דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת י"ב ישיבה שצ"ו הישיבה השלוש-מאות-ותשעים-ושש של הכנסת העשרים יום שלישי, כ"ד בטבת התשע"ט (1 בינואר 2019) ירושלים, הכנסת, שעה 11:00 תוכן העניינים נאומים בני דקה 8 ענת ברקו (הליכוד): 8 איתן ברושי (המחנה הציוני): 10 מירב בן ארי (כולנו): 10 דוד אמסלם (הליכוד): 11 הצעות לסדר-היום 12 ציון יום ההוקרה לפצועי מערכות ישראל ופעולות האיבה 12 היו"ר יולי יואל אדלשטיין: 12 הודעות יושב-ראש ועדת הכנסת 13 מכלוף מיקי זוהר (יו"ר ועדת הכנסת): 13 הצעות לסדר-היום 16 ציון יום ההוקרה לפצועי מערכות ישראל ופעולות האיבה 16 ענת ברקו (הליכוד): 16 מירב בן ארי (כולנו): 19 דן סידה (ש"ס): 21 סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: 22 יהודה גליק (הליכוד): 24 הצעת חוק שדה התעופה דב הוז (הוראות מיוחדות) (תיקון), התשע"ט–2019 24 יואב קיש (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): 25 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 27 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 27 הצעת חוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות) (תיקון מס' 10), התשע"ט–2019 27 יואב קיש (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): 28 דב חנין (הרשימה המשותפת): 29 יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): 31 יואב קיש (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): 33 הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 86), התשע"ט–2019 35 ניסן סלומינסקי (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 35 טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): 37 דב חנין (הרשימה המשותפת): 38 דב חנין (הרשימה המשותפת): 41 הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 126), התשע"ט–2019 42 איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה): 42 הצעת חוק ההגבלים העסקיים (תיקון מס' 21) , התשע"ט–2019 46 איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה): 46 איתן ברושי (המחנה הציוני): 51 דב חנין (הרשימה המשותפת): 52 דוד אמסלם (הליכוד): 55 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 59 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 59 הצעת חוק ההגבלים העסקיים (תיקון מס' 21) , התשע"ט–2019 60 הצעת חוק זכות יוצרים (תיקון מס' 5), התשע"ט–2019 61 איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה): 61 דב חנין (הרשימה המשותפת): 68 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 71 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 71 הצעת חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים (תיקון מס' 10), התשע"ט–2019 71 אבי דיכטר (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): 71 מיכל רוזין (מרצ): 74 תמר זנדברג (מרצ): 75 מוסי רז (מרצ): 76 הצעת חוק לתיקון פקודת מיסי העירייה ומיסי הממשלה (פטורין) (מס' 32), התשע"ט–2019 78 רועי פולקמן (בשם ועדת הכספים): 78 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 80 הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 31), התשע"ט–2019 81 איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה): 81 הצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט בדבר פיצול הצעת חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ו–2016 88 ניסן סלומינסקי (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 88 הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם) (תיקון מס' 35) (סגן ראש רשות ברשות מקומית מעורבת), התשע"ט–2019 89 מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): 89 איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): 90 נחמן שי (המחנה הציוני): 91 יהודה גליק (הליכוד): 92 יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): 96 יעקב מרגי (ש"ס): 97 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 98 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 99 הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 74) (הגנה על קטינים מפני תכנים פוגעניים באינטרנט), התשע"ט–2018 99 שולי מועלם-רפאלי (הימין החדש): 99 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 102 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 102 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 103 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 104 הודעת הממשלה בדבר מינוי שר ושינוי בחלוקת התפקידים בממשלה 104 שר הפנים אריה מכלוף דרעי: 104 הצהרת אמונים של חבר הממשלה יצחק וקנין 107 יצחק וקנין: 107 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 108 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 108 הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 137), התשע"ט–2019 108 ניסן סלומינסקי (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 108 יעל גרמן (יש עתיד): 111 מרב מיכאלי (המחנה הציוני): 113 מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): 114 איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): 117 ניסן סלומינסקי (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 119 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 212), התשע"ט–2019 121 מירב בן ארי (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): 121 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 123 הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם) (תיקון מס' 35), התשע"ט–2018 124 לאה פדידה (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה): 124 הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 41) (ציון עובר בבחינות ההתמחות), התשע"ט–2019 126 אוסנת הילה מארק (הליכוד): 127 יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): 128 עיסאווי פריג' (מרצ): 130 אמיר אוחנה (הליכוד): 132 איימן עודה (הרשימה המשותפת): 133 יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): 138 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 141 לאה פדידה (המחנה הציוני): 143 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 144 איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): 145 ירון מזוז (הליכוד): 146 יהודה גליק (הליכוד): 148 מירב בן ארי (כולנו): 149 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 151 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 151 הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 41) (ציון עובר בבחינות ההתמחות), התשע"ט–2019 152 אורי מקלב (יהדות התורה): 152 נחמן שי (המחנה הציוני): 153 אמיר אוחנה (הליכוד): 155 הצעת חוק לתיקון פקודת מיסי העירייה ומיסי הממשלה (פטורין) (מס' 33) (פטור מארנונה למכללה טכנולוגית מוכרת), התשע"ט–2019 156 מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): 157 הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת 158 מכלוף מיקי זוהר (יו"ר ועדת הכנסת): 158 מירב בן ארי (כולנו): 159 הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס' 34) (מדיניות חיסונים לאומית ותמריצים להתחסנות), התשע"ט–2019 160 מירב בן ארי (כולנו): 161 שולי מועלם-רפאלי (הימין החדש): 164 איילת נחמיאס ורבין (העבודה הישראלית): 166 רועי פולקמן (כולנו): 168 יפעת שאשא ביטון (כולנו): 171 עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): 172 מרב מיכאלי (העבודה הישראלית): 173 סגן שר האוצר יצחק כהן: 174 הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 64) (הרחבת הזכאות לטיפולי שיניים למבוטח עם שיתוק מוחין), התשע"ט–2018 176 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 176 מירב בן ארי (כולנו): 178 רועי פולקמן (כולנו): 179 יואל חסון (התנועה): 181 הודעת יושב-ראש הכנסת 183 היו"ר יולי יואל אדלשטיין: 183 הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 64) (הרחבת הזכאות לטיפולי שיניים למבוטח עם שיתוק מוחין), התשע"ט–2018 183 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 183 יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): 185 עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): 185 איתן ברושי (העבודה הישראלית): 187 איילת נחמיאס ורבין (העבודה הישראלית): 189 נחמן שי (העבודה הישראלית): 190 מוסי רז (מרצ): 190 איתן כבל (העבודה הישראלית): 192 שר הפנים אריה מכלוף דרעי: 193 הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס' 34) (מדיניות חיסונים לאומית ותמריצים להתחסנות), התשע"ט–2019 194 סגן שר האוצר יצחק כהן: 194 הודעת ועדת הכספים 195 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 195 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 196 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 196 הצעת חוק להסדרת מתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית על ידי מוסדות לגמילות חסדים, התשע"ט–2019 196 משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): 197 שר הפנים אריה מכלוף דרעי: 199 דוד אמסלם (הליכוד): 205 איתן ברושי (המחנה הציוני): 207 איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): 209 << נושא >> נאומים בני דקה << נושא >> << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברי הכנסת, היום כ"ד בטבת התשע"ט, 1 בינואר 2019 – שנה אזרחית חדשה. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. אנחנו נפתח עם נאומים בני דקה. מי שמעוניין להירשם לנאומים יכול להצביע. בינתיים אני מודיע שיש סדר-יום. המשך סדר-היום ייקבע לפי מוכנות החוקים לקריאה שנייה ושלישית, שיגיעו אלינו מן הלשכה המשפטית. מזכירת הכנסת תניח אותם, ואנחנו נוכל לדון ולהצביע. בבקשה, חברת הכנסת ענת ברקו, תפתחי את הנאומים. אחרייך ידבר חבר הכנסת איתן ברושי. << דובר >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, בטרם תתפזר הכנסת הנוכחית, אני רוצה להקדיש את דקת הנאום שלי לרשות אחות, הרשות השופטת, או יותר נכון לבית המשפט העליון. בימים אלה נתבשרנו כי הרכב של 11 שופטים אמור להעביר תחת שבט ביקורתו את חוק הדגל של כנסת זו, הוא חוק-היסוד הנקרא בפי כול "חוק הלאום". הרכב שופטים, רחב ככל שיהיה, צריך לדון בשאלה המקדמית אם יש לו סמכות לדון בכלל בחוק אשר קבעה הרשות המחוקקת בכובעה כרשות מכוננת. אני תקווה שהתשובה תעבור את מבחן השכל הישר, האיפוק והריסון מול הרשויות האחרות וכי חלילה לא ייפגע חוק זה, שעל חשיבותו גם בעת הזאת אין חולק. יש לי כבוד לבית המשפט העליון, ודווקא מתוך כבוד זה אינני יכולה שלא להזכיר פסיקות בעייתיות, שהזמן הוכיח בעליל כי הן היו מוטעות מיסודן. קחו את עזמי בשארה, בוגד, שבית המשפט העליון לא נתן תוקף להחלטה המוצדקת של ועדת הבחירות המרכזית לפסול אותו מלממש את הזכות להיבחר לכנסת בהיותו נגוע בטרור קודם לכן. סופו שסייע לחיזבאללה ונס על נפשו מאימת הדין. מיס מרמרה, הגב' זועבי, גם היא תומכת טרור ידועה, ואני בושה ונכלמת שהיא בכלל חבשה את ספסלי הכנסת וישבה כאן איתנו בכנסת ישראל. גם זה עוד פסק דין מוטעה. זכורה לי גם ההתעקשות של בג"ץ שלא להרוס בתים מטעמי ביטחון מובהקים באזור עזה, ובסוף משם יצאו הרוצחים הנפשעים שרצחו את משפחת חטואל, האם וילדיה. רק אחרי ששילמנו בדם יקירנו ניתן האישור לפגוע ברכוש שממנו יצאו הטרוריסטים להכות בנו. אפשר היה לחסוך את הדם הזה. ולאחרונה נהיה טרנד חדש: לשלוח אותנו לחוקק את עצמנו לדעת, כמו למשל הסדרת לוויות למחבלים רוצחים נתעבים, שאני קידמתי בחקיקה עם השר ארדן – ועשינו את זה, אבל מתוך אמירה שבג"ץ לא היה צריך לשלח אותנו לחוקק – או ביטול שלילת תושבות קבועה מחברי פרלמנט החמאס. אלו הקוראים להשמדתנו זוכים, בחסות בג"ץ, ליהנות ממעמד וזכויות כלכליות מהמדינה שהם רוצים להשמיד. היעלה על הדעת? בעיניי, הפסיקה בעניין תושבותם הקבועה של חברים בפרלמנט של ארגון טרור כמו חמאס לא עוברת את מבחן השכל הישר. אני חוזרת ואומרת זאת מעל כל במה אפשרית. קשה להסביר מדוע דלתו של בית המשפט פתוחה לשמוע ארגונים שמצהירים על עצם המאבק בקיומה של מדינת ישראל, כמו ארגון עדאלה, למשל, הכופר בקיומה של מדינת ישראל ומנצל את הפלטפורמה של בג"ץ כדי לפגוע במדינת ישראל. צריך לעשות מה שעשו בבריטניה, שיש חוקים האוסרים על ארגונים כאלה להשתמש במנגנונים של השיפוט במדינתם, ואצלנו הם ידידי בית המשפט, רחמנא ליצלן. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני, עוד כמה משפטים, בבקשה. אני רוצה לחזור לחוק הלאום, אדוני. אני בטוחה שכל היהודים שברחו מגזרות ורציחות מכל קצווי תבל, מאירופה, מהמזרח התיכון, מאפריקה, לא מבינים כיצד כבשת הרש, המדינה הקטנה שהקימו כמקלט לעם היהודי, מסתתרת מלומר את האמת: זו ארצנו; אין לנו ארץ אחרת. הגענו אל הנחלה, אך לא אל המנוחה. יש לנו אויבים מבית ומבחוץ, ואני מקווה שלא מתקיימת בנו התוכחה "וישמן ישורון ויבעט". האם כבר שכחנו כיצד גורשנו, נטבחנו והומתנו עד כי הבנו שיש צורך בהקמת בית לעם היהודי? האם, כשהצלחנו להקים את הבית, קמו מערערים על יסודותיו? עוד מעט נתפזר ונבקש את אמון הציבור מחדש. את אמון הציבור בבית המשפט העליון הוא ירכוש רק עם פסיקותיו, אם יהיו קשורות בקשר הדוק לרצון הבוחר, יהיו פלורליסטיות, מתחשבות, ובעיקר גם ידברו אל הציבור. אני חושבת כי על בית המשפט להתנהל לא מתוך דיקטטורה מחשבתית, קריצות לדת הפוליטיקלי קורקט, אלא להיות מי שבתוך עמו הוא יושב. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חברת הכנסת ברקו. חבר הכנסת איתן ברושי, בבקשה, אדוני. אחריו – חברת הכנסת מירב בן ארי. << דובר >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מבין שזה יהיה הנאום האחרון של 60 שניות, אז קודם כול זו הזדמנות להודות לך, היושב-ראש, למזכירת הכנסת, ובאמצעותכם – לכל עובדי הכנסת, על ארגון שמתנהל למופת. כבוד וזכות להיות כאן. רציתי לומר מילה, להקדיש, לזכרו של חברי וידידי צביקה לוי, שאתמול השתתפתי בהלווייתו. גם חבר הכנסת שטרן היה. הייתה הלוויה רבת משתתפים. הוא נפטר לאחר מחלה קשה. הוא בן קיבוץ וחבר קיבוץ, גדל וצמח מעמק יזרעאל, בקיבוץ יפעת, ואני בגבת, לידו. ליוויתי אותו בשליחותו הגדולה גם כשהייתי ראש מועצה אזורית, גם מזכיר התנועה הקיבוצית, גם עוזר שר הביטחון וגם לאחרונה. ביקרתי אותו לא מזמן. הוא באמת הלך ודעך, אבל המפעל שלו, שהיה מפעל של איש אחד, הפך למפעל לאומי ומפעל של ההתיישבות כולה, ועל כך הוא גם זכה בפרס ישראל. בסך הכול אין הרבה אנשים שהספיקו כל כך הרבה, ותוך כדי כך – להיות גם סמל ומודל לרבים. אני רואה לנכון להקדיש את הדקה הזאת לזכותו, לכבודו, למשפחתו, ולומר לכולנו שזה מודל לחיקוי, לזכור אותו תמיד, ובעיקר – להמשיך את השליחות שהוא לקח על עצמו בכל מה שקשור לליווי, לטיפול בחיילים בודדים ובמשפחות שכולות. יהי זכרו ברוך. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת ברושי. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה, גברתי. << דובר >> מירב בן ארי (כולנו): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, גם אני רוצה לנצל את הנאום בן הדקה שלי כדי להודות לך, קודם כול, אדוני היושב-ראש, ולירדנה ולכל הצוות החשוב הזה והצוות המשמעותי כל כך בכנסת, שעשה את כל מה שאפשר כדי שנוכל לעבוד. כששאלו אותי מה ההבדל בין להיות חברת מועצה – הייתי חברת מועצה בתל אביב-יפו – לבין להיות בכנסת, אמרתי להם שמבחינתי ההבדל הכי משמעותי בין מועצה – ועוד הייתי בתל אביב, שהיא הרשות הגדולה ביותר; לא רוצה להסתבך עם דודי בירושלים. שאלו אותי מה ההבדל, ואמרתי להם שההבדל העיקרי בין חברי הכנסת לחברי מועצה, שתפקידם כמובן לא פחות חשוב, הוא שהרגשתי שכל הבניין הזה – מצוות הביטחון עד צוות הניקיון ועד הצוותים המשפטיים – כל מי שנמצא כאן עושה את כל מה שאפשר כדי שנצליח. כשהגעתי למועצת העיר – אני לא מזלזלת חלילה, אבל הרגשתי שהפקידות הרבה יותר חזקה מחברי המועצה ושמנהלי האגפים בדרך כלל החליטו בשבילנו. לכן אני רוצה לומר לכם שוב תודה – זה הנאום בן דקה האחרון שלי, לפחות בקדנציה הזאת; אני מאוד מתכוונת לחזור – להגיד לכם תודה רבה, לכל הצוות כאן, לכל צוות המשכן הזה, שעשה את המקסימום בשבילנו ובשביל שנצליח. תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חברת הכנסת מירב בן ארי. חבר הכנסת דוד אמסלם, בבקשה, אדוני. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, גם אני רוצה באמת להודות לך, אדוני היושב-ראש, ולירדנה, מזכירת הכנסת, ולכם, כמובן, לכל עובדי הכנסת. אני רוצה לומר דבר שבאמת הרבה פעמים אנשים לא יודעים. הרבה פעמים כשמגיעים לאולם – נניח, כשמזמינים אותך לאירוע, אתה לא חושב מי עבד על האירוע; אתה בא, יושב, מפטפט, אוכל, אומר לחתן אהלן וסהלן, מזל טוב, והולך הביתה. אבל יש עשרות אנשים שכבר קמו בבוקר והכינו את כל האירוע הזה, ולרוב אנשים באמת לא נותנים את דעתם על כך. גם בכנסת, יש כאן מאות אנשים מסורים. זו מערכת עצומה, מפועלי הניקיון עד הסדרנים ועד בית הדפוס. אנשים אפילו לא יודעים מה יש פה בכנסת – באמת אנשים מסורים, מדהימים, אנשים טובים, שבלעדיהם, כמובן, הכנסת לא הייתה יכולה לתפקד. אז באמת זוהי הזדמנות בשבילי להודות להם, באמצעותך ובאמצעות ירדנה. ואתה, כמובן, בשבילי, אדוני היושב-ראש, באמת יושב-ראש מדהים: איש ממלכתי, איש טוב, ובאמת זו הזדמנות שוב להודות לכל העובדים של הכנסת על העבודה הנפלאה שהם עושים. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לחבר הכנסת דוד אמסלם. תודה לכל חברי הכנסת שהודו לעובדים. אני חושב, א. שמגיעות לעובדים כל המחמאות; ב. תבינו לפעמים את התסכול שלי כשיש בינינו לפעמים גם כאלה שלא יודעים לנצל את כל המאמץ של כל העובדים לטובת הציבור, ובמקום זה לוקחים את זה למקומות אחרים. אבל מי ייתן שבכנסת העשרים-ואחת כל ה-120 יהיו כמוכם, כמו הדוברים, וינצלו את הכוח שהעובדים נותנים בידי חברי הכנסת למען שירות יותר טוב לציבור. חברי הכנסת, אנחנו סיימנו נאומים בני דקה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> ציון יום ההוקרה לפצועי מערכות ישראל ופעולות האיבה << הלסי >> << דובר >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << דובר >> אנחנו עוברים להצעות לסדר-היום מס' 11757, 11759, 11761 ו-11762, ציון יום ההוקרה לפצועי מערכות ישראל, ביוזמת חברת הכנסת ענת ברקו, כפי שגם נקבע בהחלטת ממשלה. הכנסת לקחה על עצמה לציין את היום הזה מדי שנה, ברצון רב. חברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את הישיבה לציון יום ההוקרה לפצועי מערכות ישראל. היום המיוחד הזה הוא תזכורת נפלאה עד כמה עמוק רגש הערבות ההדדית בישראל. היום מדובר באירוע ממלכתי שקיבל תוקף של החלטת ממשלה ומתקיים בכל שנה בכנסת, אבל ההתחלה הייתה שונה. יום ההוקרה לפצועי מערכות ישראל צמח מלמטה, מהשטח: מקבוצה של חניכי תנועות נוער שפשוט ביקשו מכולנו לשים לב – לשים לב לאלו שעזבו את שדה הקרב אך שדה הקרב לא עזב אותם. הוא נשאר איתם בטיפולים הקשים, בשיקום המתיש, בלילות הארוכים וחסרי השינה. הוא נשאר איתם במוגבלות הפיזית, שלפעמים נשארת לתמיד, או במועקה נפשית שלא נותנת מרגוע. הוא איתם יום-יום, שעה-שעה, רגע-רגע. אותם חניכים צעירים אמרו דבר פשוט: לימדו אותנו שלא נוטשים פצועים במלחמה, אז אנחנו מתחייבים שלא לנטוש פצועים גם אחרי שמסתיימת המלחמה, כי כולנו רקמה אנושית אחת, ואם אחד מאיתנו עדיין סוחב את האלונקה, אז כולנו באים לעזור. ביום ההוקרה לפצועי מערכות ישראל אנחנו נזכרים שוב כמה כבד מחיר העצמאות. יותר מ-23,000 חללים נפלו במערכות ישראל ויותר מ-70,000 נפצעו בגוף ובנפש. אבל היום הזה הוא לא רק יום של כאב – הוא גם יום של נחמה. אנחנו מעלים בו על נס את הפצועים הרבים, שבכוחות מיוחדים מצליחים לצמוח מתוך הקושי ולהוליד חיים חדשים מתוך הפציעה. הנביא מיכה אמר משפט נפלא: "אל תשמחי אֹיַבְתי לי כי נפלתי קמתי". מאז חזרנו אל ארץ אבותינו, אויבינו מנסים להפיל אותנו. לפעמים הם פוצעים בנו, לפעמים הם מותירים בנו צלקות, אבל לעולם, לעולם לא תהיה להם סיבה לשמוח, כי מכל הנפילות נקום' את כל הכאבים נהפוך ליצירה ואת כל הפציעות נישא יחד באחדות ובאחווה. אני רוצה לאחל לכל פצועי מערכות ישראל החלמה שלמה ומהירה. תודה על מה שעשיתם; תודה על מה שבטח עוד תעשו. כפי שאמרתי, ליום הזה יש הצעות לסדר-היום. ראשונת המציעים – בעצם היוזמת של היום – היא חברת הכנסת ענת ברקו. בבקשה, גברתי. אחריה – חברת הכנסת מירב בן ארי. << נושא >> הודעות יושב-ראש ועדת הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אולי ניתן ליושב-ראש ועדת הכנסת, פשוט כדי לא לעכב את העבודה. רגע, זה הצבעה? << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (יו"ר ועדת הכנסת): << קריאה >> הקראה, בלי הצבעה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> ללא הצבעה, רק צריך להודיע. נבקש סליחה מחברת הכנסת ענת ברקו. בבקשה, חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר, תודיע למליאה את מה שנדרש מבחינת התקנון, ואנחנו נשמע את חברת הכנסת ענת ברקו. << דובר >> מכלוף מיקי זוהר (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, בהתאם לסעיף 10 לתקנון הכנסת, אני מתכבד להודיע כי ועדת הכנסת אישרה בישיבתה ביום כ"ב בטבת התשע"ט, 30 בדצמבר 2018, את התפלגות סיעת הבית היהודי לשתי סיעות, כך שבסיעת הבית היהודי נשארו חמישה חברי כנסת, וסיעת הימין החדש היא סיעה חדשה, שבה חברים חברי הכנסת נפתלי בנט, איילת שקד ושולי מועלם-רפאלי. ועדת הכנסת קבעה ועדה משותפת – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> על מי נופלים החובות? << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> מה? << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> על מי נופלים החובות של אלה שמתפלגים? << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> תראה, בדרך כלל זה עובד ככה. כשהכול טוב – אנחנו נמצאים; כשיש חובות, בדרך כלל יש כאלה שגם בורחים. אני לא יודע – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה אומר, כשהחובות נשארים – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אני לא יודע לומר לך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא, שאלה טובה. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אני לא יודע לומר לך על העניין הזה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> החובות נשארים שם והם לוקחים את המימון? << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> הבנתי שבעצם בבית היהודי כרגע נותרו – – << קריאה >> אלי בן-דהן (הבית היהודי): << קריאה >> לצערנו, כן. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> – – נותרו חובות של 22 מיליון שקל. << קריאה >> סגן שר הביטחון אלי בן-דהן:<< קריאה >> כן. לצערנו, כן. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> 22 מיליון שקל? << קריאה >> סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: << קריאה >> זה החוק. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברים, הנושא הוא מאוד מעניין, אבל זה לא דיון במליאה. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אני מסכים עם אדוני היושב-ראש, ואני גם לא רוצה להתעסק בנושא. ועדת הכנסת קבעה ועדה משותפת לוועדת הכנסת ולוועדת החוקה, חוק ומשפט לדיון בהצעות החוק האלה: א. הצעת חוק לשכת עורכי הדין, של חברת הכנסת אסנת מארק; ב. הצעת חוק לשכת עורכי הדין, של חבר הכנסת אמיר אוחנה; הצעת חוק לשכת עורכי הדין, של חברי הכנסת עיסאווי פריג' וחיליק בר. הוועדה תהיה בת 12 חברים, שישה מכל ועדה, בראשות ועדת הכנסת, בהרכב הזה: מטעם ועדת הכנסת – אנוכי, מיקי מכלוף זוהר, יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת אמיר אוחנה, חבר הכנסת יואב בן צור, חבר הכנסת ישראל אייכלר, חבר הכנסת יואל חסון, חבר הכנסת אחמד טיבי; חברי הכנסת מטעם ועדת החוקה – נורית קורן, אסנת מארק, מיכאל מלכיאלי, ניסן סלומינסקי, מיכל רוזין ויוסף ג'בארין. תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. ההודעות, כאמור, לא דורשות הצבעה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> ציון יום ההוקרה לפצועי מערכות ישראל ופעולות האיבה << הלסי >> << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אנחנו חוזרים לציון יום ההוקרה לפצועי מערכות ישראל. גם סגן שר הביטחון איתנו, והוא ישיב בסוף, אבל בינתיים נשמע את חברת הכנסת ענת ברקו. אחריה – חברת הכנסת מירב בן ארי. << דובר >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כידוע לך, אדוני היושב-ראש, היום היה אמור להיערך כנס הוקרה בתוך הכנסת, כפי שאנחנו עושים מדי שנה, בראשות ראש הממשלה ובראשותך, למען נכי צה"ל ונפגעי פעולות איבה. צר לי על זה שהכנס לא התקיים. אני יודעת שהרבה מאוד מהחברים התאכזבו מאוד. אבל זו ההזדמנות להודות, ולהוקיר גם את יושב-ראש הכנסת וגם את מזכירת הכנסת, וגם כמובן את כל הצוות שטורח בכל הפעילות הענפה שיש לנו בכנסת, ובאופן אישי, אדוני, גם על הפעילות למען נכי צה"ל, וגם, באופן אישי, על הגיבוי לחקיקה שלי בתוך כנסת ועל הגיבוי בעשייה הבין-לאומית שלי. אני רוצה להודות לך. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> סליחה שאני מתערב בדברייך, אבל מכיוון שיש מצב שמישהו מן הנכים והפצועים רואה אותנו כרגע בטלוויזיה ואומר: מה פתאום ביטלתם את הכנס, אז בואו נבהיר. << דובר_המשך >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר_המשך >> בדיוק. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> מרגע שעבר חוק התפזרות הכנסת בוטלו כל הכנסים, בגלל שזה כבר מצב של בחירות, וכדי שחס ושלום לא תהיה פוליטיזציה בנושאים הרגישים האלה, אז אנחנו בחרנו – מכיוון שאנו מכבדים ומוקירים את האנשים האלה – כן לקיים בכל זאת דיון במליאה, למרות שגם במליאה כבר לא מתקיימים שום דיונים. זה הדיון היחיד שמתקיים היום במליאה, ואני ודאי מוסיף לך זמן, בגלל שהתערבתי בדברייך. << דובר_המשך >> ענת ברקו (הליכוד): << דובר_המשך >> ואני מאוד מודה לך, אדוני היקר. אפתח במילות השיר "מי שחלם", שנכתב על ידי דידי מנוסי, ובו הצוואה שלא לשכוח את הנופלים. מילותיו של השיר מוכרות לרבים: "אלף פרחים עוד יפרחו בין ובתוך שוחות / הם שיעידו כי זכרנו את כולם". עלינו לזכור את כולם – את ההולכים, הנופלים, אך גם את אלו המהלכים בינינו ובגופם ובנפשם פגיעות מהשירות בצבא ומפעולות טרור רצחניות שמופנות כלפינו לאורך שנים. תכליתו של היום הזה להעלות את הנושא לסדר-היום – של נכי צה"ל ושל נפגעי פעולות איבה – סדר-היום שלנו, כבית המחוקקים, והנושאים שעלינו לדון בהם גם בהמשך. ארשה לעצמי לצטט את משפטו של ראש הממשלה נתניהו מהכנס הקודם שהיה לנו בשנה שעברה. והוא אמר: הפציעה היא פרטית; החיבוק הוא לאומי. ואכן, כך הוא. אחזור על מה שאני אומרת מעל לכל במה אפשרית ובכל פורום: החברה הישראלית חבה חוב עצום, חוב שאין לו שיעור, לאלו שנשאו ולאלו הנושאים בעול ביטחונה; אלה ששיגרת יומם היא שמירה על ביטחון ישראל או אלו שנפגעו מהטרור האכזר של אויבינו, שלא בוחל באמצעים ופוגע באזרחינו, נשים, גברים וטף; נשים, וזקנים וטף, כמובן. סכסוך דמים שאין לו סוף, והטרור שמלווה אותנו מקום המדינה, כל אלו הביאו לאובדן טובי אנשינו והותירו אחרים פצועים בגופם ובנפשם. בשעה שהביא לכנסת את חוק נכי צה"ל אמר דוד בן-גוריון את הדברים האלה: "מלחמת החירות של צבא ההגנה לישראל לא הייתה כולה זרועה נחת, ניצחונות וכיבושים. היה גם צד שני למטבע. שולם מחיר יקר. נפלו מאות ואלפים מתפארת הנוער שלנו. אך החללים הם רק חלק מהאבדות. רבים נשארו, לשמחתנו, בחיים אך גם הם שילמו מחיר יקר – איבר מן החי. הערב אני מגיש לכם, בשם הממשלה, חוק על החוב – נכון יותר, על חלק מהחוב – שאנו חבים לאלה שבגופם עזרו לשחרור האומה והמולדת". כל אלו ראויים להוקרה, אבל אדוני היושב-ראש, בעיקר במעשים, לא רק בדיבורים. חברה מתוקנת צריכה לטפל בנכויות ובכל אלה שנזקקים, בחסרי הישע, אבל מי שתרם לביטחון המדינה ונפגע בגלל ועקב השירות – אסור לחברה להתכחש לו. למרות שזה נראה לכם מובן מאליו שהמדינה תוקיר, תעריך ותתגמל את האוכלוסיות התורמות לביטחונה, אני חייבת לציין בצער רב כי מצאתי שלא אחת הודרו חיילים גם מחקיקה מתעדפת ומתגמלת, וזה די מייאש שאוכלוסיות אחרות, שלפעמים פוגעות במדינה, מקבלות הטבות בשם העדפות מתקנות על חשבון חיילי צה"ל. זה לא צריך להיות ככה. מי שתורם למדינה צריך לקבל יותר – את השנים היפות ביותר שלהם, וגם את גופם ואת נפשם. אני חושבת שעלינו לעשות את המרב עבור אלו שנפגעו, ונכות באמת אינה גזרת גורל מכמירת לב, אלא היא – גם אם זה גורל, צריך לתת את ההקלה, כדי שאפשר יהיה לחיות עם הנכות הזאת, ולהכיר בה כאחת שנגרמה מתוקף עמידה על הביטחון או מתוקף עמידה כנגד הטרור. שמירה על המעמד הראוי והמכבד של נכי צה"ל וקורבנות פעולות איבה – זה היה חלק מהעניין של הפעילות הפרלמנטרית שלי, גם בחקיקה. והמאבק בטרור, הוא לא מסתיים רק בשדה הקרב. חקיקה היא חלק מאוד חשוב, וחלק מהחוקים שלי הוקדשו לעניין הזה באופן מאוד מעמיק, כמו הכרה בתוצרים של בתי המשפט הצבאיים גם בבתי משפט אזרחיים בתביעות נזיקין; ביטול ועדות לקיצור עונש לאסירים ביטחוניים – חוק שעבר בקריאה שנייה ושלישית כבר בשבוע שעבר, ממש ברגע האחרון לפני התפזרות הכנסת; הכרה בנפגעי עבירה – חקיקה שהושלמה בצו אלוף. בהחלט, החוקים האלה עוזרים לנו להתמודד עם הנכויות. אני רוצה לספר לך, אדוני, שאני גם דיברתי על כך עם שר הביטחון, עם הרמטכ"ל, עם סגן שר הביטחון. ביקרתי באגף השיקום, נפגשתי עם מנכ"ל משרד הביטחון רק לאחרונה, וכמובן – אלי אלאלוף, שצריך להגיד כל תודה וכל שבח על הפעילות שלו למען נכי צה"ל בתזכיר חוק הנכים. לצערי הרב, יש הרבה מה לעשות, אדוני. הטיפול הרפואי שנכי צה"ל מקבלים אינו ראוי. אין מספיק רופאים. אין מספיק רופאים, והסתדרות הרפואית צריכה לבוא ולהגיד: חייבים לטפל בנכי צה"ל ובנפגעי פעולות איבה בצורה טובה יותר, שהטיפול הרפואי יהיה זמין יותר עבורם, לא שקטועי רגליים יחכו ארבעה חודשים לפגוש רופא מומחה. תזכיר חוק הנכים עבר בקריאה ראשונה – יש דין רציפות. אני מקווה להמשיך, לתמוך, ולהוביל את החוק הזה גם בכנסת הבאה. לבטל את מבחן ההכנסה לנכי צה"ל, כפי שבוטל לנפגעי תאונות דרכים. מה פתאום נכי צה"ל צריכים לעמוד במבחן הכנסה? זה משהו שחייבים לעשות. ואדוני, אני גם פניתי לשרת המשפטים – לתת סיוע משפטי חינם לנכי צה"ל. זה לא הגיוני שהם ישלמו עבור סיוע משפטי כדי להכיר בנכות שלהם, ועוד יש כאלה שיושבים על קצבת הנכות שלהם – עורכי דין – ומוצצים את דמם. גם זה אסור שיהיה, ולכן גם בעניין הזה אני פעלתי. תקוותי היא כי כל הרשויות תירתמנה ותרמנה את הכפפה לשנות את המצב; וגם, כמובן, לתת את המקום לנפגעי פוסט-טראומה – הלם קרב, מה שנקרא – אותה פגיעה שקופה שהורסת משפחות, ולהתייחס לכל המערך המשפחתי הזה. גם הכנס שלנו, אדוני, הפעם היה אמור להיות מיוחד לפוסט-טראומה, להלם קרב, ובאמת להתמודד עם הסוגיה הזאת, שלא נותנים לה מספיק את הדעת, כי זו תגובה שיכולה להגיע גם לאחר שנים, וצריך לדעת להכיר בנכות הזאת. אלו שנפגעו – תקוותי היא שהרשויות באמת יפעלו למען אלו שנפגעו מטרור או שנפגעו בזמן או עקב השירות, אלו שנפגעו בשירות הסדיר, הקבע והמילואים. להכיר בהם ולטפל בהם – זוהי חובתנו. לא נוכל, לצערנו, להשיב את הגלגל לאחור, אבל בידינו להקל ולסייע. ולסיום, אני מאמינה כי אם נשלב ידיים יכול נוכל לצלוח את האתגרים העומדים לפנינו, והם לא מעטים. בפעילותי הפרלמנטרית אני נותנת לכם את אותו חיבוק לאומי שעליו דיבר ראש הממשלה, באמת, עם כל האהבה, כקצינה בצבא ששירתה הרבה מאוד שנים, שביקרה את הפצועים בשירות הצבאי וגם לאחר מכן, ולצערי הרב, גם את המשפחות השכולות. באמת, אני רואה בכך חובה מוסרית. אני אוסיף לפעול, לתמוך, ולטפל בכל הקשור להמתקת הגלולה של חיי הסבל שהם נחלתכם ונחלת בני משפחותיכם. בכל ליבי אני מקווה שיחד נמצא פתרונות. אדוני, אני גם רוצה באמת לסיים במשפט ולאחל מעל במה זו הרבה מאוד הצלחה לרמטכ"ל שלנו, שמסיים היום את תפקידו – מסיים בעוד כמה ימים את תפקידו, והיום נפרד מוועדת החוץ והביטחון; באמת, חיבוק גדול לרמטכ"ל שלנו, שמשתחרר לאזרחות – ולהודות לו בשם הציבור הישראלי על פעילותו רבת השנים למען ביטחון ישראל, ולאחל הצלחה רבה לרמטכ"ל הנכנס, כוכבי, לטובת מדינת ישראל ולמען עם ישראל. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לחברת הכנסת ענת ברקו. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה, גברתי. אחריה – חבר הכנסת דן סידה. << דובר >> מירב בן ארי (כולנו): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, ראשית, אני רוצה להודות לחברת הכנסת ברקו, חברת כנסת פעילה, שעושה רבות למען נכי ופצועי צה"ל; תכף אני גם אדבר קצת על הוועדה שלנו. תודה רבה. אני יודעת שאת יוזמת את היום הזה כל שנה, אז תודה רבה. אני הייתי אמורה לבוא לאירוע, אבל כמו שהיושב-ראש הסביר, גם כנס שלי בוטל, כך שבאופן כללי, כל מה שלא חקיקה, לצערי, לא מתקיים. אנחנו מציינים היום את יום ההוקרה לפצועי מערכות ישראל ופעולות האיבה. אנחנו מציינים, אבל אנחנו בעיקר מודים להם על התרומה החשובה שלהם לביטחון המדינה. אין מספיק מילים להודות לאותם פצועים שגופם, וחשוב לומר שגם נפשם, נפגעו. בקדנציה האחרונה עסקנו בחוק של נכי צה"ל בוועדת העבודה והרווחה. לצערי, לא הספקנו לקדם את החוק הזה לקריאה שנייה ושלישית, בעיקר בגלל שהחוק באמת מורכב ויש בו הרבה מחלוקות. אני מאוד מאוד מקווה שהכנסת העשרים-ואחת תיקח את החוק הזה ברצינות הראויה לו ותעביר את אותם נהלים שבעצם אמורים להיות מרוכזים לחוק אחד. רבים לא ידועים שהנהלים, רובם, קיימים, אבל אין שום חקיקה ראשית שמעגנת בצורה כזאת משמעותית כמו שניסינו לעשות בוועדה. בהזדמנות זו אני רוצה להודות לחזי משיטה, ראש אגף שיקום, שלצערי, כאשר ניהלתי את הוועדה במקום אלאלוף עבר אירוע לא פשוט. דיברת על זה, אדוני היושב-ראש, אחרי שהודנו לך על הפעילות שלך ושל הכנסת ואמרנו שיש ח"כים שלא יודעים לנצל את זה, אז לצערי, בדיון כל כך חשוב וכל כך משמעותי, חזי משיטה – התנצלתי אז, אבל חשוב לי לומר גם היום, גם לאלי בן-דהן; אני יודעת שאתה עולה אחרי זה לדבר – להתנצל, כי דווקא בדיון כל כך חשוב הוא ספג העלבות קשות מאוד מחבר כנסת שכמובן הושעה לאחר מכן לשישה שבועות. אבל לא מגיע, בטח לו לא מגיע, ובכלל לאף פקיד ציבור שמגיע לכנסת, לא משנה מה דרגתו, לקבל כזאת העלבה, ורק בשל העובדה שהוא בא לכנסת, אז זו הזדמנות להתנצל בפניו. אני רוצה גם לומר משהו מהמקום האישי, כמו שאני תמיד אומרת בנאומים שלי. בקדנציה הזאת נחשפתי לסיפורים קשים ולא פשוטים של אנשים שנפגעו במהלך שירותם הצבאי או בפעולות טרור. רק בשבוע שעבר ישבתי עם בחור צעיר בן 34 שנפצע קשה במהלך שירותו הצבאי מירי של מחבלים. אבל מה שבעצם החמיר את מצבו הוא לא הירי, שממנו הוא החלים, אלא מסתבר שבעקבות הרסיסים שנשארו ברגלו הוא חלה בסרטן. בגלל אותם רסיסים ובגלל המחלה הקשה נאלצו לקטוע את רגלו. זאת אומרת, הפגיעה הפיזית לא הייתה רק הפציעה, אלא כתוצאה מאותם רסיסים שנשמרו בגופו, כי העדיפו שלא להוציא אותם, הוא חלה בסרטן, כרתו את רגלו, והוא ואשתו, שהם הורים לתינוק קטן, עזבו את עבודתם, וכל מה שהם עסקו בו זה באמת ליווי וההחלמה שלו. לו ולכל אותם פצועים שלצערי ממשיכים במשך שנים לסחוב את אותן השלכות של אותה פציעה – אם היא פיזית, כמו במקרה הזה, אבל בעיקר אם היא נפשית – להם אנחנו צריכים לסייע ככל שניתן. וכמובן, אין לי אפילו את הזמן לדבר על אותם הלומי קרב שפגשתי בוועדה – אותו אדם ששבר את ליבי, שסיפר לי שממלחמת יום כיפור הוא עדיין לא ישן לילה אחד רצוף; שאת בת-המצווה של ביתו הוא בילה באוטו, במכונית, כי הוא לא היה מסוגל להתמודד עם קהל. חשוב לא לשכוח את אותם אנשים שלא נפצעו רק פיזית אלא סוחבים עד היום מצוקות נפשיות וטיפול מאוד מאוד קשה בנפשם ובגופם. אני רוצה להצטרף לאיחולים של היושב-ראש, לאחל איחולי החלמה מהירה ולהודות לכל אותם פצועים, גם ממלחמות ישראל אך גם מפעולות האיבה, שבגופם ובזכותם מדינת ישראל שלמה יותר. ב-30 השניות האחרונות אני רוצה להצטרף למה שברקו אמרה, ואני רוצה להודות – ותכף גם אלך לשם פיזית – לרמטכ"ל, גדי איזנקוט; אני לא הולכת לשם כדי שאני לא התחיל לדמוע. אני זכיתי שהוא היה המפקד הישיר שלי. אני זכיתי במפקד שלימד אותי להיות קצינת חינוך של חטיבת גולני, שיום אחד אמר למ"פ שבא ואומר להם – המ"פ התלונן ואמר שאין לו זמן לאימונים, וכל הזמן הוא רוצה חינוך וחינוך. אז אמר לו הרמטכ"ל שאימונים זה חינוך וחינוך זה אימונים. אז תכף אני אלך להיפרד ממנו. אני מקווה שזה יהיה לי קל. מדינת ישראל זכתה לרמטכ"ל שאין שני לו, ואזרחי ישראל זכו בהגנה פיזית, אבל בעיקר ערכית, על המדינה הזאת, וזו הזדמנות גם לומר לו תודה, ותודה רבה. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חברת הכנסת מירב בן ארי. חבר הכנסת דן סידה, בבקשה, אדוני. אחריו – חברת הכנסת רויטל סויד. << דובר >> דן סידה (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אין עוד עם ואין אומה עם מורשת ארוכת שנים ומדממת כעמנו פה בציון. לאורך ההיסטוריה תמיד תמיד רחשו כבוד, רוממו, האדירו, סייעו וקוממו לכל אותם אלו ששילמו בגופם ובנפשם החבולים מאלפי שנות מלחמות ופוגרומים על תקומת עם ישראל ונצחיותו. כאורך מורשתנו כך גודל פצעינו ופצועינו. פצועי הגוף ופצועי הנפש, הם ומשפחותיהם, קרוביהם ושכניהם סבלו, סובלים ונושאים את כאבם יום-יום. גופי חסד ועמותות סיוע בכל המגזרים וללא הבדלי דת, מין ועדה נרתמים בכל עת להקל ולו במעט את סבלם של רבים אלו. תופעה זו של הוקרה וסיוע בעוצמות כאלה, נדמה שאין לה אח ורע בשום עם ובשום מדינה. צה"ל, משטרת ישראל, כוחות הביטחון ועמותות וולונטריות רבות משקיעים ממיטב ההון הכספי והאנושי להחזיק ולחזק את רוחם ונפשם של נפגעים רבים, מקום המדינה ועד עתה. נחשפתי בכל עשייתי הציבורית למצוקותיהם ולסבלם של הנפגעים, אך גם נחשפתי לגדלות רוחם וליבם של רבים רבים מהארץ והתפוצות, החל בגני הילדים, בבתי הספר, בבתי החולים, בבתי ההחלמה, בלשכות הסוציאליות – בכל בית ובכל מקום אנו נחשפים למושגי החמלה והנתינה הנטועים בנו בעצם הווייתנו כיהודים, הידועים כביישנים, כרחמנים וכגומלי חסדים. אנצל במה זו כדי להציע ולהוסיף שבכל מקום שבו אמצעי התקשורת ממומנים ומתוקצבים על ידי משלמי המיסים ייתנו דגש ויביאו לתודעת הציבור את תופעת הנתינה המדהימה הזאת בכך שיביאו פינה יומית ובה יציגו את מצוקותיהם של הנפגעים ואת פועלם של הנרתמים לסייע. בימים אלו מסיימת כנסת ישראל את כהונתה זו, וברצוני לנצל מועד זה ולהוקיר את ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בראשותו של חבר הכנסת אלי אלאלוף, המסיים את כהונתו בכנסת ישראל, לדאבון ליבנו. בשנה זו, שבה שהיתי בחברת חברי הוועדה המופלאה הזאת כחבר מן המניין, נחשפתי למצוקותיהם של רבים רבים מנפגעי צה"ל ופעולות איבה, וכיצד טופלו מצוקותיהם על ידי קידום כל חוק וכל תקנה אפשרית כדי לסייע בכל דרך. יבורכו כל העוסקים במלאכת קודש זו: יושב-ראש הוועדה היקר, חברי הוועדה, מזכירות הוועדה, היועצים המשפטיים ואנשי השיקום של צה"ל ומשטרת ישראל בכל מקום ובכל תחום. ישלם ה' פועלכם ותהא משכורתכם מיד בורא עולם. אמן. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אני מודה לחבר הכנסת דן סידה. חברת הכנסת רויטל סויד – איננה. אז אני מתכבד להזמין את סגן שר הביטחון חבר הכנסת אליהו בן-דהן להשיב על הצעות החוק בנושא חשוב זה. << דובר >> סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדיי כולם, בשנת תשל"ו, 1976, הגיעה לביקור אצל הרבי מלובביץ קבוצה של נכי צה"ל שהיו בעיצומו של טיול בניו יורק שאורגן על ידי צה"ל. הרבי קיבל אותם במאור פנים, לחץ את ידיהם בחמימות רבה, ואז אמר להם את הדברים האלה: התנהלותכם היא הוכחה שהשם נתן לכם כוחות מיוחדים להתגבר על מגבלותיכם ולעלות בכך על הישגיהם של אנשים אחרים. אינכם נכים או מוגבלים אלא אנשים מיוחדים, כיוון שיש לכם פוטנציאל שאין לאף אחד מאיתנו. לכן אני מציע שהמיום והלאה לא יקראו לכם "נכי צה"ל" אלא "מצויני צה"ל" – הגדרה יותר מדויקת של מהותכם. עד כאן ציטוט של הרבי מלובביץ. ואכן, כאלה הם פצועי מערכות ישראל ופעולות האיבה: אנשים גיבורים שנתנו מעצמם ואת עצמם למען מדינת ישראל. יום ההוקרה לפצועי מערכות ישראל ופעולות האיבה הוא פרי יוזמה שצמחה מלמטה: קומונר בני עקיבא בבאר שבע הגה את הרעיון, הוא קרם עור וגידים והפך מאז ליום לאומי המצוין כל שנה, בהתאם להחלטת הממשלה, בכל רחבי המדינה. עשרות אלפי בני נוער ומבוגרים לומדים ונפגשים עם אלו שהקריבו למען ביטחון המדינה ואזרחיה, כל אחד בדרכו שלו. גם אנחנו, נבחרי הציבור, מחויבים לפעול בכלים העומדים לרשותנו, בממשלה ובכנסת, כדי להביע הוקרה והערכה לאלו שהקריבו מגופם ממש למען תקומתה של מדינת ישראל, וחייבים אנחנו להנחיל מורשת זו גם לדורות הבאים. בהזדמנות הזאת אני רוצה לברך את חבר הכנסת אלי אלאלוף על העבודה המאומצת והיקרה והנפלאה שנעשתה בדיונים בוועדה שלו על חוק הנכים. אני מצר על כך שהחקיקה לא הסתיימה, ואני מבקש מחבריי חברי הכנסת הבאים שימשיכו את עבודת הועדה, ואני קורא להם להתערב בחקיקה ולהביא לקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק שתתחשב בבקשות נכי צה"ל. הוזכר כאן מבחן ההכנסה; אכן, זאת עמדתנו. משרד הביטחון הקים ועדה לטובת העניין הזה והמלצותיה יוגשו בקרוב, כאשר הכיוון הוא באמת לוותר ולצמצם מאוד את מבחן ההכנסה; כמובן, במדרגים שונים הוא לא יהיה. אין ספק שהמבחן הזה כמו שהוא היום לא יהיה אותו דבר בהמשך. נכחתי לפני כחודש באירוע הוקרה לפצועי צה"ל עם הנוער הנפלא שלנו בפארק הירקון בתל אביב. לאחר שנאמתי בפניהם ניגש אליי אחד הילדים וסיפר לי כי קרוב משפחתו הוא פצוע צה"ל, כי הוא רואה בו גיבור אמיתי, וכך הוא גם מספר לכל חבריו ומתגאה בעובדה שקרוב משפחתו הוא גיבור שנתן למען מדינת ישראל. לנו, נבחרי הציבור, יש תפקיד עצום בדאגה לרווחתם ולחייהם של פצועי צה"ל ומערכות האיבה. יש לנו אחריות כלפיהם, ועלינו לעשות הכול: הסרת חסמים ביורוקרטיים, חקיקה מתאימה ויחס אישי לגיבורים האלה. גם בתפקידי כסגן שר הביטחון ניהלתי מאבקים רבים למען הפצועים והובלתי שינויים גדולים ביחס אליהם ובמנגנונים המטפלים בהם. לא בכול הצלחתי, לא תמיד נעניתי בשיתוף פעולה מצד אלו שהיו ממונים על הטיפול בנכי צה"ל, אבל המשכתי לפעול, ובעזרת השם, אני מקווה שגם בכנסת הבאה יישארו אותו קו ואותו כיוון – הדאגה לגיבורים שנתנו מעצמם למען מדינת ישראל ולמען עם ישראל. אני רואה חשיבות גדולה בחיזוק הקשר בין הדור הבא של הלוחמים והחיילים בצה"ל לפצועי צה"ל ופעולות האיבה. לצערנו, במציאות שבה מדינת ישראל נלחמת על קיומה גם בימינו אלה, מספר פצועי צה"ל ופעולות האיבה רק הולך וגדל. בחודשים האחרונים זכיתי לפגוש את משפחותיהם – חלקן – את האימהות, האבות, האחים והאחיות, שמהווים חלק ממעגל הריפוי והחזרה לשגרה של גיבורי ישראל שנפצעו. תהליך השיקום הוא תהליך ארוך ומורכב, פיזית ונפשית, עבור כולם – תהליך שבו מדי יום צריך לבחור בחיים מחדש – ועל כך אני מלא הערצה והערכה כלפיכם, כלפי נכי צה"ל. אני מצדיע לכם ולמשפחותיכם, גיבורי ישראל. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לסגן שר הביטחון חבר הכנסת אליהו בן-דהן. מה אדוני מציע? אני חושב שלהסתפק – – – << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: << דובר_המשך >> נסתפק. הכנסת – – – << קריאה >> ענת ברקו (הליכוד): << קריאה >> אין לנו כל כך – – – << קריאה >> אילן גילאון (מרצ): << קריאה >> אין לנו – – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אז אנחנו נסתפק בדברי סגן השר. המציעים, אני מניח, מסכימים, כי אין ועדות יותר. אבל לפני משורת הדין ניתן עמדה נוספת – עמדה אחרת, מה שנקרא – לחבר הכנסת יהודה גליק. עד דקה לרשותך. << דובר >> יהודה גליק (הליכוד): << דובר >> אני רק מבקש, באמת, לקראת סיום המושב הזה לברך את חברתי ענת ברקו, שיום ולילה, לאורך כל הקדנציה פה, העלתה את הנושא הזה. אני אומר את זה כאדם שבעצמו הוא נפגע איבה, נכה, עד היום 53% נכות, וסובל מכאבים 24 שעות ביממה. על מה שענת ברקו עשתה לאורך כל הקדנציה הזאת למען חיילי צה"ל, נפגעי טרור, כל הזמן, כל הזמן, מגיע לה שאפו גדול; וגם תודה רבה לך, אדוני סגן שר הביטחון. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לחבר הכנסת יהודה גליק. << הצח >> הצעת חוק שדה התעופה דב הוז (הוראות מיוחדות) (תיקון), התשע"ט–2019 << הצח >> [מס' מ/1280; דברי הכנסת, חוב' ט', ישיבה 386, עמ' 32353; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו עוברים לחקיקה. כמו שאמרתי, יש לפניכם סדר-יום. חוקים שיצאו מוכנים מהלשכה המשפטית יתווספו לסדר-היום שלפנינו. הצעת חוק שדה התעופה דב הוז (הוראות מיוחדות) (תיקון), התשע"ט–2019, לקריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את ההצעה יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה חבר הכנסת יואב קיש. בבקשה, אדוני. << דובר >> יואב קיש (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק שדה התעופה דב הוז (הוראות מיוחדות) (תיקון), התשע"ט–2019, לקריאה שנייה וקריאה השלישית. שדה התעופה דוב הוז משמש שדה תעופה לתעופה צבאית ולתעופה אזרחית. במרס 2017 נחקק חוק שדה התעופה דוב הוז (הוראות מיוחדות), ובו נקבע כי על אף האמור בכל דין או הסכם, שדה דוב ימשיך לשמש שדה תעופה לתעופה אזרחית כל עוד הוא משמש השדה לתעופה הצבאית. כמו כן, החוק קבע כי שר הביטחון יודיע לשר התחבורה, 60 ימים מראש לפחות, על המועד שבו תופסק התעופה הצבאית. עוד קבע החוק כי על המדינה להתחיל לפעול בלא דיחוי ולא יאוחר מהמועד הנקוב בחוק להעברת שירותי התעופה האזרחיים הניתנים במסוף הנוסעים הקיים בשדה דוב לשטח אחר בשדה ולהקים מסוף חדש, זמני, שישמש למתן שירותי תעופה אזרחיים עד למועד הפסקת הפעילות. מועד המעבר המאוחר ביותר של שירותי התעופה האזרחית למסוף הזמני הוארך כמה פעמים, וכרגע הוא עומד על 31 בדצמבר 2018 – כלומר אתמול. ביוני 2018 הודיע שר הביטחון, בהתאם לחוק, על הפסקת הפעילות הצבאית בשדה דב מיום 1 ביולי 2019. במסגרת בדיקת יישומה של הוראת סעיף 3 לחוק, המחייבת את הקמתו של המסוף הזמני, נבחן מפרט הבינוי הנדרש שלו ושל התוספות הנלוות לו בהיבטים שונים, ונמצא כי העלות המשוערת היא כ-60 מיליון שקלים – ושמונה חודשים. מכיוון שעד היום טרם התחילו העבודות, המועד המוקדם ביותר הוא יולי 2019. בהינתן האמור, אין טעם בבניית המסוף הזמני, שכן השדה אמור להיסגר עם הפעלת הפעילות הצבאית בשדה, ב-1 ביולי 2019, וזה עוד לפני המועד המשוער להשלמת הבנייה. בהתחשב בעלות הכספית הגבוהה הנדרשת להקמת המסוף הזמני ובעובדה שככל הנראה לא ייעשה בו שימוש, מוצע בהצעה זו לבטל את החיוב להקמת המסוף הזמני. בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה והשלישית החליטה ועדת הפנים להטיל על שר הביטחון לבחון שוב את החלטתו בדבר הפסקת הפעילות הצבאית בשדה התעופה ביולי 2019. לצורך בדיקה זו יהיה עליו להתייעץ עם מנכ"ל משרד הביטחון, היועץ המשפטי לממשלה והממונה על התקציבים במשרד האוצר או נציגיהם. ככל שימצא השר כי יש לשנות בעקבות בחינה זו את המועד האמור, יודיע מחדש על מועד להפסקת התעופה הצבאית בשדה. הצעת חוק זו מוגשת ללא הסתייגויות, ולכן אבקש כי הכנסת תתמוך בהצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בנוסח המוצע על ידי הוועדה. תודה רבה, היושב-ראש. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה ליושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה חבר הכנסת יואב קיש. חברי הכנסת, להצעה זו אין הסתייגויות ואין בקשות רשות דיבור. אם כן, אנחנו נעבור להצבעה בקריאה שנייה. הצעת החוק הצעת חוק שדה התעופה דב הוז (הוראות מיוחדות) (תיקון), התשע"ט–2019 – הצבעה בקריאה שנייה. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 2 בעד סעיפים 1–7 – 12 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–7 נתקבלו. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> 12 בעד, אין נמנעים ואין מתנגדים. הצעת החוק עברה בקריאה שנייה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. מי בעד? הצבעה מס' 3 בעד החוק – 11 נגד – אין נמנעים – אין חוק שדה התעופה דב הוז (הוראות מיוחדות) (תיקון), התשע"ט–2018, נתקבל. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> 11 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אם כן, הצעת החוק עברה בקריאה שלישית, ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> הודעה למזכירת הכנסת. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – הצעת ועדת החוקה חוק ומשפט בדבר פיצול הצעת חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ו–2016. הסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה של קפריסין בדבר שיתוף פעולה בסוגיות של ביטחון הציבור. תודה. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה למזכירת הכנסת. << הצח >> הצעת חוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות) (תיקון מס' 10), התשע"ט–2019 << הצח >> [מס' כ/815; דברי הכנסת, חוב' ז', ישיבה 380, עמ' 32093; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו עוברים לסעיף 4 בסדר-היום: הצעת חוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות) (תיקון מס' 10), התשע"ט–2019, לקריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה חבר הכנסת יואב קיש. << דובר >> יואב קיש (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, חבר הכנסת דב חנין, אני לא הייתי בהודעה שלך. זה כבר היה או עוד לא? << קריאה >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כבר היה, כן. << דובר_המשך >> יואב קיש (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר_המשך >> מה הודעת? << קריאה >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הודעתי שאני עוזב אתכם, אבל מקווה שתעשו דברים טובים. << דובר_המשך >> יואב קיש (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר_המשך >> אז קודם כול החוק הזה שאני עכשיו מעלה למליאה להצבעה לשנייה ושלישית, דב, זה חוק שהוא גם הרבה מאוד כמובן בזכותך, יחד עם חברת הכנסת טלי פלוסקוב. אני רוצה לברך אותך, באמת. למרות שדעותינו חלוקות בהרבה דברים כמזרח ומערב, יש גם הרבה דברים שראינו עין בעין, ואני רוצה לברך אותך, באמת, על עשייה מאוד פורייה בכנסת הזאת שאני ראיתי; לא הייתי בכנסות לפני כן. מאחל לך הצלחה רבה. אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת החוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות) (תיקון מס' 10), לקריאה שנייה ושלישית. החוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות) מ-1992 מאפשר ליחידים ולעמותות אזרחיות העוסקות בהגנת הסביבה שאושרו לעניין זה לפי החוק להגיש לבית המשפט תובענה להוצאת צו כלפי מי שגרם – או עומד לגרום – למפגע סביבתי שיורה לו למנוע את המפגע הסביבתי או לתקן את הטעות ואת הטעון תיקון ולהשיב את המצב לקדמותו. בדרך זו מבקש החוק לאפשר אכיפה אזרחית שתוכל להשלים ולחזק את פעילות האכיפה הננקטת על ידי המדינה. הצעת החוק, המונחת בפני הכנסת כעת, מבקשת להרחיב את התחומים שבהם ניתן לפי החוק להגיש תובענה כאמור ולהוסיף להם שלושה נושאים שניתן יהיה להגיש תובענה בגינם, והם פגיעה בערכי טבע מוגנים, בשמורות טבע ובגנים לאומיים; פגיעה באזורים השמורים ליערות, באילנות מוגנים או בעצים בוגרים; פגיעה בסביבה המתרחשת כתוצאה מהעברת פסולת שנעשית בניגוד לחוק, תופעה שהופכת יותר ויותר למכת מדינה. לפי הוראות החוק, טרם הגשת התובענה, על הגוף המגיש בעניין מסוים ליידע את הרשות המוסמכת באותו עניין על דבר הגשת התובענה, כדי למנוע מצבים שבהם גוף אזרחי יוכל להגיש תובענה על דבר שכבר טופל על ידי הרשות. הרשות המוסמכת כיום היא או השר להגנת הסביבה או מי שהוא הסמיך לכך. במסגרת התיקון כעת נקבע כי הרשות לעניין תובענות בגין ערכי טבע מוגנים, שמורות טבע וגנים לאומיים תהיה רט"ג, ולעניין תובענות בגין פגיעה ביערות או בעצים – שר החקלאות ופיתוח הכפר או מי שהוא הסמיך לכך. להצעת החוק הזאת – דנית, אני שוב מתנצל, דנית, שזה קצר. אני גם רוצה להודות לכל הצוות של הוועדה שלי, ועדת הפנים. אני עוד מחכה עם חוק נוסף שצריך להגיע לפה בשביל להודות לכולם, אבל בוודאי תומר, גלעד ולאה וכל החברים. באמת עזרה גדולה, עשייה גדולה בכל מה שהיה פה בשנה וחצי אחרונות. לחוק הזה לא היו הסתייגויות, ולכן אבקש כי הכנסת תאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בנוסח המוצע על ידי הוועדה. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה ליושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה חבר הכנסת יואב קיש. כאמור, אין הסתייגויות לחוק אבל יש בקשות דיבור של מספר חברי כנסת רב מאוד, אבל אני לא רואה אותם פה. אני אקרא בשמותיהם. חברת הכנסת נורית קורן; חברת הכנסת טלי פלוסקוב. דב חנין – תמיד נמצא. יש לך שלוש דקות. שלוש דקות לרשותך, אדוני. חמש. << דובר >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה לך. אדוני היושב-ראש, אדוני יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, עמיתיי חברי הכנסת, אני שמח שהחוק הזה, שאני בין יוזמיו, יחד עם חברתי חברת הכנסת טלי פלוסקוב וחברת הכנסת נורית קורן, מגיע עכשיו למליאת הכנסת. החוק הזה התחיל מאירוע קשה ומצער. האירוע הזה קרה, חברי חבר הכנסת טלב אבו עראר, בנגב, במקום המקסים הזה שנקרא נחל אשלים – השמורה היפה שגם אתם, תושבי הנגב הערבים, נהנים לבקר בה, וגם אנחנו, אלה שאינם גרים בנגב, אהבנו לבקר בה. המקום הזה הוחרב על ידי זיהום סביבתי נוראי שנגרם על ידי מפעל שהורג אנשים, מזיק לאנשים וגם הורס את הסביבה. החוק הזה נולד מתוך ההבנה שלנו שאם לא ייתנו לאזרחים שיניים להגן על עצמם מפני מפעלים מזהמים כאלה – שיכולים להרגיש שהם עושים את הכול, והם מצפצפים על הכול, ואף אחד לא יכול להם ואף אחד לא יוכל להם – אנחנו הבנו שאם לא ניתן לאזרחים את השיניים להיאבק נגד מזהמים כאלה, זיהומים כאלה ימשיכו. הם קורים בנגב. אנחנו זוכרים את נחל אשלים, אבל לפני זה אנחנו זוכרים מה שקרה בעברונה, ואנחנו זוכרים עוד ועוד ועוד מקומות שזה קורה בהם, כי משום מה המדינה מתייחסת לנגב כחצר אחורית. את כל הזיהומים וכל הנזקים אפשר לזרוק שם ואפשר לשפוך שם, ושם יש אנשים שכנראה גם לא אכפת לממשלה על החיים שלהם, ולא על הבריאות שלהם, ולא על הטבע ולא על הסביבה. לכן היה לנו כל כך חשוב לקדם את הצעת החוק הזאת. הצעת החוק הזאת נכתבה בסיוע חבריי הטובים וחברותיי הטובות מהתנועה הסביבתית, וקודם כול מהחברה להגנת הטבע. זו הזדמנות, בשמי, לומר כאן תודה גדולה לחברה להגנת הטבע, לכל פעילי הסביבה ופעילות הסביבה – אלה שנלחמים על הבריאות ועל החיים של כולנו; אלה שנאבקים על הטבע; אלה שלא מוותרים; אלה שבשבילם אהבת הארץ היא לא רק סיסמה ולא רק עילה לריב עם השכנים, אלא בשבילם אהבת הארץ היא אהבת הארץ, אהבת הטיול, אהבת השמיים זרועי הכוכבים מעל המכתש הענק בנגב, אהבת היכולת לטייל בנחל אשלים, בשמורת עברונה ובכל כך הרבה מקומות יפים, נפלאים, שיש לנו בארץ הזאת. חברות וחברים, אנחנו צריכים לשמור על המקום הזה. אסור לנו להרוס אותו ואסור לנו לאפשר לבעלי הון שרק רוצים את הרווחים שלהם להרוס אותו כי אנחנו לא מצליחים לשמור עליו. אז נשמור על הטבע, נשמור על הסביבה, נשמור על הבריאות של בני האדם. החוק הזה הוא צעד גדול ומשמעותי בכיוון הנכון. אני קורא לכל חברי הכנסת לתמוך בו, ואני מודה לכל הרבים שעשו במלאכה. אני מנצל את ההזדמנות – כדי לא לחזור ולעלות לשולחן הנואמים – גם להודות ליועץ המשפטי של ועדת הפנים והגנת הסביבה ולצוות המסור של ועדת הפנים. אין כמוכם. אתם אנשים יקרים, ראויים, מסורים, חרוצים. תודה לכם בשם הציבור ותודה לכם בשמי. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה לחבר הכנסת דב חנין. תעלה חברת הכנסת יעל כהן-פארן. ממש ברגע הזה נכנסת. עיתוי יותר טוב מזה לא יכול להיות. חמש דקות לרשותך, ואחריך – יעל גרמן. << דובר >> יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): << דובר >> תודה רבה. תודה רבה. אני רוצה לפתוח את הדברים בתנועה הזאת שהייתי צריכה לעשות אחרי שדב חנין ירד מהבמה כדי להנמיך את הפודיום, ובמסגרת זאת גם להגיד לך, דב, שההנמכה של הפודיום היא לא רק בגלל גובהך, התמיר, אלא גם, באמת, גובה דבריך ואמרותיך, שהיו כאן בכנסת הזאת תמיד אורים ותומים. גם אם לא תמיד הסכמנו על חלק מהדברים – ואני הסכמתי עם רובם – באמת העלית פה לגבהים את השיח. תמיד תמיד אמרת את הדברים, גם הקשים ביותר, בנועם, בחוכמה וברהיטות שכמובן, אין לה מתחרים בכנסת הזאת ובכנסות הקודמות שכיהנת בהן. פה, השותפות לדרך בנושאים הסביבתיים באה לידי ביטוי בחוק הזה – ושותפות, כמובן, עם חברי כנסת נוספים, ולא נמצאת כאן גם חברת כנסת טלי פלוסקוב. אני, כחברת הכנסת שמחזיקה בגאון את הדגל, מקווה שלא להישאר לבד עם הדגל הירוק והסביבתי ביד, כי זה דגל מאוד כבד, ואתה סחבת אותו עוד לפניי, ואז הצטרפתי וסחבנו אותו ביחד. זה היה באמת די כבד לסחוב דגל שלא כל כך מסתכלים עליו, והוא מאוד מאוד כבד. אז קודם כול, באמת, זו פרידה ממך, לצערנו; לצערי. אני מצטערת שלא תהיה פה בכנסת הבאה, אבל הינה, החוק הזה שקרם עור וגידים מהאופוזיציה תוך שותפות עם הקואליציה – כי תמיד גם ידעת לחבר ולעבוד בשיתוף, וזה לא טריוויאלי וזה לא מובן מאליו, ואני מודה לך מאוד. על החוק הזה כל אזרחי ישראל צריכים להודות לך ולכל השותפים. זה חוק חשוב מאוד שנולד בעקבות אסון גדול מאוד בנחל אשלים, של בריכה תעשייתית שדלפה כל השנים, אבל פרצה בבת אחת ויצרה צונאמי עצום, גל של חומצה וחומרים רעילים ששטפו נחל יפהפה והרגו כל מה שבדרך. מזל, מזל שלא היו שם מטיילים. בסופו של דבר גילינו שבעצם אין שום דרך לתבוע את החברה שאחראית לאותו נזק איום ונורא, שהוא בסך הכול נזק לטבע, רק טבע. אז כל כך מעט טבע שנשאר לנו במדינת ישראל; צריך לשמור עליו מכל משמר. והחוק הזה בא להגן עליו עוד ולתת יד, לתת לאזרחים וארגונים אזרחיים גם את האפשרות לשמור עליו דה פקטו בבית המשפט, להגיש תביעות אזרחיות על פגיעה בטבע, מה שלא יכלו אותם ארגונים ואזרחים לעשות במקרה של נחל אשלים כנגד חברת רותם אמפרט מקבוצת כימיקלים לישראל; צריך להגיד בקול רם את שם המפגע. בסופו של דבר החוק הזה מצטרף לשורה של חוקים שאנחנו מצביעים עליהם ביומיים האחרונים, ואני מברכת עליהם, והם לא היו עולים בלי הסכמות בין הקואליציה לאופוזיציה, וטוב שאנחנו מצליחים, גם בימים של קואליציה כל כך קשה ושכל כך לא חושבת על טובת האזרח – מצליחים גם לקדם חוקים שהם כן לטובת אזרחי ישראל, לטובת הדורות הבאים, לטובת הטבע, שאנחנו חייבים לשמור עליו בשביל החיים שלנו כאן. זה לא מותרות. טבע זה לא משהו שאנחנו יכולים לוותר עליו. זה מה שמחזיק את החיים שלנו כאן. אנחנו לא מעריכים אותו, אנחנו מסתכלים עליו כמובן מאליו, אבל כל המערכת הטבעית שסביבנו היא מה שמאפשר לנו פה חיים. והפגיעה שלנו בה, בישראל, בכל העולם, היא דרמטית והיא הרסנית, והיא הורסת את החיים שלנו, בסופו של דבר. אז אני שוב מודה לכל השותפים, לצוותים – לצוות של דב, לצוות של טלי, לצוות שלי – לחברה להגנת הטבע, ששקדו ימים ולילות מול כל משרדי הממשלה וחברי הכנסת כדי לקדם את החוק הזה. ואני באמת מברכת את הכנסת, מברכת אותנו, שהצלחנו להביא לשלב נוסף את שמירת הטבע והגנת הטבע במדינת ישראל. ודב, שוב, אסיים את דבריי כבתחילה. תודה רבה על כל מה שעשית פה, והלוואי שנצליח לגבוה לרמות של השיח שהבאת לכאן. תודה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה לך. חברת הכנסת יעל גרמן – איננה נוכחת. אנחנו נעבור להצבעה, חברי הכנסת, על הצעת חוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות) (תיקן מס' 10), התשע"ט–2018, בקריאה שנייה. נא להצביע. הצבעה מס' 4 בעד סעיפים 1–4 – 12 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–4 נתקבלו. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> בעד – 12, אין מתנגדים ואין נמנעים. הצעת החוק עברה בקריאה שנייה. אנחנו נעבור להצבעה בקריאה שלישית. נא להצביע, חברי הכנסת. הצבעה מס' 5 בעד החוק – 12 נגד – אין נמנעים – אין חוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות) (תיקן מס' 10), התשע"ט–2018, נתקבל. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> בעד – 12, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק עברה בקריאה שלישית, ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. בבקשה, חבר הכנסת יואב קיש, להודות. << דובר >> יואב קיש (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת – – – << קריאה >> יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): << קריאה >> סליחה שלא הודיתי לך. תודה. << דובר_המשך >> יואב קיש (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר_המשך >> זה בסדר. אני באמת רוצה להודות גם בחוק הזה, כמובן, לכל היוזמים והמצטרפים – חברת הכנסת טלי פלוסקוב, חברת הכנסת נורית קורן וחבר הכנסת דב חנין, וכל הבית הזה שתמך בהצעה. אבל אני מנצל את ההזדמנות להודות לצוות שלי. אמור להגיע עוד חוק, אבל אני לא יודע, יגיע או לא יגיע. אמרתי שאני לא רוצה להיות בסיטואציה שאני מסיים את המליאה הזאת בלי לעלות ובצורה הכי ברורה לומר: קודם כול, אני, ברמה האישית, מאוד שמח על המעבר שעשיתי מוועדת הכנסת לוועדת הפנים. אלה עולמות אחרים לגמרי. ועדת הכנסת, כפי שגם יעידו חבריי שהיו בתפקיד פה, ביטן ומיקי זוהר, היא ועדה מצוינת. היא משפיעה, יש לה יכולות בתוך הבית הזה, יש לה צוות מצוין גם הוא, אבל היא יותר מרוחקת מהאזרחים ומהתושבים ופחות משפיעה; היא משפיעה בעקיפין אבל לא בצורה כל כך ישירה כמו שוועדת הפנים והגנת הסביבה עושה. והחוק הזה הוא דוגמה אחת. ואני מודה שהתקופה שהייתי בוועדה עם הצוות המדהים של הוועדה הייתה מבחינתי פשוט חוויה אחת גדולה עם הרבה שעות של עבודה שהיו, בסופו של דבר, לטובת התושבים, לטובת הציבור, כשאתה שומע את כל מכלול האינטרסים, מאזן ומוביל למקום שאתה חושב שיעשה הכי טוב. אני מאוד מאוד נהניתי. אני רוצה על הבמה הזאת להודות לצוות הוועדה: ללאה קריכלי, שנמצאת פה, ויודעת כמוני את כל השעות שהשקענו, עם עשייה וחיוך בלתי נגמר – אני מאוד מאוד נהניתי לעבוד לצידך; שוש אזולאי, שאני לא רואה אותה פה, אבל כמובן – עם המון עשייה, שקטה, קטנה, וגם חגגנו אירוע משמח השנה במשפחה; ליאת סעדון – אני לא רואה גם אותה – כמובן, שותפה מלאה לכל העשייה; רחל דיין – בעצם הצוות הקרוב של חדר אחד – ולא נשכח כמובן את איה נחום, שהיא הצעירה שבחבורה וגם היא שותפה לכל העשייה. באמת צוות מדהים, עם רבקה קנריק, הדוברת האגדית שלנו, שעושה ותמיד תופסת אותי ומציקה לי ואומרת לי: מה קורה? צריך להוציא את ההודעה. אני מודה שאני לא תמיד מתעורר בזמן, אבל – עבודה מדהימה של כל הצוות, אז תודה רבה באמת לכל הצוות המקצועי. והלשכה המשפטית: אז בראש הלשכה המשפטית – תומר רוזנר האחד והיחיד, שגם לנו היו הרבה שעות משותפות של עבודה, שתמיד ידע להבין אותי. אתם יודעים, יש לי לפעמים לא מעט ויכוחים עם יועצים משפטיים, ויש לי ביקורת קשה על יועצים משפטיים שחורגים מתפקידם, ולא עוזרים אלא פועלים להוביל איזושהי אג'נדה שהם החליטו שהיא האג'נדה שהם רוצים להוביל. אני רוצה להגיד לכם שבוועדת הפנים כולם, ובוודאי תומר – תומר, אני אומר לך, אתה היית כוח חיובי, הכרחי ונחוץ בכל העבודה. לא הייתי מצליח להגיע לתוצאות בלי העזרה שלך ושל כל הצוות, והפוך לגמרי ממה שאמרתי על יועצים משפטיים קודם; ככה צריך הייעוץ המשפטי. מחזק אותך בדרכך ומאחל לך שתתקדם ככל שאפשר. איש מדהים. גם גלעד קרן, שיושב ועושה, מעבר לזה שהוא יד ימינו של תומר בכול, גם בעבודה שיצא לנו לעבוד אחד על אחד על לא מעט חוקים ועשייה – גלעד, באמת, עשית איתי עבודה מצוינת, ואני רוצה לאחל גם לך המון הצלחה. אני בטוח שתממש את כל הפוטנציאל. רוני טיסר, גם יצא לנו קצת לעשות גם חקיקה. וחלק מהצוות, באמת אני אומר, אני הרגשתי כל אחד שהיה איתי שם, נתן כתף, והיה על מי לסמוך, ואני רוצה לאחל לכם בהצלחה. גם לירון אדלר, שבאמת, אני מנסה להיזכר – מה היה החוק האחרון שעשינו? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רישוי עסקים. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> רישוי עסקים, בדיוק, שהיה חתיכת אירוע. רישוי עסקים, אני רוצה להגיד לכם, זה אחד ה-highlights, ואני מרגיש שעשינו מצווה אמיתית לעם ישראל בעניין הזה, הקלה דרמטית שאנשים עוד לא מבינים אותה, אבל אנחנו – היי, היום נכנס לתוקף, נכון? 1 בינואר 2019. אז גם על זה מזל טוב, ואני חושב שזה היה הישג מדהים. שחר המתמחה – ואנחנו עם הצוות שהגיע מוועדת החוץ והביטחון, כמובן, בראשות מירי פרנקל-שור, שבטח עכשיו נמצאת יחד עם הרמטכ"ל בישיבה. את כל מה שקשור לאירועי הבט"פ עשינו ביחד. אני מכיר אותה גם מהחוץ והביטחון. היא, עידו בן יצחק, הדר בר-שלום, איילת לוי – איילת עשתה איתנו את הקנאביס לאחרונה – ואריאל המתמחה. אז בסך הכול באמת צוות מדהים, משולב משתי ועדות. אני מודה שבאמת בלעדיכם לא היינו משיגים את ההישגים. תודה רבה לכולכם, ושיהיה לכם בהצלחה, כמו לכולנו. תודה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 86), התשע"ט–2019 << הצח >> [מס' מ/1183; דברי הכנסת, מושב רביעי, חוב' י"ד, ישיבה 301, עמ' 26506; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אנחנו עוברים להצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 86), התשע"ט–2019, קריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט חבר הכנסת ניסן סלומינסקי. בבקשה, אדוני. << דובר >> ניסן סלומינסקי (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפעמים אתה עומד פה וקשה לך לכמת שנה וחצי של עבודה עם הרבה מאוד ישיבות וירידה לעומק וכו'. לתמצת את זה בדקה או בשתי דקות זה לפעמים איזה מין תסכול כזה, אבל זאת המציאות. בכל אופן, ועדת החוקה הצליחה להשלים בימים האחרונים שלוש רפורמות ענק שמשנות באופן מדהים: האחת – את כל הדין הפלילי; השנייה – את כל תקופת ההתיישנות; ואת הרישום הפלילי בהיבט של ראייה של לשמור על זכויות האדם כמה שאפשר. שלוש רפורמות ענקיות, שבאמת, הרבה זמן, אבל כל אחת בעיתה אנחנו מתחילים, מעבר לחוקים האחרים שהצלחנו לסיים לקראת הסוף והעברנו. החוק הראשון זה חוק סדר הדין הפלילי, או מה שאנחנו קוראים לו "חוק ההתיישנות". כדי שאני לא אשכח אז אני כבר אומר מהתחלה שבאמת צריך להודות לתמי, היועצת המשפטית, שעשתה עבודה אדירה, לדוברת שלנו ובכלל לכל מערכת הייעוץ שלנו, לגור ולכל אנשיו, לאסף ולכל אנשיו, ומצד שני – לכל המערכת שעמדה מולנו, המערכת הממלכתית, שבאמת אחת לאחת, כמו שאומרים, עשו עבודה אדירה. החוק הזה הוא חוק שמורכב מהצעת חוק ממשלתית ומשלוש הצעות חוק פרטיות שהתמזגו. הצעות החוק הפרטיות הן של דב חנין, ידידנו – ושוב, דב, צר לי. כלומר, עם כל חילוקי הדעות שיש לנו בתחומים מסוימים, בהרבה מאוד תחומים עבדנו ביחד, חשבנו ביחד לטובת האזרח, לרווחתו, לשמור על חירותו, על זכויותיו. בכל מקרה, תמיד הדיון היה דיון אינטליגנטי, עמוק ורציני. צר שהבית הזה צריך להיפרד ממך, או שאתה נפרד ממנו, ושתצליח בדרכך עכשיו, כמו שאתה אומר, לרדת עכשיו לשטח. אז שיהיה לך באמת בהצלחה. הצעת חוק שנייה – של חבר הכנסת טלב אבו עראר, שנמצא איתנו, והשלישי זה חברי וידידי חבר הכנסת יאיר לפיד ואנוכי, שהגשנו הצעת חוק. שלושתן מוזגו בתוך הצעת החוק הממשלתית. הצעת החוק הממשלתית באה בעיקרון בדבר אחד גדול, שהוא שאדם שעבר עבירה ונקבע, עכשיו שמו ידוע – מאותו רגע חייו אינם חיים, לא במשפחתו ולא בעבודתו. ואיך אומרים, יש תקופת התיישנות שבה הממלכה – המשטרה או הפרקליטות – צריכה לסיים את החקירה, אחרת העבירה הזאת מתיישנת. מה שקרה בפועל זה שכל התקופות שנמנו באמת לא היו רלוונטיות. למה? כי היה דבר אחד שמתחיל להימנות מהחקירה. זאת אומרת שאם נניח יש עשר שנים התיישנות, כשמגיע תשע וחצי שנים המשטרה יכולה לערוך חקירה, ומאותו רגע עשר השנים מתחילות עוד פעם, וכך אפשר למשוך את זה עד אין-סוף. זאת אומרת, במילים פשוטות, חייו של האיש יהיו תלויים עד אין-סוף, ואין סוף לזה. הצעת החוק הזאת אומרת דבר ראשון שאין את היכולת הזאת לעשות שוב – אי-אפשר לפתוח בחקירה ומאותו רגע מתחילה שוב תקופת ההתיישנות. נגמר הסיפור הזה. וכתוצאה מזה עכשיו התחילו להסתכל ולהגיד: אוקיי, אז אם יש לנו רק תקופת התיישנות סגורה, בואו נראה מה צריך כדי שבאמת נוכל למצות, כי אנחנו מצד שני לא רוצים שעבריינים, איך אומרים, יימלטו. אנחנו רוצים שהמשטרה, הפרקליטות, כן ימצו את הדין ויגנו על החברה מפני עבריינים שכן צריכים לשלם. לכן, לאור הדבר הכי מרכזי, קבענו שיותר אין אפשרות למשוך ולשחק עם זה עד אין-סוף. יש תקופות קבועות. נקודה. לאור זה קבענו והגדרנו את התקופות האלה: קודם כול, לגבי עבירות רצח אין התיישנות; לגבי פשעים חמורים שעונשם מוות או מאסר עולם, שבתוך זה כלול הנושא של בגידה, סיוע לאויב במלחמה וכו', שם זה מ-20 שנה – זאת אומרת שזה יהיה 30 שנה; בעבירות חמורות נוספות, ובהן כל עבירות ההמתה, עבירות ביטחון, עבירות פנים, עבירות בקטינים, והגדרנו את הנושא של עבירות מין ועבירות בקטינים, עבירות הפוגעות בחירות, עבירות טרור ועבירות שקשורות לארגוני פשיעה, יש בהן 15 שנה, ועל זה הוספנו עוד שלוש שנים, ויש יכולת ליועץ המשפטי להאריך בתקופה קצרה, וזהו, זה נסגר. דבר נוסף שעשינו זה שבפגיעה בקטינים, בעבירות מין בקטינים, אז במשפחה זה מתחיל להיספר מגיל 28, אבל אם זה לא במשפחה זה מתחיל להיספר מגיל 18, התקופות, והארכנו את זה: במקום 18, מאחר שזאת עבירת מין בקטינים, הארכנו את זה בעוד חמש שנים, וזה יתחיל מגיל 25. עכשיו, עשינו עוד דבר: אם אין אדם שעליו דנים אלא יש טביעות אצבע שמצאו או דנ"א בזירה, ואין אדם שהם יודעים, ויכול להיות שבתקופה מסוימת פתאום יתגלה הדנ"א ששייך לאדם מסוים, ואז אפשר יהיה לעשות – נתנו למשטרה עוד תקופה של שמונה שנים בנושא הזה. טוב, יש עוד הרבה פרטים. זאת רפורמה ענקית, ולכן קשה מאוד – יש איזה תסכול שאתה צריך להצטמצם בדבר הזה. עוד דבר אחד שהוא חשוב זה הנושא של הצעות החוק הפרטיות שדיברו על הגבלת משך החקירה של המשטרה והפרקליטות; לא ההתיישנות אלא משך החקירה. הצעות החוק התמזגו, והכוונה היא שבחוק מופיע שיש עיגון בחוק שחובה על הרשויות האלה של המשטרה והפרקליטות לעבוד לפי ההנחיות: של היועץ המשפטי לגבי הפרקליטות ושל אח"מ לגבי המשטרה. הם חייבים בחוק לעמוד בתקופות האלה, עם פתח מסוים שיש ליועץ המשפטי אם יש באמת – אנחנו לא רוצים בסוף שיימלט עבריין, אז יש לו את האפשרות, אבל בעיקרון גם זה נכנס, שיש חובה בחוק לציית להנחיות. אני חושב שזאת רפורמה מדהימה, שבעיקרה היא מאפשרת לגופי החקירה לפעול ותוחמת אותם שיפעלו – והם עושים עבודה טובה – ומצד שני היא רואה את האזרח, את זכויותיו ואת חירותו; שיגיע רגע מסוים שבו, אם מוצו ואם לא, כמו שאמרה הנשיאה, יש סופיות לדיון. גם יש סופיות לכך שהוא יוכל לזקוף את קומתו ולהתחיל לשקם את חייו, אם התקופות עברו. זה התקבל על דעת כולם. אני רוצה לציין בזה את כל חברי הוועדה, אבל בעיקר ם את חברי בני בגין, שהיה שותף גם בשעות הארוכות וכו'. אני מבקש מחבריי לתמוך בזה. תודה לך, אדוני. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, אבל יש בקשות דיבור. חבר הכנסת טלב אבו עראר, עד חמש דקות, אדוני. << דובר >> טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, מכובדי היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לברך על כך שהצלחנו להעביר את החוק הזה. בהזדמנות הזאת אני מודה ליושב-ראש ועדת החוקה ולכל העובדים המקצועיים, היועצים המשפטיים, ולכל מי שפעל ועמל כדי להעביר חוק זה. עד היום אדם חשוד היה נמצא באי-ודאות לגבי עתידו. אי-הגבלת החקירה זה דבר שפוגע בכבודו ובשמו הטוב של החשוד. לכן, חוק זה בא לצמצם או להגביל את משך החקירה כדי להפחית עד כמה שניתן את הפגיעה באדם הנחקר. מכובדי היושב-ראש, אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת כדי להודות, ולברך את חברי חבר הכנסת דב חנין, שהיום נדהמתי והופתעתי מכך שהוא נפרד מאיתנו בצורה פומבית. חברי חבר הכנסת דב חנין הוא בית ספר לעבודה פרלמנטרית, לעשייה. אני מודה לו על כך שעמד ליד האוכלוסייה הכי ענייה והכי חלשה, שהיא האוכלוסייה הבדואית, בכל מקום ובכל זמן. לכן, חבל. אני רואה שזה אפילו הפסד לכל הכנסת. הוא הכי חרוץ בין חברי הכנסת, ערבים ויהודים כאחד. ממנו למדנו הרבה דברים, שוב ושוב. אם אפשר, דב חנין, שאני אקרא לך מכאן שתנסה לחזור בך מהחלטה זאת – אני באמת אשמח מאוד. תודה, מכובדי היושב-ראש. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה לך. כולנו כאן מכירים את דב. גם אני מכיר אותו אישית. שנים רבות עבדנו יחד כאן. איש שנתן אופי מיוחד לכנסת עם האמירות שלו, עם העשייה שלו, באמת. אני מזמין אותו לדבר. חבר הכנסת דב חנין, בבקשה, עד חמש דקות. << דובר >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה לך, אדוני היושב-ראש. תודה, אדוני יושב-ראש ועדת החוקה, על הבאת החוק הזה. אני עוד אחזור להודות, אדוני היושב-ראש, כאחד מיוזמי החוק, לאחר שנאשר אותו. אבל את הדקות האלה, עמיתיי חברי הכנסת, אני רוצה לנצל למשהו אחר. היום הוא היום האחרון שלי בכנסת. חברי הכנסת שנמצאים כאן מכירים אותי – תמיד יש לי הרבה מה לומר, לפעמים אפילו בשעות קצת קשות. את הנאום הזה אני רוצה להקדיש דווקא למה שתמיד צריך להתחיל בו, וזה לומר תודה. ראשית, אני רוצה לומר תודה לכם, עמיתיי חברי הכנסת. עליתי על הדוכן הזה כל כך הרבה פעמים, גם בלילות הקשים שכולנו כל כך עייפים, ואני מתעקש לעלות עוד פעם על הדוכן כי חשוב לי לומר דברים; כי אני מאמין בחשיבות הבמה הזאת. אז תודה לחברי הכנסת על הסבלנות ועל הרוח הטובה שבה הקשבתם גם בשעות הקטנות האלה. תודה על כל שיתופי הפעולה בינינו – על שיתופי הפעולה שהיו לי עם כל אחד ואחת בבית הזה, למרות המון חילוקי דעות. אני רוצה לראות כאן מדינה אחרת וטובה יותר: סולידרית, צודקת, משוחררת מהכיבוש, חיה בשלום. אבל דווקא בגלל זה, דווקא מכיוון שאני רוצה ללכת כל כך רחוק, אני מוכן ורוצה ללכת צעד קדימה עם כל מי שמוכן ללכת איתי את הצעד הזה. אני רוצה להודות ליושבי-ראש הוועדות. את כולכם אני העסקתי בצורה שוויונית. הוועדות הן הלב הפועם של הבית הזה, הן עושות עבודה חשובה, והקדשתי להן הרבה מאמץ. אני רוצה להודות לאלה מכל סיעות הבית שביממה האחרונה הפצירו בי להישאר. אמרתם וכתבתם דברים מן הלב, והם באמת מחממים את ליבי. תודה לחבריי בסיעת חד"ש וברשימה המשותפת. כולכם תמכתם בהישארותי וביקשתם ממני להישאר. עמיתיי חברי הכנסת, תודה על ההקשבה והנכונות להשתכנע ועל החברות שגיליתי בבית הזה. אני רוצה להודות לנשים ולאנשים הנפלאים שעובדים איתי. היה לי מזל גדול. האנשים הערכיים ביותר, המוכשרים, החרוצים, המבריקים, המסורים ביותר, משום מה בחרו לעבוד איתי. אני חייב לכם ולכן כל כך הרבה. יועציי ויועצותיי הפרלמנטריים: עינת פודחרני, אמג'ד שביטה, יוני ליבנה, שמואל חן, אלון-לי גרין, עבד כנעני, נטע ליפמן, שירלי רקח, הילה אלוני, מוחמד אסתיתי, יובל עופר, שדא עאמר, אורי וולטמן, חמוטל בלנק, אלה ידעיה. חברות וחברים, אחיותיי ואחיי גיבורי התהילה, הצלחתי לעשות את מה שעשיתי בזכותכם. אני מודה לכם. אתם מרגשים אותי. ההתגייסות שלכם, המסירות שלכם ללא גבול, ראויות להמון הערכה ולתודה – לא רק שלי, אלא של הציבור הרחב, שאתם עזרתם לו. אני רוצה להודות למאות המתנדבים שעבדו איתי בכל השנים האלה. אני מבקש מכם סליחה על שהייתם צריכים תמיד להצטופף בשני החדרים הקטנים ליד כל השולחנות שהתקנו, אבל גם על הספה ועל הרצפה. אתם, המתנדבים, ההוכחה לכך שיש ערכים ויש התנדבות. תודה לארגונים ולאלפי האנשים על שפעלנו יחד בכל המאבקים. אתם מדהימים. אני רוצה לומר לכם, יש לכם יותר כוח ממה שאתם מאמינים, והמציאות יותר פתוחה לשינוי ממה שנראה. יחד יש לנו כוח לעשות שינוי. אני רוצה להודות לעובדות ולעובדי הכנסת. באיזו מסירות אתם עובדים. בלעדיכם לא היינו יכולים לעשות כלום. ליועצים וליועצות המשפטיים; לחוקרי מרכז המחקר והמידע – אני יודע, גרמתי לכם המון עבודה. התווכחתי לא מעט, ואתם עזרתם בהמון עניינים. חבר הכנסת חיים ילין אמר, גברתי המזכירה, שיציאתי מהכנסת תביא לירידה של חצי לפחות בכמות העבודה ובהוצאות של הכנסת. אז אני לא יודע מה תהיינה ההשלכות על תקציב הכנסת, אבל אני יודע בהחלט כמה עבודה אני גרמתי. ואני רוצה להודות לכולכם על הנכונות, על הסבלנות, על הרוח הטובה. תודה לך, מזכירת הכנסת, לסגן המזכירה, לצוות המזכירות. אתם אפשרתם לי למצות את התקנון בהמון דרכים. אתן חרוצות, מסורות, עובדות סביב השעון. תודה למנהלות ולמנהלי הוועדות. הייתן איתי נדיבות מאוד. השתתפתי באופן פעיל בכל הוועדות, גם בוועדות שלא הייתי חבר בהן. תמיד פגשתי דלת פתוחה, רוח טובה ומסירות אין-קץ. תודה לקלדניות שמקלידות כל יום את אלפי המילים שאני אומר במליאה ובוועדות. תודה לרופא ולאחיות. אני זוכר את הלילות שבהם היינו האחרונים לעזוב את הבניין. תודה לעובדות ועובדי המזנון הכללי, שבו אני אוכל כל יום, ולעובדי מזנון הח"כים, שגם בו אני ביקרתי לעיתים. תודה לאנשי משמר הכנסת וליחידת האבטחה על ששמרתם עליי בימים שמשום מה חשבתם שצריך לשמור עליי, למרות שבשום רגע, אפילו בימי מלחמה קשים, אני לא הרגשתי מאוים. עמיתיי חברי הכנסת, הכנסת איננה מקום קל; לכולנו יש בה רגעים קשים. אבל זה מקום מאוד חשוב של ויכוחים ודיונים והחלטות וחוקים. וזה בית העם שלנו. הפוליטיקה לא מתחילה כאן ולא מסתיימת כאן, אבל בלעדי הכנסת אין דמוקרטיה. שמרו על הבית הזה. תודה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. תודה לך. שיהיה לך בהצלחה. חברת הכנסת מרב מיכאלי – איננה נוכחת. אנחנו עוברים להצבעה. חברי הכנסת, אני אחכה לחבר הכנסת דב חנין שיגיע למקום. נא להצביע, חברי הכנסת. הצבעה מס' 6 בעד סעיפים 1–9 – 12 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–9 נתקבלו. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> בעד – 12, אין נמנעים, אין מתנגדים. הצעת החוק עברה בקריאה שנייה. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. חברי הכנסת, נא להצביע על חוק סדר הדין הפלילי. הצבעה מס' 7 בעד החוק – 13 נגד – אין נמנעים – אין חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 86), התשע"ט–2019, נתקבל. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> בעד – 13, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 86), התשע"ט–2019, עברה בקריאה שלישית ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. בבקשה, חבר הכנסת דב חנין, להודות. << דובר >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. אדוני יושב-ראש ועדת החוקה, אני רוצה להודות לך על הצעת החוק הזאת – על השותפות והמאבק והעבודה הקשה על הצעת החוק הזאת. אני רוצה להודות לצוות הנפלא של ועדת החוקה, ליועצים המשפטיים. אני רוצה לספר לכם שהחוק הזה מבחינתי הוא הגשמת חלום. הייתי עורך דין, ואמרתי לעצמי – לא חשבתי שאני אהיה חבר כנסת – אמרתי לעצמי: אם אני אצליח לשכנע פעם חבר כנסת, אדוני יושב-ראש הקואליציה, אני אנסה לפעול לזה שיהיה סוף לחקירות של המשטרה; שלא יהיה אפשר ליצור מצב שבו בן אדם – נפתחת החקירה שלו במשטרה או נפתח לו התיק בפרקליטות, וזה נמשך לנצח. לכל דבר צריך להיות סוף. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דב, כשהצענו לך, כשהיית בר-השפעה פה, לא היית איתנו בעניין – – – מאוחר – – – << דובר_המשך >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> דוד, היו לנו גם ויכוחים – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – אבל החוק הזה, מבחינתי, עושה את הדבר הגדול הזה, וקובע שגם לחקירות משטרה וגם לטיפול של הפרקליטות יש גבול. ונכון, הגבול צריך להשתנות. אם מדובר על רצח, אז הגבול הוא כמעט אין-סופי, אבל רוב האזרחים שנחקרים במשטרה לא רצחו ולא חושדים בהם ברצח, ואין שום סיבה שאנשים ימשיכו שנים לא לישון בלילה מכיוון שהתיק במשטרה פתוח או התיק בפרקליטות עדיין לא הסתיים. ולכן, אני מרגיש סיפוק גדול שהיום אני סוגר מעגל; שדבר שחלמתי עליו לפני הרבה שנים, כשהייתי עורך דין פעיל, מתממש היום בכנסת בחוק שקובע את הגבולות לעבודת המשטרה, קובע את הגבולות לעבודת הפרקליטות, ומאפשר לאנשים, גם אם הם נחשדים במשהו, אחרי זמן, לחזור לחיים הרגילים שלהם. תודה לך, אדוני היושב-ראש, ותודה לכולכם. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 126), התשע"ט–2019 << הצח>> [מס' מ/1256; דברי הכנסת, חוב' ג', ישיבה 369, עמ' 31442; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה – הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 126), התשע"ט–2019, לקריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת הכלכלה חבר הכנסת איתן כבל, בבקשה. << דובר >> איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברותיי וחברי הכנסת, רשמת פרלמנטרית, חברי יושב-ראש הקואליציה דודי אמסלם, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת החוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 126), התשע"ט–2019, שיזמה הממשלה – כמובן בעניין הזה משרד התחבורה. הצעת החוק כללה במקור שלושה תיקונים לפקודת התעבורה: הראשון – החלת ההסדר המקנה סמכות מינהלית לקצין משטרה לאסור שימוש ברכב גם על עבירת אי-ציות לרמזור באדום, אף שמדובר בעבירת קנס; השני – הרחבת סמכות בית המשפט להטיל צו איסור שימוש ברכב בשל כלל עבירות התעבורה; והשלישי – צמצום הפטור מחבישת קסדה בעת רכיבה על אופניים הקבועה היום בפקודה, כך שתחול רק על אופניים שלא מותקן בהם מנוע המניע אותם או מסייע בכך – אופניים חשמליים. ועדת הכלכלה דנה בשלושת התיקונים, אך החליטה לאשר רק את התיקונים בעניין סמכות בית המשפט ובעניין חבישת קסדה. בעניין התיקון שעניינו איסור שימוש ברכב בשל אי-ציות לרמזור אדום החליטה הוועדה כי בשל העובדה שקצין משטרה רשאי למסור לנהג הודעת איסור שימוש ברכב שבו נעברה העבירה לתקופה של 30 יום אף אם הנהג אינו בעליו של הרכב, והסמכות לבטל הודעת איסור שימוש קיימת רק בנסיבות מצומצמות הקבועות בפקודה, נדרש דיון נוסף בנסיבות המאפשרות ביטול טרם הרחבת ההסדר על עבירה נוספת. בשל החשיבות הרבה שמייחסת הוועדה להגברת הבטיחות בדרכים, וכדי לאפשר הנחת חלק מהצעת החוק הכולל את שני התיקונים שהזכרתי לקריאות השנייה והשלישית, החליטה הוועדה לפצל את הצעת החוק. אני רק אומר לך, אדוני יושב-ראש הישיבה – שהוא גם ראש השדולה שעוסקת במאבק בקטל בדרכים – מנקודת המבט שלנו ושלי, ואתה יודע את זה, עבירה באור אדום היא עבירה שהיא מבין הקשות ביותר, ואם, חס וחלילה, מישהו חוצה באור אדום ולא קרה כלום, זה רק נס. אין לזה קשר לשום עניין אחר מלבד נס, חברת הכנסת יעל גרמן. אבל יחד עם זאת, ההצעה לא הגיעה אלינו מספיק בשלה. מה כוונתי? זאת אמרת, כשאתה מבצע – או אתה נהג משאית ואתה נוהג בחברה מסוימת, אוקיי? אם אתה מעניש את הנהג – בסדר. אבל אם אתה לוקח את הרכב – אם זה רכב שלו, זה דיון אחר, אבל אם זה רכב של מישהו אחר שמשתמש בו; אם הילד שלי, הילדה שלי נהגה ברכב שלי, ואני בוודאי לא אמרתי לה לא לפעול על פי הכללים, והרכב נדרש למשפחה, הנושא הזה טרם – הדיון במשרד התחבורה, במשרד המשפטים – הגיע לכדי בשלות; ולא רצינו שמתוך זה – אתה מייצר פגיעה הרבה יותר רחבה. גם ככה זה לא פשוט לקחת את הרכב באופן אוטומטי. וגם אם מדובר באור אדום – אני לא מזלזל, נהפוך הוא; אמרתי, זו עבירה מהחמורות ביותר שקיימות. אבל אנחנו רוצים להעניש את מבצע העבירה, ולא למצוא את עצמנו מענישים אחרים שאין להם דבר וחצי דבר עם העבירה. ולכן, כיוון שהם לא הגיעו באופן מספיק טוב, אמרנו שאת הנושא הזה אנחנו לא נביא עדיין לאישור. אפרט בקצרה. לעניין הרחבת סמכות בית המשפט להטיל צו איסור שימוש ברכב בשל כלל עבירות התעבורה: על פי הקבוע בפקודת התעבורה, בית משפט לתעבורה הגוזר את דינו של נאשם שהרשיע מוסמך לתת צו איסור שימוש ברכב רק אם העבירה שבה הורשע הנאשם איננה עבירת קנס, ובנוסף, רק אם היא מנויה בתוספת השביעית לפקודת התעבורה. מוצע כי סמכות זו תינתן לבית המשפט ללא הגבלה על סוג העבירות, כך שארגז הכלים של השופט יהיה רחב יותר, והוא יוכל להורות על צו כאמור במקרים המתאימים על פי שיקול דעתו. כאן באמת בית המשפט קיבל מאיתנו יד יותר רחבה לפעול בהתאם לאשר מוצג בפניו. לעניין חובת חבישת קסדה בעת רכיבה על אופניים חשמליים – בשנת 2011 תוקנה פקודת התעבורה ונקבע פטור מחבישת קסדה בעת רכיבה על אופניים לרוכבי אופניים בגירים בדרך עירונית, וזאת על מנת לעודד רכיבה על אופניים. יש לציין כי לנגד עיני הוועדה עמדו אז אופניים רגילים, שאינם ממונעים. בחלוף השנים האופניים החשמליים הפכו לפופולריים מאוד בקרב הציבור, ובמקביל הוועדה אישרה כמה תיקונים בתקנות התעבורה המחייבים חבישת קסדה בעת השימוש בכלים חשמליים שאינם אופניים, לנוכח הסיכונים הבטיחותיים הטמונים בשימוש בהם. לפיכך החליטה הוועדה לקבל את הצעת הממשלה ולחייב חבישת קסדה גם בעת רכיבה על אופניים חשמליים, בדומה לחובה החלה בעת הרכיבה על קורקינט ממונע, לדוגמה. כולי תקווה כי תיקון זה אכן יוביל לירידה בחומרת הפגיעות של רוכבי אופניים חשמליים, ושמקרים של הרוגים בתאונות אופניים, כמו אלו ששמענו עליהם לאחרונה, לא יישנו. אדוני, אני רוצה להוסיף ולומר בעניין הזה עוד נקודה. אני רוצה להזכיר שאחרי התאונות הקשות שהיו עם שני הנערים שנהרגו, לצערנו, עלה הנושא לסדר-יום לכולם – חובת חבישת קסדה לכולם באופניים ממונעים. הייתה התחייבות שלי כיושב-ראש ועדת הכלכלה, אני רוצה להזכיר, הייתה התחייבות של השר, שר התחבורה, שהוא יוביל את העניין הזה, וכך גם השר לביטחון פנים, ואנחנו עומדים בהתחייבות. זה שעכשיו הנושא, לשמחתי, לא על סדר-היום, ואני מקבל – עוד אומרים: מה פתאום? לא צריך. כמו למשל הובאה בקשה שאם מדובר בחברה שמשכירה את האופניים החשמליים לאנשים – יש עכשיו רצון, כמו באופניים רגילים, להשכיר גם את זה – ששם יהיה פטור. ואני אומר: לא. ממה נפשך? אם יש חובה, אדוני היושב-ראש, אז כולם חייבים; אם אנחנו לא חושבים שיש חובה, אז נבטל את החובה הזאת. לא רק בגלל העניין העסקי – יש כאן עניין בטיחותי. ואני חוזר ואומר: אופניים חשמליים, אם פועלים ומפעילים אותם על פי הכללים, הם דבר שאנחנו מבקשים לעודד אותו. ואני מקווה מאוד שבקדנציה הבאה שר התחבורה, יהיה אשר יהיה, ייתן דגש מיוחד על שבילי אופניים, גם ביישובים הדרוזיים והערביים, ודיברנו על זה יותר מפעם אחת. להצעת החוק הזאת, אדוני היושב-ראש, לא הוגשו הסתייגויות. אין גם בקשות לדיבור. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> יש בקשת דיבור אחת. << דובר_המשך >> איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> אוקיי. סליחה, לא שמתי לב. תודה לצוות המשפטי שעסק במלאכה. תודה לכם מקרב לב, ואנחנו, איך אומרים? מקווים שהמליאה תיתן את דעתה ותצביע בעד. תודה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. אין הסתייגויות. יש בקשת דיבור אחת. חבר הכנסת דב חנין – איננו נוכח. אנחנו עוברים להצבעה. נא להצביע בקריאה שנייה על הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (תיקון מס' 126), התשע"ט–2019. הצבעה מס' 8 בעד סעיפים 1–4 – 7 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–4 נתקבלו. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> בעד – שבעה, אין נמנעים, אין מתנגדים. הצעת החוק עברה בקריאה השנייה. אנחנו נצביע בקריאה השלישית. נא להצביע, חברי הכנסת. הצבעה מס' 9 בעד החוק – 6 נגד – אין נמנעים – אין חוק לתיקון פקודת התעבורה (תיקון מס' 126), התשע"ט–2019, נתקבל. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> בעד – שישה, אין נמנעים, אין מתנגדים. הצעת החוק עברה בקריאה השלישית, ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל – הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (תיקון מס' 126), התשע"ט–2019. << הצח >> הצעת חוק ההגבלים העסקיים (תיקון מס' 21) , התשע"ט–2019 << הצח>> [מס' מ/1221; דברי הכנסת, חוב' כ"ה, ישיבה 334, עמ' 28671; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אנחנו עוברים להצעת חוק ההגבלים העסקיים (תיקון מס' 21), התשע"ט–2019, לקריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת הכלכלה חבר הכנסת איתן כבל. בבקשה, אדוני. << דובר >> איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר > אדוני היושב-ראש, חברותיי וחבריי חברי הכנסת, רשמת פרלמנטרית, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק ההגבלים העסקים (תיקון מס' 21), התשע"ט–2019. הצעת החוק היא הצעת חוק שיזמה הממשלה. הצעת החוק עוסקת בתיקונים שונים לחוק ההגבלים העסקיים, שעל פי המוצע ייקרא מעתה חוק התחרות הכלכלית. לצד תיקון שם החוק לשם המבטא בצורה בהירה ונגישה יותר לציבור הרחב את תכליתו – קידום התחרות הכלכלית במשק – כוללת הצעת החוק תיקונים לעניינים שבליבת החוק, כגון התיקון שלפיו מי שמחזיק בכוח שוק משמעותי הוא בעל מונופולין גם אם נתח השוק שלו נמוך מ-50%, או התיקון שלפיו רף המחזור המשותף של הצדדים למיזוג המחייב את אישור הממונה למיזוג יעלה ביותר מפי שניים, כך שמספר המיזוגים שלגביהם נדרש אישור כאמור תרד בצורה משמעותית. המטרה המרכזית של מכלול התיקונים המוצעים היא להחמיר את האיסורים ואת ההוראות הנוגעות לאכיפתם ביחס לפעולות עסקיות שמקימות חשש לפגיעה משמעותית בתחרות, ולצד זאת להקל על מי שפעילותו העסקית איננה מעוררת חשש כאמור. אתמקד בחלק מהסוגיות שלובנו בהרחבה בוועדה: ראשית, אחד התיקונים המרכזיים בהצעת החוק המאוד-מאוד חשובה הזאת מתייחס להגדרת "בעל מונופולין". בהתאם להגדרה הקיימת, בעל מונופולין הוא מי שיש לו נתח שוק של מעל 50%. עתה מוצע לקבוע כי גם מי שמחזיק בכוח שוק משמעותי הוא בעל מונופולין. יש לציין כי שינוי זה עולה בקנה אחד עם המקובל בעולם, שכן כמעט אין מדינה בעולם אשר קובעת קיום של מונופולין על בסיס נתח שוק בלבד. בוועדה טענו גורמים שונים שהתנגדו להצעה הזאת שקבלתה תגרום לחוסר ודאות ביחס לאופן שבו יוערך כוח שוק, ולפיכך היא בעייתית. הרשות הודיעה כי היא מתכוונת לפרסם לציבור גילוי דעת אשר יפרט מדדים רלוונטיים ויכלול הנחיות בנושא לציבור המפוקחים. כדי למנוע אפשרות להטלת סנקציות בתקופה של חוסר ודאות, ובהתאם לבקשת הוועדה, התחייבה הממונה כי לגבי התקופה שעד לפרסום גילוי הדעת הוראות החוק לא ייאכפו כלפי בעלי מונופולין מכוח הגדרת כוח שוק. תיקון נוסף הכלול בהצעת חוק זו מתייחס לעונשין. כיום העונש המרבי הקבוע בכל העבירות הפליליות המנויות בחוק הוא אחיד ועומד על שלוש שנות מאסר, אך אם נעברה עבירה בנסיבות מחמירות, ניתן להטיל עונש מרבי של חמש שנות מאסר. נסיבות מחמירות הן נסיבות שבהן עלולה להיגרם פגיעה משמעותית בתחרות, לדוגמה, במקרים שהנזק שנגרם לציבור בשל העבירה גדול במיוחד. בהצעת החוק הממשלתית הוצעה מצד אחד החמרה במדיניות הענישה ביחס לעבירה של הסדר כובל, כך שהעונש המרבי בגינה יעמוד על חמש שנות מאסר, ומצד שני – ביטול סעיף הנסיבות המחמירות, דבר שיביא להקלה בענישה ביחס לעבירות האחרות המנויות בחוק, לדוגמה, אי-דיווח על מיזוגים או ניצול מעמד מונופוליסטי לרעה, שכן העונש המרבי בשלן יעמוד על שלוש שנים בלבד. הוועדה לא הסכימה לביטול המוצע של הנסיבות המחמירות והותירה סעיף זה ללא שינוי. נושא נוסף שנכלל בהצעת החוק נוגע לסכום העיצום הכספי המקסימלי שניתן להטיל על חברה שמחזור המכירות שלה גבוה מ-300 מיליון ש"ח. בחוק כיום העיצום הכספי ביחס לחברה שהמחזור השנתי שלה גבוה מ-10 מיליון ש"ח מוגבל ל-8% מהמחזור, ובלבד שסכום זה לא יעלה על 24 מיליון ש"ח. תקרה נומינלית זו, למרות שהיא גבוהה מאוד, מיטיבה דווקא עם החברות הגדולות במשק, שמחזור המכירות שלהן גדול מ-300 מיליון ש"ח, כך ששיעור העיצום הכספי שניתן להטיל עליהן נמוך מ-8%. כדי להימנע מעיוות זה וממצב של הרתעת חסר כלפי חברות ענק אלה הציעה הממשלה לבטל את התקרה של 24 מיליון ש"ח, כך שהעיצום המקסימלי שניתן יהיה להטיל על כל החברות במשק יהיה בגובה של 8% ממחזור המכירות. למרות שהוועדה הבינה שיקולים אלה, עמד לנגד עיניה גם הקושי שבהקניית סמכות לממונה להטיל עיצומים כספיים בסכומים כה גבוהים. אומנם הממונה מחויבת להיוועץ בוועדה לפטורים ולמיזוגים, וניתן לערער על החלטתה לבית הדין להגבלים עסקיים, שמוקנית לו סמכות ביקורת רחבה במיוחד, אך בסופו של דבר, בידי הממונה מרוכזות סמכויות החקירה, התביעה וסמכות הענישה במישור המינהלי, ובעיקר הסמכות להטיל עיצומים כספיים בסכומים עצומים. בשל כך החליטה הוועדה שלא לבטל את תקרת סכום העיצום הכספי אלא להעלותו מ-24 מיליון ש"ח ל-100 מיליון ש"ח. חברותיי וחבריי חברי הכנסת, להצעת החוק הוגשה הסתייגות של חבר הכנסת איתן ברושי. אני מבקש מכם לדחות את ההסתייגות ולקבל את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית. אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולומר קודם כול לממונה על ההגבלים העסקיים, שאין לי שום ספק שהיא יושבת בחדרה וצופה בנו – אני אומר לך: התחייבתי לך להעביר את הצעת החוק החשובה הזאת. היא באמת הצעת חוק שאני לא רוצה להפריז בחשיבותה. היא אחת מהצעות החוק החשובות שעוברות בכנסת הנוכחית. וזו הזדמנות עבורי לנצל את ההזדמנות, אדוני היושב-ראש – יהיו לי עוד כמה הצעות חוק – אבל דווקא בהצעת החוק החשובה הזאת אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולומר תודה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> גם בחוק הבא אתה עולה. << דובר_המשך >> איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> נכון, אני יודע. יש לי עוד שלוש. אני רוצה לנצל עכשיו למרות זאת ולומר תודה. בראש ובראשונה – ללאה ורון, חברתי, מנהלת הוועדה, שבאמת, אני יכול לומר שאנחנו חברים כמעט מהיום הראשון שהגעתי לכאן, וזה כבר היה לפני הרבה שנים. לא הייתי יותר גבוה. באמת תודה לך. את אדם מדהים. לימדת אותי הרבה, גם לימדתי אותך, אבל למרות הכול ואף על פי כן את מהטובות ביותר שיש בבית, וצריך לשמור עלייך מכל משמר כאן בבית הזה. אני אומר, גם כשהיו מחלוקות, ויכוחים, הם תמיד היו ענייניים. גם כשאני התעצבנתי, ואת – זה תמיד באהבה גדולה, כי אין כמוך שמחויבת לבית הזה. המלחמה שנלחמת – גם מולי, שאני אדם שהמחויבות שלו לבית הזה איננה מוטלת בספק; כשחשבת לרגע שגם אני לעיתים לא עומד ודבק בקוצו של יו"ד, לא היססת. אני רוצה לומר לך עוד דבר: גם כשהיו מחלוקות ואמרת את דעתך, לא הייתה אפילו פעם אחת שעשית מעשה שאיננו תואם את ההחלטה הסופית שאני קיבלתי, וזה לא עניין של מה בכך. תמיד כיבדת ואת מכבדת. אני באמת רוצה להודות לך באהבה גדולה. את ראויה לכל מילה ולכל שבח, ואני אומר זאת, אין לי ספק, בשם כל חברי ועדת הכלכלה, ולא רק עכשיו – לדורותיהם, ובשם כל חברי הכנסת. אני יודע שאין לי ולא יהיו לי עוד הזדמנויות גדולות לומר לך את התודה הגדולה הזאת, ואני אומר זאת בהתרגשות, וגם אני עצמי על סף דמעות. באהבה גדולה אני אומר לך את זה. וזו גם הזדמנות לומר לכל הצוות המדהים שלך שבאמת, אנשים לא מבינים מה הוועדה הזאת – חבר הכנסת דב חנין – מה הצוות שלך עבר בתקופה הזאת. אני מיושבי-ראש הוועדות שהקים ועדות משנה יותר מבכל ועדה אחרת, כי באמת, רציתי שחברי הכנסת יהיו שותפי אמת, ללא הבדלי סיעה – חבר הכנסת דודי אמסלם; מכל הסיעות. כל מי שבא והיה מוכן לתת מעצמו ולעשות – בבקשה. והכול נפל על כתפי הוועדה, ללא תוספת כוח אדם, ועל זה נוסיף את ועדת החקירה, באמת, היוצאת מן הכלל. אין עליכם. כולם. אני באמת רוצה לנצל את ההזדמנות ולומר תודה לד"ר עידית חנוכה, רכזת תחום פרלמנטרי בכיר, שנמצאת בחופשת לידה, ואנחנו מאחלים לה אהבה גדולה מאיתנו; לדקלה טקו, רכזת תחום פרלמנטרי בכיר; לכוכי שבתאי, רכזת תחום פרלמנטרי; ליפעת לוי ישראל, רכזת תחום פרלמנטרי; לאביעד לוין, סטודנט לסיוע מינהלי. אני רוצה לומר שגם בוועדה הזאת יש שתי נשים עם פוטנציאל, ואני אומר לך את זה, מזכירת הכנסת, עם פוטנציאל גדול לניהול – גם עידית חנוכה וגם דקלה טקו. הן עוד יכולות להגיע רחוק בבית הזה. שימו עיניים גדולות עליהן. אני רוצה להודות גם ליאיר פנחסי, שהוא סטודנט שמסייע בוועדה וממלא מקום בוועדה של עידית חנוכה, שכפי שאמרתי שהיא ילדה והיא בחופשת לידה. אני רוצה להודות לליאור רותם, דובר הוועדה, שבאמת עושה לילות כימים ונותן מעצמו ומחויב, ואני אומר לו תודה מעומק הלב. ואת התודות האחרונות, באמת, אני רוצה לומר לצוות המשפטי. אתי בנדלר, המשנה ליועץ המשפטי והיועצת המשפטית של ועדת הכלכלה – קודם כול ולפני הכול אנחנו חברים. אני אוהב אותך. אני מעריך אותך. לימדת אותי הרבה, והרבה מהחקיקה בבית הזה ומתפיסות העולם שלי הושפעו ממך. בכל הנוגע לשמירה על זכויות, לשמירה על פרטיות – אלה דברים שהדבקת אותי בהם, ואני מודה לך מקרב לב על הדברים האלה. את פורשת, וזו באמת אבדה גדולה לבית הזה. אני אומר לך, המסירות שלך, הנתינה שלך עד אין קץ – ובאמת, שלא – שיהיה ברור, זה לא אחרי; אנחנו אומרים את הדברים הגדולים, כי אין לי ספק שכל מילה שאני אומר רק ממעיטה את השלם הגדול. אני מאחל לך מעומק ליבי הצלחה בכל אשר תפני. באמת, את עובדת מדינה מסורה, על כל המשתמע מכך, והלוואי שירבו כמוך. ואת משאירה לנו נכס – את איתי. זו הזדמנות באמת, מעומק הלב, לומר לאיתי עצמון – מי שלא נכח בדיונים, שאיתי הוא היועץ המשפטי שמנהל אותם, לא ראה מה זה ממשיך: מנומס, יודע מתי לשים את הברקס, יודע מתי לעשות את הדברים, חד, מבין, רואה את התמונה. הוא ראוי להיות המחליף שלך בוועדת הכלכלה, ואני, במה שתלוי בי, אעשה את הכול שזה יהיה. אין ראוי ממנו – ואני מכיר את כולם. מוכרים כולם, ואני אומר את הדברים בצורה – – – << קריאה >> יהודה גליק (הליכוד): << קריאה >> אני – – – << דובר_המשך >> איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> אדוני ראה את זה, חבר הכנסת יהודה גליק, באחד החוקים הכי דרמטיים, הכי גדולים – בחוק העישון. ומי שכיועץ משפטי מצליח לצלוח את חוק העישון, חוק הטבק, יכול כבר לעשות פה הכול. וזו הזדמנות לומר גם למירב תורג'מן, לאביגל כספי, לנעמה דניאל, לענבר הרשקוביץ ולמתמחה מיכל נבו: תודה לכם, לכל אחת ואחד מהם, תודה מעומק הלב. אינני יכול לסיים בלי לומר תודה לצוות שלי. אני לא יודע, חברי הכנסת, מה הצוות שלכם; אני יודע מה הצוות שלי, מאיה עזריה, נתנאל דיין, אייל – באמת אני אומר את זה בהתרגשות – אוסטרניסקי, שאני צריך לקרוא את זה מהכתב, ואלעד שפינדל. יש לי צוות מהטובים שהיו בבית הזה ever. אני אוהב אתכם; אני מסור כלפיכם כפי שאתם מסורים אליי – ואתם מסורים מאוד, בכל נפשכם, בכל רמ"ח איבריכם. אתם מדהימים, ואני אתן לכם כתף, ואלך איתכם לכל מקום אשר אתם תלכו, כי אתם ראויים. ובאמת, גם כלפיכם, כל אשר אני אומר הוא המעט שעוד ניתן לומר. תודה רבה לכם, וסליחה על ההתרגשות. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. יש לנו הסתייגות אחת, של חבר הכנסת איתן ברושי. אתה מסיר את ההסתייגות? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> עד חמש דקות. בבקשה, חבר הכנסת איתן ברושי. << דובר >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, למרות ההתרגשות, ולקראת סיום המושב הזה, אני לא ויתרתי על ההסתייגות, ואני חושב שהיא נכונה גם בנסיבות האלה. אני הצעתי לשנות את השם – אבל זה לא רק סמנטי: ל"תחרות" להוסיף את המילה "הוגנת". אנחנו חושבים שתחרות זה דבר נכון, אבל היא חייבת להיות נכונה והגונה. במציאות הזאת של עסקים קטנים ובינוניים; במציאות של ייבוא; במציאות של היצוא; במציאות שאם התחרות לא הוגנת – ואני אמנה כאן כמה דוגמאות. עם כל הברכות לממונה על ההגבלים, היא לא יכול להיות משוחררת מאחריות לכלל המשק, וזה לא נכון לשחרר אותנו כאילו מאיזה כבלים אבל לכבול אותנו לחוקים שהם חלקם לא הגיוניים, לא כלכליים, ולעיתים רבות גם לא אנושיים. אני אתן כמה דוגמאות, ואי-אפשר להתחמק מזה. קודם כול, צריך למצוא את האיזון הנכון בין היצרן לצרכן, בין יוקר המחיה ליכולת לקיים כאן משק בכל התחומים. אני אתן דוגמה: למשל בטונה. נאבקנו בהמון ישיבות כדי לשמור על ענף כזה עם קשיים רבים. בסוף מי שהרוויח זה בעלי העניין של הסוחרים והרשתות. המחיר לצרכן לא ירד, אבל סגרו מפעלים, כולל באזורי פיתוח. אנחנו יודעים שהם מחסלים את ענף המדגה בארץ ובעמק המעיינות בשביל להביא דגים מסובסדים מסין. מי מרוויח? עוד פעם, הסוחרים. בעלי המשקים מתחסלים. ראינו את זה עכשיו במלט. לא תהיה שום השפעה על המחיר, אבל יסגרו מפעל בהר-טוב, כאן, בבית שמש; מאות משפחות. אנחנו ראינו את זה בזכוכית: יצרו איום על מפעל בנצרת עילית, יצרו איום על מפעל בירוחם, פניציה, כדי להביא זכוכית מטורקיה – גם ראש הממשלה, גם שר האוצר, גם אנשים נוספים, שהתבטאו בעד התחרות, דיברו על תחרות הוגנת. ראינו את זה בכבלים: סוגרים מפעל בשדרות – מביאים סחורה מחוץ לארץ. איפה ההיגיון? אנחנו מוכרחים להבין את המיוחדוּת שיש כאן, את המגבלות, את הכשרוּת, את עלויות המים, עלויות העבודה, את מרכיב הדאגה לביטחון – לביטחון במזון, ביטחון תזונתי – את היכולת. המלט זה מוצר אסטרטגי. נדמה לי שהפקידות השתלטה על דרג מקבלי ההחלטות, ובשם ערכים שלא ברור באיזה בית ספר הם למדו אותם – אבל לא בבית הספר של המציאות הישראלית מאז קומה ועד היום – בשם אותם ערכים, לפי דעתי משבשים כאן תפיסות מרכזיות שהן ברובן נכונות, גם אם עברו כמה שנים. החוכמה היא למצוא את האיזונים הנכונים. במציאות של היום, הממשלה – כמו במקרה הזה – מתעקשת שלא לקבל את התיקון של השם. מה מפריעה המילה "הוגנת"? מה מפריע שיהיה כתוב "תחרות הוגנת"? מי פוחד מהמילה "הוגנת"? אבל אנחנו יודעים שהתחרות – גם בירקות ובפירות, גם בחקלאות, גם בטקסטיל, במוצרים רבים – הפסיקה להיות תחרות הוגנת. זה הופך להיות חיסול של ענפים; זה הפיכת אנשים למובטלים; זה פגיעה בעצמאות ובביטחון של מדינת ישראל. לכן המילה "הוגנת" ראויה להיכנס. אני מציע להצביע על זה. תודה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת ברושי. יש כאן עוד בקשות דיבור. חברי הכנסת איימן עודה; מסעוד גנאים; ג'מאל זחאלקה; אחמד טיבי; עאידה תומא סלימאן; עבד אל חכים חאג' יחיא; חנין זועבי. דב חנין. דב, בבקשה, חברנו. << דובר >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה לך, אדוני היושב-ראש. אני נרגש. נדמה לי שזאת תהיה הפעם האחרונה שאני קורא לך "אדוני היושב-ראש", אז אני מאחל לך שעוד תהיה יושב-ראש הרבה שנים. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אתה מרגש גם אותנו. << דובר_המשך >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תודה רבה. תודה לך, אדוני היושב-ראש. אני מאוד שמח, אדוני יושב-ראש ועדת הכלכלה, שהצלחנו להביא את החוק הזה לאישורה של הכנסת. אני רוצה לפתוח ולהגיד שאני מצטרף לכל מילה מהמילים שאמרת, חברי איתן כבל, לכתובתם של האנשים הנפלאים, המופלאים, המרשימים והבלתי-אפשריים האלה שנמצאים בוועדת הכלכלה של הכנסת. הם אנשים שפשוט אי-אפשר להבין איך הם עובדים. האם אתן בכלל ישנות בלילה? אני רוצה להבין. מתי אתן מספיקות לעשות את כל הדברים האלה? לאה, אתי, מה זה? איך אתן חיות? בכל זאת אתן כבר נמצאות פה – הן נמצאות פה יותר משבוע – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – ובכל זאת ממשיכות לעבוד בקצב כאילו היום הזה הוא היום הראשון, עם אותה התלהבות, עם אותה אנרגיה, עם אותה מסירות. המון המון המון תודה לכן. המון תודה לכן. אתן באמת באמת נשים מרשימות בצורה בלתי רגילה. אני לא מצליח להבין, אדוני היושב-ראש, איך ועדת הכלכלה הצליחה לעשות את מה שהיא עשתה בחודש האחרון, ועוד על הראש שלה ועדת חקירה בענייני הבנקים והאשראי לטייקונים. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> זה אומר משהו על איתן כבל? << דובר_המשך >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> זה אומר הרבה על איתן כבל, אבל על איתן כבל אנחנו כבר יודעים שהוא עובד כמו טורבו, עם איזשהו מנוע פנימי שאף פעם הבטרייה לא נגמרת. זה משהו לא – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> ועל לאה ואתי. << דובר_המשך >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> על לאה ואתי – זה מה שאני מדבר – וכל הצוות, היועצים המשפטיים, הצוות הנפלא של הוועדה הזאת. << קריאה >> איתן כבל (המחנה הציוני): << קריאה >> אתה הפסדת את מה שאני אמרתי. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אז אני משנן את מה שאמרת. << דובר_המשך >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, שאני מנצל את ההזדמנות הזאת כדי לפנות לכנסת, ולך כחבר נשיאות הכנסת, לחזק את עבודת הוועדות ולחזק את הצוות בוועדות. אני רואה לפעמים את העבודה של הצוות בוועדות ואני אומר לעצמי: האנשים האלה עומדים בפני קריסה, ואנחנו תלויים בהם; כל העבודה תלויה בהם. אי-אפשר לעבוד ככה. הוועדות של הכנסת, הייעוץ המשפטי של הכנסת – אלה השרירים של הבית הזה, ואנחנו צריכים את השרירים חזקים, ואנחנו צריכים אתכן ואתכם חזקים, פועלים ועושים בצורה אפשרית, לא בצורה בלתי אפשרית, כי כשזה בלתי אפשרי אז זה נגמר בסוף, ופשוט כולם קורסים. גברתי מזכירת הכנסת, אני שמח שאת איתנו. אני יודע שאת מלווה גם את עבודת הוועדות. אני באמת באמת מבקש שיתקיים בכנסת, אצלך, דיון רציני בשאלה איך אנחנו מחזקים את המערכת הזאת. זה כל כך קריטי, זה כל כך חשוב וזה כל כך כל כך מתבקש. אלה הדברים שהכי צריך בכנסת: לחזק את הוועדות, לחזק את הייעוץ המשפטי, כדי שאנחנו נוכל לעבוד יותר טוב. אני שמח מאוד שהחוק הזה הגיע לאישור. במובן מסוים זו השלמה של העבודה שעשינו ואנחנו עדיין עושים בוועדת החקירה על הבנקים ועל האשראי לטייקונים. אנחנו עוד לא סיכמנו את העבודה, והמסקנות שלנו עדיין לא נכתבו, אבל במהלך כל הדיונים אנחנו פעם אחר פעם באים בטענות לרגולטורים ואומרים להם: אתם לא מגינים מספיק על הציבור. אתם לא מגינים מספיק על הציבור מפני טייקונים, מפני בעלי הון, מפני אלה שקרובים לצלחת ומנהלים את הצלחת. אתם לא עושים את זה מספיק. ואני אומר לך, אדוני היושב-ראש, אני אומר לכם, עמיתיי חברי הכנסת: עכשיו קיבלנו הזדמנות לסייע לרגולטורית, הממונה על ההגבלים העסקיים – ממחר בבוקר: הממונה על התחרות – לעשות יותר עבודה ולתת לה יותר כלים. וניהלנו אתה דיאלוג, ובדיאלוג הזה שמענו שהיא לוקחת ברצינות גם הערות שאנחנו הערנו בוועדת החקירה על הבנקים כאוליגופולים והצורך לפעול מול הבנקים. התרשמנו מאוד מהיכולת גם לקבל ביקורת וגם להסיק מסקנות וגם לשנות ולחזק. אני קורא לכם, עמיתיי חברי הכנסת, לתמוך פה אחד בחוק החשוב הזה, כדי שיהיו לנו רגולטורים חזקים שיגנו על הציבור, שלא יחששו מההון ולא יחששו מבעלי ההון אלא יגנו על האזרחים בכל רגע ובכל זמן שצריך. הרבה תודה לכל העושים במלאכה, ותודה והערכה מיוחדת לך, איתן ידידי, יושב-ראש ועדת הכלכלה. כל רגע שהייתי חבר בוועדה הזאת נהניתי בזכותך. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> דב, דב, תישאר. חבר הכנסת דב חנין, היום הודעת שאתה לא תתמודד בבחירות הבאות לכנסת. אין ספק שהכנסת הבאה בלעדיך תהיה פחות איכותית, כי אתה פרלמנטר בחסד עליון. הייתי איתך שנים רבות, גם באותה סיעה וגם בסיעות שונות, אבל היינו יחד בוועדות, בעבודה הפרלמנטרית, במליאה. כבוד גדול הוא להיות חבר שלך, ואתה הוספת כבוד לפרלמנט באמצעות חקיקה חרוצה, שקדנית, הקשובה לצורכי הציבור ואותם רבדים בחברה שחייבים שמישהו תמיד ידבר בשמם. היית כאן תמיד, היית בוועדות תמיד. יש חברי כנסת שמגיעים לבניין וצוותי הוועדות לא מכירים אותם. אותך מכירים גם במזכירות, גם בוועדות, גם במליאה, ובעיקר – גם בציבור. תודה רבה. << דובר_המשך >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תודה רבה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, תרשה לי דקה להגיד משהו. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> בבקשה. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> תראה דב, למרות חילוקי הדעות בינינו בחלק גדול מאוד מן הנושאים, אני חייב לומר שאני הכרתי אותך עד שהגעתי לכנסת כמו כל עם ישראל, דרך מסכי הטלוויזיה. וכשהגעתי לכאן, אז מטבע הדברים אתה מכיר את האנשים גם על הבסיס האישי ומאופי וצורת העבודה. אני רוצה להגיד לך שאתה אחד הפרלמנטרים הכי מדהימים שיש פה בכנסת. אתה איש מדהים, אתה גם עובד עם כל הלב והנשמה, אתה עם ידע עצום, ובאמת תרמת, לי לפחות, גם בידיעות וגם – אהבתי את ההשתתפות שלך; כשהייתי בוועדת הפנים אהבתי שאתה משתתף, בגלל שלרוב העשרת גם אותי וגם את הוועדה. אז באמת, אני מודה לך על כל מה שעשית, וכמובן, מאחל לך הצלחה. הרבה בריאות והצלחה. << דובר_המשך >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תודה רבה. תודה רבה, חברים. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> בהצלחה. << דובר_המשך >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> נמשיך. יוסף ג'בארין; טלב אבו עראר; ג'מעה אזברגה; סעיד אלחרומי; ניבין אבו רחמון. אין יותר דוברים, ולכן אנחנו עוברים להצבעה – – << קריאה >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << קריאה >> מה עם ההסתייגות? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> – – על ההסתייגות, שהיא – – – הצבעה מס' 10 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נגד. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> דקה, דקה. אני מבטל. אין הצבעה. << קריאה >> איתן כבל (המחנה הציוני): << קריאה >> לא הצבעתי, לא ראיתי שיש. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> לא, אין. עצרנו את השעון. עצרנו את השעון. לא הצבענו. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> הצבענו, אבל היא מבוטלת. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> מבוטלת, אוקיי. היא מבוטלת, ההצבעה מבוטלת, כי לא אמרתי על מה אנחנו מצביעים. נרגשתי מהפרישה של דב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בצדק. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אתה מצביע על ההסתייגות, ברושי? << קריאה >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> רבותיי, אנחנו נצביע על ההסתייגות של חבר הכנסת ברושי לסעיף 1. הצבעה מס' 11 בעד ההסתייגות – 2 נגד – 11 נמנעים – 1 ההסתייגות של חבר הכנסת איתן ברושי לסעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> בעד – שניים, 11 נגד. ההסתייגות נפלה. היות שאין הסתייגויות לסעיפים 2–57, נצביע על סעיפים 1–57, כולל, כנוסח הוועדה. בבקשה. הצבעה מס' 12 בעד סעיפים 1–57 – 15 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–57 נתקבלו. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> 15 בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. סעיפים 1–57, כולל, התקבלו כנוסח הוועדה. עכשיו, רבותיי, אנחנו נצביע בקריאה שנייה ושלישית – בהתחלה בקריאה שנייה, על הצעת החוק גופה, עצמה. בבקשה. הצבעה מס' 13 בעד סעיפים 1–57 – 15 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–57 נתקבלו. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> בעד – 15, אין מתנגדים, אין נמנעים. זה עבר בקריאה שנייה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> ושלישית. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> זה עכשיו שלישית. עכשיו, רבותיי, אנחנו עוברים לקריאה – – – << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> אתה הצבעת בשנייה כשהסרת את ההסתייגות ועל החוק בקריאה שנייה, והצבעת בשלישית. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אוקיי. הצבענו בשלישית, ולכן הצעת החוק עברה, חוק ההגבלים העסקיים, בקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה לכם. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> הודעה למזכירת הכנסת. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – החלטת ועדת האתיקה בקובלנה של מנכ"ל הכנסת נגד חבר הכנסת אורן חזן. לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק לתיקון פקודת מיסי העירייה ומיסי הממשלה (פטורין) (מס' 32), התשע"ט–2019, שהחזירה ועדת הכספים; הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 31), התשע"ט–2019, שהחזירה ועדת הכספים; הצעת חוק זכות יוצרים (תיקון מס' 5), התשע"ט–2019, שהחזירה ועדת הכלכלה; הצעת חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים (תיקון מס' 10), התשע"ט–2019, שהחזירה ועדת החוץ והביטחון. מסקנות ועדת הכספים בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת אחמד טיבי, עיסאווי פריג' ורויטל סויד בנושא: התקציבים לבתי החולים בנצרת ושערי צדק והפריפריה; בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת עודד פורר, אורן אסף חזן, יצחק וקנין, לאה פדידה, עיסאווי פריג' וטלי פלוסקוב בנושא: הכרה בהוצאות אש"ל לעצמאים. << הצח >> הצעת חוק ההגבלים העסקיים (תיקון מס' 21) , התשע"ט–2019 << הצח>> (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> עכשיו לסעיף 9? << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> כדי להסיר ספק, אנחנו נצביע בקריאה השלישית שוב, כי יש חשש שאין לנו בפרוטוקול. יש לנו גיבוי? הצבענו גם בשנייה וגם בשלישית? רשום לך. היועצת המשפטית מבקשת לחזור על הקריאה השלישית. אנחנו נחזור. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> רבותיי, אנחנו נחזור על ההצבעה בקריאה שלישית על חוק ההגבלים העסקיים. בבקשה. הצבעה מס' 14 בעד החוק – 15 נגד – אין נמנעים – אין חוק ההגבלים העסקיים (תיקון מס' 21), התשע"ט–2019, נתקבל. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אותה תוצאה אפילו. 15 בעד, אין מתנגדים. אפילו חבר הכנסת גליק מצטרף לתמיכה. תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק זכות יוצרים (תיקון מס' 5), התשע"ט–2019 << הצח >> [מס' 1164; דברי הכנסת, מושב רביעי, חוב' ג', ישיבה 270, עמ' 24077; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> חוק זכויות יוצרים (תיקון מס' 5). יושב-ראש ועדת כלכלה איתן כבל, תפדל, איתן. << דובר >> איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >> דב, נשמה, בחייאת דינכ, סולם צריך להביא כדי להוריד את – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> כן. דב בעל שיעור קומה. << דובר_המשך >> איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> כן. אדוני היושב-ראש, אני גם שמח שאני סוגר איתך את הכנסת. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אנחנו עוד נסגור. << דובר_המשך >> איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> בעזרת השם יהיו לנו עוד – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> בעזרת השם. << דובר_המשך >> איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> בעזרת השם. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> והציבור. << דובר_המשך >> איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> כן. אדוני היושב-ראש, חברותיי וחבריי חברי הכנסת, רשמת פרלמנטרית, אני רוצה להציג בפניכם, חברי הכנסת, עוד הצעת חוק מאוד מאוד מאוד מאוד חשובה שהייתה לי הזכות, יחד עם חבריי בוועדת הכלכלה, להעביר אותה ולאשר אותה. אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק זכות יוצרים (תיקון מס' 5), התשע"ט–2019, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. הצעת חוק זו היא הצעת חוק ממשלתית הכוללת כמה תיקונים חשובים לחוק זכות יוצרים, התשס"ח–2007, שמטרתם העיקרית היא קביעת מנגנונים וכלי אכיפה נוספים על אלה הקיימים היום שיעמדו לרשות בעלי זכות היוצרים, וכן התאמת הדין הקיים להתפתחויות הטכנולוגיות שחלו בשנים האחרונות, ובעיקר להיקף השימוש ברשת האינטרנט. אדוני היושב-ראש, הנאום יהיה ארוך, כיוון שפה כל דבר יש לו חשיבות, גם לימים שמישהו ירצה לפנות לבתי המשפט. הכלים הנוספים שמוצע לקבוע: 1. הפרה עקיפה של זכות יוצרים – כיום סעיף 48 לחוק קובע כמה פעולות בעותק מפר שעשייתן היא הפרה עקיפה של זכות יוצרים. הוראות הסעיף האמור אינן מתייחסות למרבית ההפרות העקיפות המתרחשות בעולם הווירטואלי. לפיכך, מוצע לקבוע במפורש בסעיף 48א המוצע כי מי שעשה, על דרך עיסוק, פעולה שיש בה כדי להקל על הציבור את הגישה ליצירה שהועמדה לרשות הציבור בהפרה בלא שניתנה רשותו של בעל זכות היוצרים, מפר בכך את זכות היוצרים של בעל הזכות ביצירה אם בעת הפעולה הוא ידע או היה עליו לדעת שהיצירה הועמדה לרשות הציבור בהפרה, ואם פעולה זו נועדה להפיק רווח מכך שהגישה ליצירה בהפרה קלה יותר. הכוונה היא לאתרי האינטרנט המאפשרים, למשל באמצעות קישור או הפניה מסוג אחר לאתר אחר, צפייה ישירה או הורדה של סדרות וסרטים באופן פיראטי, הפוגעים ביוצרים שזוהי יצירתם ומקור פרנסתם. במהלך הדיונים הוועדה שמעה את זעקתם של היוצרים והמפיקים שזכויותיהם נפגעות באינטרנט בקלות בלתי נסבלת, בלי שעמלם הקשה יישא פירות. כך שמענו איך סדרות שלמות נגנבות הלכה למעשה מחדרי העריכה ומופצות באינטרנט בלי שבעל הזכות ביצירה יזכה לתגמול. סעיף זה, יחד עם ההסדרים הנוספים המוצעים בהצעת החוק, אמור לתת כלים בידי בעלי הזכויות להילחם בתופעה זו. 2. צווי הגבלת גישה למקור תוכן – סעיף זה מאפשר לבעל זכות יוצרים או בעל רישיון ייחודי ביצירה לפנות לבית המשפט בבקשה לתת צו כלפי ספק גישה לאינטרנט המורה לו להגביל את הגישה למקור התוכן, קרי לאתר האינטרנט, אם עיקר התוכן באתר הוא תוכן מפר זכות יוצרים. הכוונה לאתרים המאפשרים, למשל, צפייה ישירה בסדרות וסרטים שמוגנים בזכות יוצרים ואפשרות הצפייה בהם בדרך פיראטית פוגעת פגיעה קשה ביותר בקניינם ובפרנסתם של היוצרים. חשוב לציין כי כל אדם רשאי לבקש להצטרף כצד לבקשה, וכן להגיש לבית המשפט בקשה לביטול הצו או לשנות את תנאיו. בצו הגבלת הגישה, בית המשפט יכול להורות לספק הגישה לנקוט אמצעים סבירים כדי להגביל את הגישה של הציבור לאתר המפר או לחלק מהתוכן שבו, והכול בתנאים ובמידה שאינה עולה על הנדרש, וזאת, כדי להימנע ככל הניתן מחסימת כל האתר, או אתרים תמימים שאינם קשורים להפרה. הצו יכלול את פרטי האתר שהגישה אליו תוגבל, הוראות לעניין אופן הגבלת הגישה ותקופת ההגבלה. כמו כן, הסעיף מתווה את שיקול דעתו של בית המשפט בבואו לתת את הצו. כך, למשל, יש לשקול את מידת ההשפעה על הציבור כתוצאה מהגבלת הגישה לפי הצו גם כאשר ספקי האינטרנט אינם מתנגדים למתן הצו. כל זאת, כדי להימנע מפגיעה מיותרת במשתמשי הקצה. בכל מקרה, אם ניתן יהיה לתת צו להסרת התוכן ולא חסימת האתר, בית המשפט יורה על הסרת התוכן ולא על חסימת האתר. בנוסף, תחול חובה על ספק האינטרנט להציג במקום בולט באתר האינטרנט שלו הודעות מפורטות על הגשת הבקשה לצו הגבלת הגישה או על קיומו, אם ניתן. 3. חשיפת זהותו של עושה פעולה בתוכן ברשת תקשורת אלקטרונית – לעיתים, הפרות של זכות יוצרים ברשת האינטרנט מבוצעות באנונימיות. במקרים אלה מוצע לאפשר לבעל הזכות לפנות לבית המשפט המחוזי כדי שיורה לאדם מסוים שיחשוף פרטי מידע על האדם שטוענים כלפיו שהוא המפר, במטרה לנקוט הליכים משפטיים נגד המפר. בהסדר המוצע נקבע כי בית המשפט יורה לאדם הנקוב בבקשה לחשיפת הזהות למסור את פרטי המידע שברשותו לגבי המפר רק אם סבר שהבקשה אינה טורדנית או קנטרנית. בנוסף, מוצע לקבוע את השיקולים שעל בית המשפט לשקול בקביעת עמדתו בבקשה, וסדרי דין מובנים שנועדו לאפשר גישה לערכאות שיפוטיות לצורך אכיפת זכות היוצרים תוך שמירה על זכויותיו הדיוניות וזכותו לפרטיות של מי שטוענים שהוא המפר, שכן טרם הוכח שהוא המפר. בית המשפט רשאי להיעתר לבקשה לחשיפת זהות אם התקיימו תנאים שפורטו בהצעת החוק. בנוסף, מוצעת הוראה הקובעת שמי שהגיע אליו מידע על המפר לפי הוראות ההסדר המוצע לא יעשה בו שימוש אלא לצורך בירור זהותו לשם הגשת תביעה נגדו בשל הפרה, ולמטרה זו בלבד. 4. תיקונים לסעיפי העונשין וקביעת עבירות נוספות על הוראות החוק – בשנים האחרונות פועלים בהצלחה גורמי האכיפה למיגור סחר בעותקים מפירים של יצירות, אולם ברשת האינטרנט מופצות לציבור יצירות גם באמצעים אחרים, אם בדרך של שידור ואם בדרך של צפייה לפי דרישה. לפיכך, מוצע לקבוע איסורים פליליים על הפרות של זכות יוצרים ברשת האינטרנט מסוגים אלה. לצד כל ההגנות האלה שפירטתי מוצעים תיקונים נוספים בעניינים האלה: יצירות יתומות – יצירות שבעל הזכות בהן אינו ידוע או לא אותר – בעניין זה מוצע לקבוע כי שימוש ביצירה שבעל זכות היוצרים בה אינו ידוע או לא אותר יהיה מותר בתנאים הקבועים בהצעה, שמטרתם לוודא שנעשה ניסיון לאתר את בעל זכות היוצרים או פעולות שהמשתמש נדרש לבצע אם אותר בעל הזכות. הסעיף מבחין בין שימוש שאינו מסחרי ביצירה לבין שימוש מסחרי, שאז התנאים מחמירים יותר. סייגים לפיצויים בלא הוכחת נזק – החוק כיום קובע כי אם הופרה זכות יוצרים או זכות מוסרית, רשאי בית המשפט לפסוק לתובע, לבקשתו, פיצויים בלא הוכחת נזק בסכום של עד 100,000 שקל בשל כל הפרה. בהצעת החוק, לאחר שהובא לידיעתנו כי חלק מבעלי הזכויות עושים שימוש לרעה בזכות זו ופונים במכתבי התראה ובהם דרישות לתשלום פיצוי בסכומים גבוהים ביותר גם בשל הפרות זניחות, וגם כשברור שהפרה בוצעה בתום לב על ידי משתמש קצה, מוצע לקבוע שני סייגים לזכות לקבל פיצויים בלא הוכחת נזק: האחד – לרשימת מוסדות הכוללת מוסדות חינוך, ספריות, ארכיונים ומוזיאונים וכן גופים נוספים כגון אלה, שיקבע שר המשפטים באישור ועדת הכלכלה, ובלבד שהפרת זכות היוצרים נעשתה במסגרת פעילותם הרגילה של המוסדות המפורטים, לשם מימוש מטרותיהם וללא מטרה מסחרית. פטור זה חשוב ביותר, כי הסתבר שהחשש מהפיצויים הסטטוטוריים גרם לאפקט מצנן בכל המוסדות המפורטים, שאינם מוסדות מסחריים, הפועלים לרווחת הציבור ולמימוש מטרות ציבוריות, בכך שהם מנגישים את היצירות לציבור הרחב. חלקם אף עברו תהליך דיגיטציה במטרה להקל על הציבור לגשת ליצירות. מוסדות אלה נתקלו בקשיים בהנגשה האמורה הואיל וחששו מפני דרישות לתשלום גבוה מכוח הסעיף, גם אם ייתכן שהשימוש שרצו לעשות ביצירה הוא שימוש מותר. הסייג השני נוסף במהלך הדיונים בעקבות הצעתו של חבר הכנסת יואב קיש, והוא קובע כי במקרה שבו אדם מצא באינטרנט יצירה אומנותית כמו תמונה, רישום או צילום, והוא העלה אותה מחדש באתר או בדף שלו, לא יחול סעיף הפיצויים בלא הוכחת נזק אם התקיימו התנאים האלה: 1. המפר חדל מההפרה בתוך זמן סביר לאחר שקיבל הודעה מבעל הזכות או מי מטעמו בדבר ההפרה; 2. היצירה לא הועתקה מקטלוג המוצג באינטרנט שמטרתו מכירה של היצירות הכלולות בו או מתן רישיון לשימוש ביצירות הכלולות בו; 3. הפרת הזכות כאמור הייתה שלא למטרה מסחרית או שהמפר הוא עמותה או גוף ללא כוונת רווח שמחזורם אינו עולה על 1.2 מיליון שקלים. התכלית שעומדת בבסיסו של סייג זה היא הרצון שלא ליצור הרתעת יתר לאנשים ולגופים שעליהם חל הסעיף, שיחששו מעצם קיומו של סכום פיצוי גבוה בחוק וישלמו לבעל הזכות סכומים גבוהים רק כדי להימנע מהליכים בבתי משפט, ללא קשר לגובה הנזק שנגרם לבעל הזכות משימוש ביצירתו. בכל מקרה קבענו שהסייג לא יחול על מוסדות המדינה, רשויות מקומיות, חברות ממשלתיות ותאגידים סטטוטוריים, וכן על עמותות וכדומה שמחזורן עולה על 1.2 מיליון שקלים, שכן סברנו כי לגופים אלה יש ייעוץ משפטי שראוי שיבחן פגיעה בזכות יוצרים אם הכוונה היא לפרסם יצירה באינטרנט. מובהר שלא פגענו או צמצמנו את זכותו של מי שטוען שהופרה זכות היוצרים שלו להגיש תביעה ולהוכיח במסגרתה את הנזק שנגרם בשל ההפרה. יש לזכור כי משמעות קיומו של פיצוי בלא הוכחת נזק במקרים שבהם לא חל הסייג אינה כי הפיצוי שייפסק יהיה גבוה יותר מן המקרים שנכנסים לאחד מן הסייגים האמורים, שכן הפיצוי ללא הוכחת נזק אינו פיצוי עונשי אלא רק אמור להקל על בעל הזכות בעת שהוא מנהל הליך, כלומר, עיקר ההבדל בין מצב שבו חל הסייג לבין הפרה שכפופה לפיצוי בלא הוכחת נזק הוא כיצד יוכח גובה הפיצוי. כמו כן, במקרים שבהם חל הסייג יוכל בעל הזכות לציין בפנייה בטרם נקיטת הליכים רק את גובה נזקו, ולא את הסכום הקבוע בחוק, אלא אם כן המפר לא פעל להפסקת ההפרה. עוד יובהר שהסעיף לא נועד לצמצם את תחולת פרק ד' לחוק, שעניינו שימושים מותרים. אני חושב שמדובר בהסדר חשוב ביותר, וחשוב לי לציין כי לאורך כל הדיונים חזרתי והדגשתי כי אני מתנגד נחרצות לפגיעה במשתמשי הקצה, כלומר באדם הפרטי התמים שיושב בבית וצופה באמצעות האינטרנט. אני סבור שהצעת החוק כפי שהיא מונחת כעת מעגנת את העיקרון האמור, לצד מתן מענה לפיראטיות ברשת ולפגיעה ביצירה הישראלית, הכל-כך חשובה בעיניי. לכן מצאתי לנכון לקדם את הצעת החוק ולתת לה עדיפות בעת הזאת על חוקים אחרים. להצעת החוק הוגשה הסתייגות אחת, ואני מבקש מכם שלא לאשר אותה, שכן הוועדה שקלה את התיקון המוצע ובתום הדיון החליטה שלא לכלול אותו בנוסח. לפיכך, אני מבקש לאשר את הצעת החוק בנוסחה המוצע בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. בנוסף, אדוני היושב-ראש, אני רוצה להודות למיכל רפאלי כדורי, שהייתה בזמנו הסמנכ"ל של יס, והיא שדחפה אותי לפנות לשרת המשפטים כדי שתקדם את הצעת החוק החשובה הזאת. ברשותכם, אני רוצה לנצל את הבמה כאן ולפנות לעמוס שוקן, הבעלים של הארץ, בעניין הזה. הנציגה שלו, שהיא המנהלת של הוצאת הספרים של שוקן, כתבה כתבה בעיתון הארץ על איך העזנו לבצע משהו שהוא בניגוד לדעתה. אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולומר לה – איך אומר זאת? כך: היא גם טענה – – – << קריאה >> יעל גרמן (יש עתיד): << קריאה >> בוא נשמע מה שמה, איך קוראים לה. << דובר_המשך >> איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> הגב' אידלמן. ואני אומר לה: קיימנו דיונים אין-ספור, מעמיקים, חבר הכנסת דב חנין, בשאלות הנוגעות לזכויות היוצרים. בדיונים השתתפו חברי כנסת רבים, וחלק מהעובדה שהדיונים התארכו – כי לא ויתרנו על שום סעיף והתייחסנו אליהם בקוצו של יו"ד. הבנו את העניין, הבנו את הרגישויות. יושב כאן חבר הכנסת דב חנין, שלא הרפה מאיתנו על שום סעיף וסעיף. גם ממקום שבתו – כשהוא היה צריך לא להיות בוועדה, הוא הסמיך אותי לנהל בעבורו נושאים מנושאים שונים, ולא ויתרנו על אף סעיף. אומר יותר: הוועדה בדיוניה אף הגדילה עשות יותר מהצעת החוק הממשלתית. אם טוענת, הגב' אידלמן, בשם רשת שוקן, לפגיעה בסופרים. לא ראיתי בדיונים סופר אחד, גברתי היועצת המשפטית, לא ראיתי הוצאת ספרים אחת שבאה לטעון חוץ מהם, והטענה היחידה שהייתה לה – איך זה שבחלק מהדברים אני הצבעתי לבדי. זה טוב כשאני מצביע לבדי כשזה בעדם – ולא נפרט כאן את כל הנושאים, גברתי חברת הכנסת יעל, יקירתי. ממש לא. אז כן, זו הכנסת, והיא שמעה, לעיתים עד לזרא, את הגב' אידלמן, אני רוצה להזכיר, פעם אחר פעם, עם התפרצויות ואמירות, והוועדה החליטה שאיננה מקבלת את עמדתה. מה קרה פה? מה קרה? משה רבנו ירד מסיני וחלקו עליו. על הגב' אידלמן אי-אפשר לחלוק? מה קרה? ועוד לנצל את הבמה המיידית שיש לה לכתוב מאמר? << קריאה >> שולי מועלם-רפאלי (הימין החדש): << קריאה >> מי? מי? מי? << דובר_המשך >> איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> הגב' אידלמן. הפרוטוקול מלא בהסתייגויות, אמרה. וכן צמצמנו, וכן חשבנו, וניסינו – ודב יודע – למצוא את האיזון בין הזכויות של הפרט לבין הזכויות של הגופים הגדולים – הזכויות של גופים שאינם למטרות רווח, מוזיאונים. ועמלנו באמת – אני לא רוצה להפריז – הכי מדויק שאפשר. וזו הייתה לי ההזדמנות להשיב בעניין הזה. אני באמת לא רוצה להפריז בהצעת החוק הזאת. אני שוב רוצה להודות לצוות המשפטי – לאתי בנדלר ולנעמה, שליוותה אותך לאורך כל הדרך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מירב תורג'מן. << דובר_המשך >> איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> למירב תורג'מן. בגלל זכויות יוצרים, כל הזמן היא תקועה לי בחוק של – איך זה? למירב תורג'מן, מעומק ליבי. אין לי ספק שהיית כוח מניע לצידה של אתי בעבודה הזאת. באמת תודה לך. אני ראיתי, אני יודע, וזו גם הזדמנות – את לא היית – להודות לך. אף אחד כאן לא יודע שהתחלת כעוזרת שלי, לפני הרבה שנים, אז זו הזדמנות. אומנם זה היה שנייה וחצי, כי התפטרתי מהשירות, אבל זו הזדמנות לומר לך תודה מעומק ליבי על כל עשייתך. תודה לכם. אני מבקש לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית. תודה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> רועי פולקמן (כולנו): << קריאה >> הם דיברו איתי. הם דיברו איתי. בסדר, ברור, אבל – – – הביא את זה מהממשלה. פרוצדורלית – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> הוא ידאג, בסדר. << קריאה >> רועי פולקמן (כולנו): << קריאה >> הוא דיבר איתי. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> מצוין. לחוק יש הסתייגות, כצפוי; לא הרבה. דב, תפדל. << דובר >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. אדוני יושב-ראש ועדת הכלכלה, עמיתיי חברי הכנסת, כאשר החוק הזה הגיע לשולחנה של הוועדה, אני מודה ומתוודה, אדוני היושב-ראש, קראתי אותו ונבהלתי. דיברתי עם חבר הכנסת כבל, והוא אמר לי: תשמע, יקירי – אני מצטט אותו בצורה מדויקת – הוא אמר: אנחנו נעבוד על החוק הזה סעיף-סעיף ונעשה מחשבה על כל נקודה, ואל תחשוש, כל האיזונים שצריך לעשות – אנחנו נעשה. והיום, אחרי עשרות שעות שהקדשנו לדבר הזה – עשרות שעות – אני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש: אתה עשית בחוק הזה עבודה מצוינת. היו המון דברים שצריך היה לדייק בהם, והדיוק בדברים האלה הוא חשוב. אף אחד מאיתנו לא רוצה לפגוע ביוצרים. אף אחד מאיתנו לא רוצה שיצירות תהיינה הפקר, ואנשים יוכלו לגנוב אותן ולהשתמש בהן בלי רשות ובלי לתגמל את היוצר. אבל מהצד השני, אנחנו מסורים לחופש הביטוי. אנחנו צריכים להגן עליו. אנחנו צריכים להגן על הרשת החברתית. אנחנו צריכים להגן על הרשתות בכלל. אנחנו צריכים להגן על גוף כמו ויקיפדיה, שעושה שירות כל כך חשוב וחיוני לציבור. ואנחנו צריכים להגן גם על הארכיונים, ועל המוזיאונים, ועל מערכת החינוך, ועל בתי הספר. ולכן, היה צריך לעשות בחוק הזה המון המון המון איזונים. ואני רוצה להודות לך, איתן. אני רוצה להודות לך, אתי. אני רוצה להודות לצוות המשפטי של הוועדה על המאמץ הגדול שלכם. אני יודע שלפעמים אני אתגרתי את כולם מצד שמאל, כי אני אמרתי שאני חי בעולם שבו חופש הביטוי יותר חשוב מזכויות הקניין. אני יודע שזו לא השקפה מקובלת בכנסת על ידי כולם. הגישה המקובלת בכנסת היא שצריך איזון. חופש ביטוי – כבודו במקומו מונח, וגם זכויות הקניין – כבודן במקומם מונח, ובין השניים צריך איזון. אבל ככל שניתן היה, אדוני היושב-ראש, לקחת את האיזון הזה בצורה עדינה ומחושבת, ולהבטיח שחופש הביטוי והחירויות הבסיסיות, והיכולת לפרסם וליהנות מיצירות, ולשתף, ולתת לינקים, ולייצר את כל מה שאנחנו כל כך נהנים ממנו, שזה יישמר – הוועדה עשתה את העבודה הזאת. ולכן, אדוני היושב-ראש, למרות שאתה יודע שבנושא אחד חשוב אני הצעתי קו אחר לגבול, מתוך הערכה גדולה לעבודה שלך ולעבודה של הוועדה, ומתוך הערכה גדולה גם לשינויים הגדולים שאתה הכנסת בחוק, לבקשתי, אני רוצה להודיע שאני מסיר את ההתנגדות, ואני אצביע יחד עם כל חבריי פה – סליחה, זו לא התנגדות, זו הייתה הסתייגות. אני מסיר את ההסתייגות – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> מסיר אותה. << דובר_המשך >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – ואני מצביע יחד עם חבריי כדי לאשר את החוק הזה. ונאשר אותו פה אחד, ונעשה טוב. תודה רבה. << קריאה >> חיים ילין (יש עתיד): << קריאה >> דב, אם הצלחתי לשכנע אותך, אולי אני אצליח לשכנע את כל עם ישראל. מה אתה אומר? << דובר_המשך >> דב חנין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בהצלחה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה, חבר הכנסת דב חנין. בשל הסרת ההסתייגות על ידי המסתייג, חבר הכנסת דב חנין, לסעיף 5 של הצעת חוק זכות יוצרים, אנחנו נצביע על החוק בקריאה שנייה, כלשונו של החוק, כנוסח הוועדה. << קריאה >> שולי מועלם-רפאלי (הימין החדש): << קריאה >> איתן, חזק וברוך. << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> אתם מוכנים להפסיק לברך אותו? << קריאה >> שולי מועלם-רפאלי (הימין החדש): << קריאה >> איתן, איחולים. << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> רגע, אתם מוכנים להפסיק לברך אותו? הצבעה מס' 15 בעד סעיפים 1–12 – 21 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–12 נתקבלו. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> בעד – 21, אין מתנגדים, אין נמנעים. זו הייתה קריאה שנייה. עכשיו אנחנו עוברים לקריאה השלישית – קריאה שלישית להצעת חוק זכות יוצרים (תיקון מס' 5), רבותיי. הצבעה מס' 16 בעד החוק – 19 נגד – אין נמנעים – אין חוק זכות יוצרים (תיקון מס' 5), התשע"ט–2019, נתקבל. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> בעד – 19, אין מתנגדים, אין נמנעים. ובכן, הצעת חוק זכות יוצרים (תיקון מס' 5) עברה בקריאה שנייה ושלישית. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> רבותיי. מזכירת הכנסת. << קריאה >> איתן כבל (המחנה הציוני): << קריאה >> תוסיף אותי. אדוני היושב-ראש, שכחתי להצביע. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> איתן כבל מתווסף כהצבעה איכותית. תודה רבה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת, הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם) (תיקון מס' 36) (מינוי סגן ראש רשות), התשע"ט–2019, של חבר הכנסת מיקי מכלוף זוהר וקבוצת חברי הכנסת. תודה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים (תיקון מס' 10), התשע"ט–2019 << הצח >> [מס' מ/1134; דברי הכנסת, מושב שלישי, חוב' כ"ט, ישיבה 236, עמ' 22435; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף 8, רבותיי; חוזרים: הצעת חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים (תיקון מס' 10). חבר הכנסת אבי דיכטר, יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, בבקשה. << דובר >> אבי דיכטר (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר >> אדוני היושב-ראש, רבותיי השרים, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפני הכנסת את הצעת חוק להסדרת הביטחון בגופים הציבוריים (תיקון מס' 10), התשע"ט–2019, שיזמה הממשלה, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. חוק להסדרת הביטחון בגופים הציבוריים מסדיר את הנחייתם של גופים שונים, בעיקר ציבוריים, אך גם פרטיים. כיום מונה החוק שלושה סוגים של אבטחה אשר לגביהם ניתנות הנחיות: אבטחה פיזית, אבטחת מידע ואבטחת מערכות ממוחשבות חיוניות. סמכות ההנחיה נחלקת בין שלושה גופים: משטרת ישראל, שירות הביטחון הכללי ומערך הסייבר. בהצעת החוק מוצע להוסיף תחום הנחיה חדש, אבטחה ימית, ולהוסיף בהתאם לכך גוף מנחה חדש – צה"ל, באמצעות חיל הים. הגופים המונחים המנויים בחוק יהיו גופים שיש להם מתקנים ימיים, ובהם חברות הנמל וחברת החשמל, חברות שיש להן מתקני גז וכיוצא באלה. אני רוצה לומר כבר כעת שלאורך כל הדיונים בוועדה דעתנו לא הייתה נוחה מהכפפתם של גופים אזרחיים להנחיות של גורם צבאי. יחד עם זאת, היה ברור לנו כי אין גוף אחר במדינת ישראל שיש לו את הידע המקצועי ואת היכולות המבצעיות לכך פרט לחיל הים. על כן, ערכנו בהצעת החוק כמה שינויים כדי לצמצם למינימום ההכרחי את הממשקים בין הצבא לבין הגופים האזרחיים. כך, למשל, אדוני היושב-ראש, קבענו כי נציג חיל הים יהיה מעורב בהליך המינוי של ממונה הביטחון בגופים שיש להם מתקנים בלב ים, אך לא בנמלים שמצויים על התפר שבין היבשה לבין הים. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> וקנין. << דובר_המשך >> אבי דיכטר (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> בנוסף לכך, קבענו כי ההנחיות לגופים השונים יינתנו לאחר התייעצות עם הרגולטורים שלהם, קרי, מנהל רשות הגז הטבעי, הממונה על ענייני נפט או מנהל רשות הספנות והנמלים. קביעת חובת התייעצות היא הסדר חריג בחוק להסדרת הביטחון, אך ההסדר מבטא את השונות שהוועדה רואה בהנחיה בידי גורם צבאי לעומת הנחיה בידי גורם אזרחי. בנוסף לכך, חידדנו את גבולות הגזרה שבין אחריותו הכוללת של חיל הים לביטחון המדינה בגבולותיה, ובהם גבולותיה הימיים, לבין אחריות חברות הנמל בתוך בריכות הנמל. במקום שבו לא ניתן היה לקבוע גבולות חדים וברורים – נמל אילת, לדוגמה – לא אישרנו את מתן סמכות ההנחיה, וקבענו כי האחריות כולה תישאר בידי חיל הים. חשש נוסף שהתעורר בוועדה הוא מריבוי המנחים בענייני אבטחה שייווצר כתוצאה מאישור החוק הזה. לדוגמה, חברת נמלי ישראל, שמונחית כיום על ידי משטרת ישראל לעניין אבטחה פיזית ועל ידי השב"כ לעניין אבטחת מידע, תונחה מעתה גם על ידי גורם שלישי, צה"ל, לעניין אבטחה ימית. משמעות הדבר עבור גוף מונחה עלולה להיות שהוא יקבל הנחיות סותרות או שלא יהיה מי שיתכלל אותן ויתעדף ביניהן. על כן, אדוני היושב-ראש החדש, קבענו כי הגופים המונחים יהיו מחויבים לקבוע בנוהל כללים לתיאום ההנחיות המקצועיות וליישוב המחלוקות ביניהם, אם תהיינה. במהלך דיוני הוועדה התעוררה גם שאלת הנמלים הפרטיים. כידוע לכם, בשנים האחרונות התקשרה מדינת ישראל עם חברות פרטיות, והן יפעילו בשנים הקרובות נמלים בתחומי נמל חיפה ונמל אשדוד ויתחרו בנמלים אלה. בשלב זה לא כללנו חברות אלה כחברות מונחות בתחום האבטחה הימית, והדבר ייבחן שוב בעתיד. יחד עם זאת, מאחר שלחברות שיפעילו את הנמלים הפרטיים יש מתקנים יבשתיים ועל החברות האלה להיערך להקמת מתקנים נוספים, קבענו כי כבר כעת יונחו על ידי משטרת ישראל והשב"כ לעניין אבטחה פיזית ואבטחת מידע. אדוני היושב-ראש, אני רוצה לנצל את ההזדמנות – לדעתי, בכנסת הזאת זו הפעם האחרונה שאני מעלה הצעת חוק – להודות לצוות המשפטי של הוועדה: ליועצת המשפטית של הוועדה, לגברת מירי פרנקל-שור, ולצוות שלה, עידו, הדר, איילת ומוטי, שבאמת מלווים בצורה מקצועית, דווקנית ונחושה את כל תהליך החקיקה של ועדת החוץ והביטחון בכנסת, מצליחים למצוא פתרונות לסוגיות מורכבות, ובאמת לפעמים מורכבות עד כדי כך שגם לי אין פתרון עד שאני לא שומע את מוצא פיהם. אפשר לומר, בצורה הכי ברורה והכי חדה: הצוות המשפטי פועל ללא לאות לשיפור מעמדם של חיילי צה"ל. זה המקום להודות גם לצוות הוועדה: למנהל הוועדה שמואל לטקו ולאנשיו דפנה, יוני, אסף, שרה, שגיא, מיטל ואפרת. תודה רבה על העבודה המסורה מסביב לשעון 24/7, שבעה ימים בשבוע – גם על העבודה המקצועית, אבל אני צריך להודות גם על הסבלנות, וצריך לא מעט סבלנות בעבודה איתי. אבל אי-אפשר לסיים את זה בלי לומר תודה לצוות שלי כאן בכנסת: אורן לביא, עידית, מתן, אמיתי ומאור. הם שותפים אמיתיים לעבודה שלי הן כיושב-ראש הוועדה והן כחבר כנסת. אדוני היושב-ראש, להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות. הוגשו בקשות רשות דיבור. אני מבקש מחבריי חברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה ליושב-ראש ועדת החוץ והביטחון חבר הכנסת אבי דיכטר. כאמור, אין הסתייגויות לחוק. יש בקשות דיבור. אני אקרא את שמות המבקשים: חברת הכנסת מיכל רוזין, ואחריה – חברת הכנסת תמר זנדברג. חמש דקות לכל דובר. << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> חברות וחברי הכנסת, אלה שנמצאים פה היום, בשארית כוחותינו לכנסת העשרים, בתקווה גדולה למהפך, שינוי, הכנסת העשרים-ואחת. לא נמצא פה חברי היקר דב חנין. אני לא יודעת לאן הוא הלך. בדרך כלל הוא פה, אז זה קצת מוזר. אבל עוד יותר מוזר היה לשמוע הבוקר את ההחלטה שלו לעזוב את הכנסת, לפרוש מהחיים הפוליטיים. אני חושבת שזו אבדה גדולה למשכן הזה. אני יודעת שאומרים את זה תמיד ועל כל אחד שעוזב, אבל באמת דב הוא אחד מעמודי התווך של הבית הזה לאורך שנים. זה לא רק החקיקה שלו, זו גם ההבנה שלו בתהליכים פרלמנטריים, תהליכים פוליטיים; היכולת שלו לעבוד באמת עם כל המפלגות מכל סיעות הבית; היכולת שלו להביא לפשרות, ומצד שני להיאבק – אני לא אגיד "עד זוב דם" – עד טיפת כוחו האחרונה באמת ולהתעקש להגיד את עמדותיה בצורה כל כך רהוטה וברורה שכולנו רק ישבנו וחיכינו לשמוע את מוצא פיו. הוא התיש אותנו לא פעם בשעות ארוכות בלילה, במליאה, כששוב ושוב הוא התעקש לדבר על כל הצעת חוק, אבל תמיד דבריו היו לעניין ומתוך ידע והבנה עמוקים. זה באמת אדם שמכיל בתוכו כל כך הרבה ידע, ידיעות עולם וידיעות בכל תחום שיש, ואני גאה בזה שזכיתי להיות חברה שלו. אני גאה גם בכך שזכיתי לעבוד לצידו מאוד מאוד צמוד בכנסת הזאת, בעיקר בוועדת החוקה, ושעשינו יחד את המאבקים הקשים והחשובים ביותר. אולי זה הזמן להגיד לציבור: אנחנו מתחייבות, מתחייבים, שיותר לא נאפשר לסמוטריצים ולקיצוניים, לממשלה משיחית הזויה וקיצונית, להביא לפה הצעות חוק שלא משרתות את הציבור, שלא משרתות את האזרחיות ואת האזרחים. אנחנו מתחייבות שנעשה כל מה שאנחנו יכולות כדי להחליף את הממשלה הרעה הזאת ולהביא סוף לאפליה, לגזענות, נגד מיעוטים, נגד קהילת הלהט"ב, נגד נשים, נגד החברה כולה, נגד אזרחים ואזרחיות, נגד ההסתה, נגד עמותות השמאל, ארגוני שמאל, האופוזיציה, מפלגות השמאל, נגדנו. לא עוד. לא נקבל לא שיקראו לנו עוכרי ישראל ולא בוגדים ולא שום דבר אחר. אנחנו דואגים לחברה הישראלית יותר מכל אחד בבית הזה. אז בואו נחליף את השלטון. יאללה, בחירות. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה לחברת הכנסת מיכל רוזין. תעלה חברת הכנסת תמר זנדברג, ואחריה – אילן גילאון, עיסאווי פריג' ומוסי רז. חמש דקות לרשותך, חברת הכנסת תמר זנדברג. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. קודם כול, אני באמת לא יכולה לתת ליום הזה לעבור בלי מילה על באמת חבר, אבן יסוד מהבית הזה, וזה חבר הכנסת דב חנין, שלפי דעתי כבר זכה פה לכבוד שבאמת מגיע לו, מקיר לקיר, בבית הזה, ואני רוצה להצטרף ולהשתתף. בדרך כלל, כשחבר כנסת כלשהו פורש, אז אומרים שהכנסת לא תהיה אותו הדבר בלעדיו. במקרה הזה מדובר באחד הבודדים שזה באמת נכון וזה באמת מדויק. מדובר קודם כול בפרלמנטר, אדם שמקיר לקיר כאן התייעצנו ושמענו, וגם אם לא הסכמנו – גם אנחנו, שאנחנו מאוד קרובים ומאותו מחנה – באמת מדובר בפרלמנטר בחסד ובאדם שמשעולי הבית הזה מאוד מאוד יחסרו אותו. אבל אני גם חייבת לומר שכשותפה לתפיסת העולם ולמחנה הפוליטי הרחב, גם אם לא לאותה מפלגה, מדובר בלוחם צדק שפגשתי גם במשעולים אחרים – ברחוב, במאבקים הציבוריים, בעיר שלי תל אביב. אני רוצה לנצל את הרגע הזה ובמילה נרגשת מאוד להיפרד ולא להיפרד, כי אני בטוחה שזו לא פרידה – לא מהחיים הציבוריים, ואולי גם לא מהבית הזה. מי יודע. ההודעה שלו תפסה אותנו ברגע שאנחנו יושבים כאן בכנסת ותוך כדי יהום הסער, ואחרי הימין החדש והישן אנחנו רואים עכשיו המון המון שינויים. בעיניי מדובר בתזוזות טקטוניות לקראת התארגנות מחדש של שני מחנות ערכיים מאוד מאוד ברורים, שיציגו שתי אלטרנטיבות לציבור בבחירות הקרובות: אחת היא מהימין, ואותה אנחנו רואים – גם ראינו אותה בארבע השנים האחרונות, ועכשיו אנחנו רואים אותה באיזה תצורה פוליטית קצת שונה, קצת מחודשת, אבל בסוף היא מביאה את אותו דבר: את אותו ימין גזען, מושחת, מסית, שאני לא רואה שמשהו משתנה בו, ואני לא רואה שום חשבון נפש ושום הכאה על חטא. במחנה שלנו, חברות וחברים – ואני פונה לצד הזה – זה הזמן להקים את השמאל, לא החדש וגם לא הישן, אלא האמיתי; השמאל הברור, החד, הלא-מתנצל, זה שלא חותר ושובר כל הזמן למרכז וזה שלא מגמגם, וגם זה שלא שותק, אלא שמאל ערכי שנאבק על השלום ועל הדמוקרטיה, כי מדינת ישראל ראויה ברגע הזה למאבק הזה. זה מאבק שנתמך על ידי ציבור הרבה יותר גדול ממה שהרבה כאן חושבים, וזה מאבק שינצח. ולכן, ברור לי שאל מול כל הימין הזה מה שצריך ברגע הזה זה שמאל חד, ברור, שיודע מיהו ויודע לאן הוא הולך. זה החיבור האמיתי שצריך במחנה; זה החיבור שהציבור שלנו וציבור רחב מאוד מצפה לראות. אני קוראת מכאן לחברי כנסת, גם שיושבים כאן וגם שלא יושבים כאן, גם לפעילים, לאנשי ציבור, לכל מי שרואה את עצמו שותף במאבק על השלום ועל הדמוקרטיה הישראליים, להצטרף אלינו ולחבור יחד לגוש שיוביל את החברה הישראלית משמאל, שימשוך אותה אל האלטרנטיבה הערכית שישראל כל כך זקוקה לה וכל כך ראויה לה, וביחד אנחנו נצליח למשוך כאן אלטרנטיבה משמעותית וערכית ושלמה וראויה לימין המשיחי, המשתולל, הגזען והמסית. זה הרגע. אין רגע טוב מזה. אנחנו הולכים לבחירות שהן באמת גורליות, וגוש שמאל אמיתי ולא מתנצל ושידיו לא קשורות מאחור זה הדבר הראשון שישראל זקוקה לו ברגע הזה יותר מכל דבר אחר. תודה. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה לחברת הכנסת תמר זנדברג. יעלה חבר הכנסת אילן גילאון – איננו; חבר הכנסת עיסאווי פריג' – איננו. חבר הכנסת מוסי רז – אחרון הדוברים, ונעבור להצבעה מייד. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אני עולה לפה וראשית אני רוצה – הייתי כשמסר חבר הכנסת דב חנין הודעה המיוחדת לפני כארבע שעות בחדר הוועדה למעמד האישה. מי שהיה שם – גברתי מזכירת הכנסת הייתה, חלק מחברי הכנסת פה היו – ראה איך נפרדים מפרלמנטר משכמו ומעלה, שכנראה 90% מחברי הבית, או 85%, לא מסכימים לעמדותיו הפוליטיות, אבל אני חושב ש-100% של חברי הבית מעריכים את דרכו, את ההשפעה האדירה שלו פה ב-13 השנים האחרונות – אחד מהמחוקקים הראשונים בתולדות ישראל – את נועם הליכותיו, את היושר שלו. הוא אומנם לא פה כרגע, שזה כבר מאוד מפתיע, אבל אני חושב שהכנסת מאוד מאוד תחסר אותו. איבדנו כאן אדם שעזר כמעט יותר מכל אחד אחר שהיה. עליתי לכאן כדי לדבר על ההודאה של אותו קטין במעשה הטרור היהודי, במעשה הרצח של עאישה ראבי. טוב שבית המשפט פוסל הודאות שהוצאו בעינויים. אינני יודע אם אותו קטין באמת ביצע את הרצח או לא ביצע, היה שותף או לא היה שותף; אני חושב שחשוב שתיאמר מהבית הזה קריאה ברורה לשב"כ, לכוחות הביטחון, להפסיק להוציא הודאות על ידי חקירות צורך למיניהן ועל ידי עינויים ועל ידי הודאות פסולות. טוב שבית המשפט פסל את ההודאה הזאת. זה קצת מוזר שזה קורה רק כשהחשודים הם יהודים, אבל טוב שכך קרה. אני חושב שיש לנו משימה לכנסת הבאה – לצערי, פניתי לח"כים מהימין ואף אחד לא רצה להשתתף בזה. יש לנו משימה לכנסת הבאה: להוציא את העינויים מחוץ לחוק, לפסול עדויות שנעשו בצורה לא הולמת, לא ראויה ולא חוקית, ואפילו להפוך את גביית העדויות האלה לעבירה פלילית, על מנת שהדבר הזה ייפסק. נוח לי להגיד את זה עכשיו, כי אני חושב שאין שום ספק שמי שרצחו את עאישה ראבי צריכים לשבת מאחורי סורג ובריח. שמענו פה את הימין בהתחלה מפנה אצבע מאשימה כלפי פלסטינים; נראה לי שאנחנו יודעים כבר שלא פלסטינים ביצעו את הרצח הזה. אבל אסור בשום פנים ואופן שהדברים האלה ייעשו בצורה של הפעלת כוח לא ראוי, בוודאי לא כשמדובר על קטינים. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה לחבר הכנסת מוסי רז. חברי הכנסת, כאמור, אין הסתייגויות להצעת החוק. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה – הצעת חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים (תיקון מס' 10), התשע"ט–2019. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 17 בעד סעיפים 1–17 – 19 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–17 נתקבלו. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> 19 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים, הצעת החוק עברה בקריאה שנייה. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. הצבעה מס' 18 בעד החוק – 21 נגד – אין נמנעים – אין חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים (תיקון מס' 10), התשע"ט–2019, נתקבל. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> 21 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אם כן, הצעת החוק עברה בקריאה שלישית ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת מיסי העירייה ומיסי הממשלה (פטורין) (מס' 32), התשע"ט–2019 << הצח >> [מס' כ/810; דברי הכנסת, חוב' ד', ישיבה 371, עמ' 31668; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> אנחנו עוברים להצעת חוק לתיקון פקודת מיסי העירייה ומיסי הממשלה (פטורין) (מס' 32), התשע"ט–2019, לקריאה שנייה וקריאה שלישית. הצעה זו קיבלה פטור מחובת הנחה בוועדת הכנסת. יציג את הצעת החוק ממלא מקום יושב-ראש ועדת הכספים. חבר רועי פולקמן יציג את הצעת החוק. << דובר >> רועי פולקמן (בשם ועדת הכספים): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אני אציג את ההצעה כחבר ועדת הכספים. מדובר כאן בהצעה שבאה, כמו שאנחנו אוהבים לא מעט בכנסת, לעשות תיקון ביורוקרטי. יזם את ההצעה הזאת מיכאל מלכיאלי – נמצא כאן – כמובן, בתמיכת שר הפנים אריה דרעי. ההצעה באה לסדר את הנוהל שכבר קיים כיום בשלטון המקומי של מתן הנחות בארנונה למוסד מלכ"ר מתנדב שפועל בתחומי הרשות. היום הפרוצדורה – ויתקן אותי חבר הכנסת מלכיאלי – הפרוצדורה הקיימת הנוהגת היום אומרת שהמוסד הזה יכול לקבל המלצה מהעירייה, ואז משרד הפנים צריך לאשר את זה. הצעת החוק באה לאפשר לעירייה לאשר את זה בעצמה. כמובן, יש מנגנונים שהוגדרו בחוק: אם יש אירועים, אם יש הסתייגויות והתנגדויות – הכוונה כאן היא שיאשר שר הפנים. קיבל את אישור מועצת הרשות המקומית, והיא תוכל לאשר את מתן הפטור לפי זה, בהתאם לתנאים וכללים, כמובן, אלה שקבע משרד הפנים, כדי שלא תהיה הפקרות בעניין הזה. המטרה היא לעודד בשלטון המקומי מוסדות מתנדבים ולהקל עליהם איפה שאפשר. זה אחד הצעדים האלה. אז אני מודה לחבר הכנסת מלכיאלי על ייזום החוק ועל זה שזה אושר בוועדת הכספים, וכמובן, קורא לכם לתמוך בהצעה. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> תודה לרועי פולקמן, שהציג את הצעת החוק. חברי הכנסת, כאמור, אין הסתייגויות לחוק. יש בקשות דיבור, של חברי הכנסת יהודה גליק ודב חנין. יהודה גליק, אתה מעוניין לדבר? << קריאה >> יהודה גליק (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> חמש דקות. אתה מוותר. דב חנין – איננו. חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה, ואחרי כן אאפשר לך לברך, חבר הכנסת מלכיאלי. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק לתיקון פקודת מיסי העירייה ומיסי הממשלה (פטורין) (מס' 32), התשע"ט–2019, בקריאה שנייה. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 19 בעד סעיפים 1–2 – 15 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–2 נתקבלו. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> 15 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. הצעת החוק עברה בקריאה שנייה. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 20 בעד החוק – 16 נגד – אין נמנעים – אין חוק לתיקון פקודת מיסי העירייה ומיסי הממשלה (פטורין) (מס' 32), התשע"ט–2019, נתקבל. << יור >> היו"ר יצחק וקנין: << יור >> 16 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק עברה בקריאה שלישית, ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. אני מזמין את חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי, יוזם החוק, לברך. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – תודה, רועי, על הגשת החוק. הכנסת העבירה עכשיו הצעה טובה מאוד, שתעזור לכל העמותות – אותן עמותות שלצערנו, עד היום היו צריכות להמתין כחצי שנה עד שמשרד הפנים, עד שהמחוז יואיל בטובו לאשר אותם. מה שקרה בזמן הזה הוא שאותן עמותות נכנסו לעיקולים, ובמקום שיתעסקו במה שעמותה צריכה להתעסק בו העמותות מתעסקות בגיוס כסף לתת לעירייה שמקבלים בכל מקרה בחזרה. אז אני רוצה להודות לשר הפנים, השר אריה דרעי, יושב-ראש תנועת ש"ס, שכל מי שמכיר את ההליך בכנסת יודע ששרים בדרך כלל לוקחים לעצמם סמכויות ולא מפזרים, והשר, כשהבין שהדבר הזה יכול להקל על העמותות, נתן את ברכתו, ולכן החוק הזה יוכל להתקדם; ליושב-ראש ועדת הכספים משה גפני, שגם קידם; לחברי הוועדה – נמצא כאן מיקי לוי, שהיה שותף בכל הדיונים, תודה רבה; הוועדה התנהלה במקצועיות גדולה מאוד; לצוות הוועדה, שגית, אייל בן ארי ושלומית ארליך; למנהל הוועדה טמיר כהן. אני רוצה להודות ליושב-ראש הקואליציה דודי אמסלם על דחיפתו בחוק הזה; ליוני משריקי, שהוא יועץ השר, שעזר בניסוח החוק הזה; לעוזריי – עכשיו אנחנו בסוף קדנציה – אני רוצה להודות ליועץ החקיקה שלי עקיבא חופי, אני קורא לו עקיבא האגדי, שעוזר בכל הצעות החוק, ומקדם והביא הרבה הרבה הצעות חוק יחד עם שאר עוזריי, משה כהן וישראל עברון; לטייבי, שהיום עזרה בקידום החוק הזה בכל ההליכים, ותודה רבה לכל מי שתמך בה. תודה רבה. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> ולהוריי שגידלוני והביאוני עד הלום – שכחת, גם כן. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – – בר-מצווה, אין שינוי. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מלכיאלי. << הצח >> הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 31), התשע"ט–2019 << הצח >> [מס' כ/817; דברי הכנסת, חוב' ז', ישיבה 380, עמ' 32095; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> אנחנו עוברים, בעזרת השם, לסעיף הבא שעל סדר-היום – דילגנו על שתי הצעות חוק שעדיין אינן כאן – הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 31), התשע"ט–2018, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. ההצעה קיבלה פטור מחובת הנחה, והונחה על שולחן הכנסת. מציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת הכלכלה חבר הכנסת איתן כבל. חבר הכנסת כבל נמצא פה? חבר הכנסת כבל? << דובר >> איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >> אם אדוני יזיז את המיקרופון, לא יסתיר לו. אדוני היושב-ראש, חברותיי וחבריי חברי הכנסת, רשמת פרלמנטרית, ברשותכם, הצעת החוק היא הצעת חוק הבנקאות, של חברי חבר הכנסת יעקב אשר. אני מבקש ברשותכם להקדיש את הצעת החוק הזאת לאח של יעקב אשר, שיושב שבעה – להקדיש אותה לאברהם אשר, זיכרונו לברכה, אחיו של חברי חבר הכנסת יעקב אשר, ייבדל לחיים ארוכים. ברשותכם אני רוצה לומר – יעקב לא נמצא כאן. הייתי שמח אם הוא היה כאן. הוא שותף שלי. הוא היה גם יושב-ראש ועדת המשנה למאבק בקטל בדרכים; מחוקק מן המדרגה העליונה, בעיקר בעניינים צרכניים. זו הזדמנות מבחינתי לומר לו מעומק ליבי תודה, תודה, תודה. הצעת החוק הזאת פירושה לעזור יום-יום לאלמנות ויתומים בתקופה הכי לא פשוטה שלהם. אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 31), התשע"ט–2019. הצעת חוק זו היא הצעת חוק פרטית של חברי חבר הכנסת יעקב אשר, שאיננו נוכח כאן, כפי שאמרתי, בשל פטירת אחיו אברהם, זיכרונו לברכה. אני שב ומשתתף בשמי ובשמכם בצערו, ומקווה שמעשיו הברוכים, שהצעת חוק זו היא אחת מהם, יהוו לו מקור לנחמה. מטרת הצעת החוק היא להקל על יורשיו של אדם שנטל הלוואה לדיור – משכנתה – ונפטר. במצב כזה נטל תשלום ההלוואה לדייר עובר ליורשים או לשאירים, אשר בה בעת מתמודדים הן עם פטירת יקירם והן עם קשיים כלכליים העלולים לנבוע מפטירתו. לפיכך, מוצע לקבוע שאם נפטר אדם שנטל הלוואה לדיור, יחויב מי שנתן את ההלוואה לדחות את מועדי פירעונה למשך תקופה של עד 12 חודשים ממועד הפטירה, לבקשת מי שחייב לפרוע אותה. מוצע כי נותן ההלוואה יכלול במכתבים ובהודעות שהוא שולח בקשר לחוב, לאחר שנודע לו על הפטירה, פרטים על זכותו של החייב לדחות את מועדי הפירעון כאמור, וכי הוא לא יהיה רשאי לגבות בגין הדחייה תשלום כלשהו הנוסף על תשלום ההלוואה השוטף, ובכלל זה ריבית פיגורים. כמו כן מוצע לאפשר לחייב בפירעון ההלוואה לבחור אם ברצונו לשלם את התשלומים שמועד פירעונם נדחה בתום תקופת ההלוואה באותו מספר תשלומים כפי שנדחו, או להוסיף אותם לתשלומים שעליו לשלם עד לתום תקופת הפירעון. נותן ההלוואה לא יוכל להתנות על הוראות אלה אלא לטובת החייב. אני מבקש להדגיש שכמו בתיקונים קודמים שבהם דנה הוועדה, החלטנו להחיל את הצעת החוק על כל נותני ההלוואות לדיור במשק – בנקים, גופים מוסדיים דוגמת חברות ביטוח ונותני אשראי שהם גופים חוץ-בנקאיים. יצוין כי לא מוצע להחיל את החוק על קופות גמל וחברות מנהלות של קופות גמל – אלה אינן רשאיות לתת הלוואות אלא לעמיתיהן, ומתוך הכספים העומדים לרשות העמית. אם עמית נוטל הלוואה מקופת גמל ונפטר בטרם החזיר את כל ההלוואה, החוב כלל אינו צובר ריבית פיגורים, ונוסף על כך, השאירים או היורשים ממילא אינם נושאים בתשלום החוב. כדי לאפשר לנותני ההלוואות לדיור זמן היערכות לצורך התאמת הסכמי ההלוואה שעליהם הם מחתימים את לקוחותיהם, מוצע כי ההוראות ייכנסו לתוקפן שישה חודשים מיום פרסום החוק. עם זאת, ואני מדגיש, מוצע לקבוע מפורשות כי אין בכך כדי למנוע מנותני ההלוואות להחיל הוראות אלה גם לגבי הסכמי הלוואה לדיור שנכרתו קודם לכן, ואנו מעודדים זאת. חברותיי וחבריי חברי הכנסת, הצעת החוק צפויה להקל על יורשיהם של נוטלי הלוואות לדיור בשעת צרתם הגדולה ביותר, ולהבטיח שגם אם הנפטר היה מבוטח בביטוח חיים, היורשים לא ייאלצו להתמודד עם דרישות לתשלומים שונים, לרבות ריביות פיגורים. בהקשר זה יצוין כי הוועדה דנה גם בחשש שאפשרות הדחייה תפגע בתמריץ של חברות הביטוח, הנושאות בחוב במקרים שבהם הנפטר היה מבוטח בביטוח חיים, לשלם את החוב באופן מהיר ככל האפשר, אולם נחה דעתנו כי הוראות חוק חוזה הביטוח, שמחייבות את המבטח לשלם את החוב בתוך 30 ימים מהיום שבו הועברו לו כל המידע והמסמכים הרלוונטיים, מונעות חשש זה. חברותיי וחבריי חברי הכנסת, ההצעה אושרה בוועדה פה אחד ואין לה הסתייגויות, ואני מבקש מכם לאשר אותה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. אבל לפני שאני יורד מעל הבמה, וכיוון שזו הצעת החוק האחרונה שאני מעלה ביומיים האלה, אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולהודות לחברים הפעילים בוועדה. חברים בוועדה יש הרבה, אבל יש חברים שאני מוצא שראוי באמת לציין את פעילותם, מעל ומעבר: אני רוצה לציין את חברתי איילת נחמיאס ורבין. תודה על כל אשר עשית ואת עושה בוועדה. היית חברה למופת בוועדה, וגם יש לך זכות גדולה בהקמת ועדת החקירה לנושא הטייקונים, שהובלת ודחפת, ואני מודה לך מעומק הלב. אני חבר שלך, אני אוהב אותך, ועוד נכונו לנו עלילות ביחד, בעזרת השם. << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> תודה. << דובר_המשך >> איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> אני רוצה לציין את חברי דב חנין, שזו הזדמנות עבורי. אמרתי בחדר היום כשהוא ערך את מסיבת העיתונאים, ואני אומר לו: הלוואי, הלוואי. הייתי אומר – וזה קשה מאוד במצב של הסיעה שלי – הייתי מוכן לוותר על מקום בסיעה שלי, אחד, ולו רק שדב חנין יישאר. אתם לא יודעים כמה קשה היום להגיד את זה עלינו, כבר לא המחנה הציוני-מפלגת העבודה. הוא באמת אחד המחוקקים המובילים בבית הזה לדורותיו, והאמינו לי שיש לי כבר פרספקטיבה. ואתה יודע, אדוני יושב-ראש הישיבה, אתה מנהל איתו את הדיונים בוועדת החקירה, שזה באמת עניין מדהים, ממך, סמוטריץ, ועד דב חנין, איך הדברים מתנהלים במקצועיות, וגם כאן בוועדה. זכות גדולה נפלה בחלקי שהוא חבר בוועדה וגם יושב-ראש ועדת המשנה לתחבורה ציבורית, שהוא באמת ראש וראשון למאבקים בעניינים האלה. אני רוצה לומר תודה לחברתי שולי מועלם, שבאמת מקפידה – היא חברה לשעבר בסיעתך, ואתה לא תחמיץ פנים כלפיה גם כשאני אומר – – << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> חס וחלילה. << דובר_המשך >> איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> – – את הברכה אליה. אישה מדהימה, ישרת דרך, שעושה עבודה נאמנה ויודעת להפריד בין הפוליטיקה לכל העניינים האחרים, ובאמת נותנת מעצמה לכלל הציבור, ובאמת זכות שהיא תהיה גם בקדנציה הבאה בכנסת הזאת. לחאג' יחיא, חבר הכנסת חאג' יחיא, שהקפיד באמת להגיע לכל ישיבה כמעט, לומר את דעתו, להתווכח, לדחוף, לקדם, להביא מחוכמתו ומניסיונו כמהנדס לוועדה, וזו הזדמנות עבורי לומר לו תודה. לחבר הכנסת רועי פולקמן. חבר הכנסת רועי פולקמן הוא אחת ההפתעות הגדולות של הכנסת הזאת. אין לי ספק שאתה, רועי, היית מופיע ברשימה שלי. אני יכול לומר שבוועדה היה לי כיף גדול מאוד לעבוד איתך – וזה לא עניין של מה בכך – ולזכות מחוכמתך. למרות שזאת קדנציה ראשונה שלך היית תותח, עשית עבודה יוצאת מן הכלל, ובעזרת השם, נזכה גם בקדנציה הבאה לזכות לראות אותך בבית הזה. << קריאה >> רועי פולקמן (כולנו): << קריאה >> תודה רבה. << דובר_המשך >> איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> הבית הזה זקוק לאנשים כמוך. יעקב אשר – אמרתי, פתחתי ואמרתי – חברי יעקב אשר, שהיה יושב-ראש ועדת המשנה למאבק בקטל בדרכים. מרגע כניסתו, כשהוא החליף את יעקב מקלב – – << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> אורי. << דובר_המשך >> איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> – – היה כל-כולו נתון לעשייה, בכל מאודו – עשייה חברתית, עשייה בתחומים שונים בצרכנות, החוק שהעברנו היום – שותף מלא במאבק בקטל בדרכים, ראש וראשון, ואני רוצה לנצל את ההזדמנות גם לו לומר תודה. לחברי חבר הכנסת עיסאווי פריג', שמלווה אותי מתקופת האוניברסיטה ועד היום, שחקן מרכזי בוועדה, בעזרת השם, שאני אזכה לראות אותו גם בכנסת הבאה – חבר, אח, תרם, נתן, השתדל, עשה כמיטב יכולתו, וזו הזדמנות גם לומר לו, לאחי עיסאווי, תודה. ואחרון, באמת אחרון חביב, אח שלי, איציק וקנין, חבר הכנסת איציק וקנין. הגענו יחד, כמדומני, לכנסת הזאת, וגם הוא – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> 1996, כן. וגם הוא פורש מהבית, הודיע על פרישתו, ואני רוצה לברך אותו על מינויו לשר הדתות, גם בתקופה הזאת. אחד האנשים המדהימים בבניין הזה שזכיתי לראות בכל שנותיי. << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> מי? << דובר_המשך >> איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> חבר הכנסת וקנין. << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> חד-משמעית. << דובר_המשך >> איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> באמת, לא ראיתי אדם בבית הזה שיש עליו קונסנזוס כל כך רחב – – << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> טוב שכל וישר לב. << דובר_המשך >> איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> – – כל כך גדול: נותן מעצמו, אוהב אדם, עושה הכול למען אנשים. הייתה לי זכות גדולה שהוא הלך איתי לאורך כל הדרך, ואני אומר זאת באהבה גדולה, ואני מאחל לו שדרכו תצליח בכל אשר יעשה. ידיים נקיות, ישר דרך, חכם, נבון, יודע מהי דרך האמצע של הרמב"ם, ממש ממש כך. ולך, באמת, אם אתה כבר יושב-ראש הישיבה, אדוני – אני יודע שיש אנשים שאולי לא יאהבו את זה. אנחנו חלוקים מאוד מאוד בחלקים גדולים של העבודה המשותפת שלנו – תפיסת הדרך, תפיסת העולם – אבל מצאתי לי חבר בבית הזה, ולא רק בגלל הגובה, שאני יכול להסתכל עליך מעליך – זו ההזדמנות היחידה שלי להסתכל על מישהו לא בגובה העיניים אלא מעליו – אבל יחד עם זאת, אתה חכם, אתה נבון, אתה חרוץ, ואתה מסוכן בגלל כל זה. << קריאה >> עמר בר-לב (המחנה הציוני): << קריאה >> בדיוק. ומסוכן. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> יש לך מזל שיש לי זקן. לא רואים שאני מסמיק. << דובר_המשך >> איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> ולכן אני אומר את הדברים האלה ביושרה. אני אוהב אותך ומעריך אותך מעומק הלב על היכולת שלך להוביל, עם כל הסכנה שבך. אחים אנחנו, יהודים אנחנו, ואני אוהב אותך ואני מעריך אותך, ועוד נכונו עלילות, בעזרת השם. תודה רבה. בהצלחה. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> אני מרשה לעצמי, איתן, גם לפשוט את ארשת הפורמליות שבדרך כלל מלווה פה את הכיסא הזה. איתן, איתן, אני אומר – אני מרשה לעצמי רגע גם לפשוט, להגיד לך תודה. מצאתי אח גדול, מורה, בעל ניסיון, בר-פלוגתא יוצא מגדר הרגיל, בחוקים שקידמת – באמת, יוצא מן הכלל. מוריד את הכובע. טוב, זה זמן פרידה, הוא קשה לכולנו. מקווה שניפגש פה, לפחות רובנו, גם בהמשך, אבל באמת, איתן, מוריד את הכובע. תודה על הכול הכול הכול. למדתי המון. << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> סמוטריץ, יש לו פריימריז. אל תגזים. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> בהתאם לדברי חז"ל, אני צריך לקרוא לך רבי ומורי, אלופי ומיודעי. תודה. התרגשנו. בואו נחזור רגע לקרקע המציאות. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הבנקאות. אין הסתייגויות, לא הוגשו בקשות רשות דיבור. הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 31), התשע"ט–2019, בקריאה שנייה. מי בעד ומי נגד? הצבעה מס' 21 בעד סעיפים 1–4 – 17 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–4 נתקבלו. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> 17 תומכים, אין מתנגדים, אין נמנעים. ההצעה התקבלה בקריאה שנייה. אנחנו מצביעים עליה כעת בקריאה שלישית. מי בעד ומי נגד? הצבעה מס' 22 בעד החוק – 21 נגד – אין נמנעים – אין חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 31), התשע"ט–2019, נתקבל. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> 21 תומכים, אין מתנגדים, אין נמנעים. ההצעה התקבלה בקריאה שלישית, ונכנסת אחר כבוד לספר החוקים של מדינת ישראל. << נושא >> הצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט בדבר פיצול הצעת חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ו–2016 << נושא >> [נספחות.] << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> אנחנו עוברים, בעזרת השם, לסעיף הבא על סדר-היום: הצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט בדבר פיצול הצעת חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ו–2016. מציג את ההחלטה יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט חבר הכנסת ניסן סלומינסקי, ולאחר מכן תהיה לנו הצבעה על הודעתו של יושב-ראש הוועדה. אדוני, בבקשה. << דובר >> ניסן סלומינסקי (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, על פי הצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט, מחליטה הכנסת, לפי סעיף 84ב לתקנון הכנסת, לאשר את החלטת הוועדה לפצל את הצעת החוק שמדובר עליה – רישום פלילי ותקנת השבים – לשתי הצעות חוק נפרדות, כך שחלק אחד מההצעה יכלול את כל סעיפי החוק והתוספות למעט התוספת השנייה, וחלק אחר יכלול את התוספת השנייה. הרפורמה היא רפורמה אדירה, רחבה מאוד. לא הספקנו להגיע לתוספת השנייה, ואנחנו מפצלים אותה כדי שנוכל להניח ולהעביר עוד היום – או מתי שנספיק – להניח את הנושא של הרפורמה האדירה של רישום פלילי, תקנת השבים. תודה. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> תודה רבה ליושב-ראש ועדת החוקה. אנחנו מצביעים כעת על בקשתו או הודעתו של יושב-ראש ועדת החוקה בדבר הפיצול. מי בעד ומי נגד? הצבעה מס' 23 בעד הצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט – 15 נגד – אין נמנעים – אין הצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט בדבר פיצול הצעת חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ו–2016, נתקבלה. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> 15 תומכים, אין מתנגדים, אין נמנעים. החלטת ועדת החוקה, חוק ומשפט בדבר פיצול הצעת חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ו–2016, התקבלה. << הצח >> הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם) (תיקון מס' 35) (סגן ראש רשות ברשות מקומית מעורבת), התשע"ט–2018 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/831); נספחות.] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> אנחנו עוברים, בעזרת השם, לסעיף הבא שעל סדר-היום: הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם) (תיקון מס' 35) (סגן ראש רשות ברשות מקומית מעורבת), התשע"ט–2018, לקריאה ראשונה, של חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר, שמציג כעת את הצעתו. זמן של עד עשר דקות, אדוני, לרשותך. בבקשה. << דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >> חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, מדובר בהצעת חוק שנועדה לתקן עיוות שנוצר עקב חקיקה קודמת, ישנה, בהתאם לשינוי מבנה האוכלוסייה ברשויות רבות בארץ; אחת מהן היא גם רשות העיר תל אביב. הפנייה הייתה כמובן מעיריית תל אביב, שבהתאם לשינויים שנוצרו בשנים האחרונות, מבנה העבודה שלהם בחיי היום-יום הפוליטיים-דמוקרטיים שלהם השתנה, וגם מבחינת היכולת המקצועית, ולכן התבקשנו לחוקק את החוק הזה. החוק נועד לתקן בעצם עיוות היסטורי ישן, ובסופו של דבר יוכל לסייע לעיר תל אביב לתפקד כראוי. אני מבקש מכולם להצביע בעד החוק. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מיקי זוהר. רשימת הדוברים – אז רשומים כאן שניים. אם מישהו רוצה להירשם, אז אפשר עוד. איילת נחמיאס ורבין, גברתי רשומה לדבר כאן? בבקשה. אחריה – חבר הכנסת חיים ילין, שאיננו כאן. עד שלוש דקות, גברתי, לרשותך. בבקשה. << דובר >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. האמת היא שיש לי עוד הצעת חוק שאני זוכה להעביר היום בקריאה שנייה ושלישית, בנושא שמאוד מאוד קרוב לליבי, יחד עם חבר הכנסת איציק שמולי וחברת הכנסת מירב בן ארי, בנושא תקיפת צוותים רפואיים. אבל אני מרגישה צורך עמוק – למרות שהוא יצא מהמליאה – לומר תודה מעומק הלב לחבר הכנסת איתן כבל. הוא הפך את ועדת הכלכלה למקום שוועדת הכלכלה לא הייתה בו ולא נמצאה בו – הוא הפך אותה למקום שבו לא רק מחוקקים אלא גם מלמדים. אני זכיתי, במובן הזה שחבר הכנסת איתן כבל ניאות לקחת אותי תחת חסותו וללמד אותי את כל מה שהוא יודע על הבית הזה, על הכנסת הזאת. אני רוצה לומר תודה ולהיפרד בעצב גדול מחבר הכנסת דב חנין. על הרבה דברים אנחנו לא הסכמנו, אבל האופן שבו דב חנין ידע לטפל בחקיקה, ידע להביא את דבריו, הוא נדיר לבית הזה. הצורה שבה הוא העביר את המסר שלו היא יוצאת דופן, ובמובן הזה הוא באמת באמת חולק את אותה רוח – היושב-ראש סמוטריץ, בעולם המשפט קוראים לזה "מזג שיפוטי". יש דבר כזה "מזג פרלמנטרי", ולחבר הכנסת יצחק וקנין יש בדיוק את הדבר הזה – את המזג הפרלמנטרי. ואנחנו, כמה אנחנו חסרים את המזג הפרלמנטרי הזה, וכמה אני מרגישה לא אחת שגם אני חטאתי במחסור מהדבר הזה שנקרא מזג פרלמנטרי. ואני רוצה להודות לאותם חברי כנסת מיוחדים שהביאו לתוך הבית הזה מזג פרלמנטרי בדיוק ברגעים שאנחנו היינו זקוקים לו. ואיכשהו, אני כל הזמן אומרת, שיח המחלוקת הרי ילך איתנו גם למערכת הבחירות. שיח המחלוקת הזה יהיה איתנו גם אחרי הבחירות, לא משנה איזו ממשלה תורכב כאן. ואני מתפללת ומתחננת בכל ליבי שאנחנו נזכור מה זה מזג פרלמנטרי בזכות אותם חברי כנסת שבקדנציה הבאה לא יהיו כאן. ואני מקווה, ויודעת, שיצטרפו לכאן חברי כנסת חדשים. אם יש מורשת שחברי הכנסת האלה מותירים אחריהם – כמו איתן כבל, שהיה חבר כנסת מאוד מאוד מאוד מאוד נדיב כלפי חברי כנסת חדשים – אני מתפללת בכל ליבי שאנחנו נדע לעשות את זה כלפי החדשים שיבואו, ושאנחנו נדע להביא לכאן, לבית הזה, קצת יותר מזג פרלמנטרי. תצביעו בעד הצעת החוק הזאת, אני חתומה עליה. תודה רבה. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין. חבר הכנסת חיים ילין – אינו נוכח. חבר הכנסת נחמן שי, בבקשה, אדוני. << דובר >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. המערכת הזאת נסגרת והולכת, ואנחנו מעבירים את החוקים האחרונים והכנסת העשרים מסיימת את ימיה. עם הזמן נזכור, בוודאי, דברים כאלה ואחרים. אני רק רציתי גם מעל הדוכן הזה לשוב לתמונה מסוימת שהייתה לפני שעתיים בוועדת החוץ והביטחון – הפרדה שלנו מהרמטכ"ל רב-אלוף גדי איזנקוט. אין הרבה אנשים בזירה הציבורית של מדינת ישראל שמסיימים תפקיד רמטכ"ל כפי שהוא סיים אותו. ראיתי בחיי 14 רמטכ"לים מתפקדים, מנקודות ראות שונות, ואין ספק שמקומו של גדי איזנקוט הוא מיוחד ביותר, וגם ייזכר, לכן, בהיסטוריה של מדינת ישראל, הייתי אומר, בשני היבטים: היבט אחד – הערכים המוסריים שהוא הקפיד להנחיל ולקיים את צה"ל לאורם. אנחנו תמיד גאים בערך חשוב מאוד שנקרא "טוהר הנשק", אבל לא תמיד אנחנו מבינים מה המשמעות שלו. והמשמעות שלו היא שהצבא יורה ופוגע באנשים רק במידת הצורך ורק בנסיבות, בזמן ובמקום הנכונים. גדי איזנקוט אמר באחת הישיבות ש"הבא להרגך השכם להורגו", כפי שנאמר בכתובים, היא לא הוראה של הפיקוד העליון ולא הוראה שלו – מקומה בתנ"ך, והוא מנחה את צה"ל מתי פותחים באש. ואני חושב שבמציאות של ימינו, שבה אורבים לצה"ל מכל הכיוונים כדי להאשים אותו ולתקוף אותו ולקחת אותו לבתי דין בין-לאומיים, טוב שהרמטכ"ל הקפיד על הנושא הזה של ירי, וכולנו זוכרים נסיבות מסוימות, וטוב שאדם מוסרי כזה הוביל את צה"ל בשנים האלה. והדבר השני הוא שאנחנו לא יכולים לדעת, אבל רבים במדינת ישראל חבים, כמובן, לגדי איזנקוט את חייהם. חבים את חייהם בכך – רגע. חייבים את חייהם לגדי איזנקוט כי הוא השכיל, במלחמה שבין המלחמות, למנוע את המלחמה הגדולה. במגעים כאלה, במקומות כאלה ובזמנים כאלה שרוב עם ישראל לא ידע עליהם, וטוב שלא ידע, הוא הצליח להוביל אותנו בביטחון, תרתי משמע, אל המקום שבו לא תהיה מלחמה גדולה ויינצלו חייהם של אנשים. יחד עם זאת, אני אומר, מדינת ישראל הייתה ונשארה מדינה בטוחה. ולבסוף אני רוצה, לבקשתו של חברי עמיר פרץ, לברך פה את בהיג' מנסור, ראש מועצת עוספיא הנבחר, לשעבר שגריר ישראל ברפובליקה הדומיניקנית, ואת האורח שלו, לואיס אבינדר, אחד האנשים המשמעותיים ברפובליקה. ברוכים הבאים לכנסת ישראל. וכמובן – להודות לך, אדוני היושב-ראש, ולאחל לך, כמו שנאמר במקורותינו, שתלך מחיל אל חיל. בהצלחה. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת נחמן שי. חבר הכנסת יהודה גליק, אדוני, בבקשה. חבר הכנסת ילין, היית רשום לדבר – לא היית. אתה רוצה לדבר? היית רשום לדבר בחוק הזה, קראתי את שמך ולא היית, אבל אנחנו היום ביום של לפנים משורת הדין, אז אם אתה רוצה, אני יכול לקרוא לך לדבר. << קריאה >> חיים ילין (יש עתיד): << קריאה >> על זה הייתי רשום? הרשויות? אני מוותר. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> חבר הכנסת גליק, אדוני, בבקשה. << דובר >> יהודה גליק (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי המזכירה, חבריי חברי הכנסת המתוקים והמתוקות מן הקואליציה ומן האופוזיציה, חברים, שלוש שנים אני בבית הזה כחבר כנסת. אני אוהב את העבודה כאן, ובעיקר אוהב את חבריי חברי הכנסת, שותפיי לעבודה. חבריי היקרים, הצטרפתי לכנסת כדי לפעול למען הערכים שאני מאמין בהם, למען האינטרס הציבורי. בעיניי אין ערך גדול יותר מחיי אדם, ועל כך אני שמח שאתמול הצלחתי, בעזרת שיתופי פעולה עם חברים רבים, להעביר את החוק החשוב ביותר והמשמעותי ביותר של הכנסת הזאת – החוק נגד העישון. בין שאר הערכים הנוספים שעסקתי בהם היו ערכי משפחה. כאבתי את כאבם של גרושים ושל גרושות, וניסיתי לקדם יוזמות למניעת אלימות במשפחה, למניעת גירושין. פעלתי למען מתמודדי מחלות נפש. בחודשים האחרונים נחשפתי לתחום שלא הייתי מספיק מודע אליו, והוא מצבם של יתומים ויתומות, אלמנים ואלמנות צעירים. נחשפתי לזה בזכות עמותה בשם "אמיצים" – אלמנות ויתומים צעירים – בראשות אישה מדהימה בשם הדס דיסין. כמה מאות יתומים, רבותיי, של פיגועים ושל מערכות צה"ל מטופלים על ידי כשבע עמותות שונות, ואילו 30,000 יתומים אחרים – ממחלות, מטביעה, מפשע, מעבריינות, מהתאבדות, מדום לב וכל מיני אחרים – אין להם עמותה. רק לסבר את האוזן, יש עמותות שמטפלות בחולי סרטן, מלווים אותם בכיף, בטוב לב, מארגנים להם פינוקים רבים. אבל מהרגע שהאדם נפטר כבר לא מלווים אותם; בעצם מגרשים את הבנים והבנות ובני הזוג מהטיפול של העמותה. בדחיפה של עמותת אמיצים בראשות הגב' הדס דיסין התחלנו לפעול, בטוב ליבו של אלי אלאלוף, בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות לקדם את מעמד היתומים בישראל בהכנת חוק מעמד היתומים בישראל. רבותיי, מכיוון שקיבלתי מכם אהבה וחיזוק בשמחה ובאבל, אני מוצא חובה נעימה לשתף אתכם גם בהתפתחות חדשה. כפי שציינתי בפניכם, במסגרת פעילותיי לקידום נושא היתומים והאלמנות, בזכות עמותת אמיצים בראשות הדס דיסין, אני שמח לבשר לכם כי הדס ואני החלטנו להתחתן. בתקופה הקרובה, כשכולנו נהיה עסוקים בפריימריז ובבחירות – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << קריאה >> ובמזרחית: מברוכ עליכ, יא עריס. מברוכ. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> צעקות כאלה אני לא עוצר. לא עוצר. << קריאה >> חיים ילין (יש עתיד): << קריאה >> כולם מתגרשים והוא היחיד שמתחתן. מה אתם רוצים ממנו? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יהודה גליק (הליכוד): << דובר_המשך >> בתקופה הקרובה, כשכולנו נהיה עסוקים בפריימריז ובבחירות, הדס ואני נהיה עסוקים גם בהיערכות לבניית בית חדש. אני רוצה להודות לכם, כנסת וחבריי היקרים. ליוויתם אותי ארבע שנים, גם לפני שהייתי חבר כנסת, לאחר ההתנקשות. << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> "עוד יישמע, בערי יהודה, ובחוצות, ובחוצות ירושלים." << קריאה >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << קריאה >> "עוד יישמע, בערי יהודה, ובחוצות, ובחוצות ירושלים. קול ששון וקול שמחה – – –" << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שירת נשים, שירת נשים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> איך אתה מרשה את זה? << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> איך אתה מרשה, מיקי? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – שסמוטריץ מרשה שירת נשים. << קריאה >> חיים ילין (יש עתיד): << קריאה >> סמוטריץ, תשים משהו מול העיניים לפחות. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> אני קורא אתכם לסדר בקריאה הראשונה. לפרוטוקול – בצחוק; לפרוטוקול – בצחוק. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> יהודה, עכשיו התחיל הזמן. << דובר_המשך >> יהודה גליק (הליכוד): << דובר_המשך >> רבותיי, מחברי הבית הזה כולו ומהעם כולו קיבלתי חיבוק ואהבה עוד לפני שהייתי חבר כנסת. לפני ארבע שנים, לאחר ניסיון ההתנקשות בחיי, קיבלתי חיבוק ענק. רבים מחברי הבית ביקרו אותי; רבים אין-סוף התעניינו בשלומי. אני זוכר במיוחד את יושב-ראש הכנסת, שהזכיר אותי בנאום מיוחד כשחזרתי לנשום בכוחות עצמי. לפני שנתיים וחצי הצטרפתי לכנסת, וגם אז זכיתי לחיבוקים באהבה אין-סופית, בשמחה ובעצב. חיבקתם אותי באירוע שפקד את אשתי ושבעקבותיו היא איבדה את הכרתה ושכבה חודשים ארוכים ללא הכרה. רקדתם איתי בחתונת בני שלמה עם שירה, ושוב התאבלתם איתי כשלפני שנה נפטרה רעייתי יפה, וליוויתם אותי בהלוויה, בשבעה ובאבל בשנה הקשה שעברה עליי. רבותיי, מחר בערב, יום רביעי, כ"ח בטבת, אני מקיים אירוע באולם מול הפארק ברעננה, "שבחי ירושלים", בנושא ירושלים המאוחדת והמאחדת, ובמסגרת האירוע הזה גם ארים כוסית בהודיה לה' יתברך על הזוגיות החדשה. הציבור כולו, גם הצופים, גם חבריי חברי הכנסת, מוזמנים אלי להודיה לה' יתברך ולתפילה שבעזרת השם הדס ואני נזכה להקים בית נאמן, מחובר לירושלים המאוחדת והמאחדת. תודה רבה. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> יהודה, תודה. ריגשת. שיהיה, בעזרת השם, במזל טוב ובשמחות. חבר הכנסת יחיאל חיליק בר, ולאחר מכן אנחנו נעבור להצבעה, בעזרת השם. בבקשה, אדוני. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> חבר הכנסת – – – שירת נשים. אנחנו עוד נראה לך מה זה שירת נשים – – – << קריאה >> רויטל סויד (המחנה הציוני): << קריאה >> באמת? זה מה שהוא אמר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה אני אמרתי, זה לא הוא. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> הכול היה בצחוק. הכול היה באווירה טובה ובצחוק. << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> אנחנו שרנו מאוד יפה. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> אתן צריכות להעריך את העובדה שלא הוצאתי אתכן החוצה. חבר הכנסת – רגע, בוא ניתן – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יהודה, שיהיה במזל – – – << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> הסמכות שלך, כל הסמכות שלך, מאז הפיצול – נעלמה. << דובר >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << דובר >> יהודה, יהודה. ריגשת אותנו עם הסיפור על החתונה שלך. ליווינו אותך ברגעי האבל הקשים וההתמודדות, ואנחנו מתרגשים לשמוע על החתונה שלך, בעזרת השם, עם הדס. "עוד יישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים, קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול כלה", ובעברית צחה – מברוכ עליכ, יא אריס, יהודה. אדוני היושב-ראש, אני השתתפתי היום כחבר ועדת החוץ והביטחון בישיבת פרידה מהרמטכ"ל גדי איזנקוט, ואני רוצה לומר, באמת – קודם כול, לאחל לו ברכת הצלחה רבה בחיים האזרחיים, וב. באמת להוקיר ולהודות לו על עבודה אמיתית שעשה למען ביטחון ישראל, למען צה"ל. זה רמטכ"ל שעשה עבודה בזמנים לא פשוטים, ברגעים לא פשוטים, וגם היה מושא להתקפות לא מעטות, פוליטיות. ואני אומר שאם הוא עמד בהתקפות הפוליטיות זה לא פחות חשוב מאשר בהתקפות הפיזיות, ואני באמת רוצה להודות לו על שירות ארוך, רב-שנים, אמיץ, למען עם ישראל וביטחון ישראל, ולאחל לו המון המון הצלחה בהמשך. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת חיליק בר. חבר הכנסת יעקב מרגי, חבר הכנסת מרגי, חבר הכנסת מרגי; אדוני גם ביקש ויקבל, ולאחר מכן חבר הכנסת זוהר, אדוני, יסכם, ואנחנו נעבור להצבעה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> לא שמעתי פה מתנגדים, מיקי. לא, אתה לא צריך לסכם. אין פה מתנגדים. בבקשה, אדוני. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי, מי שמכיר אותי, אני בדרך כלל לא מנצל את הכלי הפרלמנטרי הזה של לעלות ולנאום בקריאה ראשונה, אבל היום הוא יום מיוחד, יום שבו – רק לסבר את האוזן, התחלתי את הקדנציה הזאת בוועדת החינוך כשהתחייבתי לילדים המיוחדים בחינוך המיוחד שאני הולך לשים אותם במרכז, ואכן, מתוך כ-700 דיונים בוועדה אני יכול לציין שלפחות 30%, יותר, היו בנושא הילדים המיוחדים. הצלחנו בקדנציה הזאת לחוקק את חוק החינוך המיוחד, שלקח כשנתיים עבודה רצופות, ובוועדה – כחודשיים. היום תיקנו את התקנות להסעות לילדים עם מוגבלויות במערכת החינוך. נכון להיום ילדים בחינוך המיוחד מוסעים ללא תקינה, ללא הסדרה ואסדרה, ללא פיקוח ובקרה, בלי כללים שמספקים את צורכי הילדים, והיום – אני מצטט את מה שאמר המנהל כפי שמוגדר בתקנות, שהוא יו"ר הוועדה שמאשרת את הזכאות להסעה ומתכלל את כל ההסעות של הילדים בחינוך המיוחד ובכלל, אבל מבחינתו זה יום בשורה, יום חג: יצאו מתחת ידיה של ועדת החינוך תקנות שמנחות אותו וידריכו אותו ויחייבו אותו ואת הרשויות המקומיות. אני רוצה לציין לשבח את השלטון המקומי, שלא הערים קשיים, אפילו קושי אחד; הפוך הוא – היה נדיב וכיוון, למרות שהמטלה בסוף בסוף נופלת על השלטון המקומי. אני רוצה לברך את משרד החינוך. נכון, המלאכה לא הושלמה. ניסינו גם לתחום בתקנות את הזמן המקסימלי להסעת ילדים עם מוגבלויות. האוצר קצת התנגד, בגלל שחשש שזה יטיל עליו מחויבות של מעל 100 מיליון שקלים, אבל התקנות האלה, לעומת המצב הנוכחי, אפשר להגדיר אותן בין חוסר אחריות לבין הסעות לילדים עם צרכים מיוחדים, עם מוגבלויות, בצורה תקינה, בטוחה, שנותנת איזה אופק להורים, איזה ביטחון, איזו ודאות. אני אומר לכם, מבחינתי זה ציון דרך, ועמדתי בהתחייבות. התחלנו אותה עם החינוך המיוחד, באמצע הדרך הייתה הרפורמה, והיום, ברוך השם, התקנות, שלא לדבר על שאר הדברים שהצלחנו בוועדה: תוכנית ניצנים, הצהרונים, הקייטנות של החופש הגדול, ועוד ועוד – הרבה דברים שמערכת החינוך זכתה בהם, ועוד היד נטויה. תודה רבה, ובהצלחה לכל חבריי בדרכי ההתמודדות שלהם. תודה. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מרגי. חבר הכנסת זוהר, אדוני מסכם או שנעבור להצבעה? נעבור להצבעה. אז אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם) (תיקון מס' 36) (מינוי סגן ראש רשות), התשע"ט–2019, בקריאה ראשונה. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 24 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 23 נגד – 11 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם) (תיקון מס' 36) (מינוי סגן ראש רשות), התשע"ט–2019, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> 23 תומכים, 11 מתנגדים. הצעת החוק התקבלה בקריאה ראשונה, והיא חוזרת לוועדת הפנים להכנה לקראת קריאה שנייה ושלישית. תודה לגברתי המזכירה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> ממשיכים את סדר-היום? אז הודעה לגברתי המזכירה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת, הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 64) (הרחבת הזכאות לטיפולי שיניים למבוטח עם שיתוק מוחין), התשע"ט–2019, של חבר הכנסת אחמד טיבי וקבוצת חברי הכנסת. תודה. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> תודה רבה לגברתי המזכירה. << הצח >> הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 74) (הגנה על קטינים מפני תכנים פוגעניים באינטרנט), התשע"ט–2018 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/825); נספחות.] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> אנחנו עוברים, בעזרת השם, לסעיף הבא שעל סדר-היום: הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 74) (הגנה על קטינים מפני תכנים פוגעניים באינטרנט), התשע"ט–2018, לקריאה ראשונה, של חברי הכנסת שולי מועלם-רפאלי, מכלוף מיקי זוהר וקבוצת חברי הכנסת. תציג את הצעת החוק חברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי. חמש דקות לכל אחד. ראשונה – חברת הכנסת מועלם-רפאלי. עד חמש דקות לרשותך, גברתי. בבקשה. << דובר >> שולי מועלם-רפאלי (הימין החדש): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי השרים, חבריי וחברותיי חברי הכנסת, האמת היא שקצת הופתעתי לשמוע שחבריי במפלגת יש עתיד ובמרצ מתכוונים להצביע נגד הצעת החוק הזאת. אני חשבתי שפורנוגרפיה, שמעוותת את תפיסת המיניות הבריאה שכולנו חושבים שצריך לחנך אליה – שנחסוך אותה מילדים ונוער. חשבתי שפורנוגרפיה זה אחד הנזקים האדירים, שהעולם של הניצול הבלתי-נתפס של כאילו שחקנים בעולם הפורנוגרפי זה משהו שאין לנו עליו מחלוקת. אני מופתעת, חברת הכנסת גרמן. איך יכול להיות שסיעת יש עתיד מתנגדת, אחרי שעשינו תהליך אדיר עם ארגונים אזרחיים רבים, עשינו תהליך אדיר עם המכון הישראלי לדמוקרטיה? הבנתי, מה שאני רציתי לא יהיה – לא תהיה חסימה אוטומטית של כל הפורנוגרפיה לכלל מנויי מדינת ישראל באינטרנט, לצערי. אני חושבת שפורנוגרפיה זה רע. אני חושבת שאין שאלה על הנזקים שזה גורם לילדים, לנוער, למבוגרים; אין שאלה בכלל על הניצול המטורף שנמצא בעולם הפורנוגרפי. אבל משעה שאמרנו שהחסימה תהיה לפי רצון המנויים, שאנחנו מאפשרים לאנשים או חסימה מלאה או חסימה עם קוד או להשאיר להם פתוח – על מה ולמה החלטה להצביע נגד על פורנוגרפיה שתיחסך מילדים ונוער? שם עכשיו הדיון הפוליטי של יש עתיד ומרצ מול הליכוד והבית היהודי? חשבתי שאנחנו חולקים ערכים משותפים, שמתנגדים לניצול, שרואים בפורנוגרפיה הרבה מהרוע שישנו בעולם. איך יכול להיות? הרי חבר הכנסת חיים ילין השתתף איתנו בדיונים, עשה איתנו תהליכים, נשמעו הדברים החשובים שהוא אמר ותוקנו התיקונים שהוא חשב שצריכים להיות מתוקנים. אני ממש ממש מופתעת. תשמעו, אני אתן כמה נתונים שאולי ישכנעו את החברים שלנו: הגיל הממוצע של חשיפה לפורנוגרפיה במדינת ישראל הוא שמונה. גיל שמונה. ילדים בגיל שמונה נחשפים לפורנוגרפיה שלא ברצונם. הם לא מחפשים והם לא רוצים, אבל זה קופץ – זה קופץ בסרטוני דורה, זה קופץ כשהם מחפשים את המילה "בננה"; אני מזמינה כל אחד ואחת מכם לעשות ניסוי. והדבר הכי מזעזע זה שמי שיש לו כסף ויכול לקנות מהחברות הפרטיות שמציעות סינון של אתרים פורנוגרפיים, מקבל אינטרנט מסונן לילדים שלו, והילדים שלו לא נפגעים – לא נפגעים יום אחרי יום, בכל הגילים. מי שאין לו כסף, אנחנו זורקים אותו, לפי חבריי ביש עתיד ובמרצ, אל עיוות בחיים האישיים, אל עיוות בבניית המיניות שלו. איך זה יכול להיות, חברים? ונתון נוסף: אתם יודעים שכל יום, כל יום, עולים כ-150,000 סרטונים פורנוגרפיים לרשת? הרשת, שעושה דברים מופלאים, שמקדמת את העולם, טכנולוגיה שהביאה הרבה טוב לעולם, יש לצידה הרבה מאוד דברים רעים. לא נראה לי שיושבים פה אנשים שמוכנים שהילדים, הנכדים, בני הנוער, המבוגרים שבינינו, ייתנו יד לניצול מחפיר, להשחתה מטורפת, ויפעלו בניגוד לכל הערכים הבסיסיים היהודיים, האנושיים, המוסריים, שבשמם אנחנו מצביעים בבית הזה שוב ושוב. ובדקה האחרונה שנשארה לי – קרו עכשיו שני דברים משמחים: הודו לשם כי טוב כי לעולם חסדו. חברנו יהודה גליק הודיע על אירוסיו, בעזרת השם. ענבי הגפן בענבי הגפן. אתה נישא לאישה אמיצה, אמיצה, שבחרה בחיים משמעותיים לעצמה ולילדיה, ומתוך כך, בחרה בבחירה משמעותית לנשים וילדים, גברים וילדים, רבים, שאיבדו את האבא או את האימא, והיא מתווה להם דרך של אור בבחירות האישיות שלהם. אני מאחלת לך חיים טובים, הרבה הרבה ברכה והצלחה בזוגיות. וכמאמר הרב קוק, המאור הגדול, אני מאחלת לכם שתבנו זוגיות שבה תוכלו להתקדם כל אחד כפרט ושניכם כיחידה שלמה. והדבר השני – נפרדנו היום מהרמטכ"ל גדי איזנקוט. אני מרגישה צורך להודות לו כאן. נוסף על הדברים המשמעותיים כל כך בשבילי, אני מכירה אותו מאז גיל 22 כאיש ערכי שמסר את הנפש יום אחרי יום, במשך 41 שנות שירות בצבא ההגנה לישראל. תודה רבה. אני קוראת לכולכם להצביע בעד סינון אתרים פורנוגרפיים לפי בחירתם של אנשים מבוגרים במדינת ישראל. תודה. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי. חבר הכנסת מיקי זוהר מבקש להציג את הצעת החוק במשך חמש דקות. הוא איננו כאן, אז אנחנו נעבור לרשימת הדוברים: חבר הכנסת נחמן שי? חבר הכנסת נחמן שי – מוותר; חברת הכנסת יעל כהן-פארן – אינה נוכחת; חבר הכנסת הרב ישראל אייכלר – אינו נוכח; חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח. << קריאה >> יהודה גליק (הליכוד): << קריאה >> אני רשום? << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> לא. בחוק הזה אדוני לא היה רשום. << קריאה >> יהודה גליק (הליכוד): << קריאה >> אפשר עוד להירשם או שזה כבר מאוחר? << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> לא. אנחנו סגרנו את הרשימה. אם כן, אנחנו צריכים לעבור להצבעה על הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 74) (הגנה על קטינים מפני תכנים פוגעניים באינטרנט), התשע"ט–2018, בקריאה ראשונה. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 25 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 18 נגד – 12 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 74) (הגנה על קטינים מפני תכנים פוגעניים באינטרנט), התשע"ט–2018, לוועדה המשותפת לוועדת הכנסת ולוועדת המדע והטכנולוגיה נתקבלה. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> 18 תומכים, 12 מתנגדים. ההצעה התקבלה בקריאה ראשונה, והיא חוזרת לדיון בוועדה המשותפת לוועדת הכנסת ולוועדת המדע והטכנולוגיה לדיון בהצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – חובת סינון אתרים פוגעניים), התשע"ו–2016. גברתי המזכירה, מה השלב הבא? איפה חבר הכנסת מיקי זוהר, שאמור להציג את ההצעה הבאה? << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> הודעה למזכירת הכנסת. גברתי, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת, הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 64) (הרחבת הזכאות לטיפולי שיניים למבוטח עם שיתוק מוחין), התשע"ט–2019, של חבר הכנסת אחמד טיבי וקבוצת חברי כנסת. תודה. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> תודה רבה, גברתי המזכירה. את הסעיף הבא אמור להציג חבר הכנסת זוהר, שמשום מה איננו כאן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם אחמד טיבי לא פה? << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> גם אחמד טיבי איננו כאן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אז נעשה הפסקה. << יור >> היו"ר בצלאל סמוטריץ: << יור >> טוב חברים, היות שאני לא עומד בהתרגשות של הישיבה הזאת, אז אני מודיע שאנחנו נצא להפסקה. אני רק אומר כמה מילים אישיות, ברשותכם, כי אני לא יודע אם המליאה תתחדש עוד לפני 16:00 ואני אחזור לכיסא הזה. אז נעמתם לי מאוד, מן הכיסא הזה ומכיסאות אחרים, כולכם כולכם, ללא יוצא או יוצאת מן הכלל. התווכחנו, צעקנו, רבנו – הכול באהבה גדולה; הכול, מבחינתי לפחות, בידיעה מוחלטת שכולם כאן פועלים לשם שמיים, מתוך רצון, לטובתה של מדינת ישראל, של אזרחיה. קשה עליי פרידתכם. אני מקווה שעם רובכם המוחלט איפגש שוב. אני מנצל את ההזדמנות להתנצל ולבקש סליחה אם חלילה פגעתי כאן במישהו, מהכיסא הזה או מכיסאות אחרים. אז כאמור, אנחנו יוצאים להפסקה כרגע בישיבה הזאת. אנחנו נודיע על חידושה של הישיבה. תודה. לא נעלנו – יצאנו להפסקה, ואנחנו נודיע כאשר המליאה מתחדשת. תודה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 14:49 ונתחדשה בשעה 17:48.) << הפסקה >> << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברי הכנסת, אני מחדש את הישיבה. נא לשבת. הודעה – בעצם הודעות – למזכירת הכנסת. בבקשה, גברתי. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 137) התשע"ט–2019, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 212), התשע"ט–2019, שהחזירה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק לתיקון פקודת מיסי העירייה ומיסי הממשלה (פטורין) (מס' 33) (פטור מארנונה למכללה טכנולוגית מוכרת), התשע"ט–2019, של חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר; הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס' 34) (מדיניות חיסונים לאומית ותמריצים להתחסנות), התשע"ט–2019, של חברי הכנסת מירב בן ארי, יואל חסון ושולי מועלם-רפאלי; הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 41) (ציון עובר בבחינות ההתמחות), התשע"ט–2019, של חברי הכנסת אוסנת הילה מארק, עיסאווי פריג', אמיר אוחנה וקבוצת חברי הכנסת. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. << נושא >> הודעת הממשלה בדבר מינוי שר ושינוי בחלוקת התפקידים בממשלה << נושא >> << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> סגן השר מזוז, לפחות עבורי אנחנו לקראת רגע מרגש בכנסת, אז בואו נשב לפחות. חברי הכנסת, הודעת הממשלה, בהתאם לסעיף 15 לחוק-יסוד: הממשלה ועל פי הצעת ראש הממשלה, בדבר החלטתה לצרף את חבר הכנסת יצחק וקנין כשר נוסף בממשלה. יש לי פה את כל נוסח ההודעה, אבל מבחינת הפרוצדורה אבקש מכבוד השר אריה דרעי לעלות לדוכן ולהציג לנו את הודעת הממשלה. << דובר >> שר הפנים אריה מכלוף דרעי: << דובר >> אני אתחיל בצד הפורמלי. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להודיע לכנסת כי בהתאם לסעיף 15 לחוק-יסוד: הממשלה ועל פי הצעת ראש הממשלה החליטה הממשלה לצרף את חבר הכנסת יצחק וקנין כשר נוסף לממשלה. כמו כן החליטה הממשלה, בהתאם לסעיף 31(א) לחוק-יסוד: הממשלה, למנות את השר יצחק וקנין לתפקיד השר לשירותי דת. זאת, במקום השר אריה דרעי – אנוכי – שמילא את התפקיד מיום 14 באוקטובר 2018, לפי סעיף 24(ב) לחוק-יסוד: הממשלה. השר אריה מכלוף דרעי ימשיך לכהן כשר הפנים והשר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל. בהתאם לסעיפים 15 ו-31(א) לחוק-יסוד: הממשלה, מבקשת הממשלה את אישורה של הכנסת להחלטות האמורות. עד כאן גמרתי את הצד הרשמי. ברשותך, אדוני היושב-ראש, לפני שאני מברך את ידידי ואהובי השר החדש – אחרי אישורה של הכנסת, כמובן – נמצאת איתנו כאן רעייתו של ידידנו האהוב השר לשירותי דת הרב דוד אזולאי, זכרו לברכה, ואני רוצה להקדיש כמה מילים. היא הרגישה צורך אצילי וחברי לבוא יחד עם רעייתו של השר החדש, יצחק וקנין, שהם ידידים בלב ובנפש. כפי שאמרתי בפעם הקודמת, לפני שהודעתי לשר אזולאי ביום מינויו שהוא המועמד שלנו, טלפנתי לחבר הכנסת יצחק וקנין, כיוון ששניהם התמנו באותו יום לכנסת ולשניהם היה אותו ותק. בכל זאת חששתי שאולי חבר הכנסת וקנין ייפגע, רוצה את זה. רציתי להסביר לו בצורה חברית. אני אומר לכם, רק התחלתי לדבר, עוד לא התחלתי להגיד מה שאני רוצה לומר, וחבר הכנסת הרב וקנין אמר לי: אני מבקש ממך בכל לשון של בקשה למנות את דוד. מגיע לו, הוא האדם הראוי, הוא לפניי. אני מבקש ממך למנות אותו. מעשה אצילי, ואני לא שוכח את אותו יום. הינה, הקדוש ברוך הוא, שמגלגל את הדברים – הכול מאיתו יתברך – גלגל את זה שעכשיו השר יצחק וקנין, שייבדל לחיים טובים, ממשיך את דרכו של השר אזולאי. אנחנו, את זכרו של השר אזולאי לא נשכח לעולם. התחלנו בחודשים האחרונים בהנצחה בכמה מקוואות, אבל אנחנו נמשיך לנצור את זכרו ואת מורשתו. נמצא פה איתנו בנו, חבר הכנסת ינון אזולאי, שהולך בדרכי אביו בצורה המוצלחת ביותר. אני מברך את אשתו שתראה נחת מכל יוצאי חלציה, בעזרת השם. זכרו של בעלה לא ימוש מאיתנו. את הרבנית וקנין אני מברך, בעזרת השם, שאת ובעלך תראו נחת מכל יוצאי חלציכם. בעלך יצחק 22 שנה קידש שם שמיים, ואני בטוח שהוא ימשיך לקדש. הוא אחד מחברי הכנסת האהובים ביותר שיש כאן בבניין, המוערכים ביותר, ואין לו לא אופוזיציה ולא קואליציה. כולם יודעים שיצחק וקנין זה הסרגל של הכנסת. << קריאה >> מרב מיכאלי (המחנה הציוני): << קריאה >> יש לו קואליציה מקיר לקיר. << דובר_המשך >> שר הפנים אריה מכלוף דרעי: << דובר_המשך >> אם רוצים לפעמים לראות אם הסרגל הוא ישר או לא, מעמידים אותו ליד יצחק ורואים איפה העקמומיות שאפשר ליישר. עלה והצלח. אתה הגאווה שלנו. ש"ס גאה בך. << קריאה >> מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): << קריאה >> פעם ראשונה שאני מסכים לכל מילה שלך. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> הייתי מצטרף, חבר הכנסת רוזנטל, לכל מילה. הבעיה היא שאני האיש הכי קרוע כרגע במליאה. אני כל כך שמח בשביל בן המחזור שלי יצחק וקנין, שהצטרף לממשלה אחרי 22 שנה, ואני כל כך עצוב שאני מאבד את סגן היושב-ראש הכי מנוסה והכי טוב שיש לי. << קריאה >> נחמן שי (המחנה הציוני): << קריאה >> וגם יושב-ראש ועדת האתיקה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> וגם יושב-ראש ועדת האתיקה. מה נעשה? אבל איך אומרים בצה"ל – אתה מכיר את זה, חבר הכנסת עמר בר-לב: זה שאין כרגע תחליף טוב למ"כ זה לא אומר שלא נקבל מישהו להיות מ"פ. חבר הכנסת יצחק וקנין, אני בשמחה רבה מזמין אותך – רגע, רגע, סליחה. אתה רואה כמה אני מתרגש? בשבילך זאת הפעם הראשונה; בשבילי, עשרות פעמים עשיתי את זה, וכמה אני מתרגש. חברי הכנסת, אנחנו נצביע על הודעת הממשלה, בהתאם לסעיף 15 לחוק-יסוד: הממשלה ועל פי הצעת ראש הממשלה, בדבר החלטתה לצרף את חבר הכנסת יצחק וקנין כשר נוסף לממשלה, כפי שמסר השר אריה דרעי מטעם הממשלה. מי בעד? מי נגד? אפשר להצביע. הצבעה מס' 26 בעד הודעת הממשלה – 24 נגד – אין נמנעים – אין הודעת הממשלה על צירוף שר לממשלה נתקבלה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בעד – 24, אין מתנגדים, אין נמנעים. אולי מזכירת הכנסת זוכרת תקדים כזה. אני לא זוכר שהאופוזיציה תמכה בצורה כזאת. << קריאה >> עמר בר-לב (המחנה הציוני): << קריאה >> לא נלחץ לי, משום מה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אני מצרף את קולו של חבר הכנסת עמר בר-לב. << נושא >> הצהרת אמונים של חבר הממשלה יצחק וקנין << נושא >> << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אני כרגע מתכבד להזמין את חבר הכנסת יצחק וקנין לדוכן לצידנו להצהיר אמונים. << דובר >> יצחק וקנין: << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני, יצחק וקנין בן אליהו, זכרו לברכה, וסימי, שתיבדל לחיים ארוכים, מתחייב כחבר הממשלה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כחבר הממשלה ולקיים את החלטות הכנסת. (חותם על ההצהרה) << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברי הכנסת, נא לשבת. הודעה למזכירת הכנסת. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם) (תיקון מס' 35), התשע"ט–2019, שהחזירה ועדת הפנים והגנת הסביבה. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, גברתי המזכירה. << הצח >> הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 137), התשע"ט–2019 << הצח >> [מס' מ/972, פ/2321/20 ופ/1499/20; דברי הכנסת, חוב' י"ב, ישיבה 395, עמ' 32873; מושב שני, חוב' ל"ד, ישיבה 147, עמ' 15565, חוב' י"ד, ישיבה 87, עמ' 8958 ו-8959, חוב' ה', ישיבה 62, עמ' 5906; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברי הכנסת, הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 137), התשע"ט–2019, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. ההצעה קיבלה פטור מחובת הנחה והונחה על שולחן הכנסת. יציג את ההצעה יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט חבר הכנסת ניסן סלומינסקי. בבקשה, אדוני. << דובר >> ניסן סלומינסקי (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> אדוני היושב-ראש, השרים, חבריי חברי כנסת – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברי הכנסת, נו. << דובר_המשך >> ניסן סלומינסקי (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – אני קצת בהתרגשות, מעבר לנושא של איציק וקנין; בהקשר של החוק. הצעת החוק היא רפורמה גדולה מאוד בכל נושא הדין הפלילי. למעשה, אפשר להגיד שהיא משנה אותו במאוד מאוד. ההתרגשות היא שהתחלתי את הרעיון הזה ב-2007 בהצעת חוק פרטית שלי, כשהייתי עוד חבר בוועדת חוקה, אבל חבר. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברים, חבר הכנסת גפני, לא ליד הפרוטוקולים. אתם מפריעים שם לקצרנים. << דובר_המשך >> ניסן סלומינסקי (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> בגין זה החליטו להקים ועדה שתבדוק, כי ראו שהחוק הזה – אני קראתי לו אז רצח מדרגה ראשונה, רצח מדרגה שנייה. הקימו את ועדת קרמניצר, והיא עבדה על החוק הזה חמש שנים, ואחר כך מסרה את מסקנותיה לממשלה, וזה ישב שם כמה שנים. והינה, לפני שנתיים התגלגלה אלינו כהצעת חוק ממשלתית, ואליה צורפו הצעות חוק פרטיות של חברי מיקי רוזנטל ושלי – שוב עכשיו, הצעה מחודשת – והן מוזגו ביחד. כפי שאמרתי, ההצעה הזאת עושה מהפך גדול בכל מערכת הדין הפלילי. קיימנו – ועדת החוקה קיימה דיונים לעומק, כי כאן זה דיני נפשות. כל הגדרה וכל דבר בסופו של דבר, מבחינת הנאשם והשופט, זה דיני נפשות, לכן דקדקנו עד דוק, מה שנקרא. ישבנו על המדוכה שנתיים וידענו את האחריות, את כובד האחריות שמוטל עלינו כשיגיע נאשם או חשוד, והאחריות היא ממש של דיני נפשות כפשוטו, ולכן כל כך דקדקנו בנושא הזה. הצעת החוק, כמובן הממשלתית, הסתמכה ברובה הגדול מאוד על ועדת קרמניצר, שאמרתי שהגישה את המלצותיה, ושמחנו שגם פרופ' מוטה קרמניצר ואמיר פוקס ליוו אותנו לאורך כמעט כל החוק הזה, אפשר להגיד, והעשירו אותנו באינפורמציות, במחשבות וכו'. ולמרות הכול אנחנו הרשינו לעצמנו גם לעשות הרבה שינויים, כדי שיצא דבר טוב תחת ידינו. אני אגיד רק בקיצור, כי לפעמים יש, כמו שאמרתי, תסכול כשאתה בא להציג רפורמה כל כך גדולה, ואתה צריך להציג אותה בשתי דקות, זהו. זה תסכול גדול, כי אתה אומר: את זה אני לא יכול להגיד ואת זה לא. טוב, אז אני אגיד רק ממש קצר, מה שנקרא. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כמה – – – << דובר_המשך >> ניסן סלומינסקי (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> שעתיים? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני איתך. << דובר_המשך >> ניסן סלומינסקי (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> בכל אופן, מה שהצעת החוק הזאת מבקשת לקבוע זה שתי דרגות של עבירות רצח: האחת זה רצח בנסיבות רגילות, מה שנקרא, או שזה רצח בסיסי שבוצע בכוונה או באדישות; השני זה רצח שבוצע בנסיבות מחמירות, שמבטאות חומרה מוסרית מיוחדת, בהתאם לרשימה מפורטת בנושא הזה. אם שמתם לב, כבר הכנסנו כאן בכוונה או באדישות. כבר הכנסנו את האדישות לנושא הזה, שזה כשלעצמו לקח לנו דיונים על גבי דיונים לראות איפה שמים את הנושא של האדישות כשמסתכלים על המשמעות של ערך החיים של האדם, ואיך אותו אדם לא מתייחס לחיים ועשה את זה באדישות. אני לא אוכל לפרט יותר מזה, אין לנו את הזמן לזה. בכל אופן, מוצע לכלול במעשה לאחר תכנון שקילה ממשית: רצח שהוא מעשה טרור, רצח של בן זוג לאחר שהרוצח התעלל בו התעללות שיטתית ומתמשכת, רצח שנעשה תוך אכזריות, רצח של קטין או חסר ישע ורצח במטרה לכפות מורא או מרות על ציבור ועוד; מתחת למילים האלה מסתתרות מילים אחרות שלא רצינו – רצח משפחה – כל מיני דברים שלא רצינו שיופיעו בחוק והן הופיעו תחת המילים האלה, שזה מכסה את הדבר הזה. רצח בנסיבות מחמירות – הכוונה שהעונש יהיה מאסר עולם חובה, והרצח הבסיסי יהיה מאסר עולם כעונש מרבי. החלטנו גם להוסיף. ביטלנו את עבירות ההריגה, שעכשיו כבר אין טעם לעבירות ההריגה. מצד שני, פתחנו שתי עבירות, כלומר, חלק מהן ייכנסו לנושא של רצח בסיסי ורצח בנסיבות אחריות מופחתת. ושוב, זה רק קודים שאני אומר. גם מוצע לקבוע כי לעניין אדם שהמית כשהיה נתון במצוקה נפשית קשה עקב התעללות בו או בבן משפחתו על ידי מי שהנאשם גרם למותו, שהעונש המרבי יהיה 15 שנות מאסר ולא 20, ועוד כהנה וכהנה. דיברנו גם הרבה על הנושא של קנטור, וזה בא לידי ביטוי. גם על זה היו הרבה מאוד דיונים, וגם פה זה בא לידי ביטוי, שבמקרים שבהם המעשה בוצע בתכוף לאחר התגרות חמורה של המנוח בממית באופן שהוא התקשה במידה ניכרת לשלוט בעצמו – כל מילה כאן מדויקת ושקולה, בנושא הזה – כשיש כאן מבחן נורמטיבי של בית המשפט, וכל הדברים האחרים – ואני קופץ על הכול – שצריכה להיות התגרות חמורה מאוד; שזה לא יהיה סתם, אלא שההתגרות תהיה חמורה מאוד, שבית המשפט יקבע, לא סתם, וכו'. אני חושב שהרפורמה הזאת היא רפורמה חשובה מאוד, עם המון שיקול דעת, ובאמת הגענו בהסכמה, כפי שמקובל בחלק גדול מהנושאים בוועדת החוקה, שאין קואליציה ואופוזיציה; דנים לגופו של עניין, והדיון הוא אמיתי, עם שיקולים, ובסופו של דבר אנחנו מגיעים להסכמות בנושא הזה. לכן, אני מבקש מחבריי לאשר את זה בקריאה שנייה ושלישית ולהפוך את זה לחוק. אחר כך, אחרי שזה יאושר, אני ארשה לעצמי להגיד תודות לאנשים, אז אני אעלה מחדש. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> תודה רבה ליושב-ראש הוועדה. להצעה אין הסתייגויות. יש בקשות רשות דיבור. אני נועלת את הרשימה. נתחיל בחברת הכנסת יעל גרמן, בבקשה. חמש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> יעל גרמן (יש עתיד): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי וחברותיי, ובעיקר יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט ניסן סלומינסקי, אני עליתי כאן לברך בעיקר בגלל הסעיף ברצח בנסיבות מחמירות, שהצלחנו להכניס לתוך הסעיף הזה רצח של בני זוג, רצח של נשים על ידי בני זוגן. אומנם לדאבוננו לא הצלחנו לעצור פה – היינו רוצות שזה יהיה רצח של נשים על ידי בני זוגן, נקודה, והוסיפו גם בנסיבות ואחרי התעללות – אבל אין ספק שיש כאן הכרה של הממשלה ושל משרד המשפטים בחומרת התופעה של רצח נשים. הוספנו את הסעיף הזה ממש סמוך לכל ההפגנות נגד רצח נשים וכחלק מהמאבק נגד רצח נשים, נגד הקלות הבלתי-נסבלת שאנחנו רואים של גברים שמרימים סכין ורוצחים באכזריות נשים – לאו דווקא נשותיהם, זה יכול להיות בני זוג וכו'. אני רוצה להודות לאנשי הוועדה, ובעיקר לנועה ולאסף – אסף, שהוא באמת מנהל ועדה אגדי, אין כמוהו, ונועה, שהיא יועצת משפטית מהאגדות. אני רוצה לספר לכם שבימים האחרונים כולם, גם היושב-ראש ניסן, גם אסף, גם נועה ועוד, היו פה בכנסת יום-יום עד 24:00 כדי להספיק להעביר את הצעת החוק הזאת. אני מודה ליושב-ראש, מודה ליועצים המשפטיים ומודה לחברות הכנסת, שכולן נרתמו לנושא. עשינו חזית אחת למען הנושא, ואני מקווה שזו רק ההתחלה. אנחנו עוד נמשיך. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת יעל גרמן. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חברת הכנסת ציפי לבני – אינה נוכחת; חברת הכנסת שלי יחימוביץ – אינה נוכחת; חברת הכנסת סתיו שפיר – אינה נוכחת; חבר הכנסת איציק שמולי – אינו נוכח; חבר הכנסת עמר בר-לב – – << קריאה >> עמר בר-לב (המחנה הציוני): << קריאה >> מוותר. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> – – אינו נוכח. << קריאה >> עמר בר-לב (המחנה הציוני): << קריאה >> נוכח. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> מוותר? היכן הוא? << קריאה >> עמר בר-לב (המחנה הציוני): << קריאה >> נוכח. מוותר. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> מוותר. חבר הכנסת חיליק בר. << קריאה >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << קריאה >> מוותר. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> חבר הכנסת עמיר פרץ – אינו נוכח. חברת הכנסת מרב מיכאלי, בבקשה. חמש דקות לרשותך. בבקשה. << דובר >> מרב מיכאלי (המחנה הציוני): << דובר >> חברות וחברים יקרים ויקרות, ביום האחרון של הכנסת הזאת, הכנסת העשרים, אני רוצה לחזור רגע על הדברים שאמרתי בנאום הבכורה שלי כאן לפני שש שנים, בכנסת התשע-עשרה. אמרתי שאני מגיעה לכאן אחרי שנים ארוכות של פעילות פמיניסטית, בתור פמיניסטית שלא חושבת רק על עשייה למען נשים, כי פמיניזם זה לא עשייה למען נשים. נקודה. אני באה לכאן כי החשיבה הפמיניסטית ואנחנו כפמיניסטיות יכולות וחייבות לתקן את החברה שלנו בעומק שלה, והחקיקה הזאת שעכשיו אנחנו נצביע עליה היא בדיוק אחת הדוגמאות לדבר הזה. הרפורמה הזאת עושה סדר הרבה יותר הגיוני בעבירות המתה ומוסיפה החמרות איפה שצריך, איפה שהרצח אכזרי במיוחד או אחרי התעללות ממושכת. לעומת זאת, היא מכירה בהפחתת אשמה במקרים של קורבנות קשה או באמת חוסר אונים מסוגים רבים. היא בדיוק הדוגמה לחברה יותר מתוקנת. אני רוצה להוסיף לזה רשימה ארוכה של חקיקות – אחת עברה כאן הבוקר, הישג אדיר והיסטורי: הארכת ההתיישנות בעבירות מין. אומנם עדיין לא ביטלנו לחלוטין את ההתיישנות, דבר שצריך לקרות, אבל הארכנו בחמש שנים את ההתיישנות על כל עבירות המין המשמעותיות, כלומר אלה שאינן הטרדה מינית, וגם את האפשרות של מי שנפגע או נפגעה כקטינה או קטין לא על ידי בן או בת משפחה, אלא באמת – עוד חמש שנים, והספירה מתחילה אחרי גיל 18. אני חייבת להגיד שבכנסת הזאת הייתה לי הזכות להעביר גם את החלת חוק זכויות נפגעי עבירה בצה"ל, 21 שנה אחרי שהוא חוקק; את ניתוק מספרי הטלפון לקווים של זנות, וזה בא ביחד עם העובדה שאתמול הצלחנו להעביר לראשונה איסור על צריכת זנות – יום חג למדינת ישראל לכל דבר ועניין. הייתה לי הזכות להעביר תיקון לחוק הפסיכולוגים שמחייב לפרסם את החלטות ועדת המשמעת, כלומר, המשמעות היא לפרסם שמות של פסיכולוגים שפגעו במטופלות או במטופלים שלהם. העברנו כאן את חוק יישוב סכסוכים משפחתיים, כלומר, חוק שמשנה את האופן שמתנהלים הגירושים במדינת ישראל, לטובת נשים, לטובת גברים ולטובת הילדות והילדים שלהם; חוק שמבין שיש תקרת זכוכית ותקרת בטון עבה מאוד לצדק בתוך יחסים בין בני ובנות אדם, ושהדרך ליישב את הסכסוכים ביניהם וביניהן היא דרך של צדק מאחה, של גישור, של טיפול, באמת של הסכמה, ולא של מאבק משפטי חסר תוחלת. הייתה לי הזכות להעביר כאן ביטול מאסר חייבות וחייבים בהוצאה לפועל, כמו גם מחיקת חובות, הפטר בהוצאה לפועל, וזה בא בנשימה אחת עם חוק חדלות פירעון ענק שהעברנו כאן, מתוך הבנה שהרעיון הוא לשקם אנשים שנמצאים במצוקה כלכלית ובחובות, ולא להעניש אותם, כי הענישה לא מביאה מזור לאף אחד ולאף אחת וגם לא מביאה להחזר חובות. מי שאין לה ואין לו, פשוט אין להם. אני שמחה להגיד שהעברנו כאן הארכה לאפשרות של בני ובנות זוג לחלק ביניהם את החיסכון הפנסיוני במקרה של גירושים – עוד אחד מהחוקים הכי צודקים, והייתה לי הזכות להעביר ולהיות מעורבת בו. ואותו דבר נכון לגבי דחיית העלאת גיל פרישה לנשים. כל זמן שלא מצאנו דרך להגן על הנשים שניקח מהן את קצבת הזקנה מוקדם מדי, אסור לנו למנוע מהן את קצבת הזקנה הזאת. אנחנו העברנו כאן את האפשרות להורים להתחלק בדמי מחלת ילדה או ילד, ככה שלא רק אימא בדרך כלל תצטרך לאבד ימי עבודה, וגם לא רק אבא או רק האימא השנייה, אלא יוכלו להתחלק ביניהן וביניהם. אני מאחלת הצלחה גדולה לשר לשירותי דת החדש, ואני מקווה שביחד נוכל לטייב עוד יותר את העברת נפטרות ונפטרים בשבת בלילה ובחג שהעברתי כאן. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> ובאופן כללי אני מאוד מאוד מקווה שהכנסת הבאה תהיה פמיניסטית גם במספר החברות וגם בעשייה שלה עוד יותר מהכנסת הזאת. אני רוצה להודות, ברשותך, גברתי, לצוותים המדהימים, המקצועיים, בכנסת הזאת, באמת צוותים יוצאים מן הכלל, גם של ועדת החוקה, גם של ועדת הכספים, גם של ועדת העבודה והרווחה וגם של ועדת החוץ והביטחון, שיש לי זכות לעבוד איתם. תודה רבה רבה רבה לכן ולכם, אתם מטייבים את העבודה של כולנו, וכמובן – לצוות שלי, ניר רוזן, מעיין עוז ונטע צ'חנובסקי. בואו נלך להחליף את הממשלה הזאת, חברות וחברים. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> תודה. חבר הכנסת איתן כבל – איננו נוכח. חבר הכנסת מיקי רוזנטל, בבקשה. חמש דקות לרשותך. << דובר >> מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. ראשית, נברך את חברי חבר הכנסת וקנין על מינויו לשר. אני אומר לכם בצער רב שהוא לא יהיה בכנסת הבאה – הוא הודיע על כך – ולדעתי הכנסת מתייתמת מטובי בניה. מתייתמת. היום נודע לנו גם על עזיבתו של חבר הכנסת דב חנין, שהוא מהפרלמנטרים המצטיינים פה; איש חכם ופרלמנטר נפלא ואידיאולוג, מאחרוני האידיאולוגים שאני מכיר. והכנסת הבאה – אני לא יודע מי ייבחר אליה, אבל אני אומר לכם שהיא תהיה ענייה יותר ללא רבים מהאנשים שאני יודע שלצערי עוזבים את הכנסת הנוכחית. אני גם שמח שהנאום האחרון שלי בכנסת העשרים הוא בלי תוכחה. אני לא אצטרך לריב עם אף אחד, וזה משמח אותי מאוד שאני לא צריך להגיד פה כל מיני דברי ביקורת, אלא רק דברי שבח. החוק הזה, שאני אחד מיוזמיו, יחד עם חבר הכנסת סלומינסקי, ידידי, והוא גם חוק ממשלתי, הוא אחד החשובים שנחקקו פה בכנסת; לא בגלל שהוא ישפיע על רבים – לשמחתנו אין הרבה רוצחים, אבל אנחנו טועים הרבה פעמים. יש משפט מטופש שאומר: רצח הוא רצח הוא רצח. וזה לא נכון. יש רצח מכוון ומתוכנן ונבזי במיוחד, ויש רצח שנעשה מתוך אדישות, ויש רצח בכל מיני נסיבות. עד היום היה בחוק סעיף אחד של רצח, והעניין הזה גרם לעוולות רבות. אני הגעתי לעניין בעקבות פסק הדין של רוצחיו – אני אומר "רוצחיו" למרות שהם הורשעו בהריגה – של אדם בשם אריה קרפ, שנרצח באכזריות נוראית בחוף הים בתל ברוך בשנת 2009. בשנת 2011 נגזר דינם של שלושת הרוצחים, וקבעו שהם רק הרגו. למה? כי הם לא תכננו את זה מראש. אבל הם עזבו באדישות את האדם, את אריה קרפ, למות כמו כלב בחוף הים. אני הגעתי לכנסת, ואחד החוקים הראשונים שהנחתי על שולחן הכנסת היה החוק הזה, שכמובן הוא לא היה הרעיון שלי – הוא נעשה בעקבות ועדת קרמניצר, ואני מברך את פרופ' מוטה קרמניצר על הוועדה שלו, שישבה על המדוכה במשך ארבע שנים, והגישה את המלצותיה בשנת 2011. ישב בוועדה הזאת גם ד"ר עמיר פוקס מהמכון הישראלי לדמוקרטיה; שני אנשים יקרים, ועוד רבים אחרים, שעמלו על העניין הזה כי מדובר בעניין סבוך ביותר, ערב רב של נסיבות, של תסריטים, של פסיכולוגיה, של הבנה פלילית, של הבנה במשפט. אבל הכוונה – וכאן חשוב מאוד להגיד את זה – הייתה לעשות סדר בעבירות ההמתה הללו, כי יש כל מיני נסיבות שבהן יש להחמיר, ולחלופין, יש נסיבות שבהן צריך להקל. לצערי, על סעיף 1, שהוא משמעותי ביותר, לא הייתה לנו הסכמה – הסוגיה הזאת של רצח מתוך רחמים. אם אדם מרים יד או סכין על הוריו או על ילדיו או ההפך, ואומר שהוא עשה את זה מתוך רחמים, זה רצח, וחיי אדם קדושים, אבל זה רצח בנסיבות מאוד מאוד ייחודיות. לצערי, אנחנו לא הצלחנו לשכנע את הוועדה לכלול את זה הפעם בתיקון הזה, ואני מקווה שזה יטופל בכנסת הבאה. ויש עוד שורה של דברים שרציתי להגיד, אבל אני מבין שזמני מתקרב לסיומו, אז אני מבקש באמת להודות, ברשותך, קודם כול וראשית כול ללילך וגנר ממשרד המשפטים, שעשתה עבודה יוצאת מן הכלל ונרתמה לעניין כאילו שמדובר בעניין אישי שלה, יום ולילה ישבה על המדוכה הזאת, שכנעה, דיברה, השפיעה, הקשיבה, גם לנו; לנועה ברודסקי, שהיא היועצת המשפטית של ועדת החוקה, חוק ומשפט, מהמופלאות שראיתי, שעשתה עבודה באמת יוצאת מן הכלל, הייתה לא פעם איפכא מסתברא, הציעה הרבה מאוד הצעות ורעיונות מקוריים, והיא בסך הכול בחורה צעירה אבל מבטיחה מאוד – תודה רבה לך, נועה; לידידי ניסן סלומינסקי, יושב-ראש הוועדה, שטרח על העניין הזה כאילו זו הייתה ארוחת השבת שלו, באמת, מתוך אכפתיות גדולה, מתוך הבנה וחוכמה של הנפש האנושית. ניסן, אני ממש מודה לך. זה היה כיף להיות שותפים. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אני מבקש להודות – לרגל הסיום והקיצור, אני אומר לכם: עשינו קודם כול חסד עם משפחות הקורבנות. דמם של הקורבנות הללו זועק מהאדמה, והמשפחות הללו נפגעות הרבה פעמים בפסק הדין או בגזר הדין, מעבר ליקירן שנרצח, והפעם עשינו צדק. לסיום, אני רוצה להודות לצוות המופלא שלי. באמת, כל אחד אומר פה: הצוות המופלא שלי, הצוות המופלא שלי. הצוות הכי מופלא בכנסת, הכי טוב בכנסת, זה אסף גולדפרב ואדם רינגל, היועצים שלי. שאו ברכה, והצלחה לכולם. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> תודה רבה לך. חברת הכנסת רויטל סויד – אינה נוכחת; חבר הכנסת יואל חסון – יש רשימה – אתה רוצה? << קריאה >> יואל חסון (המחנה הציוני): << קריאה >> מוותר. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> חבר הכנסת איתן ברושי – מוותר; חברת הכנסת מיכל בירן – אינה נוכחת; חבר הכנסת נחמן שי – מוותר; חברת הכנסת קסניה סבטלובה – אינה נוכחת. חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין, בבקשה, חמש דקות לרשותך. << דובר >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. חבריי חברי הכנסת, עליתי לכאן כי אני חושבת שאנחנו מעבירים היום את אחת מהצעות החוק המרגשות ביותר, החשובות ביותר, אולי העצובות ביותר שאנחנו נאלצות להעביר כאן, חברתי חברת הכנסת מרב מיכאלי. ביום שישי – סליחה, ביום חמישי נרצחה האישה ה-26 במדינת ישראל. לא עלינו לכאן עם היד שלנו שכתוב עליה המספר 26, אבל אנחנו לא שוכחות אף אחת מהנרצחות. אנחנו יודעות כמה דברים איומים וקשים קורים לנשים לפני שהן נרצחות; אנחנו יודעים כמה נשים, התלונה שלהן לא טופלה כראוי לפני שהאסון הזה קרה; אנחנו יודעים מכמה תלונות התעלמו, חבר הכנסת סלומינסקי; אנחנו יודעים בכמה סיטואציות נשים היו במצב שבו הן היו חרדות לחייהן ושום דבר לא עזר, לא היה מי שישמע את זעקתן, לא היה מי שישמע את שוועתן. ואנחנו עומדים כאן היום ומתקנים משהו מעוות ביותר, שנועד להגיד: הכנסת לא תסבול את הדברים האלה, ומדובר בעבירת המתה בנסיבות מחמירות. אין דבר כזה – אני רוצה שיהיה ברור לחבריי מהרשימה המשותפת: בוודאי שאין דבר כזה רצח על כבוד משפחה. אין דבר כזה, לא קיים ולא יהיה, ואנחנו תמיד נעמוד לצידן של הנשים וכל הבית הזה יעמוד לצידן של הנשים. גברתי היושבת-ראש, אני אודה לך אם טיפה תרגיעי את הצד השמאלי. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> חברים, אני מבקשת, לא להפריע, בבקשה. << דובר_המשך >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אני מבינה את ההתרגשות, אבל זה באמת אחד התיקונים הכי עצובים והכי קשים שהכנסת הזאת נאלצה להעביר. בהזדמנות הזאת אני רוצה להודות לחברותיי חברות הכנסת. לדעתי – שולי מועלם לא נמצאת כאן, אבל נמצאות כאן חברת הכנסת מירב בן ארי וחברת הכנסת לאה פדידה וחברת הכנסת מרב מיכאלי וחברת הכנסת יעל גרמן וחברת הכנסת יפעת שאשא ביטון וחברת הכנסת ניבין אבו רחמון, ואני רוצה לומר לכן שעשינו פה בכנסת כמה דברים מאוד מאוד חשובים עבור נשים – וכמובן, חברת הכנסת נאוה בוקר. עשינו כאן כמה דברים מאוד מאוד חשובים עבור נשים. לא עשינו מספיק; היו דברים שבהן הכנסת הזאת עמדה מנגד, בין שמדובר בוועדת החקירה הפרלמנטרית ובין שמדובר במתן פרס לאנשים לא ראויים, אבל בסופו של דבר גם ידענו לעמוד אחת לצד השנייה בתיקונים חיוניים – – << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> חבר הכנסת חיליק בר, זה מפריע, בבקשה ממך. << דובר_המשך >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – והאירוע הזה הוא אחד התיקונים החשובים ביותר שהכנסת הזאת העבירה. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת נחמיאס ורבין. חבר הכנסת יוסי יונה – אינו נוכח; חבר הכנסת איל בן ראובן – אינו נוכח; חברת הכנסת יעל כהן-פארן – אינה נוכחת; חבר הכנסת סאלח סעד – אינו נוכח; חברת הכנסת לאה פדידה – אינה נוכחת; חבר הכנסת רוברט טיבייב – אינו נוכח; חבר הכנסת משה מזרחי – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל רוזין – אינה נוכחת; חברת הכנסת תמר זנדברג – אינה נוכחת; חבר הכנסת אילן גילאון – מוותר; חבר הכנסת עיסאווי פריג' – אינו נוכח; חבר הכנסת מוסי רז – אינו נוכח; חבר הכנסת אורן חזן; חבר הכנסת מוסי רז, אתה מעוניין? << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> מוותר. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> אם כך, אנחנו נעבור להצבעות בקריאה שנייה. אנחנו, חברים, עוברים להצבעה על הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 137), התשע"ט–2019, בקריאה שנייה. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 27 בעד סעיפים 1–25 – 31 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–25 נתקבלו. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> 31 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק עברה בקריאה שנייה. ואנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 28 בעד החוק – 31 נגד – אין נמנעים – אין חוק העונשין (תיקון מס' 137), התשע"ט–2019, נתקבל. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> 31 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. ההצעה עברה בקריאה שלישית ותירשם בספר החוקים. אנחנו עוברים להצעת חוק הביטוח הלאומי. << קריאה >> ניסן סלומינסקי (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> בבקשה. חבר הכנסת ניסן סלומינסקי, יושב-ראש הוועדה, מוזמן לברך. << דובר >> ניסן סלומינסקי (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, אני רק רוצה להודות בראש ובראשונה לשתי נשים נפלאות - - רבותיי, לפחות תודות. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> חברים, אני מבקשת לא להפריע לו לדבר. << דובר_המשך >> ניסן סלומינסקי (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> - - לשתי נשים נפלאות שלכאורה נמצאות משני צידי המתרס, אבל בפועל הן ממש באותו צד: ללילך וגנר, ייעוץ חקיקה, ולנועה שלנו, היועצת המשפטית של הוועדה, שטיפלה בנושא הזה. שתיהן עם ידע מדהים, עם נשמה גדולה ועם מסירות אין קץ. לולא הן, החוק הזה לא היה מתקדם. זה משהו מדהים, ומגיע לכן באמת יישר כוח עצום. ובנוסף לזה, באמת, היה צוות מכובד מאוד מהפרקליטות – כל אחת מהן תרמה את חלקה: תמי בורנשטיין, נעמי גרנות ואפרת ברזילי, שאחת מהן בכלל כבר לא נמצאת, אבל באה לישיבות. אליהן אני אוסיף מישהי שהיא באמת אישה מדהימה, פרופ' רות קנאי, שבאמת באה וטרחה ונשארה וסייעה לנו בהערות כל כך מחכימות בנושא; לפרופ' מוטה קרמניצר ואמיר פוקס, שדרך אגב, נדמה לי שהוא עשה את הדוקטורט שלו על החוק הזה, ששניהם ליוו אותנו לאורך כל הדרך; לסניגור הארצי הראשי ד"ר יואב ספיר ולישי שרון, שליווה אותנו לאורך כל הדרך; לגופים שליוו – אני אגיד רק אחת שייצגה אותם, לרה מארגון משפחות נרצחים ונרצחות, שייצגה באמת עם כל הרגש ועם כל הדברים שרק אפשר. ואני רוצה להוסיף את אפרת חקאק, היועצת המשפטית, שהתחילה עם זה בהתחלה מהמחלקה, ולהוסיף את אסף, נטלי, חופית ושמרית, שבלעדיהם – מי שיודע מה זה תיאומים וכל הדברים. אסף, יישר כוח עצום, ולחבר'ה שלי – לרועי, אלי, אליאור ויוסף. תודה רבה. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> ניסן סלומינסקי (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> וסליחה, רק שנייה, לח"כים שליוו אותנו: ישנם, אפשר להגיד, אולי שלושה שליוו אותנו לאורך כל הדרך: מיקי, בני, יעל. חלק ליוו אותנו בקטעים מסוימים בנאמנות ובמסירות – מרב מיכאלי ומיכל רוזין. כל האחרים שהצטרפו, כל אחד לקטע שלו, באמת תרמו כולם, וראית איך עובדים בלי קשר לקואליציה, בלי קשר לאופוזיציה, עובדים לגופו של עניין. זה היה ממש מדהים, והתוצאה היא מדהימה. תודה רבה. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 212), התשע"ט–2019 << הצח >> [מס' כ/823; דברי הכנסת, חוב' י', ישיבה 390, עמ' 32565; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> אנחנו עוברים להצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 212), התשע"ט–2019, בקריאה שנייה. תציג את הצעת החוק, בשם יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, חברת הכנסת מירב בן ארי. בבקשה, חברת הכנסת בן ארי. אנחנו נמתין כמה דקות שיקראו לה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זו הצעה שלי? אני יכול. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> אם כך, אנחנו נעבור להצעת חוק – או, חברת הכנסת מירב בן ארי הגיעה, והיא כבר תעלה ותציג את הצעת החוק. חברת הכנסת בן ארי, בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר >> תודה, גברתי היושבת-ראש. כנסת נכבדה, סליחה על האיחור, ועוד להצעת חוק כזאת חשובה. אני מתכבדת להביא בפני הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 212), התשע"ט–2019. הצעה זו היא הצעת חוק פרטית שיזם חבר הכנסת אחמד טיבי. כיום נוהג המוסד לקבוע תוכנית שנתית להקדמת תשלום גמלאות שהמועד המקורי לתשלומן הוא סמוך לחג בהתחשב במועדי החגים של הדתות השונות. על פי רוב, מועד תשלום הגמלה מוקדם למועד שלפני החג. מוצע לקבוע כי המוסד יפרסם באתר האינטרנט שלו בתחילת כל שנה קלנדרית את החגים שלפניהם יוקדם תשלום הגמלה לזכאים, את הגמלאות שתשלומן יוקדם ואת המועד שבו תשולם הגמלה לפני החג, ובכך לעגן בחקיקה את הנוהג האמור. הדבר יגביר את הוודאות של המבוטחים ויאפשר להם להיערך להוצאות הקשורות בחג. ההצעה אושרה בוועדה פה אחד, ולכן אני מבקשת מהכנסת לאשר את הצעת החוק לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. אני רוצה להודות לחבר הכנסת אחמד טיבי על החוק החשוב הזה, חוק שיעזור להרבה אנשים שמקבלים קצבאות, ובעצם הרבה פעמים, בגלל החגים, לא מצליחים לקבל את מה שמגיע להם בזמן, ואפילו לא לדעת מתי הם זכאים. אז קודם כול תודה רבה לך, ואני גם אנצל את ההזדמנות להגיד תודה ליו"ר הוועדה, שסייע בהעברת החוק הזה, ולצוות ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת. תודה רבה, ותודה על עוד חוק חשוב שלך. תודה. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> אם כך, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 212), התשע"ט–2019, בקריאה שנייה. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 29 בעד סעיף 1 – 29 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 1 נתקבל. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> 29 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק עברה בקריאה שנייה. ואנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 30 בעד החוק – 28 נגד – אין נמנעים – אין חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 212), התשע"ט–2019, נתקבל. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> 28 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. ההצעה עברה בקריאה שלישית ותירשם בספר החוקים. חבר הכנסת אחמד טיבי רוצה לברך. זאת ההצעה שלו. בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, רבותיי חברי הכנסת, אני מאוד שמח על החוק הזה. מדובר בחוק חברתי ממדרגה ראשונה. במשך שנים תמיד התקשרנו לביטוח הלאומי, חבריי חברי הכנסת ואנוכי, כדי להקדים את תשלום הגמלה, הקצבאות, לפני חג. החוק הזה בא לעשות סדר ולעגן בחוק את הקדמת תשלום הגמלה לכל הדתות – מוסלמים, יהודים, נוצרים, דרוזים. החוק הזה הגיע לעולם בסיועו החשוב של יושב-ראש ועדת העבודה אלי אלאלוף, בתיאום עם המוסד לביטוח לאומי. אני רוצה להודות גם לשר העבודה, אבל גם למר שפיגלר, מנכ"ל הביטוח הלאומי, ולכל החברים שהשתתפו בדיונים בוועדה. כאשר מדברים על הצעות חברתיות, סוציאליות, שיש בהן קשב לצרכים של שכבות מסוימות – מי הרי נזקק לגמלאות ולקצבאות האלה אם לא האנשים שזקוקים לכסף ערב החג כדי לעזור למשפחה על ידי הקצבאות והגמלאות האלה? נדמה לי שזה החוק האחרון שלי להיום. אני לא בטוח. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> לא, יש עוד אחד. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> יש עוד אחד, אוקיי, יש את החוק השני, של טיפול שיניים, אבל זה החוק האחרון בשנייה ושלישית. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> יש לך בקריאה ראשונה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> גם חשוב, בהחלט. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: זהו חוק שעבר בקריאה שנייה ושלישית, והוא הממתק בסופו של יום זה – הקדמת מועד תשלום הגמלה, הקצבאות, לפני החג. חוק זה הוא חוק רשמי, ואין צורך לפנות למוסד לביטוח לאומי. הוא הושג בשיתוף פעולה עם יושב-ראש ועדת העבודה אלי אלאלוף ועם המוסד לביטוח לאומי, ואין ספק שזה חוק חברתי ממדרגה ראשונה. אני שמח וגאה בחוק זה ואנו הולכים בדרך זו. תודה.) תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם) (תיקון מס' 35), התשע"ט–2019 << הצח >> [מס' כ/814; דברי הכנסת, חוברת זו, ישיבה זו, עמ' 32939; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> אנחנו עוברים להצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם) (תיקון מס' 35), התשע"ט–2019, בקריאה שנייה. תציג את הצעת החוק חברת הכנסת לאה פדידה, בשם יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה. בבקשה. << דובר >> לאה פדידה (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, לפני שאתחיל בהצעת החוק ראוי להגיד שבימים האחרונים אווירה של עשייה חברתית שורה בין באי הבית ובאות הבית, וזה רגע מכונן, ולשם כך באמת נשלחנו לכנסת ישראל כציבור – על מנת לחוקק חוקים לטובת האזרח והאזרחית. אני מתכבדת להביא בפניכם את הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם) (תיקון מס' 35), התשע"ט–2019, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. סעיף 14 לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש רשות וסגניו וכהונתם), התשל"ה–1975, קובע בין היתר כי ברשות מקומית שמספר תושביה עולה על 150,000 יכול שיהיו שני סגנים לראש הרשות. סעיף 15 לחוק, שעניינו סגנים נוספים, קובע בסעיף קטן (א) את מספר הסגנים שמועצה של רשות מקומית רשאית לבחור נוסף על המנויים בסעיף 14 לחוק, ובין היתר נקבע בו כי ברשות מקומית שמספר תושביה עולה על 250,000 אך אינו עולה על 500,000 אפשר למנות שלושה סגנים נוספים, וברשות מקומית שמספר תושביה עולה על 500,000 – ארבעה סגנים נוספים. ואולם, בסעיף 15א1 לחוק, שעניינו משכורת ראש הרשות וסגניו, נקבעו מדרגות למספר סגני ראש הרשות שיוכלו לקבל שכר ותנאי שירות מקופת הרשות המקומית שאינן תואמות את שנקבעו בסעיף 15 לחוק. עקב כך התעוררה מחלוקת פרשנית לגבי מספר הסגנים שרשאית לבחור מועצת רשות מקומית שמספר תושביה הוא בין 400,000 ל-500,000. לפיכך, מוצע לקבוע כי ברשות מקומית שזהו מספר תושביה תהיה מועצת הרשות רשאית לבחור ארבעה סגנים נוסף על המספר האמור בסעיף 14 לחוק, וברשות מקומית שמספר תושביה עולה על 500,000 – חמישה סגנים נוסף על האמור. הצעת חוק זאת מוגשת ללא הסתייגויות, ולכן אבקש כי הכנסת תתמוך בהצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בנוסח המוצע על ידי הוועדה. אני רוצה רק להגיד שכחברה בוועדת הפנים יצא לי להחליף שני יושבי-ראש. חבל שדודי אמסלם לא נמצא עכשיו. דודי אמסלם, רציתי להגיד לך תודה על ניהול הוועדה באופן מאוד מיוחד, מאוד משתף, וגם לך, יואב, על שותפות וניהול. זאת ועדה שבאמת עברה הרבה הרבה נושאים חשובים לנו כאזרחים, לנו כמחוקקים, שנוגעת בשלטון המקומי, שבעצם הוא הגוף שנותן את השירות לאזרח ולאזרחית. מכאן אני קוראת לכם להצביע בעד הצעת החוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת. אין הסתייגויות ואין בקשות דיבור, לפיכך אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם) (תיקון מס' 35), התשע"ט–2019, בקריאה שנייה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 31 בעד סעיף 1 – 23 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 1 נתקבל. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> 23 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. ההצעה עברה בקריאה שנייה. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. חברים, מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 32 בעד החוק – 25 נגד – אין נמנעים – אין חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם) (תיקון מס' 35), התשע"ט–2019, נתקבל. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> 25 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. ההצעה עברה ותירשם בספר החוקים של מדינת ישראל. תודה. << הצח >> הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 41) (ציון עובר בבחינות ההתמחות), התשע"ט–2019 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק חוב' כ/835); נספחות.] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> אנחנו עוברים להצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 41) (ציון עובר בבחינות ההתמחות), התשע"ט–2019, בקריאה ראשונה, של חברי הכנסת אוסנת הילה מארק, חבר הכנסת עיסאווי פריג', חבר הכנסת אמיר אוחנה וקבוצת חברי הכנסת. תציג את הצעת החוק חברת הכנסת אוסנת הילה מארק, בבקשה. << קריאה >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << קריאה >> אני בין יוזמי הצעת החוק. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> אוקיי, אז הוספנו "וקבוצת חברי הכנסת". << קריאה >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << קריאה >> אבל אנחנו לא "קבוצת". אני ועיסאווי רשומים שנינו על החוק, סליחה. זה לא מה שביקשתי. היא ציינה שלושה יוזמים מתוך ארבעה. היא לא ציינה את השם שלי, היוזם. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> זה מה שכתוב. אז אני רוצה להוסיף שאחד היוזמים הוא חבר הכנסת חיליק בר. את חבר הכנסת פריג' אני כבר ציינתי, ונאפשר לו לומר את דברו. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, חברי כנסת נכבדים, אני חייבת לומר לכם שהיום בבוקר אני קמתי ונחרדתי לראות מודעות איומות נגד חברי כנסת במדינת ישראל, הודעות מטעם לשכת עורכי הדין, שגם אם הכנסת המכובדת הזאת תעביר חוקים, הם לא יקיימו אותם. אז אני רוצה לומר לכם שבמשך החודשיים האחרונים אנחנו עושים מאמץ גדול לתקן את העוולה ללמעלה מ-4,000 משפחות שנמצאות על התפר, וזה רק בגלל דבר אחד, חברים – כי שינו להם את כללי המשחק באמצע המשחק. אנחנו לא באים היום לעזור ולפתוח את השערים לכל דכפין. החבר'ה האלה הם חבר'ה מוצלחים. הם עשו בחינות, הם למדו, הם שילמו, הם לא עבדו במשך השנים האלה, אבל הם עשו בחינה שהיא בחינה לא הוגנת, ואנחנו את העוולה הזאת צריכים וחייבים לתקן במשמרת שלנו. הגשתי הצעת חוק עם חברים נוספים לתת ציון עובר מ-50 ומעלה. אני מקווה שכפי שהיא עברה בקריאה טרומית היא תעבור היום בקריאה ראשונה, ואנחנו נעביר את זה בקריאה שנייה ושלישית על מנת לסיים את הסאגה המגעילה הזאת. מי שהיום מניף את הדגל של הלשכה ורוצה להילחם במתמחים האלה – תראו אותם, הם יושבים פה בקהל, והם לא נוטשים אותנו. למה הם לא נוטשים אותנו? כי הם יודעים שאנחנו הריבון. אנחנו אלה שיכולים לעזור להם היום. אני מבקשת מכל חברי הבית הזה להתגייס כפי שהתגייסנו עד היום לטובתם. אנחנו לא עושים פה קומבינות, כמו שיושב-ראש הלשכה חושב ומגדיר אותנו, ומורח אותנו היום על עיתונות. אני קוראת מפה ליושב-ראש הלשכה: אנא ממך, רד מהעץ שאתה מטפס עליו, שטיפסת עליו; במקום להשקיע למעלה מ-300,000 שקל רק בקמפיין של הבוקר בידיעות, בוואלה, בכל מיני אתרים, תיתן לחבר'ה האלה להיכנס. נפתח להם את השערים למקצוע. אילו הם היו עושים את הבחינה לפני למעלה משנתיים, הם כולם היום היו מוסמכים. היום בוועדת הכנסת ציטטתי מפסק דין של בג"ץ שטען נציג הלשכה – בושה וחרפה שאדון אפי נווה לא הגיע לוועדה כל כך חשובה – ציטטתי מתוך פסק הדין של בג"ץ, של השופט עמית, שהוא בעצמו כתב שם: אף שופט בישראל לא היה מצליח לעבור את הבחינה הזאת. שופטים רבים טובים מהנבחנים האלה לא היו מצליחים לעבור את הבחינה הזאת. מה הסיבה להקשות? יש חוק חופש העיסוק. אף אחד לא יעבור על החוק הזה. היום אנחנו רוצים לתקן את העוולה הזאת. תנו לכוחות השוק לעשות את שלהם. אם הם לא יהיו עורכי דין טובים, תאמינו לי, הם לא יעבדו. אני באה מהמקצוע. אני חושבת שהטובים נשארים ועובדים. מי שלא רוצה לעבוד, מי שלא יכול לעבוד ולא מתאים למקצוע, לא יעבוד במקצוע. בטח אנחנו לא נווסת בצורה מגעילה ובצורה לא מידתית ולא ראויה את המקצוע. אני מבקשת מכל היושבים בבית הזה להצביע נכון, לטובת החוק הזה. תודה. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת חיליק בר, בבקשה, חמש דקות לרשותך. << דובר >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << דובר >> תודה, גברתי היושבת-ראש. אני מצטרף לדברים שנאמרו. הכנסת היום הולכת לתקן עוול שנעשה בראש ובראשונה כלפי המתמחות והמתמחים, אותם אנשים שעברו בחינות, ששינו להם כללי משחק באמצע המשחק. אבל זה גם עוול שנעשה כלפינו, חברי הכנסת. כלפינו נעשתה, גברתי היושבת-ראש, לא פחות מהונאה, כאשר אנחנו הצבענו על חוק שבא לסייע למתמחות והמתמחים, ולקחה אותו שרת המשפטים ועשתה בו כרצונה באיזשהן תקנות וסיבוב אחורי, איזו סלטה עם הלשכה. לא רק שהיא לא פתרה את הדבר הזה, אלא היא יצאה למלחמת חורמה כנגד המתמחות והמתמחים. אני שמח שהצלחנו סביב הנושא הזה, באופן אדיר – אגב, אני אומר למתמחות ולמתמחים: הצלחתם לאחד את הבית הזה סביב הסיוע לכם. זה לא דבר מובן מאליו. יש היום שלושה חברי כנסת שמתפצלים מהבית היהודי בראשות שקד וסגנה נפתלי בנט שמתנגדים לחוק הזה, אבל כולם הבינו שיש פה משפחות שלמות שכמעט נהרסו. יש פה 15,000 איש ששילמו מחיר אישי בחיים שלהם, בפרנסה שלהם; יש פה 4,000 מתמחים שהלכו ללמוד משפטים בבקשה אחת צנועה: תנו לנו את ההזדמנות שניתנה לכל עורך דין אחר בהיסטוריה. לא רוצים יותר מזה, לא רוצים פחות מזה. מה שנעשה להם זה מביש, ברמה של לקחת שתי בחינות מתוך איזושהי קפריזה של מישהו שהחליט שאולי ההצפה בשוק, אולי התחרות בשוק קשה לו מדי, ולכן החליט – או החליטה – על גבם של אותם מתמחים להביא לרף מעבר לא רק מזעזע, אלא לבחינה קשה, קשה במיוחד, שכבר שמענו עורכי דין ותיקים ושופטים בישראל שכבר שופטים הרבה שנים שאומרים: אנחנו לא היינו עוברים את הבחינה הזאת שנעשתה. העיד על זה גם אותו גרף שהראה את ההיפוך מ-80% ומעלה של עוברי מבחני הלשכה – – << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> ראיתי. << דובר_המשך >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> ראית את זה. – – עד ל-12% במבחן של יוני. ולכן אני אומר את זה גם לחברתי אוסנת מארק – תודה גדולה על המאבק שלך, וגם לידידי אמיר אוחנה, אבל בעיקר לחברי מיקי זוהר. אנחנו בוועדה הקודמת העברנו ציון 55 כסף עובר לתיקון העוול הזה. זה לא מספיק. זה רחוק מלהיות מספיק. עיסאווי, אני קורא לך, כי לך, ברוך השם, יש קול גדול. הפכת אותי לחירש היום בוועדה, עד היום האוזן שלי מצלצלת. זה לא מספיק. אנחנו צריכים להוריד את הסף ל-50. ואני אומר עוד יותר – שלפחות על המחזור של יוני, אנחנו צריכים לבקש ולנסות לדרוש את השורש פקטור של ציון 43 ומעלה, כי שם זה ירד ל-12%, ונראה שזאת הייתה בחינה קשה במיוחד, אפילו ביחס לקודמת. אז אנחנו נבקש 43 שורש פקטור, ואם חלילה נצטרך להתפשר, נתפשר על לא פחות מ-50. אבל אני חושב ששווה להתעקש בבחינה הזאת על שורש פקטור של 43. ואנחנו ננרמל את הכשלים שהיו בסיפור הזה ונביא את הפרשה הזאת לסופה, ונוכל להחזיר אנשים, שחלקם איבדו המון המון המון המון, עד מצבים כמעט אובדניים, שהגיעו אליי למשרד. נסיים את הסאגה הזאת. מיקי, אני דיברתי גם אליך, הודיתי לך קודם כול על העבודה הנחרצת. אמרתי לך כשלא היית פה, ואני אומר לך עכשיו שאנחנו צריכים לעשות הכול לפני הקריאה השנייה והשלישית לא להישאר על ציון 55 אלא להוריד את זה ל-50. ואני אגב אמרתי שבבחינה של יוני, של 12% אחוזי ההצלחה האלה, אנחנו צריכים ללכת גם על שורש פקטור 43. << קריאה >> סגןה שר להגנת הסביבה ירון מזוז: << קריאה >> – – – דובר על 50. << דובר_המשך >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> תודה, מזוז. הצטרפת לדיון. תודה, מזוז. << קריאה >> סגן השר להגנת הסביבה ירון מזוז: << קריאה >> אחרי – – – תאמין לי – – – << דובר_המשך >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> מזוז בעד 50. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> חברים, נא לא להפריע, בבקשה. << קריאה >> ירון מזוז (הליכוד): << קריאה >> 50, ואנחנו עבדנו על זה מאחורי הקלעים. << דובר_המשך >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אז מזוז בעד 50, ואני בעד שעל הבחינה של יוני, של 12% מעבר, נלך על שורש פקטור 43, ועל הבחינות האחרות 50, וגם נדבר על העתיד. אז אני מודה לבית הזה, לכל מי שעשה ועמל ותמך, ואני מקווה לראות עוד הערב את החוק הזה עובר בקריאה שנייה ושלישית. לא נתפשר על שום דבר חוץ מזה – – << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> – – ונביא סוף-סוף את הפרשה העגומה הזאת לסיום. תודה, גברתי היושבת-ראש. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עיסאווי פריג', בבקשה. חמש דקות, בבקשה. << דובר >> עיסאווי פריג' (מרצ): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חברים וחברות, ולסטודנטים המתמחים שנשארו איתנו עד לשעה זו, להגיד לכם את האמת, אנחנו אמורים להעביר את החוק בקריאה ראשונה עכשיו, אבל אין לנו בשורה נכון לרגע הזה לתת לכם. אין לנו בשורה. יש התנגדות בוועדת ההסכמות להעביר את החוק בשנייה ושלישית. אנחנו נמצאים נכון לשעה זו במשכן, וכולנו תקווה ששארית התקווה שנותרה תתממש, ונצליח להעביר את החוק בשנייה ושלישית. אבל אני רוצה להגיד לכם את הדברים, שלא נשלה אתכם. עושים מה שנוכל; יש דברים שלא תלויים בנו. הנושא השני שרציתי לדבר עליו – היום, במהלך הדיון בקריאה הראשונה, השתתף מטעם הלשכה היועץ המשפטי של הלשכה, דוד יצחק, אם אני לא טועה. התחיל את דבריו בצורה מזלזלת, פופוליסטית, זילות מוחלטת, שהמניע של הח"כים מאחורי העזרה לשפני הניסוי – אתם – היה פוליטי. הנימוק השני שהעלה בדיון הוא שלא ניתן מספיק זמן ללשכה להיערך לדיון בקריאה ראשונה, דהיינו, דיון מזורז שהוא בניגוד לכל תהליך חקיקה. ואני שואל אותו ושואל את עצמי: האם היה מספיק זמן ללשכת עורכי הדין להתכונן לקמפיין שראינו, שהתחיל היום בבוקר? היה להם זמן להתכונן לקמפיין כל כך מהר, ולא היה להם זמן להתכונן לדיון בהצעת חוק שמזה שלוש שנים אנחנו מדברים עליה. די, זה צחוק אחד גדול. היום אתה מתחיל קמפיין שכולו הסתה – הסתה נגד חברי הכנסת, ונגד ציבור המתמחים; הסתה שמתחילה מהבית, מול בית ציוני אמריקה – איך נקרא הרחוב? הסתה שמתחילה מרחוב דניאל פריש. אני כאן כדי להגיד – ואני מוחה על הדרך שהלשכה בחרה לצאת נגד המאבק הצודק של המתמחים. דבר שלישי, ואני רוצה להבהיר אותו, חברים: אנחנו, חברי הכנסת, נציגי ציבור, נבחרנו כאן כדי להביא את כאבי ורחשי לב הציבור למקום הזה. את הכאב ואת הצעקה ואת הסבל חייבים וצריכים להביא למקום הזה, ואם לא נעשה כך אנחנו בוגדים בעבודה שלנו ובשליחות שלנו. אז כל הניסוחים וכל הדיבורים על שאנחנו נעניק ציון ואנחנו נקבע מי יהיה רואה חשבון – זה חרטא ברטא. אנחנו עושים את העבודה שלנו. נגרם עוול – אנחנו מעלים את זה כאן ומבקשים לתקן את זה. יש לנו את הכוח ואת האפשרות לתקן את העוול הזה. כל מה שביקשנו – אנחנו לא מחלקים ציונים, אבל אני מחוקק, כחלק מהבית הזה, הרשות המחוקקת, וישנה הרשות המבצעת, שזו הממשלה, שיש בה איילת שקד, שיש לה את הסמכות והיא משתמשת בה בכל מיני שינויי תקנון, וגם עושה באופן רטרואקטיבי. אני כמחוקק ואנחנו המחוקקים – אסור לנו לבגוד בתפקידנו ואנחנו מחויבים לעזור למי שכואב לו, למי שסובל, ועכשיו זה אתם. לשם כך – אני מסיים – חברי דוד אמסלם, יושב-ראש הקואליציה, אני מבקש, אתה צריך להיות יחד איתנו בלחץ על נשיאות הכנסת והיושב-ראש להביא את החוק הזה עכשיו לדיון בקריאה שנייה ושלישית, וכך יהיה. תודה לך, גברתי. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אמיר אוחנה, בבקשה. הם היוזמים – חמש דקות. חמש דקות, בבקשה. << דובר >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר >> תודה לך, גברתי. מאתמול בערב אנחנו עדים למתקפה שלוחת רסן ויוצאת דופן של לשכת עורכי הדין נגד הבית הזה. פורסם בעיתון גלובס, שהכנסת – זה ציטוט של לשכת עורכי הדין – מבצעת מחטף המונע משיקולים זרים ופסולים לחלוטין; ולמען הסר ספק – תגובת לשכת עורכי הדין, כן? – לשכת עורכי הדין לא תכיר בחקיקה זו גם אם תעבור בכנסת, ותעביר את העניין להכרעתו של בג"ץ. תראו איזו רעה חולה פשטה בקרבנו. תיראו לאן הגענו. כשלפני כמה שבועות ניגשו אליי נציגי המתמחים, אמרתי להם מכל הלב: אני אעזור. אני לפני 13 שנים הייתי במצב שלכם. אני יודע מה זה; יודע מה זה לנטרל את עצמך מהחיים, מהמשפחה, מהעבודה, מהפרנסה, וכמה חודשים לשבת אתה והספרים, אתה וערמות הספרים – שום דבר אחר. אנשים הגיעו לבחינת לשכת עורכי הדין, אחמד, עם זקן של שלושה חודשים, עם עור שלא ראה אור שמש, עם טרנינגים, ככה מוזנחים, כי זה מה שהם עשו שלושה חודשים. עכשיו, אם הבחינה קשה אבל הוגנת – אין מה לעשות. בכל בחינה יש נכשלים, ואפילו אחוזים גדולים של נכשלים. פה נתנו להם בחינה שונה במתכונת שלה, שהיא בלתי עבירה. בחינה שהיא לא קשה – היא לא הוגנת. אני רוצה לצטט לך הודעה שקיבלתי מאדם שאני מכיר, ואני לא אגיד את שמו, כי הוא ביקש. הוא כותב לי: אמיר היקר, אולי ליבה של שרת המשפטים ייפתח ואלוקים יציל אותי מעונשה הגדול והנורא של הבחינה הזאת, שנגזר עליי לגשת אליה, בניגוד לחוק, ללא התאמות למוגבלויותיי הנוירו-קוגניטיביות, וזאת נוסף על הברוך הכלכלי הנורא שאני שרוי בו. בזכות לשכת עורכי הדין, עליי להתחיל לבקש עזרה במזון מעמותות. אני לא מתבייש במצבי – חייל בודד לשעבר ובוגר "בית דרור", שברח מהבית הדתי שבו גדל, שלא קיבל את נטייתו המינית בגיל 16. אני רק מתפלל שזה יגיע לידי מימוש. חסרות לי תשע נקודות. והיום, בזחיחות יוצאת דופן, באיזה שיכרון כוח כזה, באה לשכת עורכי הדין ומציבה חסמים – בפני מה? בפני חופש העיסוק של אנשים שבאים לעסוק – רוצה לחסום אותם. על כמה מדובר? אם יצטרפו אלה שאנחנו מבקשים שיצטרפו, זה 2.5% ממספר עורכי הדין שיש היום בישראל. זה כל ההבדל. זה כל המאבק הגדול שהם מנהלים. ואני אומר לך, גברתי, אנחנו ניאבק בחזרה. אנחנו נילחם בחזרה. גם עכשיו, יושב-ראש הקואליציה, אני קורא גם לך, וגם לנשיאות הכנסת, להמשיך את המאבק לקריאה שנייה ושלישית. אפשר לעשות את זה. אנחנו צריכים לעשות את זה, ולא לגזור על המתמחים עכשיו עוד חודשים לחכות לכנסת הבאה, אם יחול דין רציפות ונקדם אותם. ומה בינתיים? ומה יהיה על החיים שלהם בינתיים? ממה יתפרנסו? ממה יחיו? זו גזרה שהציבור לא יכול לעמוד בה. גברתי, שמענו על מקרים – הקראתי מקרים של נזקקות למזון; שמענו על מקרים של גירושים בגלל הדבר הזה; שמענו על מקרים של ניסיונות אובדניים בגלל הדבר הזה. וזה לא היה בשנים קודמות, וגם בשנים קודמות היו נכשלים. מה קרה הפעם? הפעם שינו את כללי המשחק, הפעם עשו עוול, ואת העוול הזה צריך לתקן – לתקן גם בקריאה ראשונה, גם בקריאה שנייה וגם בקריאה שלישית. תודה. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת איימן עודה, בבקשה. << דובר >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת וחברות הכנסת, פאיז חליף, אסד יונס, מועאוויה כבהה, אני מסתכל עליכם ואומר שאני בדיוק כמוכם. בזמנו זה היה לימוד של חודשיים ושלושה ימים. הייתי באשפוז בית. אימא שלי הביאה לי את האוכל, למדתי כמו שצריך ועברתי. אבל מה שקרה לכם זה שלא אתם נכשלתם; הלשכה נכשלה, השרה נכשלה, ואתם הוכשלתם, בכוונה. אני רוצה לפנות לאמסלם, יו"ר האופוזיציה, ולאמיר אוחנה – גם לך, אתה, יש עליך אחריות, בגלל שאתה ממפלגת השלטון, בגלל שאתם פה מחליטים. אנחנו כולנו בעד. אתם צריכים להחליט: או שמביאים את ההצעה לקריאה שנייה ושלישית עוד היום או שלא. זה תלוי אך ורק בכם. אני אומר לכם, מה שנעשה לכם זה עוול גדול. פשוט מאוד שינו את כללי המשחק באמצע המשחק. חכמים אמרו שאין גוזרים על ציבור גזרה שאינו יכול לעמוד בה, וזה בדיוק מה שעשו לכם. אנחנו ברשימה המשותפת לא נסכים שזה יהיה רק 55, אלא זה צריך להיות פחות, וזה תלוי אך ורק בקואליציה, לרבות מפלגת השלטון – – << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> אין קואליציה. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – בכם. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> אין קואליציה. הבנו שאתה – – – << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אבל הינה, תשמע – – – << קריאה >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << קריאה >> כולם רוצים שהחוק הזה יעבור. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> אין קואליציה. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אז הינה, זה הכי ברור. << קריאה >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << קריאה >> אל תהפוך את זה – – – << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> תאמין לי, לא – – – << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אז יש דבר שהוא הכי ברור שיש: אנחנו רוצים לפחות 61. כל האופוזיציה בעד. תגיד לי, יואל, אתם בעד? << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> גם הקואליציה בעד. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אתם בעד. מרב מיכאלי, אתם בעד? אתם בעד. << קריאה >> מירב בן ארי (כולנו): << קריאה >> – – – זה – – – << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מרצ, מוסי, אתם בעד? אתם בעד. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> יופי, כל הכבוד. עוד מעט – – – << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הרשימה המשותפת בעד? כן, בעד. הכול תלוי – – << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> יופי – – << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – בכם ורק בכם. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> – – כל הכבוד. << קריאה >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << קריאה >> – – – אופוזיציה – – – << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> בוא נהפוך את זה לקואליציה–אופוזיציה. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תעמדו בהבטחה שלכם. << קריאה >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אנחנו עומדים בהבטחה, ואני בטוח – – << קריאה >> מירב בן ארי (כולנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – שאם הם ירצו, אז יש רוב בכנסת, וזה יעבור – – << קריאה >> מירב בן ארי (כולנו): << קריאה >> תדפדף כבר, תדפדף כבר. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – בקריאה שנייה ושלישית עוד היום. << קריאה >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << קריאה >> אתה לא באמת דואג למתמחים. עכשיו אתה פופוליסט. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> מירב בן ארי (כולנו): << קריאה >> איזה קשקוש. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> חבר הכנסת יוסף ג'בארין, בבקשה. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אל תברחו, תעבירו את זה עוד היום. << קריאה >> מירב בן ארי (כולנו): << קריאה >> מי יברח? אם הם לא היו פה זה בכלל לא היה קורה. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אל תברחו, תעבירו את זה עוד היום. << קריאה >> מירב בן ארי (כולנו): << קריאה >> – – – שהאופוזיציה תומכת, אם – – – << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה תלוי בכם. << קריאה >> מירב בן ארי (כולנו): << קריאה >> די כבר עם הקשקוש הזה. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה תלוי בליכוד, זה תלוי – – – << קריאה >> מירב בן ארי (כולנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אמרנו על המאבק של המתמחים שהם הצליחו לאחד את המשכן הזה. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> אז בוא נישאר עם זה. אז בוא נישאר עם האחדות. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אבל זה שנישאר עם האחדות בלי שהחוק יעבור – אז לא עשינו כלום. << קריאה >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> והמתמחים היו מעדיפים שהחוק יעבור בלי שתהיה אחדות. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> אז מה אתה רוצה – – – << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אז לכן אני חושב שכולנו נדרשים – – << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – למקד את המאמצים שלנו בשעות שנותרו לנו, שזה לא הרבה זמן – – << קריאה >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << קריאה >> אבל הוא צודק, מה זה – – – << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – כדי להשיג – – – << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> אנחנו רוצים שנייה ושלישית. << קריאה >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << קריאה >> אנחנו רוצים שנייה ושלישית, שלא יהיה פה שום ספק. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אבל מה מונע את זה? << קריאה >> סגן השר להגנת הסביבה ירון מזוז: << קריאה >> כולנו רוצים שנייה ושלישית. דפדף, קדימה. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אבל מה מונע את זה? אמיר, מה מונע את זה? << קריאה >> סגן השר להגנת הסביבה ירון מזוז: << קריאה >> אנחנו רוצים שנייה ושלישית. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני שאלתי מה מונע את זה. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> אני מוכן להיות פה מעכשיו עד הבחירות, בסדר? << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מה מונע את זה? אני שואל. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> תבדוק בנשיאות הכנסת. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אז לכן אני אומר שהקושי שקיים הוא קושי שניתן לפתור אותו. חברים, אי-אפשר לראות את המספרים לגבי שיעורי ההצלחה בבחינה עד 2015, ואחר כך לראות את הירידה הדרמטית עד לשיעור של 12%, ולהישאר בחיבוק ידיים. פשוט אי-אפשר. זה בלתי נתפס. מי שרואה את הירידה המאוד-קשה בשיעורי ההצלחה בבחינה יודע בהחלט שמישהו כאן החליט, מישהו כאן החליט שהוא רוצה לצמצם את מספר עורכי הדין, אבל הוא עושה את זה כשהוא במקביל ממשיך לקבל מאות סטודנטים במוסדות ההשכלה הגבוהה; כאילו, לבקש מהם להצטרף למוסדות, לשלם הון תועפות על לימודים במשך שלוש-ארבע שנים, ולסגור את הדלת בסוף אחרי שהם מסיימים את הלימודים שלהם. זה לא מתקבל על הדעת. אני רוצה להתייחס גם לציון המעבר של 65. ציון מעבר 65 הוא ציון שחורג כמעט מכל המקצועות האחרים, מכל המקצועות האחרים. אמר היום היועץ המשפטי של הוועדה, בדיון שהיה לנו, שמקובל שציון המעבר הוא 60. מדוע בחרו 65? הדבר האחרון בעניין הזה – אני חושב שיש לכנסת את הסמכות להתערב. הכנסת התערבה במקרים הרבה יותר קיצוניים. יש כאן מקרה ייחודי, מקרה שבהחלט יכול להיות מקרה קיצוני, אבל שנופל בגדר אותם מקרים שהכנסת יכולה להתערב בהם כדי להתייחס באופן הוגן לציבור הנבחנים, לתת להם הזדמנות שווה והגיונית – – << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – להיכנס למקצוע. אני בטוח שהם יוכלו להשתלב בו בהצלחה רבה. אנחנו מחכים לכם, מתמחים יקרים, במקצוע הזה, ואסור לאפשר לכם להמתין עוד ועוד ולפגוע בכם עוד ועוד זמן. תודה רבה. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> תודה. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, רבותיי חברי הכנסת, אני מלווה את המאבק הצודק הזה של המתמחים במשפטים מזה תקופה ארוכה. לא קל לעשות מאמץ, ללמוד, לשבת בבית חודשים, לעזוב את העבודה, להתאמץ, ובסופו של דבר למצוא קיר ברזל, הר פלדה מול העיניים, שלא מאפשר לך לפרוץ אותו ולהצליח בבחינה, כי הבחינה התכוונה מלכתחילה להכשיל כדי לעשות רגולציה, כי יש מי שאומר שהשוק מוצף. הדבר הזה מתרחש מאז 2015. רואים שהגרף של שיעור ההצלחה יורד. זה נקרא חוסר הגינות. בכל בחינה אמור להיות שיעור הצלחה סביר, סביר. כאן שיעור הצלחה היה פעם 12%, פעם 7%, ובאחד המקרים – 0% של סטודנטים ערבים שהצליחו, 0%. מה זה, נטייה גנטית להיכשל? משהו לא בסדר במבחן הזה, בשאלות האלה. אגב, גם את מחסום השפה חייבים להביא בחשבון. לכן יש פקטור, יש את הרעיון. באו חברי כנסת – אמיר אוחנה, עיסאווי פריג', חיליק – – << קריאה >> עיסאווי פריג' (מרצ): << קריאה >> ראה אותי עם השר, אז הזכיר – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – אוסנת מארק, אנוכי, נגוסה, אמסלם. עבדנו קשה על החוקים האלה. אבל יש מכשולים. הצלחנו, יחד עם יושב-ראש ועדת הכנסת מיקי זוהר, לעשות כברת דרך ארוכה. היום אנחנו מעבירים את זה בראשונה, כאשר הפקטור – בניגוד למה שכתוב, 55 – יעמוד על 50, לפי הסיכום עם מיקי זוהר. אבל צריך להמשיך בשנייה ושלישית. אני חושב שאפשר. הינה, חבריי מוכנים להישאר פה עד אור הבוקר כדי להצביע בשנייה ושלישית. אפשר לעשות את זה הלילה. אפשר לעשות את זה מחר. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> עד שעה לפני שבת. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אפשר. לכן הכוונות, גם של חלק גדול מחברי הבית כאן: אם יש רצון כאן, באופוזיציה, ורצון כאן, בקואליציה, למה בכל זאת זה לא מגיע? חייבים לעשות את ה-extra mile – – << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – גברתי היושבת-ראש, כדי לבוא לתחנה הסופית. משפט אחרון: אני מכיר באופן אישי חלק מהאנשים כאן, כי ליווינו אותם. מדובר בסיפורים אישיים נוגעים ללב של אנשים טובים עם סיכוי סביר להצליח בכל עבודה במשפטים. אני בעד רמה מקצועית נאותה ברפואה, בהנדסה, בחשבונאות ובמשפטים, אבל הגינות, דחילק. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת לאה פדידה, בבקשה. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר >> גברתי היושבת בראש, כנסת נכבדה, סלקציה אכזרית היא לא דבר שמישהו שיש לו את הכוח עושה את זה כי הוא יכול. מיטב האנשים והנשים לומדים את המקצוע הזה, משקיעים, ובסוף מישהו החליט שהוא נותן להם רף שאי-אפשר לעבור אותו גם אם אתה באמת טוב, אז זה לא הגיוני, זה לא ראוי. כואב לי שהיום אנחנו מעבירים את זה בקריאה ראשונה, ואלה שיושבים פה בקהל ויושבים בבית בעצם לא ירוויחו מזה, כי רק כשתתכנס הכנסת הבאה יצטרכו להביא את זה בדין רציפות, ואז זה יצטרך לעבור עוד מסכת של אישורים ומסכת של ועדות עד שזה יגיע לקריאה שנייה ושלישית. צר לי שאתם, חברי הקואליציה, שהבטחתם – ואנחנו, חברי האופוזיציה, התייצבנו לצידכם, וכל באי הבית הזה התייצבו – שמתם על זה שלטר. אלה שנבחנים עוד מעט לא יזכו בזה ואלה שייבחנו בעוד חצי שנה גם לא יקבלו את זה. ומה נגיד להם? היום, כשהבן שלי שואל אותי: אימא, מה ללכת ללמוד? אני כבר לא יודעת אם להמליץ לו שאכן ילך, וזה היה החלום שלי. הוא בן 24, וההחלטה היא, ככה, שקולה. אנחנו לא עשינו את עבודתנו אם זה לא עובר בקריאה שנייה ושלישית. אנחנו צריכים להחזיר – העוול הזה, להסיר אותו. זה סינון אכזרי, בלתי אפשרי, בלתי נסבל, ואיך אומרים – לא חוקתי. לכן, אנחנו נצביע על זה בקריאה ראשונה, אבל אני כן קוראת ליושב-ראש ועדת הכנסת ולקואליציה: אנחנו מוכנים להישאר פה ומוכנים, גם אם אנחנו בפריימריז, לשבת איתכם יחד בוועדות, ולהעביר את זה גם בקריאה שנייה ושלישית, כך שאכן נצא מהבית הזה עם בשורה שרוע הגזרה, הסלקציה הנוראה הזאת פסה מהעולם, ונוכל להסתכל לכם בעיניים ולהגיד שעשינו את זה. אני מקווה מאוד שמישהו יתעשת ושאכן יכנסו אותנו לקריאה שנייה ושלישית, אחרת, צר לי. העוול הוא רק בדרך לתיקון, אבל זה רחוק מלתקן אותו. אני אעשה כל מה שאני יכולה על מנת כן לתקן אותו ושכן נוריד את הגזרה הרעה הזאת מסדר-היום. תודה. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> תודה רבה. חברים, אני מודיעה שרשימת הדוברים נסגרה. חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי, בבקשה. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> גברתי היושבת בראש, אנחנו מסכמים היום קדנציה טובה וחברתית. יהיה מי שמרוצה יותר או מרוצה פחות. כנסת ישראל – הוועדות והמליאה – יודעת הרבה מחלוקת: בין ימין לשמאל, בין דתיים לחילונים. יש בינינו הרבה מחלוקת; זה טיבה של הכנסת. אין הרבה דיונים שיש בהם כזה קונסנזוס בין כל חלקי הבניין. הייתי בכמה וכמה דיונים בוועדות בנושא המתמחים – לשכת עורכי הדין יקראו להם הנכשלים, ואני אקרא להם המוכשלים. אותם אנשים, אקרא לזה אומללים, שבמשך שנים השקיעו המון כסף בשביל ללמוד, אנשים שאיבדו משפחה, אנשים שאיבדו מקום עבודה, אנשים שאיבדו הכול – למה? הם רוצים להתפרנס בכבוד. מדינת ישראל, לשכת עורכי הדין, עושה הכול, ויצרה חסם ועוד חסם ועוד חסם בשביל למנוע מהם את התואר המיוחד, להיות עורך דין, כדי שהוא יוכל להתפרנס בכבוד. אין גבול לרוע ואין גבול לכאב. כמה אפשר לשאת את הדבר הכואב הזה? אנחנו נמצאים בשעות אחרונות לפני שהכנסת מתפזרת. יש לנו הזדמנות היסטורית לעשות ולקבל החלטה שתועיל לכל כך הרבה אנשים. אני לא מתנהג בהפקרות. אני אומר: צריכים לשים חסמים, אבל לא משנים את הכללים באמצע המשחק. לא משנים את הכללים באמצע המשחק. אותם אנשים, המוכשלים, התחילו ללמוד עם כללים מסוימים, ובאמצע הדרך הביאו להם כללים אחרים. אני רוצה לומר לכם, אתם המוכשלים, אתם עושים מאבק טוב, מאבק צודק, מאבק בצורה מכובדת. ראינו היום בוועדות איך אנשים מהלשכה – באיזו יהירות, באיזו התנשאות עליכם, עלינו. הייתי מאוד רוצה שנוכל עוד היום בערב להביא לקריאה שנייה ושלישית. אני שומע אמירות שאולי אין זמן. אני רוצה לומר בשמי, בוודאי בשם תנועת ש"ס: אנחנו מוכנים להישאר כאן עד שעה לפני שבת, ומשעה אחרי צאת השבת – לשבת כאן לדיונים של שעות, עד שנעביר כאן את הקריאה השלישית. אני רוצה לברך – אני לא רוצה להזכיר הרבה שמות – כמה אנשים שהיו איתי בקשר: דפנה פלר, רות מכנס, חן לביא, ישראל, אלי גבאי מקריית ים ועוד, שהיו איתי בקשר בתקופה האחרונה והכניסו אותי לנושא הזה. נשאבתי לסיפור הזה, כי זה נושא כואב, נושא שהוא חוצה מגזרים. זה לא נושא ששייך – הינה, היום, מה אומרת הלשכה? אתם עושים סיבוב בשביל הפריימריז. בש"ס אין פריימריז, אבל אנחנו רואים את הכאב שלכם, מסתכלים לכם בעיניים, ואומרים לכם שעושים לכם דבר שלא צריך לעשות לכם, עושים לכם דבר שלא היה אמור לקרות. יש לנו הזדמנות היום לתקן עוול. אני קורא לראש הממשלה וליושב-ראש הקואליציה: תעשו הכול בשביל שלא נפזר את הכנסת עד שנביא לסיום של העוול הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יואל חסון – אינו נוכח. חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין, בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> איילת, אם לא תהיי בכנסת הבאה זה יהיה נורא. נורא. << דובר >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << דובר >> לא, שום דבר לא יהיה נורא, תזכור. גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מסתכלת אליכם, המתמחים. אתמול אתם קצת הרגזתם אותי, אבל אני יודעת שאתם אנשים טובים שמרגישים שמשאת נפשם נלקחה מהם, ואני כואבת את הכאב שלכם ואת הכאב של המשפחות. אני לא יודעת אם חברי הטוב קובי קיסוס נמצא כאן, אבל בכנס המתמחים לא הזכרתי אותו כמי שאני מסתכלת עליו. אני מסתכלת עליו, אני מסתכלת על רותם אלפנדרי – אנשים מאוד מאוד יקרים לליבי, אנשים מוכשרים וטובים, שבאמת, באמת, נלקח מהם החלום שלהם. גברתי היושבת-ראש, אני מוכרחה להגיד, בתור עורכת דין, שלא תמיד אני מבינה למה זה החלום של אנשים אחרים, אבל באופן כללי, הייתי רוצה שיתאפשר לאנשים לממש את החלום שלהם באופן שוויוני ובאופן הגון. כלומר, תמיד יש נכשלים בבחינות. תמיד יש נכשלים בבחינות. גם במבחן שאני עברתי ב-1996 היו נכשלים; אפילו היה אחוז גבוה – אם אני לא טועה, היו 38% נכשלים. אבל זה לא משנה את העובדה שהסינון עדיין נעשה בהתחלה, הוא לא נעשה בסוף. חוסר ההגינות המשווע כאן הוא מעצם זה שזה נעשה בסוף. אני רוצה לפנות אליכם, אבל חברים יקרים – עופר בירן, אני צריכה להזכיר גם אותך, אתה חבר מאוד יקר – אני מבקשת מכם, אני לא יודעת אם החוק יעבור בשנייה ושלישית בכנסת הזאת. יכול להיות שכן, אבל יכול להיות שלא. אני פונה אליכם ומבקשת מכם: א. לא לוותר; ב. אני מבקשת מכם לדאוג לעצמכם, לדאוג לעצמכם – וזה אומר שאם צריך – לגשת לעוד מבחן, או למצוא עבודה. אני מבקשת מכם לדאוג לעצמכם, כי עכשיו, בארבעת החודשים הקרובים, לא תהיה ממשלה, ולא בטוח שאם החוק הזה לא יעבור ביומיים הקרובים אפשר יהיה להעביר אותו. אני מבקשת מכם בכל ליבי: תדאגו לעצמכם. אתם אנשים טובים. יש לכם משפחות. חייבים לדאוג לעצמכם. ברשותכם, אני רוצה להקדיש דקה לפרידה מהרמטכ"ל היום. גברתי היושבת-ראש, אנחנו נפרדים מרמטכ"ל יוצא מגדר הרגיל. גדי איזנקוט הוא פשוט אישיות מיוחדת במינה. הוא עבר מבחנים בספינה מטלטלת ושרד. היום אמרנו לו שהמערכה שבין המערכות זאת המערכה שהוא ניהל, ונוהלה למופת בסיטואציות מאוד מאוד קשות, ולא אחת חשבתי שאולי התגובה היא חלשה מדי או חזקה מדי, אבל בסופו של דבר, עמד שם בראש הצבא בן אדם מיוחד במינו. הפרידה ממנו קשה. אמרתי ליושב-ראש ועדת החוץ והביטחון אבי דיכטר שאני לא חושבת שאי-פעם הייתה פרידה כזאת מרמטכ"ל. פשוט ישבנו שם ובכינו, כולנו. בכינו, כי גדי היה ועודנו איש נדיר. וכמו שאמרה לו חברתי שולי מועלם: תנוח, אדוני הרמטכ"ל. מגיע לך. תודה. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת סגן השר ירון מזוז, בבקשה. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מזוז, תהיה עם המוכשלים, עם המתמחים. << דובר >> ירון מזוז (הליכוד): << דובר >> כן, מה אתה היית מציע לעשות בנושא? << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – 50, בשלוש קריאות. << דובר_המשך >> ירון מזוז (הליכוד): << דובר_המשך >> חברים, חברתי חברת הכנסת נאוה בוקר, המכובדים כולם – יושבים כאן לא הרבה, יושבים כאן מעט מן המעט של המתמחים שהגיעו לכנסת. לשמחתי, נכנסתי לעניין הזה לפני בערך חודש וחצי, כשפנו אליי וביקשו להיפגש עם כבוד השרה שקד ולא הצליחו, אז הפעלתי את כל החושים ודאגתי, חברים – – << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> חברים, נא לא להפריע. << דובר_המשך >> ירון מזוז (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ודאגתי שראשי המתמחים ייפגשו עם השרה איילת שקד. וכן, זה קרה, וקרה בצפון הארץ, בטבריה, ומשם נפתח הסכר לכל ההתפתחויות לגבי המתמחים. אני חושב שציון מעל 50 זה ציון הוגן והגון על המבחן הקשה שעברו המתמחים וכל החברים. אני יכול להגיד לכם שמכל הארץ פונים אליי בנושא הזה; גם חברתי השכנה זמירה, שהשקיעה את כל כספה, וקיבלה את הציון 54 או 55. אני חושב שזה ציון עובר. אני חושב שצריך לכבד את זה, ואני חושב שלא ניתן לגיטימציה – – << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> ד"ש לזמירה. << דובר_המשך >> ירון מזוז (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ללשכת עורכי הדין ולכל מי שמסביב פה לבוא ולנהל אותנו. לא היה דבר כזה ולא יהיה דבר כזה. מי שיגיד לנו: אנחנו לא נכבד את החלטת המחוקקים – אנחנו לא נכבד אותו. עורך דין זה מקצוע כמו רופא וכמו כל דבר אחר. אם אתה טוב – לוקחים אותך; אתה לא טוב – לא לוקחים אותך. אנחנו לא נעשה את העוול הזה. אנחנו נמשיך להילחם, ואני וכל מפלגתי – ותאמינו לי שביום כזה היו צריכים להיות כאן כל 120 חברי הכנסת, על מנת להעביר את הנושא הזה – אנחנו נמשיך להילחם על זה, ובעזרת השם, אנחנו נוכיח לכל המלעיזים שחושבים שבכוחנות ובכל מיני דברים פתלתלים – לא לעזור לאנשים האלה. אנחנו איתכם, המתמחים. אני חושב באופן אישי שמגיע לכם, ואנחנו נמשיך לעמוד מאחורי כל הנושא הזה. תודה רבה לכל מי שהתעסק בדבר הזה, מי בבית ומי בחוץ. שימו לב, יש לנו קונסנזוס בכנסת לדבר הזה. אנחנו איתכם ונמשיך להיות איתכם. תודה רבה. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> תודה רבה, סגן השר ירון מזוז. חבר הכנסת יהודה גליק, בבקשה. מגיע לך מזל טוב היום לרגל אירוסיך. בהצלחה ובשעה טובה. << קריאה >> יהודה גליק (הליכוד): << קריאה >> תודה רבה. תודה רבה. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> יהודה גליק (הליכוד): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, תודה רבה. לא מגיע לי שום דבר. הכול מאיתו יתברך, מתנה מאת השם. חבריי חברי הכנסת האהובים והמתוקים והמתוקות מן הקואליציה ומן האופוזיציה, קודם כול אני אפתח בתודה רבה לכולכם על החמימות ועל האיחולים, ובעזרת השם, גם בשמי וגם בשם הדס. אני גם רוצה להעיר שכמובן, זה לא היה מובן מאליו. 25 שנות זוגיות עם יפי לא הולכות לטמיון, לא נמחקות. אנחנו מתחתנים כי החיים צריכים להימשך, אבל יפי תהיה. 25 שנות זוגיות ביחד איתה יהיו חלק משמעותי מחיי גם בעתיד, כמו גם תשע השנים של יוסי שהיה נשוי להדס. ועכשיו לעניין אחר. חבריי וחברותיי המתמחים והמתמחות, אתם מלמדים את הציבור בימים האחרונים מה זה מאבק צודק, מה זה מאבק נכון ונוקב, מה זה מאבק שלא מוותרים בו, כי הצדק איתכם. חבריי, דעו לכם שבימים האחרונים, בניגוד למה שחושבים, חברי הכנסת הוכיחו שהאינטרס הציבורי הוא לנגד עינינו. חברי חבר הכנסת אמיר אוחנה קיים כינוס, הגדול שאני זוכר בכל שנותיי בכנסת, באודיטוריום, ומוסר את עצמו למען העניין הזה; חברת הכנסת החדשה אוסנת מארק, יום ולילה בשבועות האחרונים רק למענכם; גם חבר הכנסת ד"ר אחמד טיבי ניסה בשבוע שעבר להתנות את קיומה של ועדת ההסכמות רק בדבר אחד – בכם, המתמחים. הפוליטיקאים, בניגוד למה שחושבים – טובת הציבור לנגד עינינו, ואנחנו כאן כולנו. כולנו. אני מודה שלא הייתי מהפעילים, אבל כל פנייה שהגיעה אליי, אמרתי: אתם צודקים, אני איתכם במאבק הזה. אני אומר: דעו לכם שכיוון שיש לכם מאבק צודק, אין ספק שאתם תנצחו במאבק הזה, כי איש לא יוכל לעמוד בדרככם, כי ברגע שצודקים, אז צודקים. זה לא יכול להיות. אם צריך לעשות איזו מהפכה, רפורמה, עושים אותה לאט-לאט, שלב-שלב, לא עם אנשים שכבר למדו כך וכך שנים, וכבר השקיעו כך וכך כסף, ושפכו כך וכך זיעה. אנחנו איתכם. אתם תעברו, ואתם תוכיחו שהמאבק הזה הוא המאבק האזרחי של הדמוקרטיה הישראלית. אני מאחל לכולכם הצלחה – גם במבחן, גם בתיקון שנביא לקראתכם וגם הצלחה בהתמקצעות ובכניסה לעיסוק במקצוע החשוב זה. בהצלחה לכם. תודה לכם. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> מירב בן ארי (כולנו): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת בראש. כנסת נכבדה, יהודה גליק, גם אני מצטרפת לברכות. תגיד לו, הוא לא שומע. יהודה, הצטרפתי לברכות. לא שמעת. שיהיה לך הרבה מזל טוב. לא נורא. בקרוב אצל כולנו, אני אומרת. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> בהחלט, אצל שתינו. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (כולנו): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד שני דברים: 1. המתקפה של האופוזיציה, גם של אחמד טיבי, אבל של בעיקר איימן עודה, היא מתקפה שלא מתאימה עכשיו. לא אתה; איימן עודה. רק פניתי אליך, אחמד טיבי. זה לא מתאים, כי בסוף מי שהוביל ועשה את המלחמה הזאת – באמת, המלחמה הזאת הגיעה מהקואליציה ולטובת המתמחים. גם לאה פדידה התייחסה לזה – לא רלוונטי, לא קשור. מי שמוביל, מוביל את זה מספסלי הקואליציה, ובצדק. בתור אחת שעברה את בחינות הלשכה בהצלחה, אני רוצה לומר שהחוק הזה לא היה צריך להגיע, ולא היינו צריכים להצביע על חוק. מי שהיה צריך לעסוק בעניין זה לשכת עורכי הדין, שבמשך שנים, בעיקר בשנים האחרונות, הזניחה והזניחה, ונתנה כל מיני תירוצים שונים ומשונים למה הם לא מצליחים לעבור את הבחינה. דרך אגב, אני לא בטוחה שאני הייתי מצליחה לעבור את הבחינה היום; היא כל כך קשה, כל כך מורכבת, אבל בעיקר – לא מייצגת ולא מתאימה. לכן אני אומרת, החוק הזה צריך לעבור. החוק הזה הגיע בצדק, כי במשך כל כך הרבה שנים התעלמו מהבעיה, והבעיה הלכה וגדלה מול עינינו. ראינו אנשים ונשים שוויתרו על המשפחה, על הילדים, על מקום העבודה שלהם, על הפרנסה שלהם, וניסו כל פעם מחדש, ולמרות הניסיון ולמרות הידע המקצועי שלהם, ולמרות שסיימו את ההתמחות בהצלחה רבה, לא הצליחו לעמוד בבחינה הקשה, המסובכת ובעיקר המכשילה הזאת. לכן אני – וגם אמרתי את זה בכנס של לשכת עורכי הדין – אני וכל חברי מפלגת כולנו נהיה מאחורי הצעת החוק הזאת, נתמוך בה ונצביע, אבל בעיקר בעיקר, אני מאוד מקווה שיותר ויותר מתמחים שכל חלום חייהם היה לעבור את בחינת לשכת עורכי הדין יצליחו, ויצליחו להגשים את החלום שלהם להיות עורכי דין ועורכות דין במדינה הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> תודה רבה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> לפנים משורת הדין, הודעה למזכירת הכנסת. בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושבת-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק להסדרת מתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית על ידי מוסדות לגמילות חסדים, התשע"ט–2019, שהחזירה ועדת הכספים. תודה. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> תודה רבה למזכירת הכנסת. << הצח >> הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 41) (ציון עובר בבחינות ההתמחות), התשע"ט–2019 << הצח >> (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> חבר הכנסת אורי מקלב. << קריאה >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << קריאה >> מה הסעיף הבא, נאוה? << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> כרגע עדיין אין. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> גברתי היושבת בראש, חבריי חברי הכנסת, אני חושב שאולי זו טרחה שאנחנו מדברים היום ביום עמוס מאוד מלפני הצוהריים, וצריך להספיק הרבה דברים, אבל אי-אפשר לראות את המתמחים, שאנחנו מלווים אותם חודשים רבים, ימים רבים, בעקשנות ראויה לציון, בעקביות, שנותנת גם לאחרים להרגיש את מה שהם חשים – הם סוחפים אותנו ביחד איתם. ראוי לציון המאבק שלכם, שבא מתוך כאב אמיתי, מתוך סבל אמיתי, מתוך סבל סביבתי של כל המשפחה וכל הסביבה. אנחנו יודעים – ואתם הוכחתם פה איך צריך לעשות, איך צריך להיאבק, איך צריך להיאבק על האמת כדי שבסוף האמת תנצח. מבחינתנו עמדתם בכל מבחן; גם אם בלשכת עורכי הדין לא עמדתם, מבחינתנו, עמדתם. בסופו של דבר צריך לדעת – אתם הוכחתם כושר ביטוי, כושר ניתוח, כושר הובלה של דברים, ארגז כלים חשוב מאוד, וגם זה משהו. אבל מעבר לזה, דיברתי לפני הצוהריים בוועדה, ואני אדבר גם עכשיו: הניסיון להפיל אותנו על טכני, הניסיון לתת סטיגמה על החקיקה הזאת כחקיקה חפוזה, חקיקה מהירה, חקיקה שטחית – אנחנו לא ניתן להפיל את זה ושידביקו לחוק הזה ולתהליך הזה מדבקה של תהליך לא ראוי ולא הגון ולא מקצועי לא חוקתי. התהליך הזה נעשה בשקיפות, נעשה עם כל תשומת הלב, עם מבחן של כל האפשרויות וכל הצדדים בחקיקה הזאת. אנחנו לא חייבים לרצות שום גורם מחוץ לבניין הזה – לא לשכה ולא שרה ולא אף אחד; אנחנו מחויבים לעצמנו. כשיש מחלוקת – ויש חקיקות שהן באמת שנויות במחלוקת בין קואליציה ובין אופוזיציה, בין תומכים ובין מתנגדים – יכול לבוא צד אחד שהוא חלק מהחקיקה ולהגיד: לא נעשה כאן הכול, לא מיצו את התהליך. אבל כשהבית הזה כולו מתאחד – וזה לא דבר שהוא מקבל היום – ביממה האחרונה, ביומיים האחרונים; זה תהליך ארוך, שנים שאנחנו כבר דנים בעניין הזה. תראו פרוטוקולים שלמים במליאה, על הדוכן הזה, בוועדות, בדיונים מהירים, בדיונים אחרים, בחקיקה של הסדרה של חוק הלשכה: דיברו על כך, על הדבר הזה. אנחנו באים לתקן עוול. מותר גם לעזור לחלשים ונפגעים. זו חקיקה לגיטימית, ועושים את זה. כאן מדובר הרבה לפני כן: אנחנו באים לתקן ולהוריד עוול שנעשה. רוצים – גילדה, או לא גילדה – היום אין ויכוח על כך שדרך המבחנים מנסים להכשיל ולפגוע ורוצים לעשות הסדרה של המקצוע, למנוע היקף של המקצוע. זו דרך שהיא אסורה בהחלט, בתכלית האיסור, מעבר לחקיקה, חופש העיסוק. אין אפשרות, על ידי הכשלה, על ידי חסם, למנוע מאנשים את קבלת המקצוע, את מה שמגיע להם. אין במבחן הזה שום דבר שמשקף מקצועיות, ידע, יכולות. אלה דברים שאנשים נורמטיביים, אנשים שלמדו והשקיעו ויכולים – מונעים את זה מהם. ובעניין הזה אנחנו יודעים שבסופו של דבר האשמה היא לא בכם; האשמה היא בהכשלה במבחן הזה, ואת זה נעשה היום, רוצים לעשות, ונמשיך ונהיה עקביים בעניין הזה. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> תודה. חבר הכנסת נחמן שי, בבקשה. << קריאה >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << קריאה >> נאוה, מה אחרי זה? << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> כרגע אין. צריך רוב של 50. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> נחמן שי (המחנה הציוני): << דובר >> תודה רבה, גברתי. חבריי חברי הכנסת, אני יודע שאנחנו נמצאים בשעת נעילה, אבל בשעת נעילה נפתחים השמיים, ודברים שלא קורים בימים רגילים – פתאום מתרחש איזה נס, והם חוצים את השמיים ומגיעים לקדוש ברוך הוא. ואני מרגיש שזה הרגע שהשמיים צריכים להיפתח, ושהקריאה הזאת שיוצאת היום מהכנסת תגיע למקום הנכון – במקרה הזה קצת יותר נמוך מהשמיים. המאבק שהמתמחים מנהלים כבר זמן ארוך, יחד עם אמיר ועם אוסנת ועם חברים אחרים, הוא מאבק עקרוני וחשוב. הוא לא עוסק רק בהם; הוא עוסק בשאלה אם במאה ה-21 עדיין קיימות גילדות של ימי הביניים, שבעלי מקצוע שומרים את הסודות המקצועיים לעצמם ומסרבים לחלוק אותם עם האחרים, חס וחלילה, עם ההמון, כי זה שלהם. ואני חושב שעידן הגילדות עבר בעולמנו, מאז ועד היום, וגם היום. אין פה, כפי שפרסמה היום לשכת עורכי הדין בשני עמודים בהארץ – לא יודע כמה זה עלה להם – סכנת נפשות, ולא ימות אף אדם, אני מקווה, כתוצאה מהעברת החוק הזה, כי האיומים האלה, הם רק יוצרים תגובה הפוכה, והם לא מרתיעים איש. החברים והחברות – ופגשנו אותם באמת במסדרונות ובמשרדים ובכל מקום; אותם עצמם, לא את השליחים שלהם ולא את הלוביסטים שלהם – הם עצמם באו והציגו סיפורים אישיים מרגשים וחשובים; אנשים שרצו ורוצים, יכולים למצוא את דרכם אל המקצוע הזה, הוא משאת נפשם, אז למה לחסום אותם? ואני פונה מפה גם ללשכת עורכי הדין וגם למשרד המשפטים לעשות את המאמץ עוד היום – אני יודע, אנחנו בנעילה, או-טו-טו השמיים ייסגרו, הרבה חוקים עברו פה ב-48 השעות האחרונות כתוצאה מהתחושה הזאת – שנוכל להעביר את החוק הזה. זה לא מסע לחצים, זה קשקוש בלבוש. זה נובע מתוך תחושה אמיתית של רבים מאוד בבית הזה שזה מעשה צודק ונכון. אני מקווה שהכנסת תתאחד היום ותעביר את החוק הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת שי. מישהו מהיוזמים מעוניין לסכם? << קריאה >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << קריאה >> אמיר אוחנה, אתה – – – תסכם אתה. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> מילה קצרה. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת אוחנה. << דובר >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר >> את יודעת, טיעון שחוזר על עצמו, גברתי היושבת-ראש, גם אצל שרת המשפטים וגם אצל לשכת עורכי הדין – מעניין מה מידת התיאום שם בין השניים – זה שחברי כנסת עושים למען פריימריז. אז אני רוצה להזכיר כמה דברים: א. על הפנייה הזאת לשרת המשפטים – על העוול הזה, על הדרישה לתיקון העוול – חתומים רוב חברי הכנסת מכל סיעות הבית, גם כאלה שאין להם פריימריז. זה דבר אחד. ב. אנחנו, את היוזמה הזאת התנענו הרבה לפני שידענו שהולכים לבחירות, כי היא אמיתית, כי היא צודקת, כי היא נכונה. ואני עמדתי בפני 500 איש – חלק מהחברים נכחו – בפני 500 איש שהיו באודיטוריום, האולם הגדול ביותר שיש לנו כאן בכנסת, כש-270 איש מחכים בחוץ כי לא יכלו להיכנס, ואמרתי לקהל, אחרי שאיילת שקד שלחה את הדובר שלה: לך תכתוב על אמיר אוחנה שהוא מנצל את מצוקת הנכים למען פריימריז – אמרתי להם: שיקום האחד שביקשתי ממנו להתפקד לליכוד בשביל הדבר הזה. אחד. אף אחד לא קם. אמרתי: אוקיי, שיקום האחד שבכלל שאלתי אותו אם הוא פקוד לליכוד. היו שם יהודים, ערבים, ימנים, שמאלנים, עולים, ותיקים, נשים, גברים. מכל הסוגים היו שם, מכל העם היו שם. אז למען פריימריז? שנדבר על הקשרים של יושב-ראש לשכת עורכי הדין עם שרת המשפטים ואיך הוא פוקד משרדים של עורכי דין למען הפריימריז שלה? היא מדברת עם חצי קילו חמאה על הראש על פריימריז? תתביישי לך. תודה. << קריאה >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << קריאה >> מי זאת? << דובר_המשך >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר_המשך >> איילת שקד. << קריאה >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << קריאה >> אני מצטרפת – – – << קריאה >> ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תתביישי לך, בתור ימין חדש. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> ימין חדש – – – << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> חברים, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 41) (ציון עובר בבחינות ההתמחות), התשע"ט–2019, בקריאה ראשונה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 33 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 32 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 41) (ציון עובר בבחינות ההתמחות), התשע"ט–2019, לוועדה המשותפת לוועדת הכנסת ולוועדת החוקה, חוק ומשפט לדיון בהצעות חוק לשכת עורכי הדין נתקבלה. << קריאה >> מרב מיכאלי (המחנה הציוני): << קריאה >> גברתי, לפרוטוקול – – – << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> 32 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. ההצעה עברה בקריאה ראשונה וחוזרת לדיון בוועדה המשותפת לוועדת הכנסת ולוועדת החוקה לדיון בהצעות חוק לשכת עורכי הדין. נא להוסיף לפרוטוקול את חברת הכנסת מרב מיכאלי, בעד. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת מיסי העירייה ומיסי הממשלה (פטורין) (מס' 33) (פטור מארנונה למכללה טכנולוגית מוכרת), התשע"ט–2019 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/834); נספחות.] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> אנחנו עוברים להצעת חוק לתיקון פקודת מיסי העירייה ומיסי הממשלה (פטורין) (מס' 33) (פטור מארנונה למכללה טכנולוגית מוכרת), התשע"ט–2019, לקריאה ראשונה, של חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר. יציג את הצעת החוק חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר, בבקשה. חבר הכנסת זוהר, עליך להציג את הצעת החוק שלך. << דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >> תודה רבה. חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק שהגשתי לקריאה ראשונה כאן היום מדברת על מתן פטור מארנונה, כנראה בשיעור של שני שלישים, למכללות טכנולוגיות. כפי שנהוג לתת פטור מארנונה גם לאקדמיות כאלה ואחרות, היה נראה לי נכון להשוות את התנאים בין אקדמיות לבין מכללות טכנולוגיות, בטח ובטח כשהמכללות הטכנולוגיות נאלצות לגבות שכר לימוד גבוה יותר בגלל תשלומי ארנונה גבוהים, ובסוף מי שמשלם את הארנונה זה אוכלוסיות יחסית מוחלשות. אני חושב שזה תיקון עוול חשוב בכנסת ישראל, ועל כן אני מבקש מכולם להצביע בעד החוק החשוב הזה. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> אם כך, חברים, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת החוק לתיקון פקודת מיסי העירייה ומיסי הממשלה (מס' 33) (פטור מארנונה למכללה טכנולוגית מוכרת), התשע"ט–2019, בקריאה ראשונה. חברים, מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 34 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 25 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת מיסי העירייה ומיסי הממשלה (פטורין) (מס' 33) (פטור מארנונה למכללה טכנולוגית מוכרת), התשע"ט–2019, לוועדת הכספים נתקבלה. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> 25 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה וחוזרת לדיון בוועדת הכספים. << נושא >> הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> הצהרה ליושב-ראש ועדת הכנסת, חבר הכנסת מיקי זוהר. << דובר >> מכלוף מיקי זוהר (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> תודה. חברתי חברת הכנסת נאוה בוקר היושבת בראש, חבריי חברי הכנסת, בהתאם לסעיף 10 לתקנון הכנסת, אני מתכבד להודיע כי ועדת הכנסת אישרה את התפלגות סיעת המחנה הציוני לשתי סיעות, כך שסיעת העבודה הישראלית תמנה 18 חברי כנסת, וסיעת התנועה תמנה שישה חברי כנסת. ציפי ציפורה מלכה לבני, ארמנד עמיר פרץ, יואל חסון, קסניה סבטלובה, איל בן ראובן ויעל כהן-פארן – אלו הם חברי התנועה. יתר חברי הכנסת מהמחנה הציוני הם חברי העבודה הישראלית. תודה רבה. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> נא להמתין. הגיעה הצעת החוק. אנחנו עוברים להצעת חוק להסדרת מתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית על ידי מוסדות לגמילות חסדים, התשע"ט–2019. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת הכספים חבר הכנסת משה גפני, בבקשה. חבר הכנסת משה גפני. נא לקרוא לו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> חבר הכנסת גפני, האם באפשרותך להציג את הצעת החוק? << קריאה >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> אני מחכה ללוח תיקון. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> אז בואו נמתין. << קריאה >> מירב בן ארי (כולנו): << קריאה >> אז תעלו את החיסונים – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> חברים, מליאת הכנסת תצא להפסקת קצרה. על חידוש מועד המליאה תבוא הודעה בהקדם. << קריאה >> מירב בן ארי (כולנו): << קריאה >> למה? << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> אני מקבלת את ההנחיות ממזכירות הכנסת. נא לפנות לנשיאות או ליושב-ראש – – << דובר >> מירב בן ארי (כולנו): << דובר >> רגע, חוק החיסונים מוכן. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> – – וסגן – – – << קריאה >> איתן ברושי (העבודה הישראלית): << קריאה >> נאוה, נאוה, חכי רגע. מה זה את מקבלת הוראות? מה, אנחנו אוויר? חכו רגע. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> יש מזכירות הכנסת, ואנחנו מקבלים – – – << קריאה >> איתן ברושי (העבודה הישראלית): << קריאה >> – – – מה, זה מבצע כל כך מסובך? << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> אין שום בעיה. << קריאה >> איתן ברושי (העבודה הישראלית): << קריאה >> אז חכי חמש דקות. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> זה לא תלוי בי – חכי חמש דקות. חושב שאני – לא יאומן. אדוני סגן היושב-ראש, אתה רוצה לעלות להחליף אותי? לא בטוח שיש טעם, אבל אתה מוזמן. אדוני סגן היושב-ראש יחליף אותי ויכריז על החיסונים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לך. אנחנו עוברים לסעיף הבא. אין הפסקה. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס' 34) (מדיניות חיסונים לאומית ותמריצים להתחסנות), התשע"ט–2019 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/833); נספחות.] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו עוברים להצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס' 34) (מדיניות חיסונים לאומית ותמריצים להתחסנות), התשע"ט–2019, לקריאה ראשונה, של חברי הכנסת מירב בן ארי, יואל חסון ושולי מועלם-רפאלי. תציג את החוק חברת הכנסת מירב בן ארי. << קריאה >> שולי מועלם-רפאלי (הימין החדש): << קריאה >> לא צריך להירשם, הוא עוד מעט יגיע. מירב, תתחילי לדבר – – – << קריאה >> יואל חסון (התנועה): << קריאה >> אבל בינתיים צריך להירשם, עד שהשר יגיע. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בינתיים את יכולה להתחיל. << דובר >> מירב בן ארי (כולנו): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש, תודה. כנסת נכבדה, הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (מדיניות חיסונים לאומית ותמריצים להתחסנות), התשע"ט–2019. אני אודה לכם אם תירשמו לדבר. << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (העבודה הישראלית): << קריאה >> כואבת לי הבטן – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (כולנו): << דובר_המשך >> הצעת החוק הזאת היא הצעת חוק שלי, של חבר הכנסת יואל חסון ושל חברת הכנסת שולי מועלם. אנחנו מובילים ביחד את כל הנושא הזה של החיסונים – נושא שלצערי לא קיים ברגולציה ובחקיקה היום, לכן התבקשנו, ובאמת ישבנו ביחד עם הארגונים החברתיים, עם רופאים, עם הסתדרות הרופאים – עם ההסתדרות הרפואית – כדי להגיע לאיזשהו מתווה הגיוני בכל מה שקשור לחיסונים. אנחנו חיים בעידן של רפואה מתקדמת, שבו החיסונים נחשבים לפריצת דרך ברפואה המונעת והים אחת ההמצאות הרפואיות החשובות והתורמות ביותר בתולדות האנושות. החיסונים הביאו להצלת חייהם של מיליוני בני אדם בארץ ובעולם ולמניעת מחלות, נכויות וסבל רב. הצעת החוק שלנו, שכמו שאמרתי, מוזגה עם הצעת חוק נוספת, מתייחסת למצב שבו פורצת מחלה – ממש כמו המציאות שאיתה אנו מתמודדים כיום, המציאות שבה מחלת החצבת התפרצה – ובעצם קובעת – אנחנו רוצים לתת למנכ"ל משרד הבריאות את הסמכות לגבי כניסה של ילדים שאינם מחוסנים או צוות רפואי שאינו מחוסן, החל מהגנים, בתי ספר ומוסדות החינוך. שואלים אותי רבים: מה זה משנה אם ילד לא מחוסן אם כל השאר מחוסנים? אז חשוב לי להדגיש שמעבר לסכנה של אותו ילד להידבק במחלה, גם שאר הילדים שכן חוסנו עשויים להידבק, מהסיבה הפשוטה שחיסונים לא עובדים במאת האחוזים. בעצם מה שקורה זה שאומנם לאותו ילד מחוסן יש את תופעת העדר והעדר מגן עליו, אבל יש גם אנשים – גם אוכלוסייה מבוגרת, אבל גם צעירים – שהם מה שנקרא מדוכאי חיסון, ואז הם נחשפים למחלה ויכולים להידבק, כפי שראינו. רק בתקופה האחרונה שמענו גם על אדם מבוגר וגם על תינוקת שנפטרו עקב החשיפה למחלת החצבת, ולכן, באמת מדובר באירוע בעל חשיבות לאומית. אני גם מודעת לרגישות שקיימת בציבור. נפגשתי גם עם הורים של ילדים שנפגעו מהחיסונים. הסיפורים שלהם בהחלט קשים, ולכן יש בחוק גם החרגה במקרה של אישור מרופא מומחה. וכמובן, חשוב לזכור – ואת זה לא אמרתי בפתח דבריי, אבל אני אחדד – שהצעת החוק שאותה נעביר היום בקריאה ראשונה, אם הכול יהיה באמת בסדר ולא יהיו בעיות, הצעת החוק הזאת תעבור עוד שינויים משמעותיים בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת העשרים-ואחת. אני בדקתי מה קורה במדינות אחרות, והממ"מ, שבאמת עשו כאן מחקר, בדקו איך אנחנו עומדים בהשוואה לעולם, והמצב לא טוב. המצב לא טוב. זה אומר שברוב מדינות העולם, כשתלמיד מגיע לבית הספר, בעיקר בכיתה א', הוא מתבקש להציג פנקס חיסונים. בכל המדינות המתקדמות – אם זה אוסטרליה, מדינות בארצות הברית, אם זה אירופה – תנאי כניסה לבית הספר הוא הצגת פנקס חיסונים בתוקף. ביקשתי שגם זה יהיה בדיון בוועדה. היה קצת חשש מצד הסתדרות המורים. הרגעתי את החשש: אין לי שום עניין להטיל חובות על מורים, אבל אותה מזכירת בית ספר שמקבלת את תעודת סיום הגן בהחלט יכולה לקבל את פנקס החיסונים, מה גם שבחצבת מתחסנים פעמיים – פעם אחת בגיל שנה ופעם אחת בכיתה א' – לכן אין סיבה שלא לדעת אם הילד מחוסן או לא. אני רוצה גם להזכיר את "הגן המחוסן", את ארגון "מדעת", כל אותם הורים, רופאים, אחיות. צריך גם להגיד תודה לסגן שר הבריאות ליצמן, שבא והתגייס עבור האוכלוסייה החרדית, שלצערי רק מחוסר ידע לא חוסנה, ובאמת, עקב התגייסות שלו למשימה הלאומית הזאת הצליחו לחסן יותר ויותר תינוקות מהמגזר החרדי. חשוב לומר תודה לארגונים החברתיים, לרופאים, לאחיות, שהרבה פעמים סיפרו בוועדה שהן קורסות תחת נטל החיסונים, ולמרות זאת ממשיכות כל הזמן לעודד, לעודד ולהמשיך לעודד את אותן אוכלוסיות שחייבות להגיע ולהתחסן. אני רוצה להודות ליושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות חברי חבר הכנסת אלי אלאלוף, שלא ויתר וקיים כבר הבוקר את הדיון. אני רוצה להודות ליועצת המשפטית נעה בן-שבת, היועצת המשפטית של הוועדה, שעזרה לנו רבות להגיע לרגע הזה. אני רוצה להודות להסתדרות הרפואית, שהיו שותפים להצעת החוק שלי, לניסוחה, שהיו בכלל חלק מכל התהליך הזה של להביא את החקיקה החשובה הזאת. אני רוצה להודות לחברי חבר הכנסת יואל חסון. יואל, יואל, אתה שומע? אני רוצה להודות לך על שדחפת לקידום הצעת החוק שתגיע היום, רגע לפני פיזור הכנסת – אני יודעת שאתה שם עכשיו בתוך אירוע מאוד חשוב, אבל מגיעה לך תודה. אתה חבר ולא רק פוליטיקאי, ואני רוצה לומר לך שהרבה בזכותך אנחנו מתקדמים היום ונמצאים כאן, וגם הדיון היום, אז צריך לתת לך את הקרדיט הראוי, שמגיע לך, אז תודה. אני רוצה להודות לחברתי הטובה חברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי, שנפשה בכל מה שקשור לבריאות – היא תמיד נמצאת שם בנפשה ובגופה. אני רוצה גם בהזדמנות הזאת להגיד לך תודה, כי לא יוצא לנו הרבה פעמים לומר את זה אחת לשנייה מספיק. אני חושבת שאת חברת כנסת מעולה ושזכיתי ללמוד ממך הרבה בכנסת הזאת. אנחנו שותפות ארבע שנים בוועדה החשובה הזאת, למדתי ממך הרבה, וזו הזדמנות לומר לך באמת יישר כוח והרבה הצלחה במפלגה החדשה שלך. אני חושבת שתרומתך הרבה לכנסת, גם בחוק הזה אבל בעוד חקיקה – עשינו הרבה ביחד, גם עם משפחות שכולות, אחים שכולים. בכלל, אין הרבה חברי כנסת שבכל מקום, ולמרות שיש הרבה שוני בדעות, אנחנו מסכימות על כל כך הרבה דברים יחד, אז מגיע לך. באמת, אני רואה בך גם חברה. ואני רוצה לפנות לכל ההורים שצופים בנו: בבקשה, לכו חסנו את ילדיכם, וכמובן כמובן, תקראו, תבינו כמה החיסון חשוב וכמה הוא מציל חיים. אני קוראת כמובן לכולכם להצביע בעד החוק הזה. בסוף הבריאות היא מעל לכול. תודה רבה לכל השותפים. אני רוצה להגיד עוד תודה אחרונה, בעשר השניות שנותרו לי, לצוות שלי, שליוו אותי כל הקדנציה הזאת: למיכל, הדוברת שלי, לאושרית וליוסי. לא הודיתי להם אתמול מספיק. הודיתי בשישה חוקים ולא הודיתי לצוות, אז תודה רבה גם לצוות שלי, שהיה פה בכל השנה האחרונה ותמך בכל הצעות החוק, ובכלל בעבודה הפרלמנטרית. נראה לי שגם אתם תשמחו להודות לצוותים שלכם. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מירב בן ארי. איילת נחמיאס ורבין, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – לדבר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> רגע, את מהמציעים? היא מהמציעים. אז חברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי. בבקשה. << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (העבודה הישראלית): << קריאה >> למרות שאני הייתי הראשונה להתעסק עם הנושא הזה של מגפת החצבת. << קריאה >> יואל חסון (התנועה): << קריאה >> מירב, מהעבודה, הוא לא רוצה לעבור. << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (העבודה הישראלית): << קריאה >> יואל הוא גנב חוקים ידוע. << דובר >> שולי מועלם-רפאלי (הימין החדש): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי וחברותיי חברי הכנסת, אני מסיימת את הכנסת הזאת עם החוק הזה. זה החוק האחרון שאני אביא בכנסת העשרים, ואני חושבת שהוא ממצה מבחינות רבות את זה שעיני הציבור כולו נשואות אל כנסת ישראל. כל אחד ואחת מאיתנו, אנחנו גם אנשים בפני עצמנו וגם הורים לילדים, וחלקנו אפילו סבים וסבתות. כולנו מברכים הרבה פעמים אחד את השני בביטוי הכל-כך פשוט: העיקר הבריאות. העיקר הבריאות – זה לא יוכל להיות אם לא נבנה תוכנית לאומית לחיסונים, וזו בעצם מטרת החוק שמונח לפניכם. אנחנו מבקשים לבנות במדינת ישראל תוכנית לאומית לחיסונים שגם תעשה הסברה משמעותית, גם תנגיש, גם תדבר עם הורים על חשיבות החיסון – כלפי פנים, כלפי הילדים שלהם והבריאות שלהם, אבל גם כלפי חוץ, כלפי החברה שבתוכה כולנו חיים. הצעת החוק הזאת מדברת על דברים הדרגתיים. אנחנו יודעים שרוב הציבור הישראלי מחוסן, מחסן את ילדיו באותם חיסוני שגרה. אנחנו מדינה מערבית. הבריאות במדינת ישראל הולכת ומתקדמת. ברור לחלוטין שבטכנולוגיות, בבריאות, בכל המדדים שבהם נמדדת מערכת הבריאות, מדינת ישראל נמצאת בהם במקומות גבוהים. יחד עם זאת, ישנם כיסי מתנגדים לחיסונים, מה שאנחנו קוראים כיסים אידיאולוגיים, וישנם אותם הססני חיסונים. בהצעת החוק הזאת אנחנו בעצם מבקשים להגיד לשתי הקבוצות האלה דברים ברורים. חברים, חיסון ילדים במדינת ישראל הוא באחריות ההורים שלהם, והפנייה בהצעת החוק הזאת היא אל ההורים: חסנו את הילדים שלכם, למען הבריאות שלהם ולמען הבריאות הציבורית. ברור שיש ילדים ואף מבוגרים שלא יכולים להתחסן מסיבות רפואיות, שמערכת החיסון האישית שלהם מדוכאת. לא עליהם אנחנו מדברים. אבל ברור לחלוטין שאחרי שמסבירים ומנגישים צריך לבדוק איך יוצרים לחץ אמיתי, איך לא יוצרים הגדלה של קבוצת הססני החיסונים, שחלקה מתרחשת בעזרת המכשיר הפלאי הזה, שיש בו הרבה דברים מצוינים, וטכנולוגיות של רשתות חברתיות שבאמת מצליחות לעשות מהפכות, אבל במקרה של החיסונים הן מגדילות לממדים מפלצתיים כל מיני אגדות אורבניות שגורמות להורים לא לחסן את הילדים שלהם. אני מבקשת דקה אחת נוספת, אדוני, להגיד ארבע תודות: תודה ראשונה לחבריי יואל חסון ומירב בן ארי, שביחד עבדנו עוד לפני שהחוק הזה הונח, עבדנו שלושה חודשים לפני שהוא בכלל נכתב בכנסת – עבדנו עם עמותת "מדעת" וההסתדרות הרפואית בוועדה, עם יושב-ראש הוועדה אלי אלאלוף, עם ענת, מנהלת הוועדה, עם היועצת המשפטית המופלאה נעה בן-שבת, שבזכותה קורים פה דברים מצוינים. תודה רבה רבה, נעה, גם על זה. ואחרונים חביבים, כרגיל – הצוות שלי, שכל מה ששלי, שלהם הוא: אורי שגיא, ענהאל וולינר-שוהם ועזרא גבאי. בעזרת השם נעשה ונצליח. תודה רבה לכולכם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מועלם. אני רוצה לומר, למען ההגינות הציבורית, כמי שנכדתו קיבלה אתמול חיסון מחומש בפחות משבעה שבועות, ותמיד מחסנים, שיש גם צד שני למטבע בעניין החיסונים, ושלא ייראה כאילו אנחנו באיזה דפוסים דוגמטיים של שיטה אחת. אנחנו מכבדים גם את האנשים שיש להם דעה אחרת בעניין החיסונים, אבל אנחנו רוצים שכן יעשו חיסונים, כי אנחנו חושבים שזה חשוב. חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין. << דובר >> איילת נחמיאס ורבין (העבודה הישראלית): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. צריך לומר שרק במקרה אני לא ניצבת כאן כאחת מיוזמי החוק, כי אני הייתי אחד האנשים הראשונים בבית הזה בכלל שהתעסקו עם המגפה שהחלה בינואר. אני מוכרחה לומר שהיו לי הרבה לבטים אם להביא חקיקה – את זוכרת את זה, שולי. היו לי הרבה לבטים בנושא החקיקה. חברת הכנסת בן ארי, שהיא חברה מאוד קרובה שלי וח"כית מצטיינת, כמו חברת הכנסת שולי מועלם, יודעת כמה אני התלבטתי ואיזה תגובות קשות אני ספגתי על הניסיון שלי להביא חקיקה בעניין הזה. ניסיתי לבוא בדברים עם משרד הבריאות כבר בתחילת חודש אוגוסט האחרון, אדוני היושב-ראש, כי באמת צודקים חבריי שהגישו את הצעת החוק הזאת – וצריך לומר גם כל הכבוד לעמותת "מדעת". צודקים חבריי, במובן הזה שהתחושה שלי – גם אחרי הפגישות עם משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות, ואיתמר גרוטו, שעומד בראש אגף לבריאות הציבור – התחושה שלי הייתה שאין לנו מספיק נתונים לבסס עליהם את הנחות העבודה שלנו בנושא החיסונים. למשל, כשמדברים איתך על אחוז התחסנות בישראל אומרים לך שאחוז ההתחסנות בישראל הוא גבוה. זה נכון, אבל הוא 95%? הוא 90%? הוא 85%? היום אנחנו יודעים להגיד, אדוני היושב-ראש, שיש כיסים של אי-התחסנות – בירושלים, בצפון הקרוב, באזור פרדס חנה-כרכור, זיכרון יעקב. אנחנו יודעים שיש כיסים של אי-התחסנות, אגב, גם בצפון הרחוק יותר. ולכיסים האלה של אי-התחסנות יש מחיר מאוד מאוד כבד. עכשיו, אני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, בתור בן אדם שחלה בחצבת – וסיפרתי את זה, חברת הכנסת מועלם-רפאלי זוכרת שסיפרתי – שחצבת היא מחלה מאוד מאוד מאוד קשה. אני חליתי בה בגיל 13, ולמחלה הזאת יש השלכות, והיא משפיעה עליי, היא השפיעה עליי גם בהמשך חיי. אני חליתי בעקבות זה בדלקת פרקים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כל מי שמעל גיל 60 עבר את החצבת בתור תינוק. << דובר_המשך >> איילת נחמיאס ורבין (העבודה הישראלית): << דובר_המשך >> אבל אני, מה לעשות, אדוני היושב-ראש, בת 48, לא בת 60. מה לעשות? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו עברנו את זה, כולנו עברנו את זה, ואמרו שזה בריא. היו מדביקים את התינוקות כדי שיעברו את זה. << דובר_המשך >> איילת נחמיאס ורבין (העבודה הישראלית): << דובר_המשך >> אז היו מדביקים ילדים, היו מדביקים ילדים. תראה, לא היה חיסון גם לאבעבועות רוח כשהייתי ילדה, ואז היו מדביקים באבעבועות רוח. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> גם את זה עברנו. << דובר_המשך >> איילת נחמיאס ורבין (העבודה הישראלית): << דובר_המשך >> נכון. אגב, עברתי גם את זה מאוד מאוד קשה. אין מחלת ילדות, אגב, אדוני היושב-ראש – זה זמן טוב לווידויים – אין מחלת ילדות שאני לא עברתי, ועברתי אותה בצורה הכי קשה שאפשר לדמיין. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זה רק מכניס אותנו לפרופורציות. << דובר_המשך >> איילת נחמיאס ורבין (העבודה הישראלית): << דובר_המשך >> זה מכניס אותנו לפרופורציות, וצריך להגיד שיש גם אנשים שאני מבינה, והזכירה את זה חברתי חברת הכנסת בן ארי, ואתה הזכרת את זה, אדוני היושב-ראש. בוודאי שיש אנשים שצודקים שהם לא רוצים לחסן את הילדים שלהם. זה לגיטימי, אבל צריך לראות מתי זה לגיטימי. כשבאה אימא מדהימה ומספרת לי על הבת שלה שבגיל ארבעה חודשים נדבקה בשעלת במעון, אנחנו בבעיה, אדוני היושב-ראש. שעלת זו מחלה מסכנת חיים, ואנחנו לא יכולים להגיע למצבים האלה. ולכן צריך מדיניות חיסונים לאומית. אדוני היושב-ראש, אתה הפרעת לי, אז בבקשה, תוסיף לי עוד חצי דקה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אין פה חצי, יש פה רק דקה. << דובר_המשך >> איילת נחמיאס ורבין (העבודה הישראלית): << דובר_המשך >> אז דקה. אז אדוני היושב-ראש, אני רוצה להגיד לך משהו מאוד חשוב בעניין הזה: גם אירועי בטיחות – כלומר, חיסון הוא כמו תרופה, ועל כן חייבים לוודא. למשל, כשאני שאלתי את פרופ' איתמר גרוטו, שהוא איש מאוד רציני בעיניי, כששאלתי אותו אם הם יודעים על אירועי בטיחות – חברת הכנסת מועלם-רפאלי – כששאלתי אותו אם הם יודעים להגיד לי כמה אירועי בטיחות היו סביב חיסונים – הם לא באמת מקבלים אינפורמציה על הדבר הזה, כי לא בהכרח קושרים קשר, למשל בין ילד שמגיע 48 שעות אחרי חיסון – לא בהכרח קושרים את הקשר. ואת יודעת משהו? אנחנו צריכים לדעת את הדבר הזה. ולכן, אני חושבת שבסופו של דבר הפשרות שהגיעו אליהן בוועדה, בעזרתם של חבריי – גם של חבר הכנסת יואל חסון, כמובן, שעבד מאוד קשה על החוק הזה – בסופו של דבר הגיעו לפשרות נכונות וראויות, בלי לשלול – – – << קריאה >> שולי מועלם-רפאלי (הימין החדש): << קריאה >> אבל יש לנו דרך ארוכה לקראת הקריאה השנייה והשלישית. << דובר_המשך >> איילת נחמיאס ורבין (העבודה הישראלית): << דובר_המשך >> אני מסכימה איתך. אני מסכימה איתך. אני מסכימה איתך, אבל את יודעת משהו, אמרתי לאורך כל הדרך: המסר הציבורי במקרה הזה יותר חשוב מהחקיקה, הרבה יותר חשוב מהחקיקה. ולכן, אמרתי לכל הקבוצות: אל תחששו – תחסנו. אני מתחננת לפניכם, תחסנו את הילדים שלכם. תגנו עליהם. יש כלים להגן עליהם. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין. יעלה חבר הכנסת רועי פולקמן. << דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. האמת שרציתי גם לדבר על כמה מהח"כים שיצאו בדיוק, אבל בסדר. קודם כול, אכן, אני מברך על החוק הזה. אני חושב שיש לנו כל הזמן פה איזון בכנסת, וגם דיברתי על זה מעל הבמה הזאת לא מעט, על האיזון בין המקום שבו המדינה מחליטה להתערב בחיי הפרט לבין המקום שבו בן אדם אומר: תנו לי להפעיל את שיקול הדעת על חיי, על ילדיי, על משפחתי. אבל בוודאי שבנושא של חיסונים, כמו בדברים אחרים – ותכף אני אגיד על זה עוד משהו, כי על זה ככה קצת היה לי איזה ויכוח עם חברתי לסיעה – בוודאי שצריך לקבוע נורמות, כיוון שברור שאם נותנים לכל אחד לעשות מה שהוא רוצה, אז אנחנו רואים שבסוף יש מעט שעושים את זה, ואחר כך יש לזה השפעות חיצוניות שליליות, ובמובן הזה, המדינה צריכה לקבוע נורמות, וצריכה לעשות אותן באופן מידתי. העניין הזה של התערבות מידתית – עלינו על הסיפור הזה לאורך כל הקדנציה הזאת. והביקורת שלי הייתה על מירב, כי היא כאילו פרגנה לשולי, ומעבר לרמה האישית, כאילו למפלגה החדשה. אני רוצה להגיד על זה משהו, כי זה חד-משמעית ויכוח אידיאולוגי קשה שנמצא היום במחנה של הקואליציה, ובמחנה, אם תרצה, הלאומי של הכנסת הזאת ושל הפוליטיקה הישראלית. יש היום מחנה כלכלי, שאנחנו מובילים אותו במפלגת כולנו, שמדבר על כלכלה של שוק חופשי, אבל עם חמלה ועם התערבות במקום שבו יש כשלי שוק. שוק חופשי שעוזבים אותו מייצר כשלים שבסוף מיטיבים עם קבוצות ספציפיות. ולכן, צריך לטפל בשוק הדיור, כמו שכחלון טיפל בשוק הסלולר, וצריך לטפל בשוק הבנקאות, כי כשאתה משאיר את זה תמיד יש קבוצות לחץ וקבוצות שהכוח מיטיב איתן. לאורך כל הקדנציה הזאת, בוודאי בנט ושקד – שולי תמיד העבירה ביקורת על המדיניות החברתית-כלכלית שלהם – היו אלה שהתנגדו לכל דבר: למדיניות הדיור, לחוקי השכירות, לחוקים צרכניים. כל מה שהם יכלו הם עצרו או נלחמו או הקשו. למה? כי שוק חופשי זה מניפסט. כמובן שהוא טוב למי שגר בשכונות יוקרה או שמצבו טוב; אז תמיד טוב שהשוק יהיה חופשי. אבל בסוף, הינה, עובדה, גם הליברטריאנים – היה לי את הסיפור הזה השבוע עם יואב קיש מהליכוד; פתאום היה לו חשוב, והוא דיבר על חוק של ביטול עמלת פירעון מוקדם של הבנקים. אמרתי לו שאני כמובן בעד. אני חושב שזה עוול נוראי שעושים. מה פתאום, למה זה לא שוק חופשי? תן לבנקים להתחרות. בסוף מבינים שצריך שלמדינה יהיו גבולות שבהם מגדירים איך השוק החופשי מתנהל כדי שהוא באמת יהיה חופשי, כי אחרת יש לך שתי חברות מזון ושני בנקים ודירות רק לעשירים ביותר. זה בדיוק הפוך מכל מה שהמפלגה החדשה או ראשי המפלגה החדשה של שולי מועלם מייצגים, ועל זה אמרתי לחברתי שאי-אפשר לפרגן בשום צורה למפלגה החדשה בנושא החברתי כלכלי, חד-משמעית. לשולי, שהיא בן אדם חברתי – בהחלט, גם על החוק הזה, גם על חוקים אחרים. אבל יש כאן ויכוח גם במחנה הלאומי, מעבר להסכמותינו על נושאי מדיניות, ימין; יש כאן ויכוח אידיאולוגי על התפיסה הכלכלית של מדינת ישראל, שאנחנו מאמינים בו בגישה החברתית. ומשפט אחרון, אדוני היושב-ראש; בכל מקרה, הם גם ביקשו טיפונת למשוך, אז תרשה לי עוד דקה אחת. אני חייב מילה אחת חשובה מהלב לאיתן כבל – הוא יצא. הוא אמר כמה דברים גם עליי קודם, אבל אני חייב להגיד משהו. אני ח"כ קדנציה ראשונה כאן, וכשהגעתי לכנסת – אני עושה את זה בכל מקום שהגעתי אליו בחיים – חיפשתי מורי דרך ומגדלורים, אנשים שאני רוצה ללמוד מהם, כי אני מאמין שכשאתה מגיע למקום חדש אתה צריך ללמוד מהטובים, והיו לי שיחות. מהראשונות – הלכתי לאלקין בתחילת הדרך, ביקשתי שילמד אותי איך הקואליציה עובדת, והלכתי לווקנין ושאלתי אותו איך שורדים בכנסת ושומרים על צניעות. ואני חבר ועדת הכלכלה במשך שלוש וחצי שנים, ויושב אצל איתן כבל, וזה בית ספר בשבילי לפרלמנטריות. זה מאוד חשוב לי להיות טוב בעבודה הזאת כאן. ואיתן – מופת של עבודה מקצועית, של העמקה, של הקשבה, של יכולת לנהל גם את הצד התקשורתי וגם את הצד המקצועי. ואני רוצה על זה להגיד לו תודה רבה. ובאמת, יש בכנסת הזאת מקצוענים, ואני מקווה שנוכל להמשיך את הדרך הזאת גם בעתיד. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת פולקמן. נגעת בנקודה – אם אנחנו עכשיו ביום האחרון של הכנסת – בשאלה כמה מותר להתערב בשוק החופשי. אני רוצה לספר לך ולצופים ולציבור פה: אתמול היה לי דיון בוועדה לפניות הציבור על חולי המופיליה שלא נותנים להם ביטוח בריאות בחברות הפרטיות. שמעת, רועי? ואמרו לי: זה שוק חופשי, חברות פרטיות. << קריאה >> רועי פולקמן (כולנו): << קריאה >> צריך תמיד למצוא את האיזון. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אמרתי: סליחה, גם הבנקים זה חברות פרטיות, גם הסלולרי זה חברות פרטניות. אנחנו לא מתערבים להם ברגולציה? << קריאה >> רועי פולקמן (כולנו): << קריאה >> צריך למצוא את האיזון. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> איך ייתכן שקבוצה מסוימת של חולים לא יכולה לבטח את עצמה בגלל המחלה שלהם? אז זאת בדיוק הנקודה שאתה דיברת עליה. << קריאה >> רועי פולקמן (כולנו): << קריאה >> הסוד הוא באיזון. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בכנסת הבאה, בעזרת השם, נצטרך לטפל בזה. עכשיו אנחנו נעבור לחברת הכנסת יפעת שאשא ביטון. בבקשה. << דובר >> יפעת שאשא ביטון (כולנו): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, ראשית, כמה מילים על החוק. החוק הזה הוא חוק חשוב מאוד, במיוחד כשהוא נוגע לבריאותם של ילדים. ומי כמוכם יודע שזה היה אחד הנושאים הבאמת-כבדים על סדר-היום של הכנסת הנוכחית – כל מה שקשור להגנה, לבטיחות ולביטחון של ילדים רכים. אבל אני רוצה, ברשותכם, לנצל את הזמן הזה כדי לדבר על איזושהי סאגה שמתחוללת כאן ביומיים האחרונים ועוסקת בנושא של הטבות המס לפריפריה. אני בתחושות קצת קשות כשאני עומדת כאן, כי במשך יומיים אנחנו באמת נלחמים כדי שהדבר הזה יבוא כאן להצבעה ויאריך את הוראת השעה של הטבות המס לפריפריה. היינו בטוחים שאחרי כל החודשים שעבדנו על זה, אנחנו נמצאים בישורת האחרונה, ודווקא עכשיו מתגלים קשיים. אני מוכרחה לומר לכל אלה שנמצאים שם בחוץ ומנסים שהחוק הזה לא יגיע: אף אחד פה לא עושה טובה ליישובי קו העימות, אותם יישובים שאנחנו נלחמים עליהם כאן עכשיו, גם אופוזיציה וגם קואליציה, באמת חברים מכל סיעות הבית, כדי שהם יקבלו את מה שמגיע להם, את מה שהם קיבלו לפני שנה, ולפני שנתיים, ולפני חמש, ולפני עשר. ולהזכיר לכולם שהטבות המס נולדו בשביל אותם יישובים שנמצאים על הגדר; אותם יישובים שמהווים את השכפ"ץ של מדינת ישראל; אותם יישובים שלא צריכים לראות את המנהרות דרך הטלוויזיה – הם פשוט יוצאים החוצה מפתח הבית, מסתכלים קדימה ורואים אותן. ובמקום שאנחנו נעשה הכול כדי להגיע להסדר קבע, כדי שהם יקבלו את מה שמגיע להם בדין, אנחנו צריכים להילחם כדי לשכנע כל מיני כוחות, שעדיין לא ברור לי מיהם ולמה הם עושים את זה, בשביל שהדבר ההגון וההוגן הזה יקרה. בתוך היישובים האלה יש את עכו, יש את כפר ורדים, יש יישובים נוספים שנמצאים על הגדר ומסתכלים עלינו כדי שאנחנו נעשה את הצדק הזה עבורם. לצערי הרב, עוברת שעה ועוד שעה ועוד שעה, ואנחנו לא מצליחים להביא את הדבר הבסיסי הזה. אני רוצה גם להזכיר לכולם שנכון, בג"ץ בא וביקש לתקן את מפת ההטבות. ואני אומרת ביושר: אין לי בעיה שיישובים נוספים ייהנו מהדבר הזה ויקבלו את הטבת המס, אבל אסור לנו לעולם לשכוח שהטבות המס נולדו בשביל יישובי קו העימות; הם נולדו כדי שנעודד את האנשים להגיע לאותם מקומות שבאמת מהווים גדר חיה ביטחונית במדינת ישראל. לצערי הרב, במקום לשמור להם את החסד הזה אנחנו גורעים מהם כדי לתת ליישובים אחרים. אז אני אומרת, ואני אומרת את זה לכל מי ששומע: לא מתקנים עוול ביצירת עוול חדש. אתם רוצים לתת ליישובים נוספים? בכבוד. אבל לעולם אל תשכחו את אלה שבשבילם בכלל נולד כל המהלך הזה. אני מקווה שמי שנמצא שם בחוץ עכשיו ומנהל את המאבק יתעשת ויאפשר להסתייגות הזאת לעלות כאן להצבעה, ואנחנו נעניק לאותם יישובים את הארכת הוראת השעה, לפחות עד לכינונה של הכנסת הבאה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא, בבקשה. << דובר >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר >> בסם אללה א-רחמאן א-רחים. כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הנושא של החיסונים – אנשים אמרו כאילו באוכלוסייה הערבית יש אחוזים נמוכים. הבדיקות הראו שהחיסונים לילדים הם מעל הממוצע הארצי. אבל אנחנו רוצים להגיע למצב של 100%, אם אפשר, כי אנחנו מדברים על חיי אדם. אני לא חושב שזה יכול לפגוע בשום דבר חוץ מהבריאות של אותם ילדים אם לא מחסנים אותם. לכן, אני לא יודע למה אנחנו צריכים בכלל חוק כדי לחייב. זה צריך להיות מובן מאליו. צריך שכל מי שיכול להשפיע על אוכלוסייה מסוימת יסביר להם שהם צריכים את זה, ולא בחוק אלא מרצון, כי אלה החיים והבריאות של הבנים שלהם. אבל אני אנצל את מה שנשאר לי מהזמן להודיע פה שבשעה טובה, אישרנו היום בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות את אימוץ התקן האירופי לפיגומים. האימוץ הזה הוא אחרי עמל. אתם שמעתם אותי פה כמה פעמים שביקשתי והתרעתי ואפילו התחננתי: תביאו את התקנות האלה, שנוכל לאשר אותן. היום בשעה טובה הן אושרו, אחרי שלושה ימים שעבדנו סביב השעון. משרד העבודה לא הביא תקנות מושלמות. דאגנו שיהיו ישיבות ויהיו שינויים שייתנו מקסימום ביטחון, מקסימום בטיחות לעובדים, בלי לפגוע בקבלני הפיגומים כספית כל עוד הפיגומים שלהם יכולים לעמוד בתנאי התקן, אותו תקן. פרסנו את התקנות בזמן, כך שגם המשק יוכל להתארגן באותו זמן נדרש. אני אומר לכם, בסיכום של התקופה הזאת, כבוד היושב-ראש, אני יכול להתגאות ולהגיד שהנושא הזה של בטיחות בעבודה בבניין – בכנסות הקודמות לא דנו בו, לא חשבו עליו, לא נתנו לו את המשקל; משרדי הממשלה לא התייחסו, כנראה, כי הנפגעים הם אנשים שקופים, ולא חשבו עליהם ולא התעניינו בהם. אני הרמתי את הכפפה. עזרו לי בנושא הזה אלי אלאלוף ואיל בן ראובן. אני אומר לכם, אנחנו מסכמים בסיפוק רב, ואנחנו יכולים להגיד: הצלנו חיי אדם, מצילים חיי אדם בעתיד. אנחנו אומרים שהעבודה, כבוד היושב-ראש, עוד לא הסתיימה; בקדנציה הבאה אני מקווה שנוכל להמשיך ולהוסיף עוד חוקים, להוסיף עוד שינויים, כך שנבטיח שעובד שיוצא מהבית שלו יחזור אליו למשפחתו בבטחה, בריא ושלם. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש לי שאלה אליך, חבר הכנסת חאג': אתה אמרת איזה משפט – כשאתה עולה תמיד אתה אומר כמה מילים. מה אתה אומר? << דובר_המשך >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני אומר: בסם אללה א-רחמאן א-רחים. זה בשם אלוהים הרחמן, הרחום. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת חאג' יחיא, תודה רבה לך. חברת הכנסת מרב מיכאלי, בבקשה. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה הישראלית): << קריאה >> יואל, צריך לעלות? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש אנשים שיוותרו, אם אתם סגרתם. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה הישראלית): << דובר >> אפשר? אז אין לי צורך. << קריאה >> מירב בן ארי (כולנו): << קריאה >> רדי. סגרנו. זהו. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה הישראלית): << דובר_המשך >> משום שכבר עליתי אני רק אגיד, חברות וחברים, שזה מגוחך שאנחנו עומדות ועומדים פה וצריכות להגן על העיקרון של חיסונים. צריך להגיד שאילו הממשלה הזאת הייתה מתקצבת את מערכת הבריאות בכוח אדם ראוי, אז גם הבעיה הזאת לא הייתה מגיעה לפתחנו. אבל הולכות לבחירות להחליף את הממשלה הזאת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת מרב מיכאלי. << קריאה >> יואל חסון (התנועה): << קריאה >> סגן השר רוצה להציע הצעה מטעם הממשלה. << קריאה >> מירב בן ארי (כולנו): << קריאה >> סגן השר יסכם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הוא יסכם? סגן שר האוצר יסכם את הדברים ונלך להצבעה אחרי דבריו. << קריאה >> מירב בן ארי (כולנו): << קריאה >> כן, כן. << דובר >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לברך את המציעים ואת חברי הכנסת שנשארו עד שעה כזאת, כל כך מאוחרת. אנחנו תומכים בהצעת החוק. אבקש לאשר אותה. לסיכום, המציעים, לא תהיה התקדמות בלי הסכמות של האוצר. אז בבקשה, פה אחד להצביע בעד. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לסגן שר האוצר חבר הכנסת הרב יצחק כהן. אנחנו ניגש להצבעה על הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס' 34) (מדיניות חיסונים לאומית ותמריצים להתחסנות), התשע"ט–2019, בקריאה ראשונה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 35 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 23 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס' 34) (מדיניות חיסונים לאומית ותמריצים להתחסנות), התשע"ט–2019, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> התוצאה היא 23 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק תחזור לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות לדיון לקראת קריאה שנייה ושלישית. בבקשה, סגן שר האוצר. << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> אדוני היושב-ראש, יש פה עלות תקציבית, אך למרות זאת הממשלה מסכימה, כפי שאמרתי, שזה יעבור בהצבעה. ההתקדמות של המשך החקיקה תהיה בהתאם להסכמות עם משרד האוצר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבל אם כבודו אומר שיש עלות תקציבית צריך 50 חברי כנסת. << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> לא, לא – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> – – – אז צריך להגיד שלא צריך. << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> – – הממשלה מסכימה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הממשלה מסכימה. זה הכי חשוב. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אם הממשלה מסכימה, אז אפשר. בשם הממשלה אתה מודיע. בסדר גמור. אנחנו עוברים להצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (הרחבת הזכאות לטיפולי שיניים למבוטח עם שיתוק מוחין), התשע"ט–2018. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני אמרתי ואני חוזר שוב לפרוטוקול: הצעת החוק לגבי החיסונים תעבור חזרה לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. << הצח >> הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 64) (הרחבת הזכאות לטיפולי שיניים למבוטח עם שיתוק מוחין), התשע"ט–2018 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/832); נספחות.] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> עכשיו אנחנו עוברים להצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי, לגבי טיפולי שיניים למבוטח עם שיתוק מוחין, של חבר הכנסת אחמד טיבי וקבוצת חברי הכנסת. יציג את הצעת החוק חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גם הצעת החוק הזאת יודיע סגן השר שהיא הצעה לא תקציבית. תכף הוא ייכנס. מדובר בהצעה אנושית, חברתית, חשובה ביותר, שלפיה יינתן טיפול שיניים חינם לילדים או לחולים בשיתוק מוחין. כידוע לך, במחלות של שיתוק מוחין יש פגיעה בלסת, לכן זה מחייב טיפולי שיניים ולסת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבל כל הילדים מקבלים היום חינם, לא? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא, חוץ מהקבוצה הזאת. יש בעיה עם הסל. זה בתיאום צמוד עם סגן שר הבריאות ליצמן, שגילה הבנה גדולה לנושא הזה, כי יש לו בכלל השקפת עולם של טיפול שיניים חינם, כידוע לך, והוא קשוב לסבל הזה. כשהצגתי את הצעת החוק הזאת הוא גילה הבנה. כך עזר גם יושב-ראש הקואליציה אמסלם, ובאנו בדין ודברים עם האוצר. בהתחלה אמרו שזה עולה 10 מיליון שקל, ושני המשרדים אמרו, נתחלק בעלות; אחר כך זה עלה אולי קצת יותר. לכן גם – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מי שרוצה יכול להירשם לדיון הזה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תודה רבה. גם אמסלם, יושב-ראש הקואליציה, וגם אני דיברנו עם שני המשרדים, האוצר והבריאות, והגענו להסכמה שתהיה הודעה, אחרי שהעברנו את זה בוועדת העבודה בראשות חבר הכנסת אלאלוף, וצוות הוועדה – היועצת המשפטית המעולה, המנהלת וכולם – עזרו לנו להביא את זה עד לקריאה ראשונה. זה חשוב מבחינת הרציפות לכנסת הבאה. אדוני היושב-ראש, (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: חוק זה הוא חוק חברתי ממדרגה ראשונה – טיפול חינם לחולים בשיתוק מוחין שיש להם בעיות בלסת ובשיניים ושנאלצים להוציא את כל קצבאות הנכות שבידיהם לטיפול בהן. המגעים שניהלנו באמצעות ועדת העבודה, הקואליציה וסגן שר הבריאות הביאו בסופו של דבר לכך שהעברנו את החוק בקריאה ראשונה. המשמעות היא רציפות וקריאה שנייה ושלישית לאחר הבחירות. אני שמח על התוצאה הזאת, משום שזה חוק חברתי ואנושי ממדרגה ראשונה, חוק מס' 13 שהצלחנו להעביר במושב הזה, אני ועמיתי אוסאמה סעדי. מדובר במספר שיא ביחס לחברי הכנסת הערבים החברים באופוזיציה ובחוקים חברתיים שמיישמים את האג'נדה וההגדרה שלנו של התנועה הערבית לשינוי – מפלגה חברתית לאומית. לכל אורך המושב זה אנחנו ברשימה המשותפת פעלנו בוועדות ובמליאה מתוך רצינות ואכפתיות וחריצות להעלות את כל הנושאים האלה על סדר-היום. עמיתי אוסאמה סעדי סייע בהצלחת החקיקה אפילו לאחר שהתפטר מהכנסת. הוא הפגין אכפתיות וזכה לשבחים. חוקים אלו נוגעים לקבוצות חברתיות רחבות בקרב ערביי ישראל ולחברה בכלל בארץ הזאת. כל חוק כזה הוא חוק חשוב. משפחות לחולים בשיתוק מוחין יצרו איתי קשר, וכן יצר איתי קשר רופא שמטפל בשלושה ילדים הפגועים במחלה זו וזקוקים לטיפולי שיניים. אנשים רבים התרגשו מעצם העלאת המחשבה הזאת ויישומה בפועל באמצעות חוק. לפני זמן קצר עבר גם חוק אחר שלנו, הבא להקדים את מועד תשלום הגמלה, הקצבאות, לפני החגים האסלאמיים, היהודיים, הנוצריים והדרוזיים. מדובר בחוק ששם דגש על צרכי האנשים והמשפחות לפני החג. בעוד זמן קצר יעבור חוק נוסף, של אוסאמה ודוד אמסלם, שבא לאפשר לראשי העיריות ביישובים המכונים "יישובים מעורבים" למנות סגן ראש עיר ערבי. חוק זה חשוב לנציגים שלנו בעיריות אלו ולציבור שלנו שם – שיהיה גם סגן ראש עיר ערבי. כפי שאתם רואים, אנו מחוקקים חוקים עד הרגע האחרון תוך שאנו מתחרים בזמן. זהו נאומי האחרון במליאה במושב הנוכחי, ואני שמח שנאומי האחרון הוא נאום על חקיקת חוק חברתי וסיכום חוקים אלה – 13 חוקים שעברו שלבים שונים, רבים מהם קריאה שנייה ושלישית. אפשר להתאמץ ולעקוף מכשולים ולגייס מאמצים לתמיכה בחוק צודק. לעיתים קרובות אנו לא נוחלים הצלחה, בהנחת חוקים אחרים, אבל מדובר בעבודה מסורה ומאומצת, המתבצעת לעיתים קרובות הרחק מעיני הציבור, בתוך הוועדות, שהן מהמקומות החשובים להנחת חוקים ונושאים לדיון על סדר-היום. עבודה זו נושאת פירות, בסופו של דבר. ברצוני להודות שוב לאוסאמה סעדי, הדינמו המרשים, שלא מתעייף ולא עוצר לרגע ושמכבד כל מפלגה, צוות, סיעה וועדה בעבודתו המסורה, המקצועית והמהימנה, ואלה רוחשים לו כבוד בכל מקום. ברצוני להודות גם לצוות שלי. דינמו נוסף הוא עו"ד אחמד דראוושה, שנכון לומר עליו שהוא תלמיד חרוץ יותר מהמורה שלו. גם כאשר השתתף בבחירות למועצה המקומית אכסאל, ניצח בהן והתגלה כהפתעת הבחירות, הוא פעל פה במקביל בתוך הוועדות ומול הלשכה המשפטית של הכנסת, ויש לו יד ארוכה בהכנת החוקים ובניסוח התכנים המשפטיים שלהם. נוסף על כך ברצוני להודות לענאן עודה, עמיתו של אחמד, על עבודתו המסורה כעוזר פרלמנטרי, וכן להודות לכאיד אל-קצאצי, מזכיר הסיעה של הרשימה המשותפת, על עבודתו הקבועה פה במליאה ובוועדות ועל מנהגו לדרבן את כולם שנהיה במקום ובזמן, ונמלא את חובתנו ולא ניעדר משום ישיבה או הצבעה. אין ספק שהתוצאה הנוכחית היא תולדה של כל המאמצים האלה. כפי שאתם רואים, לא פירטנו פה באופן מלא עד הרגע האחרון, משום שההמשך יבוא, והוא יהיה פורה יותר. וברצוני לומר לחבריי פה: אם שמתם לב, לפני כמה שבועות שמנו תמונה בחדר שלנו ובמשרד שלנו ועליה הכיתוב: "הימים היפים ביותר הם אלה שטרם חיינו אותם". שנת 2019 תהיה שנה של הצלחה ופריצה קדימה. להתראות.) << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אני מודה מאוד לחבר הכנסת אחמד טיבי. כאמור, מדובר בהצעת חוק בקריאה ראשונה. נרשמו כמה דוברים, תכף נראה. קודם כול, מירב בן ארי, בבקשה, גברתי. אחריה – חבר הכנסת רועי פולקמן. בבקשה, גברתי, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> מירב בן ארי (כולנו): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אני רוצה, ראשית, לומר על החוק הזה כמה הוא חשוב. היום חבר הכנסת טיבי פרץ לנו לוועדה שעסקה בחיסונים, התפרץ ממש וזעק מדם ליבו על החוק – ומגיע לך כל הקרדיט. היום אני ביום פרגון, אז אני רוצה לומר לך באמת תודה רבה. אני חושבת שזה חוק מאוד מאוד חשוב, חוק שיעזור להרבה אנשים שזקוקים לו, אותה אוכלוסייה כל כך מוחלשת, שבסוף אין שום סיבה שלא לתת לה את טיפולי השיניים. אז תודה רבה לך, ותודה באמת על שהגעת היום לוועדה ונלחמת עד הדקה האחרונה כדי שבכנסת הבאה יהיה דין רציפות והם יקבלו את מה שמגיע להם. אני חושבת, אני יודעת, אני מניחה שהחוק – העלות שלו היא נמוכה, כך שאין סיבה שלא לתת. הקשבתי לך בהתחלה, אבל לא הבנתי את מה שאמרת בערבית. אבל אני מניחה שאמרת שהעלות היא נמוכה, ולכן אין בעיה באמת – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> איציק כהן גם יודיע לנו. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (כולנו): << דובר_המשך >> גם איציק כהן יודיע, אז נראה לי שכדאי שתדאג שהוא יעלה לפה ויודיע. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אנחנו מחכים להודעה רשמית של הממשלה כאן במליאה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (כולנו): << דובר_המשך >> אוקיי, אז אני רוצה בהחלט להודות. בדקה האחרונה שנותרה לי אני רוצה להודות למשרד האוצר על התמיכה שלו בהצעת חוק החיסונים. עד הרגע האחרון לא ידענו אם החוק הזה יעבור ואם גם הוא יצטרך 50 ח"כים. לאור העובדה שאנחנו בהרכב מצומצם ביום האחרון, אז באמת בתמיכה מלאה של האוצר ושל שר האוצר משה כחלון הצלחנו להעביר את הצעת חוק החיסונים, ובעזרת השם בכנסת הבאה נמשיך לקדם אותה לקריאה שנייה ושלישית, בשל החשיבות והמשמעות של לחסן את הילדים. אז תודה רבה לכולם. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אני מודה לחברת הכנסת מירב בן ארי. אני מזמין את חבר הכנסת רועי פולקמן. << קריאה >> מירב בן ארי (כולנו): << קריאה >> הוא לא נמצא. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אני דווקא מזהה כאן אדם שמאוד דומה לחבר הכנסת רועי פולקמן, ואם הוא יזדהה ככזה נאפשר לו לנאום. << דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >> יש פה כמה אנשים שיכולים להעיד שאני מי שאני חוץ מאנשי משמר הכנסת. קודם כול, ספציפית, כמובן גם כאן, החוק הזה הוא עוד דוגמה – כי היו לנו פה הרבה ויכוחים על זה במהלך הכנסת הזאת – לשיתופי הפעולה בנושאים מעשיים בין קואליציה לאופוזיציה. החוק הזה זה עוד דוגמה כזאת. החוק שלכם הובל על ידי חבר הכנסת אחמד טיבי. הוא בא אליי לפני ועדת השרים, וגם לנדב, ודיברנו על זה שצריך להיות מצ'ינג בין משרד הבריאות לאוצר. ובוודאי שהדברים, כשהם נכונים ואפשר לעשות אותם – יש הרבה דברים נכונים שאנחנו לא תמיד עושים, כי אנחנו לא יכולים, אבל כשזה גם אפשרי ואנחנו משתפים פעולה, הדברים האלה קורים. התחלתי להגיד את זה קצת קודם, ועכשיו גם נמצא כאן יושב-ראש הכנסת, אז אני מרשה לעצמי להגיד, כי בכל זאת אנחנו בשלבים של סיום. אמרתי את זה כי הרבה פעמים: הציבור לא יודע על הרבה מאוד מהעבודה המקצועית שנעשית כאן. ושוחחתי קודם עם אחד מראשי המטות של השרים ודיברתי על השילוב של ממלכתיות ומקצוענות שצריך להיות בעבודה הפרלמנטרית, וסיפרתי שכשהגעתי לכנסת חיפשתי אנשים ללמוד מהם – אני מגיע למקום כזה ושאלתי ממי אני לומד. וסיפרתי איך הלכתי לאלקין וישבתי איתו בימים הראשונים של ועדת הכנסת, ושאלתי איך עושים, ואיך בונים את ההרכב של הוועדות, וביקשתי אם הוא מוכן שאני איכנס לכמה פגישות שלו, וישבתי. וסיפרתי איך הלכתי לווקנין, שסיפר לי – שאלתי אותו: תגיד, איך שורדים בכנסת 20 שנה? ואיך שורדים בכנסת 20 שנה בלי להיות ממורמרים, אם לא קיבלתי תפקיד כזה ותפקיד אחר? אלה הימים שבהם כל היום לחצו עלינו: חייבים לקבל את הוועדה הזאת ואת הוועדה הזאת. ואם אני לא חבר גם בחוץ וביטחון – סיפרו לי שפעם, כדי להיות חבר בוועדת החוץ והביטחון, היית צריך להיות או גנרל או עם ותק, ופעם, כדי להיות חבר בוועדת הכספים, היית צריך להיות או איזה איש עסקים או כלכלן, או לא יודע, או פרופסור לכלכלה, או עם ותק, ופה, אתה יכול בחודש הראשון שלך, בלי שום קשר – ואני חייב להיות גם חבר בזה. אני זוכר את השיחות האלה עם ביטן בתחילת הקדנציה, שהוא היה אומר לי שדורשים ממני, כולם, להיות גם זה וגם זה וגם זה. ויש כאן פרלמנטרים כאלה. אני זוכר שביקשתי מדב חנין לספר לי קצת על העבודה. ממש הלכתי: תדריך אותי איך מכינים סדר-יום, איך הח"כ מכין סדר-יום. ואז הלכתי ליועצת, שהייתה יועצת לח"כ לפניי, שהייתה יועצת שלי פה, ואמרתי לה: אני רוצה שנכין רשימה איך נהיים ח"כ טוב. מה הציפייה? אני צריך לעשות נאומים בני דקה? אני צריך לעשות הצעות לסדר-היום? מה הדרישה מח"כ טוב? ניסינו לדבר על הדבר הזה, ובפירוש יש כאן מקצוענות. אני כמובן אומר את זה גם לך, אדוני היושב-ראש, במיוחד כאן עכשיו. בשבילי זו פעם ראשונה שאני רואה מה זה ימי פיזור כנסת, ואני מבין כמה יכול להיות ברדק ובלגן, ואני מבין כמה התפקיד שאתה נמצא בו היום – אמרתי את זה קודם לטינה – הוא קריטי: שיקול דעת, מתינות, איזון, אחריות ציבורית. ואני אומר: יש פה לא מעט אנשים כאלה, הרבה אנשים, וגם למדתי מהם בכנסת הזאת. צריכים בכנסת הזאת מקצוענות, צריכים בכנסת הזאת שיקול דעת. לכולנו יש אילוצים לפעמים של מחר בבוקר, כולנו מוטרדים מהכותרת, מהפוש או מהשיימינג שיעשו לנו בפייסבוק. אבל יש איזה דור – ואני יודע שככה זה עבד פה פעם – שאתה מסתכל עליו – לא משנה הגיל. אני צעיר פה בכנסת, ואני מסתכל על אנשים כמוך, ועל אנשים כמו וקנין, ואנשים כמו איתן כבל – באמת יש כאן שיעור על איך צריכה כנסת ישראל להיראות. יש פה גם צעירים כאלה, אני חושב, ואנחנו צריכים שהקול הזה יהיה כאן. ואני חושב שיש פה דברים שנעשו שהם מופת של פרלמנטריות טובה, ויש גם דברים אחרים. אז תודה. אפרופו האנשים שלמדתי מהם הרבה זה גם ממך. אתה יו"ר הכנסת, זה רחוק ממני ביום-יום, אבל למדתי ממך הרבה מאוד, ואני רוצה להודות על זה, ושבאמת יהיו בחירות טובות, ושנחזור לכנסת שתמשיך להראות מקצוענות. תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לחבר הכנסת פולקמן. אתה דוגמה לכך שיש כאן גם צעירים כאלה. אתה צודק. חבר הכנסת יואל חסון, בבקשה, אדוני. << דובר >> יואל חסון (התנועה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה קודם כול לדבר על החוק הקודם, על חוק החיסונים שעבר כאן בקריאה הראשונה – מה שמאפשר לנו להמשיך לחוקק את החוק הזה מאותה נקודה בכנסת הבאה. הדבר הזה, היה חשוב מאוד שייעשה. אני רוצה להודות קודם כול לשר האוצר משה כחלון, שהסכים ונתן את תמיכת הממשלה לחוק הזה במסגרת של הקריאה הראשונה, ואפשר לנו לא להידרש לרוב מיוחד; השותפות המדהימות שלי לחוק הזה, חברת הכנסת מירב בן ארי וחברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי – לא יכולתי לחשוב על שותפות טובות יותר. השלמנו אחד את השני. כל אחד עשה מה שהוא יודע לעשות, הבאנו את הדבר הזה, ואפשרנו בלי תכנון שהחוק הזה יגיע בקריאה הראשונה. מדינת ישראל צריכה, אדוני היושב-ראש, מדיניות בתחום החיסונים. צריך להסדיר את הדבר הזה. אני אומר עכשיו, ואמרנו גם בוועדה: זה מסוג החוקים שאתה לא עושה אותם לבד – אתה עושה אותם רק יד ביד עם הממשלה, עם גורמי המקצוע, עם אנשים שמבינים. זה חוק מאוד מורכב עם השפעות רוחב. אני רוצה בהזדמנות הזאת גם להודות לצוות שלי, שעבד על החוק הזה: קודם כול ליועץ החקיקה של הסיעה אור קשת, שלמעשה מהרגע הראשון של הרעיון לקח אותו בשתי ידיים, קידם אותו, ישב עם כל גורמי המקצוע, יחד גם עם היועצת הפרלמנטרית שלי מירב סלע, שליוותה, עסקה בפרטים ועבדה יחד עם הצוותים המקצועיים; לכל הצוות שלי, הפרלמנטרי: הדוברת שלי, עדי פועה כהן, לאבי וינשטוק, היועץ שלי, ולכל מי שעסק במלאכה. אני רוצה שתדעו, היומיים האלה הם יומיים מופלאים, אדוני היושב-ראש, כי יש תחושה שבבליץ גדול הצלחנו לייצר המון חקיקה משמעותית – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> טובה. << דובר_המשך >> יואל חסון (התנועה): << דובר_המשך >> – – טובה, משנה מציאות. זה גם היה בהנהגתך – הנהגת את צוות ההסכמות, וישבנו בו אני ויושב-ראש הקואליציה דודי אמסלם, והצלחנו לייצר פה, אדוני, חקיקה מדהימה, שהביאה לידי ביטוי את העבודה הקשה שהח"כים עובדים פה. יש כאן עבודה קשה, אדוני היושב-ראש; יש כאן עבודה עמוקה שאנשים כאן עושים, הרבה מעבר לרעש ולצלצולים. וזהו, תמה הכנסת הזאת, אדוני היושב-ראש. אתה המסכם, לא אני, אבל תמה הכנסת הזאת. אני מרגיש שזאת הייתה עבורי כנסת משמעותית מאוד, ואני חושב שהדבר המרכזי שלך כחבר כנסת, כשאתה נמצא כאן, זה שאתה רוצה להרגיש שהשפעת. אז אני יכול להגיד לך, אדוני היושב-ראש, שהרגשתי כל יום בארבע השנים האחרונות שהשפעתי, שהשפעתי על מה שקורה כאן ועל מה שקורה במדינה, וזה כבוד ענק. יש לי כוונה גדולה מאוד, אדוני היושב-ראש, יחד עם יושבת-ראש התנועה שלי ציפי בני, וחבריי לסיעת התנועה, לחזור לכאן בכוח גדול שגם יחולל, בעזרת השם, מהפך במחנה שלנו. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לחבר הכנסת יואל חסון. זו גם ההזדמנות שלי להודות לחבר הכנסת יואל חסון על פועלו כמרכז האופוזיציה. << נושא >> הודעת יושב-ראש הכנסת << נושא >> << דובר >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << דובר >> אני גם אודיע, ברשותכם, הודעה שהתקבלה ממזכירות הכנסת, שקיבלתי ממזכירות הכנסת: בהתאם להוראות סעיף 11(ב) לחוק הכנסת, התשנ"ד–1994, הינני מתכבד להודיעכם, כי חברת הכנסת שלי יחימוביץ תכהן כראש האופוזיציה, כפי שהודיע לי יושב-ראש סיעת העבודה חבר הכנסת איציק שמולי. כהונתה של חברת הכנסת שלי יחימוביץ תחל היום. אז כפי שאמרתי, נאחל הצלחה, ודאי, ליושבת-ראש האופוזיציה החדשה-ישנה, וגם ליושב-ראש סיעת העבודה, ולך עוד פעם, חבר הכנסת חסון, תודה רבה על העבודה המשותפת – – << קריאה >> יואל חסון (התנועה): << קריאה >> תודה רבה לך. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> – – בהיותך יושב-ראש סיעת המחנה הציוני ומרכז האופוזיציה. << הצח >> הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 64) (הרחבת הזכאות לטיפולי שיניים למבוטח עם שיתוק מוחין), התשע"ט–2018 << הצח >> (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חבר הכנסת אייכלר. בבקשה, אדוני, התור שלך, ואחריך – חבר הכנסת יוסף ג'בארין. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אנחנו בשעה האחרונה של הכנסת העשרים, וכבר דיברנו עליה ועל כל הדברים שהיו בה. אני רוצה להודות עוד פעם ליושב-ראש; הודיתי לך בלשכה על ההנהגה של ארבע השנים בנחת ובשופי, בשקט ובהשלטת שקט. יש לך תפקיד גדול מאוד, ואני רוצה להסביר גם מדוע אני אומר שיש לך תפקיד גדול מאוד. רבותיי, אנחנו חושבים שזה כל כך פשוט: יושבים בפרלמנט, מתווכחים, יהודים, ערבים, דתיים, חילונים – הכול בסדר. כל רעיון הבחירות, כל המבנה הדמוקרטי, נועד לגרום לבני אדם עם אינטרסים מנוגדים להילחם על דעותיהם, להילחם על צורכי הציבור שלהם, בלי דם, בלי אש ובלי תמרות עשן. זה לא ככה בכל המדינות. יש מעט מאוד מדינות בעולם שזה קורה. ישנן מדינות, באזור הזה בפרט, שבמקום לדבר, מדבר הנשק, מדברות עמדות ירי, שפיכות דמים הדדית. ופה, בסייעתא דשמיא בלתי רגילה, כשהקימו את המדינה, הבינו בן-גוריון וחבריו שגם למנחם בגין וגם לאנשים הדתיים והחרדים צריך לאפשר – לתת לאנשים פתקים אילמים: נכנסים לקלפי, והם נלחמים שם. מאפשרים לכל אחד קול שווה לבוא ולהפגין כוח מול אנשים אחרים, ואחרי תוצאות הבחירות, מתחברים האנשים בעלי האינטרסים המשותפים אל מול אנשים אחרים עם דעות ועם אינטרסים מנוגדים, ויוצרים קואליציה ואופוזיציה, ונותנים להם אולם כינוסים לוויכוחים והכרעות בבניין שקרוי פרלמנט. ובצרפתית המילה parler היא דיבור; במקום להילחם – לדבר; מדברים זה עם זה כדי שהמלחמה תישאר במסגרת חוקית ותקנונית מוסכמת, ולא ליצור אנרכיה שמשתקת את כל הצרכים – ברפואה, בחינוך, בתחבורה וכו'. ולכן קובעים יום הכרעה, שזה נקרא יום הבחירות, אבל בעצם זה יום ההכרעה, ומי שלא בא ביום הזה לבחור, בעצם מעדיף שיטת מלחמה אחרת, או שיטה דיקטטורית, או שיטה של הפגנות רחוב, מרידות, מכות, מאסרים. ככה זה בכל המדינות האלה. ואל תחשבו שזה כל כך פשוט שהמשטר החילוני במדינת ישראל נותן גם לחרדים וגם לדתיים זכות לבחירה שווה. היו אנשים כבר לפני 100 שנים כמעט, דווקא בצד ימין, שאמרו שאנשים בעלי זקנים, לא צריך לתת להם זכות בחירה, כמו שלא נותנים לילדים קטנים. אבל הקדוש ברוך הוא ריחם עלינו ועל הארץ הזאת כולה, ונתן שכל בידי האנשים כן לאפשר לכולם; אולי בזכות האוכלוסייה הערבית, שנותנים לה זכות בחירה, נותנים גם לאנשים חרדים. ולכן, אני חושב שזה חשוב מאוד, ויום ההכרעה הוא יום מאבק גדול מאוד. זה יום מלחמה. אני חושב שזה שהתקשורת עוסקת כל הזמן במי הדיח את מי, ומי נפרד ממי, ומי התחבר עם מי – זה מסיח את הדעת מהוויכוח המהותי על נושאים, על תכנים ועל אידאולוגיות. אני מאחל לכולם מערכת בחירות שקטה, בלי הסתה, בהסכמה מוחלטת – לא הסכמה על דעות אלא הסכמה על הדרכים ועל המבנה – שנוכל לחזור בעזרת השם לכנסת הבאה ולעשות את כל מה שעוד לא עשינו בכנסת הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה על דבריך החשובים, חבר הכנסת אייכלר. חבר הכנסת יוסף ג'בארין, בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת עבד אל-חכים חאג' יחיא. << דובר >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני כמובן מברך על החוק החשוב הזה, אבל רציתי לעלות לדבר לקראת סוף הקדנציה של הכנסת הזאת בעיקר כדי להודות לצוות שעבד איתי לאורך שלוש השנים וחצי האחרונות, מאז התחלנו את עבודתנו הפרלמנטרית – עבודה שכללה כמובן את סדר-היום בכנסת: יוזמה מבורכת חשובה ומוצלחת של ארגון יום השפה הערבית בכנסת, יום מיוחד, שאורגן במשך שלוש השנים האחרונות; עשרות הצעות חוק שהגשנו, שהתמקדו בעיקר בקידום שוויון וייצוג הולם והתרבות הערבית – שוויון וייצוג הולם לציבור הערבי. והאמת היא שהייתה לנו גם הפתעה טובה, והצלחנו גם להעביר לאחרונה חוק שפוטר נשים בהיריון מעמידה בתור בקבלת שירותים ציבוריים. אז אחרי תקופה יחסית מבורכת בעבודה, זה הזמן להודות לצוות הפרלמנטרי המעולה שעבד איתי לאורך התקופה האחרונה. אני רוצה להודות למוחמד ח'לאילה, וסים חוצרי, עימאד ג'ראיסי, פיראס דרוויש, באסל מוחיי א-דין, , חמד חאג' יחיא ונסים צרצור. (אומר בערבית: אני מודה לכם על הנתינה והמאמץ בעשייה הפרלמנטרית. כולכם הייתם שותפים בעשייה הזאת, ושמחתי תמיד על היוזמות שלכם, המחשבות שלכם והתוצאה של העשייה שלכם.) אני רוצה להודות גם לצוות של הסיעה שלנו, הצוות שעבד עם כל הסיעה. תודה מיוחדת לדליה בקר, שכולם מכירים אותה ומעריכים אותה בכנסת. תודה לכאיד אלקצאצי, שיושב איתנו וממשיך לעשות עבודה נפלאה בצוות של הרשימה. אני רוצה להודות לריאד ג'מאל ועבד אל-מונעם, גם הם שניים מתוך הצוות של הרשימה, שעושים עבודה מצוינת. אז תודה לכל אלה שעשו במלאכה. אני מקווה שנמשיך את העשייה הזאת גם אחרי 4 באפריל. יש עוד הרבה עבודה לפנינו. תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לחבר הכנסת יוסף ג'בארין. חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא. בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת איתן ברושי. << דובר >> עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): << דובר >> בסם אללה א-רחמאן א-רחים. כבוד היושב-ראש, היום הייתה ישיבה בסיעה שלנו, של המשותפת, שבה נפרדנו משלושה חברי כנסת שכבר הכריזו שהם לא ממשיכים בקדנציה הבאה: מסעוד גנאים, עם הנאום המרגש שהיה לו פה במליאה על הדוכן הזה, ג'מאל זחאלקה ודב חנין. לצערי, לא הצלחתי להשתתף, כי הייתי בוועדת העבודה הרווחה, והבריאות, ושם העברנו ואימצנו את התקן האירופי לפיגומים אצלנו. למרות שהיה מאוד חשוב לי להיות עם החברים שלי, העדפתי את הבטיחות של הציבור, של העובדים, ולשמור על החיים שלהם, כי היה לי תפקיד מרכזי בהעברת התקנות האלה. ואני אומר, כבוד היושב-ראש, שההתמדה ועבודת הצוות והידע המקצועי הם מאוד חשובים גם לחבר הכנסת, אחרת הוא רק ינאם וילך הביתה, ואני לא באתי לפה לנאום – באתי להשפיע, לשנות ולעבוד. זה חלק מהעבודה. בנוסף, כבוד היושב-ראש, חבר כנסת צריך להיות קשוב לציבור. קיבלתי אנשים, ישבתי עם אנשים למרות שמראש ידעתי שאני לא מסכים לדרישות שלהם ולדעות שלהם. שמעתי, וכשאתה שומע, אתה גם משכיל, ואתה יכול לקבוע לקבל את העמדה הנכונה והמתאימה שהיא גם לטובת הציבור. אני פה חייב להודות לכמה אנשים. אני מודה לתנועה שלי, למפלגה שלי, רע"מ, לתנועה האסלאמית שלי, קודם כול, שבטחו בי ושלחו אותי לפה, כי אני מייצג אותם, ואני משרת את הציבור, כל הציבור, בשליחות הזאת שקיבלתי. אני מודה לחבריי ברשימה המשותפת. אני מודה ליועצים הנפלאים שלי שעבדו איתי. לא היו הרבה תחלופות אצלי: אני מודה ליוסף פדאלי אבו עלי, מודה לג'אוודת עוויבה, מודה לאיברהים אבו לבן – שעבד איתי כשנה והיום הוא חבר מועצת העיר ברמלה; אני מקווה שהוא יצליח גם שם – אני מודה לסלאח חאג' יחיא. אבל אני לא יכול לרדת מפה לפני שאני מודה למשפחתי: לאשתי שאדיה, לילדים שלי, שמאוד סבלו מזה שאני בא לשרת את הציבור ואני לא איתם כמו שהם רצו. אני מודה להם כי גם התרומה שלהם היא תרומה ציבורית. אני מאחל שההצלחה תהיה גם לי, גם למשפחתי, גם לבנים שלי וגם לכל הציבור, ושאנחנו נדע ונשכיל לשרת את הציבור נכונה, לא נחפש רק כותרות אלא נעבוד עבודה מקצועית לטובת הציבור בלי שום שיקול זר. לכן, כבוד היושב-ראש – סליחה, תוסיף לי כמה שניות – אני, כשעליתי כמה פעמים ודיברתי על ועדת שרים לענייני חקיקה, אני מקווה שבקדנציה הבאה נוכל למסד את הוועדה הזאת ולקבוע מה יהיו הסמכויות שלה, במה היא תדון ובמה לא תדון, כי יש הרבה דברים שהם לא תקציביים, לא עמדה פוליטית אלא שירות לציבור. ואז אפשר לתת לכל חברי הכנסת להחליט איך שהם חושבים, לטובת הציבור, ולא לפי שייכות של קואליציה ואופוזיציה, בהחלטות ועדות שרים. אני מקווה שזה יצליח בקדנציה הבאה, ואני מקווה שאת העבודה שהתחלתי פה אני אמשיך בקדנציה הבאה. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לחבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא. חבר הכנסת איתן ברושי, בבקשה, אדוני. אחריו – חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין. << דובר >> איתן ברושי (העבודה הישראלית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני כבר בירכתי ב-60 שניות, אבל אני רוצה לומר שיש פה איזו שעה מביכה, ואולי זה חשוב שאתה תתערב. אנחנו עוד לפני הפגרה דיברנו על שינוי בהטבות המס שהן פועל יוצא של הוראת שעה שמסתיימת ב-2018. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> לא, לא, הנושא הזה נפתר מזמן. << דובר_המשך >> איתן ברושי (העבודה הישראלית): << דובר_המשך >> לא, הוא לא נפתר. אדוני היושב-ראש, רק שנייה. << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (כולנו): << קריאה >> לא, זה לא נפתר. << דובר_המשך >> איתן ברושי (העבודה הישראלית): << דובר_המשך >> לא נפתר, אחרת לא היינו צריכים לקום לדבר. אני רוצה שתדע שהמאבק לא מתנהל על הדלתות של הכנסת אלא הוא מתנהל כבר תקופה ארוכה; חברתי שאשא ביטון ואחרים בוועדת הכספים – וניהלנו גם הצעת חוק. אני רוצה לומר שהיום קיבלו פה הרבה החלטות, ולחלקן יש היבטים תקציביים, ואפילו הוסיפו סגן לעיריית תל אביב, אבל הכנסת והממשלה, ובעיקר משרד האוצר, לא מסוגלים לפתור את הבעיה הזאת, שהיא לא מפתיעה אף אחד. יותר מזה, אדוני היושב-ראש, זה שיש בחירות וזה שיוצאים לפגרה זה לא משחרר אותנו מאחריות למי שיושב באזורי עדיפות לאומית וקווי עימות. אנחנו יוצאים לפגרה, אבל התושבים לא בשום פגרה. עוד לא השלימו את המהלך של המנהרות בצפון, וחוזרים לאירועים בדרום, וקווי עימות ואזורי עדיפות הם קודם כול בעדיפות ראשונה, וזה היה צריך להיות החוק הראשון היום בכנסת. אבל הגענו לשעה מאוחרת, לשעה האחרונה של הכנסת, ולזה אין פתרון. אנחנו נועדנו לפתור את הבעיות האלה, לזה התכנסנו, ואת זה גפני מוביל במשך חודשים עם חברים נוספים בוועדת הכספים. והינה עכשיו, בשעה הזאת שהכנסת מתרוקנת – כי אנחנו ביקשנו שמרבית חברי הכנסת יהיו כאן, אם צריך מעל 50 חברים – יושבים תושבים לאורך הגבולות ובאזורי עדיפות לאומית, אותם אלה שהממשלה אומרת להם: אתם החשובים, זה סדר העדיפויות. יושבים פה יועצים משפטיים, וסגן שר האוצר מסתובב פה כמו סביבון סביב הכנסת, ולא פותרים את הבעיה. והיא לא בעיה שצריכים להיות מופתעים ממנה. ב-1 בינואר 2019, אני שמח לומר, 31 יישובים לאורך הגדר מקבלים תוספת של נקודת זיכוי, אבל החוק הזה של הטבות המס, שגפני הוביל אותו לפני שלוש שנים בעלות של 2 מיליארד שקלים, שכולל יישובים יהודיים וערביים, מכל הרכבי האוכלוסייה – מושבים, קיבוצים, עיירות – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, אדוני. << דובר_המשך >> איתן ברושי (העבודה הישראלית): << דובר_המשך >> – – החוק הזה תקוע, משום שלא מוצאים שפה משותפת עם גבולות ברורים לקבלת ההכרעה הערב. והכנסת עכשיו עומדת פה ברגע האחרון לפני הפגרה במבוכה גדולה. מול היעד הלאומי לנו אין תשובה. אני מבקש ממך, אדוני, תקבל החלטה. שאחר כך יפתרו את הבעיה, עכשיו צריך להחליט. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת איתן ברושי. אני לא מתערב אף פעם בדברי הנואמים, אבל חבל להטעות את הציבור. נכון שהיו כאלה שניסו לטרפד החלטות, אבל הנושא הזה מאחורינו. << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (כולנו): << קריאה >> הלוואי. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> הנושא הזה מאחורינו. << דובר_המשך >> איתן ברושי (העבודה הישראלית): << דובר_המשך >> מתי החליטו? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> הנושא מאחורינו. חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין, בבקשה, גברתי. << דובר >> איילת נחמיאס ורבין (העבודה הישראלית): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. הסיבה שאני ביקשתי לעלות לכאן בכל זאת היא כי זה יום של תודות והוקרה, וזאת הזדמנות מאוד מאוד חשובה עבורי להודות לך ולצוות שלך – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> איילת נחמיאס ורבין (העבודה הישראלית): << דובר_המשך >> – – ולמזכירת הכנסת ולצוות שלה. אני מרגישה שאתם הדרכתם אותי באופן בלתי רגיל, גם ברגעים מורכבים פה בבית הזה, גם ברגעים קשים, אדוני היושב-ראש. אני מוכרחה לומר לציבור – אני הייתי איתך בכמה משלחות בחו"ל; אני זכיתי ואנחנו התברכנו בך. וגם בעולמות של אי-הסכמה אנחנו ראינו שכשפנינו אל העולם בחו"ל, יש לנו מטרה אחת משותפת: מדינת ישראל חזקה, טובה, איתנה חברתית, ובוודאי ביטחונית. תודה מקרב לב לסדרנים, למאבטחים ולרשמים הפרלמנטריים. אני ברשותכם אומר בקצרה תודות לצוות שלי, שליווה אותי ארבע שנים, שבלעדיהם באמת באמת היה הכול יותר מסובך: לסתיו כהן, לרפי הוימן, לעומר נצר, להילה ימיני, לירין קרן, למיכל דור, לשחר קליידר, לעזמי כעביה, לנטלי סימן טוב, לניצן כהנא הנהדרת, שאתמול הצליחה להעביר כאן חוק, וליוני בזורה. בלי המשפחה שלי, אדוני היושב-ראש – ונדמה לי שלפחות חלק ממנה אתה מכיר – בטוח לא הייתי מצליחה לעשות עשירית ממה שאני עושה, אז לעברי, אהוב ליבי; לילדים שלי יונה, אסף ואלמה; לאימא שלי נחמה, שאני ממעטת לדבר עליה פה, אבל בלעדיה לא הייתי יכולה כלום; לדודה שלי מיכי; לאחי ולגיסתי יואב ושירה, ולחברים המדהימים שלי שמלווים אותי מהיום הראשון שדרכתי פה בבית הזה, אדוני היושב-ראש, בשנת 1992, כשיצחק רבין נבחר לראשות הממשלה. הבית הזה נראה אז לגמרי לגמרי אחרת: הוועדות היו בחדרי הסיעות, הסיעות היו בקומה החמישית. הכול נראה אחרת לחלוטין. לא היו אפילו מדרגות, לדעתי, עוד לא היו "הילטונים", ועמיר פרץ ישב בקרווילה בחוץ. אני רוצה שתדע רק דבר אחד: הבית הזה מאוד מאוד יקר לי, ואני מקווה שהוא תמיד יהיה יקר למי שיושבים בו. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לחברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין. חבר הכנסת נחמן שי – ויתר. חבר הכנסת מוסי רז – מוותר? סליחה, חבר הכנסת נחמן שי, בבקשה. << קריאה >> נחמן שי (העבודה הישראלית): << קריאה >> דקה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> דקה, הוא רוצה להודות לצוות שלו דקה, ואחר כך – חבר הכנסת מוסי רז. << דובר >> נחמן שי (העבודה הישראלית): << דובר >> אנחנו בשעת נעילה. אני באמת רוצה להצטרף לברכות, היושב-ראש. בדרך כלל אתה מודה לנו בסוף הישיבה, אז אתה ראוי לכל ברכה. ניווטת את הספינה במים מאוד סוערים, והיא מגיעה לנמל מבטחים, וזה הרבה מאוד בזכותך, אדוני, וירדנה והצוות. וכמובן – להודות לכל האנשים שליוו אותי לאורך השנים האלה, ואני מקווה שיהיו איתי גם בעתיד: עוזריי הפרלמנטריים נועה, לפיד, ניר, עידן – כל מי שמצא את עצמו – דורין, ואחרים אחרים רבים. באמת, זה פרק מאלף לאנשים צעירים לבוא הנה ולראות איך הדמוקרטיה – והבית הזה הוא מבצר הדמוקרטיה הישראלית. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת נחמן שי. חבר הכנסת מוסי רז יהיה אחרון הדוברים. הרשימה נעולה. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, ראשית, אני מצטרף לברכות לך ולכל עובדות ועובדי הכנסת על העבודה המסורה. יש משהו ביום אחרון של מושב הכנסת שחבל שהציבור לא רואה אותו מספיק: יש משהו מאוד טוב בממשלות חלשות ובקואליציות חלשות – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> שהכול עובר בהסכמה. << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> – – שהכול עובר בהסכמה. עברו פה בשבוע האחרון עשרות חוקים; זה אולי מתקרב אפילו ל-100 – אה, יש איזו סערה שאני לא מודע לה. עברו כאן עשרות חוקים, מתקרבים אולי ל-100, שכמעט כולם ראויים ביותר, חלקם אפילו מהפכות ממש: החוק שהעביר אתמול חברי חבר הכנסת כבל בנושא של הפרסום של מוצרי הטבק, שפשוט יציל אנשים ממוות; החוק של איסור זנות, שעבר פה אתמול. ואני לא אתן ציונים לכולם, אבל ודאי שעברו פה חוקים מאוד מאוד חשובים בימים האלה, כולל היום, שמשפיעים על כל אזרחי ישראל, וכמעט כולם משפיעים על כמעט כל אזרחי ישראל לטובה. חבל שתקופת הדמדומים הזאת מסתיימת, למרות שיש ביום שני מליאה, ואנחנו לא מצליחים להעביר עוד חוקים בהסכמה שעוד ישפרו את מצבם של אזרחי ישראל. אני מקווה שנמשיך להגיע להסכמות. שמעתי קודם את הדברים על נושא ההטבות במס, שהוא גם נושא מאוד חשוב לאנשים שנמצאים בגבולות, על הגבול, יהודים וערבים, במרחק של 7 קילומטרים מהגבול. מקווה שנצליח לפתור גם את הבעיות שלהם, ואם צריך – גם בשבוע הבא להמשיך לפתור בעיות של אזרחים. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לחבר הכנסת מוסי רז. אנחנו לפני ההצבעה. אני מבין שהממשלה צריכה למסור לנו אם הצעת החוק היא תקציבית או לא תקציבית. אדוני שר הפנים. << קריאה >> שר הפנים אריה מכלוף דרעי: << קריאה >> התייעצות של דקה. << קריאה >> ירון מזוז (הליכוד): << קריאה >> היא לא תקציבית. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הינה, אומר ירון מזוז שהיא לא תקציבית. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> לא, לא, לא, לא, אני רוצה לשמוע את שר הפנים. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> קריאה ראשונה, ונתאם עם הממשלה לאחר מכן. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אנחנו נאשר את הקריאה הראשונה, ואחרי זה – – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אני רוצה, לפרוטוקול, לשמוע את השר אריה דרעי. << קריאה >> איתן כבל (העבודה הישראלית): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אני יכול בינתיים שלוש דקות? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חבר הכנסת איתן כבל, בבקשה, אדוני. אתה ביקשת לדבר ואני חסמתי אותך, אני מתנצל. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. מגיע לך על כל העבודה הקשה של ארבע השנים, וגם של הימים האחרונים. << דובר >> איתן כבל (העבודה הישראלית): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי וחברותיי חברי הכנסת, רשמים פרלמנטריים, אני פשוט רוצה לנצל את ההזדמנות קודם כול לומר לך תודה, אדוני. תודה. זו הזדמנות – זה ערב של סיום – לומר לך תודה על הסיוע שנתת לי לאורך כל הדרך ועל הסיוע שנתת לוועדת החקירה, שאני מאוד מקווה שהיא תהפוך להיות חלק בלתי נפרד מספר הכללים והתקנות של הכנסת. אני חושב שעשינו כאן מעשה שטרם נראה מבחינת מקצועיות, ובאמת אני מודה לך על כל אשר עשית. אני רוצה להודות לכל עובדי ועובדות הבית, מהמסד ועד הטפחות, על הכול. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת איתן כבל. אני רוצה לשמוע כרגע את ההתייחסות של השר אריה דרעי, בשם הממשלה, אם הממשלה רואה בהצעת החוק הצעת חוק תקציבית או לא. << דובר >> שר הפנים אריה מכלוף דרעי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, הממשלה מסכימה לעלות התקציבית, ומודיעה גם שאחרי הקריאה הראשונה החוק יחזור לוועדת שרים לחקיקה להמשך הטיפול. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> קיבלנו את ההודעה הברורה מפיו של שר הפנים אריה דרעי. אם הממשלה מסכימה, אז אין צורך בשום רוב מיוחד להצעת החוק הזאת; רוב פשוט שאני סמוך ובטוח שיימצא. חברי הכנסת, הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 64) (הרחבת הזכאות לטיפולי שיניים למבוטח עם שיתוק מוחין), התשע"ט–2018, בקריאה ראשונה. אפשר להצביע. יותר מדי רעש, חברים. אפשר להצביע. הצבעה מס' 36 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 21 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 64) (הרחבת הזכאות לטיפולי שיניים למבוטח עם שיתוק מוחין), התשע"ט–2018, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בעד – 21, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק אושרה בקריאה ראשונה, ותוחזר לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות להכנתה לקריאה שנייה ושלישית. חברי הכנסת, אני מכריז על הפסקה של כמה דקות. אנחנו נחדש את הישיבה בעוד כמה דקות. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 21:25 ונתחדשה בשעה 22:40.) << הפסקה >> << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס' 34) (מדיניות חיסונים לאומית ותמריצים להתחסנות), התשע"ט–2019 << הצח >> (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברי הכנסת, אני מחדש את הישיבה. אדוני השר, קודם כול אני מזכיר שאנחנו רוצים לעבור להצעת חוק להסדרת מתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית על ידי מוסדות לגמילת חסדים, התשע"ט–2019. אנחנו קודם כול רוצים לשמוע את הודעת סגן שר האוצר בנושא של החוק הקודם, שכבר הוצבע, כי יש פה חילוקי דעות אם הדברים נאמרו בצורה ברורה. חברי הכנסת, הודעתו של סגן שר האוצר תתייחס להצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (תיקון מס' 34) (מדיניות חיסונים לאומית ותמריצים להתחסנות), התשע"ט–2019. בבקשה, סגן שר האוצר יצחק כהן. << דובר >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה להבהיר את ההודעה שמסרתי קודם בנוגע להצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (תיקון מס' 34), ולהודיע שהממשלה מסכימה לעלות התקציבית של ההצעה לפי סעיף 93(ה) לתקנון. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. בבקשה, אדוני סגן שר האוצר, אנחנו שמחים על הסרת הספק. ועכשיו לענייננו. << קריאה >> יואל חסון (התנועה): << קריאה >> במה הוא התיר את הספק, אדוני? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> על אחת ההצעות הקודמות, לגבי העלות התקציבית. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> השר שואל לגבי הירידה לוועדת הכספים. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תכף. << נושא >> הודעת ועדת הכספים << נושא >> << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> כפי שאמרתי עכשיו, חידשנו את המליאה על מנת לעסוק בהצעת החוק להסדרת מתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית על ידי מוסדות לגמילות חסדים, התשע"ט–2019. ברשותכם, חברי הכנסת, אדוני השר, קיבלתי מכתב מיושב-ראש ועדת הכספים חבר הכנסת משה גפני. הנדון: הצעת חוק להסדרת מתן שירותי פיקדון באשראי בלא ריבית על ידי מוסדות לגמילות חסדים, התשע"ט–2019 – חידוש הדיון לפי סעיף 89 לתקנון הכנסת. אבקש ממזכירת הכנסת למסור הודעה למליאה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. הודעת ועדת הכספים בדבר חידוש הדיון בהצעת חוק להסדרת מתן שירותי פיקדון באשראי בלא ריבית על ידי מוסדות לגמילות חסדים, התשע"ט–2019, לפי סעיף 89 לתקנון: בהתאם לסעיף 89 לתקנון הכנסת, אבקש להודיעכם כי ועדת הכספים החליטה ביום כ"ד בטבת התשע"ט, 1 בינואר 2019, לחדש את דיוניה בהצעת חוק להסדרת מתן שירותי פיקדון באשראי בלא ריבית על ידי מוסדות לגמילות חסדים, התשע"ט–2019. נוסח חדש של הצעת החוק יונח על שולחן הכנסת. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה למזכירת הכנסת. חברי הכנסת, פירוש הדבר הוא שהחוק חוזר כרגע לוועדת הכספים, ואני מכריז על הפסקה בדיוני המליאה על מנת שוועדת הכספים תוכל לדון בהצעת החוק ולהחזיר לנו את הנוסח המתוקן. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 22:46 ונתחדשה בשעה 00:20.) << הפסקה >> << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברי הכנסת, אני מחדש את הישיבה. הודעה למזכירת הכנסת. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונח היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, נוסח ב' להצעת חוק להסדרת מתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית על ידי מוסדות לגמילות חסדים, התשע"ט–2019, שהחזירה ועדת הכספים. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה למזכירת הכנסת. << נושא >> הצעת חוק להסדרת מתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית על ידי מוסדות לגמילות חסדים, התשע"ט–2019 << נושא >> [מס' מ/1090; דברי הכנסת, מושב שלישי, חוב' ח', ישיבה 167, עמ' 18287; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אכן, ועדת הכספים החזירה את הצעת החוק, ולכן אנחנו נבקש מיושב-ראש ועדת הכספים חבר הכנסת משה גפני להציג את הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> גפני, לא שעתיים עכשיו. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> שעה וחצי, חבר הכנסת ביטן, רק שעה וחצי. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> אתם – – – << דובר >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר >> אדוני יושב-ראש הכנסת, אדוני שר הפנים ושר הפריפריה והנגב והגליל, רבותיי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת הצעת חוק להסדרת מתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית על ידי מוסדות לגמילות חסדים, התשע"ט–2019. אנחנו קיימנו על החוק הזה 17 ישיבות, נדמה לי. בסופו של דבר, זאת הצעת חוק ממשלתית, ואנחנו בסופה הגענו להסכמה – פחות או יותר, כמובן, לאחר פשרות רבות ולא פשוטות. לראשונה הגמ"חים נכנסים למציאות שבה יש עליהם פיקוח – אומנם לא כמו שהממשלה רצתה בתחילה, אבל הגענו להסכמות שהדברים האלה ייעשו בהדרגה, ובהסדרה הזאת הגמ"חים יהיו תחת פיקוח, מה שלא היה עד היום. כתוצאה מזה שהם יהיו תחת פיקוח הם גם יוכלו לקבל את הדברים שמגיעים לכל מוסד כמות שהוא. הגמ"ח הם מוסד מפואר בעם היהודי. הוא ללא כוונת רווח, הוא ללא ריבית; הוא עוזר לאנשים, לגברים, נשים, ילדים, אלמנות, שיוכלו לעמוד על רגליהם, אחרת הם נופלים מבחינה כלכלית. הגמ"חים נותנים את זה בעקבות תרומות שהם מקבלים, או פיקדונות. אני שמח שבסופו של דבר הגענו לזה. היה צריך בשביל זה אומץ רב. זה לא פשוט לקחת מוסדות שהם מוסדות שהכול נעשה שם בהתנדבות ולהכניס אותם לתוך קריטריון. דרך אגב, אני רוצה להגיד – ובזה אני מסיים את החלק הזה: אני קיבלתי סמ"ס מיואל בריס, שהיה היועץ המשפטי של משרד האוצר, והוא עמד בראש הצוות שעסק בעניין הזה. הוא בירך אותי ברכה רבה על זה שבסופו של דבר עשינו את זה בהסכמה. הוא אמר: זו תחילת הדרך, ובה יהיה קשה לגמ"חים, אבל יהיה להם גם קל. אני מאוד התרגשתי מהברכות הללו, ואני שמח על זה, ואני מקווה ומתפלל שזה אכן יצליח. זו דרך חדשה, לא פשוטה, לא קלה, ואני מקווה שזה יצליח. להצעת החוק הזאת הוגשה הסתייגות. ההסתייגות הייתה כורח המציאות. אנחנו דיברנו עכשיו בוועדה שלראשונה – אני לא זוכר דבר כזה בכנסת – באמצע הלילה מכנסים את הוועדה לא בגלל בעיה טכנית, לא בגלל שהתקבלה איזו הסתייגות. התקיים דיון מהותי, רציני, בנושא של ההסתייגות של חברי הכנסת. לנו לא נותרה ברירה – את החוק עצמו של הטבות המס אנחנו עשינו בהסתייגות; כשהיה חוק ההסדרים לפני שלוש שנים, עשינו את זה בהסתייגות; שלוש שנים החוק של הטבות המס קיים, אפילו בג"ץ לא הוגש. עשינו את זה בשיתוף פעולה של כל חברי הוועדה, ולאחר מכן – של כל חברי הכנסת. עשינו את החוק הזה מול כל חברי הכנסת. אנחנו הגשנו הצעת חוק פרטית שכולם חתמו עליה. דא עקא שאחרי שקיבלנו את הפ' מהלשכה המשפטית, למוחרת הודיעו על תאריך בחירות, ואז כמעט לא הייתה לנו ברירה – או שאנחנו מזניחים את העניין של הטבות המס ליישובים. הכנסנו את זה בהסתייגות בחוק אחר, החוק הזה בסוף ירד, ולא נותרה לנו ברירה אלא להכניס את החוק הזה בסעיף שמדבר על רשות המיסים בחוק הגמ"חים. ובעצם אנחנו לא משנים דבר מעבר לעובדה שאנחנו בסעיף 38 נותנים שבעה חודשים זמן למה שנעשה עד היום. אנחנו הגשנו את זה כהסתייגות, שישה חודשים בלבד. בהסתייגות הזאת אנחנו אומרים שתושב של יישוב – חתומים על זה חלק גדול מחברי הכנסת, מחברי הוועדה. בחוק הטבות המס, "תושב של יישוב שהיה זכאי לזיכוי ממס לשנת 2018 לפי הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ד) ימשיך להיות זכאי לזיכוי ממס לפי הוראות אותם סעיפים קטנים עד יום כ"ז בסיוון, התשע"ט (30 ביוני 2019)" – שישה חודשים – "אם היה תושב היישוב האמור בשנת 2019 עד המועד האמור". "בחוק הטבות במס וייעוץ במס (תיקוני חקיקה) (תיקון והוראת שעה) התשע"ז–2017, בסעיף 2, במקום 'לגבי שנות המס 2017 ו-2018' יבוא 'עד יום כ"ז בסיוון התשע"ט (30 ביוני 2019)'". היה ערעור על ההסתייגות הזאת, ואנחנו כינסנו את הוועדה, את ועדת הכספים, לפני שהגענו לפה פעם נוספת, וקיימנו דיון בנושא, אם זה נכון להביא את ההסתייגות הזאת. היה דיון מהותי, אמיתי, על כל העניין. השתתף בדיון הזה, אגב, גם שר הפנים, ואני מאוד מברך אותו על כך. הוא תרם תרומה רבה בעניין הזה. השתתף גם סגן השר, חבר הכנסת – לא חבר הכנסת; סגן השר הרב יצחק כהן, וגם הוא תרם תרומה רבה, ורבים מחברי הוועדה שישבו בדיון, והדיון התקיים. אסי מסינג – – – << קריאה >> איתן ברושי (העבודה הישראלית): << קריאה >> וגם היועץ המשפטי – – << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אני אומר, היועץ המשפטי – – << קריאה >> איתן ברושי (העבודה הישראלית): << קריאה >> – – של משרד האוצר. << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> – – של משרד האוצר העלה את דבריו, את טענותיו השונות. היועצת המשפטית של ועדת הכספים שגית אפיק אמרה את הסיבות שעשינו את זה בצורה הזאת; האמת היא, אני רוצה להגיד לכם שהיא שכנעה אותי. זה היה נכון, והצבענו על להביא את החוק עם ההסתייגות הזאת ולהצביע עליה. אני מבקש, אדוני היושב-ראש – היועצת המשפטית של ועדת הכספים תרומה לעניין הזה, בכלל בחוק שאנחנו מדברים עליו, גם הטבות המס וגם חוק הגמ"חים, תרומה שלא תסולא בפז. באמת, היא עשתה עבודה יוצאת מן הכלל, ואני משבח אותה על כך. אני משבח את שלומית ארליך, שגם היא עבדה ימים ולילות, באמת ימים ולילות, על מנת שהחוק הזה יצא לפועל. אני כמובן מבקש לברך את אייל לב ארי, שגם הוא – האמת היא שעבדו פה ימים ולילות – את אייל לב ארי, את שיר שפר, את הדר אבינועם ואת שני רחל סולטן. הלשכה המשפטית הייתה לשכה משפטית יוצאת מן הכלל. אני מבקש את התמיכה בחוק ובהסתייגות. אני מבקש, אם שר הפנים יוכל להביע את עמדתו בעניין ולהצביע. תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אני מודה מאוד ליושב-ראש ועדת הכספים חבר הכנסת גפני, ואני גם מצטרף לכל התודות. אני חושב שאנחנו בשמחה רבה נשמע את השר אריה דרעי, כאמור, שר הפנים וגם שר הנגב והגליל והפריפריה, שימסור לנו את עמדת הממשלה בחוק הזה. << דובר >> שר הפנים אריה מכלוף דרעי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, לפני שאני אומר את עמדת הממשלה – חבר הכנסת דוד ביטן, כדאי להקשיב. דוד, כדאי להקשיב. לפני שאני אביע את עמדת הממשלה, חברי הכנסת, אני מבקש את תשומת ליבכם לדקה. אני חושב שכדאי לתת את הדעת: אני מקריא לכם ציוץ בטוויטר, ואחר כך אני אגיד לכם של מי הציוץ הזה. "שוב ממשלת ישראל שכחה את הפריפריה. הממשלה שכחה לחוקק את המשך הטבות המס ליישובים שאינם בקו העימות. את החוקים הפוליטיים דווקא לא שכחו להעביר. תושבי עכו, אופקים, נתיבות ומועצות אזוריות – מהיום אין הנחות מס. הממשלה שכחה אתכם". מי שצייץ את הציוץ הזה: חבר הכנסת חיים ילין. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> הוא לא פה. הוא לא פה. << דובר_המשך >> שר הפנים אריה מכלוף דרעי: << דובר_המשך >> אני מאחל לו לילה טוב. הוא ישן עכשיו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא, הוא כבר נרדם מזמן. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> כבר הלך לישון, הוא רדום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נרדם עם מוצץ. << דובר_המשך >> שר הפנים אריה מכלוף דרעי: << דובר_המשך >> הממשלה ערה וחברי הכנסת ערים, ונשארים כאן – – << קריאה >> רחל עזריה (כולנו): << קריאה >> – – – תל אביב וירושלים. << דובר_המשך >> שר הפנים אריה מכלוף דרעי: << דובר_המשך >> כן, כן, וכן. – – ונמצאים כאן כדי לחוקק. אף אחד לא הלך לישון, ואנחנו דואגים לפריפריה. לילה טוב לך, חיים, מירושלים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אריה, כל יש עתיד קיבלו הנחיה לעזוב פה ולצייץ. אנחנו עובדים בשביל הציבור. << דובר_המשך >> שר הפנים אריה מכלוף דרעי: << דובר_המשך >> טוב. אדוני היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו נשמע את השר. << קריאה >> איתן כבל (העבודה הישראלית): << קריאה >> אתה מוכן לאפשר – – – לקבל את ההטבות? << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (העבודה הישראלית): << קריאה >> בראש העין אין. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לשאלתך, כן. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברי הכנסת. << קריאה >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> תנו לשר לדבר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איתן כבל. << דובר_המשך >> שר הפנים אריה מכלוף דרעי: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כבוד השר, שלח עלה לפה לפני שבועיים וקרא לנו בטלנים. איפה הבטלנים – – – יש עתיד. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תראה. כל הבטלנים. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו כרגע באמת במצב של ביטול זמן. << קריאה >> יואל חסון (התנועה): << קריאה >> התנועה פה, התנועה פה, התנועה פה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה צודק, אבל יש עתיד – הוא קרא לנו בטלנים. יש עתיד – איפה הם? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (העבודה הישראלית): << קריאה >> גפני, אתם מוכנים לתת לשר לדבר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. אדוני השר, בבקשה. זהו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תנו לנו ליהנות קצת. << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (העבודה הישראלית): << קריאה >> אין סוכריות. << דובר_המשך >> שר הפנים אריה מכלוף דרעי: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הממשלה תומכת בהסתייגות הזאת. זו הסתייגות חשובה. בגלל הנסיבות שקרו לא היה אפשר לחוקק את זה בצורה מסודרת, ולכן עשתה נכון הוועדה שברגע האחרון – שלא לפגוע בתושבי הערים הללו שהקראתי וביישובים אחרים – – << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (העבודה הישראלית): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> שר הפנים אריה מכלוף דרעי: << דובר_המשך >> – – במועצות האזוריות – להאריך את זה בשישה חודשים. אני רוצה לציין שאם נצטרך, גם נביע עמדה לגבי השלכה תקציבית. אני חושב שאין לזה השלכה תקציבית, כיוון שסעיף 38(ב) בחוק-יסוד – גם היועץ המשפטי של משרד האוצר אמר שהוא חל, ואם הוא חל אז אין השלכה תקציבית להסתייגות הזאת. אבל גם אם מסיבה כלשהי מישהו ימצא או יחליט שסעיף 38(ב) לא יחול ושיש לזה השלכה תקציבית, הממשלה מסכימה להשלכה התקציבית הזאת, לכן אני מציע להצביע ולגמור את הדבר הזה. תודה. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> כל הכבוד. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לשר דרעי. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> צריך להדגיש – – – ביוזמתך להעביר את החוק הזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יישר כוח. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כל הכבוד. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברי הכנסת, השר מסר הודעה מאוד מאוד חשובה – – << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> דרמטית. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> – – דרמטית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> דרמטית. כן, כן. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> ואנחנו עוברים להצביע על – – – << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> כל הכבוד לגפני. << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (העבודה הישראלית): << קריאה >> לגפני, לא בצחוק. כל הכבוד לך. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> לפני שנעבור להצביע על ההסתייגויות, אני שואל את חברי הכנסת גפני, ברושי, אמסלם, זוהר, רועי פולקמן: מישהו מכם – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מילה אחת, ברשותך. היושב-ראש, אני יכול לומר משהו? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> – – מעוניין לנמק את ההסתייגויות? לא. מוותרים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> היושב-ראש, אפשר משהו מהצד? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בבקשה, במסגרת – כן, לקצר את הזמן. יש לך הסתייגות, אז אתה יכול. << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (העבודה הישראלית): << קריאה >> איפה הסוכריות? << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> בהזדמנות הזאת אני באמת רוצה להודות קודם כול לגדולה מכולם בעסק הזה, שגית, היועצת המשפטית של ועדת הכספים; היא עשתה פה ניסים ונפלאות – אנחנו כבר שבוע בעסק הזה – ולמשה גפני, יושב-ראש הוועדה – אני מת עליכם; עשיתם פה משהו אדיר לטובת עם ישראל – וכמובן, לכל היועצים המשפטיים האחרים ולכל מי שתמך בעניין. היה פה אירוע דרמטי, שהיועץ המשפטי של משרד האוצר החליט על דעת עצמו להכניס את כל הכנסת כרגע ולהשתלט על האירוע, וזה מה שקרה בפועל. << קריאה >> איתן כבל (העבודה הישראלית): << קריאה >> קדימה – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> לכן אני מודה לך, שגית, ולמשה. תודה. << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (העבודה הישראלית): << קריאה >> דודי, אתה בלי סוכריות. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. חבר הכנסת איתן ברושי, שגם לו יש הסתייגות, מבקש לומר כמה דברים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> השר. סליחה, עוד מילה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> כן, בבקשה. את מי שכחת? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רגע, דודי. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> השר אריה דרעי, שבא במיוחד – עזב הכול באמצע הלילה והגיע לכאן כדי לדחוף את כל – ויצחק, שהבאנו אותו מבני ברק – גם בשביל זה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. חבר הכנסת ברושי. << דובר >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << דובר >> השעה מאוחרת. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אתם כרגע מבזבזים את הזמן של עצמכם. << דובר_המשך >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, השר, סגן השר, חברי הקואליציה, זה אירוע משותף. גם אני רוצה להודות, בוודאי בשם חברים ששותפים – סליחה, אני רוצה לומר לרב גפני, לחבר הכנסת גפני, שכל המהלך של הטבות המס באחריותו בשנים האחרונות הוא יצירה מיוחדת, בוודאי בעזרת הצוות ושגית, שהוזכרה פה. אני רוצה לומר לתושבים שעוד ערים: אף אחד לא שכח אתכם, לא הקואליציה ולא האופוזיציה. צריך לראות שבחצי השנה הקרובה יכינו כבר את המהלך הבא, כדי שנוכל לעמוד בהתחייבות כלפי התושבים והיישובים בגבולות, במקומות הרחוקים והקשים, למען מדינת ישראל, ולהגיד לכם תודה רבה על כל מה שאתם עושים. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת ברושי. חבר הכנסת מיקי מכלוף זוהר; חבר הכנסת רועי פולקמן; חבר הכנסת חיים ילין – כידוע, לא כאן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא ישן. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין; יצחק וקנין. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> רגע. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> מה? << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> ישן, ישן. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> חיים ילין אמר לא לדבר בקול רם – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שלא יתעורר. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> אני יכול להרים אליו טלפון – – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> כן, חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – ישמיעו את דבריו. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חבר הכנסת יצחק וקנין הגיש את ההסתייגות כשהיה עדיין חבר כנסת, אז זה לא רלוונטי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חבר הכנסת – – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בבקשה, גברתי. << דובר >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << דובר >> חבר'ה, די, נו. עכשיו בלי. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. השר דרעי, חבר הכנסת משה גפני, שאתה, יחד עם איתן כבל, היית לי להשראה כל הקדנציה הזאת, אני חושבת שיש סמליות רבה בזה שהחוק האחרון שאנחנו מעבירים הלילה, אדוני, בכנסת העשרים, הוא חוק לטובת תושבי הפריפריה. לא רק שאנחנו לא שוכחים אתכם – אנחנו משתדלים להימצא איתכם ברגעים החשובים והקשים. אני חושבת שזה רגע מאוד מאוד חשוב בבית הזה, שאנחנו נשארנו פה, למרות שיכולתם להעביר את זה בלעדינו ואנחנו היינו יכולים להעביר את זה בלעדיכם. אי-אפשר היה לעשות את זה בלי שגית אפיק, וצריך להגיד את זה, וגם בלי טמיר, שלא נמצא. תודה רבה ליו"ר הכנסת ולמזכירת הכנסת. עכשיו אני מקווה שאנחנו מעבירים את החוק. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> נקווה. תודה לחברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין. דוד ביטן. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> יואל, אל תשנה את ההצבעה. << קריאה >> יואל חסון (התנועה): << קריאה >> מוסדות התנועה – – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> זהו. אני לא רואה שיש פה חברי כנסת נוספים מבעלי ההסתייגויות, לכן קודם כול אנחנו נצביע על שם החוק וסעיפים 1–106, שאין להם שום הסתייגויות, בקריאה שנייה. בבקשה, אפשר להצביע. הצבעה מס' 37 בעד סעיפים 1–106 – 17 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–106 נתקבלו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> לבקש אפשר. בעד – 17, אין מתנגדים או נמנעים. אישרנו את שם החוק ואת סעיפים 1–106, כולל, בקריאה שנייה. לאחר סעיף 106 קיימת אותה הסתייגות שנימקו זה עתה חברי הכנסת. אנחנו כרגע נצביע – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חבר'ה, אתם במליאה – – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חסר לנו שתתבלבלו, מכיוון שאתם לא מקשיבים. כרגע אנחנו מצביעים על הסתייגות שגם יושב-ראש הוועדה, ועדת הכספים, וגם השר הודיעו שהם תומכים בה. מי בעד ההסתייגות? מי נגד ההסתייגות? נא להצביע. הצבעה מס' 38 בעד ההסתייגות – 17 נגד – אין נמנעים – אין ההסתייגות של חברי הכנסת משה גפני, איתן ברושי, דוד אמסלם, מכלוף מיקי זוהר, רועי פולקמן, חיים ילין, איילת נחמיאס ורבין, יצחק וקנין, דוד ביטן, מיקי לוי, בצלאל סמוטריץ ומיקי רוזנטל אחרי סעיף 106 נתקבלה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> רגע פסטורלי, חבל על הזמן. << קריאה >> יואל חסון (התנועה): << קריאה >> רגע רומנטי. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בעד – 17, ואין מתנגדים או נמנעים. ההסתייגות אחרי סעיף 106 התקבלה. עכשיו אנחנו בסעיפים 107 ו-108, שאין להם הסתייגויות, ולכן אנחנו יכולים להצביע על הסעיפים האלה כנוסח הוועדה בקריאה שנייה. בבקשה. הצבעה מס' 39 בעד סעיפים 107–108 – 17 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 107–108 נתקבלו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הקואליציה בעד. << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> גם האופוזיציה בעד. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בעד – 17, ואין מתנגדים או נמנעים. גם סעיפים 107 ו-108 אושרו בקריאה שנייה. אנחנו אישרנו את החוק בקריאה שנייה, כולל ההסתייגות לאחר סעיף 106. לכן, חובתי לשאול את יושב-ראש ועדת הכספים: האם אנחנו יכולים להמשיך בהצבעה לקריאה שלישית? << קריאה >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> כן, בבקשה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> יושב-ראש ועדת הכספים לא מתנגד שנצביע בקריאה שלישית, למרות שהתקבלה הסתייגות. לכן אנחנו נצביע על כל החוק, כולל ההסתייגות לאחר סעיף 106, בקריאה שלישית – הצעת חוק להסדרת מתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית על ידי מוסדות לגמילות חסדים, התשע"ט–2019. בבקשה, ההצבעה החלה. הצבעה מס' 40 בעד החוק – 17 נגד – אין נמנעים – אין חוק להסדרת מתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית על ידי מוסדות לגמילות חסדים, התשע"ט–2019, נתקבל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הקואליציה בעד. << קריאה >> איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): << קריאה >> יפה מאוד. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו עם 17 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. הצעת החוק התקבלה כנדרש בשלוש קריאות. חברי הכנסת, לפני שאני נועל את הישיבה, אני רוצה להודות מכל הלב ליושב-ראש הקואליציה ולמרכז האופוזיציה היוצא על שיתוף הפעולה, לכל סגניי, ובוודאי ובוודאי לכל עובדי הכנסת – עובדים ועובדות – מהבכירים ועד – אין דבר כזה – לאחרון העובדים, על כל העבודה המסורה במשך ארבע השנים האחרונות ובכלל. לא היינו מסוגלים לתפקד כאן בכנסת אלמלא המאמץ של כל העובדים לטובת העבודה של נבחרי הציבור. תודה רבה לכם בשם כל חברי הכנסת. חברי הכנסת, תם סדר-היום. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 00:41. << סיום >>