דברי הכנסת

דברי הכנסת יב / מושב חמישי / ישיבות שצ"ה–שצ"ו / כ"ג–כ"ה בטבת התשע"ט / 31 בדצמבר 2018 – 2 בינואר 2019 / 12 חוברת י"ב ישיבה שצ"ה הישיבה השלוש-מאות-ותשעים-וחמש של הכנסת העשרים יום שני, כ"ג בטבת התשע"ט (31 בדצמבר 2018) ירושלים, הכנסת, שעה 13:00 תוכן העניינים תוכן עניינים הישיבה השלוש-מאות-ותשעים-וחמש של הכנסת העשרים 1 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 6 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 6 נאומים בני דקה 6 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 6 טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): 7 אורי מקלב (יהדות התורה): 7 עודד פורר (ישראל ביתנו): 9 אורן אסף חזן (הליכוד): 9 נחמן שי (המחנה הציוני): 10 הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם) (תיקון – מינוי סגן ראש רשות), התשע"ט–2018 11 מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): 12 סגן שר הפנים משולם נהרי: 12 הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון – ציוני מבחני ההסמכה), התשע"ט–2018 14 אוסנת הילה מארק (הליכוד): 15 הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון – שינוי סף המעבר), התשע"ט–2018 15 יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): 16 הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון – הוספת סמכות שר המשפטים למתן תוספת ניקוד למבחני הלשכה), התשע"ט–2018 17 אמיר אוחנה (הליכוד): 18 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 21 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 21 הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 7 והוראת שעה) (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 16), התשע"ט–2018 22 אבי דיכטר (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): 22 הצעת חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס' 8), התשע"ט–2018 25 אבי דיכטר (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): 25 הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס' 33), התשע"ט–2018 27 איציק שמולי (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): 27 הצעת חוק איסור צריכת זנות (הוראת שעה ותיקון חקיקה), התשע"ט–2018 30 ניסן סלומינסקי (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 31 שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): 32 עליזה לביא (יש עתיד): 33 שלי יחימוביץ (המחנה הציוני): 37 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 38 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 38 הצעת חוק השמות (תיקון מס' 8), התשע"ט–2018 39 ניסן סלומינסקי (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 39 מרדכי יוגב (הבית היהודי): 40 הצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט בדבר פיצול הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 124) (עבירות המתה), התשע"ו–2015 41 ניסן סלומינסקי (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 42 הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 58), התשע"ט–2018 42 איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה): 43 הצעת חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק (תיקון מס' 7), התשע"ט–2018 46 איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה): 46 איל בן ראובן (המחנה הציוני): 51 יהודה גליק (הליכוד): 52 עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): 55 דב חנין (הרשימה המשותפת): 57 שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): 59 תמר זנדברג (מרצ): 61 מוסי רז (מרצ): 63 מיכל רוזין (מרצ): 64 איתן כבל (המחנה הציוני): 67 יעל גרמן (יש עתיד): 69 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 70 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 70 הצעת ועדת הכלכלה בדבר פיצול הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 125), התשע"ט–2018 71 איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה): 71 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 209), התשע"ט–2018 73 מירב בן ארי (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): 73 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 210), התשע"ט–2019 75 מירב בן ארי (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): 76 הצעת חוק הבטחת הכנסה (הוראת שעה ותיקוני חקיקה) (תיקון), התשע"ט–2019 78 מירב בן ארי (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): 79 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 82 סגן מזכירת הכנסת נאזם בדר: 82 הצעת חוק שירות המדינה (גמלאות) (תיקון מס' 63), התשע"ט–2019 83 מירב בן ארי (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): 83 הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 61), התשע"ט–2019 86 מירב בן ארי (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): 86 אורי מקלב (יהדות התורה): 87 הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל תרומת איבר על ידי בן זוג או הורה) (תיקוני חקיקה), התשע"ט–2019 90 דן סידה (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): 90 ינון אזולאי (ש"ס): 92 אלי אלאלוף (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): 93 הצעת חוק העיסוק באופטומטריה (תיקון מס' 3), התשע"ט–2019 95 מירב בן ארי (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): 95 הצעת חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (תיקון מס' 12), התשע"ט–2019 102 עבד אל חכים חאג' יחיא (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): 102 איל בן ראובן (המחנה הציוני): 106 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 107 סגן מזכירת הכנסת נאזם בדר: 108 הצעת חוק שירותי תשלום, התשע"ט–2019 108 רחל עזריה (יו"ר הוועדה המיוחדת): 108 חיים ילין (יש עתיד): 112 הצעת חוק להסדר ההימורים בספורט (תיקון מס' 14 והוראת שעה), התשע"ט–2018 116 מכלוף מיקי זוהר (יו"ר הוועדה המשותפת): 117 יואל חסון (המחנה הציוני): 118 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 121 סגן מזכירת הכנסת נאזם בדר: 121 הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 23), התשע"ט–2019 121 אבי דיכטר (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): 122 עפר שלח (יש עתיד): 125 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 126 סגן מזכירת הכנסת נאזם בדר: 126 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברי הכנסת, היום כ"ג בטבת התשע"ט, 31 בדצמבר 2018, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. הודעה למזכירת הכנסת. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונח היום על שולחן הכנסת – דוח ביקורת מיוחד של מבקר המדינה בדבר יחסי הגומלין בין הנהלת התעשייה האווירית לישראל בע"מ לבין ארגון העובדים בה. מסקנות הוועדה המשותפת לוועדת הכנסת ולוועדת העבודה, הרווחה והבריאות בעקבות הצעה לסדר-היום של חבר הכנסת אחמד טיבי בנושא: תעסוקת ערבים ושוויון חברתי. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אני מודה מאוד למזכירת הכנסת. << נושא >> נאומים בני דקה << נושא >> << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו היום במה שמכונה יום ניקוי שולחן, קרי, הצעות חוק בקריאה שנייה ושלישית, אבל כמצוות התקנון, אנחנו בוודאי נפתח בנאומים בני דקה. אני מפעיל את ההצבעה על מנת שתוכלו להירשם, מי שמעוניינים בכך. חבר הכנסת חמד עמאר, פתח בבקשה את הנאומים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, אתמול פרסם מינהל מקרקעי ישראל שהוא יפרסם את חוברת המכרזים לשכונת חיילים משוחררים בשפרעם ב-27 במרס 2019. כל זה כתוצאה משש ישיבות רציפות שעשיתי בוועדת המשנה לתכנון בנייה במגזר הדרוזי בוועדת הפנים. אנחנו בוועדה הצלחנו להסיר הרבה חסמים שמנעו את חלוקת המגרשים בשפרעם. שנים רבות לא חולק מגרש אחד בשפרעם. סוף-סוף חוברת המכרזים תהיה ב-27 במרס 2019. אני מקווה שמינהל מקרקעי ישראל יעמוד בזה ויפרסם את החוברת בתאריך המדויק. בהזדמנות הזאת אני רוצה להודות גם לעיריית שפרעם, שהתחייבה, חתמה על התחייבות שתעמוד בהוצאות שהיא תידרש לשלם על מנת שהמכרז יצא במחירים מופחתים. אני רוצה להודות גם לעובד משרד השיכון כמאל בדר, שעשה רבות בכיוון ובהוצאת המכרז. תודה לכל מי שעזר, ואני מקווה שאנשים יקבלו את החלקות שלהם ולחיילים משוחררים סוף-סוף יהיה מקום לבנות את הבית שלהם. תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת חמד עמאר. חבר הכנסת טלב אבו עראר, בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת אורי מקלב. << דובר >> טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, מכובדי היושב-ראש. לפי דוח שפרסם הביטוח הלאומי היום, ב-2017 ישראל היא אלופת העוני בין 36 המדינות של ה-OECD. זה התואר שהיא קיבלה, ממשלת ישראל, אשר מתהדרת בשיפור הכלכלי. מי הכי העניים בארץ הזאת? החברה הערבית-בדואית, שחיה עם אחוז האבטלה הכי גבוה, אחוז העוני הכי גבוה. זה נובע, מכובדי היושב-ראש, מהיעדר מקומות עבודה, היעדר אזורי תעשייה בחלק גדול מהיישובים בנגב. אלפי משפחות עניות, מצבן מחמיר, וקשה להן להתמודד עם יוקר המחיה. אל מול זה ממשיכה המדינה, הממשלה הזאת, להרוס בתים, להשמיד לבדואים יבולים חקלאיים, והיא לא מתכוונת בכלל לתקן את העוול, את הקיפוח, מאז קום המדינה עד היום. עשרות אלפי תושבים נטולי זכויות בסיסיות, בריאות, רווחה, חינוך וכדומה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לחבר הכנסת טלב אבו עראר. חבר הכנסת אורי מקלב, בבקשה, אדוני. אחריו ­­– חבר הכנסת עודד פורר. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. תרשה לי לפתוח, ככה, בימים של ניקוי שולחן – אתה מחר ודאי תודה לכולם, אבל אין מי שיודה לך על ארבע שנים שניווטת את הכנסת בצורה מופלאה. אתה לא כל כך מרוצה מאיתנו, אבל אנחנו מרוצים ממך. יש לך ביקורת, הביקורת נכונה, ואנחנו מרוצים ממך. בכל אופן, קואליציה צרה לאורך ארבע שנים רצופות – אני חושב שהכנסת הייתה הרבה יותר מתונה ממה שהייתה עלולה להיות, באופן כללי. אני חושב שיש לך – אני לא חושב, אני בטוח שיש לך השפעה מאוד גדולה. השקעת בזה הרבה. אז בחצי הכוס הריקה, שיכולה להיות מלאה – כן התנהגנו, השתדלנו קצת, בכל אופן בזכותך, בניווט שלך. את זה אל תיקח מהזמן שלי. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> עכשיו מעבר לנושאים האלה. כמו תמיד, זמן של סיום זה זמן של חשבון נפש. אני חושב שבכנסת ראינו גם שיתופי פעולה רבים וטובים. עברתי על המבזק שהיה אצלנו על הכיסא: רחפן שסיכן מסוק של צה"ל – הינה שיתוף פעולה שבוועדה אצלנו, שלי, ועדת המדע והטכנולוגיה: חיים ילין, שהוא באופוזיציה, במפלגת יש עתיד, עמד בראש ועדת משנה שמטפלת בנושא הזה. היא התחילה, קידמה את הנושא הזה, והיו דברים מאוד מופלאים, כולל ישיבת סיכום שהייתה עכשיו, שקידמה את הדברים האלה באמת למקומות חשובים וטובים. מעבר לכך, אני מרגיש שמה שלא עשינו זה הנושא של הדיור. זה שמצוקת הדיור לא באה לפתרונה – אולי קידמו אותה, אבל ציבורים שלמים בכלל לא קיבלו מענה, כמו הציבור החרדי, בתוך מערכת כל כך גדולה. זה דבר שאנחנו יוצאים איתו עם כאב; דבר שבוודאי על סדר-היום. אנחנו מחויבים – לא משנה באיזו ממשלה, אנחנו מחויבים לעשות בזה הרבה יותר. אני בטוח שהממשלות הבאות ייקחו את זה, ועל זה צריכה להיות מערכת הבחירות, ולא על דברים של כן חקירות ראש הממשלה לא חקירות ראש הממשלה. אלו הדברים שצריכים לעמוד על סדר-היום במערכת בחירות. תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לחבר הכנסת אורי מקלב. חברת הכנסת שרן השכל – איננה, אז עד כאן נאומים בני דקה. << קריאה >> אורן אסף חזן (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, סליחה ומחילה. הצבעתי מהמקום של חברת הכנסת השכל, מתוך הרגל. פשוט לא הייתי פה הרבה זמן. סליחה ומחילה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בסדר גמור. חבר הכנסת עודד פורר, סליחה. חבר הכנסת עודד פורר, ואחריו – חבר הכנסת אורן אסף חזן. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, כמו שאמרת, אנחנו, ככה, בניקוי שולחן, ובדיוק עוד מעט אנחנו צוללים למדמנת מערכת הבחירות. דווקא במדמנה הזאת – ואני שמח ששר התיירות נמצא כאן – צריך שלא נשכח, בתוך כל המריבות, דווקא את העסקים הקטנים והעצמאים הקורסים. אדוני שר התיירות, המסעדות במדינת ישראל הן חלק מהמחלקה שלדעתי נמצאת דווקא במשרד התיירות, כמי שמשרתות את התיירים שבאים לכאן. ודווקא במחלקה הזאת, של המסעדות, משרד האוצר – – – << קריאה >> שר התיירות יריב לוין: << קריאה >> – – – הסמכות – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני לא מדבר על סמכויות, יריב, אני מדבר על זה שמשרד האוצר רודה בהם, מעבר לגבייה של ההיטלים – מה שיוביל עכשיו לסגירה של אלפי מסעדות, יותר מזה, ושליחה של עשרות אלפים הביתה. בסוף רוצים היום גם להכניס עוד את היד לכיס המלצרים ולגבות מע"מ על הטיפ שמישהו נותן למלצרים. אני לא מצליח להבין לאן רוצים לשלוח את הענף הזה. הענף הזה יקרוס, ולא יהיה אפשר לקיים פה תיירות אם לתיירים גם לא יהיה איפה לאכול, יריב. גם את זה אתה יודע. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת עודד פורר. חבר הכנסת אורן אסף חזן, בבקשה. << דובר >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר >> היושב-ראש, כנסת נכבדה, בחלקה, ראשית, היושב-ראש, אני רוצה לברך אותך על הדגלים. הרי אני במשך כנסת שלמה מקדם את החוק שנבחר ציבור לא יוכל לנאום בלי שדגל ישראל מלווה אותו. שמח שזה קרה, מקווה מאוד שמפה נלך קדימה. בזמנו גם פניתי אליך לגבי לשים דגלים על רכבים. בוא נעשה את זה ביחד, יש עוד זמן. יקיריי, כולנו ראינו את התמונות שבהם שרה – שרת ההסברה, דוברת הממשלה הירדנית – צועדת בביזיון מוחלט על דגל ישראל ורומסת את כבודו, רומסת אותו בלי להתבלבל. אני חושב שהגיע הזמן שאנחנו ניקח אחריות ונחנך את הירדנים מחדש. מישהו צריך לזעזע את הממלכה. פעם חבר אופוזיציה בשלטון שם מבזה את מדינת ישראל, קורא עלינו תיגר – הזמנתי אותו להיפגש איתי בגשר; היום זו היא, שדורכת על הדגל; לפני כן זה היה מצור על השגרירות. הירדנים צריכים להבין שאנחנו שומרים להם על הביטחון ונותנים להם מים. אם הם לא יבינו, אנחנו נעצור להם את המים ונראה להם את מקומם. עוד מילה אחת, ברשותך, למתמחים והמתמחות שנמצאים פה היום. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> לא מוחאים כפיים בכנסת. << דובר_המשך >> אורן אסף חזן (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו איתכם. אנחנו נעביר את החקיקה ואנחנו נעשה תיקון של העוול ההיסטורי המקולקל הזה שנותן לאנשים לרוץ, ללמוד, להשקיע, לבנות קריירה, לבנות עתיד, ורגע לפני ההצלחה – להוריד להם את השלטר. זה לא יקרה במשמרת שלנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת חזן. חבר הכנסת נחמן שי. חברים ביציע, לא מוחאים כפיים בכנסת, לא לחיוב ולא לשלילה. בבקשה, חבר הכנסת נחמן שי. << דובר >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. ראשית, אני רוצה להצטרף למאמצים של הרגע האחרון כדי לסייע למתמחים. בחוץ גם פגשתי עכשיו אחדים מהם. זה באמת שובר את הלב לשמוע אותם, ומוכרחים לגלות איזושהי דרך לסייע להם, גם להם וגם לדורות הבאים. המחסומים שהוצבו בפניהם הם בלתי אנושיים. מעבר לכך, אני רוצה להתייחס לדוח העוני שהתפרסם היום. שמחתי לראות שיש באמת ירידה מסוימת בעוני, אבל יחד עם זאת נשארו כמה תאים קשוחים שלא משתנים, ואולי אפילו מצבם מחמיר. אני מדבר בעיקר על האזרחים הוותיקים, מה שהם קוראים לפעמים "קשישים" בדוח שלהם; שם העוני הולך ומתגבר ולא מטפלים בו כמו שצריך. הכנסת הזאת דחתה לפני כמה שבועות הצעה של חברי איציק שמולי בעניין הצמדת קצבאות אזרח ותיק; באדישות ובאכזריות דחתה. הדוח הזה מצביע כאלף עדים שאחת הבעיות הבסיסיות של אזרחים ותיקים במדינת ישראל היא היעדר הצמדה, והיעדר ההצמדה הולך ומרחיב את הפערים בינם ובין אנשים שעובדים בשוק ומשתכרים ומחמיר את מצבם הקשה. אם לא הכנסת הזאת, הכנסת הבאה חייבת לתקן את העוול הזה. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לחבר הכנסת נחמן שי. עד כאן נאומים בני דקה. << הצח >> הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם) (תיקון – מינוי סגן ראש רשות), התשע"ט–2018 << הצח >> [הצעת חוק פ/5916/20; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו עוברים לחקיקה. אנחנו נפתח עם שתי הצעות בקריאה טרומית – בעצם טכנית זה יותר, אבל שתי הצעות מבחינת המהות – וזה על מנת שהן יוכלו לרדת לוועדה – בתנאי, ודאי, שיעברו – ולהיות מוכנות גם לקריאה ראשונה. קודם כול, לדיון מוקדם, הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם) (תיקון – מינוי סגן ראש רשות), התשע"ט–2018, של חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר וקבוצת חברי הכנסת. ההצעה קיבלה פטור מחובת הנחה, והיא גם בתמיכת ממשלה. ינמק את ההצעה חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר, בבקשה. ישיב לו סגן שר הפנים משולם נהרי. << דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >> הצעת חוק זו הגיעה כדי לתקן עוול היסטורי ששונה לפני כמה שנים: מספר חברי המליאה לא השתנה ברשויות מקומיות כמו תל אביב, ירושלים, חיפה וכדומה, אבל מספר סגני ראש הרשות פחת. הדבר הזה יצר עיוות מבחינה פוליטית בכל מה שקשור לניהול רשות מקומית. אנחנו יודעים שבסופו של דבר, כמו שפה בכנסת אנחנו מרכיבים קואליציה ואופוזיציה, כך יש גם הרכבת קואליציה ויש גם אופוזיציה ברשויות מקומיות. על כן הבאנו את הצעת החוק הזאת, על מנת לתקן את אותו עיוות, את אותו נזק שנגרם בחקיקה הקודמת, על מנת שהדמוקרטיה תמשיך לעבוד במיטבה ועל מנת שכל ראשי הרשויות שייגעו בדבר – כרגע זה עיריית תל אביב ובהמשך יכול להיות שיהיו עוד רשויות מקומיות – במסגרת הדיונים בוועדות יכול להיות שנגדיל את המספר, נוריד את מספר התושבים ונעשה את כל הפעולות על מנת לתקן את העיוות הזה. לכן, הצעת החוק הזאת היא הצעת חוק חשובה, היא מתקנת עיוות שקרה כבר בעבר, ואני מבקש מכולם, ברשותכם, להצביע בעד החוק. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לחבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר, גם על הבאת הצעת החוק וגם על מתן דוגמה איך ביום כזה צריך לנמק הצעות חוק. אם זו תהיה הדוגמה, נוכל באמת לעשות ניקוי שולחן. חברי הכנסת, אנחנו מצביעים – סליחה, נכון, תשובת סגן שר הפנים. גם אני רציתי לתת דוגמה ליעילות ובמקום זה שכחתי את סגן שר הפנים. << דובר >> סגן שר הפנים משולם נהרי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גם אני אשתדל לקצר, אבל לפחות כמה משפטים לגבי מהות התיקון. מספר סגני ראש הרשות המקומית ומספר הסגנים מתוכם אשר רשאים לכהן כסגנים בשכר קבועים בחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), תשל"ה, על פי מפתח של מספר תושבים ברשות המקומית. הצעת החוק מבקשת לשנות את מספר הסגנים המתמנים לפי סעיף 15 לחוק. להלן מוצע השינוי במספר הסגנים בהתאם למספר התושבים ברשות: רשות שיש בה בין 400,000 ל-500,000 כיום – על פי החוק זה שלושה סגנים ובתיקון מבקשים להגדיל את זה לארבעה סגנים; מעל 500,000 – מארבעה לחמישה. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> כולם כאן. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים משולם נהרי: << דובר_המשך >> אני מסיים. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תן לסגן שר הפנים להשיב. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים משולם נהרי: << דובר_המשך >> נכון להיום אין שום רשות שבה מספר התושבים הוא בין 400,000 ל-500,000, ושתי הרשויות היחידות שבהן מספר התושבים עולה על 500,000 הינן ירושלים ותל אביב-יפו. לגבי עיריית ירושלים נקבעו הוראות מיוחדות לגבי מספר הסגנים, כך שבפועל השינוי המוצע ישפיע רק על עיריית תל אביב. ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לתמוך בהצעת החוק בכפוף לתנאים האלה: א. המשך הליכי החקיקה ייעשה בהסכמת משרד הפנים ומשרד האוצר; ב. אם הצעת החוק תורחב, היא תוחזר לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה לפני הקריאה הראשונה. אני יוצא מתוך נקודת הנחה שהיא לא תורחב. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> מה זה תורחב? יש הסכמה שזה לא יגיע, שזה יהיה רק ראשונה. מה זה תורחב? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> רק ראשונה, בהחלט. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים משולם נהרי: << דובר_המשך >> כן. אני מבקש מכולם לתמוך. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> שמענו. ההתניות מקובלות עליך, חבר הכנסת מיקי זוהר? כן. אם כן, אנחנו יכולים להצביע. הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם) (תיקון – מינוי סגן ראש רשות), התשע"ט–2018. אפשר להצביע. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 16 נגד – 8 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם) (תיקון – מינוי סגן ראש הרשות), התשע"ט–2018, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בעד – 16, שמונה מתנגדים, אפס נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה טרומית, ותועבר לוועדת הפנים והגנת הסביבה להכנתה לקריאה ראשונה – שאם לא יהיו הפתעות, תתקיים מחר. חברי הכנסת, אנחנו כבר לא 120 איש כאן, זה כבר לא החוק לפיזור, והרעש הוא כאילו אנחנו 120. << קריאה >> עמר בר-לב (המחנה הציוני): << קריאה >> הטובים נשארו. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> הטובים נשארו, אבל לא המרעישים, קיוויתי. << הצח >> הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון – ציוני מבחני ההסמכה), התשע"ט–2018 << הצח >> [הצעת חוק פ/5994/20; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברי הכנסת, לדיון מוקדם – הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון – ציוני מבחני ההסמכה), התשע"ט–2018. יש סדרה של הצעות חוק, הראשונה היא של חברת הכנסת אוסנת הילה מארק וקבוצת חברי הכנסת. גם ההצעה הזאת קיבלה פטור מחובת הנחה. בבקשה, חברת הכנסת אוסנת הילה מארק. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הגשתי הצעת חוק לפקטור למתמחים. מדובר בהצעת חוק שהולכת לתקן עוולה מאוד מאוד גדולה ללמעלה מ-4,000 מתמחים, 15,000 משפחות שמזה שנה, שנתיים מטרטרים אותם, עובדים עליהם – שמנסים בכל הכוח לווסת את השוק. מי שמנסה לעשות את זה הוא בעיקר לשכת עורכי הדין, יושב-ראש לשכת עורכי הדין, מר אפי נווה. המטרה כאן בחוק הזה היא להביא לסיטואציה שהאנשים שהתחילו ללמוד לפני חמש שנים ולמדו וידעו לקראת מה הם הולכים ואיך תתבצע הבחינה, והיום, באמצע משחק, שינו להם את כללי המשחק – אנחנו לא ניתן לזה לקרות. אני חושבת שהיום אנחנו עושים בעצם – מאחדים פה את השורות של האופוזיציה והקואליציה בניסיון להחזיר למתמחים האלה את המקצוע שאליו הם למדו כל כך הרבה זמן. אני מודה ליושב-ראש הקואליציה דודי אמסלם, שעשה איתי מאמצים גדולים כדי לקדם את החוק הזה. אני מודה לחברי אברהם נגוסה ולחברי אמיר אוחנה, שגם הוא עשה רבות למען המתמחים. אני מקווה שבעזרת השם היום אנחנו מעבירים את זה ומתקנים את העוולה הגדולה הזאת. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לחברת הכנסת אוסנת הילה מארק. << הצח >> הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון – שינוי סף המעבר), התשע"ט–2018 << הצח >> [הצעת חוק פ/5995/20; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> ההצעה הבאה היא הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון – שינוי סף המעבר), התשע"ט–2018. ינמק את ההצעה חבר הכנסת יחיאל חיליק בר, בבקשה. << דובר >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << דובר >> אדוני היושב-ראש, תודה רבה. אני פה בשביל להציג את הצעת החוק שיזמתי יחד עם חברי עיסאווי פריג' ממרצ, שנמצא עכשיו בהלווייתו של הסופר עמוס עוז, ואני מציג את זה בשם שנינו. דיברו כבר, גם אוסנת וגם מיקי וגם אחרים, אדוני, על עוול מטורף – שבאמת לא היה כדוגמתו באף מקצוע אחר שדומה לזה – שנעשה ל-4,000 מתמחים, אבל תיקנה אותי היום דפנה ואמרה לי שזה בעצם ל-15,000 אזרחים: אלה גם בני המשפחות שסבלו ארבע שנים, אולי יותר, עם ההתמחות של אנשים שהשקיעו מזמנם, ממרצם, מכספם; שהתחילו את התהליך כשהם מכירים כללי משחק מסוימים, בחינה מסוימת, קושי מסוים, והגיעו למצב שמשנים את כלי המשחק ואת כללי המשחק באמצע המשחק, על ידי גורמים-לא גורמים, שאני כרגע לא איכנס אליהם, אבל אני כבר אמרתי ואני אומר שוב שעוד צריך לבדוק ולחקור איזה קומבינה נעשתה פה, בסיפור הזה, שבו מוכשלים 4,000 איש – 4,000 איש בבחינה שלא הייתה כדוגמתה, שעורכי דין מנוסים העידו ואמרו שאם הם היו אחרי 20 שנה כעורכי-דין עוברים את הבחינה הזאת – נכון אמיר? אין סיכוי שהיו עוברים אותה. אין סיכוי. אבל גם כשאנחנו רואים סטטיסטית – דיבר אחמד טיבי על זה שאף מתמחה ערבי לא עבר, כאילו פתאום הדנ"א של ערבים או של יהודים או של חילונים או של דתיים השתנה בבחינה הזאת. כשרואים את הגרף שעד אותן שתי בחינות בעייתיות – 88% עברו את המבחן – ופתאום 12% עוברים את המבחן, מבינים שיש פה כשל שנגוע בקומבינה, במינימום, ואני לא רוצה להגיד מה במקסימום. אנחנו עכשיו לא באים להאשים; אלה דברים שצריכים להיבדק. אנחנו עכשיו, אדוני היושב-ראש – אני רוצה להודות למיקי מכלוף זוהר ולך ולדודי אמסלם ולכל מי שהביע רצון טוב כדי שנוכל להעביר את החוקים האלה בקריאה טרומית, ראשונה, ובעזרת השם בשנייה ושלישית. אנחנו פה בשביל לתקן. החוק שלי ושל עיסאווי – וכמובן אם נצטרך נשנה, נקזז בוועדה למה שהגיוני – בא בעצם לתת פקטור למתמחים האלה. לא לתת לשרה את האפשרות לתת פקטור; אנחנו כבר הבנו שלשרה איילת שקד אין שום רצון וכוונה טובה לעזור למתמחים. לצערי הרב, השרה שקד, שאמונה על מערכת המשפט, שאמונה על החוק והצדק שאמור להיעשות עם מתמחים שנתנו מזמנם, כספם ומשפחתם ארבע וחמש שנים, היא שעומדת בראש ההתנגדות אליהם, וזה דבר עצוב, עצוב מאוד. לכן אנחנו לא רוצים לתת לה פקטור. אנחנו רוצים שהכנסת מפה תיתן ישירות את הפקטור, את התיקון הזה, או מציון 50 ומעלה או 15 נקודות פקטור – אפשר להתווכח על נקודה לפה ולשם. אני מקווה, אדוני – אגב, זה אחד החוקים היחידים ואחד הנושאים היחידים, כבוד היושב-ראש, שיש לדעתי 117 חברי כנסת שתומכים בו, כי חוץ משלושת חברי הכנסת של המפלגה – מזל טוב לכם בימין; יש ימין חדש, הבנתי עכשיו שנפתחה מפלגה חדשה, כאילו הימין שלכם לא מספיק – אז חוץ משלושת חברי הכנסת האלה, יחד עם שרת המשפטים והשר בנט, בעצם כל הבית – אופוזיציה, קואליציה, ערבים, יהודים, דתיים, חילונים – בעד אישור החוקים האלה. אני מצטרף לבקשה של מיקי זוהר בוועדת הכנסת – הייתי שם הבוקר – לנסות או להאריך ביום את החקיקה ולאפשר גם את יום רביעי או לכנס את הכנסת בחתימות. אתה יודע, אדוני היושב-ראש, שאם אנחנו נעביר את זה רק בקריאה ראשונה והחבר'ה האלה והעוולה שנעשתה להם – והיא באמת ענקית – ייזרקו לכנסת הבאה, הם כנראה לא יראו לא את הפקטור ולא את הבחינה ולא את המקצוע. אנחנו מדברים פה על אנשים טובים, שלא שייכים לאף מפלגה ספציפית, לא באים מאף מקום ספציפי. אני רוצה לקצר כמו כולם ולבקש מהכנסת להצביע על ההצעה שלי ושל עיסאווי בקריאה טרומית, בקריאה ראשונה – אני מקווה יותר מאוחר היום או מחר – וגם בעזרת השם בקריאה שנייה ושלישית, כדי שנכניס את החוק הזה לספר החוקים של ישראל וכדי שניתן סוף-סוף מזור וסעד לאותם 15,000 אנשים – לאותם 4,000 ולמשפחות – ובעיקר להרבה מקרים, הרבה מקרים שהגיעו לאובדן עבודה, אובדן הכנסה, כמעט אובדן חיים ובוודאי השלכות נפשיות כאלה ואחרות, ובא לציון גואל. אני מבקש ממך ומחברי הכנסת להצביע בעד החוק הזה ולסייע שהוא יעבור ונסיים עם הסאגה הזאת של המתמחים. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לך, חבר הכנסת יחיאל חיליק בר. חברי הכנסת, קצת שקט. אי-אפשר לשמוע שום דבר. אווירת סוף קורס ממש. << הצח >> הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון – הוספת סמכות שר המשפטים למתן תוספת ניקוד למבחני הלשכה), התשע"ט–2018 << הצח >> [הצעת חוק פ/5996/20; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון – הוספת סמכות שר המשפטים למתן תוספת ניקוד למבחני הלשכה), התשע"ט–2018, של חבר הכנסת אמיר אוחנה וקבוצת חברי הכנסת. בבקשה, חבר הכנסת אמיר אוחנה, גם אתה יכול לנמק את ההצעה. << דובר >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר >> תודה לך, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי וחברות הכנסת, לפני כמה שבועות ניגשו אלי נציגי המתמחים, אדוני, וביקשו לשוחח איתי. בשיחה הזאת הם סיפרו לי על העוול הגדול שנגרם להם. למה עוול? כבר עשרות שנים יש בחינה של לשכת עורכי הדין שמסמיכה עורכי דין ובכל בחינה גם נכשלים אנשים. בכל זאת, הפעם קרה משהו שלא קרה קודם: שינו – בלי התראה מראש – שינו לסטודנטים, שכבר חמש שנים, כן, שלוש וחצי שנים לימודים פלוס שנה וחצי התמחות, הקדישו מהחיים שלהם כדי לבוא בשערי עולם המשפט, בשערי המקצוע הזה של עריכת הדין, שינו את הבחינה באופן כזה שאם עד אז הבחינה הייתה קשה, היא הפכה להיות כמעט בלתי עבירה, עד כדי כך שאת הבחינה האחרונה שאנחנו מדברים עליה עברו 12%, שזה, אדוני, 88% נכשלים. זה אומר, אדוני, שלא הנבחנים נכשלו אלא הוועדה הבוחנת נכשלה. עכשיו מילא, יש מי שיגידו: טוב, נכשלים בבחינה – עוברים לבחינה הבאה. אבל אני רוצה לחשוף אותך, אדוני, כי הם, כשישבו אצלי בלשכה, החזירו אותי 13 שנה אחורה. גם אני ניגשתי לבחינת לשכת עורכי הדין, ואני זוכר מה זה לעבור בחינה של לשכת עורכי הדין. זה אומר שאדם שיש לו חיים, יש לו משפחה, יש לו עבודה, למשך כמה חודשים – לפחות שלושה חודשים – הוא שם pause על הכול, עוצר את הכול, יושב עם ערימות של ספרים שלא נכנסים איתך לכללים המשפטיים החשובים אלא לפינה של החריג לסייג, שגם אם תעבוד 40 שנה כעורך דין כנראה לא תגיע אליו. וזאת, אדוני, בחינה – ובפרט הבחינות האחרונות – שאומרים לנו בפה מלא עורכי דין מובילים בתחומם, שופטים, שהם לא היו עוברים. זה אומר שהבחינה לא בוחנת את היכולות ואת הידע המקצועי, אלא היא נועדה לשמש חסם, חסם בפני חופש העיסוק של אנשים שרוצים לעסוק בעריכת דין, מתוך איזו אג'נדה גילדאית שרק אנחנו נאכל את העוגה ולא נאפשר למצטרפים נוספים לאכול אותה, כי אז לא יישאר. זו הפילוסופיה שעומדת מאחורי ההכשלה של הנבחנים הללו ושהביאה את חלקם, אדוני – אני מכיר באופן אישי אנשים שהגיעו לפת רעב. כותב לי אדם שאני לא אחשוף את שמו – הוא ביקש שלא לחשוף את שמו, אבל אני מכיר אותו אישית – שהבחינה הזאת הביאה אותו לידי כך שהוא מבקש מזון מעמותות, וזה אחרי שעברו עליו חיים קשים: בגיל 16 נזרק מהבית וגר בבית דרור. בית דרור – בית שנותן מחסה לנוער להט"בי שנזרק מהבית על הרקע הזה. הוא התגייס לצה"ל ושירת בצה"ל נגד כל הסיכויים. והיום הביאו אותו לפת רעב – אדם אינטליגנטי, אדם שיכול לעסוק במקצוע עריכת הדין. אנשים אחרים זה הביא, כבודו, לגירושים. היו גם מקרים קיצוניים מעטים של ניסיונות אובדניים – עד כדי כך הכאב גדול, עד כדי כך העוול שאנחנו באים כאן לתקן. ואני חייב לשבח את כל היושבים כאן, כל היושבים כאן מכל סיעות הבית, שנרתמו. בעקבות אותו מפגש שנפגשתי עם נציגי המתמחים, אדוני, החתמנו את רוב חברי הכנסת מכל סיעות הבית על פנייה לשרת המשפטים לתקן את העוול. ואפשר לתקן את העוול. השרה טוענת שזה לא בסמכותה, אז הינה, אנחנו נותנים לה היום בחוק את הסמכות הזאת. יש ניואנסים בין הצעות החוק. אנחנו נשב בוועדה, אנחנו נגבש את הנוסח המיטיב שבסופו של דבר יקל את העוול הזה, יתקן את העוול הזה, ובעזרת השם, נביא מזור גדול. אני חייב, אדוני, לומר שזה חריג שיש יוזמה שמתכנסים אליה מכל סיעות הבית, יוזמה שחתומים עליה רוב חברי הכנסת. זה לא דבר שאנחנו רואים כל יום בפרלמנט הזה. ולכן אני חושב, אם יש נושא ש-117 – לפחות 117 חברי כנסת, כן? אני לא סופר את הימין החדש, שכנראה לא מסכים ליוזמה הזאת, אבל 117 חברי כנסת מזדהים עם היוזמה, מסכימים איתה, ועוד מעט גם יצביעו פה אחד בעדה; לא יהיה פה אחד שיצביע נגד, אני מעריך. אני מעריך כך. אני מבקש מכל הגורמים, וגם ממך, אדוני היושב-ראש, ככל שאפשר, לקדם את ההצעה הזאת. אנחנו נדון בה ברצינות בהכנה לקריאה ראשונה. אני מבקש לדון בה גם בהכנה לקריאה שנייה ושלישית. אני חושב שזה אפשרי. ראינו מקרים בכנסת הזאת שבהתגייסות משותפת של כולם הצלחנו לשבת, לרוץ, להעביר, ובעזרת השם, נעשה ונצליח. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לחבר הכנסת אמיר אוחנה. אני מבין שאין תשובת ממשלה על ההצעות האלה, לכן אנחנו יכולים לגשת להצבעה. ודאי שאנחנו נקיים הצבעות נפרדות על כל הצעה והצעה. נא לשבת. חברי הכנסת, בקריאה טרומית, הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון – ציוני מבחני ההסמכה), התשע"ט–2018, של חברת הכנסת אוסנת הילה מארק וקבוצת חברי הכנסת. מי בעד? מי נגד? אפשר להצביע. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 34 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון – ציוני מבחני ההסמכה), התשע"ט–2018, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברי הכנסת, 34 בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. ההצעה אושרה בקריאה טרומית ותועבר לוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה ראשונה. << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> לא, לא, אדוני. לוועדת הכנסת. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> ועדת הכנסת. ועדת הכנסת תכריע בנדון. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> יש ועדה מיוחדת. << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> כן, אבל הוועדה לא הוקמה, ובגלל זה – לוועדת הכנסת, כל ההצעות. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> יש עוד שתי הצבעות. אדוני ישב ויוכל להצביע. הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון – שינוי סף המעבר), התשע"ט–2018, של חבר הכנסת עיסאווי פריג' ויחיאל חיליק בר. מי בעד? מי נגד? אפשר להצביע. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 34 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון – שינוי סף המעבר), התשע"ט–2018, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> 34 בעד, אפס מתנגדים או נמנעים. אני קובע כי גם ההצעה הזאת אושרה בקריאה טרומית ותועבר – לוועדת הכנסת, אני מבין, חבר הכנסת אמיר אוחנה, נכון? כל ההצעות עוברות לוועדת הכנסת עכשיו לצורך קביעת הוועדה להכנתה לקריאה ראשונה. לדיון מוקדם – הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון – הוספת סמכות שר המשפטים למתן תוספת ניקוד למבחני הלשכה), התשע"ט–2018, של חבר הכנסת אמיר אוחנה וקבוצת חברי הכנסת. מי בעד? מי נגד? אפשר להצביע. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 37 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון – הוספת סמכות שר המשפטים למתן תוספת ניקוד למבחני הלשכה), התשע"ט–2018, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בעד – 37, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. גם ההצעה של אמיר אוחנה עברה בקריאה טרומית וגם היא תועבר לוועדת הכנסת לצורך קביעת הוועדה להכנתה לקריאה ראשונה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברי הכנסת, הודעה למזכירת הכנסת. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק שירותי תשלום, התשע"ט–2019, שהחזירה הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק פיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים (הוראת שעה), והצעת חוק עבודת נשים – תקופת הלידה וההורות (השתתפות בעלות מעון יום והסטודנטיות). תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה למזכירת הכנסת. << הצח >> הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 7 והוראת שעה) (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 16), התשע"ט–2018 << הצח >> [מס' מ/1282; דברי הכנסת, חוב' י', ישיבה 389, עמ' 32519; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו סיימנו עם קריאות טרומיות. אנחנו עוברים להצעות חוק בקריאה שנייה ושלישית. הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 7 והוראת שעה) (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 16), התשע"ט–2018, לקריאה שנייה ושלישית. יציג את ההצעה יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון חבר הכנסת אבי דיכטר. בבקשה, אדוני. זה תיקון מס' 7 והוראת שעה. << דובר >> אבי דיכטר (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, רבותיי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 7 והוראת שעה) (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 16), התשע"ט–2018, שיזמה הממשלה. סעיף 24א לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986, מאפשר את הצבתם של חיילי חובה בשירות סדיר ביחידות של משטרת ישראל שעיקר תפקידן הוא ביטחון המדינה ותושביה, נוסף על הצבת חיילים במשמר הגבול מכוח סעיף 24 לחוק. העיקרון העומד מאחורי הסדר זה נובע מכך שבמשך השנים הוטלו על משטרת ישראל משימות ביטחוניות שדרשו מהמשטרה מאמצים מיוחדים לסיכול פיגועים לשם שמירה על ביטחון הפנים של המדינה, וזאת בלי שהוקצה לכך כוח האדם הדרוש לשם ביצוע משימות אלה. הסעיף נקבע כהוראת שעה בשנת 1995, ומאז הוארכה הוראת השעה כמה וכמה פעמים. לאחרונה הוארכה ב-2016 ותוקפה של הוראת השעה הוא עד להיום, 31 בדצמבר 2018. בין היתר, נקבע בה גם כי הצבת יוצא צבא במשטרת ישראל טעונה את הסכמתו. כמו כן, ליוצאי צבא המשרתים במסגרת זו יש מעמד זהה לחיילי צה"ל בכל עניין, לרבות בכל הנוגע לחוקים הנוגעים לחיילים משוחררים ולחוקי השיקום. עם השנים, לאור המלצות של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת והמלצות של הוועדה הבין-משרדית שהקים שר הביטחון לבחינה כוללת של הצבת חיילים מחוץ לסד"כ, צומצם מספר יוצאי הצבא שהוצבו ביחידות המשטרה לביצוע משימות ביטחוניות. אגב, אדוני היושב-ראש, המונח "יוצא צבא" נשמע לנו הפוך, אבל הלכתי לבדוק, ומסתבר שבספר במדבר, פרק א', פסוק ג' – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> "כל יֹצֵא צבא". << דובר_המשך >> אבי דיכטר (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> – – "כל יֹצֵא צבא" הוא כל מתגייס, אז למי שתוהה, זה ההסבר. הוועדה בראשותי הביעה חוסר נוחות מהתמשכות המצב שבו מאז 1995 הכנסת מאריכה את תוקף הוראת השעה כדבר שבשגרה, מה גם שבדיונים קודמים, כמו גם בדוחות של ועדות ציבוריות שונות, עלה כי החיילים המוצבים במשטרה אינם באים לידי מיצוי בתפקידיהם, ועיקר תרומתם הוא במילוי שורות עקב מחסור בכוח אדם מקצועי במשטרה. מעבר לזאת, הוועדה סברה כי לא נכון שחיילים ישרתו במשימות שיטור ואכיפת חוק מול אזרחים כפי שמבוצע היום. אם בתחילת ההסדר היה ניתן למצוא הצדקות ביטחוניות למהלך, הרי בשנים האחרונות נראה כי מדובר יותר ויותר בפתרון כלכלי, יותר מאשר ביטחוני. לכן, הוועדה החליטה לאשר לעת הזאת את הוראת השעה למשך שלוש שנים נוספות, אך בה בעת דרשה מהממשלה לפעול במהלך תקופה זו כדי למצוא הסדרים חלופיים שיאפשרו את ביטול הוראת השעה. להצעת החוק, אדוני היושב-ראש, לא הוגשו הסתייגויות ולא הוגשו בקשות רשות דיבור. אבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת דיכטר, יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון. כפי שציין חבר הכנסת דיכטר, אין לנו הסתייגויות או בקשות דיבור. אנחנו מצביעים על הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 7 והוראת שעה) (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 16), התשע"ט–2018, בקריאה שנייה, כנוסח הוועדה. נא להצביע. הצבעה מס' 6 בעד סעיפים 1–2 – 18 נגד – 3 נמנעים – אין סעיפים 1–2 נתקבלו. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברי הכנסת – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תכף תהיה קריאה שלישית. תוכל לבוא לידי ביטוי. בעד – 18, נגד – שלושה, אפס נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה שנייה כנוסח הוועדה. אנחנו עוברים, אם כן, לקריאה שלישית. מי בעד? מי נגד? אפשר להצביע. קריאה שלישית. הצבעה מס' 7 בעד החוק – 22 נגד – 3 נמנעים – אין חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 7 והוראת שעה) (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 16), התשע"ט–2018, נתקבל. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אם כן, הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 7 והוראת שעה) (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 16), התשע"ט–2018, אושרה בקריאה שלישית בתוצאה: 22 בעד, שלושה מתנגדים ואפס נמנעים, והפכה לחוק. << הצח >> הצעת חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס' 8), התשע"ט–2018 << הצח >> [מס' מ/1283; דברי הכנסת, חוב' י', ישיבה 389, עמ' 32538; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף הבא – הצעת חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס' 8), התשע"ט–2018. אני שוב מזמין את יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון חבר הכנסת אבי דיכטר להציג את ההצעה לקריאה שנייה ושלישית. << דובר >> אבי דיכטר (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר >> אדוני היושב-ראש, רבותיי השרים, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא לפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס' 8), התשע"ט–2018, שיזמה הממשלה. סעיף 24ב לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב] התשמ"ו–1986, מאפשר את הצבתם של יוצאי צבא ביחידות ביטחוניות בשירות בתי הסוהר. בשנת 2005 החליטה הממשלה להעביר את האחריות על בתי הכלא הביטחוניים מגידו, עופר וקציעות מצה"ל לשירות בתי הסוהר. פה הייתי מתקן – נפלה פה שגיאה בדף: בעצם שני בתי סוהר הועברו ב-2007, ובית סוהר אחד אכן הועבר ב-2005. עם העברתם לאחריות שירות בתי הסוהר לא היו בשירות בתי הסוהר די סוהרים להפעיל גם את שלושת בתי הסוהר האלה, ולכן נקבע בהוראת שעה כי ניתן יהיה להציב חיילים בשירות בתי הסוהר בתפקידים של אבטחה וליווי אסירים בבתי הסוהר הביטחוניים. בהמשך נקבע כי ניתן יהיה להציבם באגפים בבתי סוהר המשמשים לאחזקת אסירים ביטחוניים בלבד, וכן בתפקידים של שירותי מינהלה הנוגעים לארגון כוח אדם וטיפול בפרט המיועדים לחיילים המשרתים בבתי הסוהר בלבד. עוד נקבע בהוראת השעה כי מספר החיילים שישרתו בשירות בתי הסוהר ייקבע בידי שר הביטחון בהסכמת השר לביטחון הפנים ובאישור הממשלה וועדת החוץ והביטחון של הכנסת. כן נקבע כי לחיילים המשרתים במסגרת זו יהיה מעמד זהה לזה של חיילי צה"ל בכל עניין, לרבות בכל הנוגע לחוקים הנוגעים לחיילים משוחררים ולחוקי השיקום. בדומה להצעת החוק הקודמת שהצגתי בנושא המשטרה, גם כאן, במקרה הזה, הוועדה הביעה אי-נוחות מהתמשכות המצב שבו מאז שנת 2005 הכנסת מאריכה את תוקף הוראת השעה כדבר שבשגרה. הוועדה סברה כי יש לבחון מחדש את ההסדר בכללותו, ובפרט את התפקידים שממלאים החיילים והחיילות המוצבים בשירות בתי הסוהר. בדומה להסדר הקודם שהצגתי, גם כאן הוועדה החליטה לאשר את הארכת הוראת השעה בשלוש שנים נוספות. בדומה, דרשנו מהממשלה לבחון מחדש את סוגיית הצבתם של החיילים בשב"ס ואת התפקידים שהם ממלאים ולהציג לוועדה עבודת מטה מסודרת בנושא עד סוף השנה הבאה. אדוני היושב-ראש, להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות ולא הוגשו בקשות רשות דיבור, לכן אבקש מחבריי חברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה ליושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, חבר הכנסת דיכטר. הצעת חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס' 8), התשע"ט–2018, בקריאה שנייה, כנוסח הוועדה. נא להצביע. הצבעה מס' 8 בעד סעיפים 1–2 – 21 נגד – 2 נמנעים – אין סעיפים 1–2 נתקבלו. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בעד – 21, נגד – שניים, אפס נמנעים. אני קובע כי ההצעה אושרה בקריאה שנייה, כנוסח הוועדה. אנחנו עוברים לקריאה שלישית. מי בעד? מי נגד? אפשר להצביע. הצבעה מס' 9 בעד החוק – 23 נגד – 2 נמנעים – אין חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס' 8), התשע"ט–2018, נתקבל. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בעד – 23, נגד – שניים, אפס נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה שלישית והפכה לחוק במדינת ישראל. הכול אושר כנוסח הוועדה. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס' 33), התשע"ט–2018 << הצח >> [מס' מ/1234, פ/4062/20; דברי הכנסת, מושב רביעי, חוב' ל', ישיבה 350, עמ' 29688, מושב שלישי, חוב' כ"ו, ישיבה 231, עמ' 22263; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף הבא: הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס' 33), התשע"ט–2018. יציג את ההצעה, בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, חבר הכנסת איציק שמולי. בבקשה, אדוני. << דובר >> איציק שמולי (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני אכן מתכבד להציג את החוק בשמו של יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת חבר הכנסת אלי אלאלוף. זה המקום גם להודות לו על כל עבודתו ועל כל מסירותו למען מדינת ישראל והחברה הישראלית, גם בתוך הכנסת וגם מחוצה לה. באמת, אלי, יישר כוח גדול. אנחנו אוהבים אותך ומאחלים לך הצלחה. אדוני היושב-ראש, כולנו ראינו את התחקירים המזעזעים בתקשורת, איך בחלק מהמקומות שבהם היו אמורים לטפל בקשישים הסיעודיים הפכו אותם לשקי אגרוף אנושיים. ואנחנו אמרנו והתחייבנו שלא ננוח ולא נשקוט עד אשר נספק להם הגנה מלאה, ואנחנו בשנה האחרונה עשינו מאמצים ניכרים כדי לשפר את ההגנה, לשפר את התנאים בתוך המחלקות הסיעודיות, גם בתוך בתי החולים וגם בתוך בתי האבות. חלק בלתי נפרד מהיכולת לספק לאותם קשישים חסרי ישע הגנה תלוי בהימצאותן של מצלמות בתוך המקומות הכי פנימיים, ואנחנו ראינו שכאשר אין מצלמות, פעם אחרי פעם לוקחים את אותם קשישים ונטפלים אליהם, מתעללים בהם, מכים אותם, משפילים אותם ומה לא. המציאות הזאת חייבת להיפסק, וזו המטרה של החוק הזה, אדוני היושב-ראש, שמגיע כאן לכדי גמר. אני אציג את החוק באופן פורמלי. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת החוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס' 33), התשע"ט–2018. הצעת חוק זו היא מיזוג של הצעת חוק ממשלתית יחד עם הצעת חוק פרטית שלי, חבר הכנסת שמולי, יחד עם חברי כנסת רבים נוספים, שזה המקום להודות להם. בשנים האחרונות היינו עדים למקרים קשים ומזעזעים של התעללות פיזית ונפשית בקשישים המאושפזים בבתי חולים גריאטריים. הצעת חוק זו מבקשת לנסות ולהתמודד עם התופעה הקשה הזאת באמצעות התקנת מצלמות שיתעדו את הנעשה בבתי החולים הגריאטריים שמאושפזים בהם חולים סיעודיים או תשושי נפש. לאורך כל הדיונים הארוכים בוועדה עמדה לנגד עינינו, אדוני היושב-ראש, המטרה לשמור על שלומם של המאושפזים יחד עם הרצון לשמור ולהגן על פרטיותם במרחבים האישיים ביותר שלהם ככל שניתן. בשל כך, ההוראות השונות בהצעת החוק עורכות איזון עדין בין הצורך בהגנה על הקשישים חסרי הישע לבין הצורך בהגנה על כבודם ופרטיותם. הצעת החוק קובעת שהמצלמות בבתי חולים סיעודיים יתעדו את הנעשה במרחב הפרטי של המאושפז, שכולל את חדר האשפוז וחדר השירותים והמקלחת, וכן את הנעשה במרחב המשותף בבית החולים, שכולל אזורים שמשמשים את רוב המאושפזים, כמו חדר אוכל וחדר יום. כמו כן, נקבע כי מאושפז או נציגו החוקי רשאים לסרב לצילום במרחב הפרטי של המאושפז. בנוסף נקבע כי המצלמות במרחב הפרטי של המאושפז לא יפעלו לאורך כל שעות היממה ובזמנים שבהם המאושפזים שוהים לבדם בחדרם, אלא רק כאשר שני אנשים נמצאים סמוך אחד לשני ויש פוטנציאל לפגיעה במאושפז. הוראה נוספת קובעת כי הצילומים במרחב הפרטי לא יאפשרו לזהות את המצולמים, ובלבד שתישמר האפשרות לפענח את הצילומים בעת ביצוע בירור או חקירה. על פי הצעת החוק המצלמות יוצבו באופן גלוי, ויש חובה לידע את המאושפזים ואת באי בתי החולים באמצעות שילוט מתאים על הפעלת המצלמות בבתי החולים. בנוסף, הצילום ייעשה ללא הקלטת קול. כמו כן, לא תתאפשר גישה לצילומים לאיש פרט לאדם שמינה מנהל בית החולים, שעבר הכשרה מתאימה לכך. מורשה הגישה יהיה רשאי לצפות בצילומים רק כאשר מתעורר חשש לפגיעה במאושפז. מנכ"ל משרד הבריאות יהיה רשאי אף הוא לבקש לצפות בצילומים, וזאת במצבים שבהם מתעורר חשש לפגיעה במאושפזים. עוד נקבע בהצעת החוק כי שמירת הצילומים תתבצע בנפרד מכל מאגר מידע אחר הנמצא בבית החולים. מנהל בית החולים ישמור את הצילומים שבוצעו במרחב המשותף למשך 60 ימים, ואת הצילומים שבוצעו בחדרי האשפוז – למשך 45 ימים, כדי לאפשר שימוש בצילומים במקרה של חשש לפגיעה. כדי לאפשר לבתי החולים זמן התארגנות להתקנת המצלמות בהתאם להוראות שנקבעו בהצעת החוק, מוצע כי תחילתו של החוק תהיה שנה מיום פרסומו, וככל שיידרש זמן נוסף, שר הבריאות, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, יהיה רשאי לדחות את מועד התחילה בתקופה נוספת שלא תעלה על שנתיים. מדובר, אדוני היושב-ראש, בהצעת חוק חשובה, שמסייעת לנו כחברה להגן על קשישים חסרי ישע ולאפשר להם להזדקן בכבוד. ההצעה אושרה בוועדה פה אחד ולא הוגשו לה הסתייגויות. לפיכך, אני פונה ומבקש מהכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. אני רוצה שוב להודות ליושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת חבר הכנסת אלי אלאלוף על הקידום המהיר והאינטנסיבי של החוק. אני רוצה להודות להנהלת הוועדה, גם לענת שמואל וגם ליועצת המשפטית ענת מימון, שעשתה עבודה יוצאת דופן, לכל חברי הוועדה ולמשרדי הממשלה. תודה רבה. זה חוק חשוב מאוד, שיאפשר לנו לשמור ולהגן על הקשישים, שראינו איזה התעללויות נוראיות הם עברו בשנים האחרונות. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לחבר הכנסת איציק שמולי ולכל חברי הכנסת היוזמים הרבים. להצעת החוק יש שתי בקשות דיבור. אני מבין שחבר הכנסת איציק שמולי לא צריך בקשת דיבור, וחברת הכנסת נורית קורן – איננה. אז אנחנו עוברים להצבעה. אין הסתייגויות, כאמור. הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס' 33), התשע"ט–2018, בקריאה שנייה, כנוסח הוועדה. מי בעד? מי נגד? אפשר להצביע. הצבעה מס' 10 בעד סעיפים 1–4 – 27 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–4 נתקבלו. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברי הכנסת, בקריאה שנייה – 27 בעד, אפס מתנגדים ואפס נמנעים. אישרנו, ולכן עוברים לקריאה השלישית, כנוסח הוועדה. הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס' 33), התשע"ט–2018. הצבעה מס' 11 בעד החוק – 26 נגד – אין נמנעים – אין חוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס' 33), התשע"ט–2018, נתקבל. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בקריאה שלישית התוצאה היא 26 בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. הצעת החוק אושרה כנדרש בשלוש קריאות. << הצח >> הצעת חוק איסור צריכת זנות (הוראת שעה ותיקון חקיקה), התשע"ט–2018 << הצח >> [מס' מ/1258, פ/4078/20, פ/4136/20; דברי הכנסת, חוב' ב', ישיבה 366, עמ' 31327; מושב שלישי, חוב' ל"ה, ישיבה 256, עמ' 23336 ועמ' 23339; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף הבא, חברי הכנסת. הסעיף הבא הוא הצעת חוק איסור צריכת זנות (הוראת שעה ותיקון חקיקה), התשע"ט–2018, לקריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את ההצעה יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט חבר הכנסת ניסן סלומינסקי. בבקשה, אדוני. << דובר >> ניסן סלומינסקי (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק לאיסור צריכת הזנות, הצעת חוק – איך אומרים? מהפכה, אפשר להגיד, שבנויה על הצעות חוק פרטיות של שתי חברות כנסת, עליזה לביא ושולי מועלם-רפאלי, שמוזגו עם הצעת חוק ממשלתית. חלק מהצעת החוק הפרטית שלהן נשארה לימים שיגיעו עוד, והיא מוזגה עם חלק אחד. משמעות ההצעה היא מהפכנית: פעם ראשונה שבמדינת ישראל אוסרים צריכת זנות. מגיע לכן יישר כוח גדול. הצעת החוק הממשלתית בנויה על כך שהייתה ועדה בין-משרדית בראשותה של מנכ"לית משרד המשפטים אמי פלמור, ובעיקרון היא אומרת שכל מי שצורך זנות, הקנס עליו יהיה בפעם הראשונה 2,000 שקל, ואם פעם שנייה – זה יוכפל. זה דבר ראשון. דבר שני, בדרך כלל זנות – כשרואים את המעשה. פה קשה לעשות את זה, ולכן נקבעה חזקה שכל מי שנמצא במקום בית הבושת, חזקה שהוא בא לצורך צריכת זנות, וגם הוא – יקנסו אותו, אלא אם כן הוא יצליח להוכיח שלא, אבל בעיקרון יש חזקה שהוא כן בא לצרוך זנות. חשוב להדגיש שכל זה מדבר על מי שבא לצרוך את הזנות, ולא מדבר על אותן נשים שבחלקן, חלק גדול מהן הן נשים שמנוצלות, שנמצאות בתחתית החברה, גם מבחינה כלכלית, והן עושות את זה הרבה פעמים גם בחצי כפייה, או מלאה. לגביהן החוק הזה לא מתייחס. הוא כן מתייחס לחלק השיקומי שלהן. אנחנו רואים חשיבות אדירה בכך שהמדינה תיקח על עצמה אחריות לשקם את אותן נשים, קודם כול כלכלית, כי כאילו מקור הפרנסה שלהן עכשיו נסגר, כי אסור לצרוך זנות. אבל הרבה יותר מכלכלית, גם מכל ההיבטים האחרים – חברתית וכו' – המדינה חייבת לקחת על עצמה את האחריות. זה לא יופיע בחוק במפורש, אבל אני התניתי את ההצבעה על החוק הזה בכך שמנכ"לית משרד המשפטים, שעמדה בראש הוועדה, תביא סיכומים עם משרד האוצר ואחרים על הקצאת כספים לצורך הנושא הזה. חיכיתי שבועיים, ואכן היא באה לישיבה והודיעה, נתנה לנו נייר כתוב שבו יש החלטה על הקצאת 30 מיליון שקל בכל שנה. החוק הזה הוא הוראת שעה לחמש שנים – לכל שנה 30 מיליון שקל, עם פירוט מלא לְמה הולכת כל אגורה, לאיזה תחום, מי מטפל בזה, מי אחראי. היא עושה עבודה מדהימה, ואני רוצה לשבח אותה מפה, גם על הדחיפה וגם על זה שיש תקציב. לאור זה שראינו שיש תקציב שיכול לשקם את אותן נשים, העברנו את ההחלטה הזאת. אז אני רוצה להודות קודם כול לתמי ונעמה, היועצות המשפטיות שלנו שליוו אותנו; להודות לחברותיי חברות הכנסת עליזה ושולי, שדחפו את זה, ולכל שאר חברי הוועדה שהשתתפו – חלק לא באו – שהשתתפו כולם ועזרו לנו להעביר את החוק הזה בזריזות יחסית, כדי שהכנסת תוכל לאשר אותו עכשיו בקריאה שנייה ושלישית. הוא ייכנס כחוק לספר החוקים של מדינת ישראל. אין איזו התנגדות, ואני גם לא יודע אם יש – אולי ביקשו זכות דיבור, אבל התנגדות אין לזה, אז אני מבקש מחבריי להצביע ולאשר את זה בקריאה שנייה ושלישית. תודה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ניסן סלומינסקי. כאמור, אין הסתייגויות אך יש בקשות דיבור. חברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי, בבקשה, ואחריה – חברת הכנסת עליזה לביא. כן. עד חמש דקות, גברתי, לרשותך. בבקשה. << דובר >> שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חברי השר, חבריי וחברותיי חברי הכנסת, אין לי אלא לפתוח בברכה: ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. 70 שנה מאז הנס הגדול של חזרת עם ישראל לארצו ותקומת מדינת ישראל מדינת ישראל הכנסת העשרים רושמת את אחד הצעדים המשמעותיים ביותר בתקומת העם היהודי. זנות היא עבירה, צריכת זנות היא עבירה, ומהיום, בעזרת השם, גם עבירה בספר החוקים של מדינת ישראל, המדינה היהודית והדמוקרטית. הדבר הזה, התהליך שעברנו כאן בכנסת – שהתחילה אותו חברת הכנסת זהבה גלאון, והמשכנו אותו ביתר שאת וביתר עוז עם חבר הכנסת דוד צור בכנסת הקודמת, עם חברת הכנסת עליזה לביא וחברת הכנסת עאידה תומא סולימאן – לא היה מגיע אל סופו לולא התהליך המשמעותי של ההבנה שזנות נוגדת כל ערך שמישהו מאיתנו מאמין בו – ערך יהודי, ערך מוסרי, ערך אנושי, ערך חברתי, ערך שרואה בכל אדם עולם מלא. חביב אדם שנברא בצלם זה התנגדות מוחלטת לצריכת זנות. הדבר הזה לא היה מצליח לולא העבודה האינטנסיבית בתת-ועדה למניעת סחר בנשים וזנות שהובילה חברת הכנסת עליזה לביא בכנסת הזאת ובתמיכת כל המשרדים. וכיוון שאנחנו רגע לפני פיזור הכנסת הזאת – שנעשתה בה חקיקה משמעותית, וזאת אחת מהן – אני מבקשת לציין את השרים שנתנו יד וגיבוי גדול לתהליך בכנסת הזאת והביאו אותו אל סופו: שרת המשפטים איילת שקד, שר הרווחה חיים כץ, השר לביטחון הפנים גלעד ארדן, שר הבריאות הרב ליצמן, שר החינוך נפתלי בנט ושר האוצר משה כחלון. כל אחד מהם ידע לשים את המילים הנכונות, את הכסף, את התמיכה, את השינויים שנצרכו במשרדים, ובעיקר במשרד המשפטים – שרת המשפטים, יחד עם המנכ"לית אמי פלמור. רצינו הפללה, זה לא סוד. חשבנו שהדבר הנכון הוא הפללת לקוחות זנות ושיקום נשים במעגל הזנות. ישנו חלק אחד, של איסור צריכת זנות, שהופך להיות עבירה במדינת ישראל, וישנה תוכנית שיקום שעליה, כמו שאמר חבר הכנסת ניסן סלומינסקי, כבר ישנה התחייבות ל-30 מיליון שקל בבסיס התקציב שמתווספים למענים שיש היום. זה לא מספיק. יש כ-14,000 נשים, גברים ובני נוער במעגל הזנות. אנחנו חייבים לכל אחת ואחד מהם את המשך התהליך. אסור לנו לסגת, רק להתקדם. לא היינו מגיעים לזה לולא הנשים והגברים המופלאים שיושבים כאן ממולי: נשות המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות, שבזכותכן החוק הזה, שלא הפריד בין הפללת לקוחות לבין שיקום הנשים, הובא אל שולחן הכנסת הזאת. בזכותכן הכנסת הזאת ואלה שלפניה רואות בכל אחת ואחד מהנשים במעגל הזנות עולם שלם. אתן, שעוסקות בהן יום אחרי יום, אתם, שנמצאים שם ב"הלב 24/7" ורואים את המצוקות בעיניים, יודעות ויודעים שזנות היא אף פעם לא בחירה; זנות היא נסיבות חיים קשות שמביאות אל מציאות של ניצול קשה. אני רוצה להודות למיטל ונעה, שהקימו ביחד איתי את קואליציית הארגונים הדתיים למאבק בזנות, ולהודות להשם על הצעד הגדול הזה, שבו כל הציונות הדתית נכנסה אל המאבק הזה מכל הלב. ואחרונים חביבים – הצוות שלי, עזרא, אורי וענהאל, שגם בזכותם אנחנו מגיעים אל היום הגדול הזה. חברים וחברות, אלה שכאן ואלה שלצערי לא נמצאים כאן ולא באו להצביע על השינוי הגדול הזה, אני מודה לכל אחד ואחת מכם על הגב הגדול שניתן לנו לאורך כל השנים שעבדנו על החוק הזה. בלי חברי וחברות הכנסת לא היינו מצליחים להגיע לכאן. תודה רבה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי. חברת הכנסת עליזה לביא, בבקשה. עד חמש דקות לרשותך, גברתי. << דובר >> עליזה לביא (יש עתיד): << דובר >> תודה, גברתי היושבת-ראש. חברותיי חבריי חברי הכנסת, רגע מאוד מרגש, רגע מכונן, שעת רצון – הדברים שנאמרו כאן, גם על ידי יושב-ראש ועדת חוקה וגם על ידי חברתי חברת הכנסת שולי מועלם, שותפה נאמנה באמת בכל העשייה. החוק הזה עבר כאן בקריאה טרומית על ידי 70 חברי כנסת. אף אחד לא הצביע נגד. הכנסת אמרה את דברה. הכנסת הובילה את הממשלה. ואני רוצה להודות לשרים, ובראשם לשרת המשפטים, שהבינה שבשעה הזאת אנחנו מובילים תיקון, תיקון עולם, והינה, התוצאה פה לפניכם: אחד החוקים הבולטים שהכנסת מובילה בו את הממשלה. ויושבות כאן חברותיי היקרות שהובילו. וגם בשנים שהכנסת והממשלה המשיכו לעצום עיניים, ארגוני השטח, המטה למאבק ידע שצריך להמשיך ולהדהד בפעמונים, ושמדינת ישראל חייבת, חייבת להצטרף למדינות שכבר אמרו את זה. אז זו שעת רצון, שעת רצון שמובילה לשינוי הדרמטי; רגע באמת מאוד מרגש, שאומר לנו מי אנחנו, איזו חברה אנחנו ומה נאמר לילדים שלנו. כי כשאומרים לנו המכיניסטים והחיילים: רגע, אבל אף אחד לא אמר לנו שאסור, אז אנחנו צריכים להחזיר את הכדור הלוהט הזה אלינו לכאן, לבית המחוקקים. אז כן, שש שנים אחרי שהרחבתי את סמכויות ועדת המשנה והוספתי את הזנות לעיסוק של ועדת הסחר בנשים ובזנות, שהיום אני עומדת בראשה בכנסת הזאת, אני שמחה שבמשמרת שלנו, לאחר עבודה רבת שנים, עשר שנים, שהיו בה גם חברת הכנסת לשעבר אורית זוארץ, וזהבה גלאון, ודוד צור, ורבים וטובים אחרים, באמת הגענו לרגע המאוד-מאוד משמח הזה, שמביא את הזעקה של דנה, ושרית, ורבקה, וגל, וליטל, ועוד הרבה מאוד נשים שמבקשות: תסייעו בידינו לצאת ממעגל הזנות, לצאת מרצף הזנות. ושיתוף הפעולה הנדיר הזה הביא את זה, גם מבחינת שרי הממשלה שהוזכרו כאן – גם הבריאות וגם הרווחה וגם האוצר וגם החינוך – שבפעם הראשונה מבינים שחייבים לבוא. את החוק הזה אנחנו מעבירים היום, אבל הוא ייכנס לתוקף רק עוד שנה וחצי, שנה וחצי של עבודה בשתי הזרועות, גם השיקומית, שתבוא ובאמת תיישם את המענים, אבל גם זו החינוכית – שאסור, אסור לצרוך זנות במדינת ישראל, וצריך לחנך ולומר ולהביא לכולם את האמירה הזאת; לשמיעה של הזעקה של כל מי שנמצא על רצף הזנות. מעטים הם המקרים שבוחרים בחיי הסבל הללו, בחובות, בניצול, בשעבוד. המקרים הם אפסיים. מי שנמצא ונמצאת על רצף הזנות נגררו לשם מסיפורי חיים מאוד מאוד קשים. ואחרי שהעברנו את הצעת החוק הזאת אנחנו חייבים לדרוש את היישום שלה בפועל. יש לנו שנה וחצי של עבודה רבה רבה רבה, ורגע לפני שאנחנו פותחים את השמפניה – העיסוק לא תם ולא נשלם. היום זה רגע מרגש באמת, רגע מכונן, תיקון עולם, כמו שאמרתי, אבל אנחנו לא יכולים לבוא ולשמוח עד שלא ניישם וניתן מענה, משום שכאן בחוץ מתנהלת הפגנה, וגם עוד ועוד צעקות ומענות על מה שאנחנו עושים כאן היום. ואנחנו עושים כאן היום את מה שצריך היה להיעשות מזמן, אבל, אבל בעזרה, בתמיכה, בשיקום ובחינוך. אני מחויבת להמשיך לפעול ולוודא שהחוק יפעל בשלמותו ויגן על שיקומם, ביטחונם ובריאותם של כל מי שנמצא על הרצף של הזנות, והקמה של התוכניות החינוכיות וליישום בביטוח הלאומי, כמו שמנכ"ל הביטוח הלאומי הבטיח בוועדת המשנה, ומענים מיוחדים, והכרה בזנות כנכות, כדי להבין שאנחנו יותר מדי שנים עצמנו את העיניים ולא נתנו סיוע ולא נתנו מענה; ושהכסף שהובטח והמיליונים של השקלים יגיעו למקומות עבור השיקום בזנות, ובמשרד הרווחה התקציב חייב להיות במלואו ולבוא לידי יישום. אז אכיפה אפקטיבית, סל שיקום מתאים, חינוך והגברת המודעות הציבורית יצמצמו בצורה דרמטית את היקפי תופעת הזנות במדינת ישראל. ואני קוראת לכם, חבריי וחברותיי, להצביע בעד פה אחד, ונאמר כולנו: די לצריכת הזנות במדינת ישראל. יו"ר ועדת חוקה, לא היית כאן כשהודיתי לך. אני רוצה לחזור ולהודות, גם על ההבנה שזאת שעת רצון, ועל שהובלת בנחישות את העבודה בוועדה, לחברתי שולי מועלם על העבודה המשותפת, ולכל חברי הכנסת, לשרים. זה יום חג, שעת רצון, תיקון עולם שבו אנחנו מגדירים מי אנחנו, מה אנחנו, מהם הערכים של מדינת ישראל. שרת המשפטים, שהבינה, אמי פלמור – – << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עליזה לביא (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – שהובילה את הוועדה המקצועית, וכמובן העוזרים שלי, שללא ספק עבדו ועובדים בוועדה למאבק בסחר בנשים ובזנות – – << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עליזה לביא (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – וכמובן, למנהלת הוועדה. תודה רבה, גברתי. << קריאה >> ניסן סלומינסקי (הבית היהודי): << קריאה >> – – – רציתי לשמוע פעם שנייה. << דובר_המשך >> עליזה לביא (יש עתיד): << דובר_המשך >> היית. אז חזרת, ופעם שנייה, הרווחת פעם שנייה. אני חושבת שכולנו שמחים, אבל כמו שאמרתי, מחויבים בשנה וחצי הקרובות לדאוג שמה שהבטחנו ייושם, ובכך נתקדם הלאה. והארגונים, אתם פה כדי להמשיך ולעקוב. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה. תודה, גברתי. << דובר_המשך >> עליזה לביא (יש עתיד): << דובר_המשך >> ותודה רבה רבה לכם. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת עליזה לביא. ההתרגשות מובנת. רבותיי, אנחנו עוברים להצבעה. כעת נצביע על הצעת חוק איסור צריכת זנות (הוראת שעה ותיקון חקיקה), התשע"ט–2018, בקריאה שנייה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 12 בעד סעיפים 1–9 – 34 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–9 נתקבלו. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> 34 חברי כנסת בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק עוברת בקריאה שנייה. וכעת נצביע על אותה הצעת חוק בקריאה השלישית. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 13 בעד החוק – 34 נגד – אין נמנעים – אין חוק איסור צריכת זנות (הוראת שעה ותיקון חקיקה), התשע"ט–2018, נתקבל. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> 34 חברי כנסת בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת כי הצעת חוק איסור צריכת זנות (הוראת שעה ותיקון חקיקה), התשע"ט–2018, עברה בקריאה שנייה ובקריאה שלישית, ונכנסת לספר החוקים של מדינת ישראל. חברת הכנסת שלי יחימוביץ מבקשת לברך. בבקשה, גברתי. << דובר >> שלי יחימוביץ (המחנה הציוני): << דובר >> אני רוצה לברך את כל הנשים האמיצות שיושבות כאן ביציע ובחרו במלחמה לא פשוטה, לא קונסנזואלית. אנחנו כולנו יודעות שבהתחלה, לומר שצריך להוציא מהחוק את הזנאים זה נחשב דבר מטורלל, מהפכני וקיצוני, והודות לדבקות שלכן במטרה והאחיזה שלכן במטרה הכל-כך צודקת הזאת הגענו ליום הזה, שהוא לא ממלא את כל משאלות ליבנו, אבל הוא בהחלט צעד משמעותי ואפילו היסטורי. אני רוצה לציין מכל הנשים והגברים הרבים שהיו שותפים למהלכים האלה במיוחד את חברותיי חברת הכנסת שולי מועלם ויו"ר מרצ לשעבר חברת הכנסת לשעבר זהבה גלאון, שצעדו יד ביד חרף כל המחלוקות הפוליטיות ושיתפו פעולה במטרה הנשגבת הזאת. וזאת מטרה נשגבת. המלחמה בזנאות היא כמו המלחמה נגד העבדות ולשחרור העבדים, לא פחות מזה. וכברת הדרך המדהימה וההיסטורית שעשינו בזמן קצר עוד תיזכר ותירשם בהיסטוריה, כיוון שעד לפני זמן קצר מאוד עוד ניהלנו כאן דיונים נגד מיסוד הזנות. היו כאלה שרצו להפוך את הזנות למקצוע שמשלמים עליו מס הכנסה ולהפוך את ההתעמרות הנוראה הזאת, את השימוש הכל-כך נורא ומדכא בגופו של האדם ובנפשו, בהתייחסות אליו כאל סחורה עוברת לסוחר שאפשר לגלגל אותה מיד ליד תמורת כסף – היו כאלה שרצו למסד את זה. וכברת הדרך המוסרית האדירה שעשינו מאז, בזמן כל כך קצר, ראויה פשוט להשתאות, והיא הודות לקומץ של אנשים שלמרות הלעג ולמרות הדיבור הכאילו-ליברלי על הזכות לצרוך זנות כאילו מדובר במוצר צריכה – העמידה הזאת נגד, ובעד המוסר, לא ניצחה עדיין אבל היא בדרך לניצחון, והיא תירשם בספרי ההיסטוריה, גם של ישראל וגם של העולם כולו. אני אגיד בנימה אישית. ב-2011 הוצאתי ספר שקראו לו "אנחנו", על מוסר, חברה, לאומיות וכלכלה במדינת ישראל, והיה בתוכו פרק על זנות ופורנוגרפיה. ואני מודה, בבושה מסוימת, שהיססתי בהתחלה אם להכניס את הפרק לספר מרוב שהוא היה רדיקלי וקורא תיגר. הוא נכנס בסוף לספר, אבל היום כבר כל כך הרבה דברים נכתבים ואף אחד לא חושב שהם רדיקליים אלא שהם הדבר הטוב, הנכון, הצודק, המוסרי, המשחרר משעבוד, ועל כך תבואו על הברכה, כולכם, על החוק הנפלא הזה. וגם, אני אגיד עוד דבר שאני לא אומרת בדרך כלל, ויש לי מחלוקת עצומה איתה, אידיאולוגית, עם שרת המשפטים איילת שקד: אני מברכת גם אותך על כך שקידמת את החוק הזה בצורה כה משמעותית. תודה רבה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת שלי יחימוביץ. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> הודעה למזכירת הכנסת. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושבת-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת – המלצת הוועדה הציבורית לקביעת שכר ותשלומים אחרים לחברי הכנסת בנושא: גילום מס בשל שדרוג רכב לצורכי מיגון, המלצה לשנת 2019. עוד הונחו, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 61), התשע"ט–2019; הצעת חוק העיסוק באופטומטריה (תיקון מס' 3), התשע"ט–2019; הצעת חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (תיקון מס' 12), התשע"ט–2019, שהחזירה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. תודה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה רבה, גברתי. << הצח >> הצעת חוק השמות (תיקון מס' 8), התשע"ט–2018 << הצח >> [מס' כ/818; דברי הכנסת, חוב' י"ב, ישיבה 395, עמ' 32872; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה: הצעת חוק השמות (תיקון מס' 8), התשע"ט–2018. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועת החוקה, חוק ומשפט חבר הכנסת ניסן סלומינסקי. בבקשה, אדוני. << דובר >> ניסן סלומינסקי (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת היא מיזוג של שתי הצעות חוק פרטיות – של חברי מוטי יוגב ומיכל רוזין ושל אורלי לוי אבקסיס. אני רוצה, כדי שאני לא אשכח, להודות לבני בגין, שניהל, ולנעמה, היועצת המשפטית. הצעת החוק הזאת באה לומר שמי שהורשע בעבירת מין ושמו פורסם ברבים – מה שהוא הרבה פעמים יכול לעשות זה לשנות את השם, וממילא הוא עובר למקום אחר, וכבר אף אחד לא יודע שהוא עבריין מין, והוא יכול להתחיל לחיות כמו – זהו. הצעת החוק הזאת אומרת שאם הוא חושב שככה הוא יוכל להטעות את הציבור, אז הוא לא יכול – הוא לא יכול לשנות את שמו אם שמו פורסם ברבים, אלא אם כן שר הפנים שוכנע שזה לא העניין, שאין בשינוי זה כדי להטעות את הציבור או לפגוע בתקנות הציבור; מעבר לזה הוא לא יכול לשנות. זה חוק טוב, נכון, סביר, ושוב, אני רוצה להודות למציעים, למוטי, מיכל ואורלי, ולבקש מחבריי חברי הכנסת לתמוך בזה בקריאה שנייה ושלישית. תודה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ניסן סלומינסקי. להצעת החוק הזאת אין הסתייגויות ולא הוגשו בקשות דיבור, לכן אנחנו עוברים להצבעה. וכעת נצביע על הצעת חוק השמות (תיקון מס' 8), התשע"ט–2018, בקריאה השנייה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 14 בעד סעיפים 1–2 – 28 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–2 נתקבלו. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> 28 חברי כנסת בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק עברה בקריאה השנייה. וכעת נצביע על אותה הצעת חוק בקריאה שלישית. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 15 בעד החוק – 28 נגד – אין נמנעים –אין חוק השמות (תיקון מס' 8), התשע"ט–2018, נתקבל. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> 28 חברי כנסת בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת כי הצעת חוק השמות (תיקון מס' 8), התשע"ט–2018, עברה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית, ונכנסת לספר החוקים של מדינת ישראל. חבר הכנסת מוטי יוגב, היוזם, מבקש לברך. בבקשה, אדוני. << דובר >> מרדכי יוגב (הבית היהודי): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. חבריי חברי הכנסת. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> רק אם אפשר לקצר, יהיה מצוין. << דובר_המשך >> מרדכי יוגב (הבית היהודי): << דובר_המשך >> בדברים קצרים מאוד, החוק הזה – ואני קודם כול מודה לחברתי חברת הכנסת מיכל רוזין על המקצועיות הרבה שלה בתחום ועל החיבור בינינו בעוד כמה חוקים, ומודה לחבריי חבר הכנסת ניסן סלומינסקי וחברי חבר הכנסת בני בגין, שישבו בוועדות וקידמו את החוק. החוק הזה לא ישנה – ואני מודה לעוזרי דובי ולמזכירי הסיעה ענבר ויוחאי, שסייעו בידינו בקידום החוק – החוק הזה לא ישנה את האדם ששינה את שמו; הוא ואופיו עלולים להישאר אותו הדבר. אבל הוא בא לשרת תכלית שתמנע פגיעות חוזרות ונשנות מצד אותו אדם, מצד הפוגע הפוטנציאלי, ולהגן בכך על הציבור הרחב, על נפגעות ונפגעי תקיפה ואחרים, כי המנגנונים לא תמיד עובדים. לעיתים, גם בעידן המחשבים, פרט לכ-1,000 איש שהתוודענו שיחידת צור עוקבת אחריהם, יש כמעט פי שישה עברייני מין רשומים במאגרים, ולא כולם תחת פיקוח. אז כדי למנוע עוד עבירות ועוד טרגדיות לקורבנות הבאנו את החוק הזה, שימנע או שיאפשר לקורבן להתגונן, וימנע מפגש בלתי רצוני עם העבריין, כי טובת הקורבנות במקרה הזה ראוי שתקבל את המשקל הרב יותר. ואני מודה כאן לכל חבריי על הצבעתכם, ומודה לכנסת שעומדת להתפזר, ולי, שזכיתי לחוקק, ובעזרת השם, שנזכה לחוקק עוד חוקים רבים לתיקון המציאות והחברה במדינת ישראל. תודה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מוטי יוגב. << נושא >> הצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט בדבר פיצול הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 124) (עבירות המתה), התשע"ו–2015 << נושא >> [נספחות.] << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> רבותיי, אנחנו עוברים להחלטת ועדת החוקה, חוק ומשפט בדבר פיצול הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 124) (עבירות המתה), התשע"ו–2015. יציג את ההחלטה יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט חבר הכנסת ניסן סלומינסקי. בבקשה, אדוני. << דובר >> ניסן סלומינסקי (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> תודה לך, גברתי היושבת-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, החוק, עבירות המתה – חוק מדהים, מהפכה שלמה בחוק הפלילי. אני מקווה שהוא יונח על שולחן הכנסת היום אחר הצוהריים, לפנות ערב, ומחר נוכל לאשר אותו. מה שאנחנו רק עושים – אנחנו ביקשנו פיצול של חוק העונשין (תיקון מס' 124) (עבירות המתה). על פי הצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט מחליטה הכנסת, לפי סעיף 84ב לתקנון הכנסת, לאשר את החלטת הוועדה לפצל את הצעת החוק להצעות חוק נפרדות, כך שחלק אחד מההצעה יכלול את סעיפים 1–6, 12–13, 15–31 וחלק אחר מההצעה יכלול את סעיפים 7–10, 11 ו-14. פשוט, הצעות החוק האלה – סיימנו אותן, ונשאר חלק אחד, והוא יישאר לוועדת החוקה שתתכנס כנראה במושב הבא. אני מבקש מחבריי לאשר את זה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ניסן סלומינסקי. רבותיי, אנחנו צריכים להצביע על ההחלטה של ועדת החוקה. מי בעד? מי נגד ההחלטה? נא להצביע. הצבעה מס' 16 בעד הצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט – 26 נגד – אין נמנעים – אין הצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט בדבר פיצול הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 124) (עבירות המתה), התשע"ו–2015, נתקבלה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> 26 חברי כנסת בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. החלטת הוועדה אושרה. << הצח >> הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 58), התשע"ט–2018 << הצח >> [מס' כ/743; דברי הכנסת, מושב רביעי, חוב' ו', ישיבה 279, עמ' 24564; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> רבותיי, אנחנו עוברים להצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 58), התשע"ט–2018. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת הכלכלה חבר הכנסת איתן כבל. אני רגילה לראות אותך כאן, לא הספקתי להתרגל למקום החדש. בבקשה, אדוני. << דובר >> איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, רשמות פרלמנטריות, אנחנו מתחילים את הסדרה של היום ומחר – ועדת הכלכלה, נושאים לאישור בקריאה השנייה ובשלישית. ואנחנו מתחילים עם ההצעה הראשונה. גברתי היושבת-ראש, אנחנו מדברים על הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 58), התשע"ט–2018, שהובלה על ידי חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ – – כנראה הוא לא פה. מעניין למה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מקים מפלגה. << דובר_המשך >> איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> כן, מעניין למה. – – ויחד איתו אמיר אוחנה, יעקב מרגי, איתן כבל, שולי מועלם-רפאלי, דודי אמסלם ורועי פולקמן. אני מתכבד להציג לפניכם את הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 58), התשע"ט–2018, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. הצעת החוק, שהיא פרי יוזמתם של כמה חברי הכנסת, ובראשם חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ, נועדה לאפשר לעוסקים הישראלים לשווק באינטרנט עסקאות לשירותי תיירות הניתנים במלואם בחו"ל ללא זכות ביטול לפי החוק, כפי שאסביר מייד. חוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981, מקנה היום לצרכנים זכות ביטול חד-צדדית לגבי עסקאות מכר מרחוק, הנעשות בעיקר באינטרנט, ובכלל זה זכות לקבל החזר כספי. בעיניי, זכות הביטול היא בין הזכויות החשובות ביותר שיש היום לצרכן בישראל. בשנים האחרונות אנו עדים לגידול משמעותי בהיקף העסקאות למתן שירותי תיירות הנעשות באינטרנט, בעיקר באתרי הזמנות בין-לאומיים. חלק מאתרים אלה מציעים לצרכנים אפשרות לרכוש שירותי תיירות בחו"ל, כגון לינה בבתי מלון, במחיר מוזל וללא זכות ביטול, בדרך כלל לצד חלופה יקרה יותר הכוללת זכות ביטול. אפשרות זו אינה קיימת היום לגבי עוסקים בישראל, הכפופים לחובה לאפשר זכות ביטול לפי הוראות חוק הגנת הצרכן גם אם הם מספקים את השירותים באמצעות ספקים הפועלים בחו"ל, שאינם כפופים לדין הישראלי המאפשר ביטול. כתוצאה מכך, אם הצרכן מוסר הודעת ביטול לפי החוק, במקרים רבים נאלץ העוסק בישראל לשאת על חשבונו בהפרש שבין דמי הביטול שעל הצרכן לשלם ובין סכום ההחזר הכספי שגובה ממנו הספק בחו"ל. מטרתה של הצעת החוק היא לאפשר גם לעוסקים בישראל המשווקים באינטרנט עסקאות לשירותי תיירות הניתנים במלואם בחו"ל להציע לצרכני אותם שירותים שתי חלופות: האחת – עם זכות ביטול לפי החוק הקיים; השנייה – לפי מדיניות הביטול של ספק השירותים בחו"ל. לצד התועלות שבהסדר המוצע, שיקדם את התחרות בתחום שיווק שירותי תיירות באינטרנט הניתנים כאמור בחו"ל ויאפשר לעוסקים בישראל להציע לצרכנים חלופות זולות יותר, המוצעות על ידי ספקים בחו"ל ללא זכות ביטול, עדיין מדובר בשינוי מאזן הכוחות בין העוסקים לצרכנים ובהגדלת פערי המידע הקיימים בין הצדדים, וכן בכרסום מסוים בזכות הביטול הסטטוטורית. לפיכך, מוצע להתנות את האפשרות להציע שתי חלופות כאמור בקיום חובות גילוי מוגברות שיחולו על העוסקים. עוסק המציע לצרכן להתקשר בעסקת מכר מרחוק למתן שירותי תיירות מחוץ לישראל שבה מוצעות שתי חלופות כאמור יהיה חייב למסור לצרכן בעת השיווק וטרם ההתקשרות מידע על מדיניות הביטול של נותן השירות בחו"ל, ובכלל זה אם יש זכות ביטול או אין זכות כאמור, ופרטים בנוגע לזכות הביטול, אם יש. בנוסף, תחול חובת גילוי כמוצע גם על עוסק המפרסם באינטרנט עסקאות שיש לגביהן שתי חלופות. נטל ההוכחה לעניין גילוי מדיניות הביטול של הספק בחו"ל יחול על העוסק המציע את שתי החלופות. על הפרת חובות העוסק כאמור ניתן יהיה להטיל עליו עיצומים כספיים, וכן לתבוע פיצויים שאינם תלויים בנזק. חברי הכנסת, בעת כהונתי בכנסת בכלל, וכיו"ר ועדת הכלכלה בפרט, פעלתי רבות לקידום החקיקה הצרכנית, ובכלל זה לקידום זכות הצרכן לבטל עסקאות ולקבל החזר כספי. הצעת החוק המונחת בפניכם, שגם אני חתום עליה, היא אומנם נסיגה מסוימת מזכות הביטול הסטטוטורית, אך כל עוד היא חלה רק על שירותי תיירות הניתנים במלואם מחוץ לישראל, כפי שקבענו, שוכנעתי כי התועלת שבה לצרכנים, שעשויים לקבל הצעות זולות יותר, ולקידום התחרות בתחום שיווק שירותי תיירות באינטרנט, רבה על הנזק. במהלך דיוני הוועדה עלתה הצעה על החלת ההסדר המוצע גם על שירותי תיירות מסוימים הניתנים בישראל, אדוני שר התיירות, חברי יריב לוין. בשל קשיים שונים שהיו טמונים בהצעה הזאת ובשל התפזרות הכנסת הצעה זו לא קודמה. ככל שיוחלט לקדם הצעה זו בכנסת הבאה, אני סבור שיהיה צורך לבחון אותה בכובד ראש כדי לוודא שקבלתה לא תביא לאפקט של מדרון חלקלק בכל הנוגע לפגיעה בזכות הביטול המוקנית הצרכנים. להצעת החוק הזאת לא הוגשו הסתייגויות, ואני מבקש להצביע בעדה בקריאה השנייה והשלישית. כיוון שחבר הכנסת בצלאל סמוטריץ לא נמצא, אז ברשותכם, אני רוצה להודות לו על קידום החוק, לחברי בצלאל סמוטריץ, ולצוות שלו, יוחאי רביבו ועדיאל מהצרי, באמת מהטובים ביותר שיש בצוות העוזרים בכנסת. תודה רבה לעו"ד אתי בנדלר, היועצת המשפטית של ועדת הכלכלה והמשנה ליועץ המשפטי של הכנסת, ולעו"ד איתי עצמון התותח, שעמלו על הצעת החוק. תודה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת איתן כבל. כאמור, להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות אך יש בקשות דיבור של חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ, שלא נמצא איתנו כאן, וחבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא – אתה מעוניין? מוותר. אוקיי, רבותיי. אם כן, אנחנו עוברים להצבעה, וכעת נצביע על הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 58), התשע"ט–2018, בקריאה שנייה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 17 בעד סעיפים 1–4 – 30 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–4 נתקבלו. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> 30 חברי כנסת בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק עברה בקריאה השנייה. וכעת נצביע על אותה הצעת חוק בקריאה שלישית. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 18 בעד החוק – 31 נגד – אין נמנעים – אין חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 58), התשע"ט–2018, נתקבל. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> 31 חברי כנסת בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת כי הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 58), התשע"ט–2018, עברה בקריאה שנייה וקריאה שלישית, ונכנסת לספר החוקים של מדינת ישראל. << הצח >> הצעת חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק (תיקון מס' 7), התשע"ט–2018 << הצח >> [מס' כ/797; דברי הכנסת, מושב רביעי, חוב' ל"ג, ישיבה 359, עמ' 31017; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> רבותיי, אנחנו עוברים להצעת חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק (תיקון מס' 7), התשע"ט–2018. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת הכלכלה חבר הכנסת איתן כבל. בבקשה, אדוני. << דובר >> איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >> תודה. גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חבריי וחברותיי חברי הכנסת, רשמת פרלמנטרית נכבדה, הצעת חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק (תיקון מס' 7), התשע"ט–2018, של חברי כנסת ובראשם – תראה, איל, איך הרווחת – איל בן ראובן, איתן כבל, יעל גרמן, אכרם חסון, עבד אל חכים חאג' יחיא, דב חנין, נורית קורן, יהודה גליק, תמר זנדברג וחבר הכנסת נחמן שי. אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק (תיקון מס' 7), התשע"ט–2018, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. חברותיי וחבריי חברי הכנסת, זו אחת מהצעות החוק החשובות שהייתה לי הזכות לקדם בוועדת הכלכלה מאז אני עומד בראשה, יחד עם היוזמים האחרים של הצעת החוק שהקראתי קודם, שכן עשויה להיות לה השפעה מכרעת על חייהם של רבים, פשוטו כמשמעו. חלק מהצעת החוק מבוסס על הצעת חוק ממשלתית שיזם משרד הבריאות בקדנציה הקודמת ונדונה ארוכות בוועדת הכלכלה, אך לצערי לא הושלם הדיון בה והיא לא אושרה. הצעת החוק כוללת תיקון מקיף לחוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק, התשמ"ג–1983, הקובע היום הגבלות שונות על פרסומת ושיווק של מוצרי טבק כדי לצמצם את חשיפת הציבור – ובפרט בני נוער וצעירים – למוצרי טבק, הגורמים, כידוע, לנזקים כבדים, הן למי שצורך אותם והן לסביבתו, באמצעות עישון פסיבי. אף שבשנים האחרונות חלו בעולם תמורות בגישה לעישון, הוראות החוק לא הותאמו להתפתחויות החדשות. ראשית, מדינת ישראל חתמה בשנת 2003 על אמנת המסגרת לפיקוח על טבק, שלפיה על מדינה החברה באמנה לקבוע איסור כולל של פרסומות ומתן חסות למוצרי טבק, להחמיר את ההגבלות על שיווקם של מוצרים אלה ולקבוע חובות דיווח מוגברות על חברות הטבק. שנית, הוחל בייצורם ושיווקם של מוצרי עישון נוספים, שאינם מבוססים בהכרח על טבק אלא על חומרים אחרים, ממקור צמחי, וכן סיגריות אלקטרוניות. בין המוצרים האלה מוצרים המבוססים על בעירה או על אידוי, מוצרים המכילים ניקוטין, שהוא חומר ממכר, ועוד. המשותף לכל מגוון המוצרים החדשים הוא הסיכון לבריאות שמוצרים אלה טומנים בחובם. העובדה היא שמשתמשים במוצרי עישון שאינם מוצרי טבק נוטים לעיתים קרובות לעבור לשימוש במוצרי טבק, בשל מאפייני השימוש הדומים במוצרים האלה. בהתאם לכך, מוצע להרחיב את תחולת החוק, שחל היום רק על טבק ומוצריו, כך שיחול על מוצרי עישון נוספים, כגון חומרים ממקור צמחי המיועדים לעישון, ובכלל זה בדרך של אידוי, וכן סיגריה אלקטרונית, אלא אם כן מוצרים אלה הם תכשירים רפואיים רשומים כדין. בנוסף, מוצע לאסור באופן גורף פרסומות למוצרי עישון, למעט סייגים מצומצמים, ולהטיל הגבלות נוספות על פרסומם, ייצורם ושיווקם של מוצרי עישון. מאחר שמדובר בתיקון רחב היקף ובהתחשב בקוצר הזמן לא אוכל לפרט על כל אחד מהתיקונים, אלא אסקור באופן תמציתי את עיקרי הצעת החוק. לגבי איסור פרסומת למוצרי עישון, מוצע לשנות את ברירת המחדל הקיימת בחוק, המאפשרת היום פרסומות למוצרי טבק, למעט חריגים, ולקבוע כי פרסומת למוצרי עישון תהיה אסורה ככלל, אלא אם כן היא נכללת ברשימה מצומצמת של פרסומות מותרות. בהקשר זה אציין כי ההגדרה המוצעת לפרסומת למוצר עישון היא הגדרה רחבה, החלה על כל פרסומת שיש בה כדי לקדם מוצר עישון, לרבות פרסומות סמויות, פרסומות אגב, פרסומות עקיפות, מתן חסות וקידום מכירות. ועדת הכלכלה דנה באריכות ברשימת החריגים ושוכנעה שיש הצדקה לקביעתם, בין היתר כדי להימנע מפגיעה העולה על הנדרש בחופש הביטוי ובחופש העיסוק. בין הפרסומות המותרות: פרסומת בעיתונות מודפסת, שתהיה מותרת בכפוף להגבלות לא מעטות, ובהן החובה לפרסם כנגד כל פרסומת מודעה בדבר נזקי העישון כפי שיקבע משרד הבריאות, הגבלת מספר הפרסומות בעיתון כך שתותר רק פרסומת אחת בכל מהדורה, וכן חובות דיווח מוגברות שיחולו על חברות מוצרי העישון לגבי הוצאות הפרסום בעיתונות. אני סבור שההסדר המוצע בעניין הזה – למרות שאני רוצה לומר, חברותיי וחבריי חברי הכנסת, שגם חברי יהודה גליק, גם איל בן ראובן, גם אני וגם כל חברי הכנסת האחרים לא אהבו את ההחלטה הזאת של ועדת השרים, אבל אנחנו מכירים את כללי המשחק, והעדפנו לראות את הראייה הכוללת של החוק ולהתפשר על הסעיף הזה – אני סבור שההסדר המוצע בעניין זה, שכזכור נקבע לפי דרישת הממשלה כתנאי לתמיכה בהצעת החוק, הוא הסדר מאוזן, המביא בחשבון את החשש מפני פגיעה ניכרת בהכנסות העיתונות המודפסת, שאין חולק על חשיבות קיומה בחברה דמוקרטית, ואת הנתונים שהובאו בפני הוועדה, המצביעים על כך שבני נוער וצעירים – שהחוק נועד בעיקרו למנוע מהם להתחיל לעשן – חשופים פחות לעיתונות המודפסת לעומת האוכלוסייה הבוגרת. פרסומות מותרות נוספות – אני רוצה, לפני שאני ממשיך, חברתי חברת הכנסת יעל גרמן, שגם הייתה שרה בעבר – ואני אומר לך ופונה אלייך לתמוך בחוק. ההחלטה שלך סביב העניין הזה היא החלטה שגויה. אני חושב שנתנו את האיזון הנכון בעניין הזה, וההתמקדות שלך בעניין הזה איננה נכונה. זו דעתי בעניין הזה, גברתי, וגם אמרתי לך את דעתי בעניין הזה, כדי לראות את המכלול השלם של הדברים. פרסומות מותרות נוספות יהיו פרסומות בחנויות ייעודיות למוצרי עישון ומשקאות אלכוהוליים בלבד, וכן פרסומות הנכללות ביצירות אומנות ודיווחים חדשותיים שלא נעשו במטרה לקדם מוצר עישון, למעט אם הוכח שאדם כלשהו נתן או קיבל תמורה בעד שילוב הפרסומת ביצירת האומנות או בדיווח החדשותי. לגבי איסור הצגה למכירה של מוצרי עישון, ועדת הכלכלה החמירה את האיסור שהוצע במקור בעניין זה וקבעה איסור מוחלט של הצגה למכירה של מוצרי עישון, למעט אם אלה מוצעים למכירה בחנויות פיזיות המיועדות רק למוצרי עישון, או למוצרי עישון ומשקאות אלכוהוליים, או בחלק נפרד בחנות שאינו גלוי לעין. לגבי מכירה באינטרנט, מאחר שמכירה זו שונה במאפייניה ממכירה בחנות פיזית, החלטנו לאפשר הצגה של פרטים בסיסיים בלבד, כגון שם המוצר, ארץ ייצורו ומחירו, בדומה לחובות הגילוי החלות על עוסק לפי דיני הגנת הצרכן. זה היה אחד הסעיפים שלגביהם התקיימו דיונים סוערים בוועדה, בעיקר על רקע טענותיהם של בעלי עסקים קטנים, החוששים מפגיעה ניכרת בפרנסתם. אני בהחלט מבין את חששותיהם של בעלי עסקים שהכנסותיהם מתבססות על שיווק מוצרי עישון, אך התכלית של האיסור המוצע היא כה ראויה ומוצדקת בעיניי ובעיני חברי הכנסת, שהיא גוברת על הפגיעה בעיסוקם ובפרנסתם של עסקים אלה. הצעת החוק מרחיבה ומחמירה את ההגבלות והאיסורים החלים על ייצור ושיווק של מוצרי עישון. בין היתר, מוצע להחיל את הוראות החוק גם על חנויות פטורות ממכס – הדיוטי פרי; להגדיל באופן משמעותי את האזהרות בפרסומות מותרות ועל גבי חפיסות או אריזות של מוצרי עישון; לקבוע הגבלות על שמות וצורות של מוצרים דומים למוצרי עישון; לאסור הפצת מוצרי עישון בלא תמורה, בתמורה סמלית או בצירוף למוצר אחר – – אני מצטער, גברתי, זה ארוך, אבל החוק הזה, ההערכה שלי היא שהוא עלול להגיע לבג"ץ. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> בוודאי. וזו זכותך, אגב. << דובר_המשך >> איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> לא, אני אומר יותר מזה: הדברים חייבים להיאמר דבר דבור, ממש כך, גברתי. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> נכון. אני מבינה את ההיגיון במה שאתה אומר. << דובר_המשך >> איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> – – גם במסגרת מסחרית, כגון אירועי קידום מכירות, גם אם אלה אינם מיועדים לקידום מוצרי עישון; וכן לקבוע תנאים לייצור ושיווק של סיגריות אלקטרוניות כך שריכוז הניקוטין בהן לא יעלה על השיעור שנקבע בדירקטיבה האירופית. כמו כן, כפועל יוצא מהרחבת תחולת החוק למוצרי עישון נוספים, יחול איסור המכירה לקטינים גם על מוצרי עישון אחרים, ובהם סיגריות אלקטרוניות. זו הוראה משמעותית מאוד, בהתחשב בחשיבות שבמניעת התחלת עישון בקרב בני נוער, כפי שציינתי. ואני, ברשותכם, רוצה להעלות, חברי חבר הכנסת איל בן ראובן, נקודה נוספת, ופה זאת הצעה שמונחת לפתחך. הגבלה נוספת וחשובה על שיווק מוצרי עישון מתייחסת לחפיסות ולאריזות אחידות של מוצרי עישון, שאדוני הוביל אותה, כידוע לנו. לשמחתי, הייתה לי הזכות להחזיר ולהוביל חזרה, לתקן את התיקון כפי שאתה רצית, חברי איל בן ראובן. אני רוצה להזכיר שאנחנו, חברי הכנסת, ביקשנו בתחילה ורצינו לראות את הסימון על החפיסות כפי שזה מתקיים ברוב מדינות העולם, אלא שהסכמנו בעניין הזה להתפשר עם ההצעה כפי שהובאה, על חפיסה אחידה, עם הצבע המכוער ביותר, כפי שמתקיים באוסטרליה, וגם זה דיינו. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> רגע, אז מה, יש? << דובר_המשך >> איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> יש, יש. כן. אני חוזר ואומר: הגבלה נוספת על שיווק מוצרי עישון מתייחסת לחפיסות ואריזות אחידות של מוצרי עישון, ונקבעה למעשה כפשרה בין עמדת הוועדה, שלפיה יש להדפיס על גבי החפיסות והאריזות תמונות שימחישו את נזקי העישון, ובהן עמדת סגן שר הבריאות, שהתנגד לכך. לפיכך, המוצע – כל החפיסות והאריזות של מוצרי העישון, מלבד סיגרים וטבק למקטרת, יהיו בצבע אחיד שאינו אטרקטיבי, ללא לוגו, ויכללו, למעט האזהרה, פרטים בסיסיים בלבד בתחתית החפיסה או האריזה ובגופן אחיד וקטן. אציין כי שטח האזהרה המופיעה כיום על גבי חפיסות ואריזות של מוצרי טבק יגדל ביותר מפי שניים, ולגבי מוצרי עישון אחרים, שלגביהם לא קיימת כיום חובת סימון אזהרה, כגון סיגריות אלקטרוניות, תיקבע חובה כאמור. עוד מוצע לקבוע כי חלק משטח האזהרה יוקצה להפניה לטיפול בגמילה מעישון, בהתאם לתקנות שיתקין שר הבריאות. בעניין הזה אני מבקש להדגיש, חברותיי וחבריי חברי הכנסת, כי תכליתה של ההפניה לגמילה מעישון על גבי החפיסות והאריזות היא אך ורק לעודד את ציבור המעשנים לפנות לגמילה, ואין בסימונה על גבי החפיסות והאריזות כדי לפטור ולו במעט את החברות המייצרות או מייבאות מוצרי עישון מאחריותן – חברתי חברת הכנסת יעל גרמן וחברתי תמר זנדברג – לפטור מאחריותן לנזקים האדירים שמוצרי העישון גורמים למעשנים ולסביבתם. נוסף על כך, מוצע לחייב את היצרנים והיבואנים של מוצרי עישון להגיש למשרד הבריאות, בכל שנה, דיווחים מפורטים לגבי רכיבי המוצרים, חומרים הנפלטים מהם ומידע טוקסיקולוגי – הכול במטרה להבטיח שקיפות של תעשיית מוצרי העישון, ובהתאם לאמנת המסגרת לפיקוח על טבק, שישראל חתומה עליה, כאמור. חברותיי וחבריי חברי הכנסת, כידוע, לא היה קל להגיע לרגע הזה. אני גאה בכך שוועדת הכלכלה בראשותי, יחד עם חברי כנסת רבים השותפים לעבודה על הצעת החוק הזאת, הצליחה לעמוד בכל הלחצים הלא-מעטים שהופעלו עלינו – וגברתי, אני אבקש להתייחס לזה לאחר שאנחנו נצביע – ולהביא את הליך החקיקה לסיום מוצלח. במהלך הדיונים בהצעת החוק ניתנה לכל הגורמים הרלוונטיים אפשרות לומר את הדברים שלהם – למרות ששבי גטניו, שנמצא כאן, שהתנגד – ואני עמלתי והתעקשתי על הזכות של כל אחת ואחד להשמיע את קולו; יש מי שאומר: יותר מדי אפילו נתתי. ניתנה לכל הגורמים הרלוונטיים, מכל הצדדים, ההזדמנות הנאותה להשמיע את עמדתם, והצעת החוק המובאת היום לאישור הכנסת משקפת הסדר מאוזן ומידתי. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגות. אני מבקש מכם להצביע בעדה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית ולהיות שותפים לאישורה של הצעת חוק שתציל, כך אנו מקווים, את חייהם של רבים ותשפר את איכות חייהם של רבים נוספים. תודה, גברתי. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת איתן כבל. רבותיי, להצעת החוק הזאת לא הוגשו הסתייגות, אך יש בקשות דיבור. אני מזמינה את איל בן ראובן. בבקשה, אדוני, עד חמש דקות לרשותך. בבקשה. << דובר >> איל בן ראובן (המחנה הציוני): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, חברי וחברות הכנסת, חוק הגבלת הפרסום והשיווק של הסיגריות עובר היום, וזה קורה בשעות האחרונות של הכנסת הנוכחית. יש איזה ניחוח מיוחד להתחלה ולסיומה של תקופה, ניחוח של תקווה למשהו חדש, אחר, משהו טוב יותר. החוק שעובר היום, לדעתי, הוא עם ניחוח של תקווה גדולה. הוא חוק היסטורי; הוא חוק שלראשונה אומר בבירור לעם ישראל בכלל ולנוער בפרט: אנחנו, כנסת ישראל, אנחנו בקרב הגנה עליכם, על חייכם, ילדינו, בני הנוער שלנו, כנגד חברות סיגריות למיניהן וטבק, שמשקיעות אין-סוף כספים לטובת כסף, לטובת מוצר שמזיק לבריאות הציבור. אין שאלה בעניין הזה. ברור שלא כולם שמחים, אבל אני חושב שאנחנו, חברי הכנסת – ואם יורשה לי לומר כאן הערכה עמוקה מאוד לך, חברי איתן כבל, הערכה עמוקה מאוד לחברי יהודה גליק על הדברים הנפלאים שעשית בדרך ולשאר החברים שתמכו – אשרינו שהגענו ליום הזה. יהודה, אני כבר מחכה להתחיל שלא לראות את הפרסומים לכל נושא הסיגריות, וכן לראות את הקופסאות האחידות בצבע דוחה שאיתן דיבר עליו, עם האזהרות עליהן, והכי חשוב – לראות בהמשך את האפקט והתוצאה של הדברים האלה בשטח. אין ספק שהמהלך חייב להיות מגובה, כבוד היושב-ראש, בתהליכים חינוכיים לנוער, ולכן אני גם קורא מכאן למשרד הבריאות, למשרד החינוך: תנו עוד לחיצה בנושא הזה ותשתמשו בחוק ההיסטורי הזה על מנת לעצור את תופעת העישון, שגורמת ל-8,000 אנשים מדי שנה לסיים את חייהם בייסורים איומים ונוראים, ורבים אחרים בתהליכי סבל מהמוצר הממכר הזה. אני רוצה שוב להודות. איתן, אני מוכרח להביע בפניך הערכה עמוקה, כאחד שישב בדיוני הוועדה, בסבלנות. מגיע לך צל"ש. זאת הייתה מלחמה. אני חבר כנסת יחסית צעיר, אבל אני חושב שחזינו פה באחת המערכות היותר-קשות להעברת חוק נגד ארגונים וכספים ולוביסטים וכל מה שרק אפשר לתאר. אנשים הגיעו מחו"ל בשביל לנסות להתמודד עם הדברים האלה. הערכה עמוקה על העניין, וכנ"ל ליהודה חברי. אני רוצה להודות גם ליואל חסון על העבודה כדי שהחוק הזה יעלה היום. תודה לסגן השר ליצמן, שבסך הכול שיתף פעולה עם אנשי הצוות שלו, לצוות הוועדה, לאזרחים רבים, שאני מבין שחלקם יושבים פה, שתמכו בנו בחוק הזה, לעוזרים של חברי הכנסת, לעוזרי דניאל, שלא ישן לילות, על החוק הזה. בסופם של דברים, אני חושב שעם ישראל היום צריך לומר תודה גדולה על המאבק ועל החוק הכל-כך חשוב הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת איל בן ראובן. חבר הכנסת יהודה גליק, אני חייבת להגיד שריגשתם אותי עם החיבוק שלכם. כבל וגליק, זה היה חיבוק ששווה המון. בבקשה, אדוני. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גליק, לא לבכות. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> כן, מבקשים לא לבכות. << קריאה >> יהודה גליק (הליכוד): << קריאה >> גם לאיל בן ראובן מגיע חיבוק. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> בוודאי, בוודאי. בבקשה, אדוני, עד חמש דקות לרשותך. << דובר >> יהודה גליק (הליכוד): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת המתוקים – היום יותר מתמיד – והמתוקות, מן הקואליציה ומן האופוזיציה, גברתי מזכירת הכנסת, אני אתחיל כמו שחברתי שולי מועלם התחילה: ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> אמן. << דובר_המשך >> יהודה גליק (הליכוד): << דובר_המשך >> אני באמת בסערת רגשות כשאני נמצא פה ורואה את החוק המשמעותי ביותר שעבר בכנסת העשרים, חוק שכולו חיי אדם. אין ספק שמדינת ישראל היא היום מדינה טובה יותר – מדינה שבה עישון הוא רע כי הוא הורג; מדינה שבה הזנות היא רעה כי היא בלתי מוסרית ובלתי אנושית. החוק הזה, חברים, הוא חוק שמונע, לפי כל הגורמים המקצועיים – 300 אנשים מתים מדי שנה, זאת אומרת, אנחנו מדברים כאילו היה פה חוק שעוצר את כל תאונות הדרכים. מהעישון מתים בישראל כל שעה, כל שעה בן אדם. ולכן באמת הייתה מרגשת מאוד ההתמודדות עם החוק הזה, כי 70% מהאנשים שהתחילו לעשן רוצים להפסיק ו-100% של האנשים שמעשנים רוצים שהילדים שלהם לא ייכנסו לתוך המלכודת הזאת. תראו, חברי חבר הכנסת איתן כבל אמר את כל הדברים, ולכן אני רוצה לומר הרבה מאוד תודות – בראש ובראשונה לאבא שלי, שחינך אותי בבית על חשיבות הבריאות ועל חשיבות חיי אדם, שהם ערך עליון שדוחה את כל התורה כולה. בשבילי זה באמת אירוע דתי לכל דבר, ולכן אני גם שמח שחברי עבד אל חכים חאג' יחיא יעלה פה לדבר בשם האסלאם על החשיבות של חיי אדם לכל המאמינים. אני כמובן רוצה להודות לצוות ועדת הכלכלה – לאה, איתי – וכמובן, מעל כולם, לאיתן כבל. היית לי למורה בפתיחות שלך, במקום שנתת לכל אחד ואחד לבטא את עצמו, ושמענו והקשבנו, לא רק מס שפתיים; לא רצית לעשות מחטף. איתן, לימדת אותי פרק גדול מאוד מה זאת פתיחות ומה זה קשב. ידידי איל בן ראובן, כל נושא החפיסות – שלך. אתה הבאת אותו, ביקשת ממני שנמזג אותו. אז עוד לא הבנתי עד כמה זה גדול. אני שמח שדודי אמסלם חברי הרשה לנו לאחד אותם, ובוועדה מיזגנו את החוקים. אני כמובן רוצה להודות לצוות ועדת ההסכמות של השבוע, יושב-ראש הכנסת יולי אדלשטיין, חבר הכנסת דודי אמסלם, יושב-ראש הקואליציה, ויואל חסון. אני רוצה להודות גם ללשכת ראש הממשלה, שליוותה את החוק בתחילתו, גם בסיועה של חברת הכנסת ענת ברקו, חני, רבקה מלשכת ראש הממשלה. אני רוצה להודות למשרד הבריאות. תראו, רבותיי, באמת בתחילת הדרך החוק היה חוק פרטי, אבל עם הזמן משרד הבריאות הצטרף אלינו ונתן לא רק גב אלא רוח, איתנו, דחף אותנו. אומנם לא קיבלנו את כל תאוותנו בידנו, אבל אי-אפשר שלא להודות להם על דחיפת העניין. אני רוצה להודות לחברת הכנסת תמר זנדברג, שמובילה בראש הוועדה למלחמה בסמים והכניסה את הנושא של העישון, וגם היא פתחה בפניי את החשיבות של הנושא. ידידי חבר הכנסת דב חנין, איזה איש אתה. כל מילה שיוצאת מפיך היא מאתגרת, היא מלמדת. אתה פשוט איש עם נשמה. חבריי חברי הכנסת, חברת הכנסת יעל גרמן, שהיית שותפה מלאה, למרות חילוקי הדעות, חברת הכנסת נורית קורן, חבר הכנסת מיקי רוזנטל, שהיה בדוחפים. אני כמובן רוצה להודות לכל הארגונים האזרחיים. אני מקווה שאני אזכיר – מה שזכרתי זה ההסתדרות הרפואית, אנשי בריאות הציבור – ד"ר חגי לוין; המיזם למיגור העישון – ד"ר שירה כסלו; אלעד שפר מ"אוויר נקי"; שבי גטניו מדמוקרטיה ושלטון, משהו כזה; ד"ר לאה רוזן; העורך דין הבלתי-נלאה עמוס האוזנר, האיש שפשוט שוחה בחומר, בנו של גדעון האוזנר; מרק לוריא. אני רוצה להודות גם לאנשי התקשורת שליוו אותנו – רוני לינדר מדה-מרקר, חיים ריבלין, מיטל יסעור. חבריי, אני רוצה לומר לכם שלכולכם יש חלק בזה. אני גם רוצה לספר לכם שברגע האחרון קיבלנו עוד משהו – ובזה אני מסיים – – << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> בקצרה, אדוני. << דובר_המשך >> יהודה גליק (הליכוד): << דובר_המשך >> – – משפט אחרון – באישור שר האוצר בעקבות שביתת הרעב שניהלתי, 15 מיליון שקל נכנסו להסכמים עם קופות החולים בשנת 2019 להסברה נגד העישון. << קריאה >> עליזה לביא (יש עתיד): << קריאה >> כמה ירדת? לא אמרת לנו. << דובר_המשך >> יהודה גליק (הליכוד): << דובר_המשך >> חברים, תודה רבה לכולכם. אוהב אתכם אהבת נפש, ואני שמח שהגענו ליום הזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יהודה גליק. << קריאה >> חיים ילין (יש עתיד): << קריאה >> יהודה – – – << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא, בבקשה, אדוני. << קריאה >> חיים ילין (יש עתיד): << קריאה >> 15 מיליון שקל – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יהודה, יישר כוח. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> עד חמש דקות, אדוני, לרשותך. << דובר >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר >> בסם אללה א-רחמאן א-רחים. כבוד היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני אחד היוזמים של החוק הזה. החוק הזה היה בגודל מסוים, והוא התפתח ועונה על יותר ויותר שאלות שהיו פתוחות, ועדיין יש שאלות אחרות שצריך לתת עליהן את התשובות, ואני מקווה שזה יהיה בתיקון של החוק הזה בהמשך. אני אתחיל במשמעות הדתית מבחינת דת האסלאם. בדת האסלאם יש נוסחים שהם בסיסיים, או מה שנקרא אולי חוקי יסוד להתנהגות של האנשים, של המוסלמים, ואיך להתייחס לכל דבר ודבר. הדבר הראשון – עושים את האיזון בין תועלת להפסד, ואיפה שההפסד או הנזק הוא יותר גדול מהתועלת, אז המעשה או המוצר אסור על פי הדת. << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> כמה דוברים עוד יש? פשוט אין פה דוברים. << דובר_המשך >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הנוסח מהקוראן אומר: (אומר בערבית: בשניהם טמון אשָם גדול וגם תועלת לאנשים.) זה שדיבר על המשקאות החריפים, כל מה שמזיק, הפסוק בקוראן נתן את היסוד הזה: (אומר בערבית: בשניהם טמון אשם גדול וגם תועלת לאנשים), לכן זה אסור. הדבר השני הוא החדית' של הנביא מוחמד, עליו השלום: (אומר בערבית ומתרגם:) והמשמעות שלו: לא נזק ולא תרומה לנזק, תוספת נזק. איפה שיש נזק שהוא יותר גדול מהתועלת, זה אסור בהחלט מבחינה דתית. מבחינתי, הייתי רוצה להגיע למצב שכל העישון יהיה אסור, אבל זה לא בידינו. אנחנו לא יכולים בשלב זה. יש אנשים שכבר מעשנים, ואנחנו נרצה לעזור להם לצאת מהעישון ולהפסיק, אבל מה שיותר חשוב – שאנשים אחרים, שעוד לא מעשנים, שלא ייכנסו למעגל של העישון ושל הנזק הגופני, כי הנזק מעישון כבר מוכח ועל זה אין ויכוח. לכן אנחנו רוצים לצמצם חשיפה לעישון, שזה לא יהיה מוצג בכל מקום; את לא נכנסת לכל חנות, לכל סופרמרקט, ואת רואה את זה מול העיניים שלך. זה יכול לעזור שלא ייכנסו אנשים חדשים עם התעמולה הנוספת, שאגיע אליה בהמשך. אנחנו לא רוצים אנשים חדשים באותו מעגל, במיוחד צעירים. והצעירים – כבוד יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת איתן כבל, לא הצלחנו להכניס את הטעמים מחמת קוצר הזמן, כי נטען שזה נושא חדש, וזה הנרגילה. הנרגילה מזיקה פי כמה מהסיגריות. רצינו להגיע למצב שגם זה ייאסר; לא הצלחנו. אני מקווה שבקדנציה הבאה, אחרי הבחירות, נוכל לקדם את הנושא הזה ביחד. איתן, אני מקווה שנהיה פה ביחד גם בקדנציה הבאה, ואז נוכל לקדם את החוק הזה – הנושא של הנרגילות והטעמים שנמצאים שם. העישון – מתברר שאני לא חשבתי על היקף התעשייה, על המיליונים הרבים של תעשיית העישון. << קריאה >> יעל גרמן (יש עתיד): << קריאה >> מיליארדים. << דובר_המשך >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מיליארדים. אמרתי מיליונים רבים, אז מיליארדים, סליחה. תודה לך שאת מתקנת אותי. הנושא הזה דחף את האנשים להגיע אלינו, לשבת איתנו, לבקש, להשפיע כך שנשנה. אבל העמדה הייתה ברורה, איתנה: נושא הבריאות של בני האדם הוא לא למיקוח. לכן שמענו, ראינו איפה אפשר לשנות דברים בלי לפגוע בבריאות הציבור, עשינו, אבל חשוב מאוד שהגענו למצב שיש לנו את החוק הזה – שהורחב, איך שאמרתי כשהתחלתי לדבר. בחוק הזה הייתה החרגה של העיתונות המודפסת. אני אומר: הייתה, וזה היה אחד התנאים בוועדת השרים לחקיקה; מודים בזה, ואמר את גם חבר הכנסת איתן כבל, יושב-ראש הוועדה. אבל אנחנו יכולים להתנחם בזה שיש פרסומת נגדית באותו גודל של המודעה, באותו עיתון, באותו יום. יש גם פרסומת שמזהירה מעישון, וגם זה יכול לחלחל – שהעיתון עצמו, שמפרסם את הסיגריות, מפרסם גם את הסיכונים ואת האזהרה מלהיכנס למעגל הזה. החוק טוב, אני מקווה שכולם – ויש הסכמות – יתמכו בו, והעתיד יעזור לנו לתקן עוד תיקונים. תודה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא. חבר הכנסת דב חנין, בבקשה, אדוני. אחריו – חברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי. << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> כמה דוברים יש? << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> יש עוד שישה דוברים. בבקשה, אדוני, עד חמש דקות לרשותך. << דובר >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה לך, גברתי היושבת-ראש. עמיתיי חברי הכנסת, בכנסת הזאת היו לי לא מעט רגעים קשים, והיו רגעים מעטים מדי של התרוממות רוח ושמחה אמיתית – וזה אחד הרגעים האלה, עמיתיי, מכיוון שהפעם הצלחנו להעביר כנגד כל הסיכויים חוק שיש בו באמת פיקוח נפש. החוק הזה, גברתי היושבת-ראש, איננו מושלם; הייתי רוצה יותר. אבל זהו צעד גדול וחשוב בכיוון הנכון, צעד שעליו ניתן יהיה לבנות את הצעדים הבאים במאבק נגד העישון, שבכל יום הורג כאן בני אדם. ואני רוצה לייחד את דבריי, חברות וחברים, קודם כול לשותפיי בחוק הזה. אני גאה להיות מיוזמי החוק, ואני רוצה לומר כמה מילים על אלה שהיו שותפים במאמץ, אחיי גיבורי התהילה: חבר הכנסת איתן כבל, התרומה שלך להעברת החוק הזה פשוט לא תסולא בפז. מי שלא חבר בכנסת ולא מכיר את מה שקרה כאן בבניין הזה במהלך הדיונים, הוויכוחים והמאבקים, מול הלחצים הבלתי-אפשריים ומול האתגרים, שבחלקם התערבבו אינטרסים כלכליים עם כוחות פוליטיים – מי שלא מכיר את המציאות הזאת לא יכול להבין כמה התפקיד שלך בהעברת החוק הזה היה משמעותי. אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולומר לך שאולי בזכות הוותק והתבונה שלך אתה מנהל את ועדת הכלכלה בצורה מרשימה, מנהל דיונים בשאלות מורכבות, תוך שילוב של נחישות בדיון אמיתי, גם כשהדיון – – – << קריאה >> יעל גרמן (יש עתיד): << קריאה >> עם דברי שירה. << דובר_המשך >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אפילו דברי שירה בבוקר, בהחלט – מסורת יפה שאני מציע לראשי הוועדות האחרים לאמץ אותה. אני רוצה להודות לך על כל התרומה שלך בכנסת הזאת כיושב-ראש ועדת הכלכלה, בחוק הזה ובחוקים אחרים, ולאחל לך עוד הרבה שנים של תרומה לציבור בתפקידים כאלה, ואולי גם בתפקידים נוספים שאתה תרצה אותם. חברי חבר הכנסת יהודה גליק, אתה נתת לחוק הזה את הנשמה. אמרתי לך בהזדמנות קודמת: בלעדיך הוא לא היה עובר. אנחנו יודעים את אותם רגעים שבהם אתה פשוט ניצלת את כוחך, את העובדה שהיית חבר כנסת 61 חיוני, והכתבת לקואליציה – שלפעמים הייתה סרבנית ולפעמים הייתה שמרנית – את הדרישה להציל חיים של בני אדם. אני מודה לך. אתה יכול להיות דוגמה ומופת לחברי כנסת איך כוכב אחד מעז. איך כוכב אחד מעז. חברי חבר הכנסת חאג' יחיא, היית שותף אמיתי והתייצבת בכל הדיונים, תרמת לדיונים, נאבקת על הדברים. חברתי חברת הכנסת יעל גרמן, שתמיד אתגרת אותנו במה שעוד לא הצלחנו לעשות, וזה כל כך חשוב שהקול הזה נשמע; הוא כל כך חיוני, כדי להזכיר לנו לא להיות יותר מדי מרוצים מעצמנו ולהבין שיש לנו עוד הרבה מה לעשות ועוד הרבה לאן להתקדם. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני רוצה, גברתי, רק לסיים בתודות קצרות. חבר הכנסת גליק מאוד התרגש על הדוכן, ולכן שכח להודות לצוות של עצמו, אז אני רוצה להודות בשמו לחברי הצוות שלו, אורי בנק, שני דדון, מאור ציון. אני רוצה להודות לצוות שלי, אלה ידעיה, אורי וולטמן, חמוטל בלנק. אני רוצה להודות לד"ר חגי לוין, איש איגוד רופאי בריאות הציבור; לשבי גטניו; לעו"ד עמוס האוזנר; לעיתונאים רוני לינדר וחיים ריבלין; לצוות ועדת הכלכלה – אין כמוכם, תודה רבה לכם על כל מה שעשיתם, על כל מה שאתם עושים ועל כל מה שעוד תעשו. תודה רבה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת דב חנין. חברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי, בבקשה, גברתי. אחריה – חברת הכנסת תמר זנדברג. עד חמש דקות, גברתי, לרשותך. << דובר >> שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): << דובר >> תודה רבה. דב חנין באמת גבוה אם אני צריכה להוריד אחריו את הרמקול. אני מבקשת, לפני ההגעה לברכות, לחזור אל מושכלת היסוד, שמדברת על זה ש-8,000 ישראלים מתים מדי שנה כתוצאה מעישון ומנזקי עישון. אני חושבת שהמספר המזעזע הזה – אני רק מבקשת להגיד שהוא גדול פי 20 מכלל קורבנות תאונות הדרכים בשנה, שמזעזעות אותנו פעם אחרי פעם. אם נצרף שלוש שנים המספר 24,000 יהיה גם גדול ממספר כל חללי צה"ל מאז קום המדינה, שעומד היום על כ-22,000 ומזעזע אותנו מדי שנה ביום הזיכרון. אני חושבת שבעיקר בעיקר אנחנו מאבדים הרבה מאוד צעירים כשאנחנו לא עוצרים את הכניסה למעגל המעשנים. אני חושבת שבזה רצינו לפעול. רצינו לפעול בכמה זרועות במקביל: גם לדבר על מניעת פרסום, שימנע כניסה של מעשנים חדשים; גם לדבר על חינוך חינוך חינוך; גם לדבר על אותה אחריות הורית. נכון, ועדת כלכלה, הדיונים בוועדת כלכלה – כמה פעמים, חבר הכנסת איתן כבל, אנחנו מוצאים את עצמנו בוועדת כלכלה, שכאילו דנה בנושאים כלכליים, מדברים על אותה אחריות הורית, חבריי מהנהלת הוועדה והייעוץ המשפטי? גם פה זה לא יוכל להתקדם בלי הבנה שאנחנו חייבים להתקדם ביחד – ביחד עם ארגונים אזרחיים; ויושבים פה שבי גטניו, מנכ"ל העמותה לדמוקרטיה מתקדמת, שפעלנו איתו, וד"ר חגי לוין, ורבים נוספים שהלכו איתנו. אני מבקשת להגיד פה דברים לחברינו בעיתונות הכתובה ולאנשים המופלאים שייצגו בדיוני הוועדה האחרונים את בעלי הפיצוציות ודיברו על מטה לחמם. חברים, אנחנו בעדכם. הרי מי אלה המעשנים האלה שנכנסים אל מעגל המעשנים החדשים? מי אלה בני הנוער האלה, רק הילדים שלי? << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> הילדים שלכם. נכון. << דובר_המשך >> שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): << דובר_המשך >> אלה הרי גם הילדים של מי שעובד בעיתונות הכתובה ומי שמוביל אותה, ואלה גם הילדים של בעלי הפיצוציות. לא באנו נגדכם. באנו, בעזרת השם, להתקדם עוד צעד במיגור הנזק הבלתי-נתפס הזה: 8,000 ישראלים מתים כל שנה. בעלי הפיצוציות, אתם בשר מבשרנו. לכולנו היה אכפת מכם. ואני חושבת, איתן, שגם אתה וגם אני וגם חבר הכנסת גליק פשוט אמרנו להם את הדברים האמיתיים; לא התחבאנו, לא ניסינו לטשטש. אמרנו להם: אנחנו לא מונעים מכם למכור סיגריות – הלוואי שיום אחד גם לזה נגיע; אנחנו מבקשים מכם להזיז אותן צעד אחד לאחור, שאלו לא יהיו הפנים של בית הממכר שלכם, של בית העסק שלכם. אנחנו כולנו איתכם, חבריי בעלי הפיצוציות. אני רוצה מאוד להודות לוועדת הכלכלה, למנהלת, לייעוץ המשפטי ולחבר הכנסת איתן כבל, שמוביל אותנו. בכנסת הזאת הצטרפתי לוועדה, וברוך השם עשינו בה פלאים – עשית, ואנחנו אוחזים איתך ביחד. ואני מאוד מאוד רוצה להכיר לך תודה על הסבלנות ועל ההבנה, ובעיקר להגיד ששאר הרוח שמתחיל באמת מהבחירה שלך לפתוח כל דיון במשהו של מהות, של עומק – של שירה עברית יהודית מדורי-דורות, של ארון הספרים היהודי והישראלי. אני חושבת שהיא מביאה את כולנו לדיונים במדרגה אחת יותר גבוהה. אחר כך אנחנו רבים ומתווכחים, ואפילו מצלמים אותנו צועקים ובוכים, אבל מתחילים משאר רוח. לחבר הכנסת יהודה גליק ואיל בן ראובן, שאנחנו זוכים ביחד איתכם ללכת עם ההצעה החשובה הזאת; חברת הכנסת יעל גרמן; חבר הכנסת מיקי רוזנטל. אני חושבת שגם החוק הזה יהיה מהחוקים המשמעותיים ביותר שנעשו בכנסת העשרים, שאנחנו ככה מביאים אותה אל סופה. תודה רבה רבה, חברים. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי. חברת הכנסת תמר זנדברג, בבקשה, גברתי. אחריה – חבר הכנסת עיסאווי פריג'. נמצא היום? אם הוא לא יהיה, אז חבר הכנסת אילן גילאון, שגם אותו אני לא רואה. מוסי רז נמצא? אז נחכה. בבקשה, גברתי, עד חמש דקות לרשותך. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. זה באמת היה אחד המאבקים ואחד הניצחונות הגדולים בכנסת הזאת, שידעה הרבה מאוד רגעים שחורים, לצערנו. את הקודם ציינו פה רק לפני כמה דקות, החוק לאיסור צריכת זנות, ואני חייבת לומר מילה גם עליו – גם זה רגע היסטורי – שהובילה כאן לפני עשור זהבה גלאון, אחר כך אורית זוארץ, ועכשיו, בכנסת הזאת, ביחד עם שולי מועלם והרבה מאיתנו, חברות הכנסת, הצלחנו פה לעשות את הדבר הזה באמת. אני מתרגשת במיוחד, כי זה מראה מה קורה בכל מאבק, שהוא מתחיל ממקום כביכול שולי וקיצוני, ואחרי עשר שנים הופך להיות קונסנזוס. זה מה שקורה פה גם עכשיו, ברגע ההיסטורי הזה, עם החוק לאיסור פרסום ושיווק של סיגריות. נכון, הוא לא מושלם, אבל מי שראה את חדר ועדת הכלכלה, בראשותך, חברי איתן כבל – אני שש שנים בכנסת, ולפני כן הייתי חמש שנים עוזרת פרלמנטרית. ראינו כאן את כל הכוחות: את הטייקונים, ושרים, וכוחות פוליטיים, וכוחות כלכליים. דבר כזה כמו שהלך בדיונים על החוק הזה אני לא ראיתי כאן. לא היה טריק ולא היה שטיק שלא נשלף כדי לעכב, כדי לדחות, כדי לגייס, כדי להביא טיעונים מתחת לרצפה, עם כוחות, באמת, זה היה פשוט בית ספר לכוחות הרשע. אבל אנחנו, הכוחות הטובים, יכולנו להם, וזה ניצחון הרגע הזה כאן. ואני רוצה קודם כול להריע לך, איתן. באמת הובלת את זה. בלי הניסיון הפרלמנטרי והכישורים הפרלמנטריים שלך זה פשוט לא היה קורה, כי זה היה נופל בדרך. היו את כל הניסיונות, כולל בימים האחרונים, לא להתנגד לחוק – רק להפיל אותו בדרך על איזה קטנה; רק לא להביא אותו להצבעה. כמה לוביסטים שמחו ומחאו כפיים כשהודיעו על הקדמת הבחירות רק בגלל זה. ואתה הובלת באמת את כולנו, יחד עם חבר הכנסת יהודה גליק. באמת, יהודה, יש את השיר "איך זה שכוכב אחד מעז" – אתה היית הכוכב הזה, באיזה לילה אחד, באיזה ליל תקציב, כשקראת לנו לרגע ואמרת: בואו בואו בואו, יש לי פה הזדמנות, מה אני עושה? ועשית את זה. הובלת את זה באמת נגד כל הסיכויים, וגם כשזה לא היה פשוט וקל, ואנחנו יודעים את זה. היו כאן עוד חברי כנסת שותפים. אני לא אמנה את כולם, אבל אני כן רוצה להקדיש מילה אחרונה לכוחות האזרחיים ולחברה האזרחית, שחלקם יושבים כאן, לארגונים ולאיגודים – לאיגוד רופאי בריאות הציבור בהסתדרות הרפואית, למיזם למיגור העישון, לאגודה למלחמה בסרטן, לעמותה לדמוקרטיה מתקדמת, לד"ר חגי לוין, עמוס האוזנר, שבי גטניו, שיושב כאן, לאה רוזן, שירה כסלו. באמת הייתה כאן מלחמה אדירה עם חבורה – כמו להקה – שעברה מחדר לחדר ולא הרפתה ולא עזבה, וזה ניצחון אדיר של הציבור, באמת, על כוחות האופל החזקים ביותר שקיימים בעולם, לא רק בישראל, לא רק בארץ הזאת. אני חייבת עוד מילה לשורה לא ארוכה של עיתונאים שליוו את המאבק הזה, ובמיוחד רוני לינדר-גנץ וחיים ריבלין, מהארץ ומערוץ 2 בהתאמה. באמת, לי הייתה תחושה של זכות להשתתף בקבוצה המיוחדת הזאת ולראות על בשרנו איך נראים המאבקים האלה משני הצדדים, ובאמת שמעטות התחושות היותר-מתוקות מאשר להצביע בעד ולנצח. ולהעביר את החוק הזה, הייתי אומרת, באמת נגד כל הסיכויים. היום, חברות וחברים, אנחנו מצילים חיים, לא פחות מזה. אנחנו מצילים חיים של אלפי ישראלים וישראליות בשנה. אבל זה לא סוף הדרך. גם במסגרת החוק הזה עשינו פשרות כואבות, ויש עוד הרבה מאוד דברים שברגעים האחרונים עוד צריכים לקדם את ישראל עוד צעד בהגנה על אזרחים – במיוחד על קטינים ועל בני נוער – מפני אחד התעלולים התאגידיים המוזרים והמוצלחים ביותר בתולדות העידן המודרני, שאלו הסיגריות. זו באמת תופעה שהומצאה ללא שום תועלת, רק נזק, שממכרת אותך לנזק וממשיכה לשכנע אותך שבשם חופש הבחירה וזכויות הפרט אתה תמשיך להרוג את עצמך ואת הסביבה. זה באמת תעלול יוצא דופן, שהיום אנחנו שמים לו ברקס מאוד מאוד רציני, ועל כך באמת תודה רבה לכל השותפים. כל הכבוד והתרגשות גדולה. תודה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת תמר זנדברג. חבר הכנסת עיסאווי פריג' – אינו נוכח; חבר הכנסת אילן גילאון – אינו נוכח. חבר הכנסת מוסי רז, בבקשה, אדוני. אחריו, אחרונת הדוברים – מיכל רוזין. את אחרי ההצבעה. לא, מיכל רוזין עוד לא דיברה. אני עוד לא רואה אותה בכלל. << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> הינה היא. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> אוקיי. מדברת או מוותרת? לא הבנתי את הסימן שלך. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> טוב, בסדר. בינתיים יש לך חמש דקות לקבל החלטה. בבקשה, אדוני, לרשותך. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חברות וחברי הכנסת, אנחנו היום בעצם זוכים לניצחון במערכה חשובה מאוד במלחמה שהיא מלחמה ארוכה נגד העישון, נגד הסיגריות, פרי של עבודה של חברי כנסת שהוזכרו – כמובן איתן כבל, יהודה גליק, איל בן ראובן, אחרים, חברתי חברת הכנסת תמר זנדברג, של החברה האזרחית, של עיתונאים, של עמותות, של ארגונים. אני רוצה לציין את שבי, שיושב כאן, ואחרים. באמת הישג יפה מאוד, שהושג בתוך שנה בדיוק בעצם; היום 31 בדצמבר – בתוך שנה בדיוק מהרגע שיצא לדרך. אבל זה הישג קטן במערכה מאוד גדולה כנגד הסיגריה, שהיא הרוצחת הכי גדולה בעולם המודרני – יותר מתאונות, יותר ממלחמות ויותר מכל דבר אחר. ההישג הזה, בעצם ימזער את הפרסום, וצריך להגיד שלצערנו הרב אנחנו לא מעבירים פה היום חוק שיאסור פרסום בעיתונות הכתובה, חוק שכבר הצעתי כאן בכנסת הזאת לפני 18 שנה, ואחריי הציעו רבים וטובים. אגב, ישראל חתומה על האמנה למלחמה בעישון, שמחייבת אותה לאסור פרסום בעיתונות הכתובה, כפי שקיים באירופה וכפי שקיים וולונטרית, אומנם לא בחוק, בארצות הברית. אנחנו לא מעבירים את זה כאן היום, וזו בעיה. אני מסכים שלעיתונות הכתובה יש היום פחות חשיבות ממה שהיה לפני 18 שנה, לצערי, אבל היא עדיין חשובה, ועדיין הפרסום שם מזיק, ועדיין יש לנו מאבקים רבים לנהל כנגד הסיגריה, כנגד העישון וכנגד נזקי העישון. הם גם לא יסתיימו רק במאבק על עצם הפרסום, וצריך גם אולי לציין שהחוק לא אוסר רק פרסום – הוא אוסר גם הצגה, הצגת מוצרים, שגם זה חשוב ביותר. אבל הם לא יסתיימו רק בזה. אנחנו צריכים ללכת – ורואים את זה היום בעולם; מי שהולך רואה שלא בכל מקום מותר לעשן. לצערי, אצלנו במסעדות עדיין מעשנים, למרות כל החוקים, בוודאי כשזה בחוץ או בכל מיני מקומות אחרים. עדיין יש המון מה להתקדם כאן מול מקומות אחרים, שהגבילו את העישון במקומות ציבוריים לחלוטין, חוץ מבתוך קופסאות מסוימות. ועוד דבר מאוד מאוד חשוב בעניין הזה זה העניין של החינוך. אנחנו חייבים, כתוצאה ממה שראינו, לאחר שנים של ירידה במספר המעשנים – ועמד על זה חברי חבר הכנסת איתן כבל – פתאום רואים שיש עלייה, זאת אומרת, נכשלנו בטיפול בנושא. אם יש עלייה, בעיקר בקרב הדור הצעיר, נכשלנו בטיפול בנושא. יש עוד נקודה שצריך גם אותה להביא בחשבון. אנחנו בצדק מטילים – אין מס על סיגריות, אגב; יש בלו. בלו מוטל על מוצר – בלו זה בהגדרה למוצר שאנחנו רוצים לייקר אותו על מנת שיצרכו פחות. יש שני מוצרים שאנחנו מטילים עליהם בלו: זה דלק – יש בלו בכל העולם – וזה סיגריות. אבל אם אנחנו פוטרים בדיוטי פרי ממס, אז אנחנו עושים שקר לעצמנו. את הבלו אנחנו לא משלמים שם. אנחנו עושים שקר לעצמנו. הגיע הזמן שנקיים את האמנה שאנחנו חתומים עליה, שאוסרת למכור סיגריות בפטור ממס בדיוטי פרי. זאת אומרת, השגנו היום הישג גדול, באמת ניצחון גדול במערכה מאוד מאוד חשובה, אבל עוד לפנינו המלחמה כדי למגר את הנגע הזה, כדי לעצור את הרוצחת הכי גדולה בהיסטוריה המודרנית. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מוסי רז. חברת הכנסת מיכל רוזין, מה החלטתך? בבקשה, גברתי, ומייד לאחר מכן נעבור להצבעות. << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> כמה זמן יש לי? << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> עד חמש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר_המשך >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר_המשך >> טוב, חברים וחברות יקרים, אני מנצלת את ההזדמנות שיש לי זכות דיבור על החוק החשוב כל כך הזה, שטוב שמגיע כאן להצבעה. החוק הזה, לדעתי, מתגלגל כבר לפחות מהכנסת התשע עשרה, אם לא לפני כן. אני חושבת שנכון שעשו שיתוף פעולה פה מכל קצוות הבית כדי להצליח להעביר את הצעת החוק הזאת. אני רוצה לומר גם שהגענו לכאן, חברי כנסת, מטקס האשכבה של עמוס עוז, זכרו לברכה, שנפטר, וברגעים אלה לדעתי מתקיימת הלווייתו. היה טקס מרגש ביותר לאדם גדול, שאין מילים שיכולות לתאר את תרומתו האדירה לחברה הישראלית, לספרות העברית, לשפה העברית ולכל מה שאנחנו. יהי זכרו ברוך. אני רוצה להגיד, כבוד גדול על הצעת החוק שעברה כאן בכנסת של הפללת לקוחות זנות. אני חושבת שזו מהפכה. הלוואי שכל הימים שלנו בכנסת היו נראים כמו היום הזה, שאנחנו מעבירים הצעות חוק בשיתוף פעולה מלא, לטובת החברה הישראלית וכיצד ייראו פניה. אני חושבת שבאמת הצעת החוק הזאת – כמו זאת של העישון – הצעת החוק של הפללת צרכנות זנות היא בהחלט אחד ההישגים המדהימים של הכנסת העשרים. אני גאה להיות שותפה לה, וכל הכבוד. כמובן, חברתי חברת הכנסת לשעבר זהבה גלאון הובילה את הדבר הזה בעשור האחרון, והינה, מה שנקרא, זה הגיע לידי מימוש. ומילה קטנה על הצעת החוק שלי ושל חבר הכנסת מוטי יוגב – שאני לא רואה אותו פה – שעברה היום, הצעת חוק השמות, שלא מאפשרת לעבריין מין באופן אוטומטי לשנות את שמו. אני אגלה לכם שבכלא הם כבר ממליצים אחד לשני: כשאתה יוצא מהכלא, תגיש בקשה למשרד הפנים לשנות את השם קודם כול, כדי שמי שתפגוש אותו לא ידע שזה אתה. אז אנחנו מונעים את הדבר הזה. לא יהיה אישור אוטומטי, אלא קודם כול זה ייעצר. הוא לא יוכל לשנות את שמו אלא אם כן – כמובן, פתוחות בפניו הערכאות השיפוטיות. זה עוד חוק שעבר היום, כמו חוקים רבים בכנסת העשרים ובכנסת התשע עשרה שאני העברתי – שאני גאה בהם: במאבק נגד אלימות מינית, במאבק באלימות המגדרית, ובוודאי ובוודאי אנחנו מצטרפים כמדינה לעידן ה-Me Too, החשוב כל כך, העידן הזה, שאומר די – די לאלימות מגדרית; די לאלימות מינית. אני גאה לעמוד פה היום ולהצביע על הצעות החוק החשובות האלה. בואו נקווה שבכנסת העשרים ואחת נוכל להצביע באמת לטובת האזרחים והאזרחיות, ולא כל הזמן להתמודד עם הצעות חוק מאוד קטנות, קיצוניות, שמביאות אותנו למחלוקות גדולות, שרוב הציבור לא בעדן ולא תומך בהן, ונלך באמת למה שרוב הציבור רוצה לקדם, וזה חברה צודקת, שוויונית והוגנת. תודה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מיכל רוזין. רבותיי, אנחנו עוברים להצבעות, וכעת נצביע על הצעת חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק (תיקון מס' 7), התשע"ט–2018, בקריאה שנייה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 19 בעד סעיפים 1–23 – 44 נגד – 1 נמנעים – אין סעיפים 1–23 נתקבלו. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> 44 חברי כנסת בעד, אחד מתנגד, אין נמנעים. אני קובעת כי הצעת החוק עברה בקריאה השנייה. וכעת נצביע על אותה הצעת חוק בקריאה שלישית. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 20 בעד החוק – 45 נגד – 1 נמנעים – אין חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק (תיקון מס' 7), התשע"ט–2018, נתקבל. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> כל הכבוד – – – << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> 45 חברי כנסת בעד, אחד מתנגד, אין נמנעים. אני קובעת כי הצעת חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק (תיקון מס' 7), התשע"ט–2018, עברה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית, ונכנסת לספר החוקים של מדינת ישראל. חברת הכנסת יעל גרמן מבקשת – – – << קריאה >> איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה): << קריאה >> לפני כן אני רוצה להגיד תודות, ואז היא תוכל. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> אה, עוד לא אמרת תודות? << קריאה >> איתן כבל (המחנה הציוני): << קריאה >> לא אמרתי תודות לאף אחד. מותר לי, זה חוק שלי. אני קודם דיברתי כיושב-ראש הוועדה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> אוקיי, אז אתה עכשיו מבקש לברך. זכותך, בעיקרון, חבר הכנסת איתן כבל. בבקשה. << דובר >> איתן כבל (המחנה הציוני): << דובר >> תכף תביני גם למה לא רציתי לדבר קודם ולהגיד תודות. גברתי היושבת-ראש, חברותיי וחבריי חברי הכנסת, אדוני השר. אני יכול לומר לכם – חבר הכנסת גליק, חבר הכנסת גליק, יהודה, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רגע, אנחנו מחבקים אותו – – – << דובר_המשך >> איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> ברשותכם, אני רוצה לומר, באמת מכל הלב, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה, ואני אומר את זה בהתרגשות. אני העברתי חוקים רבים; אני אחד המחוקקים – אני מרשה לעצמי לומר – המובילים בכנסת לדורותיה. אבל מעבר לזאת, אני רוצה לומר לכם, חברותיי וחבריי חברי הכנסת, שזה אחד החוקים הכי קשים שהעברתי בימי חיי, ובוודאי בכל הנוגע לכנסת הזאת. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> לא, אני אסביר, וברצינות, חבריי חברי הכנסת. מכיוון שאני רוצה לדבר גם על אופן של התנהלות וכללי משחק בתוך הבית. יש רגע שצריך לשים את הדברים על השולחן, וזה כבר לא צחוק. אני אומר לכם את זה בכנות: אני נכנסתי לכנסת הזאת עם נושא הגז – נושא כבד, קשה, לחצים; נושא הבנקאות – קשה, כבד, לוחצים מכל כיוון. אבל בכל הנוגע לחוק הזה הגדלנו עשות. ואני קורא ליושב-ראש הכנסת, אני קורא לנו, לבדוק את עצמנו, עד איפה מותר למערכות הכלכליות החזקות ללכת רחוק. אומר לכם, אל תתפלאו אם בתוך אלה שישבו בתוכנו – כוחות שכאילו דיברו בשם ההגנה על האזרחים, נגד העישון – הם היו בעצם שליחים של חברות הטבק. את זה עוד לא ראינו, וגם זה היה. גם זה היה. הכול היה בבית בתקופה הזאת. אני נלחמתי על הזכות של כל אחת ואחד, על מנת שאנחנו נדע שיגיע הרגע שאם זה יגיע לבית המשפט, עשינו את המיטב. גברתי היושבת-ראש, אני מתנצל שאני אומר זאת בהתרגשות, כי יש כאן עניין שהוא כבר גדול מהחוק, לעיתים: מערכת העבודה שלנו בבית הזה. עד יום שישי בערב, שבת בערב, עוד קיבלתי את הטלפונים ואת הלחצים. ואני הייתי נחוש, כי ידעתי מה עומד לפנינו, חבר הכנסת גליק. אני עישנתי שלוש קופסאות מרלבורו אדום ביום. שלוש קופסאות. אני יודע, זו התמכרות לכל דבר ועניין. התמכרות. ולא פגעו במעשנים, לא ביקשנו, חברותיי וחבריי חברי הכנסת. אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולהגיד תודה מעומק הלב קודם כול לשותפים שלי: ליהודה גליק – בלעדיך זה לא היה קורה; לאיל בן ראובן; לחברתי שולי מועלם; לדב חנין; לתמר זנדברג; גם לך, יעל – עשית עבודת קודש; לחבר הכנסת מיקי רוזנטל, שלא נמצא כאן. כולם, כל אחד, בכוח שלו, נתן את המיטב. חברי יואל, בסוף. ואני מנצל את ההזדמנות, אדוני יושב-ראש הקואליציה, דודי, באמת באהבה גדולה – אתה יודע, יש בינינו מחלוקות. אתה איש גדול בעניינים האלה, ותודה לך. תודה לך. אני יודע שבסוף הכול היה מונח על כתפיך, ואני שמח על אשר נאמר: "אתה חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה" – שבאמת הלכת איתנו בסוף בעניין הזה. זו באמת זכות שיום אחד אתה תבין את כוחה ואת עוצמתה, ומי כמוך – בעצם אני טועה במה שאני אומר – מי כמוך מבין באופן אישי את העניין הזה. ולסיום אני אומר לכם, חברותיי וחבריי חברי הכנסת, אני רוצה להודות – אני אקריא בהרחבה את השמות של כל חברי הוועדה, אבל אני באמת רוצה, מעל הכול, להודות לעו"ד איתי עצמון. אתה גדול, אתה מהטובים ביותר שיש, ואתה ראוי לכל תהילה בבית הזה. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת איתן כבל. בכל אופן, הבטחתי גם לחברת הכנסת יעל גרמן. רק בבקשה, בקצרה עד כמה שאפשר. בבקשה, גברתי. << דובר >> יעל גרמן (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה לך, גברתי היושבת-ראש. עליתי לברך, ואני רוצה להתחיל בברכות. אני לא חושבת שיש עוד חבר כנסת שיכול היה להעביר את החוק הזה חוץ מאיתן כבל. אף אחד. אני ראיתי את הנחישות שלו, ראיתי את העמידוּת שלו, את חוסר הפחד שלו, את המחויבות שלו לנושא. אבל החוק הזה מוכתם. ממש כפי שראיתי שכולם הצביעו ירוק – ושמחתי – אני היחידה שהצבעתי אדום. לא סתם הצבעתי אדום – כי יש כתם על החוק הזה. עד היום לא קיבלנו את התשובות מי בוועדת השרים התנה את מעבר החוק הזה בכך שעיתונות תוחרג. מי. שאלנו שוב ושוב ולא קיבלנו תשובה. מדוע להחריג את העיתונות? איזו סיבה? אנחנו לא החרגנו את הפיצוציות, את האינטרנט – אף אחד. למה להחריג את העיתונות? האם היה מאחורי זה איזשהו דיל? האם אני צריכה לחשוש שמא יש חשש, לכאורה, שההחלטה הזאת נגועה בשחיתות? מי יודע. אבל בגלל ההחלטה הזאת, בגלל הכתם שמונח על החוק הטוב הזה, אני חוששת שממחר אנחנו נראה עמודים שלמים של פרסום שמעודדים אנשים לעשן, ובמקום להוריד את המספר של המעשנים, אני חוששת מאוד שמספר המעשנים יגדל, ועימם תגדל גם התמותה בעקבות העישון. זו הסיבה שמישהו צריך היה לעמוד פה ולומר: אסור היה להחריג את העיתונות. כולם מפחדים מהם. אז אני לא מפחדת. לא מפחדת גם ממנכ"ל ידיעות אחרונות, שברוב חוצפתו השמיץ אותי. כן, אני ציפיתי שהם לבדם יתנדבו, כמו שעשו בארצות הברית; שיעמדו פה – לא פה, היכן שהם עומדים – יעמדו העורכים הראשיים והמוציאים לאור ויאמרו: אנחנו, לטובת הציבור שלנו, לוקחים על עצמנו שלא לפרסם את הרעל הזה ששמו סיגריות. אבל הם לא עשו את זה, ואני מאשימה אותם – מאשימה אותם ומאשימה את ועדת השרים, שהסכימה לתנאי הזה, שהוא כל כך לא ראוי; לא רוצה להשתמש במילה יותר חמורה. אז אני עומדת כאן ואומרת שככל שהדבר יעלה בידיי וככל שאני אוכל, אני אדאג לכך שיחריגו בסופו של דבר את העיתונים, כן. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> נא לסיים. << קריאה >> יהודה גליק (הליכוד): << קריאה >> שלא יחריגו. << דובר_המשך >> יעל גרמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> שלא יחריגו – תודה, יהודה. שלא יחריגו, ממש כמו כל שאר מקורות הפרסום. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יעל גרמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ובנוסף, שישימו על אותן חפיסות סיגריות את תמונות הזוועה, שמונעות בכל העולם את העישון. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת יעל גרמן. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> רבותיי, הודעה למזכירת הכנסת. בבקשה, גברתי. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושבת-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 209), התשע"ט–2018; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 210), התשע"ט–2019; הצעת חוק שירות המדינה (גמלאות) (תיקון מס' 63), התשע"ט–2018; הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל תרומת איבר על ידי בן זוג או הורה) (תיקוני חקיקה), התשע"ט–2019. את ההצעות החזירה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. עוד הונחו לקריאה שנייה וקריאה שלישית: הצעת חוק שדה התעופה דב הוז (הוראות מיוחדות), התשע"ט–2019, שהחזירה ועדת הפנים והגנת הסביבה; הצעת חוק הבטחת הכנסה (הוראת שעה ותיקוני חקיקה) (תיקון), התשע"ט–2019, שהחזירה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. תודה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה, גברתי. << הצח >> הצעת ועדת הכלכלה בדבר פיצול הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 125), התשע"ט–2018 << הצח >> [נספחות.] << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> רבותיי, אנחנו עוברים להחלטת ועדת הכלכלה בדבר פיצול הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 125), התשע"ט–2018. יציג את ההצעה יושב-ראש ועדת הכלכלה חבר הכנסת איתן כבל. בבקשה, אדוני. << דובר >> איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >> תודה, גברתי. גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חברותיי וחבריי חברי הכנסת, רשמים פרלמנטריים, הצעת החוק נדונה בכנסת לקריאה הראשונה ביום כ' בחשוון התשע"ט, 29 באוקטובר 2018, והועברה לוועדת הכלכלה. הצעת החוק כוללת תיקונים שונים בפקודת התעבורה: החלת ההסדר המקנה סמכות מינהלית לקצין משטרה לאסור שימוש ברכב גם על עבירת אי-ציות לרמזור באור אדום, אף שמדובר בעבירת קנס; הרחבת סמכות בית המשפט להטיל צו איסור שימוש ברכב בשל כלל עבירות התעבורה; צמצום הפטור מחבישת קסדה בעת רכיבה על אופניים הקבועה היום בפקודה כך שתחול רק על אופניים שלא מותקן בהם מנוע המניע אותם או מסייע בכך. ועדת הכלכלה קיימה דיון בכל סעיפי הצעת החוק ואישרה אותם, למעט הסעיף שעניינו איסור שימוש ברכב בשל אי-ציות לרמזור אדום. בעניין זה הוחלט כי בשל העובדה שקצין משטרה רשאי למסור לנהג הודעת איסור שימוש ברכב שבו נעברה העבירה לתקופה של 30 ימים אף אם הנהג אינו בעליו של הרכב, והסמכות לבטל הודעת איסור שימוש קיימת רק בנסיבות מצומצמות הקבועות בפקודה, נדרש דיון נוסף בנסיבות המאפשרות ביטול טרם הרחבת ההסדר. לפיכך, בשל החשיבות הרבה שמייחסת הוועדה להגברת הבטיחות בדרכים, וכדי לאפשר הנחת חלק מהצעת החוק לקריאות השנייה והשלישית, מוצע לפצל את הצעת החוק להצעות חוק נפרדות, כך שחלק אחד מההצעה יכלול את סעיף 1(2) האמור, והחלק האחר יכלול את יתר סעיפי הצעת החוק. לכן, מוצע לפצל את הצעת החוק להצעות חוק נפרדות. גברתי, אני רוצה לנצל את העובדה שאני כאן מעל הבמה ולהודות. אני רואה שהם לא כאן, אז אני אנצל את העובדה – אה, הם כאן. לאה, לאה – לא, זה לא היא. << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> יש להם – – – << דובר_המשך >> איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> אז אני אנצל כשהם יהיו פה, כדי שאני אתן להם תודות בנפרד. אז תודה לכם. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> אין שום בעיה. תודה רבה לחבר הכנסת איתן כבל. << קריאה >> איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה): << קריאה >> יש לנו עוד הרבה חוקים. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> אנחנו כעת נצביע על החלטת ועדת הכלכלה. מי בעד? מי נגד ההחלטה? נא להצביע. הצבעה מס' 21 בעד הצעת ועדת הכלכלה – 19 נגד – אין נמנעים – אין הצעת ועדת הכלכלה בדבר פיצול הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 125), התשע"ט–2018, נתקבלה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> 19 חברי כנסת בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. החלטת הוועדה אושרה. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 209), התשע"ט–2018 << הצח >> [מס' מ/1269; דברי הכנסת, חוב' ז', ישיבה 380, עמ' 32063; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> רבותיי, כמו שאתם מבינים, מגיעים אלינו כל הזמן חוקים לשולחן הכנסת, ולכן סדר-היום קצת השתנה. כרגע אנחנו נעבור לסעיף 27 לפי סדר-היום, חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 209), ואחר כך יהיה מס' 210. אחד אחרי השני. כעת נעבור לדיון בהצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 209), התשע"ט–2018, בקריאה שנייה ושלישית. תציג את הצעת החוק חברת הכנסת מירב בן ארי, בשם יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. בבקשה, גברתי. << דובר >> מירב בן ארי (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת בראש. אדוני השר, כנסת נכבדה, אני מתכבדת להביא לפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 209) התשע"ט–2018. הצעת החוק היא הצעת חוק ממשלתית שנועדה להיטיב עם הזכאים לגמלת סיעוד. הזכאות לגמלת סיעוד מותנית במבחן הכנסה של הזכאי ובן זוגו. כיום קובע חוק הביטוח הלאומי הוראה שלפיה בחישוב סך ההכנסות של הזכאי ניתן להביא בחשבון גם הכנסה של ילדו של הזכאי. בהצעת חוק זו מוצע לבטל את ההוראה האמורה, שבפועל אינה מיושמת. ככלל, הזכאי לגמלת סיעוד מקבל שירותי סיעוד בפועל, כגון טיפול אישי בבית, שהות במרכז יום ומוצרי ספיגה, אלא אם כן בחר לקבל את הגמלה בכסף, ובהתאם לתנאים שנקבעו בחוק לקבלת הגמלה בכסף. ישנם מצבים שבהם הבוחר זכאי לקבל שירותי סיעוד ובפועל אינו מקבל אותם מכיוון שאין שירותי סיעוד זמינים עבורו שניתן לספק לו, או מאחר שלא סופקו לו בפועל שירותי סיעוד בין היתר בשל עיכוב בטיפול בתביעה. כיום קובע החוק שבמקרה כזה הגמלה תשולם לזכאי בכסף רק אם הוא גר עם בן משפחה המטפל בו, ומוצע לבטל תנאי זה. בהתאם למוצע, כל זכאי שלא סופקו לו שירותי סיעוד במועד שבו הוא זכאי לגמלת סיעוד, תשולם לו הגמלה בכסף בעד התקופה שבה טרם סופקו לו שירותי הסיעוד. הזכאות לקבלת הגמלה בכסף תהיה עבור כל התקופה שבה הוא היה זכאי לשירותי סיעוד ולא קיבל אותם, ולא רק לאחר 60 ימים כפי שהמצב הוא כיום. הצעת החוק, כמובן, הוצבעה פה אחד. אין לה הסתייגויות. אני קוראת לחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה שנייה ושלישית. אני רוצה להגיד משהו אחד לפני שאני יורדת. אני אתחיל עכשיו להציג פה כמה חוקים של ועדת העבודה והרווחה, אחד אחרי השני. אלי אלאלוף לא פה, אז אני אודה לו ואני אודה לצוות הוועדה – למנהלת הוועדה, ליועצות המשפטיות. כל פעם שאני אעלה לכאן להציג אני אגיד משהו, אבל אני חושבת שמה שעשתה ועדת העבודה והרווחה בקדנציה הזאת לא עשו כאן שנים. אני זכיתי היום להציג את רוב הצעות החוק של הוועדה, ואני חושבת שזו זכות גדולה שאדם כמו אלי אלאלוף עמד בראש הוועדה הזאת והוביל הצעות חוק מדהימות, מועילות, חברתיות ומצוינות. אני קוראת לכם, כמובן, להצביע בעד. תודה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מירב בן ארי. מן הסתם, כמובן, אני מצטרפת לכל מילה. רבותיי, להצעת החוק הזאת לא הוגשו הסתייגויות ובקשות דיבור, לכן אנחנו עוברים להצבעה. כעת נצביע על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 209), התשע"ט–2018, בקריאה שנייה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 22 בעד סעיפים 1–3 – 17 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–3 נתקבלו. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> 17 חברי כנסת בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 209) עברה בקריאה שנייה. כעת נצביע על אותה הצעת חוק בקריאה שלישית. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 23 בעד החוק – 21 נגד – אין נמנעים – אין חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 209), התשע"ט–2018, נתקבל. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> 21 חברי כנסת בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת כי הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 209), התשע"ט–2018, עברה בקריאה שנייה וקריאה שלישית, ונכנסת לספר החוקים של מדינת ישראל. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 210), התשע"ט–2019 << הצח >> [מס' מ/1285; דברי הכנסת, חוב' י"א, ישיבה 393, עמ' 32734; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> רבותיי, עכשיו אנחנו עוברים להצעת חוק (תיקון 210), שהיא הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 210), התשע"ט–2019. תציג את הצעת החוק חברת הכנסת מירב בן ארי, בשם יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. בבקשה, גברתי. << דובר >> מירב בן ארי (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת בראש. כנסת נכבדה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר_המשך >> אתה שואל איפה אלי אלאלוף, אז קודם כול, אלי אלאלוף פה, עובד עדיין, כל הזמן. ואני חייבת לומר לך שהייתה לי גם הזכות במהלך הקדנציה הזאת להחליף אותו הרבה פעמים ולהיות סוג של סגנית. זו סגירת מעגל בשבילי, כי בסוף, לפני שהגעתי לכנסת, אני ניהלתי מרכזים לנוער בסיכון ואלי היה הבוס הגדול שלי. זה מה שנקרא, אתה יודע – בסוף דלתות מסתובבות. כשאלי עלה לפה לדבר בשבוע שעבר, אני לא יודעת כמה ראו, אבל היה לי מאוד מאוד קשה, ממש בדמעות, כי באמת באמת זה איש ענק, ענק, מכל הבחינות. אז עכשיו בתור הסגנית הוא נתן לי את ההזדמנות, אז אני מודה לו על זה. אז הצעת חוק הביטוח הלאומי – שתדעו על מה אתם מצביעים – אני מתכבדת להביא לפניכם, לקריאה שנייה ושלישית, את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 210). הצעת החוק היא הצעת חוק ממשלתית שהובאה כדי לרכז אצל המוסד לביטוח לאומי את האחריות והסמכות בכל הנוגע למתן גמלת הסיעוד. כיום ועדה מקומית מקצועית שבה חברים כמה גורמים מקצועיים אחראית לקבוע איזה שירותי סיעוד יינתנו לזכאי לגמלה ובידי מי יינתנו. ועדה זו צריכה גם לוודא כי השירותים אכן מסופקים, ובמקרה שאין הדבר כן, להורות על מתן שירותים בעין או על העברה למסגרת סיעודית. במיוחד מוטלת על הוועדה המקומית המקצועית אחריות כאשר חלק מהגמלה משולם בכסף, שאז יש צורך לוודא שניתנים מענים סיעודיים מתאימים לזכאי לגמלה. בפועל נמסר לוועדה כי תפקוד הוועדות המקומיות המקצועיות לוקה בחסר, ועל כן מוצע בהצעת חוק זו להעביר למוסד את האחריות לקביעת שירותי הסיעוד, בהתחשב בבחירה הנתונה בידי הזכאי, ולבקרה על נתינתם בפועל. על קביעת השירותים ניתן יהיה להשיג בפני מנהל תחום תביעות במוסד, שצריך יהיה להחליט בהשגה תוך 21 ימים; יצוין שהחלטתו, ככל החלטה אחרת של המוסד בנושא הגמלה, תהיה נתונה לערעור לבית הדין האזורי לעבודה. כדי להבטיח שתיקון זה אכן משיג את מטרתו – לשפר את שירותי הסיעוד שניתנים בפועל לזכאים להם – המוסד לביטוח לאומי יבחן ויעריך בשנים 2021-2020 את השפעת תיקון חקיקה זה על שירותי הסיעוד לזכאים. גם ההצעה הזאת עברה כמובן בתמיכה של כולם. אין הסתייגויות. אני מבקשת לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית בנוסח שאישרה הוועדה. ואני רוצה להגיד עוד משהו, כי אמרתי שאני אגיד בכל פעם משהו בסוף. אני רוצה להודות גם לך, גברתי היושבת-ראש. אני יודעת שאם לא היית יושבת שם, היית את מציגה את החוקים האלה, כי גם לך יש – הרבה עזרה, סיוע, ומה שנקרא, נשמתך נמצאת בעניין של הביטוח הסיעודי וגמלת הסיעוד, ואני שמחה שלפחות אני החלפתי אותך, אז ככה את מרגישה מספיק בנוח שהמסר יעבור. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> זה נכון. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר_המשך >> אז אני רוצה גם לך להגיד תודה רבה. ליווית את הנושא בוועדת העבודה והרווחה, אז מגיעות גם לך הברכות. ושוב, תודה לצוות הוועדה, ליועצים המשפטיים, למנהלת הוועדה – רחלי הנהדרת, שלא הזכרתי אותך. תודה רבה לכולכם, ואני קוראת לכם להצביע בעד. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה רבה, כמובן, לחברת הכנסת מירב בן ארי. תודה. רבותיי, להצעת החוק הזאת לא הוגשו הסתייגויות ואין בקשות דיבור, לכן אנחנו עוברים להצבעה. כעת נצביע על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 210), התשע"ט–2019, בקריאה שנייה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 24 בעד סעיפים 1–8 – 21 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–8 נתקבלו. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> 21 חברי כנסת בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק עברה בקריאה שנייה. וכעת נצביע על אותה הצעת חוק בקריאה שלישית. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. << קריאה >> שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): << קריאה >> אין, אין על הייעוץ של המשפטי של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. אין. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> אני מצטרפת – הייעוץ המשפטי והצוות. אין ספק. הצבעה מס' 25 בעד החוק – 21 נגד – אין נמנעים – אין חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 210), התשע"ט–2019, נתקבל. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> 21 חברי כנסת בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת כי הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 210), התשע"ט–2019, עברה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית, ונכנסת לספר החוקים של מדינת ישראל. << הצח >> הצעת חוק הבטחת הכנסה (הוראת שעה ותיקוני חקיקה) (תיקון), התשע"ט–2019 << הצח >> [מס' מ/1286, כ/828; דברי הכנסת, חוב' י"א, ישיבה 393, עמ' 32741; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> רבותיי, אנחנו כרגע חוזרים לסדר-היום שהונח בפניכם. אנחנו עוברים להצעת חוק הבטחת הכנסה (הוראת שעה ותיקוני חקיקה) (תיקון), התשע"ט–2019. תציג את הצעת החוק חברת הכנסת מירב בן ארי, בשם יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. וכאן אני חייבת להגיד, גברתי, זה באמת חוק שחברת הכנסת מירב בן ארי הובילה, אז אנחנו עוברים מחבר כנסת לחבר כנסת. בבקשה, גברתי, לרשותך. << דובר >> מירב בן ארי (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר >> תודה רבה, גברתי. כנסת נכבדה, נכון, סוף-סוף זה החוק שלי, אז אני גם אציג אותו בשם הוועדה וגם אחסוך את הברכות אחרי זה, כי זה חוק טוב, ואני מניחה שתצביעו בעד. הצעת חוק זו, הצעת חוק הבטחת הכנסה (הוראת שעה ותיקוני חקיקה), היא מיזוג של הצעת חוק שלי ושל הצעת חוק של הממשלה, של שר הרווחה. הצעת החוק מאריכה את הוראת השעה שנקבעה לשנים 2017–2018 בשנתיים נוספות. דיברתי על הצעת החוק הזאת, כי בסופו של דבר – היום גם פורסם דוח העוני, אז אפשר לדעת עד כמה היא חשובה. מה שמדובר כאן זה על אותה אם חד-הורית שיוצאת לעבוד, והמדינה מחליטה לקזז לה את המזונות. אני אקרא מתוך מה שכתבו לי, אבל אני אגיד עוד משהו כמובן בסוף. חוק הבטחת הכנסה נחקק במטרה לספק רשת ביטחון סוציאלית לתושב שאין בידו די אמצעים למחייתו באמצעות מתן גמלת הבטחת הכנסה. שיעור הגמלה נקבע בין היתר בהתחשב בהכנסות של הזכאי לגמלה. חוק המזונות (הבטחת תשלום) קובע את זכאותו של מי שניתן לזכותו פסק דין למזונות לקבל תשלום מזונות מהמוסד לביטוח לאומי בהתקיים תנאים הקבועים בחוק. שיעור התשלום שישלם המוסד לביטוח לאומי נקבע גם הוא בין היתר בהתחשב בהכנסות של הזכאי. הזכאות לגמלת הבטחת הכנסה או לתשלום מזונות מהמוסד לביטוח לאומי מוגבלת לסכומי השתכרות קטנים יחסית, וכל השתכרות הגבוהה מסכומים אלה מביאה לשלילת גמלת הבטחת ההכנסה או תשלום המזונות, ועקב כך גם לשלילת הטבות נלוות הניתנות על ידי גופים שונים. משכך, נוצר תמריץ שלילי להגדלת סכום ההכנסה מעבודה של הזכאים לגמלת הבטחת הכנסה או לתשלום מזונות, מחשש שמא הגדלת ההכנסה מעבודה תגרום בסופו של דבר להפסד העולה על הגדלת ההכנסה. כדי לעודד הורים עצמאיים, דהיינו, הורים במשפחות חד-הוריות, להשתלב בשוק העבודה או להגדיל את הכנסתם מעבודה בלי שתיפגע זכאותם לגמלת הבטחת הכנסה או לתשלום מזונות, נקבע בהוראת שעה לשנים 2017–2018 כי בחישוב ההכנסה לעניין הזכאות לגמלת הבטחת הכנסה או לתשלום מזונות לא יובא בחשבון חלק גדול יותר מהכנסות העבודה של זכאי שהוא הורה עצמאי. לפי הוראת השעה, ביחס לחלק מההכנסה מהעבודה שמעבר לסכום הראשוני שאינו מובא בחשבון ועד לשיעור של 33.81% מהשכר הממוצע, כלומר עד לסכום של כ-3,300 שקלים חדשים, שיעור הניכוי מההכנסה יהיה 75%, כלומר, מסכום הגמלה יופחת שיעור של 25% מההכנסה בלבד. לעניין חלק ההכנסה העולה על הסכום האמור, שיעור הניכוי נותר 40%, כלומר, מסכום הגמלה מופחת שיעור של 60% מההכנסה. בהוראת השעה נקבע כי המוסד לביטוח לאומי יבחן את יישומה וידווח על כך לכנסת. המוסד לביטוח לאומי בחן את השפעת שינוי המדיניות על שיעור התעסוקה וההכנסה המשפחתית בקרב משפחות המקבלות גמלת הבטחת הכנסה או תשלום מזונות שבראשן הורה עצמאי ודיווח לכנסת כי מצבן של חלק מהמשפחות האלה הוטב. לפיכך, מוצע להאריך את הוראת השעה בשנתיים נוספות, עד 31 בדצמבר 2020, וכן לקבוע כי המוסד לביטוח לאומי ימשיך לבחון את יישום הוראת השעה וידווח על המסקנות והממצאים לכנסת פעם נוספת. עוד מוצע לתקן את ההוראה בחוק להגדלת שיעור השתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה), התשס"ח–2007, הקובעת כי ממענק העבודה שהורה עצמאי זכאי לו בעד שנות המס 2018-2017 תנוכה התוספת לגמלת הבטחת הכנסה או לתשלום מזונות שקיבל כתוצאה מהוראת השעה, ולקבוע שהוראה זו תחול גם בשנות המס 2019-2020. מוצע לקבוע חובת דיווח של רשות המיסים לכנסת לגבי יישומה של הוראה זו. אני רוצה להגיד משהו, ואני בטוחה שרובכם לא הקשבתם למספרים. אני רוצה לומר שני דברים: מזונות ילדים, שבעולם מתוקן היא הייתה מקבלת מהגרוש שלה – לא צריך לנכות אותם, אלה מזונות של הילדים, אבל אנחנו, מ-2003, כששר האוצר שהיה אז החליט לקזז, קיזזנו את מזונות הילדים כמו כל הקצבאות. ואני שמתי לי למטרה בכנסת הזאת – אני מודה שלא הצלחתי ב-100%, אבל הצלחתי לפחות ב-25% – להוריד שיעור קיזוז של 60%, שזה שיעור קיזוז מטורף; אין שום מס שהוא 60%. אבל אני מבטיחה – ואני לא יודעת מי שומע אותי מהמשפחות החד-הוריות – להמשיך ולהילחם, ויום אחד לוותר על קיזוז מזונות הילדים, כי המזונות מגיעים לילדים בגלל שהם ילדים, ולכן לא צריך לקזז. ואני רוצה להעיר עוד משהו: עשו כאן איזה מהלך והורידו גם את מענק העבודה. לאותן משפחות לקחו את מענק העבודה, וגם זה – כשניהלתי את הדיון הבטחתי שאנחנו נטפל בזה במושב הבא, ונשים את זה כמטרה – להחזיר את מענק העבודה לאותן נשים שנפגעו מהחוק הזה. ולמרות זאת, זה חוק מעולה, וזה חוק מצוין, וזה חוק שיגדיל את ההכנסה הפנויה. אז אני רוצה להודות לשר האוצר משה כחלון, שנתן לי את הגב להעביר הצעת חוק כזאת, שעלותה מיליוני שקלים, ולשר העבודה והרווחה חיים כץ, שהוא שותף מלא לחוק החשוב הזה, וכמובן לאלי אלאלוף, יו"ר ועדת הרווחה, שנתן לי גם לנהל את הדיון אבל גם – במהירות שיא העברנו, כי ידענו שבסוף החודש, ממש מחר, מסתיימת הוראת השעה, ונשים חד-הוריות יכלו לחזור לקיזוז של 60%, שזה לא הגיוני. ואני רוצה להודות ליועצת המשפטית, שאני שוב מודה לה, ושוב לצוות הוועדה, ושוב לרחלי, על כל הפעילות, ולכל הצוות של אלאלוף, שעזר כל כך לקדם את החוק החשוב הזה, שבסוף כל כך יקל על משפחות חד-הוריות, ובעיקר על נשים חד-הוריות, שמגיע להן הסיוע הזה מהמדינה. תודה רבה. אני קוראת לכם להצביע בעד ולאשר את הצעת החוק שלי ואת הממשלתית בקריאה שנייה וקריאה שלישית. תודה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מירב בן ארי. אכן, יש לך עוד משימה. את חייבת לחזור לכאן לסיים את הנושא של מענק העבודה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> נכון. הינה, בבקשה. רבותיי, להצעת חוק זו לא הוגשו הסתייגויות ואין בקשות דיבור, לכן אנחנו עוברים להצבעה, ונצביע על הצעת חוק הבטחת הכנסה (הוראת שעה ותיקוני חקיקה) (תיקון) התשע"ט–2019, בקריאה שנייה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 26 בעד סעיפים 1–4 – 23 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–4 נתקבלו. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> 23 חברי כנסת בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. ההצעה עברה בקריאה שנייה. וכעת נצביע על אותה הצעת חוק בקריאה שלישית. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 27 בעד החוק – 23 נגד – אין נמנעים – אין חוק הבטחת הכנסה (הוראת שעה ותיקוני חקיקה) (תיקון) התשע"ט–2019, נתקבל. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> 23 חברי כנסת בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת כי הצעת חוק הבטחת הכנסה (הוראת שעה ותיקוני חקיקה) (תיקון) התשע"ט–2019, עברה בקריאה שנייה וקריאה שלישית, ונכנסת לספר החוקים של מדינת ישראל. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> הודעה לסגן מזכירת הכנסת. בבקשה, אדוני. << דובר >> סגן מזכירת הכנסת נאזם בדר: << דובר >> ברשות יושבת-ראש הישיבה, הינני מתכבד להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 23), התשע"ט–2019, שהחזירה ועדת החוץ והביטחון. תודה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה, אדוני. << הצח >> הצעת חוק שירות המדינה (גמלאות) (תיקון מס' 63), התשע"ט–2019 << הצח >> [מס' מ/1271; דברי הכנסת, חוב' י"א, ישיבה 392, עמ' 32713; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> רבותיי, אנחנו עוברים להצעת חוק שירות המדינה (גמלאות) (תיקון מס' 63), התשע"ט–2019. תציג את הצעת החוק חברת הכנסת מירב בן ארי, בשם יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. בבקשה, גברתי. << דובר >> מירב בן ארי (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר >> יש לי סופר צעדים כבר. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> כן. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר_המשך >> תודה רבה, גברתי היושבת בראש. כנסת נכבדה, אני מתכבדת להביא לפני הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק שירות המדינה (גמלאות) (תיקון מס' 63). הצעת החוק היא הצעת חוק ממשלתית שמתייחסת לקבוצה קטנה של פורשים משירות בשירות הקבע, בשירותי הביטחון, במשטרה ובשב"ס. ראשית, מוצע להקל על פורשים מהמשטרה, משב"ס ומשירותי הביטחון את התנאים להכללת תקופת שירות החובה בצה"ל בתקופת שירותם לעניין חישוב הפנסיה התקציבית, כך שלעניין אותם תנאים יובאו בחשבון גם זמנים שבהם שירתו בכל אחד מהגופים האמורים או בשירות קבע בצה"ל. חישוב זה יחול גם על קצבאותיהם העתידיות של מי שכבר פרשו מהגופים האמורים. שנית, מוצע לאפשר להחיל את הסדר הפנסיה התקציבית גם על שוטר, סוהר או עובד שירותי הביטחון שמצוי היום בהסדר פנסיה צוברת שאחרי 31 בדצמבר 2003 היה חייל בשירות קבע, ובלבד שאינו נכלל בהגדרה "חייל חדש" בשל כך שהתחייב לשירות הקבע לפני אותו מועד. התנאים למימוש אפשרות זו הם שיוחזרו למדינה כל הסכומים שהופקדו עבורו למרכיב תגמולי מעביד ולמרכיב פיצויי פיטורין במסגרת הפנסיה הצוברת, ושהוא ישלם את התשלומים שהיה חייב בהם בעד החלת הסדר הפנסיה התקציבית. שוב אני מבקשת מכם לאשר את הצעת החוק בקריאה שנייה ושלישית בנוסח שאישרה הוועדה, ושוב אני רוצה להגיד תודה לצוות המתמחים של ועדת העבודה והרווחה, כי מגיע להם. יש מתמחים מעולים בכל הוועדות, וחשוב לומר להם תודה. אנחנו תמיד אומרים תודה ליועצים המשפטיים, אבל ביחד איתם יש מתמחים מעולים, אז אני מניחה שגם חברי הכנסת, בשמי, מודים לכם ומאחלים לכם הרבה הצלחה בבחינות לשכת עורכי הדין. כאחת שעברה את הבחינה הזאת, אתם תצטרכו אותה, אז בהצלחה ותודה רבה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> מצטרפים כמובן לאיחולי ההצלחה. רבותיי, להצעת החוק הזאת לא הוגשו הסתייגויות ואין בקשות דיבור, לכן אנחנו עוברים להצבעה, וכעת נצביע על הצעת חוק שירות המדינה (גמלאות) (תיקון מס' 63), התשע"ט–2019, בקריאה שנייה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 28 בעד סעיפים 1–5– 20 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–5 נתקבלו. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> 20 חברי כנסת בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק עברה בקריאה שנייה. וכעת נצביע על אותה הצעת חוק בקריאה שלישית. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 29 בעד החוק – 21 נגד – אין נמנעים – אין חוק שירות המדינה (גמלאות) (תיקון מס' 63), התשע"ט–2019, נתקבל. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> 21 חברי כנסת בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת כי הצעת חוק שירות המדינה (גמלאות) (תיקון מס' 63) התשע"ט–2019, עברה בקריאה שנייה וקריאה שלישית, ונכנסת לספר החוקים של מדינת ישראל. << קריאה >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << קריאה >> היושבת-ראש – – – << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> כן, בבקשה. << קריאה >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – אז תוסיפי אותי – – – << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> לא הצבעת באף מקום? << קריאה >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << קריאה >> בשנייה לא, בשלישית – – – << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> לפרוטוקול – חבר הכנסת חיליק בר מבקש להירשם כתומך בהצעת החוק בקריאה השלישית. << הצח >> הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 61), התשע"ט–2019 << הצח >> [מס' כ/824; דברי הכנסת, חוב' י', ישיבה 390, עמ' 32569; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> רבותיי, אנחנו עוברים להצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 61) התשע"ט–2019. תציג את החוק חברת הכנסת מירב בן ארי, בשם יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> מה? כן, אולי היא תישאר פה. כן, כן. בבקשה, גברתי. << דובר >> מירב בן ארי (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת בראש. כנסת נכבדה, אני מתכבדת להביא לפני הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 61). הצעת החוק מקורה בהצעת חוק פרטית שיזם חבר הכנסת אורי מקלב – הינה, אתה פה – יחד עם חברי כנסת נוספים. חוק עבודת נשים מאפשר כיום לעובדת או לעובד – אה, גם לעובד, יפה – שעוברים טיפולי פוריות להיעדר מעבודתם על חשבון ימי המחלה הצבורים שלהם ללא ניכוי משכרם. ואולם, בפועל רוב העובדים והעובדות שנעדרים לצורך טיפולי פוריות לא יהיו זכאים לתשלום שכר על שעות היעדרות של חלקי ימים, כיוון שלפי חוק דמי מחלה תשלום על ימי מחלה הוא רק החל מהיום השני למחלה, ועד היום רביעי התשלום הוא בשיעור של 50% מהשכר בלבד. בשל כך ובשל הצורך לסייע לאותם עובדים מוצע לקבוע כי עובד או עובדת הנעדרים מעבודתם לצורך טיפולי פוריות יהיו זכאים להיעדר מעבודתם על חשבון ימי המחלה גם אם ההיעדרות היא בחלקי ימים, וזאת עד ל-40 שעות היעדרות בשנה. איילת, תקשיבי, זה קשור גם אלייך. << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> אני מבינה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר_המשך >> למרות הוראות חוק דמי מחלה, היעדרות לצורך טיפולי פוריות עד ל-40 שעות בשנה תזכה את העובד או העובדת בתשלום דמי מחלה החל מהשעה הראשונה להיעדרות. מדובר בהצעת חוק חשובה מאוד שמעודדת עובדים להיעדר חלקי ימים בלבד לצורך טיפולי פוריות – אני באחוות לוחמות פה בעניין הזה – וכן מסייעת ומאפשרת להם היעדרות בשכר בתקופה קשה ממילא שבה הם עוברים טיפולים. ההצעה אושרה בוועדה פה אחד, אין לה הסתייגויות, כמובן, ולפיכך אני פונה אל הכנסת ומבקשת לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית בנוסח שאישרה הוועדה. ואני רוצה להגיד לך, אורי מקלב, חבר הכנסת מקלב, אני רוצה לומר לך תודה רבה. הפניתי לאיילת כי איילת ואני, שתינו היינו בתהליך הזה. זה תהליך מאוד חשוב. הרבה פעמים הוא מסתכם בשעתיים-שלוש בשעות הבוקר, ואז צריך לרוץ לעבודה. רק מי שעברה את זה יודעת כמה זה חשוב, מה שהבאת בהצעת החוק – המורכבות של שעות אל מול יום שלם. אז כל הכבוד לך. ברכות. ובהחלט מדינת ישראל, חשוב לומר, מעודדת טיפולי פוריות, מעודדת הבאת ילדים, אז בטח צריך גם לדאוג לעובדים שלא ייפגעו מהתהליך הזה. אני מודה לך. אני קוראת לכם, כמובן, לתמוך בהצעת החוק, ושוב תודה לאלי אלאלוף ולכל צוות ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת. תודה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מירב בן ארי. רבותיי, להצעת החוק הזאת לא הוגשו הסתייגויות, אך יש בקשת דיבור. חבר הכנסת אורי מקלב, בבקשה. עד חמש דקות, אדוני, לרשותך. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> תודה, גברתי היושבת בראש. חבריי חברי הכנסת, אני כבר אנצל גם את הזכות לברכות. אעשה את זה יחד עם בקשת רשות הדיבור, וגם את זה בתקווה שלא לנצל את כל הדקות, בגלל היום העמוס הזה. חברת הכנסת מירב בן ארי, מגלגלין זכות על ידי זכאי, ולא בכדי את הצגת את החוק הזאת. עשית את זה מכל הלב, והבאת משהו שאת מוקירה, ומכירה את התהליך, וממילא את יודעת מה חשיבות החוק. כפי שאמרת בדבריך, לשכנע את איגודי המעבידים – איך שכנעתי אותם? הם אמרו: הרי זה הפסד למעבידים, צריך לשלם עוד כסף. אמרנו להם: בסופו של דבר האפשרות שהיא חוזרת לעבודה, המוטיבציה לחזור לעבודה – בסך הכול גורעים ממנה רק שעתיים, והיא יכולה, כשהיא תחזור – שעתיים בתחילת היום; כפי שאמרת, זה נעשה בתחילת היום, ואין אפשרות אחר הצוהריים. הרי דווקא בשביל נשים הרות היום יש שינויים בקופות החולים עצמן, שהליווי וכל המרכזים לאישה נותנים את השירות גם אחר הצוהריים ובערב, ולא חייבים דווקא לפני הצוהריים, וגם לטיפות חלב אפשר לבוא היום עם הילד אחר הצוהריים. אבל בטיפולים האלה, בחלק הראשון – ואמרת את זה בפירוש – הביקורת, שזה אולטרסאונד ובדיקות דם – זה מסוג החוקים שזה מפניות הציבור, ובמקרים האלה, כשאת מכירה אנשים מקרוב – זה יכול להיות מזכירה, או מישהו אחר שעובר את זה – את רואה את המצוקה, ובתקופה הקשה הזאת של הציפייה, האכזבות, המתח, וגם הנטל הכלכלי. ויש כאן עוד דבר, חבריי חברי הכנסת: האמירה הזאת שזה זכות לקחת – המגזר הציבורי דווקא בסדר בעניין הזה ואין בו שום בעיה, אבל המגזר הפרטי, היום, לנוכח זה שחשבי שכר נכנסו לחברות, ומנסים בכל צורה לא לשלם לעובד את מה שמגיע לו, מה שהיה מקובל, ואומרים: אין לך בחוק, לא מקובל – זה התיקון הזה. אבל צריך באמת להודות, יש חוקים שאתה לא בטוח שעשית חוק טוב. התגובות, החיזוקים שקיבלנו מהציבור, מהאנשים האלה, שאמרו אחרי החוק, הם באמת נותנים מוטיבציה חזקה להגיד שעשינו דבר חשוב, וכל חלקי הבית, ממש, כל הסיעות דיברו בזכות החוק הזה, אז תודה לכם שהייתם שותפים לנו. תודה ליושב-ראש הוועדה אלי אלאלוף – איך שהוא עשה, איך שהוא פעל. זה לא היה קל. נראה שכולם מסכימים, אבל כשזה מגיע לוועדה, יש כל מיני מערערים על זה, ארגונים, האוצר, שלא בבת אחת הסכים, אבל ברוך השם, הגענו לישורת. ואם אומרים ליושב-ראש הוועדה אלי אלאלוף, אז גם לרחלי מגיעה תודה רבה – לא בשעות של עבודה, בשעות כאלה; להכניס את זה היום לסדר-היום היה דבר שביום ראשון בבוקר, אתמול, בשעה 09:00 היינו צריכים לעשות עבודה. הגיע היושב-ראש – אדוני, כנראה לא נעים לך – – – << קריאה >> אלי אלאלוף (כולנו): << קריאה >> – – – פשוט יש תקנות הביטולים – – – << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני יודע. אני יודע. מסירוּת. רק להסתכל על הפרוטוקולים, על הדברים החמים שאמרת – אצטט אותך, אדוני היושב-ראש. אדוני היושב-ראש, מבחינתך, אין כמו להביא חיים לעולם – זה הציטוט. לקחתי איתי יחד מה שאמרת לוועדה. עו"ד ענת מימון, באמת, הרבה עבודה, מכל הלב, לעמוד, להיות חלק מהתהליך, לא רק לתת את הגיבוי המקצועי אלא חלק ממש בתוך התהליך, לתת תובנות חדשות, לעמוד על כך. כשלא רצו, היה אכפת לך. באמת כל הכבוד. מנהלת הוועדה ענת נמצאת? << קריאה >> אלי אלאלוף (כולנו): << קריאה >> עובדת. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> עובדים. אז צריך למסור לה את זה. אני מודה לכם, חברי הכנסת. תודה רבה לכולם. ולמנהלת הסיעה, טייבי גלבשטיין, שלא נתנה; אמרה: החוק שלך מגיע – צריך לרוץ לוועדה. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. אם כך, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה וקריאה שלישית. אנחנו נצביע על חוק עבודת נשים בקריאה ראשונה. בבקשה, מי בעד? מי נגד? << קריאה >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << קריאה >> קריאה שנייה-שלישית, לא? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> כן. הצבעה מס' 30 בעד סעיפים 1–2 – 27 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–2 נתקבלו. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אם כן, הצעת החוק עברה בקריאה שנייה: 27 בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. אנחנו עוברים לקריאה שלישית. מי בעד ומי נגד? הצבעה מס' 31 בעד החוק – 26 נגד – אין נמנעים – אין חוק עבודת נשים (תיקון מס' 61), התשע"ט–2019, נתקבל. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> 26 בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. אם כן, חוק עבודת נשים (תיקון מס' 61), התשע"ט–2019, עבר בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. מזל טוב. << הצח >> הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל תרומת איבר על ידי בן זוג או הורה) (תיקוני חקיקה), התשע"ט–2019 << הצח >> [מס' כ/824; דברי הכנסת, חוב' י', ישיבה 390, עמ' 32575; נספחות. ] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל תרומת איבר על ידי בן זוג או הורה) (תיקוני חקיקה), התשע"ט–2019, לקריאה שנייה וקריאה שלישית. קיבלה פטור מחובת הנחה. דן סידה, בבקשה, כבודו. << דובר >> דן סידה (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל תרומת איבר על ידי בן זוג או הורה) (תיקוני חקיקה), התשע"ט–2018. הצעה זו היא הצעת חוק פרטית שהגיש חבר הכנסת ינון אזולאי עם קבוצת חברי הכנסת. מטרת הצעת החוק היא לסייע לאדם הבוחר לתרום בחייו איבר לשם הצלתו של אדם אחר לפי חוק השתלת איברים, התשס"ח–2008, ולשם כך נכנס למסכת של בדיקות ופרוצדורות רפואיות, בכך שבני משפחתו יוכלו לסייע לו, ללוותו ולסעוד אותו בתהליך זה. לפי המוצע יוכל עובד לזקוף עד שבעה ימים בשנה של היעדרות, על חשבון ימי המחלה הצבורים לו או על חשבון ימי החופשה השנתית שלו, לשם טיפול וליווי של בן זוגו שהוא תורם איבר, או של הורהו שהוא תורם איבר, וכל זאת גם אם התורם אינו תלוי לחלוטין בזולת בביצוע פעולות היום-יום. יתר הכללים שנקבעו בתקנות לעניין היעדרות בשל מחלת הורה או בשל מחלת בן זוג יחולו גם לעניין היעדרות זו, בשינויים המחויבים. ימי היעדרות אלה יתווספו על הימים שהעובד זכאי לזקוף בשל מחלת הורה או בן זוג. ההצעה אושרה בוועדה פה אחד ואין לה הסתייגויות, ואני מבקש מהכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאות השנייה והשלישית בנוסח שאישרה הוועדה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. אם כן, אין הסתייגויות, אין בקשות דיבור. אנחנו נעבור להצבעה. אנחנו מצביעים על הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל תרומת איבר על ידי בן זוג או הורה) (תיקוני חקיקה), בקריאה שנייה וקריאה שלישית. אנחנו מצביעים בקריאה שנייה. מי בעד ומי נגד? הצבעה מס' 32 בעד סעיפים 1–3 – 26 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים –13 נתקבלו. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> 26 בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. אם כן, הצעת החוק עברה בקריאה שנייה. ואנחנו עוברים לקריאה שלישית. מי בעד ומי נגד? הצבעה מס' 33 בעד החוק – 26 נגד – אין נמנעים – אין חוק דמי מחלה (היעדרות בשל תרומת איבר על ידי בן זוג או הורה) (תיקוני חקיקה), התשע"ט–2019, נתקבל. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> 26 בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. אם כן, הצעת החוק עברה גם בקריאה השלישית. מברוכ. ינון רוצה לברך. אנא מכם, היות שסדר-היום הוא ארוך, הברכות תהיינה קצרות. בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ברשות אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות חבר הכנסת אלי אלאלוף, יישר כוח עצום לך על כל הזירוז, בכלל של היום הזה. בקצרה, הצעת החוק הזאת נולדה, כפי שאמרתי בעבר, בעקבות פנייה של אדם שאביו נרצח בפיגוע בהר נוף ואז החליט לתרום כליה. זה מקשר אותי לפרשת השבוע, פרשת שמות. בפרשת השבוע כתוב: "ויגדל משה ויצא אל אחָיו וירא בסבלֹתם". רש"י מפרש: "וירא בסבלתם" – נתן את עיניו ואת ליבו להיות מיצר עליהם. הדבר הראשון שהתורה מספרת על משה רבנו – "וירא בסבלתם" – אומר הרב שלמה לוינשטיין בספרו מתוק האור: לאחר ש"וירא בסבלתם", מייד אחר כך "וירא איש מצרי מכה איש עברי", ורק אז הרשה לעצמו "ויך את המצרי ויטמנהו בחול"; רק כשהוא ראה את הצרה שאחיו נמצאים בה הוא יכול לטפל בבעיה. אם פנייה זו הייתה מגיעה ללשכתי ולא היו מתייחסים אליה בכבוד הראוי לה, אז בוודאי שהיום הצעת החוק הזאת לא הייתה נולדת בכלל ומגיעה לעולם. תנועת ש"ס חרתה על דגלה את "וַירא בסבלתם"; חרתה על דגלה להיות עם הצרה של השני, וגם עם השמחה של השני. על כן אני רוצה להודות בראש ובראשונה באמת לשולחיי, מועצת חכמי התורה, ולבורא עולם, על שזכיתי ביום זה – הצעת חוק ראשונה שלי, במהירות, חודשיים מאז הגיעה לוועדת שרים. אז תודה רבה לבורא עולם. תודה רבה מיוחדת ליושב-ראש הוועדה מר אלי אלאלוף, חבר הכנסת. יישר כוח לך. תודה על הכול. תודה לעוזרת שלו, לגב' רחלי, למנהלת הוועדה גב' ענת כהן שמואל, ליועצת המשפטית גב' יעל סלנט, וכן לעוזריי היקרים, היועצים יהודה עמר, שמעון גיגי ויוסי שבתאי, מנהל הסיעה הרב צביקה יעקובזון ומזכיר הסיעה אשר מדינה, שעושים באמת לילות כימים. ולחבריי חברי הכנסת – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – אשר תמכו בהצעה ועזרו וקידמו אותה, יישר כוח. וכמובן, אחרון חביב לי, איש ענק, שעושה רבות למען עם ישראל ושליווה אותי גם בהצעת החוק הזאת, הרב אברהם ישעיהו הבר מעמותת "מתנת חיים". תודה רבה לכולכם. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> שתהיה לעילוי נשמת מור אבי דוד בן פרלה, שכך אני ממשיך דרכו. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. יעלה ויבוא כבוד יושב-ראש הוועדה אלי אלאלוף להודות. אלי, אנחנו כבר מתגעגעים. כבודו. << דובר >> אלי אלאלוף (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר >> אדוני היושב-ראש, ידידי, חברי, שבזכותו אני פה – באמת, מאיר, אני לא אשכח לך את זה בחיים, כי זו חוויה אדירה. אני ביקשתי את רשות הדיבור רק כדי להודות לכל מי שעושה את העבודה האמיתית, אז איפה היועצת המשפטית, או הנציגה שלה? ענת מימון והצוות של ארבע היועצות, פלוס תגבור מדהים מדי פעם. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תזכיר אותן. אתה מכיר את השמות שלהן? << דובר_המשך >> אלי אלאלוף (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר_המשך >> כן. יעל, ענת, נעה – מי ברחה לי? אה, ושמרית, ארבע יועצות משפטיות מדהימות, לוקחות ללב ועובדות קשה מאוד מאוד. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אנחנו מעידים עליהן. << דובר_המשך >> אלי אלאלוף (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר_המשך >> כן. ראיתם מה זה היבול של היום, של 11 חוקים, בנוסף לתקנות שונות. אני באמת רוצה להודות למנהלת הוועדה ענת כהן, שהיא פה. היא והצוות הנפלא שלה – הם עושים את כל ההפקות של כל הוועדות והישיבות, ומקבלות גם את התלונות וגם את הבקשות של כל חברי הכנסת, והם עושים עבודה מדהימה. אני רוצה להודות גם לצוות האישי – מה שנקרא "היועצים" שלנו, אלה שמלמדים אותנו; אני אומר בשיא הכנות, הם מלמדים; כיושב-ראש ועדה מותר ארבעה – אז באמת, ליעל, לרחלי, לשחר ולנועם, על העבודה המטורפת שהם עושים. חברים, העבודה הזאת של הוועדה היא תוצר של המעורבות הרגשית, האישית והמקצועית של כל חברי הכנסת. באמת אנחנו זכינו לנצל לא רק את היכולות של חברי הוועדה פרופר, אלא גם את היכולות של אוהדי הוועדה והנושאים של הוועדה, שבאו ותרמו מאוד מאוד להצלחה של הוועדה. אני באמת מודה לכם על האמון הזה בהצבעות. רוב ההצבעות היו, גם בעבר ובוודאי היום, כולן: נגד – אפס, זאת אומרת, הרעים לא היו נגדנו. ואכן, בכנסת הזאת יש הרבה הרבה אנשים נפלאים. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אליהו. תודה רבה, אדוני. אנחנו עוברים להצעת חוק העיסוק – – – << דובר_המשך >> אלי אלאלוף (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר_המשך >> כל פעם אני עושה את הבושה הזאת. ולאנשי הפרוטוקול של הוועדה. אני חושב שהם עושים עבודה אדירה, אדירה, ממש. כל הכבוד לכם. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, אדוני. << הצח >> הצעת חוק העיסוק באופטומטריה (תיקון מס' 3), התשע"ט–2019 << הצח >> [מס' כ/740; דברי הכנסת, מושב רביעי, חוב' ה', ישיבה 276, עמ' 24410; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אם כן, אנחנו עוברים להצעת חוק העיסוק באופטומטריה (תיקון מס' 3), התשע"ט–2019, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. היא קיבלה פטור מחובת הנחה. תציג את הצעת החוק חברת הכנסת מירב בן ארי, בשם יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. גברתי. << דובר >> מירב בן ארי (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, כנסת נכבדה, אני מתכבדת להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק העיסוק באופטומטר – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> באופטומטריה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר_המשך >> באופטומטריה. כך אני שומרת על הערנות שלכם. << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר_המשך >> היית עסוק, ועכשיו הרמת את הראש מהטלפון. << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> בדקתי אם את ערה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר_המשך >> תודה. עוד שנייה הוא נרדם פה כבר. בבקשה. הצעה זו מקורה בהצעת חוק פרטית שיזמו חברי הכנסת יעקב אשר – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אני רוצה לראות אותך. תגידי לו משהו על קשישים ותראי אם הוא יגיב לך. תגידי. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר_המשך >> רגע. ברור. עוד לפני שאני עולה הוא אומר לי: מירב, תגידי איזו מילה עליי. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> יאללה. << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר_המשך >> מפרגנת. – – יעקב אשר, משה גפני ואורי מקלב – הינה, אתה פה, הנציג. הצעת החוק מבקשת לקבוע חובה של בעל בית עסק בתחום האופטומטריה למסור את תוצאות בדיקת הראייה להתאמת משקפיים או עדשות מגע שנערכה למטופל ואת המרשם להתאמת המשקפיים או העדשות. אף שתוצאות בדיקות הראייה שעורך אופטומטראי – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אופטומטריסט. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר_המשך >> לא. הוא כתב לי אופטומטראי. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אופטומטריסט. << קריאה >> שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר_המשך >> לא, עכשיו אני בבעל העסק. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> הכול בסדר. אופטומטראי. בסדר. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר_המשך >> אופטומטראי. עד שכבר אמרתי נכון. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> נהדר. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר_המשך >> – – הן רשומה רפואית – – << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> אל"ף. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר_המשך >> אל"ף. – – שהוראות חוק זכויות החולה חלות עליה, והמטופל זכאי לקבל אותן, לעיתים תוצאות בדיקות ראייה אינן נמסרות למטופלים. כשמטופל צריך לקנות שוב משקפיים או עדשות מגע, הוא נאלץ לבצע את הקנייה באותה חנות שבה נערכה לו בדיקת הראייה או להיבדק שוב בחנות אחרת, לעיתים בתשלום נוסף. לכן, מוצע לחייב בעל בית עסק שנעשתה בו למטופל בדיקת ראייה להתאמת משקפיים או עדשות מגע על ידי אופטומטראי למסור למטופל בסיומה את תוצאות הבדיקה ואת המרשם להתאמת המשקפיים או העדשות. איפה אורי מקלב? מקלב, בוא, תתקרב שנייה. אני מפרגנת לך על שאתה כל הזמן עוסק בדברים החשובים. זו באמת הצעת חוק חשובה. גם אני עשיתי בדיקה, לא קיבלתי תוצאות, אז יפה. אני רוצה להודות – – – << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר_המשך >> זהו, זה החוק האחרון שאני מציגה, נכון? צוות לעניין. << קריאה >> קריאה << קריאה >> זהו, אני אומרת, אני כמשקפופרית – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר_המשך >> כשאני חושבת על זה, גם אני. בגלל שזה החוק האחרון, למרות שאני רואה שאתם נהנים איתי, אני רוצה להודות שוב – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אני הבנתי, גברתי – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר_המשך >> מה? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אורי, חבר כנסת מקלב, זאת אומרת, אני מקבל את התוצאות רק אם אני עושה אצלם את כל העסקה, את כל המשקפיים. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אם לא, אני לא מקבל. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> לא, אתה לא תקבל בכלל. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר_המשך >> לא מקבל כלום, מאיר. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> – – – אם אתה לא חוזר אליהם – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> הבנתי. יפה מאוד. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר_המשך >> כלום. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר_המשך >> אני עשיתי בדיקה עכשיו, ואף אחד לא נתן לי את – – – << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> אתה תקנה לך את המסגרת – – – אם אין לך מסגרת, אתה שם בכיס – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר_המשך >> נכון. זו הצעת חוק פשוטה מאוד וחשובה כל כך. נכון. אז אני רוצה להודות בפעם האחרונה שלי, אלא אם כן הוא יבקש ממני שוב – וזה יכול להיות – ליושב-ראש ועדת העבודה הרווחה והבריאות, שיו"ר הישיבה עכשיו, שיושב בראש, אמר שהוא כבר מתגעגע, אז אנחנו מאוד נתגעגע אליו. עשה כאן – אין לי מילים פשוט להסביר את מה שהוא עשה בוועדה הזאת, אבל הוא הלך. אז לפחות בדברי הכנסת יירשם כיו"ר ועדה שאני לא יודעת מתי היה מישהו דומה לו מבחינת עשייה ופעילות. תודה לצוות הוועדה – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר_המשך >> – – צוות של תותחיות, צוות של אנשים מעולים, ליועצת המשפטית יעל סלנט, על קידום החוק, לצוות של אלאלוף, לצוות הוועדה. תודה רבה לכולכם. אני קוראת לכם – כמובן שזה עבר בוועדה פה אחד, ולכן אני קוראת לכם שוב לאשר את הצעת החוק בקריאה שנייה ושלישית בנוסח שאישרה הוועדה, ותודה רבה לחברי הכנסת המציעים על הצעת חוק חשובה. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. תודה רבה, גברתי. אם כן, אני מבקש – אנחנו רוצים לעבור להצבעה. אם כן, אנחנו מצביעים על הצעת חוק העיסוק באופטומטריה (תיקון מס' 3), התשע"ט–2019, בקריאה שנייה וקריאה שלישית. עכשיו אנחנו מצביעים בקריאה שנייה. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 34 בעד סעיף 1 – 24 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 1 נתקבל. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> 24 בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. אם כן, הצעת החוק עברה בקריאה שנייה. ואנחנו עוברים לקריאה שלישית. בבקשה, מי בעד ומי נגד? הצבעה מס' 35 בעד החוק – 24 נגד – אין נמנעים – אין חוק העיסוק באופטומטריה (תיקון מס' 3), התשע"ט–2019, נתקבל. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> 24 בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. אם כן, הצעת החוק עברה גם בקריאה השנייה, גם בקריאה השלישית. תודה רבה ליוזמים. << הצח >> הצעת חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (תיקון מס' 12), התשע"ט–2019 << הצח >> [מס' כ/826; דברי הכנסת, חוב' י"א, ישיבה 393, עמ' 32743; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אנחנו עוברים להצעת חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (תיקון מס' 12), התשע"ט–2019, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. יציג את הצעת החוק חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא. בבקשה, כבודו. << דובר >> עבד אל חכים חאג' יחיא (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר >> בסם אללה א-רחמאן א-רחים. כבוד היושב-ראש, זה חוק מספר 4 של צוות המשימה של אלי אלאלוף, איל בן ראובן ואנוכי. החוק הזה בא לדבר על העבודה של מנופאים וחברות כוח אדם. אני אציג את החוק לפני הכנסת ואני מקווה שהכנסת גם תאשר את החוק הזה כי הוא תרומה, ותרומה גדולה, בכיוון של להבטיח בטיחות לעובדי בניין ולכל מי שמבקר באתרי בנייה. כבוד היושב-ראש, אני מתכבד להביא לפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (תיקון מס' 12). הצעה זו היא הצעת חוק פרטית שיזמו חברי הכנסת איל בן ראובן, אלי אלאלוף ואנוכי, והיא נועדה למקד מאמצים להגברת הבטיחות בעבודה בכל הקשור להפעלת עגורני צריח, שפועלים בעיקר באתרי בנייה, אבל הם נמצאים גם במקומות אחרים והחוק הזה יחול גם עליהם, אפילו אם הם לא באתרי בנייה. מוצע לקבוע כי מתן שירותי כוח אדם של עגורנאים בידי קבלן כוח אדם או בידי גורם אחר שמספק את כוח האדם של עובדיו לעבודה אצל זולתו, ללא אספקת העגורן, ידרוש קבלת היתר מיוחד משר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. על פי המוצע, היתר כזה יינתן רק לתאגיד שמטרתו ועיסוקו היחידים הם מתן שירותי כוח אדם של עגורנאים, ובכך ניתן יהיה לוודא כי הוא מודע לדרישות ההכשרה, ההדרכה ויתר הוראות הבטיחות הקשורות בפעילותם ויעמוד על קיומן. חשוב מאוד שהיום לא כל אחד יוכל להעביר מישהו שלפעמים הוא לא מוסמך – כבוד היושב-ראש, ביקרנו באתרי בנייה, ראינו שהתעודה של מפעיל העגורן שיש לו את הרישיון, תעודה מסוימת, נמצאת בתוך הפנקסים או בתוך הקלסרים של הקבלן או מנהל העבודה, ומי שמפעיל את העגורן זה מישהו אחר. לכן, חשוב שתהיה ייחודיות בנושא הזה. על מתן ההיתר המיוחד יחולו הוראות החוק שחלות לעניין מתן רישיון קבלן כוח אדם, ובנוסף, יותנה מתן ההיתר בקבלת אישור על עמידה בדרישות רלוונטיות לפי חוקי העבודה. כמו כן, יכלול ההיתר גם תנאים הקשורים בבטיחות בעבודה, וקיומם של תנאים אלה ייבחן בידי מפקח עבודה ראשי הבקי בעניינים אלה. עוד מוצע כי הפעלת סמכויות מסוימות בשל טעמים של בטיחות בעבודה תדרוש התייעצות עם מפקח העבודה הראשי, כאמור. השר, באישור הוועדה, יוכל להרחיב את דרישות התיקון לחוק, לרבות הדרישות להיתר מיוחד גם לעניין העסקת מפעיל של עגורן אחר שיקבע. היום ייחדנו את החוק הזה, אבל לא רצינו לחזור לחקיקה מחדש, אז אפשרנו גם לשר, על ידי תקנות, להרחיב את הדרישות. כדי לאפשר פרק זמן מתאים להתארגנות לשם עמידה בהוראות החוק, מוצע כי תחילתו תהיה שישה חודשים מיום פרסומו, וכי לגבי קבלן שפעל כדין עד יום תחילתו והגיש בעוד מועד בקשה להיתר מיוחד יוכל השר לתת הוראה על המשך העסקת עובדים על ידיו אצל זולתו לתקופה שלא תעלה על חודשיים מיום התחילה. אדגיש כי ההגבלות האמורות נועדו להתמודד עם תופעה של שליחת כוח אדם לא מוסמך ולא מיומן לעבודה באמצעות קבלני כוח אדם, ואין בהן כדי למנוע התקשרות או העסקה ישירה של עגורנאים מוסמכים או התקשרות עם קבלן שירותים אותנטי שמעניק את מלוא שירותי העגורן, שכן בצורות התקשרות או העסקה אלה צפוי שמקבל השירות יבדוק את הסמכתו של העגורן. אני מבקש שהכנסת תאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית בנוסח שאישרה הוועדה. כבוד היושב-ראש, זה חוק רביעי, כמו שהתחלתי לומר. לנו, לצוות, יש כמה הישגים בתחום הזה, שכדאי בנאום האחרון פה למנות אותם, ממש בזמן קצר. הקמנו ועדת משנה שדנה, וקיימה כמה ישיבות עם בעלי עניין, עם גורמים שמעורבים בנושא הזה. אחרי העבודה המאומצת של שלושתנו, איל בן ראובן, אלי אלאלוף ואנוכי, הבאנו גם את משרדי הממשלה להתחיל לזוז ולשנות דברים, לעשות עבודה ולקחת את הנושא הזה ברצינות, כי זה חיי אדם, משפחותיהם, בריאותם, פציעות. אנחנו מתבשרים שאו-טו-טו בתחילת השנה תוקם יחידת משטרה שהיא מומחית, שיש לה את ההתמחות בחקירות. << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> לאכיפה. << דובר_המשך >> עבד אל חכים חאג' יחיא (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר_המשך >> כבר פורסם שהיא תהיה באכיפה, אבל עד עצם היום הזה היה מיקור חוץ. אנחנו זוכרים את האסון שהיה בחניון ברחוב הברזל בתל אביב. עד היום עוד לא סיימו את החקירות. אם היו להם מומחים ואנשים שלהם, מזמן זה היה נגמר. יש לנו גם את הנושא של הביקורות באתרים. בסוף, אני חייב להודות לאלי אלאלוף, חבר הכנסת איל בן ראובן, היועצים של שלושתנו, שכולם עבדו, ועבדו גם שעות נוספות כדי להכין את החוקים האלה. יש לנו את מנהלת הוועדה, שעבדה ופעלה גם בישיבות של ועדת המשנה, וקידמה ונתנה עדיפות גם לחוקים האלה, כדי שנוכל לקדם אותם; ליועצות המשפטיות; לצוות הבטיחות במשרד העבודה, כי הם בסוף התיישרו והתחילו לשתף פעולה; ההסתדרות – לאחרונה; יש גם עמותות ואנשים, אזרחים, וגם התקשורת התגייסה. אני חושב שהחוקים האלה יכולים לעזור, ובסוף, אני אומר לכם, אנחנו עכשיו, בשעה הזאת, מקיימים בוועדה ישיבה כדי לאשר תקנות של החלת התקן האירופי של הפיגומים, שיהיה מחייב גם אצלנו. בכך אנחנו נדע שטיפלנו בהרבה מפגעים, ויש לנו את האפשרות להמשיך בקדנציה הבאה, כך שנוכל לדעת שעובד שיוצא מביתו יחזור למשפחתו בשלום. תודה רבה. אני מבקש לתמוך בהצעה. << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> תודה רבה, אדוני. אנחנו עוברים עכשיו, ברשותכם, להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (תיקון מס' 12), התשע"ט–2019. נא להצביע. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 36 בעד סעיפים 1–2 – 22 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–2 נתקבלו. << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> 22 בעד, ללא מתנגדים. אני קובע כי ההצעה עברה בקריאה שנייה, אז תצביעו בקריאה שלישית. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית על הצעת החוק. נא להצביע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע ומי נוכח? הצבעה מס' 37 בעד החוק – 25 נגד – אין נמנעים – אין חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (תיקון מס' 12), התשע"ט–2019, נתקבל. << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> 25 בעד, ללא מתנגדים ונמנעים. אני קובע כי הצעת החוק עברה בקריאה שלישית, ותיכנס לספר החוקים של המדינה. אנחנו עוברים, חברים, להצעת חוק שירותי תשלום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> סליחה. איל בן ראובן יעלה לברך. << דובר >> איל בן ראובן (המחנה הציוני): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, החוק הזה בנושא חברות ייעודיות למנופאים הוא חוק שבעיניי מסמל היום עוד צעד, עוד שיא חדש במאבק, כבוד היושב-ראש, בתופעה האיומה הזאת של תאונות, הרוגים, פצועים, של הרס משפחות סתם. הפקרות. אין מילים. אנחנו עכשיו, ממש בשעה זו, עמלים במקביל על תקנות לגבי נושא הפיגומים, למאבק נגד נפילות מגובה, שזה עוד עניין שאנחנו ממש רוצים – אנחנו מסיימים אותו עד מחר. אנחנו בסך הכול – אני אומר לך, כבוד היושב-ראש, מביקורים בשטח, אחרי שהעברנו לפני שבועיים את חוק עוזרי הבטיחות, אנחנו כרגע בשיאו של מה שהייתי קורא לו מומנטום, שזז קדימה עם כף מאוד מאוד רחבה של עשייה, ואני אומר פה לחברי הכנסת: אני חש שאנחנו מתחילים לראות תוצאות, ואני דופק עשר פעמים על העץ לראות שאני לא אומר דברים לא נכונים. בחודש האחרון אנחנו בירידה דרמטית. אני לא זוכר חודש כזה, כבוד היושב-ראש, עם כל כך מעט תאונות ונפגעים, ואני מקווה שהשטח מתחיל להבין את העניין. אני רוצה לומר מילה אחת לצוות הפעולה, כבוד היושב-ראש, שאיתו אני פועל בארבע השנים האחרונות. כמו שאומר אלי אלאלוף – הוא לא נמצא פה, כי הוא עכשיו בדיון על התקנות – אומר אלי אלאלוף: צוות פעולה של מרוקאי, אלי אלאלוף, של ערבי, חאג' יחיא, ושל אלוף במילואים, יושבים ביחד – – – << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> מאיזו עדה? מאיזו עדה? << דובר_המשך >> איל בן ראובן (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> מעדה טובה, אשכנזית. << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> זה נשמע כמו בדיחה. << דובר_המשך >> איל בן ראובן (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> כן, אבל זו המציאות. << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> אימא שלך מורה לתנ"ך? << דובר_המשך >> איל בן ראובן (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> הייתה. << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> ואבא עיראקי. << דובר_המשך >> איל בן ראובן (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> זאת מציאות של צוות פעולה שלא נח לרגע ארבע שנים. הוא פועל בשטח, הוא פועל עם חקיקה – שחברי חאג' יחיא קודם דיבר עליה – חקיקה, תקנות, והשטח כנראה – אני אומר "כנראה" כי עוד לא כל השטח – מתחיל להבין, מתחיל להבין שכנסת ישראל מתכוונת ברצינות לעניין הזה, ואנחנו נעשה באמת כל כל כל מאמץ על מנת להמשיך. אנחנו לא עוצרים לרגע, לא מורידים לרגע את הרגל מהדוושה. אני רוצה לומר תודה לשר העבודה והרווחה, ליושב-ראש ההסתדרות, שבא איתנו, ישב בחקיקה של החוק הזה, לחבריי אלי אלאלוף וחאג' יחיא, לצוות הוועדה, ליועצים שלנו, ליועציי דניאל ועידן, שעוסקים בנושא הזה כל הזמן, ואני מקווה מאוד שאנחנו נמשיך לראות תוצאות וירידה ירידה ירידה במספר התאונות. תודה רבה. << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> תודה רבה, אדוני. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> < יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> הודעה לסגן מזכירת הכנסת. << דובר >> סגן מזכירת הכנסת נאזם בדר: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבד להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק להסדר ההימורים בספורט (תיקון מס' 14 והוראת שעה), התשע"ט–2018, שהחזירה הוועדה המשותפת לוועדת החינוך, התרבות והספורט וועדת הכספים לדיון בהצעת חוק להסדר ההימורים בספורט (תיקון מס' 14 והוראת שעה), התשע"ט–2018. תודה. << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> תודה רבה, אדוני. לפני שנעבור לחוק הבא אני רק מבקש לברך שני אורחים שנמצאים פה, ביציע, אחד מטורקיה, סלצ'וק קייל עינן, ואחד מגיאורגיה, ראול קקחדזה. ברוכים הבאים. Welcome to the Knesset and have a fruitful visit. You are very welcome here. Thank you very much. << הצח >> הצעת חוק שירותי תשלום, התשע"ט–2019 << הצח >> [מס' מ/1246; דברי הכנסת, חוב' א', ישיבה 362, עמ' 31169; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> אנחנו עוברים לחוק הבא – הצעת חוק שירותי תשלום, התשע"ט–2019, לקריאה שנייה וקריאה שלישית. קיבלה פטור מחובת הנחה. תציג את הצעת החוק חברת הכנסת רחל עזריה, בבקשה. << דובר >> רחל עזריה (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר >> תודה. כבוד היו"ר, כבוד השר, חבריי וחברותיי חברי הכנסת – יש פה שר? << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> יש פה שר? << קריאה >> מירב בן ארי (כולנו): << קריאה >> כן, בטח שיש פה שר. << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> איפה? איזה שר? ילנה, יש פה שר? שואלת חברת הקואליציה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): << קריאה >> יריב פה, יריב פה. אני אומרת לו להיכנס. אני אומרת לו להיכנס. << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> את מסכימה לדבר גם ללא נוכחות שר? את לא חייבת, אבל. << קריאה >> שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): << קריאה >> ברור שהיא מסכימה לדבר. << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> מאיפה את יודעת? מה, את דוברת כולנו, עכשיו שהתפצלתם שם – – – << קריאה >> מירב בן ארי (כולנו): << קריאה >> אני דיברתי על – – – חוקים ולא היה שר. נראה לי שרחל עזריה – – – << דובר_המשך >> רחל עזריה (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> לא היה שר? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): << קריאה >> אני אגיד ליריב להיכנס. << דובר_המשך >> רחל עזריה (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> טוב. כבוד היו"ר, חבריי וחברותיי חברי הכנסת, אני מתכבדת להציג בפניכם את הצעת חוק שירותי תשלום, התשע"ט–2019, שיזמה הממשלה. בשנים האחרונות חלה התפתחות משמעותית במערך התשלומים בישראל בעקבות התפתחויות טכנולוגיות וגלובליות. היקפי המסחר האלקטרוני גדלים והולכים עם התפתחות האינטרנט והטלפונים החכמים, וחדשות לבקרים נוצרים עוד ועוד אמצעי תשלום חדשניים המאפשרים ביצוע עסקאות ותשלומים מרחוק. חברות בין-לאומיות מציעות פתרונות תשלום למתקדמים, ואפילו רשתות חברתיות מאפשרות ביצוע פעולות תשלום באמצעותן. השימוש באמצעי תשלום מתקדמים מביא להגברת התחרות, להפחתת עלויות, לנוחות ולזמינות, אולם טומן בחובו גם סיכונים כמו פגיעה באבטחה, שימוש לרעה והונאות. כדי לעודד את השימוש באמצעי תשלום מתקדמים וליישר קו עם העולם יש להתאים את התשתית המשפטית הקיימת לפעילות באמצעי תשלום מתקדמים. הסדרי החקיקה המרכזיים בישראל הנוגעים לאמצעי תשלום בישראל מעוגנים בפקודת השטרות ובחוק כרטיסי חיוב. שני חוקים אלה אינם מתאימים להתמודדות עם אמצעי תשלום דיגיטליים. נוצר צורך לגבש אסדרה רוחבית ואחידה לכלל שירותי התשלום באופן שיתאים להתפתחות הטכנולוגית בתחום, יקנה הגנה צרכנית רחבה ומלאה ויאפשר תחרות בין נותני שירותי התשלום השונים. האסדרה אמורה להבטיח הגינות, להגביר את אמון הציבור באותם אמצעי תשלום מתקדמים ולהגביר את השימוש בהם. אסדרת הנושא מורכבת משני רבדים: האחד עוסק בהיבטי הרישוי והפיקוח של הגופים נותני שירותי התשלום, והשני עוסק באסדרת היחסים החוזיים בין נותן שירותי התשלום ובין הלקוח, הסדרת ההגנות הצרכניות שיחולו במסגרת מתן שירותי תשלום, וכן קביעת הוראות כלליות לעניין הוראות תשלום והסדרי האחריות שיחולו עליהן. הצעת החוק הנדונה מסדירה בשלב זה את הפן החוזי והצרכני. בהמשך תובא לאישורה של הכנסת חקיקת הרישוי והפיקוח. הצעת החוק מבוססת על חוק כרטיסי חיוב, וכן על האסדרה האירופית בנושא, בהתאם לעקרונות שנקבעו בדירקטיבה האירופית לעניין שירותי תשלום. עיקרון מרכזי בהצעת החוק היה התאמתו לעולם המתפתח תוך שמירה על ניטרליות טכנולוגית. מוצע לבטל את חוק כרטיסי חיוב ולהחליפו בהסדר מקיף וכולל החל על כלל אמצעי התשלום המתקדמים ועל כלל סוגי נותני שירותי התשלום. מוצע להגדיר אמצעי תשלום באופן רחב, הצופה פני עתיד וכולל את כל רצף של פעולות שעל משלם לבצע לשם מתן הוראות תשלום, בין שהוא כולל כרטיס או חפץ ובין שאינו כולל. לפיכך, ההוראות החלות על אמצעי תשלום יחולו גם על בנקים וחברות כרטיסי אשראי וגם על מפעילי ארנקים אלקטרוניים ואפליקציות התשלום. הצעת החוק עוסקת בהסדרת היחסים שבין נותן שירותי התשלום לבין המשלם, מרחיבה את היריעה ומתייחסת גם למערכת היחסים שבין נותן שירותי התשלום לבין המוטב, לרבות בהעברת כספים בין אנשים פרטיים והפקדה ומשיכה של אדם מחשבונו. חוק כרטיסי חיוב מתייחס למוטב באופן חלקי ביותר. מוצע לקבוע הוראות עונשיות ועיצומים כספיים על הפרות הוראות החוק, ולחייב את נותני שירותי התשלום בדיווח ללקוחות על פעולות שנעשו בחשבונם. חבריי וחברותיי חברי הכנסת, אני רוצה להודות, זה היה חוק שהיה לא פשוט לעבוד עליו, כי הוא היה מאוד מאוד מאוד כלכלי – – נכון, חיים ילין? << קריאה >> חיים ילין (יש עתיד): << קריאה >> אני תכף אעלה. << דובר_המשך >> רחל עזריה (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> – – משעמם לעיתים, מאוד דקדקני; ממש מילה-מילה שקלנו ובדקנו. אבל זה חוק מאוד חשוב, כי הוא בעצם מאפשר את העתיד של התשלומים בישראל, ומאפשר פירוק של חלקים משמעותיים במונופול של הבנקים על תחום האשראי. בוועדת שטרום ובחוק שטרום שהעבירו בעצם הפרידו בין כרטיסי האשראי לבין הבנקים, אבל מה שקרה זה שהבנקים פתחו כל מיני שירותי תשלום, ופה לקחנו אחריות על זה. ישבנו בוועדה חבר הכנסת חיים ילין ואני, וגם חבר הכנסת מיקי לוי מדי פעם, עם הרבה מאוד לוביסטים ועם לובי 99, ועברנו נקודה-נקודה, תג-תג. אף תלונה לא יכולה להגיע. אני מאוד נהניתי מהעבודה על החוק הזה בפרט ומהעבודה בוועדת הרפורמות בכלל. אחד הדברים שזה אפשר זה להסתכל קדימה על מה יעשו דור ה-Y ודור ה-Z ומה יהיו הדרישות שלהם, ואיך אנחנו בעצם נותנים את המענה ומקדימים את המאוחר. אני רוצה לומר, יש הרבה מאוד תודות. קודם כול, משרד המשפטים – היה ליווי מאוד משמעותי של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ארז קמיניץ, רוני נויבואר ולירון מאוטנר; משרד האוצר; בנק ישראל; היועצים שלי, ליאור דוגה, מאיה עזרא, צורי דותן ושיראל זיסרמן; היועצת המשפטית של הוועדה, ורד קירו-זילברמן, תודה רבה, זה היה משמעותי; העוזרת לירז בנימין; ואריאלה, מנהלת הוועדה האחת והיחידה. שמחתי מאוד לעבוד על החוק הזה. אני מאוד מקווה שהחלק של הרישוי יגיע במהרה, ובאמת נוכל להתחיל לפתוח את השוק לתחרות וליהנות מירידה במחירי האשראי בישראל. חברי וחברות כנסת נכבדים, להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות. אני מבקשת שתאשרו את הצעת החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית בנוסח שאישרה הוועדה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> תודה, גברתי, חברת הכנסת עזריה. אנחנו עוברים עכשיו בעצם להצבעה. << קריאה >> רחל עזריה (כולנו): << קריאה >> בקשת דיבור. << יור >> היו"ר יחיאל חיליק בר: << יור >> אה, יש בקשה – איפה רשימת הדוברים? אז למה אומרים לי שיש בקשות דיבור? אחת? אוקיי, חבר הכנסת ילין, בבקשה, יש בקשת דיבור אחת. לאחר חבר הכנסת ילין אנחנו נעבור להצבעה בקריאה שנייה ושלישית. עד חמש דקות, אדוני. << דובר >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אז קודם כול אני רוצה לברך את רחל, שריכזה לא רק את החקיקה – את ועדת הרפורמות, ואת השר אלי כהן היקר, שהתחלנו איתו את הרפורמה הבנקאית, רפורמת שטרום. אני חייב להגיד כמה דברים שהם לא אמירות פוליטיות, כי בדרך כלל מי שכאן ומדבר פה אז הוא בעד או נגד, ותוקפים ולא תוקפים. אני רוצה להגיד משהו: צריך לייעל את החקיקה בכנסת ישראל. מחוקקים רפורמה כמו רפורמת הבנקים, תחרות הבנקים – לא יכול להיות שלאחר שזה מאושר אין פרויקטור שלוקח את החקיקה לביצוע. אין חיה כזאת. אנחנו גמרנו את החקיקה, השרים יודעים שהם העבירו את החקיקה – מי עכשיו מיישם את הרפורמה הזאת? מה אתם חושבים, שבנק ישראל הולך לבצע את הרפורמה של החוקים שאנחנו עשינו מעל הראש שלהם? שהרגולטורים יעשו את הרפורמות שאנחנו עשינו מעל הראש שלהם וקיפלנו אותם למען עם ישראל, למען הורדת העלויות? מי יעשה את זה? ופה אני חייב להגיד, כנסת ישראל, ממשלת ישראל, חייבים להבין שכשמעבירים רפורמה, אם אין בן אדם שאחראי שבסופו של דבר הדבר הזה ייושם, אז זה לא יקרה, ולכן אנחנו רואים בחקיקה עצמה פערים של ארבע עד חמש שנים. עברו שלוש שנים מחקיקת הרפורמה בנקאית – אני אומר לכם, שום דבר לא קרה. עוד שנתיים זה נגמר, זאת אומרת, יש עוד שנה ועוד שנה ונגמר, זהו. הלוביסטים של הבנקים ינצחו במלחמה הזאת, כי אנחנו לא מסוגלים לקחת חוק וליישם אותו. וככה זה יהיה – מורחים את הזמן, מחכים לממשלה הבאה, אולי אפשר לשכנע. זה לא עובד ככה, חברים. אם אנחנו כמחוקקים באים בשביל לחוקק – – – << קריאה >> עמר בר-לב (המחנה הציוני): << קריאה >> חיים, מי זה אנחנו? << דובר_המשך >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר_המשך >> שב, שב, שב. << קריאה >> עמר בר-לב (המחנה הציוני): << קריאה >> זו הרשות המבצעת. << דובר_המשך >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין רשות – ברור. << קריאה >> עמר בר-לב (המחנה הציוני): << קריאה >> אז זו הבעיה. << דובר_המשך >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר_המשך >> בסדר, אבל זה – – – << קריאה >> עמר בר-לב (המחנה הציוני): << קריאה >> עכשיו הולכים לבחירות, יחליפו אותה. זו הרשות המבצעת. << דובר_המשך >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין שום דבר שמחליף את הניהול ואת השכל הישר. הפוליטיקה לא יכולה להחליף את הניהול – ניהול של מדינה, ניהול של רפורמות, ואת זה – צריך הפרדה, הפרדה מוחלטת. כשכולם יושבים פה, כל השרים וכל הח"כים – והם גם שרים וגם ח"כים – והם צריכים להצביע בעד חקיקה, מי בסוף יבצע? חברים יקרים, אתם חושבים שהכול פוליטיקה. אני אומר לכם, זה כשל ניהולי שלא קיים מהיום, הוא קיים הרבה מאוד שנים. << קריאה >> רחל עזריה (כולנו): << קריאה >> אתה צודק. << דובר_המשך >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר_המשך >> לכן אין מנוס מהפרדה מוחלטת בין הממשלה לבין המחוקקים, אם זה דרך החוק הנורבגי או דרך הגדלת הכנסת. בסוף חייבים להיות 120 מחוקקים שלא זזים מהכיסא. רחל, את יודעת יפה מאוד, בוועדת הרפורמות, את כל החקיקה על כל המערך של הבנקאים – אם היינו שלושה ח"כים, ארבעה גג, על משהו שמשפיע על הכיס של כל אזרח במדינת ישראל, זה היה too much. << קריאה >> רחל עזריה (כולנו): << קריאה >> בוודאות – – – << דובר_המשך >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואיפה שהתקשורת נמצאת יש 20 ח"כים. לא עובדים ככה. << קריאה >> רחל עזריה (כולנו): << קריאה >> אתה יודע איך היה אפשר לראות כמה החוק הזה שווה? כשהיו 20 לוביסטים שלא עזבו אותנו, 12 דיונים, שעות על שעות. הם יודעים איפה הכסף. << דובר_המשך >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר_המשך >> ברור. רחל, זה בדיוק שם. זה בדיוק שם. לכן אני אומר, קחו את זה. קחו את זה. לא מתוך ראייה פוליטית, שאני בא לנגח, אלא אני רוצה לטובת כנסת ישראל, מדינת ישראל ועם ישראל. חייבים לעשות את ההפרדה הזאת בממשלה הבאה, אין לנו דרך אחרת, כדי שרפורמות בסופו של דבר יצאו לפועל. זה לא רק ביורוקרטיה, זה גם אנחנו. אני רוצה להודות לאריאלה, שנמצאת פה – לא הודו לך – ולוורד, היועצת המשפטית, שהיו איתנו לאורך כל הדרך של החקיקה. אני רוצה להודות לצוות שלי, המדהים: לסתיו, שתמיד הייתה שם בצד הפרלמנטרי, להגר, שהייתה בצד התקשורתי, ולגילי, שהייתה בצד של הלו"ז. תמיד הן היו שם, וחלק מהחקיקה והזמן הפנוי שלי זה בזכותן. אני לוקח, כבוד היושב-ראש, את 30 השניות האחרונות – שולי, אני מפנה את זה אלייך, כי את הקמת את השדולה של החזרת הבנים, את, יחד עם עמיר פרץ. כולם יודעים מה דעותיי לגבי העברת הכסף לרצועת עזה, לגבי 15 מיליון הדולר שכל חודש מעבירים. בשבוע הבא הולך לעבור התשלום השלישי, שזה מתווסף – זה יהיה 45 מיליון דולר, שאנחנו, ראש הממשלה ושר הביטחון נותן אישור להעביר את הכסף הזה. אני מתנגד לזה, אבל ראש הממשלה ושר הביטחון, אני פונה אליך: אם אתה כבר מחליט שהכסף עובר, לפחות תדרוש, תדרוש שהדר גולדין ואורון שאול יחזרו אלינו – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> חיים ילין (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – לקבר ישראל. זו הדרישה המינימלית שאתה יכול לשים על השולחן. והאמן לי, אתה תקבל את התמיכה של כל הקואליציה וכל האופוזיציה, מחבר הכנסת הראשון עד האחרון. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, אדוני. תודה רבה. אם כן, אנחנו עוברים להצבעה. אנחנו מצביעים על הצעת חוק שירותי תשלום, התשע"ט–2019, בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. אנחנו עכשיו מצביעים בקריאה שנייה. מי בעד ומי נגד, בבקשה? הצבעה מס' 38 בעד סעיפים 1–79 – 17 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–79 נתקבלו. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> 17 בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. אם כן, הצעת החוק עברה בקריאה שנייה. ואנחנו עוברים, ברשותכם, לקריאה השלישית. מי בעד ומי נגד? הצבעה מס' 39 בעד החוק – 14 נגד – אין נמנעים – אין חוק שירותי תשלום, התשע"ט–2019, נתקבל. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> 14 בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. אם כן, הצעת חוק שירותי תשלום, התשע"ט–2019, עברה בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. מזל טוב. << הצח >> הצעת חוק להסדר ההימורים בספורט (תיקון מס' 14 והוראת שעה), התשע"ט–2018 << הצח >> [מס' מ/1278; דברי הכנסת, חוב' ט', ישיבה 386, עמ' 32347; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> ברשותכם, אנחנו עוברים להצעת חוק להסדר ההימורים בספורט (תיקון מס' 14 והוראת שעה), התשע"ט–2019, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. בבקשה, יציג את הצעת החוק יושב-ראש הוועדה המשותפת, חבר הכנסת מיקי זוהר. בבקשה, אדוני. < דובר >> מכלוף מיקי זוהר (יו"ר הוועדה המשותפת): << דובר >> חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, הצעת חוק הסדר ההימורים בספורט נועדה לעשות סדר בתוך דבר מאוד מאוד חשוב. אלה הם כמובן תקציבי הספורט לכל קבוצות הספורט ברחבי הארץ ואגודות הספורט. ברור שאם לא היינו מעבירים את הצעת החוק החשובה הזאת היינו נקלעים לסיטואציה מאוד מאוד בעייתית, שבה הספורט בישראל לא היה יכול להמשיך ולהתקדם ולפעול. לכן אני באופן אישי החלטתי לקחת את החקיקה הזאת תחת ידיי, כדי לסיים אותה בהקדם האפשרי. לשמחתי הרבה, לא רק שהצלחנו להעביר את החוק הזה לקריאה שנייה ושלישית ולהכין אותו לקריאה שנייה ושלישית, גם הצלחנו לשמור על המרכזים, מרכזי הספורט: מרכז מכבי, מרכז הפועל, מרכז בית"ר, מרכז עוצמה, מרכז אליצור. אלה מרכזי ספורט חשובים, שבסופו של דבר עמלים יום-יום, בוקר-בוקר, שעה-שעה למען ספורטאי ישראל, במגוון ענפי הספורט. כדי לשמור על יכולתם להמשיך ולקדם את הספורט הישראלי נדרשנו לאותו מאבק, ואני שמח שהצלחתי בו. אני מאחל לכולכם שנה ספורטיבית אזרחית מוצלחת, עם הרבה הרבה הישגים למדינת ישראל במגוון התחומים. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. להצעת החוק הזאת הוגשו בקשות דיבור. אנחנו נעבור – זכרו, סדר-היום הוא עדיין ארוך, יש לפנינו עוד 12 חוקים. בקשות דיבור: חברת הכנסת ציפי לבני – לא נמצאת; חברת הכנסת יחימוביץ – לא נמצאת; חברת הכנסת סתיו שפיר – לא נמצאת; חבר הכנסת איציק שמולי – לא נמצא; חבר הכנסת עמר בר-לב – לא נמצא; חבר הכנסת יחיאל חיליק בר – מוותר; חבר הכנסת עמיר פרץ – לא נמצא; חברת הכנסת מרב מיכאלי – סליחה, חבר הכנסת איציק שמולי, קראתי בשמך – – << קריאה >> איציק שמולי (המחנה הציוני): << קריאה >> מוותר. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> – – מוותר; חבר הכנסת איתן כבל – לא נמצא; מיקי רוזנטל – לא נמצא; רויטל סויד – לא נמצאת. יואל חסון, אדוני, בבקשה. חמש דקות, אדוני. << דובר >> יואל חסון (המחנה הציוני): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רגע רוצה לדבר על היום הזה, למעשה על היומיים שאנחנו הולכים להעביר, היום ומחר. האמת היא שזה אירוע מיוחד. זה אירוע מיוחד, כי יש את האמירה הקצת נדושה שאנחנו לפעמים אומרים בסוגיות מסוימות: בסוגיות הללו אין קואליציה ואין אופוזיציה. ומה שקרה באירוע הזה, אדוני, שיש כאן ביומיים האלה מקבץ מדהים של חוקים טובים וחשובים שהתגייסנו כולנו, כל הסיעות, להעביר אותם. זו באמת בשורה חשובה שמראה שכן, הבית הזה הוא מלא במחלוקת, וטוב שיש כאן מחלוקת. ביום שלא תהיה כאן מחלוקת אני אהיה מאוד מוטרד, אדוני. יש מחלוקת ויש אידיאולוגיות ויש תפיסות, וזאת מהותו של הבית, אבל ביומיים האלה התכנסנו באמת כדי להביא לכאן כמה חוקים חשובים מאוד שעוברים כאן. חוק העישון הוא אחד החוקים – חוק הטבק, כפי שנקרא – הוא אחד החוקים החשובים שעוברים כאן, שיאפשרו לנו באמת מאבק אמיתי בעישון, מאבק אמיתי בעישון בקרב בני הנוער. העבודה על החוק הזה הייתה עבודה מדהימה, ויש לנו עוד יום שלם מחר וחקיקות באמת נהדרות. אני רוצה להודות קודם כול ליושב-ראש הקואליציה שיושב כאן – להודות לו על העבודה המשותפת בימים האחרונים. הצלחנו באמת להתכנס לחקיקות חשובות, מיטיבות, טובות, משנות מציאות. אדוני יושב-ראש הקואליציה, יש כאן יומיים משני מציאות באופן מלא, וזה טוב וזה כיף שככה אנחנו מסיימים את הכנסת העשרים. אני מקווה מאוד שנמשיך בנתיב. וגם נצא, אדוני, למערכת בחירות לא פשוטה, שעומדת להיות אתגר גדול מאוד של מאבק בין עמדות, מאבק על תפיסות; יש כאן תפיסות שונות, יש כאן אידיאולוגיות. אני מקווה מאוד, ואנחנו נעשה כל מה שנוכל כדי להבטיח שבבחירות האלה יהיה מהפך במדינת ישראל. רוב אזרחי המדינה רוצים מהפך. רוב אזרחי המדינה רוצים שינוי. רוב אזרחי המדינה רוצים בהחלפת ראש הממשלה הזה. אנחנו כולנו במחנה שלנו נצטרך לעשות הכול כדי שנייצר את הפלטפורמה שתייצר את המהפך, בעזרת השם, בקרוב בימינו. תודה רבה. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> התחלת יפה. למה אתה הורס? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. אני ממשיך: איתן ברושי – לא נמצא; מיכל בירן, גברתי – מוותרת; נחמן שי – מוותר; קסניה סבטלובה – לא נמצאת. חברת הכנסת ורבין. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איילת, למה את מדברת? בואי נגמור. החלטנו שלא מדברים אתמול. הוחלט שלא מדברים. יואל יגיד לך. << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> בסדר, אבל הצורה והדרך, עליזה. << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> בסדר, תני לה, היא עלתה, לא עוצרים שור בדישו. << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> לא רוצה. לא יפה לעשות את זה. << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> תעלי. << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> לא לא לא, לא רוצה. זה היה לא לעניין. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חבר הכנסת יוסי יונה; חבר הכנסת איל בן ראובן. << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> – – – ואם אני לא מכירה את – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חברת הכנסת יעל כהן-פארן, חברת הכנסת כהן-פארן – מוותרת; חבר הכנסת סאלח סעד – לא פה; לאה פדידה, גברתי – לא נמצאת; רוברט טיבייב – לא נמצא; משה מזרחי, אדוני – לא נמצא; אילן גילאון – לא נמצא; עיסאווי פריג' – לא נמצא; מיכל רוזין – מוותרת; תמר זנדברג, גברתי – מוותרת; מוסי רז – מוותר. אם כן, אנחנו עוברים, רבותיי, להצביע על הצעת חוק להסדר ההימורים בספורט (תיקון מס' 14), בקריאה שנייה וקריאה שלישית. אני מבקש מכולם לשבת. אנחנו רוצים להצביע. בקריאה שנייה, מי בעד ומי נגד? הצבעה מס' 40 בעד סעיפים 1–5 – 16 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–5 נתקבלו. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> 16 בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. אם כן, הצעת החוק עברה בקריאה שנייה. נעבור לקריאה שלישית. בבקשה, מי בעד ומי נגד? הצבעה מס' 41 בעד החוק – 15 נגד – אין נמנעים – אין חוק להסדר ההימורים בספורט (תיקון מס' 14 והוראת שעה), התשע"ט–2018, נתקבל. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> 15 בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. אם כן, הצעת חוק הסדר ההימורים בספורט (תיקון מס' 14 והוראת שעה), התשע"ט–2019, עברה בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. מברוכ. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אנחנו עוברים להצעת חוק שירות ביטחון, תיקון מס' – סליחה, לפני זה הודעה לסגן מזכירת הכנסת. אדוני. << דובר >> סגן מזכירת הכנסת נאזם בדר: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק ההגבלים העסקיים (תיקון מס' 21), התשע"ט–2019, שהחזירה ועדת הכלכלה. מסקנות ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת יעל גרמן, מסעוד גנאים, עמיר פרץ ויעקב אשר בנושא: הנחיות חדשות של משרד הבריאות בעניין הגבלת סל ההטבות לנשים בהיריון עלולה להביא לעלייה בלידות עם בעיות שניתן לגלות בבדיקות המוקדמות. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 23), התשע"ט–2019 << הצח >> [מס' כ/766; דברי הכנסת, מושב רביעי, חוב' כ', ישיבה 321, עמ' 27706; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אם כן, אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה – הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 23). אני רואה את חבר הכנסת דיכטר. כן, יש כאן שני חוקים. האם חבר הכנסת איתן כבל נמצא כאן? אולי אפשר להקדים את החוק שלו. אני מבקש לדאוג ששאר הצעות החוק תונחנה על שולחן הכנסת. << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> מה הבעיה? אני מוכן להציג את זה אם צריך. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חברים, אני לא רוצה לסגור את המליאה. אנא תזרזו את חבר הכנסת דיכטר. << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> רגע, אני ממלא מקום יושב-ראש הוועדה – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> דיכטר הגיע. ובכן, אני חוזר: הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 23) התשע"ט–2019. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון חבר הכנסת אבי דיכטר. תודה לכל המתנדבים. אדוני, בבקשה. כבודו. << דובר >> אבי דיכטר (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר >> אדוני היושב-ראש, רבותיי השרים, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 23) התשע"ט–2019, שיזם חבר הכנסת עפר שלח. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> לא, חברים. חברים, חברים, חברים בצד ימין, לא, זהו. לא, לא, לא, אני מצטער. רוצים לדבר – בחוץ. נכון שאנחנו לפני סוף הקורס, אבל אל תפריעו להצגת הצעות חוק. אדוני, בבקשה. << דובר_המשך >> אבי דיכטר (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> החוק ניזום על ידי חבר הכנסת עפר שלח וקבוצת חברי כנסת נוספים. סעיף 17א לחוק שירות ביטחון בנוסחו כיום קובע כי חייל אשר אינו כשיר לשירות, או אינו כשיר ארעית לשירות, רשאי להתנדב, לצורך קבלת טיפול רפואי למשך תקופת טיפול שלא תעלה על שישה חודשים. מתוך תקופת ההתנדבות, רק בחודשיים הראשונים מעמדו של אותו חייל יהא כשל חייל סדיר, אולם ביתר ארבעת החודשים מועבר החייל לטיפול בהתאם לחוק ביטוח בריאות ממלכתי. כמו כן, במהלך ארבעת החודשים האלה החייל אפילו אינו זכאי לתשלום בגין משך תקופת התנדבותו, ותקופה זו לא תיחשב לשירות סדיר לעניין חוק קליטת חיילים משוחררים. הסדר זה כפי שנוהג כיום הציב כמה בעיות – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אדוני השר אקוניס, ההתרגשות רבה סביבך. אנא ממך, תאפשרו לחברכם להציג את הצעת החוק. היא הצעת חוק מצוינת. << דובר_המשך >> אבי דיכטר (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> הסדר זה כפי שנוהג היום הציב כמה בעיות. במצב החוקי כיום, בחלוף חודשיים מיום פציעתו, לא עלינו, של חייל, הוא מצוי בחוסר ודאות ובחוסר יציבות מבחינת עתידו. הוא איננו משרת בשירות סדיר, ומנגד, הוא עשוי להיקרא חזרה לשירות בכל זמן נתון, ככל שהוועדה רפואית מצאה אותו כשיר לכך. במהלך תקופה זו הוא איננו מסוגל לנהל חיים ככל אזרח מן השורה בהיבטים התעסוקתיים, הלימודיים, חיי המשפחה ועוד. שנית, במהלך תקופה זו, העלות הכספית הכרוכה בטיפול רפואי ובשיקום – ככל שהחייל לא התנדב לצורך טיפול רפואי – חלה במקרים רבים על החייל ועל בני משפחתו, אדוני היושב-ראש. מפניות רבות שהגיעו לוועדה עולה כי חיילים רבים חשים כי הצבא מסיר מעצמו אחריות כלפיהם, וזה אותו הצבא שאליו התגייסו מכוח חוק המטיל עליהם חובת גיוס. ההצעה המונחת לפניכם מבקשת לשנות את נקודת המוצא וההתייחסות לחיילים אלה שנקבע כי הם אינם כשירים ארעית לשירות צבאי. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חברים, אני פעם שלישית מעיר. אנא מכם. יושב-ראש הקואליציה, חברת הכנסת שולי מועלם, יקירתנו, אנא מכם. בבקשה. << דובר_המשך >> אבי דיכטר (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> כך למעשה הצעת החוק מבקשת לקבוע כי בתקופה שלא תעלה על 180 יום, חייל שנמצא בלתי כשיר ארעית ימשיך בשירותו הצבאי הסדיר, אלא אם כן ביקש מיוזמתו לקבל את הטיפול במערכת הבריאות האזרחית. במהלך תקופה זו, מיום אבחון מחלתו או פציעתו, הוא ימשיך בשירותו הסדיר. עד תום תקופה זו יהא על רשויות הצבא לקבוע אם הוא כשיר לחזור לשירות או שאי-כשירותו תהפוך לקבועה, ואז ישוחרר משירות. בתום התקופה או במהלכה, אם יקבע הצבא כי החייל איננו כשיר לשירות, יוכל החייל להתנדב לצורך המשך הטיפול הרפואי בו, בהתאם להסדר ההתנדבות הקיים היום בסעיף 17א לחוק שירות ביטחון. הצעת החוק המונחת לפניכם אף מבקשת לקבוע כי במקרה של חייל שחזר לכשירות, יידרש הצבא לפעול לשילובו של החייל בתפקיד שבו שירת טרם אבחון מחלתו או פציעתו – והכול כמובן בכפוף לצורכי כוח האדם בצבא ובהתאם למצבו הרפואי של החייל. למותר לציין כי ההסדר המוצע יחול גם ביחס לחיילים המוצבים במשמר הגבול, ביחידות משטרת ישראל, בשירות בתי הסוהר ובשירות המוכר לפי חוק שירות ביטחון. לבסוף, מוצע כי תחילת החוק תהיה בתוך שנה ממועד פרסומו, על מנת לאפשר לצבא תקופת היערכות והתארגנות ליישום החוק. אדוני היושב-ראש, להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, ולכן אבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. אם כן, אנחנו נבוא להצבעה. אני מבקש מכולם לשבת. הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – מס' 23), התשע"ט–2019, בקריאה שנייה וקריאה שלישית. אנחנו מצביעים בקריאה שנייה. בבקשה, מי בעד? ומי נגד? הצבעה מס' 42 בעד סעיפים 1–3 – 17 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–3 נתקבלו. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> 17 בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. הצעת החוק עברה בקריאה שנייה. ואנחנו עוברים, ברשותכם, לקריאה השלישית. מי בעד? ומי נגד? הצבעה מס' 43 בעד החוק – 18 נגד – אין נמנעים – אין חוק שירות ביטחון (תיקון – מס' 23), התשע"ט–2019, נתקבל. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> 18 בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. אם כן, הצעת החוק עברה בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. יעלה לברך חבר הכנסת עפר שלח, אחד היוזמים. אדוני. << דובר >> עפר שלח (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני, חבריי חברי הכנסת, החוק הזה הוא דוגמה לאיך הבית הזה עובד כשהוא עובד נכון. הוא נולד מפניות ציבור שהגיעו אליי ולחברי כנסת אחרים שמהן עלתה תמונה שאני חייב לומר, חברי אלעזר שטרן – אתה היית ראש אכ"א – שלדעתי אפילו אכ"א לא הכיר אותה כמו שצריך, ואני אומר מידיעה. קשורה בזה יחידה צבאית שנקראת ר"מ ד', שעכשיו עומדת לעבור מן העולם. כשדיברתי עם ראש אכ"א, הוא לא ידע שיש יחידה צבאית כזאת. הדבר שהכי הדהים אותי הוא מספר החיילים שבהם מדובר. כשהתחלנו לטפל בחוק הזה, כשהתחלנו לטפל בתיקון העוול הברור כל כך הזה, שחייל שנפגע או חלה במהלך שירותו הצבאי, הצבא פשוט ידאג לו לאורך חצי שנה, ידאג לטיפול בו, והוא לא ימצא את עצמו גם בתחושה שהוא הושלך הצידה – הוא, משפחתו וחבריו – וירגישו שהצבא בגד בחוזה הבסיסי שיש בינו לבין המדינה כשהיא מגייסת אותו, וגם לא ימצא את עצמו באיזה לימבו שבו לא ברור בכלל אם הוא משוחרר משירות או חוזר לשירות, אני חשבתי שמדובר בעשרות. התברר לי שמדובר בקרוב ל-2,000 חיילים בכל נקודת זמן. אנחנו מדברים על מספר עצום; אנחנו מדברים על עוול מתמשך; אנחנו מדברים על משהו שחמק איכשהו מתחת לרדאר, גם שלנו, שעוסקים בדבר הזה הרבה מאוד שנים, ובא על תיקונו. והוא בא על תיקונו בגלל הנחישות של הכנסת הזאת ושל ועדת החוץ והביטחון, שהיא לא ועדה שמרבה לחוקק, אבל כשהיא החליטה לחוקק, היא עשתה את זה – ואני אומר את זה לך, חברי אבי דיכטר, יו"ר הוועדה – עשתה את זה בנחישות, עשתה את זה בתבונה, עשתה את זה כשהיא מתגברת על ההתנגדויות המיותרות ומתחשבת בדברים הראויים שמערכת הביטחון הציגה. אני מודה לכל החברים שחתמו יחד איתי על החוק הזה; מאלה שנמצאים כאן – נדמה לי שאיל בן ראובן כאן, כמובן אבי דיכטר, אלעזר שטרן, איציק שמולי, שחתומים על החוק הזה יחד איתי, הם ואחרים מהקואליציה ומהאופוזיציה. אני מודה לצוות המעולה שלי, לנטע, שהתחילה לעבוד איתנו על זה, לאורי, לשירה, לחיים. אני מודה לחברת הכנסת ענת ברקו, שליוותה את החקיקה עד תומה. אני מודה שוב לך, יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון – הזדמנות בהקשר הזה; אנחנו עוד נמשיך לעבוד, אבל נדמה לי שבשנים האחרונות עבדנו יחד, לא רק אתה ואני אלא אתה ואני וכל הוועדה, גם בנעימות וגם ביעילות. אני מודה במיוחד לצוות המשפטי של ועדת החוץ והביטחון, למירי פרנקל-שור, לאיילת, לכל מי שליווה את החוק הזה. טוב עשינו. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> הודעה לסגן מזכירת הכנסת, אדוני. << דובר >> סגן מזכירת הכנסת נאזם בדר: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 86), התשע"ט–2019, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 126), התשע"ט–2019, שהחזירה ועדת הכלכלה. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. אם כן, חברים, היות ששאר החוקים לא הונחו, לא הגיעו עד עכשיו לשולחן המזכירות להצבעה, תם סדר-היום, ואנחנו סוגרים את הישיבה. הישיבה הבאה תתקיים מחר, אם ירצה השם, יום שלישי, כ"ד בטבת התשע"ט, 1 בינואר 2019, בשעה 11:00, ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 17:21. << סיום >>