דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת י"א ישיבה שצ"ד הישיבה השלוש-מאות-ותשעים-וארבע של הכנסת העשרים יום רביעי, י"ח בטבת התשע"ט (26 בדצמבר 2018) ירושלים, הכנסת, שעה 11:01 תוכן העניינים שאילתות דחופות 9 599. מדד הצפיפות בבתי החולים מגלה עומס בלתי נסבל 9 סופה לנדבר (ישראל ביתנו): 9 יעקב ליצמן (יהדות התורה): 9 איציק שמולי (המחנה הציוני): 11 דב חנין (הרשימה המשותפת): 12 600. המדינה לא תקצבה את המוסדות הסיעודיים והקשישים ייפגעו 15 עליזה לביא (יש עתיד): 15 יעקב ליצמן (יהדות התורה): 16 נחמן שי (המחנה הציוני): 17 ענת ברקו (הליכוד): 17 596. מטפלי שפ"י 21 חיים ילין (יש עתיד): 21 סגן שר החינוך מאיר פרוש: 21 מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת): 23 598. הנחיות חדשות שמגבילות ועדי הורים 28 מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת): 28 סגן שר החינוך מאיר פרוש: 28 עודד פורר (ישראל ביתנו): 30 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 36 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 36 הודעת יושב-ראש הכנסת 36 הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים, התשע"ט–2018 37 שר התיירות יריב לוין: 38 הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים, התשע"ו–2016 40 רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): 41 הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים, התשע"ח–2018 49 ציפי לבני (המחנה הציוני): 50 הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים, התשע"ח–2018 52 תמר זנדברג (מרצ): 53 הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים, התשע"ח–2018 55 עפר שלח (יש עתיד): 55 הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים, התשע"ח–2018 59 איימן עודה (הרשימה המשותפת): 59 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 60 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 61 הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים, התשע"ט–2018 61 הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים, התשע"ו–2016 61 הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים, התשע"ח–2018 61 הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים, התשע"ח–2018 61 הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים, התשע"ח–2018 61 הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים, התשע"ח–2018 61 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 62 דב חנין (הרשימה המשותפת): 63 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 65 עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): 66 אילן גילאון (מרצ): 67 נחמן שי (המחנה הציוני): 68 יעקב אשר (יהדות התורה): 69 מיקי לוי (יש עתיד): 70 מיכל בירן (המחנה הציוני): 72 בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): 73 מיכל רוזין (מרצ): 78 ניבין אבו רחמון (הרשימה המשותפת): 80 עיסאווי פריג' (מרצ): 81 יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): 86 איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): 90 סופה לנדבר (ישראל ביתנו): 97 נורית קורן (הליכוד): 108 עודד פורר (ישראל ביתנו): 114 קארין אלהרר (יש עתיד): 115 פנינה תמנו (יש עתיד): 118 איתן כבל (המחנה הציוני): 120 סאלח סעד (המחנה הציוני): 124 שלי יחימוביץ (המחנה הציוני): 127 יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): 127 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 129 ענת ברקו (הליכוד): 131 משה מזרחי (המחנה הציוני): 133 ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת): 135 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 136 סגן מזכירת הכנסת נאזם בדר: 137 הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים, התשע"ט–2018 137 הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים, התשע"ו–2016 137 הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים, התשע"ח–2018 137 הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים, התשע"ח–2018 137 הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים, התשע"ח–2018 137 הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים, התשע"ח–2018 137 חנין זועבי (הרשימה המשותפת): 137 עמר בר-לב (המחנה הציוני): 141 מוסי רז (מרצ): 143 יהודה גליק (הליכוד): 145 אורי מקלב (יהדות התורה): 146 אוסנת הילה מארק (הליכוד): 148 עליזה לביא (יש עתיד): 149 לאה פדידה (המחנה הציוני): 150 עודד פורר (ישראל ביתנו): 151 סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 153 חיים ילין (יש עתיד): 154 מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת): 156 יעל גרמן (יש עתיד): 158 איל בן ראובן (המחנה הציוני): 159 אלעזר שטרן (יש עתיד): 161 מאיר כהן (יש עתיד): 167 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 169 מרדכי יוגב (הבית היהודי): 171 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 174 סגן מזכירת הכנסת נאזם בדר: 174 הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים, התשע"ט–2018 175 הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים, התשע"ו–2016 175 הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים, התשע"ח–2018 175 הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים, התשע"ח–2018 175 הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים, התשע"ח–2018 175 הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים, התשע"ח–2018 175 שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): 175 מירב בן ארי (כולנו): 177 טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): 179 אלי אלאלוף (כולנו): 188 יאיר לפיד (יש עתיד): 191 יואב בן צור (ש"ס): 196 ציפי חוטובלי (הליכוד): 197 יעקב מרגי (ש"ס): 199 שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: 200 יצחק וקנין (ש"ס): 202 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 206 דן סידה (ש"ס): 208 ינון אזולאי (ש"ס): 209 מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה): 210 רוברט טיבייב (המחנה הציוני): 213 ג'מעה אזברגה (הרשימה המשותפת): 214 טלי פלוסקוב (כולנו): 216 יואל רזבוזוב (יש עתיד): 218 רויטל סויד (המחנה הציוני): 220 יפעת שאשא ביטון (כולנו): 221 סתיו שפיר (המחנה הציוני): 224 מרב מיכאלי (המחנה הציוני): 229 איתן ברושי (המחנה הציוני): 230 אורן אסף חזן (הליכוד): 232 יואל חסון (המחנה הציוני): 234 יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): 237 אמיר אוחנה (הליכוד): 238 שר התיירות יריב לוין: 240 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 243 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 243 הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים, התשע"ט–2018 244 הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים, התשע"ו–2016 244 הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים, התשע"ח–2018 244 הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים, התשע"ח–2018 244 הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים, התשע"ח–2018 244 הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים, התשע"ח–2018 244 הצעה לסדר-היום 248 הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית על כך שכ-5,000 ילדים בדואים ללא מסגרת חינוכית 248 טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): 248 דוד אמסלם (הליכוד): 250 הצעות לסדר-היום 253 ענף החקלאות בארץ משווע לתקציבים למימוש המטרות החקלאיות 253 ג'מעה אזברגה (הרשימה המשותפת): 253 יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): 255 הצעות לסדר-היום 255 ירושלים ירדה לאשכול 2 במדד החברתי-כלכלי של ישראל שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 255 יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): 255 עליזה לביא (יש עתיד): 256 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 257 משולם נהרי (ש"ס): 259 נחמן שי (המחנה הציוני): 270 מאיר כהן (יש עתיד): 273 עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): 275 רחל עזריה (כולנו): 276 הצעות לסדר-היום 279 חוזר מנכ"ל הפיקוח על הבנקים בנושא משלוח הודעות בתקשורת (דואר "ירוק") – מהלך המקשה על ציבור האזרחים הוותיקים, העולים החדשים והמגזר הערבי 279 סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 279 אורי מקלב (יהדות התורה): 281 סגן שר האוצר יצחק כהן: 282 חיים ילין (יש עתיד): 287 הצעות לסדר-היום 289 הצדעה לאחרון לוחמי גטו ורשה שהלך לעולמו והצורך בהעמקת זיכרון השואה והגבורה 289 עודד פורר (ישראל ביתנו): 289 יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): 290 אלעזר שטרן (יש עתיד): 291 מירב בן ארי (כולנו): 293 סגן שר החינוך מאיר פרוש: 294 דב חנין (הרשימה המשותפת): 296 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 298 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 298 הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים, התשע"ט–2018 298 << נושא >> שאילתות דחופות << נושא >> << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברי הכנסת, היום י"ח בטבת תשע"ט, 26 בדצמבר 2018. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. אנחנו נפתח עם שאילתות דחופות. אני מתכבד להזמין את סגן שר הבריאות חבר הכנסת יעקב ליצמן – שכדרכו נמצא כאן בזמן – להשיב על שאילתה דחופה מס' 599, של חברת הכנסת סופה לנדבר. נושא השאילתה: מדד הצפיפות בבתי החולים מגלה עומס בלתי נסבל. יש לנו שואלים נוספים שהגישו נושא דומה, שהם חברי הכנסת איציק שמולי ודב חנין. חברת הכנסת לנדבר, נא לקרוא את נוסח השאילתה. בבקשה, גברתי. << שאילתה >> 599. מדד הצפיפות בבתי החולים מגלה עומס בלתי נסבל << שאילתה >> << דובר >> סופה לנדבר (ישראל ביתנו): << דובר >> בוקר טוב. לאחרונה פורסם דוח של משרד הבריאות על נתוני התפוסה במחלקות השונות ואת המספרים של האשפוז במסדרון. אני שואלת אותך, אדוני סגן השר: איך המשרד מתכוון לפעול בנושא? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חברת הכנסת לנדבר. אדוני סגן שר הבריאות. << דובר >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברת הכנסת לנדבר, משרד הבריאות – – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> גברתי יכולה לשבת בינתיים. << דובר_המשך >> סופה לנדבר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, אבל יש עוד. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> כן, בבקשה, אנחנו נגיע לשם. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> משרד הבריאות עוסק רבות ומפעיל תוכניות לאומיות לצמצום העומס והצפיפות הקיימים בבתי החולים ופועל לפתרון הבעיה. ב-2017 פורסמה תוכנית הקצאת המיטות לבתי החולים הכללים לשנים 2017–2022, לחמש שנים. תוכנית זו כוללת 1,200 מיטות כלליות שהוקצו לבתי החולים. בנוסף, תוכנית המיטות כוללת כ-150 מיטות פסיכיאטריה, 600 מיטות גריאטריה ו-150 מיטות שיקום, המוקצות בנפרד, חוץ מה-1,200 מיטות שדיברתי עליהן. הקצאת המיטות הכלליות לשנים 2017 2018–הסתיימה. בתי החולים בשלבי התארגנות לאיוש צוותים ופתיחת המיטות. המשרד עוקב אחר פתיחת המיטות בהלימה לתוכנית ואחר רישומן בתעודת הרישום של בית החולים, בכפוף לאיוש התקנים בגינן. בשנת 2019 תימשך הקצאת המיטות המתוכננת לאחר בחינת מימוש פתיחת המיטות של השנים 20172018–. בנוסף, מתבצעת פעילות ומושקעים תקציבים בתוכניות שמטרתן צמצום אשפוזים באמצעות פעולות רפואה מונעת ויצירת חלופות אשפוז. צעדים אלו יביאו להקלת העומס ולמתן טיפול נאות יותר לחולים. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, סגן השר. שאלה נוספת לחברת הכנסת לנדבר, ולאחר מכן – חברי הכנסת שמולי וחנין. << דובר_המשך >> סופה לנדבר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תוספת המיטות שהמשרד מתכוון להוסיף למיטות האשפוז שקיימות היום במדינת ישראל – האם אתה מתכוון להוסיף מיטות בבית החולים שנפתח באשדוד? נפתח שם בית חולים – ואתה מכיר את החוק ואתה מכיר את המצב – אבל 300 מיטות נכון להיום, אחרי שהחוק הזה בוצע, עם יישום החוק, זה בוודאי לא מספיק, ולא רק לאשדוד, לא רק לסביבה – זה לא מספיק במערכת האשפוזים. אני חושבת שאתה צריך לדאוג לכך שעל בסיס של 300 מיטות, המדינה תאפשר לבית חולים באשדוד מיטות נוספות, לפחות עוד 300 מיטות. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, גברתי. חבר הכנסת שמולי. << דובר_המשך >> סופה לנדבר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני רוצה לדעת אם משרד הבריאות מתכוון להוסיף לשם עוד 300 מיטות. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בבקשה, אדוני. << דובר >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני סגן השר, ראשית, צריך להגיד מילה טובה על התוכנית של משרד הבריאות להוספת מיטות וגם להגדלת סל הבריאות. אני מבין שלקראת סוף החודש אנחנו כבר נתבשר על – – – << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אנחנו בסוף החודש. << דובר_המשך >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> בימים הקרובים. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בשבוע הבא. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> – – – בחודש העברי. << דובר_המשך >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אדוני סגן השר, המציאות בבתי החולים ידועה לכולנו. שיעורי התפוסה הם באמת יוצאי דופן, בעיקר עכשיו, בחודשי החורף. יש בעיה של עומס, של צפיפות וגם של זיהומים. לכן המהלכים שדיברת עליהם הם נדרשים – גם הוספת מיטות וגם הסטת פעילות לרפואת הקהילה, שהיא לא מספיק חזקה היום במדינת ישראל. אני רוצה לשאול אותך, אדוני סגן השר: ראשית, האם התוכנית שעליה דיברת, כאשר משווים את מספר המיטות שאמורות להתווסף לגידול באוכלוסייה, האם מדובר בגידול ריאלי או בגידול נומינלי? הדבר השני, אדוני סגן השר – עמדת והתרעת, ובצדק, על הקיצוצים הקשים, התקציביים, שנעשו בשבועות האחרונים, בחודשים האחרונים, בתקציב משרדך, במסגרת קיצוצים רוחביים שעשתה הממשלה. האם התוכניות לתוספת המיטות ולמניעת הזיהומים בבתי החולים עלולות להיפגע או להצטמצם מאותם הקיצוצים? תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לחבר הכנסת שמולי. חבר הכנסת חנין, בבקשה, ואז נשמע את סגן השר. << דובר >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה לך, אדוני היושב-ראש. לפני שאני אשאל את שאלתי לסגן השר, אני רק רוצה להביע תקווה, אדוני היושב-ראש, שמהלך פיזור הכנסת שעליו סיכמנו יתקדם בצורה מכובדת ומסודרת, ושלא נהיה עדים כאן לתהליכים של משיכת חבל. לפעמים תהליכים מוזרים של משיכת חבל בסופו של דבר מסיבים חוסר כבוד לכנסת ולתהליכים הפרלמנטריים. כולנו עושים מאמץ גדול, עם כל הוויכוחים שיש בינינו, לסיים את הכנסת בצורה מכובדת ומוסכמת, ואני פונה מפה לכל חבריי, בקואליציה ובאופוזיציה, לעשות את המאמץ המשותף הזה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> ייעשה, אדוני. תודה על ההערה. הסר דאגה מליבך. כמו שסוכם בין כל סיעות הבית, היום יחוקק החוק בשלוש קריאות, וכפי שסיכמנו, נקיים את הבחירות הכלליות ב-9 באפריל. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זה לא המצב כרגע למטה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> זה המצב כרגע למטה, ואני לא אתייחס למשחקים פרלמנטריים כאלה או אחרים. זה המצב, אני אומר את זה במלוא האחריות. << דובר_המשך >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תודה לך, אדוני היושב-ראש. אני חושב שההבהרה הזאת חשובה מאוד, ואני חושב שהיא מעבירה מסר לכנסת שאנחנו נמצאים במסלול מוסכם, מסודר, ובו כולנו נפעל כדי לעשות את זה מכובד ככל האפשר. תודה לך, אדוני היושב-ראש. אדוני סגן השר, התמונה שמצטיירת בבתי החולים היא תמונה קשה. אני מכיר את עבודתך ואת המסירות הגדולה שבה אתה מתייחס לתפקיד של שר וסגן שר הבריאות, אבל מה שקורה בבתי החולים זה כנראה לא באחריותך, כי זה שאלות של כסף, הרבה כסף, ואם אין כסף, אין מיטות; ואם אין מיטות, אנחנו נמצאים במצוקה שבה הצפיפות בבתי החולים הולכת ועולה. אנחנו מגיעים לזה שיותר ויותר חולים נמצאים במסדרונות. יש בשלוש השנים האחרונות עלייה בשיעור התפוסה בבתי החולים. כולנו זוכרים את הסיפורים על הזקנה במסדרון. קראתי מאוד בכאב את המאמר המרגש שכתב מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, פרופ' איתן חי-עם, על איך מרגיש קשיש מוזנח שנמצא במסדרון ולא זוכה לטיפול רפואי. אבל היום יש לנו גם מצוקה חדשה, של ילדים שנמצאים במסדרונות כי אין להם מקום. למשל בשיבא התפוסה בילדים היא 166%. אדוני סגן השר, אני יודע שזו הולכת להיות ממשלת מעבר, אבל גם בממשלת מעבר צריך להילחם על כך שלא יהיה אפשר להמשיך לקצץ בתקציב הבריאות. זה ממש עניין של פיקוח נפש. תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בבקשה, אדוני סגן שר הבריאות. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תודה, אדוני היושב-ראש. חברת הכנסת לנדבר, חוק בית חולים אשדוד חשוב לכולנו. ביצענו ביחד – את יזמת את זה, עזרתי לך. לא פעם ולא פעמיים בחוק ההסדרים, ביטלנו, כשרצו לבטל את החוק הזה. בית החולים קיים, אבל בית החולים כרגע נכנס לחובות גדולים. זה לא רק בגלל המיטות; בית החולים אומר שיש הרבה סיבות. אנחנו הכנסנו רואה חשבון שיבדוק את זה, ואנחנו בודקים. צריך לעשות שם תוכנית הבראה. אנחנו נעשה תוכנית הבראה, אבל בתנאים שמשרד הבריאות ידרוש מהם. מה שהדגשת, שאת רוצה לפחות 300 מיטות – אני רוצה להגיד לך שבכל השנה לכל בתי החולים יש לי רק 200, אז איך אני אתן להם 300 מיטות? << קריאה >> סופה לנדבר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לתת להם אישור לקנות עוד 300 מיטות, עד שזה – – – יעבור זמן, זה דבר אחד. ודבר שני, כאשר המדינה לפי החוק נתנה אפשרות לאסותא לקנות את בית החולים – ואתה יודע בדיוק – המדינה גם התחייבה על כספים שהיא צריכה להזרים לאסותא. בינתיים הם עשו – – – << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני כסגן שר הייתי כמעט מההקמה והייתי אחר כך, ואני אומר לך שלא רק שהם קיבלו את מה שהבטיחו להם – הם קיבלו ממני פי שלושה ממה שהבטיחו להם. אני אומר לך באחריות. אני לא רוצה להיכנס לפירוט. אנחנו נבדוק את הדברים. יושבים על זה חזק, רואה חשבון. אנחנו בודקים את זה. אנחנו לא ניתן לבית החולים ליפול, אבל יצטרכו לעשות כל מיני שינויים שם. שמולי, בזיהומים בבתי חולים יש היום ירידה דרסטית, ממש דרסטית, בשנה האחרונה במיוחד, ואנחנו מברכים על כך. צריך להשקיע יותר. שאלת אם תוספת המיטות לעומת האוכלוסייה – אם זה משווה. בהחלט לא, צריך יותר מיטות, אבל זה המצב, אז אני מקבל קיצוצים. מה שכן – ואת זה אני כרגע אומר – פגיעה לא תהיה. אני אשלב את זה עם תשובה לדב חנין. משרד הבריאות עובד חזק לקבל מיטות. התפוסה בבתי חולים – זה עונתי. יש שפעת כרגע. זה חזק, נכון, אבל יש ירידה בתפוסה. יש ירידה. יש ירידה גם בנושא הזה של הזיהומים, ולכן די שולטים. שאני אגיד לכם שאני מרוצה? חד-משמעית לא. שאני אגיד לכם שהקיצוץ האחרון לא פגע בי? בהחלט כן. אף שיש משא ומתן כרגע עם האוצר לראות איך מסתדרים עם הקיצוץ – ואני מקווה שנגיע להסכמה – ברור שהקיצוץ הזה פוגע. אני ציפיתי, חבר הכנסת דב חנין, שהאוצר יעשה פעם קיצוץ flat עבור בריאות. הוא עושה לכולם קיצוץ מהבריאות; רק למשרד הבריאות – הוא לא עושה עבור זה. לכן, זה מה שיש. אני משתדל לחיות ממה שיש לי. הפעלנו לחץ גדול על משרד האוצר שיחזיר. אנחנו במשא ומתן די בסדר, מתקדמים יפה. אני מקווה שיסתיים היום או מחר. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, סגן שר הבריאות. אתה נשאר איתנו על מנת להשיב גם על השאילתה הבאה, שמספרה 600, והיא מאת חברת הכנסת עליזה לביא. נושא השאילתה: המדינה לא תקצבה את המוסדות הסיעודיים והקשישים ייפגעו. יש לנו גם כאן שואל נוסף, חבר הכנסת נחמן שי, אם יהיה פה. בבקשה. << שאילתה >> 600. המדינה לא תקצבה את המוסדות הסיעודיים והקשישים ייפגעו << שאילתה >> << דובר >> עליזה לביא (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אנחנו ממש ערב פיזור הכנסת, ו"אל תשליכני לעת זקנה, ככלות כֹחי אל תעזבני" זה ציווי שהוא על-דורי, ואנחנו מחויבים בו גם ברגע הזה של פיזור הכנסת. לאחרונה, אדוני סגן השר, פרסם משרד הבריאות את המכרז של שירותי האשפוז הסיעודי, שמכוחו רוכשת המדינה שירותים עבור החולים הסיעודיים במאות מוסדות ברחבי הארץ. זה מכרז שהוא קריטי, אדוני סגן השר; הוא קובע את פני הענף כולו ואת המגמות לשנים הקרובות. כמו שאתה יודע טוב, התעריף שנקבע לא מכסה את העלויות בפועל. למעשה, הוא רק שני-שלישים מהעלות האמיתית. מדינת ישראל ואתה – זאת המשמרת שלך, אתה סגן השר – שכחתם לתקצב את המוסדות הסיעודיים, שעושים עבודת קודש שאף אחד לא רוצה לבצע. לכן המדינה בעצם פוגעת ביציבות הענף, ברמת איכות הטיפול בקשישים, בחימום, באוכל, בטיפול. אסור לתת למצב הזה להימשך, ואסור לנו להפקיר את הקשישים הסיעודיים בערוב ימיהם. אדוני, מה אתה מתכוון לעשות על מנת למנוע את הפגיעה בקשישים? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> גברתי, צריך לקרוא את נוסח השאילתה כלשונה וככתבה. << דובר_המשך >> עליזה לביא (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, זאת השאלה, אדוני. אני אחזור על השאלה שהעברתי: מה מתכוון סגן השר לעשות על מנת למנוע את הפגיעה בקשישים? תודה, אדוני. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. בבקשה, אדוני. << דובר >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. לשאלת חברת הכנסת עליזה לביא – התגמול בגין אשפוז סיעודי מבוצע במסגרת מכרז הקודים 20122016–. התעריף הבסיסי מכסה את עלויות כוח האדם, התפעול וההון הנדרשות במכרז, ואליהן מתווספים בונוסים על מתן שירות איכותי יותר ועל עמידה בתנאים פיזיים ונרחבים יותר. בונוסים אלו עשויים להעלות את התעריף ביותר מ-10%. מכרז חדש היה אמור לצאת כבר בשנת 2016, אך הוא התעכב בגלל עתירות חוזרות ונשנות של ארגון א.ב.א בגין התעריף לבתי המשפט, וזאת על אף שבית המשפט דחה את הטענות מכול וכול בשתי ערכאות – מחוזי ועליון. התעריף של המכרז החדש גבוה מהמכרז הקיים, כך שהמכרז משפר את המצב, הן של הקשישים והן של בתי האבות. מעבר לכך, על ידי הרחבת סלי האיכות – בונוסים הניתנים על מתן שירותים לתשושי הנפש, בונוסים על שטחי רווחה למחלקות גדולות יותר וסטנדרטים מעבר לתנאי המכרז – תעריף זה צפוי להיות גבוה אף יותר. כמו כן, המכרז מעלה את תקינת כוח האדם לעומת המצב הקיים על מנת להפחית את העומס המוטל על המטפלים ולשפר את השירות. משרדי הבריאות והאוצר ערים לעלייה בשיעורי התחלואה הכרונית והקשישים, ולכן, מלבד מכרז הקודים החדש, המשרדים פועלים להרחבת המענים בנושא. בתוך כך, ב-1 בינואר 2019 תיכנס לתוקפה הרפורמה בסיעוד, אשר תוסיף לגמלת הסיעוד לקשישים הסיעודיים, תפחית את ההשתתפות העצמית של בן המשפחה במימון עלות הקוד הסיעודי ותכניס לסל הבריאות טיפולים משמרים לשיניים לאזרחים מעל גיל 75. הרחבת השירותים הניתנים לקשישים בקהילה ובבית – הקצאה של מעל 100 מיליון שקל נוספים לקופות החולים לטובת הרחבת שירותים באמצעות שיקום מרחוק, שירותי אשפוז בבית ובקהילה, הרחבת המענים לרפואה דחופה בקהילה ופיתוח שירותים חדשים בתחום זה. נוסף על כך פועלים המשרדים להרחבת התשתית האשפוזית בגריאטריה פעילה, הנשמה ממושכת ושיקום, תוך השקעת כ-210 מיליון ש"ח בפיתוח מחלקות אשפוז חדשות בתחומים אלו ברחבי הארץ, בדגש על אזורי הצפון והדרום. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לסגן השר. האם יש שאלה נוספת, גברתי? כן. בבקשה, חברת הכנסת עליזה לביא, שאלה נוספת. << דובר_המשך >> עליזה לביא (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני, אני מקווה שהדברים אכן יבוצעו. האוצר הרי מעכב את כל מה שאנחנו מבקשים לגבי עובדים זרים. התחום הולך אחורה – פחות מיטות, פחות עובדים סיעודיים. אבל אני רוצה לנצל את זה שאני יכולה לשאול אותך עוד שאלה ולשאול אותך לגבי המציאות שקורית כאן במדינת ישראל. רבים מהמתמחים, מהילדים שלנו שלומדים רפואה בחו"ל, חוזרים לארץ ומגיעים להתמחות בבתי החולים בישראל. יש להם בחלקים מבתי החולים עדיפות על פני מי שלמד כאן בארץ. הטענות שנשמעות הן שהרמה שלהם מאוד מאוד ירודה. איך מתכונן המשרד להתמודד עם הרמה הירודה של הסטודנטים שמגיעים מחו"ל? בעבר היה מבחן. אני לא יודעת איך המספר שלהם רק הולך וגדל. האם תוכל בבקשה לפרט את התוכנית של המשרד? תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. חבר הכנסת נחמן, כפי שאמרתי, העלה נושא דומה לסדר-היום. בבקשה, אדוני, שאלה נוספת. אחריו – חברת הכנסת ענת ברקו. << דובר >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, מכרז שירותי הסיעוד של משרד הבריאות מביא את ענף הסיעוד לקריסה בשל תקציבו הלקוי. 1. מדוע המכרז אינו מתוקצב באופן שישקף את הוצאות הטיפול? 2. מדוע המשרד אינו מאפשר לעובדים זרים לעסוק בענף שחסרים בו מטפלים? 3. מה אתם עושים כדי לפתור את המשבר הזה, שכבר גורם להפגנות וגם לתסיסה גדולה בענף הזה? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. חברת הכנסת ענת ברקו. << דובר >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, סגן השר, מה שרציתי לשאול מתחבר לנושא של הכשרת רופאים והיעדר אופציות להכשרת רופאים ורופאות במדינת ישראל. אנחנו רואים הרבה מאוד אנשים שלא מקבלים קדימות, גם חיילים משוחררים, ונאלצים לצאת לאחר שלוש, ארבע שנים של שירות צבאי לחו"ל כדי לחזור להיות כאן רופאים, והאופציות הן מאוד מצומצמות. יש מחסור ברופאים צבאיים. יש לימודים קדם-צבאיים שמכשירים רופאים צבאיים. רציתי להציע לאדוני לקחת משוחררי צה"ל, מילואימניקים, לשים אותם על מסלולים של לימודי רפואה ולהחזיר אותם, שיוכלו לשמש גם כרופאים במילואים, כי להערכתי, במצב חירום אנחנו נהיה בבעיה קשה מאוד. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, גברתי. בבקשה, אדוני סגן השר. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> חברת הכנסת לביא, אנחנו לא שכחנו את הסיעודיים. מה שכן, יש ויכוח על המחיר. שום דבר לא יותר. במסגרת הדברים שעשינו, שיפרנו בהרבה גם את המחיר וגם את השירות, גם לקשיש שנמצא או מי שצריך סיעוד וגם למוסד שהוא נמצא בו. אז עשינו הכול ביחד. נכון שלא מקבלים סתם מחיר. הם צריכים לשפר כל מיני שירותים, ואנחנו עומדים על כך, וזה די טוב. לא יעזור שהם מסרבים לקבל את המחיר החדש, את המכרז החדש. הם נכשלו כבר פעמיים, כפי שאמרתי קודם, בבג"ץ. לא נראה לי שהם יקבלו שום מענה – זה בעצם גם עונה לנחמן – לא נראה לי שהם יקבלו שום סיוע בבג"ץ אחרי שכבר פעמיים נדחו. ועשינו את הכול, אבל התנינו את השיפור בתשלומים, את העלאת המחיר, בזה שהם יעלו גם את השירותים. אנחנו עומדים על כך, ואני בטוח שבסופו של דבר זה יבוצע. זו אותה תשובה בעצם גם לנחמן, אלה פחות או יותר אותן שאלות, אותם הדברים – שהעלינו את המחיר והעלינו את הדרישה לשירות. << קריאה >> נחמן שי (המחנה הציוני): << קריאה >> לא פחות? << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> לא, לא. שום דבר לא פחות. רק מה – הם צריכים לתת שירות יותר טוב, אז העלינו את זה בהרבה. נתנו להם הרבה בונוסים, כפי שאמרתי בתשובה, ואני עומד על כך. הכול בסדר מבחינה זו. ענת, אני אגיד לך את האמת, גם בהכשרת רופאים – אני צריך רופאים, אני רוצה רופאים. אני לא בטוח שזה הפתרון. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> אתה יודע שזה לא הפתרון. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> היות שאנחנו היום, עוד שעה, מתפזרים – לא יודע עוד כמה זמן; היום מתפזרים, לפי שהיושב-ראש אומר לי. אני הייתי סקפטי. הוא אומר לי שזה נראה בסדר. גם אני רוצה בחירות, כמו כולם כאן. << קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >> מה עם המתמחים? << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> רגע, תני לי. זה – אני אגיד לך. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> הוא באמצע התשובה. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> כן. לכן אני אומר, זה יישאר לקדנציה הבאה. נצטרך להילחם גם על תוספת מיטות, וזה אוטומטי – תוספת רופאים. תקן מיטה זה לא הברזל של מיטה או העץ – זה גם תקן של רופאים ותקן של אחיות. נעלה את זה – לא יכול להיות שיש לי 200 מיטות בשנה – וזה ייתן לי פתרון לכל בתי החולים בארץ. אז זו התשובה לזה. מה השאלה לגבי המתמחים, גברתי? << קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >> הסטודנטים לרפואה, הישראלים, שחוזרים לארץ – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> הם נסעו לחוץ לארץ, חלק מהם, שלא התקבלו בארץ, כנראה גם בגלל הציונים. אני לא יודע. אני לא נכנס לזה. << קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה יודע לגבי הטענות שנשמעות? << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> אנחנו משתדלים לעשות הכול כדי לקלוט את המתמחים. עושים את הכול. לא הכול בידי, אגב אבל כפי שאמרתי, זה גם תקציבי, גם ביחד עם ההסתדרות הרפואית. עושים את המקסימום. כרגע אני לא יכול להילחם על שום דבר, כי אנחנו לפני בחירות. << קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> לא שומעים אותך. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בסדר, אנחנו כבר נכנסנו לנושאים אחרים. אני רוצה מאוד להודות לסגן שר הבריאות חבר הכנסת יעקב ליצמן על תשובותיו. אני מתכבד להזמין את סגן שר החינוך מאיר פרוש להשיב על שאילתה דחופה מס' 596, מאת חבר הכנסת חיים ילין. נושא השאילתה: מטפלי השירות הפסיכולוגי-ייעוצי. << שאילתה >> 596. מטפלי שפ"י << שאילתה >> << דובר >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד סגן השר, זו הפעם הרביעית בשנתיים האחרונות שמטפלים בשירות הפסיכולוגי-ייעוצי אינם מקבלים משכורת בזמן. לאחרונה התחלף הזכיין, ועדיין ישנן בעיות עם התשלומים. רצוני לשאול: 1. מתי יקבלו המטפלים משכורת? 2. האם לא הגיע הזמן להעסיקם כעובדי משרד החינוך ולא כעובדי קבלן? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, אדוני. בבקשה, סגן השר. << דובר >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת והשואל חבר הכנסת חיים ילין, לשאלה 1: השירות הפסיכולוגי-ייעוצי במשרד החינוך מופעל בדרך השגרה באמצעות יועצים חינוכיים העובדים במוסדות החינוך ופסיכולוגים חינוכיים העובדים בשפ"חים. צוות זה מדריך באופן שוטף את צוותי החינוך – – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> גברתי השרה, גברתי השרה, אנחנו שומעים אותך. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> צוות זה מדריך באופן שוטף את צוותי החינוך בהטמעת תוכניות חוסן, בשיח רגשי עם תלמידים ובהדרכת הורים. זאת, לצד העבודה השוטפת המתקיימת בליווי התפתחותם של התלמידים בכל שכבות הגיל. נוסף על כך, מערכת החינוך נדרשת לקבלת שירותים תוספתיים בתחומים של אבחון, טיפול, הדרכה במצבי מצוקה ועוד. שירותים אלה המשרד רוכש מספק חיצוני אשר מעסיק אנשי מקצוע מיומנים בתחומים הנדרשים בהתאם לצרכים המשתנים של השירות הפסיכולוגי-ייעוצי במשרד החינוך. כך, למשל, נדרש משרד החינוך לתת שירותי טיפול מתקציב תוספתי לתלמידים ביישובי עוטף עזה בשנים האחרונות, וזאת אף במסגרת החלטות ממשלה ייעודיות לאזור זה. תקציבים לעניין זה אינם נמצאים בבסיס התקציב, וניתנים למשרד מתוקף החלטות ממשלה. בחודשים האחרונים התחלף הספק אשר מספק למשרד את השירותים המקצועיים כאמור בעקבות מכרז חדש שפורסם. למרבה הצער, מתברר שבמסגרת החילופים וההתארגנות במסגרת ההתקשרות החדשה לא שולמה מלוא התמורה לחלק מאנשי המקצוע. עניין זה מטופל על ידי היחידה המקצועית בסיועה של חשבות המשרד. לשאלה 2: כפי שצוין, מדובר בשירות מקצועי תוספתי לשירות הרגיל שניתן במערכת החינוך על ידי יועצים חינוכיים המועסקים על ידי המשרד ועל ידי עובדי השפ"חים, המועסקים על ידי הרשויות, ומאותרים בהתאם לצרכים ובכפוף לתקציב. על כן, לא מדובר במי שנדרשת העסקתם התדירה במערכת החינוך או כעובדי משרד. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לסגן השר. שאלה נוספת לחבר הכנסת חיים ילין, וגם חבר הכנסת מסעוד גנאים ביקש לשאול שאלה נוספת. << דובר_המשך >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר_המשך >> כבוד סגן השר, המצב בעוטף עזה הוא כבר 18 שנה ללא שינוי. כבר היה אפשר – – – << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> ארבע שנים ודאי שיש שינוי. מאז שאתה פה – הרי באת לפה בגלל הסיבוב הקודם. אתה ארבע שנים פה ואין שינוי? לא יכול להיות. << דובר_המשך >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר_המשך >> 18 שנים אין שינוי בעוטף עזה. אין שינוי. אין שקט ואין שלווה, ומי שמשלם את המחיר זה הילדים. כלומר כשאתה עונה לי, כבוד סגן השר – אתה עונה לי ואתה עונה לעם ישראל – שאתה מעסיק קבלנים או חברות קבלן שמתמחים בסיטואציה מסוימת, כי זה אירוע זמני או נקודתי, אז אני קודם כול מתווכח איתך על הנקודה הזאת. עוטף עזה והשכנים שלנו זה לא אירוע חולף, הלוואי שזה יהיה, אבל מול ארגון טרור שמעבירים לו 15 מיליון דולר עדיין אין שקט, שיהיה ברור. האנשים האלה עושים עבודה נאמנה. הם נתנו שירות ולא שילמו להם, וזו לא בעיה של כסף. הקבלן הראשון היה אוניברסיטת אריאל, והיא לא העבירה את הכסף ושמרה אותו אצלה. עכשיו יש לנו חברה קבלנית חדשה, וגם היא שומרת את הכסף. אז יש שתי סיטואציות: שמשרד החינוך לא מעביר לקבלן, והסיטואציה השנייה – שהקבלן שומר את הכסף ולא מעביר לפסיכולוגים שעושים את עבודתם נאמנה. אני חושב שאנחנו עוברים כמחוקקים כל עבירה אפשרית מבחינת החוק, אבל גם מבחינת האנושיות אל האנשים שמטפלים במטפלים – אנחנו לא מסוגלים לטפל בהם. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת ילין. חבר הכנסת מסעוד גנאים, שאלתך לסגן שר החינוך. << דובר >> מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד סגן השר, פורסם לפני יומיים שמשרד החינוך דחה בשבועיים את פרסום תוצאות מבחני המיצ"ב שנערכו בבתי ספר יסודיים, כיתות ה', כי התברר שמנהלי בתי ספר יסודיים ניסו להטות את תוצאות המבחן והם רימו. האם זה נכון? ואם זה נכון, האם יש חקירה בנושא הזה? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, אדוני. סגן שר החינוך, בבקשה. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> חבר הכנסת ילין, אני בטוח שהאזנת, אבל אני ציינתי ואמרתי כך בתשובה: בחודשים האחרונים התחלף הספק שמספק למשרד את השירותים המקצועיים בעקבות מכרז חדש שפורסם – אמרתי, דבר שהמשרד מבקש ממני לומר מעל במת הכנסת. המשרד מבקש לומר מעל במת הכנסת. למרבה הצער, מתברר שבמסגרת החילופים וההתארגנות להתקשרות החדשה, למרבה הצער לא שולמה מלוא התמורה לחלק מאנשי המקצוע – – << קריאה >> חיים ילין (יש עתיד): << קריאה >> כבודו, אני – – – << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> – – ועניין זה מטופל. << קריאה >> חיים ילין (יש עתיד): << קריאה >> קראתי את השאילתה. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אני אומר דברים שאמרתי לפני ששאלת את השאילתה השנייה. בתוך השאילתה השנייה שאלת שני דברים. הדבר השני ששאלת היה: מה, המשרד מתעלם מכך? הוא לא משלם? אז אני מקריא מה שאמרתי לפני השאילתה השנייה שלך: בחודשים האחרונים התחלף הספק אשר מספק למשרד את השירותים המקצועיים כאמור, בעקבות מכרז חדש שפורסם. למרבה הצער – כתוב בתשובה של המשרד – מתברר שבמסגרת החילופים וההתארגנות להתקשרות החדשה לא שולמה מלוא התמורה – לא שזה בסדר, המשרד מצטער על כך, מצר על כך – לא שולמה מלוא התמורה לחלק מאנשי המקצוע, ועניין זה מטופל על ידי היחידה המקצועית בסיוע של חשבות המשרד. המשרד בודק את עצמו, ואתה יודע בדיוק איך משרדי ממשלה עובדים היום. לא יודע אם זה ככה אמור לעבוד, אבל כל אחד היום מפחד על עצמו והוא לא יודע לגבי מה שהוא עושה, מי יחקור אותו מחר, ואז בודקים, וכן ולא. זה לא שכר שנותנים – – << קריאה >> חיים ילין (יש עתיד): << קריאה >> בתי המשפט – – – << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> – – זה הרי דברים תוספתיים – שעוד מעט נדבר עליהם – אלה הם דברים תוספתיים, ואז בודקים, כל אחד בודק את עצמו, והחשב צריך לאשר, והייעוץ המשפטי צריך לאשר, והאגף שמטפל בזה צריך לאשר. כך זה עובד בכל משרד ממשלתי. לא באתי לומר לך שהמשרד מתחמק מזה, שהמשרד, לא מעניין אותו. הוא שילם, והוא מצר על כך – – << קריאה >> חיים ילין (יש עתיד): << קריאה >> – – – הקודם – – – << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> – – הוא אומר שהוא יודע שלחלק מהאנשים הוא לא שילם את מלוא התמורה, והוא לא בורח מזה. << קריאה >> חיים ילין (יש עתיד): << קריאה >> אבל זה כבר שלוש שנים כך. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אבל כדי לתת תשובה סופית ולתת את המענה למה שאתה רוצה שנגיע אליו – כך אני מקווה – הדברים האלה לוקחים זמן. למדיניות של הממשלה, מה בדיוק קורה בעוטף עזה – זה אירוע חד-פעמי, זה אירוע חריג, אירוע מתמשך, אירוע קבוע – אחד יאמר לך שכל העניין פה במזרח התיכון עם הסיפור הזה של הערבים והיהודים זה לא עניין של 70 שנה מדינה, זה עניין מאז הכרזת הציונות, לך תדע ממתי, וכל הזמן מאלתרים. אז אתה הרי יודע שבאת לפה לפני ארבע שנים, על סמך צוק איתן, שכולנו שמענו אותך היטב מסביר מדי יום את המצב בעוטף עזה, ולכן גם בחרו בך מיש עתיד שתבוא ותייצג. אל תבוא ותאמר פה שלא השתנה שום דבר ארבע שנים. עד כמה שאני לא רוצה שיש עתיד יצליחו, לפחות פה, בכנסת, אל תגיד את הדבר הזה. << קריאה >> חיים ילין (יש עתיד): << קריאה >> לא השתנה כלום ארבע שנים – – – << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> ארבע שנים אתה פה ולא שינית שום דבר? << קריאה >> חיים ילין (יש עתיד): << קריאה >> לא – – – << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> לא יכול להיות. << קריאה >> חיים ילין (יש עתיד): << קריאה >> אתם לא נותנים. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> לא יכול להיות. << קריאה >> חיים ילין (יש עתיד): << קריאה >> פרוש, אתם לא נותנים. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> חבר הכנסת ילין, תכבד את המעמד – – << קריאה >> חיים ילין (יש עתיד): << קריאה >> לא נותנים, כבודו. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> – – תכבד את הסיעה, תכבד את הכנסת. להצהיר פה ביום התפזרות הכנסת שאתה ארבע שנים פה ולא השתנה שום דבר – לא שיניתם? << קריאה >> חיים ילין (יש עתיד): << קריאה >> לא השתנה – – – שאתם לא מעבירים את הכסף. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> בשביל מה צריכים לבחור חברי כנסת ביש עתיד אם לא שינית ארבע שנים – – << קריאה >> חיים ילין (יש עתיד): << קריאה >> אני אענה לך. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> – – בנושא כזה קריטי? << קריאה >> חיים ילין (יש עתיד): << קריאה >> אני לא יכול לענות לך, זה – – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> ולמסעוד גנאים, בבקשה. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> לחבר הכנסת מסעוד גנאים, זה חמור מאוד מה שאתה אומר כאן. אני לא שמעתי. אני חייב לומר – – – << קריאה >> מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – אל תדאג – – – << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אני חייב לומר שאני חזרתי מחוץ לארץ אתמול בערב – הייתי ארבעה ימים בחוץ לארץ ואני לא הייתי במשרד בארבעת הימים האלה. שישי-שבת אני אף פעם לא במשרד, אבל חמישי, ראשון ושני לא הייתי במשרד. אני לא שמעתי. אתה אומר פה דברים חמורים, אם זה נכון. אני אבדוק את זה, ועד כמה שאני אוכל לעדכן אותך אז אני אשמח לענות. << קריאה >> מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בסדר. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לסגן השר, שנשאר איתנו כאן על הדוכן על מנת להשיב על שאילתה דחופה מס' 598, מאת אותו חבר הכנסת, מסעוד גנאים, אבל עכשיו כדין, בנושא אחר: הנחיות חדשות שמגבילות ועדי הורים. בבקשה, אדוני, נא לקרוא את נוסח השאילתה. << שאילתה >> 598. הנחיות חדשות שמגבילות ועדי הורים << שאילתה >> << דובר >> מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד סגן השר, חוזר מנכ"ל שפורסם לאחרונה קובע הגבלות חדשות בנוגע לוועדי הורים, לרבות על כהונת הורים, ומקנה סמכויות נרחבות למנהלי בתי ספר ועוד דברים אחרים. רצוני לשאול: 1. האם נכון הדבר? 2. אם כן – למה? 3. מה המטרה והרציונל מאחורי מגבלות אלו? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, אדוני. בבקשה, סגן שר החינוך. << דובר >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת מסעוד גנאים, משרד החינוך רואה חשיבות רבה בקשר עם ההורים ומטפח שיח רצוף וקבוע ושיתוף פעולה מתמשך עם נציגי ההורים, הן ברמת בית הספר והן ברמה הארצית, במטרה לשמוע את קולם, למען רווחת ילדיהם התלמידים, ועל מנת לקדם את מטרות החינוך בישראל. יחסי הכבוד ההדדי וערוצי התקשורת הפתוחים והטובים בין אנשי החינוך לבין נציגי הורים לדורותיהם היוו לאורך השנים בסיס איתן לשיתופי פעולה רבים. יש חשיבות רבה להסדרת הכללים להיבחרות ועדי ההורים, מתוך רצון לאפשר את קיומן של בחירות תקינות בבתי הספר, מתוך הכרה בחשיבות שיתוף ההורים והמעורבות של נציגויות ההורים בחיי בית הספר. משרד החינוך פרסם לאורך השנים כללים לבחירה ולהתנהלות של ועדי ההורים במוסדות החינוך באמצעות חוזרי מנכ"ל, כבר מאז משנות ה-50. חוזר המנכ"ל שבנדון מחדד את הפרוצדורה לאופן הבחירה ולהתנהלות ועדי ההורים במוסדות החינוך לאור ניסיון העבר והתלונות שהתקבלו במהלך השנים, וגם מחדד את המסגרת המאפשרת את פעילות נציגות ההורים בתוך המוסד החינוכי, וזאת בלי להתייחס לתוכן שיתוף הפעולה ובלי להתערב בשיח המהותי בין ההורים לבין עצמם ובין ההורים לבית הספר. כמו כן, החוזר אינו מתייחס ואינו מתערב בכל הפעילות וההסדרה של פורום ההורים הארצי, המתנהל כעמותה עצמאית. ועכשיו כתשובות על השאלות. לשאלה 1: משרד החינוך ומנהלי בתי הספר נושאים באחריות לכל פעילות המתקיימת בתחומי מוסד החינוך, לרבות ניהול הקשר עם ההורים, ועל כן, החוזר מטיל על מנהל בית הספר את האחריות לקיום הליך בחירות מסודר בהתאם להנחיות החוזר. לשאלה 2: חוזר המנכ"ל מגביל את בחירתו של מי שמשמש בתפקידים העלולים להעמיד אותו בניגוד עניינים, בהתאם לדין, בהתאם למהות התפקיד שלו או בהתאם להשפעה זרה, חלילה, שעלולה להיות על המוסד החינוכי בהיותו חבר בוועד ההורים. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לסגן השר. שאלה נוספת לחבר הכנסת מסעוד גנאים, וגם לחבר הכנסת עודד פורר יש שאלה נוספת. << דובר_המשך >> מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כבוד סגן השר, ועדי הורים, יש להם סמכויות המוקנות להם בחוק. התפקיד שלהם הוא קונסטרוקטיבי, לטובת מערכת החינוך ובתי הספר, והם המרכיב החשוב והבסיסי בין בית הספר לבין הקהילה והחברה, וגם הרשות המקומית. לכן, על משרד החינוך לחזק את ועדי ההורים, ולא להחליש אותם. לפי התקנות, לפי חוזר מנכ"ל – אתה לא הזכרת, כבוד סגן השר, שלפי חוזר מנכ"ל חדש מגבילים ראש ועד הורים לשלוש שנים; מנהל בית הספר הוא שמכנס את ישיבת ועד ההורים; מנהל בית ספר ומנהל מחוז יכולים שלא לאשר – לפסול – חברות של חבר בוועד הורים. זה מחליש את ועדי ההורים, בזמן שלנוכח כל האלימות וכל הבריונות בבתי הספר ובסביבה אנחנו זקוקים לוועדי הורים חזקים. אמרתי שהתפקיד שלהם מאוד חיובי ומאוד חיוני, במיוחד בתקופה הזאת. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, אדוני. בבקשה, חבר הכנסת עודד פורר. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני. חבריי חברי הכנסת, בדיון שקיימנו בוועדת החינוך של הכנסת על תקצוב תלמידים נחשפו, אדוני סגן השר – אני מניח ששמעת גם אתה על הנתונים – הפערים בין החינוך הממלכתי-דתי לחינוך הממלכתי: התקציב לתלמיד בחינוך עולה ב-30% בחינוך הממלכתי-דתי, 30% יותר לעומת החינוך הממלכתי, כך שהיום מקבל תלמיד בחינוך הממלכתי-דתי 37,700 שקלים, לעומת רק 29,000 שקלים בחינוך הממלכתי. זה קרה בקדנציה הזאת, ואמר מנהל אגף התקציבים במשרד החינוך שזה קרה בזכות כספים שהזרימה מפלגת הבית היהודי ספציפית לטובת העניין הזה. אני רוצה לשאול אותך, אדוני סגן השר – בעיקר, אולי, בגלל שהחינוך החרדי מופלה לרעה בתוך המשוואה הזאת, והוא לא קיבל את כל התוספות האלה: האם יכול להיות שבמדינת ישראל היום משרד החינוך, ברמה סקטוריאלית, מתקצב יותר תלמיד אם הוא לומד בממלכתי-דתי לעומת בתי ספר לא-דתיים? איך זה עומד בתוך האג'נדה שהמשרד אמון עליה, שהיא להעניק חינוך לכל ילדי ישראל? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> חבר הכנסת גנאים, רנאים. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> רנאים. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> עם רי"ש או גימ"ל? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> כותבים עם גימ"ל; אומרים עם רי"ש. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> הבנתי, תודה. כשמו כן יבורך. חבר הכנסת גנאים, המשרד – ואמרתי את זה גם בתשובה הרשמית שהתבקשתי למסור מעל במת הכנסת – הוא מעוניין; הוא מעוניין ביחסים האלה שיש להורים, להנהלת בית ספר ולמנהל בית ספר. לא ידעתי להיכנס לפרטים וגם לא נכנסתי לפרטים, ואני לא חושב שזה נכון להיכנס לפרטים, כאשר אתה מציין שאחד, לא נותנים לו להיות יושב-ראש, והשני, לא נותנים לו להיות חבר. אני עניתי על דברים כלליים, ספציפיים, שעליהם אני יכול להגן. אם נניח יש חשש שיכול להיווצר ניגוד עניינים, בסמכותו של מנהל בית הספר או האחראי לכך לדאוג לכך שלא יהיה מצב של ניגוד עניינים. יכול להיות שהדברים שאתה ספציפית מדבר עליהם הם בדיוק הנקודות – לא רוצה לחבר ביניהן. אני אמרתי את מה שאמרתי, וכנראה שהמשרד ידע שאתה יכול להעלות גם שאלות כאלה. על זה אמרתי שאם יש דברים – ואנחנו כולנו מעוניינים בזה – אם יש דברים שהם בניגוד עניינים, אנחנו נזהרים; לא משתתפים בפגישות. כל אחד יש לו את הדברים האלה. יש דבר שאני יכול להיות בו בניגוד עניינים – לא נמצא במשרד, לא דן, לא מדבר, לא מתייחס, לא מדבר עם אף פקיד בעניין הזה. זאת התשובה על מה שאתה שאלת בשאלות הספציפיות שלך. לחבר הכנסת פורר, לשאלה שלך, קודם כול, אתה חבר בסיעה שהייתה בקואליציה במהלך קדנציה; לפחות בקדנציה הזאת היית, אם אני לא טועה, שנתיים וחצי בקואליציה. אתה יודע שיש מושג כזה. על החרדים זה נשמע לא יפה – כספים קואליציוניים – אבל כל מפלגה שנמצאת בקואליציה – יש כסף. אחד מקדיש את הכסף לבית חולים באשקלון, אחד מעביר את זה – כל אחד עם הצרכים שהוא חושב – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בית חולים באשקלון – – – << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> – – כל אחד לצרכים שהוא חושב שחשובים. מה שאני כן יכול לומר לך – ואני יודע את זה לגבי דברים שהנציגות החרדית, כמו יהדות התורה, ואני חבר בסיעת יהדות התורה, אגודת ישראל ודגל התורה, שאנחנו כולנו ביהדות התורה – שיש דברים שאנחנו חושבים שהמדינה כמדינה צריכה לתת לילדי ישראל מהתקציב שלה ולא נותנים את זה במגזר החרדי. אז אנחנו מבקשים את הדברים התוספתיים האלה, שמביאים את זה באמצעות תקנה כזאת או אחרת; אני מדבר ספציפית על משרד החינוך. אני יכול לומר שאין את המושג הזה, ודאי שהיום. בשנים האחרונות אני רואה את זה. אין מושג כזה שאתה מביא כסף ואתה יכול לתת כאוות נפשך, בלי שיש ייעוץ משפטי שבוחן את זה ובודק את זה ורואה אם הכסף שהבאת כאילו כקואליציוני לא מפלה לרעה סקטורים אחרים, שווים, בעניין הזה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אפילו הסקטור החרדי – – – << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> לכן אני יוצא מתוך הנחה שכל כסף שנותנים, אם נותנים – אתה אומר שזה היה בוועדת החינוך – אם נותנים לממלכתי-דתי יותר כסף, לטענתך, מאשר לממלכתי, אלה הם דברים שעברו את הבדיקה הדקדקנית של הייעוץ המשפטי במשרד החינוך. יכול להיות שבממלכתי-דתי יש דברים שעושים במסגרת הבית-ספרית שלא עושים בממלכתי. אבל אני לא בא לענות, כי אין לי תשובות על זה. אני רק יודע לומר לך בוודאות: כל כסף שעובר, גם אם הוא בא קואליציוני וכאילו הבית היהודי אחראי לכך – אלה דברים שעוברים את המבחן המשפטי. גם כאשר הבית היהודי מביא כסף לממלכתי-דתי, הוא יודע היטב שחלק גדול מההורים של אלה שלומדים בבתי הספר הממלכתיים-דתיים לא מצביעים לבית היהודי, כך שאין גם את ניגוד העניינים הזה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני יכול לומר לך – – – << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> כתשובה שאני חושב שצריכה לספק אותך, התשובה היא ברורה לצורך העניין: כסף, אם הוא נקרא קואליציוני והוא בא באמצעות סיעה כזאת או אחרת בקואליציה לדברים – אני יודע להגיד במשרד החינוך, ודיברת על חינוך – הוא עובר את הבדיקה המשפטית. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לסגן שר החינוך. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> עוד מעט תבקשו כסף קואליציוני לחייל דתי בצבא. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> למי? למי? אולי יש עוד זמן לומר. מה? << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אמרתי שעוד מעט יהיה כסף קואליציוני לחייל דתי בצבא. כסף קואליציוני במשרד החינוך – – – << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> תשמע, אני בטוח שאם אתם תהיו בקואליציה פה, למרות שיש קשיים – – – << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> לא יהיה. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> הם לא יהיו בקואליציה. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> לא יהיו, הא? גנץ? בני גנץ? << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> לא ניתן כספים קואליציוניים. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> בני גנץ גם לא מממש את התחזיות. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> לא ניתן כספים קואליציוניים. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> טוב, תודה לסגן שר החינוך. תודה. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> לא ניתן כספים קואליציוניים בחינוך. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> יהיה בסדר. אני בטוח שאם תוכלו להיכנס לקואליציה, תרצו להיכנס. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לסגן שר החינוך מאיר פרוש על תשובותיו. מסעוד, חבר הכנסת גנאים, בבל"ד יש פריימריז? איך הם בוחרים את הרשימה? << קריאה >> מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> לא, כי פשוט אישרתי שאילתה במקום לאשר ל-20 אחרים שביקשו. חברת הכנסת זועבי כנראה בפריימריז. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> היא לא הייתה חצי מהזמן. למה שהיא תהיה עכשיו? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אני מתנצל בפני חבר הכנסת ושר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ. << קריאה >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << קריאה >> למה אתה מתנצל? אני לא עולה? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> לא. אין חבר כנסת, אז אתה לא חייב לעלות. << קריאה >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << קריאה >> מאה אחוז. תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אבל אנחנו שמנו לב שאתה נמצא כאן בזמן לענות על השאילתה, כפי שהכנסת תמיד דורשת – – << קריאה >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << קריאה >> מודה לך, אדוני היושב-ראש. מודה לך. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> – – וכנראה חברי כנסת מסוימים לא מעוניינים. << קריאה >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << קריאה >> מודה לך, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברי הכנסת, אני מכריז על הפסקה בישיבה עד להודעה חדשה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 11:49 ונתחדשה בשעה 12:05.) << הפסקה >> << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברי הכנסת, נא לשבת. אני מחדש את הישיבה. הודעה למזכירת הכנסת. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס' 8), התשע"ט–2018, שהחזירה ועדת החוץ והביטחון. כמו כן, הונחו על שולחן הכנסת מסקנות ועדת החינוך, התרבות והספורט בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת יוסף ג'בארין ויוסי יונה בנושא: אי-הקמת מועצה מייעצת לחינוך הערבי. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה למזכירת הכנסת. << נושא >> הודעת יושב-ראש הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברי הכנסת, אני אבקש את תשומת ליבכם לרגע. חבר הכנסת ילין, יכול להיות שזה ידרוש ממך גם איזושהי היערכות אישית. חברי הכנסת, לפני יומיים כינסתי בלשכתי, בעקבות הדיבורים על פיזור הכנסת, את כל ראשי המפלגות של הכנסת. סיכמנו דברים מאוד ברורים: הבחירות הכלליות יתקיימו ב-9 באפריל, ד' בניסן. זה התאריך שהוסכם על כל המפלגות. דבר שני שסוכם הוא שבמהלך יום רביעי, קרי, היום, החוק לפיזור הכנסת – הן ההצעה הממשלתית והן ההצעות הפרטיות של סיעות האופוזיציה – יעלו למליאה, ירדו לוועדה ויחוקקו בקריאה שנייה ושלישית. לכן אני מודיע כאן ועכשיו – בגלל גלי שמועות למיניהן – שהישיבה הזאת לא תינעל ולא ישתנה סדר-יומה לעומת מה שפורסם בכל הנוגע לחקיקה כל עוד חוק פיזור הכנסת לא יחוקק סופית בקריאה שנייה ושלישית. יהיה היום – יהיה היום; יהיה מחר – יהיה מחר; יהיה בעוד שבוע – יהיה בעוד שבוע. אבל הישיבה הזאת לא תינעל ולא יהיו שום תוספות לסדר-היום מבחינת החקיקה כל עוד החוק לפיזור הכנסת לא יחוקק בקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה לכם. << הצח >> הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים, התשע"ט–2018 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1287); נספחות.] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אני מתכבד להזמין את השר המקשר בין הממשלה לכנסת חבר הכנסת יריב לוין להציג את הצעת החוק הממשלתית לפיזור הכנסת. << קריאה >> עיסאווי פריג' (מרצ): << קריאה >> אדוני, גם בשבוע הבא, כל עוד החוק לא עובר – – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אני בעבודה. אני מקבל משכורת. אני אמרתי שלא תהיה שום חקיקה בכנסת לפני שהחוק לפיזור הכנסת יחוקק בקריאה שנייה ושלישית. << קריאה >> עיסאווי פריג' (מרצ): << קריאה >> אחלה – – – << דובר >> שר התיירות יריב לוין: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, חברות וחברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני המליאה את הצעת החוק הממשלתית להתפזרות הכנסת העשרים, שקובעת כי הכנסת תתפזר לפני גמר תקופת כהונתה, וכי הבחירות לכנסת העשרים ואחת תתקיימנה ביום ד' בניסן התשע"ט, 9 באפריל 2019. אדוני היושב-ראש, אנחנו משלימים כאן כהונה של ארבע שנים מלאות – ארבע שנים של תנופה גדולה, של עשייה גדולה, של הישגים עצומים, גם של הממשלה וגם של כלל הקואליציה שפעלה כאן בכנסת. אני רוצה לפתוח ולהזכיר, אדוני, את חוק הלאום, אחד מהחוקים החשובים ביותר שחוקקה כנסת ישראל אי-פעם, מסד ויסוד לקיומה של המדינה ולאופייה כבית הלאומי של העם היהודי. חוק הלאום הוא ביטוי נאמן למורשת ולדרך הציונית, שבזכותה מדינת ישראל קמה והגיעה להישגים האדירים שאנחנו מתברכים בהם. ארבע השנים האחרונות התאפיינו בעשייה ענפה בכל תחומי החיים. הישג יוצא דופן היה האירוע ההיסטורי של העברת השגרירות האמריקנית לירושלים, דבר שייחלנו לו שנים רבות, ובעקבותיו גם הגעתה של שגרירות נוספת לעיר, השגרירות של גואטמלה. אין לי ספק שפריצת הדרך ההיסטורית הזאת וההכרה של הגדולה במעצמות תבל, ארצות הברית, בירושלים כבירתה של ישראל תחזק עוד יותר את מעמדה של עיר הבירה שלנו כבירתה המאוחדת של מדינת ישראל לנצח-נצחים. לצד ההישג המדיני הכביר הזה הושגו הישגים חשובים מאוד וחסרי תקדים בקידום היחסים הבילטרליים בין ישראל לבין שורה ארוכה של מדינות בעולם. מעולם לא חוותה ישראל פריחה מדינית כפי שאנחנו עדים לה בשנים האחרונות. לצד העשייה המדינית הענפה עמדו הממשלה וראש הממשלה איתן וללא שום פשרות על זכותנו הבלתי-ניתנת לערעור לבנות ולהתיישב בכל חלקי ארצנו, ארץ ישראל. אנחנו עדים לתנופה גדולה של חיזוק ההתיישבות היהודית, של העמקתה ושל חיזוק האחיזה שלנו בחלקי המולדת שאליהם שבנו לאחר שנים כה רבות. במסגרת הזאת השכלנו להעביר בכנסת הזאת גם את חוק ההסדרה ושורה של מהלכים נוספים אשר נועדו לבצר את ההתיישבות ולמנוע עוולות שלא ניתן להשלים עימן שנגרמו למתיישבים. אלה היו ארבע שנים של צמיחה כלכלית חסרת תקדים, שהיטיבה עם כל שדרות העם, ובפרט עם האוכלוסיות המוחלשות, הנזקקות לסיוע, לתמיכה ולחיזוק. הציבור חש את זה היטב בכל דבר שנוגע לחיי היום-יום, אבל צריך גם כאן להזכיר במיוחד את העובדה ששיעורי האבטלה הם, אדוני היושב-ראש, הנמוכים ביותר – לא רק שידעה ישראל מזה עשורים, אלא גם בהשוואה למה שנהוג וקיים ברוב המוחלט של מדינות העולם, כולל המתקדמות שבהן, ובפער ניכר. אפשר לדבר הרבה על נושאים כלכליים, אבל כאשר לאדם אין עבודה וכאשר אין לו פרנסה להביא הביתה, נשלל ממנו כבודו, נפגעת המשפחה כולה, מתערערים היחסים בתוך המשפחה, והנזק הוא נורא. ולכן ההישג העצום הזה, והלא-מובן מאליו הזה, הוא הישג שמדליק אור יום-יום ושעה-שעה בבתיהם של כלל אזרחי ישראל. הממשלה הזאת השקיעה מאמץ יוצא דופן בחיזוק ובצמצום פערים. מדד העוני ומדד האי-שוויון החברתי, כל אלה מעידים על השינויים ועל ההישגים המשמעותיים שהושגו. וכן, יש עוד הרבה מה לעשות, וצריך להמשיך בדרך הזאת כדי להשלים את המהלכים החשובים שנעשים. הושקע הרבה מאוד בחיזוק אוכלוסיות המיעוטים. זו ההזדמנות, מעל הבמה הזאת, לברך את אזרחי ישראל בני העדה הנוצרית בשנה טובה ולהזכיר את החלטות הממשלה הדרמטיות שהפנו משאבים בהיקפים חסרי תקדים לאחינו בני העדה הדרוזית ולאוכלוסיות המיעוטים בכלל, באופן שמאפשר לאחר שנים ארוכות לא רק צמצום משמעותי של הפערים אלא תנופה גדולה של פיתוח תשתיות ושגשוג בכלל היישובים. היינו עדים למהפכה ולשינוי גדול בשורה ארוכה של תחומים – מהשינויים שהובילה חברתי שרת התרבות והספורט, בתחומים שעד היום היו במידה רבה נחלת ציבורים מסוימים בלבד בחברה הישראלית והפכו היום לנחלת כלל אזרחי ישראל, כפי שהיה צריך להיות מלכתחילה, דרך המהפך והשינוי העצום בתחום התיירות, עם הגעה ללמעלה מ-4 מיליון תיירים השנה – יותר ממיליון מעל מה שהיה כאן רק לפני שנתיים – עם תוספת הכנסות למשק של 6 מיליארד שקל מעל מה שהיה כאן רק בתקופה המקבילה לפני שנתיים, ועם תרומה עצומה להסברה הישראלית. ראינו הישגים עצומים בתחום התחבורה. מדינת ישראל השתנתה בלא הכר: רכבות, כבישים, וכמובן המוני הישראלים שעבורם החופשה בחו"ל הפכה מחלום רחוק לעניין שהם יכולים לעמוד בו, ואפילו יותר מפעם אחת בשנה. אנחנו רואים שורה ארוכה של הישגים בשיפור ביטחון הפנים, בתחום איכות הסביבה, בהנגשת עולם המדע לכלל ילדי ישראל, וכמובן גם בהורדה של מחירים בתחום התקשורת. ראינו טיפול ייעודי ונקודתי, כפי שלא ראינו בעבר, באוכלוסיית הקשישים, פעולות שלא היו כמוהן לקידום מעמדן וייצוגן של הנשים, וכמובן פעולה לשילובם של בני הציבור החרדי בכל החברה הישראלית, על כל מרכיביה, לרבות כמובן בשירות בצה"ל. כל הדברים האלה נעשים כאשר מעל הכול עומדת לעיני הממשלה המחויבות המוחלטת לביטחונה של מדינת ישראל ולביטחון אזרחיה. המחויבות הזאת היא מחויבות ללא פשרות, בזירה סוערת ומורכבת, במציאות שבה כל האזור סביבנו עובר טלטלות קשות מאוד. המדיניות שהוביל ראש הממשלה בנושא הזה הוכיחה את עצמה פעם אחר פעם אחר פעם. המבצע בצפון וההשמדה והנטרול של מנהרות החיזבאללה הם רק דוגמה אחת נוספת לשרשרת ארוכה של פעולות ביטחוניות – ייחודיות וכאלה שנעשות דרך שגרה – תוך גיבוי מלא לאנשי כוחות הביטחון העוסקים בהם, על מנת להבטיח את ביטחונם של כלל אזרחי ישראל ואת שלומה של מדינת ישראל כולה. אדוני היושב-ראש – גברתי היושבת-ראש, אנחנו מסכמים היום ארבע שנים, ואני מוכרח לומר בגילוי לב: חשבתי ואני חושב גם היום שאפשר היה וצריך היה – וזו דרך המלך – שהממשלה והכנסת ישלימו את מלוא תקופת כהונתן. עשינו מאמץ גדול שזה יקרה. בסך הכול הצלחנו להשלים ארבע שנים מלאות, דבר שלצערי הוא נדיר במחוזותינו, ואני משוכנע ומקווה גם יחד שלא רק נאשר את תהליך התפזרות הכנסת באופן כזה שמערכת הבחירות תהיה קצרה ומהירה וחוסר הוודאות שנלווה אליה יסתיים בהקדם, אלא שנוכל לראות את הממשלה החדשה נכנסת לתפקידה כמה שיותר מהר וממשיכה בדרך, בעשייה ובהישגים של הממשלה הנוכחית. אומר עוד דבר אחד לסיום. אני רוצה לומר מכאן תודה עמוקה לציבור עצום מקרב אזרחי ישראל שנתן לנו גיבוי ותמיכה, לא רק באמון שהביא אותנו לכנסת הזאת ואפשר את הרכבת הממשלה ואת כהונתה, אלא נתן לנו גיבוי ותמיכה בלתי מתפשרים ומתמשכים לאורך כל השנים האלה. אנחנו אסירי תודה על האמון הזה; אסירי תודה על התמיכה הזאת. ללא האמון והתמיכה של כל אזרח ואזרחית שהתייצבו, ותמכו, והביעו את עמדתם, גם ברשתות החברתיות, גם בשיחות הסלון, גם בכתיבה, גם בדיבור, לא ניתן היה להגיע לתוצאות שאליהן הגענו. גברתי היושבת-ראש, נוכח הדברים האלה אני מבקש מהכנסת לאשר את הצעת החוק. ואני מקווה, וגם מבקש מכלל המפלגות – אלה שמיוצגות בכנסת או כאלה שתתמודדנה – לקיים מערכת בחירות הוגנת, לשמור על שיח מכבד ולזכור שמדינת ישראל שלנו היא המדינה היחידה שיש לנו, ושאנחנו מצווים לחיות יחד, זה עם זה, גם כשישנן מחלוקות וגם כאשר אנחנו מבקשים, כל אחד בדרכו ובשיטתו, את אמון הציבור. תודה רבה. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> תודה רבה לשר יריב לוין. אין ספק שלאמירה שלך לגבי מערכת בחירות מכובדת אפשר להצטרף. << הצח >> הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים, התשע"ו–2016 << הצח >> [הצעת חוק פ/2934/20; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> להצעת החוק הממשלתית מצורפות הצעות חוק, והצעת החוק הראשונה היא הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים, התשע"ו–2016, של חבר הכנסת רוברט אילטוב. בבקשה. << דובר >> רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): << דובר >> כבוד יושבת-ראש הוועדה, כבוד השר יריב לוין – ידידי וחברי, למרות שאנחנו באופוזיציה – אני מקבל את קריאתך לערוך מערכת בחירות הוגנת. זה דבר חשוב בדמוקרטיה הישראלית. << קריאה >> שרת התרבות והספורט מירי רגב: << קריאה >> הוגנת וחושפת – – << דובר_המשך >> רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> גם אני – – – << קריאה >> שרת התרבות והספורט מירי רגב: << קריאה >> – – את הפרצוף האמיתי של מפלגות כאלה ואחרות. << דובר_המשך >> רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בואי, תרגיעי, תרגיעי. << קריאה >> שרת התרבות והספורט מירי רגב: << קריאה >> לא רק הוגנת – – << דובר_המשך >> רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תרגיעי. << קריאה >> שרת התרבות והספורט מירי רגב: << קריאה >> – – גם חושפת. מי החליט להצביע עם טיבי – – – << דובר_המשך >> רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> גברתי היושבת-ראש – – << קריאה >> שרת התרבות והספורט מירי רגב: << קריאה >> – – – גם פוליטי – – – << דובר_המשך >> רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – לא נהוג שהשרה מפריעה לדוברים. זה נהוג אולי בשכונה מסוימת – – << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> השרה מירי רגב – – << דובר_המשך >> רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – לא בכנסת. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> – – לא מכובד שאני צריכה להעיר לך. << דובר_המשך >> רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> דרך אגב – – << קריאה >> שרת התרבות והספורט מירי רגב: << קריאה >> למה, אפשר ההפך? << דובר_המשך >> רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – כל פעם שאת מדברת תבדקי את התנהלות הקואליציה בכל הטענות שלך, גברתי השרה. אבל, כבוד היושבת-ראש, כבוד השרים, אני רוצה להציג את חוק פיזור הכנסת מטעם סיעת ישראל ביתנו, וכמובן, אני מבקש מהכנסת לתמוך בהצעת החוק – כמובן, פה אחד. אנחנו מבינים שהקואליציה הזאת והממשלה הזאת הגיעו לסוף דרכן. מיותר לציין שיש בעיה בכל תחומי המשק והכלכלה: בריאות, תחבורה, השכלה גבוהה, דיור, תרבות, ועוד הרבה מאוד דברים – – – << קריאה >> שרת התרבות והספורט מירי רגב: << קריאה >> קליטה. << דובר_המשך >> רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> נכון, נכון. << קריאה >> שרת התרבות והספורט מירי רגב: << קריאה >> קליטה. הקליטה הייתה אצל ישראל ביתנו, לא? << דובר_המשך >> רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הרי אתם לקחתם גם את הקליטה. עכשיו גם בקליטה יש בעיה. ואני גם רוצה להגיד לך, כבוד היושבת-ראש, וגם לך, כבוד השרה, שבמקום להתעסק כל אחד, כל שר בתחומו, כל אחד התעסק רק בביטחון, וכולם הפכו להיות מר ביטחון. כל אחד יודע להדליף מהקבינט כדי להכפיש שר אחר; כל אחד יודע לעשות את הסיבוב הפוליטי הצר והקטן כדי להכפיש מישהו, כדי לעשות רווח פוליטי בשביל הפריימריז. לנו אין פריימריז, לכן אנחנו לא מודאגים – יש לנו ועדה מסדרת. אבל בשביל הפריימריז אפשר ללכת נגד העקרונות, לעשות סיבוב פוליטי זול, לבוא ולצעוק, להתנהג כמו בשכונה, כמו בשוק. זה לא אומר שזה רע, לפעמים, אבל אני חושב שזה לא המקום, בכנסת, להתנהג בצורה כזאת. ועדיין אני – אם כבר קוראים להתנהגות הוגנת, אז זו בדיוק הדוגמה, חברתי מירי רגב, איך לא מתנהגים. ובאמת, אני שמרתי על יחסים ידידותיים איתך, גם כשאני באופוזיציה, ואני באמת אף פעם לא הלכתי ברמה האישית, אבל ההתנהגות שלך לא הולמת אותך. לא הולמת אותך. << קריאה >> שרת התרבות והספורט מירי רגב: << קריאה >> לא, היא הולמת אתכם. כשאתה מחליט להצביע עם אחמד טיבי – זה הולם אתכם. << דובר_המשך >> רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני חושב שהגיע הזמן – – << קריאה >> שרת התרבות והספורט מירי רגב: << קריאה >> תכל'ס, ליברמן – – – << דובר_המשך >> רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – שגם כשרת התרבות תתנהגי בצורה תרבותית – גם בכנסת, גברתי. << קריאה >> שרת התרבות והספורט מירי רגב: << קריאה >> תכל'ס, נאמנות זה נאמנות. << קריאה >> סופה לנדבר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כאשר אין תרבות אז – – – << קריאה >> שרת התרבות והספורט מירי רגב: << קריאה >> זה פוליטיקה קטנה. פוליטיקה קטנה, זה מה שאתם עשיתם. << קריאה >> סופה לנדבר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אין תרבות. << דובר_המשך >> רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> גם בכנסת. אני מבקש שאם אני לא אספיק יתווסף לי זמן, כי השרה הפריעה פה. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> לא, אבל אתה פונה אליה. אתה פונה לשרה ואתה מצפה שהיא לא תענה לך. << דובר_המשך >> רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> אז אולי תנאם את הדברים בלי לפנות אליה, ואז אני אוכל לקרוא לה. << דובר_המשך >> רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז גם את, דרך אגב, לא צריכה להעיר לי אם אני פונה. מותר לי לפנות לשרים בממשלה כשאני נואם. זה לא אומר – – << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> תמשיך, בבקשה. << דובר_המשך >> רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – שזה נותן להם את הזכות להפריע לי. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> תמשיך, בבקשה. << דובר_המשך >> רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ואני חושב שעל הזכות שלי את צריכה להגן – – << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> תמשיך, בבקשה. << דובר_המשך >> רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – גם כחברת האופוזיציה, אם כי – עכשיו, הממשלה הלאומית הזאת, שקוראת לעצמה ממשלה לאומית, היא ממשלת דיבורים. בעצם, אין שום דבר שהוא באמת לאומי. הכול הולך ברמה פוליטית צרה, זולה, על מנת באמת להשיג את הרוב בפריימריז, במפלגה כזאת או אחרת. והדבר הזה באמת לא נותן כבוד לממשלה לאומית. ממשלה לאומית צריכה לעשות מעשים, ולא דיבורים. רק מעשים – הם אלה שיוכיחו אם אנחנו באמת ממשלה לאומית, אם הקואליציה הזאת היא ממשלה לאומית או שזה רק דיבורים. אני אתן דוגמה מאוד פשוטה: רק לפני כחודש, כשפרשנו מהקואליציה, אמר ראש הממשלה שבתקופה ביטחונית רגישה – ציטוט – אסור ללכת לבחירות. ומה השתנה עכשיו? המצב הוא לא רגיש? עכשיו המצב הוא יותר פוליטי, פחות רגיש, אפשר ללכת לבחירות, רצוי וצריך ללכת לבחירות. אבל בואי ננתח, כבוד השרה, אם את כבר הולכת – – – << קריאה >> שרת התרבות והספורט מירי רגב: << קריאה >> אתה רוצה באמת שננתח? << דובר_המשך >> רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> שרת התרבות והספורט מירי רגב: << קריאה >> אתה רוצה באמת שננתח? << דובר_המשך >> רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז בואי – – – << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> אז רגע, סליחה. << קריאה >> שרת התרבות והספורט מירי רגב: << קריאה >> – – – מי השתתף – – – באמת שננתח – – – << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> השרה מירי רגב, כל עוד הוא לא פנה אלייך, אז בבקשה. << דובר_המשך >> רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> גם אם אני פונה לשרה שנמצאת פה, כשרה שמייצגת את – – – << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> לא – – – << דובר_המשך >> רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> אתה פונה אליה, אז היא יכולה לענות לך. << דובר_המשך >> רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני גם לא רואה את השרים; הם הולכים. אז גברתי, באמת, לעשות סדר במליאה. גם השרים צריכים לשבת ליד השולחן; בחוק חשוב זה הם צריכים לשבת פה. ואם אנחנו ננתח גם את חוק הגיוס, שבגללו הלכנו לבחירות – וטוב שהלכנו לבחירות, אבל בואי, אנחנו ננתח, הרי חשבון אנחנו יודעים לעשות, נכון? המפלגות הערביות אמרו שהן לא ישתתפו בהצבעה על חוק הגיוס, ובעצם לאופוזיציה יש מינוס 13. וכאשר אנחנו אומרים, ישראל ביתנו, שאנחנו נתמוך בחוק הגיוס, כי החוק הוא חשוב, והוא טוב, וזאת השקפת העולם שלנו, שכולם צריכים לשאת בנטל, אז זה מוסיף חמישה מנדטים, חמישה קולות לקואליציה. בסופו של דבר, אנחנו לוקחים ומקזזים את המפלגות החרדיות, שלא רצו להצביע בעד החוק – את החשבון הזה עושים בכיתה ב', לא בכיתה א' – אז יוצא 53 בעד החוק בלי יש עתיד ו-41 נגד החוק עם יש עתיד. אז למה הלכנו לבחירות? באמת, למה הלכנו לבחירות? כי מישהו החליט שצריך ללכת לבחירות, לא בגלל חוק הגיוס. דרך אגב, אנחנו לא נכנסנו לקואליציה בתחילת הדרך, בגלל שהקואליציה הזאת החליטה להפר את ההבטחה שלהם לציבור – חלק גדול מהציבור החילוני הצביע לליכוד, והליכוד, יום למוחרת, עשה דיל עם המפלגות החרדיות וביטל את השוויון בנטל, שעמלנו עליו שנים, שנים. עוד לפני שיש עתיד הצטרפה אלינו, ישראל ביתנו עמלה על חוק שוויון בנטל שנים, והצלחנו בסופו של דבר להעביר בקואליציה הקודמת – – – << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> סליחה, אם אפשר שם בתאים, בבקשה. << דובר_המשך >> רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בקדנציה של הקואליציה הקודמת הצלחנו להעביר את החוק הזה. אבל מה עשה הליכוד יום למוחרת ההסכם הקואליציוני – אפילו לפני ההסכם הקואליציוני? לכן אנחנו פרשנו – אחת הסיבות החשובות ביותר היא ביטול השוויון בנטל. אז מי באמת בתוך הקואליציה הזאת מייצג את הימין החילוני – אף אחד חוץ מישראל ביתנו? אז למה אתם מקבלים את הקולות שלהם? למה אתם משקרים להם, עושקים אותם? כ-15 מנדטים קיבלתם מהחילונים הימנים כדי שתגנו על האינטרס שלהם, כדי שכולם ילכו לצבא. בסוף מסתבר שמי שהוא באמת ימין חילוני בקואליציה הזאת זה ישראל ביתנו, כי כל השאר התקפלו. וגם כשהחוק הזה הגיע על ידי המפלגות החרדיות, החוק הפרטי של גיוס חרדים, אנחנו הודענו שאנחנו נצביע נגד, וגם השרים הודיעו שהם יצביעו נגד, והשרה הצביעה נגד. והקואליציה, כדי לשמור על עצמה, השאירה אותנו, והגענו להישג: עצרנו את הסחף של החקיקה הדתית, האנטי-חילונית; עצרנו מתוך הקואליציה עם חמישה מנדטים, ובסופו של דבר אנחנו רואים שאנחנו מוצאים את עצמנו בחוץ, כי הקואליציה הזאת היא רק דיבורים. ראש הממשלה אמר שאנחנו העוצמה הצבאית השמינית בעולם לפני כמה ימים, פה, על הדוכן הזה. רק שהוא לא אמר מה העוצמה של ההרתעה שלנו בעולם – שהיא שואפת לאפס אחרי שהתגלתה ההתנהלות שלנו, אחרי 500 רקטות ושוחד, פרוטקשן לחמאס. פעימות, פעימות, 15 מיליון כל פעימה, ושתי פעימות כבר עברו. עוד כמה ימים תעבור עוד פעימה אחת. מעניין מאוד מה ראש הממשלה והשרים של הקבינט יעשו עכשיו במערכת הבחירות כשהם יעבירו כסף מזומן לחמאס. דרך אגב, אחרי שהם העבירו כסף מזומן, הטרור זלג ליהודה ושומרון. אנחנו כבר לא במשרד הביטחון. אנחנו כבר לא בממשלה. מה קרה, הגעתם להסדרה? שילמתם על השקט? דרך אגב, כשהיה פה נשיא צ'כיה הוא אמר: הסכמי מינכן מכרו את צ'כיה. מכרו גם את היהודים באותה הזדמנות. אבל מה הוא עשה פה כדי לקבל שקט? זה בדיוק אותו הדבר, הממשלה שלו והקבינט שלו והשרים שלו, רק כדי להישאר בכיסאות. וחבל שראש הממשלה לא החליט ללכת לבחירות כשזה התחיל לקרות, והלך לבחירות על סוגיה שאין עליה מחלוקת בציבור הישראלי: החרדים צריכים להגיע לצה"ל. והיה לו רוב להעביר איתנו את החוק, אבל הוא חיפש את הסיבה ללכת לבחירות, ומצא את השעיר לעזאזל: יש עתיד. אני חושב שיש עתיד עשו טעות, אבל זה באמת לא חשוב. לקואליציה היה רוב איתנו להעביר את החוק כאשר המפלגות הערביות התקזזו – בהסכם ארוך טווח של יותר משנה וחצי – הם התקזזו עם החרדים בחקיקה הזאת, והיה לו רוב. לכן כבוד היושבת-ראש, אני לא אגע בהרבה מאוד נושאים נוספים של כלכלה, ואנחנו רואים מה קורה בבורסה, ואנחנו רואים מה קורה במשק, ואנחנו רואים מה קורה בסוגיית הדיור: שום דבר באמת לא זז. אנחנו נכנסו לקואליציה כדי לתת את הגיבוי והחיזוק לכל הרפורמות של הממשלה הזאת. לצערנו, הממשלה הזאת, במקום לנצל את המצב של היציבות הקואליציונית, חיפשה את הדברים הזולים, הפוליטיקה הזולה בתוך הקואליציה, הירי בתוך הנגמ"ש, ופירקה את הממשלה הלאומית, שיכלה להגיע להישגים. לכן, אני קורא לכנסת ללכת לבחירות, וכמה שיותר מהר, ולתת את המנדט לעם. תודה רבה, כבוד היושבת-ראש. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת רוברט אילטוב. << הצח >> הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים, התשע"ח–2018 << הצח >> [הצעת חוק פ/5320/20; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> להצעת החוק הזאת מוצמדת הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים, התשע"ח–2018, של חברת הכנסת ציפי לבני וקבוצת חברי הכנסת. בבקשה. << קריאה >> רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): << קריאה >> אין פה שר. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> השרה רגב פה. עשר דקות, בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה מדקדק בפרטים. << דובר >> ציפי לבני (המחנה הציוני): << דובר >> חבריי חברי הכנסת, סגנית יושב-ראש הכנסת, זאת שעת חירום למדינת ישראל, לא פחות. אני לא יודעת מה יהיה בבחירות. אני יודעת מה צריך לקרות בבחירות ולמה ישראל זקוקה. ישראל זקוקה למהפך. הוא אפשרי והוא קריטי לעתידה של מדינת ישראל, כדי להציל את מדינת ישראל מפני הממשלה ששלטה פה בשנים האחרונות. בשנה הבאה, כשיהיו הבחירות, אני פחות או יותר אסגור 20 שנה בכנסת. אני ניהלתי כאן מאבקים קשים על אלף ואחד דברים, לפעמים מהקואליציה, לפעמים מהאופוזיציה, אבל מעולם זה לא היה כל כך קשה כמו בשנים האחרונות. וזה לא היה יותר קשה בגלל צדקת הדרך. להפך, אני משוכנעת היום יותר מתמיד בצדקת הדרך שלנו. זה היה קשה בגלל שלראשונה, יום-יום, שעה-שעה, אני מרגישה שהממשלה שלנו, ממשלת ישראל, חוצה כל קו אדום, יורקת על כל דבר שהחזיק את מדינת ישראל 70 שנה כמדינת העם היהודי וכדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, והדברים שהיו מובנים מאליהם כל כך הרבה שנים כבר לא מובנים מאליהם. אני גדלתי על האתוס הציוני. ההורים שלי נלחמו להקים את המדינה הזאת. אני ידעתי גם כילדה שיהיה קשה. ככה חינכו אותנו; תהיו חזקים – אמרו לנו – הולך להיות קשה. אבל הבעיה היום היא לא ההתמודדות עם אויבים מבחוץ. ישראל חזקה מספיק להתמודד עם האויבים שלה מבחוץ. הבעיה היום היא הקואליציה הזאת, שכבר הובטח לנו שזו תהיה הקואליציה אם נתניהו ינצח – והוא לא ינצח, כי אסור לתת לו לנצח, בשביל כל מה שאנחנו מאמינים בו. כי במשך שנים חינכו אותי שהמאבק הזה הוא מאבק ראוי, שווה, וצריך להילחם עבורו. הפוליטיקה זאת שליחות. שווה אפילו להיהרג בשביל מה שהמדינה הזאת מייצגת, ורבים גם שילמו בחייהם עבור זה. וזה לא בגלל שאין לנו ארץ אחרת, גם אם זה נכון, אלא בגלל מה שיש לנו כאן, ועל זה אנחנו צריכים לשמור. הרי יש לנו מדינה נפלאה, מדינה שהוקמה כמדינת העם היהודי, מדינה שהכריזה על עצמה כדמוקרטיה שיש בה שוויון לכל אחד. איזה גאווה, כשאני מתרגשת בהתקווה, כשאני רואה את הדגל עולה. זה לא הסמלים הטכניים שכתובים בחוק, זה מה שהם מייצגים. זאת מערכת הערכים של היהדות ומערכת הערכים של הדמוקרטיה שהתחברו כאן יחד למדינה אחת, שהיא המדינה שלנו. ועכשיו אולי מכריחים להניף דגל, אבל הם משנים את התכנים ואת הערכים שהדגל הזה, שכל כך יקר לנו, מייצג. בשנים האלה שאני רואה את מה שקורה כאן אני אומרת לפעמים שאני רוצה לצרוח, ולפעמים אני גם עושה את זה. אני כמעט מתקשה לנשום לפעמים. שלא יובן – יש ביננו מחלוקות, וזה בסדר. זאת המשמעות של דמוקרטיה. כל אחד חופשי שתהיה לו דעה משלו. יש בה דעות שונות, ולא כולם צריכים לחשוב כמוני. אבל מעולם, במשך 70 שנה, לא הייתה מחלוקת על הדמוקרטיה עצמה. ראיתי אתכם, ממשלת ישראל, לועגים לכל מה שהדמוקרטיה מייצגת. ראיתי אתכם, ממשלת ישראל, מניחים יום-יום, שעה-שעה, חוקים שמבקשים להרוס את כל המוסדות שעליהם הדמוקרטיה הישראלית נשענת. ראיתי אתכם תוקפים את התקשורת העצמאית והחופשית – ובלי תקשורת חופשית אין דמוקרטיה. ראיתי אתכם מתעלקים על מערכות אכיפת החוק והמשפט – ובלי מערכת משפט עצמאית אין דמוקרטיה, או כפי שאמר מנחם בגין, במילים האלמותיות שלו: ובמדינתנו פנימה יהיה הצדק השליט העליון, שליט על כל שליטיה; אדוני ראש הממשלה – בינתיים – שליט על כל שליטיה. לא רק זכותן אלא חובתן של מערכות המשפט ואכיפת החוק לבדוק גם אותך. וחובתה של התקשורת, לא רק זכותה, לדווח על מה שאתה עושה. וזכותם של אזרחי ישראל לקבל את האמת, לא את ההצגות שאתה עושה; את האמת הנקייה על שלטון לא נקי. וזכותם – ואני רוצה לומר אפילו חובתם – להחליט שבבחירות הבאות הם בוחרים קודם כול מנהיגות נקייה, מנהיגות שמייצגת את הערכים של מדינת ישראל. וגם אם יש לנו מחלוקות בינינו, אנחנו שותפים לדבר הבסיסי הזה שנמצא בכל חדר, גם במשרדי ממשלה, גם בכיתות הלימוד, גם בצה"ל: מגילת העצמאות, שהממשלה הזאת הצביעה נגדה; ש-70 שנה אחרי הקמתה של מדינת ישראל, שרי חינוך ומשפטים וראש ממשלה יוצאים נגד השוויון, נגד מגילת העצמאות. על זה המאבק. למה מחנכים את הילדים שלנו עכשיו, כשמשרד החינוך נמצא בידיים האלה? כן, לא רק שאני לא אתבייש בדמוקרטיה הישראלית, אני גאה בה; וכן, אני גאה בזה שצבא ההגנה לישראל הוא צבא מוסרי; ולא, שר החינוך, זאת לא משפטיזציה, זאת מערכת הערכים שבה אנחנו מחנכים את הילדים שלנו, שהולכים להילחם עבור המדינה הזאת ועבור הערכים האלה; ולא, הם לא מפחדים לא מהאויב ולא מהפצ"ר, הם מסתכלים פנימה אל המצפן הפנימי הזה – כל מה שגידלנו אותם עליו – והם מקשיבים גם לו. אבל אתה רוצה לשנות את המצפן הפנימי הזה, שהוא גם המצפן אצל כל ילד שגדל כאן במדינה בינתיים, וגם המצפן שאמור להוביל את ההחלטות של כל מי שישב בכיסא ראש הממשלה. לכן, אם דיברתי על עד כמה היה קשה לי לנשום בשנים האלה, ביום שבו הוכרזו הבחירות, באמת התחלנו לנשום לרווחה, כי יש סיכוי ויש תקווה. אנחנו יכולים לעשות את המהפך, כי כמו שיש כאן שעת חירום, וכמו שאתם כבר הצהרתם שהקואליציה הזאת זה מה שאתם רוצים שיישאר, אנחנו צריכים לאחד כוחות ואנחנו צריכים לפעול ביחד ולהתחבר למכנה המשותף שהוביל כל אחד מאיתנו לכנסת – השליחות הזאת, הערכים האלה, הדבר הזה שאנחנו נאבקים עליו. אנחנו צריכים לחבר את מי שיושב כאן, בצד הזה, גם אם הם במפלגות שונות. אנחנו צריכים לאחד את כל הכוחות שרוצים לבוא היום לפוליטיקה לא לעוד שברי מפלגות אלא לחבירה אחת גדולה, כדי שנוכל לעשות את המהפך. ואנחנו יכולים לעשות אותו – להרכיב ממשלה עם המחנה הציוני, בוודאי, ועם כל הכוחות שיצטרפו ושותפים לדרך שלנו, לערכים שלנו. כי אתם מבינים שיום אחרי הבחירות פתאום כל אזרח בישראל יוכל לדבר, והוא יוכל לבקר, והוא יוכל לומר במה הוא מאמין, ואף אחד לא יאשים אותו בבגידה. ארגוני החברה הישראלית יוכלו לעזור לחלשים בלי שיגידו להם ממי וממה הם ממומנים. ואפשר יהיה להיאבק על הדמוקרטיה, אבל לא יהיה צורך להיאבק עליה, כי תחזור להיות הדבר שבשגרה, שכולנו חיים בתוכו וממנו, ולפעמים לא מרגישים איך לוקחים אותו, כי דמוקרטיה היא כמו חמצן: לא מרגישים בה כשהיא נמצאת, אבל קשה לנשום כשהיא נעלמת. אנחנו ניתן לכל אזרח במדינת ישראל את הזכות לא רק לאהוב אלא גם להינשא ולחיות ולגדל ילדים, בלי קשר לשאלה אם הוא עולה חדש או חבר בקהילה הלהט"בית. אנחנו יכולים להתווכח עם בית המשפט, אבל לעולם נקבל את החלטתו ונחזק אותו, גם כשבית המשפט ידאג לאזרח מן השורה, למרות שאנחנו נהיה בממשלה, וזה יהיה בסדר. כשיועץ משפטי לממשלה יגיד – אם מישהו מאיתנו יחשוב לעשות משהו ויועץ משפטי לממשלה יגיד: It's not done, זה לא חוקתי, אנחנו נאמר: אתה היועץ המשפטי לממשלה. אנחנו נקשיב. אנחנו נחזיר את מדינת ישראל בדיוק בדיוק בדיוק למה שהאבות המייסדים חלמו כשהם נלחמו עליה; למה שהם חתמו עליו ביום הקמתה, על מגילת העצמאות. נחבר אליה מחדש את העם היהודי, שמרגיש היום מנותק ממה שקורה כאן. זה תלוי גם בנו, אבל גם בכל אזרח ואזרחית במדינת ישראל. יש תקווה. תנצלו אותה, תממשו אותה. ההצבעה בקלפי היא כמו תפילה, והתפילה הזאת יכולה להתממש. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> תודה רבה ליושבת-ראש האופוזיציה חברת הכנסת ציפי לבני. << הצח >> הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים, התשע"ח–2018 << הצח >> [הצעת חוק פ/5322/20; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> הצעת חוק נוספת שהוצמדה: הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים, התשע"ח–2018, של חברת הכנסת תמר זנדברג וקבוצת חברי הכנסת. בבקשה. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. אנחנו מפזרים היום את הכנסת הגרועה ביותר בתולדות מדינת ישראל, כנסת שבמשך ארבע שנים – וככל שהלך והתקרב סופה זה הלך והתגבר – נבנתה על הסתה, על אטימות, על רמיסה, על גזענות; כנסת שייצגה את השוליים הימניים הסהרוריים והקיצוניים ביותר, וצפצפה על כל שאר שמונת מיליון האזרחים. האמת, אני שמחה מאוד להגיד היום "ברוך שפטרנו מהקואליציה הזאת", שבראשה עומד אדם מושחת, שקוע עד צוואר בחקירות, עם שלוש המלצות משטרה על שוחד, לא פחות ולא יותר; שבחסות הצרות המשפטיות שלו התנהלה פה בשנתיים האחרונות מכירת החיסול הגדולה ביותר בתולדות הפוליטיקה הישראלית, בלי שום בושה. לא היה אף אחד פה מהקואליציה שאמר: די, מספיק, הגזמתם, השתגעתם. לא היה פה מבוגר אחראי אחד שקם ביושר ואמר: לא כך. בקואליציה הזאת לא היו לא אחראים ולא ישרים. כל מי ששתק וכל מי שהצביע בעד החוקים האלה היה כאן שותף לפשע. חברות וחברים, הציבור הישראלי אמר את דברו פעם אחר פעם, והכנסת הזאת שאנחנו מפזרים היום פעם אחר פעם עשתה את ההפך. הייתה כאן שורה של חוקים שהציבור הישראלי דחה, הוא לא רצה. הוא לא רצה חוק המלצות והוא לא רצה את חוק הלאום – בטח לא בתצורה הזאת; הוא לא רצה שראש הממשלה יכהן תחת המלצות לשוחד – זה עלה בשורה ארוכה של סקרים, בדיקות ומשאלים; הוא לא רצה מלחמה בעזה, אבל הכנסת הזאת הלכה נגד הציבור. מצד שני, שורה ארוכה של דברים שהציבור רצה ותמך בהם, הכנסת הזאת חסמה ואמרה להם: לא. הכנסת חסמה את חוק הפונדקאות וזכויות להט"ב; היא חסמה את העלאת קצבאות הנכים; היא חסמה תחבורה ציבורית בשבת. כל הדברים האלה הם דברים עם רוב עצום בציבור שהכנסת הזאת אמרה עליהם: לא, וגרמה למחאות. מפיזור המושב הקודם היו לנו קיץ וסתיו וחורף מלאים במחאות, בהתקוממות ציבורית נגד מהלכים שהקואליציה והממשלה הזאת הובילו. ובזמן שהכנסת הפקירה את הנכים, את הקשישים, את המיעוטים, את הערבים, את השמאלנים, את העיתונאים – את מי לא? היא חזרה ונתנה עוד ועוד כסף, עוד ועוד סכומים; העבירה אותם למיעוט סקטוריאלי קטן וקיצוני; הקימה עוד התנחלויות ועוד מאחזים. כל הדברים האלה היו בניגוד מוחלט למה שהציבור הישראלי רוצה. ובסוף, כשהדברים הגיעו לשיא, גם יצאו כאן שרי ממשלה והפגינו נגד הממשלה של עצמם. אז הינה, הצליח לכם – הפלתם את הממשלה והכנסת התפזרה. אבל, חברות וחברים, לאופוזיציה ולציבור ולמאבקים שהובלו כאן היו גם הישגים והיו גם הצלחות, והיו לא מעט דברים שבהם הכנסת הזאת נכשלה: היא נכשלה בניסיון העלוב לגרש אלפי מבקשי מקלט מישראל; היא נכשלה בלהעביר רק השבוע חוקים להכשרת עוד 60 מאחזים בלתי חוקיים – פרס לעבריינים לגנוב ולהשתלט על עוד קרקעות בגדה המערבית; היא נכשלה בחוק הג'ובים ובחוק היועמ"שים; היא נכשלה בחוק התרבות והאומנות – חוקי צנזורה; היא נכשלה בפסקת ההתגברות, שהבטיחה לנו לעלות עם D9 על בית המשפט; והיא נכשלה בשורה של חוקים פרסונליים, עלובים, שכל מטרתם היה לאתרג ראש ממשלה מושחת ולשמור אותו רחוק מהכלא, כלוא בתוך אולם המליאה הזה, באמצעות עיוות כללי המשחק של הדמוקרטיה הישראלית. אז לא נשקר, אני שמחה שהכנסת הזאת מתפזרת, שהמשחק הזה נגמר. אני גאה על כל המאבקים שהובלנו, על אלה שניצחנו בהם, ואני מאוד מצטערת על אלה שנכשלנו בהם – וכן, גם כאלה היו. חברות וחברים, בתוך כל הכהונה הארוכה, המייגעת והמזיקה הזאת, אני גאה מאוד שהייתה סיעה אחת שלא נסחפה אחרי כל העולב והסחי הזה, שעמדה על המשמר – על משמר הדמוקרטיה, על משמר שלטון החוק, על הערכים הצודקים והנכונים של החברה הישראלית. הייתה לי הזכות להיכנס כחברה מן המניין לסיעה הזאת, ועכשיו לצאת לבחירות כמי שעומדת בראש המפלגה הזאת, מפלגה שהיא הרבה פעמים מגדלור בודד באפלה. הייתה לי הזכות, יחד עם חברים שלי, אילן גילאון, עיסאווי פריג', מיכל רוזין, מוסי רז, זהבה גלאון, שהתחילה איתנו את הכנסת הזאת ועזבה במהלכה, להוביל כאן מאבקים. כל מאבק ערכי שהובל בכנסת הזאת, מרצ לקחה בו חלק מוביל ומשמעותי. היו לנו מאבקים כמעט בלתי נגמרים. בטח ובטח בלתי מתפשרים, והם היו לא רק נגד הימין הפופוליסטי, הגזעני, הקיצוני; הרבה פעמים גם נגד המרכז – כאלה שניסו לקרוץ, להתחנף לימין, להגיד אחד בפה ואחד בלב, אולי כן ואולי לא ואולי כאילו. מרצ, חברות וחברים, לא זגזגה, לא קרצה, לא התחנפה, ורק כך במאבקים האלה ניצחו. הרבה מהחברים שלנו פה לאופוזיציה – הסיעה שלך, אדוני היושב-ראש, הצבעתם בעד חוק גירוש משפחות. בשבוע שעבר – לפני שבועיים ראינו את המחנה הציוני עולים על הברקה: במקום להתנגד לחוק הלאום בואו נתנגד לביטול שלו. טוב שעשיתם סיבוב פרסה, חברים, מצוין שעשיתם את זה, אבל כל זה לא היה קורה בלי מרצ. זאת הסיבה שאני יוצאת מהכנסת הזאת לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת עם תקווה ועם אופטימיות ועם ידיעה וביטחון שאפשר לשנות; שב-9 באפריל 2019 תחזור לכאן כנסת אחרת, כנסת טובה יותר; נבחרי ציבור שבאו לשרת את האזרחים ולא קומץ מתנחלים; כאלה שלא אומרים: לא היה כלום כי אין כלום וגם לא יהיה כלום אף פעם, ושלא מסתתרים מאחורי "אין היתכנות פוליטית". ואני יכולה להבטיח לכם שגם בכנסת הבאה מרצ תמשיך להיות המצפון הערכי לא רק של הכנסת אלא גם של החברה הישראלית, של הציבור הישראלי ושל מדינת ישראל. היום יותר מכל יום אחר בעבר אני בטוחה ומשוכנעת שהבחירות האלה יהיו קרב על איזו ישראל אנחנו רוצים לראות פה: ישראל מושחתת, גזענית, מספחת ומצנזרת, או ישראל צודקת, שוויונית, דמוקרטית-ליברלית, פלורליסטית, פתוחה, ובמילים אחרות: ישראל של מרצ. אין לי ספק שנחזור לכאן עם הרבה יותר ישראל כזאת והרבה פחות ישראל שראינו כאן במהלך השנים האחרונות. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. << הצח >> הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים, התשע"ח–2018 << הצח >> [הצעת חוק פ/5376/20; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אנחנו עוברים להצעת חוק מס' 6 – הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים, התשע"ח–2018, של חבר הכנסת יאיר לפיד וקבוצת חברי הכנסת. יציג את הצעת החוק חבר הכנסת עפר שלח. אדוני. << דובר >> עפר שלח (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. ארוכים ורעים היו ימי חייה של הממשלה הזאת. ארוכים מדי ורעים מדי. תחילתה בעסקה האפלה של בנימין נתניהו עם המפלגות החרדיות, שהיא שהביאה לנפילתה של הממשלה הקודמת – נכון, יואב? לא חוק ישראל היום, שאחר כך ראש הממשלה נצמד אליו כחלק מההגנה המשפטית שלו, כי אצל ראש הממשלה הזה ההגנה המשפטית שלו והעניינים הפוליטיים של מדינת ישראל – הכול כרוך אחד בשני – אלא העסקה המאוד-פשוטה ומאוד אפלה: אתם תחזיקו אותי בשלטון – אני אתן לכם מה שאתם רוצים; בעיקר, כמו שאת יודעת, יעל, דברים שיש עתיד הכריחה אותי לעשות. מה אתם רוצים? ביטול החובה ללמוד לימודי ליבה שבלעדיהם לבן אדם אין כישורי חיים בסיסיים בעולם העבודה והוא יתקשה להתפרנס באופן מכובד? קיבלתם; ביטול חוק הגיוס שהעברנו בכנסת הקודמת שהיה עובר את בג"ץ והיה מביא חרדים גם לצבא וגם לשוק העבודה? קיבלתם. מכאן, כמובן, זה היה רק במדרון: חוק המרכולים, ביטול עבודות בשבת, כספים קואליציוניים במיליארדים. מיקי, כמה פעמים הרמת את היד נגד? מה שאתם רוצים. איך אמר ליצמן לנתניהו בוועידת המודיע? אנחנו הרי מצביעים איתך, ראש הממשלה, בדברים שלא מעניינים אותנו: ביטחון, התאגיד, ואתה נותן לנו מה שאנחנו רוצים. אף פעם לא הואשם סגן שר הבריאות בזה שהוא לא אומר אמת. אחר כך באה הרכבת הממשלה. התיקים הכי חשובים ניתנו בכוונת מכוון למפלגות הסקטור, לזנבות הקואליציוניים שכשכשו בנתניהו לאורך כל הקדנציה. בנט ואיתו סמוטריץ קיבלו את התיק המדיני ואת מערכת החינוך; איילת שקד ומוטי יוגב קיבלו D9. יש מי שמקבל בכספים הקואליציוניים כסף ויש מי שמקבל שווה כסף; הם קיבלו D9 לעלות איתו על מערכת המשפט. ליצמן ודרעי קיבלו את השבת שלנו ואת השולחן שלנו ואת הנישואין שלנו ואת הגירושין שלנו וגם את אחרי מותנו – גם את זה הם קיבלו. כי הדבר היחיד שחשוב בשיטה של בנימין נתניהו זה שהוא עצמו יהיה ראש הממשלה. כל השאר אלה זוטות, עניינים לחמוצים, דברים שמשעממים אותו. אחר כך באו החקירות. ארבע שנים אנחנו מסתובבים סביב פרשיות השחיתות של ראש הממשלה, אלה שהוא יגיע בגינן לבית המשפט, והוא כבר יודע שהוא יגיע. הרי על זה הבחירות נערכות עכשיו – על זה שהוא כבר יודע שהוא יגיע, וגם על אלה שהוא לא יגיע: היחסים המושחתים עם בעלי ההון; הסחר המגונה בתקשורת, שמגיע לשיאו במתן טובות הנאה במיליארדים כדי לקבל סיקור לו ולרעייתו; ומעל כולן פרשת הצוללות – דווקא זאת שלא תגיע לבית המשפט, הפרשה שבה האנשים הקרובים ביותר לראש הממשלה, המוציא והמביא שלו בעניינים הפוליטיים והמוציא והמביא שלו בעניינים המדיניים, מקבלים מיליונים על העסקה הכי חשובה, הכי חשאית, הכי אסטרטגית של מדינת ישראל. ונתניהו, כמובן, לא ידע, כי נתניהו, מה הוא יודע? הוא יודע שהוא ראש ממשלה. מעבר לזה הוא לא יודע; הוא לא רוצה לדעת. אחר כך בא זלזול בכל חובה שלטונית. ראשית לקחו את משרד החוץ, ניסרו אותו לשישה חלקים שלא שווים כלום. הם לא שווים. הם לא שווים כלום. העבירו את הסמכויות שלו למשרדים שאותם המציאו רק כדי שלמישהו יהיה תואר ליד השם שלו. לקחו את אחד המשרדים החשובים בישראל, דיכאו אותו עד עפר. הדברים נאמרו. הם הגיעו עד כדי זה שעובדי משרד החוץ, שהם קהילה די צייתנית בדרך כלל, כבר אמרו את הדברים לראש הממשלה בפניו בזמן האחרון. ההחזקה שלו עצמו באין-ספור תיקים, שאנחנו הלכנו בגינה לבג"ץ, ובג"ץ אמר מה שהוא אמר – האם בג"ץ העלה בדעתו, ידידי אלעזר שטרן, שאנחנו נגיע לבחירות כשראש הממשלה הוא גם שר החוץ וגם שר הביטחון? כל המשולש מוחזק אצלו בכיס, ובנוסף הוא שר הבריאות. ושר הקליטה – איפה יריב לוין? הוא לא פה. הוא קיבל את זה במעבר, כי אצל נתניהו לא רק תפקידים ממשלתיים, לא רק שרות במעבר. את ראש המל"ל – אחרי שנתיים שלא היה ראש מל"ל במדינת ישראל, שהיה ממלא מקום – הוא נתן לאיש מצוין, מאיר בן שבת, אבל נתן לו את זה לחצי שנה על תנאי; אם מפכ"ל המשטרה שהוא עצמו מינה, זה שעכשיו הוא והשר ארדן לא היו מוכנים להאריך את כהונתו כי הוא עשה את העבודה שלו כמו שצריך, כולל חקירות ראש הממשלה – למפכ"ל המשטרה הזה הוא הציע עסקה מגונה, שהיא שוחד לכל דבר: אתה תהיה מפכ"ל משטרה לרצוני – אומר ראש ממשלה שהוא תחת חקירה – ואני אסדר לך את ראש השב"כ. מה לעשות, רוני אלשיך איש ישר, לא רואה בעיניים, צנחן טמבל כמונו, אלעזר – נגמר כמו שנגמר. בכל תפקיד, בכל מינוי ממשלתי, בנימין נתניהו ביטא את הזלזול העמוק שלו. חצי שנה, אני מזכיר לכם, עוד בכנסת הקודמת, בגלל התנגדותו, לא היה נגיד לבנק ישראל. נציב שירות המדינה לדעתי לא מונה עד היום, אם אני לא טועה; סליחה, מונה – מונה בסופו של דבר במינוי פוליטי, אחרי המינוי הלא-ראוי שאותו הוא רצה בהתחלה; הזלזול המוחלט הזה במערכות שאמורות לנהל את חיינו, במערכות שאזרחי מדינת ישראל בחרו את בנימין נתניהו להוביל ולהנהיג. ומכאן התחיל הזלזול בנושאים עצמם. דובר פה על הרבה מאוד דברים. אני רוצה, ברשותכם, לדבר איתכם על הדבר שבו אני עוסק בכנסת הזאת כחבר ועדת החוץ והביטחון – על הביטחון. הקבינט המדיני-ביטחוני הגיע בימי הממשלה הזאת לשפל שלא היה כמוהו. זה הגיע עד כדי כך שראש הממשלה, בשביל לעצור את ההדלפות ואת הפוליטיקה, הוריד את הקבינט הזה 150 מטר מתחת לפני הקרקע. ואז גילינו את הפיתוח הביטחוני האחרון של הקבינט בישראל: אפשר להדליף גם במקום שאין קליטה סלולרית. אין דבר כזה. בתיק הביטחון הוא סחר וספסר. הוא לקח אותו ממי שהתנגד לעסקת הצוללות ונתן אותו לאביגדור ליברמן – שאני לא חושד בו, אבל הוא הסכים לעסקת הצוללות, שוב, בזמן שהקרובים אליו מקבלים לזה כסף. ועכשיו הוא לקח את זה לעצמו, כי תיק הביטחון זה משהו שעושים בזמן שאתה פנוי מהפריימריז או מכל דבר אחר שאתה מתעסק בו. הרי מה כולל תיק הביטחון? אתה לובש יוניקלו, אתה נוסע לצפון, אתה מצטלם עם חיילים – זה תיק הביטחון. אפס מדיניות בענייני ביטחון. אצל ראש הממשלה הזה התבזינו אל מול ארגון טרור שקטן מצה"ל פי אני לא יודע – 1,000? 2,000? הוביל אותנו באף, קבע לנו מתי אנחנו נילחם ומתי לא נילחם, קבע לנו עם מי אנחנו מדברים ועם מי אנחנו לא מדברים. את אלה שעושים איתנו שיתוף פעולה ביטחוני, להם אנחנו לא נותנים כלום, אבל לארגון שעוסק מאיתנו צחוק ומשפיל את ההרתעה הישראלית אנחנו מעבירים 15 מיליון דולר כל חודש במזוודות. נשא את שם הביטחון לשווא בצפון. לפני ארבעה שבועות ראש הממשלה הזה הודיע לנו שאי-אפשר ללכת לבחירות, כי אנחנו באחת התקופות הביטחוניות החמורות בתולדות מדינת ישראל. אין בושה לאיש הזה, שכזכור לך, אלעזר, נולד בימי המנדט. אתה זוכר? הוא עוד ראה את השוטרים הבריטים. זאת אומרת, הוא אמור לזכור – בזיכרונו הארוך, אם הוא זוכר את השוטרים הבריטים – את כל תקופות הביטחון של מדינת ישראל. לא היה כדבר הזה. עכשיו הוא מספר לנו שכל הדבר הזה היה על מנהרות חיזבאללה – הישג מודיעיני חשוב, דבר שצריך לטפל בו, אבל אני מזכיר לכם: חייל צה"ל לא חצה גבול. חייל צה"ל לא עומד בסכנה. כמה קבלני עפר עושים את עבודתם כמו שצריך. על הדבר הזה הוא נשא את שם הביטחון, האיש הזה, שהוריד גם את הביטחון וגם את תודעת הביטחון לשפל הכי גדול, שהיינו בו לפני שנים. ובסוף כמובן בא הזלזול בכל דבר ערכי, בדבר הזה ששלטון הוא לא דבר שבוחרים אותנו אליו ועכשיו אנחנו נעשה מה שאנחנו רוצים – דבר שנציגי הקואליציה הזאת אמרו בכנסת פעם אחרי פעם: בחרו אותנו, זה מה שהעם רוצה. שלטון זה חובה – שלטון זה חובה לא רק לפעול למען הכלל, לאחד, לפעול מתוך ערכים משותפים, להיות סמל ודוגמה. הזלזול בכנסת, חבריי חברי הכנסת, חברי היושב-ראש, הגיע בימיה של הממשלה הזאת לשפל חסר תקדים. הוקמה פה ועדה – דודי אמסלם, אני בטוח שאפילו אתה לא יודע כמה ועדות הקמת במהלך הכנסת הזאת. אולי יש ועדה עכשיו שדנה, אני לא יודע, בסדרי ההליכה שלנו הביתה. היא משותפת לשש ועדות, כדי שבני בגין חס וחלילה לא יהיה חבר בה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עפר, הזלזול הכי גדול בכנסת זה לא לבוא לכנסת. הבוס שלך לא בא לפה. << דובר_המשך >> עפר שלח (יש עתיד): << דובר_המשך >> דודי, בחייך. זאת הכנסת הראשונה שבה בג"ץ פסל חוק בגלל שהכנסת כל כך זלזלה, הקואליציה כל כך זלזלה, בתהליך החקיקה שלו, חוק שלא היה שנוי במחלוקת פוליטית – חוק דירה שלישית, אבל הזלזול היה כזה, שבג"ץ פסל אותו; וזה חלק מהמאבק בבג"ץ. אני לא איכנס לזה. אני רוצה להגיד לכם לסיום: אנחנו הולכים לבחירות. יום אחרי הבחירות האלה, יום אחרי שהשלטון הזה יוחלף, אזרחי ישראל יגלו שאפשר כל כך אחרת, שהם לא יאמינו מה היה פה כל השנים האלה. הם יגלו שאפשר לעשות יוזמה מדינית, ולגלות נחישות ביטחונית, ולתקן מערכות חיוניות שדורשות תיקון – תחבורה, ויוקר המחיה, וחינוך, וגם צה"ל. הם יגלו שיש עולם ערכי ושוויוני, וזה אפשרי שהוא יהיה בשלטון. בבחירות האלה זה יקרה. הגיע הזמן לפתוח את החלון, הגיע הזמן לעשות הדבר הנכון, הגיע הזמן להחליף את השלטון. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. << הצח >> הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים, התשע"ח–2018 << הצח >> [הצעת חוק פ/5386/20; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אנחנו עוברים להצעת חוק התפזרות הכנסת מס' 7, הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים, התשע"ח–2018, של חברת הכנסת איימן עודה וקבוצת חברי הכנסת. איימן עודה, בבקשה. בבקשה, אדוני. << דובר >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת וחברות הכנסת, בחירות 2019 הן בחירה בין חירוב לבין חיבור: מצד אחד מי שמבקשים לחרב כל סיכוי לשלום, לשוויון או לצדק, מי שמבקשים לשמר את הייאוש ואת המלחמה; מנגד, מי שמבקשים לבנות תקווה, שותפות, סיכוי אמיתי לשינוי ולשלום. אם נסכם את הממשלה של הכנסת העשרים, זו הייתה ממשלת הגזענות והשיסוי: ממשלה שהשתמשה בכוחה הפוליטי כדי להסית נגד אוכלוסייה שלמה; שהופכת אותנו רשמית לאזרחים סוג ב'. זה הכול חלק ממסע הדה-לגיטימציה נגד האזרחים הערבים, כי נתניהו מבין את זה היטב: כשהרשימה המשותפת מגדילה את כוחה, אנחנו מאיימים להפיל את שלטון הימין הקיצוני. נתניהו הבין את זה בשנות ה-90 וגם ב-2015, בקמפיין ההסתה שלו. נתניהו הבין את זה לאורך כל הקדנציה. מה עשתה ממשלת נתניהו בארבע השנים האחרונות? ממשלת נתניהו קירבה אותנו עוד ועוד צעדים לקראת סיפוח, וממשיכה לחרב את הסיכוי לשלום. בקדנציית נתניהו נרצחו עשרות אזרחים ערבים בגלל הפשיעה המשתוללת, בזמן שהממשלה והמשטרה מתייחסים אלינו כחצר אחורית במקרה הטוב וכאויבים במקרה הרע. שריה של ממשלת נתניהו חוקקו כנגד המשרדים שהם אמונים עליהם: שרת התרבות נגד התרבות; שרת המשפטים נגד המשפטים; השר לביטחון פנים נגד ביטחון פנים. זו ממשלה נגד האזרחים. ממשלת נתניהו עוקרת את אום אלחיראן ואת אל-עראקיב באלימות. היא משאירה עשרות אלפי אזרחים ללא תשתיות, ללא הכרה, תוך הסתה בלתי פוסקת. ממשלת נתניהו מבטיחה לאזרחיה רק חרחורי מלחמה, רק חיים על חרב, חירוב המשא ומתן, המשך הכיבוש והמצור. שום ביטחון, שום סיכוי, שום תקווה. ומעל הכול – חוק הלאום, חוק העליונות היהודית, עריצות הרוב, שמבקש לדרוס את המיעוט; החוק שמעגן בספר החוקים את הגזענות, האפליה וההפרדה. זה הסיפור של בחירות 2019: מצד אחד שנאה, כיבוש, רדיפה של כל מי שמתנגד למדיניות הימין, רדיפת העמותות, צמצום המרחב הדמוקרטי, סיפוח, חקיקה גזענית, דיכוי, פילוג ואפליה. מנגד החזון שלנו: שותפות יהודית-ערבית לסיום הכיבוש, לצדק חברתי ופוליטי, לשוויון לכלל האזרחים. החודשים הקרובים הם תקווה לממש את החזון הזה. אז כן, נתניהו, אנחנו, האזרחים הערבים, ננהר לקלפיות בהמונינו ואנחנו נגדיל את כוחנו, עכשיו יותר מתמיד. מי שמבקש לעשות הפרד ומשול בין יהודים לערבים, או בין ערבים לערבים, מחזק את נתניהו, מחזק את הימין. הם רוצים אותנו חלשים ובנפרד; אנחנו נהיה חזקים וביחד. אל מול הלאומנות נדבר על שלום ועל שוויון, ונשתמש בכוח שלנו להפיל את חבורת הימין הפאשיסטי. אז תבחרו: אפרטהייד או דמוקרטיה. אפרטהייד או דמוקרטיה – זוהי הבחירה של בחירות 2019. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: בני עמנו, התושבים הערבים, אנו אומרים לכם לפני סיום הכנסת הזאת: אנחנו, הרשימה המשותפת, ייצגנו אתכם בכבוד, בנאמנות, במוסריות, בהשתייכות פטריוטית אמיתית ובכבוד אישי וקבוצתי. אני יכול לומר לבני עמנו בכל יישוב ויישוב שרמתם של חברי הכנסת של הרשימה המשותפת גבוהה בהרבה מהרמה הכללית בכל ההיבטים – מובן שבהיבט המוסרי והפטריוטי, אבל גם בהיבט המקצועי. אני אומר לכם שאנו התייצבנו בכבוד, בנאמנות ובהשתייכות פטריוטית אמיתית בפני כל מי שניסה לפגוע בנו: התייצבנו בפני ראש הממשלה נתניהו פנים מול פנים; התייצבנו בפני השרים הגזענים, ובראשם הקטן, השולי הזה, גלעד ארדן, אשר ביודעין כיוון לכך שהאלימות והפשע יישארו בתוך החברה שלנו; התייצבנו בפני השרים הגזענים בכבוד ובהשתייכות. אני אומר לבני עמנו: נחלנו הישגים למרות הממשלה הגזענית. נחלנו את ההישג הגדול: 922. אני אומר לכם, כשביקרנו, אנחנו, חברי הרשימה המשותפת, אצל ראשי הרשויות המקומיות הערביות, הם אמרו לנו תודה, ואנו מעריכים זאת. אנו מעריכים את העבודה המשותפת של הרשימה המשותפת, ראשי הרשויות המקומיות ועמותות החברה האזרחית, שהצלחנו להשיג להן תקציבים למרות כל האווירה הגזענית. כמו כן, נחלנו הישגים נוספים, למרות הכול. ואולם, צריך לומר בכנות שהמערכה הבסיסית היא מערכה פוליטית. נכון שנחלנו הצלחות, ובפרט בשנים האחרונות, בכל הקשור לסטודנטים באוניברסיטאות, למרצים, לרופאים ולכל הקשור לתחומי החיים, וגם להייטק – בכל תחומי החיים. אך הצלחה במישור האזרחי ללא שינוי האקלים הפוליטי לא די בה, כלומר, כאשר מתייחסים אלינו כאל חוטבי עצים ושואבי מים יש בכך עליונות שיש בה מעין חופש פעולה, אבל כאשר אנו מתפתחים ומתחרים על כל דבר ודבר, הרי שהפאשיזם יפעל להלום בתושבים הערבים, עם כל הישגינו המצטברים – שהם חשובים ומועילים, ושעלינו להוסיף עליהם. המערכה הבסיסית בעינה עומדת, והיא שינוי האקלים הפוליטי במדינה, ולכן בחירות 2019 הן בחירות חשובות מאוד. אנחנו, מצידנו – ואני מדבר בשם כל גוף מהגופים המרכיבים את הרשימה המשותפת – נשמור על אחדותנו הלאומית ונשמור על הרשימה המשותפת. כל מה שאתם שומעים על דיונים פה ושם, אני אומר לכם – אלה דיונים לגיטימיים. זכותו של כל גוף מהגופים המרכיבים את הרשימה המשותפת לשאוף להשיג יותר ייצוג. זה לגיטימי. אך כל הגופים האלה וכל חברי הרשימה המשותפת יודעים מהי הסוגיה הבסיסית. הסוגיה הבסיסית אינה מערכה על מושבים ואין היא יכולה להיות כזאת. כל הגופים המרכיבים את הרשימה המשותפת יודעים שהמערכה הבסיסית היא על חיזוק אחדותנו והפלת ממשלת הימין הקיצוני. אף אחד ברשימה המשותפת לא יכול להתרחק מהמטרה הזאת, שהיא הלאומית ביותר בשלב זה. לפיכך, אף על פי שאנחנו חלק מאזור ששוררים בו חילוקי דעות אידיאולוגיים, פה אנחנו – ואני מתכוון לערבים הפלסטינים שנשארו במולדת הזאת למרות הנכבה ומדיניות הגירוש; אנחנו מחזקים את אחדותנו הלאומית וננהל את הבחירות הקרובות ברשימה המשותפת על כל הגופים המרכיבים אותה ללא יוצא מן הכלל, ונחזק את כוחנו, במלוא מרצנו, עם בני עמנו, ונגיע ל-15 מושבים בפעם הזאת. חזקו ואמצו, גודל ההצלחה כגודל ההתמדה. תודה.) << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אם כן, לפני שאנחנו עוברים לדיון הסיעתי – המשותף, סליחה – גברתי, הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 7 והוראת שעה) (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 16), התשע"ט–2018 , שהחזירה ועדת החוץ והביטחון. החלטת ועדת האתיקה בקובלנה של חבר הכנסת איימן עודה נגד יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה חבר הכנסת יואב קיש. החלטת ועדת החוקה, חוק ומשפט בדבר פיצול הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 124) (עבירות המתה), התשע"ו–2015. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. < הצח >> הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים, התשע"ט–2018 << הצח >> (קריאה ראשונה) << הצח >> הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים, התשע"ו–2016 << הצח >> (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << הצח >> הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים, התשע"ח–2018 << הצח >> (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << הצח >> הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים, התשע"ח–2018 << הצח >> (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << הצח >> הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים, התשע"ח–2018 << הצח >> (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << הצח >> הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים, התשע"ח–2018 << הצח >> (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אם כן, אנחנו פותחים בדיון המשותף. אנא מכם, אני רוצה להזכיר לכל חבר כנסת או דוברת, חברת כנסת: שלוש דקות. אני אקפיד על זה. אנא מכם. ראשון הדוברים – אחמד טיבי, כבודו. אדוני. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, (אומר בערבית: אחיי, בני עמנו, שמחנו עד מאוד על שממשלה זו סיימה את כהונתה לפני הזמן הקצוב – ממשלת אסון מהבחינה החברתית, הכלכלית, המדינית והביטחונית.) זו ממשלת כישלונות שהביאה אסונות, וגם גל של חקיקה גזענית. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: שיטפון של חוקים גזעניים. חוק הלאום היה אחד החוקים האלה, ולא החוק היחיד. ואולם, לרשימה המשותפת על חברי הכנסת שלה היו הצלחות כשם שהיו כישלונות. מי שחושב שאנו יכולים לסכל כל חוק אינו יודע מהי אופוזיציה וקואליציה ועליונות מספרית. הצלחנו – ואנו גאים בכך – לקבור את חוק מניעת האד'אן, שהציק לעולם הערבי והמוסלמי בכל מקום, והצלחנו עם האופוזיציה לקבור את חוק הנאמנות בתרבות, אבל לא הצלחנו עם כל האופוזיציה בשיטפון הזה של החוקים הגזעניים, בגלל שהקואליציה גדולה יותר מהאופוזיציה. חוק הלאום היה 55 נגד 62, אבל יש גם עבודה מאומצת שהסיעה עושה ושחברי הכנסת עושים כיחידים. ויש גם אופן תפקוד של יחידים. יש מי שמתעלים לרמת האחריות והשאיפה של הבוחר והרחוב, ויש מי שאינם כאלה, יהודים וערבים כאחד. אני וזולתי. אנחנו גאים בכך שהעברנו חוקים הנוגעים לחיי האזרח. אנחנו גאים בכך שהעברנו תציבים לרשויות המקומיות הערביות, לעמותות התרבות, קידמנו את עניינם של הסטודנטים ודאגנו להם, פה ושם – בארץ ובמולדת ובחוץ לארץ. דאגנו לכל הזוטות, כי אנו מודעים למצוקות האנשים; איננו מתעלים מעל למצוקות האנשים. כן, מדובר בנושאים הקשורים לחיי האנשים ולרווחת האנשים, לצד הדאגה למולדת ולזהות הלאומית, וגם שאילתות, והתמדנו בהשתתפות בישיבות הוועדות, שהן החשובות ביותר בכנסת. אבל חלה נסיגה בתמיכה ברשימה המשותפת לא רק בגלל הרשימה המשותפת אלא גם בגלל הממשלה הזאת, שהיא הממשלה הקיצונית ביותר, וגם בגלל כישלונות, כן. כדי שנחזיר עטרה ליושנה לרשימה המשותפת, אם נסכים לכך, עלינו לדאוג לכך שהציבור ידע שיש לו חלק – –) << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. תודה רבה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> (– – בהקמת הרשימה הזאת, ואל לנו לכפות על הציבור סיסמאות ריקות מתוכן, צרכניות. אסור לנו לומר לבוחר: נסיע אותך לקלפיות כדי שתצביע שם. לא ולא. אנו צריכים לשכנע את הבוחר שיבוא לקלפי בגלל ש-1, 2, 3, 4. עלינו לפעול בצורה מושכלת – –) << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה לך. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> (– – בכבוד, ולתת לכל מצביע את זכותו להשפיע כדי שיצביע לנו. האפשרות הזאת היא האפשרות היחידה שאנו יכולים לעשות במסגרת זו.) << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חבר הכנסת אחמד טיבי, אני מבקש ממך להפסיק. זהו. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני – משפט אחרון. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תודה רבה. (אומר בערבית: יש אחרים שדורשים לנהל מערכה על מושבים, אם אנו מדברים על מושבים והקצאה. הם מבקשים להקצות ארבעה או חמישה. מה יישאר לנו? או אללה או העם – נפנה לעם, שהוא יחליט, ורק כך צריך להיות. נגד ההקצאות ובעד הדמוקרטיה, ולתת לעם להחליט.) << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, אדוני. תודה רבה. אנא מכם, אל תיקחו דוגמה מבחינת הזמנים. אני מבין שזה – בבקשה, דב חנין, חבר הכנסת דב חנין. חבריא, אלה הימים האחרונים. אנא מכם, שלא ניכנס – לא נצטרך להרחיק או להפסיק אף אחד. תעמדו בזמנים. אדוני. << דובר >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה לך, אדוני היושב-ראש. בימים האלה אין ממשלה בישראל. האומנם כך? יש פה ממשלה עדיין? יש שר? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> יש, יש, יש. << דובר_המשך >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> איפה יש שר? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> השרה יושבת בצד שמאל. יש. היא נמצאת. << דובר_המשך >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> השרה יושבת בצד שמאל, אוקיי. בסדר גמור. למה השרים כל כך מתביישים בחברות שלהם בממשלה הזאת? זו שאלה שאני תמיד שאלתי את עצמי, אבל האמת היא, אדוני היושב-ראש, שאני לגמרי מבין את התשובה. בממשלה הזאת זה די בושה להיות. זה די בושה להיות, ולכן אפשר להבין את השרים שהם לא מוכנים לשבת על ספסלי הממשלה. הממשלה הזאת היא ממשלה של כישלון, וטוב שהיא הולכת. טוב שנותנים לציבור בישראל להצביע ולהביא להחלפת שלטון, כי זה מה שדרוש כאן. הממשלה הזאת מתאפיינת בשלוש פעמים "אין" ובשלוש פעמים "יש". מה אין? חבר הכנסת טיבי – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חבר הכנסת טיבי. << דובר_המשך >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מה אין? מה אין בממשלה הזאת? קודם כול, אין שלום. אין שלום, וכשאין שלום, עמיתיי חברי הכנסת, כשלא מתקדמים לשלום, מתגלגלים למלחמה. ומלחמה יכולה להיות בצפון, והיא יכולה להיות בדרום. ומלחמה היא על חשבון חיים של בני אדם, יהודים וערבים, ומלחמה היא הדבר הראשון שצריך למנוע, והדרך למנוע מלחמות היא להתקדם לשלום. אז אין שלום – סיבה אחת למה לא להצביע לביבי ולא להצביע לליכוד. ואין גם ביטחון – אין ביטחון פיזי, כי אין ביטחון פיזי בדרום ואין ביטחון פיזי במרכז ואין ביטחון פיזי בצפון, ואין ביטחון חברתי, ואין ביטחון לאלה שנזקקים לשירותי הבריאות ולבתי החולים הקורסים בגלל העומס. אין ביטחון. אין ביטחון זה עוד סיבה להחליף את השלטון בישראל. הסיבה השלישית, אדוני היושב-ראש, היא שלממשלה הזאת אין גם פתרון – אין פתרון לבעיות החברתיות. קחו למשל את בעיית הדיור, אותו משבר שעליו יצאנו, מאות אלפים, להפגין ב-2011. מה קרה בארבע השנים האחרונות? מחירי הדיור המשיכו לעלות, ולא רק דירות לקנייה אלא גם דירות לשכירות. אי-אפשר להשיג דירה בארץ הזאת. הממשלה הזאת לא פותרת את הבעיות החברתיות. שלוש פעמים "אין", אבל גם שלוש פעמים "יש". קודם כול יש חקירות, חקירות למכביר, ולא סתם חקירות: ראש הממשלה חשוד בעבירת שוחד. נגיד שוב: ראש הממשלה חשוד בעבירת שוחד. ולכן יש גם איום על המרחב הדמוקרטי – מצמצמים אותו בחוקים הזויים ומסוכנים שמביאים לכנסת הזאת בכל יום ובכל שבוע. ויש הסתה, יש גזענות, יש שנאה. כאשר לא מצליחים לפתור את הבעיות משתמשים בדגל המזוהם – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. << דובר_המשך >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – של ההסתה והשנאה. ולכן, אדוני היושב-ראש, צריך להחליף את השלטון, וצריך להחליף אותו בממשלה שתציע בדיוק את הדרך ההפוכה: שלום, ביטחון, פתרון לבעיות החברתיות. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה. תודה רבה, אדוני. עאידה תומא סלימאן, גברתי, ואחריה – עבד אל חכים חג' יחיא. בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כולם מדברים על הקדמת בחירות, כולם מדברים על פיזור הכנסת לפני הזמן, ואני חושבת שהגיע הזמן להגיד שאנחנו כל כך באיחור, באיחור רב. הכנסת הזאת הייתה צריכה להתפזר כבר לא לפני שנה, ולא לפני שנתיים, ולא לפני שלוש שנים; הכנסת הזאת הייתה צריכה להבין, והציבור במדינת ישראל היה צריך להבין שבאותו היום של בחירות, כאשר המועמד המוביל, שאכן הפך להיות ראש הממשלה, התחיל בהסתה פרועה נגד 20% מהאזרחים של המדינה, הוא איבד את הלגיטימיות ואת הלגיטימציה להנהיג את המדינה. היה צריך להבין מההתחלה שמי שרוצה להוביל למערכת ההסתה המשומנת, שעבדה שלוש שנים וחצי, לחקיקה מואצת ודורסנית לא רק נגד האוכלוסייה הערבית בתוך הארץ אלא נגד כל הערכים שנשאר מהם משהו במדינה – מה שנשאר מהדמוקרטיה, מה שנשאר מחופש הביטוי, מה שנשאר מכבוד האדם וחירותו, מה שנשאר מערכי השוויון – לא מגיע לו להנהיג ממשלה, ולא מגיע לממשלה שלו להמשיך להנהיג ולהוביל לא רק את המדינה הזאת אלא את כל עמי האזור למצב של חוסר ביטחון, של חוסר תקווה. פוליטיקאי שגורם, ממשלה שגורמת שהעם שלה יאבד את התקווה לחיים יותר טובים, יאבד את התקווה לחיות בשלום, יאבד את התקווה לחיות ביחסים טובים עם הסביבה שלו, לא מגיע להם להמשיך למשול. אנחנו כבר באיחור רב – אנחנו באיחור כי נתנו לסאגה הזאת של יותר מ-30 חוקים גזעניים להמשיך; יותר מ-137 פעמים להרוס את הכפר אל-עראקיב, ואחר כך להכניס את סיאח א-טורי, בן יותר מ-70 שנה, לכלא. מי שצריך לשבת בכלא במקום סיאח א-טורי זה ראש הממשלה, שתלויים ועומדים נגדו כתבי אישום. ואני לא מדברת רק על שוחד – אני מדברת על כתבי אישום על פשעים של חוקים שהובילו אותנו למצב כזה: על ההסתה הפרועה – אני עדיין זוכרת כשעמד על הדוכן הזה ואמר: חברי הכנסת הערבים, האסלאמיסטים והקומוניסטים, צועדים מאחורי דגלי דאעש. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> זה ראש הממשלה, וזאת הממשלה, שהייתה צריכה ללכת הביתה שלוש, שלוש שנים וחצי לפני. ואנחנו אומרים: ביי ביי ולא להתראות. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. עבד אל חכים חג' יחיא, ואחריו – חבר הכנסת אילן גילאון. << דובר >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר >> בסם אללה א-רחמאן א-רחים. כבוד היושב-ראש, מסתיימות ארבע שנים של עבודה, עבודה אינטנסיבית שלנו, למרות כל הגזענות, למרות הממשלה הימנית הזאת, שיש לה ועדת שרים לענייני חקיקה שדנה לגופו של אדם ולא לגופו של עניין, ואז אנחנו מגישים חוקים והם נדחים. למרות הכול, אני יכול לבוא ולדבר בגאווה שאני הבטחתי לבוחריי לפני שהגעתי לכנסת מאה אחוז מאמץ, ואת המאה אחוז מאמץ אני עשיתי, וכולם יכולים להעיד. ולמאמץ הזה יש תוצאות. לי ולחברים שלי יש חוקים בנושא תאונות העבודה שאושרו; יש לנו שינוי שבוצע – יש לנו שינוי קולקטיבי בתוך המדינה בנושא הזה, שהעלינו אותו לסדר-היום. יש לי חוקים במקומות אחרים – בוועדת הכלכלה. עשיתי עבודה גדולה מאוד בוועדת הכלכלה, והצלחתי להשפיע על הרבה חוקים ולהוריד סעיפים שהכוונה שלהם הייתה לפגוע באוכלוסייה הערבית. הצלחתי לשנות הרבה דברים שם, ואני ממשיך. לכן, אני אומר – החוקים שהגשתי הם חוקים מקוריים. לא הצמדתי אף חוק לחוקים אחרים שעברו את האישור של ועדת השרים, שבלאו הכי היו עוברים בלי ההצטרפות שלי. לא חיפשתי את השם – חיפשתי את המהות; חיפשתי את התרומה שאני יכול לתרום לאוכלוסייה שלי. עבדתי בשביל עמי, ולא בשביל הפופוליזם – עוד כותרת ועוד כותרת. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: עבדתי ועשיתי למען העם שלי ולא למען הפופולריות שלי. אני יודע שהעם מעריך את מי שעבד ומי שעשה, ולא את מי שדיבר והצהיר. עשיתי למען העם שלי, עשיתי הרבה למען העם הזה ולמען זכויותיו. הממשלה הימנית הזאת הוציאה חוקים גזעניים מאוד וניסתה לחוקק את חוק הלאומיות. היא ניסתה לשלול מאתנו את הלגיטימיות על האדמה הזאת, וזו היא אדמתנו וארצנו, אבל חמור מכך – הימין הקיצוני הזה ניסה להעכיר את היחסים בין הרשימה המשותפת ובני עמנו. הם ניסו לצייר אותנו כמכשול בפני הזכויות שלהם, וזהו שקר גדול, כי הממשלה היא שמסוגלת לתת ולמנוע, ואנחנו בכל הסטטיסטיקות פעלנו למען העם שלנו. עשינו למען צרכיו היומיים, עתידו, תוכניות המתאר שלו, הרחבת תחומי השיפוט העירוניים, ופעלנו כדי שיקבל את הזכויות המגיעות לו בכל הקשור למגורים, אזורי תעשייה – –) << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. תודה לך. << דובר_המשך >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> (– – ואזורי תעשייה משותפים. כך עשינו וכך נמשיך.) << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת אילן גילאון, ואחריו – חבר הכנסת נחמן שי. הרשימה סגורה. << דובר >> אילן גילאון (מרצ): << דובר >> היושב-ראש, מכובדי, חבר הכנסת מאיר כהן, איך אמר אלתרמן? "והארץ תשקוט, עין שמיים אודמת", "ואומה תעמוד – קרועת לב אך נושמת" מחכה מה יגיד – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אני מבקש שקט בצד ימין. << דובר_המשך >> אילן גילאון (מרצ): << דובר_המשך >> – – חבר הכנסת מיקי מכלוף זוהר. זה אולי מאפיין, אדוני, משום שאם יש דבר אחד – ואתה הרי לא תחשוד שאני אצטער, אפילו לעשר דקות, על הממשלה הזאת בכלל, אני חשבתי שהיא צריכה להתפזר לפני שהיא הוקמה – זה העליבות והעלבון בימים האלה להיות ישראלי, אדוני, כשאתה יודע שאתה משמש לתפאורה קטנה של צרכים כל כך אגואיסטיים, כל כך אישיים, עם חשבונות כל כך קטנטנים, שבשום פוליטיקה הם לא יוכרו. אם אתה שואל אותי, אנחנו בעידן של ליקוי מאורות כבר קרוב לעשר שנים. יש לבוב דילן שיר מאוד יפה על זה, איך הסחי עולה ומציף את המים. ובתרבות הזאת אנחנו חיים – בתרבות של מדינה שמשמשת ממשלה. מה שמפסיק את הממשלה הזאת הוא לא בעיות אידיאולוגיות. אין לנו אפילו בעיות אידיאולוגיות, כי אין דבר כזה, אדוני; יש בעיה של היעדר מנהיגים שמנהיגים היום את מדינת ישראל. ולכן, מה שנקרא, ברוך שפטרנו, וטוב שזה הולך. הבעיה המרכזית: מה הקונספציה מכאן והלאה. אפשר לקבל כל כך הרבה יותר טוב. וכאן אולי צריך לפנות, אדוני, אל הישראלים והישראליות, שזאת המדינה שלהם, שזה המקום שבו הם מגדלים את ילדיהם ואת נכדיהם. כל כך הרבה טוב והרבה יותר טוב אפשר לקבל בתוך המציאות הזאת\ ולא רק אנשים שמשרתים את עצמם במין תסמונת של מחלת מינכהאוזן, שפוצעים את העם הזה כדי ללכת ולטפל בו לאחר מכן, כי הם רוצים להיזכר כמצילי האומה במה שהם משקיעים בתוכה. ראיתי איך ראש הממשלה, בצורה זחוחה, בבדיות חוזרות ונשנות, מספר על המצב הכל-כך נעלה וטוב של העם הזה שבו אנחנו חיים; על הביטוח שיש לכל אזרח במדינה הזאת בסוף נפילתו, כשהוא יהיה בתוך המצב הזה. ומשום שהמשפט האמיתי ביותר שאמר ראש הממשלה בכל הקדנציות האחרונות שלו היה המשפט שהוא אמר לאישה הזאת בקריית שמונה: את לא מעניינית, ואת משעממת – אני חושב שזה היה כל כך אמיתי המשפט הזה, עד כדי כך שאפילו ראש הממשלה הסמיק, כי הוא אמר דבר אחד של אמת. צריכים להיכלם ולהתבייש אזרחי מדינת ישראל, ואני בתוכם מתבייש שבראשי עומד אדם שלוּ היו אומרים על אדם סביר 1% ממה שאומרים עליו, אני הייתי חופר לעצמי בור 30 מטר בעומק האדמה ולא יוצא משם 50 שנה מפאת הבושה של מה יגידו השכנים. ישראלים וישראליות, אתם יכולים לקבל הרבה יותר טוב מן הדבר הזה. אתם רק צריכים לשאול את עצמכם כל יום מה אתם נותנים לחברתכם, וכל יומיים מה אתם מקבלים בחזרה, ועל כך לעשות את הבחירות הפוליטיות שלכם. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. תודה, אדוני. חבר הכנסת נחמן שי, ואחריו – חבר הכנסת יעקב אשר. << דובר >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, זהו, אנחנו יוצאים לדרך, ואנחנו רוצים להאמין שעוד תהיה דרך אחרת, כי הדרך הזאת הגיעה לקיצה. והחודשים האחרונים – צריך לומר את האמת – היו חודשים איומים, איומים, בכלכלה: מר כלכלה, שר האוצר, פיזר, פיזר, פיזר את הכסף, הקופה נשארה ריקה, הגירעון גדל. עכשיו עושים תרגילים חשבונאיים כדי להציל את הכלכלה, אבל זה לא רק חשבונות, זה הרבה יותר עמוק. טוב שהבחירות נקבעו עכשיו, בגלל שאולי ישראל תוכל להציל את הכלכלה שלה, שהיא הבסיס לכול. בחקיקה ראינו איך נעשים מאמצים – ואני צריך לומר, לצערי הרב, אפילו מוצלחים – לקעקע את יסודות החוק, המשפט, הדמוקרטיה במדינת ישראל, בחוק אחרי חוק, ביוזמה אחרי יוזמה, במינוי אחרי מינוי, באיזושהי הכרזה שהאקטיביזם השיפוטי פוגע בדמוקרטיה. ואחר כך, בחוק אחרי חוק, שנועדו לערער את יסודות הדבר שכולנו מונחים – כל הבית הזה מונח על יסוד אחד רחב שקוראים לו "דמוקרטיה" – לקעקע בפגיעה בחברה האזרחית, בעמותות שונות, בכך שהאזרחים נהנים מהחופש להתאחד, להתאגד, להביע את דעתם. אבל זה לא מוצא חן בעיני הממשלה. בתקשורת – איך לזעזע את עולם התקשורת; איך לאיים על גופי התקשורת העיקריים במדינת ישראל, כדי שילכו בתלם, כדי שיקיימו את מה שמצפים מהם – הממשלה, השרים, ראש הממשלה. והביטחון – אפילו בביטחון, שזה הדבר שיקר לנו מכול, כי בלי ביטחון אין מדינות ישראל, אז גם בביטחון – גם בביטחון נפלו דברים רעים. אני מדבר על ההתמודדות האחרונה עם החמאס בדרום, שיצאנו עם תחושה עמוקה, כולנו, של חמיצות, של חוסר יכולת, שהחמאס שאב עידוד מישראל. וככה גם במערכים אחרים. ככה גם מדינת ישראל התנהלה. ולכן, צריך להפסיק את זה עכשיו, וטוב שזה קורה עכשיו, וטוב שתינתן הזדמנות חדשה לאזרחי מדינת ישראל בתוך 100 ימים לבחור ממשלה אחרת ולבחור ראש ממשלה חדש – ואני מקווה שזה יהיה ראש ממשלה ממפלגתנו, אבי גבאי. אני מוכן לתת לו את האשראי כדי שהוא יוביל את הגוש הזה, ושנוכל סוף-סוף להביא לתושבי מדינת ישראל ולאזרחיה דרך אחרת, חיים אחרים. הכול מונח לפתחנו. חברים וחברות, אני מקווה שלא נחמיץ את ההזדמנות הזאת. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אשר, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת מיקי לוי. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, הולכים לבחירות. בשיעור האזרחות בחדר למדנו שבחירות זה שהאזרח בוחר במפלגה עם דרך והשקפת עולם שמתאימות לדרך שלו, אך לצערנו, יש מפלגות שאי-אפשר לעקוב אחרי דרכן והשקפת עולמן; היא משתנה כל הזמן. ראינו בשבוע האחרון את מופע הפליק-פלאק של יאיר לפיד. אני אספר לכם בדיוק מה קרה שם. כשהוגש חוק הגיוס לראשונה על ידי משרד הביטחון, קפץ יאיר כהרגלו על העגלה וניסה לנכס את זה לעצמו כחוק שלו, למרות שכל ילד יודע שהוא שוב משקר. לאחר כמה שעות, בעזרת יועציו התקשורתיים, הוא הבין שעשה את טעות חייו: אם החוק יעבור, אין לו יותר מה למכור, אין לו יותר אפשרת להסית ולערוך קמפיינים של שנאה כדי להגיע לתפקיד ראש ממשלה. זה מזכיר לי, אדוני היושב-ראש, את הסיפור על עורך הדין הוותיק שנסע לחופש ונתן לבן שלו לנהל לו את המשרד, וכשהוא חזר הבן בא אליו בשמחה ואמר לו: אבא, היה לך תיק שניהלת 20 שנה, סגרתי לך אותו. אמר לו האבא: טיפש. אני כבר 20 שנה מתפרנס מהתיק הזה ואתה סוגר לי אותו? זה מה שקרה כאן. מבחינת יאיר לפיד חוק הגיוס הוא חוק גיוס מנדטים ותו לא. ועכשיו מה הוא יעשה? אגיד לכם מה הוא עשה – הוא מצא פתרון. ראינו את מופע האימה בשבוע שעבר על כספים שהובטחו לחרדים, שוריינו לחרדים, הועברו לחרדים, בנוסח עלילות דם מימים אפלים, חסר כל אמת והיגיון, כדי לחזור בו מתמיכתו בחוק. ואכן, החוק לא עבר. אני מודה לו, לחבר הכנסת לפיד, על שהחוק במתכונת הזאת לא עבר. בממשלה הבאה, בעזרת השם, אנחנו נתקן אותו ונעביר חוק שיעגן את ערך לימוד התורה כפי שראוי למדינה יהודית. הקדנציה הזאת התאפיינה בחקיקה חברתית ענפה, בסיוע לעסקים קטנים, ביוקר המחיה, בצמצום הקטל בדרכים, בדאגה לקצבאות, למשפחתונים, למעונות. יהדות התורה עבדה כתף אל כתף עם מפלגות נוספות כדי למחוק את המורשת של השנתיים האומללות שהיה פה שר אוצר כושל ואטום. אני אוציא את כל הנאומים של תמר זנדברג, של חברת הכנסת שפיר, על תקופתו של יאיר לפיד כשר אוצר – שר אוצר כושל, שכל מה שהוא יודע לעשות זה לוליינות. הודיני כבר אמרתי? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת מיקי לוי יעלה ויבוא. חבר הכנסת אשר, כמו שאני מכיר את מיקי, הוא שינה את הנאום שלו עכשיו, אחריך. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת אשר, אני רוצה לתת לך עוד כמה זמנים על חשבון מפלגתי. כל נאום שלך בסגנון הזה יוסיף לנו עוד כמה וכמה מנדטים. אין חולק על כך שצריך לשאת בנטל, שצריך ללכת ולשרת בצבא – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> ביקשתי שלא להפריע היום. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – שצריך ללכת ולעבוד, וגם ללמוד תורה. לכן, אם חפצי חיים אנו, ונינינו, אתם תלכו לשרת בצבא ובשירות הלאומי, ואתם תצאו לעבוד, כי בלעדי זה המדינה הזאת תתמוטט. ולא יעזור לכם, גם אם נהיה פה עוד כמה שנים, זה יקרה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> למה לא הצבעת בעד החוק? << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני מגיע מישיבת ועדת הכספים שבה חשפנו היום עוד קומבינה של כספים קואליציוניים שזורמים להם בהיחבא ממשרד החקלאות הישר לכיסי מועצת יש"ע. מדהים היה לראות את התפתלות נציגי הממשלה בניסיונם להסביר איך כסף שאמור להגיע לחקלאים זורם בקומבינה למקום אחר, והכול בחשכה. רק כשהתעקשנו חבריי ואני – כן, היינו שם כמה חברי כנסת אחראיים – על ההסברים, הם התחילו עם הגמגומים שלהם. וזה, חבריי חברי הכנסת, מאפיין את כל הכנסת העשרים והממשלה הנוכחית – קואליציה וממשלה שיותר מדי מחבריה, ובראשם ראש הממשלה, חשודים בשחיתות וצועדים בשמאל-ימין לחדר החקירות; קואליציה וממשלה שדואגות לעצמן ולא לציבור; קואליציה וממשלה שמחלקות את הכסף של כל הציבור בצורה סקטוריאלית. מעל כ-10 מיליארד שקלים חולקו כך במהלך ארבע השנים האחרונות. פשוט בושה; ממשלה וקואליציה שאפשרו לראש הממשלה להכפיף הכול למען הישרדותו הפוליטית. אפילו הביטחון כבר לא קדוש, אדוני היושב-ראש. רק לפני שלושה שבועות אמר ראש הממשלה, בציניות שאין שנייה לה, כי בתקופה ביטחונית שכזאת לא הולכים לבחירות, והוסיף כי זה חוסר אחריות. פתאום, כשהבין שהיועץ המשפטי לממשלה נושף בעורפו עם החלטה בפרשיות השחיתות השונות שולו – תיק 1000, תיק 2000, תיק 4000 ועוד כהנה וכהנה – נמוגה התקופה הביטחונית הרגישה, ופתאום האחריות הלאומית מחייבת דווקא הליכה לבחירות. אז אדוני היושב-ראש, טוב מאוד שהולכים לבחירות. סוף-סוף, תודה לאל, הממשלה הזאת מסיימת את ימיה והכנסת העשרים מפוזרת. הגיע הזמן לנקות את השחיתות ולבחור ממשלה נקייה – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – שתעבוד למען הציבור, ולא למען עצמה. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. מיכל בירן, גברתי, ואחריה – בצלאל סמוטריץ. << דובר >> מיכל בירן (המחנה הציוני): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, המשלה הזאת נכשלה, וטוב שאנחנו הולכים לבחירות. רק המחשבה שיהיו פה עוד חודשים שנמתחים כמו מסטיק וכלום לא קורה הייתה ממש ממש מדכאת, ואני שמחה, מקווה שהיום אנחנו מתפזרים והולכים לבחירות. זו ממשלה שבמקום לזרוע תקווה זרעה פחד. זו ממשלה שבמקום ליצור סולידריות עודדה הסתה; במקום לגרום למדינה שבה אנו גרים להיות כזאת שכולנו גאים בה, מפלגת השלטון שלנו סימנה ודירגה אנשים לפי האהבה שלהם לביבי. זו ממשלה שגורמת לאנשים לחכות יותר מתשע שעות במיון כי היא מעדיפה להשקיע במטוס יוקרה של ראש הממשלה. חוץ מזה שהיא עושה את כל זה, היא עוד גורמת לתושבי מדינת ישראל לחשוב שזו גזרה משמיים, וכך הדברים פשוט נועדו להיות. זו ממשלה שגורמת לכך שאנשים איבדו תקווה שאם הם יעבדו ויעשו הכול נכון לפי הצ'ק-ליסט הם יוכלו להתפרנס בכבוד ולסיים את החודש, שיהיה בסדר. זה ראש ממשלה שבמקום להתנגד לקריאות ההסתה שנראה שהבן שלו מייצר בקצב טורבו, הוא רק מעודד את זה, מאיים לתבוע עיתונאים, משתיק כל ביקורת, ואז מתבכיין כל היום שכולם מתנכלים לו. באמת קסם. זה ראש ממשלה שחשוד בשוחד ורמאות במהלך תפקידו, ומצפה שכולנו נסתום את הפה ונסתכל לצד השני בזמן שהוא מתאמץ ומזיע כדי להסביר שאין כלום כי לא היה כלום. לאזרחי מדינת ישראל מגיעה ממשלה אחרת – ממשלה שתהיה כאן לא בגלל שנאה אלא בגלל תקווה; ממשלה שלא תהיה עסוקה בלהזהיר כמה הכול יכול להיות יותר גרוע אלא תגרום לזה שהכול יהיה פשוט יותר טוב, ושנוכל להיות שקטים שדואגים לא רק לאינטרסים שלנו אלא לטוב המשותף, שגורם לכולנו להמשיך ולחיות פה מתוך חזון ציוני של מדינה שהיא גם בית לעם היהודי וגם חברת מופת; שנדע ששומרים על הכסף שלנו; שמשקיעים בתשתיות שאנחנו זקוקים להן כדי להמשיך להתפתח; שמפתחים בה תחבורה ציבורית יעילה כדי שאנשים יפסיקו לבלות ארבע שעות ביום בפקקים; שמצמצמים את הפערים בין פריפריה למרכז בחינוך, בתוחלת חיים; שדואגים לעובדים; שמאפשרים לגמלאים להזדקן בכבוד עם פנסיה הוגנת; שחותרים להסכמי קבע עם שכנינו ואויבינו כדי שנוכל להפסיק כל היום לפחד, בחרדה הביטחונית, ושפשוט יהיה לנו ביטחון, שנרגיש אותו, שנחוש אותו. הגיע הזמן להפסיק לפלג ולהתחיל לאחד; להתחיל – אני מסיימת – להתחיל לרפא את הפצעים והצלקות העמוקות שהותירו פה עשר שנים של שלטון נתניהו. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. חבר הכנסת סמוטריץ, ואחריו – חברת הכנסת מיכל רוזין. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> היחיד שעצוב שהולכים לבחירות. אתה היחיד בכל הכנסת הזאת – – – << קריאה >> עיסאווי פריג' (מרצ): << קריאה >> מה זה, עשית מהם פורפרה. פורפרה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – – << קריאה >> עיסאווי פריג' (מרצ): << קריאה >> עשית פורפרה – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): << דובר_המשך >> – – אני מודה, חברת הכנסת רוזין, חבר הכנסת פריג' – – << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> היחיד שעצוב שהולכים לבחירות. מה תעשה? << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): << דובר_המשך >> – – אני אכן עצוב שהולכים לבחירות. רציתי שזה ייקח עוד שבוע-שבועיים. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): << דובר_המשך >> אנחנו עם כמה מהלכים חשובים, דרמטיים, שעבדנו עליהם קשה, ואנחנו רוצים להשלים אותם. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> מי יושב-ראש האיחוד הלאומי? אנחנו רוצים לדעת. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): << דובר_המשך >> אנחנו שמחים שהייתה לנו הזכות בשלוש וחצי השנים האחרונות לשרת את הציבור שבחר בנו, לקדם את האג'נדה שבשבילה נבחרנו, בלי למצמץ, בלי להתנצל. עבדנו על זה קשה. עשינו שימוש בכוח הפוליטי שניתן לנו. זו מהותה של הדמוקרטיה, וברוך השם, הבאנו לא מעט הצלחות. << קריאה >> עיסאווי פריג' (מרצ): << קריאה >> מי יושב-ראש האיחוד הלאומי? מי יושב-ראש האיחוד הלאומי? << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): << דובר_המשך >> יכול להיות אגב, עיסאווי, שלוּ היו לך שערות בראש היית מורט אותן, אבל אני לא מרוצה. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> לא יפה להעליב על בסיס – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): << דובר_המשך >> לא. זה בחברות, את יודעת. << קריאה >> עיסאווי פריג' (מרצ): << קריאה >> עשית כל מה שאתה רוצה. איך לא תהיה מרוצה? << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): << דובר_המשך >> אני לא מרוצה. הממשלה הזאת, הקדנציה הזאת, היו רחוקות מאוד ממה שרצינו שהם יהיו, אבל יותר מזה – ממה שהן יכולות וצריכות היו להיות. << קריאה >> עיסאווי פריג' (מרצ): << קריאה >> לא ייאמן. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): << דובר_המשך >> יכולנו להתקדם הרבה יותר בתחום ההתיישבות, גם ביהודה ושומרון, אבל לא רק. ההתיישבות בנגב ובגליל נאנקת תחת מכשולים ביורוקרטיים ומשפטיים שמתהדרים בנוצות צבועות של כאילו שוויון וערכים, ובפועל מקדמות את ההתיישבות הערבית ומצירות את צעדיה של ההתיישבות היהודית. ביהודה ושומרון, עם חילופי הגברי בממשל האמריקאי יכולנו לצאת לדרך חדשה, להיפטר סוף-סוף מהאיוולת המטופשת של "חזון שתי המדינות", במירכאות כפולות ומכופלות, ולצאת לדרך חדשה. יכולנו לנצל את ממשל טראמפ כדי לצאת מחוץ לקופסה שאנחנו בתוכה בעשורים האחרונים, ונתניהו פספס את ההזדמנות הזאת במודע. יכולנו בממשלה הזאת לשנות סדרי בראשית ולהחזיר את הגלגל אחורה עשרות שנים של מהפכה חוקתית, של הפיכה משפטית שעשתה סיכול ממוקד לדמוקרטיה הישראלית, ונתניהו בלם בגוף כל שינוי דרמטי שרצינו להוביל. והוא בלם בגופו – השתמש בכחלון כשכפ"ץ, אבל הוא בלם בגופו את פסקת ההתגברות, ואת שינוי שיטת בחירת השופטים, ואת הרחבת מספר השופטים בבית המשפט העליון כך שיכולנו לגוון אותו יותר. << קריאה >> נורית קורן (הליכוד): << קריאה >> זה ממש לא נכון. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): << דובר_המשך >> הוא בלם את זה בגופו. << קריאה >> נורית קורן (הליכוד): << קריאה >> זה ממש לא נכון – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): << דובר_המשך >> ראש הממשלה, שעומד מעל כל במה ותוקף את המערכת שרודפת אותו, לא נקף אצבע, ציפורן, כדי לטפל בפינות האפלות האלה של הדמוקרטיה הישראלית. << קריאה >> נורית קורן (הליכוד): << קריאה >> בוא תגיד שהשרה שקד לא רצתה שיהיה שינוי בשיטת הבחירות של השופטים. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> נורית קורן – – << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> מה אתם רבים? יוצאים לבחירות. מה אתם רבים? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> – – אני מבקש ממך. << קריאה >> נורית קורן (הליכוד): << קריאה >> מה שנכון נכון. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): << דובר_המשך >> אז שואלים אותי: אז מה ישבת בממשלה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): << דובר_המשך >> והתשובה היא פשוטה: עשינו מה שאפשר. פוליטיקה היא אומנות האפשר, ובבחירה בין חלופות היינו חלק מן הממשלה – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אדוני, בבקשה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): << דובר_המשך >> אני מסיים, אדוני. משפט אחד, אתה יודע, נאום אחרון בקדנציה. << קריאה >> נורית קורן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> בבקשה, משפט אחד. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): << דובר_המשך >> בבחירה בין חלופות היינו חלק מן הממשלה, עבדנו קשה מתוכה, השפענו עליה המון, ברוך השם, והבאנו הישגים. אבל זה לא מספיק, ומי מאזרחי ישראל שרוצה שנוכל להמשיך את זה חייב לתת לנו הרבה יותר כוח. אם נתניהו יהיה חזק מדי מערכת המשפט תמשיך להיות חזקה מדי, השמאל ימשיך להיות חזק מדי, המדינה הפלסטינית תמשיך להיות חזקה מדי, והדברים החשובים לנו יהיו חלשים מדי. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חברת הכנסת מיכל רוזין, ואחריה – חברת הכנסת ניבין אבו רחמון. << קריאה >> עיסאווי פריג' (מרצ): << קריאה >> זה הכי מתאים שמיכל רוזין תדבר אחרי בצלאל סמוטריץ. קצוות – זה הכי מתאים, בול. << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> בצלאל, תישאר, תישאר, תקשיב. יש לך הרבה מה ללמוד. << קריאה >> יהודה גליק (הליכוד): << קריאה >> אולי תצטרף גם אתה למרצ. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר_המשך >> מכיוון שאתה עומד להיות בקדנציה הבאה באופוזיציה – אולי כיושב-ראש האיחוד הלאומי, לא נתת לנו פה תשובה, אבל אתה עומד להיות באופוזיציה – אני רוצה ללמד אותך כמה צעדים איך להתנהג ולהתנהל באופוזיציה. תשמע, אנחנו טענו בארבע השנים האחרונות שאתה מוביל באף את נפתלי בנט ואת ראש הממשלה נתניהו אחרי הדעות הפאשיסטיות, הגזעניות, ההזויות והקיצוניות שלך. אמרנו את זה שוב ושוב, לא אומרים את זה עכשיו לכבוד הבחירות. אני אמרתי את זה באופן עקבי – – – << קריאה >> יהודה גליק (הליכוד): << קריאה >> תוסיפי – – – << דובר_המשך >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר_המשך >> אני יכולה להוסיף עוד כמה דברים. << קריאה >> יהודה גליק (הליכוד): << קריאה >> תגידי פאשיסטיות. תגידי – – – << דובר_המשך >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר_המשך >> אני יכולה, דרך אגב, לתת לזה גם תיעוד, גם הסברים, גם נימוקים. הכול ברור מאליו. עכשיו אני אומרת כזה דבר: אתה עושה את תפקידך כמו שאני עושה את תפקידי, כמו שכל אחד עושה פה את תפקידו. יש תפקיד לכל אחד מאיתנו – לקדם את האידיאולוגיה שבה הוא מאמין. אני, הבעיה שלי זה עם ראש הממשלה – ראש הממשלה שאמור לייצג את כלל אזרחי ואזרחיות המדינה; ראש הממשלה שמשקר לציבור, מבטיח שהוא בעד שתי מדינות, אבל קורץ ואומר: עזבו, זה רק בשביל שהאמריקאים ישמעו; ראש הממשלה שאומר: אני נגד עונש מוות, ואחר כך מקדם את זה בשלוש קריאות בכנסת. אני נגד ראש ממשלה שמשקר לציבור, שלא מסוגל להסתכל לבוחרים שלו ולאזרחי ואזרחיות המדינה בעיניים ולהגיד להם מה הוא חושב הפתרון הנכון, הפתרון המדיני, ומפה ייגזר גם הפתרון הביטחוני למדינת ישראל. הוא רק מפחיד את הציבור, רק מסית, רק רוצה שהם יפחדו ויקומו כל בוקר ויגידו: אימאל'ה, עוד שנייה יש מלחמה; אימאל'ה, עוד רגע תוקפים אותנו, אבל כשנוח ללכת לבחירות, פתאום כל האויבים שלנו נרדמו, ומבצע המנהרות, הטרקטורים, חיסל את האיומים על מדינת ישראל. פתאום אפשר לעשות בחירות; פתאום, כשזה נוח, פתאום כשיש עניין של חקירות, פתאום זה נכון ללכת לבחירות. האיומים הביטחוניים – תשמעו, אזרחי ישראל – האיומים הביטחוניים הסתיימו. יש שקט עכשיו, לא צריך לדאוג. אין חיזבאללה; אין חמאס; אין גזרה צפונית; אין גזרה דרומית. אני לא מבינה למה עלה הקבינט אתמול להסתובב בצפון. אם הכול נגמר, הכול שקט, שימשיכו בעבודתם. חשוב שהשר לביטחון פנים, במקום שישב עם היוניקלו שם בקור בצפון, יעבוד על זה שיהיו פחות רציחות, פחות רצח נשים במדינת ישראל, פחות רצח ועבריינות בחברה הערבית. שימגר את התופעות האלה. שישמור על ביטחונם האישי של אזרחי המדינה במקום לשבת אם היוניקלו ואיך אני גבר-גבר, חלק מהקבינט. ושרת המשפטים – אתם יודעים מה? עדיף שהיא תהיה שם. היא עושה נזק. עדיף שהיא תהיה בצפון עם הדובון שהיא קיבלה מהחיילות. אולי שתתחיל להגן על החיילות שמותקפות חדשות לבקרים בצבא בגלל הגיוס של הדתיים והחרדים ומה שהם עושים, שהם מסובבים את הגב אליהן ומשפילים אותן. מעולם לא חשבתי שהיהדות היא להשפיל בני אדם ולפגוע בכבודם. אז הגיע הזמן, חברים, שהממשלה הזאת תתחלף, שנלך לבחירות, וסוף-סוף יהיה פה קו אידיאולוגי ברור ועתיד למדינת ישראל. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, גברתי. חברת הכנסת ניבין אבו רחמון, ואחריה – חבר הכנסת עיסאווי פריג'. << דובר >> ניבין אבו רחמון (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, ביום זה שבו מתפזרת הכנסת העשרים, שהייתי חברה בה חודשים אחדים, שבו גם מתקרבת שנה אזרחית לסיומה, יש אווירה של סוף ושל התחלות חדשות. השאלה מה הסתיים ומה יתחיל היא שאלה של רצון פוליטי. זו לא גזרה משמיים. יש להמשיך להאמין כי הפעילות הפוליטית תניב שינוי משמעותי, אפילו כשהסיכויים נמוכים והמציאות קשה. אחד התפקידים העיקריים של המנהיגות והמנהיגים הוא להפיח תקווה ואופטימיות בקרב הציבור שלהם. הדבר שדחף אותי לאורך חיי להיות פעילה פוליטית הוא העובדה שלמנהיגים, לקבוצות של פעילים אכפתיים ואמיצים, יש את האפשרות להשפיע על החיים של כולנו, לערוך את המציאות. אנחנו לא צופים במציאות מהצד כמו שצופים בסרט או בתוכנית ריאליטי. אנחנו פועלים מדי יום כדי לשנות את הריאליטי, מה גם שהמציאות במרחב שלנו היא מסובכת, מסובכת מאוד. צריך רמה גבוהה של אופטימיזם, של רצון, עקשנות וחסינות רגשית כדי להיות חבר כנסת ערבי; כדי לעמוד כאן ולשמוע חברי כנסת קוראים לנו מחבלים או בוגדים, ולסבול את החקיקה הגזענית, ההסתה והדה-לגיטימציה נגדך, נגד הציבור שלך, נגד העם שלך, כאן, במקום הזה, שאליו הגעת כדי לחולל שינוי. את חייבת לשמור על הערכים הדמוקרטיים שלך; לעמוד מול גל הפאשיזם, הכוחנות הלאומנית, המיליטריסטית והשוביניסטית. את חייבת את זה לאנשים שבחרו בך. למען ההגנה על הזכויות שרוצים לקחת ממך כדי לייצג דווקא את הקול השונה שרוצים להשתיק. חברות וחברי הרשימה המשותפת עשו ועושים מאמצים רבים ובלתי נלאים כדי להשפיע, כדי לבלום את האלימות והפשע; למען החינוך, התעסוקה, הדיור, הבריאות והתקציבים. המון עבודה נעשית פה – פעילות פרלמנטרית מרשימה למען האזרחים הערבים, למען המאבק לשוויון בין כל האזרחים ולמען פתרון צודק לסכסוך. (אומרת דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: לבנות ובני עמי ברצוני לומר: לא נסתפק במשאלה שתהיה שנה טובה, נעשה אותה כזאת; לא נסתפק במשאלה שהכנסת הבאה תהיה שונה, פחות מסיתה ומחוקקת חוקים גזעניים, כי אם נפעל ביתר שאת, אני וחברותיי וחבריי מהרשימה המשותפת, כדי לקדם את הנושאים הנוגעים לעמנו. נמשיך לנהל יחדיו מאבק קולקטיבי נגד כל מי שמנסה לשלול את זכויותינו ולהדירנו פוליטית. באחדותנו אנו חזקים יותר. אנו פה כדי להישאר. שנה טובה לעמנו.) תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שוכרן. חבר הכנסת עיסאווי פריג'. << דובר >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברים וחברות, אני אתחיל את דבריי באיחולי חג שמח לחברינו הנוצרים באשר הם, אם זה בבניין יחד איתנו ואם בכל יישוב ובכל מקום. שיהיה לנו חג שמח ורק טוב. חברים, תם ולא נשלם. בקרוב זה – שלב ראשון תם. אני מאוד מקווה שאת הממשלה הזאת לא נראה בקדנציה הבאה, ונחליף אותה בממשלה שפויה, דמוקרטית, שאכן דואגת לעתיד האזור והציבור. עלה לכאן חבר הכנסת סמוטריץ ואמר: הממשלה הזאת רחוקה ממה שצריך להיות; אני מאוכזב; צריך לבלום את האיוולת של פתרון שתי המדינות. הוא תיאר את הדברים כמו שצריך, עם כל החקיקה האנטי-דמוקרטית, שבחלקה פאשיסטית, והחקיקה שבאה לסתום פיות. החברים מהבית היהודי – וסמוטריץ אמר: זה לא מספיק; אני מאוכזב ממה שקרה. ומצד שני אמר: צריך לקבור ולבלום את האיוולת של פתרון שתי המדינות. הוא תיאר את זה הכי נכון. אנחנו נמצאים בכנסת העשרים – ממשלה שלא מאמינה בפתרון שתי המדינות, מאמינה בלעצב דמוקרטיה לעצמה, מאמינה בלסתום פיות ומאמינה שצריך לטפח משטר אפרטהייד. זה מה שהיא מאמינה בו – מאמינה שצריך לקדש את הכיבוש ומאמינה שזאת הדרך. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> אתה מאמין בפתרון שתי המדינות? אתה מאמין בפתרון שתי המדינות? << דובר_המשך >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר_המשך >> אני מאמין אחרת, לא מאמין. אני רואה את הדברים בזווית אחרת. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> פעם אחת יהודית ודמוקרטית. כמובן שלא, אז מה אתה מדבר? אתה בעצמך לא מאמין. << דובר_המשך >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר_המשך >> אז סמוטריץ אמר את הדברים, והבוחר הישראלי, החל מרגע זה, צריך להחליט. זו הדרך שתוביל אותנו לתהום, למדינה אנטי-דמוקרטית, שבה המוסר והערכיות בסימן שאלה גדול, בכיוון של אפרטהייד, מדינה ליהודים ומדינה לערבים, לקדש את הכיבוש, וזה המצב. נמשיך לחיות איתו. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> עד כמה שידוע לי, אתה – – – << דובר_המשך >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר_המשך >> והדרך האחרת שאנחנו מציעים היא לשמר ולחזק את הדמוקרטיה, לחזור לערכים האמיתיים, וכן, אנחנו רוצים פתרון שתי מדינות. זה מה שאנחנו רוצים, ולשם כך אנחנו פועלים. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> אחת יהודית? אחת יהודית? אתה לא מוכן להגיד את זה. << דובר_המשך >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר_המשך >> ולשם כך אנחנו פועלים. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> אתם רוצים למחוק אותנו. זה מה שאתם רוצים – למחוק אותנו. << דובר_המשך >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר_המשך >> את לא תפחידי אותי בזה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה, אדוני. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> למחוק אותנו – זה מה שאתם רוצים. << דובר_המשך >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר_המשך >> לשם כך אנחנו פועלים. סיימתי? << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> אתם רוצים למחוק אותנו. אתה לא תגיד מדינה יהודית ודמוקרטית לצד מדינה פלסטינית. הם רוצים למחוק את מדינת ישראל, גם במרצ וגם ברשימה המשותפת. יש משהו שמשותף. << דובר_המשך >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר_המשך >> אני אענה רק במשפט. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבל כבר הזמנתי את חבר הכנסת ג'בארין. << דובר_המשך >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר_המשך >> חברת הכנסת ברקו, יש משפט שאמרתי קודם: פול גז בניוטרל, ואתם פול גז בניוטרל. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> ממש. אני לא רוצה להגיד לך מה אתם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת יוסף ג'בארין. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> אתם תעשו איחוד עם המשותפת, זה יכול להיות לכם טוב. אותן הצבעות – אותו דבר. << קריאה >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> גז מרעיל בניוטרל. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> ההזיה הזאת וההונאה הזאת של שתי מדינות – אני מכירה – – – << קריאה >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כבוד היושב-ראש. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת יוסף ג'בארין. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> אתה רוצה מדינה אחת על חורבותיה של מדינת ישראל. << קריאה >> עיסאווי פריג' (מרצ): << קריאה >> זאת הזיה. זאת הזיה. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> זה מה שאתה רוצה. << קריאה >> עיסאווי פריג' (מרצ): << קריאה >> זאת הזיה. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> הפוך – אתה לא יכול להגיד מדינה יהודית ודמוקרטית. << קריאה >> עיסאווי פריג' (מרצ): << קריאה >> – – – << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> אתה רוצה מדינה פלסטינית, ולשכן את האזרחים שלך במדינת ישראל כדי להחריב אותה. << קריאה >> עיסאווי פריג' (מרצ): << קריאה >> אני רוצה שתי מדינות: מדינת ישראל ומדינה של פלסטין. שמעת מה אני רוצה? << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> כל הסיפורים האלה, אנחנו יודעים איך מתנהלים. תגידו עכשיו – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת ברקו, חבר הכנסת פריג', אתם יכולים להמשיך לריב בחוץ. יש שם מקום, יש שם קפה. בבקשה, חברת הכנסת ברקו. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> הוא הגיש הצעת חוק שמוחקת אותנו. אתם הצטרפתם לזה. הוא הגיש הצעת חוק שמוחקת אותנו – אתם הצטרפתם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברי הכנסת ענת ברקו ועיסאווי פריג', אני קורא אתכם לסדר בקריאה ראשונה. << קריאה >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תשאירי לך אנרגיה להפריע לי. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> אני לא אפריע לך, אל תדאג. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני עכשיו מפעיל את השעון לחבר הכנסת ג'בארין, ואם תפריעו אני אקרא קריאה שנייה. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> אני לא אפריע לו. << דובר >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אז מה היה לנו בשלוש וחצי השנים האחרונות? אני מסתכל על החקיקה של הממשלה דרך הכנסת הזאת ואני רוצה להגיד לך שאני רואה בבירור שלושה סוגים של חקיקה שהממשלה התעקשה להעביר בשנים האחרונות. קודם כול, חקיקה גזענית ואנטי-דמוקרטית בכל מה שקשור ליחסה לציבור בישראל, ובעיקר לציבור הערבי, כאשר חוק הלאום היה גולת הכותרת בחקיקה הזאת. מצד שני, חקיקה שמרחיבה את ההתנחלויות בשטחים הפלסטינים הכבושים, ובעצם מכשירה את הקרקע לסיפוח אזורי C וההתנחלויות שבהם לישראל. הסוג השלישי של חקיקה הוא חקיקה נקמנית כלפי הציבור הערבי הפלסטיני בצורה של החמרת עונשים; בצורה של החוק שעבר אתמול ומבטל את ועדת השליש של האסירים הפלסטינים. זה לדעתי מסכן – זה לדעתי מסכן – – – << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> אני גאה בזה שהצלחתי להעביר את זה. זה חוק מצוין שלי, ואני גאה שהצלחתי – – << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אמרת שלא תפריעי. אמרת שלא תפריעי. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> – – ברגע האחרון להעביר אותו אתמול בקריאה שנייה שלישית. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> זה לא יעזור לך בפריימריז. חברת הכנסת ברקו, זה לא יעזור לך בפריימריז, באמת. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> אם זה כואב לך, אני יודעת שעשיתי משהו טוב. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> זה כולל את החוק שעבר אתמול. ולכן – – << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> אני גאה בו. אני גאה בו. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – אלה מאפייני החקיקה של הממשלה הזאת – – << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> אני גאה בו. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – בשנים האחרונות. כשאני שואל את עצמי מה הממשלה הזאת מציעה לציבור בישראל – מה היא מציעה? כל מה שאני שומע זה כוח ועוד כוח ועוד שליטה. לא שמעתי אף שר שמדבר על פתרון שיכול להיות מושתת על הקמת מדינה פלסטינית. לא שמעתי אף שר שמדבר על קידום שלום תוך הכרה בזכות העם הפלסטיני להגדרה עצמית. אז מה הם מציעים? << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> אבל גם אתה לא מדבר על זה. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מה הם מציעים? << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> גם אתה לא מציע. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מה עם מיליוני הפלסטינים בגדה המערבית וברצועת עזה? להם מה מציעים? בנטוסטנים, כמו בדרום אפריקה? זה מה שמציעים להם? ולכן אני אומר, הממשלה הזאת מובילה את שני עמי האזור פשוט לתהום מסוכנת, בהיעדר אופק מדיני ובהיעדר אופק לשלום. הבחירות הקרובות הן הדרך להחליף את הממשלה הזאת, ולהפיל את הממשלה הזאת, ואולי סוף-סוף לבחור בממשלה שתדבר על שלום, על הכרה בזכות העם הפלסטיני, על הקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל, על תקווה ולא על ייאוש. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> עם ישראל היהודית והדמוקרטית? << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני מציע תקווה ולא ייאוש – – << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> אתה לא מוכן להגיד את זה, אה? מדינה פלסטינית ועוד מדינה ערבית לצידה. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – כפי שמציעה הממשלה הנוכחית. הציבור מחכה לתקווה. מספיק עם הייאוש – – << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> זה הסיפור שלך. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – עם הפחד, עם זריעת השנאה. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> התקווה תבוא דרך שלום אמיתי, שמכיר בזכויות של העם הפלסטיני. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת. תודה רבה לחבר הכנסת ג'בארין. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> אתה רוצה שלום או שנתאבד? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין. << קריאה >> נורית קורן (הליכוד): << קריאה >> הוא רוצה לזרוע שנאה. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> אתה רוצה שלום או שנתאבד? מה דעתך? לא נתאבד. << קריאה >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> שהפלסטינים יתאבדו? << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> מדינה יהודית ודמוקרטית? אתה לא מוכן להגיד את זה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> סליחה, חברת הכנסת ברקו, את כבר בקריאה ראשונה. << קריאה >> חיים ילין (יש עתיד): << קריאה >> רגע, אמרת מדינה יהודית ודמוקרטית? << דובר >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << דובר >> חברת הכנסת ברקו, אני רואה שהיום האחרון לפיזור הכנסת מאוד מעורר אותך. << קריאה >> חיים ילין (יש עתיד): << קריאה >> זה חדש. << דובר_המשך >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> חבר הכנסת חיים ילין, חבר הכנסת חיים ילין, אנחנו מסכימים איתה על יהודית ודמוקרטית. הכול טוב. << קריאה >> חיים ילין (יש עתיד): << קריאה >> סליחה, לא, אני שמעתי שהיא רוצה יהודית ודמוקרטית. אני המום. << דובר_המשך >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> מהדמוקרטית, אני מניחה. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> כן, אה? אתה המום? << דובר_המשך >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> כן, כן, כן, חברת הכנסת ברקו, אנחנו קצת המומים. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> אנחנו רואים לאן הם רוצים ללכת. הם רוצים ללכת – – – << דובר_המשך >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> חבר הכנסת אייכלר, אני יודעת שאתה שומר עליי בדרך כלל, בגלל שאתה מחסידות בעלז. בבקשה – – << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> רבותיי. << דובר_המשך >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – תבקש מהחברים שלי לאפשר לי לשאת את הנאום שלי בזכות פיזור הכנסת. סוף-סוף הממשלה הזאת מביאה חוק שאפשר להסכים לו, חבר הכנסת ילין. אתה לא נותן ליהנות. סוף-סוף הם מביאים חוק שאפשר להסכים לו מכל הלב, באהבה – – << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> רק אתמול – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, לא להפריע, רבותיי, אתם מזיקים לאחרים. << דובר_המשך >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – באהדה. חברת הכנסת ברקו, חבר הכנסת אייכלר נתן לי רשות לקרוא אותך קריאה שנייה. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> רק אתמול הצבעתם על החוק שלי. << דובר_המשך >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> מספיק, חברת הכנסת ברקו. אל תפריעי לי עכשיו. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> רק אתמול. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הלו, את לא – – – << דובר_המשך >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> הינה, היו"ר נתן לי רשות, ותראו איך הוא מחייך אפילו, היו"ר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> רבותיי, רבותיי, אני רוצה שתבינו משהו: חברת הכנסת ברקו, בכל פעם שאת מפריעה למישהו, אני חייב להוסיף לה, ואז חבל לאחרים שעומדים בתור – – << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> אוי, ואני מחכה כל כך הרבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> – – ומחכים לדבר. אסור לעשות את זה. פעם אחת קריאת ביניים. צריך ללמוד את זה. << דובר_המשך >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> הם עומדים עם פתק לרופא פשוט כרגע. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני מוסיף לך דקה על זה שהפריעו לך – – << דובר_המשך >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אני מודה לך מקרב לב. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> – – אבל ברצף, בבקשה. << דובר_המשך >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אני מודה לך מקרב לב, חבר הכנסת אייכלר. תודה לך, היושב-ראש. באמת, סוף-סוף, תנו ליהנות. הממשלה מביאה חוק שאפשר להסכים לו בנפש חפצה, בלב מלא. אני מקווה, אגב, שבוועדת ההסכמות, כשאנחנו נדון בחוקים שעדיין יושלמו בכנסת העשרים, אנחנו נוכל להגיע להסכמות על החוקים, כי הבוקר אני שמעתי שחבר הכנסת מיקי זוהר וחבר הכנסת סמוטריץ רוצים להביא את החוק החשוב מכולם, חבר הכנסת חיים ילין. ואיזה חוק הוא? חוק ההסדרה. האם יש חוק יותר חשוב מזה בכנסת הזאת? מה פתאום. אל תיתנו לנו להפריע לכם. אז סוף-סוף, לשמחתנו, אתם מפריעים לעצמכם. כל הכבוד, אגב. צריך להגיד ולומר לזכותכם – הצלחתם לסחוב ארבע שנים כאלה. אני לא מזלזלת בהישג הזה. אגב, בממשלה שפועלת בהיגיון ובאמת לטובת כל הישראלים, חבר הכנסת ילין, אני חושבת שכל כנסת צריכה להיות ארבע שנים. אבל בממשלה הזאת אנחנו צריכים להגיד באמת, אדוני היושב-ראש – – – << קריאה >> חיים ילין (יש עתיד): << קריאה >> ברוך השם. << דובר_המשך >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> מה פתאום? שהחיינו. ברכת שהחיינו. בשביל זה הברכה הזאת קיימת. שלא יגידו לנו אחר כך שבצד הזה שכחו מה זה להיות יהודים, או לא זוכרים מה זה להיות יהודים. אנחנו יודעים מצוין מה זה ברכת שהחיינו – היא נועדה בדיוק לרגעים הללו. וזאת האמת, שהממשלה הזאת דרסה ורמסה את כל מי שלא הסכים איתה, וגרוע מכך – היא דרסה ורמסה את כל מי שלא הסכים עם ראש הממשלה נתניהו, שזה הגרוע מכול. כי יום אחד, יום אחד, אתם תהיו האופוזיציה, וזה יקרה בקרוב, זה יקרה בתוך כמה חודשים, ואז אני רוצה לקוות – חבר הכנסת ילין, אני כל הזמן פונה אליך, אבל הינה, חברתי חברת הכנסת לאה פדידה, אני רוצה לבקש מכם מראש שכשאנחנו נקים את הקואליציה אנחנו נהיה נדיבים כלפי האופוזיציה. אנחנו ננהג בכם הרבה יותר בכבוד מאשר ממה שאתם נהגתם בנו. << קריאה >> נורית קורן (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אנחנו לא נזלזל בכם, אנחנו לא נפגע בכם, אנחנו לא נסית נגדכם ולא ננסה לרמוז לכם שאתם בוגדים בגלל שאתם חושבים אחרת מהממשלה, או חושבים אחרת מראש הממשלה. ראש הממשלה, את התאריך הזה לבחירות קבע רק מסיבה אחת: בגלל החקירות שלו והנוחות שלו ומה היה בדיונים שלו עם היועץ המשפטי לממשלה. כולם מבינים את זה, והוא מתעתע בנו. ועדיין, ארבע שנים שרדתם – כל הכבוד – בממשלת הימין-ימין. אני רוצה להגיד לכם ת מה אתם לא השגתם, ואי-אפשר להתווכח על זה, כי אתם, כשבאתם למשול, לא עשיתם את מה שממשלת ימין-ימין כאילו אמורה לעשות. לא פלא שראשי ההתיישבות ביהודה ושומרון באים אליכם בטענות, כי אתם לא סיפחתם שום דבר, ואתם לא פעלתם לטובתם. אתם בטח לא דאגתם לביטחונם, כמו שלא דאגתם לביטחון תושבי עוטף עזה, כמו שלא דאגתם לביטחון התושבים בצפון ולמיגון שלהם. אבל אתם בסוף מפנים את האצבע המאשימה אלינו, כי זה נראה לכם הכי קל, וזה נראה לכם הכי פשוט. אני אומר לכם את זה בצורה חד-משמעית – אלף פעמים אמרתי את זה, ועכשיו זו הפעם האלף ואחת, ואני מסיימת: אתם לא תלמדו אותנו לא מהו לאומי, לא מהו ציוני, לא מהו פטריוטי, לא מהו ישראלי, ובטח ובטח לא מהו דמוקרטי ויהודי. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> אנחנו יכולים ללמד אתכם. הבעיה היא שיש לכם קשיי למידה. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אסור לו להיות פה. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> קשיי למידה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת סופה לנדבר. בבקשה. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> אסור לו להיות פה. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> מותר לי. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> הוא בהשעיה. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> אני לא רק חבר כנסת, אפילו – – – << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> יושב-ראש הישיבה, הוא בהשעיה. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> נגמר. נגמר. לצערכם, נגמר. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> אין נגמר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני אברר את זה. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> אני מבין שלמרצ כואב שאני במליאה – היחיד שהצליח לסתום לכם את הפה, לחשוף את הפרצוף האמיתי שלכם לציבור. אבל מה לעשות, הדמוקרטיה חזקה אפילו יותר מכם. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> נא להוציא את חבר הכנסת שנמצא בהשעיה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת סופה לנדבר. לא להפריע לה, בבקשה. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> נא להוציא את חבר הכנסת – – – << דובר >> סופה לנדבר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני יכולה לדבר בלי הגבלה, בגלל שאין שר כאן. יש שר? << קריאה >> נורית קורן (הליכוד): << קריאה >> הינה, השר נמצא פה. השר נמצא. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש, יש שר. הוא יושב שם. << דובר_המשך >> סופה לנדבר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אה, הוא יושב שם. הוא מתבייש לשמוע את הדברים שהאופוזיציה – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הוא מעיין במסמכיו. << דובר_המשך >> סופה לנדבר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – מבטאת כאן. רבותיי, אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, לפני כמה דקות, בהתחלת הדיון, עלה לכאן השר המקשר, והכול ורוד במדינת ישראל. הכול פרפקט. הכול מצוין. יכול להיות, אדוני השר, שלעיתים קרובות צריכים להיות גם באופוזיציה, מפני שבאופוזיציה אתה שומע ביקורת, ולעיתים קרובות הביקורת יוצאת מהבטן של העם, והעם מבטא את הדברים שכואבים מאוד. לעיתים בממשלה לא מקשיבים ולא שומעים. יכול להיות שבספסלי האופוזיציה המציאות נראית אחרת לגמרי. אני פשוט רוצה לשאול את ממשלת ישראל. היום הולכים לבחירות, ואני רוצה לברך את ממשלת ישראל ואת מדינת ישראל על זה שאנחנו הולכים לבחירות. אני רק שואלת: למה לא עשיתם את זה לפני חודש וחצי, חודש פלוס, כאשר יצאנו מהממשלה? יכול להיות שהייתם יכולים לחסוך ולא להעביר את הכספים האלה – 30 מיליון – כניעה לחמאס. איך עשיתם את הדבר הזה, ואיך אתם ממשיכים לעשות את הדבר הזה? אסור, רבותיי, להעביר כסף של קטאר. אני זוכרת שלפני חודש פלוס, כאשר ליברמן וישראל ביתנו – יצאנו מממשלת ישראל ועברנו לספסלי האופוזיציה, אדוני היושב-ראש, עמד בנט במסיבת עיתונאים – חבל שסמוטריץ לא כאן – עם דמעות בעיניים, עם התחנפות לראש הממשלה, וביקש: תן לי בבקשה את תיק הביטחון. בבקשה, אני אעשה משהו למען מדינת ישראל. את הבושה הזאת שעברת, השר בנט, לפני חודש פלוס, לא היית צריך לעבור. ואני רוצה להגיד לך, אדוני, הרי כולנו במדינת ישראל מבינים. מה ששבר את הגב של הממשלה זה חוק הגיוס, וכולנו יודעים על כך. אני, אדוני היושב-ראש, לא מבינה איך בריון עם כיפה על הראש לא צריך ללכת לשרת ולתת את השנים – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מי אמר "בריון"? << דובר_המשך >> סופה לנדבר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני אומרת "בריון". << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אם את לא חוזרת בך – – << דובר_המשך >> סופה לנדבר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני אומרת "בריון". << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> – – מהמילה "בריון" – – << דובר_המשך >> סופה לנדבר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני אומרת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> – – אני אגיש תלונה בוועדת האתיקה. << דובר_המשך >> סופה לנדבר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אוקיי. אתה תגיש. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> את לא יכולה להגיד על אזרחים "בריון", כמו שאת לא רוצה שמישהו יגיד רוסי בריון. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז את לא יכולה להגיד "בריון". << דובר_המשך >> סופה לנדבר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני שואלת, למה חלק של העם חייב לשרת, חייב לעבוד, חייב – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הזמן שלך תם. בבקשה לרדת. << דובר_המשך >> סופה לנדבר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, לא תם. לא, אתה לקחת לי זמן – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני מבקש להוריד את חברת הכנסת סופה לנדבר – – << דובר_המשך >> סופה לנדבר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – ואתה תיתן לי לדבר. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> – – כי אין לה זכות דיבור עכשיו. היא סיימה את דיבוריה – – – << דובר_המשך >> סופה לנדבר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני לא יורדת. אתה לא יכול להוריד אותי – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> דברי הבלע שלה נשמעו. << דובר_המשך >> סופה לנדבר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – ואתה לא יכול לסתום לי את הפה – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> את לא תדברי עכשיו. << דובר_המשך >> סופה לנדבר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – בגלל שאני אומרת דבר נכון. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני מבקש לרדת. << דובר_המשך >> סופה לנדבר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> האנשים האלה חייבים לשרת במדינת ישראל. חייבים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> סיימת את הזמן שלך. סיימת את הזמן שלך – – << דובר_המשך >> סופה לנדבר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, הזמן – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> – – ואת יורדת. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – אתה מנסה – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תגיש בבקשה תלונה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תתבייש לך. << דובר_המשך >> סופה לנדבר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתה יכול – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שרה בממשלה אומרת – – << דובר_המשך >> סופה לנדבר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני היום רוצה להגיד דבר כזה – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> – – על יהודים "בריון" – – – << דובר_המשך >> סופה לנדבר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – לפני שנים רבות, פלאטו שרון, מהבמה הזאת, אמר – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו נגיש תלונה נגדה, כן. << קריאה >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << קריאה >> זה לא התפקיד שלך – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סופה לנדבר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – מה עשית למען מדינה? אז אני שואלת את חברי הכנסת – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני מבקש לרדת. << דובר_המשך >> סופה לנדבר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – מה עשיתם למען מדינת ישראל – אתם, הקואליציה? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני מבקש לרדת. << דובר_המשך >> סופה לנדבר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתם מבינים – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני מבקש לרדת. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> בושה וחרפה – – – << דובר_המשך >> סופה לנדבר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> למה אתה צריך להוריד? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כי את גמרת את הזמן שלך. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> היא גמרה את הזמן שלה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> איזה מין דבר זה? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> היא גמרה את הזמן שלה, והיא תרד. << דובר_המשך >> סופה לנדבר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> רבותיי, זה בושה לחרדים. אתם חייבים לשרת את מדינת ישראל כמו כל צעיר שגדל כאן, שנולד כאן ושהגיע לכאן כעולה חדש. על כולנו החובה לשרת את מדינת ישראל. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> וזאת הייתה שרה בממשלה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה יושב-ראש הישיבה – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני מודיע לך – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – אתה מפריע לדבר – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> עודד, כאשר היא סיימה לדבר היא אמרה מילה גסה – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> – – הצעתי לה לחזור מזה, והיות שהיא לא חזרה, אני אגיש תלונה בוועדת האתיקה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – מיושב-ראש ישיבה. עם כל הכבוד לזה שאתה חרדי, אין לך את הסמכויות – – – << קריאה >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << קריאה >> מה זה קשור לחרדי עכשיו? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בגלל שאני חרדי אתה מעז להתחצף ככה, ואני לא אתן לך את זה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> גם אם – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חרדי ויהודי וערבי וספרדי ואשכנזי – יהיו להם אותן זכויות כיושבי-ראש. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> וכשבאה שרה בממשלה ואומרת "בריון", אנחנו נגיש תלונה לוועדת האתיקה, כי היא לא רצתה לחזור בה. כי זו מילה גסה. << קריאה >> יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – זו לא מילה גסה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה נקרא בקריאה ראשונה, עודד פורר. << קריאה >> יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): << קריאה >> הגזמת לגמרי. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תוציא גם אותי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן. אם אתה תפריע לדיון, אני אוציא גם אותך, כן. << קריאה >> סופה לנדבר (ישראל ביתנו): << קריאה >> ככה לא מנהלים – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נגמר הזמן שיהודי חרדי יהיה פה אזרח מספר עשר. אנחנו נראה לכם מה זה זכויות שוות לאזרחי ישראל. << קריאה >> חיים ילין (יש עתיד): << קריאה >> מה קשור? כבוד היושב-ראש, מה קשור? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כי הוא לא יכול לערער על יושב-ראש. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא. אם אני אמרתי שהזמן נגמר, היא חייבת לרדת כי הזמן נגמר. זה לא בגלל שהורדתי אותה לפני הזמן. אפילו שנייה אחת לא. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני קורא אותך קריאה ראשונה, עודד פורר. << קריאה >> פנינה תמנו (יש עתיד): << קריאה >> ישר הוא אומר רוסים. מה זה רוסים ישר? זה גזענות. << קריאה >> חיים ילין (יש עתיד): << קריאה >> מה קרה? מה קרה, פנינה? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת נורית קורן. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> ישראל ביתנו – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר >> נורית קורן (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת. חבריי חברי הכנסת – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תנו לחברת הכנסת נורית קורן לדבר. בבקשה לא להפריע. << דובר_המשך >> נורית קורן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – צר לי שחברים שהיו או-טו-טו, או-טו-טו, לפני חודש בממשלה, משתלחים בממשלה, כאשר היה להם חלק גדול בהחלטות, והכול בשם – הינה, פריימריז עכשיו, הינה, אנחנו נעשה קופה על חשבון ראש הממשלה. אז אני אתחיל בדבריי, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן. << דובר_המשך >> נורית קורן (הליכוד): << דובר_המשך >> עוד כנסת מתפזרת, עוד כנסת תקום, ועוד ממשלה ימנית תקום. אני לא אתן שפרשת ילדי תימן, המזרח והבלקן תתמוסס ותיעלם מעל סדר-היום הציבורי. מאז הקמת המדינה ועד היום היו פה 120 ח"כים ב-19 כנסות, ואף אחד לא נתן מזור ללב האימהות והאבות שהלכו לעולמם בלי לדעת מה עלה בגורל התינוקות שלהם. יתרה מזו, הייתה ועדת חקירה ממלכתית, ועדת כהן-קדמי, והיא התעלמה, שחור על גבי לבן, מעדויות שנלקחו על ידה ושהראו שהיה פשע מאורגן של מוסדות המדינה, ראשי המדינה, ארגוני ויצ"ו, נעמ"ת, אמונה והצבא, אשר כולם ניהלו את המעברות באותה תקופה. ועדת כהן-קדמי הסתירה את החטיפות ואת האימוצים של התינוקות, עולים מתימן, המזרח והבלקן. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נורית קורן (הליכוד): << דובר_המשך >> מעל במה זו אני מתחייבת להמשיך לפעול עד שהמדינה תיקח אחריות על הפשע המאורגן הזה – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נא לא להפריע. חבר הכנסת פורר, לא להפריע. חבר הכנסת ילין, אתה מפריע לנואמת. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נורית קורן (הליכוד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת עודד פורר, אני יודעת – – – << קריאה >> חיים ילין (יש עתיד): << קריאה >> – – – אתה לא אומר כלום – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש לך קול גבוה, ואתה מפריע לה. << קריאה >> חיים ילין (יש עתיד): << קריאה >> – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תסתכל – – – << דובר_המשך >> נורית קורן (הליכוד): << דובר_המשך >> חברים – – – << קריאה >> חיים ילין (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הם מדברים בשקט ואתה צועק. << קריאה >> חיים ילין (יש עתיד): << קריאה >> אני לא – זה הקול שלי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נכון, בזה אתה צודק. << קריאה >> חיים ילין (יש עתיד): << קריאה >> – – – << קריאה >> רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): << קריאה >> להם אתה לא מעיר ולנו אתה מעיר. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה קרה לך היום – – – << דובר_המשך >> נורית קורן (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני, אתה תוסיף לי את הזמן. << קריאה >> חיים ילין (יש עתיד): << קריאה >> כל ההגברה פה בצד שלנו – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני כבר קראתי את חברת כנסת ברקו בקריאה ראשונה. << דובר_המשך >> נורית קורן (הליכוד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת עודד פורר, אני מדברת על פרשה כאובה. לא ייתכן שאתה מפריע לי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> סך הכול ביקשתי. אני אוסיף לך עכשיו דקה, בזכות חיים ילין. אתה פשוט מדבר בקול. << קריאה >> חיים ילין (יש עתיד): << קריאה >> אני אמשיך לדבר – היא תקבל עוד דקה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נורית קורן (הליכוד): << דובר_המשך >> מעל במה זו אני מתחייבת להמשיך לפעול עד שהמדינה תיקח אחריות על הפשע המאורגן הזה. גם בתקופת פגרת הבחירות העבודה במסגרת הוועדה לא תיפסק. אנו ממשיכים בכל הכוח לעבוד ולתת תשובות למשפחות, כי זו שעת רצון. חברים, אני יודעת שזה נשמע בלתי אפשרי. במשך 70 שנה נוצר כאן קשר שתיקה; הסתירו את העדויות וההוכחות הללו באמצעות חיסיון ל-70 שנה. אך זו העת שתהיה לנו התבונה להודות, האומץ לחשוף את האמת והכוח לתקן. גם בנושאים אחרים אמשיך לפעול על מנת לחשוף ולתקן. גם בוועדה לבחירת שופטים לא נרתעתי ולא אירתע מלהמשיך לפתוח את שערי מערכת בתי המשפט לכלל מגזרי החברה בישראל, וגם למי שאינו משתייך לאליטה המשפטית. נלחמתי למנות את שתי השופטות המוכשרות ושופט נוסף מהעדה האתיופית, והיום – היום גם יהיה טייס אתיופי לראשונה במצעד הטייסים. כמו כן, נאבקתי רבות על מנת לייצר שקיפות כלפי חברי הוועדה בכל הקשור להליך הבחירה בוועדה. בנוסף, אמשיך לפעול ללא מורא בנושא הליכי גבייה בהוצאה לפועל. אמשיך לומר את האמת, שלא רק טייקונים יקבלו תספורת אלא גם אזרחים שחייהם נרמסים על ידי הבנקים וההוצאה לפועל. במסגרת פעילותי הפרלמנטרית סייעתי רבות לאנשים שצברו חובות לסגור את התיקים בהוצאה לפועל ולחזור למסלול חיים תקין. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הזמן נגמר. << דובר_המשך >> נורית קורן (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, אני כבר מסיימת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> משפט סיום, בבקשה. << דובר_המשך >> נורית קורן (הליכוד): << דובר_המשך >> היו עוד הרבה דברים – פעלתי בכנסת הזאת למען החברה ולמען הנשים, למען זכויות בעלי חיים. ומכל האמור, הדרך עוד רבה, ולעיתים אף לא קלה, אולם – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> נורית קורן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – המחויבות שלי ושלנו לציבור היא כמו שאמר רבי ישראל מסלנט: כל זמן שהנר דולק, אפשר עוד לתקן. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת איציק שמולי – איננו; חבר הכנסת פורר, לפני שאני קורא לחבר הכנסת הבא אני רוצה לומר משהו אישי. היום האזכרה של אבא שלי, זיכרונו לברכה, מנשה אייכלר, שלחם מאז היותו צעיר במחתרות – מסיבה אחת: כי סגרו את שערי העלייה ליהודים לארץ ישראל. כל חייו הוא נלחם כדי שכל יהודי מכל העולם, ממזרח וממערב, יוכל לעלות לפה ולהיות פה יהודי, בארץ ישראל. כשאני יושב פה ושומע על היהודים – כמו אבא שלי, שהיה נראה בדיוק כמוני – את המילה "בריון", אז אני חייב למחות. לגבי הזמן שלה – הזמן באמת נגמר. זה לא היה קשור בכלל למילה הזאת. ביקשתי ממנה פשוט, בכבוד, מהשרה – השרה לא נמצאת פה – שהיא תחזור בה מהמילה "בריון" – לא על אבא שלי ולא על כל מי שנראה כמו אבא שלי. תודה רבה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הודעה אישית מהצד, מהצד. שני משפטים מהצד. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת אלהרר מחכה. אני – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> עד שהיא תעלה. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> עד שאני אעלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בבקשה. בזמנה. חברת הכנסת קארין אלהרר, בבקשה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> ראשית, במקרה, חבר הכנסת אייכלר, אתה בוודאי זוכר שכשבאתי לנחם אותך בשבעה על אבא שלך ישבנו וראיתי את התמונה שלו. אביך היה לוחם באצ"ל, וגם שוחחנו על זה אז. ודווקא בגלל זה – ההערה שלה לא הייתה הערה אישית, לא כלפיך ולא כלפי איזשהו ציבור כללי, אלא הערה שהיא חלק מתרבות הדיון פה. לא הייתה חציית קו בעניין הזה. אני התרעמתי על כך שהפרעת לה לדבר, כי משהו הפריע לך – וזה בסדר – אבל אחר כך לא נתת להשלים את דבריה, ונהוג בדרך כלל שהיושב-ראש עוד מאפשר שלושה-ארבעה משפטים כדי לסיים את הדברים. אני מציע שבזה נסיים את המחלוקת בינינו, ובבניין ירושלים ננוחם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ואני זוכר את מורשתו של אביך לטובה, בהחלט. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה, עודד. חברת הכנסת אלהרר, בבקשה. שלוש דקות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני יושב-ראש הכנסת, כנסת נכבדה – יש שר באולם, אדוני? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הסאונד – אפשר להגביר לחברת הכנסת אלהרר, שנשמע אותה? מי נמצא שם? << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין שר באולם? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אה, שר. שר יש. לא לא, הוא יצא ברשות, כן. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >> אה, הוא יצא ברשות. טוב, בסדר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן, לרגע, הוא רצה – – – << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >> טוב. אני לא זוכרת שנתתי רשות, אבל בסדר. << קריאה >> חיים ילין (יש עתיד): << קריאה >> את עלית ברשות. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני יושב-ראש הישיבה, כנסת נכבדה, ברוך שפטרנו מעונשו של זה. הציבור מאס בממשלה הזאת; מאס בארבע שנים שבהן שמענו על ביטחון ממר ביטחון, וקיבלנו דרום בוער ויהודה ושומרון נפיצים, העיקר שניפחו את מבצע המנהרות לכדי מלחמה. למה לא? אפשר. הציבור מאס בממשלה שבמשך ארבע שנים עולה ראש הממשלה לדוכן ועולב בחצי העם, קורא להם "חמוצים". המציא סלוגן: "חמוצים וטסים" – ראש ממשלה, מנהיג. בינתיים מחירי החשמל עולים, המים, הארנונה, האוכל – עולה, עולה, עולה. קיבלנו כלכלת בחירות והצהרות פומפוזיות: כלכלת ישראל חזקה בעולם; אין טוב מכאן. מעניין, אם כל כך טוב, למה לאזרחים כל כך רע? הציבור מאס בארבע השנים האלה, שבהן בכל פעם, בכל פעם שנאמר משהו שלא מוצא חן בעיני ראש הממשלה או בעיני שר בכיר, אצו רצו לתקוף את כל אלה שלא יכולים לענות להם. הם תקפו – לא פחות, ב-D9 – את בג"ץ, היועצים המשפטיים היו על הכוונת, הפרקליטות, המשטרה; הגענו, אדוני היושב-ראש, אפילו לפצ"ר. כולם, כולם – – << קריאה >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << קריאה >> כיף לשמוע אותך. את לא צועקת. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – כולם בוגדים, כולם מפריעים למשילות – – – << קריאה >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << קריאה >> דברי חכמים בנחת נשמעים. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון, חכמים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אם היית יודע מה היא אמרה בהתחלה. היא חיפשה אותך. << קריאה >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << קריאה >> לא חשוב. היא תביע את דעתה, והיא עושה את זה בטוב טעם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> היא חיפשה את כבוד השר, ולא היית. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני השר כץ, אני שמחה שנותר שמץ דמוקרטי בממשלה הזאת, גם אם באחרית ימיה. אני אומרת לכם, בשם המשילות – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – מה לא ביקשו לעשות? הגיע הזמן שיפסיקו להתנגח במערכת המשפט ויחזירו את הכבוד לשומרי הסף. << קריאה >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << קריאה >> – – – לדרוש בשלומו, אם זה אפשרי. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >> הגיע הזמן. לציבור מגיע יותר. מגיעות לו בחירות שבהן הוא יבחר ממשלה שתעבוד בשבילו – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת אלהרר. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – שתעבוד בשבילו, ותחזק את שומרי הסף. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת פנינה תמנו, בבקשה. << דובר >> פנינה תמנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני יושב-ראש הישיבה, חברי כנסת נכבדים, הממשלה הזאת פיתחה גבהות לב – גבהות לב עד כדי כך שארבע שנים, ארבע שנים, התבזבזו על לעסוק בעצמם. ארבע שנים יצרתם פה תרבות במדינת ישראל שרק החזק שורד, ומי שלא יצא החוצה להפגין, מי שלא דופק חזק על השולחן – לא מקבל כלום. היה מצופה ממנהיגות ש-90% תהיה הובלה, אולי 10% כיבוי שרפות. ומה נהיה פה במדינה? הממשלה הזאת הייתה עסוקה 90% בכיבוי שרפות ו-10% הובלה. לאן הובילו אותנו? בביטחון נכשלתם. העברתם כספי פרוטקשן לחמאס; נכנעתם להפסקת האש של חמאס. בחברתי – שלא לדבר. רק לפני שבועיים יצאו להפגין העובדים הסוציאליים, הנאנקים תחת הנטל; הנכים הזכירו לכם שהם לא חצי בן אדם; הזקנים בקושי מסיימים את החודש, ונאלצים להכריע בין מזון לבין תרופות; החינוך פה קורס; הבריאות; האפליה המתמשכת בין פריפריה למרכז. ואתם? עסוקים בעצמכם. עסקתם בחוקים פרסונליים: חוק ההמלצות, חוק גדעון סער, חוקים נגד המשטרה, חוקים נגד עדי מדינה. מה אדם מן השורה אמור לשאול את עצמו אם זה המסר שעובר מהבית הזה? באחת הפעמים, כשחזרתי לכאן לפני עשרה חודשים, אמרתי שהתחושה היא שיש פה חברי כנסת שמתנהגים כמו מאפיה. כמו מאפיה. לא לשם כך נבחרתם. את תורת ז'בוטינסקי כבר שכחתם; על חמשת המ"מים, אמרתי לכם, בכלל אין מה לדבר. זו לא שאלה של ימין, שמאל או מרכז, זו שאלה של מנהיגות שצריכה להפסיק לעבוד מעל הראש של הציבור. מנהיגות שמדברת רק לחברי מרכז הליכוד, רק לחברי מרכז הליכוד – זה מה שעשיתם במשך כל התקופה של ארבע השנים; חברי כנסת שמתרוצצים והופכים להיות גמדים של ראש הממשלה, ומי שמתלהם יותר, מקבל יותר נקודות. הגיע הזמן שתהיה פה מנהיגות אמיצה, שעובדת למען הציבור ולא למען עצמה. הגיע הזמן להחזיר את הערכים למדינת ישראל. הגיע הזמן שהציבור יתפכח. הגיע הזמן להחזיר את ההדר לבית הזה. הגיע הזמן שאנשים שיושבים פה, 120 כיסאות – שכל כיסא יהיה חשוב לנו, שלכל אחד יש ערך מוסף, שהוא עובד בשביל כלל הציבור, שהוא עובד בשביל כל מי שנמצא במצוקה. לא ייתכן שהבית הזה ימעל בתפקידו בגלל ממשלה כושלת. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת איתן כבל נמצא? בבקשה. << קריאה >> חיים ילין (יש עתיד): << קריאה >> אפשר לקבל את הרשימה, כבוד היושב-ראש? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> של? << קריאה >> חיים ילין (יש עתיד): << קריאה >> היא פשוט לא זזה קדימה. אנחנו כבר כמעט באמצע – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אל תפריעו לנואמים, אז הם יזוזו קדימה. << קריאה >> חיים ילין (יש עתיד): << קריאה >> אבל עוד תקרא לי, ואני לא יודע מתי תורי. לא רואים מי הבאים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני אגיד למזכירה. << קריאה >> חיים ילין (יש עתיד): << קריאה >> אבל ענת ברקו לא נותנת – – – << דובר >> איתן כבל (המחנה הציוני): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברותיי וחבריי חברי הכנסת, רשמת פרלמנטרית, אדוני היושב-ראש, אני יכול לומר לך, חברי, ולך, חברתי שלי, ולאחרים: שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. שאף אחד לא ידאג לאף אחד מאיתנו במובן הזה: מה, אתם רוצים להתפזר? אני אומר לך, חבר הכנסת אלי אלאלוף – באמת חבר וידיד – הטרללת שהייתה פה כבר בשבועות האחרונים, שהייתה נזק מאוד מאוד גדול להתנהלותה של הכנסת, וכמובן, שמכלוף זוהר – שעוד לא היה כדבר הזה בכלל – מייצר אקורד שמתאים בדיוק כמעט לכל הקדנציה הזאת – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> איך אומרים בעברית טרללת? << דובר_המשך >> איתן כבל (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אה, טרללת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני לא יודע מה זה. << דובר_המשך >> איתן כבל (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> טרללת. הבינו אותי. חבר הכנסת אלי אלאלוף, הבנת אותי, נכון? אני בטוח בזה. עכשיו, מה שאני מנסה לומר בעניין הזה, שכל אותו דיבור שאומר: נתניהו, בלעדיו אי-אפשר. מה יהיה אם נתניהו ילך? מה יקרה? שומו שמיים. מי יכול להחליף אותו? מי יכול להיכנס לנעליו? אני רוצה להזכיר שכשהגיע נתניהו ב-1996 אמרו: מוכר הרהיטים, מוכר הרהיטים מ"רים" יחליף את שמעון פרס? << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> נו, באמת. << דובר_המשך >> איתן כבל (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אני אעשה את עצמי כאילו לא שמעתי אותך. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> הצחקת אותי. << דובר_המשך >> איתן כבל (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> בסדר, את אישה, את יודעת איך אומרים, חברתי ענת ברקו – – – << קריאה >> חיים ילין (יש עתיד): << קריאה >> – – – << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> תעבור על כל הרזומה. מה אתה מבין, תגיד לי? מה אתה מבין? << דובר_המשך >> איתן כבל (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> חברתי חברת הכנסת ענת ברקו, אימת המזרח התיכון – – << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> – – – תעבור על – – – << דובר_המשך >> איתן כבל (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – אימת אויבנו – – << קריאה >> חיים ילין (יש עתיד): << קריאה >> מומחית לטרור. << דובר_המשך >> איתן כבל (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – אימת – אם רק היו יודעים שאת פה, אף אחד לא היה מעז. למה לא – אני, יש לי עצה: בפעם הבאה, חברת הכנסת ברקו, אם תתמני לשר הביטחון, השלום יפציע. די, תני לי לעלות ולומר מה שאני רוצה. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> זה לא מה שאמרתי. << דובר_המשך >> איתן כבל (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> בחייך, נאום אחרון כאן בקדנציה הזאת ואת מטרללת אותי? << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> – – – תתעסקו עם עצמכם – – – << דובר_המשך >> איתן כבל (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> גברתי היקרה, את תתעסקי עם עצמך ואני מבטיח לא להפריע לך. אוקיי? << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> בסדר. << דובר_המשך >> איתן כבל (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> מספיק. לפחות זה, אני אומר. וואו, הינה, אני לא חייב לשמוע אותך על הזמן. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> אתה דווקא כן. << דובר_המשך >> איתן כבל (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> תתפלאי, לא. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> תתפלא. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת כבל, אתה מבזבז את השניות האחרונות. << דובר_המשך >> איתן כבל (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אל תהיה מודאג, יש לי כבר במחסנית מספיק דיבורים שדיברתי פה, רק אני לא יכול להתעלם מכניסתה המופלאה של חברת הכנסת ברקו, שמילאה את חלל האוויר פה. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> מצוין, תמשיך. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה, תודה. << דובר_המשך >> איתן כבל (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> ולכן, אני אומר – אני מסיים, אדוני – – << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> זה ממלא את – – – << דובר_המשך >> איתן כבל (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – ואני אומר לך, גברתי היקרה – – << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> הריקנות הנוראית. שטחיות. הריקנות היא נוראית. << דובר_המשך >> איתן כבל (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – נתניהו אולי יתחיל את – אולי, אולי, ענת ברקו, את כבר יכולה לשנן שמות של אנשים אחרים בליכוד. את כבר לא חייבת לשנן "בנימין נתניהו". << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. תודה רבה לחבר הכנסת איתן כבל. << דובר_המשך >> איתן כבל (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> הוא לא יהיה. תודה. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> רואים מה קורה אצלכם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת שלי יחימוביץ, בבקשה – סליחה, סליחה, סליחה, חבר הכנסת סאלח סעד, טעיתי. אחריו – חברת הכנסת שלי יחימוביץ. אני מבקש שיהיה שקט באולם. חבר הכנסת ילין, עכשיו זה לא בדיחה. חבר הכנסת סאלח סעד מבקש, הוא לא יכול לדבר בקול, אז תן לו לדבר. << דובר >> סאלח סעד (המחנה הציוני): << דובר >> רק אם אפשר להגביר את הקול, אני אודה להם. << קריאה >> חיים ילין (יש עתיד): << קריאה >> רק בריאות. >> סאלח סעד (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, החלטתי להגיע היום לכאן, למליאת הכנסת, אחרי ניתוח לב פתוח לפני 15 ימים – – << קריאה >> שלי יחימוביץ (המחנה הציוני): << קריאה >> תהיה בריא. << דובר_המשך >> סאלח סעד (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – ובניגוד להחלטתם של הרופאים שלי, רק מסיבה אחת פשוטה: כדי לדבר אליכם, אחיי בני המיעוטים, ובמיוחד בני העדה הדרוזית. כי כאן, באגף הזה, הממשלה והקואליציה – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני ביקשתי שקט שם, נו. << דובר_המשך >> סאלח סעד (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> חיים, השר חיים כץ. << קריאה >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << קריאה >> מכבד אותך. << דובר_המשך >> סאלח סעד (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> תודה. << קריאה >> חיים ילין (יש עתיד): << קריאה >> אומרים "חיים" – חושבים שאני אשם. << קריאה >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << קריאה >> לא, הוא אמר כץ. << דובר_המשך >> סאלח סעד (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> ואני, אני אומר לכם, הקואליציה והממשלה הם אטומי אוזניים, והם לא מקשיבים ולא שומעים, אבל אתם, אחיי בני המיעוטים והעדה הדרוזית בבית, תראו, יש בחירות בעוד ארבעה חודשים, שלושה חודשים, ועכשיו, פתאום, שלושה חודשים כולכם תהפכו לאתר עלייה לרגל; פתאום כולם יבואו אליכם, כל השרים וכל חברי הכנסת מהקואליציה. אבל אתם צריכים להגיד להם דבר אחד: לא נשכח ולא נסלח. הקואליציה הזאת עשר שנים, ביבי נתניהו עשר שנים ראש הממשלה. איפה תוכניות המתאר? איפה היתרי הבנייה? איפה התשתיות? איפה אזורי התעשייה? איפה הריסות הבתים בקדנציה שלך? הם יבואו ויבקשו ללקט את הקולות שלכם בבית. והקש ששבר את גב הגמל זה חוק הלאום. אל תתבלבלו בבית: מי שגרם לחוק הלאום זה הקואליציה הזאת, זה הממשלה הזאת, ולא אף אחד אחר. שלא יבלבלו אתכם. אל תתבלבלו. שלא יטעו אתכם – מי שגרם והעביר את החוק הזה, חוק הלאום, שהפך אותנו מישראלים גאים לישראלים סוג ב'. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת סלאח, אני מפסיק אותך עוד 30 שניות. << דובר_המשך >> סאלח סעד (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אנחנו נתחשבן איתם. ואני אומר, הקואליציה הזאת, רבותיי, הרופסת, הגזענית – אני לא אומר שלא תקבלו אותם בבית; כן תקבלו אותם, אבל תעשו חשבון נפש פעם אחת, שתי דקות אחרי הקלפי. תתחשבנו איתם, אתם בבית, אחיי בני העדה הדרוזית והמיעוטים בישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה לחבר הכנסת סאלח סעד. קודם כול, אני רוצה לאחל לך בשם כולנו בריאות שלמה. << דובר_המשך >> סאלח סעד (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> תודה, אדוני. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת שלי יחימוביץ, ואחריה – יעל כהן-פארן. << דובר >> שלי יחימוביץ (המחנה הציוני): << דובר >> היום בפגישה של ראשי רשויות ביהודה ושומרון עם ראש הממשלה בנימין נתניהו הוא חשף בפניהם מידע מודיעיני מסעיר. הוא אמר להם: יש מזימה של השמאל בבחירות לכנסת להדיח אותי. הוא חלק איתם את המידע הזה, משל מדובר באיזה אויב שקשר נגדו קשר ובאופן לא חוקי מאיים להדיח אותו מכיסאו. אדוני ראש הממשלה, בדמוקרטיה הולכים לקלפי, ויש דבר כזה שמאל, מרכז וימין. יש. מסתבר שגם מעבר לספינים ולמילים ולהסתה יש שמאל, מרכז וימין, והשמאל והמרכז ינסו להחליף את הממשלה. צא ולמד: ככה נראית דמוקרטיה. איך בפיך זה הפך לדבר מלוכלך וקונספירטיבי? איך הדמוקרטיה הופכת לדבר מלוכלך וקונספירטיבי? עכשיו, מה האבסורד? הרי על מה אנחנו הולכים לבחירות האלה? בואו נודה: לא על ביטחון; לא על חברה; לא על חוק הגיוס. אנחנו הולכים בגלל המלצות של המשטרה והפרקליטות להעמיד לדין את נתניהו בהאשמות החמורות ביותר שאפשר להאשים בהן איש ציבור: שוחד – העבירה המועלת באמון יותר מכל עבירה אחרת ששליח ציבור יכול לעשות. וגם התברר לראש הממשלה שלוח הזמנים של היועץ המשפטי הוא כזה שהוא מתכוון לפרסם את ההחלטה שלו – תהא אשר תהא, כמובן – יותר בקרוב ממה שהוא חשב. ומה הוא מנסה לעשות? הוא מנסה לקיים בחירות לפני שהיועץ המשפטי יאמר את דברו, ותוך כדי, אם במקרה הוא מתכוון לומר את דברו, גם לאיים עליו שחס וחלילה לא יעז, כי יש בחירות דמוקרטיות, ומי שיחליט זה העם, ולא המשטרה, ולא הפרקליטות, ולא היועץ המשפטי לממשלה, כאילו מדובר באדם שהוא בכלל חסין מפני החוק והמושג שוויון בפני החוק זר לו. אז מצד אחד הוא אומר לנו: ראש ממשלה מחליפים בבחירות, ומצד שני מתברר שהרצון הפוליטי להחליף אותו בבחירות הוא בכלל מזימה קונספירטיבית שהוא קיבל עליה מידע מזרועות המודיעין. אדוני ראש שהממשלה, לך הביתה. לא ראוי ולא נכון שעם ישראל יונהג על ידי אדם ששקוע עד צוואר בפלילים וקורא תיגר על שלטון החוק ועל הדמוקרטיה עצמה. תודה רבה. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת שלי יחימוביץ. חברת הכנסת יעל כהן-פארן, ואחריה – אני מקדים, ברשותכם, את חבר הכנסת אייכלר, בשל אילוצים אישיים. עד שלוש דקות, גברתי, לרשותך. בבקשה. << דובר >> יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברות וחברי הכנסת, ביום הזה, יום פיזור הכנסת, אני שמחה, כי היום מגיעה לסיומה תקופה חשוכה – – << קריאה >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << קריאה >> גם אני שמח. << דובר_המשך >> יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – תקופה שבה סבלנו ממשלה רעה ומושחתת. במשך ארבע שנים ניהל את ענייני המדינה ראש ממשלה שהיום אנחנו יודעים שפעל בכל דרך חוקית ולא חוקית רק כדי להאדיר את שמו באמצעי התקשורת, כדי לבצר את שלטונו ובעצם כדי לעשות מניפולציות על הציבור באמצעות התקשורת. אז ההשתלטות הזאת של ראש הממשלה על אמצעי התקשורת באמצעות שוחד זה מעבר לעבירת השוחד שהוא מואשם בה; זה לא פחות מניסיון למוטט את הדמוקרטיה הישראלית ואף להפוך אותה למשטר אפל. ואת הדברים שאתם עשיתם כאן, הקואליציה והממשלה הזאת, אנחנו נצטרך שנים כדי לתקן. אבל אנחנו נתקן. לא בחלתם בשום אמצעי לשסות את חלקי החברה אלה באלה, הכול בשביל האינטרס הפוליטי הקטן והצר שלכם. במקום להפוך כל אבן כדי להביא לאזרחי ישראל מדינה שטוב לחיות בה, עשיתם הכול כדי לפגוע בחלשים ובמוחלשים; כדי להגדיר כל מי שחושב אחרת מכם כאילו הוא בוגד. חוק אחרי חוק שהבאתם לכאן דרדרו את הדמוקרטיה במדינת ישראל, הביאו את הדמוקרטיה לקצה, אחר כך למדרון החלקלק והיום גם כמעט לתחתית, עם חוקי ההסדרה החדשים – שלך, אדוני היושב-ראש. אני מאוד שמחה שהכנסת מתפזרת והם לא יעברו. אתם דרדרתם לא רק את החברה אלא גם את המעמד שלנו כאן, של הכנסת, של בית הנבחרים, וגרוע מזה – את המעמד של שומרי הסף והגורמים שאמונים על שלטון החוק, מהמשטרה והפרקליטות וכמובן עד התקשורת. אין גורם שלא שבע מכם מרורים, ובמיוחד מראש הממשלה. אז צריך להגיד את זה בקול ברור: ראש ממשלת ישראל מואשם – סליחה, עדיין לא מואשם, אבל יש המלצה של פרקליטות המדינה להעמיד אותו לדין בגין שוחד, מרמה והפרת אמונים. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> אין עדיין. << דובר_המשך >> יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> וקו אחד מחבר בין פיזור הכנסת הקודמת ב-2014 להיום, ולקו הזה קוראים תיק 2000. אז זה היה פרשת ישראל היום וחוק ישראל היום – מה שהתברר, ברבות הימים, כאותה פרשה שבה גם מעורב מו"ל ידיעות אחרונות – והיום מואשם בה ראש הממשלה בשוחד, עומד להיות מואשם בשוחד, ולכן הוא מפזר את הכנסת הזאת. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> גם כל החברים שלך מהאופוזיציה. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> משפט סיכום, בבקשה. << דובר_המשך >> יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לאזרחי ישראל: מגיע לכם יותר; מגיעה לכם ממשלה שתדאג לכם ותהיה אחראית, ולא תהפוך את הישראליות והממלכתיות לדבר שלא קיים יותר בישראל. תזכרו את זה כשאתם מגיעים לקלפי. תודה. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת יעל כהן-פארן. חבר הכנסת הרב ישראל אייכלר, ומייד אחריו – חברת הכנסת ענת ברקו. אני מתנצל, ענת. אני הודעתי קודם שאני משנה את הסדר בשל אילוצים אישיים. עד שלוש דקות, אדוני, לרשותך, בבקשה. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כדי שלא יחשבו אנשים מה אלה האילוצים האישיים, כבר אמרתי קודם: היום יום הפטירה של אבי, ואנחנו עולים לקבר לאזכרה, לכן ביקשתי להקדים, ואני מודה לכם על שהקדמתם לי. בקשר לנושא של פיזור הכנסת, אני רוצה לומר לכם, רבותיי, לכנסת הזאת היו הרבה הרבה צדדים אפלים, וכולם מדברים על זה. אני רוצה דקה אחת מנאומי לתת לצדדים החיוביים והאורות הגדולים שהיו בכנסת הזאת – שאני לא זוכר בכנסות קודמות – וזה החקיקה החברתית. אני שמח שיושב פה חברי יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה אלי אלאלוף, שיכול להעיד על כמה חוקים טובים, מן הקואליציה ומן האופוזיציה, שהטיבו עם קשישים, עם נכים, עם חולים. אני לא זוכר כנסת כל כך טובה בהנפקת חוקים חברתיים טובים כמו הכנסת הזאת. אבל הקדוש ברוך הוא זיכה אותי בכנסת הזאת להיות יושב-ראש הוועדה לפניות הציבור, ושם גיליתי שיש שני עולמות: יש העולם הפוליטי, שגועש ורועש בדברים הגדולים – ענייני אידיאולוגיות, ומדיניות חוץ וביטחון, וחרדים וחילונים, ועדות ואשכנזים וספרדים – ויש את צורכי העם, שהם שווים ודומים בסבל של העם כולו. אחד מהם: דירות. הבטחנו דירות. אני רוצה לומר, בשנה הראשונה, כשהיינו ממשלת 61, היו דברים יפים וטובים בתחום הזה שיצאו. משה כחלון, שר האוצר, בא עם הרבה רצון טוב והתחיל לעסוק בדבר הזה של דיור. הוא אמר: תבחנו אותי. אני רוצה לומר לכם שלא רק משה כחלון, לא רק האוצר, לא רק המתכננים – כולנו נכשלנו וכשלנו. הדור הצעיר, אין לו קורת גג. אתמול התברר בוועדה שלנו, באמצעות מרכז המחקר והמידע של הכנסת ומשרד השיכון, שבמחיר למשתכן נעשתה טעות חמורה ביותר: מכרו דירות, "זיכו" דירות שהקבלן עוד בכלל לא הגיש בקשה להיתר בנייה. כדי להוציא אלפי רבבות זוגות צעירים מן השוק, להוריד את המחירים, חילקו דירות, אבל חילקו דירות באספמיה. באו אלינו הרבה צעירים ואמרו – אם מישהו כבר באמצע בנייה, ברוך השם, הוא יודע: הינה, זאת הדירה שלי; כבר יש לו היתר בנייה. אבל להכניס 60,000 זוגות שכבר זכו? כמה אתם חושבים כבר נמצאים בדירה? פחות מ-2,000. למה? כי הביורוקרטיה קשה, וזה מוביל אותי לבעיה השנייה: כל דבר במדינה הזאת הביורוקרטיה הורסת; כל דבר טוב וכל תוכנית טובה. ולכן יותר מ-20,000 זוגות צעירים זכו בדירה כשעוד לא הוגשה בכלל בקשה להיתר בנייה, זאת אומרת, זה יהיה להם בעוד שבע שנים. אחר כך יש לנו את העניין של יוקר המחיה, שרצינו להוריד את יוקר המחיה. כשלנו. יוקר המחיה הולך ודוהר כל הזמן. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> משפט סיכום, אדוני. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הבעיה המרכזית זה שבירת הביורוקרטיה, אדוני היושב-ראש, ומה שאתה הזכרת – העניין של הבג"ץ. רצינו – כולם רצו – להחזיר את השלטון לפרלמנט ולממשלה ולציבור ולדמוקרטיה. נוצרה פה דיקטטורה משפטית שאנחנו חייבים בכנסת הבאה, גם אם השמאל יזכה – ואני חושב שהימין יזכה ונתניהו יהיה ראש הממשלה הבא; השאלה רק מי יהיו השותפים שלו – משימה ראשונה: שבית המשפט ומערכת המשפט יעסקו בשיפוט, הממשלה – במשילות והכנסת – בביקורת ובחקיקה. תודה רבה ובהצלחה. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת ענת ברקו, ואחריה – תמר זנדברג. << דובר >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אין דרך אחרת מאשר הדרך של המחנה הלאומי בהובלת הליכוד ובהובלת נתניהו. אין דרך אחרת. אני רוצה לספר לכם על חקיקה בגיבוי הליכוד שהובלתי כאן בארבע השנים האחרונות בנושאים ביטחוניים, מאבק בטרור ולמען חיילי צה"ל – יעניין אותך, משה: מחיקת רישום פלילי לחיילים – חייל מגיע עם רישום פלילי לצבא ויוצא לאזרחות עם גיליון נקי, אם הוא עשה שירות תקין. זה חוק חברתי וחשוב בצורה בלתי רגילה, שהצבא יזם. הצבא מאפשר לחיילים למרק את עברם בעצם השירות. הכרה אזרחית בהכשרה צבאית – חייל לומד, עושה קורסים בצבא, מקבל תעודה אזרחית ותעודה צבאית כשהוא משוחרר לאזרחות. כולל היום. נהגים צבאיים ברכב כבד יוצאים עם רישיון אזרחי ויכולים לנהוג על כבישי ישראל כפי שהם נהגו בצבא. היה חוסר היגיון בפער הזה שהם לא קיבלו רישיון אזרחי אל מול הצבאי. כיו"ר השדולה למען נכי צה"ל ונפגעי פעולות איבה – הכרה בתוצרים של בתי משפט צבאיים בבתי משפט אזרחיים, זאת אומרת, כשרוצים לתבוע את אלה שעשו את הלינץ' ברמאללה בבית משפט אזרחי, אין בעיה לעשות את זה. לא צריך להוכיח את הכול מחדש. יש אפשרות לעשות את זה כי החוק שלי עבר והציל הרבה מאוד משפחות שנאבקו עם העניין הזה, למרות הסבל שהם עברו כשרצחו את יקיריהם. הכרה בזכויות נפגעי עבירה גם כשההליך מתבצע בבית משפט צבאי, עם השלמה של צו אלוף – גם חוק שחוקקתי והובלתי. ועוד חוק שאני מאוד גאה בו ואני יודעת שכאן הרשימה המשותפת מאוד לא אהבה: מניעת היבחרות של מורשעי טרור לכנסת. אסור לנו לשכוח שיש כאן חבר כנסת שנמצא בכלא, חבר הכנסת גטאס; הוא נמצא בכלא עכשיו – הבריח טלפונים סלולריים – אבל הוא לא היחיד. בל"ד שיווקו לעולם הרבה מאוד חברי כנסת שהיו מעורבים בטרור, כולל עזמי בשארה, שנמצא היום בקטאר, והוא מבוקש כאן בגין עזרה לחיזבאללה בעת מלחמה. אמר השופט אהרן ברק: "הדמוקרטיה זכאית להגן על עצמה מפני הקמים עליה. כדי להוכיח את חיותה, אין הדמוקרטיה צריכה לאבד עצמה לדעת. זאת ועוד, מי שאינו מקבל את עקרונות היסוד של הדמוקרטיה ומבקש לשנותם, לא יכול להשתתף בדמוקרטיה בשם אותם כללים". בהחלט, גם במקרה שלנו חשתי הרבה מאוד פעמים שהרוב זכאי להגן על עצמו מפני המיעוט – המיעוט שמצהיר מעל במה זו בעברית ובערבית על הרצון שלו להחריב את המדינה הזאת; כן, כן, כאן ברשימה המשותפת. לכן, אני קידמתי חוקים שהיו לטובת ביטחון המדינה, ולצערי הרב מרצ, עם הרשימה המשותפת, בחלקם הגדול הצביעו נגד – כולל חיילים – ולא היו הרבה הבדלים בהצבעות שלכם. אני יכולה להגיד לכם שגם הסדרת הלוויות של מחבלים זה חוק שהובלתי בתמיכה של ארדן. אני מקווה שחללי צה"ל שלנו יוחזרו מעזה, גולדין ואורון שאול, לקבר ישראל, שמינימום אנושיות – – << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> משפט סיכום, בבקשה, גברתי. << דובר_המשך >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – תוכל להגיע גם לאויבים הנתעבים שלנו, שהם דורשים כבוד והם דורשים הרבה מוסריות. הם בונים על המוסריות שלנו והם משתמשים בה נגדנו כדי להחריב את הדמוקרטיה שלנו, כולל מבפנים. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לך, אדוני, במשפט סיום: כגודל ההתנגדות שראיתי מהצד הזה של האולם, – של הרשימה המשותפת, של מרצ – ידעתי שהחוקים שלי הם טובים לביטחון ישראל, לחיילי צה"ל, לנכי צה"ל, לנפגעי פעולות איבה, ואני יכולה להגיד שהוספתי עשייה בין-לאומית ענפה בתחום של המאבק ב-BDS ובנושאים הקשורים למאבק בטרור. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת משה מזרחי, בבקשה, אדוני, ואחריו – חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה. חברת הכנסת זנדברג מחקה את עצמה. היא דיברה קודם. << דובר >> משה מזרחי (המחנה הציוני): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני בקושי חודשיים הייתי פה, חברת הכנסת ברקו. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> נהנית? נהנית, משה? << דובר_המשך >> משה מזרחי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> חודשיים too much – – << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> too much. << דובר_המשך >> משה מזרחי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – too much, אני אומר, למראיתה של הכנסת הזאת, שבאמת ברכה גדולה שהיא מתפזרת – ולא מהסיבות האמיתיות שבגללן היא מתפזרת. אני רוצה לאחל לכולנו, באמת, שהמראית הזאת והזילות של מה שקרה פה – ולשמחת כולנו, לכם אני אומר שהרייטינג של ערוץ 99, ערוץ הכנסת, כל כך נמוך, שלא משאיר אותנו חשופים בערוותנו, בהתנהלות שלנו. אמר את זה גם יושב-ראש הכנסת יולי אדלשטיין כשהוא נפרד מהכנסת הזאת – אמר שלא הייתה עוד כנסת כזאת שהשיח בה היה כל כך אלים ופוגעני, ולכך אני מוסיף: גזעני. ואני שמעתי את השר לוין מציג פה את הפייק-מציאות של הממשלה המתפזרת שלנו. ומה אני אגיד לכם, רק דבר אחד תפס לי את האוזן – זה לא נוגע לך, חבר הכנסת אלאלוף, כי אותך צריך לשכפל פה בהמונים, אבל כשהוא אמר שמדד העוני ומדד השוויון מעידים על ההישגים של הממשלה הזאת, אני כמעט נפלתי מהכיסא. שיספר את זה למאות אלפי המשפחות החד-הוריות שמוגדרות בביטוי הרך הזה, "חוסר ביטחון תזונתי". משפט אחרון – נגמר לי? << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> לא, לא. אני שכחתי להפעיל מהתחלה, הכול בסדר. הרווחת מהספק. הוספתי לך עכשיו. הכול בסדר. << דובר_המשך >> משה מזרחי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אז נהדר. ועכשיו, בוא נודה במשהו: לא בזה בדיוק עסקתם, בדברים שמכריעים את החברה הישראלית שלנו. באמת לא הייתה עוד כנסת כזאת, שהשתמשה בכלים מדינתיים-חקיקתיים כדי לעודד את השחיתות במקומותינו ובשלטון. בזה עסקתם – להגן על המושחתים. זה פשוט בלתי נתפס, ובואו נגיד את האמת: התעוררנו לבחירות האלה מסיבה מאוד פשוטה – surprise, הפתעה; האמת שגם אני הופתעתי. הסתבר לראש הממשל ולכל הלהקה של שוחקי שלטון החוק שמסביבו שאת המלצות המשטרה לא זרקו לפח. הפתעה: לא זרקו לפח. יתרה מזו, גם פרקליטות המדינה כבר נמצאת בפאזה שהיא ממליצה נגד ראש הממשלה בתיקים שלו על עבירות שוחד. אין שום סיבה אחרת להקדמת הבחירות, למעט מה שעומד לפתחו של היועץ המשפטי לממשלה, וכדאי שהציבור ידע את זה. זו הסיבה שאנחנו הולכים לבחירות. זה מה שייזכר מהקדנציה ארוכת השנים. הינה הישג, שיא גינס, של ראש הממשלה ביבי נתניהו, ששום דבר הרה גורל לא קרה בעשר שנותיו כראש ממשלה, אבל יזכרו את הגימיק הזה, שפעם אחת הוא פיזר את הכנסת בגלל העיתון, ופעם שנייה – כדי להגן על עצמו מפני ההמלצות של היועץ המשפטי לממשלה שעומדות על הפרק. אני קורא ליועץ המשפטי לממשלה: זה לא להתערב; אתה כן תתערב בבחירות אם לא תסיים את מלאכתך לפני המועד. תן לבוחרים ולציבור בישראל לדעת אם יש או אין כתב אישום נגד ראש הממשלה, ואל תיתן למהלך המדינתי הזה של פירוק הכנסת להשפיע על שיקול הדעת שלך. מי שאמר שמשפיעים על שומר הסף הראשי – – << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> חבר הכנסת מזרחי, חצי משפט סיכום. << דובר_המשך >> משה מזרחי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אני מסיים. – – שומר הסף הראשי – ורק משפט אחרון לאלה שכל הזמן מנפנפים בזה שמערכת אכיפת החוק רודפת מסיבות פוליטיות: עד 1977 כל תיקי השחיתות היו בשלטון. תמיד חוקרים את השלטון, לא את האופוזיציה. תפסיקו להגיד את זה. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> משה מזרחי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> ולכן, מ-1977 אתם בשלטון, לשבחכם, כבר שנים ארוכות. שם השחיתות. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> משה מזרחי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> תפסיקו להאשים את מערכת האכיפה בפוליטיקה. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> תודה רבה רבה, חבר הכנסת מזרחי. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה. אחריו – חברת הכנסת חנין זועבי. שלוש דקות, אדוני, לרשותך. בבקשה. << דובר >> ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, התאריך של הבחירות מסתמן ל-9 באפריל; עדיין לא הוחלט. "תשעה באפריל" הוא שם סרטו של רוני עזרא, הבמאי הדני, אבל נתניהו מייצר לנו סרט קפקאי שבו הוא מתעתע גם במערכת הפוליטית וגם במערכת המשפטית. אבל כל אלה דברים שוליים; הם תופסים כותרות. הדבר החשוב ביותר – כאשר שני העמים ביום מן הימים יחיו בשלום, בשוויון, בחירות ובדמוקרטיה אמיתית, ההיסטוריון של העתיד יסתכל על הכנסת הזאת ויגיד על הכנסת העשרים שנעשו בה שני דברים איומים ונוראים: 1. העברת חוק הלאום; 2. פסילת חוק מדינת כל אזרחיה שהגישו חברי הכנסת של סיעת בל"ד, חברי כנסת מבל"ד. חוק הלאום הוא בעצם ייסוד הרפובליקה הישראלית השנייה. אני לא מסכים עם הספר שהוציא בזמנו פרופסור אשר אריאן, שנקרא: הרפובליקה הישראלית השנייה, שדיבר על שינוי חוק הבחירה הישירה של ראש הממשלה. מדובר בחוק טכני, בסופו של דבר. אני לא מזלזל בעניינים טכניים ופרוצדורליים, אבל חוק הלאום זה בעצם הפרק השני בתולדות המדינה העברית. החלק הראשון התחיל במסמך של מגילת העצמאות וכל ההבטחות שהיו שם, שהתפזרו לכל עבר ולא מומש מהן שום דבר; רק הדברים הנוראיים כן יושמו. עכשיו יש חוק הלאום, שנותן הכשר לכל סוגי הגזענות, הקולוניאליזם, האפרטהייד, ופותח דלת למעשים שאחת הדוגמאות שלהן – אני לא יודע איך אנשים לא הזדעזעו לראות חברי מועצת עיר שעומדים ונשבעים להשאיר את העיר שלהם יהודית. אני חושב שזה דבר מחריד, מקפיא דם, נאצי; הנאצים היו עושים דבר כזה. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> משפט סיכום, אדוני, בבקשה. << דובר_המשך >> ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מצד שני, נשיאות הכנסת בראשות אדלשטיין פוסלת חוק שמדבר על שוויון בין בני אדם, על זכויות דמוקרטיות לכולם – – << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – על חיים משותפים. הכנסת הזאת העבירה מסר: דמוקרטיה – out, גזענות – in. תודה רבה. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ג'מאל זחאלקה. חברת הכנסת זועבי. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> בינתיים – הודעה לאדוני סגן מזכירת הכנסת. << דובר >> סגן מזכירת הכנסת נאזם בדר: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבד להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק השמות (תיקון מס' 8), התשע"ט–2018, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. תודה. << הצח >> הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים, התשע"ט–2018 << הצח >> (קריאה ראשונה) << הצח >> הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים, התשע"ו–2016 << הצח >> (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << הצח >> הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים, התשע"ח–2018 << הצח >> (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << הצח >> הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים, התשע"ח–2018 << הצח >> (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << הצח >> הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים, התשע"ח–2018 << הצח >> (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << הצח >> הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים, התשע"ח–2018 << הצח >> (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> שלוש דקות, גברתי, לרשותך. << דובר >> חנין זועבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, יש פה ששואלים מה נותר מהמשטר הליברלי שהיה פעם; יש ששואלים מה נותר מסממני הדמוקרטיה – המינימליסטית מלכתחילה, הפרוצדורלית – שאפיינה את המדינה הזאת מתחילת דרכה. ואומרים שהבחירות האלה הן גורליות, והן אכן גורליות, אבל אפשר לראות בכל בחירות בחירות גורליות, ואולי שווה דווקא להתעכב על החוט המקשר בין כל הבחירות. מי שרוצה באמת להבין למה הימין מתחזק, ומי שרוצה אכן להביס את הימין, צריך גם לזהות את ההיגיון שאפשר לימין הפאשיסטי הזה להתחזק כל הזמן; יש לראות גם את ההיגיון שאפשר לאופוזיציה הרבה פעמים להתמיד בהתרפסותה; יש לראות את היגיון הזחילה של הגוש הזה לכיוון הימין במשך 20 השנים האחרונות. בלי להבין את זה אי-אפשר להבין איך הימין ממשיך להתחזק. יש לראות שחלק מהניצחון של הימין הוא הדמיון ההולך וגדל בין הצד הזה של האולם לבין הצד הזה של האולם. אי-אפשר להסביר את ההתחזקות של הימין בלי להבין שלא הייתה בעצם אלטרנטיבה אמיתית, ואלטרנטיבה חזקה. היעדר ההבדל המהותי הזה וקיום מכנה משותף יותר חזק מאשר הימין ומאשר השמאל, שקוראים לו "ציונות", הוא הקריטריון והוא ההסבר שנתן לימין להתחזק, וימשיך לתת לימין להתחזק. מכנה משותף זה של ציונות הוא הרבה יותר חזק מאשר ההבדל בין הימין לבין מי שקוראים לעצמם "שמאל" במדינה הזאת. מכנה משותף זה של ציונות ממוטט את ההבדל האמיתי בין הימין לבין השמאל, והוא נותן לצד הזה של המפה להידמות יותר ויותר לימין הפאשיסטי. אומרים שהיסודות הדמוקרטיים של המדינה הם יותר הרבה חזקים מכדי שהימין יוכל למוטט אותם. לא נכון. מהם היסודות הדמוקרטיים של המדינה? הטיהור האתני של 48', נישול הפלסטינים מאדמותיהם – אלה היסודות הדמוקרטיים של המדינה? לא, הימין לא ממוטט את היסודות הדמוקרטיים של המדינה. לא, הימין לא זוחל, הוא לא חתרן, והוא לא מנסה להביס את היסודות הדמוקרטיים של המדינה, כי אין יסודות דמוקרטיים למדינה. לכן אתם כל הזמן מתפלאים: אנחנו לא ניתן לימין להביס את היסודות האלה, ויש יסודות דמוקרטיים שהם הרבה יותר חזקים. כנראה, אתם לא מבינים את המציאות – – << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> משפט סיכום, גברתי, בבקשה. << דובר_המשך >> חנין זועבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – וכנראה, אתם אטומים למציאות. משפט סיום: אין בסיס מוסרי למדינה שיכול להביס את הימין הפשיסטי; אין בסיס מוסרי למדינה שיכול לחזק אלטרנטיבה, כי אין אלטרנטיבה כזאת. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> חנין זועבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> משפט סיום, ברשותך. הבסיס הליברלי לבדו לא יכול לנצח את הפאשיזם כל עוד הוא מכיל את המרכיב הציוני הקולוניאליסטי. האלטרנטיבה היחידה שיכולה למנוע את ההידרדרות זאת אינה גזענות ממוסדת נוסח השמאל אלא מדינת כל אזרחיה. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> חנין זועבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> זאת האלטרנטיבה היחידה של דמוקרטיה, של שוויון – – << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> חנין זועבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – ואין כל משמעות – – << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> תודה. נאום אחרון שלה בכנסת. תן לה. עוד דקה. << דובר_המשך >> חנין זועבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> משפט אחרון, משפט אחרון. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> אבל זה כבר שלושה משפטים אחרונים. << דובר_המשך >> חנין זועבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – – אין כל משמעות לשוויון אזרחי בלי שוויון לאומי. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> חנין זועבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אנחנו לא מטומטמים פה. אתם אומרים: אנחנו מכירים בכם כאזרחים, ואנחנו מכירים בשוויון האזרחי – – << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> חנין זועבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – אבל לא בלאומי. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> חנין זועבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – – לא. אנחנו אזרחים – – << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> חנין זועבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – לפני שאנחנו אזרחים אנחנו פלסטינים, ואין שום משמעות לדמוקרטיה מלבד – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> חנין זועבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – – לעם הפלסטיני – – – << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> חנין זועבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – – בלי הכרה בעם הפלסטיני – – – פוחד ממנו. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << קריאה >> תלכי. אל תישארי פה. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עמר בר-לב, ואחריו – חבר הכנסת מוסי רז. שלוש דקות, אדוני, לרשותך. אצלך זה לא נאום אחרון, אז אני לא אתן לך לחרוג הרבה. << דובר >> עמר בר-לב (המחנה הציוני): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. ייתכן שזה אחד הנאומים האחרונים, אולי האחרון שלי בכנסת הזאת. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> הזאת. << דובר_המשך >> עמר בר-לב (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> לכן אני רוצה, אדוני היושב-ראש, לספר לכם ולסקור את כל הצעות החוק שהגשתי בכנסת הזאת, שכולן עוסקות בנושאי ביטחון, ואת כולן דחתה הכנסת הזאת. החוק הראשון, שהיה אמור לעלות היום, זה חוק פיקוח על עסקאות רכש מערכת הביטחון. הוא היה אמור לעלות היום. מדובר על עסקאות רכש – כפי ששמענו שהסינים רצו לרכוש חברת ביטוח ישראלית, הסינים בונים לנו נמלים, קיבלו חוזה ל-25 שנה לתפעול הנמל החדש בחיפה. תארו לכם שיש אירוע כזה מול החיזבאללה בצפון, והסינים מחליטים לסגור את הנמל. זאת הייתה מטרת החוק – למנוע השקעות מהסוג הזה. החוק השני שהכנסת הזאת דחתה, שאני יודע, אדוני היושב-ראש, שאתה בוודאי בעדו, זה גדר ביטחון סביב כל יהודה ושומרון. מערכת הביטחון המליצה, על פי המלצת צה"ל והשב"כ, להשלים את גדר הביטחון סביב כל יהודה ושומרון בשביל למנוע חדירה של מחבלים, של טרוריסטים, לתוך תחומי הקו הירוק, ולעשות פיגועים במדינת ישראל. אבל מי התנגד לחוק הזה? הכנסת הזאת. כאן, אדוני היושב-ראש, הצלחתי לאחד בין הליכוד לבין המפלגה הערבית המאוחדת. כולם יחד התנגדתם להמלצת מערכת הביטחון. החוק השלישי, שאני בטוח, אדוני היושב-ראש, שאתה תומך בו, זה חוק פינוי-פיצוי מרצון; אני מדבר מרצון, לא מכריחים אף אחד. זה חוק שהפקדתי בכנסת. אפילו לא הבאתי אותו למליאה הזאת, כי היה ברור לי שעל המקום אתם תפסלו אותו, תדחו אותו, כי אתם חוששים מהרצון החופשי של המתיישבים והמתנחלים ביהודה ושומרון, כי גם אתם יודעים שאחוז ניכר מהם – אני לא יודע אם זה 20% או 80% – היו מוכנים, תמורת פיצוי הולם, להעתיק את מקום מגוריהם. החוק הרביעי – חוק תקציב הביטחון; חוק חמישי – ובזה אני בטוח, חבר הכנסת סמוטריץ, שתסכים איתי – זה הארכת השירות של בני ישיבות ההסדר מ-17 חודשים ל-24 חודשים. חבר הכנסת אלאלוף, זה לא צודק? שוויון בנטל, שישרתו 24 חודשים. החוק האחרון, בשביל לעמוד כאן בזמנים – – << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> משפט סיכום. << דובר_המשך >> עמר בר-לב (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – זה לימודים אקדמיים לכל חייל או חיילת שהשלימו שירות צבאי מלא; לימודים על חשבון המדינה. ואני אומר לך, אדוני היושב-ראש, אם תרצה או לא תרצה, ההתחייבות שלי בפני הכנסת הזאת – אבל יותר חשוב, בפני עם ישראל – שבכנסת הבאה כל החוקים האלה, שכולם, מטרתם היא לחזק את ביטחון מדינת ישראל – את כולם אני אביא שוב לכנסת הבאה, והכנסת הבאה תאשר את כולם. תודה רבה. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת עמר בר-לב. חבר הכנסת מוסי רז, בבקשה, אדוני. שלוש דקות, אדוני, לרשותך. גם אותך אני מבטיח לא לחסום כשזה יסתיים. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת – מחפש לראות אם יש כאן שר או שרה. אדוני, אין שר? שרה? משהו? שרים? לעתיד – יש פה הרבה. << קריאה >> חיים ילין (יש עתיד): << קריאה >> חיים שם. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> השר כץ פה. << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> אה, חיים, בסדר. פעם ראשונה אחרי כמעט ארבע שנים זה קורה – או כמעט פעם ראשונה, אני לא אגזים – הכנסת מחוקקת היום חוק טוב; חוק שמפזר אותה סוף-סוף וקורא ללכת לבחירות – – – << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> מוסי, היה את חוק ההסדרה קודם, למה אתה אומר? << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> זה בדיוק החוק שרציתי לציין. גנבת לי את הדברים מהראש. הכנסת הזאת חוקקה חוקים שהופכים סדרי עולם – ומקלקלים סדרי עולם, יש להגיד – ויכול להיות שבראשם – יש תחרות קשה – יכול להיות שבראשם אותו חוק הסדרה, שבעצם משאיר אותנו עם רק תשעה דיברות, כי הוא מוחק את הדיבר "לא תגנוב", למעשה, מספר החוקים שלנו, או יש "לא תגנוב", אבל אם זה יהודי שגונב מערבי זה בסדר. ויכול להיות שבראשם חוק הלאום, שהוא חוק הצהרתי מאוד מאוד משמעותי כנגד המיעוט הערבי הפלסטיני בישראל, וראינו גם את התגובות לו ברחוב; ראינו גם את האלימות שפרצה בעקבות החוק הזה כלפי מיעוטים. היה איתי חבר הכנסת איל בן ראובן בשפרעם, במקום שתקפו שם אנשים. ויכול להיות שיש עוד חוקים רעים שמתחרים; לא מגיעים לרמה של שני החוקים הרעים הללו, אבל עברו פה חוק המרכולים, וחוק ההמלצות – חוקים שמשחיתים ומקלקלים ומכתימים את ספר החוקים שלנו שוב ושוב ושוב, פעם אחר פעם. ואולי זה גם טוב שאנחנו מתפזרים לפני שמספיקים מהאגף הימני להעביר עוד חוקים שהולכים ומקלקלים, הולכים ומרעים, הולכים ומגדילים פה את הפערים בין מי שיש להם למי שאין להם, בין יהודים לערבים; הולכים ומחילים בצורה הדרגתית סיפוח של השטחים הכבושים, שלא נעלמו במהלך ארבע השנים שהממשלה הזאת התעלמה מהם, וגם לא במהלך 50 השנה שממשלות ישראל התעלמו מהם. עדיין אנחנו צריכים לפתור את השאלה הזאת בדרך של סיום הכיבוש ושתי מדינות. עדיין עומדת לנגדנו יוזמת הליגה הערבית ועדיין עומדת ההצעה לפתרון צודק ומוסכם של השאלה. אבל ברחוב בלפור עדיין יושב אדם שלא מעוניין בצדק ולא מעוניין בהסכמה, אלא מעוניין במועד בחירות שיהיה הכי נוח למטרות המשפטיות שלו, כדי להגן על עצמו מכתב אישום. וזה הדבר המחפיר – שזה קורה דווקא היום. אבל טוב שזה קורה סוף-סוף. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת רז. בנימה אישית, מוסי, אחי, נעמת לי מאוד, ואני משוכנע שלא רק לי. מקווה שניפגש פה שוב. << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> חכה, יש את שבוע הבא. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> חבר הכנסת יהודה גליק – אדוני, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת אורי מקלב. שלוש דקות, אדוני, לרשותך. בבקשה. << דובר >> יהודה גליק (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ היקר, אדוני סגן המזכירה, אדוני השר – יש פה שר? יש פה, יש שר – חבריי חברי הכנסת המתוקים והמתוקות מן הקואליציה ומן האופוזיציה, חברים, אלה שצופים פה, בכנסת, ראיתם פה לפני רגע את חבר הכנסת סמוטריץ מברך את חבר הכנסת מוסי רז. זה מה שקורה בבניין הזה. אומנם זה לא יוצר כותרת, כי זה לא נפלא כל כך כמו מישהו שצועק על השני: אתה לא בן אדם, וההוא עונה לו חזרה, וההוא עונה לו חזרה; זה כותרת ראשית. חבריי, זכיתי להיות פה בכנסת, לשרת פה. השתדלתי כל הזמן שלא לחלל את שמו של השם ולעשות למען קידוש שמו. ראיתי פה שיתופי פעולה מן הקצה אל הקצה; ראיתי פה חברי כנסת שהם אנונימיים אבל עובדים בחריצות; ראיתי פה חברי כנסת שמכבדים זה את זה, בעלי דעות שונות. וזה מה שקורה פה באמת. זה מה שקורה פה באמת. אל תתפתו לחשוב שבכנסת כל היום רבים ומקללים ומבזים. אלו הפנים האמיתיות של הכנסת הזאת, ואל תיתנו לגורמים האחרים לשנות את זה. ולכן, אני פונה גם אל הבוחרים שצופים פה עכשיו: אתם הולכים עכשיו להיערך לבחירות חדשות. תחשבו טוב טוב טוב, כל מי שבוחר בפריימריז, כל מי שמרכיב רשימות – הבית הזה צריך לכבד את עם ישראל. הוא מייצג את עם ישראל. תדאגו לשים הרכב של אנשים – מימין ומשמאל, יהודים ושאינם יהודים – אנשים שיודעים לכבד את המקום הזה; אנשים שיודעים לפעול באופן ענייני ולשתף פעולה לטובת כלל הציבור. הינה, חבר הכנסת סעיד אלחרומי, שכני, הצטרף פה לכנסת רק לא מזמן. לא נכנס כל הזמן לעימותים ולמלחמות; עוסק באמת במה שחשוב, ודואג לציבור שאותו הוא מייצג. ידידי חיים ילין – כל היום עוסק בציבור ששלח אותו. אלו האנשים. רבותיי – אני לא רוצה להיכנס למפלגות האחרות – נמצאים פה חברי כנסת שמכבדים את המקום הזה. אני קורא לכל מי שיש לו יכולת להשפיע על הרשימות לכנסת הבאה: תדאגו שהאנשים שיבואו לכאן יהיו אנשים שמכבדים אחד את השני, שמסוגלים להכיל ולהקשיב לשתף פעולה, וכך נביא כבוד לכלל עם ישראל. תודה רבה. << קריאה >> חיים ילין (יש עתיד): << קריאה >> אמן. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת יהודה גליק. חבר הכנסת אורי מקלב, ואחריו, אם הוא יבוא – חבר הכנסת יוסי יונה. שלוש דקות, אדוני, לרשותך. בבקשה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה, מכובדי היושב-ראש. מכובדיי ורעיי חברי הכנסת, הכנסת לא עמדה בציפיות. רבים ניבאו לה שהיא לא תמלא את שנתה, שהיא לא תאריך ימים, והינה, אנחנו ארבע שנים – אולי מהכנסות הארוכות ביותר. אבל אתה יודע, אדוני היושב-ראש, מסתובבים, פוגשים אותי אנשים, גם כאן, גם בחוץ: לא נראה עליכם שאתה עוזבים, משהו לא נראה עליכם. אז אולי אנחנו מחומר אנושי לא רגיל. אולי זה בתחום המחקר הפסיכולוגי והאישי האנושי – מדוע לא רואים עלינו. אני חושב שיש לזה פתרון: בגלל שאנחנו מתחילים כנסת ומייד חושבים על הכנסת הבאה, ככה שזה לא בא אלינו בהפתעה אף פעם, לאף אחד מאיתנו. ומייד אומרים: טוב, אתה רגוע בגלל שאין לך פריימריז; אתה ודאי תהיה. רגע, אבל גפני לא ממשיך? גפני ממשיך. גפני ימשיך את הקדנציה. אין לנו אולי פריימריז רשמיים, אבל אצלנו כל התקופה זה פריימריז. לא צריך לשלם דמי חבר כדי להשפיע. מי שנמצא בחברה החרדית והוא הולך בדרכה – באידיאולוגיה, באמונה, שולח את הילדים למוסדות – הוא יכול להשפיע, והוא בוחן אותנו בזכוכית מגדלת. אבל בכל אופן, זה זמן של חשבון נפש, של סיכום. גם כחבר קואליציה, בוודאי, אבל אני חושב שגם אם הייתי באופוזיציה – הממשלה עשתה הרבה דברים טובים, אין ספק, בתחום החברתי, בתחום האנושי, ברפורמות; לא היו גזרות מיוחדות. אבל אי-אפשר לא להביא גם דברים שאנחנו לא השלמנו, דברים שלא היו מושלמים, דברים שצריך לעשות. אני רק אתחיל בסוף, עם חוק המזומנים, כי זה סדר-היום – חוק המזומנים, בצורה האגרסיבית שהוא מגיע, הדרקונית, הפוגענית, שפוגעת בקשישים, בחלשים, באנשים ישרי דרך. לא יכולה להיות חקיקה מתוקנת שתצא תחת ידינו שבה אדם ישר דרך התנהל במשך 70 שנה איך שהוא התנהל, והיום אנחנו מנסים קודם כול להפוך את ההתנהלות שלו, להכריח אותו, לאכוף, ולא רק זה – גם להפוך את זה לפלילי ואותו – לעובר על החוק. אני לא מדבר בכלל על תקופת היישום, תקופה שהיו צריכים להטמיע את זה – שלא הייתה. אבל מעבר לזה, אני רוצה כן לדבר על עליית המחירים, שמחייבת התערבות ממשלתית הרבה יותר אגרסיבית. אנחנו על סף התדרדרות בעליית מחירים. שר האוצר עשה. אסור שבתקופה הזאת, שהיא תקופה של דמדומים, יעשו החברות, המונופולים, מה שהם רוצים. אנחנו נהיה כאן בתקופה של הידרדרות, ושל כדור שלג שמתגלגל שיביא כאן לקריסה של מחירים. מעבר לזה, עוד נושא אחד, נושא מחירי הדיור. הדגל של שר האוצר, הדגל, אולי, של הקואליציה, היה מחירי הדיור. לא הצליחו, אבל אין לי טענה ספציפית. אני חושב שהם עשו הרבה. יכול להיות שלא מספיק; יכול להיות שלא בצורה רחבה; יכול להיות שכל הדברים הגיעו מאוחר ולא בבת אחת. אפשר לנתח, אבל אני לא יכול להגיד שלא עשו דברים. השקיעו בזה הרבה כסף. אבל דבר אחד אני כן יכול להגיד: שציבור החרדי, שנמצא במצוקה לא פחותה מכולם ואף יותר, לא קיבל שום מענה. לא היה רצון. היו דיבורים, לא היו מעשים. בשביל זה צריך לעשות התאמות. הם יודעים בדיוק מה היה צריך כדי לפתור את המצוקה של החרדים. המצוקה של חרדים משפיעה גם על המשק; היא גם לא נותנת הצלחה. אמר חבר הכנסת גפני – ואני מצדיק אותו: רכבת ישראל עברה על חוקי ההלכה, חוקי התורה, עברה על חוקי המדינה בעבודה בשבת, בעבודות כאלה – אני מסיים, אדוני היושב-ראש – ולא ראתה הצלחה. רצו לגזור סרטים מהר, עבדו 24 שעות, שבעה ימים בשבוע, ועוד דברים, הפרו זכויות עובדים, הכול, כדי לנצח בסוף, להביא את הרכבת מהר, ולא רק שזה לא פעל בשביל העניין הזה אלא הפוך – אנשים שעשו את זה גם צריכים להתפטר. האנשים האלה לא מקבלים על זה קרדיט – מקבלים על זה ביקורת. אותו דבר גם מחירי הדיור. אמרנו וחזרנו ואמרנו, מתחילת הדרך – – << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> משפט סיכום, בבקשה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מסיים, אדוני. – – לא יכול להיות שתלכו, תניפו את דגל המצוקה האמיתית פה בנושא הדיור ותדלגו על אוכלוסייה כל כך גדולה בצורה כזאת, בניכור כזה. לא יכולים להצליח בכלל כשרומסים זכויות של ציבור ושל פרט. תודה רבה. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יוסי יונה – אינו נוכח. חברת הכנסת אוסנת הילה מארק, בבקשה, ואחריה – חברת הכנסת עליזה לביא. שלוש דקות. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני השר, היום הונחה הצעת חוק לפיזור הכנסת. היום בעצם אנחנו קורעים את המסכה מעל פניו של חבר הכנסת יאיר לפיד, אשר הניף את דגל הגיוס נגד החרדים לא מתוך אידיאולוגיה אלא מתוך שנאה למגזר, אך כאשר הגיעה העת, יאיר לפיד, מה שנקרא, ברח עם הזנב בין הרגליים. לאן ברחת, יאיר לפיד, בשעת המבחן שלך? זה היה הדגל שלך. אבל היום, כאשר אנחנו ערב הבחירות, עם ישראל אינו טיפש. הוא יודע מה עשתה ממשלת הליכוד לעם ישראל; הוא יודע מה עשה ראש הממשלה בנימין נתניהו לעם ישראל: הביא פה כלכלה, חוץ, ביטחון, מערכת כבישים, תשתיות. אבל אתם, האופוזיציה, במשך קדנציה שלמה התעסקתם רק במספרי התיקים ובהשתלחויות במקום לנסות ולעשות משהו למען הבוחרים שלכם. אך גם זה לא צלח לכם. היום גם אתם יודעים: אין לכם שום אלטרנטיבה ראויה לעם, ולכן מה שמעסיק אתכם הוא רק ניסיון להפלת השלטון. אך גם הפעם תקבלו ממשלת ליכוד חזקה, חזקה יותר, כמובן בראשותו של בנימין נתניהו, על אפכם ועל חמתכם. אני אומנם תקופה קצרה כאן, אבל הגשתי חוקים חשובים: המתמחים, ניכור הורי, חוק התלות. ניפגש, בעזרת השם, בכנסת הבאה. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת מארק. חברת הכנסת עליזה לביא, ואחריה – חברת הכנסת לאה פדידה, אם היא תהיה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> אחרי טראומה כזאת אני מקפיד. אני משנן את זה עשר פעמים לפני, אני מקריא בשקט כדי לוודא שזה יצא טוב. שלוש דקות, גברתי, לרשותך. << דובר >> עליזה לביא (יש עתיד): << דובר >> הבעיה היא שזו לא הטראומה היחידה שאנחנו מצויים בה, אדוני היושב-ראש. אתה יודע, אין מה לעשות, הגיע הזמן באמת שתלכו הביתה. גם מפלגות הקואליציה, ראש הממשלה, כבר מזמן בעיצומה של מכירת חיסול של מדינת ישראל. הגיע הזמן לממשלה אחראית. ההתבטאויות הקשות שיוצאות מתוך הקבינט – הקבינט הפטפטן ביותר שהיה פה אי פעם, שהפך את עצמו לזירת התגוששות פוליטית ולזירת מאבק לצורכי פריימריז. לא ביטחון המדינה ולא שלומם של החיילים שלנו עומדים מול עיניכם אלא תחרות של ספינים פוליטיים על חשבון אזרחי ואזרחיות מדינת ישראל. הגיע הזמן – הגיע הזמן שתעשו את מה שהבטחתם וארבע שנים אתם לא עושים. הגיע הזמן שהכסף יחזור לציבור. הממשלה הזאת קיבלה קופה מלאה, ובמקום להשתמש בה בתבונה ובאחריות כדי להוריד את המחירים, שהכסף יחזור לציבור, היא השתמשה בכסף לחלוקת כספים – למי? לעצמה. לפני שלוש שנים ראש הממשלה הצהיר, הבטיח, שמתווה הגז יוריד את יוקר המחיה, יחזיר מיליארדים לתקציב המדינה. לא רק שהמתווה לא הוריד את יוקר המחיה, גם הכספים שהבטיח שיגיעו לא מגיעים. אז מה קיבלנו? יותר שסעים ויותר פערים כלכליים בין אזרחי מדינת ישראל. כלכלת הבחירות שמתנהלת כאן כבר ארבע שנים חייבת להיעצר. במקום לדאוג לאזרחים, אתם דואגים רק למה שמעניין אתכם ומקדם אתכם. ומה התוצאה? קטסטרופה בבתי החולים; מחסור במיטות; ביטלתם את ההטבות למתמחים בפריפריה; שלוש וחצי שעות מחכים בחדר מיון; המזון התייקר; החשמל התייקר. אתם מחלישים את השכבות המוחלשות ואת מעמד הביניים. אז הגיע הזמן באמת לחלוקה צודקת ושוויונית. הגיע זמן להחזיר לתושבי הדרום את הביטחון. הדרום בוער ולכם לא אכפת. הגיע הזמן לעשות את השינוי הזה. כמה זמן לוקח לנו להגיע לפה, לעבודה? ובכלל, כמה זמן אנחנו שורפים בפקקים? הגיע הזמן שנפסיק לעמוד בפקקים. הגיע הזמן. הבטחנו רכבת לירושלים. כמה היא נדחתה? כמה כסף עלתה הדחייה הזאת? ובסופו של דבר אנחנו רואים שבניגוד לעמדה המקצועית, למרות הדחייה, שר התחבורה נותן אישור. לוקחים קרונות מהצפון, מבטלים קרונות לפריפריה, מורידים קווים; בלגן, כאוס. אין יום שאין בו הרבה מאוד עוגמת נפש לתושבים שרוצים לנסוע ברכבת – רכבת ציבורית, תחבורה ציבורית. הגיע הזמן – הגיע הזמן לתחבורה ציבורית במדינת ישראל. מגיע לנו. אז בואו נודה על האמת: במה עסקתם? אתם ממשלה – אתם עוסקים רק בעצמכם. איזו חקיקה הייתה פה לטובת האזרחים? << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> משפט סיכום, בבקשה. << דובר_המשך >> עליזה לביא (יש עתיד): << דובר_המשך >> חוק הפריימריז – חילקתם לעצמכם כסף לבחירות; לפוליטיקאים שכבר מכהנים בתפקידים ורוצים לרפד לעצמם את הכיסא סידרתם את חוק הג'ובים, לחלק ג'ובים לחבר'ה. שיבשתם את כל סדרי השלטון לחלוטין. חוק הקולנוע – עשיתם אותו בחקיקת בזק. ראש הממשלה הבטיח בחקיקת בזק את חוק האיזוק האלקטרוני, חוק מציל חיים. איפה הוא? אדוני ראש הממשלה, נשים נרצחות כאן. איפה הכסף שהובטח? << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> תודה, חברת הכנסת לביא. משפט סיכום. << דובר_המשך >> עליזה לביא (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה עם כל מה שהבטחתם כדי להחזיר את הביטחון האישי לנשים במדינת ישראל? אז הגיע הזמן להחזיר לנשים את הביטחון האישי ולמנוע את רצח הנשים. חוקי בזק – לא רק לטובתכם. די. כמו שפתחתי ואמרתי, הגיע הזמן – לכו הביתה. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> תודה לחברת הכנסת עליזה לביא. חברת הכנסת לאה פדידה, ואחריה – חבר הכנסת עודד פורר. שלוש דקות, גברתי, בבקשה. << דובר >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר >> אדוני היושב-ראש, קודם כול, אני שמחה. אולי זה נאום אחרון לקדנציה הזאת, וזו סגירת מעגל, ככה. רבים מהימים שישבנו כאן דאגנו לדמוקרטיה, כי הדמוקרטיה היא נשמת אפה של המדינה הזו, ודמוקרטיה היא מדרון חלקלק – מהר מאוד היא יכולה להפוך למשטרים אפלים. ואני באה ממפלגת העבודה, שהיא מפלגה דמוקרטית, והיום למדתי מספינים תקשורתיים שיש חברים וחברות החפצים להתפלג או להתפצל. אני מקווה מאוד ורוצה להאמין שזה ספין תקשורתי ותו לא. כי חבר כנסת זה לא ג'וב; מפלגה זה לא מקצוע. מפלגה זו דרך, זו אידיאולוגיה. מפלגת העבודה, שקיימת שנים, והקימה את הבית הזה, והייתה לעזר בהקמת המדינה הזאת, היא לא איזה עונה חולפת או איזה מפלגה שקמה כדי להיות מפלגת טרנד. מי שנבחר בה קיבל באופן דמוקרטי את הקול לייצג את ערכי מפלגת העבודה, לא כדי לחשוב על מקומו האישי, לא כדי לחשוב מהו יעשה בקדנציה הבאה ולא כדי לחשוב על אינטרסים אישיים. מפלגה היא בית, היא דרך, זו אידיאולוגיה. חלילה שאנחנו בבית הזה, יראה אותנו מישהו או מישהי מהבית ויבין כך. 120 חברי וחברות כנסת אמורים לייצג את האינטרס של העם, אמורים לייצג את האינטרס של האידיאולוגיה. לשם כך הם נבחרו. די לנו בארבע שנים שראינו מפלגה ששמה את האינטרסים שלה מעל האינטרסים של העם; שדיברה על העם אבל לא אל העם; שדיברה על העם ולא נתנה לעם; שחושבת שגם היום העם בכיס הימני שלה, שם, עמוק עמוק, ולא צריך להסתכל, כי הוא לא ילך לאיבוד. אז אזרחים ואזרחיות, תלמדו. אל תיתנו לאף אחד להרגיש שאתם בכיס שלו. ולחבריי וחברותיי, אם אכן זה נכון – ואני נוטה שלא להאמין, כי אני מאמינה בחברי וחברות הכנסת שלנו – אל לכם לחשוב ולשגות בדברים כאלה. נשלחתם לייצג את מפלגת העבודה, את הדרך שלנו. זאת הדרך שתביא תקווה לעם, כי אנחנו בעד ערבות הדדית; אנחנו מודדים את חוזקה של החברה על ידי החוליה החלשה. ואנחנו מציעים דרך אחרת – שוויון בין פריפריה למרכז, וביטחון, וחוזק חברתי, ומדינת רווחה. אז הגיע הזמן לנקות את האבק, להרים את הראש, לצאת לדרך ולהביא תקווה לעם הזה. תודה. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עודד פורר, ואחריו – חבר כנסת סעיד אלחרומי. פורר, עודד פורר. שניהם יפים, עודד. בבקשה, שלוש דקות, אדוני, לרשותך. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, כמו כולם, אתה יודע, אתה עולה ככה – אני לא חושב שזו תהיה הפעם האחרונה שלי על הדוכן במושב הזה, אבל בוודאי אחת האחרונות – אתה רוצה קצת לסכם. אז בהחלט אני חושב שאנחנו – ואני אומר "אנחנו", אז בוודאי חבריי לסיעת ישראל ביתנו – הצלחנו גם מתוך הקואליציה וגם באופוזיציה להעביר לא מעט דברים. אנחנו יכולים בהחלט ליהנות מהעובדה שהצלחנו להוסיף בכניסתנו לקואליציה 2 מיליארד שקל לטובת הקשישים במדינת ישראל, ושהצלחנו, הצלחתי גם להעביר, דרך הקואליציה ומתוך הקואליציה, את חוק המרשמים, שיאפשר לכבד מרשם בכל מקום. מהצד השני, הצלחנו להעביר את התיקון לחוק-יסוד: הכנסת, שימנע מחברת הכנסת זועבי להתמודד בכנסת הבאה בעקבות הדברים שהיא אומרת. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> וגם ממש ממש ממש בפינלה הצלחנו להעביר את החוק שימנע קיצור שליש למחבלים. אז בהחלט אני יכול להגיד שאני מסיים בסיפוק את הכנסת הזאת. יחד עם זאת, אדוני, אני חייב לומר – היו פה כל מיני השערות: מה קרה שפתאום התפזרנו? איך הכנסת הזאת פתאום מתפזרת טרם הזמן? אז שלא יהיה לכם ספק, ואל תיתנו לכל הספינים ולכל הניסיונות להסוות את העובדה האמיתית – העובדה האמיתית שהממשלה הזאת בסוף הולכת הביתה בגלל שהיא נכנעה; בגלל שהממשלה הזאת חתמה על הסכם הכניעה עם חמאס לפני קצת יותר מחודש, אחרי שנורו 500 טילים על דרום הארץ, והממשלה, במקום להגיב בעוצמה כפי שנדרשה, בחרה לחתום על הסכם כניעה בלי להתנות את ההסכם הזה בדבר, אדוני היושב-ראש. בדבר. השבויים והנעדרים שלנו שנמצאים ברצועה – לא עלה הרצון להגיע לאיזשהן הבנות בעניין הזה. ובסוף, לא רק שהם לא עלו ולא דנו בנושא השבויים והנעדרים, אדוני; לא רק שלא דנו בעצירת ההתחמשות לפחות של חמאס, או אפילו לעצור את המהומות על הגדר, שאנחנו רואים אותן מדי שישי, גם ביום שישי האחרון – לא רק זה, אלא שהממשלה הזאת חתמה על הסכם החרפה, אני חושב, המביש ביותר שחתמו, שחתם מישהו מממשלות ישראל, והוא שהיא תעביר ותאפשר להעביר 90 מיליון דולר, כסף מזומן, בשטרות, של הקטארים, היישר לארגון חמאס, כדי שיוכלו לעבור לפעיליו. מאז עברו כבר 30 מיליון דולר במזומן. בחודש הבא, אתה יודע – בחודש שעבר זה עבד לכבוד – הם קיבלו דמי חנוכה, חבר הכנסת ילין. השכנים שלך קיבלו דמי חנוכה בגלל שהם מתפרעים על הגדר. כנראה שבינואר זה יהיה לכבוד זה יהיה הנובי גוד והסילבסטר. אחר כך יש את – – – << קריאה >> חיים ילין (יש עתיד): << קריאה >> התשלום האחרון לפני הבחירות. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אחר כך יש משלוח, מה שנקרא, של פורים. התשלום האחרון יהיה בואכה פסח. אולי הם ימצאו את האפיקומן עם ה-15 מיליון דולר במזומן, אדוני. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> משפט סיכום, בבקשה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לסיכום, אני מקווה שאחרי הבחירות תקום ממשלה שלא תחדש את הסכם הכניעה הזה, ותפסיק את הזרמת הכספים לחמאס – שבגללו אנחנו היום מתפזרים ולא בגלל שום סיבה אחרת, שלא יהיה לכם ספק. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת עודד פורר. חבר הכנסת סעיד אלחרומי, ואחריו – חבר הכנסת חיים ילין. שלוש דקות, אדוני, לרשותך. בבקשה. << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חוסנה של מדינה ושל חברה נמדד ביכולת שלה לשמור על כבודם ועל מעמדם של המיעוטים ולא לפגוע במיעוטים בחברה הזאת, במדינה הזאת; ולא רק מיעוט של לאום, אלא כל מיעוט – אם זה מיעוט מגדרי או מיעוט בתוך החברה והלאום עצמו, ועל אחת כמה וכמה כשאנחנו מדברים על מיעוט של לאום. ידוע שבמדינות שיש בהן מיעוטים, שינויים בחוקה של המדינה לא נעשים אלא בהסכמות. ככל האפשר חותרים להסכמות ולשינויים בחוקה של מדינה כאשר יש את ההסכמה הרחבה ביותר בין אזרחי המדינה. בישראל אין חוקה, יש חוקי-היסוד, אבל לצערנו הרב הממשלה הזאת תיזכר בכך שהיא שברה את המוסכמה הזאת: היא חוקקה את חוק-יסוד: הלאום, ושם פגעה אנושות בקשר עם החברה הערבית ופגעה במרקם היחסים העדין בין האזרחים הערבים ליהודים. ומן הכלל אל הפרט – שני נושאים שמהם סובלת החברה הערבית וסבלה בתקופתה של הממשלה הזאת. הנושא הראשון זה הפשע והאלימות שמשתוללים בחברה הערבית. בשנת 2018, עד עכשיו הגיע מספר הנרצחים ל-73, ומתוכם 14 נשים, והממשלה, לצערי הרב, לא נקפה אצבע ולא הזיזה שום דבר בתחום הזה. והנושא השני זה הריסות הבתים והמצור על היישובים הערביים – המצור שיצר מצב בלתי אפשרי, ורוב היישובים הערביים נאלצו להתפתח למרות המצור הזה ולבנות בנייה בלתי חוקית. על אזור הנגב אני כבר אדבר בהזדמנות אחרת היום, אבל שם הטרגדיה היא הטרגדיה של המאה ה-20. תודה. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת סעיד אלחרומי. חבר הכנסת חיים ילין. שלוש דקות, אדוני, לרשותך. בבקשה. << דובר >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אי לכך שזה כנראה הנאום האחרון שלנו במושב הזה – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> אל תהיה בטוח. << דובר_המשך >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – במושב הזה – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> עד שנצביע. << דובר_המשך >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – אני רוצה להקדיש את המילים האלה לחיילי צה"ל – לחיילי צה"ל, שבמשך הרבה מאוד שנים שומרים על גבול רצועת עזה, כדי שהטרור לא יגיע ויפגע באזרחים של עוטף עזה. ואותם חיילים, שלא מספרים לאף אחד, סופגים לילה-לילה מטענים על הגדר, לילה-לילה חדירות, ואף פעם בבוקר זה לא מופיע בתקשורת, כי מישהו מעוניין לא לספר לכם את זה. אותם חיילים יושבים עכשיו בחורף, בבוץ, במארבים, כדי לשמור עלינו, כדי שאנחנו נוכל לישון בשקט. כבוד היושב-ראש, אני חייב להגיד לך שאחד ההישגים הגדולים ביותר של עם ישראל ושל מדינת ישראל זה צה"ל. זה צה"ל. כי לא משנה מה הפוליטיקאים יעשו ליד השולחן הזה ומה יצביעו – הם, בגופם, יגנו על אזרחי מדינת ישראל ותושבי עוטף עזה. למי שלא יודע, הבלונים נמשכים, בלוני הנפץ. הם פשוט לא מצליחים לשרוף את השדות – – – << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> חורף. << דובר_המשך >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר_המשך >> כי השדות ירוקות; חורף; גשם. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> ירוקים. << דובר_המשך >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל עוד מעט יגיע מרס, עוד מעט השדות יהפכו להיות צהובים והחיטה צהובה, ועוד מעט אנחנו נתחיל לראות את גלגל – לא הטבע – את גלגל הטרור שוב. את זה אף אחד לא מספר. אבל כדי לא להתמודד עם הטרור הזה – כי לא הספיקו כנראה 1,100 טילים, חמש הסלמות של כ-100 טילים בממוצע ועוד הסלמה אחת של 520 טילים – כדי לא להתמודד עם המציאות הזאת, ראש הממשלה, והקבינט, ששומר על שתיקה בנושא הזה, מצליחים להעביר בכל חודש 15 מיליון דולר, 15 מיליון דולר לטרור. כבוד היושב-ראש, אתה שייך למחנה הלאומי. תסביר לי – לא עכשיו, על הזמן שלי – איך המחנה הלאומי בעצם נותן לכסף הזה לעבור ולשמן את מערכת הטרור? כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, הממשלה הזאת זה תעתוע לכולם. מי שחושב שהיא הביאה ביטחון – מוכרים לכם את הלוקש הזה – ביטחון אין בעוטף עזה. ביטחון אין, והטרור ממשיך לחגוג. הגיע הזמן להחזיר את השקט לתושבי הדרום. הגיע הזמן להחליף את הממשלה. הגיע הזמן לתת את ההזדמנות ליש עתיד. תודה רבה. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת חיים ילין. חבר הכנסת מסעוד גנאים, ואחריו – אורן אסף חזן. בסדר גמור, נמחק. אחריו – סאלח סעד. << דובר >> מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת): << דובר >> סאלח סעד? הוא כבר דיבר, סאלח סעד. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> שלוש דקות, אדוני, לרשותך. בבקשה. << דובר_המשך >> מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כבר היה סאלח סעד. << קריאה >> איל בן ראובן (המחנה הציוני): << קריאה >> סאלח סעד כבר היה. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> טוב, אז הרשימה לא מעודכנת, אז חברת הכנסת גרמן. << דובר_המשך >> מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום, עם סיום ימיה של הכנסת העשרים, אני גם מסיים את עבודתי, את כהונתי, בכנסת הזאת. אני מסיים, כי אני ממלא אחר החוקה של התנועה שלי, התנועה האסלאמית, שהזרוע הפוליטית שלה היא רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת – שבה מגבילים את כהונתו של כל חבר כנסת מהתנועה האסלאמית לשלוש קדנציות. כיהנתי כחבר כנסת משנת 2009, ועם סיום ימיה של הכנסת העשרים אני מסיים את עבודתי בכנסת. אני גאה, אני גאה בנוהל הזה, כי הוא נוהל דמוקרטי, ונותן לדם חדש, לצעירים, שיובילו ושיהיו במקום הזה. אני רוצה להודות תחילה לכל אלה שעבדתי איתם – לעמיתיי, לקולגות. אני רוצה להודות ליושב-ראש, למזכירת הכנסת, לנאזם. נאזם, אני רוצה להודות לך. הייתי גאה לעבוד איתך בעבודה הפורייה. אני רוצה לברך גם את כל ראשי הוועדות שעבדתי איתם, את הקלדניות – כל העובדים בכנסת שהייתה לי ההזדמנות לעבוד איתם. אני גאה בכולם, ואני אזכור את כולם לטובה. אני רוצה להעריך, ולהודות לבני העם שלי, לאזרחים הערבים, שנתנו לי את ההזדמנות להיות במקום החשוב הזה. המקום החשוב הזה הוא מקום לשרת את העם ולשרת את האנשים, כי בסוף נבחרנו לא כדי שנהיה מורמים מעם אלא כדי שנהיה משרתיו, ואת זה מילאתי. אצלנו בערבית יש מסורת בעל פה, החדית' לנביא מוחמד, עליו השלום, שאומר: (אומר בערבית ומתרגם:). המנהיג, ראש האנשים, או השבט או משהו כזה, הוא המשרת שלהם. בסוף אנחנו נבחנים בדברים האלה: כמה שירתנו את הבוחרים, את העם שלנו, ואני ניסיתי הכול כדי לשרת את בני העם שלי, בכל הדברים. האמת היא שאני לא חלמתי בחיי להיות חבר כנסת. החלום שלי – הגג שלו היה להיות מורה. ועד שהספקתי, עם הטרטורים של משרד החינוך – בסוף לא עבדתי במשרד החינוך; בסוף הייתי מורה בבית ספר תיכון, כשהעירייה בסח'נין היא המעביד, ועד שמימשתי את החלום שלי להיות מורה במשרה מלאה, שלושה-ארבעה חודשים – הייתי חבר כנסת. אני רוצה להודות לחבריי, שאני גאה בהם, ברשימה המשותפת, שנולדה כדי שתמשיך, כי היא רצונו של העם שלנו, של האזרחים שלנו. ואני קורא להם לבחור מחדש ברשימה המשותפת, שבאמת מסמלת את התקווה. לכן, אני גאה בכל חבריי – בחבר הכנסת איימן עודה, ג'מאל זחאלקה, אחמד טיבי, עבד אל חכים חאג' יחיא, עאידה תומא סלימאן, חנין זועבי – – << קריאה >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << קריאה >> לא מאמין לך. << דובר_המשך >> מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – טלב אבו עראר, יוסף ג'בארין, סעיד אלחרומי, דב חנין, ג'מעה אזברגה, ניבין אבו רחמון. אני גאה בכם, גאה בעבודה שלכם. נמשיך ביחד, אינשאללה. תודה רבה. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת מסעוד גנאים. כמובן, הצלחה בהמשך דרכך באזרחות. חברת הכנסת יעל גרמן, ואחריה – חבר הכנסת איל בן ראובן. שלוש דקות, גברתי, בבקשה, לרשותך. << דובר >> יעל גרמן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברותיי וחבריי – אולי נחכה שיהיה קצת שקט, שההתרגשות תשכך – – – << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> אל תדאגי, אני לא אוריד אותך. בבקשה, גברתי. << דובר_המשך >> יעל גרמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> יוסוף, אני מחכה לך. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> בבקשה, גברתי. << דובר_המשך >> יעל גרמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ברוך שפטרנו מעונשה של זאת. ממשלה שהתחילה על בסיס של שקר והתפרקה עכשיו בלי לדעת מה אמת ומה שקר בכל ההצהרות ששמענו. להזכירכם, ראש הממשלה בנימין נתניהו פירק את הממשלה הקודמת על בסיס של פוטש שלא היה ולא נברא, ועכשיו הוא יוצא לבחירות אחרי שרק לפני חודש הוא אמר שבתקופה הביטחונית הרגישה הזאת זו תהיה חוסר אחריות לצאת לבחירות. ובין לבין הצליח נתניהו במהלך כהונתו הכפולה להצביע בעד חוק הגיוס, צמצום שרי הממשלה, לימודי ליבה, פונדקאות, מתווה הכותל, ולהצביע גם נגד חוק הגיוס, צמצום חברי הממשלה, לימודי ליבה, מתווה הכותל. הוא דיבר על החשיבות של שומרי הסף והצביע בעד חוק ההמלצות; הוא מינה את המפכ"ל ועשה הכול כדי לקעקע את אמינותו ואת אמינותה של המשטרה; הוא דיבר על שתי מדינות לשני עמים והצביע בעד חוק ההסדרה; הוא נאם על הרצון לסייע לחברה הערבית וחוקק את חוק הלאום; הבטיח לקהילה הגאה שוויון זכויות בפונדקאות – והצביע, כמובן, נגד; ראש ממשלה שהסביר לקודמו, אהוד אולמרט, שאינו יכול להמשיך בתפקיד האחראי שלו כל עוד יש נגדו כתבי אישום, אבל הוא עצמו נאחז בקרנות המזבח כאשר יש נגדו האשמות בשחיתות על שלושה תיקים ואולי יותר; מי שהבטיח לנו שהגז שנמצא יביא להורדת מחירים דרסטית אבל הוא אחראי, בלי בושה, לעליית המחירים הצפויה לכולנו בתחילת 2019. ראש ממשלה מסית, מפיץ שנאה ומפלג, שבזמנו עשתה המדינה תפנית חדה מהדרך שהתוו לה מייסדיה, ממדינה יהודית ודמוקרטית למדינה הפוגעת במוסדות החוק, הפוגעת בבתי המשפט; מדינה שרוצה להטיל צנזורה על התרבות, לסגור מרכולים בשבת; מדינה המתרחקת מערכי הדמוקרטיה ומזכויות האדם. הגיע הזמן לחזור לדרך הישר. הגיע הזמן לחזור לערכי מגילת העצמאות. הגיע הזמן לומר לך, אדוני ראש הממשלה: גרמת נזק רב לחברה ולמדינה בישראל. לך הביתה. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת יעל גרמן. חבר הכנסת איל בן ראובן, ואחריו – חבר הכנסת אלעזר שטרן. שלוש דקות, אדוני, בבקשה. << דובר >> איל בן ראובן (המחנה הציוני): << דובר >> ידידי כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, פיזור הממשלה הזאת הוא צורך והכרח. הוא אירוע של תקווה לתקומה מימים אפלים של ממשלה כושלת, לא פחות מכך. זו ממשלה שתירשם בהיסטוריה בעיקר בגלל שלל כישלונות בכל אחד ממרכיבי משולש הביטחון הלאומי – ביטחון, כלכלה וחברה. בביטחון – מצוק איתן דרך גלישה במורד יכולת ההרתעה הישראלית, הסדרה עם חמאס ותוצאותיה בחודש האחרון. בכלכלה – יותר עניים, עלייה ביוקר המחיה, וכישרון מיוחד לקחת את המחצב החשוב ביותר של ישראל, הגז, כבוד היושב-ראש, ולתת אותו במתנה אדירה – לא לבתי חולים קורסים, לא לפריפריה, לא לחקלאות; כן, לטייקונים, לעשירי המדינה, שימשיכו לחגוג עם פוליטיקאים בממשלה הזאת. למרות הכשלים האלה אני פחות מודאג מהצלע הביטחונית, בגלל שישנו צה"ל. צה"ל חזק, בריא, נשען על עוצמה ערכית ומוסרית. ואני אומר לשר בנט: חיילי צה"ל אינם פוחדים מהפצ"ר. ערכים ומוסר – זוהי עוצמתו של צה"ל. איתם ניצחנו במערכות עד היום. אני חרד מאוד לצלע החברתית. זו הצלע שמקריסה את משולש הביטחון הלאומי. הפגיעות הבלתי-נסלחות בשומרי הסף – המשטרה, בית המשפט העליון, מבקר המדינה; הפגיעה בדמוקרטיה, בשוויון, במגילת העצמאות הנפלאה שלנו. ואולי שיא חדש בניסיון להגן על ראש ממשלה כושל, בראש ובראשונה ערכית ומוסרית – הליכה לבחירות שכתב האישום והיכולת של הראש להמשיך ולתפקד למרות כתב האישום הופכות בהן לנושא מרכזי. כמה עצוב לראות קואליציה, מפלגת שלטון, עוסקים כמעט רק בזה. ואתם, חברי הליכוד, מנסים להיות בובות גומי מעוררות רחמים. וכל זאת לצד חוקי הסדרה, עונש מוות, חוק לחיסול התרבות החופשית – חוקים שאינם מחזקים את הביטחון, ובעיקר עומדים כנגד המלצות האיש והמוסד האחראי למימוש החוק הישראלי, היועץ המשפטי, שהופך פתאום ליריב. זו ממשלה שמייצגת אותה יכולת ההיגררות, שמשמעותה ההפך מיוזמה – היגררות אחרי חמאס מחד גיסא, והיגררות אחרי ימין קיצון מאידך גיסא; ואני איני משווה ביניהם, כבוד היושב-ראש, אלא במוטיב הגרר. פיזור הכנסת הוא הזדמנות לתיקון. אני קורא מכאן לידידי אביחי מנדלבליט: אתה חייב לתת לציבור את הכרעתך הבהירה באשר לראש ממשלה מיועד, ובזמן הקרוב ביותר, וקרוב – רחוק ככל האפשר ממועד הבחירות עצמן. קרוב ככל האפשר. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> קרוב או רחוק? כי התבלבלת. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> ששש. חבר הכנסת זוהר. << דובר_המשך >> איל בן ראובן (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> ובהזדמנות הזאת אני קורא לכל החברים חברי הכנסת – – – << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> קרוב או רחוק? << דובר_המשך >> איל בן ראובן (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> תקשיב טוב למה שאני אומר. בוא, לפחות את הימים האחרונים – – << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> רק תבהיר: קרוב או רחוק? << דובר_המשך >> איל בן ראובן (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – ידידי מיקי זוהר, לפחות את הימים האחרונים בוא ננסה להעביר בלי צורך להמשיך ולהעסיק את ועדת האתיקה – – << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> מה אתה מעדיף? << דובר_המשך >> איל בן ראובן (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – שאני חבר בה, ואומר לכם שהציון האתי של הממשלה והכנסת הנוכחית, בלשון המעטה – – << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> מה אתה מעדיף? << דובר_המשך >> איל בן ראובן (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – הוא נמוך ביותר – ההפך מדוגמה אישית של מנהיגות העם. ההפך. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> מה אתה מעדיף, קרוב או רחוק? מה עדיף לכם? << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת איל בן ראובן. חבר הכנסת אלעזר שטרן, ואחריו – חבר הכנסת מאיר כהן. שלוש דקות, אדוני, לרשותך. בבקשה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אדוני השר, עמיתיי חברי הכנסת, כן, הגיע הזמן שהפוליטיקה הישראלית, השלטון הישראלי, הממשלה בישראל, יציגו בפני כל העם היושב בציון, וגם בתפוצות, יהדות שתהיה מחברת ולא מפלגת, לא משניאה דתיים על חילונים וחילונים על דתיים, לא יוצרת קרע ומעמיקה אותו בין העם היושב בציון לבין יהדות התפוצות. הגיע הזמן לשיח חדש, שיח שהוא לא "השמאל הזה" ו"החמוצים". ואם מישהו כבר רוצה לדבר על חמוצים, אז שידע – אדוני השר, אתה בטח יודע את זה, זה מתמטיקה פשוטה – שאצל החמוצים האלה יש יותר שנות שירות, יותר דרגות, יותר צל"שים. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> אנחנו מדברים רק על הפוליטיקאים. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> גם בין הפוליטיקאים. מיקי זוהר, תדע, גם בין הפוליטיקאים שיושבים בצד הזה מול אלה שיושבים שם יש יותר דרגות, שנות שירות, אחוזי נכות, אותות גבורה, צל"שים – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – כל מה שאתה רוצה. כל מה שאתה רוצה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> דרגות זה דרגות שיש בצבא; זה דרגות. << קריאה >> שרן השכל (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא אמרתי כלום, רק אמרתי: זה השמאל הזה, זה השמאל הזה. השמאל הזה. << קריאה >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << קריאה >> מה זה אומר? << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני יודע מי הבן שלך. לא מדבר על הבן שלך. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – מגדל השן – – – << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> חברת הכנסת השכל. ששש. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני יכול לדבר? מה קרה לכם? << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> חברי הכנסת זוהר, אוחנה, תנו לחבר הכנסת שטרן. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת עפר שלח, אתה רוצה להגיד למיקי זוהר מה זה אחוזי נכות, שהוא יבין פעם? << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> – – – הם הש"ג. זה מה שאתה עושה כאן עכשיו – – – דודו טופז – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> אנחנו הש"ג ואתם הגנרלים – – – << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> חברי הכנסת, תנו לחבר הכנסת שטרן לסיים את דבריו. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> מי הוא בכלל – – – מי זה הקריית-גתי הזה? << קריאה >> שרן השכל (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> חבר הכנסת זוהר, אני לא רוצה לקרוא לסדר בישיבת סיכום כזאת. חבר הכנסת מיקי זוהר. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מתנצל שהמרכז והשמאל והמרכז-הימין צריכים להתנצל – – << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> אתה שמאל, שמאל. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – על שנות השירות שלהם, על אחוזי הנכות – – << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> אתה שמאל. << קריאה >> שרן השכל (הליכוד): << קריאה >> למה, אנחנו לא שירתנו? אנחנו לא שירתנו – – – אבי דיכטר היה ש"ג? << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – על הצל"שים, על אותות הגבורה – על כל מה שיש בצד הזה הרבה יותר משיש בצד הזה. הגיע הזמן – – – << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> שלא נדבר על איך התקדמת בצבא, אלעזר שטרן. לא נדבר על איך התקדמת בצבא. אני לא רוצה לדבר על איך התקדמת בצבא. גנרל גדול. לא רוצה לדבר על איך התקדמת בצבא << קריאה >> שרן השכל (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> מיקי, הבנו את העקיצה, הבנו את העקיצה. תודה. אני בטוח שהוא לא עשה פחות ממך בצבא. << קריאה >> שרן השכל (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> אמרתי, שלא נדבר על איך הוא התקדם בצבא. אני לא רוצה לדבר על זה – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אציע רק, את הזמן שעומד לרשותך, תנצל עם יושב-ראש הקואליציה, להסביר למה התחלת פריימריז על חשבון 120 אנשים והעם בישראל. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אחר כך אני אדבר איתך. << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> אלעזר, אוסיף לך עוד דקה. נגמר לך הזמן. אני אוסיף לך עוד דקה. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> אני אאפשר לו להישאר פה עוד שעה. נו, באמת, חבר'ה, יאללה. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> בכיף, אני נהנה מכל רגע. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> הגיע הזמן שלפני שמחליטים שמדינת ישראל היא בית לאומי לעם היהודי, יחליטו שיהודי זה גם לוחם בגולני או בהנדסה קרבית שבא מחבר המדינות, ויכול להיקבר יחד, למרות שרק אבא שלו יהודי ולא אימא שלו. זה מה שהקואליציה הזאת עושה – ככה היא מפרידה בין כולם. הגיע הזמן שבאמת, אבל באמת, לפני הכספים הקואליציוניים ועשרות המיליונים שחברי כנסת כמו מיקי זוהר וחברים שלו שודדים מקופת המדינה, ידאגו שחייל שעושה שלוש שנים או חיילת שעושה שנתיים יוכלו לקחת את הכסף הזה לתואר ראשון חינם לכל לוחם, ולא כספים קואליציוניים לטובת מקורבים. אז גם אולי החינוך בגליל – וחברי מאיר כהן יודע – ובדימונה יהיה לא יותר יקר מאשר ביהודה ושומרון, כמו שהוא היום – וטוב שעושים גם ביהודה ושומרון הקלות בחינוך – – << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – אבל כמובן שזה מתוך אותה קופה. הגיע הזמן שיהיה פה שיח הרבה יותר מכבד, מאחד, ולא מפלג ומשניא. חבר הכנסת חברי חמד עמאר יודע שבתוך השיח הזה ובתוך האפליות האלה, לצערי הרב, גם אחינו הדרוזים. תודה. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> זה היה נאום מאוד מאחד ולא מפלג. << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה, ואחריו – – << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> מאוד מאחד. << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> – – חבר הכנסת יואב קיש, אם יהיה פה. עד שלוש דקות, אדוני. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> חברי וחברות הכנסת, אדוני היושב-ראש, אני מנסה לחשוב מה החיסרון של – – << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> תתחדש, אגב. יפה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה. – – מה החיסרון של הכנסת הזאת שמתפרקת, והממשלה, שכמעט בכל תחום הכניסו את הפוליטיקה. ואני לא רוצה לפרט – עשו את זה 90 ח"כים ויעשו את זה עוד. אבל אני רוצה לומר למה, אמיר – – << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – למה אני שמח שהממשלה הזאת מתפרקת ממקום מאוד קטן אבל חשוב – כי הסתבר שהכניסו את הפוליטיקה בגרוש לתוך מערכת החינוך. תקשיב, אמיר. בשבוע שעבר הסתבר לפתע שתלמיד בממלכתי-דתי, מתקציבים אותו ב-38,500 שקל, ותלמיד בחילוני מתוקצב ב-29,000 – – – << קריאה >> אלי אלאלוף (כולנו): << קריאה >> בממלכתי. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה? << קריאה >> אלי אלאלוף (כולנו): << קריאה >> בממלכתי. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> בממלכתי, סליחה. בממלכתי. מתוקצב ב-29,000 שקלים. שאלנו למה, אמיר. קראנו למשרד החינוך לא מתוך מקום לנגח – מתוך מקום לשאול למה הבן שלך ושלי מקבלים 29,000 שקלים והבן מהממלכתי-דתי מקבל 37,000 שקלים. התשובה שקיבלנו ממשרד החינוך – אמיר, תקשיב, מיקי, תקשיב גם אתה, כי זה אני ואתה, תעזוב עכשיו פוליטיקה – התשובה שקיבלנו זה שהביאו למשרד החינוך 250 מיליון שקל כסף קואליציוני, ונתנו את זה רק לממלכתי-דתי. ויושב שם חבר כנסת שאומר: כן, כספים קואליציוניים כן ילכו לממלכתי-דתי. ראו איזה פער. זו לא פוליטיקה, זו פוליטיקה מסריחה, רעה, שמכניסים אותה לתוך מערכת החינוך, ואסור שאנחנו נסכים. מיקי, אמיר, לא משנה מאיזה מפלגות אנחנו – הילדים שלנו שווים, ואסור להכניס כספים קואליציוניים לתוך מערכת החינוך הממלכתית. אנא מכם, אנחנו צריכים להילחם להוציא את הפוליטיקה ממערכת החינוך הישראלית. תודה. << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> תודה, אדוני מאיר כהן. חבר הכנסת יואב קיש – אינו נמצא. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת מוטי יוגב. אמיר, אתה מחוק. הורדת? << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> לא, לא. העברתי את עצמי לסוף כדי – – – << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> אה, אוקיי. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> תודה. << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> בבקשה, אדוני. עד שלוש דקות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, טוב שאנחנו מפזרים את הכנסת היום. הכנסת הזאת חוקקה שני חוקים שפגעו מאוד קשה בבני העדה הדרוזית. מאוד קשה. החוק הראשון הוא חוק הלאום. החוק השני הוא מה שנקרא כאן "חוק קמיניץ". אני לא קורא לו "חוק קמיניץ", אני קורא לו חוק של שרת המשפטים איילת שקד ושר האוצר משה כחלון. רק בשבוע שעבר הבאתי חוק לתיקון חוק הלאום, שהובטח על ידי ראש הממשלה שיעגן את מעמדה של העדה הדרוזית בחוק-יסוד בתוך 45 יום. עברו 73 יום; לא הביא שום חוק ולא תיקן שום חוק, ולא חשב אפילו להביא חוק. אנחנו מפזרים את הכנסת הזאת. חוק קמיניץ, שהקנסות בו שמתחילים עכשיו להיכנס, שאושרו כאן בכנסת, שהובאו על ידי שרת המשפטים ושר האוצר: מי שגר בבית שלו אפילו עשר שנים ואין לו היתר בנייה, באופן אוטומטי – 150,000 שקל, ואם הוא לא הורס את הבית שלו תוך חודש ימים, זה הולך להיות 250,000 שקל, כי יש לו עוד קנס של 100,000 שקל, כי הוא לא הרס את הבית שלו. ואם הוא ממשיך להתגורר בבית שלו, חבריי – כל יום 750 שקל. תגידו לי, זה אמיתי? אזרח יכול לעמוד בזה? מישהו יכול לעמוד בזה? היו לנו כל האפשרויות. שר האוצר לקח על עצמו את כל מה שקשור בתכנון ובנייה: ועדות התכנון והבנייה, מינהל התכנון, מינהל מקרקעי ישראל – לא השאיר שום משרד, שום נגיעה בתכנון ובנייה. בהסדרה שלו, שם אצלו במשרד ארבע שנים. למה לא הצלחנו לעשות את זה? למה לא הצלחנו לעשות את זה? למה שר האוצר לא הצליח לעשות את זה? אם היה רוצה, היה עושה את זה בתוך שנה. דיבורים מכאן עד בית ג'ן, מכאן עד חורפיש, מכאן עד שפרעם. חלקות לחיילים משוחררים – כמה חלקות חילקנו? אני יכול לספור אותן על כף היד. אבל אני עשיתי דברים טובים כאן בכנסת: חוק ייצוג הולם לבני העדה הדרוזית בחברות ממשלתיות ומשרדי ממשלה, שאִפשר לקלוט מאות צעירים משוחררים מהצבא, בחורות צעירות שנכנסו לחברות ממשלתיות. עובדים שם מאות. אני כל שנה מקבל את העדכון מנציבות שירות המדינה, ואני רואה שבכל שנה עוד בחורים צעירים נכנסים לעבודה. << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> נא לסיים, אדוני. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> משפט אחרון, אדוני היושב-ראש. אני אמרתי בשבוע שעבר: אל תבואו לבקש קולות אצלנו. עכשיו אנחנו בבחירות. בשבוע שעבר לא ידעתי שיהיו בחירות השבוע. אז אני אומר לכם, אל תבואו לבקש קולות אצלנו. תודה. << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> תודה, חבר הכנסת עמאר. חבר הכנסת יוגב, בבקשה. אחריו – חברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות. << דובר >> מרדכי יוגב (הבית היהודי): << דובר >> אדוני כבוד היושב-ראש, חבריי השרים, חבריי – רגע. << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> חבר הכנסת טיבי, אם אתם רוצים לשוחח, יש פרסה בחוץ עם קפה מצוין של – – << קריאה >> שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): << קריאה >> ציונה. << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> – – ציונה. נכון. אני מתחיל לך את הזמן מחדש. בבקשה, אדוני. נא לשמור על השקט. << דובר_המשך >> מרדכי יוגב (הבית היהודי): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כבוד היושב-ראש, שרים, חבריי חברי הכנסת, אורחים יקרים ביציע, עם ישראל מביט היום לעבר הכנסת ושואל: למה אנחנו הולכים לבחירות? הרי כולם צופים ויודעים שהממשלה הבאה, השלושים וארבע, הממשלה בראשות בנימין נתניהו, תוחלף על ידי ממשלה נוספת, הרכבה יהיה לאומי והיא תהיה בראשות בנימין נתניהו. למרבה הצער, במצב הפוליטי הנוכחי שנוצר – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא בטוח. לא בטוח. << דובר_המשך >> מרדכי יוגב (הבית היהודי): << דובר_המשך >> – – ברוב של 61 – – << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> תודה, מיקי. << דובר_המשך >> מרדכי יוגב (הבית היהודי): << דובר_המשך >> – – לא הייתה ברירה אחרת, כפי שכבר התרעתי לפני כחודש, אחרי ששר הביטחון התפטר: ממשלה של 61 לא תאריך ימים, ולא תוכל, ואין ברירה אלא לפזר את הכנסת ולסיים את תהליך הבחירות כמה שיותר מהר, לטובת עם ישראל. חשוב לי לומר: הישגי המחנה הלאומי בקדנציה הנוכחית לא היו קורים לולא היותה של מפלגת הבית היהודי סמן ואבן יסוד בתוך הממשלה. ביצרנו את ביטחון ישראל באמצעות עמדה נחרצת של השר נפתלי בנט בקבינט; נקטנו את האחריות הדרושה בתקופה ביטחונית רגישה; צמצמנו את הפערים בין הרשות השופטת לבין הרשות הנבחרת – הכנסת והממשלה – בזכות שרת המשפטים איילת שקד ובאמצעים נוספים; שיפרנו את החינוך; חיזקנו את הפריפריה, זו שבצפון ובדרום, וקירבנו אותה למרכז; חיזקנו גם את אחיזתנו ביהודה ושומרון. אבל יש משימות רבות עוד לפנינו. אני חייב מילה קטנה גם לתושבי הדרום ועוטף עזה – חשובים לנו, יקרים לנו. רק בשבוע שעבר הייתי בעוטף וגם בכרם שלום עם התושבים. שמעתי את כאבם לפני שבועיים בשדרות, והתסכול על המצב בעזה ברור. לכן אני אומר: לא נוכל לברוח לא מהטרור בעזה ולא מהאחריות, לא מחיסולו של הטרור ולא מהמצב ההומניטרי בעזה. זה יהיה כאב הראש שלנו והמשימה שלנו גם בכנסת הבאה; זו אחת ממשימות רבות שעוד לפנינו, ואנחנו נשלים אותן: צריך להשלים את פסקת ההתגברות כדי לאזן בין המערכות, הנבחרת והשופטת; צריך לשפר את תהליכי קליטת העולים; להשוות את שירותי הרפואה בפריפריה לאלה שבמרכז; לחזק את הזרמים בחינוך, גם בחינוך הדרוזי, גם בחינוך הבדואי, משרתי הצבא – להרחיק אותם מהחינוך הערבי, להביא אותם לחינוך הממלכתי; לצמצם את תשלומי ההורים; וגם לסלק את המסתננים ולהחזיר את דרום תל אביב לתל אביבים; וגם להסדיר את פינוי ח'אן אל-אחמר. אני פונה מכאן, מעל בימת הכנסת, לאזרחי ישראל ואומר: עשינו הרבה, אבל נותרו לפנינו עוד משימות רבות. תנו לנו את הכוח להמשיך ולעבוד. כיושב-ראש השדולה לפיתוח הצפון קידמתי את התוכנית לקידום הצפון, קידמנו את בתי החולים בצפון וכעת אנחנו עסוקים גם בהשלמת הסגל הרפואי לבית החולים השיקומי שייבנה, בעזרת השם, בפדה, פוריה, ויסייע לכל תושבי הצפון – – << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> מרדכי יוגב (הבית היהודי): << דובר_המשך >> – – וכך פעלנו ואנחנו פועלים להביא עוד רופאים לצפון ולדרום, מתוך ראייה כוללת שיש אתגר התיישבותי גדול גם בצפון גם בדרום. למחלוקת שפה בכנסת בעניינה של ההתיישבות ביהודה ושומרון – – << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> נא לסיים, אדוני. << דובר_המשך >> מרדכי יוגב (הבית היהודי): << דובר_המשך >> – – אני רוצה להבהיר: מעולם לא הייתה שם מדינה פלסטינית, לעולם לא תהיה, וככל שנחזק את ההתיישבות שם נחזק גם את ביטחוננו ואת עם ישראל כולו בארץ ישראל ובעולם. << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מרדכי יוגב (הבית היהודי): << דובר_המשך >> לכן קידמתי, כיושב-ראש ועדת המשנה, גם תוכניות אב לכבישים לכיסוי סלולרי ולמרקם החיים. << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> מוטי, משפט סיכום. << דובר_המשך >> מרדכי יוגב (הבית היהודי): << דובר_המשך >> ואני מציע לכולכם להצטרף אלינו, ולא להמר לא על אבו מאזן, שמחנך את ילדיו לרצח ילדים, ולא על שום משיח שקר אחר. נחזק את אחיזתנו בצפון, בדרום וביהודה ושומרון. נחזק גם את עתידנו. << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מרדכי יוגב (הבית היהודי): << דובר_המשך >> כאמור, כמו שאמרתי, עשינו הרבה. נותרו לנו עוד משימות רבות, ואין לי ספק שבית יהודי חזק גם בממשלה הלאומית הבאה יחזק את עם ישראל, את מדינת ישראל. תודה לכם. << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> תודה, אדוני. אני מבקש להקפיד על הזמנים. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> הודעה לסגן מזכירת הכנסת. אחריו – שולי מועלם-רפאלי, חברת הכנסת. בבקשה, את יכולה כבר – – – << דובר >> סגן מזכירת הכנסת נאזם בדר: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבד להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 58), התשע"ט–2018, שהחזירה ועדת הכלכלה. תודה. << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> תודה. << הצח >> הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים, התשע"ט–2018 << הצח >> (קריאה ראשונה) << הצח >> הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים, התשע"ו–2016 << הצח >> (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << הצח >> הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים, התשע"ח–2018 << הצח >> (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << הצח >> הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים, התשע"ח–2018 << הצח >> (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << הצח >> הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים, התשע"ח–2018 << הצח >> (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << הצח >> הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים, התשע"ח–2018 << הצח >> (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> חברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי. אחריה – חברת הכנסת מירב בן ארי. בבקשה, גברתי, עד שלוש דקות. << דובר >> שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): << דובר >> תודה רבה, אדוני. חבריי וחברותיי חברי הכנסת, אדוני השר, האמת היא שאנחנו מסיימים – ברמה האישית אני מסיימת ברגשות מעורבים. אכן, הייתה קדנציה מעולה של עשייה משמעותית, ימנית, לאומית, נשית, חברתית, שעסקנו בה בכל הכוח, אבל דברים רבים לא הגיעו לכדי סיום. גם כשהצלחנו להעביר את חוק ההסדרה והצלחתי למנוע את אותה אפליה בלתי נסבלת ביחס לתושבים ביהודה ושומרון, לא הצלחנו להחיל ריבונות ביהודה ושומרון; זאת המשימה המרכזית, כדי ליצור שם שוויון זכויות ולא רק שוויון חובות לאזרחים היהודים. ולכל אלה ששואלים שוב ושוב: מה תעשי עם 2 מיליוני פלסטינים בשטחי A ו-B? אז הינה, אפילו אני, שחושבת שנכון להחיל ריבונות בכל יהודה ושומרון, אומרת: נתחיל צעד-צעד ונחיל ריבונות בשטח C, ונאפשר ל-40,000 או 50,000 ערבים שגרים שם להיות אזרחים או תושבים לפי רצונם, ולבחור ולהיבחר במדינת ישראל. אבל הגיע זמן ריבונות, חבריי היקרים, ובלי ריבונות ביהודה ושומרון אנחנו לא נצליח ליצור שוויון זכויות אמיתי לאזרחי מדינת ישראל. לפני הדאגה לזכויות של הפלסטינים ושל המסתננים בדרום תל אביב, אני מציעה לחבריי מהשמאל להתחיל לדאוג לזכויות של אזרחי מדינת ישראל שגרים ביהודה ושומרון. הצלחנו להעביר את חוק הלאום. אם למישהו היה ספק שזאת מדינת הלאום של העם היהודי, הספק הזה נגמר. זאת מדינת הלאום של העם היהודי. היא יהודית ודמוקרטית. יש פה אזרחים שווי זכויות. אף פעם, חברת הכנסת חנין זועבי, לא תקבלי פה, במדינה הזאת, זכויות לאומיות, כי זאת מדינת הלאום של העם היהודי. ואנחנו גאים באזרחים שנאמנים למדינה ואנחנו מחויבים לכל האזרחים לשוויון זכויות, אבל לא יהיה פה שוויון זכויות לאומיות. זה לא יקרה. וברוך השם, קידמנו את בית החולים השיקומי בפוריה. אני מזכירה לכולנו שרק בכנסת הקודמת הצלחנו לבנות את בית החולים השיקומי בנגב, לתפארת מדינת ישראל, במרחב השיקומי של עלי נגב. וככה נמשיך לפעול, חבר הכנסת אלי אלאלוף, חבר הכנסת מוטי יוגב, חברי כנסת נוספים וגם אני, כדי לחזק את בית החולים השיקומי בפוריה וליצוק בו את אותו תוכן של מטפלים מגוונים, ויש לנו אחריות לזה. אבל עדיין, לצערי – פער בלתי נתפס בין המרכז לפריפריה. << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> משפט סיכום, בבקשה. << דובר_המשך >> שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): << דובר_המשך >> ואני מבקשת לסיים. עשינו אתמול צעד אדיר להיותה של מדינת ישראל ערכית יותר. העברנו בקריאה שנייה ושלישית בוועדת החוקה את החוק להפללת לקוחות זנות ושיקום נשים במעגל הזנות. אני מבקשת כאן להזכיר את חברת הכנסת לשעבר זהבה גלאון, שהתחילה את התהליך הזה לפני כ-15 שנים, ואני זוכה, יחד עם כולכם, להביא אותו לכדי סיום. בעזרת השם, כשנצביע עליו בשבוע הבא, כולנו נוכל להגיד לילדים ולנכדים שלנו שהבאנו את מדינת ישראל ואת החברה הישראלית להיות ערכיים יותר, יהודיים יותר, אנושיים יותר, מוסריים יותר. מדינה יהודית ודמוקרטית. תודה רבה. << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> תודה, גברתי, חברת הכנסת מועלם. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. אחריה – חבר הכנסת טלב אבו עראר, ואחריו – חבר הכנסת אלאלוף. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> איזה מספר חברת הכנסת בן ארי? << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> בפריימריז? << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> 53 מתוך 82. עוד לא מריחים את הסוף, אמיר. את הסוף של הכנסת הזאת כן, אבל לא של הנאומים. << קריאה >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << קריאה >> עוד שעה וחצי. << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> אם כולם ידברו. << קריאה >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << קריאה >> מקסימום שעה וחצי, נגיד שעה ו-40. << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> נכון. << דובר >> מירב בן ארי (כולנו): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, כנסת נכבדה, אנחנו היום הולכים לפזר הכנסת העשרים. הרגשות כאן בקהל הם אצל חלק שמחה, וחלק גם עצובים. חלקנו נחזור, חלקנו לא, אבל היה לי חשוב להזכיר את כל אותם דברים שעשינו בקדנציה הזאת, כי יש נטייה לומר כל הזמן שהממשלה הזאת לא עשתה כלום. חלק אפילו מרחיקים לכת לקץ הדמוקרטיה. ולכן חשוב לי – ואני מניחה שחבר הכנסת אלאלוף יגיע אחריי וגם ידבר על כל הדברים הנהדרים שעשינו בממשלה הזאת לטובת אזרחי ישראל, למרות שאני מרגישה שכל הזמן יש כאן אנשים שנוטים להשמיץ. אפילו אם נלך רק לשבוע שעבר, להחלטת הממשלה האחרונה, שהחליטו, ובצדק, השרים, רווחה, אוצר וחינוך, לתת לכנפיים של קרמבו, אבל בעיקר לילדים עם צרכים מיוחדים, את האפשרות ללכת לחינוך הבלתי-פורמלי. עמותה שלפני חודש הייתה בסכנת סגירה, עם 3 מיליון שקלים, בקרוב מאוד לא רק שלא תיסגר אלא תגדיל את הפעילות שלה. ציינתי גם אותך. << קריאה >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << קריאה >> מ-3 ל-40 – תכפילי – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (כולנו): << דובר_המשך >> והאירוע הזה זה רק אחד מתוך מאות החלטות לטובת הציבור. 40 מיליון שקל. << קריאה >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << קריאה >> – – – את הילדים – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (כולנו): << דובר_המשך >> תאמין לי, השר כץ, שאני פרגנתי לאילן – – – שלך. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> מירב, למה הם היו בסכנה? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (כולנו): << דובר_המשך >> את מדברת איתי על פרוצדורה. עזבי, בואי, קארין, אתם טובים בלדבר ואנחנו טובים בלעשות. בזמן המשמרת שלכם לכנפיים של קרמבו היו שלושה מיליון שקל; במשמרת הזאת הם יהיו עם 40 מיליון שקל. הפלא ופלא. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> תלמדי עובדות. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (כולנו): << דובר_המשך >> עזבי, אבל כנפיים של קרמבו זה רק הישג אחד מתוך מאות הישגים. את יודעת, גם בנאום שלי מלפני שבועיים את חייכת, ושאלתי אותך: למה את מחייכת? ואמרת לי שזה בגלל החוקים שאת הצלחת – את, מהאופוזיציה – להעביר בקדנציה הזאת. שלא נדבר על חוק האומנה; שלא נדבר על כל כך הרבה חוקים טובים שתכף גם אלאלוף ידבר עליהם כשיעלה – נכון? ויספר על הפעילות שעשתה הממשלה הזאת למען נכים, שהקצבה שלהם לא עלתה שנים, גם במשמרת שלכם, למען קשישים, למען משפחות חד-הוריות, למען צעירים בסיכון. מאוד מאוד קל לבוא ולומר מה הממשלה הזאת לא עשתה, אבל מאוד חשוב להדגיש מה הממשלה הזאת עשתה, בעיקר לאוכלוסיות הכי מוחלשות במדינה. תודה. << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> תודה, גברתי. חבר הכנסת טלב אבו עראר, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת אלי אלאלוף. עד שלוש דקות. << דובר >> טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, מכובדי היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אנחנו נפרדים היום מממשלה שרק העמיקה פערים – – << קריאה >> מירב בן ארי (כולנו): << קריאה >> אתה לא מקשיב לנאום שלי. << דובר_המשך >> טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – התעלמה, והזניחה את החברה הערבית – – << קריאה >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << קריאה >> אהה. << דובר_המשך >> טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – ופעלה רק – – << קריאה >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: << קריאה >> החברה הערבית בקדנציה הזאת – – – << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> תגיד לי, אתה לא הזנחת את הנשים שלך? << דובר_המשך >> טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – למען האזרחים היהודים. אולי תקשיב ותגיד שחבר הכנסת צודק במה שהוא אומר. הממשלה הזאת עקרה יישובים והרסה בתים של ערבים בדואים בנגב למען הקמת יישובים ליהודים. האם אתה מאשר, מכובדי השר כץ? עקרתם את היישוב אום אל-חיראן כדי להקים את היישוב חירן; הרסתם בתים של בדואים שם כדי לבנות בתים ליהודים. ממשלה שהרגה אזרחים בדואים בדם קר – – << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> תגיד לי, אתה לא מתבייש? << דובר_המשך >> טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – על לא עוול בכפם. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> אתה לא מתבייש להגיד שהממשלה הרגה? << דובר_המשך >> טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הרגתם את יעקוב אבו אלקיעאן. הרגתם את סאמי אל-ג'עאר. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> מה, לא ישנת טוב בלילה? << דובר_המשך >> טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הרגתם את סמי א-זיאדנה ואחרים. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> הנשים שלך בלבלו לך את המוח? << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> תודה, חבר הכנסת חזן. << דובר_המשך >> טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ממשלה אשר מנעה – – << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, הוא לא יכול להגיד שהממשלה הרגה אזרחים. << דובר_המשך >> טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – מנעה מעשרות אלפי אזרחים – – – << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> הוא יכול להגיד מה שהוא רוצה. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> אז אני יכול לענות לו. << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> אתה אמור להיות פה? << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> אתה אמור להיות פה? << דובר_המשך >> טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ממשלה אשר מנעה מעשרות אלפי אזרחים ערבים בדואים – – << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> הוא אמור להיות פה? הוא לא מושעה? << דובר_המשך >> טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – שירותים בסיסיים, כגון חינוך, בריאות – – << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> סיים אתמול? << דובר_המשך >> טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – ורווחה. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> אני שואל: אתה אמור להיות פה? << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> אני – כן. << דובר_המשך >> טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ממשלה אשר דרסה, ואף קברה – – << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> בינתיים. אתם בדרך הביתה. בינתיים. << דובר_המשך >> טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – את עקרון השוויון – – << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> בינתיים. << דובר_המשך >> טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – בחוק הלאום. << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> אני מוסיף לך דקה. חבר הכנסת חזן, הסבלנות שלי כלפיך גם כך לא קיימת. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> אה, לא הוגן. זה לא הוגן. אתה שאלת שאלה. << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> גם כך לא קיימת. ולמרות הלוק החדש שלך, והתספורת והפן, אתה לא תקבל הנחות בהתנהגות. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> לא, אבל אתה שאלת שאלה. אתה שאלת שאלה – קיבלת תשובה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אורן, די, יוציאו אותך. << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> כן, אני מודה לך. אני מודה לך, אדוני. << דובר_המשך >> טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ממשלה, אדוני היושב-ראש – – << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> לא להפריע. אתה – – – << דובר_המשך >> טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – אשר הכניסה לכלא אתמול – הכניסה לכלא את שייח' סיאח א-טורי. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> גם את החברים שלך צריך להכניס לכלא. << דובר_המשך >> טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> שייח' סיאח בן 80. מדינה דמוקרטית מכניסה לכלא אדם בגיל 80, אזרח מדינת ישראל, חף מפשע; לא עשה כלום מלבד שהוא רצה לשמור על אדמתו. הוא גר בכפר אל-עראקיב, והממשלה הכניסה אותו לכלא. זה לא קורה במדינות אחרות. ולכן, (אומר דברים בשפה הערבית. להלן תרגומם: אני פונה עכשיו לכל – –) << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> אני מחכה שיכניסו אתכם לכלא. << דובר_המשך >> טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> (– – המגזרים בעמנו, לכל המגזרים בעמנו. הממשלה הזאת, שסיימה את הכהונה שלה, על כל הגורמים הימניים שבה, העמיקה את הפערים ולא צמצמה אותם. הרסה את הבתים שלנו, עקרה את הכפרים שלנו למען הקמת כפרים יהודיים. הרגה את בנינו החפים מפשע, למשל את יעקוב אבו אלקיעאן, סמי אל-ג'עאר, סמי א-זיאדנה, ועוד רבים אחרים מבני המגזר הערבי. כן, הממשלה מנעה מעשרות אלפי אזרחים מערביי הנגב את הזכויות הבסיסיות ביותר, כדי ללחוץ עליהם ולגרש אותם מאדמותיהם וכפריהם. אני פונה אל כל בני עמנו, כל בני עמנו, בקריאה לטאטא את המפלגות הציוניות מכפרינו ומערינו בבחירות הקרובות, ולתמוך ברשימה המשותפת – –) << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> תנצל את הדקות לדבר פה בערבית, למה זה לא יימשך עוד. << דובר_המשך >> טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> (– – אשר מייצגת את כל בני עמנו, ועלינו לחזק אותה כדי להנחיל מפלה ניצחת לזה שצועק עכשיו ולאנשים כדוגמתו.) << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> זה לא יימשך. << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> תודה, אדוני. << דובר_המשך >> טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> (הו, אחים – –) << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> יאללה, רד למטה. רד למטה. << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> (– – אנחנו אומרים שהרשימה המשותפת תמשיך.) ואני אומר לאורן חזן – – << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> תודה, אדוני. << דובר_המשך >> טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – וגם לאחרים – – << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – הרשימה המשותפת, אם שמחתם שהיא תתפרק – היא לא תתפרק, והיא תמשיך להוביל – – << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> לא תהיו פה יותר. אתם לא תהיו פה. << דובר_המשך >> טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – את החברה הערבית – – << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – במדינה הזאת, בארץ הזאת, ואולי תראה גם שהיא תגיע ל-17 מנדטים. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> נגמר לו הזמן מזמן. איזה הנחות פה. << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> אדוני, תודה. << דובר_המשך >> טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בעזרת השם. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> תודה רבה. תודה לך. חבר הכנסת אלי אלאלוף. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> אתם לא תהיו פה, ולך יהיה יותר זמן להתעסק עם הנשים – – – << קריאה >> טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> יהיה לך יותר זמן להתעסק איתן. עבריין. << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> רק התחלנו. שלוט בעצמך. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> הוא עבריין. << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> בסדר. הוא לא עבר – – << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> יש חוק בישראל. << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> – – על שום חוק. אל תקרא לו עבריין. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> לא, הוא נשוי לכמה נשים. זה אסור. << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> גם אם אתה לא מסכים לכל הדברים שלו, וגם אני לא מסכים לכל הדברים שלו. בבקשה, אדוני. << דובר >> אלי אלאלוף (כולנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אם אני גאה בדבר אחד בתפקודי בכנסת, הוא בזה שאני גומר את הקדנציה הזאת, וגם את כהונתי בכנסת, בלי לריב עם אף אחד מחברי הכנסת. אני מאוד גאה בזה, מפני שזה מוכיח שאפשר לשתף פעולה בין כותלי הבית בין כל הסיעות בבית ולעשות דברים מאוד חיוביים וחשובים. אני לא אעשה נאום; בעצם, אני אעשה נאום שיפתיע אתכם. אני לא הולך להשמיץ אף אחד. אני לא הולך להיות ציני. אני רק רוצה לתאר עובדות. חבריי חברי הכנסת והחברים בלודג' שם, בבקשה, תבואו, תקשיבו שנייה. << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> סליחה, נא לשמור על השקט. << דובר_המשך >> אלי אלאלוף (כולנו): << דובר_המשך >> הוועדה שחברי שר הרווחה השאיר לי, ועדת העבודה, הרווחה והבריאות – לא ידעתי כמה היא חשובה וכמה היא מדהימה, וכמה אפשר לעשות דברים. אז קודם כול, תודה שוויתרת על זה. 2. אני רוצה להגיד לכם, בכמעט 1,000 דיונים – שאת רובם, 90%, ניהלתי – אנחנו הצלחנו להעביר עד אתמול 103 חוקים, מכל סיעות הבית. אני חייב להגיד שחוץ מבשבוע האחרון לא קיבלתי שום הנחיה לפסול חוק זה או אחר מפני שזה בא מהקואליציה או מהאופוזיציה או מאנשים שכאילו לא מתאימים לנו בקואליציה. אני גם רוצה לציין שהעברנו 193 תקנות ששנים רבות הזניחו, שזה בדרך כלל קשור לאוכלוסיות הכי חלשות, כי אלה שמפעילות לובי ידעו להעביר כל תקנה שהם רצו. אני חייב להגיד לכם שזה היה נפלא לראות את שיתוף הפעולה בין כל הסיעות. אני רוצה לקחת דוגמה אחת: כשהתחלנו להתמודד עם הנושא של תאונות עבודה בענף הבנייה, אני חייב להגיד – לא הבנתי כלום ממה שדיברו. ואז הסתכלתי על שני חברים שהיו בוועדה – על עבד אל חכים חאג' יחיא, המהנדס היחיד בכנסת הזאת, ואיל בן ראובן, שכאלוף מבין בהפעלת מערכות גדולות. הצעתי שנקים ועדה משותפת. חברים, ארבעה חוקים עברו, מתקנים, ושר הרווחה והעבודה, בתחום שלו הודה שהצוות של הוועדה עשה עבודה מדהימה. ועדות המשנה האלה אפשרו לנו לקדם הרבה נושאים. אני רוצה לציין – ולא אתן לכם מספרים, כי זה נהפך לזול: לא שכחנו בכנסת הזאת לא את הקשישים, לא את הקשישים שזקוקים לסיעוד, לא את הנכים, לא את נכי צה"ל, לא את המשפחות השכולות; לא שכחנו את הגיל הרך; התמודדנו עם בעיות של נוער; התמודדנו עם בעיות קשות של בריאות; מתמודדים גם עכשיו עם הנושא של תעסוקה, קצבאות והחלטות של הביטוח הלאומי. ואני רוצה להגיד לכם – בכול עסקנו, ועסקנו במספרים מדהימים, וזה לא מספיק. אני רוצה לציין: זה לא מספיק, כי מי שיבוא אחרינו יצטרך להמשיך, אבל הוא לא יכול לסגת; הוא רק ישפר את התנאים של כל האוכלוסיות החלשות של המדינה, ואנחנו מדינה שלא יכולה לסבול, לא בערכים שלה, לא בדתות של חלק מאיתנו, של כולנו – אנחנו לא יכולים לסבול פער כזה בין שכבות, וחלשים, ועוני. << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> נא לסיים, אדוני. תודה. << דובר_המשך >> אלי אלאלוף (כולנו): << דובר_המשך >> אני רוצה לסכם ולהגיד לכם: אני, כפי שהבטחתי, באתי לקדנציה אחת – נשלחתי בעצם בלי שהוא ידע את זה על ידי חברי מאיר כהן, ביום שהטיל עליי הכנת דוח למלחמה בעוני. לא ידעתי מה זה פוליטיקה, לא עסקתי בזה, ולהתחיל בגיל 70 – זה נראה קצת מוגזם, אפילו חוצפה. אני מודה לך, מאיר. ואני מודה למשה כחלון, שבא והציע לי: תבוא, תתעסק במה שאתה אמרת שאתה תעשה. אז אני רוצה להגיד לכם – ומאיר מכיר את המספרים במדויק: כשחשבנו, בדוח העוני, שהמדינה תשחרר 4, 5, חלמנו על 6 מיליארד שקל בשנה – הממשלה עד עכשיו שחררה 34 מיליארד שקל; מספרים של הכת"ף של הכנסת, לא שלי. ואני מאחל לכם, חברים – תעשו חשבון נפש – – << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אלי אלאלוף (כולנו): << דובר_המשך >> – – תעשו חשבון נפש, כי אפשר לעשות הרבה יותר כשניגשים לבעיות – ויש בעיות, ואני לא מטאטא אף אחת, לא גזענות, לא אפליה, לא שכחה של אוכלוסיות שונות. בואו תנסו להתמודד עם הבעיות האלה בשלווה הנדרשת – – << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אלי אלאלוף (כולנו): << דובר_המשך >> – – כי בשלווה יש יותר יצירתיות מאשר בכעס ובסבל שאתם גורמים בדרך כלל בהחלטות שפוגעות באחרים. תודה רבה. << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> תודה, אדוני אלי אלאלוף, ובהצלחה בהמשך. ה-grace שחבר הכנסת אלאלוף קיבל פה על נאומו האחרון – לא תקבלו אותו, השאר. אז חברת הכנסת רחל עזריה; חבר הכנסת אופיר אקוניס. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> השר. אנחנו באקוניס. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איזה אלוף. << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> השר אלי כהן. חבר הכנסת יאיר לפיד, בבקשה, אדוני. אל תדאג, אנחנו נאפשר לו דקה, ואז נתחיל לך את הזמן. כולנו מחבקים את אלי אלאלוף היום ומאחלים לו בהצלחה. יש לי הרגשה שהוא יעשה עוד כמה דברים אחרי זה. חבר הכנסת יאיר לפיד, בבקשה, עד שלוש דקות. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו מפזרים היום את הכנסת והולכים לבחירות. אולי כדאי לענות בין מה למה בוחרים, כי בחירה היא בין שני דברים, ואנחנו צריכים לבחור בין ממשלה, הממשלה הנוכחית, שעוד פעם תיקח את הכסף שלנו ותוציא אותו על הדבר היחיד שעליו היא באמת יודעת להוציא כסף – על עצמה, על העסקנים שלה, על האינטרסים שלה, על המטוס שלה, על הפינוקים שלה, על חברי המרכז שלה – או שתהיה פה ממשלה אחרת, שתוציא את הכסף על הדבר היחיד שחשוב באמת, וזה אזרחי מדינת ישראל: על מעונות יום, ועל זוגות צעירים, ועל דיור, ועל כל מה שבאמת חשוב לאנשים אמיתיים, שלא מכירים את הבניין הזה מבפנים, ולא יושבים במזנון ומטפלים באינטרסים שלהם; בין הממשלה הנוכחית, שתמשיך – אם היא תיבחר, חס וחלילה – לחוקק חוקים שמפרקים לאט-לאט את הדמוקרטיה הישראלית, את כל מה שבאמת חשוב לנו, לבין ממשלה אחרת, נקייה, טובה, שתחוקק בשביל לחזק אותנו ולחבר אותנו ולהפוך אותנו לחברה אחת; בין הממשלה הזאת, שעוסקת רוב זמנה בלהעליב – להעליב להט"בים, להעליב נשים, להעליב שמאלנים, להעליב מוסלמים, להעליב רפורמים, להעליב קונסרבטיבים, להעליב שופטים, להעליב שוטרים, להעליב את מפקדי צה"ל, למען השם – לבין ממשלה בראשותי שתשמור עליהם, שתשמור על כל האנשים האלה מפני העלבון המתמשך הזה, ותשמור גם על חרדים, ותשמור גם על מתנחלים, ותשמור גם על ימנים, ותשמור גם על כל מי שלא מסכים איתי. כי אתם לא יכולים מהבוקר עד הערב לספר כמה אתם אוהבים את המדינה אם אתם שונאים את רוב האזרחים שחיים בה, אם אתם עושים ככל שביכולתכם לפרק את רוב האזרחים שחיים בה. אנחנו הולכים לבחירות בין הממשלה הנוכחית לבין עתיד הילדים שלנו; ובין הפוליטיקה הכי קטנה למדינה הגדולה והמופלאה שיש לנו כאן; ובין השחיתות וקלקול הערכים הישראליים המקוריים, שבראשם עומדות החברוּת והרעוּת והיכולת לבנות משהו ביחד. אנחנו הולכים לבחירות, ובנימין נתניהו בבחירות האלה יעשה את הדבר היחיד שהוא באמת יודע לעשות: הוא ידבר על אנחנו והם, וכל מי שאנחנו, הוא יגיד: הוא הם, וכל מי שהוא הם – צריך לשנוא אותו ולכעוס עליו. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> רק תגיד לי אם בעוד שתי דקות אתה הולך לצאת פה – – – לחלוטין. האם פעם אחת – – – בדברים – – – << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> תודה, חבר הכנסת חזן. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> והאפשרות השנייה היא ממשלה בראשותי, שאומרת: יש רק דבר אחד – רק אנחנו – – << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> אתה לא מוצא את הכיסא במליאה. איזה ממשלה – – – << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – רק אנחנו, הישראלי שמאפשר חיים משותפים. תודה רבה. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> אני עוזר לך – – – << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> תודה, חבר הכנסת לפיד. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> איזה ממשלה אתה רוצה לנהל? אתה בקושי מסוגל לנהל את המפלגה שלך. << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> חבר הכנסת יואב בן צור, בבקשה. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> על מי אתה עובד? אתה לא מסוגל להחזיק – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> אורן חזן, אני מתאפק מלקרוא אותך לסדר. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> אתה לא מסוגל להחזיק – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה מסוגל? מה אתה מסוגל – – – << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> תודה, מיקי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> אלוף העולם באמירת דבר והיפוכו. יהיר לפיד. אלוף העולם. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> קשקשן. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> אתה זגזגן לאומי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> קשקשן. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> אתה זגזגן לאומי. << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> תודה. חברי הכנסת – מיקי, אתה מזין את זה. אתה מזין את זה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> איזה כיף היה לנו בלעדיו, קצת. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> לא. היה לכם שקט ומשעמם, ולא היה מי שיגיד לכם את האמת בפרצוף. << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> חבר הכנסת חזן, הייתה לנו ציפייה שעם התסרוקת החדשה יבואו גם אישיות והתנהגות חדשה – – << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> אני לא מוכר אידיאולוגיה בשביל כיסא. << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> – – והתבדינו. התבדינו. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> לא מוכר אידיאולוגיה בשביל כיסא. << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> בסדר, אבל כבר התחתכת, הסתפרת, התגלחת, עשית פן – – << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> – – בוא, תעשה פן גם קצת לרגשות ולזה – – – << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> ככה עם ישראל אוהב אותנו. הכול בסדר. << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> תודה, אדוני. חבר הכנסת יואב בן צור, יש לי הרגשה שאתה לא תקבל הפרעות מחבר הכנסת חזן, אז בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, הגענו לאחת הנקודות החשובות והמהותיות בדמוקרטיה, וכעת אנחנו מחזירים את המנדט לציבור הישראלי ולשיקול דעתו. אך חשוב לציין: הממשלה הנוכחית הצליחה לעמוד במצבים משתנים רבים, במשברים, ולהשלים כמעט קדנציה שלמה. כל זה לא היה קורה אם ש"ס – חברי יש עתיד, חיים, לפחות קצת – – – << קריאה >> חיים ילין (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו אוהבים אותך, בן צור. << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> חבר הכנסת לפיד, נא לשוחח בחוץ, בבקשה. אתם מפריעים. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> כל זה לא היה קורה אם ש"ס בהנהגת שר הפנים, הרב אריה דרעי, הייתה יושבת באופוזיציה, בדומה לממשלה האנטי-חרדית שקמה כאן לפני שתי קדנציות בלבד. אותה ש"ס הממשיכה את דרכו של מרן, זכר צדיק וקדוש לברכה, הרואה את טובת הציבור הישראלי לנגד עיניה, והייתה מבין הראשונות להשקיע תקציבים קואליציוניים עצומים למען הורדת מחירי התחבורה הציבורית והמים, החשמל; ש"ס, אשר טיפלה בפניות ציבור רבות – כן, כן, של ציבורים שמעולם לא בחרו או יבחרו בה; ש"ס, שחיזקה את הצביון היהודי ברגעים מאתגרים ונלחמה נגד "שיטת מצליח", המבקשת להפוך את ארץ ישראל למדינת כלל אזרחיה, ואת שבת קודש – ליום השיפוצים הלאומי; ש"ס, שהצליחה לצמצם את פעולות הטרור וחילול הקברים בהר הזיתים, סבסדה קייטנות בפריפריות גיאוגרפיות וחברתיות, הובילה ומובילה רפורמה בהוצאה לפועל להסדרת הליכי גבייה הוגנים; ש"ס, שידעה לנהוג בתבונה ובאחריות במצבים ביטחוניים רגישים ולא להשתמש במידע ביטחוני ובתקופות ביטחוניות מאתגרות ככלי סחר לתיקים. ש"ס, אשר מנהיגה בחר להיות המבוגר האחראי בממשלה גם במצבים שכמעט שלא הייתה ממשלה; ש"ס, שהייתה מרוכזת בעשייה ציבורית ענפה ולא הושפעה לרגע אחד מסקרים ופרשנויות פוליטיות, מרתקות ככל שיהיו; ש"ס, אשר באזכרה הקודמת למרן בחרה להזכיר לראש הממשלה נתניהו את סוגיית העלאת קצבאות הנכים, עקבה ודחפה כל שלב בתהליך, גם אם התוצאה היא תוצאת ביניים ויש להמשיך ולפעול בנושא קצבאות הנכים; ש"ס, אשר התמידה בערכיה אך לא פסחה לרגע אחד על הידברות בכבוד ההדדי; ש"ס, שהוכיחה עד כמה הציבור מאמין בה גם בבחירות לרשויות המקומיות, והתברכה בהישגים מרשימים כמעט בכל רשות מקומית; ש"ס, אשר רוב אם לא כל סיעות הבית שיושבות כאן היו רוצות ומייחלות לשבת איתה בממשלה הבאה. אומנם הכנסת מתפזרת ואנחנו צועדים בנחישות לעבר בחירות – – << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> דקה. – – אך אותה ש"ס לא שכחה ולא תשכח את המחויבות הציבורית שלה, את הערכים, גם בימים אלו, ותמשיך להיות כתובת לכל אזרח ואזרח. בהזדמנות זו אני רוצה להודות ליושב-ראש התנועה ושר הפנים, הרב אריה דרעי, על הדרך שבה מנהיג את התנועה – ממלכתיות לצד עשייה בלתי פוסקת, מתוך אהבה ונאמנות לתורת ישראל ולעם ישראל על כל גווניו. ותודה לציבור אשר בחר בנו ולחבריי בבית הזה, שידעו ברגעי האמת להתעלות על פוליטיקה צרה ולבחור בעשייה ציבורית וחברתית משמעותית. תודה רבה. << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> תודה, אדוני. חברת הכנסת ציפי חוטובלי, בבקשה, ואחריה – חבר הכנסת יעקב מרגי. בבקשה, גברתי, עד שלוש דקות. << דובר >> ציפי חוטובלי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום מתפזרת הכנסת העשרים ומדינת ישראל הולכת למערכת בחירות. ב-9 באפריל נבקש את האמון של ציבור הבוחרים הישראלי, ונבקש ממנו להמשיך להנהיג את המדינה הזאת, שכל כך יקרה לכולנו. אנחנו כאן בתנועת הליכוד מביאים גיליון מאוד מרשים של הישגים לציבור הבוחרים הישראלי. אני גאה לומר שבמשמרת שלנו במשרד החוץ ייצרנו שינוי חשיבה ומיקדנו את העיסוק בישראל כמעצמה עולמית עולה. במשך שנים ארוכות עסקו במשרד החוץ באובססיה בפתרון הסכסוך הישראלי–פלסטיני ממקום של התנצלות, ממקום של תפיסת עולם של תוכנית עבודה לא ישימה, ובעיקר תבוסתנית, שקראו לה "תוכנית שתי מדינות לשני עמים". לשמחתי, בקדנציה הזאת שמנו סוף לרעיון הזה. לא תהיה מדינה פלסטינית כל עוד אנחנו בשלטון. אנחנו מאמינים בזכותו המלאה של העם היהודי על ארץ ישראל, ובמשרד החוץ פעלתי כדי לדאוג לכך שיפסיקו להשתמש במסמכים רשמיים, וכל נציג רשמי של מדינת ישראל, במילה "כיבוש". לא כבשנו מעולם, לא לקחנו ארץ זרה מעולם. זאת ארץ אבותינו, ושבנו אליה. אני גאה לומר שבקדנציה שלנו זכינו לראות את המעמד של ירושלים כבירת ישראל הולך ומתחזק. במשך 70 שנה, מאז קבע דוד בן-גוריון את בירת ישראל באותו חנוכה היסטורי, בניגוד להחלטת האו"ם, כל מדינות העולם בחרו למקם את השגרירויות שלהן בתל אביב. בקדנציה הזאת הצלחנו לשנות את הגלגל; סוף-סוף יש הכרה בירושלים כבירת ישראל מהגדולה במעצמות העולם והחברה שלנו, ידידתנו הגדולה ארצות הברית. שגרירות אמריקנית ראשונה מוקמה בבירה בשנה שעברה, ואחריה התחיל מהלך, תוכנית עבודה, שאני שמחה לומר שהייתי מהמעצבים שלה במשרד החוץ, והגיעו בעקבותיה גואטמלה; צ'כיה – שהקימה את בית צ'כיה, ודגל אירופי ראשון התנוסס בבירה; בקרוב תעבור לכאן שגרירות ברזיל; רומניה וגאורגיה הן מדינות שהתחלנו איתן בהליך של דיאלוג. כל הדברים הטובים האלה קרו והתרחשו בקדנציה הזאת. לא שכחנו את האיומים. המשכנו להילחם באיום האיראני, והבאנו את ההחלטה החשובה של החזרת משטר הסנקציות על המשטר האיראני, שממשיך לטעון שהוא רוצה להשמיד את מדינת ישראל, ולפתח גם את ההשתלטות על האזור בפעילות טרור, וגם, לצערנו הרב, ממשיך לשאוף להשגת נשק גרעיני. ואחרי כל זה, אני רוצה לפנות אל הבוחר הישראלי ולומר לו: הרבה מאוד מפלגות חדשות קמות. יש עכשיו קרב בשמאל הישראלי שקוראים לזה "גנרל נולד"; ראיתי שכמה רמטכ"לים שמו את התמונה שלהם בפוסטר גדול ורוצים שהם ירוצו. << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> ציפי חוטובלי (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אני רוצה להגיד לכם משהו. אמר את זה יפה איתן כבל היום בבוקר – חבר הכנסת איתן כבל – הוא אמר שכל מי שמתגעגע לאהוד ברק, אז הוא ממליץ לו לחשוב פעמיים, כי הוא לא היה הולך לרופא שניסה להרוג אותו פעמיים פעם נוספת. אתם צריכים להבין שלא מהגנרלים תבוא לכם הישועה; לא מאותם אנשים שהם כוכבים שנולדים לרגע ומתפוגגים. תבוא לכם הישועה משינוי האידיאולוגיה ומהקשב לציבור הישראלי, שרוצה כלכלה חופשית ומדיניות ימנית. אני מודה לך. << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> תודה, סגנית השר חוטובלי. חבר הכנסת מרגי, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת נהרי. אחריו – חבר הכנסת יצחק וקנין. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדי כבוד השר, אנחנו התכנסנו היום במסגרת הצעת החוק התפזרות הכנסת, ואז יש אפשרות לדיון אישי, שכל אחד עולה ופורס את משנתו הפוליטי. אני אומר לכם, זכיתי – בוא נאמר: זכיתי, בסדר? לשמוע כאן חלק מהנאומים של מפלגות האופוזיציה. אני אומר לכם את זה לא כמי שעכשיו חבר בקואליציה ולא יודע מה זה אופוזיציה – מתוך חמש קדנציות שאני בכנסת, זכיתי גם להיות פעמיים באופוזיציה – אבל אני הייתי מצפה – מותר בתעמולת הבחירות לומר מה ההבדל ביני לבין זולתי; מה הבדל בין המפלגה שלי למפלגה השנייה; מה אני הייתי עושה לעומת מפלגת השלטון. אבל אני עומד פה, שומע נבחרי ציבור מכובדים בדרך לנאום הפוליטי, לנאום לתעמולת הבחירות שלהם. אם הייתי מצייר את המחזה – לקחו דלי עם צבע שחור וצבעו הכול בשחור. הכול בשחור. ארבע שנים הממשלה הזאת עשתה רק הרס וחורבן. לא נעשה שום דבר פה. הצמיחה – זה לא הממשלה, זה נס. פתאום אין הדתה – מאמינים בניסים; הביטחון – אין הדתה. ניסים. במקרה של הממשלה הזאת, הביטחון זה בגלל ניסים – יצא, צירוף, עשו. רבותיי, יש הרבה על מה לבקר את הממשלה הנוכחית, אבל יחד עם זאת, הממשלה הזאת, שמרכיבות אותה כל מפלגות הקואליציה, יש לה הישגים רבים בתחומים רבים. ואני אקח את הנושא שכולם אוהבים לדבר עליו עכשיו, וזה יוקר המחיה. יש יוקר מחיה. יש חזירות של תאגידים. יש. אבל עם יד על הלב, יש ממשלה שלקחה את הנושא הזה – ותיתנו לה ציון; איזה ציון שתיתנו לה בקטע הזה – שלפחות התמודדה, ניסתה להתמודד. הייתה ועדת הרפורמות בתחילת דרכה, נגעה בזה; יש משרד האוצר, ששיתף פעולה עם כל שותפות הקואליציה, וסיפק את המענים לכל הסוגיות החברתיות שהשותפות הקואליציוניות דרשו? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> היה? לא היה. בקדנציה הזאת היה, מה לעשות. אפשר לומר – אפשר גם לומר את זה, ואפשר לומר מה העוולות של הממשלה הזאת. << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> לבוא לעמוד כאן – אני מסיים. << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> לבוא לעמוד כאן ולצבוע הכול בשחור זה לא עוול לליכוד או עוול לש"ס או עוול לבית היהודי או לכולנו – זה למנוע טוב מהאזרחים. כי אנחנו מונעים מהם את האמת האמיתית, שהייתה כאן ממשלה טובה, והגיעה לסוף דרכה, והולכים לבחירות, והעם יאמר את דברו – וטוב שכך. ברוכים תהיו. << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> תודה, אדוני. חבר הכנסת נהרי – לא פה. חבר הכנסת וקנין, לפני זה, אני פספסתי את השר אקוניס, אז רק השר אקוניס, ואתה, אם אפשר. בבקשה, אדוני, שלוש דקות יש לך. אני מתנצל, חבר הכנסת וקנין. עוד שלוש דקות. << דובר >> שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << דובר >> אני מאוד מודה לך, אדוני היושב-ראש. חברות וחבריי הכנסת, השר כץ, האורחים, אדוני היושב-ראש, הפור נפל ובעוד כמה שעות הכנסת העשרים, שמילאה כמעט ארבע שנים מלאות, תתפזר. זה לא עניין של מה בכך, ודאי לא בעשורים האחרונים, וכל המדברים על הקדמת הבחירות צריכים לבוא ולדייק – לומר: הקדמת הבחירות מן המועד החוקי, אשר נקבע לנובמבר 2019. אדוני היושב-ראש, כמה דברים שהם בהמשך לדיון בשיח הציבורי, וגם לשיח שהיה פה בשעות האחרונות. אדוני, אני שומע בשעות האחרונות שישנם ניסיונות של אישים בשמאל המפה הפוליטית להקים גופים חדשים כדי לנצח את נתניהו והליכוד. עכשיו, אני אגיד לכם למה אתם כושלים פעם אחר פעם, פעם אחר פעם, פעם אחר פעם: זה לא בגלל האישים, זה לא בגלל השמות, זה לא בגלל הסלבריטאים; זה בגלל העמדות. זה בגלל שכשאין עמדות ברורות שהציבור מבין אותן לא מקבלים מנדט מן הציבור להקים ממשלה, להרכיב קואליציה; לא מקבלים את אמון הציבור. יחזרו, אדוני היושב-ראש, פעם אחר פעם, פעם אחר פעם, על המושגים של הסכנה לדמוקרטיה, והפאשיזם, והידרדרות השיח הציבורי בישראל – בעקבות מי, חבר הכנסת טיבייב? גם זו שאלה שצריך לשאול. כשאין עמדות, כשאין תפיסות עולם, כשאין אידיאולוגיה – אין ציבור שמצביע לך; אולי קצת, אולי בשוליים, אבל בוודאי לא כזה שיכול להביא אדם, איש או אישה, להרכיב ממשלה. אדוני, אני שומע – ובזה אני אסיים – אני שומע רבות על אדם שאיננו נמצא בבית הזה, בכנסת הזאת, שמדברים בו כהבטחה גדולה לבחירות הבאות. האיש היה ראש המטה הכללי של הצבא, רב-אלוף בני גנץ. אין מצב שאדם יגיע לבית הזה בלי לחשוף את עמדותיו, בלי לומר לציבור מה הוא חושב בעניין המדיני, מה הוא חושב על שתי מדינות לשני עמים; בעניין הביטחוני – מה עמדתו בעניין רמת הגולן או בעניין עוטף עזה; מה עמדתו בעניינים כלכליים-חברתיים; מה עמדתו בעניין העברת השגרירות לירושלים; מה עמדתו בעניין יוקר המחיה; מה עמדותיו בעניין מחירי הדיור. << קריאה >> רוברט טיבייב (המחנה הציוני): << קריאה >> והוא יהיה שר הביטחון בממשלת נתניהו. << דובר_המשך >> שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> הדבר הזה, אדוני היושב-ראש – אני קורא לו, אם הוא אכן מתכוון להציג את מועמדותו בראשות מפלגה פוליטית, פשוט מאוד לחשוף את עמדותיו, לומר לציבור מה העמדות שלו בשלל התחומים שאני עכשיו ציינתי – – << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> – – ואתם תראו בדיוק, אדוני היושב-ראש, כפי שקרה בעבר: כאשר אדם לא אומר כלום הוא במספר גבוה של מנדטים; כאשר הוא מתחיל לחשוף את עמדותיו, מספר המנדטים יורד, בעיקר כאשר העמדות הן שמאלה מהמרכז. תודה. << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> תודה, אדוני השר. << קריאה >> רוברט טיבייב (המחנה הציוני): << קריאה >> שאלה: הוא יהיה שר ביטחון בממשלת ליכוד? << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> חבר הכנסת וקנין, בבקשה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> תענה לו, הוא הקשיב. שאלה קשה. << קריאה >> שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << קריאה >> שאלה. << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> אחריו – חבר הכנסת מלכיאלי. << דובר >> יצחק וקנין (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, יש לי הצעה פרקטית אליכם, ואני מוכן להתערב שאם אנחנו עושים את זה, אין סיכוי שהכנסת הזאת תתפזר. אני שומע דיבורים – עולים לפה חברי כנסת, משמיצים, אומרים דברים קשים, אבל אם אנחנו נעשה הצבעה חשאית בפרגוד, 100 חברי כנסת יצביעו נגד הקדמת הבחירות. אתם מוכנים להתערב? << קריאה >> יעל גרמן (יש עתיד): << קריאה >> כן, כן – – – << דובר_המשך >> יצחק וקנין (ש"ס): << דובר_המשך >> "אל – – – תדברו גבֹהה גבֹהה יצא עָתָק מפיכם." << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> יש מצב שיותר מ-100. << דובר_המשך >> יצחק וקנין (ש"ס): << דובר_המשך >> אני אומר לך, יותר מ-100. יותר מ-100; חוץ מה-11 של יש עתיד, אני לא בטוח – ואם עכשיו גנץ בא, אני לא בטוח שגם אתם לא תצביעו. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יצחק וקנין (ש"ס): << דובר_המשך >> אני אומר את זה ברצינות. חבר'ה, אל תעשו שרירים. << קריאה >> יעל גרמן (יש עתיד): << קריאה >> אני בעד. << דובר_המשך >> יצחק וקנין (ש"ס): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד פה ככה: אתם באיזו אופוריה. חצי ממפלגת העבודה לא חוזרת לפה, המחנה הציוני; חצי מהליכוד לא חוזר לפה, בגלל, אתם יודעים, ששם כל המחוזות קולטים את חברי הכנסת החדשים, וזה תלוי גם איזה מספר יהיה להם. ואני שואל אתכם – אנחנו כולנו רואים את המציאות מול עינינו אבל אנחנו מאבדים את עצמנו לדעת, מה שנקרא, כן? זאת המציאות הפרלמנטרית. ואני יכול להגיד את זה יותר מכל חבר כנסת אחר, כיוון שבשבע-שמונה הקדנציות שאני פה לא זכיתי שתהיה קדנציה אחת מלאה, בטח איזה שנתיים-שלוש, שנתיים וחצי-שלוש. תארו לעצמכם, אני 23 שנים בכנסת, שמונה קדנציות. תחשבו איפה – הייתי צריך להיות 32 שנים פה לפי השיטה הרגילה, רק מה – – << קריאה >> יעל גרמן (יש עתיד): << קריאה >> אתה רוצה להמשיך? << דובר_המשך >> יצחק וקנין (ש"ס): << דובר_המשך >> – – יש לנו איזו תולעת בגוף שלוקחת אותנו, כי האגו שלנו – ואנחנו עולים לפה באיזו גאווה, הכול מתפזר. אני יושב בישיבות עם חברים – אני אומר את האמת, אני לא סתם אומר את זה – אני יושב עם חברים פה וחלקם אומרים: יצחק, תשמע, אני בפריימריז, עשרה מקומות, מה יהיה איתנו? << קריאה >> יעל גרמן (יש עתיד): << קריאה >> איציק, אתה רוצה להמשיך? אתה חושב שהממשלה הזאת יכולה להמשיך? << דובר_המשך >> יצחק וקנין (ש"ס): << דובר_המשך >> אני לא רוצה להמשיך בכנסת בכלל. את לא מבינה? אני לא רוצה להמשיך. << קריאה >> יעל גרמן (יש עתיד): << קריאה >> אתה חושב שזה טוב לעם ישראל שהממשלה הזאת תמשיך? << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> רגע, יש פה סקופ. יעל, יש פה סקופ. << דובר_המשך >> יצחק וקנין (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, אבל אני אומר לכם את האמת בפנים. << קריאה >> יעל גרמן (יש עתיד): << קריאה >> האמת היא שהממשלה הזאת צריכה ללכת הביתה. << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> טוב, נא לאפשר לו לסיים. << דובר_המשך >> יצחק וקנין (ש"ס): << דובר_המשך >> תקשיבי, אני אומר את האמת. אם ייתנו לכם הצבעה חשאית, רובכם הגדול, לא תרצו להמשיך – לא תרצו לעזוב את הכנסת. << קריאה >> יעל גרמן (יש עתיד): << קריאה >> אבל אתה מדבר מאינטרס אישי, אתה מדבר מאינטרס אישי. אנחנו מדברים על אינטרס כללי. << דובר_המשך >> יצחק וקנין (ש"ס): << דובר_המשך >> אני לא מדבר מאינטרס אישי, אני אומר את האמת שלי, כי אני חושב שישנה אמת אחת לאמיתה. אנחנו משחירים את המציאות, לא משנה איזו ממשלה תהיה פה. אני לא חושב שהממשלה הנוכחית הייתה כל כך גרועה, לפי התיאורים שלכם. הכלכלה הישראלית לא מתמוטטת. מה עשיתם את הכול שחור? אתם הרי הייתם בממשלה הקודמת, ומה? << קריאה >> יעל גרמן (יש עתיד): << קריאה >> אז אנחנו לא מסכימים. << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> יצחק וקנין (ש"ס): << דובר_המשך >> רבותיי, בואו נהיה פרלמנטרים אמיתיים, לא עם לשון חלקה, כי ממשלה באה וממשלה הולכת. ואני מאחל לכם שתמשיכו ותעלו ותצליחו. << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אדוני חבר הכנסת וקנין, זה אולי הנאום האחרון שלך. זכינו להכיר אותך רק שש שנים. אתה איש – העניו שבאדם. << קריאה >> יעל גרמן (יש עתיד): << קריאה >> אדיר, נכון. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו מאחלים לך הרבה בריאות והצלחה בדרך. << קריאה >> יעל גרמן (יש עתיד): << קריאה >> נכון. אנחנו אוהבים אותך, אבל הממשלה צריכה ללכת. << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> מיקי, אישרתי לך צעקה מהצד בשקט, כי כל מילה נכונה. << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת מלכיאלי. עד שלוש דקות. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, כנסת ישראל היום מפזרת את עצמה, כמו שאמר חברי חבר הכנסת וקנין, מרצונה או שלא מרצונה. וכשאני מסתכל על ההישגים שלנו, של תנועת ש"ס, אני בא ומסתכל, מישיר מבט לאותם מאות אלפים ששלחו אותנו לכאן, ואני אומר לעצמי בגאווה גדולה: הבטחנו וקיימנו. אני אומר לעצמי בגאווה גדולה שש"ס יצאה לבחירות הקודמות עם הבטחת השקופים, והרבה אמרו לנו: בשביל מה אתם מתיימרים לנגוע בנושא שאף אחד לא רוצה לנגוע בו? וברוך השם, עם הסכם קואליציוני של ש"ס על נושאים מרכזיים ביותר – כמו נושא של 7% מהמשרות בנציבות שירות המדינה שאמורות להיות מיועדות לציבור החרדי. במשך שנים הבטיחו; אמרו לציבור החרדי: למה אתם לא משתלבים? למה אתם לא חלק מהעבודה? אבל כשבאו לעבוד – חסמו. וש"ס הבטיחה וקיימה, וגם החוק הזה עבר כאן בכנסת, ש-7% מהמשרות בשירות המדינה יהיו מיועדות לציבור החרדי. אי-אפשר להתעלם מהמיליונים הרבים מכספים קואליציוניים של ש"ס. אין תקדים לזה בכנסת שמפלגה העבירה מכספים קואליציוניים להנחה בתחבורה הציבורית, הנחה במחיר המים, רפורמות שלמות בארנונה. רבותיי, אנחנו מסיימים כאן קדנציה בגאווה גדולה, ואומרים לאותם מאות אלפי שקופים: הבטיחו לכם ונתנו לכם. צריך להעלות על נס את פעילותו של יושב-ראש תנועת ש"ס, שר הפנים הרב אריה דרעי, שעשה מעשה אמיץ, מה שאף ראש מפלגה כאן לא הסכימה לעשות: לקחת כסף משלו ולהשקיע במקומות שהמדינה לא הסכימה להשקיע. אבל עם כל השמחה הזאת, עם כל אותם אלפי אנשים שנהנים ומרוצים, רפורמות ענקיות, צריכים לומר את האמת: יש דברים שלצערי ממשלת ישראל נכשלה בהם. בזה שסטודנט מקבל הנחה בתחבורה ציבורית ובחור ישיבה לא מקבל הנחה – זה כישלון; בזה שסטודנט מקבל הנחה בביטוח הלאומי ובחור ישיבה באותו גיל לא מקבל הנחה בביטוח לאומי – זה כישלון; בזה שילד חרדי שלומד במוכר שאינו רשמי בפיקוח של מדינת ישראל מקבל פחות ממה שמגיע לו, ויש התחייבות של מדינת ישראל שלא מקוימת – זה כישלון; ילד חרדי לא מקבל גן ילדים כמו ילד שאינו חרדי – גם זה כישלון. ואני רוצה לסיים בדבר שאני חושב שזה היה אחד הדברים הראשונים שטיפלתי בהם בכנסת – נושא המתמחים. אדוני היושב-ראש, גם אתה בעצמך טיפלת בנושא הזה. אלפי בתי אב שהשקיעו עשרות אלפי שקלים בלימודי משפטים – בצורה גסה הלכה לשכת עורכי הדין ומנעה מהם להתפרנס בכבוד; מנעה מהם את האפשרות להגשים את אותו חלום שיש להם – לפרנס את הבית בכבוד. אני מקווה שבדקות האחרונות שעוד נשארו לקדנציה הזאת נוכל להעביר את הצעת החוק לטובת אותם אלפי מתמחים שלמדו ועשו את כל המטלות שמוטלות עליהם, ולצערנו הרב, בגלל פוליטיקות פנים, הלשכות שלהם חסמו את הדבר הזה. השם יעזור שנחזור לכאן עם עוד הרבה רפורמות למען ציבור השקופים. מודים להשם על מה שהיה ומתפללים על העתיד. תודה רבה. << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> תודה, אדוני. חבר הכנסת סידה. מיכאל, אני רק אגיד לך שאנחנו קיבלנו הבטחה שהחוקים שמטפלים בנושא של המתמחים יעלו בניקוי שולחן בשבוע הבא, ובוא נראה אם הקואליציה ומיקי וכו' יעמדו בהבטחה שלהם. אני מסכים על חשיבות הנושא. חבר הכנסת סידה, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת ינון אזולאי. << דובר >> דן סידה (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בימים אלה תמלא שנה לכהונתי כחבר בכנסת ישראל מטעם תנועת ש"ס, תנועתו של מרן הרב עובדיה יוסף, זכר צדיק לברכה, בראשות הכוהן הגדול חכם שלום הכהן שליט"א וחברי מועצת חכמי התורה, אשר העמידו את בני התורה כחומת המגן של עם ישראל. אני אנצל מעמד זה לבקש מכולם, לקראת מערכת הבחירות שלפנינו, להפנים שבני התורה הם-הם חומת המגן של עם ישראל בכל הדורות, ולכבד אותם בכל הכבוד הראוי, ולא לנצל את מערכת הבחירות הקרבה כדי לפגוע בבני התורה היקרים. ציינתי בהשבעתי שאני בעצמי שירתי בצה"ל במשך שלוש שנים, ועוד 25 שנה במילואים, במקומות הקשים והמסוכנים ביותר, שבהם איבדתי אף את מפקדי הנערץ, אלוף משנה אברהם חידו, השם ייקום דמו. חבריי לתנועה אף הם שירתו בצה"ל, רובם ככולם, במגוון תפקידים, ביחידות קרביות, ולא בעיתון במחנה. כמו כן, ילדיי כולם שירתו ביחידות המובחרות ביותר בצה"ל, ואחד מבניי אפילו נפצע בפעילות צבאית. ואדגיש שילדיי כולם, כולם, למדו ברשת החינוך של תנועת ש"ס. בתקופה זו נחשפתי לפעילות חברי הבית הזה בחקיקה ענפה ומגוונת ובפעילות בוועדות, ואיכות העשייה ומהותה השאירו אותי פעור פה ומלא התפעלות, ובפרט בתפקידי כחבר בוועדת העבודה הרווחה והבריאות בראשות חברי חבר הכנסת אלי אלאלוף, שכשמו כן הוא – אלוף בעשייה, אלוף ברגש חברתי, אלוף בתוצאות חקיקה. צר לי מאוד על החלטתו לסיים את פעילותו בכנסת. זהו הפסד ענק לי ולכל עם ישראל. בתקופה זו נחשפתי ליכולות המדהימות של חבריי לתנועה, החל מיושב-ראש התנועה, הרב אריה דרעי, האיש והאגדה – תלמיד חכם, עצום ואיש חכם שכמותו לא ידעה מדינת ישראל שנים רבות, הפועל ללא לאות, לילות כימים, כמבוגר האחראי בממשלה ובקבינט; שר הפריפריה, שר השקופים, שר בית התורה, אביהם של החלשים והמוחלשים; האיש שטבע את כל מטבעות הלשון האפשריות שהפכו לנכסי צאן ברזל, למושגי עשייה בממשלה זו – החברתית ביותר מאז קום המדינה. וכן, עשייתו של הרב דוד אזולאי, זיכרונו לברכה, ישר הדרך, שכל מי שנחשף לדברים שנאמרו לזכרו הבין את גודלו הערכי והחינוכי. להבדיל, בין החיים, בנו ינון, ממשיך דרכו, שיחד עם חבר הכנסת מלכיאלי – הצעירים שבחבורה בכנסת זו מוכיחים פה לכולכם, לכולנו, שבבית מדרש זה שנקרא תנועת ש"ס גדלים אלופי חקיקה, שאת יכולותיהם המוכחות ספגו דווקא בבתי מדרש של תורה, והוכיחו לכולם שמחוקקים דגולים יכולים לגדול לא רק בבתי ספר למשפטים. יכלה הזמן, אך אי-אפשר בלי להזכיר את פעילותם הנמרצת של חבריי, ששמם יוצא לפניהם, והם מושא להערצה לכולם בבית זה, הלוא הם חברי סגן שר האוצר יצחק כהן, סגן שר הפנים משולם נהרי ויושב-ראש ועדת החינוך יעקב מרגי, שדאגו לכל המגזרים בישראל ללא הבדלי דת, גזע ומין. וגולת עשייתו של חבר הכנסת מרגי היא מחיקת האפליה בסמינרים לבנות, שהוסרה מסדר-היום הציבורי בעקבות פעילותו. ואחרון חביב – ידידי היקר יצחק וקנין, חברי לעבודת האדמה, חברי לשמירת גבולות הארץ; האיש שבגופו ובניסיונו ובתעצומות נפשו שמר על החקלאות בארצנו מפני אלו שחושבים שפה זה טקסס ושרק כמה חוואים גדולים יכולים להחזיק את החקלאות ולספק את כל צריכת המזון הטרי בישראל. צר לי על אלו שניהלו את משרד החקלאות בשנים האחרונות, שהחקלאים תלו בהם את יהבם, בהיותם בסך הכול אנשי התיישבות דגולים, אך לצערנו לא הצליחו לצאת מגבולות יש"ע ורמת הגולן בעשייתם ופגעו במשק המשפחתי. לסיום, ברצוני שכולם בבית זה, בהווה ובעתיד, יפנימו שאני וחבריי בתנועת ש"ס נדאג לשמור על מעמד המשק המשפחתי בחקלאות בכל יכולותינו המוכחות, ולדאוג שהחקלאות, שהיא אחת מאבני היסוד של שמירת גבולות הארץ ושל עתודות המזון של מדינתנו, לא תיפגע. תודה רבה. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה לחבר הכנסת דני סידה. יעלה חבר הכנסת ינון אזולאי, ואחריו – חבר הכנסת אליעזר מנחם מוזס. שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ברשות אדוני היושב בראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, היום אנחנו כולנו מפזרים את עצמנו לדעת. אני שומע מהאופוזיציה, שבאים, מה לא עשינו, אבל אני אגע קצת בנקודות שכן עשינו – ממשלה חברתית. תנועת ש"ס, שמובילה בממשלה הזאת בחברתיות, בשמירה על ערכים, על המסורת, תנועת ש"ס חרטה על דגלה לעזור לחלשים, לעזור למוחלשים. בקדנציה הזאת לבד תנועת ש"ס עשתה, עושה ותעשה תוכנית צדק חלוקתי ושינוי גבולות לחלוקה צודקת של הכנסות הארנונה מיישובים חזקים ליישובים חלשים; טבלת הנחות בארנונה; קייטנות בפריפריה, בנגב ובגליל על ידי שר הפנים והשר לפריפריה הנגב והגליל, הרב אריה דרעי; וכן לימודי אחר הצוהריים, yschool, על מנת לעזור לסטודנטים; וכמובן, ההובלה במאבק נגד הדרת חרדים ממקומות ציבור, מאירועים. החרדים הם חלק מעם ישראל, ומגיע להם ככל האוכלוסייה. השר אריה דרעי, בתור שר הפנים, שלל ממחבלים את התושבות שלהם ומנע את כניסתם של תומכי טרור לארץ. והחשוב מכול בקדנציה הזאת – שמורי, אבי ז"ל, היה שותף לכך: נלחמנו על מנת לשמור על המסורת בכותל המערבי, שלא ייכנסו ויחללו לנו את המקום הזה; שלא יבוא חוק גיור שאנחנו לא מאמינים בו, שמכניס עוד אלפים, אם לא מאות אלפים, ליהדות, שביניהם יש שאינם יהודים כלל. ולסיום, אני רוצה להגיד לכם, כנראה שלאחרונה נפתחה – כיום, בימים האחרונים, נפתחה עונת גנבות הקרדיטים. אני רואה בעיתונים שכותבים שם ששר מסוים הוא שהביא את התחבורה הציבורית; הנחות במים. ואני רוצה להגיד לכם, רק להזכיר לכם, שמכספים קואליציוניים של תנועת ש"ס – ש"ס היא שהביאה את ההנחות בארנונה, את ההנחות במים ובתחבורה הציבורית, את שכר המינימום, את ההעלאה בשכר המינימום. אז אני מבקש מכם, כל אחד, באמת, בואו נעשה משהו למען כולם. אתם, אזרחי ישראל, תנו לנו את הכוח על מנת להמשיך בדרך הזאת של ממשלה חברתית. תנועת ש"ס חברתית, תנועת ש"ס למען הערכים והמסורת, למען עם ישראל. וחבריי חברי הכנסת, אנחנו יוצאים כרגע לבחירות. אנא מכם, אל תשתמשו בנו, החרדים, ככלי ניגוח. אנחנו לא נהיה כר חבטות של אף אחד. אנחנו חזקים. יש לנו את הדרך שלנו, יש לנו את ההנהגה שלנו, ואיתה אנחנו הולכים. אנחנו הולכים עם העשייה שלנו. מי שאין לו עשייה, שלא יהיה בקדנציה הבאה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה לחבר הכנסת ינון אזולאי. יעלה חבר הכנסת מנחם אליעזר מוזס, ואחריו – חבר הכנסת רוברט טיבייב. שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אני מבקש להוריד חצי דקה, אם אני אומר כמה מילים לזכותך, שמאוד מאוד מאוד מאוד חסר אתה בכנסת ישראל אחרי שהודעת כאלה מילים, שאתה לא הולך להמשיך. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הוא הודיע, ואני יודע שהוא לא רוצה להמשיך – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> זה שהוא לא רוצה זה לא אומר שהוא לא יהיה, הרב מוזס. << דובר_המשך >> מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – ואנחנו מחזקים את ידיך, ויהודי כמוך צריך להמשיך כאן. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הרב מוזס, זה שהוא לא רוצה לא אומר שהוא לא יהיה. << דובר_המשך >> מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אתה אומר: הבורח מן הכבוד, הכבוד רודף אחריו. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> הרב מוזס, זה מפרשת השבוע. משה רבנו אומר כך לקדוש ברוך הוא, אתה יודע. << דובר_המשך >> מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן, נכון. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> איזו השוואה אתה עושה. איפה אני ואיפה – עפר לרגליו. << דובר_המשך >> מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> למה אתה בוש – לכך נבחרת; כי אתה מתבייש – בשביל זה אתה נבחר. כן יהי רצון לך, יצחק ידידי היקר, יהודי שתרם רבות רבות לבית הזה. טוב, רבותיי, אני רוצה להתייחס דווקא להחמצה של הקדנציה הזאת, וההחמצה היא בתחום פתרון מצוקת הדיור בכלל ומצוקת הדיור של החרדים בפרט. כאשר הממשלה חתמה על הסכמי גג עם הרשויות לבינוי – למעלה מ-150,000 יחידות דיור, 100,000 שקל מענק לכל יחידת דיור – אנחנו קיווינו לנצל את זה כשוט, את הסכמי הגג; ביקשנו מהאוצר לנצל את זה כשוט למען הקצאת דירות גם לציבור החרדי, כי אני חושב שמגיע גם לציבור הזה דירות, ומשרד השיכון גם אומר שחסרות במערכת הדיור לחרדים כ-100,000 יחידות דיור, ואנחנו יודעים את זה. תראו איך גרים, באיזה תנאים, באיזה מחסנים, באיזה תת-תנאים, באיזה חניונים; באיזה מקומות סוגרים קירות, ועוד קיר ועוד קיר, וגרות משפחות. באים עם סיפור הישראבלוף של מחיר למשתכן, שלא יודעים מתי – הרי הדירה הזאת תהיה גמורה בעוד כמה זמן – ובינתיים משלמים שכר דירה ארבע, חמש שנים, יותר מ-250,000 שקל, ואחר כך באים ואומרים: מחיר למשתכן, הינה, אתה זוכה בסובסידיה של 200,000 שקל. שרפנו בינתיים 200,000 שקל על שכר דירה. מתי נראה את הדירות? << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (כולנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> 50% מההדירות, ההיתכנות היא רק בעוד חמש שנים – כך אתמול הודיעו; תסתכלו טוב, במצגת של משרד השיכון. אני הגשתי הצעת חוק שיחד עם מחיר למשתכן יהיה גם סיוע בדירות יד שנייה. יש כ-15,000 יחידות דיור כאלה ברחבי המדינה, ואפשר לרכוש דירות כאלה ולצמצם את הרשימה למחיר למשתכן. אבל אז לחש לי מישהו באוצר שדירות יד שנייה – המדינה לא מרוויחה שום דבר, אפילו לא מע"מ. השאלה שלי: רמ"י עשתה בהכנסות בשנת 2017 לא פחות מ-15 מיליארד שקלים. 15 מיליארד שקלים. רמ"י – רשות מקרקעי ישראל. למה לא לקחת את זה כמשק סגור ובזה לממן עזרה אמיתית? למה לא עוזרים בסיוע לשכר דירה? זה צחוק. מי שיש לו שלושה ילדים מקבל 1,750, בתנאי שהוא גר בדירה מסודרת, ולא במחסן, ובתנאי שמרוויחים בין 5,700 ל-7,000 שקל. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מה זה הסד הזה? מה זה הדברים האלה? רוצים שרק צד אחד ירוויח – או האבא או האימא; לא שני הצדדים. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ואני רוצה לסיכום לומר: יוצאים לבחירות. אני מקווה שבעזרת השם ננצח בבחירות, ואז נדע לעמוד על המשמר. אבל אני מבקש: אנא, לצאת לבחירות ללא השנאה פנימית, ללא חלוקה למגזרים, ללא השנאה – מה שהיה בפעם הקודמת. ובעזרת השם נעשה וגם נצליח. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה לחבר הכנסת מנחם אליעזר מוזס. חבר הכנסת רוברט טיבייב. שלוש דקות, אדוני, לרשותך. << דובר >> רוברט טיבייב (המחנה הציוני): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. שמענו פה המון דברים, אבל קודם כול, אני רוצה להתייחס לעובדים והעובדות של הכנסת – לסדרנים, למאבטחים, לכל הצוות – ולהגיד להם תודה, ולפנות ליושב-ראש הכנסת ולמנכ"ל ולהגיד להם שיש להם צוות מצוין. אבל נחזור לענייננו. שעת חירום, כי לצערנו הרב, כל בחירות זה שעת חירום למדינת ישראל. זו המדינה שלנו וזו הארץ שלנו, וזה ברור שזה משפיע על כל ההיבטים – גם על יוקר המחיה, גם על הביטחון, גם על קליטת העולים. לי חשוב להגיד דבר מאוד חשוב: אנחנו שמענו שהקואליציה היא דורסנית, ובשביל לעצור את המרכבה הדורסת הזאת אנחנו לא יכולים להשתמש באיזו עגלה או טרנטה. אנחנו, כמו שאומרים, צריכים לבנות גוש חזק. אבל השאלה: מה זה הגוש הזה? אני ממש רוצה לפנות ליושבת-ראש האופוזיציה ציפי לבני ולהגיד לה: אם את רוצה באמת לבנות גוש חזק נגד הממשלה, את צריכה לא לדבר בסיסמאות. את צריכה לפנות ליאיר לפיד, לתמר זנדברג, לבני גנץ; לא לדבר עם טרנטות. ממש לבנות גוש, גוש חזק. רק עם גוש חזק באמת אפשר לעצור את הממשלה, כמו שאומרים, "ממשלה דורסנית". ואני בטוח שהמפלגה של דוד בן-גוריון, של משה שרת, של לוי אשכול, של גולדה מאיר, של יצחק רבין, של שמעון פרס – רבותיי, המורשת שקיבלתם, הפכתם אותה באמת לטרנטה. אני מאוד מקווה שגם הטרנטה הזאת בסופו של דבר תצטרף לגוש, גוש מאוד חזק. ובסופו של דבר אני באמת רוצה להודות גם לצוות שעבד איתי: נוגה וולף, אלה קוטליאר, אליסה רוקח והמפא"יניק האמיתי, המפא"יניק שהמדינה אצלו בראש ובראשונה, רוני גפני. תודה לך, רוני. כל הזמן אנחנו אומרים שקודם כול המדינה, אחר כך המפלגה ואחר כך אנחנו. חבריי חברי הכנסת, מפלגת העבודה, תחשבו קודם כול על המדינה, אחר כך על המפלגה ורק אחר כך עלינו. תודה רבה. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה לחבר הכנסת רוברט טיבייב. תעלה חברת הכנסת שרן השכל – איננה. ג'מעה אזברגה, שלוש דקות, ואחריו – חברת הכנסת טלי פלוסקוב. << דובר >> ג'מעה אזברגה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, רציתי קודם לברך את חברי מסעוד גנאים לסיום עבודתו הפרלמנטרית, ואנחנו נאחל לו הצלחה בכל דרך שיבחר. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> אין שר. << דובר_המשך >> ג'מעה אזברגה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הדבר השני – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> קארין, זה מה שמעניין אותך עכשיו? שר? << דובר_המשך >> ג'מעה אזברגה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – אני רוצה לברך את חברי אלי אלאלוף, שבאמת, אם יש מישהו שהוא – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> השר יובל שטייניץ פה. << דובר_המשך >> ג'מעה אזברגה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – שאפשר להצטער עליו בממשלה הזאת זה אלי אלאלוף. אנחנו עבדנו בהרמוניה מלאה בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. אני מברך אותך, אדוני אלי, ואנחנו עוד ניפגש – אומנם בבתי קפה, אולי בבאר שבע. אני רוצה לברך את פורום דו-קיום על כך שהיום בית המשפט הגבוה לצדק קבע שהם אינם מתפנים מהמבנה של עיריית באר שבע, שהוציאו צו לפנות אותם. זה המקום היחיד, מתוך 60 מוסדות שפועלים בבאר שבע, כל מיני ארגונים, שפועל לעניין של ערבים ויהודים ביחד. ראש העיר קיבל החלטה והוציא צו לפנות אותם, והיום בג"ץ פסק שהם לא מתפנים. אני רוצה לפנות לממשלה: ברוך שפטרנו מהממשלה הזאת, ממשלה שמקדמת את חוק הלאום, שנותנת פריבילגיה לחלק מהאזרחים ובו בזמן מונעת לקדם חוק מדינה לכל אזרחיה. ברוך שפטרנו מהממשלה שסותמת גולל על הסיכוי הקלוש ביותר שיש לפתרון מדיני בארץ הזאת. ברוך שפטרנו מהממשלה הזאת שמקדמת חוק כמו חוק קמיניץ, שרודף אחרי אזרחים ערבים, הורס בתים ללא פתרונות, רודף אחרי משאיות של בטון. בעולם בונים והממשלה הזאת הורסת; בעולם נוטעים והממשלה הזאת משרשת. ברוך שפטרנו מהממשלה הזאת, שמקדמת הריסות. 2,500 בתים הורסים בנגב בזמן שאין פתרון לשר שממונה על הערבים הבדואים בנגב, ועוד מתגאה השר הממונה עליהם שהוא שהורס 2,500 בתים בשנה. ברוך שפטרנו מהממשלה הזאת, שמכניסה לכלא את שייח' סיאח א-טורי, בן 70, בגלל שהוא לא מפנה את הבית שלו ואת האדמה שלו. ברוך שפטרנו מהממשלה הזאת, שנשלטת על ידי מיעוט של שמונה ח"כים של הבית היהודי והיא הולכת ומקדמת אך ורק את ההתנחלויות ואת העניינים של הממשלה הזאת. עקרונות דמוקרטיה – ברוך שפטרנו מהממשלה הזאת, שלא שומרת על הזכות המינימלית ביותר; אחד העקרונות של הדמוקרטיה זה לשמור דווקא על זכות המיעוט, לא על זכות הרוב, חבריי. ברוך שפטרנו מהממשלה הזאת, שריבוי החוקים הגזעניים – 112 חוקים גזעניים נחקקו בממשלה הזאת. ברוך שפטרנו מהממשלה הזאת, שמקדמת שנאה כל הזמן, לא מוכנה לקדם (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: אשרינו שנפטרנו מהממשלה המאוסה הזאת, אשר הביאה עלינו אסונות – ממשלה ששריה מתגאים בהרס בתים; ממשלה שגורלה ליפול; ממשלה שעסוקה בהסתה ובליבוי האיבה. זהו יום שמח, יום חג על שהממשלה הזאת נופלת.) תודה לך. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה לחבר הכנסת ג'מעה אזברגה. תעלה חברת הכנסת טלי פלוסקוב, ואחריה – חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; היא לא נמצאת; חבר הכנסת יואל רזבוזוב. שלוש דקות לרשותך, חברת הכנסת טלי פלוסקוב. << דובר >> טלי פלוסקוב (כולנו): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אני לא רואה שר, אבל אם יש, אז אדוני או גברתי השרה – כן, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, חבל שיש לי רק שלוש דקות, כי בטח ובטח היה לי הרבה מה לספר לכם, במיוחד לצד הימני שלי באולם, מה הצלחנו לעשות. אם אתם עולים כל פעם ואומרים שלא נעשה שום דבר, אז כנראה באמת לא הייתם שותפים להמון דברים שכן נעשו בקדנציה הזאת. אני רוצה דווקא להתייחס – ג'מעה, אמרת: ממשלת שנאה; היינו ונהיה חברים, ג'מעה. << קריאה >> ג'מעה אזברגה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בהחלט. << דובר_המשך >> טלי פלוסקוב (כולנו): << דובר_המשך >> אף אחד לא יעשה ולא יפריד בינינו. לכן הייתי מאוד זהירה – – – << קריאה >> ג'מעה אזברגה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – אנחנו יחד – – – << דובר_המשך >> טלי פלוסקוב (כולנו): << דובר_המשך >> נכון, ויש עוד הרבה כמונו. יש עוד הרבה כמונו. << קריאה >> ג'מעה אזברגה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – אנחנו רוצים שכולם יהיו כמונו – – – << דובר_המשך >> טלי פלוסקוב (כולנו): << דובר_המשך >> אני מציעה לכם שתדאגו יותר לאזרחים שלכם מאשר למי שחי מעבר לקו של מדינת ישראל. יהיה לנו הרבה יותר קל. אבל תרשו לי כמה דקות להגיד לכם. חבל שחבר הכנסת מוזס לא נמצא כאן, מאוד רציתי להשיב דווקא לו. הוא דיבר על בעיות דיור. רבותיי, אתם לא רואים כלום? אני לא מבינה. אתם שכחתם שלפני שלוש שנים, כמה שנים ברצף אנחנו כבר התרגלנו להעלאה של הנדל"ן בסדר גודל של 7%–10% בשנה? אתם לא רואים שהספקנו לבלום את העלאת המחירים? אתם לא רואים שיש כבר כתבות על הורדת מחירים ב-2%? מה קורה פה? סליחה – – – << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> טלי פלוסקוב (כולנו): << דובר_המשך >> אני מבינה שלא – מהדוכן הזה בדרך כלל אומרים דברים לא טובים, אבל לא, אני מתכוונת לדבר על הדברים הטובים שנעשו כאן. אני רוצה להגיד לכם – דיברו כאן על דיור: 160,000 תושבי מדינת ישראל כבר נמצאים בתהליכי רכישת דירה במחיר מוזל באמצעות, או בעזרה, של שר האוצר משה כחלון. אני רוצה להגיד לכם, דיור ציבורי – אני לא יודעת אם קראתם, אבל לפני שבוע התקבלה החלטה ש-7% ממחיר למשתכן ילכו לטובת דיור ציבורי. מתי ראיתם דבר כזה? להזכיר לכם שב-2014 נבנו שש דירות של דיור ציבורי? להגיד לכם כמה כבר נבנה בשנים האלה? אני שמעתי משר השיכון שאנחנו מגיעים ל-1,500 דירות חדשות, ואני כבר לא מדברת על 2,500 יחידות דיור לקשישים. תגידו, תסכימו איתי שלא הייתה קבוצת גיל שלא טיפלנו בה, מגיל אפס עד גיל 120. הייתה לי זכות מאוד גדולה לעמוד בראש ועדה שטיפלה בבניית תוכנית אב לאומית, ואני מציעה כאן לכל מי שהנושא הזה חשוב לו לקחת חלקים מהתוכנית הזאת ולהכניס למצע. מפלגת כולנו ביצעה כ-85% מהנושאים שהבטחנו לציבור. מישהו בדק את זה? אז תבדקו. לסיום, אדוני היושב-ראש – כי הפריעו לי פה קצת – אני רוצה להודות לכמה אנשים: כמובן, אני רוצה להודות לצוות הכנסת, לאנשים שדאגו לנו ימים ולילות ועשו את העבודה הנאמנה שלהם; אני רוצה להודות לירדנה, מזכירת הכנסת, ולצוות שלה: תודה שלימדת אותי להיות סגנית יושב-ראש מקצועית, כמו שאומרים; אני רוצה להגיד, כמובן, תודה ליולי אדלשטיין, יושב-ראש הכנסת, שהיה איתנו המון שעות יחד; אני רוצה להגיד תודה לסיעה המקסימה שלי – אחד-אחד אנשים מקסימים, סיעה שאני לא מאמינה שיש הרבה והיו הרבה כאלה; וכמובן, תודה לכל השותפים, וכמובן, לחברי הכנסת כאן. אני מאוד מאמינה, מאוד מאמינה, שאנחנו ניפגש כאן בעוד ארבעה חודשים. בהצלחה לכולם. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה לחברת הכנסת טלי פלוסקוב. יעלה חבר הכנסת יואל רזבוזוב, ואחריו – רויטל סויד. שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> יואל רזבוזוב (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני באמת מאוד שמח להצביע היום על חוק פיזור הכנסת ושהגיע סופה של הממשלה הזאת. זאת הייתה ממשלה שהתעסקה אך ורק בעצמה, בהישרדות הפוליטית שלה; זאת הייתה ממשלה שנכנעה פעם אחר פעם וקנתה בכסף של האזרחים, של משלם המיסים, את היציבות שלה, גם כשזה בכלל לא היה קשור לטובת האזרחים. חברים, הגיע הזמן להילחם ביוקר המחיה. נהיה כאן פשוט בלתי נסבל. לא צריך לספר לנו סיפורים, פשוט צריך להפשיל שרוולים ולהתחיל לעבוד בזה, ואז יהיה לנו כאן טוב יותר. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> זאת הירושה שהשארתם לנו. << דובר_המשך >> יואל רזבוזוב (יש עתיד): << דובר_המשך >> זאת הירושה שהשארנו? השארנו לכם כלכלה טובה. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> איזה כלכלה טובה. << דובר_המשך >> יואל רזבוזוב (יש עתיד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת חזן, אתה נראה טוב היום, אני רוצה להגיד לך. אתה נראה טוב היום. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> – – – קופה של 39 מיליארד שקל גירעון. << דובר_המשך >> יואל רזבוזוב (יש עתיד): << דובר_המשך >> קיבלנו גירעון של 40 מיליארד שקל. סגרנו את הגירעון. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> תפסיק עם החרטא – – – תפסיק. סיסמאות בגרוש וחצי. << דובר_המשך >> יואל רזבוזוב (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש פה סגן שר האוצר לשעבר – – << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואל רזבוזוב (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – סגרנו גירעון של 40 מיליארד ש"ח. אבל חברים, אני חושב שחבל לריב על זה. אנחנו נחזור ונשנה הכול, נתקן את כל הנזקים שהממשלה הזאת עשתה. אני בטוח שנתקן את זה בגדול ונחזיר את הרכבת לפסים, אחרי שבארבע השנים האחרונות היא פשוט ירדה מהפסים. אנחנו נחזיר את הרכבת. מדינת ישראל, באמת מגיע לה להתקדם, לצמוח ולהתפתח, ולא לחזור אחורה. תודה. ותודה לכל עובדי משכן הכנסת – – << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> חבר הכנסת רזבוזוב, רק שאלה, רק שאלה, לפני שאתה מסיים – – – << דובר_המשך >> יואל רזבוזוב (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – וירדנה, והיושב-ראש – חזן, אני לא עונה כאן על שאלות עכשיו. אנחנו נדבר. תודה. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> אתה יכול להחזיר גם את יאיר לפיד לפסים? למה הוא ירד לגמרי מהפסים – חושב שהוא יכול להיות ראש ממשלה. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה לחבר הכנסת יואל רזבוזוב. תעלה חברת הכנסת רויטל סויד, ואחריה – חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << דובר >> רגע, רגע, חכה. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> אני עוד לא לחצתי, אני ממתין שתתמקמי. שלוש דקות. << דובר_המשך >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, השרים, חבריי חברי הכנסת, היום אנחנו נפרדים – נפרדים מממשלת הנהי והבכי; נפרדים מממשלה שהולכת לספר לנו שאנחנו נפרדים ויוצאים לבחירות בגלל חוק הגיוס, אבל בפועל אנחנו יודעים היטב שהתירוץ של מצב ביטחוני מורכב, שמנע רק לפני שלושה שבועות את הפיזור, כשראש הממשלה עומד פה ועוצר את הבית היהודי מלהתפזר, התברר למעשה כשקר. כי פתאום, כשפרקליט המדינה וכשהיועץ המשפטי רק הציבו את לוח הזמנים של החקירות ושל כתב האישום וההמלצות, והבנו שהשעון מתקתק, פתאום, בהינף יד, אנחנו נמצאים לפני הפיזור המבורך הזה. אבל בואו לא נדבר על הפיזור. בואו נדבר על מה שהולך להיות; בואו נדבר על איזו מדינה אנחנו רוצים שתהיה לנו אחרי הבחירות. האם אנחנו רוצים מדינה שמרסקת את שומרי הסף שלה או שאנחנו רוצים מדינה עם בית משפט עצמאי? האם אנחנו רוצים מדינה שבה חברי הכנסת יושבים ומדברים על הפיכה שלטונית שעושה פרקליט המדינה ועל תפירת תיקים שעושה היועץ המשפטי, או שאנחנו רוצים מדינה שיש בה שלטון חוק? האם אנחנו רוצים שתי מדינות או מדינה דו-לאומית? האם אנחנו רוצים מדינה של שנאה, של פילוג, של הסתה, של סימון בוגדים, או שאנחנו רוצים מדינה של מפעל ציוני, מפעל חזק, מדינה שהיא מאחדת ולא מפלגת? האם אנחנו רוצים מדינה של שומרי סף חזקים, או שאנחנו רוצים מדינה שבה שרים וראש ממשלה חשודים ומואשמים ויש להם כתב אישום, והם מנהלים את העניינים, ואנחנו לא יודעים אם קבלת ההחלטות שלהם – הביטחונית, הכלכלית, החברתית – נגועה ברצון למשילות ולהישרדות או באמת קשובה לציבור? האם אנחנו רוצים מדינה של מאבק בטרור וביטחון לתושבי העוטף וביטחון לתושבי הצפון, או שאנחנו רוצים מדינה שמשלמת פרוטקשן לארגוני טרור כמו החמאס? האם אנחנו רוצים מדינה שבה המפכ"ל, מסתכלים לו בחמגשית ובודקים מה הוא אוכל רק בגלל שרוצים להחליש אותו, כדי שלא יבצע חקירות כמו שצריך, או שאנחנו רוצים מדינה שבה אזרחי מדינת ישראל יודעים באמת שההנהגה שלהם דואגת להם ולא מחפשת את מי שנמצא מסביב? אז אנחנו עומדים היום לפני פיזור, והפיזור הזה הולך להיות מבורך. ואנחנו, מפלגת העבודה, המחנה הציוני, מציעים פה את התקווה, כי תדעו לכם שיכולה להיות פה ממשלה ויכולה להיות פה הנהגה ויכולה להיות פה קואליציה שתראה את הציבור, שתהיה מאחדת ולא מפלגת. אז די לכם, ממשלת הנהי והבכי. אנחנו מציעים חלופה אחרת. מגיעה לאזרחי ישראל תקווה, וזה מה שיהיה פה אחרי הבחירות. תודה. << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> תודה, גברתי. חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, בבקשה. אחריה – חברת הכנסת סתיו שפיר. עד שלוש דקות. << דובר >> יפעת שאשא ביטון (כולנו): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אתה יודע, כבוד היושב-ראש, אני קצת מבולבלת, כי במשך חודשים ארוכים שמענו פה בצד הזה איזושהי כמיהה לפזר את הכנסת, לפזר את הכנסת, והינה, נדמה לי שכולם דוחים את הקץ ומדברים ומדברים ומדברים. אבל מה שיותר מצער בכל הסיפור הזה זה שכשהם עולים לכאן ומדברים ומוציאים הודעות לתקשורת, אז נדמה שהם קצת מנותקים ממה שקרה כאן בארבע השנים האחרונות. חברת הכנסת רויטל סויד, לא היה לנו זמן לבכות, כי היינו עסוקים בעשייה – – – << קריאה >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << קריאה >> באמת? מה זה תפירת תיקים? בואי, תסבירי, בבקשה. זה לא בכי ונהי? זה בכי ונהי במלוא מובן המילה. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (כולנו): << דובר_המשך >> בזמן שעלה כאן חבר כנסת מהמחנה הציוני והוציא הודעה לתקשורת ואמר שמר כלכלה – – << קריאה >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << קריאה >> מה זה תשעה שרים שמפגינים מול בית ראש הממשלה – – – << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (כולנו): << דובר_המשך >> – – מר כלכלה פיזר את הכסף והשאיר את הקופה ריקה. << קריאה >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << קריאה >> זה לא בכי ונהי – – – << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> תודה, רויטל. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (כולנו): << דובר_המשך >> ואני שואלת כאן: חד-הוריות זה פיזור של הכסף? זוגות צעירים זה פיזור של הכסף? חיילים זה פיזור של הכסף? << קריאה >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (כולנו): << דובר_המשך >> נכים זה פיזור של הכסף? ילדים בסיכון זה פיזור של הכסף? << קריאה >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << קריאה >> כל ילד שלישי רעב. תפסיקי לדבר שטויות. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (כולנו): << דובר_המשך >> מה קורה איתכם, אנשים? הבעיה אצלנו היא בפער בתפיסה. כי בשבילנו כל הדברים שמניתי, ועוד רבים אחרים, הם לא פיזור של כסף – הם תפיסת עולם; הם אחריות חברתית; הם החמלה שאתם מנסים לדבר עליה אבל אתם לא מבינים מה המשמעות שלה. ואז באים ואומרים שפגענו בכלכלה. אבל בואו נדבר על הנתונים. הכלכלה במדינת ישראל היום חזקה יותר ממה שהיא הייתה כבר הרבה מאוד שנים. דירוג האשראי שלנו גבוה באופן מיוחד. הפערים הצטמצמו – לפי מדד ג'יני, לא מדד שלנו – באופן משמעותי ובשיא שלא היה כאן – תקשיבו טוב, חברים – 20 שנה. 20 שנה. אז כן, מסתבר שמר כלכלה, שר האוצר משה כחלון, שאתם בעצמכם עליתם לכאן פעם אחר פעם אחר פעם ואמרתם בקולכם שלכם שהוא שר האוצר החברתי ביותר שידעה מדינת ישראל – – << קריאה >> מרב מיכאלי (המחנה הציוני): << קריאה >> מעולם לא אמרנו דבר כזה. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (כולנו): << דובר_המשך >> – – ואתם יודעים מה? זה אולי היה הדבר היחיד שצדקתם בו במשך הקדנציה הזאת. אבל אתמול נדהמתי לשמוע חברת כנסת שהתראיינה בתקשורת ואמרה: שר האוצר נכשל – חברת כנסת שבקושי ראינו אותה בקדנציה האחרונה; חברת כנסת שתתכבד ותעלה ותספר מה היא עשתה במשך כל הקדנציה הזאת. כי אני עמדתי פה עכשיו ואמרתי רק חלק מהדברים שמפלגת כולנו עשתה. לא התייחסתי לדיור, שכולם מתכחשים פה לנתונים. אנחנו יודעים שהדיור עלה ב-10%. משבר של הרבה מאוד שנים – לא רק שבלמנו את המחירים, אפילו הצלחנו להוריד אותם; סבסדנו צהרונים; פיקוח על מעונות היום; המצלמות – עבר אתמול, ועוד הרבה מאוד דברים. אז אני מציעה לחברי הבית הזה: זה בסדר, אפשר להתרגש מזה שיוצאים לבחירות, אבל במקום לבוא ולהגיד מה אנחנו לא עשינו, תעלו אותם ותספרו מה אתם עשיתם. תודה רבה. << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> תודה רבה, גברתי. חברת הכנסת סתיו שפיר, בבקשה, ואחריה – חברת הכנסת מיכאלי. בבקשה, גברתי, עד שלוש דקות. << דובר >> סתיו שפיר (המחנה הציוני): << דובר >> טוב שיוצאים לבחירות, וכמה שיותר מוקדם יותר טוב, כי אתם בממשלת ישראל הוכחתם לנו בשנים האחרונות בדיוק מה אתם מתכוונים לעשות גם בבחירות האלה ועל מה אתם מתכוונים להילחם. אתם תילחמו להמשיך להסית נגד אזרחי ישראל; אתם תילחמו להמשיך ולשתול פה שנאה, לגרום לאזרחים בני אותו העם לחפש אויבים, לפחד זה מזה, ומעל הכול – להתנהג הפוך ממה שישראל נולדה להיות. אתם מחנכים אותם להיות מיואשים. אתם בזים לציבור, מזלזלים בו, מתנשאים עליו – – << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> מה, את משתפת – – – << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> תודה, חבר הכנסת חזן. << דובר_המשך >> סתיו שפיר (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – משתעממים ממנו. כמו שראש הממשלה משתעמם מתושבת קריית שמונה שבסך הכול שאלה אותו מה יהיה עם שירותי הבריאות בצפון; כמו שאתם משתעממים מהציבור כשאתם יושבים בוועדת הכספים. ממש היום בבוקר, ממש היום בבוקר – – << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> את משעממת, סתיו שפיר. << דובר_המשך >> סתיו שפיר (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – קיצצתם 28 מיליון מהחקלאות. מהחקלאות הישראלית אתם מקצצים. היום, ביום בחירות. ולמה קיצצתם? בשביל להעביר לעוד דילים פוליטיים. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> חבר הכנסת חזן, תודה – – – << דובר_המשך >> סתיו שפיר (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> עוד דילים פוליטיים, זאת האמת. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> – – – מה את עשית בשביל המדינה? << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> חבר הכנסת חזן, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << דובר_המשך >> סתיו שפיר (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – – כי אתם מפחדים מהאמת. מי שמפחד מהאמת צועק, ומנסה להפריע, וממציא שקרים – – – << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> היושב-ראש – – – << דובר_המשך >> סתיו שפיר (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> ואתם כבר הראיתם לנו שאי-אפשר לצפות מכם ליותר; שבבחירות האלה אתם תפיצו בשטח כל כך הרבה שקרים והכפשות, כל כך הרבה דברים שנועדו לגרום לציבור לא להקשיב. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> רק אמת, סתיו שפיר. רק אמת. << דובר_המשך >> סתיו שפיר (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אבל הציבור, העם, יגלה את האמת, כי העם כבר מבין, והוא חכם יותר מכם. ועם ישראל זוכר היטב על מה מדינת ישראל הוקמה. עם ישראל זוכר היטב שישראל שלנו – – << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> מגרדים את המנדטים שלכם מהרצפה – – – << דובר_המשך >> סתיו שפיר (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – היא מדינה שהוקמה כדי לגרום לדברים הכי בלתי אפשריים להתממש; מדינה שהוקמה על בסיס תקווה, דאגה אחד לשני, עזרה לזולת, חיבור בין אנשים ששונים אחד מהשני, כמו שסבא וסבתא שלי משני הצדדים הגיעו מעיראק ומרומניה ומפולין ומליטא והתחברו למשפחה אחת. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> היושב-ראש, היושב-ראש, היושב-ראש, מותר להגיש ממחטה וכוס מים, כי היא עוד רגע מתחילה לבכות. כדאי שמישהו – – – << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> תודה, חבר הכנסת חזן. << דובר_המשך >> סתיו שפיר (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> כל אחד מאיתנו הוא חלק משפחה שמחוברת מכל כך הרבה כיוונים שונים, שהגיעו לכאן אחרי מסעות ארוכים כדי להקים את המדינה הנפלאה הזאת. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> לאן את מחוברת? << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> חבר הכנסת חזן, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> – – – אני לא – – – << דובר_המשך >> סתיו שפיר (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> ומי שצועק עכשיו ומנסה להפריע זה אלו שמפחדים מכך שהם לא יכולים להיבחר, כי הם יודעים שהציבור כבר לא מאמין להם, והם יודעים שעם ישראל רוצה להיות חופשי במדינת ישראל; רוצה שלום, רוצה שוויון, רוצה צדק חברתי. אנחנו רואים את זה כל הזמן בכל הסקרים, כי זאת האמת, וזה מה שיכריע. הציונות האמיתית שאנחנו נלחמים עליה היא הציונות שבזכותה הוקמה המדינה הזאת, והיא הציונות שגם תנצח את הממשלה הרעה בהיסטוריה – ממשלה שגנבה הכי הרבה כספי ציבור לטובת עצמה; ממשלה שאפילו בשבועות האחרונים לא הצליחה לחוקק משהו אחד לטובת הציבור. << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> סתיו שפיר (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> מתי בפעם האחרונה עשיתם משהו לטובת מישהו? מתי בפעם האחרונה דאגתם באמת לעם? לא עשיתם את זה שנים. שכחתם. << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> סתיו שפיר (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> מפלגת הליכוד – סליחה, הפריעו לי באמצע. << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> עוד חצי דקה, אין בעיה. << דובר_המשך >> סתיו שפיר (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> מפלגת הליכוד, שהוקמה על בסיס חרות, הפכה להיות מפלגה של שחיתות שמקדמת ראש ממשלה עם כתבי אישום. השותפים שלו לקואליציה – שהיום ראינו, הם עדיין שותפים; הם סגרו דילים רק הבוקר בוועדת כספים – השותפים האלה לקואליציה לא מוכנים לעמוד ולדבר אפילו נגד ראש ממשלה בחקירות. איבדתם כל עיקרון, הפסקתם לדאוג לעם – ועל זה אתם תשלמו בבחירות האלה. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סתיו שפיר (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> ולנו תהיה כל כך הרבה עבודה לתקן, אבל אוה – אנחנו נתקן. כי חייבים לתקן את מה שעשיתם, ולבנות פה מחדש את כל הדברים שקלקלתם. אנחנו נעשה את זה, ונעשה את זה מהר, כי זה מה שישראל זקוקה לו כל כך. תודה. << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> תודה, חברת הכנסת שפיר. חברת הכנסת מרב מיכאלי, בבקשה. << קריאה >> סתיו שפיר (המחנה הציוני): << קריאה >> אני לא מבינה למה אתה משאיר אותו להיות פה. הוא לא אמור להיות כאן כשהוא צורח באוזנך כל הזמן. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> את לא אמורה להיות כאן. בפוקס נכנסת לכאן. << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> עד שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> מרב מיכאלי (המחנה הציוני): << דובר >> אילו הייתה מאושרת השאילתה הדחופה שהגשתי השבוע, אז השאילתה שהייתי עומדת ושואלת כאן הבוקר היא השאילתה הזאת: ביולי נשברה גולגולתה של לוחמת מג"ב שקד הנדלר, מיקנעם, מאבן שיידה עליה פעיל ימין במאחז הלא-חוקי ליד יצהר. שקד הנדלר שוחררה השבוע משירות עם שבר בגולגולת, עם ירידה בשמיעה ועם שטף דם פנימי. רצוני לשאול – הייתי שואלת את השר לביטחון פנים, לו הייתה מאושרת השאילתה שלי: איפה עומדת החקירה? ובאיזה עולם זה יכול להיות שעדיין לא הוגשו כתבי אישום נגד פעיל ימין ששבר את הראש ללוחמת מג"ב שבאה לאבטח, בסך הכול, פעולה שגרתית של מדינת ישראל? חברות וחברים, המקרה הזה של שקד הנדלר, שאפשר היה לראות אותו ואותה למעשה בכתבה מדהימה של רועי שרון בכאן 11, ששם אומר המפקד שלה: זה אנשים משלנו, יישוב משלנו. בחלום הכי רע אתה לא חושב שהיא תיפצע במקום הזה – הסיפור הזה הוא משל מושלם לממשלה הזאת. כי מה עשתה הממשלה חצי שנה אחרי שפעיל ימין ששבר ללוחמת מג"ב את הראש במאחז לא חוקי? היא העבירה חקיקה, או לפחות אישרה להעביר חקיקה, שמאשרת 66 מאחזים לא חוקיים. זאת תשובתה של הממשלה הזאת, משל מושלם לממשלה שאפשרה למיעוט קטן מאוד, כוחני מאוד, משיחי מאוד, אנטי-ציוני מאוד, לזרוק אבנים על הממלכתיות ולשבור לה את הראש. הממשלה הזאת נתנה למיעוט הקטן הזה להפוך את כל הממשלה הזאת ואת כל הקואליציה הזו לקואליציה אנטי-ציונית, שפועלת נגד האינטרס של מדינת ישראל, נגד האינטרס של החברה הישראלית; ממשלה – אנחנו מדברות על לוחמת מג"ב? ממשלה שאפשרה למיעוט הזה להיאבק בלוחמות, להיאבק בחיילות, למנוע מהן להיות יכולות לשרת את השירות שלהן כמו שצריך; ממשלה שהעבירה חוק שנתן ערוץ למיעוט הקטן והכוחני הזה בשביל שבתור בידור הוא יוכל לראיין בו אנשים ששורפים בתי ספר יהודיים-ערביים, ויוכל לראיין את רוצח ראש הממשלה יצחק רבין. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> חברות וחברים, הממשלה הזאת מדברת גבוהה-גבוהה על מדינת ישראל היהודית, מעבירה את חוק הלאום, אבל בפועל היא הפכה את מדינת ישראל להיות פחות דמוקרטית, פחות יהודית. היא ממשלה שלא מביאה ביטחון; היא ממשלה שלא הביאה רווחה; היא ממשלה שלא שמרה פה לא על האזרחיות ועל האזרחים, לא על החברה ולא על המדינה. אנחנו, בסוף הבחירות האלה, נבוא לכאן כדי לתקן, כדי לעשות מדינה שהיא מאוד יהודית, אבל מאוד דמוקרטית; מדינה שדואגת לכל אזרח ואזרחית לכל השירותים החברתיים שמגיעים לה, ומדינה שהיא מדינה עם ביטחון באמצעות הסדר מדיני-פוליטי, כמו שמגיע לכולנו. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> תודה, גברתי. חבר הכנסת יואל חסון. << קריאה >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << קריאה >> הוא ביקש שאני אחליף אותו. << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> אתם מתחלפים? אוקיי. בבקשה, חבר הכנסת ברושי, ואחריו – חבר הכנסת אורן אסף חזן, ואחריו – חבר הכנסת חסון. << קריאה >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << קריאה >> ואחריו – חבר הכנסת חיליק בר. << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> ואחריו – חבר הכנסת חיליק בר, נכון. << דובר >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << דובר >> אדוני, חברי יושב-ראש הישיבה, חברי הכנסת, אני חושב שהבחירות – בסך הכול כנסת שהוציאה את ימיה – זו הזדמנות להקים ממשלה חדשה, שתוביל את המדינה להסדר היסטורי שמתחייב לקביעת גבולותיה ודמותה ואופייה של מדינת ישראל. 51 שנים אחרי מלחמת ששת הימים, ולמעלה מ-70 שנה מהקמתה של המדינה, הקדנציה הארוכה הזאת, יחסית, מסתיימת ללא הכרעה בשאלות האמיתיות והגורליות. בנושאים רבים עסקה הכנסת. גם אני ליוויתי מקרוב את נושא המרחב הכפרי והחקלאות וכל מה שמתחייב משמירתה של ההתיישבות, שהיא בעצם מימוש הריבונות וסימון גבולות המדינה. גם בשעות האלה שמפוצצים מנהרות בגבול לבנון, אנחנו יודעים מי יושב לפתחן בצד שלנו. אבל שאלת עתידה של המדינה היא שאלה מרכזית. באנגלית לא פעם דיברו על שתי מדינות; בעברית עשו מדינה אחת. אישורי הבנייה, כפי שפורסם בימים האחרונים – ואני יודע שחלק גדול זה פיקציה; אני הייתי גם עוזר שר הביטחון – כל בית ביהודה ושומרון עובר חמש-שש פעמים תחנות של אישורים; כל פעם סופרים את זה מחדש. אבל אישורי הבנייה ביהודה ושומרון הם ביטוי לחוסר מדיניות בשאלת עתיד התיישבות ביהודה ושומרון. אותנו לא ילמדו מה זה ביטחון. אין ספק שהמציאות המורכבת מחייבת קודם כול ביטחון, ואחר כך את הפשרה של מדינה יהודית, חזקה, צודקת ודמוקרטית. ואני אומר לכם, גם חבריי באופוזיציה: מה האופוזיציה תרמה לסדר-היום שאני מדבר עליו? גם האופוזיציה לא התאחדה, למרות שיש לה יושבת-ראש ויש מנהיגות למפלגות. האופוזיציה לא השפיעה על סדר-היום שיוביל להכרעה היסטורית הנדרשת לעתידה של המדינה. גם אנחנו נגררנו לא פעם לעיסוק בזוטות. ואנחנו עומדים היום במציאות שאולי הגיעה העת לומר שלא בטוח שכל הסדר אפשרי. אנחנו יודעים בוודאות שרוב הציבור לא רוצה מדינה אחת, אבל לא כולו רוצה שתיים. דבר אחד ברור: להיות מדינה יהודית ודמוקרטית זאת הכרעה ממדרגה ראשונה, והיא תונח לפתחה של הממשלה החדשה. כדאי להקים את הקואליציה שתבוא אחרי הבחירות על בסיס דמותה ועתידה של המדינה, ולא רק על בסיס השותפים הטבעיים, אלא מה מתחייב באמת מדאגה למדינה הקטנה הזאת, המוקפת אויבים, שמתחייבת הכרעה אמיתית על עתידה – לא על פינוי מחר בבוקר, אלא על שמירת האופציות שאם נבחר במדינה יהודית ודמוקרטית, אם נבחר בביטחון, זו תהיה מדינה יהודית ודמוקרטית עם ביטחון, חזקה, חכמה וצודקת – – << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – עמדה של ביטחון, התיישבות ופשרה. ההסדר מחייב פשרה, והפשרה מחייבת הכרעה לאומית. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> זו תהיה הכרעה חשובה שתובא לממשלה הבאה, וכך צריך להרכיב אותה. תודה. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת איתן ברושי. חבר הכנסת אורן אסף חזן, ולאחר מכן – חבר הכנסת יואל חסון. << דובר >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר >> שלום, חברתי היושבת בראש. חלקכם, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה בחלקה, עם ישראל כולו, האמת שאני מאוד נרגש לעמוד כאן היום. אפשר כמעט לומר "ברוך שפטרנו מעולם של אלה". זו כנסת שהתאפיינה בתמיכה בטרור; זו כנסת שהתאפיינה בחרמות ובתמיכה ב-BDS; זו כנסת שהתאפיינה באנטישמיות; זו כנסת שהתאפיינה בשנאת חינם. יושבים פה אסופה של צקצקנים שיכולים רק לחלום על השלטון, וכל מה שהם עשו בכמעט ארבע שנים זה רק לטנף על מדינת ישראל – אם זו מפלגת "שרץ", שעמדה כאן והביע תמיכה בארגון הבוגדים שוברים שתיקה, אם זה יתר חברים, חלקם כבר נעלמים, דוגמתה של זהבל'ה גלאונל'ה, שנפטרנו מעולה, אבל חותמה על המפלגה עדיין מרחף מעל הים, שעמדה כאן וקיללה והכפישה. זו כנסת שהתאפיינה במפלגה לבנה כמו מפלגתו של יהיר לפיד, האיש שהוא אלוף העולם באמירת דבר והיפוכו באותו משפט. זה מדהים. לבן אדם אין חוט שדרה, אין שדרה, אין כלום. הוא אומר מה שכותבים לו בטוקבקים, והוא חוזר ואומר מה שמשנים לו הטוקבקים. רבותיי, כנסת ישראל והנהגה הן לא תוכנית בטלוויזיה. זה גם לא חלום ששולפים מהמגירה. צריך מנהיגות כדי להוביל מדינה כמו מדינת ישראל, ורק תנועת הליכוד עשתה ותמשיך לעשות זאת. אבל הכנסת הזאת, חומרתה באה לידי ביטוי בעובדה שהיא נתנה במה למחבלים – יושב-ראש הכנסת אדלשטיין, שנתן לחברי הרשימה החמאסית המשותפת לעשות בכנסת כבשלהם, לעמוד מעל הבמה הזאת ולקלל את חיילי צה"ל. אבל הם לא יהיו כאן יותר. לא בנו של המשת"פ, אחמד טיבי, שהוא גם משת"פ של עצמו, הוא בפני עצמו. האיש לא סוכן כפול – הוא סוכן משולש ומרובע, סוכן בחזקה. הכנסת הזאת, שנתנה במה לזחאלקה, הטרוריסט המורשע; הכנסת שאפשרה לחנין המחבלת זועבי להטיח בפניהם של חיילי צה"ל שישבו כאן ביציע "רוצחים", או בפנינו "פאשיסטים"; יושב-ראש הכנסת, שאפשר לאותם מחבלים להתריס, לפגע ולהסית נגד המדינה בחוצות העיר ירושלים או בבניין האו"ם הרחוק, ואז לעלות על הבמה פה ולחלוק איתו הכיסא. אבל אני אומר לכם, מחבלים, מחבלונים קטנים וחמודים, אתם לא תהיו פה יותר. תנועת הליכוד תתחזק. הציבור בישראל, גם ככה אין לו על מי לסמוך באופוזיציה, שמופוזיציה. אין באמת שמאל, יש בכאילו. אבל אנחנו, שעמדנו איתן ונלחמנו בשביל ארץ ישראל, עם ישראל, תורת ישראל וצבא ההגנה לישראל, נמשיך לעשות זאת בראשות ראש הממשלה נתניהו. ואליכם אני קורא: אני צריך אתכם. הצטרפו אלינו. הצטרפו אליי. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> תעזרו לנו להמשיך להנהיג את המדינה בזמן שאלה מפטפטים את עצמם לדעת. תודה. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אורן אסף חזן. חבר הכנסת יואל חסון, ולאחר מכן – חבר הכנסת חיליק בר. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> איפה היית – – – אתה, אין לך צ'אנס – – – לספר לך. << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> אז למה אתה לא מאריך? מה מונע בעדך? הלוואי שזה היה נפתר בזה – – – << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> את הדיון האינטליגנטי הזה תמשיכו לאחר מכן. << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> מה זאת אומרת? זה לא אינטליגנטי לדבר על – – – << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> מאוד. << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – – << דובר >> יואל חסון (המחנה הציוני): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> אמן. << דובר_המשך >> יואל חסון (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – שפיזרנו את הכנסת הזאת – – << קריאה >> יעל גרמן (יש עתיד): << קריאה >> אמן. << דובר_המשך >> יואל חסון (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – ואנחנו הולכים לפזר את הממשלה הזאת – – << קריאה >> יעל גרמן (יש עתיד): << קריאה >> אמן. << דובר_המשך >> יואל חסון (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – ואנחנו הולכים לעשות פה שינוי. << קריאה >> טלי פלוסקוב (כולנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואל חסון (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> איך אומרים? Enough is enough. מספיק, באמת מספיק. היו פה ארבע שנים קשות, רעות, של קואליציה פרועה, של ראש ממשלה פרוע, שלא היסס לפגוע בכל בסיס דמוקרטי של החברה הישראלית; שכל שדרת ההחלטות שלו הייתה אישית לחלוטין, מהתחלה ועד הסוף – הוא עצמו וטובתו. זאת ההנהגה שהייתה במדינה הזאת בארבע השנים האחרונות. אבל האמת היא שזהו. לא רוצה להתעסק איתכם יותר. נמאס. מספיק. אני באמת מאמין שאתם העבר. אני רוצה לדבר על העתיד. אני רוצה לדבר על העתיד שנמצא פה ועל העתיד שנמצא בבית וצופה בנו עכשיו, לכל אלה שרוצים שינוי, לכל אלה שרוצים מהפך, שצריכים להבין דבר ברור: המהפך הוא אפשרי. אתמול ראינו מה שאמרנו כל הזמן: 57% מאזרחי מדינת ישראל לא רוצים שנתניהו יהיה פה ראש ממשלה. 57%. אבל מה עושים אותם 57%? מחלקים את קולותיהם, מפזרים אותם לכל עבר. ושם בימין שמענו אתמול את השרה שקד, שאמרה: אם יהיה איחוד במרכז-שמאל, תוך 24 שעות אנחנו נתאחד בימין. אתם יודעים לעבוד כדי לנצח. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> גם אם תתאחדו לא תצליחו לנצח. << דובר_המשך >> יואל חסון (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אתם יודעים. אז אני אומר לנו: בואו נלמד מהם איך מנצחים. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> יואל – – – << דובר_המשך >> יואל חסון (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> בואו נלמד מהם איך מנצחים. מנצחים רק ביחד, וכדי שיהיה ביחד – – << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> האם – – – << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> חבר הכנסת חזן, בבקשה. << דובר_המשך >> יואל חסון (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – הציבור הישראלי שרוצה שינוי – כדי שיהיה ביחד, הציבור הישראלי שרוצה שינוי – – << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> – – – לא הפרעתי לך. << דובר_המשך >> יואל חסון (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – צריך לכפות על המנהיגים לייצר שינוי, חיבור ואיחוד. איחוד מול הליכוד – רק איחוד מול הליכוד יעשה פה מהפך, יעשה פה שינוי. זה יקרה. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> אחרי הפריימריז. << דובר_המשך >> יואל חסון (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> גברתי היושבת-ראש, אנחנו לא פראיירים. אנחנו יודעים את העבודה. אנחנו יודעים מה צריך לעשות. אנחנו צריכים את העזרה של הציבור בעניין הזה, כדי לייצר את האיחוד מול הליכוד שיעשה כאן מהפך – ואיך אומרים בסוף? בעזרת השם. תודה רבה. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> בעזרת השם. תודה רבה לחבר הכנסת יואל חסון. חבר הכנסת חיליק בר. לאחר מכן – חבר הכנסת אמיר אוחנה, אחרון הדוברים, חותם את הרשימה. << דובר >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << דובר >> תודה רבה, גברתי, חברתי היושבת-ראש. גם אני מבקש, כמו הרבה אחרים, לדבר עכשיו לאזרחי ישראל ולהזכיר להם דבר אחד מאוד מאוד פשוט שאנחנו נוטים לשכוח מעת לעת: פעם בארבע שנים – לפעמים פחות – פעם בארבע שנים יש אפשרות לשנות באמת; יש אפשרות לתת תקווה; לקבוע משהו אחר, טוב יותר; לשים את התלונות ואת הטוקבקים בצד, ולעשות באמת משהו כדי שכל התלונות שלנו במשך כל ארבע השנים האלה יבואו לידי ביטוי אמיתי, כדי שהתקווה למשהו טוב יותר בביטחוני, במדיני, בחברתי, תהיה אמיתית, תקבל את מה שמגיע לה. אני רואה את אזרחי ישראל, שבצדק מתלוננים על הרבה הרבה דברים, מפגינים על הרבה דברים, יוצאים לרחובות, ואני שומע את התלונות המוצדקות, ואני מזכיר להם ולנו: שנייה אחרי שהקלפיות ייסגרו, ב-9 באפריל ב-22:00 – בשעה 22:01 אין יותר מה לעשות. גם אמיר מסכים. אין יותר מה לעשות. שום דבר שתעשו בין בחירות לבין בחירות – הממשלה הזאת הוכיחה – לא יעזור, לא ישנה את דעתה, לא יפזר אותה, לא יגרום לה להתקפל: לא הפגנות בפתח תקווה מול היועץ המשפטי לממשלה; לצערי, גם לא אלפי אפודים צהובים; אפילו מאות אוהלים ברוטשילד לא הזיזו כלום לממשלה הזאת, שראתה אחוזים ענקיים מהעם הולכים להפגין בחוץ. שום דבר לא הזיז לה. היא לא שינתה שום דבר. היא המשיכה להיות ממשלה תבוסתנית בנושא החברתי, בצמצום הפערים, בחיזוק הפריפריה, בנושא המדיני, בזיכרון שיש פה סכסוך שצריך לפתור או לנסות לפתור ולא לנהל אותו באופן מביש ופושע. שום דבר לא יעזור. דבר אחד יעזור, וזה ללכת ולהצביע ברגליים, או יותר נכון בידיים, כנגד הממשלה הזאת, כנגד מי שהוביל אותה, ולתת אופק לשינוי ולתקווה אמיתית לעם ישראל, שכל כך הרבה, ובצדק, מתלונן שיש מה לשנות פה, לשפר, לתקן, בעיקר לחלשים, בעיקר לזוגות העובדים, בעיקר לאלה שרוצים לראות את סכסוך הדמים הזה מסתיים ופורש מן העולם. אבל שום דבר לא יסיים את זה ושום דבר לא ישנה את זה אלא רק אתם. וזה יקרה ב-9 באפריל, והאופציה היחידה, היחידה, להרכבת קואליציה אמיתית וחזקה נגד נתניהו – – << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> אתה יכול לספר לנו על זה? << דובר_המשך >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – זה בראשות המחנה הציוני, בראשות אבי גבאי. ואני קורא לכל השחקנים – אגב, דבר אחד אנחנו יכולים ללמוד מכם בימין, וזה תמיד להיות מאוחדים כנגדנו בשמאל. אנחנו לא יודעים להתאחד כנגדכם בימין, אלא יודעים להתפצל. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> – – – אתה אומר בדיוק אותו דבר. << דובר_המשך >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אני מסיים, גברתי. ולכן אני קורא לכל השחקנים: שימו את האגו בצד. תבינו שהחלפת הממשלה הרעה הזאת היא המטרה, והתאחדו תחת המטרייה של המחנה הציוני בראשות גבאי, ונביא, בעזרת השם ובעזרת הבוחר, מזור לעם הזה, שסובל בכל תחום. תודה, גברתי היושבת-ראש. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת חיליק בר. חבר הכנסת אמיר אוחנה – אחרון הדוברים. יעלה אחר כך לסכם – השר יריב לוין. השר לוין, מתאימים לך הספסלים האלה. << קריאה >> רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני מנסה להרגיל אותם לאופוזיציה. << דובר >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר >> תודה לך, גברתי היושבת-ראש. החלטתי להקדיש את דבריי לאופוזיציה. יש שיר – אני שיניתי את המילים, אבל מקווה שתסלחו לי שלא שיניתי את שם השיר, ותקבלו את זה ברוח ספורטיבית: "בארץ הקטקטים". בואו נעוף יחד, טרי לי לי, טרי לי לי, טרה לה / לעבר החלום, זה לא כל כך רחוק. / רק אל תשכחו לקחת, טרי לי לי, טרה לה לה, טרי לי / שק אחד גדול מלא דמיון וצחוק. // כי הבחירות כבר מעבר לפינה, / וביבי, אבוי, עוד לא יצא מהתמונה, / אז בואו נעוף יחד, טרי לי לי, טרה לה לה / ונחלום יחדיו חלום רחוק. // ובחלום ראש הממשלה היא ציפי – ציפי? / ושגרירנו באו"ם יואל חסון – יואל חסון, איך לא? / והשאר – עוד לא ידוע, אבל בואו נפליג בדמיון, / ונגיד שאחמד טיבי – עוד יהיה פה שר ביטחון. // ובחלום יאיר לפיד נוכח בכנסת – נוכח בכנסת? << קריאה >> מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): << קריאה >> הפריימריז זה בעוד חודש. מה קרה לך? << דובר_המשך >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר_המשך >> ובפיו עמדות מוצקות, עקביות – יאיר לפיד? << קריאה >> יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): << קריאה >> זה המשך הידרדרות השיח בכנסת. << דובר_המשך >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר_המשך >> וגם גנץ – עוד לא ידוע אם ימין, או מרכז הוא, אם שמאל, / אם חכם, רשע או תם הוא – או שסתם לא יודע לשאול. << קריאה >> מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): << קריאה >> אפילו לחרוז אתה לא יודע. << דובר_המשך >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר_המשך >> ובמציאות הכלכלה מזנקת – למעלה, / והדיפלומטיה גם היא בשיאה – בשיאה. / השגרירות בירושלים, וגם יש לנו חוק הלאום. << קריאה >> יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): << קריאה >> אתה גם מזייף? << דובר_המשך >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר_המשך >> ישראל חזקה מאי פעם – וכל זאת, לא משל לא חלום. // ובבחירות בוחרים בנתניהו – עם חכם / ובין שמאל לעוד שמאל הוא בוחר בליכוד. / אז חשוב רק שתכירו – בין קריאות "מהפך" לתרגיל, / הבחירות הן בתשעה, ולא באחד באפריל. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> זה חוק הסמים? זה לפני חוק הסמים או אחרי חוק הסמים? << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אמיר אוחנה. אנחנו עוברים לשר המסכם. השר יריב לוין, בבקשה. << דובר >> שר התיירות יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. השרים, חברות וחברי הכנסת, גברתי, את יודעת, כשאמרת לי שמתאימים לי הספסלים האלה נבהלתי לרגע, כי התחלתי לחשוב שאולי את רוצה לעשות כפי שעושים אנשים שיושבים בקהל: הם יושבים בקהל באולם המשפט ומסתכלים אל השופטים שיושבים. גברתי מעוניינת שאני אתמנה לבית המשפט העליון, אם הבנתי נכון? << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> אני דווקא יותר – – – << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> זה רעיון מעניין. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> קודם כול, התכוונתי לספסלי האופוזיציה, אבל בדימוי שלך – – << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> רעיון די מעניין. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> – – בדימוי שלך, שהוא מעניין, זה יותר ספסל הנאשמים – – << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> לא הייתי אומר את זה. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> – – אם אתה כבר הולך לדימוי הזה. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> לא הייתי אומר את זה. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> אם אתה הולך לדימוי הזה. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> לא הייתי אומר את זה, גברתי, אם כי אני מסכים בדבר אחד – – << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> אני לא מאחלת לך את ספסל הנאשמים. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> – – אם כי אני מסכים בדבר אחד – שאכן אם זה ספסל הנאשמים וכאן יושב השופט, אז זה באמת כמו בבית המשפט העליון – – << קריאה >> מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): << קריאה >> יריב, אתה לא רוצה לשיר? אתה לא רוצה לשיר לנו משהו? << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> – – שהשמאל יושב על כס המשפט ומנהל את העניין. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> כמדומני שהכיסא הזה דווקא שייך – – << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> זה אני מסכים, אבל – – – << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> – – ליושב-ראש הכנסת יולי אדלשטיין. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> כרגע. נכון. לכן, למזלנו – – – << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> אבל אתה יודע, אולי נזכיר לך מיהו יושב-ראש הכנסת. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> אז בואי נסכם שאנחנו למזלנו עדיין כאן, בכנסת, ולא במקומות אחרים. אני אומר, נדמה לי שאמרתי, כאשר הצגתי את הצעת החוק פירטתי את הדברים בדברי הסיכום, ואני רוצה בהחלט רק לסיים בעוד משפט אחד ולומר, חבר הכנסת יואל חסון – חבר הכנסת חסון, חבר הכנסת חסון, חבר הכנסת חסון – – – << קריאה >> מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): << קריאה >> יריב, תשיר לנו, אנחנו לא רגילים שלא פונים אלינו בשירה. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> אני לא אשיר, אין מה לדאוג. << קריאה >> מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): << קריאה >> לא. תשיר לנו משהו. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> אם היה מותר לנגן בגיטרה פה אולי הייתי מנסה משהו, אבל אסור, ואני מכבד את הכללים. אבל אני יכול להגיד לחבר הכנסת חסון: שמחה משונה משהו, אחרי שהצלחנו לקיים כאן ממשלה יציבה ארבע שנים. נדמה לי שזה מעיד יותר מכול על דבר אחד: הממשלה הזאת נהנית מאמון ציבורי רחב. אנחנו הולכים לציבור בראש מורם אבל בענווה, ומבקשים את האמון כדי לחזור לכאן בכוח עוד יותר גדול, עם מנדט עוד יותר ברור, כדי להמשיך בדרך של עשייה והישגים גם בקדנציה הבאה, לטובת כלל אזרחי ישראל. תודה. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> תודה רבה לשר המסכם, השר יריב לוין. ואנחנו עוברים להצבעה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> הודעה למזכירת הכנסת, לפני שיושב-ראש הכנסת מגיע ולפני שאנחנו עוברים להצבעה. הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> ברשות יושבת-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה וקריאה שלישית: הצעת חוק איסור צריכת זנות (הוראת שעה ותיקון חקיקה), התשע"ט–2018, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט; הצעת חוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות) (תיקון מס' 10), התשע"ט–2018, שהחזירה ועדת הפנים והגנת הסביבה. תודה. << יור >> היו"ר רויטל סויד: << יור >> אנחנו תכף נעבור להצבעה על הצעות החוק. יש פה כמה הצעות חוק במרוכז. << הצח >> הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים, התשע"ט–2018 << הצח >> (קריאה ראשונה) << הצח >> הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים, התשע"ו–2016 << הצח >> (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << הצח >> הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים, התשע"ח–2018 << הצח >> (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << הצח >> הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים, התשע"ח–2018 << הצח >> (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << הצח >> הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים, התשע"ח–2018 << הצח >> (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << הצח >> הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים, התשע"ח–2018 << הצח >> (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברי הכנסת, נא לשבת. חברים בתאים. אני מזכיר לכם, חברי הכנסת, שאנחנו עם כמה הצעות המתייחסות לאותו נושא, של התפזרות הכנסת העשרים. אני לא שומע את עצמי. אנחנו נצביע הצבעות נפרדות – קודם על ההצעה הממשלתית בקריאה ראשונה ולאחר מכן על הצעות החוק בקריאה טרומית. בבקשה. קודם כול אנחנו מצביעים על הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים, התשע"ט–2018, בקריאה ראשונה. מי בעד? מי נגד? ההצעה קיבלה פטור מחובת הנחה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> מעולם לא הייתה כזאת אחדות בכנסת ישראל. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 104 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים, התשע"ט–2018, לוועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> 104 בעד – מעניין איפה עוד חברי כנסת. 104 בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק הממשלתית, הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים, התשע"ט–2018, אושרה בקריאה ראשונה. היא תועבר לוועדת הכנסת להכנתה לקריאה שנייה ושלישית. הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים, התשע"ו–2016, של חבר הכנסת רוברט אילטוב וקבוצת חברי הכנסת – אנחנו מצביעים, בקריאה טרומית, ודאי. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 86 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים, התשע"ו–2016, לוועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> 86 בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. אני קובע כי ההצעה אושרה, ותועבר גם היא לוועדת הכנסת. אני מניח, אדוני יושב-ראש ועדת הכנסת, שהיא תתמזג עם ההצעה הממשלתית, כמו שאר ההצעות שיועברו. הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים, התשע"ח–2018, של חברת הכנסת ציפי לבני וקבוצת חברי הכנסת. מי בעד ההצעה? מי נגד? נא להצביע. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> רוצה למצוא דרך למצוא כיסא בכנסת הבאה? עוד קצת אידיאולוגיה? נשאר לך מה למכור בכלל? הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 95 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים, התשע"ח–2018, לוועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בעד – 95, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. אני קובע כי ההצעה אושרה, וגם היא תועבר לוועדת הכנסת ותתמזג עם ההצעה הממשלתית. הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים, התשע"ח–2018, של תמר זנדברג וקבוצת חברי הכנסת. מי בעד? מי נגד? אפשר להצביע. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 82 נגד – אין נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים, התשע"ח–2018, לוועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> 82 בעד, אפס מתנגדים, אחד נמנע. גם הצעתם של חברת הכנסת זנדברג וסיעת מרצ תועבר לוועדת הכנסת, לאחר שאושרה בקריאה טרומית. הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים, התשע"ח–2018, של חבר הכנסת יאיר לפיד וקבוצת חברי הכנסת, כפי שנימק אותה חבר הכנסת עפר שלח. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 86 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים, התשע"ח–2018, לוועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברי הכנסת, בעד – 86, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. ההצעה של חבר הכנסת יאיר לפיד וקבוצת חברי הכנסת גם היא אושרה, וגם היא תועבר לוועדת הכנסת. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> יאיר לפיד הגיש הצעת חוק? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים, התשע"ח–2018, של חבר הכנסת איימן עודה וקבוצת חברי הכנסת. מי בעד? מי נגד? אפשר להצביע. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> הייתי בטוח שיאיר לפיד זה דמות מספר ילדים. אף פעם לא ראינו אותך. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 73 נגד – 1 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים, התשע"ח–2018, לוועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בעד – 73, יש מתנגד אחד, אין נמנעים. אני קובע כי גם ההצעה של חבר הכנסת איימן עודה וקבוצת חברי נכנסת אושרה בקריאה טרומית, ותועבר לוועדת הכנסת להכנתה להמשך החקיקה. חברי הכנסת, עד כאן כל ההצעות להתפזרות הכנסת. אדוני יושב-ראש ועדת הכנסת, אתה ודאי מקבל אישור לשבת בזמן המליאה, למזג את ההצעות ולהכין אותן לקריאה שנייה ושלישית. אנחנו בינתיים כאן עם סדר-היום של הצעות לסדר-יום – הצעות רגילות, הצעות דחופות. בבקשה. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית על כך שכ-5,000 ילדים בדואים ללא מסגרת חינוכית << הלסי >> << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> נעבור להצעה לסדר-היום בנושא: הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בדבר קריסת מערכת הבריאות, של חבר הכנסת אילן גילאון. בבקשה, אדוני. חבר הכנסת אילן גילאון, אתה מסיר את ההצעה לסדר-היום. נעבור להצעה לסדר-היום בנושא: הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית על כך שכ-5,000 ילדים בדואים ללא מסגרת חינוכית, מס' 11746. בבקשה, חבר הכנסת טלב אבו עראר, אתה מוזמן לנמק את ההצעה שלך. בבקשה, אדוני. << דובר >> טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, מכובדי היושב-ראש. מכובדיי השרים, חבריי חברי הכנסת, נתון חמור במדינת ישראל, ובעיקר במשרד החינוך, שהם מודעים לבעיה: כ-5,000 ילדים בדואים בגיל שלוש עד חמש ללא מסגרת חינוכית. אני לא חושב, מכובדי ראש הממשלה – מכובדי ראש הממשלה, 5,000 ילדים בדואים ללא מסגרת חינוכית. שים לב לנתון החמור הזה. פנה אליי יושב-ראש הקואליציה וביקש שנהפוך את זה להצעה רגילה, אבל בתנאי שהוא יתחייב, הוא ידבר מהצד, כי הנתון הזה והמצב הזה, אי-אפשר שהוא יימשך ושהילדים האלה יישארו ללא מסגרת חינוכית, יהיו חשופים לסכנות, לתאונות. אפילו בקרבת הבתים שם המצב לא מתאפשר. ולכן, מכובדיי, אנחנו מבקשים ממשרד החינוך שימצא פתרון, למרות שהובטח לנו בשנה שעברה שעד סוף שנת 2017 יהיה פתרון לילדים האלה וימצאו להם מסגרות חינוך, ולצערי הרב, זה לא היה. ולכן, מכובדי יושב-ראש הקואליציה – – – << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> תפסיק לדבר שטויות. תפסיק לדבר סרה. תפסיק לפגוע בממשלה. << דובר_המשך >> טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> את יכולה להרגיע אותו? << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> חבר הכנסת אורן חזן, אני מבקשת ממך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה זה הדבר הזה? << דובר_המשך >> טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מכובדי יושב-ראש הקואליציה, אני ממתין לתשובתך. איפה הוא? הוא כאן? יושב-ראש הקואליציה נמצא כאן. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> יושב-ראש הקואליציה אינו נוכח. << דובר_המשך >> טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אז אני אמשיך לדבר עד שהוא יבוא – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא, לא. אני פה. << דובר_המשך >> טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – כי הוא הבטיח לי שהוא ידבר – – – << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> הינה הוא, יושב-ראש הקואליציה אמסלם. << דובר_המשך >> טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> דוד – בסדר גמור. אני מודה לך. תודה. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> לא שומעים את המיקרופון שם. גברתי מזכירת הכנסת, המיקרופון לא עובד. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> חבר הכנסת טלב אבו עראר, אני באתי לצד הזה כדי שתסתכל, כדי שאני אוכל לראות אותך. נבוא מהצד. << קריאה >> חנין זועבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אני סבור שכל ילד במדינת ישראל, זה לא חשוב – ללא הבדלי דת, לאום – – << קריאה >> חנין זועבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – חייב לקבל חינוך במדינת ישראל. אזרח מדינת ישראל בוודאי צריך לקבל חינוך. ילד זה ילד. לכן, אני לא מכיר את הנושא, אבל אני מתחבר אליך. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> חבר הכנסת אורן חזן, אני קוראת אותך לסדר פעם ראשונה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> היות שאנחנו נמצאים כבר בסוף – – – << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> בעזרת השם, כשנחזור, ואם אני אהיה כאן, אז אני אעזור לך לקדם את הסוגיה הזאת. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> אני קוראת אותך לסדר פעם שנייה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> זה בוודאי דבר שצריך לטפל בו באופן מיידי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תוציאי אותו. תוציאי אותו. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> חבר הכנסת, אני קוראת אותך לסדר פעם שלישית. נא להוציא אותו. << דובר_המשך >> טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – – תודה רבה. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> אני מבקשת להוציא את חבר הכנסת אורן חזן. אני מבקשת להוציא את חבר הכנסת אורן חזן מהאולם. תודה רבה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> אורן, מספיק כבר. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> ככה בדיוק עשה אדלשטיין – נתן במה למחבלים בכנסת במשך ארבע שנים. ככה הוא עושה גם היום. זו המורשת של יולי אדלשטיין. צר לי על כך. אבל אתם, מצביעי הליכוד, תדעו לבוא איתו חשבון בכנסת הבאה. תדעו לבוא איתו חשבון. כנסת שבה נותנים למחבלת שפגעה בחיילי צה"ל, שמתריסה, שמקללת, שפוגעת, להמשיך לעשות את מה שהיא עושה עכשיו, זו בושה וחרפה. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> אדוני יושב-ראש הקואליציה, מה הוחלט? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו – – – וטלב, אמרנו, בסופו של דבר הוא לא מעלה את זה להצבעה. הוא דיבר על הנושא – – – << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> הוא הסתפק בתשובתך? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא הסתפק בתשובתי וזהו, בזה נגמר האירוע. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> תודה רבה. הנושא ירד מסדר-היום, ולכן אין הצבעה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> ענף החקלאות בארץ משווע לתקציבים למימוש המטרות החקלאיות << הלסי >> << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הבא – הצעות לסדר-היום בנושא: ענף החקלאות בארץ משווע לתקציבים למימוש המטרות החקלאיות, שמספרן 11681, 11688 ו-11747. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. חבר הכנסת מיקי לוי – לא נמצא; חברת הכנסת רויטל סויד – אינה נוכחת. חבר הכנסת ג'מעה אזברגה, חבר הכנסת אזברגה, שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> ג'מעה אזברגה (הרשימה המשותפת): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, הכותרת של ההצעה: משרד חקלאות לא עוסק בחקלאות, ואכן, זה נכון. משרד החקלאות, לצערנו הרב, היום מפזר, מחלק, יש לו המון תקציבים, תקציבים אדירים שנמצאים בתוך המשרד הזה, והם לא הולכים בכלל לחקלאות. משרד החקלאות מפנה את התקציבים האלה להתנחלויות. משרד החקלאות צריך לדעת: יש בנגב 12 מיליון דונם, ומעובדים בנגב בסך הכול מעט מאוד, והתעסוקה בחקלאות – אך ורק לקיבוצים, למושבים, ליהודים. נודע לנו על תוכנית של שר החקלאות, שהוא הולך לנטוע מיליון דונם על ידי חברה סינית. הוא מייבא סינים על מנת לנטוע אבוקדו בנגב. יש בנגב הרבה מים מלוחים שמתאימים לנטיעה חקלאית של אבוקדו, לגידול של אבוקדו, ושר החקלאות הולך להביא סינים על מנת לגדל את זה בנגב בזמן שהוא מונע חקלאות מהבדואים. יש בתוך הנגב שבעה יישובים למגזר הערבי הבדואי ואין אפילו דונם אחד חקלאות, אין חממות, ואין מים שמוקצים לחקלאים הערבים בנגב. אני חושב ששר החקלאות לא נותן את התשובות הנכונות ולא מפנה את התקציבים הנכונים למקומות הנכונים. שר החקלאות, שהוא גם במקרה – במקרה או לא במקרה – ממונה על תיק הסדרת התיישבות הבדואים, בתוך כל התוכנית שלו, ועם כל התקציבים האדירים שיש לו, אין לו אפילו הקמת יישוב אחד. ברשות להתיישבות הבדואים אין יישוב אחד; השם ממש במקום אחר. ושר החקלאות מתגאה בזה שהוא הורס 2,500 בתים בשנה, אבל לא נותן פתרונות לאנשים. שר החקלאות כושל בתפקידו, והוא לדעתנו בכלל מועל בתפקיד שלו ולא עושה אותו כמו שצריך. אנחנו הבאנו את ההצעה הזאת על מנת להעלות את זה על סדר-היום הציבורי, וגם על סדר-היום בתוך הכנסת. תודה רבה. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> תודה רבה. ישיב על הצעת החוק שר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאל. בבקשה. שר החקלאות אינו נוכח. מה מציעים לעשות עם ההצעה, חברים? << קריאה >> ג'מעה אזברגה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני לא יודע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בקדנציה הבאה. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> לוועדת הכלכלה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> אתה מציע להעביר את הדיון לוועדת הכלכלה, אדוני? לוועדת הכלכלה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר >> יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): << דובר >> מתי? בכנסת הבאה? << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> ללא הצבעה. ההצעה יורדת – להעביר את זה לכנסת הבאה, בעזרת השם. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> ירושלים ירדה לאשכול 2 במדד החברתי-כלכלי של ישראל שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה << הלסי >> << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> ואנחנו עוברים להצעות לסדר-היום בנושא: ירושלים ירדה לאשכול 2 במדד החברתי-כלכלי של ישראל שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שמספרן 11709, 11721 ו-11740. חברת הכנסת יעל כהן-פארן, בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. היום הכול בסדר, נאוה? סבבה? אין הערות? << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> היום את לבושה יפה מאוד. << דובר_המשך >> יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> תודה רבה. תודה. חברים, חברות וחברי הכנסת, האמת, זאת קצת סיטואציה מוזרה לעמוד כאן בהצעה לסדר-היום שהוגשה לפני איזה חודש אבל בגלל התפתחויות כאלה ואחרות שהיו במליאה היא בוטלה, ואז הבאנו אותה מחדש. אבל באמת, מה יש לומר? עיר הבירה שלנו, ירושלים, על ראש שמחתנו; יש לה יום מיוחד, לאומי, לכבודה; אנחנו שרים עליה כל כך הרבה; כל המגזרים, כל השכבות באוכלוסייה עולים לירושלים, מעריצים את ירושלים; לשנה הבאה בירושלים הבנויה – אנחנו שרים בכל ליל סדר, ויום כיפור, אם אני לא טועה. ומה קורה? העיר הזאת מידרדרת. חברים, זאת עיר הבירה שלנו. איך יכול להיות שעיר הבירה שלנו נהייתה עיר כזאת ענייה? ירדה – אשכול 4, אשכול 3, אשכול 2, עוד מעט מגרדת את התחתית. מה יקרה פה? אנחנו נמצאים בה, כנסת ישראל נמצאת בה, הממשלה נמצאת בה. אנחנו חייבים לעשות משהו הרבה יותר משמעותי, כדי שירושלים – שלא ניכנס כרגע לכל הנושא של הגבולות, שהוא גם, כמובן, חלק מהעניין פה, חלק מרכזי מהעניין; כי מה לעשות, במזרח העיר חיה אוכלוסייה מאוד מאוד ענייה, שהעיר לא משקיעה בה את המשאבים הנדרשים כדי לשפר את המצב שלה; רק דוחקת אותם מאדמותיהם, וכאן עוברים גם חוקים שעוזרים לדברים האלה לקרות, ואנחנו מתנגדים להם, כמובן. בסופו של דבר, יש כאן בעיה שאנחנו רואים אותה ביום-יום, בחיים של האזרחים, ביכולת של העיר לספק את השירותים הכי בסיסיים לתושבים שלה. ואנחנו נמצאים בה. אנחנו כאן, בכנסת – אומנם הכנסת מתפזרת, אבל אני אשמח לשמוע את תשובת סגן השר – אנחנו כאן לא יכולים להפקיר את ירושלים. איזו אמירה יש שבארבע השנים האחרונות העיר ירדה מאשכול 4, שהוא גם כך נמוך – זה המדד הסוציו-כלכלי, האשכולות של משרד הפנים – למדד 2? יש רק 11 ערים בארץ שנמצאות במדד 2 או נמוך ממנו, ערים גדולות, והעיר ירושלים היא כמובן הגדולה ביותר ביניהן. זאת העיר הגדולה היחידה בישראל שנמצאת בכזה מדד. חברים, אסור לנו להפקיר את ירושלים, אז לפני שהכנסת מתפזרת, בואו נגיד על כך אמירה חזקה ומשמעותית. תודה. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת עליזה לביא, בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> עליזה לביא (יש עתיד): << דובר >> תודה, גברתי. עשרה קבין של יופי ירדו לעולם, עשרה קבין של יופי; תשעה נטלה ירושלים ואחד העולם כולו. אז איך זה שדווקא במדינה ריבונית שיש לה את כל היכולות והמשאבים, ירושלים האהובה, בירת מדינת ישראל, הלב הפועם של העם היהודי, ירושלים אהובתנו, ממשיכה להידרדר במדד החברתי-כלכלי של יישובי ישראל? הנתון הזה חייב, חייב, חייב לקבל תשובה ומענה: איך יכול להיות שירושלים האהובה שלנו מידרדרת אחורה, נפלה בשלושה אשכולות מ-2004, והעדכון של המדד שהתפרסם לא מזמן הוריד את בירת ישראל מאשכול 3 לאשכול 2? רק 11 רשויות בישראל מדורגות באשכול נמוך יותר. ההידרדרות היא מהירה, מאוד מאוד מהירה. גם העדכון הקודם של המדד הוריד את הדירוג של ירושלים. וכל מי שמטייל ברחובות העיר האהובה רואה, ורואָה, את הלכלוך הגובר, את הפחים שלא מנקים, את הרחובות שלא מפונים – כל מה שעיר בירה ובכלל עיר במדינת ישראל הייתה צריכה לתת לאזרחיות ולאזרחים שלה. הדירוג הזה מתבסס על מדדים שונים, והוא לא משקף את המצב של הרשות. העיר הזאת יכולה וצריכה הרבה יותר סיוע והרבה יותר עזרה. אנחנו חייבים להבין שהמצב הדמוגרפי מחייב התערבות, התערבות שלנו. באים לירושלים הרבה מאוד תיירים, ובכל ביקור רשמי ממלכתי מבקרים בירושלים. לא ייתכן שעיר הבירה שלנו לא תקבל סיוע ומענה, ובמיוחד נוכח השינויים הסוציו-אקונומיים שחווה העיר ועזיבות של אוכלוסיות שהולכות וגדלות, ובכך האפיון של העיר הולך ונהיה מאוד מאוד מובהק. ירושלים צריכה לקבל מענה. היא חייבת להיות בראש סדר-היום. לא נוכל להמשיך – גם בתקופה הזאת, שאנחנו יוצאים לבחירות, יש פה ממשלת מעבר שתהיה; היא צריכה לשים את ירושלים במרכז סדר-היום, ולא – אנחנו נראה את קצב ההידרדרות הולך יותר אחורה. אם הממשלה הזאת, עדיין במעבר – ואני חוזרת ואומרת שזאת הצעה לסדר-היום שידענו שאנחנו מעלים אותה דווקא בשבוע הזה, לפני פיזור הכנסת. לא פלא שהגענו למציאות הזאת, משום שהממשלה הזאת הייתה עסוקה רק בדברים שמיטיבים איתה, בלי הסתכלות כוללת ובלי ההבנה של מהות התפקיד שלה, והמצב הזה של ירושלים הוא נייר לקמוס בכלל לפני החברה בישראל. אבל לא יכול להיות שההפקרות הזאת תישאר, וגורלה של ירושלים ילך אחורה. יש להכריז על ירושלים כעל פרויקט הצלה לאומי, ואני קוראת כאן, גם בתקופת ממשלת המעבר, להבין שחייבים להציל את עיר הבירה שלנו, ירושלים. תודה, גברתי. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> תודה. חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי, בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> תודה, גברתי היושבת בראש. חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, אמרה חברת הכנסת עליזה לביא: עשרה קבין של יופי ירדו לעולם, תשעה נטלה ירושלים. << קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >> היי, אתה חוזר על הדברים שלי. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אמרתי: אמרה חברת הכנסת עליזה לביא. תשעה נטלה ירושלים. כירושלמי וכחבר מועצה בירושלים אני חושב שנאה לירושלים שיש בה תשעה קבין. אני חושב שהתברכה ירושלים – ואני רוצה לנצל את ההזדמנות, כשמדברים על ירושלים – בראש עיר חדש; נאחל לו מכאן הרבה הצלחה, ראש העיר הנבחר משה לאון. אני חושב שמשה, עם היכולות שלו, הכישורים והניסיון, יביא את ירושלים למקומות הרבה הרבה הרבה יותר גבוהים. אבל אני חושב, כירושלמי, שכשאנחנו באים לבדוק את ירושלים, אם נכשלנו – כשירושלים הגיעה למספר 2 בדירוג האשכולות, האם ירושלים נכשלה או לא? התשובה היא: ודאי שלא. מי שיסתכל על תנופת הבנייה בירושלים – ואני לא מדבר כרגע על מחוץ לקו הירוק; בתוך העיר, איפה ירושלים יכלה לבנות עוד עשרות אלפי יחידות דיור, עשרות אלפי יחידות דיור בשטחים שמיועדים לבנייה, בשטחים שהיו מכניסים לעיר ירושלים מיליארדי שקלים, כמו בערים אחרות, מהיטלי השבחה, מאגרות, ממיסים. לצערנו, הביורוקרטיה ושזה עולה למחוז והשינויים – כל הרכבת הביורוקרטית הזאת גורמת לירושלים להיתקע, גורמת לירושלים איבוד הכנסות, גורמת לכך שהצעירים עוזבים את ירושלים; גורמת לירושלים שבמקום שהיא תהיה עיר אטרקטיבית, היא עיר יקרה מאוד. קשה מאוד לגור בה. אני אומר ככה: בזמנו הייתה תוכנית ספדי והיו עוד תוכניות בירושלים, ונגנזו. נקברו. לא נשאר מהן כלום. אם נחיה את ירושלים, אם נפשט לכבודה של עיר הבירה שלנו את כל ההליכים, בעיקר בתחום הבנייה, התכנון והבנייה – לדלג מעל כל הסבך שנמצאים בו יום-יום – נביא לירושלים עוד הרבה כסף. ואם אנחנו מוטרדים שהם באשכול מס' 2 – הם יגיעו לאשכול מס' 4. זה דבר אחד. דבר שני, חלק מהבעיות של ירושלים – הדירוג של הארנונה. מי שמכיר את החלוקה בירושלים יודע ששכונות שבעבר היו נחשלות, נהפכו לשכונות מאוד יוקרתיות – שם משלמים ארנונה כמו שכונה ישנה; ובדיוק הפוך: אנשים חלשים מאוד שנמצאים ליד שכונה יקרה משלמים ארנונה יקרה. העיוות הזה צריך להיפסק, ואם העיוות הזה ייפסק, אין ספק שגם יהיה יותר טוב לירושלים ויותר טוב לתושבי ירושלים. תודה רבה. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> תודה רבה. ישיב סגן שר הפנים חבר הכנסת משולם נהרי, בבקשה. << דובר >> משולם נהרי (ש"ס): << דובר >> גברתי היושבת בראש, חבריי חברי הכנסת, ירושלים, עיר הנצח של העם היהודי, עיר שעיני כל העולם נשואות אליה. << קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >> חוץ מהממשלה. רק הממשלה לא נושאת עיניה. כולם כן. << דובר_המשך >> משולם נהרי (ש"ס): << דובר_המשך >> תלוי איזו ממשלה. << קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >> הממשלה הזאת. << דובר_המשך >> משולם נהרי (ש"ס): << דובר_המשך >> כי גם אתם הייתם בממשלה. << קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >> יש לך תשובות יותר מעניינות? זה היום האחרון. << דובר_המשך >> משולם נהרי (ש"ס): << דובר_המשך >> היום האחרון. אתם כבר נמצאים גם בפיזור נפש. << קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >> ארבע שנים אתם יושבים פה ומייבשים את העיר הזאת. << דובר_המשך >> משולם נהרי (ש"ס): << דובר_המשך >> גם אם אנחנו נמצאים ביום של פיזור הכנסת, כפי שהזכירו, ירושלים לא שייכת לפיזור. ירושלים, צריך ללוות אותה יום-יום, שעה-שעה. ולא רק אנחנו מבינים את זה; כל העולם מבין שירושלים היא עיר הנצח של עם ישראל. ההצעה לסדר-היום בדבר מצבה הכלכלי של ירושלים, עיר הבירה של מדינת ישראל, ראויה, ומעלה לפתחנו נושא חשוב שיש לתת עליו את הדעת. חשוב לציין כי המדד החברתי כלכלי של הלמ"ס מתבסס על מאפיינים חברתיים-כלכליים של האוכלוסייה בכל יישוב, ואינו משקף את מצבה הפיננסי של הרשות המקומית. נכון, מאיר? מי שהיה ראש עיר, ראש רשות, יודע שהלמ"ס מתבסס על נתונים אחרים, ולא על מצבה הכלכלי של הרשות המקומית. אומנם משרד הפנים מתנהל מול הרשויות ולא מול התושבים באופן ישיר, ויחד עם זאת, משרד הפנים מודע למצב הסוציו-אקונומי הנמוך של העיר – וכפי שהזכירה חברת הכנסת יעל, יש אוכלוסיות שהן נחשלות וזה משפיע על המדד – ובהתאם למדיניות של שר הפנים הרב אריה דרעי, המבקשת לשים את התושב במרכז העשייה הממשלתית, המשרד נותן סיוע ומענה לרשות באמצעות מענקי פיתוח, סיוע בכיסוי גירעונות ומענקי בירה מיוחדים. לדוגמה, בשנת 2018 נחתם הסכם בין המשרד לרשות אשר קבע כי המשרד יעביר לבירה תקציבים ייעודיים, ובהם מענק פיתוח על סך 87 מיליון ש"ח, מענק לכיסוי גירעונות 2017 על סך 75 מיליון ש"ח, וכן מענק בירה ייחודי לעיר ירושלים: בשנת 2018 – 700 מיליון ש"ח, ובשנת 2017 – 525 מיליון ש"ח. זה לא רק זה – ואני אומר את זה כמי שהיה שותף בדיונים הללו – אם ניקח את הנושא של בינוי כיתות בירושלים, ירושלים סובלת מחוסר של אלפי כיתות, למעלה מ-4,000 כיתות. למשרד החינוך אין את התקציב ואין לו לתת מענים אפילו לחלק קטן מהכיתות הללו, כי ירושלים צריכה מענק מיוחד. ראש העיר היה במבוכה, לא ידע מה לעשות. מצד שני, דווקא בשכבות החלשות, שזה לא הממלכתי, שם לא היה מספיק בינוי. שר הפנים התערב ואפשר לרשות המקומית לקחת מיליארד שקלים לצורך בינוי, לצמצם את כל הפער הזה בבינוי. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אבל – – – לקחת הלוואה. << דובר_המשך >> משולם נהרי (ש"ס): << דובר_המשך >> הוא אפשר להם לקחת הלוואה. ואל תשכח שהם היו משלמים שכירויות של מאות מיליונים, ובמקום לשלם את זה לשכירויות, הכסף הזה ילך בסופו של דבר לבינוי. מאיפה הולך הכסף לשכירות? מהארנונה, מההכנסות של התושבים; זה נגרע מהם, נגרע בסוף מהשירות. בסופו של דבר גם אפשר לבוא אחר כך למשרד החינוך ולבקש את התקציב הזה של מיליארד השקלים, אבל קודם כול לפתור את הבעיה, לשחרר את הלחץ ולפתור את המצוקה, כדי שיהיו לתלמידים תנאים בסיסיים לפחות, ראויים. אני חושב שצריך ללוות את ירושלים. אומנם יש שר לענייני ירושלים, אבל זה לא מספיק. הנתונים שעליהם מתבסס מדד הלמ"ס – שנות לימוד בממוצע לתושב, נתוני השכר בעיר, שיעור מקבלי השלמת ההכנסה וכיוצא באלו – מעידים שיש צורך בעשייה נרחבת לשיפור מצבה של האוכלוסייה בעיר הבירה שלנו. ואני חושב שבמקום ועדת חקירה – והיום זה לא הזמן; אנחנו רואים מה קורה עם הצעות שעוברות היום – צריך להקים ועדה בין-משרדית קבועה, וזה לא קשור לממשלה כזאת או ממשלה אחרת. ירושלים, עיר הבירה, צריכה ליווי קבוע של ועדה מיוחדת – – << קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >> אז למה לא עשיתם את זה? << דובר_המשך >> משולם נהרי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – שתקדם את הטיפול בנושא בצורה רוחבית ויעילה. << קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >> אז למה לא עשיתם כלום? << דובר_המשך >> משולם נהרי (ש"ס): << דובר_המשך >> למה לא עשינו כלום? << קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא מכיר את הנתונים? << דובר_המשך >> משולם נהרי (ש"ס): << דובר_המשך >> אתם לא עשיתם. לא תגיעו למה שעשה לירושלים השר דרעי במשך קדנציה קצרה. << קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא היה פה אף פעם. לא ראינו, לא יכולתי לשאול אותו. << דובר_המשך >> משולם נהרי (ש"ס): << דובר_המשך >> הוא הלך – – – << קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא הגיע לכנסת בכלל. הוא עסוק בדברים אחרים. << דובר_המשך >> משולם נהרי (ש"ס): << דובר_המשך >> הוא הלך לעבוד, הוא לא ישב לפטפט פה. << קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >> ממש. << דובר_המשך >> משולם נהרי (ש"ס): << דובר_המשך >> הוא ישב – הלך לעבוד. << קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >> ראינו במה הוא עבד. << דובר_המשך >> משולם נהרי (ש"ס): << דובר_המשך >> ואני זוכר את הכנסת, אני זוכר שנים קודמות, שמעט מאוד היו נואמים פה, אבל היו יותר אנשי עשייה. הייתה חדוות היצירה. << קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >> תגיד מה עשיתם למען ירושלים. << דובר_המשך >> משולם נהרי (ש"ס): << דובר_המשך >> כל הזמן שמעת על עוד עשייה ועוד עשייה. << קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >> אל תגיד מה – – – תגיד מה עשיתם למען ירושלים. מה עשיתם? תן לי תשובה אחת. << דובר_המשך >> משולם נהרי (ש"ס): << דובר_המשך >> תשאלי את ראשי הערים הוותיקים. << קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >> יש לך הזדמנות עכשיו. רק תגיד מה עשיתם למען ירושלים. << דובר_המשך >> משולם נהרי (ש"ס): << דובר_המשך >> תשאלי את ראשי הערים הוותיקים, כמו מאיר ועוד, מה עשו בתקופה שלהם. לא היה להם זמן לנשום. << קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >> אל תיתן לי שיעור בהיסטוריה. אל תיתן לי שיעור בהיסטוריה. מה עשיתם למען ירושלים? << דובר_המשך >> משולם נהרי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא היה להם זמן לנשום. << קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >> תן דוגמה אחת. << דובר_המשך >> משולם נהרי (ש"ס): << דובר_המשך >> אבל אתם – – << קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >> איש עשייה – תגיד מה עשיתם. << דובר_המשך >> משולם נהרי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – דיבורים, דיבורים. דיבורים כחול – אין מה לאכול. דיבורים. << קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >> – – – מה עשיתם? הינה, זה בדיוק מה שאתה עושה. << דובר_המשך >> משולם נהרי (ש"ס): << דובר_המשך >> דיבורים. יושבים. << קריאה >> יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): << קריאה >> זה אתה – – – זה מה שאתה עושה. << קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >> אתה עומד פה – – << דובר_המשך >> משולם נהרי (ש"ס): << דובר_המשך >> יושב שר – – – << קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >> – – ומדבר דברים חסרי טעם. תן דוגמה אחת של מה שאתם עשיתם למען ירושלים. << דובר_המשך >> משולם נהרי (ש"ס): << דובר_המשך >> עליזה. << קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >> אחת. << דובר_המשך >> משולם נהרי (ש"ס): << דובר_המשך >> עליזה, את הנזק שאתם עשיתם במערכת החינוך – עשר שנים אי-אפשר לתקן את זה. << קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >> אוה, אין לך מה לענות. אין לך מה לענות. << דובר_המשך >> משולם נהרי (ש"ס): << דובר_המשך >> עשר שנים אי-אפשר לתקן. << קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >> תהיה ענייני. תהיה ענייני פעם אחת – – << דובר_המשך >> משולם נהרי (ש"ס): << דובר_המשך >> פגעתם בילדים – – << קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >> – – ותיתן תשובה, לא את – – – שלך. << דובר_המשך >> משולם נהרי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – פגעתם בילדים באופן שרירותי – – << קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >> מה עשיתם למען ירושלים? << דובר_המשך >> משולם נהרי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – והיית שותפה לזה. << קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >> מה עשיתם למען ירושלים? אלוהים אדירים. << דובר_המשך >> משולם נהרי (ש"ס): << דובר_המשך >> וחוקים שהיו לטובת התלמידים, שבאו להגן עליהם – – << קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >> אתה מסוגל – שר במדינת ישראל, מה עשית למען ירושלים? << דובר_המשך >> משולם נהרי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – אתם הראשונים שנשאתם את הדגל לפגוע בילדים. << קריאה >> יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): << קריאה >> אולי תענה על ירושלים? אולי תענה על ירושלים? << קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >> פשוט עלוב. << דובר_המשך >> משולם נהרי (ש"ס): << דובר_המשך >> אתם פגעתם בילדים. על מה את מדברת? << קריאה >> יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): << קריאה >> אולי תענה על ירושלים? << דובר_המשך >> משולם נהרי (ש"ס): << דובר_המשך >> את האחרונה שיכולה לדבר. << קריאה >> יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): << קריאה >> אולי תענה על ירושלים? << קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> משולם נהרי (ש"ס): << דובר_המשך >> את האחרונה שיכולה לדבר. ההישג שלך הוא בפגיעה בילדים. זה ההישג שלך. << קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >> אלה התשובות שלך? << דובר_המשך >> משולם נהרי (ש"ס): << דובר_המשך >> הדבר הראשון שעשיתם בתחילת הקדנציה. זה להתחיל. << קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >> פשוט בושה. עכשיו אפשר להבין למה ירושלים מידרדרת ככה, אם זה מה שסגן שר אומר. אין לך תשובה אחת לענות. << קריאה >> יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): << קריאה >> אין לך מה להגיד. אין לך מה לענות. << קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >> בניין אחד, נתון אחד, תן משהו, תשכיל אותנו. << דובר_המשך >> משולם נהרי (ש"ס): << דובר_המשך >> את האחרונה שיכולה לדבר. << קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >> אין לך מה לענות. אתה מביך את עצמך. תרד מהבמה. << דובר_המשך >> משולם נהרי (ש"ס): << דובר_המשך >> תבואי למשרד הפנים ותראי איזו עשייה, ותלמדי – – << קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >> אני לא צריכה לבוא. אתה באת לפה לתת תשובה. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> לא, חברת הכנסת לביא, את לא יכולה לדבר אליו כך. << דובר_המשך >> משולם נהרי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – ותלמדי מה צריך לעשות. << קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >> אתה בא לפה לתת תשובה. זה התפקיד שלך. << דובר_המשך >> משולם נהרי (ש"ס): << דובר_המשך >> תבואי לראות את העשייה ותלמדי איך לעשות ואיך לתקן את מה שקלקלתם. << קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >> אני גרה בעיר, אני רואה. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> חברת הכנסת לביא, מספיק. אני מבקשת ממך להפסיק את הדיון הזה. זה לא דו-שיח. תודה רבה, אדוני סגן השר. << קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >> לא ייתכן שיהיה פה זלזול בחברי הכנסת. עושים דיון, עולה סגן שר – תשובה אחת הוא לא נותן. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> קיבלת את תשובתו. << קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >> זו לא תשובה, גברתי. << קריאה >> משולם נהרי (ש"ס): << קריאה >> זו התשובה. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> חברים, אנחנו עוברים – – – << קריאה >> נחמן שי (המחנה הציוני): << קריאה >> רגע, אני ביקשתי. אני ביקשתי. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> חבר הכנסת נחמן שי, עמדה נוספת, בבקשה. << דובר >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר >> שיתקתם את המיקרופונים כבר? מה קרה? << קריאה >> יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): << קריאה >> סגנית היושב-ראש, המיקרופון. << דובר_המשך >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אולי תפתחו לי את המיקרופון? אני לא – – – << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> הוא כרגע לחץ. כנראה שיש שם איזושהי תקלה. << דובר_המשך >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אתם רוצים שאני אלך למיקרופון אחר לדבר? << דובר_המשך >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> עובד? עובד? שומעים? << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> לא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן. כן. << דובר_המשך >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> שומעים? << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> לא כל כך. << דובר_המשך >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> זה רדיו? << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> אני מציעה שתעבור למיקרופון אחר, כי הוא לחץ עליו, אבל לא שומעים אותך היטב. חבר הכנסת שי, בבקשה. << דובר_המשך >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> גם פה לא שומעים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם פה לא שומעים. << דובר_המשך >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> חבר'ה, אתם רוצים שאני אטייל בכל המליאה? << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> עכשיו שומעים אותך. בהחלט שומעים. כן, כן. << דובר_המשך >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אוקיי. יופי. תודה רבה. גברתי, עכשיו אני מפסיק להיות מצחיק. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> תראו, אני לא יכול להוסיף מילה על מה שאמרו חברותיי. המצב בירושלים הוא גרוע, הוא משפיל. לא יכול שבירת ישראל תלך ותידרדר בדירוג הסוציו-אקונומי. ומי נהנה מכך? גורמים בעיריית ירושלים הביעו שמחה. הינה, יושב פה מאיר כהן, ראש עיריית דימונה. מה היית אומר אתה אם היו אומרים שהעיר שלך הידרדרה? היית מתבייש. היית אומר: אני רוצה להעלות את הדירוג. יושב חיים ילין – הלוא זה מה שרוצים. אז הם שמחים שהעיר ירדה בדירוג – נקבל יותר כסף מהממשלה. << קריאה >> חיים ילין (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אדוני סגן השר משולם, זה לא יכול להיות כך. אתם זרקתם את ירושלים לכלבים – את העיר הכי יפה שלנו, את העיר הכי חשובה שלנו, שאתה ואני מסכימים עליה. וזה לא רק עניין של כסף – זה עדיפויות; זה להעביר אליה תעשיות; זה להביא אליה תיירות; זה לדאוג לה. זאת בירת ישראל. אנחנו כולנו נלחמים עליה. כולנו רוצים שתהיה אחת. כולנו מסכימים שהיא בירת ישראל. אז הכי חשוב זה להעביר עוד שגרירות? << קריאה >> סגן שר הפנים משולם נהרי: << קריאה >> מי אומר שלא דואגים לה? מי אומר שלא – – – << דובר_המשך >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אני אומר. אז למה היא מידרדרת? למה היא יורדת בסוציו-אקונומי כל הזמן? << קריאה >> סגן שר הפנים משולם נהרי: << קריאה >> מפני שתלוי בתושבים – – – << דובר_המשך >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אבל אתם לא דואגים. תביאו תושבים חזקים. תביאו תושבים שמתפרנסים ממשכורות יותר גבוהות. תפתחו תעשיות יותר גדולות. << קריאה >> סגן שר הפנים משולם נהרי: << קריאה >> אז אם לא היו משקיעים היה יותר גרוע. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת שי – – << דובר_המשך >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אז זה עוד יותר גרוע. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> – – זמנך הסתיים. << דובר_המשך >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> חבר'ה, חברים וחברות, זה האתגר הלאומי מספר אחת שלנו. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> אוקיי. בבקשה, חבר הכנסת כהן, הבעת דעה. רק תוודא שזה פועל. שומעים אותך. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, גברתי, שאת מאפשרת לי. אני רוצה להגיד משהו, סגן השר משולם. בוא נצא מתוך הנחה שבאמת בירושלים אין אופוזיציה וקואליציה, וכולנו מכבדים את העיר, ואנחנו כולנו, כל אחד, עשה ויעשה לטובת העיר. אבל דבר אחד – ואתה אמרת בדברים שלך; אני הייתי בישיבה הזאת. זה שאומרים לראש עיריית ירושלים: תיקח מיליארד שקל הלוואה מהבנק לבנות כיתות לימוד – אני הייתי בדיון הזה, אני התנגדתי, אגב, שהוא ייקח, ואני אמרתי לו: אל תיקח – זה בדיוק מקפל את היחס לירושלים. איזו הגינות זאת לבוא לראש עיר, שיושב בוועדה ובוכה, באמת, ואומר: חבריא – אתה צדקת בנתון הזה – 4,000 כיתות חסרות. אומרים לו אנשי משרד החינוך: אין לנו כסף לתת לך, אז בצר לך, אנחנו איכשהו נערוב לך לאיזו הלוואה. יש איזה ראש עיר במדינת ישראל שלוקח הלוואה לבנות בתי ספר, כיתות לימוד? אין. אבל בירושלים, משרד החינוך הרשה לעצמו לעשות את זה. לכן, מעבר לוויכוחים, באמת מעבר לוויכוחים, צריכים לנתח את זה ולהגיד למה משרד החינוך אומר לעיריית ירושלים: תיקחו הלוואה. זה תפקידה של המדינה. כיתות לימוד זה תפקידה של המדינה. אתה יודע מה? זה אפילו לא תפקידו של השר שלך. למה? זה שהוא נכנס לעניין – בסדר, אבל זה לא תפקידו. יש אוצר, יש משרד החינוך: אנא, תבנו כיתות בירושלים. תודה. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> תודה רבה. סגן השר מחליט – – – << קריאה >> סגן שר הפנים משולם נהרי: << קריאה >> מסכים איתך. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> הבעת דעה? אוקיי. חבר הכנסת חאג' יחיא. מה קרה היום? מה קרה לכם? << קריאה >> רחל עזריה (כולנו): << קריאה >> זה נושא חשוב. עליתי מהלשכה. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> טוב, את האחרונה. בזה זה מסתיים. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ממילא צריכים – – – << דובר >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר >> בסם אללה א-רחמאן א-רחים. כבוד היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, הנושא של ירושלים – מה שמנסים להתעלם ממנו הוא שירושלים, שחלק ממנה כבוש, שהצהירו שהיא מאוחדת, מעולם לא הייתה מאוחדת ולא תהיה מאוחדת. שכונות העוני ששייכות לירושלים, לכאורה, הן ברמת עוני, ברמת הזנחה, ברמה של שני עולמות. לכן, הרמה של הסוציו-אקונומי תהיה כל עוד ירושלים לא תחזור – החלק המזרחי, החלק הכבוש, יחזור לבעליו, ואז אפשר לדבר על ירושלים. היום ירושלים, חלק ממנה כבוש, ירושלים כבושה. ירושלים, יש בה אפליה, יש בה גזענות, והירידה במצב הסוציו-אקונומי זה המצב, והיא תמשיך להידרדר אפילו אם ישקיעו, כי גם ראשי העיר שם – – << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – הם מפלים את התושבים הערבים שנמצאים שם, והם לא משקיעים, ולכן היא מחולקת. היא אף פעם לא הייתה מאוחדת, והיא לא תהיה מאוחדת. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת עזריה, בבקשה. << קריאה >> יהודה גליק (הליכוד): << קריאה >> היושבת-ראש, אפשר גם? << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> לא, אני אמרתי שהיא האחרונה. אתה יכול בנושא הבא. << קריאה >> יהודה גליק (הליכוד): << קריאה >> טוב. << דובר >> רחל עזריה (כולנו): << דובר >> אני חושבת שזה אחד העצובים. אנחנו לפני כמה שנים היינו בירושלים באשכול 4 וירדנו ל-3, לקול צהלותיו של ראש העיר דאז ניר ברקת, כי הוא חשב שכך הוא יקבל יותר כסף. וראו זה פלא, כנראה שמהר מאוד גולשים ל-2. אני יכולה לספר לכם שאני עבדתי מאוד קשה שכשהעבירו את החוק של הוזלת הצהרונים בעידן טרכטנברג, אז אני מאוד עזרתי להרים את התוכנית. וההסכם היה שבגלל שעזרתי ולא יכלו לפרסם את זה בשום מקום, אז אמרו שבתמורה אני יכולה לקבל משהו, אז אני ביקשתי שהצהרונים יהיו באשכול 4, בירושלים; למרות שזה היה אמור להיות רק אשכולות 2 ו-3, שב-4 זה יהיה בירושלים, ובאמת, בהחלטת ממשלה כתוב אשכולות 3-2 וירושלים. אבל בדיעבד אני מבינה שזה היה לחינם. היינו יכולים לקבל את זה כמו כל עם ישראל באשכול 3 או באשכול 2. אבל אחרי ההומור, זה אחד הדברים הכי עצובים שיכולים לקרות. זו עיר הבירה של מדינת ישראל, עיר של כמעט מיליון איש. אני חושבת שאם מדינת ישראל לא יודעת להחזיק עיר של כמעט מיליון איש מעל לקו העוני, אנחנו בבעיה מאוד מאוד קשה. ואני מאחלת הצלחה לראש העיר החדש. ואני אשמח לשמוע איך הממשלה והכנסת מתכוונות לטפל בזה. תודה. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> תודה רבה. סגן שר האוצר הציע להסיר, נכון? << קריאה >> נחמן שי (המחנה הציוני): << קריאה >> לא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא להסיר. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> סגן שר הפנים, אדוני סגן שר הפנים, אתה מציע להסיר את ההצעה? << קריאה >> נחמן שי (המחנה הציוני): << קריאה >> מה פתאום. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> מה הצעתך? << קריאה >> משולם נהרי (ש"ס): << קריאה >> אני מציע – – – << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> בתחילת הקדנציה הבאה לדון בוועדה. באיזו ועדה? << קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >> ועדת הפנים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> לוועדת הפנים. בואו נערוך הצבעה להעביר את זה לדיון בוועדת הפנים. חברים, מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 7 נגד – 1 נמנעים – אין << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אין ועדות – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> דיברת על הקדנציה הבאה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, אין דבר כזה. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> אז מה אנחנו עושים? היא אומרת ועדת הפנים, הוא אומר – – – << קריאה >> סגן שר הפנים משולם נהרי: << קריאה >> שיעלו את הנושא בכנסת הבאה – – – << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> אוקיי. סגן השר מציע להעלות את הנושא שוב בכנסת הבאה. << קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >> ירושלים – אפשר; ירושלים – יש פטור מחובת הנחה. אפשר. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> אז תודה רבה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> חוזר מנכ"ל הפיקוח על הבנקים בנושא משלוח הודעות בתקשורת, דואר "ירוק" – מהלך המקשה על ציבור האזרחים הוותיקים, העולים החדשים והמגזר הערבי << הלסי >> << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> בואו נעבור לנושא הבא – הצעות לסדר-היום בנושא: חוזר מנכ"ל הפיקוח על הבנקים בנושא משלוח הודעות בתקשורת, דואר "ירוק" – מהלך המקשה על ציבור האזרחים הוותיקים, העולים החדשים והמגזר הערבי, מס' 11711, 11715, 11718 ו-11744. חבר הכנסת סעיד אלחרומי, בבקשה. ההצבעה הקודמת מבוטלת, כמובן. שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, גברתי היושבת-ראש. לרגל ההתפתחויות ופיזור הכנסת, אני דווקא אדבר בנושא שהוא מאוד חשוב לי באופן אישי, ואני חושב שהוא אמור להיות אחד הנושאים המכאיבים ביותר במדינה. אני אדבר על האוכלוסייה הבדואית ועל תושבי הנגב. הקדנציה הזאת תהיה הקדנציה שיזכרו אותה לרעה בשנים הקרובות. זו קדנציה שנהרסו בה אלפי בתים בנגב. רק לאחרונה, לפני כמה ימים, השר אורי אריאל התגאה בכך שבשנת 2018 נהרסו 2,775 מבנים בנגב. ומה עשתה הממשלה ב-2015, עם הקואליציה הנוכחית? היא מסרה – וראש הממשלה, לצערנו הרב, מסר את החסות והאחריות על מעל רבע מיליון מתושבי הנגב, אזרחי הנגב הבדואים, את האחריות עליהם, למפלגת תקומה, שנמצאת במפלגת האיחוד הלאומי, שנמצאת במפלגת הבית היהודי. זה לא הקצה; זה קצה הקצה. ואלה אנשים, גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, שידועים באהבתם לאוכלוסייה הערבית בארץ וברצונם לקדם את האוכלוסייה הזאת. חלק מהיישובים היו בשלבי הסדרה ובשלבי תכנון, ויש הצעות מהרשות עצמה, הרשות להסדרת ההתיישבות הבדואית, להכיר ביישובים האלה – רח'מה, אל-פורעה, והנושא התקדם, והוועדים המקומיים התקדמו. הגיע השר – ביטל את הכול. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כן, כן, רח'מה, על יד ירוחם, בהסכמה עם ראש עיריית ירוחם, עם מיכאל ביטון, ועם כל מי שהגיע לשם, עם התושבים בירוחם. הכול הלך בסדר. הם עכשיו נמצאים על 30,000 דונם. הייתה התפשרות על 2,500 דונם – תארו לעצמכם, מ-30,000 דונם ל-2,500 דונם. הפצרנו באנשים לקבל את ההצעה, וקיבלו אותה. הגיע השר אורי אריאל והצוות שלו וביטלו את הכול. הם רק הורסים שם עכשיו. חבריי, הסדרת התיישבות של האוכלוסייה הבדואית שחיה חיים בדואיים מסורתיים – אי-אפשר ברגע להפוך אותם ליישובים עירוניים. זה לא יצליח. רק לפני כמה ימים התפרסמה תוכנית; התגאו בעוד שכונה, מערבית לשגב שלום. רוצים להביא את תושבי ואדי א-נעם, 15,000 תושבים. ומה יש בתוכנית? יש בה מבנים של שבע קומות. תארו לעצמכם אישה שגרה עם הילדים שלה, ויש לה עדר של כבשים ועיזים, ואולי שניים-שלושה גמלים. באיזו קומה היא תגור, גברתי היושבת-ראש? אולי בשישית או השביעית. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> זה צחוק מהעבודה. ככה לא עושים וככה הם גרמו נזק בלתי יתואר לאוכלוסייה הבדואית. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני קורא לראש הממשלה שלא למסור את האחריות לאזרחים הבדואים בקדנציה הבאה – כל ראש ממשלה שיהיה – שלא למסור אותה לאנשים קיצונים, שמטרתם היחידה היא בעצם לשסות ולהעמיק את הקרע בחברה הישראלית. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> תודה. חבר הכנסת אורי מקלב, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת בראש. מכובדיי, חבריי חברי הכנסת, אני מתנצל על הקול הצרוד, אבל בכל אופן העניין כל כך חשוב שאמרתי שאני בכל אופן אדבר עליו, מכיוון שהניסיון, או השימוע שפרסם בנק ישראל בקשר למשלוח ההודעות של הבנקים ללקוחות כבר הופץ, ובעצם בנק ישראל כבר יכול לקבל החלטה. אומנם קודמי לא דיבר ממש בעניין הזה על האוכלוסייה הבדואית – סגן השר, חבר הכנסת כהן, כדי שזה יהיה מוכן, שזה יהיה מתאים, התשובה שלך, למה שמדובר פה, אז אנחנו מדברים על האוכלוסייה הבדואית, על האוכלוסייה הערבית, על האוכלוסייה החרדית ועל 1.5 מיליון קשישים ואנשים מוחלשים רבים שהאפשרות שלהם, הגישה שלהם היום לדיגיטלי, לאינטרנט, למכשירי האינטרנט, היא לא באופן שוטף ולא באופן נגיש ולא באופן רציף, והם לא יודעים לקבל ולהשתמש, והם לא משתמשים במדיה הזאת, עד שהם לא ישתמשו במדיה הזאת – ותמיד תהיה אוכלוסייה שיותר קשה לה – אנחנו צריכים להחליט אחת ולתמיד, ובנק ישראל צריך להגיד באומץ רב למי הוא דואג: לאזרחים, ללקוחות הבנקים, כפי שאולי מתיימרים להגיד, או שכל מה שנגד עיניהם זה הבנקים. ההצעה הזאת – לנגד עיני בנק ישראל יש רק טובת הבנקים; אין כאן שום טובת הלקוח, אין כאן שום טובת האזרחים. ואני אגיד: ממה נפשך, אם הנושא של קבלת הדואר וההודעות דרך המדיה האלקטרונית, באופן דיגיטלי, זה טוב, מי שיש לו יעשה זאת, מכיוון שאם זה טוב וזה נוח יותר וזה נוח יותר למי שיש לו, הוא עושה זאת. מי לא עושה את זה? מי שלא יכול להגיע לזה, מי שאין לו את זה, מי שנאלץ לקבל את הדואר, עם כל הבעייתיות שיש בו. ולכן, לעשות מהלך כזה בלי שבדקנו מהלכים קודמים שנעשו על ידי חברות הביטוח, גם כן לא לטובת מבוטחיהן – מהלך שפגע בהם, מאינדיקציות שיש לי. אני מפנה את כולם לד"ר אבי ביצור מבית ברל, ראש תחום בבית ברל בנושא הזה, שישמעו מה הוא אומר. הם חקרו את הדבר, והם מצאו גוף מקצועי. אף אחד לא ענה להם, אף אחד לא עונה להם. אדוני סגן השר, בסך הכול אנחנו רוצים רפורמות בלי פגיעה באזרח. טובת הבנקים – בסדר, צריך לצמצם משלוחי דואר. אני מוכן לשמוע שבמקום כל רבעון, פעם בשנה. << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מה? << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> אתה פונה אליי? << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני פונה גם אליך. אתה סגן השר, אתה אמור לענות, ואתה, באיזשהו מקום – יש איזו מערכת יחסים בין בנק ישראל לאוצר, והיחסים השתפרו בתקופה האחרונה. ואני קורא לד"ר חדוה בר, שעיניה, אוזניה קשובות לציבור. אנחנו נפגשנו איתה, אנחנו ראינו, ואנחנו קוראים לא לעשות את הדבר הזה. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זה מהלך – אני מסיים. אנחנו פנינו גם ליושב-ראש ועדת הכספים שיקיים דיון, אבל המצב הזה של פיזור הכנסת לא יאפשר דיון בנושא הזה, לכן, לא לקיים את המהלך הזה ולא לבצע אותו כל זמן שלא יהיה על זה דיון ציבורי. תודה רבה. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> תודה רבה. סגן שר האוצר יצחק כהן, בבקשה. << דובר >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר >> תודה, גברתי היושבת-ראש. חבריי חברי הכנסת, הצעות דחופות לסדר-היום: חוזר מנכ"ל הפיקוח על הבנקים בנושא משלוח הודעות בתקשורת, דואר "ירוק" – מהלך חד-צדדי וכו' וכו', אשר פוגע באזרחים הוותיקים, העולים החדשים והמגזר הערבי – ואני מוסיף: גם בציבור החרדי. להלן תשובת בנק ישראל, עם כמה תוספות שאני אוסיף בהמשך: במסגרת ההצעות לסדר-היום נטען – אני מבקש לשים לב טוב – כי בסוף חודש אוקטובר פרסם הפיקוח על הבנקים חוזר הכופה על לקוחות הבנקים לקבל את כלל המידע על חשבונותיהם באמצעים אלקטרוניים, תוך פגיעה באוכלוסיות שאין להן גישה לאמצעים אלה. אז כבוד הרב מקלב, כבר בתחילת דבריי אני מבקש להבהיר כי נראה שהמידע שעמד בפני חברי הכנסת הנכבדים אשר הגישו את ההצעה הנדונה אינו נכון, פשוט לא נכון. ואני אסביר: ביום – לא שמעת אותי. הקשבת לי? << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> שמעתי, הקשבתי לך. זה לא נכון, ההנחה היא שזה לא נכון. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אז אני אומר לך, פייק-ניוז. << קריאה >> חיים ילין (יש עתיד): << קריאה >> פייק-ניוז. << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> זה התפרסם, אדוני סגן השר. זה התפרסם. זה יצא – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> כבוד הרב – – – << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> – – הופיע בכל העיתונים. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> כבוד הרב. << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> הלוואי, אני מוכן. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> קודם כול, אנחנו לא ניתן שזה יקרה. גם אם מישהו ירצה שזה יקרה, זה לא יקרה. גם מי שיש לו אמצעים דיגיטליים ולא ירצה, זה לא יקרה. והציבור חייב להיות כזה – – – << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> ברור, אבל דורשים ממנו – מה ברירת המחדל? מה שרוצים לפרסם הוא שמי – לבקש דרך הדואר, צריך באופן מעשי לעשות את זה. אתה יודע, הקשישים האלה – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> קודם כול, החוזר שפורסם, כבוד הרב, זה להערות הציבור. עכשיו, ייקחו את הנאום שלך – זה גם נחשב להערות לציבור. אתה מדבר פה מעל הדוכן כאילו כלה ונחרצה, כאילו זה קרה כבר, אז אני מסביר לך שאנחנו לא ניתן לזה לקרות, מכיוון שהציבור החרדי והציבור הערבי והציבור שאין לו גישה – הנכים והקשישים – יקבלו את השירות כמו שצריך לקבל אותו. אז את זה רציתי להבהיר לך. << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> מצוין. אני מחבק אותך. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> עכשיו, זו התשובה של בנק ישראל; בכל זאת, נכבד אותם, הם כתבו תשובה ארוכה ואנחנו נקריא אותה בשביל הפרוטוקול. רבי מאיר. ביום 28 באוקטובר 2018 פרסם הפיקוח על הבנקים להערות הציבור – עוד פעם הוא מדבר בטלפון. אתה לא שומע אותי. מה זה, חלוקת קשב? << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> הערות הציבור. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> לא, לא שמעת אותי. מה היה המשפט הקודם? << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> הערות הציבור, אלו שתי המילים האחרונות שלך. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> – – – פרסם הפיקוח על הבנקים להערות הציבור טיוטת תיקון להוראת ניהול בנקאי תקין מס' 420 העוסקת בנושא משלוח הודעות בתקשורת. הטיוטה נמצאת באתר של בנק ישראל. במסגרת הטיוטה נדרשים התאגידים הבנקאיים להציע ללקוחות שמנויים על שירותי בנקאות בתקשורת בלבד את שיטת הדיוור הדיגיטלית, וגם לקוחות אלה נדרשים לתת אישור באופן אקטיבי על מנת לקבל את ההודעות באמצעים דיגיטליים חלף משלוח ההודעות בדואר. בהתאם, אזרחים ותיקים, אנשים עם מוגבלות, מהמגזר החרדי, מהמגזר הבדואי, מהמגזר הערבי – שמחזיק סלולר כזה, או כשר, או אחר – וכן כל לקוח אחר שלא יהיו מעוניינים בשינוי, אינם צפויים להיפגע כלל מהעדכון הצפוי להוראה וימשיכו לקבל את ההודעות שלהם בדואר. כבוד הרב, ימשיכו לקבל את ההודעות בדואר. פערשטייסט? << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> מה הוא צריך לעשות בשביל זה? << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> לא שומע. << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> מה הוא צריך לעשות בשביל זה? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה הוא צריך לעשות בשביל זה? << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> שום דבר. אם הוא לא רוצה – הוא יקבל. עכשיו אתה בהערות הציבור, הרב מקלב. תעיר את ההערות שלך – זו המטרה הנעלה של הסיפור הזה של הערות הציבור. שלום, הרב פרוש. << קריאה >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << קריאה >> ערב טוב. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אוקיי. כמו כל לקוח אחר, מי שלא יהיו מעוניינים בשינוי, אינם צפויים להיפגע כלל מהעדכון הצפוי להוראה, וימשיכו לקבל את ההודעות שלהם בדואר כפי שהיה נהוג עד כה. עוד נקבע בטיוטת ההוראה כי על התאגידים הבנקאיים לוודא את תקינות פרטי ההתקשרות של הלקוח על מנת למנוע מצב שבו לקוח שבחר לקבל את ההודעות באופן דיגיטלי לא יקבלן בפועל. יודגש כי מטרת עדכון ההוראה הינה לצמצם את השימוש בדואר הפיזי ובנייר – שיטת משלוח פחות יעילה ופחות בטוחה בהיבטי אבטחת מידע ובהיבטי שמירה על פרטיות הלקוחות, אשר אף אינה עולה בקנה אחד עם המגמה העולמית של צמצום השימוש בנייר והשמירה על איכות הסביבה. בנוסף, כדי לרתום את יתרונות הטכנולוגיה לטובת הלקוחות, נקבע בטיוטת ההוראה כי התאגידים הבנקאיים נדרשים למפות את האירועים המשמעותיים בחשבון הלקוח, ובהם תישלחנה ללקוחות הודעות מהירות אשר יסייעו להם בניהול חשבונם בצורה מושכלת ויאפשרו להם להיות מודעים ולפעול מבעוד מועד למניעת ההידרדרות במצבם הפיננסי. הודעות אלה תתווספנה להודעות שנדרשים תאגידים בנקאיים לשלוח ללקוחותיהם על פי דין. עכשיו אני מוסיף: אנחנו ודאי ערים להערות שהתקבלו מהציבור ולהערות שהתקבלו ממך, הרב מקלב. אנחנו נפעל כך שהציבור לא ייפגע, חלילה, וימשיך לקבל את ההודעות. אם הוא לא מסוגל באופן דיגיטלי, הוא יקבל את זה בדואר. עד כאן, גברתי. אני מאחל לכולם פגרת בחירות נעימה. הצלחה לכולם, במיוחד לתנועת ש"ס. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> תודה רבה. מה אתה מציע? << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אני מציע להעביר את זה למליאה של הכנסת העשרים ואחת. << קריאה >> חיים ילין (יש עתיד): << קריאה >> מותר לי? לדיון בוועדת הכלכלה. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ילין, בבקשה, הבעת דעה. << דובר >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושבת בראש, כבוד סגן השר וחבר הכנסת מקלב, ידידי, אני מאוד שמח על הדיון הזה. בסופו של דבר, הטכנולוגיה תביא את כולנו למכשיר הזה שנקרא מכשיר סלולרי, נייד, אבל אנחנו כבר יודעים שהוא לא זה; זה ציור של פלאפון, בסופו של דבר, אבל מה שכולם רוצים הוא מחשב נייד, וכל ההודעות יעברו פה. מה שאני מבקש, גם מבנק ישראל – כי אנחנו בכל הדיונים בוועדת הרפורמות, גם בדיונים איתם – שזה ייעשה במידתיות, כי יש אוכלוסייה שלמה – ואנחנו היינו באחד החוקים, כבוד היושבת בראש, ונתנו לנו נתון ש-30% גג, מגיבים; מקבלים את ההודעות בתוך הפלאפון ומגיבים עליהן. זאת אומרת, יש לנו 70% מהאוכלוסייה שאם הם לא מקבלים בדואר את ההודעות כמו שהיה עד היום הם לא יגיבו בכלל לשום דבר; לא ידעו בכלל שזה קיים. לכן, מידתיות. אין לי ספק שהדור הצעיר כולו ישתמש רק בפלאפון, יהיה דור ביניים שיצטרך להחליט לפה או לשם, ויהיה דור שבכלל לא יודע מה זה לקבל הודעות ירוקות, לצורך העניין. אין ספק שצריך לעשות את זה, ואין ספק שצריך לעשות את זה במידתיות ולאורך שנים. זאת הייתה הבקשה שלי גם לבנק ישראל, ואני מקווה מאוד שהם ישמעו את הקול שלנו ושל הציבור ויסיקו את המסקנות. תודה רבה. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> תודה רבה. אדוני סגן השר? << קריאה >> חיים ילין (יש עתיד): << קריאה >> כלכלה. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> כלכלה. זה יהיה בקדנציה הבאה. << קריאה >> חיים ילין (יש עתיד): << קריאה >> לא משנה. << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> זה יהיה ב-10 באפריל. << קריאה >> חיים ילין (יש עתיד): << קריאה >> גברתי, אנחנו לא בורחים מכאן. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> אנחנו עוברים להצבעה להעביר את הדיון – בקדנציה הבאה – לוועדת הכלכלה. בבקשה. בקדנציה הבאה, בעזרת השם. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 6 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> שישה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הדיון יועבר לוועדת הכלכלה בקדנציה הבאה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> הצדעה לאחרון לוחמי גטו ורשה שהלך לעולמו והצורך בהעמקת זיכרון השואה והגבורה << הלסי >> << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> חברים, אנחנו עוברים להצעות לסדר-היום בנושא: הצדעה לאחרון לוחמי גטו ורשה שהלך לעולמו והצורך בהעמקת זיכרון השואה והגבורה, הצעות מס' 11726, 11727, 11734, 11741, 11748, 11749 ו-11751. חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה. חבר הכנסת פורר, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, גברתי. אולי סמלי שהכנסת הזאת, שאפשר לומר שלא הצטיינה בממלכתיות יתרה, הייתי אומר, תסיים בהצעה לסדר-היום האחרונה כשהיא מצדיעה, אולי דווקא כן בממלכתיות, לאחרון או לאחד מאחרוני הלוחמים במרד גטו ורשה. היום פורסם שישנו עוד אחד שלקח חלק ועדיין בחיים, ייבדל לחיים ארוכים, אבל כן שווה להעלות פה את זכרו של שמחה רותם, קאז'יק, שנולד ב-1924 בוורשה והצטרף לנוער הציוני כשהיה בגיל 12. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, ב-1939, הוא איבד את אחיו וחמישה בני משפחה נוספים, וכשחזר לגטו ורשה הצטרף לארגון היהודי הלוחם אי"ל, שלקח חלק במהלך מרד גטו ורשה, והיה קשָר בין הבונקרים. בסופו של דבר הוא הצליח לשרוד במלחמת העולם השנייה, עלה לארץ, הצטרך להגנה ואף לחם במלחמת העצמאות. אני חושב שסיפורו מספר את סיפורם של הרבה מאוד מעולי אותה תקופה ושל תקומת ארץ ישראל. אבל מתוך זה אני חושב שאנחנו צריכים ללמוד איזשהו לקח שמאוד מאוד חשוב שנזכור, ואפילו בפרעות קודמות, שעליהם כתב ביאליק ב-1903 את "בעיר ההרגה", מובא תיאור מזעזע של הפוגרום, שאתה קורא אותו ואתה אומר: זה מתאים גם לתיאור של מה שקרה עשרות שנים אחר כך. היהודים, לצערי, חוו פעם אחר פעם את הפוגרומים האלה, אבל לא זכרו ולא לימדו אותם. וכשמתאר ב"בעיר ההרגה", ביאליק, הוא כותב: "קום לך לך אל עיר ההרגה ובאת אל החצרות, / ובעיניך תראה ובידיך תמשש על הגדרות / ועל העצים ועל האבנים ועל גבי טיח הכתלים / את הדם הקרוש ואת המוח הנקשה של החללים. / – – – וברבבות חיצי זהב יפלח השמש כבדך / ושבע קרניים מכל רסיס זכוכית תשמחנה לאידך, / כי קרא אדוני לאביב ולטבח גם יחד: / השמש זרחה, השיטה פרחה והשוחט שחט. // וברחת ובאת אל החצר, והחצר גל בו – / על הגל הזה נערפו שניים: יהודי וכלבו. / קרדום אחד ערפם ואל אשפה אחת הוטלו / ובערב דם שניהם יחטטו חזירים ויתגוללו; / מחר ירד גשם וסחפו אל אחד נחלי הבתות – / ולא יצעק עוד הדם מן השפכים והאשפתות, / כי בתהום רבה יאבד או ישק נעצוץ לרוויה – / והכול יהיה כאין, והכול ישוב כלא היה". אני חושב שבמשפט הזה מתוך "בעיר ההרגה", "והכול יהיה כאין, והכול ישוב כלא היה", שנאמר על אותן פרעות בקישינב, אנחנו צריכים ללמוד גם את הלקח, עכשיו, דווקא עכשיו, שאנחנו זוכרים, והלך לעולמו אחד מאחרוני הלוחמים בגטו ורשה, שלא הכול יהיה כאין ושלא ישוב כלא היה, כי אנחנו צריכים לזכור ולהנחיל, דווקא לדור שלא זכה להכיר את אותם לוחמים ואת אותם ניצולים. אני מסיים, גברתי. פה, אני חושב, האתגר הגדול של מערכת החינוך, שלצערי, בעניין הזה, לוקה בחסר, ואולי זה אחד האתגרים שעכשיו, כשאנחנו מסיימים את הכנסת העשרים, נניח לפתחה של הכנסת העשרים ואחת. יהי זכרו ברוך. תודה, גברתי. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי – אינה נוכחת; חבר הכנסת יעקב מרגי – אינו נוכח; חבר הכנסת יהודה גליק – אינו נוכח; חברת הכנסת מירב בן ארי – אינה נוכחת. חבר הכנסת חיליק בר, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, חבר הכנסת בר. << דובר >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << דובר >> תודה, גברתי היושבת-ראש. גברתי, את יודעת, כשמדברים על השואה, לפעמים אנחנו שוכחים להזכיר גם את הגבורה. ככל שעובר הזמן, ככל שמבינים עד כמה הייתה השואה תופעה ייחודית ובעלת ממדים אדירים ובלתי נתפסים, אנחנו מבינים גם כמה לא מובנת מאליה הייתה הגבורה, ההתנגדות שהתגלתה במהלך השואה. מרד קרקוב, מרד סוביבור, המרד הקטן, המרד הגדול ועוד גילויים של התנגדות וגבורה הם סיפורים חשובים שיש לספר לצד סיפורי האימה והזוועה של השואה. שמחה קאז'יק, זכרו לברכה – שמחה רותם, לאחר שעִברת את שמו – שהלך השבוע לעולמו, הוא אדם שבגבורה שלו, באומץ שלו, בעוז שלו הציל נפשות ממש. אבל הוא גם הציל את רוחם של רבים – רבים שעצם המחשבה שניתן בכלל להשיב מלחמה בתוך התופת הזאת העניקה להם תקווה ואיזשהו רגע של התרוממות רוח, בין שהם ניצלו ובין שהם נרצחו והלכו לעולמם. גברתי, באחד הביקורים שלי בבלפסט לא מזמן פגשתי כומר אירי בשם גארי מייסון, ועם מותו של שמחה שלח גארי לכל חבריו בישראל, וגם לי, איגרת שמספרת על הפגישות שלו עם שמחה קאז'יק. ובין היתר הוא תיאר את ארוחת הערב שהם עשו בירושלים, בביתו של שמחה, וגארי, שעבר את הסכסוך האירי, התרשם עמוקות משמחה, שסיפר באריכות על היחסים שלו עם מרדכי אנילביץ', עם אנטק צוקרמן, וגם מסיפוריו על השירות שלו בהגנה בזמן מלחמת העצמאות. אני לא סתם, גברתי, מספר לכם על המכתב הזה של גארי, כי חשוב לי שכמו שהוא שם, מעבר לים, באירלנד, רחוק מאיתנו אלפי קילומטרים, מתרשם עמוקות מסיפורו של שמחה ומהאישיות המדהימה שלו, נדע גם אנחנו, אלה שחיינו כאן איתו, שהוא חי בינינו, להעריך, להוקיר ולזכור את פועלו של קאז'יק רותם, את האיש הענק הזה, ושל דמויות כמותו, שעיצבו את ההיסטוריה ואפשרו בגופם את הקיום ואת העתיד של המדינה, של האומה ושל העם שלנו. גם כנכד לניצול שואה פולני בעצמי אני רוצה להצדיע היום לשמחה קטז'יק רותם, זכרו לברכה, ולומר לו תודה על פועלו ועל כל מה שהוא עשה ועבר, שאפשר גם לנו לחיות פה היום. יהי זכרו ברוך. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> תודה. גברתי היושבת בראש, עמיתיי חברי הכנסת, אנחנו ביקשנו את הדיון הזה קודם כול באמת כדי להעלות על נס את קאז'יק, את שמחה רותם, כגיבור שעליו גדלנו – גידלו אותנו, חונכנו וחינכנו אחרים. אבל בהזדמנות הזאת חיברנו לנושא את העניין של הנחלת זיכרון השואה ואת הגבורה, את יום השואה והגבורה. ועל פניו, יש כאלה, חלקנו – ואני מודה שזה היה סוג של סכנה – שחושבים שהגבורה של אחינו, הורינו, סבינו, דודינו בשואה הייתה אך ורק של געבורים כקאז'יק, כשמחה רותם ודומיהם, אלה שלחמו והניפו את נס המרד. אבל גיבור הוא גיבור הוא גיבור. ואם אנחנו מסתכלים על השורדים שהגיעו לכאן, אנחנו מדי פעם מעלים פה בכנסת את גבורתם – ובצדק מעלים – של הורים שכולים ושל אחים שכולים מאירועי טרור או מפעולות איבה או בצה"ל ומה שקורה כאן. ואנחנו, כמדינה, כצבא הרבה פעמים, יודעים לטפל, לעטוף, לשלוח קצינת נפגעים, לתת טיפול פסיכולוגי לאחים שכולים – וגם להורים שכולים, לשמחתי הרבה – לארגן פעילויות סיוע רוחניות, נופשים, טיולים; כל מה שיכול לעזור. אבל אנחנו צריכים להביא בחשבון ששורדי השואה שחיים בינינו הגיעו לכאן במחצית השנייה של שנות ה-40 ולאחר מכן, בתחילת שנות ה-50. הם איבדו שם ילדים, הורים, אחים, אחיות; אני מדבר על כל אחד לחוד שאיבד גם הורים, גם אחים, גם אחיות. חלקם נזרקו ישר לתוך מלחמת העצמאות כשהם אודים מוצלים ונלחמו כאן במלחמת העצמאות ונפלו. מהר הרצל ליד ושם – שביל הגבורה של אודים מוצלים שהגיעו משם, מהתופת ההיא, איבדו את כל משפחתם, נשארו לבד, נלחמו במלחמת העצמאות ונפלו. אני חושב שכשמדברים על גבורה – וצריך להודות עוד פעם לקאז'יק, לשמחה רותם, על ההזדמנות שהוא נתן לנו להעלות את זה עוד פעם, אבל הגיבורים זה הם, זה אלה שלא שרדו בשואה ואלה ששרדו והגיעו לכאן בבחינת פרט שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד, לא ללמד על עצמו לבדו יצא אלא על הכלל כולו יצא. כך נסתכל גם על קאז'יק, על שמחה. ואני קורא לכולנו להבין – – << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – שזיכרון השואה והנחלת המורשת זה לא דבר שיקרה מאליו ויתרחש מאליו, אלא אנחנו צריכים להתארגן איך עושים את זה גם כשגיבורים כשמחה, כקאז'יק, לא יהיו איתנו. תודה. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> תודה רבה לך. ישיב סגן שר החינוך – מירב בן ארי משיבה? << קריאה >> מירב בן ארי (כולנו): << קריאה >> לא – – – << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> אה, חזרת. זהו, קראנו לך קודם. << קריאה >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בכנסת הבאה היא תוכל כבר להשיב – – – << קריאה >> מירב בן ארי (כולנו): << קריאה >> בשמחה. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> עברנו אותך מזמן, אבל – – – << קריאה >> מירב בן ארי (כולנו): << קריאה >> לא, האמת היא שאני אחרונה, אני אחרי שטרן. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> לא, אבל בסדר. קראתי את כולכם ולא היית. לא נורא, תעלי. הכול טוב. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (כולנו): << דובר >> תודה, גברתי היושבת-ראש – תודה כפולה, גם על כך שהסכמת לתת לי לדבר. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> בשמחה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (כולנו): << דובר_המשך >> כנסת נכבדה, אני ביקשתי לדבר גם על שמחה רותם, קאז'יק, להעלות על נס את הדמות שלו. שמחה קאז'יק אמר וכתב: להיות בני אדם – אנחנו חיה על שתי רגליים, ובין החיות האלה על שתי רגליים יש גם אנשים שראויים לשם הזה אדם. אלו המילים של שמחה קאז'יק במסר לבני הנוער. שמחה קאז'יק היה אחד – בעצם איבדנו את אחרון לוחמי גטו ורשה. עם פטירתו בעצם לא נותרו עוד ניצולים ששרדו במרד. שמחה היה גיבור במלוא מובן המילה, והוא סמל לניצחון העם היהודי ששרד במרד. בעיניי זה גם סמל שאיבדנו, כי אנחנו זכינו כדוֹר לשמוע ולהכיר, אבל לצערי, ילדינו ונכדינו לא יוכלו להכיר את אותם אנשים כמו שמחה קאז'יק. אני חושבת שזה גם חשוב שביום האחרון של הכנסת העשרים אנחנו מדברים על אדם משכמו ומעלה ומדברים דווקא על גבורה יהודית ביום כזה. אני קראתי על קאז'יק – קראתי עליו עוד לפני שלוש שנים כשיצאתי למצעד החיים וכשהגענו לוורשה ולמדנו על המרד. הבנתי שהוא היה נראה כמו ארי, גרמני, ולכן היה לו מאוד קל להסתובב ולצאת מתעלות הביוב של הגטו אל העיר ורשה, ולכן גם היה לו קל לסייע במרד. קאז'יק, למי שלא יודע, גייס שני עובדים של רשת הביוב הפולנית, אמר להם שהוא צריך לדעת איך להסתדר בביוב, אבל בעצם, מהרגע שהם נכנסו לגטו – וכמובן, בתמורה להרבה כסף – הוא ביקש מהם להציל יהודים. הם כמובן ביקשו לחזור, אבל הוא מנע את זה מהם באיומי אקדח. כשקאז'יק הגיע – והוא מספר את זה בעדות שלו – הוא חיפש ניצולים בתעלות הביוב; כל זה כמובן במהלך המרד. הוא גילה שבתוך הביוב נותרו עשרות לוחמים, אבל הוא הבין מהר שבתוך גטו ורשה ישנם גם המנהיגים ועוד עשרות לוחמים. קאז'יק, שמחה רותם, הצליח להעביר אותם לאזור הארי. הוא הצליח לארגן משאיות ולחלץ אותם ליערות, ובכך הצליח להחזיר אותם – – – << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (כולנו): << דובר_המשך >> רגע, דקה אני אסיים, כי זה חשוב. עוד חצי דקה. בעצם בזה שהוא הצליח לחלץ את הלוחמים, הצליחו יהודים רבים לצאת מוורשה ומהגטו. אני רק רוצה לומר לסיום שאנחנו צריכים לעשות כל מה שאנחנו יכולים כדי לחנך את הדור הצעיר להכיר את הסיפורים של קאז'יק. סיפורים כאלה מדגימים לנו כיצד אנחנו יכולים לדבר על השואה מתוך סיפור אישי. הוא הסמל לניצחון של העם שלנו, של הציונות ושל הגבורה. יהי זכרו ברוך. תודה. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> תודה רבה. סגן שר החינוך מאיר פרוש, בבקשה. << דובר >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת המציעים, קודם כול אני רוצה להודות לחברי הכנסת על הבקשה שלהם לדון במותם של שורד השואה קאז'יק, הלוא הוא שמחה רותם – וגם אם לא ראיתי את זה בכתובים של חברי הכנסת – – << קריאה >> מירב בן ארי (כולנו): << קריאה >> אנחנו עוסקים בגבורתם, ופחות במותם. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> תצאי מתוך הנחה שגם על זה אני אדבר. – – נח קליגר, זכרם לברכה. ביום שני האחרון הנחה השר את מנכ"ל משרד החינוך לקיים יום לציון זכרו של קאז'יק, כדי שנזכור שבתוך השואה הייתה גם גבורה גדולה. בוודאי, רבים יאמרו גם שבזכותם אנחנו צמחנו מאותה שואה לתקומה. במהלך אותו יום התקיימו מערכי שיעור על אודות שמחה רותם, זיכרונו לברכה, שהיה אחרון לוחמי מרד גטו ורשה שהלכו לעולמם. רותם, שהלך לעולמו בשבת האחרונה והוא בן 94, לחם כנער צעיר בשורות מחתרת אי"ל במהלך מרד גטו ורשה ושימש כקשָר בין הבונקרים שבתוך הגטו לבין הצד הארי. בסיום המרד פיקד קאז'יק על חילוצם של לוחמים מהגטו הבוער דרך תעלות ביוב, כפי שהוזכר כאן, ולאחר מכן המשיך קאז'יק לפעול בתפקידו כקשר, וגם לקח חלק במרד הפולני בוורשה. בתחילת השבוע המשרד הפיץ גיליון אלקטרוני של "על סדר היום" לכלל המחנכים בחטיבות הביניים ובחטיבה העליונה שמזמין לשיח בכיתות. מותם של גיבורים אלה מאפשר לנו לבחון מחדש את ההחלטות ומה שהם בחרו לעשות ונאלצו לעשות בתקופה חשוכה, שבה חלק גדול מבני המין האנושי שכחו שהם שייכים למין הזה. סיפור קורותיהם בזמן המלחמה והעיסוק בדילמות מאפשרים לבני הנוער היום להבין את מורכבות התקופה ואת חשיבות העובדה שלכל אדם צריכה להיות מערכת ערכים שתנחה אותו גם כאשר קשה ומבלבל, וגם כאשר ההחלטות שאותן הם נדרשים לקבל הן בעלות משמעות גורלית. לא חששנו להביא את הדילמה הגורלית שניצבה בפני קאז'יק כאשר פיקד על מבצע החילוץ מבור הביוב במהלך גטו ורשה. המורים הונחו להתמקד באותם מקורות שמהם שאבו קאז'יק וחבריו הלוחמים כוחות, תעצומות נפש ומוטיבציה לפעולה גם אם ידעו שגורלם נחרץ. הזכרתי בתחילת דבריי גם את נח קליגר, שנפטר כשבוע לפני קאז'יק. הוא השאיר אחריו תיעוד של קורות התקופה בשני ספריו, "אלה תולדות נח" ו"שתים-עשרה לחמניות לארוחת בוקר". בנוסף, ידוע שהוא הרצה באופן קבוע לפני בני נוער וגם כתב טורים בעיתון. כאשר אנחנו מתקרבים לציון יום השואה הבין-לאומי, הוא יום שחרור אושוויץ, שיציינו אותו ב-27 בינואר 2019, בתי הספר יוכלו להחליט שאת הטקס השנה הם מקדישים לקורותיהם של שורדים אלה. אני לא יודע מה להציע למציעים, כי כאשר אחד מחברי הכנסת עולה לדוכן הבקשה היא שהדבר הזה יידון במליאה. אני לא חושב שהם חושבים שיש מה לדון על זה במליאה, כי היא תתכנס לא לפני עוד ארבעה או חמישה חודשים. לכן, אולי דיון בוועדת החינוך, אם היא תקיים – – – << קריאה >> מירב בן ארי (כולנו): << קריאה >> אין, אין. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> גם בזה תהיה בעיה. << קריאה >> מירב בן ארי (כולנו): << קריאה >> זה רק תקנות. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אם היא תתכנס, כנראה, הדבר הזה יכול להיות שיידון בוועדת החינוך. תודה רבה. << קריאה >> מירב בן ארי (כולנו): << קריאה >> תודה רבה. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> הבעת דעה – חבר הכנסת דב חנין, בבקשה. << דובר >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה לך, גברתי היושבת-ראש. שמחה רותם קאז'יק היה גיבור אמיתי. הוא היה הקשָר בין המחתרת היהודית בגטו ורשה לבין המחתרת הקומוניסטית שפעלה מחוץ לגטו. אני רוצה להתייחס לפרק הנוסף במעשה הגבורה של קאז'יק. ב-10 במאי 1943 שמחה רותם הוביל 34 לוחמים החוצה מהגטו הבוער. הקבוצה הזאת, יחד עם הקבוצה שהוביל שלמה ברצ'ינסקי ב-29 באפריל 1943, קבוצה של 40 לוחמים – הקבוצות האלה הובאו במשאיות על ידי הקומוניסט הפולני ולדיסלב גאייק ליערות, ושם הקימו את יחידת הפרטיזנים על שם מרדכי אנילביץ'. היו שם אנשים בלתי מפלגתיים, חברי השומר הצעיר, חברי הבונד וקומוניסטים. הם פעלו כולם במסגרת המחתרת הקומוניסטית הגדולה שפעלה בפולין, הארמייה לודובה. הם הסתייעו בחיילים סובייטים שברחו מהשבי הגרמני בידע המקצועי שלהם, בידע המלחמתי שלהם, וניהלו קרבות עזים עם הצלחות מרשימות מול הצבא הנאצי. רובם נהרגו בקרבות האלה; חלקם נהרגו על ידי אנשי הימין האנטישמי הפולני. יהי זכרו של שמחה רותם ויהי זכרם של חבריו ברוך. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> תודה רבה, חברים. אנחנו נעבור להצבעה. מי שבעד – בעד להעביר לוועדת חינוך; מי שנגד – להסיר. << קריאה >> מירב בן ארי (כולנו): << קריאה >> יש ועדת חינוך? אין ועדת חינוך. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> ועדת חינוך, כמובן. << קריאה >> מירב בן ארי (כולנו): << קריאה >> כן, אבל – – – << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> בקדנציה הבאה. אין מה לעשות. הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 7 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> בעד – שבעה, אין מתנגדים, אין נמנעים. ההצעה תעבור לדיון בוועדת חינוך. חברים, מליאת הכנסת תצא להפסקה כעת. על מועד חידוש הדיון תבוא הודעה בהקדם. אז שיהיה לכם ערב נעים. תודה רבה לכולם. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 19:47 ונתחדשה בשעה 20:34) << הפסקה >> << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברי הכנסת, אני מחדש את הישיבה. אני מבקש מחברי הכנסת והשרים לשבת. חברי הכנסת, אבקש לשבת. אנחנו מצביעים. חברי הכנסת, נא לשבת. חברות הכנסת, נא לשבת. חבר הכנסת יהודה גליק, נא לשבת. חברים, הודעה למזכירת הכנסת. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים, התשע"ט–2018, שהחזירה ועדת הכנסת. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה למזכירת הכנסת. << הצח >> הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים, התשע"ט–2018 << הצח >> [מס' מ/1287, פ/2934/20, פ/5320/20, פ/5322/20, פ/3576/20, פ/5386; דברי הכנסת, חוברת זו, ישיבה זו, עמ' 32764; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברי הכנסת, אני לא שומע את עצמי אפילו. נא לשבת. חברים בתאים, נא לשמור על שקט. כפי שהכריזה זה עתה מזכירת הכנסת, ועדת הכנסת החזירה את הצעת החוק להתפזרות הכנסת העשרים לקראת ההצבעות בקריאה שנייה ושלישית. לחוק לא הוגשו הסתייגויות, אין גם בקשות דיבור, ולכן אנחנו יכולים לעבור להצבעה בקריאה שנייה. מי בעד? מי נגד? אפשר להצביע. הצבעה מס' 10 בעד סעיפים 1–2 – 103 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 12– נתקבלו. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בעד – 103. יש לנו עריק אחד מקריאה ראשונה, מעניין. בעד – 103, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה שנייה. חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה בקריאה שלישית. חוק התפזרות הכנסת העשרים, התשע"ט–2018, שקובע כידוע שהבחירות לכנסת העשרים ואחת יתקיימו ביום ד' בניסן התשע"ט, 9 באפריל 2019. קריאה שלישית. אפשר להצביע. הצבעה מס' 11 בעד החוק – 102 נגד – 2 נמנעים – אין חוק התפזרות הכנסת העשרים, התשע"ט–2018, נתקבל. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברי הכנסת, בעד – 102, שני מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק להתפזרות הכנסת העשרים אושרה כנדרש בשלוש קריאות. אני מביע תקווה למערכת בחירות נקייה ומוצלחת ומאחל לכולם בהצלחה וכנסת עשרים ואחת נקייה יותר ומוצלחת יותר. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני, כ"ג בטבת התשע"ט, 31 בדצמבר 2018, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 20:38. << סיום >>