דברי הכנסת

דברי הכנסת ח / מושב שלישי / ישיבה רל"א / ט"ו–י"ח בכסלו התשפ"ה / 16–19 בדצמבר 2024 / 8 חוברת ח' ישיבה רל"א הישיבה המאתיים-ושלושים-ואחת של הכנסת העשרים-וחמש יום שני, ט"ו בכסלו התשפ"ה (16 בדצמבר 2024) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים דברי יושב-ראש הכנסת 7 היו"ר אמיר אוחנה: 7 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 7 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 7 הצעות סיעות יש עתיד, המחנה הממלכתי, העבודה, חד"ש-תע"ל ורע"מ להביע אי-אמון בממשלה בשל: 8 1. ראש ממשלה לא כשיר; 8 2. קיבעון וכישלון במטרת המלחמה ליצירת תנאים להשבת בני הערובה לישראל; 8 3. ממשלת הימין מובילה הפיכה שלטונית וממסדת דיקטטורה בחסות חקיקה אנטי-דמוקרטית 8 יאיר לפיד (יש עתיד): 8 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 10 גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי): 49 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 53 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 63 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 66 שלי טל מירון (יש עתיד): 93 אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): 95 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 96 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 96 הצעות סיעות יש עתיד, המחנה הממלכתי, העבודה, חד"ש-תע"ל ורע"מ להביע אי-אמון בממשלה בשל: 97 1. ראש ממשלה לא כשיר; 97 2. קיבעון וכישלון במטרת המלחמה ליצירת תנאים להשבת בני הערובה לישראל; 97 3. ממשלת הימין מובילה הפיכה שלטונית וממסדת דיקטטורה בחסות חקיקה אנטי-דמוקרטית 97 עודד פורר (ישראל ביתנו): 97 ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 100 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 101 נעמה לזימי (העבודה): 102 הצעת חוק מסגרות תקציב המדינה (הוראות מיוחדות לשנת 2025) (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2024 111 שר האוצר בצלאל סמוטריץ': 111 צגה מלקו (הליכוד): 135 ניסים ואטורי (הליכוד): 136 אריאל קלנר (הליכוד): 139 משה סולומון (הציונות הדתית): 141 טלי גוטליב (הליכוד): 142 שר התקשורת שלמה קרעי: 144 שר הפנים משה ארבל: 191 מירב כהן (יש עתיד): 194 שר האוצר בצלאל סמוטריץ': 195 גלעד קריב (העבודה): 195 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 207 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 207 הודעה אישית של חבר הכנסת מנסור עבאס 207 מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 207 הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2025, התשפ"ה–2024 209 שר האוצר בצלאל סמוטריץ': 209 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 214 משה טור פז (יש עתיד): 217 טלי גוטליב (הליכוד): 218 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 221 צגה מלקו (הליכוד): 222 ניסים ואטורי (הליכוד): 223 אושר שקלים (הליכוד): 226 עמית הלוי (הליכוד): 230 פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): 232 מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): 232 שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: 234 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 244 שר האוצר בצלאל סמוטריץ': 244 גלעד קריב (העבודה): 244 הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025), התשפ"ה–2024 249 הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025), התשפ"ה–2024 249 השר במשרד החינוך חיים ביטון: 250 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 252 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 254 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 254 הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025), התשפ"ה–2024 254 הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025), התשפ"ה–2024 254 רון כץ (יש עתיד): 254 משה טור פז (יש עתיד): 256 מתן כהנא (המחנה הממלכתי): 257 אלעזר שטרן (יש עתיד): 258 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 260 אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): 262 איימן עודה (חד"ש-תע"ל): 263 יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): 264 ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 265 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 266 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 268 גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): 268 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 273 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 277 מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 278 מיקי לוי (יש עתיד): 278 אריאל קלנר (הליכוד): 279 השר במשרד החינוך חיים ביטון: 281 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 310 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 310 הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 14), התשפ"ה–2024 311 שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: 311 מירב בן ארי (יש עתיד): 314 רון כץ (יש עתיד): 318 אופיר כץ (הליכוד): 324 אלעזר שטרן (יש עתיד): 325 דבי ביטון (יש עתיד): 327 ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 329 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 330 סימון דוידסון (יש עתיד): 330 מירב כהן (יש עתיד): 333 משה טור פז (יש עתיד): 334 מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 335 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 336 מאיר כהן (יש עתיד): 336 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 337 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 338 רם בן ברק (יש עתיד): 340 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 344 שרון ניר (ישראל ביתנו): 345 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 346 מיקי לוי (יש עתיד): 347 נאור שירי (יש עתיד): 348 עמית הלוי (הליכוד): 351 גלעד קריב (העבודה): 353 << נושא >> דברי יושב-ראש הכנסת << נושא >> << דובר >> היו"ר אמיר אוחנה: << דובר >> חברות וחברי הכנסת, שלום, שלום גם לשרים. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שני ט"ו בכסלו התשפ"ה, 16 בדצמבר 2024. בטרם נעבור לנושא הראשון, אני מבקש לפתוח בתנחומים בשמי ובשם הכנסת למשפחתה של חפציבה צנעני, זכרה לברכה, ולחבריה לעבודה, שיושבים כאן ביציע – עובדת הכנסת שנפטרה אתמול בטרם עת לאחר מאבק ממושך במחלה קשה. למעלה מ-30 שנה חפציבה הייתה חלק בלתי נפרד מהמשכן הזה. בתפקידה האחרון שימשה כראש תחום מליאה במחלקת הפרוטוקולים, תפקיד שמילאה בנאמנות במשך 15 שנים. חפציבה הייתה מעובדות הכנסת המסורות והמקצועיות ביותר – בשנה שעברה, גם עובדת מצטיינת – בעלת סיווג ביטחוני גבוה, שהתנהלה בחרדת קודש בכל אחד מתפקידיה, שכללו גם את ועדת החוץ והביטחון, שם הייתה אחראית לפרוטוקולים הסודיים ביותר. מי שהשתתף בדיונים המסווגים זכה גם למאור עיניה ולסבר פנים יפות שבו קיבלה את כל משתתפי הוועדה. בשם כולנו ובשם המשכן שכל כך אהבה, אני שולח חיבוק חם למשפחתה ומשתתף בצערה העמוק. יהי זכרה ברוך. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הודעה למזכיר הכנסת. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/5176/25 וכלה בהצעת חוק פ/5225/25: הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור שימוש בבעלי חיים במוסד חינוך או תרבות), התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת יסמין פרידמן, נאור שירי ויוראי להב הרצנו; הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – חינוך פיננסי), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – חינוך פיננסי), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון – התנהגות חברי הכנסת במליאה ובוועדות), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון – סיוע משפטי למטופל סיעודי), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת אליהו רביבו; הצעת חוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון – הגדרת הנגב), התשפ"ה–2024 מאת חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון; הצעת חוק אסדרת שוק הקנאביס לצריכה עצמית, התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – חינוך ממלכתי חרדי), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת משה טור פז; הצעת חוק הממשלה (תיקון – קיום מסיבת עיתונאים עיתית לגופי התקשורת בישראל), התשפ"ה–2024 מאת חבר הכנסת משה טור פז; הצעת חוק החברות (תיקון – פרסום דוחות כספיים של מונופול), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת ינון אזולאי; הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון – תחולה על מפעל תעשייתי ביישובים הסמוכים לגבול העימות בצפון, בשדרות וביישובי עוטף עזה), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת אלון שוסטר; הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – חינוך פיננסי), התשפ"ה–2024, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק הרשות לגיל הרך, התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק תקצוב מיוחד לרשויות חינוך מקומיות מרוחקות, התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת אלון שוסטר; הצעת חוק פיתוח והתחדשות של יישובים באזור חבל תקומה (תיקוני חקיקה, פיצויים, הטבות, הנצחה והוראת שעה), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת אלון שוסטר; הצעת חוק טיפול בפעוט עם מוגבלות (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2024, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – העברת חובות לתשלום מס ערך מוסף בייבוא שירותים דיגיטליים), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת ינון אזולאי; הצעת חוק ההתנתקות והפיצויים לנפגעיה (תיקון – נוכחות וחופש תנועה לישראלים בחבל עזה), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – מסלול ברירת מחדל בהפקדות לחיסכון ארוך טווח לילד), התשפ"ה–2024, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק שירות המילואים (תיקון – ביטוח פנסיוני), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת אלון שוסטר; הצעת חוק שיקים ללא כיסוי (תיקון – הודעה על אי-כיבוד הרשאה לחיוב חשבון), התשפ"ה–2024, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק עוסק בכלכלת הפלטפורמה, התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – מסירת מידע על פוליסות ביטוח), התשפ"ה–2024, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – החמרת ענישה), התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת חילי טרופר ומיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק העונשין (תיקון – עונש מנימום והחמרת הענישה בעבירת הסתה לגזענות שנעברה בידי עובד ציבור), התשפ"ה–2024 מאת חבר הכנסת יואב סגלוביץ'; הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – העלאת רף ענישה לנותני שירות או מידע לארגוני טרור או מדינות אויב המממנות פעילויות טרור), התשפ"ה–2024, מאת חברת הכנסת פנינה תמנו; הצעת חוק רשות מקרקעי ישראל (תיקון – הקצאת קרקע בלא תמורה בנגב או בגליל למשרת מילואים), התשפ"ה–2024, מאת חברת הכנסת פנינה תמנו; הצעת חוק מסירת מידע סודי לראש הממשלה ולשרים (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון; הצעת חוק מגבלות על חזרתו של מורשע בעבירת אלימות חמורה לסביבת נפגעי העבירה, התשפ"ה–2024, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק חינוך פיננסי חובה, התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת יוסף טייב, משה פסל, לימור סון הר מלך, מיכל מרים וולדיגר, ירון לוי, אביחי אברהם בוארון, צגה מלקו, גלעד קריב, משה טור פז וסימון דוידסון; הצעת חוק רשות מקרקעי ישראל (תיקון – הקצאת קרקע בלא תמורה באזורי עדיפות לאומית לחיילים וחיילות בתפקידי לוחמה ולמשרתי מילואים), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – סובסידיה בגני ילדים), התשפ"ה–2024, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה, משה גפני, ינון אזולאי ועאידה תומא סלימאן. לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק הסמכת צבא הגנה לישראל ושירות הביטחון הכללי לביצוע חדירה לחומר מחשב המשמש להפעלת מצלמה נייחת ופעולה בו (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 3), התשפ"ה–2024; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 160), התשפ"ה–2024; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 253 והוראת שעה) (תגמולי מילואים בנסיבות חירום), התשפ"ה–2024; הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 64 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (מצב חירום כליאתי) (תיקון מס' 3), התשפ"ה–2024; הצעת חוק שיקום נרחב לחבל התקומה וקביעתו כאזור מיקוד לאומי, התשפ"ה–2024. מסקנות ועדת הפנים והגנת הסביבה בעקבות דיון בהצעה לסדר-היום של חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, נעמה לזימי, אלון שוסטר, יואב סגלוביץ', משה רוט ועאידה תומא סלימאן בנושא: היעדר מיגון ביישובים הערביים בצפון. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה למזכיר הכנסת. << נושא >> הצעות סיעות יש עתיד, המחנה הממלכתי, העבודה, חד"ש-תע"ל ורע"מ להביע אי-אמון בממשלה בשל: 1. ראש ממשלה לא כשיר; 2. קיבעון וכישלון במטרת המלחמה ליצירת תנאים להשבת בני הערובה לישראל; 3. ממשלת הימין מובילה הפיכה שלטונית וממסדת דיקטטורה בחסות חקיקה אנטי-דמוקרטית << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הנושא הראשון שעל סדר-היום הוא הצעות להביע אי-אמון בממשלה. אני מתכבד להזמין את ראש האופוזיציה חבר הכנסת יאיר לפיד לנמק את ההצעה מטעם סיעת יש עתיד. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לא מזמן התפרסמו נתוני המחקר האחרונים על הירידה מהארץ או העזיבה או הרילוקיישן או איך שאתם רוצים לקרוא לזה. בתשעת החודשים הראשונים של 2023, לפני 7 באוקטובר, לפני הטילים, לפני החטופים, לפני הנרצחים, לפני ה"הותר לפרסום", היה זינוק של 42% במספר העוזבים מהיום שהתחילו את המדידה לפני 15 שנה. רק בתשעת החודשים הראשונים של 2023 עזבו את ישראל 24,900 אזרחים ילידי הארץ ועוד עשרות אלפי עולים חדשים שהתחרטו והחליטו לעזוב. יהיו כאלה שיגידו: אבל יש ישראלים שחזרו. לא נכון. באותה תקופה הייתה גם ירידה של 7% במספר הישראלים החוזרים, שהוא ממילא נמוך מאוד. עדיין אין לנו נתונים של השנה האחרונה, אבל אנחנו יודעים אותם. אין בית בישראל שבו לא מכירים מישהו שכבר קם והלך, זה גל שהולך וגדל. יש שכונות שלמות של ישראלים באתונה ובלרנקה ושכונות בסידני באוסטרליה ואיים בתאילנד ובתים משותפים בברצלונה שבהם הפתקים במעלית הם בעברית, והילדים הולכים לגן רינה, שגדלה ברעננה. לפני שנה פתחו שבט צופים ישראלי באוסטין, טקסס, יש בו כבר 165 ילדים דוברי עברית. הסיבה המרכזית לעזיבה – המהפכה המשטרית. זה לא תיאורטי, זו הייתה שאלת המחקר. שאלו אנשים: למה החלטת לעזוב? והם אמרו: בגלל המהפכה המשטרית של יריב לוין, בגלל שאנחנו לא רוצים לחיות במדינה לא דמוקרטית. המהפכה המשטרית לא רק הובילה לאסון 7 באוקטובר, ולא הובילה רק ל-1,800 נרצחים ול-100 חטופים – עדיין במנהרות בעזה – ול-12,000 פצועים; היא גם מגרשת ישראלים מארצם. האנשים האלה הרגישו שהמהפכה המשטרית היא נגדם, כי היא באמת נגדם. הם לא רוצים לחיות כאן כי הם מרגישים שלא רוצים אותם כאן. חזרתה של המהפכה המשטרית בשבועיים האחרונים היא הודעה של ממשלת ישראל לכל מי שעזב ולכל מי שמתכנן לעזוב: לא טעיתם, אנחנו אכן באמת לא רוצים אתכם כאן. זה מה שממשלת ישראל אומרת לאנשים האלה. זה מה שאומרים להם לוין וקרעי ואמסלם ורוטמן וסמוטריץ' ומגל וברדוגו. הם אומרים: שילכו, שיעופו מפה. מי צריך אותם? אם לא מוצא חן בעיניהם, שיעופו מחיינו. שיעופו מפה כל הטייסים האלה, כל לוחמי הסיירות האלה, כל משלמי המיסים האלה, כל המילואימניקים האלה. שילכו לעזאזל, מה יש להם לחפש פה? הם רק הורסים את המדינה. שילכו המדענים, מי צריך מדענים? שיעופו מפה החוקרים הכי טובים במכון ויצמן ובטכניון; והפסיכולוגים, מי צריך פסיכולוגים? ומי צריך אנשי הייטק? למה זה טוב? ולמי הם מצביעים? שילכו לעזאזל כל האנשים האלה שהולכים להפגין, עד האחרון שבהם, גם אם האחרון שבהם הוא חתן פרס נובל לכימיה; שילכו הרופאים, כל הרופאים, שייסעו לבית החולים הזה במדריד, שבו מציעים להם משכורת כפולה ממה שהם מרוויחים היום, שייקחו מאיתנו את הפרצופים הצדקניים שלהם ואת הדעות המעצבנות שלהם, ושילכו; שילכו המהנדסים, שילכו המרצים, שילכו האדריכלים, האומנים, הביוכימאים, הבלוגרים, הגנטיקאים, הדאטה-אנליסטים, מהנדסי הרובוטיקה. לכו מכאן. לא טוב לכם? תתחפפו. אתם לא מרוצים מהממשלה? שאו ברכה, סעו לשלום, לכו; וטרינרים, זמרות, חוקרים בתחום הביו-רפואה, חשבים, סאונדמנים, שפים, כל העיתונאים – חוץ מאלה שעובדים בערוץ 14 – מומחי סייבר, אורתודנטים, מורים לחינוך מיוחד, מדקרים סיניים, מנהלי מחקר ופיתוח, ספרנים, מנהלי מוצר, אנימטורים, כל תחום הפרסום, כל מי שמשלם יותר מ-2,000 שקל למעונות לילדים שלו, כל מי שקרא השנה ספר של יובל נח הררי. ממשלת ישראל אומרת לכם: לכו, לא נתגעגע, לא ננסה לעצור בעדכם. כבר אמרנו לכם באלף דרכים וצורות: אם לא מוצא חן בעיניכם מה שקורה כאן, מה שאנחנו מעוללים למדינה הזאת, סעו לנתב"ג, הדקו את חגורות המושב, ועופו מכאן. נסתדר בלעדיכם. אני אומר לכל האנשים האלה: אל תקשיבו להם. המדינה והממשלה זה לא אותו דבר. בשנתיים האחרונות המדינה והממשלה הן בכלל אויבות. המדינה הזאת צריכה אתכם ואוהבת אתכם ורוצה אתכם. אתם מועילים לה פי אלף, פי מיליון, מכל החבורה הזאת, המתכנה משום מה ממשלת ישראל. המדינה הזאת יודעת שאתם הציבור היצרני, העובד, משרת המילואים, שבלעדיו כל העסק יקרוס. אתם האנשים שמחזיקים את המדינה הזאת בחיים. בזכותכם, בזכותכם עוד יש פה דמוקרטיה ויש פה צבא ויש פה כלכלה. אתם הציונות, לא הם. אל תיתנו לממשלה הזאת לגרש אתכם מארצכם וממולדתכם ומבית אביכם. לילדים שלכם מגיע לגדול כאן ולא בשום מקום אחר. אם תלכו, החיים שלכם יהיו ריקים ועצובים יותר, כי ויתרתם על הדבר הכי גדול שיכול להיות לאדם, שזה חיים בעלי משמעות. זה מה שישראל נותנת לאזרחיה, משמעות עמוקה, היסטורית, שייכות למשהו גדול מאיתנו. אסור לוותר על זה בגלל ממשלה נוראה אחת. מהגטו, מהמעברה, בנינו פה מדינה מופלאה. בואו לא נוותר עליה בגלל ממשלה לא ציונית אחת. אנחנו צריכים פשוט להחזיק מעמד. תסתכלו על הממשלה הזאת, היא חולה. זה משהו חולה מבפנים, וכשדברים חולים מבפנים הם הורסים את עצמם. נכון שבהתחלה הם הורסים הכול בחוץ, אבל אז הם פונים אל עצמם והורסים את עצמם. אנחנו יותר חזקים מהם. המדינה הזאת היא לא שלהם, היא של האנשים שמחזיקים אותה בחיים. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה לראש האופוזיציה חבר הכנסת יאיר לפיד. ישיב על ההצעה השר המקשר בין הממשלה לכנסת, השר דוד אמסלם. בבקשה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> הלוואי שהוא לא היה צודק. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חבר הכנסת שטרן, שמענו, כרגיל, את הבן אדם המסית והמדיח והמדבר שקרים, ואני רוצה – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא. הלוואי, אמרתי לך "הלוואי". << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רק שנייה. לא להפריע. אני הרי שמעתי אותו, ואני רוצה להשיב. ואני אקריא להם. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא פוגש כאלה רופאים שיורדים? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> איפה אני אפגוש רופאים? הרי אצלנו בשכונה אין רופאים. לשיטתה. לנו אין רופאים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה מישהו יגיד לך שהוא יורד מהארץ? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – שדה התעופה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לך, אני שמעתי פעם את מורן, אותו אחד שהמציא את הדיסק און-קי, הוא אמר: הגברת בעפולה – היא צריכה פרנסה, היא צריכה ביטחון, ערכים לא מעניינים אותם. כרגע עלה פה לפיד, שלא תרם למדינת ישראל דבר וחצי דבר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה תרמת למדינת ישראל? מה אתה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא שירת בצה"ל באופן מעשי, לא עבד יום בחיים שלו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא שירת בצה"ל. אל תשקר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא להפריע לי. לא לקרקר. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת בן ארי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא לקרקר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא שירת בצה"ל, אל תשקר. תפסיק לשקר. תפסיק לדבר אליי ככה. הוא לא ידבר אליי ככה. הוא לא יגיד לי: תפסיקי לקרקר. לא יקרה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> גב' בן ארי, גב' בן ארי, לא לקרקר. לא להפריע ולא לקרקר. לא להפריע ולא לקרקר. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתה עבדת? אתה – – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> דיברת לפני שנייה על מסיתים. תראה איזה מסית אתה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת בן ארי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא יגיד לי: תפסיקי לקרקר. אני לא מקבלת את זה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אגיד לך מה שאני רוצה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא ידבר אליי כמו בן אדם. שמעת? כמו בן אדם הוא ידבר אליי. גועל נפש. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לא, אתה לא תגיד מה שאתה רוצה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תירגע גם אתה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת בליאק. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני רוצה לומר – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> קינלי, אני מבין שיש לך בעיה – – – לנהל כשאתה מגן עליה, באותה מפלגה. אבל לא מדברים ככה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דקה, תן לי. תראה, היא כל שבוע באה, מקשקשת ומקטרת ומקרקרת מהבוקר עד הלילה. חוץ מזה היא לא עושה כלום בכנסת. אבל בואו נתקדם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא מדברים ככה. לא אומרים לחברת כנסת: תפסיקי לקרקר. אתה לא בשוק. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> לא מדברים ככה – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> השר אמסלם, בבקשה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שמעתי אותה. תראה, כשכחלון שם אותה, היא הייתה בצבע מסוים. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אתה יודע להגיד משהו רציני חוץ מ"לא לקרקר" – – – את הזמן. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רק שנייה. כשכחלון שם אותה ברשימה, היא הייתה בקטע מסוים. כשבא לפיד, היא עברה לקרקר דברים אחרים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תפסיק לדבר ככה. תפסיק עם זה. יש לך בעיה איתי? תדבר איתי. תפסיק להגיד "לקרקר". << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תפסיקי להפריע. אני, אין לי בעיה איתך. רק תפסיקי – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יש לך, יש לך. תדבר יפה. תדבר יפה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לנו אין בעיה איתך בשום דבר. אנחנו רוצים שלא תפריעי, זהו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כן. אז תפסיק להגיד את זה. זה גועל נפש. אתה לא מסוגל להגיד את זה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אמרתי – כשאת הפרעת. אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, בבקשה. השר עכשיו מדבר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני "חברת הכנסת"? אני יודעת שזה קשה לך. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אבל היושב-ראש, גם לך מותר להעיר, אפילו. לא צריך לדבר לחברת כנסת ככה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ושיפסיק להגיד שלפיד לא שירת בצבא כי לפיד שירת בצבא, בניגוד לחברים שלו המשתמטים: מאי גולן – להמשיך? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, בדיקת העובדות תיעשה על ידי מישהו אחר. השר, בבקשה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, מה זה "בדיקת עובדות"? הוא משקר כמו שהוא נושם. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני יכול להמשיך לדבר, אדוני היושב-ראש? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בבקשה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, אני אפריע לך כשאתה תשקר. חבל על הזמן. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת בן ארי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> גמרת לקרקר? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תפסיק לדבר ככה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תגידי לי מתי את רוצה להפסיק. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זו פעם שלישית שהוא אומר לי את זה. לא יעזור לו. הוא ידבר אליי מגעיל – אני אענה לו. אני לא פראיירית שלך. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> השר אמסלם, אני מבקש ממך, תמשיך, בבקשה. ונא לא לדבר לחברת כנסת – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> היא מפריעה. תמשיכי לצעוק, תמשיכי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תמשיך, אין בעיה. אני אפריע לך, ואתה לא תדבר. אתה תדבר אליי יפה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת בן ארי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני לא חייב לדבר אלייך בכלל. רק אל תפריעי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה חושב? למה אתה חושב – מה, אתה יותר טוב ממני? למה, אתה חושב שאתה פחות פריפריה ממני? שאתה פחות מזרחי ממני? מי שמך בכלל לדבר בשם המזרחים? מי? סבא שלי מתבייש בך. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת בן ארי. השר, בבקשה, אל תדבר איתה. אני מרגיש פה כמו בגנון. חברת הכנסת בן ארי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני לא חושב כלום. את רק מקרקרת ומפריעה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> רק תפסיק להגיד "מקרקרת". << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אבל – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא תקבל את זה – – – אתה לא תגיד לי "לקרקר". << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> – – – שאתה פוגע בה. חבריי חברי הכנסת, אל – – – לשר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שירי, אל תאמר לי מה לומר פה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה יכול לדבר בכבוד. << קריאה >>מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא תגיד "לקרקר". << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני מדבר בכבוד למי שמכבד את המקום. מי שלא, אז אני מדבר אליו ככה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה תדבר יפה – – – כנסת. אתה תדבר יפה. אם אתה לא מסוגל, תרד. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> השר, אנא, תמשיך. בבקשה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בבקשה. אני עוד לא עובד אצלך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה עובד אצל כל הציבור. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בבקשה, השר אמסלם. חבריי חברי הכנסת. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> השר אמסלם, אני אגיד לך מה הבעיה. לגבר לא היית אומר "מקרקר". << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא היה אומר את זה בחיים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> למה? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא יודע, ככה – – – שלא אמרת בחיים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כן. זו הערה שוביניסטית, מיזוגינית. ואתה לא צריך לקבל את זה, קינלי. אתה לא צריך לקבל את זה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> חבר הכנסת שטרן, אני בשבוע שעבר אמרתי לחבר'ה פה: חבר'ה, אתם מקרקרים פה כמו לול הודים. היא לא הייתה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא. תפסיק עם זה, תפסיק. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אבל זה לא משנה. היא לא צריכה להפריע. היא לוקחת לעצמה זכות להפריע פה תמיד. תמיד. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מי שואל אותך בכלל? תגיד לי, אני שואלת אותך? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הינה, אתה מבין? מי שואל אותי? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, עכשיו הזמן של השר. את יכולה לצאת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא יגיד לי אם להפריע לו – מי שואל אותך בכלל? מה, הוא יושב-ראש הכנסת? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אני מבין, אבל בכל זאת השר צריך לדבר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אפשר להמשיך לדבר? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לכן עלה כאן – חבר הכנסת איזנקוט, אני אדבר אליך. עזוב אותה. עלה לכאן לפיד, בן אדם שבאופן מעשי לא שירת בצה"ל, שירת בעיתון במחנה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> שירת בצה"ל – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עבר קורס בצה"ל, הצבא הכשיר אותו. הוא היה בא ב-11:00, הולך ב-12:00. איך אמרתי, אימא שלו הייתה אומרת לו ב-12:00: אל תאחר, למה השניצלים חמים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מאיפה אתה יודע את זה בכלל? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה מבין? הבן אדם, דרך אגב, עשה סרטון על עצמו: טיל עבר ליד הבית שלי, טיל חצה אותי. הבן אדם, אתה יודע, הזוי. אני שואל את עצמי: הרי שאלו אותך איזה טיל. הבן אדם משקר כל רבע שעה. זה מה שהבן אדם עשה פה, דרך אגב. כל יום הוא משקר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה משקר כמו שאתה נושם. כל החברים המשתמטים שלך יום אחד לא שירתו. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת בן ארי. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אבל הוא מרכיב אותם ברשימה, ולכן, דרך אגב, הם מגינים עליו. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> זה בושה מה שקורה כאן. אדוני היושב-ראש. תאמין לי, זה בושה מה שקורה כאן. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה בושה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> לא צריך להישאר ולהקשיב לדברי הבלע וההסתה של השר המופקר הזה. אתה מופקר, זה מה שאתה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> מה אמר הגזען הזה? מה אמר הגזען לפיד? תקשיב טוב. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה הגזען הכי גדול. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> כמה חברי כנסת מהקואליציה לא שירתו אפילו יום אחד? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא הבנת. אני אסביר לך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה, גולדקנופ שירת? למה, דרעי שירת? למה, מאי גולן שירתה? כל החברים שלך – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, בבקשה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> חבר הכנסת שטרן, תקשיב. אין לי בעיה. אם בן אדם נמצא במחנה, שיהיה בעיתון במחנה. שיבוא כל יום הביתה, שיהיה ג'ובניק. אבל זה לא יכול להיות ראש ממשלה. אני לא הייתי בוחר אותו לכנסת. דרך אגב, זה, בתקופה שלי, היה מתבייש לצאת לרחוב. על מה אתה מדבר? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא. אני שאלתי על הקואליציה – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עכשיו אתם כאילו מקדשים את עיתון במחנה. זה מה שאתה אומר כאלוף בצה"ל. תבין מי יושב שם, שלושה כיסאות – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> כן, גם במחנה זה שירות. אבל אצלך יש 15 שלא עשו יום אחד. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא הבנת. אני מבין שאתה מחנך את הילדים שלך לשרת בעיתון במחנה, זה האידיאל שלך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה הבעיה בעיתון במחנה? מה הבעיה? לפחות הוא עשה צבא. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> גם במחנה זה שירות. גם היום. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה יודע, היה לנו עובד רס"ר. הוא היה בא לשעה. גם אתה מחנך את הילדים שלך – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אבל אתה גם לא מחנך את הילדים שלך להיות במודיעין, ואנחנו יודעים כמה זה צריך. יש אנשים בצבא שהם גם כאן וגם כאן וגם כאן. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אבל אתה גאה בזה, אני מבין, שראש המפלגה שלך היה עיתונאי במחנה. אז לכן אני – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אל תשאל אותי. אמרתי לך: כאן, כאן יושבים 15 חברי כנסת ושרים שלא עשו יום אחד. יום אחד. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> משתמטים. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> שאלת אותי, כראש אכ"א. מה יגידו החיילים פה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אז אני אענה לך. הרי אתה יודע שאתה צבוע. גם במה שאמרת אתה לא מאמין. אני אסביר מדוע. החרדים שלומדים תורה – רק שנייה – בעיניי – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא רק חרדים, דרך אגב. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – יש לזה ערך עליון לעם ישראל. ואם הוא היה יושב ולומד תורה – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה קשור למאי גולן? מאי גולן השתמטה מהצבא. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> מה זה קשור? מה, אי-אפשר גם וגם? אי-אפשר גם וגם? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אי-אפשר? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אתה יודע כמה נפלו במלחמה הזו רבנים ובנים של רבנים? מאיפה הבאת את זה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני יודע את השנאה שלך לחרדים. אתה, יש לך שנאה צבועה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא, אין לי שנאה. אין לי שנאה. אין לי שנאה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רק שנייה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא. תתמודד עם העובדות. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לי יש תפיסת עולם יהודית, מה שלך לפעמים אין. אז לכן – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> מותר לך. הכי קל זה לא להסתכן. הכי קל זה לעטוף את חירוף הנפש בלימוד תורה. זה חילול השם ממדרגה ראשונה. זה ביזיון הלוחמים שלנו שלמדו תורה ונפלו כשהם לומדים תורה. למה אתה נותן לזה גיבוי? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ואתה נותן את הגיבוי, יא, בושה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה עכשיו פותח, מה שנקרא, דיון אחר, שאני יכול לענות עליו איזה רבע שעה, עשרים דקות. אתה צועק. ולא על זה אני רוצה לדבר. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> איזה דיון? הדיון הוא איך לישון בלילה ואיך לא לישון בלילה. זה הדיון. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אז אתה תישן טוב בלילה כשהבוס שלך בעיתון במחנה מחרף את נפשו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא? אתה יודע כמה הבנים שלו משרתים? די כבר, די. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> גם נפצע בעיתון במחנה, גם כאבה לו היד כשהוא כתב, באמת, הציפורן גם קצת יצאה לו בעיתון במחנה. בזה אתה מתגאה. עזוב. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> – – – מתחמק. דודי, אתה מתחמק. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בואו נעבור לעניין עכשיו. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> על ירידה מהארץ – – – ירידה מהארץ. בריחת המוחות. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רק שנייה. אני רוצה, אדוני היושב-ראש – יש פה דבר חמור שקרה. יש דבר חמור שעשה כרגע ראש האופוזיציה מר לפיד. ואני מקריא לכם. הוא טען שמאז המלחמה, עוד לפני כן, היה זינוק של כמעט 25,000 איש שעזבו את הארץ, כן, ומה הוא אומר? לאן הם הלכו? לתאילנד, לדובאי, לקפריסין וכו'. הוא טוען – דרך אגב, הוא טוען – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אוסטרליה, ניו זילנד. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – תן לי, אל תפריע. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אני יודע מה אתה רוצה. אני אומר לך מה הוא אמר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני לא מקריא את כולם, אני מקריא חלק, בסדר? אוסטרליה וכו'. ומה הוא אומר? דרך אגב, הוא שכח מגל העלייה הגדול של יהודים שהיה לארץ ישראל. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא דיבר על זה. הוא דיבר על זה. אתה לא שומע. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אבל מה הוא אומר? מי אלה האנשים? הטייסים, לוחמי הסיירות, כל משלמי המיסים, המדענים, החוקרים, והוא אומר – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> זמרים, שפים – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> זמרים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זמרים, שפים, מורים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> עובדים סוציאליים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני מקריא. אתה עכשיו מתקן אותי? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני מקריא. אולי תבוא תדבר פה במקומי? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אין לי בעיה. אין לי בעיה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אולי גם – הוא יעלה, אל תדאג. מה שבטוח, הוא ישקר פחות ממך. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> מה זה? לא אשקר בכלל. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> גב' בן ארי, לא להפריע. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני אפריע לך – יבגני עכשיו הגיע, לא? אני אעדכן את יבגני, שעמד השר – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> היא מפריעה כבר עשר דקות. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה, אני לא צריך עדכון. אני שמעתי היטב גם לפני שבאתי. תודה רבה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> שמעת. אז הוא ידבר אליי יפה גם אם הוא שר, גם אם הוא שר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה יכול לתת לי את זכות הדיבור? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> קודם כול, אתה לא מוגבל בזמן. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא קשור לזמן. אני שואל אם אני יכול לדבר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> דבר שני – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הרי אתה יודע, זה שיושב לידה, מיקי לוי, היה מוציא אותי רק על ההפרעה הראשונה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> הינה, היא הפסיקה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה זוכר? אתה זוכר את הימים האלה? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אוקיי, אני לא יכול להוציא אותך. אני לא מוציא על הפרעה ראשונה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אוקיי, אה, אתה לא מוציא עכשיו, אוקיי. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, לא. אני אשתדל לתת – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כנראה שנצטרך לנהל – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> השר אמסלם – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שגם ביושבי-ראש יש אופוזיציה–קואליציה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> שאלת, אני משיב לך. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בבקשה. לדבר היא צריכה לתת לי? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> השר אמסלם, אני אשמור על זכותך לדבר, בהתאם לתקנון. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אוקיי, מצוין. עכשיו, תראה מה הוא טוען – שהאנשים האלה עזבו בגלל הרפורמה המשפטית. הם רוצים לחיות במדינה דמוקרטית. לכן הם נוסעים לתאילנד, אחלה מדינה דמוקרטית; נוסעים לדובאי, בכלל מדינה דמוקרטית חבל על הזמן. וכל אלה, דרך אגב, חבר הכנסת איזנקוט, כל אלה שייכים לקפלן. אנחנו בימין – אין לנו חוקרים, אין לנו רופאים. אין כלום. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מי אמר את זה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אנחנו עובדים פשוטים, אנחנו עובדים בתעשייה. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אצלם, דרך אגב, כולם מדענים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מי אמר את זה? מי אמר? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה מבין? זה מה שהוא מקריא. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כל היום הוא מסית. זה לא ייאמן, זה לא ייאמן. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה מבין? הוא אומר: בגלל הממשלה החולה, לכן כל האליטה במדינת ישראל, הקפלניסטים – – – << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אבל מי שולט במדינה כבר 15 שנה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> ודרך אגב, הוא אמר את זה גם בשבוע שעבר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> נאום שלם – והוא שר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תראה איך זה הולך כחוט השני. הוא בא לוועידה של הג'ינג'י, ושם שמעו אותו כמה צפונבונים. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> התנועה לאיכות השלטון. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> ומה הוא אומר להם שם? החבר'ה של אמסלם – יש 300 או 400 איש שיכולים לנהל את החברות הכי גדולות בארץ. והבן אדם הזה הזוי, והוא לא מבין שרוב האנשים של החבר'ה של אמסלם בעצם מנהלים את הדברים האלה בפועל. איך אמרתי? איפה שאין הפרעה והמים זורמים באופן טבעי, הספרדים מגיעים לגבהים הכי גדולים; איפה שיש פוליטיקה ובית המשפט העליון ופרקליטות ומקומות שעוצרים אותם, שמה זאת תקרת הזכוכית. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה מי זה השופט אלרון? מי זה השופט אלרון, הוא לא מזרחי? הוא מרוקאי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> איפה שזה טבעי – זורם. לכן אני אומר לגזען הזה, שדרך אגב, לא עשה דבר וחצי דבר במדינה, כפי שאמרתי, לא שירת בצה"ל באופן מעשי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> שירת בצה"ל שלוש שנים. שירת. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דרך אגב, חבר הכנסת איזנקוט, הבן אדם עשה קורס אגרוף, אני רואה אותו מתאגרף, אבל בצה"ל הוא לא יכול להיות. הוא לא יכול להיות אפילו מה שנקרא תומך לחימה. בעצם אבא שלו סידר לו עבודה, עשה קורס על חשבון צה"ל – להיות כתב. במקום שישלם לצבא משכורת, עוד קיבל. והבן אדם הזה יושב לי כאן ומדבר על זה שעוזבים את הארץ כל המדענים, כל האליטה, כאילו אנחנו בימין רק פועלים. איך אמרתי? זה מה שהם חושבים באמת, שאנחנו צריכים לנקות להם את הבתים. הם חושבים שאנחנו צריכים לעבוד במפעל, אנחנו צריכים להיות המלצרים שלהם, אבל מדען – הוא כבר לא נמצא פה בארץ. איך הוא אומר להם? קורא לנו – אנחנו לא ציונים, אנחנו לא ציונים. דרך אגב, מי שעוזב את הארץ, לדעתי, הוא בן אדם לא ציוני, לא משנה מה הסיבה. ההורים שלי לא יעזבו את הארץ, מהימין לא עוזבים את הארץ – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה מבלבל את המוח? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – לא משנה מה קורה. לא עוזבים את הארץ בשביל כסף. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תגיד לי, מה זה הדברים האלה? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברת הכנסת בן ארי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה מבין? אבל הוא מונה אותם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תגיד לי, מה זה הדברים האלה? הוא מסית. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני מאפשר קריאות ביניים, אבל – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כמה הוא יכול להסית? כמה אפשר? כמה אפשר? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הוא אומר: 25,000 איש עזבו את הארץ, הוא גם מונה מאיפה הם באו. והוא גם אומר למה הם עזבו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אז תעלו במסגרת הדיון, ותענו לו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> די כבר, די כבר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> יהודי ציוני לא עוזב את מדינת ישראל. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> גם שמאלנים לא עוזבים את מדינת ישראל. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הוא נלחם פה, אבל הוא אמר ש-25,000 עזבו, מבחינתו בגלל הרפורמה המשפטית. הוא אומר: לא אני. אני חושב שהוא משקר גם בזה, אבל לא חשוב. תבין את האיש העלוב הזה, הגזען הזה, שחושב – איך הוא אומר "הטייסים", בכוונה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא מתכוון להגיב? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הוא לא אומר סתם 25,000. הוא מונה אותם, הוא מונה מקצועות: טייסים, לוחמי סיירות, כל משלמי המיסים. יענו, אנחנו לא עובדים, לא משלמים מיסים אנחנו, חס ושלום, זה רק החבר'ה שלו, כן? רק החבר'ה שלו בדובנוב משלמים מיסים; לא המדענים, לא החוקרים. והוא אומר לאנשים האלה: מדינת ישראל, הממשלה הם האויבים שלכם. אנחנו, הממשלה, אויבים של אזרחי מדינת ישראל. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> ככה אתם מתנהגים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> מה לעשות. ואני אגיד לך, מר לפיד: אנחנו, בשונה ממך, אנשים דמוקרטיים. כל הכרעה – בקלפי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה דמוקרטיים. מה זה, מעוז הדמוקרטיה הישראלית. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתם, הבעיה שלכם זה שאתם לא מאמינים בדמוקרטיה. אתם לא מאמינים בדמוקרטיה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, כי אתה הדמוקרט הגדול. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הרי אתם לא מאמינים בשלטון הרוב. אתם לא מאמינים שהעם הוא הריבון. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זו עריצות הרוב. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> הוועדה לבחירת שופטים, למה לא בוחרים שופט? למה? יש שם רוב, למה אתם לא מקבלים את הרוב בוועדה? אתם מקבלים את הרוב מתי שנוח לכם? מתי שנוח. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברת הכנסת פרידמן, תודה. תודה, שמענו את הערת הביניים שלך, תודה. תודה רבה, תודה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הרי אתם לא מאמינים באמת שהריבון הוא הקובע במדינה דמוקרטית, אתם חושבים שהאליטה היא המושלת. לכן יש לכם אליטה בבית המשפט העליון, כמעט כולם באותו צבע ובאותה שפה מדברים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כן, ברור. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> ואתם לא רוצים לשנות אותה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> מ-1977 אתם בשלטון. מה עשיתם? מה עשיתם? כלום לא עשית. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דרך אגב, אני רוצה לומר לך, חבר הכנסת איזנקוט – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> כבוד השר, רגע, אני יכול לשאול את כבודו שאלה? אם לא, תגיד לא, אתה לא מסכים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בבקשה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תמיד שאלתי: איפה העולים החדשים פה בסיפור של האליטות? כי אנחנו לא שייכים לא לישראל הראשונה ולא לישראל השנייה. אז אולי יש לך תובנה גם בנושא הזה? מסקרן לי לשמוע את זה, ואני אנצל את זה שאני יושב פה ושומע אותך. תשתף אותי בתובנות שלך, איפה העולים החדשים? לאיזה ישראל אתה משייך אותנו, העולים החדשים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תלוי אם אתה אשכנזי או ספרדי. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, אני שאלתי פה שאלה רצינית. השר ירצה, ישיב; לא ירצה, לא ישיב. באמת, אני לא עושה לך הטרלה, אני שואל שאלה: לאיזה ישראל שייכים העולים החדשים? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> העולים החדשים זה סקטור של עולים חדשים, שבאים מכל המקומות. דרך אגב, יש בארץ עולים חדשים מכל המקומות, גם מברית המועצות לשעבר, גם מצרפת, גם מארצות הברית וגם ממקומות אחרים, וגם מאתיופיה וכו'. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> ברור, לא. מ-100 מדינות יש. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בוודאי. לכן העולים החדשים, מי שצריך לקבל את הבוסט – ובוודאי העדה האתיופית צריכה לקבל את הבוסט הכי גדול במדינת ישראל. אני נלחמתי עליהם, לא ראיתי אף אחד פה שנלחם עליהם. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לכן אני – אתה מסיט אותי מהנושא המרכזי. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, שאלתי אם אני יכול לשאול אותך שאלה. אני לא מסיט אותך, אתה לא חייב. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שים את זה בצד כרגע. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אתה לא חייב, לא חייב להשיב. לא חייב להשיב. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אבל אתה מפריע לי, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני לא מפריע לך. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני בא לענות. אתה נכנס עכשיו לאיזשהו דיון חדש. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מותר לו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> היא גם מחלקת לך – מה מותר לך, מה אסור לך. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> היא לא מחלקת לי מה מותר. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> כבוד השר, אנחנו ישראל – – – כולם עם ישראל. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> היא הכול אומרת: לי – להפריע; לך – מה להגיד. אתה מבין? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מי שואל אותך בכלל? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, בואי נשמור בכל זאת על הכבוד. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תראה, היא מדברת אליי יפה: מי שואל אותך בכלל? מי שואל אותך בכלל? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני אתן לך הודעה אישית, אמרתי. אני אתן לך הודעה אישית אחרי ההצבעה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה אחרי ההצבעה – – – שישב כאן ויקשיב. למה אחרי ההצבעה? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אין מה לעשות, זה התקנון. זה התקנון. בבקשה, אדוני השר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כפי שאמרתי, הגזען העלוב הזה, שכולם – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> נו, תגיד, זה נראה לך הגיוני? די כבר, די. כמה אפשר לשמוע את זה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דרך אגב, האליטה במדינת ישראל היא השולטת. בשבוע שעבר אמרתי לך – אני חשבתי שהוא התחרפן, שיצא לו – אתה יודע, יצא לו הלפיד, מה שנקרא. הוא חזר על זה היום, אותו דבר, פה בכנסת, באותו דבר. דרך אגב, אפשר לחשוב שהוא איזה מדען גדול, איזה חוקר ענק, איזה חוקר ענק. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה מה אתה? למה מה אתה? מה אתה? למה מה עשית? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> איזה איש סיירת מובחר. איזה טייס מדופלם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה מה אתה עשית? מה אתה עשית? מה עשית בחיים שלך, מה? מה עשית? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אבל בוא אני אגיד לך, חבר הכנסת איזנקוט – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברת הכנסת בן ארי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> שיפסיק לדבר על לפיד. זה גועל נפש. גועל נפש. בשבוע שעבר הוא אמר שהוא תרנגולת שרצה אחורה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני מזמין, אני מזמין – חברת הכנסת בן ארי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תגיד לי, מה? כמה אפשר לשמוע את כל זה? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני לא שופט. חברת הכנסת בן ארי, התפקיד שלי – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כמה? איך הוא מדבר? הוא שר בממשלה הזאת. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> – – זה לתת לשר לדבר, ואני לא אקרא אותך לסדר, אבל אני מבקש לתת לשר לדבר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אז שיפסיק לדבר על לפיד. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> את קיבלת הודעה אישית אחרי ההצבעה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה יעזור לי בסוף ההצבעה? מה זה יעזור? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> טוב, אבל זה התקנון. תעלי בדיון אישי, תירשמי, אם זה מתאפשר, ותשיבי לשר, אבל אי-אפשר להפריע. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה מדהים אותי שהוא מדבר בלי הפסקה על לפיד. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, אי-אפשר להפריע לשר לדבר באי-אמון. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עוד מעט, בפעם הבאה, נקבל ממך אישור על מה לדבר. אבל לא משנה, היא אומרת: דבר אליי יפה – אבל: מי שואל אותךָ, מי שואל אותךָ. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דבר אליי יפה, אבל: מי שואל אותךָ. אבל בואו נתקדם, חבר הכנסת איזנקוט, אני רוצה להגיד לך משהו. הם לא מקבלים את הרעיון שבמדינה דמוקרטית הריבון הוא בעצם העם. הם לא מקבלים את הרעיון הזה, ולכן הם מתפוצצים. הרי אנחנו לא שדדנו את הקופה – באנו לקלפי. דרך אגב, אנחנו לא הקמנו ממשלה עם מנסור עבאס, לא הקמנו. הם הקימו ממשלה עם מנסור עבאס, והיום תשמע רק מה כותבים חלק מהם ברשתות הערביות, בוודאי על מה שצה"ל עושה, ומה התגובות שלהם על חיילי צה"ל. אנחנו קיבלנו מנדט בוודאי מרוב היהודים בארץ ישראל. דרך אגב, בגלל זה הגולן באמת רוצה לבוא לדיקטטורה פה, בארץ ישראל. בגלל זה יש עלייה גדולה של יהודים לדיקטטורה בארץ ישראל. אבל אני אגיד לך, חבר הכנסת איזנקוט, הם לא דמוקרטים, הם מעולם לא היו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תפסיק לקרוא אליו ולפנות אליו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הם בולשביקים. הם התחנכו וגדלו על המהפכה הקומוניסטית. דרך אגב, איחוד/מאוחד – היה קיבוץ שהתפצל לשניים בשנות החמישים בגלל שחלק רצו לשים את התמונה של לנין בחדר האוכל, ושמה הם גדלו. ולכן זה הסיפור האמיתי כאן, אדון שטרן, חבר הכנסת שטרן. זה הסיפור האמיתי. אתם לא מקבלים את הדמוקרטיה. ואני אגיד לכם מה, האסון שלכם – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, הדמוקרט הגדול. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – הוא פשוט מאוד. אני שאלתי את עצמי: למה לפיד – השר כץ – מדבר שטויות וכל הזמן הולך ועולה? אגיד לך מה המסקנה שהגעתי אליה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> – – – אני יכול עוד להגיב לו? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הבן אדם – המנדטים בורחים לו. הכול. הציבור כבר מתחיל להכיר אותו. ולכן הוא מאבד גובה, הולך ומאבד, הולך ומאבד. הגיע למסקנה, עם החבר'ה שמייעצים לו: אתה חייב להיות קיצוני. ככל שתהיה קיצוני, אולי נשמור על איזה שלושה, ארבעה, חמישה מנדטים. אלה הרי נלחמים על הדבר הזה שהם יישארו פה. הרי שלושת-רבעי מהם לא יהיו פה, אתה יודע, בפעם הבאה. לפי הסקרים לפחות של היום. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אל תדאג, אל תדאג לנו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לכן הם עכשיו מתחנפים אליו, כדי שישים אותם בין המקום הראשון, השני או השלישי. לכן הם צורחים להגן עליו כל היום. זאת הסיבה פה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יש לו אובססיה אליו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> ולכן כל עוד – דרך אגב, אני מאמין שהטרגדיה שלכם, חבר הכנסת איזנקוט, היא שאף פעם כבר לא תגיעו לשלטון. אני אסביר לך למה – רוב עם ישראל היהודי התפכח, מבין מה טובת מדינת ישראל ועם ישראל. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> בטח לא אתה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דרך אגב, לכן עכשיו הם עושים, מה שנקרא, פרפורי גסיסה. הם מפעילים את כל הכלים עכשיו, השר כץ, הכול. כל העמותות, כל הכספים. אני אמרתי – דרך אגב, לדעתי חלק גדול – – << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אבל השר בשבוע שעבר הצביע – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – מהכספים שמגיעים לקפלן, להערכתי ולהבנתי, זה כסף איראני, כסף קטרי, דרך עמותות אירופיות שמגיע לאנשים האלה. הרי הם מדוגמים פיקס. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברות הכנסת, עברתן לשם בשביל לצעוק יותר חזק? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כל אחד יש לו מגפון; כל אחד יש לו שלטים; כל אחד יש לו עולם ומלואו. אתה שואל את עצמך: מאיפה הכסף? יש ישראלים שתורמים, אבל בקטנה. רוב הכסף, להערכתי, מגיע מחוץ לארץ, ואין לי ספק שיום אחד יתגלה שיש פה כסף איראני גדול מאוד שנשפך. אמרתי בשבוע שעבר: לא מזמן עצרו ישראלים שהיו מרגלים איראניים שהופעלו בתשלום. על מה? מה המשימה? לכתוב כתובות נגד הממשלה. אמרתי לעצמי – יותר פשוט להפעיל את הקפלניסטים. אני חושב שהם מפעילים אותם דרך כל מיני עמותות – זה יותר פשוט. גם לא מסכנים אנשים. לכן אני אומר: אתם תמשיכו לקרקר כפי שאתם מקרקרים, אתם תמשיכו לצעוק – – << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> מספיק כבר, מספיק. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – כפי שאתם צועקים ולהפריע. אתם לא תהיו בממשלה יותר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו פה יותר מזרחים מכל הקואליציה שלך, האליטיסטית האשכנזית. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני מציע לכם להתאמן ולקנות משקפות, כי אתם כנראה תראו את הכנסת רק מתל אביב. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לשר אמסלם. אני מזמין את חבר הכנסת גדי איזנקוט לנמק את ההצעה מטעם סיעת המחנה הממלכתי והעבודה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה שאני אוהב בדודי זה האנינות והעדינות. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אין. הוא תמיד בא עדין. גם אין ספק שהוא רב-פעלים. איש מאוד עסוק בסך הכול. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אדוני, עשר דקות לרשותך. << דובר >> גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום ה-437 למלחמה צודקת, מלחמת אין ברירה, שהחלה במחדל גדול, אולי הגדול ביותר מקום המדינה. שנה ושלושה חודשים אחרי, יש גם הישגים צבאיים ואסטרטגיים שאי-אפשר להתעלם מהם, והערכה לצבא, לשב"כ, למוסד, גם לממשלה ולקבינט שאחראי כמפקדה העליונה של צה"ל להשמדת יכולות חמאס, חיזבאללה – – << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> גדי, שלא יפטרו אותך עכשיו. << דובר_המשך >> גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – לפגיעה הקשה – חכה – גם למרכיבים קריטיים באיראן, להשבת חלק מהחטופים. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> הכול בסדר. מספיק המושג שאמרת – הוא כבר יכול לפטר אותך. << דובר_המשך >> גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> יחד עם זה, המחירים קשים וכבדים מאוד – 816 נופלים, 5,488 פצועים, עשרות אלפי עקורים מבית, הרס קשה בצפון. וכאמור, אנחנו ביום ה-437, מדברים על החזרה חלקית של חטופים, ואני מקווה שזה יסתייע. על השבת יישובים לצפון רק מדברים. הפרויקטור התפטר. חוק גיוס לא נראה באופק. השווינו למלחמת יום כיפור. בדומה למלחמת יום כיפור, שנפתחה בהפתעה – כישלון, וגם ניצחון צבאי – הגיע קרדיט לצבא ולממשלה על ההישגים, לצד המחירים הכבדים של 2,656 הרוגים, 7,000 פצועים. זו מלחמה שארכה 19 ימים, ונמשכה עוד חצי שנה אחרי זה במובלעת הסורית; 300 שבויים, אזרחים וחיילים, או חיילים ואזרחים, חזרו רק חצי שנה אחרי. אבל ההבדל הגדול הוא שהייתה מנהיגות. מנהיגות שלקחה החלטות, הצביעה על מצפן, חתרה לסיים את המלחמה בעמדת יתרון. מבחן עליון של מלחמה הוא בהשגת מטרות מלחמה ושיפור מצבה האסטרטגי של מדינת ישראל. אני לא רוצה – מפאת הדאגה להרתעה הישראלית אני לא אתאר איך נראו המנהיגים שפגשתי אחרי שלושה ימים. ובכל זאת, הוגדרו מטרות מלחמה ביום הראשון. זה ראוי לציון. רק מטרה אחת לא הוגדרה. לא הייתה שום מטרה להשיב את החטופים בתשעה הימים הראשונים. כשנכנסו לקבינט, לממשלה, מתוך תחושת חירום אמיתית, דאגנו שתיכנס המטרה הזאת, והיא נכנסה ב-16 באוקטובר, עם שינוי, שהוא יצירת תנאים להשבת בני הערובה. דרך אגב, ראש הממשלה סירב לשנות במעלה הדרך, גם כשנאמר שהושגו התנאים, ועד היום זה אותו ניסוח שהבאנו בשבוע הראשון, למרות שמערכת הביטחון הודיעה פעם אחרי פעם שהתנאים מולאו. על פי פרסומים בתקשורת, וגם היום בעקבות ועדת חוץ וביטחון, עומדת על הפרק עסקה חלקית – נראה כמו שלב א' ממתווה נתניהו של 27 במאי. כידוע, ראש הממשלה הביא את המתווה הזה להצבעה בקבינט המלחמה. כל השישה הצביעו בעד. זה כלל חמישה עקרונות מרכזיים ושלושה שלבים. זה הגיע לידיים של חמאס אחרי יומיים, ופורסם גם בערוצי התקשורת במדינת ישראל, למרות שזה לא הופנם, כי אחרי זה התחילה מלחמה תודעתית לשנות את הסיפור. חמשת העקרונות שראש הממשלה הביא הם: השבת חטופים חיים וחללים בתמורה לאסירים, שמספרם ייקבע; נסיגת הכוחות מרצועת עזה – הוא קבע את זה; שקט בר-קיימא והפסקת אש קבועה – הוא קבע את זה; שיקום הרצועה – הוא קבע את זה; פתיחת המעברים לסחורה ואנשים. יום אחרי, כבר יצאו עם גימיק תקשורתי: עצירת המלחמה. המילים "עצירת המלחמה" לא הופיעו מעולם בשום הסכם, אבל זה קליט להגיד: ההם רוצים לעצור את המלחמה – גלנט, גנץ, איזנקוט – ויש אחרים שעומדים איתן. המושג עצירת המלחמה לא מופיע בשום מקום, העיקרון של נסיגה מרצועת עזה נקבע על ידי ראש הממשלה ואושר. לאור ההתפתחויות האסטרטגיות ברצועת עזה יש שיפור במצב. בשבוע האחרון, כאמור, מתקיים שיח, ואני כבר אומר שאני אתמוך – ואני מניח שכולנו – בכל עסקה שתבוא, להחזיר את השלב ההומניטרי. למרות שפה אני רוצה לשבח את השר אמסלם: ייאמר לזכותו, בניגוד להרבה פחדנים אחרים, שמהיום הראשון הוא עמד על דעתו בעניין הזה בקבינט – זה קרה מהר מאוד – הוא דרש עסקה כוללת. אני משבח אותך. אני מקווה שאני לא מזיק לך שם. הדבר השני, למרות הבקשות החוזרות ונשנות של בני גנץ ושלי להיות הוגנים ולהציג את המתווה לקבינט, היה מי שסירב להציג אותו. אני מקווה שהוא הוצג לכם בהמשך. אם לא, ערוץ 2 או איזה ערוץ אחר פרסם. כאמור, ברצועת עזה יש 100 חטופים. אני רוצה להזכיר את הפעימה האחרונה שבוצעה, הגדולה – 80 ישראלים ועוד 24 זרים ששוחררו תמורת 71 נשים, 105 קטינים ו-64 בני 18–19. הייתה מפלגה בקואליציה שהתנגדה התנגדות נחרצת, מפלגת עוצמה יהודית. היה קשה מאוד באותו לילה לשכנע את הציונות הדתית להצביע בעד החזרת 38 ילדים קטנים ו-42 נשים, כי המחיר היה נורא – 240 קטינים, נשים ובני 18. לזה הם התנגדו. אני, כחבר קבינט, ראיתי בהצבעה שלהם התנהגות מתועבת. סלידה עמוקה – ואני לא מרבה להשתמש בשפה הזאת – זו הייתה התחושה שלי כלפי שרים שמתנהגים התנהגות לא מוסרית, לא ערכית, לא יהודית, ועוד מספרים לנו על 1,000 סנווארים. לכן לא קשה לחשוב, השר אמסלם, מה החברים שלך לממשלה יצביעו. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> גדי, מה אני אמרתי? הינה הפתק, אני מאמין בכם. << דובר_המשך >> גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בשעה של אתגרים, של איך מנצחים ומסיימים את המלחמה בעמדת יתרון, איך משיבים את החטופים, איך מחזקים את צה"ל בשעה קשה בגיוס רחב, במה דנו אתמול ראשי הקואליציה? בשינוי ועדת הבחירות והדחת האויב המרכזי של ממשלת ישראל – היועצת המשפטית לממשלה, שאין לי איתה שום היכרות, אולי במצטבר דיברתי איתה ארבע דקות. אני ראיתי אותה בכל שמונת החודשים בקבינט דואגת לאינטרסים הביטחוניים והלאומיים של מדינת ישראל במקצועיות רבה מאוד. מכאן – אני רוצה לדבר מילה על הדיון שיהיה מחר בוועדת החוץ והביטחון, להראות עד כמה אתם מגוחכים. מחר מעלים חוק שנקרא חוק פלדשטיין, זה החוק להשמדת העליונות המודיעינית במדינת ישראל, כדי להעביר מסר לבן-אדם אחד: אנחנו איתך. הולכים לאירוע הזוי. אני ראיתי את כל חברי המפלגות הערביות מתנגדים להסכם ההזוי הזה, שכל איש מודיעין בצה"ל – יש עשרות אלפים – שב"כ, יכול לגנוב, לקחת מסמך ולהגיע איתו לראש הממשלה. זה הסטנדרט שלכם. הם הצביעו בעד העליונות המודיעינית של מדינת ישראל. אבי דיכטר, ראש שב"כ, אני הסתכלתי עליו, אני לא האמנתי למה שאני רואה. העולם פה הוא עולם הפוך. לסיכום אני רוצה להגיד שניצחון זה השגת מטרות מלחמה ושיפור מצבה האסטרטגי של ישראל לשנים. הממשלה כותבת במטרות: השמדת היכולת השלטונית, ולא פועלת לעשות את זה. תחזרו למסמך שהפיץ ראש הממשלה לתקשורת בפברואר, על מה קורה ביום שאחרי. אין קשר בין מה שהוא הפיץ שעה אחרי הקבינט – זה הופץ לציבור, ראיתי את זה ב-ynet כשיצאתי מהקבינט – לבין מה שהתחולל בשנה האחרונה. היכולת השלטונית מתחזקת גם בימים האלה. הממשלה מגדירה יצירת תנאים להשבת בני ערובה. לדעתי היו הזדמנויות. אני מקווה שתהיה ועדת חקירה, כמו שאמרתי הרבה פעמים, שתבדוק עשור אחורה, חודש אחורה, את היום וגם את ההתנהלות. היא תגלה דברים מאוד בעייתיים שנלחמנו עליהם מתוך פטריוטיזם ישראלי בתוך הקבינט, ובצער רב נאלצנו לעזוב כשראינו את הציניות ואת מערכת השיקולים של ראש הממשלה. הממשלה מציבה במטרות המלחמה מטרה של חיזוק החוסן הלאומי, ופועלת לקדם חוק השתמטות מתוך צורך פוליטי. זו מפלגה שלא ראויה לאמון. לא ראויה לאמון של עשרות אלפי אנשי המילואים שמשרתים בשעה הזאת, ומאות האלפים שעזבו את המשפחות שלהם והגיעו, ואני לא רוצה לדבר על ציטוטים הזויים של אנשי ציבור על מהות החוק. הנקודה האחרונה – אני נוהג לסיים בזמן – ב-16 באוגוסט 2023, חודש וחצי לפני המלחמה, חיברתי שתי ועדות משנה של ועדת החוץ והביטחון והעברתי מכתב אישי לראש הממשלה שהמהפכה המשפטית והרוח הרעה והאופן שבו הוא מקדם את הדברים פוגעים בייעוד של צה"ל להגן על המדינה, להבטיח את הקיום שלה ולנצח במלחמה. קראתי לו אז לעשות בלימת חירום. זה לא נעשה, שוב פעם, בגלל צריכים קואליציוניים ושנאה קמאית למערכת משפט, שאני ראיתי אותה כרמטכ"ל ככיפת ברזל לחיילי ומפקדי צה"ל. אני קורא לו גם היום לבלום בלימת חירום ולא לתת יד להחרפת השסעים בחברה הישראלית, כדי לחזק את הקבוצה, כדי לחזק את רוח הלחימה של הממשלה הזאת. ואני רואה את גילויי ה"גבורה" של חלק מהשרים, שרואים ביועצת המשפטית האויב המרכזי של מדינת ישראל ולא האיראנים, חיזבאללה, חמאס ואחרים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת איזנקוט. חבר'ה, מה, מה קורה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> סוף-סוף משהו מעניין במליאה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בסדר, אבל לא מוחאים כפיים במליאה. השר כץ, גם אתם עושים את זה כל הזמן בצד הזה, אני מעיר גם על מחיאות כפיים. קואליציה, אני מתכוון לקואליציה. ישיב על ההצעה השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם, בבקשה. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חבר הכנסת איזנקוט, חבר הכנסת גדי איזנקוט, אני רוצה לענות לך ברצינות. הקשבתי קשב רב לדברים שאמרת. אמרתי לך, אני אוהב אותך ברמה האישית, אוחז ממך, ואני יודע שתמיד אתה אומר את הדברים, גם אם אני לא מסכים איתך, אלו דברים שאתה אומר מנהמת ליבך ומהאמת שלך. אז בוא, אני אגיד לך משהו, אני אתקן אותך בדבר אחד לפחות ברמת העובדה. ב-7 באוקטובר הגענו, הקבינט התכנס בשעה 12:00 בבור, והגדרנו מספר יעדי מלחמה לצה"ל. השני שבהם היה השבת החטופים. אני אגיד לך יותר מזה. מה שעמד על הפרק אז, באותה תקופה, באותו יום – יום אחד אולי יצאו הסטנוגרמות, אז אתה תשמע מה אמרנו. הסיפור של החטופים אז, ברמה הרגשית, הוא הטריף אותנו. ולכן, דרך אגב, זה היה היעד המרכזי כמעט שחשבנו עליו באותו רגע, קודם כול בואו נחזיר את אחינו. חשבנו אז, כמעט כולנו, שאם נפעל עכשיו ומהר – יכול להיות שעוד נתפוס את כולם ונצליח להביא אותם עוד לפני שחמאס יתארגן ובעצם יקשה עלינו להביא אותם חזרה הביתה. אז לכן אני אומר לך שזה היה היעד השני. אני זוכר את זה כמו עכשיו, היעד הראשון היה חיסול חמאס, והיעד השני – זה היה באותה נשימה, אני חשבתי שזה אותו הדבר כמעט – השבת החטופים. אז לכן, כשאתם באתם אולי תיקפתם את זה שוב פעם, אבל זה היה ביעדי המלחמה מהשעה הראשונה שהקבינט התכנס. עכשיו, אני רוצה להגיד לך משהו. תראה, אני אומר את זה לזכותך, ואני אומר את זה לאנשים כפי שאתה אמרת. אתה, אני זוכר את עמדתך בקבינט. בשלב מסוים אתה אמרת והאמנת בזה, ואני חושב שאמרת גם דברים של טעם. זו לא שאלה אם – אמרת: חבר'ה, אני חושב שכרגע צריך לשנות את הפאזה ולהתמקד בחטופים. ואנחנו, הרוב, דרך אגב, חשב שאנחנו צריכים להתמקד גם בזה וגם בזה, בגלל שעוד לא סיימנו את המלאכה. אבל זה ויכוח שהוא ויכוח לגיטימי. זה לא שאלה מי צודק, מי לא צודק. זה שאלה של תפיסה. אני רוצה להגיד לך עוד משהו. כמדומני חבר הכנסת גנץ לא הסכים איתך אז באותה נקודת זמן בעסק הזה. אתה אמרת את עמדתך בצורה כמעט – בוא נגיד ככה, אתה אמרת את זה בצורה בהירה, מדויקת. אתה גם כתבת את זה, אני זוכר – הקראת את זה בצורה מסודרת, וגנץ לא כל כך תמך בזה. לכן זה לא שאלה של מפלגות. אני חושב שבסיפור הזה של החטופים, ובכלל המלחמה – לא שייך בכלל מלחמה. מה זה משנה? זה עם ישראל. ואנחנו קיבלנו אז החלטה, בוודאי גם אתה היית איתנו בשלב הראשון, שאנחנו צריכים לפגוע בחמאס בצורה קטלנית. זאת לא הייתה שאלה בכלל. ובוודאי ובוודאי – אתה חשבת שבנקודה מסוימת אנחנו צריכים לעצור, לנהל משא ומתן, להחזיר את החטופים ואחרי זה להמשיך בלחימה; דבר שאז אנחנו חשבנו שהוא בלתי אפשרי במובן הזה שאם אנחנו נפסיק את המלחמה, אז זה לא בינינו לבין החמאס – יש פה ערבויות בין-לאומיות, יש פה אמריקאים, יש עולם, ואף אחד לא ייתן לנו לסיים את המלאכה. לכן זה ויכוח לגיטימי, וההיסטוריה עוד תשפוט, ולפעמים מנהיגים מקבלים החלטות קשות בגלל שלפעמים הם רואים את תמונת המצב. אבל אני חושב לפחות שבסוף ביטחון מדינת ישראל הוא מעל הכול, בגלל שבסוף יושבים פה תשעה מיליון איש, וההגנה – דרך אגב, ביטחון מדינת ישראל זה ביטחון כל היהודים בעולם, כך אני מאמין. אם מדינת ישאל לא תתקיים, להערכתי, היהודים בעולם גם לא יישארו לאורך זמן, אז לכן לגיטימי. זה בסדר. גם לגבי הנושא הראשון, שכמעט כולנו הסכמנו – בוודאי עשינו את זה ושכנענו וניסינו לשכנע, לגבי העסקה הראשונה, שבוודאי זה היה במקום, זה היה בזמן, זה היה נכון. ואני שמח מאוד שבאמת העברנו את זה. והיו אנשים שהתנגדו, לא בגלל סיפורים – הם האמינו בדרכם שזה לא נכון לעשות את זה, והם גם חשבו שזה יעצור אותנו וכו'. אבל זה לא משנה, זה בא ממקום טוב. זה לא בא ממקום רע. ככה אני חושב. אני לא חושב שיש בן אדם אחד פה בכנסת, בין שהוא יהודי, בין שהוא ערבי, שלא רצה לראות את כל החטופים בבית כבר ביום הראשון. לכן אני מאמין שאדם שמתנגד לעסקה מפחד, או שיש לו חשש שהמשימה הראשונה לא תתמלא במלואה, ולפעמים זו תהיה עמדתו – זה בסדר, זה לגיטימי. בוודאי לא הייתי עושה אותו עוכר ישראל, וגם לא שונא אותו על זה. חושב שהוא טועה. ולכן אני שמח מאוד, דרך אגב, שגם בסוף סמוטריץ' בא ותמך בעסקה הזאת, וזה היה רוב משמעותי מאוד. כמעט כולם, חוץ ממי שאמרת, בן גביר, ואני מכבד אותו גם על העמדה הזאת. אני רק שמח שלא קיבלנו את העמדה שלו. אני גם חושב שהיום תמונת המצב השתנתה. כמו שאמרת, הדברים בעצם הם דינמיים. במלחמה דברים הם דינמיים. לפעמים אפשר לשנות, מה שנקרא, את סדר העדיפויות של היעדים. אני באמת מאמין שהיום מדינת ישראל, בוודאי בעזה, צריכה להתרכז בהשבת החטופים, ואני חושב שזה מה שאנחנו עושים. מה שראש הממשלה עושה מבוקר עד לילה, בוודאי בהיבט הזה – כל יום הוא דן על זה. ובוודאי ובוודאי אני חושב שבסדר העדיפות של מדינת ישראל היום, ובוודאי עם מה שקורה בעזה, לפי תפיסתי והבנתי השבת החטופים היא המשימה העליונה. דרך אגב, זה לא קשור למחיר. תמיד האמנתי – זה לא משנה – יהודי שווה כל מחיר בעולם. זה לא חשוב. אני חושב שעוכרי ישראל, אחרי זה כבר ניפרע מהם בדברים אחרים, במקומות אחרים, בזמן אחר, אבל קודם כול להשיב את החטופים הביתה, בין אם הם יהודים ובין אם הם לא יהודים. זה לא משנה. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אבל זאת עמדת הממשלה או עמדתך? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אומר לך את העמדה שלי. גדי יגיד לכם – אני בדרך כלל לא מדבר על הנושא הזה, אבל אני אומר את זה כל הזמן, מהיום הראשון. אני רוצה לומר משהו לגבי החטופים, ובאמת אני מאמין בזה. אני מאמין שהדברים האלה צריכים להיות בצנעה ובשקט לטובת החטופים. בסוף האויב שומע אותנו. ולכן לא משנה – הרי אנחנו לא מדברים עם אנשים בני אדם. אנחנו מדברים עם אנשים שהם חיות, ואין להם עניין – דרך אגב, לא אכפת להם לאבד את כל עזה. לכן הם לא צריכים לדעת מה אנחנו חושבים ומה אנחנו רוצים. אני חושב שיש צוות משא ומתן, שאני, ואני מניח שחבר הכנסת איזנקוט יסכים איתי – אני חושב שמוביל אותו איש מדהים, ראש המוסד, איש בעל יכולות גבוהות ובן אדם באמת מיוחד במינו, לטעמי, גם ברמה האישית; איש צנוע, שעושה, וכמעט את כל הזמן שלו מקדיש לנושא הזה. הוא נמצא בנסיעות כמעט סביב כל העולם וכל הזמן, ועושה כל מאמץ, הופך כל אבן. איש ישר והגון. אומר את האמת תמיד, על השולחן. תמיד. כל שבוע אנחנו מבקשים דיווח מה קרה השבוע, והוא מספר. לכן אני אישית חושב שזאת המשימה המרכזית של ממשלת ישראל היום. אתה גם שמעת את שר הביטחון אומר את זה, גם ראש הממשלה, לדעתי, ואני חושב שהצנעה יפה לזה. ככל שאנחנו נדבר יותר ונתווכח יותר על זה בחוץ, אני חושב שהחמאס יתחיל לסכסך בין היהודים וימשיך לעכב את העסק. אני אומר שלטובת החטופים, לטובת המשימה – אני חושב, יש צוות שקיבל דירקטיבה כמעט מלאה, הכול. לכן אני חושב שצריך לתת לו לעשות את העבודה. דרך אגב, האנשים שמטיילים סביב כל העולם כמעט כל שבוע. הם כמעט לא נמצאים בארץ, ובוודאי הם בין האנשים המבריקים במדינת ישראל, אלה שמובילים את הארגונים. הם לא אנשים מלמטה, הם ראשי הארגונים בכבודם ובעצמם. מה שנקרא, לא על ידי מלאך ולא על ידי שרף – זה הם עצמם. בגלל חשיבות הנושא, הטיפול הוא אישי שלהם, ואני שמח שזה הם. לכן אני חושב, כפי שאמרתי, שלגבי הנושא הזה, השתיקה יפה לעניין עצמו. חבר הכנסת איזנקוט, אני רוצה להגיד לך – לגבי חוק הגיוס, אני רוצה להזכיר לך: לי יש תפיסת עולם מאוד מסוימת בעניין הזה. אני גם מדבר עליה בכנסת למעלה מעשר שנים, לא מהיום. אני רוצה רק להגיד לך שאנחנו לקחנו את החוק של גנץ. של גנץ. אני שואל את עצמי תמיד באיזה צד אתה אוחז את המקל. אתה אוחז את המקל תמיד בצד אחד, ואתה אומר את האמת, אבל אי-אפשר לאחוז את המקל בשני הקצוות. תחליט. גנץ הגיש את החוק הזה. החוק הזה כרגע לא בקטע של לתגבר את צה"ל. הסברתי. אמרתי לך בשבוע שעבר שאם צה"ל רוצה, תוך שלושה חודשים הוא מקים שלוש אוגדות מחיילים שכבר אומנו והושקעו בהם מיליארדי שקלים – מחר הוא מביא אותם, מחר. עושה להם אימון שלושה חודשים, והם נכנסים לסד"כ הצה"לי. לכן אני חושב שחוק הגיוס הוא חשוב בעיקר בהיבט החברתי. לשלב את החברה החרדית בתוך, מה שנקרא, החברה הישראלית. אני יכול לספר לך. אני הייתי יושב-ראש ועדת חוק הגיוס הקודמת, לפני ארבע שנים. מי שהיה שר הביטחון הוא מר ליברמן. אני הבאתי את החוק של ליברמן. אלא מאי, ליברמן התפטר מהממשלה שבוע לפני כן, ואני אומר – אני מביא את החוק שלו. הבאתי אותו לכאן. הנחתי אותו פה למזכירות הכנסת. מי התנגד? ליברמן, לחוק שלו. ומי התנגד אחריו? לפיד. לכן אני אומר לך, האנשים האלה לא רוצים באמת. אני באמת חושב שסיפור החרדים צריך להיפתר אחת ולתמיד בחוק, בחוק שמקובל. דרך אגב, שום דבר לא הולך בכוח. הדברים חייבים להיות בדיאלוג, מה שנקרא, חייבים להיות בהסכמה. ואני חושב שאנחנו נמצאים באמת בנקודה – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אולי יהיה לכם נוח, אולי לא יהיה לכם נוח. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אנחנו נמצאים באמת בנקודה – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אולי יהיה לכם נוח, אולי לא יהיה לכם נוח. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> חבר הכנסת איזנקוט, אני באמת מאמין שאנחנו נמצאים ברגע של חסד. יש לנו נקודה – באמת, אנחנו נמצאים בזמן שאנחנו יכולים – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אולי יהיה לכם נוח, אולי לא יהיה לכם נוח. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> היא מפריעה. אני מבין שלא אכפת לך, או שאתה מהאו"ם. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, בוודאי שאכפת לי. אני רק אומר – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה מבין – זו אותה אישה וכל הזמן. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אדוני השר, אל תיתן ציונים, ואני אבקש ממנה לא להפריע. חברת הכנסת בן ארי, שמענו את עמדתך. תודה. לא חייבים כל הזמן להשיב. תודה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מי ענה לו? לא דיברתי איתו כבר 20 דקות. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אבל את עומדת, לא יושבת במקום, ואת גם צורחת, וסליחה שאני אומר את זה ככה, זה מפריע, באמת. יש דיון אישי, כל חבר כנסת מהסיעה שנרשם יוכל להעלות ולהשתתף בדיון האישי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תגיד לי, אני יכולה לקרוא קריאות ביניים? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני מבקש ממך לא להפריע לשר, תודה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> כנראה גם לשר יש שמיעה סלקטיבית. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, אני לא מדברת איתכם כבר, באמת. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תאמין לי, אם זאת לא הייתה הכנסת – טוב, לא חשוב. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> ממתי זה הפריע לך, תגיד לי, ממתי זה מפריע לך? זה אף פעם לא הפריע לך לדבר באי-אמון. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא הבנת. אתה יודע, כשאתה שומע פה רעש, לא את מה שהיא צועקת, אני לא שומע את מה שהיא אומרת – יש לך פה איזה גל קול שכל הזמן מזמזם לך באוזן, ואותו הדבר, אתה מבין? << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> השר אמסלם, אני רוצה לשמוע אותך – – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אמסלם, מה יש לך – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> השר, אתה רק מנצל את התקנון לטובתך. בסדר, אין בעיה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עכשיו, אני רוצה לומר לך, חבר הכנסת איזנקוט, אני עונה לך ברצינות. יש שעת חסד, אני מרגיש אותה. יש שעת חסד שעם ישראל נמצא בה. אנחנו יכולים ללכד את החברה הישראלית באמת, באמת. אנחנו יכולים. אני חושב שגם החרדים נמצאים בנקודה שהם לא היו בה לפני שנתיים-שלוש. אני אומר לך את האמת. ואני חושב שאנחנו יכולים לקדם את זה בדיוק על המתווה כפי שהציג החוק של חבר הכנסת גנץ. ואם תבואו איתנו לעניין – תרדו מהפוליטיקה, תראו את האמת, תסתכלו קדימה, מה יהיה בעוד 20 שנה לעם ישראל: האם אנחנו נישאר בנקודה הזאת – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> מזכירים לך מי העלה את זה בפעם הראשונה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – או שאנחנו נתחיל לגייס את החרדים בהבנה איתם? לאט-לאט. אני מאמין באמונה שלמה שהחשש של החרדים, זה לא מה שהוא אומר; החרדים מפחדים להתגייס לצבא בגלל שהם מפחדים לשלוח את הילדים שלא יחזרו חילונים. אני אומר לך, אני שמעתי את הראשון לציון לשעבר אתמול. הוא אומר: תשמע, אח שלי שלח את הילדים, והם חזרו חילונים. דרך אגב, מבחינתם זה כל עולמם. ברגע שיש להם שקט נפשי מזה, אני אומר לך, הסיפור ילך ויגדל. לא כולם בנויים לשבת בישיבה וללמוד, זה קשה מאוד. אבל אם אנחנו באמת רוצים – עזוב, אנחנו לא נהיה פה, אבל אנחנו נשאיר לילדים ולנכדים חברה אחרת, ויש לנו הזדמנות עכשיו לעשות את הסטרטר. אני חושב שמה שהציג חבר הכנסת גנץ בהצעת החוק שלו – אני חושב שהיא בסיס היום, אפשר להוסיף לה עוד קצת פה ולהוריד לה קצת שם, אבל אם ניתן לחרדים את התנאים הנכונים, והם ירגישו שהם הולכים לצבא וחוזרים חרדים וזה לא פוגע, שום דבר לא קרה – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – שלא יחזרו, שלא יחזרו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – הוא גם לומד בצבא, והוא גם שומר על אורח החיים שלו. וגם כשהוא משתחרר הוא חוזר הביתה חרדי – אז אני אומר לך, אני אומר לך, המחיצות ייפלו. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> ומה אתה עושה בשביל זה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> ואז בעצם אתה תראה לבד שהעסק ילך ויגדל. אני רק אומר לך מה יקרה כשהוא יגדל: אלה ייכנסו לפניקה. למה? אז הצבא יהיה צבא דתי. יש לך את הדתיים הלאומים, ואם החרדים יתגייסו לצבא, הם לא ילכו לעיתון במחנה, הם ילכו להיות לוחמים, בגלל שהם באים מתוך ערך המצווה. החרדים מבינים את ערך המצווה של ההגנה על עם ישראל, וברגע שהוא לא יתנגש להם בקטע הרוחני, אמרתי, הם ילכו. והם ילכו, דרך אגב, ליחידות הכי קרביות, בגלל שאם כבר הוא משרת, ביחידה הכי קרבית, זאת מצווה. ואז אתה תראה מה יקרה פה – אלה מבלפור ישתגעו: פתאום נהיה לנו צבא חרדי. ואיך אמרתי, החרדים לא יסתפקו בלהיות מ"פים, מג"דים – הם ירצו לשאוף קדימה, חלק מהם, המצטיינים, כמו כל דבר. ואז אתה תראה – אתה מדמיין לעצמך את לפיד רואה איזה אלוף בצה"ל עם פאות? << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> די, די, די כבר, די. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה מדמיין את עצמך שהוא ראה אותו הולך בשבת עם השטריימל? הם יהרגו את עצמם. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> לפחות לפיד התגייס – – – מאלה שאתה מעודד. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הם יהרגו את עצמם, הם יקראו לנו "חומיינים". << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> הם לא יהרגו, אז יהיו עוד אנשים טובים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אומר לך. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> תפסיק עם הרעל. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא אכפת לי מה שהם אומרים, בגלל שאני לא סופר אותם. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> כל היום אתה מרעיל ומפצל, די. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני רואה את עם ישראל, ואני אומר לכם, ואני מבקש מכם, באמת. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> זה לא ייאמן, איך נותנים לאנשים להיות שרים במדינת ישראל, זה לא אמיתי. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה, חברת הכנסת ביטון, תודה. חברת הכנסת ביטון, תודה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתם אנשים הגונים. אני אומר לכם, אם אתם באמת באמת רוצים לראות קדימה את עם ישראל עוד 10, 15 שנה, בואו איתנו ביחד. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> איזה הזיה. בושה, בושה למדינה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עזבו פוליטיקה, עזבו ממשלה, עזבו בטיח. בואו, שבו איתנו יחד עם החרדים ונמצא מתווה נכון שמתאים להם. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – תורידו את הרמה ואל – – – שום דבר פה – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> ואתם תראו שהמחיצות ירדו, ואתם תראו שלאט-לאט זה ילך ויתגבר, ילך ויתגבר. וזאת האמת, וזאת טובת מדינת ישראל ועם ישראל – זאת האמת. אתם יודעים את זה, ולכן לפעמים זה מכעיס אותי שרוצים לקחת את זה למצב קיצון, בגלל שמצב הקיצון לא רוצה לגייס אותם. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אף אחד גם לא רוצה קיצון, רוצים שוויון. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא רוצה. בג"ץ לא רוצה לגייס את החרדים, הוא לא רוצה באמת. עכשיו, שנינו יודעים שבכוח לא הולך. כשמדובר בנושא של אמונה – עם ישראל תמיד, כשהיה מדובר בנושא של אמונה, היה מוכן להרוג את עצמו, להיכנס לכבשן האש ולא לעבור על אמונתו. לכן הם פה נמצאים בנקודה שהנגיעה היא באמונה, ולכן צריך ללכת איתם כפי שאמרתי. מי שהולך ובא ורוצה לחסל את הכול-מכול-כול, גם את עולם הישיבות – לא נגיע לאף מקום. אנחנו נגיע, פשוט נהיה באותה הנקודה: מריבות, שנאה ואנטישמיות כלפיהם, גם בעוד 20 שנה. איך אמרתי, זה מתפרנס מזה. ברגע שאתה מוריד את השבת ואתה מוריד את הסיפור של החרדים, ללפיד אין מה להיות בכנסת. על מה הוא ידבר? הוא יעלה לכאן, ומה הוא יגיד? הרי הוא לא מבין בכלום. אז לכן אני אומר לכם, אם באמת אהבת עם ישראל, בעיניכם, הפוליטיקה לא חשובה ואתם רואים את העתיד של עם ישראל, בואו תצטרפו. בגלל שאני יודע – גם ממך, בני, וגם ממך, גדי, אני חושב שגם החרדים אוחזים מכם אנשים הגונים, אנשים ישרים, אנשים שטובת המדינה לנגד עיניהם. בואו נעשה את השינוי. אחרי זה, שיהיו מריבות. אחרי זה, שיהיה לא משנה מה, יש לנו על מה לריב. בואו לא נריב על זה, בגלל שזה באמת היסוד של עם ישראל, ככה אני רואה את זה. זה הסיפור האמיתי, לאן אנחנו הולכים ב-20 שנה או ב-30 שנה הקרובות. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לשר אמסלם. אני מזמין את חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן לנמק את ההצעה מטעם סיעת חד"ש-תע"ל ורע"מ, בבקשה. עשר דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה. כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, המדינה כולה גועשת ורועשת בעקבות הצהרת שר המשפטים יריב לוין על כוונתו לחזור ולקדם את חוקי ההפיכה המשטרית. אני בהחלט מבינה לליבם של כל המוטרדים מהמתקפה על בית המשפט העליון ועל שומרי הסף, מצמצום השוליים הדמוקרטיים והפרת האיזון בין הרשויות במדינה, ואני כן משוכנעת שצריך להתנגד לכל צעד מהסוג הזה. יחד עם זאת, האם רק עכשיו עגלת ההפיכה המשטרית חוזרת לדהור? באמת? רק עכשיו, כשהצהיר על זה שר המשפטים? מצג השווא של עצירת הכול למען "ביחד ננצח" השתלט על המודעות הציבורית ועיוור את הרוב. הרי לא הפסיקו בקואליציה הזו ולו לרגע להתעסק בפוליטיקה הדורסנית של הישרדות הממשלה דרך ההפיכה המשפטית-שלטונית. ממשלת הימין ממשיכה במהלך שיטתי, שלא הפסיק לרגע, ושנועד לכרסם במה שנשאר משולי יסודות הדמוקרטיה תוך קידום מתקפת חקיקה אנטי-דמוקרטית. הממשלה מקדמת בליץ חקיקה של 100 חוקים לשינוי משטרי. 100, לא פחות ולא יותר, אולי גם יותר. מטרתם לרמוס זכויות יסוד ולשנות את כללי המשחק באופן חד-צדדי, כך שיחזק את אחיזת הקואליציה הנוכחית בשלטון. מהלכים אלה מהווים נדבך מרכזי בניסיון ליישום ההפיכה המשטרית והפיכת ישראל, רשמית, למשטר דיקטטורי. ראש הממשלה חוזר ואומר כבר כמה חודשים שהוא הולך לשנות את המזרח התיכון. והאמת, אכן, הידיים שלו ושל ממשלתו עמוק בתוך כל מה שאנחנו רואים שמתחולל באזור. אבל מה שהוא מתעקש שלא לדבר עליו זה על איך הוא וממשלתו משנים גם את המדינה והמשטר בה בצורה דורסנית. איך הממשלה של נתניהו לא משקיעה אפילו דקות של חשיבה על איך זה ישפיע על עתיד האזרחים, יהודים כערבים. העיקר זה לשרוד ולשרוד עד יישום כל התוכניות. חקיקה זו מקודמת בעיקר באמצעות הצעות חוק פרטיות בניסיון לעקוף את הייעוץ המשפטי, את הדרגים המקצועיים, שמתנגדים למהלכים אלו. הממשלה הימנית מקדמת – ותקשיבו טוב מאוד – 18 הצעות חוק להפיכה משפטית: גם החוק ללשכת עורכי דין, גם החוק של הפוליגרף לעובדי מערכת אכיפת החוק, שליטת הממשלה בוועדת מינוי שופטים, ועוד 12 חוקים לעצימות דתית – רק בשבוע שעבר חוקקו את החוק להפרדה מגדרית באקדמיה; עשרה חוקים לפגיעה בתקשורת, וכמובן יש את כל הנושא של חיזוק או הקלות לערוץ 14, וגם העניין של התאגיד; תשעה חוקים לפוליטיזציה ופגיעה במינהל הציבורי, מינויים פוליטיים בחברות ממשלתיות, מינויים בשירות המדינה, מינוי נציב שירות המדינה. כל אלה חוקים שמטרתם ליישם עוד ועוד את ההפיכה המשטרית, והם לא הוגשו לכנסת רק אחרי ששר המשפטים הודיע שהוא חוזר להפיכה. הרי בכל החודשים שעברו, החוקים האלה הובאו לכנסת וחוקקו. שמונה הצעות חוק נוספות מבקשות לצנזר את האקדמיה ולפגוע במיעוט הפלסטיני מהסטודנטים ובחופש הביטוי. 39 הצעות לפגיעה בזכויות אדם ואזרח. ואנחנו רואים איך כל זה מקודם במהירות שיא, שלא ראינו קודם. אבל כדי לחזק את משטר הימין המלא-מלא וכדי לשבש את מערכת הבחירות הבאה, דרך פרטים, אנשים מתוך הקואליציה, אל תגידו שהממשלה מקדמת את זה – היא רק נותנת תמיכה, והיא רק מאפשרת חקיקה מהירה לארבעה חוקים שמשנים את כללי הבחירות באופן יסודי; כדי לפגוע, לדכא הצבעה בקרב האוכלוסייה הערבית ולנסות לנצח בבחירות עוד לפני שנכנסים אליהן. נתניהו רוצה להבטיח לעצמו כנראה עוד קדנציה של ממשלת ימין-ימין, אז צריכים להוציא את הערבים מהמשוואה של הבחירות. הצעות החוק הן תחת האמתלה ותחת התירוץ של מאבק בתומכי טרור. הרי ההקדמה לחוקים האלה הייתה כאשר נאמר פעם אחרי פעם – ושיקרו מעל לדוכן הזה וכינו אותנו "תומכי טרור", וחברי הכנסת האחרים לא התקוממו ולא אמרו שזה בלתי אפשרי לעשות דה-לגיטימציה לנבחרי ציבור, במיוחד כאשר הם לא תומכי טרור, במיוחד כאשר יש תומכי טרור מורשעים שיושבים בתוך הממשלה. הצעות החוק האלה – אתם יודעים מה, בדמוקרטיה אמיתית מדברים על הגנה על זכויות המיעוט, ואנחנו לא רק מיעוט לאומי במדינה הזו, אנחנו גם מיעוט פוליטי. ולכן מי שמעיזים להרים ראש ולהתנגד למדיניות הכיבוש, למדיניות הדיכוי האנטי-דמוקרטית, צריכים להוציא אותם מחוץ למעגל הפוליטי. דמוקרטיה זו לא הגנה על זכויות הרוב. התבלבלתם. כאשר מגינים על זכויות הרוב זאת דיקטטורה, צריך להגן על זכויות המיעוט. וחופש הביטוי לא נמדד בכמה אני מסכימה עם ההגמוניה והקונסנזוס הקיים, חופש הביטוי נמדד בכמה דברים אפשר להגיד שלפעמים הם כן מקוממים. ככה בודקים חופש ביטוי. ואת זה חייבים לחסל. אז הינה אני אגיד לכם משהו. ב-2014 העלו את אחוז החסימה לכנסת ישראל. המטרה הייתה – בדיוק העלו אותו כך שיהיה מעל המפלגה הכי גדולה שמייצגת את האוכלוסייה הערבית. רצו להוריד אותנו, להעלים אותנו מהמפה הפוליטית. ולמה זה גרם? זה גרם לזה שנחזור יותר חזקים. ואני אומרת לכם, אם מישהו חושב שהוא יבטיח את המשך שלטון הימין הפשיסטי במדינה הזו על ידי העלמתנו מהזירה הפוליטית – אני מבטיחה לכם, אנחנו לא הולכים לשום מקום. אנחנו לא ניעלם, לא מהארץ ולא מהייצוג הפוליטי. ואנחנו נשמיע את קולנו, למרות שכל מי שיצאו לפני 7 באוקטובר להגן על הדמוקרטיה לא הצליחו להבין שדיקטטורה לא נעצרת בקו הירוק. דיקטטורה לא נעצרת בקו הירוק. כשיש דיקטטורה של כיבוש ודיכוי מעבר לקו הירוק, היא תחלחל לתוך המדינה, והיא תגיע לפה, והיא תשתלט אם לא ייאבקו בה. ככה זה. ולכן אני אומרת לחבריי שרוצים באמת להגן על הדמוקרטיה: דמוקרטיה היא לא רק ליהודים – היא בעיקר למיעוט, המיעוט בתוך היהודים והמיעוט הערבי פלסטיני. ויש לנו פתגם בערבית שאומר (אומרת בערבית ומתרגמת:). כלומר, זה עוד יגיע לאחרים. כאשר מרשים שקבוצה מסוימת תידרס, זה יגיע גם. ולכן אנחנו – – – << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> זה לא התרגום המילולי. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא תרגום מילולי. אתה רוצה תרגום מילולי? אכלו אותי באותו יום שאכלו את השור הלבן. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> התרגום לסיכום, בבקשה. נגמר הזמן. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אז אני קוראת לכולם להצביע בעד האי-אמון בממשלה הזו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. ישיב על ההצעה הזו השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם, בבקשה. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, האמת היא – חברת הכנסת תומא סלימאן, את אמרת: אנחנו בשום מצב לא נעזוב את הארץ. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אנחנו נשארים, כן, כן. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אומר ללפיד: תשמע, תלמד מתומא סלימאן. אתה קודם עלית, אמרת שיש 25,000 מדענים, טייסים וכו' וכו' שעזבו את הארץ, ואני אומר לך שיהודים לא אמורים לעזוב את הארץ – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> יש גם חרדים שעזבו. היה איום גם מהחרדים לעזוב. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – לא בגלל ממשלה כזאת ולא בגלל ממשלה אחרת. אז בוא, תשמע איך חברת הכנסת תומא סלימאן מדברת על הערבים, תבין באיזה נחיתות אתה נמצא. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> שיעור בציונות. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בוא תלמד שיעור בציונות קצת, ואז לא תעלה לכאן ותדבר שטויות כהרגלך בקודש. עכשיו אני רוצה לענות לך, חברת הכנסת תומא סלימאן: תקשיבי טוב, השמאל מעולם לא דאג לזכויות האזרח. אני, כשהייתי יושב-ראש ועדת הפנים, אני העברתי את חוק ההמלצות. אני, אני. דרך אגב, את ההתנגדות שלהם – אני הבאתי. אני הגשתי הצעת חוק לגבי המעצרים של כל האזרחים. אני לא רואה הבחנה – ואתם יודעים את האמת – בין ישראלי, בין יהודי לערבי, כשמדובר באזרח ישראלי. אני לא רואה שום הבחנה לא בזכויות ולא בחובות. מעולם לא ראיתי. ולכן אני אומר לך, אנחנו דואגים לזכויות אדם. היום מדינת ישראל היא לא מדינה דמוקרטית – היא דיקטטורה על מלא. אני לא יודע אם מחר לא יעלימו אותי כשר בממשלה. אמיתי. מפעילים שב"כ נגד אנשים שסביב ראש הממשלה ונגד – עוצרים את ראש השב"ס שהולך ברחוב. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אצלנו זה תמיד היה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא הבנת. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתה לא – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני טוען שמי שעוצרים אותו, אזרח ישראלי, לא משנה על מה, ללא סיבה – דרך אגב, אני הגשתי הצעת חוק: אזרח ישראלי לא צריך להיעצר, בוודאי לא לשבת בימי מעצר, אלא אם כן הוא עובר עבירה של מסוכנות. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אבל להפשיט אחרים כאילו – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כן, לא משנה לי – ערבי, יהודי, זה לא חשוב. בוודאי, אני לא מדבר על עבירות אלימות, אונס, רצח וכו', או בגידה במדינה. אני מדבר על אזרח נורמטיבי. אני הגשתי הצעת חוק כזאת. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רק שנייה. אזרח נורמטיבי שמעולם לא עבר שום עבירה, ועבר איזושהי עבירה, לא חייבים לשים אותו – דרך אגב, ימי המעצר במדינת ישראל זה על החשבון, זה לא באמת לשם חקירה. אפשר לשחרר אותו בערב, לקרוא לו בבוקר. אני הגשתי את הצעת החוק הזאת. מי התנגד? אלה. תבינו טוב, השמאל לעולם לא דואג לזכויות אדם. זו בדיחה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה היית יו"ר ועדת הפנים? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני הייתי יושב-ראש ועדת הפנים והגשתי עשרות חוקים בנושא זכויות אדם. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – בכנסת. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני הגשתי הצעת חוק – אתה מכיר את זה, אחמד טיבי – ואני עשיתי עבודת מחקר משווה מה קורה בעולם, שלאזרח של המדינה אין זכות ערעור מוקנית. זה קורה כמעט בכל העולם. מי התנגד לזה? ישר אני רואה מסיבת עיתונאים, אני לא אשכח את זה, הייתי פה במליאה יושב-ראש הקואליציה. אני רואה את מנדלבליט ושי ניצן עושים מסיבת עיתונאים באילת ואומרים: אמסלם פוגע בשלטון החוק. אני פוגע בשלטון החוק? חבר'ה, ככל שהם יכולים לרדות באזרחים, ללחוץ עליהם, לדרוך להם על הראש, זה בסמכות שלהם, הם לא ישחררו כלום אף פעם. זה השמאל. בימין – דקה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> דודי, בוועדת הפנים כשהיית יושב-ראש יש חוק אחד שהעברת שהוא חוק נורא, בעיקר לערבים. קמיניץ. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דקה. סוגיית חוק קמיניץ – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> זה שווה – – – << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> טיבי, זה ליהודים גם – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דרך אגב, סוגיית חוק קמיניץ, אתה מכיר את זה, אתה ישבת שם. אני – אתה זוכר, אבל אתה גם הגון בעסק. אתה זוכר שאנחנו בעצם הוצאנו מהאוצר 100 מיליון שקל כדי לעשות תוכניות מתאר לכל האוכלוסייה הערבית, על מנת שיוכלו לבנות. הרי זה היה ביצה ותרנגולת, אתה זוכר את זה. דרך אגב, אתה גם זוכר שאמרנו שאיפה שאין קו כחול לא אוכפים בינתיים. אתה זוכר, בגלל שאנחנו גם נותנים לאזרחים להתארגן. גם אם בן אדם – אתה זוכר שגם בחוק העברנו שבית גם ללא היתר, והוא עדיין נמצא במסגרת של הקונטור שאפשר להכשיר אותו, משאירים אותו. דרך אגב, זה פגע גם בכל החקלאים בארץ. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> נכון. נכון. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אז לכן אני מסביר. אני באמת באמת לא עושה הבחנה אף פעם בין אזרח לאזרח בנושא של הזכויות האזרחיות הרגילות במדינת ישראל. בעיניי אין שום הבדל, באמת, אמיתי, ולא צריך להיות הבדל. אבל אני אומר לכם, אני אומר דווקא לנציגים של האוכלוסייה הערבית: אם אתם תחשבו שהישועה באה מהשמאל – אתם טועים. הם שונאים אתכם פי אלף ממה שאתם חושבים שאנחנו שונאים אתכם. הם משתמשים בכם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> והם אף פעם לא ידאגו לזכויות שלכם, לעולם. בגלל שהם בולשביקים, הם לא דואגים – דרך אגב, הם שונאים את כולם חוץ מעצמם. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> באופן שווה, שוויוני – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הם שונאים מתנחלים והם שונאים מזרחים והם שונאים ימנים. הם אוהבים – – – << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> באופן שווה. באופן שווה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> והם שונאים ערבים, והם אוהבים רק את עצמם. אז לכן, כשאני לפעמים רואה אתכם משתפים פעולה איתם אני צוחק עם עצמי. אתם מבחינתם כמונו, או יותר גרוע. אז לכן, אל תתפתו לשמוע את המתק – עכשיו, בואי אני אספר לך. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אמסלם, אתה רציני? אחרי כל מה שהקואליציה הזו עושה, והחקיקה – – – נו באמת. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דקה, תני לי רק שנייה. תני לי רק שנייה, אני אסביר לך. עכשיו, אני רשמתי. אחמד, בוא תקשיב. אני אספר לך. אני הולך לעשות רפורמה, אני הולך לשנות את חוק החברות. את יודעת למה? אני אספר לך. אחמד, תקשיב. למה אני הולך לשנות? בגלל שבג"ץ לא עובד לפי החוק. יש חוק, תקראי את החוק. תקראי את החוק, הם מפירים את החוקים, השמאל האלה, החוק בשבילם לא קיים, זה אפילו לא המלצה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> בשבילך – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הוא יגיד לך. אני, כשאני עובר את הרפורמה, את תראי, אני רוצה שוויון בכל המדינה לכל המגזרים, כל אחד בחלקו – הערבים, החרדים, העולים החדשים, הפריפריה. ואת תראי, בגלל שאני באמת חושב שכל עם ישראל, כולם צריכים להיות שם. הם לא מסכימים. להם יש נבחרת. להם יש נבחרת שגרה בעיקר בצפון תל אביב ובאזור רעננה-גדרה-תל אביב. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> איזה מלך. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אז אתם צריכים להבין שאתם – אתם לא מבינים, הם דואגים בסוף לעצמם. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> דודי, לראשות הממשלה אתה צריך – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אז כשאת כותבת לי מינויים פוליטיים – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דקה. לכן, כשאת אומרת לי – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אני מתפלאת עליך. תגיד, כמה אפשר? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> למה את לא מצביעה לו? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כשאת אומרת לי, אני רוצה – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> שכנעת אותי. אני רוצה להיות איתך – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אבל תנו לשר להשיב. סוף-סוף הוא מדבר לעניין, לא? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני מיניתי – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתה מוכן לקבל אותי לקואליציה? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה, חבר הכנסת שירי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תקשיבי, אני מיניתי הכי הרבה בני מיעוטים, לדעתי. אני. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני מיניתי חמישה אתיופים, חמישה מהעדה האתיופית, כשלא היה אחד. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> חמישה אתיופים? מלך. מלך. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בגלל שאני – חשוב לי. תביני, אני, את לא מכירה אותי. לי חשוב שכל מדינת ישראל תהיה שותפה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אני מכירה את הממשלה. אני מכירה את הממשלה ומה שהיא עושה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דקה, תני לי רק שנייה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אל תהפוך את זה לאישי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עשי לי טובה, בואי תשמעי אותי, תשמעי אותי. אל תדקלמי את הסיסמאות שלהם, בואי נדבר דוגרי. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> לא, לא, לא, לא. אל תזלזל בידע הפוליטי שלי, להגיד לי "תדקלמי". אתה מדקלם דברים, לא אני. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אז לכן אני אומר לך – רק שנייה, תקשיבי. אני חושב שמה שקורה כאן בזמן האחרון זה שערורייה ממדרגה ראשונה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> דודי, רם נכנס, אם יש לך מה לומר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> ברוסיה הסובייטית לא התנהגו ככה. את מכירה יועץ משפטי שבא לראש הממשלה, אומר לו: השר הזה, אני מבקש ממך לפטר אותו? << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מה זה שייך למה – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דקה. את מכירה אנשים שנעלמים במדינה? שלא יודעים איך קוראים להם, ויושבים בצינוק איזה 40 יום? << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אני כבר מכירה 75 שנים אנשים כאלה. לא שמעתי אותך אומר מילה עליהם. לא שמעתי אותך מדבר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אז לכן אני רוצה לומר לך. עכשיו, אני אספר לך לגבי הפוליגרף. בואי אני אספר לך. אני יושב-ראש ועדת הפנים, הינה אני מספר לכם סקופ. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מתי זה היה? 2016? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בשנת 2016, כן. המפכ"ל הוא אלשיך, הוא קובע איתי פגישה. הוא בא עם היועצים המשפטיים שלו וכו' – את שומעת, תומא? – ואומר לי, תשמע, חבר הכנסת אמסלם, אני מבקש להעביר פוליגרף. אני שואל אותו את מי, הוא אומר לי, את אלה שמתגייסים למשטרה. כדי שאנחנו נוודא שהם לא באים מארגוני פשיעה, חבר הכנסת מיכאל, ואת הספ"כ. אמרתי לו: רעיון יפה, מצוין. ואז הוא קם ללכת. אמרתי לו, תגיד לי, ואיפה כל החוקרים של המשטרה? לא הבנתי, אנשים חוקרים, מגישים כתבי אישום נגד אנשים, לא נראה לך שצריך להעביר אותם פוליגרף? דרך אגב, הוא ביקש את זה. הוא רצה בספ"כ – מה שנקרא ספ"כ, זה המטה הכללי של המשטרה – להעביר כל אחד פוליגרף, את מי שהוא רצה – חוץ מעצמו, כמובן – ואת אלה שעוד לא התגייסו. אמרתי לו, תגיד, ומה עם החוקרים שנמצאים היום ובאים במגע עם האזרחים? לא נראה לך שפעם בכמה שנים הם צריכים לעבור פוליגרף? מה פתאום, כן פתאום. לא אלאה אותך. בסוף הבאנו את צה"ל, נפגשתי עם השב"כ, הבנתי מה קורה שם והעברנו אז את חוק הפוליגרף של משטרת ישראל. דרך אגב, אני חושב שיותר חשוב להחיל אותו על הפרקליטות. תבינו למה. הפרקליטות זה הדבר הכי כוחני במדינת ישראל. אני לא מאמין שיש עוד גוף כזה בעולם. יש להם גם יחידה שלהם שקוראים לה להב 433. הם מפעילים אותה. כשראש להב רצה לפרוש, מי קרא לו? היועצת המשפטית ניסתה לשכנע. תגידי, הוא מהארגון שלך? אם אני הייתי שר לביטחון פנים הייתי אוסר עליהם לדבר איתה. למה שידברו איתה? אני השר שלכם, זה ארגון. כמו שאלוף בצה"ל לא בא לדבר איתי ללא אישור. זה כבר גוף שהיא מנהלת, היא ממנה, היא מחליטה. תבין איזה גולם הקמנו פה, שהורג את כל מי שהוא רוצה. את סויסה זיכרונו לברכה הם הרגו. על מה? טופס. הבן שלה עכשיו גנב שכפ"ץ. אני עכשיו אומר, לא קשור לאימא שלו. אתה, מה שנקרא, איש ישלם על עוונו. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> ביחס לפרגולה של – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הבן אדם גנב שכפ"ץ לחייל – השתחרר. חייל לוחם. רבאכ, לקח אותו עם המחסניות ועם הרימונים. טוען, אני שומע אותו – אחרי זה הוא זרק אותו ליד הבסיס. הבן אדם אומר לו: כבר גנבת את השכפ"ץ, קניתי אותו, זה שלי. זה לא השלמת ציוד צה"לית, אתה יודע, שלפעמים אנחנו משלימים מפה לשם, כשאנחנו הולכים להזדכות. הכול של הצבא, מה זה חשוב? פה בן אדם בא מארצות הברית, קנה את השכפ"ץ. אמר לו כבר כמה עולה, התחיל להתווכח איתו – זה לא עולה ככה, לא רצה לשלם לו. עכשיו, כמובן הפעילו את כל המערכת, להשתיק את האירוע – זה הסיפור היותר-מסובך והיותר-חמור. משרד עורכי דין, אחד הגדולים בארץ, מתעסק עם הסיפור של השכפ"ץ? הרי אני ואתה יודעים שהמשרד הזה בוודאי בא למשרד המשפטים, ומנהל איתם משאים ומתנים כל רבע שעה. מזה הם חיים, ובדרך כלל זה על מיליארדי שקלים במצטבר, זה או עבירה פלילית או עבירה אזרחית, או כופר פה או זה שם. והיא יודעת שאותו אחד עשה ג'סטה לבן שלה. ואם אנחנו לא יודעים, אז הם ממשיכים כרגיל. תגיד לי אתה, מיכאל, באיזה עולם זה יכול לקרות? תגיד לי אתה. הרי הוא לא פתח סעיף גמילות חסדים, אותו משרד. הרי את הבן שלה הוא לא מכיר, כמו שהוא לא מכיר את הבן שלי. אני אומר: איש בעוונו. אני אומר עוד פעם: זה שהוא גנב, זה לא קשור לאימא שלו. לא קשור. אבל הטיפול לאחר מכן זה הבעיה. היועצת המשפטית לממשלה יודעת גם להנחות את הפצ"רית, היא אחראית גם עליה. היא יכולה להגיד לה: גברת – לאחר שזה כבר התפרסם – אני מבקשת לחקור את הנושא. לחקור. הרי בסוף מישהו גנב ציוד אישי של מישהו אחר, עם תחמושת – לפחות ההוא מודיע שהייתה שם תחמושת – אז תבדקי. אם הייתה תחמושת, זה גם גנבת תחמושת מצה"ל. ומה שמגיע לבן שלי – זה מה שאני הייתי עושה: כל עונש שמגיע לו, שישלם, בגלל שהוא עבר על החוק. אני לא ציפיתי שהיא תיזום את זה מהתחלה ותלשין על הבן שלה. אבל לאחר שזה כבר נודע, היא הייתה צריכה להתקשר לפצ"רית ולהגיד לה: תקשיבי, תעשי את מה שמוטל עלייך, גם אם זה הבן שלי. אבל זה לא נעשה. למה זה לא נעשה, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן? בגלל שהם אפילו לא מעלים את זה על דעתם. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> זה בגללנו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> זה בכלל לא שם. ב-mind שלהם זה לא קיים. זה אנחנו, הילדים שלנו. מה זאת אומרת? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו, אנחנו הבעיה. אנחנו הבעיה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> זה אנחנו. אנחנו שליטי הארץ, אנחנו מנהלים את המדינה. אנחנו הכול. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו הבעיה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> המלך לא פוגע בבן שלו. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מי? ביבי? הוא שולח אותו למיאמי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> ודאי שלא, אלא אם כן הוא רוצה לחנך אותו. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא פוגע, הוא שולח אותו למיאמי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> את מבינה? ככה זה עובד. ככה זה עובד אצלם. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – לא ענית על הנושא העיקרי שאמרתי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הרי המימד החמישי, תביני טוב – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> עוד פעם המימד החמישי? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לכן אני אומר לך: תקשיבי טוב, תסתכלי על הרפורמה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> איפה היא? איפה הרפורמה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הרי מה רצינו לעשות? הרי היום השופטים בוחרים את עצמם. נשמע לך סביר? נשמע לך סביר שלשכת עורכי הדין – תביני טוב את השוחד והאבסורד הכי גדול שקורה פה. אני עורך דין, באים אליי לקוחות – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> למה אתה מדבר איתי כאילו אני – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – את ראית לבד, את ראית לבד בכנס – שנייה, תני לי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> רגע, דודי, אתה עורך דין? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> את ראית לבד את הכנס שצולם באילת, של לשכת עורכי הדין, לפני כמה שנים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה? הליכודיאדה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> את ראית איך באו לאפי נווה, שהיה יושב-ראש הלשכה, שופטים שרצו להיות בעליון. והוא אמר לו: אל תדאג, אני דואג לך. עכשיו נניח שדאג לו, שם אותו בעליון; עכשיו בא המשרד שלו, מייצג מישהו בסוגיה ממונית – אני לא נכנס עכשיו לקטע פלילי – מערער על המחוזי בסוגיה ממונית. אני תובע אותו, הוא חייב לי 20 מיליון שקל. מה את חושבת השופט יעשה? לא יעשה לו הנחת חברים? הרי מזה הוא מתפרנס. מה בעצם הייחודיות שלו? איזה שופטים הוא מכיר; לא השכל שלו – את מי הוא מכיר ואיזו עסקה הוא יכול להביא. זה נראה לך הגיוני? זה נראה לך סביר? << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> לא, נראה לי הגיוני שחברי כנסת – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> את יודעת, בהלכה, אני אספר לך, היה רב אחד שהתחיל לפסוק משהו – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> נראה לי הגיוני שאתם תשלטו בלשכת עורכי הדין. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – והוא הרגיש שיש לו משהו בכיס. זה מסופר על אחד הרבנים הגדולים, הדיינים, חבר הכנסת ביטון. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> למה אתה לא מתייחס לחוק הפסילה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הוא הכניס את היד והוא ראה שמישהו שם לו – הוא לא הרגיש, הוא הוציא את זה ורק אז הוא הרגיש שחוזרת אליו האמת. גם כשאתה לא יודע שמשחדים אותך, יש לך בעיה עם זה. אז כשאתה יודע, זה שוחד פר אקסלנס. הם מדברים עכשיו שמישהו – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אמסלם, שרים שלא מגישים הצהרות הון, מה צריך לעשות איתם? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עאידה, הם מדברים על זה – למה הם עצרו את ראש השב"ס? תביני, זה בן אדם ברמה של הרמטכ"ל. הדרגה שלו כמו המפכ"ל, כמו הרמטכ"ל, כמו ראש השב"כ. הם היו מעיזים, לדעתך, לעצור את ראש השב"כ? נשמע לך? ככה ברחוב? בחיים לא. אם הוא לא כורדי, לא עוצרים אותו ככה. חשבת שאת סגלוביץ' הם היו עוצרים ככה? הרי סגלוביץ' שיבש חקירה כראש החוקרים. זה לא שוטר ששיבש חקירה. הוא ראש החוקרים. נסעו הוא והמפכ"ל, הלכו לגבי אשכנזי הביתה. מי מספר את זה בעדות? גבי אשכנזי. הוא מספר. החוקרים לא רושמים את זה שחקרו אותו. למה? הם פחדו, התביישו. רק הם לא ידעו שיש הקלטה ויש קצרנית, שהיא שמה ומקליטה. הוא אומר, גבי אשכנזי: הם באו אליי הביתה, עדכנו אותי בחקירה, שיש חקירה. הוא לא יודע אפילו. מישהו עצר את סגלוביץ'? << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אמסלם, אם אתה מדבר על אחוות המדוכאים בין המזרחים לערבים, אני רוצה לשמוע מה עם חוקי הפסילה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני רק רוצה להראות לך – את מדברת איתי על מדינה דמוקרטית? את מדברת איתי על הפיכה שלטונית? אני מודיע לך שכל מה שאנחנו עושים, אנחנו רוצים לגרום למדינת ישראל להיות מדינה דמוקרטית. הדא הוא. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> ממש. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אומר לך. תראי לי הערה אחת שיש לך על הרפורמה. את רוצה ששופטים ימנו את עצמם? דרך אגב, איך אמר ברק על אחת השופטות, על איך קוראים לה? על פרופ' גביזון – היא לא משלנו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש לה אג'נדה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> תגיע לחוק הפסילה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> חבר הכנסת ביטון, אתמול אני רואה איזה קטע בפטריוטים. הייתה שופטת רונן, משהו כזה, בבית המשפט העליון, רונן משהו, לא זוכר את שמה הפרטי. היא הלכה לבדוק באמת בבתי המעצר של הנוח'בות אם נתנו להם פירות, נתנו להם לכתוב מכתבים, עתירות. אתמול אני רואה, צובט את עצמי כדי להאמין – זאת שופטת בית המשפט העליון. היא לא הלכה לבדוק מה קורה עם חיילי צה"ל, אלה שעצרו אותם, היא לא הלכה לבדוק אצל פלדשטיין מה קורה לו; היא הלכה לנוח'בות לבדוק אם הם קיבלו את האוכל הנכון, אם מטפלים בהם יפה, אם נתנו להם דפים ועטים לכתוב עתירות. שמע, הרמתי ידיים. אתה יודע, אני כבר לא מאמין למה שהאנשים האלה מסוגלים לעשות. אני אומר לך הכול. שופטת בית המשפט העליון, עלק. מדינת ישראל מממנת אותה ב-100,000 שקל לחודש, ואלה לא רוצים לשנות אותם? אתה מבין? הם בוחרים אחד את השני, הם בוחרים כמעט את כולם ככה. בוא תשמע את בייניש אומרת: אין לי אמון בשלטון – נשיאת בית המשפט העליון. מתי היה לך אמון בשלטון, גב' בייניש? הרי את יודעת שאת בינונית ומטה. אני מתבייש בכלל שמישהו בחר אישה ברמה שלך לנשיאת בית המשפט העליון. הרי את אישה בינונית ומטה בכל רמה, בכל נושא. אז לכן אנחנו רוצים לשנות את הוועדה, להביא אנשים טובים מכל המגזרים, מהכול. אבל הם מתנגדים, וחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן אומרת: אנחנו עושים דיקטטורה. אצלם להזיז את הגבינה זה דיקטטורה, סדר במדינה לא רוצים. אנחנו שלטנו פה עוד לפני קום המדינה, אנחנו נמשיך לשלוט כאן אחרי קום המדינה, גם 80 שנה אחרי, גם אם אנחנו מיעוט של 10%. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אמסלם, מה שאתה לא מבין זה שאני לא – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה מבין? אני שומע את נשיא האוניברסיטה, אני שומע את לדור, אני המום. גם איש בינוני ומטה. דרך אגב, חולה עצבים. אתה שומע אותו מדבר, ואתה מבין שהבן אדם זקוק לאיזה משהו, לכמה כדורי הרגעה. הוא אומר בטלוויזיה, במלחמה: צריך להמשיך לסרב, הטייסים. איך הבן אדם לא נמצא בכלא, בצינוק? אני הייתי זורק אותו, מה שנקרא על החשבון, 80 יום לצינוק, בלי לדבר איתו. זה בן אדם שפוגע בביטחון מדינת ישראל. דרך אגב, הוא יותר גרוע מוואנונו. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> דמוקרט גדול. דמוקרטיה על פי דודי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> זה בן אדם יותר גרוע מרוב המרגלים שהיו בארץ. הנזק שהוא עושה הוא נזק עצום לצה"ל. הבן אדם עוד יושב לי באולפנים היום. אני שומע את קרמניצר אתמול, אני לא מאמין. אני לא מאמין איך האנשים האלה – אני שומע את נשיא אוניברסיטת תל אביב, בן אדם שממומן מכספי המדינה, מוסד של מדינת ישראל – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מה הבעיה איתו? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – איך הוא מדבר על הממשלה ומה צריכים לעשות אם הממשלה פועלת על פי החוק ועושה את מה שהיא חושבת. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אמסלם, זאת בדיוק הדיקטטורה, שאתם לא מוכנים לשמוע אף ביקורת. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לצינוק. דודי, לצינוק. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אלון שוסטר שואל אם הנאום זה ציווי הקואליציה והממשלה או שיש לך מה להגיד – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> דודי מדבר בשם דודי. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> הוא לא יודע אם זה אסטרטגיה, אם זה טקטיקה – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שוסטר, אתה למדת להכיר אותי. חבר הכנסת שוסטר, גם ממך אני מחזיק, אתה יודע. אתה איש ישר והגון. אני מכיר אותך עוד לפני שבאתי לכנסת. נפגשתי איתך גם כשהייתי בוועדת הפנים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> איזה מלך. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> נכון, יפה אמרת. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה זוכר? אתה יודע שאני אומר את מה שאני חושב ואני חושב את מה שאני אומר, גם אם זה לא מוצא חן בעיני זה או אחר. לכן, אני באמת באמת, לא כמו כל הלהקה הזאת – שאני מבין אותם, הם רשומים ברשימה. אני אומר את מה שהציבור שלי חושב, לא מה שראש הממשלה אומר לי. לא. << קריאה >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << קריאה >> זה בסדר, אבל נגמר הזמן – – – << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> זה סדר-היום – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לגבי הזמן, יש לי תקנון, אתה יודע, אז אני מנצל את הזמן כדי לדבר, בגלל שאלה הדברים שכואבים לי. לכן, כשאני רואה את עאידה תומא סלימאן עולה לכאן ומדברת על הפיכה משפטית, אני ממליץ לה: תעזבי את זה להם, זה ביזנס שלהם – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> למה? אני זאת שסובלת מחוסר הדמוקרטיה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בגלל שאת חלק – לא הבנת. השופל שלהם דורס אותנו ואתכם ביחד. הם לעולם לא דאגו לכם ולא ידאגו לכם. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אמרת שאתה מאמין שאנחנו שווים. אז למה אתה שולל ממני את האפשרות להביע את דעתי על מה שאתם עושים? למה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא הבנת. אני לא יכול לשלול את דעתך – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> הרי עוד מעט תשללו את האפשרות להיבחר, חכה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא הבנת, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, אני הקשבתי לך ואת יכולה להגיד כאן מה שאת רוצה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> ברור שהקשבת לי, כי התייחסת לנאום. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> ואין בן אדם פה, דרך אגב – – – << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אפשר לשאול אותך שאלה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה. אני מנסה לשכנע אותך, לא להגיד לך. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אני לא משוכנעת. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אומר לך, תפתחי את העיניים, תביני עם יש לך עסק. הם לא רואים לא אותנו ולא אתכם. אנחנו אותו דבר. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> למה אתה חושב שהעיניים שלי לא פקוחות? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אבל אני מנסה לשכנע. הרי אני עולה לכאן, מדבר על עובדות ומנסה לשכנע. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> דבר על חוק הפסילה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אז אם גם את זה את לא רוצה, בסדר. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> דבר על חוק הפסילה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אז אמרתי – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מה אמרת? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> חוק הפסילה – אני מודיע: חוק הפסילה בא לדבר על מי שתומך בטרור במדינת ישראל. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מי זה תומך טרור? בוא תגיד לי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא יודע. כל מי שתומך טרור. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> למה, החוק היום לא מאפשר לך לפסול אותו? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא יודע. לכן אני אומר, כל מי שתומך – – – << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אמסלם, יש לנו מידע חדש. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רק שנייה. את בטח מסכימה איתי, אלא אם כן יש מחלוקת על כך, שתומך טרור – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> לא, לא, לא, יש חוק, זה קיים בחוק היום. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רק שנייה, דקה. יכול להיות, תראי, יכול להיות שעשינו חוק מיותר, אבל בוודאי ובוודאי שזה לא צריך להרגיז אותך. כל תומך טרור במדינת ישראל בוודאי לא צריך לשבת בכנסת. על זה אין מחלוקת, לא? יהודי, ערבי, צ'רקסי, דרוזי – – – << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> יש פה עבריינים שיושבים פה – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> יום ולילה אומרים עליי שאני תומכת טרור. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני לא אמרתי את זה מעולם. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתה לא – חברים שלך. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אז תליני עליו. אני מדבר. אני מדבר. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> חברים שלך, אלה שמביאים את החוק – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני מעולם לא אמרתי לך שאת תומכת טרור. אני לא אמרתי לך, ואני לא חושב שאת תומכת טרור. אז לכן אני אומר את עמדתי. לכן אנחנו מסכימים – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> שכנעת אותי שממשלה בראשות אמסלם כנראה תהיה אחרת. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רק שנייה. לא. אני אומר דבר מאוד פשוט – – – << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אתה גם הזמנת אותה לשותפות עם הליכוד. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אני מציעה שתהיה ראש ממשלה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> יש דברים שמוסכמים עלינו, שתומך טרור לא צריך לשבת פה, גם אם נעביר עשרה חוקים כאלה, אותו דבר. אז לכן אני אומר, זה לא הסיפור. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אז למה הוא יושב פה? הוא תומך טרור. הורשע. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא יודע. יש בג"ץ. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> יש חברת כנסת שאמרה שמי ששרף את הבית – צדיק, אז מה איתה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אז אני אומר – אני מסתייג מהדברים האלה, כמובן. לכן אני רוצה לומר לך רק דבר אחד: תראי, בהיסטוריה אלה אנשים, דרך אגב – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> תרוץ לראשות הממשלה, אמסלם. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> השר כץ, השר חיים כץ, תקשיב. השר חיים כץ, אני פונה אליך, תקשיב. אתה יודע, הייתה חשיבה לפני כמה שנים לעצור את הרב עובדיה יוסף. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> דודי, אתה בפיליבסטר? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כן. אתה יודע על מה? אז רובינשטיין, שקלו, שקלא וטריא, ורצו לעצור אותו – על מה? על זה שהוא אמר על יוסי שריד שהוא גזען וגרוע מפרעה. אתה יודע, הרב דב ליאור, עצרו אותו לחקירה, על מה? << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> הפרופסור הזה שדיבר על הבבונים – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עזוב, רק שנייה, אני רק רוצה לומר: על מה עצרו אותו לחקירה? על זה שהוא נתן הסכמה על ספר הלכה. ספר הלכה, אתה יודע, וההלכה התייחסה אל – ההלכה היהודית היא הלכה, מה שנקרא, קדמונית. אנחנו קיבלנו את התורה לפני 3,000 שנה, ויש לה התאמות היום, זה לא קשור. אתה כותב לפי ההלכה. זה כמו שכתוב בתורה שמי שמחלל שבת, צריך לסקול אותו, ובוודאי שאנחנו לא מתכוונים היום לסקול, אבל זה היה הסטנדרטים של אז, וזה מה שהיה. על זה חקרו אותו. אבל שכל יום אלה פוגעים בביטחון מדינת ישראל, פוגעים בצה"ל, אומרים שצה"ל עושה – דרך אגב, הרמטכ"ל לשעבר אומר שהוא עושה – טיהור אתני, פשעי מלחמה. כשראש המוסד לשעבר אומר – דרך אגב, לפני המלחמה עוד אני שומע אותו אומר – שצה"ל עושה אפרטהייד ביהודה ושומרון; רבאק, אלה אנשים שעוד מזמינים אותם לאולפנים, לכל מיני ערבים, מביאים אותם לטלוויזיה, עוד מעט ייתנו להם להדליק משואה. אתה מבין מה ההבדל? אתה מבין מה ההבדל בין הימין לשמאל? לכן אני אומר, להם מותר הכול, שרוי להם הכול, הכול מותר להם, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. לנו אסור שום דבר. לכן אני מציע לך לעשות עוד פעם מחשבה חוזרת עם עצמך: תביני באמת באמת מי האנשים שרוצים את רעתכם במדינת ישראל. זה לא הימין – זה השמאל. הוא לא מקבל אתכם, הוא לא אוהב אתכם – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> כנראה אתה לא – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דקה. הוא לא אוהב אתכם גם כבני אדם. הוא חושב שאתם נחותים. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אני לא מחפשת אהבה. אמסלם, אנחנו לא מחפשים אהבה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תקשיבי, הוא גם תמיד יפגע בכם. אנחנו תמיד נשמור על זכויות האדם, לא משנה אם זה יהודי או ערבי. תודה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> תאמין לי, יש לנו אהבת עודף. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לשר. תודה, חברת הכנסת סלימאן. אנחנו, חברי הכנסת, נעבור לדיון הסיעתי. ראשונת הדוברים, הדוברת חברת הכנסת שלי טל מירון, בבקשה. השר אמסלם. אבל איך מדינה דמוקרטית מסתדרת עם צינוק של 80 יום? זה לא מסתדר. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> זו הדמוקרטיה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אמרת שהיית זורק לצינוק ל-80 יום, אבל זה לא מסתדר במדינה דמוקרטית. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> בן אדם שפוגע בביטחון המדינה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רק רציתי לחדד את השאלה הזאת. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> יש דברים שהם מעל הכול. מי שפוגע בביטחון המדינה – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> זה תחת הסעיף דמוקרטיה מתגוננת. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> זה רק מעיד על כך שהקשבתי בקשב רב לדבריו של השר. בבקשה, שלוש דקות יש לך, גברתי. בבקשה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו בדיון בנושא אי-אמון בממשלה. כל סיעה הגישה אי-אמון בנושא אחר. אני חושבת שלפני הכול ויותר מכול, ובצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, אנחנו פשוט לא מאמינים לכם, לממשלת ישראל. ויש כל כך הרבה סיבות שאנחנו לא מאמינים לכם, ולא מאמינים בכם ולא סומכים עליכם, אבל בעיקר-בעיקר, בגלל שהחטופים שלנו עדיין לא פה. זה מעל הכול. תכף אני אמנה עוד הרבה סיבות. אבל אני מסתכלת רגע על שתי הדודות של שגיא דקל חן שיושבות ביציע ברגע זה. האחיין שלהן בעזה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> השר כץ וחבר הכנסת ביטן, אני שומע את הדיאלוג שלכם עד לפה, בסדר? אני לא רוצה להיות שותף לשיחה, אבל זה מפריע לי לשמוע את חברת הכנסת שלי טל מירון, באמת. לא, אני לא צוחק עכשיו. תודה. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> במיוחד כשאני מדברת על חטופים. שגיא דקל חן, בחור צעיר, אם אינני טועה בן 36 – הרוויח עוד שנה פלוס בשבי – אבא לשלוש בנות קטנות. אשתו ממעטת להגיע לפה, כי היא שורדת את החיים עם שלוש בנות קטנות, שהקטנה בהן נולדה אחרי שהוא נכנס לשבי. הוא עוד לא פגש את הבת קטנה שלו. אז לפני הכול, אנחנו מצביעים אי-אמון בגלל שהחטופים שלנו לא פה. ראיתי פה ממש לפני שתי דקות את אלה בן עמי, הבת של אוהד, שנמצא עדיין בשבי, יושבת ביציע. אימא שלה, רז, כבר חזרה. היא מאוד מתקשה להשתקם, היא לא משתקמת. אבל אלה רוצה את אבא שלה בבית. ראיתי את הבת של קית' סיגל, שעדיין בשבי. אימא שלה, אביבה, אישה אמיצה, גיבורה, חזרה מהשבי ושיתפה אותנו ומספרת לנו מה קורה שם. ראיתי את גיל דיקמן, שבת דודתו כרמל גת נרצחה בשבי. למה היא נרצחה? כי צה"ל הקדוש שלנו, שאין לי שום תלונה אליו, התקרב בלחץ צבאי, והוציאו אותם להורג. הם יכלו להיות פה, הם עדיין יכולים להיות פה. אנחנו צריכים להציל אותם, אין דבר חשוב מזה. קראתי רגע לפני שעליתי לדוכן שהשר לכישלון לאומי, השר בן גביר, מאיים שהוא לא יצביע יותר עם הקואליציה, כי כרגיל, בן גביר אוהב לעשות אבו עלי. אז בטח נראה היום פה במליאה משיכות זמנים. לא יעלו להצבעה, כי מפחדים שהוא לא יצביע עם הממשלה. זה בטח גם קשור לתקציב, הוא בטח סוחט כסף למשרד שלו. הוא רוצה לשחק אותה כאילו הוא המחליט הגדול. אז הוא עכשיו מייצר בלגנים מאחורי הקלעים. קראתי שהשר כץ ייפגש היום עם מתנגדים פוטנציאליים לחוק ההשתמטות, חברי כנסת מהליכוד, כדי לנסות ללבן את העניינים. אחר כך קראתי שחבר הכנסת בוארון מהליכוד הגיש הצעת חוק שתאפשר לישראל נוכחות וחופש תנועה ברחבי רצועת עזה. המלחמה חייבת להסתיים באיבוד שליטה של האסלאם הפונדמנטליסטי על האדמה שלו, כך נכתב בהצעת החוק. רציתי לעדכן את חבר בוארון שיש לנו 100 ישראלים שכרגע מתגוררים בעזה בעל כורחם. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה, משפט סיכום, בבקשה. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז בואו נתחיל מזה שיהיה חופש תנועה לאזרחים שלנו. נחזיר אותם למדינה שלנו, שתהיה להם חירות על הגוף שלהם ועל מי שהם, במדינת ישראל, ואחר כך נדבר על הדברים ההזויים שלכם. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת שלי טל מירון. חבר כנסת אלון שוסטר, בבקשה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי וחברותיי, ראשית אני רוצה לומר, השר אמסלם, שבדקתי שוב עם השר לשעבר חבר הכנסת איזנקוט, ואני רוצה להפנות אותו למסמך שנמצא בוועדת חוץ וביטחון שהתקבל ממש בימים הראשונים אחרי אסון שמחת תורה. השבת החטופים, באופן חד-משמעי לא נמצאת בין מטרות המלחמה. רק לאחר ימים, לאחר שהמחנה הממלכתי נכנס לקבינט המלחמה, המסר הזה, התביעה הזו, המטרה הזו, נכנסה למטרות, וזה מה שהיה. אני רוצה לחזור ולקבוע שהמהלכים שנעשים היום, ואני מקווה ואני מניח שכולנו מתפללים שיבשילו לכדי השבת החטופים והחטופות, חיילים ואזרחים בני כל הגילים, דוברי כל השפות, חיים ומתים – הלוואי שהם יישאו פרי. אבל גם אם זה יישא פרי, זה מבטא מחדל נורא – וטוב מבחינתו מאוחר מאשר אף פעם – כשאפשר היה כבר לפני חצי שנה להמשיך להתקדם במתווה שהביא ראש הממשלה לקבינט המלחמה; למעלה מחצי שנה. לא יבש הדיו על ההצבעה על ההחלטה בקבינט ניהול המלחמה, וראש הממשלה בעצמו חיבל באפשרות להשיג את השבת החטופים. השבת החטופים, גם היום, כרוכה במחירים. אני אומר את זה כישראלי, כיהודי, כבן אדם, כמי שחי ליד רצועת עזה. גם לפני חצי שנה היה צריך לעצור את המלחמה, לעצור את הלחימה, להשיב את החטופים ולנוע במתווה שהציע נתניהו כדי לנסות ולהתחיל לרפא את הפצע המדמם בליבנו. אם רצועת עזה תחליט לחיות איתנו בשלום, נהדר. ואם לא, חזקה עלינו שההלם של 7 באוקטובר יביא אותנו להסרת שלטון החמאס, לקעקוע היכולות האזרחיות ובוודאי הצבאיות שלו ולהמשך המערכה, המוצדקת מאין כמוה. אבל כעת צריך להחזיר אותם כולם הביתה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אלון שוסטר. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון מס' 19), התשפ"ה–2024, והצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם) (תיקון מס' 40), התשפ"ה–2024, שהחזירה ועדת הפנים והגנת הסביבה. מסקנות ועדת החינוך, התרבות והספורט בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת משה טור פז, סימון מושיאשוילי, חילי טרופר ומיכל מרים וולדיגר בנושא: הלנת שכרם של עשרות מדריכות השתלמויות לגננות ומורים במרכזי פסג"ה. לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 45), התשפ"ה–2024, שהחזירה ועדת העבודה והרווחה; הצעת חוק שחרור על תנאי ממאסר (תיקון מס' 17 – הוראת שעה) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2024, שהחזירה הוועדה לביטחון לאומי. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה למזכיר הכנסת. << נושא >> הצעות סיעות יש עתיד, המחנה הממלכתי, העבודה, חד"ש-תע"ל ורע"מ להביע אי-אמון בממשלה בשל: 1. ראש ממשלה לא כשיר; 2. קיבעון וכישלון במטרת המלחמה ליצירת תנאים להשבת בני הערובה לישראל; 3. ממשלת הימין מובילה הפיכה שלטונית וממסדת דיקטטורה בחסות חקיקה אנטי-דמוקרטית<< נושא >> << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אנחנו חוזרים לדיון הסיעתי. הדובר הבא, חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני השר, השר כץ, אני יודע שאתה פשוט איש ארגוני עובדים, אתה מכיר טוב את הנושא של זכויות עובדים, אתה בוודאי מכיר את המושג של משכורת 13. אני לא יודע אם בחברות הממשלתיות, אם בתעשייה האווירית נהוגה משכורת 13, אבל יש הרבה מאוד ארגונים פרטיים שנותנים משכורת 13. אבל אתם, הממשלה שלך, יש לה המצאה חדשה – ארנונה 13. אזרחי ישראל מקבלים עכשיו, אחרי 12 חודשי ארנונה שהם שילמו בשנת 2024, ארנונה 13, מתנה מביבי נתניהו ובצלאל סמוטריץ'. ארנונה רטרואקטיבית, תוספת על 2024. איזה יופי. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא רק שאתם מעלים את הארנונה – – – << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> ממה זה נובע? << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ממה זה נובע? זה נובע מהבזבוזים שלכם, מהמשרדים המיותרים שלכם ומהניהול הכלכלי הכושל שלכם. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> זה לא – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> העובדה היא עובדה אחת. כשאזרחי ישראל נאנקים תחת יוקר המחיה, אזרחי ישראל משלמים – – – << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> יש לך מזל שאני – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> היום המשכנתה שלהם באלפי שקלים יותר יקרה בגלל העלייה של הריבית. מחירי המזון קפצו ב-20% ו-30%. אתה עושה קניות בבית? << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> לא. אני לא עושה, לא קונה. אל תכניס אותי לדברים – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז תבדוק. תבדוק. אתה לא קונה? תיכנס לסופר, תלך לקנות ירקות ופירות ותראה מה קרה למחירים שלהם. תלך לקנות את מוצרי המזון. אז זה לא מספיק לכם שאזרחי משלמים יותר מיסים עכשיו, משלמים יותר בסופר – – << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> הגדילו להם את השכר. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – משלמים יותר משכנתה, הם גם צריכים לשלם ארנונה 13 לרשויות המקומיות שנה אחורה, על 2024. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> – – – להגדיל להם את השכר. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> איפה נשמע כדבר הזה שגובים מס רטרואקטיבי מהאזרחים? איפה נשמע כדבר הזה שמכניסים את היד לכיס של האזרחים כדי לממן את ההוצאות של הממשלה בכאלה היקפים חסרי תקדים? זה קורה, תאמין לי, במדינות חשוכות. אתם ממשלה שמדברת על ממשלת ימין? יש גם מושג שנקרא ימין כלכלי. אתה יודע מה זה ימין כלכלי? ימין כלכלי זה אומר שהממשלה רזה והכיסים של האזרחים שמנים. אבל אתם עושים ממשלה שמנה עם כיסים ריקים לאזרחים. מכניסים את היד לכיס של האזרחים ולוקחים את הכסף. << קריאה >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – הלמ"ס – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אולי הלמ"ס יבוא לעשות להם. אבל הפטנט הזה, שבו כל פעם שלשלטון חסר כסף הוא הולך לכיס של האזרחים – איזה כיף. אם היה לי עסק כושל, והעסק שלי לא מרוויח כסף, אני בלי לשאול אכניס את היד לכיס של הלקוחות ואקח להם את הכסף. כל מי שקנה ממני בשנה האחרונה מוצר, ועכשיו אני רואה שחסר לי קצת כסף – אני אתקשר אליו ואני אגיד לו: תשמע, המוצר שקנית בינואר ובפברואר, תביא לי עליו, בבקשה, כסף. אז אני אומר לכם שאם אתם צריכים עוד סיבה שבגללה הממשלה שלכם צריכה ללכת הביתה, זה בגלל ארנונה 13 שנתתם רשות לרשויות המקומיות לגבות מהאזרחים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת עודד פורר. חבר הכנסת ווליד טאהא, בבקשה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, הקשבתי לדברים של השר דודי אמסלם, שהשיב על הצעות האי-אמון. והאמת, אני מבולבל – אם לצחוק או לבכות. דודי אמסלם מדבר כאילו הוא לא נמצא באותה ממשלה, כאילו הוא לא נמצא באותה קואליציה שעושה את כל העוולות נגד אזרחי המדינה. דודי אמסלם מדבר כלפי החברה הערבית כאילו הוא לא יודע שיש הזנחה מכוונת בת עשרות שנים, כאילו הוא לא יודע שבמקום תכנון יש רדיפה והריסה, כאילו הוא לא יודע שבמשרד האוצר לא מעבירים את הכספים שאושרו בממשלה, בהחלטות ממשלה, והשר החשוך והגזען, שר האוצר, מסרב להעביר את הכסף הזה. ודודי אמסלם לא יודע מזה, דודי אמסלם לא יודע שהקואליציה שהוא נמצא בה מעבירה עשרות חוקים גזעניים שמטרתם לרדוף את החברה הערבית ולקבוע תוצאת בחירות מראש. זה לא דמוקרטיה, זה לקבוע תוצאת בחירות באמצעות הדרה של חלק רציני מאזרחי המדינה. דודי אמסלם לא מעודכן בהרבה מאוד דברים, אז אני לא יודע אם דודי אמסלם מעודכן ששרים בכירים בממשלה שלו מצהירים שהם קרובים יותר מאי פעם לסיום המלחמה ולעסקה להחזרת החטופים, ואני לא יודע אם הוא מעודכן שהשר לביזיון לאומי, המורשע בטרור, המכהן בתפקיד מרכזי בממשלה, כבר מאיים שאם תצא לפועל עסקה שתסיים את המלחמה ותחזיר את החטופים, אזי הוא ירסק את הקואליציה והוא יפיל את הממשלה. אז אני תוהה, דודי אמסלם, באיזה צד אתה? האם אתה בקואליציה שעושה את כל הדברים הרעים – אני חושב שהיא עושה את זה נגד כל אזרחי המדינה, אבל בעיקר נגד אזרחי המדינה הערבים – או שאתה נמצא בקואליציה אחרת, שאתה חושב שהיא מממשת דמוקרטיה ונותנת זכויות וכולם בה שווים? אז מי שמקשיב לדברים של דודי אמסלם איננו יכול לזהות בוודאות לאיזה צד דודי אמסלם שייך. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ווליד טאהא. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. שלוש דקות, אדוני. בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה, מכובדי היושב-ראש. האמת היא שחברי הכנסת נהנים מהשירותים – מיקי, אתה היית יושב-ראש – של הקצרנים, ולכן צריך להגיד להם מילה טובה על העבודה החשובה. ולכן, תודה לך ולחברים שלך. מכובדי היושב-ראש, רבים בעולם התרגשו והיו בהלם מהתמונות של שחרור האסירים בסיידנאיא בסוריה, תמונות מזוויעות – והצורה שבה אסיר, אם נשאר בחיים, הוא רזה, כחוש, אחרי עינויים אכזריים. גם בישראל התרגשו וגם במערב. וטבעי להתרגש, טבעי לגלות אמפתיה לאנשים שרוצים להיות חופשיים כנגד משטר טוטליטרי, ולרצות להיות חופשיים ולקבל יחס של בני אדם שווים, כפי שאמרנו במשך שנים. אבל ראו איזה פלא: אותם אנשים שמתרגשים כאן ובמערב מהתמונות הקשות האלה של אסירים, לא שמעתי אותם מתרגשים אחרי 50 אסירים פלסטינים שמתו או נהרגו בבתי כלא בישראל, לרבות בשדה תימן. יצאו, וראיתם איך הם יוצאים: כחושים, אחרי התעללות אכזרית. 50 נפטרו בכלא, חלקם רופאים מומחים מעזה בעלי שם עולמי. זה נקרא מוסר כפול. כלומר, אתה רואה אדם כחוש, אם הוא נשאר בחיים; אם הוא במשטר אחר, אז זה לא בסדר, אבל כאן, חלק מחברי הכנסת כאן יצאו להגנת אלה שהתעללו ואנסו אסירים. כאן בכנסת, ועד היום האנשים שפרצו לשדה תימן, כולל חברי כנסת, לא הוזמנו לחקירה. אף אחד לא הזמין את חברי הכנסת נבחרי הציבור. תארו לעצמכם שחברי כנסת ערבים היו עושים מעשה דומה, מה היה קורה, איך היו מכנים אותם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> נכון. טוב שאנשים משתחררים מבתי כלא. טוב שעמים מחליטים מי ינהיג אותם ומה תהיה צורת הממשל – שצריכה להיות שוויונית. נשאר עם אחד שזכאי וראוי לזכות להגדרה עצמית ולחירות, והוא העם הפלסטיני. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחבר הכנסת טיבי. חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה, אחרונת הדוברים, ואנחנו נעבור להצבעות. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כבוד העומד בראש, כנסת נכבדה, לפי דוח ארגון לתת, כרבע מהילדים חיים בחוסר ביטחון תזונתי. כ-40% חיים בעוני. תתעוררו. זה בכלל מעניין אתכם? המעמד הבינוני גם הוא כפסע מלהפוך להיות מעמד נמוך. אז תגידו לציבור את האמת: אתם רוצים אותנו עניים, מוחלשים, בהישרדות. זה משרת אתכם. זה משרת את הדיקטטורה, זה משרת את הקוטביות והשנאה. אתם יודעים שרווחה היא ראש מורם, היא יותר פנאי לדאוג לחברה. חיים טובים זה האיום שלכם. במקום להתמודד עם יוקר המחיה והמצב הכלכלי, אתם ניזונים מהקושי והזעם, ומפנים אותו כנגד אליטות מדומיינות וכל מי שמבקר את המדיניות המופקרת שלכם בזמן שאתם בוזזים ורומסים ומרוקנים את הקופה הציבורית. תעצור, בבקשה, אני לא יכולה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני אוסיף לך זמן. רבותיי, אני מבקש קצת שקט באולם. תודה. חברי הכנסת, קצת כבוד לקולגה שלכם. תודה. בסדר, אני אתך עוד דקה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> כל חודש יש העלאות חדשות בסופרים, וסל הקניות הופך להיות קטן יותר ויותר עבור משפחות שלא עומדות במחירים. ואתם מעלים את המע"מ ל-18% ואז גם מעלימים את סימון המחירים בסופרים. יוקר המחיה לא ייעלם אם תעלימו אותו. אתם רק מייצרים בושה ואי-נעימות לא הוגנת בקופה עבור אזרחים שרוצים לחיות בכבוד, למרות שהבושה היא בכלל שלכם. הציבור המשרת והעובד הוא לא רק מתחת לאלונקה, הוא הנושא היחיד שמחזיק באלונקה מההתחלה ועד הסוף. כי מה עשיתם לאדם העובד והמשרת? ביטלם לו את סבסוד הצהרונים, מבטלים לו את נקודות הזיכוי לילדים, אתם מעלים לו ביטוח לאומי, אתם מעלים לו מס בריאות, מעלים לו מע"מ, פוגעים במענק העבודה, מעלים נסיעות בתחבורה הציבורית, לקחתם לו יום דמי הבראה. תגידו, אתם ישנים בלילה? אתם חושבים על האנשים האלה? הכול כשר בדרך להשתמטות? הכול מותר כדי לקמבן מקורבים? הכול הולך כדי לשרוד פוליטית? ואיך יכולתם למנוע את זה בקלות? יכולתם לבטל משרדים מיותרים, לבטל כספים קואליציוניים, לשנות סדרי עדיפויות ולבטל תקציבים סקטוריאליים. כן, להחזיר מס סוכר ומס חד-פעמי – 1.5 מיליארד שקלים. הייתם מכניסים סכום שהיה מבטל את מרבית הגזרות שהבאתם לציבור שהכי צריך מדינה שתראה אותו. אתם בחרתם לדאוג לעצמכם ולא לעם הזה. אתם בחרתם להכניס עוד אזרחים למעגל העוני והקושי הכלכלי. זה עליכם. אבל אין לכם הרהורי כפירה או חרטה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לסיכום. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אני רק רוצה לומר לציבור: המציאות הקשה הזאת היא לא גזרת גורל; היא מדיניות מעוותת שצריך להעיף. החיים של כולנו צריכים ויכולים להיות טובים יותר. עוד נביא לימים אחרים ולממשלה חומלת, שרואה את החיים ואת האנשים ולא רק את עצמה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת נעמה לזימי. אדוני השר, מאחר שהשר המקשר לא נמצא, אתה רוצה להשיב? אולי זאת ההזדמנות להשיב לטענות האופוזיציה. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> לא. ממש לא. הכול בסדר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אין בכוונתו של השר להשיב. אם כך, אנחנו עוברים להצבעה על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה. אנחנו נתחיל מההצעה של סיעת יש עתיד. על פי הבקשה, ההצבעה תהיה הצבעה שמית. אני אבקש מאדוני המזכיר לקרוא בשמות של חברי הכנסת, בבקשה. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – בעד קארין אלהרר – בעד זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אביחי אברהם בוארון – אינו נוכח אוריאל בוסו – אינו נוכח מישל בוסקילה – אינו נוכח דבי ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – אינו משתתף בהצבעה בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – אינו נוכח אליהו ברוכי – אינו נוכח ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – אינו נוכח טלי גוטליב – אינה נוכחת מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – בעד משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אלי דלל – אינו נוכח שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – אינו נוכח מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – בעד ווליד טאהא – בעד בועז טופורובסקי – בעד משה טור פז – בעד אחמד טיבי – בעד יוסף טייב – אינו נוכח אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – בעד אלמוג כהן – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – בעד מתן כהנא – בעד עופר כסיף – בעד אופיר כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד ירון לוי – בעד מיקי לוי – בעד יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – בעד אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – בעד סימון מושיאשוילי – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – בעד שלי טל מירון – בעד יונתן מישרקי – אינו נוכח חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח ארז מלול – אינו נוכח יוליה מלינובסקי – בעד מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח צגה מלקו – אינה נוכחת אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – בעד צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח משה סולומון – אינו נוכח לימור סון הר מלך – אינה נוכחת אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – בעד איימן עודה – בעד יוסף עטאונה – בעד חוה אתי עטייה – אינה נוכחת חמד עמאר – בעד צביקה פוגל – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – אינו נוכח משה פסל – אינו נוכח יסמין פרידמן – בעד אורית פרקש הכהן – בעד מטי צרפתי הרכבי – בעד אריאל קלנר – אינו נוכח יצחק קרויזר – אינו נוכח גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – אינו נוכח אליהו רביבו – אינו נוכח משה רוט – אינו נוכח שמחה רוטמן – אינו נוכח עידן רול – בעד אפרת רייטן מרום – בעד אלון שוסטר – בעד קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – בעד מיכל שיר סגמן – בעד נאור שירי – בעד אושר שקלים – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – בעד פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני מבקש לקרוא בשנית בשמות חברי הכנסת, בבקשה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – אינו נוכח זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אביחי אברהם בוארון – אינו נוכח אוריאל בוסו – אינו נוכח מישל בוסקילה – אינו נוכח בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – אינו נוכח אליהו ברוכי – אינו נוכח ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – אינו נוכח טלי גוטליב – אינה נוכחת מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת משה גפני – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אלי דלל – אינו נוכח שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – אינו נוכח מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – אינו נוכח יוסף טייב – אינו נוכח אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח אלמוג כהן – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח אופיר כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח יריב לוין – אינו נוכח אביגדור ליברמן – אינו נוכח סימון מושיאשוילי – אינו נוכח יונתן מישרקי – אינו נוכח חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח ארז מלול – אינו נוכח מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח צגה מלקו – אינה נוכחת אבי מעוז – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח משה סולומון – אינו נוכח לימור סון הר מלך – אינה נוכחת אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח חוה אתי עטייה – אינה נוכחת צביקה פוגל – אינו נוכח עודד פורר – בעד יצחק פינדרוס – אינו נוכח משה פסל – אינו נוכח אריאל קלנר – אינו נוכח יצחק קרויזר – אינו נוכח שלמה קרעי – אינו נוכח אליהו רביבו – אינו נוכח משה רוט – אינו נוכח שמחה רוטמן – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אושר שקלים – אינו נוכח פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> האם ישנם חברי כנסת שלא קראו בשמם? בבקשה, חבר הכנסת בליאק. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) ולדימיר בליאק – בעד גדי איזנקוט – בעד << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> זהו? אני מבקש לסכם את ההצבעה, בבקשה. חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: בעד – 47, אפס מתנגדים. אני קובע שההצעה לא התקבלה מאחר שלא קיבלה את הרוב הדרוש. חברי הכנסת, אנחנו עוברים כעת להצבעה על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעות המחנה הממלכתי והעבודה. ההצבעה תהיה הצבעה אלקטרונית. מי שרוצה להצביע, אני מבקש לשבת במקומותיכם. הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד הצעת סיעות המחנה הממלכתי והעבודה להביע אי-אמון בממשלה – 45 נגד – אין נמנעים – אין הצעת סיעות המחנה הממלכתי והעבודה להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – 45, אפס מתנגדים. אני קובע שהצעה זו לא התקבלה, מאחר שלא קיבלה את הרוב הדרוש. אנחנו עוברים להצבעה על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעות חד"ש-תע"ל ורע"מ. ההצבעה תהיה הצבעה אלקטרונית. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד הצעת סיעות חד"ש-תע"ל ורע"מ להביע אי-אמון בממשלה – 42 נגד – אין נמנעים – אין הצעת סיעות חד"ש-תע"ל ורע"מ להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – 42, אפס מתנגדים. אני קובע שהצעה זו לא התקבלה, מאחר שלא קיבלה את הרוב הדרוש. חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום. סליחה, חברת הכנסת בן ארי, את ביקשת הודעה אישית. חברת הכנסת מירב בן ארי, חברת הכנסת בן ארי, ביקשת הודעה אישית? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני מוותרת. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> את מוותרת. טוב. << הצח >> הצעת חוק מסגרות תקציב המדינה (הוראות מיוחדות לשנת 2025) (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1822).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק מסגרת תקציב המדינה (הוראות מיוחדות לשנת 2025) (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2024, לקריאה ראשונה. מי מציג את החוק, אדוני המזכיר? שר האוצר נמצא. אני מזמין את שר האוצר בצלאל סמוטריץ' להציג את הצעת החוק. בבקשה, עשר דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי השר, חבריי חברי הכנסת, אני שמח לעלות לכאן ולפתוח דיון בארבעה חוקים שהכנסת תצביע עליהם, בעזרת השם, היום בקריאה ראשונה. החוק הראשון – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הגיע הזמן. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> השר, רק שנייה. חברים, אני מבקש – רק שנייה, אדוני השר, רק שנייה. יש פה ארבעה חוקים, דיון אישי עד אמצע הלילה. אני מבקש לא להפריע לשר האוצר להציג את הצעת החוק. כי אני פשוט לא רוצה לקרוא אתכם לסדר, תודה. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> בכותרת אחת, ארבעת החוקים הללו הם למעשה תקציב המדינה לשנת 2025, לשנה הקרובה. נתחיל במסגרות, נעבור לתקציב ואחר כך עוד שני חוקים המכונים הסדרים, התייעלות כלכלית ורפורמות כלכליות וצעדי התאמה. תכף אתן קצת מספרים וקצת נתונים, אבל באופן עקרוני, אני חושב שמדובר בתקציב טוב, שנותן מענה – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה טוב בו? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> מירב. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> שאלה, היה סימן שאלה. מה טוב בו? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> נתנו לי פה עשר דקות, תני לי לענות. זה תקציב טוב שנותן מענה, בראש ובראשונה, לצרכים של המלחמה, בחזית ובעורף, עד הניצחון. הוא נותן לצה"ל וליתר גופי הביטחון את כל מה שהם צריכים כדי להמשיך את המלחמה, כדי להכות באויבים שלנו בכל החזיתות, כדי להתעצם וכדי לשמור על העליונות הצבאית והביטחונית של מדינת ישראל במזרח התיכון. יש בו מעטפת ענקית למשרתי המילואים ולבני המשפחות שלהם. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> זה לא נכון, זה לא נכון. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רק שנייה, אדוני השר. תעצור רגע, שנייה. חברים שם בסיעות, חבר'ה בסיעות של האופוזיציה, אתם מדברים שם עם עליזה דרך כל האולם. אני מבקש, מי שלא צריך להיות באולם – תצאו, בבקשה, תשתו קפה. מי שרוצה להעיר – להעיר, אבל לא לעמוד עם הגב לשר, ובטח ובטח לא לדבר בזמן הצגת החוק. אני מבקש, תנו כבוד ותעירו מה שאתם רוצים, והשר, אני מניח שגם ישיב לכם תוך כדי הזמן. אבל בבקשה, אתם עושים רעש וגם אני לא שומע את כבוד השר. בבקשה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> התקציב כולל מעטפת גדולה מאוד למשרתי המילואים ובני המשפחות שלהם, עוד יותר גדולה ממעטפת 9 המיליארד שהבאנו ב-2024. אני באמת חושב שהמילואימניקים הם במרכז עכשיו. המלחמה חיה עליהם, והם זוקפים את קומתנו ומשקיעים את כל-כולם עבורנו, ואנחנו מחזירים להם. יש בתקציב הזה מיליארדים רבים מאוד לתנופת בנייה ופיתוח, מחודשת, של היישובים. גם בדרום, בחבל התקומה; גם בצפון – לא רק בקו העימות, אלא בכלל בצפון הרחב. הדבר הזה הוא חלק מהחוסן הלאומי שלנו, חלק מתמונת ניצחון מאד מאוד משמעותית. ויש בתקציב יסודות לצמיחה כלכלית מואצת, כשמדינת ישראל יוצאת ממלחמה לצמיחה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> גם האוצר אמר שאין. האוצר אמר לנו בדיונים שאין מנועי צמיחה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אני לא יודע מי זה האוצר. אני שר האוצר, אבל – – – << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> האוצר אמר בדיונים: אין מנועי צמיחה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> תני לי לענות. מה יהיה? תגיד לי, זו מחלה של האופוזיציה? לא מצליחים שלוש דקות בלי לצעוק. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אדוני השר, אתה שואל אותי כאילו אתה חדש במשכן. חברת הכנסת לזימי, קודם כול, תשבי בבקשה, תשבי. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> נעמה, תכף אענה לך, כי גם שמעתי אותך בנאום שנתת פה לפני חצי שעה בערך, באי-אמון. תכף ארצה להתייחס, ברשותך, אז כדאי לך להישאר. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אני אישאר. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> מעבר להמשך השקעה ענקית, באופן יחסי, בתשתיות פיזיות שיש בתקציב הזה, המשך של תקציבים קודמים, שגם אני הבאתי אותם והשתדלתי מאוד, גם בתוך המלחמה, לא לגעת. לא במטרו וברכבות הקלות וברכבות הכבדות, בתנופת הפיתוח של הכבישים ושל אזורי התעשייה וכולי. כי בסוף אלה תשתיות מעודדות צמיחה. יש בתקציב הזה שלושה אדנים מרכזיים. הוא תקציב שבחלקו הגדול הוא תקציב של התכנסות. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> רק שבתקציבי החברה הערבית פגעת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא רק. לא רק, גם. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> זה נכון, לא רק. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> פגעתי בעיקר בכספים קואליציוניים שלך, שהלכו לארגוני פשיעה וטרור. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת עבאס, תודה. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – בתקציבי החברה הערבית. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> עבאס, פגעתי בעיקר בתקציבים קואליציוניים שלך, שהעברת שוטף לרשויות והגיעו לארגוני פשיעה וטרור. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> לא נכון, אלה תוכניות חומש, לא כספים קואליציוניים. תוכניות חומש לצמצום פערים, לצמצום פערים בחברה הערבית. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> לפשיעה וטרור. בלי אף מנגנון. אתה לא אומר אמת. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> פגעת בתוכניות החומש למיגור הפשיעה והאלימות. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> קיצצתי רק כספים קואליציוניים מושחתים שאתה נתת לחברים שלך בשלטון המקומי, שהלכו לארגוני פשיעה וטרור. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> פגעת ברשויות המקומיות. פגעת ברשויות המקומיות. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אתה אשם. יש לך אחריות אדירה. לא אתה אשם, סליחה – יש לך אחריות אדירה לכמות הנרצחים בחברה הערבית. שפכת שם ים כסף פוליטי לחברים שלך, שאתה יודע שמגיע לארגוני פשיעה וטרור. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> 130% עלייה בפשיעה, 130% עלייה בפשיעה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אתה אשם בזה, כי אתה חילקת כסף לחברים שלך. אני זה שעצרתי. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אני אשם? אתה אשם. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הוא אשם בזה? הוא אשם בזה? << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אתה אשם. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אני זה שעצרתי את אוטוסטרדת הכספים הזאת. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברים, תודה. חבר הכנסת עבאס, תודה. אדוני, תבקש הודעה אישית אם אתה רוצה, אני אאשר לך. תבקש, אם אתה רוצה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אני זה שמקים היום מנגנוני בקרה ופיקוח על הכספים האלה, כדי שיגיעו למטרה שלהם וישרתו את אזרחי ישראל הערבים, ולא לארגוני פשיעה טרור. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אתה שר אוצר כושל וגזען. שר אוצר כושל וגזען. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> שמענו עליך, שמענו עליך. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. חבר הכנסת עבאס, תודה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> התקציב – עוד מעט נדבר על זה – הוא בעיקרו תקציב של התכנסות, מה לעשות? עכשיו חוסכים בדברים אחרים ומשקיעים במאמצי המלחמה. יחד עם זה, הוא תקציב מרחיב, מעבר לאותן תשתיות פיזיות שהיו בבסיס שלו. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> הרשויות המקומיות לא יכולות לחסוך עם הפסולת. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> במה שנוגע להייטק, במה שנוגע לנדל"ן ובמה שנוגע לתעסוקת חרדים. אלה שלושה אדנים סופר-חשובים – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה עם גיוס חרדים? מה עם גיוס חרדים? זה לא במטרות שלך? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, תודה רבה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – סופר-חשובים, כדי להניח את היסודות לצמיחה גדולה, משמעותית ובת-קיימא לכלכלת ישראל. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> שנייה, רגע, אני אעצור. חברים, אני אתחיל לקרוא אתכם לסדר, ואני לא רוצה. אני מבקש חמש דקות, יש עוד חמש וחצי דקות. חבר הכנסת עבאס, אם אתה רוצה, תבקש הודעה אישית, ואני אאשר לך אחרי ההצבעה. אבל אני מבקש לא להפריע. אני אתחיל לקרוא לסדר ואני לא רוצה לעשות את זה, באמת. זה נושא חשוב. תקשיבו לשר – עצרתי את השעון – הוא מציג את הנושא. יש דיון אישי. תרצו, תגיבו – תעלו ותדברו. אבל אי-אפשר להפריע לשר להציג את החוק, זה פשוט לא עובד ככה, כי אני אקרא אתכם לסדר, זה הכול. תודה. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו מחכים לזה, אנחנו מחכים לזה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אני אגיד את האמת, אני אומר לכם את האמת, וגם לאזרחי ישראל. אני מבין אתכם, אני באמת מבין את המרמור ואת התסכול ואת הזעם, מכיוון שאתם כבר שנה מנבאים את קריסת הכלכלה ואת הרס הכלכלה, והבורסה הישראלית עשתה את השנה הטובה ביותר בעולם. היא מובילה במדדים הגדולים, עם 30% תשואה בשנת מלחמה. וההייטק בשמיים, והכנסות המדינה ממיסים גדולות, ושוק תעסוקה מהודק, וכמות עצומה של אקזיטים, ושקל חזק. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> ואתמול ראיתי אתכם מורטים את שערות ראשיכם, כי מה לעשות, גם האינפלציה, בניגוד לנבואות הזעם, פחתה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברי הכנסת בליאק ומירב בן ארי, אתם בקריאה ראשונה. תודה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אתם באמת מסכנים. מה נשאר לכם? לצעוק. כן, המציאות מלמדת שהמדיניות הכלכלית שלנו עובדת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> ראשיתה של המדיניות הכלכלית הזאת זה לקבל החלטה שבשנה הזאת הכלכלה משרתת את המלחמה, את הניצחון, כי הניצחון יביא ביטחון והביטחון יביא צמיחה כלכלית מואצת. ולכן השקענו והגדלנו גירעון – לתת לצבא את מה שהוא צריך – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> שנתיים לא יכולים להיכנס לסופר, על מה אתה מדבר? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – לעטוף את המפונים והניצולים והמילואימניקים, ולתת רשת ביטחון ענקית, פי שלושה מהקורונה, לעסקים בכל רחבי הארץ, וזה פשוט מוכיח את עצמו. ומצד שני – לעשות את זה באחריות, ולהביא צעדי התכנסות פרמננטיים בתקציב המלחמה המתוקן של 2024 באחוז תוצר – כמעט 20 מיליארד. ועכשיו אנחנו נאשר היום 37 מיליארד, כמעט 2% תוצר. ככה שומרים על האמון. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – את הקופה הציבורית. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אז אנחנו מגייסים אג"חים במחיר מצוין, והפערים מול האג"ח האמריקאי מצטמצמים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מדהים. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> כן, מה לעשות. וה-CDS יורד, בולם את הסיכון שלנו בירידה עצומה, קודם כול, כי אנחנו מביאים ניצחון. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה גונב מהקופה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> כמה משרדי ממשלה נסגרו? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אנחנו מפרקים לחמאס את הצורה, לחיזבאללה את הצורה, משטר אסד קרס. אנחנו מפרקים את הציר האיראני, אנחנו מביאים ניצחון וביטחון, והביטחון הזה מביא אמון בכלכלה. ולכן הבורסה אופטימית, כן. והיא עולה, והיא בשמיים, כי המשקיעים הם לא חברי אופוזיציה צווחנים, צעקנים וממורמרים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> שקרנים, נכנסת לסופר לאחרונה? נכנסת לסופר? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> הם קוראים מספרים, קוראים כלכלה, ומשקיעים, והבורסה עולה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברים, קריאת ביניים זה לא הפרעה. חברת הכנסת בן ארי, תודה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> והמשקיעים חוזרים לארץ, וההייטק פורח והתעשיות פורחות. זה פשוט עובד. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אי-אפשר כל הזמן להפריע. שנייה רגע, שנייה. אפשר להשמיע קריאת ביניים, אבל לא להפריע באופן קבוע. אי-אפשר ככה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אני באמת מרחם עליכם. כמה הייתם רוצים לבוא ולספר לציבור – ופה, נעמה, אני עונה לך. שמעתי אותך בחוץ, בטלוויזיה – הכול נורא ואיום, אנשים עניים – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת קריב, תודה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> תפסיקו לשדר לאזרחי ישראל פניקה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> תגיד – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה פניקה? תיכנס לסופר. תיכנס לסופר. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> יש אתגר גדול של יוקר מחיה. תגידי, את לא מתביישת? הרי אצלכם בשנה מחירי הנדל"ן עלו ב-20%. בשנה. בלי מלחמה, בלי קורונה, בלי שום אתגר. פשוט חובבנות של ממשלה, שהקפיצה את מחירי הדיור ב-2022 ב-20% בשנה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> הנה, בליאק שותק, הוא יודע את האמת. הוא יודע את האמת. אתם לא מתביישים? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברים, תודה. תודה. חברת הכנסת לזימי, את בקריאה ראשונה. אי-אפשר ככה לעמוד ולהפריע לשר. תודה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אז יש בעיה גדולה של יוקר מחיה. זה האתגר, ואנחנו מטפלים בו. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אין להם לשים אוכל על השולחן. אנשים – – – הורסים אותנו. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> ולכן הבאנו רפורמה של "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", שאתם לא הבאתם – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מתי היית בסופר לאחרונה? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – וזה יפתח אוטוסטרדה של יבוא וייצור תחרות. אין מה לעשות, תחרות מייצרת פריון גבוה, יעילות ומחירים נמוכים. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> וכך נעבור סקטור-סקטור, סקטור-סקטור. נניח אדנים חזקים לכלכלה, אם זה חוק המטרו וחוק תשתיות לאומיות – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> פאטה מורגנה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – ושורה גדולה מאוד של רפורמות שהעברנו, ותחרות, ובזה נטפל, בעזרת השם, ביוקר המחיה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> וכן, המלחמה החמירה את המצב. ועדיין אתם כל כך הייתם רוצים – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא. זו פשוט הפרעה, זו לא קריאת ביניים. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> והרי ממה תעשי קריירה פוליטית? << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> ממה תעשי קריירה פוליטית אם לא מלספר לאזרחי ישראל כמה רע פה? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> הכלכלה גומרת את מעמד הביניים, ואתם לא עושים שום דבר. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> תפסיקו לשקר. תפסיקו לשקר. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> תראו מה קרה למטבע האוקראיני בשנת המלחמה הראשונה שלהם. אנחנו בשנת המלחמה הארוכה ביותר, היקרה ביותר. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – שכבות הביניים. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> תסתכלו על הכלכלה הישראלית. עכשיו, אתם יודעים מה? זה קודם כול לפרגן לעם ישראל, לא לי – לכוחות החיים, לחדשנות, ליצירתיות, לאמונה, לנחישות, לציונות של השוק – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> איפה אתה חי? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – וכן, גם למדיניות הכלכלית הנכונה והאחראית שלנו. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – תקציב – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת קריב, אתה בקריאה ראשונה, תודה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> ולכן התקציב הזה הוא טוב. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> וכמו שאמרתי, הוא ממשיך לתמוך את כל המכלול שנקרא מלחמה בחזית ובעורף, כדי שננצח. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברת הכנסת לזימי, אני אקרא אותך פעם שנייה ופעם שלישית. אני לא רוצה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> ואין דבר שחשוב יותר לכלכלה מהדבר הזה, והוא נותן מענה לשורה שלמה של צרכים, וכמו שאמרתי, מניח את האדנים לצמיחה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> מה עם הכספים הקואליציוניים – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> עכשיו, כן, הוא גם תקציב אחראי. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני מוסיף לך עוד דקה על ההפרעות שהיו לך. בבקשה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> למה את עושה מעצמך צחוק? הרי את ישבת בוועדת הכספים ותקפת אותי על תנועות הנוער. אז שאלתי אותך: את רוצה כספים קואליציוניים או לא רוצה כספים קואליציוניים? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> איזו אחריות? כמה משרדי ממשלה – – – כמה כספים קואליציוניים – – – כמה משרדי ממשלה אתם סוגרים? איפה האחריות שלכם? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת הרצנו, אתה בקריאה ראשונה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> מספיק כבר עם הקמפיין הזה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת הרצנו, תודה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> עם ישראל לא קונה אותו, מספיק עם זה. מספיק עם הקשקוש הזה של הכספים הקואליציוניים. עם ישראל לא קונה את זה. אני גאה, גאה לתקצב את ישיבות ההסדר והמכינות והשירות הלאומי ותנועות הנוער וקבוצות המחנכים וכפרי הסטודנטים. אני גאה לתקצב אותם, כן, גאה, גם אם איזה ליצן החליט שקוראים לזה כסף קואליציוני. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אין לך תמיכה מהציבור. הציבור שלך לא בוחר בך. אנשים לא מצביעים לך. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אני גאה לתקצב את המטרות החשובות, גאה לתקצב את החטיבה להתיישבות, שבונה. הרי אני יודע מה יקרה. אנחנו הבאנו ביום ראשון בממשלה – תקשיב, תקשיב – הבאנו ביום ראשון לממשלה 200 מיליון שקל שהולכים עכשיו לשיקום מבני ציבור ליישובים בצפון לקראת חזרת התושבים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> על מה אתה גאה, שאתה מחריב? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת קריב, תודה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אלא מה? חלק גדול מזה – לא זוכר, נראה לי 120 מיליון בערך – הולך לחטיבה להתיישבות, שתבנה את היישובים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אדוני השר, אני כבר הוספתי לך דקה, אז בוא לסיכום. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אני יודע, זה יבוא לוועדת כספים, ואתם תצעקו: הכספים הקואליציוניים של אורית סטרוק. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אין תוכנית מיגון לצפון. אין תוכניות הגנה לצפון. אתם עבודה בעיניים. אין תוכניות חזרה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> חברים, מספיק עם השקרים, מספיק עם הדמגוגיה. זה לא יביא אתכם לשום מקום. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אדוני השר, סיימת להציג? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> תן לי בכל זאת עכשיו שתי מילים על התקציב עצמו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> כן, אבל עשר דקות – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אנחנו מביאים תקציב – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> שנייה, שנייה, אדוני. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> 7,000 שקל מפסידה משפחה ממוצעת. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> די, מיקי. נו, דחילק. תפסיק עם הפופוליזם. היא לא מפסידה. פופוליסט זול. היא לא מפסידה, היא נכנסת תחת האלונקה למימון המלחמה הצודקת ביותר – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> איזה אלונקה, איזה? כל המשפטים שלך. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – הנכונה ביותר, המוסרית ביותר. כן, אנשים הולכים למילואים, אנשים מוסרים את הנפש. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> זהו, תודה. אדוני השר, זהו. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אנשים חוזרים בארונות. אז כן, כל עם ישראל נכנס תחת האלונקה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה, אדוני השר. זהו. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> לא נתתם לי להציג. אולי אני אעלה לסכם. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, סליחה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> בסדר, אני אעלה לסכם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תודה רבה, עשית נזק מספיק. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אתה שש דקות לקחת בשביל להתווכח עם האופוזיציה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> כשאני אעלה לסכם – משפט, משפט. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> משפט לסיכום, בבקשה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> כשאני אעלה שוב היום אני אסביר את צעדי ההתכנסות הפרמננטיים שמסדירים לנו לשמור על המסגרות הפיסקליות שלנו. אני אסביר איך בחרתי אותם, אני אראה איך הם מתחלקים על כל חלקי האוכלוסייה בגרף עולה, אני אסביר בדיוק את המתודולוגיה. תאמינו לי, אזרחי ישראל לא קונים את הבהלה ואת השקרים שלכם. הם מבינים שכך נוהגת ממשלה אחראית, שמנהלת מלחמה – – << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> הם לא קונים כי אין להם כסף. אם היה להם כסף היו קונים. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – שמנצחת, שיודעת שצריך לממן את המלחמה לא בפופוליזם, בצורה מאוזנת – – << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> כמו שאתה עושה את זה, בלי פופוליזם. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – מידתית, הגיונית. כולם תחת האלונקה, אף אחד לא מרגיש שחרב עליו עולמו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אדוני השר, אני מציע לך – בסיכום אתה באמת לא תהיה מוגבל בזמן, אז בוא ניצמד לתקנון. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> נגמר הזמן. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> ואני אגיד לכם, אזרחי ישראל יותר אחראיים מכם, יותר אינטליגנטיים מכם, יותר מבינים עניין מכם, יותר מבינים אתגרים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תודה רבה – – – מספיק, אתה יכול לרדת. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> בוודאי יותר מבינים אתגרים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה. חבר'ה, לא צריך לעזור לי. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> ובאמת, עוד פעם, צר לי שכל מה שנשאר לכם זה מרמור, זה תסכול, זה צעקות – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תנו לי להגיד, שנייה, אתם מפריעים לי. אדוני השר, תהיה איתי רגע. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – כי אנחנו מובילים מדיניות כלכלית נכונה ואחראית, והכלכלה מוכיחה את זה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אתה לא מקשיב לי. אדוני שר האוצר, בוא תהיה איתי. שנייה, תהיה איתי, אתה לא מקשיב. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> הם ימשיכו לצעוק, אנחנו נמשיך לעשות. תודה, היושב-ראש. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> תודה. תודה, היושב-ראש. תמשיכו לצעוק, נמשיך לעשות. ננווט את הכלכלה באחריות לפסגות מאוד גבוהות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> גם אני רוצה מה שהוא לוקח. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רבותיי, מה קורה לכם? שנייה, אני לא שומע את עצמי. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> עובר על החוק. עובר על החוק. חי בסרט. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אתם כישלון – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אפילו – – – אין לך. אין לך אפילו מישהו שמצביע לך. תתפטר, אין לך מצביעים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> הלו. חברי הכנסת, אני מבקש שנייה להירגע. חברי הכנסת, מה קורה לכם? חברת הכנסת בן ארי, מה קורה לך? << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> הוא מתחרה עם בן גביר מי יותר – – – שניכם שקרנים – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אפשר שקט שנייה? אנחנו כרגע נעבור לדיון אישי. ראשון הדוברים, חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – מוותר; חבר הכנסת מתן כהנא – מוותר; חבר הכנסת משה טור פז – אינו נוכח; חבר הכנסת אלעזר שטרן – מוותר; חברת הכנסת מירב בן ארי – מוותרת. מי שלא נרשם, בבקשה להירשם. אני סוגר את הרשימה כרגע. חבר הכנסת חמד עמאר – מוותר; חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי – מוותרת; חבר הכנסת יוסף עטאונה – מוותר; חבר הכנסת ווליד טאהא – מוותר; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת עידן רול – מוותר; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – מוותר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו מושכים את רשימת הדוברים. אתה לא חייב להקריא. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, אתם צריכים לגשת למזכירות. זה לא עובד ככה. חברים, זה לא עובד ככה. מי שרוצה, שיבטל את השם שלו. חבר הכנסת אחמד טיבי – מוותר; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – מוותרת; חבר הכנסת משה סעדה – אינו נוכח; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת מיקי לוי – מוותר; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – מוותרת; חבר הכנסת אלמוג כהן – אינו נוכח; חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח; חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח; חבר הכנסת ירון לוי – מוותר; חברת הכנסת טלי גוטליב – אינה נוכחת; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח. חברת הכנסת צגה מלקו, בבקשה. סגרתי את רשימת הדוברים. חברת הכנסת צגה מלקו, בבקשה, יש לך שלוש דקות לדבר. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, שרים, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לדבר על הילדה היימנוט קסאו. היימנוט קסאו כבר עשרה חודשים – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> עשרה וחצי חודשים. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> עשרה וחצי חודשים, תודה על התיקון, חבר הכנסת שירי. באמת, אתה אחד מחברי הכנסת המתמידים בנושא של היימנוט קסאו. אני באמת מעריכה את זה. מה שרציתי לספר לכם, היימנוט קסאו, עדיין אין קצה חוט איפה היא. המשפחה כבר מיואשת. ההורים כבר לא מאמינים בשום דבר, אפילו נפשית כבר מתמוטטים. האבא לא עובד בכלל מאז שהילדה נחטפה. בנוסף, האימא התחילה לעבוד, אבל לא יכלה. אתם יודעים, המצב של היימנוט קסאו – אדוני היושב-ראש, זה קצת מפריע לי, אתה יכול לבקש? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברים, אני מבקש שקט. אין כבר הרשמה, אני סגרתי את הרשימה. אפשר לעשות רק החלפה. תעשו החלפה, מי שרוצה לוותר, שיוותר. אם לא, אני אקרא בשם ותוותרו. אל תעשו פה בלגן. מי שקראתי בשם שלו כבר לא יוכל לדבר. תודה. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> חבריי, אני אמשיך על היימנוט קסאו. הילדה, כשנחטפה הייתה בת תשע, עכשיו כבר עברו עשרה חודשים והיא בת עשר. המשפחה חסרת אונים. כמו שציינתי קודם, האבא לא עובד, האימא עבדה והפסיקה. משפחה שלמה במצב קשה מאוד, וזה משפיע אפילו נפשית. תחשבו על זה, ילדה קטנה במקום הכי מוגן, במקום הכי בטוח, נעלמה. אני מגדירה אותה כחטופה, נחטפה. חבריי חברי הכנסת, אולי זה מעיד על זה כמה שאתם קשובים לנאום שלי על מצבה של היימנוט קסאו. תחשבו על זה, אם הילדה הזאת הייתה הבת שלכם, אם היא הייתה אחיינית שלכם, אם היא הייתה הנכדה שלכם, מה הייתם מרגישים? אני מקווה שיבוא יום וימצאו את הילדה, ואנשים שפה, אתם, אלה שקשה להם להקשיב – אני רואה שאת אף אחד זה לא מעניין, הילדה הזאת לא מעניינת אף אחד חוץ מאשר המשפחה שלה, כמובן הקהילה. זה מעיד על יחס, על איך שמתייחסים למשפחות שזקוקות לעזרה, לעולים חדשים, למשפחה שמתקשה כלכלית בכל מצב. כולי תקווה שנמצא את הילדה. לא מצאו את הילדה, והיום קיימנו דיון חסוי בוועדה לביטחון לאומי. עדיין אין שום קצה – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> תוכלי לדבר – – – << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת אלעזר, תחשוב שזו הייתה הילדה שלך או הנכדה שלך. מה היית מרגיש? מה היית מרגיש? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לסיכום, משפט לסיכום, בבקשה. חברת הכנסת מלקו, תודה. תודה רבה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> מעניין אותך להעביר שלוש דקות. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> לא מעניין? אני מצטערת, אותך לא מעניין, אותנו זה מעניין. בושה וחרפה. אתה אומר שזה לא מעניין. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברת הכנסת מלקו. תודה רבה. חבר הכנסת מנסור עבאס – מוותר. חבר הכנסת ניסים ואטורי, בבקשה, אדוני. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו שומעים עוד פעם את הקריאות לסרבנות. אתם יודעים, מי שהביא ל-7 באוקטובר זה אנשים – גם בשמאל אנחנו רואים את זה – שקראו לסרבנות. אתם אלה שקראתם לסרבנות והבאתם את 7 באוקטובר, ואתם מנסים להאשים את ראש הממשלה על הדבר הזה. ראש הממשלה נתניהו הוא היחיד שהביא את התקומה למדינת ישראל אחרי האסון הזה, שבא בעקבות ההסתה שלכם לסרבנות. ההסתות שלכם לסרבנות חוזרות עוד פעם. לא למדתם שום דבר, לא למדתם שום דבר מהדברים האלה, מההסתה שלכם לסרבנות. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> על מה אתה מדבר, על הרב יוסף אתה מדבר? ואללה, יש לך אומץ. כל הכבוד. כל הכבוד שאתה מדבר על הרב יוסף. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> הסרבנות הזאת הביאה ל-7 באוקטובר, וזה לא מעניין מאיזה צד זה בא. אני נגד סרבנות. לעודד חיילי צה"ל לסרבנות זו בגידה במולדת. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אבל לא להתגייס – – – << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> בגידה במולדת וסרבנות – – – << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> ולא להתגייס? << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> קודם כול, אצלי מתגייסים, אני לא יודע על מה את מדברת בכלל. אני אומר לכם דבר אחד. אתם שוב פעם קוראים לסרבנות, שוב פעם מביאים אותנו למצב הזה. שוב פעם המצב הזה שעם ישראל מפורד, והאויבים שלנו מתחילים לחגוג. פתאום הם קיבלו אומץ לתקוף את ישראל ב-7 באוקטובר. הרי הם אמרו את זה. הם אמרו שהם תקפו את ישראל בגלל הסרבנות, בגלל איומים של טייסים. היום טייסים לא מאיימים כבר, מדברים בשמם. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> בגלל המהפכה. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> מדברים בשמם. שום הפיכה, שום הפיכה. תיקון של מערכת המשפט, תיקון מערכת המשפט, זה מה שצריך לעשות. זה נראה לך הגיוני שבא ממלא מקום נשיא העליון ומוציא צו עבור עצמו, צו שבו הוא אומר לשר המשפטים: בוא תמנה אותי לנשיא העליון? נראה לכם הגיוני הדבר הזה? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> זו לא הפיכה משפטית? זו לא הפיכה. זו לא הפיכה? תגיד לי, כששופט עליון אומר לשר המשפטים: תמנה אותי לנשיא, זו לא הפיכה? זה האימ-אימא של ההפיכה. זו הפיכה, זה בדיוק זה. היום אמרו לי: תשמע, אולי יהיו הפגנות. אמרתי: מה נשתנה? כבר שנים יש הפגנות ורק הסיבה משתנה כל פעם. לא צריכים סיבה מיוחדת כדי להפגין. הפגנות תמיד היו וימשיכו להיות, הרי המטרה של ההפגנות זה להפיל את הממשלה, בלי שום קשר לסיסמה או לכותרת עצמה. אני חושב שהגיע הזמן להתפכח. גם עם ישראל רואה את זה. אנחנו נצטרך לעשות שינויים גם במערכת המשפט, כדי להביא לאיזון במערכת המשפט. אין לנו שום סיבה לפגוע באף אחד, אנחנו בעד הפרדת רשויות; הפרדת רשויות אומרת גם שבית המשפט העליון, בג"ץ, לא דורס את הכנסת, לא את הכנסת ולא את הממשלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה, אדוני, תודה לחבר הכנסת ניסים ואטורי. חברת הכנסת דבי ביטון – אינה נוכחת; חברת הכנסת קארין אלהרר – מוותרת. חבר הכנסת אריאל קלנר, בבקשה. שלוש דקות, אדוני, בבקשה. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חזרתי לפנות בוקר מביקור ברומא, השתתפתי בכנס של הקבוצה השמרנית בפרלמנט האירופי, ה-ECR. על המפגשים אני עוד ארחיב בהמשך. אגב, חשוב לי כאן להגיד תודה לחברתי השרה גילה גמליאל, המכהנת גם כסגנית יושב-ראש ה-ECR, על כל הסיוע והארגון. עכשיו אני אתעכב, אדוני היושב-ראש, על הטענה ששמעתי גם הפעם, ולא בפעם הראשונה, בפגישות בחו"ל, על פגיעה בזכויות אדם בישראל עם דגש על ההתעללות בעצירים בשדה תימן – אותו סרטון מבושל, שהודלף בצורה פלילית, שפגע בזכויות החשודים, חיילי מילואים שלנו מכוח 101. הסרטון המבושל הזה – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> זה לא מילואים, זה לא מילואים. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> הם היו חיילי מילואים. הסרטון המבושל הזה גורם לנו נזק בעולם כולו. שר הביטחון לשעבר גלנט הורה לחקור את ההדלפה הפלילית באמצע אוגוסט. אז הוא הורה לחקור. עד היום לא שמענו על עצורים, לא שמענו אפילו על נחקרים – ארבעה חודשים. עכשיו, זה לא שלא יודעים אצלנו במדינת ישראל במערכת האכיפה לחקור הדלפות. אנחנו רואים שהדלפה שחמאס מונע עסקה לעיתון בילד דווקא המערכת יודעת לחקור, ועוד איך יודעת. כי מערכות האכיפה שלנו, כמו בחוות החיות – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> איפה העצורים האלה? << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> איפה הם באמת? איפה אלה שהדליפו את הסרטון, איפה? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אלה שנכנסו לבסיס. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> איפה אלה שהדליפו את הסרטון, איפה? זה מה שמשנה. אלעזר, זה מה שמשנה, חבר הכנסת שטרן. אתה איש שלטון החוק. כי מערכות האכיפה שלנו, חבר הכנסת שטרן, כמו בחוות החיות של אורוול – כולם שווים, רק שיש כאלה ששווים יותר. היום גם שמעתי על מקרה של גנבת וסט בפלוגת מילואים, והחייל לא רק נזרק אלא גם הועמד לדין פלילי. אני לא אחשוף את שמו, אבל מה שברור הוא שלא מדובר בבן של גלי בהרב מיארה, זאת שהעם איתה, שומרת הסף שלנו. על פניו, על פי הפרסום המדהים של העיתונאי שי פרידמן בערוץ 14, יש לא מעט שאלות על היועמ"שית ועל הקשר שלה לבכירים במשרד עורכי הדין שבו עובד המג"ד של בנה, ואשר בעבר הביע בה תמיכה, ואם היה לכל זה קשר למילוט בנה מאימת הדין. מה שבטוח, הגנב, בנה של היועמ"שית, לא עמד לדין. כי ככה זה, כולם שווים אבל יש שווים יותר. במשטר דמוקרטי מתוקן כולם שווים בפני החוק. במשטר שבו העם הוא מטרד והאנשים שאותם הוא בוחר הם מטרד בריבוע ורק שומרי הסף והשופטים העליונים הם התגלמות הדמוקרטיה – יש שווים ויש שווים יותר. לאזרחי ישראל מגיע משטר דמוקרטי מתוקן ולא עריצות פרוגרסיבית מושחתת. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> אני, על כל פנים, לא מתכוון להרפות, לא מחקירת ההדלפה הפלילית של הסרטון המבושל משדה תימן ולא מהדבר הבסיסי ביותר שמגיע לאזרחי ישראל – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שוויון בפני החוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחבר הכנסת אריאל קלנר. חבר הכנסת משה סולומון – אינו נוכח. חברת הכנסת טלי גוטליב. אתה נמצא. סליחה, לא ראיתי אותך. בבקשה. בבקשה. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. ראשית, אני באמת רוצה להודות, להגיד יישר כוח לחברי ועדת הכספים כולם, אופוזיציה וקואליציה, שבאמת עושים עבודת קודש גם בשאלות, גם בבדיקה וגם באמת בהעמקה בתקציב כל כך מורכב וכל כך משמעותי בשעת מלחמה. הבוקר עשינו ב-08:30 דיון בוועדה לביטחון לאומי אצל היושב-ראש צביקה פוגל, והוא העלה דיון מאוד משמעותי וחשוב על הילדה היימנוט קסאו, שנעלמה ממרכז הקליטה בצפת. דבר היעלמותה הוא תעלומה בלתי רגילה. מדובר על משפחה שלמעשה עלתה לארץ מתוך כמיהה לירושלים, מתוך רצון לחיות כאן חיים בטוחים, חיים ציוניים, והיא מוצאת את עצמה בתוך מרכז הקליטה כמי שלא מצליחה לחיות בכלל. האבא לא עובד, הפסיק לעבוד, הוא לא מסוגל לעבוד. הוא מרגיש אחריות כבדה על זה שהוא לא הצליח לשמור על בתו. והאימא מצליחה לצאת לעבודה אבל לאט-לאט גם היא מגיעה למצב שבו היא לא יכולה לצאת לעבודה בשמחה ולפרנס את המשפחה. רוב החברים שלהם, אדוני היושב-ראש, רוב החברים, רוב המשפחות שהגיעו מאתיופיה למרכז הקליטה הזה בצפת, למעשה עזבו את מרכז הקליטה, כי זה זמן הקליטה בדיורי הקבע. והם בין המשפחות היחידות שנשארו שם, והמצב הזה כואב וקשה מאוד. מצד אחד אני יודע שהמשטרה עמלה מאוד ועושה עבודת קודש כדי למצוא כל שביב מידע על דבר היעלמותה. מצד שני, המצב מורכב. המצב הוא שאנחנו – אני דורש, ואני הייתי מצפה שאולי יימצאו כלים גדולים יותר מאשר המשטרה, כלים ברמה לאומית, כדי לתת איזשהו מידע כדי באמת להציל את הילדה הזאת, שנעלמה בגיל תשע וכיום היא בת עשר. עכשיו, תראו, אני רוצה להגיד מילה אחת על סוגיית התקציב. אני חדש בכנסת בכלל. כשאני מסתכל על התקציב וכשאני רואה למשל את הרווחים הלא-מחולקים, שעל זה אנחנו דנים הרבה מאוד מאוד – אנחנו מדברים על 10 מיליארד רווחים של האלפיון העליון שלא מחולקים ולא משלמים עליהם מס, ואתה אומר לעצמך: איפה זה היה? הרי זה לא יכול להיות שקבוצה קטנה מחזיקה כל כך הרבה כסף, לא משלמת עליו מס, בציפייה שאחת לתקופה יהיה להם איזשהו מבצע כדי שיוכלו לקבל – עוד רגע אני מסיים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> משפט. << דובר_המשך >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> זה דבר שהוא מדהים. אני חושב שהעבודה שכרגע האוצר עושה, וועדת הכספים מצליחה לדייק את זה, שבה אנחנו מוציאים מהאלפיון העליון כספים כדי שנוכל לעמוד בגזרות הכלכליות מצד אחד – אבל האמת שאני חושב שזה נכון – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – שהעבודה הזאת נעשית. אז אני מקווה שהחוק הזה יעבור, נצליח לייצר את כל האיזונים בתוך המשק כולו, ובעזרת השם אנחנו נצליח לחסוך את אותם 37 מיליארד שחסרים לנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת משה סולומון. חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה. אחריה, אחרון הדוברים, חבר הכנסת שקלים. שלוש דקות, גברתי. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> איזה כיף להיות הבן של היועצת המשפטית לממשלה מיארה. מותר לך לגנוב אפוד, מותר לך לגנוב ממישהו אחר אפוד, ויסגרו לך את התיק, לא יחקרו אותך. אבל מה שהכי נורא זה הסיקור החיובי שזוכה לו מיארה היועמ"שית גם מדובר צה"ל, כשכל הדברור רצוף שקרים והכול כדי להגן על מיארה. קבלו את העובדות הבאות: הבן שלה גונב אפוד מלוחם שהביא את זה במיוחד. יש הקלטות, זה נחשף בערוץ 14, ההקלטות בין הלוחם לבין הבן של מיארה. הבן של מיארה אומר – תקשיבו טוב טוב: בבירור בהתחלה, בתוך הגדוד עצמו, הבן של מיארה הכחיש, אבל יש מצלמות. אחרי שהוא הכחיש ויש מצלמות, יש שיחה בינו לבין לוחם המילואים, שהוא מודה, אבל הבן של מיארה גם אומר שתפסו אותו נקיפות מצפון אז הוא זרק את האפוד בצד הדרך ולא לקח אותו. בטח, בטח. אני לא יודעת היגיון של מי זה עובר, אבל קבלו את הדבר הבא: דובר צה"ל בפרסום הראשון של ערוץ 14 משקר ואומר שבעקבות גנבת האפוד – כן, כן – הודח הבן של מיארה. ובכן, שקר מוחלט. הוא הודח עוד קודם. אבל מה זה סיקור חיובי? קבלו את העיתונאית מיכל קדוש, כך קוראים לה, כמדומני. גב' מיכל קדוש במעריב מוציאה כתבה על הבן של מיארה ואומרת: מה זה מחול השדים סביב היועמ"שית? בסך הכול הוא הגיע ב-7 באוקטובר, ביום התופת, היה בלגן, היה חסר בציוד, והוא לקח את האפוד – שזה שקר מוחלט, וזה סיקור חיובי בה"א הידיעה ליועמ"שית. ולא סיימנו. המג"ד של הבן של מיארה הוא איש עתיר זכויות אבל הוא עובד במשרד שבלת, הביא את החבר שלו בנקל. הוא מתקשר למילואימניק ואומר לו – וכל השיחות מוקלטות, מי שרוצה את הלינק של ערוץ 14 אני אשלח לו; מתקשר עו"ד יוסף בנקל, שלא נמצא בגדוד – והרי זה נסגר בתוך הצבא, מה פתאום עורך דין מתערב בזה? עו"ד יוסף בנקל, שמייצג, הפלא ופלא, מהמשרד שבלת – יצא לטובת מיארה ומייצג בכל מיני עתירות לרבות עתירה כנגד הפגסוס והרוגלות – מתקשר למילואימניק ואומר לו מה קרה, ואיך נסגור, ושהוא יודע להגיע לקשרים הנכונים ולמשפחה הנכונה. וכולכם יושבים בשקט. אז בואו נספר את הסיפור עם הדמויות הבאות: הבן של ראש הממשלה נתניהו גונב אפוד, ולא מעמידים אותו לדין, וסוגרים לו את התיק. ומה קורה? זה היה פותח מהדורות, זה לא היה יורד מהכותרות. ומה שאתם רואים פה זה את היד רוחצת יד של המערכות השונות. מיארה, מיארה היועמ"שית, שמרו על הבן שלה שגנב אפוד, לא כי הוא הלך להילחם ורצה להגן על עצמו, לא לא לא לא לא. הוא גנב אפוד ואחר כך הוא היה בדרך הביתה, שם את זה בצידי הדרך, לא פחות ולא יותר. והפצ"רית לא תחקור, והמג"ד לא יעניש אותו ולא יחזיר את האפוד. ואתם יודעים מה הכי מדהים? מי שילם על האפוד? מי שילם על האפוד? מי שילם על האפוד? לא הבן של מיארה, אנחנו שילמנו על האפוד, והביאו למילואימניק. ובכן, איך אני אומר בעדינות, יש דם כחול ויש אנשים שלא יעמדו לדין. גב' מיארה, שעומדת בראש מערך התביעה הפלילית, הוציאה הודעה שהיא לא מכירה את עו"ד יוסף בנקל – יוסף בנקל אמר שהוא לא נמצא בקשרים עם מיארה מאז שהיא לא פרקליטת מחוז. את יודעת מה הייתה התגובה של מיארה, חברת הכנסת רייטן? אין תגובה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני רק אבהיר, חברת הכנסת גוטליב, שזה לא סתם אפוד. אפוד קרמי זה אפוד שמגן על החיים מכדורי 5.56 ומכדורים של קלצ'ניקוב. זה דבר שלצערי אין אותו לכל אחד שרוצה בצבא. זה ציוד מציל חיים. הוא גנב לו ציוד מציל חיים. זה ברמות האלה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היו"ר, הוא זרק את זה בצד הדרך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בטח הוא זרק, בטוח הוא זרק. חבר הכנסת שקלים נמצא? לא נמצא. אז מי השר שעולה לסכם? בבקשה, אדוני. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו מביאים לכאן תקציב הערב אחרי שנת מלחמה שבה, תודה לאל, אנחנו נמצאים כבר בישורת האחרונה של הניצחון המוחלט – בעזרת השם, גם החזרת החטופים כולם הביתה בקרוב וגם הטלת אימה על כל האויבים שרוצים ורצו להשמיד אותנו. ציר הרשע קרס, התמוטט לתוך עצמו, ואנחנו בישורת האחרונה של הניצחון המוחלט. אבל מה נשאר לאופוזיציה לעשות? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אתה יודע מה, קריב? לפני שאני אדבר על האופוזיציה, יש לי חוב אליך מהפעם הקודמת. אתה עלית ואמרת כאן שאנחנו עוברים על החוק בזה שלא העברנו את התקציב עד סוף אוקטובר. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> שלא הנחתם. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> שלא הנחנו את התקציב עד סוף אוקטובר. אז אתה אומנם קורא לעצמך רביי רפורמי, אבל כנראה שאת הבסיס לא לימדו אתכם שם, בקהילה. יש מושג ביהדות שנקרא לאו שניתק לעשה. לאו שניתק לעשה זה אומר שאם יש איסור בתורה, אבל אם עברת על האיסור ויש לך מצוות עשה לתקן אותו, אז אתה לא לוקה על האיסור. למשל באיסור חמץ כתוב: "ולא תותירו ממנו עד בֹקר", בקורבן פסח יש איסור, אסור להשאיר עד הבוקר, צריך לגמור אותו עד הבוקר. אבל מה הפסוק ממשיך באותה נשימה? "והנֹתר ממנו עד בֹקר באש תשרֹפו". אם השארתם עד הבוקר יש תיקון לזה, באש תשרופו. עכשיו, להבדיל אלף אלפי הבדלות, נכון, החוק אומר להניח את התקציב עד סוף אוקטובר. אבל אם לא הנחתם עד סוף אוקטובר יש לכם זמן להעביר את התקציב עד סוף מרץ. ובינתיים, כל עוד לא מעבירים, יש תיקון – 1 חלקי 12. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – רק שהתלמיד החכם שלמה קרעי, רק שיזכיר שהכלל הזה – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> נכון. זה עוד יותר, מה יותר חמור? מצוות תעשה או מצוות לא תעשה? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אבל זה לא קשור. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> מה יותר חמור? אפילו מצוות לא תעשה, שזה לא ישבת ולא עשית, זה קום ועשה, עברת על לא תעשה, בכל זאת לאו הניתק לעשה לא לוקים עליו, בוודאי בשב ואל תעשה, שלא הצלחת לעשות ויש לך תיקון, הכול בסדר. אל תדאג, חבר הכנסת קריב, אנחנו נעביר את התקציב – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> עזוב – – – ל-40 מכות, רק – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תקציב ב-40 מנדטים, 40 מנדטים, בעזרת השם. 40 רק לליכוד, כן? 70 ומעלה לקואליציה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אין ספק. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הציבור, אתה יודע, הציבור רואה עד כמה יש כאלו שעובדים בשבילו, יש כאלה שעושים ופועלים כל הזמן – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> תושבי הצפון ראו איך הפרויקטור החמישי שלכם בורח. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> נכון, תושבי הצפון – לא, הוא לא ברח. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אבל אתם עובדים בשביל הצפון, אתם עובדים. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני מבין שהדינמיקה בין אם ראש הממשלה ממונה על משהו ובין אם יש שר שהוא ממונה על אותו דבר, זו דינמיקה שונה לגמרי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> די, שלמה, 14 חודשים. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> כאשר היה ראש הממשלה ממונה, אז הוא מינה פרויקטור. כאשר יש שר שהפך בעצמו לפרויקטור, שר התקומה זאב אלקין, אז לא צריך פרויקטור נוסף שיכהן בתוך אותו משרד, ולכן הדברים היו מאוד ברורים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה יכול להיות יופי של משגיח כשרות, אתה יודע איך להכשיר כל שרץ. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> חבר הכנסת קריב, אתה יודע, כשהכלכלה פורחת – האופוזיציה דועכת. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה זה פורחת. בורחת. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> פורחת, פורחת. גיוסי הון כמו שלא היו כאן מעולם; הבורסה במדינת ישראל משגשגת; אין אבטלה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> בשביל זה אתם מקפיאים קצבאות ביטוח לאומי. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא, כי יש מלחמה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> בשביל זה אתם מוותרים לטייקונים על הרווחים הכלואים. נו, אתה מייצג את השכבות המוחלשות? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> ברור. כי אנחנו, אכפת לנו גם מהניצחון המוחלט במלחמה הזאת, ולא חתימת הסכמי כניעה מול חיזבאללה. זה ההבדל בינינו. אם אתם הייתם בממשלה היום, מייד הייתם חותמים על הסכמי כניעה. הרי אפילו בלי איום אחד קטן ויתרתם מייד על הכול. לכן, מה שאני אומר זה שכאשר המספרים לא בצד שלכם, חבריי לאופוזיציה, כל מה שנותר לכם זה רק סיסמאות ריקות. ועם סיסמאות ריקות אתם לא יכולים לנצח. אתם יכולים לצעוק, אתם יכולים לעשות פיליבסטר, אתם יכולים לעשות תרגילים. תראה, השיטה שלכם, מרוב – אני לא רוצה להגיד עצלנות, אבל כנראה שכן – מרוב שליאיר אין כוח להיות כאן במליאה, אז התרגילים שלכם כלפינו הפכו להיות לא לעשות כלום. זה התרגיל הכי טוב שלכם, לא לעשות כלום. הינה, גם עכשיו. חוק התקציב מגיע, אין לכם מה לומר על התקציב. אתם מסכימים שהתקציב טוב, אתם מסכימים שהכול בסדר, והתרגיל, התרגיל של האופוזיציה לחוק התקציב, החשוב כל כך, שקובע כאן את מדיניות הממשלה בתוך תקציב המדינה, מה התרגיל שאתם עושים לנו? פשוט לא עושים כלום. אף אחד מכם לא נואם ואין לו מה לומר. אז בדרך הזו שלכם, באמת, כל מה שיישאר לכם זה רק סיסמאות ריקות, כי הציבור כבר לא קונה את זה. למרות שיש לכם שופרות שעובדים אצלכם 24 שעות, הציבור לא מאמין להם ולא מאמין לכם. אתם תמשיכו לצעוק, אנחנו נמשיך לייצר צמיחה. זו הסיבה שאתם תמשיכו להיות כאן, ואנחנו, בעזרת השם, נמשיך להיות כאן ולממש את המדיניות שלנו, להתייצב בפני האתגרים של מדינת ישראל ולעשות את כל מה שנדרש כדי להמשיך להביא את הניצחון המוחלט, להחזיר את החטופים הביתה ולהמשיך ולהעלות את מדינת ישראל על הדרך המהירה העולה בית אל, הדרך של שגשוג, של צמיחה, של כלכלה פורחת, של שיקום הצפון והדרום, יישוב הנגב והגליל ויהודה ושומרון, וכל מה שהתחייבנו לו וכל מה שאנחנו דוגלים בו כמדיניות הממשלה הזו אנחנו נמשיך לעשות, ואתם תמשיכו להיות באופוזיציה. אופיר, אני מבין שיש לנו פה עוד זמן כאן? יושב-ראש הקואליציה, מה הערכה? יש זמן. אז אני רוצה לדבר בעצם על המדרון החלקלק שמדינת ישראל נמצאת בו בדרך להפוך למדינה חצי דמוקרטית, תיאטרון של דמוקרטיה, דמוקרטיה בכאילו. בטח שלא יחריבו לנו, בג"ץ והיועמ"שית, לא יביאו D9 על הכנסת. הם לא יחריבו את האולם הזה. עדיין יהיו כאן 120 חברי כנסת ותהיה כאן ממשלה והכול בסדר. אבל כל זה הופך להיות לאט-לאט הצגה של דמוקרטיה, תיאטרון של דמוקרטיה, כאשר הגענו למצב שלא קורה באף מדינה דמוקרטית בעולם, לא קורה באף דמוקרטיה. ואתם, מרוב הרצון שלכם רק להיכנס בממשלה, להפיל את הממשלה, אתם עוצמים את העיניים מלראות מה קורה במדינה שלנו, מה קורה כשבג"ץ, שהוא גוף לא נבחר, שגם הוא בעצם גוף שכפוף, במדינה דמוקרטית, לשלטון החוק – בג"ץ אומר: אני ואפסי עוד. אני לא כפוף לשלטון החוק יותר. אם אהרן ברק, במהפכה המשפטית שלו, חשב ואמר: אנחנו יכולים לבטל חוקים רגילים – גם זה בלי סמכות חוקית, אבל איזו פרשנות הביאה אותו לומר: אנחנו יכולים לבטל חוקים רגילים לאורם של חוקי-היסוד, כי חוקי-היסוד של מדינת ישראל הם סוג של חוקה, סוג של חוקה במדינת ישראל. ואם הכנסת, בטעות כנראה, חוקקה חוק רגיל שמתנגש עם חוק-יסוד, יש סמכות לבית המשפט העליון, בשבתו כבג"ץ, לבטל את החקיקה הרגילה הזו. עברו השנים, וזה לא מספיק. "יש לו מנה – רוצה 200; יש לו 200 – רוצה 400". יש להם כוח, רוצים עוד כוח. ראו שאפשר לקחת סמכויות בלי שום הסמכה בחוק, ראו כי טוב להם, ואמרו: בואו ניקח עוד. ובשנה האחרונה בג"ץ הגיע למצב שהוא ביטל חוק-יסוד, ביטל את החוקה, ביטל את הסוג של החוקה שיש במדינת ישראל. תמיד אומרים לנו: בוא'נה, הגנה על הדמוקרטיה. דמוקרטיה. בואו נראה מה קורה במדינה הדמוקרטית ביותר בעולם, בערש הדמוקרטיה, בארצות הברית. החוקה בארצות הברית מתחילה במילים "אנחנו האנשים", We the people. "אנחנו האנשים" אלה המילים הראשונות בחוקה של ארצות הברית. ואצלנו, במדינת ישראל, בג"ץ אומר לאנשים: אתם, בסדר, תלכו לקלפי, תשחקו את המשחק הדמוקרטי, אבל אנחנו השופטים. אלה המילים שאנחנו מתחילים איתן את החוקה העתידית של מדינת ישראל: אנחנו השופטים. אנחנו קובעים הכול, על פינו יישק דבר. ואני רוצה לומר לכם, חבריי, בין שאתם עסוקים עכשיו בלהפיל את הממשלה, בניסיונות לעשות תרגילים כאלה ואחרים, בכל מיני תעלולים ומסיבות עיתונאים של יאיר לפיד וחבריו, ידיכם לא יהיו נקיות מהמצב ששופטי בג"ץ והיועצת המשפטית לממשלה גוררים אליו את מדינת ישראל – להפוך אותנו ממדינה יהודית ודמוקרטית למדינה משפטית, למדינה שבה על פי השופטים יישק דבר. על מה בכלל היה מדובר שם, בחוק-היסוד ששופטי בג"ץ כל כך נזעקו לומר שזה חוק-יסוד שאנחנו מוכנים לשבור את הכלים ולשנות סדרי עולם במדינת ישראל וליטול לעצמנו סמכויות בכוח הזרוע, כאילו אנחנו מועצת החכמים של אפלטון, ולבטל את חוק-היסוד הזה, לבטל את החצי חוקה, את המתווה החוקתי של מדינת ישראל? על מה מדובר? אזרחי ישראל שמעו את זה מאיתנו מספר פעמים, ואני רוצה לומר את זה שוב פעם: כשאני רואה את המאבק של שר המשפטים יריב לוין, בניסיונות שלו להגיע לפשרה, בניסיון רק להביא איזה איזון קטן, שופט אחד שמרן שלנו, שופט אחד אקטיביסט – לשום דבר הם לא מוכנים, כי הם מרגישים שהכוח בידיים שלהם. והכוח הזה – אנחנו ניקח אותו מהם. על מה אנחנו מדברים? מה באנו ואמרנו בחוק-יסוד של ביטול עילת הסבירות? שבג"ץ לא יכול לבוא ולומר: ההחלטה הזאת לא נראית לי. הוא לא יכול לבטל החלטה מסיבה שהיא לא נראית לו, שהיא לא סבירה בעיניו. מה זה "לא נראית לי"? מי קבע אתכם להסמיך ולקבוע מה נראה לכם? מה שנראה לכם זה החוק ומה שלא נראה לכם זה לא החוק? זה לא עניין שמנוגד לחוק, זה לא עניין של לא מידתי, זה לא עניין של ניגוד עניינים, לא עניין של שחיתות – זה עניין של "לא נראה לי". זה הרי ליבת הדמוקרטיה. מה זה "לא נראה לי"? כשהציבור הולך לקלפי, נראה לו שמי שיתווה את המדיניות של מה נראה ומה לא נראה זו הקואליציה, זו הממשלה הנבחרת. כשאתם באים ומשנים סדרי עולם, משדדים מערכות ישראל, ואומרים שגם חוק-יסוד כזה, המתווה החוקתי של מדינת ישראל, חוק-יסוד כזה שאומר שאנחנו רק לא יכולים לבטל בגלל שלא נראה לנו – גם בשביל זה אנחנו מוכנים לשבור את הכלים. והם באו והכריזו על חוק-היסוד כבטל. אני לא מתרגש מהביטול הזה, אגב, אדוני היושב-ראש. הם יכולים לבטל מה שהם רוצים. אם הם יבואו ויקבלו החלטה בניגוד לחוק-היסוד הזה, ומבחינתי חוק-היסוד הזה עדיין שריר וקיים, ההחלטה שלהם משוללת כל יסוד, משוללת כל תוקף. אין להם סמכות לבטל חוק-יסוד, כמו שאין להם סמכות להוציא את ראש הממשלה לנבצרות. במדינה דמוקרטית היחידים שיכולים להוציא לנבצרות זה הציבור בקלפי. ולכן גם כאשר לוקחים את ראש הממשלה בעיצומה של מלחמה, כאשר אנחנו ממש בישורת האחרונה לקראת עסקת חטופים, וציר הרשע קורס, והכול ממש חזון אחרית הימים שקורה באזור שלנו, הם באים ורוצים להסיט את תשומת ליבו שלושה ימים בשבוע למשפט על מארג שנפרם והתפורר לחלוטין, על תיקים שקרסו לתוך עצמם. והדבר הזה קורה, יש אומרים, בגלל שמנסים להראות שראש ממשלה במשפט לא יכול לתפקד, ואז יבואו היועצת המשפטית לממשלה או בג"ץ ויגידו: אי-אפשר, ראש ממשלה בתקופת מלחמה לא יכול גם לעמוד על דוכן העדים, ולכן צריך להוציא אותו לנבצרות. אז אני הודעתי, ואני מודיע כאן שוב, קבל עם ועולם: לא משנה מה תחליטו לגבי הוצאה לנבצרות, והיועצת המשפטית תכתוב חוות דעת עם הררים של פסקי דין וטענות ומגדלים פורחים באוויר, ובג"ץ יחזק ויפרכס אותה בטענות נוספות – אתם לא העם. אנחנו מדינה דמוקרטית. אם תוציאו לנבצרות, אתם בעצם רוצים להוציא את העם לנבצרות, את המדינה הזאת לנבצרות, ואתם לא מוסמכים ולא רשאים לעשות את זה. ופשוט אף אחד לא יתייחס להחלטה הזאת שלכם. אז חכמים, היזהרו בדבריכם. חציתם את כל הגבולות בעניין של ביטול חוק-יסוד; היועצת המשפטית לממשלה מזמן הפכה להיות היועצת הפוליטית לאופוזיציה, בזה שהיא חדשות לבקרים באה ומכריזה על מניעות משפטיות, וגם היא בקרוב, בעזרת השם, תלך הביתה. היה לי חלק קטן בהתנעה של המהלך הזה, בשיתוף עם שר המשפטים, ותודה לאל, בהמשך לזה, בהמשך ל-13 החתימות, יצאו שרים נוספים והצהירו, יצאו שרי ש"ס והצהירו, ואנחנו עכשיו נמצאים עם רוב מוחלט שאומר שצריך להביא החלטה ולהדיח את היועצת המשפטית לממשלה. לא ייתכן שבמדינה דמוקרטית מי שהסמכויות בידיהם יהיו כאלו שאינם נבחרים, כאלו שאומרים לנו, בלי להתבלבל, בריש גלי, במכתבים מפורשים: המדיניות הזאת לא מוצאת חן בעינינו, לכן אנחנו אפילו לא מוכנים לכתוב לכם חוות דעת, לא מוכנים לתת לכם להעלות את הנושא לסדר-היום בממשלה. חוק השידורים שלי נמצא כבר שלושה חודשים בהמתנה לנסחות במשרד המשפטים, ואחרי שלושה חודשים שם, אחרי שנה וחצי של עבודת מטה במשרד, קיבלנו מכתב מהם בשבוע האחרון, שאומר: כמעט כל המדיניות שלכם לא מוצאת חן בעינינו. מבחינתנו פולקמן, מממשלה קודמת-קודמת – מה שהוא החליט, זה כזה ראה וקדש; אם אתם רוצים לסטות מהדברים של פולקמן, תנמקו לנו הדק היטב, ובכל החוק הזה, מבחינתנו לא נעשתה עבודת מטה. ולכן הם לא רוצים לכתוב חוות דעת. הם לא רוצים לכתוב חוות דעת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אדוני השר, אתה יודע, ישבנו פעם באיזה ועדה, ואחד היועצים המשפטיים שם אמר: אנחנו לא שוכנענו שיש צורך בחוק. אנחנו לא שוכנענו שיש צורך בחוק. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> בדיוק. ובכנסת עוד יש לכם את היכולת. הכנסת עוד לא הפכה להיות – למרות שלאחרונה כן מקשים כאן על היכולת של חברי כנסת לתקן חוקים, להרחיב חוקים בוועדה, לתקן חוק בתוך חוק; מה שהיה אפשר מימים-ימימה, ועד לפני שנתיים הכול היה מותר, הפך להיות אסור בשנתיים האחרונות. אבל בכנסת עדיין יש לכם חופש הפעולה לחוקק חוקים, גם אם זה לא מוצא חן בעיני הייעוץ המשפטי לכנסת. הם אומרים: זה לא מוצא חן בעינינו, אבל תגישו. רבים בוועדה, מתעצבנים, אומרים: אי-אפשר, אסור, מניעה, אבל יש לכם היכולת בכנסת, כאן, לעשות מה שאתם רוצים בעניין הזה. לנו בממשלה, גם אחרי עבודות מטה – הרי כל העניין, אומרים לי: למה אתה לא מביא חוק ממשלתי? למה חוק הרדיו פה, ולמה חוק התאגיד פה? חוק השידורים, שהוא כמעט קונסנזוס, רשות התחרות נתנה לנו מכתב תמיכה בכל החוק, עבודת מטה יוצאת מן הכלל – שנה וחצי, כל גורמי המקצוע במשרד התקשורת, ומשרד האוצר, יש לו הערות תקציביות בעיקר – אבל משרד המשפטים: לא מוצאת חן בעינינו המדיניות. לא יכול להיות. הם כותבים לנו במכתב: אתם רוצים להסיר את הרגולציה של המדינה, את התערבות המדינה בתכנים. כן, זה מה שאני רוצה – אין התערבות בתוכן, הציבור יכריע בשלט. אומרים: לא מקובל עלינו, אנחנו רוצים שתתערבו בתכנים, שיהיה פיקוח על התכנים, על האתיקה. לא רוצים, המדיניות שלנו – לפתוח את השוק לתחרות, להסיר התערבות של המדינה. הם מתעקשים: אנחנו רוצים. תקשיב איזה אבסורד. בתזכיר החקיקה הקודם, שפרסמנו ביולי 2023, לפני שנה וחצי, משרד המשפטים נתן לנו מתווה להקמת המועצה החדשה. אני לא רציתי בכלל מועצה, הרי אני מסיר את כל ההתערבות מהתכנים. לא רציתי בכלל התערבות. אמרתי: לא צריך. פקיד אצלי במשרד יהיה אחראי על התחרות – כן מחיר מפלה, לא מחיר מפלה. דברים טכניים, שאין כמעט שיקול דעת. אמרו לי: לא, צריך תאגיד סטטוטורי, צריך ככה, צריך ככה, צריך ככה, וצריך ששלושה שרים ימנו את החברים. נתנו לי איזה מתווה עם שתי ועדות איתור נפרדות. שיגעו אותנו. אמרתי: אני הולך איתכם. הוועדה הזאת לא מעניינת אותי בכלל, אין לה שום סמכויות, אני שולל ממנה את כל הסמכויות. ואז קיבלנו ביקורת בתקשורת מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. אומרים: איזה מארג ארג כאן שר התקשורת, עם כל ועדות האיתור והשרים הוא יצר לעצמו כאן שליטה בוועדה. אמרתי להם: מה אתם מציעים? המכון הישראלי לדמוקרטיה אמר: לך למתווה של ועדת איתור מנותקת, כמו בתאגיד. ועדת איתור – עכשיו גם הוועדה הזאת מוכיחה את עצמה ככישלון, כי יצחק עמית והיועצת המשפטית לממשלה לא נותנים לי גם למנות מועצה בדרך המנותקת הזאת. אבל אמרו לי: תכתוב ועדת איתור. זה מה שכתבנו. בתזכיר החדש: ועדת איתור כמו בתאגיד, אותו מנגנון בדיוק. בא משרד המשפטים עכשיו עוד פעם ואומר: לא, לא, לא, אנחנו רוצים עובדי מדינה. אנחנו רוצים שלושה שרים לפחות שימנו נציגים בתוך הוועדה. אני אומר: ריבונו של עולם, תוקפים אותי על זה שאני רוצה התערבות פוליטית – אני מנתק מהפוליטיקה. מה אתם רוצים מהחיים שלי? כל דבר זה מאבק. מחר יש פגישה של גורמי המקצוע אצלי במשרד עם הגורמים הבכירים במשרד המשפטים כדי לקבל החלטה אם מתקדמים בהצעת החוק הזאת, מכניסים אותה סוף-סוף לנסחות, מתקדמים איתה, או שאומרים: שלום עלייך נפשי, אתם לא רוצים לקדם לנו את החקיקה? נביא אותה כאן לכנסת. חברי כנסת כאן שמחים להגיש הצעות חוק, בפרט כאלו – כלכליות, ליברליות, חברתיות, שיפתחו את השוק לתחרות. כמעט אין מחלוקת על הצורך בהצעת החוק הזו. אם לא תהיה לנו ברירה, נתחיל להביא – כמו שהבאנו חוקים קודמים, שידענו שאין שום סיכוי שם. גם חוק כל כך טוב, לא תהיה לנו ברירה ונוותר על עבודת המטה הזו בממשלה. יש עבודת מטה, הייתה, תהיה חוות דעת, יהיה הכול מגורמי המקצוע במשרד התקשורת, אבל משרד המשפטים, לצערי, הופך את עצמו לאבן שגם הוא בעצמו לא יכול להרים אותה. הם הפכו את עצמם לאבן נגף כזו, שהם לא מסוגלים לאפשר לממשלה לקדם את המדיניות שלה. אגב, אני לא מקבל את זה שבלי אישור של משרד המשפטים אי-אפשר להגיש הצעת חוק ממשלתית לוועדת שרים לחקיקה. המנגנון הזה, שבו חוסמים אותי כבר שנתיים כמעט מלהגיש הצעות חוק ממשלתיות, שעברו עבודת מטה במשרד התקשורת, לוועדת שרים לחקיקה. בלי – אתה יודע איך הם קוראים לזה? "וסמך ידו". אם אין "וסמך ידו" של היועצת המשפטית לממשלה על החוק, אין חוק. זאת אומרת, העם הלך לקלפי, בחר את נבחריו, נבחרה קואליציה, נבחרה ממשלה, שרים רוצים לקדם מדיניות של הממשלה, אבל היועצת המשפטית לממשלה קבעה שבלי "וסמך ידו" של היועמ"שית אין חוק. אז עליי זה לא מקובל בשום פנים ואופן. ואני קורא מכאן לשר המשפטים לפעול בעניין הזה ולהסיר את המגבלה הזאת. אנחנו מאוד מאוד רוצים להביא הצעות חוק ממשלתיות, שעברו עבודת מטה יסודית במשרדים שלנו, לוועדת שרים לחקיקה כהצעות חוק ממשלתיות. אבל אם לא תהיה ברירה, ואם אין דרך, כי לפעמים יש "צבת בצבת עשויה": כדי לשנות את התקנון אתה חייב, מסעיף אחר בתקנון, להביא חוות דעת של היועמ"שית. ואז היא אומרת לך: אני לא אתן לך חוות דעת. אז אתה לא יכול להעלות את שינוי התקנון בלי לשאול אותה. זה הכול מין מארג מורכב. בכלל, אם תראו פעם אחת – תכירו את המושג "הנחיות יועמ"שית". יש דבר שהוא לא בחוק, לא בתקנות, לא בכלום. היועמ"שית קמה לפנות בוקר, לפני התפילה – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מפי הגבורה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> מפי הגבורה, כן. הלכו ללשכת הגזית, הלכה לכותל לפני התפילה, וישבה וכתבה: השר הזה לא יכול ללכת לפודקאסט ולהסביר לציבור. יש הנחיה כזאת. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> באמת, אתה – ככל שהפיליבסטר ממשיך אתה מטפס לפסגות של הזיה, באמת. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> ההזיה היא המציאות, חבר הכנסת קריב. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> עזוב. תמשיך. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אתה לא מודע לזה. לא יצא לך לפגוש מה זה הנחיות יועמ"שית. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה עברת לספרות מדע בדיוני. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – ככל שהפיליבסטר פה מתמשך, אנשים שם משמינים – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – ואכלו בטטה. אולי שמישהו יחליף אותך, שתלך לאכול משהו? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> האמת היא שלפני שאכלתי אני יותר חד. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אה, אתה יותר פנטזיונר. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> בכל מקרה, הלכה היועצת המשפטית לממשלה והחליטה לכתוב הנחיות יועמ"שית. בלי שום סמכות של אף אחד, בלי הסמכה בחוק. למשל, תקשיב, חבר הכנסת קריב. אני רוצה לעשות פודקאסט, הסכת בעברית, אני רוצה להסביר במספר פרקים של הסכתים לציבור מה יש בחוק השידורים שעומד להגיע. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – תעשה בתאגיד. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מה זה? פודקאסט? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הסכת. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> הסכת? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> זה הַסכת, להקשיב. פודקאסט בעברית זה הֶסכת. כך קבעה האקדמיה ללשון העברית. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> סוף-סוף למדתי משהו. אוקיי, למדנו. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> רק עכשיו למדת משהו? << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> רק עכשיו – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> בכל מקרה, רציתי להסביר לציבור מה יש בחוק השידורים. מה יותר טוב מזה ששר בא ואומר: בואו נסביר לכם. מביא גורם מהשוק, איש מקצוע, איש מגזר שלישי, כל מיני גורמים, לאו דווקא מהצד שלנו, הזמנתי גם כאלו מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, לשבת איתי ולשאול שאלות. כל מה שאני צריך זה לממן בכמה מאות שקלים את האולפן, לשבת מול שני מיקרופונים. אסור לי. הנחיות היועמ"שית: השר לא יכול לעשות דבר כזה. לא יכול. מישהו אחר, גורם מקצועי אחר במשרד יכול. השר – אסור לו. למה? זה שחיתות. הוא מבזבז כספי ציבור כדי להסביר לציבור את המדיניות שלו. דברים שהם מופרכים. האוזניים תצילנה למשמע ההנחיות האלה. כל פעם אנחנו מתוודעים להנחיות חדשות, להזיות חדשות, כמו שאומר חבר הכנסת קריב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – קטן עליך. תספר לנו, באמת. תספר לנו, מה אתה אומר? מקשיבים לך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> – – – דברי תורה וכאלה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני מספר כבר חצי שעה. לא היית כאן, חברת הכנסת גוטליב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מקשיבים לך. אני יודעת. אכלתי בפרסה, אדוני השר, הייתי חייבת. לא עמדתי בזה. תשתף אותנו – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> בכל מקרה, אין ספק. וגם שרים לשעבר מהאופוזיציה יודעים היטב שלא יכול להיות דבר כזה שיש פקיד אחד, מכובד ככל שיהיה, שחוסם במזיד, ביודעין, חדשות לבקרים, כל יוזמה של הממשלה. כל יוזמה שהיא במדיניות, כן? הם נותנים לנו לסלול כבישים. אולי לא – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – אנחנו מאוד מודים להם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תלוי איזה כבישים ואיפה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> כן, תלוי גם איזה כבישים; פחות אולי בנגב, בגליל, ביהודה ושומרון. נותנים לסלול כבישים, נותנים לספק מים, לתקן את הביוב. זה בסדר. כמו שהם אומרים: 99% אנחנו איתכם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> גם נותנים לבן של מיארה לגנוב אפוד. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> גם את זה נותנים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה שמותר לבן של מיארה אסור לנו. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אלה דברים שהם – בעיניי, אגב, זה עוד ממחיש את המושג הזה, שיש כאלו שהם מרגישים שהם מעל החוק. יש כאלו שמי יכול לפתוח בחקירה נגדם? אי-אפשר, אם אתה מאותרג. הרי למה בג"ץ רוצה להקים את ועדת החקירה הממלכתית? יצחק עמית רוצה למנות את החבר שלו, או את החברה שלו – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – את זאת שדואגת לשמיכות למחבלים, שיהיה להם דף ועט, מימייה, ולשקול אותם, אם הם עלו במשקל – מחבלי הנוח'בות. זאת הזיית ההזיות. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> ממש ככה, והם רוצים למנות את אותה ועדת חקירה שתאתרג את מערכת המשפט, שפגעה בכוח ההרתעה של מדינת ישראל, את מערך הייעוץ המשפטי לממשלה, את אלה שלא נתנו לנו לגרש משפחות מחבלים, ועדיין לא נותנים ולא מאפשרים לנו להרתיע כאלו, שלא יבצעו בנו פיגועים; את אלה שגרמו לאזור החיץ ברצועת עזה להתבטל לגמרי ולפגוע בלוחמים שלנו. כל אלו שהיו אחראים לזה לאורך כל הדרך רוצים לאתרג את עצמם. איך הם יעשו את זה אם נקים ועדת חקירה ניטרלית, ועדת חקירה של קואליציה ואופוזיציה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אדוני השר, אני רק אגיד לך שבמהלך המלחמה הזו יצחק עמית יושב בראש הרכב שנותן זכות עמידה לרשות הפלסטינית כנגד עתירה נגד חוק של הכנסת לנכות כספי פיצוי מכספי הרשות – נותן זכות עמידה לעזתים באמצעות עמותה כלשהי נגד התקיפה של בית החולים אל-קודס. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> זאת לא זכות עמידה. הוא אומר: אנחנו לשירותכם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לשירותכם. זה בכלל – על תנאי הכליאה של המחבלים; עתירה להחזיר את הגופה של הארכי-מחבל וליד דקה, כשאנחנו במשא ומתן על חטופים; ותנאי מחיה של הנוח'בות, והצלב האדום, העתירה שלהם לבקר את המחבלים. כל זה קורה בזמן המלחמה, אדוני. זה פשוט נורא, אבל זה הפרוגרס שאתה אומר עליו – אתה מדבר על זה כבר הרבה מאוד זמן – שבסוף בסוף אחרי ולפני הכול זה לתת כוח ל-15 אנשים שלא נבחרו על ידי העם לבטל את חוק הלאום, ולהפוך את מדינת הלאום היהודי למדינת כל אזרחיה. אנחנו רואים את זה, ואנחנו נמנע את זה. זה הכול. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> נכון מאוד, יישר כוח. ואני ממשיך את דברייך וקורא שוב לשר המשפטים – אנחנו נותנים לו את כל הרוח הגבית הנדרשת להביא את הדחת היועמ"שית בהקדם האפשרי, באופן מיידי. כבר יש רוב מוחלט. יש רוב – נכון, בהתחלה היו כאלה שהיססו, לא חתמו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כבר לא שם. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אבל עברנו את זה, אנחנו אחרי זה, ויש סיבה. רק לי במשרד התקשורת יש דוגמאות אין-ספור שלא נותנים לי למנות במועצת התאגיד, גרמו לדרורי להתפטר, חוק השידורים, אודליה מינס, שבג"ץ – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל אתה ניצחת אותה בבג"ץ. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> זה לא הוגן. 37 שרים – תמיד תוקעים אותו. מה זה אומר? שחושבים שהעבודה שלך לא חשובה? תמיד שמים אותך? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אבל אני אחראי לתקשורת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה יודע למה עושים את זה, חבר הכנסת קריב? מתחשבים בך, יודעים שאתה נורא נהנה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> א. אני לומד תמיד תורה, זה טוב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נכון, אז זהו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל אדוני השר, אתה ניצחת בהקשר הזה, כי בג"ץ קבע שעמדת מיארה, שחתרה תחת ההחלטה שלך למינוי הנכון הזה, לא מחזיקה מים. חיפשו והפכו וחיפשו והפכו, ושום טיעון משפטי שלה לא מתיישב – – – זה הרבה יותר גרוע מזה, זה אומר – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אל תדאגי, חברת הכנסת גוטליב, מחר בג"ץ יקבע משהו אחר. אנחנו צריכים להפסיק להתרגש ממה שבג"ץ קובע או לא קובע. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זאת בדיוק הבעיה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אוה, יופי של הערה של יושב-ראש הישיבה. תמשיך ככה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> בוודאי שלא מתרגשים, אבל אומרים – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת קריב, אמרתי – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> פסגות של ממלכתיות, פסגות של ממלכתיות. תמשיך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> – – אמרתי כבר כמה וכמה פעמים: אין אמון במערכת המשפט. כפי שהיא היום – אין. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> תמשיך. שמעתי טוב-טוב – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא קיים, אין. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> בכנסת יש אמון. תמשיך, אדוני, אתה תהיה מועמד לשר המשפטים או ליו"ר הכנסת בסיבוב הבא, בהקפדה שלך על ממלכתיות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לנו יש אמון בכנסת; גם בך, עם דעותיך המשונות מאוד. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> טלי, איתך אני לא יכול להתמודד. זה לא הוגן. או-או: גם השר, גם היושב-ראש וגם טלי, והכול עליי. מספיק. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא איש תוכן, הוא צריך רק לשלוף את הסיסמאות מהמגירות המתאימות, גלעד. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא שמתרגשים, חלילה, אדוני היושב-ראש. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אלא מאי? אפילו אותה חבורה, אותה אליטה, אותה קליקה שתמיד מפרכסת אחת את השנייה, במקרה הזה עמדו חסרי אונים בפני שוקת שבורה. השופט סולברג אומר ליועצת המשפטית: לא רק שהפרשנות שלך לא נכונה ושל השר קרעי היא נכונה, אלא את גם לא בסדר; גער בה על זה שלא נתנה לי לייצג את עמדתי בבית המשפט בכלל. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> פתאום אתם נתלים בשופט סולברג. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הרי היא אמרה לי – לא, אני לא נתלה, אני אומר "אפילו". אני לא צריך. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> וואו, פתאום השופט סולברג חזר להיות האביר שלכם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> להפך – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא, אני אומר "אפילו", אני אומר "אפילו". << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אי-אפשר לצאת מכם, עזוב נו. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני אומר: אפילו בג"ץ, שהוא לא מהאוהדים שלי ולא מהאוהדים שלנו, במקרה הזה עמד חסר אונים – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – ואמר לה: לא רק זה – כתבתם כאן מארג של טיעונים, של פסקי דין, רשימה ארוכה של פסקי דין לתמוך בטיעון שלכם. הוא אומר: קראתי את כל פסקי הדין האלה ולא הבנתי מה הקשר, מה הקשר בין פסק הדין לבין הטיעון שלכם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הנייר סובל הכול. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> זאת אומרת, בפרפרזה הוא אומר להם: אתם שקרנים, אתם נוכלים, אתם באים לכאן רק כדי לסכל את מדיניותו של שר התקשורת, והגיעו מים עד נפש, ופה אני לא יכול ללכת איתכם, הגזמתם. אבל זה קורה לא בפעם הראשונה מבחינת המדיניות של היועמש"ית, רק פעם ראשונה שניצחנו באמת בבג"ץ. זו לא גולת הכותרת של הקדנציה שלי או של השליחות הציבורית שלי, אבל זה חשוב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה כן חשוב. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> זה חשוב כי – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה זה נתן? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני אגיד לך מה נתן פסק הדין הזה – שההחלטה של קרעי, המינוי – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> של השר קרעי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> סליחה, של השר ד"ר שלמה קרעי, אין שאלה בכלל. אם אנחנו באותו מקום, מותר לנו לפעמים לוותר על גינונים – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> חופשי, חופשי, הכול בסדר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – אבל אני מאוד מחזיקה ממנו, דווקא במנותק מהתואר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל פה הוא עכשיו יושב ומדבר חצי שעה איך מסכלים כל ניסיון שלו לקדם מדיניות – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רגע, נכון, אתה שואל מה זה נתן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה בדיוק מה שהם טובים בו. הם נותנים לנו את הדברים העקרוניים, אבל שוברים אותנו ביום-יום, במניעות המשפטית, בדבר הזה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> זה תיאטרון דמוקרטיה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רגע, אבל אדוני היו"ר ואדוני השר, ברשותך, ההישג של ההחלטה שהשיג השר – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> קרעי. טלי, כתוב: "גדול מרב – רבי, גדול מרבי – רבן, גדול מרבן – שמו". זה שקוראים לו בשם שלו, זה הכי גדול. אז זה בסדר. אז "קרעי" זה בסדר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נכון, גם בתפיסתי. אני רק רוצה לומר, ההישג של זה הוא העובדה שנקבעו מסמרות משפטיים – ראשית, שהייעוץ המשפטי לממשלה הכין חוות דעת שלא מחזיקה מים. ברמה המשפטית הם אמורים להיות שם חוד החנית, לא פחות, ופסק דין אחרי פסק דין ברמת הנייר סופג הכול. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> פסק הדין שמשאיר את הנגד במעצר מחזיק מים? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רגע, אבל שאלת אותי ספציפית על ההחלטה הזו, בסדר? לגבי הנגד – אני תכף אתייחס לנגד. אבל בהקשר הזה שלך, אדוני השר, יש לזה השלכות אדירות. השר הצליח להעביר בוועדת השרים לחקיקה גם את עניין הפרטת התאגיד, שאומנם רק עבר קריאה טרומית, אבל ההסברים שלו הניחו את דעת השרים יותר מחוות דעת של יועמ"שית, שאומרת שהפרטה של כלי תקשורת זאת סתימת פיות. זה – אין לתאר, וזאת השחרה של שר תקשורת וזאת השחרה של חבר כנסת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כי לא מאמינים לייעוץ המשפטי לממשלה. זה כבר ברור לכולם היום שהיועצת נגד הממשלה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני אומרת לכם את זה שנתיים, שנתיים. אגב, בהקשר לנגד, אני חייבת פה לומר לך, בסדר? אני לא צריכה להסביר את זה, אבל אני רק מסבירה בגדול: לבית המשפט העליון יש שני כובעים: בית משפט עליון שיושב בערכאת ערעור או ערר על החלטות של בית משפט מחוזי, ובג"ץ. באף מקום בעולם אין בית דין גבוה לצדק. מה אני צריכה בית דין גבוה לצדק? סעד לאזרח – כל הסעדים עברו לבתי משפט לעניינים מינהליים. אם דעתי תישמע, בג"ץ ככזה צריך להיות מבוטל, שיהיה בית משפט עליון, תישאר ערכאת ערעור. הבעיה בהקשר של הנגד היא שאין מה לעשות, השופט שטיין חושב, באופן הזוי ברמה המשפטית, שעילה למעצר זה מה שיש לנגד בראש, מידע שהוא יודע. אבל הוא ישתחרר יום אחד – מה תעשה לו? delete בראש? זאת הזיה. תבינו, העילה למעצר של הנגד שהעביר לראש הממשלה מידע רב חשיבות, שלא רק לא פוגע בביטחון אלא מדייק את ביטחון ישראל – הוא עצור בגלל מה שיש לו בראש. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> טלי והשר, תלכו פה לחדר ותנהלו דיון, מה אתם עושים? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> השופט שטיין גם חשב שאם הוא משחרר את פלדשטיין אפשר לעשות לו האזנות סתר. אני בכלל לא מבינה מה זאת ההחלטה, לא מחזיקה מים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה יותר חמור. חברת הכנסת גוטליב, זה יותר חמור, מכיוון שמה הוא אומר? הוא לא אמר – ואף אחד גם לא מאשים את הנגד שהוא הלך לדווח את זה למישהו בחוץ. הוא אומר: הוא ידבר שוב עם הגורמים הממשלתיים. מי אלה הגורמים הממשלתיים? שר הביטחון וראש הממשלה, שגם ככה יכולים לראות את כל מה שיש לו בראש. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני מפצירה בראש הממשלה ללכת לבקר את הנגד בכלא, ללכת לבקר אותו, לשמוע ממנו. אם כל כך מפחדים ממה שהנגד יודע, זה בדיוק מה שראש הממשלה צריך לדעת. שייסע לבקר אותו, לשמוע ממנו את הכול מהכול. זה הכול. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> מה זה? מונולוג? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> זו הפוגה, הפוגה. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> זה פנימי? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת טאהא, אתה יודע, אפשר לחלוק על התוכן, אבל דבר אחד אי-אפשר להגיד על חברת הכנסת גוטליב – כל מה שהיא אומרת אלה דברים ממוסמכים, אלה דברים חזקים. אלה דברים רציניים. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> חקוקים בסלע. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> כולל הדברים שהיא אמרה עליך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אה? על הכול. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> כולל הדברים שהיא אמרה עליך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הכול. הכול. אני יכול להסכים, לא להסכים, באמת. אני אגיד לך יותר מזה – – – << קריאה >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אתה אמור לנהל את הישיבה, לא להתערב בה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני מנהל, אני מנהל. היום אני בשיטת ניהול ליברלית. אמרו לי שאני מחמיר מדי, אז היום אני ליברלי יותר. אנחנו דמוקרטיה ליברלית, שמעתי, לא? עמד פה יאיר לפיד, ראש האופוזיציה – אתה יודע, ראש הממשלה מדבר על נצח ישראל; עולה נשיא פרגוואי, ידיד ישראל הגדול, מדבר על השורשים שפה, ועולה יאיר לפיד – דמוקרטיה ליברלית. אז אמרתי, אולי יש פה משהו. בואו ננסה את הליברליות. אולי זה ייקח אותנו לאנשהו. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> זה ליאיר, ליאיר התבלבל הנאום באותו יום, אדוני היושב-ראש, הוא חשב שהוא עמד כאן בהצעת אי-אמון. הוא לא הבין שיש פה את נשיא פרגוואי, שבא לכבד אותנו. כשראש הממשלה דיבר, כשהנואמים האחרים דיברו, הרגשתם את משק כנפי ההיסטוריה, את השלום, את האחווה. נשיא פרגוואי אומר: ירושלים היא בירתנו השנייה. בא יאיר לפיד, מתחיל לצעוק, להתעצבן. כאילו אנחנו באיזה הצעת אי-אמון. אבל הוא בייש רק את עצמו, לטעמי. בכל מקרה, אגיד לך עוד תשובה למה פסק דין הזה חשוב בעיניי – משתי סיבות: א. כי מאז יש לנו פתחון פה גם בישיבת הממשלה. כשאנחנו אומרים – אפילו מזכיר הממשלה מאז בכל מכתב שהוא כותב בתגובה לאיזה מניעה, הוא אומר: ראינו כבר מה שווה המניעה המשפטית שלכם, אפילו בג"ץ פסל אתכם. אז זה הגדיל את פתחון הפה בממשלה. לא שהייתי צריך, אני תמיד אמרתי את הכול, אבל זה נותן עוד כוח. ב. בעיניי בהליך ההדחה של היועמ"שית יהיה לדבר הזה משקל מאוד מאוד מכריע. הרי הדיחו כאן יועמ"ש רק בגלל שהוא לא רצה לייצג את הממשלה במקרה חד-פעמי. כאן המקרה החד-פעמי שהוא יכריע את הכף – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> כן, לא, עכשיו זה הפוך. אבל כאן – בסדר, הדורות השתנו, אנחנו הפכנו להיות תיאטרון של דמוקרטיה. אבל כאן מה שיכריע את הכף זה שבג"ץ אומר להם: אתם נוכלים, אתם מביאים פסקי דין לא קשורים, הפרשנות שלכם שגויה לחלוטין, אתם לא בסדר שלא נתתם ייצוג. בג"ץ אומר את זה. אז יהיה לזה משקל גם בתהליך ההדחה שלה, וזה מה שחשוב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> השופט גרוניס הביע את דעתו לגבי היכולות של היועצת המשפטית הנוכחית לשמש בתפקידה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> נכון, בהחלט כן. בהחלט כן. אני, אגב, אולי אוסיף כאן עוד דבר אחרון, חברת הכנסת גוטליב, ובזה אולי אסיים את פרק תיאטרון הדמוקרטיה שאנחנו חיים בו. אני, למרות המלצות ועדת שמגר – בסדר, נעבור לפרשת שבוע – למרות המלצות ועדת שמגר שאומרות שצריך ללכת בתהליך ההדחה, לפנות לוועדת האיתור, להתייעץ איתה בעניין. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> היא צריכה להתייעץ. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא, אבל למרות ההמלצות האלה, אני, לאור התיק עב הכרס והמניעות המשפטיות שבאות כל שבוע, והיועצת הפוליטית שהיא הפכה להיות, שזה ברור לכולם – אני הייתי מביא מייד החלטת ממשלה, אומר: אלה החומרים, נותן לה אותם – קחי, יש לך שבוע להתייחס אליהם, בואי לשימוע בממשלה, ואין התייעצות ואין כלום. אין. ההתייעצות מיותרת לגמרי במקרה הזה. הדברים ברורים כשמש. כל בר-דעת מבין את זה שאת לא יועצת משפטית לממשלה, ולכן אנחנו רוצים להחליט להדיח אותך. יש זכות. יש סמכות לממשלה לעשות את זה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כלל הפרשנות אומר שאם יש לך סמכות להחליט, אתה לא חייב להתייעץ. אני חייבת פה לומר, ברמה של משפט בכלל. אם אתה השר או אם אתם הממשלה, אין לכם חובה להתייעץ בהקשר הזה עם הוועדה, לתפיסת הפרשנות שלי. אבל כדי שבג"ץ לא יעשה לנו נזק בהקשר הזה, ולא יערים אגב כך, במהלך החשוב, שאגב אתה מוביל בהקשר הזה – אני אומרת, שיוציא כבר שר המשפטים מכתב לנשיא גרוניס, שאמר עליה שהיא לא ראויה ולא כשירה; תכנס הוועדה, ועם כל הכבוד זה יהיה צעד משילותי רב-חשיבות יותר מכל מיני כותרות שנעשה כך או אחרת. אני לא רוצה לדבר על מה נעשה או מה נחוקק כשהסיכוי של זה נמוך; אני רוצה את היועמ"שית, שחודלת אותנו, חותרת תחתינו, משקרת את עם ישראל שאנחנו בדיקטטורה, משקרת – ולא רק היא, גם חיות הזהירה, אמרה שנביא דיקטטורה. היא צדקה. יש לנו דיקטטור – מיארה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> כמו שאמרתי, מנסים לקחת אותנו למדרון חלקלק שיוביל אותנו לתיאטרון דמוקרטי. לא יהרסו – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> יש לך את זה ביותר צ'אוצ'סקואית? יש לך את זה ביותר צ'אוצ'סקואית? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני אף פעם לא קרובה לאיזשהו – – – זה הכול. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> סטלין או פוטין. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא פוטין ולא צ'אוצ'סקו. אני לא צריכה שום פקידה שלטונית – – – אנחנו נבחרי ציבור, קיבלנו מנדט מהעם – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> לא צריך בכלל ייעוץ משפטי. לא צריכים בכלל יועצים משפטיים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רוצים לעבוד. אם אתה שואל אותי, ייעוץ משפטי זאת משרת אמון. ייעוץ משפטי – משרת אמון. איך יכול להיות יועץ משפטי שעובד בניגוד עניינים? איך יכול להיות שמי שמייצג אותנו עובד בניגוד עניינים איתנו? חלים עליו כללי האתיקה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> טלי, ברשותך. אני רוצה לשאול אתכם, חבריי לאופוזיציה – – – << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> – – – מיהם שומרי הסף? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> האם כל מועצה – – – מישהי שמדברת – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> יש כאן – – – << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אבל הם שומרי סף. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה לא שומר סף. שומרי סף זה עם ישראל ונבחריו. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הם שומרים על סף הבית שלהם. טלי, טלי, טלי, הם שומרים – – – הם שומרים על סף – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> העם הוא שומר סף, לא היא. העם הוא שומר סף. העם. אנחנו שומרי הסף. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה את אומרת בכלל? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הם לא שומרי סף. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> חברת הכנסת גוטליב, הם שומרים על סף הבית שלהם, שלא יגיעו חקירות לתוך הבית. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> איך שאתה מדבר – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עם ישראל, עם ישראל הוא שומר הסף. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אתה, שבן גביר יהיה שומר הסף שלך. שסוכות יהיה שומר הסף שלך. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הציבור. הציבור הוא שומר הסף. הציבור הוא שומר הסף של כולנו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – את המגן על עצמך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> העם, על חלקיו השונים – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> לפי הכנסת הזאת, צריכים הרבה שומרי סף. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – זאת הבעיה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עכשיו ברצינות, סימון. העם – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי שמפחד מהעם כנראה צריך שומר סף. מי שמפחד מהעם כנראה צריך שומר סף. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> העם הוא שומר הסף על כל חלקיו. כל חלק בעם יש לו ערך. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> תעריך את טלי – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לך, לי, לבן גביר, לכולם. הם שומרי הסף, לא מיארה. מיארה היא שומרת סף? ראיתי פרסום שגם ראש השב"כ, כן, הוא שומר סף. הזיה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הסף היחיד שהם שומרים עליו זה – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> לא צריכים ראש אמ"ן, לא צריכים ראש מוסד, לא צריכים טייסים, לא צריכים יועצים משפטיים, לא צריכים אף אחד. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> צריך. צריך הכול. אבל הם לא שומרי סף. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> דוידסון, הסף היחיד שהם שומרים עליו זה סף הבית שלהם, שחקירה לא תתקרב אליהם ולבני משפחתם. ואת זה אנחנו רואים בשבוע האחרון. אבל אני רוצה לשאול אותך, דוידסון, פעם אחת אני רוצה לקבל – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> תגיד לי, יש לך את זה ביותר – אני לא, אני לא מבין מה עובר לכם בראש. מה אתם רוצים, מדינה שבה אתם תחליטו הכול? שאף אחד לא יבדוק אתכם – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא, שהעם יחליט. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> העם קובע. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מה זה העם קובע? מה זה העם קובע? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> העם, העם קובע. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> גם ב-1933 בגרמניה העם קבע. אז מה? מה זה אומר? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה משווה אותי לגרמניה? אגב שיטת המשפט בגרמניה, קרמניצר, שקרא לאלימות, רוצה שיהיה פה כמו בשיטת משפט בגרמניה. קרמניצר, פרופ' קרמניצר, שיצא נגד החנינה של השב"כ בקו 300, שיצא נגד יציאה של מחבלי חמאס מפה ללבנון, גם על זה הוא יצא נגד – הוא יצא נגד כל מיני דברים שקשורים לשמירת הלאום היהודי – הוא גם חשב, קרמניצר, שלפסול מפלגה שחותרת תחת קיומה של המדינה היהודית זה בסדר. אם הוא רק משכנע במלל שלו, הוא יוביל לביטול מדינה יהודית, זה בסדר. נו, די כבר. העם ונבחריו הם שומרי הסף. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> דוידסון, אני חושב שאתה צריך להצטרף למפלגה של יאיר גולן. גם הוא משווה אותנו כל הזמן לגרמניה הנאצית. אני חושב שהשוואה כזאת – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> לא השוויתי. אמרתי שזה מה שקרה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני חושב שהשוואה כזאת – אתה יודע מה הולך לקרות כאן? אתה, פעם אחת – – – << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> העם לא יכול להיות שומר הסף. העם לא יכול להיות שומר הסף. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אז בואי תגידי לי, מי שומר הסף של שומרי הסף? מי יכול – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אבל תסתכל עליך, קרעי, אתה שר התקשורת, נכון? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא, לא, תגיד לי אתה. תגיד לי אתה, רגע. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אתה רוצה לבטל את התאגיד, אתה רוצה לבטל את עיתון הארץ. אתה רוצה לבטל את גלי צה"ל. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> מה הבעיה עם זה? מה הבעיה עם זה? מה הבעיה עם להפסיק לממן – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אתה רוצה לשלוט בתקשורת. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא נכון. אבל לא נכון. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> תגיד לי, לא צריך שומר סף – – – את העבודה הזאת? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> דוידסון, אתה מקריא דף מסרים מאוד מאוד שקרי. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> לא, זה מה שאתה רוצה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא נכון. לא נכון. חוק השידורים שלי, תזכיר השידורים שפרסמנו, והוא עוד השתפר מאז, מבטל לגמרי את הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין. אין התערבות בתכנים יותר. היום הרשות השנייה יכולה להטיל קנס על גוף שידורים; בחוק שלי אין יותר קנסות על תוכן. איך אני יכול לשלוט ככה כשאני לא יכול להטיל קנסות על תוכן? אין שליטה, להפך. אין שליטה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> ומה השליטה לפי הרייטינג? אתה רוצה לשנות גם את הבדיקה של הרייטינג. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא, לא נכון, גם זה לא נכון. גם זה, אם תקשיב – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> יש חוק של דנינו. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אבל החוק של דנינו, אני אמרתי שהוא יותאם לחוק השידורים, ששם הדבר היחיד שיש זה חובת הפלטפורמות, ספקי התכנים, לשקף באתרי האינטרנט שלהם נתוני צפייה. לא אליי. לא במתודולוגיה שלי. שום דבר שקשור אליי. יש נתוני אמת, אני רוצה שישקפו אותם לציבור. מה רע? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מי ישקף אותם? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הם. ספקי התכנים. סלקום, פרטנר. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מי בוחר את האנשים האלה? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> מה? זה נתוני צפייה. נתוני אמת. יש לי נתוני אמת, אני אראה לך אחרי, של אחת הפלטפורמות. בכל רגע נתון הם יודעים כמה מממירים דלוקים על כל ערוץ. שישקפו את זה לציבור. זה מה שאני רוצה. לתת עוגן של אמת, לא ועדה שנשלטת על ידי מפרסמים, על ידי ערוצים. שיעשו מה שהם רוצים בוועדות האלה. אני רוצה לתת נתוני אמת לציבור, לא קשור אליי. ולגבי התאגיד, כן, אנחנו חלוקים בזה, אני חושב שחדשות ואקטואליה הציבור לא צריך לממן. הפקות מקור – כן, יצירה ישראלית – כן, הכול טוב. ואני אגיד את זה ביום רביעי בדיון בוועדת הכלכלה, אתה תשמע. אבל חדשות ואקטואליה זה מוצר שקיים בשוק. להפך, הם מפריעים לי לשחקנים חדשים שרוצים להיכנס. הם משלמים משכורות עתק. שחקנים חדשים לא יכולים להתחרות בהם. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> כמה מתקציב התאגיד זה חדשות ואקטואליה? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> המון, מתוך תקציב התאגיד בדוחות הכספיים של 2023, 280 מיליון בלבד מתוך כמעט מיליארד הלכו להפקות מקור, כשמתוכן יש הפקות מקור של גיא רולניק, שזה הפוליטיקה, שזה האקטואליה, של גיא זוהר, ועוד אחרים, כל מיני כאלה. זה בתוך 280 מיליון מתוך מיליארד. כל השאר זה תפעול. למה, למה הציבור צריך לממן חדשות ואקטואליה? ואני רוצה שפעם אחת מישהו מכם יענה לי – אני אתן לך שתי דקות להגיד מה שאתה רוצה. מי מפקח, מי יכול להגביל את הגוף הזה, שהרשה לעצמו לבטל חוקי-יסוד, את בג"ץ והיועמ"שית? הם יחליטו לבטל את חוק-יסוד: הלאום מחר בבוקר; מי יכול להעביר עליהם ביקורת? יש היום איזון ובלם לבג"ץ? תגיד לי אתה, מה האיזון והבלם של בג"ץ? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אני מוכן לענות לך. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תענה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> בגלל שאני יושב בבניין הזה, ואני מכיר את 120 חברי הכנסת, זה הפחד הכי גדול שלי. אני לא רוצה להיות בידיים של חברי הכנסת. אני מעדיף להיות בידיים של שופטים עם ניסיון, עם ידע ועם חוכמה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> איזה ניסיון וידע? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אבל זה לא דמוקרטי. סליחה, אני מקבל את זה. אני מקבל, אבל השיטה שלך היא מועצת אפלטון, היא מועצת חכמים שהיא מועצת-על, לא נבחרת, שהיא שולטת. אתה לא רוצה דמוקרטיה, אתה רוצה מועצת חכמים, וזו לא השיטה שלנו. אחרת יש איזונים ובלמים. מהם האיזונים והבלמים של בג"ץ? תן לי איזון אחד. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> איזו הגנה יש לשכבות שבצדדים – לקהילה הלהט"בית? איזו הגנה יש לערבים? איזו הגנה יש לדרוזים? איזו הגנה יש לקבוצות שהן לא בשלטון? איך אתה מגן עליהן? מי יגן עליהן, אתה תגן עליהן? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> קודם כול, יש תהליכים בכנסת, יש אופוזיציה ויש גם בג"ץ. זה בסדר שתהיה ערכאה שיפוטית – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מה זה אופוזיציה? אתם הרי דרסתם את האופוזיציה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> יש ערכאה – זה בסדר שתהיה ערכאה שיפוטית שתגן על מיעוטים לאורם של חוקי-היסוד. יש חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. אפשר לפסול חוק שמתנגש עם כבוד האדם וחירותו, אני מוכן לזה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אבל אם אתה משנה חוק-יסוד, מי יעצור אותך? אם אין בג"ץ, מי יעצור אותך? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא, אבל מי יעצור את בג"ץ? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> למה שיעצרו את בג"ץ? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> מה אתה מעדיף, מישהו שהציבור רואה שהוא לא מתנהג יפה, שהוא מנסה להעביר חוקים פוגעניים, בוטים ויכולים להחליף אותו בקלפי, או כאלו שאף אחד לא יכול עליהם? זו לא דמוקרטיה, סימון. אנחנו כאן – להבדיל מכם, שצועקים: דמוקרטיה, דמוקרטיה – אנחנו באמת רוצים כאן מדינה יהודית ודמוקרטית. לא כזו שבה קומץ אנשים בלתי נבחר שולט בכיפה. הם שולטים בכיפה, זה כמו אלכסנדר מוקדון. הם קובעים מה שהם רוצים. אף אחד לא יכול להעיר להם הערה, אף אחד לא יכול לומר להם: חבר'ה, טעיתם. אף אחד. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> שלמה, אתה יודע טוב מאוד שהכנסת הזאת נדרסה כבר לפני הרבה מאוד שנים. אין רשות, אז אין רשות, אין את הכנסת, אין, אין. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אז צריך לתקן את זה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> יש לך ממשלה ששולטת, וברגע שלא יהיה לך בכלל את בג"ץ, יהיה שלטון אחד מלמעלה שקובע הכול, ואין הגנה לאף אחד. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> איך אתה אומר דבר כזה? איך אתה אומר דבר כזה, שהממשלה שולטת? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אני רואה, אני חי פה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני לא יכול להעביר חקיקה ממשלתית כי היועצת המשפטית לא נותנת לי, לאף אחד מהשרים, כמעט. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אתה רוצה לבטל אותה. אם אתה מבטל אותה – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> כי היא לא מאפשרת לעבוד. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אבל אם אתה מבטל את היועצת המשפטית ואתה מבטל את בג"ץ – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אבל אני מביא את החקיקה לכנסת. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> – – אתה נשאר לבד, אתה עושה מה שאתה רוצה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא לבד, אני מביא את החקיקה לכנסת. למה אתה אומר "לבד"? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> למה לא, למה לא? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני ממליץ, באמת, אני לא רוצה – אני ממליץ שבאמת תדבר עם חברי יש עתיד שהיו בזמנו בצוות שהיה בשיחות בבית הנשיא. אני הייתי שם, ואני אומר לך שהפערים בינינו וביניכם – כי אתם והאנשים שלכם היו בשלטון והבינו את הבעייתיות בכוח המופרז שיש היום לייעוץ המשפטי על כלל גווניו, על כל השדרות שלו בשירות הציבורי, ואני אומר לך שאין הרבה פער ביניכם ובינינו. תשאל אותם. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> הפער הוא במקומות של השחיתות, חנוך, אני גם הייתי שם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> את קיצונית. את היית הכי קיצונית בכל החדר. את, מבחינתך לתת את המפתחות לשופטים. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה אני יודע, את מעדיפה שהשופטים ישלטו עלינו. את גם אמרת את זה באופן גלוי. << קריאה >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אתה מנהל את השיח, אתה לא נותן דעות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> היא פנתה אליי. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> מתן, מה נהיית פה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ליברלי, ליברלי, מתן, ליברלי. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני נותן לו את זכות הדיבור שלי, מה הבעיה. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני בעד החוק, ואני נגד חסינות מהחוק רק לפוליטיקאים משחיתויות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני נגד חסינות בכלל, איך אני איתך? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אוריה, ב-20:00 אני יורד, בסדר? תודיעי. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> ב-20:00 הוא יורד, אז מה יהיה? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> יהיה טוב, אל תדאגי, אין לכם רוב, אתם אופוזיציה. עכשיו יש לנו, אחרי שסיימנו לדבר על תיאטרון הדמוקרטיה שלאט-לאט לוקחים אותנו אליו – כמו שאמרתי, ישאירו כאן את המליאה, יישארו כאן מקומות לחברי הכנסת, אבל לאט-לאט הם לוקחים את הכוח, שואבים אותו במשאבה ל-15 או 11 שופטים בלתי נבחרים ויועצת משפטית לממשלה שיכולה לעשות כמעט הכול. קראנו בפרשת השבוע פסוק שבעצם מדבר על שני מצבי חיים, שני מצבי מציאות של עם ישראל. "ויאמר לו ה' שמך יעקב, לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל יהיה שמך ויקרא את שמו ישראל". כן, מה ההבדל בין יעקב לישראל, חבר הכנסת טופורובסקי? יעקב זה שם של רמייה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> דבר על הפרשה שעברה ועל הפרשה הבאה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אין בעיה, בלי נדר. מה ההבדל בין יעקב לישראל? יעקב זה עכבה. כן, הוא אחז בעקב עשו. זה שם שמסמל על רמאות, על תחבולות. ישראל – "כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל". זה לשון שר ונגיד. להבדיל – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> השר קרעי, יש שם גם ישר-קל בישראל. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> כן, אבל המשמעות של השם: "כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל". זה לשון שררה, אתה הצלחת להתגבר, בגבורה. אצל אברהם אבינו, כשהוא אמר: לא יקרא שמך עוד אברם והיה שמך אברהם, השם הזה, "אברם", נמחק לגמרי, לא הוזכר יותר השם "אברם" לעולם במקרא מאז ששינו לו את השם, לעומת "יעקב" ו"ישראל", שאתה מוצא שממשיך הפסוק לקרוא לו "בני יעקב", "יעקב", "ישראל", פעם ככה ופעם ככה. מה ההבדל, מה המשמעות הסמלית של יעקב וישראל שלכן משתמשים בהם? כמו שאמרתי, אלה שני מצבים משתנים שיש בעם ישראל. כאשר נדרשים תחכום, תושייה, תחבולה – יעקב הוא השם המתאים. זה רומז לדרך פתלתלה. כך, למשל, כאשר לקח את הברכות מעשו כתוב "יעקב", או כאשר התנהל מול לבן הארמי, לבן רימה אותו והוא היה אחיו, עימו, ברמאות. אבל בפרשה שלנו, אחרי שניצל מלבן ועשו וגבר על המלאך, הוא זוכה לשם "ישראל", שמסמל עוצמה, שררה וגדולה. כן, מעתה יעקב אבינו, אומרים לו: אתה יכול לפסוע בדרך ישרה ובטוחה, כמלך, ללא פחד וללא מורא. והיה העקוב למישור. השינויים האלה, הרמב"ן תמיד אומר שמעשה אבות סימן לבנים, לכן התורה מאריכה בסיפורים של אברהם, יצחק ויעקב ובכל חומש בראשית. גם כאשר ירד יעקב למצרים קראו לו בשם "יעקב", יעקב ירד מצרימה. למה? כי הוא נועד להיות – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה רוצה תה? כוס תה? שתאמר דברי תורה בנחת. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני בסדר. אל תדאג. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הוא אומר בנחת. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> כי יעקב נועד, כשהוא ירד למצרים, להיות בבית עבדים, לא להיות במקום של שררה אלא להית בבית עבדים. אבל בניו נקראו כבר "בני ישראל". למה? כדי לסמל את העתיד שלהם. "כי יפרו הבנים ויגדל שמם וכבודם", ככה כותב הרמב"ן. עכשיו, כמו שאמרתי, מעשה אבות סימן לבנים, גם במלחמה האחרונה. המלחמה הזו החלה במפלה כואבת ובהשפלה. האויבים שלנו ניצלו רגע של חולשה, ונאלצנו להתמודד איתם בתחבולות ובעורמה ובמאמצים כבירים. אבל ברוך השם, עברנו את השלב הזה, התאוששנו. הפכנו את הקערה על פיה בגבורתם של חיילנו והוכחנו שוב את כוחנו כבני ישראל, שררה, כמו מעשיהם של שמעון ולוי בפרשה, שנקמו את כבוד אחותם. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה יכול להזכיר מה אמר יעקב אבינו בפרשת ויחי על מעשה שמעון ולוי? בסודם – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> ובכל זאת – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא, צטט, אתה יודע. נו, אז תאמר. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא צריך לצטט, אבל עדיין. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה נתלה במעשה שמעון ולוי כשאביהם קילל אותם, קילל אותם. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא קילל, לא קילל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל למה לכעוס? חבר הכנסת קריב, למה לכעוס? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> קילל אותם על המעשה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא קילל. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> קילל, קילל. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> בשום אופן לא קילל. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא – – – בתורה, בתורה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> שמעון ולוי נקמו את כבוד אחותם. הם אמרו ליעקב אבינו – חבר הכנסת קריב. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – נזף יעקב בבניו על המעשה, גם בהתחלה, מתוך פחד – בפרשה שלנו, עשה את זה מתוך פחד. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הם ביקשו הארכה של חמש דקות. אני אישרתי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת קלנר, סוף-סוף יש פה ריב לשם שמיים. סוף-סוף. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – אבל בפרשת ויחי הוא אמר אמירה מוסרית וערכית, מה שאתם לא יודעים. אתם את פרשת ויחי לא קוראים. אתה מוכן לעזור לי? או גם פה זה עניין של – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> שמעון ולוי – ברור לנו שאתה, קריב, רוצה רפיסות, רוצה חולשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא. לא. אני רוצה שיהיו – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> טבחו בנו, אנסו בנו, אתה רוצה שלא נעשה כלום. שנחתום על הסכמי כניעה. שניתן לכל האויבים שלנו. לא יקרה. לא יקרה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני רוצה שילוב של עוצמה צבאית ועוצמה מוסרית. אתם, אתם שכחתם את מה שפרשת ויחי אומרת. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> מה זה עוצמה מוסרית? להאכיל את האויבים שלנו? לוותר להם? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא, לא. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא ננקום את נקמתנו? מה זה עוצמה מוסרית? מה זה המילים הריקות האלה? עוצמה מוסרית זה למחות את זכר עמלק. זה עוצמה מוסרית. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> המוסר שלנו הוא מוסר אלוקי. המוסר שלך הוא מוסר אחר. << קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >> כתוב בגמרא בתענית שאסור ללמד אדם, תלמיד, שאינו הגון. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> נכון. גם בזה אתה צודק. ועכשיו אנחנו נמצאים בעידן של בני ישראל. הפכנו את הקערה – מבני יעקב לבני ישראל. ובעוצמתם של לוחמינו, עם ישראל, מדינת ישראל וארץ ישראל, השבוע, כשאנחנו קוראים, כשקראנו על עזיבתו של יעקב אבינו את פדן ארם – פדן ארם היא סוריה של ימינו – הלוחמים שלנו נכנסו בגאון, ללא התנגדות, והם ממשיכים לפעול שם כדי להבטיח את ניצחוננו ואת ביטחוננו. ראוי לזכור, סוריה היא אומנם לא בגבולות הארץ המובטחת, אבל כבר נכבשה על ידי דוד המלך. הקדושה של דוד המלך, קידשה לשעתה, אבל כבר ניבאו חכמינו: "עתידה ירושלים שתהא מגעת עד שערי דמשק". ובעוד התותחים רועמים בגבורה, ממשיכים לנסות לטשטש אותנו עם מסכי עשן. בעיצומה של המלחמה החליטה מערכת הצדק להסיט את תשומת הלב של ראש הממשלה בנימין נתניהו מהניצחון המוחלט והשבת החטופים למיטוט המגדלים הפורחים באוויר שבנו כנגדו. מסיבת לשכת עורכי הדין באילת, אפשר בשבילה לבטל דיונים. פגרת קיץ – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> איך הגעת לזה? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> חכה, אני אסביר. תמיד בסוף אני מגיע לראש הממשלה, אם עוד לא הבנת. פגרת קיץ, אפשר לבטל בשבילה דיונים. אבל זמנו של ראש הממשלה – שיפעל להחזיר את החטופים הביתה, שיביא למדינת ישראל את הניצחון המוחלט – זה פחות חשוב בעיני מערכת הצדק שלנו. אבל כמצב העם כך גם מצב מנהיגו. נתניהו, ראש הממשלה, ניצב יציב ואיתן, כמאשים ולא כנאשם. הוא ניגש לדיונים בגאון, ללא צורך בתחבולות ובטוח בצדקת דרכו. אני רוצה לאחל לו מכאן, ואני בטוח שכולכם מאחלים לו את זה, שכמו בפרשה, בשררה ובגדולה של ישראל, יתקיים בו "כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל". אלוהים, כתוב, אלוהים זה הדיין. "אלהים לא תקלל, ונשיא בעמך לא תאֹר". אלוהים זה הדיין. אז כמו בפרשה שיעקב שרה עם אלוהים, עם המלאך, אני רוצה מכאן לאחל לראש הממשלה נתניהו "כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל" – תוכל לדיינים, תוכל לאותה מערכת שמנסה להפיל אותך כדי להפיל את הציבור שלנו, את מחנה הימין, ויתקיים בך הפסוק "כל כלי יוצר עלַיִך לא יצלח וכל לשון תקום אִתָך למשפט תרשיעי". תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. לפני שנעבור להצבעה, שתהיה שמית – עוד שר? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> היושב-ראש, אנחנו מבקשים שאלה מהצד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שר נוסף, בבקשה. חמש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> שר הפנים משה ארבל: << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אז כמובן, בהמשך לנושא חנוכה, שדיברנו עליו בעבר, אנחנו נמשיך כמובן לקראת חג החנוכה ללמוד את דברי רבותינו, חשיבות ההודיה להשם ופרסום הנס. וכך נאמר בחז"ל: בתקופת בית שני גזרו מלכי יוון גזרות על ישראל, וביטלו אותם מדתם, ולא הניחום לעסוק בתורה ובמצוות, ולחצום לחץ גדול, ופשטו ידיהם בממונם ובבנותיהם, ונכנסו להיכל ופרצו בו פרצות, וטימאו הטהרות, והיה צר לישראל מפניהם מאוד, עד שריחם עליהם השם אלוקי אבותינו והצילם מידם, וגברו בני חשמונאי הכוהנים הגדולים והרגום, והושיעו את ישראל מידם, והעמידו מלך מן הכוהנים, וחזרה המלכות לישראל ונמשכה יותר מ-200 שנה, עד חורבן הבית השני. וכשגברו ישראל על אויביהם ואיבדום, היה זה ביום כ"ה בכסלו, ונכנסו להיכל ולא מצאו שמן טהור להדליק המנורה שבבית המקדש. לא מצאו שמן טהור אלא פך אחד של שמן, שלא היה בו להדליק אלא יום אחד בלבד, ונעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים, עד שכתשו זיתים והוציאו שמן טהור. ומפני זה התקינו רבותינו שבדור ההוא שיהיו שמונה ימים אלו, החל מיום כ"ה בכסלו והלאה, ימי שמחה והלל. ומדליקים בהם נרות בכל לילה משמונת הימים לפרסם הנס ולגלותו, וימים אלו נקראים חנוכה. אני ער להערתו של חבר הכנסת קריב, וחושב שכדאי מאוד להרחיב את הסוגיה ולדבר גם על קושיית הבית-יוסף הידועה, חבר הכנסת מישרקי, קושיית הבית-יוסף הידועה בעניין חנוכה, למה מדליקים – חבר הכנסת רון כץ, נס חנוכה היה בעקבות זה שמצאו פך שמן שהספיק ליום אחד. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> – – – קרעי, רק את הלוגיסטיקה אני רוצה להבין. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> אנחנו רוצים לדון ביחד על קושיית הבית-יוסף. הספיק שמן ליום אחד. ובסוף מדליקים שמונה ימים. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> היום ינאי חזר מהגן, הוא סיפר לי את הסיפור הזה. אספר לו, אגיד לו לראות. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> ודאי. מדליקים שמונה ימים. למה לא שבעה? הרי היום הראשון זה לא נס, ליום הראשון הספיק. פך השמן שהספיק ליום אחד – הספיק לשמונה ימים, אז שבעת הימים הנוספים הם הנס. היום הראשון הוא לא נס, לכאורה. אז למה מדליקים שמונה ולא שבעה? זו השאלה ששאל ר' יוסף קארו לפני 400 שנה בצפת, ונקראת קושיית הבית-יוסף. יש ספר שנקרא נר למאה, ששם הוא עונה 100 תירוצים על הקושיה הזאת. אנחנו לא ניתן לכם את כל ה-100, אבל תירוץ אחד, מאוד יסודי ופשוט, גם מה שנראה לנו טבעי לא מובן מאליו, גם מה שנראה לנו בדרך הטבע. מצאנו פך שמן ליום אחד – אל תיקח את זה כמובן מאליו. אל תיקח את השגרה כמובנת מאליה. את הדברים האלה צריך לקחת ולדעת להעריך ולהוקיר את הניסים גם על היום הראשון. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> יישר כוח. אתה יכול לרדת. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> מקובל. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אתה יכול לרדת, כן. לא הבנתי איך הגעת לעלות על הדוכן, זה לא היה קרעי? << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> אנחנו שמחים מאוד לדבר לקראת חנוכה, כמובן, דברי תורה על בימת כנסת ישראל. זאת זכות גדולה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> בפרט שביום חמישי הקרוב, חמישי בערב, חג הגאולה של האדמו"ר הזקן מחב"ד, שביום הזה ניצל ויצא ממאסר והאיר את העולם בתורת החסידות. י"ט כסלו הוא יום גדול, וזכינו ונזכה כמובן להתוועד יחד. האדמו"ר רבי שניאור זלמן מלאדי היה פורץ דרך בהפצת תורת החסידות, באהבת הבריות; הזכות הזאת, הגדולה, לציין את היום הגדול הזה וללמוד מתורת החסידות, כפי שאמר: "לכשיפוצו מעיינותיך חוצה", כשפגש הבעל שם טוב את מלך המשיח ושאל אותו, מתי נזכה לגאולה? אז ודאי וודאי שהדיבורים האלה, דברי תורה ודברי חסידות, יש להם חשיבות גדולה. וכפי שאמר בזמנו האדמו"ר הרבי מלובביץ, שהחשיבות של שר הפנים היא להכיר גם את פנימיות התורה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> וזו חשיבות רבה וגדולה מאוד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה נחמד מאוד, אבל נגמר לך הזמן. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> תודה רבה. שבת שלום. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> אני מודה לך, אדוני היושב-ראש, ומודה לכם על הקשב. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת כהן, רצית לשאול משהו מהצד? בבקשה. רק רגע, חברת הכנסת כהן. חברי הכנסת, אנא, אנא. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> קואליציה – בעד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> רגע. חברת הכנסת כהן, בבקשה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> שלום, הייתי רוצה לשאול את חברי הקואליציה האם ישנם הסכמים פוליטיים בעלי משמעות תקציבית בכתב או בעל פה, שלא נחשפו בפני חברי הכנסת לפני ההצבעה. אני מזכירה שיש פה כמעט 5 מיליארד שקלים קואליציוניים שאינם מפורטים. האם למשל ישנה הסכמה על אי-גיוס בתמורה לתקציב והתמיכה בתקציב? תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אדוני השר, בבקשה, שר האוצר. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> תשובתי – לא. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יפה. חבר הכנסת קריב. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> חברת הכנסת כהן שאלה לגבי הסכמים בעלי משמעויות תקציביות. אני מבקש להרחיב השאלה, בהתאם לחוק הממשלה, ולשאול באופן ספציפי לגבי הסיכום עם סיעת עוצמה יהודית, שכלי התקשורת מדווחים עליו. על פי הפרסומים בכלי התקשורת, ישנו סיכום שקשור בדפוס ההצבעה בחוקי התקציב, ולפיו הממשלה תביא בישיבה הקרובה הצעת החלטה להתנעת מהלך לפיטורי היועצת המשפטית. חוק הממשלה מחייב את הקואליציה ליידע את הכנסת בדבר הסיכום הזה. ואני מבקש לא משר האוצר, אלא מיושב-ראש הקואליציה, להבהיר איזה סיכום יש עם עוצמה יהודית. ואם אפשר כשאלת צד, אני מבקש להבין מהקואליציה איך אפשר שבזמן מלחמה שר הביטחון פה – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> טוב, זה לא קשור. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – אבל חבר הכנסת דרעי מקבל קיזוז. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה לא קשור, בבקשה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> חשבתי שאנחנו באמצע מלחמה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה, חבר הכנסת קריב. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אז הוא לא מקבל קיזוז, שר הביטחון? אבל חבר הכנסת דרעי לא כאן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת קריב, תודה, תודה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> נו, זה הגיוני. ממשלה אחראית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. כן, אדוני. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אין שום הסכם שלא הוצהר עליו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. אנחנו נעבור להצבעה. ההצבעה תהיה שמית. גברתי, ממזכירות הכנסת, נא לקרוא – חבר הכנסת קריב, אתה מפריע כרגע להצבעה. אתה כרגע מפריע להצבעה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> זה לא נכון, יש סיכום – – – עם עוצמה יהודית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת קריב, אתה מפריע להצבעה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתם משקרים לכנסת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> יש סיכום עם עוצמה יהודית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת קריב, אתה קיבלת תשובה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתם משקרים לכנסת. יש סיכום. היועצת המשפטית – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתם מפרסמים שקר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה רוצה לשאול את היועצת המשפטית – תשאל אותה בשקט, בבקשה, ואל תפריע למהלך התקין של ההצבעה. תודה. בבקשה, נא להתחיל בהצבעה. הצבעה שמית << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ינון אזולאי – בעד גדי איזנקוט – נגד ישראל אייכלר – בעד דן אילוז – בעד ואליד אלהואשלה – נגד קארין אלהרר – נגד זאב אלקין – בעד משה ארבל – בעד יעקב אשר – בעד אביחי אברהם בוארון – בעד אוריאל בוסו – בעד מישל בוסקילה – בעד דבי ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – בעד בועז ביסמוט – בעד ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – בעד אליהו ברוכי – בעד ניר ברקת – בעד ששון ששי גואטה – בעד טלי גוטליב – בעד מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – בעד בנימין גנץ – נגד משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אלי דלל – בעד שלום דנינו – בעד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – בעד שרן מרים השכל – בעד ניסים ואטורי – בעד מיכל מרים וולדיגר – בעד יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – בעד אוהד טל – בעד יעקב טסלר – בעד חילי טרופר – נגד אלמוג כהן – אינו נוכח מאיר כהן – נגד מירב כהן – נגד מתן כהנא – נגד עופר כסיף – נגד אופיר כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד ירון לוי – נגד מיקי לוי – נגד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – נגד סימון מושיאשוילי – בעד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – נגד שלי טל מירון – נגד יונתן מישרקי – בעד חנוך דב מלביצקי – בעד ארז מלול – בעד יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד צגה מלקו – בעד אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – נגד בנימין נתניהו – בעד << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה עם החטופים, ראש הממשלה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת קריב, אנחנו באמצע הצבעה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה עם החטופים – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת קריב, אני קראתי אותך לסדר פעם שנייה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אנחנו באמצע – – – מה עם החטופים שנהרגים כל יום. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אדוני, קראתי אותך לסדר פעם שנייה. אני לא רוצה להוציא אותך החוצה. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד צבי ידידיה סוכות – בעד משה סולומון – בעד לימור סון הר מלך – אינה נוכחת אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד משה סעדה – בעד גדעון סער – בעד מנסור עבאס – נגד איימן עודה – נגד יוסף עטאונה – נגד חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – נגד צביקה פוגל – נגד עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – בעד משה פסל – בעד יסמין פרידמן – נגד אורית פרקש הכהן – נגד מטי צרפתי הרכבי – נגד אריאל קלנר – בעד יצחק קרויזר – נגד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד אליהו רביבו – בעד משה רוט – בעד << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה זה, צועקים שם "נגד", מה זה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> אמרתי בעד. לא, רשמתי את מה שהוא הצביע. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת לוי, מספיק. מספיק. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> היא לא יכולה לעשות – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> היא כן, כי הוא אמר "בעד", ומישהו אחר שם צעק "נגד". זה בדיוק מה שהיה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אל תגיד לי לא. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מספיק, מספיק עם הדברים האלה. תודה רבה. אני מבקש מכל מי שקם ממקומו והלך לחבר הכנסת רוט לזוז. תודה רבה. חבר הכנסת לוי, אתה הצבעת? אתה הצבעת או לא הצבעת? חבר הכנסת לוי, אני לא רוצה להוציא אותך החוצה. אתה מפריע באמצע הצבעה. אני לא רוצה להוציא אותך החוצה, אבל אתה מפריע. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. תודה. חבר הכנסת בצלאל, אנא, זה אמצע הצבעה. בבקשה, גברתי, תמשיכי. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) שמחה רוטמן – בעד עידן רול – נגד אפרת רייטן מרום – נגד אלון שוסטר – נגד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד מיכל שיר סגמן – נגד נאור שירי – נגד אושר שקלים – בעד עאידה תומא סלימאן – נגד פנינה תמנו – נגד << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מזכירת הכנסת, אנא קראי שנית את שמות חברי הכנסת שלא היו נוכחים בהצבעה הקודמת. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> איתמר בן גביר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אינו נוכח. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הוא פה, השר בן גביר. תמשיכי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תמשיכי. הוא לא עונה. תמשיכי. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) איתמר בן גביר – נוכח ולא אומר את הצבעתו מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אחמד טיבי – נגד אלמוג כהן – אינו נוכח אביגדור ליברמן – אינו נוכח אבי מעוז – אינו נוכח לימור סון הר מלך – נגד עודד פורר – נגד << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש מישהו שמעוניין להצביע ולא עשה כן? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני ראיתי שהשר בן גביר עוד לא הצביע. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש מישהו שמעוניין להצביע ולא עשה כן? תודה רבה. ההצבעה סגורה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> השר בן גביר לא הצביע. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> השר בן גביר לא הצביע. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. תודה, רבותיי. תודה. תודה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עצות אפשר לשלוח ללשכה שלי בכתב. תודה. 58 בעד, 53 נגד. אני קובע כי הצעת חוק מסגרות תקציב – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> בוז, בוז – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> טוב, תגידו לי, אתם נורמליים? אתם נורמליים, באמת? מה זה הבוז הזה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתם במגרש כדורגל, אתם במגרש כדורגל? מה זה הבוז הזה? גם מחיאות הכפיים לא במקום, אבל מה זה הבוז הזה? << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – כי זה בושה למדינה שלנו במצב הנוכחי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני קובע כי הצעת חוק מסגרות תקציב המדינה (הוראות מיוחדות לשנת 2025) (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2024, אושרה בקריאה הראשונה ותעבור לדיון בוועדת הכספים לצורך הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הודעה למזכירות הכנסת. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 275), התשפ"ה–2024, שהחזירה ועדת הכספים. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. << נושא >> הודעה אישית של חבר הכנסת מנסור עבאס << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת עבאס, אתה ביקשת הודעה אישית? בבקשה, אדוני, חמש דקות לרשותך. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, השרים, במיוחד השר בצלאל סמוטריץ', שברוב חוצפתו מאשים אותי שאני אחראי על העלייה בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית, ברוב חוצפתו וכישלונו הערכי. כמובן שאנחנו גילינו אותו מחדש, שאין לו ערכים, יש לו רק שנאה וגזענות כלפי האחר. אני מזכיר לכם, חבריי חברי הכנסת, מ-2009 עד 2021 הייתה עלייה מתמשכת מדי שנה בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית. ממשלות נתניהו לא עשו מאמץ רציני כדי לשנות את העלייה השנתית על ידי מיגור הפשיעה והאלימות. השנה היחידה שבה הצלחנו להפוך את עקומת הפשיעה והאלימות בחברה הערבית זאת הייתה השנה של ממשלת השינוי. ממשלת השינוי הצליחה להוריד את הפשיעה והאלימות לפחות ב-15%, השר בצלאל סמוטריץ', אם אתה רוצה לעמוד על האמת. מאז 1 בינואר 2023, ביום הראשון לכניסתה של הממשלה הזאת, הגזענית, שונאת הערבים, הפשיסטית, שמפקירה את חייהם של אזרחי מדינת ישראל – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – היהודים והערבים, מהיום הראשון לממשלה הזאת התחילה עלייה נוספת ברמת הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. 130% עלייה ב-2023, הגענו ל-246 נרצחים, ואנחנו כנראה לקראת שיא חדש ב-2024. שנתיים. אפילו היו אנשים בקואליציה שאמרו: תנו הזדמנות לבן גביר. נתנו הזדמנות לבן גביר, נתנו הזדמנות לבצלאל סמוטריץ'. מה קיבלנו? קיבלנו גזענות, הפקרה, הדרה, קיצוצים, עיכוב בהעברת תקציבים, ביטול תוכניות, הקפאת תוכניות. אפילו תוכנית מיגור הפשיעה והאלימות, 549, אפילו "מסלול בטוח", שקידם סגן השר יואב סגלוביץ' – הקפאתם אותו ולא הפעלתם אף מנגנון כדי להתמודד עם מיגור הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. בסוף, בצלאל סמוטריץ' בא ומאשים אותי שאני אשם, אחר כך אני אחראי, והתנצל, ושוב חזר ואמר שאני אשם בעליית הפשיעה והאלימות בחברה הערבית, האשמות שווא, עלילות דם. בצלאל סמוטריץ', תתבייש לך. איפה הערכיות שלך? איפה הדתיות שלך? בושה וחרפה. ולכן, אנחנו שוב דורשים מהממשלה, מהכנסת, לעמוד באחריות שלהן כלפי חייהם של האזרחים הערבים. העניין כאן הוא לא עניין של חבר כנסת זה או אחר. אנחנו מדברים על ביטחונם האישי, על חייהם של אזרחים רבים במדינת ישראל, האזרחים הערבים, ולא מנחם אותי שהממשלה הזאת לא הפקירה רק את חייהם של האזרחים הערבים, אלא הפקירה גם את חייהם של האזרחים היהודים. זה לא מנחם אותנו. זה לא מנחם אותנו, וההפקרה הזאת היא לא רק ב-7 באוקטובר בנושא הביטחוני אלא ההפקרה הזאת היא גם בפשיעה הפלילית בתוך החברה היהודית עצמה. אתם ממשלה כושלת, ממשלה שאין לה ערכים, ממשלה שלא מתביישת לשקר לאזרחי המדינה ולחברי הכנסת. ועמדת כאן ושיקרת, ואתה ממשיך לשקר. ולכן זהו כישלון ערכי, קודם כול, לפני שיהיה כישלון פוליטי, אידיאולוגי או מקצועי. תתבייש לך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2025, התשפ"ה–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1821).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2025, התשפ"ה–2024, לקריאה ראשונה. אני מזמין את שר האוצר בצלאל סמוטריץ' להציג את הצעת החוק. רשימת הדוברים סגורה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אין מה להקשיב לאדם שעומד ומשקר לכנסת. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> אתה יודע, אני לא יודע אם לצחוק או לבכות. עמדת וצווחת פה ככרוכיה – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> תעזוב. תבכה, תבכה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – שיש סיכום עם בן גביר. אני אומר לך שאין, ואז הוא מצביע נגד, אבל אתה בטוח שאתה צודק. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> ועם החרדים אין סיכום? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת קריב, תודה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אני אמשיך את מה שהתחלתי להציג בהצעת החוק הקודמת. אז דיברנו באמת על מצב הכלכלה, על האתגר שיש בניהול מלחמה ארוכה ויקרה כל כך, על הצורך לדעת לתת מענה לכל צורכי המלחמה בחזית ובעורף, לטעת מנועי צמיחה משמעותיים במבט צופה פני עתיד, ולעשות את כל הדברים האלה באחריות וכן לשמור על מסגרות פיסקליות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה לך ולאחריות? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אנחנו הצבנו לעצמנו יעד לשנה הקרובה, ל-2025 לייצב את יחס החוב לתוצר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה לך ולאחריות פיסקלית? כן, ממש. אתה מביא אותנו להיות ארגנטינה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> היינו ביחס חוב לתוצר נמוך, נכנסנו למלחמה עם אותה כרית ביטחון פיסקלית חשובה וטובה, שחקנו את זה באופן טבעי – בשביל זה שומרים מחסנים, כדי להשתמש בהם בעת צרה. ואנחנו מאוד רוצים ב-2025 לייצב את יחס החוב לתוצר, מה שגוזר יעד גירעון סביב 4%, בין 4% ל-5%. ולכן הצעת התקציב שמונחת בפניכם – הצבענו קודם על המסגרות – אנחנו עם 4.4% גירעון ועוד איזושהי קופסה של 10 מיליארד. היה והמלחמה בכל זאת תתעצם ב-2025, זה יביא אותנו ל-4.9%, אנחנו בפחות מ-5%, וזה, בעזרת השם, ייצב אותנו ביחס החוב לתוצר. סך התקציב שמוצע בהצעה שבפניכם – 609.6 מיליארד שקלים, פלוס אותם 10 מיליארד בקופסה. אתם תקראו – יש מנגנון מיוחד שמאפשר לשחרר את זה, החלטת קבינט, באישור ועדת החוץ והביטחון. שימו לב, זה גידול נומינלי של 20.6% מהתקציב המקורי של 2024, לפני המלחמה. תחזית ההכנסות העדכנית שלנו – 517 מיליארד שקלים, מה ששם אותנו, כפי שאמרתי, בגירעון של 4.4%. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> איך 4.4%? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> כדי להצליח לעמוד בזה אנחנו הבאנו כאן בפניכם – וזה יהיה בשני החוקים הבאים – צעדי התכנסות פרמננטיים של 37 מיליארד שקלים – 22 בצד ההכנסה, 15 בצד ההוצאה. ופה אני רוצה להסביר לפי מה בחרנו את הצעדים האלה. אני אמרתי כמה וכמה פעמים, עוד לפני שהבאנו את תקציב המלחמה המעודכן לשנת 2024: אני רוצה להביא תקציב של אחדות, אני לא רוצה להיכנס עכשיו למלחמות יהודים ולמריבות ולסדרי עדיפויות, ואני רוצה שהנטל יתפזר כמה שאפשר על פני כל החלקים של החברה הישראלית, כמובן עם איזשהו גרף עולה לפי העשירונים של ההכנסה. ברור שאם אתה בעשירונים הנמוכים אתה לא תישא בנטל כמו שאתה בעשירונים הגבוהים, ויכול להיכנס יותר. אנחנו בחרנו את הצעדים על בסיס חמישה פרמטרים. היו לנו הרבה מאוד צעדים. אגב, אני רוצה לומר פה מילה טובה גם לנגיד בנק ישראל ולצוותו, שעשה איתנו עבודה מאוד מאוד יסודית, לכלכלן הראשי. לכל צעד ערכנו ניתוח רגישות מאוד מדויק – כמה הוא עולה לכל משפחה לחודש בכל עשירון – כדי לייצר את אותו תמהיל, ואנחנו דירגנו את הצעדים בהתאם לחמישה פרמטרים. הפרמטר הראשון זה מבחני עלות–תועלת לכלכלה. בסוף אנחנו רוצים צעדים שהם מקסימום רווח – יש צעדים שהם טובים ונכונים מלכתחילה – ומינימום נזק. אנחנו לא נעלה מס חברות עכשיו, למרות שזה צעד שיכול להגדיל את הכנסות המדינה, אבל הוא לא בריא. אתה רוצה עכשיו לעודד צמיחה, העלאת מיסים מדכאת צמיחה. אז הדבר הראשון זה עלות–תועלת לכלכלה. הדבר השני – אמרתי קודם – אותו פיזור על פני כל האוכלוסייה. ממש אפשר לראות גרף בניתוחי הרגישות שלנו. כולם תחת האלונקה, וכמובן, עוד פעם, אם אתה גבוה יותר בעשירונים אז אתה תקבל גם את הקפאת המדרגות של המס; תקבל גם את מס היסף, מה שעכשיו עובר כאן בוועדה; תקבל גם את הרווחים הכלואים, אותן חברות ארנק עכשיו. אני מאוד מקווה שהצלחנו להגיע להסכמות, ונסיים את זה, ועדת הכספים תסיים את זה השבוע, והמליאה תצביע על זה בשבוע הבא, אני מאוד מקווה. זה הפרמטר השני. הפרמטר השלישי אלה צעדים שהם כמה שיותר קלים לעיכול. לכן הלכנו על הקפאות, למשל. בסוף, הקפאה שוחקת לך את השכר מכיוון שמדרגת המס הייתה אמורה להתעדכן על פי המדד, והיית צריך לקבל ממנה עוד קצת כסף, אותם 3% ומשהו של מדד. אבל בסוף, כשאתה עושה הקפאה אז הנטו שלך בינואר הוא אותו נטו בדצמבר, אתה לא מרגיש קיצוץ. כשאתה עושה הקפאת פעימות שכר – אולי לא אמרתי קודם בהקשר של הפיזור על פני כולם ובהקשר של האחדות: אנחנו מביאים את התוכנית הכלכלית הזאת בהסכמות של הממשלה, של נשיאות המגזר העסקי, של השלטון המקומי ושל ההסתדרות. זה בעיניי הישג ענק. בסוף, כשגיבשנו את התוכנית, כל השחקנים לכלכלה – שוב, ממשלה, ארגוני מעסיקים, נשיאות המגזר העסקי, השותפים שלנו להנעת הכלכלה, ההסתדרות והשלטון המקומי – סמכו את ידם על התוכנית הזאת, גם על המסגרות וגם על הצעדים, מתוך הבנה שהם מאוזנים מאוד, מפוזרים מאד, יחסית אחידים, עלות–תועלת לכלכלה, פיזור על כולם, קל יחסית להתמודד, אף אחד לא קם בבוקר ואומר: שחטו לי את הפרה הקדושה, אני לא יכול לסגור את החודש. דבר רביעי, וגם זה חשוב, צעדים הדירים, אפשר לחזור איתם אחורה. אנחנו הנחנו הנחות יסוד שמרניות מאוד בתקציב. אני רוצה להאמין ולקוות שנופתע לטובה, שהריבאונד יהיה גדול, שהצמיחה תהיה יותר ממה שאנחנו מעריכים, והכנסות המדינה יהיו יותר ממה שאנחנו מעריכים. הצעדים הללו, אפשר להחזיר אותם אחורה, והם חוזרים בחזרה לכיס של האזרח. אפשר תמיד להחליט שבמדד של השנה הבאה במדרגות המס חוזרים לחשב את מדד הבסיס של 2024 וכאילו מבטלים את ההקפאה של המדרגות. כל הצעדים שלקחנו אלה צעדים הדירים, גם בצד ההכנסה וגם בצד ההוצאה. וכמובן, הפרמטר החמישי זה היכולת להצליח להעביר את זה. בסוף, התפקיד שלי כשר אוצר זה להביא את המדיניות הטובה ביותר שאני יכול בתוך מערכת אילוצים פוליטית של דמוקרטיה. וזה נכון, לכל אחד יש כמה פרות קדושות, צריך להיזהר מלשחוט אותן. אני לא רואה ערך בפוליטיקאי שמת זקוף אלא שיודע להביא תוכנית כלכלית, אחראית, מרוסנת, בתוך מסגרות עם צעדים טובים שנבחרו בקפידה, וכמו שאמרתי – בשיתוף פעולה יוצא מן הכלל גם עם אנשי המקצוע אצלנו בתוך משרד האוצר, גם עם נגיד בנק ישראל וגם עם שחקנים אחרים. כמו שאמרנו, בהסתדרות באמת הצלחנו להגיע להסכמות עם כולם, כך שאני חושב שהחוק הזה הוא חוק טוב. התקציב שבא לפניכם וגם שני החוקים – אני לא יודע אם אני אצליח להציג אותם פה או שיהיה כאן שר תורן שיציג – גם שני החוקים, ההתאמות והרפורמות, תומכים את התקציב הזה. וכפי שאמרתי, אני שמח עליו, שמח שכמובן הכנסת הצביעה בעד המסגרות. היא תצביע עכשיו בעד התקציב, היא תצביע אחר כך, בעזרת השם, גם בעד שני חוקי ההתייעלות. ואנחנו מתקדמים לעבר תקציב טוב, שמאפשר לנו לנהל את המלחמה, לתת מענה לכל הצרכים האזרחיים של עם ישראל, וכמו שאמרתי, לטעת או לזרוע מנועי צמיחה בשנה שבה אנחנו יוצאים ממלחמה לצמיחה, מניצחון לרווחה כלכלית. תודה רבה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אדוני, רגע. שאלה אחת קטנה, בבקשה. היועצת המשפטית של הכנסת קבעה שאתה צריך להניח בחצי שעה הקרובה את עלות ההסכמים הקואליציוניים על שולחן הכנסת. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> איזה הסכמים קואליציוניים? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> זה מה שאני קורא פה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> יש הסכמים קואליציוניים שנחתמו כשקמה הממשלה הזאת. מאז עברנו את תקציב 2023, תקציב 2024. לא יודע. מי שמנחה אותי – אני מאוד מעריך את היועצת המשפטית של הכנסת, אין לי מושג על מה אתה מדבר. היא יודעת לדבר איתי אם יש לה איזה הערות, אבל היועץ המשפטי שלנו, של משרד האוצר, תומך ומגבה את מה שעשינו. אין פה שום סודות. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הייעוץ המשפטי שותק. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> הכול שקוף, הכול גלוי, הכול חשוף לכם, הכול מונח בפניכם כרגע בחוברת הכחולה של התקציב. אין שום סודות בחברה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת סגלוביץ', בבקשה, אדוני. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, שר האוצר, אני אגיד לך שני דברים, אפרופו, לגבי התקציב. יש שני נושאים שאני מצפה ומקווה שייכנסו פנימה. האחד זה הנושא של מאבק בתאונות הדרכים. אני משוכנע שאם בעלי המקצוע במשרד האוצר יביאו את הנתונים בפניך, מה תעשה – – – << קריאה >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << קריאה >> כמה יש עכשיו? אני לא זוכר בעל פה. אתה מדבר על הרלב"ד? << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו בעלייה של 22% בתאונות הקטלניות. << קריאה >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << קריאה >> לא, לא. כמה תקציב יש עכשיו לרלב"ד? אני לא זוכר בעל פה. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא יודע. אני אומר לך מה אין. אין תוכנית למאבק בתאונות הדרכים במדינת ישראל. אין תוכנית אמיתית. אנחנו ב-22% עלייה בתאונות הקטלניות, אחוזים גדולים בפציעות קשות. כשאתה לוקח את כל הפרמטרים כולם – אין כמו להציל חיים, קודם כול; אבל אחרי שהצלנו חיים, זה חיסכון תקציבי מטורף למדינת ישראל. זה פשוט לא נעשה, וזה בממשלה שאתה שר האוצר בה. << קריאה >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << קריאה >> אתה יודע כמה אני אוהב את משרד התחבורה, אבל זה לא התפקיד עכשיו. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אומר עוד פעם, אנחנו 20 שנה אחורה. << קריאה >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << קריאה >> לא, אבל אני איכנס לזה. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> 20 שנה אחורה. עברנו את ה-400. לפני 20 שנה זה היה. אנחנו 20 שנה אחורה בגלל אי-טיפול של הממשלה. פה אין הרבה חוכמות. יש תוכניות לא מטופלות, זה לא מעניין מספיק. אני שואל אותך – מתי בפעם אחרונה היה דיון בממשלה על תאונות הדרכים? << קריאה >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << קריאה >> היה דיון בממשלה לפני שלושה שבועות. יושב-ראש הרלב"ד יורם הלוי הגיע, הציג, ואני איכנס – – – << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אומר עוד פעם, כי אנחנו מדברים על כסף ועל חיסכון. אני מדבר על חיי אדם. כל פעם אני מדבר על זה. לא קורה שום דבר כבר שנתיים. << קריאה >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << קריאה >> אני אגיד מילה, עכשיו עכשיו בקדומים, שכן טוב שלי, אורי מדר, זיכרונו לברכה, נפגע בתאונת דרכים קשה מאוד ביום שישי. הוא היה מורדם ומונשם כל השבת, ונפטר היום. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל אני אומר עוד פעם, הנתונים הם כאלה, ואנחנו יכולים לדבר אלף ואחד דברים. בפעילות אפקטיבית של ממשלה שאכפת לה גם חוסכים ים של כסף, ואני לא מדבר על החיסכון האדיר בחיי אדם. זה מטורף, 22% עלייה. הדבר השני, מאבק בפשיעה החמורה. וחלק חונה אצלך. אני אתן לך דוגמה שאתה מכיר אותה. לפני שנתיים, דברים שהם לא פטנט שלי – הנושא של המזומן. שוק המזומן היה בחוק ההסדרים, ונזרק החוצה. אני אומר לך שטיפול בשוק המזומן, דברים של הון שחור – סליחה? << קריאה >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << קריאה >> זה קורה עכשיו. אתה תצביע על זה בחוק הבא. אם תצביע בעד – – – << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> עולה – אבל אני יודע מה קרה. אני אומר לך מה קרה, יש לי גם ניסיון של הפעם הקודמת. זה נזרק החוצה בוועדת הכספים. שוק המזומן ומאבק בפשיעה – וזה נכון לגבי דברים שלא עשו בנושא של חשבוניות פיקטיביות. זה נכון שעשו תוכנות, אבל אני אומר לך, מבדיקה שלי: הטיפול האפקטיבי בנושא הצ'יינג'ים – על הפנים; בחשבוניות פיקטיביות שקשורות לארגוני פשיעה – על הפנים. << קריאה >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << קריאה >> עצרנו 29 מיליארד שקל חשבוניות פיקטיביות – – – תדע לפרגן איפה שזה נכון. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> שר האוצר, האמן לי, לא הייתי מדבר על זה אם לא הייתי רואה אותך מולי. אני אומר לך, יש תוכניות כתובות במשרד האוצר שלא מומשו, מאלף ואחת סיבות. זה גם חיסכון בכסף. אני לא רוצה להגיד לך כמה מיליארדים יהיה במאבק בפשיעה. אני אומר לך עוד פעם, התוכניות למאבק בפשיעה בממשלה הזו סוכלו. יש שר בממשלה ויש הממשלה במליאתה. יש עלייה מטורפת בפשיעה. שמעתי את כל האמירות, ואני אומר לך, מקצועית לגמרי, הסיפור הזה הוא סיפור של כישלון ניהולי, הוא סיפור של רוח וחוסר אכפתיות מתמשך. אני מדבר על זה לא בפעם הראשונה. דיברנו מדי פעם גם בשיחות צד. אפשר לעשות, אם רוצים. זה גם חיסכון בכסף – אבל יותר חשוב, זה חיסכון בחיי אדם, ולממשלה הזאת פשוט לא אכפת מחיי אדם, לצערי הרב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת טור פז. בבקשה, אדוני. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שר האוצר, יו"ר הקואליציה, טוב ששניכם פה. אני רוצה לדבר על אופנה חדשה בממשלת ישראל. האופנה החדשה, שימו לב, היא לסגור. אם זה לא מוצא חן בעינינו, בוא נסגור את זה. מה סגרנו השבוע? השבוע שר החוץ החדש גדעון סער לא אוהב את היחס של אירלנד. אז מה נעשה? בוא נסגור את השגרירות. רעיון טוב? רעיון רע? בואו נסגור. לפני שבוע היה פה שר התקשורת קרעי. התאגיד – מה זה שווה אם אנחנו לא שולטים בו? אנחנו לא שולטים בו, מה נעשה? נסגור אותו. כלומר, לא נקרא לזה "לסגור", ניקח את התקציב ונסגור אותו. שר המשפטים יריב לוין – אנחנו לא מצליחים לשלוט בוועדה לבחירת שופטים, אז יאללה, בואו נסגור את העסק, לא נמנה, למה צריך את זה? יש לנו יועמ"שית, אנחנו לא שולטים ביועמ"שית, אז בן גביר רוצה לסגור אותה. דיבר כאן לפניי יואב סגלוביץ'. הזכיר את זה גם ראש מפלגת רע"מ, מנסור עבאס, ואמר כאן שבזמן ממשלת השינוי הייתה תוכנית למלחמה בפשיעה. הגיע השר בן גביר וסגר את התוכנית הזו, כי זה לא שלו. למה צריך את זה? גבירותיי ורבותיי, אני יכול להמשיך עוד הרבה. אבל המגמה הזו של לסגור את מה שלא מוצא חן בעיניך, לפטר את הראש, להוריד את הראש, היא מגמה, תסלחו לי, גם ילדותית, גם לא דמוקרטית וגם רעה, רעה לציבור. הרי סופו של דבר, כשאתה סוגר משהו – אני יודע מעולם החינוך – כמעט בלתי אפשרי לפתוח אותו מחדש. היה לך בית ספר לא טוב, סגרת אותו, לפתוח אותו זה שנים. אם אנחנו רוצים שינויים – אין בעיה. נעשה תהליכים, נוביל ההסכמות. אבל לסגור? אז ואטורי רוצה לסגור את צה"ל, וטלי רוצה לסגור את השב"כ, ודודי רוצה לסגור את יש עתיד, אבל הסגירה היא לא דרך. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת שטרן – מוותר; חבר הכנסת כהנא – מוותר; חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה, אדוני – חבר הכנסת עמאר, אתה עולה לדבר או לא? מוותר. חבר הכנסת רון כץ – לא נמצא; חבר הכנסת איימן עודה – מוותר; חבר הכנסת עטאונה, אתה רוצה לעלות לדבר או לא? מוותר, תודה; חבר הכנסת טאהא – מוותר; חברת הכנסת מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת רול – אינו נוכח; חברת הכנסת דיסטל – אינה נוכחת; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – מוותרת; חבר הכנסת סעדה – אינו נוכח; חבר הכנסת מעוז – אינו נוכח; חבר הכנסת אלמוג כהן – אינו נוכח; חבר הכנסת בליאק – אינו נוכח; חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח; חבר הכנסת ירון לוי – אינו נוכח. חברת הכנסת גוטליב, את מעוניינת לדבר? בבקשה. << קריאה >> << קריאה >> קריאה: << קריאה >> טלי, קחי את הזמן. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני אקח את הזמן, אתה אומר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש לה שלוש דקות. בבקשה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה לעשות לכם סדר בתיאטרון האבסורד בפסיקת בג"ץ במהלך המלחמה. יש לי שלוש דקות, אני אעשה את זה בבריף קצר. שימו לב מה עושים שופטי בג"ץ במהלך המלחמה. נתחיל בבג"ץ הראשון שמגישים עזתים. עזתים מגישים עתירה ראשונה כנגד תקיפת בית החולים אל-קודס, שהוא מפקדת טרור. הגישו בג"ץ. בג"ץ פתח את הדלתיים לעזתים, לא דחה את העתירה על הסף. אחר כך עזתים הגישו עתירה לבג"ץ – איפה נמצאים 634 מחבלי נוח'בות. בג"ץ פתח את שעריו לעתירה הזו. לא סיימתי. בג"ץ פתח את שעריו בזמן המלחמה לבג"ץ של העזתים כנגד תנאי הכליאה שלהם, אם הם אוכלים בננות או תפוחים ומה תנאי הכליאה שלהם. מקיימים דיון, השופט יצחק עמית אומר: בואו, בואו, אני פותח את השערים עבורכם. לא סיימנו. הצלב האדום מגיש עתירה לבג"ץ כדי לבקר את מחבלי הנוח'בות, כן? בג"ץ פותח את הדלת למרות שהצלב האדום לא מבקר את חטופינו. לא סיימנו. יש עתירה כנגד חוק האזרחות, כנגד זכותנו לדאוג לדמוגרפיה במדינת ישראל. בית משפט בשבתו כבג"ץ מוציא לנו צו על תנאי. למה? כי אם הבן של חסן נסראללה מתחתן עם מישהי עם תעודת זהות כחולה, המדינה צריכה לתת תעודת זהות ואשרה גם לבן הזוג שלה. הזיית ההזיות. לא סיימנו. בג"ץ פותח את שעריו גם למשפחה של הארכי-מחבל וליד דקה – וליד דקה, יימח שמו וזכרו, שרצח את משה תמם, השם ייקום דמו, ברצח אכזרי. גופה של וליד דקה זה חלק ממשא ומתן בשחרור חטופים. מוגשת עתירה לשחרור הגופה, בג"ץ מקיים על זה דיון, כל זה במהלך המלחמה. לא סיימנו. לא סיימנו. הרשות הפלסטינית מגישה בג"ץ כנגד המדינה, כנגד החוק שלנו לנכות את כספי הפיצויים – אנחנו חוקקנו – לטובת משפחות פעולות איבה מהכספים של הרשות. הרשות הפלסטינית מגישה בעתירה לבג"ץ, ובג"ץ מקיים על זה דיון. הייתי בדיון ולא האמנתי למשמע אוזניי, כי כל מה שיצחק עמית דיבר עליו והשופט כבוב דיבר עליו עם נציגת הרשות הפלסטינית, זה על הקמת מדינה פלסטינית, כן? בשביל זה פתחו את השערים בבג"ץ. אבל לא סיימנו, כי תפארת ההיחרדות בהקשר הזה זה רק מה שראינו בימים האחרונים. השופטת רונן נוסעת לבקר את הנוח'בות ודואגת שהיה להם נייר טואלט, ודף ועט להגיש עתירות לבג"ץ, זה היא עושה. השופטת דפנה ברק ארז כותבת שצריך לשקול את מחבלי הנוח'בות, לראות אם הם עלו במשקל, עד כדי כך שמחבלי הנוח'בות בזים להחלטה הזו והם מסרבים להישקל. כל זה קורה בזה מלחמה, וזה רק באמת קצה-הקצה. ואני אקנח בסיפור קטן על בג"ץ שהגיש תומך הטרור הדגול, יועצו של גדול מרצחינו יאסר ערפאת, הלוא הוא אחמד טיבי. הוא הגיש עתירה לבג"ץ, תקשיב טוב – אם אפשר, תודה – הוא הגיש עתירה לבג"ץ: הוא רוצה לבקר את הארכי-מחבל מרואן ברגותי. עכשיו תבינו, מרואן ברגותי מקבל ביקורים, גם של חבר הכנסת – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> צריך לסיים, רק. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – גם של חבר הכנסת אחמד טיבי, אבל בתחילת המלחמה יצאה הוראת ביטחון שבשל שיקולי ביטחון לא יפגשו את מרואן ברגותי. הוגש על זה בג"ץ, את יודעת מה – – – << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> טלי, די, נגמר הזמן, נגמר הזמן. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם יודעים מה הייתה החלטת בג"ץ? בג"ץ ביקש בהחלטה שלו לומר לו אם האיסור – – << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, נגמר הזמן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת שיר, אם את תצעקי, את תצאי החוצה. תודה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אם האיסור לפגוש את מרואן ברגותי הוא גם איסור לפגוש יהודים ביטחוניים שעצורים. רק התחלתי, זה בריף קצר של הפסיקה ההזויה הזאת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה, תודה חברת הכנסת, תודה רבה. תודה. אין ספק, דרך אגב, במחשבה שיש מאחור – אתה יודע, לתת עט למחבלי הנוח'בה זו פשוט מחשבה נהדרת. עט. לתת עט למחבלי הנוח'בה. << קריאה >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא יודע מה היא אמרה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה לא היא אמרה, זו השופטת רות רונן. היא שאלה אם מקבלים עטים, המחבלים. מעולה. שיהיה במה לדקור את השומרים שלנו, זה נהדר. חבר הכנסת קלנר, נמצא? לא. קלנר? חבר הכנסת פינדרוס, בבקשה, אדוני. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, דבר ראשון, אני לא יודע למה, איך לא התרגלתי – אני כבר פה כמה שנים, לא הרבה – למופעי צביעות. נודע לי מהאופוזיציה שעוצמה יהודית הולכים להצביע נגד התקציב. למה? מכיוון שלא הסכימו להדיח את היועצת המשפטית. במתק שפתיים, לפני ההצבעה, שני נציגי אופוזיציה עם חיוך מאוזן לאוזן שואלים שאלה משפטית. הגדיל לעשות אחד מחברי הכנסת של האופוזיציה שהייתה לו גם הערת ביניים כאילו הוא בנאום פוליטי. זאת אומרת, גם לצביעות, גם למשחק פוליטי יש איזשהו גבול. כאילו הם דואגים עכשיו ליושרה, לניקיון כפיים, שאין עסקה, והם יודעים – הרי הם הורידו נואמים גם קודם, לא רק עכשיו, הם הורידו נואמים גם קודם מאותה סיבה, כי הם ידעו את התשובה. אבל לא, הוא צועק: היועצת המשפטית, לא ענו לי, יש הסכם או אין הסכם? מי הוריד את הנואמים? אני לא ידעתי שהולכת להיות הצבעה כל כך מהר, לא ידעתי שיש כאלה שמתנגדים. הם אלה שגילו לי את זה. כמה צביעות יכולה להיות. אדוני שר האוצר, באמת בתקופה מאתגרת, אין מדינה בעולם שהתמודדה עם מלחמה כזאת, מעבר להצלחות בשדה הקרב והגבורה, במסגרת תקציבית כמו שמדינת ישראל התנהלה. תבדקו, תבדקו מה קרה במלחמות במקומות אחרים. תבדקו מה קרה בהיסטוריה במלחמות במדינות, מה המחיר הכלכלי למלחמה. ומדינת ישראל התמודדה עם זה. אז נכון, לא הכול שר האוצר, אבל איך אתם תמיד אוהבים לעלות לפה ולהגיד הוא הראש הוא אשם? הוא אשם גם בבעיות הכלכליות, הוא אשם בעלויות של המטוסים, זה – 1. 2. יש משהו אחד שהאופוזיציה משתמשת בו כמעט כל הזמן, איזשהו בלוף – ודרך אגב, הם יודעים שזה בלוף. איך אני יודע שהם יודעים שזה בלוף? יושב מולי חבר כנסת נכבד שהיה חבר ועדת כספים – בכנסת העשרים-ואחת או העשרים היינו יחד בוועדת הכספים. והוא היה צועק לי כשניהלתי את ועדת כספים שיש רשימה ארוכה של כספים שמוגדרים כקואליציוניים, ובגלל שהתקציב הוא המשכי – והוא לא היה בקואליציה, הוא היה באופוזיציה, אותו חבר כנסת – הוא אמר לי: חייבים לדאוג שזה ימשיך. אבל כולם חוזרים כל הזמן על אותו מספר כשהם יודעים שהוא לא נכון. למה לא מוכנים לבודד את הדברים האלה? למה לא עושים יחד כולם להפסיק את המאפיה המשפטית – כן – שעושה לנו את זה, שמחזיקה חברי כנסת קצר על ארגוני נוער, מחזיקה חברי כנסת קצר על מכינות קדם-צבאיות? ואתה זוכר את זה. מי כמוך, היית חבר בכיר בוועדת כספים. הם זוכרים, והם ממשיכים עד היום לעמוד פה פעם אחר פעם עם ההסתה הזאת. זאת מאפיה של פקידים באגף התקציבים, יחד עם המערכת המשפטית, שמתנהלת כמו עולם תחתון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> וכולנו יחד צריכים לעשות לזה סוף. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מלקו, את מעוניינת לדבר? בבקשה, גברתי. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שרים, אני רוצה להתייחס. כבר יותר משנה, אפילו עוד מעט שנתיים, רובם מדברים על אחדות. העם שלנו מפוצל, ימין ושמאל. אנחנו רואים הרבה פיצולים, אבל כולם מדברים בעד אחדות. אחדות. זה לא סתם בא, אחדות. קודם כול צריכים להתחיל מעצמנו. במיוחד אני רוצה להתייחס לעניין של חרדים, וחרדיות יותר טוב. אני אדבר, כי מדובר לגבי החרדים בדרך כלל על שילוב; לשלב אותם. גם אצלנו, עולים יוצאי אתיופיה – לשלב אותם, אבל אצל החרדים, במיוחד כשמדובר בהשכלה גבוהה, ההשתלבות שלהם, אנחנו רואים אותה. אני זוכרת שלפני כעשר שנים היה אסור שילמדו בהפרדה. אם תשאלו אותי באופן אישי, עדיף היה ללמוד ביחד, אבל אם לכל אחד יש את אורח החיים שלו, לפי אורח החיים שלו צריך גם לתת הזדמנות; הזדמנות ללמוד ולהתקדם, להתפתח ולהשתלב, להיות שווים. מצד אחד אנחנו אומרים שאנחנו רוצים לראות אותם שווים בין שווים, ומצד שני מונעים מהם ללמוד בהפרדה. איך מסתדר הדבר הזה? אני רואה את הצביעות, השנאה. האם זה מה שאנחנו חושבים שהוא אחדות? בואו נתחיל מהבית הזה באמת באחדות. כשאני מסתכלת כחברת כנסת חדשה ואני שומעת את השנאה כלפי חרדים, באמת לפעמים קשה לי לקבל את זה. אתם יודעים מה, אני בתור עולה חדשה – כשהיינו עולים חדשים, חשבתי שרק אותנו שונאים, לא מקבלים, כי מדינת ישראל אוהבת את העלייה אבל לא אוהבת את העולים. אבל לאט-לאט, ככל שאני מתבגרת ואני רואה את המצב שלנו, השנאה כלפי חרדים, זה באמת לא מתקבל על הדעת. גם לא יכול להיות שנדבר על אחדות ונשנא קבוצה מסוימת – במקרה נתתי דוגמה את החרדים, אבל גם כל הקבוצות. כל קבוצה, יש לה את המקום שלה, את הכבוד שלה, לכבד אותה, לקבל אותה. זה מה שהייתי רוצה לראות. וגם אלה שמנגנים על אחדות: נהיה ביחד, העם שלנו מקוטב, כבר אי-אפשר לתקן מה שקורה לנו – אני חושבת שהכול הכול תלוי בנו, בידיים שלנו. אנחנו אלה שיכולים לתקן. אלה שיכולים לכבד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> במיוחד אנחנו דוגמה למי שמסתכל עלינו, כנציגי ציבור. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. דברים נכוחים. חבר הכנסת פורר – מוותר; חברת הכנסת ניר – אינה נוכחת. חבר הכנסת ואטורי, בבקשה, אדוני. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני אמשיך את הנאום שלי מלפני כחצי שעה. כמו שאמרתי, הניסיונות להאשים, מי אשם ב-7 באוקטובר וכו', זה כל הוויכוח. סרבנות, כל הקריאה לסרבנות, הניסיון לסרבנות – זה עודד את המחבלים לבוא ולפגע בילדים תמימים, לשרוף אותם, נאנסו בנותינו. והיחידי שאתם עדיין מנסים להאשים אותו, נתניהו, קם והציל את העם הזה ב-7 באוקטובר, לאחר שב-06:29 הוא קיבל את הטלפון הראשון שקרה משהו, שחדרו מחבלים. עד אותו רגע החכמולוגים שהיום אמונים על צה"ל החליטו להעלים ממנו את המידע הזה בלילה, וזה מתוך גאווה, גאווה וכוחי ועוצם ידי. אין לי משהו אחר להגיד. אתה רואה שאנשים חושבים: אנחנו נסתדר לבד, אנחנו לא נגיד לו, ובסופו של דבר באים להאשים אותו. אני לא פוסל את זה שהיה כאן מעין תרגיל. אולי חשבו, אתה יודע, שייכנסו כמה מחבלים ואף אחד לא ישים לב. לא יקרה שום דבר. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מצוין, ועדת חקירה. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אמרתי שאני בעד ועדת חקירה, אבל לא ועדת חקירה שאתם תשבו בראשה ולא כחברים בה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא, תמנו אתם, אתם. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם מתנגדים לזה שאנחנו נמנה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא, תמנה ועדת חקירה ממלכתית. לא בכל מיני שטויות. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> ממלכתית, אוקיי. אולי נעשה את זה, אתה יודע, של הכנסת, פרלמנטרית. יכול להיות. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> יופי, תמציאו המצאות. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא המצאות. למה? זה דבר קיים. קיים בחוק. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> זה לא קיים בשום מקום ולא בחוק. לך תלמד. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> יש הצעת חוק שהוגשה לכנסת, להזכירך. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> זה סיפור אחר. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> כמו שאתם עושים לנו לילה שלם, ואתם מבלבלים את המוח, אתה יודע, דופקים לנו בראש, אז קורה לפעמים שגם אנחנו צריכים לדבר, ומדברים. עליזה אישרה לי לדבר – אני מדבר. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה אומר על המנהיג שלך? ראית שבן גביר קיפל את המנהיג שלך? << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> מה הוא עשה? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> קיפל את המנהיג. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> קורה שיש ויכוחים. אתה לא צריך לפרק אותנו, אל תדאג. אנחנו לא מתפרקים כל כך מהר. אנחנו עשויים מחומר יצוק וחזק שמתחבר טוב. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אני לא רוצה להגיד לך – – – << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני יודע שאצלכם דובר בקדנציה הקודמת – היית כאן? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> הייתי, הייתי. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> אה, אני לא הייתי, אבל ראיתי בטלוויזיה איך פירקו אתכם. תקשיב, בכל הצעת חוק אתם התפרקתם. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אז תדע שזה מרגיש אותו דבר. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, לא, אל תרגיש אותו דבר. תראה, גם כשבן גביר לא מצביע, עדיין אנחנו כאן, אנחנו ברוב גדול מספיק כדי לשמור על הקואליציה החשובה הזאת למדינת ישראל. וכל דבר שתנסו, גם חוק גיוס – לא מעניין אתכם. נתתם דף לבן לחרדים, אמרתם להם: מה שאתם רוצים תקבלו, רק תבואו איתנו לממשלה. ואנחנו באים עם חוק אמיתי גם לחוץ וביטחון. כשאנחנו אומרים: רוצים לעשות חוק גיוס – חוק גיוס של מה שצה"ל מסוגל לקלוט, ולא מה שאתם צריכים לפי הנוסחה שלכם כדי להפיל את הממשלה. אנחנו מספיק חכמים, ואנחנו מבינים את הדבר הזה, ולכן לא ניתן לכם לעשות את זה. אנחנו נהיה ביחד, עם ישראל. רוב עם ישראל ביחד. יש מיעוט שמפגין, אז הוא ימשיך להפגין. יפגין לא משנה מה, לא משנה הנושא. יש הפגנות בקפלן. השלטים משתנים, אבל אותו שלט: להפיל את הממשלה, נתניהו וכו'. אנחנו לא מאמינים לדברים האלה. נמשיך עד סוף הקדנציה. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת שקלים. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, האמת שאני עומד כאן בתחושה מאוד קשה גם של דאגה עמוקה, מצד אחד, לדמוקרטיה הישראלית, אבל גם לביטחון שלנו. האירועים שהתרחשו היום בבית המשפט במשפט נתניהו מהווים נקודת שבר ביחסים שבין הרשות המבצעת למערכת המשפט. אני מבקש להתייחס בקצרה למה שהתרחש היום ולהשלכות החמורות על ביטחון המדינה ועל יכולתה של ממשלת ישראל לתפקד בזמן המלחמה. היום נאלץ ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו לבקש את ביטול הדיון שנועד להתקיים מחר במשפטו. ולא זו בלבד שהוא ביקש את הביטול, אלא שהוא גם נדרש להסביר את הסיבות בדלתיים סגורות. חברים, מדובר כאן במחדל ביטחוני מהמעלה הראשונה. הרי ברגע שראש הממשלה נדרש לחשוף בפני בית המשפט מידע כה רגיש בדלתיים סגורות, הדבר מהווה איתות מסוכן לכל אויבינו. כבר עתה אנו עדים לגל של ספקולציות ברשתות החברתיות ובתקשורת הבין-לאומית; חלקן עוסקות אולי בעסקת שבויים אפשרית, אחרות במבצעים צבאיים עתידיים, או השד יודע מה. בואו נחשוב רגע על ההשלכות. משפחות החטופים הקדושות יושבות בבתיהן וקוראות את הספקולציות האין-סופיות, האויב מנתח כל מידע שדולף, סוכנויות הביון של המדינות העוינות לנו עורכות הערכות מצב, וכל זה בגלל משפט שבכלל לא היה צריך להתקיים מלכתחילה, על אחת כמה וכמה בעת הזו. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מה זאת אומרת? << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> אני פונה מכאן לחבריי באופוזיציה: זה מה שרציתם? האם בשם הצדק המשפטי המדומה אתם מוכנים לסכן את ביטחון המדינה? שכחתם שאנחנו נמצאים במלחמה? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מדומה, מדומה. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> על מה, על סיגריות ושמפניות, מיקי לוי? נו באמת, זה מה שחשוב? די, באמת. שכחתם שהחיילים שלנו נלחמים בעזה? אני לא דובר אמת? זה לא נראה לך הגיוני? יש לנו חטופים שממתינים, שמחכים להם בבית, זה לא מעניין אתכם? העיקר שנתניהו יעמוד למשפט. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מה לעשות? בואו נחכה. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> ההתעקשות על קיום המשפט בעת הזו היא עיוות מוחלט של סדר העדיפויות הלאומי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> האשמה: מדינת ישראל נגד בנימין נתניהו. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> זה מעיד על אובדן מוחלט של שיקול דעת מצד מערכת המשפט ומצד המערכת בכלל של האופוזיציה, שמעדיפה פוליטיקה על פני טובת המדינה. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> – – – << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אתה מדבר – – – << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רק מזכיר לכם תקדים חשוב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> בארצות הברית, במהלך בחירתו של דונלד טראמפ, המערכת המשפטית גילתה אחריות לאומית והחליטה לדחות את ההליכים המשפטיים נגדו. כנראה שהם מבינים שם מה שפה לא רוצים להבין וגם לא יבינו לעולם. אז אני קורא מכאן לנשיא המדינה. הרי מהאופוזיציה פה אין לי שום ציפיות – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה צריך לסיים את הדברים. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> אני קורא מכאן לנשיא המדינה: אדוני הנשיא, איפה אתה? הגיע הזמן שתהיה המבוגר האחראי, תתייצב גם מול הקהל שמנגד ופעל לעצירת המשפט ההזוי הזה, שקורע את העם וכעת גם מסכן את ביטחונו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עמית הלוי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אתה יודע מה זה כל התיקים? מדינת ישראל נגד בנימין נתניהו. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> זה מה שחשוב לכם. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> שוחד, מרמה והפרת אמונים. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> וזה מה שחשוב לכם, השוחד. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> שוחד, מרמה והפרת אמונים. שוחד, מרמה והפרת אמונים. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – אתה מדבר שטויות. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> שוחד, מרמה והפרת אמונים. זהו. אין מה לעשות. מדינת ישראל נגד בנימין נתניהו. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חברותיי וחבריי לכנסת, אזרחי ישראל, אנחנו בימים של תמורות גדולות. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> תשתדל לא להשמיץ את צה"ל. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו בימים של תמורות גדולות במזרח התיכון. יש לי הצעה לצה"ל, רם, אז תקשיב, יש לי הצעה. הדברים שאני אומר הם לא הכפשה של צה"ל, הם בדרך כלל דברים שמופנים לאלו שמכפישים את צה"ל בעבודה שלהם ובהתנהלות שלהם, אנשים שפוגעים ככה בצה"ל. מה שאני מנסה לעשות – וזו לפחות כוונתי – זה לתקן את צה"ל ולא לפגוע בו. לצערי הרב, אתה יודע, המערכת אוהבת לשמור את הכוח. חוק שימור הכוח זה החוק המרכזי, לצערי, גם היום בצה"ל. אם נחזור לעניין שלנו, אדוני היושב-ראש, אנחנו בימים של תמורות גדולות במזרח התיכון, ותמורות גדולות מחייבות אותנו גם במחשבות גדולות. תמורות גדולות מחייבות אותנו להבין את התמונה הגדולה, ואני אומר את הדברים ביחס למה שקורה עכשיו בסוריה. בעצם שני דברים קורים עכשיו בסוריה: הדבר הראשון זה התבססות של האסלאם הניאו-נאצי, האסלאם הרדיקלי, הגזעני, הטוטליטרי, הברברי. שמעתי את ראש הממשלה מדבר על המציאות, אנחנו נפעל לפי המציאות המתהווה בשטח, וזו המציאות המתהווה, זה המרכיב הראשון של המציאות המתהווה בשטח: השתלטות של אל-ג'ולאני, בוגר דאעש, בוגר אל-קאעידה. זה הדבר הראשון שקורה. לא צריך להתרשם – אתה יודע, ראיתי כתבות, אנשים מתרשמים מזה שהוא סידר את הזקן שלו. כן. זה כמו שהיטלר היה מסדר את השפם שלו, והיינו אמורים להתרשם מזה. זה הדבר הראשון, ומשום מה בשיח שלנו, גם השיח המדיני, כאילו הדבר הזה עובר. ארצות הברית של אמריקה, הממשל הנוכחי, כמובן, מנהל משא ומתן עם המורדים. מודה שהוא התקשר עם המורדים הללו, אלו שרוצים להחריב את אמריקה, אלו שרוצים להשתלט על העולם כולו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> דמוקרטיה ליברלית, לא שמעת. דמוקרטיה ליברלית הם רוצים בסוף. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, במסגרת הליברליזם, הם נותנים לאנשים הללו שחרתו על דגלם השתלטות מלאה על כל העולם, כלומר מאיימים לא רק על חירות לאומית של מדינה אחת, של העם היהודי, הם מאיימים על החירות של כל יחיד ויחיד – או שתהיה מוסלמי או שלא תהיה. זה הדבר הראשון שקורה, וזה עובר אצלנו יותר מדי בשקט. המשטר הזה הוא לא לגיטימי, צריך להצהיר עליו כלא לגיטימי, צריך להצהיר עליו כמיועד לסיכול, לדרוש ממדינות העולם החופשי להתייחס אליו ככה. הדבר השני שקורה זה טורקיה. זה כבר לא עניין מקומי של סוריה, אדוני היושב בראש, זה עניין גיאופוליטי-אסטרטגי של המזרח התיכון. טורקיה חוזרת לשאיפות האימפריאליות שלה, ארדואן חוזר לשאיפות הללו. ארדואן – אתה יודע, אנחנו נפטרנו מרדואן ואנחנו מקבלים את ארדואן. לכן אני פונה מכאן לראש הממשלה ולשר החוץ: קודם כול, שלושה דברים שמדינת ישראל חייבת לעשות דווקא בעת הזאת, וכל יום שעובר יש לו משמעות – אני מסיים: אחד, לקרוא לוועידה בין-לאומית להסדרה מחדש של הגבולות הבין-לאומיים בסוריה. אין סוריה, התפרקה. לא סייקס פה ולא פיקו פה. התפרק. צריך לקרוא מחדש. דבר שני, לדרוש אוטונומיה לקהילות הדרוזיות והכורדיות, בחסות מדינת ישראל, כדי לנתק את טורקיה מסוריה. דבר שלישי זה להיכנס ולשלוט. לא אזור החיץ צריך להגביל אותנו ולא טילים אחרים, אנחנו צריכים להיות בכל מקום שמבטיח את ביטחוננו. זה המצב בסוריה, זו הפעילות שמדינת ישראל צריכה לעשות. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת שוסטר – אינו נוכח; חברת הכנסת פרקש – אינה נוכחת; חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח; חבר הכנסת טרופר – אינו נוכח. חברת הכנסת פנינה תמנו, בבקשה גברתי. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> היושב בראש, כנסת נכבדה, היום ט"ז בכסלו, 30 לנפילתו של סרן יוגב פזי, זכרו לברכה, שנפל בצפון רצועת עזה בט"ז בחשוון התשפ"ה, 17 בנובמבר 2024, מגבעות בר. פזי כתב מכתב מאוד מיוחד על אהבתו לארץ ישראל, ואני רוצה להקריא את מכתבו כאן מעל הדוכן הזה. "מכתב לאהובתי, מכתב ליקרה לי מכול. היי אהובתי, זה אני. כן, נכון, אני יודע. עבר זמן רב מאז שהתראינו, התרחקתי לתקופה ארוכה. שלא תחשבי לרגע שהיה לי קל בלעדייך, את יודעת כמה אני אוהב אותך. אבל את חייבת לדעת ולזכור, זה היה בשבילך, בשבילנו. כל כך הרבה אנשים שפגשתי מכירים אותך וצדדים חדשים בך, מכירים את מערכת היחסים בינינו, את מה שאת בשבילי ומה שאני בשבילך. "עבדתי יום ולילה על מנת להאדיר את שמך, לתמוך בך ולהראות את כל צדדייך המופלאים. למדתי ושמעתי המון, אך גם השמעתי ולימדתי המון. נכון, אי-אפשר לשכוח את הימים הארוכים במיוחד בלעדייך, אלה שגם את וגם אני היינו צריכים אחד את השנייה – מתמיד. תזכרי שתמיד היית ותמיד תהיי לפניי, חושב עלייך בכל דקה ודקה. "בקרוב אני חוזר, אוהב יותר מאי פעם, מוכן ללבוש את המדים ולהגן עלייך בגאווה. לא יכול לחכות לרגע שבו ניפגש שוב. והפעם, הפעם אני נשאר. לתמיד. אוהב אותך, מדינה שלי, את הדגל, את הסמל ואת ההמנון. אוהב את הערים, היישובים והנופים שבך. אוהב את המגוון הרחב של האנשים, אוהב את האמונה והיהדות שבך. אוהב את המשפחה והחברים שלי, אלה שרכשתי ואלה שארכוש בזכותך. נתראה בקרוב". חותם – חתם – יוגב פזי. יהי זכרו ברוך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אמן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר, בבקשה. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת היקרים, כבוד השר, השרה, אתמול הלכתי לנחם שלוש משפחות שכולות מופלאות. לכל אחת מהן היה בן אהוב, מוצלח, מלא טוב. את הכי טובים קוטף לו בורא עולם, את הכי טובים. שולחת גם מפה את תנחומיי למשפחותיהם של רס"ל ארז בן אפרים, של סמ"ר ברק דניאל הלפרן ושל סמ"ר עידו ז'נו, יהי זכרם ברוך. ובמעבר חד, ביום 19 בנובמבר 2024 פרסמה הסנגוריה תיעוד מזעזע ומטלטל שבו מתמודד נפש, בזמן חקירה משטרתית נקשר בידיו וברגליו לספסל, ובמצב זה הוא נחקר. החוקר המשטרתי סירב להיענות לבקשתו לעזרה ולא מצא לנכון להתייחס למצבו הנפשי המעורער של הנחקר. מצב נוראי. קרימינליזציה של אנשים עם מוגבלות נפשית היא תופעה ידועה. מסדרונות המשטרה ובתי הסוהר במדינת ישראל מלאים במתמודדי נפש, אשר רבים מגיעים למערכת פלילית לא בשל עבריינות מודעת, אלא בשל נסיבות חיים מורכבות שנובעות מהתמודדותם הנפשית. תופעה זו נובעת מהיעדר מענים קהילתיים מתאימים. ככל שמצטמצמים השירותים במערכת בריאות הנפש גוברת מעורבותם של אנשים עם מוגבלות נפשית במערכת הפלילית. בישראל מחסור במענים מותאמים הביא לכך שאנשים עם מוגבלות נפשית מוצאים את עצמם מעורבים במערכת אכיפת החוק, לא בהכרח בשל עבירות חמורות, אלא בשל התנהגות המאפיינת את מצב נפשם. תופעה זו מגבירה את הסיכון לאשפוזים כפויים, להגשת כתבי אישום מיותרים ולעיוותי דין משמעותיים. הוועדה הבין-משרדית לטיפול בהתמודדות כוחות הביטחון והאכיפה מול אנשים עם מוגבלויות הוקמה בעקבות תקריות טרגיות, כמו מותם של יהודה ביאדגה ז"ל ואיאד אל-חלאק, שהעיד על היעדר כלים מותאמים למפגש בין כוחות האכיפה לאוכלוסיות אלו. הוועדה כללה נציגים ממשרדי ממשלה שונים, את משטרת ישראל, עמותות לזכויות אדם, ארגוני סנגוריה ציבורית ועוד. התפקיד שלה היה למצוא פתרונות שיצמצמו את המפגש האלים והמיותר הזה בין אנשים עם מוגבלות למערכת אכיפת החוק. מתוך דוח הוועדה עולה כי מדי חודש מתקבלות במשטרה כ-300 קריאות הנוגעות לאנשים עם מוגבלות נפשית או שכלית, וברוב המקרים המשטרה מטפלת באירועים אלו ללא המעורבות של גורמי טיפול או שיקום. כ-14% מהאסירים בבתי הכלא בישראל נמצאים במצב פסיכיאטרי. מתוכם מחצית מאובחנים כבעלי הפרעות נפשיות חמורות. נתונים אלו מעידים על הבעיה ועל הצורך בהתאמות יסודיות במערכת אכיפת החוק. דוח ועדת דנציגר – ואני עומדת לסיים – עמד על רגישותם המוגברת של מתמודדי נפש לסוגסטיות וללחצים שמופעלים בחקירות. הוועדה המליצה על הצורך בליווי משפטי של הנחקר, ואני גם דורשת רובד משמעותי נוסף: להטיל את האחריות של החקירה על חוקרים מיוחדים, שידעו ויכירו את השפה ואת ההתאמה של המציאות לחקירה, ולא להתעלם ממנה. יש לי עוד המשך כמובן ארוך ורחב, אבל אני אמשיך את זה בפעם הבאה. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח. אני מזמין את השרה גילה גמליאל לסכם את הדיון, בבקשה. בבקשה, גברתי השרה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> השרה מסכמת מטעם הממשלה? << דובר >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: << דובר >> אני באתי לשוחח איתכם קצת עכשיו. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> ברור. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: << דובר_המשך >> כן. חשבתי לשמוע אתכם היום, והייתם שקטים יחסית. מדוע האופוזיציה לא דיברה? << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: << דובר_המשך >> הייתי בטוחה שתשתפו פעולה, תדברו קצת. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> להצביע. << דובר_המשך >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: << דובר_המשך >> כן. קודם כול, הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2025 מדברת על כך שהממשלה רשאית להוציא בשנת הכספים הזו, בשנת הכספים 2025, סכום של 755 מיליארד, 906 מיליון ו-699,000 שקלים. אז זה רק לידיעה, למי שלא בעניינים. עכשיו, חשבתי בעצם במה אני אשתף אתכם בפרק הזמן הזה. אז קודם כול, לטעמי יש מקום לעדכן לגבי דברי ההסבר, שלא כולם ערים להם בבית, מי שצופה בנו. אז כבוד היושב-ראש, וכבוד מזכירת הכנסת, "סעיף 3 לחוק-יסוד: משק המדינה – – – קובע כי תקציב המדינה ייקבע בחוק. על פי הסעיף האמור הממשלה מחויבת להניח לפני הכנסת הצעת תקציב מפורטת, הכוללת את הוצאות הממשלה הצפויות והמתוכננות, ולצרף לה אומדן של המקורות למימון של התקציב ולצרף לה אומדן של המקורות גם למימון התקציב. "העקרונות החוקתיים שבבסיס חובה זו הם שניים: העיקרון שהממשלה פועלת מכוח אמון הכנסת", ובשביל זה צריך באמת לקבל פה רוב בהצבעות שמתבקשות. "עיקרון זה, המקבל ביטוי בחובת הממשלה" – גם את האפשרות – אתה יודע, אפשר היה להחליף את ההצבעות באי-אמון, ואז אולי זה היה פותר את המורכבות שקיימת עכשיו עם בן גביר; לבוא ולהעביר בצורה חד-משמעית, במקום למצוא את עצמנו בסיטואציה העכשווית, שצריך לגרור זמן על הנושא הזה. באמת, אני חושבת שיש זמנים שהקואליציה צריכה לדעת מתי היא מתאחדת, והיה מספיק זמן כדי לגבש את התוכנית בצורה טובה, וכל ההתנהלות האחרונה הזו מיותרת. אפשר שהיינו כבר אחרי. תקציב המדינה בעצם בא לשקף "את סדרי העדיפויות של הממשלה, בהתחשב בצורכי המשק וביכולותיו התקציביות והכלכליות. חלוקת התקציב נעשית בהתאם לסדרי העדיפויות" הללו, וחשוב לומר שגם משקפת את מידת החשיבות שהממשלה מתייחסת לכל אחד מהמשרדים ולעשייה בכל שאר הדברים. "נוסף על כך, תקציב המדינה משקף את תוכניות הפעולה של הממשלה", וזה הוצג כאן היום גם על ידי שר האוצר וגם ניתן לשיח פתוח של חברי הכנסת. "העיקרון שהממשלה פועלת בכספי הציבור כנאמן הציבור – אין בידי הממשלה כסף ששייך לה, אלא מלוא התקציב שברשותה, שמקורו במיסים הנגבים מהציבור, מפירות נכסי הציבור, מופקד בידי הממשלה בנאמנות, כדי לעשות בו שימוש לטובת האזרחים. מאחר שכספי התקציב הם כספי הציבור, שמוחזקים בנאמנות בשמו של הציבור ובעבורו, על הממשלה לקבל את אישור נציגי הציבור – הכנסת – באשר לאופן השימוש בכספים אלה. "פועל יוצא של האמור הוא כי על הממשלה לקבוע את סדרי העדיפויות התקציביים שלה ואת תוכניות הפעולה שלה לתקופת התקציב, ולהביא הצעת תקציב המשקפת את סדרי העדיפויות שלה ואת תוכניות הפעולה שלה לאישור הכנסת, כך שהיא תקבל מעמד של חוק. "הממשלה אינה רשאית להוציא הוצאה תקציבית, להוציא הוצאה מותנית בהכנסה, להתחייב בהתחייבות תקציבית ארוכת טווח או למלא משרות מעבר לסכומים ולייעודים שנקבעו בסעיפים הרלוונטיים בחוק התקציב – – – בהמשך לכך נקבעו בחוק יסודות התקציב העקרונות העומדים בבסיס חוק התקציב השנתי. במסגרת זו קובע חוק יסודות התקציב את הפרטים של חוק התקציב השנתי ואת המבנה שלו, את סמכויות הממשלה להכניס שינויים בתקציב במהלך שנת הכספים של 2025, את דרכי השימוש ביתרות התקציב שלא נוצלו במסגרת שנת הכספים, את דרכי השימוש ברזרבות ועוד. "בהתאם לעקרונות שנקבעו בחוק-היסוד ובחוק יסודות התקציב כאמור, נדרשת הממשלה להביא לאישור הכנסת הצעת חוק תקציב לכל שנת תקציב. חוק התקציב קובע לממשלה את היקף הסכומים המרבי שהיא רשאית להוציא בשנת תקציב מסוימת, אם כהוצאה ואם כהוצאה מותנית בהכנסה, את היקף הסכומים המרביים שלגביהם היא רשאית להתחייב גם מעבר לשנת התקציב, וכן את מכסת תקני כוח האדם המרבית שהיא רשאית למלא. "יצוין כי התקציב של המדינה לשנת 2025 צפוי להיות מאושר במועד המאוחר ממועד תחילת שנת הכספים, ועל כן עד לאישורו תפעל הממשלה בהתאם להוראות סעיף 3ב לחוק-יסוד: משק המדינה, במתכונת של תקציב המשכי. "תקציב המדינה משקף את סדרי העדיפויות המתוכננים של הממשלה, ומתייחס לצרכים שהיא רואה לנגד עיניה במועד גיבוש התקציב. התקציב מגובש מתוך ידיעה שצורכי המדינה משתנים ומתוך הבנה שאין כוונה לשתק את יכולתה של הממשלה להמשיך ולקבל החלטות ולקבוע מדיניות במהלך השנה – גם אם אלה משפיעים על התקציב. התקציב נקבע במסגרת היכולות הכלכליות והתקציביות הצפויות במועד גיבוש התקציב, לפי מיטב התחזיות בידי הממשלה באותו מועד, ומתוך ידיעה שתחזיות אלה לא ישקפו בהכרח את ביצועי המשק בפועל. תקציב המדינה גם משקף את תוכניות הפעולה המתוכננות של הממשלה בעת גיבוש התקציב, מתוך הבנה שהביצוע בפועל לא יתאם, ככל הנראה, באופן מלא לתוכניות הפעולה המתוכננות. "חוק התקציב השנתי נסמך על הערכות ותחזיות הנערכות על ידי אנשי המקצוע בממשלה ובגופים אחרים במגזר הציבורי, כגון בנק ישראל והמוסד לביטוח הלאומי. ככל תחזית, אין ביכולתה להתאים באופן מלא לביצוע בפועל. אנשי המקצוע נדרשים לחזות את היקף הביצוע של המשק במהלך השנה, את שיעור המיסים שייגבו, את גובה ההוצאות שיידרשו ואת הרמה שבה יצליחו משרדי הממשלה השונים לבצע את תוכניותיהם – – – תחזיות ותכנונים העתידיים נסמכים במידה רבה על הערכות שיש בהן ממד משמעותי של חוסר ודאות. כך למשל, ההוצאה התקציבית מתבססת על הנחות מסוימות בדבר שיעור הגידול באוכלוסייה, גובה מדד המחירים לצרכן, היקף האבטלה, גובה הריבית, שיעורי מיצוי הטבות וסיוע ועוד הנחות רבות. אם יתברר שהתחזית אינה תואמת באופן מדויק למציאות, או כאשר מתחוללים שינויים בהערכות אלה, יש צורך לבצע במהלך השנה שינוי בתקציב" – כפי שנאלצנו לעשות רק בשנה האחרונה כתוצאה מהמלחמה. פירוט ההוצאות הקשורות בשינויים אלה אינו 'צפוי ומתוכנן' במועד קבלת חוק התקציב השנתי, ועל כן אינו יכול להיכלל בהתאם להוראות סעיף 3(א)(2) לחוק-היסוד". "הדבר מקבל משנה תוקף השנה, לנוכח המצב הביטחוני שהחל ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023), עם מתקפת הטרור הרצחני שבעקבותיה החלו פעולות צבאיות משמעותיות, הוכרז בצה"ל על מבצע חרבות ברזל והוכרז על מצב מיוחד בעורף. הצרכים הרבים שעלו בעקבות הלחימה והמצב המיוחד, ובכללם סיוע ושיקום העורף, חייבו הוצאות תקציביות משמעותיות כבר בשלהי שנת 2023 וסכומים משמעותיים אף יותר בשנת 2024, שלא נצפו בעת גיבוש ואישור חוקי התקציב לשנת 2023 ו-2024. לפיכך בוצעו תיקונים בחוק המסגרות הפיסקליות לצורך הצבת יעדים מרחיבים יותר לאותן שנים בלבד והוגשו חוקי תקציב נוספים בהן. בהמשך, בשל הימשכות המצב המיוחד בעורף בשנת 2024 ולנוכח הגידול בהוצאות האזרחיות הנובעות מהתארכות המלחמה, הוגדלה בחודש ספטמבר 2024 ההוצאה הממשלתית המותרת בשנת 2024, לצורך הוצאת סכום נוסף שלא נצפה בעת אישור חוק התקציב, וכן אושר חוק תקציב נוסף בשנת הכספים 2024. במקביל להגשת הצעת חוק זו, הוגשה הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית – – – להגדלת מגבלת ההוצאה והעלאת תקרת הגירעון, והצעת חוק תקציב נוסף לשנת 2024" – הלוואי שנגיע אליו כבר, שיעבור, בשעה טובה – "תקרת הגירעון והצעת חוק תקציב נוסף לשנת 2024 – – – לצורך הוצאות ביטחוניות בשל התמשכות הלחימה העצימה וגיוס המילואים המשמעותי ובשל מימון הוצאות שהיו צפויות להיות ממומנות מהסיוע האמריקאי – –" << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בבקשה. חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה. << דובר_המשך >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: << דובר_המשך >> "– – שחלקו אינו זמין לשימוש בשנת 2024, ולצורך הוצאות אזרחיות של תשלומי הריבית על החוב הממשלתי לנוכח עדכון תחזית תשלומי הריבית. "לנוכח מצב דברים זה, במסגרת תיקון לחוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית – – – (חוק המסגרות הפיסקליות), שמפורסם במקביל להצעת חוק זו, מוצע לקבוע כי בשנת 2025, נוסף על שיעור הגידול המחושב כאמור, סכום ההוצאה הממשלתית המותרת יגדל ב-12.4% נוספים. עוד מוצע שם, בשל חוסר ודאות זה בדבר המצב הביטחוני, כי סכום ההוצאה הממשלתית המותרת יוכל לגדול בשיעור נוסף של עד 1.9%, לצורך מימון הוצאות הדרושות לצרכים מיידיים הנובעים מהימשכות הפעולות הצבאיות המשמעותיות, ולמטרה זו בלבד, בהתקיים התנאים שייקבעו לעניין זה בתיקון לחוק יסודות התקציב, ובהם אם ראש הממשלה ושר האוצר, בהתייעצות עם הממונה על התקציבים במשרד האוצר, מצאו שהימשכות המלחמה ועצימותה בשנת 2025 או שהיקף היישובים שפונו או רועננו מצריכים הוצאה נוספת. במקרה כזה, ובכפוף לאישור ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי ואישור הוועדה המשותפת לוועדת החוץ והביטחון וועדת הכספים של הכנסת להקצאת הכספים, ההוצאה הממשלתית המותרת בשנת 2025 תגדל לצרכים האמורים בלבד, בסכום שנקבע. "כמו כן, חלק ניכר מעבודת המטה בגיבוש הצעת חוק התקציב כרוך בהערכת מידת הוודאות להתממשות הצורך התקציבי – החל מהוצאות שרמת הוודאות לגביהן גבוהה יחסית ועד להוצאות שמידת סיכויי התממשותן נמוכה יותר. אילו היה ניתן במועד אישור התקציב לדעת את כל שייוודע בסוף השנה, היינו ב-31 בדצמבר שלה, בוודאי היה מתגלה שכמה וכמה פרויקטים שהיו אמורים להתממש כבר במהלך שנת התקציב, לא התממשו הלכה למעשה. גלוי וידוע כי חלק מהפרויקטים שאושרו לביצוע בשנת המהלך של התקציב לא התממשו הלכה למעשה, וכך מתגלה מדי שנה בתום שנת התקציב. "מובן מאליו שתקצוב מלא של כל הפרויקטים המתוכננים אינו נבון ואינו ראוי. אם הממשלה מתכננת לבצע עשרה פרויקטים במהלך השנה, אך בסופו של דבר התממשו רק תשעה מהם, הרי שבשל העובדה שמסגרת התקציב כפופה למגבלות הפיסקליות שהוזכרו לעיל, הצורך לתקצב את הפרויקט הנוסף – שבסופו של דבר לא יֵצא אל הפועל – פוגע בצרכים התקציביים האחרים של הממשלה. גורמי המקצוע בממשלה נוטלים אפוא את רשימת הפרויקטים המתוכננת, את אומדן סיכויי הביצוע של כל אחד מהם, את סדרי העדיפויות של הממשלה ואת כלל ההשערות והתחזיות הנוגעות לקשיים שמימוש כל אחד מהפרויקטים עלול להיתקל בהם" – ויוצרים את הצעת חוק התקציב השנתי יחד עם ניהול הסיכונים. "יצוין כי בהתאם להוראות סעיף 2(ב) לחוק יסודות התקציב, חוק התקציב השנתי יכלול את התקציב הרגיל, תקציב פיתוח וחשבון הון ותקציב המפעלים העסקיים – הוצאות ותחזית הכנסות. בשנת הכספים 2025 לא יהיו החזרי חוב לבנק ישראל ולכן הם לא נכללים בחוק התקציב לשנה זו. "עוד יצוין כי מידע מפורט נוסף בדבר עיקרי התקציב ותוכנית תקציב רב-שנתית, הכולל, בין השאר, סקירה" של שנת הכספים 2025 – הסקירה הזו, הכללית, בדבר עיקרי ההתפתחויות, המדיניות הכלכלית – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תעשי הפסקה. << דובר_המשך >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: << דובר_המשך >> אתה רוצה שאני אעשה הפסקת שתייה? אם אתה לא תדאג לי, מי ידאג לי? תגיד לי. המדיניות הכלכלית – חשוב שהציבור ידע בדיוק את כל ההסבר לתקציב. אני מפרטת לכם אותו. מי שחבר כנסת ותיק כמוך יודע; יש פה הרבה חדשים שצריכים עוד ללמוד, אתה יודע, וגם בבית, הצופים בנו, כדי שפעם אחת יקבלו את כל דברי ההסבר לתקציב. אז בוא נאמר כך: – – – "וכן את עיקרי ההוצאות ואת הפעולות של משרדי הממשלה השונים". וכל אלה מונחים פה על שולחן הכנסת ומפורסמים על ידי משרד האוצר גם לכל המעוניינים באתר האינטרנט של המשרד. "בהתאם להוראות סעיף 2(ב) לחוק יסודות התקציב, לחוק התקציב השנתי יצורפו גם תחזית התקבולים וכל הנלוות וכן תחזית של סכומים של יגבו בשל הטבות מיסים. בהתאם לכך, תחזית התקבולים והמלוות לשנת הכספים 2025 וכן תחזית של סכומים שלא ייגבו בשל הטבות מיסים באותה שנת כספים, נכללים בעיקרי התקציב ומצורפים באופן זה גם לחוק התקציב. נוסף על כך, כבכל שנה, מפרסם משרד האוצר את פירוט התקציב של כל אחד ממשרדי הממשלה וגופים אחרים שנקבע להם סעיף תקציב נפרד, לרבות חלוקת סעיפי התקציב האמורים לתחומי פעולה ותוכניות וכן דברי הסבר לסעיפים אלה". זה מפרט פירוט של ממש של כל התקציב. פירוט התקציב גם מונח על שולחן הכנסת יחד עם הצעת חוק התקציב השנתי ומפורסם באתר לכל המעוניין לצפות בזה. גם השנה, פירוט התקציב יכלול ביאורים לחוק התקציב. יהיה בו את ניהול הסיכונים והתחזיות, יהיו בו את עיקרי השינויים בתקציב וגם, בהמשך להחלטת ממשלה מס' 2084 מ-7 באוקטובר 2014, "שעניינה אימוץ המלצות הוועדה לבחינה מגדרית של תקציב המדינה בישראל, הוחלט על יישום של ניתוח מגדרי של תקציב המדינה. בהתאם לכך, משרדי הממשלה מונחים גם לערוך ניתוח של תקציבם ושל השימושים שלו ולפעול לגיבוש מדיניות וסדרי עדיפויות בהתבסס על הניתוח הזה". אני שמחה שהייתה לי הזכות, עוד בהיותי השרה לשוויון חברתי, להטמיע את הנושא הזה של התקציב המגדרי בתקציבי המדינה. אני שמחה שהאוצר מקפיד גם כן להמשיך את הקביעה הזאת בתקציב. "נוסף על כך, בדומה למובא לצד חוקי התקציב לשנת 2023 ו-2024 שהונחו על שולחן הכנסת בחודש מרץ 2023, יובאו גם בשנת 2025 עיקרי הסיכומים התקציביים בין משרדי הממשלה ומשרד האוצר, אם יהיו כאלה". בסעיף 1 "מוצע להגדיר את המונחים שנעשה בהם שימוש בהצעת חוק זו". בסעיף 2, הסעיף "קובע את סכום ההוצאה שרשאית הממשלה להוציא בשנת התקציב 2025. סכום ההוצאה הכולל המותר מחולק לסעיפי תקציב שונים, וכל סעיף מתייחס למשרד ממשלתי מסוים, לרשות ציבורית או לגוף ציבורי מסוימים או לנושא שבשל היקפו או חשיבותו נדרש לו סעיף תקציבי ייעודי. סעיפי התקציב מחולקים לתחומי פעולה שונים לפי הצורך. תחומי הפעולה מחולקים גם הם, לפי הצורך, לתוכניות שונות. החלוקה לתחומי פעולה ולתכניות, כאמור, מפורטת לגבי שנת הכספים 2025 בתוספת הראשונה – – – לעניין זה יש להבחין בין שני סכומים: בין סך התקציב, המשקף את סך כלל הוצאות הממשלה בשנת התקציב, ובין מגבלת ההוצאה הממשלתית לפי חוק המסגרות הפיסקליות – שאינה כוללת את ההוצאה הממשלתית לצורך החזר מרכיב הקרן בחובות של הממשלה שאינן חובות למוסד לביטוח לאומי. "בחוק התקציב המוצע נכללים לעניין שנת התקציב 2025 הסכומים הנקובים להלן". אז סך התקציב, כפי שאמרתי בתחילת הנאום: 755 מיליארד, 906 מיליון ו-699,000 שקלים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> גילה, אם אפשר קצת יותר לאט. << דובר_המשך >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: << דובר_המשך >> תראו, לאור זה שלא היה לכם נאום היום, שאתם בחרתם לא לדבר, חשבתי שאולי אתם לא הבנתם בדיוק את הנושא של התקציב, אז החלטתי לפרט לכם את כל דברי ההסבר לחוקי התקציב, על מנת שאולי בחוק הבא – התגעגענו לשמוע את קולכם, אז אולי גם נשמע אותו. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> חבל שראש הממשלה ושר הביטחון – – – ביטלו את העדות היום. אני דואג לביטחון המדינה. << דובר_המשך >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: << דובר_המשך >> אני רוצה לומר לכם – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת קריב, בבקשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> גלעד קריב, אתה בקריאה ראשונה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני דואג – – – << דובר_המשך >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: << דובר_המשך >> אני רוצה, בהקשר הזה, באמת לברך גם את שר האוצר, שלמרות המורכבות והאתגר שבהכנת התקציב הנוכחי לשנת 2025, עם אנשי המקצוע במשרדך, דאגנו להרבה מאוד מנועי צמיחה. הזכות שלי גם כן, סביב המשרד, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה – אני רוצה באמת לברך על הזכות הגדולה שהייתה בהקשר הזה להוביל בתוך התקציב תקציבים ייעודיים שיוכלו להוביל את המהפכות שאותן אנחנו רוצים להוביל. את המהפכה בבינה המלאכותית – אנחנו מובילים מהפכה היסטורית להטמעת הבינה המלאכותית גם במשרדי הממשלה, גם ברשויות המקומיות, תוך פרויקט AI, בינה מלאכותית, לכל ילד וילדה בישראל. בשיתוף עם "סיסמה לכל תלמיד" אנחנו נתחיל בהתחלה עם 90 רשויות בפריפריה. בהמשך השנה, עם התקציבים – אני רוצה לברך את שר האוצר, כפי שאמרתי קודם, על ההקצאה של המשאבים למנועי הצמיחה בבינה המלאכותית – אנחנו נטפח ונפתח את זה בכל הרשויות בישראל. זוהי בשורה עצומה, שאנחנו נוכל גם לפעול להטמעת הבינה המלאכותית ברשויות, דבר שישדרג את כל השירותים העירוניים באמצעות בינה מלאכותית בכל הצרכים של הרשויות, על מנת שגם נצמצם את הפערים הדיגיטליים, נבטיח שכל ילד בישראל, במיוחד בפריפריה – גם בחברה הערבית, בחברה הדרוזית, הצ'רקסית, הבדואית – כולם יהיו חלק ממהפכת הבינה המלאכותית. הממשלה, למרות המצוקה היום – אנחנו נוביל כדי שכל הילדים יהיו מצוידים בכלים הטכנולוגיים של העתיד. זאת לא רק מהפכה טכנולוגית, אלא מהפכה חברתית שתיצור שוויון הזדמנויות אמיתי ותשפר את איכות החיים של כל אזרחי מדינת ישראל. אני רוצה גם לשתף אתכם בבשורה הנוספת, של מרכזי הפיזיקה. כשהייתי פה רק השבוע והצגתי בפניכם את כל הנושא, בעקבות הצעה לסדר-היום של חברת הכנסת פרקש ועוד חברי כנסת נוספים, דיברתי איתכם על הנושא של מרכזי הפיזיקה. אני רוצה גם פה להודות לשר האוצר, שבאמת הרים איתי את הכפפה, ובימים האחרונים דאג להקצאת משאבים נוספים למרכזי פיזיקה נוספים: נוסף לארבעת המרכזים שהקמנו מתקציב 2024, עוד שלושה מרכזים נוספים – ולא שניים כפי שהיה אמור להיות. על כך אני בהחלט רוצה לברך אותו. אני רוצה להבהיר מה זה אומר. כחלק מההמלצות של הוועדה להגדלת ההון האנושי בהייטק, הודגשה החשיבות של מקצוע הפיזיקה כחלק מהגדרת מקצועות בגרות-טק, של 5 יחידות במתמטיקה, באנגלית, מדעי המחשב ופיזיקה. הפיזיקה זה תחום בסיס ייחודי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גילה, מי זה הבן אדם הזה שמחכים לו? << דובר_המשך >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: << דובר_המשך >> נעביר לכם קצת שיעורים מעניינים היום. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אנחנו מקשיבים. << דובר_המשך >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: << דובר_המשך >> כרגע אנחנו נדבר על המלצות הוועדה להגדלת ההון האנושי בהייטק. הפיזיקה היא תחום בסיס ייחודי בלימודי המדעים, מעין שפת יסוד להבנת היקום וביסוס לפיתוח קוד יישומי AI. הפיזיקה הוא תחום שגם בצה"ל, האוניברסיטאות, התעשייה – כולם הדגישו אותו כתחום מקצוע נדרש במיוחד עבורם, ולצערנו הוא נמצא במחסור. בנוסף, בלימודי הפיזיקה נדרשת למידה התנסותית, היא דורשת שימוש בציוד יקר, מתקדם וחדשני. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה לשרה גמליאל על השיעור המאלף. << דובר_המשך >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: << דובר_המשך >> תן לי לסיים. בהמשך, בימים הבאים, אני אשמח להסביר לכם קצת יותר על התרומה המאוד-גדולה ועל סכומי הכסף שהוסיף האוצר, וזו הסיבה שאני עומדת כאן היום מעל הדוכן כדי לבקש מכולם להצביע על התקציב. אני חייבת לומר לכם שהתקציב לשנת 2025 הוא תקציב טוב. יש בו מנועי צמיחה חיוביים. אני רוצה לומר לכם שלמשל התקציב של משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה אף גדל, והוא התקציב הגדול ביותר שהיה במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. נוסף לזה, הוקצו גם כספים בתוספתי להייטק, תוספת של 500 מיליון שקלים, ועל כך אני רוצה להודות לך, השר סמוטריץ' – עד שאני כבר מפרגנת לך, בוא תיהנה מזה. עשית עבודת קודש בתקציב הנוכחי, עם כל המורכבות המאוד-קשה שהייתה, עם האתגרים הביטחוניים, והצגת תקציב שאפילו לאופוזיציה לא היה מה לומר עליו. אז אני שמחה ומברכת על כך וקוראת גם לאופוזיציה לתמוך בו, כי התקציב הוא נכון ועשוי בצורה טובה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. יש שלושה שואלים מהצד. אבקש שלא יהיו שאלות זהות, כי אחרת אני אצטרך להוריד אותם. ראשון השואלים – חבר הכנסת ולדימיר בליאק. בבקשה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא מוריד אותם? כי הם לא עולים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. שאלה לשר האוצר: האם במסגרת הצעת חוק התקציב ניתנו הבטחות לשותפים בקואליציה הקשורות להעברת חוק הגיוס? תודה. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> לא. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת עודד פורר. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> שאל. חבר הכנסת גלעד קריב, שאלה לא זהה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני מבקש לשאול את שר האוצר או את יו"ר הקואליציה: האם ישנו סיכום לגבי היקף הכספים הקואליציוניים במסגרת הצעת התקציב, והאם ישנו סיכום על העברת כספים שבתקציב 2024 היו במסגרת הכספים הקואליציוניים לבסיס התקציב של משרד החינוך? << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> לא. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2025, התשפ"ה–2024, בקריאה הראשונה. לבקשת הממשלה וגם לבקשת האופוזיציה – הצבעה שמית. הצבעה שמית << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ינון אזולאי – בעד גדי איזנקוט – נגד ישראל אייכלר – בעד דן אילוז – בעד ואליד אלהואשלה – נגד קארין אלהרר – נגד זאב אלקין – בעד משה ארבל – בעד יעקב אשר – בעד אביחי אברהם בוארון – בעד אוריאל בוסו – בעד מישל בוסקילה – בעד דבי ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – בעד בועז ביסמוט – בעד ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – נגד << קריאה >> קריאות: << קריאה >> וואו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת בועז טופורובסקי, בבקשה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> לא רוצים אותו באופוזיציה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת אחמד טיבי, אתה בקריאה ראשונה. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) אברהם בצלאל – בעד אליהו ברוכי – בעד ניר ברקת – בעד ששון ששי גואטה – בעד טלי גוטליב – בעד מאי גולן – בעד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – בעד בנימין גנץ – נגד משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אלי דלל – בעד שלום דנינו – בעד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – בעד שרן מרים השכל – בעד ניסים ואטורי – בעד מיכל מרים וולדיגר – בעד יצחק שמעון וסרלאוף – נגד יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – נגד יוסף טייב – בעד אוהד טל – בעד יעקב טסלר – בעד חילי טרופר – נגד אלמוג כהן – נגד מאיר כהן – נגד מירב כהן – נגד מתן כהנא – נגד עופר כסיף – נגד אופיר כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד ירון לוי – נגד מיקי לוי – נגד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד אביגדור ליברמן – נגד יאיר לפיד – נגד סימון מושיאשוילי – בעד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – נגד שלי טל מירון – נגד יונתן מישרקי – בעד חנוך דב מלביצקי – בעד ארז מלול – בעד יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד צגה מלקו – בעד אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – נגד בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד צבי ידידיה סוכות – בעד משה סולומון – בעד לימור סון הר מלך – נגד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד משה סעדה – בעד גדעון סער – בעד מנסור עבאס – נגד איימן עודה – נגד יוסף עטאונה – נגד חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – נגד צביקה פוגל – נגד עודד פורר – נגד יצחק פינדרוס – בעד משה פסל – בעד יסמין פרידמן – נגד אורית פרקש הכהן – נגד מטי צרפתי הרכבי – נגד אריאל קלנר – בעד יצחק קרויזר – נגד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד אליהו רביבו – בעד משה רוט – בעד שמחה רוטמן – בעד עידן רול – נגד אפרת רייטן מרום – נגד אלון שוסטר – נגד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד מיכל שיר סגמן – נגד נאור שירי – נגד אושר שקלים – בעד עאידה תומא סלימאן – נגד פנינה תמנו – נגד << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נעבור לסיבוב השני, בבקשה. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) יואב גלנט – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אבי מעוז – אינו נוכח << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> האם יש חברי כנסת שנוכחים באולם ולא הצביעו? אין. תמה ההצבעה. להלן תוצאות ההצבעה: 59 בעד, 57 נגד. אני קובע כי הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2025 התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה ראשונה ותעבור לדיון בוועדת הכספים לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << הצח >> הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025), התשפ"ה–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1822).] (קריאה ראשונה) << הצח >> הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025), התשפ"ה–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1822).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025), התשפ"ה–2024, לקריאה ראשונה, והצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025), התשפ"ה–2024, לקריאה ראשונה. לאחר הצגת הצעות החוק נקיים דיון אישי משולב. אני מזמין את כבוד השר במשרד החינוך, השר חיים ביטון, להציג את הצעת החוק. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – של רשתות החינוך החרדיות ידע – – – איך מנהלים תקציב? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> סיימת? תודה רבה. << דובר >> השר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר >> ערב טוב. יושב-ראש הישיבה, חברי כנסת נכבדים, אנחנו מתכנסים היום ברגע חשוב ומשמעותי לעתידה של מדינת ישראל. חוק התקציב לשנת 2025 שאני מציג בפניכם אינו רק מסמך טכני של מספרים וטבלאות; הוא מסמך שמספר את סיפורה של ישראל בשנה הקשה ביותר שלה מזה עשורים ואת תחילת דרכה החוצה מהמשבר. כולנו זוכרים את הרגעים הדרמטיים של סתיו 2023, כאשר מלחמת חרבות ברזל פרצה לחיינו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת קטי שטרית. חברת הכנסת קטי, מה זה? << דובר_המשך >> השר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> היא לא רק ערערה את שגרת חיינו וביטחוננו האישי, אלא גם הטילה צל כבד על הכלכלה הישראלית. ב-14 החודשים שחלפו מאז אותו יום, מצאה את עצמה מדינת ישראל מול מציאות כלכלית חדשה ומאתגרת – צמיחה שהאטה כמעט לחלוטין, ירידה דרמטית בהכנסות המדינה והוצאה ממשלתית שהתנפחה לממדים שלא הכרנו. בפרק הזמן הזה הוצאות הממשלה גדלו בכ-132 מיליארד שקלים – עלויות שהיו הכרחיות לתמיכה בצה"ל ובכוחות הביטחון, לסיוע לאוכלוסיות שנפגעו ולשיקום המשק שלנו. לצד הגידול בהוצאות, גם ההכנסות נפגעו. הפגיעה הזו, בשילוב עם הצמיחה הנמוכה, הובילה אותנו לגירעון שצפוי להגיע בשנת 2024 לכ־7.7% מהתוצר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כל הכבוד. << דובר_המשך >> השר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> חברי הכנסת, המציאות הזאת אינה מאפשרת לנו להמשיך בעסקים כרגיל. אנחנו עומדים מול החלטות לא פשוטות, אבל אני מאמין שהן הכרחיות. חוק התקציב שאנו מציגים היום הוא צעד משמעותי על מנת להוציא את הכלכלה מהמשבר. תקציב 2025 הוא תקציב של אחריות פיסקלית. גיבשנו תוכנית התכנסות פיסקלית בהיקף של 37 מיליארד שקלים שנועדה להחזיר את הגירעון לשליטה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת ביטן, אתה מוכן לא להפריע לשר ביטון? חבר הכנסת ביטן. ששון גואטה. ששון גואטה. חבר הכנסת ששון גואטה, אני מדבר אליך. לשר ביטון אתה מפריע? << דובר_המשך >> השר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> התוכנית כוללת צעדים משמעותיים בצד ההוצאה, כמו הפחתת שכר במגזר הציבורי, קיצוץ רוחבי בתקציבים של משרדי הממשלה, הקפאת שכר לנושאי משרה, ובהם גם אנחנו, חברי הכנסת, צעדי התייעלות במשרדי התחבורה, הבריאות, החינוך, האנרגיה, הכלכלה, הקליטה, הנגב והגליל, הגנת הסביבה, הדתות, ועוד. אך צעדים בצד ההוצאה בלבד לא יספיקו נוכח היקף החיסכון הנדרש. כדי להחזיר את הכלכלה למסלול נדרש גם לבצע צעדים בצד ההכנסה, קרי העלאת המיסים. לצורך זה אנחנו נוקטים שורה של צעדים מיסוייים: העלאת מס יסף, כלומר גביית 2% מס נוספים על הכנסה הונית של אנשים בעלי הכנסות גבוהות במיוחד; ביטול פטורים במס שבח; מיסוד טיפול ברווחים בלתי מחולקים בחברות ארנק – זהו צעד תקדימי שיאפשר לנו לפתור את העיוות שיוצרות חברות הארנק, שגורם לכך שדווקא האנשים האמידים, בעלי אותן החברות, משלמים אחוז מס אפקטיבי נמוך יותר מאנשי מעמד הביניים העובדים; הקפאת הצמדות במיסוי הישיר, וכן העלאת שיעור דמי הביטוח הלאומי. כן, אלו צעדים לא פשוטים, אך בבניית התוכנית הכלכלית הקפדנו לפזר את הנטל ככל הניתן על כל הציבור הישראלי – מס יסף לצד העלאת דמי ביטוח לאומי, טיפול בחברות ארנק לצד הקפאת קצבאות ילדים. חברי הכנסת, אני מציג בפניכם היום את התקציב הלא-פשוט הזה כי יש לנו מחויבות להחזיר את אמון השווקים בכלכלה הישראלית. עלינו לשדר לעולם שאנחנו מדינה עם כלכלה חזקה, יציבה, ועם כיוון ברור לעתיד. ישראל לאורך ההיסטוריה שלה ידעה להתמודד עם משברים, והיא תדע גם הפעם. הצעדים שאנו מציעים ימנעו הורדות דירוג אשראי, ישמרו על אמון המשקיעים ויבטיחו שהעתיד הכלכלי של המדינה ימשיך להיות חזק ויציב. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת יוני מישרקי, חבר הכנסת יוני מישרקי, חבר הכנסת יוני – לא מקשיב. יוני, זה לא מכובד להפריע לחבר סיעתך, מנכ"ל התנועה שלך. באמת לא מכובד. << דובר_המשך >> השר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> חבריי חברי הכנסת, מכבודי אין לי בעיה להמשיך, רק זה כבוד הכנסת. חבריי חברי הכנסת, אני קורא לכם: זה הזמן להתעלות מעל מחלוקות, למען הכלכלה הישראלית. אישור התקציב היום, ובהמשך בעזרת השם גם בקריאה שנייה ושלישית, הוא צעד קשה אך הכרחי בעת הזאת על מנת לייצב את הספינה ולהוביל אותה לקראת אתגרים רבים שעוד נכונו לה, ושנוכל להם. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה לכבוד השר חיים ביטון. נעבור לדיון המשולב. ראשון הדוברים – חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, אני לא מבין מה היה פה. אני אנסה להסביר לכם מה היה פה. הגיע לפה ראש הממשלה, שהיום באמת ביקש לא להעיד במשפטו בגלל דברים דחופים, אבל הביאו אותו, כי הייתה בעיה של רוב. הגיע לפה השר בן גביר, שר בממשלה הזאת, ישב מול ראש הממשלה, חייך לו לפרצוף, הסתכל עליו – אמר לו: נגד. מה עשה ראש הממשלה? מה יעשה ראש הממשלה? מה מסוגל לעשות ראש הממשלה? כלום ושום דבר. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אבל מה זה מעניין אתכם? תתעסקו בעניינים שלכם. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא צריך לעניין אותנו, כי שמעתי את שר האוצר לפני חצי שעה מדבר כאן על תקציב המדינה ועונה ואומר לחבר הכנסת מנסור עבאס, אומר לו: אתה אחראי לפשיעה. עומד שר אוצר, ואני יותר מפעם אחת פניתי אליו בשנתיים האחרונות ואמרתי לו: אתה אחראי לזה שאין טיפול, אתה אחראי שאתה לא מעביר כספים, ואתה משקר כשאתה בא ואומר שזה עובר לארגוני הפשיעה. איך אני יודע? כי אני הייתי אחראי לתוכנית הזאת, וזה שקר גס. ואתם, חברי הקואליציה, יושבים פה, נותנים לזה גב. לשמחתי, השר ארבל כבר לפני הרבה זמן אמר לו: אל תבלבל את המוח, בשפת בני אדם. הוא כתב לו מכתב: תוציא את תקציבי האיזון. על זה הוא מדבר. שר אוצר שלא אומר אמת בקול רם. התקציב הזה הוא שקר. בא השר הנוסף במשרד החינוך – כי גם הוא פוצל – ומספר לנו: תקציב אחראי. איך יהיה תקציב אחראי בממשלה עם 15 משתמטים, 15 משתמטים שעוסקים עכשיו בחוק גיוס? איך יהיה תקציב אחראי עם שר לביטחון פנים שיושב מול ראש הממשלה ולא סופר אותו ולא רואה אותו? אבל אתם מדברים אתנו על ראש ממשלה חזק, ראש ממשלה גיבור, משילות. ביטחון אישי לא הבאתם. שקרים אתם מפיצים. יושבים פה, עומדים, אומרים לחבר כנסת שעשה רק טוב, מנסור עבאס, אומרים לו: אתה אחראי. למה הוא אחראי, לכישלונות שלכם? לחוסר האכפתיות שלכם? לעלייה בתאונות הדרכים, לעלייה בפשיעה, 130%? ושר אוצר עומד ומשקר. אני הייתי פה, חברי הכנסת, הייתי פה יותר מפעם אחת, דיברתי איתכם על כל הדברים – על החשבוניות הפיקטיביות, ועל הפורקס, ועל התקציב, ועל המזומן שגפני זרק החוצה. למה הוא זרק החוצה? בגלל שהוא רוצה שיהיה תקציב נפרד, שתעבדו בנפרד, שהשר ביטון יהיה שר נוסף במשרד החינוך. מה לזה ולחינוך ילדי ישראל? חינוך כפול ומשולש במדינת ישראל. במה שחשוב לאזרחים אתם לא עושים דבר; ממשלה שאם רוצים לראות את התמונה האמיתית – זה דיכטר יושב פה, בן גביר יושב פה, ובן גביר אומר לראש הממשלה: קפוץ לי, בעברית צחה. אומר לו: לא. ומה עושה ראש הממשלה, ה"גיבור" שלנו, איש המשילות וההצלחה? הולך אחורה. בנימין נתניהו, כן, בן גביר אומר לו: לא, והוא בורח החוצה מהמליאה. זו ממשלה של בורחים, לא של מצליחים. ממשלה של כישלון, שקרנים ועבריינים. ארגוני פשיעה יש פה – ממשלה של 38 איש. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. הודעה, אבל לפני ההודעה, אני סוגר את רשימת הנואמים. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הודעה לסגנית מזכיר הכנסת. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025 (הקפאת שכר נושאי משרה ברשויות השלטון וברשויות מקומיות בשנת 2025), התשפ"ה–2024, שהחזירה ועדת הכספים. תודה. << הצח >> הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025), התשפ"ה–2024 << הצח >> (קריאה ראשונה) << הצח >> הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025), התשפ"ה–2024 << הצח >> (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת רון כץ, בבקשה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אדוני היו"ר, חבריי חברי הכנסת, מה נשמע? איך הולך בקואליציוש היום? כיף? אני רק רוצה להקריא לכם סעיף מתוך תקנון הממשלה, הסעיף הולך כך: "אחריות חברי הממשלה – סעיף 4 לחוק-יסוד: הממשלה קובע: 'הממשלה אחראית בפני הכנסת אחריות משותפת; שר אחראי בפני ראש הממשלה לתפקידים שעליהם ממונה השר'. א. לא יחלוק שר או סגן שר בעת הופעתו במליאת הכנסת או בוועדה מוועדות הכנסת על החלטה של הממשלה, לא יסתייג ממנה ולא יבקר אותה. ב. שרים או נציגי השרים המוזמנים להופיע בוועדה מוועדות הכנסת יביעו את עמדת הממשלה, ובאין עמדת ממשלה יגבשו עמדה משותפת". אז מה היה לנו היום, חברים? תקנון הממשלה קובע שצריך לפטר את השר בן גביר ואת שאר השרים שהצביעו נגד התקציב. בן גביר עצמו עמד פה מול ראש ממשלה מבויש, מושפל, ואמר לו: מצידי, בוא תפטר אותי. הוא נכנס בעצמו, אחרי יום ארוך של דיונים בבתי המשפט, להצביע בעד התקציב הכי גרוע שיצרו בשנים האחרונות למדינת ישראל. ועכשיו אנחנו עוברים לשלב הבא בתיאטרון: מי יותר חזק. מי ראש הממשלה האמיתי בבית הזה? האם נתניהו יגלה עמוד שדרה, יגלה מנהיגות ויגיד: כך לא ינהג שר בממשלה שלי – או איתמר בן גביר, הליצן שלנו, יראה לראש הממשלה איך עושים את זה? מה אתם חושבים, חבריי חברי הכנסת? חושבים שהוא יפטר אותו, לא יפטר אותו? דוד, אני לא אפנה אליך, כי אתה יודע את התשובה, יש לך הכי הרבה ניסיון פה. אני אתן את ההימור שלי. אני חושב שלא רק שהוא לא יפטר אותו – הוא גם יוסיף לו כסף, כי ככה עובדים עם ראש ממשלה חלש ולחיץ: לוחצים אותו עד השנייה האחרונה, ומקבלים כל מה שרוצים. אני באמת שואל את עצמי, חברי הקואליציה: איך אתם לא מתביישים להיות בסיטואציה הזאת, שבתוך מליאת הכנסת הולך שר, מדבר עם עצמו בטלפון – הרי זה ברור שהוא לא מדבר עם אף אחד – אומר: אני לא מצביע עד שנתניהו לא יהיה פה. חשבתי להתקשר אליו בשביל שתראו שהוא לא מדבר עם אף אחד. מה זה הבדיחה הזאת? עושים מכם צחוק. מי מנהל אתכם? איך אתם מרגישים נוח עם עצמכם להיות בסיטואציה ההזויה הזאת ששר ליצן סוחט את ראש הממשלה ואתם בשלכם כאילו לא קרה כלום? ולסיום, אי-אפשר שלא לציין את העובדה שמי שהציל היום את ממשלת נתניהו הוא גדעון סער בכבודו ובעצמו. ללא האצבעות של גדעון סער, התקציב היה נופל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת משה טור פז, בבקשה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את התקציב שהבאנו לשנת 2025 גם בלי בן גביר, שחבר לחברי הכנסת הערבים – אתה שומע, מנסור? אני קורא לך – גם בלי בן גביר, שחבר לחברי הכנסת הערבים ולאופוזיציה ופועל בחוסר אחריות שמסכן את ממשלת הימין באמצע מלחמה. בן גביר וחבריו, שנראה שאיבדו לגמרי את הכיוון, הצביעו נגד העברת תקציב קריטי לניצחון, לשיקום ולמילואימניקים, ובכך הם מסכנים הזדמנות היסטורית לעתיד ההתיישבות ביהודה ושומרון ומדינת ישראל עם ממשל טראמפ שבפתח. "נמשיך לפעול למען עם ישראל ולניצחון במלחמה עם בן גביר או בלעדיו" – כך צייץ מי? שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לפני כמה דקות. ואני שואל אתכם באמת: בתוך הדבר הזה, הרי ברור לכם מה בן גביר רוצה; היום מה שהוא עושה זה תירוץ, מה שהוא רוצה זה כסף – כסף למשרד, כסף להבטחות, עוד ג'ובים, עוד קצת שימון, אתם יודעים, מיליארד פה, מיליארד שם. ופה אני פונה אליך, שר החינוך, השר במשרד החינוך חיים ביטון. יש לי שאלה: הרי איתמר בן גביר – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> סימון, זה לא יפה להפריע למי שהוא מהמפלגה שלך. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – איתמר רוצה כסף, הוא רוצה כסף למשרד. עכשיו בואו נודה על האמת: לך בקופה, השר ביטון, יש כסף, יש לך ב-2024, לא הרבה, קצת – 600 מיליון שקל – – << קריאה >> השר במשרד החינוך חיים ביטון: << קריאה >> 659. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – שמורים בצד לטובת רשתות החינוך החרדיות. עכשיו אמצע דצמבר, לא נגעתם בו. תקציב 2024 שמור, אופק חדש – – << קריאה >> השר במשרד החינוך חיים ביטון: << קריאה >> ב-2025 זה כבר בבסיס. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – וזה לא יצא. עכשיו היועמ"שית לא רוצה לתת לכם להוציא אותו, ובן גביר לא מקבל אותו. באמת, אני אומר לך, חיים, תהיה אח, תן לבן גביר את ה-600 מיליון האלה, שממילא אתה לא הולך להוציא ב-2024. יותר מזה, כמו שאמרת נכון, ב-2025 ה-600 יהיו כנראה מיליארד, אז לך עכשיו בכיס יש 1.6 מיליארד שקלים שמיועדים לאופק חדש, לרשתות החינוך החרדיות. עכשיו, אתה יודע ואני יודע שזה לא הולך לצאת, כי מה לעשות, אין דרך להוציא את זה בדרך הישר, גם לא בדרך העקום. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> נגמר. 15 בחודש עבר. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> במקרה הטוב הם לא יצאו. יותר מזה, כנראה גם 330 מיליון עכשיו בסכנה, אבל את זה נניח בצד. אז אני שואל אותך – תן לאיתמר בן גביר 1.6 מיליארד משלך, שאתה לא יכול, תפתור את הבעיה הקואליציונית, שחרר אותו, ויאללה, שיצביע עם הקואליציה. משבר כל כך חשוב. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מתן כהנא, בבקשה. << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, השבוע חבר הכנסת אריה דרעי אמר ברדיו קול חי את המילים הבאות: מי שלא גדל באמת על ערך התורה וחונך לתורה באמת באמת, לא מבין למה אי-אפשר גם ללמוד וגם לעבוד וגם להילחם. ואני שואל את חבר הכנסת דרעי, למי אתה רוצה להגיד את הדברים האלה? לרב-סמל ראשון במילואים סעדיה יעקב דרעי, השם ייקום דמו, או לסמל ראשון במילואים יהונתן לובר, השם ייקום דמו, או לסרן הרב אבי גולדברג, השם ייקום דמו, או לכל אותם עשרות בחורי ישיבה שבין קרב לקרב, בין הסתערות להסתערות, פתחו ספר קודש ולמדו תורה? להם אתה מעז להגיד את הדברים האלה? איך אתה מעז לדבר ככה על כאלה קדושים שלחמו ונהרגו למען עם ישראל? איך אתה בכלל מסוגל להוציא כאלה מילים מהפה שלך? אוהד טל, חבר כנסת ממפלגת הציונות הדתית, הגיב ואמר ככה: "ויאמר משה אל יהושע: צא הילחם בעמלק. ויאמר יהושע: מצטער, זו לא דרכה של תורה. האמירה הזאת של דרעי שוברת שיאים של חוצפה וניתוק. אריה, חזור בך מייד, אחרת יהיו לדבר השלכות". איזה השלכות, אוהד טל? איפה חבר הכנסת אוהד טל? איזה הלשכות יהיו לדברים של חבר הכנסת דרעי? מישהו שמע פה את חבר הכנסת דרעי מתנצל על הדברים שלו? מישהו שמע אותו מבהיר את הדברים שלו, אומר שהוא טעה? איזה השלכות, אוהד טל? מה אתה מצפה שיקרה? איך זה בכלל מפתיע אותך? למה זה לא אמור להפתיע אותך? כי בטח גם אתה קורא מקור ראשון בשבת, ובכתבה של יהודה יפרח הוא מצטט שלושה אברכים מבוגרים משלוש ישיבות מפוארות של העולם החרדי, והוא אומר ככה: "בעיני החרדי הליטאי הממוצע, הציונות הדתית היא התחתית של החבית – – – זה תמהיל של שנאה עמוקה ותיעוב, ואמונה שהם גרועים יותר מהחילונים – – – אבל אם רק תדבר איתו על מזרוחניקים, הוא ישר יתקוף: הם הכי גרועים, יש להם פגם במוח, אידיוטים שימושיים, יש להם שיגעונות עם הרב קוק". ואני שואל את חבריי למפלגה המתקראת "הציונות הדתית", מפלגת סמוטריץ': עם מי אתם כורתים את הברית הפוליטית הזאת? עם מי אתם כורתים את הברית הזאת? עם אנשים שמסרבים בתוקף להצטרף ללוחמי צה"ל ולהגן על עם ישראל? מסרבים בתוקף להיות חלק מהמצווה של הגנה על עם ישראל? אתם ממשלה שמעודדת סרבנות. אפילו ראש הממשלה נתניהו אמר השבוע שההשתמטות של החרדים היא סרבנות. אתם ממשלה שמעודדת סרבנות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> יושב-ראש הכנסת לשעבר חבר הכנסת מיקי לוי ביקש מאחד השרים במשרד החינוך – יש שם הרבה שרים – שיסביר לו מה זה רווחים כלואים. שר נוסף במשרד החינוך שייך לבזבוזים הכלואים. ואני רציתי להציע לחברים במפלגה שגנבה את השם של הציונות הדתית לשים גבול לצביעות. בהמשך לדברים שאמר פה חברי חבר הכנסת מתן כהנא, אנחנו לא מאמינים לאיומים. אנחנו רואים את ההתרפסות שלכם, אנחנו רואים את ההפגנות בגבעת שמואל, את המפגינים מאלקנה, את הרבנים השכולים, את הרבניות השכולות, ואנחנו לא מצליחים להבין איך תורת הציונות הדתית נותנת יד לביזוי, לדריכה עליה ולסיבוב הרגל שהתורה לא תורה והיהדות לא יהדות, ורק אנחנו החרדים המשתמטים זאת התורה למשה מסיני. לב-ליבה של הציונות הדתית זה השילוב בנשיאה בנטל. איך כתב – כבר ציטטת ממקור ראשון – קלמן ליבסקינד? כל פעם יש לו חלוקות אחרות נכונות: אלה שנותנים ואלה שלוקחים. אנחנו אמרנו שאלה מעל האלונקה ואלה מתחת. והשבת, בצדק, מוועידת החינוך הדתי או מוועידת החינוך הוא דיבר על אלה שישנים בלילה ואלה שלא. אני מקווה שבצד הזה לא ישנים בלילה רק מהעוולה שהם גורמים לאלה שבאמת לא צריכים לישון בלילה בגלל שהילדים שלהם לא משנה איפה. אני אגיד לך משהו, אדוני היושב-ראש. תשמע סיפור, לא ארוך. בחור לוחם באחד מגופי הביטחון, תנסה להבין את זה, אומר לי בשבת לפני שבועיים – את שומעת, חברת הכנסת וולדיגר? את תביני את זה, יש לך שכנים כאלה, את לא מסתכלת להם בעיניים, אבל הם אומרים לך את זה. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> מסתכלת. מסתכלת. אלעזר, מסתכלת. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל הם אומרים לך את זה. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> אצלנו זה אהבה. זה אהבה וחיבור – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תקשיבי. תקשיבי. רק תקשיבי. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> תן רק לספר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נו תסיים. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> די, אלעזר, מספיק – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני קם ב-04:00, תקשיבי טוב. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> די, מספיק. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תקשיבי טוב. אני קם ב-04:00, אני מתקלח ואני מתלבש, שאם יבואו לדפוק לי בדלת לא יתפסו אותי לא מוכן או לא לבוש כמו שצריך. יש פה בממשלה הזאת, בקואליציה, לפחות 15 שרים שלא מבינים, אבל החברים מהציונות הדתית וגם מהליכוד, חייבים להבין את זה. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, עוד קשקשן תורן. פיני גרשון, מאמן הכדורסל, אומר בתוכנית בטלוויזיה בתחנה 24 שצריך להעביר את הדרוזים לעזה. הוא אמר את זה לפני חודש – לפני חודש אמר את זה. הקשקשן הזה אומר: 400,000 דרוזים נעביר לעזה. יא קשקשן, אין 400,000 דרוזים. במדינת ישראל יש 150,000 דרוזים בסך הכול. הוא אמר את זה לפני חודש. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – סוריה. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לפני יומיים הוא יוצא בעוד יציאה. אומר: צריך להעביר את דאליה ועוספיא לרמת הגולן. יש אוויר טוב. מה, הוא חושב שאנחנו כדורסל, שהוא מכדרר אותנו, מוסר אותנו ממקום למקום? כל קשקשן שעולה ומדבר ומזכיר את העדה הדרוזית, שיבין. ועוד קשקשן אחד, כמה קשקשנים מהליכוד, רוצים להביא הצעת חוק להקים עיר דרוזית ביהודה ושומרון. תבינו, הדרוזים לא עוזבים את הבית שלהם. דרוזי מעולם לא עזב את הבית שלו. תבינו את זה, ותשימו את זה בראש. ברמת הגולן היו יותר מ-67 יישובים לפני 1967. כמה יישובים נשארו? ארבעה. ומה הארבעה? דרוזיים. כי דרוזים לא עוזבים את הבית. אז כל קשקשן שרוצה לדבר על העדה הדרוזית, שיבין: אנחנו מושרשים בתוך האדמה. אנחנו לא עוזבים את הבתים שלנו, ולעולם דרוזי לא יעזוב את הבית שלו וילך למקום אחר. אז שילך להתעסק בכדורסל, ולא ידבר על הדרוזים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אורית פרקש הכהן, בבקשה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> חמד, מי אימן כדורסל? לא הבנתי. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> פיני גרשון. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> למה, מה הוא אמר? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בפעם הבאה תקשיב, סימון. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> סליחה, אדוני היושב-ראש. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול אני חייבת לומר מילה על מה שקרה כאן היום בערב. באה ממשלה בזמן של מלחמה להעביר תקציב, כן? פחות משבועיים לפני תחילת אותה שנת תקציב באה מפלגה אחת – מצביעה נגד. למה? כי לא מדיחים את היועצת המשפטית לממשלה. הוא בא לפה, מצביע נגד, וכולם עסוקים בלרצות אותו ולהדיח את היועצת המשפטית לממשלה. מפלגה אחרת – ראש הממשלה שלנו מבטיח לה חוק השתמטות תוך שבוע כדי לתמוך בתקציב. וכך נראית הממשלה הזו. מבחינה מוסרית – אובדן דרך. כך גם נראה התקציב. לעניין התקציב אני עוד ארחיב בכמה כל נטל הגזרות נפל פה על המגזר שעובד ומשרת, ובמיוחד על מעמד הביניים, אדוני היושב-ראש. הכנתי טבלה להמחשה רק כדי שתבינו איך הסיפור הזה הולך להיראות לגבי מעמד הביניים העובד. לקחתי, לדוגמה, אימא לארבעה ילדים שעובדת במגזר הציבורי. עשיתי שלוש חלופות: אימא כזו שמרוויחה רק 8,000 שקלים בחודש, ואימא כזו שמרוויחה 20,000 ו-50,000 שקלים בחודש. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> וכמה הבעל מרוויח? << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, בדקתי כרגע אחת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, תבדקי גם עם הבעל. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> האב אולי בישיבה, כי הוא רק מרוויח מהתקציב הזה. אבל בוא נדבר. זו דוגמה. זה יכול להיות משהו אחר, לצורך העניין. זה מה שאני בדקתי, אדוני היושב-ראש. היא הולכת להפסיד, כל אחת מהן, את עדכון השכר שלה במשך שלוש השנים הבאות, את עדכון מדרגות המס שלה במשך שלוש השנים הבאות – וגם גבר, לצורך העניין – את הפסד אי-עדכון נקודות הזיכוי שלה לילדים שלה בשכר שלה כדי לעודד אותה לעבוד, את הפסד קיזוז ימי ההבראה שלה, את הביטוח הלאומי שלה – ינכו לה מהשכר יותר ביטוח לאומי, הפסד שהיא תפסיד בלי קשר, כי לא מעדכנים את קצבאות הילדים שלה במשך שלוש השנים הבאות. ושימו לב, נשים כאלה תפסדנה נטו – הראשונה – 500 שקלים בחודש, ובשנה כמעט 6,000 שקל, 5,700 שקלים; השנייה, שמרוויחה 20,000 שקל ברוטו, תפסיד בחודש 1,040 שקלים, ובסך הכול בשנה, כל שנה, 12,470 שקל; והאישה שמרוויחה 50,000 שקל בחודש תפסיד בנטו כל חודש 2,500 שקלים ובשנה תפסיד כמעט 30,000 שקלים – סכומי עתק. הדבר הזה מצטבר לשלוש שנים. אני רוצה לסיים את זה ולחבר את זה לזה שלא רק שיישאר למעמד הביניים ולמגזר העובד פחות – הם גם יקנו בזה פחות, כי הלילה גם הוכתרה המדינה הזו כמדינה שמחירי המזון התייקרו בה הכי הרבה בכל העולם. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אורית, לא שמעת ששר האוצר אמר שהכלכלה מצוינת? לא שמעת? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת איימן עודה, בבקשה. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, אז התחנה הבאה של נתניהו היא הגדה המערבית, להפיל את הרשות הפלסטינית. למה נתניהו רוצה את זה? בגלל שמבחינתו, הרשות הפלסטינית היא הגרעין של המדינה הפלסטינית העצמאית. ולמה גם? בגלל שרוצים לספח את אזורי C, ואי-אפשר לעשות זאת עם רשות פלסטינית שיש לה קשרים בין-לאומיים והכרה מ-148 מדינות. ולמה גם? בגלל שהדיל החדש של המאה, כמה שיהיה מינימלי, אין ספק שהוא לא יספק את הממשלה הפשיסטית, לא יספק את בן גביר ואת סמוטריץ'. אז לא רוצים כתובת של העם הפלסטיני. ולמה גם? בגלל שהם רוצים – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> השר משה ארבל, אני יודע שאתה עושה ישיבת סיעה עם יש עתיד, אבל תכבד. << קריאה >> ירון לוי (יש עתיד): << קריאה >> אם היית שומע על מה אנחנו מדברים, היית גם רוצה לבוא. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני שומע מה איימן אומר, אל תדאג. תכבדו. חבר כנסת מדבר. הוא משבח את הרשות הפלסטינית, מה שעשו בג'נין. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אתה רואה איך כולם – – – לאופוזיציה? << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ולמה גם? בגלל שרוצים לבצע טרנספר לאזרחים הפלסטינים בגדה המערבית. בשביל כל זה רוצים למחוק את הרשות הפלסטינית. תוקפים בעזה, והעין שלהם על הגדה המערבית. זה מה שרוצה סמוטריץ', זה מה שרוצה הממשלה הנוכחית. נתניהו התחיל לסכל את תהליך השלום מאז ההסתה הפרועה נגד יצחק רבין. הוא הצליח בזה חלקית כשנבחר בשנת 1996, והוא ממשיך את זה. הוא מנצל את המלחמה בשביל לסתום את הגולל על האפשרות של הקמת מדינה פלסטינית ועל השלום. הוא רוצה לחיות על החרב לנצח. אבל דרכנו אחרת לגמרי; דרכנו היא להכיר בזכויות הלאומיות של שני העמים, הקמת מדינת פלסטין בגבולות 67' לצד מדינת ישראל, שיהיה שלום שייטיב עם כולנו. אני בטוח שהעם הפלסטיני מבין בצורה העמוקה ביותר והאחראית ביותר, עם למוד ניסיון מזה 100 שנה לפחות בסכסוך המר והקשה והמדמם הזה – העם הפלסטיני בעל ניסיון וחוכמה ותובנה מספיקים לא לתת את זה לנתניהו. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת יוסף עטאונה, בבקשה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אין ספק שהתקציב שאנחנו מצביעים עליו הוא תקציב רע, הוא תקציב גרוע, שלא מביא שום בשורה טובה לאזרחי המדינה – להפך, זה תקציב שבא לפגוע בכל האזרחים, בעיקר במוחלשים וגם בעיקר בפריפריה. אין ספק שהתקציב שקיים הוא תקציב ההישרדות הפוליטית של נתניהו. כל אזרחי מדינת ישראל צריכים לשלם את המחיר ולהרגיש את המחיר הזה בכיס שלהם. זה תקציב שיש בו עליית מיסים מאוד משמעותית, שתשפיע על כל תחומי החיים. הגזרות הכלכליות כתוצאה מתקציב זה הן קשות, כולנו נרגיש אותן גם בכיס. יש עלייה במיסים, הן על המע"מ, גם בתשלום של ביטוח לאומי, במס בריאות, בארנונה, בחשמל, במים ובתחבורה ציבורית. בכל תחומי החיים אנחנו נרגיש את הגזרות הכלכליות האלה, שבאו בעיקר בתקציב הזה. כ-5 מיליארד שקל בתקציב הוא כסף קואליציוני, שבא לתחזק את הקואליציה הכי רעה, הכי גרועה, הכי גזענית, הכי פוגעת בכלל האזרחים במדינה ובמיוחד באזרחים הערבים, אזרחי המדינה, ולכן כולנו נרגיש את התקציב הגרוע והרע הזה. בשנת 2025 כולנו נרגיש את התקציב הרע, כשנלך לסופרים, כשנלך לבתי חולים, כשניסע בתחבורה הציבורית. בכל מקום כל אזרח ואזרח – ערבי, יהודי – ירגיש את התקציב הזה. נכון, התקציב הזה גם לגבי החברה הערבית בא להעמיק את הפערים בין האוכלוסייה הערבית לבין האוכלוסייה היהודית בארץ, כי הפערים קיימים. התקציב והגזרות שיש בו – יש בהם פגיעה משמעותית בתוכניות החומש של החברה הערבית, ולכן הפער רק ילך ויגדל. הכנסת הולכת לאשר את התקציב הזה גם לאור דוח העוני, שמראה בצורה ברורה שיותר ממיליון ילדים במדינת ישראל סובלים מחוסר ביטחון תזונתי, דוח העוני מראה בצורה ברורה את העלייה המשמעותית בממדי העוני. אין שום בשורה בתקציב הזה חוץ מתחזוקת ממשלת נתניהו הגרועה, הגזענית והפשיסטית. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ווליד טאהא, בבקשה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, אני מכיר את שר האוצר סמוטריץ' כאדם גזען, כאדם חשוך, כאדם משיחי, כאדם שאוהב לחיות על בלגן ולעודד בלגן, אנרכיסט. אבל הלילה התווספה לי עוד תכונה שמאפיינת את הבן אדם הזה. בנוסף להיותו גזען, חשוך, אנרכיסט, משיחי, הוא גם שקרן. אבל אדוני היושב-ראש, היות שאני מעולם לא עליתי על הדוכן וכיניתי אדם שקרן בן שקרן – הוא עשה את זה במקרה למישהו, אני אתן לכם לנחש נגד מי הוא עשה – אז אני לא אגיד עליו, כמוהו, שהוא שקרן בן שקרן, אבל הוא שקרן. הוא עלה להאשים את רע"מ, את מנסור עבאס, שהוא אשם בכך שאחוזי הפשיעה בחברה הערבית עלו ומספר הנרצחים בחברה הערבית עלה. כמה מטונף אתה יכול להיות, כמה מטורף אתה יכול להיות, לבוא ולהאשים את הקורבן במספר הנרצחים המזעזע שאליו הגענו בחברה הערבית, זו פשיטת רגל מוחלטת. אותו אדם חשוך, שמקצץ בתקציבי תוכנית תקאדום של רע"מ, שאושרה על ידי הממשלה הקודמת, ואינו מעביר תקציבים וכספים ביודעין לרשויות המקומיות הערביות בכדי להקריס אותן ביודעין – אותו בן אדם מאשים את בני החברה הערבית? את אלה שפעלו להוריד את אחוזי הנרצחים ואת ממדי הפשיעה מאשים באחריות? אז הוא שקרן, גזען, חשוך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, האמת, אני כבר מצפה לכול מהממשלה הזאת ומהשרים שנמצאים בתוכה, במיוחד השר הכושל והגזען שעלה לכאן וסיפר שקרים בפני כולנו. אנחנו, אני אישית, הייתי בוועדת הכספים כשהוא הציג את התקציב הראשון של 2024, ואני לעולם לא אשכח את הפתיחה שלו – הוא אמר שהוא מביא תקציב אידיאולוגי שמשקף את האידיאולוגיה והאג'נדה שלו. אז כן, זאת האידיאולוגיה שלו – הוא גזען, התנחלותי, דוגל בכיבוש, דורס מוחלשים. מה אפשר להגיד – ביום שהוא אמר ש-5% זה יותר מ-15%? חבריי, אפשר לצפות לכול. לכול. אז לבוא ולהאשים אותנו כחברה ערבית ולהאשים את יו"ר רע"מ על זה שפעל, על זה שהיה אמיץ שנכנס לקואליציה בשביל להילחם בפשיעה בחברה הערבית – אני חושבת שזאת פשיטת רגל מוסרית, פשיטת רגל מוסרית במלוא מובן המילה. אז שהשר הכושל הזה ימלא את תפקידו כשר אוצר, שידאג לכלכלה של האנשים. אתמול יצא הדוח של עמותת לתת; אתם יודעים של-34% מילדי המדינה חסר ביטחון תזונתי? מילא, לא אכפת לו מהילדים הערבים, ש-54% מהם גם מתחת לקו העוני; מילא, לא חשובים לו הילדים החרדים, שגם שם הם מככבים בסביבות 30% מהילדים העניים. איזה גזרות הוא מביא, ואיזה בשורות מרות הוא מביא לחברה, במיוחד לשכבות המוחלשות? עלייה בכול, בתשלומים, בכול, הקפאת כל ההטבות. הוא פוגע פגיעה ישירה בפנסיות של 124,000 אזרחים, אתם יודעים את זה? אני רוצה לשאול את חברי הקואליציה שמצביעים על בליינד, שגם באים לוועדת הכספים בעת הצבעות ומרימים אצבע: אתם יודעים על מה אתם מצביעים? אתם מצביעים על חורבן, פשוט מאוד – בושה מוסרית שאי-אפשר לכפר עליה בשום מעשה. אני אומרת לכם, הגיע הזמן שתפקחו עיניים, שתבינו איפה אתם עומדים, לאן אתם הולכים, ולאיזה תהום אתם מדרדרים את כל החברה. החברה הערבית, כבר אין לנו תקווה מהממשלה הזאת. אנחנו נעשה כל מה שביכולתנו כדי לשנות את המצב. תמיד נישאר הקול שיביא את הזעקה של החברה שלנו, ואתם תשמעו מאיתנו מי האחראי: אתם האחראים, אתם כשלתם, אתם תלכו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה. חבר הכנסת נאור שירי – אינו נוכח. חבר הכנסת ואליד אלָהושלה, בבקשה. תמיד אני טועה, אבל התרגלתי. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – אנחנו קוראים אותך לסדר בגלל אלָהואשלה הזאת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> למה? זה לא – יותר יפה. אני – עם מבטא, יש לי מבטא. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> מה, אתה אשכנזי? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מבטא – למה, מזרחי, אני מזרחי. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אז תגיד אלהואשלה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תסתלבט, אחמד, תסתלבט. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – שר האוצר, במקום להביא תקציב שיענה על הדרישות של האזרחים במדינה, שייטיב עם האוכלוסייה, מחפש להתנגח – קודם כול באזרחים הערבים ואחר כך בהנהגה של החברה הערבית. הוא מאשים את בן גביר שחבר לערבים – שר אוצר בממשלת ישראל. הוא שכח להסתכל על דוח העוני של עמותת לתת אתמול: מיליון איש במדינה לא מצליחים לשלם את התשלומים הבסיסיים שלהם. בושה וחרפה. במקום להתמקד במהות, הוא מתעסק עם החברה המוחלשת ביותר, עם החברה הערבית; במקום לדאוג לאזרחים הוא משחק בפוליטיקה זולה על חשבון המוחלשים. סמוטריץ' הגזען, יש פה עניים – בנגב, במשולש, בגליל, בבאר שבע, בלהבים. הפקרת את יחידת האכיפה, נתת אותה לבן גביר, שעכשיו אתה במאבק איתו. בשביל הבייס שלכם הפקרתם אזרחים. גנזתם את התקציבים של החברה הערבית, הפקרתם את השלטון המקומי. תסתכלו על מה שקורה בנחף, ברהט, בקלנסווה. ראשי רשויות לא מצליחים לעמוד בתשלומים, לא מצליחים לשלם לסייעות ולגנים. אתה שר אוצר של אזרחי המדינה, אתה בושה למדינה. אתה אפילו בושה לחברה הישראלית שאתה מייצג. אין שום קשר בינך לבין האנושות. זה מה שמעניין אותך עכשיו, לעלות על הגל ולתקוף את החברה הערבית ואת המנהיגות שלה על מנת לזכות בכמה קולות בצד הימני. חבל מאוד שהממשלה מתייחסת כך לאזרחים שלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן, בבקשה. << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. את הנאום הזה אני מעוניינת להקדיש בהערכת אין קץ למגישת החדשות של ערוץ 14, גב' מגי טביבי האמיצה, שמביאה לציבור מידע קריטי שאף ערוץ אחר לא מביא; כמובן, לכתב שלה ישי פרידמן, ולאילה חסון, היחידה שמהדהדת. הסיפור הזה דווקא מתחיל כסיפור מאוד אופטימי ונחמד. ישראלי שגר בחו"ל רואה את המלחמה, מחליט לחזור לארץ, להילחם בקרב. הוא קונה לעצמו אפוד יקר מאוד באופן פרטי, מגיע לארץ, ונכנס לתוך החזית. האפוד שלו נגנב, אפוד יקר מאוד – ופה מגיע הטוויסט בעלילה. הוא בודק את מצלמות האבטחה ומגלה שמי שגנב לו את האפוד הוא הקצין שלו, זה ששולח אותו לקרב, מסתיר אותו מתחת למגבת, ויוצא מהחדר. הקצין הזה, כך רצה הגורל, הוא בנה של היועצת המשפטית גלי בהרב מיארה. עכשיו, פה אני רוצה לעשות פאוזה. אני לא חושבת שבני משפחות, ילדים – לא של ראש הממשלה, לא של גלי בהרב מיארה, לא שלי – צריכים להיות מעורבים בקלחת הפוליטית. אם זה היה מסתכם רק בזה, לא הייתי מעלה את הנושא הזה לנאום כאן. אבל הסיפור הזה הולך ומתרחב ומראה לנו עד כמה ההגמוניה בישראל רקובה, עד כמה ההגמוניה בישראל מגינה אחד על השני. וככה זה מתחיל: הקצין שעל פי החוק בצה"ל אמור להעמיד לדין את מיארה, שגנב את האפוד – לא עושה את זה. לקצין הזה קוראים ניר שמרי. ניר שמרי הוא במקרה עורך דין בחברת עורכי הדין שנקראת שבלת. עוד אדם עובד שם, בחברת עורכי הדין הזאת, קוראים לו יוסף בנקל. יוסף בנקל מתקשר לחייל שהגיע מחו"ל ומנסה להרגיע את השטח. אממה, מסתבר שגם ניר שמרי וגם יוסף בנקל פועלים ללא לאות כדי לקדם את האג'נדות של גלי בהרב מיארה. דוגמה אחת מני רבות: גלי בהרב מיארה התנגדה לוועדת חקירה על פרשת הרוגלות. מי שהגישו את העתירה נגד הדבר הזה הם יוסף בנקל וניר שמרי. ניר שמרי הוא מפקד הגדוד של החייל שנגנב לו האפוד, וניר שמרי הוא המפקד שהחליט לא להעמיד לדין את הבן של גלי בהרב מיארה. אבל אז – בואו נוסיף חטא על פשע – דובר צה"ל, כשהוא נדרש לחשיפה הזו של מגי טביבי וישי פרידמן, בא ואומר שצה"ל הדיח את הבן של מיארה. ובכן, הוא לא דובר אמת. כי לאחר בדיקה קצרה מאוד מסתבר שהוא הודח לפני כן, לפני שהוא גנב. שימו לב, יש לנו את דובר צה"ל, יש לנו מפקד גדוד, יש לנו משרד עורכי דין שפועל תחת היועצת המשפטית לממשלה נגד הממשלה, וכולם קושרים קשר כדי לכסתח את הבן של היועצת המשפטית לממשלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> והדבר הזה לא מגיע לאף מהדורה. הדבר הזה מטושטש על ידי התקשורת הישראלית. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> זה המשולש – משפט אחרון, אדוני – שנגדו אנחנו נלחמים: צמרת צה"ל, צמרת המשפט והתקשורת – אחד מגן על השני. שיחלמו שניתן להם לעשות ועדת חקירה ממלכתית על אסון הטבח. כי אמת לא תצא משם. תודה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אל תדאגי, כמו בצוללות – – – ואז תקום ועדה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. אני רק מתאר לעצמי מה היה קורה אם הקצין היה ערבי והיה גונב את האפוד, איפה הוא היה היום – או אם היה מזרחי – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא הקמתם על הצוללות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> – – איפה הוא היה היום, באיזה צינוק היו שמים אותו. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אתה תגן על האליטות. תגן על האליטות – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא הקמתם על הצוללות. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> – – אני אגן על העם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת אחמד טיבי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא הקמתם על אסון מירון. אנחנו נקים. אתם חבורה של פחדנים – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> תפסיק להגן על האליטות. תפסיק להיות העבד של האליטות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – פחדנים שמפחדים מחקר האמת. אנחנו נקים. אל תדאגי. תקום פה ועדת חקירה – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> לא נדע את האמת, העם לא ידע את האמת. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – שתבדוק את האסון הנורא שהבאתם עלינו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אתה תטשטש, ואני אחשוף את האמת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טוב, אני אתחיל בקריאות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב, אתה בקריאה שנייה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> במקום להתלונן על מי שסגר אותך במרפסת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אתה בקריאה שנייה. תודה רבה. נו, די. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת גלית, גלית, את לא חייבת לענות. את לא חייבת לענות. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> תכבד את עצמך קצת, קצת. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני מאוד מכבד את עצמי. מי שלא מכבד את עצמו הוא את. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> שמענו. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, אתמול הייתה בחינה של לשכת עורכי הדין. אני מוצף בפניות – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נכון. גם אני. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> גם אתה. – – על דרגת קושי חסרת תקדים במבחן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הינה, אני אראה לך בווטסאפ. משהו הזוי, הזוי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> קיבלנו פניות כאלה בעבר, אבל הפעם מספר הפונים והתלונות חסרי תקדים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ומאנשים מוכשרים גם קיבלתי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אלה אנשים מוכשרים שלמדו, השקיעו, ואתה לא מדבר על אנשים שסתם באים כדי לעבור את הבחינה, וצריך להעביר את הבחינה, אם הם טובים או לא טובים – לא. אנשים שהשקיעו, למדו, חלקם הצטיינו במכללות ובאוניברסיטאות, אני מכיר חלק מהם. זה מחייב בדק רציני, בדק רציני. (אומר בערבית: חכה, ואטורי, חכה.) << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> הכול בסדר. אמר לי "סטנה". << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> זה מחייב בדק רציני, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מחר בשעה 10:00 יהיה דיון בוועדת חוקה. בעזרת השם, בלי נדר, אני אגיע. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> בדיוק. נציג את הנושא הזה. חשוב להיות משענת לסטודנטים האלה. אנחנו תמיד רוצים רמה מקצועית נאותה בכל המקצועות – ברפואה, בסיעוד, בעריכת דין. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בראיית חשבון. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> בראיית חשבון. אבל אנחנו לא רוצים שיקשו במיוחד, מעין מסננת. צריך לבדוק מה קרה שם. אני אשאיר את הדברים לוועדה מחר. הנושא השני: שמעתי את הדברים של שר האוצר סמוטריץ' נגד חבריי ברע"מ, חבר הכנסת מנסור עבאס. שר האוצר בא להציג תקציב. הוא אמור לדבר על הנקודות החיוביות בתקציב, מנועי הצמיחה לכלל החברות, לכל האוכלוסייה, היהודית והערבית כאחד. ואז תראו איך הוא מסביר את ההחלטה הגזענית, המפלה, המדירה שלו מתחילת הקדנציה לקצץ בתקציבים של החברה הערבית בהשוואה לקדנציה הקודמת, ולמנוע במיוחד את מענקי האיזון – 200 מיליון שקל כל שנה, שלוש שנים, 600 מיליון שקל. אז הוא טוען שהוא קיצץ כי הוא אמר שחברי מנסור עבאס אחראי לעלייה בפשיעה. תראה, כשפושע מאשים את הקורבן, זה מקומם. החברה הערבית שותתת דם בגלל הממשלה הזאת, בגללו ובגלל בן גביר, בגלל ביבי נתניהו. מין פרויקציה כזאת, השלכה של האשמה על האחר. מה עשיתם כדי למנוע את הרציחות האלה – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בבקשה לסיים. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – את הפשיעה, את העובדה שהכנופיות חונקות אוכלוסייה שלמה? הוא וחברו לסיעה לשעבר, עכשיו נדמה לי שהם רבו, הוציאו הודעות אחד נגד השני; הודעתי בשם כל חברי האופוזיציה, ואני חוזר על ההודעה הזאת: במקרה שיפטרו אותו, אנחנו לא רוצים אותו באופוזיציה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אל תדאג. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> יש שם פח אשפה, אפשר לקחת אותו לשם, לשים אותו, ואם, אם הוא יהיה שם – נגיש אי-אמון באופוזיציה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אבל הוא פחדן והוא לא יעשה את זה; שניהם – גם ביבי וגם הוא. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, סוף-סוף עלה שר האוצר לדוכן ודיבר על הצעת התקציב שהוא מביא בפני הכנסת, הצעת תקציב שבנויה קודם כול על גנבה וגזלה – גנבת זכויות האוכלוסייה הערבית והתקציבים שהיו אמורים לעבור אליהם. חבריי דיברו על מענקי האיזון, שבהינף יד החליט השר למנוע אותם, למרות שהם היו מההתחלה תקציב כדי לסגור פערים ואפליה בצורת התקצוב של הרשויות המקומיות, ולא ראיתי את הממשלה שלו מתרעמת על החלטה כזו, ולא ראיתי שלמישהו אכפת. גם הקיצוץ בתקציבים של התוכניות שהיו לאוכלוסייה הערבית – גם למיגור תופעת הפשיעה וגם התוכנית הכלכלית – כל זה לא הפתיע אף אחד מאיתנו, האמת. הרי סמוטריץ' אף פעם לא היה מואשם בזה שהוא בעד שוויון לאוכלוסייה הערבית – אף שוויון. הוא אף פעם – ואף אחד לא היה יכול להרשות לעצמו אפילו להאשים אותו בגישה שהיא למען המוחלשים או למען מיעוטים באוכלוסיות השונות. אלה העמדות שלו. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – שהוא חף מגזענות. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> נכון. נכון. אף אחד לא היה אפילו חולם להגיד לו שהוא אדם לא גזען, נכון? אז אי-אפשר להיות מופתעים מהגזרות האלה שלו. אבל שגם יביא תקציב שכולו בנוי על לגזול מהאזרחים הפשוטים כסף, להכניס את היד שלו עמוק לתוך הכיסים של אזרחי המדינה כדי להעביר את התקציב? בעיקרו כל הגזרות הכלכליות – 60% מההכנסה גם של העלאת מחיר החשמל והמים והקפאת הקצבאות והעלאת הביטוח הלאומי ומס בריאות, בסופו של דבר 60% מזה, שלא ישלו אתכם, הולך להסכמים הקואליציוניים. זה הולך בעצם לתוכניות של הממשלה הזו גם להמשיך מלחמה שכולנו כבר יודעים שאין מה להמשיך בה חוץ מאשר אולי לפוצץ עוד כמה בתים – הרי מסע ההרג אמור להסתיים – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – ושחרור החטופים היה אפשרי אם היו מפסיקים את המלחמה. אבל לא רק זה – הם רוצים שכל אזרח, שכבר שילם מחיר על המלחמה הזו, ישלם עוד מחיר מהכיס הפרטי שלו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת משה סעדה – אינו נוכח. חבר הכנסת מנסור עבאס. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> ואטורי, אתה נותן גיבוי לראש הממשלה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני תמיד נותן גיבוי לראש הממשלה. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: ממשלת נתניהו ושר האוצר סמוטריץ' הציגו בפני הכנסת את הצעת חוק התקציב לשנת 2025 לקריאה ראשונה. התקציב הזה לא הוגן ופוגע בזכויות האזרח הערבי בכל התחומים, והוא המשך ישיר לתקציבים הלא-הוגנים לשנים 2023 ו-2024. קיצצו בתקציבים, היו הפרעות, עיכובים והכשלה של תוכנית החומש שהביאה רע"מ בממשלת השינוי הקודמת. התוכניות האלה כוללות את תוכנית הלחימה בפשיעה ואלימות 549, תוכנית תקאדום לצמצום הפערים הכלכליים והחברתיים 550, תוכנית פיתוח היישובים הערביים בנגב 1279 ותוכנית פיתוח היישובים הדרוזיים 716. כמו שאמרו ראשי הרשויות המקומיות הערביות במסר שלהם לנתניהו ב-22 בספטמבר 2024, ממשלת נתניהו-סמוטריץ' הכריזה מלחמה על תוכנית החומש לחברה הערבית. אני אומר שהממשלה הגזענית והפשיסטית הזאת הכריזה מלחמה על תוכניות הפיתוח והצמיחה בחברה הערבית במקום שהיא תכריז מלחמה על ארגוני הפשיעה, אשר לוקחים את חיי האזרחים הערבים. הממשלה הגזענית והפשיסטית הזאת כשלה בלחימה באלימות ובפשיעה, והיא נתנה לארגוני הפשע להמשך לפזר את ההרס על פני האדמה. יש עלhיה מתמשכת של 130% באלימות ובפשיעה בשנים 2023 ו-2024, והייתה ירידה של 15% לסף הנמוך ביותר בשנה שבה שלטה ממשלת השינוי בשנת 2022. בתחום התקציבים, הוקצו 6.1 מיליארד שקלים לחברה הערבית בשנת 2022, שנת הקואליציה הקודמת, מתוך 30 מיליארד שקלים לחמש שנים במסגרת תוכנית החומש. במקביל, ממשלת נתניהו, סמוטריץ' ובן גביר הקציבה 5.4 מיליארד שקלים כספים קואליציוניים למפלגות הימין הקיצוני, לחרדים ואחרים. בקיצור, כספי האזרחים הערבים הלכו למפלגות של סמוטריץ' ובן גביר. כמו שהפתגם אומר "מי שנוכח בלידתה של העז שלו, היא תמליט לו תאומים".) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אני מבקש לסכם. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (אנו דוחים את תקציב 2025, ונעשה כן מאמץ להפלתו. חובה עלינו להתכונן ליום הבחירות כדי למנוע את חזרתם של סמוטריץ', בן גביר ונתניהו לשלטון. מספר הקולות של הבוחרים הערבים הוא מיליון, כך שהם מספיקים לחולל שינוי בסצנה הפוליטית הבאה. יש לקחת אחריות ולקדם מודעות פוליטית כדי להביס את הגזענים והפשיסטים האלה בבחירות הבאות.) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חברי הכנסת, מופע האימים שהיינו חשופים לו בהצבעה על תקציב המדינה, אין אח וזכר לאירוע מן הסוג הזה, גם לא בקרקס הזה שנקרא כנסת ישראל. מפלגה שמשויכת לקואליציה, 68 ימין מלא מלא, מצביעה נגד. ראש המפלגה יושב מטר מראש הממשלה – אבסורד כזה עוד לא נראה במליאת הכנסת. מפלגה אחת על כל חברי הכנסת שלה, כולל ראש המפלגה בן גביר, מצביעים נגד תקציב המדינה – קרקס בקואליציה. ראש הממשלה הוזעק מתל אביב לאחר שסיים את עדותו בבית המשפט. הוזעק למליאת הכנסת להצביע מחשש שהתקציב לא יעבור. מטר ממנו יושב השר בן גביר, שמצביע נגד. ראש הממשלה אינו מגיב, חיוור, נשמתו נעתקה, עושה עצמו משוחח עם אחרים כדי להגיד: אה, מה זה האירוע? זה קטן עליי. השר בן גביר סוחט את ראש הממשלה סחיטה באיומים. אין הגדרה אחרת בחוק לאירוע הזה שקרה מאשר סחיטה באיומים. ומה הסיבה? לא נענו לדרישתו של התלמיד של החבר בגן – שאני לא יודע איך לקרוא לו כבר – לפיטורי היועמ"שית לממשלה. שר בכיר בליכוד, אדוני היושב בראש, מתבדח לפני כמה דקות ואומר: ראש הממשלה צריך לקרוא לשר בן גביר מחר ולפטר אותו. לפטר את בן גביר מייד, כך אומר שר בכיר בליכוד. מקורות במשרד ראש הממשלה כבר הגיבו: ראש הממשלה לא מתכוון לפטר את השר בן גביר. אני אומר לכם, השר בן גביר איתמר ימשיך לסחוט את ראש הממשלה, ימשיך לשתות את דמו, ימשיך להעמיד אותו במבחן, ואתם כולכם תשלמו. זו הקואליציה שלכם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חבר הכנסת אלמוג כהן – אינו נוכח; חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח; חבר הכנסת צבי סוכות – אינו נוכח; חבר הכנסת ירון לוי – אינו נוכח; חברת הכנסת טלי גוטליב – אינה נוכחת; חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח; חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת; חבר הכנסת אליהו רביבו – אינו נוכח. חבר הכנסת אריאל קלנר, בבקשה. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להעלות כאן היבט שחשוב שכולנו נשים את ליבנו אליו. עם כל ההתפתחויות בסוריה, לי הדבר התחדד במיוחד כשפגשתי חברים באירופה, חברי פרלמנט. אדוני היושב-ראש, אתה גם תושב רמת הגולן; כשאנחנו מבינים שהמורדים בסוריה כנראה לא שייכים למחנה הליברלי, בלשון המעטה, הרי שלא לכולם בעולם זה ברור. יש למדינות רבות באירופה גם תמריץ שזה אפילו לא יהיה ברור להם, כי אירופה מלאה בפליטים מסוריה, והם רוצים להחזיר אותם בחזרה. יש להם את כל התמריצים שבעולם להכיר בכל משטר שלא יהיה בסוריה, העיקר שיהיה אפשר להחזיר את הפליטים שמציפים את אירופה. ולנו אסור לעצום עיניים, מדינת ישראל לא יכולה לאפשר לישות מדינית ג'יהאדיסטית לקום בגבולנו הצפוני-מזרחי. המרחב הערבי גם בסוריה וגם בכלל חוזר אל הזהויות האותנטיות שלו, המקוריות שלו – עדתיות, דתיות, שבטיות ועוד. בסוריה זה הדרוזים, העלאווים, הסונים הכורדים – כל הזהויות שהן לא מה שהמערב ניסה לייצר בצורה מלאכותית. העם הסורי לא קיים, כמו שהעם העיראקי לא קיים, כמו שאגב העם הפלסטיני לא קיים. אפשר להמליך איזה עריץ שישלוט שם בכוח ויחרחר מלחמות; אפשר גם לתת לג'יהאדיסטים שרוצים לכבוש את כל העולם מדינה שממנה הם יעוללו את הזוועות שלהם, ואפשר לתת ולאפשר לערביי המזרח התיכון במקומות השונים, ובסוריה בפרט, לחיות על פי הזהויות שלהם ולא על פי מה שהבריטים והצרפתים החליטו עבורם לפני 100 שנה. יציבות בסוריה על ידי קנטוניזציה והפרדה בין האוכלוסיות השונות, ששום דבר מעולם לא חיבר ביניהן פרט לדיקטטורות שהמליכו עליהן מדינות המערב, זאת הדרך ליציבות, זו הדרך בסוף גם לשגשוג, ולשם אנחנו צריכים לדחוף ולכוון גם את הקהילייה הבין-לאומית. מכל מקום, האינטרס המיידי של כמה מדינות באירופה לא יכול להיות זה שעל פיו ננהג גם אנחנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חברת הכנסת צגה מלקו – אינה נוכחת; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת; חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חבר הכנסת טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת סימון דוידסון – אינו נוכח; חבר הכנסת אושר שקלים – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת; חברת הכנסת דבי ביטון – אינה נוכחת; חברת הכנסת קארין אלהרר – אינה נוכחת; חבר הכנסת יוראי להב הרצנו – אינו נוכח; חבר הכנסת עידן רול – אינו נוכח; חבר הכנסת עמית הלוי – אינו נוכח; חבר הכנסת אלון שוסטר – אינו נוכח; חברת הכנסת מירב בן ארי – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא. מוותרת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> – – מוותרת; חבר הכנסת מיכאל ביטון – אינו נוכח; חבר הכנסת חילי טרופר – אינו נוכח; חבר הכנסת רם בן ברק – אינו נוכח; חברת הכנסת פנינה תמנו – אינה נוכחת; חברת הכנסת שלי טל מירון – אינה נוכחת; חבר הכנסת משה סולומון – אינו נוכח; חברת הכנסת יסמין פרידמן – אינה נוכחת; חבר הכנסת אלון שוסטר – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר – – << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> מוותרת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> – – מוותרת; חבר הכנסת בועז טופורובסקי – אינו נוכח; חבר הכנסת גלעד קריב – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> – – רוצה ארטיק? אינו מעוניין; חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חבר הכנסת יאיר לפיד – אינו נוכח. אני מזמין את השר לסכם. אופיר, מי מסכם? חיים, קדימה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אפשר לעבור להצבעה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני קורא לגלעד קריב, והוא שואל אותי מה. אמרתי לו: רוצה ארטיק? מחלקים ארטיקים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> תספר אולי על הדיון שהיה היום בבג"ץ על הפיקוח במוסדות הפטור. << דובר >> השר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו נמצאים בהצבעות על התקציב ובהצגת החוק. הצגנו את המציאות המיוחדת שאנחנו נמצאים בה בתקופה הזאת, אחרי תקופת המלחמה הקשה, שבעזרת השם נזכה שהקדוש ברוך הוא יוציא אותנו כבר מאפלה לאורה, ושישובו כבר כל החטופים שלנו הביתה, בעזרת השם, והחיילים שלנו. אבל עדיין התקופה היא מאוד מאוד מורכבת. הייתי נוכח בהרבה מאוד דיונים שדנו בכל המציאות המורכבת שיש לנו, וכמה שצריך את התקציב הזה, ולעשות אותו בזהירות, כמה שהתקציב עכשיו מורכב למה שהצבא צריך, ולבסוף – בעצם להגיע למצב שנוכל להקים גם את הנושא הכלכלי במדינה במצב המורכב שלה. חבריי קצת דיברו על נושאים שאולי הם ראו בהם סיבה לנגח או להתנגח, גם שאינם קשורים לנושא של התקציב. אבל אני דווקא רוצה להתייחס לעניין של אופק חדש. אני חושב שחבר הכנסת טור פז עמד כאן ואמר נאום חוצב להבות שמדבר על כך שיש תקציבים של מורים של אופק חדש. מעניין מאיזה עמדה הוא אמר את זה. מאוד מסקרן אותי לדעת את היכולת שלו להציג עמדה כזאת, שהוא יודע שהכסף לא ישוחרר. מאוד מסקרן, צריך באמת לבדוק את המקורות שלו. אולי יש לו קשרים אצל הייעוץ המשפטי לממשלה, אולי יש לו קשרים באגף תקציבים באוצר. מאיפה הוא יודע? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הכול הייעוץ המשפטי לממשלה. << דובר_המשך >> השר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> מאיפה הוא יודע אם זה ישוחרר או לא ישוחרר? אבל אמרתי לו כשהוא ירד תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי, כיוון שאני מאוד מכבד אותך, אני צעיר ממך בשנים, אז אני – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> 15 בחודש הבא. << דובר_המשך >> השר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> לא, לא, זה לא קשור ל-15 בחודש. הוא לא דיבר על 15 בחודש. אם שמעת או הקשבת לו, מה שהוא אמר זה שגם בשנה הבאה הכסף – יש עוד מיליארד שקל בשנה הבאה, וגם בשנה הבאה זה לא יהיה, חבל על הכסף. ככה הוא אמר. אני חייב לומר שכנראה שיש לו מקורות מידע, כי באמת זה כסף תקוע, לצערי הרב. אבל אני אמרתי שאני צריך לחבק אותו על כך שהוא עמד פה על בימת הכנסת הנכבדה הזאת, הבמה הנכבדה בבית הזה, והצהיר בצורה חד-משמעית שיש – הוא רק לא אמר את המספרים המדויקים – יש 15,000 מורים שכל חטאם שהם חרדים, ולמרות שהכסף נמצא והוא בתקציב, ואפילו שהוא בבסיס תקציב, יש מי שיודע לגרום לכך שהם לא יקבלו את הכסף. כתוב שלאלוקים פתרונים, אבל כנראה שבמקרה הספציפי הזה אדון טור פז – – – << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> מינהל תקין. << דובר_המשך >> השר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> אה, מינהל תקין. אני מבין שגם כבודה מכירה את המינהל התקין, אם היה את האירוע. אז זה בסדר. זה בסדר לקרוא עיתונים ולקרוא את הלבלרים הנכבדים שיש להם מה לומר על כל דבר למרות שאינם יודעים מה הם מדברים, ולקחת מזה ולהסיק מזה מסקנות. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> זה גם בסדר ללמוד את החומר ולהבין. << דובר_המשך >> השר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> כן, כן, ולדימיר, אתה אחד מאלה שלומדים. אתה יודע מה, אני רוצה להגיד לך משהו: אתם מכירים את העולם של הדיבייטים שקורה בעולם הכללי, ובטח גם קצת הקשבתם וראיתם כמה דיבייטים של אנשים שהם בעד מדינת ישראל במצב הקיים כרגע מול האומות, כשלצערנו רוב העולם נגדנו. אתם בטח מכירים את זה. אתם יודעים שזה מרגיש בדיוק ככה, כשאתם יושבים כאן ומדברים נגד דברים שאתם לא למדתם אותם מספיק. אני אומר את זה בצורה חד-משמעית, ואני נמצא בתוך הדיונים האלה ימים ולילות – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אבל ההקבלה שעשית היא הקבלה בזויה בסוף. << דובר_המשך >> השר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> למה היא בזויה? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> היא בזויה. << דובר_המשך >> השר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> למה? תסביר לי למה. למה היא בזויה? למה שאני כבן אדם חרדי, ולמה מורה חרדית – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אם אתה משווה – – – << דובר_המשך >> השר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> למה? למה? מה? שמה? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אם אתה משווה אותנו לשונאי ישראל. << דובר_המשך >> השר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> השוויתי את חוסר – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אם אתה משווה אותנו לשונאי ישראל – – << דובר_המשך >> השר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> אני, חס וחלילה, אל תכניס לי מילים לפה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> – – אז קודם כול – – – מוטב שתחזור בך. מוטב שתחזור בך. << דובר_המשך >> השר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> לא, אני לא אחזור בי, אתה תחזור בך, כי הכנסת – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתה – – – << דובר_המשך >> השר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> אתה הכנסת לי מילים לפה. אמרתי שהתחושה – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> של מי שמכיר את החומר הוא לא פחות ממך, יכול להיות. << דובר_המשך >> השר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> ולדימיר, ולדימיר, אתה לא מכיר אותו במאית ממה שאתה מכיר. אתה חושב שאתה לומד אותו דרך הניירות. הזמנתי אותך לא פעם, ואתה מוזמן גם עכשיו לבוא אליי – או שאני אבוא אליך, זה לא משנה, אין פה עניינים של כבוד – וללמוד באמת. אני בטוח, אני מכיר אותך כאדם ישר והגון, שתלמד את הדברים לעומק, תלמד שהם ברובם, אם לא כולם, מסוג הדברים שהם – לא עשיתי הקבלה, חס וחלילה, לדברים הללו. אתה קיבלת את זה. אני אמרתי שהתחושה היא אותה תחושה שכשלא לומדים דבר, זה מאוד מתסכל לשמוע, מאוד מתסכל לפתוח איזשהו ערוץ טלוויזיוני כזה או אחר מהעולם ולשמוע איך מדברים על מדינת ישראל ועל הצבא שלנו ועל האנשים שלנו כאן, ובמקביל לשמוע ערוצים כאלה ואחרים שגם הם אומרים את אותם דברים בצורה אחרת, בקונוטציה אחרת, בעולם אחר, שגם מתייחסים לדברים שהם סתם אמירות לשמן כדי לחסום דברים. אז אני קודם כול אומר שאני בהזדמנות הזאת רוצה להודות למשה טור פז, חבר הכנסת היקר, שהוא ככה גם העלה את הנושא, ואולי הוא לא התכוון, אבל הוא העלה את הנושא לטובת העניין. באמת יש כל כך הרבה מורים ומורות שעדיין לא מקבלים את המגיע להם בדין. וגם אנחנו בהזדמנות נברר איתו באמת את היכולת הכל-כך – את מקורות המידע הכל-כך טובים שלו בעניין הזה. מעבר לכך, אני חושב, חברים, שגם בכל שאר הסעיפים הקואליציה שלנו, הממשלה שלנו, שכמה שיכולים לנסות – וזה בסדר, זה תפקידה של אופוזיציה, לבוא ולהתעמת ולנסות להציג שהדברים נעשים בצורה לא נכונה. צריך לומר זאת בעת הזאת, כשבאים להצביע על תקציב כל כך מורכב, בזמן כל כך מורכב, בשנה כל כך מורכבת. צריך לקחת בחשבון שבאמת נעשו פה – זה כולם, זה גם כל המשרדים וזה גם האגפים במשרד האוצר, הפוליטיים ושאינם פוליטיים – דיונים מעמיקים, לראות איך בצד אחד המדינה עם כל אחד – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> רק לקחתם כסף מהאזרחים, מה עשיתם? רק מיסים. רק מיסים. << דובר_המשך >> השר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> אני מציע לך לבדוק ולראות איך במקרה הספציפי הזה – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני מציע לכם. << דובר_המשך >> השר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> – – למשל, הנושא של הקפאת הקצבאות, שהייתה מאוד חשובה לפקידי האוצר, בסוף בוטלה, מספרים של כ-5 מיליארד. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> רק מיסים. רק מיסים. תן לי שקל שהכנסתם שהוא לא מיסים. << דובר_המשך >> השר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> נאור, אני מוכן שתיתן את התורה שלך איך היית מייצר באמת את המיליארדים החסרים. ברור – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אצלי זאת תורה שבעל פה. << דובר_המשך >> השר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> כן. ואני אומר את זה בצורה חד-משמעית, התקציב שהוצג כרגע הוא תקציב אחראי ביותר, הוא תקציב שמאזן בין הצרכים לבין המצב הכלכלי במדינה. אני חושב, וצריך לומר את זה כאן: זו חוכמה לשבת, גם מספסלי האופוזיציה וגם כל מיני – איך אומרים, המון המון פרשנים שיש להם מה לומר ולפרשן; לעבור תקופה כזאת, שנה כל כך מורכבת, ולדעת לצאת בסוף ולהגיע למצב – כמובן, יש עוד הרבה מה לעשות, יש עוד הרבה מה לתקן – אבל עדיין, לעבור תקופה כזאת, צריך להגיד את זה בקול: ראש הממשלה והממשלה הזאת, שעברה תקופה מאד מורכבת ביחד עם כל העם, בסוף אתם יודעים, לבוא ולומר על הקושי – כשהיה הנזק של 7 באוקטובר אז כל אחד ידע לחפש את האשם, אבל כשהבעיות לאט-לאט הגיעו לפתרונן, והמצב היום הוא שאנחנו נמצאים בעולם שהוא לאין ערוך ממה שמישהו ציפה שיהיה, כל אלה שגם חשבו ואמרו וזעקו מכל במה שאסור להיכנס לפה ואסור לעשות את זה ואסור לפגע בזה ואסור לגעת בזה – לא ציפיתי שמישהו יעמוד פה ויפאר את ראש הממשלה או יפאר את ממשלת ישראל או את שר הביטחון הזה או אחר וייתן להם – – – << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> – – – מצב טוב – – – אתם מנותקים. << דובר_המשך >> השר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> על זה שאנחנו נמצאים היום במצב הרבה יותר טוב ממה שהיינו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> איפה אתה חי, תגיד. << דובר_המשך >> השר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> אנחנו מנותקים, אנחנו יודעים את זה. אנחנו מודעים לניתוק שלנו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הלכת לסופר פעם אחרונה? << דובר_המשך >> השר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> כן, הלכתי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אין מנותקים מכם. אין. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> איזה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ראית את המחירים? איפה אתה חי – – – << דובר_המשך >> השר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> אנחנו לא מצפים, לא מצפים מכם – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> – – – ועדת חקירה. << דובר_המשך >> השר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> לא מצפים מכם שתהיו לסנגורים של הממשלה הזאת, אבל יחד עם זה, להתנתק – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מי יכול להיות סנגור שלכם? << דובר_המשך >> השר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> ברור. זה תפקידך, אתה באופוזיציה, זה בסדר גמור. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא, זו המציאות. << דובר_המשך >> השר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> אתה יודע טוב מאוד מה היה קורה בהיפוך החומרים, אתה יודע בדיוק איפה הדברים היו נמצאים. כשחיסלו את נסראללה וכשחיסלו את סנוואר וכשהמערכת כולה נכנסה למצב כזה – היום אנחנו נמצאים במצב קשה, עדיין קשה, אנחנו עדיין בתוך מלחמה, עדיין יש לנו חטופים, אי-אפשר להתהדר ולהגיד שהכול טוב, ממש לא – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> – – – קחו אחריות על לעשות – – – << דובר_המשך >> השר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> – – אבל צריך גם לכבד ולהעריך את הדרך, בדיוק צריך לכבד ולדעת שכדי לצאת מאותו מצב זהו תהליך שהוא מורכב וקשה. אז בסדר, אמרתי שוב, אני לא מצפה מכם שתעמדו על הבמה הזאת ותפארו אותנו או את הממשלה, אבל אנחנו צריכים לפחות לקחת את המצב הקיים כרגע, להבין שהוא מביא איתו מורכבויות, והמורכבויות האלה – צריך שישבו בעמדות אנשים בעלי ניסיון, וברוך השם, יושבים שם אנשים, באמת – ראש הממשלה והצוות שסביבו בעלי ניסיון רב – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה. << דובר_המשך >> השר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> – – עם כל הכאב ועם כל הניסיון כל הזמן רק להקניט ולקטר, בסוף אנחנו נמצאים היום במצב שהוא עוד הרבה יותר טוב ממה שיכולנו להיות בו. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> עוד ניסיון כזה וגמרנו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה כל כך טוב לך, תסביר לי? מה? << דובר_המשך >> השר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> אני מתנצל שאני אומר שהמצב יותר טוב. אם את לא מבינה שהמצב שלך יותר טוב – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה? תסביר לי מה. << דובר_המשך >> השר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> – – אז כנראה שאת לא – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה? תסביר לי מה. מה טוב לך? תסביר לי. << דובר_המשך >> השר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> אני אגיד לך, במקרה הספציפי הזה – נאור, אתה יכול להסביר, אתה רוצה – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה? הקניות בסופר? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא, אני צריך אותה. אתה לא תצליח לשכנע אותה. << דובר_המשך >> השר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> אני יודע, אני יודע. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה? הביטחון האישי? מה? מה טוב לך? << דובר_המשך >> השר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> אני יכול לומר דבר אחד. כשמסתכלים על דבר ברמה ניהולית וברמה ממשלתית וברמה של לנהל דבר בצורה הכל-כך מורכבת שהמדינה שלנו הייתה בה ב-7 באוקטובר, אז עדיין יש עוד הרבה עבודה לפנינו, אבל צריכים לדעת ולקחת בחשבון, ולפחות לחשוב שדברים שקרו הם דברים טובים שקרו, ודברים נוספים צריכים להיעשות. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> – – – הקטל בכבישים? מה? המצב של התלמידים? המבחנים הבין-לאומיים? הנטישה של ההייטק? מה טוב? << דובר_המשך >> השר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> אני לא רוצה להיכנס כרגע להיסטוריה, אבל אתם יודעים, לא מזמן – – << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> סל הקניות? << דובר_המשך >> השר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> – – לא מזמן היה חילוף מקומות. הייתם בצד השני, בטח אז הכול היה מושלם. ודאי, מאז – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> לא היו 100 חטופים וחטופות בעזה שנמקים. << דובר_המשך >> השר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> אתה שמעת על מה הם מדברים? הם מדברים על דברים אחרים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אני מדבר על החטופים. אי-אפשר להגיד שהמצב שלנו יותר השתפר כשיש 100 חטופים וחטופות שלנו בשבי. << דובר_המשך >> השר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> המצב שלנו – אז אתה שומע חצי ממה שאני אומר, שלא תהיה שמיעה סלקטיבית. המצב שלנו קשה, אמרתי זאת במפורש, המצב שלנו הוא חמור, אנחנו עדיין במלחמה. אולי נכנסת באמצע, אבל אמרתי שעדיין צריך להעריך את הסדר של הדברים, שהתחיל לקרות, ואת מה שקרה מאז כדי להגיע לפתרון. אנחנו רחוקים מהפתרון, אנחנו צריכים לעשות עוד עבודה. מדברים, ברוך השם, על עוד ניסיונות – – << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> – – כאלה ואחרים או דברים שהולכים לקרות, אבל דברים קרו, ואי-אפשר להתעלם מזה ולהסתכל כאילו באמת מאותו רגע שקרה האסון אנחנו רק באסונות. צריך להודות גם לקדוש ברוך הוא וגם למי שעושה את העבודה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> תן לי תחום אחד, אחד, שמשהו השתפר בו מלפני שנתיים וחצי. אחד – כלכלה, ביטחון, חינוך, בטיחות בדרכים. מה? << דובר_המשך >> השר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> קודם כול, אנחנו רק שנתיים. לפני שנתיים וחצי זה היה בתקופה שהייתם אתם שם. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> הייתה התקופה הכי טובה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אבל תחום אחד שמשהו השתפר בו. אחד. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> תאונות דרכים, רציחות. << דובר_המשך >> השר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> אז אני אומר לך, אני עונה לך ואומר: כשהמציאות של תקציב שמגיע עכשיו, בתקופה כל כך מורכבת ואחרי שנה וחצי מ-7 באוקטובר, שזה שנה וחודשיים של מצב קטסטרופלי שנכנסנו אליו, בלי להיכנס כרגע מי אשם וכל סיפורי הקונספציה – אני מדבר כרגע על מאז מה שקרה. צריך להתמודד עם מציאות של משבר. וההתמודדות עם המשבר, אי-אפשר להתעלם מכך שהיא התמודדות מורכבת, קשה, גם עם תקציב מאוד קשה. גם מה שמציבים פה כרגע זה תקציב קשה מאוד, כשהמטרה שלו בהסתכלות קדימה – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתה סבור שאנחנו מתנהלים טוב מול המציאות המורכבת הזאת? << דובר_המשך >> השר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> מה השאלה? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> כמה משרדי ממשלה מיותרים סגרתם? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אפס. << דובר_המשך >> השר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> אני לא איכנס – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> על כמה כספים קואליציוניים ויתרתם? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה אתם שני שרים – – – << דובר_המשך >> השר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> יוראי, אני לא איכנס איתך עכשיו לפופוליזם, כי התחלת – דיברת על משהו אחד, ואתה נכנס כרגע לדברים ולדיונים שהם פרטניים, ואני יכול לתת לך על כל דבר תשובה, אבל זאת לא הבימה. אבל אני אומר לך שבשורה התחתונה – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> סוכנות הדירוג הורידה אותנו ארבע פעמים. כמה פעמים היא הורידה אותנו? << דובר_המשך >> השר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> אני אומר לך שבשורה התחתונה, כאחד שיושב בממשלה – – << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> הריבית. מה עם הריבית? << דובר_המשך >> השר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> – – אומר לך שאם המצב היה שמישהו קצת פחות מנוסה מראש הממשלה היה יושב ליד ההגה, אוי ואבוי, באיזה מצב היינו נמצאים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אולי לא היה 7 באוקטובר. << דובר_המשך >> השר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> זה כואב. זה כואב שאני אומר את זה, אבל זו אמת. צריך לומר את האמת. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אולי לא – – – זה תלוש מהמציאות, השר, עם כל הכבוד. זה תלוש מהמציאות. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> האסון הכי גדול. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> המצב שלנו לא היה מעולם רע כל כך. בכל תחום ותחום המצב לא היה כל כך גרוע כמו שעכשיו. אתם נכשלים בכל תחום. פתח את עיניך. תסתכל על המציאות. << דובר_המשך >> השר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> אני חוזר ואומר – אני חוזר ואומר שאנחנו נמצאים במצב של השתפרות. עדיין מצב קשה, אבל השתפרות גם במצב הלאומי – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תקופה של נס. << דובר_המשך >> השר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> נראה שזה יותר wishful thinking, זה יותר wishful thinking מאשר מציאות, אבל בסדר. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – שאתם – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> יכול להיות שאתה רוצה לשאוף לשם, אבל אני לא רואה מקום אחר. אתם מקריסים את כולנו. << דובר_המשך >> השר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> יוראי, זה בסדר שזו זווית הראייה שלך. אני מציע לך – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> היית בסופר? השר, היית בסופר לאחרונה? << דובר_המשך >> השר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> כן, הייתי. הייתי, ואגב, אני ראיתי את אותה מגמה – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> זה מקריס את מעמד הביניים. אי-אפשר – – – << דובר_המשך >> השר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> אני שוב אומר, אנחנו נמצאים בתקופה מורכבת. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> בכל הכבוד, אני מכבד אותך, אבל זה – – – << דובר_המשך >> השר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> התקופה המורכבת הזאת, בעזרת השם, עם עוד קצת מאמץ של כל העם וקצת שהעם הזה יהיה טיפה יותר מאוחד, המצב שלנו יהיה שאנחנו אולי נגיע למצב כזה שאומתנו ומדינתנו יהיו במצב הרבה יותר טוב. אבל בשביל זה צריך לקחת סיכונים ואחריות על תקציב מורכב, כדי שאנחנו נוכל להגיע לכך שהמדינה שלנו תוכל לצאת מהמצב שבו היא נמצאת, מהמשברים שבהם היא נמצאת. זו לא חוכמה לנהל דבר שהוא מסודר. תמיד מדינת ישראל הייתה – אנחנו נמצאים במצב של עם ישראל, 70 אומות מסביבנו – החיים אף פעם לא יהיו פה פיקניק, אף פעם לא יהיו פיקניק. תמיד היה קשה ומורכב. התקופה האחרונה היא הרבה יותר מורכבת, וצריך לדעת ולהעריך שעושים את כל המאמצים הנכונים כדי שגם בתקציב – כמה שאתם יכולים לכעוס עליו, הרי אי-אפשר לצאת ממצב כזה בלי שיש גם קצת הטלת מיסים, אבל גם בנושא של הטלת מיסים היו דיונים רבים, כולל תקציבים גדולים שתוכננו לקיצוץ, ולאחר דיונים רבים ואחרים זה גרם לכך שהקיצוץ הזה בוטל. אז צריך לדעת גם להעריך את זה. גם כשנמצאים במצב כל כך קשה ומורכב, עדיין אנחנו נמצאים – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> באמת. תשתה מים, נראה לי אתה מקשקש את עצמך לדעת. אתה בכלל לא יודע מה אתה מדבר – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה, אין לך אפילו נושא. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> תדבר קצת על פרשת השבוע – – – על זה שזרקו את יוסף לבור – – – תדבר קצת על זה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לפחות היית אומר – – – << דובר_המשך >> השר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> חברים, אני לא מבקש נושא שיחה. זה בסדר, אני יודע שנושא השיחה שלי פחות מרנין אתכם, פחות גורם לכם – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה לא שהוא לא מרנין. פשוט אין לך שום נושא. אתה מדבר כאילו – – – << דובר_המשך >> השר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> אני, בשונה מרוב הדוברים שהיו פה, מירב – רוב הדוברים פה, שלא דיברו על נושא תקציב – אני לפחות מדבר על תקציב. ואני מצפה ומאמין שהתקציב שהונח ועבר היום בקריאה ראשונה – צריך לדעת שהמורכבות שלו – אי-אפשר להסתכל על השנה הזאת כמו שנים עברו. זו שנה שהיא יותר מורכבת, זו שנה שצריכה השקעה יותר גדולה, הגדלת הוצאות יותר גדולה, ולכן אני חושב שבסוף, עם כל המורכבות – אני לא מצפה מהאופוזיציה עכשיו שפתאום יחליטו שמצביעים בעד תקציב, אבל אני קורא בעיקר לחברים שלנו, כולם, להבין את האחריות כשאנחנו נמצאים באירוע הזה, וביחד עם האחריות הזאת לקחת בחשבון את התקופה, ואנחנו, בעזרת השם, נעבור אותה. חזר לפה חבר הכנסת טור פז. דיברתי עליך כשלא היית פה. אתה יכול לבקש אפשרות – אמרתי לך תודה רבה על כך שהכרת בחוסר ובצורך שיש למורים שלנו. זה באמת הרנין אותי. ואתה, כאחד שמכיר את החומר הרבה יותר מאחרים, הרבה יותר מאחרים, אני חושב שהגיע הזמן שביחד עם ההכרה שלך את החומר תבוא ללמוד עוד טיפה יותר לעומק. אני חושב שהצעתי לך את זה כבר לפני כמה חודשים. אני חושב שכאחד שמכיר את זה, אם תבוא ותשמע איפה המצב עומד עכשיו בדיוק, ובאמת, אני יודע על מה אני מדבר, ועם זווית הראייה שלך, דווקא עם זווית הראייה שלך – קצת תמהתי לפני כן מאיפה לך כל מקורות המידע, שזה גם לא יצא הלאה. אתה יודע, אנחנו בתקופה ששואלים שאלות כאלה. אבל אתה מודה שיש דברים שהשתיקה יפה להם – אני חושב שגם אתה, מזווית הראייה שלך, אני אומר את זה מזווית ראייה שלך, לא שלי ולא של אחרים אפילו יותר קיצוניים ממני, תוכל לדעת ולהבין שלטובת האומה, לטובת עתידה של ישראל והכלכלה שלה – בכוונה אני מדבר מזווית הראייה שלך – המצב הזה שכרגע תוקעים את התקציבים האלה ולא נותנים להם לקרות, זה הדבר שייקח אותנו אחורה. כן, יוראי, אתה נראה לי מוטרד. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> האם הבטלנים צריכים להתגייס לצה"ל? << דובר_המשך >> השר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> אני לא באתי עכשיו לענות לשאלות כאן. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> למה? << דובר_המשך >> השר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> תודה רבה. אני לא נמצא בדיבייט של שאלות כאן. אני באמצע לדבר איתו על משהו אחר. דיברתי איתו על נושא של תקציבי החינוך, ואני אומר את זה בפעם המי יודע כמה. אל תלך לפני כן. בוא באמת נקבע, תיקח את כל המצב הקיים כרגע ותלמד אותו לעומק מזווית ראייה רחבה יותר, לא רק מזווית ראייה שמוצגת – לא העיתונים וגם לא הפקידים, שאולי יש לך מידע מהם, לא יודע. אמרתי שבטח אתה מעודכן או ממשרד המשפטים או מאגף תקציבים. לא יודע, בחשכ"ל אני פחות חושד. אתה אומר מכולם, כולם עובדים. אני לא יודע, צריך לבדוק. נראה לי שצריך לעשות איזה תחקיר על כל מקור מידע. אבל במקור מידע אחד אתה לא נמצא, מקור המידע האמיתי, שזה אצלנו במשרד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איזה משרד? << דובר_המשך >> השר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> מי שלא יודע, לא צריך שידע. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תן לי משהו אחד בתקציב שהוא לא מיסים. << דובר_המשך >> השר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> רגע, אני באמצע, אתה מפריע לי. אני אומר את זה בשיא הרצינות. אני באמת מאמין בזה, משה. אתה יודע מה? אני אומר לעצמי: חטאתי, עוויתי, פשעתי, עד היום, שלא לקחתי אותך איתי ביחד להציג לך את הדברים, איך הם נראים מזווית ראייה שאתה מכיר אותה היטב, טיפה יותר רחבה משל השאר, ואני בטוח שאז אתה תעמוד לפחות לצידי – לא אמרתי לצד – תעמוד לצידי בתהליך הזה, המורכב, הקשה. ולצערי, אני אומר את זה בצורה חד-משמעית, לצערי אין בו באמת שיקולים – כי את מה שאני רוצה להגיד לך, אני חושב שאמרתי במקומות אחרים, כמעט, לא תמיד הייתה כל האפשרות, ושם לא מכירים את האירוע. זאת אומרת, גם כשאתה מסביר את זה, ואיך בונים את העתיד, ואיך יוצרים חיבור, ואיך מייצרים מצב שבאמת איזשהו תהליך שיכול לקרות, עם מחויבויות כאלה ואחרות, אז יש לך – אומרים שלא. אני באמצע איתו. טוב, חברים, נהניתי מאוד לראותכם. בהצלחה, ונא להצביע בעד התקציב. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אני מבקש מחברי הכנסת לתפוס את מקומותיהם. נעבור להצבעה על הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025), התשפ"ה–2024, בקריאה ראשונה. אני מבקש ממזכיר הכנסת לקרוא בשמות חברי הכנסת, בבקשה. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ינון אזולאי – בעד גדי איזנקוט – נגד ישראל אייכלר – בעד דן אילוז – בעד ואליד אלהואשלה – נגד קארין אלהרר – נגד זאב אלקין – בעד משה ארבל – בעד יעקב אשר – בעד אביחי אברהם בוארון – בעד אוריאל בוסו – בעד מישל בוסקילה – בעד דבי ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – בעד בועז ביסמוט – בעד ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – נגד אברהם בצלאל – בעד אליהו ברוכי – בעד ניר ברקת – בעד ששון ששי גואטה – בעד טלי גוטליב – בעד מאי גולן – בעד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – בעד בנימין גנץ – נגד משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אלי דלל – בעד שלום דנינו – בעד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – בעד שרן מרים השכל – בעד ניסים ואטורי – בעד מיכל מרים וולדיגר – בעד יצחק שמעון וסרלאוף – נגד יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – נגד יוסף טייב – בעד אוהד טל – בעד יעקב טסלר – בעד חילי טרופר – נגד אלמוג כהן – אינו נוכח מאיר כהן – נגד מירב כהן – נגד מתן כהנא – נגד עופר כסיף – נגד אופיר כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד ירון לוי – נגד מיקי לוי – נגד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד אביגדור ליברמן – נגד יאיר לפיד – נגד סימון מושיאשוילי – בעד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – נגד שלי טל מירון – נגד יונתן מישרקי – בעד חנוך דב מלביצקי – בעד ארז מלול – בעד יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד צגה מלקו – בעד אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – נגד בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד צבי ידידיה סוכות – בעד משה סולומון – בעד לימור סון הר מלך – נגד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד משה סעדה – בעד גדעון סער – בעד מנסור עבאס – נגד איימן עודה – נגד יוסף עטאונה – נגד חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – נגד צביקה פוגל – נגד עודד פורר – נגד יצחק פינדרוס – בעד משה פסל – בעד יסמין פרידמן – נגד אורית פרקש הכהן – נגד מטי צרפתי הרכבי – נגד אריאל קלנר – בעד יצחק קרויזר – נגד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד אליהו רביבו – בעד משה רוט – בעד שמחה רוטמן – בעד עידן רול – נגד אפרת רייטן מרום – נגד אלון שוסטר – נגד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד מיכל שיר סגמן – נגד נאור שירי – נגד אושר שקלים – בעד עאידה תומא סלימאן – נגד פנינה תמנו – נגד << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אבקש לקרוא שוב בשמות חברי הכנסת שעדיין לא הצביעו. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) יואב גלנט – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אלמוג כהן – נגד אבי מעוז – אינו נוכח << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> האם יש חבר כנסת באולם המליאה שעדיין לא הצביע? לא. תמה ההצבעה. אבקש למנות את הקולות, תודה. 59 בעד, 57 נגד, אני קובע כי הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025), התשפ"ה–2024, אושרה בקריאה הראשונה, ותעבור לוועדת הכנסת לצורך פיצולה לוועדות השונות. חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025), התשפ"ה–2024, בקריאה הראשונה. הצבעה שמית. אבקש לקרוא בשמות חברי הכנסת. בבקשה. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ינון אזולאי – בעד גדי איזנקוט – נגד ישראל אייכלר – בעד דן אילוז – בעד ואליד אלהואשלה – נגד קארין אלהרר – נגד זאב אלקין – בעד משה ארבל – בעד יעקב אשר – בעד אביחי אברהם בוארון – בעד אוריאל בוסו – בעד מישל בוסקילה – בעד דבי ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – בעד בועז ביסמוט – בעד ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – נגד אברהם בצלאל – בעד אליהו ברוכי – בעד ניר ברקת – בעד ששון ששי גואטה – בעד טלי גוטליב – בעד מאי גולן – בעד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – בעד בנימין גנץ – נגד משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אלי דלל – בעד שלום דנינו – בעד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – בעד שרן מרים השכל – בעד ניסים ואטורי – בעד מיכל מרים וולדיגר – בעד יצחק שמעון וסרלאוף – נגד יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – נגד יוסף טייב – בעד אוהד טל – בעד יעקב טסלר – בעד חילי טרופר – נגד אלמוג כהן – נגד מאיר כהן – נגד מירב כהן – נגד מתן כהנא – נגד עופר כסיף – נגד אופיר כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד ירון לוי – נגד מיקי לוי – נגד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד אביגדור ליברמן – נגד יאיר לפיד – נגד סימון מושיאשוילי – בעד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – נגד שלי טל מירון – נגד יונתן מישרקי – בעד חנוך דב מלביצקי – בעד ארז מלול – בעד יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד צגה מלקו – בעד אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – נגד בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד צבי ידידיה סוכות – בעד משה סולומון – בעד לימור סון הר מלך – נגד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד משה סעדה – בעד גדעון סער – בעד מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – נגד יוסף עטאונה – נגד חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – נגד צביקה פוגל – נגד עודד פורר – נגד יצחק פינדרוס – בעד משה פסל – בעד יסמין פרידמן – נגד אורית פרקש הכהן – נגד מטי צרפתי הרכבי – נגד אריאל קלנר – בעד יצחק קרויזר – נגד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד אליהו רביבו – בעד משה רוט – בעד שמחה רוטמן – בעד עידן רול – נגד אפרת רייטן מרום – נגד אלון שוסטר – נגד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד מיכל שיר סגמן – נגד נאור שירי – נגד אושר שקלים – בעד עאידה תומא סלימאן – נגד פנינה תמנו – נגד << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אבקש לקרוא שוב בשמות חברי הכנסת שעדיין לא הצביעו. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) יואב גלנט – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אבי מעוז – אינו נוכח מנסור עבאס – נגד << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> האם יש חבר כנסת באולם שלא הצביע? נראה שכולם – הסתיימה ההצבעה. אבקש למנות את הקולות. 59 בעד, 57 מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025), התשפ"ה–2024, אושרה בקריאה הראשונה ותעבור לוועדת הכנסת לצורך פיצולה לוועדות השונות. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הודעה למזכיר הכנסת. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, החלטת ועדת הכספים בדבר פיצול הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025) (הקפאת עדכוני מס ומס יסף), התשפ"ה–2024. תודה. << הצח >> הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 14), התשפ"ה–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1823).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 14), התשפ"ה–2024, לקריאה ראשונה. יציג השר וסרלאוף, בבקשה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> השר וסרלאוף, תסביר מה קרה פה היום. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עשר דקות. בבקשה. << דובר >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מובאת בפניכם היום הצעת חוק לייעול אכיפה ופיקוח עירוניים ברשויות המקומיות. אנחנו מבקשים בחקיקה זאת להפוך סוף-סוף את הוראת השעה להוראת קבע, ולבצע שינויים נוספים שיוסכמו על כלל הגורמים הרלוונטיים שהיו שותפים לחקיקה. בראש ובראשונה, הרחבת המקרים שבהם יוכלו הפקחים המסייעים לסייע למשטרת ישראל, כך שבמקום סיוע למשטרת ישראל רק בפעולות למניעת אלימות כהגדרתה המצומצמת בחוק, יוכלו הפקחים המסייעים לסייע למשטרת ישראל במקרים רבים יותר, וזאת לשם מניעת עבירות מסכנות חיים במרחב הציבורי ולמניעת נזק חמור לרכוש במרחב הציבורי. בנוסף, מוצע להעניק לפקחים המסייעים גם סמכויות לפי חוק המאבק בתופעת השכרות, לצורך שפיכת אלכוהול. לצד הרחבת סמכויות הפקחים המסייעים, מוצע לקבוע גם הוראות בעניין פיקוח ובקרה להפעלת סמכויות הפקחים המסייעים. את יודעת למה את מקשיבה ולמה זה חשוב לך? כי הפקחים של סל"ע – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה מספר לי על סל"ע? אני אישרתי – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> לא, אני מתאר לעצמי שאת יודעת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> בגלל זה אני מקשיבה. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> נכון. את גרה בתל אביב, ואת יודעת כמה הם עובדים קשה וכמה הם זקוקים לסמכויות הללו כדי לתגבר את המשטרה. הם עושים שם עבודת קודש. נמצא שם חנן, נכון? בנוסף, יש עיגון בחקיקה ראשית של הסדר מפורט להקמה ולהפעלה של השיטור העירוני ברשות מקומית. קביעת אמות המידה שלפיהן ייקבע באיזו רשות מקומית יוקם ויפעל שיטור עירוני, קביעת כללים למבנה הכוח של השיטור וקביעת תנאים להפסקת פעילותו של השיטור. כמו כן, אנחנו מבטלים את התוספת השנייה לחוק, המונה את המקומות שבהם מוסמכים הפקחים המסייעים להפעיל את סמכויותיהם למניעת אלימות, וכך יתאפשר לפקחים המסייעים להפעיל את סמכויותיהם בכל תחומי הרשות המקומית, ועוד. הוראת השעה עתידה לפוג ב-18 בדצמבר, ולכן ישנה דחיפות רבה באישור החקיקה בכנסת – או אה, זה ממש עכשיו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ביום רביעי זה כבר – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> כן, ולכן ישנה דחיפות רבה באישור החקיקה בכנסת והפיכת הוראת השעה, לאחר 13 שנים, להוראת קבע – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> 12, 12 שנים. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> כתוב לי 13. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> טעות. זה לא הדבר היחידי – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אז אתה תצביע בעד, נכון? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> ואם יהיה כתוב 12? זהו צעד חשוב שאנחנו נעשה לטובת חיזוק הביטחון האישי של אזרחי המדינה. לפיכך, אבקש מחבריי חברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי. סגרתי את רשימת הדוברים. שינויים – רק באישור. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> למה סגרת? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ככה אני עושה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אחד, היה צריך לבוא ולומר כאן – אני לא יודעת אם זה בדפים שלך – שהחוק הזה מוארך כרגע בחודש בגלל שפג תוקפו ביום רביעי, ובחודש הזה הוועדה תעסוק בסמכויות של השיטור העירוני. אתה לא צריך לשכנע אותי על סל"ע, אני כחברת מועצת העיר תל אביב יפו – הקמנו את סל"ע. לכן חשוב – אני לא יודעת, היה אמור לעלות לפה השר, שאמון על השיטור העירוני, ואמור היה להגיד את זה. אבל הוא לא בא לפה. צריך להסביר, כי הגדלת סמכויות לשוטרים עירוניים היא אירוע, כי בסוף שוטר במשטרת ישראל עובר הכשרה, הוא עובר אימונים. יש הבדל בין שוטר עירוני – וגם צריך להבדיל בין פקח לשוטר, כי גם בעיריית תל אביב יש פקח, יש שוטר עירוני, ויש שוטר במשטרה. אתה שומע, השוטר במשטרה עובר תהליך אחר לחלוטין, לדוגמה, חיפוש על – – – << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> אנחנו מדברים על השיטור העירוני. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו נשב בוועדה, אבל אני לא יודעת, אולי אתה תבהיר שיש הבדל בין החודש שאתה מקבל, שביום רביעי הזה הוא צריך לאשר אותו בשנייה ושלישית, לבין הסמכויות שיש חודש לדון בהן. אולי תבוא לפה ותעשו יישור קו, כי אנחנו לא מצביעים היום על הסמכויות, אנחנו מצביעים על הארכה בחודש. ועוד חודש – נכון? אתה מסכים איתי – זה אמור לבוא. עכשיו, בוודאי ששיטור עירוני הוא מכפיל כוח, אתה לא צריך לשכנע אותי. אם הגעת למצב שאישה בחניון בפתח תקווה שגונבים לה את השעון, מתקשרת, ו-50 דקות לא מגיע שוטר – זה אירוע. אבל בתל אביב אם תתקשר, אז השוטר העירוני יגיע הרבה יותר מהר, כי יש לו אמצעים ויש לו יכולות, מה שאין למשטרה. כן, הלוואי, באמת, אני אומרת לך, שבכל עיר במדינה – אתה יודע כמה ראש עיריית נהריה משווע לשיטור עירוני? << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> כולם – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה קורה לו בטיילת? אנחנו יודעים את זה, אבל צריך לעשות את זה בשכל, כי בסוף שוטר עירוני הוא לא מוכשר – לא בכישרון, אלא מבחינת כישורים – כמו שוטר. יש עדיין הבדל, אתה יודע. אפילו למתנדב במשטרה יש יותר סמכויות משוטר עירוני. צריך לעשות בזה סדר, צריך להיכנס לאירוע. חבל שהשר לא מבין, אבל לפחות אתה תבוא ותדבר על הפיצול הזה, כי הוא דרמטי. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> מירב, אתם תומכים? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נגמר לי הזמן. חכה, חכה, תירגע, יש לי עוד 40 שניות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נגמר לך הזמן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה עשיתי, תגידי לי? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אני חייבת להגיד משהו אחד חוץ – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אין לי עם מה ללחוץ. אני יכול רק להגיד לך "תודה רבה". << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – מזה שהשיטור העירוני זה בנפשי, השיטור העירוני. תודה, תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני רואה שהתגעגעת לשר. לא, היא התגעגעה לשר. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הלחצת אותי. רק רציתי להגיד משהו – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רק השר יצא – שלוש פעמים היא קראה לו. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תראה, זה לא מתאים לי, כי כל היום לא דיברתי. משכנו דוברים ולקחתי כדוגמה אישית לא לדבר. אבל אני חייבת להגיד לכם שהיום עלה לפה דודי אמסלם, ובמשך שלוש פעמים – עזוב, הוא ייתן לי עוד עשר שניות, תאמין לי, דיברתי לעניין על השיטור העירוני, הוא ייתן לי עשר שניות. שלוש פעמים הוא עמד פה על הדוכן, וכל הזמן אמר לי: את מקרקרת, את מקרקרת, את תרנגולת, את מקרקרת. זה לא נעים לך, אני יודעת, אבל תשמע. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אופיר, לתת לה עשר שניות? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד משהו אחד. תקשיבו, הוא יכול להגיד מה שהוא רוצה, הוא שר מכהן. אבל באמת אני אומרת לך, לא צריך לסבול את השיח הזה. גם אם יש לי ויכוח איתו או איתו, אני לעולם לא אדבר איתך ברמה האישית. אני יושבת איתך שנתיים ומשהו בוועדה, מעולם לא ירדתי לפסים אישיים. אני מדברת איתו כי אני איתו הרבה, וגם איתך. אסור לקבל את השיח הזה. עזבו, אני לא נכנסת לעניין המיזוגיני שלגברים לא אומרים שהוא מקרקר – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. יש לך משהו נגד מרב? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מסיימת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> היא ביקשה לעצור אותך. אני לא רוצה לעשות סכסוכים באופוזיציה, היא ביקשה שאני אעצור אותך. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> עזוב, עזוב. מי? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אבל תסיימי את זה. מרב, תראי, היא מתעצבנת. מה קרה? << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> היא מתעצבנת מזה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שתנשום. הינה, אני אומרת לך, עליתי על זה כי כל היום לא דיברתי. אבל לא מקובל עליי השיח. אני לא נכנסת לעניין הנשי, למרות שהוא נורא קל. לא יכול להיות ששר יעלה במליאה ובמשך שלוש פעמים, פעם אחר פעם, ירד לפסים אישיים כאלה. זה לא מקובל עליי, והייתי חייבת לעלות רק כדי לדבר על זה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל באמת, השיטור העירוני הוא דבר סופר-דרמטי, מכפיל כוח, שובר שוויון ברשויות, וצריך – – – << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> מירב, אתם תומכים? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל הוא יודע מה אני חושבת על השיטור. כמה אני מדברת איתך על הסמכויות? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין לי זמן, אמרו לי לרדת. תודה. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> אבל אתם תומכים בחוק? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רון כץ, לא נשאר זמן, היא לקחה את כל הזמן שלך. חבר הכנסת רון כץ, בבקשה. יש לציין שגם אי-אפשר להתעלם מזה שדודי אמסלם גם מקבל התקפות. אני קורא לכולם לשמור באמת על דיבור, אבל לא להגיד: צד אחד מדבר. דודי אמסלם קיבל פה התקפות גזעניות מאוד קשות בשבוע האחרון. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> מה אתה רוצה שאני אגיד? << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> יש לך את זה ביותר גרוע? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תן לי דוגמה – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> "החברים של" – עזוב, נו, הבוס שלך. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הוא אמר, הוא אמר "החברים של" – הוא. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה מוכן להירגע? תגיד, אתה בשוק? לא הבנתי. מה זה הצעקות האלה? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא. אל תגיד לי – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תירגע. רון כץ, בבקשה, שלוש דקות. השעון רץ. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> רגע, לא הבנתי, מי אמר "החברים של"? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> דודי אמר על החברים שלו. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אה, נכון. טוב. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> דודי התגזען על דודי, אליבא דסגן יו"ר הכנסת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הזמן שלך רץ. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> כשהוא צודק, הוא צודק. אני נותן לו מהזמן שלי, כי הוא צודק. טוב, אדוני היו"ר, חבריי חברי הכנסת – טלי, מה שורף לך הפעם? אמרת לי: בוא נשמע את הסנגור. אז מה? את פנית אליי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – לא, לא – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הקור יורד למטה. אמרנו שלמעלה חם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בכלל לא, אמרתי לקהל: בואו נשמע את הסנגור – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אה, אז אם שורף לך משהו, את יכולה להגיד. אני פה, אני אענה לך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – לא מכירה את הסגנון – – – אני לא מכירה את הסגנון שלך – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אענה לך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה שורף לי או לא שורף לי – אל תאמר לי משפט כזה. תודה – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אוקיי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה שורף לי, תשאיר לסיטואציות אחרות, תודה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> סליחה, אני מתנצל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> טלי, הוא לא התחיל את הנאום. הוא לקח את שלוש הדקות שלו וחילק אותן לכל הקהל. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> טוב. אדוני היו"ר, חבריי חברי הכנסת, אנחנו שוב רואים את מופע הבדיחה של הקואליציה הזו עם הממשלה הזו. עומד פה שר ממש לפני חצי שעה ואומר: מה רע לכם? מה רע לכם? אנחנו בתקופה טובה. מה רע לנו? נכנסתם לסופר? שם רע לנו; ניסיתם להתקשר לתחנת משטרה? שם רע לנו; ניסיתם לטייל בעולם ולהגיד שאתם ישראלים? שם רע לנו; ניסיתם לדבר אולי עם חיילי צה"ל? להם ממש רע; ניסיתם לדבר עם המילואימניקים? ממש ממש רע להם; ניסיתם אולי לדבר עם מילואימניקים עצמאים? הם יגידו לכם שהם כנראה כבר לא עצמאים, כי הם חותמים בלשכה – גם להם ממש רע. אני רוצה לשאול את אותו שר: מה טוב לנו פה? מהיום שנבחרתם, מה טוב לנו במדינה הזו? יש דבר אחד שהשתפר מהרגע שישבתם על כיסאות הממשלה, דבר אחד שעשיתם? דממה. אין דבר אחד שאתם יכולים לעלות לפה ולהגיד שעשיתם טוב יותר. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> זה – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> והכול בגלל היועצת המשפטית לממשלה. ועכשיו אנחנו רואים את הדרמה הפיקטיבית החדשה בין שר הפיתות והטיקטוק בן גביר לבין ראש הממשלה – מי מכופף יותר ידיים בטענה אחת פשוטה: האם נצליח לפטר את היועצת המשפטית לממשלה לפני שהיא עושה את תפקידה ומבקשת מראש הממשלה להגיב על המחדלים של השר בן גביר. זה כל הסיפור. כל הדרמה שראינו פה היום היא דבר אחד בלבד – עוד מתקפה על שלטון החוק במדינת ישראל, עוד ניסיון להפוך את מדינת ישראל למדינה פחות דמוקרטית. מדינת ישראל צריכה לזכור דבר אחד: יום שלם חבורת העצלנים הזאת התעסקה ביועצת המשפטית לממשלה במקום להתעסק בחטופים, במקום להתעסק בחיילי צה"ל, במקום להתעסק בכלכלה הישראלית, במקום להתעסק בנו, במקום להתעסק באזרחי מדינת ישראל – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. תודה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ובמקום להתעסק בכל מה שחשוב. אדוני היו"ר, אני יודע שקשה לשמוע את האמת, זו האמת, וראיתם – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא קשה, נגמר לך הזמן, זאת האמת. האמת, נגמר לך הזמן. זה הכול. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין שום בעיה. אני רק רוצה לשאול אותך איך אתה הרגשת כשראית את מנהיג המפלגה שלך מושפל פה על ידי שר במדינת ישראל? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> איך הרגשת? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לסיים. תרד, מה זה, בדיקת רופא? לא הבנתי. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רק שואל איך הרגשת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> איך הרגשתי. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> איך הרגשת? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ראש הממשלה נראה מצוין. תודה רבה, רד למטה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל קיפלו אותו. אופיר נראה עכשיו הרבה יותר טוב. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אני רק רוצה להבהיר לגבי החוק: אנחנו מעבירים אותו. לפני הסיכום, האמת היא שהרבה פנו אליי כראש הקואליציה – לא להעלות את החוק בכלל לאור מה שהיה פה. אבל אני חושב שדווקא בתקופה הזאת חשוב להתנהג באחריות, ולא להעניש את אזרחי מדינת ישראל, שצריכים את השיטור העירוני, כשאם החוק לא עובר עד יום רביעי, אז אין להם שיטור עירוני ברשויות. אז אני חושב שצריך לשים את הפוליטיקה בצד ולהסתכל ולראות את האזרחים ואת הצרכים, את זה שאנחנו צריכים לשרת אותם ולהיות אחראיים. החוק הוא בהוראת שעה, מירב. החוק הוא בהוראת שעה. מה שאנחנו עושים פה הוא שאנחנו מעבירים את זה בקריאה ראשונה. אחרי זה בוועדה עושים פיצול, נותנים את הוראת השעה, מאריכים אותה בחודש, כדי שתוכלו, שהוועדה תוכל להמשיך ולעבוד ולתקן את כל מה שצריך לעשות, ורק אחרי זה מביאים לשנייה ולשלישית. זאת אומרת, מה שיבוא ביום רביעי זה רק הארכת הוראת השעה בחודש. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> של השיטור העירוני הקיים. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> של השיטור העירוני הקיים, וזהו. חוץ מזה לא ייגעו בו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ואת השנייה והשלישית על הסמכויות יביאו בנפרד. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> על זה יש לכם כבר חודש לעבוד בוועדה. תודה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני יודעת. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> באיזו ועדה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלעזר שטרן. << קריאה >> צביקה פוגל (עוצמה יהודית): << קריאה >> בוועדה אצלי. בוועדה אצלי. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, ראש הקואליציה, תשמע משהו. עמדת פה שתי דקות ודיברת על מה שכולם יכולים להבין. ואנחנו מבינים את זה. אני אגיד לך, אני היום הייתי בוועדה שחבר הכנסת קרויזר ניהל, בוועדת החוקה. היו שם משפחות נרצחי המסיבה בנובה והמסיבות בכלל. היו בדיון הזה אמירות ומחזות קורעי לב. ייאמר לזכותו של חבר הכנסת קרויזר, שגם גילה את הרגישות, וגם יש לו דבקות ארוכת ימים, אם אפשר להגיד – אי-אפשר להגיד שנים – בתוך הנושא הזה. אבל מה הבעיה שלנו, וזו גם הבעיה בחוק הזה? שלנו קשה להאמין – לי אישית, בסדר? לא רוצה להגיד "לנו" – שכל פעם צריך לבדוק אם כוונתכם נכונה. זאת אומרת, אם ועדת החוקה, חוק ומשפט, לדוגמה, לא הייתה מביאה את חבר הכנסת קרויזר שינהל ועדה – ואין לי בעיה עם זה, אבל היא לוקחת את הזמן שחסר לו בשביל לדון באמת בסוגיות הדחופות, שצריכות ללכת לוועדת העבודה והרווחה ולעוד ועדות, כדי לדון, לדוגמה, במה עושים עם הכאב הבלתי-נתפס של הרוגי, נרצחי, נאנסי הנובה, שאנחנו יודעים, רגילים שזאת קהילה מיוחדת. למה? מהיום הראשון – מי מודיע להם שהבת או הבן שלהם נרצחו? כשזה חייל או חיילת, אנחנו יודעים. ואנחנו יודעים גם איך מנציחים אותם. אבל במה אנחנו עסוקים בוועדת חוקה, חוק ומשפט, או במה עסוקים לדוגמה? בלי סודות – בהחזרת המהפכה המשפטית. עכשיו, אנחנו יודעים, בקואליציה יודעים – שמעתי היום את שר האוצר מדבר: לא נחזור לזה עד שלא תיגמר המלחמה. אבל יש חלק מהקואליציה שלא רוצה שתיגמר המלחמה. ואז מה עושים? אז חוזרים למהפכה המשפטית. אני ישבתי כאן, ראיתי את שר המשפטים ירוק. סליחה, אחרי 7 באוקטובר – אמרתי שראיתי? לא ראיתי אותו ירוק, בגלל שרוב הזמן הוא פחד לבוא לפה. הוא הבין את האחריות שלו. רוטמן הבין את האחריות שלו. ראש הממשלה הבין אז את האחריות שלו. ולכן הם היו ירוקים. ומה שאני אומר כאילו נשכח – זה לא נשכח. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. רשימת הדוברים סגורה תוך כדי. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואני אומר לראש הקואליציה – אני מסיים – תיקחו את הזמן שיש, תיקחו את ההגדרה שאנחנו במלחמה, ותנצלו את הזמן הזה באמת איך לעשות טוב לאזרחי ישראל, ואיך לא להחזיר גם אותנו לרחובות על מהפכה משפטית, שהייתה לה תרומה גדולה מאוד לחורבן שבו אנחנו נמצאים. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת דבי ביטון. רשימת הדוברים סגורה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ברק, אהוד ברק ואחים לנשק וכל מי שעודד סרבנות הכניס אותנו – – – לא להתבלבל. לא להתבלבל. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> וגם השתמטות, וגם ההשתמטות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא להתבלבל. לא להתבלבל, סליחה, די. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לשתף אתכם ברגע – טלי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא שומעים. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> סליחה, לא שומעים? עכשיו בסדר? כבוד היושב-ראש, אני רוצה לשתף אותך שאמש זכינו להכניס ספר תורה לזכרם של חמותי, חמי וגיסתי. בשולחנות ישבו ימין, שמאל, מרכז, וזכינו להזמין אותם להשלים את האותיות, והייתה שמחה אמיתית, גאווה, אחדות. וכן, היו מזרחים והיו גם אשכנזים. אני עמדתי שם כחלק – אנחנו לא יכולות לכתוב אותיות, אז כמובן החזקתי לבעלי, ואנחנו רשמנו את האות האחרונה. הסתכלתי ואמרתי: ככה אני צריכה לראות את המדינה שלי; ככה אני צריכה לראות את המדינה שלנו, את כל האזרחים. אז אני באה לכנסת ישראל ושומעת את השר המקשר בין הממשלה לכנסת – אני אחזור שוב, המקשר בין הממשלה לכנסת – במשפטים הנוראיים האלה, שלפעמים, כבוד היושב-ראש, זה כבר נאמר כאן, אבל בסוף יש פה 120 נבחרי ציבור, שצריכים להיות המראה לדורות הבאים. הוא עומד כאן ואומר: עלה לכאן לפיד – ואני לא סנגור של לפיד, למרות שבחיי הייתי סנגור של אנשים, כי הוא מדהים, הוא לא צריך אותי – בן אדם שאופן מעשי לא שירת בצה"ל, שירת ב"מחנה". אדוני השר, אני לא יודעת, אם היה לי עוד קצת זמן, הייתי יושבת להקריא לך, כמו שאני מקריאה לנכדים שלי, כמה היה חשוב "במחנה" וכמה תפקידים מאוד חשובים. עם זאת, הוא המשיך: דרך אגב, צה"ל הכשיר, הוא היה בבסיס ב-11:00, הלך בשעה 12:00. אימא שלו הייתה אומרת לו: ב-12:00, אל תאחר, יש שניצלים חמים. כבוד היושב-ראש, אתה שם לב לשפה, לסגנון? באופן אישי – רמה של תינוק, רמה של תינוק. ומה עושה כאן השר אמסלם? ואני מצטערת שהוא לא כאן – מה בעצם המסר שלו לאותם חיילים שמתגייסים ואפילו משתחררים, ובגלל בעיות בריאותיות יש להם אפשרות ללכת לתפקידים – וכן, "במחנה" זה תפקיד חשוב? לגרום לאנשים לחשוב שהשירות שלהם הוא פחות טוב מאיזה שירות קרבי? אני לא איכנס למעלליו וכיצד הוא סיים את שירותו הצבאי. אני רק אוכל לומר לכם, חבריי חבריי לכנסת – מעולם, מעולם בחיי ובכל תפקידיי לא זכיתי לראות רמה כל כך נמוכה, כל כך מביכה ומבישה. אני מצפה מכבוד ראש הממשלה שלנו – ראש ממשלה לא מסתיים בתואר – תתחיל כבר לטפל במופרעים שיש לך, במשסעים, ובמי שהורס את האחדות – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ובבקשה, לתפקיד של המקשר בין הממשלה לכנסת תמצא אדם מתאים יותר. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ווליד טאהא, תפדל. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, הערב היינו עדים למופע ביזיוני של הקואליציה של נתניהו את בן גביר וסמוטריץ'. כאשר השר לביזיון לאומי, שכל הזמן התרענו שהוא שר לביזיון ולא לביטחון לאומי – כאשר הוא הצביע בפעם הראשונה, בהצבעה הראשונה על חוק התקציב – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> על הפיתות. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – חלק מהחבר'ה שלו נמנעו, חלק הצביעו נגד. ואז יצאו בקואליציה שלו לדבר על ההשפלה שהוא חווה בהצבעה הראשונה. ואז, כמו תמיד, הוא לוקח ללב. והוא יצא בהצהרה שבהצבעות הבאות על התקציב הוא יצביע נגד, כי בהצבעה על חוק התקציב הראשון הוא הושפל על ידי חברי הקואליציה שלו. אזרחים רבים יכולים להעלות את התהייה ואת השאלה למה השר לביזיון לאומי מצביע נגד חוקי התקציב. אולי הוא מזהה תקציב לא טוב לאזרחי המדינה? אולי הוא מזהה תקציב לא שוויוני? אולי הוא מזהה תקציב הרסני, גזעני? אולי ואולי, בכיוון ההגיוני, המקצועי, של התפיסה. אבל בתשובה לכל אלה ששואלים ותוהים, הבן אדם לא הפך לחבר'ה האלה, שהוא יכול להגיע למצב של לגשת להצבעה במובנים של לבחון במקצועיות את הצעת התקציב. בגלל שתי סיבות הוא הצביע נגד הקואליציה המטורללת שלו: הסיבה הראשונה היא שהקואליציה שלו לא פותחת בהליך מיידי להדחת היועצת המשפטית, והסיבה השנייה היא שהוא כבר מזהיר שאוי לה, לקואליציה, אם היא תסיים את המלחמה ואם היא תלך לעסקה. זאת אומרת, הוא הצביע נגד חוקי התקציב בגלל דברים שלא קשורים לתקציב. שום דבר ממה שכתוב בתקציב לא עניין אותו. כל מה שמרגיז אותו, כל מה שמעניין אותו, זה לפתוח בתהליך להדחת היועמ"שית, ולסכל מבעוד מועד, מראש, כל ניסיון לסיים את המלחמה ולשחרר את החטופים. זה השר לביזיון לאומי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ולדימיר בליאק. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כמעט לא דיברנו על התקציב, אז אני אחזור לנושא של התקציב. ראיתי פה שר אוצר שמשבח את עצמו ומספר על ההצלחה הכלכלית. אני רק רוצה לשאול אותו: שר האוצר, אז למה אתה מעלה מיסים? למה? בכל יום בוועדת הכספים אנחנו מעלים עוד ועוד מיסים – איך זה מתחבר למילים שלך על הצלחה כלכלית? למה אתה מעלה מיסים? אדוני היושב-ראש, התקציב הזה מבטא נאמנה את חוסר התפקוד של הממשלה הזאת ושל שר האוצר – אין בו רפורמות, אין בו עדות למנועי צמיחה, ובעיקר אין בו בשורות, למעט בשורות רעות, לציבור הישראלי, כמובן. לפני הבחירות נתניהו הבטיח להוריד מיסים – והוא מעלה מיסים, הרבה מאוד מיסים מכל הסוגים: מס הכנסה, מס ערך מוסף, ביטוח לאומי, מס בריאות. לפני הבחירות נתניהו הבטיח להוריד מחירים, ובתקציב הזה הממשלה לא נוקטת בשום צעד למען המאבק ביוקר המחיה ומפקירה את הציבור לחסדי המונופולים. לפני הבחירות נתניהו הבטיח לדאוג לחלשים, וכעת הוא מעלה להם את תעריפי החשמל, המים, התחבורה הציבורית, את הארנונה ואת מס הערך המוסף. לפני הבחירות נתניהו הבטיח לתמוך במעמד הביניים, וכעת הוא חונק אותו תחת מכבש של גזרות. במקום להעלות את קצבת האזרח הוותיק, שלדעתי לא השתנתה כבר קרוב ל-20 שנה – ממשלת נתניהו-סמוטריץ' פוגעת בתוכניות הפנסיה ל-124,000 גמלאים. תגידו, אין לכם בושה? אבל כמו שנהוג בממשלה הזאת, יהיו גם כאלה שלא ייפגעו בכלל. מי לא ייפגע? השותפים הקואליציוניים, שיקבלו מעל 5 מיליארד שקלים מהכספים הפוליטיים – אגב, אנחנו עדיין לא רואים את זה בכלל בהצעת התקציב; והמשרדים המיותרים, שלא ייסגרו וימשיכו לבזוז כספי ציבור בעת המלחמה. לכנות את התקציב הזה "חרפה" זה באמת לפרגן לו. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. חבר הכנסת סימון דוידסון. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. ביקשתי מצביקה פוגל להיכנס, אני מקווה שהוא ייכנס. אני חייב להעלות נושא. למען האמת, יש לי חשש גדול מאוד שבתקופה הקרובה במדינת ישראל יהיה הרוג ראשון במגרשי הכדורגל – צביקה, תודה שנכנסת. היו כמה חודשים של שקט, שבהם לא דיברו על אלימות במגרשים – זה היה בגלל שהייתה הגבלה, היו הרבה פחות אוהדים במגרשים. האוהדים חזרו, והאלימות שקורית במגרשים במיוחד בשבוע האחרון היא בלתי נתפסת. האלימות שקורית היא לא בין האוהדים; האלימות שקרתה השבוע, בסוף השבוע האחרון, אלימות שחוו אוהדי מכבי חיפה במשחק נגד טבריה, כשראינו ילד בן 16 על הרצפה, ושוטר בועט לו בראש. שוטר בועט לילד בן 16 בראש – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בפנים. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – לאוהד מסכן של מכבי חיפה – מחוץ למגרש, לא בתוך המגרש בכלל. לא משנה מה הסיבה, אוהדים לא צריכים לחוות אלימות מטורפת מהמשטרה, לא בשביל זה הם הולכים למגרשים. בסוף המגרשים, הכדורגל, הם חלק מהנאה, הם חלק מתרבות. האלימות הזאת של השוטרים בשנה האחרונה, בשבועות האחרונים, בסוף השבוע האחרון, היא בלתי נתפסת – הכעס שלהם, השנאה שלהם, כלפי אוהדים, כלפי אוהדות. אדוני צביקה פוגל, יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי, עשינו דיון אחד אצלך. עשינו אין-ספור דיונים גם כשמירב הייתה יושבת-ראש הוועדה. העברנו את חוק האלימות, נתנו כלי למשטרת ישראל להעניש בקנסות מינהליים, לעצור באופן אישי אוהדים פורעים, לעצור אותם. אם תשאל את המשטרה כמה קנסות מינהליים היו בשנה האחרונה, תגלה שבשתי ידיים אפשר לספור אותם. למה? האלימות היא הדרך השנייה שבה צריכים לנהוג? לכן ביקשתי שתגיע לפה, כי חייבים לעצור את הדבר הזה, חייבים לקיים דיון נוסף רציני. אני יודע שאם אגיש דיון מהיר, אני לא אקבל אותו, כי מה לעשות, אנחנו לא מקבלים. אני פונה אליך, כי בסוף יהיה הרוג, ושנינו נסתכל אחד לשני בעיניים ונגיד: איך לא עצרנו את זה, איך לא עשינו מעשה. אני מבקש דיון בנושא הזה, להביא שוב את המשטרה, את האוהדים, לעשות שיח, לדבר – כדי שבסוף יבואו ליהנות מהכדורגל, ולא לסבול. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מירב כהן. למה לא תקבל דיון, תגיד לי? בנשיאות מאשרים. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא מקבל. לא מאשרים, לא מאשרים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תעשה קבוצה, אפשר להגיש ביחד. מאשרים בנשיאות, היושב-ראש מאשר יחד איתנו, ודברים שבאמת – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אני ביקשתי מצביקה – זה יהיה יותר מהיר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יותר מהיר, אני יודע, לא סתם ביקשת ממנו. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> 32% ליכוד, השאר – 15%, 12%. ממש יש איזונים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה לא יושב בנשיאות, אתה לא יודע. תשאל את מירב ואת אופיר כץ. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מה זה אני לא יודע? אני רואה מספרים, ואטורי. אנחנו לא מקבלים דיונים, לא מקבלים. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> תן למירב. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> קדימה, בבקשה. תשאל את הסגנים שיושבים בנשיאות ותבין, או את ראש האופוזיציה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא, יש לי מספרים, מה אני צריך לשאול? << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> לא, אלה השאילתות, זה לא הולם במציאות. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כנסת נכבדה, היום אושר בקריאה ראשונה תקציב שישי, אם אני לא טועה, של הממשלה המסוכנת הזאת. אתם יודעים, זה תקציב שישי, ועדיין אין שקל תוספתי, לא לשורדי שואה, לא למבוגרים עניים. כל אותם דברים שאנחנו בממשלת השינוי, הייתה לנו הזכות לקדם יחד – יושב פה גם שר הרווחה לשעבר – הבאנו חבילה של 3 מיליארד שקלים למען הזקנים העניים; הממשלה הזאת, עוד לפני המלחמה, עוד לפני המלחמה לא הביאה שקל אחד תוספתי. אבל מה יש לפני, אחרי ותוך כדי מלחמה? כספים קואליציוניים. למעלה מ-5 מיליארד שקלים גם עכשיו, תוך כדי מלחמה קשה מנשוא ומשבר כלכלי אדיר, עדיין כספים קואליציוניים יש – למעלה מ-5 מיליארד שקלים. שימו לב איזה גזרות מביאים פה: לא מקצצים בכספים הקואליציוניים, אבל מעלים את המע"מ, שהכי פוגע בחלשים בחברה; מעלים את דמי הביטוח הלאומי; מעלים את מס הבריאות; מקצצים יום הבראה לכולם, לכל העובדים במשק; מקפיאים את מדרגות מס הכנסה, שזה אומר הלכה למעשה שכולם ישלמו יותר מס הכנסה; מקפיאים את נקודות הזיכוי במס. פוגעים בכולם. אין פה ולו רפורמה אחת של התייעלות, של מנוע צמיחה, רק הולכים ומכניסים את היד שלהם לכיס של האזרחים. בגלל ההתנהלות הכלכלית חסרת האחריות הזאת, יש גם מיליארדים בתקציב הזה לעמלות וריביות, כי יעלה לנו יותר לקחת הלוואות בעולם, כי כבר לא מאמינים למשק הישראלי. יש בתקציב הזה עוד 2 מיליארד שקלים על עמלות וריביות, ובשנת 2025 זה עוד 6 מיליארד שקלים, בגלל התנהלות כלכלית קלוקלת וחסרת אחריות. בנוסף לכל הגזרות האלה, ב-1 בינואר יעלו התעריפים הבאים: ארנונה, חשמל, מים ותחבורה ציבורית, וכל זה כשממשיכים להזרים כספים קואליציוניים. אם אתם רוצים להתעודד, לא כולם יאכלו אותה. לא כולם. מעונות למשתמטים ימשיכו לסבסד; מוסדות לימוד ללא ליבה ימשיכו לממן; אברכים יקבלו את הקצבה שלהם, שהועלתה לא מזמן. בקיצור, זה תקציב של "ציוני ורע לו, משתמט וטוב לו". בושה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת משה טור פז. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שני אנשים דיברו השבוע על השתמטות: האחד איש ציבור לשעבר, 17 שנה לא בתפקיד, או-טו-טו בן 80, והשני רב ראשי עד לאחרונה ומנהיג רוחני של מפלגה. אתמול הלכתי לנחם את תלמידתי לשעבר טל פלג, שבעלה שגיא רובינשטיין נהרג בשבוע שעבר בלבנון; לוחם מילואים בחטיבה 226, אב לשלושה, פרמדיק, היה בלימודים – היא סיפרה לי – לקראת קבלה ללימודי רפואה. עסק כל הזמן גם בצדקה, גם בחסד, בנתינה לאחר, וכאמור נפל בקרב. הערב פורסם שהשר כץ מציג יעדים: בעוד שבע שנים גיוס של 50% מהשנתון החרדי וסנקציות אישיות וכלליות. אני אומר שזו דרך, אבל אנחנו צריכים לעשות הרבה יותר מזה. אנחנו לא יכולים לחכות לא שבע שנים, לא חמש שנים וגם לא שלוש שנים; מחיר הדמים הכבד שמדינת ישראל משלמת במלחמה הזאת – אנחנו צריכים חיילים. ולא סתם חיילים, אנחנו צריכים לוחמים. המבחן הוא לא מה יגיד אדם כזה או אחר ולא מה יהיו הסנקציות, אלא כמה יגיעו בפועל לשרת כלוחמים בצה"ל. לפני כמה חודשים נאמר שחסרים לצה"ל 15,000 לוחמים, שלמעשה זה אלה שנפלו בקרב, נפצעו ועזבו מסיבות שונות. בנוסף לזה, לא מדברים על כך, אבל הינה אני אומר את זה כאן: צה"ל יצטרך לגדול בצבא היבשה. בכמה? אני מעריך את הגידול הזה ב-50%, יכול להיות שיש גם הערכות אחרות. את הדבר הזה בסוף צריך להשלים. ועוד דבר חשוב צריך להבין: גם בתסריט שצה"ל מדבר עליו, שחיילי המילואים ישרתו במקרה הטוב חודשיים וחצי בלבד בשנה הבאה, אם גייסנו חייל סדיר, הוא יפטור שישה חיילי מילואים. כשהוא פוטר שישה חיילי מילואים, זה מתבטא בדמים – גם הוא חוסך את דמיהם, גם הוא חוסך כרבע מיליון שקלים, שזה הפער בין חיילי הסדיר לחיילי המילואים. אני אומר כאן, גם אמרתי היום, ושמעתי גם ח"כים בקואליציה אומרים את זה: לא צריך חוק. לא צריך חוק חדש, החוק הנוכחי מאפשר לגייס, ואפשר לגייס. ההיסטוריה לא תסלח לאלה שלא היו לצידנו בשעה הקשה הזאת, 14 חודשים של מלחמה. ב-14 חודשים, אדוני היושב-ראש, אפשר לגמור מסלול בסיירת, אפשר לגמור פעמיים מסלול בגדודים. האחריות היא לא של צה"ל, לא של היועמ"שית, לא של האופוזיציה – היא של כל צעיר, בחור וטוב שלא יצטרף למאמץ המלחמתי של ישראל בשעתה הקשה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מנסור עבאס. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לכאורה החוק הזה נוגע לתופעת הפשיעה והאלימות בכלל, ובחברה הערבית בפרט. יכול להיות שיש בו מענה מסוים לתופעה הזאת בתוך החברה הערבית, אבל כאשר אנחנו לוקחים בחשבון שהשר הזה, מאז שנכנס לתפקידו דילל את כוחות המשטרה בתוך החברה הערבית, בתחנות המשטרה בחברה הערבית ובנקודות המשטרה, ושכל הנושא הזה לא נמצא בראש סדר העדיפות שלו, אנחנו לא חושבים שהיוזמה הזאת תיתן מענה מספיק לצרכים של הביטחון הקהילתי והאישי וההתמודדות עם מיגור הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. כמובן שיש פה מוקשים בתוך החוק עצמו, נחכה ונראה איך אפשר לשפר, לתקן בקריאה שנייה ושלישית. אם באמת הממשלה הזאת יש לה רצון כן להתמודד עם תופעת הפשיעה והאלימות, יש כמה דברים שהיא צריכה לעשות. אני אבחר רק דבר אחד, שלדעתי הוא משמעותי, וכבר הוכח שאפשר דרכו להשיג הישגים תוך חודשים, להוריד את רמת הפשיעה בתוך היישובים ולשפר את הביטחון האישי, והוא התקנת רשת מצלמות שלמה, עוצמתית, בהיקף רחב בתוך היישובים, לנטר ולפקח על כל מה שזז בתוך היישובים. יש כבר יישובים שהתקדמו כמה צעדים בנושא הזה והשיגו תוצאות יפות בחודשים האחרונים, בתוכם גם היישוב שלי, מע'אר, שמזה כמה חודשים ראש העיר שם משקיע בנושא של הביטחון האישי והקהילתי בתוך היישוב, ואנחנו צועדים לכיוון נכון אצלנו במע'אר. לכן פניתי גם לפרויקטור למיגור הפשיעה והאלימות וגם לאחד השרים הבכירים בממשלה וביקשתי מהם שהממשלה תקדם החלטת ממשלה שתקדם את הנושא הזה של פריסת רשת מצלמות בכל היישובים הערביים או ברובם. התייחסתי גם לנושא של התקציבים. יש תקציבים בתוך תוכנית החומש 549, תקציב לא מנוצל, וכמובן שיש בתוכנית הגדולה, 550, תוכנית תקאדום, המון תקציבים לא מנוצלים. לכן בהחלט אפשר לקחת, לשאוב תקציבים ממה שקיים ולקדם החלטת ממשלה, כדי לקדם את הנושא הזה ולהשיג תוצאות מהירות בתחום מיגור הפשיעה והאלימות. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – אדוני היושב-ראש, ברשותך, אני רוצה לדבר בערבית. קודם כול אני רוצה להתייחס – – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אוסקוט. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אוסקוט. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: אני רוצה לפנות אל בני החברה הערבית שלנו, ואני אומר להם בבירור שבצל הממשלה הזאת, הממשלה הגרועה הזאת, הממשלה הזאת שעושה עוול, שמחוקקת חוקים מסביב לשעון – אנחנו רואים בעיקר את הצד הימני בממשלה הזאת, המפלגות של בן גביר וסמוטריץ', שמחוקקים חוקים גזעניים נגד החברה הערבית, והחוקים האלה הם רבים. יש חוקים רבים הקשורים לקיצוצים בתקציבים של החברה הערבית, ואנחנו רואים זאת באופן ברור היום, בערב הזה, כשהממשלה עשתה קיצוץ גדול בתקציבים של החברה הערבית. הממשלה הזאת מחוקקת חוקים אפילו בנושא התכנון והבנייה נגד ערבים. המאבק מתנהל עכשיו בין בן גביר וסמוטריץ' על קולות הימין הקיצוני, ושניהם מאיימים על קיומה של הממשלה הזאת, ואנחנו כולנו תקווה ורצון שהממשלה הזו תיפול. העניין הנוסף שאני רוצה לדבר עליו הוא תמונה שאולי העולם כולו צפה בה היום. שנה לאחר פטירתה או הריגתה של הילדה רים, סבא שלה הלך בעקבותיה היום – הוא כינה אותה בעבר "הנשמה של הנשמה" – ח'אלד נבהאן נהרג היום בהפצצה במחנה נוסיראת. זה העוול הגדול שראינו בשבועות האחרונים, העוול הנורא בכל המולדת הערבית. ראינו זאת בסדנאיא, איך עונו האנשים, ואנחנו רואים זאת כרגע בעזה בבירור, כיצד אנשים נהרגים וילדים נהרגים. וזו העמדה העקרונית שלנו מהתחלה, ואמרנו בבירור: צריך לעצור את המלחמה הזאת, המלחמה הקטלנית, המלחמה ההרסנית, המלחמה הזאת אשר נהרגים בה חפים מפשע. אי-אפשר לקבל את המשוואה הזאת, משוואה של הרג ילדים, הרג חפים מפשע והרג האנשים. יש לעצור את המלחמה עכשיו.) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח. חבר הכנסת מאיר כהן. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, אני רוצה לדבר על התקציב, וטוב שאתה פה, אופיר. אני כבר כמה ימים נמצא בוועדת העבודה והרווחה ביחד עם היושב-ראש אייכלר ועם חבריי, והלכנו לבדוק את החוק שמתקן את חוק הביטוח הלאומי. אני רוצה שתדעו, חבריי, קטי, שאין עוול יותר גדול מהחוק הזה. זה לא חוק. אמרו לאנשי האוצר: לכו תביאו כסף, אז הם הלכו לביטוח הלאומי והחליטו להטיל מיסים בגובה של 25 מיליארד שקלים, וכנגד מי? כנגד האנשים החלשים ביותר. תשימו לב: מ-1 בינואר, כל מי שמשתכר, אופיר, שכר מינימום, מוסיפים לו – הוא יצטרך לשלם 560 שקלים יותר. אבל מה הם עשו, קטי? גם אלה שמרוויחים 30,000 שקלים, גם הם ישלמו 560 ש"ח. לפחות תעשו את זה דיפרנציאלי. מה אתם רוצים מהאנשים החלשים? איך? אני חייב להגיד שעומד שם אייכלר ומנסה להיאבק איתם, אבל אטימות כזאת עדיין לא ראינו. איך הופכים את הביטוח הלאומי לזרוע של גביית מיסים? זה לא תיקון של החוק, זה החלטה של האוצר ללכת לחוליות החלשות ביותר ולקחת להן כסף. למשל, מיקי – ואתה היית סגן שר האוצר – אנחנו, מי שמתעסקים ברווחה – כשהייתי שר רווחה והשר הנוכחי וכל השרים – הולכים כל הזמן למעסיקים ואומרים להם: תקשיבו, הועילו מעבר לחוק לאנשים עם מוגבלויות, תקבלו אנשים עם כל מיני קשיים ותכשירו אותם לעבודה. אנא מכם. ואנשים טובים עושים את זה. באו למעסיקים האלה ואמרו להם: אתם רוצים להעסיק בשיקום תעסוקתי? תשלמו עוד 7.5%. אז הם אומרים, בצדק: באה המדינה, מבקשת מאיתנו להעסיק אנשים עם קשיים מסוימים, להכשיר אותם לעבודה, ובמקום שהיא תפצה אותנו, תעזור לנו, היא אומרת לנו: לא, תשלמו גם עליהם מס. אבסורד בלתי רגיל. ואני מאוד מקווה שמחר בהצבעות אנחנו נצליח לעצור את זה. אבל אני פונה לאנשים שנמצאים בממשלה הזאת: אתם לא תוכלו להגיד שבממשלה הקודמת אנחנו היינו ערלים ולא הקשבנו. הזכירה כאן חברת הכנסת מירב כהן – כתבנו תקציב עם 3 מיליארד שקלים רק לאנשים הקשישים, הוספנו 280 מיליון רק לביטחון התזונתי, ולצערי הגדול ערלי הלב שנמצאים, לא רק הפשיזם הוא האידיאולוגיה שלהם אלא גם הפגיעה בקשישים. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, האמת, הכנתי נאום על התקציב, אבל החלטתי בכל זאת לדבר על כך ש-437 ימים למלחמה, ו-100 חטופים וחטופות עדיין נמקים בשבי החמאס. אני מבקשת לנצל את ההזדמנות לספר על סמלת יעל לייבושור, זכרה לברכה. בבוקר 7 באוקטובר היא הייתה במשמרת בחמ"ל נחל עוז יחד עם חברותיה התצפיתניות, ובגבורה ובקור רוח דיווחה משם על הרגעים שבהם המחבלים חצו את הגדר, עד לכניסתם למוצב. יעל הייתה אמורה לחגוג היום את יום הולדתה ה-22. כל חייה יעל הייתה מחוברת לנופי הארץ, ובייחוד לנופי המדבר. הייתה לה אהבה ענקית לטבע, והיא התנדבה לשנת שירות במסגרת החברה להגנת הטבע. היום ברשתות החברתיות המונים העלו תמונות עם המספר 22 מפריטים מתכלים, רעיון שהחל לפני שנה. לפני כמה ימים קראתי פוסט קורע לב של אימא של יעל, ואני משתפת אתכם בפוסט. "אי-ספיקה. יעלי בתוך שלל האבחנות שאפשר לתת לנו בשנה האחרונה אפשר להוסיף את אי-ספיקת לב – – – הלב שלנו פצוע אנוש מזה שאיבדנו אותך, ובגלל זה בגוף שלנו זורמים מרכיבים אחרים, ההפך מחיוניים – – – זורם געגוע, זורם צער, זורם חוסר אונים, זורם כעס, זורם עצב ואז עוד קצת עצב ואז עוד הרבה עצב. "אי-אפשר עם האובדן הזה. כל בוקר אני הולכת אל התמונה שלך נותנת לך נשיקה ואומרת 'בוקר טוב יעלי אני אוהבת אותך ילדה שלי' ונזכרת איך היית קמה בבוקר ונותנת חיבוק – וזורם געגוע, וגם זורם 'תגידי, את נורמלית, מה את מנשקת תמונה??' אחר כך אני הולכת ומדליקה לך נר נשמה, מין פרקטיקה כזאת של רק לעשות משהו, משהו שמשאיר מהאור שלך – וזורם חוסר אונים. ואני ממש משתדלת, ילדה שלי, לתפקד, לתפקד כל היום כשבגוף שלי זורם כזה צער שמאיים להפסיק את הלב. "וברקע, יעלי, זורמת הידיעה של יום שני הקרוב ומה לא יקרה בו. ובטח עכשיו כבר היית עובדת כדי לחסוך לטיול הגדול – – – והיית פה בבית. היית". אני מזכירה שמאז נפילתה של יעל, חברותיה קרינה, דניאלה, לירי, נעמה ואגם עדיין בשבי, הן ועוד 95 חטופים, וחייבים להשיב את כולם הביתה. יום הולדת 22 ליעל לייבושור, זיכרונה לברכה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. חברת הכנסת טלי גוטליב – מוותרת; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, גברתי – לא נמצאת כאן; חבר הכנסת מתן כהנא – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת חבר עטאונה – מוותר; חברת הכנסת יסמין פרידמן – אינה נוכחת; חבר הכנסת יואב סגלוביץ', מוותר? אתה עולה? סליחה. יצחק פינדרוס אחריו. בבקשה, שלוש דקות, אדוני. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, ועדת חקירה ממלכתית זה לא nice to have; דבר שחובה היה כבר להקים אותו מזמן. היה צריך להקים ועדת חקירה ממלכתית מזמן. הממשלה הזאת בחרה – נלחמת על העובדה שלא תהיה ועדת חקירה ממלכתית, למרות שזה צורך חיוני. כי בוועדת חקירה ממלכתית לא צריך לחכות לסוף, אלא יש גם ממצאי ביניים. אנחנו נמצאים במלחמה שיכולנו – בוועדה כזאת – לתת ממצאי ביניים, בדיוק כמו שהיה בוועדה במירון, שנתנה ממצאי ביניים ועשו תיקונים. אנחנו נמנעים מלעשות את זה, והממשלה נמנעת, משיקולים בלתי ענייניים. השר אמסלם אמר כאן במליאה – הוא קרא לזה: אנחנו נקים – לא נעשה ועדת חקירה ממלכתית, אין אמון, נעשה ועדת חקירה של העם. כלומר השר דודי אמסלם הוא באמת הפך להיות סוציאליסט, הוא באמת עממי בהקשרים האלה, כמו שיש בברית המועצות או ברוסיה, ברוסיה לשעבר, או כמו שבסין – ועדה עממית. אבל נתניהו, לעומת זאת, ב-2022 רצה להקים ועדת חקירה ממלכתית על סיפור הרוגלות. פה, בפתח ישיבת סיעת הליכוד, הוא בא ואמר שממש ביום חמישי בשעה 19:00 בתל אביב בכיכר הבימה תתקיים הפגנה למען ועדת חקירה ממלכתית בפרשת ריגול נגד אזרחי מדינת ישראל שמטלטלת את הדמוקרטיה הישראלית. כך אמר בנימין נתניהו ב-2022, זה שלא רוצה ועדה ממלכתית היום על האסון הגדול ביותר שקרה במדינת ישראל, שהוא המיט על ראשנו. אבל זה לא נגמר בזה. היום היה דיון בוועדה לביטחון לאומי, דיון תחת הכותרת: התנגדות היועמ"שית לשימוש ברוגלות במסגרת המאבק בארגוני פשיעה. זו הייתה הכותרת למטה. הבעיה היא שזה שקר, כי אין שום התנגדות. מי שמתנגד לייצר ולהביא את החוק, שהוא מוכן כתסקיר חוק ממשלתי, לוועדת שרים לחקיקה, שמו יריב לוין – יריב לוין, שהורס פה כל חלקה טובה, שמדבר גבוהה-גבוהה על מה שצריכה לעשות ממשלה ואת תפקידו כשר משפטים לא עושה, לא בתחום הזה של הרוגלות – פשוט לא עושה – ולא בשום תחום אחר שחובתו כשר משפטים לעשות. אחת מהחובות המרכזיות שלו כשר משפטים – לייצר מערכה גדולה אל מול הטריבונלים הבין-לאומיים. כיום עומדים כל חיילי צבא הגנה לישראל בסיכון, כולם. מה הוא עושה בעניין? שמעתם אותו נואם על העניין הזה נאום אחד קטן? חוץ מלפגוע בביטחון מדינת ישראל, דבר שהוא עושה מכינון הממשלה הנוראה הזאת בתחילת 2022. אז אחרי שאמרתי את כל זה, נסגור את המעגל. ועדת חקירה ממלכתית היא חובה להקים. היא לא תוקם כי נתניהו לא רוצה ועדות חקירה, כי משום מה בוועדות חקירה הוא מקבל סטירה כל פעם מחדש; חכו לוועדת הצוללות, שיש לו מכתב אזהרה מגרוניס. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת פינדרוס – לא נמצא. רם בן ברק, בבקשה, ואחריו – יוראי להב הרצנו. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אתם יודעים, היום הייתה לנו ישיבה עם שר הביטחון החדש ישראל כץ, ואיחלנו לו כולנו הצלחה. אני רוצה להגיד לכם משהו שהוא אמר בחלק הגלוי של הוועדה – שלא יאשימו אותי. בחלק הגלוי של הוועדה הוא אמר: בזכות עוז רוחם והאחדות הצלחנו במלחמה. אני חושב שהוא צודק – בזכות עוז הרוח של הלוחמים שלנו ובזכות האחדות הצלחנו במלחמה הקשה. אני שואל: אוקיי, אדוני שר הביטחון, איך אתה נותן את ידך לשר המשפטים יריב לוין להתחיל עוד פעם עם ההפיכה המשטרית ועוד פעם לגרום לזה שהעם הזה לא יהיה מאוחד? האם אתה לא חושש, אדוני שר הביטחון, שהמהלכים האלה יגרמו לנו להיות פחות טובים? האם אתה לא חושב, אדוני שר הביטחון, שהמהלכים האלה עלולים חס וחלילה לגרום לזה שעוז הרוח יפחת? אני מאוד מודאג, אדוני שר הביטחון, ואני חושב שגם אתה צריך להיות מודאג. אני אגיד לך יותר מזה, כל הסיפור הזה של החזרה של ההפיכה המשטרית בכל הכוח, יפגע קודם כול ולפני הכול בחיילי צה"ל. ברגע שהעולם יבין שאין כאן מערכת משפט עצמאית, וכבר היום הוא חושש מזה, חיילים לא יוכלו לנסוע לחוץ לארץ בלי חשש להיעצר. אם לא תהיה לנו מערכת משפט עצמאית, אז יקרה מה שקורה היום – שפורעים יהודים פוגעים בחיילי צה"ל בשטחים ואף אחד לא חוקר אותם. מה שקורה היום זה שחברי הממשלה כבר היום פועלים כנגד חיילי צה"ל. עמית הלוי, שנמצא פה, נדמה לי – – << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – עמית הלוי וטלי גוטליב ואחרים, בן גביר וראש הממשלה בעצמו, שקורא לזה "החזית השמינית", יוצאים ופועלים נגד חיילי צה"ל, נגד מפקדי צה"ל, נגד השב"כ – – << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – כן, נגד השב"כ – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני יוצאת נגד צמרת השב"כ, חברים שלך; אני יוצאת נגד צמרת צה"ל, שחותרת תחת – – – << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – פוגעים במוסדות הביטחון של המדינה בקול ברור וצלול – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא מוכנה לקבל את זה שאני פוגעת בחיילי צה"ל. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> לא, טלי, אמרת לי – – – << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ולא משאירים לאף אחד – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני יוצאת נגד צמרת צה"ל, צמרת השב"כ, צמרת המטכ"ל. אל תבלבל, כי זה מאוד ברור. הלוחמים שלנו והדרג הטקטי הם המפוארים שבמפוארים, לצמרת יש הרבה מה ללמוד מהם. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> טלי, חברת הכנסת טלי גוטליב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה יכול לקרוא לי טלי. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני קורא לך טלי כשאנחנו נפגשים בפרסה. על הבמה אני קורא לך חברת הכנסת טלי גוטליב. יכול להיות שאת לא מודעת למה שאת עושה, אבל את פוגעת בשירות הביטחון הכללי – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בשב"כ? השב"כ חייב לזוז, השב"כ פגע בנו. - << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – את פוגעת ברמטכ"ל, ודרך זה את פוגעת בלוחמי השב"כ ובלוחמי צה"ל. תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> 1,200 נרצחנו – שראש השב"כ יגיד איך זה קרה – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> טלי, בבקשה. תודה, אדוני. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה, ואחריו – אליהו רביבו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> במה שפשעו בנו. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> טלי, תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אם היה לי את המזג שלך, אדוני ראש העיר, ראש רשות. אנחנו מכירים את מאיר, עם התבונה שלו ועם הסובלנות מוועדת חוץ וביטחון; אם הייתה לי מאית מזה. אם. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> בבקשה, אדוני. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> טלי, 1,200 הרוגים בגלל השב"כ? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא אומרת רק בגלל השב"כ. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אז מה, לא המדינה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא אומרת רק בגלל השב"כ, צמרת השב"כ – – – ואז תצטרך לתת לנו דין וחשבון. בינתיים הם עסוקים בהסתרה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> וצמרת המדינה מה? << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> ועדת חקירה ממלכתית. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אני מבקש להפסיק את הוויכוחים. יוראי נמצא כאן, והוא מתחיל לדבר. אני מבקש שקט. בבקשה, אדוני. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הרב יצחק יוסף, ממנהיגיה הרוחניים של ש"ס, אמר אתמול שאסור ללכת לצבא, גם מי שהוא בטלן. זה מצטרף לאמירה קודמת שלו לפני שבוע, אם אני לא טועה, שהוא אמר שמי שמקבל צווי גיוס צריך לשטוף אותם באסלה. אבל הדברים החמורים של הרב יוסף הם לא מפתיעים או חריגים במיוחד. הם משקפים את עמדת הממשלה הזאת, את הרוח שלה, כי זו הרי ממשלה ש-15 מחבריה הם משתמטים מצה"ל. כל הממשלה הזו מבוססת על סרבנות. הדילים הפוליטיים שהביאו לכינונה מבוססים על סרבנות המונית, מושתתים עליה – על כך שיש צעירים שילכו לצה"ל, יסכנו את החיים שלהם, יחרפו את נפשם, ויש צעירים שלא, כי יש להם מפלגות שיסדרו להם קומבינה, בלי שמירות בלילה, בלי טירונות, בלי דפיקות על הדלת של הבית באמצע הלילה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – עוצמה יהודית, הליכוד, מפלגות שעושות מילואים ושולחות את טובי בניהן. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> זו הסיבה שהעסקנים החרדים יושבים בממשלה הזו – בשביל פטור גורף, המוני, ל-91,000 צעירים חרדים בריאים וכשירים, שבמקום להתגייס לצה"ל, חברת הכנסת גוטליב, ולהקל את הנטל על המילואימניקים שלנו שקורסים – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אל תפנה אליי, כי אני לא רוצה להגיב. אל תפנו אליי, כי אני לא רוצה להפריע ב-01:00 לנאומים שלכם. אם אתה פונה אליי, אני אצטרך להשיב לך, למה אתה אומר פה נתון שקרי. אז אל תפנה אליי, בבקשה, כי אני מכבדת. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> צודקת. בבקשה. לא, אבל אם מותר לי לפתוח סוגריים, לא נאמרו דברים לא כנגד הליכוד, לא כנגד הציונות הדתית ולא כנגד מפלגות שאנחנו לא מסכימים איתן. הם הולכים לצבא, משתתפים בכל כוחם, וחס וחלילה, שלא נעשה הפרזות. אבל הוא מדבר על אמירה מאוד בוטה, שגם מקוממת חלקים ניכרים, ואת יודעת את זה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> גם אותי זה מקומם. זה לא קשור. אבל אני מבקשת לא לפנות, כדי שאני לא אצטרך להגיב. 01:15. תודה. מכבדת את – – – << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> זו הסיבה שהעסקנים החרדים יושבים בממשלה – כדי להבטיח פטור גורף ל-91,000 צעירים חרדים בריאים וכשירים, שבמקום להתגייס לצה"ל ולהקל על המילואימניקים שלנו, שקורסים תחת הנטל, הם ובנות ובני משפחתם, ימשיכו לשבת בישיבה, או כמו שהרב יצחק יוסף אמר: להתבטל ולקבל קצבאות ומענקים שמנים. זו הסיבה שאריה דרעי אמר שעושים הכול כדי שבני הישיבות ילמדו בלי צווים; שהשר סמוטריץ', עוד שר בממשלה, אמר שהם מצילים את צה"ל, לא מתגייסים; שהשר גולדקנופ אמר על חוק ההשתמטות: מה שהיה הוא שיהיה; ששר המורשת מאיר פרוש אמר: חוק הגיוס יהיה מוסכם עלינו? אני לא רואה אפשרות כזאת; חבר הכנסת פינדרוס: אם יהיה חוק גיוס לא תהיה ממשלה. לפעמים, אדוני היושב-ראש, צריך לקבל דברים כפשוטם. האמת מול הפרצוף נאמרת לנו על ידי שרים וחברי כנסת. פשוט צריך להאמין להם. חוק ההשתמטות הוא בבסיס הממשלה. זו ממשלה של סרבני גיוס, שמכשירה השתמטות המונית בעיצומה של המלחמה, בזמן שעשרות אלפי מילואימניקים ובנות זוגות קורסים תחת הנטל הכבד. ממשלת הימין מלא מלא היא ממשלת ה"נמות ולא נתגייס". << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת אליהו רביבו – לא נמצא; חברת הכנסת שרון ניר, ואחריה – חברת הכנסת נעמה לזימי. בבקשה, שרון. שלוש דקות לרשות גברתי. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מה שראינו כאן הערב זה לא ממשלה של מדינה מתוקנת, זו רפובליקת בננות. בהיעדר מנהיגות, כשיש ראש ממשלה ושר אוצר כושלים, שמביאים להצבעה תקציב שכל-כולו שמור לי ואשמור לך, אז כל ממזר הופך מלך. איתמר בן גביר מצפצף על ראש ממשלה, שמתמהמה עם פיטורי היועמ"שית, פן יבולע לו, לאיתמר בן גביר, מחקירות המשטרה. המפלגות החרדיות מתנות את ההצבעה בחקיקת חוק ההשתמטות, שהוא לא אחרת מסרבנות בשעת מלחמה. ומי משלם את המחיר? מי שמשלם את המחיר זה כולנו. לקחתם מדינה, סטרטאפ ניישן, בעלת כלכלה משגשגת, ואתם מובילים אותנו לתהום כלכלית שבה האזרח לא יסיים את החודש. עלייה במחיר החשמל, במחירי המים, במחירי הדלק, עלייה בסל צריכה לכל משפחה, שיא של כל הזמנים במחירי הארנונה, עלייה בביטוחי הרכב, בביטוחי הבריאות, ועלייה כוללת ב-1% של מע"מ – כל אלה יסתכמו באלפי שקלים לכל משפחה. שר האוצר, במקום לדאוג לרווחת האזרח, מכניס את היד לכיס של אזרחים. המשמעות של תקציב המדינה היא אחת: כוח הקנייה של כולנו יצטמצם, ומשקי הבית בישראל יצטרכו להתמודד עם הוצאות כלכליות עצומות לצד תמורה דלה. מי שייפגע זה מעמד הביניים והשכבות החלשות. הפגיעה במישרין תהיה גם בהייטק הישראלי, הקטר שמוביל את המשק הישראלי, הגאווה הישראלית של כולנו, ואנחנו כבר רואים שחלה ירידה דרמטית בהיקף ההשקעות בסטרטאפים במדינת ישראל, בכ-45%. ולמה יש להם כסף, לממשלה? לתקציבי ישיבות – זה לא נפגע; למעונות למשתמטים – כמובן שהתקציב נשמר; למשרדים מיותרים למכביר. אין שום בשורה על סגירת משרדים מיותרים, לא מורשת, לא מסורת, לא זהות יהודית. נהפוך הוא – משרד מינהלות חדש נוסף, שיש לו חפיפה מוחלטת עם משרד הנגב והגליל. אז בתקציבים קואליציוניים יהיו לנו 5.4 מיליארד שקל. לכל זה יש כסף. אפס אחריות ואפס יצירתיות לטובת מדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, גברתי. חברת הכנסת נעמה לזימי – לא נמצאת. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, ואחריה – חבר הכנסת ניסים ואטורי. טטיאנה, בבקשה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בעוד שבועיים בלבד, החל ב-1 בינואר, מדינת ישראל תהפוך למדינה יקרה עוד יותר ממה שהיא היום, וכל משפחה תוציא יותר כסף על חשמל, ארנונה, מים, תחבורה ועוד. אז מה צפוי לנו? חשמל – רשות החשמל הודיעה שתעלה את מחירי החשמל ב-3.8%; ארנונה – העלייה בתשלומי הארנונה תגיע ל-5.3% לכל משק בית, והמשמעות היא עלייה של 300 עד 700 שקלים בשנה; ביטוח לאומי – צפויה עלייה של 0.6% גם לעובדים וגם למעסיקים, וסך הכול עלייה של 1.2%. עבור שכיר ממוצע מדובר בהעלאה של 1,440 שקלים בשנה, שיחולקו עם המעסיק. עצמאים ישלמו כמובן את כל הסכום. המע"מ יעלה מ-17% ל-18% על כל עסקה שחייבת במס, מה שיגדיל את ההוצאה החודשית הממוצעת בכ-145 שקלים. מחירי המים יעלו ב-3.4% לכל המגזרים. למשל, במגזר הביתי המשמעות תהיה עלייה של 100 שקלים בשנה. למעשה, מחירי המים צפויים להיות הגבוהים ביותר בעשור האחרון. מס בריאות – עלייה של 0.15%. המשמעות היא 100 עד 250 שקלים בשנה. בתחבורה הציבורית צפויה עלייה של 2 שקלים לנסיעה. לצד כל הנקודות שציינתי, הממשלה מתכננת גם להקפיא מענקי עבודה, מה שיפגע בעיקר באנשים עם מוגבלויות או באזרחים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך. לסיכום, המשמעות היא שכולנו נצטרך לשלם את המחיר. אבל מי שירגישו זאת בכיס יותר מכול הם משפחות שכבר עכשיו כורעות תחת הנטל. האוצר חייב לספק פתרונות ולקצץ בתקציבים משרדיים, בכספים הקואליציוניים. כל אלה יכניסו כספים רבים לקופת המדינה. כך, במקום שהממשלה תעשה התאמות תקציביות משמעותיות, הוצאות המלחמה מגולגלות לציבור הישראלי, שנושא בנטל המימון של המאמץ המלחמתי אחרי למעלה משנה של שכול וכאב. ואני אזכיר לכולנו שהיום הגיע כבר היום ה-438 שהחטופים והחטופות שלנו עדיין לא חזרו הביתה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. חבר הכנסת ניסים ואטורי – לא נמצא; חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – לא נמצאת. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. אחד מחברי הכנסת החרדים נאם היום מעל לבמה, וכשהוא ירד ניהלנו שיחה שקטה, עניינית. יצאתי ממנה מזועזע. נושא השיחה – יציאה לעבודה וגיוס, כמובן גיוס לצה"ל. חבר הכנסת החרדי אמר לי: לא יקרה. באותה נימה, הוא שאל אותי כמה נכדים יש לי. אמרתי: x, אמר לי: לי יש xy, ואז המשפט שזעזע אותי: הדמוגרפיה תנצח. אין לי בעיה שהדמוגרפיה תנצח, ממש לא – הם אזרחי מדינת ישראל, הם יהודים; יש לי בעיה עם הדמוגרפיה שתנצח – וכך אמרתי לו – ומי יעבוד, מי ישלם מיסים, מי ילך לצבא וישרת. כבר הוכח שצבא קטן לא מספיק, שיש לצה"ל צבא של גיבורים, עם קצינים מעולים. הוא צריך להתמודד בכמה וכמה חזיתות. מי יעשה את העבודה בעודנו מוקפים אויבים? מה יהיה על המדינה? שאלתי אותו. צבא קטן לא יחזיק מעמד. מי יעבוד? מי ילך ללמוד מתמטיקה ואנגלית כדי להחזיק את המדינה? כדי להפעיל את הכלים היותר-מתקדמים לעתיד לבוא, את כלי המלחמה? בעזרת השם, נסתדר. גם אני מאמין בעזרת השם, אבל זה לא מספיק. חבריי, יקיריי החרדים, בעוד 30 שנה, אם לא תטו שכם, תתגייסו, תצאו לעבודה, תלמדו לימודי ליבה, מתמטיקה ואנגלית, כדי שתוכלו להשתלב הן בעבודה והן במסגרות הצבא, ותלמדו לתפעל כלים שמצריכים קצת יותר מידע תנ"כי – שהוא חשוב, אבל הוא לא מספיק – אין לי מילים לתאר איזה זעזוע אחז בי. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חברת הכנסת מיכל שיר סגמן; חבר הכנסת ירון לוי; חברת הכנסת קארין אלהרר; חבר הכנסת אריאל קלנר – מוותר; חבר הכנסת עודד פורר. חבר הכנסת נאור שירי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להתייחס למאורעות היום במליאה, ולא למה שאתם חושבים עם איתמר בן גביר, כי זה לא מעניין אותי. אני חושב שהוא סתם שפן צוקים, וכל מה שיקרה זה שהוא יתקפל. אבל לא משנה, נדפדף על זה. סליחה על הבוטות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> למה אתה מעליב את השפנים? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בדיוק. סליחה על הבוטות מכל השפנים באשר הם, בטח ב-01:30. אני רוצה לדבר איתכם על אירוע שאני מודה שלא ראיתי מלא זמן במליאה. השבוע – היום ראיתי את מירי רגב, פעם ראשונה. אומנם היא לא חברת כנסת והיא לא באה להצביע, אבל היא שמעה שיש היום המון המון מצלמות על בנימין נתניהו, ולכן היא התיישבה כמובן לידו עד שדודו צילם אותה, וקיבלנו – בטח יהיה סטורי וכל מיני כאלה. ראיתי שהיא גם עשתה סשן איתך עם הכפכפים, נכון? זה היה היום? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> פחות אוהבת את המילה "סשן". תשמרו על – פחות, לא אוהבת מילים כאלה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> עם "סשן" יש לכם בעיה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> יש לי בעיה, אתה רואה? כל אחד – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אוקי, היא עשתה קטע וידיאו עם טלי גוטליב והכפכפים, אבל בסדר, טלי, לא פניתי אלייך, רק אמרתי "סשן". אני מתנצל שאמרתי "סשן". << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, הכול טוב – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מחילה. אדוני היושב-ראש, אני מתנצל על ה-bad language. בסדר גמור. קודם כול היה נחמד לראות את שרת התחבורה והבטיחות בדרכים במליאת הכנסת, בטח ובטח לא בטיסות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> רגע טלי, אבל מה אמרת? טלי – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עדיף נעלי בית ולא יחפה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> Objection. << דובר_המשך >> Objection overruled. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> Overruled. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה. אז היה נחמד לי לראות, חבר הכנסת גלעד קריב, את השרה שלנו פה. אני פשוט תוהה, איפה מירי בדברים שבאמת משנים לנו לאזרחים: איפה היא בפקקים או בכאוס התחבורתי המשוגע שעובר על כולנו? איפה היא בשנה הקטלנית ביותר מזה 20 שנה בכבישים? איפה היא בהבטחה לחבר את קריית שמונה ואילת ברכבת? איפה היא במטרו? איפה היא באסון התחבורתי במדרכות שלנו בערים? איפה היא שם? איפה היא בעושק ששודדים אותנו, שאל על עושה את השנה הרווחית ביותר בהיסטוריה, כמובן על חשבוננו, עם איזה 280% עלייה במחירים? למה מירי לא שם? למה היא תמיד שם בתמונות, בטקסים, איפה שצריך להודות לראש הממשלה ולרעייתו? איך היא אמרה? ראש הממשלה, אתה הקטר/ ומה היא אמרה על שרה? את מנוע הבערה שמפעיל אותו. בכלל, היה נחמד לי לראות את מירי רגב, אבל צחוק בצד. היא שותפה בשנה הבעייתית ביותר – האנדרסטייטמנט של האנדרסטייטמנט לומר שזה בעייתי – בשנה הרצחנית ביותר במדינת ישראל ב-20 שנים האחרונות; אבל מירי כמו מירי, איפה שיש מצלמות ועדשות, בטח ליד שמש העמים שלה, שם היא תהיה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת חמד עמאר; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי; חבר הכנסת עידן רול; חבר הכנסת עמית הלוי; חברת הכנסת צגה מלקו. עמית, סליחה, בבקשה, אדוני. אני רק רוצה להגיד, עד שעמית יעלה, כשאף חברה לא טסה לא לכאן ולא מכאן, אל על עושים את זה. צריכים גם להזכיר את זה – זאת החברה הלאומית שטסה לכל מקום. עמית, בבקשה. שלוש דקות, אדוני. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מאיר, כרטיס טיסה לארצות הברית – 7,000–8,000 דולר. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> נאור, על המחירים אני לא מדבר, אבל בכל זאת – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> טיסה נעימה, אבל בוא, יש גבול. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> תודה. אדוני היושב בראש, חברותיי וחבריי לכנסת, ובפרט לקואליציה, אני עליתי לכאן כדי לומר לידידי יו"ר הקואליציה אופיר כץ, לידידי חבר הכנסת פוגל, שאנחנו דנים עכשיו בחוק שלו, ולכל חברינו וחברותינו בקואליציה, להניח פשוט את הדברים הפשוטים והמוסכמים על הקואליציה לאור האירועים בשעות האחרונות. אז נאמר את הדברים הפשוטים: אחת, היועמ"שית לא צריכה יותר לכהן. היועמ"שית היא משרתת ציבור, היא מזמן לא משרתת את הציבור. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא, אתם. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> היא מזמן לא שואלת מה הציבור רוצה, היא קובעת לציבור, היא משתררת על הציבור, היא כמו האוליגרכיה שהשתלטה בשנים האחרונות. איך אמר פרופ' קרמניצר לאחרונה? צריך להשתמש באלימות נגד הדיקטטורה. הדיקטטורה היחידה בארץ בשנים האחרונות זה אנשים כמו מרדכי קרמניצר, כמו אנשים שלא נבחרו. חבר הכנסת קריב, זה דבר פשוט, וזה מוזר שאני צריך להסביר את זה בכלל בדמוקרטיה. אנשים שלא נבחרו, שאין להם מנדט מהציבור, שאין חוק – אתה יודע, קרמניצר אמר שם: היא פועלת בשם החוק. הינה, אני שואל אותך, חבר הכנסת קריב, אתה היית יו"ר ועדת החוקה: בשם איזה חוק היועצת המשפטית פועלת? איזה חוק מסמיך אותה? איזה חוק מסמיך את חוות דעתה? איזה חוק נותן לעמדתה בבית המשפט העליון זכות להיות הייצוג הכפוי על כולנו? היא לא לבד, היועצת המשפטית. היא, כידוע קצה קרחון של חבורה – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה הייתם עושים בלי היועמ"שית? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> היה פה רק טוב. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הממשלה הכושלת שלכם – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – קצה קרחון של חבורה של דיקטטורים – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שהשתלטה כידוע על מוקדי כוח רבים, אבל בשנתיים האחרונות היא נוהגת בפראות. ולכן על זה אין ויכוח, וצודק השר בן גביר. בזה אין ויכוח. על מה כן יש ויכוח? יש ויכוח על איך, יש ויכוח על מתי, וזה ויכוח לגיטימי בעיניי, ואפשר להבין בעת הזאת את שני הצדדים. מה שחייבים לדעת זה שה"איך" לא יפיל את ה"מה", כלומר שהטפל לא יגבר ולא יפגע כמובן בעיקר. והעיקר הוא הניצחון, אדוני היושב בראש, העיקר הוא הבניין, והעיקר הוא העתיד. העיקר הוא הניצחון שלנו על האויבים בכל החזיתות, ההכרעה, בניין הכוח הצבאי, המדיני, הכלכלי, של המדינה הזאת, אחרי המכה האיומה שספגנו, והעתיד – לא רק של ישראל, העתיד של המזרח התיכון כולו; ניקוי של המזרח התיכון מכל המשטרים הנאו-נאציים, חיזוק וביסוס ערכי אברהם, ערכי התנ"ך, כתשתית של היחסים בין כל העמים באזור הזה. שוב אני אומר, זה לא במקום התיקון המשטרי, שלזה אנחנו מחויבים – המשטר שלנו, שהידרדר למחוזות דיקטטוריים בעשרות השנים האחרונות. זה יקרה, זה חייב לקרות. אנחנו מחויבים לכך, אבל בואו נעשה ביחד את העיקר. זה מה שחשוב; לזה אזרחי ישראל מצפים. תודה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הדיקטטור המרכזי זה ראש הממשלה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת צגה מלקו; חברת הכנסת תמנו שטה; חבר הכנסת אושר שקלים; חבר הכנסת משה סולומון; חברת הכנסת מרב מיכאלי; בועז טופורובסקי; יאיר לפיד; אורית פרקש הכהן; אלון שוסטר; משה סעדה, משה סעדה – מוותר; חברת הכנסת מרים וולדיגר – לא נמצאת. חבר הכנסת גלעד קריב, אחרון הדוברים. הרשימה סגורה, כמובן. מוותר, קריב? שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת, אני כמפטיר אבקש להתייחס להצעת החוק. ראשית, אציין שכדרכה של הממשלה, דברים נדחים לרגע האחרון. הוראת שעה שמסדירה את פעילות השיטור העירוני בעשרות רשויות עתידה לפקוע ביום רביעי, והינה אנחנו נדחקים לרגע האחרון. הממשלה הזאת פשוט לא יודעת לתפקד – לא יודעת לקצוב לעצמה לוחות זמנים, לא יודעת לנהל את ענייניה. בוקה ומבולקה בכל תחום. בכל תחום. התקציב מובא באיחור של 45 ימים תוך דריסת חוק-יסוד: משק המדינה; הוראת השעה החשובה הזאת מגיעה ברגע האחרון. ומכיוון שהכול בלגן, אז מעמיסים על הוראת השעה הצעת חוק שעל פניו היא הצעת חוק חשובה, כי צריך להסדיר את נושא השיטור העירוני לא במסגרת הוראת שעה, אלא שכדרכה של הממשלה הזו, מה שצריך להגיע במינון נכון, באופן מאוזן, בצורה מידתית, מגיע לכאן ב-120 קמ"ש. הצעת החוק מעניקה לשר לביטחון לאומי – שכבר אמרנו עליו את כל הסופרלטיבים – שליטה דרמטית על השיטור העירוני. הוא יקבע באילו רשויות יש בכלל שיטור עירוני; הוא יקבע מה הסמכויות של השיטור העירוני; הוא יוכל להגדיר על דעת עצמו תחומים שבהם פקחים עירוניים יקבלו סמכות. הצעת החוק הזו לא מסתפקת בתחומים שבהם לפקחים עירוניים ניתנות סמכויות שיטור, אלא היא בעצם פורצת לחלוטין את ההבחנה בין פקח עירוני לבין שוטר, ואם לא די בכך, הרי היא יוצרת הבחנה בין רשויות מוחלשות לרשויות מבוססות. בקיצור, הצעת החוק הזאת מקימה עוד מערך של כוחות שסרים לפיקודו של השר לביטחון לאומי. האיש עסוק בהקמת מליציות. ולכן, בצד האמירה שאין ספק שצריך להסדיר את נושא השיטור העירוני בחקיקה ראשית, החוק הזה, כדרכה של הממשלה, הוא חוק קיצוני, לא מאוזן, ולכן צריך להצביע נגדו. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. היות שאין שר מסכם, אני מבקש מכולם לשבת. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 14), התשפ"ה–2024, בקריאה הראשונה. אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 31 נגד – 5 נמנעים – 4 ההצעה להעביר את הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 14), התשפ"ה–2024, לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> 31 בעד, חמישה מתנגדים, ארבעה נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 14), התשפ”ה–2024, אושרה בקריאה הראשונה ותעבור לדיון בוועדה לביטחון לאומי לצורך הכנתה לשנייה ושלישית. לפרוטוקול, חבר הכנסת ינון אזולאי הצביע בטעות במקום חבר הכנסת משה אבוטבול. שזה יירשם בפרוטוקול. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים היום, יום שלישי, בעזרת השם, ט"ז בכסלו התשפ"ה, 17 בדצמבר 2024, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 01:36. << סיום >>