דברי הכנסת

דברי הכנסת ט / מושב שלישי / ישיבה רל"ד / כ"ב–כ"ד בכסלו התשפ"ה / 24–26 בדצמבר 2024 / 9 חוברת ט' ישיבה רל"ד הישיבה המאתיים-ושלושים-וארבע של הכנסת העשרים-וחמש יום שני, כ"ב בכסלו התשפ"ה (23 בדצמבר 2024) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 5 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 5 נאומים בני דקה 7 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 7 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 8 דבי ביטון (יש עתיד): 8 טלי גוטליב (הליכוד): 8 סימון דוידסון (יש עתיד): 10 בועז טופורובסקי (יש עתיד): 10 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 11 שלי טל מירון (יש עתיד): 11 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 12 משה סולומון (הציונות הדתית): 13 אריאל קלנר (הליכוד): 14 נעמה לזימי (העבודה): 14 אושר שקלים (הליכוד): 15 צגה מלקו (הליכוד): 16 ניסים ואטורי (הליכוד): 17 אלי דלל (הליכוד): 18 עמית הלוי (הליכוד): 19 תקציב המדינה לשנת 2025 – דיון בהשתתפות ראש הממשלה על פי בקשתם של 40 חברי הכנסת 20 נאור שירי (יש עתיד): 20 אלעזר שטרן (י|ש עתיד): 34 מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): 37 שרון ניר (ישראל ביתנו): 39 מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 40 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 42 אפרת רייטן מרום (העבודה): 46 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 51 מירב בן ארי (יש עתיד): 52 מירב כהן (יש עתיד): 59 ראש הממשלה בנימין נתניהו: 61 יאיר לפיד (יש עתיד): 103 הצעת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2024 (מס' 3), התשפ"ה–2024 114 הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 27), התשפ"ה–2024 114 משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): 115 נאור שירי (יש עתיד): 121 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 146 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 155 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 159 נעמה לזימי (העבודה): 183 מיכל שיר סגמן (יש עתיד): 213 אלעזר שטרן (יש עתיד): 217 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 231 אפרת רייטן מרום (העבודה): 243 יסמין פרידמן (יש עתיד): 247 אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): 252 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 261 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 265 מיקי לוי (יש עתיד): 271 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 275 שלי טל מירון (יש עתיד): 277 גלעד קריב (העבודה): 285 יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 295 שרון ניר (ישראל ביתנו): 297 מתן כהנא (המחנה הממלכתי): 301 יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): 317 ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 321 מירב בן ארי (יש עתיד): 328 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 331 מרב מיכאלי (העבודה): 337 איימן עודה (חד"ש-תע"ל): 339 מירב בן ארי (יש עתיד): 342 אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): 356 יאיר לפיד (יש עתיד): 360 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 362 הצעת ועדת הכספים בדבר פיצול הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025) (הקפאת עדכוני מס ומס יסף), התשפ"ה–2024 414 יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): 414 המלצת הוועדה המשותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת החוקה, חוק ומשפט בעניין הארכת תוקף ההכרזה על מצב חירום 415 שמחה רוטמן (בשם הוועדה המשותפת): 416 הודעת ועדת הכנסת 418 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 418 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> שלום לחברי הכנסת. שלום גם לשר. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שני כ"ב בכסלו התשפ"ה, 23 בדצמבר 2024. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – הצעות חוק לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/5226/25 וכלה בהצעת חוק פ/5262/25: הצעת חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (תיקון – פיקוח על מחיר מלח מועשר ביוד), התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת ניסים ואטורי ואלי דלל; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (נסיעת אמבולנס בנתיב תחבורה ציבורית), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת משה פסל; הצעת חוק מסירת מידע לחברי הכנסת ולוועדות הכנסת (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת אליהו ברוכי; הצעת חוק פיקוח על רווחי שיווק בתוצרת חקלאית, התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת אלון שוסטר; הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון – כינוס ועדת האתיקה וסמכויותיה בקשר למסירת מידע לכנסת על ידי שרים), התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת יוראי להב הרצנו, נאור שירי, יסמין פרידמן, שלי טל מירון, מטי צרפתי הרכבי, משה טור פז, יוסף עטאונה, גלעד קריב, יאסר חוג'יראת, ואליד אלהואשלה, ווליד טאהא, מירב בן ארי, רם בן ברק, נעמה לזימי, דן אילוז, סימון דוידסון, אלעזר שטרן, ולדימיר בליאק, מיקי לוי, דבי ביטון, אימאן ח'טיב יאסין, אחמד טיבי, דוד ביטן, שלום דנינו, עופר כסיף, יואב סגלוביץ', עידן רול, צבי ידידיה סוכות, אורית פרקש הכהן, מיכאל מרדכי ביטון, מתן כהנא, חילי טרופר, איימן עודה, מנסור עבאס, רון כץ, בועז טופורובסקי, ירון לוי, טטיאנה מזרסקי, פנינה תמנו, אלון שוסטר, עמית הלוי, מאיר כהן, מירב כהן, אליהו רביבו, ניסים ואטורי, יוסף טייב, ששון ששי גואטה, מישל בוסקילה, צגה מלקו, ארז מלול, מרב מיכאלי, אוהד טל, חוה אתי עטייה, קארין אלהרר, אפרת רייטן מרום, יאיר לפיד, מיכל שיר סגמן, גדי איזנקוט ועאידה תומא סלימאן; הצעת חוק פטור מאגרה ללוחמים בשירות מילואים בנסיעה בכבישי אגרה ובנתיבים מהירים (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2024, מאת חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי; הצעת חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (תיקון – פיקוח על מחיר מלח מועשר ביוד), התשפ"ה–2024, מאת חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי; הצעת חוק הכרה אזרחית בהכשרות צבאיות (תיקון – הכרה בניסיון פיקודי כניסיון ניהולי), התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת משה טור פז ויאיר לפיד; הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון – הרחקת מבצעי עבירת פשע), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת יבגני סובה; הצעת חוק הקמת שדה תעופה בנבטים, התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת אלמוג כהן; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תיאום דמי ביטוח), התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת אליהו ברוכי, משה גפני ויצחק פינדרוס; הצעת חוק חינוך חינם לילדים חולים (תיקון – חלופות אשפוז), התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת מיכל מרים וולדיגר, יוסף טייב, צביקה פוגל, אליהו ברוכי, משה רוט, סימון מושיאשוילי, משה סולומון, יונתן מישרקי, קטי קטרין שטרית, משה טור פז, סימון דוידסון, טטיאנה מזרסקי, אימאן ח'טיב יאסין, יוסף עטאונה, מתן כהנא, צבי ידידיה סוכות, גדי איזנקוט, עודד פורר, שרון ניר, ינון אזולאי, אלי דלל, דן אילוז, יצחק קרויזר, חנוך דב מלביצקי, צגה מלקו, אושר שקלים, אוהד טל, מישל בוסקילה וחוה אתי עטייה; הצעת חוק חינוך טכנולוגי חובה, התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת משה פסל וירון לוי; הצעת חוק הקמת שדה תעופה בנבטים, התשפ"ה–2024, מאת חברת הכנסת יסמין פרידמן; הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון – סיוע משפטי למטופל סיעודי), התשפ"ה–2024, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הקלות בניידות), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת ארז מלול; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי ביטוח מופחתים למעסיק קולט עלייה), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת אלון שוסטר; הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – סמכויות שיפוט ותקנות סדרי דין באישור ועדה), מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק העונשין (תיקון – איסור מכירה והחזקה של צעצועים מסוכנים), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת יצחק קרויזר; הצעת חוק הדגל, הסמל והמנון המדינה (תיקון – הצבת דגל המדינה בכל כיתות הלימוד בבתי הספר היסודיים והתיכוניים במדינת ישראל), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת אלמוג כהן; הצעת חוק הנגישות הלשונית, התשפ"ה–2024, מאת חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי; הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – הגדלת סכום הפיצוי בלא הוכחת נזק), התשפ"ה–2024, מאת חברת הכנסת פנינה תמנו; הצעת חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (תיקון – פיקוח על מחירי לחם מלא, דגנים, כוסמין ושיפון), התשפ"ה–2024, מאת חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי; הצעת חוק העונשין (תיקון – תקיפת חייל צה"ל), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת אלון שוסטר; הצעת חוק מענה אנושי ללא תשלום לאזרחים ותיקים (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, אביגדור ליברמן, עודד פורר, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם (תיקון – עדכון הגדרת קמעונאי גדול), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת משה פסל; הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – מניעת העסקת קרובי משפחה בשירות הציבורי), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק מסירת מידע לחברי הכנסת ולוועדות הכנסת (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת אלון שוסטר; הצעת חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (תיקון – כניסת חתן וכלה ללא תשלום), התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת אליהו ברוכי, משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק גירוש מיידי של מסתננים התומכים במשטר מדינתם, התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת יוליה מלינובסקי, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר וחמד עמאר; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (נקודות זיכוי להורי חיילים), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת אלון שוסטר; הצעת חוק הממשלה (תיקון – ביצוע בדיקת פוליגרף לחברי ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת אלון שוסטר; הצעת חוק הוועדה לטיפול במשפחות נעדרים וחטופים, התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת אלון שוסטר; הצעת חוק הצמדת שכר שוטרים וסוהרים לשכר משרתי קבע בצה"ל (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת אלון שוסטר; הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תיקון – חברות זרות), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – איסור נשיאת דברים במוסד חינוך למורשע בעבירת טרור, גזענות או בגידה), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת אלון שוסטר; הצעת חוק פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת מישל בוסקילה. עוד הונחה על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה, הצעת חוק תאגידי המים וביוב (תיקון מס' 17), התשפ"ה–2024, תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה למזכיר הכנסת. << נושא >> נאומים בני דקה << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הנושא הראשון שעל סדר-היום הוא נאומים בני דקה. חברי הכנסת המבקשים להירשם מוזמנים להצביע בעד כעת. עד שאקבל לידיי את הרשימה, ראשונת הדוברים תהיה חברת הכנסת מתי צרפת הרכבי, בבקשה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, שר האוצר אמר לפני שבוע: "אף אחד לא קם בבוקר ולא יכול לגמור את החודש". השר פשוט לא באירוע, ממש מנותק. אנשים לא גומרים את החודש. ממשלת ישראל קבעה שעל הכול נשלם יותר – על המע"מ, על החשמל, מזון, ארנונה, מוצרי צריכה. ממשלת ישראל גם שוחקת לנו את ההכנסה: הקפאת קצבאות ילדים, מדרגות מס, נקודות זיכוי, ביטוח לאומי, מס בריאות – גזרות שיעלו למשפחה ממוצעת 12,000 שקלים בשנה. הממשלה מדרדרת את מעמד הביניים, את הרוב העובד, המשרת במילואים, הנושא בנטל, אל עבר קו העוני. יש בישראל 2 מיליון אזרחים עניים, 900,000 ילדים רעבים. אז ברכות לשר האוצר ולראש הממשלה, כי הגזרות הללו עוד ישברו לנו שיאים של רעב ועוני. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. כעת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, ואחריו – חברת הכנסת דבי ביטון. בבקשה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לפנות לאנשים השפויים שנמצאים בממשלה, שרים וגם חברי כנסת, לא לקבל את החקיקה, החקיקה הטרומית שמקדם חבר הכנסת עמית הלוי בנוגע לסטודנטים שלומדים ברשות הפלסטינית. אדוני היושב-ראש, אנחנו שנים רבות מבקשים שהממשלה תכיר באוניברסיטה, גם בנגב וגם בגליל, אבל אף אחד לא מקשיב ואף אחד לא מוכן לקבל החלטה לתקצב מוסד שהסטודנטים שלנו יכולים ללמוד בו. ולכן ההחלטה הזאת, או החוק הזה, הוא חוק פופוליסטי, ואנחנו לא מוכנים לקבל את זה, לא מוכנים לקבל אותו. על המדינה לפעול להקמת מוסדות להשכלה גבוהה גם בנגב וגם בגליל. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה, אדוני. חברת הכנסת דבי ביטן, ואחריה – חברת הכנסת טלי גוטליב. בבקשה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. חברי הכנסת, 444 ימים. שוב אנחנו סופרים עוד יום שחטופינו נמצאים בשבי החמאס, שהמשפחות מתעוררות – לא מתעוררות; לא ישנות – וממתינות ליקיריהן. אני שוב פונה לראש הממשלה: אין לנו כבר מה להמתין. שילמנו מחיר גבוה מאוד. תשיבו את כל החטופים והחטופות שלנו הביתה בפעימה אחת. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת טלי גוטליב, ואחריה – חבר הכנסת סימון דוידסון. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> יאיר גולן איים היום על המפכ"ל שלא לעולם חוסן והוא יבוא איתו חשבון. אדון יאיר גולן, נעים מאוד. טלי גוטליב, חברת כנסת, בשם החסינות שלה אומרת לך את הדברים הבאים, תקשיב טוב: ראשית, אתה לא נהנה מצו איסור פרסום מהסיבה הפשוטה שלא נחקרת בתיק ריגול. מעניין מאוד למה לא נחקרת בתיק הריגול ולכן אין לך צו איסור פרסום. צו איסור הפרסום הוא על ידי התביעה, על המעורבים בפרשה. לא נחקרת. אני שואלת אותך, יאיר גולן – תתפוס אותי במילה: למה לא חקרו אותך? מי מאתרג אותך? למה בתיק כל כך נוראי במדינת ישראל, שקשור לריגול חמור ולפריצה לתוך בסיס צבאי, כאילו מדובר שם באוסף רשלנים שמכניסים אנשים לתוך המקום שבו מחליטים החלטות – לא חוקרים אותך. מעניין מאוד. יאיר גולן, ראש הדמוקרטים, האיש המסוכן, ערל הלב, הרע ביותר, הרשע ביותר שאי פעם נתקלתי, קורא למרי, קורא למרד, קורא להסתה, מאיים. בריון שלא ראיתי כמותו. עכשיו אני מבינה – מאתרגים אותך. אתה מרשה לעצמך להמריד, להסית, לקרוא לאי-ציות, לצאת למרי אזרחי. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> גיבור ישראל. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> ולמה לא חוקרים אותך בתיק ריגול? מי מאתרג אותך, אדון פוליטיקאי, שהשם שלך צריך היה להיחקר בתיק הזה? תגיד לי אתה. למה אתה מספר שיש צו איסור פרסום? למה שומרים עליך? איפה צו איסור הפרסום אם לא נחקרת בתיק ואם אתה לא עד תביעה? אדון יאיר גולן, תקשיב טוב טוב לפני שאתה מאיים על המפכ"ל ב"לא לעולם חוסן", אז קבל מטלי גוטליב "לא לעולם חוסן". בשם החסינות שלי אני מבהירה לך כאן: אנחנו נדרוש הסברים – למה? למה לא חקרו אותך בתיק כל כך חשוב לחקירה? מעניין מאוד. אם אי פעם תספר שיש לך צו איסור פרסום – מכוח מה יש לך צו איסור פרסום? תדגים לי. מה סיפרת למישהו שהוציא צו איסור פרסום בעניין הזה? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני, כיו"ר מפלגה אתה חייב לעם ישראל הסברים לקשר שלך למי שהואשם בישראל בתיק ריגול חמור. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת סימון דוידסון, ואחריו – חבר הכנסת בועז טופורובסקי. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, כנסת נכבדה, עם ישראל לפני קיצוצים תקציביים משמעותיים. לכל משפחה יהיה הרבה פחות כסף כדי לחיות. כל משפחה תצטרך להסתכל טוב טוב מתי היא אוכלת את מנת הבשר שלה. בין 1,000 ל-2,000 שקל בשנה – ככה, בקטנה – המדינה לוקחת למשפחה ממוצעת. אני רוצה להסביר לאזרחים: בזמן שלוקחים לכם ובזמן שטוענים שבזמן מלחמה צריכים לעשות קיצוץ כואב ובזמן שמקצצים לכל משרד – אז אני אספר לכם ששתי טיסות של השרה להחרבת הסביבה הישראלית גב' סילמן עלו למשלם המיסים, לכם, האזרחים, לכם, יותר מ-500,000 שקל, של הגב' להחרבת הסביבה של מדינת ישראל. הטיסות של השרה המעופפת גב' מירי רגב עלו לקופת המדינה יותר ממיליון שקל. ככה, בקטנה, כמעט 2 מיליון שקל מתעופפים להם על שתי שרות, שאחת לא עושה את מה שהיא צריכה לעשות במשרד התחבורה, ואנחנו רואים את התוצאות – עוד מעט בועז טופורובסקי יגיד לכם מה קרה השבוע – והשנייה אמורה לדאוג לסביבה של מדינת ישראל ורק מחריבה אותה. אז תפתחו את העיניים ותראו, אדון שקלים, שהרבה מאוד שקלים, אדון שקלים, הולכים לדברים שלא צריכים להיות. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת בועז טופורובסקי, בבקשה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברות וחברי הכנסת, בהמשך למה שאמר חבר הכנסת סימון דוידסון – אין תוכנית במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים למלחמה בתאונות הדרכים, אין תקציב, אין אף אחד שלוקח אחריות, ואנחנו עם 428 הרוגים בכבישי ישראל מתחילת השנה, השנה המדממת ביותר ב-20 שנה האחרונות. רק בשבוע האחרון נהרגו 12 איש בכבישי ישראל, ואף אחד כאן לא מרגיש שהכיסא שלו רועד. אתמול בערב נהרג בדרך יצחק רבין בפתח תקווה רוכב אופנוע בשנות ה-50 לחייו. גבר נוסף, בן 30, נהרג כמה שעות מוקדם יותר מפגיעת אוטובוס בדרך מנחם בגין בתל אביב. במהלך סוף השבוע האחרון נהרגו הדר שמעוני מטבריה ויוחאי רווח מקריית שמונה. הם היו מאורסים, אמורים להתחתן, בני 25 – והם מתו. ביום שישי נפטר מוחמד עאסלה בן התשע, תשע בלבד, מעראבה, לאחר שנדרס. באותו יום נהרג מוחמד אבו הדבה, בן 29, מהכפר מייסר, נשוי ואב לילד בן שלוש. ביום חמישי האחרון נהרג טהא זידאן, עוד ילד, בן שבע, מפגיעת רכב בכפר מנדא. ביום רביעי נהרג אבירם אברהם אסרף, בן 14, ממושב גאולים, לאחר שנפגע מרכב סמוך לפרדסיה. בשבוע שעבר נהרג גם צעיר בן 24 בתאונה בכביש 40, וצעיר בן 20 לאחר שהתנגש עם טרקטורון באוטובוס בערערה. בתחילת השבוע שעבר נהרגה הולכת רגל בת 76. נהג משאית בן 40 נהרג גם הוא בתחילת השבוע לאחר שהתנגש ברכב פרטי. שנת 2024, שנת שיא בכבישים. אנחנו גם מפסידים במלחמה בתאונות הדרכים, אבל בעיקר בעיקר מפסידים חיים. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי. אחריה – חברת הכנסת שלי טל מרום. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אתם מכירים את הנושא של כרטיסי מזון שמחלקים לנזקקים. משרד הפנים הגדיר בעבר קריטריונים וחילק למי שיש לו הנחה בארנונה. בקריטריונים שהוגדרו, הקבוצה הגדולה וקבוצת האנשים שהם הזקנים והנזקקים ביותר – אזרחים ותיקים נכים – נמצאו מחוץ לקריטריונים. פשוט לא התייחסו אליהם, והם לא הוכנסו כזכאים לקבלת כרטיסי מזון. הנושא הזה מוכר גם לשר הפנים. עכשיו הנושא עבר לטיפול במשרד הרווחה והביטחון החברתי, ועדיין קבוצת האוכלוסייה הזאת לא נכנסה לקריטריונים כזכאים לקבל כרטיס מזון, אז אני מבקשת מכם לא להתעלם מהבעיה הזאת. אני רוצה להבין, מה זה, אפליה או סיבה טכנית, טעות טכנית שצריך לתקן? אזרחים ותיקים שהוגדרו כנכים, שיש להם בעיות בריאות קשות, מגיע להם לקבל כרטיס מזון וכל סיוע שאפשר. זה הכבוד שאנחנו יכולים לתת להם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת שלי טל מירון, ואחריה – חבר הכנסת יואב סגלוביץ'. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. היום הוא היום ה-444 למלחמה הקשה הזאת, ויש לנו עדיין 100 חטופים וחטופות בעזה. בשבוע שעבר רציתי לנאום את זה ולא הייתה ההזדמנות, וחשוב לי מאוד להשלים את הנאום הקצר הזה שכתבה משפחתו של שגיא דקל חן עבורו: שגיא היקר שלנו, הבוקר שמי הארץ התכסו בסמל החטופים. כל אחד ואחת שיצאו החוצה ראו במקביל את הסמלים מקשטים את השמיים הכחולים. התמלאנו בהתרגשות כה גדולה ובאופטימיות, יודעות שאתה לא זכית לראות את השמיים כבר ימים רבים. העם איתנו, וכולם רק רוצים שכבר תחזרו. תחזיק מעמד, כי זה מגיע בקרוב. אנחנו לא מוותרים עליך ועל אף אחד. כולם חייבים לחזור באותו הסכם. סבא שמעון סיפר לנו אתמול כמה אתה חסר לו וכמה הוא מתגעגע. הוא מחכה לחגוג איתך את יום הולדתו ה-92, שיחול בחנוכה. שחר מזל ציינה שנה להולדתה בשבוע שעבר, ורק משאלה אחת הייתה לכולם – שתיפגשו כבר, ושחר תוכל לקרוא לאבא שלה. אז שגיא, בוא כבר. מספיק. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', ואחריו – חבר הכנסת משה סולומון. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, האמת היא שאני מדבר אליך, לא עליך, אדוני היושב-ראש. בשבוע שעבר דיברתי גם במליאה, דיברתי גם בוועדות. יש דברים פתוחים בוועדות הכנסת לגבי השבים, החטופים, גם בוועדת החוקה, לגבי שורדי הנובה. לזה לא מוצאים זמן בכנסת. אני פניתי יותר מפעם אחת בהקשר הזה, ועכשיו אני פונה גם אליך. צריך לשנות את סדר-היום של הכנסת. זה בידך לעשות. לא יכול להיות שבשבוע כזה של חנוכה, כשאני יודע שאנחנו בצמצום של ועדות, לא יכול להיות מצב שלא ימצאו זמן לדיונים החשובים האלה בנושא החטופים. על לשכת עורכי הדין – מוצאים די זמן. אני אומר, זה משהו שהוא הרבה מעבר ליושב-ראש הוועדה. אני פונה אליך, תעשה את השינוי הזה. זה לא צריך להפריע לשום דבר מהדברים החשובים האחרים שעושים בכנסת, אבל לא יכול להיות מצב שזה יידחה. יש כמה דיונים כאלה – אתה תבדוק את זה, תדע יותר טוב ממני – גם בוועדת הרווחה, גם בוועדת החוקה. אני חושב שזה יהיה המעשה הנכון, הציוני, הנכון, דווקא בחג החנוכה. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת משה סולומון. אחריו – חבר הכנסת אריאל קלנר. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת, אני ניצב כאן היום כדי לחלוק כבוד לחייל אור אסתו, זיכרונו לברכה, נגד לוגיסטיקה בגדוד 51 של חטיבת גולני, שנפל בקרב ב-7 באוקטובר, ביום הנורא הזה שבו רבים כל כך איבדו את חייהם. אור נולד להורים ארתביה ודובלה, אנשים שתמיד היו מקור האהבה והכוח שלו. הוא גדל בבית חם ואוהב לצד אחיו, יצחק, פסיקה, משה, עדן, אופק וטוהר; משפחה גדולה ומגובשת, שהייתה תמיד בראש סדר העדיפויות שלו. אור לא חדל לדבר עליהם, על ההערכה העצומה שהוא רוחש להוריו, על האחווה בינו לבין אחיו ועל הגאווה שהרגיש כלפי כל אחד ואחת מהם. אור היה הרבה מעבר לחייל. הוא היה אדם שנכנס ללב של כל מי שהכיר אותו. חבריו מתארים אותו כמי שתמיד הקרין אור, כמי שהיה תמיד עם מילה טובה, חיוך כובש וסיוע בכל מצב. הוא לא ויתר לעצמו אף פעם, דחף קדימה והתמיד, גם כשעמד בפני אתגרים מורכבים. הוא היה אדם של עשייה, צניעות ונחישות, ותמיד היה ברור שהוא מישהו שאפשר לסמוך עליו בעיניים עצומות. על משפחתו, על חבריו ועל מפקדיו הוא השאיר חותם בל יימחה. הם זוכרים את מסירותו, את טוב ליבו, את הרצון שלו להעניק ולהיות שם עבור כולם. חייו נקטעו באכזריות, אך זכרו ממשיך ללוות אותנו. עלינו להבטיח שזכרו של אור יישאר בלבבותינו לא רק במילים אלא במעשים. בעיר הולדתו באר שבע הוקמה סיירת לזכרו, "סיירת אור", ובמסגרתה הם מסיירים ברחבי העיר ומפיצים אור ואהבה, מסייעים בדיורים מוגנים, מנקים ומסדרים מקלטים ומגיעים לאן שהם נקראים על מנת לעשות טוב. שבוע לאחר יום הולדתו ה-21, אור נפל בקרבות. נפילתו של אור היא תזכורת כואבת למחיר היקר שכולנו משלמים על חירותנו וביטחוננו, אך זכרו ומורשתו יחייבו אותנו להמשיך ולשאוף לאחדות, לשלום ולעתיד טוב יותר עבור כולנו. יהי זכרו ברוך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אמן ואמן. תודה לחבר הכנסת סולומון. כעת – חבר הכנסת אריאל קלנר. לפני כן אני רוצה לברך את המשלחת של המנהיגות של ההסתדרות הציונית העולמית, שנמצאת איתנו ביציע. ברוכים הבאים, ברוכות הבאות לכנסת. בבקשה. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, בשבוע שעבר, בגיל 93, נפטר פרופ' אלכסנדר וורונל, זיכרונו לברכה, אדם שראוי שהחברה הישראלית תכיר. הוא היה איש אקדמיה, פובליציסט, סופר, אך את החברה הישראלית הוא צריך לעניין בראש ובראשונה כדמות מפתח בתנועה היהודית בברית המועצות לשעבר. הפובליציסטיקה הענפה שלו על התודעה היהודית בישראל ובגולה, על ייעודו של ישראל ומקומו בעולם המודרני, מעניינת ועדיין רלוונטית, אך החשוב מכול הוא שהוא ידע לא רק לחשוב עמוקות אלא גם לפעול בעוז. לפני העלייה, תוך סיכון חירותו ואולי אף חייו, הוא הוציא כתב עת תת-קרקעי, "יהודים בברית המועצות", והקים אוניברסיטה יהודית בדירתו עבור יהודים שלא התקבלו ללימודים ועבודה באוניברסיטאות ממלכתיות. לאוניברסיטה זו הגיעו חוקרים בכירים מרחבי העולם. על פעילותו האופוזיציונית הוא נכלא לראשונה בגיל 14, בשנת 1946. ליהודי ברית המועצות היה חשוב במיוחד מאבקו המסור – תוך פגיעה בקריירה המדעית המבטיחה שלו כפיזיקאי – למען יציאת יהודים לישראל. לאחר שנים רבות של סירוב לעלייה, הוציא במשך כמעט 40 שנה את כתב העת הפובליציסטי-אומנותי "22", שבו נדונה התפתחות האידיאולוגיה הציונית המודרנית והסוגיות המהותיות של יהודים וישראל. אלכסנדר וורונל עצמו הרצה בישראל ובחו"ל על הציונות ועל ישראל. בשבוע שעבר נפטר בשיבה טובה במדינת ישראל, בארץ שאליה נכסף כל חייו. יהי זכרו ברוך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת נעמה לזימי. אחריה – חבר הכנסת אושר שקלים. בבקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> שלום. בחמישי בערב כולנו נחשפנו לתחקיר מערכת עובדה של העיתונאי ספי עובדיה שבו גוללו בפנינו את מסכת מכונת הרעל שמתעמרת בציבור הישראלי כבר שנים ארוכות. נוסף לכך, עלו חשדות, בעקבות התחקיר, למעשים פליליים שבכל מדינה מתוקנת היו מחייבים חקירה בה בעת עם סיום התחקיר. ביום שישי בצוהריים כבר שיגרתי מכתב ליועמ"שית, לראש לה"ב ולפרקליט המדינה בדבר החשדות הפליליים כנגד אשת ראש הממשלה, שהתערבה בגורמי תביעה בצורה בריונית, שפוגעת במערכת אכיפת החוק, וכמובן – ניסיון להדחת עדה. הדבר הזה לא יכול להיעשות במדינת חוק, מדינת צדק. אין מישהו שהוא מעל הדין ומעל החוק. ביום ראשון, אתמול, צוות הלשכה שלי, המדהימים והאמיצים, הגיעו לתחנת המשטרה והגישו תלונות כנגד אשת ראש הממשלה שרה נתניהו בגין מעשים פליליים חמורים, שמשליכים בסוף על כל החברה הישראלית, נוכח המציאות. אחריהם התווספו מאות של תלונות מאזרחים מודאגים, גיבורי ישראל ממש. היום התבשרנו שגם היועצת המשפטית לממשלה וגם המשטרה שוקלים את בדיקת העובדות וחקירה. אני אומרת לכם: לא לשקול. התחקיר הזה הוא מספיק חריג. זה שנאלצנו לפנות למערכת החוק בדרישה לעשות את תפקידה, זאת הבעיה. זה בדיוק החרשת שומרי הסף, זה בדיוק מה שקרה לנו. תעשו את המוטל עליכם, תקראו לאשת ראש הממשלה לחקירה. היא לא אמורה לאיים ולהלך אימים על גורמי תביעה, על מערכת החוק, על המשטרה, בטח נוכח מה שראינו נוסף לזה. ואני רוצה להגיד דבר אחרון: מה שתיארתי כרגע הוא פלילי, אבל גם בהיבט המוסרי התחלחלנו כולנו לדעת שאשת ראש הממשלה משלחת המון זועם ונאצות כנגד משפחה שכולה רק בשל התנגדותה לשלטון. לשם הגענו. לשם הגענו. צריך לנקות את ישראל מכל מי שפוגע בה בפנים ומחריב את הנורמות, את הערכים שלנו ואת החיים המשותפים שלנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. חבר הכנסת אושר שקלים, ואחריו – חברת הכנסת צגה מלקו. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, משהו רע עובר על חברינו באופוזיציה, שלצערי אני לא שומע אף אחד מהם מדבר או מגנה כל מיני התבטאויות והשתלחויות. רק בשבוע האחרון – אני אתן את הדוגמה – יושב לו השופט בדימוס חנן מלצר ומאיים, פשוטו כמשמעו, על נבחרי הציבור לבל יקיימו את השליחות שלהם אם הם יגיעו לכנסת ולא יצביעו כפי שהם מאמינים. במוצאי שבת ראש האופוזיציה, שנמצא כאן עימנו, מכבד אותנו בנוכחותו, מאיים בפתיחת חזית שמינית. האם אנחנו רוצים מלחמה? אנחנו נקבל מלחמה, כאילו שבע חזיתות עדיין לא מספיקות לנו. מר לפיד, מלחמה נגד מי? נגד מי אתה נלחם? האם אתה קורא פה למלחמת אחים, חס וחלילה? אתה לא יכול לקבל אולי דוגמה – אני מציע לך שתקבל דוגמה ממר בנימין נתניהו, בהיותו ראש אופוזיציה, שעשה כל מה שהוא רק יכול כדי לחבר, ועשה מסע מסביב לעולם כדי להצדיק את צדקת ישראל ברחבי העולם, ועבד – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא להפריע. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> – – בשירות הקואליציה. קח דוגמה וטול קורה מבין עיניך, מר לפיד, לפני שאתה מאיים עלינו במלחמות נוספות. והיום מאיים יאיר גולן על מפכ"ל המשטרה: אנחנו נבוא איתך חשבון. תגידו לי בבקשה, חבריי לאופוזיציה – – << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא להפריע, חברת הכנסת לזימי. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אתם לא מתביישים? איך אין אף אחד מכם שמסוגל להרגיע את הרוחות? מישהו שבא, מנסה לאחד ולקרב? יש לנו שבע חזיתות. בואו נתרכז בזה שאנחנו אולי ננצח במלחמה, ואחר כך נתעסק בשאר הדברים הפוליטיים. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת צגה מלקו, ואחריה – חבר הכנסת ניסים ואטורי. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, השרה, חבריי חברי הכנסת, אני תמיד מזכירה בנאום דקה את היימנוט קסאו. אני שומעת פה שחלק אחד מאיים על השני, שלעם כבר נמאס, העם עייף. חבר'ה, תפסיקו את האיומים, תפסיקו את המילים שממש מביישות אותנו, את הבית הזה. גם תקשיבו, יש אנשים שמחכים לבת שלהם. האם מישהו חשב – אולי כמה ח"כים בודדים – אם היימנוט קסאו הייתה הבת שלכם, הילדה או הנכדה – איך יכול להיות? עוד מעט שנה. תגידו, האם חשבתם? אני יכולה להגיד שכל שבת, במוצאי שבת בהפגנה, אנחנו שומעים התנגדות, מישהו אחד נגד השני, מילים שלציבור נמאס לשמוע, אבל על ילדה אחת מישהו דיבר? ההורים שלה הם עולים חדשים, הם לא יודעים כלום, מה קורה לבת שלהם בת התשע. אי-אפשר להגיד שהיא נערה או בוגרת, אולי היא ברחה מהבית, הסתכסכה. חטפו אותה ממרכז קליטה. עדיין אף אחד לא חושב שהיא נחטפה – אומרים שהיא נעדרת. חבר'ה, היא נחטפה. תחשבו על זה, תחשבו על זה – עוד מעט שנה, היא כבר בת עשר, ואף אחד לא יודע איפה היא נמצאת. שום מצלמה לא עבדה. בנושא של המצלמה – האמת, אני אגיד לכם, כשקורות עבירות פליליות אצל יוצאי אתיופיה, פתאום המצלמות לא עובדות. רפאל אדנה, כשהוא נדרס – האישה שדרסה אותו היא רופאת שיניים, וכדי להציל אותה, תאמינו לי, מה לא נעשה. אמרו: האימא בת ה-80 דרסה; המצלמות פתאום לא עובדות. תגידו, המצלמה לא רואה צבע עור שחור? אני, יש לי מלא תמונות. איך זה יכול להיות? אף אחד לא מדבר על זה. תחשבו על עצמכם, אתם לא מרגישים בושה? אתם לא מתביישים? אני לא נאיבית, במדינה הזאת יש גזענות ויש אפליה, אבל מדובר בילדה. אין נשמה לאנשים? באמת, אף אחד לא חושב על זה? אני לא שומעת שאנשים דואגים, שאנשים מדברים. אני לא מתביישת להגיד לכם שאם היא הייתה בצבע עור אחר, אם היא הייתה ממשפחה עשירה, זה לא היה, כמו שדאגו לטשטש את הראיה שהאישה, רופאת השיניים, דרסה את רפאל אדנה וכולם התגייסו להוציא אותה נקייה. אמרו: האימא בת ה-80 דרסה, כולם התגייסו, אבל למשפחה של היימנוט קסאו אף אחד לא התגייס לסייע. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לך, גברתי. כעת חבר הכנסת ניסים ואטורי. אחריו – חבר הכנסת אלי דלל. בבקשה. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> שמעתי קודם את חברת הכנסת לזימי מדברת על להלך אימים. רק היום שמעתי את ראש מפלגתה מהלך אימים ומאיים על המפכ"ל שהם יבואו איתו חשבון. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, מנסים לאיים על המפכ"ל. אולי גם את התבלבלת, כי גם אני כבר מבולבל. לא הבנתי, יאיר גולן – מה הוא, ראש מפלגת העבודה? ראש מפלגת מרצ? כל יום מפלגה אחרת. את גם בטח לא יודעת מי ראש המפלגה שלך, שהילך אימים דקה לפני שעלית לכאן ודיברת על להלך אימים, קודם כול. ומי שצריך לשבת בבית סוהר אלה פושעים כמו יאיר גולן, כן, זה אחד כזה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> גיבור ישראל. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> איפה נפלתם? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת לזימי. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> תגידי לי, איפה נפלתם? הוא אפילו מבייש את יצחק רבין, כן? לאיפה הגעתם? יאיר גולן, לאיפה תגיעו תכף? כן, עוד מעט תשימו מחבל בראשות המפלגה שלכם. ואני אומר שזאת בושה וחרפה, שאין לכם מה לעשות. כבר אין תחקירים, לא היה 7 באוקטובר, ועכשיו מתעסקים במה? בשרה נתניהו. טוב שיש לך על מה לדבר בכנסת. אתם צריכים להתבייש ברמה שירדתם אליה, באיומים על מפכ"ל המשטרה. אתם רוצים לקחת אותו אולי לבית סוהר? זה האיום שלכם? ככה שומרים על שומרי הסף, או ככה מאיימים עליהם כדי שיעשו את מה שאתם רוצים שיעשו? לא ניתן לכם לפגוע בדמוקרטיה. נילחם על הדמוקרטיה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. כעת חבר הכנסת אלי דלל. אחריו – חבר הכנסת עמית הלוי. בבקשה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הנושא של תאונות הדרכים הוא לא גזרה משמיים. השנה מספר ההרוגים בתאונות הדרכים עלה בלמעלה מ-20%. היו גם תקופות ושנים שהגענו ל-270 הרוגים ואפילו פחות. תאונות הדרכים עולות למשק מיליארדים. אנחנו צריכים להקטין את מספר תאונות הדרכים. מסתבר שתאונות הדרכים, או חלק גדול מהן, הן לא בעיה של תשתיות – הן בעיה של הגורם האנושי. ואני רוצה לומר לכם שאם מדברים על הגורם האנושי, זה צריך להתחיל למטה, מחינוך – להבין ממה זה נובע ולפעול בהתאם לאותן מסקנות. אני רוצה לתת לכם דוגמה מנתניה. בשנה מסוימת נהרגו תשעה אנשים בתאונות דרכים. שנה לפני זה היה הרוג אחד. כשבדקנו, הסתבר לנו שבעצם ההרוגים הם אנשים מבוגרים שנפגעו כהולכי רגל בצורה כזאת או אחרת, ואז השקענו מאמץ רק באותם אנשים מבוגרים, אם זה בדיור מוגן ואם במקומות אחרים. בשנה אחרי זה הגענו להרוג אחד. צריך למקד את המאמץ, להשקיע יותר בחינוך, בילדים, בילדים הקטנים, במבוגרים, לנתח את המצב ולפעול בהתאם. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה לשתף במסקנה שעולה אצלי בשנה האחרונה, והיא לא רק בוועדה אחת – היא למעשה חורזת כמה ועדות. אני מתייחס לוועדת חינוך ולוועדת חוץ וביטחון. למה היועצת המשפטית לממשלה מסכימה שתהיה בדיקת שב"כ לנהגי משאיות – כיוון שהם נושאים חומרים מסוכנים – והיא יצאה מכליה על כך שתהיה בדיקת שב"כ למורים שיש להם זיקה לטרור? זה חוזר שוב ושוב. עכשיו, השבוע הזה תעלה הצעה בקריאה טרומית כאן, ביום רביעי, על כאלה שלומדים במוסדות האקדמיים ברשות הפלסטינית, מתלמדים שם לדה-לגיטימציה של ישראל, לדמוניזציה של העם היהודי, להאדרה של טרור. בכל הדברים הללו יש זלזול עמוק – גם פה, היועצת המשפטית לממשלה ניצבת, מתנגדת לחקיקה הזאת, וקשה לי להימלט מהמסקנה שיש זלזול עמוק, כאילו זלזול מופגן בעולם הרעיונות, באידיאות, ברעיונות. גם במלחמה בטרור אנחנו עוסקים בכלי הנשק, בטרור, ולא מתעסקים בתשתיות הטרור. והתשתית הכי חשובה, אדוני היושב-ראש, זו התשתית החינוכית, כי היא קובעת את הדור הבא, היא קובעת את העתיד. ואיכשהו בעולם הזה של רעיונות, של חינוך, של דעת, בכל העולם הזה יש זלזול מופגן שלנו, מין איזה שאריות של חינוך ניאו-מרקסיסטי שמחנך רק להיבטים סוציאליים וכלכליים. ואותו דבר בהקשר של המדינה. אנחנו ניצבים היום, ממש היום, בפני אותה טעות שעשינו ב-14 ביוני 2007, כשהחמאס הרדיקלי, האסלאם הרדיקלי, השתלט על עזה. אנחנו כאילו מזלזלים בהיבט האידיאולוגי. אנחנו בימים שבהם אדון אל-ג'ולאני, אותו בוגר דאעש ואל-קאעידה, משתלט ויוצר את הנוסחה שהיא הנוסחה הרעה, והיא העיקר: משטר עם אידיאולוגיה. מה שהיה בעזה – משטר עם אידיאולוגיה; מה שהיה באיראן ב-1979 – משטר עם אידיאולוגיה רצחנית, זה העיקר. ובעיקר אנחנו צריכים לטפל, לטפל בעיקר. וכשאנחנו מדברים על ניצחון מוחלט, אנחנו מדברים על ניצחון על התשתית האידיאולוגית, וזה צריך להיות על השולחן. זה נכון בתחום החינוך, וזה נכון גם במדינאות ובביטחון. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לחברי הכנסת הנואמים. << נושא >> תקציב המדינה לשנת 2025 – דיון בהשתתפות ראש הממשלה על פי בקשתם של 40 חברי הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נעבור לנושא הבא שעל סדר- דיון בהשתתפות ראש הממשלה על פי בקשתם של 40 חברי כנסת בנושא: תקציב המדינה לשנת 2025. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת נאור שירי לפתוח את הדיון. בבקשה, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, קודם כול, מן הנימוס לשאול אותך, אדוני ראש הממשלה, איך היה במשפט, אם הכול בסדר. רק בנימוסים, אתה יודע – לא. ראיתי גם שההצטמצמות – – – << קריאה >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << קריאה >> תבוא, תבוא. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לבוא? אתה מזמין אותי? << קריאה >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << קריאה >> מאוד. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אוקיי, אני אבוא. חשבתי שהספסלים שם תפוסים, למרות שראיתי שהנוכחות קצת ירדה. חשבתי שאולי הייתה ישיבת סיעה, אבל הבנתי שבליכוד ביטלו את האירוע. קרעי, אגב, מירי מאוד כועסת עליך שתפסת לה את המקום. << קריאה >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << קריאה >> תבוא, תבוא. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אגיע. << קריאה >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << קריאה >> כולכם מוזמנים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אם כבר אנחנו מדברים על המשפט, בתור תושב הוד השרון, גם שר החינוך הוא תושב העיר, ואני מוחה בשם תושבי העיר שלא החזרת לו שלום. הוא סימן לך כל כך הרבה. היית צריך רק לעשות לו כזה: היי, ראיתי, הכול בסדר. אז ככה, רק בשם תושבי הוד השרון, אני מוחה. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> זה דיון 40 חתימות, נאור שירי. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לאחרונה – אקח ממך טיפים, עמית הלוי, לגבי רעיונות ואידיאות בנוגע לחוק המתנות והחוק למינוי ראשי ערים. באמת, אני צריך ליישם את זה יותר – אגב, סנטה קלאוס וחג המולד הקרב ובא – – – << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> אם היית מכיר את החוקים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה, עמית. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> תתבייש במה שאתה אומר. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה, חבר הכנסת עמית הלוי, על הטיפים. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> הרי אתה לא מכיר את החוקים שאתה מקשקש עליהם. אתה הרי לא מכיר את החוקים. סתם מקשקש. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת הלוי, חבר הכנסת הלוי. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> את חוק המתנות שלך והחוק למינוי ראשי ערים אני מכיר היטב. היטב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> חוק המתנות לא נמצא בכתב אישום, אתה רק – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הייתי בכל אחד מהדיונים, כולל זה שהייתי הראשון שזיהה, שאמר לך, שעושים עליך סיבוב, וזה לא יגיע לשום מקום, וכנראה שצדקתי. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> בפעם שעברה לא הפגנת. לא הטריד אותך שהיועץ המשפטי קיבל 600,000 שקל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת הלוי. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> לא הטריד אותך שד"ר מנדלבליט קיבל 600,000 שקל. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני יודע. אני יודע – – – << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> אבי בניהו – 400,000 שקל. זה לא הטריד אותך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת הלוי. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תצעק. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> שם שתקת – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת הלוי, תודה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אושר, אני רק אומר שהוא לוקח לך את הפוקוס ממיאמי, אז שים לב שעמית לא צועק יותר ממך. אדוני ראש הממשלה, אני לאחרונה שוקל לכתוב ספר. מכיוון שאתה כתבת, ויש לך באמת ניסיון בזה, גם תוך כדי היותך ראש אופוזיציה – אני רוצה לקרוא לספר הדוקומנטרי שלי: בעולמו המופלא של המלך בנימין המופתע. אחלק את זה, ברשותך, ואם אתה יכול לתת לי ככה טיפים ואינדיקציות אם אני טועה או לא, כי בסוף אתה נשוא הספר שלי. אחלק את זה לחלק של העולם המופלא. בעולמו המופלא של בנימין נתניהו, אתה תמיד הראשון לזהות ואבי-אבות כל ההצלחות. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה. אתה מצדיק. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> צודק. מה שנכון נכון. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני שמח. תודה רבה לחבריי מהקואליציה שסוף-סוף מתעניינים – – << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> איזה הצלחה יש ליאיר – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – בנאום שלי. אני יודע, אני יודע – – – << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> יו"ר המפלגה שלך, איזה הצלחה. תראה לי אחד. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הכול בסדר. אושר. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אחד. אחד. אחד. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת שקלים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אושר, אושר, השעה – – – << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אחד. אתה לקקן. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> השעה עכשיו – אוקיי. מתי שתרצה לסיים את זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אמרת לקקן? << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת שקלים. חבר הכנסת שקלים, קריאה ראשונה. חבר הכנסת שקלים, די. תודה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – לא פנויה עכשיו. אל תחכה לתפקיד. תהיה רגוע. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אושר, השעה עכשיו 08:30 בערך במיאמי. הכול בסדר, נרשם. אתה קיבלת את ציון המופת שלך, עשית את העבודה הפרלמנטרית שלך להיום. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אתה – – – אני נבחרתי. אני נבחרתי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת שקלים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה תמיד היית – אשמח שלא; כן, אתה יכול לדלג על האירוע. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> שב בשקט. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מיאמי קיבלה אותך. אתה תמיד היית הראשון לזהות, לכן זיהית בצורה כל כך חדה ומיוחדת את הצורך בהיותך ראש האופוזיציה בהתנתקות. אתה תמיד זיהית, היית הראשון. היית הראשון שזיהית את הצורך שלנו בסופר-טנקר; גם על יוקר המחיה, אבל בטח ובטח בכרמל. ושאלה נוספת: איך המצאת לבד את החץ? איך באה לך ההברקה המדהימה על כיפת ברזל? ובאמת, אני רוצה עוד לשאול אותך: איך חשבת לבד על הביפרים? ומעבר לביפרים, בזמן בכלל שאתה, שחשבנו שאתה היית בחנות רהיטים, אתה בעצם ריהטת את כל המוקטעה, ויצרת תשתית מודיעינית לאמ"ן ושב"כ, לראות מה קורה ברשות הפלסטינית. איך לבד השתלטת על קארין איי? איך חיסלת את הכור בסוריה? איך עכשיו גרמת לאסד לגירושים? וגם אתה הראשון – – << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> מי עשה את הביפרים? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – שזיהה בכלל שסוריה הולכת להתפרק. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> נאור, יש לך ביבי – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> נאור, לא דיברת על נסראללה – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש לך יכולות כל כך – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת ואטורי, די. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – מדהימות. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> למה דילגת? נמחקו לך נסראללה וסנוואר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת כץ. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אופיר, בפעם הבאה אשלב אותך בכתיבת הנאום. אתה תוכל להגיד לי על מה דילגתי ועל מה לא. איך למדת לטוס כל כך מהר? איך עשית את זה בכל כך הרבה יעילות, שהספקת גם להפציץ בתימן, גם לחזור לפה בליל התקציב, לחבק ולאהוב את איתמר בן גביר ולומר לו: אני אוהב אותך. כל כך טוב. איך עשית וחשבת על מאיץ החלקיקים? איך המצאת את Waze ושלחת את בנט בכלל לקחת קרדיט? אגב, אתה גם המצאת את ה-USB. יש לך אפליקציה לכל האירוע הזה? אבל מה שאני מאוד אוהב זה שהקמת את מפעל הלוגיסטיקה לשינוע מתנות בצורה כל כך יעילה. עשית את זה בשילוב באמת מדהים, גם כשהפעלת אנשים, גם כשקיבלת את המתנות – – << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> תספר מה הבוס שלך עשה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – וגם כששמרת על היכולת המדהימה לא לדעת משום דבר. ואגב, תמיד להאשים מישהו אחר. תמיד יש מישהו אחר. לאחרונה זה גם השלוחות במיאמי. אגב, צריך לדבר כבר על מיאמי ומה קורה לנו עם כל הטרנספורמציה למיאמי, כי אני מרגיש שאני מפספס משהו. מעבר למוזיקה הלטינית ומזג האוויר הנחמד, יש לי הרגשה שיש לנו עניין ליישב את מיאמי, והייתי שמח אם אתה תוכל להתייחס לזה. החלק השני בספר, שאופיר אומנם לא היה חלק מכתיבתו – בחלק השני אני רוצה להתייחס – – << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – לבנימין המופתע, כי חלק מעולמו המופלא של בנימין נתניהו הוא שהוא תמיד מופתע. הוא מופתע מההובלות, הוא מופתע מהמתנות, הוא מופתע מזה שאתר וואלה הוא לא אתר רק של חתולות וכלבים – אני לא יודע מה ציינת שם. הוא מופתע לגמרי ששלחו מהבית הפרטי שלו מפגינים למשפחות שכולות. הוא מופתע. הוא מופתע שיש 100 חטופים וחטופות ולא 90 או 99, ואין לו את מי לשאול. הוא מופתע כמה עולים פה ירקות, כמה המכוניות, כמה הדירות, כמה הצהרונים עלו לנו וכמה החוגים עלו לנו. הוא בכלל מופתע כמה יקר לתדלק פה מכוניות. ראיתי סרטונים מדהימים שלך שבכלל התבלבלת בצד של תא הדלק, אבל את זה אני שם בצד. אתה מופתע ותהיה מופתע – אני לא יודע אם אתה מופתע לשמוע שיש 1.2 מיליון ילדים עניים במדינת ישראל. יש מעל 670,000 משפחות עניות. הוא מופתע ממספר הרציחות. השר המיוחד שלך מסתכל באייפון שלו כדי לזכור כמה אנשים נרצחו במדינת ישראל. זה שר שאין ספק שהפוקוס המרכזי שלו זה הביטחון שלנו. אתה מודע או מופתע מזה ששר השיכון שלך עושה סיורי אתרים ברצועת עזה, בעוד היד השנייה שלו עושה פה עבירות תכנון ובנייה? שר שיכון במדינת ישראל. תגיד, אתה מודע או מופתע בכלל מכמות הטיסות של שרת התחבורה שלך, שהתבלבלה לגמרי וחושבת שהיא אמורה להיות דיילת באל על, במקום להיות פה ולטפל בשנה הרצחנית ביותר בבטיחות בדרכים מאז 20 או 16 השנים האחרונות? אדוני ראש הממשלה המופתע שלנו, האם אתה יודע כמה שרים ושרות יש לך בממשלה? האם אתה יודע מי זה טסלר, נניח? מכיר את טסלר? אתה יודע מי הוא? אתה יודע בכלל? אתה יודע, מר ואטורי? אתה יודע מי זה טסלר? << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה יודע מה התפקיד שלו בממשלה? שר למה הוא? << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> הוא סגן שר. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בדיוק, בדיוק. אתם לא יודעים כמה שרים ושרות יש לכם בממשלה. אתם כל כך מבולבלים – – << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> אתה לא יודע שהוא סגן שר. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – שאתם אפילו – שמעתי את הרמיזה. אתם עצמכם לא יודעים מה כל אחד עושה, ובגלל זה אתם עובדים בצורה יעילה כל כך, ברמה מביכה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתם לא יודעים להגיד לי עכשיו בשלוף מי זה שר המסורת ומי זה שר המורשת ומה כל אחד מהם עושה. אתם אפילו לא יודעים להגיד את השם שלהם, נכון, אושר שקלים? אתם לא יודעים. אתה יודע להגיד מה משה אבוטבול עושה בכנסת ישראל? << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – שהממשלה – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתם לא יודעים להגיד. אתם לא יודעים להגיד מה אתם עושים, אבל מה שאתם עושים בצורה מאוד מאוד יעילה זה יושבים פה, הממשלה המנופחת ביותר בהיסטוריה, שכל מדינת ישראל, מכניסים לה ידיים לכיסים וגובים ממנה – תתאפק – גובים ממנה 24 מיליארד שקלים במיסים. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – דבר אחד? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתם יושבים פה מדושנים – – << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> את זה אתה לא יודע. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – אתם יושבים פה מנופחים, אתם יושבים פה ומאשימים את צה"ל וזרועות הביטחון, ומגדילים ואומרים שטאזי וכל מיני כינויים כאלה ואחרים. אבל אתם הראשונים שהולכים לעשות טיול שנתי בחרמון כמו ילדים מתלהבים עם מימייה, ואומרים שכבשנו, והפלנו, וידענו, וחיסלנו, וידענו לפני כולם, בזמן שאתם יושבים פה כמו אני לא יודע מה עם המזגנים עליכם. כשהלוחמים שלנו מביאים את ההישגים אתם יודעים להיות הראשונים – במיוחד אתה. לא שבת ולא נעליים. כשיש הצלחה, אתה מגיע עם מאפרים, צלמים, לא מעניין אותך כלום. אתה בראש ההצלחות – – << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> – – – על לוחמים, תגיד לי. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – אבל בכישלונות אתם אפסים גמורים. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> מה זה לוחמים – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתם לא יודעים לקחת אחריות. עד היום אתה לא יודע לאיית את המילה אחריות. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת ואטורי. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> די, ואטורי. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> איזה לוחמים שלכם? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת ואטורי. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אפילו באנגלית אתם לא יודעים לדבר על זה. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> על מה הוא מדבר, הוא אמר על הלוחמים שלנו, זו הסתה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תחזור אחרי, אדוני ראש הממשלה, אח-ר-יות. מנ-הי-גות. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> נגמר, היי. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תם ה-זמן. חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> מבלבל את המוח. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> ניסים ואטורי אומר לי שאני מבלבל את המוח. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לפחות יש לי מוח לבלבל. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – הכול בסדר – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, חברי הכנסת. בבקשה, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אדוני ראש הממשלה, אדוני, שמע משהו, אבל באמת. קרעי, אל תפריע לו. קרעי, אל תפריע לו. אדוני ראש הממשלה, הייתי בקריות לפני שבוע, אני אומר לך את האמת. סיפרתי את זה לטייס – מה שאני אומר לך עכשיו – שחזר מתימן ומאיראן. בסדר? עכשיו, מתימן. אולי אתה מכיר אותו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת אילוז וסעדה. נבו, שקט. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני ראש הממשלה, אולי אתה מכיר אותו. אמרתי לו: אני שם במשרד עורכי דין, ונכנס בחור. אומרים לי: איתו אל תתעסק, הוא ליכודניק חבר מרכז. אמרתי לו: למה? אחלה אנשים. אני אומר לו: נו, תגיד, מה עשיתם לטייסים, מה זה, זה שיושב לידך עשה לטייסים. אתה הבנת? אז הוא אומר לי: טייסים? תגיד, כמה מהם נהרגו עכשיו? זרוק אותם. אדוני ראש הממשלה, לזה הבאתם – הוא, שיושב לידך, בהתבטאויות שלו. אתה יודע מה זה, אתה היית במקומות האלה שהעריכו אותם. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אתה שקרן, שטרן. מעולם לא אמרתי מילה על הטייסים. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה היית במקומות שהעריכו אותם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא לא – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל אתם שכחתם, אתם שכחתם מה זה. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אתה אמרת – – – הסכם עם חיזבאללה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני ראש הממשלה, עכשיו, דקה לפני שעליתי למעלה, קיבלתי מכתב בווטסאפ. אני מקריא לך, אתה תבין. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> – – – אתה – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> קיבלנו צו לעוד סיבוב בציר נצרים והאמת היא שזה נהיה ממש קשה. עשיתי קורס קצינים וקורס מפקדי פלס"ם מפקדה השנה, ואני כבר לא יודע את מי משרתת המלחמה הזאת. הבית מתקשה להמשיך אחרי 310 ימי מילואים, ואנחנו לא רואים את הסוף. מה עושים במצב כזה? איך מחזקים את הרוח האישית והביתית? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה מפקד כתב? מפקד כתב לך דבר כזה? לא – – – כאלה – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני ראש הממשלה – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – עם ממשלה שיש בה 17 חברי כנסת שתומכים בהחלטות שלך שלא עשו יום מילואים אחד. אין קואליציה ואין אופוזיציה, בזה אנחנו שווים. מה אני עונה לו? שבגלל צרכים קואליציוניים של קואליציה ש-17 אנשים לא יודעים מה זה יום אחד צבא – הם אלה שיכולים להחליט? אתה היית צעיר, אתה ידעת מה זה דוגמה אישית. דיברו פה קודם על 38 חברי ממשלה. אתה יכול להטיל עוד מס, מע"מ, ואתה יכול להטיל על הביטוח הלאומי עם 38 שרים? אפילו בגלל הדוגמה האישית אתה לא יכול לאשר את זה. אבל כנראה שאת זה שכחתם. וכשאני אומר את זה – המשמעויות של החלטה שלכם כשאתם באים ומטילים עוד ועוד ועוד, ומסיתים עוד ועוד ועוד. טיפה דוגמה אישית. אדוני ראש הממשלה, אני רוצה להגיד לך משהו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לסיום. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין פה חלוקה של שמאל וימין, לא של קואליציה ואופוזיציה. יש שנותנים ויש שלוקחים; יש מעל האלונקה ויש מתחת; יש שלא ישנים בלילה מדאגות ויש שלא ישנים בלילה מדפיקות בדלת – לא שיבואו להודיע להם חס וחלילה משהו על הילד, שיבואו להגיד להם: אתם משתמטים, תבואו איתנו. זאת החלוקה. יש כאן – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ויש כאן מספיק אנשים שמבינים את המשמעות. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ולכן, אדוני ראש הממשלה, שר החינוך, שפחות יתעסק בלהפריע לך. שיתעסק איך יש לנו את המדענים של הדור הבא ולא איך יש לנו את המשתמטים של הדור הבא. זה מה שהוא עושה. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון, בבקשה. עד ארבע דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> היום אני לובש את החולצה של אגם ברגר, תצפיתנית ששמרה עלינו, שהתריעה על משהו שקורה בגבול, ולא שבה עדיין מעזה. כך כל 100 החטופים. הלוואי שלא נצטרך ללבוש לא חולצות ולא צמידים ולא שום דבר, וישובו כל 100 החטופים במהרה, אמן. אדוני ראש הממשלה, בחשכת המלחמה, בערפל הקרב, אתה והליכוד הפקרתם את העניים בישראל ואת מעמד העובדים בשכר מינימום והעובדים במעמד הביניים הנמוך והבינוני. אתה אישית, ראש הממשלה, הבטחת שתילחם ביוקר המחיה. הבטחת שתקפיא את המשכנתאות, הבטחת שלא יהיו העלאות מיסים, שאתה נגד העלאת מיסים, כי זה פוגע בצמיחה של המשק. הבטחת שתקדם דיור בר-השגה – ההוצאה הכי גדולה של משפחה, דירה, שכירות ומשכנתה, שרק עולה ועולה ומקריסה משפחות. הרגתם את הדיור הציבורי, מכרת את חוק המכר – התקווה של חלשים לצאת מהעוני. סליחה, אני מבקש. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> קצת יותר שקט במליאה, בבקשה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הרגתם את חוק הדיור הציבורי, מכרתם את חוק המכר – התקווה של חלשים לצאת מהעוני, לקנות נכס לראשונה אחרי ששילמו עליו כל חייהם. מעל שנה אתם תוקעים את החוק הזה, שאושר פה בהסכמה איתכם. למה אתם עושים את זה? זה מקל על יוקר המחיה. אמרתם לנו שלא נדאג, שיש כסף לכול בתקציב 2023 ו-2024, ובזזתם 5 מיליארד שקל קואליציוני. כן, מותר לקחת מיליארד שקל קואליציוני, זה היה הנוהג הרבה שנים, אבל 5 מיליארד, כשיש עננה, כשיש משבר, ועוד כמה מיליונים על משרדים מיותרים – ועכשיו אין כסף. אז מה התוכנית שלכם עכשיו? גזרות על החלשים שנאבקים יום-יום על הקיום, על העמלים, על הזוגות הצעירים שחוזרים ממילואים וקורסים ומשלמים משכנתה מוגדלת. הטלתם מע"מ על כולם. זה מס כואב במיוחד לעניים, שאחוז ההוצאה שלהם על רכישות הוא הכי גבוה. אתה, מר כלכלה, יודע שמע"מ פוגע בעניים, כי הם מוציאים יותר על צריכה. זוג שמרוויחים 10,000 שקל ישלמו בהגדלת ההוצאה שאתם תקבעו עכשיו 1,130 שקל בשנה הגדלת הוצאה על ביטוח בריאות, אבל זוג שמרוויח 40,000 שקל ישלם 1,444 שקלים. זאת הפרופורציה. אלה שבשכר מינימום, שני אנשים עובדים, יוציאו 1,130, ואנשים שמרוויחים 40,000 שקל, לוקחים מהם רק 1,444. אתם דואגים למי? אתה עסוק במלחמה, אני מבין את זה. יש לכם שר כלכלה, שר אוצר, ועדת שרים. איפה אתם? שר האוצר איים בפברואר על המונופולים שהוא ייגע בהם, שהוא יריב איתם. האם הוא עשה את זה? יש דבר כזה צדק חברתי ויש דבר כזה צדק מוסרי, גם אם הוא נסתר. דרכו של עולם שהצדק המוסרי ייעשה. יש לכם פה בליכוד אנשי חברה – אני מכיר אותם – אנשי צדק, אנשים של רווחה, שאכפת להם. איפה אתם? למה הסכמתם שיעשו מע"מ כזה, נטל ביטוח בריאות? בנגב ובגליל מתים לפני כולם. יש להם חצי מהרופאים, חצי מהאחיות, חצי ממיטות האשפוז. עכשיו הם צריכים לשלם עוד מס בריאות – על מה? על כלום, על אפס בריאות. אתם אמורים להיות ישראל השנייה. אתם מעלתם באמון של ישראל השנייה פעם שנייה ושלישית. ערפל הקרב וחשכת המלחמה לא יסתירו זאת. יבוא יום ותיתנו את הדין. זכרו את היום הזה ואת התקציב הזה. אתם חושבים שהציבור מטומטם והציבור ישלם. הציבור לא מטומטם, ומי שישלם זה אתם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת שרון ניר. אחריה – חבר הכנסת מנסור עבאס. עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני ראש הממשלה, שנתיים לכהונת הממשלה הנוכחית, ואני תוהה: מתי אתם מתכוונים לעשות חשבון נפש? לא רק שבמשמרת שלך אירע האסון הגדול ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל – אתם ממשיכים להפקיר את אזרחי מדינת ישראל מדי יום ביומו ולפגוע באמון הציבור במדינה. במקום להקים ועדת חקירה ממלכתית שתהווה שכפ"ץ לחיילי צה"ל וכוחות הביטחון, אתה חושף את חיילי הביטחון לפגיעה ממוסדות בין-לאומיים, כולל בית הדין הבין-לאומי בהאג. המלחמה גבתה מחיר קשה מנשוא: 818 חללים, 13,500 פצועים בגוף ובנפש. הפערים בטיפול ובשיקום זועקים לשמיים. יש רק רופא מחוזי אחד על כל 4,000 פצועים ורק עובד סוציאלי אחד על כל 750 פצועים. אסור שהפצועים האלה יהיו שקופים. לוחמי הסדיר והמילואים נאנקים תחת העומס והשחיקה ונקרעים בין המשפחה לשדה הקרב. 1,500 איש נפצעו כבר פעמיים ושבו לקרב לאחר הפציעה, כי אין חיילים בצה"ל. צה"ל זקוק לאלפי לוחמים, אדוני ראש הממשלה. תוריד לאלתר את חוק ההשתמטות מסדר-היום. תוריד את זה מסדר-היום. כל חקיקה מופקרת פוגעת בחוסן הלאומי, פוגעת באתוס הציוני ומפרקת את העם. זאת העת למנהיגות אמיצה. זאת העת להניח את השיקולים הקואליציוניים בצד. הבוקר הייתי באזכרה לציון שנה לנפילתו של רב-סמל יוני מלכה, זיכרונו לברכה. אחיו התאום אריאל לחם גם הוא בעזה, וכאשר הוא יצא להלוויה הוא התבשר כי סמל ראשון עמית בונצל, הסמל שלו שהחליף אותו, נהרג גם הוא. זוהי שרשרת הדורות, אדוני ראש הממשלה. זוהי אחוות לוחמים. ארץ שנתנו לה אוהביה כל אשר יכלו לתת. מתי ההנהגה – מתי אתם באמת תהיו ראויים להם? מתי תהיו ראויים להם? במקום לטפל בדברים החשובים באמת – בהשבת החטופים, בתמיכה בפצועים ובמשפחות השכולות – אתם עסוקים בהשתלטות עוינת על בית משפט עליון ובהדחת היועמ"שית. אדוני ראש הממשלה, גם הכלכלה קורסת. במשמרת שלך יש 2 מיליון איש מתחת לקו העוני. התקציב שאתם מעבירים פוגע במישרין במעמד הביניים, בציבור המשרת ובשכבות החלשות. יש 872,000 ילדים מתחת לקו העוני. החברה הישראלית כואבת ומדממת. תחזיר כבר את כל החטופים הביתה. כל החטופים במצב הומניטרי קשה. במקום לברבר את עצמך לדעת בריאיון בוול סטריט ג'ורנל, תן גיבוי לצוות המשא ומתן שאתה מינית. מנהיגות נמדדת במעשים ולא בברבורים. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה, גברתי. חבר הכנסת מנסור עבאס. עד שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ראש הממשלה, השרים – ראש הממשלה, השארתי לך בשבוע שעבר דף ששייך לך. לקחתי את הציטוטים שלך מהנאום של 2009 על מדינה פלסטינית. הצגת שם חזון יפה. אני מציע לך לחזור, ללמוד את הנאום הזה ואת החזון שלך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אני לא חושב, או לא בטוח, או לא יודע אם שינית את החזון הזה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אני חושב שבמישור המדיני מן הראוי שראש הממשלה בנימין נתניהו יחזור לחזון שלו ב-2009, לנאום בבר-אילן. יש שם דברים מדהימים שיכולים לתת תקווה גם לאזרחי מדינת ישראל היהודים וגם לפלסטינים שחרב עולמם בשנה האחרונה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה חרב עולמם? מה קרה? חרב עולמם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> באמת, יש לי שאלה לראש הממשלה: מה אדוני ראש הממשלה רוצה? מה ראש הממשלה רוצה? אזרחי מדינת ישראל כולם, יהודים וערבים – ואשאל כמה שאלות – שואלים את השאלה הזאת: מה אתה רוצה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מי שואל? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אתה מתקדם לעבר עסקה ומחזיר את החטופים, מפסיק את המלחמה, מקדם תהליך מדיני ולא מקדם תהליך מדיני; אתה לוקח אחריות לביטחונם, לחייהם של אזרחי מדינת ישראל כולם, במיוחד גם הערבים; לאור זה שמינית שר לביטחון לאומי – אדוני ראש הממשלה, סוף 2024, והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר לא יודע כמה אנשים נרצחו בחברה הערבית. 240 ומשהו, 2023 ו-2024. הוא לא יודע כי הוא לא מקיים ישיבות, הוא לא דן. זה לא מעניין אותו. לכן אם השר לא מתפקד, האחריות עוברת לראש הממשלה. אתה לא חושב שהנושא הזה כל כך חשוב שלא מספיק לקיים ישיבה לא פורייה, לא פורייה, של הוועדה לענייני שרים לחברה הערבית, שלא מקדמת אף פתרון בנושא הזה של מיגור הפשיעה והאלימות? לכן – המון שאלות, אדוני ראש הממשלה, שאתה צריך לעלות לכאן ולתת תשובות עליהן לאזרחי מדינת ישראל, בתחומים רבים. התמקדתי רק בנושאים של חיים ומוות, גם של החטופים ברצועת עזה, אבל גם של האזרחים הערבים בתוך מדינת ישראל. תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שמעתי טוב, מנסור? חטופים ואזרחי מדינה זה באותו מקום? אוה, הינה בא תומך הטרור. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ככה הוא התראיין. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> עד שלוש דקות לרשותך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא אמר שאפשר לחטוף חיילים. הוא אמר. אני אמרתי? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> את בקריאה ראשונה, חברת הכנסת גוטליב. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> היא גם שקרנית. מכובדי היושב-ראש – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא אמרת? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> פעמיים. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אי-אפשר ככה, אדוני. כל פעם שחבר כנסת ערבי עולה – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני אמשיך בקריאות, גברתי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מכובדי היושב-ראש – כבוד ראש הממשלה, אתה יודע כמה ערבים נרצחו תחת כהונתך? אתה לא יודע. גם אם תפתח את הטלפון של בן גביר, גם אז, לא אתה ולא הוא לא תדעו. הרי ישבנו אצלך, והבטחת כבר לפני יותר משנה וחצי למגר את הפשיעה. אמרת לנו: כמו שהצלחנו למגר את הפשיעה בנתניה, בגוש דן, נמגר את הפשיעה בחברה הערבית. אין סיבה שלא. מאז מספר הרציחות עלה, והשר הכושל שאתה מינית, שאתה מינית לשר המשטרה, שר לביטחון לאומי, לא יודע כמה נרצחו. מתחילת השנה נרצחו 228 אזרחים ערבים, מתוכם 20 נשים. 84 מהקורבנות הם צעירים מתחת לגיל 30. השנה, במשמרת שלך – 428 הרוגים בתאונות בדרכים, מתוכם 155 מהחברה הערבית; המספר הגבוה ביותר ב-20 השנים האחרונות. 66 הרוגים בתאונות עבודה, מתוכם 37 מהחברה הערבית. מה עשית? אתה מינית את עצמך לראש הוועדה המיוחדת לחברה הערבית. אמרת לנו שהוועדה הזאת תעשה עבודה. איזו עבודת מטה אתה מקיים? איזו עבודת מטה מקיימים בממשלה שלך? איך זה שארגוני הפשיעה יותר חזקים מהמשטרה והם מתנהגים כאוטונומיה, מדינה בתוך מדינה? איך? איך זה שהנשק משתולל בכל מקום? איך זה שאפשר למכור תחמושת לכל תלמיד ואפשר להכניס לכל יישוב? אתם מסוגלים לזהות משאית בסודאן בלוויין ולא מסוגלים לזהות סקודה שיש בה M-16 שנכנסת לאום אל-פחם או טייבה? אתם רואים ולא עושים, כי זה לא מעניין את השר לביטחון לאומי. אבל השר לא מעניין אותנו. אתה הראש – אתה אחראי. אתה מינית אותו. האזרחים הערבים הופקרו לגורלם. מלחמה בלי מיגון; הטריאדה של תאונות עבודה, רצח ופשיעה ותאונות דרכים. במשמרת שלך – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לסיום, אדוני. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עבר הזמן. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אל תעזרי לי. תודה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – גם שר האוצר מתעמר ומקצץ בתקציבים של הרשויות. אני אדלג. אתה רואה, ראש הממשלה, שהעולם מסביבנו משתנה. המשטר של אסד נפל. אומרים שלא אהבת את זה, אבל מייד כבשת עוד אדמה. מה שישראל יודעת לעשות הכי טוב – לכבוש, לכבוש, עוד כוח ועוד כוח. ראית איך חזרו האנשים לבתיהם? איך בתי הכלא התרוקנו? משהו אנושי, משמח. למה? בערבית אומרים: (אומר בערבית: העריצות לא נמשכת.) ולך אני אומר, נתניהו: (אומר בערבית: העריצות לא נמשכת, וכך ההיסטוריה לימדה אותנו.) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ובסוף – משפט אחרון – אחרי נפילת המשטר – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> די כבר. נגמר הזמן. << קריאה >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << קריאה >> מה התרגום? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא יידום – הוא לא נשאר. אז תקשיב ותפנים את זה. אחרי נפילת המשטר – לך אני אומר את זה – של בשאר אסד בסוריה, ראש הממשלה, אתה, נשארת הדיקטטור האחרון במזרח התיכון. גם אתה תיפול. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רד כבר. רד כבר. תרד משם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. נא לסיים. חברת הכנסת אפרת רייטן מרום, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כן, השבוע אמרת: במלחמה זה משהו אחר, אפשר לחטוף חיילים, תומך טרור שכמוך. זה מה שאמרת השבוע בערוץ הכנסת. שקרנית תקרא לאימא שלך. במלחמה זה משהו אחר – אחמד טיבי, היועץ של ערפאת, לא שכחנו לרגע. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> כן, עד שלוש דקות לרשותך, בבקשה. חברת הכנסת גוטליב, די. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לאפרת אנחנו לא מפריעים. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אדוני ראש הממשלה, אני אודה לך אם תקשיב לי. בפעם קודמת ניסיתי לדבר אליך, וכל העת הראש שלך היה למטה, אז אשמח אם תוכל להקשיב לדבריי. חשבתי הרבה על מה לדבר, ולא חסרים נושאים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אם תדברי דברי חוכמה, אולי הוא יקשיב. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> די, חברת הכנסת שטרית. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> לא חסרים נושאים שאפשר לדבר עליהם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מי שואל אותך על מה לדבר? מי? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> היא אמרה: הראש שלך למטה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נעצור את הזמן. בסדר. זהו? אפשר להמשיך? תודה. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> חשבתי באיזה עניין להתמקד, כי הלוא לא חסרים נושאים שאפשר להתמקד בהם, וחשבתי על קמפיין, על הקמפיין שאתה מריץ כל כך הרבה שנים – הצלחה מסחררת – קמפיין הפילוג, לצערי הרב. המדינה מעולם לא סבלה מפילוג כל כך מנוהל וקיצוני כמו בימים האלה. לא נדבר על ההסתה, הפילוג והשיסוי, הדברים האלה שיד מכוונת מוציאה שם. "שמאלנים בוגדים", "ערבים אויבים", "מערכת המשפט היא גיס חמישי", "התקשורת משרתת את השמאל הקיצוני" – כל הדברים האלה לא נולדו יש מאין. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> היושב-ראש שלך היום איים על המפכ"ל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת שקלים, די. אתה כבר בקריאה ראשונה. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> מאוד יכול להיות שסטירת הלחי הכואבת – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תן להקשיב. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> היושב-ראש שלכם – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת שקלים, אתה בקריאה ראשונה. להמשיך? << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> – – סטירת הלחי הכואבת שקיבלת עם פרוץ החקירות הפליליות מחקו את אותו נתניהו שאחז בממלכתיות, את מי שהטיף לוועדת חקירה ממלכתית, את מי שטען בלהט כי מערכת המשפט של ישראל תהיה לעד עצמאית ובלתי תלויה, כיפת ברזל לישראל – – << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> מה יש לך לומר על האיום על המפכ"ל? << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> – – את ההבטחות שלך לא לשבת עם בן גביר, כי אדם עבריין, ממשיך את דרכו של כהנא, הוא אדם שצריך להוקיע ולא לתת לו להרוס את המשטרה. אמרת, בצדק רב, שראש ממשלה ששקוע עד צוואר בחקירות, אין לו מנדט ציבורי ומוסרי לקבוע דברים גורליים. אז לגבי מנדט ציבורי, אנחנו רואים גם שרוב העם מאס במנהיגות ובניסיונות לאחוז בכל מחיר בכיסא גם במחיר חייהם של אזרחים וחיילים. ובמהלך המלחמה האיומה והנוראה הזו, שהעיוורון ומדיניות חיזוק החמאס שלך במשך כל כך הרבה שנים הביאה אלינו, הבנתי לעומק גם את הכוונה בדבריך שאין מנדט מוסרי. המוסר היהודי התנפץ כשהפקרת את הילדים, את הנשים ואת החיילים, שכבר למעלה מ-14 חודשים חלפו, ועדיין אתה מוביל – או לא מוביל, תלוי את מי שואלים – משא ומתן על מחירים להשבתם, כאילו שיש מחיר לחיים של לירי אלבג, כאילו יש מחיר לנעמה לוי, לכפיר ואריאל ביבס. אני לא אשאל אותך כמה היית מוכן לשלם בעבור הילדים שלך. אני יודעת שעבור הילדים שלי אין שום מחיר – כל מחיר הייתי משלמת כאימא – אבל גם כמנהיגה, כדי להוות דוגמה אישית, שיש הנהגה ראויה, שהחיים חשובים יותר מהכול. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> ממש חצי עמוד. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא, משפט לסיום. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> ראיתי שנתת לטיבי שלוש דקות. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מקווה שטיבי שמע את זה. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> דוגמה אישית היה פעם ערך שמנהיגים נהגו לקדש. צ'רצ'יל עמד על גגות העיר בלונדון בזמן הבליץ; איפה אתה היית כשהייתה ההפגזה האיראנית? צ'רצ'יל הסתובב בין ההריסות של הבתים וחיבק את אזרחיו; אתה אפילו לא ביקרת בניר עוז. צ'רצ'יל נאם נאומים של תקווה ואיחוד; אתה מדבר רק לבייס. לא שמעתי אף נאום שבו דיברת אליי, והשתלחת בכל השאר. וצ'רצ'יל קרא לכל העם להתגייס, אבל אתם עמלים על חוק ההשתמטות. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> יאיר גולן המאחד. המאחד הלאומי יאיר גולן. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> צ'רצ'יל ביקש להציל את ארצו, ונדמה שאתם מבקשים להציל את הממשלה בלבד. אז נשארנו כנראה רק עם הסיגרים, אדוני ראש הממשלה. חבל. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> זה שמאיים על המפכ"ל, המאפיונר שמאיים על המפכ"ל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה, גברתי. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> יאיר גולן הוא לא ראש הממשלה. יאיר גולן הוא לא ראש הממשלה של כולם. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מאיים על המפכ"ל. מאפיונר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת אבי מעוז איתנו? אינו נוכח. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> ראש הממשלה של מדינת ישראל זה לא יאיר גולן. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת דוידסון, תודה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> רגע, אז זה בסדר, מה שהוא אמר? זה בסדר? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> זה לא בסדר, אז מה? הוא לא ראש הממשלה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מה זה משנה? אבל זה לא בסדר, מה שהוא אמר. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> השכן שלי מוטל'ה אמר לי היום בבוקר – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אבל הוא יושב-ראש סיעה. תגיד, אתה בסדר? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הבוס שלך, יאיר לפיד, אמר: אם אתם רוצים מלחמה, תהיה מלחמה. מי מדבר ככה? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. רשות הדיבור לחבר הכנסת סגלוביץ' בלבד. תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> במדינת ישראל ראש אופוזיציה קורא למלחמה. זה נראה לכם נורמלי? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. בבקשה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני ראש הממשלה, האמת היא, תגיד, אני לא מצליח להבין איך מינית את בן גביר. איך נרמלת אוהדי כהנא גזעניים בתוך הבית הזה, בתוך הממשלה שלך? אתה לא ידעת מי זה בן גביר? מה הוא מייצג? אתה ידעת. אתה לא ידעת מה יקרה פה אם תיתן לעבריין מורשע, בן גביר, סמכויות, ועוד על ביטחון האזרחים? ומרגע שמינית אותו, הפסקת לעקוב אחרי הנתונים, כאילו זה לא שלך; כאילו תוכל להגיד שלא ידעת. איך אתה יכול להתעלם מנתוני תאונות הדרכים? עלו השנה ב-21%, 21% – 428 הרוגים השנה לעומת 361 בשנה הקודמת. איך אתה מתעלם מהעלייה בנתוני הרצח בשנתיים האחרונות? 228 נכון להיום; שנה קודם – 244; בשנת 2022, שחבריך לממשלה כל כך אוהבים לנאץ, היו 106. עלייה של 130%. אתה לא שומע את הזעקות של הציבור? אני בטוח שכן. כל התוכניות הממשלתיות, אדוני ראש הממשלה – שעל חלקן דיברתי כאן, בחלקן אתה היית נוכח – כל התוכניות הממשלתיות, כולל של משרד האוצר, כולל נושא המזומן, כולל נושא הצ'יינג'ים, עפו מחוק ההסדרים בשנה הקודמת. אני דיברתי עם כל מי שיכולתי מהשרים שיעשו מעשה, אבל האיש הזה שמינית, בן גביר, לא רצה. הוא לא רצה שום דבר; רצה לברוא עולם חדש, והוא ברא עולם חדש – עולם של פשע, עולם של חוסר משילות מוחלט. פער בין דיבורים למעשים שלא היה כמותו. נכון, הוא מתראיין מצוין. איך, איך אתה נותן יד? הרי אתה כל כך הרבה שנים מכיר את ההוויה הישראלית. איך אתה נותן יד להסתה הפרועה בין ציבורים, בין הציבור היהודי לציבור הערבי? זו אחריות שלך. איך אתה נותן לזה יד? כל פעם מחדש אתה מבקש, ובצדק, שלא ידברו על נושא החטופים בקול רם, ואז אתה באופן אישי הולך ומדבר. רק אתמול או שלשום דיברת בעיתון בארצות הברית ואמרת את הדברים ההפוכים למה שאתה אומר לכולנו. איך אתה חי עם זה? איך זה שאתה מונע הקמת ועדת חקירה ממלכתית לאסון הגדול ביותר שידענו? אחרי שאתה, אתה נתת נאומים פה – אני הייתי אז בכנסת – נתת נאומים חוצבי להבות, היו פה הפגנות, על הרוגלות, אתה אמרת ועדת חקירה ממלכתית, אתה אמרת – איך על אירוע כזה לא מקימים ועדת חקירה ממלכתית? איך? איך אפשר לספר סיפור לאחר מכן, "לא עדכנו אותי", "לא סיפרו לי"? איך לאמירות של אי-אמת אין שום השפעה עליך? על סביבתך? איך אתה מצד אחד לא מכיר את פלדשטיין וגם מחבק אותו עשרה ימים אחר כך ותוקף את שירות הביטחון הכללי? איך זה שבכל פעם שדברים לא מסתדרים, מגיע ח"כ תורן שיגיש הצעת חוק כאילו ביוזמתו? האמת היא שאני לא מצליח להבין איך אתה מוביל את חוק ההשתמטות. 15 ח"כים לא שירתו בצבא בקואליציה שלך. יש פה שרים שנמצאים בקבינט ושולחים חיילים לקרב. זאת לא שאלה של ימין ושמאל או היכן אני יושב או היכן אתה יושב. איך אתה מאפשר את הדבר הזה? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה, אדוני. לסיום. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אגיד משפט אחרון. האמת היא שכל השאלות ששאלתי, סתם שאלתי. זה פשוט כנראה לא מעניין אותך. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני ראש הממשלה, חבריי וחברותיי חברי הכנסת, לפני הכול, אדוני ראש הממשלה, אני יודעת שבימים הקריטיים האלה מתגבשת עסקת חטופים. חשוב לי להגיד גם כאן שבלי שכל החטופים כולם יחזרו הביתה, החללים לקבורה והחיים לשיקום, לא תהיה תקומה לעם הזה. אנחנו חייבים להחזיר את כולם הביתה. כולם. ואם אתה אומר לכל המעורבים לשמור על שתיקה ולא לדבר על העסקה, תחיל את זה גם על עצמך, כי אתה יודע,we know how to read English, אז אני מציעה שהטיפ יעבור גם אליך. ועכשיו, אחרי שאמרתי את הדבר הכי חשוב, על החטופים, אני רוצה להסתכל לך בעיניים ולהגיד לך שלא התאוששתי עד עכשיו מהתחקיר בעובדה של ספי עובדיה – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תחקיר, תחקיר. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – שבמשך שנים, שנים, אתה אומר – – << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> לא הולך לכם בסקרים – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שקט, אתה. – – אומר לנו לא לערב את אשתך, שהיא לא חלק; מה שיש לכם – דברו אליי. אבל מסתבר שמכונת הרעל הופעלה ממשכן ראש הממשלה. ואני זוכרת את חני, זיכרונה לברכה, פה בפרסה ב-2016. היית יושב איתה פה צמוד. אני זוכרת אותה – אישה טובה, אישה שעשתה בשבילך הכול. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שקט. אתה אולי יכול לבוא ולהגיד שאתה לא יודע מה אשתך עשתה, אבל על ראש הלשכה שלך אתה לא יודע מה להגיד? ראש הלשכה שלך, שהפעילה מנגנון, שהטרידה עדת מדינה, את הדס קליין, שהטרידה משפחה שכולה, משפחת פרקש. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> היא לא עדת מדינה, היא עדת תביעה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שקט. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> היא עדת תביעה. היא עדת תביעה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> איך יכולת, איך יכולת – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – לא לדעת שזה קורה? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אבל רשות הדיבור שלה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואם אתה לא יודע, מילא, על אשתך, מה תגיד על ראש הלשכה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל היא אומרת עדת מדינה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא שומעת אתכם בכלל. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> כן שמענו. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה חייב דין וחשבון והתנצלות, כי אם יש מכונת רעל בתוך המשכן שלך ואתה שותק, אתה לא פחות אשם ממנה. תתנצל על כל מה שהיה כאן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> על מה? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תתנצל על כל מה שאזרחי המדינה עברו ממכונת הרעל שלך. הדס קליין – – << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שקט. – – כל אזרח אחר – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השר. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – שהיה תוקף את הדס קליין – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה את אומרת שקט? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – היה מוזמן עכשיו לחקירת משטרה. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רוצים לדעת את האמת. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אל תעזור לי. גם את, אני לא שומעת אותך בכלל. ומילה אחרונה לסיום. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עדת תביעה, לא עדת מדינה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אם אפשר להחליף שר ביטחון, ואפשר להחליף יועמ"שית, ואפשר אפילו לנסות להדיח את יו"ר ועדת חוץ וביטחון, למה אי-אפשר שהממשלה שלך כבר תלך הביתה ותניח לעם הזה? ולפני הכול תקים ועדת חקירה ממלכתית, כי אתה תקים, ואנחנו נקים, איתך או בלעדיך. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מזל, הרוב עדיין קובע. הרוב, הרוב באמת, לא – – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> מה הרוב קובע? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – לא על – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, את בקריאה שנייה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> את לא מתביישת? את עורכת דין. מה הרוב קובע? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני רוצה להזכיר – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הרוב קובע – – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> מה הרוב קובע, מכונת רעל? מה הרוב קובע? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני רוצה להזכיר לכולם – – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> מה הרוב קובע? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה לעשות? << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> מה את מדברת בכלל? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת ביטון, אני רוצה להזכיר לכולם שמי שיוּצָא בדיון הזה לא יחזור עד להצבעה. אנא מכם. חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני ראש הממשלה, בשבוע שעבר פורסמו התכתבויות פנימיות של הלשכה שלך שבהן אתם מורים במפורש לפעילים במכונת הרעל שלכם לתקוף את משפחת פרקש, משפחה שכולה. שלחתם אנשים להפגין מחוץ לבית שלהם, וביקשתם מפורשות שיצעקו, שיקללו אותם, כדי שיכאב להם עוד; לא כאב להם מספיק. הכול מתועד, ראש הממשלה, והאנשים שלך הם מילאו את ההוראות, הלכו וצעקו לאימא של תם, זיכרונו לברכה, טייס שנפל במלחמת לבנון השנייה. שים לב מה הם צעקו, האנשים שלך: "יש אלוהים בשמיים והוא שילם לה. אני מאחל לה עוד אחד כזה". תקפתם אנשים שהבן שלהם נפל על הגנת הארץ. אחרי שכלבי השמירה שלך, כלבי התקיפה שלך, גידפו וקיללו – כי אתה הרי לא מלכלך את הידיים – הוצאת גינוי רפה, מתוזמן ומתואם. כמה ציניות, אלוהים, כמה ציניות. מעניין אותי לדעת אם ברגע הזה שישבת מול המצלמה וגינית את הדברים, האם הרגשת צביעות כלשהי? כי אתה הרי מגנה דבר שהלשכה שלך הזמינה. זה מוזר, לא? אני אומרת: אולי תתנצל. אולי תנצל את הבמה הזו כדי להתנצל פה, בכנסת ישראל. תתנצל בפני משפחת פרקש, שבנם נפל. אל תגיד: לא ידעתי; אל תגיד: זו אשתי. את הטיעונים האלה שמענו כבר מספיק בחקירות שלך ובמשפט הפלילי שלך. אלה גם אותם תירוצים ששמענו מייד אחרי הטבח ב-7 באוקטובר. אותם תירוצים. אנחנו רוצים ראש ממשלה שדווקא כן יודע משהו. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> קצת כבוד. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו רוצים ראש ממשלה שדווקא כן יודע משהו. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> מה יודע לפיד? << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> הציבור הישראלי לא מטומטם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השר קרעי. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה לא מתבייש לא לגנות תקיפה של משפחה שכולה? << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> – – – הפודלים, מה הוא יודע? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השר קרעי. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תתביישו לכם. שר בממשלת ישראל, תתבייש. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אני לא מתבייש, תתביישי את. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתם צריכים להתנצל בפני משפחת פרקש עכשיו. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> השתגעתם לגמרי. איבדתם את זה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ראש הממשלה, קרעת אותנו מבפנים. קרעת אותנו. בשם ההישרדות הפוליטית שלך, בשם מנעמי השלטון, חצית כל קו אדום. כל עוד זה משרת אותך, אתה מוכן לתקוף את כולם – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> משפט לסיום. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – את הרמטכ"ל, את ראש השב"כ, את משפחות החטופים, אפילו משפחה שכולה. פה נתפסתם על חם – הכול מתועד. אני לא יודעת בכמה אנשים אומללים עוד התעללתם. במי עוד התעמרתם ככה כשזה לא מתועד? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה, תודה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תכף אתה תנאם פה, מייד אחריי, את נאום התגובה שלך. תתנצל, תבקש סליחה ממשפחת פרקש. זה המעט שאתה יכול לעשות. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. כעת, רבותיי, אנחנו נשמע את שני האישים, את ראש הממשלה ואחריו את ראש האופוזיציה. אני מזכיר לכם שאני אעמוד על זכותם להשמיע את דבריהם ללא הפרעות. מי שיוּצָא, כאמור, יחזור רק בשלב ההצבעה, לכן, אנא מכם, שימרו על איפוק. ראש הממשלה, בבקשה. כפי שנהגנו בפעם שעברה, מי שמעוניין, יכול בסוף הדברים למחוא מחיאות כפיים, מן הקואליציה או מן האופוזיציה, כמובן. << דובר >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר >> אדוני היושב-ראש, השרים והשרות, חברות וחברי הכנסת, ראש האופוזיציה, משפחות החטופים היקרות, מכובדיי. תחילה, ראש האופוזיציה, תיקון קטן: הבנתי שאתה דאגת שאני אצטרך לדחות או לקצר את זמן עדותי במשפט כדי לעמוד ולהגיע הנה. אני רוצה להבהיר לך שהשעון הוא אותו שעון והזמן הוא אותו זמן. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> ינון כבר העביר את המסר. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> וכשהיינו צריכים לעשות דיון מ-10:00 עד 16:00 – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> שופר. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> – – אז כשהקדמנו את זה מ-09:00 עד 15:00, זה כמו 10:00 עד 16:00. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> יש לו בעיית חשבון – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> זה קל מאוד – השעון אותו שעון, הזמן הוא אותו הזמן, והקדמנו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> רצינו שתמהר, תעשה שנ"צ. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> דבר שני – תראה, שמעתי את נאומך, אפשר לקרוא לזה כך, במוצאי שבת – – << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> נהנית? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ספר לחבריך. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> – – ואני מבין מה זה לחצים, לעמוד בלחצים. אני לא רוצה לומר שראש האופוזיציה, אין עליו לחצים, אבל לא צריך להיסחף. כן, כדאי לשמור על קור רוח – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כמו ששמרת ב-7 באוקטובר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת בן ארי. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> כדאי לשמור. בהחלט, בהחלט, כדאי לראות איך שמרנו. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> אם זה היה – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> בדיוק איך שמרנו על קור רוח. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת מירב כהן. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> ויש עדות חיה לזה. לשמור על קור רוח, להתעשת. לא צריך קצף על השפתיים. ואני רוצה לשאול אותך – אמירה על זה לקראת הדיון הזה שאנחנו מדברים עליו: מה זאת אומרת מלחמה? אתה מכריז מלחמה? על מי אתה מכריז מלחמה? << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> תשאל את עצמך. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> על האחים שלך? אנחנו במלחמה, כולנו. במלחמה של שבע חזיתות. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אתה אמרת שיש שמונה – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אנחנו מצליחים בה. אבל אנחנו – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת רם בן ברק. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת מירב כהן, קריאה ראשונה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> מה החזית השמינית? << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> החזית השמינית זה האג. אומרים: אל תגידו בהאג – אני אומר: בהאג. זאת החזית השמינית, על כולנו, על כל אחד מאיתנו – – << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> זה לא מה שאמרת. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – אבל התייחסת לתקשורת – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> – – כל חייל וחיילת שלנו וכל מפקד ומפקדת שלנו. זו החזית השמינית, אם לא הבנתם. אז עכשיו אתם מבינים. אבל מה אתה מכריז מלחמה? בתוך המלחמה אתה מכריז מלחמה על האחים שלך? אני מציע לשנות כיוון. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> גזלייטינג. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אני מציע שנזכור שבהמשך השבוע אנחנו חוגגים את חג החנוכה. זה חג האור והגבורה. וצריך לומר את האמת, החג הזה, אף על פי שיש הישגים כבירים למדינת ישראל, ולא פחות מזה – – – << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> 100 חטופים עדיין בעזה, פרט שולי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת מירב כהן, קריאה שנייה. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> 100 חטופים עדיין בעזה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת מירב כהן, את בקריאה שנייה. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> איזה חג? איזה אור? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת מירב כהן, קריאה שלישית. נא לצאת. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אף על פי שיש לנו הישגים כבירים, ממש כך – – << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> כבירים. 100 חטופים עדיין בעזה, מה כביר בזה? << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> – – השמחה – – – << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> מה כביר? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> ששש. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אם תישארי ותקשיבי, אני אגיד לך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא. לא. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> מבקשים ממני לצאת. אני אשמח להישאר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא הפעם. לא הפעם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> החוצה. צאי החוצה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מספיק כבר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> צאי החוצה. (חברת הכנסת מירב כהן יוצאת מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אף על פי שיש לנו הישגים כבירים – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> את לא בבית משפט, תירגעי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי, לא לעזור לי. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אפשר? תודה. אף על פי שההישגים שלנו כבירים, השמחה בוודאי לא יכולה להיות שלמה, והיא לא תהיה שלמה עד שנשיב הביתה את כל חטופינו, אלה שעדיין מוחזקים בחושך במרתפי החמאס, ומשימת השבתם הביתה עומדת בראש מעיינינו. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אז למה אתה מסכל עסקה? << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אני יכול להגיד לכם – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי, קריאה ראשונה – אה, סליחה, יוראי להב הרצנו. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אני יכול להגיד לכם שאני לא יכול להגיד לכם את כל הדברים שאנחנו עושים – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל אמרת – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אנחנו נוקטים פעולות משמעותיות – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> למה אתה מסכל עסקה? << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> – – בכל המישורים. ואל תטיפו לי גם – אמרתם שלא נחזיר בתחילת המלחמה והחזרנו יותר מחצי. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> למה אתה מסכל עסקה? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> יוראי להב הרצנו, קריאה שנייה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה אתה מפריע? << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אנחנו נוקטים פעולות משמעותיות בכל המישורים – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, קריאה שלישית. נא לצאת. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> – – כדי להחזיר את יקירינו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נא לצאת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> עכשיו אני מבקש לומר לכם בזהירות, אני מבקש לומר לכם בזהירות – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> קריאה שלישית, נא לצאת. מירב כהן יצאה תוך שנייה. נא לצאת מהאולם. תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> כי את לא מפסיקה להעיר, גברתי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא מגיעה לי קריאה שלישית. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> את בשלישית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל לא מגיעה לי קריאה שלישית. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מגיעה. מגיעה. מגיעה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תפני לנציב תלונות הציבור. יש נציב תלונות הציבור. (חברת הכנסת טלי גוטליב יוצאת מאולם המליאה.) << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יש נציב תלונות הציבור. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי, לא לעזור לי. תודה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תגיד לי, אני יכולה לעזור בזה? << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אני מבקש לומר לכם בזהירות שיש התקדמות מסוימת, ולהתקדמות המסוימת הזאת יש שלוש סיבות עיקריות: ראשית, יחיא סנוואר כבר לא איתנו; שנית, החמאס קיווה שאיראן וחיזבאללה יבואו לעזרתו, אבל הן עסוקות, כפי שאתם יודעים, בליקוק הפצעים מהמכות שהנחתנו עליהם; שלישית, החמאס עצמו סופג מכות. הוא נמצא תחת הלחץ הצבאי הבלתי-פוסק שלנו ברצועת עזה. ולכן, יש התקדמות. אינני יודע כמה זמן זה ייקח. אנחנו נוסיף לפעול בכל דרך בלי הפוגה עד שנשיב את כולם הביתה מארץ אויב. חברות וחברי הכנסת, בשבוע שעבר ביקרתי בחרמון, וראיתי שם את הלוחמים הנפלאים שלנו, ממשיכי דרכם של המכבים. יש להם את אותה רוח, אותה אמונה בצדקת הדרך, אותה תחושת שליחות, אותה אמונה, אותה נחישות. עמדתי שם, שמעתי אותם – צבא נפלא. שר הביטחון היה איתי – – << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> מפקדים נפלאים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> ששש. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> – – והייתה התרגשות אדירה. צבא נפלא, לא רק של לוחמים – גם של המהנדסים, גם של הלוגיסטיקה, שעושה שם נפלאות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם של המפקדים. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> בהחלט. עמדתי על כתר החרמון – "כתר החרמון", כפי שז'בוטינסקי כינה אותו בשיר "אסירי עכו" – ואני יכול לומר את זה, חברת הכנסת שיצאה, כן, יש לנו הישגים כבירים. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> מירב כהן. יש לה שם. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> מבור התחתית של תחילת המלחמה אנחנו מטפסים לגבהים של ניצחון, פסגה אחר פסגה. ההר הנישא, ההר הזה שהיה זירת קרבות במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים, ההר הזה מחזיר אותי אחורה, למבצעים עלומים בקור ובשלג עם חייליי. אפשר להגיד שכאילו הזמן עצר מלכת. כשאתה עומד שם אתה אומר: הזמן קפא מלכת. אבל אני יכול להגיד לכם, ידענו אז – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אל תזלזלי. אל תזלזלי בלוחמים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני לא מזלזלת. חילצו אותך. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אל תזלזלי בלוחמים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> חילצו אותך. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> סליחה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה מדבר כל הזמן על המבצע הזה כשאתה היית בסוריה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו מזלזלים בלוחמים? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ובאמת היית שם, היית לוחם, אבל מה לעשות, בסוף חילצו אותך, אותך ואת כל הצוות שלך, ולא עמדת במשימה. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> – – – בהתקפה בלבנון – – – היו"ר שלך – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה עומד על דוכן המליאה, אם זה בסדר. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> – – – בהצלבה, בואי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה את מתערבת? מישהו דיבר איתך? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> חברת הכנסת מירב בן ארי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> חברת הכנסת מירב בן ארי, אני לא התכוונתי – – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> במחנה, במחנה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> תודה. אל תעזרי לי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת גלית דיסטל, תודה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> גלית, את מפריעה לי. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> לפחות הוא שירת. איפה הפרזיטים – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> את מפריעה לי. בתעשיית – – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – מחנה – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת דבי ביטון. תודה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> לא, יש פה – – – שצריך לטפל בה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> איך אומרים? את העלית את זה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> בבקשה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> את העלית את זה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אין בעיה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אוקיי, אז אני יכול לספר לך. רוצה? אני לא יודע מה מספרים לך, אבל כיוון שאמרת – כן, הייתי שם עם חייליי, ובאמת באו לחלץ אותנו. אבל כוח החילוץ, שהיה בפיקודו של – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני יודעת מי. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> – – חברנו עוזי דיין, גם הוא התחיל לקפוא מקור – ואנחנו קפאנו מקור, זה נכון, אבל מה לעשות, ביצענו את המשימה. חזרנו חזרה לחרמון, מוצב החרמון שלנו. אומנם לא הרגשנו את כפות הידיים והרגליים במשך שבוע, אבל אף אחד לא איבד אצבעות, תודה לאל. אבל ביצענו את המשימה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כן, כן, נכון. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> לא רק שביצענו את המשימה, אלא אלוף פיקוד הצפון דאז מוטה גור שיבח, נתן ציון מיוחד לי וגם לעוזי על ביצוע המשימה. אבל עוזי, לצערי, לא יכול היה לחלץ אותי. היינו צריכים לחלץ כל אחד את עצמו כדי להגיע לפסגה. הגענו לפסגה, וההישג הזה – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לבד הגעת. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> – – מי שמכיר אותו – אני מניח שיש פה חבר כנסת אחד או שניים שמכירים את המבצע הזה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> בלי הצוות שלך. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אחד מהם יושב לידך. תבקשי ממנו – הוא ייתן לך אישור על כל מה שאמרתי כאן. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני מבינה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אז במסגרת תעשיית הכזבים עליי, ולא רק עליי – – << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> איזה תעשיית כזבים? << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> – – טוב לפעמים לנקב שקר כזה בשידור חי. תכף נדבר על דברים אחרים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> קבוצת הווטסאפ שלך עברה – – – << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> כבוד ראש הממשלה, במקום לכבוש עוד אדמות מסוריה – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – תושיט יד לשלום. תושיט יד לשלום לעם הסורי, הפלסטיני. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> לא לכבוש עוד אדמות. תושיט יד לעם הסורי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. ששש. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אנחנו ידענו אז את מה שלוחמינו הגיבורים יודעים היום היטב, שהמאבק שלנו במבקשי נפשנו הוא לא רק על שטח – זהו מאבק עיקש על עצם קיומנו בארץ ישראל ובמדינת ישראל. מתקפת 7 באוקטובר חידדה את הצורך להגן בכל האמצעים על גבולותינו, בדרום, בצפון ובמזרח. לא ניתן לאף ישות טרור להתבסס במרחק נגיעה מיישובינו. הסיפור הזה נגמר. כפי שהבטחתי שנעשה, והבטחתי את זה יומיים לאחר פתיחת המלחמה, אנחנו משנים את פני המזרח התיכון. רצף ההצלחות והניצחונות שלנו מעורר הערכה עצומה באזורנו ובעולם כולו. את זה לא אני אומר, את זה אומרים ידידינו, אבל אני מייחס חשיבות מיוחדת לעובדה שאת זה אומרים מבקשי נפשנו. הם רואים את החורבן העצום שחמאס וחיזבאללה הביאו על עצמם במו ידיהם, הם נבעתים לנוכח חיסול מנהיגיהם בדרג הראשון, בדרג השני, בדרג השלישי, בדרג הרביעי – כבר לא נשארו דרגים – וצריך להקשיב להם. הרי אצלנו, כולל בבית הזה, כולל עכשיו, נשמעו קולות של פקפוק ואי-אמון. ביקשו שנפסיק את המלחמה: אין לכם מה להיכנס לרפיח; יש התנגדות; יש אמברגו; בואו נסגור עסקה עכשיו, בלאו הכי נצטרך לעשות עסקה בצפון, והרי העסקה תהיה אותה עסקה, מה זה משנה, אז נעשה את זה בלי המלחמה. ואני וחבריי גרסנו אחרת. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אחרי חמישה – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אמרנו: יש הבדל עצום אם נתפוס את ציר פילדלפי, אם נשמיד את ארבעת הגדודים הנוספים. יש הבדל עצום אם נעשה הפסקת אש בצפון אחרי שגדענו חלק עצום מכוחו של חיזבאללה או נשאיר אותו על מקומו. וההצעות האלה, שבאו מהמקום הזה שבו אתם יושבים – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> תספר מה עלה בגורלם של החטופים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת דבי ביטון, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> – – הדבר הזה לא היה משחרר אף אחד. הוא היה מביא ניצחון עצום, אבל כביר, לא רק לחמאס – לאיראן ולציר הרשע כולו. זה מה שהיה פה. אנחנו התנגדנו לזה. לעגו לתפיסת הניצחון המוחלט שאני מוביל – – << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – חודשים להיכנס לרפיח. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת שרון ניר, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> – – עם חבריי מאז תחילת המערכה. אבל המציאות חזקה יותר מן הבוז והלעג שלכם. פעם אחר פעם הוכח מי צדק ומי טעה, ובניגוד לדברי הקטרוג שלכם, אני חייב להגיד לכם, העם ברובו הגדול מבין שאנחנו נמצאים – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לא רוצה אותך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת בליאק, קריאה ראשונה. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> רוצה אותו פעם אחר פעם. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אני מציע לכם – אני מקווה – – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אז בבקשה, תתכבדו לעשות – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אני מקווה שיש לכם מעקב קצת יותר טוב אחר רחשי הציבור. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> מה הבעיה? בוא נצא לבחירות. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אתם יכולים – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> מתי פגשת את הציבור? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת בליאק. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אתם יכולים לדעת את זה די בקלות. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> צא לבחירות. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> צאו אל החיילים, צאו לרחובות, צאו לכיכרות, דברו עם האנשים ותשמעו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת לזימי, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אבל תתבשמו, תתבשמו באשליות שלכם. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> מתי תגיע אליהם? << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> תתבשמו. העם ברובו הגדול – – – << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת לזימי, את בקריאה ראשונה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מתי היית ברחובות, בחייאת. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי, קריאה ראשונה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> שנה לא היה – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> לא לא לא, בכיכר החטופים – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת דבי ביטון, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> העם ברובו הגדול מבין שאנחנו נמצאים בתקופה היסטורית מיוחדת במינה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מאה חטופים. מתים. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> ישראל מבססת את כוח ההרתעה שלה – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, קריאה שלישית. נא לצאת. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מאה חטופים. על איזה תקופה אתה מדבר – – – מתים בשבי, נמקים, ואתה מדבר על תקופות היסטוריות מיוחדות? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, קריאה שלישית. נא לצאת. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתה מפקיר. אתה מפקיר את החטופים למות בשבי. אתה מסכל עסקה. על איזו תקופה אתה מדבר? האחים והאחיות שלנו נרקבים בשבי. לא תהיה תקומה בלי שהם יחזרו. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> בגלל ההפגנות שלך. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> איפה אתה ואיפה – – – (חבר הכנסת יוראי להב הרצנו יוצא מאולם המליאה.) << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> בגלל ההפגנות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מי זה? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> ואטורי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ואטורי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. בבקשה, ראש הממשלה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> ישראל מבססת את כוח ההרתעה שלה, היא מכה בדורשי רעתה, היא מקריסה את שלוחות הטרור של איראן בזו אחר זו. ואני לא רוצה להגיד לכם, חברי הכנסת, או לציבור שצופה בנו, שנסתיימו האתגרים, אפילו שנסתיימו המהלומות. יש עוד אתגרים לפנינו ויש עוד משימות חשובות. עדיין לא סיימנו. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> מה עם ועדת חקירה? << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> איננו מסירים את עינינו מאיראן, שמאיימת להשמיד אותנו, ואנחנו נחושים למנוע מאיראן להשיג נשק גרעיני – – << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> מה עם ועדת חקירה? << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> – – וגם נשק אחר שיכול לאיים – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה עם ועדת חקירה? << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> – – על ערינו ועל יישובינו. בימים האחרונים הנחינו, שר הביטחון כץ ואני, את צה"ל, הנחינו אותו לתקוף מטרות אסטרטגיות של החות'ים בתימן. בפעולה מדויקת – אני רוצה להגיד לכם שהיא לא הראשונה, ואני אגיד לכם שהיא גם לא האחרונה – השמדנו נכסי טרור משמעותיים שהחות'ים עשו בהם שימוש נגדנו. והעיקרון שהצבנו הוא מאוד פשוט: מי שמנסה לפגוע בנו, אנחנו פוגעים בו בעוצמה חסרת פשרות. וגם אם זה ייקח זמן – ייתכן שזה ייקח זמן – אנחנו נמשיך לרסק את ציר הרשע בקביעות, בעוצמה וגם בתחכום. חברות וחברי הכנסת, לצד המשך המלחמה ומי שמנסים לקטוע את חוט חיינו, אנחנו פועלים גם להרחיב את מעגל השלום במרחב סביבנו. היום יותר מתמיד היעד הזה הוא בר-השגה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> איפה – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> איפה הוא? הרי אמרתם גם שלא יהיו הסכמי שלום בלי שנפתור קודם את העניין הפלסטיני – את אמרת, וחברים שלך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני? << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אתם אמרתם את זה, שנים אמרתם את זה – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> – – אם לא תגיע להסכם עם הפלסטינים לא תוכל להגיע להסכמי שלום. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת אורית פרקש הכהן. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> תפסיקו להטיף. אין לכם מושג על מה אתם מדברים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> והבאנו ארבעה הסכמי שלום היסטוריים – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> – – הסכמי אברהם. ועכשיו אני אומר לכם, יש עוד הסכמים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל לא הייתי חברת כנסת בהסכמי אברהם. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אולי תקשיבי לי קצת יותר ולעצמך קצת פחות? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל אני מקשיבה לך כל הזמן. לכל מילה אני מקשיבה, יותר מהם. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אולי תלמדי משהו? קצת, קצת. איפה הסכמי השלום? זה בדיוק מה שאמרתם לפני הסכמי אברהם. לא רק אתם – תעשייה שלמה של מומחים, יודעים, מבינים – – << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> – – כולם פלסטינים מדופלמים, זאת אומרת רק פלסטינים. אין אפשרות לעשות שלום. אני לא אומר לכם שהנושא הפלסטיני לא מקשה עלינו – – << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> – – אבל להגיד לכם שהוא החסם? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת עטאונה, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אז אני אומר לכם גם היום, גם היום, תקשיבו טוב, גם היום, תקשיבו טוב – – – << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> לא יהיה לך שלום – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת עטאונה, אתה בקריאה ראשונה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> שמעתי, שמעתי אותך. אנחנו רוצים שלום אמת, לא רוצים שלום פיקטיבי. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> קריאה שנייה, חבר הכנסת עטאונה. די. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> יש שינוי, ואם אתם חושבים ששכנינו הערבים אינם רואים את המציאות שרבים מכם כאן, כמה מכם לפחות, מנסים להתכחש לה, לשינויים הטקטוניים שמתרחשים פה – והם לא קורים מעצמם. הם קורים בגלל גבורת לוחמינו, כולם – – << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תדאג שיהיו חיילים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת שרון ניר, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> – – והם קורים בגלל ההנהגה המושכלת של הממשלה ושל הקבינט והדרך שבה הובלנו את המלחמה צעד אחר צעד, בניגוד להמלצות שקיבלנו כאן – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא היינו איתכם בכלל בממשלה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> – – כל הדבר הזה – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> – – כל הדבר הזה – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – חטופים – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> – – וההחלטות שקיבלנו, כל הדבר הזה מייצר הזדמנויות להרחבת מעגל השלום, ומדינות ערב המתונות רואות בישראל מעצמה אזורית ובעלת ברית אפשרית להבטחת הביטחון שלהן, היציבות והשגשוג של האזור כולו. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> ואת ההזדמנות הזאת אני מתכוון למצות עד תום. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת אלהרר, קריאה ראשונה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> ויחד עם ידידינו האמריקנים – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני לא שומעת אותה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אז אני שומע, יש לי שמיעה טובה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> יחד עם ידידינו האמריקנים אני מתכוון – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> היא לא שמעה את עצמה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> – – להרחיב את הסכמי אברהם לשלום, ובכך נשנה אף יותר, ובצורה דרמטית, את פני המזרח התיכון. ההתמקדות בהשלמת הניצחון המוחלט במלחמה, היא איננה באה על חשבון צורכי הפנים במדינה. לפני שבוע העברנו בקריאה ראשונה את כל חוקי תקציב המדינה לשנת 2025. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא את כל – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> לא, ברור, יש עוד קריאות, זה נכון. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> יש עוד חוקים שצריך להעביר, עוד מיסים. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> תיקון חשוב, מקבל אותו. התקציב הנוכחי, שעליו צריך לומר מילה טובה לשר האוצר בצלאל סמוטריץ', משרת מצד אחד את צורכי הביטחון, ומצד שני עונה על האתגרים הגדולים שעימם מתמודד המשק. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אנחנו מקדמים יוזמות משמעותיות – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת פרקש הכהן. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> – – – מיליארד שקל מיסים. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אנחנו מקדמים יוזמות משמעותיות – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת פרקש הכהן, קריאה ראשונה. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> 5 מיליארד כספים קואליציוניים. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> – – שמשדרות למגזר העסקי, לתעשיות ההייטק ולשווקים העולמיים – – << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> למשתמטים. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> – – אמינות ואחריות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הכול פיקס. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> ואגב, מי שאמר שהכלכלה במצב קשה – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> על הפנים. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> – – אני יכול להגיד לכם, ישנם סימני התאוששות ברורים במשק, בפרט בתחומי החדשנות והטכנולוגיה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הסופר לא – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אתמול נתבשרנו, למי שלא שם לב – – << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת פנינה תמנו. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> – – שהעודף במאזן התשלומים של ישראל גדל בשיעור חד – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אז למה אתה מעלה מיסים? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת בליאק, קריאה שנייה. אתה בקריאה שנייה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> – – ההשקעות הזרות במשק נוסקות למעלה, ולכן אני אומר – אמרתי את זה גם כשר אוצר בזמן משבר כלכלי הרבה יותר קשה, אמרתי למשקיעים ב-2003, אמרתי למשקיעים זרים: תשקיעו עכשיו בישראל. תשקיעו בישראל. והם הסתכלו עליי ואמרו: איך נשקיע בישראל? יש כאן משבר. אמרתי: כי אנחנו מחוללים שינוי עצום – אנחנו הופכים כלכלה ריכוזית, חצי סוציאליסטית, לכלכלה חופשית, והכול, הכול יעלה בערכו. וגם עכשיו אני אומר למשקיעים: תשקיעו בישראל. אבל את זה לא אומר רק אני. מי אומר את זה? למשל, בוא ניקח מישהו שאולי קצת מבין בזה, ביל אקמן. הוא מהמשקיעים המובילים בעולם. הוא אמר ממש לאחרונה – הינה, אני מצטט אותו: מנקודת מבט עסקית, ישראל היא המקום הכי טוב בעולם להיות בו כרגע. והוא צודק. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> תספר את זה למיליון ילדים עניים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת פרידמן, קריאה ראשונה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אולי זו כתבה שהתפרסמה בבילד. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת שירי, אתה בקריאה שנייה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> ההכנסות לקופת המדינה תאפשרנה לנו להשקיע יותר בביטחון, יותר בחינוך, יותר ברווחה, יותר בבריאות ויותר בשיפור איכות החיים. אני ביקשתי מהמשרד שלי שייתנו לי – ביטחון, טוב, אתם יודעים – תוספת 60%; בריאות – תוספת 17%; חינוך – 9%; ביטחון לאומי – 11%; רווחה – תוספת של 13%; שיכון – 19%. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> מיסים – 24 מיליארד. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מה עם הפשיעה בחברה הערבית? לא ענית. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> זה ביטחון לאומי. נשקיע סכומי עתק בחבלי הדרום והצפון. אנחנו נשקם אותם פי כמה, ובד בבד, נעשה כל מה שניתן להקל על אזרחינו. וכשאני אומר "על אזרחינו" – קודם כול על חיילי המילואים. מעבר לתקציבים שכבר אישרנו למען משרתי המילואים, אנחנו נביא בתקציב הזה חבילת ענק נוספת של 9 מיליארד ש"ח לתוכנית המילואימניקים. מי ששירת פרק זמן ארוך במילואים יתוגמל כראוי. חברות וחברי הכנסת – – << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> מה עם השוויון בנטל? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תביא עוד חיילים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, די. מספיק. כל משפט הערה. די, מספיק. אני קורא. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> – – גם בשעה זו נתונים הלב שלנו והמחשבות שלנו ללוחמינו אמיצי הלב. הם מאמינים עד עמקי נפשם בחזון יחד ננצח. הם פועלים לפי החזון הזה סביב השעון, בכל זמן ובכל מקום. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> הם לא רוצים להיות שם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת שטרן, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> לוחמינו יודעים ומשפחותיהם יודעות וכולנו צריכים לדעת שמלחמת התקומה היא מלחמה על קיום המדינה, על עתידנו, על נצח ישראל. << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> שקרן. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת עודה, קריאה ראשונה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> היי, שתוק. צא החוצה. שב בשקט. שתוק, תומך טרור. מה זה? << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> פשוט מאוד שקרן. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> אתה תומך טרור. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תומך טרור, לך. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> הם לא יוצאים החוצה? אין להם קריאות? << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שקט, תומך טרור. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת עודה, קריאה שלישית. צא החוצה, צא החוצה, צא החוצה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – (חבר הכנסת איימן עודה יוצא מאולם המליאה.) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> כרגיל בישיבות מסוג זה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> לצערי, דווקא בבית הזה, בכנסת ישראל, נשמעים קולות שמבקשים לסדוק את הבית הלאומי ואת היחד הלאומי. יש מי שמבקרים כל פעולה של הממשלה פשוט באופן אוטומטי. זה לא משנה מה הנושא. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> כל פעולה – אתם הורסים הכול. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אז חברי האופוזיציה, אני אומר לכם, המלחמה הזאת היא של כולנו. יעדי המלחמה ברורים, והם נמצאים בקונסנזוס רחב: החזרת כל חטופינו הביתה, חיסול היכולות הצבאיות והשלטוניות של החמאס, מניעת כל איום עתידי מרצועת עזה על ישראל והחזרת החיים בדרום ובצפון למסלולם. ואני אומר לכם – – << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> מה עם ועדת חקירה? << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> – – שנוצרו כאן הזדמנויות חדשות מרחיקות לכת לבצר את עתידנו לדורות. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> מה עם ועדת חקירה? מה עם ועדת חקירה? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת אלהרר, די. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> מה? הוא לא עונה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> די, די. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אבל אני מבקש לומר את המילים האחרונות שלי למשפחות החטופים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הן מוותרות. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אנחנו חושבים עליכם. אנחנו לא מוותרים על יקיריכם, שהם יקירינו. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> תאמר את זה לוול סטריט ג'ורנל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת קריב, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> ואני אומר את אותו הדבר גם למשפחות הנופלים. אני אומר את אותו הדבר גם למשפחות הנופלים. אנחנו חושבים עליכן בלא הפוגה, והכאב הנורא של אובדן הבנים והבנות מוכר לי היטב, והוא ילווה אותנו תמיד. אנחנו מחויבים להמשיך בשליחות שכיוונה את דרכם עד להשגת הניצחון. ערב חנוכה, ואני זוכר היטב את מה שכתב זאב ז'בוטינסקי בשיר שאני מכיר היטב, שיר הדגל. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה לך ולז'בוטינסקי? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת קריב, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> "עת יפרוץ שונא מארב" – כלומר, מן המארב – "אז נקומה ונצביא: / חי הנוער, חי החרב, / חי הדם המכבי". וז'בוטינסקי ממשיך: "נס חירות, עמל וטוהר, / נס הדור הבנאי, / אל תירא, כי חי הנוער, / חי וער חשמונאי". כמו בימי החשמונאים, נילחם בעוז באויבינו; כמו בימי החשמונאים, נגן על חירות מולדתנו; כמו בימי החשמונאים, יחד נילחם, ובעזרת השם, יחד ננצח. (מחיאות כפיים) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לראש הממשלה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא מוחאים כפיים במליאה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לעמוד. גם לעמוד. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אפשר, אפשר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – אתה מפקיר את החטופים – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מתכבד להזמין כעת – חבל שלא היית פה בתחילת הישיבה, כי אמרתי שאפשר. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא. לקרוא – לא. מחיאות כפיים בסוף הנאום מותר. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כפיים מותר וקריאות בסוף הנאום אי-אפשר? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נכון, נכון. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> זו פרשנות יצירתית של התקנון. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> זו לא פרשנות, זה מה שקבעתי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> ככה נראית הכנסת – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מה לעשות, אולי יום אחד אתה תשב פה, אבל היום הזה רחוק, לדעתי. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אסור לצלם מסמך מסווג בחוץ וביטחון. גם זה אסור, אבל לא פותחים בחקירה. אתרוג, אתרוג אתה. אתרוג. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. ראש האופוזיציה חבר הכנסת יאיר לפיד, בבקשה. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אני שמח לראות – ראש הממשלה החליט לפתוח את נאומו בציטוט מנאומים שלי. אני שמח לראות שבלו"ז של 17, 18 שעות ביממה יש לכבודו זמן לשבת ולשמוע אותי נואם. אני חושב שזה רק יכול להועיל, כמובן. וחשוב שאתה עוקב כל כך בקפידה אחר נאומיי. אני אגיד רק שני דברים על מה שאמרת. הראשון – אם אתה כבר מצטט אותי, אני מציע שתצטט אותי במדויק. מה שאני אמרתי זה: אם אתם רוצים מלחמה – תקבלו מלחמה, והכוונה היא שאם אתם רוצים להכריז מלחמה על מערכת המשפט – תקבלו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל אנחנו לא רוצים. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אנחנו לא רוצים מלחמה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת אלמוג כהן, קריאה ראשונה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אלמוג, אתה לא מבין מה – – – מה אתה קופץ? << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> אם אתם רוצים להכריז מלחמה – תקבלו. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אתם אחים שלנו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת גלית דיסטל, די. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> אם אתם רוצים להכריז מלחמה על התקשורת החופשית – תקבלו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת אלמוג כהן. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> את אתם רוצים להכריז מלחמה על צמרת צה"ל – תקבלו. אתה אמרת באחד הנאומים שלך שיש חזית שמינית עם מערכת המשפט והתקשורת החופשית. זו המלחמה. אנחנו לא ניתן לכם לסגור את הדמוקרטיה הישראלית ללא קרב. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> מי זה אנחנו? הרוב? אתם הרוב? אתה הרוב? תסביר לנו רק מי זה אנחנו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השרה גולן. השרה גולן, תודה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> הצרה, הצרה. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> על אפך ועל חמתך. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> אם כבר אתה ציטטת אותי, אני רוצה לצטט אותך. אתה אמרת פה מעל הדוכן: פעם אחר פעם הוכח מי צדק ומי טעה. אלה מילים גדולות לראש ממשלת 7 באוקטובר. אלה מילים גדולות למי שעשה את הטעות הכי גדולה, הכי נוראה, הכי קטלנית בתולדות מדינת ישראל, בתולדות העם היהודי מאז השואה. זה מי שטעה. אכן הוכח מי צדק ומי טעה. ואני אגיד לך עוד דבר על פתיחת דבריך. אמרת פה שצריך לדעת לעמוד בלחצים. אני רוצה להזכיר לך, אתה ואני נפגשנו ב-7 באוקטובר 2023. אני מציע שאיתי לא תדבר על עמידה בלחצים. אני ראיתי אותך אז. אני ראיתי אותך אז. אל תדבר איתי על עמידה בלחצים. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> מה ראית? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> מה ראית? מה ראית? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא רוצה לדעת. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> מכבודו של ראש הממשלה לא אגיד מה ראיתי אז. באותו נאום שאותו אתה מצטט והקשבת לו כל כך בקפידה, אני אמרתי עוד דבר. אמרתי: אנחנו הרוב. אתה יודע למה אנחנו הרוב? כי גם רוב מצביעיך, רוב מצביעי הליכוד, רוצים ועדת חקירה ממלכתית. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת בשורות האחוריות שם, תעשו לנו שקט. סדרנים, תעזרו לנו בזה. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו הרוב, כי רוב אזרחי ישראל רוצים ועדת חקירה ממלכתית; רוב אזרחי ישראל רוצים עסקת חטופים, כולם כולל כולם; רוב אזרחי ישראל רוצים שכולם יתגייסו לצה"ל וישרתו את מולדתם. זה הרוב, ואנחנו הרוב. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אמרנו בסוף. חברי הכנסת, אמרנו בסוף. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואם כבר מדברים על נושא הגיוס, אני רוצה להגיד מפה למליאה – יש מסמך. שר הביטחון מסתובב עם מסמך שבו יש את עקרונות חוק ההשתמטות. הוא מראה אותו לאנשים. הוא דן עליו עם חברי כנסת. יש מסמך כזה. ראש הממשלה מכיר אותו, כמובן. ניר דבורי הציג ביום שישי גרסה מוקדמת שלו. הוא קרא לזה ישראבלוף. יש כבר גרסה מעודכנת, היא הרבה יותר ישראבלוף. המסמך הזה קיים. מטרתו של המסמך היא לגייס חרדים. לא לגייס אותם לצבא, כמובן. מטרתו היא לגייס חרדים להצבעות על התקציב, לגייס אותם להישרדות הפוליטית של הממשלה ושל ראש הממשלה. בלי המסמך הזה החרדים לא היו מצביעים בשבוע שעבר בעד התקציב ולא היו מצביעים היום בלילה בעד התקציב. הם הודיעו את זה מראש. הם אמרו: אנחנו לא נצביע בעד התקציב בלי שיוצגו בפנינו עקרונות חוק הגיוס. ואז הם נכנסו הנה למליאה והצביעו כאיש אחד בעד התקציב. למה? הם לא שינו את דעתם. הם לא התחרטו. הם קיבלו את ההתחייבות שהם ביקשו. ראש הממשלה ושר הביטחון נכנעו להם ללא תנאי. נתנו להם מתווה גיוס שלא מגייס אף אחד, אז הם הצביעו בעד התקציב. בזמן ההצבעה על התקציב הממשלה נשאלה פעמיים אם היו הסכמות הנוגעות לחוק הגיוס שאפשרו את העברת התקציב. היא אמרה פעמיים לא, והיא שיקרה פעמיים. יש בממשלה הזו מספיק אנשים שהורשעו או שהם נאשמים במרמה והפרת אמונים. אני מציע להם לחזור בהם לפני שיהיו עוד אנשים כאלה. אני קורא לשר הביטחון לעלות הינה לדוכן ולהציג את המסמך. זו חובתו לציבור המשרתים. זו חובתו, ובלי זה הוא יאבד את המעט שנותר לו מאמון הציבור. במקום להיות שר הביטחון, הוא ייזכר לנצח-נצחים כשר לענייני השתמטות. ישראל כץ כמובן לא כתב את המסמך הזה, גם לא נתניהו. הוא הוכתב להם. הוא הוכתב להם בידי אריה דרעי, גולדקנופ ואריאל אטיאס, שהוחזר מן הכפור לצורך הטיפול בנושא הזה. הסיכום עם החרדים הוא שככל שפרטי המסמך יודלפו, הם יגידו ציבורית שזה נורא, ושהם לא מוכנים בשום אופן, ושאין על מה לדבר. אל תאמינו לזה לרגע. זה המסמך שלהם, והוא סוכם איתם. הוא מסוכם איתם, כולל התגובות המזועזעות שלהם. החרדים מאושרים מהמסמך הזה, מאושרים מהמתווה, מפני שהוא אומר שאף חרדי לא יתגייס. לא יהיה גיוס. זו הונאה גמורה. הם עושים את עצמם מתנגדים רק כדי להוריד את הלהבות בציבור הלאומי ובציונות הדתית. אל תקנו את זה. אם המתווה הזה יעבור, שום דבר לא ישתנה. יאריכו את השירות הסדיר, יאריכו את ימי המילואים, העומס על הציבור המשרת, על משלמי המיסים, על משרתי המילואים, ילך ויגדל וילך ויגדל. אם המתווה הזה, אם המסמך הזה, יהפוך לחוק הגיוס, אנחנו יכולים להיפרד מאתוס השירות המשותף. אנחנו יכולים להיפרד מהרעיון של ערבות הדדית. הממשלה הזו, שלא מפסיקה לדבר על סרבנות, תהפוך להיות הקבלן של מהלך הסרבנות וההשתמטות הגדול בתולדות המדינה. גרסה מוקדמת של המסמך הזה הוצגה לשר הביטחון לשעבר יואב גלנט. הוא בחן אותה, והוא סירב לקבל אותה בטענה המוצדקת שמדובר בניסיון לרמות את הציבור. זה לא יפתור שום דבר ממשבר כוח האדם של צה"ל. זו הסיבה שהוא כבר לא שר הביטחון. זו הסיבה שהוא פוטר – כי הוא לא הסכים לשתף עם זה פעולה; כי הוא לא הסכים לבגוד בלוחמי צה"ל, בהרוגים, בפצועים, בכל מי שמשרת את המדינה. אני מודה שאני לא מצליח להבין למה ישראל כץ מסכים להיות שר הסרבנות וההשתמטות; למה הוא יושב עם ח"כים, אחד אחרי השני, כדי לבקש מהם לעזור לו להעביר חוק שהוא יודע והם יודעים שאין בו אכיפה, אין בו מספרים אמיתיים, וכל-כולו הונאה אחת גדולה. מדינת ישראל במלחמה. 1,800 הרוגים, יותר מ-12,000 פצועים. אנשים עושים 200 ו-300 ימי מילואים, מסכנים את חייהם, העסקים שלהם מתרסקים, המשפחות שלהם מתפרקות. באותו זמן ראש הממשלה ושר הביטחון עסוקים בניסיון לעודד השתמטות וסרבנות המונית רק כדי לשמור על הקואליציה שלהם. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> בושה וחרפה. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> ותחסכו מאיתנו, אגב, את השקר על זה שאם לפיד היה ראש ממשלה, הוא היה חותם על אותו מתווה. זה תמיד מדהים בעיניי איך אנשים ציניים חושבים שכולם ציניים כמוהם. לא הייתי חותם לעולם על מסמך כזה, מפני שלא הייתי יכול להסתכל בפניהם של הלוחמים שלנו. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אתה חתמת על הסכם כניעה עם חיזבאללה. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> די. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השר קרעי. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מציע, השר קרעי, שלא תחזור לנושא של לחתום הסכם עם חיזבאללה, כי יש רק צד אחד פה בבניין שחתם על הסכם עם חיזבאללה, וזה לא אני. אתם חתמתם על הסכם עם החיזבאללה זה עתה. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השר, השר, די. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא הייתי חותם על המסמך שישראל כץ מסתובב איתו, מפני שהייתי בתל השומר לא מזמן לבקר בן של חבר. הוא שוכב שם עם רסיסים בכל הגוף. ילד יפהפה, חכם, שהלך להגן על כולנו, ולא עלה בדעתו לסרב או להשתמט. אם המתווה הזה יהפוך לחוק הסרבנות והשתמטות, תסבירו לי איך אתם מתכוננים להסתכל בעיניים של הילדים שלנו, בעיניים של הילדים שלכם, בעיניים של כל ילד שמגיע לבקו"ם אחרי שנת שירות. איך תסבירו להם את זה שאתם קורעים את העם ומפלים בין דם לדם? הרמטכ"ל אמר שתוך שנתיים הצבא יהיה מוכן לגייס את כל החרדים בשנתון. לא 3,000, לא 5,000 – את כל החרדים בשנתון. לא בעוד חמש שנים, ובטח לא בעוד שבע שנים – תוך שנתיים. בדיוק כמו גלנט, ברגע שהרמטכ"ל אמר את זה, גורלו נחרץ. לא בגלל 7 באוקטובר אתם תראו לו את הדלת, לא בגלל המינויים ולא בגלל התחקירים, אלא בגלל שהוא לא מוכן לשתף פעולה עם ההשתמטות והסרבנות שאתם מובילים. אני אמרתי לישראל כץ פה, על הבמה, ביום שהוא מונה לתפקיד: אל תהיה שר ההשתמטות. אל תעשה את זה לעצמך, כי אם אתה תעביר את החוק הזה, זה כל מה שיזכרו ממך אי פעם, שאתה הובלת את ההשתמטות ואת הסרבנות. זה ריסוק של הביטחון. זה ריסוק של אמון הציבור במערכת ובצה"ל. זה ריסוק גמור של החוזה הישראלי. הם יודעים את זה. בגלל זה הם מנסים להסתיר את המסמך. בגלל זה הם אפילו לא מודים בקיומו, למרות שכל כך הרבה אנשים כבר ראו אותו. אני קורא, אגב, לכל עיתונאי בישראל: תעבדו על זה, תשיגו את המסמך המעודכן. יש יותר מעותק אחד שלו. אני חוזר על קריאתי לשר הביטחון: תעלה הנה, תציג את המסמך. ומילה אחרונה לראש הממשלה: מר נתניהו, מזה שנה וחודשיים אתה שולח לוחמים לקרב, למלחמת 7 באוקטובר – זו לא מלחמת התקומה; זו מלחמת 7 באוקטובר – למלחמה שנגרמה בגלל חוסר האחריות שלך. אתה אשם בה. הם נהרגים כל יום. הם נפצעים כל יום. החיים שלהם קורסים. המשפחות שלהם קורסות. אם החוק הזה יעבור, איך תסתכל להם בעיניים? איך? אם החוק הזה יעבור, אין לך סמכות מוסרית לשלוח לוחמים לקרב. אין לך סמכות מוסרית לשלוח חייל אחד למלחמה. מי שחתום על אפליה בין דם לדם, אין לו מנדט להוביל את המלחמה ואין לו מנדט לנהל את המדינה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. כעת אנחנו נעבור להצבעה על העמדה שהציג ראש הממשלה. ההצבעה תהיה שמית, לבקשת האופוזיציה. מזכיר הכנסת, אנא קרא בשמות חברי הכנסת. אפשר להכניס כמובן את הח"כים שהוצאו, כן. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ינון אזולאי – בעד גדי איזנקוט – נגד ישראל אייכלר – בעד דן אילוז – בעד ואליד אלהואשלה – נגד קארין אלהרר – נגד זאב אלקין – בעד משה ארבל – בעד יעקב אשר – בעד אביחי אברהם בוארון – בעד אוריאל בוסו – בעד מישל בוסקילה – בעד דבי ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – בעד בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – בעד אברהם בצלאל – בעד אליהו ברוכי – בעד ניר ברקת – בעד ששון ששי גואטה – בעד טלי גוטליב – בעד מאי גולן – בעד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – בעד בנימין גנץ – נגד משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אלי דלל – בעד שלום דנינו – בעד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – בעד שרן מרים השכל – בעד ניסים ואטורי – בעד מיכל מרים וולדיגר – בעד יצחק שמעון וסרלאוף – בעד יאסר חוג'יראת – נגד אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – נגד יוסף טייב – בעד אוהד טל – בעד יעקב טסלר – בעד חילי טרופר – נגד אלמוג כהן – בעד מאיר כהן – נגד מירב כהן – נגד מתן כהנא – נגד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד ירון לוי – נגד מיקי לוי – נגד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – נגד סימון מושיאשוילי – בעד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – נגד יונתן מישרקי – בעד חנוך דב מלביצקי – בעד ארז מלול – בעד יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד צגה מלקו – בעד אבי מעוז – בעד שרון ניר – נגד בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד צבי ידידיה סוכות – בעד משה סולומון – בעד לימור סון הר מלך – בעד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד משה סעדה – בעד גדעון סער – בעד מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – נגד יוסף עטאונה – נגד חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – נגד צביקה פוגל – בעד עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – בעד משה פסל – אינו נוכח יסמין פרידמן – נגד אורית פרקש הכהן – נגד מטי צרפתי הרכבי – נגד אריאל קלנר – בעד יצחק קרויזר – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד אליהו רביבו – בעד משה רוט – בעד שמחה רוטמן – בעד עידן רול – נגד אפרת רייטן מרום – נגד אלון שוסטר – נגד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד מיכל שיר סגמן – נגד נאור שירי – אינו נוכח אושר שקלים – בעד עאידה תומא סלימאן – נגד פנינה תמנו – נגד << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> סיבוב שני, בבקשה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) בועז ביסמוט – אינו נוכח יואב גלנט – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אביגדור ליברמן – נגד מרב מיכאלי – אינה נוכחת מנסור עבאס – נגד עודד פורר – נגד משה פסל – אינו נוכח נאור שירי – אינו נוכח << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> האם יש חברי כנסת שנוכחים באולם ולא הזכירו את שמם ורוצים להצביע? תמה ההצבעה. להלן תוצאות ההצבעה: 64 בעד, 49 נגד. אני קובע שעמדת ראש הממשלה התקבלה. << הצח >> הצעת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2024 (מס' 3), התשפ"ה–2024 << הצח >> [מס' מ/1817; דברי הכנסת, חוב' ו', ישיבה 225; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << הצח >> הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 27), התשפ"ה–2024 << הצח >> [מס' מ/1817; דברי הכנסת, חוב' ו', ישיבה 225; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברות וחברי הכנסת, הנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2024 (מס' 3), התשפ"ה–2024, והצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 27), התשפ"ה–2024, לקריאה השנייה והשלישית. הדיון בשתי הצעות החוק יהיה דיון משולב, בהתאם לסדרי הדיון המיוחדים שקבעה ועדת הכנסת. אני מזמין את חבר הכנסת הרב משה גפני, יושב-ראש ועדת הכספים, להציג את הצעת החוק. ללא הגבלת זמן, נבו. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אמרתי לו להוסיף את הסנקציות לתפקיד. יהיה הרבה כסף. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אם זה לא היה מצחיק, היינו בוכים עכשיו. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> נכון זה רעיון? << דובר >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> על סנקציות בתקציב. << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אני מתכבד להציג לפני הכנסת הצעת חוק תקציב נוסף – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> מורידים, מבטלים את עליית המע"מ. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אלעזר, אלעזר, אני רוצה להקשיב. << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> – – לשנת הכספים 2024 (מס' 3), התשפ"ה–2024, והצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 27), התשפ"ה–2024, לקריאה השנייה והשלישית. אני מבקש, לפני שאני מציג את הצעת – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> השר עמיחי אליהו, בבקשה, זה מפריע. << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> לפני שאני מציג את הצעות החוק – אדוני היושב-ראש, אני הקשבתי קודם לנאומים של ראש הממשלה ושל ראש האופוזיציה, ואני עשיתי – זה לא נוגע להצעות החוק שאני מגיש, אבל אני חשבתי לעצמי: מה היה עושה יאיר לפיד אם לא היו חרדים במדינה? על מה היה הנאום שלו? על מה? אנחנו נמצאים במדינה במזרח התיכון, עם בעיות מדיניות, חברתיות, כלכליות, המון בעיות שצריך להתמודד איתן. הוא רוצה להיות ראש ממשלה. עומד פה – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> תשתיק את אלה שלא יכולים לשמוע אמת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תקשיב. תלמד להקשיב. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> מה גפני היה עושה אם לא היו חיילים? << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> ואז, מה היה הנאום שלו? על מה? עומד ונואם. אני לא רציתי להתערב, בגלל שאני באמת איש עדין. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מאוד עדין. מאוד עדין. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> גפני, מה אתה היית עושה בלי חיילים? << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> יש רוגז באופוזיציה – למה לא הסכמנו להצעת החוק אז, בשעתו, של איווט ליברמן. אני כמובן לא אספר – בגלל שזה היו שיחות בארבע עיניים – מה הציע לי לפיד בעניין הזה. אני כמובן לא אספר. בעזרת השם, כשאני אפרוש לפנסיה ואני אכתוב ספר, אני אכתוב מה הציעו לי שם, מה היה בכל ההצעות של הגיוס. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בקיצור, זה לא יהיה בקרוב. << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> לא חשוב. מתי שזה יהיה אני אספר, אני אספר את הסיפור הזה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> מה לא יהיה בקרוב? מה לא יהיה בקרוב? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> שהוא יפרוש. << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אבל עומד פה – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אה, חשבתי שהם יתגייסו. << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אתה יכול להשתיק את זה שלא יכול לשמוע אמת? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אלעזר, תכבד. << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אם אני הייתי מנהל את הישיבה, הייתי מוציא אותו. הוא לא יכול לשמוע. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אז מה היית עושה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני רוצה שהוא ישמע. אני רוצה שהוא ישמע. << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אני מספר עובדות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אולי הוא יתפכח. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> גפני, מה היית עושה אם לא היו חיילים? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> די, די, לא חוזרים על בדיחה כמה פעמים. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא, אני עונה. << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> מה אמר לפיד על הנושא הכלכלי? מה? מה אמר לפיד על הנושא המדיני? מה אמר לפיד על הנושא החברתי? מה אמר לפיד על כל הבעיות שיש כאן, שאנחנו במזרח התיכון? מה? אבל אני בהצעת התקציב, אז אני אתייחס לעניין הזה. אבל אני אומר לכם, תאמינו לי, אם אני הייתי אומר כן על ההצעות שהציעו לי – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אז מה? << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> גלנט היה קטן לעומת העניין. אני מתכבד להביא לפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2024 (מס' 3), התשפ"ה–2024 – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת יעקב אשר, זה מפריע. << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> – – והצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 27), התשפ"ה–2024. חקיקה זו הובאה על ידי הממשלה נוכח הימשכות מלחמת חרבות ברזל ולאור אי-זמינות חלק מכספי הסיוע האמריקאי שנועדו להתמודדות עם הוצאות המלחמה כאמור במהלך שנת 2024. במהלך חודש מאי 2024 התקבלו בכנסת חוק התקציב לשנת הכספים 2023 וחוק התקציב לשנת הכספים 2024. במהלך החודשים מרץ וספטמבר 2024 התקבלו בכנסת חוק התקציב הנוסף לשנת הכספים 2024 – אדוני היושב-ראש, היו כמה הצעות תקציב שהתקבלו כאן בכנסת – וחוק התקציב הנוסף לשנת הכספים 2024 (מס' 2), התשפ"ד–2024. לנוכח הימשכות המלחמה ולצורך מימון הוצאות שהיו צפויות להיות ממומנות מההכנסה של כספי הסיוע האמריקאי נדרשה הממשלה להביא בפני הכנסת תקציב נוסף שלישי לשנת הכספים 2024, שמטרתו להגדיל את ההוצאה התקציבית בכ-33 מיליארד ש"ח, שיתווספו לסעיפי תקציב משרד הביטחון, תשלומי הריבית והעמלות. והייתה החלטה נכונה, אדוני היושב-ראש, לא לפתוח את כל התקציב, כמו שהיה בתקציב הקודם, להשאיר את התקציב כמות – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הקודם והקודם והקודם. << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> הקודם והקודם והקודם. – – להשאיר את התקציב כמות שהוא ולהביא רק את התוספת של משרד הביטחון ועמלות וריבית שהיה צריך להוסיף כתוצאה מכך. במקביל, במסגרת הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 27), התשפ"ה–2024, מוצע לתקן גם את חוק הפחתת הגרעון והגבלת ההוצאה התקציבית, התשנ"ב–1992, ולהגדיל את תקרת הגירעון לשנת 2024 כך שתעמוד על 7.7% במקום 6.6% מהתוצר המקומי הגולמי. כמו כן, מוצע בהצעת החוק להגדיל את ההוצאה הממשלתית המותרת לשנת 2024, לשם מימון ההוצאות הדרושות לצרכים צבאיים, כך שתעמוד על 17.8%. עוד מוצע להגדיל את מסגרת התקציב 2024 בסכום של כ-1.8 מיליארד ש"ח לשם מימון הוצאות הריבית על החוב הממשלתי והעמלות. לאור האמור, אבקשכם לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. יש פה דיון משולב. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות ובקשות רשות דיבור. אני מבקש לאשר את הצעת החוק ואת חוק הפחתת הגירעון כפי שאנחנו אישרנו אותם בוועדת הכספים. אני מודה לך, אדוני היושב-ראש. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה ליושב-ראש ועדת הכספים חבר הכנסת משה גפני. נעבור להנמקת ההסתייגויות. בהתאם להחלטת ועדת הכנסת, הנמקת ההסתייגויות תהיה במסגרת זמן שלא תעלה על שמונה שעות. ראשון הדוברים – חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה, 20 דקות לרשותך. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה. שמעת כמה זמן? אתה יודע כמה זמן? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני? הבנתי שאני מדבר שמונה שעות עכשיו. הבנתי נכון? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אין בעיה. אין לי בעיה לשמוע אותך. אותך – אין לי בעיה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין לך? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בכלל. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> גפני, אדוני יושב-ראש ועדת הכספים, חבריי חברי הכנסת, אמרת: מה יאיר לפיד היה עושה בלי חרדים? מה אתה היית עושה בלי חיילים? תגיד לי, מה הייתם עושים בלי חיילים? מי היו חיילים? אתה? גולדקנופ? יושבים פה אנשים, שומעים אתכם. איזה ניתוק יש לכם? מה היינו עושים בלי חרדים? מה הייתם עושים בלי החיילים? גם הפטנט הזה – יש להם קטע כאילו שהכול בידי שמיים וזה. כשכואב לכם הראש או כשיש איזו בעיה רפואית, לא מתפללים – הולכים לרופא. כשיש למדינת ישראל צורך בביטחון – תואילו ותעזרו. מה הבעיה? מה זה, הסכם חד-כיווני פה? אני לא הבנתי את האירוע. חבר הכנסת גפני מציג – יו"ר ועדת הכספים, יש לומר, האגדי, בכנסת ישראל. אומנם אנחנו צוחקים על זה בוועדה, אבל אני רוצה להזכיר לו – אם לא היו מנהלים איתו עכשיו שיחה ארוכה. אמר חבר הכנסת גפני אחרי תקציב 2023 – אתה זוכר מה הוא אמר, חבר הכנסת עמאר? << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הוא אמר הרבה דברים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא אשב בממשלה עם כספים קואליציוניים. עכשיו, מילא אני – אני לא יודע, בפרשת השבוע אני לא מבין, בדפי גמרא אני לא מבין. אדוני היושב-ראש, אני גם לא למדתי בישיבה כמוכם. אני יודע את עשרת הדיברות; לא מסובך מדיי, יחסית, בעברית שאני יודע לקרוא. לא הייתי צריך לזה פירוש, למרות שעשיתי חמש יחידות תנ"ך בבית הספר. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מי עשה? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני. אמרתי, לא, אני לא מבין בגמרא, לא מתיימר, כמו שרת התחבורה, להמציא פרשות שבוע. לא, לא. אני יודע לא לשקר. עכשיו תגיד לי, באמת, תגיד לי, גלעד קריב, למרות שאתה לא מהזן שהם אוהבים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא מהזרם האותנטי. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא מהזרם האותנטי. תגיד, מישהו שבא ואומר ומצהיר לפרוטוקול ההיסטורי: אני לא אשב בממשלה עם כספים קואליציוניים – האם יש כספים קואליציוניים בתקציב הזה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בנט אמר שהוא לא ישב עם לפיד. רק אומרת. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תגידי, כל מה שאני אגיד על גפני, את תגידי על בנט? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בנט אמר שהוא לא ישב עם לפיד. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני צריך לסנגר עכשיו גם על בנט? טלי, אפשר לעשות את המשחק הזה במשך 17 דקות על מה אמר בנימין נתניהו – מה אמר בנימין נתניהו החל מ-2009, והחל מ-1996, כשעוד הייתי מספיק פראייר כדי להצביע לכם. הייתי פראייר. אמר: מה שלא עשית בקדנציה הראשונה, כנראה לא תעשה בקדנציה השנייה, ובטוח לא תעשה בקדנציה השלישית. אני אומר לך מראש, במשחק הזה את תפסידי. אבל אני לא נכנס לזה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא נתלה באילנות גבוהים, גב' טלי גוטליב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אולי זה משחק שלך, זה לא משחק שלי. אין פה שום משחק. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אמר ראש הממשלה – נו, באמת, זה לא משחק. יש לנו אותו ראש ממשלה. זה לא משחק. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה לא משחק פה, זה חיי אדם, זה חיי – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הקהל שיושב ביציע פלוס – תגיד מה אתה עושה, אתה כל היום פה, מר "שמאלנים בוגדים". אני לא יודע, אין לו עבודה? אני לא מבין את הקטע הזה, אבל בסדר. אותך כבר התרגלתי לראות. הקהל שיושב ביציע, לצערנו, יסכימו. יש הרבה דברים שאנחנו לא מסכימים בצדדים, בצד של האופוזיציה ובצד של הקואליציה, אבל על דבר אחד כולנו מסכימים: יש לנו ראש ממשלה שקרן. אני יודע שזה קשה לשמוע את זה. אמר שר האוצר: אני לא מאמין לו לאף מילה. הוא מוקלט. שקרן בן שקרן. לא אני אמרתי את זה. זאת מילה שכאילו קשה לשמוע, אבל צריך לומר את האמת. טלי, אני יודע שזה כואב, אבל צריך לומר את האמת. אל תשחקי עם המשחק: מה אמר בנימין נתניהו, כי אני אענה לך איך הוא אומר ועושה בדיוק ההפך, בכל דבר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אין בעיה, מותר לו לשנות את דעתו. מותר לו. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אה, עכשיו הוא משנה את דעתו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא. פעם חשבו שעם ארגון טרור אפשר לדבר. הבנו שעם ארגון טרור אי-אפשר לדבר. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תראי, טלי, זה לא שאני קונה עכשיו חולצה – את רוצה לקחת אוויר שנייה? זה לא שאני קונה עכשיו חולצה ואומר: ואללה, אני אוהב את הצבע הסגול, אבל רגע, רגע, לא, אני אקח את הצבע הכחול. לא. כי זה לשנות דעה. כשאתה הולך ועושה עסקה עם ארגון טרור, אחרי שאמרת וציינת וברור לכולם שצריך לחסל אותו, אז אתה הולך ועושה עסקה – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לשב"כ זה לא היה ברור ולמוסד זה לא היה ברור, והם אמרו לי את זה. באוזניים שלי שמעתי שהמוסד ושב"כ ואמ"ן אומרים לנו – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני יודע שקשה לשמוע. אני יודע, טלי. אני מנסה – אפשר שנייה? קצת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טלי, זהו. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כוס מים לטלי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טלי, די. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כוס מים לטלי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה אני אשמה – – – שמונה שעות – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טלי, די. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בואי, אני אתן לך את הבקבוק. הכול בסדר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אין צורך, הבאתי מראש. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> קחי שנייה אוויר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הכינותי מראש. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טלי, טלי, די. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני יודע שקשה לשמוע את זה. אני יודע. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מאוד קשה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אומר לך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה לא הבאת – לא עשית הסכם גז עם חיזבאללה? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מאוד מבין אותך. אני מאוד מבין אותך, טלי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הסכם גז עם חיזבאללה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> טלי גוטליב, די. קחי אוויר, שתי כוס מים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> די. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מבין אותך. אני רוצה להגיד לך שאני מבין אותך לא מן הפה ולחוץ. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה לא מבין אותי. אם אתה לא מגנה – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טלי, טלי, טלי, זהו. את בקריאה ראשונה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מבין כמה קשה לשמוע. מה ראשונה? היא כבר בקריאה שמינית, היא בקריאת שמע. זה סיבוב עשירי – אתה יודע, זה בלתי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה אתה מלשין עליי, נאור? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אני הכי – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה אתה משטנקר? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טלי, אחרי זה את אומרת – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ככה יפה? מה, הוא מלשין? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אדוני היו"ר, דיברתי איתו. מה אתה מלשין עליי? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, פשוט מטריף אותי, קריאה ראשונה. זאת קריאה שמינית שלך ב-20 דקות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ככה יפה? חבר'ה, אנחנו לא מלשינים אחד על השני. מה נסגר? לא יפה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> קחי את הזמן. סיימת? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אדוני היו"ר, הוא לא התכוון להלשין עליי, כי למלשינים אל תהיה תקווה. למלשינים אל תהיה תקווה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – – טלי, אני רק רציתי לסיים ולומר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> למה לסיים? יש לך עוד זמן. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא. לסיים ולומר את הסשן הזה, כי אני באתי לדבר על התקציב. נשבע. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תתקדם. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> את לא נותנת לי. אני מבין לגמרי שקשה לשמוע את זה. אני אומר לך, ואני מזדהה איתך ברמה הכי בסיסית שיש, כי אני באתי – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למזלנו הטוב, נתניהו ראש הממשלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טלי, את בקריאה שנייה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אמת, למזלנו. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, טלי, תישארי. די, די. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא קרא לי קריאה שנייה כי אין פה עוד אנשים. פשוט אני לבד. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> למה? יש איתך עוד. מה את רוצה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רק אומרת. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שר הביטחון לשעבר גלנט יושב לידך – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – שר הביטחון לשעבר – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – אביחי בוארון, חמד עמאר. בקיצור, אני יודע כמה זה קשה לשמוע. למה? ואני מזדהה איתך ברמה האישית, כי אני גם האמנתי בבנימין נתניהו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מאמינה בלב שלם. גם אתה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יואו, אלוהים. השם ישמור. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה אמרת שאתה מזדהה איתי. אתה לא יודע מה הרגשות שלי. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> טלי, יש לה קטע – אל תתרגשו – היא לא מסוגלת לשמור שנייה בבטן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, מה זה לשמור בבטן? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לכן אני מבין את האכזבה העמוקה שיש לך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רגע, אדוני היו"ר, תגיד לו לא להגיד. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בסדר, אני לא אגיד. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> סליחה, לי מותר להתערב אם אתה מתייחס אליי, אדוני, בסדר? אתה יכול להגיד שרזיתי, על זה אני לא אגיד כלום. בסדר? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין בעיה, טלי. רזית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> די, באמת. אתה אומר לי: אני מזדהה איתך. למזלנו נתניהו ראש הממשלה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אוקיי. אני מזדהה עם מצביעי הליכוד – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה הכול. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – שלצערם הגדול הם מגלים את המציאות. יש ראש ממשלה שעמד והבטיח וקשקש ואמר ואני ואני ורק אני ושלום בטוח וימין ואני מר ביטחון והכול בסדר. אבל בסופו של דבר, בסופו של דבר צריך לזכור שלמרות כל ההבטחות, מי שעשה עסקה עם חמאס זה ראש הממשלה. והוא לא התלבט או התבלבל ואמר: אני מחליף עכשיו חולצה, אלא הוא עשה עסקה עם ארגון טרור. צריך לקחת אחריות על זה. טוב, לא טוב, החלטה מנהיגותית טובה, לא טובה – ההיסטוריה תשפוט את כולנו. אבל צריך להודות באמת, גם אם האמת כואבת וגם אם האמת הזו דורשת ממך לקחת אחריות, מה שעדיין – גם אמרתי לו את זה – עדיין לא לקח. על כולם האחריות. תמיד אומרים על הש"ג שמפילים עליו אחריות כי הש"ג תמיד נמצא, הוא תמיד שם. אבל ראש הממשלה לא שם. ההישגים הכי גדולים של הצבא – הוא הראשון שיעלה פה ויגיד בטון המאוד-בריטון שלו: אני עובד 19 שעות, ואני הלכתי וראיתי ועשיתי והייתי בחרמון הכבוש ב-67'. ב-76' הוא כבר היה, ראה, קפאו לו האצבעות. הכול טוב. אבל כמו שאתה בהצלחות, צריך להיות בכישלונות. זה חלק הארי מהעניין. עכשיו, אני מודה שלא היה לי זמן, אדוני היושב-ראש, לומר משהו מאוד חשוב כשראש הממשלה היה. אני לא בשלן גדול. אתה בשלן? לא. כמה חשבון גז אתה משלם? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> גם אני לא. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא דיברתי אלייך, זה היה דיל. גם את לא. כמה חשבון גז אתה משלם, פלוס-מינוס? ברוך השם, משפחה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אין שר תורן. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש, יש. גילה פה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> איפה? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> גילה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – לא להלשין על כל דבר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הם אמרו שאין שר תורן. שרה; הם רוצים שר. לא נוח לכם עם שרה? אין שר תורן, יש שרה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אגיד לכם מה הקטע – כשאין שר אני יכול להמשיך לדבר כמה שאני רוצה, נכון? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מקובל. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא. כשאני הייתי, לא נתנו לי. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני, לא היו מורידים אותי מהדוכן אם לא היה פה שר. על מה דיברתי? על חשבון הגז. אדוני היושב-ראש, כמה גז אתה שילמת בחודשיים האחרונים? פלוס-מינוס. א << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני אגיד לך בערך, אבל יש את היונקרס. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לבישול. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> 700, משהו כזה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לבישול 700? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לחודשיים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בסדר, בסדר גמור. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – 700? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, הוא מכליל כל מיני דברים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לגז? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, לא. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא הגיוני. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> טלי אומרת "לא הגיוני" על 700, ואני שמח שאת אומרת את זה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רק אומרת, לא הגיוני. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כי נגיד 500 שקל לחודשיים, בסדר? וזה בשלן-על. אני משלם 50 שקל, 45 שקלים, משהו כזה, לחודשיים. לא בשלנים גדולים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> באמת? מה, אתה הולך רק על טייק-אווי? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא. רק על חביתה פעם בשבוע. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני פחות בבית, אז כאילו פחות זה. את רוצה לדעת או אתה רוצה לדעת, אדוני היושב-ראש, כמה מדינת ישראל שילמה על גז לחצי שנה בבית החלופי ברחוב עזה של ראש הממשלה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כמה גז? כמה? אתה רוצה לנחש? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא יודע. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אתה שילמת בממוצע 1,200 שקל, לפי החשבון שלך, שאתה בשלן-על, עם משפחה ברוכת ילדים, ברוך השם. אמרת 500. הוא בודק. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא בודק. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני שילמתי 257 שקלים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, טעיתי. 535 לחודשיים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לחודשיים. בסדר גמור. אז אתה בחצי שנה שילמת בערך 1,100, 1,200 שקל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ככה יש להעביר שמונה שעות? רק שאני אבין. שמונה שעות עוד לפנינו. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ראש ממשלת ישראל – אנחנו שילמנו לו את חשבון הגז של 28,000 שקל במעון החלופי. מה זה הדבר הזה? הוא מבשל לכל הרחוב ואנחנו לא יודעים? הוא זה – אני מזכיר לכם מהסרטון – שאת החביתה לא ידע להכין. על מה הגז הזה? עכשיו, יש כאלה שאמרו לי: זה על הבריכה – אבל אין שם בריכה. אז אמרו לי שזה על החימום ברצפה, אבל היה קיץ. על מה 28,000 שקל? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> למה? למים? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לגז, חשבון גז. על מה? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא מאמין. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אומר לך, אני חושב שאת האוכל המבושל שאוכלים כל חיילי צה"ל עושים ברחוב עזה. זה לא נורמלי. עכשיו זה בעתירה של העמותה לחופש המידע. תסתכלו. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> איזו בושה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> למה אני מציין את זה? כי יש נטייה לחשוב, תמיד כשאנחנו מדברים על ההוצאה האישית – שיהיה לו לבריאות, ולמה אנחנו עכשיו בדיוק – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא לא מבשל לעצמו. נו, באמת. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נתניהו מבשל בעצמו? מספיק. צריך לבדוק את זה, אבל זה לא קשור לנתניהו. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> למה? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> טלי, זכות הציבור לדעת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ברור, ברור, אבל אני רק אומרת, בהינתן טענת ביקורת, נתניהו ראש הממשלה לא מבשל. בסדר? אז תבדקו לאן זה הולך, זה הכול. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> טוב, אנחנו נבדוק למי הלך הגז. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא לא שם גז בכיסים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אוקיי, נמנה טכנאי גז, ואנחנו נבדוק בדיוק למי – – – << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – דליפה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הייתה דליפה? עדיין יש דליפה? עכשיו, יש נטייה בדיוק לאירוע הזה – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> טלי, אבל אמרת שתפסיקי, נכון? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> טוב, אל תכעס. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא כועס, תני שנייה להשחיל מילה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> חשבתי באמת שאני אעזור לך. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> 20 דקות אני מנסה לדבר, והיא לא – אין אותך ברקע. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עזרתי. תראה איך מהר עובר הזמן כשנהנים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> עוד לא הגעתי למשפט השני. אני עדיין בראשון. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שש דקות, שש דקות נשארו לך. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אלוהים ישמור. אז מחשבון הגז אני עובר ל-120,000 שקל הוצאות ניקיון והוצאות מיוחדות. אני לא אומר את זה כי עיני צרה. ראש הממשלה לא משלם שקל על כלום, יש לו אוכל, וזה בסדר גמור – זה התפקיד, זה התפקיד. אבל על הוצאות המעון הפרטי – אני צריך לשלם על הבריכה שלו בקיסריה? למה, אני מוזמן לבריכה בקיסריה? אני צריך לשלם על חצי שנה בקיסריה 18,000 שקל? למה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> 50 מיליון שקל השקעת בבית של בנט. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> עוד פעם אתם עם ה-50 מיליון ו-50 מיליארד. הרי יש לכם איזה טבע, כמו איזה גן רפלקס שאומרים משהו – אתם אומרים: אבל אתם, כמו איזה ילדים קטנים. אני שאלתי את ראש ממשלת ישראל מי זה יעקב טסלר. אני לא יודע אם היית פה. לא היית. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> ראיתי אותך בטלוויזיה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> סגן שר הבריאות. התרבות. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בדיוק. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אף אחד לא יודע. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא לא ידע, הוא לא ידע. טלי לחשה פה לוואטורי, שהתיימר להיות אבן שושן. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אמרת לה, אל תלחשי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – אני לא יודעת ללחוש. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שמעת את זה? הבן אדם לא ידע. שאלתי אותו, את ביבי – הוא לא ידע. שאלתי אותו מה משה אבוטבול עושה – הוא גם לא ידע. שאלתי אותו מה ההבדל בין משרד המסורת למורשת ומי השרים – הוא לא ידע. זה ראש ממשלת ישראל, שהוא לא יודע כלום. יושבת הממשלה המנופחת ביותר בהיסטוריה, נוכח התקציב – אנחנו בשנת תקציב; אנחנו בשנתיים שבהן כל חודש מוגש עוד תקציב לכנסת; כולנו משלמים וכולנו נושאים בנטל חוץ מהמנופחים, חוץ מהמדושנים. תסתכלו, אין פה כבר מקום. אם כל השרים – לא סתם הם לא באים ביחד. אם כל השרים ישבו ביחד, הם כמו איזה סרדינים. אם חשבנו שהכיתה – הייתה פעם מחאת הסרדינים, אתה זוכר? אם חשבנו שמספר התלמידים בכיתה הוא בעייתי, יש פה מחאה של סרדינים שצריך לבצע. מישהו צריך להנהיג את המחאה. אין להם מקום אחד ליד השני, לכן הם אף פעם לא פה ביחד. משמר הכנסת, או הלוגיסטיקה בכנסת, תפתרו את מחאת הסרדינים. הממשלה כבר משתלטת על הספסלים האחוריים. אין לתאר את רמת הניתוק שלכם. אני רוצה לדבר ב-3:50 הדקות שנותרו לי על כל נושא הצפון, כי מינו שר מיוחד – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אני רק אעיר את תשומת ליבך. הייתי הרבה שנים חבר ועדת הכספים – אותו סיפור עם הבריכה, ואז הזמנתי את כל תושבי אור עקיבא להתארח בבריכה, כי הכסף של המים על חשבונם. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אה, באמת? אבל למה? זה קיסריה, לא? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> קיסריה זה לא מועצה נפרדת? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זו מועצה אזורית חוף כרמל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אבל זה לא יישוב נפרד? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> קיסריה שייכת למועצה אזורית חוף כרמל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אבל זה יישוב. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יכול להיות שיש תאגיד מים משותף, למה אתה – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, ברצינות, זה בא כיישוב נפרד מאור עקיבא. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא משנה. הם השכנים, כי הם משלמים את המים. סליחה, אני מתנצל, נאור. שתי דקות על חשבוני. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה בסדר גמור. דיברנו על הצפון. אני כל פעם שומע ראיונות של השר החדש הדנדש, שר המינהלות זאב אלקין, שמדבר על הצפון ומדבר על הדרום, ואני תוהה באמת, חבר הכנסת מיקי לוי וחבר הכנסת עמאר, כמה שרים במדינת ישראל אחראים לצפון? אתם יודעים? << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> שאלה קשה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שלושה שרים. שלושה שרים ועוד רובד שלטוני נוסף – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> למה לא? כל המרבה הרי זה משובח. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> למה לא? אני שמח שאדוני היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מיקי, תשאל את הבן שלך. כל המרבה הרי זה משובח. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> רק שיעשו משהו. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, בכל נושא האחריות זה בדיוק ההפך. כשיש יותר מאחראי אחד, אף אחד לא עושה את העבודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> צינורות – במקום צינור אחד, יש ארבעה צינורות. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש שר שיושב פה בקצה, שר הנגב והגליל – והחוסן הלאומי, סליחה, מחילה, בכל זאת, אם אין "לאומי" בעוצמה יהודית זה לא שר; הוא לא מקבל את המשכורת בסוף החודש. הוא שר שאחראי רק לנגב והגליל. הוא לא היה כנראה טוב, למרות שבעיניי הוא עשה עבודה טובה, יחסית לממשלת הכישלון, וכנראה רצו פרויקטור. בא הפרויקטור, התפטר הפרויקטור, ואז בא אלקין ואז באו ראשי רשויות. אממה, כלום לא נעשה. עכשיו אומר אלקין שהוא מכין תוכניות לשיקום הצפון, והוא מצפה לקבל על זה מחמאות. אבל אני רוצה לשים בסוף דבריי, ואני אחזור על זה בכל דיון: תראה, אנחנו בוועדת הכספים, ואתה יודע, חבר הכנסת מיקי לוי, אתה נחשף למלא מלא מלא כשלים של הממשלה. כשל מהותי אחד שאני לא מצליח להבין באיזו חוצפה הוא עובר – בשבוע שעבר ציינו יום מיוחד בכנסת, וגם היום היה טקס מיוחד לכבוד פצועי ונכי צה"ל עם בית הלוחם. כל מי שהיה בבית הלוחם ראה את העבודה הקדושה שהמקום הזה עושה. כל מי שהיה. אתה יודע כמה ממשלת ישראל תורמת ועוזרת לבית הלוחם? ב-74 מיליון שקלים בשנה. השבוע בוועדת הכספים, חבר הכנסת עמאר זוכר שאנחנו קיבלנו העברה תקציבית, שימו לב, על סך 151 מיליון שקלים – למה? בזמן מלחמה, נוכח עשרות אלפי הפצועים שיש, קיבלנו העברה תקציבית לא לבית הלוחם, לא ללוחמי הגטאות, לא לקיבוצים השונים, לא לצפון, לא למילואים, לא למשפחות המילואים. כלום. 151 מיליון שקלים תוספת לחיזוק הזהות היהודית בתפוצות. כי בזמן מלחמה, כשחבר הכנסת גפני בא וצועק: מה היית עושה בלי החרדים? אז אני שואל: מה הוא היה עושה אם לא היו חיילים? זה סדר העדיפויות של ממשלת המנותקים. בושה שזו הממשלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה על תזכורת השעון, שמעתי. בושה שזו הממשלה, בושה שאלה הסרדינים שמקיפים אותנו ומנהלים אותנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת חמד עמאר. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> רק לפרוטוקול, כי הערת לי על השעון: במשך כארבע דקות טלי דיברה, אז הוא נתן לי עשר שניות להשלים – הכול בסדר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא ארבע. אכן נתתי לך בגלל טלי, אבל לא ארבע. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת חבר הכנסת – חבר הכנסת נאור שירי, שמעתי אותך בקשב רב – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> ואני אשב לשמוע אותך. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – ואני אומר לך, מה שקורה בוועדת הכספים וההעברות הכספיות, התקציביות, שאנחנו מעבירים שם, זה דבר בלתי נתפס בשעת מלחמה. עכשיו אני עומד כאן ומדבר על העברה. פעם שלישית מתקנים את תקציב 2024. זו הפעם הרביעית שאנחנו מעבירים את תקציב 2024, היושב-ראש, וזו הפעם השלישית שאנחנו מתקנים אותו. ישבתי בכל הדיונים, ארבעה דיונים היו לנו על התקציב, ואני אומר לך, אדוני היושב-ראש, כשאתה שואל מה קורה כאן, אומרים לך: אנחנו במלחמה, ובמלחמה צריך הרבה כסף. ואני חותם לכם שצריך הרבה כסף למלחמה, צריך הרבה כסף לשיקום הדרום, צריך הרבה כסף לשיקום הצפון, צריך הרבה כסף למילואימניקים, צריך הרבה כסף לחיילים וצריך הרבה כסף כדי לחזק את הצבא. אני חותם לכם על כל זה, אבל הממשלה צריכה להוות דוגמה. ואם הממשלה לא מהווה דוגמה – ואני אגע בתקציב 2025. איזה נטל אתם מטילים על הציבור? הממשלה צריכה להוות דוגמה, ואני אעזור לכם. בתקציב 2024 יכולנו לוותר על 7 מיליארד שקל כספים קואליציוניים, אפילו יותר. היו לנו 7 מיליארד שקל אם היינו מוותרים על הכספים הקואליציוניים של 2024. בואו נגיד שב-2023 זה התחיל באוקטובר, סוף השנה, כבר חילקתם את ה-7, 8 מיליארד שקל כספים קואליציוניים, אתם לא יכולים לחזור אחורה, אבל ב-2024 הייתה לנו כל השנה שידענו שאנחנו במלחמה ואנחנו צריכים הרבה כסף. הדבר המינימלי של דוגמה אישית זה לוותר על הכספים הקואליציוניים, על ה-7 מיליארד שקל. ואם אני שם את ה-7 מיליארד שקל – עשיתי חשבון על תקציב 2025, אני אעשה על תקציב 2024 – ולא הייתי מבטל את המס על הסוכר ועל החד-פעמי, זה עוד 1.2, 1.3, 1.5 מיליארד, ואני אומר לך, זה מביא 1.6 מיליארד שקל לקופת המדינה. ואם היו מוזילים את המשקאות הממותקים – הייתי אומר לכם, זה הוזיל את המשקאות הממותקים, ולעומת זאת, זה היה עושה נזק בלתי רגיל. אתה יודע, אדוני היושב-ראש, אנחנו מובילים בעולם בכריתת גפיים כתוצאה מסוכרת, אנחנו המובילים בעולם, אבל זה לא מעניין אף אחד. וזה הרבה כסף, וזה הציבור שלכם, הציבור שלנו. עוד 1.6 מיליארד יכולנו לקבל. ואם היו הולכים בקלילות לקרן הניקיון – נאור, כמה אחוז ביצוע לקרן הניקיון? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> 3%. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> 3% מתוך כמה תקציב? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> 3 מיליארד. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> 3 מיליארד, כמעט 3 מיליארד שקל. 3%. אם היינו הולכים ואומרים: קרן הניקיון – עכשיו אנחנו במצב מלחמה, לא מעבירים לרשויות המקומיות, לא עושים כלום, לוקחים מהם, לא את כל ה-3 מיליארד שקל, לוקחים מהם 2 מיליארד שקל, ואז היינו מגיעים ליותר מ-10.5 מיליארד שקל, ולא היינו צריכים עכשיו להביא עוד גירעון למדינה, כי אנחנו בתוך התקציב הזה מוסיפים רק 1.8 מיליארד שקל ריבית. כשאנחנו דיברנו על הריבית, אדוני היושב-ראש, ואמרנו: הורדת דירוג האשראי תגרום לעלייה בריבית, שר האוצר צחק מאיתנו. הוא אמר: אין קשר בין זה לזה. הכול פוליטי, דירוג האשראי זה פוליטי. וכשדיברו איתו ואמרו וכתבו שזה תוצאה של ההתנהלות של הממשלה; נכון, יש מלחמה, אבל צריך לעשות מהלכים, לסגור משרדים. מה אני צריך את כל המשרדים האלה? כמו שאמר נאור. הצפיפות הזאת – מה אנחנו צריכים אותה? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מחאת הסרדינים. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מה אנחנו צריכים את כל השרים האלה? ושר האוצר בעצמו אמר: אני סוגר חמישה משרדים בתקציב 2025, והוא לא סגר אפילו משרד אחד, הוא הוסיף משרד וחצי; הוסיפו עוד שר ועוד סגנית שר. אז אם אתם כממשלה לא מהווים דוגמה. אתם הולכים לחסל את כל מעמד הביניים במדינת ישראל, אתם הולכים לחסל את כל האוכלוסיות החלשות במדינת ישראל, כי אוכלוסייה חלשה שמשתכרת בשכר מינימום, תפסיד בתקציב 2025 – עכשיו סיימנו את תקציב 2024, תקציב 2025 –כל ההקפאות שאתם עושים בנקודות זיכוי, כל העלאת המיסים, המע"מ – כל עובד שמרוויח שכר מינימום יפסיד בין 7,600 ל-8,000 שקל, 8,000 שקל יפסידו, וזה הרבה כסף. ב-OECD אומרים שעליית המחירים במדינת ישראל הייתה בשנת 2024 הכי גבוהה בעולם – הכי גבוהה במדינות ה-OECD, ואני אומר לכם, הכי גבוהה בעולם. אין מדינה בעולם שהמחירים עלו כמו במדינת ישראל. אין דבר שתיגע בו – אני אמרתי: תלך לכל אחד מאיתנו – כל משפחה הרגישה את זה. סל הקניות שלה עלה במחירים מטורפים. מה שהיית קונה ב-500 שקל – ואדוני היושב-ראש יצדיק אותי – אתה היום לא קונה ב-700, 800 שקל, אתה לא קונה את זה, כי הכול עלה. זה 2024, ועוד לא הגענו ל-2025. ב-2025 המע"מ יעלה ב-1%, אבל ה-1% הזה לא יהיה 1%, המחירים יעלו ביותר מ-1%; ברגע שאתה אומר מע"מ 18%, המחיר יעלה ביותר מ-18%, וכשהמע"מ עולה ביותר מ-1%, כל המשפחות ירגישו את זה, כל מי שילך לקנות משהו קטן ירגיש את העלייה של המחיר. ואם המע"מ עולה, גם הביטוח הלאומי עולה. למה שהביטוח הלאומי לא יעלה? בינתיים אנחנו מקווים שבוועדת העבודה והרווחה יימשך הסכסוך הזה והחוק הזה לא יבוא לכאן ולא נאשר אותו ולא יעלו את הביטוח הלאומי. כי ביטוח לאומי צריך להעלות, אבל בן גביר בינתיים שם בלימה על החוק הזה, לא בגלל שהוא לא רוצה שביטוח לאומי יעלה – בגלל שהוא רוצה לפטר את היועצת המשפטית, והוא רוצה החלטה של כל ראשי הסיעות שיפטרו את היועצת המשפטית. תראה במה אנחנו מתעסקים. וזה קשור גם להעלאת הביטוח הלאומי. אז הביטוח הלאומי יעלה, מס הבריאות יעלה, ואמרנו מראש שהמע"מ יעלה, הקפאת נקודות זיכוי לכל אחד ואחד מאיתנו שמגיעות לו נקודות זיכוי, לכל עובד במדינת ישראל יקפיאו את נקודות הזיכוי, והקפאת שכר. נקודות זיכוי מקפיאים, אבל יש גם הקפאת שכר לכל הסקטור הציבורי במדינת ישראל. תמכתי בהקפאת שכר לחברי כנסת, לשרים, לשופטים, לנשיא המדינה, אני תמכתי, ואמרתי בוועדה שאני תומך. כשזה קשה, כולם צריכים לקחת חלק, וצריך להקפיא. אני זוכר שאנחנו, ישראל ביתנו, גם כשלא הייתה החלטה וחוק להקפיא את השכר של חברי הכנסת, כל ישראל ביתנו ביחד, מהיושב-ראש אביגדור ליברמן עד אחרון חברי הכנסת, ביקשנו והקפאנו את השכר שלנו ואת עליית השכר שהיינו צריכים לקבל. זה היה לפני כמה שנים, כשמדינת ישראל הייתה במצב קשה. אני בעד, אבל להקפיא שכר לאותם אנשים שעושים מילואים עכשיו? להקפיא להם את נקודות הזיכוי, לאותם אנשים שעושים מילואים עכשיו? להעלות להם את המע"מ? להעלות להם את הביטוח הלאומי? זה הזמן? וכל דבר שאתה מדבר איתם – אומרים לך: אנחנו צריכים לדאוג למילואימניקים, אבל אותם מילואימניקים, אדוני היושב-ראש, אלה אותם אנשים ממעמד הביניים, אלה אותם אנשים מהמשפחות החלשות. אלה אזרחי ישראל שהולכים לעשות מילואים. אם אתה רוצה לדאוג להם, תהווה דוגמה, תסגור את המשרדים המיותרים, תוותר על הכספים הקואליציוניים, ואז אתה מראה להם דוגמה כממשלה. ואנחנו יודעים שהמצב קשה, והמצב הכלכלי קשה, ועלויות המלחמה הן טירוף. אבל אני אומר לך – ואני מכיר אותך, מאיזה מעמד אתה בא, מאיפה אתה בא, ואתה מייצג מפלגה חברתית. אני אומר לך, עליית המחירים, מה שקורה במדינת ישראל, זה טירוף: החשמל יעלה ב-3.8%, המים יעלו ב-3.4%, הארנונה תעלה ב-5.29%, וכל אחד מאיתנו ירגיש את זה. כל משפחה תצטרך לשלם לפחות 18% יותר בשנה על המצרכים הבסיסיים, על הקיום שלה. ואני אומר לכם, אם אני הייתי חלק מהממשלה, לא הייתי מסכים לשבת עכשיו בממשלה מנופחת כזאת, לא הייתי מסכים לחלוקת כל הכספים הקואליציוניים האלה שאתם מחלקים. יש לכם את הבוחרים שלכם, אתם צריכים לדאוג להם, אבל לא ב-5.4 מיליארד שקל כספים קואליציוניים בשנה שכל עם ישראל, כל הציבור הישראלי, יסבול בה. בשנה כזאת צריך לעשות צעדים מאוד חריפים גם בתוך הממשלה. צריכה להיות התייעלות. לא ראיתי משרד אחד שהציג תוכנית התייעלות בתוך המשרד שלו; לא ראיתי בתקציב 2025 – ואני שאלתי, וחבל שאין כאן שר שאני אשאל אותו – איזה מנופי צמיחה, איזה מנועי צמיחה יש בתוך התקציב. אני אומר לך, אני שאלתי את האוצר: כשאתה במצב כלכלי קשה, אתה צריך מנועי צמיחה, אתה צריך להניע את הכלכלה במדינת ישראל, בשביל להכניס כסף, להגדיל את העוגה. איזה מנועי צמיחה? אין מנוע צמיחה אחד בתוך תקציב 2025. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מיסים. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> יש רק מיסים. חוץ ממיסים, בתוך תקציב 2025 אין כלום. לא מבין, מר כלכלה, פעם קראו לו בנימין נתניהו, מה הוא לא עבר – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> סליחה שאני מפריע. כותרת בגלובס, שזה לא עיתון ביביסטי: "הסימנים שמעידים: כלכלת ישראל חזקה, למרות הכול". לא קראתי את הכתבה. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כי הציבור הישראלי זאת לא הממשלה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תקרא את הכתבה. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תקרא את כל הכתבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בסדר. אני אומר. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני מדבר על הממשלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ראיתי רק את הכותרת. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני מדבר איתך על הממשלה. יש לנו הייטק הכי טוב בעולם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> וזה לא עיתון ימני. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> יש לנו את האנשים הכי טובים בעולם. אני מדבר על הממשלה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא, אין בעיה. אם הכלכלה כל כך חזקה, תוריד מיסים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> ההזמנות שנכנסו למערכת הביטחון לייצור וההייטק עוד פעם יצילו אותנו. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אז תורידו מיסים. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני לא מדבר איתך על היכולת של ההייטק שלנו, למרות שכשאתם נכנסתם לממשלה, במקום להתרכז בהייטק ולמנף את ההייטק, ההייטק נפל אצלנו. יש לנו את ההייטק הכי טוב בעולם. אתה יודע כמה ההייטק מכניס למדינת ישראל? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> 48% מהיצוא. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> באמת? << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הוא מניע את המשק, הוא הקטר של המשק. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> ההייטק הוא הקטר, ויש סכנה עכשיו, כשחלק הלכו. 48% מהיצוא. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זה 15% מכלכלת ישראל, 15%. מה היה? אנשים ברחו מכאן, ועוד עם החוקים שאנחנו מקדמים כאן בוועדת הכספים, ואתה יושב שם ואתה אומר: מה קורה כאן? מתי יתחילו להבין שצריך מישהו שיכול לנהל את הכלכלה? אני הייתי עם אביגדור ליברמן כשהיה שר האוצר, הייתי שר במשרד האוצר ואביגדור ליברמן היה שר האוצר. ראיתי את הדאגה שלו, את הישיבות שהיה מקיים בשעות-לא-שעות על מנת להניע את הכלכלה, על מנת לקדם את הנושא הכלכלי, על מנת להביא מנועי צמיחה למשק. והיינו אחרי קורונה, היינו עם 142 מיליארד שקל גירעון. אחרי שנה וחצי עזבנו עם 12 מיליארד שקל יתרה בתוך תקציב מדינת ישראל. אבל הממשלה הזאת לא עושה כלום בכלכלה. כלום בכלכלה. ותרשה לי בחמש הדקות שנשארו – כי הפריעו לי קצת ולא דיברתי, אז במקום ארבע דקות וחצי, אני אדבר חמש דקות על הנושא. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> עליי. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> עליך, על חשבון עודד. אני רוצה מכאן לדבר לשר האוצר, אבל לא בנושא כלכלי. אתמול הייתה בינו לבין שר השיכון – שר האוצר סמוטריץ' נכנס בשר השיכון ואמר לו: אתה מקדם בנייה במגזר הערבי ואתה עושה הנחות במגזר הערבי. האמת, אני, עם שר השיכון, אחרי שאילתה שלי על הנושא של הבנייה במגזר הדרוזי – גם עם אנשי מילואים, סמוטריץ', ואחוז המילואימניקים אצלנו לא יורד מאצלך, אפילו יותר, ואחוז הגיוס אצלי יותר מאצלך. אתה אומר לו: בוא ניתן למילואימניקים. ההחלטה מדברת על היישובים הדרוזיים, רק בני המקום, ואמרתי את זה יותר מפעם כאן. לא נאפשר לאף אחד להיכנס ליישובים הדרוזיים. יש לנו את המנטליות שלנו, יש לנו את הצביון שלנו, יש לנו את החיים שלנו, ואתה רוצה שכל אחד יוכל להתמודד במכרז ולבוא לגור ביישובים הדרוזיים. ואנחנו אמרנו: לא נחלק חלקות לחיילים משוחררים אם לא יהיה רק לבני המקום. ושר השיכון הסכים לזה, והוא היה אמור היום להביא תיקון לרשות מקרקעי ישראל, לרמ"י, הוא היה צריך להביא להנהלה של רמ"י היום לאשר בנייה במכרזים רק לבני המקום, אבל סמוטריץ' – שתקע לנו את חוק החשמל, שאותם חיילים, אותם מילואימניקים שאתה מדבר עליהם, סמוטריץ', חוזרים לבתים שלהם בשנת 2024, ובעוד יומיים אני יכול להגיד 2025 – אין להם חשמל בבית. תקעת את החשמל, את חוק החשמל שקידמנו כאן בכנסת, אחרי שאישרנו אותו בוועדת הכלכלה לקריאה ראשונה, ואתה עכשיו תוקע לנו את חלוקת החלקות לחיילים משוחררים בגלל שאנחנו רוצים שרק בני המקום יקבלו חלקה בתוך היישובים שלהם. אני לא יודע מה מפריע לך בנושא הזה. אתה רוצה לבוא לגור אצל הדרוזים? בוא, אני מזמין אותך, בוא תגור אצלנו. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא בטוח שיקבלו אותו. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אנחנו לא רוצים שכל אחד יוכל להתמודד אצלנו במכרזים. אנחנו לא רוצים עבריינים שיגיעו אל היישובים הדרוזיים. אנחנו רוצים את בני המקום, שיקבלו את החלקות שלהם. זה מה שביקשנו. לא הייתה חלוקה של מגרש אחד לאותם אנשים שנלחמים עכשיו ונלחמו במשך שנה וחודשיים ביישובים הדרוזיים, כי לא הסכמנו לחלק. רק לבני המקום, אמרנו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מה באמת נסגר עם השר? << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כלום. שם את הווטו שלו, כמו על חוק החשמל. שם את הווטו שלו. אין. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ברמ"י? << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כן. שר האוצר שם וטו, כמו שעשה בחוק החשמל, תקע אותו. אנחנו לא העברנו את זה, הקואליציה הובילה את זה. אופיר כץ, יושב-ראש הקואליציה, כשאני אמרתי לו: חוק לא יהיה, כי אתם תתקעו אותו – אמר לי: על גופתי. עברו כבר שנה וחצי, על גופתו, והחוק עוד לא עבר. לכן אני אומר לך, סמוטריץ', שר האוצר, שר במשרד הביטחון: תוריד את הווטו שלך בנושא של בני מקום ובנושא של החשמל. אנחנו רוצים לראות את הבתים שלנו ואנחנו רוצים חשמל בבתים שלנו. ואמרתי לך, זה על החשבון של עודד. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא לא, זה על חשבוני. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זה על חשבונך, ואני אקח עוד דקה על החשבון של עודד. תורידי מעודד. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא לא. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> שיפתח את המכרזים ביישובים ביהודה ושומרון לערבים, נראה אותו, אם הוא רוצה הכול פתוח. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני רוצה כאן, באמת, אדוני היושב-ראש – ואני חושב שאני מדבר כאן על נושא חשוב. 228 בני אדם מהמגזר הערבי נהרגו. זה מספר בלתי נתפס. כששואלים את השר כמה נהרגו, הוא מתחבא, מתחיל לחפש בפלאפון שלו, הוא לא זוכר. הוא לא מבין – כשר, כל יום בבוקר צריכים להגיע אליו למשרד כל הנתונים. ואני חושב שאתה יודע את זה בתור איש – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> העיקר שהוא אמר ב"פגוש" שהוא דחף את נושא הפייג'רים – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בואו, זה לא עכשיו. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, לא. הוא היה צריך לזכור כמה נרצחים כל יום. אני לא מצפה ממנו לזכור שמות, אבל לזכור מספר של נרצחים ומשפחות שנהרסו, לא רק במגזר הערבי אלא גם בחברה היהודית וגם בחברה הערבית. הנושא הזה כל כך חשוב. השר בן גביר, תקיים דיונים בנושא. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> לא מתנחל – לא מעניין. מעניין אותו הדרוזים? מעניין אותו הפשיעה? מעניין אותו הכבישים ביהודה ושומרון. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> נכון – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, 15 דקות לרשותך. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, האמת, אני חייבת להתחיל בתחרות הזו שבין שרי הממשלה, איך כל אחד רוצה כאילו להראות כמה שהוא גזען, אבל בפועל הוא גורר את המדינה למקום של דיקטטורה. ראינו לפני כן את ההצהרה של שר הביטחון שמבקש לא להפעיל מעצר מינהלי נגד מתנחלים. שתבינו, אנחנו נגד מעצר מינהלי מכל סוג שהוא, ולא משנה כלפי – – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו בעד מעצרים מינהליים לפושעים, לא משנה אם הם יהודים או ערבים. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> זה – כן. עכשיו יוצא השר לביטחון – שאמור להיות לביטחון, אבל הוא לכישלון – לאומי, ומבקש ומתערב כדי שלא יהיו הריסות של בתי כנסת בבני ברק. כמובן שאנחנו נגד הריסת בתים בכלל, ונגד הריסת מקומות קדושים בפרט. אנחנו ראינו אותו, איך שהוא שמח שהוא נתן את ההוראה להריסת מסגדים ביישובים הבלתי-מוכרים ובמקומות אחרים. אז אני לא מבינה מה יותר מזה שנקרא "אפרטהייד". מה יותר מזה, תגידו לי? לאן עוד אנחנו רוצים להגיע? לזה שלא עולים לאוטובוס ערבים, למשל? שיש אוטובוס לערבים ואוטובוס ליהודים? מה עוד? אז אני מציעה לאלה שחושבים שהם באמת מנהלים את המדינה, או שהם הכתובת העיקרית בממשלה, שייקחו אחריות ויסתכלו על מה שקורה סביבם. אנחנו מדברים על הצעת תקציב נוסף, ועוד מעט תגיע עוד הצעת תקציב, של 2025. ואני רוצה לשים על השולחן שלוש סוגיות מרכזיות שמעסיקות את החברה הערבית, ואני מקווה שהן חשובות גם לחברה הישראלית בכללותה. קודם כול – תאונות הדרכים. שנה קטלנית שאי-אפשר לתפוס. אנחנו מדברים על 428 הרוגים בשנה הזו – זינוק של 22%. הנתון הכי זועק זה שאנחנו מדברים על 155 הרוגים מהחברה הערבית, שזה מהווה 60%. תארו לעצמכם שאנחנו כחברה 20% מהאוכלוסייה, אבל בתאונות הדרכים אנחנו כפול שלוש. אני שואלת: איפה השרה? מה היא עושה? << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> מי? איזה? << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> לא, לא את, יקרה. את, יש לך תפקיד אחר. אני מדברת על שרת התחבורה. לאיכות הסביבה עוד נגיע, אבל לא עכשיו. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> אם צריך, אני פה כדי לענות. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אז איפה השרה, באמת? כאילו למדה מכל הנסיעות והכנסים שבעולם שאפשר באמת, ויש תוכניות להוריד את אחוזי ומספרי הנרצחים בכבישים? אני אומרת לכם, כואב הלב לראות איך שבן רגע משפחות שוכלות ומאבדות את היקרים להם מכול. בשבוע שעבר אני הייתי בעראבה, ששם נהרג ילד בן שבע, מוחמד סלאמה עאסלי. כל האשמה שלו שהוא רצה קצת לעשות הפוגה מכל הלחצים ויצא עם (אומרת בערבית: האופניים) – – << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> האופניים. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – האופניים. אימא שלו לא ציפתה שהיא תראה אותו בפעם האחרונה. זה לא גזרת גורל. למה? ביישובים הערביים אני עכשיו חולמת כאילו על מדרכות ועל מסלולים לאופניים ועוד לאופניים חשמליים ולא יודעת מה. זה נמצא בהרבה יישובים בתוך החברה הישראלית. אבל אני אומרת לכם בוודאות מוחלטת: באף יישוב ערבי אין. אז עד מתי? עד מתי אנחנו נהיה בסיטואציה הזו? עד מתי לא יהיו לנו מדרכות להליכה? עד מתי לא יהיו לנו כבישים מסודרים? עד מתי לא יהיו לנו תמרורים כמו שצריך? עד מתי לא יהיו לנו אזורי תעשייה ותעסוקה בקרבת היישובים, והילדים והגברים והנשים שלנו יצטרכו לנסוע שעות על גבי שעות כדי להגיע למקומות העבודה? אתם יודעים כמה נשים כל יום עושות נסיעה בשעות הבוקר המוקדמות מהצפון לדרום כדי להביא (אומרת בערבית: פת לחם למשפחות שלהם)? אגב, זו הזדמנות. היום זה היום האחרון בסמסטר הזה בבתי הספר היסודיים. אני רוצה לפנות (אומרת בערבית: למורות ולמורים הערבים, ואני רוצה להגיד להם: תהיו בריאים על המאמץ שעשיתם בסמסטר שעבר, ובעזרת השם תחזרו אתם והתלמידים שלכם לבתי הספר בריאים ושלמים, בלי שנאבד בחופשה הזאת עוד תלמידים ועוד מורים.) אז כבוד היו"ר, איפה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני הבנתי, את זה הבנתי – איחלה בהצלחה וכו'. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אני מאחלת למורות ולמורים ולתלמידים שיצאו היום לחופשה בבתי הספר היסודיים שיזכו לחופשה נעימה ובטוחה ושיחזרו בשלום לסמסטר הבא. הגיע הזמן שלפחות השרים ילמדו ערבית. לפחות. הנושא השני – פשיעה. אנחנו כבר עם 237 נרצחים בחברה הערבית. גם השבוע בעראבה, בעיניי היה, הוא כבר יותר מדי, אבל היה יותר גרוע מהכול, שכובלים כאילו, קושרים בן אדם בידיים, ברגליים, שמים אותו ברכב ושורפים אותו חי. באמת, איפה המשטרה? איפה המשטרה? מה היא עושה? מה השר עושה לגבי זה? למה אין מאמצים למנוע את זה? למה לא תופסים מישהו במקום ומלמדים את כל העולם לקח בזה שמגישים כתב אישום? וכן, עם עונש מרבי, כדי שכולם ילמדו שחיי אדם מקודשים וקדושים. אבל מה, לא השר, לא הממשלה – לאף אחד לא אכפת. איפה התוכנית למיגור הפשיעה בחברה הערבית שרע"ם, (אומרת בערבית: הרשימה הערבית המאוחדת,) הביאה בקדנציה הקודמת, בממשלת השינוי? תוכנית קיימת, בדוקה, הוכיחה את היעילות שלה. איפה היא? למה היא לא מיושמת? איפה התקציבים? (אומרת בערבית: חלפו עם הרוח, הלכו ולא חזרו, יצאו בלי לחזור, כי החיים של הערבים זולים במדינה הזאת.) כי לא לשר, לא לממשלה, ובטוח גם לא לשותפים בתוך הקואליציה – אחרת היו מתרעמים ומבקשים ומביאים דברים כדי לחייב את הממשלה לחזור ולהיצמד לתוכנית למיגור הפשיעה והאלימות. יוקר המחיה – כבר באמת אין יכולת להסביר יותר בסוגיה הזאת. מה, מה עוד אפשר להגיד על ראש הממשלה? אנחנו יודעים שאנחנו במצב של מלחמה ושיש צורך בתקציבים, אבל יש הרבה אופציות להביא את אותם תקציבים חוץ מעל גבם של המוחלשים. לאזרחים כבר יש קושי במנה חמה ביום-יום שלהם, ואת זה אני לא ככה סתם אומרת. הדוח של הביטוח הלאומי הראה בוודאות בשבוע שעבר ש-5% מהאזרחים מוותרים בעל כורחם לפחות על שלוש ארוחות חמות בשבוע, כי אין להם אפשרות. אנשים מוותרים על תרופות מרשם שהם חייבים לקחת. הגענו למצב שאנשים חוסכים בבריאות שלהם; אולי כי הם יודעים שכבר אין אופק באוויר, ולכן עדיף ללכת מהר מהעולם הזה. כואב הלב שישנו ראש ממשלה שהתגאה ועשה תעמולה פוליטית על גבם של הנזקקים ושל העניים, שמספרם מגיע לכ-2 מיליון אזרחים, מתוכם כ-900,000 ילדים וכ-150,000 זקנים. בושה. הוא לא דואג להם. לא עושים פיקוח על מחירים, לא נותנים סבסוד למצרכים בסיסיים, לאוכל בריא. אז תגידו לי, מה עושים השרים בממשלה הזאת? אנחנו רואים הפוך על הפוך: שר האוצר, שאמור לתת פתרונות תקציביים, עסוק בהתנחלויות ובכיבוש ובלהזרים תקציבים לשם. השר לביטחון, שאמור לתת ביטחון לאזרחים, עסוק בציוצים, בהפצת שנאה, בשיסוע. שר הכלכלה, שאמור לדאוג למחירים ולפקח – אנחנו יודעים כמה המחירים עולים, ואף אחד לא שואל גם בתקופת מלחמה מה יעשו האנשים; יאכלו אוכל לא בריא, מלא פחמימות, מלא סוכר, ואחר כך המדינה תשלם. זאת הנקודה העיקרית שהממשלה לא משכילה להבין, שהם חושבים שהם חוסכים, לכאורה – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> משפט אחד, ברשותך. – – רק מה, בעתיד הם ישלמו כפול, אולי עשר פעמים, על הרשלנות שהם עושים היום. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. 15 דקות לרשותך. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, אמשיך בנושא של הפשיעה בחברה הערבית והעובדה שהמשטרה, לא רק השר – זאת אולי עבודה קלה לכוון רק אל השר. הוא שר כושל, הוא לא ידע מה מספר הנרצחים כשהוא נשאל, הוא פתח את האייפון וגם אז לא ידע. כך גם ראש הממשלה. אבל מפכ"ל, מפקדי מרחב, מפקדי מחוזות – איך זה שהנשק משתולל? איך זה שאנשים פשוטים הולכים – מי הולך להירצח? אנשים ברחוב. והמשטרה יודעת ולא מצליחה. לעיתים יש פיענוח, אבל שיעור הפיענוחים של מעשי הרצח בחברה הערבית – בין 12% ל-13%. זה נורא. זה אומר הכול, כי אין הרתעה. שמעתי את ראש הממשלה מדבר על הסכם ועסקה. ראש הממשלה רוצה עסקה חלקית, למרות שהוצעה לו על ידי המתווכות – ואני אומר מידיעה – עסקה שלמה, כוללת, סופית, שמחזירה את כל החטופים הביתה, כולל את – נעמה – את מנצור מכיסופים, שהוא בן מעל 80 – – << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> שורד הפרהוד. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> נכון. היום שמעתי את אחותו. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> הדסה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – ועסקת חילופי שבויים מול הפסקת המלחמה. כל התנאים בשלים להסכם כזה. ראש הממשלה לא רוצה. מי שמעכב את העסקה הכוללת שמחזירה את כל החטופים ומביאה לידי עסקת חילופין זה ראש הממשלה בנימין נתניהו, הוא ולא אחר. והמתווכות יודעות את זה, והממשל בארצות הברית יודע את זה. גם הממשל החדש יודע את זה. ולכן הוא נושא באחריות לגורל האנשים האלה, כי הוא הראש והוא אחראי. וכשאני אומר שהוא רוצה להמשיך את המלחמה, אז במלחמה יש הרוגים, במלחמות חיילים נפגעים; הם פוגעים ונפגעים, הורגים ונהרגים, שובים ונשבים. אבל אזרחים, אדם קשיש או ילדה בעזה, אדם קשיש מכיסופים – למה? אמרנו תמיד שצריך להוציא את האזרחים מחוץ למעגל האלימות, את כלל האזרחים. אמרתי לפני שבוע: ילדים ונשים, ויש כאלה שקפצו עליי, כמה פשיסטים. גם צוות המשא ומתן בהתחלה אמר: ילדים ונשים, כי יש סטטוס מיוחד לילדים בדין הבין-לאומי. ונשים – ברור שאסור לחטוף אותן. בכלל, אזרחים – הם צריכים להיות בבית ולא חטופים. וילדים, מתוך 17,000 – אף אחד מה-17,000 לא צריך להיות בעזה. כשאני אומר 17,000 ילדים, אני נזכר השבוע בסיפור קורע לב, (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: אני זוכר את מה שקרה לשייח' ח'אלד נבהאן, אבו דיאא', השהיד ח'לאד נבהאן. הוא סבה של השהידה רים, הפעוטה שכאשר היא נהרגה והפכה לשהידה הוא אמר לה "נשמה של הנשמה", "יא נשמה של הנשמה". לפני כמה ימים נפטר הסב, אבו דיאא', בהפצצה באזורים מאוכלסים באזרחים. שתי הנשמות נפגשות. קראתי משפט מרגש שאמר: "היום נפגש השייח' ח'אלד בנשמה של הנשמה שלו בגן עדן כשהידים". ולפני פחות משנה, בינואר של השנה הזאת – הסיפור המפורסם, המרגש והקטלני של הינד רג'ב, השהידה הינד רג'ב, שהיא בת חמש, אשר המשיכה להתחנן לסיוע בזמן שהיא בתוך רכב, היא ומשפחתה, עד שמצאו אותה אחרי 12 ימים הרוגה, שהידה, מירי של הכיבוש. בדרך כלל יש סיפורים בהיסטוריה, בהיסטוריה היהודית יש סיפורים של ילדים ונשים שעד היום מזכירים אותם. בעזה יהיו סיפורים רבים שההיסטוריה תספר שוב ושוב בשל הברוטליות, הסבל והמעשה הברברי בהפצצת ילדים. 12 ימים של בקשה לסיוע, ואז היא נפטרת כשהידה, השהידה הינד רג'ב.) אמרתי בתחילת דבריי שאפשר אחרת בנושא הטיפול בפשיעה, מכובדי היושב-ראש. אפשר שהממשלה תעשה עבודת מטה. כשנפגשנו עם ראש הממשלה לפני שנתיים הוא הבטיח, אבל תראה, מעשי הרצח עלו. נדמה לי שהשר הכושל התהדר בפגוש את העיתונות שהשנה קצת פחות מהשנה שעברה, שבה הוא היה שר, (אומר בערבית: הוא היה שר.) הוא מתחרה עם עצמו מתי הוא כושל יותר. אדוני היושב-ראש, אנחנו מזה כמה ימים מצביעים על התקציב, תקציב שפוגע במעמד הביניים, שפוגע במשפחות נזקקות, ותחת הכותרת של צורכי המלחמה יש רבדים רחבים של החברה הישראלית – פריפריה, ערבים – שמשלמים מחיר, ויש כאלה שמקבלים דיבידנד, כי הם אמרו שזו הזדמנות היסטורית. השרה סטרוק, למשל, כמעט כל ישיבה היא מקבלת מאות מיליונים, כל חודש. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> אה, אה, אל תגזים. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כל פעם שאנחנו מאשרים לה, זה כמה מאות מיליונים. העודפים שלה ממלאים מגירות. היא לא יודעת מה לעשות עם הכסף. אפשר לקחת מהכסף הזה ולכסות צרכים אחרים – של הפריפריה, החברה הערבית, נזקקים, משפחות חד-הוריות. אבל הממשלה הזאת היא כמו משטר – מדכאת את הפריפריה, מדכאת את האופוזיציה, מדכאת את המפגינים בקפלן – – << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> די, נו. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – מדכאת את משפחות החטופים. תוקפים, תוקפים את משפחות – – – << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תקשיבי, אני ניסיתי להתעלם מהעובדה שאת קיימת, כי למעשה את שרה שלא קיימת. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> מה אתה אומר? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כי את אחת השרות הכושלות ביותר בהיסטוריה המודרנית. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> ברור, רק אתה – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> את כלום באיכות הסביבה. כל מה שיש לך באיכות הסביבה – – << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> מה אתה אומר? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – זה איך לאכוף על ערבים. זה כל מה שיש לך. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> בקדנציה הקודמת נישקת לי את הידיים ואת הרגליים כדי לתאם איתי, כשהייתי יושב-ראש קואליציה. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> זאת בדיוק הבעיה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> התחננת. אמרת: אחמד, אני אוהבת ערבים. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> התחננת לווליד טאהא, שהיה יושב-ראש סיעה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אחמד. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> התחננת בפנינו. התהפכת כמו סטייק – – << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> אני לא התחננתי בפניך – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – ועכשיו את מעירה לי משם – – – << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> אתה, אל תשקר. לא התחננתי בפניך, ומגיע לך שאתה לא בקואליציה ולא בממשלה, ואתה צריך להיות – – << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> בכנסת הקודמת עידית סילמן – – – נגשה אליי ואמרה לי: בקרוב – – << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> – – מחוץ לכנסת. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – אני אכניס את אחמד לקואליציה. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> – – – מחוץ לכנסת. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תקשיבי, תקשיבי לה, מה היא אומרת. מה אמרת לה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> את אמרת לי בכנסת הקודמת שאת עובדת לצרף את אחמד טיבי לקואליציה – – << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> מי שתומך בטרור, את בכלל לא – – – משקרת. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – ולקוות – – – המנדט. אמרה לי את זה באוזניים. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> מי שמפגינה בקפלן וחוסמת צירים ולא דואגת לנהגים – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מה עשית בחוק האקלים? מה עשית? כלום. כישלון אחד גדול. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> אתה תומך טרור ואתה לא צריך להיות בכנסת ישראל. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מה עשית? אמרת לנעמה לזימי שאת רוצה לצרף את אחמד טיבי לממשלה. טוב שלא – – – << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> מי – – – את אמרתי לי שאת פועלת להוסיף עוד מנדט – – << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> ואת שקרנית שיודעת רק להפגין בקפלן. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – לאחמד טיבי. עליי אי-אפשר להגיד שאני שקרנית. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> אז – – – המקום שלך לא פה, חמודה. חמודה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אין לי סיבה להמציא את זה. את אמרת לי את זה בכנסת הקודמת: אל תדאגי – – << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> אל תשקרי, נשמה. היית – – – << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – אנחנו נרחיב את הקואליציה, אני עומדת על זה. אחמד טיבי יצטרף. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> היית – – – << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> חד-משמעית, אני אומרת לך. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני מאמין לה, והיא לא – – – << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> נעמה לזימי, היית ונשארת אחת שמשקרת. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הוכח שהיא משקרת, הוכח. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> – – – צמיגים בקפלן, שם המקום שלך. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> במקרה כמוך – – – << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> ואז לבוא ולדבר על חוק האקלים. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אגב, מקובל לשבת, כיוון שאת שרה. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> אתה תומך בטרור ואין לך מקום בכנסת ישראל. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> את הפעלת טרור נגד משפחות חטופים. יא כישלון. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – משקר – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> את הכישלון המונומנטלי. מכרת את עצמך בנזיד עדשים. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> אתה, הכישלון שלנו הוא שאתה – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> בגדת באנשים שלך. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> – – עדיין פה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הצטרפת בזחילה. אמרת לו: הייתי טובה? בחיים לא היית טובה. היית כישלון אחד גדול. גם כשתקפו אותך – ולא תקפו אותך בתחנת הדלק – היית שקרנית. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> אחמד טיבי, אני רוצה להגיד לך – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ואת עומדת שם ומטיפה לי מוסר? אומרת שאני לא צודק? << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> – – שאתה כישלון של מדינת ישראל – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כשמחברים אותך לפוליגרף, הוא נשרף – – << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> – – שאתה עדיין נמצא בכנסת ישראל. זה הכישלון של כולנו שאתה עדיין פה – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – בגלל שאת שקרנית כרונית. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> – – עומד על במת הכנסת ומדבר בערבית. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ההצהרה הראשונה שלך הייתה: לא אעביר כסף לערבים. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> מדבר על שהידים. הזיה אחת גמורה. המקום שלך מחוץ לכנסת ישראל. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני בז לך. כל הערבים בזים לך. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> מחוץ לכנסת ישראל. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> את ופחי האשפה שאת צריכה לרוקן במעמד שווה. בגללך יש פחי אשפה. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> אסור בחיים, בחיים, לתת לכם שום מנדט. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> בגללך יש זבל שממלא את הרחובות בחברה הערבית. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> וצריך להוציא אתכם מפה כמה שיותר מהר. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מה עשית? מה עשית? << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> אין לכם מקום פה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אכיפה נגד ערבים. אכיפה נגד ערבים. אכיפה נגד ערבים. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> תתחיל לדבר על שהידים. הזיה גמורה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> יאללה, חלאס. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> לא חלאס. תתבייש. בשם כל החיילים שמסרו את נפשם. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אוקיי. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> בשם כל המשפחות. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מה הקשר שלך? אין לך קשר בכלום. אין לך קשר בכלום. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> אין לך מקום בבית הזה. אין לך מקום בבית הזה. אתה תומך טרור. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אין לך, את לא משפיעה על כלום. רק יודעת "תומך טרור", "תומך טרור". (אומר בערבית: זה מה שהיא אמרה.) יאללה. יאללה. יאללה. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> חצוף. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לפחות אין לי שפלות רוח כמוך. מכרת את עצמך במחיר הכי נמוך. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> לא, אתה הדוגמה הטובה ביותר לשפלות – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הכי נמוך. לי יש אינטגריטי. לך אין קשר למילה הזאת. איך העזת להגיד לה שאת מצרפת אותי לממשלה? איזה חצופה. איזה חצופה. איזה חצופה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> היא משקרת. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> היחיד שחשב לצרף אותך היה נפתלי בנט, וגם הוא לא פה היום – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> עזבי. את אמרת לי שאת אוהבת ערבים, מתה על ערבים, מתקשרת לערבים. כשלא העברנו משהו, היית מתקשרת לערבים. על כל פנים – – – << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> – – ואני שמחה על זה. ואני שמחה שעוד הרבה לפני פירקתי את הממשלה שבכלל רצתה לדבר איתך, רצתה לתת לך מצנח הגנה ורחיפה לכנסת. אז מזל שפירקתי את הממשלה בזמן כדי שאתה לא תהיה בממשלה – – << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> כשאני אעלה למליאה אני אספר בדיוק מה נאמר. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> יש רעש אקוסטי משמאל והוא מפריע לי לנאום. יש רעש אקוסטי משמאל והוא מפריע לי לנאום. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> – – כדי שלך לא יהיה מנדט. אתה תומך טרור ואתה לא צריך להיות פה. אנחנו נמשיך להגיד את זה כל הזמן כדי שאתה תדע את זה. אין לך מקום בכנסת ישראל. זה לא המקום שלך בבית הזה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אדוני, גם שרים יכולים להיקרא לסדר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, אבל אתם מנהלים דו-קרב צעקות כבר כמה דקות, אז עכשיו פתאום – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לי מותר. אני קובע. אני הדובר. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> אתה לא צריך להיות כאן. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אם הייתי שם – מילא. אני הדובר. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> אתה בושה לעם ישראל. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני לא שייך לעם ישראל. אני שייך לאזרחי מדינת ישראל. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> בדיוק. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> את שייכת לעם ישראל, ואת בושה לעם היהודי באשר הוא. את הדוגמה הקלאסית שהעם היהודי הוא לא העם החכם ביותר, בגלל אנשים כמוך. זה הכול. האמירה שהעם היהודי הוא עם חכם מתרסקת כשרואים אנשים כמוך. מתרסקת לרסיסים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אפשר תקציר של מה היה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תראה בערוץ הכנסת. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> תכף אספר – – – היא רצתה – – – את אחמד טיבי – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> "תומך טרור". << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אפשר להוסיף לו חמש. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה זה אפשר להוסיף? אין דבר כזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בוודאי שיש. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אנחנו קובעים, אדוני, את החלוקה בין האופוזיציה. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> זה לפי ההסתייגויות, היושב-ראש. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> זה לפי ההסתייגויות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה הלו"ז שלנו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> במקום מי זה בא? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא במקום, זה בנוסף. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אנחנו מחלקים באופוזיציה בינינו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כמה הגשת? באמת אני שואל. טוב. חמש דקות, בבקשה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> הפריימריז הלך. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תודה רבה. אני מקווה ששרים שקרנים לא יפריעו לי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אחרי ההצבעה של התקציב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> טוב, אבל לא יותר. יאללה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> גם כשאני שותק זה נחשב, אגב. עכשיו אני רוצה לדבר על ג'דיידה-מכר, על האשפה שלא מפנים מהכבישים. מה נעשה במשרד לאיכות הסביבה? כלום ושום דבר. גם המשטרה וגם איכות סביבה וגם משרד הפנים. עושים קוסמטיקה – בינתיים היישוב סובל. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> קפצה פה, חבל על הזמן – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> את הבהלת אותה. למה להבהיל? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מה הפסדתי? << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> – – – משקר – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא אני אמרתי, נעמה אמרה. נעמה, היא אמרה. אני לא אמרתי, היא אמרה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מה הפסדתי? << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> עזבתי אתכם שלוש דקות, כבר נהיה בלגן? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> היא צעקה כל הזמן ואני התעלמתי ממנה, אבל היא המשיכה לצעוק, ואז נעמה גילתה משהו, גילתה לציבור שהיא אמרה לה שכשהייתה יושבת-ראש קואליציה: אני רוצה לצרף את אחמד טיבי. היא אמרה לה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> את לא שווה את זה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> השרה סילמן, זהו. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> אף אחד לא – – – זה אתה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה בשלוש השנים האחרונות עשית שמישהו יאמין לך? חיה בסרט. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> בגלל זה את יושבת באופוזיציה, כי לא מגיע לך. את לא שווה את זה – – – נשארת במקום שלך – – – לכי תשרפי צמיגים בקפלן. תבעירי מדורות – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> השרה סילמן, זהו. זהו. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> אף אחד לא יגיד "כמו סטייק". הסטייק היחיד זה אתה – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מה מצב תחנות הדלק היום? מה מצב תחנות הדלק? מה מצב תחנות הדלק? הרביצו לך או לא הרביצו לך? אנחנו רוצים לדעת. מתברר שלא הרביצו לך, יא שקרנית. לא הרביצו לך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, לא, לא מכובד. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> היא שקרנית. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא מכובד לקרוא לשרה "שקרנית" מעל הבמה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני אגיד את זה ככה: אם יחברו למכונת פוליגרף – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אל תאלץ אותי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא לא, תקשיב טוב: במקום "שקרנית" אני אגיד – תירגע, היא אומרת לי "תומך טרור" ולא הערת לה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא הייתי פה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> במקום "שקרנית" אני אגיד: אם יחברו אותה לפוליגרף, הוא יישרף. הפוליגרף יישרף. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> שאתה תומך טרור – – – על זה צריך לחבר אותך למכונת אמת, אותך ואת החברה שלך לזימי, שני שקרנים – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> השרה סילמן, לא נהוג להוציא שרים. לא נהוג. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> – – – מזל שאין להם קואליציה ומזל שזכיתי לפרק את הממשלה הזאת, הלא-ראויה, הלא-לאומית – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא, אתם באמת הכי ראויים בעולם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נאור, נאור, די. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> היא יכולה לנאום אבל אנחנו לא. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מה אני קשור? מילא תגיד את זה לוואליד. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> על מה תודה? על מה – – – את אשמה. את. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מה אתם רוצים יותר טוב מההודאה במעשה הזה? היא אומרת: מזל שאני פירקתי את הממשלה. היא אומרת, היא אומרת ומתגאה בזה. מתגאה בזה. תתגאי. (אומר בערבית: שאללה לא יעשה שתגידי אמת.) << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> היא נזכרת – אני רוצה להגיד לך משהו. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הוא לקראת סיום. תכבדו אותו, שבסיום לפחות לא יהיה רעש. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> שמחה ששמח פה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> (אומר בערבית: דיברתי על העריצות, השלטון הטוטליטרי והדיקטטורה. הגיע הזמן שאדבר בפניכם אחרי כל המהומה הזאת.) << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> (העריצות, דיברתי על העריצות והדיקטטורה.) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> השרה סילמן. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> לא, זה הזיה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בסדר. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> אתה רוצה להוציא אותי – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> כן, כן, תצאי. מה, את מאיימת עלינו? מה זה הדבר הזה? היא מבולבלת. היא מבולבלת. מה תעשי, תצלמי אותנו בפלאפון? מה תעשי? תצאי. תצאי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת נאור, חבר הכנסת נאור, אל תעזור לי, טוב? לא. אל תעזור לי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תצאי. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת נעמה לזימי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> להתראות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> כשניפגש במדרגות תשאלי אם היה שוחד. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי, נתחיל עם הקריאות? << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> היית טובה? היית טובה? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> השרה מאיימת על היושב-ראש? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> היה צליל של איום על היושב-ראש. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> היה צליל או לא היה צליל? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> היה צליל של איום. עכשיו, דיברתי על (אומר בערבית: מה שקרה כעת הזכיר לי משפט שתואם את המקום הזה ואת ההתנהגות הזאת, את הצעקות האלה ואת הפרצופים שיש כאן: העריצות מיוסדת על חמישה דברים: הזנב קודם לראש, ביטול התקופה העכשווית ביחס לאתמול, חלוקת הפחד והייאוש, הצרת הנפש והרוח והשארת הטיפש על הכיסא.) תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת נעמה לזימי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני מוכן לתרגם. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אדוני, תן לו 30 שניות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> 20 שניות. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> יש לי. הטוטליטריות בנויה על חמישה אלמנטים: הזנב קודם לראש, ביטול התקופה העכשווית ביחס לאתמול, חלוקת הפחד והייאוש, הצרת הנפש והרוח והשארת הטיפש על הכיסא. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת נעמה לזימי. בערבית זה נשמע יותר – בעברית זה לא תופס. יש לך 20 דקות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תודה רבה. כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, אני חייבת לפתוח עם מה שהיה כאן לפני רגע וכן לספר את הסיפור הזה, שבאמת תקלה שלי ששכחתי אותו איזה שנתיים. כשראיתי אותם מתכתשים, ברגע נפל לי האסימון. כשאנחנו היינו בקואליציה – עידית ואני מכירות הרבה שנים, לפני שהיא לקחה שוחד פוליטי – אז היא אמרה לי: אני עובדת על חיזוק הרוב הקואליציוני שלנו. אני עובדת על שני אנשים, אחמד טיבי ומשה גפני. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> שקרנית. אל תשקרי. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> ואז היא אמרה לי: עם אחמד טיבי – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> למה שנאמין לך, תגידי? << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> שתגיד מה שהיא רוצה. לא חייבים להאמין לי. והיא אמרה לי: עם אחמד טיבי זה מורכב, כי יגידו: זה או טיבי או ביבי. יהיה לי קשה לצרף אותו. אני עובדת על זה. כשיירגע המצב אני אוסיף עוד רוב קואליציוני, אצרף אותך. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> אבל נעמה, אל תשקרי. השקרנית היחידה זו את. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, לא יכול להיות שהשרה תפריע. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> עכשיו אתה שותק. אתה יודע שזה נכון. אתה לא רוצה לספר על המגעים שהיו. אני מבינה אותך, אחמד. אני מבינה. לא נעים לך לספר מה היה מאחורי הקלעים. אני יודעת מה היא אמרה לי. אתה יו"ר, אתה יודע טוב מאוד על השיחות שהיו. אתה יודע טוב מאוד. במקרה היא סיפרה לי את זה. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> אתם יכולים לשקר כמה שאתם רוצים, אבל העובדה ששניכם מחוץ לממשלה ומחוץ לקואליציה – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> כי אנחנו לא לקחנו שוחד פוליטי. כי את פוליטיקאית מושחתת שלקחה שוחד פוליטי. כולם יודעים את זה. את לקחת שוחד פוליטי, ולכן את יושבת בתוך הממשלה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אז אני מזכירה, עידית סילמן – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> השרה סילמן, השרה סילמן, השרה סילמן. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> הכיף שלי זה לראות אתכם מחוץ לממשלה. כל עוד אתם שם זה טוב. זה שאתם שם זה מצוין. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני מדבר, השרה סילמן. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> תעצור לי. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> ממשלה שהביאה עלינו את הטבח הכי גדול מאז השואה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת יוראי, אני מדבר. השרה סילמן, אני אאפשר לך אחרי ההצבעה הודעה אישית. זהו. לא עכשיו. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> האישה הזאת מכרה את עצמה בעבור שוחד פוליטי. היא הייתה עושה משלחות שלום בחו"ל, יוצאת למשלחות מדיניות לשלום, והפכה לי לימנית קיצונית בשביל ג'וב. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי, נתחיל בקריאות. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> – – – להבעיר צמיגים ולהבעיר מדורות – – – << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> תגידי מה שאת רוצה. את לקחת שוחד פוליטי. אין לך מה לדבר איתי בכלל, עידית. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> את יושבת בממשלה כי לקחת שוחד. את שרה מושחתת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת יוראי, אתה בקריאה ראשונה. לא, היא לא מדברת אליך. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> איזה קריאה היא? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת יוראי, אני אוציא אותך. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אבל היא אמרה לי. היא רצתה דרכך לחזק את הרוב הקואליציוני. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אין איפה ואיפה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת יוראי, אתה בקריאה שנייה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אין איפה ואיפה פה, סליחה. זה לא בסדר. היא צועקת פה כבר חמש דקות ואני בקריאה שנייה? מאה אחוז. ייעוץ משפטי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תלך לייעוץ המשפטי. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אני אלך. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא יכול לעשות מה שאתה רוצה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אל תאיים עליי. אל תאיים עליי. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> סליחה, אני מאיים עליך? << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אבל את הדבר הזה אמרתי רק כי אני אעמוד על העיקרון. זה נאמר לי בזמנו. אתה מחייך. אני לא יודעת מה הלך שם – רציתם להיכנס, לא רצתם להיכנס, היה אפשרי, לא היה אפשרי. היא הייתה בטוחה שהיא תצליח לגרום לזה לקרות כשיירגעו הרוחות, וזה יהיה פחות בעייתי פוליטית, עם כל מיני בעיות. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> יכול להיות שזה בגלל הקסם האישי שלה. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> זה ממש בסדר שבעלי הברית של הערבים מרגישים עכשיו שזה לא בסדר ורוצים – – – אבל זה לא ככה. אתם לא יכולים להאשים אחרים. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אני ממש זוכרת. אבל אין בעיה, את אומרת שלא נכון – תגידי שלא נכון. לקחת שוחד פוליטי, תגידי מה שאת רוצה, הכול בסדר. הרבה יותר גרוע זה הג'וב שלקחת עבור שוחד פוליטי. זה הרבה יותר גרוע מהכול. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> ארז, אתה אמור לשמור על חברי הכנסת, לא על השרים. אתה היושב-ראש. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אבל היא לא דיברה אליך. אסור לך להתערב. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אני מבינה שאני מפריעה לך. את לא סתם משתוללת, עידית. הרי אם זה היה סתם משהו לא נכון, היית אומרת: לא נכון, ביי. נבהלת. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> אני שמחה שאתם שם. שם אתם תישארו. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> מה זה מוציא אותה מהכלים. מי שישמע, גם מה זה כבר? בוא. בכל מקרה, אני אחזור לנאום שלי. היא בחרה לעשות סיבוב רגע ולהשתלח. היא תתמודד גם עם מה שאנחנו יודעים עליה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היא לקחה שוחד. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> לקחה שוחד פוליטי. זה יותר גרוע מהכול. אני לא מבינה למה היא מתעסקת בשאר הדברים. בן אדם לא ראוי במערכת הפוליטית. טוב, אני רוצה לחזור רגע לדברים החשובים שכן יש לומר, ואני רוצה לדבר עליהם. השבוע שמענו ששר המשפטים החליט להעלות בפעם המיליון את ההפיכה המשטרית; שוב לקרוע את העם, לפעול נגד הציבור, ולשים עוד מסמר בארון הקבורה של שלטון החוק. אבל אנחנו לא ניתן לו. מה שכן, בזמן ששר המשפטים יריב לוין אמור לדאוג לאנשים שעברו את טבח 7 באוקטובר, כמו שורדי המסיבות, שהחיים שלהם התהפכו ברגע, הוא מתעסק בלריב, להסית ולהקצין. במקום לקחת את הכוח שניתן לו ולהשתמש בו כדי לשקם את האנשים האלה, את הלב של הציבור הישראלי, הוא בוחר פעם אחר פעם להעלות מחדש את ההפיכה המשטרית לסדר-היום. עכשיו, למה זה תפקידו, בהקשר של שורדי המסיבות? אני אסביר. הצעירים והצעירות האלה, שפשוט רוצים לקבל את מה שמגיע להם, את מה שהמדינה חייבת להם, נאלצים להתמודד עם עורכי דין שגוזרים עליהם קופון עצום. אנחנו בוועדת הצעירים כבר דרשנו מזמן – מדצמבר, מהדיון הראשון בנושא – ממשרד המשפטים להפסיק את הניצול הזה, להגן על השורדים ולתקן את החקיקה, כמו שכבר נעשה בחוקים אחרים, כך שתהיה הגבלה על שכר הטרחה ולא יהיה ניצול שעורכי הדין גובים במצבים הללו. מה קרה מאז? כלום. עובדי משרד המשפטים הבטיחו לחוקק, הבטיחו לקדם, ולא קרה כלום. אני רוצה להגיד שאני הצעתי להגיש חוק כזה, והייתה כבר קליניקה שרצתה לסייע לנו בכתיבה שלו, אבל משרד המשפטים אמר לי: תחכי, מגישים חוק ממשלתי. זאת אומרת, גם מנעו מאיתנו לפעול פרלמנטרית. ועכשיו, במקום להתמקד בדברים החשובים באמת, לוין שוב בוחר להדליק את המדינה עם ההפיכה המשטרית, שוב לקרוע אותנו מבפנים. אבל אתם יודעים מה? הציבור כבר לא קונה את זה. הציבור רואה את ההפקרות, מבין מה קורה פה, ומוכן לצאת לרחובות כדי לעצור את זה. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> הציבור רואה את ההפקרות שלך – – – כשאת מבעירה צמיגים ומדורות באיילון. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, השרה. אני מכבד אותך, אבל את תאלצי אותי לעשות משהו שלא עשיתי, השרה סילמן, שלא עשיתי מאז היותי סגן. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> עידית, אל תעשי עליי סיבוב. המצוקה שלך לא יכולה לבוא כאן לידי ביטוי. המצוקה שלך לא מעניינת אותי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נעמה. נעמה. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> אחר כך את תבואי לדבר על אקלים? את מצטערת על ההפקרות שאת יצרת? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זה לא קרה אצלי פעם אחת, אבל אני אתחיל עם הקריאות. השרה, בחיים לא קראתי קריאה לשרה, אבל – – – << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> מה לעשות? פשוט לא הייתי פה הרבה זמן. אתה שומע אותה? וואו. וואו. וואו. זו הזיה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כנראה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> היא לא הייתה פה הרבה זמן כי היא טסה לחו"ל. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אחמד, איך היא נלחצה מהעניין. ממש. תראה מה קורה פה. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> איזו הזיה, כשבעלי הברית של הערבים מנסים לפרק את השותפות שלהם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> השרה, לא, אני לא מוכן לזה. אני לא מוכן לזה. זהו. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אני מחכה, ארז. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אין הרתעה ליושב-ראש. זה בעייתי. אין הרתעה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אחמד, די, חלאס. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> מה לעשות – – – << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> לא, אני מצטערת. השרה צריכה ללמוד להתנהג בכנסת. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אולי תציע לה שוחד, אדוני היושב-ראש. היא מבינה בשוחד. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תן לי לנהל את האירוע. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> כשמישהי מבעירה מדורות ואז מדברת על האקלים, קצת קשה לי. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אמרת את שלך. אמרת. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> נכון, אני אומרת לך את זה כמה פעמים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טוב, השרה, את תהיי בקריאה ראשונה. די. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה מעירה לי על משבר אקלים. האישה שריסקו לה את המשרד. כל הסמנכ"לים פרשו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נעמה, נעמה, בבקשה, לא להתייחס – – – << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אז אני רוצה לומר: יריב לוין, תתעורר. עם הכוח שיש לך בידיים אתה יכול לעשות דברים טובים אמיתיים, דברים חשובים. יש לך אחריות – לא להפיכה משטרית, לא לביצור השררה. תשתמש באחריות הזאת כדי להציל אנשים, לעזור למי שנפגעו. תתחיל לדאוג לשורדי המסיבות, לשורדי 7 באוקטובר, לכל מי שצריך אותך עכשיו יותר מתמיד. תעצור את זה הניצול של עורכי הדין, שגובים שכר טרחה מוגזם מאנשים שעברו טבח. תפסיק להסית ותתחיל לעבוד בשבילנו. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> הוא עובד, כדי לדאוג שלא תבעירי יותר צמיגים. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> וואי, תשמע, ארז – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> השרה, נו, די. את מאלצת אותי, משהו שלא עשיתי – – – << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> לא, יש לה בעיה. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> היא לא מחוברת. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אני לא מוכנה. אני לא יכולה להמשיך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> השרה, די. די. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> השרה החליטה להשתגע כי סיפרתי מה היא אמרה לי, וזו בעיה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מה היא אמרה לך באמת? << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> די להיות שקרנית, נעמה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אני אמרתי. אני אשלח לך את הווידיאו אחר כך. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> היא שקרנית? היא צודקת פי אלף ממך. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אני? אני הבן אדם הכי אמין במשכן. אני הכול דוך, מה שקרנית? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טוב, השרה, את בקריאה ראשונה. הינה, עשיתי את זה, את רואה? נגד רצוני. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אוקיי, קריאה ראשונה. עליזה, תרגיעי. מה קורה כאן? תעזרי לה. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> את צריכה להירגע. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אני מבינה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני מבין את כל המשקעים, ואני מבין את הכאב שלכם, שהיא פירקה את הממשלה הקודמת, ממשלת השינוי, אבל אין מה לעשות, זו הדמוקרטיה וככה צריך. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> בסדר, אבל אתה מוסיף לי דקות. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> קשה להם, הם עכשיו באופוזיציה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אבל השרה, את לא צריכה לענות לכל פיפס. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אדוני היושב בראש, זאת לא דמוקרטיה. לתת ולקחת שוחד פוליטי זה לא דמוקרטיה, זאת עבירה פלילית. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> כבוד היושב בראש, אנחנו מדברים על שוחד פוליטי. אני לא אפסיק להגיד את זה. האישה הזאת היא אישה מושחתת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יוראי, אתה בקריאה ראשונה, או שנייה, אני לא בטוח. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> לא ראויה למערכת הפוליטית. לקחה שוחד פוליטי. ככה לא מתקבלים. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> ראש המפלגה שלך הוא היחיד שהציע שוחד פוליטי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> השרה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> טוב, אנחנו נמשיך. אני אפתח בקטע מ"שיר ארץ": "ארץ שיושביה היא אוכלת / וזבת חלב ודבש ותכלת / לפעמים גם היא עצמה גוזלת / את כבשת הרש". לא מצאתי מילים מדויקות יותר לתאר את התקופה הזו, תקופה שבה מעל ראשנו מנשבות הגזרות הכלכליות של ממשלת ישראל. הגזרות הללו צפויות לנחות על דלתותיהן של משפחות צעירות ועובדות דווקא עכשיו, רגע לפני תחילתה של שנה אזרחית חדשה. יש לומר זאת ביושר: הממשלה הזו שולחת את ידה עמוק ובגסות לכיס של כולנו. ולשם מה? כדי לכפר על הבטחות קואליציוניות מופרזות, להמשיך לממן את המלחמה הבלתי-נגמרת בעזה ולסבסד פרויקטים כהניסטיים משיחיים ומסוכנים, תוך כדי הפקרת האחים והאחיות שלנו שבשבי החמאס. כל זאת בלי להשיג דבר, פרט לסיכון נוסף של חיי אדם והפקרתם. במקום לחזק, הממשלה הזו שוברת; במקום להקל, היא מכבידה; במקום להציל חיים, היא מפקירה. העלאות המחירים, המיסים, הקפאת הקצבאות ונקודות הזיכוי יפגעו בכולם, אבל הפגיעה הקשה ביותר תהיה באלו שהכי זקוקים לעזרה – שכבות מוחלשות, משפחות צעירות מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית, אלו שכבר היום מתקשות לסיים את החודש. ומה יקרה? יוקר המחיה ימשיך לזנק, אך רמת החיים תמשיך לצנוח. מערכות הרווחה ימשיכו להיכבל, בעוד שמספר המשפחות שנשאבות לעוני רק גדל. מה עושה הממשלה הזו? היא משיקה את תקציב נטו בפגיעה במשפחה. התוצאה: משפחות צעירות יפסידו בממוצע 10,000 שקלים בשנה הקרובה ואולי אף יותר. אני בטוחה שזה מעניין גם אותך. תחשבו מה 10,000 השקלים הללו יכלו לכסות – וזה עוד בלי הקיצוצים, בלי הקיצוצים הרוחביים: חוגים לילדים, טיפולי שיניים הכרחיים, בגדים לחורף ואפילו אוכל בריא ומזין. ומה לגבי הצרכים הנוספים, שמגיעים כתוצאה מהמצב הביטחוני? טיפולים רגשיים לילדים ולמבוגרים, מטפלות לילדים בזמן שירות מילואים, כל הצרכים שיש למפונים. במקום להקל על המשפחות האלה, הממשלה הזאת מגדילה את עומק המינוס. היא מפירה שוב ושוב את החוזה החברתי בין המדינה לאזרחיה. במקום לעזור היא פוגעת. כנסת נכבדה, בזמן שמדינות העולם המערבי מעודדות את מעמד הביניים ומשפחות צעירות, הממשלה שלנו פועלת בניגוד גמור – היא מעמיקה את הפערים, מגבירה את האי-שוויון ומחבלת באמונה של הציבור במערכת. זו לא רק פגיעה כלכלית, זו פגיעה ערכית, מוסרית וחברתית. עלינו, חברות וחברי הכנסת, לוודא שהמגמה הזאת תיעצר. עלינו להיאבק כדי שמדינת ישראל תהיה מדינה שמאפשרת לכל משפחה לחיות בכבוד. תגיד לי, זה לא מה שאנחנו צריכים לעשות כאן? זה הסיפור, זה מה שצריך לעשות פה במקום הזה. רגע, אני בוחרת פה בין הנאומים. אני דווקא רוצה לנאום על ארבעת העצורים מקיסריה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> לא הבנתי, מה היא אמרה לך? << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אבל יש וידיאו, אני כבר אמרתי את זה פה. אל תדאג, אני שולחת לך הכול. אל תדאג, תוכל להדהד. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – לציבור שלנו. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> ואחמד, אני דורשת גם שתאשר את הדברים האלה. ואל תחייך, אתה יודע מה נאמר, והגיע הזמן לפתוח הכול. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> שקרנית – – – << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, האם חיוך מספיק במקרה כזה? << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אני מציעה שתפתח הכול. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> עכשיו את רוצה גם לתמוך באלה שתומכים בסרבנות? << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אלוהים, שמישהו יעזור לי עם האישה הזאת. מה היא רוצה מחיי? בסך הכול סיפרתי מה זאת עם השוחד הפוליטי עשתה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בואי, עכשיו זה היה סביר, ואת יכולה להתעלם. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> עכשיו זה היה סביר, לא צריך על כל דבר שהיא אומרת. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> בסדר, תודה. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> – – – אלה שאת רוצה לתמוך בהם, שרצו לפגוע בראש הממשלה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> עכשיו אני רוצה לומר דבר חשוב נוסף על ההתנהלות מעוררת הדאגה של רשויות אכיפת החוק והשלטון. התיק על ירי הזיקוקים הימיים כנגד ארבעת העצורים מקיסריה מעלה שאלות כבדות משקל על הדרך שבה מתנהלת הפרקליטות. איך ייתכן שבאירוע מחאה שבו אין נפגעים, שבו בקושי ברור איך וכמה זיקוקים הובילו לשרפה של כמה עלים, אנשים ללא כל עבר פלילי מואשמים במעשה טרור? האם הם עשו טעות? בוודאי, בוודאי. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> לא, לא, מה פתאום. חברת הכנסת לזימי, לטעמך הם לא עשו כלום. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת סילמן, עכשיו לא דיברו עלייך. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> סיפרתי על זה שהיא רצתה לצרף את טיבי לקואליציה הקודמת, והיא נלחצה. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> אנחנו רצינו – – – << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> הינה, גם את שמעת את זה ממנה? << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> נו, מה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> גם אפרת מאשרת את זה. רגע, רגע, אפרת. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> בדיוק מה שבאתי להגיד. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> בבקשה, אני לא משקרת, חברים. אפרת רייטן שמעה בעצמה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זה לא בית דין עכשיו, חברת הכנסת אפרת. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אפרת, בבקשה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אני מאשרת, אני עוצרת. אני מקשיבה לאפרת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, לא, היא לא יכולה. את לא יכולה. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> זאת בדיוק הסיבה שפירקנו לכם את הממשלה. כדי שלא תהיה לכם – – – לא לו ולא לך להיות פה. זאת בדיוק הסיבה שפירקנו לכם את הממשלה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אני יודעת. אני אומרת, זה היה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> עברו 30 שניות. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אבל יש לי עוד שש דקות. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> ולא להתעצבן על זה, נעמה לזימי, וגם לא לתמוך במי שפגע וניסה לפגוע בראש ממשלה בישראל. את צריכה לעמוד ולגנות אותם, לא לתמוך בהם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> השרה סילמן, את בקריאה שנייה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אני שיקרתי על זה שהיא רצתה לצרף את אחמד טיבי לקואליציה הקודמת. היא נלחצה בטירוף, ועכשיו גם אפרת שמעה את זה. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> נשמה, נשמה – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> השרה סילמן, את בקריאה שנייה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> נעמה, אני לא מבין – – – היושב-ראש – – – << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> – – – אין יותר שטויות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא לא לא. השרה סילמן, את בקריאה שנייה. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> אתם באופוזיציה ולא הם. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> עכשיו זה סתם. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני לא מבין. היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת, לא, אני לא רוצה לשמוע אותך. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני לא מבין, היושב-ראש. זה לא יפה מה שעושים לה, בזכותה לא היה חמץ בבתי החולים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת גלעד קריב. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> זה היה – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אולי כדאי שתצא להירגע. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> איזה כיף שנכנסת. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – חמץ. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב, אתה בקריאה ראשונה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב, אתה בקריאה ראשונה. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> לקחה שוחד פוליטי בעודה מנסה לצרף עוד אנשים לקואליציה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – למה – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב, אתה בקריאה שנייה. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> היא אמרה לי: אני אחזק איתו את הקואליציה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – חמץ. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> – – – אני מבינה שזה קשה להיות במעמד הזה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> כן, זה קשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב, תצא בלי הקריאה השלישית, בבקשה. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת אפרת רייטן, את בקריאה ראשונה. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> – – – << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> בגלל זה פירקנו לכם את הממשלה. בגלל זה פירקנו לכם את הממשלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת אפרת, את בקריאה ראשונה. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת אפרת, בבקשה להירגע. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> בגלל זה פירקנו לכם את הממשלה. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> תראי מה עשית, הכול על מצפונך, עלייך ועל בעלך. אלוהים ישמור, מה עשיתם. הבאתם – – – לאבדון. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת אפרת, את בקריאה שנייה. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> את, את, את אשמה. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> היא צריכה לחקור אותם, חד-משמעית. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> את אשמה. את, את. בקורות החיים של המדינה הזאת – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת אפרת. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> – – – << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> – – דפי ההיסטוריה מלאים בכל הדברים שאת עשית. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אפרת. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> היית צריכה להיות יותר דיסקרטית. דיברת עם שתינו. היית צריכה להיות דיסקרטית. לשתינו חשפת את כוונתך לצרף את אחמד טיבי לקואליציה. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> השרה סילמן, את בקריאה שלישית. זהו. בבקשה, תצאי לחמש דקות ותירגעי. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> לא, אנחנו – – – פה. צריך שר תורן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בבקשה, את בקריאה שלישית, זהו. לא, אני מכבד, אבל – – – << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> עידית, האמת נחשפה, תתמודדי. גם לקחת שוחד פוליטי וגם שיקרת, בבקשה, די. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – ולא יושבת במקום. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אוקיי. נמשיך את הנאום. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אין – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא האמנתי שאני אגיע לזה, אבל סילמן, גרמת לי לזה. בבקשה, חמש דקות, רק חמש דקות. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> השר הנוסף – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא, הוא יכול להמשיך. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אוקיי, בסדר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בבקשה, חמש דקות לצאת ולחזור. לא יהיה שר. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> רק תבדוק שאפשר בלי שר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חמש דקות, לצאת ולחזור. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> רק תבדוק שאפשר בלי שר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אין בעיה – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אם את לא מכבדת – לא אותה, אותי – אז אין לי מה לעשות. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אין בעיה – – – (השרה עידית סילמן יוצאת מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> גב' שוחד פוליטי, להתראות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> איזו בושה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אוקיי, נמשיך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> די. חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה, בלי ההתגרויות האלה. הן לא מוסיפות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> איך הגעת למצב שזורקים אותך מהמליאה? איך? יא בושה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי, די, אני בטרנס של קריאות עכשיו. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> בטח גם את יודעת. על מה היא התפלפה? על זה שסיפרתי שבכנסת הקודמת היא רצתה לצרף את אחמד טיבי לקואליציה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> את רוצה לצאת? עכשיו הגעת. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> גם את שמעת את זה? כי גם אפרת רייטן שמעה את זה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אין שר במליאה. צריך לעצור. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב, לא חייבים, בדקתי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אין שר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב, אתה בקריאה שנייה. עוד מילה ואתה בקריאה שלישית. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אני לא בעד זה, התפלפה על זה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני לא באתי לעשות בלגן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הינה, יש שר במליאה. יש שר, תירגע. תנוח דעתך, זהו. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> בסדר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני לא באתי לעשות בלגן. ממש לא. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אבל את עושה. "לא באתי לעשות", אבל את עושה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני הולכת, רק רציתי לראות את גב' קואליציוש נזרקת מהמליאה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בסדר. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> כן, גב' שוחד פוליטי. אוקיי, אני ממשיכה את הנאום, בבקשה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יופי. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> הסיפור הזה של אנשים ללא כל עבר פלילי שמואשמים. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> רגע, אחמד, עכשיו אתה מצמצם את הנאום שלי. הסיפור הזה שאנשים ללא כל עבר פלילי מואשמים במעשה טרור במקום לחפש את האמת ולבדוק את העובדות. בחרו להגיש כתב אישום חמור תוך ידיעה מוחלטת ומעורבות של אשת ראש הממשלה בעדכון בכתבי האישום – אני גם הגשתי על זה מכתב – ולמרות חוות דעת של מומחים, שברובם אמרו שלא ברור איך הזיקוקים הובילו בכלל לשרפת העלים. אחד המומחים אף הדגיש שיש צורך בניסוי מקצועי לבדיקת הסוגיה, אבל הניסוי הזה לא בוצע. ואיזו חוות דעת נשארה בתיק, שעליה מבססים את כל המעצר וההאשמות בטרור כלפי אזרחים שומרי חוק, אוהבי ישראל – על מה? על חוות דעת של מנכ"ל חברה פרטית שיש לה התקשרויות כלכליות עם הממשלה בשווי מאות אלפי שקלים, בלי גילוי נאות. נראה לכם שחוות דעת כזאת אמורה להספיק כדי לעצור אנשים עד תום ההליכים באשמת טרור? ככה פוגעים באמון הציבור ובמערכה כולה. הפרקליטות חייבת להחזיק את עצמה, להישאר שומר סף איתן, לא להתפרק תחת הלחצים. ההליכים חייבים להיות נקיים מהשפעות זרות – ושמירה על זכויות אדם, עצורים וזכות המחאה והדמוקרטיה. הציבור רואה, הציבור מבין והציבור לא יסכים לכך. אנחנו כאן כדי לדרוש שהחלטות בתיק הזה ובכל תיק יתקבלו בצורה הוגנת ומאוזנת. שלטון חוק אמיתי לא יכול להיות שרירותי, לא יכול להיות מוטה, והחצר הביזנטית של ראש הממשלה לא יכולה לנהל את החוק. הוא לא יכול להישען על ספקות ועל ניגודי עניינים. שלטון חוק חייב להיות עוגן של צדק, לא כלי להרתעה פוליטית. אני קוראת לפרקליטות לרדת מהעץ. ארבעת העצורים עשו מעשה טיפשי לחלוטין. יש הבדל בין הגשת כתב אישום לבין סעיפי כתב האישום החמורים והמופרעים שהוגשו. ההבדל הזה חייב להיאמר, חייב; לעשות כאן – פרופורציות טוטליות. לא להרוס חיים של אנשים כי ראש הממשלה בקמפיין. זה לא יכול לקרות. ואני רוצה להגיד משהו: ערלות הלב של ממשלה ששכחה לגמרי את החיים עצמם, את יוקר המחיה, את המציאות של האזרחים, את הציבור העובד והמשרת, שנאנק תחת הנטל – חייבים להציף את זה, חייבים לומר את הדברים האלה. המציאות יכולה להיראות אחרת, סדרי העדיפויות יכולים להיות אחרת, זה לא מחייב – המציאות הנוכחית. ואני אקריא כאן קטע מהשיר של הג'ירפות: "ומי שלא ישן לא חולם / ומי שלא חולם כועס / ומי שכועס כועס / ומי שלא אוכל רעב / ומי שרעב זאב / ומי שזאב זאב. // וכמה מדרגות נעלה עד שנראה / זה את זה?" שנדע ימים טובים, שיחזרו כולם בשלום הביתה במהרה. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אמן. תודה רבה. חברת הכנסת מיכל שיר סגמן, עשר דקות לרשותך. בבקשה, סדרנים, תכניסו את השרה סילמן. בבקשה, סדרנים, תכניסו את השרה סילמן. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> מבחינתי הם יכולים להכניס את יריב לוין, הנאום הזה מכוון אליו. אפשר? אה, שרה. לא, נחכה לשרה. אל תתחיל את השעון. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יש פה שר. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אה, סליחה, סליחה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אפשר להגיד מזל טוב. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא רציתם את סילמן, קיבלת את הרב מרדכי – עמיחי אליהו. יצא לי בטעות הרב מרדכי אליהו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אפשר להגיד מזל טוב, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> על מה? על מה? << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> השגנו את הניצחון המוחלט. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ברוך השם. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> החטופות והחטופים חזרו, מעמדנו הבין-לאומי איתן, והכי חשוב, אבל הכי חשוב – ביחד ניצחנו. ואני אומרת את כל זה כי הרי אין סיבה אחרת למה פתאום לשר המשפטים שלנו יש זמן לחרחר מלחמת אזרחים ממש עכשיו. רגע אחרי שהבסנו את חמאס ואת חיזבאללה, אנחנו נוכל להתפנות כדי להביס את האויב האמיתי – לא, חבר'ה, זה לא איראן – בג"ץ, הבוגדים מבית. ועכשיו הגיע הזמן לחסל אותם. טוב, חבר'ה, אני מודה, יכול להיות שאני קצת מגזימה. ליריב לוין יש זכות לחשוב אחרת, כי הרי אחרי הכול הוא אידיאולוג גדול. הוא בסך הכול רוצה לתת עוד כוח לפוליטיקאים בוועדה למינוי שופטים, ומה רע בזה? לא רע, לא רע. ככה הפוליטיקאים יקבעו מי ימונה לשופט בג"ץ, ומה רע בזה? לא רע, לא רע. על הדרך יריב לוין גם יבטל את שיטת הסניוריטי במינוי נשיא בית המשפט העליון, ומה רע בזה? לא רע, לא רע. חבר'ה, לא רע, בכלל לא רע. פשוט נשיא בית המשפט העליון הוא זה שמוביל ועדות חקירה ממלכתיות, ומה רע בזה? פה רע; אם אתה יריב לוין, אפילו רע מאוד. כי אתה ממש, אבל ממש, לא רוצה ועדת חקירה ממלכתית. ולמה, למה אתה לא רוצה ועדת חקירה ממלכתית? כי הוועדה תחקור את טבח 7 באוקטובר, ומה רע בזה? רע, רע. חבר'ה, אתם לא מבינים. אם אתם יריב לוין, זה גרוע. למה? כי אחד האחראים המרכזיים לאסון הזה הוא אותו יריב לוין, שכמעט ריסק אותנו עם ההפיכה המשטרית, מה שלפי כל גורמי הביטחון גרם לאויבים שלנו לתפוס אותנו כחלשים ולצאת לטבח הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל. אבל לשיטתו של לוין הוא גם לא אחראי וגם לא אשם. כי אם הוא יוכרז כאשם, איזה עונש, תגידו לי, איזה עונש יקבל גורם מרכזי כל כך באסון הגדול ביותר בתולדות המדינה? ולכן, זה הזמן לחסל את בג"ץ, גם במחיר של מלחמת אזרחים. כלומר, כל זה נכון אם אתה יריב לוין; פחות נכון אם אתה ישראלי, ציוני, קורבן של טבח אוקטובר, מפונה, חטופה שנאנסת או מילואימניק שעושה כבר יותר מ-200 ימי מילואים בצו 8. אבל כל אלה לא באמת משנים לממשלה הזאת, בואו נודה על האמת. כל מה שהזכרתי באמת לא משנה. העיקר שיריב לוין יתעורר מההלם של ראשית הטבח, ויבין למה הוא גרם, ושזה הזמן לעשות הכול, אבל חבר'ה, הכול, כדי להימלט מנשיאה באחריות. אתם קולטים שיש לנו פה שר משפטים שמשנה את מערכת המשפט כדי למנוע את המשפט שסביר להניח שיחכה לו אחרי ועדת חקירה ממלכתית. בסך הכול זה נשמע הגיוני. הוא שורף את המדינה כדי לשמור על עצמו, ואין לו בושה, פשוט אין לו בושה. אבל אנחנו והציבור לא ניתן לו להצליח. אעשה לכם ספוילר: תקום ועדת חקירה ממלכתית על אפם ועל חמתם, והאשמים ישלמו. אם אתם לא מאמינים לי, תרשמו, תזכרו ששמעתם את זה פה לראשונה: תקום ועדת חקירה ממלכתית. כי אתם צריכים להבין, לא מדובר פה בעניין של ימין ושמאל, לא של דתיים, לא של חילונים. אין לזה שום קשר לכלום. אף אחד חוץ מראש הממשלה וחברי ממשלתו לא רוצה לחיות במדינה מושחתת או במדינה עם ריקבון. מה לעשות, אין בזה קטע אידיאולוגי. אנשים מוכנים להתווכח על אידיאולוגיה – לא מוכנים לחיות במדינה רקובה. גם אם אתה ליכודניק דור שלישי, אתה לא רוצה לחיות במדינה רקובה. תאמינו לי, באתי משם, ואנשים שם לא רוצים ריקבון ולא רוצים שחיתות. ורוב הציבור מבין שכמות כזאת של מחדלים לאורך זמן, וחקירות, וכתבי אישום, ומעשים פליליים בכמות כמות של נבחרי ציבור, בתוך לשכות של שרים ושרות, של ראש הממשלה, של המשפחה שלו – של מי לא, בעצם? ובסוף הציבור גם יבין שכדי לטייח ולכסות על כל הריקבון והשחיתות הזאת, חבר'ה, בסוף צריך – איך אמר? אם אני לא טועה זה היה ראש הממשלה. איך הוא אמר? בקשיש. בסוף אתה צריך כסף. בסוף שימון מערכות ושוחד עולה כסף. עולה כסף להחזיק משרדים מיותרים בשעת מלחמה כדי לשמור על עצמך לא להיכנס לכלא או לא לעבור חקירות. זה עולה כסף, אז אתה משלם: משרד מורשת, משרד כזה, משרד אחר, מיליארדים לתוך הסכמים קואליציוניים שנחתמו הרבה לפני המלחמה. אבל היי, למה שלא נשלם את זה? יותר קל להעלות מיסים, יותר קל להכביד על אנשים בסופר, יותר קל שהם לא יצליחו. מה אכפת לי. הרי ייקח זמן עד שהציבור יראה את זה שהוא לא גומר את החודש, זה לא דבר שקורה מהיום למחר. בינתיים אני משלם, בינתיים אני משמן, בינתיים אני עושה את הכול. זה בסדר גמור לשחד ולשמן את המערכת כדי לכסות על ערוות הממשלה וחבריה. ומה שיפה, שהם גם משמנים וגם מטייחים, ואז מתחיל פסטיבל מספרי הסיפורים. יש מילה כזאת, הצוות שלי סיפר לי, קוראים לה "גזלייטינג". אני מצטערת, אני שמעתי על המילה הזאת לאחרונה, רק בשנה האחרונה. לקח לי זמן להבין. הם היו צריכים להסביר לי. גזלייטינג אומר שמספרים לך סיפורים, ואז אומרים לך שזאת המציאות, ומשחקים לך עם המוח. אז הממשלה הזאת אלופה בגזלייטינג ובלספר סיפורים ובלייצר נרטיבים. והשחיתות של אשת ראש הממשלה, שתפסו כל מיני טלפונים – לא, זאת בכלל לא הייתה הכוונה, הבנתם לא נכון. וראש הממשלה לא הוביל לטבח, והוא לא ידע בכלל, הוא הלך לישון, לא אמרו לו. הבוגדים והמרגלים שמצאו אצלו בלשכה – אצלו בלשכה מצאו, זה הזיה – לא, זה לא, הוא לא ידע. זה הם. אתם לא מבינים בכלל, והוא בכלל חף מפשע. נו, מה אתם עכשיו מנסים להפיל את ממשלת הימין. רוב הימין כבר לא איתם, גם לא לפי כל סקר, אפילו בערוץ 14 לא כל הימין איתם, אבל מנסים להפיל את ממשלת הימין. אתם מבינים, זה הקטע של הגזלייטינג, זה הקטע של לספר סיפורים. וברוך השם, יודעים לעשות סיפורים בקואליציה הזאת, וראש הממשלה עשוי מזהב, והוא תמיד יהיה הקורבן הנצחי וגם הגיבור. אבל מה שהם לא לוקחים בחשבון, מה שהם לא לוקחים בחשבון, זה שסיפורים לחוד ומציאות לחוד. ולמה אני מתכוונת? כי בסוף מישהו צריך לשלם את החשבון – לא בסיפורים, לא בטלוויזיה, לא בערוץ 14, לא בטיקטוקים, לא בנדמה לי. בסוף, כשאומרים לציבור: אין ברירה, אנחנו הולכים להטיל עליכם גזרות, להעלות לכם מיסים, להעלות לכם מע"מ, לגרום לכם לקרוס, לא להצליח ללכת לשלם בסופר, לא להצליח להרים את הראש, לגרום לעסקים שלכם לקרוס – בסוף זה מגיע לזה שהציבור לא יכול לקנות מצרכים לשבת, וימעיט בחוגים לילדים, ואחר כך יפסיק עם שיעורים פרטיים. וככה מתחילה הידרדרות לאט, לאט, לאט, לאט, עד שהציבור יתחיל לחטט בפחי אשפה. וכשאתה מחטט בפחי אשפה, ממשלת ישראל, כבר לא מעניין אותך שביבי גיבור, כי אתה בזבל, זה למה. ואת זה לא תצליחו לכסות בשום סיפור שהוא גיבור, לא תצליחו, כי בסוף אימא לא תצליח להאכיל את הילד שלה ואבא לא יצליח להגן על המשפחה שלו, ואין דבר יותר חמור מזה ואין סיפור בעולם שיכסה על זה. אז תספרו היום את הסיפור על ניצחון מוחלט, וביבי המלך, וזאת ממשלה שעשויה מזהב, אבל בסוף אזרחי ישראל יקומו בבוקר, והם צריכים לחיות ממשהו, ואת המשהו הזה אתם נותנים לממשלה בהסכמים קואליציוניים כדי לשמן, לשחד ולהעביר כספים שלא צריכים לעבור בתקופה הזו להסכמים הקואליציוניים הבזויים שלכם. מיליארדים של שקלים, במקום לשולחן של אזרחי ישראל, הולכים לשימון ולשוחד, ועל זה הציבור בחיים לא יסלח. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. חבר הכנסת אלעזר שטרן. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, עמיתיי – יותר טוב שאין פה שרים. יותר טוב. לא לא לא לא לא, אל תבקש מאף אחד לבוא. אל תבקש, אל תבקש. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא מבקש. יש פה שרה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה לא שרה, זה לא שרה. זאת לוקחת שוחד כדי להקים ממשלת חורבן, היא לא שרה. אולי קוראים לה, אבל ראית, ראש הממשלה לא יודע להגיד אפילו מה כל התפקידים שלה. תשמע, אדוני, אני רוצה להגיד משהו. שומע? תראה, אני מכיר אותך מפה. ראש הממשלה מתנגד לוועדת חקירה ממלכתית. אני רוצה להגיד, הרי הוא יודע שהוא ראש ממשלת החורבן. הממשלה שלו – אמרנו את זה גם מראש – היא ממשלת החורבן. אתה לדוגמה חבר כנסת בקואליציית החורבן, ככה אתה תספר לנכדים שלך. תשפיל מבט, תגיד: זאת אמת, אני הייתי שם, אבל אמרו לנו "משמעת קואליציונית". ידענו שאנחנו מביאים חורבן, אבל יש לנו כיסאות, אין לנו ברירה. ולכן אנחנו הצבענו גם כשידענו, כמו שאמרו לנו ראשי הצבא, כמו שאני אמרתי כאן לחלק מהחברים שלי בקואליציה: מה אתם עושים, אתם מביאים חורבן. דרך אגב, זה היה בשבוע של תשעה באב. אמרתם: אנחנו יודעים, אבל יש מהפכה משפטית ויש משמעת קואליציונית. אז הבאתם חורבן. עכשיו, מה הבעיה? שני דברים לא תגיד ועדת החקירה, או בשבילם לא צריך להקים ועדת חקירה: האחד – בשביל לדעת מי אחראי. ראש הממשלה אחראי, שרי הקבינט של 6 באוקטובר אחראים, שרי הממשלה של 6 באוקטובר אחראים, בהגדרה. אתה, הם, חברי הקואליציה, הייתם חברי קואליציית החורבן. אבל אני אגיד לך יותר מזה – היא גם לא צריכה לקבוע מי אשם. ברור שאתם אשמים. למה אתם אשמים? בגלל שהזהרנו אתכם, בגלל שאמרנו לכם: תקשיבו לרמטכ"ל, תקשיבו לראש אמ"ן. לא רציתם. אמרנו לכם: אתם מביאים חורבן. צעדתם בעיניים פקוחות. ישבתי כאן, ישב שם ראש הממשלה, אתה ישבת שם, וקיוויתי – אני מקווה שגם אתה קיווית – שראש הממשלה, בטלפונים שלו, מחפש פשרה, בגלל שאמרו שהחוקים שהבאתם במהפכה המשפטית, יש בהם הרבה עיזים כדי שתוכלו להוציא. אבל לא, הלכתם לגרסה הכי קיצונית. ולכן, אתם לא רק אחראים – לזה לא צריך פרשנות – אתם גם אשמים. יכול להיות שיש עוד כמה, אבל אתם הממשלה ואתם הקואליציה. אבל אני אגיד לך במה אני מאשים אתכם היום: איך אתם לא דורשים ועדת חקירה. הרי אמרנו: ממה אתם פוחדים? את האמת של האחריות ושל האשמה כבר יש לכם. אתה יודע למה אנחנו צריכים ועדת חקירה? אני אגיד לך – כדי שנוכל להתחיל לתקן כמה שיותר מהר. הצבא עושה תחקירים, והוא מתקן תוך כדי תנועה, הוא לומד לקחים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מי שממנה את אלה שכשלו ב-7 באוקטובר, הוא לא מתקן. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, תמנה את מי שאתה רוצה, תמנה. אמרתי לך את מי למנות? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש את האמת שלך, יש אמת שלנו. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תמנה ועדת חקירה. יש חוק במדינת ישראל איך ממנים ועדות חקירה, מי ממנה. תמנו. תמנו. תנו לה סמכויות. הרי ממילא אתם שמים פס על המסקנות של ועדות חקירה. הינה, הייתה ועדת חקירה על אסון מירון. אני הייתי אצל המשפחות השכולות של אסון מירון, הלכתי מבית לבית – מבני ברק לחיפה, לכפר חסידים, לעוד – הם התחננו: תעשו ועדת חקירה. עשו ועדת חקירה, יצא בוועדת חקירה מי אחראי, וגלגלתם את זה. קידמתם את האחראים. אז למה אתם פוחדים? עזבו את האשמים, אמרתי לכם. תנו להפיק לקחים, תנו ללמוד. אתם יודעים כמה דברים גם היום בוועדת חוץ וביטחון, עד היום, כשחברי הקואליציה, נגיד – לא יודע אם מלביצקי או הלוי, מי שמביא חוקים, לפני שבוע, הוא אומר: זה חלק מהמסקנות של ועדת אגרנט. הינה, יש מסקנות, צריך ליישם אותן, זה הכול. הוא לא התכוון למסקנות אישיות, הוא התכוון למסקנות תפקודיות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה מקבל את המסקנות של וינוגרד? << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> של מי? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> של ועדת וינוגרד? << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, דיברתי על אגרנט, אבל גם של וינוגרד אני מקבל, ועוד איך אני מקבל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נו, אז מה אמרו שם? << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני הופעתי בפני הוועדה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כשיש לך מידע מודיעיני, אתה מעביר אותו לראש הממשלה. חובה עליך להעביר אותו. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מקבל את הכול. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אבל פלדשטיין ישב במעצר, הוא וא'. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הנגד ארי. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אל תיכנס. לא כדאי לך להיכנס, אתה לא מבין בזה. אתה באמת לא, עזוב אותך, נו. בוא נתקדם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה לא מבין. מה, איפה שלא נוח לך אני לא מבין? << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, לא. כדאי להתקדם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עד עכשיו אמרת שאני מבין. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> גם לך, כחבר קואליציית החורבן, כדאי שנתקדם ולא נעשה עכשיו דיון על פלדשטיין. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חורבן לטעמך, לא – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> חורבן. חורבן – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה אמרת. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – לטעמי? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כן. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ברור שאני אמרתי חורבן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לטעמך. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא יודע. אתה הסתובבת בניר עוז? הלכת לכפר עזה? אני שואל אותך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני הסתובבתי, כן, בדרום – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז לא ראית חורבן? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> – – והגעתי למקומות, וגם עזרתי לצוותים. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> הלכת לנובה – לא ראית חורבן? הלכת למשגב עם – לא ראית חורבן? הלכת למנרה – לא ראית חורבן? הלכת לקריית שמונה – לא ראית חורבן? מה, זה קרה במשמרת שלנו? איך אמרתם? עם התנועה האסלאמית. מזל שזה לא קרה אצלנו. אתה יודע שהיו יורים בנו, יורים בנו, לא פחות. אז מה אתה עכשיו אומר לי איזה חורבן? מזל שיש לנו את צבא ההגנה לישראל, את השב"כ, את המוסד – כל מי שכשל בגופים הביטחוניים, וכשלו, אבל היו להם תעצומות הנפש להתאושש כשראש הממשלה ויריב לוין, שבימים הראשונים הבינו את האחריות שלהם, הסתובבו ירוקים. מי שהיה לו אומץ לבוא לפה – יש כאלה מתוכם, גם מתוך השניים שאמרתי, שלא באו לפה, אבל אנחנו ראינו אותם מקרוב ירוקים. אז הם הבינו את האחריות שלהם, הם ידעו את האחריות שלהם. אבל גם אתה, כשאתה, יבוא היום ועוד תשב אל מול האח, וגם הגב אולי יהיה כפוף כחטוטרת, תיזכר אז בימיך בממשלת החורבן. אבל איפה הבעיה שלי? אני אגיד לך את האמת. מילא הייתם עוצרים. מילא הייתם עוצרים. תגיד, אני יודע איפה אתה גר, אני מכיר את הסביבה שלך. איך תסביר להם שאחרי מה שהבאתם לנו, אתם גם מביאים לנו חוק השתמטות? אתה תוכל להסביר את זה? למה אתה צריך את זה? עוד פעם בגלל משמעת קואליציונית? לא למדת? מה אתם צריכים את זה? להלבין השתמטות? השכנים שלך, אולי גם הילדים שלך, עושים 300 ימים בשנה. הקראתי גם מכתב כבר קודם על הצווים של אלה שעשו 300 ימים, על הצווים הבאים. איך תסביר להם את זה? כסף? ראש הממשלה עמד כאן ואמר: אנחנו נביא עוד 9 מיליארד למילואימניקים. הלוואי. אבל מה אתה רוצה להגיד, שבכסף אני קונה אתכם? שבכסף אני קונה את הדאגה של המשפחות שלכם? שבכסף אני קונה – אתה שומע, אדוני היושב-ראש – גם את הדם שלכם? מה תגיד? מה תגידו? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה אומר דברים חמורים ולא נכונים. יהיה חוק גיוס. מה שצה"ל מסוגל לקלוט זה מה שיהיה בחוק, ולא מה שצה"ל לא מסוגל לקלוט. אנחנו נביא חוק שאי-אפשר ליישם אותו? << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כיוון שאני מבין קצת יותר ממך בזה – אתה יודע את זה. מה לעשות, זה המקצוע של כל אחד – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כבר אמרת כמה פעמים שאתה מבין יותר ממני. שנינו יושבים בחוץ ואנחנו שומעים את אותו ראש אכ"א. אין ראש אכ"א של האופוזיציה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> בוא אני אספר לך משהו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תגיד לי, איפה נעלמו אנשי השב"כ? אתה זוכר כמה אנשי שב"כ היו בוועדת חוץ וביטחון לפני 7 באוקטובר? איפה הם היום? איפה נעלמו? מאז לא ראינו אותם. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה אומר לי, אתה שומע – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שנינו רואים את אותם דברים. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לך משהו. תגיד, למה לא הוצאתם חוק – כמו שאתם עושים, מזמינים מחר את דובר צה"ל לוועדה, תזמינו את ראש אכ"א הקודם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> היה נציג שלו. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה יודע, דרך אגב, שלהגיד מספר זה התערבות פוליטית היום? אתה יודע את זה? יש ויכוח כאן מה המספרים. כשראש אכ"א אומר מספר – ותכף אני אגיד לך על זה משהו – למה אתם לא אומרים לו: אל תתערב? זה פוליטיקה כמו דובר צה"ל שאמר על פלדשטיין. הרי מה אומר ראש אכ"א? הצבא יכול לתפקד ככה או ככה. אומר לך הדובר: הצבא לא יכול לתפקד ככה או ככה עם חוק פלדשטיין. אומר לך את זה דובר צה"ל. אז למה אתם מזמינים אותו לעשות לו לינץ' מחר בבוקר בוועדת חוץ וביטחון? בסך הכול, מה הוא אמר? את מה שאתם רוצים שראש אכ"א יגיד, רק אם זה נוח לכם. דרך אגב, יכול להיות שכשהרמטכ"ל פתאום – לא יודע אם שמעת – אמר שבעוד שנתיים 11,000, הצבא צריך את כולם, אתה יודע מה אמרו לו? עד סוף החודש – גמר התחקירים. יש כל מיני שיטות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אלה שלא רוצים ועדת חקירה, מושחתים. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין צביעות? אין צביעות? לרמטכ"ל אומרים: עד סוף החודש – תחקירים. לדרג המדיני, לקבינט, אומרים: עוד לא התחלנו תחקירים. תגידו, אין גבול לצביעות? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה חושב שדובר צה"ל צריך לבקר את החקיקה בכנסת? << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לצביעות אין גבול? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> באמת, איפה הדמוקרטיה? << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין גבול לצביעות? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הצבא יקבע לנו מה לחוקק? נו, באמת. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אגלה לך עוד משהו, כיוון שאתה אומר לי שאתה יושב בוועדת חוץ וביטחון, למרות שאני לא רוצה להגיד כמה אתה יושב ביחס אליי שם, אבל אני מכבד אותך. זה לא עסק פה, אבל אני רוצה להגיד לך משהו אחר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני נמצא המון בוועדה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני יודע כמה אתה – תעזוב, לא כדאי שנפתח את הדיון פה. אתה יודע את זה. אבל בוא אני אגיד לך משהו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, אני לא יודע את זה. אני לא יודע את זה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא דיברתי כחבר ועדת חוץ וביטחון, אני דיברתי כמי שהתעסק בגיוס חרדים. מה לעשות, זה היה חלק מהמקצוע שלי הרבה שנים, וגם עם הגיוס בכלל, אז אני מבין, אבל אני צריך שתבין גם אתה דבר פשוט: זה לא בעיה של הצבא. תראה, הצבא אומר: אני צריך – לצבא יש שני מקורות: כוח אדם וכסף. אלה המקורות של הצבא. כשחסר לצבא תקציב, אתה אומר לו: שלח את החיילים שלך לעבוד? אתה לא אומר לו: שלח את החיילים שלך לעבוד, אתה עושה דיונים מה אתה נותן לו. הממשלה, הכנסת, משרד האוצר, עושים דיונים במשרדי הממשלה איך מביאים כסף. זה מקור אחד של הצבא. מקור שני זה כוח אדם. למה חרדים זה בעיה של הצבא? הרי מה אנחנו אומרים? הצבא אומר: אין לי כוח אדם – אתה אומר לו: תאריך את שירות החובה. הוא אומר: חסר לי עוד – אתה אומר: תוסיף למילואים עד 300 ימים בשנה. אתה אומר, לא הצבא אומר: אני רוצה. אז פתאום עכשיו אתם גיבורים, ואתם אומרים: הצבא אמר 3,800 או 4,800. סליחה, אבל הרמטכ"ל עכשיו אמר, ככה שמענו: 11,000 – תוך שנתיים אנחנו מוכנים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, המספר הזה קיים. 11,000 הוא אמר: אני צריך. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תוך שנתיים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אבל חרדים אני יכול לקלוט 3,000 נוספים ל-1,800 הקיימים. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, הוא אמר תוך שנתיים – אתה לא הקשבת. אתה לא הקשבת. תן לי להגיד לך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נו. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא אמר: אני יכול השנה 4,800 – שגם את זה אתה לא מביא, אתם לא מביאים. הוא אמר: אני בשנה הבאה יכול 5,500 או 5,600 – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> צריכים להביא, צריכים להביא. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ומעוד שנתיים אני יכול 11,000 או כולם. אני אומר לך, הינה, זה מה שהוא אמר. עכשיו, אתה יודע להביא את כולם, לעשות חוק שבעוד שנתיים כולם יבואו כמו שאומר הרמטכ"ל? לא. אז מה אתה עושה? אומר לרמטכ"ל: תגמור תחקירים עד סוף ינואר. אתה עוד לא התחלת תחקירים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה לא צודק. 4,800 ובשנה הבאה עוד 4,800, וכבר אתה מגיע תכף ל-10,000. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה מה שאני אומר. לכן פיטרתם אותו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה פתאום? זה מה שהחוק – זה ההסכמות שדיבר עליהן שר הביטחון. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> בגלל שאתה לא יודע, יש הפתעות. מה עשית לו? איך אתה יכול להסביר את זה אחרת, כששר הביטחון יודע, בתור שר החוץ בקבינט, כשהוא וראש הממשלה, וכל אחד מקבינט החורבן הזה, לא התחיל לתחקר את עצמו? איך אתה יכול להגיד לצבא שהוא כשל כשהרמטכ"ל אמר: אני אחראי? איך אתה יכול להגיד לו: תגמור תחקירים, כשאתה עוד לא התחלת? ואתם יודעים מה הבעיה? שזה בכלל עובר לכם ככה, כאילו. כבר הזניתם פה את כל הערכים הכי בסיסיים, את כל נורמות ההתנהגות הבסיסיות שהיו לנו, ואתם לא שמים לב. אני רוצה להגיד לך משהו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> התחקירים זה מלמטה, לא מלמעלה. מלמטה ועד למעלה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> עד למעלה, נכון, אני מסכים איתך. בזה אני מסכים. אבל התחלת לתחקר את הלמעלה? אתה מדבר על הרמטכ"ל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מלמטה, קודם כול נראה איפה הכישלון. אם הכשילו את ראש הממשלה, איך נדע את זה? << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תן לי, תן לי. אני אגיד לך משהו, מה אני לימדתי את הצוערים שלי כשהייתי מפקד בה"ד 1. אמרתי להם: תדעו, יש כל מיני ערכים, אבל אם אתם שואלים אותי עכשיו, כשאני עומד על רגל אחת: תגיד מה הכי חשוב לך – אמרתי להם: תטפחו ביקורת, בגלל שבמקום שאין ביקורת, יש אשליה שמתנפצת בשעת מבחן. ככה אמרתי להם. והביקורת היא נוקבת, ואמרתי: גם עליי תמתחו ביקורת נוקבת. ומה שקרה פה זה מה שקורה גם עכשיו. אין לכם ביקורת. אתם עדר. ואז מה שקורה – זה מתנפץ בשעת מבחן, ו-7 באוקטובר היה שעת מבחן, והיא התנפצה, ואתם ממשיכים כאילו עם אותו דבר, כאילו לא למדתם, כאילו רק הצבא צריך ללמוד. והוא לומד. הלוואי, הלוואי שכל המערכות במדינה – משרד התחבורה, משרד ראש הממשלה, משרד הלא-יודע, חקלאות או איך קוראים לזה היום, עם ביטחון משהו; אני יכול לעבור פה על כל השרים האלה של – אני לא יודע את כל השמות של המשרדים, סליחה, אבל גם אתה לא יודע אותם, נכון? אתה לא יודע, תודה. אתה לא יודע את השמות של כל המשרדים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני יודע, אני יודע, אבל אני לא במבחנים עכשיו. בוא תתקדם, נו. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני יכול להגיד לך משהו? נרד מהדוכן, יש 34 שרים – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> 38. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, זה עם סגני שרים. אם אנחנו יורדים מפה, ואתה יודע להגיד לי לא 34 משרדים – 25 משרדים נגיד, בסדר? מה אתה רוצה בשביל זה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה עולה למעלה ואתה אומר שאתה טעית, ואני כן יודע – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תזכור. ואם לא? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אז תגיד שלא ידעתי, אין בעיה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה לא תעלה למעלה ותגיד שלא ידעת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תשמע, אתה נותן פה הרבה קיבועים, והם לא נכונים. לגבי חוץ וביטחון, נוכחות, אז בשתי הישיבות האחרונות היית ולא הייתי, אולי. אבל אני נמצא גם בוועדות משנה, ועדת כספים וחוץ וביטחון – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה לא עניין אישי. אתה התחלת. אני לא רוצה להגיד לך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה אמרת. מה אני אמרתי? אמרתי משהו ששמענו בחוץ וביטחון. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני אמרתי ואני אומר גם עכשיו, אני לא עושה לך ישיבת נוכחות. אתה חבר כנסת, אתה יכול להחליט מתי אתה בא ומתי אתה לא בא. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, אני נמצא בהרבה ועדות. זה סתם – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל אם אמרת מה אנחנו שומעים, לא רציתי להפיל אותך למלכודת הזאת של מי נמצא ומתי. תעזוב את זה, תשתחרר מהעניין הזה. לא כדאי שגם בזה נעשה תחרות, מי נמצא שם יותר. אני רק אמרתי לך שהדיונים זה לא על מה ששמעתי רק בוועדת חוץ וביטחון אלא גם על מה שאני יודע ואתה יודע, אם היית בדיונים האלה; אני חושב שהיית, דרך אגב, באותו דיון. כשהצבא אמר: אני מוציא צווים, אמרתי: לא יבואו. מה אתם מוציא עכשיו 1,000 צווים ואתה רוצה שיבואו 800? לא יבואו 100. ולא באו 100. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נכון, ואני אמרתי: צריך להתחיל מאיפשהו. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל זה מה שאמרתי, וזה מקצוענות ברמה המינימלית. לא צריך להיות גאון בשביל הדברים האלה. נגמר לי הזמן. אתה שמח, נכון? אני לא כל כך, אבל אתה שמח. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, עזרתי לך לסיים את הנאום כמו שצריך. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בבקשה. תודה רבה. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני לא חושב שיש בן אדם במדינה שלא יודע שעידית סילמן היא פוליטיקאית מושחתת, שהסיבה היחידה שהיא יושבת ליד שולחן הממשלה – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כושלת ומושחתת. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – שהסיבה היחידה שהיא יושבת סביב שולחן הממשלה היא כי היא לקחה שוחד פוליטי שנתן לה את הכיסא שלה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> שוחד. לא פוליטי. שוחד הוא שוחד. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא יודע אם מספיק אנשים יודעים שהיא השרה הכי גרועה בתולדות המדינה שישבה במשרד להגנת הסביבה. ואני לא אומר את זה בגלל השנתיים האחרונות, שבהם המשרד שלה עשה הכי הרבה נזק בתולדות המדינה בהרס הסביבה. השרה סילמן, שמעת על ההחלטה בעניין קצא"א? השרה סילמן, האם שמעת על ההחלטה בעניין קצא"א, החלטה שבעצם מבטלת את הגבלות שינוע הנפט דרך מפרץ אילת? זאת החלטה שאומנם התנגדת לה, השרה, אבל זאת החלטה שעברה על הראש שלך, שדורסת אותך, את הסמכויות של המשרד שלך, את האנשים של המשרד שלך, שגומרת לחלוטין – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> יוראי, אתה מדבר למנורות. זה לא מעניין אותה בכלל, את המושחתת, השפלה הזאת. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> תכף נגיע לזה. אני שמח שאת מודה, עידית סילמן, שהנושא של קצא"א לא מעניין אותך. זה עבר מעל הראש שלך. את יכולה לנופף בשערותייך, בשערך, כמה שאת רוצה. זה לא ישנה את העובדה המרה שההחלטה הזאת גומרת על העיר אילת, על הבריאות של התושבים, על הכלכלה, על הפרנסה. גם את וגם אני יודעים שאם דליפונת קטנה קורית במפרץ אילת, זה גומר על העיר, זה גומר על המלונות, זה גומר על כל אתרי התיירות. זה סוגר את העיר, העיר זאת הולכת להפוך להיות עיר רפאים, וזה עבר מעל הראש שלך. למה את כל כך גרועה? כי זה לא היה עובר בזמן שגילה גמליאל הייתה השרה להגנת הסביבה. זה בחיים לא היה עובר על הראש של זאב אלקין כשהוא היה השר להגנת הסביבה. שניהם שרים מטעם המפלגה שלך, שרי הליכוד, ששירתו כשרים להגנת הסביבה. זה בחיים לא היה קורה במשמרת שלהם, אבל זה קרה במשמרת שלך, גם כי את לא כל כך מבינה מה את עושה במשרד להגנת הסביבה, אבל בעיקר כי לא אכפת לך. לא אכפת לך מהסביבה. לא אכפת לך מהתושבים לא באילת ולא באשקלון ולא באזור הדרום. אכפת לך, עידית סילמן, רק מהכיסא שלך, מהעובדה שאת שרה בממשלת ישראל שיכולה לחלק ג'ובים למקורבים שלה. לעזאזל בריאות הציבור. לעזאזל הסביבה. את פועלת למען המקורבים שלך, למען התעשיינים, למען מכחישי האקלים. זה מסביר למה חוררת את חוק אוויר נקי; למה פירקת את קרן הניקיון, ש-3% מתקציב הקרן נוצל בשנה האחרונה; למה תמכת בביטול עילת הסבירות; למה הבאת חוק אקלים מופקר, מופקר, שפוגע בסביבה, שיוצר נזק במשבר האקלים תחת השרביט שלך. ולכן, עידית סילמן, את לא רק פוליטיקאית מושחתת שלקחה שוחד, את גם השרה הכי גרועה בתולדות – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נגמר הזמן. נגמר הזמן. נגמר הזמן. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> את לא רק פוליטיקאית – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לסיים. אני מבקש לסיים. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> תאפשר לי להשלים משפט. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא. תשמע, אני אומר, בפעם הבאה שמישהו מדבר לא יפה לחבר כנסת אחר, בשמות גנאי כאלה, אני אוריד אותו מהדוכן לפי סעיף 41(ד). לך תקרא אותו. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> היא פוליטיקאית – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הסתיים לך הזמן. אני מבקש שתרד. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אמת דיברתי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא אמת דיברת. אתה לא תגיד עבריין או פושע או זה או מושחת. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא עבריין. אמרתי שהיא פוליטיקאית מושחתת שלקחה שוחד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא מתאים, אחי. תרד. אני מבקש לרדת. אני מבקש לרדת. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מבקש לסיים משפט. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש שתרד. לא, הסתיים הזמן כבר מזמן. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה שהיא חברת מפלגתך – אתה יושב-ראש הישיבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא. אני מבקש שתרד. לא קשור, מפלגתי. לאף אחד לא ידברו, גם לא לאופוזיציה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה יושב-ראש הישיבה, ואמת דיברתי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לרדת. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה אמרתי? שהיא לקחה שוחד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בסדר, שמעו אותך. אני מבקש להוריד אותו. אפשר להוריד אותו, בבקשה? תודה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אתה תאפשר לי להשלים את המשפט. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, נגמר הזמן כבר קודם. די, השלמת יותר מדי. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה תאפשר לי להשלים את המשפט. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> קראתי אותך לסדר, ואתה יורד. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> את לא רק פוליטיקאית מושחתת שלקחה שוחד, את גם השרה הכי גרועה להגנת הסביבה בתולדות המדינה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לרדת. לרדת. לרדת. לרדת. תודה רבה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה בושה וחרפה. ככה אתה מתנהג לחברי הכנסת? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה אומר לי בושה וחרפה. אני יושב פה על כיסא יושב-ראש. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתה מייצג את כל חברי הכנסת. זכותי לומר את מה שאני רוצה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש להוציא אותו החוצה. להוציא אותו החוצה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בסדר, הורדתי אותו מהדוכן. הוא לא ידבר אליי ככה. לא, בהתנהגות חריגה, חבר הכנסת יוצא החוצה. לא מדברים ככה ליושב-ראש. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה לא תוריד אותי מהדוכן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה בקריאה שנייה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> סליחה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אחת על הדוכן, ועכשיו זה שתיים. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה לא יכול לקרוא לי מהדוכן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, בבקשה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אני מבקש, זה לא יכול להיות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אז תשב בשקט. אתה בקריאה שנייה. תירגע. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> סליחה? מה זה תשב בשקט? מה, אני עובד אצלך? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה לא תתקוף אותי. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> כשאתה מוריד אותי מהדוכן בזמן הנאום שלי, אני אתקוף אותך באבו-אבוהה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נגמר לך הזמן. אני מבקש, אתה בקריאה השנייה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא יכול להוריד אותי מהדוכן. לא יוציא אותי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ברור שאני אוציא אותך אם צריך. הורדתי אותו כי נגמר הזמן. אני ביקשתי להתריע על נושא של התנהגות חברי הכנסת. אי-אפשר לקרוא לחבר הכנסת במליאה כאן עבריין. תודה רבה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא יכול לקטוע אותי בזמן הנאום שלי. בפעם הבאה חבר הכנסת – – – אתה יכול אולי להקשיב לי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אתה בקריאה שנייה. אתה בקריאה שנייה, אני מזהיר אותך. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא יכול לקרוא אותי, אתה לא יכול לקרוא אותי בקריאה ראשונה בזמן שלי על הדוכן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה בקריאה שלישית עכשיו. תוציאו אותו החוצה. תוציאו אותו החוצה. תודה רבה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא קרא אותי שלוש קריאות. (חבר הכנסת יוראי להב הרצנו יוצא מאולם המליאה.) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> סליחה, אני אתחיל מהתחלה את הזמן. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, מה אי-אפשר לומר לחבר כנסת? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> גלעד קריב, אתה מוכן להירגע? יש לך 15 דקות, בבקשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> שנדע. מה אי-אפשר לומר לחבר כנסת? שאני לא אחזור על הטעות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני אשלח לך הודעה. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. השרה, חבריי חברי הכנסת, קודם כול, ברצוני להתייחס לאירוע שהיה פה בלילה ביום רביעי, שחשבתי שחבר כנסת מישל בוסקילה מצביע במקום חברת הכנסת שרן השכל. אני יושבת מאחוריהם, וככה זה היה נראה לי מאחור. אני הערתי לחברת הכנסת שרן השכל ולחבר הכנסת בוסקילה שזה לא תקין, ואפילו שמעתי שחברת הכנסת שרן השכל אמרה לחבר הכנסת בוסקילה: מה אתה עושה? אל תיגע. הערתי את זה בהערה חברית, אבל מייד הותקפתי, מייד הותקפתי שאני שקרנית בצרחות ובצעקות. אני מחזיקה מעצמי בן אדם הגון והוגן. אני לא חיפשתי ולא מחפשת להכפיש אף אחד. אבל כשאני רואה דברים שאולי יש חשש למשהו לא תקין, זה טבעי וזה נכון. ככה אמור להתנהג בן אדם, אזרח, בוודאי חבר הכנסת, שומר חוק. אבל כפי שאמרתי בהתחלה, בכלל לא התכוונתי לעשות את עם זה כלום עד שלא הותקפתי שאני שקרנית. אז לכן ניגשתי ליו"ר הכנסת אמיר אוחנה וביקשתי ממנו לבצע בדיקה מה קורה, מה קרה פה. אגב, זה תפקידו, לשמור על הסדר ועל החוק בכנסת. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> תפקידו להתחנף לראש הממשלה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הוא נענה לי בחיוב וביקש מהייעוץ המשפטי של הכנסת לבדוק את האירוע, ואז פה חטפתי עוד יותר צעקות: ממש אויבת העם, איך היא מעיזה? איך היא מעיזה להתלונן עלינו? איך היא מעיזה לפתוח עלינו פה? מה היא חושבת לעצמה? מה היא בכלל? מי היא בכלל? אז כן עליתי לדוכן ופירטתי את כל האירוע. אגב, אמרתי שאם אני לא צודקת, אני רק אשמח, כי אני לא מחפשת לריב עם אף אחד ולגרום נזק לאף אחד. אכן הייתה בדיקה, ואכן היועצת המשפטית של הכנסת בדקה את האירוע, וטוב שכך. אגב, בדיעבד אני יכולה להגיד שיכול להיות שפה כולנו קיבלנו אזהרה, כי הדברים יכולים להסתבך, אנשים יכולים לעשות טעויות, כולל אני, ואחר כך זה סיבוך לא רצוי. סתם, חבל. היועמ"שית כותבת שהיא בדקה במצלמות בשידור, וניתן לראות שחבר הכנסת בוסקילה הושיט את ידו לכיוון מסך ההצבעה של חברת הכנסת השכל. גם אם הוא הגיע לכדי נגיעה במסך – ועל פניו זה לא נראה כך במצלמות – ידו הופנתה לחלקו התחתון של המסך. מובן כי גם מכך על חבר כנסת להימנע לחלוטין בהצבעות במליאת הכנסת. זאת אומרת, אני מאוד שמחה שאני טעיתי ושזו לא הייתה הצבעה כפולה או לא חוקית, אבל מצד שני, להגיד שהמצאתי או דמיינתי או – איך אמרה חברת הכנסת השכל – שאני לא רואה טוב במשקפיים שלי. היא כבר התחילה לרדת לרמות של הכפשה אישית, שמשהו לא טוב עם הראייה שלי. זה קצת מוגזם. יתרה מזאת, היועמ"שית של הכנסת כותבת שהמקרה הזה האיר את עיניה והיא תפעל לחידוד נהלים. מצוין. כולנו בני אדם, כולנו יכולים לטעות, כולנו יכולים להיות עייפים, אבל לדברים כאלה יש מחיר, וחבל. חבל שזה יקרה למישהו, כמו שזה למשל קרה לחבר הכנסת לשעבר אביר קארה. עכשיו יהיה חידוד נהלים. אני דווקא חושבת שבמצב הזה צריכים להגיד לי תודה, א. שהערתי כמו כל אזרח נורמטיבי וחבר כנסת שומר חוק; ב. שנמנע פעולה עם המקרה הבא, יותר חמור. ובסוף, כולם יצאו בסדר. אף אחד לא שיקר ואף אחד לא עבר על החוק. אבל מה קרה אז? פתאום אני מגלה שהטילו עליי וטו, בגלל שלא הייתי ילדה טובה, נכון, חברת הכנסת סילמן? אני לא הייתי ילדה טובה עד הסוף. העזתי, העזתי לעשות משהו בניגוד לרצונם של אותם חברי קואליציה. פתאום אני מגלה שהטילו עליי חרם, שגדעון סער שם עליי וטו. במקום לשים וטו על חקיקה מופרזת של הקואליציה, במקום לשים וטו על השוד של הקופה הציבורית, חבר הכנסת גדעון סער שם וטו עליי. בדיוק עכשיו אני מקבלת עדכונים – וטו, לא פחות ולא יותר. על זה אתם נלחמים? ככה אתם מתנהגים, כמו משפחת פשע? אין לי מילה אחרת. פתאום אני מגלה שהקואליציה נגדי כי העזתי לפתוח פה. איך אתם מתנהגים? כמו להקה, שאם פתאום משהו לא לרוחכם אתם תוקפים את הבן אדם, גם אם הוא היה בסדר, כי אתם לא אוהבים את זה. גדעון סער היקר והנכבד, לא מזמן היינו ביחד באופוזיציה; עכשיו עברת לקואליציה, ואני שומעת אותך – פתאום אתה בעד עסקה בשלבים כפי שראש הממשלה רוצה, ופתאום אתם מגבים כל דבר שהממשלה הזאת עושה. ואני עוד לא שמעתי אתכם בנושא הגיוס, מה שאומר לי שגם שם אתם תהיו יותר מגמישים. זה לא האירוע, לא על זה אתה צריך לשים וטו על חברת כנסת מהאופוזיציה שפעלה נכון ועל פי הכללים. ולא על זה ראש הקואליציה – ככה מספרים לי, אני מקווה מאוד שלא, כי מהיכרות של שנים רבות אופיר כץ הוא בן אדם מאוד מאוד הוגן – צריך עכשיו, מה שנקרא, לסגור עליי. אנחנו לא בבית ספר, בכיתה ז', כדי לעשות פה חרמות. ככה זה נראה, וככה לא אמורה להתנהל כנסת ישראל. אם חשבתם שזה ירתיע אותי, שבפעם הבאה אני לא אתנהג בדיוק אותו דבר, שבפעם הבאה אני, מה שנקרא, אכסה את העיניים ואסתום את הפה כדי לא להרגיז אתכם, אז אתם טועים. אני לא ילדה טובה עד הסוף כי אני לא כזאת, כי האמת חשובה לי. ואת יכולה להפנות לי את הגב כמה שאת רוצה, כמה שאת רוצה, גברתי השרה, כי יש לי עקרונות, יש בי אמונה, יש לי עמוד תווך, יש בי הבנה מה אני עושה פה ומה אני עושה בכנסת. ואת יכולה להפנות את הגב לכולם, את מפנה את הגב לציבור, אבל זה לא יעזור. תמשיכי להיות ילדה טובה עד הסוף. כמה תחזיקי בפוליטיקה ומה יזכרו ממך? אני לא אהיה כזאת. אני אכבד את האנשים, אני אכבד גם את הצד השני של האולם. אני אעמוד באמת, וגם אם טעיתי, אני לוקחת אחריות ואני אתנצל ואגיד: סליחה, לא רציתי לגרום נזק לאף אחד. אבל זה בדיוק ההבדל בין להקה שתוקפת ובין התנהלות נורמלית, נורמלית, של בני אדם. כי ככה מתנהגים באמת ארגוני פשיעה – מזהירים אותך: אם אתה לא תהיה איתנו טוב, אנחנו נבוא איתך חשבון. זה בדיוק מה שקרה פה עכשיו: גדעון סער שם וטו, הוא עושה איתי חשבון. אז תמשיך, אדוני גדעון סער. אם בזה אתה מתעסק כשר החוץ של מדינת ישראל, זה מה שחשוב לך, זה המצפן שלנגד עיניך, תמשיך עם זה. תגיע רחוק, אנחנו רואים את זה. ואז אולי בפעם הבאה שרה נתניהו תסלח לך ולא תשלח את הכלבים שלה עליך ברשתות חברתיות להפיץ עליך שמועות. תהיה גם אתה ילד טוב עד הסוף כדי שהמלך ומשפחתו יאהבו אותך. בזה אתה מתעסק. חבל מאוד. עכשיו דברים הרבה יותר חשובים. אני לא מצליחה להבין את ההתנהלות של הממשלה וגם של גורמי הביטחון. זה חטא היוהרה בהתגלמותו. הם הלכו וסיפרו לכל העולם על מבצע הביפרים. אחלה, אחלה מבצע, אבל למה לספר לחבר'ה? למה אנחנו צריכים לשרוף את הקלפים שלנו? או שיכול להיות שכל הסיפור הזה עם הפרסום היה כדי לשנות את סדר-היום, כדי לשנות את תשומת הלב הציבורית, שיפסיקו לדבר על תחקירי עובדה – אלא על מבצע הביפרים. תקשיבו, זה באמת ילדותי. הינה, עשינו אחלה מבצע. המבצע הזה תוכנן עשור שלם. בסוף, אגב, כשזה יצא לפועל, זה היה בגלל כל מיני בעיות שהתגלו שם, לא בן גביר. שמעתי את השר איתמר בן גביר, הוא אמר: אני נכנסתי לקבינט – וקרה מבצע הביפרים. באמת, איתמר, תכננו את זה עשור שלם, הרבה מאוד אנשים עבדו על זה. כפי שכבר כולנו יודעים, זה קרה לא בגללך אלא בגלל איזושהי תקלה וכשבחיזבאללה כבר התחילו לחשוד בביפרים האלה, אז קצת צניעות. אוקיי, אחלה, המוסד עשה אחלה עבודה, בהשקעה מטורפת. למה לספר על זה? מה אנחנו מחפשים, שיגידו שאנחנו יודעים לעשות דברים כאלה? אז אנחנו יודעים לעשות דברים כאלה. עכשיו, גם כן משהו שנדהמתי לשמוע, לא הבנתי את פשר הדבר: היו לנו פה טילים מתימן שלצערנו לא הצלחנו ליירט, ואז כל המומחים, כל הממשלה, כל התקשורת, מספרים לכל העולם למה לא הצלחנו ליירט את הטילים מתימן. מה, אנחנו משוגעים? למה לעשות את זה? זה כבר קרה. קצת עמימות, קצת לשמור על הדברים. למה לספר לאויב שאולי יש לנו איזשהן תקלות? עכשיו כל התקשורת יושבת, וכל השרים יושבים ומדברים – שרי הממשלה, חבר'ה, אתם אפילו לא אופוזיציה – איך אנחנו נתקוף באיראן, מתי לתקוף, באיזה – השתגעתם? אז כבר תתקפו, או שאל תדברו, אי-אפשר להיות גם וגם. זה משהו מטורף. זה מאפיין אנשים שלא יודעים לעשות ויודעים רק לספר לחבר'ה, אבל ככה לא עובדת ממשלה. כי מה זה, "תחזיקו, תחזיקו", כאילו כמו בקטטה? תחזיקו, תחזיקו, אם אתם – אנחנו נתקוף? עוד קצת – אנחנו נתקוף, ועוד קצת? איפה נראה דבר כזה? זו התנהגות ילדותית שגורמת נזק למדינה, נזק לביטחון. עכשיו הנושא האחרון שרציתי להתייחס אליו, נושא הגיוס. כולנו ראינו אתמול תחקיר – לא תחקיר, חוות דעת של משרד האוצר ואגף התקציבים, בעצם, מה זה אומר גיוס. תעזבו רגע את הוויכוחים שלנו פה בכנסת. צריך להבין שמאחורי הדבר הזה יש הרבה מאוד כסף, מדינת ישראל פשוט מפסידה את הכסף הזה. זה כסף שהיינו יכולים כמדינה להרוויח לטובת כולנו, ובסוף זה לא קורה. גם ראינו שם מספרים מדהימים, כמה הגיוס של החבר'ה הצעירים מהמגזר החרדי יכול לעזור לאותם מילואימניקים שכורעים תחת הנטל. כי בסוף מישהו צריך לעשות את המילואים האלה, מישהו צריך לשרת. יש לנו גבול עם ירדן, ושם צריך להקים עכשיו הרבה מאוד כוח כדי לשמור על הגבול; יש לנו את סוריה; יש לנו את לבנון, האירוע לא נגמר. זה לא נגמר, האירוע לא נגמר. אני כבר לא מדברת על עזה וזירות אחרות. אז תקשיבו, באמת בנועם וברוח טובה: אין לנו מדינה אחרת, אין לנו עם אחר – גם חילונים, גם חרדים, גם שומרי מסורת, גם כיפות סרוגות, כולם ביחד, אשכנזים, ספרדים. אין, אין, אין משהו אחר. אף אחד לא יבוא לפה לשמור עלינו, אין אופציה כזאת, זה לא קיים. פשוט צריך להבין את זה, והמסקנה צריכה להיות אחת וברורה: כולם צריכים להתגייס או לשירות פעיל או לשירות לאומי. כולם חייבים לתרום את חלקם. בסוף, כפי שיש חייל ספורטאי או חייל אומן או חייל סטודנט בעתודה, יכול להיות שנגיע להבנה שיהיה חייל לומד תורה. אני לא פוסלת את זה, אני לא פוסלת את זה, אבל ההתחלה, אבן היסוד: הבנה בסיסית שכולם צריכים להתגייס – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> זאת ההלכה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – ולא לזרוק – כפי שאמר הרב הראשי לשעבר – את צווי הגיוס לאסלה. טוב, הוא כבר בן אדם מבוגר, אני לא אשפוט אותו, אבל זה לא מקובל עליי. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אפרת רייטן מרום. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היו"ר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בבקשה, שתי דקות. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> גב' סילמן, שמעתי קודם, וגם הוצאת הודעה, שאנחנו שקרנים ושאת פירקת את ממשלת תומכי הטרור. כאילו, האירוניה באמת עמדה על הגג והתאבדה בקפיצה שאין כדוגמתה. את, שישבת לידי במשך הקדנציה הקצרה, שהתרוצצת כאן בטירוף כדי להתחנף לכל דבר שיש לו דופק כדי להמשיך ולשמור על הג'וב שלך, ושיקרת ואמרת כל מה שעולה על רוחך, והתחנפת והתחנפת והתחנפת, ושיקרת לא רק לנו, שיקרת לכולם ולכל עם ישראל – את אומרת עלינו שאנחנו ממשלה של תומכי טרור? כשאת יושבת עם בן גביר שהורשע בתמיכה בארגון טרור? אין מראות אצלך בבית, אני מבינה. אין מראות, אין מצפון, יש רק ג'ובים, כנראה – לך, לבעלך, לא יודעת למי עוד שם סידרתם בתוך מחלקת הג'ובים הזאת של נתניהו ולוין, שיודעים לסדר לכם. כמו שאמרתי לך קודם, במדינת ישראל את תהיי בפרק הזה – שאת פירקת ממשלה מתפקדת, מקצועית, שידעה לעבוד ביחד, מהפחדים שלך, מהג'ובים שלך, מהשד יודע מה, ועכשיו ממציאה את השקרים המטופשים האלה. אף אחד לא מאמין לך. תסתכלי בכל סקר – עם ישראל לא איתך. אף אחד לא איתך. רואים את התפקוד הגרוע שלך גם כמעין שרה. כך נראה מצבה של ישראל בעולם. את יכולה לנסות לשקר לעצמך, אבל כולם רואים את זה, פשוט כולם רואים. הפרק שלך בפוליטיקה הישראלית יהיה קצר, יהיה גרוע. היית גרועה בתור יושבת-ראש קואליציה, ובגלל זה הקואליציה גם נפלה על חוק החמץ, חוק החמץ, שמאז לא נאכף, וזה הרי שטויות. חיפשת את התירוץ שלך. התירוץ הזה היה גרוע, וכולם גם את זה ראו. אבל את קיבלת את הג'וב, את אותו שוחד פוליטי. הפכת להיות שרה בישראל, כאילו שזה ימרק את המצפון שלך על כל מה שעשית. תראי, תראי את עם ישראל הקרוע, המפולג. תראי מה קורה כאן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> וכן, זה על שמך לגמרי, אופורטוניסטית. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אני מעריך שאפרת רייטן צודקת. סוף-סוף יודעים מי הפיל את הממשלה הקודמת. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> אני, אני הפלתי אותה. מודה באשמה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> הינה, היא מודה. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> היא קיבלה שוחד – – – << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> לכל – – – יש – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כן, כן. בגלל זה טבח 7 באוקטובר רשום על עידית ושמוליק סילמן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אחמד טיבי, תגיד לי, מה עשית לו? מה עשית לו? חבר הכנסת גלעד קריב, תודה רבה. יסמין פרידמן, בבקשה, 18 דקות לרשותך. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> טבח 7 באוקטובר רשום עלייך. היה שווה, נכון? הדם על הידיים שלך. את ונתניהו. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב, מה קרה? מה שמת לו, פלפל? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה לעשות, אמת צריך לומר. טבח 7 באוקטובר רשום על עידית ושמוליק סילמן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב, קריאה ראשונה. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> בואו תראו מה עשיתם, בואו תראו כמה אנחנו – – – וכמה הילדים שלנו – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת אפרת רייטן, הרגע ירדת מהדוכן. קיבלת הזדמנות לדבר. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> את אחת הנשים הבזויות בפוליטיקה הישראלית. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת אפרת רייטן, קריאה ראשונה. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> לא, אני הולכת, אין צורך. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> קשה, קשה להם. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא צריך לבזבז זמן לשבת עם האדם הבזוי הזה. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> קשה להם שנשים – – – << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> חוצפה. סרבנות עלק. יושבת עם ממשלה של סרבנים. יש לך שם שתי סיעות שמתנגדות לחוק הגיוס ואת קוראת לנו סרבנים? בלי נשים ובלי צבא. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת אפרת רייטן, קריאה שנייה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אפשר? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כן, בבקשה. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, לרשותי עומדות 18 דקות, ובהן אני רוצה לדבר רק על הנגב, על כמה נושאים שקשורים לנגב. זה אחד הדברים שחשובים לי. היום בבוקר התנהל דיון בנושא מדרשת שדה בוקר. מדרשת שדה בוקר הוקמה למעשה על ידי דוד בן-גוריון באמצעות קרן הנגב. היא הוקמה עוד בשנת 1960. היא הייתה אמורה להיות קריית חינוך בלב הנגב שתמשוך את מיטב האזרחים להתיישבות, להפרחת השממה, שהמטרה שלה היא לפתח גם את החינוך וההכשרה, חינוך לאזרחות טובה, מנהיגות צעירה, הקניית ידיעת הארץ ועידוד התיישבות צעירה בנגב. המדרשה עדיין קיימת, והיא מפעילה שלושה מוסדות שפועלים בשיתוף פעולה: יש שם בית ספר תיכון פנימייתי לחינוך סביבתי, בית ספר שדה ומרכז "גל" למנהיגות, שכולל ארבע שלוחות של מכינה קדם-צבאית. המכינות האלה, אגב, הן המכינות המבוקשות ביותר בארץ. מכינת הנגב – בנוסף, המדרשה מקדמת פעילות לבוגרי צבא. במדרשה יש 350 תלמידים, בתיכון – 140 תלמידים. המדרשה מתמודדת עם היעדר תקציב. זה איזשהו יצור כלאיים שבו זה שייך גם למדינה, גם לעוד מקומות. שנים המדינה תמכה במדרשה, כי הבינו שיש פה ערך שהוא מעבר לרק חינוך כמו כל חינוך; יש פה ערכים נוספים של אהבת הארץ, של אהבה לאדמה, של חקלאות, של איכות סביבה. זה בית ספר שמתמחה – ובכלל, כל המדרשה מתמחה בדבר הזה. והפרויקט הבאמת-באמת מעורר גאווה הזה, שיש בו כמעט 200 עובדים שהם בעשור החמישי והשישי לחיים שלהם, עומד ב-1 בינואר להודיע על חדלות פירעון. המפעל המדהים הזה בנגב, שקיים משנת 1960, עוד שבועיים הולך להיסגר. אי-אפשר בכלל להבין איך קורה דבר כזה. לאן ילכו העובדים? כולנו יודעים שתעסוקה בנגב, בטח בגילים האלה, זה לא דבר שהוא כזה פשוט. אנחנו מדברים על לב המדבר שם. התקיים היום דיון. יש מחסור חמור בתקציבים, ומעבר לכך, האדמה עצמה שייכת לרמ"י, והם לא חידשו את הסכם החכירה. זאת אומרת שהם גם לא יכולים לפעול לגייס תרומות למקום או לפתח, לבנות, להשכיר, אין להם יכולת כזאת, וכל הניסיונות שלהם בשנים האחרונות להסדיר את כל הנושא הזה לא צלחו. זה הנושא הראשון שיש לי עם הנגב, כי אנחנו באמת חייבים להמשיך ולקיים את המוסד הבאמת-מפואר הזה. אסור לתת לו להיסגר. נושא שני שיש בנגב, שעולה השבוע מהנגב, יצא דווקא מהוועדה לעובדים זרים. אליהו רביבו לא פה, חבל. אליהו רביבו, בצדק, מנסה לפתור את בעיית העובדים הזרים הבלתי-חוקיים, ובוועדה הם ערכו סיור במתקן חולות. מתקן חולות היה בעבר מקום כליאה למסתננים. בסופו של דבר, בגלל ביקורת ציבורית, בית המשפט הורה לסגור את המקום הזה. הוא כנראה לא היה ראוי, אני לא יודעת בדיוק מה קרה שם, והמקום הזה עמד נטוש שנים. עכשיו הגיעה מועצה אזורית רמת הנגב, שהמתקן עומד בשטחה, ורוצה להפוך את המבנים הנטושים האלה לאזור תעסוקה בנגב, למרכז תעסוקה, ייעוץ תעסוקתי, להביא לשם יזמות. אבל נכון להרגע יו"ר הוועדה לעובדים זרים, יחד עם עוד גורמים, רוצה לפנות לשר לביטחון לאומי – להפעיל מחדש את מתקן חולות כמתקן כליאה לעובדים זרים לא חוקיים ולהכניס לשם עובדים זרים. נכון, צריך לטפל בעובדים זרים לא חוקיים, אבל למה בנגב? למה עוד פעם בנגב? למה תמיד הנגב הוא החצר האחורית של המדינה הזאת? לא רוצים את המתקן הזה בנגב. במקום להשקיע בפיתוח, בפיתוח חקלאות, בפיתוח תיירות, אנחנו עוד פעם הופכים את המבנה הזה, שאפשר לעשות איתו משהו באמת יצירתי, למשהו שאנחנו לא רוצים אותו בנגב. ואני מבקשת מיו"ר הוועדה – אני גם אפנה אליו ברמה האישית, עוד לא הספקתי – לחפש פתרונות אחרים. לא בנגב. כל פעם זה הפתרון הקל. תוסיפו על זה את שדה התעופה בנבטים – כבר שנים על גבי שנים הצפון לא רוצה את שדה התעופה בצפון – גם תהיה שם פגיעה סופר-משמעותית באיכות הסביבה, ויעלה פי שבעה להקים שם את שדה התעופה המשלים. לעומת זאת בנגב, שכולנו רוצים שהוא יהווה מוקד תעסוקה, כי אנחנו מדברים על 30,000 משרות נוספות, יש תשתיות שיוזילו בצורה משמעותית ביותר את הקמת שדה התעופה – לא מצליחים להגיע להבנה. כל פעם דיונים על גבי דיונים על חלופות לשדה התעופה בנבטים. למה צריך לדון בחלופות? למה לא להבין ששדה התעופה המשלים הולך להיות בנבטים? ועכשיו, בואו נחשוב על פתרונות כדי לפתור את כל הפערים – אם יש כאלה, אני יודעת שיש עם הצבא, אבל אם יש פערים, ברגע שתהיה החלטת ממשלה שפה קם שדה התעופה, אפשר להתחיל לעבוד על הפתרונות. אבל כל הזמן השיקולים של החלופות, שנים על גבי שנים – אנחנו זקוקים לזה בנגב, הצפון איננו רוצה בשדה התעופה בצפון – די, בואו נקדם את זה. זה היה הדבר השלישי. עכשיו עוד דבר, אפרופו תעסוקה בנגב. יש למועצה האזורית בני שמעון – יושבות שם חממות טכנולוגיות של סטרטאפים. באמת, יש שם 18 סטרטאפים פורצי דרך בנושא סביבה ואקלים, ועושים שם דברים מדהימים – שוב, מקום תעסוקה. עכשיו, בנגב – אני לא יודעת אם אתה יודע את זה, אדוני היושב בראש, אבל מכל ההשקעות וחברות הסטרטאפ בארץ פחות מ-4% יושבות בנגב. זה חשוב. זה נמוך מאוד. חשוב להבין את זה, כי אנחנו יודעים שסטרטאפים הם גם מקומות תעסוקה איכותיים. זה מייצר, זה מביא עבודה, וזה מביא השקעות. המדינה תמכה ב-18 הסטרטאפים האלה בסכום של 5 מיליון שקלים מדי שנה, והשנה הודיעו להם שהסכום הזה קוצץ ל-1.5 מיליון, מה שגרם לשאר המשקיעים להיבהל מאוד, ואנחנו לא יודעים אם הם ישקיעו. אז שוב הנגב הולך להיפגע במקומות הכי הכי כואבים: בתעסוקה, בסטרטאפ, בהשקעות לצמיחה – ואנחנו בבעיה רצינית. למה אני מספרת לכם את כל זה? מכיוון ששני חוקים – אחד שעבר בטרומית – עוד יותר פוגעים בנו בנגב, כי חוק הנגב קובע מהם היישובים שיקבלו תמיכה ועזרה במסגרת הרשות לפיתוח הנגב. כרגע עברה הצעה בטרומית שבה מבקשים להוסיף לתקציב הזעום הזה של הרשות לפיתוח הנגב עוד עשרה יישובים מיהודה ושומרון, כולל חברון וקריית ארבע. אני חוזרת ואני אומרת: תושבי יהודה ושומרון – מגיע להם לקבל מה שמגיע להם. אני מעולם לא הלנתי על מה הם מקבלים או מה הם לא מקבלים. אבל למה על חשבון תושבי הנגב? למה? למה אנחנו צריכים, שוסטר – אתה היית ראש מועצה, והמאבק הזה על התקציבים, על תוכניות, על חינוך, על תעסוקה – למה אנחנו כל הזמן צריכים לקבץ נדבות ולהסתפק בשאריות? למה? מה פה לא ברור לממשלות, שהנגב הוא העתיד של המדינה? מבחינת הצפיפות, למדינה לא יהיה לאן להתרחב חוץ מלנגב. לא יהיה. אם לא נשקיע עכשיו בנגב, אנחנו גם נאבד את הרוב היהודי בנגב. מה עוד צריך לקרות כדי שנבין את זה? עכשיו תוסיף על החוק הזה – מגיעה קרן העושר. את זה אתה מכיר, שוסטר? הקרן לאזרחי מדינת ישראל, שנכון, מגיע לשם כסף גם מהגז, אבל מאיפה עוד מגיע הכסף? מים המלח, מהפוספטים, משדה בריר, מאוצרות הטבע של הנגב. גם משם מגיע הכסף. החוק ב-2014 הגדיר – דרך אגב, אחד המחוקקים של החוק היה גפני – לאן צריך ללכת הכסף. הכסף הזה צריך ללכת, 1. להשקעה באנרגיות מתחדשות, כי אנחנו מבינים שמשאבי הטבע לא יישארו לעד, ואנחנו צריכים לחשוב גם על הדורות ,הבאים שיהיו להם הכנסות, שהמדינה תדע לייצר הכנסות; הסעיף השני שבו מבקשים להשקיע את הכסף של קרן העושר הוא עידוד תעסוקה בנגב, על פי חוק. בשנה שעברה 110 מיליון שקלים חולקו; שוסטר, כמה הגיעו לנגב? אפס. אפס שקלים. השנה – 189 מיליון. נכון לכרגע, על פי התכנון – אפס שקלים לנגב. תגיד לי אם זה הוגן. זה לא הוגן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מחולק – כיושב-ראש הוועדה לקדנציה הזאת שאמור להיכנס, אני אומר לך שעדיין לא נכנס, ואנחנו נעשה שינוי, לדעתי – – << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה חייב. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> – – 210 מיליון שקלים יחולקו. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מתי אתה נכנס? << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> מתי אתה נכנס? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה שחולק בשנה שעברה היה לתנועות נוער, למבנה לתנועות נוער. אני לא זוכר בדיוק לאן זה הגיע, אבל יכול להיות שזה הגיע לנגב. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אומר לך משהו, המטרות שלשמן חולק הכסף הן מטרות חברתיות ראויות ביותר, אבל זה לא קשור, מכיוון שהתקצוב של תנועת הנוער צריך להגיע ממשרד החינוך; שיפוץ מבנים לתשושי נפש, שזה סופר-חשוב, צריך להגיע ממשרד הבריאות. הקרן הזאת באמת הייתה מיועדת לדברים – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה חלק מהחוק, דרך אגב, תשושי נפש. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, זה לא. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש, יש, כן. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש שם איזשהו חלק בחוק שמאפשר שנה ככה, שנה ככה. אני לא ידעתי שאתה הולך להחליף, יצא נפלא. אם בשנה הקודמת חולקו 110 מיליון שקלים למטרות חברתיות ראויות, משמע שהשנה עלינו לקיים את לשון החוק ולחלק את הכסף הזה באמת למטרות. לא תגיד שאנחנו מבקשים פה פינוק. אנחנו מבקשים פה לדאוג לתעסוקה של תושבי הנגב. אנחנו מבקשים לקבל חזרה את הכסף שנלקח מאוצרות הטבע בנגב ולהשקיע אותו חזרה בנגב גם עבורנו, אבל גם עבור הדורות הבאים. כי היום עובדי ים המלח וכי"ל ופוספטים – מדובר באלפים שברגע שתיגמר הכרייה הזאת הם יישארו ללא תעסוקה, ואנחנו חייבים להתחיל להיערך לזה. מעבר לכך, יש כל כך הרבה פרויקטים שקשורים לתעסוקה. יש את הפרויקט של חאן ערד או של תעסוקת נשים – מכל המגזרים, אגב, נשים חרדיות, נשים חילוניות, פרויקטים נפלאים באופקים, בשדרות – הם כל הזמן צריכים לחשוב איך הם ממשיכים לקיים את הפרויקטים האלה. למה? למה, אם יש כסף במדינה שמיועד במפורש עבור זה? לכן אני באמת באמת מבקשת – הינה, אתה מתחלף והופך להיות יושב-ראש הוועדה, ואני שמחה על כך, באמת, כי אני חושבת שהקשבת עכשיו. אני חושבת שאתה מבין את החשיבות גם בהשקעה באנרגיות מתחדשות, כי זה העתיד, אין לנו משהו אחר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תהיה השקעה באנרגיות מתחדשות בנגב. יש שם גם תעסוקה, צודקת, זה בחוק. האוצרות הם של כל אזרחי ישראל – – << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> – – ולחלק יותר כסף – גם לצפון, גם לדרום, גם לשיקום, בעיקר, אני חושב שאפשר לחזק שם. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז נכון, אבל ברגע שלשון החוק – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נכון, נכון. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> קודם כול תעסוקה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אחד מסעיפי החוק הוא תעסוקה בנגב, ולכן צריך לקיים את זה. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, לא חסרים לנו פרויקטים בנגב שסובלים מתקצוב הרבה יותר נמוך. אנחנו באמת מופלים בתקצוב לנגב. יש לנו המון אתגרים. זה מקום נפלא, ומגיעים אליו כל הזמן, ועוברים אליו המון זוגות צעירים. אבל בטח ובטח אחרי האירועים של השנה האחרונה אנחנו זקוקים ליותר חיזוק. אנחנו זקוקים ליותר חיזוק גם בתעסוקה, כי המון מפונים שינו פתאום תעסוקה וזזו, וחזרו, והיה שינוי מגורים. אז תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלון שוסטר. שתית? התפנית? הכול בסדר? יש לך חצי שעה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברות וחברי הכנסת – מה קרה? מי מושחת? מישהו שם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני לא יודע, עזוב. אני חושב שלשון הרע, אסור להדהד אותו. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> באווירה האינטימית הזאת, היושב-ראש, אני עליתי אחריך היום באחת התחנות. בקשה אישית: בימים כאלה קשים – עוד ניגע בזה – פחות ביקורת בוטה על צה"ל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> על צה"ל? אני – ביקורת בוטה על צה"ל? << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בחיי, זה מה שאני שמעתי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אל תכלילו – צה"ל. מי שכשל ב-7 באוקטובר, אם זה ראש אמ"ן – – – << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אבל לדבריך, זה לא היה סתם כישלון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> צה"ל זה הילדים שלנו, גם שלנו, לא רק של הצד הזה. גם הילדים שלנו בצבא. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אבל אתה אמרת שלכאורה עשו את זה בכוונה. אני לא אחזור – לא להדהד – אבל אתה יודע על מה אני מדבר. זה יוצר פילוג גדול. אני, ברשותך, רוצה לציין – ייתכן שהזכירו – שתי ידיעות חשובות שהיו היום. אחת היא נפילתם של שלושה חיילי חטיבת כפיר, סרן איליי גבריאל אטדגי מקריית מוצקין ומן הסתם חיילים שלו, סמ"ר נתנאל פסח מאלעזר, גוש עציון, ורב-סמל הלל דינר מטלמון בבנימין. הלב דואב, וכולנו – אני מניח, מקיר לקיר – מרכינים ראש, כמובן, על נפילתם של השלושה. אבל בפני המופע האיום והמרהיב של ההתגייסות של בני הציונות הדתית, החיילים מהרי יהודה והשומרון – אני חושב שעם ישראל ומדינת ישראל חייבים להם המון, בוודאי אני, שחי בסמוך לגבול עם עזה. במקביל, שמענו היום, אדוני היושב-ראש, שראשי הקואליציה סיכמו להדיח את היועמ"שית. אני לא אגע בדיון עצמו; אני אספר על מפגשים שעלו לכותרות – ראיתי גם בערוץ טלוויזיה – מפגשים של אנשי גוש עציון עם שורדים תושבי ניר עוז ובארי, מפגשים שהיו מאוד מרגשים, מאוד מלכדים, והחשוב הוא, הייתי אומר – אני לא יודע אם זאת אמנה פורמלית, אבל סוג של הבנה שבעתיד הקרוב אנחנו צריכים להגיע להסכמה שהחלטות גורליות, הן בתחום העתיד המדיני של יהודה ושומרון והן בקשר לשינויים משטריים במדינת ישראל, אנחנו מתחייבים, לפחות החבורה הזאת שנפגשה והכירה – עושים אך ורק בהסכמה רחבה. אך ורק בהסכמה רחבה. העניין הוא בהיר. בנושאים חיוניים, גורליים לחיים המשותפים שלנו, יש היגיון מובהק לשנות. ומותר לשנות, ומותר לקבל החלטות חדשות, אבל יש לעשות את זה לא רק בשובה ונחת אלא בהסכמה רחבה מאוד. אדוני היושב-ראש, אחד הנושאים שאנחנו עסוקים בו הוא חוק שירות הביטחון, ואני רוצה להקדיש את הזמן שהוענק לי בעיקר לשתי מסגרות כתב. האחת, מלפני 73 שנים, מרץ 1951, נאום – אני לא יכול להגיד שכאן, במקום הזה, כי הכנסת הייתה במקום אחר. יגידו החכמים איפה זה היה. בית פרומין, אולי? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> באיזו שנה? << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> 1951. זה כבר לא בתל אביב. אני מניח שזה בירושלים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה פה, בירושלים, בסמיכות לכיכר ציון, נראה לי. באזור הזה. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני חושב שבית פרומין. הנושא היה התיקון בקשר לשירות של נשים דתיות. בהשלכה על ימינו, בשיטת קל וחומר, לטעמי – לגבי גברים דתיים. ובכן, חלק מהדברים שאמר בסוף דבריו ראש הממשלה ושר הביטחון באותה תקופה דוד בן-גוריון: בעיית הביטחון שלנו חריפה מאשר בכל מקום. אנו מועטים ועלינו לעמוד נגד מרובים, ונגזר עלינו להישאר מועטים, גם אם תגדל העלייה ותגבר. בכל העולם יש כרגע הלך רוח של ערב מלחמה. "קול חרדה שמענו פחד ואין שלום". אולם בדבריי על בעיית הביטחון שלנו, איני מתכוון לסכנת מלחמת עולם שלישית, אלא לסכנה המיוחדת הצפויה לנו בחלק זה של העולם: הסיבוב השני של מדינות ערב. כך הוא קרא לזה, במירכאות. היינו שנתיים, שלוש אחרי תום מלחמת השחרור, העצמאות, תש"ח. אנו מועטים והם מרובים פי כמה. הבדל עצום זה לא נשנה. זוהי גזרת ההיסטוריה והגיאוגרפיה. רבים באים בטענות על משה רבנו, למה הביא אותנו לארץ זו. אין חלקי עם הטוענים. זוהי ארץ הבחירה ההיסטורית שלנו, ומכאן לא נזוז. אבל עלינו לראות מצבנו כמות שהוא, ולהסיק ממנו כל המסקנות. בעיית כוח האדם היא מהבעיות החמורות שלנו, ועלינו להכשיר המקסימום האפשרי. היה זמן, כשהמצביא העברי הראשון, לפני 4,000 שנה, יכול היה להריק חניכיו למלחמה בלי כל הכנות ובלי שירותים נוספים. אך כבר בימי דוד המלך, היה חלק יורד במלחמה וחלק יושב על הכלים, "יחדָו יחלֹקו", באשר שניהם היו דרושים להנהלת מלחמה. עכשיו דרושים לכל יחידה קרבית שירותים מרובים – לרישום, לקשר, לאספקה, למודיעין ועוד ועוד. וכשאנו מועטים, עלינו להכשיר ולאמן – ובשעת הצורך לגייס – כל כוח האדם שלנו. העולם – כן, העולם החיצוני – לא יגן עלינו; אם לא נעמוד בכוח עצמנו על נפשנו, הישמד נישמד. ואין אנו רשאים לוותר על חצי האומה והיכולת הגנוזה באישה למילוי שירותים חיוניים – שימו לב, הוא מדבר על שירות צבאי של נשים. בפלמ"ח, אצ"ל ולח"י שירתו נשים – ומשום כך הצענו בחוק המקורי גיוס האישה לצבא, והכנסת אישרה זאת. ומשום כך עשינו התיקון הראשון – להאריך שירות האישה בצבא לשנתיים, והכנסת אישרה זאת. ואל יביאו לנו ראיה מאמריקה או מארץ אחרת; אין מצבנו דומה למצבן. אנו מצווים בגזרת קיומנו לגייס, להכשיר ולאמן מקסימום של כוח אדם, ואסור לנו לשלוח גבר בצבא לעבודה משרדית או לעבודת קשר, כשעבודה זו ניתנת להיעשות, אולי ביתר כישרון, על ידי אישה, והגבר יישלח ליחידה קרבית. זה היה בימים שעוד פחות חשבו – למרות שכמו שציינתי, גם ביחידות שטרם המדינה גם נשים נלחמו. אין אנו יכולים תמיד לקחת לעצמנו דוגמה מעמים אחרים. אנו שולחים את הצבא למעברות, כי קליטת עלייה היא ביטחון; בניין יישובים – זהו ביטחון. ומהי ההצדקה שבחורה דתית תהיה פטורה גם משירות זה – שימו לב, מדובר על בחורה דתייה, לא על בחורים דתיים, שזה כאילו מובן מאליו שהם מתגייסים, למעט מתי מעט – לאחר שאנו מקבלים הנימוקים מטעמי הכרה דתית ומשחררים אותן משירות צבאי? מדוע לא תעשה חובתה לעם במעברה? במשק חקלאי? בטיפול בילדי עולים? יש חשש שתלון במחנה? לא תלון במחנה אלא בביתה. רצוי שתקבל הכשרה בסביבה דתית, תשולח להכשרה במשק דתי. אבל מדוע לא תעשה חובתה לעמה ולארצה ככל בת ישראל? לפני ימים אחדים נזדמנתי במסדר של קצינות, והוגד לי שישנן בתוכן שלוש קצינות דתיות, שתיים מהן מתנועת בני עקיבא. שוחחתי איתן, שאלתי אותן על הדיבות הנפוצות על האנשים בצבא, אם יש בהן משהו מן האמת; כל שלוש הקצינות הדתיות, החיות בצבא והן דתיות לא פחות מכל איש בחזית הדתית, המפלגה הדתית באותם ימים, הכחישו את הדיבור בכל תוקף. מכאן הוא עובר לנושא של כללות החובה, הוא היסוד המוסרי שעליו בנוי הצבא, וכל אפליה שאין לה הצדקה עלולה לערער את המורל של צבאנו. לא ייתכן שיהיה בתוכנו סוג של מיוחסים הפטורים מהחובה המוטלת על כל איש אחר או אישה אחרת. היה זמן שכל התגוננותנו הייתה בנויה על התנדבות חופשית. יש בתוכנו שמתגעגעים לזמן ההוא. אין חלקי – בן-גוריון – בין המתגעגעים, אם כי לא פחות מהם אני מעריך ערך ההתנדבות וכוחה המוסרי. איש לא הוכרח להיות בהגנה – אני מוסיף, באצ"ל או בלח"י. לא הייתה כל כפייה. מי שלא רצה לא השתתף בהגנה, רק מתנדבים באו. היה בזה כוח עצום, וכוח מוסרי זה עמד לנו בחמשת, ששת החודשים הראשונים, מסוף נובמבר 1947 עד אשר נוסד צבא ההגנה לישראל במאי 48, ועד אשר הגיעו אלינו מטוסי הקרב והתותחים. בלי רוח התנדבות זו של הגנה – או של ה-הגנה – מי יודע אם היינו מגיעים לייסוד המדינה ולהקמת הצבא. אבל אין אנו יכולים עוד לסמוך אך ורק על התנדבות של מעטים נבחרים; במדינה אנו מגייסים בלי לשאול אם אדם רוצה בכך או לא, ואני מניח שבין המגויסים יש לא מעטים שלא היו מתגייסים אילו לא כפו עליהם. המתנדבים לא שאלו אף פעם למה האחרים יושבים בבתי קפה ואינם נכנסים להגנה, הם פשוט הביטו בשאט נפש על עומדים בחוץ. זה היה ציבור מובחר, הוא בחר את עצמו. אבל בשעה שמטילים עול מטעם המדינה, ואין זה עול קטן וקל, מן החובה להטיל העול על כולם במידה שווה. אלה הם שלושת הנימוקים המחייבים שירות כללי למען הביטחון אליבא דמייסד המדינה דוד בן-גוריון: עלינו להתחשב עם ההרכב רב-הגוונים של ציבורינו, ועלינו לגלות הבנה וסובלנות רבה לשוני המציין את העדות והשבטים שמהם מתהווה אומה. אם השוני מזיק, אסור להיכנע לו. אין אנו רשאים להקפיא בארץ את ההווי הגלותי על כל ליקוייו, אבל עלינו להאזין מתוך ערות מיוחדת ומתוך אהבה רבה לתביעות המיוחדות – שימו לב – של כל חטיבה יהודית, ועלינו להוקיר סגולותיה החיוביות. משום כך קבענו, גם בחוק המקורי וגם בתיקון המוצע עכשיו לפניכם, התחשבות עם נימוקי הכרה דתית. אנו מגבילים עכשיו את ההתחשבות במידת הצורך והצדקה של הנימוקים – זה היה ההקשר של הדיון. לכן בשם הממשלה הוא מציע להעביר את התיקונים בחוק שירות הביטחון – הינה, תראו, לא השתנה הרבה – לעיון נוסף בוועדת החוץ והביטחון. מהדברים הנכוחים הללו של דוד בן-גוריון, שכזכור, כמו שאמרתי, עוסק בעיקר הדברים בגיוס נשים, הייתי אומר, בכבוד לצד הצורך והחובה של שירות בני שני המינים או המגדרים לשרת את האומה, כל אחד על פי יכולתו, כל אחד על פי אפשרויותיו, נטיותיו וצורכי הצבא – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עברנו הרבה מאז. הייתה תקופה סמוך לשנה הזאת של קום המדינה, הייתה תקופה שנשים לא הצביעו. נשים חרדיות – אב המשפחה היה מצביע עבור כל המשפחה, עבור כל הנשים. הן לא היו מגיעות לקלפי. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> זה היה חוקי? זה היה אפשרי? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כן, גם היה שריוּן בכנסת לתימנים, למפלגת התימנים. אתה יכול לקרוא את זה בהיסטוריה של עם ישראל. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> טוב. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אז עברנו הרבה מאז. נשים מצביעות, ברוך השם. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כן, כן, אני כמובן מזכיר את הדיון הזה גם כדי להוקיר ולחזור ולומר עד כמה חשובה ההתגייסות של האישה הישראלית, ולהסיק מתוך כך, כמו שאמרתי, בשיטת קל וחומר, שבוודאי הגברים הישראלים כולם צריכים לעמוד לרשות צורכי האומה – בראש ובראשונה הביטחון, אבל גם בהיבטים האחרים. ברשותך, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לנצל כרגע את זמננו המשובח כדי להביא בפניכם קטעים מתוך מכתב של הממונה על התקציבים באוצר יוגב גרדוס, כפי שכתב למשרד הביטחון, ליועצת המשפטית של משרד הביטחון, שעוסקת בתיקון לחוק המדובר בו. כך אומר האיש שממונה על התקציבים שלנו: נוכח המציאות שבה שרויה מדינת ישראל החל מ-7 באוקטובר בשנה שעברה, ולאור תמונת העתיד הנובעת ממציאות זו, אנו סבורים כי קיימות לקונות משמעותיות בתזכיר החוק המונח על שולחנה של הכנסת. כך, אנו סבורים כי ככל שההסדר המתגבש יהיה דומה במהותו לתזכיר זה, הוא צפוי להביא להשפעות כלכליות שליליות מרחיקות לכת בהיבט המשקי והתקציבי ולגידול ניכר בנטל הביטחוני המוטל על הפרט, ואני מחדד – לא על כל הפרטים, על אותם פרטים שמתגייסים למאמץ. לאור זאת מצורפת עמדתנו הכלכלית המלאה בהתייחס לכלל ההיבטים, לרבות ההתייחסות לאפשרות של השימוש בתמריצים כלכליים לשם הגדלת היקפי המתגייסים מאוכלוסיית הגברים החרדים. עוד טרם המלחמה אחד האתגרים המרכזיים של המשק הישראלי נבע מהפגיעה הכלכלית הצפויה עקב הגידול בחלקן באוכלוסייה של קבוצות בעלות שיעור השתתפות נמוך בשוק העבודה, ובראשן הגברים החרדים, נוכח המגמות הדמוגרפיות המצביעות כי בשנת 2065, בעוד פחות משני דורות, החברה החרדית צפויה להוות 21% ממשקי הבית, 32% מהאוכלוסייה בכלל וכ-50% מהילדים בגילי כיתה א' בפרט – מספרים מאוד חשובים. לדפוסי התעסוקה של הגברים החרדים צפויות להיות השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על פי הערכות שונות, הגירעון התקציבי – העברות תקציביות לעומת הכנסות ממיסוי – הנובע מהמאפיינים הכלכליים של משקי הבית החרדיים, העומד כיום על כ-25 מיליארד ש"ח בשנה, צפוי לגדול בכ-500%, עד לכ-140 מיליארד ש"ח בשנה, באופן שמלמד כי בעתיד הסבסוד הצולב בין קבוצות האוכלוסייה אינו בר-קיימא. אני מזכיר שאני מקריא מתוך מכתב של הממונה על התקציבים מלפני שבוע, והוא מתייחס בפנייה שלו למשרד הביטחון לחוק המתגבש, או לתזכיר החוק. במקביל, צפויה פגיעה בתוצר שתעמוד על כ-13%, המשקפת ירידה בשיעור מקביל ברמת החיים של כלל אזרחי המדינה. בנוסף, בשנות 2065 יהיה צורך בהעלאת המיסים הישירים ב-16% על מנת לשמור על אותה רמת שירותים שהמדינה מספקת ללא הגדלת הגירעון. יודגש כי היעדר השילוב של הגברים החרדים בשוק העבודה נובע ממספר גורמים, אך בין השאר במידה רבה הוא תוצאה של מתווי הגיוס שחלו בעשורים האחרונים ושל הסדרי תורתו אומנותו וגיל הפטור, שהביאו ליצירת מערך תמריצים אשר עודד גברים חרדים להישאר במוסד התורני בכדי להימנע משירות ותוך איסור על השתלבות בתעסוקה עד להגעה לגיל המזכה בפטור מגיוס לצה"ל, כפי שפירט בהמשך. על רקע זה, במסגרת סעיף כך וכך לתזכיר החוק אשר הונח על שולחנה של ועדת החוץ והביטחון טרם השינוי שחל במצב הביטחוני עקב המלחמה, הוגדרו מטרות החקיקה כך: צמצום האי-שוויון בגיוס לשירות הסדיר וקידום השתלבותם של בני הציבור החרדי בשוק התעסוקה. התזכיר מבקש להביא לידי איזון בין שתי התכליות הללו. לאור מגמות שהיו נכונות לעת כתיבתו, לרבות צמצום צורכי כוח האדם בצה"ל, קיצור שירות החובה והמילואים וההשלכות הכלכליות הכבדות הנובעות ממגמות התעסוקה של הגברים החרדים, ממשלת ישראל בחרה בזמנו, לפני המלחמה, לשים את כובד משקלה של התכלית התעסוקתית, וזאת על חשבון התכלית הביטחונית. זו הייתה גם העמדה המקצועית של משרד האוצר בשעתו, אשר הדגיש כי לנוכח האי-הצלחה בגיוס חרדים נכון לעת ההיא, ובהיעדר צורך של צה"ל להרחיב את שורותיו, יש להעדיף את התכלית הכלכלית, אשר בבסיסה מונח הצורך לשילובם של הגברים החרדים בשוק העבודה. יודגש שגם בשעתו צוין כי עבור תכלית זו, תזכיר החוק שמדובר בו סיפק מענה חלקי בלבד, כך שעמדתנו הייתה כי ללא הפחתת גיל הפטור ל-21 ומטה, התכלית הכלכלית לא תקבל מענה כנדרש. עם זאת, לכל הדעות, הצרכים הביטחוניים הנובעים מהמצב שבו נמצאת מדינת ישראל החל מ-7 באוקטובר בשנה שעברה, וההשלכות הכלכליות מרחיקות הלכת שלהם, מלמדים כי האיזון שנבחר דאז לא נכון לשעה זו. המכתב הזה נכתב לפני שבוע. ברור לכול כי כעת יש לשים את כובד המשקל על הצורך המיידי בהרחבת היקפי המתגייסים לטובת הרחבת סדר הכוח הלוחם בצה"ל. בד בבד, לאור ההשפעות הכלכליות מרחיקות הלכת הנובעות מהיקף שילובם של הגברים החרדים בשוק העבודה, יש לפעול לשינוי הדפוסים הכלכליים הפוגעים בצמיחה המשקית, ולמניעת ההפסד הכפול שבמסגרתו חלק ניכר מהציבור החרדי לא מגויס ולא משתלב בשוק העבודה. הצרכים הביטחוניים הנוכחיים מטילים נטל כבד על משרתי המילואים, אשר נדרשו לשרת מאות ימי מילואים בשנה הנוכחית, וצפויים להידרש לעשרות ימי מילואים בשנה גם לאחר סיום המלחמה. יודגש כי היקף שירות המילואים מביא לפגיעה כלכלית משקית בהיקפים נרחבים, שעומדת על כ-50,000 ש"ח לחודש של שירות בממוצע בעבור כל שירות במילואים. כך, העלות הכלכלית של הצרכים העתידיים המוערכים כעת על ידי גורמי הביטחון, הנאמדים בכ-60 ימי מילואים בשנה עבור כ-300,000 משרתים, עומדת על כ-30 מיליארד ש"ח בשנה. לעומת זאת המחיר הכלכלי של שירות החובה הינו נמוך משמעותית. זאת, מעבר למחיר החברתי והמשפחתי הכבד הכרוך בשירות מילואים ממושך כאמור. על כן, לביצוע צעדים אשר יפחיתו את סך ימי המילואים הנדרשים במשק יש חשיבות כלכלית רבה. בהמשך לכך, על פי גורמי המקצוע בצה"ל, גדוד לוחם בודד של משרתי חובה שקול ללמעלה מ-12 גדודי מילואים לוחמים המשרתים חודש בשנה בממוצע. אני חוזר: גדוד לוחם בודד של משרתי חובה שקול ללמעלה מ-12 – פי 12 – גדודי מילואים לוחמים המשרתים חודש בשנה. על כן, כדי להביא לצמצום בהיקף ימי המילואים הנדרשים ולצמצם את הפגיעה הכלכלית המשקית, בעדיפות הראשונה יש להגדיל את היקף משרתי החובה בצה"ל בכלל, ובמערך הלוחם בפרט. בעוד אני עובר לקטע הבא, אני רוצה לציין שאנחנו מצווים להגדיל את הגיוס לצה"ל, והגברים החרדים הם לא האוכלוסייה היחידה. אני חושב שאפשר להגביר את הגיוס, הן לצה"ל והן לשירותים אזרחיים, של האוכלוסייה הערבית. ובתוך האוכלוסייה שמתגייסת שאינה חרדית ואינה ערבית, יש צורך – ואני יודע שצה"ל מתכוון לעסוק במיצוי, אדוני היושב-ראש, במיצוי הגיוס של מי שמסתובבים: אתה יודע, רבו עם המ"פ, לא נמצאים, לא מגויסים. אפשר לגייס אלפים לא מעטים. יש אנשים שהם פטורים, יש אנשים שצריכים לקרוא להם, למרות שהם בגיל שאפשר לגייס אותם, ואני משוכנע שגם שם יש מאגר משמעותי של ישראלים וישראליות שיוכלו לסייע, הן להיבט של החוסן שלנו, לתחושת ההוגנות והשוויון, והן בהקשר הכלכלי. מבחינת ההטבות הכלכליות הפוטנציאליות – עבורן ניתן לעסוק בסוגיה הלא-פשוטה של שלילת הזכאות בהיעדר היענות לקריאה לגיוס לצה"ל, ניתן לבחון הטבות שתלויות בהיותו של הפרט לומד במוסד תורני, אברך או בחור ישיבה. והוא מונה פה סוגיות שונות שבהן יש לעסוק, כמו סבסוד שכר הלימוד במסגרות הסמל המפוקחות; כמו סבסוד מעונות היום; בנושא של תמיכה במוסדות תורניים; קצבת אברך; הנחה בדמי הביטוח הלאומי; הטבת בעלות משקל משמעותי בהכנסת הבית, כמו סבסוד דיור, מחיר למשתכן – ושר השיכון איתנו – ומחיר מטרה; הנחה בתשלומי הארנונה; סבסוד צהרונים; קצבת הילדים, וכן הלאה נושאים שכדאי להתבונן בהם ככלי להגיע אל המקום הנכון. אומדן לשווי ההטבות הנ"ל עבור משק בית ממוצע המשתייך לאוכלוסייה החרדית מלמד כי סך ההכנסה הנובעת ממכלול ההטבות הנ"ל צפוי לעמוד על אלפי שקלים בחודש, שכאמור מהווים שיעור משמעותי מסך ההכנסות של משק הבית. במטרה לייצר השפעה שתכליתה להגדיל את היקפי הגיוס, אנו סבורים – כך אגף תקציבים באוצר – כי נכון להתמקד בהטבות התלויות בסטטוס הלימודים במוסד התורני המהווה הסדר חליפי לגיוס לצה"ל. בפרט, הזכאות עבור סבסוד מעונות היום וקצבת האברך מהוות חלק משמעותי בהכנסת משק הבית, ועל כן צפויות להיות בעלת השפעה רבה על התנהגות הפרטים, על פי הערכות ומחקרים. עם זאת, על אף ההשפעה המשמעותית שתמריצים אלה צפויים לייצר על הכנסת משק הבית החרדי, יש להדגיש כי נדרשים מספר תנאים בשביל שיממשו את פוטנציאל האפקטיביות הטמון בהם. למשל תחולה מיידית של הסנקציות הכלכליות הינה תנאי הכרחי להצלחת המתווה, מפני שמועד החלת הסנקציות צפוי להשפיע באופן ישיר על המועד שבו הפרט צפוי לשנות את התנהגותו. לכן, ככל שישנו צורך מהותי ודחוף בהגדלת היקף המשרתים בצה"ל – ויש – תחולה מאוחרת של התמריצים השליליים צפויה לפגוע באופן משמעותי בתכלית זו. להלן עמדתנו כלפי עקרונות התזכיר: הם נוגעים בקביעת יעדי גיוס כלליים, חלף חובת גיוס אישית, קרי, יעד מספרי כללי לגיוס גברים חרדים בשנה מסוימת – צפויה להביא למציאות שבה בפועל אף פרט אינו מחויב להתגייס, שכן לא מוגדר עבור מי חלה. זאת אומרת, הוא מתייחס פה בסקפטיות, הייתי אומר, לחלק מהעקרונות של התזכיר. שימור הסדר תורתו אומנותו צפוי להפחית את היקפי הגיוס. שימור עיקרון זה, לרבות "גיוס רק מי שאינו לומד תורה", הינו ערובה בטוחה לכך שההסדר לא יביא להפחתת הנטל הביטחוני על המשרתים הנוכחיים בצה"ל, מפני שככל שההשתתפות במסגרות אלה תמשיך לספק פטור דה פקטו מגיוס לצה"ל, יתאפשר לצעיר החרדי המעוניין בכך להימנע מגיוס. יתר על כן, ייתכן כי הגיוס יקוטלג כמיועד בעיקר עבור נושרים מעולם הישיבות, באופן שצפוי לפגוע באטרקטיביות הגיוס בקרב החברה החרדית ובלגיטימציה הציבורית לפעולה זו. לצד זאת, יודגש כי הסדר זה הביא בעבר וצפוי להוביל בעתיד לפגיעה כלכלית ניכרת, שכן הוא מהווה אחד מחסמי היסוד שגרמו לכך שגברים חרדים משתתפים בשוק העבודה באחוזים נמוכים יותר. הוא נוגע בשימור השימוש במנגנון גיל הפטור; גיוס למסלולים שאינם תואמים את הצרכים הביטחוניים; שלילת התקצוב למסגרות תורניות כנגד אי-עמידה ביעדים. אני אציין לסיום את הדברים שהוא אומר בסיכום: לסיכום, אנו סבורים כי נוכח השינוי הרב שחל בצרכים הביטחוניים הנובעים מהמצב המורכב שבו נמצאת מדינת ישראל החל מ-7 באוקטובר בשנה שעברה, וההשלכות הכלכליות מרחיקות הלכת שלהם, העקרונות שעליהם התבסס תזכיר החוק בעת הנחתו על שולחן כנסת אינם מותאמים לעת הנוכחית. כעת נכון לשים את כובד המשקל על הצורך המיידי בהרחבת היקפי המתגייסים לטובת הרחבת סדר כוחות הלוחמים בצה"ל, הן בשל השיקולים הביטחוניים והן בשל השיקולים הכלכליים. לצד זאת, לאור ההשפעות הכלכליות מרחיקות הלכת הנובעות מהיקף שילוב הגברים החרדים בשוק העבודה בעשורים הבאים, ולשם מניעת ההפסד הכפול שבמסגרתו חלק ניכר מהציבור החרדי לא מגויס וגם לא משתלב בשוק העבודה, יש לפעול לשינוי ההסדרים שהתקיימו עד לאחרונה ואשר הובילו ליצירת דפוסים כלכליים הפוגעים בצמיחה המשקית. הנזק הכלכלי רחב ההיקף שהיעדרותם של משרתי המילואים משוק העבודה גורמת למשק, לצד צרכים עתידיים שאינם מבשרים על הקלה מספקת בנטל זה, מחייבים כי הממשלה וצה"ל יבצעו פעולות אקטיביות לשינוי מצב קיים, בייחוד באמצעות הגדלת פוטנציאל הגיוס לשירות החובה. כאמור, אנו סבורים כי ניתוח התזכיר שמונח על שולחנה של ועדת החוץ והביטחון מלמד כי מימושו אינו צפוי להגדיל את היקף המתגייסים לצה"ל באופן משמעותי, ובהתאם לכך גם לא צפוי להביא להקלה בפגיעה הכלכלית שנובעת מהיקף גיוס המילואים הנרחב. ניסיון העבר והמחקר הכלכלי מלמדים כי קיימת אפשרות לגבש הסדר אפקטיבי שמבוסס על העקרונות שפורטו: חובת גיוס אישית, סנקציות כלכליות על הפרט בהפרת חובת הגיוס, ניתוק בין חובת השירות הצבאי למגבלות על כניסה לשוק העבודה ושירות בעל תועלת ביטחונית. נדגיש כי לטעמנו, ללא הסדר אפקטיבי כולל התומך בהגדלת היקפי הגיוס, סנקציות כלכליות לא יביאו לתוצאה הרצויה, ועלולות להיות אות מתה. אני מודה לך, אדוני היושב-ראש, ומאחל לנו ערב מוצלח. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כנסת נכבדה, האמת, אני יודעת שהפרק של השרה סילמן במליאה היום הסתיים ועברנו הלאה לנושאים חדשים, אבל בכל זאת, קצת שידור חוזר: אני רק רוצה להזכיר לכולם שבפעם הראשונה השרה סילמן אמרה אמת. כולם עמדו פה וסיפרו כמה היא משקרת ושקרנית, אבל אני אומרת, חייבים להודות, הפעם היא דיברה אמת ואמרה שהיא מאוד שמחה שהיא זאת שפירקה את הממשלה הקודמת. סוף-סוף אולי ישכילו כולם להבין – לא להטיח בנו כל פעם את האמירה: פירקתם את הממשלה הקודמת, הבאתם עלינו את ממשלת החורבן. אז הינה, יש מי שלוקח אחריות להבאת ממשלת החורבן, ואפילו שותף – שותפה בתוך ממשלת – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> זאת לא אחריות, זה קרדיט. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> זה קרדיט, כן, היא לקחה קרדיט. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> יש הבדל בין – – – << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> למרות שאני חייבת לספר לך משהו שאולי יעלה חיוך על פניך. באותו יום שחברת – אז חברת הכנסת סילמן, היום השרה – הכריזה שהיא לא מצביעה וגרמה להתפרקות הממשלה, אתרים ועיתונים בעולם הערבי התבלבלו עם השם – שימו לב: עידית סילמן, עאידה סלימאן – ואז הוציאו ידיעה: חברת כנסת ערבייה, עאידה סלימאן, פירקה את הממשלה במדינת ישראל, והכול בגלל חמץ. הייתי צריכה להתקשר ולנסות להחליף, וסוף-סוף – גם אני באופן אישי וגם המפלגה שלי – לא בעלי הקרדיט על פירוק הממשלה הקודמת. אני מקווה שכל מי שנוכח באולם או לא נוכח ושומע את זה, יפנים את זה. ברגע של אמת השרה אמרה משהו אמיתי. עכשיו עוד משהו על הממשלה הזו, על ממשלת מר נתניהו. היום או אתמול, אנחנו כבר לא יודעים מרוב שעות בכנסת, פורסם שבשיחה של השר, שר הכישלון הלאומי בן גביר אמר בשיחה עם ראש הרשות לאכיפה במקרקעין – לא אמר, אפילו דרש להפסיק את פעולות האכיפה בבני ברק ולהתמקד באכיפה ובהריסות במגזר הערבי. לא שיש משהו מפתיע בגישה הזו. אנחנו כבר יודעים, כמעט כל יום יש הריסות באוכלוסייה הערבית. הפעם השר כנראה ראה שגם השר כץ יכול להגיד: מעצרים מינהליים לערבים – כן, ליהודים – לא, אז עכשיו גם השר בן גביר יכול להגיד: אכיפה והריסת בתים לערבים – כן, אבל ליהודים – לא לגעת. אז בעצם מה משתמע מזה? התרעם השר כץ, שאמרנו שזה בדיוק האפרטהייד, ככה בדיוק מתנהל אפרטהייד – מתייחס לקבוצה מסוימת באופן שונה מקבוצה לאומית אחרת – מי עקב אחריו, כבר אפשר להצהיר על זה – לא צריך רק לעשות את זה בסתר ובשקט, אלא מכריזים על זה. מצד שני, השר סמוטריץ' התלונן לכבוד השר גולדקנופ בעניין מתן עדיפות לבני המקום במכרזים בגליל, כלומר ביישובים הערביים, לבני אותו כפר, כאשר יש מכרזים על חלוקת קרקע לבנייה. למה לתת לבני המקום? אז זה נשמע מה זה שוויוני, השר ממש רוצה שוויון, גישה לכולם, נכון? רק מה, מוחקים 75 שנה של מניעת חלוקת קרקע כזאת לאוכלוסייה הערבית, של מצוקת דיור אדירה, של אי-תכנון, ועכשיו באים גם במעט הזה להתחלק. אז מה רוצה סמוטריץ'? מחר נראה מה, חברי הציונות הדתית נכנסים ליישובים הערביים ומתיישבים? בבקשה, בואו נראה את זה. הגישה הזו כבר לא מתקבלת על הדעת. ולענות שהעדיפות היא רק למשרתי צבא – גם זו לא גישה שוויונית, כבוד השר. גישה שוויונית אומרת שהמקורות והנכסים של המדינה אמורים להיות נגישים לכלל אזרחי המדינה בלי התניות כאלה או אחרות. אפשר להבין שסמוטריץ' אומר את זה. הרי אותו סמוטריץ' כבר בנה שבע התנחלויות חדשות באזור B, בגדה המערבית B, שאמורה להיות באחריות מלאה על העניינים האזרחיים של הרשות הפלסטינית, אבל כמובן, השר סמוטריץ' לוקח לעצמו את האחריות ואת הזכות לנשל קרקע פלסטינית ולבנות עוד ועוד התנחלויות בדרך לתכנון הסופי שלו של סיפוח השטחים הפלסטיניים למדינת ישראל. אותו שר, סמוטריץ' – וכדאי להזכיר את זה עוד פעם – הוא בעצמו זה שמונע את העברת ה-200 מיליון, שהם מענקי איזון שהגיעו כדי לכסות על האפליה במדד של חלוקת מענקי האיזון והתקצוב לאוכלוסייה הערבית; אותו שר, סמוטריץ', שהוא גם מנהל את הקופה, כנראה, או נהנה מהקופה של נכסי הווקף האסלאמי, מונע מתחילת השנה מיליון שקל, תקציב לוועדי הווקף האסלאמי, בחמש ערים במדינה שמשרד הפנים מינה, והיו אמורות כל שנה – השר מצא לו פרצה, הוא לא אישר את התקציב הזה בישיבת ממשלה, ומתעקש: לא מעביר את התקציב עד שזה יעבור בממשלה. אז מה הוא עושה? הוא דוחה כבר חודשיים הנחת הצעת מחליטים בישיבת הממשלה כדי לאשר את אותו תקציב, כדי שיעביר את התקציב לווקף האסלאמי. ליהנות מהמיליונים שמכניס הווקף האסלאמי לקופת המדינה – את זה סמוטריץ' כן יודע לעשות; לגזול מבעלי העניין ובעלי הנכסים האלה את ההכנסות – גם את זה הוא יודע לעשות, והוא עושה את זה בגדול. אני רק אגיד לכם שלפי החלטת הממשלה ב-2007, הממשלה אישרה לעיר שלי, לוועד הווקף בעיר שלי, 600,000 שקל, והשנה זה רק 200,000 שקל. זה לשלם חשבונות מים, חשמל, ניקיון – הכול זה אמור לכסות. איך הצטמצם התקציב הזה למרות כל העלייה במחירים, כנראה רק סמוטריץ' והממשלה הזו יודעים. אני רוצה להתייחס לעוד נושא שחשוב לי מאוד, במיוחד בימים אלה. העדה, הנוצרים בכל העולם, כולל בתוך מדינת ישראל, אמורים מחר לחגוג את חג המולד, ערב חג המולד, ואני רוצה לנצל את ההזדמנות פה לברך את כלל הנוצרים, גם בארץ וגם בחו"ל, בברכת חג המולד. למי שלא יודע, חג המולד מסמל – בדרך כלל לנוצרים זה היום שנולד ישו, וזה יום של שמחה, יום של תקווה, יום של חמלה ויום של שלום לכל העולם. השר שיקלי, שהוא אמון על יהדות התפוצות, אם אני לא טועה, התרעם על העובדה שהאפיפיור צולם כאשר הוא ליד פסל ישו התינוק מונח על כאפיה פלסטינית. הוא התרעם על זה ואמר: ישו נולד יהודי ומת יהודי. עכשיו גם מנכסים את ישו ליהדות, ושיקלי מתרעם על זה שהאפיפיור מצא לנכון לזכור את התינוקות והילדים הפלסטינים בחג הזה. החג הזה בא השנה – ואני אומרת לכם, אין אווירת חגיגות, במיוחד בארץ, ובמיוחד בגדה המערבית, בבית לחם, שהיא המקום שבו נולד ישו, ובנצרת, איפה שגדל ישו, העיר שלי. גם באופן כללי, בכלל אין אווירת חגיגה ואין אווירת חג. האווירה של המלחמה שוררת יותר ויותר, ואנשים מרגישים את ההשלכות של המלחמה הזו גם במצב הכלכלי. החג השנה מגיע כאשר במקום שנצרת תהיה מקושטת וחגיגית, נצרת קודם כול עצובה באופן כללי בגלל המלחמה ובגלל מה שקורה עם העזתים, כולל הנוצרים העזתים, שאיבדו בתים, איבדו חיים, בדיוק כמו כל העזתים, וגם כשניסו למצוא מקלט בכנסיות של עזה, חלק מהם נורו וחלק מהכנסיות גם הופצצו במלחמה הזו. כדאי מאוד להבין, במצבים כאלה אי-אפשר לחגוג כלום. בשנה שעברה לא נחגג חג המולד, וגם בשנה הזו. אני רוצה להדגיש את זה כי גם נצרת עצובה וגם בית לחם עצובה. בתי המלון ריקים. החוגגים והתיירים והמתפללים לא הגיעו, לא לבית לחם ולא לנצרת, בגלל המלחמה. וכאשר השנה אולי יהיו שרים בממשלה שירצו לברך על החג, ואולי אפילו נראה סוג של ביקורים ביישובים הערביים, כולל הביקור המתוכנן של הנשיא הרצוג ביישוב כפר יאסיף, אז אני אומרת לכם, מי שרוצה באמת לברך על החג הזה, שמסמל בעיקרו את ערכי האנושות ואת השלום, קודם כול שינקוט עמדה על המלחמה המתמשכת, שלא ייתן יד להמשך המלחמה הזו, וכמובן לא לחתום על טילים ועל פצצות שנשלחות לעזה. ואני מנצלת את ההזדמנות הזו להגיד: מי שכל הזמן מנסה להשתמש במדיניות הפרד ומשול ולהגיד כאילו הנוצרים במצב שונה מהמוסלמים – אני שוב אומרת, לצערי הרב, מדינת ישראל משתמשת במדיניות הזו – בסופו של דבר, השוויון היחידי שהיא נותנת לנו זה שוויון בין כל העדות במדיניות האפליה. הא מתייחסת לנוצרים בדיוק כמו שהיא מתייחסת למוסלמים, שלא ישלו אף אחד. מי שרוצה לחגוג באמת את חג המולד, שיבין קודם כול מה המסר מאחורי חג המולד, ושיברך אותנו כאשר קודם כול תסתיים המלחמה. ואני מתכוונת לכל המלחמות; גם על לבנון, שהיום, היום, הופצצה. לא מספרים, אומרים שיש הפסקת אש. אתם יודעים כמה פעמים הממשלה הזו הפירה את הפסקת האש בלבנון? וכמובן התפאר היום מר נתניהו, ראש הממשלה, על זה שהוא היה – איפה? בחרמון הסורי, ג'בל א-שייח', התפאר בזה שהוא כבש עוד אדמה. אז אני אומרת לכם, החג האמיתי יהיה כאשר יפסיקו את כל המלחמות, כאשר ייפסק ההרג של כל האנשים משני העמים, כאשר ישוחררו החטופים, וכאשר נבין כולנו שיש דרך אחת. אומנם הכנסת קיבלה החלטה להתנגד לה, אבל הדרך היחידה היא הקמת מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל. והיא עוד תקום, ואז יהיה חג אמיתי של המולד, של השלום. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יבגני סובה. עד שתגיע, אני אספר שאני מוזמן לנוצרים בכפר יפיע. הם דווקא התגייסו לצה"ל, והם בעד צה"ל. התגייסו בגלל המלחמה. נוצרים ערבים, כן? << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אל תבוא בלי מתנה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כן, זהו. אני צריך להביא איזה משהו, נכון? אפילו אם ייקחו משקה, אתה יודע. 20 דקות לרשותך. בבקשה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, ערב קשה ועצוב, אחרי שהתבשרנו על שלושה לוחמים מחטיבת כפיר שנפלו ברצועת עזה. אני שולח מכאן את תנחומיי למשפחות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני רוצה להצטרף ולשלוח מכאן תנחומים. רציתי להגיד את זה אחריך, אבל בסדר גמור. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כל פעם שאנחנו שומעים את המילים המצמררות האלה, "הותר לפרסום", אנחנו מבינים היטב שישנן עוד משפחות שקיבלו את הבשורה, ועל הדלת של המשפחות שלהם דפקו קציני נפגעים מצה"ל שמודיעים. אני מבין שהשר שומע, רואה סרטון – אני שומע את זה עד לפה. אם אפשר גם להעיר לכבוד השר. אתה לא חייב להקשיב, אבל זה מפריע לי, הסרטון הזה שרואה השר, או מישהו מטעמו. אני שומע עד לפה את הסרטון הזה, אז אם אפשר, או שתפסיק. השר לא חייב להיות באולם, אבל זה מפריע לי לדבר, במיוחד כשאני מדבר על הלוחמים שנפלו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, הוא יהיה באולם, וגם – – – << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, הוא פשוט לא שומע. עד לפה אני שומע את מה שאתה שומע שם, אדוני השר. << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> רוצה לשמוע? << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, אני לא רוצה לשמוע. אני מדבר על חיילים שנפלו. אני חושב שצריך קצת לכבד את מה שאני אומר. << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תודה רבה. אתה יכול לשים גם אוזניות, אתה לא חייב לשמוע מה שאני אומר לך. 821 חללי מלחמה נפלו. 821 חללים. רק תדמיינו את המספר הזה. זה מספר מטורף. אלפי פצועים בגוף ובנפש, עשרות אלפי משפחות שלא ישנות כל לילה, בחרדה שהן יקבלו את הדפיקה הזו בדלת. אנחנו, חברי כנסת, מבקרים לצערי בלוויות, בשבעות. גם היום יצא לי לבקר משפחה, ואני לא יודע מתי זה ייגמר. אני כל פעם נחרד כשאני שומע את ההודעות האלה, וכל פעם אני שואל למה זה נמשך; שנה וחודשיים וחצי אחרי שהתחלנו את המלחמה הזו, למה אנחנו תקועים בתוך המלחמה הזו, למה לא הכרענו את החמאס, ולמה אנחנו לא מצליחים לעשות את הדבר על מנת שנפסיק, נפסיק לאבד שם חיילים רק בגלל שמישהו חושב לא לעצור או מישהו חושב להמשיך או מישהו מחכה לכניסה של הנשיא טראמפ ב-20 בינואר. פשוט כואב לי, כואב לי כל פעם לקבל את ההודעות האלה. ומה אני רואה כאן בכנסת? שהממשלה מתעסקת בהדחת היועמ"שית. ביום שנופלים חיילים ומאבדים חיילים, אתם בממשלה עוסקים בהדחת היועמ"שית. משימה לאומית. מצאתם לעצמכם משימה לאומית, להדיח את היועמ"שית. אני כבר לא מדבר על מאות אלפי לוחמים שעשו, עושים ועוד יעשו שירות מילואים פעיל, גם בעזה וגם בזירות נוספות. אני כבר לא מצפה למינימום של כבוד, אבל לפחות בימים קשים כאלה מצופה מהמנהיגות, מראש הממשלה, לעצור את השטף הזה ולהפסיק את ההתקפות חסרות הרסן נגד היועמ"שית, נגד מערכת המשפט, נגד המשטרה, נגד החוקרים, נגד התקשורת; לעצור את זה ולכבד לפחות את הלוחמים והמשפחות שלהם. מצאתם לעצמכם משימה לאומית, להדיח את היועמ"שית. כשאנחנו מדברים על הדברים שחשובים באמת לעסוק בהם היום, יש רשימה ארוכה. אני אפילו לא יודע ממה להתחיל. למען האמת, אני יודע ממה להתחיל, בוודאי שאני אתחיל מהחטופים. 100 חטופים עדיין נמצאים בעזה. אנחנו לא יודעים כמה מהם חיים, כמה מתים, אבל המספר הזה צריך להטריד את כל הנהגת המדינה. זה לא חודש ולא חודשיים ולא שלושה חודשים, ולא מערכה כזאת או אחרת, לא רפיח, לא ח'אן יונס – שנה וחודשיים שהם נמצאים בעזה. ומה אנחנו שומעים היום? עסקה הדרגתית בשלבים, בואו ניכנס, נראה. אני לא אפרט עכשיו כל מה שאנחנו שומעים גם בדיונים סגורים של ועדת החוץ והביטחון, ואני אמרתי לא פעם שחברי הכנסת יודעים הכי מעט. אבל איפה עובר הגבול? מתי אתם תבינו שמאחורי האמירות שלכם יש משפחות, ומאחורי המשפחות, מאחורי המשפחות יש גם מערכת של ערכים שעליה מתבססת מדינה שלמה? אנחנו ביקרנו לא מעט משפחות של חיילים שנפלו. אני לא יכול לדבר בשם כולם, אבל כמעט בכל בית שהיינו בו שמעתי את המילים הקשות, שהחיילים נלחמו למען החטופים, שהחיילים שלנו והלוחמים האמיצים והגיבורים שלנו סיכנו את החיים וחלקם נפלו למען המשימה הזאת, להחזיר את החטופים. אז אני רוצה שגם לראש הממשלה זו תהיה משימת-על, ושראש הממשלה לא ידבר היום על עסקה בשלבים. הגיע הזמן להחזיר את כולם הביתה, וזה מה שמצופה ממך, אדוני ראש הממשלה. שמעתי היטב בדיון היום, דיון 40 חתימות, שאתה, ראש הממשלה, מתנגח עם האופוזיציה. תתנגח עם המצפון שלך, תתנגח עם הראש שלך, תתנגח עם המחשבה שלך, תתנגח עם הספרים שאתה כתבת. אתה כתבת ספרים, איך להילחם בטרור וכמה חשוב גם להעביר את מורשת הגבורה. גם פה סיפרת על הגבורה. אז אני רוצה שאתה תתנגח לא עם האופוזיציה – תתנגח עם המצפן המוסרי שלך, ותעשה הכול בשביל לסיים את הסאגה הזאת ולהחזיר את החטופים הביתה. אני כבר לא מדבר על מאות נפגעים שעדיין לא חזרו למסלול הנורמלי שלהם, אם זה נפגעי מסיבת הנובה, אם זה משפחות שנפגעו בעוטף, ביישובי הדרום. אלפים, אלפים עדיין לא חזרו לחיים הנורמליים. אבל מה הם שומעים? הם שומעים ורואים שהממשלה שבמשמרת שלה האסון הזה קרה, מתנגדת בכל האמצעים להקים ועדת חקירה ממלכתית. ברור, יותר חשוב להתעסק בהדחת היועמ"שית מאשר בהקמת ועדת חקירה ממלכתית. לפעמים כשאנחנו פה מדברים עם חברי הכנסת בפרסה ועם כוס קפה וכולנו מדברים – רובנו לא רבים אחד עם השני – אז אני לפעמים, ככה בשביל הספורט, שואל שאלות היסטוריות. אני אוהב היסטוריה, חובב היסטוריה. יש כאלה שמתפלאים כשהם שומעים שוועדת החקירה הממלכתית שקמה אחרי מלחמת יום הכיפורים קמה חודשיים אחרי המלחמה, כשהחיילים שלנו עוד היו בחזית. אני לא רוצה להשמיץ ולהתנשא, אבל חלק מחברי הבית לא יודעים שהמסקנות הראשונות של ועדת אגרנט, ועדת החקירה בראשותו של השופט אגרנט, פורסמו כבר בחודש אפריל 1974. הציבור רצה תשובות. הציבור רוצה את התשובות האלה היום. אז אפשר להתווכח על מי יעמוד בראש ועדת החקירה, אבל אי-אפשר להתווכח על עצם הקמתה והצורך להקים אותה. אני חושב שזה שפל, פשוט הגענו לשפל, שאת האירוע הכי דרמטי, הכי נוראי בתולדות המדינה, לא מתחקרים ברמה של ועדת חקירה ממלכתית. אם היו שיקולים ענייניים, איכשהו הייתי מבין את זה. אין בעיה, אתם חושבים שהוועדה הזאת יכולה לפלג את העם? למרות שאתם פילגתם מספיק את העם, מספיק פילגתם את העם בשנה הזאת של המלחמה. אז תקימו שולחן עגול, תקיימו דיון בממשלה. זה מה שהיועמ"שית ביקשה מכם, מהשרים – תקיימו דיון. היא אפילו לא אמרה תקימו, כי זה פררוגטיבה של הממשלה. היא ביקשה לקיים דיון בממשלה על הצורך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית. אפילו את זה אתם לא מסוגלים לעשות. כשאני מסתכל על הנקודות שהן במחלוקת, מלבד החטופים, שבעיניי לא צריכה להיות מחלוקת בנושא הזה, אז אני שואל את עצמי: מהו ההישג שאתם בממשלה יכולים להתגאות בו במהלך השבוע הזה, כשאתם מציינים שנתיים מאז שחזרתם לשלטון? הישג אחד תביאו לי. אין אף הישג. הישגים שראש הממשלה אוהב להשוויץ בהם, כמו חיסול נסראללה, כמו חיסול סנוואר במקרה – שאגב, כולנו בוודאי מברכים על זה – זה לא הישג של הממשלה. שלא תטעו, זה לא הישג של הממשלה. אף שר, אף שר לא מסוגל לבוא לכאן, לעלות על הדוכן כאן בכנסת ולהגיד בגאווה: זה ההישג שאני כשר הבאתי בשנתיים האלה. אם מישהו יעזור לי ויגיד לי, אני אשמח לשמוע. הישג אחד תביאו לי. לא בתחום הדיור, לא בתחום הכלכלה, לא בתחום הביטחון – בשום תחום אין הישג לממשלה הזאת, שהשבוע תציין שנתיים להקמתה. ראש הממשלה מודה שלא הצלחנו – כאן הוא מדבר ברבים; כאשר יש הישגים הוא מדבר בלשון יחיד; כאשר יש כישלונות הוא מדבר בלשון רבים – לא הצלחנו להכריע את החמאס בנושא של הריבונות של החמאס בעזה. פגענו, נתתי הנחיות וצה"ל פגע קשות. בזכותי צה"ל פגע קשות. אבל כשמדובר על כישלונות – לא הצלחנו להכריע את החמאס מבחינה ריבונית כי החמאס שולט ברוב עזה. ראשי ערים מהחמאס שולטים בעזה. הסיוע ההומניטרי שהממשלה מכניסה לעזה מחולק ישר על ידי אנשי חמאס לאנשי חמאס. אז אני שואל: איזה הישג הבאתם במהלך המלחמה כממשלה? איזה הישג? החזרתם את תחושת הביטחון, שזה היה בסעיף 3 או 4 באותן שש מטרות שהוצגו בימים הראשונים של המלחמה? לא הבאתם חטופים, חמאס עדיין שולט בעזה, לא פגעתם ביכולות הריבוניות, ביכולות השלטוניות של החמאס, ובוודאי ובוודאי לא שיניתם את תפיסת הביטחון לתושבי הדרום, שרובם לא חוזרים לעוטף. תגיעו לניר עוז, תראו כמה בתים שם שרדו – שישה בתים, שישה בתים בניר עוז מתוך 263 – נדמה לי, אל תיתפסו במספר. שישה. צריך להרוס את הקיבוץ ולבנות מחדש. כמה בתים שרדו בבארי? בכפר עזה? אתם לא החזרתם שום תחושת ביטחון לאנשים האלה, שחלקם נפלו, חלקם נפצעו, וחלקם לעולם לא יחזרו לשם, למרות שיש כאלה שרוצים מאוד לחזור ולחדש את ההתיישבות ובניין הארץ באזורים האלה. המשימה הלאומית כרגע היא לא הדחת היועמ"שית – היא חוק גיוס לכולם. זאת צריכה להיות משימה לאומית. לא חוק השתמטות, אלא חוק גיוס. כשאני עליתי ארצה, עוד לפני שהתגייסתי כבר שמעתי את הוויכוחים האלה, בסוף שנות התשעים כבר היו ויכוחים, אבל תמיד שזו לא רק חובה – זו גם זכות גדולה לשרת. היום אני חושב שזו קודם כול חובה לשרת, אחר כך זכות. חובה – כי אין לנו חיילים, כי צה"ל זקוק לחיילים. מי שהיום נשאר מחוץ למעגל של המשרתים, הוא בדיעבד פשוט פוגע במדינת ישראל. אם למישהו לא אכפת לפגוע במדינת ישראל, אז שיגיד את זה, אבל שלא ינסה להתחבא מאחורי לימוד תורה. בעיניי יש ערך גם ללימוד תורה, כן, אני אמרתי את זה לא פעם אחת. יש ערך בלימוד תורה, אבל לא להסתתר מאחורי לימוד תורה בשביל להשתמט משירות בצה"ל, כאשר צה"ל מאבד כל יום לוחמים – 821 לוחמים רק בשנה וחודשיים האלה – אלפי פצועים שלא יחזרו לשירות, בלי ידיים, בלי רגליים, בלי עיניים, נפגעים בנפש, בגוף. איבדנו חטיבה שלמה. איך אפשר אחרי כל זה לבוא ולקדם חוק – אני כבר לא מדבר על פיטורי שר הביטחון לשעבר; אני מבין שעל הפרק גם פיטורי יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון. איך אפשר אחרי כל זה לבוא ולדבר על חוק ההשתמטות? הייתי אומר שהציבור יעניש אתכם בקלפי, אבל להפך – הציבור שלכם מעודד את זה. זו הבעיה. אני מקווה שכן תקבלו עונש בקלפי בבחירות הקרובות. בשבועות הקרובים אנחנו כנראה נגיע למשבר חוקתי. אני חושב שזה הדבר הכי מסוכן שיכול להיות. בוודאי ובוודאי התהליך של פיטורי היועמ"שית יזרז את התהליך הזה. כאילו לא קרה 7 באוקטובר, כאילו לא עשינו שום הפקת לקחים, כאילו לא ניסינו להיות ביחד, כאילו לא ניסינו להקים משהו. דרך אגב, אנחנו בישראל ביתנו הצבענו בעד הקמת ממשלת אחדות, למרות שלא היינו חלק ממנה – לא רצו אותנו שם בפנים – אבל הצבענו בעד הקמת ממשלת האחדות, כי באמת האמנו, האמנו שאפשר באמת להגיע ביחד ולנצח ביחד. אבל כעבור כמה חודשים ראינו שנופלים שיקולים זרים בהחלטות, וזה לא בדיוק מה שמעניין את הממשלה הזאת, בטח עכשיו, אחרי שסיפרתי ודיברתי על כל הנושאים שבעיניי אין אפילו הישג אחד לממשלה הזאת, גם במלחמה וגם בזירות נוספות, לא רק בעזה אלא גם בצפון וגם בזירות נוספות, שאנחנו לא יודעים איך להתמודד אפילו עם החות'ים שם, בתימן, וכל הזמן רק מאיימים. תפסיקו לאיים. תפעלו. מה, רק עכשיו גיליתם ששנה וחודשיים אין נתיבי שיט בים האדום? מה, רק עכשיו גיליתם שהחות'ים משגרים עלינו כטב"מים וטילים? רק עכשיו גיליתם שאיראן מנסה להאיץ את תוכנית הגרעין שלה? אז איפה הייתם שנה וחודשיים? קשה, אני חייב להגיד, קשה לדבר ביום כזה, ביום שבאמת, אנחנו מאבדים חיילים. כל יום מתבשרים, וכשאנחנו מגיעים לפה ורואים מה קורה כאן בבית הזה אין לי אלא להתבייש. אני רוצה להגיד משפט לסיום. חבר הכנסת לוי, אני מבין שאתה הבא אחריי, נכון, מיקי? אתה הבא? אוקיי. אז אני רוצה להגיד שיש טרנד חדש בזמן האחרון: לתקוף את האופוזיציה. באים אלינו בטענה שאנחנו אופוזיציה חלשה. אני לא מוריד שום אחריות, אני חושב שאנחנו כאופוזיציה צריכים לנצל כל הזדמנות על מנת למנוע מהקואליציה לעשות דברים שלא קשורים למאמץ המלחמתי. אבל אמרנו אלף פעם, ואני אחזור על זה שוב: אנחנו אופוזיציה לממשלה ולא אופוזיציה למדינה. בכל דבר שקשור למדינה, לא נהיה כמוכם. לא נעשה כפי שאתם עשיתם לנו כשהייתם באופוזיציה, כאשר משכתם בחוקים שלא קשורים בכלל לימין ושמאל, קואליציה ואופוזיציה, ובכך פגעתם, פגעתם במיליונים של אזרחים. אז אנחנו לא נהיה כמוכם. כן, יש לנו כאבי בטן, כן, חשוב לנו לתמוך בחוקים שהם טובים לאזרחים, וכן, חשוב לנו להצביע בעד אם זה קשור במאמץ המלחמתי. אז מי שתוקף היום את האופוזיציה, דווקא מאלה שנשארו בבית ולא הצביעו, אני מבקש מכם – אני לא אומר לכם, אני מבקש מכם: בפעם הבאה פשוט תצביעו ואז תבואו אלינו בטענה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. אתם יודעים, היום יום דיונים ארוך. אני רוצה לציין את עובדי הכנסת, את המאבטחים והסדרנים שנשארים כאן כל הלילה. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> יישר כוח. יישר כוח. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יישר כוח לכם. דווקא עכשיו הם לא פה. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> יישר כוח גם לך שהזכרת אותם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. בבקשה, 25 דקות. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, בשבוע שעבר קיימתי שיחה עם אחד מחברי הכנסת החרדים, שיחה נעימה, פתוחה, החלפת דעות, ונושא השיחה היה יציאה לעבודה, וכמובן חוק הגיוס. במהלך השיחה אמר לי אותו חבר כנסת – ומכיוון שזו שיחה פרטית, אינני רוצה להגיד את שמו: לא יקרה – שתי מילים: לא יקרה – לא יצאו לעבודה, ולא יהיה חוק גיוס. אותו חבר כנסת שאל אותי כמה נכדים יש לי – עניתי. הוא אומר לי: אתה רואה, לי יש יותר, ועכשיו שתי המילים המזעזעות: הדמוגרפיה תנצח. נאלצתי להודות בעצב: אכן, הדמוגרפיה תנצח אותנו בעוד כמה שנים. אבל מה יהיה על המדינה? שאלתי אותו. כבר הוכח כי צבא קטן לא יחזיק מעמד. האיומים על מדינת ישראל הולכים ומחריפים. אמרתי לו: חזרנו הנה אחרי אלפיים שנה. אבותינו, בנינו, אנחנו נלחמנו על הקמת המדינה הזו. צבא קטן לא יחזיק מעמד, האיומים עולים מיום ליום. מי יעבוד וישלם מיסים? מי ילך לצבא בבוא היום, יגן על מדינת ישראל? כי מי שהולך היום לצבא, כדבריו של אותו חבר כנסת, יהיה במיעוט. הפלח הזה שהולך לצבא ועובד ילך ויקטן, ואז המדינה לא תחזיק מעמד, והדמוגרפיה תנצח – בבקשה, אני מברך על כך, אבל שהדמוגרפיה תנצח כשהחלק הזה של הדמוגרפיה יעבוד וישרת. התשובה הייתה: בעזרת השם נסתדר. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> גם אני אומר בעזרת השם, גם אני אדם מאמין, גם אני בא מבית דתי, אבל ילדיי עובדים ומשרתים. חלקם שומרי שבת. אצלי בבית יש הפרדה מלאה בין בשר לחלב. "בעזרת השם נסתדר" זה לא מספיק, חבריי חברי הכנסת. השר גולדקנופ, זה לא מספיק. השם לא עוזר למי שלא עוזר לעצמו. כבר הוכח בהיסטוריה של עם ישראל מהמאה הקודמת – השם לא עוזר למי שלא עוזר לעצמו, השם עוזר למי שעוזר לעצמו. השם עזר לנו בהקמת המדינה, השם עזר לנו במלחמת יום הכיפורים, גם עכשיו, אבל לבד לא נחזיק מעמד. השם לא עזר לנו בשואה. שישה מיליון מבני אחינו נרצחו. "בעזרת השם נסתדר" זה לא מספיק. << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה לא מספיק, השר גולדקנופ. זה לא מספיק. השם, תזכרו – תשאלו גם את הרבנים המכובדים שלכם, ואף פעם אינני מזלזל בהם. אני כמפקד מחוז ירושלים כל חנוכה הייתי מתכבד בנר ראשון של חנוכה אצל הרבי מגור, יושב בשורה הראשונה. אין לי מילים לתאר את הזעזוע שאחז בי. המדינה הזו לא תחזיק מעמד. אנחנו נמשיך לעשות מאמץ – אנחנו, בנינו, נכדינו. זה לא יספיק בעוד 20 שנה. זה לא יספיק. הדמוגרפיה תנצח, כך אמר לי חבר הכנסת מהמפלגה החרדית, אני לא אגיד את שמו. אני רק יכול להצטער, לכאוב, לדאוג. כן, אני דואג לדורות הבאים. לא חזרנו הנה אחרי אלפיים שנות גלות כדי לאבד את הארץ הקדושה הזו פעם נוספת. לא חזרנו הנה אחרי אלפיים שנות גלות כדי שעוד פעם יהודים לא יוכלו להגיע אל הכותל. ההורים שלי שירתו באצ"ל. אבי היה שנתיים בלטרון, נאסר על ידי הבריטים. נלחמו על קום המדינה. זה החינוך שנתנו לי ולאחיי. במלחמה הזו הבן שלי, עם הצוות שלו מגולני, צוות במילואים שהשתמר, שירת 208 יום בעזה ועוד 42 יום בלבנון. פעמיים הוא היה מנותק קשר, השר גולדקנופ. בפעם האחרונה הוא היה מנותק קשר 12 יום. אשתי ואני לחלופין – פעם אני, פעם אשתי – היינו מתעוררים ב-02:00, 03:00, יורדים לקומה הראשונה, אחד פוגש את השני, שותים קפה, מסתכלים החוצה שאין אורות בחוץ. המשפחה שלי כבר חוותה את הדפיקה בדלת, והפחד אחז בנו, לא לשמוע את הדפיקה פעם נוספת. אי-אפשר שהנטל הזה, המשימה הקדושה של הגנת הארץ, המולדת והיהודים החיים בארץ הזו, תיפול רק על צד אחד. הצד הזה יישחק. הצד הזה לא יחזיק מעמד. המספרים לא יגדלו. הדמוגרפיה תנצח. אם אתם לא תשנו משהו בתפיסת העולם שלכם – לא בכוח, אלא בהבנה שאין דרך אחרת להגן על המדינה הזו ועל החיים שלנו כאן. מספיק להסתכל על מה שקורה בעולם עם האנטישמיות המשתוללת רק בגלל היותנו יהודים, בלי שום סיבה אחרת. לכן אין לנו מקום אחר ללכת אליו אלא לחיות בארץ הזו, הארץ הקדושה, שהובטחה על ידי האלוקים לאברהם אבינו. יש חובה מוסרית, מצווה להגן על הארץ, להילחם עליה. "בעזרת השם" לא מספיק. השם עוזר רק למי שעוזר לעצמו – תזכרו את צמד המילים האלה, תביאו אותן בפני הרבנים. הדמוגרפיה תנצח, וחס וחלילה, נאבד את המדינה. אדוני היושב בראש, כמה פעמים עמדתי על הדוכן הזה ודיברתי על ועדת חקירה ממלכתית? גם בפעם האחרונה הייתה לי הזכות לעמוד על הדוכן הזה ולהגיד ב-40 חתימות לראש הממשלה: האסון הכי גדול שבא על עמנו מאז הקמת המדינה – אזרחים נרצחו, זקנים, נשים וטף, נשים נאנסו, ילדים נרצחו בדם קר. האסון היה גדול. אין לך אומץ להגיד שני משפטים, אדוני ראש הממשלה – אמרתי את זה לו, לראש הממשלה, כשהוא יושב מולי – להגיד שני משפטים: "אני מקבל אחריות" – שלוש מילים; המשפט השני: "ועדת חקירה ממלכתית". בכל משפט – שני משפטים – שלוש מילים. אין לו אומץ. זה אותו ראש ממשלה שאך לפני שנתיים עמד כאן ודרש וביקש ועדת חקירה ממלכתית על נושא הרוגלות – לכאורה, דבר של מה בכך לעומת מה שאירע פה. לא שהנושא של הרוגלות לא היה חשוב – היה חשוב מאין כמותו, כי כנראה נעשו עבירות. קרא בקול גדול: "ועדת חקירה ממלכתית"; קרא לכולם לצאת לרחובות, ו"לא נשתוק ולא ננוח". ב-16 בדצמבר עמדה על דוכן זה בצרחות חברת כנסת, הודיעה למדינת ישראל, לאזרחי מדינת ישראל, לעם ישראל: לא תהיה ועדת חקירה ממלכתית. לא תהיה ועדת חקירה ממלכתית. שיחלמו שניתן להם לעשות ועדת חקירה ממלכתית על אסון הטבח. זה הציטוט המדויק. היא הביאה תיאוריה הזויה, תיאוריה תלושה מהמציאות, ללא בסיס, תיאוריית משולש האשמים. כך אמרה: זהו המשולש שנגדו אנחנו נלחמים: צמרת צה"ל, צמרת המשפט והתקשורת. כך אמרה. אלה האויבים החדשים של ממשלת ישראל. הוסיפה ואמרה: אחד מגן על השני. שיחלמו שניתן להם לעשות ועדת חקירה ממלכתית על אסון הטבח. איזו תיאוריה הזויה, תלושה מהמציאות, תיאוריה אינפנטילית, ללא בסיס. ואני מבקש להציע לאותה חברת כנסת, שאיני רוצה להגיד את שמה, שדרוג בתיאוריה ההזויה הזאת – לא תיאוריה משולשת, אלא תיאוריה מרובעת. היא פשוט פספסה. מרובע – באחד הקודקודים, כפי שהיא אמרה, התקשורת, צה"ל, צמרת המשפט, ובקודקוד הרביעי של הריבוע צריך להוסיף את שב"כ, שירות ביטחון כללי. שכחת אותו, גברת נכבדה. שדרוג התיאוריה ההזויה הזו, אני מציע לה. כל ועדת חקירה אחרת לא תקום, אני מודיע לכם. רק ועדת חקירה ממלכתית לאסון הטבח הקשה ביותר שבוצע ביהודים מאז קום המדינה. אם לא היה כלום, והאחרים אשמים, אדוני ראש הממשלה, ממה אתה פוחד? ממה הרגליים שלך רועדות כל הזמן? ממה אתם מפחדים? יש לי ניסיון עם פחדים כאלה. נאשמים, שאותם ראיתי הרבה בחיי בתפקידי הקודם, מייד בתחילת חקירה, כשנחקר מגיע בפני החוקר שלו: לא אני, לא יודע, זה הוא, לא לא לא – קודם כול הוא מכחיש. זוהי דרכו של נאשם – הכחשה ללא בסיס עובדתי. נתניהו וחברי הליכוד זועקים את נשמתם להקמת ועדת חקירה ממלכתית – סליחה, לא היום, פברואר 2022. בליכוד מקיימים הפגנה בהבימה בעד ועדת חקירה ממלכתית. באיזה נושא? הרוגלות. חבר הכנסת מיקי זוהר: "אנחנו לא נשתוק, ואנחנו נמשיך להתעקש על הקמת ועדת חקירה ממלכתית". חברת הכנסת מאי גולן: "כל יום, כל שעה וכל רגע שעובר בלי ועדת חקירה הוא פשע למדינת ישראל" – על הרוגלות. חברת הכנסת גלית דיסטל – זו אותה חברת כנסת שצעקה בדרישה להקים ועדת חקירה ממלכתית בנושא הרוגלות: "אנחנו נרעיד את האדמה הזאת עד שאתם תבינו. לא יעזור לכם, אנחנו רוצים לראות אתכם מאחורי סורג ובריח, כי מקומכם בכלא". כך אמרה חברת הכנסת גלית דיסטל. חבר הכנסת אקוניס: "אם אין כלום, מדוע אתם מפחדים מוועדת חקירה ממלכתית?" חבר הכנסת אקוניס, אומנם אתה בניו יורק, אבל אני רוצה לשאול אותך: אם אין כלום, מדוע אתם מפחדים מוועדת חקירה ממלכתית? חבר הכנסת ישראל כץ, שר הביטחון של היום: "אני דורש הקמת ועדת חקירה ממלכתית מייד. עכשיו. איפה החמלה? איפה האנושיות והאחריות ההדדית?" כך אמר. ראש הממשלה דהיום, נתניהו, אז במתכונתו הקודמת ראש האופוזיציה: "אזרחי ישראל דורשים תשובות בלי טיוח, בלי מכבסת מילים, בלי כסת"ח" – מי שלא יודע מה זה כסת"ח, זה כיסוי תחת. כך אמר. "רק ועדת חקירה ממלכתית תבטיח שתשובות אלה יינתנו. רק ועדת חקירה ממלכתית יכולה לגלות את האמת, ורק ועדת חקירה ממלכתית יכולה להבטיח שמעשים נפשעים כאלה לא יחזרו על עצמם לעולם. אני רוצה להגיד לך מה עוד זה יבטיח – – – זה יבטיח את הדמוקרטיה", כך אמר. נתניהו, אתה רועד מפחד. אין הסבר אחר. אנחנו נמשיך להתעקש ולהילחם על ועדת חקירה ממלכתית שתוקם, ולא שום ועדת חקירה הזויה אחרת. אני רוצה לגלות את אוזנה של הכנסת ולהזכיר לחברי הכנסת שלא מצויים: לוועדה לביקורת המדינה של הכנסת יש סמכות להקים ועדת חקירה ממלכתית, אלא מאי? ליושב-ראש הוועדה אין רוב. נכון. הוועדה לביקורת המדינה הקימה מאז קום המדינה ארבע ועדות חקירה ממלכתיות, ארבע: ועדת חקירה לעניין משבר המים, ועדת חקירה ממלכתית; ועדת חקירה לנושא תיאום הבנקים, מניות הבנקים; ועדת חקירה לנושא הפיצויים לשורדי השואה מגרמניה; ועדת חקירה ממלכתית לעקירת היישובים מגוש קטיף, פוליטי לחלוטין, אבל הקימה. אני פונה לחברי הכנסת בקואליציה: ההיסטוריה תשפוט את כולנו – מי כיסה, מי כיסה על הכישלונות, על הפשעים? מי לא רצה שאור השמש ינקה את הזוהמה הזאת שדבקה בכם ובכולנו, בכל ה-120? מי יסתכל בראי, מי יסתכל על בניו, נכדיו וניניו ויוכל לתת להם הסבר מדוע הוא הצביע נגד הקמת ועדת חקירה ממלכתית, מלבד הדאגה לכיסא שלו, הדאגה לנתניהו? או הפחד מנתניהו, תלוי איך שכל אחד מסתכל על העניין הזה. ההיסטוריה תשפוט את כל מי שיצביע נגד. אף אחד לא יימלט. עכשיו אני רוצה להקריא מילים מופלאות שמצאתי. אני לא יודע אם שמעת את זה, חברת הכנסת שלי טל מירון, אבל באמת מילים מופלאות, נוגעות אל הלב. הקשיבי. "מחלקת אבדות ומציאות": "שלום, הגעתי למחלקת אבדות ומציאות?" שאלתי פקידה שהביטה בי מעל דלפק עמוס ניירות וקלסרים. "כן", ענתה, "במה אפשר לעזור?" "אלו המילים, המילים שלי", עניתי. "איבדתי אותן". הפקידה שלפה טופס והחלה למלא: "זה קרה הבוקר?" "כן, איך ידעת?" שאלתי. "כי מהבוקר אנחנו לא מפסיקים לקבל פניות, אנשים איבדו את המילים, איבדו אמון, איבדו יכולת להתרכז. יש לנו אפילו כמה פוליטיקאים שאיבדו עמוד שדרה, וחלק שאיבדו את הבושה. זו תקופה מאוד עמוסה כאן במחלקת אבדות ומציאות. אני כבר לא מדברת על מדור קרובים, שם איבדו חברים ובני משפחה". "כן, כן, זה בדיוק העניין", הסברתי. "עם כל הכאב הזה מסביב, אני מרגישה שאיבדתי את המילים". "את כולן?" שאלה. "לא, יש כמה מילים שנשארו: יש 'כאב', יש 'עצב', יש 'מועקה' ו'צער', אבל הן לא באמת מצליחות להביע את מה שאני מרגישה". הפקידה סיימה למלא את הטופס והניחה אותו בערמה גבוהה של ניירות. "טוב, אנחנו נעביר את הפנייה הלאה. אבל אני חייבת להזהיר שייקח זמן למצוא את המילים שאיבדת. את מבינה? כולם איבדו את המילים שלהם". "אז אין מה לעשות?" שאלתי. "מה שאני יכולה להציע לך זה לגשת למחלקת המציאות, יש שם המון דברים מועילים שהופקדו לאחרונה. את יכולה לקחת משם תקווה, אומץ, מסירות, ערבות והרבה מאוד אהבה". זו הייתה הצעה מעודדת, אלה בהחלט הדברים שאני זקוקה להם כרגע. "אבל רגע", שאלתי, "מי הפקיד את כל הדברים האלה?" הפקידה הביטה בי בעצב וענתה: "אלה עודפים שהשאירו אלה שכבר אינם". איני יודע מי כתב את הדברים הנפלאים האלה. אני מצר על כך שאיני יודע למי לתת את הקרדיט על המילים המופלאות האלה. הן לא שלי, הן של כותב או כותבת עלומה שכתבה אותם, מילים מופלאות שיכולות לשמש לבית הזה כאבני דרך במצפן שאבד לו. את הדקה שנותרה לי, אדוני היושב בראש, אני אנסה להקדיש אולי לנושא הבנייה, כי שר השיכון יושב פה. מדיניות הממשלה הזו היא לא לבנות. ישבתי לדיון עם יושב-ראש התאחדות הקבלנים, והטענה המרכזית: מחסור בעובדים. שר האוצר, מטעמים פוליטיים, מונע כניסת פועלים פלסטינים לישראל. מחסור בעובדים הינו גורם מרכזי בהאטה בקצב הבנייה, אדוני שר השיכון. היצע הדירות ירד משמעותית. שר האוצר, הממשלה, אתם חבורה של צבועים. כאשר אתם מונעים מעשרות אלפי עובדים פלסטינים לעבוד בישראל, הפועלים הפלסטינים מגיעים מדי יום ליישובים היהודיים ביהודה ושומרון וממשיכים לבנות. חבורה של צבועים. יהיה מחסור בדירות, לא תוכלו לברוח מזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. את המילים כתבה עינת שמשוני. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, בבקשה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אני אדע עכשיו למי לתת את הקרדיט. עשית גוגל? יפה מאוד. לא ידעתי. תודה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, נאם כאן מעל דוכן זה בערב ראש הממשלה בדיון 40 חתימות שהגישה האופוזיציה והתייחס למצב האזורי, התייחס למלחמה בצפון וגם בדרום. הוא נשאל על ידי ראשי המפלגות שלנו, מנסור עבאס מרע"מ ואחמד טיבי מתע"ל, על הפשיעה בחברה הערבית. כשהוא עלה לכאן, במשך 20 דקות לא התייחס אפילו בכמה שניות למה שקורה בחברה הערבית ולפשיעה הגואה ברחובות שלנו. ראש ממשלה שמתיימר להיות לכלל האזרחים בוחר להתעלם, בוחר לכסות על השר הכושל שהוא בחר בו להיות מופקד על ביטחון האזרחים. אז מה יגיד האזרח הערבי? למי יפנה? אם בן גביר מפקיר את החברה הערבית, לא מכנס את המשטרה על מנת לדון במספרים – שאגב, הוא לא מודע להם ולא יודע אותם, לא יודע מה קורה בחברה הערבית. הוא נשאל לפני כמה ימים באולפנים על מספר הנרצחים בחברה הערבית ולא ידע לתת תשובה, הלך לבדוק בגוגל מה המספר נרצחים בחברה הערבית. אנרכיה מוחלטת ביישובים הערביים, מהגליל עד הנגב הכול מופקר, שטח הפקר. איך יכול להיות שככה השר מתייחס לאזרחים? יש עלייה גבוהה מאוד מאז שמונה לשר לביזיון לאומי. מספר הנרצחים בחברה הערבית עבר כל גבול. גם מספר הנשים הנרצחות בכלל במדינה במספר שיא. ולכן, אדוני היושב-ראש, אני רוצה להגיד בעדינות, לא מתאים לראש הממשלה לעלות לכאן ולא להתייחס ל-20% מכלל אזרחי המדינה, לא להתייחס לבעיות הקרדינליות של החברה הערבית, לא להתייחס ליוקר המחיה במדינה, לא להתייחס לחקיקה ההזויה שמביאים כאן חלק מחברי הכנסת של הקואליציה. אנחנו יום אחרי יום דנים כאן בוועדות בכנסת על יוקר המחיה, על העלייה במחירים, על החסמים ביבוא, ואין שום התייחסות. הוא לא מכנס את ועדת השרים ליוקר המחיה וגם לא מכנס את הוועדה שמטפלת או שצריכה לדון בענייני פשיעה. הכול מופקר תחת הממשלה הזו. דיברנו על פשיעה, על יוקר המחיה ותאונת הדרכים, אדוני היושב-ראש. בשום מדינה בעולם אי-אפשר לקבל את זה. הרי השרה, שמונתה לפני שנתיים, וגם הייתה בתפקיד הזה לפני כמה שנים, לא מצליחה לטפל בנושא הזה. כישלון טוטלי בכל מערך התחבורה – בתשתיות, בכבישים. אי-אפשר לקבל את זה. שום ועדה לא מתכנסת לבדוק למה מספר הנרצחים וההרוגים עולה כל יום. אדוני היושב-ראש, הממשלה הזאת נכשלה במתן שירות לאזרחים, בלשרת את האזרחים, בלתת מענה לאזרחים. היא צריכה להניח את המפתחות וללכת הביתה. ראש הממשלה עלה לכאן והתייחס להסכמי אברהם, והוא רוצה עוד הסכמים. אני לא יודע איזו מדינה רוצה עכשיו להושיט יד לראש הממשלה, כאשר אנחנו אומרים מאז 7 באוקטובר שצריך להפסיק את המלחמה ולהגיע לעסקה. אבל על מנת לשמור על הכיסא שלו הוא ממשיך את המלחמה בדרום. איך הוא הפסיק אותה בצפון? מי מנחה אותו? ממי הוא מקבל הוראות? ראש הממשלה צריך לדעת לקבל החלטות. הוא לא צריך להיות מחובר לקבוצה משלו, ולא לשמוע את הצדדים, את חברי הכנסת, דעות אחרות. הוא לא מוכן לקבל את זה, לא מוכן לשמוע את זה. אז אנחנו אומרים שצריך לחשב מסלול מחדש גם בהקשר הזה. רוצים הסכמי אברהם, הסכמי שלום? צריך לחתור להפסקת המלחמה, צריך להגיע לעסקה, להחזיר את החטופים. במלחמה לא יכולים להגיע לתוצאות מושלמות. אדוני היושב-ראש, צריך להפסיק את המלחמה ולהושיט יד למדינות השכנות. זו העת. ברשותך, כמה מילים, אדוני היושב-ראש, לאזרחים שלנו. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> האזרחים הערבים, (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: אנשינו המכובדים בחברה הערבית, אתם רואים את הממשלה הזאת, הממשלה הגרועה הזאת, אשר שולטת במדינה למען 80% בלבד, ומתעלמת מכל בני החברה הערבית. היא לא מספקת כלום לחברה הערבית, היא מצמצמת תקציבים ומחוקקת חוקים גזעניים. אנחנו רואים בתקופה הזאת עליית מחירים מטורפת בצל ממשלת נתניהו, ורואים שנתניהו מתעקש על המלחמה כדי להמשיך ולשלוט. הערב עלה לכאן נתניהו ואמר שהוא רוצה להמשיך בהבאת הסכמי שלום עם מדינות ערב. ואני אומר באופן ברור לכל ראשי מדינות ערב ולכל שרי החוץ הערבים: עליכם לדעת ולהבין שכאן בארץ יש שני מיליון ערבים שהממשלה מתעלמת מהם. הוא לא מושיט יד לאזרחים האלה. הוא לא מושיט יד לאזרחים האלה, אז איך הוא יחפש שלום עם מדינות אחרות? הגבר הזה לא רציני אפילו בפניות שלו למנהיגים ולראשי המדינות. הוא מחפש – – –) << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (הוא מחפש להישאר בשלטון ומחפש להמשיך במלחמה, הוא לא מחפש את השלום.) << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת שלי טל מירון, בבקשה. 20 דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב בראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת מיקי לוי, הקשבתי לך, לנאום שלך קודם, ודיברת על מה שקרה אצלכם בבית במלחמה הזאת ועל הלילות הלבנים, וסיפרת איך הייתם מנותקי קשר מהבן שלך. רציתי לספר שאתמול גייסתי את הבת הבכורה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מזל טוב. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה, היא לא הצהירה פטור מטעמי דת? << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז זהו, שלא. היא הלכה לצבא בגאווה גדולה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> פששש, או-אה. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואני חייבת להגיד משהו. אני שירתי בחיל האוויר שבע שנים, הייתי קצינה ועשיתי מילואים הרבה מאוד שנים, ואני מאוד מתגאה בשירות הצבאי שלי ובשירות המילואים שלי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> בצדק. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני חושבת שמלבד זה שזאת זכות לשרת את המדינה, זה באמת באמת עיצב את האופי שלי והוסיף לי הרבה מאוד רבדים לאישיות שלי, ופיתח את העצמאות שלי והאחריות האישית שלי והמשמעת שלי, והיכולת לראות את האחר ולתרום למשהו שהוא גדול ממך. באמת שזה השפיע על החיים שלי בצורה מאוד מאוד מהותית עד היום. ואתמול, כשנסעתי ללשכת הגיוס עם הבת הבכורה שלי, אני חייבת להגיד שפתאום כשזה קורה לך כהורה זה אחרת לגמרי; התחושה הזאת שאתה מאבד באיזשהו מקום שליטה על הילד שלך, אתה כבר לא יכול לשלוט בכל מה שקורה לו כל רגע ורגע. וכשעמדנו שם בלשכת הגיוס, והסתכלתי על הרחבה הכל-כך מוכרת הזאת, שאנחנו רואים אותה בכל תמונות הגיוס של כולם ובכתבות בטלוויזיה, לא יכולתי שלא לחשוב ברגעים האלה על ההורים של החיילים והחיילות שלנו שנחטפו לעזה, שגם הם עשו את המסלול הזה וגייסו את הילדים שלהם, והם לא ידעו שזה מה שיעלה בגורל ילדיהם. ואחרי שראיתי כל כך הרבה תמונות של התצפיתניות המהממות שלנו, המקסימות שלנו, שמראים את התמונות שלהן ביום הגיוס עם ההורים, פשוט הלב שלי התכווץ במחשבה עליהן ברגע הזה. וכמובן, ברמה האישית שלי התמלאתי דאגה, התמלאתי דאגה על הילדה שלי, שהיא כל עולמי, והיא האוצר שלי, והיא הילדה שהעניקה לי את התואר הכי חשוב שיהיה לי בימי חיי, וזה "אימא". וברגע שהיא עלתה על האוטובוס לא ידעתי מתי הפעם הבאה שאני אדבר איתה ואיך אני אדבר איתה. והבת שלי היא לא לוחמת. אני לא יכולה אפילו לדמיין הורים ללוחמים, מה הם מרגישים כשהם יודעים שהילדים שלהם בשדה הקרב, בטח ובטח כשהם מנותקי קשר איתם לכל כך הרבה זמן. וחיכיתי בשקיקה לשעת הט"ש לפני השינה, שהיא רגע תרים אליי טלפון ותגיד לי: אימא, הכול בסדר, הכול בשליטה, אני בסדר. והיא באמת עשתה את זה, והיא בסדר גמור. ואני מאוד גאה בה, אפילו שהיא טירונית צעירה מאוד וכל הדרך עוד לפניה, אבל אני מאוד מאוד גאה בזה שהיא הולכת ועושה שירות צבאי. כמובן שלא מגיע לה צל"ש על זה – יש חוק שירות חובה במדינת ישראל, וזה מה שמצופה מכולם במדינת ישראל לעשות. כולם צריכים לתרום את חלקם בחברה נורמלית, בוודאי בחברה דמוקרטית; יש חובות ויש זכויות. ואני חושבת שכדי לקבל את הזכויות אתה צריך קודם כול, קודם כול, למלא את החובות. ודרך ארוכה עוד לפנינו, אבל אני תומכת בה גם מפה, ובכל מחזור הגיוס שלה, ומאחלת להם הצלחה רבה ושירות משמעותי ומועיל למדינה, ומה שנקרא, ילכו בשלום ויחזרו בשלום. וככה חשבתי בהקשר הזה גם על המציאות הזאת שאנחנו נמצאים בה, שבזמן מלחמה כל כך כל כך קשה, 444 ימים שאנחנו מונים למלחמה הזאת, במה בעצם מתעסקת הממשלה שלנו. ועוד לפני המלחמה, כשאני מסתכלת על ימי ההפיכה המשטרית ועל החוקים שהובאו לכאן, וכמה חשבנו שאנחנו באמת בסצנריו הכי גרוע שיכול להיות, זה היה לפני 7 באוקטובר. לא דמיינתי לעצמי שאחרי 7 באוקטובר נמצא את עצמנו שוב במציאות שבה מחזירים אל השולחן את כל החקיקות המיותרות, הנוראיות, הבזויות האלה, באמת באמת. אז נזכרתי בנאום שנאמתי פה בימי ההפיכה המשטרית. הייתי ח"כית צעירה יחסית, ובערך 60 יום אחרי הקמת הממשלה נאמתי את נאום "הישגי הממשלה", כך קראתי לזה, ועשיתי השוואה קלה בין הממשלה הנוכחית ב-60 הימים הראשונים שלה אל מול ממשלת השינוי. זה פשוט היה מדהים לראות מה קרה ב-60 ימים של ממשלת השינוי לעומת 60 הימים של הממשלה הזאת. כמובן שמאז עבר זמן רב, והרבה מאוד מים עברו מתחת לגשר, ורציתי להזכיר לכולנו במה הממשלה הזאת מתעסקת כעת. גם הקשבתי כמובן לדיון 40 החתימות שהיה כאן קודם לכן. האמת שמאוד הזדהיתי עם דבריה של חברת הכנסת אפרת רייטן, היא פשוט דייקה את מה שאני חשתי. אני חושבת שראש הממשלה חזר בנאום הזה מספר פעמים לא מבוטל על המושג "הניצחון המוחלט", ולא הצלחתי להבין איך אפשר בכלל להשתמש במילה "ניצחון" או "מוחלט" בסיטואציה שבה אנחנו נמצאים. איך בכלל המושג הזה, "ניצחון", על השולחן בזמן שיש לנו מעל 800 חללי צה"ל? היום, לצערנו הרב, איבדנו שלושה לוחמים, ובזמן שיש לנו 100 חטופים וחטופות בעזה, ואחרי האסון הכי גדול שקרה למדינה שלנו מאז השואה וכל כך הרבה אזרחים שנרצחו, איך אפשר בכלל להשתמש במילה "ניצחון", ובטח ובטח במילה "מוחלט"? מה מוחלט פה? איך אפשר להחליט מה מוחלט? מה מוחלט בסיטואציה שבה אנחנו נמצאים, ואיך אנחנו יכולים בכלל להגיד את המילה הזאת לפני שהחטופים חוזרים לארץ? מבחינתי אין דבר כזה בכלל ניצחון בלי שהחטופים כאן. וכן, כולנו מאוד שמחים על המבצעים ההירואיים והמדהימים של צבא ההגנה לישראל – שאני כל כך מתגאה בו, והייתי חלק ממנו, ואני מעריצה את הלוחמים, ובכלל את כל כוחות הביטחון – אבל גם חיסול כזה או אחר לא יחפה על כך שיש לנו 100 חטופים וחטופות בעזה. זה לא יכול לטשטש את זה, לא יכול להסתיר את זה, זה לא יכול לפצות על זה. החיים שלהם, אין להם תג מחיר. אין. זה לא מוצר בסופר. כשאומרים את המילה "עסקה", אני נחרדת. איזו עסקה? אנחנו קונים רכב? אנחנו קונים נדל"ן? איזו עסקה? זה הסכם להצלת חיים, להצלת חיים. וגם החללים שלנו, מגיע להם מקום קבורה, מגיע להם קבר ישראל, מגיע למשפחות שלהם קבר שהן יכולות לפקוד אותו, מגיע להן לשבת שבעה. אז בהמשך למה שאמרתי קודם, אני רוצה לספר קצת לעם ישראל במה הממשלה שלנו מתעסקת, איזה חוקים מובאים בפנינו בימים אלה, במה אנחנו עוסקים. אז קודם כול, יש לנו כמובן את המהפכה התקשורתית של השר קרעי, שמובאת בפנינו חתיכות-חתיכות בוועדת הכלכלה. אני כבר עמדתי ונאמתי על זה פה פעמים רבות – מה שהוא לא מצליח להביא בחקיקה ממשלתית הוא עושה בחקיקה פרטית. זו עוד דרך להקריס ולהחליש עוד יותר את מעמדה של הכנסת. הממשלה ממש משתמשת בכנסת כדי לקדם את האג'נדות שלה בצורה שהיא בוטה מאוד. כן, אני יודעת שבעבר כבר נעשה שימוש בחקיקה פרטית על ידי שרים בממשלות שונות; זה לא הופך את זה לדבר טוב, צודק ונכון. אבל יחד עם זאת, כאן זה ממש סיסטמטי, סיסטמטי ברמה כזאת שמבחינתי הייעוץ המשפטי לכנסת צריך לעצור את המגמה המאוד-מסוכנת הזאת, שממש משמידה ערך לכנסת ישראל. אז בתוך ההפיכה המשטרית של השר קרעי יש לנו את חוק הרייטינג, חוק המדרוג, שאני רק רוצה להזכיר לצופינו היקרים, שאולי לא מכירים, שאין דמוקרטיה בעולם עם השיטה שמוצעת בפנינו. אין, אין, אין דוגמה אחת כזאת. לעומת זאת, אם תסתכלו על הונגריה ופולין ורוסיה, תוכלו לראות דברים דומים למה שהשר קרעי רוצה להביא לנו. כמובן, יש לנו את החוק להפרטת התאגיד, שכולנו מבינים שזו לא הפרטה. הלכה למעשה זה סגירת התאגיד. באמת, התאגיד המופלא הזה – שאגב, הליכוד, הליכוד הקים אותו, הליכוד ייצר פה את הוועדה שעשתה עבודה מקיפה מאוד כדי להקים את התאגיד. זה היה הישג שלהם, ועכשיו הם רוצים לסגור אותו. למה? כי כל המטרה בהפיכה של השר קרעי היא להשמיד את חופש הביטוי, לצמצם את כוחה של התקשורת וללחוץ עליה בצורה כזאת שהיא בעצם תרצה להגיד את מה שהשלטון אומר, כי מבחינה כלכלית יחנקו אותם, ואז הם יצטרכו להיות השופרות של השלטון, כמו ערוץ מאוד מסוים שכולנו מכירים. אז יש לנו את הצעת החוק להפרטת התאגיד, ויש לנו את החוק של דיווח על תקציב התאגיד. שלא יבלבלו אתכם עם איזה מסווה יפה, שזה כאילו לפקח על התקציבים. זה לא לפקח, זה להחליט לאן הכסף ילך ומה יעשו איתו. ושידור ציבורי לא יכול להיות שידור שהוא שופר של השלטון. הוא צריך להיות שידור שהוא כלב השמירה של הדמוקרטיה, ששואף לחקר האמת, שיודע לבוא ולבקר את השלטון איפה שצריך. תחשבו על כמה תחקירים היו לנו במדינת ישראל בשנים האחרונות על ידי התאגיד שחשפו פה פרשיות ושחיתויות שבזכות התחקירים האלה יצאו לאור וניתן היה לשפר ולעשות שינוי בהתאם לזה. הצעת חוק לסגירת גל"צ, כמובן היא בדרך לכאן, והצעת חוק הרדיו האזורי, שגם היא חלק מהסיפור הזה, ויש לנו עוד כל כך הרבה חקיקות פשוט מטורללות לגמרי. הפרדה מגדרית באקדמיה – כאילו אנחנו מחזירים את עצמנו אחורה לימי הביניים. כל המהפכה הפמיניסטית, כל העבודה המופלאה שנעשתה לאורך השנים כדי להביא אותנו למצב יותר שוויוני – הם מדרדרים אותנו אחורה במדרון חלקלק מאוד. הצעת החוק לתיקון הרכב הוועדה לבחירת שופטים, שכולנו מבינים מה המטרה שלה – השתלטות עוינת על מערכת המשפט. בכלל, הדריסה של כל מוסדות המדינה – אנחנו רואים את זה בכל מקום: אנחנו רואים את זה על מערכת המשפט ואנחנו רואים את זה על ראשי הצבא בהסתה פרועה בלתי רגילה ואפילו בתקיפה של אלופים בצה"ל, פיזית, ואנחנו רואים את זה בהשתלחות בשב"כ, וכמובן כמובן ביועמ"שית, שמסתבר שאין דבר שהיא לא אחראית לו במדינה, כולל מצב החסה בשטחים, וכל דבר שהוא לא בסדר במדינה זה כמובן היועמ"שית. אבל לא רק היא; בכלל, המעמד של היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה ובכלל. כמובן, יש לנו את ההצעה להדחת היועמ"שית, שהממשלה עוסקת בה יומם וליל ומכנסת ישיבות ומכנסת קבינטים, ובזה הם עוסקים ועל זה הם מדברים. יש לנו את הצעת חוק הנבצרות, שאני מזכירה לכם שהייתה, והיה לנו את חוק המתנות המחורר, ההזוי ביותר, שישבתי בו בוועדה והקשבתי לכל גורמי המקצוע מזועזעים מהחוק הזה, שהגיע בצורה נוראית, שבעצם מאפשר לכל נבחרי הציבור – לא רק פה, לא רק בממשלה ובכנסת, גם ברשויות המקומיות, גם לראשי ערים, גם לחברי מועצה, באמת לכל נבחר ציבור שהוא – להידרדר לשחיתות שאין כמוה, להיות תחת כל מיני הטבות למיניהן שהם יכולים לקבל. תחשבו רק מה יכול לקרות ברשויות המקומיות תחת הדבר הזה כשגם ככה יש לנו בעיה ברשויות המקומיות. וזה חוק הרבנים שמובא בפנינו, כמובן, וזה פיטורי גלנט בפעם השנייה – היה לנו את זה בסבב הראשון בהפיכה המשטרית עם ליל גלנט, ואחר כך זה הובא לנו באמצע מלחמה, כשאמרו לנו: מה פתאום, באמצע מלחמה אי-אפשר לעסוק בשום דבר אחר, צריך לעסוק רק במלחמה, אבל לפטר שר ביטחון בעת מלחמה – את זה אין בעיה. ועדת חקירה ממלכתית – חס ושלום, את זה אי-אפשר לעשות בזמן מלחמה, אבל לפטר את שר הביטחון כן, ולמנות במקומו שר שעם כל הכבוד לרקורד הפוליטי המרשים שלו, אין לו דבר וקשר למשרד הביטחון. עם כל הכבוד. כמובן, מיותר לציין שהדבר הנורא ביותר שהממשלה הזאת הביאה עלינו זה מחדל 7 באוקטובר. זה ברור מאליו. ותוך כדי המלחמה האיומה והנוראית הזאת – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> זה נס. נס. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו בתקופה של ניסים, חבר הכנסת קריב. זו תקופה של ניסים. אני לא יודעת אם קמת הבוקר ואמרת תודה לשרה רגב, אבל אתה יודע, "מודה אני", כל בוקר חשוב להגיד לשרה רגב. היא שיכנה אנשים במלונות, ידעת? ממש חופשה משפחתית מהסרטים. בין הטיסות והיהלומים והמדרוגים והרמזורים, מסתבר שיש זמן גם לזה. כמובן, ויותר מהכול, באמת יותר מהכול, בטח ובטח בהקשר של הבת שלי שדיברתי עליה קודם – חוק ההשתמטות. בזמן מלחמה, עם הכי הרבה חיילים שנפלו לנו, עם כל כך הרבה אזרחים שנרצחו, עם מעל 10,000 פצועים חיילי צה"ל שכל חייהם השתנו לעד, לא משנה אם זה פיזית או נפשית או גם וגם, מסתמן פה חוק שבמקום לתקן את העוול ההיסטורי הזה שנעשה, במקום לנצל את ההזדמנות הזאת לתקן את העוול הזה, אנחנו מחוקקים חוק השתמטות המוני, שיפטור מגזר שלם מלשרת את מדינת ישראל. זה בלתי נתפס שאני בכלל אומרת את זה. אני לא יודעת איך אפשר בכלל להסתכל לפצועי צה"ל ולמשפחות השכול בעיניים כהנהגה, כממשלה, ולחוקק את החוק הזה. ויותר מזה אני אגיד. אני רואה את שר הביטחון נמצא פה בכנסת המון. בשבוע שעבר והשבוע הוא נמצא כאן בתוך הבניין הרבה מאוד שעות, ואני שואלת את עצמי: אלוהים ישמור, אלוהים שישמור, מלחמה בשבע חזיתות, מספרים לנו שצריך למוטט את החמאס בעזה, בסוריה נפל המשטר ויש שם מורדים, יש לנו חות'ים על הראש שיורים עלינו בלי הפסקה, קורים דברים מטורפים, נכנסים לאזור החיץ בסוריה – ושר הביטחון יושב פה ותופר את חוק ההשתמטות. תגידו לי, זה אמיתי? אתם התחרפנתם? מה שר הביטחון עושה פה כל כך הרבה שעות, יושב בפרסה? אין לו מלחמה לנהל? חשבתי שצריך להגיע לניצחון המוחלט. אז מי מנהל את המלחמה במשרד הביטחון? לא הבנתי. הרי את הרמטכ"ל כבר מחקתם, גמרתם אותו, ירדתם עליו ועל כל שרשרת הפיקוד בצה"ל. אז למי, למען השם, מגיע הקרדיט? כמובן, מלבד חוק ההשתמטות, יש לנו את הניסיון והרצון העז לקדם התנחלויות שוב בעזה. חבר הכנסת קריב, שמעת? ביום חמישי הזה יצא ארגון נחלה, נדמה לי שמו, אל הגבול במטרה להקים התנחלות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מעניין כמה כסף מגיע מהממשלה. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני גם שואלת את עצמי, חבר הכנסת קריב, אם יותר חשוב להקים התנחלות על הראשים של החטופים שלנו, ליישב שם ישראלים, בזמן שיש לנו ישראלים שלא רוצים להתיישב שם, רוצים לחזור הביתה. אבל זה פחות חשוב כרגע. בואו נקים התנחלויות. מי ישמור על ההתנחלויות האלה? תגיד, איזה חיילים? מי ישמור עליהם? מי יממן אותם? מאיפה זה יגיע? מה, זה יהיה בכלכלת בעזרת השם? זה מה שיכלכל את ההתנחלויות? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לגיון הזרים – – – כמו בצרפת. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מנסה להבין. הכלכלה בקריסה, חסרים חיילים, התושבים שלנו לא חזרו לצפון ולעוטף עזה, עוד לא בנו את בארי וניר עוז וכפר עזה, אבל נבנה התנחלויות בעזה. איזה היגיון הפוך והזוי יש לממשלה הזאת. מין סדרי עדיפויות – לא נעים לי להגיד את המילה שוב, כבר אמרתי את זה בעבר: זה פטריות הזיה. תחזירו את התושבים שלנו ליישובים שלהם בתור התחלה. לפני זה, תחזירו את החטופים, שנשקם אותם, החיים – לשיקום, החללים לקבורה, ואל תדברו איתנו על התנחלויות הזויות בעזה. על מה אתם מדברים? יש לנו כמובן גם את הפסקת השימוש בצווי מעצר מינהליים נגד טרור יהודי באיו"ש, כי אנחנו צריכים להסתיר את זה שיש טרור יהודי באיו"ש. לא, לא קרה שמתנחלים תקפו פיזית את אלוף פיקוד המרכז, זה לא קרה. אין טרור בגזרה הזאת. עם כל הכבוד להתיישבות, יש רבים שהם אזרחים טובים, משרתי המדינה, עושים את תפקידם, אבל יש שם גם טרור. מה לעשות, זאת המציאות. כמובן, יש לנו מינויים של מנכ"לים ויושבי-ראש, דירקטורים בחברות ממשלתיות, שהשר אמסלם מאוד אוהב לקדם, וכמובן – השמדת נבחרת הדירקטורים שהוקמה בממשלת השינוי. ויש לנו את ביטול עילת הסבירות, שזה בערך השמדת הדמוקרטיה במדינת ישראל. ויש לנו את חוק החסינות, כי הרי למה להגביל את חסינות חברי הכנסת? זה בדיוק מה שחסר לנו עכשיו במלחמה, לתת יותר הגנה לחברי כנסת שהם עבריינים, כי אין לנו מספיק עבריינים בכנסת הזאת ובממשלה. אין לנו שר שהוא מורשע בתמיכה בטרור שמפקד על המשטרה שלנו והפך אותה למיליציה הפרטית שלו, המשטרה הפוליטית שלו. ואני רוצה להגיד לכם, אין לי דבר ושום תלונה על השוטרים עצמם, שהם מצוינים ונלחמו ב-7 באוקטובר, ואני מעריכה מאוד את עבודתם. יש לי בעיה עם השר. איתו יש לי בעיה. ויש לי בעיה עם שרשרת הפיקוד, שמפחדת לפצות פה ולהגיד את האמת, שמפחדת להגיד שיש קשרים לא ראויים בין הבכירים לבין פוליטיקאים, מה שלא צריך לקרות, בטח ובטח בין שרים לבין שרשרת הפיקוד במשטרה. אני מחכה שיהיה לאנשים עמוד שדרה לבוא ולהגיד: לא, זה לא ראוי, זה לא נכון, אנחנו לא מסכימים לתת לזה יד. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> רגע, משפט אחרון. לא לשכוח את לשכת עורכי הדין שמנסים לפרק לנו, ובטח ובטח את פסילת המפלגות הערביות. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה, 30 דקות לרשותך. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי וחברות הכנסת, מכובדי השר, לילה טוב לכולם. בפתח הדברים – השתתפות בצער שלוש המשפחות שקיבלו היום את בשורת האיוב, משפחת אטדגי, משפחה דינר ומשפחת פסח. אתייחס להמשך המערכה בעזה והשלכותיו בהמשך דבריי, אבל אני מבקש לפתוח, ראשית, בהתייחסות לאיגרת המפכ"ל המבישה שהופצה היום. אני שמח שניצב בדימוס מיקי לוי, מפקד מחוז ירושלים, נמצא כאן, כי אני בטוח שהוא לוקח את כל מה שמתרחש בתוך משטרת ישראל גם באופן אישי, לאור שירותו המפואר בגוף הזה, שרוח רעה, רוח רעה עוברת בתוכו, רוחו של העבריין והשר הכושל איתמר בן גביר. באיגרתו תקף היום המפכ"ל את התחקיר שפורסם בערוץ 12 במסגרת התוכנית עובדה. איזה חוסר הבנה ואיזה ניתוק נדרשים ממפכ"ל כדי להוציא איגרת לכל השוטרים במדינת ישראל שבמרכזה מתקפה על כלי תקשורת מרכזי – אי-הבנה מוחלטת של מה שנדרש ממפכ"ל משטרה, אדם שעומד בראש ארגון חשוב, שנכשל כישלון מוחלט במאבק בפשיעה המשתוללת, ארגון שנכשל כישלון מוחלט בקטל בדרכים, שמגיע לשיאים חסרי תקדים. ומה יש למפכ"ל לכתוב באיגרת לכל שוטרי ישראל? מתקפה על תחקיר מקצועי באחת מתוכניות התחקירים המפוארות של התקשורת הישראלית. לשיטת המפכ"ל, האמון במשטרה מתרסק בגלל התחקיר, לא בגלל מה שהתגלה בו – כיצד הסביבה הרעילה של ראש הממשלה, שאין בה יושרה ואין בה דרך ארץ ויש בה ניבול פה, איך הסביבה הזו מנהלת קשרים יום-יומיים עם קצינים בכירים במשטרת ישראל. לא זה מה שמביא לפגיעה באמון הציבור, אלא עצם חשיפת הקשרים; לא הכישלון המחפיר של המשטרה במילוי משימותיה, אלא העובדה שבמדינה דמוקרטית, או כזאת מבקשת להיוותר מדינה דמוקרטית, ערוץ תקשורת מוביל מפרסם את הממצאים. והדבר המדהים, שבזמן שהמפכ"ל הוציא את האיגרת שלו, מתפרסם בעיתון דה-מרקר תחקיר מטלטל נוסף: החשב הכללי של משרד האוצר חושד שבניגוד להוראות החוק, גורמים במשטרה הזינו פרטים לא נכונים בתוך מערכות השכר של המשטרה, תוך הסוואת המהלך מהחשבת של המשטרה, וזאת על מנת להבטיח שבמשכורת דצמבר של השוטרים והשוטרות תהיה תוספת של אלפי שקלים שלא סוכמה עם האוצר. אין כיסוי תקציבי; לא סוכמה עם האוצר, לא על דעת החשבת ובאישורה; הפרה של חוק יסודות התקציב, הפרה של החוק הפיקוח על השכר – כמובן, הכול לכאורה – ומה התגובה של המשטרה? לא הכחשה של העניין, לא הכחשה של העניין אלא אמירה שהנושא מצוי במשא ומתן מול האוצר. הבנת, אדוני? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> פשוט לא ייאמן. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> הנושא מצוי במשא ומתן מול האוצר, אבל המשכורות כבר הוזנו בלי שהחשבת יודעת. תאמר לי, אדוני הניצב בדימוס, מה היה קורה אם המשטרה הייתה מקבלת דיווח על מעשה דומה בתאגיד סטטוטורי או בחברה פרטית שבה היה רישום כוזב במסמכי תאגיד? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> שזה תחת חקירה? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> שנכון, לכאורה, כי עוד לא הוכחנו. אבל אם אני מסתכל על התגובה של המשטרה, אפילו אין הכחשה של המעשה. אז מה צריך האזרח מן השורה לחשוב? בפעם הבאה שאיזשהו אזרח יבצע עבירה, אולי התגובה שלו צריכה להיות: אני במשא ומתן עם המשטרה. זה פרצופה, זה פרצופה של משטרת ישראל. כמובן, לא מדובר על הפעולה היום-יומית ההירואית של עשרות אלפי שוטרים, אלא על הרוח הנוראה שנושבת מכיוון לשכתו של השר, רוח שמפילה את הארזים החסונים ביותר במשטרת ישראל. עכשיו, צר לי שהשר יצא. אני מבין שהוא על דעת היושב-ראש, זה בסדר. הוא יושב כאן הרבה זמן. אבל אני אנצל את העובדה שהשר הוא ממפלגתו של היושב-ראש, והינה, נכנס גם חבר הכנסת ינון אזולאי ויצא – נכנס ויצא, דלת מסתובבת. זה בסדר גמור. אז אדוני היושב-ראש, אני לא יודע אם הספקת לקרוא את הידיעה הבוקר, גם בעיתון הארץ, שגם מדברת על השר הספציפי. על פי הידיעה הזו, ראש הרשות לאכיפה במקרקעין, שהועברה, לאחרונה במעשה רשלני ונוראי, לאחריות השר בן גביר במסגרת המסחרה הפוליטית – הגיע ראש הרשות אל השר ואמר לו: אדוני, יש לנו פצצה מתקתקת בעיר בני ברק. תושבי העיר – לא תושבי גבעתיים ולא תושבי רמת גן – תושבי העיר בני ברק מתלוננים על דפוס פעולה נפוץ בעיר של הפרה דרמטית של חוקי הבנייה בהקמת בתי כנסת, בהקמת מוסדות דת. לא חורשי רעתם של לומדי התורה באו עם התלונה הזאת אלא תושבים שמעל לדירתם, מתחת לדירתם, סמוך לדירתם, נבנים מבנים מסוכנים. מסוכנים. הכתובת על הקיר: אסון מירון 2. ומה התגובה של השר העבריין, של השר הפרחח? אל תדברו איתי על בתי כנסת; קודם תלכו להרוס מסגדים. תאמר לי, אדוני היושב-ראש, אתה תלמיד חכם, מורה הוראה – בתורה של בן גביר אין "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם"? אין דיני פיקוח נפש? לא די לנו בראש ממשלה שנמצא אחראי אישית לאסון מירון, ביושב-ראש הכנסת שכיהן אז כשר לביטחון פנים ונמצא נושא באחריות אישית למותם של 45 אנשים באסון מירון, לא די בעובדה שראש הממשלה הפחדן שלנו סירב להקים ועדת חקירה לאסון מירון, וזו הייתה הקואליציה שלנו והממשלה שלנו שהקימה את ועדת החקירה, אז היום אנחנו למדים על כך שיש פצצות מתקתקות בעיר בני ברק, והשר, שקיבל אחריות לאכיפת הפרות הבנייה מסכנות החיים, לא מוכן להתמודד איתן, כי מה שחשוב לו הוא להרוס מסגדים בנגב. והינה, במעין – מה הייתי אומר, אולי אות משמיים – ממש באותה שעה שהתחקיר הזה נמצא באתר הארץ – אירוע נורא של שרפה בירושלים. איפה? בסמינר חרדי שיש בו ככל הנראה אין-ספור הפרות של חוקי הבנייה. בדרך נס האירוע הזה נגמר רק בפצועים ולא באבדות בנפש. הייתה שם גבורה של לוחמי האש, הייתה שם גם גבורה של אזרחים, יהודים וערבים, שנכנסו להציל תלמידות מן הסמינר. אבל למה בדיוק מחכים כאן? לא די שהממשלה הזו היא ממשלת דמים בכל מה שנוגע לאסון 7 באוקטובר ומה שבא בעקבותיו? לא די בכך שהממשלה הזו היא ממשלת דמים בכל מה שנוגע לטיפול האיום והנורא והמכוון – או בעצם היעדר הטיפול המכוון ברצחנות במגזר הערבי? לא די בכך שהממשלה הזו היא ממשלת דמים בכל מה שקורה בקטל בדרכים? כי כאשר מחברים את איתמר בן גביר למירי רגב, מקבלים זינוק חסר תקדים במספר ההרוגים בתאונות דרכים לרמה שלא ראינו כדוגמתה 20 שנה. אזרחי ישראל נופלים מתים בכל אחת מן הזירות של מחדלי הממשלה הזו. אז לא די בכל הכתרים הללו של ממשלת הדמים, עכשיו אנחנו רואים שאיתמר בן גביר אדיש גם לחיי ילדים חרדים בבני ברק, כמו שהוא אדיש לחיי ילדים ערבים בג'יסר א-זרקא, בנצרת, בכפר יאסיף, ברהט. ואתם שותקים, אדוני היושב-ראש. אתם שותקים, עומדים על הדם. אין מילה אחרת – אתם עומדים על הדם. איך? איך? איך פרנסי הציבור החרדי, איך נציגיו של הציבור החרדי בבית הזה שותקים לנוכח אסון מירון 2 שמתרקם בעיר שהכותרת שלה היא עיר התורה והחסידות? עיר התורה והחסידות? עיר מלכודות המוות, עיר מלכודות המוות – זו העיר בני ברק בחסות שלכם, פרנסי המפלגות חרדיות, ובחסות של השר העבריין איתמר בן גביר. עכשיו, כפי שכבר אמרתי, ההפקרות המוחלטת הזו היא סימן ההיכר של הממשלה הזו. לא סתם אנחנו קוראים לנתניהו מר הפקרה – זו הממשלה המופקרת והמפקירה ביותר מבין 37 ממשלותיה של מדינת ישראל. גם בסטנדרטים בין-לאומיים הממשלה הזו רושמת שיא של הפקרה. כבר דיברתי על הכותרת הראויה לחבורה הזו: ממשלת הדמים. אבל בואו נדבר על העובדה שמינהלת תקומה מתנהלת חודשים בלי מנהל. הפרויקטור של הצפון זרק את המפתחות. בעוד תשעה ימים מסתיימת תוכנית הפינוי של תושבי הצפון. אלפי משפחות פזורות ברחבי הארץ ולא יודעות מה יקרה עוד תשעה ימים. אין מי שידבר איתן. פרויקטור הצפון עזב, והוא לא הראשון שקם והלך. אין מינהלת שיקום לצפון הארץ. יש אומנם שר מינהלות ברוך כישרונות, אבל אין איתו צוות. השמועות אומרות ששרה נתניהו, ממקום בריחתה במיאמי, מטילה וטו על מי שהשר אלקין רוצה להביא אולי כמנהל לתחום השיקום. כל מקום וכל זירה וכל תחום שהממשלה נוגעת בו, מופקר. אדוני היושב-ראש, אתה יודע שכבר חודשים ארוכים אין ראש מערך הסברה לאומי? אין ראש מערך הסברה לאומי. מדינת ישראל מתמודדת עם צונאמי מדיני. ראש הממשלה לא יכול לנסוע לטקס לציון 80 שנים לשחרור מחנה ההשמדה אושוויץ בגלל צווי המעצר. מדינת ישראל סוגרת את השגרירות שלה באירלנד. מדינת ישראל נמצאת במלחמת הסברה דרמטית, אבל לא צריך ראש מערך הסברה לאומי, כי יש לנו את הקוסם נתניהו. אז לא צריך פרויקטור לצפון ולא צריך ראש למינהלת תקומה ולא צריך ראש ומנהל למערך ההסברה הלאומי. בדיוק כמו שאפשר לקחת את הפרויקטור במשרד ראש הממשלה למאבק בפשיעה במגזר הערבי ולעשות אותו ממלא המקום של נציב שירות המדינה, כי נתניהו ואשתו לא רוצים למנות אדם קבוע, אדם שיש לו ניסיון בניהול מערכת של אלפי עובדים, אז לוקחים את הפרויקטור למאבק בפשיעה במגזר הערבי, בשיא ההתמודדות עם גלי פשיעה דרמטיים, ותופרים אותו כפאץ', כטלאי, לנציבות שירות המדינה. ועל מה שעושים עם נשיא בית המשפט העליון כבר אין מה לדבר, כי הכול ידוע. הממשלה הזו היא ממשלה מופקרת. אף אדם רציני לא מוכן לעבוד עם בנימין נתניהו. גמדים מקיפים אותו. את מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אחד מהאנשים שאחראים לכישלון בהתארגנות הממשלתית לתגובה למצוקתם של מאות אלפי אזרחים בעקבות המלחמה, אותו שולחים לאמירויות. מי יבוא במקומו, גמד אחר? אין בן אדם אחד נורמלי במדינת ישראל שמוכן לעבוד ליד נתניהו. בראשית דרכו כראש ממשלה התייצבו לצידו אנשים רציניים. דעותיהם לא כדעותיי, אבל מישהו יכול היה לקחת מהם את הקרדיט על שנים ארוכות של ניסיון ציבורי, של ניסיון ניהולי? מי מקיף היום את ראש הממשלה, טופז לוק ויונתן אוריך – אנשים שאמורים לשבת, לפחות אחד מהם, בחקירת משטרה? אבל נתניהו קוסם, מנהיג, מנהל לבדו מלחמה בשבע חזיתות. עגל זהב שחבורת שוטים ומופקרים ומפקירים רוקדת סביבו; עגל זהב שהוא וסביבתו מפעילים מכונת רעל שמרעילה את בארות המים החיים של מדינת ישראל. השתוללות מחירים, צניחה בבניית הדירות – אדוני, אני חייב לציין שאני כבר עשר דקות מדבר למליאה שלא נוכח בה שר. כנראה אין מספיק שרים בממשלת ישראל המנופחת והבזבזנית. אני לא יודע, זה דבר סמלי. בסדר, אשמח שיזעיקו איזה שר; אולי את שר הביטחון – הוא נוהג להסתובב פה בפרסה בלילות במקום לשבת בקריה. בסדר, אני יכול להבין ששר יוצא לדקה, דקותיים. אבל זה בסדר, ממילא הממשלה הזו, בעזרתם של כמה גורמים בכירים בבית הזה, עסוקה ברמיסת הכנסת. נו, אז נדבר. הו, הינה, השר חזר. חבל, אדוני השר, שפספסת את מה שהיה לי לומר. << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> תגיד עוד פעם. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לא. אזכיר שהיום התפרסמה ידיעה איך איתמר בן גביר מסרב לטפל בהפרות בנייה חמורות, מסכנות חיים, בעיר בני ברק, כי צריך להרוס מסגדים. אבל כשתהיה קריסה של בית כנסת או של תלמוד תורה על ראשם של מתפללים או על ראשם של תינוקות של בית רבן, אל תגידו שלא ידעתם. תפתח את עיתון הארץ, אדוני שר הבינוי והשיכון, תראה את הכותרת, איך תושבים בבני ברק מתחננים שיטפלו בהפרות הבנייה מסכנות החיים. אבל השר העבריין, כנראה גם בחסות הסכמה בשתיקה שלכם – אתם הראשונים שהייתם צריכים לזעוק. מה תאמר, אדוני השר, באמת מה תאמר לעצמך אם בעוד שבוע או בעוד חודש יקרוס מבנה שמשמש כבית כנסת פיראטי על מתפללים בבני ברק וייטול נפשות? << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> איך ביבי אמר קודם? בעזרת השם, זה לא יקרה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> בעזרת השם. תאמר לי, כשאמרתם: בעזרת השם, זה לא יקרה במירון, ו-45 משפחות איבדו את יקיריהן – אתה הרי תלמיד חכם, רב גדול הרבה יותר ממני, אני הקטן. זו תשובה שמתקבלת על הדעת מאדם ירא שמיים? << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> שם אתה מדבר איתי לאחר מעשה; פה אנחנו מדברים לפני מעשה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אבל מה אתם עושים? << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> אני יודע שעושים. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> מה? מתפללים? << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> לא – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> יעקב אבינו הכין את עצמו גם לדורון, גם למלחמה, לא רק לתפילה. אז מה אתם עושים? אתם מתפללים. אבל מה עם המלחמה בהפרות בנייה? << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> כרגע שאלת אותי – תשובה חלקית. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> טוב. הנאום הזה מוקלט. כשהאסון יגיע לפתחה של העיר בני ברק, תזכור: הדברים נאמרים כאן, הם נכתבו היום בעיתון הארץ, אבל לכם היה יותר חשוב לשבת היום עם איתמר בן גביר ולעסוק בהדחת היועצת המשפטית, כי זה דיני נפשות, לא מה שקורה בבני ברק, נכון? אז דע לך, אדוני השר, שכשנפשות ונשמות טהורות תאבדנה את חייהן באסון מירון 2, הפעם בבני ברק, תזכור את חילופי הדברים בינינו. << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> בוא לא נדבר – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לא, לא נדבר. בוא נעצום עיניים, בוא נסתום אוזניים, בוא נוריד את הראשים, העיקר שהקואליציה שלכם תישאר. << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> אתה מכיר את המשפט: ברית כרותה לשפתיים? לא – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> טוב, הבנתי. תאמר לי, אדוני, אתה מכיר את המשפט "לא תעמֹד על דם רעך"? << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> בוודאי – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אתה מכיר את הפסוק: "ונשמרתם מאֹד לנפשֹתיכם"? << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אתה מכיר את המצווה של פיקוח נפש? אם פיקוח נפש דוחה שבת, אז הוא דוחה גם קואליציה. תעזוב, אדוני השר, תמשיכו, תמשיכו. יבוא יום והציבור שלכם יבוא איתכם חשבון. את הדקות האחרונות, אדוני, אני מבקש להקדיש לנושא המרכזי, וגם פה, טוב שהשר נמצא, כי ראיתי שהשר, אצה לו דרכו לסייר בגבעות הצופות על עזה. אדוני השר, למנרה כבר עלית? במנרה היית? במשגב עם ביקרת? במושב אביבים? במושב מרגליות? אני ביקרתי במנרה. 90% מהבתים שם נפגעו. אז אולי לפני שאתה הולך לטייל עם דניאלה וייס ולצפות על ההתנחלויות שהיא מתכננת להקים במסגרת משיחיות השקר שלה ושל החברים הלאומניים שלה, אולי תיסע קודם למנרה. << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> אבל מה אתה רוצה ממנה? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לא, אני רוצה ממך. אני רוצה שאתה תיסע קודם למנרה, לקריית שמונה, למטולה. << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> זו הבקשה היחידה ממני? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לא. אבל אני כן רוצה ממך שאם אתה לא טורח להציל תינוקות של בית רבן מקריסת תלמודי התורה בבני ברק, שעוד תגיע, אז אני מבקש שבמקום עם דניאלה וייס תיסע למנרה, תיסע למטולה, תיסע לקריית שמונה. ראש הממשלה – כף רגלו לא דרכה בניר עוז, ואתה – כף רגלך לא דרכה בקריית שמונה ובמטולה החרבה. << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> אמרת שאתה עובר לנושא אחר. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> עכשיו, אדוני, אומר לך כך – – – << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> חשבתי שאתה עובר לנושא חדש. חזרת לזה? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לא, אסביר לך למה אני מדבר על עזה. << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> כל הזמן על בני ברק. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אני אסביר לך, אני אסביר לך למה אני מדבר על הביקורים שלך בפאתי רצועת עזה – כי אתה שותף לממשלה שגם מפקירה את החטופים והחטופות, וגם מפקירה את חיילי וחיילות צה"ל, וגם מפקירה את האינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל, וגם מפקירה את הסטנדרטים המוסריים, שגם עליהם בנויה עוצמתו של צה"ל, במסגרת הרעיון של "והיה מחננו טהור". אני שם בצד את פרשת ההשתמטות, אבל אתם הראשונים שהייתם צריכים לדבר על כך שבמסורת ישראל עוצמה צבאית תלויה גם בעוצמה מוסרית, כי זה מה שמסורת ישראל מלמדת אותנו. האיש הירא ורך הלבב – גם זה שמפחד על עצמו, אבל גם מתוך הפחד שמא יהרוג אדם שלא ראוי לאותה מיתה. אבל אתם משתפים פעולה עם הכול כדי להצדיק את פרשת ההשתמטות של תלמידי הישיבות, וגרוע מכך – גם של אלה שלא באמת הולכים ללמוד, ומספרם גדול מני ים. גדול מני ים. למה אני אומר שאתם ממשלה מפקירה ומופקרת בעניין החטופים? כי ראש הממשלה השקרן עולה לכאן ומדבר על התקדמות בעסקת חטופים, אבל לפני כמה ימים, בעיצומו של המשא ומתן, רץ לתת ריאיון פיקטיבי בוול סטריט ג'ורנל. למה פיקטיבי? כי הוא לא ישב מול כתבי צבא וכתבי מדיניות חוץ של העיתון; סידר לעצמו ידיד פובליציסט שעשה איתו את הריאיון החנפני, ושם ראש ממשלת ישראל, בעיצומו של משא ומתן אינטנסיבי לעסקת חטופים, מודיע שהוא לא יסיים את המלחמה, שהוא לא מוכן לסיים את המלחמה. כמה פעמים נסבול את הפיאסקו הזה של יד אחת מנהלת משא ומתן ויד שנייה מחבלת בו? מה, אני צריך את נתניהו שהוא יספר לי שהחמאס זה חבורה של מנוולים, טרוריסטים, רוצחים? אני, בניגוד אליו, התהלכתי בשדות ניר עוז הרבה פעמים. << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> גם אני. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> הייתי שם בהרבה לוויות. אני, בניגוד אליו, לא מפחד לדבר עם המשפחות השכולות. << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> גם אני. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אני יודע. אז תסביר לי, אדוני השר, איך אפשר לדבר על התקדמות במשא ומתן כשנתניהו רץ, ולא בפעם הראשונה, לעיתונות הבין-לאומית כדי לחבל במשא ומתן? זה הרי מה שהוא עשה עם מסיבת העיתונאים השקרית והבזויה שלו על ציר פילדלפי. כל פרשת פרסום המסמכים קשורה בזה. מה, באמת אכפת לכם מהנגד? אכפת לכם מפלדשטיין? הדבר היחיד שאכפת לקואליציה המופקרת שלכם זה לעצור את החקירה, שלא תגיע אל תוך לשכת ראש הממשלה, אז אתם רצים כולכם לבקש חנינה לנגד. הנגד הזה לא מעניין אתכם. הרי ראש הממשלה לא היסס לזרוק את פלדשטיין מתחת לגלגלי האוטובוס, אז פתאום הנגד מעניין אתכם. כל הסיפור הזה של החנינה הוא רק כדי שהפרשה הזו לא תתברר עד סופה, איך בעיצומו של משא ומתן להחזרת חטופים הוא פתח במבצע תודעה תוך סיכון מקורות מודיעיניים כדי לסכל את העסקה. << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> אבל אתה רואה שהעם איתו. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> העם לא איתו, העם לא איתו, ולכן אתם מפחדים מבחירות, ולכן אתם מפחדים מוועדת חקירה. העם לא איתו, לכן הוא לא עושה מסיבות עיתונאים, כי הוא מפחד לענות על שאלות קשות. הוא פחדן. יש לנו ראש ממשלה פחדן, שלא מסוגל לעמוד מול שאלות של עיתונאים. יודע רק לתת ראיונות בשפה האנגלית. זה ראש ממשלה שמוביל אותנו לניצחון מוחלט? זה ראש ממשלה שמוביל אותנו להרג של עוד חטופים. זה ראש ממשלה שמוביל אותנו אל אסון. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> זה ראש ממשלה שנכנע לפנטזיות של משיחי השקר. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, בבקשה. עשר דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אי-אפשר לעבור על מה שהיה היום במליאת הכנסת, כשעלה ראש הממשלה לכאן לענות ולהתייחס למה שדיברו חברי הכנסת, ובכלל לא התייחס לחברי הכנסת הערבים. עלו כאן שני חברי הכנסת, מנסור עבאס, שהוא יושב-ראש רע"מ, וטיבי, שהוא נציג של חד"ש-תע"ל, ושניהם דיברו על נושא מאוד כאוב, הנושא שאנחנו מדברים עליו רוב הזמן, על הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. טיבי ציין שלפני כשנה וחצי הוא הזמין את חברי הכנסת הערבים לישיבה איתו. זה היה לפני שנה וחצי. חד"ש-תע"ל השתתפו בישיבה הזאת, ואנחנו כרע"מ אמרנו: לא נשתתף, כי אנחנו כבר היינו בסרט הזה. והזכיר לו היום טיבי, אמר לו: שנה וחצי עברו מהישיבה הזאת, והקמת אולי ועדה לשרים לטיפול בענייני החברה הערבית, אבל שום דבר לא התקדם. כלום. 20% מהאוכלוסייה – לא התייחס אליהם. זה זלזול בחברי הכנסת, חבר'ה, זה זלזול בחברה הערבית כולה. זה זלזול ב-20% מהחברה הישראלית שהיא החברה הערבית. לא התייחס ולו במילה אחת. להגיד שהנושא בטיפול, עשינו כך וכך – כלום. ומה עוד יותר גרוע מזה? כולם דיברו על זה. השר לביטחון לאומי – לא יודע אם זה ביטחון לאומי, זה השר הכושל, הכישלון לאומי – כששואלים אותו לגבי הפשיעה בחברה הערבית, הוא לא יודע לענות. הוא מסתכל, מנסה לחפש את זה בתוך הטלפון שלו ולא מצליח. זה השר האמון על הביטחון של כולנו ועל החברה הערבית. זה השר שלא יודע כמה נרצחים היו בחברה הערבית בשנה האחרונה. אני אזכיר לו שבשנת 2023 נרצחו 247 מהחברה הערבית, והשנה נכון להיום נרצחו 237 מהחברה הערבית. מה עשה השר לביטחון לאומי בשביל לטפל בנושא של הפשיעה? מה הוא עשה בשביל לתת ביטחון אישי לילד ביישוב הערבי, לאימא שיוצאת מהבית שלה, למבוגר, לאיש הזקן? מה עשה בשביל שיהיה להם ביטחון אישי ביישובים שלנו? וכשאנחנו מדברים על נרצחים, אז צריך להכפיל פי שלושה למספר הפצועים. משפחות שלמות נהרסות, ושום דבר לא נעשה, שום טיפול לא נעשה. השר לביטחון לאומי, שהוא אמון על רשות האכיפה, מתגאה בהריסות בתים בחברה הערבית. הוא אומר: אנחנו צריכים למשול, זה מה שאנחנו עושים. הוא מתגאה בהריסות, כמה בתים נהרסו בחברה הערבית. זה השר שמינה ראש הממשלה ביבי נתניהו, ואני אומר, האחריות המלאה היא על ראש הממשלה ביבי נתניהו, הוא האחראי לכל מה שמתרחש בחברה הערבית. לצערנו, בתקופה האחרונה אנחנו רואים תופעה חדשה במליאה בכנסת, והיא – הרבה חברי כנסת, כל אחד מנסה להראות כמה הוא יותר קיצוני, כמה בעצם הוא יותר קיצוני בקשר לחברה הערבית, איזה חוקים נגד החברה הערבית רוצים להביא בשביל להראות לבייס שלהם שהם עובדים. כמה שנאה יש להם לגבי החברה הערבית. חוקים וחוקים וחוקים. אם תסתכלו במה שהיה ובמה שאישרה ועדת השרים ליום רביעי לקריאות טרומיות – חוק שרוצה לשלול את ההכרה בתואר אקדמי למי שלמד באוניברסיטה בשטחים, בגדה המערבית – אוניברסיטאות שדרך אגב, הן ברמה מאוד גבוהה, אוניברסיטאות שיש להן בוגרים ברמה גבוהה, יש להן הרבה רופאים, יכול להיות שהם מטפלים וטיפלו אולי גם במשפחה של השר, אולי במשפחה של חבר הכנסת. יש הרבה רופאים שהם בוגרי האוניברסיטאות בגדה המערבית, והם ברמה מאוד גבוהה – לא יותר טובה מהאקדמיה בישראל – אבל באים, מביאים חוקים בשביל לראות איך לפגוע. לא יודע אם הפגיעה היא באנשים בשטחים או בחברה הערבית בתוך המדינה. זאת התחרות שחברי הכנסת נכנסים אליה – מתחרים מי יותר קיצוני. אני לא ראיתי תחרות מי נותן שירות, מי מנסה לשרת את החברה בכלל, ערבית או יהודית, מי מנסה לתת ולעזור לחברה. לא ראיתי אף אחד מהם בא, מגיע ונותן הצעה איך לטפל בפשיעה בחברה הערבית, להשפיע על השרים בתוך הקבינט ולתת פתרונות לחברה הערבית. זו הממשלה, אלה חברי הכנסת שנמצאים כאן, מתחרים ביניהם. ואני שואל: מה ההישגים של הממשלה כלפי החברה הערבית? אם אני רוצה למנות את ההישגים – שאלו את חברת הכנסת מהליכוד: תמני לנו את ההישגים של הממשלה. היא לא ידעה להגיד את זה. אבל אני יודע להגיד את ההישגים של הממשלה כלפי החברה הערבית. קיצוץ בתקציבים – פגיעה בתוכנית 550, תוכנית שבאה לסגור פערים בין החברה היהודית לחברה הערבית, רק לסגור פערים. מנסים כל הזמן לפגוע בתוכנית הזאת – קיצוץ ועוד קיצוץ. ולא רק זה, אפילו אחרי הקיצוץ הם לא מעבירים את הכספים שמגיעים לחברה הערבית, למועצות המקומיות. עוצרים את הכול. בני המקום – השר סמוטריץ' שלח מכתב בהול לשר השיכון והבינוי, כבוד הרב גולדקנופ, ואמר לו: מה ההחלטה הזאת של בני המקום, לתת העדפה לבני המקום? כנראה, כבוד השר, תגיד לשר סמוטריץ', שלא הבין את ההחלטה הזאת, העדפה של בני המקום, שמתייחסת לבני המקום של החברה הערבית בתוך היישובים של החברה הערבית. זה לא בני המקום בכל הצפון. קודם כול, לפני שמוציאים מכתב כזה, הוא צריך להבין את ההחלטה הזאת. זאת לא העדפה – זאת העדפה מקומית, בתוך היישובים הערביים. והשר לביטחון לאומי? ההישגים שלו – אנחנו רואים הרבה נרצחים, לצערנו, הרבה הריסות בחברה הערבית, בנגב. בשנת 2023 – מעל 3,000 הריסות; השנה כל זה הוכפל, לפי הדיווחים. זאת ההתייחסות של הממשלה הנוכחית כלפי החברה הערבית. אני רוצה לשאול את השר גולדקנופ כשר השיכון: כמה שכונות המשרד שלכם בנה בשנתיים האחרונות בחברה הערבית? האם נבנו שכונות חדשות ביישובים בחברה הערבית בצפון? בנגב? האם בניתם איזשהו יישוב אחד? האם הכרתם ביישוב אחד? האם הרחבתם יישובים, בניתם שכונות? במקום להוסיף ולבנות שכונות ולהכיר ביישובים הערביים, אנחנו רואים תוכנית של עקירת יישובים בנגב. יש יותר מ-14 יישובים בנגב שרוצים לעקור. ומה שעוד מרגיז הוא שבשבעה יישובים מתוך 14 שרוצים לעקור, רוצים להקים יישובים יהודיים. תגיד לי, זה שוויון, השר גולדקנופ? זה צדק? עוקרים תושבים ממקום בשביל להביא תושבים יהודים. אנחנו לא נגד זה – תבנו, תבנו עוד יישובים יהודיים, אין לנו בעיה – אבל למה לעקור יישוב ערבי קיים בנגב ולבנות במקומו יישוב יהודי? זה חוסר שוויון. זה אי-שוויון. זו גזענות. אני לא יודע איך קוראים לזה, כשאתה מוציא תושבים מהמקום שלהם למקום אחר בלי הרצון שלהם ובונים במקומם יישובים יהודיים. אני מקווה שיגיע הזמן באמת לקחת ברצינות את הטיפול בחברה הערבית. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה, 15 דקות לרשותך. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, לילה טוב. למרבה הצער, במהלך היום הזה שלוש משפחות קיבלו דפיקה בדלת ששינתה את חייהן: המשפחה של סרן איליי גבריאל אטדגי מקריית מוצקין, המשפחה של נתנאל פסח מאלעזר והמשפחה הלל דינר מטלמון. יהי זכרם של הקדושים האלה ברוך. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אמן. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> באופן מנותק לחלוטין ובאותו ערב מתכנסים להם ראשי הקואליציה, וביניהם אתה, השר גולדקנופ, לדון בישיבת אינטרסים של חברי הקואליציה, ישיבה שבה דנים בהדחת היועמ"שית, במנותק לחלוטין מאירועי דהיום. למה? כי השר בן גביר מתעקש להדיח את היועמ"שית כתנאי להישארותו בקואליציה, השר לוין מתעקש לדון בוועדה לבחירת שופטים שוב, כי זה התנאי שלו, ובחדרי-חדרים, ברקע, דנים בחוק ההשתמטות. ברקע דנים בחוק ההשתמטות. אז השר גולדקנופ, אני רוצה לומר לך ולספר לך שבואכה 15 חודשים למלחמה עקובה מדם הזו חיילי המילואים נאנקים, נשחקים. היום בוועדת החוץ והביטחון הגיעו שני חיילים שלא הספיקו להשתחרר מסדיר, ונכנסו למילואים. אחד מהם בוגר מגלן, והוא מספר לי: אל תדונו בהטבות לחיילים משוחררים, תביאו לנו מחליפים. אנחנו רוצים להתחיל את החיים שלנו. תדאגו שיהיו יותר חיילים. אי-אפשר שהמחזוריות הזאת לא תסתיים. אי-אפשר שנעשה 300 ומעלה ימי מילואים בשנה. אי-אפשר שבשנה הבאה יתוכננו לנו עוד 70 ימי מילואים. תדאגו שיהיה מישהו איתנו, שיעמוד איתנו מתחת לאלונקה. עוד זה מדבר וזה בא – צריך חיילים לגזרה הסורית, כי בצדק הוחלט שצה"ל יהיה באזור החיץ בסוריה וגם בחרמון הסורי, כי בצדק צריך יותר חיילים בגבול המזרחי, אדוני השר. הצרכים הולכים וגדלים, וחיילי המילואים לא יכולים יותר לנהל את הקרב הזה בין המשפחה לבין שדה הקרב. זה לא מתכנס. חיילי הסדיר, גם איתם כבר מדברים על הארכת שירות, לא רק מילואים – לקחת את השירות הסדיר ולהאריך אותו מ-32 ל-36 חודשים, אדוני השר. זה פשוט לא נגמר. ובוא נדבר על הפצועים, אדוני השר. היום היו פה יושב-ראש ארגון נכי צה"ל וראשת אגף השיקום. אתה יודע כמה פצועים יש היום בצבא רק ממלחמת חרבות ברזל? ל-60,000 פצועים התווספו עוד 13,500 פצועים מהמערכה האחרונה, אדוני השר, אנשים שהם גם פצועים פיזית וגם פצועים נפשית. ואנחנו עוד לא יודעים מי עוד נפגע נפשית, כי הפציעות הנפשיות מתבררות רק מאוחר יותר, אדוני השר. אגף השיקום מדבר על צפי של 100,000 פצועים במדינת ישראל, שגם להם נצטרך להושיט יד ולטפל בהם ולתת להם מענה, אדוני השר. חסרים היום רופאים באגף השיקום, חסרים פסיכיאטרים, חסרים עובדים סוציאליים. מדובר בתהליך שיקום פיזי ומנטלי ארוך מאוד, אדוני השר. השיקום לא מתחיל ונגמר בשיקום הרפואי, כי המבחן האמיתי של החברה הישראלית יהיה באמת להשיב אותם לשגרת חיים מלאה, לשלב אותם בלימודים, לשלב אותם בתעסוקה, לדאוג שהם ישתלבו במעגלים חברתיים, לדאוג שהם יקימו משפחות אחרי זה, אדוני השר. אלה אנשים שנתנו בשבילנו הכול, ואנחנו צריכים להושיט להם יד. ואני אומרת עכשיו, בואו נסתכל על כל הדברים האלה ועל הצרכים של צה"ל ונבין למה אי-אפשר לחוקק חוק השתמטות. חייבים לגייס את כולם, אדוני השר. מבחינה כלכלית, יש ניתוחים של BDO וניתוחים של אגף התקציבים במשרד האוצר שאומרים שההפסד הכלכלי בשנה מעצם העובדה שמגייסים מילואים ויש פחות חיילי סדיר – מדובר על 30 מיליארד שקלים. כל גיוס של עוד 1,000 לוחמים בסדיר, צעירים בריאים בני 18, יכול לחסוך לאותם אנשי מילואים שדיברנו עליהם – כל 1,000 כאלה יכולים לחסוך 14 ימי מילואים לכל איש מילואים. זאת אומרת בוא נעשה חשבון: אם ניקח את השנתון של החיילים שאפשר לגייס מהציבור החרדי – זה שנתון של 14,000 שהולך וגדל, שיהיו בריאים – אם ניקח רק 1,000 ועוד 1,000 ועוד 1,000, נוכל לחסוך לכל אנשי המילואים 14 יום בשנה. הם לא יצטרכו לעשות 70 ימים; הם יוכלו לעשות 50 ימים. ואם נגייס עוד 1,000 חרדים, הם יוכלו לעשות קצת פחות, ונחזיר את המשק לאיזשהו סוג של תפקוד תקין, אדוני השר. הבוקר הייתי באזכרה לזכרו של רס"ן יוני מלכה, יהונתן מלכה, זיכרונו לברכה, ואני רוצה לשתף מתוך דברים שנשאה בטקס האזכרה אימו של יהונתן מלכה, זיכרונו לברכה, רונית מלכה. כך היא אומרת: חלפה שנה, שנה מהפֶּכֶת תודעה, שנה שמשנה ישויות, שנה ששימשו בה חליפות עצב וגעגועים אין-קץ יחד עם תחושה דוחקת להיאחז באור – כי בכל מקום שיש צל, יש גם אור; תחושה של צורך לומר ולעשות דברים, כי אלו הימים שבהם אנחנו עדיין עומדים, ימי גבורה של לוחמים וימי דין לנו כאומה. יש בנו רצון ותחושת מחויבות כמשפחה וכאומה להשפיע על הסביבה באמצעות האורות הרבים שעטפו והקיפו את יהונתן. בדברים שלי – ככה אומרת האימא – אני רוצה לחזור לבסיס, אני רוצה להכיר לכם את הבן שלי. ככה, פשוט, הלב שלי, הריהו לפניכם. כאשר אדם נקרא למשימה והוא צריך לעזוב את ביתו לפרק זמן מבלי לדעת מתי הוא ישוב, משימה שבה הוא נדרש להביא ציוד הכרחי בלבד, הוא בוחר לקחת איתו את הדברים המשמעותיים והחשובים לו. כשהגיע אלינו הארגז הכחול לפי הנוהל הצבאי, היה בו מעט ציוד; הרוב הגדול חזר הביתה בזמן הפציעה של יוני. אני אכניס סוגריים ואני אגיד שיוני הוא חייל שנפצע, אבל קפץ ב-7 באוקטובר, כי הוא לא יכול היה לראות את החיילים שלו ואת החברים שלו נלחמים. הוא אמר: צריך גם אותי. בתוך הארגז שהוחזר לאימו של יוני היה תיק התפילין ובתוכו חלק ממסילת ישרים של הרמח"ל, מהדורת כיס של חיילים. זה החלק העוסק בהקדמה לספר: ביאור כלל חובת האדם בעולמו. העובדה הבודדת הזאת, כמה יש בה כדי ללמד על יוני. בימים היפים של ישיבת שומריה ואחריה ישיבת נטע ימינך, יוני לקח על עצמו פרויקט שניתן להגדירו "בניין האישיות": הוא הציב סטנדרטים גבוהים מאוד בלי להתפשר על הביצוע והיישום. בכל תחומי העשייה שלו יוני היה טוטלי, עד הקצה, אבל הוא היטיב להבין שהכול מושתת על מסד של עבודה על המידות. עבורו זה לא היה סטיקר או אמירה צדדית אלא תורת חיים, הוראות ביצוע ממש. המחברות, היומנים והפנקסים שיוני הותיר אחריו מספרים סיפור, סיפור על נער שחי חיים של שיפור מתמיד; נער שהקפיד על לבישת ציצית צמר, שכתב אלפי פעמים בכתביו בתכנון היום-יומי להתפלל לשם בכוונה, וקבלות שונות – קטנות וגדולות – שמובילות כולן לתכלית אחת: להיות אדם שלם. בעיון במחברותיו ניכרת ההבנה הבוגרת שלו שלמרות התום, הישרות והנקיות – מידות שהיו חלק מהאופי שלו – הוא הבין שכדי לגדול ולצמוח ולהשפיע על עצמך ועל כלל ישראל צריך עבודה, ועיקרה, עבודה על המידות; עבודה מתמדת, יום-יומית, לעיתים סיזיפית. זה היה יוני שלי, מספרת האימא. החיבור לספר מסילת ישרים לרמח"ל היה לו מאוד טבעי. מחברת שלמה שהותיר אחריו מסכמת את הלימוד שלו. הוא היטיב להבין שעל המידות צריך לעבוד יום-יום, שעה-שעה, וכל לימוד, כדרכה של המסילה, לעלות ולזכך את המידות, למרק אותן עד שהן יהיו בורקות ובוהקות ועולות מאליהן כחלק בלתי נפרד מהאישיות – לשם שואף בעל המסילה להוביל את לומדיה. היום היא שיתפה במדרש נוסף, במדרש ילקוט שמעוני על הפסוק: "יַעַנְךָ ה' ביום צרה". נכתב: יענך השם ביום צרה, משל לאב ובן שהיו מהלכים בדרך, ונתייגע הבן ואמר לאב: אבא, היכן היא המדינה? אמר לו: בני, סימן זה יהיה בידך – אם ראית בית קברות לפניך, הרי שהמדינה קרובה לך. כך אמר להם הקדוש ברוך הוא, לישראל: אם ראיתם את הצרות שתכפו אתכם, באותה שעה אתם נגאלין, שנאמר: "ַעַנְךָ השם ביום צרה". מספרת האם: הרעיון שמובע במדרש הזה מציע פרספקטיבה מעניינת על המציאות שלנו כיהודים הנאבקים על הריבונות בארצנו: בשעה שאנחנו מתמודדים עם קושי וצרות, בוודאי ברמה הלאומית, כפי שאנו חווים כבר למעלה משנה, עלינו לבחון את ההתרחשויות ממעוף הציפור – למרבה הצער, הדרך להקמתה וביסוסה של המדינה אינה יכולה לפסוח על בית העלמין, אך המעבר בבית העלמין צריך להזכיר לכולנו את הדרך למדינה שאליה אנחנו צועדים. העמידה פה, בהר הרצל – אומרת האם השכולה – מנכיחה את המחיר הכבד מנשוא שנדרשנו לשלם למען קיומנו הריבוני כאן במדינה. אלמלא אותם גיבורים שמסרו את נפשם למען מטרה נעלה זו, לא היינו יכולים לעמוד כאן היום. אומנם בנינו הגיבורים – אומרת האם – נטמנו כאן בבתי העלמין, אך אורם ממשיך להאיר לנו כל העת. נרות הזיכרון שאנו מדליקים לזכרם, מסמלים לא רק את ההקרבה שלהם, אלא גם את אור הבשורה שלהם, את האור המיוחד שביקשו אותם נופלים להביא איתם כדי להאיר את המדינה כולה. היום כ"ב בכסלו, יומיים לפני הדלקת נר ראשון של חנוכה – אומרת האם. אני מביטה בנר הזיכרון של יוני ושאר חללי המערכה הזו, ולא יכולה שלא לחבר את אורם לאור נרות החנוכה, שעובר אלינו מדור לדור; אור המכבים, שעובר אלינו כבר למעלה מאלפיים שנה ומספר את סיפור מהותה של הגבורה היהודית, שלא נכנעת לכוחות הרשע, שנושאת בגאון את בשורתה, את קדושת החיים, את רוח האדם ואת חירותנו הלאומית. משפט אחרון, אדוני. השנה, נרות הזיכרון ונרות החנוכה התלכדו יחד להארה גדולה, בימים ההם בזמן הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת כהנא, בבקשה, אדוני. << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> אתם דנים בחוק הגיוס? << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> חוק הגיוס מבטא את הצורך בכולם – – – << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> אתם דנים בחוק הגיוס? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> את זה תמשיכו – – – << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> בחוק גיוס אני אתמוך, בחוק השתמטות לא, אדוני. << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> חוק השתמטות זה לא מה שאמרתי. << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה זמן יש לי? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 35 דקות. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> זהו? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נתחיל בזה. מנהלת האופוזיציה מאפשרת יותר לפעמים. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, תכף נעבור לקרוא מספרו של י' בקר על משנתו של דוד בן-גוריון, אבל כמה דברים יש לי להגיד לפני כן. האחד – בסוף השבוע האחרון ראש הממשלה נתניהו התראיין לוול סטריט ג'ורנל ודיבר על התנאים שלו לקיום עסקה או שלא לקיום עסקה. הוא אמר שעד ששלטון החמאס לא ימוטט, לא תהיה עסקה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, זה לא מה שהוא אמר, אדוני. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מה הוא אמר? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הוא אמר שהוא לא יפסיק את המלחמה בעזה כל עוד חמאס יישאר לשלוט שם, הוא לא אמר שלא תהיה עסקה. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא יפסיק את המלחמה בעזה עד – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא יסיים את המלחמה בעזה עד – – – << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אתה יודע, בני גנץ אמר כבר לפני כמה חודשים שהמלחמה בעזה תהיה שנה מלחמה עצימה, עוד עשור של כיסוח דשא, ועוד דור עד שהדבר הזה אולי ייגמר לגמרי. אבל בכל מקרה, האמירה הזאת של נתניהו זו אמירה שבפירוש מפריעה לקיומה של עסקה להחזרת החטופים. הרי נתניהו בעצמו נטע איזושהי תקווה בלבבות העם שמשהו עומד על הפרק, וכחלק מהתקווה הזו הוא דרש משרי הממשלה ומחברי הקואליציה לא לדבר, הוא אמר שעכשיו עדיף לא לדבר. אבל אז מה? הוא בא ואומר את המשפט שבעצם הכי מדכא עסקה שאפשר לחשוב עליו. עכשיו, כולם מבינים שאסטרטגיה של עסקה כל כך מסובכת ומורכבת צריכה להיות שדבר ראשון מטפלים במגוון נושאים שגם הם במחלוקת לא פשוטה אבל הם בני פתרון: כמה מחבלים ישוחררו; איזה מחבלים ישוחררו; לאן ישחררו אותם; באיזה פעימות נקבל חזרה את החטופים; השמות של החטופים. כל הדברים האלה הם דברים מאוד מאוד מורכבים שברור שצריכים להיות חלק בדיונים לגבי העסקה. גם כך יהיה מאוד קשה להגיע לדברים האלה. אבל אחרי שמגיעים לדברים האלה, אחרי ששני הצדדים כבר מבינים מה הם מקבלים בעסקה, ואנחנו בעיקר מבינים שאנחנו מקבלים חזרה את החטופים – אחרי שמגיעים ומדברים על הדברים האלה, אז מגיעים לדבר על הדבר שיקרה או לא יקרה, הדברים הקשים ביותר, אחרי ששני הצדדים כבר מבינים מה הם מרוויחים. אז בדרך כלל בנקודות האלה מישהו מתגמש, אחד הולך קצת לפה, השני הולך קצת לפה. אבל לדבר על הדבר הזה מייד בפתיחה, תוך כדי הזמנים הרגישים של הניסיונות להגיע לעסקה, זה מקטין מאוד מאוד את הסיכוי לעסקה, מקטין מאוד את הסיכוי לעסקה, ומכאן הביקורת הקשה על נתניהו. מכאן הביקורת הקשה על נתניהו. מי שבאמת רוצה עסקה – ואני משוכנע שכולם רוצים לראות את החטופים חזרה בבית, אבל מי שרוצה עסקה לא שם על השולחן את הסעיף הכי מכבה עסקה מייד בהתחלה. זה מה שנתניהו עשה. זה חמור מאוד. הדבר השני – זה שמדברים פה כל הזמן על ניצחון מוחלט. כולנו רוצים ניצחון מוחלט. כולנו רוצים לנצח את החמאס. אין אחד שחושב שראוי שמישהו מהמחבלים הארורים האלה יסיים את חייו באופן טבעי בגיל 120. אנחנו צריכים לוודא שכל מי שהיה מעורב בטבח הנוראי הזה לא יגיע לגיל 120, לא ימות מיתה טבעית. אבל האם הממשלה עושה משהו כדי לקדם את הניצחון המוחלט הזה? מה הממשלה עושה כדי לקדם את הניצחון המוחלט הזה? הינה אני פה עם נתונים מכתבה של שי לוי שפורסמה בערוץ 12, והוא מצטט לוחמי הנדסה במילואים שמתארים איך מאות משאיות, מאות משאיות של אספקה נכנסות לרצועה ישר לידיים של החמאס. זה מביא את הניצחון המוחלט? אספקה של עוד ועוד משאיות לחמאס – זה מה שמביא את הניצחון המוחלט? אז במשך שנים נתניהו העביר מזוודות של דולרים ישירות לחמאס, ועם הדולרים האלה הם תחזקו את המנגנון שלהם ובנו את מנהרות המוות והשיגו עוד ועוד נשק. ועכשיו הוא לא מעביר מזוודות, עכשיו הוא מעביר משאיות במאות מיליונים של דולרים ישר לחמאס. אז איפה הניצחון המוחלט? אתה רוצה ניצחון מוחלט? קדימה, תוריד 25 חטיבות מתמרנות, תוריד חטיבות הנדסה, תוריד חטיבות שריון, תוריד חטיבות חי"ר, תביא את חיל האוויר, תביא את חיל הים, תעשה מלחמה כמו שהיה בינואר, כמו שהיה בדצמבר. אבל איך בדיוק יהיה ניצחון מוחלט אם יש סטגנציה צבאית וכל יום מעבירים מאות משאיות של אספקה ישר לידיים של החמאס? ככה מגיעים לניצחון מוחלט? הנושא הבא זה היועמ"שית. בלתי נתפס בעיניי שתוך כדי מלחמה, כשיש לנו עדיין 100 חטופים בעזה, פה מעיזים לדבר על משהו שהוא כל כך במחלוקת, כל כך משסה ומפלג את העם. איך בכלל אפשר לדבר על הדבר הזה עכשיו? זהו, נגמרה המלחמה? נגמרה המלחמה שעכשיו אפשר לעסוק בדברים שהם כל כך מפלגים? מי שמדבר על פיטורי יועמ"שית או מצד שני מי שמדבר על נבצרות ראש הממשלה, יש לו רק מטרה אחת מול עיניו, והמטרה היא לפצל, לפלג ולשסות את העם זה בזה, אחד בשני. אז מספיק עם חוסר האחריות הזה. מספיק עם חוסר האחריות הזה. זה לא יקרה, לא פיטורי היועמ"שית ולא נבצרות של ראש הממשלה. כל מי שיש לו קצת אחריות, נשארה לו קצת בראש שלו, אז צריך להפסיק עם הדבר הזה, ומייד. לגבי חוק הגיוס, מתחילות להסתובב פה במשכן שמועות על זה שהשר כץ, שר הביטחון, מסתובב עם איזה נוסחת חוק גיוס. וברור לחלוטין ממה שנשמע שזה לא חוק הגיוס, זה חוק השתמטות. אדוני השר גולדקנופ, אנחנו צריכים אתכם איתנו, את אחינו החרדים. אנחנו חייבים אתכם איתנו בשדות הקרב. ביטחון מדינת ישראל קורא לכם להצטרף אלינו. האנשים שלנו לא יכולים לשאת יותר את המעמסה הזו לבד. אי-אפשר שגם השנה אותם אנשים יעשו עוד פעם מאות ימי מילואים. זה לא יעבוד, זה לא יכול לעבוד. וחוק שלא יהיו בו סנקציות אישיות כלפי הפרט לא יעבוד. השר גולדקנופ, אני מאלה שחושבים שאנחנו חייבים לומדי תורה במדינת ישראל. חייבים שיהיו פה לומדי תורה במדינת ישראל. בלי לומדי תורה במדינת ישראל אין לנו זכות קיום. אז דבר ראשון, אני חושב שהציבור הדתי-לאומי מוכיח שאפשר גם וגם – אפשר גם להיות בשדות הקרב וגם ללמוד תורה. מוכיחים את זה כל אותם הקדושים שמסרו נפשם על קידוש השם ועל הגנת הארץ ונהרגו בקרבות, כאלה שבין הסתערות להסתערות פתחו ספר קודש ולמדו, כאלה שבין קרב לקרב פתחו גמרא ולמדו, פתחו דף יומי ולמדו. אפשר גם להילחם וגם ללמוד תורה. ואני מזמין אותך, השר גולדקנופ, ללכת לישיבות ההסדר שלנו ולישיבות הגבוהות שלנו ולראות את התלמידים. נכון, יש פחות עכשיו, כי חלקם בשדות הקרב, אבל תראה איך לומדים שם תורה, ואפשר גם וגם. אבל מעבר לכך, מי שלא לומד תורה – בוא נתחיל במי שלא לומד תורה בישיבות החרדיות. השר גולדקנופ, אני למדתי גמרא בחיים שלי. לא הצטיינתי בזה, אבל אני יודע להעריך את אלה שלומדים, אני יודע כמה זה קשה. ושנינו יודעים ש-12,000 בחורים בשכבת גיל – לא כולם מתאימים ללמוד תורה ברצינות. לא כולם מתאימים. אפשר עכשיו להתווכח כמה, אבל בוודאות לא כולם מתאימים. ומי שלא יכול ללמוד תורה – כי באמת זה מתאים לסיירת, סיירת של לומדי תורה, אבל כל השאר צריכים להתגייס לצבא; ואני מדגיש: במסגרות שמתאימות לאורח החיים שלכם. אדם חרדי שנכנס לצבא, צריך להתגייס למסגרת שתאפשר לו לשמור על אורחות חייו, והצבא נערך לזה, והצבא מקים את זה, אבל בלי שיהיו סנקציות אישיות ותמריצים אישיים כלפי הפרט, כל חוק שייכתב, לא שווה את הנייר שהוא כתוב עליו. << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> תסלח לי רק רגע. כל אלה שמשתמטים היום לא בציבור החרדי – – – << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני לא שומע. << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> כל אלה שמשתמטים היום לא בציבור החרדי, יש נגדם סנקציות? << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מי שלא מתגייס, יש נגדו סנקציות, איזה שאלה. << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> תספור כמה – – – אנחנו. אם אנחנו 12,000 משכבת גיל, אתה חושב שהציבור הכללי הוא הרבה יותר מ-12,000, ואם תעשה חשבון כמה יש בצבא וכמה לא משתמטים – פי שניים, פי שלושה ופי ארבעה ממה שיש בחרדים. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> השר גולדקנופ, דבר ראשון – – – << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> האם יש גם נגדם סנקציות, או שאנחנו עדיין סוג ג' עם סנקציות? << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> חס ושלום. אני לא בטוח שאני שומע אותך. << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> אם תקרא לנו "משתמטים", אתה רק ממקד את זה; לא אתה, חברים שלך. אם תקרא לו "חוק השתמטות", אתה רק תפגע בהם. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לפגוע במי? לא שמעתי. אני לא מבין את הטענה. << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> אם אלה לדוגמה שלא לומדים תורה יתגייסו, ותקראו לזה "חוק השתמטות", לומדי תורה –שנינו יודעים שהם לומדים. הם לא מתגייסים, הם לומדים. אבל אלה שמתגייסים, אלה שלא לומדים תורה, אם אנחנו כל הזמן נגחך עליהם ונקרא לזה "חוק השתמטות", מה תרוויח מזה? << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> על מי נגחך? לא, נקרא לזה – – – << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> לא. לא אתה. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, לא. השר גולדקנופ, אם יהיה פה חוק גיוס שפועל עם סנקציות אמיתיות כלפי הפרט – – – << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> למה דווקא – – – << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> למה כשאני קיבלתי צו גיוס, אם לא הייתי מתייצב, היו סנקציות פרטיות כלפיי? ולמה כשהילדים שלי קיבלו צו גיוס, אם הם לא היו באים להתגייס, חס ושלום, הם היו מקבלים סנקציות פרטיות כלפיהם, ורק הילדים שלך, אם הם לא מתגייסים, אז אין סנקציות פרטיות כלפיהם? << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> כל מי שלא התגייסו, יש סנקציות נגדם? << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> השר, לא תשמע אותי מצדיק פה השתמטות וחוסר גיוס של אף אחד. ומי שלא מתגייס, לא משנה מי הוא – הוא צריך שיהיו כלפיו סנקציות, וזה צריך להיות כלפי כולם, בוודאי, איזו שאלה. זה צריך להיות כלפי כולם. הבעיה היא, אדוני השר, שאתם, אחינו, אחינו החרדים – אצלם זה ממוסד, זה משהו מגזרי, זה משהו כללי, זה לא משהו של הפרט. ולכן, כל המחשבה הזאת שעכשיו יהיו ענישות כלפי מוסדות – הרי זה לא עובד. זה קשקוש. תמיד תמצאו איזה פטנט לתת למוסדות את מה שייקחו להם בענישה דמיקולו, בישראבלוף, ולכן זה צריך להיות כלפי הפרט. ואני אומר לך, השר, כולם מנסים עכשיו לזרות חול בעיני הציבור בדיבור על מספרים: יהיו 5,000, יהיו 6,000, בעוד שלוש שנים יהיו כבר 12,000 בכל שנה. זה לזרות חול בעיני הציבור. מבחינתי המספרים בכלל לא משנים. מבחינתי כל עוד אנחנו נשנה את השיטה ונעבור לאחריות הפרט החרדי כלפי הגיוס שלו או האי-גיוס שלו – עכשיו אפשר לדבר על מספרים. מבחינתי, שבשנה הראשונה, מתוך 12,000, יהיו 10,000 שלומדים, אבל על ה-2,000 – יש להם אחריות אישית, פרטית, כלפי המדינה להתגייס, ואם הם לא מתגייסים, אם הם לא קיבלו את מכסת הפטור ללומדי תורה, יש להם עסק, כמו כל נער בישראל – יש להם בעיה מול מוסדות המדינה, כמו כל נער בישראל. והמספרים האלה, הם בסוף צריכים לעלות בהתאם לצורכי צה"ל, בשיח עם עולם הישיבות, ולא ייתכן שאלה שלא לומדים, לא משרתים בצבא, מקבלים כל מיני פטורים. וזה שיש עכשיו כל מיני ישיבות נושרים – השר גולדקנופ, מה האבסורד כיום? האבסורד כיום שמצד אחד יעדי הגיוס הם יעדים של צה"ל – היום אם לא מתגייסים 1,800 חרדים בשנה, אל מי באים בתלונות? אל צה"ל – אבל ביד השנייה מדינת ישראל נותנת כסף לישיבות נושרים. אלה ישיבות שבהגדרה לא לומדים שם. יש שם כל מיני בריכות שחייה, הופעות, טיסות לחוץ לארץ, שולחנות ביליארד – העיקר שלא יתגייסו. ביד אחת מדינת ישראל כועסת על הצבא שהוא לא מגייס חרדים – ביד השנייה מדינת ישראל מתקצבת ישיבות נושרים שעושות הכול כדי למנוע גם מאלה שלא לומדים להתגייס לצבא, ואנה אנו באים? זה בלתי נתפס. << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> אני לא רוצה למתוח פה את השיח, אבל אל תגיד לי שאתה רוצה לגייס את ישיבות הנושרים. אנחנו עוד לא יודעים על מה מדובר. לכל ציבור יש חלק זה וחלק זה, אחד פלוס, אחד נגד. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> השר גולדקנופ, שוב, בסוף המצב הזה שבו אנחנו מבצעים 200, 300, 400 ימי מילואים – זה לא יכול להימשך. << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> הרבה אנשי בריאות שמתחננים – – – << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> זה לא יכול להימשך. יש משפחות בארץ שלא ישנות בלילה ומשפחות שישנות מצוין בלילה. זה לא יכול להימשך, וצריך לטפל בזה. הדבר האחרון שאני רוצה להגיד, לפני שאני עובר להקריא את הספר על בן-גוריון, זה הסיפור שגם הממשלה בסוף, בעצמה, לא מאמינה שחרדים יתגייסו. איך אנחנו יודעים שהממשלה לא מאמינה בעצמה שחרדים יתגייסו? כי הגיעו אנשי האוצר לוועדת הכספים והודו שהתקציב לא לוקח בחשבון גיוס של חרדים. מבחינת התקציב שעכשיו מוגש לשנה הקרובה, עולם כמנהגו נוהג – אפס השתתפות של חרדים בשירות צבאי ואותה השתתפות של חרדים בשוק העבודה. כלום, לא השתנה כלום. מצד אחד מספרים לנו שהולך להיות חוק גיוס אמיתי שבסופו של דבר אלפי חרדים יתחילו לשרת בצבא, ומצד שני, כאשר משרד האוצר מביא תקציב – אפס התייחסות. ועוד החשב הכללי של האוצר הוציא מסמך של 16 עמודים שכולו פירוט על ההשלכות הכלכליות של אי-הצטרפות החרדים לשירות צבאי. הרי בסופו של דבר זה הגיון פשוט. כל 12 חיילים חרדים – חיילי חובה, עזוב חרדים – כל 12 חיילי חובה מחליפים חייל מילואים. למה? כי אם עכשיו אנחנו צריכים חטיבת מילואים כדי לשמור על גבול ירדן, אז חטיבת המילואים הזאת בכל חודש מתחלפת, אבל אם תהיה שם חטיבה סדירה, אז לא צריכים אותם. לפחות כל מסגרת סדיר מחליפה 12 מסגרות מילואים. << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> אל תגיד מה שאומרים לך. בוא שנינו יחד נעשה חשבון. כמה עולה למדינה בן ישיבה? 400 שקל או 500 שקל. כמה עולה חייל? 25,000 שקל לחודש. אז מה ההבדל? << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> השר, אני מאלה שחושבים שאנחנו צריכים בחורי ישיבה. אני אומר, הציבור הדתי-לאומי מראה שאפשר גם להיות בחור ישיבה וגם להיות לוחם בקרב, ואני אומר, גם מי שלא לומד בישיבה. בוא נדבר על אלה שלא לומדים בישיבה. עזוב את אלה שלומדים, בוא נדבר על אלה שלא לומדים. << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> דיברת על תקציב. מה ההבדל בין 12 חיילים – – – << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> השר גולדקנופ, חייל מילואים עולה פי שניים מחייל סדיר. היות שעכשיו צורכי הביטחון שלנו הולכים לעלות, אז יהיו חיילים על גבול ירדן, ועל גבול סוריה, ועל גבול רצועת עזה. יהיו חיילים. השאלה היא אם הם יהיו חיילי מילואים או חיילי סדיר. חייל מילואים עולה כמעט פי שניים מחייל סדיר. חייל זה יקר, לא אמרתי שחייל זה זול. חייל זה יקר, כלכלית. כל השיח פה הוא שיח כלכלי. ברור לחלוטין שאנחנו צריכים עוד חיילים סדירים, והחיילים הסדירים האלה – המקור ההגיוני זה להביא את אחינו החרדים, לפחות את אלה שלא לומדים בישיבה. השר גולדקנופ, שנינו יודעים טוב מאוד שמתוך כ-12,000 בחורים בשכבת גיל, לא כולם יושבים ולומדים בישיבה. אתה יודע, אנחנו שומעים חלק מהרבנים, ואני נזהר מאוד בכבודם של הרבנים, אבל אומרים בצורה מאוד מאוד גלויה: גם מי שלא לומד, אסור לו להתגייס. אז לאן זה הולך? לכן ברור לחלוטין שבלי סנקציות אישיות, בלי סנקציות שנוגעות בפרט החרדי, חבל על הזמן. אנחנו יכולים לדבר פה – מחרתיים יבוא שר הביטחון יגיד: 10,000 בשנה. את מי זה מעניין? המספרים האלה לא מעניינים כלום. המספרים – זה לא רלוונטי. נעבור לספר על בן-גוריון. נתחיל בהקדמה להוצאה המחודשת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה לא תגמור את כל הספר. תלך – – – << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני אגיד לך, המבוא מעניין, כי נראה לי שזה תקציר לתפיסת העולם של דוד בן-גוריון. << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> מי כתב את הספר? << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אמרתי, י' בקר, זה כנראה ממכון למורשת בן-גוריון. "תפיסת העולם של דוד בן-גוריון. תפיסת העולם של ד' בן-גוריון היא אידיאליסטית-דינמית. היא אידיאליסטית על שום כך, שהיא מכירה ב'עליונות הרוח', בכוחה של האידיאה, בתוקפו של החזון ובהשפעתו של הרעיון. היא דינמית, שהרי אינה התבוננות צרופה ביקום, הסתכלות פסיבית בחיים, אלא הינה עיון שתכליתו – הגשמה, ומגמת פניה – עיצוב פני החיים. "האידיאליזם של בן-גוריון אינו מופשט וערטילאי, אלא הוא צמוד לממשות ומעורה בה, ויש לו זיקה 'למציאות הטבע והיכולת הגנוזה בתוכו'. "תפיסת עולם זו חותרת 'לעמוד על אמיתות ההוויה וייעוד האדם עלי אדמות' ומקפלת בתוכה ראייה מיוחדת של העולם והחיים, האדם והחברה, האומה והמדינה. ועל יסוד משנתו העיונית עושה בן-גוריון את חשבון עולמם של עם ישראל ומדינת ישראל. "נקודת המוצא של תורת בן-גוריון הן שתי התופעות הנפשיות היסודיות: ההסתכלות הפנימית וההסתכלות החיצונית. על ידי ההסתכלות הפנימית, ההתרכזות בחיים הנפשיים, עשוי האדם לתהות על התהליכים הרוחניים ולעמוד על טיבם ומהותם; ועל ידי הסתכלות החיצונית בא האדם במגע עם העולם המוחש, עולם החומר: 'לאדם כחלק אורגני מההוויה המורכבת הזאת – שהיא גם חומרית וגם רוחנית, גם טבעית וגם אלוהית – ניתן לראות ולהסתכל, להבין ולהכיר טיבו של העולם, ויש לו שני אמצעים לחקר היקום: ההסתכלות הפנימית וההסתכלות החיצונית שלו'. "ומתוך התבוננות בעולם הרוח ובעולם החומר התייצב בן-גוריון בניגוד גמור להשקפה הדואליסטית, לתורת השניות, הדנה את שני העולמות של הרוח והחומר כשתי הוויות נפרדות בהחלט; 'זוהי ההשקפה שנתפסו לה כמה מהוגי אומות העולם, מהיוונים והפרסים ועד דיקרט ותלמידיו'. בן-גוריון דוחה תורה זו, המביאה לקרע גמור בין הרוח והטבע, והוא משיג את החומר והרוח כשני גילויים של אחדות אחת: העולם מתגלה בשניות ומיוסד באחדות. בן-גוריון עומד 'על אחדות היקום וההוויה, למרות גילוייהם והופעותיהם המרובים' ואינו 'מקבל תורת השניות שיש חומר לחוד ורוח לחוד. כל גדולי ישראל בימי קדם ובימינו אלה הכירו תמיד, אם מתוך אינטואיציה דתית או תפיסה מדעית מעמיקה, באחדות החומר והרוח'. הוא מניח מצע אחדותי ביסודן של התופעות ומצדיק את תורת האחדות, את המוניזם: 'יש מוניזם שהוא מוצדק ויש בו תוכן גדול וחיובי, וזוהי האחדות הכוללת של כל ההוויה הקוסמית'. "ומכיוון שהרוח והחומר אינם עצמים מיוחדים הרי מתחוור, שאינם צרים זה לזה, אלא הם משלימים האחד את השני וזקוקים זה לזה: 'החומר והרוח אינם שתי רשויות נפרדות. בריאות-גופא ונהורא-מעליא תלויים זה בזה'. וקיומו של הרוח 'לא יתואר בלי גילויי החיים האחרים, התלויים בכוח ובחיל. כבר חכמינו הקדמונים ידעו האמת הפשוטה והנעלה, כי אין תורה בלי קמח ואין קמח בלי תורה'." אתה יודע, אומרים על דוד בן-גוריון שהוא לא היה אומר את המילה "את" – "כבר חכמינו הקדמונים ידעו האמת", לא "את האמת". "מכאן, שאין תפיסת העולם האידיאליסטית של בן-גוריון מפחיתה את ערך החומר ואינה מזלזלת בחשיבותו של הכוח הפיזי, שהרי 'שלילתו של כוח זה היא שלילת העולם הקיים, שלילת החיים'. אין קיום לרוח ללא החומר על גילוייו השונים. "אולם הגרעין הפנימי, הנקודה המרכזית במשנתו של בן-גוריון, היא ההכרה בכוח הרוח לכבוש את החומר, כלומר: ההכרה ב'עליונות הרוח' ו'הכפירה בעליונות גופנית, בעליונות הכוח הפיזי'. והרוח שהוא 'מותר האדם' אינו התבוננות פסיבית", אלא פעולה, "פעילות, אקטיביות, דינמיות, הוא כוח יוצר ובונה, פעיל ומפעיל: 'אנו האמנו ומאמינים בעליונות הרוח הספוג בחומר ושליט בו', שכן: 'באמצעותו אדם מבין ותופס והוגה ורואה עתידות ומתקשר עם דורות עברו ועם ימים יבואו, וחודר לערפילי מרחקים ולסודות הטבע, ויוצר דבר שירה וכל מלאכת מחשבת וחוזה ומנחיל לעצמו ולזולתו ערכים ועדות וחזיונות ורעיונות ומשאות נפש, שלמענם אנשים נלחמים ונהרגים'. והוא-הוא 'אותו דבר מופלא וסמוי מן העין, אשר רק אם הוא פועל בתוכנו, וכל עוד הוא פועל בתוכנו, אנו מסוגלים לחיי יצירה, העפלה וגבורה'. הוא 'הגילוי העליון בחיי אדם ועם ובהיסטוריה האנושית'. "וגדול כוחו של הרוח בכך, שהוא מעצב את החיים וצר להם צורה, ומשפיע השפעה מכרעת על חיי האדם והתהליכים ההיסטוריים: 'סגולות הרוח מכריעות בשינוי פני ההיסטוריה ובפילוס נתיבות חדשות בהליכות אנוש'. והרצון המודע, שהוא אחד מסגולות הרוח, הוא הגורם הדינמי והמניע בהיסטוריה ובחיים ולא הכוחות הסמויים שבטבע: 'לא הגורל הפטלי שולט בהיסטוריה, והחיים אינם משחק של כוחות עיוורים בלבד. התערבותו המכוונת והמרחיקה ראות של הרצון האקטיבי היוצר ובר-הכרה במהלך ההיסטורי – הוא אחד הגורמים והמניעים של הפרוצס הסטיכי'. ובן-גוריון קובע את הכלל הגדול: 'כלל גדול בהיסטוריה האנושית – עליונות הרוח על הכוח הפיזי'. ההכרה בעליונות הרוח היא היסוד הפרינציפיוני במשנתו של ד' בן-גוריון". << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הרגת אותנו. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כן, הא? לא חשבתי שלשם זה ילך. "מטעם זה עצמו מתחוור לנו – – –" << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> – – – פרשת השבוע. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בן-גוריון, זה חשוב. "מטעם זה עצמו מתחוור לנו, שהאידיאה היא כוח ריאלי, ממשי ולפיכך 'אנשים נלחמים על דעותיהם לא פחות מאשר על שלטונם ורכושם, ומזמן שהאדם עמד על דעתו – לא חדל המאבק האידיאי', שהרי 'האידיאה היא התעלמות מאחד הגורמים והגילויים המרכזיים בהיסטוריה האנושית'. "ומכאן אמונתו העמוקה של בן-גוריון בכל יכולתו של החזון: 'אני מאמין אדוק בחזון. אני מאמין כי החזון הביא אותנו הנה; אני מאמין שבכוח החזון בנינו המפעל; החזון הקים המדינה, נתן לנו צבא הגנה והנחיל לנו ניצחון. החזון מוסיף לחולל נפלאות. והחזון הוא הוא נקודת המשען ועוגן ההצלה במשבר החיים של אדם ואומה: 'רק עם מצפן החזון בידינו נמצא דרכנו בתוך הגלים הסוערים של תקופתנו המסוכסכת'. ואדירה הכרתו הפנימית והוודאית כי 'החזון לא יאכזב – אם לא נתאכזב לו'. "תורת אחדות החומר והרוח מחייבת שכל אידיאה, חזון, שאינם יוצאים מן הכוח אל הפועל, שאינם מתגשמים בחיים, הינם משוללים כל ערך ממשי, חיובי, שהרי הרוח זקוק לאחיזה בהוויה, זקוק לנקודת סמך במציאות, ולפיכך קבע בן-גוריון: 'חזון – –" << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> מה המקור? << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ספר על בן-גוריון. "– – חזון עלול להתרוקן מתוכנו וליהפך למליצה נבובה אם אינו קשור למעשה מגשים', 'ומחשבה שאינה מלווה מעשה הגשמה מתערטלת מאמיתה ומתרוקנת מתכנה והופכת מליצה תפלה ועקרה'. "תפיסת העולם האידיאליסטית-דינמית של בן-גוריון תובעת את המעשה, המפעל, ההגשמה, ולכן: 'יפה כוחו של המעשה מכוחה של התורה וההוכחה המופשטת', אולם כשם שהמחשבה טעונה מעשה, כך תלוי ואחוז המעשה במחשבה היוצרת המקורית: 'מעשה שאינו מעורה במחשבה עצמית ובת-חורין היונקת מהמקור – סופו להצטמק ולהסתלף'. קיצורו של דבר: על ידי הרוח מקבלת ההוויה את ההווי שלה. "נמצאים אנו למדים, שהרוח הוא המהות הפנימית של האנושות, שהוא הכוח היוצר והבונה של העולם והחיים, שהרי הוא 'ספוג בחומר ושליט בו'. "אולם כשהאדם מתרומם לידי ההכרה הוודאית בעליונות הרוח, הרי הוא עשוי בהכרח להגיע לידי המסקנה ההגיונית, שקיימת ישות רוחנית, מוחלטת, מעבר לעולם המוחש. שיש שם הוויה אלוהית מסתורית באותו חוג טרנסצנדנטי שמעבר לסובייקט, באותה ספירה רוחנית עליונה המהווה את מקורו של הרוח האישי הפרטי. שכן כשמשיגים את הרוח משיגים תוך כדי כך חיוב מציאותי של כוח אלוהי בעולם. ואומנם כך הייתה דרכו של בן-גוריון; הוא הרחיק לכת מכאן והלאה, מן הנגלה שבחיים אל המסתורין הדתי שבהם. הוא ראה והכיר, כי שורש הרוח נתון בספירה עליונה: בהוויה אלוהית 'מסתורית שאין יודע פשרה וסודה, אבל כל איש מכיר קיומה, כוח עוצמתה, פעולתה והשפעתה'. כל ההוויה כולה 'היא גם טבעית וגם אלוהית', והאדם מקבל את השפע ששופע מהוויה אלוהית זו: 'אנו שואבים כוחנו מספירות עליונות'." מסתבר שהוא לא היה אתאיסט. "מכאן, שהרוח אינו רק הכוח המרכזי של העולם והחיים, אלא הוא חלק בלתי נפרד של האלוהות, ונתיב יש מוליך מן הרוח האנושי אל ההוויה שהוא היסוד הבלתי מודע והאי-רציונלי של היקום. "ובן-גוריון מרגיש בעליל את קרבתו של אלוהים. אומנם הוא אינו נראה, אבל קולו נשמע: 'קול אלוהי מדבר לאדם בימינו כאשר דיבר לפני שלושת אלפים שנה. יש סבורים שהקול בא מן השמיים, ויש אומרים שהוא בא מן הלב. חשוב הקול, ולא הוויכוח על מקום בואו. וכל אדם מסוגל לשמוע קול זה לעיתים תכופות או רחוקות, בצלילים בהירים או מעומעמים, אם אוזנו נטויה לדבר אמת' וגם לחרשים ולאילמים מגיע הקול'. "בכוח חוויה דתית זו ובתוקף ההרגשה הפנימית הנמרצת של קרבת אלוהים, חזה בן-גוריון חזון עתיד בשנת 1950, והוא: 'עוד צפוי לנו מעמד גדול. איני אומר כמעמד הר סיני, או כמעמד יסוד המדינה, זאת איני יודע. אפס ייתכן עוד מעמד גדול. ואולי עוד נשמע הקול המדבר מתוך האש – "במסות, באותות ובמופתים, ובמלחמה, וביד חזקה ובזרוע נטויה, ובמוראים גדולים", וייפתח שוב פרק חדש וגדול בתולדותינו'. "כלום נתגשם חזון זה ב'מסע סיני' ב-1956, או האם עוד חזון למועד? "כללו של דבר: החוויה הדתית הייתה לכוח פעיל וממריץ בנפשו של בן-גוריון, וממנה הוא שואב את כוח חיותו ועוז רוחו. "בן-גוריון נתן את תפיסת עולמו האידיאליסטית-דינמית עניין גם להשקפתו על האדם. תורת האדם של בן-גוריון כוללת: א. את מהות האדם וטיבו. ב. את האדם העובד. ג. את 'אדם המעלה' – החלוץ. "בעיית האדם עומדת בימינו במרכז המחשבה האנושית. מהות האדם שנויה במחלוקת, מהותו לא הוכרה, וההכרה נחוצה. רוב ההוגים של דורנו נוטים לשלול מן האדם את צלמו האלוהי, לערטל את נפשו מכל תוכן חיובי ולהנמיך את שיעור קומתו הרוחנית: האדם הוא – אבסורד; אין טעם לקיומו ואין משמעות להווייתו. "במנוגד להשקפות פסימיות אלה, אומר בן-גוריון 'הן' לאדם, ויש במשנתו משום הרמת קרנו של המין האנושי. "ונודעת חשיבות מיוחדת לציור האדם ודמותו במשנתו של בן-גוריון, שהרי הוא הגיע להשקפותיו לא מתוך עיונים מופשטים, אלא מתוך ניסיון עשיר ורב-צדדי ביחסיו האישיים עם בני האדם מכל החוגים והמעמדות. הוא הכיר את האדם ועמד על טיבו מתוך מגע חי ובלתי אמצעי. עובדה זו מקנה משקל מיוחד לדעתו של בן-גוריון על האדם ולהערכתו. "מהות האדם וטיבו. בן-גוריון קבע אמת מידה של הערכה, והיא: 'הערכה אמיתית תיתכן רק אם שוקלים במאזני צדק את המגרעות ואת היתרונות', ובהתאם לאמת מידה זו הוא מעריך את האדם. לפי דעתו אין אדם שכולו זכאי או כולו חייב' בכל אדם ואדם משמשים טוב ורע כאחד; 'אין אנשים מושלמים בעולם, אפילו בתנ"ך לא מתואר אדם מושלם, ללא כל פגם ומשגה. לכל אדם יש תכונות טובות ולא טובות – –" << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה לא המחשבה המקורית של בן-גוריון, דרך אגב, אלא חכמי ישראל לדורותיהם. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> חד-משמעית. "– – ואף התכונות הטובות לרוב אינן מושלמות, אינן מגיעות לשיאן'. וכשם שאין בן אדם שכולו טוב, כך אין בן אדם שהוא כולו רע: 'איני מאמין שיש אדם שהוא כולו פושע, ורק פושע. אין דבר כזה. אין הוא פושע בכל רגע מחייו. לרוב הוא אדם ככל האנשים. גם בטובים שבנו חי פושע, ואני חושב שכל אחד מאיתנו הוא חוטא, אף כי אנו מסתירים או מדכאים זאת'. ויש 'גאות ושפל בכל איש'. "כך היא דעתו של בן-גוריון על האדם האמפירי, כך מופיעה הווייתו השוטפת כפי שהיא מתגלה במעשיו ובהתנהגותו בחיי היום-יום. ואומנם פגום הוא האדם, ליקויים בתוכו, אך אין זה הקו המכריע במהותו, 'אך אין זה כל האדם, אין אדם בלי אלה – אבל יש עוד משהו בלתי נראה, בלתי נתפס, והוא מותר האדם. והמשהו המופלא, אין לו מידה ומשקל וממד, אך הוא מצוי בלא רואים ופועל ומפעיל – ולמשהו בלתי נתפס ובלתי נראה זה קוראים "רוח".' והרוח הוא-הוא שמהווה את מהותו הפנימית והעצמיות המיוחדת של האדם. האדם אינו אכסיסטנציה, אלא אסנציה, ורוחו של האדם הוא חלק של 'ההוויה האלוהית'. תקשיב, טקסט אמוני רוחני – "רוחו של האדם הוא חלק של ה'הוויה האלוהית'. "ומטעם זה עצמו – – –" << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הוא היה יושב לשיחות עם רבי יהודה לייב אשלג. כמה שיחות. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ואללה. "ומטעם זה עצמו יקר הוא האדם וקדוש הוא האדם בתפיסת העולם של בן-גוריון: 'יקר האדם קודם לכל ערך אחר'. ובן-גוריון מסמיך את תורת האדם שלו לתפיסת היהדות ומזדהה עימה: 'האדם לפי אמונתו של העם היהודי נברא בצלם אלוהים – לא ייתכן ביטוי יותר עמוק, נעלה ונוקב לגדולתו וערכו ויקרו של האדם מביטוי זה. מושג אלוהים ביהדות מסמל תכלית הטוב, היופי, הצדק והאמת. וחיי אדם בעיני העם היהודי היו יקרים וקדושים". << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> בן-גוריון כתב במכתב לרמטכ"ל שכל אחד שיקבל על עצמו ללמוד תורה, ותורתו אומנתו, פטור מגיוס. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כן. הוא דיבר על 400, השר גולדקנופ. << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> אז הוא לא דיבר על 400, אז זה היה 400. מה זה – – – << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הוא דיבר על 400. << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> כמה היה לך בכלל? << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> "ולפיכך אדירה אמונתו של בן-גוריון באדם, בהווייתו ובמהותו: 'בכל איש ואיש חבויים כוחות וסגולות אוצרות רוחניים', 'ואין קצה ואין תכלה ליכולת האינטלקטואלית של האדם, והשיאים שהגיע אליהם המדע בימינו אינם אלא שלבים ראשונים בסולם המוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה', שהרי 'אין סוף לעלייה המתמדת של אדם'. ובמנוגד לדעתו של הובס ש'אדם לאדם – זאב', קובע בן-גוריון: 'אדם לאדם אינו אויב וצר – אלא שותף ועוזר', והוא חוזר ומטעים: 'אדם לאדם אינו זאב – אלא חבר ועוזר'. "אמור מעתה, מכיוון שמהות האדם הוא הרוח האלוהי השוכן בקרבו, הרי מתחייב שאינו בבחינת מכשיר או כלי שרת, כלומר: 'אמצעי למטרה, אלא הוא מטרה לעצמו, תכלית לעצמו, הוא ערך מוחלט'. 'כל בן אדם הוא מטרה לעצמו. אין בן אדם אמצעי בלבד לאומה, למעמד, לאנושיות, להיסטוריה – אלא ערך מוחלט, מטרה לעצמו. רוח האדם, חירות האדם, יצירת האדם – היא מטרה לעצמה ואינה זקוקה לשום הצדקה נוספת. עצם קיומה היא זכות קיומה', שהרי 'האדם אינו מספר, אינו הפשטה, אינו אובייקט לצורת חיים, אלא יצור חי, הנושא הפעיל של צורות החיים'. "אולם האדם, שהוא מטרה לעצמו, אינו חי מחוץ לחברה, מחוץ למולדת והאומה. אין זה בגדר אפשרותו ויכולתו ליצור לעצמו צורות חיים וערכי חיים, שלא יהיה בהם מן הזולת. ומבחינה זו הוא גם אמצעי. ומי שמצטמצם ומתכנס בעולמו הוא בלבד, נעשה מדולדל ותלוש. לפיכך הוא מצווה להשתלב בחיי החברה ולהצטרף לשלשלת הדורות, לאינטרסים המשותפים לו ולאחרים: 'אין האדם יצור בודד ואינו יכול להתקיים לבדו, ובאותה מידה שהאדם הוא מטרה, הוא גם אמצעי, כי כל אדם זקוק לעזרת אנשים אחרים מיום היוולדו (ועוד לפני כך) ועד יום מותו. ומכיוון שהוא נזקק לעזרת אחרים – הוא חייב בעזרה לאחרים, וערכו נמדד במידה שהוא משרת את הכלל'. אני אקרא עוד שתי שורות. "'תפקיד שאדם ממלא מבלי שישרת רעיון היסטורי וערך מוסרי – חשיבותו מפוקפקת'." שומע, חנוך? "'תפקיד שאדם ממלא מבלי שישרת רעיון היסטורי וערך מוסרי – חשיבותו מפוקפקת'. ותכלית החיים היא בהעלאת הסגולות החיוביות שיש באדם: 'מבלי "שעבוד" לטוב ולנעלה שיש באדם, שנברא בצלם אלוהים – אין תוכן לחיים'. וזהו 'ייעוד האדם עלי אדמות'. "מבלי שיבוז – – –" << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בצער רב, חבר הכנסת כהנא, ממש זה מכאיב לי, אבל אנחנו נצטרך. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> דברים נפלאים. יישר כוח. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן. נמשיך בפעם הבאה. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> המחליף שלי פה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, כן. חבר הכנסת עטאונה, בבקשה, אדוני. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, כבוד השר, אזרחי מדינת ישראל, בשעה כזאת אני תוהה לאיזה נתניהו להאמין: לנתניהו שמתראיין לוול סטריט ג'ורנל ואומר: לא אסכים לעסקה חטופים שתסיים את המלחמה, או לנתניהו – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה לא מה שהוא אמר, חבר הכנסת עטאונה. << דור_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – או לנתניהו שהופיע כאן ואמר שיש התקדמות והוא רוצה לדבר על זה בזהירות. מצד אחד, באנגלית לעיתונות האמריקאית הוא אומר שלא יסכים לעסקת חטופים שתסיים את המלחמה, ובעברית, לאזרחי מדינת ישראל, לבית הזה, הוא אומר שיש התקדמות זהירה לקראת עסקה. אני רוצה להגיד לכם את כל האמת. אחרי מופע האשליות והשקרים של ראש הממשלה בנאום שלו היום, גם לגבי המלחמה וגם לגבי החטופים, מהיום הראשון, ב-14 החודשים האחרונים, בכל הזדמנות או בכל במה ומעל דוכן זה, אמרנו שצריך, ובמיידית, עסקה של כולם תמורת כולם. זה היה אפשרי מהשבועות הראשונים. אפילו בחמאס אמרו את זה, שמוכנים לעסקה. יש רק אדם אחד שמ-7 באוקטובר ועד היום לא מעוניין בעסקה, כי הוא מעוניין שהמלחמה הזו תימשך. אנחנו גם אמרנו לאורך כל הדרך שהדבר הטוב היחידי במלחמה הוא לסיים אותה, אבל ראש הממשלה לא מעוניין לסיים את המלחמה הזו. אנחנו זוכרים שבהצטרפות של גנץ ואיזנקוט לממשלה והקמת הקבינט של המלחמה – אני מעל דוכן זה אמרתי באותו יום שנתניהו מקים קבינט מלחמה, אבל במקביל הוא מקים קבינט להישרדות הפוליטית שלו. ולכן קבינט ההישרדות הפוליטית של נתניהו, עד רגע זה, ידו על העליונה, כי הוא בן ערובה של בן גביר וסמוטריץ', ימין קיצוני שמפנטז וחושב איך להתיישב בעזה. ולכן נתניהו לא מעוניין לבצע עסקה. נתניהו לא מעוניין לסיים את המלחמה, כי הוא יודע דבר אחד: כי ברגע שהוא מסיים את המלחמה – בא יום הדין. ועדת חקירה ממלכתית שתבדוק את כל מה שקרה – מזה הוא מפחד, מזה הוא בורח, על זה הוא מתעלל במשפחות החטופים. אפילו להצעה שהוא בעצמו הציע, בסופו של דבר הוא לא הסכים. הוא לא פספס אף הזדמנות כדי לא לבצע עסקה, כי הוא לא מעוניין – הוא מעוניין בהמשך המלחמה כדי לשרוד פוליטית. הוא דיבר היום בנאום שלו, גם באנגלית לעיתונות האמריקאית, הוא דיבר על אופטימיות של שלום ונורמליזציה עם סעודיה. הוא דיבר על הסכמי אברהם. אבל הוא יודע שהמלחמה שקיימת היום בעזה – שהסוגיה האמיתית שקיימת בה היא הסוגיה הפלסטינית, ושום שלום, לא הסכמי אברהם ולא עם סעודיה ולא עם כל העולם, אם הוא לא יביט במציאות שקיימת כתוצאה מהתפתחות היסטורית במאה השנים האחרונות. יש שני עמים בין הנהר לים. קמה מדינת ישראל, אבל יש עם פלסטיני, ויש לו את כל הזכות להגדרה עצמית, יש לו את כל הזכות למדינה עצמאית לצד מדינת ישראל. אבל נתניהו מתעלם מהמציאות הזו. הוא לא רוצה להכיר בזכויות של הפלסטינים, והוא משלה את אזרחי מדינת ישראל בשלום, עם הסכמי אברהם ועם אופטימיות לשלום עם סעודיה, וכביכול הוא יכול להתמודד ולפתור את הבעיה. אבל בלי להתמודד עם הסוגיה הפלסטינית, בלי ללכת למהלך מדיני לסיום הסכסוך הישראלי–פלסטיני בהקמת מדינה פלסטינית עצמאית וחופשית לצד מדינת ישראל, לא יהיו לא שלום ולא ביטחון. ושום שלום אחר שהוא משלה את הציבור עם הסכמי אברהם וסעודיה לא יביא את השלום ולא יביא את הביטחון. כבוד שר השיכון, אני רואה שאתה מתארגן לעזוב, אבל ברשותך, אני רוצה לפנות אליך, כי אלה דברים שנוגעים אליך. יש לי פחות מארבע דקות. אני פונה אליך באופן ישיר ורוצה לשאול אותך לגבי הפנייה של שר האוצר הגזען שמדבר על זכיות לבני המקום והעדפה כביכול, כביכול, לאזרחים הערבים בגליל, שיש להם את כל הזכות להתפתח ולקבל את האפשרות לבנות בתוך הכפרים שלהם. אני רוצה להזכיר לך ולכולם ולכל אזרחי מדינת ישראל שמ-48' ועד היום, בגליל ובמשולש לא קם ולא נבנה אף יישוב ערבי. כשבאים להרחיב היום את היישובים הערביים, את תוכניות המתאר, ולתת אפשרות לאזרחי המדינה הערבים, שיש להם את כל הזכות לבנות בכפרים שלהם – ממילא לא הקמת יישובים חדשים לערבים מ-48', אפס יישובים, ועל זה בא ומלין שר האוצר. אני רוצה את התגובה שלך. השאלה האחרת שבה אני פונה אליך – בכל מה שקשור לנגב, ואתמקד ביישוב אחד, שנקרא תל ערד. זה סמוך לערד. אתה ביקרת שם לא מזמן. לפני שלוש שנים הייתה הכרזה של הממשלה על הכרה ביישוב תל ערד. במקום לפתח את ההכרה ולעקוב אחרי הדברים ולאשר את התוכניות, בתקופה האחרונה כל תושבי תל ערד – ואתמול פגשתי אותם – הם קיבלו צווי פינוי והריסה. איך יכול להיות שמצד אחד הממשלה – הייתה החלטה להכיר ביישוב, ובמקום לפתח ולהכיר ביישוב ולתת לאנשים את האפשרות לבנות את הבתים שלהם ולהכיר בהם – הם מחפשים את ההכרה, הם מחפשים את ההסדרה – במקום זה מחלקים להם צווי הריסה? השיטה היום של רמ"י, שהיא באחריות שלך – בנגב היא מקדמת מדיניות של טיהור אתני. זה לא מילת גנאי, כי ברגע שרוצים – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת עטאונה, אני לא אוכל לתת לך להשתמש בביטוי מהסוג הזה פה. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, אני אשאל אותך ואתה תענה לי: כשבאים ליישוב לא מוכר שקיים מלפני 48', באים והורסים את הבתים, מגרשים את האנשים, ורוצים ליישב במקומם יהודים – זה לא טיהור אתני? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> למה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> זה טיהור אתני. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כשבאים והורסים את אום אל-חיראן – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> וחבר הכנסת עטאונה – – – << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – כשבאים והורסים את אום אל-חיראן הערבית, הבדואית, בנגב, ורוצים להקים את חירן היהודית, זה טיהור אתני. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> טוב. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כשבאים לגרש את תושבי ראס ג'ראבה ולהרחיב את דימונה או במקומם – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הזמן הסתיים. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – ליישב יהודים מדימונה, זה כן טיהור אתני. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, אדוני. זה – – – << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לך למילון הפוליטי, תלמד את זה. זה כן – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – טיהור אתני, חד-משמעי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת טאהא, בבקשה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, אני רוצה להתייחס לסוגיה של הזכאות לבני מקום שעלתה מהצהרותיו של שר האוצר, והוא ייחס לה תכונות שאינן נוגעות לה. זכאות לבני מקום – הכוונה, כאשר יוצאים במכרזים, אם למכירת מגרשים ואם למכירת דירות שמשרד השיכון יזם או כל גוף אחר, ליישוב עצמו נותנים אחוז מסוים של זכאות לבני המקום. זאת אומרת, באים ואומרים: לבני היישוב מגיע שירכשו 75% מסך כל המגרשים או הדירות המוצעות על ידי משרד השיכון או המינהל או כל גוף אחר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה בהנחה מסוימת בדרך כלל, לא? << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> לא. אין שום קשר להנחה. יש פה זכאות לבני המקום. עכשיו, הנושא הזה לא בא ברגל. אתה מכיר את ההבדלים התרבותיים בין החברה היהודית לחברה הערבית בכל הקשור למגורים. נגיד, אני והאבא והסבא והסבא של הסבא – כולם נולדו בכפר קאסם ועדיין ממשיכים לחיות בכפר קאסם. אין לנו הקטע של לקום וללכת ליישוב אחר, ולרוב זה המצב ביישובים הערביים. לרוב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה תושב כפר קאסם? << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אנחנו שכנים. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> איפה אתה גר? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בפתח תקווה. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אה, אז אנחנו שכנים. הקטע הוא שכמובן יש כאלה שקמים ועוזבים מכל מיני סיבות, אבל אני מדבר על הרוב המוחלט של האזרחים. ואז עבדתי קשה מול ארז קמינץ בזמנו כדי לשכנע אותו שזה לא זהה לחברה היהודית. אתה לא יכול להגיד לי שכפר קאסם וג'יסר א-זרקא ובאקה אל-גרבייה ואום אל-פחם זה אותו דבר כמו פתח תקווה, רעננה ותל אביב. זה לא אותו דבר. ועד שהוא השתכנע ושינינו את אחוז הזכאות לבני המקום – לא היה לנו קל. עכשיו בא השר הגזען החשוך הזה, שפתח את התקציב בפעם הרביעית – כמה פעמים, מירב? כמה פעמים כבר פתח את התקציב, רביעית או חמישית? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה התקציב שאינו נגמר. תכף יעשו על זה סרט. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> כן. אני פותח וסוגר, פותח וסוגר, ומי סובל? חנוך מלביצקי ושאר חברי הכנסת, שצריכים להישאר עד הבוקר ערים, יושבים על הכיסאות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> פה זה עוד בסדר. יש לך ההצבעות בוועדת כספים על ההסתייגויות. זה הרבה יותר – – – << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> נכון. אז למה צריך כל יום שני וחמישי לפתוח ולסגור? אותו תקציב. אותו תקציב. אז בא הגזען החשוך הזה, שלא מבין לא בכלכלה ומתברר שגם לא בשיכון, ואמר: לא תהיה העדפה לערבים על פני – מי דיבר בכלל על ערבים ויהודים? מה הקשר בכלל לערבים ויהודים? אנחנו מדברים כאן על זכאות לבני מקום למגרשים, לדירות שמפרסמים למכירה, במקום שכל המגרשים או הדירות, יזכו בהם אנשים שהגיעו מחוץ ליישוב, שזה מצב אבסורדי ביישובים הערביים. כי אין אותו, לא קיים, אז קבעו. אני רציתי שיקבע אחוז יותר גבוה מזה; זה נשאר על 75% בהרבה מאוד יישובים, 100% ביישובים קטנים, וזה העניין. אז למה עכשיו להפוך אותו לנושא פוליטי כזה שהוא פונה לבייס? הוא חושב שהבייס שלו אוהב לשמוע דעות קיצוניות כלפי החברה הערבית. אבל למה לשקר לבייס שלו? למה לשקר להם בעיניים? למה לומר דברים שאינם נכונים? ואני לא בטוח ששר השיכון מבין על מה מדברים. אין לי מושג. הוא לא פה, יצא. לא יודע אם הוא מבין על מה אנחנו מדברים. אני רציתי לדבר, בדקות שנותרו לי – יצא לי לראות פודקאסט של הפילוסוף מאיר בוזגלו, והוא אמר שם דברים מאוד מעניינים. מאיזה מוצא אתה? אשכנזי? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> סבתא שלי ממגורשי ספרד; כל השאר זה אשכנזים – גרמניה, פולין. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> ואללה, מגורשי ספרד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> סבתא שלי הייתה פרץ. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> לסבתא שלך אז הייתה נגיעה עם ערבים מוסלמים בספרד, כי היא גורשה לאחר שהערבים המוסלמים גורשו, זה לפי הסדר הזה. והיא חיה יפה, חיה בתור הזהב, סבתא שלך בספרד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> סבתא שלי לא חיה בתור הזהב בספרד בדיוק, אבל המשפחה שלה – – – << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> לא יודע. לפני, אחרי – איפה היה תור הזהב של היהודים? בספרד. ספרד נשלטה אז על ידי הערבים והמוסלמים, אז תור הזהב היה תחת השלטון הערבי והמוסלמי, ופרופ' בוזגלו בדיוק דיבר על זה. הוא אמר שלמעלה מ-1,000 שנים של חיים של יהודים במדינות ערב, עוד לפני שהיו אפילו מדינות במובן של היום, במובן של מדינה לאומית – בסך הכול המצב של היהודים במדינות האלה לאין שיעור יותר טוב ממצבם של היהודים שחיו באירופה. האמת, גם אני מכיר את הנתונים שכאלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> האסלאם היה יותר טוב ליהודים מהנצרות, נכון. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אז זהו. אז אומנם תמיד קורה שיש מתחים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לרוב. << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> – – – מזכיר את הפרהוד – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל אם אתה לוקח בגדול. << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> אם אתה לוקח את השואה ומשווה אותה – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא רק השואה. אם אתה משווה את תקופת הצלבנים – כן. << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> לא אכלנו שם דבש. אני עיראקי, לצורך העניין. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> תקשיב, אדון – איך קוראים לו? עמיחי. השר לענייני אטום, תקשיב, בני האדם, גם בתוך הלאום האחד – לא הכול ורוד. << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> לא – – – << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> חכה, תקשיב, אנחנו מכירים איך זה מתנהל. << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> – – – זוכר שהיה יותר טוב, זה – – – << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> היהודים באירופה נרדפו מאות בשנים, והיו שנאלצו לשנות זהות, והיו כאלה שהתבוללו, כולל הרצל, שחזה את הקמת המדינה – הילדים שלו התבוללו. אבל במדינות ערב והאסלאם היו להם שכונות, והיו עשירים והיו סוחרים. היה גן עדן, כן. רק כאשר אנשים כמוך נולדו לחיים, מתחיל להיות – גן עדן עלה. << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> – – – בתרפ"ט, כשרצחתם – – – << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אבל בגדול, בגדול – עזוב, עזוב. כשהתנועה הציונית הגיעה, היא דאגה לשלוח אנשים כמוך, מפגעים, שיפגעו ביהודים כדי לשכנע אותם שהערבים עושים להם את זה – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת, רגע, רגע. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – והמוסלמים עושים להם, את זה אבל לפני זה לא היה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת טאהא, לא צריך את שמות התואר האלה. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> בסדר. לא, כי הוא – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא משנה. אפשר בלי שמות תואר. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> הוא לא יכול. הוא לא יכול. אתה אמרת שהסבתא שלך היא ממגורשי ספרד. עניתי לך: לפי הסדר, מגורשי ספרד היהודים גורשו לאחר שהערבים המוסלמים גורשו. זה הסדר. כי הם אלה שחיו תחת שלטונם והרגישו ביטחון תחתם. אז כשהערבים המוסלמים גורשו, גם היהודים גורשו. לא אהב את זה. אמרת שהיהודים חיו תחת האסלאם יותר טוב מהנצרות – לא אהב את זה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר, אבל לא צריך להשתמש בשמות תואר. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אבל למה לא אהב את זה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חושב אחרת. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> כי יש לו תפיסה חשוכה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא בטוח, אבל נצטרך להמשיך את זה בחוק הבא, כי הזמן הסתיים. תודה. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, בבקשה, גברתי. << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> – – – ליהודים – – – << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> מה שאתה עשית לערבים בכפר קאסם. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא נראה לי שהוא ספציפית עשה. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> הוא תומך. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא פחות היה שם, נראה לי. תודה רבה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, לפני הכול אני רוצה למסור את תנחומיי הכנים להורים, לבנות הזוג, לחברים ולמכרים של שלושה לוחמים, מלח הארץ, שנהרגו היום ברצועת עזה, סרן איליי גבריאל אטדגי, בן 22 מקריית מוצקין, סמ"פ בגדוד שמשון של חטיבת כפיר, סמל ראשון נתנאל פסח – מקווה שאני אומרת טוב – בן 21 מאלעזר, לוחם בגדוד שמשון של חטיבת כפיר, ורס"ל במילואים הלל דינר בן 21 מטלמון, לוחם בגדוד שמשון. יהי זכרם ברוך. היום קיימנו בכנסת אירוע הוקרה – אני, חבר הכנסת יולי אדלשטיין וחבר הכנסת רם בן ברק – אירוע הוקרה לפצועי מערכות הביטחון ופעולות האיבה. זה היה אירוע מקסים ואירוע מרגש מאוד. מעבר ללהגיד באמת תודה ללוחמים ולפצועים שהיו, מכל מלחמות ישראל, אני רוצה גם להודות פה לזמר אביחי הולנדר, ששר כל הזמן עבור פצועי המלחמה, בעיקר כאלה שהם פוסט-טראומטיים. אני רוצה להודות גם לרשף לוי, שהגיע בהתנדבות מלאה, כמו אביחי, כדי לעשות להם טוב וקצת לחייך. חן זנדר הנחתה את כל האירוע, והיא ממשפחה שכולה בעצמה – היא איבדה את אחותה בנובה. דיבר שם גם אלחנן דנינו, אבא של אורי דנינו, החטוף שנהרג ביחד עם השישה בשבי חמאס. מעבר להגיד תודות לכולם, אני רוצה באמת לשבח את הפצועים והפצועות. אני לא יודעת אם אתה יודע, חנוך, אבל במלחמה הזאת יש יותר מ-900 פצועות. במשך כל השנים עד חרבות ברזל בדרך כלל הפצועות היו מתאונות או מפיגועי טרור, ובמלחמה הזו מאות נשים נפצעו במהלך הלחימה, נוסף כמובן לאותם 12,000 פצועי צה"ל. חשוב באמת גם להעלות על נס ולהגיד תודה לאותן לוחמות, שנמצאות גם ברגעים אלה ברצועת עזה, בלבנון, אפילו בגבול עם סוריה. אז זו הזדמנות גם להגיד תודה לכל הפצועים והפצועות. עכשיו, בזמן שנותר לי, אני רוצה לדבר על הביקור שלי אתמול בכלא קישון. במהלך הביקור פגשתי את ארבעת העצורים הביטחוניים תת-אלוף במילואים עפר דורון, בנו, גל דורון, לוחם בצנחנים, שעשה יותר מ-200 ימי מילואים במלחמה הזו, אמיר שדה, סרן במילואים, ואיתי יפה, מ"פ בצנחנים במילואים. כולם אסירים ביטחוניים בעקבות ירי הזיקוקים הימיים לעבר בית ראש הממשלה. רוחם של העצורים איתנה. הם חזקים והם שומעים את קולות התמיכה שהם מקבלים מבחוץ. אבל שני דברים לא מובנים לי: 1. למה הם מוגדרים כעצורים ביטחוניים? למה שוללים מהם את התנאים הבסיסיים של אסירים פליליים, כמו ביקורי משפחות, כמו אפילו תנאים שהם יכולים להתגלח או להתקלח או להיות בתא הרבה יותר טוב? הם נחשבים עצורים ביטחוניים. היום פניתי לפרקליט המדינה על מנת שישנה את המעמד שלהם לאסירים פליליים. אין סיבה שאותם עצורים – שאגב, הודו במעשה, לקחו אחריות, הביעו צער וחרטה, ומשתפים פעולה עם החוקרים שלהם. אגב, המשטרה הקצתה לטובת החקירה המסועפת הזאת 35 חוקרים, שזה דבר שהוא פשוט לא הגיוני, כל כך הרבה משאבים על אירוע שנגמר, שהם הודו בו, לקחו אחריות. אבל המשטרה, ביחד עם הפרקליטות, באיזשהו מאמץ-על שאני באמת לא מצליחה להבין, מעבר לשיקולים הפוליטיים – לא מצליחה להבין למה העצורים הם לא עצורים פליליים אלא ביטחוניים. גם כשהם נעצרו ונלקחו לחקירת שב"כ במשך יומיים – שאגב, היו בחדרים של השב"כ, כל אחד קיבל חדר של שני מטר על שני מטר, היו בתת-תנאים, ו-48 שעות אחרי השב"כ אמר שאין לייחס להם עבירת טרור. למה, למרות שהשב"כ החליט שזו לא עבירת טרור, ולמרות שהוא חקר אותם והגיע למסקנה, למה עדיין הם עצורים ביטחוניים? אני לא מצליחה להבין את זה. לא מצליחה להבין למה בגלל ההגדרה הזו הם מקבלים תנאים כאלה גרועים. הדבר השני שאני לא מבינה הוא למה הם במעצר עד תום ההליכים. הרי מה מטרת מעצר עד תום ההליכים? שני דברים: האחד – מסוכנות, והשני – שיבוש. מסוכנות? אין בהם שום דבר מסוכן. מדובר באנשים שהם מלח הארץ, שעשו טעות בשיקול הדעת, שמבינים שהם גם ישלמו על זה בכלא, במאסר. הם מבינים את זה. אבל למה צריך לשים אותם במעצר עד תום ההליכים? ושיבוש? מה יש לשבש? הם הודו ולקחו אחריות, אז מה הם ישבשו? כולם הודו במעשה. למה לא לשחרר אותם למעצר בית? אני לא יודעת כמה אתם יודעים על מעצר בית, אבל מעצר בית עם אזיק זה מעצר לכל דבר. הם חייבים להיות בין ארבעה קירות. אפילו אם הוא יוצא לחצר של הבית – מייד המשטרה רואה את זה. הם כלואים בתוך הבית שלהם, הם לא מהווים שום סכנה לחברה. למה לא לשחרר אותם למעצר בית? למה לא לתת להם אפשרות להיות בתנאים נורמליים? למעצר עד תום ההליכים אין איזו מטרה של ענישה. מעצר עד תום ההליכים הוא לא עונש, מעצר עד תום ההליכים – המטרה שלו היא למנוע מסוכנות. איזה מסוכנות יש בתת-אלוף במילואים כמו עפר דורון, שתרם שנים מחייו למערכת הצבאית, לחיל הים? היה אחראי לחלל במדינת ישראל. אני לא מצליחה להבין את ההיגיון כאן. אני לא מצליחה להבין למה ממשיכים להתעקש על זה. ביום חמישי האחרון התקיים דיון כמעט עד 20:00, 21,00, ובמהלכו הפרקליטות ניסתה לדבר שוב ושוב על טרור, ולצערנו הם שוב חזרו למעצר. ביום חמישי הקרוב יהיה להם עוד דיון, ואני מאוד מאוד מקווה שיתפכחו שם ויבינו – 1. שצריך להוריד אותם למעמד של אסירים פליליים; 2. שזה הדבר הכי חשוב – אפשר לשחרר אותם למעצר בית. אני לא מצליחה להבין את הרציונל. אבל הבטחתי להם שגם אם הם חלילה יחזרו לכלא לקישון, אני אחזור שוב ואבקר אותם. לצערי, בעקבות ההחלטה עוד מהתקופה של אמיר אוחנה כשר לביטחון לאומי, עוד מהתקופה הזאת – הוא החליט שרק חבר כנסת אחד מכל סיעה יגיע לביקור של אסירים ביטחוניים. אמרתי לאותם עצורים שאם זה היה תלוי ביש עתיד, היו מגיעים עוד הרבה חברי כנסת לבקר אותם ולחזק את רוחם, אבל מכיוון שיש רק נציג אחד, אז הלכנו, אני וחבר הכנסת גלעד קריב, שצריך לומר שכבר היה שם פעמיים, וגם חיזק אותם, וגם עשה כל מה שאפשר כדי לסייע להם. אני יודעת שגם הוא פנה לפרקליטות המדינה כדי לטפל בנושא הזה של המעמד שלהם, וכמובן הנושא של מעצר עד תום ההליכים. הדבר האחרון שאני רוצה לומר: אנחנו נמצאים בימים קריטיים של עסקת חטופים. אני מאוד מאוד מקווה, ואמרתי את זה גם היום לראש הממשלה, שהוא יבין שבלי להחזיר את כולם הביתה, לא תהיה תקומה לעם הזה. בלי שכל החטופים חוזרים – החיים לשיקום והחללים לקבורה – לא תהיה תקומה. אנחנו יודעים שיש חטופים בחיים. חייבים להחזיר אותם הביתה. אני רק חושבת על הרגע הזה שבו הם יצעדו על הרגליים ויחצו את הגבול לישראל – איזה דבר מדהים זה, איזה אירוע מטלטל זה יהיה למדינה הזאת. כמה אנחנו זקוקים כעם לקצת נחמה, לקצת אושר. מה ביקשנו? לעשות הכול כדי להחזיר אותם. להילחם בחמאס תמיד תהיה הזדמנות, אבל אין אין אין תקומה לעם הזה בלי החזרת כל החטופים הביתה. ההסכם הבסיסי בין האזרח למדינה נפרץ כשהופקרו האנשים שנחטפו מביתם בפיג'מות, ואנחנו חייבים לעשות הכול כדי להחזיר אותם הביתה. הם לא יצליחו לעבור עוד חורף ברצועת עזה, בתת-תנאים האלה – במחלות, ברעב. אנחנו מחויבים לעשות הכול, ופניתי גם לראש הממשלה. אני מאוד מאוד מקווה שהוא יבין שהדבר הכי חשוב לעם הזה, הכי חשוב למדינה הזאת – להחזיר את החטופים הביתה. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת בליאק. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, לילה טוב. עוד יום קשה עבר על מדינת ישראל, ובו התבשרנו על נפילתם של שלושת החיילים איליי, נתנאל, הלל, יהי זכרם ברוך. מחיר מאוד כבד של המלחמה הזאת. אבל כאן במליאת הכנסת התרחשו כמה אירועים שבהחלט מחייבים התייחסות. ראשית, עמד כאן ראש ממשלת ישראל בדיון 40 החתימות והטיף לראש האופוזיציה על עמידה בלחצים וקור רוח. זה באמת לא להאמין – אותו ראש ממשלה שרק לפני שבועיים איבד עשתונות מול יולן כהן, העיתונאית של ערוץ 12; אותו ראש ממשלה שבחקירות שלו במשטרה לפני כמה שנים הדבר האחרון שאפיין אותו זה קור רוח; אותו ראש ממשלה שבמשך חמש שנים מפחד להתראיין בארץ, כאן בישראל ובכלי תקשורת סביר ונורמלי. באמת, ראש הממשלה, אתה מדבר על קור רוח? אתה חזק מול שמעון ריקלין. זה פשוט היה מביך, היה מביך לראות את זה. ואז הוא עבר באופן מפתיע לדבר על הכלכלה. אני לא זוכר מתי נתניהו לאחרונה דיבר על הכלכלה; אולי לפני 20 שנה. אומרים הרבה שהוא מר הכלכלה. אז הוא היה מר כלכלה לפני 20 שנה, ואז אפילו הסכמתי עם חלקים מסוימים במדיניות הכלכלית שלו כשר האוצר, אבל זה היה מזמן. הוא עמד כאן היום ודיבר על סימני התאוששות, על מאזן התשלומים החיובי, בדיוק כמו שר האוצר המנותק שלו, שכל שני וחמישי קושר פה כתרים ומפזר שקרים על כלכלה איתנה. לגמרי מסלף את הנתונים. אכן הייתה כאן כלכלה איתנה. אני שוב רוצה להזכיר שלפני קצת יותר משנתיים, כשבעצם סיימנו את הכהונה שלנו כקואליציית השינוי, היינו בעודף – תקציב מדינת ישראל היה בעודף והכלכלה הייתה בצמיחה. זה היה רק לפני שנתיים, ובהחלט היה אפשר להגדיר שכלכלת ישראל הייתה איתנה, עד שהגעתם, עד שהגעתם והרסתם, בטח בשנה האחרונה – אגב, עוד לפני המלחמה, אבל בטח בשנה האחרונה, עם חמש הורדות דירוג האשראי, לראשונה בהיסטוריה, ששמו את מדינת ישראל באותה שורה עם מדינות שבאמת לא חלמנו להיות איתן באותה רמה דירוג אשראי. ואני באמת רוצה לשאול את ראש הממשלה ואת שר האוצר, ואולי גם את שר הכלכלה, רק שאלה אחת: אם המצב הוא טוב כל כך, אם ישנם סימני התאוששות ואפילו מאזן התשלומים שלנו חיובי, אז למה אתם מעלים מיסים? למה אתם מעלים מיסים? למה? 24 מיליארד שקלים מיסים חדשים. הממשלה הזאת מכניסה את ידיה לכיסים של אזרחים. 24 מיליארד שקלים מיסים חדשים. למה? הקפאת מדרגות מס הכנסה זה כמובן בפועל העלאת מס הכנסה, כי זה שוחק את הנטו; הקפאת נקודות הזיכוי; הקפאת קצבאות ילדים; העלאת מע"מ ב-1%, שזה כאילו, נדמה לנו שזה 1%, אבל ברור לחלוטין, וראינו את זה גם בפעמים הקודמות, שברגע שהם מעלים מע"מ ב-1%, המחירים עולים לא ב-1% אלא יותר; ביטוח לאומי – רק אתמול ועדת העבודה והרווחה אישרה את החוק. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יש רוויזיה, אבל. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש רוויזיה, אוקיי, בסדר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יש רוויזיה פתוחה שלנו. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> נקווה שזה יישאר ברמה של רוויזיה, כי החוק הזה, מעבר להעלאת מס על שכירים ומעסיקים – 1.6% על העצמאים. עכשיו תחשבו על אותם מילואימניקים עצמאים, עשרות אלפי מילואימניקים עצמאים שעשו 200 ימי מילואים, ועם כל הסיוע של הממשלה, ברגע שמעלים מס הכנסה ומע"מ וביטוח לאומי ב-1.6%, מה שווה הסיוע הזה? 1.6% למילואימניקים עצמאים. ואני יכול להמשיך ברשימה של המיסים: מס בריאות; חשמל עולה ב-3.8%; מים – ב-3.4%; ארנונה – ב-5.3%. תגידו, באיזה סרט ראש הממשלה הזה חי כשהוא עומד פה ומספר על כלכלה חזקה? באיזה סרט? אתם לוקחים מכל משפחה עובדת במדינת ישראל 1,000, 1,500 שקל לפחות רק מיסים. רק מיסים. ואני בכלל לא מדבר על יוקר המחיה, שאנחנו כבר התבשרנו על ידי הספק – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מישהו אחד כתב שהציבור לא מבין מה הולך ליפול עליו מתחילת 2025. מה הולך ליפול עליו. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא מפנים, עדיין לא מפנים. לא היה אירוע כזה. לא היה אירוע כזה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה גזרות מטורפות. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> 1,000, 1,500, אולי אפילו 2,000 שקל, תלוי כמובן בגובה ההכנסה. זה יכול להגיע ל-2,000 שקל בחודש. 2,000 שקל בחודש פתאום עפו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> נכון. הם לא מבינים. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> ועוד איזו חוצפה יש לראש הממשלה וגם לשר האוצר לעמוד כאן פעם אחר פעם על דוכן הכנסת ולספר סיפורים. 24 מיליארד שקל מיסים חדשים לוקחים מהציבור, ולא מקצצים אגורה מהממשלה עצמה. 5.4 מיליארד שקל הכספים הקואליציוניים. למה? למה? זה ב-2025. גם השנה היו 5 מיליארד שקל, וב-2023, גם אחרי פרוץ המלחמה. לא חשבתם לרגע שזה נכון לקצץ בכספים הקואליציוניים, אדוני שר המורשת? לא חשבתם? בין 12 ל-14 משרדים מיותרים אפשר לסגור עוד היום, היה צריך לסגור ב-2023. לא היה צריך לפתוח בכלל, אבל אתם לא המצאתם את זה וגם אנחנו לא המצאנו את זה, זה הומצא הרבה קודם, רק שלא הייתה מלחמה. ואם יש היום מלחמה ומסכימים לפחות ברמה של הצהרות שכל שקל צריך ללכת לצרכים של החזית והעורף, אז צריך לסגור. בין 12 ל-14 משרדים מיותרים אפשר לסגור, ורק על זה לחסוך בין 3 ל-4 מיליארד שקלים. אנחנו באמת צריכים את זה היום. היה אפשר לחסוך לא מעט מיסים. מדוע אמסלם עדיין שר? מדוע שקלי עדיין שר? פרוש? מעוז? אלקין? מתי הביזה הזאת תיפסק? מה זה האירוע הזה? איפה הבושה של הממשלה הזאת מול כל האסון הכלכלי, הביטחוני, החברתי, שהבאתם עלינו? אז לפחות לפני שאתם מעלים מיסים על הציבור, תתחילו לקצץ בממשלה עצמה. ואז, אחרי שראש הממשלה ירד ונגמר דיון 40 חתימות, עלה יושב-ראש ועדת הכספים להציג את התקציב. עכשיו, צריך להגיד, אנחנו מדברים על תקציב 2024, שזה תקציב מס' 4 לשנת 2024, שזה אירוע מופרך לכשעצמו. ועלה יושב-ראש ועדת הכספים חבר הכנסת משה גפני, ואני חשבתי שהוא ידבר על הסיבות שהביאו את הממשלה להגיש ארבעה תקציבים השנה – יכול להיות שהיה אפשר להתנהל אחרת, ואני אומר לכם שברור שהיה אפשר להתנהל אחרת – ואיך הממשלה הידרדרה לגרעון של 7.6% נכון לסוף נובמבר, שזה כנראה לא הסוף, ולצמיחה שלילית לנפש לראשונה זה 20 שנה, ולירידה ברמת החיים. במקום לדבר על כל זה, אולי אפילו היה אפשר לדבר על יחס חוב–תוצר – בכל זאת יושב-ראש ועדת הכספים, אתה מצפה שהוא ידבר כלכלה, אחד האנשים החזקים בכלכלת ישראל. במקום כל זה, מה קיבלנו? שוב הבכי והנהי המגזרי הרגיל שלו. תגיד, חבר הכנסת גפני – אתה בטח צופה עכשיו בשידורים של ערוץ 99 – לא נמאס לך? מתי יקרה הנס הזה? מתי יבוא היום המופלא הזה שהמפלגות החרדיות יצאו מהתפיסה המגזרית ויתחילו לדאוג לכלל הציבור הישראלי? מתי? אפרופו המגזרים, נחשפנו רק אתמול – המכתב יצא קצת קודם, אבל נחשפנו אתמול למכתבו של ראש אגף התקציבים ליועצת המשפטית של משרד הביטחון בנושא הצעת חוק שירות הביטחון, או במילים אחרות, בהתאם לתוכן של ההצעה המתגבשת, חוק ההשתמטות. זה מסמך מדאיג ומאלף לכל מי שקרא אותו, ואני ממליץ לכל חברי הכנסת לקרוא אותו, זה בסך הכול 16 עמודים. חלק זה הגרפים, אז זאת לא מעמסה יותר מדיי כבדה. ממליץ לכם לקרוא. אבל עוד יותר מדאיגה ומאלפת הייתה תגובתו של שר האוצר, שהציע ליוגב גרדוס, הממונה על התקציבים, להקים מפלגה. מה אומרים? לא אומרים. עכשיו, תראו, אני לא יודע איך להסביר את זה לשר אוצר, אבל יוגב גרדוס, למרות שהוא באופן פורמלי נמנה עם הדרג המקצועי של משרד האוצר, הוא שומר סף, וחובתו המקצועית היא להביע עמדה מקצועית שמבוססת על ניתוח כלכלי אובייקטיבי. אם שר אוצר לא מסכים עם הניתוח והמסקנות, הוא יותר ממוזמן להציג לציבור מספרים אחרים, ואולי גם מסקנות אחרות, ולחסוך מאיתנו את ההתנהגות האינפנטילית והלא-מקצועית שלו. אגב, אני זוכר, התגובה הזאת קצת דומה לתגובה הראשונית שלו על הורדת הדירוג הראשונה על ידי מודי'ס בפברואר השנה. אתם זוכרים? הוא דיבר על כלכלנים אנטישמים שיושבים בניו יורק – לא משנה שהם יושבים בלונדון, אבל מאיפה לו לדעת את זה. אבל ברגע שהם מגיבים בצורה כזאת, אז לא פלא שבהמשך מודי'ס הורידו לנו את הדירוג פעם נוספת. אבל בחזרה למכתב של הממונה על התקציבים. אם לשר האוצר, אחרי שהוא הכיר את המכתב, אין מספרים אחרים – ועובדה שאין לו מספרים אחרים, אין לו מספרים אחרים ואין לו כלים להתמודד עם העובדות – אז הוא מגיב כפי שהוא מגיב. ולהלן העובדות. שימו לב – אגב, זאת לא פעם ראשונה שהמספרים האלה נחשפים, הם גם נחשפו בעבר, אבל יכול להיות שהפעם זה יגיע איכשהו למודעות של הקואליציה: ב-2065 החברה החרדית צפויה להוות 21% ממשקי הבית ו-32% מהאוכלוסייה במדינת ישראל, ולכן – מן הסתם גם היום, אבל בטח ביתר שאת בעוד 40 שנה – לדפוסי התעסוקה של הגברים החרדים צפויות להיות השלכות משמעותיות ביותר. על פי הערכות שקיימות היום, הגירעון התקציבי הנובע משיעור התעסוקה הנמוך של הגברים החרדים עומד היום על 25 מיליארד שקלים בשנה. היום. כלומר, היום אובדן הכנסות המדינה משיעור ההשתתפות הנמוך של הגברים החרדים בשוק העבודה הוא 25 מיליארד שקלים. כלומר, אם זה לא היה קורה, אם נניח שיעור ההשתתפות של הגברים החרדים בשוק העבודה לא היה עומד על 50%, 51%, 53%, אלא על 75%, אז בכלל לא היה צורך השנה בקיצוצים. אבל זה לא המצב. 25 מיליארד שקלים בשנה – שומע, חבר הכנסת גפני, כמה זה יהיה ב-2065? 140 מיליארד שקלים בשנה, 140 מיליארד שקלים בשנה אובדן הכנסות למדינה. המסקנה היא מאוד פשוטה: המודל הכלכלי הנוכחי במדינת ישראל, כאשר המשפחה הלא-חרדית בעצם מסבסדת משפחה חרדית, אינו בר-קיימא. במקביל, הנתונים מראים שצפויה פגיעה בתוצר בגובה כ-13%, וזה אומר שבשנת 2065 יהיה צורך להעלות את המיסים הישירים, מיסים על הכנסה, ב-16%, 16%, כדי לשמר את הרמה הנאותה של השירותים שהממשלה מעניקה היום לאזרחים, וכמובן איכשהו לשמר את רמת החיים. להעלות מיסים על הישראלים העובדים ב-16%. עכשיו, תחשבו מה זה אומר הלכה למעשה. מה עוד קובע הממונה על התקציבים במכתב שלו? שימו לב, המחקר הכלכלי – אגב, זה לא רק המחקר שלו, יש עוד מחקרים בנושא. המחקר הכלכלי והניסיון הנצבר מלמדים כי השימוש בתמריצים כלכליים מהווה כלי אפקטיבי לשילוב החברה החרדית בשוק העבודה כאשר היישום מתבצע באופן מקיף ואפקטיבי. ללא נקיטת צעדים אמיתיים, ללא שימוש בכלים האפקטיביים, ללא תמריצים שליליים – והוא מסביר שם מדוע התמריצים השליליים הם הרבה יותר אפקטיביים מהתמריצים החיוביים, וזה באמת עובר כחוט השני לאורך כל המחקרים הכלכליים – ללא שלילת הטבות כלכליות, ללא ביטול סבסוד לדיור, הנחות ארנונה, הנחות במעונות יום, החברה החרדית, הגברים החרדים, גם לא יתגייסו וגם לא יצאו לשוק העבודה במספרים שאנחנו מצפים. זו האמת. ועם האמת הזאת, לא ראש הממשלה, לא שר האוצר, לא יושב-ראש ועדת הכספים ולא כל השרים בממשלה הזאת – הם מסרבים להתמודד. אתם רוצים עוד מספרים? בבקשה. העברות חודשיות נטו למשק בית, כלומר התרומה להכנסות המדינה פחות הוצאות על משק בית נכון לשנת 2019, המשפחה שאינה חרדית – פלוס 1,350 שקלים, משפחה חרדית – מינוס 10,318 שקלים. הדבר האחרון שאני מנסה לעשות פה זה להאשים במשהו את החברה החרדית. להפך, אני מאשים את הפוליטיקאים החרדים, שעושים הכול כדי לשמר את המצב הבלתי-סביר הזה, שפשוט לא יכול להימשך, לא יכול להימשך יותר. זה מודל שלא יכול להמשיך להתקיים, אם כמובן אנחנו כמדינה, ככלכלה, חפצי חיים. אגב, כפי שאמרתי, גם במכוני מחקר אחרים מגיעים לאותן המסקנות, אותם המספרים. מה אפשר לעשות? קודם כול צריך ממשלה שיש בה ראש ממשלה שאכפת לו. זה באמת לא משהו שאי-אפשר להשיג בעבודה נכונה. ראש ממשלה שאכפת לו, שר אוצר שמבין כי עתיד כלכלת ישראל תלוי במה שנעשה היום, כי אם לא נעשה היום, אם בחמש השנים הקרובות, אדוני היושב-ראש, לא נצליח להוציא את הגברים החרדים לשוק העבודה בשיעור של לפחות, לפחות 65%, 70%, לא יהיה כאן עתיד כלכלי לאף אחד, גם לחברה החרדית. והמשפט הכלכלי האחרון – אנחנו בוועדת הכספים ממשיכים לדון בחוק הרווחים הלא-מחולקים. אני חושב שכבר הגענו ליותר מ-100 שעות של דיונים בחוק הזה – חוק מורכב, מתיש, רפורמה במס הגדולה ביותר במדינה, אולי ב-20 השנים האחרונות. ודווקא את הרפורמה הזאת המדינה בחרה להביא בלוח הזמנים של חוק ההסדרים. ותאמינו לי, יהיה לי הרבה מה להגיד על החוק הזה אחרי שהוא יאושר. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מצפים בכיליון עיניים. חברת הכנסת מיכאלי. אבל אתה חלק ממי שמאשרים את החוק, ולדימיר. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני חלק מהוועדה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נכון, נו? אתה גם חלק פרודוקטיבי. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> ככה אומרים. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> אז היום התפרסמה הערכת האוצר כמה עולה למדינת ישראל הפטור מגיוס לחרדים. רוצה לנחש, אדוני היושב-ראש? תזרוק מספר ככה. אתה יודע, אמצע הלילה, מאוחר, רק מדברים על תקציב, רק חסר בתקציב – יש שאומרים 30 מיליארד, יש שאומרים יותר. רוצה לזרוק מספר? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> – – – << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> לא. לפי האוצר, הפטור מגיוס לחרדים עולה למדינת ישראל 30 מיליארד שקל בשנה – 30 מיליארד שכאמור, חסרים בתקציב, שיכלו לעזור בתקציב הביטחון, שצריך לגדול מאוד מאוד עכשיו; שיכלו – אני כבר לא מדברת על לטפל בכל כך הרבה בעיות של החברה הישראלית ושל כל כך הרבה אזרחיות ואזרחים שסובלות וסובלים מכל כך הרבה בעיות שרק הולכות וגדלות. אבל עזבו את זה. באיזה עולם, באיזה עולם, חברי הכנסת החרדים, השרים החרדים – חבר הכנסת עמיחי אליהו, איך אתה יכול להמשיך לצפות מאזרחיות ואזרחים לא חרדים להמשיך ללכת ולסכן את החיים שלהם ולמות ולהיפצע ולהיות נכות ונכים בצבא כשאתם לא? באיזה עולם אתה יכול להמשיך לצפות או לדרוש או להכריח בחוק אזרחיות ואזרחים לא חרדים לשלוח את הילדים שלהם לצבא, את הילדות שלהם, לאבד את הילדים שלהם, להקריב את הילדות והילדים שלהם, בשביל שאתם תוכלו להמשיך לא ללכת לצבא? << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> מי? אנחנו? << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> הציבור החרדי. << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> אני – – – << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> ואתם כקואליציה שמקדמת, מטפחת, מתחזקת ומביאה עכשיו חוק חדש כדי לאפשר את הפטור הזה. << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> אני מניח שאת יודעת שלחמתי במלחמות ישראל – – – << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> אני יודעת שאתה חלק מהקומבינה הזאת של הפטור מגיוס לחרדים – – << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> – – ואני יודעת שעד כדי כך זה מגיע, שאני שומעת היום חברי כנסת חרדים אומרים: למה אנחנו מעבירים כל כך הרבה הטבות לחיילי מילואים? עכשיו תהיה בעיה. אם יגיעו לאותו ריאיון עבודה, לאותה משרה, חרדי – כשהעברנו הרבה הטבות לחרדים ותיקון אפליה וייצוג לחרדים לאורך השנים – אם יגיעו עכשיו חרדי ואיש מילואים אז איש המילואים מקבל קדימות. אוי ואבוי. אוי ואבוי. עד כדי כך מגיעה האטימות החגיגית. אז אני רק חוזרת ושואלת באמת באיזו – באמת, אין לי מילים, כאילו – עזות מצח, באיזו זכות, באיזו חוצפה, באיזה מה, אתם ממשיכים לצפות שאזרחיות ואזרחים לא חרדים יקריבו את החיים שלהם, של הילדות ושל הילדים שלהם, של האחים שלהם, של האבות שלהם, של הגיסות והגיסים שלהם, בשביל שאתם תוכלו להמשיך לא לשרת. וגם כמה זמן אתם חושבים שזה יכול להחזיק, אפילו ברמה מעשית גרידא? פה ראש הממשלה מתרברב שהוא ניצח את אסד. אני לא יודעת איך לספר לכם את זה, יש עכשיו הרבה יותר חיילים בגולן ממה שהיו לפני שאסד נפל. הרבה יותר חיילים יש שם. צריך עכשיו לשמור, ולכו תדעו מה עוד עלול להתפתח. מאיפה יבואו כל החיילים האלה? מה, אתם חושבים שכל המילואימניקים ימשיכו להסכים לוותר על כל החיים שלהם וללכת רק למילואים כל הזמן? ככה נדמה לכם? באמת אתם חושבים שככה זה יוכל להימשך? כי המציאות כבר מוכיחה שזה לא יכול להימשך ככה. זה כבר מתכרסם, אבל עדיין המחויבות היא אדירה. האומנם זה יימשך ככה לתמיד? האם אתם בטוחים שאתם רוצים לקחת את הסיכון הזה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת עודה. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, למי שלא יודע, היום ערב חג המולד. האם זה טריוויאלי שערב החג, בשעה 01:30, אנחנו עדיין עובדים? הארץ הזו היא ארץ ישוע, פה הוא נולד, מהמקום הזה היו הניסים, העמדות שכולנו למדנו מהם, והמסע הגדול עד לירושלים וכל הסיפור הכואב, שיש בו הרבה השראה לכל העולם. מה זאת אומרת שאנחנו עובדים בערב חג המולד? זאת אומרת שזו מדינה או ממסד אטום, אטום לגמרי – אטום לגבי מיעוט, אטום לגבי ערכים, לא מכבד קבוצות בקרב החברה, דורס, לא מעניין אותו. ואיפה? דווקא במולדת הזו, המולדת של ישוע הנוצרי. אני רוצה להגיד לבני עמי: (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: חג שמח, תהילה לאל במרומים, שלום על הארץ, שלום על עזה ושמחה לאנשים. הארץ הזאת, הארץ של האדון ישו, היא היכן שהבשורה בנצרת, היכן שהייתה לידתו בבית לחם, היכן שברח זמנית למצרים, היכן שהייתה ההתחלה בנצרת, כפר כנא שבגליל, כפר נחום – הר ניצנה, העלייה לירושלים, בית עניה, הוויה דלורוזה והצעדה האדירה והמסר האדיר בירושלים. אני רוצה לומר לכל בני עמנו חג שמח.) כבוד היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, ודווקא מהצד הזה, היום ישבו ראשי האופוזיציה, ראש האופוזיציה יאיר לפיד. הזמנתם את כולם חוץ ממני וממנסור עבאס. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד): << קריאה >> ישבתי עם מנסור. אני אשמח לשבת גם איתך. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כן, אבל, אבל לא ממקום של נחיתות אלא ממקום של שוויוניות. צריך שהישיבה תכלול את כולם, כוללת, שתכלול את כולם. אין פה אנשים לגיטימיים ואנשים לא לגיטימיים. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד): << קריאה >> זה נכון. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אין ראשי רשימות שהם לגיטימיים וראשי רשימות שהם לא לגיטימיים. אני רוצה להגיד לכם משהו על נתניהו, שאני נגדו במקום הכי מהותי: כשהיה ראש אופוזיציה, לא עניין אותו שום דבר חוץ מלהפיל את הממשלה. הוא הצביע בעד איחוד משפחות, הוא הצביע בעד כל חוק נגד הממשלה. לא עניין אותו שום דבר, לא ראה שום דבר; עשה את הכול בשביל להפיל את הממשלה. אני חושב, כך צריכה להתנהג אופוזיציה. האופוזיציה הזאת צריכה לעשות את הכול בשביל להפיל את הממשלה הזו, ולא להתגזען כלפי הערבים שהם לא לגיטימיים, אלא להזמין אותם. ואני אומר את זה לא ממקום של נחיתות – לא רק בגלל שאני כל כך גאה בערכים האנושיים שלנו, או באלטרנטיבה המוסרית שאנחנו מציבים לכל החברה ולכל הפוליטיקה בישראל – אלא ממקום די ברור: אני יודע שמצד אחד אנחנו, האזרחים הערבים, לבד לא יכולים להחליף את הממשלה הזו ואת המדיניות הזו, אבל אני יודע גם שבלי האזרחים הערבים זה לא יכול לקרות. לכן, צריך להפנים את המשוואה הזו ולשתף פעולה על בסיס של ערכים אוניברסליים מול הפשיסטים הללו. אני רוצה להגיד לכם שבמשך ההיסטוריה, כל המתח הזה בין קבוצת מיעוט לבין הרע מול הרע ביותר היה המתח הזה. חברת הכנסת ד"ר הרכבי, אני רוצה לספר לך כמה דוגמאות מההיסטוריה. הייתה מלחמה בין הצפון לבין הדרום בארצות הברית. לינקולן כל כך רצה את השחורים, שיהיו לצידו נגד הדרום, אז הוא ניהל משא ומתן עם פרדריק דאגלס, מנהיג השחורים, וביקש ממנו להיות לצידו נגד הדרום. דאגלס אמר לו: אנחנו מוכנים, וזה מאבק צודק, אבל מה עם החירות שלנו? מה הייתה התשובה של לינקולן? סליחה, זה לא עכשיו, עכשיו יש נושא גדול, צפון נגד דרום, מה לכם, אתם השחורים? אחר כך. אחר כך. זה קורה כל הזמן. מכלא ברמינגהאם, אלבמה, המכתב של מרטין לותר קינג – את יודעת מה הייתה הכותרת שלו? הכותרת שלו כל כך קולעת: Why we can’t wait, למה אנחנו לא יכולים לחכות. למה הוא ענה כך ולמה זו הייתה הכותרת? כי תמיד אומרים למיעוט: תחכו, זה לא הזמן שלכם, עכשיו יש אירוע גדול. את יודעת, ד"ר הרכבי, שזה אותו מאבק של הנשים יחד עם תנועות לאומיות. תנועות לאומיות נאבקו למען השחרור הלאומי. הנשים היו חלק מהן, הנשים ביקשו את הזכויות של הנשים. מה הגברים ענו להם? זה לא הנושא של הנשים עכשיו, עכשיו זה מאבק לאומי למען עצמאות, ויש כוחות שמרנים איתנו, והם יכעסו אם תבואו אתן, אם תדרשו את הזכויות שלכן. הם יכעסו. עכשיו לא אתן. זה קורה כל הזמן. את יודעת שבמאבק נגד ההפיכה המשטרית, כל פעם שרצינו להשתתף בהפגנות אמרו לנו: אבל אל תגידו את המילה "כיבוש", זה לא הזמן. יכעסו אנשים מהימין המתון, אנשים מהמרכז יעזבו אותנו, וכך ניחלש מול הממשלה הזו. אל תזכירו את המילה כיבוש. זה כל הזמן קורה בין המיעוט לבין הקבוצה ההגמונית לבין הרעים ביותר. אני רוצה לספר משהו מהתרבות הערבית. אבו אל-כאמל ואבו-מוחמד, זה סיפור מעניין מהתרבות הערבית. אבא של ענתרה בא אליו ואמר לו: (אומר בערבית: תילחם, ענתרה,) תשתתף איתנו במלחמה נגד השבט השני. ענתרה ענה לו: (אומר בערבית: העבד לא יודע להילחם,) העבד לא יודע להיאבק, (אומר בערבית: הוא יודע רק לחלוב ולמנוע מהעגל לינוק.) אבא שלו עזב אותו והתחיל להיאבק נגד השבט השני, עד שהבין שהוא לא ינצח בלי ענתרה. אז חזר אליו שוב ואמר לו: (אומר בערבית: תילחם, כי חופשי אתה.) אני נותן לך את החירות שלך, אבל בוא תשתתף איתנו. זה הסיפור. עוד סיפור, (אומר בערבית: הו כסיסת ציפורניים). אני חושב שבינינו לבין המרכז-שמאל יש בדיוק – מי יגיד: (אומר בערבית: אחח, כואב לי;) מי הראשון שיגיד: אתה יודע מה, אני מוותר; או שאנחנו נגיד: אתם יודעים מה, אנחנו מול ממשלה פשיסטית נוותר, נהיה רזרבה, מילואימניקים שלכם במאבק מול הימין, או שהם יוותרו. אז (אומר בערבית: בכסיסת הציפורניים,) במאבק הזה בינינו לבינם, מי ירים ידיים קודם, אנחנו או הקבוצה ההגמונית הזו? אני חושב שזו מערכה ראויה. זו מערכה ראויה – או שנגיד מלכתחילה: לא מעניין אותנו סוגיית העם הפלסטיני, לא מעניין אותנו. מעניין אותנו רק תקציבים ורק להיות רזרבה, ורק להיות מילואימניקים שלכם. זו דרך. אבל יש דרך אחרת – להגיד להם: בלעדינו אין לכם רוב מול הפשיסטים. אתם תכבדו אותנו, והדרך שלנו צודקת, ושוב, בלעדינו לא תנצחו. לעשות ישיבה של ראשי האופוזיציה בלי הנהגת האוכלוסייה הערבית – איך הם מסבירים את זה? איך הם מסבירים את זה? שאנחנו לא לגיטימיים? למה לא לגיטימיים? אולי בגלל שאנחנו בני המולדת הזו? אולי בגלל שאנחנו עושים פשרה היסטורית על בסיס מדינה לצד מדינה? אולי בגלל שאנחנו רוצים שוויון אמיתי בין הערבים ליהודים? אנחנו לא צריכים לחזור אחורה. הם צריכים לחזור אחורה, ואנחנו נישאר איתנים בעמדות שלנו. אני חושב שזה מאבק ראוי, ואני בטוח שיש המונים בקרב הציבור שמצביע למרכז-שמאל שכשהם שומעים אותי, אומרים: הוא צודק. ואנחנו צריכים להלחיץ אותם, אנחנו צריכים להישאר איתנים בערכים השוויוניים והצודקים שלנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, פעם שנייה. It’s my lucky day. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. אני רואה שנעים לך איתי – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תמיד. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – אז אנחנו נמשיך לדבר. הפעם אני כן רוצה להגיד משהו על התקציב הזה, התקציב שאינו נגמר. תכף יעשו עליו סרט. יו"ר הקואליציה, שמסתובב פה, יבוא ויסביר לציבור איך יכול להיות שתקציב, שבוע אחרי שבוע, אחרי שבוע, אחרי שבוע, לא נגמר. מתי יסתיים האירוע הזה של התקציב? מתי זה יסתיים? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אני רוצה יותר ממך שיסתיים כבר. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מניחה שגם לך יש אינטרס שהתקציב הזה יסתיים, אבל כל יום הוא מביא עוד חוק ועוד פיצול ועוד חוק. אל תדאג, אם אתה רוצה ללכת, אני משחררת אותך. אל תרגיש שאתה מחויב. הרי שנינו יודעים מה דעתך על התקציב הזה שאינו נגמר. כי זה עוד חוק ועוד חוק ועוד חוק, אבל בסוף הציבור לא מבין מה הולך ליפול עליו, והציבור לא מבין שממש ממש בקרוב, בתחילת ינואר, הוא הולך לקבל גזרות שהוא לא היה – – – << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שמחה, אתה יכול להמשיך להתעסק עם לשכת עורכי הדין. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> מירב, מה את באה אחרי הטילים? היה כלל שכשאת עולה יורים טילים – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה מדהים, אגב. אני לא יודעת מה קורה עם התימנים, אבל כל פעם שאני עולה לדוכן יש ירי. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> הפעם זה היה על איימן. אני הייתי מגיש נגדם תביעה שהם ירו על איימן ולא עלייך. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תגיד, איך שנה וחודשיים מהניצחון המוחלט, עדיין בתל אביב רצים ב-02:00 למקלט? מתי זה יסתיים, הסיפור הזה? מתי? מתי יסתיים הסיפור? << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> מחכים לכם. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הרי אין לזה סוף. אתם צריכים לקבל החלטה מה קורה עם החות'ים. אבל עזוב, אני רוצה לדבר על התקציב. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> מחכים רק לכם עם הניצחון המוחלט. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> עזוב, נו, תשחרר את האירוע של הניצחון המוחלט. זה לא עובד. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> לא. מחכים רק לכם עם הניצחון המוחלט. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא עובד. ניסיתם. אגב, היום הוא גם ניסה למכור את מלחמת התקומה, מלחמת התקומה – לא נתפס. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> לא נתפס? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא נתפס גם היום. אף אחד, אפילו בקואליציה שלו, לא אמר "מלחמת התקומה". לא עובד, הסיטקום הזה. לא עובד. לא עובד. אף אחד לא מרגיש שהוא קם מהמלחמה הזאת, לא מרגיש. אין תקומה. לא קמים. להפך, כל הזמן רק צונחים. אז לא עבד לו. וגם היום, כשהוא עלה והמשיך – – – << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בוא נגיד שיש מסרים – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה הוא אמר? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> על הסקרים הוא מדבר. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני לא בטוח שמס' 5 ברשימה שלו ושל גדעון סער מצביעים להם. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא יודעת אם המשפחה שלך מצביעה לך, לאור ה-1.8% שקיבלתם בסקר. ביחד עם גדעון סער אין לכם מפלגה. ביחד עם גדעון אין לך ארבעה מנדטים. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> שמחה – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני בכלל רציתי לדבר על התקציב. אתה על 1.8%. תסתכל מאחוריך על איווט – הוא פי ארבעה, אולי תצטרף אליו. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> הבעיה שלכם היא שאתם לא מאמינים לסקרים של – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה שמדהים – שלום לך, אדוני היושב-ראש. אתה חביב עליי. משה, תקשיב, אני מציעה שתמצא לך מפלגה אחרת, כי המצב אצלכם לא משהו, ואתה דווקא ח"כ ראוי בעיניי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> מצאתי מפלגה, והיא מפלגה מצוינת, ערכית, ברוך השם. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא ראוי בעיניי, נכון? הוא עובד, הוא באמת עושה דברים טובים. עכשיו אני מפרגנת למפלגה שלך – לא למפלגה, לאדם. הצעתי לך למצוא אפשרות לשיבוץ מחדש, כי זה לא עובד כל כך, הסיפור עם בצלאל ומנדטים. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> בינתיים נשארים ביש עתיד – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש עתיד, יש עתיד. בינתיים לי יש מנדטים ולך אין. הסיפור הזה של בצלאל סמוטריץ' ומנדטים לא עובד, גדעון סער ומנדטים – לא עובד, אז גם ביחד אין להם מפלגה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> ביחד הם לא עוברים את אחוז החסימה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ביחד אתם לא עוברים את אחוז החסימה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אולי עם בל"ד הם יעברו. תעשו רשימה משותפת. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז משה, בגלל שאתה אדם ראוי, אני דואגת לאינטרסים שלך, ואני באמת אומרת: אולי כדאי, כי כן הייתי רוצה לראות אותך בכנסת הבאה. עזוב אותי רגע משמחה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אבל כנראה שהציונות הדתית תהיה כאן, ואפילו תהיה חזקה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל תשמע, יש לכם בעיה אמיתית. אני חושבת שזה מתחיל מהראש, כי דווקא חברי הכנסת, אם נשים את שמחה בצד, מאוד מאוד מאוד מעורבים ופעילים. אבל באמת, תחשבו, הראש, שזה בצלאל ואורית סטרוק, לא מביאים את הסחורה. אתה מבין? לא מביאים מנדטים, וזה בעיה. ראית את הסקר האחרון על הציונות הדתית? עכשיו, מה שמדהים הוא שהציבור של הציונות הדתית עושה דברים מדהימים למען מדינת ישראל ועם ישראל, אבל איך זה לא עובד במנדטים? אז אני אומרת: כשאתה מתקדם מהציבור בשטח אל ההנהגה, משהו בדרך לא מתרומם. ולכן, קבל טיפ מסחבק. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אבל ראית? בגלובס מופיע דירוג הכלכלות החזקות לשנת 2024 – מקום מפתיע לישראל. זה קשור למישהו מהמפלגה שלי. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה זה. תגיד, משה, בוא – – << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> לא להגיד להם, זה יהרוס – – – אל תגיד להם. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – בוא אני אתן לך breaking news. תשאל את שר האוצר לשעבר מאחוריך. הציבור לא מבין מה הולך ליפול עליו ב-1 בינואר. הוא עוד לא תופס בכלל. הוא לא תופס איזה גזרות אתם מפילים על הציבור. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תגיד לי, מתי נכנסת לסופר בפעם האחרונה? מתי? << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> ביום חמישי. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כמה עולה חלב? אתה יודע? << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> תלוי מה. דל לקטוז? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא. כמה עולה חלב מפוקח? << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אנחנו האשכנזים שותים דל לקטוז. את לא יודעת? אנחנו לא כמוכם. אנחנו שותים דל לקטוז. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כמה עולה חלב מפוקח? תגיד לי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> בגלל זה הוא ככה בוועדה, בגלל שהוא שותה חלב – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה הרי לא שותה חלב סויה. בוא, בינינו, אתה לא נראה לי הבן אדם של חלב שיבולת. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> לא, אני לא שותה סויה. אני ימני, אני לא יכול לשתות חלב סויה. לא מרשים לימנים. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כמה עולה חלב בסופר? << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> במבצעים שאני קונה? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה לא יודע. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> למה? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תגיד לי, מה אתה חושב, שאני בוועדה שלך? אתה עושה לי חרטוטים? כמה עולה חלב בסופר? << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אני קונה ב-6.5. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואללה, אם תשאל אותי מתוך שינה, אני אגיד לך. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אני קונה ב-6.5. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כבר מזמן לא 6.5. תתקדם. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אז תלכי לקנות במקומות הנכונים, מירב. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> רק ברמאללה 6.5. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אתה תקנה ברמאללה – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין גם מסובסד ב-6.5. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני שמחה שהערתי את המליאה. שמחה, השר שלך הולך להפיל על הציבור גזרות שלא היו כאן שנים, והוא מתרץ להם את זה במלחמה. אבל אם מלחמה, למה הוא לא סוגר משרדים? למה הוא לא מצמצם? למה כל הציבור צריך לסחוב אתכם? למה אתם לא מקילים על הציבור? למה? אין לך מצפון? << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> לתרגם לך את האקונומיסט? כי ראיתי את החברים שלך באים להגן על חברות הענק של הטייקונים. כנראה שהלוביסטים משלמים. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תפסיק כבר לבלבל לי את המוח על טייקונים. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> כנראה שהלוביסטים משלמים. ראיתי גם את נאור וגם את ולדימיר – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני שומעת אותו במעומעם. מה הוא אומר? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה יש לך לומר? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני אגיד לך מה יש לי לומר. שמעתי ואני לא מבין איך יכול להיות מצב שבו אנחנו באמת מגינים על הטייקונים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> איזה טייקונים? תגיד לי. זה נראה כמו טייקון? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הינה, בליאק ונאור שירי נמצאים איתי בוועדת הכספים, ואנחנו מנסים לראות איך אנחנו ממסים את הרווחים הבלתי-מחולקים – – – << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תגיד, למה לא סגרתם משרד אחד? אחד לא סגרתם. תגיד, מה אתם עשיתם בשביל להפחית לאנשים את יוקר המחיה? מה עשיתם? אתם רק זורקים עוד ועוד גזרות על הציבור. יש העלאות מחירים מטורפות. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> מירב, את צודקת. אבל מאחר שאת מדברת – בוועדת הכספים, שבליאק ונאור נמצאים בה, אנחנו מנסים לחלץ 10 מיליארד מאותו מאיון או אלפיון, ואנחנו עסוקים כרגע בכמה אחוזים הם פחות מפסידים. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תגיד לי, למה לא סגרת משרד אחד, אפילו בשביל הדוגמה? דוגמה אישית. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> איך הגעתם למצב – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> וגם אני נמצא כל החוק, ואתם כל היום עסוקים בלראות – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתם גם כל היום אומרים לציבור: זה המלחמה, המלחמה, המלחמה, אבל משרד אחד לא סגרתם. תראה את השולחן המנופח הזה, השולחן המובטל הזה. כבר אין מקום. תכף מגיעים לליברמן. אין להם מקום. מילא היו עושים משהו למען הציבור. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת ליברמן, היא טוענת שאתה עוד מעט תצטרף לממשלה, כי מתקרבים עד אליך. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה מחאת הדגים במחלקת הקפואים. תראה, לעמיחי אליהו אפילו אין מקום בשולחן הממשלה. לא יפה. עמיחי אליהו לפחות בא למליאה, ולא דאגו לו לכיסא בשולחן הממשלה. תראה כמה משרדים יש פה. חצי מהשולחן הזה הייתי סוגרת. אבל העיקר, אתם מפילים את כל הגזרות על הציבור. למה? למה אתם לא נותנים דוגמה אישית? למה אתם לא סוגרים משרד אחד? תראה את דודי אמסלם – היום התראיין. הוא מהמשרד לשיתוף פעולה אזורי. עם מי הוא משתף פעולה? עם מי? עם מי? אין אף אחד באזור שהוא משתף איתו פעולה. הוא שר במשרד המשפטים. אפס הוא עשה. קלמן וליברמן שואלים אותו: מה עשית במשרד המשפטים? אין תשובה. אין תשובה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> היועמ"שית. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> היועמ"שית – זה מתוך שינה, ברפלקס, זה בכלל לא שאלה. יש לו שלושה משרדים, יש לו עוד אחד, כבר שכחתי: שיתוף פעולה, משרד המשפטים ומה עוד הוא עושה? אה, שר מקשר. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הוא גם מחזיק בתיק שאחראי לרם בן ברק. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> רגע, מילה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תם הזמן. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, אבל כולם דיברו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> את צודקת, משפט סיכום. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> גם אתה דיברת, נכון? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נכון. לכן אני נותן לך עוד משפט סיכום. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כי אתה חביב עליי. באמת אתה חביב עליי. אוה, הינה, שר אחד שעובד. בוא, שב. בוסו, לך נדאג למקום, כי אתה עובד. שב, שב, שב. תראה את עמיחי אליהו, אין לו מקום. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> זהו, סיימת. חברת הכנסת מירב, תם הזמן. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל הם נהנים. למה לא להמשיך? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> את צודקת, אבל אולי ניתן לחבר הכנסת אביגדור ליברמן להמשיך. תראי, הוא עומד ומחכה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תראה, הרי בוסו לא יעלה. אתם צריכים למשוך זמן עד שיתעוררו, יקומו עכשיו משנ"ב. אתה יודע מה זה שנ"ב? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> מה זה שנ"ב? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שנ"ב זה שנת בוקר מוקדמת. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> איך זה הסתדר לך? << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> חסרה לה מ"ם. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תקשיב, גם ככה תעלה עכשיו שר משכך – זה לא רחוק, אגב – מקשר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נראה לי שתם הזמן. חברת הכנסת מירב בן ארי, תודה רבה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מי השר? אם תרצה, אגב, שאני אעלה כדי לסכם – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני אשקול את הנושא. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אביגדור ליברמן, בבקשה, אדוני, לרשותך עשר דקות. << דובר >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בדרך כלל אני אוהב לדבר על כלכלה, אבל לנוכח הקשקושים ששמעתי פה היום מראש הממשלה בכנסת הזאת וכל דברי השחצנות של שר הביטחון ושל מקורבים למיניהם, נוכח הפער מול המציאות, אי-אפשר שלא להתחיל מנושא הביטחון. עכשיו, 02:00, כל גוש דן רץ לתוך הממ"דים, לתוך המקלטים, עם ילדים קטנים, זקנים. כמה אפשר לרוץ לממ"דים? זה היה רק עכשיו, לפני 20 דקות, חצי שעה. רק היום נהרגו לנו עוד שלושה חיילים בעזה. גם ברצועת עזה, גם בחזית מול החות'ים, גם כל הזמן מתח שם, בצפון – על איזה ניצחון מוחלט? מאיפה כל דברי הרהב האלה? מי צריך את כל ה-60 Minutes, לחשוף שם את כל הסיפורים, את כל המבצע של המוסד? הרי ברור שפה הצנזורה לא תאפשר את אותו שידור, לכן יש פה פטנט: הולכים לארצות הברית, חושפים שם פרטים מבצעיים חשובים, ומשם מעבירים לכאן. זה חוסר אחריות. אלה פשוט אנשים חסרי אחריות, שכל מה שמעניין אותם זה יחסי ציבור. ככה נראה גם התקציב. תסתכלו על האבסורד הזה, מה כתוב: הצעת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2024, מס' 3. יש לנו גרסה שלישית, אדוני היושב-ראש, גרסה שלישית של התקציב – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> רביעית, רביעית. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> היו שלוש, וזאת הרביעית שאנחנו מביאים, שבוע, שבוע לפני תום השנה, כאילו התקציב הזה הוא בדיעבד. על תקציב 2025 עוד לא התחלנו לדון. אדוני היושב-ראש, הרבה שנים אני יושב בבית הזה. אבסורד כזה אני לא זוכר. זה מעולם לא היה. הכאוס שהממשלה הזאת גוררת אותנו אליו, באמת – התקציב הזה, הדיון הזה, זה ההוכחה הכי טובה. ככה לא מנהלים את המשק של המדינה. תסתכל מה קורה. מראש, מראש אמרנו פה, אמרתי לשר האוצר: אין לך מושג מה אתה מביא לכנסת ישראל. אתה לא מבין בכלכלה, אתה לא מבין במספרים. גם בגרסה הראשונה, גם בשנייה, גם בשלישית, אמרתי לו מהדוכן הזה: אתה מביא מספרים שאין להם שום קשר למציאות, וככה קורה שאנחנו דנים כרגע על תקציב 2024 שבוע לפני תום השנה. אבל כל הכאוס הזה וכל האבסורד תואם בדיוק גם את כל הפעילות של הממשלה. תראה, אני ראיתי מסמך שכותב משרד האוצר – לא האופוזיציה – משרד האוצר מציג מסמך, משרד האוצר – שר האוצר הוא דומני בצלאל סמוטריץ' – ואומר: כל הסיפור של חוק ההשתמטות עולה לקופת המדינה 30 מיליארד שקל. מחפשים כסף מתחת לפנס. 30 מיליארד שקל הם עלות אותו חוק השתמטות, והיה אפשר לחסוך את כל הגזרות. היה אפשר לדלג על כל עליית המחירים. אבל ממשיכים, כי הקואליציה – זה הדבר הכי חשוב. למען שימור הקואליציה – גזרות על כל עם ישראל. מענישים את כולנו. בכלל, גם בנושאים יותר אקוטיים כדאי ששר האוצר יחזור וילמד – לא יחזור, שיתחיל ללמוד מה זה מבוא לכלכלה. המושג הראשון שאנחנו לומדים במבוא לכלכלה נקרא היתרון היחסי. היתרון היחסי של מדינת ישראל הוא לא בגודל השטח ולא בגודל האוכלוסייה. אנחנו גם לא נקים פה תעשיית טקסטיל, לא נוכל להתחרות בבנגלדש. הסיכוי הכלכלי שלנו, הסיכוי שלנו להיות מדינה מודרנית, מתקדמת, הוא הייטק ישראלי. מה קורה עם ענף ההייטק בשנה הזאת? מה קורה עם התחום שאמור להיות התחום הכי מוביל במדינת ישראל – הבינה המלאכותית? כשהייתי במשרד האוצר, הובלתי אז ביחד עם שרת המדע אורית פרקש תוכנית לאומית לפיתוח הבינה המלאכותית, להשקעות בבינה המלאכותית. מה קרה עם אותה תוכנית? שום דבר. קיצצו שם, לא קיצצו בשום סעיפים נוספים. עוד פעם, אני לא רוצה לצטט את האופוזיציה, אדוני היושב-ראש. אני אצטט אולי רק את מה שקבע דוח מבקר המדינה שיצא רק לפני חודש. זה כבר מבקר המדינה, לא אופוזיציה. ככה קובע דוח מבקר המדינה: לא קיימת בישראל אסטרטגיה לאומית ארוכת טווח, והממשלה לא אישרה תוכנית כוללת ופרטנית ליישום. כלומר את הענף הכי חשוב – מזניחים; בתחום הכי חשוב בתוך ענף ההייטק – הבינה המלאכותית – אין לממשלה שום אסטרטגיה לאומית. אנחנו מדברים הרבה על שיקום הצפון. תראה, אם היו הולכים עם ההחלטות הקודמות מ-2018, כשבפעם הראשונה אישרתי בקבינט את תוכנית שיקום הצפון, כנראה גם את המלחמה היינו פוגשים במצב אחר לגמרי. היינו חוסכים הרבה עוגמת נפש, הרבה כספים, וגם לצערי, הרבה אבדות בנפש. אבל עזבתי את משרד הביטחון, ודבר ראשון – קברו את תוכנית מיגון הצפון. אני חוזר כשר האוצר, ועוד פעם מחדש את תוכנית מיגון הצפון, גם עם תקציב. עוד פעם, מגיע שר אוצר חדש, דבר ראשון – מקצץ בתוכנית מיגון הצפון. אני מסתכל עוד פעם על הכאוס, על האבסורד, על ה-governance, על הניהול, על ה-management. בינתיים כבר התפטר מנהל פרויקט שלישי של שיקום הצפון. הוא כל כך חשוב, שמנהל פרויקט שלישי, האלוף אליעזר מרום צ'ייני, מתפטר. גם הוא כבר התפטר, התפטר לפני שבועיים. האם מישהו דאג למנות במקומו מנהל פרויקט חדש? כמובן, שום דבר. למי זה אכפת? זה לא בוער. את מי זה מעניין? גם כשאני מסתכל על תקציב המדינה ל-2025, מה שהגישו פה – אבסורד מוחלט. כלומר כותבים 15 מיליארד שקל בלי שום פירוט, בניגוד לכל כללי התקציב. אני לא מבין איך אגף התקציבים חתם על הדבר הזה, כשמגישים שורה אחת – 15 מיליארד שקל. מה השימושים? זה לא סכום פעוט, זה לא משהו זניח. 15 מיליארד שקל – אתה חייב לפרט. אף אחד לא יודע לאן הלכו 15 מיליארד שקל. עוד אני מסתכל על תקציב 2025 – פשוט עמימות, הכול לוט בערפל. אתה יודע, כותבים שם דברים שאני לא מבין איך הנייר סובל, בטח בהקשר של התקציב. אני אתן רק דוגמה אחת. למשל, יש שם החלטה על ייעול הליכי רישוי בנייה ברשויות מקומיות. היא פשוט החלטה לא רלוונטית, כי מצד אחד ההחלטה קובעת צורך בהכנת הצעה בנושא, אך איננה קובעת מי אחראי ומה הלו"ז. כלומר כותבים שצריך ליזום תהליכי ייעול של רישוי הבנייה ברשויות מקומיות, אבל מי מכין את אותן הצעות? מה לוח הזמנים? כלום, שום דבר. לכן, לא במקרה מספר הדירות שנבנו בשנת 2022 היה 52,984, ובשנת 2024 היה 37,602, כלומר ירידה של 29% מ-2022 ל-2024 במספר הדירות שנבנו. אני מסתכל על יוקר המחיה, לא רוצה ללכת רחוק. לפי ה-OECD, מחירי המזון התייקרו במדינת ישראל ב-6.4% בשנת 2024, עלייה, אחת הגבוהות בעולם, אם לא הכי גבוהה בעולם. אני מסתכל על החשמל – החשמל קפץ ב-25%; מחירי הארנונה – 14%; ביטוח רכב התייקר ב-25%; עליית מחירי החינוך הגיעה ל-14%. איזה חינוך חינם? אתה זוכר את כל סיפורי פוגי של בנימין נתניהו לפני הבחירות? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הוא הולך לסופר, לתחנת דלק, חינוך חינם מגיל אפס – אדוני היושב-ראש, הוגש פה תקציב שהוא כולו פיקציה. אנחנו מתעסקים פה באבסורד הכי גדול שראיתי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> שבוע לפני סוף השנה מאשרים גרסה רביעית של התקציב לשנת 2024 שכבר הסתיימה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יאיר לפיד – אינו נוכח. חבר הכנסת יצחק פינדרוס. יאיר לפיד בא? איפה? אני לא רואה אותו. איפה אתה רואה אותו? יצחק פינדרוס, בבקשה, בכבוד. חבר הכנסת יאיר לפיד, בבקשה. יצא להתרענן לרגע קט, זה הכול. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר >> איפה השר? החליט לא – השר ישן, אני מבין. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הוא החליט להמשיך לעבוד על התקציב. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> השם ישמור אותנו אם הוא ממשיך לעבוד על התקציב. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא יודע. אמרתי לך קודם – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> ממציא עוד איזה מס. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אמרתי לך קודם – אני רק אומר גם לחבר הכנסת יאיר לפיד – דירוג הכלכלות החזקות לשנת 2024 מפתיע במקום של ישראל. לא הבנתי איך זה מסתדר עם כל הטענות. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה לא נכון במספרים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> זה מה שכותבים. זה מה שמופיע כאן בגלובס: "נתונים עדכניים של הלמ"ס מגלים כי ההשקעות הזרות בשיא של שלוש שנים". << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> אה, תשואות. תשואות זה משהו אחר. זה אנשים שעושים סיבוב על המדינה, שוק המניות. אדוני היושב-ראש, רוב האנשים חושבים שכלכלה – זה קשור למה שאמרת – רוב האנשים חושבים שכלכלה עוסקת בכסף; כלכלה עוסקת באמון. אתה עובד כל החודש כי אתה אומר: המעסיק ישלם לי בסוף החודש – זאת הבעת אמון. אתה מעביר חלק מהכסף שלך לקופת גמל כי אתה אומר: כשאני אהיה זקן, קופת הגמל תחזיר לי את הכסף – זאת הבעת אמון. אתה משלם מיסים כי אתה מאמין שהממשלה תשתמש במיסים שאתה משלם לחינוך של הילדים שלך, או לממן את המחלקה בבית החולים שבה גרה סבתא שלך, שתהיה בריאה – גם זו הבעת אמון. אתה באמת מאמין למערכת שהיא תשתמש נכון בכסף שלך. אזרחי ישראל עובדים קשה, כמובן, ואז מעבירים חלק נכבד ממשכורתם לידי הממשלה – זו הבעת אמון שאין שנייה לה. אם הממשלה מועלת באמון הזה, המשבר הכלכלי הוא בלתי נמנע. היושב-ראש, ברשותך. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, אנא שבו במקומותיכם. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה. התקציב שמונח היום מול הכנסת הוא תקציב שאי-אפשר לתת בו אמון. התקציב הזה מבוסס על נתונים שכל אנשי המקצוע אומרים שהם שקריים ועל הערכות שמוסדות מכובדים כמו קרן המטבע העולמית, למשל, הודיעו שאין שום קשר בינן לבין המציאות. הטילו מיסים על האזרחים, אבל משרדים ממשלתיים מיותרים לגמרי לא נסגרו; שרים שלא עושים שום דבר לא פוטרו; הכספים הקואליציוניים ממשיכים לזרום באין מפריע. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, נא לשמור על השקט במליאה. זה מפריע מאוד. תודה. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> זהו, זה רק סמלי שכשאני מדבר על שרים שלא עושים שום דבר, עומדים פה השרים שלא עושים שום דבר ומפריעים, אבל ראוי לטפל בזה. כל סיוע למעמד הביניים או עוכב או בוטל, והציבור לא מטומטם, הוא מבין בדיוק מה הוא רואה – הוא רואה ממשלה עם יכולות ניהול מאוד ירודות, שאיבדה עניין באזרחיה, והתוצאה היא משבר אמון. מה קורה במשבר אמון כלכלי? במשבר אמון כלכלי כל אחד חושב רק על עצמו. האזרחים אומרים לעצמם, בצדק: אם הממשלה לא מתעניינת בי, למה שאני אתעניין בממשלה? כסף שהיה אמור להיות מושקע בישראל נודד לשווקים אחרים והחוצה; מעסיקים לא יעלו שכר לעובדים במצב כזה, כי הם אומרים: מצב השווקים לא הולך להשתפר, אין סיבה להעלות שכר; יזמים לא פותחים עסקים חדשים; קבלנים לא בונים; המחירים עולים, כי האזרחים מבינים שהממשלה רק תעלה עוד ועוד מיסים, וכמו שאנחנו רואים, הרי בעוד שבוע מעכשיו תהיה עליית מיסים רחבה במיוחד. מה צריך לקרות כדי שנצא מהמשבר? יש לא מעט דברים שאפשר וצריך לעשות, אבל התנאי הראשון וההכרחי, שאי-אפשר בלעדיו, הוא ממשלה שאפשר להאמין לה. וממשלה שאפשר להאמין לה היא ממשלה שמקצצת קודם כול בהוצאות של עצמה, שיש בה צניעות, שיש בה חריצות, שמסוגלת להציב לאזרחים חזון כלכלי ברור, שמבוסס בעיקר על משפחות צעירות של אנשים עובדים; ממשלה שיש לה יכולות ניהוליות גבוהות, שקמה בבוקר וזוכרת שהדבר הכי חשוב בכלכלה, הנכס הכי חשוב לכלכלה, הוא מעמד הביניים, שמעמד הביניים הישראלי, בעיקר הורים צעירים, אנשים שקמים בבוקר, עובדים בשביל המשכורת, שכירים, עצמאים, הוא הבסיס לכלכלה. אם הממשלה לא תעבוד אצלם, הם לא יעבדו אצלה, ואם הם לא יעבדו אצלה, אין בסיס כלכלי למדינת ישראל. זה מה שקורה עכשיו. לאזרחים הצעירים האלה אין אמון בממשלה הזאת, כי היא לא ראויה לאמון, ולפיכך, אין לכלכלה שלנו לאן להתקדם, לא עם התקציב הזה ולא עם הממשלה הזאת. אין לנו היום את הממשלה הנכונה, אין לנו ממשלה שאפשר לתת בה אמון. אבל יש לי בשורה אחת טובה: תהיה לנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יצחק פינדרוס, בבקשה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, חבריי חברי הכנסת, ניסיתי להקשיב לראש האופוזיציה, וניסיתי להקשיב לחלק מהדוברים. אני מזכיר: אנחנו בדיון מאוד מאוד פשוט, לא דיון כל כך מורכב. יש מלחמה, מלחמה עולה כסף, ויש עלויות ריבית שעלו בכל העולם כולו. העלויות האלה עולות כסף, וזה התיקון – התיקון הוא בהגדלת הגירעון, כי אין דרך אחרת לממן מלחמה. גם הסיפורים כאילו שמעלה האופוזיציה פעם אחר פעם – הם יודעים שכל הכסף הזה ביחד, גם לשיטתם, גם לשיטתם, בסופו של דבר יגיע אולי למיליארד שקל. הדיון הוא על 33 מיליארד שקל. אז מותר לממשלה שיהיו לה סדרי עדיפויות שלא מוצאים חן בעיני האופוזיציה, ומותר גם לאופוזיציה לבקר אותה, אבל בואו נשים את הדיון הזה בפרופורציה. וגם אם יחזרו על מספרים לא נכונים פעם אחר פעם, לא קרה כלום. גם הם לא חושבים שבשנת מלחמה לא צריך לתת תוספת שכר לשוטרים. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אתה מזלזל במיליארד שקל? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא זלזלתי. אמרתי שמותר לממשלה שיהיו לה סדרי עדיפויות אחרים בתקציב של 700 מיליארד, מותר לממשלה שיהיו לה סדרי עדיפויות של מיליארד שקל, והאופוזיציה חושבת אחרת – ומותר לאופוזיציה לבקר – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אז המיליארד שקל מסמנים אופק חדש. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – אבל כשמלחמה עולה עוד עשרות מיליארדים, אז כן, צריך לתקן את התקציב. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> די, די. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> די, נאור. אתה יודע שזאת האמת, ואפשר לחזור עליה פעם אחר פעם. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אפילו אתה כבר לא מאמין לעצמך. זה מדהים. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זאת המציאות, זאת המציאות. אבל אני רוצה להגיד לכם משהו שלומדים מפרשת השבוע, משהו מאוד מאוד מעניין. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> רגע, נקרא למירי. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא, אתה, אתה, בשביל שאם יקראו לך השבוע לפגוש את העיתונות, תזכור מהי פרשת השבוע. אני עוזר לך, נאור. פרשת השבוע היא פרשת מקץ. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד): << קריאה >> מקץ? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> האחים, השבטים התווכחו ביניהם ויכוח אידיאולוגי עמוק. הם התווכחו, יוסף – – – << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד): << קריאה >> לא השבוע – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן, פרשת מקץ, השבוע, כן. יאיר, שלא תתבלבל, את ההפטרה יקראו אצל שבת חנוכה, לא קשור לפרשת מקץ. אבל בפרשת מקץ יש דבר מאוד מעניין: ליוסף והאחים היה ויכוח, והוויכוח עלה לטונים, כמו שאנחנו לפני שמחת תורה – הגענו לטונים מאוד גבוהים. עשרת האחים מכרו את יוסף למצרים. ניסו להרוג אותו. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד): << קריאה >> יהודה הרגיש אשם כל חייו. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מיחו אותו. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד): << קריאה >> יהודה הרגיש אשם כל חייו. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> יהודה הרגיש אשם, וראובן הרגיש אשם, והייתה טרגדיה משפחתית נוראית. בפרשת השבוע, מה מתברר? מה התברר? זאת הפרשה של השבוע הבא; השבוע זה החלק הראשון – החלק השני; החלק השלישי יהיה בשבוע הבא. מה התברר? בסוף מכל התוכנית שלהם הייתה תוכנית אחרת. לאלוקים הייתה תוכנית איך יוסף מציל את העולם מרעב, איך הוא יורד למצרים. האחים היו בטוחים שבמריבה שלהם – הם מנצחים במריבה שלהם. הם מכרו את יוסף – נפטרנו ממנו. יוסף נשאר מלך, האחים באו אליו, והכול הסתדר בסוף בתשבץ, הסתדר טוב. אנחנו לומדים מזה שני דברים: א. כשאחים נלחמים, לא צריך בשביל זה למכור אחד את השני; ב. בתשבץ בסוף זה יסתדר, איך שלא תרצה. אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה, בסוף זה יסתדר בתשבץ, אז חבל לריב. חבל לריב. חבל להוציא אמוציות. מותר לבקר, מותר לחשוב אחרת, אבל לא צריך להיכנס ליותר מדי אמוציות, אפשר להישאר רגוע, שליו. בסוף לאלוקים יש תוכנית. לא סנוואר חלם על התוכנית הזו לפני שנה וחצי, לא חיזבאללה, ואתה יודע מה, בכנות? גם אף אחד במדינת ישראל לא חשב שזו תהיה התוצאה, לא מהקואליציה ולא מהאופוזיציה ולא מהצבא. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד): << קריאה >> זה הפרשה שאומרים "וירד יהודה" – – – נכון? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> "וירד" היה בשבוע שעבר. במקץ הם עלו למצרים לנסות לחפש אותם ויוסף הכניס את שמעון לכלא. ב"ויגש" – הם חוזרים בחזרה, ויוסף אומר: "ואתם חשבתם עלי רעה אלהים חשבה לְטֹבָה למען עשה כיום הזה לְהַחֲיֹת עם רב". כי על ידי זה ניצל כל העולם מהרעב, כי לא היה אוכל. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד): << קריאה >> יש רש"י יפה על ה"וירד". << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> נכון. אבל בסוף מבחן התוצאה. הם היו בטוחים שהם מצילים את המלחמה הפנימית שלהם, הוא ינצח, יהודה ינצח, יוסף ינצח. דרך אגב, המלחמה הזאת נמשכה לאורך כל התנ"ך. מלחמת יהודה ויוסף נמשכה עם הפילוג של מלכות יהודה ויוסף, וכולם היו בטוחים שהם צודקים. הכול בסדר? נמשכה לאורך כל השנים, וכל אחד היה בטוח שהוא מציל את העולם, אבל התוצאה בסוף – התוצאה של סנוואר מה הייתה בסוף? נמחק; חיזבאללה, סוריה – אסד נמחק, הכול נמחק. אתה חושב שמישהו תכנון את זה? מישהו חשב את זה? יכול להיות שיהיה איזה חכם באמ"ן שיגיד שהוא חשב על זה קודם. אף אחד לא חשב על זה קודם, שזה מה שיהיה. חבר'ה, אנחנו לפני חנוכה. שיהיה לכולם חנוכה שמח, תקציב טוב, ושבשנה הבאה שיבואו לפה עם תקציב עם גירעון הרבה פחות כי הכלכלה תפרח ותצליח כמו הביטחון. תודה רבה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> בשבוע הבא אתה בא עם תקציב. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, אני מבין שאין שר מסכם, ולפיכך אנחנו נעבור להצבעות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – מיליון אזרחים במקלטים ואתה מספר פרשת שבוע. ממשלה של דמיקולים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנחנו מצביעים כעת על הצעת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2024 (מס' 3), התשפ"ה–2024. אנחנו נצביע תחילה בקריאה השנייה על החלק המספרי של הצעת החוק. לאחר מכן נצביע על החלק המילולי. בכל סעיף תקציבי תתקיים הצבעה אחת ביחס לכל ההסתייגויות שעניינן תוספת תקציב והצבעה נוספת על כל ההסתייגויות שעניינן הפחתת תקציב. היה רוב באחת ההצבעות, נצביע על כל התוספת או ההפחתות המפורטות בהסתייגות לאותו סעיף, לפי העניין. אם לא יהיה רוב באחת ההצבעות, נצביע על הסעיף התקציבי כהצעת הוועדה. אם כן, אנא שבו במקומותיכם. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה השנייה על החלק המילולי של הצעת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2024 (מס' 3). להצעת החוק הוגשו הסתייגויות של הקבוצות האלה: קבוצת סיעת יש עתיד – חברי הכנסת יאיר לפיד, מאיר כהן, קארין אלהרר, מירב כהן, אלעזר שטרן, מיקי לוי, מירב בן ארי, רם בן ברק, יואב סגלוביץ', בועז טופורובסקי, מיכל שיר סגמן, עידן רול, יוראי להב הרצנו, ולדימיר בליאק, רון כץ, מטי צרפתי הרכבי, טטיאנה מזרסקי, יסמין פרידמן, דבי ביטן, משה טור פז, סימון דוידסון, נאור שירי, שלי טלי מירון וירון לוי; קבוצת סיעת המחנה הממלכתי – חברי הכנסת בני גנץ, גדי איזנקוט, פנינה תמנו, חילי טרופר, מיכאל מרדכי ביטון, מתן כהנא, אורית פרקש הכהן ואלון שוסטר; קבוצת סיעת ישראל ביתנו – חברי הכנסת אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; קבוצת סיעת חד"ש-תע"ל – חברי הכנסת איימן עודה, אחמד טיבי, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף ויוסף עטאונה; קבוצת סיעת רע"מ – חברי הכנסת מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה, אימאן ח'טיב יאסין ויאסר חוג'יראת; קבוצת סיעת העבודה: חברי הכנסת מרב מיכאלי, נעמה לזימי, גלעד קריב ואפרת רייטן מרום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא אמרת – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> סליחה. סליחה, נכון. בחלק המספרי. אם כן, אנחנו בהסתייגויות לסעיף 15, משרד הביטחון, לשנת הכספים 2024, בעמ' 1. נצביע תחילה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב – הצבעה כעת. הצבעה מס' 2 בעד ההסתייגויות – 43 נגד – 67 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 15 בדבר תוספת תקציב לא נתקבלו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 43 בעד, 67 נגד, נוכח אחד. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. כעת נצביע על הסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. הסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב – הצבעה כעת. הצבעה מס' 3 בעד ההסתייגויות – 42 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 15 בדבר הפחתת תקציב לא נתקבלו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 42 בעד, 61 נגד, חמישה נוכחים. אני קובע כי גם ההסתייגויות הללו לא התקבלו. מכאן שההסתייגויות לא התקבלו, ולכן מצביעים על סעיף תקציבי 15 – משרד הביטחון, לשנת הכספים 2024, כהצעת הוועדה. הצבעה כעת. הצבעה מס' 4 בעד סעיף 15, כהצעת הוועדה – 61 נגד – 51 נמנעים – אין סעיף 15, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 61 בעד, 51 נגד. אני קובע כי סעיף תקציבי 15 – משרד הביטחון, לשנת הכספים 2024, כהצעת הוועדה, התקבל. כעת נצביע על הסתייגויות לסעיף 45 – תשלום ריבית ועמלות, לשנת הכספים 2024, הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב כעת. הצבעה מס' 5 בעד ההסתייגויות – 42 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 45 בדבר תוספת תקציב לא נתקבלו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 42 בעד, 61 נגד, שמונה נוכחים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. כעת נצביע על הסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. הצבעה כעת. הצבעה מס' 6 בעד ההסתייגויות – 51 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 45 בדבר הפחתת תקציב לא נתקבלו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 51 בעד, 61 נגד. גם ההסתייגויות הללו לא התקבלו. אם כן, אנחנו מצביעים כעת על סעיף תקציבי 45 – תשלום ריבית ועמלות, לשנת הכספים 2024, כהצעת הוועדה. הצבעה מס' 7 בעד סעיף 45, כהצעת הוועדה – 61 נגד – 50 נמנעים – אין סעיף 45, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 61 בעד, 50 נגד. אני קובע כי סעיף תקציבי 45 – תשלום ריבית ועמלות, לשנת הכספים 2024, כהצעת הוועדה, התקבל. חברי הכנסת, נעבור כעת להצביע בקריאה השנייה על החלק המילולי של הצעת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2024 (מס' 3). בהתאם להחלטת ועדת הכנסת, תתקיים הצבעה על לא יותר מ-20 הסתייגויות לחלק המילולי. נעבוד מול מרכזת האופוזיציה לעניין ההסתייגויות. אני מציין לפרוטוקול כי כל ההסתייגויות שלא תתקיים לגביהן הצבעה, מוסרות. אם כן, נצביע תחילה על הסתייגות לפני סעיף 1, 1. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לפני סעיף 1, 1 – הצבעה שמית. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הסתייגות מס' 1, לבקשת האופוזיציה, ההצבעה תהיה שמית. מזכיר הכנסת, אנא קרא בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – נגד ינון אזולאי – נגד גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – נגד דן אילוז – נגד ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – בעד זאב אלקין – נגד משה ארבל – נגד יעקב אשר – נגד אביחי אברהם בוארון – נגד אוריאל בוסו – נגד מישל בוסקילה – נגד דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – נגד בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – נגד אברהם בצלאל – נגד אליהו ברוכי – נגד ניר ברקת – נגד ששון ששי גואטה – נגד טלי גוטליב – נגד מאי גולן – נגד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – נגד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – נגד גלית דיסטל אטבריאן – נגד אלי דלל – נגד שלום דנינו – נגד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – נגד שרן מרים השכל – נגד ניסים ואטורי – נגד מיכל מרים וולדיגר – נגד יצחק שמעון וסרלאוף – נגד יאסר חוג'יראת – בעד אימאן ח'טיב יאסין – בעד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – בעד יוסף טייב – נגד אוהד טל – נגד יעקב טסלר – נגד חילי טרופר – אינו נוכח אלמוג כהן – בעד << קריאה >> קריאות: << קריאה >> נגד – – – זה היה – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הוא קרא בשם. אין מה לעשות, תפס. תהיו ערניים, חברים. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – נגד ישראל כץ – נגד רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח ירון לוי – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – נגד נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח סימון מושיאשוילי – נגד טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – אינה נוכחת יונתן מישרקי – נגד חנוך דב מלביצקי – נגד ארז מלול – נגד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – נגד צגה מלקו – אינה נוכחת אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – נגד משה סולומון – נגד לימור סון הר מלך – נגד אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – נגד משה סעדה – נגד גדעון סער – נגד מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – בעד יוסף עטאונה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – נגד חמד עמאר – בעד צביקה פוגל – נגד עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – נגד משה פסל – נגד יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – בעד מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת אריאל קלנר – נגד יצחק קרויזר – נגד גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – אינו נוכח אליהו רביבו – נגד משה רוט – נגד שמחה רוטמן – נגד עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת אלון שוסטר – בעד קטי קטרין שטרית – נגד אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – אינו נוכח אושר שקלים – נגד עאידה תומא סלימאן – בעד פנינה תמנו – בעד << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנא קרא בשמות חברי הכנסת שטרם הצביעו. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) גדי איזנקוט – בעד ואליד אלהואשלה – בעד דבי ביטון – אינה נוכחת בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – בעד יואב גלנט – אינו נוכח בנימין גנץ – בעד משה גפני – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח ווליד טאהא – בעד בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח חילי טרופר – בעד מאיר כהן – בעד מירב כהן – בעד מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – בעד רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח ירון לוי – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – בעד יאיר לפיד – בעד טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – בעד יוליה מלינובסקי – בעד צגה מלקו – אינה נוכחת אבי מעוז – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – בעד מנסור עבאס – בעד יוסף עטאונה – בעד עודד פורר – בעד יסמין פרידמן – בעד מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – נגד עידן רול – בעד אפרת רייטן מרום – בעד אלעזר שטרן – בעד מיכל שיר סגמן – בעד נאור שירי – בעד << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> האם יש חברי כנסת שטרם הצביעו ומעוניינים לעשות כן? מזכיר הכנסת, אנא. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה טור פז – בעד יוראי להב הרצנו – בעד דבי ביטון – בעד מיקי לוי – בעד יואב סגלוביץ' – בעד מטי צרפתי הרכבי – בעד רון כץ – בעד מירב בן ארי – בעד ירון לוי – בעד מתן כהנא – בעד גלעד קריב – בעד בועז טופורובסקי – בעד << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> יש נוספים? לא. אם כן, תמה ההצבעה, נא לסכם את הקולות. להלן תוצאות ההצבעה: 51 בעד, 60 נגד, אני קובע כי הסתייגות מס' 1 לא התקבלה. כעת נצביע על הסתייגות – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> קל"ב, לפני סעיף 1. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לפני סעיף 1 – 1 לחלופין קל"ב. למי שעוקב אחרי העמודים, עמ' 8. שוב הצבעה שמית. אנחנו מצביעים כעת על הסתייגות לפני סעיף 1, 1 קל"ב. גם כאן, לבקשת האופוזיציה, ההצבעה תהיה שמית. בבקשה. מזכיר הכנסת, אנא קרא בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – נגד ינון אזולאי – נגד גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – נגד דן אילוז – נגד ואליד אלהואשלה – בעד קארין אלהרר – בעד זאב אלקין – נגד משה ארבל – נגד יעקב אשר – נגד אביחי אברהם בוארון – נגד אוריאל בוסו – נגד מישל בוסקילה – נגד דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – נגד בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – נגד אברהם בצלאל – נגד אליהו ברוכי – נגד ניר ברקת – נגד ששון ששי גואטה – נגד טלי גוטליב – נגד מאי גולן – נגד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – נגד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – נגד גלית דיסטל אטבריאן – נגד אלי דלל – נגד שלום דנינו – נגד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – נגד שרן מרים השכל – נגד ניסים ואטורי – נגד מיכל מרים וולדיגר – נגד יצחק שמעון וסרלאוף – נגד יאסר חוג'יראת – בעד אימאן ח'טיב יאסין – בעד ווליד טאהא – בעד בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – בעד אחמד טיבי – בעד יוסף טייב – נגד אוהד טל – נגד יעקב טסלר – נגד חילי טרופר – אינו נוכח אלמוג כהן – נגד מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – נגד ישראל כץ – נגד רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח ירון לוי – אינו נוכח מיקי לוי – בעד יריב לוין – נגד נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – בעד יאיר לפיד – אינו נוכח סימון מושיאשוילי – נגד טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – אינה נוכחת יונתן מישרקי – נגד חנוך דב מלביצקי – נגד ארז מלול – נגד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – נגד צגה מלקו – אינה נוכחת אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – בעד צבי ידידיה סוכות – נגד משה סולומון – נגד לימור סון הר מלך – נגד אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – נגד משה סעדה – נגד גדעון סער – נגד מנסור עבאס – בעד איימן עודה – בעד יוסף עטאונה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – נגד חמד עמאר – בעד צביקה פוגל – נגד עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – נגד משה פסל – נגד יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – בעד מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת אריאל קלנר – נגד יצחק קרויזר – אינו נוכח גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – נגד אליהו רביבו – נגד משה רוט – נגד שמחה רוטמן – נגד עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – נגד אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – אינו נוכח אושר שקלים – נגד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – בעד << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנא קרא בשמות חברי הכנסת שטרם הצביעו. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) גדי איזנקוט – אינו נוכח דבי ביטון – אינה נוכחת בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו נוכח רם בן ברק – אינו נוכח יואב גלנט – אינו נוכח בנימין גנץ – בעד משה גפני – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח בועז טופורובסקי – בעד חילי טרופר – בעד מאיר כהן – בעד מירב כהן – בעד מתן כהנא – בעד עופר כסיף – בעד רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – אינו נוכח ירון לוי – בעד נעמה לזימי – בעד יאיר לפיד – בעד טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – בעד יוליה מלינובסקי – בעד צגה מלקו – אינה נוכחת אבי מעוז – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – בעד אופיר סופר – נגד יוסף עטאונה – בעד עודד פורר – אינו נוכח יסמין פרידמן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – בעד יצחק קרויזר – נגד גלעד קריב – בעד עידן רול – בעד אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת אלון שוסטר – בעד אלעזר שטרן – בעד מיכל שיר סגמן – בעד נאור שירי – בעד עאידה תומא סלימאן – בעד << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> האם יש חברי כנסת נוספים שטרם הצביעו? מזכיר הכנסת, שים לב. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) ולדימיר בליאק – בעד דבי ביטון – בעד יוראי להב הרצנו – בעד רם בן ברק – בעד טטיאנה מזרסקי – בעד << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הייתכן שבטעות לא קראת בשמו של חבר הכנסת רביבו? << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) בודקים. יסמין פרידמן – בעד אפרת רייטן מרום – בעד גדי איזנקוט – בעד עודד פורר – בעד חבר הכנסת אליהו רביבו, הצבעת נגד. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> יש נוספים? אם כן, תמה ההצבעה. נא לסכם את הקולות. אם כן, להלן תוצאות ההצבעה: 51 בעד, 61 נגד. אני קובע כי גם הסתייגות זו לא התקבלה. אנחנו נצביע כעת על הסתייגות – רגע, ניתן דקה לאנשים לשבת במקומותיהם. אנא שבו במקומותיכם. כן? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> רצ"ה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הסתייגות לסעיף 1, רצ"ה. בסדר גמור. מי שעוקב בעמודים, זה עמ' 14, כן? כן. בבקשה, לפני סעיף 1, הסתייגות 1 לחלופין רצ"ה. ההצבעה תהיה אלקטרונית. הצבעה מס' 8 בעד ההסתייגות – 50 נגד – 62 נמנעים – אין ההסתייגות 1 לחלופין רצה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 50 בעד, 62 נגד. אני קובע כי ההסתייגות לא התקבלה. כעת נצביע על הסתייגות 45. הצבעה כעת. בבקשה. הצבעה מס' 9 בעד ההסתייגות – 51 נגד – 62 נמנעים – אין הסתייגות 45 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 51 בעד, 62 נגד. אני קובע כי ההסתייגות לא התקבלה. כעת נצביע על הסתייגות – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 147. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הסתייגות 147 – הצבעה כעת. הצבעה מס' 10 בעד ההסתייגות – 52 נגד – 62 נמנעים – אין הסתייגות 147 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 52 בעד, 62 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. כעת נצביע על הסתייגות 148. הסתייגות 148 כעת. הצבעה מס' 11 בעד ההסתייגות – 52 נגד – 62 נמנעים – אין הסתייגות 148 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 52 בעד, 62 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. כעת נצביע על הסתייגות – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 368ב. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> – – 368ב. הסתייגות 368ב כעת. הצבעה מס' 12 בעד ההסתייגות – 40 נגד – 61 נמנעים – אין הסתייגות 368 לחלופין ב לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 40 בעד, 61 נגד, עשרה נוכחים. אני קובע כי ההסתייגות לא התקבלה. כעת נצביע על הסתייגות – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 421. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הסתייגות 421 כעת – הצבעה. הצבעה מס' 13 בעד ההסתייגות – 42 נגד – 67 נמנעים – אין הסתייגות 421 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 42 בעד, 67 נגד, ארבעה נוכחים. אני קובע כי ההסתייגות לא התקבלה. וכעת? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 466. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הסתייגות 466 – הצבעה כעת. הצבעה מס' 14 בעד ההסתייגות – 42 נגד – 61 נמנעים – אין הסתייגות 466 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 42 בעד, 61 נגד, עשרה נוכחים. אני קובע כי ההסתייגות לא התקבלה. וכעת? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 542. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> כעת הסתייגות 542 – הצבעה. הצבעה מס' 15 בעד ההסתייגות – 44 נגד – 62 נמנעים – אין הסתייגות 542 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 44 בעד, 62 נגד, שבעה נוכחים. אני קובע כי ההסתייגות לא התקבלה. וכעת? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 564. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הסתייגות 564 – הצבעה כעת. הצבעה מס' 16 בעד ההסתייגות – 44 נגד – 62 נמנעים – אין הסתייגות 564 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 44 בעד, 62 נגד, שמונה נוכחים. ההסתייגות לא התקבלה. כעת? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 591. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הסתייגות 591 – הצבעה. הצבעה מס' 17 בעד ההסתייגות – 51 נגד – 62 נמנעים – אין הסתייגות 591 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 51 בעד, 62 נגד. אני קובע כי ההסתייגות לא התקבלה. כעת? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 601. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הסתייגות 601 – הצבעה כעת. הצבעה מס' 18 בעד ההסתייגות – 52 נגד – 62 נמנעים – אין הסתייגות 601 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 52 בעד, 62 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. כעת? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 609. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הסתייגות 609 – הצבעה כעת. הצבעה מס' 19 בעד ההסתייגות – 42 נגד – 61 נמנעים – אין הסתייגות 609 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 42 בעד, 61 נגד, תשעה נוכחים. אני קובע כי ההסתייגות לא התקבלה. כעת? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 1210. << יור >>היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אוקיי, אם כך, אנחנו מצביעים על סעיף 1 כנוסח הוועדה. שימו לב, אנחנו מצביעים על סעיף 1 כנוסח הוועדה. הצבעה מס' 20 בעד סעיף 1, כהצעת הוועדה – 63 נגד – 51 נמנעים – אין סעיף 1, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 63 בעד, 51 נגד, אין נמנעים. אני קובע כי סעיף 1, כהצעת הוועדה, התקבל. כעת נצביע על ההסתייגות שאמרת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 1210. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הסתייגות 1210 – הצבעה כעת. הצבעה מס' 21 בעד ההסתייגות – 52 נגד – 62 נמנעים – אין הסתייגות 1210 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 52 בעד, 62 נגד, ההסתייגות לא התקבלה. וכעת – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 1738. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> רק רגע. אם כן, אנחנו מצביעים כעת על סעיף 2, כנוסח הוועדה. שימו לב, סעיף 2, כנוסח הוועדה. הצבעה מס' 22 בעד סעיף 2, כהצעת הוועדה – 62 נגד – 52 נמנעים – אין סעיף 2, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 62 בעד, 52 נגד. אני קובע כי סעיף 2, כנוסח הוועדה, התקבל. וכעת הסתייגות – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 1738. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 1738, מירב? הסתייגות 1738 – הצבעה כעת. הצבעה מס' 23 בעד ההסתייגות – 51 נגד – 62 נמנעים – אין הסתייגות 1738 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 51 בעד, 62 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. מה קרה בעמדה? רגע, רגע. חברת הכנסת פרקש הכהן, לחצת ולא נקלטה ההצבעה? בני, שים לב, בבקשה, תבדוק. כעת נצביע על הסתייגות – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 1745. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הסתייגות 1745 – הצבעה כעת. הצבעה מס' 24 בעד ההסתייגות – 51 נגד – 62 נמנעים – אין הסתייגות 1745 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 51 בעד, 62 נגד. אני קובע כי ההסתייגות לא התקבלה. וכעת? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 2773. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אוקיי. רק רגע. אם כן, אנחנו מצביעים על סעיפים 3 ו-4 כנוסח הוועדה. הצבעה מס' 25 בעד סעיפים 3–4, כהצעת הוועדה – 62 נגד –52 נמנעים – אין סעיפים 3–4, כהצעת הוועדה, נתקבלו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 62 בעד, 52 נגד. סעיפים 3 ו-4, כנוסח הוועדה, התקבלו. וכעת – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 2773. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הסתייגות 2773 – הצבעה. הצבעה מס' 26 בעד ההסתייגות – 51 נגד – 60 נמנעים – אין הסתייגות 2773 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 51 בעד, 60 נגד. אני קובע כי ההסתייגות לא התקבלה. וכעת? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 2816. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 2816? זה עדיין במסגרת – הסתייגות 2816, הצבעה. הצבעה מס' 27 בעד ההסתייגות – 52 נגד –62 נמנעים – אין הסתייגות 2816 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 52 בעד, 62 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. וכעת נצביע על – האחרונה כבר הייתה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> סיימנו את ההסתייגויות. סיימנו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הסרנו את כל ההסתייגויות. אם כן, אנחנו מצביעים על סעיף 5 כנוסח הוועדה? נצביע על סעיף 5 כנוסח הוועדה, משהוסרו כל ההסתייגויות. שימו לב, הצבעה על סעיף 5 כנוסח הוועדה. הצבעה מס' 28 בעד סעיף 5, כהצעת הוועדה – 62 נגד – 52 נמנעים – אין סעיף 5, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 62 בעד, 52 נגד. אני קובע כי גם סעיף 5, כנוסח הוועדה, התקבל. ומכאן שאנחנו עוברים, לאחר שכל ההסתייגויות הוסרו, להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2024 (מס' 3), התשפ"ה–2024. הצבעה כעת. קריאה שלישית. הצבעה מס' 29 בעד החוק – 62 נגד – 52 נמנעים – אין חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2024 (מס' 3), התשפ"ה–2024, נתקבל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 62 בעד, 52 נגד. אני קובע כי הצעת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2024 (מס' 3), התשפ"ה–2024, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית ותיכנס לספר החוקים. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 27), התשפ"ה–2024. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות של קבוצת סיעת יש עתיד – חברי הכנסת יאיר לפיד, מאיר כהן, קארין אלהרר, מירב כהן, אלעזר שטרן, מיקי לוי, מירב בן ארי, רם בן ברק, יואב סגלוביץ', בועז טופורובסקי, מיכל שיר סגמן, עידן רול, יוראי להב הרצנו, ולדימיר בליאק, רון כץ, מטי צרפתי הרכבי, טטיאנה מזרסקי, יסמין פרידמן, דבי ביטן, משה טור פז, סימון דוידסון, נאור שירי, שלי טלי מירון וירון לוי; קבוצת סיעת חד"ש-תע"ל – חברי הכנסת איימן עודה, אחמד טיבי, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף ויוסף עטאונה; קבוצת סיעת רע"מ – חברי הכנסת מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה, אימאן ח'טיב יאסין ויאסר חוג'יראת; קבוצת סיעת העבודה: חברי הכנסת מרב מיכאלי, נעמה לזימי, גלעד קריב ואפרת רייטן מרום; קבוצת סיעת המחנה הממלכתי – חברי הכנסת בני גנץ, גדי איזנקוט, פנינה תמנו, חילי טרופר, מיכאל מרדכי ביטון, מתן כהנא, אורית פרקש הכהן ואלון שוסטר; קבוצת סיעת ישראל ביתנו – חברי הכנסת אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר. בהתאם להחלטת ועדת הכנסת, תתקיים הצבעה במסגרת הקריאה השנייה על לא יותר מ-15 הסתייגויות – סליחה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ולכן, אנחנו לא מסירים הסתייגויות – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא, אבל אני רק קובע – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – אלא ב-98. אתם הסרתם לנו את ההסתייגויות, לא אנחנו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אין בעיה. אני רק קובע ומציין לפרוטוקול כי כל ההסתייגויות שלא תתקיים לגביהן הצבעה מוסרות. מאה אחוז. בבקשה, אני עובר להצבעה, חברי הכנסת. בבקשה, אנחנו מצביעים כעת על – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לפני סעיף 1, 1 – הצבעה שמית. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אוקיי, לבקשת האופוזיציה הצבעה שמית על לפני סעיף 1, הסתייגות 1. מזכיר הכנסת, אנא קרא בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – נגד ינון אזולאי – נגד גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – נגד דן אילוז – נגד ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – בעד זאב אלקין – נגד משה ארבל – נגד יעקב אשר – נגד אביחי אברהם בוארון – נגד אוריאל בוסו – נגד מישל בוסקילה – נגד דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – נגד בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – נגד אברהם בצלאל – נגד אליהו ברוכי – נגד ניר ברקת – נגד ששון ששי גואטה – נגד טלי גוטליב – נגד מאי גולן – נגד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – נגד בנימין גנץ – בעד משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – נגד גלית דיסטל אטבריאן – נגד אלי דלל – נגד שלום דנינו – נגד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – נגד שרן מרים השכל – נגד ניסים ואטורי – נגד מיכל מרים וולדיגר – נגד יצחק שמעון וסרלאוף – נגד יאסר חוג'יראת – בעד אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – נגד אוהד טל – נגד יעקב טסלר – נגד חילי טרופר – בעד אלמוג כהן – נגד מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – נגד ישראל כץ – נגד רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח ירון לוי – בעד מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – נגד נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – בעד יאיר לפיד – אינו נוכח סימון מושיאשוילי – נגד טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – אינה נוכחת יונתן מישרקי – נגד חנוך דב מלביצקי – נגד ארז מלול – נגד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – נגד צגה מלקו – נגד אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – בעד צבי ידידיה סוכות – נגד משה סולומון – נגד לימור סון הר מלך – נגד אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – נגד משה סעדה – נגד גדעון סער – נגד מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – בעד יוסף עטאונה – בעד חוה אתי עטייה – נגד חמד עמאר – בעד צביקה פוגל – נגד עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – נגד משה פסל – נגד יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – בעד מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת אריאל קלנר – נגד יצחק קרויזר – נגד גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – נגד אליהו רביבו – נגד משה רוט – נגד שמחה רוטמן – נגד עידן רול – בעד אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – נגד אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – בעד נאור שירי – בעד אושר שקלים – נגד עאידה תומא סלימאן – בעד פנינה תמנו – בעד << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנא קרא בשמות חברי הכנסת שטרם הצביעו. זה סיבוב שני עכשיו? כן. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) גדי איזנקוט – בעד ואליד אלהואשלה – בעד דבי ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – בעד בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – בעד יואב גלנט – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – בעד ווליד טאהא – בעד בועז טופורובסקי – בעד משה טור פז – בעד אחמד טיבי – אינו נוכח מאיר כהן – בעד מירב כהן – בעד מתן כהנא – בעד עופר כסיף – בעד רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – בעד נעמה לזימי – בעד יאיר לפיד – בעד טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – בעד שלי טל מירון – בעד יוליה מלינובסקי – בעד אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – בעד מנסור עבאס – בעד עודד פורר – בעד יסמין פרידמן – בעד מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת גלעד קריב – בעד אפרת רייטן מרום – בעד אלון שוסטר – אינו נוכח אלעזר שטרן – בעד << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> האם יש חברי כנסת נוספים שלא הצביעו ומעוניינים להצביע? << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשם חבר הכנסת) יוראי להב הרצנו – בעד << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> האם ישנם נוספים? << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשם חבר הכנסת) אלון שוסטר – בעד << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מטי צרפתי הרכבי, שים לב. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשם חברת הכנסת) מטי צרפתי הרכבי – בעד << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> האם יש נוספים שלא הצביעו? אם כן, תמה ההצבעה. נא לסכם את הקולות. אם כן, להלן תוצאות ההצבעה: 51 בעד, 62 נגד. אני קובע כי ההסתייגות לא התקבלה. אנא שבו במקומותיכם. חברי וחברות הכנסת, כעת נצביע על הסתייגות? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> סעיף 1, הסתייגות 2. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אוקיי, לסעיף 1, הסתייגות 2. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> עמ' 6. ראית? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> עוד שנייה, בבקשה. הסתייגות 2 – הצבעה כעת. הצבעה מס' 30 בעד ההסתייגות – 51 נגד – 62 נמנעים – אין הסתייגות 2 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 51 בעד, 62 נגד. אני קובע כי ההסתייגות לא התקבלה. כעת נצביע על – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> על 6. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הסתייגות 6 – הצבעה כעת. הצבעה מס' 31 בעד ההסתייגות – 51 נגד – 62 נמנעים – אין הסתייגות 6 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 51 בעד, 62 נגד. אני קובע כי ההסתייגות לא התקבלה. כעת נצביע על – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 10. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> – – 10. מצביעים על הסתייגות שמספרה 10. הצבעה כעת. הצבעה מס' 32 בעד ההסתייגות – 42 נגד – 62 נמנעים – אין הסתייגות 10 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 42 בעד, 62 נגד, שבעה נוכחים. אני קובע כי ההסתייגות לא התקבלה. וכעת? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 10 לחלופין ו'. עמ' 7 למטה, ו'. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנחנו מסתכלים בדפים שונים? אנחנו כאן, מירב. על מה אנחנו מצביעים? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מס' 5. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא, היינו כבר ב-6, לדעתי, 7. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 9. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הסתייגות 9, בסדר? אנחנו בסדר? מאה אחוז, מצביעים על הסתייגות 9 כעת. הצבעה. הצבעה מס' 33 בעד ההסתייגות – 52 נגד – 62 נמנעים –אין הסתייגות 9 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 52 בעד, 62 נגד. אני קובע כי ההסתייגות לא התקבלה. וכעת נצביע על – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 239. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> – – הסתייגות 239. הצבעה על הסתייגות 239, עמ' 15, לעוקבים. הצבעה מס' 34 בעד ההסתייגות – 51 נגד – 62 נמנעים – אין הסתייגות 239 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 51 בעד, 62 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. וכעת נצביע על – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 239 לחלופין ח'. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> – – 239 לחלופין ח'. הצבעה כעת. הצבעה מס' 35 בעד ההסתייגות – 52 נגד – 62 נמנעים – אין הסתייגות 239 לחלופין ח לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 51 בעד, 62 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. כעת נצביע על – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 240. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> – – הסתייגות 240. הצבעה כעת. הצבעה מס' 36 בעד ההסתייגות – 51 נגד – 62 נמנעים – אין הסתייגות 240 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 51 בעד, 62 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. כעת נצביע על – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 273. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> – – הסתייגות 273. הצבעה מס' 37 בעד ההסתייגות – 41 נגד – 62 נמנעים – אין הסתייגות 273 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 41 בעד, 62 נגד, תשעה נוכחים. אני קובע כי ההסתייגות לא התקבלה. כעת? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 1059. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> רק רגע. הסתייגות 1059, עמ' 33, לעוקבים. הצבעה כעת. הצבעה מס' 38 בעד ההסתייגות – 52 נגד – 62 נמנעים – אין הסתייגות 1059 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 52 בעד, 62 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. כעת נצביע על – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 1107. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> רגע, זה אחרי סעיף 1. אנחנו מצביעים על סעיף 1 כנוסח הוועדה. שימו לב, הצבעה. הצבעה מס' 39 בעד סעיף 1, כהצעת הוועדה – 62 נגד – 52 נמנעים – אין סעיף 1, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 62 בעד, 52 נגד. אני קובע כי סעיף 1, כנוסח הוועדה, התקבל. כעת נצביע על הסתייגות – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 1107. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הסתייגות 1107 – הצבעה כעת. הצבעה מס' 40 בעד ההסתייגות – 52 נגד – 62 נמנעים – אין הסתייגות 1107 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 52 בעד, 62 נגד. אני קובע כי ההסתייגות לא התקבלה. וכעת נצביע על – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 1341. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> רק רגע, מאה אחוז. הסתייגות 1341 – הצבעה כעת. הצבעה מס' 41 בעד ההסתייגות – 52 נגד – 62 נמנעים – אין הסתייגות 1341 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 52 בעד, 62 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. כעת נצביע על – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 1342. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הסתייגות 1342 – הצבעה כעת. הצבעה מס' 42 בעד ההסתייגות – 52 נגד – 62 נמנעים – אין הסתייגות 1342 לא התקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 52 בעד, 62 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. וכעת? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 1343. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הסתייגות 1343 – הצבעה כעת. הצבעה מס' 43 בעד ההסתייגות – 51 נגד – 62 נמנעים – אין הסתייגות 1343 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 51 בעד, 62 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. וכעת? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 1792. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אז עכשיו צריך להצביע על סעיף 2. עכשיו אנחנו מצביעים על סעיף 2 כנוסח הוועדה. שימו לב, סעיף 2 כנוסח הוועדה. הצבעה מס' 44 בעד סעיף 2, כהצעת הוועדה – 62 נגד – 52 נמנעים – אין סעיף 2, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 62 בעד, 52 נגד. אני קובע כי גם סעיף 2, כנוסח הוועדה, התקבל. וכעת? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 1796. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הסתייגות 1796 – הצבעה כעת. הצבעה מס' 45 בעד ההסתייגות – 52 נגד – 62 נמנעים – אין הסתייגות 1796 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 52 בעד, 62 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. משכך, זהו, סיימנו את ההסתייגויות, ואנחנו מצביעים בקריאה השלישית, נכון? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנחנו מצביעים בקריאה השלישית על הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 27), התשפ"ה–2024. הצבעה כעת. הצבעה מס' 46 בעד החוק – 62 נגד – 52 נמנעים – אין חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 27), התשפ"ה–2024, נתקבל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 62 בעד, 52 נגד. אני קובע כי הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 27), התשפ"ה–2024, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. << נושא >> הצעת ועדת הכספים בדבר פיצול הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025) (הקפאת עדכוני מס ומס יסף), התשפ"ה–2024 << נושא >> [נספחות.] << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנחנו נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום – החלטת ועדת הכספים בדבר פיצול הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025) (הקפאת עדכוני מס ומס יסף), התשפ"ה–2024. מי יציג? חבר הכנסת פינדרוס יציג בשם יושב-ראש ועדת הכספים את החלטת הוועדה. אנחנו מדברים על החלטת ועדת הכספים – פיצול הצעת חוק. בבקשה, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר >> על כל שונאי ישראל. מה עשר דקות בשעה כזאת? מה קרה לך, אדוני היושב-ראש? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> עד, עד. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת ומרכז האופוזיציה בוועדה, על פי הצעת ועדת הכספים בדבר פיצול הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025) (הקפאת עדכוני מס ומס יסף), התשפ"ה–2024, על פי הצעת ועדת הכספים מחליטה הכנסת לפי סעיף 84(ב) לתקנון הכנסת לאשר את החלטת הוועדה לפצל את הצעת החוק להצעות חוק נפרדות, כך שחלק אחד מההצעה יכלול את הסעיפים המפורטים להלן שעניינם מס יסף על השבח, וחלק אחר מההצעה יכלול את יתר הסעיפים, שעניינם הקפאת עדכוני מס ומס יסף: 1. סעיף 1(3)(ג), סעיף (א2) המוצע; 2. סעיף 1(3)(ה), ההגדרה הכנסה מחייבת המוצעת; 3. סעיף 4(ג). אבקש לאשר את הצעת הוועדה תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת פינדרוס. אנחנו בשלב הדיון האישי. אם מקובל על האופוזיציה ועל הקואליציה, אני אשאל אם יש חברי כנסת שנרשמו ומעוניינים לדבר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יש מישהו שמעוניין לדבר? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אם יש כאלה, יקבלו את זכות הדיבור, ואם לא, אנחנו נעבור להצבעה. אין. מאה אחוז. אם כך, אנחנו מצביעים על החלטת ועדת הכספים בדבר פיצול הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025) (הקפאת עדכוני מס ומס יסף), התשפ"ה–2024. הצבעה כעת. הצבעה מס' 47 בעד הצעת ועדת הכספים – 35 נגד – 5 נמנעים – 2 הצעת ועדת הכספים בדבר פיצול הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025) (הקפאת עדכוני מס ומס יסף), התשפ"ה–2024, נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 35 בעד, חמישה נגד, שני נמנעים ו-11 נוכחים. אני קובע כי החלטת ועדת הכספים בדבר פיצול הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025) (הקפאת עדכוני מס ומס יסף), התשפ"ה–2024, התקבלה. << נושא >> המלצת הוועדה המשותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת החוקה, חוק ומשפט בעניין הארכת תוקף ההכרזה על מצב חירום << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> ואנחנו נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום – המלצת הוועדה המשותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת החוקה, חוק ומשפט בעניין הארכת תוקף ההכרזה על מצב חירום. אני מתכבד להזמין את יושב-ראש הוועדה המשותפת – לא יושב-ראש, מטעמו. חבר הכנסת שמחה רוטמן יציג את המלצת הוועדה המשותפת. בבקשה, אדוני. << דובר >> שמחה רוטמן (בשם הוועדה המשותפת): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג בפני הכנסת את המלצות הוועדה המשותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת החוקה, חוק ומשפט בעניין הכרזה על מצב חירום בהתאם לסעיף 69 לתקנון הכנסת.  בסמוך לאחר הקמת המדינה הכריזה מועצת המדינה הזמנית על מצב חירום במדינה. מצב חירום זה עדיין עומד בתוקפו. ב-1996 נחקק חוק-יסוד: הממשלה, שקבע כי סמכות ההכרזה על מצב חירום תהיה בידי הכנסת, ביוזמתה או על פי הצעת הממשלה, וכי תוקף ההכרזה לא יעמוד על יותר משנה. מאז האריכה הכנסת את תוקף ההכרזה מדי שנה, או לתקופות קצרות יותר. להכרזה יש שתי השלכות עיקריות: ראשית, ההכרזה מקנה לממשלה סמכות להתקין תקנות שעת חירום, שבכוחן אף לגבור על חקיקת הכנסת, ותוקפן עד שלושה חודשים. ההשלכה השנייה נובעת מנוהג שהיה קיים בעשורים הראשונים למדינה, שבמהלכם נחקקו חוקים וצווים שונים שנקבע בהם כי יעמדו בתוקף כל עוד ההכרזה על מצב חירום בתוקף. באשר לתקנות שעת חירום, ככלל, בשני העשורים האחרונים מיעטה הממשלה להשתמש בסמכות החריגה שניתנה לה. עם זאת, בשני אירועים מז'וריים, שהיו שניהם מצבי חירום מובהקים, כן הותקנו תקנות שעת חירום. האירוע הראשון היה מגפת הקורונה, שעם התפרצותה התקינה הממשלה 38 תקנות שעת חירום, והשני היה אירועי 7 באוקטובר, שבעקבותיהם התקינה הממשלה 11 תקנות שעת חירום. רוב תקנות שעת החירום שהותקנו בשני האירועים הוחלפו בהמשך בחקיקה ראשית של הכנסת. מכל מקום, מאז ההכרזה האחרונה, לא הותקנו תקנות שעת חירום חדשות. כאמור, היבט נוסף של ההכרזה הוא החוקים והצווים השונים שההכרזה מקנה להם תוקף. בחוקים ובצווים השונים נקבעו בזמנו הסדרים חיוניים שנתנו מענה לצרכים ביטחוניים ואחרים שנועדו להסדיר את הפעילות במשק. אם הכנסת לא תשוב ותכריז על מצב חירום, הסדרים חיוניים אלה יפקעו, ואת חלקם לא יהיה ניתן להחיות שוב. יש לציין שאף שאין קשר ישיר בין הצווים לבין מצב החירום, עדיין יש בהם צורך, שכן הם מסדירים ענפים שונים במשק, כגון יהלומים, דבש, מעליות ועוד. בשנת 2009 החלה הוועדה המשותפת לקיים פיקוח הדוק יותר על משרדי הממשלה, כדי להביא להחלפת החקיקה הזו בחקיקה שלא תהיה תלויה במצב חירום. המאמץ המשותף של הוועדה המשותפת ושל משרדי הממשלה נשא פירות: אם ב-2009 היו בתוקף 174 חוקים וצווים שתוקפם תלוי בהכרזה על מצב חירום, הרי שכיום נותרו רק 19 כאלה. במהלך השנה האחרונה לא הוסדרו חוקים וצווים חדשים, אך לגבי כמה מהם חלה התקדמות: הצעת חוק להסדרת הצבה של כוורות וייצור דבש מצויה בדיונים מתקדמים בוועדת הכלכלה, ואני מקווה שחקיקתה תושלם בשבועות הקרובים, וניתן יהיה לבטל את הצו המסדיר את ענף הדבש; בספטמבר האחרון אושרה בקריאה ראשונה הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 137), שאף היא הועברה לוועדת הכלכלה, ועם אישורה ניתן יהיה לבטל צו נוסף, בנושא מונים למוניות; משרד הבריאות הפיץ בספטמבר את תזכיר חוק להסדרת השימוש במכשיר רפואי פולט קרינה, שנועד להחליף שני צווים, ומשרד הביטחון הפיץ באוקטובר להערות הציבור טיוטה לביטול הצו בדבר העיסוק באמצעי הצפנה. יחד עם זאת, נראה כי בנושאים רבים מדי הליכי החקיקה מתעכבים זמן רב, הן בממשלה והן בכנסת. אם בתחילת המלחמה ניתן היה להבין זאת, שכן משרדי הממשלה וועדות הכנסת היו עסוקים בחקיקה הקשורה במלחמה, הרי שכיום הם עוסקים גם בנושאים שוטפים, ואין סיבה שלא יאיצו את מאמציהם גם בנושאים אלה. משכך, החלטנו כי במהלך השנה הקרובה נחדש את ישיבות הפיקוח השוטפות של הוועדה המשותפת. כך נהגה הוועדה בעבר, והפיקוח השוטף הוכיח את עצמו ונשא פירות.  מאחר שכאמור, נוכח תלותם של החוקים והצווים השונים במצב החירום, עדיין יש צורך בהכרזה תקפה, החליטה הוועדה להמליץ לכנסת להאריך את תוקפה של ההכרזה בשנה נוספת, עד יום כ"ו בכסלו התשפ"ו, 16 בדצמבר 2025. אבקש מחברי הכנסת לאשר את המלצת הוועדה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. אם כן, אנחנו בדיון האישי. יש מישהו שרוצה לדבר בדיון האישי? אין. אם כן, חבריי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. שבו במקומותיכם. הצבעה. הצבעה מס' 48 בעד ההמלצה – 29 נגד – 7 נמנעים – 2 המלצת הוועדה המשותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת החוקה, חוק ומשפט בעניין הארכת תוקף ההכרזה על מצב חירום נתקבלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 29 בעד, שבעה נגד, שני נמנעים וארבעה נוכחים. אם כן, אני קובע כי ההצעה בדבר הארכת תוקף ההכרזה על מצב חירום התקבלה. << נושא >> הודעת ועדת הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הודעה ליושב-ראש הקואליציה, חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה. << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אבקש להודיע כי חברת הכנסת קטי קטרין שטרית תכהן כממלאת מקום קבועה בוועדת כספים על חשבון סיעת הימין הממלכתי. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים היום, יום שלישי כ"ג בכסלו התשפ"ה, 24 בדצמבר 2024, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 04:01. << סיום >>