות האלה לרעה. תודה, גברתי, ואני מקווה לעלות ולברך כשזה יעבור באמת. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת עודד פורר. חברת הכנסת ענת ברקו, בבקשה. << דובר >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר >> תודה, גברתי היושבת-ראש. כנסת נכבדה, החוק הזה, שמונע הסדרי הקלה בעונש לאסירים ביטחוניים, כלומר לטרוריסטים, הוא אך מתבקש. הלוא לא מדובר בשיקום ובהחזרת העבריין לחברה; מדובר בחבורה של אנשים ששמו לעצמם לחרב, להחריב את המדינה הזאת, וחותרים תחת הסדר הציבורי. אין כאן שום שיקולי שיקום, ורק שיקולי הרתעה עומדים מולנו. אני רוצה להודות לאופוזיציה, שברובה תמכה בהצעת החוק בקריאה הראשונה. אני רוצה להדגיש שמדובר – הצעת החוק שלי הייתה מקיפה יותר: היא דיברה גם על צמצום בעצם היכולת להחליט על קציבת עונש על ידי הנשיא לאסירים ביטחוניים. זה לא התקבל, ולכן אנחנו הלכנו על ההצעה הזאת. נוסף על כך אני רוצה להדגיש, גברתי, שההצעה חלה גם על בתי המשפט הצבאיים; לא רק על בתי משפט אזרחיים, גם בתי משפט צבאיים, ורוב הטרוריסטים נשפטים בבתי משפט צבאיים, ולכן הם לא יגיעו לוועדות לקיצור עונש והם לא יחזרו לחברה. הם החריבו את חייהן של הרבה מאוד משפחות קורבנות טרור, שאנחנו רואים כאן יום-יום בוועדות הכנסת באות לזעוק את זעקת יקיריהן שנרצחו ונטבחו על לא עוול בכפם רק משום שנקלעו למקום הלא-נכון מבחינתם. וכל שטח מדינת ישראל הוא כמובן מטרה; כל אזרח ישראלי. מי שפעל ממניעים טרוריסטיים השמיט את הקשר שלו עם החברה, גם אם הוא בא מתוך שטח מדינת ישראל וגם אם מדובר באזרח. רוצחים אידיאולוגיים לא יקבלו הקלה בעונש דרך ועדות מהסוג הזה. אני קוראת לכולכם בבקשה לתמוך בהצעת החוק, ואני אשמח לחזור ולברך. אני רוצה שוב להודות לחברי חבר הכנסת מיקי זוהר על האופן שהוועדה התנהלה – ביעילות, באכפתיות, ברגישות כלפי המשפחות – למנהלת הוועדה אתי בן-יוסף ולנועה לוי, היועצת המשפטית לוועדה. אני רוצה בהזדמנות זו להודות ליושב-ראש הכנסת על ניהול מופתי באמת של המקום הזה, שלפעמים נראה כמו גן שושנה, ולהודות גם למזכירת הכנסת ולסגנה, לכל צוות הסדרנים, למשמר ולכל מי שעושה את מלאכתו נאמנה בבית הזה. אני שמחה שהחוק האחרון שאני מביאה בכנסת העשרים קשור לביטחון אזרחי ישראל. תודה, גברתי. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת ברקו. חברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי – אינה נוכחת; חברת הכנסת מיכל רוזין – אינה נוכחת; חברת הכנסת תמר זנדברג – אינה נוכחת. חבר הכנסת אילן גילאון. חבר הכנסת אילן גילאון. << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> אני הדובר שלו. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> הפעם אמרתי את זה כמו שצריך. חבר הכנסת עיסאווי פריג' – מוותר; חבר הכנסת מוסי רז – מוותר; חבר הכנסת יוסף ג'בארין – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת מסעוד גנאים – מוותר; חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא – מוותר; חברת הכנסת חנין זועבי – אינה נוכחת. חבר הכנסת דב חנין, בבקשה. << דובר >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה לך, גברתי היושבת-ראש. אני רוצה להתייחס לשני עניינים. העניין הראשון הוא הודעתו, או יותר נכון דבריו, של יושב-ראש ועדת הכנסת חבר הכנסת מיקי מכלוף זוהר. מכובדי יושב-ראש ועדת הכנסת, ששקוע כרגע בשיחת טלפון ערה, חבר הכנסת מיקי מכלוף זוהר, הלו. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> חבר הכנסת זוהר, הוא פונה אליך כיושב-ראש הוועדה. << דובר_המשך >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> יש קשב? אדוני יושב-ראש ועדת הכנסת, אני שמעתי בקשב רב את דבריך, אבל אני רוצה לומר לך באופן מאוד ברור: הכנסת כבר מתנהלת בפועל לפי משטר של הסכמות, למשל ההסכמה שלנו באופוזיציה שתובא הצעת חוק ממשלתית לפיזור הכנסת מחר. זה חלק ממערכת שלמה של הסכמות שנכון שהיא מערכת ג'נטלמנית, אבל היא מערכת מחייבת, כי אנחנו הסכמנו כולנו על מערכת מסוימת של כללים. זכותו של אדוני להיות בדעה אחרת, בוודאי, אבל המועד להביא את דעתך היה בפני ראש הממשלה וראש הקואליציה לפני שהגיעו להסכמות. כרגע אנחנו כולנו במשטר ההסכמות הזה, אנחנו מחויבים למשטר ההסכמות הזה, ולכן אני פונה אליך שאתה לא תעשה דבר שנראה לי לא רק כשגיאה, אלא אפילו כדבר בעייתי, ותנצל את העובדה שאתה יושב-ראש ועדת הכנסת כדי לקדם אג'נדה שהיא חורגת ממערכת ההסכמות שסוכמה בכנסת. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> אני אענה לך, ברשותך. מאחר שאינך חשוד ברצון שלך שהקואליציה תצליח בבחירתו המחודשת של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ברשותך, דבריך נשמעו אך לא התקבלו. << דובר_המשך >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אדוני, זה לא שדבריי לא התקבלו, אלא דבריי מבטאים את המצב העובדתי. אדוני יכול לכעוס מאוד על העובדות – – << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> שמעתי אותן. לא קיבלתי. << דובר_המשך >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – אדוני יכול לכעוס על העובדות, אבל העובדות לא כפופות להסכמת אדוני. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> אתה לא תאמין – יש לי היכולת לשנות אותן. << דובר_המשך >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> העובדות לא כפופות להסכמת אדוני. כאשר הכנסת החליטה על מערכת של הסכמות, ההחלטות האלה מחייבות את כולנו. יכול להיות שגם לי יש הערות; אני בטוח שלחבריי באופוזיציה יש הערות רבות. ההסכמות האלה מחייבות את כולנו, כולל את מי שממלא את התפקיד המכובד של יושב-ראש ועדת הכנסת. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> אני עובד אצל הציבור, לא אצל האופוזיציה – – << דובר_המשך >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אתה לא עובד אצל האופוזיציה. אתה לא עובד אצל אף אחד. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> – – ולא אצל הגחמות של הפוליטיקה של האופוזיציה. אני עובד אצל הציבור במדינת ישראל, והציבור במדינת ישראל רוצה שננהג באחריות ובנחישות להצלחת המדינה – – << דובר_המשך >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אתה מחויב, אדוני, למערכת ההסכמות שעליה סוכם בכנסת, זה הכול. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> – – שזה אומר שהליכוד יישאר בשלטון. << דובר_המשך >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אתה יכול לרצות שהליכוד יישאר בשלטון – תלך לעשות את – – – << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> זה ברור. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אין בעיה, זכותך המלאה. בכנסת יש מערכת של הסכמות – – – << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אדוני יושב-ראש ועדת הכנסת, מערכת של הסכמות שסוכמו בכנסת היא דבר מחייב. היא לא דבר שאפשר לדרוס אותו ולא דבר שאפשר להתעלם ממנו. גברתי היושבת-ראש, אני רוצה להתייחס, ברשותך, לעניין נוסף. היום נכנס לכלא השייח' א-טורי מהכפר אל-עראקיב, אדם שפשעו היחיד הוא שהוא לא ויתר על אדמתו, לא ויתר על הזכות לחזור ולהתגורר בכפרו, מקום שבו הוא נולד, גידל את ילדיו וחי לאורך 70 שנות חייו. בשנת 2010 המדינה הרסה את הכפר הזה, ומאז הורסים את הכפר הזה מדי פעם מחדש – 136 פעמים. ובכל פעם השייח' א-טורי, אדם מבוגר, כבן 70, חוזר עם כמה מבני משפחתו ומקים את הסככה או את האוהל שבו הוא מתגורר, כי הוא לא מוכן לוותר על הכפר הזה והוא לא מוכן לוותר על הבית הזה. הניסיון הזה לדרוס אותו ולדרוס את הכפר הזה הוא מהלך מביש. הוויכוח המשפטי על השאלה למי שייכות האדמות הוא ויכוח שאפילו עדיין לא הסתיים. המדינה פה משתמשת בהרבה כוח כדי לדרוס את מי שבסופו של דבר מבקש להיאחז בביתו, להיאחז בכפרו. ואני אומר את זה בצער ובכאב, עמיתיי חברי הכנסת – המהלך הזה הוא חלק ממלחמה שהממשלה ממשיכה לנהל נגד האזרחים הערבים הבדואים בנגב. הכיוון הזה הוא כיוון רע, הוא כיוון פסול. העתיד של הנגב נמצא במקום אחר – הוא נמצא בשוויון, ביחסים אחרים לגמרי בין הערבים הבדואים לבין היהודים בנגב. רק במקום הזה, רק במקום של "נגב לכולנו", יהיה לנגב עתיד אמיתי. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת דב חנין. חבר הכנסת טלב אבו עראר; חבר הכנסת ג'מעה אזברגה; חבר הכנסת סעיד אלחרומי – אינו נוכח; חברת הכנסת ניבין אבו רחמון – אינה נוכחת. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק המאבק בטרור, התשע"ט–2018, בקריאה שנייה. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 6 בעד סעיפים 1–2 – 25 נגד – 6 נמנעים – אין סעיפים 1–2 נתקבלו. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> בעד – 25, נגד – שישה, אין נמנעים. הצעת החוק עברה בקריאה שנייה. חבר הכנסת נחמן שי, אתם רוצים שאני אציין משהו לפרוטוקול? << קריאה >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << קריאה >> נסתדר. << קריאה >> נחמן שי (המחנה הציוני): << קריאה >> נסתדר. אנחנו מצאנו את – – – << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 7 בעד החוק – 27 נגד – 5 נמנעים – אין חוק המאבק בטרור (תיקון מס' 4), התשע"ט–2018, נתקבל. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> בעד – 27, נגד – חמישה, אין נמנעים. הצעת החוק עברה בקריאה שלישית ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. אני מוסיפה להצבעה את חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. והצבעתך היא? << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> נגד. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> נגד. חבר הכנסת עודד פורר, לברך בקצרה; חברת הכנסת ענת ברקו, לברך בקצרה, בבקשה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה להודות על כך שרגע לפני שהכנסת מתפזרת דאגנו שהמחבלים לא יוכלו לקבל קיצור שליש; הגברנו את ההתרעה, מנענו את החרפה של לראות מחבלים משתחררים. נשאר לנו רק לדאוג שהממשלה תפסיק להעביר כסף לחמאס – 30 מיליון דולר שכבר עברו, ועוד 60 שיעברו. אבל אני כן רוצה בכל זאת גם לברך את יושב-ראש הוועדה חבר הכנסת מיקי זוהר, גם לברך את היועצת המשפטית של הוועדה, את נועה, שליוותה את כל התהליך; את כל צוות הוועדה, ובוודאי את הצוות שלי, אירינה, עדי ומרק. תודה רבה. אני מקווה שלא נזדקק לחקיקה כזאת עוד, אלא שפשוט לא יהיו פיגועי טרור, כי ההרתעה תהיה מספיק חזקה. תודה. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת עודד פורר. חברת הכנסת ענת ברקו. << דובר >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר >> תודה. גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, אני באמת שמחה לחתום עם חוק כל כך משמעותי במושב הזה, עוד חוק למאבק בטרור. אני שוב רוצה להודות לחברי חבר הכנסת מיקי זוהר ולכל הצוות שהודיתי לו קודם. אני רוצה להוסיף את הלשכה המשפטית באופן כללי, את הקלדניות שנמצאות איתנו בכל הוועדות, את הצוות הטכני, עובדי המשק, המשמר והסדרנים. כמובן, את העוזרים המצוינים שלי – את היועצות שלי סופי קובזנצב וסוזי מזרחי, את מאיר זמר טוב, היועץ הפוליטי, את צוות הסיעה הנפלא. אי-אפשר בלי הקול חודר השריון של עליזה – איפה היא? עליזה, קול חודר שריון יש לך. עליזה, דנית, שלי וילנה. אני באמת רוצה להודות גם לאופוזיציה על התמיכה בחוק החשוב כל כך. זה מראה שבמאבק בטרור אנחנו חייבים ללכת ביחד, כי הקיום שלנו כאן מותנה בכך. תודה, ותודה גם לעודד פורר. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת ענת ברקו. << נושא >> חוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים (מס' 16), התשע"ט–2018 << נושא >> [מס' כ/816; דברי הכנסת, חוב' ח', ישיבה 384, עמ' 32227; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> אנחנו ממשיכים בסדר-היום. הצעת חוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים, התשע"ט–2018, בקריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את הצעת החוק חבר הכנסת יואב בן צור, בבקשה. << דובר >> יואב בן צור (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר >> גברתי היושבת בראש, כנסת נכבדה, בשם יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה חבר הכנסת יואב קיש, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים (תיקון מס' 16), התשע"ט–2018. כדי לפתוח את שוק הקנבוס הרפואי ליצוא מחד גיסא ולשמור על שלום הציבור וביטחונו מאידך גיסא, מבקשת הצעת החוק שלפניכם ליתן למשטרת ישראל את הסמכויות הנדרשות לפיקוח ואכיפה לעניין מבקשי רישיון לעיסוק בקנבוס. הצעת החוק מבקשת לקבוע במסגרת פרק ייעודי בפקודת הסמים המסוכנים שרישיון לעיסוק בקנבוס אשר ניתן על ידי מנכ"ל משרד הבריאות יותנה בתנאי אבטחה ומיגון שתקבע משטרת ישראל. ההצעה מבקשת לקבוע בחוק כי בטרם קבלת רישיון לעיסוק בקנבוס רפואי תיתן המשטרה המלצה למנכ"ל משרד הבריאות בעניין מתן הרישיון, וזאת לאחר שייבדק עברו הפלילי של המבקש, וכן טעמים הנוגעים למהימנותו. ההמלצה למנהל תינתן מטעמים של שלום הציבור וביטחונו ובטרם ההחלטה על מתן הרישיון. עוד קובעת ההצעה כי אם מדובר בתאגיד, המלצת המשטרה תינתן לאחר שייבחנו בעלי העניין בו. יצוין גם כי המשטרה תוכל לתת הודעה שנסיבות העניין אינן דורשות את המלצתה. הצעת החוק מבקשת לקבוע עוד כי אם הופרו תנאי האבטחה והמיגון וקיים חשש ממשי לשלום הציבור ולביטחונו, המשטרה תוכל לפנות למנהל בבקשה לביטול הרישיון. בטרם הביטול יתקיים שימוע לבעל הרישיון בפני המשטרה והמנהל, ואם לא תהיה הסכמה ביניהם, תועבר ההחלטה לעניין ביטול הרישיון לשר לביטחון הפנים, והוא ייוועץ בשר הבריאות לצורך קבלת החלטתו. במהלך דיוני הוועדה עלה הצורך בקביעת מנגנון למצבים שבהם משטרת ישראל לא תוכל לאמת את המידע בעניין מבקש הרישיון, מצב אשר עלול להתקיים כאשר מדובר בתאגידים זרים או בתושבי חוץ. לשם כך מבקשת ההצעה לקבוע מנגנון של ועדה ייעודית לבחינת המלצה לרישיון עיסוק בקנבוס רפואי. הוועדה הייעודית, אשר בראשה יעמוד השר לביטחון פנים או נציג מטעמו, תכלול את הנציגים האלה: המפכ"ל, שר האוצר ושר הכלכלה, או נציגיהם של כל אחד מן החברים. בנוסף נקבע כי שר הבריאות יוכל למנות משקיף מטעמו בוועדה. ככלל, הוועדה תיתן את המלצתה למנהל בתוך חודשיים ובטרם מתן הרישיון. במסגרת מנגנוני האכיפה מוצע לקבוע בחוק סמכויות למשטרה לפעול להפסקת העיסוק בקנבוס תוך מתן סמכויות כניסה למקום העיסוק, ביצוע בדיקות במקום העיסוק וכן אפשרות דרישת מסמכים וכניסה למקום, למעט אם מדובר במקום מגורים. מנגנוני האכיפה מאפשרים גם למשטרת ישראל לפעול בבקשה להוצאת צו הפסקה מינהלי אם יש חשש שהעסק פועל בניגוד לתנאי הרישיון לעיסוק בקנבוס ובשל כך קיימת סכנה ממשית או חשש משמעותי לפגיעה בשלום הציבור או ביטחונו. בנוסף לכך, משטרת ישראל תוכל לפנות לבית המשפט בבקשה לצו הפסקה שיפוטי להפסקת העיסוק או להגבלתו. הצעת החוק מבקשת אף לקבוע הוראות עונשיות בקשר להפרת תנאי מתנאי הרישיון לעיסוק בקנבוס – עבירה שדינה שנתיים מאסר. כמו כן מבקשת הצעת החוק לקבוע כי הפרה של תנאי מתנאי הרישיון תיקבע כעבירה שדינה שנתיים מאסר או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז–1977 – קנס עד 75,000 שקלים חדשים. בנוסף קובעת הצעת החוק כי על נושאי משרה בתאגיד לעשות כל שביכולתם על מנת למנוע עבירות של הפרת תנאי הרישיון. בנוסף לכך יוכל השר לביטחון הפנים, בהסכמת שר המשפטים ושר הבריאות ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לקבוע כי עבירות הפרה של תנאים שנקבעו בפרק ייחשבו לעבירות ברירת קנס. על מנת לאפשר למשטרת ישראל להיערך להפעלתו של החוק נקבע כי תחילתו של פרק ג'1 יהא ביום כ"ו בניסן התשע"ט, 1 במאי 2019. עד לתקופה זו תנאי מיגון ואבטחה, וכן תנאים או דרישות הנוגעים לעיסוק בקנבוס הרפואי שהיו קיימים ופורסמו, ימשיכו לחול כל עוד לא שונו או בוטלו. לסיכום, הצעת החוק מהווה צעד נוסף בפתיחת השוק ליצוא קנבוס רפואי בלי לסכן את ביטחון הציבור, וזאת באמצעות מתן כלים למשטרת ישראל, כפי שפורטו, והנדרשים לה כדי לפקח על תעשיית הקנבוס הרפואי ולמנוע בכך זליגת סמים מסוכנים לשטח המדינה. להצעת החוק הוגשה הסתייגות, וכן הוגשו בקשות רשות דיבור. אבקש מחברי הכנסת לדחות את ההסתייגות ולאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. אני רוצה להדגיש שהחוק הזה צריך גם את החלטת הממשלה, והממשלה יכולה במהירות להחליט. זה ייצור הכנסה של כמיליארד שקלים בשנה לחקלאות, ולכן גם ממשלת מעבר יכולה לקבל החלטה. אבל גם לפני ממשלת מעבר, הממשלה עצמה יכולה, אם היא תרצה, לאשר במהירות את הדבר הזה, וממילא יוסיפו עוד ידיים עובדות ועוד הכנסות לענף החקלאות, שגם כך מצבו לא פשוט. אני רוצה להודות בשם יושב-ראש הוועדה ליועצת המשפטית של הוועדה עו"ד איילת לוי נחום על עבודה קשה, מסורה ומקצועית, למנהלת הוועדה לאה קריכלי ולצוות הוועדה שוש, ליאת, רחל ואיה ולדוברת רבקה. תודה להתאחדות האיכרים, לדובי אמיתי ולהגר יהב. תודה רבה. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יואב בן צור. חבר הכנסת חיים ילין הגיש הסתייגויות, אבל מכיוון שהוא אינו נוכח, אנחנו נסיר את ההסתייגויות שלו. בקשות רשות דיבור: חברת הכנסת תמר זנדברג – אינה נוכחת; חבר הכנסת אילן גילאון – אינו נוכח; חבר הכנסת עיסאווי פריג' – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל רוזין – אינה נוכחת; חבר הכנסת מוסי רז – מוותר. מכיוון שחבר הכנסת חיים ילין אינו נוכח במליאה, אנחנו לא יכולים להצביע על ההסתייגויות שהוא הגיש, והן הוסרו. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת החוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים (מס' 16), התשע"ט–2018, בקריאה שנייה. מי בעד ומי נגד? הצבעה מס' 8 בעד סעיפים 1–4 – 22 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–4 נתקבלו. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> 22 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים, הצעת החוק עברה בקריאה שנייה. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. מי בעד ומי נגד? הצבעה מס' 9 בעד החוק – 21 נגד – אין נמנעים – אין חוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים (מס' 16), התשע"ו–2018, נתקבל. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> 21 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק עברה, ונכנסת לספר החוקים של מדינת ישראל. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> הודעה למזכירת הכנסת. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושבת-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק (תיקון מס' 7), התשע"ו–2018, שהחזירה ועדת הכלכלה. תודה. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> תודה רבה למזכירת הכנסת. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 212), התשע"ט–2018 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1285); נספחות.] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> אנחנו עוברים להצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 212), התשע"ט–2018, בקריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק השר אלי כהן, בשם שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. בבקשה, השר. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן: << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מציג את החוק בשם משרד העבודה והרווחה, השר חיים כץ. וכך הם כותבים: מדי שנה מתווספים כ-35,000 קשישים למעגל הזכאים לגמלת סיעוד לפי חוק הביטוח הלאומי, ובסך הכול ישנם כיום כ-177,000 אזרחים ותיקים הזכאים לגמלת סיעוד. כיום בחוק הגוף האחראי להתאמת תוכנית הטיפול לקשיש וביצוע בקרה על מצבו וטיב השירות שהוא מקבל הוא הוועדה המקומית. הוועדה המקומית כוללת אחות שירותי הבריאות, עובד סוציאלי של שירותי הרווחה ועובד המוסד לביטוח לאומי. בעקבות דוח ביקורת מיוחד של מבקר המדינה משנת 2017 על טיפול המדינה בקשישים סיעודיים השוהים בביתם, מונתה ועדה לבדיקת טיפול המדינה בקשישים סיעודיים בראשות פרופ' יוסי תמיר. בדוח שהגישה הוועדה היא מתחה בין היתר ביקורת על תפקודן של הוועדות המקומיות, נחיצותן ויעילותן. בין השאר עלה כי הליכי העבודה בוועדות המקומיות מכבידים על הליך הטיפול בתביעה לגמלת סיעוד, גורמים להמתנה ארוכה עד לקבלת החלטה סופית על אישור הזכאות לגמלה כאמור ולבזבוז משאבי כוח אדם וכספים. במקומן המליצה ועדת תמיר לכונן מנגנון משופר בתוך המוסד, שיסדיר את סמכויות הפיקוח והבקרה של השירות הניתן על ידי חברות הסיעוד, תוך שמירה על התפיסה שלפיה האחריות הכוללת לפיקוח היא של הביטוח הלאומי. בהצעת חוק זו מוצע לבטל את הוועדות המקומיות ולהעביר את סמכויותיהן לידי המוסד. עוד מוצע בהצעת החוק להוציא מחוק הביטוח הלאומי את ההסדרה של תפקיד מתאם טיפול, שתפקידו לקשר בין הגופים השונים הנותנים שירות בתחומי הסיעוד, הבריאות והרווחה לבין הקשישים בישראל ולסייע להם לממש את זכויותיהם בתחומים אלו. לאחר בחינה נוספת של תפקיד מתאם הטיפול בידי צוות בין-משרדי של משרדי האוצר, הבריאות והרווחה, המליץ הצוות שמתאם הטיפול יהיה עובד שלמעשה התפקיד שלו אינו קשור רק למימוש הזכויות בביטוח הלאומי – ולכן מציינים שראוי שהוא יתבצע בידי עובד סוציאלי ברשויות המקומיות ואחיות קופות החולים, ועל כן אין להסדירו בחוק הביטוח הלאומי. לאור האמור לעיל, מוצע למחוק מחוק הביטוח הלאומי את סעיף 225ה, שעניינו מתאם טיפול. על כן, מוצע לתמוך בהצעת החוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> תודה רבה לשר אלי כהן. אנחנו עוברים לרשימת הדוברים. ראשון הדוברים, חבר הכנסת ישראל אייכלר – אינו נוכח. חבר הכנסת נחמן שי – אינו נוכח. חברת הכנסת מירב – – – << קריאה >> נחמן שי (המחנה הציוני): << קריאה >> מה – – – << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> נחמן נוכח גם נוכח. עכשיו, גם אם לא רצית, אתה חייב. << קריאה >> עמר בר-לב (המחנה הציוני): << קריאה >> פרינציפ? << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> זה לא פרינציפ, זה proof, הוכחה. << דובר >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר >> תודה, תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. אני פה, בינתיים. אני רוצה לתמוך בחוק. אבל אני רוצה לומר כמה מילים בענייני דיומא. אני קראתי עכשיו שהקבינט הביטחוני-מדיני עלה לצפון, ושם הכריז ראש הממשלה שהמבצע נגמר, ובכלל המצב המיוחד שלשמו לפני חודש ימים הכניסו את מדינת ישראל – כמעט הכניסו אותם – למרחבים המוגנים ואמרו להם שיידרשו מהם בזמן הקרוב הקרבה, דם, יזע ודמעות – נאום צ'רצ'יליאני מובהק – כל זה התפוגג בדרך פלא כעבור 28 יום. נכון, היו ארבע מנהרות; אני לא משוכנע, ממש לא משוכנע, שהן סיכנו את ביטחון מדינת ישראל באופן – – – << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> כן, חוץ מזה שנסראללה איים לכבוש – – – אתה ממש לא משוכנע. כשהם מוחקים את הגבול, אתה לא משוכנע – – – << דובר_המשך >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אף אחד לא התכוון בזמן הקרוב לחצות את השטח מכיוון לבנון – – << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> לא, אף אחד לא – – – דרך אגב, הוא – – – << דובר_המשך >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – לכיוון ישראל ולכבוש את הגליל. אנחנו לא עמדנו בפני קאוקג'י שמגיע לשחרר את הגליל. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אני מאוד זהיר כשאני מתקרב לענייני ביטחון, ואני תמיד דרשתי ודורש לעשות הפרדה ברורה בין ענייני ביטחון לבין פוליטיקה. להפריד. אני חושב שלפוליטיקה יש חיים משלה, לביטחון יש חיים משלו, ואסור – אני יכול להביא עוד כמה וכמה דוגמאות מן העבר לניסיונות כאלה, וכולם היו מגונים. לכן אני אומר, הנס הזה שהתרחש בתוך חודש ימים הוא נס שצריך לבחון אותו, מאין הוא בא ולמה הוא בא. הזריזות והמהירות שהיום הרשו לתושבי מדינת ישראל לצאת מהמרחבים המוגנים וליהנות מהאוויר החופשי, גם אותן צריך לבחון – מה היה הסיכון אז ומה הסיכון עכשיו, ואם היה סיכון כל כך גדול אז, אז מה בדיוק שינה את מצב הרוח הלאומי? אבל אנחנו יודעים מה התשובה. הלוא אנחנו לא ציניים, ואנחנו יודעים לקרוא את המציאות. השינוי היחיד הוא הרצף של 72 – או אולי ארבע או חמש היממות האחרונות, שבהן פתאום המערכת הפוליטית זזה. נכנסנו למסע בחירות, ועכשיו צריך להסביר לכל הציבור שמעולם לא היה מצבנו הביטחוני כל כך טוב. אז זה ברור, מעולם לא היה מצבנו כל כך טוב. אז אני אומר לכם, בעיות הביטחון הן לפנינו. הן לא נפתרו. אני מאוד מוטרד מניהול ענייני הביטחון של מדינת ישראל. אני מאוד מוטרד – האם מר ביטחון הוא עדיין מר ביטחון. אני לא משוכנע. גם הציבור פחות ופחות קונה את זה. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> כמו שאתה משוכנע – – – << דובר_המשך >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> ולכן אני אומר, בואו נפריד עכשיו, בארבעת החודשים הקרובים, בין ביטחון לפוליטיקה. ננהל את המלחמות הפוליטיות שלנו בדרך אחת, בחזית אחת – חזית אחת, תרתי משמע – ונשאיר את ביטחון המדינה בידי המקצוענים שיודעים מה הם עושים שם, ולא ניתן לערבב בין שניהם. תודה. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת נחמן שי. חברת הכנסת מירב בן ארי – נוכחת ומוותרת; חבר הכנסת יהודה גליק – אינו נוכח; חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין – מוותרת. << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> מוותרת. מוותרת ולא חוזרת בי. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> חבר הכנסת משה מזרחי. מוסי, אתה דובר היום של כולם. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 212), בקריאה ראשונה. מי בעד ומי נגד? הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 18 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הלאומי (תיקון מס' 212), התשע"ט–2018, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> 18 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני מוסיפה את הצבעתו של חבר הכנסת איל בן ראובן, שהצביע בעד. הצעת החוק עברה, ותועבר לדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות – אין לי מושג מתי, חבר הכנסת אלאלוף, אבל – – – << קריאה >> אלי אלאלוף (כולנו): << קריאה >> ביום חמישי. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> ביום חמישי. נהדר. אנחנו עוברים להצעת חוק העונשין (תיקון מס' 137) (תקיפת צוות רפואי), התשע"ט–2018. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> סליחה? זה היה – – – כן. זה היה הצעת חוק הבטחת הכנסה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> סליחה, סליחה. << קריאה >> שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן: << קריאה >> – – – 7 . יש לך את 8 עכשיו. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> אנחנו הצבענו על הצעת חוק הביטוח הלאומי, ועכשיו אני עוברת – נכון. << הצח >> הצעת חוק הבטחת הכנסה (הוראת שעה ותיקוני חקיקה) (תיקון מס' 2) (הארכת תוקף), התשע"ט–2018 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1286); נספחות.] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> אנחנו עוברים להצעת חוק הבטחת הכנסה (הוראת שעה ותיקוני חקיקה) (תיקון מס' 2) (הארכת תוקף), התשע"ט–2018, בקריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק השר אלי כהן, בשם שר העבודה והרווחה. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן: << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, בחוק הבטחת הכנסה מפורט המנגנון של חישוב ההכנסה של הזכאי המשפיעה על שיעור הגמלה שיקבל. החישוב נעשה באופן מדורג, כך שבשלב הראשון לא מובא בחשבון לצורך חישוב הגמלה סכום מסוים מההכנסה שמקורה בעבודה. סכום זה מכונה disregard. שיעור הניכוי האמור תלוי בגיל התובע ובהרכב משפחתו, ושיעורו הוא 60% למשפחות שבראשן הורה עצמאי. בשיעור הניכוי הנוכחי, תובעי גמלת הבטחת הכנסה וגמלת מזונות מוגבלים לסכומי השתכרות נמוכים יחסית, וכל השתכרות הגבוהה מסכומים אלה מביאה לשלילת גמלת הבטחת הכנסה וההטבות הנלוות אליה. לכן, נוצר תמריץ שלילי להגדלת סכום ההכנסה של תובעי הבטחת הכנסה ומזונות, מחשש שמא הגדלת ההכנסה מעבודה תגרום בסופו של דבר להפסד העולה על הגדלת ההכנסה. על כן, על מנת לעודד עבודה בשכר גבוה יותר ויציאה לעבודה בקרב משפחות שבראשן הורה עצמאי, נקבעו בחוק הבטחת הכנסה הוראות לעניין משפחות שבראשן הורה עצמאי, קרי, חד-הוריות, כך שביחס להכנסה מעבודה שגובהה הוא כ-3,300 שקל לחודש, שיעור הניכוי יהיה 25%. ביחס להכנסה העולה על הסכום האמור שיעור הניכוי יישאר בשיעורו על פי הנוסח הקיים, כלומר 60%, וזאת עד לאיפוס הגמלה. אופן החישוב האמור הוחל הן לעניין גמלת הבטחת הכנסה והן לעניין דמי מזונות מכוח חוק המזונות. כמו כן, תוקן בתיקון עקיף החוק להגדלת שיעור ההשתתפות בשוק העבודה וצמצום פערים חברתיים ונקבע בו מנגנון של קיזוז, ולפיו ההטבה למשפחות עצמאיות תינתן במסגרת חוק הבטחת הכנסה או בחוק מענק עבודה. בהתאם להוראת השעה, התבקש הביטוח הלאומי לערוך מעקב אחר משפחות שבראשן הורה עצמאי. ממחקר זה עולה כי חל שיפור בהכנסתן הכוללת של משפחות אלו, ומרביתן הגדילו את ההכנסות מהעבודה. עם זאת, התקופה המדוברת מצריכה בחינה נוספת של ההשפעה לטווח זמן ארוך יותר, תוך שימור המנגנון שמיטיב עם המשפחות שבראשן הורה עצמאי. הוראת השעה עתידה להסתיים בסוף השנה, ולפיכך תיקון החוק המונח לפניכם מבקש להאריך את הוראת השעה בשנתיים נוספות. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן: << דובר_המשך >> אלה, למעשה, גברתי, עיקרי הצעת החוק, כפי שמציינים במשרד העבודה והרווחה. אני חושב שכאן המקום לציין שזוהי הצעת חוק בהחלט חשובה מאין כמוה, שמעודדת יציאה, שמעודדת – – – << קריאה >> מירב בן ארי (כולנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן: << דובר_המשך >> תני רק לסיים. את רוצה שנפרגן לך? תני לי לסיים. << קריאה >> מירב בן ארי (כולנו): << קריאה >> לא, לא. אני רוצה להגיד לך למה. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> רגע, אני לא רוצה להיכנס ביניכם בתוך הבית, אבל עדיין תני לו להציג. << קריאה >> מירב בן ארי (כולנו): << קריאה >> זה לא – – – << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן: << דובר_המשך >> אני אומר לך, מירב, הזיכרון שלי הוא לא כזה קצר. << קריאה >> מירב בן ארי (כולנו): << קריאה >> אתה – – – << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן: << דובר_המשך >> אם עד לפני שתי דקות אמרת לי להזכיר, תאמיני לי שאני אזכיר אותך. אל תדאגי. << קריאה >> מירב בן ארי (כולנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן: << דובר_המשך >> אז אני באמת חושב שמדובר בהצעת חוק שהיא חשובה בהחלט, מאין כמוה, שבאה ועושה תיקון, ושתגרום ליציאת נשים חד-הוריות לעבודה. ובהחלט, אם אתם מופתעים – מפרגן בהחלט לחברת הכנסת מירב בן ארי. אני יודע שאת כבר דיברת על הצעת החוק הזאת. << קריאה >> מירב בן ארי (כולנו): << קריאה >> החוק שלי מהיום הוא אותו חוק, אחד לאחד. זה החוק השלישי. אתה תסיים, אחרי זה – – – << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן: << דובר_המשך >> מצוין. מירב, אני מציג את זה כאן בשם שר העבודה והרווחה. אני מופתע שרוצים לפרגן למישהו והוא מתעצבן, כלומר, זה לצורך העניין. << קריאה >> מירב בן ארי (כולנו): << קריאה >> לא – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רק – – – << קריאה >> מירב בן ארי (כולנו): << קריאה >> הוא יודע למה – – – << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן: << דובר_המשך >> כאן בהחלט, מירב, חשוב גם אולי לבוא ולציין – אם לא היית קוטעת את דבריי – – << קריאה >> מירב בן ארי (כולנו): << קריאה >> סליחה. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן: << דובר_המשך >> תודה. – – אז גם הייתי מציין שאני חושב שזה לא החוק הראשון שהיית מעורבת בו בעניין חד-הוריות. אני חושב שבמהלך כל הכנסת הנוכחית, ולמעשה בשבוע שבו אנחנו מסכמים את פעילות הכנסת העשרים, אז ללא ספק עשית עוד מגוון של פעילויות – גם בחוגים, גם בחינוך, גם העסקים הקטנים – לטובת חד-הוריות, ובנושא הזה יישר כוח. בהחלט מדובר בתיקון מהותי, ואני יודע שהשקעת ועבדת עליו רבות. ומדובר כאן בהארכה בשנתיים נוספות. אני רוצה בהחלט לציין גם את חבר הכנסת אלי אלאלוף, יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה. אני חושב שהכנסת הנוכחית יישמה בצורה משמעותית את דוח העוני – שאתה עמדת בראש הוועדה לפני שאתה נבחרת לכנסת ישראל. למעשה, אני חושב שאם אנחנו מסכמים עכשיו נתונים שמראים אץ הצמצום המשמעותי ביותר בפערים החברתיים במדינת ישראל לפי מדד ג'יני, שהוא הנמוך ביותר ב-20 שנה האחרונות, זה ללא ספק הודות למגוון רחב של חוקים שעברו בוועדה בראשותך, ובנושא הזה גם ביישום הוראות בתקציבים ממשלתיים, וכך אנחנו בונים בנושא הזה חברה. אין לי ספק שמדובר בחוק מבורך. אגב, אם אני הייתי מציע אפילו תיקון, הייתי חושב שאפשר לעשות את זה לצמיתות, ואני אומר לך, חברת הכנסת מירב בן ארי, שמה שהייתי מציע לך לכנסת הבאה זה כבר להגדיל את ה-disregard מעבר ל-3,000 שקלים. טוב שהגענו גם לזה, מעבר ל-600 שקלים. אבל בהחלט יישר כוח גם לשר חיים כץ, גם לחבר הכנסת אלאלוף וגם לחברת הכנסת מירב בן ארי. תודה רבה. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> תודה רבה לשר אלי כהן. אנחנו עוברים לרשימת הדוברים: חבר הכנסת ישראל אייכלר – אינו נוכח; חבר הכנסת נחמן שי – נוכח ומוותר. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. היא עולה נחושה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היא תמיד נחושה – – – << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> נכון. מה שנכון נכון. << דובר >> מירב בן ארי (כולנו): << דובר >> זו הסיבה שהוא מחייך. תודה, גברתי היושבת-ראש. אני אגיד בקצרה. אדוני השר, חברי אלי כהן, בכלל לא קטעתי אותך, בינינו, אלא פשוט קטעתי כי החוק הזה הוא אחד לאחד החוק שלי, ובעוד שני חוקים אתם תצביעו עליו. זה לא שהייתי שותפה – זה החוק שלי שפשוט העתיקו אותו as is והביאו אותו כממשלתית, ולכן קטעתי אותך. אבל הכול בסדר. ואלי יושב פה מחייך. ברור שהוא מחייך. חבר'ה, זה קורה כנראה גם בקואליציה. חכו בסבלנות. << קריאה >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << קריאה >> ברוכה הבאה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (כולנו): << דובר_המשך >> עוד תודה. עוד שני חוקים – תסתכלו בסדר-יום: הצעת חוק של מירב בן ארי – בול, אחד לאחד, אותו חוק. כשאני אעלה לדבר על החוק אני אספר לכם. זהו. תודה רבה. << קריאה >> נחמן שי (המחנה הציוני): << קריאה >> אנחנו לא יכולים לחכות. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מירב בן ארי, שעכשיו מבינה מה קורה כשלוקחים הצעות חוק שלנו, עם הודעות הדוברות שלנו, עם ההתבטאויות שלנו, ואחר כך אומרים שהן מהפכניות. חוויתי אחת כזאת השבוע, הצעת החוק לניכור ההורי, אבל אין מה לעשות. אנחנו עוברים לדובר הבא. חבר הכנסת יהודה גליק – אינו נוכח; חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין – מוותרת. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הבטחת הכנסה (הוראת שעה ותיקוני חקיקה) (תיקון מס' 2) (הארכת תוקף), התשע"ט–2018, בקריאה ראשונה. מי בעד ומי נגד? הצבעה מס' 11 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 19 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הבטחת הכנסה (הוראת שעה ותיקוני חקיקה) (תיקון מס' 2) (הארכת תוקף), התשע"ט–2018, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> 19 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה, והיא תועבר לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות להמשך דיון. << הצח >> הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 137) (תקיפת צוות רפואי), התשע"ט–2018 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/822); נספחות.] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> אנחנו עוברים להצעת חוק העונשין (תיקון מס' 137) (תקיפת צוות רפואי), התשע"ט–2018, לקריאה ראשונה, של חברי הכנסת איילת נחמיאס ורבין, מירב בן ארי ואיציק שמולי. תציג את הצעת החוק חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין, בבקשה. << קריאה >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אנחנו רוצים להצביע בעד. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> מי שרוצה לדבר, בבקשה, מוזמן, לפני שאני נועלת את רשימת הדוברים. << דובר >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << דובר >> סליחה רגע, אני הייתי לא מרוכזת, בגלל שהילדים שלי פה. סליחה. אני רוצה בראש ובראשונה להודות לחבריי חברת הכנסת מירב בן ארי וחבר הכנסת איציק שמולי – אני מרגישה שזכות גדולה נפלה בחלקנו על כך שזאת תהיה אחת מהצעות החוק האחרונות שנעביר – וכמובן ליו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, חברי חבר הכנסת אלי אלאלוף, המכונה בפי מסיה אלאלוף, משום שאנחנו נתנו לחוק הזה את הדחיפה שהיה צריך לתת לו. אנחנו זוכרים היטב, זה צרוב בבשרנו, צריך לומר, חברת הכנסת בן ארי, השמות: טובה קררו, אביבה אילוז, רחלי ברוך ומרינה פרנקל. אלה רק חלק מהשמות של אנשי צוותים רפואיים שהותקפו על ידי אנשים שהם סייעו להם או על ידי בני משפחותיהם. אנחנו עדים כבר תקופה ארוכה למתקפה ההולכת וגוברת על צוותים רפואיים. בשנה שעברה זכיתי להעביר יחד עם חבר הכנסת מוטי יוגב הצעת חוק להחמרת ענישה כלפי מי שתוקף צוותי חינוך. אני מוכרחה לציין, חברתי חברת הכנסת בן ארי, שהיום הותקפה עוד עובדת סוציאלית. אני ככה הרגשתי שיש לי פלשבק לדיון שהיה לנו בחוק. החשיבות של החוק הזה נובעת משתי סיבות: האחת – משום שאותם עובדים שלא היו כלולים בחוק קודם ובעצם לא היו מוגנים על ידי סעיף 382א לחוק העונשין יהיו מוגנים. הדבר השני הוא, כמובן, הרחבה – יוזמה מבורכת של חברת הכנסת בן ארי – הרחבה של ההגדרה של צוות רפואי. האנשים האלה, באמת צריך להגיד, הם מלאכים בלבן. כל אחד מאיתנו שרואה אותם בחדרי המיון, בקופות החולים, בעזרה הראשונה – אנחנו הכנסנו כמובן את צוותי החירום, שזה דבר באמת באמת חשוב. אני חושבת שאנחנו עושים צעד קטן כדי להבטיח קצת יותר טוב את הביטחון שלהם. זה לא מגיע להם – זה מגיע לכולנו כחברה, שהאנשים האלה, צוותי חינוך, צוותי רפואה, וגם עובדים סוציאליים, אלה שנמצאים בחזית החברתית של כולנו, יהיו מוגנים. זאת זכות גדולה לעבוד אתכם על החוקים האלה. אני רוצה, כמובן, להודות ליושב-ראש הכנסת, למזכירת הכנסת וסגן מזכיר הכנסת, לרשמים הפרלמנטרים המעולים ולכל צוות הכנסת, לסדרנים ולסדרניות ולמאבטחים שלנו, כמובן. תודה רבה לכם על מי שאתם בשבילנו. כמובן גם לצוות המזנון צריך להגיד תודה, ולציונה שלנו, שאולי צופה במקרה מאחור. תודה רבה לכם על הכול. למרות הכול זאת זכות גדולה להיות חלק מהבית הזה כאן, בכנסת הכנסת. תודה רבה. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין. אנחנו עוברים לרשימת הדוברים. חברת הכנסת מירב בן ארי. << דובר >> מירב בן ארי (כולנו): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. אדוני השר, כנסת נכבדה, את החוק הזה אני חושבת שהבאתי לכאן לפני כמעט חודשיים. הוא חוק טוב, אבל לא מספיק טוב, לצערי, כי רצינו להרחיב הרבה יותר את מנגנון הענישה. כמו שחברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין, שותפתי לחוק החשוב הזה, הגדירה, כרגע המצב הוא שהרחבנו את מעגל הזכאים, מה שנקרא, וכיום לא רק עובדי חירום אלא גם טובה קררו, זכרה לברכה, שבסך הכול עשתה בדיקות דם, נכנסת; רופאים פרטיים גם הם נכנסים; עובדי איחוד הצלה, שעד היום לא היו מוגנים, כי צוין רק מד"א, גם הם נכנסים. אבל אנחנו רצינו ענישה חמורה יותר, ולצערי – אומנם איילת אמרה שזה יקרה – זה כבר לא יקרה בכנסת הזאת. אבל מה שטוב – יש לנו דין רציפות פה. << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> בדיוק. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (כולנו): << דובר_המשך >> יפה. לכן החוק הזה, בעזרת השם, יימשך לכנסת הבאה. יש פה מספיק חברי כנסת שחתומים על זה כדי להמשיך ולקדם אותו. אנחנו רוצים להרחיב את מעגל הענישה, להעלות את רף הענישה לתוקפי צוותים רפואיים, וזאת מטרת החוק. לכן, בכנסת הבאה, בהכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, אני מאוד מאוד מקווה שנהיה פה כדי להרחיב את המעגל הזה, וכמובן לתת הגנה לכל אותם צוותים רפואיים שנמצאים שם בשבילנו ולצערי עוברים תקיפות, לעיתים על בסיס יומי, ללא הרף. התפקיד שלנו בכנסת זה לתת להם הגנה מקסימלית מבחינת החוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> תודה לחברת הכנסת מירב בן ארי. חבר הכנסת איציק שמולי. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (כולנו): << דובר_המשך >> סליחה, אני יכולה להוסיף משהו? כי עוד לא נגמר לי הזמן. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> אוקיי. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (כולנו): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד תודה לחברי חבר הכנסת איציק שמולי, שהוא השותף שלי לשדולה למען הגנה על צוותים רפואיים. אנחנו שותפים, והיינו יחד גם בסיור, שתדעי, גברתי היושבת בראש. פגשנו את הצוותים הרפואיים וראינו מה הם עושים, הצוותים רפואיים – ראינו מה הם עושים יחד. << קריאה >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << קריאה >> עלינו על אופנועים. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (כולנו): << דובר_המשך >> כן, נסענו על אופנוע והסתובבנו. ראינו כמה מהר אפשר להגיע, אם רוצים, למקרה חירום של תקיפת צוות רפואי. לכן גם נסענו על אופנוע. אז שכחתי בטעות להזכיר אותך. תודה. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מירב בן ארי. חבר הכנסת איציק שמולי, בבקשה. שר הבריאות לעתיד. << דובר >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, קיבלת בתמצית את מהות היחסים של מירב בן ארי ושלי: עובדים ביחד והיא שוכחת להזכיר אותי. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> בטעות. << דובר_המשך >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> הכול באהבה. << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> בכל נאום שלי אני מזכירה שמונה פעמים את שר הבריאות לעתיד, סליחה. << דובר_המשך >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חבריי וחברותיי חברי הכנסת, באמת יש לנו זכות גדולה להביא את החוק הזה היום, אומנם רק בקריאה ראשונה, אבל אין שום ספק שהמקרה המזעזע והטרגי של הרצח המזוויע שהיה בחולון של האחות טובה קררו, זכרה לברכה, שנרצחה על לא עוול בכפה – בכלל, המציאות הזאת שבה אנשים קמים בבוקר, בכל מקצוע, אבל בעיקר במקצועות שבהם הם בוחרים לתת מעצמם עבור אנשים אחרים, וזה יכול להיות רופאים ואחיות, זה גם מורים, זה גם עובדים סוציאליים – פעם אחר פעם בקדנציה הזאת הבית הזה נאלץ להתמודד כמעט בעל כורחו עם מחשבה וגם עם פעולה איך להגדיל את מעטפת הגנה עבור אותן אוכלוסיות, וזאת מציאות שהיא בלתי נסבלת. לפעמים אומר חבר הכנסת גילאון, חברי, שהלוואי שיכולנו לעשות חוק שאנשים יהיו בני אדם. זה מסוג החוקים האלה שאתה אומר לעצמך: הלוואי שלא היינו צריכים את החוק הזה, כי הלוואי שאנשים היו מתנהגים כמו בני אדם. אבל למרבה הצער אנחנו רואים שאנחנו צריכים את החוק הזה. החוק הזה יהווה נדבך נוסף בחומת ההגנה על צוותים רפואיים, גם בבתי החולים, גם בקופות החולים. בסופו של דבר אני באמת רוצה להודות לשותפות הטובות, המעולות, שהיו כאן בחוק הזה, גם חברת הכנסת מירב בן ארי וגם חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין. אני רוצה להודות ליושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת חבר הכנסת אלי אלאלוף, שבאמת הייתה לו תרומה נכבדה בקידום המהיר והאפקטיבי של הצעת החוק הזאת. ואני מאוד מאוד מקווה שביחד עם שורה נוספת של צעדים – שנוכל לקדם כנראה כבר רק בכנסת הבאה – נוכל לייצר סביבה בטוחה עבור אלה שמקדישים את כולם כדי לתת לאחרים, להציל חיים, ובסופו של דבר לנסות יום-יום לברוא כאן חברה שהיא טובה יותר, בריאה יותר ומוגנת יותר. תודה רבה. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת איציק שמולי. אנחנו עוברים לרשימת הדוברים. חברת הכנסת חנין זועבי – אינה נוכחת; חברת הכנסת תמר זנדברג – אינה נוכחת; חברת הכנסת עליזה לביא – אינה נוכחת. חבר הכנסת נחמן שי. מוסי, התרשלת הפעם. << דובר >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר >> תודה רבה, גברתי. קודם כול אני רוצה להודות לחבריי וחברותיי, שהם עכשיו מצלמים סלפי. יכול להיות שזה יזכה בפרס בשנת 2019 – כי ל-2018 כבר חילקו את הפרס – לשמולי, לאיילת ולמירב. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> חבר הכנסת נחמן שי מדבר אליכם. << דובר_המשך >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> לא, לא. הם כבר עפים, הם כבר באינסטגרם. הם כבר במקום אחר. << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – לא באינסטגרם – – – << דובר_המשך >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אני מצטרף לצורך הדחוף להגן על עובדי ציבור במדינת ישראל. אני שמח שהגדלתם במידה מסוימת את היריעה לטובת אוכלוסייה נוספת שראויה לכך – הצוותים הרפואיים, האחיות וכן הלאה. ואני רק רוצה לקרוא מפה – ואני החלפתי מילה עם ידידי הטוב, חבר הכנסת ויושב-ראש ועדת העבודה והרווחה אלי אלאלוף, שלא הצלחנו בכנסת הזאת, ואלי ליווה מאוד מקרוב את המאבק של העובדים והעובדות הסוציאליות להכניס גם אותם לשם. ואני מקווה שנצליח אנחנו, מי שיגיע לכנסת הבאה, להוסיף את כיפת הברזל הזאת – אולי לא ברזל, אבל כיפה – גם מעל העובדים והעובדות הסוציאליות, שאנחנו יודעים שהם נתונים להתקפות ולאלימות ולאיומים, לפעמים איומים פיזיים, לפעמים איומים ברשתות החברתיות – דברים שצריך לעקור אותם מן השורש. מדובר באנשים שהעמידו את עצמם מרצון בשורה הראשונה, בחזית של המאבק החברתי במדינת ישראל, שעוסקים באמת באמת באנשים עניים, דלים, קשי יום, סיעודיים, באמת בשכבות הכי נמוכות באוכלוסייה הישראלית, שראויות, ובצדק, לסיוע כדי לחלץ אותן משם. והעובדים והעובדות הסוציאליות שם בשביל המאבק הזה, ולא הצלחנו – עדיין, אני אומר – לתת להם את ההגנה שהם ראויים לה כדי שהם יוכלו לעשות את עבודתם שלהם. נכון, הם גם מבקשים הטבות בשכר וגם למלא תקנים. גם בזה הם צודקים, 21,000 איש, אנשים טובים במדינת ישראל. הם ראויים לכך. אבל הדבר הראשון הוא שקודם כול הם יוכלו לעשות את עבודתם בביטחון. עכשיו, עכשיו, ממש על קו הגמר, שר העבודה והרווחה התנדב לסייע להם, והוא אומר שהוא יגן עליהם והוא ייתן להם כך והוא ייתן להם אחרת, אבל חבר'ה, אנחנו בתפילת נעילה. כבר לא נשאר הרבה לעשות ברגע הזה, והכול באמת יעבור לכנסת הבאה, וחבל, כי העבודה של העובדים הסוציאליים והעובדות הסוציאליות לא נגמרת בקטע הזה. אותם לא מעניינים פריימריז ובחירות; אותם מעניינת העבודה שהם בחרו לעשות, שהם מקדישים לה, תרתי משמע, את חייהם, ושהם מרגישים לא פעם ולא פעמיים שהמדינה הפקירה אותם. תודה רבה. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת נחמן שי. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חברת הכנסת מיכל רוזין – אינה נוכחת; חבר הכנסת טלב אבו עראר – אינו נוכח; חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חבר הכנסת עיסאווי פריג' – אינו נוכח; חברת הכנסת קארין אלהרר – אינה נוכחת; חבר הכנסת מסעוד גנאים – מוותר; חבר הכנסת סעיד אלחרומי – אינו נוכח; חברת הכנסת יעל כהן-פארן – אינה נוכחת; חברת הכנסת סתיו שפיר – אינה נוכחת; חברת הכנסת נורית קורן – אינה נוכחת; חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חבר הכנסת ישראל אייכלר – אינו נוכח; חבר הכנסת יואל חסון – אינו נוכח; יהודה גליק – אינו נוכח; חיים ילין – אינו נוכח. עבד אל חכים חאג' יחיא, בבקשה. << דובר >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר >> בסם אללה א-רחמאן א-רחים. כבוד היושבת-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, בואו נחשוב רגע על איזה חוק אנחנו מדברים: אנחנו מדברים על חוק כדי לתת ביטחון לאלה שנותנים את שירותי הבריאות, אלה שמטפלים בנו, אלה שמצילים את החיים שלנו והם נפגעים. אנשים מתקיפים אותם, אז באנו לחוקק חוק כדי להרתיע. זו הכוונה – שמי שיתקוף צוות רפואי ידע שעונשו כבד, ואז אולי נרתיע אנשים. אבל האלימות שיש לנו באוכלוסייה בין האזרחים היא גבוהה ומחייבת טיפול אחר, לא רק ענישה. ומי שתוקף אחות – והרגו אחיות – ומי שתוקף רופא, מי שתוקף את מי שבא לטפל בו ולהציל את החיים שלו או של היקר לו – הגענו למצב מוסרי ירוד כזה שאנחנו מגיעים לחפש את ההרתעה. ואת מי אנחנו מחפשים ועוד לא הצלחנו? את העובדים הסוציאליים, ודובר עליהם. רופא בא, מטפל, ואפילו בכל מי שנזקק, הוא בא ועוזר לו, והסדר הוא לא לפי ההגעה אלא לפי הנחיצות, במי שמצבו יותר מסוכן, ואז הוא בא לטפל. אבל עובד סוציאלי או עובדת סוציאלית, יש להם עומס, ולפעמים הם לא נותנים את השירות בזמן בגלל העומס שיש להם. אז הטיפול בנושא של העובדים הסוציאליים צריך להיות גם דרך תקציבים ודרך שינוי גישה של המשרד, ולא רק לבוא למנוע, כי הרבה אנשים שתוקפים עובדים סוציאליים זה בגלל דבר אחד: שלא טיפלו בתיק שלהם הרבה זמן. זה לא מוצדק ואין סיבה, וצריך להחמיר את הענישה, אבל במקביל צריך לתת תשובות. עובדים סוציאליים לא יכולים לעמוד בנטל של מספר התיקים שהם עובדים עליהם, שהם מקבלים. והתיקים הרבים האלה מעכבים – אתם יודעים מה, האנשים שיש להם תיקים יכולים להיות משוכנעים, לחשוב שלא טיפלו בתיקים שלהם בזמן, ואז זה יכול לגרום להם נזק, והתגובה היא קיצונית. לכן, צריך לטפל גם בנושא של מספר האנשים שנותנים את השירות, וגם בין הרופאים, ובמיוחד בפריפריה. עם התארכות התורים של אנשים, אנשים מגיעים, כבוד יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, ובגלל סיבה טכנית אומרים להם: הטופס שאתה מקבל עוד לא מעודכן, ותחזור; אחרי שהוא הפסיד יום עבודה ובא לקבל את הטיפול וחיכה בתור – חודשים, לפעמים – בגלל דברים טכניים גם אומרים לו: תחזור. הענישה מחויבת המציאות, ואנחנו נתמוך בחוק הזה, אבל צריכים לבוא גם עם ממצאים אחרים של הגדלת כוח אדם כדי לתת את השירות הנאות לאנשים ולהוריד את העומס, גם מרופאים שלפעמים עובדים בכמה משמרות, וצריך לטפל גם בנושא הזה. תודה. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא. חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת יואב קיש – אינו נוכח; פנינה תמנו – אינה נוכחת; חבר הכנסת מוסי רז – מוותר; חברת הכנסת יעל גרמן – אינה נוכחת; יוסי יונה – אינו נוכח; חבר הכנסת איתן ברושי – מוותר; חבר הכנסת איל בן ראובן – מוותר; מיקי לוי – אינו נוכח; חברת הכנסת ענת ברקו – מוותרת; חבר הכנסת עפר שלח – אינו נוכח; אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת ג'מעה אזברגה – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל בירן – אינה נוכחת; אברהם נגוסה – אינו נוכח; חבר הכנסת דב חנין – מוותר; חברת הכנסת שרן השכל – אינה נוכחת; חבר הכנסת חיליק בר – מוותר; חברת הכנסת לאה פדידה – אינה נוכחת; חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה – אינו נוכח; עמיר פרץ – אינו נוכח; חבר הכנסת עמר בר-לב – מוותר; חבר הכנסת אמיר אוחנה – אינו נוכח; חבר הכנסת דוד אמסלם – אינו נוכח; מאיר כהן – אינו נוכח; נאוה בוקר – אינה נוכחת. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 137) (תקיפת צוות רפואי), התשע"ט–2018, בקריאה ראשונה. מי בעד? ומי נגד? הצבעה מס' 12 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 19 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 137) (תקיפת צוות רפואי), התשע"ט–2018, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> 19 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 137) (תקיפת צוות רפואי), התשע"ט–2018, עברה בקריאה ראשונה, והיא תוחזר לדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. << הצח >> הצעת חוק הבטחת הכנסה (הוראת שעה ותיקוני חקיקה) (תיקון), התשע"ט–2018 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/828); נספחות.] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> אנחנו עוברים להצעת חוק הבטחת הכנסה (הוראת שעה ותיקוני חקיקה) (תיקון), התשע"ט–2018, לקריאה ראשונה, של מירב בן ארי. תציג את הצעת החוק חברת הכנסת מירב בן ארי, שכבר סיפרה לנו עליה לפני שני חוקים, ואנחנו כבר יודעים עליה, אבל בכל זאת היא תעלה. << דובר >> מירב בן ארי (כולנו): << דובר >> תודה. קודם כול, תודה, גברתי היושבת-ראש. כנסת נכבדה – דרך אגב, אני לא מדברת כמעט, כמו שאת יודעת, בדברים אחרים לעומת מה שאתם מדברים. אני עולה כדי להסביר את החוק, כי כשעליתי רק סיפרתי שזה בדיוק אותו חוק. רק במילה, כדי לומר על מה החוק, שתדעו על מה אתם מצביעים: כשאישה חד-הורית יוצאת לעבוד, מקזזים לה את מזונות הילדים. מה שהחוק הזה עושה – במשך שנים קיזזו לה 60%; הצלחנו בחוק הזה להוריד ל-25%. למה הלחץ? כי הוראת השעה מסתיימת בסוף החודש, ולכן עשינו מהר מהר טרומית, היום ראשונה, מחר בבוקר דיון אצל אלאלוף בוועדת העבודה והרווחה, ובשבוע הבא בוועדת הסכמות נגיע לקריאה שנייה ושלישית, כדי שהכנסת לא תצא ותחזיר את הנשים החד-הוריות להמשיך קיזוז של 60%, אלא תשאיר אותן ב-25%. השר אלי כהן, אני רוצה להגיד לך עוד משהו, אתה שומע? אמרת לי: מירב, אולי בכנסת הבאה תשקלי לשנות ל-3,000. אני רוצה בכנסת הבאה לשקול לבטל בכלל את הקיזוז, כי מזונות ילדים הם לא קצבה. מזונות ילדים, בעולם מתוקן, היא הייתה מקבלת מבן הזוג שלה, ולכן מראש בכלל לא צריך לקזז ולא צריך להגיע איתה למצב של התחשבנות. ברגע שקיבלת מזונות לילדים שלך, הם מגיעים לך וזהו. בכל מקרה, עדיף כמובן להוריד מ-60% ל-25%, ועל זה אתם מצביעים. תודה. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מירב בן ארי. אנחנו עוברים לרשימת הדוברים: חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; תמר זנדברג – אינה נוכחת; חברת הכנסת מיכל בירן – אינה נוכחת; מיכל רוזין – אינה נוכחת; חבר הכנסת דב חנין – – << דובר >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << דובר >> מוותר. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> – – מוותר. חבר הכנסת איציק שמולי – – << דובר >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << דובר >> מוותר. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> – – מוותר; עליזה לביא – אינה נוכחת; מסעוד גנאים – אינו נוכח; חבר הכנסת אייכלר – אינו נוכח; אלעזר שטרן – אינו נוכח; ג'מאל זחאלקה – אינו נוכח; מרב מיכאלי – אינה נוכחת; עיסאווי פריג' – אינו נוכח; חבר הכנסת נחמן שי – עולה? חבר הכנסת נחמן שי מוותר; יואל חסון – אינו נוכח; חברת הכנסת סתיו שפיר – אינה נוכחת; חברת הכנסת ענת ברקו – מוותרת; חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין, חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין – מה קורה לכם היום? << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> לא, תודה רבה. הייתי בלי משקפיים, לא שמעתי, את יודעת איך זה עובד. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> חבר הכנסת איל בן ראובן – אינו נוכח; נוכח; חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא – מוותר. חבר הכנסת איתן ברושי, בבקשה. << דובר >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה, בנוכחות חבר הכנסת אלאלוף, שיושב פה, לומר בהקשר של הבריאות – שכמובן, אני מברך על החוק שהיה בסעיף הקודם – לומר שהתקיים דיון חשוב ביוזמת חברי הכנסת אלאלוף ומאיר כהן על פערי הבריאות בדרום. אפשר היה להכפיל אותם – גם בצפון – ולומר שבנושא הבריאות בכנסת הזאת עסקנו הרבה, כולנו, בעיקר במקומות שנועדו לכך, אבל ההתקדמות הייתה איטית מאוד. שאלת האלימות כלפי הסגל הרפואי חשובה. שאלת תקציבי הבריאות – ראינו פעם נוספת שאין להם פתרון במסגרות שהממשלה נתנה לכך. היום עסקנו באילת ובדרום, אבל אני רוצה לומר, בהחלט לכבודה של הוועדה בראשותו של חבר הכנסת אלאלוף, שהייתה התקדמות ועסקו בנושאים והעלו אותם לסדר-היום; יש גם סגן השר ליצמן. אבל צריך לומר פעם אחרונה לכנסת הזאת, אולי בצורה פומבית, שמערכת הבריאות היא פונקציה חשובה מאוד, והיא במאה אחוז באחריות הממשלה. היא לא נחלקת עם השלטון המקומי. עם כל הכבוד לאחריות שכל אחד לוקח, בנושא הזה יש לממשלה אחריות מלאה. אני רוצה להתייחס לסעיף בחוק שעלה יותר מוקדם בימים האחרונים, וגם כאן על ידי חבר הכנסת אבי דיכטר, יושב-ראש החוץ והביטחון, ואני רואה בזה הישג גדול. הייתה לי הזכות – גם חבר הכנסת איל, גם עמר, אני חושב שהיו חלקית בהסדרת הנושא של פינוי מוקשים ונפלים. עניין פינוי המוקשים הוא לא דבר חדש, ובשנים האחרונות ניתנו מסגרות ותקציבים. הביצוע הוא מאוד מאוד חלקי. היום באישור לפינוי נפלים יחד עם מוקשים, בתוספת תקציב ומשאבים, אני חושב שניתנה תשובה מאוד חשובה. לגבולותיה של המדינה יש היסטוריה ארוכה. לאורך הגבולות יושבים יישובים, רובם חקלאיים, ממג'דל שמס בצפון ועד אילת בדרום, וגם בגבולות הנוספים. אנחנו יכולים לומר שבשחרור שטחים שהיו בעבר שטחי אימונים, או היו שטחים שהיה בהם מיקוש, או מיקוש שנסחף כתוצאה מהשיטפונות – או מסיבות נוספות, ולא צריך לפרט – אנחנו נותנים פה תשובה להרחבת ההתיישבות, לחיזוק החקלאות, למימוש הריבונות, לאחריות המדינה על אדמותיה, שאלו אדמות מינהל, ולתוספת יישובים, ולחזק את החוסן של היישובים ושל האזורים הללו. ישבו בדיונים האלה ראשי מועצות והתעניינו, והיום בטלפון גם ראשי רשויות. אני חושב שזהו הישג משמעותי, אבל זה לא יכול להישאר רק במסגרת אמירה; צריכה להיות כאן תוכנית מפורטת, וצריכים להשיג הישגים יותר גדולים ומשאבים יותר גדולים. וצריך לזכור שמי שמזהם בדרך כלל זה מערכת הביטחון. איפה שהיו מחנות צבא או נושאים אחרים – היא צריכה לנקות. אי-אפשר להטיל את האחריות על רשויות או יישובים שגם ככה יש להם קשיי קיום. אבל צריך לברך את אבי דיכטר ולהודות לו ולכל השותפים לדיון החשוב הזה. אני חושב שהכנסת הזאת תרמה תרומה חשובה בחוק הזה שאושר כאן היום ערב פיזורה. תודה. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת איתן ברושי. מיקי לוי – אינו נוכח; יעל כהן-פארן – אינה נוכחת; יהודה גליק – אינו נוכח; מאיר כהן – אינו נוכח; אברהם נגוסה – אינו נוכח; עפר שלח – אינו נוכח; שרן השכל – אינה נוכחת; נאוה בוקר – אינה נוכחת; חיים ילין – אינו נוכח; נורית קורן – אינה נוכחת; דוד אמסלם – אינו נוכח. חברת הכנסת לאה פדידה, בבקשה, ולאחר מכן נעבור להצבעה. << דובר >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, יש דברים שבחירות לא דוחות, וזה אומר שלפני שבועיים, כשהגשתי בג"ץ, אמר ראש הממשלה שהוא יתקן ויאציל סמכויות. אולי הוא חשב שהבחירות יפטרו אותו מזה, אבל היום הודיעו לו מבג"ץ שהתהליך נמשך, והוא חייב עד 25 בחודש למנות או להגיב. אז היום הוא הגיש בקשה לדחייה של שבועיים, ובדחייה הזאת של שבועיים – מה יהיה? הכיצד ראש הממשלה, שר החוץ ושר הביטחון ייסעו יחדיו לברזיל וישאיר את העם הזה במצב כזה רגיש? אז אדוני ראש הממשלה – – << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> בנג'מין. << דובר_המשך >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> בנג'מין. אולי את זה הוא יבין. – – דחייה של שבועיים, דחייה של שבוע – אתה צריך למנות שרים ולהחזיר את המדינה לעם. צר לי שאתה לא מאמין בחברי וחברות הכנסת של הליכוד. חשבתי שהם מוכשרים. אולי תמנה מהם. אגב, בעתירה שלי כתבתי שאתה שר הביטחון, שר הבריאות, שר החוץ ושר הקליטה; שכחתי, אתה גם שר הדתות. << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> לא. לא, לא. << דובר_המשך >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> כן, אדוני, אתה גם שר הדתות. << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> לא, לא. לא, לא. לא, דרעי. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> לא. לא. << דובר_המשך >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> הוא מינה את אריה דרעי לממלא מקום עם סמכויות שפג תוקפן בעוד שבועיים. לא הצבענו כאן. << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> כן, נכון, צודקת. << דובר_המשך >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> לעם הזה לא מגיע ממלא מקום, חברת הכנסת איילת, ואני יודעת שאת מצדיקה אותי. << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> כן, כן, את צודקת. << דובר_המשך >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> לעם הזה מגיע שרים. בממשלת מעבר, קבע בג"ץ, התהליך חייב להימשך. אז ביקשת שבועיים ארכה. אתה יודע מה? יאללה. בוא נראה אותך בשבועיים האלה מוצא חבר או חברת כנסת מהליכוד, מהמפלגה שלך, שמתאימים להיות שרים. אולי נעזור לך? אמרת שהם לא מבינים אנגלית, אז בטח שר חוץ לא תמנה מהם, אבל אולי תמצא שר קליטה, אולי תמצא שר דתות, אולי תמצא שר בריאות. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> הכנסת מתפזרת. הכנסת מתפזרת. << דובר_המשך >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> גברת, מתפזרת או לא, קרא בג"ץ היום במכתב לראש הממשלה – כי אני העותרת וקיבלתי אותו – שהוא חייב למנות, והוא ביקש ארכה של שבועיים. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> אז את רוצה שהוא ימנה בפגרה? את רוצה שהוא ימנה בפגרה? << דובר_המשך >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> גם בפגרה. לא יכול להיות ששר הביטחון, שר החוץ וראש הממשלה ייסעו לברזיל ויפקירו את ביטחון העם. לא אני אמרתי שזה מצב קשה, לא אני אמרתי ש"אני מגלה אחריות כי הסיטואציה הביטחונית קשה" – אתה אמרת. אבל טוב, אוקיי, אצלך זה דיבורים לחוד ומעשים לחוד. << קריאה >> אלי אלאלוף (כולנו): << קריאה >> חברת הכנסת פדידה, את יודעת שיש הנחיה שאסור להעלות למטוס גם את שר החוץ, גם את שר הביטחון וגם את ראש הממשלה ביחד? << דובר_המשך >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> כל הכבוד, חבר הכנסת אלאלוף – – – << קריאה >> אלי אלאלוף (כולנו): << קריאה >> אבל עכשיו, איך נעשה? << דובר_המשך >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> צריך לקרקע את המטוס. כמו שצריך לקרקע את הממשלה הזאת, צריך לקרקע את המטוס ולהגיד לו: מיסטר בנג'מין, תחזיר את השלטון לעם. לא יעזור לך. יש לך ארכה, והבחירות לא משנות את זה. יש לך שבועיים למנות שרים ולהחזיר את השלטון לעם. תודה. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת לאה פדידה. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הבטחת הכנסה (הוראת שעה ותיקוני חקיקה), התשע"ט–2018, בקריאה ראשונה, של חברת הכנסת מירב בן ארי. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 13 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 16 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הבטחת הכנסה (הוראת שעה ותיקוני חקיקה) (תיקון), התשע"ט–2018, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> 16 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה, והיא חוזרת לדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. חבר הכנסת אלאלוף, יש לך הרבה מאוד עבודה ליומיים הקרובים. << קריאה >> אלי אלאלוף (כולנו): << קריאה >> עד יום ראשון נגמור. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> עד יום ראשון. כל הכבוד. << הצח >> הצעת חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (תיקון מס' 12) (מתן שירותי כוח אדם של עגורנאים), התשע"ט–2018 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/826); נספחות.] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> אנחנו עוברים להצעת חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (תיקון מס' 12) (מתן שירותי כוח אדם של עגורנאים), התשע"ט–2018, לקריאה ראשונה, של חברי הכנסת איל בן ראובן, אלי אלאלוף ועבד אל חכים חאג' יחיא. יציג את הצעת החוק חבר הכנסת איל בן ראובן, בבקשה. << דובר >> איל בן ראובן (המחנה הציוני): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, חברי וחברות הכנסת, את נאומי הקודם בנושא פתחתי בסיפור העצוב של נטע רוטמן, זיכרונה לברכה, שנפלה קורבן לקריסת מנוף ב-18 בפברואר השנה וקיפחה את חייה. מאז נאומי הקודם נוספו לרשימה השחורה של הנפגעים בתאונות הבנייה חמישה פועלים שנפצעו באורח בינוני ופצוע אחד קשה, וזה בפרק הזמן של 20 ימים בסך הכול. אני מוכרח לומר שזה פחות ממה שהתרגלנו לו. אני מוכרח לציין שבחודש האחרון קרה דבר מדהים: לא היה אף הרוג בתאונות בנייה. זה דבר שלא היה, אבל אני עושה עשר פעמים ככה. חשוב להבין שמאחורי הפצועים האלה עומדות עוד משפחות מרוסקות שמנסות לאחות את השברים. הצעת החוק המובאת בפניכם היום היא חלק מתהליך שלם לשיפור והסדרת הבטיחות בענף הבנייה שעליו אנחנו שוקדים כאן בכנסת, חברי הכנסת אלי אלאלוף וחבר הכנסת חאג' יחיא, בארבע השנים האחרונות. אם מותר לי להגיד – צוות מיוחד, צוות לעניין, צוות ענייני, שעוסק במטרה להציל חיי אדם, והיום אנחנו לוקחים צעד נוסף ומשמעותי לעבר המטרה הזאת. אני אומר מכאן לכל העוסקים במלאכה: אומנם בחירות בפתח, אבל אנחנו ממשיכים בפעילות השמירה על חיי הפועלים. אנחנו כרגע במומנטום שאסור לעצור אותו. כבוד היושבת-ראש, הצעת החוק הזאת באה לשים סוף להפקרות, להזנחה ארוכת השנים בנושא תעסוקת המנופאים באתרי הבנייה. הצעה זו תבטיח שמקרי פציעה ומוות הנגרמים מתפעול לא תקין של המנוף, לא מקצועי, יפחתו, ואני מקווה שלא יקרו. הבעיה מתחילה בנורמות בשטח, בהיקף תעסוקת המנופאים, בתנאי הכשירות והרישוי שאינם מפוקחים בצורה מספקת, בפגיעה בתנאי ההעסקה שלהם ובזכויות שהם זכאים להם, ועוד ועוד ועוד – אני הקראתי בהצעת החוק הראשונה. אני רק אומר שאנחנו לא ניתן להסתמך על תרבות ה"סמוך", על מקרי מזל ונס, שלצערי ישנם עוד לא מעטים כאלה. הצעת החוק הזאת צפויה לחולל שינוי משמעותי בשטח. כל קבלן כוח אדם שיבקש לספק שירותי כוח אדם של מפעילי מנוף יידרש לקבל היתר מיוחד לכך משר העבודה והרווחה, ואישור כזה יינתן רק לתאגידים שמטרתם ועיסוקם הוא מתן שירותי כוח אדם של עגורנאים מוסמכים. בהכנה לקריאה הראשונה בוועדת העבודה והרווחה של חבר הכנסת אלאלוף הכנסנו תנאי שלפיו קבלן כוח האדם יידרש להציג מדי שנה אישור ממפקח העבודה הראשי על עמידתו בדרישות של הבטיחות, ולא, ואם לא, השר יהיה רשאי לסרב למתן או לחידוש ההיתר הזה, ואותן חברות יצטרכו לתת למפעילי המנוף את תנאי הכשירות המלאים, מסמכי הרישוי הנדרשים – כל מה שנדרש על מנת שהם יוכלו לעבוד כחוק. בשפה פשוטה, אנחנו רוצים לדרוש בנושא הזה מקצוענות של המנופאים, כי אחרת יש תאונות. מנוף זה מקצוע מסוכן. זה עניין מסוכן לא רק למנופאי שיושב למעלה אלא גם לכל הסביבה שמסביבה מסתובב המנוף – לפעמים זה מעל בית ספר וגן ילדים – ולכן העניין הזה כל כך חשוב. אני מנסה לקצר. בדיוני הוועדה הוחלט להטמיע את הצעת החוק הזאת במהירות האפשרית – וזה תחת הדחיפה שלך, אלי, ואני מאוד מאוד מברך על כך. קבענו שבתוך שלושה חודשים מיום כניסת החוק לתוקף, עם כל הקשיים שבהתארגנות וכו' – שמענו את הכול. אני קורא מכאן לעצמנו, לך במיוחד, ולכבוד השר, שלא נמצא פה, לעשות הכול – ואנחנו נעשה הכול – שהצעת החוק הזאת תעבור בקריאה שנייה ושלישית כדי שהחוק הזה ייכנס לדרך, ובעוד שלושה חודשים המנופים יהיו בסטנדרט אחר של עבודה. זה מה שאנחנו דורשים. אני טוען שזאת מצווה של שמירת חיי אדם, לא פחות מכך. החוק הזה הוא חוק לשמירת חיי אדם – זה הסיפור, לא פחות מזה. במקביל, אגב, אני קורא לכל חברות כוח האדם, לכל העוסקים במלאכה: תתחילו להתארגן לעניין הזה עכשיו, כי אנחנו לא נאפשר חריגה בעניין הזה. אני רוצה לומר לכם פה שהשבוע ביקרתי בשטח, באיזשהו אתר, וראיתי אפליקציות מאוד מעניינות שמאפשרות שליטה יותר טובה, באמת יותר טובה, של מנהל העבודה, של מנהל הפרויקט, בנושאים של הבטיחות. אפליקציה יפה. אני רואה הרבה הרבה יותר עיסוק בשטח של חברות שמבינות שאנחנו מתכוונים ברצינות למה שאנחנו אומרים, לכן קורים דברים בשטח, אבל אני חושב שאנחנו עדיין רחוקים מיכולת להגיד לעצמנו או לתת לעצמנו את הציון "עובר". אנחנו צריכים לעבוד הרבה כדי שבאמת נראה את התוצאות בשטח. אני רוצה לסיים ולומר שאנחנו מתכוונים להמשיך וללחוץ בכל הכוח. אני מקווה שהחוק הזה יעבור – הוא יעבור עכשיו בקריאה ראשונה – ושבאמת נעשה ונעביר אותו בקריאה שנייה ושלישית. כמו שאמרתי, זאת מצווה. אני רוצה להגיד תודה קודם כול לחבריי לצוות. באמת, אני חושב שאנחנו עושים פה עבודה. אם אני מסתכל אחורה על ארבע השנים האחרונות, אני חושב שהבאנו מדינה לעסוק בנושא שעד שהתחלנו לעסוק בו פשוט לא עניין אף אחד, הנושא הזה. לכן, אנחנו נמשיך לעסוק בזה. פגרה, לא פגרה – אנחנו ממשיכים לעבוד על הנושא הזה. אני רוצה לומר תודה למשרד העבודה והרווחה, שמשתף פעולה; ליושב-ראש ההסתדרות, שנותן לנו פה כף טרקטור מאוד חשובה כדי לקדם את הנושאים האלה. אני רוצה להודות לארגונים האזרחיים שמאוד מאוד דוחפים בנושא; לתקשורת, שנותנת לנו במה מאוד מאוד רחבה. ברגע שהציבור התחיל לעסוק בזה, אז גם התקשורת עוסקת בזה, וזה בהחלט מנוף מאוד מאוד חשוב; לעוזרים שלנו ולעוזרי דניאל, שבאמת דוחף, דוחף, דוחף, דוחף. << קריאה >> אלי אלאלוף (כולנו): << קריאה >> לצוות הוועדה. << דובר_המשך >> איל בן ראובן (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> וכמובן לצוות הוועדה של אלי, שדוחף ימים ולילות, באמת ימים ולילות. אין מילים, אלי. זו באמת רוח המפקד, אין חוכמות בעניין הזה. אין חוכמות. ככה זה עובד. בצוות, כשיש ראש טוב, אז גם הצוות עובד. אני באמת מודה לכולם, ואני קורא כמובן לכולם להצביע בעד החוק, ואנחנו ממשיכים לרוץ קדימה. תודה רבה. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת איל בן ראובן, ותודה לך שאתה לא מניח לנושא הזה במהלך כל השנים פה בכנסת ושוב ושוב מציף אותו, והבאת אותו גם למודעות, גם בבית הזה וגם בציבור בכלל. חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא, בבקשה, ולאחר מכן – חבר הכנסת איתן ברושי; מוותר. << דובר >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר >> בסם אללה א-רחמאן א-רחים. כבוד היושבת-ראש, כבוד יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, חברי איל בן ראובן, כשהתחלנו כצוות משימה, ידענו שהמשימה היא משימה קדושה, חשובה, ולכן נרתמנו אליה. נכון, באתי מהתחום, באתי עם הידע, אבל בלעדיכם לא היינו יכולים להתקדם. אבל אני צריך להסביר גם לחברי הכנסת וגם לציבור שישמע אותנו שהעבודה שלנו זה לא רק הצעות חוק – שזו הצעת חוק שלישית, ואני מקווה ובטוח שהיא תעבור גם בקריאה שנייה ושלישית ותהיה מאושרת בכנסת הזאת – אלא יש תוספת, מעבר לחוקים שאנחנו עושים: אנחנו העלינו את הנושא הזה לידיעת הציבור, אנחנו שמנו את הנושא הזה גבוה בסדר העדיפויות של הציבור. יש לנו את ועדת המשנה, שהוקמה גם בזכותך, אלי, ועשתה כמה עבודות; עשתה עבודה, היו ישיבות, באו אנשים, הצפנו את העניין ומצאנו פתרונות. ביקרנו באתרים – יש אתרים שנסגרו בגלל הביקורים שלנו, כי היו מסוכנים לחיי אדם; יש אתרים שתיקנו דברים בגלל זה שביקרנו באתרים. יש לנו את משרדי הממשלה, שעד שהתחלנו לעבוד הם לא שמו את העניין במקום גבוה בסדר העדיפויות. אז גם הם התחילו לנוע, התחילו לזוז, התחילו לשנות, להביא תקנות, לשנות חוקים, להעלות את הנושא של הפיגומים עכשיו, לבדוק אם לשנות את התקן, ואיך ולמה. יש לנו את הנושא של התקשורת – הנושא הזה הוא מרכזי. היום אנחנו – במבזקון, כל רגע שיש תאונת עבודה בבניין אנחנו מקבלים את זה, וזה ממש בסדר העדיפויות. אנחנו מקבלים גם את ההודעות של מד"א, אנחנו מקבלים גם את ההודעות של המשטרה, ואנחנו עוקבים, כי הנושא הזה הפך להיות נושא מרכזי בציבור. בנוסף, התגייסו אלינו הרבה אזרחים ואנשים שבאו להציף את זה גם בפייסבוק, להציף את זה בתקשורת ולעקוב. לכן אני אומר: הנושא הזה התחיל, מבחינתנו. חיי אדם קדושים לנו – כל אדם – ואנחנו צריכים את המקצוענות. יש לנו עדיין דרך ארוכה עד שאנחנו נהיה בטוחים שאת המשימה שלנו השלמנו כצוות משימה, אז אנחנו רוצים את המשימה. לכן, קודם כול בריאות ואריכות חיים לאלי. אני מקווה – יש לנו שני חברים מהמפלגה – שתעבדו איתנו לשכנע אותו להמשיך גם לקדנציה הבאה, כי את הזכויות שלך – באחד החוקים לפני שבועיים, אם אני זוכר נכון, אמרת שזה היה החוק ה-100 שאתה מעביר מהוועדה שלך. אתה תמשיך לעבוד. את היכולת שלך, את הרצון שלך ואת הנכונות שלך ואת הבן אדם שבתוכך אנחנו צריכים גם לשירות הציבור, ואני מקווה שתתמיד. אותו דבר – – – << קריאה >> משה מזרחי (המחנה הציוני): << קריאה >> אנחנו מצטרפים. << דובר_המשך >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני פונה למפלגה שלך וגם אליך. הנושא הזה הוא בנפשנו, ואנחנו צריכים להמשיך, ואנחנו נמשיך ביחד. אני מקווה שאתה תהיה גם בקדנציה הבאה, כי אני כבר עברתי את הפריימריז, וכנראה גם אני אהיה בקדנציה הבאה. הרבה איחולים לכולנו שנגיע ונשמור על חיי אדם. תודה רבה, כבוד היושבת-ראש, כי נתת לי מעבר לזמן, אני שם לב. תודה רבה לך. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא, שגם הוא ממציעי החוק. חבר הכנסת אלאלוף, כל מילה בסלע, מצטרפת. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; תמר זנדברג – אינה נוכחת; חברת הכנסת מיכל בירן – מוותרת; חברת הכנסת מיכל רוזין – אינה נוכחת; חברת הכנסת מירב בן ארי – מוותרת. חבר הכנסת דב חנין. << דובר >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, גברתי. במקורות שלנו נאמר על יום שלישי פעמיים כי טוב. יש לנו יום שבו רוב הדברים שאנחנו עושים פה בכנסת, במליאה, הם דברים טובים. אני רוצה להצטרף, אדוני יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת חבר הכנסת אלי אלאלוף, לדברי ההערכה של חברי לסיעה, חבר הכנסת חאג' יחיא. אני רוצה לומר לך שאתה עשית בוועדה שלך עבודת קודש, בתנאים לא פשוטים: לא תמיד הממשלה נתנה לך רוח גבית; במקרים רבים נאלצת להילחם נגד עמדות הממשלה ונגד עמדות הקואליציה, ועשית את זה מתוך מחויבות אמיתית לאנשים שקולם פחות נשמע בכנסת, שאין להם לוביסטים חזקים. אתה היית, במובן מסוים, לוביסט של האנשים האלה. אני מאחל לך שאתה תמשיך בכל מקום שבו אתה תהיה להטביע את חותמך על החברה שלנו, כי זה חותם ערכי, חשוב וחיובי. באמת באמת, הרבה תודה. אני רוצה להביע תודה גם לך, ידידי חבר הכנסת איל בן ראובן, על המסירות שלך בתחום הזה, על המקצועיות, על ההתגייסות, ולחברי לסיעה חבר הכנסת חאג' יחיא, שעומד גם בראש ועדת המשנה ומוסיף לעבודה הזאת את המקצועיות ואת הידע שלו. יש לנו כאן דוגמה מאוד מאוד מרשימה של שיתוף פעולה בין חברי כנסת ממקומות שונים – קואליציה, אופוזיציה, סיעות שונות – כדי להביא לפתרון של בעיה שהגיע הזמן לשים לה קץ. אני יודע שהצעת החוק הזאת לבדה היא התקדמות. היא לא תעשה את כל השינוי, אבל צעד-צעד. ואני פונה גם מכאן לכנסת הבאה, שעוד מעט תתחיל את עבודתה: תמשיכו בדרך הזאת. יש עוד לבנים לבנות בחומה הזאת, אז בואו נבנה לבנים בחומה כדי שאף אחד מאלה שבונים חומות ובונים בניינים לא ייפול אל מותו ולפציעתו הקשה. תודה רבה. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת דב חנין. חבר הכנסת איציק שמולי – מוותר; עליזה לביא – אינה נוכחת; מסעוד גנאים – אינו נוכח; ישראל אייכלר – אינו נוכח; ג'מאל זחאלקה – אינו נוכח; מרב מיכאלי – אינה נוכחת; עיסאווי פריג' – אינו נוכח; חבר הכנסת נחמן שי – מוותר; יואל חסון – אינו נוכח; חברת הכנסת סתיו שפיר – אינה נוכחת; חברת הכנסת ענת ברקו – אינה נוכחת; חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין – אינה נוכחת; חבר הכנסת עבד אל חכים – דיבר; חבר הכנסת איתן ברושי – אינו נוכח; מיקי לוי – אינו נוכח; יעל כהן-פארן – אינה נוכחת; יהודה גליק – אינו נוכח; מאיר כהן – אינו נוכח; אברהם נגוסה – אינו נוכח; עפר שלח – אינו נוכח; שרן השכל – אינה נוכחת; נאוה בוקר – אינה נוכחת; חיים ילין – אינו נוכח; נורית קורן – אינה נוכחת; דוד אמסלם – אינו נוכח. חברת הכנסת לאה פדידה, בבקשה, אחרונת הדוברות, ואנחנו עוברים להצבעה. << דובר >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר >> וואי, איזה גבוה. מי דיבר לפניי? גברתי היושבת-ראש, אתם יודעים – – – << קריאה >> אלי אלאלוף (כולנו): << קריאה >> דב חנין דיבר. << דובר_המשך >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אה, הוא כזה גבוה? ואללה. חשבתי שאני הכי גבוהה בכנסת. גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, לפעמים יש דברים שגם מצטערים עליהם, ובדבר קטן אני כן מצטערת שהכנסת מתפזרת, כי בעוד שבועיים היה צריך להתקיים בכנסת יום מיוחד: תרומתה של תרבות יהדות מרוקו ל-70 שנות מדינת ישראל. חבר הכנסת אלי אלאלוף, חבר הכנסת מרגי ואנוכי עבדנו קשה מאוד על היום הזה, כדי שאתם בבית ואתם האזרחים בכל המדינה תראו את תרבותה הענפה של יהדות מרוקו ואת תרומתה להקמת המדינה. תוך כדי הכנת היום הזה למדתי מחבר הכנסת אלי אלאלוף שהמחאה לא הומצאה בתל אביב; שהמחאה החברתית הראשונה הייתה דווקא של צעירים מרוקאים שיצאו לרחוב והביאו את המחאה החברתית. למדתי – – – << קריאה >> אלי אלאלוף (כולנו): << קריאה >> ואדי סאליב בחיפה. << דובר_המשך >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> ואדי סאליב בחיפה. פה היינו צריכים לנאום נאום משותף עכשיו, אני ואתה. למדתי דברים נפלאים על המורשת של בית אבא שלי. למדתי דברים נפלאים שתלמידים שרואים אותי עכשיו, אתם לא לומדים בספרי בתי הספר. כן, היו גם חלוצים ממרוקו. כן, יהדות מרוקו תרמה ובנתה את המדינה, ובעוד שבועיים הייתם אמורים אתם לבוא ולראות את היום בכנסת שהיה מוקדש מהבוקר ועד הערב לתרבות יהדות מרוקו ולתרומתה. לצערי, זה לא יהיה עכשיו. אני מקווה שזה יהיה בכנסת הבאה, אבל מי שנפשו חפצה – כי אני, בחודש הזה שעבדתי על זה למדתי הרבה על התרבות ועל התרומה – תפתחו ספר, שבו, תשאלו את אבא שלכם, את אימא שלכם; תלמדו על הצליל, על התרבות, על העשייה המופלאה שלהם; על הצעירים האלה שהגיעו לשלטון המקומי בעיירות נחשלות והביאו אותן להיות ערים משגשגות; על הצעירים האלה שהיו חסרי שפה ובאו עם מקצועות שלא היו נהוגים בארץ וידעו להתאקלם במהרה, וידעו להיות טייסים ואקדמאים וזמרים ואומנים, בלי נהי, בלי בכי. זאת יהדות שתרמה ובנתה ושלובה במדינת ישראל, ומגיע לה שיצדיעו לה בכנסת ישראל על תרומתה ל-70 שנות המדינה, ומגיע לה שהיא תיכנס גם למערכת החינוך, כמו שאוזננו התרגלה לצליל, לתרבות, לסרטים. כן, אני ממש מתנצלת, אבא יקר – אתה בטח רואה אותי עכשיו כי ביקשתי אותך לראות – שלא הצלחנו לממש את זה, אבל אני גאה בתרבות שנתת לי והורשת לילדיי. ואני מודה לך, אלי אלאלוף, שהיית שותף שלי לבניית היום הזה ולימדת אותי רבות על התרבות של יהדות מרוקו, וגם למרגי, שלא נמצא פה. בואו נלמד ביחד איזה כיף שבמדינה הזאת יש מגוון תרבויות וכולם יודעים לחיות זה לצד זה ולהכיר בתרומה ובמגוון התרבויות. תודה. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת לאה פדידה על הדברים המרגשים. חבר הכנסת רועי פולקמן, בבקשה. << דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >> תודה, גברתי היושבת-ראש. חבריי חברי הכנסת, האמת היא שזו סיטואציה מפויסת של סוף קדנציה, כי באמת בדיוק התקשר אליי יואל – אני רק אגיד למה עליתי, חוץ מלברך כמובן את מציע החוק וגם את חברי חבר הכנסת אלאלוף, שבאמת עכשיו אנחנו מכינים את רשימת החוקים. אני מרכז הערב את רשימת החוקים שאמורים להגיע לוועדת הסכמות, גם אתם מרכזים – כל מה שאמור; לנקות שולחן. אתה פשוט רואה את כמות העבודה שנעשית בוועדת העבודה והרווחה ואת כמות החוקים, שלא משנה מתי עוצרים, אז אתה אומר: וואו, יש דברים בקנה. כל אחד מאיתנו כמובן מוותר. יש לי חוק שכירות שאני מתעסק איתו בערך שנה, והוא רגע לפני סיום, ואנחנו לא מצליחים להביא אותו, ועוד ועוד. אז במובן הזה ברור שיש הרגשה שאתה נעצר באמצע, וזה משמח. אני חושב שגם הרבה מחברי הכנסת שיושבים פה פשוט עובדים כאן בלי קשר עכשיו לפוליטיקה ולמקומות שאנחנו רבים. היום העברנו את חוק ההגבלים העסקיים, שהאמת היא שהוא חוק דרמטי, דרמטי, של ההגדרה של הממונה על ההגבלים העסקיים – סמכויות חדשות בנושא התחרותיות והריכוזיות. אין יום פה בכנסת שזה לא קורה. הרבה פעמים הציבור לא מודע לכמות העבודה שנעשית פה בקונסנזוס. עכשיו ספציפית, מה שקורה עכשיו – אני מספר פשוט כי טייבי עובדת קשה בשביל גפני – יש חוק שמנסים אולי עוד להספיק להביא אותו לכאן עכשיו באישור יואל חסון – בגלל זה התבקשנו לעלות לכמה דקות – שזה איזו תוספת לחוק הבנקאות שאושרה בוועדת כספים לקריאה ראשונה. כשעשינו את הרפורמה בבנקים נתנו אפשרות לגייס אשראי חוץ-בנקאי. אז לא שמנו לב לכל הפרטים, והושמה שם מגבלה – נדמה לי שישבת, מוסי, גם בדיונים על החוק הזה, וגם מיקי; מיקי לא פה עכשיו – ואז הייתה הסכמה שנתקן את זה; בנק ישראל עשה איזושהי הגבלה ואנחנו רצינו לתקן אותה, והסכמנו כרגע להסיר אותה. גפני הוסיף שם בדרך, לפחות לקריאה הראשונה, גם את נושא הטיפול בגמ"חים, שגם עליהם לא יטילו הגבלות כאלה לא סבירות כרגע, ושני הדברים האלה כרגע אמורים להגיע לקריאה ראשונה כרגע, אם נספיק, עוד כמה דקות. בכל מקרה, אני חושב שזה כן מסמל – – – << קריאה >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר_המשך >> לא, אז אגיד – דב, תודה. אני אגיד למה אנחנו כן מנסים להעלות אותו בראשונה הערב – כיוון שהסיכום כרגע זה שכל מה שיעלה החל ממחר – לא ממחר, מחר לא אמורה להיות חקיקה בכלל, למעט החוק לפיזור הכנסת – מה שאמור להיות בשבוע הבא זה רק קריאות שניות ושלישיות. לא יהיו חוקים בקריאה ראשונה, כי תהיה פה – – – << קריאה >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר_המשך >> להבנתי כרגע, מה שאני יודע, זה שמחר – – – << קריאה >> מירב בן ארי (כולנו): << קריאה >> איך? איך – – – << דובר_המשך >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר_המשך >> לא, מחכים חמש – אם זה ייגמר, זה ייגמר. אבל אני אומר עכשיו לדב: מה שאני כרגע יודע זה שבסיכום למחר קיבלנו זימון לוועדת הכנסת ב-09:30, ונאשר את החוק לפיזור. נתחיל ב-11:00 דיונים על החוק לפיזור הכנסת. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> זה על דעתכם, הרעיון שעולה עם הדחייה – – << דובר_המשך >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר_המשך >> לא, אין רעיון. אין רעיון. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> – – של הפיזור ל-9 בינואר? << דובר_המשך >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר_המשך >> לא, אני אסביר, גברתי היושבת-ראש. אין רעיון כזה. מה שדובר עליו זה שיאושר מחר החוק עם התאריך 9 באפריל. הוויכוח היחיד שאולי עוד יכול להתנהל זה כמה זמן נאפשר לוועדת הסכמות להתנהל – האם זה שבוע או שבועיים. זה לא הפיזור. חוק הפיזור אמור להיות מאושר מחר. זה הסיכום. אין שום סיכום אחר. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> בקריאה ראשונה. << דובר_המשך >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר_המשך >> לא, בקריאה שנייה ושלישית. בשעה 11:00 מתחיל דיון פה, נסיים אותו, תלוי כמה דוברים ידברו – נלך לוועדת הכנסת; בוועדת הכנסת נאשר את החוק, תלוי כמה דוברים ידברו, והוא יעלה חזרה לקריאה שנייה ושלישית. אלה הסיכומים. אני לא מכיר שום דבר אחר למחר. זה לא סותר את זה שאפשר להחליט. כרגע סיכמנו על השבוע הבא, ימים שני, שלישי ורביעי, שבהם נביא קריאות שניות ושלישיות לאישור בהסכמה; חוקים שיש עליהם הסכמה מוחלטת. זה הסיכום. לכן אנחנו מנסים כאן את הקריאה הראשונה. אם נצליח – נצליח. אני לא רואה מתי עוד יעברו קריאות ראשונות במהלך הכנסת הזאת. אבל בכל מקרה אני כן רוצה להגיד תודה לחברים שכאן, כי גם היום הייתה לי חוויה טובה של עבודה רצינית, וגם עם כל הוויכוחים הפוליטיים – אני מצטער שרוב הזמן אנחנו לא מתעסקים ב-80% או 90% של הדברים שאנחנו בגדול מסכימים עליהם פה ומשתדלים בדרך כלל לנפנף באי-הסכמות, אבל זה המצב הפוליטי. אז חברים, תודה רבה, וננסה עוד להעביר את זה. תודה, חברים. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> תודה לחבר הכנסת רועי פולקמן. חבר הכנסת מזרחי, בבקשה, ולאחר מכן – חבר הכנסת מקלב. << דובר >> משה מזרחי (המחנה הציוני): << דובר >> תודה, גברתי היושבת-ראש. אני התנודבתי לעלות הנה, כי יש איזו הצעת חוק שביקשו – – – << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> אבל היא הגיעה. << דובר_המשך >> משה מזרחי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> היא הגיעה? << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> כן. << דובר_המשך >> משה מזרחי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אז אני יכול לרדת. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> לא, תגיד כמה מילים. אנחנו נשמח. << דובר_המשך >> משה מזרחי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אני אגיד לך, אני הורדתי מהרשת משהו שקראתי ומאוד הדליק אותי. אני רוצה להקריא אותו פה. הוא מאוד מתאים, בייחוד שראש הממשלה שלנו נוסע לברזיל, וזה איזה שיר – התרגום קצת עלוב, אבל זה שיר ממשורר ברזילאי שהיה גם סופר, מסאי ואחד ממייסדי המודרניזם הברזילאי. התרגום הוא די חופשי. "הנשמה שלי ממהרת", ככה הוא קרא לשיר. ספרתי את שנותיי ומצאתי שיש לי פחות זמן לחיות ממה שחייתי עד כה. / אני מרגיש כמו ילד שזכה בקופסת ממתקים. את הראשונים אוכלים בהנאה, אבל כשמבינים שנשארו רק בודדים – אז זה הזמן באמת ליהנות מהם./ אין לי זמן לכנסים אין-סופיים שדנים בחוקים, בכללים, בנהלים, בידיעה ששום דבר לא יושג. / אין לי זמן לסבול אנשים אבסורדיים שאינם מתאימים לגילם, / ואין לי זמן להיאבק בבינוניות. / לא רוצה להיות בישיבות שבהן האגו המנופח מוביל. / לא סובל מניפולטורים ואופורטוניסטים. / לא סובל אנשים קנאים המנסים להכשיל את היכולת שלי שלא לקבל את עמדותיהם כשכוונותיהם להישגיהם. / הזמן קצר מלדון בכותרות, כי הנשמה שלי ממהרת ולא נותרו ממתקים רבים בקופסה. / אני רוצה לחיות עם אנשים אנושיים – מר אלאלוף – שיכולים לצחוק על הטעויות שלהם, שלא אכפת להם מהצלחותיהם, שלא מרגישים אם הם מקודמים ושאינם בורחים מאחריות, / שהם מגינים על כבוד האדם. אני רק רוצה להיות בצד של האמת והצדק. זה מה שעושה את החיים שווים לחיות. / אני רוצה להקיף את עצמי באנשים שיודעים לגעת בליבם של אחרים. שלמדו לגדול דרך מגעה העדין של הנשמה מבעד מכות החיים – אתה עוסק בזה לא מעט – כן, אני ממהר ומנסה לא לבזבז את הממתקים שנותרו לי. אני בטוח שאלה טעימים יותר מאלה שכבר אכלתי מהר מדי. / המטרה שלי היא להגיע לקצה בשלום עם עצמי, עם יקיריי ומצפוני. / יש לנו חיים פעמיים. החיים הראשונים עובדים מהר, והחיים השניים מתחילים כשאתה מבין שאתה חי רק פעם אחת. אדוני ראש הממשלה, בדרך לברזיל תחשוב כמה נשאר לך בקופסת הממתקים מהחיים הראשונים שלך. תודה. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מזרחי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היה שווה לחכות. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> היה שווה. בהחלט היה שווה. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> חבר הכנסת אורי מקלב, אתה רוצה לחתום את רשימת הדוברים? << קריאה >> עמר בר-לב (המחנה הציוני): << קריאה >> משורר, פילוסוף – – – << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> זה כמו נס פך השמן – כל פעם מתווסף עוד דובר ועוד דובר. << קריאה >> עמר בר-לב (המחנה הציוני): << קריאה >> זה היה – – – משורר, פילוסוף – – – << קריאה >> אלי אלאלוף (כולנו): << קריאה >> אז תפיץ לנו את זה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. מכובדיי חברי הכנסת, כמו שבאמת נס חנוכה – יש הרי מחלוקת בנס חנוכה: האם אנחנו פוחתים והולכים או מוסיפים והולכים? האם אנחנו – איפה הנס נמצא? בגלל שיש כאלה שאומרים: למה שמונה ימים? הרי ליום אחד כן היה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא שומעים. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זה הקול, זה לא – – – << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> צרוד, הוא צרוד. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זה לא המיקרופון, זאת הבעיה האישית שלי. בכל אופן, היושבת-ראש באה ואומרת שעכשיו הנאומים בקריאה ראשונה – זה מוסיף והולך כמו בנס חנוכה. טוב שהיא באמת נוקטת כפי שההלכה קובעת היום, שנס חנוכה – אנחנו מוסיפים: מתחילים נר אחד, נר שני, נר שלישי. יש כאלה שסוברים שצריך להיות בדיוק הפוך: שמונה ימים, ואחרי זה כל פעם להוריד חלק. מכיוון שנשאלת השאלה מדוע אנחנו חוגגים שמונה ימים של חנוכה ולא שבעה ימים, שהרי נס פך השמן – ליום אחד כן היה שמן, אז למה אנחנו חוגגים שמונה ימים? חלק מהתשובות – יש על זה כמה עשרות או כמה מאות תשובות, על השאלה הזאת. אחת התשובות: זה עצמו שחילקו. השאלה הייתה גם אם הדליקו יום אחד וזה דלק שמונה ימים או שלקחו כל פעם חלק – לקחו את אותו פך השמן שמצאו וחילקו אותו לכמה חלקים, וכל יום הוא דלק – אפילו שהוא היה צריך לדלוק רק שמינית היום, הוא דלק יום שלם; ויש כאלה שאומרים שעצם המציאה היא כבר נס, ולכן גם יום אחד שמצאו את פך השמן. והנקודה, הנס האמיתי – אני לא רוצה לקחת את כל זמני על זה, אנחנו כבר אחרי חנוכה, אנחנו כבר יותר קרובים לפורים – זה שלא ויתרו על פך שמן טהור. הייתה אפשרות לפי הלכה שהיא הייתה באמת קבילה ונכונה להדליק בשמן שהוא לא שמן זית טהור; אם אין, אז אפשר להדליק עם כל שמן. אבל זה שחיפשו את הטוב ביותר – ותמיד אנחנו צריכים לשאוף למצוינות ולהגיע לכליל השלמות, לא להתפשר; האי-התפשרות היא חלק מהנס. אני באמת רוצה גם לחזק את הצעת החוק הזאת שמגיעה אלינו פה. אנחנו יודעים כמה מסוכנות – כמה בטיחות צריך בהפעלת מנופים. אנחנו לא פעם ראינו, עכשיו בתקופה האחרונה, אנשים שמתעסקים עם זה – כמה חוסר בטיחות, כמה חוסר ביטחון הם מרגישים כשהם נמצאים למעלה, גם מהסביבה וגם מעצם החיזוק. ולא שאנחנו רק מרגישים – אנחנו יודעים שהיום יש הרבה ליקויים בזה, הרבה אסונות, נפילות שנגמרו בצורה כזאת, בצורה אחרת. אבל בכל אופן כן הייתי רוצה להוסיף משהו, ואני אומר את זה גם ליושב-ראש ועדת העבודה והרווחה. יש הרבה משאיות עם מנופים – פונים אליי האזרחים יותר ויותר היום – היום מעבירים דירות עם משאית עם מנוף. איך מעבירים היום דירה? נגמר העידן הזה של הסבלים עם ארגזי התה ועם אותו תומך בגב שהם מעלים ויורדים. היום יש מנוף – משאית עם מנוף מעלה את זה עד המרפסת או עד החלון של הבית, וככה מעבירים רוב המעבירים. יש המשאיות כאלה, לרוב – סחורות רבות היום, חומרי בנייה. איך היום מעבירים חומרי בנייה לבנייה? אנחנו רואים שעוצרים ליד הבית שלנו, משאית שמה את שני העוגנים שלה ומעלה את זה. אנשים עוברים במדרכות, אנשים עוברים בכביש, עוברים בחלק הזה, בנוף של המשאית, של אותה זרוע של המנוף. אין לזה שום תקן, אף אחד לא אוכף את זה, אף אחד לא שואל שאלות; עושים איך שרוצים, מתי שהם רוצים. זה היום חלק – מנוף גדול של בנייה או עגורן זה בסדר; יש עוד היום מאות מאות של משאיות מנופים כאלה, משאיות מנוף בגודל כזה, בגודל אחר, עם זרועות ארוכות, זרועות יותר קצרות, שמעלים למרפסות, ואנחנו רואים, אנחנו עוברים. מפעיל את זה כל מי שרוצה, לא מסתכלים אם יש לזה אישור, אין לזה אישור, מה ההשכלה שלו, מה ההכשרה שלו. לא מחייבים אותם בשום רישוי. אין ספק שהדברים האלה היום – מה שנקרא אצלנו בשפה ההלכתית "בור ברשות הרבים" – סכנה אמיתית שנמצאת בפתח של כל אחד, ואנחנו לא מאפשרים – – – << קריאה >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אורי – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אורי, עברה דקה, אורי. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אם ככה, הגענו לסיום. הגענו. גם הסיבה לנאום עברה מן העולם. אני מודה לך, גברתי היושבת-ראש. תודה רבה. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> זה כמו שולחן שלא אמרת בו דבר תורה, אז ככה זה מליאה או דיון שלא אמרת. אז הינה, גם זיכית אותנו בדבר תורה. ואנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (תיקון מס' 12) (מתן שירותי כוח אדם של עגורנאים), התשע"ט–2018, בקריאה ראשונה. מי בעד ומי נגד? הצבעה מס' 14 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 14 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (תיקון מס' 12) (מתן שירותי כוח אדם של עגורנאים), התשע"ט–2018, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> 14 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה, והיא חוזרת לדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. << נושא >> הצעת חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון מס' 25 והוראת שעה) (עידוד תחרות בשוק האשראי), התשע"ט–2018 << נושא >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/827); נספחות.] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון מס' 25 והוראת שעה) (עידוד תחרות בשוק האשראי), התשע"ט–2018. יציג את הצעת החוק חבר הכנסת רועי פולקמן, בבקשה. << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> תכל'ס, רועי, אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה. << דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >> לא, אני אגיד באמת על מה, וגם, האמת, אני מבין שיכול להיות שיש את ההצעה בנושא עושק קשישים של איציק שמולי, שגם לגביה יש הסכמה, אז מובן שאם זה יסתדר זה יהיה מאוד משמח, כי גם זה היה דיון מאוד מאוד חשוב שהתקיים בוועדת הכלכלה בימים האחרונים. אז אני רק אחזור – קודם כול, אני שוב מודה ליואל ולחבריי פה באופוזיציה שאפשרו לזה לקרות; כמובן לשגית – – << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר_המשך >> מה זה? << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר_המשך >> – – וכמובן לנואמים המוכשרים שדיברו לפניי ואפשרו לזה לקרות. מר מזרחי, אני ממש – כיוון שאני אוהב שירה, אבל גם עשית את זה מאוד מאוד יפה. וכמובן לשגית, היועצת המשפטית של ועדת הכספים, שעשתה כאן באמת שמיניות באוויר, וליו"ר ועדת הכספים מר משה גפני, שקידם את זה. אני אגיד רק במשפט את המהות, כדי שבכל זאת נדע על מה אנחנו מדברים. הכותרת של היא הצעת חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון מס' 25 והוראת שעה), ותכליתה – עידוד תחרות בשוק האשראי. ואני שוב רק אגיד בקצרה על מה מדובר. שמנו הגבלות על חברות חוץ-בנקאיות לגיוס אשראי ברפורמה הגדולה בבנקים שקודמה לפני כשנתיים כבר בוועדת הרפורמות, עוד בתקופה שאלי כהן היה יושב-ראש ועדת הרפורמות, ואז התחלנו את המהלך שתכליתו הייתה ליצור תחרות לבנקים. יש שני אלמנטים מרכזיים בנושא של תחרות לבנקים: אחד היה הכנסת בנקים חדשים וטיפול בכל מיני חסמים שמונעים מבנקים חדשים להיכנס. זה מהלך שבוצע ברגולציה. עדיין הפירות שלו לא יצאו; אנחנו צופים שזה יקרה. הדבר השני המאוד-גדול ברפורמה של הבנקים – ואנחנו רואים אותו בימים האלה – היה הפרדת כרטיסי אשראי, בעיקר ישראכרט ולאומי קארד, משני הבנקים הגדולים, שאמרנו שנפריד אותם מהבנקים, כחלק מההמלצות של ועדת שטרום, ובכך נייצר עוד תחרות אל מול הבנקים הגדולים, ששלטו גם בפיקדונות וגם בתהליכי מתן האשראי דרך החזקת חברות האשראי. לכן הוחלט לחייב – שזה צעד רגולטורי בסך הכול די אגרסיבי – הוחלט לחייב את הבנקים הגדולים להיפרד מחברות האשראי, מה שקורה באמת בימים אלה, כלומר, יצא מכרז, התהליך מתקדם, והדבר הזה יוצא לדרך. והדבר האחרון זה כמובן לחזק כלים של גופים חוץ-בנקאיים, חברות מתן אשראי חוץ-בנקאיות, שגם יוכלו להתחרות. אנחנו רואים גם את המוסדיים עכשיו נכנסים לתחומים האלה של מתן הלוואות. מה כן? הגבלנו אז, באותה רפורמה, את היקף הגיוס שיכולות אותן חברות לגייס. התברר שהסכום הזה נמוך מדי, ולכן מהותו של התיקון הזה היא לשחרר כמה הגבלות, בעיקרן הסכום, שהוגבל ל-5 מיליארד שקלים באפשרות לגייס, ובהצעת החוק – זה הנוסח הכחול שבפניכם – זה מועלה ל-20 מיליארד. אמרנו שבסוף, אותה חברה מופרדת, אותו גוף חוץ-בנקאי, צריך לגייס כסף כדי שאחר כך יוכל להלוות אותו, רק שאם את הכסף הזה הוא יכול לגייס מהבנקים, הוא מגייס את זה מאוד יקר. איך הוא יתחרה בבנקים אחר כך בעלויות האשראי? לכן אפשרנו כאן לגייס את האשראי הזה בכלים אחרים – בניירות ערך מסחריים ובכלים אחרים – כדי שאותם גופים יוכלו באמת להתחרות. היה ויכוח בוועדה. אני אומר שזו קריאה ראשונה – – – << קריאה >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר_המשך >> זה בסדר? אתה – – – לא נספיק? לא נספיק? << קריאה >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << קריאה >> תודה. << דובר_המשך >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר_המשך >> אז אני באמת לא אעכב אתכם יותר מדי. בסדר, אין מה להתרגש, פשוט רציתי לדעת אם אפשר לחכות כאן לחוק עושק קשישים של איציק שמולי, אבל אם זה לא מסתדר, אני אסיים ואנחנו נשתחרר – – – << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> תביא לי את החוק עצמו. << דובר_המשך >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר_המשך >> את צריכה את החוק. בבקשה. אני אסיים בלומר שבקריאה הראשונה יש לנו עוד כמה סעיפים שכמובן לא סגורים עד הסוף. יש איזה ויכוח עם בנק ישראל על מנגנון הפיקוח – – – << קריאה >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << קריאה >> רועי – – – << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> אז בוא תעלה אחר כך לדבר. אנחנו נעשה סבב של דוברים, ואולי זה יגיע. << דובר_המשך >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר_המשך >> לי אין בעיה. אם אפשר לחכות ולאפשר לאיציק, מובן שאנחנו נעשה את זה. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> טוב. אנחנו נעבור לרשימת הדוברים – – << דובר_המשך >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר_המשך >> אני אגיד עוד משפט. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> – – ואני אקריא אותם. << דובר_המשך >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר_המשך >> אני כמובן אשמח, מר מזרחי, אם אתה יכול להקריא לנו עוד משהו. אנחנו כמובן נשמח. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> איציק, בוא תעלה. << קריאה >> משה מזרחי (המחנה הציוני): << קריאה >> מה עכשיו? << דובר_המשך >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר_המשך >> תבחר. אני רק אגיד עוד דבר אחד: הוכנס לחוק הזה סעיף שאיננו שייך לחוק הבנקאות (רישוי), וזה סעיף הגמ"חים, שכמובן איננו חלק מהחוק הזה. זה נעשה כחלק מאיזשהו מערך המשא ומתן של יו"ר ועדת הכספים בבקשה שלו להסדיר את הגמ"חים שהוגדרו כסוג של גוף נותן אשראי. אני כמובן חושב שהדבר הזה צריך להיות מוסדר לא בחוק הזה, ואני מניח שלקראת קריאה שנייה ושלישית, ככל שנתקדם בכנסת הזאת, הסעיף הזה יצטרך להיות מועבר ומטופל בחוק נפרד. לא תהיה שורה אחת שתטפל בגמ"חים. צריך לוודא שגם אם זה לא מוגדר כגוף נותן אשראי, זה מוסדר. זה לא איזו חצר אחורית שעושים בה תרגילים, אלא זה בהחלט מוסד חברתי מאוד מאוד חשוב שאני מעריך ומכבד. הוא צריך להיעשות כמובן ברמה מסוימת של פיקוח, ועל זה כרגע יש מגעים עם יו"ר ועדת הכספים. הסעיף הזה הוכנס כשורה שמחריגה מהמנגנון של גופים נותני אשראי את הגמ"חים. זה מופיע בנוסח הכחול. כמו שאמרתי, זה כרגע לקריאה ראשונה. הכוונה שלנו היא שהדבר הזה לא יהיה בקריאה שנייה ושלישית אלא בחוק גדול יותר ונפרד שנקרא חוק הסדרת הגמ"חים. בכל מקרה, זה המתווה של חוק הבנקאות (רישוי). תכליתו עידוד תחרות – זה עוד צעד – ואני מודה לכם על התמיכה בעניין הזה ועל הסיוע. תודה רבה. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת רועי פולקמן. נעבור לרשימת הדוברים. חבר הכנסת איציק שמולי, בבקשה, ואחר כך חבר הכנסת נחמן שי יעלה לתרום מהגיגיו עד שהצעת החוק תעלה. << דובר >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << דובר >> חברים יקרים, אני מבקש את עזרת המליאה. משה מזרחי, חבר הכנסת, אם אתה יכול לחפש עוד שירים באייפון שלך, לעלות ולהקריא אותם כאן. יש חוק באמת חשוב שעבדנו עליו הרבה מאוד, שאמור לעלות לקריאה ראשונה – חוק נגד עושקי הקשישים. בטח ראיתם את זה בטלוויזיה. אני מאוד מאוד מקווה שנספיק, בזכות הסכמה שהושגה בין יושב-ראש הקואליציה ליושב-ראש האופוזיציה, ואני מבין שיש גם הסכמה של יושב-ראש הכנסת. ההצעה מחכה בעצם מאתמול – – – << קריאה >> נחמן שי (המחנה הציוני): << קריאה >> במה זה תלוי? << דובר_המשך >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> עד עכשיו נאמר לנו שאין אפשרות להביא הצעות חוק בקריאה ראשונה לפני שהצעת החוק של פיזור הכנסת עולה. עכשיו אתם רואים שבעצם יש עדיין הצעות חוק בקריאה ראשונה, חשובות, וטוב שהן מגיעות כשהן מגיעות. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> מוועדה? << דובר_המשך >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> עכשיו ההצעה האחרונה מגיעה מוועדה, ולכן הצעת החוק שאני מדבר עליה ורוצה שנעביר אותה בעצם מחכה כאן מאתמול, ואנחנו ממש רוצים להעביר אותה לפחות בקריאה ראשונה, כדי שנוכל לספק הגנה טובה יותר לכל הקשישים שאתם ראיתם בתחקירים בטלוויזיה. פשוט מוליכים אותם שולל, מוציאים מכיסם אלפי שקלים, עשרות אלפי שקלים, ולפעמים גם 200,000, 300,000 שקלים. זאת מציאות שאנחנו לא יכולים להשלים איתה. << קריאה >> רועי פולקמן (כולנו): << קריאה >> – – – חברות האשראי, שימנעו עסקאות כאלה, לא רק דברים – – – << דובר_המשך >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> נכון. << קריאה >> רועי פולקמן (כולנו): << קריאה >> – – – שחברות האשראי, יהיו להן מרכיבי בקרה יותר – – – גם זו דרישה שצריך – – – << דובר_המשך >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> נכון. זו דרישה מאוד מאוד חשובה. בגדול, החוק אומר דבר מאוד מאוד ברור – החוק שאנחנו נרצה להעלות כאן – שבעצם אנחנו פוגעים ברמאים במקום שהכי כואב להם: בכיס. היום, חלק מהבעיה היא שכאשר יש עסקה שנעשית – – – << קריאה >> רועי פולקמן (כולנו): << קריאה >> יצאה הודעה שמוסיפים את החוק. עוד דקה זה – – – << דובר_המשך >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> תודה. תודה רבה לך. בעצם, היום המצב הוא כזה שכאשר אתה הולך לחברת האשראי ואתה אומר לה: רימו אותי, גזלו אותי, אז היא אומרת לך: שמע, חביבי, זה לא עסק שלי – לבית משפט. אבל האוכלוסיות האלה, הרבה פעמים אין להן בכלל יכולת עמידה בבית המשפט; אין להן כוח, אין להן זמן, אין להן כסף ללכת למאבקים משפטיים, ולכן אנחנו מבקשים שברגע שיש תלונה ואותה חברה מופיעה ברשימה השחורה של הרשות להגנת הצרכן, שתהיה יכולת לעצור תשלומים על המקום. זה בעצם יביא לשני דברים חיוביים: 1. יסגור את בלון החמצן הכלכלי לאותם רמאים; 2. ימנע את הצטברות הנזק לאותם קשישים. במקום 36 תשלומים של עשרות אלפי שקלים או מאות אלפי שקלים במצטבר, נוכל לעצור את הנזק על המקום. תודה רבה. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת איציק שמולי. אנחנו יכולים לעבור להצבעה ולאחר מכן להציג את הצעת החוק החדשה? אפשר לעבור להצבעה? << קריאה >> נחמן שי (המחנה הציוני): << קריאה >> לא אמרת שאני יכול לדבר? << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> אתה רוצה? בבקשה, חבר הכנסת נחמן שי. גם אתה רוצה? << קריאה >> רועי פולקמן (כולנו): << קריאה >> אפשר להצביע – – – << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> לא צריך. אבל נחמן כבר השתכנע. גם אתה כבר השתכנעת? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בחוק הבא, בחוק הבא. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> אתם רוצים לעלות בהצעת החוק הבאה? << קריאה >> רועי פולקמן (כולנו): << קריאה >> איציק, יש פה את החוק. אתה יכול להציג אותו. נצביע ואז תציג את החוק. << דובר_המשך >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אוקיי. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> נחמן, אתה תעלה אחר כך, בחוק של איציק? בסדר. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הבנקאות – נכון? זו הצעת חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון מס' 25 והוראת שעה) (עידוד תחרות בשוק האשראי), התשע"ט–2018, בקריאה ראשונה. מי בעד ומי נגד? הצבעה מס' 15 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 10 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון מס' 25 והוראת שעה) (עידוד תחרות בשוק האשראי), התשע"ט–2018, לוועדת הכספים נתקבלה. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> עשרה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה, והיא תוחזר לדיון בוועדת הכספים. << הצח >> הצעת חוק כרטיסי חיוב (תיקון מס' 7) (הפסקת חיוב וסליקה בשל עסקאות עם ספק מפר), התשע"ט–2018 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/829); נספחות.] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> אנחנו ממשיכים בסדר-היום, ואנחנו בשעה טובה ובמזל טוב מגיעים להצעת חוק – אין לי את הצעת החוק החדשה של איציק. זה כרטיסי חיוב? הצעת החוק שלך זה כרטיסי חיוב? << קריאה >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> אז יש לי. אנחנו עוברים להצעת חוק כרטיסי חיוב (תיקון מס' 7) (הפסקת חיוב וסליקה בשל עסקאות עם ספק מפר), התשע"ט–2018, לקריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק חבר הכנסת איציק שמולי, בבקשה. << דובר >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. תודה רבה גם למליאת הכנסת, לחברי הכנסת, ליושב-ראש הקואליציה, למרכז האופוזיציה וכמובן ליושב-ראש הכנסת, שמסייעים לנו – סייעו לנו להביא את החוק החשוב הזה לקריאה ראשונה. אני די בספק, לנוכח לוח הזמנים הפוליטי, אם נצליח להשלים את הליך החקיקה, אבל בכל מקרה, גם האפשרות להחיל דין רציפות בכנסת הבאה זו בהחלט ברכה חשובה מאוד. החוק, כפי שאמרתי קודם, בא לטפל בבעיה מאוד מאוד בסיסית. ההונאות של הקשישים, התחקירים – כולנו רואים אותם בטלוויזיה, ובעצם מה שמוצע כאן, כפי שהסברתי קודם, זה לנתק את בלון החמצן לרמאים; לאפשר לחברות האשראי – יותר נכון לחייב את חברות האשראי – לנתק את המשך התשלומים, ובכך למנוע את ההצטברות של הנזק. אני באמת מודה על המאמץ הקולקטיבי שהיה פה, ואבקש להמשיך אותו לעוד שש-שבע דקות. << קריאה >> רועי פולקמן (כולנו): << קריאה >> אפשר להצביע. << דובר_המשך >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אם אף אחד לא רוצה לדבר, אפשר להצביע וזהו. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> לא, אבל נחמן ועמר מבקשים לדבר. << קריאה >> עמר בר-לב (המחנה הציוני): << קריאה >> לא, אני מוותר. נצביע. << דובר_המשך >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> נחמן, אתה יכול לוותר? << קריאה >> רועי פולקמן (כולנו): << קריאה >> לא, אם עכשיו מצביעים, אולי תברך אחרי? אולי תברך אחרי ההצעה? << דובר_המשך >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> נחמן, תברך אחרי, בסדר? << קריאה >> רועי פולקמן (כולנו): << קריאה >> בואו נצביע. << דובר_המשך >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> בסדר. אז בואו נעבור להצבעה. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> לאיזו ועדה? << דובר_המשך >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> לוועדת הכלכלה. תודה רבה. אני רוצה להודות גם לצוות ועדת הכלכלה – ליושב-ראש ועדת הכלכלה, לאתי בנדלר, היועצת המשפטית, וללאה ורון, המנהלת. תודה. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק כרטיסי חיוב (תיקון מס' 7) (הפסקת חיוב וסליקה בשל עסקאות עם ספק מפר), התשע"ט–2018, בקריאה ראשונה. מי בעד ומי נגד? הצבעה מס' 16 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 10 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק כרטיסי חיוב (תיקון מס' 7) (הפסקת חיוב וסליקה בשל עסקאות עם ספק מפר), התשע"ט–2018, לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> עשרה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה, והיא תוחזר לדיון בוועדת הכלכלה. ולפני שחבר הכנסת נחמן שי עולה לברך, אני רוצה לומר שניהול המליאה היום היה דוגמה לאיך דברים יכולים להתנהל בכנסת ישראל, בבית המחוקקים – – << קריאה >> עמר בר-לב (המחנה הציוני): << קריאה >> זה מה שרציתי לומר. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> – – כאשר יש שיתוף פעולה בין קואליציה לאופוזיציה, באמת לטובת אזרחי מדינת ישראל, בלי להתלהם, בלי לנבל את הפה, בלי להלאות, בלי ללעוג, בלי לרטון, גם אם לא מסכימים, אבל עדיין אומרים את הדברים. אני מודה לכם, כל חבריי, שאפשרתם לי מן הסתם את הישיבה האחרונה שאני מנהלת בקדנציה הזאת לעשות עם אווירת אופטימיות, שבהחלט אפשר ויכול גם להתנהל אחרת. אנחנו יודעים שבבית המחוקקים הזה עושים דברים מאוד טובים. מה שחשוב זה שיצא גם לציבור כל הטוב שנעשה, ובהחלט תודה רבה. יעלה לברך חבר הכנסת נחמן שי, בבקשה. << דובר >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר >> תודה רבה לך, גברתי. רשמת היסטוריה אישית בזה שניהלת את ישיבת המליאה האחרונה. מחר כבר תתחיל חגיגה אחרת. אני רוצה להודות לחברי איציק שמולי על החוק שלו. תראו, הצלחנו בכנסת הזאת, אני חושב, באמצעות שדולת הגמלאים שאיציק ואני וטלי פלוסקוב ופנינה תמנו-שטה הובלנו, באמת להעלות את נושא האזרחים הוותיקים, לדעתי, בקפיצת מדרגה, ונושאים שונים שקשורים בהם. גם העושק הזה שלהם באמצעות הרכישה מרחוק, כשאנשים מתקשרים לבתיהם ומטעים אותם ומרמים אותם וגוזלים את כספם, היה אחד ההיבטים. אבל יש היבטים רבים מאוד למה זה להיות אזרח ותיק במדינת ישראל, כשהאוכלוסייה הזאת מרגישה שהיא לא זוכה לא להכרה ולא להוקרה הראויות לה, ולכן אני מאוד מקווה שבכנסת הבאה, וגם דרך מערכת הבחירות, מיליון אזרחים ותיקים לא יוותרו למפלגותיהם, תהיינה אשר תהיינה, וידרשו דרישות שנוגעות לאזרחים הוותיקים ולזכויותיהם. זה צריך להיות נכון לגבי כל מפלגה ומפלגה, ואני לא עושה עכשיו תעמולה למפלגתי שלי. בכל המפלגות אני מצפה שיבינו שאזרחים ותיקים – מיליון, ומספרם הולך ועולה, תודה לאל – זכאים לחיים של כבוד במדינת ישראל. החוק הזה הוא עוד צעד אחד קדימה, ועוד צעד ועוד צעד, וככה, אני אגיד, בעזרת השם ובעזרת הכנסת נגיע באמת למקום הראוי למיליון אזרחים ותיקים, אזרחים ואזרחיות במדינת ישראל. ועוד פעם, תודה על החוק, ותודה רבה לך, גברתי. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת נחמן שי. תודה רבה לך, סגן המזכיר, באמת על עשייה ועבודה משותפת במשך הרבה מאוד שעות. תודה רבה ליושב-ראש הכנסת, שמנהל את הבית הזה ביד רמה ובאופן מעורר כבוד. תודה רבה גם למזכירת הכנסת. תודה רבה לכם, הסדרנים המדהימים, באמת, שעושים עבודה מכל הלב. תודה רבה למשמר. תודה רבה לכם, חבריי. תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום רביעי, י"ח בטבת התשע"ט, 26 בדצמבר 2018, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 19:34. << סיום >>