דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת י' ישיבה רל"ח הישיבה המאתיים-ושלושים-ושמונה של הכנסת העשרים-וחמש יום שלישי, ל' בכסלו התשפ"ה (31 בדצמבר 2024) ירושלים, הכנסת, שעה 10:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 3 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 3 הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2025) (מיסוי רווחים לא מחולקים), התשפ"ה–2024 3 מיקי לוי (יש עתיד): 4 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 8 יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): 12 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 96 סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: 96 הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2025) (מיסוי רווחים לא מחולקים), התשפ"ה–2024 96 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 99 עודד פורר (ישראל ביתנו): 143 פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): 143 שר העלייה והקליטה אופיר סופר: 145 שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: 158 שר האוצר בצלאל סמוטריץ': 178 פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): 205 שר האוצר בצלאל סמוטריץ': 206 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברות וחברי הכנסת, שלום, שלום גם לשר, שלום גם לקהל שמלווה אותנו מהיציע. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שלישי ל' בכסלו התשפ"ה, 31 בדצמבר 2024. הודעה למזכיר הכנסת. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונח היום על שולחן הכנסת צו הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון והוראת שעה) (הארכת תקופת הוראת השעה), התשפ"ה–2024. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה למזכיר הכנסת. << הצח >> הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2025) (מיסוי רווחים לא מחולקים), התשפ"ה–2024 << הצח >> [מס' מ/1808; דברי הכנסת, חוברת זו, ישיבה 237.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו ממשיכים בהנמקת ההסתייגויות במסגרת הקריאה השנייה והשלישית של הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2025) (מיסוי רווחים לא מחולקים), התשפ"ה–2024, ואני מתכבד להזמין את ראשון הדוברים להיום, חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> בוקר טוב, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת. בראשית דבריי אני מאחל לראש הממשלה בריאות. הוא יריב פוליטי שלי, לא יותר מזה, וכך צריך להסתכל על העניין הזה. הרבה בריאות, וחזרה לחיים היום-יומיים. ברשותך, אדוני, אני מבקש לדבר פעם נוספת, הפעם המי-יודע-כמה, על הצורך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> סליחה, אדוני. גברתי, לא מצלמים וידיאו במליאה. תודה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא נראה לי גם שהצעת חוק ההתייעלות הכלכלית, אדוני, תושג היום, לאור מה שאני קורא בתקשורת, אבל הינה ההתייחסות שלי לנושא הדיון, כדי שאני אוכל להמשיך אחר כך לנושאים נוספים שנמצאים באמתחתי. אבל בואו נראה בהמשך היום איך אנחנו מתקדמים עם זה, כי לאור מה שאני קורא, יש בעיות. לא כולם תמימי דעים במפלגות הקואליציה שהחוק הזה יובא לכדי מימוש, אם כי כסגן שר האוצר לשעבר וכאחד שגם עסק בנושאי מיסוי רווחים כלואים וחברות ארנק, אני חושב שאני מברך על זה. גם אני עשיתי את זה במידה כזאת או אחרת. אנחנו בתקופה קשה, והמדינה הזו זקוקה לכסף עבור התקציב ועבור היעדים שעומדים והאתגרים שעומדים בפני המדינה. הצורך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית ברור לכול. עמד ראש הממשלה גם כאן, מעל הדוכן הזה, וגם מעל גלי האתר, גם בתקשורת ברדיו וגם בטלוויזיה, בערוצים מסוימים, ואמר: 50% מהעם לא רוצה ועדת חקירה ממלכתית. אני רוצה לתקן אותך, אדוני ראש הממשלה: 79%, כמעט 80% מאזרחי מדינת ישראל – גם מקרב הבוחרים שלך יש כ-35% – תומכים בהקמת ועדת חקירה ממלכתית – ועדת חקירה ממלכתית שתוציא לאור את האמת; ועדת חקירה ממלכתית על האסון הכי קשה שקרה למדינת ישראל מאז שקמה, הטבח הנורא שנעשה באזרחי מדינת ישראל, יישובי העוטף, רצח של זקנים, נשים וטף, גברים, מעשים איומים, אדוני, אונס נשים. עכשיו, לאחרונה, כשיצא דוח הבריאות שנשלח לאו"ם, יש שם תיאורים זוועתיים של אלה ששבו מהתופת אחרי 53 יום, אם אינני טועה, וסיפרו מה עבר עליהם, אותם נערים, אותן נשים, נערות – אילו מעשים איומים נעשו בהם. לחשוב שאחרי כל כך הרבה זמן עוד נמצאים בשבי אזרחי מדינת ישראל, מה הם עוברים במנהרות עזה, בשבי מפלצות החמאס. אמרתם "לחץ צבאי יביא פתרון" – חיכינו, המתנו, תמכנו, וזה לא עובד. אני לא אוהב את המילה "עסקה" אדוני. זו לא עסקה כלכלית, זו לא עסקת קנייה; מדובר באחים שלנו, באזרחי מדינת ישראל, יהודים ושאינם יהודים. ואני קורא להסדר. אני קורא להסדר כבר מחודש ינואר, כשאמרתי שצה"ל הוא מספיק חזק. עמדתי מול המצלמות בבית הזה ואמרתי להפסיק הכול, להחזיר אותם הביתה, כי מדינת ישראל בגדה בהם פעם אחת, ואינה יכולה לבגוד בהם פעם נוספת. השיבו אותם הביתה, גם במחירים כבדים של עצירת הלחימה. ואמרתי: צה"ל מספיק חזק כדי שאם טיל אחד יירה מכיוון עזה למדינת ישראל, או אפילו כדור אחד, צה"ל יהיה מוכן על הקווים כדי להיכנס פנימה לעזה ולהשמיד את חמאס. אבל לא עשו את זה, מכל מיני שיקולים. מה, אנחנו נישבר? אנחנו ניתן להם? ואני מעיד על עצמי, אני נץ ימני בנושאי ביטחון מדינת ישראל ועם ישראל, אבל בינואר היה צריך להחזיר אותם הביתה. אני כבר לא מדבר על הפספוסים במאי. פעם ציר פילדלפי, עוגן חיינו, נולד ובא לעולם הזה, פעם הכניסה לרפיח. הכניסה הצבאית – בלי כניסה לרפיח לא היה קורה כלום. הינה, אתמול התבשרנו שפלוגה שנייה – חיילינו הגיבורים לפני יומיים זיהו אותם יוצאים ממנהרות עזה ומבית החולים שנכבש, רדואן, וחיילינו האמיצים חיסלו 106 איש, מחבלים עם דם על הידיים. שלא יהיו אי-הבנות, מנסים להגיד שהם היו צוותים רפואיים ואזרחים – כולם, על פי הצילומים שהופצו, נשאו קלצ'ניקובים והיו עם מדי צבא, חלקם עם מדים של צה"ל, כדי לטשטש. והדברים האלה צריכים להיבדק: הכיצד 100 מאחינו עדיין במנהרות עזה? כיצד לא השכלנו להחזיר אותם הביתה? איך מדינת ישראל, שבגדה בהם ב-7 באוקטובר, ממשיכה לבגוד בהם בכל מיני סיפורים? ואני לא קונה אף סיפור מהסיפורים האלה. אף סיפור. ואינני יודע כמה נותרו חיים מתוך ה-100. צריך להשיב אותם הביתה. אני מניח שהבית הזה היה מתנהג אחרת אם מישהו מהמעגל הראשון של יושבי הבית היה נמצא בשבי מפלצות החמאס. אבל כשזה לא שלנו, נוח להגיד "זה הם"; נוח להגיד כל הזמן: כן, בוודאי, צריך להחזיר אותם – ולא לעשות פעולות אקטיביות כואבות, כואבות מאוד מבחינה צבאית, מבחינת מדינת ישראל. אבל אין ברירה. כבר בחודש ינואר, כשאמרתי לעצור הכול ולהחזיר אותם הביתה, ספגתי על זה קיתונות של בוז, קללות. אפילו פה, בבית הזה, כשעמדתי מעל הדוכן, חברי כנסת צעקו לי "בוגד". אני בוגד? אני, שבאתי מבית רביזיוניסטי של אצ"ל, שאבא שלי ישב שנתיים בלטרון ואימא שלי הבריחה מהעמדות פה בירושלים ומסליקים, על גבה, כנערה, נשק ממקום למקום עבור הלוחמים – אני בוגד. אבל לא משנה. ככל שיקללו וככל שיפנו אצבע מאשימה, אני מתחזק יותר ויותר בתפיסת העולם שלי. ואם הכול בסדר, אדוני יושב-ראש הכנסת, חברי כנסת נכבדים, אדוני ראש הממשלה – למרות שאינך נוכח פה, אני משוכנע שעושים לך תקצירים, או שאולי אתה צופה בנו – צריך להקים ועדת חקירה ממלכתית. שום אפשרות אחרת מלבד ועדת חקירה ממלכתית. החברה הישראלית לא תתאושש שנים רבות אם חטופינו לא יחזרו הביתה, המתים – לקבורה במדינת ישראל, והחיים – חזרה לחיים, אם כי זה לא פשוט. החברה הישראלית לא תוכל להתאושש לעולם. אות הקין הזה על מצחנו. כל ה-120, אדוני יושב-ראש הכנסת, נושאים באחריות, מי יותר ומי פחות. ההיסטוריה תשפוט את כולנו, את כל אלה שהיו פה – תשפוט מי עשה די, מי לא עשה בכלל; מי לחץ, מי לא; את מי שקיבל החלטות ואת מי שלא. ראש הממשלה נתניהו, בשבתו כראש האופוזיציה, עמד מעל הדוכן הזה יחד עם אחרים וזעק על נושא הרוגלות. לא שהרוגלות היו דבר של מה בכך; היה צריך לבדוק, לחקור – אין לי בכלל ספק בעניין הזה. על הרוגלות ראש הממשלה עמד על הדוכן וזעק: הקמת ועדת חקירה ממלכתית. כך אמר במדויק אדוני: אזרחי ישראל דורשים תשובות בלי טיוח, בלי מכבסת מילים, בלי כסת"ח. רק ועדת חקירה ממלכתית תבטיח שתשובות אלה יינתנו. ועל מה? על נושא הרוגלות. לא שאני מזלזל בבעייתיות בשימוש בכלי הזה שנקרא רוגלות. רק ועדת חקירה ממלכתית יכולה לגלות את האמת, ורק ועדת חקירה ממלכתית יכולה להבטיח שמעשים נפשעים – זו המילה שהוא אמר – כאלה לא יחזרו על עצמם לעולם. אני רוצה להגיד לך מה עוד זה יבטיח – זה יבטיח את הדמוקרטיה. כך אמר ראש הממשלה. אדוני ראש הממשלה, אם אתם כל כך בטוחים בעצמכם, כולל אותך, מה הפחד? ממה אתה מפחד? אתה רועד מפחד, אין לי הסבר אחר. אבל אנחנו נמשיך להתעקש ולהילחם: רק ועדת חקירה ממלכתית תוקם, ולא שום ועדה הזויה אחרת, כמו כל מיני פתרונות של הקמת ועדת חקירה עממית. עמד כאן שר והמציא את המושג "ועדת חקירה עממית". מה זה ועדת חקירה עממית? היא לא מופיעה בשום מקום, היא לא קיימת בחוק. לא נעשה בה שימוש ב-76 שנות קיומה של מדינת ישראל. "העם יחליט", כך אמר. אבל העם, 80%, 79%, רוצה ועדת חקירה ממלכתית. גם בוחרי הליכוד, חלק מהם, רוצים ועדת חקירה ממלכתית. רבע מהבוחרים של ראש הממשלה נתניהו, על פי סקר שנעשה, רוצים ועדת חקירה ממלכתית כדי שהאמת תצא לאור. בפברואר 2022, הליכוד – זה בסדר, אנחנו עדיין מדינה דמוקרטית – מקיים הפגנה בהבימה בעד ועדת חקירה בנושא הרוגלות. אז חבר הכנסת מיקי זוהר, היום שר התרבות, אומר אל מול המצלמה: אנחנו לא נשתוק, ואנחנו נמשיך להתעקש על הקמת ועדת חקירה ממלכתית. כך אמר שר במדינת ישראל של היום. חברת הכנסת מאי גולן אמרה כך – הכול מוקלט, הכול מצולם: "כל יום, כל שעה וכל רגע שעובר בלי ועדת חקירה הוא פשע למדינת ישראל". כך אמרה, אני מצטט בדיוק את הדברים שהיא אמרה. חבר הכנסת אופיר אקוניס, שנמצא היום בניו יורק כנציג מדינת ישראל, אמר: "אנחנו, בניגוד לאחרים, לא מפחדים מוועדת חקירה ממלכתית. אנחנו דורשים אותה. אנחנו עומדים עליה", כך אמר חבר הכנסת אופיר אקוניס. חבר הכנסת ישראל כץ אמר: "איפה החמלה"? על מה חמלה, אדוני שר הביטחון של היום, אז חבר הכנסת? על מה חמלה? אולי החמלה היא בוועדת החקירה הזו שאמורה לקום על רצח מתועב, על טבח שנעשה בבני עמנו. אבל כך אמר ישראל כץ, שר הביטחון של היום: "איפה החמלה? איפה האנושיות והאחריות ההדדית?" חברת הכנסת גלית דיסטל אמרה באותה הפגנה: "אנחנו רוצים לראות אתכם מאחורי סורג ובריח, כי מקומכם בכלא". כך אמרה בפברואר 2022. אבל לפני כמה שבועות, כשעמדה על הדוכן הזה, לא בהפגנה, הודיעה לעם ישראל כי לא תהיה ועדת חקירה ממלכתית. רק לפני שנה וחצי או שנה וכמה חודשים היא הייתה שרה בממשלת ישראל. שרת התקשורת עזבה כי ענייניה עימה. אני לא עוסק בהשמצות. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הסברה, לא תקשורת. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הסברה, כן. מה אמרתי? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תקשורת. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מתנצל. בוודאי, שרת ההסברה. היא עזבה. אני מכבד את הרצון שלה. אני לא יורד לעניינים האלה. אבל היא עמדה כאן, על הדוכן הזה, ואמרה: לא תהיה ועדת חקירה ממלכתית. זו תיאוריה הזויה, תיאוריה תלושה מהמציאות, תיאוריה ללא בסיס – תיאוריית משולש האשמים. וכך אמרה: זהו המשולש שנגדו אנחנו נלחמים – מצאה אויב חדש – צמרת צה"ל. הם לא נקיים, הם עשו טעות, הם עשו טעויות גם בהיערכות, גם בהערכת המצב. רובם לקחו אחריות, אחד התפטר. הם לא האויב שלנו – הם הגיבורים שלנו. בצמרת המשפט והתקשורת האחד מגן על השני – שיחלמו שניתן להם לעשות ועדת חקירה ממלכתית על אסון הטבח. אסון הטבח, הטבח הנורא שנעשה בבני עמנו וגם באזרחי מדינת ישראל הלא-יהודים. איזו תיאוריה הזויה, תלושה מהמציאות. תיאוריה אינפנטילית. אני מבקש להציע שדרוג לתיאוריה הזו: למה משולש, חברת הכנסת דיסטל? מרובע, תיאוריה מרובעת. פספסת אשמים נוספים לקונספציה שאת מציעה. צמרת צה"ל, כך אמרת; צמרת המשפט, כך אמרת; התקשורת. שכחת את השב"כ, ולכן אני מציע לך מרובע. שדרגי את התיאוריה ההזויה שלך. שום ועדה אחרת לא תוקם. אנחנו לא נשתף פעולה עם שום הצעת חוק הזויה – שניים מהאופוזיציה, שניים מהקואליציה, כל אחד יבחר שופט, כל אחד יבחר נציגי ציבור. שמעתי עוד חבר כנסת, שאינני רוצה להזכיר את שמו, מתראיין בגלי צה"ל – יושב על הבמה שבה דרשו ועדת חקירה – אבל עכשיו הוא מגיש הצעת חוק נגד הקמת ועדת חקירה ממלכתית. גאון. עדיין 100 מבני עמנו, אזרחי מדינת ישראל, יהודים ושאינם יהודים, נמצאים בשבי מפלצות חמאס בתעלות עזה. אמרתם "לחץ צבאי" – חיכינו. בינואר אמרתי: תעצרו הכול. עמדתי מול המצלמות – לא פחדתי: תעצרו את המלחמה, תשיבו אותם הביתה, ואחר כך, אם יהיה ירי מכיוון עזה, צה"ל מספיק חזק כדי לדרוס את חמאס. מדינת ישראל בגדה בתושבי העוטף. מדינת ישראל והממשלה הזו נושאות באחריות. אני אפילו לא אומר שאתם אשמים, אבל אתם נושאים באחריות למה שקרה. אתם נושאים באחריות להחזיר אותם, אבל אתם פחדנים, צבועים, בורחים מאחריות, כל פעם באיזה תירוץ אחר: פעם העוגן הקדוש ציר פילדלפי; פעם העוגן הקדוש מסדרון צאלים; פעם העוגן הקדוש כיבוש רפיח. כל פעם משהו אחר, כל פעם משהו אחר, אלוהים ישמור. עוד מעט – ואני אומר את זה בצער ובכאב גדול – לא יהיה מה להחזיר. אמרתי בינואר: אם הם יחזרו בארונות מתים, אתם נושאים באחריות. והזמן שעבר – חלקם חוזרים בארונות מתים, חלקם מאש כוחותינו, חלקם, בארונות מתים, נרצחו על ידי מחבלים מתועבים בדם קר. אוי, אוי, ממשלת ישראל, כמה אחריות שאתם לא עומדים בה יש עליכם. אין לכם אומץ. לראש הממשלה אין אומץ. רגליו רועדות מפחד מפירוק הממשלה הרעה הזו, מהלחצים ומהאיומים של סמוטריץ' ובן גביר, ועתה יש לנו את חוק ההשתמטות בפתח. המפלגות החרדיות מאיימות שאם לא יהיה תיקון לחוק ההשתמטות שפוטר אותן בצורה כזאת או אחרת מגיוס לצה"ל, אז היום הן לא יצביעו על חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (מיסוי רווחים לא מחולקים). זה האיום שמונח על שולחנה של הממשלה הבוקר. לא איום שאם לא יוחזרו החטופים נפרק את הממשלה – לא, לא, זה לא חשוב. איזו בושה. ההיסטוריה תשפוט את כל ה-120. את כולנו – אותי, אתכם, את כל ה-119, כולל אותי – מי עשה, מי פעל, מי צעק, מי לחץ. נדמה לי – לא נדמה לי, אני בטוח שההיסטוריה תשפוט את אלה שלא עשו דבר, את אלה שאמורים לשאת באחריות – הממשלה הזו. אתה, אדוני ראש הממשלה, שלא קיבלת החלטות מתאימות להחזרת הבנים הביתה, אזרחי מדינת ישראל, יהודים ושאינם יהודים, אתה תישא באחריות. אתה אשם, וההיסטוריה תשפוט אותך. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. עשר דקות, בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, הגעתי עכשיו מדיון סוער בוועדת הכספים למליאה כדי להספיק לעלות לדוכן ולתת את הנאום שלי. אנחנו שם משעה 08:00. אתה חושב שאנחנו מתעסקים בדברים שברומו של העולם? אתה חושב שאנחנו מתעסקים בדיוק בנושא השלכות החזרת החטופים והפסקת המלחמה? בטוח שלא. הם הביאו אותנו ב-08:00 כדי להעביר העברות תקציביות של סוף השנה – עוד תיקונים ל-2024. הם לא אוהבים להגיד שזה עוד תיקון לאותו תקציב, כי כבר העברנו ארבעה כאלה, אז עכשיו זה העברות של רזרבות, של מה שנשאר. אני חייבת להגיד שמעבר לעניין של הפרוטקשן, שנקבע בדיוק עכשיו בוועדת הכספים, יש שבירת כלים טוטלית של העבודה הפרלמנטרית בקדנציה הזו. אני כבר עשר שנים פה, ועוד לא ראיתי דבר כזה. היו לנו דיונים קשים בוועדת הכספים, תמיד, אבל לפחות היינו מקבלים חומרים והיה ניתן לדון בהם והיה אפשר לתקן. את החומרים של הדיון של 08:00 היום התחילו להזרים לנו אתמול אחר הצוהריים. אני מדברת על מאות עמודים של העברות תקציביות, שאנחנו מקבלים מידע לאן הן יועברו, אבל אף אחד לא מספר לנו מאיפה הן נלקחו. פתאום יש כ-8 מיליארד שקלים שמועברים בענייני חינוך. אפשר לחשוב באמת שמשרד החינוך, אחרי שקיבל את התוצאות של ההישגים של התלמידים במדינה, שהגיעו לשפל שאין כמותו ב-16 השנים האחרונות, התעשת על עצמו ורוצה להשקיע כסף כדי להרים את מערכת החינוך. אז שלא יהיו לכם אשליות, לא לזה מעבירים את הכסף. אתם יודעים שעכשיו נאבקים להעביר 360 מיליון שקל להשלמת שכר? השלמת שכר. כאילו יש חוסרים בשכר, הם אומרים לנו. בסוף השנה רוצים להעביר 360 מיליון שקל לכל מיני ארגונים, מהחברה החרדית בעיקר, כדי להשלים שכר למורות שלא קיבלו את השכר. עכשיו צריך לשלם 50 מיליון שקל מהכסף הציבורי על הלנות שכר, שלא אנחנו אחראים להלנות השכר האלה. הארגונים שמפעילים את בתי הספר האלה היו צריכים לשלם. מצד שני, יש כל כך הרבה כסף להעביר, ואף אחד לא מספר מאיפה לוקחים את הכסף הזה. עכשיו אפשר להבין למה תקעו כל כך הרבה תוכניות, כנראה שבמיוחד תוכניות לאוכלוסייה הערבית. תקעו אותן. עכשיו אפשר לבוא ולהגיד: התקציב לא נוצל. יש תקציב שלא נוצל, מעבר ל-15% שקיצצו, כפליים משאר הקיצוצים בתוכניות – לאוכלוסייה הערבית קיצצו 15%. ולא רק שקיצצו, אלא תקעו את התוכניות, לא אפשרו ניצול תקציבים, ועכשיו יש עודפים ומעבירים אותם הלאה – תוכניות שמועברות עכשיו לחיזוק ההתיישבות, מה שנקרא, כל מיני שמות שאנחנו יודעים בדיוק שזה רק להלבין את הפרוטקשן שנקבע היום, ברגע האחרון, לפני כניסת שנת 2025. מצד שני, אנחנו כבר צועקים כחודש, מקיימים דיונים, מתחננים שישלמו את השכר של עובדי עיריית נצרת, שבסופו של דבר הם עובדי ציבור שהמדינה אחראית גם להם. אפילו אם אתם טוענים לניהול כושל – ואכן יש ניהול כושל – זו אחריות של המשרד ושל הממשלה לכך שאנשים שלא קיבלו שכר חמישה חודשים – היום זה חמישה חודשים. סוף-סוף מודיעים לנו שנחתם הסכם להלוואה לעיריית נצרת. אתם יודעים מה? זה היה ביום חמישי, ועד היום הכסף לא הועבר. רוצים לדעת למה הכסף לא הועבר? כי באוצר אומרים: בתקנה אין כסף. בתקנה שממנה צריכים לשלם, אין כסף. פתאום האוצר גילה, אחרי ששדדו את כל התקנות האפשריות כדי להביא את ההעברות שמולנו היום, בלי להתחשב במה זה אומר – עכשיו אין כסף בתקנה הזאת. אז אפשר להבין דבר אחד: הממשלה הזאת מוכנה לדרוס את כולם, לא רק את החטופים. אני חושבת שבמדינת ישראל, על כל אזרחיה, הפכנו כולנו לחטופים בידי הממשלה הנוראית הזאת. גם החטופים לא מוחזרים הביתה בגלל הממשלה הזאת, אבל גם אנחנו כאזרחים לא מצליחים לחזור לחיים נורמליים בגלל שנחטפנו על ידי ממשלת החורבן הזאת. אני רוצה להגיד דבר אחד. יש מזג אוויר סוער בחוץ. אני מסתכלת על כל האנשים שנכנסים מבחוץ, אני רואה את המעילים, ואני מרגישה את החימום פה, ואי-אפשר שלא לחשוב על כל האנשים, הילדים, בעזה, שנמצאים במזג אוויר סוער כזה מתחת לכיפת השמיים. המים הורידו כבר את כל האוהלים. שבעה אנשים כבר מתו, כולל רופא, בגלל הקור, כולל תינוקות. הם קפאו למוות במזג האוויר הזה. איך אפשר לא להיזכר בילדים שעוברים את זה עכשיו, כולל החטופים, שנמצאים במזג האוויר הזה בעזה. אי-אפשר שלא להיזכר בעובדה – היום אני פונה ואומרת: ד"ר עדנאן אל-ברש, מומחה לילדים, נחטף על ידי הצבא ונכלא בשדה תימן, עונה ומת תוך כך. בעיניי הוא נרצח. היום אנחנו עומדים עם עוד סיפור, של ד"ר חוסאם אבו ספייה, מנהל בית החולים כמאל עדואן, שהצבא הרס לפני כמה ימים. ד"ר חוסאם אבו ספייה התעקש להיות האחרון שיפונה מבית החולים, כי מנהל בית החולים דאג לחולים שלו עד לרגע האחרון, עד שפינה אותם. בסוף יצא בעצמו. אתם יודעים, יצא חמוש עם מעיל רופא – זו כל התחמושת שהייתה עליו, המעיל הלבן – וצעד ישר ומסר את עצמו. היום יש עדויות שד"ר חוסאם אבו ספייה נמצא בשדה תימן ועינו אותו והשתמשו בו בלי בגדים כמגן אנושי לצבא. זה הרופא. הרופא הזה לא יהיה עוד מקרה. כל הרופאים שנמצאים, גם הם חטופים על ידי מדינת ישראל וצריכים להשתחרר ומייד. ושיחזור ד"ר חוסאם אבו ספייה לעשות את הדברים הנפלאים שהוא עושה – משרת את הציבור, מרפא את העזתים מהפצעים שלהם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, מוותרת? << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח; חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח; חברת הכנסת אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת; חבר הכנסת ואליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח. השר יואב קיש – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> פינדרוס קודם? אוקיי. מה שתגידו. אני סופר לך זמן עד שתגיע, פינדרוס. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו יהודים, אתה לא צריך ללמד אותנו להיות יהודים. אנחנו יהודים בלי שתלמד אותנו להיות יהודים. << קריאה >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << קריאה >> נכון, אמרתי יהדות. הינה, תראי איך את משבשת, כמו כל התקשורת. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא צריך ללמד מה זה להיות יהודי. אנחנו יהודים. אני נולדתי יהודייה להורים יהודים. אני לא צריכה את הטפת המוסר שלך, מי זה יהודי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, תראו איזה יופי – אני רק עולה, ובדרך אמרתי "אני הולך ללמד קצת יהדות". צועקת לי חברת כנסת: אתה לא צריך ללמד אותי מה זה יהודי. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> דרך ארץ קדמה לתורה. ואהבת לרעך כמוך. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אתה לא תעשה אותי יהודי, דרך ארץ קדמה לתורה. תראו את גובה השקר של האגף הזה פה. הרי אני לא אמרתי שמישהו לא יהודי. הרי לא אמרתי שמשהו לא יהודי. והשקר הזה – היא עושה לי מייד: אבל אני יהודייה בלי שתגיד לי. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת מטי, די. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> מישהו דיבר עליה שהיא לא יהודייה? << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אתה מלמד אותי להיות יהודייה – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני לא רוצה לקרוא אותך לסדר. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אמרתי ללמד יהדות. יש לך שמיעה סלקטיבית, כמו לכל החברים שלך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הוא אומר לך שלא, ואת ממשיכה לצעוק. הוא אומר לך שלא – תקשיבי לו. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> שמיעה סלקטיבית כמו לכל החברים שלך. שמיעה סלקטיבית. שאלת אותי מה הבאתי. אמרתי: ללמד קצת יהדות. אז מה היא אומרת לי? אני יהודייה; אתה לא תגיד לי; אין לך בעלות עלינו. מי אמר שיש לי בעלות? יש לי בעלות על הפיליבסטר שצריך לנהל עכשיו, זה הדבר היחידי שיש לי בעלות עליו. תראי איך כמו כולם – גם אתמול מישהו אמר שדיברתי נגד חיילי צה"ל. לא היה, לא נברא. שקרנים. שקרנים. ערוצים ממומנים על ידי הציבור בשקרים. לפני שאני אמשיך, אמרה פה עאידה תומא סלימאן: בוועדת הכספים יש שוד של הקופה הציבורית. אני שמח שיושב פה שר החינוך. שמישהו פה יסביר לי את ההיגיון של רשת שבחוק ממומנת 100% על ידי מדינת ישראל, ולא שילמה פנסיות במשך כמה שנים, כשמדינת ישראל היא זאת שמעבירה את הפנסיות, וכשבאים לשלם את החוב הזה, אומרים לך: זה שוד הקופה הציבורית, כי הרשת התנהלה לא בסדר. כי בדוח לא כתוב שהתנהלה – עכשיו, בדוח כתוב ככה: המדינה לא שילמה. זה כתוב: המדינה לא שילמה. המדינה אמורה לשלם. לפי חוק יסודות התקציב, סעיף 3, שחוקק ב-1992, היא אמורה לשלם את זה, אבל "שוד הקופה הציבורית". ועכשיו שאלה עוד יותר – זה נקרא "הרצחת וגם ירשת": למה זה מגיע ב-31 בחודש? מי הפך את שומרי הסף לקדושים מעונים? מי הפך אותם לאנשים של "תשמרו על הדבר הזה", "תהיו שומרי הסף"? לא נתנו להוציא חוות דעת, והפכו את זה לכספים קואליציוניים עד היום האחרון של השנה, עד השעה האחרונה, בשביל לדון עליו? אחרי זה שנים: אבל מה? איך עושים דבר כזה? אין לנו את הנתונים; לא אמרו לנו. חבר'ה, מספיק עם הצביעות הזאת ומספיק עם העבודה הזאת בעיניים. עכשיו, מכיוון שאני צריך למשוך את הזמן – כי האופוזיציה ברוב חוכמתה הורידה את כל דובריה, היא חשבה שזה יקדים את שעת ההצבעה – אז יש לי חדשות בשבילכם: זה לא הולך להקדים שום דבר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> בדיוק. אל תגידי את זה בקול, עוד יוציאו אותך מהמפלגה שלך. תיזהרי עם מה שאת אומרת, עוד יוציאו אותך מהמפלגה שלך. אז אני מנסה לנצל את הזמן הזה. אנחנו בנר השישי של חנוכה, וכמו בימים ההם בזמן הזה, אנחנו מחכים לניסים, לאותם 101 אחים ואחיות שלנו שנמצאים בשבי החמאס. מחכים להם שיחזרו, רוצים שהם יחזרו, עושים הכול – אלה שאמונים על העניין הזה – בשביל שהם יחזרו. על אף אותה חבורה שכל הזמן צועקת את אותם שקרים שוב ושוב – כמו שראינו בשידור חי לפני עשר דקות כאן במליאה, את הצורה השקרית הזאת – אנחנו מתפללים ומייחלים שכמו בימים ההם, שבהם נעשו ניסים לאבותינו, אנחנו נראה אותם שבים במהרה לבתיהם, למשפחותיהם, ומהר מאוד נראה אותם כאן בחזרה, ונראה את כל אויבינו מישמעאל ומאדום נוחלים מפלה, נעלמים, כמו שהתחילו הניסים בשנה האחרונה, ייעלמו ולא יהיו יותר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אמן. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אני אתחיל עם מגילת אנטיוכוס, עם תרגום של מגילת אנטיוכוס שתורגם ללשון הקודש. אדוני היושב-ראש, ברשותך: "ויהי בימי אנטיוכוס מלך יוון" – זה תרגום, ולכן קחו בחשבון שהלשון היא לשון של תרגום. המקור שלו הוא ארמית – "מלך גדול וחזק היה ותקיף בממשלתו, וכל המלכים ישמעו לו. הוא כבש מדינות רבות, מלכים חזקים אסר והחריב טירותם, היכליהם שרף באש, וגיבוריהם בבית האסורים אסר". דרך אגב, אתה יודע באיזה אזור הוא היה? הוא היה באזור לבנון-סוריה, כמעט בגבול הטורקי. שם זו אנטיוכיה, שם הוא שלט, אנחנו עוד מעט נראה. "הוא בנה מדינה גדולה על חוף הים להיות לו לבית מלכות, ויקרא לה אנטיוכיה על שמו. גם בגריס, משנהו, בנה לו מדינה אחרת לנגדה, ויקרא לה מדינת בגריס, וכן שמותן עד עתה. בשנת 23 למלכו, היא שנת 213 שנים לבניין בית האלוהים הזה, שם פניו לעלות לירושלים". אנחנו מדברים על ימי בית ראשון. בית ראשון נבנה 480 שנה אחרי שיצאנו ממצרים על ידי שלמה המלך. 213 שנה אחרי בניין בית ראשון הסתיימה תקופת הנביאים והתחילה תקופת התנאים. אנחנו מדברים על אחרי אנשי הכנסת הגדולה, תקופת התנאים. בתקופה הזאת שלט מלך אנטיוכיה, המלך הזה, אנטיוכוס, שקרא למדינה על שמו. הוא שם פניו לעלות לירושלים, החליט: כבשתי כל כך הרבה מדינות, הכנסתי כל כך הרבה, בוא נלך למדינה המרכזית – לירושלים. "ויען ויאמר לשריו: הלוא ידעתם כי יש עם היהודים אשר בירושלים בינינו. לאלוהינו אינם עובדים ודתנו אינם עושים ודתי המלך עוזבים לעשות דתיהם. וגם הם מייחלים ליום שברון המלכים והשלטונים, אומרים מתי ימלוך עלינו מלכנו ונשלוט בים וביבשה וכל העולם יינתן בידנו. אין כבוד למלכות להניח אלה על פני האדמה". הקנאה הזאת שאוכלת את אומות העולם מאז מעמד הר סיני; הקנאה הזאת של ההבנה שבסוף המקור של הכוח בעולם הזה הוא מירושלים, הוא נובע על ידי העם הנבחר, שקיבל את התורה – את הדבר הזה הוא לא היה מסוגל לקבל. גם הם מייחלים ליום שברון המלכים והשלטונים, ואומרים: "מתי ימלוך עלינו מלכנו, נשלוט בים וביבשה וכל העולם יינתן בידנו. אין כבוד למלכות להניח אלה על פני האדמה. עתה בוא ונעלה עליהם ונבטל מהם את הברית אשר כרת להם אלוהיהם". על מה הברית? אמרה קודם שאסור להגיד יהדות, אז אני אגיד לה מה הברית של היהדות: שבת, חודש ומילה. למה חודש – היום ראש חודש – למה חודש הוא דבר כל כך מרכזי בברית בין עם ישראל לקדוש ברוך הוא? בסדר, ראש חודש היום. להבדיל אלף אלפי הבדלות, גם באומות העולם יש ראשון, שני, שלישי, חודשים, כל מיני שמות כאלה מוזרים. מה הדבר הזה שהיה בישראל בראש חודש? לעם ישראל יש כוח לשנות את לוח השנה. יש לבית הדין כוח להכריז ולהודיע מתי יהיה ראש השנה, מתי יהיה יום כיפור, מתי יהיה חג הסוכות – אלה מועדי ישראל אשר ניתנו לבני ישראל לקבוע. אז בואו ניקח את שלושת הדברים האלה, שבת, חודש ומילה. "וייטב הדבר בעיני שריו ובעיני כל חילו. בעת ההיא קם אנטיוכוס המלך וישלח את ניקנור משנהו בחיל גדול ועם רב ויבוא לירושלים. ויהרוג בה הרג רב ויצב פסל בבית המקדש". יש נוסחים שהוא שם לעצמו במה. יש משהו מאוד מעניין. אנחנו לא מאמינים בעצמנו כמה שאומות העולם מאמינות בזה. איך הוא הרגיש שהוא הולך לנצח את העם היהודי? הוא ישים במה בבית המקדש, הוא ישים לעצמו פסל בבית המקדש, וככה הוא ישלוט. שים לעצמך – יש לך עיר בירה. אתה יודע, אני תמיד הייתי שואל על הרפורמים, שכל כך מציק להם להיות בכותל. הרי אני לא רואה אותם מגיעים בכל יום לכותל. קמים בבוקר, יורדים לכותל – אני גר שם קרוב – אתה יורד בצוהריים, אתה יורד בערב, אתה יורד בשבתות, ואתה לא רואה אותם מגיעים. מה קרה שזה כל כך מציק להם? כנראה גם הם מבינים. אמרתי להם: לכו תבנו כותל אחר. הרי המסורת לא כל כך נתפסת, זו רפורמה, אתה יודע, אפשר להתחדש. בנו כותל בגבעת התחמושת, בהר הרצל. מה נתפס לכם שם? הרי אתם בכלל הוצאתם – הרפורמים המקוריים הוציאו את ירושלים בכלל מהתפילה, "ולירושלים עירך" הוצא מתפילת שמונה עשרה. הוציאו את זה, כי עזוב, יש לנו את גרמניה, יש לנו את העולם. מה ירושלים, מה להיתפס? הם היו הרי גם נגד התנועה הציונית – מי שיודע היסטוריה – בארצות הברית ב-1947. אז מה, מה נתפס לכם? לא. כנראה כמו שאומות העולם מבינות משהו, ששם זה המרכז, ששם כולם נתפסים. אני לא מכיר עיר עם כל כך הרבה סוגי בתי עבודה זרה וכנסיות ומסגדים מכל הסוגים ומכל המינים. אתה עובר ברחוב אחד בעיר העתיקה, יש לך ככה: יש לך את ההקדש הטורקי, את ההקדש הירדני, ההקדש הפלסטיני, הכנסייה הזאת, הכנסייה הזאת, הכנסייה הזאת – על כל סנטימטר של כמה? קילומטר רבוע. לכו, קחו לכם איזה שטח, יש מספיק שטחים. לא. כולם מבינים שירושלים היא המרכז. מאיפה זה נתפס להם? אנחנו לא יודעים להעריך את מה שיש לנו. "ויהרוג בה הרג רב ויצב פסל בבית המקדש, במקום אשר אמר אלוהי ישראל לעבדיו הנביאים: שם אשכין שכינתי לעולם. באותו זמן שחטו חזיר ויביאו מדמו לעזרת הקודש. כאשר שמע יוחנן בן מתתיהו את הדבר הזה, וימלא קצף וחמה וזיו פניו נשתנה וייוועץ בליבו מה לעשות על זה. אז יוחנן בן מתתיהו עשה לו חרב, שתי זרתות אורכה וזרת רוחבה, תחת בגדיו עטופה. ויבוא לירושלים ויעמוד בשער העיר, ויקרא לשוערים ולשומרים: אני יוחנן בן מתתיה כהן היהודים באתי לבוא לפני ניקנור. אז באו השוערים והשומרים ויאמרו לניקנור: הכהן הגדול של היהודים עומד בפתח. ויען ניקנור ויאמר להם: בוא יבוא. "אז הובא יוחנן לפני ניקנור, ויען ניקנור ויאמר ליוחנן: אתה הוא אחד מן המורדים אשר מרדו במלך ואינם רוצים לשלום מלכותו. ויען יוחנן לפני ניקנור ויאמר: עתה באתי לפניך לעשות כל אשר תחפוץ. ויען ניקנור ויאמר ליוחנן: אם כרצוני אתה מבקש לעשות, קח חזיר ושחטהו לפסל, ואלבישך לבוש מלכות, וארכיבך על סוס המלך, וכאחד מאוהבי המלך תהיה". יש פה משהו מעניין: הרגש הלאומי פחות הטריד אותו. אנחנו אוהבים להשתמש במקבים. הרגש הלאומי פחות הטריד אותו – מה שהטריד אותו זה שהקריבו חזיר בבית המקדש. הבמה הטרידה אותו פחות. אבל מה שהדליק לו את כל הקנאות שלו היה שהקריבו חזיר בבית המקדש. "וכשמוע דבר זה השיבו יוחנן: אדוני, אני ירא מבני ישראל, פן ישמעו כי עשיתי כן וסקלוני באבנים" – עקרונית הייתי מסכים, רק אני מפחד. "עתה יצאו כל איש מלפניך, פן יגידו לבני ישראל. אז ניקנור הוציא כל איש מלפניו" – בואו נעשה את זה בארבע עיניים, בשביל שאני לא יסתבך. זה כנראה היה טרום עידן האייפונים, שלא יכלו לצלם. "בעת ההיא נשא יוחנן בן מתתיהו עיניו לשמיים ותיקן תפילתו לפני ריבון העולם, ויאמר: אלוקיי ואלוקי אבותיי, אברהם יצחק וישראל" – וכך אמר: "אל תמסרני ביד הערל הזה, פן יהרגני. וילך וישתבח בבית דגון אלוהיו, ויאמר אלוהי נתנו בידי". "באותו שעה פסע עליו שלש פסיעות, ויתקע החרב בליבו, וישלך אותו חלל בעזרת הקודש". במגילת אנטיוכוס, המלחמה – אנחנו נראה אחר כך – מתחילה בסיפור הזה, שהוא הלך והרג את השר, הלך והרג את השר של – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הם מתרגשים מהנאום שלך. מתרגשים מהמגילה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> מה מגרשים? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מתרגשים מהנאום שלך. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> מה, מירב בן ארי מתרגשת? לא, לא נראה לי. שום דבר לא יכול לרגש אותה. "פן יהרגני. וילך וישתבח בבית דגון אלוהיו, ויאמר אלוהיי נתנו בידי. באותו שעה פסע עליו שלוש פסיעות, ויתקע החרב בליבו, וישלך אותו חלל בעזרת הקודש. ויען יוחנן ויאמר לפני אלוקי השמיים: אלוקיי, לא תשים עליי חטא כי הרגתיו בבית המקדש. עתה תמסור כל העמים אשר באו עימו להטעות היהודים אשר בירושלים". ויש פה נוסח: "להצר ליהודה ולירושלים". "אז יצא יוחנן בן מתתיה ביום ההוא, ויילחם בעמים ההם, ויהרוג בהם הרג רב. וינוסו העם אשר ניצולו מן החרב באונייה אל אנטיוכוס המלך. מספר ההרוגים אשר הרג ביום ההוא שבעים ושניים אלף ושבע מאות, אשר היו הורגים איש את חברו. בשובו בנה מנורה ויקרא לה מכבי ממית החזקים. "כאשר שמע אנטיוכוס המלך אשר נהרג ניקנור משנהו, צר לו מאוד, וישלח ויקרא לבגריס הרשע" – אתם זוכרים את בגריס שהיה המשנה שלו? – "המטעה את עמו". קרא לו: בוא תעזור לי, אנחנו הולכים למלחמה. "ויען המלך אנטיוכוס ויאמר לבגריס: האם לא ידעת, האם לא שמעת, את אשר עשו לי בני ישראל. הרגו חילותיי ויבוזו מחנותיי ושריי. עתה על ממונכם אתם בוטחים, או בתיכם לכם הם. עתה בואו נעלה עליהם ונבטל מהם הברית אשר כרת להם" – עוד פעם, שלושה דברים מטרידים אותו: שבת, ראש חודש ומילה. "אז קם בגריס הרשע וכל מחנותיו לבוא לירושלים, ויהרוג בה הרג רב, ויגזור בה גזרה גמורה על השבת ראש חודש ומילה. בעבור זאת, כאשר מצוות המלך הייתה עזה, כל אשר ימל את בנו, הביאו האיש ואשתו ויתלו אותם כנגד הילד. ואף אישה ילדה בן אחרי מות בעלה, ותמל אותו לשמונה ימים. ותעל על חומת ירושלים ובנה מהלתהו בידה. ותען ותאמר: לך אומרים בגריס הרשע, ברית אבותינו לא תחדל ממנו, ולא מבני בנינו" – הברית הזאת תימשך. "ותפל את בנה אל תחת החומה, ותיפול אחריו, וימותו שניהם. ורבים מבני ישראל אשר היו עושים כן, ולא שינו ברית אבותם". אתה יודע, זה לפעמים מטריף אותי. המלחמה הייתה מלחמת דת, ועד היום יש אנשים שחושבים שחנוכה היא סוג של איזה כריסטמס יהודי, ומקבים זה איזה סוג של גבורה יהודית – לא מתחיל, לא נגמר. היסטורית פשוט הפוך, אבל מה לעשות, אנשים אוהבים לשבש. "בעת ההיא אמרו בני ישראל איש לחברו: בוא ונשבות במערה, פן נחלל את יום השבת. וילשינו על היהודים בפני בגריס. אז שלח בגריס אנשים חמושים, ויבואו על פי המערה. ויאמרו לבני ישראל: צאו אלינו, ואכלו מלחמנו ושתו מייננו ומעשינו תהיו עושים. ויענו ויאמרו בני ישראל אחד לחברו: זוכרים אנחנו מה שנצטווינו על הר סיני: ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך וביום השבת תשבות, עתה טוב לנו אשר נמות מאשר נחלל את יום השבת. בעבור זאת כאשר לא יצאו אליהם היהודים, והביאו עצים לחים וישרפו על פי המערה, וימותו כאלף איש ואישה". כידוע, רק על שלוש עבירות, לפי רוב הפוסקים, חייבים במסירות נפש, ושבת היא לא אחת מהן: עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. אבל יש מה שנקרא שעת השמד, ואין לך שעת השמד יותר מהדבר הזה. רגע, מישהו מבקש פה משהו? לא, הכול בסדר. "אחרי כן גזר עליהם בגריס הרשע שלא תבוא נערה אצל בעלה עד אשר תבוא בתחילה אל המלך, והייתה לחשמונאי זה נערה אחת והיו סבורים לתת אותה לבגריס הרשע, וכאשר ראתה הנערה שהיו סבורים לעשות כן, צעקה צעקה גדולה ומרה, ותקרע בגדיה, ותאמר לאביה ולאחיה: אחיי, כך תעשו למסור אותי לערל רשע? למה לא תעשו כאשר עשו אבותיכם, תקנאו אתם כמו שקינאו על דינה אחותם, ובורא שמיים וארץ יעזרכם על זאת. אחרי זאת יצאו חמישה בני מתתיהו, יוחנן וארבעת אחיו, וילחמו בעמים ההם ויהרגו בהם הרג רב, וינוסו הנשארים לאיי הים". במה הם זכו? יש פה שצועקים את זה כל פעם – איך אתה אומר את זה. "כי בטחו באלוהי השמיים". הסיבה של הניצחון שלהם, של אותם חמישה שיצאו, יוחנן וארבעת אחיו, הייתה: כי בטחו באלוקי השמיים. "אז ישב בגריס הרשע בספינה, וינס אל אנטיוכוס המלך, ועימו אנשים אשר ניצולו מן החרב". זאת אומרת, הוא מתחיל להפסיד במלחמה, והוא עושה בריחה. "ויען בגריס ויאמר לאנטיוכוס המלך: אתה המלך שמת ציווי לבטל מן היהודים שבת חודש ומילה – – – ומרד גדול בתוכה". כולה ביקשו מהם לא לשמור שבת, לא למול את בניהם ולא לקדש את החודש. "אשר אם ילכו אל כל העמים והאומות והלשונות, לא יוכלו לחמשת בני מתתיהו, אשר הם מהאריות חזקים ומנשרים הם קלים ומדובים הם עזים". הוא לא – כמו הרבה אנשים אצלנו, לצערי הרב, לא מוכנים לקבל – אדוני שר החינוך, אדוני שר החינוך, אתה משאיר אותי עם שר מעוצמה יהודית, אני לא יודע אם זה מספיק טוב לי. זה יסבך לי את העסק. מה מצבנו? לא היה מסוגל להבין, עד עכשיו הוא היה נלחם בשביל אלוהי דגון שלו, עכשיו הוא לא מסוגל להבין שניסית להעמיד למבחן את אלוהי ישראל מול אלוהי דגון, איך לך סיכוי. "לכן שלח אגרות". אז הוא אומר לו, מציע לו, בגריס מציע לאנטיוכוס: "שלח אגרות לכל מדינות מלכותיך, ויבואו שרי החילות ועמהם כל העמים, וגם פילים מלובשים שריונים. וייטב הדבר בעיני אנטיוכוס, וישלח ויקרא לשר מדינות מלכותו, ויבואו כל העמים, ועמהם פילים מלובשים שריונים. שנית קם בגריס הרשע, ויבוא לירושלים". עכשיו הוא כבר מגיע עם פילים, עם כל העמים, עם תגבורת. עשה קואליציה בין-לאומית, שתבוא לסייע לו. "בקע חומה וינתק המבוא, ויפרוץ במקדש שלוש עשרה פרצות. וגם מן האבנים שיבר, עד אשר היו כעפר. ויחשוב בליבו ויאמר: הפעם הזאת לא יוכלו לי בני ישראל". למה? "כי רב חילי וחזק ידי". אבל "אלוקי השמים לא חשב כן. וכאשר שמעו חמשה בני מתתיהו, קמו והלכו למצפה גלעד, במקום אשר היה להם הצלה לבית ישראל בימי שמואל הנביא. צום גזרו". בימי שמואל הנביא – דרך אגב, זו אחת המלחמות. שואלים אותי הרבה, בהיסטוריה נלחמו כשנלחמו במלחמות ישראל, והיו יוצאים לצבא. אז יש – מי שלומד את ספר שמואל, יש דבר מדהים; ואת ספר שופטים. יש מלחמות – באותם סוגי מלחמות יצאו עם 300 איש; יש מלחמות שיצאו עם 600 איש, ויש מלחמות שיצאו עם 330,000 חיילים – אלה המספרים. זאת אומרת, זה נע, ואין קשר בין הניצחון לבין האי-ניצחון, אם זה היה 600 או 300. עכשיו הם חוזרים בחזרה לאותו מצפה שהיה בימי שמואל, שיצאו עם 600 חיילים וניצחו את כל האויבים. "צום גזרו, וישבו על האפר לבקש רחמים מלפני אלוקי השמיים. אז נפל בליבם עצה טובה. והיו שמותיהם: יהודה הבכור" – קודם אמרנו שהיו יוחנן וארבעה האחים, ועכשיו אנחנו מספרים את השמות של כל האחים – "יהודה הבכור, שמעון השני, יוחנן השלישי, יונתן הרביעי, אלעזר החמישי. ויברך אותם אביהם" לפני ששולח אותם למלחמה, "ויאמר להם: יהודה בני, אדַמֶה אותך ליהודה בן יעקב אשר היה נמשל לאריה; ואתה, שמעון בני, אדמה אותך לשמעון בן יעקב, אשר הרג את יושבי שכם" – אשר חטאו על דינה אחותו; "ואתה, יוחנן בני, אדַמֶה אותך כאבנר בן נר שר צבא ישראל; ואתה, יונתן בני, אדַמֶה אותך כיונתן בן שאול אשר הרג את הפלישתים" – הזכרנו את המלחמה, ובסופו של דבר יונתן ירד עם נושא הכלים שלו, עם חרב אחת, כי לא היה נשק, לא הייתה אספקת נשקים, כי הפלישתים דאגו שלא יהיה ברזל. הם עשו את זה יותר טוב ממה שאנחנו הצלחנו לעשות בעזה. לא היה כלום. הייתה חרב אחת ליונתן ונושא כליו, ועם החרב הזאת הוא ניצח. אז עכשיו, אבא של חמשת הבנים מברך אותם שיצליחו באותה מידה. "ואתה, יוחנן בני, אדַמֶה אותך לאבנר בן נר שר צבא ישראל. ואתה, יונתן בני, אדַמֶה אותך ליונתן בן שאול, אשר הרג את הפלישתים. ואתה, אלעזר בני, אדַמֶה אותך לפנחס בן אלעזר, אשר קינא לפני אלוקיו והציל את בני ישראל מן החמה". "על זאת קמו חמישה בני מתתיהו ביום ההוא, ויילחמו בעמים ההם ויהרגו בהם הרג רב מאוד, וייהרג מהם יהודה". הבן הבכור נהרג במלחמה הזאת על ההתחלה. "באותה השעה, כאשר ראו שנהרג יהודה, שבו ויבואו אל אביהם, ויאמר להם: למה שבתם? ויענו ויאמרו: יהודה אחינו נהרג, אשר היה נחשב כמו כולנו" – היה חשוב או גיבור בדיוק כמו כולם, זאת אומרת, היה שווה ערך לכל האחים. "ויען מתתיהו ויאמר אליהם: אני אצא עימכם" – אני, האבא הזקן, אני אצא במקום יהודה – "ואילחם בעמים האלה פן יאבדו בית ישראל, ואתם תתנחמו על אחיכם". מדובר באב שכול שיוצא למלחמה, ואומר לבנים: תתנחמו, אבל אני יוצא למלחמה במקומו. "ויצא מתתיהו ביום ההוא עם בניו ויילחמו בעמים". אדוני היושב-ראש, אני מעדכן אותך, אנחנו במגילת אנטיוכוס. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני שומע, מקשיב, עוקב אחריך. שומע את זה כבר רבע שעה, מקשיב, ואני נהנה לשמוע. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> ואיזה חלק פספסת? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> עם השבטים – לא השבטים, עם השמות שמעון – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> זהו. כרגע נשארו ארבעה אחים, והאבא יוחנן יוצא איתם במקום יהודה, שנהרג בקרב הראשון, על ההתחלה. "ויצא מתתיהו ביום ההוא עם בניו ויילחמו בעמים, ואלוקי השמיים נתן כל גיבורי העמים האלה בידיהם. ויהרגו בהם הרג רב, כל שולף חרב וכל אוחזי קשת ושרי החיל, לא נותר בהם פליט, וינס מי שנשאר מהם למדינות הים" – זאת אומרת, כן היו פליטים. "לא נותר בהם פליט" – כנראה לא נשאר מישהו שעוד יכול היה להילחם. "ואלעזר היה מתעסק להמית הפילים, ויטבע בפרש הפילים". כמות הפילים שהייתה שם – רק מהיציאות שלהם, הוא טבע בתוך היציאות שלהם. "ויבקשו אחיו בין החיים ובין המתים, ולא מצאו אותו. ואחר כך מצאוהו טבוע בפרש הפילים". המגילה מנסה לתאר את כמות הפילים שהביאו כל העמים בשביל המלחמה הזאת. "וישמחו בני ישראל כי ניתנו שונאיהם בידיהם, מהם שרפו באש, ומהם דקרו בחרב, ומהם תלו על העץ. ובגריס הרשע, המטעה את עמו, שרפו באש עם בני ישראל. ואנטיוכוס המלך, כאשר שמע אשר נהרג בגריס משנהו וכל שרי החיל אשר עימו, ישב בספינה וינס למדינות הים. כל מקום אשר שם בא, היו מורדים בו, ואומרים לו: הבורח, הבורח. ויט עצמו לים". מדובר הרי באדם ששלט על כל העמים והצליח לכבוש את כל אומות העולם. עכשיו הוא בורח – בדיוק כמו אסד, ובקרוב אצל האיראנים. אמרו לו: אדוני, אתה לא רלוונטי, נעלמת. "לאחר כן באו בני ישראל לבית המקדש, וייבנו הפרצות". אנחנו במגילת אנטיוכוס. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> זה רלוונטי לתקופה הזאת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מאוד, מאוד. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> מגילת אנטיוכוס – אני מזכיר, אתה בטח יודע. יש כאלה שלא יודעים, אבל אתה מאלה שיודעים. אנחנו בנר שישי של חנוכה. חנוכה זה בעקבות אותו סיפור של מגילת אנטיוכוס. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יש הרבה רלוונטיות להיום, חבר הכנסת מאיר כהן. יש הרבה דמיון בין המלחמה של אז להיום. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> התכוונתי לאנטיוכוס. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מי זה אנטיוכוס? יש כמה אנטיוכוס. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> לא לא לא לא. השווינו אותו לאסד עכשיו, השווינו אותו לאחרים. דיברנו על אסד עכשיו, לא הגענו אליך. כן. << קריאה >> משה רוט (יהדות התורה): << קריאה >> לא, פשוט המלחמה עוד לא נגמרה, מלחמת אנטיוכוס. המלחמה עוד לא הסתיימה. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> מי אישר את ועדת הכספים שתמשיך? מי אישר? דיברנו, אנחנו רוצים לשמוע תשובות. אתה מבין? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> למה אתה שואל אותו? מה הוא יכול לענות? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> לא הבנתי. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> זה זמן הדיבור שלך, או שאתה עונה? אתה עלית לסכם דיון, נכון? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אני מסכם את הדיון. אנחנו נסיים לסכם – אני יכול להרגיע אותך, אתה יכול ללכת לשתות קפה – אנחנו נסיים לא לפני השעה 13:00. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> זה מוקדם. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> לא לפני. אני לא אמרתי. לא לפני השעה 13:00. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תמשיך, הרב פינדרוס. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> את זה אני עושה בזכות – אם אתה רוצה לדעת בזכות מי אני עושה את זה, אתה צריך להגיד תודה לחברת הכנסת מירב בן ארי, שנתנה הנחיה להוריד את הדוברים, ופינתה לי שלוש שעות. לך תגיד לה תודה. בזכות זה אתה תקבל תשובה מפורטת וארוכה. הכול בזכות מירב בן ארי. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> – – – אצל אנטיוכוס. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> כן, צריך להודות לה על כך. רגע, לא מגיע לה פרגון? עשתה עבודה מדהימה, עשתה את עבודתה. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> את הביזה הזאת – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> לא נורמלי, לא ייאמן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ולביזה לא שלחו ידיהם. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> יש במגילת אסתר: ולביזה לא שלחו ידיהם. זה במגילת אסתר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, הוא אמר "ביזה". << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> פה זה מדהים, פה זה מדהים. אני אגיע לזה. מה שבוועדת כספים הם עשו – נעשה רגע פסק זמן – זה פשוט לא ייאמן. שלחו את כל סוגי החרבות האלה של העולם המתקדם: יועצים משפטיים לממשלה, היועץ המשפטי של משרד האוצר, היועץ המשפטי של משרד החינוך, רצו לבג"ץ, עיכבו את הכסף עד עכשיו. הם עיכבו. העותרת, שעיכבה את הכסף עד עכשיו, מגיעה היום לוועדת הכספים וצועקת במשך שלוש שעות, מנסה שלא יצליחו להצביע: מה זה שאתם מביאים את זה ברגע האחרון? עכשיו, היא זאת שפנתה לבג"ץ, אבל הכול בהיתממות. אני לא מקבלת תשובות פה. מה זה הביזה הזאת? עכשיו, היא זאת שפנתה לבג"ץ, ובעקבות הבג"ץ שלה היועץ המשפטי לממשלה אמר: נעכב; בעקבות הבג"ץ שלה היועץ המשפטי למשרד האוצר אמר לעכב. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הם עיכבו את זה, והם עכשיו טוענים למה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אותה חברת כנסת. ואז הוא בא וצועק: מה זה הביזה הזאת? מה זה פה? באתם ב-31 לחודש. איך העזתם? מה עשיתם? עכשיו, הכול מתואם, הכול מתואם בצורה – אני לא יודע איך לקרוא לזה – ואומרים לך: מה קרה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. תודה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אתה יודע, חנוך, למשל, חבר קואליציה, אפילו לא הבין עד כמה הרצחת וגם ירשת הוא גדול. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להבדיל, להבדיל. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> חנוך, אני רוצה רק סתם – שתקנו בוועדת כספים כמה שיכולנו מול השקרים שלהם, אבל אני רוצה שתבין את הסיפור האמיתי, מה קרה שהגיע עכשיו כסף ב-31 לחודש לפה. למה זה לא הגיע עד עכשיו? איפה זה היה עד עכשיו? יש חברי כנסת שישבו שם בוועדת כספים, הגישו כמעט לפני שנה בג"ץ. בעקבות ההגשה של הבג"ץ, בלי צו על תנאי, הייעוץ המשפטי לממשלה והייעוץ המשפטי של משרד האוצר עיכבו את הכסף עד עכשיו. הם הגישו לבג"ץ: נגיד שזה שוד. בג"ץ כזה אמר: הייתי רוצה להגיד שזה שוד, אבל לא מצאתי איך לעשות את זה. אז הם מנוולים, הם זה, הם זה, אבל לא מוציא צו. בלית בררה נאלץ היועץ המשפטי לאשר, להביא את ההעברה עכשיו. הבג"ץ היה לפני שבוע, שלא תבין, לא לפני שנה. הדיון נמשך עד עכשיו, ואז הם באים לוועדת כספים ואומרים: מה פתאום הגעתם עכשיו? איפה הייתם עד עכשיו? למה נזכרתם היום? אתם לא נותנים לנו תשובות. אלה אותם אלה שהלכו לבג"ץ, ובעקבות זה היועץ המשפטי לממשלה והיועץ המשפטי של משרד האוצר עיכבו את זה עד היום. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> פינדרוס, אתה לא מאמין מה קרה. אתה לא מאמין מה קרה בוועדה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אבל הם צועקים: אתם רומסים כל מינהל תקין, איך אתם עושים את זה? אין לנו תשובות. תשאל את שר החינוך. הם בבג"ץ. כמה זמן הבג"ץ הזה מעכב את הסיפור הזה להגיע להסדר של הרשתות והפטורים? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> פינדרוס, חמש דקות אתה לא בוועדה – נופל החוק. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> שחיתות. שחיתות. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> כמה זמן? כמה זמן? << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> שנה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> הינה. הינה. רצחת וגם ירשת, עליהם נאמר. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> שאלה: אתה לוקח אחריות? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> הם הלכו לבג"ץ, לא נתנו להביא את זה עד הרגע. הם הלכו לבג"ץ, ואחרי זה הם שואלים בוועדת שרים: מה קרה שהבאתם את זה היום? מה נזכרתם? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> קח אחריות. קח אחריות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הרב פינדרוס – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> בגללכם. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> גנבת לנו הכול, פינדרוס, לא השארת כלום. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> בגללכם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הרב פינדרוס, הציבור כותב לי שעצרת באמצע מגילת אנטיוכוס והם במתח. הם רוצים שתמשיך. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> – – – להמשיך, אז אנחנו נמשיך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, הציבור מבקש. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> ההצעה ירדה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הציבור מבקש. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> הינה, נגמר הזמן. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> "אלוקי השמיים נתן כל גיבורי העמים האלה בידיהם" – אני מקבל את ההערה שלך, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, הציבור. הציבור. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> "ויהרגו בהם הרג רב, כל שולף חרב" – היינו שם. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> פינדרוס, נפל החוק. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> פינדרוס, לא נשאר כסף. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> "וישמחו בני ישראל כי ניתנו שונאיהם בידיהם, מהם שרפו באש, ומהם דקרו בחרב, ומהם תלו על העץ". << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> הכול לקחת. לא נשאר כלום. גמרתם את כל הכסף. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> "אחרי כן באו בני ישראל לבית המקדש ויבנו הפרצות, ויטהרו בית המקדש מן ההרוגים ומן הטומאות". << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> לא נשאר כלום כבר, גמרתם הכול. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> "ויבקשו שמן זית זך להדליק המנורה, ולא מצאו כי אם צלוחית אחת אשר הייתה חתומה בטבעת כהן גדול מימי שמואל הנביא, וידעו כי הייתה טהורה". << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> גם שמן זית לא נשאר. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> גם שמן זית לא נשאר. "וכל תורה שאין עימה מלאכה סופה בטלה וגוררת עוון", פינדרוס. על זה נאמר "כל תורה שאין עימה מלאכה". << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> "כי הדלקת יום אחד היה בה, ואלוקי השמיים אשר שיכן את שמו שם, נתן ברכה והדליקו ממנה שמונה ימים. על כן קיימו בני חשמונאי זה הקיום, ואסרו זה האיסור, הם ובני ישראל כולם, להודיע לבני ישראל לעשות שמונה ימים אלו ימי ושמחה וכבוד כימי המועדים הכתובים בתורה" – להפוך אותו לחג כמו המועדים שכתובים בתורה. השודד הראשי יצא? לא, הוא פה. "ולהדליק בהם – – – להודיע למי שלא יבוא אחריהם כי עשה להם אלוקיהם תשועה מן השמיים, בהם אין לספוד ולא לגזור צום, וכל איש אשר יהיה עליו נדר, ישלמנה. אך חשמונאי ובניו ואחריהם לא גזרו לבטל בהם עבודה ומלאכה, ומן העת ההיא לא היה לא היה שֵם למלכות יוון". שם – הכוונה היא שלא היה להם כבוד, לא היה להם מקום מכובד. "יקבלו המלכות בני חשמונאי ובני בניהם מן העת הזאת עד חורבן בית האלוקים, מאתיים ושש שנה". בני חשמונאי שלטו עד לחורבן בית שני. "על כן בני ישראל שומרים את הימים האלה בכל גלויותיהם, וקוראים להם ימי שמחה, מחמישה ועשרים יום לחודש כסלו ועד עולם. לא יסור מהם אשר בבית מקדשם הכוהנים והלוויים וכל חכמיהם קיימו עליהם ועל בניהם עד עולם". << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הלל מלא. הלל שלם אומרים. בחול המועד פסח לא אומרים. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אתה יודע, מישהו שאל אותי אתמול: ההלל היום, הברכה היא גם על ראש חודש או רק על ההלל השלם? שאלה מעניינת. למה זה נוגע? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, מאי נפקא מינה? מאי נפקא מינה? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אם יש ספק ברכות שמתחיל מתחילת הפרק. בגלל ספק ברכות. אצל הספרדים לא אומרים בכלל ברכה. לא אומרים ברכה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא אומרים ברכה. לא, אבל בגלל חנוכה אנחנו אומרים. אצלנו נפקא מינה, אצלכם אין נפקא מינה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> לא, נפקא מינה אם צריך לחזור לתחילת הפרק. מישהו אמר לי אתמול, זה נושא מעניין שצריך לבדוק אותו. יש מדרש חנוכה שמבוסס על המגילה הזאת. אנחנו נעבור למדרש הבא, כי זה מבוסס על המגילה הזאת. אני אצטט חלק מהמדרש הזה: "אמר רב יצחק בר נחמני אלף ושמונים ריבוא גייסות באו עם בגריס הרשע ואמר לישראל שוטים אתם שתעשו מלחמה עם חיילים שאין להם שיעור". יש 800,000 חיילים, יכול להיות שזה אפילו 1.8 מיליון, 1,080 ריבוא. "אם תאמרו אלוקיכם יביא מבול כבר נשבע שלא יביא מבול לעולם". איך אפשר להשתלט על מיליוני חיילים? "ואם גבריאל יעמוד בנו לשרוף אותנו כמו שעשה לסנחריב הרי אנו סכים עצמנו בדם חזיר ובשכבת זרע של סוסים ולא יגע בנו. נשאו ישראל עיניהם למרום ויאמרו לא לנו השם לא לנו כי לשמך תן כבוד שלא יתבזה" בגויים. "עכשיו יאמרו אין להם עצה אחרת, וכך כתיב גדול העצה ורב העלילייה. אמר הקדוש ברוך הוא חייכם מחשבתי גדולה משלכם כי לא ייטוש השם עמו ונחלתו לא יעזוב. באותה שעה היו ישראל מצפים להרי מזרח, אולי יבואו להם" גויים "פרסיים לעזרתם, אז חרה לו למתתיהו כהן גדול ואמר לו החשמונאי ולא כתיב ארור הגבר אשר שם בשר זרועו לו ומן השם יסיר ליבו. ברוך הגבר אשר שם השם מבטחו? אמר לו יפה אמרת אני ושבעה בניי ואתה ושלושה בנים הם י"ב שבטי ק' עדות לישראל, מובטח אני בקדוש ברוך הוא שיעשה לנו ניסים ונפלאות. ויצומו וילבשו שקים ואפר לבקש רחמים מלפני אלוקי השמיים עזרם ומגינם של ישראל, וככלותם להתפלל קמו מכרוע על ברכיהם ויעצמו עשתנותם, מנשרים קלו ומאריות גברו, וילחמו בעמים ויהרגו בהם הרג רב. "אמר רבי יצחק בר נחמני באותה שעה תפס הקדוש ברוך הוא שבעים שרים שלמעלה משרי אומות העולם ורצע אותם במרצע של אש ואמר להם הרגו איש את קרובו ואם ימלט אחד מהם נפשכם תחת נפשו. וכשהיו היוונים מורים חצים וחרבות באו המלאכים ונעצו אותם בלבו של היוונים, הוי חרבם תבוא בלבם וקשתותם תישברנה, והיו בני חשמונאי רואים הניסים ואומרים השם ילחם לנו. וכל מלך ומלך מהמלכים שנהרג היו באים המלאכים ומבזבזים ממנו והטילו לבתיהם של ישראל" – היו לוקחים את הכסף ומביאים את זה, הם לא היו צריכים לטרוח – "שהם לא היו יכולים ליטול את השלל מפני החללים, ואת חיילותיהם מהם שרפו בני ישראל מהם דקרו בחרב ומהם תלו על העץ ובגריס הרשע שרפו אותו בית ישראל באש" – כמו שראינו במגילת אנטיוכוס. "ואז אנטיוכוס המלך כאשר שמע אשר נהרגו בגריס וכל שרי החיל אשר עימו – –" << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אמר להם תחזרו אחורה. אמר להם תעשו רוורס. ברחו. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> הוא ברח. "– – וינס במדינות הים והיה כל מוצאו אותו במקום אשר בא שם – – – מורדים בו", ואומרים – "קוראין אותו בורח". אז "ברוך הרב את ריבנו, הנוקם את נקמתנו, המשלם גמול לכל אויבי נפשנו, ברוך האל המושיע". ושוב נזכיר – שמהר מאוד יחזרו החטופים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תראה איך כל הזמן ראו במלחמה את הניסים. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> שונאינו ואויבינו – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ראו את הניסים, ראו בכל דבר. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> ראו את הניסים מול העיניים. אנחנו רואים ניסים, אבל אנחנו סותמים את העיניים ולא רוצים לראות אותם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ראו את הניסים והודו בניסים. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> ככל שיותר נבקש ניסים, יש סיכוי ליותר ניסים; ככל שפחות נבקש ונתייחס – זה מה שהיה. כשמתתיהו ראה שהבנים שלו – לא הבנים שלו אלא העם בישראל רוצה לבקש עזרה מהפרסים, אמר להם: חבר'ה, אתם מתחילים לסמוך על כוחות אחרים, חבל לכם, אתם תפסידו מזה. אנחנו נקרא מדרש חנוכה נוסף. המדרש מתחיל ככה: "כה אמר השם צבאות" – בספר ירמיהו נ' – "עשוקים בני יהודה ובני ישראל – וכתיב: 'גואלם חזק השם צבאות שמו ריב יריב את ריבם למען הרגיע את הארץ והרגיז ליושבי בבל'. אמרו חכמינו: בימי היוונים נתחייב מקרא זה, שהערימו סוד על ישראל" – היוונים. "אמרו: בואו ונחדש עליהם גזרות עד שיבעטו באלוהיהם ויאמינו בעבודה זרה שלנו". יש את זה – איפה הוא? הוא ברח, קינלי. יש את זה גם היום – בוא נבטל את החינוך העצמאי, נבטל את מוסדות הפטור, ניתן להם רק קצת טעימה, ואולי נצליח שיאמינו בעבודה הזרה שלנו. "עמדו וגזרו כל בן ישראל שעושה לו בריח או מסגר לפתחו יידקר בחרב" – הם לא רצו שיהיו דלתות סגורות – "כדי שלא יהיה לישראל כבוד ולא רשות, שכל בית שאין לו דלת אין לו כבוד ולא צניעות, וכל הרוצה להיכנס, נכנס, בין ביום ובין בלילה. כיון שראו ישראל כך, עמדו ובטלו כל דלתות בתיהם ולא היו יכולין לא לאכול ולא לשתות ולא לשמש מטותיהם, בשביל גנבין ולסטין ופריצי יוונים, ולא רואין שינה בעיניהם לא יום ולא לילה. ונתקיים עליהם מקרא שכתוב: 'ופחדת לילה ויומם'. "אמרו לפני הקדוש ברוך הוא: ריבונו של עולם, כמה אנו יכולים לסבול? אמר להם:" כשל כוח הסבל, "בעוון מזוזה. אלא" – כמו בכל גזרה, אף על פי כן רווחה תמצא בגזרה זו. והיו ישראל שרויין בלא דלתות, ואין לך דבר מעביר רעות האישה מעל בעלה כדלת, שנאמר: 'לך עימי בא בחדרים', ועמדו בגזרה זו שלוש שנים. "כיון שראו יוונים שעמדו ישראל בגזרה ולא נכשל אחד מהם בשום דבר רע" – אמרו: ננסה עוד ניסיון – "עמדו וגזרו עליהם גזרה אחרת והעבירו קול: כל אדם מישראל שיש לו שור או שה יחקוק לו על קרניו שאין לו חלק באלוקי ישראל. וכל כך למה? כדי שלא יאכלו בני ישראל בשר ולא חלב ולא גבינה, ולא יהיה להם חרישה. אמרו: יודעים אנו שאין יכולין לעמוד בגזרה זו". נלך לבג"ץ, נגיד שיעצרו את מוסדות החינוך העצמאי, או מעיין החינוך התורני, נכון? "כיוון ששמעו ישראל כך, נצטערו צער גדול. אמרו: אבל חס ושלום שנכפור באלוהינו. עמדו ומכרו בהמתן, בין טהורה, בין טמאה. והיו ישראל מהלכין ברגליים, ועליהם נתקיים 'ראיתי עבדים על סוסים'. אמר להם הקדוש ברוך הוא: בעוון שמנעתם עצמכם מעלות בשלוש רגלים לירושלים ולהקריב קורבנות וליתן מתנות כהונה, לכן נתקיים עליכם 'שורך טבוח לעיניך'. אלא אף על פי כן, רווחה תמצאו בגזרה זו. והיו הצביים והאיילים וכל מיני עופות טהורים באים ונכנסים לבתיהם של ישראל, לפי שהיו בלא דלתות, ובאין ישראל ותופסין אותן ושוחטין ואוכלין בשר ונותנין שבח לקדוש ברוך הוא. ואמרו: ברוך הוא שהפך עצת אויבינו לטובה. שאילו היו דלתות לבתינו, איך הייתה כל צידה נכנסת אצלנו. השיבם הקדוש ברוך הוא: אתם חסתם על כבודי ולא כפרתם בי, אף אני זימנתי לכם צידה". << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> פשש. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> זאת אומרת, התחיל עם ניסיון. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> עמדו בניסיון וקיבלו – וואו, וואו. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> עם ישראל התחזק אחרי האסון הנוראי שקרה בשמחת תורה, ואז ראינו ניסים על אויבים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> למה דווקא שור הם רצו? ראיתי פעם שאלה למה דווקא על השור, למה השור. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> נו, ילמדנו רבנו. אתה איש שבא מהרבנות, אני בא מהעשייה הציבורית, מהמוניציפלית. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> למה? אני לא בא – לא משנה. יותר מאוחר אני אגיד לך. יש שם מדרש גם על הבגד. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> "אתם חסתם על כבודי ולא כפרתם בי" – זה ניסיון. אמרתם, חסתם – אני אראה לכם שתצא לכם מזה טובה. אם אנחנו נדע להאמין בכל ניסיון, לראות ולא לכפור בקדוש ברוך הוא ולדעת שזה יוצא לטובה, אז זה יצא עוד יותר לטובה. "כיוון שראו היוונים שעמדו ישראל בגזרה זו", אמרו: בואו ננסה שוב. משהו יותר רציני – "עמדו וגזרו: כל מי שאשתו הולכת לטבילה יידקר בחרב. וכל הרואה אותה, הרי היא לו לאישה, ובניה לעבדים. כיוון שראו ישראל כך, מנעו עצמם מלשמש. וכיוון ששמעו היוונים כך, אמרו: הואיל ואין ישראל משמשין מיטותיהם, אנו נזקקין להן. כיוון שראו ישראל כך, חזרו אל נשיהן בלא טבילה בעל כורחן. אמרו: ריבונו של עולם, בעל כורחינו, שלא בטובותינו, שאין האישה רוצה לשבת תחת בעלה בלא עונתה. אמר להם הקדוש ברוך הוא: הואיל ועשיתם בלא כוונה, אני אטהר אתכם. ופתח לכל אחד ואחד מהן מעיין בתוך ביתו, והיו נשיהם טובלות בתוך בתיהם, ונתקיים עליהם מקרא שכתוב: 'ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה', ונתקיים עליהם עוד מקרא זה: 'אם רחץ ה' את צאת בנות ציון'. כיוון שראו יוונים שאין ישראל מרגישין בגזרותיהם" – לא מתרגשים, עוד אחד, עוד אחד, תנסו עוד ניסיון, אנחנו נשארים בשלנו – "עמדו וגזרו עליהם גזרה מרה ועכורה, שלא תיכנס כלה בלילה הראשון מחופתה אלא אצל ההגמון שבמקום ההוא. כיוון ששמעו ישראל כך, רפו ידיהם ותשש כוחם. אמרו: מה נעשה? נמנעו מלארס, והיו בנות ישראל בוגרות ומזקינות כשהן בתולות. נתקיים עליהם: 'בתולתיה נוגות והיא מר לה'" – הפסוק באיכה, הנבואה הכואבת, אי-אפשר להתחתן. "והיו היוונים מתעללים בבתולות ישראל, ונהגו בדבר הזה שלוש שנים ושמונה חדשים, עד שבא מעשה של בת מתתיהו כוהן גדול, שנישאת לבן חשמונאי, ואלעזר היה שמו. כיוון שהגיע יום שמחתה, הושיבוה באפיריון. וכשהגיע זמן הסעודה, נתקבצו כל גדולי ישראל לכבוד מתתיהו ובן חשמונאי, שלא היו באותו הדור גדולים מהם. וכשישבו לסעוד עמדה חנה בת מתתיהו מעל האפיריון וספקה כפיה זו לזו וקרעה פורפירון שלה, ועמדה לפני כל ישראל כשהיא מגולה, ולפני אביה ואימה וחותנה. וכיוון שראו אחיה כך, נתביישו ונתנו פניהם בקרקע וקרעו בגדיהם, ועמדו עליה להורגה. אמרה להם: שמעוני אחיי ודודיי, ומה אם בשביל שעמדתי לפני צדיקים ערומה בלי שום עבירה הרי אתם מתקנאים בי, ואין אתם מתקנאים למוסרני ביד ערל להתעולל בי? הלוא יש לכם ללמוד משמעון ולוי אחי דינה, שלא היו אלא שניים, וקינאו לאחותם והרגו כרך כשכם, ומסרו נפשם על ייחוד של מקום, ועזרם ה' ולא הכלימם. ואתם חמישה אחים: יהודה, יוחנן, יונתן, שמעון ואלעזר, ופרחי כהונה יותר ממאתיים בחור. שימו ביטחונכם על המקום והוא יעזור אתכם, שנאמר: 'כי אין מעצור לה' להושיע'. "ופתחה פיה בבכייה ואמרה: ריבונו של עולם, אם לא תחוס עלינו, חוסה על קדושת שמך הגדול שנקרא עלינו, ונקום היום את נקמתנו. באותה שעה נתקנאו אחיה ואמרו: בואו וניטול עצה מה נעשה. נטלו עצה זה מזה, ואמרו: בואו וניקח אחותנו ונוליכנה אצל המלך הגדול, ונאמר לו: אחותנו בת כוהן גדול, ואין בכל ישראל גדול מאבינו. וראינו שלא תלין אחותנו עם ההגמון אלא עם המלך, שהוא גדול כמותנו, ונכנסנו עליו ונהרגהו ונצא, ונתחיל אחר כך בעבדיו ובשריו, וה' יעזרנו וישגבנו". נטלו עצה, ועשה להם הקדוש ברוך הוא תשועה גדולה, "ושמעו בת קול מבית קודש הקודשים: כל ישראל ניצחו טליא באנטוכיא, כן יעשה המקום ישועה בימינו אלה", כמה שאנחנו צריכים את זה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לגבי השאלה שלי – אני כן נזכרתי בתירוץ. אתה שומע, הרב פינדרוס? השור היה כלי תחבורה מרכזי, וגם כלי עזר לחרישה. ברגע שכתוב על קרן השור "אין זה", וכל היום אתה רואה את זה, זה משפיע עליך. השתמשו גם בקרן לכוס שתייה, לבקבוק לתינוקות. איך שהתינוק מקבל את בקבוק החלב, רואה את "אין לך חלק באלוקי ישראל" – רצו לעשות שטיפת מוח. למרות שאתה לא מאמין בזה, אבל שטיפת מוח עוזרת. רואים את זה היום, איך מנסים לעשות הסתה ושטיפת מוח דרך כל מיני ערוצים, והכול – קרן השור. קרן השור של אז זה הערוצים של היום. הבנת את הווארט, הרב פינדרוס? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אתה אומר: אבל כמו שזה לא השפיע, גם זה לא משפיע. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא הסכימו, נכון. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> הם מכרו את השוורים שלהם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מכרו את השוורים. לא, לא יהיו יותר. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אבל מה שמעניין זה שאלה אותן שיטות. אתה מבין? בוא נעשה את זה, ננסה את זה פסיכולוגית. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כן. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> נעשה איזושהי פעולה פסיכולוגית, שעם הזמן בסוף הם – הם הבינו שאי-אפשר להפוך אמונה, אז אמרו: בואו נעשה את זה באמצעות תקציבים, קיצוצים, גזרות, ונעשה כל מיני דברים כאלה. בסוף זה ילך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אמרו: בואו נעשה שטיפת מוח. נטיף, נטיף, נטיף. בן אדם כל הזמן יראה את זה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אתמול היה לי בפאנל שפורסם – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> במכון הישראלי לדמוקרטיה אתמול. נאור שירי חבר הכנסת הזכיר אותך פה אתמול. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> כן, אבל עיקר הפאנל היה עם קינלי טור פז. אמרתי לו: 75 שנה – זה לא התחיל כששר החינוך יואב קיש הגיע למשרד החינוך – 75 שנה את אותן שיטות הם מנסים. אומרים: תשמע, אנחנו נחסל את הדבר הזה באמצעות תקנות. נחסל את הדבר הזה באמצעות קיצוצים. נחסל את הדבר הזה באמצעות – נעביר אותם לתקציב קואליציוני. נחסל את הדבר הזה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הסתות. תגיד הסתה, אל תתבייש. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> זה מ-1948 לא השתנה. אתה רוצה שאני אספר לך משהו? היסטורית – קראת פעם את הספר של זלמן זוננפלד? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> היסטורית זה עוד התחיל עם כי"ח, עם כל ישראל חברים, מול תלמודי תורה עץ חיים וכוללים. אמרו: חבר'ה, מי שלא נכנס תחת כי"ח לא יקבל חלב. אז הייתה תקופת הצנע, טורקים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> צנע. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אמרו: לא יקבל חלב, ואז על ידי זה נצליח לחסל את זה. אותו הדבר היה אחר כך. כל הזמן. השיטות לא משתנות, אבל משום מה זה לא הולך להם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא הולך, לא הולך. זה גם לא ילך. לא ילך. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> לא הולך להם. זה פשוט – בירושלים גם כן, שנים: בואו נחסום אותם מפה – אתה זוכר את התקופה של "רמות לא תהיה חרדית"? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כן. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אני כבר לא מכיר שכונה היום בלי חרדים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא הייתי גר ברמות, אבל היום אני גר ברמות. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> נחסום אותם, נעשה תרגיל כזה, תרגיל כזה. נלך לוועדות התכנון. נלך דרך הוועדה המחוזית, דרך האדריכלים, דרך כל דבר כזה אחר. בינתיים זה נשאר אותו דבר, לא מתקדם לשום מקום. נו – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> התורה חיה וקיימת. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> למה נעבור עכשיו? מה אתה מציע? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תמשיך עם חנוכה. אנחנו עדיין בחנוכה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> מה? נישאר בחנוכה, אתה אומר? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נישאר בחנוכה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אז אנחנו נקרא את מעשה יהודית בקצרה. הוא דומה למעשה חנה בהיסטוריה, אבל מעשה יהודית: "מעשה שבא מלך הגויים על ירושלים עם ארבעים אלף גיבורי חיל, וצר עליה ימים רבים. ויקוצו בני ישראל מפניהם במצור ובמצוק ויהיו בצרה גדולה. והייתה בירושלים נערה מבנות הנביאים. ובראותה כי גדל השבר ועצם הצער, ותשם נפשה בכפה ותצא עם שפחתה ותגיע עד שערי העיר. ותאמר לשוערים: פתחו השערים ואצא. ויעשה לי הקדוש ברוך הוא אות ופלא ואהרוג את הכופר הזה וייוושעו ישראל על ידי. ויאמרו לה: לא נפתח, שאנו מפחדים שמא אהבת אחד מפרשי המלך להינשא לו" – כנראה שמת עין על מישהו – "או שמא תעשי תחבולות על העיר ללוכדה" – תיתני להם מידע איך להיכנס לפה, איך לתפוס את העיר. "ותאמר: חס ושלום. אני בוטחת ברחמי שמיים שיעזרני על האויב הזה, ותישבע להם בה' אלוהי ישראל. ויפתחו השוערים ותצא עם שפחתה. ותלך עד אוהל המלך ותבוא לפניו. והנערה יפה עד מאוד, וכראות אותה המלך מצאה חן בעיניו ותישא חסד לפניו. ויאמר לה המלך: מי את בתי, ואי מזה באת, ואנה תלכי? "ותאמר לו: מבנות הנביאים אנוכי ושמעתי מאבי שתכבוש את העיר ותתפוס אותה. ואבוא לבקש על נפשי ונפש בית אבי למלטם כשתיקח העיר. ויאמר לה המלך: אני אעשה כדברייך ואני רוצה לקחתך לי לאישה. ותאמר לו: אדוני המלך, הינני כאחת שפחותיך, עשה הטוב בעיניך, אבל אודיעך אדוני המלך, שאנכי נידה ובערב אנוכי ראויה לטבילה. צווה את עבדך בערב, כשיראו שתי נשים הולכות למעיין, שלא יפגעו בנו ולא ידברו עימנו מטוב עד רע, ואלך ואטבול ואשוב אליך. ויצו המלך להיעשות כן, וישמח שמחה גדולה בנערה ובבשורה שבישרה למלך". הוא אמר לה, שהיא יודעת מהמשפחה שלה, שהיא משפחה של נביאים, שהוא הולך לנצח. "ויאסוף כל שריו ועבדיו ויעש להם משתה ויאכל וישת מן היין וישכב ויירדם. וילכו כולם איש לאוהליו ולא נשאר עם המלך זולתי הנערה והשפחה. ותכוון הנערה את לבה לשמיים, ותקום ותשלוף את החרב ותכרות בה ראש המלך. ותישא ראשו בין דדיה ותלכנה שתיהן ותעברנה במחנה ואין דובר להם דבר, עד שהגיעו לשערי ירושלים. ותקרא לשוערים ותאמר להם: פתחו השער, כי הקדוש ברוך הוא עזרני והרגתי את האויב, ולא האמינו לדבריה. ויהי למלך שר אחד משריו והיה אומר למלך: חדל מאומה זו, אל תצורם ואל תתגר בם מלחמה כי אלוהיהם עימם ואוהבם ולא יסגירך בידך, ראה מה עשה לאשר היו לפניך, למלכים הראשונים ולשרים אשר שצרו על ישראל, מה היה אחריתם. והיה מרבה תוכחות למלך עד שקצף עליו המלך ויצו לקשרו ולתלותו חי אצל שער העיר. וכראות הנערה כי אינם רוצים לפתוח שער העיר, והיו אומרים לה, אם לא תאמינו לי, הינה השר התלוי יכיר את ראשו. והאמינו לדברי הנערה ויפתחו השער, ויראו את הראש לשר התלוי ויכירהו השר, ויאמר: ברוך ה' אשר הסגיר אותו בידכם והציל אתכם מידו. "וישמע הדבר בעיר, ויתקבצו בחורי ישראל וגיבוריו וייקחו את חרבותם בידם ויבואו עד המחנה, והיו קוראים בקול גדול: שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד. ויראו אנשי המחנה אותם, וילכו לאוהל המלך ויראו כי מת גיבורם וינוסו ויעזבו את אוהליהם ואת סוסיהם וכל חילם וימלטו את נפשם, וירדפו ישראל אחריהם עד אנטוכיה, וישובו בשלום ויבוזו בהם ביזה הרבה מאוד. ויתקבצו זקני ישראל והחכמים ויבואו בית ה' ויברכו ויהללו את ה׳ המניח להם מכל אויביהם והמושיעם בארץ אויביהם ברחמיו". כמו שאמרנו: יעשה ניסים ונפלאות עימנו בעת ובעונה הזאת – – << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> מזל שיש לנו תורה שמתאימה לצטט בפיליבסטר – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> – – כאשר עשה עם אבותינו. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> מה הייתם עושים בלי כל המקורות האלה שאתם מבזים אותם פה על הדוכן באופן קבוע? מה הייתם עושים? מה, אילו טקסטים היית מביא פה בשביל למשוך זמן בשביל הדברים המושחתים שאתם לא מצליחים להעביר? איזה שימוש יוצא מן הכלל בתורה הקדושה שלנו. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> רחמיי, תנחומיי. פשוט רחמנות. אוי ואבוי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אילו מילים. ועוד בחנוכה. סתם, יש שאלה, הרב פינדרוס: למה על הניסים לא עושים בפסח? למה חיברו ברכה מיוחדת על הניסים בחנוכה ופורים? למה בפסח לא עושים? בפסח היה נס הרבה יותר גדול, קריעת ים סוף. למה לא תיקנו ברכת על הניסים? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> א. עושים "יעלה ויבוא". << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> "יעלה ויבוא", אבל לא "על הניסים". לא מזכירים את הניסים בשמונה עשרה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אבל כמו שאמרנו קודם, חודש – הזמנים של ישראל במעגל השנה – הוא חלק מהעניין. פה הייתה תקנת חז"ל לעשות את זה. מעגל השנה – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> למה הם לא תיקנו בפסח? אתה אומר, אז אני אתאמץ. יש לי תירוץ. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> כשאתה אומר "הלל" והוא אומר "יעלה ויבוא". << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יש תירוץ, אתה אמרת את זה קודם, ולפי זה תירצתי. בפסח לא היה אחד שאמר אין פה נס. זה היה ברור, אז לא צריך לתקן. פה "על הניסים", כי היו כאלה, היום זה מהשמאל, אז זה היה, אני לא יודע איך נקראו, שהסבירו: לא, זה טבעי – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> מתייוונים. מתייוונים קראו להם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> – – כוחי ועוצם ידי. זו אסטרטגיה, זו חוכמה. לא ראו את הנס. חז"ל אמרו: בואו, היה פה "על הניסים", היו פה ניסים. אף אחד שלא יחשוב שהיה פה משהו טבעי. בפסח אי-אפשר לפרש את זה טבעי – קריעת ים סוף – פה היו כאלה שאומרים: לא, זה טבעי, זה לא ניסים. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> פינדרוס, יש לי שאלה מהקהל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אתה מבין? ולכן מברכים את "על הניסים". << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> רגע, מישהו מהחברים שלה, שהפריע לה הנושא, מה שהקראתי, הציע לי קודם בחוץ שאני אקריא קצת מרקס ולנין. לא, תבין איפה הם נמצאים, מסכנים. זה פשוט רחמנות. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אבל תן לנו עובר, תן לנו את הבייסיק. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> זה פשוט רחמנות. תראו מה קורה, שני דורות, אנשים שעזבו בהונגריה את הדת – מה קורה לנכדים שלהם פה בארץ. השם ישמור. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> פינדרוס – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> זה פשוט כואב הלב. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> פינדרוס, תן לנו את הבייסיק: למה מדליקים שמונה נרות ולא שבעה? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אין אדמו"ר ואין רב שלא מדבר על זה בהדלקת נר חנוכה, זה קודם כול, נתחיל מזה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מה זה? לא שמעתי. לא שמעתי מה הרב אמר. מה הרב אמר? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> למה מדליקים שבעה ולא שמונה. אני אתן לך, כי א. שתדע לך שיש מאות רבות של תשובות שאנשים עונים על זה, למה מדליקים שמונה נרות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ובמה ידליקו, לא ידליקו בכלל? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אני אתן לך תשובה לא פשוטה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> סתם, מה זה – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> רק זה, שאלה אחת – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> למה לא? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> קחו את הזמן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נאור, תן לו, הבן אדם רוצה לדעת. מה, מה כואב לך? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> האמת היא, כל הכבוד לך. הוא צודק. אתמול נתנו לכם לדבר בעצמכם, היום אתם נותנים לנו. זה בסדר גמור, אני לא נגד. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> ועוד אני דיברתי חצי שעה אתמול. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> כן, זה בסדר גמור. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תענה לו. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> בוא אגיד לך, יש כמה תשובות. אבל קודם כול אני אתן לך תשובה ליטאית לוגית פשוטה. אם היו מתקנים שבעה נרות, המנורה הייתה דומה למנורת בית המקדש, ואנשים היו עושים מנורה שהיא דומה לבית המקדש, כי זה היה שבעה קנים כמו בית המקדש. אז קודם כול עשו שמונה, אז אין סיכוי שמישהו יעשה מנורה כמו בבית המקדש כשהוא מדליק חנוכייה. זאת תשובה לוגית ליטאית פשוטה. אבל יש עוד משהו שאתן לך. כשהשמן התחלק לשמונה ימים, הוא התחלק בכל יום קצת או שנגמר ביום הראשון וביום השני כבר היה השמן? הוא כנראה התחלק לכולם. אז גם ביום הראשון היה טיפת שמן והוא הסתיים. בכל יום היה מתחלק לשמונה מנות. אלו שתי תשובות. אבל יש לך פה – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יש אלף תשובות. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אמרתי מאות ואלפי תשובות. נתתי לך שתיים כאנקדוטה. איפה אנחנו? במעשה יהודית ב'. נעבור. יש יהודי שהוציא חוברת אצלנו בקהילה, שמואל וייס, דבר בעיתו, עם כל המדרשים על חנוכה במרוכז. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זה דבר חשוב. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> כשהתקשר אליי אופיר אתמול, אמרתי לבן שלי: תביא לי מהישיבה ונעבור על זה. יש מגילת מקבים, שם מובא – שהוא חלק חופף, אבל חלק יש בו חידושים. "ויהי אחרי הכות אלכסנדר בן פוליפוס המקדוני אשר יצא מארץ כיתים את חיל פרס. ויך את דריוש מלך פרס ומדי וימלוך תחתיו בראשונה בארץ יוון". הרי בארבע חיות שהיו אצל דניאל, אז אחרי פרס יש את בבל, את פרס ומדי, את יוון ואת רומי. יש לנו את המופרע, שבא מהצד – זה ישמעאל, הוא הפרא אדם. הוא מחוץ, עשו לו משחק אחר. "וימלוך תחתיו בראשונה בארץ יוון, מלך יוון, אלכסנדר בין פוליפוס המקדוני". אחרי שהוא ניצח את פרס, נהיה המלך של האימפריה ששלטה על העולם. "ויערוך מלחמות רבות, וילכוד מבצרים, וישחט מלכי ארץ. ויבוא עד קצות הארץ, וייקח שלל גויים רבים, ותשקוט הארץ לפניו, וירום ויגבה ליבו, ויאסוף חיל כבד מאוד, וימלוך על ארצות גויים ורוזנים, ויהיו לו למס. ויהי אחר הדברים האלה וייפול למשכב וידע כי ימות ויקרא לעבדיו הנכבדים אשר גדלו איתו מנעוריו, ויחלק להם מלכותו בעודנו חי. וימלוך אלכסנדר 12 שנה וימות. וישלטו עבדיו איש במקומו. וישימו כולם כתרי מלכות בראשיהם אחרי מותו, ובניהם אחריהם שנים רבות, וירבו רעות בארץ. ויצא מהם שורש רע, אנטיוכוס אפיפנס, בן אנטיוכוס המלך, אשר היה בן תערובת ברומי. וימלוך בשנת 137 שנה למלכות היוונים". פה מתחיל משהו שאנחנו מכירים. אנחנו מכירים את זה היום מימנו אנו, איך נולדים ה-BDS וכל הדברים האלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> איך? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> מהבניין הזה, מה אתה חושב? זה מתחיל מאיתנו. איך נולדים כל הדברים האלה? התהליכים האלה הם תהליכים שקורים מפה. בימים האלה נולדות תביעות, נולדים דברים. לחץ אמריקאי על ישראל נולד בעקבות לחץ של אנשים בארצות הברית על הממשל האמריקאי נגד ישראל. דרך אגב, היה לנו פה שר פעם שרץ לארצות הברית לדאוג שלא תהיה ריבונות ביהודה ושומרון, שיתנגדו לזה. השר קיש, אתה זוכר את זה? היה פה איזה שר שפעם רץ לארצות הברית לבקש שידאגו שלא תהיה ריבונות ביהודה ושומרון, שילחצו, שלא ייתנו לישראל לעשות ריבונות על יהודה ושומרון, שר מכהן בתוך ממשלה. לא יודע אם אתה זוכר, הייתה תקופה כזאת. היית בממשלה הזאת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יש לי פה – הרב פינדרוס, יש לי פה מאמר יפה מאוד. << קריאה >> שר החינוך יואב קיש: << קריאה >> כשהייתי בכנסת. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> הוא היה שר בממשלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, כשהוא היה בכנסת. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אה, נכון, היית בכנסת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הוא היה חבר כנסת. הוא לא היה שר, הוא אומר. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> היה בממשלה. קראו לזה ממשלה פריטטית משהו, שמריטטית. הוא רץ לארצות הברית להגיד להם שלא כדאי, אבל הוא, דרך אגב, הוא כל הזמן אומר שהוא לא שמאל. אני מזכיר לך, הוא אומר שהוא לא שמאל. הוא בכלל – הוא לא שמאל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת ינון אזולאי, ברוכים הבאים. חנוכה שמח. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> שלום לחבר הכנסת ינון אזולאי, שניהל היום ביד רמה את ועדת כספים. הוא הגיע לכאן עם אורחים נכבדים. אדוני היושב-ראש, תקדם את האורחים שלו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אמרתי להם ברוכים הבאים. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> מאיפה האורחים? אז רק לשם הידע, ינון לא מגיע לכאן ככה לביקור. הוא כבר מ-08:00 היה צריך לנהל מול שקרים לוחמניים של אנשים שפשוט רימו, והוא היה צריך לעמוד מולם, ועמד בזה בגאון. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יש פה מאמר, הרב פינדרוס, מאוד יפה – הקשר של השמן והסופגניות, למה אוכלים סופגניות. מאמר מאוד יפה, מאוד, עם מסר. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> עוד מעט אגיע לזה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זה יפה מאוד. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> ינון, אני בינתיים פה. אתה הצלחת לעשות את מה שצריך למען עם ישראל, כולל רוויזיה? אוה, ברוך השם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> גם הרב גפני פה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> גם הרב גפני פה? אז סימן שהצליחו. לא רק הרב גפני פה. הוא הגיע לפה עם מי שנושא בעול, הרב זלושינסקי. אז אנחנו נמשיך הלאה. "בימים ההם יצאו מקרב ישראל בני בלייעל וידיחו רבים לאמור נלכה ונכרתה ברית את הגויים אשר סביבותינו כי מן היום אשר סרנו מעימהם מצאונו רעות רבות. וייטב הדבר בעיניהם. ויתנדבו אנשים מן העם וילכו אל המלך, וישליטם המלך לעשות כחוקי הגויים. ויבנו גימנסיון בירושלים כמשפטי הגויים. ויעשו להם עורלה ויעזבו ברית קודש וייצמדו לגוים ויתמכרו לעשות רע. ותיכון המלוכה לפני אנטיוכוס ויתנשא למלוך בארץ מצרים למען מלוך על שתי הממלכות. ויבוא מצרימה בעם כבד ברכב ובפילים ובפרשים ובאני גדול. ויערוך מלחמה עם תלמי מלך מצרים וייסוג תלמי מפניו וינוס, וייפלו חללים רבים. וילכדו ערי המבצר בארץ מצרים וייקח שלל ארץ מצרים. וישוב אנטיוכוס אחרי הכותו את מצרים בשנת 143 ויעל על ישראל ועל ירושלים בעם כבד". נתן לו תיאבון – הוא הצליח עם מצרים, וזה התחיל עם אותם מתייוונים, כן? "ויבוא אל המקדש בגאווה, וייקח את מזבח הזהב ואת מנורת המאור ואת כל כליה: ואת שולחן המערכת ואת הקשוות ואת המזרקות ואת כפות הזהב ואת הפרוכת ואת העטרות ואת עדי הזהב אשר לפני ההיכל ויפצל הכול. וייקח את הכסף ואת הזהב ואת כלי החמדה וייקח את אוצרות המטמונים אשר מצא. ובקחתו הכול שב לארצו ויעש הרג רב וידבר בגאות רבה. ויהי אבל גדול בישראל בכל מקומותיהם. וייאנחו ראשים וזקנים, בתולות ובחורים אומללו ויופי נשים שונה. וכל חתן נשא קינה, יושבת בחופה התאבלה. והארץ חלה על יושביה וכל בית יעקב לבש בושת". אני מזכיר: זה התחיל עם משת"פים, מתייוונים. "מקץ שנתיים ימים שלח המלך את שר המיסים לערי יהודה ויבוא ירושליימה בחיל כבד. וידבר אליהם דברי שלום במרמה, ויאמינו לו. וייפול על העיר פתאום ויך בה מכה רבה, ויאבד עם רב מישראל. וייקח את שלל העיר וישרפה באש ויהרוס את בתיה ואת חומותיה מסביב. וישבו את הנשים ואת הטף ואת הבהמה בזזו. ויבנו את עיר דוד בחומה גדולה וחזקה ובמגדלים בצורים, ותהי להם למצודה. וישכון שם גוי חוטא אנשי אוון ויתבצרו בה. ויצברו נשק ואוכל ובאוספם שלל ירושלים, שמו שם, ויהי למוקש גדול. ויהי למארב לבית המקדש ולשטן רע לישראל תמיד". הם השתלטו על ירושלים. "וישפכו דם נקי מסביב למקדש ויטמאו את המקדש. וינוסו יושבי ירושלים בגללם, ותהי מושב זרים ותהי נוכרייה לזרעה ובניה עזבוה. בית המקדש הוּשָׁם כמדבר, חגיה נהפכו לאבל, שבתותיה לכלימה, כבודה לבוז. כרוב כבודה גדל קלונה וגודלה נהפך לאבל. ויכתוב המלך אל כל מלכותו להיות כולם לעם אחד" – כולם יהיו תחת החינוך הממלכתי – "לעזוב כל איש את חוקותיו". מי שרוצה יוכל להיות – קינלי ידאג לו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> למחוק את המסורת. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> ההיסטוריה חוזרת, היא לא לא משתנה. "ויקבלו כל העמים כדבר המלך. ורבים מישראל רצו בעבודתו ויזבחו לאלילים ויחללו את השבת. וישלח המלך ספרים ביד מלאכים לירושלים ולערי יהודה ללכת אחרי חוקים נוכרים לארץ. למנוע עולות וזבח ונסך מן המקדש ולחלל שבתות וחגים ולטמא מקדש וקדושים. לבנות במות והיכלות ופסילים ולהקריב חזירים ובהמות טמאות. ולהניח את בניהם בלתי מולים ולשקץ את נפשותם בכל טמא ופיגול. לשכוח את התורה ולהחליף כל החוקים. ואשר לא יעשה כדבר המלך ימות. "ככל הדברים האלה כתב למלכותו, ויפקד פקידים על כל העם ויצו לערי יהודה להקריב בעיר ועיר. ויתחברו אליהם רבים מן העם, כל עוזב את התורה, ויעשו רעות בארץ. וישימו את ישראל במחבואים בכל מנוסם". << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אני חושב שההוראה לאופוזיציה לא לעזור לי, שאני אסתבך ולא אצליח לקרוא את הכול. זאת ההוראה. לא רוצה לסבך אותך, אבל זה בסדר. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> השאלה שלי היא: יהודה המכבי, במי הוא נלחם – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> לא, לא. הם נלחמו. חמישה אחים התחילו את המלחמה לבד מול מיליוני חיילים, התחילו לבד, חסרי סיכוי. בקרב הראשון יהודה נהרג. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הוא היה לוחם. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> נכון. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מצווה, לא? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> היו גם עוסקי תורה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – בקואליציה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בסדר, מי אמר שאסור? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> עכשיו, ברגע של רצינות, הזכרתי קודם: בספר שמואל ובשופטים יש דבר מאוד מאוד מעניין. מלחמות אחת אחרי השנייה, מלחמה אחת, אותם חילות בצד השני – מלחמה אחת נלחמים עם 300 חיילים, מלחמה אחת עם 600 חיילים, המלחמה אחת עם אחד ומלחמה אחת עם 330,000 חיילים. אין קשר בין התוצאות של המלחמה לכמה לוחמים היו. אלו שאוהבים להזכיר את דוד המלך, אני רק אומר: זכרו שיש משהו מעל. יש משהו מעל. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני אגיד לך מה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> לא, לא, לא יקרה, כי אין לי אישור מגפני לדבר על הנושא הזה, אבל אני אדבר איתך קודם כול כשאתה שואל על יהודה המכבי. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> במשפט אחד: "ורדפו מכם חמשה מאה ומאה מכם רבבה יִרדֹפוּ". << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> "רבבה ירדפו". << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה המשמעות – שהם נלחמים – – – ולא כל העם ביחד. אבל כשאתה הולך ונלחמים כולם ביחד, אז אתה מצליח אפילו יותר לנצח. האחדות של עם ישראל, הסולידריות, המלחמה המשותפת היא החשובה, ועליה אנחנו מדברים היום. אנחנו במלחמה. אין מחלוקת. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> בהחלט שאין מחלוקת. בהחלט בנושא הזה אין מחלוקת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אם לא, על מה אתה מתפלל ב"על הניסים": "זדים ביד עוסקי תורתך". מהכול יש. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> תראה, אוהבים לדבר בהכרזה, מי שהיה מפסיק בין "ברוך שאמר" – בין "ישתבח" ל"יוצר", הוא לא יכול לצאת למלחמה, "האיש הירא ורך הלבב". << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אני אומר: אנשים לא שמים לב. המקור של ההפרדה בבית הכנסת ובתפילה, מאיפה הוא? מאיפה המקור? למה מפרידים בתפילה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מאיפה? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> מאיפה יודעים בתורה שבשעת התפילה צריכות להיות עזרת נשים ועזרת גברים? או שאישה צריכה להיות לבושה? מה המקור של זה, אתה יודע? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> ממחנה צבאי. ממחנה צבאי. כתוב: "כי תצא למלחמה"; "והיה מחניך קדוש". << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אה, ומפרידים. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> לומדים מזה – המחנה של המלחמה הוא קדוש. לומדים מזה שבתפילה ובזה – לומדים שצריך להיות מחנה קדוש. זה בא משם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> "והיה מחניך קדוש". << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> "וישוב אנטיוכוס אחרי הכותו את מצרים בשנת מאה וארבעים ושלוש ויעל על ישראל ועל ירושלים בעם כבד. ויבוא אל המקדש בגאווה וייקח את מזבח הזהב ואת מנורת המאור" – שנייה, אנחנו כבר הקראנו את זה. "ויכתוב המלך אל כל מלכותו להיות כולם לעם אחד. ולעזוב כל איש את חוקותיו". סליחה, אחרי השאלה שלו אני לא שמתי לב איפה אני נמצא. אנחנו נחזור לאיפה שאנחנו נמצאים. "ובחמישה עשר יום בכסליו בחמש וארבעים ומאה שנה בנו שיקוץ משומם על המזבח ובערי יהודה מסביב בנו במות. ובפתחי הבתים וברחובות זבחו. וספרי התורה אשר מצאו שרפו באש בקורעם. ובכל אשר ימצא בידי איש ספר ברית וכל אשר יחפוץ בתורה, דת המלך להמיתו. בתקפם עשו כן לישראל לנמצאים חודש בחודשו בערים. ובחמישה ועשרים לחודש הקריבו על הבמה אשר הייתה על המזבח. ואת הנשים אשר מלו את בניהן המיתו על פי הפקודה. ויתלו את העוללים בצוואריהם ואת בני בתיהם ואת המלים אותם המיתו. ורבים בישראל היו אמיצים ויתחזקו לבלתי אכול טמא. ויבחרו למות לבלתי היטמא במאכלים ולבלתי חלל ברית קודש וימותו. ויהיה קצף גדול על ישראל מאוד". הייתה שעה קשה מאוד לעם ישראל. עכשיו לשאלה שאתה שאלת, כמה לוחמים היו. "בימים ההם קם מתתיהו בן יוחנן בן שמעון כהן מבני יהויריב מירושלים וישב במודיעים. ולו חמישה בנים יוחנן הנקרא גדי. שמעון הנקרא תרסי. יהודה הנקרא מקבי. אלעזר הנקרא חורן יונתן הנקרא חפושׂ. וירא את הנאצות אשר נעשו ביהודה ובירושלים ויאמר: אוי לי למה יולדתי לחזות בשוד עמי ושוד עיר הקודש ולשבת בה בהינתנה ביד אויבים, בית המקדש ביד נכרים. היה היכלה כבית איש נקלה. כל תפארת בשבי הובלו ילדיה הורגו ברחובותיה בחוריה בחרב אויב. אי זה עם לא ירש במלכותה ולא תפש משללה. כל הדרה לוקח תחת חפשיה הייתה שפחה. והנה קדשנו והדרנו ותפארתנו השם ויחללוה גויים – – – למה לנו עוד חיים. ויקרע מתתיהו ובניו את בגדיהם וילבשו שקים ויתאבלו מאוד: ויבואו אנשי המלך המאלצים על המעל למודיעים העיר לזבוח". עוד דבר, שים לב, הוא הצטער מאוד על מה שקורה בירושלים, אבל הוא לא התחיל במלחמה. מתי הוא התחיל במלחמה? "ויבואו אנשי המלך המאלצים על המעל למודיעים העיר לזבוח" – הם הגיעו אליו הביתה. "ורבים מישראל באו אליהם ומתתיהו ובניו נאספו. ויענו אנשי המלך וידברו אל מתתיהו לאמור: ראש ונכבד וגדול אתה בעיר הזאת ונתמך בבנים ובאחים. עתה קרב ראשון ועשה מצוות המלך כאשר עשו כל העמים ואנשי יהודה והנשארים בירושלים והיית אתה ובניך מאוהבי המלך ואתה ובניך תכובדו בכסף ובזהב ובמתנות רבות". אתה יכול לעשות שלום, אתה רק צריך להקריב משהו והסיפור נגמר. "ויען מתתיהו ויאמר בקול גדול", אם כל העמים אשר בבית המלך שומעים "לו יסורו כל איש מעבודת אבותינו ויבחרו במצוותיו. ואני ובניי ואחיי נלך בברית אבותינו. חלילה לנו לעזוב תורה ומצוות. לדברי המלך לא נשמע לסור מעבודתנו ימין ואו שמאל. וככלותו לדבר את הדברים האלה קרב איש יהודי לעיני כולם לזבוח על הבמה" – אותו מתייוון – "במודיעים כמצוות המלך. וירא מתתיהו ויקנא וישתונן כליותיו וישלח חרונו כמשפט וירץ ויזבחהו על הבמה". הוא הרג את המתייוון. "ואת איש המלך המאלץ לזבוח המית בעת ההיא ואת הבמה הרס. ויקנא לתורה כאשר עשה פנחס לזמרי בן סלוא. ויקרא מתתיהו בעיר בקול גדול לאמור כל המקנא לתורה העומד בברית ילך אחריי. וינס הוא ובניו אל ההרים ויעזבו כל אשר היה להם בעיר". הם ברחו, כפי שאמרנו. אמרתי קודם לעודד, הם היו משפחה אחת, אולי קצת אחים, ועם זה הם היו צריכים להתמודד. "אז ירדו רבים מבקשי צדק ומשפט אל המדבר לשבת שם. הם ובניהם ונשיהם ומקניהם כי רבו הרעות עליהם. ויגד לאנשי המלך ולחיל אשר היו בירושלים בעיר דוד כי ירדו אנשים אשר עברו את מצוות המלך למחבואים במדבר. וירדפו אחריהם רבים וישיגום ויחנו עליהם ויערכו עליהם מלחמה ביום השבת. ויאמר להם: רב לכם, צאו ועשו כדבר המלך וחיו". אנחנו נותנים לכם אפשרות להיכנע, לעשות כדבר המלך. בסך הכול להקריב חזיר על המזבח, ביג דיל. יש את זה היום, לצערי הרב, יש היום בארץ מקומות כאלה. תנו לנו לעשות את זה, מה הבעיה? דרך אגב, סתם מעניין אותי, במקומות שמגדלים חזירים בארץ חוגגים את חג החנוכה? מה לדעתך קורה, אדוני היושב-ראש? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא יודע, לא הייתי שם. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> מאוד מעניין. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בוא, הדפסתי לך את זה, זה מאוד יפה, למה אוכלים סופגניות. זה מאוד יפה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> מה זה? של מי זה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> של איזה רב אחד, מקירוב. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> להגיד דבר בשם אומרו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני לא יודע, זה מופיע באחד האתרים של הערכים. זה מאוד יפה. זה רעיון מאוד יפה, למה אוכלים סופגניות. אנשים אוכלים ועוד כל מיני. אתה יודע שאשתי אמרה לי שיש סופגנייה שעולה 100 שקל, עם 24 קראט. היא ראתה באיזו פרסומת – 100 שקל סופגנייה, תראה לאיפה הגענו. אז למה אוכלים את זה? אנשים משלמים הרבה כסף, שידעו למה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> האמת שאני לא יודע. האמת היא שאני לא בטוח שאחרי שאני אקרא את זה אני אדע. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, לא, אתה תדע, על אחריותי, עברתי על הכול ועשיתי הגהה. רעיון מאוד יפה. למה אוכלים סופגניות? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> "אז ירדו רבים מבקשי צדק ומשפט אל המדבר לשבת שם, הם ובניהם ונשיהם ומקניהם, כי רבו הרעות עליהם. ויגד לאנשי המלך ולחיל אשר היו בירושלים בעיר דוד כי ירדו אנשים אשר עברו את מצוות המלך למחבואים במדבר. וירדפו אחריהם רבים וישיגום, ויחנו עליהם ויערכו עליהם מלחמה ביום השבת. ויאמר להם: רב לכם צאו ועשו כדבר המלך וחיו. ויאמרו: לא נצא ולא נעשה דבר המלך לחלל את יום השבת, וימהרו לעשות איתם מלחמה. ולא ענו להם ולא השליכו עליהם אבן ולא סתמו את המחבואים, באומרם: נמות כולנו בתמנו", אפילו לא נלחמו, קודם הוא שאל, הם לא נלחמו, אמרו: נמות, "עדים לנו השמיים והארץ כי בלא משפט תספנו. ויערכו עליהם מלחמה בשבת וימותו הם ונשיהם ובניהם ומקניהם כאלף נפש אדם. וידע מתתיהו ואוהביו ויתאבלו עליהם עד מאוד. ויאמרו איש אל רעהו: אם נעשה כולנו כאשר עשו אחינו ולא נלחם בגויים על נפשנו ועל תורתנו עתה, מהרה ימחו אותנו מעל פני הארץ. וייוועצו ביום ההוא לאמור: כל אדם אשר יבוא אלינו למלחמה ביום השבת, נילחם בו ולא נמות כולנו כאשר מתו אחינו במחבואים". הם החליטו שהם כן יתקוממו וינהלו מלחמה. "אז נאסף אליהם קהל חסידים גיבורי חיל מישראל כל המתנדב לתורה. וכל הבורחים מפני הרעות חברו אליהם ויהיו להם למשען. ויערכו חיל ויכו את הרשעים בקצפם ואת האנשים הפושעים בחמתם והשרידים נסו אל הגויים להינצל". הסיטואציה מתחילה להתהפך. "ויסב מתתיהו" – אנחנו מכירים את זה פה, הסיטואציה מתהפכת. אנחנו חוטפים מחיזבאללה ומלבנון והסיטואציה מתהפכת. דרך אגב, אתה יודע, כבר אמרתי את זה קודם, אנטיוכוס היה באותו האזור של לבנון. לא בדרום לבנון, בצפון לבנון, אבל באותו אזור. "ויסב מתתיהו ואוהביו ויהרסו את הבמות. וימולו את הבנים אשר לא נימולו אשר מצאו בגבול ישראל בחזקה. וירדפו את בני זדון ויצלח הדבר בידם. ויגאלו את התורה מיד הגויים ומיד המלך ולא הניחו קרן לרשע. ויקרבו ימי מתתיהו למות ויאמר לבניו: עתה גבר זדון ותוכחה ויום מהפכה וחרון אף. ועתה בנים קנאו לתורה ותנו נפשותיכם על ברית אבותיכם. זכרו מעשי אבות אשר עשו בדורותיהם, ונחלתם כבוד גדול ושם עולם. אברהם הלוא בניסיון נמצא נאמן ותחשב לו לצדקה. יוסף בעת מצוקתו שמר מצווה" – הוא יכול היה להגיד: איפה הקדוש ברוך הוא? איפה אלוקים, שהבטיח לי להיות מלך? אני נמצא פה עבד בבית, במצרים, נמצא פה בבית האסורים, נמצא פה רחוק, גמרו אותי – ועמד בניסיון. "מצוקתו שמר מצווה והיה אדון למצרים. פנחס אבינו בקנאותו קנאה קיבל ברית כהונת עולם. יהושע במלאותו דבר השם היה שופט בישראל" – במרגלים, שהוא לא נכנע לצעקות של התקשורת ושל המון העם ושל ערוץ 12 וערוץ 13 וערוץ 15 ו-14 ו-11, כבר לא זוכר את כל המספרים שלהם. יש להם מלא ערוצים וכל אחד בעניינו הוא. דווקא ערוץ 14, אומרים שהוא כן טוב. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא יודע, אתה ראית? סתם, סתם. אובייקטיבי, מאוזן, כשצריך לבקר הוא מבקר, כשלא צריך לבקר הוא מפרגן. הוא מאוזן. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> בקיצור, אבל יהושע לא נכנע. כולם צועקים לו: אין אפשרות, זה לא ילך. אם תיכנסו – מי עמד וצעק: לא להיכנס לרפיח, לא להיכנס לבוץ הלבנוני, לא להיכנס לעזה, לא להיכנס לפה, להיזהר מאלה, ואנחנו לא נצא משם, ואיך נסתבך ולא נצא. אבל יהושע אמר: "עלה נעלה וירשנו אתה" – כלב אמר. שווה להיות כלב – "כלב בהעידו בקהל קיבל ארץ נחלה. דוד בחסדו נחל כיסא מלכות עולם. אליהו בקנאותו קנאת התורה" – גם כן, זה לא היה פופולרי, כולם היו נגדו, הוא "עלה לשמיים. חנניה מישאל ועזריה הבוטחים ניצלו משלהבת. דניאל בטובו ניצל מפי אריות. וכן בינו דור ודור כי כל המקווים לו לא ייכשלו". אנחנו צריכים לשנן את זה לעצמנו כל הזמן – "כל המקווים לו לא ייכשלו". "ומדברי אדם רשע אל תראו כי כבודו לדומן ורימה. היום יגבה ומחר לא יימצא כי ישוב לעפרו ועשתונותיו יאבדו". אומר מתתיהו לבנים שלו צוואה: "חזקו בניי והתאוששו בתורה כי בה תיכבדו. והינה שמעון אחיכם ידעתי כי איש עצה אליו תשמעון כל הימים הוא יהיה לכם כאב. ויהודה המקבי גיבור חיל מנעוריו, הוא יהיה לכם שר צבא ונלחם מלחמת העם. ואתם תאספו אליכם כל שומרי מצווה ונקמו נקמת עמכם". המדרש הזה מספר שיהודה כן זכה להיות בפטירתו של אבא שלו, והוא לא נהרג בקרב הראשון כמו שראינו במדרש הקודם. "השיבו גמול לגויים והחזיקו במצוות התורה. ויברך אותם וייאסף אל אבותיו. וימות בשש וארבעים ומאה שנה וייקבר בקברי אבותיו במודיעים, ויבכו אותו כל בני ישראל בכי גדול. ויקום תחתיו יהודה בנו, הנקרא מקבי" – פה זה "מכבי" בכ"ף. לכן גם המגילה הזאת זה לא "מכבי", מה שאנחנו קוראים בראשי תיבות, זה מכבי בכ"ף, שזה היה הכינוי – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> למה, "מכבי" בכ"ף זה "מי כמוך באלים השם", זה ראשי תיבות. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> לא בכ"ף, עם קו"ף. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> עם קו"ף אתה מדבר. פה זה בקו"ף. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> עם קו"ף, נכון, נכון. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הפכת את זה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> לא ראשי התיבות. ולכן הם קוראים להם "מקבים", כי הכינוי הלועזי של יהודה – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> היה מקבי. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> זאת ההתחלה, כבר ראינו – מגילת המקבים. למגילה הזאת גם קוראים "מגילת מקבים", בקו"ף. "ויעזרו לו כל אחיו וכל אשר דבקו באביו ויילחמו מלחמת ישראל בשמחה. וירב כבוד לעמו וילבש שריון כגיבור ויחגור כלי מלחמתו, ויערוך מלחמות ויגן על המחנה בחרב. וידמה לאריה במעשיו וככפיר שואג לטרף". אותו יהודה הגיבור – "וירדוף הפושעים ויחפשם והמרגיזים את עמו ביער. וייכנעו הפושעים מפחדו וכל עושי רשע זעו ותצלח תשועה בידו. וימרר מלכים רבים וישמח את יעקב במעשיו ועד עולם זכרו לברכה. ויעבור בהרי יהודה ויאבד רשעים ממנה וישב חרון בישראל. וייקרא שמו עד אפסי ארץ ויאסוף את העובדים. ויאסוף אפוליונוס גויים ומשומרון חיל גדול ולהילחם עם ישראל. וידע יהודה ויצא לקראתו, ויך אותו וימיתהו וייפלו חללים רבים והנשארים נסו. וייקחו את שללם ואת חרב אפוליונוס לקח יהודה ויהי נלחם בה כל הימים. וישמע סרון שר צבא ארם כי אסף יהודה אספה וקהל נאמנים איתו יוצאים למלחמה, ויאמר: אעשה לי שם ונכבדתי במלכות ונלחמתי את יהודה ואת אשר עימו ועם הבוזים את דבר המלך. ויוסף לעלות ויעל איתו מחנה חטאים כבד לעזור לו לעשות נקמה בישראל". עוד פעם הוא מגיע עם מלא מתייוונים. "ויגיע למעלה בית חורון ויצא יהודה לקראתו במתי מעט" – יש מלא מתייוונים שנמצאים במחנה היווני, והוא יוצא עם כמה אנשים בודדים. "כראותם את המחנה הבא לקראתם אמרו ליהודה: איך נוכל אנחנו המעטים להילחם עם ההמון החזק הזה ואנחנו עייפנו לא אכלנו היום. ויאמר יהודה נקל כי הוסגרו רבים בידי מעטים ואין מצור לפני שמיים להושיע ברבים או במעטים. כי לא ברוב חיל ניצחון המלחמה ומן השמיים הגבורה. הם באים אלינו ברוב גאווה ופשע להשמיד אותנו ואת נשינו ואת בנינו ולבוז אותנו, ואנחנו נלחמים על נפשותנו ועל תורתנו. והוא ייגוף אותם לפנינו ואתם אל תיראו מפניהם. וכאשר כילה לדבר נפל עליהם פתאום ויינגף סירון ומחנהו לפניו. וירדפום במורד בית חורון עד הבקעה וייפלו מהם כשמונה מאות איש והנשארים ברחו לארץ פלישתים. ויחל פחד יהודה ואחיו והאימה נפלה על הגויים אשר מסביבותיהם. וייגע עד המלך שמו ועל מלחמות יהודה היה מספר כל עם". אז עכשיו הוא ניצח את אפוליונוס, שברח עכשיו לפלישתים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> ואלה, כל הזמן בורחים שם לעזה. אני לא מבין מה הולך שם. זה פשוט לא ייאמן, ההיסטוריה נשארת אותו דבר. כל היום בורחים לפלישתים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> למה, פלישתים זה עזה? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> בנביא כתוב: אשדוד, קריית גת – כל הקו הזה – עקרון – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> דרום, בקיצור. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> – – עקרון אנחנו לא יודעים, אבל אשדוד של היום אתה מכיר. הכי קרוב תמיד היה בית שמש, שם היה המקום הראשון. כשהחזירו את ארון האלוקים בספר שמואל החזירו אותו לבית שמש. פרעה רצה לתת נדוניה לשלמה המלך – מה הוא נתן לו? את גזר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מועצה אזורית גזר. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אותו קו. הקו של אשדוד–קריית גת – באמצע הקו יש גזר, והוא נתן את זה לשלמה המלך. בקיצור, אנטיוכוס מתעורר עכשיו, והוא מבין שיש לו פה סיפור עם מרד של משפחה נודניקית כזאת ממודיעין. היא הולכת להיות לו כאב ראש והוא יצטרך להתמודד איתה. בלי נדר, מה שהבאת על הסופגניות, אנחנו נגיע לזה. יש לנו עוד הרבה זמן, אנחנו נגיע לזה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אל תקריא את זה, רק על הרעיון. תעבור על זה מלמעלה, זה רעיון יפה. זה יותר לנוער, לא למבוגרים, אבל פה יש אנשים שרוצים לשמוע. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אנחנו נגיע לזה. "וכשמוע אנטיוכוס את הדברים האלה חרה אפו, וישלח ויאסוף כל חיל מלכותו מחנה כבד מאוד. ויפתח את גנזיו וייתן משכורת לחילו לשנה ויצו עליהם להיות נכונים לכל צורך. וירא כי יאפס הכסף מן האוצרות ומיסי הארץ מעטים מפני המחלוקת והמכה שהביא בארץ בבקשו להסיר את החוגים אשר היו למן יהיה הראשונים. ויירא כי לא יהיה פעם בפעם להוצאות והמתנות אשר הוציא לפניהם ביד רחבה לפזר מן המלכים הראשונים" – הוא צריך לשכור עוד צבאות ועוד בני ברית, כמו אולי להביא עוד איזה צפון קוריאה שתעזור לו, להביא בעלי ברית שיעזרו לו. "וידכא רוחו מאוד וייוועץ ללכת לפרס ולקחת מיסי הארצות לאסוף כסף רב. ויישאר את לוסיאס אדם נכבד מזרע המלוכה על ענייני מלך מנהר פרת ועד גבול מצרים. ולגדל את אנטיוכוס בנו עד שובו. וימסור לו" – בשביל לשמור על חבל הארץ הזאת, כשאתה יודע שבסופו של דבר – הינה, נכנס השר עמיחי אליהו, והוא יודע שזאת הארץ המובטחת לנו, מנחל פרת ועד נחל מצרים. אם עושים את החשבון בספר יחזקאל, זה כל האזור הזה מלבנון למעלה אחרי אנטיוכיה עד נחל מצרים. "וימסור לו חצי צבא ואת הפילים ויצווהו על אשר חפץ ועל יושבי יהודה וירושלים, לשלוח אליהם חיל לשרש ולהשמיד עוז ישראל ושארית ירושלים ולמחות את זכרם מן המקום". הוא הולך לטפל בבעיות המלוכה שיש לו מול פרס, שהייתה הממלכה הקודמת, וההוא – שיטפל בנודניקים האלה בירושלים – "ולהושיב בני נכר בכל גבולם ולחלק בגורל את ארצם. והמלך לקח את חצי הצבא הנשאר וייסע מאנטיוכיה עיר מלכותו בשנת שבע וארבעים ומאה ויעבור את נהר פרת ויעבור את הארצות העליונות. ויבחר את לסיאס את תלמי בן דורומינס ואת ניקנור ואת גרגיאס אנשי חיל מאוהבי המלך. וישלח איתם ארבעים אלף איש ושבעת אלפים פרשים ללכת לארץ יהודה ולהשמיד כדבר המלך". תקשיבו למספרים. זאת הקבוצה הראשונה. "וייסעו עם כלי חילם ויבואו ויחנו מול עמאוס בארץ המישור. וישמעו סוחרי ארץ את שמעם וייקחו כסף וזהב רב מאוד וכבלים ויבואו אל המחנה לקחת את בני ישראל לעבדים" – הם כבר מכינים כסף, בואו נקנה אותם. 40,000 חיילים מגיעים לכבוש משפחה. מה זה בשביל לכבוש משפחה, 40,000? ברור שהם עכשיו ייקחו את כל עם ישראל לעבדים. "ויחברו אליהם חיל ארם וארץ הפלישתים" – חוץ מהחיילים האלה יש להם עוד שני חילות שמצטרפים אליהם למלחמה. "וירא יהודה ואחיו כי רבו הרעות והצבא חונה בגבולם, וידעו דברי המלך" – הם ידעו מה פקודת המלחמה של המלך – "אשר ציווה לעשות לעם להשחית ולהשמיד. ויאמרו איש אל רעהו: נקים הריסות עמנו ונלחמנו בעד עמנו והמקדש. ותיקהל העדה להיות נכונים למלחמה ולהתפלל ולבקש חסד ורחמים. וירושלים שממה כמדבר הייתה לא היה בא ויוצא מבניה, והמקדש מרמס, ובני נכר במצודה משכן לגויים ותיאסף שמחה מיעקב" – לשון שנעלמה השמחה – "וישבות חליל וכינור. ויאספו ויבואו למצפה מול ירושלים כי מקום תפילה היה במצפה לפנים בישראל. ויצומו ביום ההוא וילבשו שק ואפר על ראשיהם ויקרעו בגדיהם. ויפרשו את ספר התורה מן הספרים אשר ביקשו הגויים לחוק עליהם את צלמי אליליהם. ויביאו את בגדי הכהונה – –" << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ברוך הבא, כבוד השר. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> שלום, כבוד השר. "– – ואת הביכורים ואת המעשרות ויעמידו את הנזירים אשר מילאו את הימים. ויקראו בקול אל השמיים לאמור מה נעשה לאלה ואנה נוליך אותם. ומקדשך נרמס ונטמא וכוהניך באבל ובשפל. והינה גויים נאספו עלינו להשמידנו, אתה ידעת אשר יחשבו עלינו. איך נוכל לעמוד בפניהם אם לא אתה תושיע לנו. ויתקעו בחצוצרות ויקראו בקול גדול" – ככל שהמצב היה יותר מציק ויותר מפחיד ויותר פנו לקדוש ברוך הוא, יותר הייתה להם סייעתא דשמיא. "ואחרי כן הקים יהודה ראשי העם שרי אלפים שרי מאות שרי חמישים ושרי עשרות. ויאמר לבוני בתים ולמארשי נשים ולנוטעי כרמים ולרכי הלבב לשוב כל איש לביתו" – אני מזכיר לך מה זה "רך הלבב", שהיו מדברים בין "ישתבח" ל"יוצר", שלח אותם הביתה – "על פי התורה. וייסע המחנה ויחנו מדרום לעמאוס. ויאמר יהודה: התאזרו והיו לבני חיל והיו נכונים לבוקר להילחם בגויים אשר נאספו עלינו להשמידנו ואת מקדשנו. כי טוב לנו למות במלחמה מראות ברעות עמנו ומקדשנו. וכאשר יהיה הרצון בשמיים כן יעשה". זאת אומרת, הם לא אמרו: בטוח תהיה לנו עזרה. אנחנו מוכנים להתמסר כי אנחנו לא מוכנים לראות את חילול השם הזה, איך שנראה בית אלוקינו, איך שנראית עיר מקדשנו, איך שנראית השבת. אנחנו את זה לא מוכנים לראות יותר. אחרי כן "וייקח גרגיאס חמשת אלפים איש ואלף פרשים בחור וייסע המחנה לילה, לנפול על מחנה היהודים ולהכותם פתאום, ובני המצודה היו לו למורי דרך. וישמע יהודה וייסע הוא והגיבורים להכות את חיל המלך אשר בעמאוס. עד החיל מפוזרים היו מחוץ למחנה. ויבוא גרגיאס אל מחנה יהודה לילה ולא מצא איש, ויחפש אותם בהרים כי אמר נסים הם ממנו. וכאור הבוקר נראה יהודה בשפלה בשלושת אלפי איש אך מגינים וחרבות לא היו להם כאשר חפצו. ויראו מחנה הגויים חזק ומבוצר ופרשים סובבים אותו והם מלומדי מלחמה". אמרנו, היו 40,000, היו ארם ופלישתים שבאו לעזור להם, היה את כל הדבר הזה, והם 3,000 איש. אין אפילו מספיק ציוד, אין מגינים וחרבות. "ויאמר יהודה לאנשים אשר איתו: אל תיראו מהמונם ומעברתם אל פחדו. זכרו איך נושעו אבותינו בים סוף כאשר רדף אחריהם פרעה בחיל. ועתה נקרא לשמיים אם יחפץ בנו ויזכור ברית אבות והשמיד את המחנה הזה מפנינו היום. וידעו כל הגויים כי יש פודה ומציל לישראל. ויישאו הנוכרים את עיניהם ויראו אותם באים מנגד. ויצאו מן המחנה למלחמה ויתקעו אשר עם יהודה. ויתגרו ויגפו את הגויים וינוסו אל הבקעה. והמאסף כולו נפל בחרב וירדפו אחריהם עד גזר" – אותו גזר שהזכרנו קודם – "ועד שדות אדום ואשדוד ויבנה ויפלו מהם כשלושת אלפים איש. וישב יהודה והחיל מרדוף אחריהם. ויאמר לעם: אל תחמדו את השלל, כי מלחמה נגדנו. וגרגיאס והחיל בהר קרוב לנו ואתה עמדו בפני אויבינו והילחמו אותם ואחרי כן תיקחו שלל קוממיות" – תישארו ממוקדים במלחמה, עזבו כרגע את השלל, זה לא הזמן. הם הולכים להתארגנות, הם חוזרים להתארגנות וחוזרים אלינו למערכה. "עד יהודה מדבר אלה וירא חלק נשקף מן ההר. וירא כי ניגפו ושורפים את המחנה כי העשן הנראה גילה את אשר נהיה. וכאשר ראו את אלה וייבהלו מאוד. וכאשר ראו את מחנה יהודה בעמק נכון לקרב, ויברחו כולם אל ארץ פלישתים." ואז אמר יהודה: אם זה המצב, שהם בורחים, הם רק ראו את העשן ונבהלו מהסיטואציה, אז "ויהודה שב לבוז את המחנה וייקח זהב רב וכסף ותכלת וארגמן-ים ורכוש גדול. ובשובם שרו והללו לשמיים 'כי טוב כי לעולם חסדו'. ותהי תשועה גדולה בישראל ביום ההוא. ואשר נמלטו מן הנוכרים ויבואו ויגידו ללוסיאס את כל הקורות. וכשומעו נבהל מאוד וייחר לו כי לא היה כחפצו לישראל ולא נעשה אשר ציווה לו המלך" – הוא בעצם נכשל במלחמה שהמלך ציווה אותו. חמינאי ציווה את נאסראללה לעשות משהו והוא לא הצליח, ציווה את סנוואר לעשות משהו והוא לא הצליח, זה התפקשש לו, זה לא עובד, הוא לא עמד במשימה. הפרוקסי לא עמד במשימה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> עכשיו הוא מצווה את החות'ים. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> את החות'ים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שים לב איך היו"ר מתעניין במה שאתה אומר. כל הכבוד. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני מקשיב. שיעור תורה זה בשבילי – שיעור היסטוריה, תורה. הוא מזכה אותי. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> הם החליטו להוריד דוברים בשביל להביך מישהו, אז – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תכף אני אביא לך תהילים של יום שלישי. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> יש לנו מגילת המקבים, יש לנו פה ספר תנ"ך, הכול בסדר, הכול ברוגע, הכול באיזי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> יש לי פה, אתן לך אם צריך. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> יש הלל והודיה להגיד על – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> חודש טבת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> גם חנוכה. חנוכה אומרים. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> ראש הממשלה, שיהיה בריא, שהם מאוד מאוד לא אוהבים, וכנראה זו סיבה לאהוב אותו – איך הוא היה קורא להם? "חמוצים". חמוצים. הכול מזכיר להם – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל נזכיר להם, אדוני, שיהיה ברור, שחוק רווחים כלואים זה לא תקציב. אנחנו לא בתקציב 2025. זה חוק שאפשר להתווכח עליו. אפשר להעביר אותו. זה משנה מיסוי על חברות. אנחנו צריכים לגייס את הכסף. אם יעבור – יעבור; אם לא יעבור – זה לא מפיל שום דבר. הממשלה הזאת כון תיכון בכל מקרה – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> את הלכת למקום אחר. אני אדבר על משהו – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, אני לא הולכת למקום אחר. אתה יודע למה, פינדרוס? אני אגיד לך למה, פינדרוס– כי גם אתה תשמור על הממשלה הזאת מכל משמר, כי אנחנו נמלא את ימיה של הממשלה הזאת, לא משנה מה יהיה, מהסיבה הפשוטה, שאנחנו נחזיר את המדינה הזאת לבחירות רק אחרי שאנחנו נשמור על החוסן שלה ונחזיר לה את ההרתעה שלה ואת העוצמה שלה. אין לנו זכות שנייה אחת למצמץ לפני. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> טלי, אני מדבר על משהו אחר. בואי נתרומם טיפה, בואי נתרומם טיפה מהקטנוניות הזאת. ואני בכוונה מצטט אותו – שיהיה בריא – את ראש הממשלה – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, זו לא קטנוניות – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> לא, הקטנוניות שלהם, לא שלך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אם גולדקנופ אומר שכך או כך – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> תקשיבי, טלי, תקשיבי רגע. אני זוכר, בימי הרפורמה של יריב ושמחה, ישבו איתי אנשים מהמחנה הבלוף הזה – ואני בכוונה אומר "מחנה בלוף", כי זה מחנה בלוף, הכול בלוף שם, אין שם שום דבר אמיתי – והסבירו לי שהדבר הכי מסוכן זה כי מדינת ישראל הולכת להתמוטט בגלל החיזבאללה; מדינת ישראל הולכת להתמוטט בגלל החמאס; מדינת ישראל הולכת להתמוטט בגלל מה שקורה בסוריה; מדינת ישראל הולך להתמוטט בגלל העוצמה האיראנית, ויש לנו זה, והמדינה פשוט. אנחנו נמצאים שנה אחר כך – עזבו, אל תודו לביבי, אל תודו לשר הביטחון, אבל תודו שאנחנו בסיטואציה אחרת. החמוצים האלה מפטירין כדאשתקד. תגידו תודה על המציאות הזו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כשאתה אומר "חמוצים" אתה עושה הנחה, כי מה שקורה פה זה שאנחנו מנצחים, ברוך השם הטוב, קרבות אחרי קרבות, והתעמולה התבוסתנית פשוט מחזקת את האויב המתפרק. ופה אני אומרת לך, אולי בגלל זה טוב שזכיתי לשבת כאן בעודך נואם ולהעיר את הערת הביניים הזאת. חשוב לומר שכל מאזן האימה במזרח התיכון השתנה בגלל שישראל, בזכות ממשלה וקבינט שיודעים בשום שכל לחשוב ולהיות סבלניים, מתי לתקוף ואיך לעשות את זה, ואיך להחליש את חיזבאללה, ואיך זה משפיע על סוריה, ואיך לעשות נכון כשהמורדים בסוריה מגיעים לאן שהם מגיעים, ואנחנו בסופו של דבר לוקחים את השטח. ואגב, תפתח סוגריים: צריך לרמוס את השטח, אני רק אומרת את זה גם להבא. אבל באמת אני אומרת, שידע עם ישראל: יש כאן מציאות טובה, מיטיבה. אנחנו עדיין מתמודדים עם שכול ועם השבת החטופים וזה קורע ומחדל אותנו, אבל התעמולה התבוסתנית היא בלתי נתפסת. באמת, די. תיטיבו, דברו טוב, דברו טוב עבור מדינתכם. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> צריכים לדעת להודות, כן, לקדוש ברוך הוא – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ברור, על ניסי-ניסים בכל רגע נתון. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> – – ולממשלה, שעומדת בנחישות, בגאווה יהודית, בלי להתבלבל, ואומרת: כן – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא מבולבלת, כמו שאתה יודע. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> ואת הדבר הזה – והחמוצים, איך אמרת? זו הנחה, את צודקת. איך אומרים? אחרי זה – הם יכולים להגיד הכול, אבל אנחנו צריכים לדבר יותר יפה, אז נקרא להם רק "חמוצים". << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אנחנו לא נוציא את דיבת הארץ הזאת רעה. יתהפך העולם ואנחנו לא נעשה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> והינה, אנחנו פה, עם כל המתייוונים שעשו את אותו הדבר, אותו דבר באותה מציאות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> פינדרוס, השר דודי אמסלם עונה להם יפה, כל פעם אני נהנה לשמוע אותו. הוא מחזיר אותם למציאות. הכול בסדר, לא צריך להירתע. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בדיוק. והשר אמסלם ידע שהשבוע – השר אמסלם דיבר פה בנאום האחרון על תיקי ריגול שהוגשו בתוך המדינה. בזמן המלחמה, אנשים קיבלו כסף מאיראן לתלות שלטים כנגד הממשלה, וזה נמצא מתחת לקו הרדאר. אגב, השבוע נעצר עוד אחד, עוד אזרח ישראלי, עוד פרשת ריגול שקשורה לקבלת כספים מאיראן. אין לי מה לומר, רק להיחרד ולהתחלחל מזה. אנשים שקיבלו כסף איראני – – – שלטים – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> מה צריך להיות כתוב בשלטים האלה? תזכירי לי, מה האיראנים רוצים? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> חידול הממשלה, הממשלה מביאה דיקטטורה – – – << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> הוא הראש, הוא האשם. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> הוא הראש, הוא האשם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> באמת? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ראש הממשלה – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> תגיד לי, אתה ניהלת מערכות בחירות. אם היית מקבל מימון זר לשלטים של הליכוד, זה היה עוזר לנו קצת, אה? פחות חובות. עכשיו אתה מבין למה הליכוד עם כל כך הרבה חובות מהבחירות? ללא מימון איראני לתעמולה. להם יש מימון איראני, מימון איראני יש. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל זה הרבה יותר גרוע מזה, אתם צריכים להבין, זה מגע עם סוכן זר, זה הרבה יותר מורכב. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אני כבר שעתיים קורא את המגילה הזאת, את מגילות המקבים. הכול בנוי על משת"פים שבאו מפה ואמרו: אין מה לעשות, בואו נסתדר איתם, בוא נגמור את זה בסדר, בוא נגמור. הצטרפו אליהם, ומזה נולדו כל הבעיות. פשוט מדהים. טוב, נמשיך הלאה. "מקץ שנה" – הלך להתארגנות הלוסיאס הזה, שהסתבך, ולא הביא את הסחורה למלך יוון, לא הצליח. 3,000 איש ניצחו את ה-40,000, פלוס כל העמים שבאו לעזור לו. "מקץ שנה אסף לגדודים שישים אלף", הוא בא עכשיו עם כוח יותר גדול, "וחמשת אלפים פרשים להילחם אותם. ויבואו ליהודה ויחנו בבית צור ויפגשם יהודה בעשרת אלפים איש". גם יהודה השתדרג, הגיע עם 10,000. "וירא את המחנה הכבד ויתפלל ויאמר" – הוא הבין לבד, אני עם 10,000, הם עם 60,000 פלוס עמים שעוזרים להם, איך אני אוכל להתמודד? "ברוך אתה מושיע ישראל המשבית עברת הגיבור ביד דוד עבדך והמוסר מחנה פלישתים ביד יהונתן בן שאול ונושא כליו". הזכרנו את יהונתן, שהלך עם נושא הכלים שלו, הוא היה – בחרב – היחידי, כי פלישתים לא נתנו לאף מסגר וחרש להסתובב בארץ, לפתוח מפעל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כדי שלא יהיה להם נשק. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> שלא יהיו חרבות, לא היו מחרשות. מחרשות לא יכולת להביא בגלל שלא היה את כל זה. שלא יהיו חרבות, אפילו מחרשה. אם היית צריך לתקן, היית צריך להיכנס לכפרים הפלסטיניים לתקן את המחרשה. "סגר נא את המחנה הזה ביד עמך ישראל ויבושו בחילם ובסוסיהם. תן להם מורך ושבור אומץ חוזקם ורעדו בשברם. הפילם בחרב אוהביך ויהללוך כל יודע שמך בתודה. ויתגרו ויפלו ממחנה לוסיאס כחמשת אלפים איש וייפלו לפניהם" – על המכה הראשונה, 5,000 הרוגים, איך קוראים לדבר הזה היום? בלתי מעורבים. "וכראות לוסיאס את המכה אשר הייתה בצבאו ואת האומץ אשר היה ליהודה וכי נכונים הם אם לחיות אם למות בגבורה" – הבין שהסיפור יותר מורכב, חזר לאנטיוכיה – "וייסע לאנטיוכיה וירב לאסוף חיל שכירים לעלות עוד הפעם ליהודה. ויהודה אמר לאחיו: הנה ניגפו אויבנו נעלה לטהר את המקדש ולחנכהו. וייקהל כל המחנה ויעלו הר ציון. ויראו את המקדש שומם והמזבח מחולל והשערים שרופים ובחצרות גדלים סבכים כמו ביער או כמו באחד ההרים והלשכות שוממות. ויקרעו את בגדיהם ויבכו בכי גדול ויעלו עפר על ראשיהם. וייפלו על פניהם ארצה ויתקעו בחצוצרות התרועה ויצעקו אל השמיים. אז אמר יהודה לאנשים להילחם את אשר במצודה עד אשר יטהר את המקדש. ויבחר כוהנים תמימים חפצי תורה. ויטהרו את המקדש ויוציאו את אבני השיקוץ למקום טמא. וייוועצו על מזבח העולה המחולל מה לעשות לו. ותצלח עליהם מחשבה טובה לנתוץ אותו לבלתי היות להם למוקש כי הגויים טימאוהו, וייתצו את המזבח. ויניחו את האבנים על הר הבית במקום מיוחד עד בוא נביא להורות עליהן" – מה עושים – "וייקחו אבנים שלמות על פי התורה ויבנו מזבח חדש כראשון". אתה זוכר בטח, כמי שניהל את שפ"ע בירושלים, שמצאו את המקום הזה שמשם חפרו את האבנים שלמות, ברמת שלמה, בבית הספר של חב"ד, נכון? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כן, כן. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> ברמת שלמה, יש שם המקום שאתה רואה את המחצבה – – – << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> אבל אני לא יודע למה – קוראים לה "מחצבה", או קבר המכבים שם. משהו שקשור למכבים. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> יכול להיות בגלל מה שכתוב פה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא הבנתי, מה יש שם? פינדרוס, מה יש שם? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> עכשיו, לא בניית בית המקדש, בנו עכשיו בשביל לבנות את המזבח מחדש, מה שהיוונים טימאו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מה היה שם, איזה אבנים, של מה? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אתה רואה את המחצבה שממנה חצבו את האבנים הגדולות האלה שהביאו לבית המקדש. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לבית המקדש? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> כן, ברמת שלמה. דודי היה אז אחראי לשפ"ע. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> יש שם מערה גדולה מאוד. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> וואו, יפה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> עזוב שדודי שר – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מסכן, בטח מה עשו לו, אתרא קדישא וכולם, בטח עצרו את הבנייה שם. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> מה עשו, עיריית ירושלים, כבישים בירושלים. דודי, במסירות נפש, באמת במסירות נפש – אני לא יודע אם מותר להזכיר פה, שלא יהיו בעיות פוליטיות, נגד הממונים עליו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אין שום בעיות. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> היה צריך מסירות נפש כפשוטו – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חופשי, יש התיישנות. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> – – לעקוף את הממונים עליו, לדאוג שזה ייבנה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חופשי, יש התיישנות, חופשי תזכיר הכול. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> שלא נסבך פה את העניין, נשאיר את זה ככה. היינו באותו מצב. גם אני הייתי צריך נגד הממונים עליי לעשות חלק מהעניין. שלום וברכה, אורחים נכבדים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ברוך הבא. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אז הוא בא ואומר לו – "ויבנו מזבח חדש כראשון. ויבנו את המקדש ואת פנים הבית ואת החצרות קידשו. ויעשו כלי קודש חדשים ויביאו את המנורה ואת מזבח הקטורת ואת השולחן להיכל. ויקטירו על המזבח ויעלו את הנרות אשר במנורה ויאירו בהיכל. וישימו על השולחן לחם וייתנו את הפרוכות ויכלו את כל המעשים אשר עשו. וישכימו בבוקר בחמישי ועשרים לחדש התשיעי הוא חודש כסליו, בשנת שמונה וארבעים ומאה שנה" – שמונה וארבעים ומאה שנה, השאלה, למתי זה? לפי החשבון, דיברנו קודם, אנחנו נמצאים ב-213 מבית המקדש, אז שמונה וארבעים, עוד מעט נראה באיזה שנה זה. "ויקריבו קורבן על פי התורה על מזבח העולה החדש אשר עשו. בעת וביום אשר טימאוהו הגויים, בעצם היום ההוא נחנך בשירים ובנבלים ובכינורות ובמצלתיים. וייפלו כל העם על פניהם ויתפללו ויברכו לשמיים אשר הצליח להם. ויעשו את חנוכת המזבח ימים שמונה ויקריבו עולות בשמחה". הינה עוד תשובה. שאל רון כץ קודם: למה אנחנו עושים שמונה ימים? אתה זוכר, הוא שאל שאלה: למה אנחנו עושים שמונה ימים? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כן, נכון, למה שמונה ולא שבעה, נכון. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אז גם פה, בחנוכת המזבח הם חגגו שמונה ימים. "ויקריבו זבח שלמים ותודה. ויפארו את פני ההיכל בעטרות זהב ובמשבצות ויחנכו את השערים והלשכות ויעשו להם דלתות ותהי שמחה גדולה בעם מאוד ותסר חרפת גויים. ויקיים יהודה ואחיו וכל קהל ישראל להיות ימי חנוכת המזבח נעשים במועדם שנה בשנה, ימים שמונה מיום חמישה ועשרים לחודש כסלו בשמחה וגיל. ויבנו בעת ההיא את הר ציון מסביב חומה גבוהה ומגדלים חזקים, בל יבואו הגויים וירמסום כאשר עשו בראשונה. וישם שם חיל לשומרו ויבצר לשמור אותו את בית צור להיות לעם מבצר בפני אדום". למה הוא מזכיר פה את אדום אף שאנחנו ביוון? אמרנו שהיה שם משהו מעורב, אבל הוא מזכיר את אדום ולא את יוון, בארבע החיות. אנחנו עדיין בחיה השלישית, ביוון, עוד לא הגענו לאדום, אבל הוא מזכיר פה את אדום, כנראה גם צופה פני העתיד, שנדע איך להתמודד מול האדומים כשהם יגיעו – תקשיב, מצוין, יהיה מבחן אחר כך. "ויהי כשמע הגויים מסביב" – מגילת המקבים, אנחנו בפרק ה', על הנס. אז התחדש לנו חידוש. שאל פה קודם רון כץ: למה עושים שמונה? השאלה שנשאלת תמיד. פה כתוב דבר מעניין. עשו שמונת ימי חנוכת המזבח בכל מקרה אז, הם קבעו לשמונת ימי חנוכה האלה. ברגע שקבעו על הנר, זה חלק מהעניין, אבל קבעו שמונה ימים כי אז עשו שמונה ימים חגיגה, ואת החגיגה הזאת הם אמרו שייקרא – קבעו את זה אז בכל שנה ושנה. "ויהי כשמוע הגויים מסביב כי נבנה המזבח וחודש המקדש כבראשונה, ויקצפו מאוד". האו"ם התכנס, יחד עם מזכיר האו"ם, והם אמרו: מה זה הדבר הזה? היהודים מתחילים לחגוג להם, הם מחזירים את בית המקדש שלהם, לא מתאים לנו. "וייוועצו להכחיד זרע יעקב אשר בקרבם ויחלו להמית בעם ולהשמיד. וילחם יהודה בבני עשיו באדום" – הינה, אמרנו, אדום כבר גם מתחיל עכשיו – "את עקרבה כי צררו את ישראל, ויך אותם מכה גדולה ויכניעם וייקח את שללם. ויזכור את רעות בני בעון אשר היו לעם לפח ולמוקש באורבם להם על הדרכים. ויסגרו על ידו במגדלים ויחון עליהם ויחרימם וישרוף את מגדליה באש עם כל אשר בהם. ויעבור אל בני עמון וימצא יד חזקה ועם רב וטימותאוס ממנהיגם. ויערוך אתם מלחמות רבות". אז הם ממשיכים במלחמות, יהודה ממשיך להילחם – הוא נלחם בעשו, הוא נלחם בעמון. "ויינגפו לפניו ויכם. וייקח את יעזר ואת בנותיה וישב ליהודה. "וייאספו הגויים אשר בגלעד על ישראל אשר בגבולם להכחידם ויברחו לרתימה המבצר. וישלחו מכתבים אל יהודה ואחיו לאמור: נאספו עלינו הגויים מסביבנו להכחידנו". אנשי העיר נסגרו בעיירה שלהם והם מפחדים. כל האומות, כל הגויים, מתאספים מסביבם להילחם. אני מזכיר, אנחנו נמצאים כבר אחרי שניצחו את יוון, אחרי שחזרו לבית המקדש, אחרי שחנכו שמונה ימים את בית המקדש. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה היה ניצחון מוחלט. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אתה רואה, כמו היום. האו"ם מתכנס, אומות העולם מתכנסות, הן אומרות: מה זה הדבר הזה? ומתחילים לבוא מהצד הדרומי ומתחילים לבוא מהצד המזרחי, מעמאן, מלמטה, מעקבה, קצת סעודים. מתחילים לבוא למלחמה. אז הם שולחים ליהודה ואומרים לו: תקשיב, הם נאספו עלינו. "והם מתכוננים לבוא ולקחת את המבצר אשר נמלטנו שמה וטימותאוס" – המלך של בני עמון – "מוליך את מחניהם. ועתה בואה להצילנו מידם כי נפלו ממנו רבים. וכל אחינו הנמצאים בארץ טוב הומתו, וישבו את נשיהם ואת טפם ואת הרכוש וימיתו שם כאלף איש". הם כבר הצליחו. "עוד המכתבים נקראים, והינה שליחים אחרים באו מן הגליל", צפונה, "קרועי בגדים מבשרים כדברים האלה. לאמור: נאספו עליהם מעכו ומצור ומצידון וכל הגליל הגויים לכלותנו". מזכיר משהו? "וכשמוע יהודה והעם את הדברים האלה נאסף קהל גדול להיוועץ מה יעשו לאחיהם לאשר במצוקה ולנלחמים עליהם. ויאמר יהודה לשמעון אחיו: בחר לך אנשים והלכת וגאלת את אחיך אשר בגליל, ואני ויונתן אחי נלך אל הגלעד. וישאר את יוסף בן זכריה ועזריה מנהיגי העם עם שארית החיל ביהודה למשמר. ויצו להם לאמור: עמדו בראש העם הזה ואל תתגרו מלחמה עם הגויים עד שובנו". מזכיר לך משהו? לפני חצי שנה: נגמור טורקי-טורקי, תן לנו לסיים בעזה – ניכנס בלבנון. כולם צעקו: מה? תיכנסו הרגע, מחר, אתמול. לא, טורקי-טורקי, נעשה את מה שצריך, נתחיל שם ונעבור אחד-אחד. אז אל תתגרו, תנסו לשמור על קור רוח, תגנו, תעשו הגנה, אבל אל תתקפו עוד. "ויאמר יהודה לשמעון אחיו: בחר לך אנשים והלכת וגאלת את אחיך אשר בגליל, ואני ויונתן אחי נלך אל הגלעד. וישאר את יוסף בן זכריה ועזריה מנהיגי העם עם שארית החיל ביהודה למשמר. ויצו להם לאמור: עמדו בראש העם הזה ואל תתגרו מלחמה עם הגויים עד שובנו. ויחולקו לשמעון שלושת אלפים איש ללכת לגליל וליהודה שמונת אלפים לגלעד" – תקשיבו למספרים. "וילך שמעון לגליל ויתגר מלחמות רבות עם הגויים וייחתו הגויים מפניו. וירדפם עד שערי עכו וייפלו מן הגויים כשלושת אלפים איש וייקח את שללם. וייקח את אשר מן הגליל ובארבה עם הנשים ועם הטף וכל אשר היה להם ויולך אל יהודה בשמחה רבה. ויהודה המקבים ויהונתן אחיו עברו את הירדן", כי הם נלחמים בגבול המזרחי, "וילכו דרך שלושת ימים במדבר. ויפגשו את בני נביות ויפגשום בשלום ויספרו להם את כל הקורות לאחיהם בגלעד, וכי רבים מהם סגורים אל בצרה ובצר באלים כספן במקדה וקרנים כל הערים האלה בצורות וגדולות" – הן היו ערים עם חומה – "ובשאר ערי הגלעד הם סגורים, ולמחר יתפארו לחנות על המבצרים וללכוד ולהכחיד כולם ביום אחד". הגויים, מבחינתם, יכולים ביום אחד להכחיד את כל הדבר הזה. "וישוב יהודה ומחנהו דרך המדבר לבצרה פתאום וילכוד את העיר ויהרוג כל זכר לפי חרב וייקח את כל שללם וישרפה באש. וייסע משם לילה וילך עד למבצר. ויהי בבוקר, ויישאו את עיניהם והינה עם רב אשר לא היה לו מספר נושאים סולמות ומכונות ללכוד את המבצר, ויילחמו אותם. וירא יהודה כי החלה המלחמה וזעת העיר עלתה עד השמיים ותרועה וצעקה גדולה. ויאמר לאנשי החיל: הילחמו היום בעד אחינו". התפצלו לשלוש קבוצות. "ויצא בשלושה ראשית מאחוריהם ויתקעו בחצוצרות ויצעקו בתפילה. וידע מחנה טימותאוס כי הוא מקבי, וינוסו מפניו, ויכם מכה רבה, ויפלו מהם ביום ההוא כשמונת אלפי איש". אני מזכיר שכמות החיילים שהייתה הייתה בסך הכול 8,000. "ויט למצפה ויילחם אותה וילכדה ויהרוג כל זכורה וייקח את שללה וישרפה באש. ומשם נסע וייקח את כספן מקדה ובצר ושאר ערי גלעד. אחר הדברים האלה אסף טימותיאוס" – הוא לא התייאש – "מחנה אחר ויחן לפני רפון מעבר לנחל. וישלח יהודה לרגל את המחנה ויגידו לו לאמור: נאספו אליהם כל הגויים מסביבותיכם חיל רב מאוד. וערביים שכר לעזור להם חונים בעבר הנחל נכונים לבוא עליך למלחמה, וילך יהודה לקראתם" – בלי להיבהל, הלך קדימה, הלך אליהם למלחמה. "ויאמר טימותאוס לשרי חילו בקרוב יהודה ומחנהו אל נחל המים: אם יבוא אלינו בראשונה, לא נוכל לעמוד נגדו כי יכול יוכל לנו. ואם יירא ויחנה בעבר הנחל, נעבור אליו ונוכל לו. וכאשר קרב יהודה אל נחל המים העמיד את שוטרי העם על הנחל ויצו להם לאמור: אל תיתנו לכל איש לחנות כי אם יבואו כולם למלחמה". אין נסיגה עכשיו, עכשיו כולם מתקדמים קדימה. כמו שכתוב בספר דברים, אמרנו קודם: אחרי ששלחו הביתה את אלה שמדברים בין "ישתבח" ל"יוצר", את אלה שהם ה"ירא ורך הלבב", את "ארש אישה ולא לקחה", "בנה בית" – את כל אלה שלחו הביתה. אחרי שסיימו את כל אלה, עכשיו השוטרים עומדים מאחור, בדיוק כמו שכתוב, ולא נותנים לאף אחד לסגת. כי תחילת נפילה ניסה. "ויעבור אליהם בראשונה" – הוא הולך לקרב ראשון – "וכל העם אחריו, ויינגפו מפניהם הגויים וישליכו את נשקם וינוסו להיכל בקרניים. וילכדו את העיר, ואת ההיכל שרפו באש עם כל אשר בו, וַתֵהָפֵך קרניים ולא יכלו עוד לעמוד לפני יהודה. ויאסוף יהודה את כל ישראל אשר בגלעד מקטון עד גדול ואת נשיהם ואת טפם ואת רכושם מחנה גדול מאוד ללכת אל ארץ יהודה". << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תשתה לאט ותקרא את הווטסאפים שלך. תשתה לאט, תקרא את ההודעות. קח את הזמן. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> "ויעבור הוא ראשונה וכל העם, וילכדו את העיר ואת ההיכל שרפו באש וכל אשר בתוכו, ותיהפך קרניים ולא יכלו עוד לעמוד לפני יהודה; ויאסוף יהודה את כל ישראל אשר בגלעד מקטון ועד גדול, את נשיהם וטפם ואת רכושם, מחנה גדול מאוד, ללכת אל ארץ יהודה. ויבואו עד עפרון, והעיר ההיא גדולה על הדרך, בצורה מאוד, לא היה לנטות ממנה ימין ושמאל, כי אם היה בתוכה ללכת. ויסגרו אותם האנשים מן העיר ויסתמו את השערים באבנים. וישלח אליהם יהודה בדברי שלום לאמור: נעברה בארצך לשוב אל ארצנו, ואיש לא ירע לכם, רק ברגלינו נעבור. ולא אבו לפתוח לו" – חוזרים להיסטוריה של עמון ומואב, שלא נותנים להם לעבור. "ויצו יהודה להשמיע במחנות כל איש במקום אשר הוא בו, ויחנו אנשי חיל ויילחמו את העיר כל היום ההוא וכל הלילה, ותינתן העיר בידו ויהרוג כל זכר לפי חרב וישרש אותה וייקח את שללה וילך דרך העיר אל ההרוגים. ויעברו את הירדן אל העמק הגדול לפני בית שאן, ויהי יהודה מאסף כל הנחשלים ומעודד את העם בכל דרך עד בואו לארץ יהודה. ויעלו להר ציון בשמחה וגיל ויקריבו עולות, כי לא נפל מהם איש עד שובם בשלום. ובימים אשר היו יהודה ויונתן בגלעד ושמעון אחיו בגליל לפני עכו שמע יוסף בן זכריה ועזריה שרי החיל על הגבורות והמלחמה אשר עשו, ויאמרו: נעשה גם אנחנו לנו שם והלכנו להילחם בגויים אשר בסביבותינו. ויודיעו לאנשי החיל אשר איתם וילכו אל יבנה, ויצא גרגיאס מן העיר וישב לקראתם מלחמה, ויינגף יוסף ועזריה וירדפו עד גבולות יהודה. וייפלו ביום ההוא מעם ישראל כאלפיים איש" – אמרו להם לא לצאת למלחמה, והם כן יצאו – "ותהי מכה גדולה בעם כי לא שמעו ליהודה ואחיו בחושבם לעשות גבורות גם הם" – עוד פעם, חשבו שהגבורה באה מהם. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> בקצב של המשא ומתן, לדעתי אתה תצטרך להקריא גם את מגילת אסתר. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> מותק, יש לנו פה תנ"ך – ספר בראשית, שמות, ויקרא, דברים. תדע לך, הממשלה גם מאורגנת. הם הביאו פה שר, שאם אני אצטרך לרדת, תאמין לי שהוא ידע להסביר לכם איפה אתם חיים בצורה הכי ברורה, בעברית צחה. אני עוד עושה את זה קצת בלשון לא תמיד מובנת – הוא יעשה את בעברית צחה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני בטוח שהוא ימצא את המילים. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אנחנו סומכים עליו, סומכים עליו, הוא ידע לעשות את זה טוב. אולי תעדכן באמת איפה המשא ומתן נמצא. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> איפה שהקואליציה שלך נמצאת. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> שמה? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> בתחתית. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> תחתית? תחתית? תחתית? נסראללה לא פה, סנוואר לא פה, חמינאי בלי הגנה אווירית, הנייה לא פה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> סנוואר. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אסד – איפה מתחבא? לא פה. סנוואר לא פה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> יש גם 100 חטופים שלא פה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> לא. קואליציה שהתחילה עם 62 נמצאת ב-68, 250 חטופים – נמצאים עם 101, שזה כואב על כל אחד ומציף וצריך לעשות הכול, כי הם נמצאים מול חיות אדם. לסנוואר נשאר עוד אח שצריך להיעלם מן האדמה, נשאר עוד אח שבעזרת השם בקרוב ילך לפגוש את אחיו למפגש משפחתי עם לביבות, בקרוב ממש. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הם עדיין יורים. הם עדיין יורים. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> בתחתית. בתחתית. תשמע, זה פשוט בלתי נתפס. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> ועדיין אנחנו לא מצליחים – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> זה פשוט בלתי נתפס. בתחתית. לא, זה ממש – אני אומר לך, זה מדהים. זה מדהים. דודי, אתה מסוגל להבין את זה? בתחתית. יעני, מתי היינו למעלה? כשהיה לנו על הפודיום את סנוואר ואת הנייה ונסראללה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מי יחזיק אותם שם? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> ביבי, ביבי, ביבי שלך. ביבי שלך, כן. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> עד שלא נהרגו לך אלפים, נחטפו לך מאות, לא עשית כלום. אז גם עכשיו עדיין לא עושים את מה שצריך. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אבל אני שואל אותך שוב, אבל אמרת תחתית. אני הולך איתך. נכון, כי עכשיו, כשהם לא נמצאים אנחנו בתחתית, אז כשהם היו, היינו בשיא, היינו צריכים מישהו שיחזיק אותם בשביל שנהיה בשיא, כי עכשיו אנחנו בתחתית. אין אסד – אנחנו בתחתית. אין חיזבאללה עם 150,000 טילים שמאיימים כל בוקר, כל בוקר, על עזריאלי, 150,000 טילים. אין אותם. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> פינדרוס, אני לא יודע אם אתה יודע, אבל אתמול ירו טיל על מדינת ישראל. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> באמת? באמת? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כן, כן. אני לא יודע אם אתה יודע, אבל עדיין נתיבי השיט – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אתה מזכיר לי את חצי הכוס הריקה. אתה פשוט מדהים, גאונות. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה מאושר, כי ההעברות האלה הן רק למוסדות שלך, אבל – – – זה הסיפור, זה מה שאתם עושים. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אני מאושר? אני אהיה מאושר כשיבוא משיח בן דוד וייבנה בית המקדש ונהיה איפה שאנחנו צריכים להיות. אז אני אהיה מאושר. אבל אני יודע גם להודות על דברים טובים. להגיד תחתית? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> דברים טובים לעיתים זה מאוחר מדי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת פורר, ראית את ההעברות היום? ראית את ההעברות היום, חבר הכנסת פורר? היו שם חינוך מיוחד וכל מיני דברים כאלה, שזה אומנם, אולי, אתה יודע, תחת המטרייה – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> היו שם הרבה מאוד דברים. תעבור על הרשימה שלא עברה ותעבור על הרשימה שעברה: מחר אתם מעלים את המע"מ ב-1%, הדלק יעלה, המזון עולה, המשכנתה חוגגת, ומבחינתכם הכול פנטסטי. אזרחי ישראל לא מצליחים למלא את העגלה שלהם, אבל – – – אצלכם, אתם לא מוכנים. לא מוכנים. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אמרתי "פנטסטי" על המילה הזאת שהלכת. בגלל שאתה איש אינטליגנטי, בניגוד לכל החבר'ה שיושבים פה, שרובם – לא רוצה להגיד לך מה הם. אתה קצת יותר אינטליגנטי – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה מתייחס לאלה שיושבים פה עכשיו? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מה יש לך להגיד עלינו? תגיד. אמרו לנו שאנחנו – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני בהכנעה מסכים עם פינדרוס, לגביי, לגביי, לא לגבי אף אחד אחר. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מה יש לך להגיד עלינו? חבר שלך גפני קרא לנו "רשעים" היום. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> מה שנכון נכון. אבל כשאתה אומר "תחתית", תעמוד מאחורי זה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני עומד מאחורי זה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> זה שיש בעיות, אף אחד לא אמר שלא. זה שיש דברים שצריך לתקן, אף אחד לא אמר שלא. זה שאתה – ואני יודע היסטוריה, שלא הייתה מלחמה בעולם שלא עלתה כסף. אין דבר כזה. ומלחמה מוצלחת שעלתה כסף – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> ומי משלם את הכסף, פינדרוס? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אתה עוד פעם, אתה מדבר – אתה שם לב? טענו בחיטין והודה לו בשעורים. אתה שואל – מעלים את המע"מ. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – זה ברור שכשיש מלחמה כולם נכנסים מתחת לאלונקה, חוץ ממך. כולם מוכנים להיכנס מתחת לאלונקה. אתה לא. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אני אגיד לך שאני כן משלם. אה, נכון, אני לא אשלם מע"מ מחר בבוקר, רק אתה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אין קיצוץ לא בכספים קואליציוניים, לא במשרדים ממשלתיים, לא בשום דבר, חוץ משאר הדברים. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אני לא משלם שכר דירה כל חודש, רק אתה. אני לא משלם מע"מ כל חודש, רק אתה. אני יודע, עזוב. ו"רשעים", רשעים זה – אתה אומר "מה שלא עבר". הבושה של האנשים, דודי, תקשיב רגע, אני אומר לך, זה "אכלה ומחתה פיה ואמרה לא פעלתי און". הם מדברים מה זה רשעות. חברי כנסת הגישו בג"ץ לפני שנה לעצור את הכסף לחינוך העצמאי שמלמד ליבה 100% – צועקים שזה בשביל לימודי ליבה, אבל הוא מלמד ליבה 100%. הגישו בג"ץ. אממה, מגישים בג"ץ – בג"ץ לא הוציא צו. היועצת המשפטית לממשלה וכל חבורתה וטלפיה בכל המשרדים אמרו: חבר'ה, יש עתירה, סטופ, אסור לעשות כלום. אמרו: אבל אין צו ביניים. לא, מעצם זה שיש עתירה שהגישו חברי כנסת מפה, צריך לעצור הכול. עצרו הכול. הדיון היה לפני שבוע או שבועיים – אל תתפוס אותי על המילה, אבל בשבועיים האחרונים – אחרי הדיון בג"ץ כמובן קילל כמה שהוא יכול את החינוך החרדי, אבל לא היה לו איזה משהו להוציא צו, אז הוא אמר למדינה: הכול לא בסדר, אבל תוציאו תוך חצי שנה. אז אין כבר ליועץ המשפטי מה לעשות. אז היו צריכים להוציא חוות דעת שאפשר לשחרר את הכסף. מגיע הכסף היום לוועדת כספים, מה הם אומרים לך? אותם ח"כים, לא מישהו אחר: תגידו לי, איך אתם לא מתביישים לבוא לפה ב-31 בדצמבר? איפה הייתם כל השנה? אתם מנסים לגנוב. בג"ץ אמר שמשהו לא ברור שם, ואתם מביאים פה עכשיו כסף ב-31 בחודש, בגנבה, בכסף קואליציוני. איך אתם לא מתביישים? הלנת שכר. אותם אנשים, אנחנו לא הספקנו לשאול שאלות, הם אומרים: יש לנו שאלות, ואתם קואליציה דורסנית, לא נותנים לנו לשאול. אתה עומד מול מופע הצביעות הזה – עומד הרב גפני, שראה הרבה דברים בכנסת בגילו, ופשוט מתפרץ; הוא לא כמוני, אני עושה את זה מהר, הוא עושה את זה לאט – וצועק להם: רשעים. והם שואלים אותי עכשיו בדיון: איך קראו לנו רשעים? לא נתנו לנו, האופוזיציה, לשאול שאלות. אנחנו לא יודעים. איך אתם באים ברגע האחרון? זה נקרא – איך כתוב על זה בנביא? "אכלה ומחתה פיה ואמרה לא פעלתי און". הכול בסדר. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> זה כמו אחד שרוצח את ההורים שלו ובא לבית המשפט ואומר שהוא יתום. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> כן. לא רק זה. אתה מבין, בג"ץ לא הוציא צו על תנאי. אבל יואב אומר לי: תשמע, היועצת המשפטית אצלי במשרד מקבלת הוראות מהיועץ המשפטי של האוצר. היו מכדררים אותנו. יום אחד אמרו: זה היועץ המשפטי של משרד החינוך, למוחרת זה היועץ המשפטי של משרד האוצר, למוחרת – היועץ המשפטי לממשלה. חבר'ה, יש בג"ץ. אני אומר: אז מה אם יש בג"ץ, יש צו ביניים? לא, תעצרו הכול עד הדיון. בדיון הגיעו, עולה פה חבר כנסת שאני יודע שמהמקורבים שלו – 50 מיליון שקל בלי מכרז, בלי כלום, לעמותה של 700,000 שקל. הגיעו עם זה לבג"ץ – איך נותנים תקציב קואליציוני של 50 מיליון שקל לעמותה, בלי מכרז, שהמחזור שלה היה 700,000 שקל, שהמנכ"ל הקודם של העמותה הזאת היה גם חבר כנסת, שהוא העביר את הכסף הקואליציוני. אשתו של חבר כנסת מנהלת את העמותה היום. תקשיב טוב. באים לבג"ץ – מה בג"ץ אומר? אני עובד לפי זה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה סביר. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> לא. הוא אומר לעותרים: אבל אני לא מבין, זה למטרה ראויה. שמעת? זה למטרה ראויה. לא הבנתי – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה ממשיך אותו? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> למטרה ראויה. פשוט לא ייאמן. הינה, הגיע מי שהיה שם היושב-ראש הראשון – פשוט לא ייאמן. מטרה ראויה. ואחרי זה צועקים: למה אתם לא רוצים ועדת חקירה ממלכתית? תקשיב טוב: תחשוב שאני ניהלתי עמותה שהמחזור שלה היה 700,000 שקל. הגעתי לכנסת, העברתי לה 50 מיליון, והיום מנהלת את זה אשתו של חבר כנסת אחר. אני כבר עזבתי. דרך אגב, לא הספקתי להודיע בזמן שעזבתי. הכסף עבר כשעדיין הייתי רשום ברשם העמותות כמורשה חתימה, אבל בסדר, עזוב את זה, זה פיצ'פקעס. אני מגיע לבג"ץ ושואל: איך זה בלי מכרז, בלי כלום, ספק יחיד, כסף קואליציוני? אומר לך השופט: אני לא מבין את הבעיה. זה למטרה ראויה. הם צריכים לחקור מה קרה פה, ואנחנו גם צריכים להאמין להם. הם צריכים לחקור. חובה לחקור. חברה שלא חוקרת ובודקת דבר כזה היא חברה מושחתת. אבל החבר'ה האלה, שכבר כתבו את הפסק מראש, אלה ששנה עיכבו את הכסף, ביום ה-31, שלוש שעות. את כולנו שיקרו בוועדת כספים ואמרו לנו: חבר'ה, לא נתנו לאופוזיציה לשאול. היית בצביעות הזאת? לא נתנו לשאול שאלות. אתה לא ידעת את זה. אתה ידעת שנעמה לזימי היא זו שהגישה את הבג"ץ, שבגלל זה, זה הגיע עכשיו? שהדיון היה לפני שבוע, ושנה לא נתנו לדון על זה במשרדים כי יש בג"ץ פתוח? והיא באה ושואלת. עכשיו, כשאתה שומע את הסיפור הזה, אתה מבין את גודל האבסורד, למה הוא התפרץ וקרא להם "רשעים". << קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >> הם לא שאלו, הם רק טענו. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> לא, עזוב. אתה שואל איך הגיע ב-31 בדצמבר? מעשה שהיה כך היה. חברת הכנסת נעמה לזימי עם חבריה הגישו בג"ץ. בג"ץ לא הוציא שום צו, כלום. בג"ץ לא אמר כלום. אמרו לנו – תשאל את יואב קיש, מסכן. אמרו לו: תשמע, יש בג"ץ תלוי, אי-אפשר לדון על זה. ובאים היום ואומרים: איך אתם באים ב-31 בדצמבר לעשות פה מחטף. לא הבאתם את זה בזמן. אתה מבין? "אכלה ומחתה פיה ואמרה לא פעלתי אוון", ואחרי זה שואלים אותנו שאלות. זה פשוט בלתי נתפס. נחזור בחזרה. אז יוסף לא שמע בקול אח שלו ויצא למלחמה בדרום – שלום, אדוני השר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שנייה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה קרה? הדובר שומר על זכות השתיקה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא – – – הוא שתה כוס מים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בוא, שב איתנו – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> ממה – – – לא ראיתי שיש משהו שצריך להתקדם – – – לא ראיתי. << קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >> זה לא בגלל המים. כולנו נגיד אמן. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> בדיוק הביאו בקבוק חדש. אז אנחנו חוזרים בחזרה. "והאיש יהודה ואחיו נכבדו מאוד בעיני כל ישראל וכל הגויים באשר נשמע שמם. ויאספו אליהם מברכים. ויצא יהודה ואחיו ויילחמו את בני עשו בארץ אשר אל הנגב" – עכשיו הם באים דרומה. סיימו את המלחמה בצפון, סיימו את המלחמה במזרח, ועכשיו הולכים דרומה. "ויך את חברון ואת בנותיה ויהרוס את מבצריה ואת מגדליה שרפו מסביב. וייסע ללכת לארץ פלישתים". הוא מסיים בחברון, הוא מסיים, ואז הולך לארץ פלישתים, שנמצאת באזור שאמרנו קודם, אשדוד-עזה. "ויעבור את מרשה. ביום ההוא נפלו כוהנים במלחמה בחפצם לעשות גבורות בצאתם למלחמה באיוולתם. ויט יהודה אל אשדוד ארץ פלישתים ויהרוס את במותיה ואת עצבי אלוהיהם שרף באש, ויבז את שלל הערים וישב ליהודה. והמלך אנטיוכוס" – בינתיים הוא הרי שלח חצי צבא שלו, והוא עכשיו בטיול בפרס. מה זה טיול? הוא צריך למלא את המשאבים המלכותיים. אין משאבים למלוכה. "וישמע כי יש עילם בפרס, עיר מפוארת בעושר בכסף ובזהב, והמקדש אשר בתוכה עשיר מאוד, ושם מסכי זהב ושריונות ונשק אשר השאיר שם אלכסנדר בן פיליפוס המלך המקדוני אשר מלך בראשונה על היוונים. ויבוא ויבקש ללכוד את העיר ולבוז אותה ולא יכול כי נודע הדבר לאנשי העיר. ויתקוממו לו למלחמה ויברח וילך משם בעצב גדול לשוב בבל". מגיעה אליו עכשיו הבשורה הנוראית שהם הפסידו במלחמה בצפון, בדרום, במזרח. הפסידו במלחמה. "ויבוא איש מבשר לו לפרס כי נהפכו לברוח המחנות אשר הלכו לארץ יהודה. וייסוג לוסיאס בחיל כבד בראשונה וינס מפניהם, ויתחזקו בנשק ובחיל ובשלל רב אשר לקחו מאת המחנות אשר הכו. ויהרסו את השיקוץ אשר בנו על המזבח אשר בירושלים, ואת המקדש הקיפו כבראשונה בחומות גבוהות ואת בית צור עירו. ויהי כשמוע המלך את הדברים האלה וייבהל ויתחלחל מאוד וייפול למשכב ויינגף לחולי מן העיצבון, כי לא היה לו כאשר קיווה. ויהי שם ימים רבים כי התחדשה עליו תוגה גדולה ויחשוב כי ימות. ויקרא לכל אוהביו ויאמר להם: נדדה שינה מעיניי וליבי נפל עליי מיגון. ואומר בליבי עד מצוקה כזאת באתי וסערה גדולה אשר אנוכי בה עתה. הלוא בעל חסד ואהוב הייתי בתוֹקפי. ועתה אזכור הרעות אשר עשיתי בירושלים, וקח את כל כלי הכסף והזהב אשר בה ואשלח להכחיד את יושבי יהודה חינם". הוא מתחיל להודות: "ואדע כי בגלל זה מצאוני כל הרעות האלה והינה גווע אנוכי ביגון רב בארץ נוכרייה. ויקרא לפילפוס אחד אוהביו וישימהו על כל ממלכתו. וייתן לו את כתרו ואת אדרתו ואת טבעתו להדריך את אנטיוכוס בנו ולחנכו למלוך. וימת שם אנטיוכוס המלך בשנת תשע וארבעים ומאה. וידע ליסיאס כי מת המלך, וימנה למלוך תחתיו את אנטיוכוס בנו, אשר חינך מילדותו, וייקרא שמו אבפאטור. והאנשים מן המצודה היו סוגרים את כל ישראל סביב המקדש ומבקשים רעות על כול ומשען לגויים. ויחשוב יהודה להכחידם ויקרא לכל העם לצור עליהם. ויאספו יחד ויצורו עליהם בשנת חמישים ומאה ויעשו עליהם דייק ומכונות" – עשו עליהם מצור. "ויצאו מהם מן המצור ויתחברו אליהם אחדים מן הרשעים מישראל. וילכו אל המלך ויאמרו: עד מתי לא תעשה משפט ונקמת את אחינו. אנחנו חפצנו לעבוד לאביך וללכת אחרי דבריו ולשמוע למצוותיו. ויצורו עליה בני עמנו בגלל זה ויתנכרו לנו וגם אשר מצאו ממנו המיתו ורכושנו בזזו. ולא נגדנו בלבד שלחו יד כי גם בכל גבולך. והנה הם חונים היום על המצודה בירושלים ללכדה ואת המקדש ואת בית צור ביצרו. ואם לא תקדמם במהרה גדולות מאלה יעשו ולא תוכל לעצור בעדם. ויקצוף המלך כשמעו" – הוא מגיע עוד פעם למלחמה, הוא מנסה שוב את מזלו – "ויאסוף את כל אוהביו שרי חילו ואת אשר על הרכב וממלכות אחדות מאיי הים באו אליו צבאות שכירים. ויהי מספר צבאותיו מאת אלף רגלי ועשרים אלף פרשים ופילים שלושים ושנים יודעי מלחמה. וילכו דרך אדום ויחנו על בית צור ויילחמו ימים רבים ויעשו מכונות ויצאו וישרפון באש ויילחמו בגבורה. וייסע יהודה מן המצודה ויחן אל בית זכריה מול מחנה המלך. וישכם המלך בבוקר וייסע את המחנה בעברתו בדרך בית זכריה וייערכו הצבאות למלחמה ויתקעו בחצוצרות. ואת הפילים הראו דם ענב ותות להעמיד אותם למלחמה". כנראה שהם היו רואים את המיץ של היין – – – << קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >> תפרש – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> הם במלחמה עכשיו, מתארגנים אחרי שהם הפסידו במלחמה הראשונה. חצי הצבא. מת המלך, והבן שלו עכשיו מתארגן ומביא עכשיו את כל העמים לנסות להשתלט בחזרה על ירושלים. את מה שאבא שלו הבין – שזה בגלל שהוא נלחם על ירושלים – הוא מנסה, והוא מתארגן עם הפילים שלו. "ויחלקו את החיות לגדודים. ויעמידו לכל פיל 1,000 איש משוריינים בקשקשים". על כל טנק. הפילים – הם היו הטנקים שלהם. "וקובעי נחושת על ראשיהם ו-500 פרשים בחור הוכנו לכל חיה". זאת אומרת, העמידו תחליף. אם יצליחו להרוג פרש אחד, יש לו 500 איש להחליף אותו. "אלה היו לפני כן במקום שהייתה החיה, ולכל אשר תלך היו הולכים יחדיו, לא נפרדו ממנה. ומגדלי עץ עליהם חזקים ומכוסים על כל חיה חגורים עליהם במכונות". עשו עליו מערכת משומנת שתשמור על הפיל, שזה היה הטנק שלהם. "ועל כל אחד אנשי חיל ארבעה נלחמים מעליהם, בן הודו לו. ושאר הפרשים העמידו מזה ומזה משני עברי המחנה מפחידים ומכוסים בגדודים. וכזרוח השמש על מגיני הזהב והנחושת הזריחו ההרים מהם ולהטו כלפידי אש". זה היה חלק מהרושם שהם עשו. יש להם מגינים מזהב, מכסף, מנחושת, מגני זהב ונחושת, והתאורה שזה עשה על כל הערים, כשהשמש זרחה עליהם, היה נראה כאילו בוערת אש על הערים. "ויפשטו קצת ממחנה המלך על ההרים הגבוהים וקצתם בשפל וילכו לבטח ובמשטר". הלכו בתהלוכה מסודרת, חילות, אתה מדבר על 100,000 חיילים, אלפי פרשים, ומתקדמים. "ויזועו כל השומעים קול המונם" – רק הרעש שהם עשו – "וצעדי ההמון וצלצול הנשק כי היה המחנה גדול מאוד וכבד. ויקרב יהודה ומחנהו למלחמה, ויפלו ממחנה המלך 600 מאות איש" – הראשונים. "וירא אלעזר חורן אחת החיות משוריינת בשריונות המלך", זאת אומרת, היה אחד – אמרנו, היו מתייוונים שעזרו להם. "והיא הייתה גבוהה מכל החיות ונראה כי עליה המלך. וייתן את נפשו להושיע את עמו ולעשות לו שם עולם. וירץ אליו בגבורה אל תוך הגדוד, ויהרוג על ימין ועל שמאל, וייפרדו ממנו הנה והנה. ויבוא אל תחת הפיל ויתקע לו וימיתהו וייפול ארצה עליו וימת שם. ויראו את גבורת המלכות ועברת הצבאות ויטו מעליה" – התחילו לברוח. "ואנשים ממחנה המלך עלו לקראתם לירושלים, ויחן המלך אל יהודה ואל הר ציון". המחנה הענק הזה עומד עכשיו מול ירושלים. "ויעש שלום עם אנשי בית צור ויצאו את העיר כי לא היה להם שם אוכל להיסגר בה, כי שבת הייתה לארץ. וילכוד המלך" – הוא כבר כבש את בית צור – "וישם שם מצב לשמור עליה. ויחן על המקדש ימים רבים ויצר על ירושלים. ויעמד שם דייק ומכונות וקלעי אש וקלעי אבנים ועקרבים". הוא מעמיד מצור עם קלעים, עם אבנים, עם מקלעות, לזרוק אבנים פנימה. הוא עומד עכשיו במצור על ירושלים. "ויילחמו ימים רבים. ואוכל לא היה באוצרות בהיות השנה השביעית". הם נמצאים בשנת השמיטה, ולכן אין יבול וכבר אין אוכל במחסנים, והם מתחילים להרגיש שהלוחמים מצליחים, הלוחמים של יוון. "ונמלטים ליהודה מן הגויים אכלו את שארית האוצר. ויישארו במקדש מתי מספר כי חזק עליהם הרעב וייפרדו איש למקומו. וישמע לוסיאס כי פיליפוס אשר העמיד המלך אנטיוכוס בעודנו חי לחנך את אנטיוכוס בנו למלך, שב מפרס ומדי והחיל אשר הלך עם המלך איתו וכי הוא מבקש לקחת בידו את דברי המלכות. וימהר ויאות לשוב ויאמר למלך ולשרי החיל ולאנשים: אנחנו הולכים ודלים מיום ליום ואוכל לנו מעט והמקום אשר אנחנו חונים בו חזק הוא, ועלינו דברי המלכות. ועתה ניתן ימים לאנשים האלה, ונעשה להם שלום ולכל עמם. וקיימנו להם ללכת בדתיהם כבראשונה, כי רק בגלל דתיהם אשר הפרנו קצפו, ויעשו כל אלה. ויישר הדבר לפני המלך והשרים וישלחו אליהם להשלים ויקבלו. ויישבע להם המלך והשרים ואחרי כן יצאו מן המצודה. ויבוא המלך להר ציון וירא את מצודת המקום, ויפר" – הוא עשה עליהם תרגיל, והוא כאילו מוציא אותם. "וירא את מצודת המקום ויפר את השבועה אשר נשבע ויצו ויהרוס את החומה מסביב". אבל הוא ברח – "וייסע בחיפזון וישב לאנטיוכיה וימצא את פיליפוס מושל העיר וילחם בו וייקח את העיר בכוח". אנחנו עכשיו עוברים לשנה שלאחר מכן. זו הייתה שנת שמיטה, שנה קשה, חוזרים לשנה לאחר מכן. "בשנת אחת וחמישים ומאה יצא דמיטריוס בן סלבקוס מרומי, ויעל עם מתי מספר לעיר על הים וימלוך שם. ויהי כאשר בא אל בית מלכות אבותיו, ויאחזו בני החיל את אנטיוכוס ואת לוסיאס להביאם אליו". בוגדים. עכשיו מחזירים את המלוכה אליו. "וייוודע לו הדבר ויאמר: אל תראוני את פניהם. וימיתום החיל, וישב דמיטריוס על כיסא מלכותו. ויבואו אליו כל האנשים הפושעים והרשעים מישראל, ואלקימוס היה מנהיגם מחפצו לכהן. ויאשימו את העם למלך לאמור: איבד יהודה ואחיו את כל אוהביך וגם אותנו זרה מארצנו" – יהודה השתלט, הוא הורג אותנו, הרג את כל אוהבים שלך – "ועתה שלח איש אשר תאמין לו והלך וראה את כל החורמה אשר עשה לנו ולמדינת המלך וענש אותם ואת כל אשר עזרו להם. ויבחר המלך את בקחידס מאוהבי המלך המושל בעבר הנהר והגדול במלכות ונאמן למלך. וישלח אותו ואת אלקימוס הרשע, ויקיים לו את הכהונה ויצווהו לעשות נקמה בבני ישראל". נכשלו פעם, נכשלו פעמיים – מנסים פעם שלישית. ההיסטוריה תמיד חוזרת על עצמה. "וייסע ויבוא בחיל גדול לארץ יהודה וישלח מלאכים אל יהודה ואל אחיו בדברי שלום במרמה" – עוד הפעם הוא מנסה – "ולא שמעו לדבריהם כי ראו אשר באו בחיל גדול". הם קלטו שהם מרמים, כי הם באו עם קבוצה גדולה של חיילים. "ויאספו אל אלקימוס ובקחידס קהל סופרים לדרוש צדק. וראשונים החסידים היו בבני ישראל ויבקשו מהם שלום. כי אמרו" – שלחו יהודי לעשות את זה – "איש כהן מזרע אהרון בא בחיל ולא יעשה לנו עוולה". הוא משלנו, הוא יעזור לנו. הוא יהיה בעדנו. "וידבר אליהם דברי שלום, וישבע להם לאמור: לא נבקש לכם רעה ולאוהביכם. ויאמינו לו וייקח מהם שישים איש". האמינו לו, נפלו בפח. "וימיתם ביום אחד כדבר אשר כתב. בשר חסידך ודמם שפכו סביבות ירושלים ואין קובר. וייפול פחדם" – רואים שמתחילים להצליח, הגיעו עם חיל גדול ומתחילים להצליח – "כי אמרו אין בהם צדק ומשפט, כי עברו את הברית ואת השבועה אשר נשבעו. וילך בקחידס מירושלים ויחן בבית זית וישלח ויאסוף רבים מן האנשים הנמלטים אשר איתו ואחדים מן העם, וישחטם אל הבאר הגדולה" – הוא ממשיך בשחיטה של היהודים שהוא תופס. "ויקיים את הארץ לאלקימוס ויישאר איתו חיל לעזר לו. וילך בקחידס אל המלך. וילחם אלקימוס על הכהונה הגדולה. ויקבצו אליו כל עוכרי עמם, ויתפסו ארץ יהודה ויעשו רעה רבה בישראל. וירא יהודה את כל הרעה אשר עשה אלקימוס ואשר איתו בבני ישראל, הרעו מן הגויים. ויעבור בכל גבולות יהודה מסביב ויעש נקמה באנשים הנמלטים ויעצרו מעבור בארץ. וכאשר ראה אלקימוס כי חזק יהודה ואשר איתו, וייוודע כי לא יוכל לעמוד בפניהם, וישב אל המלך ויאשימם רעות". אז הוא חוזר למלך ונותן לו דיווח שבאמת יש מרד. "וישלח המלך את ניקנור אחד משריו הנכבדים והשונא והאויב לישראל, ויצו עליו להשמיד את העם" – עוד הפעם הוא מנסה. הבין ניקנור, כמו סנוואר האח, שקלטו את הבלוף, שהוא מנסה לשחק. יש כאלה שעוד לא קלטו, בכמה ערוצים, אבל קולטים את הבלוף. הוא משחק, הוא עובד, הוא רוצה עסקה, הוא רוצה הפסקת אש, אבל לא להביא את החטופים. זה מה שהוא רוצה, נכון? אז הוא עושה בלוף. מי שלא נכנע לבלוף הזה הוא נגד החטופים. שתדע, מי שלא נכנע לבלוף הזה – לא אכפת לו מהחטופים. אז הם קלטו. "וידע ניקנור כי נגדעה עצתו" – אז הוא יכול לממן כמה חבר'ה, כמו שאמרה טלי קודם, שישימו מודעות "אתה הראש, אתה אשם". הוא יכול לממן את זה, לא? היום גילינו למה הליכוד בחובות יותר מאשר כל מפלגות השמאל. אתה יודע? אין איראן שמממנת את המודעות האלה נגד השמאל. להם יש את האיראנים, מה הם צריכים להוציא כסף? שמעת, "אתה הראש, אתה אשם" – מימון איראני. מעניין למה האיראנים כל כך נהנים מהמודעה הזאת. "וייפלו מאנשי ניקנור כחמש מאות איש וינוסו אל עיר דוד". ניקנור מתחיל ליפול גם במלחמה הזאת, תפסו את הבלוף שלו. "אחר הדברים האלה עלה ניקנור אל הר ציון. ויצאו הכוהנים מזקני העם לשאול לשלום, להראותו את העולה המוקרבת בעד המלך, ויהתל בהם וילעג להם וייתמם וידבר בגאון ויישבע באפו לאמור: אם לא יימסר יהודה ומחנהו בידי עתה, והיה כאשר אשוב בשלום ושרפתי את הבית הזה. ויצא בחורי אף גדול" – קלט שצוחקים עליו. "ויבואו הכוהנים ויעמדו לפני המזבח ויבכו ויאמרו: אתה בחרת את הבית הזה למען ייקרא שמך עליו להיות בית תפילה ותחינה לעמך. עשה נקמה באיש הזה ובמחנהו ונפלו בחרב. זכור חרפותיהם ואל תיתן להם תקומה". הם כבר פעם שלישית מנסים, והפעם הוא בא באיומים. הם מבקשים מהקדוש ברוך הוא: תעזור לנו שנתמודד עם הדבר הזה. "וילך ניקנור בירושלים ויחן בבית חורון, ויבוא לקראתו חיל ארם", שבא לעזור לו, יש לו עזרה מחיל ארם. "ויהודה חנה בחדשה בשלושת אלפים איש". מול כל המלכות הענקית הזאת, מול כל החילות האלה, פלוס חיל ארם, מתמודד יהודה לבד עם 3,000 איש. "ויתפלל יהודה ויאמר: כאשר חירפו אשר באו מעם מלך אשור" – בזמן חזקיהו, כשמלך אשור צר על ירושלים – "יצא מלאכך ויך בהם מאה ושמונים וחמישה אלף, כן תגוף את המחנה הזה לפנינו היום, וידעו הנשארים כי רעה דבר על מקדשך ושפוט אותו כרשעתו". האיום שלו שהוא יבוא לשרוף את בית המקדש – על האיום הזה הוא ישלם ביוקר. << קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >> באיזו שנה זה היה? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אנחנו מדברים על 213 שנה אחרי בניית בית המקדש השני. מדובר על בערך 2,213 שנה מעכשיו, 2,200 שנה מעכשיו. פה הם קוראים לזה 151, אני לא יודע 151 לאיזו ספירה הם ספרו, אבל אתה מדבר על בערך 2,200 שנה. 2,200 שנה. הסיפור עם חזקיהו היה כמעט 400 שנה קודם, 300 שנה קודם, הסיפור עם חזקיהו, שמלך אשור הגיע אליו ונפל. "ויאסרו המחנות במלחמה בשלושה עשר לחודש אדר" – זה היה כמו בפורים – "ויינגף מחנה ניקנור וייפול הוא ראשון במלחמה. וכראות מחנהו כי נפל ניקנור" – הוא היה הראשון, הצליחו להרוג אותו – "וישליכו את נשקם וינוסו. וירדפו אותם דרך יום אחד מחדשה עד לבוא גזר, וירעו אחריהם בחצוצרות התרועה. ויצאו מכל כפרי יהודה מסביב ויסובו אותם ויפנו אלה נוכח אלה וייפלו כולם בחרב", לא נשאר בהם עד אחד. "וייקחו את השלל את הביזה, ואת הראש של ניקנור כרתו ואת ימינו אשר שלח בגאון, ויביאום ויתלום על יד ירושלים". חנוך, איך אמרת? ניצחון? מוחלט? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מוחלט. מוחלט. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> כשתולים אותם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ניצחון מוחלט זה משהו שלא צריך להסביר אותו. אתה יודע, זה לכולם ברור מה היה שם. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> לא הבנתי, אבל הרגו את הנייה, הרגו את נסראללה, הרגו את סנוואר, והם בוכים שאנחנו מפסידים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מפסידים אנחנו לא, אבל יש עוד מה לעשות. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> יש מה לעשות, זה נכון. << קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >> ראש הנחש. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> "וישמח העם מאוד, ויעשו את היום ההוא ליום שמחה גדול, ויקבעו לעשות שנה בשנה את היום הזה בשלושה עשר לחודש אדר. ותשקוט ארץ יהודה" – אבל זה עוד לא נגמר – "ימים מעטים". הם סגרו באמת תקופה, שזו התקופה שהייתה – בסופו של דבר קרה לחשמונאים אותו הדבר שקרה לאחרים: הם הרגישו יותר מדי טוב, התחילו מלחמות ירושה בתוכם. כלומר אנחנו בגלגל כל הזמן, גם לא יודעים לנצח – מנצחים, אבל אז מתחילים מייד את המלחמה בינינו. מי בראש ומי – יש תקופות שיודעים מי בראש ויש תקופות שהם לא יודעים מי בראש. מה קורה שם? יש סיכוי לאיזו התקדמות היום? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עד 15:00. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אין עוד הרבה, פחות משעתיים, פינדרוס. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> למה עד 15:00? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כי סגירת המליאה ב-15:00, ועד 15:00 – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> המליאה יודעת להימשך גם כשצריך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> סדרי דיון. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> סדרי דיון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש את התנ"ך, עוד לא התחלנו. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אמרו לי ששלחו שאלות. בוא נראה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש לי פה ספר חול, אם אתה רוצה, צבי יחזקאלי שמסביר על הג'יהאד. כן, אדוני, מה הוא אומר? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> טוב, אולי נעבור – אמרת ספר חול. לא, נמשיך קצת עם ספר קודש. אמרתי לך, פורסם שאתה שייך לאגודה שמתעסקת עם ספרי קודש. תראה, אני מקבל פה תוך כדי, אנשים שולחים לי – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> תקשיבי טוב, נכון שאת חושבת שאת בעלת הבית של הכנסת. מי שמנהל את המדינה הזאת בכל מקום זה בסוף הייעוץ המשפטי. ככה נכון במשרד האוצר, ככה נכון בממשלה, וככה אנחנו בכנסת. עליזה, עם כל הכבוד, יש היררכיה. אנחנו יכולים לעבוד, לעשות הצגות, הכול בסדר – בסוף יש היררכיה. בסוף יש היררכיה. כותבים לי פה כל מיני אנשים שאני צריך לתקן משהו שפורסם בשמי אתמול, אז חבר'ה, בואו נעשה סדר: השקר הנוראי שפורסם בערוצי התבהלה, שאני דיברתי נגד חיילי צה"ל אתמול, הוא פשוט שקר גס. אתה יודע, היום עשיתי ניסוי עם כמה אנשים שניגשו אליי – אמרתי להם: רק תקשיבו למה שאמרתי, תגידו לי איפה דיברתי נגד חיילי צה"ל. ההערכה שלי לחיילי צה"ל היא באמת, וההערכה שלי לציבור הדתי-לאומי, חבריי וידידיי ושכניי ותלמידי חכמים גדולים, הוא לאין ערוך. שאלו אותי שאלה על כנס החינוך החרדי: מה הסיבה שהחרדים נוהגים אחרת? אמרתי: כי יש מחיר שהם משלמים, מחיר תרתי משמע, מחיר כואב בדם, מחיר כואב, משלמים מחיר. החיילים? תלמידי החכמים? בושה למנוולים האלה מערוצי התשקורת שמחפשים איך לסכסך בעם הזה ואיך לעשות סכסוך עוד יותר ועוד יותר ואיך לריב. ואחרי זה באים ואומרים: מה עם אחדות העם? בושה לאנשים האלה. שקרנים. משקרים במצח נחושה. אין להם אפילו בעיה להגיד משפט ולשקר במצח נחושה. הרב גפני, קודם סיפרתי על מה ההתפרצות שלך על רשעים. יושבים פה – סיפרתי את זה קודם, פשוט מדהים, הרב גפני, על ההתפרצות שלך על הרשעים. שאלו אותי: למה הרב גפני כינה אותנו "רשעים". אמרתי: "אכלה ומחתה ואמרה פיה ולא פעלתי און". יושבים אנשים, הגישו עתירה לבית המשפט העליון לפני שנה, בית המשפט העליון לא הוציא צו, אבל כל הרועצים המשפטיים בכל משרדי הממשלה כדררו אותנו מאחד לשני, אמרו: אי-אפשר לטפל בקייס הזה כי יש עתירה פתוחה, בלי צו. לפני שבוע בית המשפט העליון, ממש בבחילה, לא היה מסוגל לא להוציא צו, אז הוא קילל את החינוך החרדי, אבל צו הוא לא היה יכול להוציא, כי לא היה שום דבר להוציא עליו צו. אז הביאו את זה היום כי הם הגישו עתירה, ואומרים: אבל אנחנו שואלים שאלות ולא עונים לנו, למה ביום האחרון? אותם אנשים, לא מישהו אחר. אותם, אותם אלה שהגישו את העתירה, שבגללם אותם חברים שלהם במשרדים הממשלתיים, היועצים האלה – פעם זה משרד האוצר, יועץ משפטי; פעם זה משרד החינוך, יועץ משפטי; פעם זה משרד המשפטים, יועץ משפטי. כדררו אותך שנה שלמה – והם באים וצועקים: געוואלד, איך מביאים לנו ביום האחרון? איך לא ידענו מזה בתקציב? איך זה רק עכשיו? האנשים האלה, שעשו את כל העוול הזה במשך שנה והקיזו את דמם של אותם מורים ומורות, הם באים ושואלים איך עושים את זה. כמה שקר, צביעות ורשעות? כמה שקר, צביעות ורשעות? זה פשוט בלתי ייאמן. הדבר הזה, שחותכים משפט ומוציאים לך בתקשורת אחר כך בדיוק את המילים, שאני אומר: אני לא יכול להסתכל עליהם. אני רואה אותם, כואב לי עליהם, תלמידי חכמים, אנשים יקרים. ואני אומר שיש הבדל, כן, יש להם גישה אחרת, הם משלמים על זה מחיר, ורבותינו אמרו שאי-אפשר לשלם את המחיר הזה. על זה – תקפתי חיילים? בושה לאנשים האלה. בושה לאנשים האלה. בושה לנבלים האלה, שמנסים לסכסך ולפלג כל יום. אבל אתה יודע מה, אדוני השר? זה לא יעזור להם. הם יכולים להמשיך לנסות – זה לא ילך להם. כמה שהם ינסו, כמה שהם ירצו, לא ילך להם שום דבר. אנחנו נמשיך הלאה, לספר דניאל. רש"י לומד – שתדע שפרק י"א בספר דניאל הולך בדיוק על הסדר הזה של מלכות יוון. אמרנו שמשל החיות של ספר דניאל הולך בדיוק על הדבר הזה, אז אנחנו נראה את ספר דניאל יחד עם הרש"י. "בשנת אחת לְדָרְיָוֶשׁ הַמָּדִי" – אמרנו שהסדר היה מלכות בבל; ממלכות בבל – את זה נראה עכשיו: מדי ופרס עלו, וממדי ופרס, כמו שראינו מקודם במגילות, יוון לקחה את הבכורה על העולם. אז "בנפול מלכות בבל התחילה ממשלת מדי ופרס והיו" – זה בשנת אחת לדריוש המדי, אומר רש"י: "היו מבקשים שרי מדי ופרס מאת המקום להכביד עול ממשלת אימתם עליכם. אני גבריאל עמדתי למחזיק ולמעוז למיכאל שרכם". "הנה עוד שלשה מלכים" – הפסוק הבא אומר: "הנה עוד שלושה מלכים". אומר רש"י, "רבותינו אמרו בסדר עולם זה כורש, אחשוורוש ודריוש" – דריוש היה בנם של אחשוורוש ואסתר – "שבנה את הבית. ומה תלמוד לומר רביעי? רביעי למדי"; "אבל בספר יוסף בן-גוריון כתוב שהיה לו בן לכורש שמלך תחתיו לפני מלוך אחשוורוש ושמו במבישה." "כחזקתו – של דריוש, בעושרו יעיר – את כל מלכותו להילחם עם מלכות יוון. ועמד מלך גבור" – המלך ביוון הוא אלכסנדר מוקדון – "ועשה כרצונו – בדריוש מלך פרס ויהרגהו ויקבל עליו מלכותו וישתעבדו פרסיים ליוונים". אז עכשיו המלכות חזרה בחזרה, הפרסים נהיו משועבדים ליוונים, ומתחילה גלות יוון. "וּכְעָמְדוֹ תשבר מלכותו" – מהפסוק אומר רש"י: "כשיתחזק הרבה ויעמוד על חזקתו תישבר מלכותו שימות". הוא מתקדם למלכות, למלכות שהוא הולך לכבוש אותה. "ותחץ לארבע רוחות השמיים" – עוד פעם רש"י מצטט את יוסיפון, שהוא חילק את המלכות לארבעה ראשים, ואלה ארבעת הראשים של הנמר שראה דניאל: אחד במזרח, אחד במערב, אחד בצפון, אחד בדרום, ולכן גם בחלום הוא רואה את ארבעת הראשים. ולא תמשיך הממשלה לבנים שלו או לבני משפחתו, אומר רש"י, "אחריתו אינו נופל אלא על לשון בנים וכן הוא אומר ונשא אתכם בצנות ואחריתכם בסירות דוגה" – את זה תרגם יונתן בדוגית ציידין. שהמלכות שלו לא תהיה חזקה כמו של אלכסנדר מוקדון, כי המלכות שלו התחלקה לארבע. עכשיו, אחרי שהוא התחזק וחילק אותו לארבעה ראשים, המלך של הדרום – "ויחזק מלך הנגב" – הוא נהיה יותר חזק מהמלך של הצפון. רגע. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אולי איזה פרק תהילים, פינדרוס? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> לא, לא. מה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אולי איזה פרק תהילים לרפואת הפצועים שלנו? יכול להתאים. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אם כבר, כשיהיה 13:00 אנחנו נגיד – איך קוראים לזה. יש על החלק של חנוכה. לפני שאני אלך, אני אתחיל עם שיר השירים, ואז נעבור לתהילים. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש הודעה לסגנית מזכיר הכנסת. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת, הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 255) (תשלום גמלה לשמירת היריון), התשפ"ה–2024, של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן וקבוצת חברי הכנסת. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. << הצח >> הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2025) (מיסוי רווחים לא מחולקים), התשפ"ה–2024 << הצח >> (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אתה אומר שנקרא תהילים לכבוד – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> החלמה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אפשר להתחיל. "אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד ובמושב לֵצִים לא ישב. כי אם בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה. והיה כעץ שתול על פלגי מים אשר פריו יתן בעתו ועלהו לא יִבּוֹל וכל אשר יעשה יצליח. לא כן הרשעים כי אם כמץ אשר תִדְפֶנוּ רוח. על כן לא יָקֻמוּ רשעים במשפט וחטאים בעדת צדיקים. כי יודע ה' דרך צדיקים ודרך רשעים תאבד". << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אז אני, בדיוק נפתח לי: "למנצח לבני קרח על עלמות שיר" אנחנו – אני אגיד על מה. "אלוקים לנו מחסה ועֹז עזרה בצרות נמצא מאד". כמה שזה חשוב בימים האלה. "על כן לא נירא בהמיר ארץ ובמוט הרים בלב ימים". שנראה הכול מתגלגל, הוא מתגלגל לטובתנו בסוף. "יהמו יֶחְמְרוּ מימיו ירעשו הרים בגאותו סלה. נהר פלגיו ישמחו עיר אלוהים קדש משכני עליון". בסוף זה יגיע לשמח את עם ישראל בירושלים. כן, הוא פה, הוא מדבר על עיר האלוקים, שזה לשמח את ירושלים. "אלוקים בקרבה בל תמוט יעזרה אלוהים לפנות בקר. המו גוים מטו ממלכות נתן בקולו תמוג ארץ. ה' צבאות עמנו משגב לנו אלוקי יעקב סלה. לכו חזו מפעלות ה' אשר שם שמות בארץ. משבית מלחמות עד קצה הארץ קשת ישבר וקצץ חנית". קראנו – מה שקרה שנים אחר כך, דוד המלך כבר כתב את זה קודם. "וקצץ חנית עגלות ישרף באש. הרפו ודעו כי אנכי אלהים ארום בגוים ארום בארץ". ארום מלשון מתרומם, עם אל"ף. "ה' צבאות עמנו משגב לנו אלהי יעקב סלה". אני חוזר שוב: החיילים שלנו שנלחמים, באמת במסירות נפש, באמת במסירות נפש, ברוח שאנחנו לא רואים אותה פה, ברוח של אנשים עם עוז, עם תעצומות. אנשים, באמת, כמו שאמרתי, יש הרבה אנשים תלמידי חכמים, אנשים שהם רבנים, שאני מכיר אישית, אנשים פוסקי הלכות. כשאני מדבר על ההבדל, להפוך את זה – איך קוראים לזה. אנחנו מתפללים כל יום בשבילם, רוצים בטובתם, רוצים שהם יצליחו, עושים – רוצים הכול בשביל שיהיה להם טוב, לא אלה שמדברים דברי רהב, ובסוף רוצים להפסיק את הכול, רוצים לחזור בחזרה. ממשלה שעושה באומץ דברים. מול הדברים האלה, זה הרי בושה וחרפה. אבל להגיד את המזמור שאנחנו אומרים מייד אחריו – אומרים אותו גם בראש השנה. "למנצח לבני קרח מזמור. כל העמים תקעו כף הריעו לה' בקול רנה. כי ה' עליון נורא מלך גדול על כל הארץ. ידבר עמים תחתינו ולאומים תחת רגלינו. יבחר לנו את נחלתנו את גאון יעקב אשר אהב סלה". כמה פעמים כתוב על האהבה של הקדוש ברוך הוא לעם ישראל, לירושלים כי אוויתיה. "עלה אלהים בתרועה ה' בקול שופר. זמרו אלהים זמרו זמרו למלכנו זמרו. כי מלך כל הארץ אלהים זמרו משכיל. מלך אלהים על גוים אלהים ישב על כסא קדשו. נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם כי לאלהים מגני ארץ מאד נעלה". הבא הוא אהבה, גם כן. שיר מזמור שאנחנו אומרים ביום שני, על אהבת השם לירושלים, על היופי של ירושלים. הינה עוד פעם, זוכים שדודי אמסלם, שהיה אחראי ליופייה של ירושלים, יושב איתנו. במשך שנים הוא השקיע ביופייה של ירושלים. "שיר מזמור לבני קרח. גדול ה' ומהלל מאד בעיר אלהינו הר קדשו. יפה נוף משוש כל הארץ הר ציון ירכתי צפון קרית מלך רב. אלהים באַרְמְנוֹתֶיה נודע למשגב. כי הנה המלכים נועדו עברו יחדו". הרגשנו את זה קצת, לפני שנה ורבע. "המה ראו כן תמהו נבהלו נחפזו. רעדה אחזתם שם חיל כיולדה. ברוח קדים תשבר אניות תרשיש. כאשר שמענו כן ראינו בעיר ה' צבאות בעיר אלהינו אלהים יכוננה עד עולם סלה. דמינו אלהים חסדך בקרב היכלך. כשמך אלהים כן תהלתך על קצוי ארץ צדק מלאה ימינך. ישמח הר ציון תגלנה בנות יהודה למען משפטיך. סֹבּוּ ציון והקיפוה ספרו מגדליה. שיתו לבכם לחילה פַּסְגוּ אַרְמְנוֹתֶיה למען תספרו לדור אחרון. כי זה אלהים אלהינו עולם ועד הוא ינהגנו על מוּת". אדוני השר, אני אסיים ב"אודך ה' כי עניתני ותהי לי לישועה". אמרנו היום: "אודך ה' כי עניתני ותהי לי לישועה"; "אלי אתה ואודך אלהי ארוממך"; "הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו". על חסדי הקדוש ברוך הוא, אנחנו מתפללים שהקדוש ברוך הוא באמת ייתן את העצה הנכונה לאלה שעושים את מלאכתם. לראש הממשלה, לשר הביטחון, לאנשי הממשלה, לקבינט, לשרים שעושים את עבודתם נאמנה – לא להיבהל מכל החמוצים למיניהם. לחיילים שנמצאים בשדה הקרב. לאותם מנוולים שניסו להגיד אתמול שאני מזלזל בהם, בז להם, צוחק עליהם, לא נפגעתי, אלא אם כן – אני אפילו לא התחלתי עם זה, אבל שלחו לי באמצע, אמרו: תתייחס, אז אני מתייחס. אבל האמת היא, אמת אמיתית – שקר דיברו. יצליחו, ייתן הקדוש ברוך הוא שיחזרו בשלום, ינחילו לאויבינו מפלה עד בלי די. והחוק הזה – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה לקראת הסוף. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> החוק הזה – טוב, אני נותן לדודי קצת להתעלל בכם. החוק הזה, בעזרת השם – באמת ידיד נפש, דודי, שיתעלל בכם קצת. והחוק הזה, בעזרת השם, יעבור בדרך כזאת או דרך אחרת. התקציב יעבור, תהיה פה ממשלה, יהיה פה ראש ממשלה בריא. תביאו אותו – כן תנסו, לא תנסו, כן מרגיש טוב, לא מרגיש טוב. הוא יהיה חזק, ינהל את המדינה הזאת. נצליח, בעזרת השם, לראות בישועת השם, ולא נשכח להודות לקדוש ברוך הוא על הניסים שהיו היום ובימים ההם בזמן הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בבקשה, אדוני השר. לא, לא, לא מוגבל. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, קודם כול, אני רוצה להגיד לחבר הכנסת פינדרוס. קודם כול, חבר הכנסת פינדרוס, אני רוצה להודות על דבר תורה שאמרת כאן. אתה יודע, לפעמים אני אומר: לפעמים עדיף כבר להגיד דבר תורה פה מאשר לענות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עדיף על פני רוב הדברים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כן. אדוני היושב-ראש, אני – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בוא גם נתחיל, השר, ברשותך – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בוא, שב קצת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> – – נתחיל באיזה עוד קטע קטן מתהילים? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בבקשה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> "למנצח מזמור לדוד". תקשיב, פינדרוס. " למנצח מזמור לדוד. עד אנה ה' תשכחני נצח, עד אנה תסתיר את פניך ממני. עד אנה אָשִׁית עצות בנפשי יגון בלבבי יומם עד אנה ירום אֹיְבִי עלי. הביטה ענני ה' אלהי האירה עיני פן אישן המות. פן יאמר אֹיְבִי יְכָלְתִיו צרי יגילו כי אמוט. ואני בחסדך בטחתי יגל לבי בישועתך אשירה לה' כי גמל עלי". << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> חזק וברוך. אצלנו בבית הכנסת הוא היה מקבל על זה מי שבירך, ועושים גם קדיש. טוב. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני עדיין לא נרגע ממה שראיתי לפני כשבוע, באחד ממוצאי השבת. ראיתי את לפיד עולה לאיזה הפגנה וצורח שמה צרחות – את זה אני לא הבנתי: אנחנו הרוב, אנחנו ננצח. אתה יודע, בהתחלה לא הבנתי, מרוב שהוא צרח, לא הבנתי מה הוא אומר. לא משנה שמילא את כל המיקרופון בכל הרוק שלו, הרס את המיקרופון עצמו. לפעמים אני צובט את עצמי להאמין, האם הבן אדם מאמין באמת בבלופים של עצמו? הרי גם כששואלים אותו מה השעה הוא משקר. לרוב, גם כששואלים מה השעה, גם כשלא צריך לשקר, הבן אדם משקר. והגעתי – ואני באמת הרבה שנים חושב על כך, ואני שואל את עצמי: האם הוא באמת מאמין בבלוף של עצמו, אדוני היושב-ראש. הגעתי למסקנה – אתה יודע מה? אי-אפשר לשקר כל כך הרבה ועדיין לצאת בתעוזה ולעלות כאן כל שבוע, ולהמשיך להגיד דבר והיפוכו, כשאתה בעצם אומר דבר א', ולמחרת אתה אומר דבר ב'. אתה יודע, כשזה קורה למישהו, לאיש ציבור, אז הוא מרגיש לא נוח איזה חודש, חודש וחצי, חודשיים. הוא אפילו לא עולה לדבר. אבל אצל לפיד זה דבר שהוא בעצם בשגרה, כדבר יום ביומו, והוא באמת מאמין בשקרים של עצמו. אתה יודע, זה מזכיר לי את הבדיחה, אדוני היושב-ראש: היו שני כפריים שהיו באיזה כפר נידח. היו עניים והיו להם משפחות. הם אמרו: בוא נלך לעיר הגדולה ושם נתפרנס כמה שנים ונחזור למשפחה. בקיצור, מכרו את כל רכושם, קנו חמור והתחילו לרכוב עליו. עברו שבוע, שבועיים, חודש – מת להם החמור. ישבו, חפרו בור, קברו את החמור, ישבו והתחילו לבכות על מר גורלם. עברו אנשים לידם, ראו שהם בוכים, ישבו גם הם ובכו. לאט-לאט החבר'ה החליטו: שמע, אנחנו יכולים לעשות פה ביזנס. התחילו למכור נרות, התחילו למכור כל מיני סרטים אדומים, כל מיני מזכרות, ואללה, נהיו עשירים. אחרי איזה חמש או שבע שנים בא ראובן לשמעון, אומר לו: תשמע, אנחנו חייבים לבקר בחזרה את המשפחה. אתה זוכר? יש לנו עוד משפחה. אומר לו שמעון: אני לא זז מפה. אומר לו: אז איך אני אדע שאתה לא גונב? אומר לו: נשבע לך בצדיק. זה הבלוף של לפיד – הוא נשבע בצדיק. הוא נשבע כל היום בבלופים של עצמו, שבהם הוא מאמין. שמע, בן אדם, עלה לפה יום אחד – ולכן אני אומר לך: מר לפיד, איך אמרתי לך פעם? למה אתה מדבר ככה, מר לפיד? למה אתה צורח? למה אתה מתלהם ומסית? לפעמים אתה גם מעוות את הקול כאילו אתה בחבובות, כאילו ככה הוא בן אדם יותר רציני. זה תמיד מזכיר לי את הימים שהוא היה עושה פרסומות. ככה היו מלהקים אותו. אתה יודע, כשהוא אמר לנתניהו: לא ייקרא רחוב על שמך, לא מעגל תנועה, לא תמרור, לא כלום – בגלל שזה מה שמעניין אותך, מה לפיד, מה ייקרא על שמך. אני אומר לך, כלום. להפך, אתה תהיה אפיזודה חולפת. אנשים עוד יתביישו, איך יכול להיות שאתה היית חבר כנסת ועוד ראש ממשלה לאיזה שעתיים ורבע. אף אחד לא יאמין שבן אדם שלא שירת בצה"ל באופן מעשי, אלא כל חייו בזבז בקפה דובנוב – דרך אגב, הוא אלוף בסוגי הקפה, מומחה לקפה, לדעתי בין הגדולים בארץ. למה? כבר מגיל 10, 15 הוא יושב ושותה קפה, את כל הסוגים. לכן אני הייתי מציע לו: לך, תהיה טועם קפה, נראה לי שם לפחות תועיל למישהו. דרך אגב, הבן אדם לא עשה דבר וחצי דבר. התגייס לעיתון במחנה וסיפר לנו בדיחה. הדבר שהכי הדהים אותי, שהוא עשה סרט על עצמו – לא תגיד שמישהו אחר עושה לו; הוא על עצמו – ואומר: טיל נפל ליד הבית שלי; טיל עבר לידי; בזוקה חלפה לי ליד האוזן; רימון התפוצץ. ואללה, אני מסתכל ואני אומר: תקשיב, הבן אדם הזוי. פשוט לא ייאמן. הוא מפרסם את זה, זה לא מישהו אחר. לפעמים, אתה יודע, אתה מדבר, אגב אורחא משוויץ קצת פה, משוויץ שם, ומישהו מצלם ומפיץ. הוא עושה את העריכה של הסרט של עצמו. הוא כנראה ירה טילים באמבטיה כשהוא היה ילד. אלה הטילים היחידים שהוא ראה. אבל אני רוצה להגיד לך משהו, אדוני היושב-ראש, כמה הבן אדם הזה רדוד, נמוך ולא ישר. אתה יודע, היה לנו כאן – פעם במפלגתו היה יהודי, יעקב פרי, שהיה ראש השב"כ. אתם לא הייתם אז בכנסת – אני חושב שזה היה ב-2015, 2016, 2017 – ואז יעקב פרי כתב איזשהו ספר על עצמו, מזמן. מישהו שם הסתכל וראה שהוא לא שירת בצה"ל, כנראה, אבל הוא היה ראש השב"כ. לפיד בא ואילץ אותו להתפטר. למה? הוא שיקר. לפעמים בחיים אתה עושה שקר קטן, אתה יודע, בשביל הכבוד שלך. לא שזה משנה למישהו. אתה כבר בגיל 70, אתה כבר שירת את עם ישראל, דרך אגב, בכל שרשרת הפיקוד של השב"כ – לא פחות מהצבא. ומי מדיח אותו? כתב במחנה, שנפצעה לו האצבע. אני אומר לך, נתנו לו אות גבורה, למה נפל לו העט והוא תפס אותו עוד לפני שהוא הגיע לרצפה. השתפשפה לו פה הציפורן טיפה. לכן, אני באמת חושב שמגיעים לך תמלוגים מצה"ל. אתה יכול להגדיר את עצמך כאחד שנפגע בצבא. אבל לאחר ששמעתי אותך במוצאי השבת, אני אומר לך, מר לפיד, מגיע לך מביטוח לאומי רכב חינם, תאמין לי. כל מי ששמע אותך צורח, מבין שמשהו נדפק לך בקופסה. לכן, אני אומר לך: בוא, תנצל את הזכויות שלך. ביטוח לאומי, יש לו איגרת, אתה יכול לקרוא אותה, לראות בדיוק מה הזכויות שלך. דרך אגב, אני מציע לך לראות איך דיברת, איך צרחת, איך השתוללת. הייתי בטוח שאתה נמצא על אירוע אחר לגמרי. בן אדם נורמלי לא צורח ככה, לא מדבר ככה. אבל בוא תנצל לפחות את הזכויות שלך. אני רוצה לעבור שנייה, ברשותך, אדוני היושב-ראש, ליועמ"שית שלנו. תראה, אתמול קראתי משהו – ראיתי איזה סרטון שהדהים אותי. אני שומע שיחה בין הבן שלה לאותו אחד שגנבו לו את האפוד. הבן שלה מדבר איתו ומתחיל לנחם אותו על זה שגנבו לו את האפוד, וזה לא יפה. הוא לא ידע עדיין שההוא יודע – שעוד מעט יסתבר שהוא זה שגנב לו את האפוד. תבין, הבן אדם מתקשר לחייל, מנחם אותו, אומר לו: זה לא יפה, זה לא נחמד, זה לא מוסרי, רק הוא שכח לספר לו שהאפוד בבגז'. רק לאחר מכן, כשאנחנו רואים בטלוויזיה – דרך אגב, לא תראה את זה, לא בערוץ 11, לא בערוץ 12 ולא בערוץ 13. אני אגיד לכם למה זה חמור. אני באמת מאמין – איש-איש בחטאו. זה שאימא שלו יועמ"שית והוא גנב, אלה שני דברים שונים. לא חייבים. אבל איפה הפואנטה פה? קודם כול, בואו נראה מה הוא עשה. הוא הלך וגנב אפוד של חייל שבא מארצות הברית וקנה את האפוד הקרמי ללחימה. הבן אדם הזה הודח מצה"ל, דרך אגב, הבן שלה, בכלל עוד לפני כל האירוע. עכשיו, החייל יודע שיש לו אפוד מדוגם עם מחסניות, עם כל הציוד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה לא רק זה – זה קרמי, אדוני השר. זה אפוד שתכליתו להציל חיים, מעבר למחסניות. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בוודאי. אני מסביר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה קצין שגונב לחייל שלו ציוד מציל חיים. בצבא הסורי עם העלאוויים לא היינו מרימים על זה גבה, אבל פה זה פשוט – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אחדד את מה שאתה אומר. אני רוצה לחדד את זה. שנייה, אני רוצה לחדד את זה. אנחנו לא נמצאים בשעה רגילה, אנחנו בעת מלחמה. זאת אומרת, אם אני קם בבוקר ואני צריך עכשיו להסתער, יורים, אני הולך בודק ואין לי אפוד. זה בשעת מלחמה לעולם לא קורה. עלק, שיחקו אותה כל מיני כאלה שבקושי היו בצבא: יש השלמת ציוד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, זו לא השלמת ציוד. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אגיד לכם מה זה השלמת ציוד, רבותיי. כשאנחנו מסיימים מילואים וחסר לנו לפעמים איזה לום פה, פה איזה מפתח פתוח ואנחנו רוצים להזדכות, אז אנחנו הולכים לטנקים ליד – הם באים, לקחו לנו, אנחנו לוקחים להם, אבל בסוף הכול ציוד צה"לי. לא בשעת מלחמה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הוא לקח הביתה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני לא ראיתי מישהו בשעת מלחמה בא לטנק שלי, פתח ולקח איזשהו משהו. זה משהו מטורף. עכשיו, מה הבחור מספר? אני זרקתי אותו ליד הבסיס. הוא זרק אותו כמו שאני זרקתי אותו. אם כבר תפסו אותו – תפסו אותך, תתנצל, תגיד: סליחה, טעיתי, ותחזיר את זה לחייל. הוא לא מחזיר לחייל, והוא מנהל איתו משא ומתן. מה המשא ומתן? תראה כמה טמאע הבן אדם: כבר תפסו אותך גונב. הבן אדם אומר לך: קניתי את זה ב-2,800 דולר. גם בן אדם קמצן ביותר, אחרי הפדיחה, היה אומר לו: אתה יודע מה, קח 3,000 דולר, בוא נגמור את העניין. מתווכח איתו על המחיר. איך הוא אומר לו כנראה? בוא ניפגש באמצע, חצי-חצי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אדוני השר, רציתי רק לומר לך משהו בהקשר הזה שאולי נעלם מעיניכם. מה שמדהים, שהייתה כתבה בעיתון מעריב, סיקור חיובי לבן של מיארה, וכתבה מיכל קדוש, העיתונאית: הידיעה השולית על בנה של מיארה, שהווסט שימש אותו כדי להגן עלינו בגופו. מספרים לעם ישראל שהוא גנב את הווסט – כתבה בעיתון מעריב – כי הוא יצא להילחם. אז מה אם הוא הודח והוא לא יצא לשום מקום? אז מה אם הוא זרק את זה בצדי הדרך? אבל למיארה עושים סיקור חיובי. זה מדהים מה קורה פה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> חברת הכנסת גוטליב, האהבלים האלה לא מבינים שהיינו בצבא. הם לא היו, לכן הם לא מבינים על מה מדובר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> את יודעת מי עורך הדין? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עוד מעט. עוד מעט נגיע לזה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, תגיד, בנקל, משיבולת, שמייצג גם את תיק מיארה, נגד הרוגלות. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דקה. בן אדם שהוא גם עם ערכים נמוכים. אתה, כבר תפסו אותך על חם שגנבת; מצלמה צילמה אותך, מה שנקרא, יש אקדח מעשן. אתה לא יכול להגיד: זה לא אני, זה לא ההוא – כל הסיפורים שאימא שלך מספרת בדרך כלל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רק שנייה. במקום שתבוא – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה לא היה הבן של מישהו מאיתנו, עליזה. זה לא היה הבן של מישהו מאיתנו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אסביר. לכן אני אומר: זו הרמה. בוא נבין קודם כול את הרמה של הילד. על אילו ערכים גידלו אותו בבית? בוא נתחיל מזה. עכשיו הוא גם אומר שהוא זרק את הווסט – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לצד הדרך. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – לצד הדרך, עם התחמושת, כנראה. אז ממה נפשך? גנבת וסט עם תחמושת שהייתה בפנים. אם לקחת אותו הביתה, גם גנבת את התחמושת, אז גנבת גם תחמושת מצה"ל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הפקרת תחמושת. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כן. ואם זרקת אותו עם התחמושת, זה עוד יותר גרוע, בגלל שהפקרת את התחמושת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מחסניות. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> מחסניות, רימונים, כל מה שיש בכל וסט של לוחם. זו חוצפה גדולה. אבל עד עכשיו, איך אמרנו? עד עכשיו – עליזה, תקשיבי – עד עכשיו אמרנו: זה הבן שלה. הבן שלה. לא יישא – "איש בחטאו ימות". עכשיו אני בא לפואנטה. יש מג"ד בגדוד; הוא יודע את זה, שומע, למה החייל מתלונן. מג"ד נורמלי, מה עושה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מצ"ח, ישר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בוודאי, מתלונן למצ"ח, ויש כאן עבירה חמורה ביותר – פגיעה בכוננות של חייל בשעת מלחמה, גנבה, הוצאת ציוד ללא רשות, גנבת תחמושת. זה כמה שנות מאסר. מה עושה המג"ד? מתקשר לחבר שלו, עורך הדין. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הבוס שלו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הבוס שלו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> יוסף בנקל. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> מי זה הבוס שלו? הבוס שלו הוא ממשרד עורכי הדין בין הגדולים בארץ. איך קוראים לו? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שיבולת. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שיבולת שועל. כולם שועלים שם. מה עושה השיבולת שועל? מרים טלפון לחייל ואומר לו: שמע, בוא נשב, אנחנו נגמור את זה בשקט. אני יודע להגיע למשפחה. קודם כול, זה שיבוש חקירה, שיבוש הליכי חקירה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דרך אגב, הכול מכול כול. דרך אגב, בכל תחנה אני מודיע: אם זה היה הבן של דוד אמסלם או דוד אמסלם כפונה – אני כבר נמצא במגרש הרוסים, עם רגליים וידיים. דרך אגב, הייתי שם פעם, על כלום, לא על דברים כאלה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> איך האוכל שם? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> ככה ככה. סימון, ביקשתי שיסדרו לך את זה יותר טוב, שאתה לא תגיע לשם. אבל אני באמת מדבר מנהמת ליבי. תסתכל מה קורה. היועמ"שית, נודע לה הדבר – נודע לה שהבן שלה גנב, גנב בשעת מלחמה אפוד של 3,000 דולר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> וקסדה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> וקסדה. קסדה זה בשביל קפלן, לא יודע, שלא יזרקו עליו, בשביל ההפגנות, שהשוטרים שם – אם באה מכת"זית, הוא מוריד את הקסדה והוא מוגן. אבל הקסדה, אני לא יודע אם היא הייתה של החייל – זאת אומרת, שהוא קנה אותה – אבל את הקרמי הוא קנה מכספו בארצות הברית. היא שומעת את זה. נניח שעד עכשיו, כפי שאמרתי, היא לא רואה בעין ימין. יש לה את מה שנקרא בכל מה שקשור לימין, היא מממשת את הכלל של שלושת הקופים: לא שומעת, לא מריחה, לא רואה. אבל זה הבן שלה, מישהו הרי סיפר לה. או שהבן שלה בא אליה ואמר לה: אימא, תראי מה קורה פה. כל המדינה עוד יסתערו עליי עכשיו; ערוץ 14. אז במקום שהיועמ"שית תראה שבעצם נעברה עבירה חמורה ביותר, תפנה לפצ"רית, חברה שלה – הרי הן חברות טובות. הרי הן חברות טובות מאוד. זו אותה פצ"רית שהוזמנה לאיזו מסיבה, טסה על חשבון החברים, טסה והתארחה באיזה בית מלון – יש חוק המתנות, גברתי היועמ"שית. אני הייתי עובד מדינה. יש חוק המתנות. הוא לא מופעל. אבל על נתניהו – סיגרים ב-100 שקל, אין בעיה. פינוק של כמה עשרות אלפי שקלים, כנראה את ובעלך, הכול מאשי. זה מזכיר לי את השיר "הלכתי לשכת העבודה" – תגיד לי מאיפה אתה. באתי מהשמאל – תעבור מהר, גם באדום. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רק שיהיה ברור שבעניין ראש הממשלה שלנו, נתניהו, חוק המתנות לא נמצא בכתב האישום מהסיבה הפשוטה שהייתה חוות דעת – סליחה שאני אומרת, כדי שלא יצא פה מצב שאנחנו טועים חלילה בהקשר הזה. בכתב האישום נגד נתניהו בהקשר של מילצ'ן, הייעוץ המשפטי לממשלה קיבל את חוות הדעת של וינרוט שמילצ'ן ונתניהו חברים עוד לפני החיים הפוליטיים, ולכן אין מניעה ממנו לקבל מתנות. אז מה עשו? אין חוק המתנות, אז מה הם עשו? זה יותר מדי מתנות, אי-אפשר להחיל את חוק המתנות, נשים לו הפרת אמונים. רק שמחתי להבהיר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני עוקב, כידוע לך, חברת הכנסת גוטליב, אחרי כל הפרשייה הזאת כבר כמה שנים טובות. דרך אגב, הראשון שעלה פה בכנסת לפני שבע שנים ואמר: תופרים תיק לראש הממשלה, זה אני. עשו אותי הזוי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> גם אותי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הזוי. לא, את באת כבר אחרי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, אבל אני קראתי למנדלבליט "שקרן". קראתי ליועץ המשפטי לפני חמש שנים "שקרן". << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רק אחרי זה עליתי לכאן ואמרתי שפתחו מתפרות תיקים – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ממש. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – מפעלים שלמים. חשבו שאני גם מעורער בדעתי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> יעבור להם. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עשו אותי עבריין. דרך אגב, הפגינו נגדי ונגד דוד ביטן עם תמונות של שימפנזים בתל אביב, בכיכר ההפגנות שם ליד הבימה. לא זוכר את הרחוב; רוטשילד, רוטשילד. אבל בואו נחזור לענייננו. הגברת מכירה את הפצ"רית. תרימי טלפון לפצ"רית ותגידי לה – זה מה שאני הייתי עושה, מרים טלפון לפצ"ר ואומר לו: תקשיב טוב, אם הבן שלי עבר על החוק, טפל בו כמו כולם. למה? שילמד לקח ושידע שיש מחיר לכל דבר. זה לא עלה עם ג'יפ ונתקע. זה לא הלך לשקם ולקח פחית שתייה. היא לא עשתה את זה. למה שתעשה את זה? זה הבן שלה. הרי כבר סיכמנו שהילדים שלהם הם מעל הכול. הילדים שלהם יהיו בכל המקומות – בסיירות. איך אמר לפיד – ועוד מעט גם נגיע לזה? לפני שבועיים אני יושב פה ולא מאמין. הוא אמר: אם החבר'ה של אמסלם הם 300 איש – עוד מעט אני אתייחס גם לזה, אבל בואו נגמור עם הפצ"רית. הפצ"רית הזאת שמעה את זה, היא צריכה לפתוח בחקירה. הרי כשהיא העלילה על חיילי צה"ל עלילת דם – דרך אגב, אני הייתי אז בקבינט. שאלנו: אני שומע 11 חיילים מואשמים באונס. אני מתראיין אצל קלמן-ליברמן, אני אומר להם: חבר'ה, זו עלילת דם. הם אומרים לי: דודי, איך אתה יודע? אמרתי להם: 11 איש, עם מצלמות, לא יכולים לאנוס בן אדם. אין דבר כזה. תשכחו מזה. זה לא קרה ולא יקרה. חיילי צה"ל לא עושים דברים כאלה. אולי נתנו לו צ'פחה, אבל לא אנסו אותו, בגלל שיש עוד אנשים. רואים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> יש הוכחות. יש מצלמות בתא. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> 11 איש? 11 איש? אז בסוף באנו לקבינט. אנחנו שואלים את הרמטכ"ל: תגיד, מה קורה בשדה תימן? והם, דרך אגב, התפלצו על זה שבאו אזרחים. התפוצצו. נסעו לבסיס. זה הרג אותם, למה יש יהודים חמים, מתפוצצים, רואים דבר כזה, משתגעים. זה הרג אותם. לא שהם העלילו עלילת דם, שהיום כל חייל כמעט שנוסע בעולם יכול להיפצע או להיהרג על ידי אנטישמי כזה או אחר. זה לא עניין אותם. דרך אגב, הסיפור הזה, לטעמי, פגע בביטחון המדינה ובמדינת ישראל ברמות הגבוהות ביותר בתולדות המדינה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> קשות, קשות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חד-משמעית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה פגע ביוקרת לוחמינו לדיראון עולם. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אומר, דרך אגב, זה ברמה של בגידה, זה ברמה של פגיעה בביטחון המדינה, ובאמת תדלוק האנטישמיות בעולם. הרי אתה אומר שיש אנסים בצבא. אתה אומר שהחיילים שלנו אנסים. קם הרמטכ"ל ואומר: אני מגבה את הפצ"רית. מתחילים לחקור. היום אנחנו יודעים – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שמענו. שמעתי. לא חקרו כלום. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דרך אגב, לחקור דבר כזה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה הבעיה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עצרו אותם, באו אליהם הביתה, באו אליהם הביתה, עם מסכות, רעולי פנים, כנראה יחידות מובחרות ביותר בצה"ל. במקום שיילחמו בנוח'בות, לקחו אותם לבאר שבע. דרך אגב, אם תבדקו מי בא, מי האנשים האלה – הבן של הפצ"רית, דרך אגב, לא יהיה בשדה תימן בחיים; לא שלה, ולא הבן של עמית, ולא הבן של הרצי הלוי. רק אני יודע מאיפה באים בלי לבדוק שם. אני ביקרתי כמעט בכל בתי הסוהר בארץ כשהייתי יושב-ראש ועדת הפנים, ואני אומר לכם, כל הסוהרים כמעט הם או בני עדות המזרח או דרוזים. היה אשכנזי אחד, הוא היה דובר בית הסוהר. אני אומר לכם שזה קורה גם בשדה תימן. דרך אגב, זו העבודה הכי קשה בעולם. למה? גם אתה אסיר, רק השאלה היא מאיזה כיוון של הגדר אתה נמצא, אם מפה או פה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> להפך, ועוד הנוח'בות האלה מתגרים בך, משפילים אותך, זורקים עליך דברים, יורקים עליך, למה? כי אין להם מה להפסיד. ואתה, אם תעז לפגוע בשערה משערות ראשם, ישלחו ישר את השופטת רונן – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שתיתן לו – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – שתבדוק אם קנו לו מזרן עמינח טוב או קינג דייוויד; האם הוא מקבל אוכל – דרך אגב, בשר אנטריקוט; האם הוא מקבל נייר טואלט. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ואם יש לו דף ועט לכתוב עתירות. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני רוצה לספר לה שכשההורים עלו לארץ, לא היה נייר טואלט, לא היה נייר טואלט במעברות. ושיהיה להם דפים ועטים לכתוב עתירות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לכתוב עתירה. אוי, אוי, אלוהים. ושישקלו אותם. דפנה ברק-ארז אמרה לשקול אותם בכלא. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה רואה את זה, וזה מתממש אצלך באמת. אתה יודע, הם מחזקים אותי באמונה. "מקום המשפט שמה הרשע" – זה הפירוש הכי חזק של האירוע הזה. עלק, שופטת במדינת ישראל, בבית המשפט העליון, מקבלת 100,000 שקל לחודש לדאוג לנוח'בות. אבל היא לא הלכה לבדוק מה קורה עם הנגד; היא לא הלכה לבדוק מה קורה עם החבר'ה שעצרו אותם בשדה תימן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה פתאום? למה שהיא תעשה את זה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> סיפור שדה תימן עוד ילווה את המדינה הרבה מאוד שנים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – מחר בשעה 09:00 – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כשהשמאלנים האלה ייעלמו, ונחליף את האליטות ונתחיל לברר את כל הדברים. הדברים האלה ייכנסו לספרי ההיסטוריה. הנכדים והנינים שלנו עוד ילמדו בעוד 50 שנה. הם יראו איזה רשע היה פה. הלכו רעולי פנים, משכו אותם מהבתים. מה קרה? תקרא לו בטלפון – יבוא. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בדיוק. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עצרו אותם, ידיים, רגליים, ביישו אותם, עשו אותם אנסים. בושה וחרפה שזו הפצ"רית. דרך אגב, למה לא העמדתם אותם לדין עד עכשיו, עכשיו? הרי עברו חודשים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אה, הינה. כי שיקרו אותם. השר, אני אומרת לך, השר, יש עתירה שקבועה למחר בבג"ץ ב-09:00, שהגיש אחד מלוחמי כוח מאה, להורות להם לפתוח בחקירה. עד עכשיו – היועמ"שית אתמול העבירה תגובה שקרית לבג"ץ ואמרה שיש בדיקה בצבא, אלא שאני בוועדת החוץ והביטחון אומרת לך שנאמר לנו, וגם ליו"ר, שזה עבר לטיפול היועמ"שית. יד רוחצת יד. בגלל זה לא עשו כלום. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בואו נגיד כך, חברת הכנסת גוטליב – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בבקשה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – בסוף עברה מאז חצי שנה. זו עלילת דם הכי גדולה שיכולה להיות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שיחררו אותם מכל המגבלות עכשיו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בדיוק. אם יש לכם משהו, תוך שבוע הייתם צריכים להביא את זה. בסוף, הרי אלו עובדות. יש מצלמות. הרי אתם טוענים שהעסק צולם, אז אם צולם משהו, אם יש ראייה של צילום, מה יש פה לשאול? אבל אתם גם הפצתם. את, הפצ"רית, ואנשייך, הפצתם סרטון שהוא מבוים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שאין בו אירוע מיני. אין אירוע מיני שם, שים לב. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> ערכתם אותו, ושמתם אותו בערוץ 12 ואצל גיא פלד וחבר מרעיו, להכפיש את החיילים. דרך אגב, מדוע לא חקרתם את זה, השב"כ? אני פונה לראש השב"כ. הרי בסוף אתה יודע, רונן, שום דבר לא נסתר מעינינו. הכול ברשימה. אם זה לא נראה לך פגיעה בביטחון מדינת ישראל, פגיעה בחיילי צה"ל, השפלת חיילי צה"ל. אני עוד קורא בכמה מקומות, מה נכון ומה לא, שיכול להיות שמדובר בסייען של השב"כ. הרי הוא לא רצה להתלונן. אתם שכנעתם אותו, הבטחתם לו דברים, בגלל שהוא היה סייען שלכם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אדוני, הגרסה הראשונה של מחבל הנוח'בה הזה הייתה שלא עשו לו כלום. שאלו אותו. שנינו עורכי דין, ויודעים שהגרסה הראשונה היא גרסת אמת. שאלו אותו אם פגעו בו, והוא אמר שלא. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> נכון. אז לכן – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ואיך הציגו אותו בתקשורת, אתם זוכרים? שוטר. הוא כאילו חילק דוחות בשג'אעיה. שוטר – זה מה שהוא היה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כן כן כן. לא חילק דוחות, עזר לקשישות לעבור במעברי חציה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אנחנו דיברנו איתה, עם הפצ"רית הזו, טלי ואני, ואתה רואה. אתה יודע, יושב שם ראש אכ"א ואומר: אולי שגינו. היא לא. לא שגינו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> היא לא – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> היא עומדת מאחורי הדברים האלה, אחד אחרי השני. שואלים אותה: תגידי, מה תפקידך? תפקידי לשמור על ערכי צה"ל. לא על החיילים. לא לעזור לנצח במלחמה. ערכי צה"ל כמו שהיא תופסת אותם. זו אישה באמת – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> היא פגעה פגיעה אנושה – – – ואני אומרת לך, אדוני השר – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אסור. אני לא רוצה לדבר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> ואני אומר, כל עם ישראל ראה את זה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ברור. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כל עם ישראל חווה וחווה עד היום את ההשפלה הזו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אדוני השר – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתם, הפצ"רייה, אתם לא מבינים מה זה השפלה של עם ישראל, איך התושבים, האזרחים, הולכים ברחוב. אתם מנותקים. אתם נמצאים אי שם באיזה כוכב אחר. צאו לרחוב, תשמעו מה אנשים חשים – אתם תתפוצצו, לא תאמינו. אתם השפלתם את הילדים שלנו; לא שלכם, שלנו. הילדים שלכם לא נמצאים בשדה תימן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אדוני השר, שתדע, אנחנו יודעים את זה פשוט בגלל חוץ וביטחון. אתה בטח יודע את זה. רק מזכירה לך כי אתה מתייחס לזה כל כך באריכות, ובצדק. בפברואר 2024 הפצ"רית שלחה איגרת לכל צה"ל, ובעצם היא שלחה את זה לכל העולם, גם לבית הדין בהאג, והיא רשמה שם שיש לה ראיות שחלק מלוחמינו עברו את הרף הפלילי בהתייחס למחבלי הנוח'בות. אז שאלנו בחוץ וביטחון: מה אתם עושים? איך אתם מוציאים מכתב כזה ומשחירים את לוחמינו לעיני כל העולם? בהקשר של הסרטון והפצ"רית – הגיע לוועדת החוץ והביטחון הפרקליט הצבאי הראשי, ואמר לנו בשלב מעצר הימים שכל הסרטונים בידיים שלהם, והפצ"רית – לא זזים בתיק בלי לשאול מה עמדתה. ולכן, אמרתי לה בפנים – אומנם יולי העניש אותי והוציא אותי מהדיון, אבל אמרתי לה: את, ובידיעתך, הודלף הסרטון לגיא פלג. מה יותר פשוט, דודי, לקחת את הטלפון שלה, לעשות מחקר תקשורת מי התכתב עם מי? מה הבעיה? איזו פעולת חקירה מופלגת צריך לעשות פה? בינינו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בואו נגיד כך, אנחנו לא צריכים אנשים יותר מדי מתוחכמים כדי לדעת מי לקח את הסרטון הזה ולאן שלח אותו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ממש לא. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דרך אגב, אני מניח שזה היה בסמכות וברשות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ברור. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בגלל שהם הבינו את העליהום הציבורי, אז מה זה משנה? מפרסמים איזה סרטון ערוך. למה? מה זה משנה החיילים? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> מיהם? עלה נידף ברוח. אנחנו צריכים להגן על עצמנו בפני האג כשנטוס להאג. נטוס לכל מיני מקומות בעולם שהחברים שלנו יזמינו אותנו למסיבות ונוכל לטוס וליהנות בבתי מלון, ואנחנו צריכים להקריב כמה חיילים למולך. את הפשוטים, את פשוטי העם – מבאר שבע, מקריית מלאכי, מדימונה, אלה אבק, אף אחד לא ידבר בשמם. זאת החוצפה, ההתנשאות שלהם, שמשגעת אותי ומוציאה אותי מדעתי כל פעם מחדש. << קריאה >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << קריאה >> כן, אבל – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אמרתי לך, הרי הם עשו פשע. עד היום, דרך אגב, אף אחד לא מדבר על זה, אבל האנשים האלה גמורים. האנשים האלה הולכים שבורים, הרוסים. כל עם ישראל הולך שבור, הרוס. כל מי שנזכר בזה בבית, אני בטוח, כל אזרח שפתאום זה עולה לו בראש, כולו מתמלא זעם וחלחלה, בגלל שהאנשים האלה חושבים שמותר להם הכול. הכול מכול כול. ולכן גם זה אני מעריך, בעזרת השם, יבוא יום שתהיה לנו, יהיה לנו יועץ משפטי איש ישר והגון. אנחנו לא מבקשים שום דבר, אנחנו רק מבקשים שיהיה איש ישר והגון. גם כשלפעמים הוא טועה, אין בעיה, רק שיהיה ישר והגון. ואז אנחנו נביא בפניהם את כל הסיפורים שעברנו כאן בשנתיים האחרונות, נראה כמה פעמים הפצ"רית עברה על החוק ברגל גסה, היא, גיל לימון ונשיא בית המשפט העליון עמית, שעשו מהחוק חוכא ואטלולא, באיזה מובן? אין חוק. << קריאה >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << קריאה >> לפי החוק מונה נשיא, זה סתם בשביל התחזות. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הוא החוק. << קריאה >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << קריאה >> לפי החוק – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה יודע, אתה מכיר את המערכון – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> השאלה אם זה פרשנות תכליתית של החוק – אתה מדבר – או שזה לשון החוק. << קריאה >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << קריאה >> – – – זו התחזות. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> יצחק, אתה זוכר את המערכון של הגשש "אופסייד סטורי", ששמה האוהדים בבית"ר? אז הוא אומר לו: זה השופט, קובע את התוצאה, מזג האוויר והשעה והכול. זה עמית – הוא קובע את מזג האוויר, קובע את השעה, קובע כל דבר ודבר. הוא אלוהים. אני אומר לך, הבן אדם הולך בתחושה כזאת. בן אדם בינוני ומטה. כשאני קורא את ההחלטות שלו, אני צובט את עצמי אם להאמין שזה אמיתי. ועכשיו אני רוצה – עוד מעט ניכנס לסיפור היועמ"שית, מה עשתה לנו. לכן, דרך אגב, היועמ"שית והפצ"רית, אתן עוברות על החוק, ואני חושב שצריך להעמיד אתכן לדין. אתן עוד תועמדו לדין לדעתי על הדבר הזה. בוודאי גם הפצ"רית, אני מחכה רק שיהיו חילופים בתוך צה"ל, ואז את תלכי הביתה ונגיש תלונה נגדך, מסודרת, למשטרת ישראל על מנת לחקור אותך על פגיעה בביטחון ישראל, פגיעה בחיילי צה"ל, פגיעה בעם ישראל, ברגש הלאומי של עם ישראל, והגדלת והגברת האנטישמיות בעולם. כשאת מסתכלת במראה, תסתכלי בדיוק על הנושאים האלה שדיברתי עכשיו. את, את תרמת לזה תרומה נכבדה ביותר. עכשיו אני חוזר לפצ"רית עם הבן שלה. היא צריכה – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> היועמ"שית. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> היועמ"שית. היא צריכה לפנות לפצ"רית, להגיד לה: תקשיבי טוב, הבן שלי עבר עבירה, נא לקרוא לו. אבל מאז אתה שומע בערוצי התבהלה: עזוב אותך, משהו קטן. אני רוצה להגיד לך, חבר הכנסת פינדרוס, את משה סויסה, זיכרונו לברכה, הם שלחו – היועמ"שית בכבודה ובעצמה הגישה תלונה במשטרה, הורתה ליאח"ה לחקור אותו, איך יכול להיות שרציתי למנות אותו למנכ"ל של המשרד שלי. הוא מילא טפסים, והייתה רובריקה שהוא לא כתב שהייתה לו עבירת משמעת לפני 30 שנה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הזיה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> והתקשרו אליו, הוא חטף התקף לב בבית חולים. ואחרי שהוא יצא מבית החולים הוא התקשר לחוקר, הוא אמר לו: נו, תחקור אותי, יצאתי. הוא אומר לו: לא, מה זה, רצח? יש לנו זמן. ואני אחרי שבעה חודשים מתקשר לראש להב. חברת הכנסת גוטליב, ההוא מרים את הטלפון: כן, דודי אמסלם. אני אומר לו: כן, מה שלומך? אומר לי: בסדר. אמרתי לו: תגיד, מה קורה עם התיק של סויסה? אומר לי: דודי, לא ידעתי שאתה רוצה לדבר איתי. אז אמרתי לו: בוא, תקשיב טוב, תתבייש לך שאתה מקבל תלונה מהסוג הזה בכלל. תגיד לי, אתה שאוויש שלה? מי היא בכלל? היא יכולה להורות לך לפתוח בחקירה? לא הבנתי, אתה עבד נרצע שלה? אין לך כבוד אישי? חוקרי להב צריכים להתעסק לדעתך עם איזה רובריקה שלא כתבו באיזשהו מקום בהגשה למועמדות? פעם זה קרה במדינת ישראל? הרי אחת השופטות בבית המשפט העליון שיקרה ביודעין בפרופיל של קורות החיים שלה; עד היום כמדומני מזוז חייב כסף שהוא לא רוצה להחזיר אותו, וגם אותה שופטת שכתב עליה גולדברג כשהיה מבקר המדינה, אמר שהיא תחזיר איזה 150,000 שקל – לא רצתה. אמרתי לו: תגיד, אתה השתגעת? יכול להיות שסויסה הלך, לקח, טעם בפיצוחיה גם שני בוטנים; היא לא אמרה לך לחקור אותו על גנבה? אז אתה מבין את האירוע. אתה מבין מה קורה פה. לכן אני אומר לך, אנחנו מחר עוברים, רק מורידים את הרגל במעבר החציה – אנחנו יכולים לקבל מעצר עד תום ההליכים. זאת מדינה קומוניסטית לכל דבר ועניין. רק, אני אומר, בצפון קוריאה האזרחים יודעים שהם נמצאים במשטר כזה. איך אמרתי, בצפון קוריאה, שאף אחד לא יתבלבל, יש בתי משפט, יש פרקליטות, יש חוקים, יש משטרה, יש הכול. כל התפאורה קיימת, כמו אצלנו, רק שם האזרח יודע שהוא חי בדיקטטורה. פה רק היום האזרחים מבינים, רובם המכריע, בוודאי היהודים – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << קריאה >> הי, תמיד הוא הרוב. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רק שנייה. – – שהם חיים בדיקטטורה, דרך אגב, שהולכת ומחמירה. מתי שמעת על איזה יועץ משפטי בעולם שכותב לנשיא או לראש הממשלה שלו: אני מבקש ממך לפטר שר. אתה יודע, הייתי בהלם. בשוק. תבין את הרדידות, תבין את גסות הרוח, תבין את חוסר ההיגיון והלוגיקה שלהם. הרי אם יש לך חומר מסוים – אני יודע עד היום ששר לא יכול להיות שר וצריכים לפטר אותו כשהוגש נגדו כתב אישום. ואם הוא מבקש מהכנסת – זה, אפרופו, עוד מעט אדבר על חוק החסינות – לא להסיר את חסינותו, והיא מחליטה שלא, ועדת הכנסת לא מסירה את החסינות שלו. היא בלי זה, תבין. בעל הבית עצבני. היא החליטה: בן גביר לא בא לי טוב, אז היא באה, כותבת לראש הממשלה, שולחת את מח"ש, היחידה; יש לה עוד יחידת זרוע שיושבת במשרד המשפטים – שגם, זה דבר מטורף שמי שמפעיל אותם זה היא. יש לה שתי יחידות, שתי יחידות קלגסים – אחת 433 ואחת מח"ש. ולמי היא שולחת אותם? שולחים אותם לעצור את ראש השב"ס קובי יעקובי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ניצב קובי יעקובי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> באמצע היום. תבינו טוב, אזרחי ישראל, ראש השב"ס זה כמו הרמטכ"ל, כמו המפכ"ל, כמו ראש השב"כ, רק דבר אחד שונה – הוא עושה את העבודה הכי קשה מכולם וכל השנה וכל השנים. הוא החליט, דרך אגב, לטפל בארגוני הפשיעה. עד היום – דרך אגב, הוא ירושלמי, אני מכיר אותו כבר עשרות שנים; איש אהוב על הבריות, איש מקצוע, איש חרוץ, איש נאמן, איש בעל שכל ולב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא היה ניצב במשטרה וקיבל אות מופת על פעולות חילוץ שלו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כן, הוא קיבל הרבה אותות מופת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה הזוי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אין שוטר שעבר את המחוז ולא מכיר אותו מאז שהוא היה ילד. זה נכון שהוא גדל בקטמונים. אנחנו, זה הבעיה שלנו; איך אמר לי פעם דרוויש – אתה מכיר אותו: דודי, תיזהר, אנחנו נשרפים כמו דג. אשכנזים רק זורקים גפרור – מדליקים אותנו. אמרתי לו: בזה אתה צודק. הם הלכו, עצרו אותו באמצע הרחוב, כמו אחרון העבריינים. עכשיו, יש איתו בכלל – הרי למה יש לו אבטחה? ראש שב"ס רגיל, אין לו אבטחה. בגלל שהוא מאוים, הוא ובני ביתו. יש ידיעות שרוצים לחסל אותו ולפגוע במשפחתו. << קריאה >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << קריאה >> הוא לא ידע על ידי מי הוא מאוים. הוא חשב שהוא מאוים על ידי – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> נכון, אתה צודק. אני מסכים איתך שהוא לא העריך את סכנת האיום. הוא חשב שיש לו רק ארגוני פשיעה, והוא לא הבין שיש ארגון פשיעה יותר גרוע מארגון הפשיעה, שזה מח"ש, בהפעלתה, דרך אגב, של היועמ"שית, וכמובן את מר איסמן לא נשכח, זה שאמר: אם יש לה חוטיני בארון – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מנומר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> מנומר, הוא אוהב מנומרים. מנומר. חוצפה. זה, היה מדבר לבת שלי ככה. אתה יודע, אני צובט – הם מינו אותו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דרך אגב, הוא הומלץ לעבירת משמעת והעמידו אותו על עבירת משמעת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הומלץ לסמל. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> והם טשטשו את הכול. הכול. אתה דיברת – דרך אגב, זה לא אנשים ברחוב. זה הפרקליטות שלך, שאתה הבוס שלהן. הם מדברים איתי על כל מיני אנשים, זמרים. דבר על עצמך, דבר עליו, איסמן עצמו. לפי מה שקראתי, חולה, הבן אדם – התבטאויות כאלה לנשים נשואות, משהו מזעזע. איך אתה בכלל יש לך את האומץ? אתה יודע מה, בפני עצמך. לא רואים, לא מתלוננים. איך אתה מדבר ככה לאישה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שעובדת תחתיך. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כן, שהיא תחתיך, אישה נשואה. זו הרמה. אלה הערכים. שהפצ"רית והזה – אלה הערכים שלהם. יש להם רק ערך אחד – אתה שומע, חבר הכנסת פינדרוס? אנחנו שומרים רק על עצמנו. זה הערך היחיד שיש להם. מותר לגנוב, מותר לעבור על החוק, מותר לעבוד בניגוד עניינים, מותר לשפוט גם כשבעלה מייצג את חברת הביטוח. קראתי משהו מזעזע רק השבוע על חיות ועוד שופטת שם, שהבעלים שלהן ייצגו באיזה תביעה ייצוגית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> השופטת – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כן, והחליטו לתת להם 30 מיליון שקל. מי השופט? רק להם. אתה מבין את הבלוף? אתה מבין את הרמאות, עומק הרמאות? אפילו בסדום לא היו דברים כאלה. והם חושבים שאנשים טיפשים – לא רואים, לא קוראים, לא יודעים. שום דבר, ולא אישי. עולם כמנהגו נוהג. דפקנו שוד היום – מחר עוד אחד. הרי קראתי, גם עמית הרי דן בתיקים, לפחות אני קראתי, אם אני לא טועה, אצל קלמן ליבסקינד, של אח שלו וגיסו, אחד היה גם באיזה בנק. להם אין ניגוד עניינים. הם מעל, מעל. מעל. אמרנו. אני אמרתי להם: רבותיי, יש לי בבית במחסן 15 – אתה לא תאמין, חבר הכנסת פינדרוס, יצחק, יש לי בבית במחסן 15 זוגות כנפיים ובייגלה. אמרתי: נשלח למלאכים האלה, שיתלבשו עם הלבוש הטבעי שלהם. ישימו את הכנפיים, את הבייגלה, יתחילו לשוטט, לעשות מה שהם רוצים. אתה יודע, אנשים הזויים. מה שמשגע אותי, שזה לא מעניין אותם. הם חושבים שכולם דפ"רים. חמישה בג"צים הגשתי בשביל לגייס את הערבים לשירות לאומי. אמרתי: צבא או שירות לאומי, צבא – שירות לאומי. איפה? בקהילה שלהם. אתה יודע מה אומר לי עמית? << קריאה >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << קריאה >> לא מיצית. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא מיצית הליכים. אני אומר לו: מה זה לא מיציתי הליכים? אני אומר: מה זה לא מיציתי הליכים? בשנת 1998 היה בג"ץ. 1997 – היה החרדים, 1998 – הם. מי מנהל מחלקת הבג"צים? פוגלמן. איך אמרתי? לימים נהיה מוכשר, נהיה סגן נשיא בית המשפט העליון. עכשיו הוא יושב איתם. הוא יודע מה היה בשנת 1998. הוא כתב אז: לבית המשפט אין טעם לקבל החלטה. דינם של הערבים כמו דינם של החרדים, ואנחנו הולכים לתקן את זה. אז בית המשפט אמר: אוקיי, אם ככה, אין טעם – אם אתם מבינים את זה – תקנו. ב-2024 הוא יושב גם איתם שם, יושבים בבוקר, אתה יודע, יש להם הפתיחה על הבורקס הטורקי והביצה עד שמתחילים לעבוד ב-11:00. יושבים החבר'ה, יש מה שנקרא גיבושון בוקר. אומר להם עמית: ואללה, אמסלם עוד פעם, הנודניק הזה, החוצפן הזה, הגיש לנו בג"ץ. הוא חושב שמותר לו לבוא לפה בכלל, שזה הבניין שלו בכלל. משוגע, זה. לכו תחטאו את הרצפה בקומה הראשונה איפה שהוא עבר להגיש את הטפסים. אוי, טוב, מה נעשה? אז בוא נגיד לו – אתה יודע, זה בדיוק הסיפור של השפן, עם כובע, בלי כובע – בוא נגיד לו שהוא לא מיצה הליכים. ואללה, כותבים לי – אני מגיש ערעור. אני אומר: מה לא מיציתי הליכים? זה אתה, פוגלמן. אני מעביר לו את ההחלטה שלו, כתוב. לא מיצית הליכים. דחו. טוב, הגשתי עוד אחד. מה כותב להם גיל לימון, מילה במילה? אמסלם שר בממשלה – שיעשה דיון בממשלה. לא הבנתי. אני מדבר על החוק. אני מבין שאם מחר מישהו בא, כן, ואני רואה אותו יורה בחבר שלו, ואני מגיש והמשטרה לא עושה כלום ואני מגיש בג"ץ – אומר לו: למה? לך תעשה דיון בממשלה. הם אפילו לא מבינים. כן, מר עמית וחבר מרעיו, הממשלה לא מחוקקת חוקים. הממשלה עושה דיונים בהליכים מינהליים. הכנסת פה צריכה לחוקק, והכנסת חוקקה, ויש חוק שכל אזרח ישראלי באשר הוא, כולל, לא משנה אם זה ערבי, חרדי, צ'רקסי או כל עדה אחרת, בגיל 16 מגיע ללשכת גיוס, כמו שכולנו הגענו ללשכת גיוס. אתם זוכרים? בלשכת גיוס עושים לך את המיונים ומחליטים מה עושים איתך. אז תלמיד הישיבה אומר בגיל 16, אדוני היושב-ראש: אני לומד בישיבה, אז נותנים לו דיחוי – לא פטור – דיחוי לשנה. אומרים לו: בשנה הבאה תחזור אלינו, תביא פתק מהישיבה, אנחנו רוצים לראות. וכל שנה הוא בא. הערבי, לא קוראים לו. מעולם לא קראו לו. הערבי בגיל 18 כבר נרשם לאוניברסיטה. דרך אגב, זה עלות של עשרות מיליארדי שקלים. הסטודנטים הערבים לדעתי ממומנים באמצעות המדינה לפחות ב-3, 4, 5 מיליארד שקל כל שנה, בגלל שאני עושה את החשבון: מספר הסטודנטים במדינת ישראל, חלקם של הערבים בתוך הזה, מה המל"ג מקבל – 15 מיליארד – מחלק. פשוט, לא צריך להיות גאון גדול. חלקם כבר בגיל 18 ושלושה חודשים מרימים את דגל אש"ף בקמפוסים ונלחמים במדינת ישראל. זה, אין להם בעיה. רוצים שאני אעשה דיון בממשלה. אמרתי להם: חבר'ה, אני לא יוזם דיונים. בשביל זה יש שבתרבות. שבתרבות – נעשה דיון. אני מבקש לאכוף את החוק. וזה מה שהם כתבו לי: אתה שר בממשלה – תעשה דיון. אז לקחנו, ראיתי – שמע, הם זורקים אותי מהדלת – יוצא מהחלון. אה, אחד הגדיל לעשות, מאיים עליי, אומר לי – תראה, לא משנה שאני משלם את ההוצאות גם של העורך דין שאני איתו ביחד, את כל האגרות, את כל הזה – הגדיל לעשות, מאיים עליי: אנחנו הפעם ויתרנו לך על החזר ההוצאות. לא משנה שהג'ינג'י כל רבע שעה מגיש, הכול, כל העמותות האלה, הטיפשיות, מכוני המחקר הטיפשיים, אלה שלא עושים דבר וחצי דבר, לא אמרו דבר אמת אחד, ממומנים על ידי כסף מחוץ לארץ. הם רק מתפרנסים כדי להפיץ את השקרים האלה שהם חוזרים עליהם כל הזמן. המכון הישראלי לדמוקרטיה עלק. אני רק אמרתי: תוסיף שצפון קוריאה, זהו, ואז המשפט פחות או יותר בסדר, אומר לי, תשמע, מאיים עליי: אני עוד בפעם הבאה אחייב אותך. יש בחור ישיבה שרצה להתגייס, בא, דיבר איתי. אמרתי לו: אתה תגיש את הבג"ץ. אתה יכול לעשות דיון בממשלה? לא. יש חוק? יש חוק. אתה בא עכשיו ומגיש את הבג"ץ. תגיד להם: רבותיי, אנחנו רוצים שכולם יעבדו על פי החוק. כל אזרח במדינת ישראל – ואני מאמין בזה, דרך אגב, בניגוד להרבה אנשים; אני מאמין שכל אזרח שווה חובות וזכויות במדינה במישור האזרחי – עד ביטחון מדינת ישראל ועד הנושא הלאומי. פה יש לנו לאום אחד, ויש לנו ביטחון של מדינת ישראל אחת וצה"ל אחד. הזכויות הרגילות, מי שלא פוגע במדינה וכו', מגיע לו, כמו כל יהודי. אבל כאן, הוא בא ועתר לבג"ץ. עכשיו מה קרה, חברת הכנסת גוטליב? הגשנו את הבג"ץ הזה לפני שישה חודשים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כמה אגרות אתה צובר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עכשיו, זה בא לכבוב, נפל על כבוב. אמרו: איך כבוב ידון בזה עכשיו? הרי הוא עצמו לא היה בצבא. מה הוא יגיד על העתירה של הערבים? אז העבירו את זה לעמית. את שומעת, חברת הכנסת טלי גוטליב? לא תאמיני. הוא נתן להם ארבעה חודשים לתת תשובה מקדמית. ממתי מבקשים תשובה מקדמית? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ארבעה חודשים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> ארבעה, תקשיבי. קודם כול, מי מבקש תשובה מקדמית? יש חוק, תראה את החוק. היום אתם דנים על גיוס החרדים ואתם הולכים איתם בדרך הכי קשה בכל יום. אבל הערבים זאת הקבוצה שלכם, זה בבת עיניכם. אתם נאורים. עוברים ארבעה חודשים, אדוני היושב-ראש, ואז הפרקליטות מבקשת להאריך בעוד חודש וחצי. לא היה להם זמן, בגלל שהיועמ"שית הייתה עסוקה בגנבה של האפוד של הבן שלה. ואז כמובן בית המשפט – אתה יודע, אמרתי לך, תבוא ללשכת העבודה – זה לא בית משפט באמת ולא פרקליטות באמת, זה הכול חרטא. זה גוף אחד, זה אחד נוגח, אחד מרים את הקרן, אחד זז מהשער ואחד מכניס את הגול. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אל תשכח את השופט שמאשר את השער. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> השופט בוודאי, השופט מנצח על כל הטריבונה, מה קרה לך? במיוחד הוא, עמית. הוא גם שחצן, יש לו התנשאות ושחצנות, הוא באופן ספציפי. גס רוח, אלים ומתנשא. עכשיו, את שומעת, חברת הכנסת? עובר חודש וחצי, אני מתקשר לעורך הדין שלי והוא אומר לי: אתה יודע מה, דודי, אתה לא תאמין, עוד לא ענו לנו, אבל בוא נחכה, יש לנו עוד כמה שעות. הוא מתקשר אליי בלילה, הוא אומר לי: תקשיב, ביקשו עוד חודש וחצי, וכתב שם השופט עמית: לא נעלם מעיניי. אמרתי לו: אבל לא נעלם מעיניו כלום. הרי גם בראשון לא נעלם מעיניו, גם בשני לא נעלם מעיניו. אני כבר ארבע שנים איתו ולא נעלם מעיניו. אדוני השופט, נעלם מעיניך הכול. אתה לא רואה, אתה עיוור, אתה עיוור מרוב שנאה. מה יש פה בכלל לראות? עד היום, דרך אגב. הם קבעו את זה לדעתי לאמצע ינואר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אל תדאג, תהיה עוד דחייה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בוא נראה, אדוני השופט עמית, איזה שפן תוציא הפעם מהכיס. מה תגיד? שים עליך את המשקפיים, אתה יודע, העבים, כדי שיחשבו שאתה חכם גדול יותר מאשר שאתה באמת, ובוא נראה איזה תירוץ תביא לנו הפעם. אתה צריך להבין, אתה וחבר מרעיך שם, שיושבים איתכם שם לארוחת בוקר – בכל פעם שאתם יושבים בבוקר על הבורקס הטורקי עם הביצה ועם המלפפון, בשעה 11:00, כשאתם מתחילים את העבודה – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה מעורר בנו תיאבון, השר – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – ומדברים ביניכם, ועושים ביניכם מה שנקרא סיעור מוחות את מי מעיפים היום, את מי מעיפים מחר, למי נותנים וולה ושפיץ בראש ואת מי מגלגלים מהמדרגות. וכמובן שהג'ינג'י מגיש – הם מפעילים. ראיתי שיש להם שם מערכת הגברה. בכל פעם שהג'ינג'י והמכון הזה, יש להם: "שאו שערים", ככה הכול שם. אתה מבין את האנשים הבזויים האלה? האנשים שדרדרו את המדינה. ומה אני שומע? אני שומע את נשיא אוניברסיטת תל אביב – שכחתי את שמו כרגע, אבל זה לא משנה – הוא אומר שאם נעשה את הרפורמה הם ישביתו את המשק ויצאו למרי; כנראה, אני לא זוכר אם מרי, אבל הם יעשו בלגן במדינה כמו שהיה לפני כן, אדוני. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אריאל פורת. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> מר פורת. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> פרופסור. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> צריך להגיד את השם שלו על איך שהוא מעז לדבר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כן, פרופסור דה לה שמאטה. פרופ' ליכטיג בר-זוהר, את יודעת. אתה מכיר את המערכון של הגשש – באיזה צבע אתה רוצה את פס הכסף? זה פרופ' פורת, פרופ' ליכטיג בר-זוהר הזה. עכשיו הם מאיימים עלינו היום. איך אמר לפיד פה בשבוע שעבר? אני בהתחלה חשבתי – שבועיים לפני כן הוא הלך לג'ינג'י; הרי לג'ינג'י יש עמותה, צריך לארגן כסף. דרך אגב, הוא בא לבתי המשפט, פעם בליכוד הוא ייצג שני אנשים, אחד בירושלים ואחד בתל אביב, על אותה תביעה. באחד הוא טען א' בגלל שזה השכיר אותו לא', והשני – ב'. אתה לא תאמין. הייתי בשוק, על אותו דבר, שני האנשים עשו אותו דבר. זה היה במערכת הבחירות של הליכוד, אותו דבר, משהו מטורף. הבן אדם הזה יודע לגבות דמי טרחה גבוהים מאוד. לא מזמן קראתי שהוא גבה ממישהי כמעט מיליון שקל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אישה בעצם מוכת גורל. והוא עוד יוצא בטלוויזיה ואומר: עוד עשיתי לה טובה. הג'ינג'י הזה עושה את הכנסים שלו וגם מחלק מדליות, אתה יודע. יש להם מדליות, יש להם הכול. חנוך, יש להם הכול. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> פרס אביר השלטון. אביר השלטון. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תקשיבי, הם עשו לעצמם דגל, המנון, יש להם פרסים. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> לזימי קיבלה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בוודאי. ראית מה הדובר של לזימי כתב אתמול על ראש הממשלה? << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני רואה יהודי – לא משנה, לא יהודי, כל בן אדם, אלא אם כן הוא אויב ישראל – נכנס לבית החולים, נאחל לו החלמה. בוודאי, על אחת כמה וכמה אם הוא יהודי. דרך אגב, זה לא משנה לי מי זה בכלל. קראת מה הוא כתב היועץ של לזימי, הדובר שלה, עלק? איזה טשרניחובסקי אחד או איזה משהו עם שיץ אחד. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתה עוקב גם אחרי הדוברים? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כן. אני אפילו מתבייש להגיד את זה. אתה קראת את זה, אדוני היושב-ראש? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוגשה על זה תלונה על ידי – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה יודע, אני בשוק. לא, עזבי תלונות. למה? למה? הם מדברים עלינו: איך אתם מדברים? אתם ברוטליים, אין לכם ממלכתיות. אתה יודע, אדוני היושב-ראש, ישבנו השבוע בשבת, יצאנו מבית הכנסת ודיברנו. את שומעת, חברת הכנסת גוטליב? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני מחפשת את הציטוט שלו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא משנה. לא, לא צריך, אני זוכר אותו בראש, אני לא רוצה להגיד. חבר הכנסת דרעי, מישהו שאל אותי: דודי, מה זה ממלכתיות? אתה יודע, חשבתי, ואמרתי לו: אתה יודע מה, אני חושב על זה שנה, שנה וחצי. ואללה, הבאת לי את ההברקה: ממלכתיות זה אשכנזיות, זאת ממלכתיות. דרך אגב, לא משנה מה תגיד, אני אגיד משהו ויבוא לפיד ויגיד משהו – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל סליחה, אני אשכנזייה. אני הרי אשכנזייה, דודי, ולא ממלכתית. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אומר לך, אנחנו נגיד את אותם הדברים – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> רגע, לא שמעת מה היא אמרה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – בטון אחר או באותו טון – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא שמעת, היא אשכנזייה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – הוא ממלכתי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני אשכנזייה אבל לא ממלכתית. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא הבנת, יש אשכנזים שהם ספרדים – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא צודק, אני לא – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אבל יש אשכנזים ויש גם ספרדים – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אדוני, אבל הוא צודק – – – הם לא אשכנזים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הוא לא מבין. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> יש אשכנזים ויש גם – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל דודי צודק, דודי צודק, מבחינתם אני לא אשכנזייה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הוא לא מבין. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מבחינת האשכנזים אני – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני, מבחינתי, האשכנזים והספרדים – לא חשוב לי המוצא, זה לא הרעיון. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני מבינה בדיוק. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> חשוב לי סט הערכים שאנחנו מביאים מהבית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ברור לי, אדוני. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא צודק, מה לעשות? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> ולכן – כמובן, אני עושה הכללה גסה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה צודק. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> יש רבע מהאשכנזים שהם ספרדים ויש רבע מהספרדים שהם אשכנזים, באופי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> דודי, תקשיב, יש אשכנזים שלא תופסים אותי אשכנזייה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> והספרדים שהם אשכנזים הם המומרים, הכי גרועים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איך אני מעיזה להיות ימנית? איך אני מעיזה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> נכון, נכון. לכן אני אומר, כשאנחנו באים וכשאני מדבר על ספרדי, אני יודע מה בית הגידול שלו. הוא בא מבית – לרוב אבא שלו או סבא שלו היו אנשים דתיים. הם עלו לארץ ישראל, לא התלוננו מילה. סבא שלי כשהגיע לארץ טעם מעפרה של ארץ ישראל, הוא סיפר לי את זה, אני זוכר שהוא סיפר לי את זה. אנשים ששמחו – גרו במעברות, בגשם, הכול נפל עליהם, תלונה לא הייתה להם. עם עשרה ילדים. רק אוכל. אבל הם היו קמים בבוקר והרגישו שיש להם זכות עצומה לגור בארץ ישראל. לא שמו אותם בתל אביב. למה? תל אביב שלנו. לא ברעננה. אנחנו צריכים ליישב את הגבולות. אבל המזל שלהם שהם באמת היו אנשים תמימים במובן הטוב של המילה. לא טיפשים; "תמים תהיה עם השם אלוקיך" – לא הכוונה שתהיה איתו טיפש, לא. לך איתו עם הלב בתמימות אמיתית. לכן יש חשיבות עצומה. כשאני רואה בן אדם שמקבל החלטה, לרוב אני יודע מאיפה הוא בא בלי לראות אותו, וגם לא לשמוע את השם שלו. אני יודע. אם הוא פוגע בעם ישראל, במסורת, בארץ ישראל, הוא פוגע בשוויוניות, הוא משפיל מישהו – אני יודע מאיפה הוא בא, בלי לשמוע את השם שלו ובלי לדעת מי זה. אני יכול לנחש מאיזה מחוזות הוא מגיע, ולרוב אני אפגע בהסתברות גבוהה. למה? ככה זה. אז לפיד עולה לנו לכאן בשבוע שעבר. דרך אגב, הוא הלך לג'ינג'י, וכמו שאמרתי לך, הג'ינג'י כבר מכין לו איזה פרס יפה. אמרתי לו לאחר ששמעתי אותו: תקנה לו את הספר "מעשה בחמישה בלונים", ולאט-לאט שהוא יפוצץ כל בלון עד שהוא יבין שהוא כלום, אפילו בלון נפוח הוא לא. בקיצור, הוא הולך לשם ואומר להם: החבר'ה של אמסלם – יש 300 איש שיכולים לנהל את החברות. האם החבר'ה של אמסלם יודעים לקחת אחריות על 300 חברות בארץ? תזכרו, אמסלם הוא גם השר הממונה על הוועדה לאנרגיה אטומית. אתם ישנים טוב בלילה? דרך אגב, הוא לא גזען, חס ושלום. זה איש ספר, איש רוח. מרוב שהוא איש רוח הוא כבר עבר את האטמוספירה, כבר אין לו אוויר במוח. הבן אדם מדבר ככה. חשבתי, אדוני היושב-ראש, הוא עשה טעות. הוא עלה לפה שבוע אחרי זה, ומה הוא אומר? כמובן, אומר שבגללנו עוזבים את הארץ כל הטובים – הרופאים, המדענים, החוקרים, כל משלמי המיסים – ונשארים פה רק הלא-ציונים. תקשיבו, אני אגיד לכם את האמת, אני לפעמים שואל את עצמי איך החבר'ה שלו מוכנים שעגל כזה יוביל אותם. איך? אתה יודע, בסוף בפוליטיקה יש גבול לכל תעלול. איך הם שמים אותו בקצה, ואיך יש אזרחים שמצביעים לטיפש הזה, לגזען הזה, לנבוב הזה, לבן אדם שלא תרם דבר וחצי דבר למדינת ישראל אף פעם וגם לא יתרום כלום. לכן כל פעם אני יוצא מתוסכל מהסיפור הזה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> אדוני השר, רק עוד דבר אחד – – – אנחנו נמצאים עכשיו במסגרת הדיונים על הגדלות הרמטכ"ל. אתה יודע שיש עתירה לגבי הגדלות הרמטכ"ל. הגדלות הרמטכ"ל זה 1.3 מיליארד שקל שמשלמים כל שנה שלא כדין. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בוודאי. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> מי מייצג את העותרים? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הג'ינג'י? מי? חבר שלו? << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> בנקל. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בנקל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בנקל, החבר של מיארה – – – << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> איך שהוא יוצא – 3 מיליארד שקל האלה – – – שנה – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אה, בנקל. הם צריכים לקבל את זה כי הוא בטח גובה איזה 30%, לא? << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> – – אבל את המעונות של החרדים צריך לעצור עכשיו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> ודאי, בגלל זה אתה גם שם את השלטים. אבל, אתה יודע מה, חנוך, בוא אני אספר לך סיפור. כשעבדתי בעירייה, אתה יודע, בעירייה, אני הייתי מגיע – לא רק אני, כל המנהלים הבכירים בעירייה היו מגיעים בסביבות 06:15 לעבודה ויוצאים ב-22:00 עד 24:00 כל יום. היה לי מנהל בשם שבתאי אלוני. היה מגיל 16 – דרך אגב, הוא הלך לבית עולמו לפני בערך שנה וחצי, אדוני היושב-ראש. הוא יהודי שבנה את ירושלים ביד, אתה יודע, זה לא אנשים של דיבורים. היו קמים בבוקר, היו מרימים את הסלעים. איך הוא אמר לי? דודי, אני פה בניתי את המדרחוב. אפילו הייתי במילואים, ביקשתי שישחררו אותי כמה ימים כדי לסיים. הם אנשים שלא עבדו עם מקלדת. הגב שלהם הלך כבר בגיל 40. היבלות – היית רואה את הידיים שלהם ככה מיובלות ומחוספסות. אלה בנו את ירושלים. אדוני היושב-ראש, יום אחד לפני כ-25 שנה הוא קורא לי, אתה שומע? הוא אומר לי: תשמע, דודי, אני חייב להתייעץ איתך. אמרתי לו: מה קרה? אומר לי: תראה – אז היינו בדירוג דרגה בכל העיריות. הוא אמר לי: בא הממונה על השכר ומבקש ממני החזר של 180,00 שקל. אני אומר לו: על מה? הוא טוען שנתנו לי דרגה לפני 15 שנה כשהיה אסור לתת להם. אני אומר לו: אבל שבתאי, אתה הרי לא הבנת כלום. בא איזה פקיד ונתן לך ולאחרים, חשב שאפשר לתת עוד דרגה. אז מילא, מכאן ולהבא – בסדר. אמרתי לו: אל תסכים. בגלל שבן אדם שבא לעבודה, כל עובד – אתה בא, שואל: חבר'ה, כמה אני מרוויח? לא שואל, כלום. אומרים לי: 10,000 שקל – אני יכול להחליט, בא לעבוד או לא בא לעבוד. הוא רואה את התלוש – אומר: זה התלוש שלי, אני לא מבין ממה הוא מורכב, זה לא מעניין. הלכו לבית דין לעבודה. מה אתה חושב שקרה? הם החזירו את כל הכסף ורק נתנו לו הנחה, פרסו לו את זה ל-36 תשלומים. זה איש עובד כפיים, תבין טוב. זה בן אדם שבנה את ירושלים פיזית, זה בן אדם שעבד, אני אומר לך, עבד פיזית יותר מכל איש צה"ל, כל קצין בצה"ל. פיזית. אני לא מדבר על האחריות שלו, שהייתה על כל התשתיות בעיר. החזירו את הכסף. אבל כשאתה מגיע לפנסיות – היום אני קורא, היום, אדוני היושב-ראש: היועמ"שית מתנגדת להסדר הפרישה הכספי שעשו ליועמ"שים. אני הצבעתי בממשלה נגד. אתה יודע מה רוצים לתת להם? אתה לא תאמין. לא חסר שייתנו להם דירה בצפון תל אביב עם נהג ומרצדס. עובדים שבחוזה שלהם כתוב שבע שנים. כתוב. הבן אדם חתם על חוזה, שבע שנים, נשאר עשר שנים. במקום שיגידו להם: חבר'ה, איך יכול להיות שהוא עבד עוד שלוש שנים? נא להוציא אותו אתמול – הם מנהלים איתם משא ומתן כספי. אתם לא תאמינו, הם רוצים לתת להם למעלה משנה או שנתיים הסתגלות, לדעתי. אני בא לממשלה, אני אומר: חבר'ה, למה אתם מסכימים? הרי זה שוד. זה כסף שמגיע בקצה לעם ישראל. אומרים לי: דודי, מה אתה רוצה שנעשה? אנחנו רוצים כבר להתקדם. ומה היועמ"שית אומרת להם? יש מניעה משפטית. עד שלא יקבלו וילה בהרצליה, כן, איזה מסוק כל אחד מהם ואיזה אאודי 8, יש מניעה משפטית. אתה מבין את הרמה? עכשיו, היא לא מבינה, אני הייתי פקיד 30 שנה. מה שהיא עוד לא למדה, אני שכחתי לפני 10, 15 שנה. אין דבר כזה. בפקידות הממשלתית הציבורית אין דבר כזה. לבן אדם פג התוקף של החוזה – הולך הביתה; רוצים להאריך לו – נותנים לו עוד שנה. בוודאי הוא לא מבקש תנאים. חבר'ה, הרי כדי להסכים לפרוש – מה זה תסכים לפרוש? החוזה שלך הסתיים. הסתיים החוזה. זאת היועמ"שית שאתה מדבר עליה, חנוך. עכשיו אני רוצה לעבור בקצרה מה עוללה למדינת ישראל היועמ"שית הזאת רק במהלך שנה פלוס, שנה וחצי. אתה יודע, כבר כמעט נגמרה לי המחברת. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אני יכול להוסיף לך עוד דברים – – – << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אדוני, אתה יכול להסביר את הנושא של אשכנזים ומזרחים – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> יש לך – – – אני אסביר לך. כשאני מדבר, אני מדבר על ערכים, לא על נקודת המוצא. זה ערכים שונים. אם תסתכלי טוב, לא לחינם בני עדות המזרח מצביעים לפה, ולא לחינם הצפונבונים בתל אביב מצביעים לפה, והעשירים ואלה בפקולטות ואלה שבפרקליטות. זה לא קורה סתם. זה לא. את יודעת, יש לך עקומה נורמלית כשאתה עושה איזושהי התפלגות, אז בדרך כלל אתה לוקח אוכלוסייה, מפלג אותה באופן נורמלי. כאן קורה משהו שהוא סופר-דופר לא נורמלי שנים על גבי שנים. אז לכן, אני לא צריך להסביר את זה, תסבירי את זה לעצמך. לכן, חברת הכנסת גוטליב, ומשה, חבר הכנסת סעדה, תראה, היועמ"שית הזאת – נתחיל: היינו בבחירות – אישרה למנות את הרמטכ"ל בבחירות. אני אספר לך. בחירות לפני כן, חברת הכנסת גוטליב, אני הייתי צריך למנות יושבת-ראש רשות חברות. התחלנו בתהליך, פרסמנו מכרז, היו 70 אנשים שהגישו, הקמנו ועדת איתור, ונפלה לנו הממשלה כמה ימים אחרי. מנדלבליט ישר כתב מכתב: יש מניעה, לעצור הכול. נתן לנו ברקס כשנסענו 160, כאילו אני נופל לתהום. אבל רמטכ"ל במדינת ישראל – רמטכ"ל, כן? רמטכ"ל במדינת ישראל שרוצים למנות תוך כדי הבחירות, היא הרי צריכה מסמך. אני חשבתי שאגף המודיעין יכתוב לה איזה מסמך, משהו לגבות את זה. אין מסמך ואין בטיח. כתב איזה פקיד של גנץ איזה מכתב אליה והיא אישרה למנות רמטכ"ל בתוך הליך הבחירות. זו חוצפה שאין כדוגמתה. נמשיך הלאה. חלפו להם כמה חודשים מאז – בעצם לא חודשים, ימים – שיאיר לפיד מונה, והם מדברים על הסכם עם החיזבאללה. חבר הכנסת ביטן, תקשיב. הם מדברים על הסכם עם החיזבאללה. מה אומר ההסכם? שהם נותנים להם גם שטח ימי, גם טריטוריה ימית וגם מים כלכליים. באה היועמ"שית, אומרת להם: חבר'ה, אולי תעבירו את זה בכנסת. הם אומרים: מה פתאום. הבריונים. אין כנסת, אין בטיח, אין חוק, אין שום דבר. וכמובן, הם עושים הסכם, עושים מסיבות עיתונאים, חותמים עלק עם החיזבאללה על הסכם שלום – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא שומע. היו דגלים? בסדר. עשו הסכם, עשו מסיבות, חילקו פרסים אחד לשני, צ'פחות אחד לשני. מה זה שטחי מדינה? לא משנה שזה החוק. הרי יש חוק. הם אומרים, אדוני היושב-ראש, שהחוק זה רק מעל המים. אם המים מכסים את החוף, כבר לא צריך חוק, החוק לא תופס שם. לכן, כל החבורה הזאת זו חבורה אנטי-דמוקרטית, כפי שאני תמיד אומר. אנשים אלימים, בריונים, אנשים שבזים לחוק. היום גם הם עושים את זה מהמקפצה. לא אכפת להם דבר וחצי דבר. אנחנו נמשיך. חבר הכנסת חנוך מלביצקי, איך אנחנו עכשיו ממנים רמטכ"ל? רוצים למנות אותו בבחירות, אבל אין לנו ועדה. אין לנו ועדה. אז היא ממליצה למנות את מזוז לשמונה שנים בבחירות. אין לנו ועדה. תבין, על זה נאמר "עבירה גוררת עבירה". אצלם, לא מעניין אותם, משאית של עבירות, סמיטריילר, פול-טריילר – שום דבר לא מעניין. הם בשלהם. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אדוני, בועז יושב שבעה – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בועז ביסמוט, אני משתתף באבלך, באבל המשפחה. אני באמת מאחל לכם שלא תדעו לדאבה עוד ובבניין ירושלים תנוחמו. לכן אני אומר, רבותיי – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> סליחה, אדוני היושב-ראש, אנחנו סגרנו שב-15:00 המליאה נסגרת. השעה 14:55. זה לא מקובל, זה לא היה כאן אף פעם בחנוכה. עם כל הכבוד, אתם צריכים לסגור את המליאה, השעה 14:55, עם כל הכבוד לעניינים. אם יש הסכם, אם יש החלטה של הוועדה, צריך לסגור את המליאה. יש החלטה. למה עושים ועדת כנסת? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> טוב, שמעתי, מאה אחוז. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תקשיב לי טוב. אתמול בשעה 14:58 סגרו לנו את המיקרופון, שלא נדבר שבממשלה שלנו, בשעה 15:00, גפני עמד על הרגליים האחריות וכולכם הלכתם – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> מישל, חנוכה שמח. בינתיים אני אנצל את זה לברכות לחברים, כשהיא מקרקרת פה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו סגרנו ב-15:00 – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא הבנתי מה קורה פה. מה קורה פה בסוף? שלוש דקות ל-15:00. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לול ההודים התעורר. מה קרה? שבו במקום. שבו. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> 15:00, חג. יש הנחיה של ועדת הכנסת. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אתה צריך להתבייש, כי פגעת באנשים עם צרכים מיוחדים – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני מבקש לשבת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> טוב, חברי הכנסת, חברי הכנסת. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אם אתם כבר רוצים, תבואו לרחבה, נו. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> לא היה ביזוי כזה של הכנסת. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה, אנא שבו במקומותיכם. אופיר, די. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יש החלטה של ועדת הכנסת, המליאה נסגרת ב-15:00 – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> טוב, רבותיי, אדוני היושב-ראש, אני אאחל לנו שיהיה לנו חג אורים שמח. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לשר אמסלם. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> חכה, סבלנות. אני רוצה לאחל לשבויים, לחטופים, שיחזרו במהרה, לחיילי צה"ל – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, די. דודי, דודי. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> זהו, נגמר הזמן. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – ולכל פצועי צה"ל החלמה מהירה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. אנחנו עוברים להצבעה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כן, לזימי? לא שומע. לא שומע. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנחנו עוברים להצבעה. מי שמבקש להצביע, נא לשבת. אנחנו מצביעים בקריאה השנייה על הצעת חוק – טוב, חברי הכנסת שיפריעו, פשוט אנחנו נוציא החוצה. אנחנו מצביעים בקריאה השנייה על הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2025) – חברת הכנסת מירב בן ארי, די, אנחנו מצביעים – (מיסוי רווחים לא מחולקים), התשפ"ה–2024. בהתאם להחלטת ועדת הכנסת, תתקיים הצבעה על לא יותר מ-60 הסתייגויות, ואני מציין לפרוטוקול כי כל ההסתייגויות שלא נצביע עליהן מוסרות. ביקשו שאלה מהצד, חבר הכנסת פורר וחברת הכנסת פנינה תמנו שטה. בבקשה. חבר הכנסת פורר, שאלה מהצד, בבקשה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתם דורסים את התקנון, את הנהלים – – – << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הבוקר נחשף הסכם כתוב בין השר לביטחון לאומי לבין שר האוצר בדבר אתננים תקציביים שניתנו טרם ההצבעה בהיקף של כ-850 מיליון שקלים. ההסכם הזה נחתם, על פי התאריך שמתוארך עליו וחתום עליו גם מזכיר הממשלה, ב-18 בנובמבר 2024, ואחריו התקיימו כאן הצבעות שנוגעות לתקציב. נשאל שר האוצר אם ישנן הבטחות וסיכומי צד שלא הופיעו בפני הכנסת – הוא אמר שלא. מכאן שהוא שיקר לחברי הכנסת. ההצבעות האלה בוצעו שלא בהתאם למה שהוצג לחברי הכנסת, בעיקר שהוא היה צריך להניח הסכמות כאלה לפחות 24 שעות לפני ההצבעה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני אומר כאן, אדוני היושב-ראש, מכבודו של הבית הזה – עוד נותר לו איזשהו קמצוץ שאתה רוצה לשמור עליו – חייבים לבטל את ההצבעות שנעשו באופן בלתי חוקי. שנית, אני חייב לומר, ישנה החלטת ועדת כנסת שבגלל החנוכה, בשעה 15:00 תינעל המליאה. העובדה שהדיונים כאן נמשכים בניגוד להחלטת ועדת הכנסת היא בלתי חוקית, היא לא נכונה וגם היא, שוב, תחזור בחזרה לכל אלה שצעקו כאן את זעקת הקוזק הנגזל, כשבחנוכה רצו לנהל מליאה תחת ממשלה אחרת. ואנחנו לא ניהלנו את המליאה בחנוכה. דווקא עכשיו אתם אלה שמנהלים את המליאה בחנוכה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת מאיר כהן. חבר הכנסת מאיר כהן, קריאה ראשונה. חבר הכנסת אלעזר שטרן, קריאה ראשונה. חברת הכנסת פנינה תמנו שטה תשאל. אחריה ישיב – מי ישיב? איזה שר, השר המקשר? אופיר סופר. בבקשה. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> בהמשך לדברים שאמר חברי חבר הכנסת עודד פורר – – – << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> הלו, 15:00 ודקה, נגמר. אין לך סמכות לעקוף את ועדת הכנסת. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אם צריך לקרוא ולהוציא, גם נקרא ונוציא. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מה קורה? מה קורה פה? שנדע. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> אין לך סמכות. אין לך סמכות לעקוף את ועדת הכנסת. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת טופורובסקי, קריאה ראשונה. חברת הכנסת פנינה תמנו שטה, בבקשה. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תודה, אדוני היושב-ראש. בהמשך לדברים שאמר חברי חבר הכנסת עודד פורר על ההפרה הבוטה של הקואליציה, על ההצבעה ועל ההסכמות שנתקבלו בוועדת הכנסת – עכשיו אנחנו נמצאים בשעה 15:00 ודקה. אני רוצה לדעת, לאור פרסומים שהיו פה בטרם נכנסתם להצביע על החוק, האם יש הסכם עם חבר הכנסת אלמוג כהן? איזו תמורה הוא עומד לקבל על כך שהוא הולך להצביע בניגוד לעמדת הסיעה שלו ובניגוד לעמדת בן גביר? אני רוצה לדעת על מה מדובר. כמו כן, ההסכמים הקואליציוניים שיש בין בן גביר לסמוטריץ' היו צריכים להיות מונחים גם בכתב. מדוע הם לא מונחים? לכן אי-אפשר להמשיך בהצבעה הזאת, והיא נעשית באופן בלתי חוקי. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. ישיב בשם הממשלה השר סופר, בבקשה. << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, אין שום הסכם ואפשר ללכת להצביע. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אם כן, אנחנו עוברים להצבעה, רבותיי. בהתאם להחלטת ועדת הכנסת, תתקיים הצבעה על לא יותר מ-60 הסתייגויות, של קבוצת סיעת יש עתיד – חברי הכנסת יאיר לפיד, מאיר כהן, קארין אלהרר, מירב כהן, אלעזר שטרן, מיקי לוי, מירב בן ארי, רם בן ברק, יואב סגלוביץ', בועז טופורובסקי, מיכל שיר סגמן, עידן רול, יוראי להב הרצנו, ולדימיר בליאק, רון כץ, מטי צרפתי הרכבי, טטיאנה מזרסקי, יסמין פרידמן, דבי ביטון, משה טור פז, סימון דוידסון, נאור שירי, שלי טל מירון וירון לוי; קבוצת סיעת המחנה הממלכתי – חברי הכנסת בנימין גנץ, גדי איזנקוט, פנינה תמנו, חילי טרופר, מיכאל מרדכי ביטון, מתן כהנא, אורית פרקש הכהן ואלון שוסטר; קבוצת ישראל ביתנו – חברי הכנסת אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; קבוצת סיעת חד"ש-תע"ל – חברי הכנסת איימן עודה, אחמד טיבי, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף ויוסף עטאונה; קבוצת סיעת רע"ם – חברי הכנסת מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה, אימאן ח'טיב יאסין ויאסר חוג'יראת; קבוצת סיעת העבודה – חברי הכנסת מרב מיכאלי, נעמה לזימי, גלעד קריב ואפרת רייטן מרום; קבוצת סיעת עוצמה יהודית – חברי הכנסת אלמוג כהן, צביקה פוגל, לימור סון הר מלך ויצחק קרויזר. אני כאמור מציין לפרוטוקול – – – << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> החלטת ועדת הכנסת – עד השעה 15:00. אין מליאה עכשיו. אין מליאה עכשיו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת טופורובסקי, קריאה שנייה. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> זאת גנבה, אתם גנבים. זאת גנבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת טופורובסקי, קריאה שנייה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> יש החלטה של ועדת הכנסת – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, קריאה ראשונה. כל ההסתייגויות שלא נצביע עליהן – מוסרות. אנחנו נצביע תחילה – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אין פה יועצת משפטית? << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> ראש הממשלה, הביאו אותך ממיטת חולייך, לפחות – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה, בבקשה. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> איך? אין, זה לא חוקי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> כל הטענות והמענות נשמעו, ייבחנו, הכול בסדר. בבקשה, חברת הכנסת בן ארי, על איזה הסתייגות אנחנו מצביעים? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> הצבעה שמית. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הצבעה שמית, טוב. חברת הכנסת בן ארי, איפה היא? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אם אתם דורסים הכול, גם אנחנו נדרוס הכול. מה זה הדבר הזה? מה זאת הצביעות הזאת? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, תרצי מיקרופון? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> התשובה על השאלות מהצד. צריך לענות לשואלים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הוא ענה. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, קריאה שנייה. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, אתה בקריאה שנייה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> קריאה שלישית, נא לצאת, תודה רבה. חבר הכנסת הרצנו, נא לצאת. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, נא לצאת. תודה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מה זה הדבר הזה? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אמרתי יוראי להב הרצנו, זה מה שאמרתי. כן, בבקשה. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת טופורובסקי, קריאה שלישית, נא לצאת. נא להוציא את חבר הכנסת טופורובסקי. צא החוצה. תודה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה עם תשובה על השאלות מהצד? התשובה על השאלות מהצד. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אבל הוא ענה. שר האוצר לא נמצא. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> צריך לענות, להשיב לשואלים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אז הוא ענה בשם שר האוצר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לפני ההסתייגויות, שר צריך לעלות ולהשיב על השאלות של חברי הכנסת. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השר סופר השיב בשם שר האוצר. אנחנו נצביע על הסתייגויות? אם אני לא אקבל תשובה, אני אצטרך להצביע על ההסתייגות הראשונה. חברת הכנסת בן ארי. מירב, אני פשוט אצביע על ההסתייגות הראשונה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> רגע, אבל הוא ענה? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הוא ענה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אוקיי, אנחנו אומרים שאם הפרו את ההסכמות על השעה 15:00, אנחנו מבקשים להצביע על כל ההסתייגויות. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מאה אחוז, יש 60 הסתייגויות, אז ההסתייגות הראשונה, כן? מצביעים על הסתייגות – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא, שנייה. אנחנו רוצים להצביע על כל ההסתייגויות, זה לא מקובל עליך? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא, לא. אתם רוצים לשמוע? אנא הפסיקו לצעוק, שבו במקומותיכם ואני אשיב, בסדר? אני הודעתי – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא, לא, לא לעזור לי. אני הודעתי, חברת הכנסת בן ארי – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – את ביבי – – – אין לכם לב, מה זאת ההתנהגות הזאת – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, אני הודעתי שאנחנו עוברים להצבעות לפני השעה 15:00. לאחר מכן אפשרתי שתי שאלות מהצד, אבל הודעתי שעוברים להצבעות לפני השעה 15:00, ולכן אנחנו נתקדם. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> בתור מה אתה קובע את זה? לכו לוועדת הכנסת – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הטענה שלכם נשמעה, תיבחן, מאה אחוז. בבקשה, על מה להצביע? חברת הכנסת בן ארי, אם לא תשיבי לי, אני אצביע על ההסתייגות הראשונה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני מקשיבה לך, שנייה רגע. שנייה. 907 – אנחנו מבקשים להצביע על ההסתייגות. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אוקיי, רק רגע. הבנתי. אנחנו מצביעים על הסתייגות 907. אתם מבקשים שמי או אלקטרוני? מה אתם מבקשים? חברת הכנסת בן ארי, שמי או אלקטרוני? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו מבקשים להצביע על הסתייגות 908 בהצבעה שמית. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אוקיי, הסתייגות 908, הצבעה שמית. מזכיר הכנסת, נא קרא בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – נגד ינון אזולאי – נגד גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – נגד ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – נגד משה ארבל – נגד יעקב אשר – נגד אביחי אברהם בוארון – נגד אוריאל בוסו – נגד מישל בוסקילה – נגד דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – נגד בועז ביסמוט – נגד ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – בעד אברהם בצלאל – נגד << קריאה >> אוהד טל (הציונות הדתית): << קריאה >> תתבייש לך, פשוט תתבייש לך. זחוח, תתבייש לך. להביא לפה את ראש הממשלה. תבייש לך. תתבייש לך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא להפריע בהצבעה, חבר הכנסת אוהד טל. חבר הכנסת אוהד טל, קריאה ראשונה. לא להפריע בהצבעה. << קריאה >> אוהד טל (הציונות הדתית): << קריאה >> תתבייש לך. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> לא אצלנו – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אפשר כמובן להכניס את חברי הכנסת שהוצאו. חבר הכנסת אוהד טל, קריאה שנייה. לא להפריע באמצע הצבעה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) אליהו ברוכי – נגד ניר ברקת – << קריאה >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << קריאה >> אני רוצה להקריא משהו. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> אנחנו באמצע הצבעה, אדוני. << קריאה >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << קריאה >> אני נגד, אבל אני צריך להקריא משהו, בגלל ניגוד עניינים. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> לא באמצע הצבעה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אבל לא באמצע הצבעה. אחרי ההצבעה אני אאפשר את זה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) ניר ברקת – נגד ששון ששי גואטה – נגד טלי גוטליב – נגד מאי גולן – נגד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – נגד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – נגד סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – נגד גלית דיסטל אטבריאן – נגד אלי דלל – נגד שלום דנינו – נגד אריה מכלוף דרעי – נגד עמית הלוי – נגד שרן מרים השכל – נגד ניסים ואטורי – נגד מיכל מרים וולדיגר – נגד יצחק שמעון וסרלאוף – בעד יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – נגד אוהד טל – נגד יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – אינו נוכח אלמוג כהן – נמנע מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – נגד ישראל כץ – נגד רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח ירון לוי – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – נגד נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח סימון מושיאשוילי – נגד טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – אינה נוכחת יונתן מישרקי – נגד חנוך דב מלביצקי – נגד ארז מלול – נגד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – נגד צגה מלקו – נגד אבי מעוז – נגד שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – נגד יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – נגד משה סולומון – נגד לימור סון הר מלך – בעד אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – נגד משה סעדה – נגד גדעון סער – נגד מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – בעד יוסף עטאונה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – נגד חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – בעד עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – נגד משה פסל – נגד יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת אריאל קלנר – נגד יצחק קרויזר – בעד גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – נגד אליהו רביבו – נגד משה רוט – אינו נוכח שמחה רוטמן – נגד עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – בעד אלון שוסטר – אינו נכח קטי קטרין שטרית – נגד אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – אינו נוכח אושר שקלים – נגד עאידה תומא סלימאן – בעד פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנא קרא בשמות חברי הכנסת שטרם הצביעו. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) גדי איזנקוט – בעד ישראל אייכלר – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – בעד קארין אלהרר – בעד דבי ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – בעד ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – בעד יואב גלנט – אינו נוכח בנימין גנץ – בעד סימון דוידסון – בעד יאסר חוג'יראת – בעד אימאן ח'טיב יאסין – בעד ווליד טאהא – בעד בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – בעד אחמד טיבי – בעד יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – בעד מאיר כהן – בעד מירב כהן – בעד מתן כהנא – בעד עופר כסיף – בעד רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד ירון לוי – בעד מיקי לוי – בעד נעמה לזימי – בעד אביגדור ליברמן – בעד יאיר לפיד – בעד טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – בעד שלי טל מירון – בעד יוליה מלינובסקי – בעד שרון ניר – בעד יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד מנסור עבאס – בעד יוסף עטאונה – בעד חמד עמאר – בעד עודד פורר – בעד יסמין פרידמן – בעד אורית פרקש הכהן – בעד מטי צרפתי הרכבי – בעד משה רוט – אינו נוכח עידן רול – בעד אלון שוסטר – בעד אלעזר שטרן – בעד מיכל שיר סגמן – בעד נאור שירי – בעד פנינה תמנו – בעד << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> האם יש חברי כנסת שטרם הצביעו ומעוניינים להצביע? בבקשה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) מירב בן ארי – בעד בועז טופורובסקי – בעד << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> האם יש עוד חברי כנסת שטרם הצביעו ומעוניינים להצביע? אם אין, תמה ההצבעה. נא לסכם את הקולות. בטרם אקרא את תוצאות ההצבעה, אני אאפשר גילוי נאות לשר ברקת, בבקשה. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> מכובדיי חברות וחברות הכנסת, כידוע לכם הזכות להצביע במליאה היא הזכות והחובה היסודית של חבר כנסת, והיא אינה מוגבלת. עם זאת, אבקש להודיע גילוי נאות לפרוטוקול: בהצעת החוק שלפניכם יש הוראות העוסקות במיסוי רווחים לא מחולקים שעשויות להיות להן השפעה כלכלית מריעה עליי. אני מודיע על זה למען הסדר הטוב והגילוי הנאות. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לשר ברקת. להלן תוצאות ההצבעה: 57 בעד, 58 נגד, נמנע אחד. ההסתייגות – בלי מחיאות כפיים – ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להצביע על ההסתייגות הבאה, שמספרה? מה ההסתייגות הבאה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 909. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אוקיי, הסתייגות 909. לבקשת הקואליציה ההצבעה תהיה שמית. לעוקבים, זה עמ' 137. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מי ביקש שמית? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הקואליציה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אוקיי. בכיף. יש לי את כל היום. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מזכיר הכנסת, אנא קרא בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – נגד ינון אזולאי – נגד גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – נגד ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – בעד זאב אלקין – נגד משה ארבל – נגד יעקב אשר – נגד אביחי אברהם בוארון – נגד אוריאל בוסו – נגד מישל בוסקילה – נגד דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – נגד בועז ביסמוט – נגד ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – נמנע אברהם בצלאל – נגד אליהו ברוכי – נגד ניר ברקת – נגד ששון ששי גואטה – נגד טלי גוטליב – נגד מאי גולן – נגד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – נגד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – נגד סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – נגד גלית דיסטל אטבריאן – נגד אלי דלל – נגד שלום דנינו – נגד אריה מכלוף דרעי – נגד עמית הלוי – נגד שרן מרים השכל – נגד ניסים ואטורי – נגד מיכל מרים וולדיגר – נגד יצחק שמעון וסרלאוף – נמנע יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – נגד אוהד טל – נגד יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – אינו נוכח אלמוג כהן – נמנע מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – נגד ישראל כץ – נגד רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח ירון לוי – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – נגד נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח סימון מושיאשוילי – נגד טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – אינה נוכחת יונתן מישרקי – נגד חנוך דב מלביצקי – נגד ארז מלול – נגד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – נגד צגה מלקו – נגד אבי מעוז – נגד שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – נגד יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – נגד משה סולומון – נגד לימור סון הר מלך – נמנעת אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – נגד משה סעדה – נגד גדעון סער – נגד מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – בעד יוסף עטאונה – בעד חוה אתי עטייה – נגד חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – נגד משה פסל – נגד יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת אריאל קלנר – נגד יצחק קרויזר – אינו נוכח גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – נגד אליהו רביבו – נגד משה רוט – אינו נוכח שמחה רוטמן – נגד עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – בעד אלון שוסטר – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – נגד אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – אינו נוכח אושר שקלים – נגד עאידה תומא סלימאן – בעד פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנא קרא בשמות חברי הכנסת שטרם הצביעו בסיבוב שני. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) גדי איזנקוט – בעד ואליד אלהואשלה – בעד דבי ביטון – בעד מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – בעד יואב גלנט – אינו נוכח בנימין גנץ – בעד סימון דוידסון – בעד יאסר חוג'יראת – בעד אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – בעד בועז טופורובסקי – בעד משה טור פז – בעד אחמד טיבי – בעד יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – בעד מאיר כהן – בעד מירב כהן – בעד מתן כהנא – בעד עופר כסיף – בעד רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – אינו נוכח ירון לוי – בעד מיקי לוי – בעד נעמה לזימי – בעד אביגדור ליברמן – בעד יאיר לפיד – בעד טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – בעד שלי טל מירון – בעד יוליה מלינובסקי – בעד שרון ניר – בעד יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד מנסור עבאס – בעד חמד עמאר – בעד צביקה פוגל – אינו נוכח עודד פורר – בעד יסמין פרידמן – בעד אורית פרקש הכהן – בעד מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת יצחק קרויזר – אינו נוכח גלעד קריב – בעד משה רוט – אינו נוכח עידן רול – בעד אלון שוסטר – בעד אלעזר שטרן – בעד מיכל שיר סגמן – בעד נאור שירי – בעד פנינה תמנו – בעד << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> האם יש חברי הכנסת שטרם הצביעו ומעוניינים להצביע? מזכיר הכנסת, שים לב. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) אימאן חטיב יאסין – בעד מטי צרפתי הרכבי – בעד יוראי להב הרצנו – בעד << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> האם יש חברי הכנסת נוספים שטרם הצביעו ומעוניינים להצביע? יש או אין? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אל תעזרו לי, תודה רבה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> זה לא ייאמן. זה לא ייאמן. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> מי הביא את ראש הממשלה מבית החולים? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תמה ההצבעה. נא לספור את הקולות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> את לא מבינה, עליזה, 59:60. את לא מבינה. תראי מה עשו לך, הביאו את ראש הממשלה מהמיטה, והוא מצביע נגד. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> בן גביר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> איזו השפלה זאת. איזו השפלה. זה אחד מרגעי השפל של הכנסת. הרופא שלו מאחור, הרופא – והוא מצביע נגד. על פחות מזה פיטרו שרים. מה זה? איזו השפלה זאת. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, זה מפריע. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני בהלם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> עדיין, תתאפקי, בכל זאת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לאיזה שפל הגעתם. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> בושה. לאף אחד מהליכודניקים לא אכפת מראש הממשלה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא כולו חיוור, חיוור, אני רואה אותו מצוין. תראה איך הוא חיוור. מה זה? חיוור. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, די. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> בושה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני מרחמת עליו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הבנתי. מתוך רחמים? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מתוך רחמים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אז מתוך כבוד, אנא. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> חיוור, חלש. דואגת לו. הוא מצביע נגד. בושה כזאת לא ראיתי. זה רק מזה שאני מרחמת עליו. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> למה הבאתם אותו, באמת? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אין לך רחמים, אופיר? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> שלמה, זה אחר מרגעי השפל של הכנסת, שהוא מצביע נגד. תראה איך הוא נראה. דרסתם את חנוכה. דרסתם את ראש הממשלה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> איפה הגבולות? היושב-ראש, איפה הגבולות? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אין גבולות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת בליאק, יוראי להב הרצנו ורון כץ. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> חנוכה, תן לנו קצת להרגיש את רוח החג. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> רק תדע, חבר הכנסת רון כץ – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> – – כי אתה היית קודם, ואני לא צריך שבע קריאות כמו שבעה נרות בשביל להוציא אותך. אז אנא, אנא. להלן תוצאות ההצבעה: 52 בעד, 58 נגד, ארבע נמנעים, אז הסתייגות 909 לא התקבלה. וכעת נצביע על הסתייגות – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 919. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> כעת מצביעים הצבעה אלקטרונית. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> רגע, אבל יש הסתייגויות של עוצמה יהודית. אני לא מצביעה עליהן, אם הם רוצים למשוך אותן. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בסדר. ההצבעה היא אלקטרונית, אנא שבו במקומותיכם. הסתייגות 919 – הצבעה כעת. הצבעה מס' 1 בעד ההסתייגות – 42 נגד – 58 נמנעים – 3 נוכחים – 8 הסתייגות 919 לא התקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 42 בעד, 58 נגד, שלושה נמנעים ושמונה נוכחים. ההסתייגות לא התקבלה. וכעת נצביע על הסתייגות – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 920. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> – – 920. הסתייגות 920 – הצבעה כעת. הצבעה מס' 2 בעד ההסתייגות – 50 נגד – 59 נמנעים – 3 הסתייגות 920 לא התקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 50 בעד, 58 נגד, שלושה נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. וכעת נצביע על הסתייגות – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 921. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> – – 921. הסתייגות 921 – הצבעה כעת. הצבעה מס' 3 בעד ההסתייגות – 51 נגד – 58 נמנעים – 4 הסתייגות 921 לא התקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 51 בעד, 58 נגד וארבעה נמנעים, גם הסתייגות זו לא התקבלה. וכעת? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 922. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 922. הסתייגות 922 – הצבעה כעת. הצבעה מס' 4 בעד ההסתייגות – 52 נגד – 58 נמנעים – 4 הסתייגות 922 לא התקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 52 בעד, 58 נגד, ארבעה נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. וכעת? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 923. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הסתייגות 923 – הצבעה כעת. הצבעה מס' 5 בעד ההסתייגות – 52 נגד – 58 נמנעים – 5 הסתייגות 923 לא התקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 52 בעד, 58 נגד, חמישה נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. וכעת? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 924. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הסתייגות 924 – הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד ההסתייגות – 51 נגד – 58 נמנעים – 4 הסתייגות 924 לא התקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 51 בעד, 58 נגד, ארבעה נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. וכעת? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 955. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הסתייגות 955 – הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד ההסתייגות – 52 נגד – 57 נמנעים – 4 הסתייגות 955 לא התקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 52 בעד, 57 נגד, ארבעה נמנעים. אני קובע כי ההסתייגות לא התקבלה. וכעת נצביע על? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 956. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הסתייגות 956 – הצבעה כעת. הצבעה מס' 8 בעד ההסתייגות – 50 נגד – 58 נמנעים – 3 הסתייגות 956 לא התקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 50 בעד, 58 נגד, שלושה נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. וכעת? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 995. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הסתייגות 995 – הצבעה כעת. הצבעה מס' 9 בעד ההסתייגות – 52 נגד – 58 נמנעים – 2 הסתייגות 995 לא התקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 52 בעד, 58 נגד, שני נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. וכעת? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 1673. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הסתייגות 1673 – הצבעה כעת. הצבעה מס' 10 בעד ההסתייגות – 51 נגד – 57 נמנעים – 3 הסתייגות 1673 לא התקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 51 בעד, 57 נגד, שלושה נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. הסתייגות 1674 כעת. הצבעה מס' 11 בעד ההסתייגות – 51 נגד – 58 נמנעים – 4 הסתייגות 1674 לא נתקבלה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הינה, הוא נמנע. אם אתה נמנע, היית מתקזז עם בועז, היה הולך, יושב שבעה – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 51 בעד, 58 נגד, ארבעה נמנעים. גם הסתייגות זו לא התקבלה. וכעת – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 1677. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> – – הסתייגות 1677. הצבעה מס' 12 בעד ההסתייגות – 42 נגד – 58 נמנעים – 3 הסתייגות 1677 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 42 בעד, 58 נגד, שלושה נמנעים ועשרה נוכחים. ההסתייגות לא התקבלה. וכעת – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 1685. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> – – הסתייגות 1685. הצבעה מס' 13 בעד ההסתייגות – 52 נגד – 57 נמנעים – 4 הסתייגות 1685 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 52 בעד, 57 נגד, ארבעה נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. וכעת? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 1690. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הסתייגות 1690 – הצבעה. הצבעה מס' 14 בעד ההסתייגות – 52 נגד – 58 נמנעים – 3 הסתייגות 1690 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 52 בעד, 58 נגד ושלושה נמנעים. ההסתייגות לא נתקבלה. וכעת נצביע על הסתייגות – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 1693. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> – – 1693. הצבעה. הצבעה מס' 15 בעד ההסתייגות – 52 נגד – 58 נמנעים – 3 הסתייגות 1693 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 52 בעד, 58 נגד, שלושה נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. וכעת הסתייגות – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כעת הסתייגות 1918 לחלופין ו'. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אהה. אם כך, אנחנו נצביע על סעיף 1 כנוסח הוועדה. לפני שנעשה זאת, אני אאפשר לשר האוצר – שר האוצר, רצית להצהיר? בבקשה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אה, באת להצהיר? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> עוד שקרים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> אחר צוהריים טובים וחנוכה שמח. בהמשך למכתבה של היועצת המשפטית של הכנסת לגבי המסמך שפורסם, אני מבקש להבהיר שהסיכום שנעשה עם מזכיר הממשלה ורמ"ט המשרדים, הרמ"טים, יחד עם גורמי המקצוע במשרדים, ופשרה תקציבית שנעשתה אגב ההוצאות של 2024, אינם קשורים להצבעה על חוק התקציב של 2025. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> שקר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> שקר. זה שקר. שקרנים, איזה שקרנים. שקרנים, פשוט שקרנים. שקרנים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה שקרן. אתה משקר – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הייתה שאלה גם בנוגע לחבר הכנסת אלמוג כהן. אתה רוצה להתייחס לזה? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> תקציב 2025 עבר כשאין הסכם – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת פנינה תמנו שטה שאלה בנוגע לחבר הכנסת אלמוג כהן. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – ששיקרת. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת תמנו שטה, את רוצה להזכיר את השאלה בנוגע לחבר הכנסת אלמוג כהן? << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> לגבי חבר הכנסת אלמוג כהן, ביקשתי שיחשפו בפנינו אם הייתה הסכמה איתו ואיזו תמורה הוא מתכוון לקבל תמורת ההצבעות שלו. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> שום תמורה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אוקיי, אנחנו מצביעים על סעיף 1 כנוסח הוועדה. ההצבעה תהיה אלקטרונית. מי שרוצה להצביע, ישב במקומו. אני חוזר: הצבעה אלקטרונית על סעיף 1 כנוסח הוועדה. בבקשה. הצבעה מס' 16 בעד סעיף 1, כהצעת הוועדה – 60 נגד – 56 נמנעים – אין סעיף 1, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 60 בעד, 56 נגד. סעיף 1, כנוסח הוועדה, התקבל. כעת נצביע על הסתייגות שמספרה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 1918 לחלופין ו'. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מאה אחוז. הצבעה על הסתייגות 1,918 לחלופין ו'. הצבעה כעת. הצבעה מס' 17 בעד ההסתייגות – 51 נגד – 58 נמנעים – 3 הסתייגות 1918 לחלופין ו לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 51 בעד, 58 נגד, שלושה נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. וכעת? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לחלופין ח'. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הסתייגות 1918 לחלופין ח' – הצבעה. הצבעה מס' 18 בעד ההסתייגות – 52 נגד – 58 נמנעים – 4 הסתייגות 1918 לחלופין ח נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 52, 58 נגד, ארבעה נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. וכעת? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לחלופין י', לאותו סעיף, 1918. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 1918 לחלופין י"א – הצבעה כעת. הצבעה מס' 19 בעד ההסתייגות – 52 נגד – 58 נמנעים – 3 הסתייגות 1918 לחלופין יא לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 52 בעד, 58 נגד, שלושה נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. וכעת? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לחלופין י"ב. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הסתייגות 1918 לחלופין י"ב – הצבעה כעת. הצבעה מס' 20 בעד ההסתייגות – 51 נגד – 58 נמנעים – 4 הסתייגות 1918 לחלופין יב לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 51 בעד, 58 נגד, ארבעה נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. וכעת? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> י"ג. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 1918 לחלופין י"ג. הצבעה מס' 21 בעד ההסתייגות – 51 נגד – 58 נמנעים – 4 הסתייגות 1918 לחלופין יג לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 51 בעד, 58 נגד, ארבעה נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. וכעת? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 1925. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אם כן, ראשית נצביע על סעיף 2 כנוסח הוועדה. מצביעים כעת על סעיף 2 כנוסח הוועדה. לבקשת הקואליציה – הצבעה שמית. מזכיר הכנסת, אנא קרא בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ינון אזולאי – בעד גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – בעד ואליד אלהואשלה – נגד קארין אלהרר – נגד זאב אלקין – בעד משה ארבל – בעד יעקב אשר – בעד אביחי אברהם בוארון – בעד אוריאל בוסו – בעד מישל בוסקילה – בעד דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – בעד בועז ביסמוט – בעד ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – נגד אברהם בצלאל – בעד אליהו ברוכי – בעד ניר ברקת – בעד ששון ששי גואטה – בעד טלי גוטליב – בעד מאי גולן – בעד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – בעד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – בעד סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אלי דלל – בעד שלום דנינו – בעד אריה מכלוף דרעי – בעד עמית הלוי – בעד שרן מרים השכל – בעד ניסים ואטורי – בעד מיכל מרים וולדיגר – בעד יצחק שמעון וסרלאוף – נגד יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – בעד אוהד טל – בעד יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – אינו נוכח אלמוג כהן – בעד מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח ירון לוי – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – בעד נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – נגד סימון מושיאשוילי – בעד טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – אינה נוכחת יונתן מישרקי – בעד חנוך דב מלביצקי – בעד ארז מלול – בעד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – בעד צגה מלקו – בעד אבי מעוז – בעד שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – בעד משה סולומון – בעד לימור סון הר מלך – נגד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד משה סעדה – בעד גדעון סער – בעד מנסור עבאס – נגד איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – נגד צביקה פוגל – נגד עודד פורר – נגד יצחק פינדרוס – בעד משה פסל – בעד יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת אריאל קלנר – בעד יצחק קרויזר – נגד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד אליהו רביבו – בעד משה רוט – אינו נוכח שמחה רוטמן – בעד עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – נגד אלון שוסטר – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – אינו נוכח אושר שקלים – בעד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנא קרא בשמות חברי הכנסת שטרם הצביעו. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) גדי איזנקוט – נגד ישראל אייכלר – אינו נוכח דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד יואב גלנט – אינו נוכח בנימין גנץ – נגד סימון דוידסון – נגד יאסר חוג'יראת – נגד אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – נגד יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – נגד מאיר כהן – נגד מירב כהן – נגד מתן כהנא – נגד עופר כסיף – נגד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד ירון לוי – נגד מיקי לוי – נגד נעמה לזימי – נגד אביגדור ליברמן – נגד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – נגד שלי טל מירון – נגד יוליה מלינובסקי – נגד שרון ניר – נגד יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד איימן עודה – נגד יוסף עטאונה – נגד יסמין פרידמן – נגד אורית פרקש הכהן – נגד מטי צרפתי הרכבי – נגד משה רוט – אינו נוכח עידן רול – נגד אלון שוסטר – נגד אלעזר שטרן – נגד מיכל שיר סגמן – נגד נאור שירי – נגד עאידה תומא סלימאן – נגד פנינה תמנו – נגד << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> האם יש חברי כנסת נוספים שטרם הצביעו ומעוניינים להצביע? << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשם חברת הכנסת) דבי ביטון – נגד << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> האם יש נוספים? אם אין, תמה ההצבעה. נא לספור את הקולות. בהיעדר בקשה אחרת, ההצבעה הבאה תהיה אלקטרונית. אנא תפסו את מקומותיכם. אם כן, להלן תוצאות ההצבעה: 59 בעד, 57 נגד. סעיף 2, כנוסח הוועדה, התקבל. וכעת נצביע על – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 1925. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> – – 1925. הסתייגות 1925 – הצבעה. הצבעה מס' 22 בעד ההסתייגות – 52 נגד – 58 נמנעים – 4 הסתייגות 1925 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 52 בעד, 58 נגד, ארבעה נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. וכעת? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 1926. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הסתייגות 1926 – הצבעה כעת. הצבעה מס' 23 בעד ההסתייגות – 52 נגד – 58 נמנעים – 3 הסתייגות 1926 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 52 בעד, 58 נגד, שלושה נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. וכעת נצביע על הסתייגות? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 1927. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הסתייגות 1927 – הצבעה כעת. הצבעה מס' 24 בעד ההסתייגות – 52 נגד – 58 נמנעים – 3 הסתייגות 1927 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 52 בעד, 58 נגד, שלושה נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. וכעת? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 1928. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הסתייגות 1928 – הצבעה כעת. הצבעה מס' 25 בעד ההסתייגות – 52 נגד – 57 נמנעים – 3 הסתייגות 1928 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 52 בעד, 57 נגד, שלושה נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. וכעת? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 1929. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הסתייגות 1929, הצבעה על הסתייגות 1929. הצבעה מס' 26 בעד ההסתייגות – 52 נגד – 58 נמנעים – 4 הסתייגות 1929 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 52 בעד, 58 נגד, ארבעה נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. וכעת? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 1930. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הסתייגות 1930 – הצבעה כעת. הצבעה מס' 27 בעד ההסתייגות – 52 נגד – 57 נמנעים – 3 הסתייגות 1930 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 52 בעד, 57 נגד, שלושה נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. וכעת? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 1931. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הסתייגות 1931 – הצבעה. הצבעה מס' 28 בעד ההסתייגות – 52 נגד – 58 נמנעים – 4 הסתייגות 1931 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 52 בעד, 58 נגד, ארבעה נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. וכעת? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 1932. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 1932 – הצבעה כעת. הצבעה מס' 29 בעד ההסתייגות – 51 נגד – 58 נמנעים – 4 הסתייגות 1932 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 51 בעד, 58 נגד, ארבעה נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. וכעת? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 1933. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הסתייגות 1933 – הצבעה כעת. הצבעה על הסתייגות 1933. הצבעה מס' 30 בעד ההסתייגות – 52 נגד – 58 נמנעים – 3 הסתייגות 1933 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 52 בעד, 58 נגד, שלושה נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. וכעת? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 1934. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הסתייגות 1934 – הצבעה כעת. הצבעה מס' 31 בעד ההסתייגות – 52 נגד – 58 נמנעים – 4 הסתייגות 1934 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 52 בעד, 58 נגד, ארבעה נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. וכעת? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 1935. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הסתייגות 1935 – הצבעה כעת. הסתייגות 1935. הצבעה מס' 32 בעד ההסתייגות – 52 נגד – 57 נמנעים – 3 הסתייגות 1935 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 52 בעד, 57 נגד, שלושה נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. וכעת? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 1936. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> רק שנייה. מה, יש בעיה במחשב? לא נקלט? נציין לפרוטוקול, זה לא משנה את תוצאות ההצבעה. הינה, מדור מחשב ניגש לבדוק את המחשב של חבר הכנסת גפני. סליחה, איזו הסתייגות? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 1936. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הסתייגות 1936 – הצבעה כעת. הצבעה מס' 33 בעד ההסתייגות – 52 נגד – 58 נמנעים – 3 הסתייגות 1936 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 52 בעד, 58 נגד, שלושה נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. בטרם נמשיך, חברת הכנסת פנינה תמנו, אני מאפשר לך לשאול שאלה. הגיע אלייך מידע חדש, את טוענת שאת רוצה שאלה נוספת – בבקשה. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. הגיע אליי מידע שחבר הכנסת משה רוט קיבל ביקור מיוחד אתמול מאנשיו של שר האוצר, ותמורת הצבעתו – להימנע – הובטחו לו מיני הבטחות ותקציבים לטובת בית החולים לניאדו. אני מבקשת את תשובתו. אם הוא אינו נמצא כאן, אני רוצה לדעת אם יש הסכם שכזה, את תשובת שר האוצר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מי ישיב? אופיר, שר האוצר פה? מי ישיב אם לא הוא? השר המקשר? טוב. אין בעיה. אנחנו נמשיך בהצבעות עד שיוחלט מי השר שישיב. נאפשר לו להשיב. בסדר גמור. חברת הכנסת בן ארי, בבקשה. אמרתי, אנחנו נראה מה הממשלה תחליט, מי משיב, ונאפשר להשיב. בבקשה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 1937. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הסתייגות 1937. אנא שבו במקומותיכם. הסתייגות 1937 – ההצבעה כעת. הצבעה מס' 34 בעד ההסתייגות – 52 נגד – 57 נמנעים – 3 הסתייגות 1937 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 52 בעד, 57 נגד, שלושה נמנעים. ההסתייגות לא נתקבלה. וכעת על הסתייגות – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> רגע, שר האוצר פה, אתה רוצה שהוא – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני יודע, אני אקרא לו מייד. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 1938. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הסתייגות 1938 – הצבעה כעת. הסתייגות 1938. הצבעה מס' 35 בעד ההסתייגות – 51 נגד – 57 נמנעים – 3 הסתייגות 1938 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 51 בעד, 57 נגד, שלושה נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. וכעת? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 1939. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הסתייגות 1939 – הצבעה כעת. הצבעה מס' 36 בעד ההסתייגות – 51 נגד – 58 נמנעים – 3 הסתייגות 1939 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 51 בעד, 58 נגד, שלושה נמנעים. ההסתייגות לא נתקבלה. וכעת? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 1940. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הסתייגות 1940 – הצבעה כעת. הצבעה מס' 37 בעד ההסתייגות – 51 נגד – 58 נמנעים – 3 הסתייגות 1940 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 51 בעד, 58 נגד, שלושה נמנעים. ההסתייגות לא נתקבלה. וכעת? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 1941. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הסתייגות 1941 – הצבעה. הצבעה מס' 38 בעד ההסתייגות – 49 נגד – 58 נמנעים – 3 הסתייגות 1941 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 49 בעד, 58 נגד, שלושה נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. וכעת נצביע על הסתייגות – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 1942. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> – – 1942. הסתייגות 1942 – הצבעה. הצבעה מס' 39 בעד ההסתייגות – 51 נגד – 58 נמנעים – 4 הסתייגות 1942 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 51 בעד, 58 נגד, שלושה נמנעים, וההסתייגות לא התקבלה. כעת? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 1943. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הסתייגות 1943 – יש הצבעה כעת. הצבעה מס' 40 בעד ההסתייגות – 50 נגד – 58 נמנעים – 3 הסתייגות 1943 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 50 בעד, 58 נגד, שלושה נמנעים ונוכח אחד. ההסתייגות לא התקבלה. וכעת? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 1943. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> זה היה, לא? זה היה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 1944, סליחה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הסתייגות 1944 – הצבעה כעת. הצבעה מס' 41 בעד ההסתייגות – 52 נגד – 58 נמנעים – 4 הסתייגות 1944 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 52 בעד, 58 נגד, ארבעה נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. וכעת? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 1945. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הסתייגות 1945 – הצבעה. הצבעה מס' 42 בעד ההסתייגות – 51 נגד – 58 נמנעים – 2 הסתייגות 1945 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 51 בעד, 58 נגד, שני נמנעים, שני נוכחים. ההסתייגות לא התקבלה. וכעת? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 1946. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הסתייגות 1946 – הצבעה. הצבעה מס' 43 בעד ההסתייגות – 51 נגד – 58 נמנעים – 3 הסתייגות 1946 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 51 בעד, 58 נגד, שלושה נמנעים ונוכח אחד. ההסתייגות לא נתקבלה. וכעת? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 1947. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הסתייגות 1947 – ההצבעה. הצבעה מס' 44 בעד ההסתייגות – 50 נגד – 58 נמנעים – 4 הסתייגות 1947 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 50 בעד, 58 נגד, ארבעה נמנעים, ההסתייגות לא התקבלה. וכעת נצביע על? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 1948. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הסתייגות 1948 – הצבעה. הצבעה מס' 45 בעד ההסתייגות – 52 נגד – 58 נמנעים – 4 הסתייגות 1948 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 52 בעד, 58 נגד, ארבעה נמנעים ונוכח אחד. ההסתייגות לא התקבלה. וכעת? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 1949. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הסתייגות 1949 – הצבעה. הצבעה על הסתייגות 1949, בבקשה. הצבעה מס' 46 בעד ההסתייגות – 52 נגד – 57 נמנעים – 3 הסתייגות 1939 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 52 בעד, 57 נגד, שלושה נמנעים ושני נוכחים. ההסתייגות לא התקבלה. וכעת נצביע על? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 2010. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אם כן, אנחנו נצביע ראשית על סעיף 3 כנוסח הוועדה. רבותינו – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ומה עם שר האוצר? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> רגע, רגע, רגע, שנייה. שר האוצר, שנייה אחת. שר האוצר. שר האוצר מכיר שיש שאלה נוספת, חדשה? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מזכיר שיש לך כיפה על הראש, לא לשקר. << קריאה >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << קריאה >> מה השאלה? לא לצעוק, רק תגידו מה השאלה. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני שר האוצר, הגיע אליי מידע שאתמול אנשיך ביקרו אצל חבר הכנסת משה רוט והבטיחו לו כספים רבים ותקציבים רבים לבית החולים לניאדו. אתה יכול לצחוק. זה לא מצחיק – – << קריאה >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << קריאה >> פנינה. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – כי קניתם פה הצבעות. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> רגע, רגע, שר האוצר. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני רוצה לדעת אם יש הסכם כזה, ואם קיים כזה, חשוף את זה בפני הכנסת. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בבקשה, שר האוצר. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> אני חייב לומר את האמת, אני חייב לומר את האמת, אני הייתי בטוח, פנינה, שתשאלי אותי מה הבטחתי לגלעד קריב בעד ההצבעה שלו בעד בסעיף הראשון, ועל זה אני רוצה לגלות את האמת. אין שום הבטחה – לא לגלעד קריב, וחס וחלילה לא לידידי חבר הכנסת הרב משה רוט. יש אנשים שמגלים אחריות למדינת ישראל, לביטחונה, לעתידה, לכלכלתה – שאנחנו מנווטים באחריות ומקצועיות. יש לצערי אנשים חסרי אחריות, חלקם גם בקואליציה שלנו, אבל כן – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – יש חברי כנסת אחראיים. לא הובטח שום דבר לאף אחד בעבור ההצבעה שלו היום על החוק הזה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. אנחנו מצביעים על סעיף 3 כנוסח הוועדה. חברות וחברי הכנסת, הצבעה על סעיף 3 כנוסח הוועדה. הצבעה על סעיף 3 כנוסח הוועדה כעת. הצבעה מס' 47 בעד סעיף 3, כהצעת הוועדה – 58 נגד – 57 נמנעים – אין סעיף 3, כהצעת הוועדה, נתקבל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עוד אחד. עוד אחד. שני אמיצים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 51 בעד, 58 נגד, שישה נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. כעת נצביע על – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 2011, הצבעה שמית. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> – – הסתייגות 2011. הצבעה שמית. אני מבקש, לפני שנתחיל בהצבעה, לעדכן אתכם כי השר קרעי הציע לי הצעה יפה ונאה, שאני מקבל אותה. בתום ההצבעה הזאת אנחנו נקיים, לראשונה, לדעתי, הדלקת נרות במליאה. מי שירצה, ישתתף, ומי שירצה, לא. בלי מחיאות כפיים. אוקיי, הצבעה שמית, בבקשה. ההצבעה היא על הסתייגות 2011. מזכיר הכנסת, אנא קרא בשמות חברי הכנסת. כמובן, בסוף ההצבעה. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – נגד ינון אזולאי – נגד גדי איזנקוט – בעד ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – נגד ואליד אלהואשלה – בעד קארין אלהרר – בעד זאב אלקין – נגד משה ארבל – נגד יעקב אשר – נגד אביחי אברהם בוארון – נגד אוריאל בוסו – נגד מישל בוסקילה – נגד דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – נגד בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – נמנע אברהם בצלאל – נגד אליהו ברוכי – נגד ניר ברקת – נגד ששון ששי גואטה – נגד טלי גוטליב – נגד מאי גולן – נגד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – נגד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – נגד סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – נגד גלית דיסטל אטבריאן – נגד אלי דלל – נגד שלום דנינו – נגד אריה מכלוף דרעי – נגד עמית הלוי – נגד שרן מרים השכל – נגד ניסים ואטורי – נגד מיכל מרים וולדיגר – נגד יצחק שמעון וסרלאוף – נמנע יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – בעד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – נגד אוהד טל – נגד יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – אינו נוכח אלמוג כהן – אינו נוכח מאיר כהן – בעד מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – נגד ישראל כץ – נגד רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח ירון לוי – בעד מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – נגד נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – בעד יאיר לפיד – אינו נוכח סימון מושיאשוילי – נגד טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – בעד שלי טל מירון – אינה נוכחת יונתן מישרקי – נגד חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח ארז מלול – נגד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – נגד צגה מלקו – נגד אבי מעוז – נגד שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – נגד יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – נגד משה סולומון – אינו נוכח לימור סון הר מלך – נמנעת אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – נגד משה סעדה – נגד גדעון סער – נגד מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – בעד יוסף עטאונה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – נגד חמד עמאר – בעד צביקה פוגל – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – נגד משה פסל – נגד יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת אריאל קלנר – נגד יצחק קרויזר – אינו נוכח גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – נגד אליהו רביבו – נגד משה רוט – אינו נוכח שמחה רוטמן – נגד עידן רול – בעד אפרת רייטן מרום – בעד אלון שוסטר – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – נגד אלעזר שטרן – בעד מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – בעד אושר שקלים – נגד עאידה תומא סלימאן – בעד פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנא קרא בשמות חברי הכנסת שטרם הצביעו. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) ישראל אייכלר – אינו נוכח דבי ביטון – בעד בועז ביסמוט – נגד מירב בן ארי – בעד יואב גלנט – אינו נוכח בנימין גנץ – בעד סימון דוידסון – בעד יאסר חוג'יראת – בעד ווליד טאהא – בעד בועז טופורובסקי – בעד משה טור פז – בעד אחמד טיבי – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – בעד אלמוג כהן – נמנע מירב כהן – בעד מתן כהנא – בעד עופר כסיף – אינו נוכח רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח נעמה לזימי – בעד יאיר לפיד – בעד טטיאנה מזרסקי – בעד שלי טל מירון – בעד חנוך דב מלביצקי – נגד יוליה מלינובסקי – בעד שרון ניר – בעד יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד משה סולומון – נגד מנסור עבאס – אינו נוכח יוסף עטאונה – בעד צביקה פוגל – אינו נוכח עודד פורר – בעד יסמין פרידמן – בעד אורית פרקש הכהן – בעד מטי צרפתי הרכבי – בעד יצחק קרויזר – אינו נוכח משה רוט – אינו נוכח אלון שוסטר – בעד מיכל שיר סגמן – בעד פנינה תמנו – בעד << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> האם יש חברי כנסת שטרם הצביעו ומעוניינים לעשות כן? אם כן, נא הפנו את תשומת ליבו של מזכיר הכנסת לכך. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשם חבר הכנסת) יוראי להב הרצנו – בעד חבר הכנסת איזנקוט, אתה הצבעת, הצבעת בעד. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> יש נוספים? אם לא, תמה ההצבעה. נא לסכם את הקולות. להלן תוצאות ההצבעה. חברות וחברי הכנסת, ההצבעה הבאה תהיה אלקטרונית, בהיעדר בקשה אחרת. לכן, שבו במקומותיכם. 48 בעד, 58 נגד. ארבעה נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. כעת נצביע על? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 211. 211 עשינו שמית. סליחה, 2012. אלקטרונית. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נצביע על הסתייגות 2012. הסתייגות 2012 כעת. הצבעה מס' 49 בעד ההסתייגות – 52 נגד – 57 נמנעים – 3 הסתייגות 2012 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הסתייגות 2012: 52 בעד, 57 נגד. שלושה נמנעים ונוכח אחד. ההסתייגות לא התקבלה. וכעת? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 2013. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הסתייגות 2016 – הצבעה. מה? מה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אמרתי 2013. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> סליחה, הסתייגות 2013 – הצבעה. הצבעה מס' 50 בעד ההסתייגות – 51 נגד – 57 נמנעים – 4 הסתייגות 2013 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 51 בעד, 57 נגד. ארבעה נמנעים ונוכח אחד. ההסתייגות לא התקבלה. וכעת? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 2014. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הסתייגות 2014 – הצבעה כעת. הצבעה מס' 51 בעד ההסתייגות – 52 נגד – 57 נמנעים – 3 הסתייגות 2014 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 52 בעד, 57 נגד. שלושה נמנעים ושני נוכחים. ההסתייגות לא התקבלה. וכעת? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 2016. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הסתייגות 2016 – הצבעה כעת. הצבעה מס' 52 בעד ההסתייגות – 51 נגד – 57 נמנעים – 3 ההסתייגות 2016 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 51 בעד, 57 נגד, שלושה נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. וכעת? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 2017. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הסתייגות 2017 – הצבעה כעת. הסתייגות 2017 – הצבעה. הצבעה מס' 53 בעד ההסתייגות – 51 נגד – 57 נמנעים – 3 ההסתייגות 2017 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 51 בעד, 57 נגד, שלושה נמנעים ונוכח אחד. ההסתייגות לא התקבלה. כעת נצביע על? << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> 2019. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הסתייגות 2019 – הצבעה כעת. הצבעה מס' 54 בעד ההסתייגות – 51 נגד – 57 נמנעים – 4 ההסתייגות 2019 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 51 בעד, 57 נגד, ארבעה נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. כעת נצביע על – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 2020. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> – – הסתייגות 2020. הצבעה כעת על הסתייגות 2020. הצבעה מס' 55 בעד ההסתייגות – 51 נגד – 57 נמנעים – 4 ההסתייגות 2020 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 51 בעד, 57 נגד, ארבעה נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. וכעת? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 2036, סליחה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> רגע אחד, אם כן, מאה אחוז, אני מבין. לפני שנצביע על הסתייגות 2036, אנחנו נצביע על סעיפים 4 ו-5 – יש לך עוד אחד שם. אין בעיה, 4 ו-5. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 4 ו-5. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 4 ו-5 כנוסח הוועדה. מה? ההצבעה תהיה הצבעה שמית. מזכיר הכנסת, אנא קרא בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ינון אזולאי – בעד גדי איזנקוט – נגד ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – בעד ואליד אלהואשלה – נגד קארין אלהרר – נגד זאב אלקין – בעד משה ארבל – בעד יעקב אשר – בעד אביחי אברהם בוארון – בעד אוריאל בוסו – בעד מישל בוסקילה – בעד דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – בעד בועז ביסמוט – בעד ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – נגד אברהם בצלאל – בעד אליהו ברוכי – בעד ניר ברקת – בעד ששון ששי גואטה – בעד טלי גוטליב – בעד מאי גולן – בעד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – בעד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – בעד סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אלי דלל – בעד שלום דנינו – בעד אריה מכלוף דרעי – בעד עמית הלוי – בעד שרן מרים השכל – בעד ניסים ואטורי – בעד מיכל מרים וולדיגר – בעד יצחק שמעון וסרלאוף – נגד יאסר חוג'יראת – נגד אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – בעד אוהד טל – בעד יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – נגד אלמוג כהן – בעד מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח ירון לוי – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – בעד נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – נגד יאיר לפיד – אינו נוכח סימון מושיאשוילי – בעד טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – אינה נוכחת יונתן מישרקי – בעד חנוך דב מלביצקי – בעד ארז מלול – בעד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – בעד צגה מלקו – בעד אבי מעוז – בעד שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – בעד משה סולומון – בעד לימור סון הר מלך – נגד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד משה סעדה – בעד גדעון סער – בעד מנסור עבאס – נגד איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – נגד חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – נגד צביקה פוגל – נגד עודד פורר – בעד יצחק פינדרוס – בעד משה פסל – בעד יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – נגד מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת אריאל קלנר – בעד יצחק קרויזר – נגד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד אליהו רביבו – בעד משה רוט – אינו נוכח שמחה רוטמן – בעד עידן רול – נגד אפרת רייטן מרום – נגד אלון שוסטר – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – אינו נוכח אושר שקלים – בעד עאידה תומא סלימאן – נגד פנינה תמנו – נגד << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנא קרא בשמות חברי הכנסת שטרם הצביעו. תודה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) ישראל אייכלר – אינו נוכח דוד ביטן – אינה נוכחת ולדימיר בליאק – נגד רם בן ברק – נגד יואב גלנט – אינו נוכח בנימין גנץ – נגד סימון דוידסון – נגד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – נגד יעקב טסלר – אינו נוכח מאיר כהן – נגד מירב כהן – נגד מתן כהנא – נגד עופר כסיף – נגד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד ירון לוי – נגד מיקי לוי – נגד נעמה לזימי – נגד יאיר לפיד – נגד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – נגד יוליה מלינובסקי – נגד שרון ניר – נגד יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד איימן עודה – נגד יסמין פרידמן – נגד מטי צרפתי הרכבי – נגד משה רוט – אינו נוכח אלון שוסטר – נגד אלעזר שטרן – נגד מיכל שיר סגמן – נגד נאור שירי – נגד << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> האם יש חברי כנסת שטרם הצביעו ומעוניינים להצביע? אם כן, נא הפנו את תשומת ליבו של מזכיר הכנסת. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) דבי ביטון – נגד מרב מיכאלי – נגד << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> יש נוספים? אם לא, תמה ההצבעה. נא לסכם את הקולות, בבקשה. רבותיי, סעיפים 4 ו-5 כנוסח הוועדה – 61 בעד, 55 נגד. אני קובע כי הסעיפים הללו, כנוסח הוועדה, התקבלו. וכעת נצביע על הסתייגות – מה זה היה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 2036. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הסתייגות 2036 – הצבעה כעת. הצבעה מס' 56 בעד ההסתייגות – 52 נגד – 58 נמנעים – 4 הסתייגות 2036 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 52 בעד, 58 נגד, ארבעה נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. וכעת? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 2037. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הסתייגות 2037. הצבעה על הסתייגות 2037 כעת. הצבעה מס' 57 בעד ההסתייגות – 52 נגד – 58 נמנעים – 4 הסתייגות 2037 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 52 בעד, 58 נגד, ארבעה נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. וכעת? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 2039. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הסתייגות 2039 – הצבעה. הצבעה מס' 58 בעד ההסתייגות – 52 נגד – 58 נמנעים – 2 הסתייגות 2039 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 52 בעד, 58 נגד, שני נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. ההסתייגות הבאה, על פי המניין, תהיה אחרונה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כן. 2041. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אוקיי, רק רגע. הסתייגות 2041. הצבעה מס' 59 בעד ההסתייגות – 51 נגד – 58 נמנעים – 3 הסתייגות 2041 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 51 בעד, 58 נגד, שלושה נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. ולכן אנחנו מצביעים כעת על סעיפים 6–7 כנוסח הוועדה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מה קרה? אוקיי, הצבעה שמית אתה מבקש? רגע, רגע. אפשר לראות את ההחלטה של ועדת הכנסת? אפשר לראות? אפשר לראות אותה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – למה? למה? כל דבר אתם דורסים? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אבל היא אומרת לך שעשינו שתיים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל ספרנו כולם שלוש, באמת, זה לא יכול להיות. ספרנו שלוש שמיות של הקואליציה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה בודק עכשיו את הוועדה? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> רבותיי, אני מקריא מתוך ההחלטה של ועדת הכנסת: "יושב-ראש הישיבה רשאי לאפשר הצבעות שמיות נוספות במספר זהה לשני הצדדים". מירב, אם תרצי, תקבלי גם את. עכשיו זאת השנייה או השלישית? זאת השלישית, מירב, אז מותר בכל מקרה. המזכיר אומר לי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אוקיי, אני מאמינה לצוות. הצבעה שמית. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אוקיי. הצבעה שמית על סעיפים 6 ו-7 כנוסח הוועדה. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ינון אזולאי – בעד גדי איזנקוט – נגד ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – בעד ואליד אלהואשלה – נגד קארין אלהרר – נגד זאב אלקין – בעד משה ארבל – בעד יעקב אשר – בעד אביחי אברהם בוארון – בעד אוריאל בוסו – בעד מישל בוסקילה – בעד דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – בעד בועז ביסמוט – בעד ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – נגד אברהם בצלאל – בעד אליהו ברוכי – בעד ניר ברקת – בעד ששון ששי גואטה – בעד טלי גוטליב – בעד מאי גולן – בעד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – בעד בנימין גנץ – נגד משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אלי דלל – בעד שלום דנינו – בעד אריה מכלוף דרעי – בעד עמית הלוי – בעד שרן מרים השכל – בעד ניסים ואטורי – בעד מיכל מרים וולדיגר – בעד יצחק שמעון וסרלאוף – נגד יאסר חוג'יראת – נגד אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – נגד יוסף טייב – בעד אוהד טל – בעד יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – נגד אלמוג כהן – בעד מאיר כהן – נגד מירב כהן – נגד מתן כהנא – נגד עופר כסיף – נגד אופיר כץ – בעד ישראל כץ - בעד רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – נגד ירון לוי – נגד מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד אביגדור ליברמן – נגד יאיר לפיד – אינו נוכח סימון מושיאשוילי – בעד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – נגד שלי טל מירון – אינה נוכחת יונתן מישרקי – בעד חנוך דב מלביצקי – בעד ארז מלול – בעד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – בעד צגה מלקו – בעד אבי מעוז – בעד שרון ניר – נגד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – נגד צבי ידידיה סוכות – בעד משה סולומון – בעד לימור סון הר מלך – נגד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד משה סעדה – בעד גדעון סער – בעד מנסור עבאס – נגד איימן עודה – נגד יוסף עטאונה – נגד חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – נגד צביקה פוגל – נגד עודד פורר – נגד יצחק פינדרוס – בעד משה פסל – בעד יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – נגד מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת אריאל קלנר – בעד יצחק קרויזר – נגד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד אליהו רביבו – בעד משה רוט – אינו נוכח שמחה רוטמן – בעד עידן רול – נגד אפרת רייטן מרום – נגד אלון שוסטר – נגד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד מיכל שיר סגמן – נגד נאור שירי – נגד אושר שקלים – בעד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – נגד << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנא קרא בשמות חברי הכנסת שטרם הצביעו. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) ישראל אייכלר – אינו נוכח דבי ביטון – נגד ולדימיר בליאק – נגד רם בן ברק – אינו נוכח יואב גלנט – אינו נוכח בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח מיקי לוי – נגד יאיר לפיד – נגד שלי טל מירון – נגד יוליה מלינובסקי – נגד בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – נגד יסמין פרידמן – נגד מטי צרפתי הרכבי – נגד משה רוט – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – נגד << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> האם יש חברי כנסת שטרם הצביעו ומעוניינים לעשות כן? אנא הפנו את תשומת ליבו של המזכיר. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) רם בן ברק – נגד משה טור פז – נגד רון כץ – נגד << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> האם יש נוספים שטרם הצביעו ומעוניינים לעשות כן? יש? בבקשה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> מיכל שיר סגמן? << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> כבר הצבעתי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הצבעת? טוב, אם אין חברי כנסת נוספים שלא הצביעו תמה ההצבעה. נא למנות את הקולות. סעיפים 6 ו-7, כנוסח הוועדה – להלן תוצאות ההצבעה: 59 בעד, 57 נגד. אני קובע כי סעיפים 6 ו-7, כנוסח הוועדה, התקבלו, ולכן הצעת החוק אושרה בקריאה השנייה. בטרם נעבור להצבעה האחרונה, אני רוצה להזכיר שאנחנו, לאחר תום ההצבעה, ספירת הקולות וההכרזה על תוצאותיה, נדליק כאן חנוכייה. לבקשת חלק ממשפחות החטופים נדליק גם נר מיוחד של משפחות החטופים לשובם המהיר של החטופים בעזרת השם במהרה בימינו. למותר לציין שזה לא חלק מסדר-היום ואין כל חובה להישאר, רק מי שרוצה. אנחנו נעבור להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2025) (מיסוי רווחים לא מחולקים), התשפ"ה–2024. לבקשת הקואליציה, ההצבעה תהיה שמית. אני מקבל את הבקשה. מזכיר הכנסת – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הקראנו את הסעיף, הקראנו את הסעיף. מזכיר הכנסת, אנא קרא בשמות חברי הכנסת. מי שמעוניין לראות את ההחלטה, בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אז למה אמרת שלוש? למה? למה? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> למותר לציין שאילו הייתם מבקשים, הייתי מאפשר גם לכם, פשוט זו ההצבעה האחרונה. אני יודע. בבקשה, מזכיר הכנסת, אנא קרא בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ינון אזולאי – בעד גדי איזנקוט – נגד ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – בעד ואליד אלהואשלה – נגד קארין אלהרר – נגד זאב אלקין – בעד משה ארבל – בעד יעקב אשר – בעד אביחי אברהם בוארון – בעד אוריאל בוסו – בעד מישל בוסקילה – בעד דבי ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – בעד בועז ביסמוט – בעד ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – נגד אברהם בצלאל – בעד אליהו ברוכי – בעד ניר ברקת – בעד ששון ששי גואטה – בעד טלי גוטליב – בעד מאי גולן – בעד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – בעד בנימין גנץ – נגד משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אלי דלל – בעד שלום דנינו – בעד אריה מכלוף דרעי – בעד עמית הלוי – בעד שרן מרים השכל – בעד ניסים ואטורי – בעד מיכל מרים וולדיגר – בעד יצחק שמעון וסרלאוף – נגד יאסר חוג'יראת – נגד אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – נגד יוסף טייב – בעד אוהד טל – בעד יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – נגד אלמוג כהן – בעד מאיר כהן – נגד מירב כהן – נגד מתן כהנא – נגד עופר כסיף – נגד אופיר כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד ירון לוי – נגד מיקי לוי – נגד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד אביגדור ליברמן – נגד יאיר לפיד – נגד סימון מושיאשוילי – בעד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – נגד שלי טל מירון – נגד יונתן מישרקי – בעד חנוך דב מלביצקי – בעד ארז מלול – בעד יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד צגה מלקו – בעד אבי מעוז – בעד שרון ניר – נגד בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד צבי ידידיה סוכות – בעד משה סולומון – בעד לימור סון הר מלך – אינה נוכחת אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד משה סעדה – בעד גדעון סער – בעד מנסור עבאס – נגד איימן עודה – נגד יוסף עטאונה – נגד חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – נגד צביקה פוגל – נגד עודד פורר – נגד יצחק פינדרוס – בעד משה פסל – בעד יסמין פרידמן – נגד אורית פרקש הכהן – נגד מטי צרפתי הרכבי – נגד אריאל קלנר – בעד יצחק קרויזר – נגד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד אליהו רביבו – בעד משה רוט – אינו נוכח שמחה רוטמן – בעד עידן רול – נגד אפרת רייטן מרום – נגד אלון שוסטר – נגד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד מיכל שיר סגמן – נגד נאור שירי – נגד אושר שקלים – בעד עאידה תומא סלימאן – נגד פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנא קרא בשמות חברי הכנסת שטרם הצביעו. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) ישראל אייכלר – אינו משתתף בהצבעה יואב גלנט – אינו נוכח לימור סון הר מלך – נגד משה רוט – אינו נוכח פנינה תמנו – נגד << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> האם יש חברי כנסת שטרם הצביעו ומעוניינים להצביע? << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשם חבר הכנסת) יעקב טסלר – נגד << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> האם יש חברי כנסת נוספים המעוניינים להצביע ושטרם הצביעו? אם אין, תמה ההצבעה. נא לסכם את הקולות. אם כן, להלן תוצאות ההצבעה: בעד – 59, נגד – 58. אני קובע כי הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית – בלי מחיאות כפיים, מה זה – (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2025) מיסוי רווחים לא מחולקים), התשפ"ה–2024, התקבלה בקריאה השלישית, ותיכנס לספר החוקים. חברי הכנסת, תם סדר-היום, אבל לפני שננעל את הישיבה, נדליק חנוכייה זו יחד, כאן במשכן הכנסת – מי שמעוניין בכיפה, הסדרנים יעברו ויחלקו – אולי לראשונה בתולדות המשכן. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> שודדים – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת פרידמן, נא לצאת מייד. מה זאת ההתנהגות הזאת? << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> מה זאת ההתנהגות? מה זאת ההתנהלות הזאת, לשדוד את המילואימניקים – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נא לצאת. תודה רבה. (חברת הכנסת יסמין פרידמן יוצאת מאולם המליאה.) בתפילה משותפת לשובם המהיר של כל החטופות והחטופים למשפחותיהם, לחזרתם של כל החיילות והחיילים לבתיהם בריאים ושלמים בגוף ובנפש, לשובם של כל המפונות והמפונים ליישוביהם ולרפואתם השלמה והחלמתם המהירה של כל הפצועות והפצועים, אמן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תחזירו את האחיות והאחים שלנו, תעשו ניסים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר של חנוכה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> אמן. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> אמן. "הנרות הללו שאנו מדליקים / הנרות הללו שאנו מדליקים / על הניסים ועל הנפלאות / ועל התשועות ועל המלחמות. שעשית לאבותינו, שעשית לאבותינו, / בימים ההם, בימים ההם, / בימים ההם, בזמן הזה." "מעוז צור ישועתי, / לך נאה לשבח. / תיכון בית תפילתי, / ושם תודה נזבח. / לעת תכין מטבח / מצר המנבח. / אז אגמור / בשיר מזמור / חנוכת המזבח. /אז אגמור / בשיר מזמור / חנוכת המזבח." << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חג שמח לכולם. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום רביעי א' בטבת התשפ"ה, 1 בינואר 2025 בשעה 11:00. בשורות טובות. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 17:42. << סיום >>