דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת י"א ישיבה רמ"א הישיבה המאתיים-וארבעים-ואחת של הכנסת העשרים-וחמש יום שלישי, ז' בטבת התשפ"ה (7 בינואר 2025) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 5 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 5 נאומים בני דקה 5 משה סולומון (הציונות הדתית): 5 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 6 לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): 7 משה אבוטבול (ש"ס): 7 יום הוקרה למפקדים ולכוחות הביטחון הלאומי 8 צביקה פוגל (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי): 8 שלי טל מירון (יש עתיד): 10 משה אבוטבול (ש"ס): 12 שרון ניר (ישראל ביתנו): 13 משה רוט (יהדות התורה): 14 שר המורשת עמיחי אליהו: 16 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 253 והוראת שעה) (תגמולי מילואים בנסיבות חירום), התשפ"ה–2024 18 (קריאה ראשונה) 18 שר המורשת עמיחי אליהו: 19 מיקי לוי (יש עתיד): 20 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 20 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 21 מאיר כהן (יש עתיד): 22 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 24 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 25 סימון דוידסון (יש עתיד): 26 נאור שירי (יש עתיד): 27 עמית הלוי (הליכוד): 31 צגה מלקו (הליכוד): 33 משה טור פז (יש עתיד): 34 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 35 לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): 36 שלי טל מירון (יש עתיד): 37 הצעת חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס' 5 והוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 3), התשפ"ה–2024 45 שר המורשת עמיחי אליהו: 45 מיקי לוי (יש עתיד): 47 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 48 נאור שירי (יש עתיד): 50 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 53 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 54 סימון דוידסון (יש עתיד): 55 משה טור פז (יש עתיד): 57 שלי טל מירון (יש עתיד): 58 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 59 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 60 הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון מס' 22), התשפ"ה–2024 68 ארז מלול (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה): 69 מיקי לוי (יש עתיד): 74 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 77 רם בן ברק (יש עתיד): 83 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 87 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 92 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 99 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 103 משה טור פז (יש עתיד): 106 סימון דוידסון (יש עתיד): 110 נאור שירי (יש עתיד): 128 שלי טל מירון (יש עתיד): 140 הודעת ועדת הכנסת 152 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 152 הודעה אישית של חבר הכנסת עמית הלוי 153 עמית הלוי (הליכוד): 154 מיקי לוי (יש עתיד): 160 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברות וחברי הכנסת, שלום. שלום גם לשר. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שלישי ז' בטבת התשפ"ה, 7 בינואר 2025. היום הוא היום ה-459 למלחמה, שעודנה נמשכת, וזהו גם מניין הימים שבו 100 מאחינו ואחיותינו, שתמונותיהם מוצגות כאן מעלינו ולנגד עינינו, עודם נמצאים בשבי, ואנחנו כולנו מתפללים לשובם המהיר למשפחותיהם. הודעה למזכיר הכנסת. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבד להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת, הצעת חוק הספורט (תיקון מס' 18 והוראת שעה) (דגל מדינת ישראל על מדי נבחרות ישראל), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת סימון דוידסון וקבוצת חברי הכנסת. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. << נושא >> נאומים בני דקה << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הנושא הבא שעל סדר-היום הוא נאומים בני דקה. חברי הכנסת המבקשים להירשם מוזמנים להצביע בעד כעת. עד שאקבל לידיי את הרשימה, ראשון הדוברים יהיה חבר הכנסת משה סולומון. בבקשה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. רב סמל מולוקן תשומה, זיכרונו לברכה, שלו אני מקדיש את נאום הדקה שלי היום, כמנהגי במליאת הכנסת – מנהג שבו אני מזכיר את הגיבורים מבני קהילת יוצאי אתיופיה שנפלו במלחמה – היה בעל לב ענק שרק רצה לעזור וחיפש תמיד מי צריך עזרה. אלו המילים שבהן תיארו חבריו את רס"ל מולוקן תשומה, זיכרונו לברכה, לוחם מילואים שנפל בעת מילוי תפקידו בבקעת הירדן ביום י"ג בטבת תשפ"ד, 25 בדצמבר 2023, בהיותו בן 28 בלבד. מולוקן, שנולד באתיופיה ועלה ארצה בגיל שלוש, היה בן אהוב להוריו ואח מסור לגטהום, ירוס, צגנת, מזל ושי. כשנשמעה הקריאה למילואים ב-7 באוקטובר הוא התייצב מייד לשירות ביחידתו. מולקן היה גאוות הוריו ובני משפחתו, אהוב על מכריו, שמעידים עליו שהיה בעל לב ענק, שכל-כולו מסירות ונתינה לזולת בחייו האישיים, המשפחתיים ובמסגרת הצבאית. מולקן, זיכרונו לברכה, היה איש אחזקה בגני הילדים בעיר. גננת שזכתה להכיר את מולקן סיפרה עליו שהיה איש חביב ומיוחד – תמיד נחלץ לעזרה ותיקן את כל מה שהיה צריך בגן, בחיוך ובמאור פנים. בשירותו הצבאי כלוחם בגדוד נח"ל, הוא הותיר חותם עמוק על כל מי שהכיר אותו. מפקדיו מספרים על לוחם שידע תמיד ליצור אווירה חיובית בפלוגה, אדם שמח שדאג לשמח את כולם, בעל ידי זהב, שהתעקש לצאת למשימות מבצעיות ולהיות משמעותי בתפקידו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי באשדוד, כשהעיר כולה מרכינה ראש לזכרו של בן אדם שכל חייו היו מסכת של נתינה ואהבת הזולת, ומי שהותיר אחריו משפחה אוהבת וקהילה שלמה המתגעגעת לחיוכו ולנדיבות ליבו. יהי זכרו ברוך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אמן ואמן. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי. אחריה – חברת הכנסת לימור סון הר מלך. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, יש הרבה נושאים שרציתי לדבר עליהם ולהעלות אותם כאן במשכן הכנסת, אבל הנושא החשוב ביותר בעיניי והדחוף ביותר זה החזרת החטופים והחטופות שלנו הביתה. 459 ימים, מי היה מאמין. 13 נשים נמצאות כרגע בשבי חמאס, עשר מהן מוגדרות בחיים. קשה לתאר מה עובר עליהן שם בידי הרוצחים, שהם חסרי כל אנושיות. בדוח של משרד הבריאות שהגישו לאו"ם נטען כי מרבית הנשים הותקפו מינית בשבי. אני רוצה לקרוא לכל אישה שנמצאת עכשיו בשבי בשם שלה, לתת לה כבוד ולהגיד שאנחנו מחכים להן: עפרה קידר, ענבר הימן, ארבל יהוד, ג'ודי ויינשטיין, דניאל גלבוע, קרינה ארייב, נעמה לוי, לירי אלבג, אגם ברגר, אמילי דמארי, רומי גונן, דורון שטיינברכר, שירי ביבס. כולנו מחכים לכן בבית. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת לימור סון הר מלך. אחריה – חבר הכנסת משה אבוטבול. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אמש אירע פיגוע מזעזע בכביש 55 שבשומרון. בפיגוע הזה נרצחו באכזריות רחל כהן, עליזה רייז ואלעד וינקלשטיין, השם ייקום דמם, אנשי חסד ואוהבי הארץ, שמסרו את חייהם למען עם ישראל וההתיישבות בארץ אבותינו. יחד עם כל עם ישראל, אני משתתפת באבל הכבד של משפחות כהן, רייז ווינקלשטיין. יהי זכרם ברוך. בין הפצועים בפיגוע נמצא גם גיסי, שתודה לשם, ניצל בניסים גלויים. אני שולחת לו ולשאר הפצועים איחולי החלמה מהירה ושלמה. בשנתיים האחרונות עמדתי כאן מעל הבמה הזו כמה וכמה פעמים וסיפרתי על פיגועים שהתרחשו בנקודה זו ובכפרים הסמוכים אך מכיוון שלא היו נפגעים, הם הושתקו. לצערי, הפעם זה נגמר אחרת. אך לצד הכאב והאבל, חובה עלינו להתמודד עם המציאות, שמתהפכת על פניה. רק לפני פחות משנה התקיים תרגיל צבאי בכפר פונדוק, בניצוחו של אלוף פיקוד מרכז לשעבר יהודה פוקס, שדימה מצב שבו מתיישבים חוטפים ילד ערבי. כן כן, אתם שומעים טוב. זה היה תרגיל הזוי שמבוסס על דמיון חולני, כאילו היהודים הם אלה שחוטפים ורוצחים ילדים. והינה, אתמול, בכפר פונדוק עצמו, התרחש רצח אמיתי, של יהודים. נשים ואיש שהתיישבו כאן, בארץ האבות, נרצחו באכזריות על ידי ערבים שמבקשים לעקור אותנו מכאן. חבריי חברי הכנסת, הגיע הזמן להבחין מי הוא האויב. אויבינו הם אלה שיורים על רכבים, שקוטפים חיי אדם, שמסיתים ומתחמשים כדי להשמיד אותנו. ואנחנו? אנחנו אלה שנאבקים על זכותנו הבסיסית לחיות בביטחון במדינתנו, בארצנו. הטרור הזה לא ינצח אותנו. עלינו להחזיר את הביטחון ליהודה ושומרון ולכל חלקי הארץ, לצאת למבצע רחב היקף שיביא לשבירת התשתיות והאיום שמגיע מכל כפר ומחנה. דין פונדוק כדין רפיח. נכה בטרור בכל מקום שבו הוא מרעיל את האדמה. נבהיר לכל מבקשי רעתנו: דמם של אזרחי ישראל אינו הפקר, וריבונותנו על הארץ הזו היא נצחית. יהי זכרם של הנרצחים ברוך, ויהי רצון שנראה בקרוב את אויבינו ניגפים מפנינו. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אמן. חבר הכנסת משה אבוטבול, אחרון הדוברים לשלב זה, בבקשה. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום הוא יום חשוב, שבו הוצגה לנו, במשרד החקלאות וביטחון המזון, התוכנית הלאומית לביטחון המזון, תשפ"ה, 2025, במפגש עם בכירי המשרד ומשרדים אחרים להצגת תוצר הביניים של העבודה המאומצת. המשרד, כידוע, שינה את שמו בחודשים האחרונים, והציב את המטרה בתוך הלוגו של שם המשרד – משרד החקלאות וגם ביטחון המזון. הייתי רוצה להודות לאלה שהכינו את התוכנית – כמובן, לשר שלנו מר אבי דיכטר ולמנכ"ל שלנו מר אורן לביא וליובל ליפקין, מי שנבחר לשמש ראש מינהל ביטחון המזון; כך גם לשרים שבאו היום להתארח אצלנו, השר ניר ברקת והשרה עידית סילמן. דווקא בפרשת השבוע אנחנו רואים ומזכירים את ביטחון המזון שנעשה באותם ימים במצרים – אימפריית הענק, שהייתה אמריקה של אז – שם יוסף הצדיק הציל את כל העולם מחרפת רעב בכך שפתר לפרעה את החלום והפך את אותו חלום לחזון ולמציאות. הוא הגשים את הנבואה של שימור המזון העולמי שהיה אז. כפי שאמר יוסף לפרעה, את אשר ה' עושה הגיד לפרעה. כך גם כיום, בהנחיית השר שלנו מר אבי דיכטר, הוקם מינהל שמכין תוכנית לעשרות השנים הבאות למדינה, לחיזוק החקלאות והחקלאים, הגדלת הפריון – יותר יצוא, פחות יבוא, פחות הסתמכות על אומות העולם; שתהיה לנו עוצמה כלכלית ומדינית, תוך העצמת החקלאים והחקלאות, סיוע במחקרי פיתוח, וגם מים מוזלים; עובדים זרים. אם נפעל חזק בעניין, יהיו לנו חקלאים כל כך מרוצים, מזון בשפע, וגם נדביר את יוקר המחיה, בעזרת השם. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אמן ואמן. תודה רבה לסגן השר חבר הכנסת אבוטבול. << נושא >> יום הוקרה למפקדים ולכוחות הביטחון הלאומי << נושא >> וכעת נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום, שהוא חשוב מאוד לליבי: ציון יום ההוקרה למפקדים ולכוחות הביטחון הלאומי. אני מתכבד להזמין את יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי חבר הכנסת צביקה פוגל, שיזם את היום המיוחד הזה. בבקשה, אדוני. עד חמש דקות לרשותך. << דובר >> צביקה פוגל (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. הרשה לי רק לנצל את ההזדמנות ולפתוח את ציון היום המיוחד הזה בהבעת תנחומים למשפחות שלושת נרצחי הפיגוע ולמשפחותיהם של שני המפקדים שנהרגו ברצועה, לאחל החלמה מהירה לפצועים ולהביע תקווה כי 100 החטופות והחטופים ישובו אלינו במהרה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אמן ואמן. << דובר_המשך >> צביקה פוגל (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, כנסת נכבדה, זהו אומנם יום מיוחד, אך את ההוקרה וההכרה לכוחות הביטחון מן הראוי להזכיר לעצמנו מדי יום. ב-7 באוקטובר 2023, כ"ב בתשרי התשפ"ד, שמחת תורה, החלו להירשם פרקים חדשים של אומץ, גבורה ומנהיגות ביחידות המבצעיות לביטחון לאומי. ברגעי החולשה והפחד, בשעות האי-ודאות והכאוס, בימים של לחץ ועומס, בשגרה של מצב חירום ובמציאות של מלחמה, זכינו לגלות גברים ונשים לובשי מדים שמחויבותם לאזרחים ולתושבי המדינה תהיה למופת ולמודל הראוי לחיקוי לדורות הבאים. המלחמה, אדוני היושב-ראש – אני מניח שאני לא מספר לך משהו חדש – היא עניין קשה ואכזרי בעיקרו, מלווה בהרבה דם ודמעות. אך דווקא במלחמה זו, שעדיין נמשכת, באו לידי ביטוי גילויים מופלאים ונדירים של אומץ לב וגבורה, בצידם של גילויים אנושיים של אחווה, רעות ואפילו חמלה ומוסריות. המנהיגות, כך למדנו כולנו, היא קודם כול עשייה. היא לא ניכרת במילים אלא בפעולה במציאות שתכליתה לנצח את הפחד. שוטרים ושוטרות במשטרת ישראל, לוחמות ולוחמי מג"ב, יצאו – כך לפחות אני מרגיש – כמו מתוך לוע של תותח להגן על תושביהם ויישוביהם, לחלץ חוגגים ממסיבת הנובה, לחסום צירים כדי למנוע אסון גדול עוד יותר וכדי להציל חיים. מפקדי משטרה ומפקדות הלכו בראש; חלקם נהרגו תוך כדי לחימה. שוטרות ושוטרים גילו אומץ לב יוצא דופן. הם לא חשבו על הסיכון; הם היו נחושים לקיים את שליחותם וחובתם לתושביהם. הם הסתערו מול מחבלים רוצחים מצוידים היטב, ולמרות נחיתות מספרית, הצליחו לחסלם ולמנוע טבח נוסף וכיבוש יישובים נוספים. חבריי חברי הכנסת, לוחמי הכליאה ומפקדיהם נאלצו מעכשיו לעכשיו לתת מענה רב-ממדי שלא היה חלק משגרת יומם: להביא לכליאת אלפי אסירים ביטחוניים, רוצחים מתועבים; להקים יחידות לאיסוף מידע מודיעיני קריטי להמשך הלחימה ולשחרור החטופים; לאפשר גידול משמעותי ומאסרים ומעצרים פליליים. על כל אלה, כמו תזמורת מיומנת, כתבו בשירות בתי הסוהר לחנים חדשים, שאפשרו לכל השותפים בצה"ל ובשב"כ להוציא לפועל במשותף מנגינה מנצחת. בפעם הראשונה – ולא היחידה – נדרשו לוחמי האש לפעול תחת אש בתוך גבולות המדינה וגם בשטח האויב. הם לא הרהרו ולא ערערו. הם יצאו בכל פעם מחדש, ביום ובלילה, לכבות שרפות – מאות שרפות – לחלץ ולהציל מאות אזרחים וחיילים. הם לא ויתרו. הם זכרו את הסיבה שלשמה הוכשרו והוכנו, גם אם אף פעם לא בהיקף וברמת הסיכון שנתקלו בה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, יש מצבים שבהם צריך מפקד לבחון מחדש את הנחות היסוד שלו, להעז ולקבל החלטות שישנו את מצב היחידה שלו מן הקצה אל הקצה. זה לא דבר פשוט. הרבה אנשים רגילים לשגרה ולידוע, וחוששים משינוי משימה או משינוי תרגולת ידועה. זה דורש יכולת להגדיר סדר עדיפויות, לוותר על החשוב לטובת החשוב יותר; זה דורש סבלנות, כי את המחירים מרגישים מייד, אבל לוקח זמן עד שרואים את התוצאות. דרוש אומץ לב כדי לקחת סיכונים ולקבל החלטות, והחשוב יותר – היכולת לבצע הלכה למעשה. גילויי מנהיגות ואומץ, ראשיתם ברוח וסופם ברוח. התעלותם של ראשי המשטרה ומג"ב, של לוחמי האש ולוחמי הכליאה, לא נוצרו בזכות המדים אלא בזכות התודעה של שליחות עליונה, של הכרה בצדקת דרכנו, של מחויבות עמוקה לאזרחי המדינה, גם במחיר חייהם, ולמען זכותו של עם ישראל לחיות את חייו במדינתו בשלום, בשלווה ובביטחון. זה דורש מנהיגות, ומפקדי הכוחות המבצעיים של הביטחון הלאומי הוכיחו כי הם מסוגלים לסוג כזה של מנהיגות. עם ישראל מודה להם, והיום כנסת ישראל מוקירה אותם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת פוגל. אני מתכבד להזמין את חברת הכנסת שלי טל מירון. בבקשה, עד חמש דקות לרשותך. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, היום אנחנו מציינים את יום ההוקרה למפקדים ולכוחות הביטחון הלאומי שלנו. אני לא יכולה לפתוח את דבריי בלי לציין את 827 החללים שנפלו בהגנה על המדינה ועל העם מאז אסון 7 באוקטובר, לפני 15 חודשים. המספר הזה הוא לא רק קשה לעיכול, הוא בלתי נתפס: 827 גיבורים, מהם 435 נרצחו, נאנסו, נטבחו, נשרפו, נשחטו, במהלך מתקפת הטרור האכזרית. אני רוצה לנצל את הבמה הזאת ולפנות אל המשפחות השכולות, אלו שהצטרפו במלחמה האחרונה והמשפחות שכבר שנים הן חלק ממעגל השכול והכאב. אני לא חושבת שיש מילים שיכולות למלא את החור בלב של המשפחות. אני לא מאמינה שיש איך לתקן את השבר הפנימי הגדול. אפילו לשאת את עול השכול הכבד אין בידינו לסייע לכם. אבל אני כן יכולה להגיד דבר אחד: אנחנו, אני ושותפיי לדרך, אזרחי המדינה כולם, אנחנו לא עוזבים אתכם. אתם לא לבד. ולכם, המפקדים, הלוחמים, הלוחמות, השוטרים, השוטרות, לוחמי ולוחמות האש, אנשי שירותי ההצלה, הצלת החיים, אנשי קהילת המודיעין על כל זרועותיה, אתם נושאים על כפיכם את ביטחונה של מדינת ישראל. בזכותכם אנשים חיים כאן לא רק בביטחון אלא גם בתחושת ביטחון. זוהי תקופה מורכבת ברמה הביטחונית, כמו גם הציבורית והחברתית. יש שבע חזיתות פעילות, 100 חטופים וחטופות, אחים ואחיות שלנו, במנהרות החמאס, ואיומים קיומיים על מדינת ישראל. אבל הודות למפקדים שמגלים אומץ לב, דבקות במשימה וחוכמה טקטית, שהיא מודל לחיקוי בכל העולם, אנחנו יכולים להתגבר על כולם, ומעל הכול – נוכל להחזיר את אחינו ואחיותינו המוחזקים בשבי החמאס. "לא די שידע המפקד את מלאכתו. עליו להיות אוהב את האדם, שחיי הפקוד שלו יהיו יקרים לו והחייל שנשלח אליו יהיה יקר לו, שיאהב אותו. רק מפקד כזה ימצא בפקודיו מסירות הנפש שתוליכם לכל אשר ישלח אותם. אם המפקדים יעוררו האמון, הדבקות והאהבה בחיילים שלהם – אזי תדע כל אם עבריה כי הפקידה גורל בניה בידי המפקדים הראויים לכך" – ואני אוסיף גם את בנותיה ואת שותפי הגורל שלנו מהחברה הדרוזית, שהקריבה ומקריבה כל כך הרבה עבור המדינה. את המילים האלה אמר ראש הממשלה הראשון דוד בן-גוריון, זיכרונו לברכה. איני יודעת מה עבר בראשו באותם ימים, אבל כשנשא את הנאום שממנו ציטטתי – זה קרה בשנת 1963 – אני בטוחה שאיש לא חשב אפילו בסיוטים הקשים ביותר שלו שבשנת 2023, שערי הגיהינום ייפתחו עלינו, ושאחרי עשורים של גבורה ותושייה, יגיע המבחן האולטימטיבי שיבדוק כמה צדק כבר אז. ואתם, מפקדים, לוחמים ולוחמות בכל החזיתות, באוויר, בים, ביבשה וגם באלה האזרחיות, לא רק שהוכחתם את צדקתו של ראש הממשלה הראשון, אפילו התעליתם על חזונו. לא רק שהבסתם את האויב בכל חזית שבה נתקלתם, עשיתם מעל ומעבר לכל דמיון נגד אויבים מרובים שנערכו למלחמה הזאת במשך שנים ארוכות. מבצעים, פעילויות, תוכניות שיכלו למלא אלפי תסריטים של סרטים, שאיש לא יכול היה להאמין שהם סיפור אמיתי. אני מצדיעה לכוחות הביטחון הלאומי. אזרחי ישראל כולם עומדים מאחוריכם, מצדיעים לכם, מחבקים אתכם ותומכים בכם. אני רוצה לסיים בתפילה קטנה מתוך ספר תהילים, ברכה שאתם מגשימים כל יום מחדש: "ה' עז לעמו יתן, ה' יברך את עמו בשלום". אני רק רוצה להגיד מילה על גבורת הנשים שהייתה במלחמה הזאת – וגם חבר הכנסת פוגל ציין את זה בנאומו. אנחנו מאוד גאים בלוחמות שלנו בכל המערכות ובכל כוחות הביטחון. במלחמה הזאת יותר מתמיד הייתה שותפות נשית מלאה בגבורת המלחמה, גם במשטרה, גם בצה"ל, בכלל בכל כוחות הביטחון, וגם להן אנחנו מצדיעים מכאן. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת שלי טל מירון. כעת חבר הכנסת משה אבוטבול, בבקשה. אני מתכבד להעביר אליך את רשות הדיבור. עד חמש דקות לרשותך. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מעוניין בראשית דבריי להקדיש את נאומי זה לקרוב משפחתי, אחיינו של אחי רבי חיים אבוטבול, לעילוי נשמת החייל הקדוש אוריאל פרץ, השם ייקום דמו, מהעיר ביתר עילית, שנפל לפני כמה ימים בקרב ברצועת עזה. הוא בנו של הרב הגאון הרב חנניה פרץ שליט"א מביתר עילית, מי שחיבר ספרים ותלמיד חכם עצום, וגם נכדו של הרב הצדיק הרב אברהם פרץ, זכר צדיק לברכה, מי שהיה מנהל בית הדין הרבני בעיר אשקלון. חברי הכנסת הנכבדים, יהי זכרו ברוך, תהיה נשמתו צרורה בצרור החיים, אמן ואמן. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אמן. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> חברי כנסת נכבדים, היום מצוין בכנסת יום הוקרה למפקדים ולכוחות הביטחון הלאומי. ללא ספק, כלל כוחות הביטחון והארגונים היקרים ראויים לברכה ולשבח, כולם אהובים, כולם ברוכים, ולהם נאווה תהילה, תודה לשם יתברך. בשנה האחרונה, בפרט מאז מתקפת הטרור בשמחת תורה על ידי צמאי דם – מחבלים, יימח שמם וזכרם – ועד היום, וגם אתמול בפיגוע הנוראי והאכזרי בשומרון, רואים אותם, את אותם מתנדבים יקרים, את אותם עובדים, את אותם אנשי כוחות הביטחון, רצים ומתרוצצים בכל זירה וזירה. הן בפיגועים ההמוניים תמיד תראה אותם ראשונים והן בשדות החללים לזיהוי הנרצחים ואיתור נעדרים, יום-יום, שעה-שעה, על חשבון ביתם, על חשבון משפחתם, על חשבון חיי הפרט שלהם. זהו העם היהודי. תחושת הערבות ההדדית האנושית הטבועה בנו מלווה אותם בכל הזדמנות, וכאשר הם נקראים ונדרשים, הם מגיעים, והם הראשונים שנמצאים שם. מפקדים מכל מיני ארגונים נפלאים נמצאים, ממד"א, מגן דוד אדום בישראל, גם מאיחוד הצלה, גם מארגון זק"א, מכיבוי האש, ועוד עשרות רבות של ארגוני חסד והצלה, שאי-אפשר לפרוט את כולם. אני שמח שגם כששימשתי ראש עיריית בית שמש, זכיתי והקמתי לחלקם בתים, אם זה לארגון מד"א ברמת בית שמש ג', מבנה יפה של מר רונסון מבריטניה, וכן לאיחוד הצלה – גם ברמת בית שמש ג' – ועוד כהנה וכהנה סיוע שנתנו לארגונים הנפלאים הללו. אני גם שמח וגאה שרוב מניין ובניין של אותם ארגונים אלה מורכבים מבני הציבור החרדי, שכתף-אל-כתף מוסרים נפש למען העם היהודי בישראל. בני העדה ובני הציבור החרדי שנמצאים שם בארגונים – ובחלקם הם גם עומדים בראש הארגונים – הם חוד החנית, והם מגיעים ומפעילים את אותם אלפי מתנדבים בארץ ובעולם. ולכן, באמת, אני חושב שהיום הזה שמצוין, זה באמת דבר שהוא חשוב מאוד מאוד, ונותן לנו גם הזדמנות לתת ביטוי לאותם ארגונים הללו – שלכל אחד מהם היה ראוי לתת לו יום בפני עצמו: יום מד"א, יום איחוד הצלה, יום זק"א. אבל היות שבאמת ימי הכנסת די מצומצמים, אז איחדו את זה ליום אחד לכל אותם הכוחות. בלי ספק העשייה הזאת ומסירות הנפש, אם זה מכבי אש – להיכנס לתוך האש – אם אלה ארגוני הצלה – להיכנס לתוך שדות התופת, לבוא ולהציל – וסיפורים, סיפורי גבורה איך מצילים תינוקות ואיך מצילים מבוגרים ואנשים תשושים שקשה להם להציל את עצמם, ואפילו, אפילו, כן, גם כוחות כאלה שמצילים בעלי חיים משרפה ומדברים מהסוג הזה. בעצם זה מה שאנחנו מצווים, גם על צער בעלי חיים. לכן, באמת אני רוצה לקרוא לכל הציבור בישראל: בואו ונגיד תודה לאותם הארגונים האלה. בואו נחזק אותם כל אחד לפי יכולתו גם בתרומות, גם בעזרה, כי תקציבי המדינה לא תמיד יכולים לעזור להם לשרוד ולהתקיים. אנחנו נהיה המשענת של אלה שהם המשענת שלנו כל השנה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אבוטבול. וכעת חברת הכנסת שרון ניר. בבקשה, עד חמש דקות לרשותך. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי, חבריי חברי הכנסת, היום אנחנו מתכנסים ביום חשוב מאוד, ביום שבו אנחנו מעלים על נס ומבטאים את ההוקרה העמוקה שיש לנו לאלו שעמלים יום ולילה, עומדים על המשמר: המפקדים, השוטרים, אנשי מג"ב, לוחמי האש, לוחמי הכליאה וכלל כוחות הביטחון הלאומי, אנשי כוחות הביטחון הלאומי, שמגינים עלינו בשגרה ובחירום, שמחרפים נפשם מדי יום ביומו למעננו, למען ביטחונם של אזרחי ישראל. השנה יום ההוקרה הזה מקבל משמעות מיוחדת על רקע טבח 7 באוקטובר – אירועים טרגיים שחווינו כולנו וחוו בעוצמה יתרה אלו שהיו בחזית, יום שבו כוחות הביטחון הלאומי עמדו במבחן הקשה ביותר שהיה להם בתולדות המדינה, וגם שילמו מחירים כבדים, מחירים קשים מנשוא. באותו יום, בזמן שאלפי מחבלים חדרו ליישובים, רצחו, פצעו ואנסו אזרחים חפים מפשע והותירו הרס וכאב בלב האומה, היו אלה הגיבורים והגיבורות של כוחות הביטחון הלאומי שהגיבו במהירות ובנחישות. תודה לשוטרים, לצוותי מג"ב, ללוחמי האש, שהוכיחו שהם לא רק מגינים על חיינו, אלא הם שומרים על הרוח, הם שומרים על הגחלת של מדינת ישראל, על החוסן הלאומי ועל הביטחון של כולנו. אסור לנו לשכוח את פעולתם ההירואית של הלוחמים והלוחמות שפרצו אל לב הזירות. הם היו ממש כוח מתפרץ, תחת אש, כדי לטפל באותם יישובים בחזית. צוותי מד"א שטיפלו תחת אש חיה, גם הם היו שם. כולם פעלו באומץ ובנחישות להציל חיים, להציל אנשים, להציל זקנים, להציל תינוקות, ומנעו אסונות גדולים יותר. אבל היום הזה הוא לא רק יום תודה, היום הזה הוא גם יום לחשבון נפש. כוחות הביטחון הלאומי, שכולנו מכירים ומוקירים אותם, עומדים בפני אתגרים עצומים, בפני שחיקה מתמשכת, בפני עומס עבודה חסר תקדים ובפני תנאים שלא תמיד מכבדים את פועלם. לכן אנחנו צריכים לדעת שחובת המעשה היא עלינו. חובת המעשה זה לתגמל אותם, להוקיר אותם על פועלם, ולא לברך אותם רק בשעה שהם יודעים לעמוד תחת אש. אם יש משהו שלמדנו מ-7 באוקטובר זה שאין תחליף לאותם כוחות ביטחון לאומי. אנחנו צריכים לחזק את הכוחות האלה, להעניק להם את המשאבים הדרושים להם כדי לפעול ביעילות, כדי להציל חיים. עלינו להתייחס לפועלם ולגבורתם בכבוד ובהערכה. שום דבר לא מובן מאליו. עלינו להכיר תודה, לתגמל אותם, ולבסוף עלינו גם לדאוג, לטפל באותם אלה שחוו גם באותו יום טראומה קשה ונושאים בעול של המראות הבלתי-נתפסים בשדה הקרב האזרחי. הממשלה חייבת לעמוד לצידם, להציב אותם בראש סדר העדיפויות. אנחנו צריכים להתייחס אליהם, לצוותים שעובדים ימים ולילות כדי לשמר את הביטחון. בזמן שבמדינה שלמה שרר פחד, הם היו אלה שעמדו בחזית ונלחמו למעננו. אנחנו צריכים להבטיח, גם עכשיו ומעכשיו והלאה, שכל מי שעומד על המשמר, מקבל את ההכרה וההוקרה הראויה לו. לכל המפקדים, השוטרים, לוחמי האש, לוחמי הכליאה וכלל כוחות הביטחון הלאומי, אני רוצה לומר לסיכום תודה – תודה על האומץ, תודה על מסירות אין-קץ, תודה על ההקרבה. בזכותכם מדינת ישראל ממשיכה להתקיים בבטחה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת שרון ניר. וכעת חבר הכנסת משה רוט. בבקשה, אדוני, עד חמש דקות לרשותך. << דובר >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי, כבוד השר, דבר ראשון תודה רבה, חבר הכנסת פוגל, שהבאתם את היום המיוחד הזה. יום זה מעט, היינו יכולים לעשות חודש של הערכה לכוחות הביטחון הלאומיים וההצלה. כוחות הביטחון וכוחות ההצלה הם מקור לגאווה לא רק בישראל אלא בכל העולם. הפעולות ההירואיות המיוחדות ידועות בעולם, וביום הזה אני רוצה במיוחד לציין את אלה שאפשר לומר שזה לא התפקיד שלהם, ולמרות זאת הם עושים את זה. לכן אני רוצה לדבר על המתנדבים, שאני חושב שהיום הזה צריך להיות במיוחד להם. כל אחד ואחת מהמתנדבים והמתנדבות – מגיעה להם כל ההוקרה. כשאנחנו מדברים על ארגונים, הארגונים האלה בנויים מבני אדם ואנשים שעוזבים באמצע היום, באמצע הלילה, עוזבים את העבודה, עוזבים את הילדים, עוזבים את הבית, עוזבים את המשפחה ורצים להציל נפשות. הדבר קיבל ביטוי עוד יותר חזק בתקופת המלחמה כשפשוט הסתכנו, דברים שראיתי במו עיניי – חברים באיחוד הצלה שנכנסו לתוך שטח אש והצילו חיילים והצילו אזרחים. אני רוצה לחלוק איתכם סיפור קטן שקצת מראה את גודל הדברים שהאנשים האלה לוקחים על עצמם. באותו יום מר הייתי בנתניה, בקהילה שלי – אני לא גר בנתניה, אבל לכבוד החג נסעתי – וברגע שפרצה המלחמה באתי לבית חולים לניאדו כדי לראות במה אפשר לעזור, והיינו שם ביחד בזום עם משרד הבריאות באמצע החג. ועומד שם בצד אברך – אני לא מכיר כל כך את כל הצעירים בקהילה – קוראים לו משה רייכמן, ותוך כדי דיבור מדברים על מנות דם, שיצטרכו מנות דם, ואני שומע את האברך הזה אומר בשיא הפשטות: אני יכול לארגן 4,000 מנות. אני שמעתי את זה – אני לא יודע אם אנשים קולטים באיזה מספר מדובר. ואני אפילו לא שאלתי אותו: תגיד לי, 4,000 ביום אחד אתה יכול לארגן? כן, בפשטות. הוא נכנס לקריית צאנז ומכריז ברמקול שהוא צריך מנות דם, והוא יודע בפשטות שאנשים ונשים יעמדו בתור ויתרמו, אין לו אפילו ספק בזה. הפשטות של המילים האלה, ההתנדבות, פשוט הפעימה אותי, איך הוא לוקח את זה כמובן מאליו שזה מה שיקרה. אני לא חושב שדווקא קריית צאנז היא ייחודית בדבר הזה, אבל זה רק מראה את רוח ההתנדבות. וכשאני שומע את זה – רק להגיד את השמות, איחוד הצלה והצלה, אנשים שאני רואה אותם. היום בבוקר, כשנסעתי בדרך, אז לא עלינו הייתה תאונה בדרך. אני רואה אמבולנס של איחוד הצלה בצד הזה, אמבולנס של איחוד הצלה בצד הזה. מפעים עד כמה אנשים מוכנים לנדב, ובאמת מגיעה להם כל ההוקרה על הדברים האלה. ואני במיוחד רוצה לציין – ואולי זה לא פופולרי, אבל אני רוצה לציין את הציבור החרדי, כי אני רואה שלפי המספרים שיש בלשכה לסטטיסטיקה, מעל 200,000 מתנדבים יש בציבור הזה. אני חושב שזה ראוי לכל הערכה. דבר כזה אין בשום מקום בעולם, כל כך הרבה אנשים שמתנדבים מתוך קהילה אחת, אנשים שבאמת עוזבים הכול ועל בסיס יומי מתנדבים. אני בפירוש עוד פעם מודה לך, חבר הכנסת פוגל, שעשית את היום המיוחד, ולך, כבוד היושב-ראש, שאישרת את היום הזה, כי באמת זה יום שראוי לציין. ואם מותר להגיד גם קצת בגאווה יהודית, ולדעת שאנחנו חיים בקהילה ובעם כזה שכל כך מתנדב, ומקיימים כאלה דברים מיוחדים. אני יכול לעמוד פה שעה ולספר. רק להזכיר את עזר מציון, לדוגמה, ארגון של 700,000 קריאות בשנה – אלה מספרים מדהימים, אנשים שקצת מכירים את הנושא, וכן הלאה וכן הלאה. ההתנדבות הבלתי-פוסקת מכל הכוחות, כוחות הביטחון וכוחות ההצלה – באמת אתם גאוותנו, ואנחנו ממש מאושרים שאנחנו יכולים לציין את היום הזה עבורכם. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת רוט. התודה היא כמובן למפקדים ולמשרתים בכוחות הביטחון הלאומי, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, נציבות הכבאות וההצלה, הרשות להגנת עדים. ואני מתכבד כעת להזמין את השר עמיחי אליהו, שיהיה אחרון הדוברים ביום המיוחד הזה, לפני שנעבור לנושא הבא שעל סדר-היום. בבקשה, אדוני. << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברי חבר הכנסת פוגל, תודה רבה על היום המיוחד הזה. ראשית, אני רוצה לפתוח בתנחומים למשפחות היקרות של הנרצחים בפיגוע האכזרי של הזאבים הלא-בודדים שיצאו ממערכת החינוך שמחנכת לרצוח, להרוג ולהרוס אותנו, ועל החיילים היקרים, שכל הודעה כזאת שיוצאת, כאילו הרים של כאב נופלים על האומה. אני רוצה לומר את הדברים גם בשם חברי השר איתמר בן גביר, שלא הצליח להגיע לפה מפאת השתתפותו בקבינט. חברי הכנסת, המפקדים, הלוחמים ואנשי כוחות הביטחון וההצלה, אני עומד פה היום מתוך תחושת גאווה עמוקה והערכה כנה כדי להודות לכם, המגינים על ביטחונה ועל ריבונותה של מדינת ישראל. היום הזה מוקדש לכם, האנשים שעומדים על משמר המדינה במסירות אין-סופית, באומץ לב ובשליחות שאין דומה לה. כוחות הביטחון וההצלה – המשטרה, שירותי הכבאות, ההצלה ושירות בתי הסוהר – אתם הרבה מעבר למערכת; אתם עמוד התווך שעליו נשענת החברה שלנו. אתם הלב הפועם שמעניק לכולנו תחושת ביטחון, ידיעה שיש מי שמגן, שדואג ושאינו נסוג גם ברגעי משבר. השנה האחרונה הציבה בפנינו אתגרים עצומים, אך יותר מכול, היא הוכיחה את עוצמתכם. באירועי שמיני עצרת – 7 באוקטובר, כפי שנוהגים לכנות את זה – כשנדמה היה שהאתגר עומד על גבול הבלתי-אפשרי, אתם הייתם שם. פעלתם בנחישות ובקור רוח, בנחישות שאין לה גבולות ובאומץ מעורר השראה. בשבת הקרובה נקרא את פרשת ויחי. שם מופיעה ברכתו של יעקב לבנו יהודה: "לא יסור שבט מיהודה ומחֹקק מבין רגליו". ברכה זו מדגישה את תפקידו הייחודי של יהודה לא רק כראש שבט וכסימן למלכות, אלא כמנהיג שמוביל מתוך הקרבה אישית ומסירות טוטלית. יעקב רואה ביהודה דמות של מנהיג טבעי המוביל את העם מתוך תחושת אחריות עמוקה. השבט והמושל המוזכרים בברכה מסמלים כוח, סמכות ושלטון, אך לא רק במובן הפיזי או המלכותי. מדובר במנהיגות שנובעת מתוך מסירות ומתוך היכולת לעמוד באתגרים ולהנהיג אחרים בכוח של נחישות ואחריות מהבנת גדול המשימה. כך גם אתם, כוחות הביטחון וההצלה, עומדים בקו החזית, מוכנים לכל אתגר. כמו יהודה, אתם מגלמים מנהיגות שאינה רק בכוח או בסמכות, אלא במעשים שמונעים מתוך תחושת שליחות עמוקה. אתם פועלים במסירות למען ביטחון המדינה, חיים את הערכים המנחים אותנו יום-יום כחברה ומובילים באחריות ובנחישות, מתוך מחויבות עמוקה לשמור על ביטחונם של אזרחי ישראל, על חיי המשפחות והילדים שלנו, על עתידנו כעם וכמדינה. אנחנו מבינים היטב שהמשימות שאתם לוקחים על עצמכם הן רבות ומשמעותיות – מאירועים ביטחוניים, דרך שמירה על הסדר הציבורי ועד חילוץ במצבי חירום. עם זאת, חשוב לי להדגיש כי גבורתכם אינה מתבטאת רק במשימות יוצאות דופן ובמצבים חריגים, אלא דווקא בעבודה השקטה, היום-יומית, העקבית והמתמדת. אתם עומדים על המשמר בכל שעה, בכל יום, בהתמדה שאין לה תחליף. אתם שומרים על ביטחוננו בלי להמתין לתהילה או להכרה, ומבצעים את תפקידכם מתוך מחויבות עמוקה לעם ולמדינה. דווקא שגרת היום-יום, שבה אתם מגינים, מתאמצים ופועלים ללא הפסקה, היא שמבטאת את גדולתכם האמיתית. עבודתכם השקטה והמסורה היא שמבטיחה את הביטחון, השקט והסדר לכולנו, והיא מעוררת הערכה שאין לה גבול. ההקרבה שלכם, התעוזה והנחישות שאתם מגלים, הם לא רק דברי שבח – הם הבסיס לביטחוננו. כוחות הביטחון הם גם סמל לערכים שאנחנו מחויבים אליהם כמדינה וכחברה: אחריות, הקרבה, אכפתיות ואחדות. בעשייתכם, אתם מזכירים לכולנו את החשיבות של עמידה משותפת, של התגייסות למען הכלל ושל היכולת להתמודד גם עם המצבים המורכבים ביותר. אני גאה – אני אומר את זה בשם השר לביטחון לאומי – להיות חלק ממערכת שעובדת ימים ולילות – לא ימים כלילות אלא ימים ולילות – כדי להבטיח שלכל אזרח בישראל יהיה ביטחון אישי. אנחנו כאן לא רק כדי להגיב; אנחנו פועלים כדי למנוע, וכדי לחזק – חברים, אדוני. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברים מהקואליציה, שר שלכם, תכבדו. תודה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם אם לא, אנחנו מכבדים. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> אנחנו פועלים כדי למנוע, כדי לחזק את היכולת שלנו להילחם באיומים שמציבים לנו אויבים וגורמים זרים וכדי להעצים את כוחות הביטחון בכל אמצעי ובכלים שדרושים לכם. העשייה שלכם לא נגמרת רק במאבק נגד פשע וטרור. אתם שומרים על הסדר הציבורי; אתם עומדים בשעת חירום עם כל מה שדרוש כדי להציל חיים; אתם פועלים בשטח כדי לשמור על החיים ומרקם חברתנו. וכשאנחנו רואים אתכם פועלים, אנחנו מבינים שאין דבר יותר חשוב מאשר לאפשר לכם לבצע את העבודה שלכם בצורה היעילה ביותר. אני מבטיח לכם, אומר השר בן גביר, כי במשמרת שלי, מדינת ישראל לא תתפשר על שום אכיפת חוק, על שום פעולה שנדרשת על מנת לשמור על סדר וביטחון ברחובותינו. כל משימה, כל קריאה, כל מבצע – לא נעצור עד שנסיים את העבודה, עד שנשמור על כל אחד ואחת מהאזרחים שלנו. מדינת ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה אחרת. אתם, המגינים על חיינו, ראויים לא רק לתודות, אלא לכל התמיכה המעשית שנוכל להעניק לכם למען תפקידכם, ובעיקר – למענכם. אני מבקש מכל אחד ואחת מכם לדעת: העם הזה כולו עומד מאחוריכם – העורף התומך שבזכותו אתם פועלים בחזית. בכל יום, בכל משימה, אתם מייצגים את הטוב ביותר שבנו כחברה. תודה על מסירותכם, על נחישותכם ועל הרוח החזקה שמלווה כל מעשה שלכם. אני מבקש, אומר השר, מכל אחד ואחת מכם לדעת: אתם לא לבד. מאחוריכם עומד עם שלם שמכיר בהקרבה שלכם, שמעריך את המסירות שלכם ושמודע לעומק האחריות שאתם נושאים על כתפיכם. מדינת ישראל כולה מוקירה אתכם. תודה לכם על מי שאתם, על מה שאתם עושים ועל הדרך שבה אתם ממשיכים להגן על כולנו – בגבורה, בנחישות וברוח איתנה. עם ישראל כולו עומד מאחוריכם, מלווה אתכם בגאווה ובתפילה שתחזרו הביתה בשלום. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לשר המורשת עמיחי אליהו. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 253 והוראת שעה) (תגמולי מילואים בנסיבות חירום), התשפ"ה–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1826).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 253 והוראת שעה) (תגמולי מילואים בנסיבות חירום), התשפ"ה–2024, לקריאה הראשונה. מי שיציג את הצעת החוק – השר אליהו, בבקשה. << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> כבוד היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, החוק כולל שלושה נושאים עיקריים: הראשון – התגמול המזערי. הסכום המזערי היומי הניתן עבור משרתי המילואים עלה בהוראת שעה לשנת 2024 מסכום של 215 שקלים ליום ל-310 שקלים ליום. מוצע להאריך את הוראת השעה גם לשנת 2025. זה הנושא הראשון. הנושא השני – חובות עצמאים לביטוח לאומי. בעקבות שירות המילואים הממושך, ההכנסה שעליה דיווחו עצמאים או שלפיה שילמו מקדמות לביטוח לאומי הייתה גבוהה מהשומות הסופיות שהיו להם באותה השנה. זאת, מכיוון שבשל שירות המילואים הממושך, היו חודשים שבהם הם לא עבדו או שחלה ירידה בהכנסתם. בעקבות זאת נוצרו לאותם עצמאים חובות למוסד לביטוח לאומי. מוצע לתקן את העיוות שנוצר על ידי החישוב לפי המקדמות או השומות בכל שנה – הגבוהה מביניהן. הנושא השלישי – ניפוח השכר. בעקבות הימשכות הלחימה והאפשרות במקרים מסוימים לתעסוקה במקביל לשירות המילואים, נוצר מצב שעבור משרתי מילואים שביצעו את שירותם במקביל לעבודתם, גדל שכר הבסיס לחישוב תגמול מילואים, כיוון שהגמול כנגד ימי המילואים חושב נוסף על שכר הבסיס המקורי. הצעת חוק זו נועדה לפתור את העיוות שנוצר באופן הבא: יתאפשר ניפוח שכר עד 20% מהשכר המקורי. בנוסף, בעבור מי שהייתה לו הפסקה של מעל 90 יום בין שירות מילואים אחד למשנהו – שכר הבסיס יחושב לפי השכר בתקופה הזו; בעבור מי שהייתה לו הפסקה של פחות מ-90 יום בין שירות מילואים אחד למשנהו – שכר הבסיס יחושב לפי השכר בשלושת החודשים שקדמו לתקופת החירום. אבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק בקריאה הראשונה ולהעבירה לוועדת העבודה והרווחה להכנה לקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לשר אליהו. רבותיי, אנחנו נעבור כעת לדיון האישי. אני מזמין את ראשון הדוברים, חבר הכנסת מיקי לוי. בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. ראוי באמת שהצעת החוק הזאת, הוראת השעה, תעבור משנת 2024 לשנת 2025. למילואימניקים מגיע הכול. שיהיה בהצלחה. היום קיימתי בוועדה לביקורת המדינה דיון בנושא גיוס לצה"ל. דרשנו את המספרים האמיתיים – בכל פעם שומעים מספרים אחרים לחלוטין. נציג צה"ל טען או הדגיש בוועדה שהשנה יוצאו 4,800; הוצאו יותר צווים, אבל צה"ל יוכל לגייס על פי המתכונת הקיימת והיכולות שלו 4,800 חיילים קרביים. כמובן שזה לא מספיק, כי הרמטכ"ל מדבר על 12,000, 12,000 חיילים שחסרים. זה מספר שהוא בלתי נתפס. צריך להבין, 12,000 כדי להתמודד מול האיומים. 13,500 חיילים נפצעו בקרבות ו-827 חיילים נפלו בקרב. זוהי מסגרת של אוגדה. הפוקד על פי החוק הוא שר הביטחון. הוא מורה לצה"ל כמה לגייס, והחשש הגדול ביותר הוא שכדי לשמר את הממשלה הרעה הזאת יחוקקו חוק השתמטות, דהיינו מכסות, כל מיני פטנטים. צה"ל יכול, צה"ל לא יכול – אפשר לקבל שהשנה היכולת של צה"ל היא 4,800, יכולת הגיוס. זהו, זה מה שהמתקנים יכולים לקלוט. בשנת 2026 – ופה באמת התובנה או ההבהרה החשובה ביותר – יוצאו צווים לכולם. צה"ל יוכל להכין את עצמו לקליטה של כל חייבי הגיוס בשנת 2025, את כל המתקנים. זה אומר שכל מי שבר-גיוס יחויב להתגייס, והטענה של הפוליטיקאים – טענה שקרית, יש לומר – שצה"ל לא מסוגל לגייס את כולם, היא איננה נכונה. המשך יבוא בנאום הבא שלי. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מיקי לוי. חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני אפתח ואומר משפט שהוא קשה, לא קל לי לומר אותו, מפני שגם בממשלה הנוכחית יש אנשים שאני מכבד, אבל אין מנוס מלקבוע כי מדובר בממשלה של עבריינים. לצערי, זה גם לא באמת יכול להפתיע. מדובר בממשלה שמי שהרכיב אותה הוא נאשם בפלילים, אדם שעומד למשפט באשמת שוחד, מרמה והפרת אמונים. מדובר בממשלה שהשר שאחראי למשטרת ישראל הוא עבריין מורשע. מדובר בממשלה שלא מכבדת את שלטון החוק, שבזה לשלטון החוק, שמפירה את החוק בגאון פעם אחר פעם. רק ביום ראשון השבוע ראש הממשלה החליט, בניגוד לחוות דעת מחייבת של היועצת המשפטית, למנות אדם לא כשיר לתפקיד מפתח כממלא מקום נציב שירות המדינה. רק אתמול שר בממשלה הצהיר בגאון, ללא בושה, כי הוא לא מתכוון לציית לפסיקת בית המשפט העליון. חברת כנסת מהקואליציה מסרבת בגאון, ללא בושה, להתייצב לחקירה במשטרה. מה הפלא שבאווירה הזאת, אווירה של עבריינות, שרה מכהנת מרשה לעצמה להעסיק עובדים פיקטיביים, לבצע רישום כוזב במסמכי תאגיד, לקבל תרומות בניגוד לחוק ולהגיש חשבוניות מפוברקות לחשבות הכנסת? אף אחד מהקואליציה לא מוכן לגנות את המעשים הפליליים האלה, כי אתם קואליציה שבה התנהגות עבריינית זוכה לכבוד. אנחנו כבר לא במדרון ולא בחלקלק, אנחנו בבור, אנחנו בבור מוסרי וערכי שמעולם לא היינו בו. יבוא יום בקרוב ואנחנו נשנה את זה, אבל אתם, אתם תיזכרו לדיראון עולם. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ולדימיר בליאק. חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חבר הכנסת מתן כהנא – אינו נוכח; חבר הכנסת רם בן ברק – אינו נוכח; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו כולנו מחכים: מתי, בידיים רועדות ובהתפעלות, יביא שר הביטחון את חוק ההשתמטות? מתי זה יקרה? הבטיחו לנו ביום רביעי. בעצם, לא לנו – הבטיחו לרבנים שמשקצים ומנאצים וקוראים לאנשים לא להתגייס. פה משמאלי יושבים גיבורי החיל שנמצאים פה מהליכוד, גיבורי התהילה; חלק משתמטים, חלק הצבא לא רצה אותם, חלק מהם לא רצו את הצבא. בשורה התחתונה, 15 אנשים לפחות – אחרי שנתתי הנחה – מחברי הקואליציה הזאת לא שירתו מעולם. לא שירתו, אבל זה לא מפריע להם כהוא זה לשבת בקבינט ולשלוח חיילים למלחמה, ולא רק לשלוח חיילים למלחמה – גם להגיד שצריך להמשיך את המלחמה. השר בן גביר, באמת דוגמה איך לא צריך להיות שר. לא שירתו ולא מפריע להם כהוא זה. הצבא אומר היום סוף-סוף: בשנת 2026 את כולם אנחנו יכולים לקלוט, את כל מחזור הגיוס – 13,000, 14,000. את כולם יכולים לקלוט. מה עושה הממשלה הזאת, ושר הביטחון? את שר הביטחון הקודם זרקו רק בגלל זה. הוא אומר שהוא יביא ביום רביעי. מחר יום רביעי. מחר יום רביעי, והוא אמר שעד יום רביעי. לא הוא אמר, אמרו. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> תונח טיוטה. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> תונח. מחכה לראות אותה. מחכה לראות את כל הגיבורים שמנאצים את הצבא בכל שני וחמישי: הפיקוד לא בסדר, ההנהגה לא בסדר, הפיקוד המשטרתי, הצבאי. מה עם ראש הממשלה? מה עם השרים? שמעתם? יש אחד שקוראים לו גולדקנופ. מה אומרים הרבנים שלו? אל תתגייסו, אל תלכו לשם. ואתם תדברו פה על פטריוטיות? תגידו לנו שמאל? קרעי, אמסלם, מאי גולן, אתם תטיפו לנו מוסר על שירות? אתם? אתמול היה מחזה מביך ומביש בוועדת חוץ וביטחון – מי שבאו להצביע על הארכת צווי 8, שיהיה רוב לקואליציה, הם החרדים. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> המשתמטים. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> המשתמטים הצביעו על זה שייתנו עוד צווי 8 למשרתים. זה פרצופכם. תבואו לפה, למעלה, תספרו סיפורים על פטריוטיות. אתם ממשלה בלתי פטריוטית, אנטי-לאומית, אבל לאומנית לעילא ולעילא. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחבר הכנסת סגלוביץ'. חברת הכנסת טלי גוטליב – אינה נוכחת; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת; חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חבר הכנסת ניסים ואטורי – אינו נוכח; חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח; חברת הכנסת יסמין פרידמן – אינה נוכחת. חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, אתמול בבוקר ערכתי כנס לאנשי הצפון תחת הכותרת: בלעדינו זה לא יקרה. מהניסיון שלי אני חושב שכשאתה בא לעשות שינויים וכשאתה בא לבנות מחדש משהו, ראוי שתדבר עם התושבים, לא רק עם המנהיגים. ובאמת, החדר היה מלא מפה לפה, ויצאו אוטובוסים שהגיעו מהצפון לכאן. לפני הכנס ערכתי סקר. להלן התוצאות – סקר של מכון סמית' על 500 איש: 5% מתושבי הצפון לא יחזרו לצפון. לא יחזרו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כמה? << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> 5%. לא יחזרו. אגב, רוב הנסקרים בסקר היו מקריית שמונה, על פי גודל היישובים. 44% מתלבטים. מתלבטים. רובם הגדול של ה-44% הם הורים שהילדים שלהם נמצאים במערכות החינוך, ואז, בצדק, חלק מההתלבטות אומרת: אני לא יכול לקרוע אותם באמצע השנה, לכן אני נשאר עד סוף השנה; כי שכרתי בית ומצאתי לי עבודה כזאת או אחרת, ואני נשאר כאן. המצחיק הוא, חבריי, שכשאני מסתכל על כל סיפור הצפון, אני מבין את האמרה שמזהירה אותנו ואומרת שאם אתה רוצה שספינה תטבע, תמנה לה שניים או שלושה קברניטים. אגב, אני חייב לציין שבשיחות ציינו ראשי הערים שהם מאוד מרוצים מעבודתו של וסרלאוף, השר לגליל ולנגב. אלא מאי? שבינתיים הגיע צ'ייני, וצ'ייני פוטר, ואחרי זה הגיע אלקין, ורק עכשיו קובעים תוכניות, והקצו כסף, אבל לא בטוח שהכסף הזה קיים. אני מסתכל על הממשלה הזאת – בהמשך לדברים שלך, יואב – ואני אומר: לא רק שהופקרנו, אלא אנחנו נמצאים במציאות שבה ממשלה – או ראש ממשלה לא יכול לכנס אצלו את כל האנשים האלה, לחלק סמכויות ברורות, לתקצב כל מה שצריך ולהתחיל להחזיר את האנשים האלה לצפון. מביש עד כמה מדינה שמתהדרת, ממשלה שמתהדרת ביכולות יוצאות דופן, הופכת להיות לגמדה וחסרת מעוף כשמדובר בשיקום הצפון. אני לא רוצה לדבר, עמית, על השאלה הלגיטימית – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> מאיר, לסיום. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> עוד חצי שנייה. – – של האנשים שם, שאומרים לי: מאיר, אנחנו לא יודעים מה יהיה בעוד שלושה שבועות, צבא לבנון עדיין לא פרס את כוחותיו. אגב, בצדק. אני לא חושב שצריך לצאת משם אם צבא לבנון לא פורס את כוחות. מה יקרה אם יירו עוד פעם על קריית שמונה? אז המספרים הם לא 44% שמתלבטים, הם כמעט 50% שאומרים: אנחנו גמרנו עם הצפון. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מאיר כהן. חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת אליהו רביבו – אינו נוכח. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה. שלוש דקות, אדוני. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, שמעו סיפור על תקרית מצערת ומקוממת שקרתה במכללת גורדון שבחיפה – מכללה להכשרת מורים, לא פחות – שבה הוחלט להסיר מתצוגת תמונות יצירה של האומנית רחל נמש, תמונה פשוטה ורגישה שמציגה שני גברים שיושבים מחובקים על הספה שלהם. נשיא המכללה, פרופ' מנספלד, דרש שהתמונה לא תוצג בטענה שהומוסקסואליות הוא תוכן שעלול לפגוע ברגשות חלק מהסטודנטים. כן כן, תמונה של שני גברים יושבים מחובקים על ספה בבית שלהם היא תוכן שעלול לפגוע ברגשות חלק מהסטודנטים, ולכן אסור לתלות אותה במכללה להכשרת מורים. חבריי, מדובר בחרפה, לא פחות, חרפה שאי-אפשר לעבור עליה לסדר-היום. מכללה להכשרת מורים – כן, מורים, אלו שמחנכים את דור העתיד של החברה שלנו – בוחרת להיכנע להומופוביה במקום להוקיע אותה. היא בוחרת להתעלם מזכותם הבסיסית של להט"בים להיות חלק מהמרחב הציבורי והתרבותי שלנו. היא בוחרת לשדר מסר של הדרה במקום מסר של הכלה. אני שואל אתכם: איך נוכל אנחנו לדרוש מהתלמידים שלנו להיות פתוחים, סובלניים ומכילים, אם אותם מורים לעתיד נחשפים להתנהגות של מחיקה והשתקה? התמונה הזאת, זו שסירבו לתלות, היא לא פוגענית, היא לא פרובוקטיבית; היא תמונה שמשקפת רוך, אהבה, חום אנושי. אם יש מישהו שנפגע מזה, הבעיה היא לא ביצירה, הבעיה היא בו ובחוסר היכולת שלו לקבל אנשים אחרים. כחבר כנסת, כהומו, כבן אדם, אני לא מוכן לעמוד מנגד בזמן שמנסים להשתיק אותנו, להעלים אותנו, לבטל אותנו, את הקיום שלנו, מהמרחב הציבורי בישראל. אני כאן, השר עמיחי אליהו, כדי להזכיר לכולנו שאנחנו לא שקופים ואנחנו לא מתכוונים לשתוק. ההומופוביה לא תנצח, לא בבתי הספר, לא במכללות ולא בכנסת ישראל, כי לכל אדם במדינה הזאת, ללא קשר לנטיית ליבו, לזהותו המגדרית, יש זכות שווה לחיות כאן בכבוד, בשוויון, באהבה ובגאווה. אני מתכוון לפנות לאומנית רחל נמש ולהזמין אותה לקיים את התערוכה כאן, בכנסת ישראל, כי אם יש מקום שבו אנחנו צריכים להיאבק למען שוויון, צדק וקבלה, המקום הזה הוא ממש כאן. חברי וחברות הכנסת, אני קורא לכם להצטרף אליי, אלינו, במאבק למען חברה שוויונית יותר, מכילה יותר, טובה יותר לכולנו. הגיע הזמן שנראה כולנו שאין מקום להומופוביה בישראל, לא במכללות, לא בבתי הספר, לא ברחובות, ובעיקר – לא בלבבות שלנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחבר הכנסת יוראי להב הרצנו. חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חברת הכנסת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח; חברת הכנסת שרון ניר – מדברת? לא מקשיבה ולא שומעת; חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת. דרך אגב, אני סגרתי את הרשימה, אדוני המזכיר. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, בבקשה. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ב-48 השעות האחרונות נתניהו, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, ממנה ממלא מקום לנציב שירות המדינה. מנגד, קרעי מכריז שהוא לא יציית לפסיקת בג"ץ. חברת הכנסת גוטליב מצהירה שלא תתייצב לחקירה. ממש כמו הראש, גם בעבור שלוחיו, החוק הוא בגדר המלצה. ראש הממשלה אפילו לא טורח לתת הסברים לציבור; אם כן, אז הוא עושה את זה רק דרך ערוץ 14, או באנגלית רהוטה בתקשורת הזרה. אני לא יודעת אם אתם זוכרים, אבל לפני שבועיים ראש הממשלה התראיין לוול סטריט ג'ורנל. הוא אמר בריאיון: אני לא אסכים לעסקת חטופים שתסיים את המלחמה לפני שנסלק את חמאס. אבל בזמן שהוא מדמיין ניצחון מוחלט, חלפו 459 ימים, ו-100 אחים ואחיות שלנו ממשיכים ונמקים בשבי. האמת היא שהמלחמה נמשכת ומדשדשת לא כי אין פתרון, אלא כי נתניהו בוחר להמשיך אותה למען שרידות הממשלה. נתניהו טען בגאווה באותו ריאיון כי כבר ב-9 באוקטובר הוא אמר לראשי הרשויות בנגב: אני מבקש מכם לעמוד איתן, כי אנחנו הולכים לשנות את המזרח התיכון. אז אני אגלה לכם שאין קשר בין הספין הזה שהוא אמר בריאיון לבין המציאות, כי זה לא נאמר להם מעולם. ראש הממשלה לא הציג שום חזון בימים הראשונים למלחמה. הוא היה די בהלם. לקח לו שבועות עד שהצהיר אפילו על יעד פשוט כמו חיסול החמאס, ותוך כדי תנועה גם לא מדייקים את מטרות המלחמה. באותו ריאיון נתניהו מנכס לעצמו את ההחלטה על כיבוש רפיח ועל הכניסה לציר פילדלפי, אבל ידוע: כשגנץ ואיזנקוט היו בקבינט, מי שהתנגד לכניסה קרקעית היה נתניהו, ומי שהתנגד להרחבת הלחימה היה נתניהו. אז עכשיו, כשמחלקים את הקרדיט, פתאום זאת הייתה תוכנית מחושבת: ניהלתי ביד רמה. בעוד נתניהו מדבר בעיתון האמריקאי על נתיב להקמת מדינה פלסטינית, בעברית הוא חוזר ומתחייב לבוחריו שהדבר האחרון שיקרה תחת שלטונו הוא הקמת מדינה פלסטינית. אז כמו תמיד אני – ואני מניחה שגם אתם – לא יודעת לאיזה נתניהו להאמין, לזה שמדבר באנגלית רהוטה ומהוקצעת או לזה שמדבר עברית בערוץ 14 לבייס. אז לא ספינים ודפי מסרים יקבעו את השיח. ההיסטוריה תזכור את 7 באוקטובר, ונתניהו חתום על המחדל של 7 באוקטובר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חברת הכנסת דבי ביטון – אינה נוכחת; חבר הכנסת חילי טרופר – אינו נוכח; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח; חבר הכנסת עידן רול – אינו נוכח; חבר הכנסת משה טור פז – אינו נוכח. חבר הכנסת סימון דוידסון, שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, היום בשעה 12:00 קיימתי, יחד עם חברת הכנסת מיכל וולדיגר, ישיבת שדולה בנושא התמכרויות במדינת ישראל. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> כל הכבוד לך. כל הכבוד. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני החלטתי לקחת את הנושא הזה לידיים בגלל המכה הנוראית שקיימת במדינת ישראל. זו בעצם פצצה מתקתקת מתחת לשולחן שאף אחד לא שם לב אליה, אף אחד לא מתייחס אליה, והמצב במדינת ישראל הולך ונעשה גרוע מיום ליום. במיוחד בשנה האחרונה, מאז 7 באוקטובר, המספרים של המתמכרים להימורים, לסמים, לאלכוהול, ממריאים לשחקים. הנוער שלנו הופך להיות מכור יותר ויותר, ובורח אל הטיפה המרה או אל הסם. היום היו דוגמאות קשות מאוד בשדולה, עם כאב גדול. אני רוצה לספר לכם על בחורה מדהימה, שעושה פלאים בעיר תל אביב, וקוראים לה מור שעל. תזכרו את השם הזה – מור שעל. אני לא הכרתי אותה. היא הגיעה היום לשדולה. כשאני שמעתי מהפה שלה מה היא עושה בתל אביב, נפתח לי הלב והחלטתי שאני מאמץ אותה, ואנחנו הולכים לעשות עבודה בכנסת יחד איתה. מור שעל עושה את מה שמדינת ישראל אמורה לעשות. מור שעל מטפלת בדיירי רחוב, במכורים, באנשים שאין להם איפה לשים את הראש, אין להם צלחת לאכול, אנשים שנזרקו מכל מסגרת, ובמקום שהמדינה תעטוף אותם, תעזור להם, תחזיר אותם למוטב, אז מור שעל עושה את זה. והיא עושה את זה בשביל המדינה. אז אני אספר לכם שמור שעל הקימה עמותה בתל אביב לדיירי רחוב. מור שעל בעצם נולדה בחיפה, ומה שהיא עושה היום בתל אביב חייב להיות באוזן של כל אזרח במדינת ישראל – א. כדי להגיד לה תודה. אז פה, מהכנסת, מור, אני אומר לך תודה בשם מדינת ישראל, שאמורה לעשות את מה שאת עושה. מור שעל היא אומנית, צלמת, אבל היא הגיעה לעולם הזה אחרי שהיא גרה בתל אביב בדירה רגילה, אבל כשהיא הייתה יוצאת מדלת הדירה, היא הייתה רואה את דיירי הרחוב, ולאט-לאט התחברה ושאלה ועזרה להם. היום העמותה שלה פונה ודואגת למאות דיירי רחוב. אז אני מבטיח למור שנעשה עבודה משותפת, ונעזור לה בעבודה הברוכה שלה למען אותם אנשים שהמדינה לא דואגת להם. כי האנשים האלה הם לא פושעים, הם לא גנבים, הם לא אנסים. הם אנשים שנפלטו מהמערכת והגיעו או אל הטיפה המרה או אל הסם, ואנחנו צריכים להחזיר אותם למוטב. אז תודה רבה למור שעל על כל מה שהיא עושה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחבר הכנסת סימון דוידסון. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה לשמש לכם בכמה דקות דובר של ערוץ הכנסת ולהקריא לכם. כאילו, אנחנו דיברנו על זה, אבל אני אקריא לקואליציה. אופיר, אם מעניין אותך לשמוע ריאיון של ניסים ואטורי מעכשיו, חבר הכנסת ניסים ואטורי, מלפני כמה דקות בערוץ הכנסת: לא אתפלא אם יאיר גולן בגד ב-7 באוקטובר. ואז, יובל קרני, אתה יודע, שומע אותו, אומר, כאילו, בוא ננסה להזיז אותו מהאירוע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> להחזיר אותו למסלול. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן. אתה באמת מאמין שיאיר גולן בגד? עם האמירות שלו, אני לא אתפלא על שום דבר. כולל בגידה? כן. יאיר גולן, להזכירך, הלך להציל אנשים ב-7 באוקטובר. סגן יו"ר כנסת ישראל: אני לא יודע אם הוא הציל. ואללה, תשמעו, אני באמת – לאן אתם רוצים לקחת את האירוע הזה? << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אולי הוא התכוון לאייל גולן. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> היום יש לו משמרת פה? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> למי? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לכבוד סגן יו"ר כנסת ישראל ניסים ואטורי. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> כרגע לא מתוכנן. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כרגע לא מתוכנן? אתם יודעים, אם אנחנו מאחלים לכנסת הזו, אני רוצה לאחל מזל טוב למירי רגב. אני לא יודע, חבריי חברי הכנסת, או מי שיושב בקהל, היא שוב קיבלה את הזכות לארגן את טקס העצמאות. נראה לי שראש הממשלה צוחק עלינו, כאילו, הוא נותן למירי שוב לארגן את הטקס. הדבר הבא שהוא ייתן זה לתת למאי גולן להנחות את טקס פרס ישראל, והשנה את טקס אבירי איכות השלטון ינחו במשותף שיקלי וסילמן. אנחנו פשוט חיים במציאות פסיכוטית. באמת, מה שקורה במפלגה הזו זה אירוע עצוב. עצוב. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> אבל – – – למה? למה? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מה יש לך להגיד? מה? את לא מתביישת? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אשמח לשמוע, סימון. אני אשמח לשמוע, חברת הכנסת צגה מלקו, את – – – << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> – – – מה הבעיה? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> "מה הבעיה"? << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> אם מישהו – – – מה הבעיה? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מאיפה להתחיל למנות את מספר הבעיות? אני שואל אותך, מאיפה? << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> אבל – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מזה ששרת התחבורה בזמן מלחמה מבזבזת למעלה מ-2.5 מיליון שקלים על טיסות בזמן שאף אחד בפלנטה הזו, בכנסת ישראל ובמדינת ישראל, לא מרשה לעצמו לטוס; בזמן שהיא לוקחת את כספי משלם המיסים במשרד התחבורה ועושה בהם כשלה; בזמן שהשרה לשוויון חברתי חושבת שהקול שלה בהודעות ווטסאפ זה AI. בכלל, אני לא אתחיל לדבר על התחקיר. תגידו, אתם מחוברים? << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתם שמים לב איזה מפלגה נהייתם? אני מתבייש שהצבעתי לכם. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לסיכום, בבקשה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואנחנו נדון בדיוק במסקנות שלך לגבי התחקיר על מאי גולן. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. תודה לחבר הכנסת נאור שירי. חברת הכנסת פנינה תמנו – אינה נוכחת; חבר הכנסת ירון לוי – אינו נוכח; חבר הכנסת אושר שקלים – אינו נוכח. חבר הכנסת עמית הלוי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – ששמעתי שאתה עומד להיות רמטכ"ל או מפקד הצי השישי – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא – – – מה עם הרמטכ"ל? עמית, דבר. דבר איתנו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> סיימנו עם הערות ביניים. אני נותן לך שלוש דקות. בבקשה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חברותיי וחבריי לכנסת, אזרחי ישראל, אני נזכרתי השבוע, בסוף השבוע האחרון, בבדיחה על השדכן שאומר לחתן על הכלה המיועדת: תראה, יש לה רגל קצרה, זה נכון, אבל מצד שני יש לה רגל שנייה ארוכה במיוחד. למה נזכרתי בזה? כי ראיתי את הפרסום של העיתונאי יוסי יהושע, שאמר שראש אמ"ן – הפעם לא הרמטכ"ל – כנראה בגיבוי הרמטכ"ל, אבל ראש אמ"ן – מיקי לוי – ראש אמ"ן שלומי בינדר החליט שהוא עושה רפורמה במחלקת איפכא מסתברא, והוא מגדיל אותה והופך אותה לחטיבה באמ"ן, ומפקד היחידה יהיה תת-אלוף, ויגדילו את התקציבים וירחיבו את התקנים ואת כל תחומי האחריות. אני אומר לכם, אזרחי ישראל וחיילי צה"ל, אם זה לא היה עצוב, אז כמו הבדיחה ההיא, אולי זה היה מצחיק, אבל זה עצוב מאוד, זה טרגי מאוד, והאמת, זה גם שקוף מאוד. אבל לפני שאסביר למה, צריך לומר את הדבר הפשוט: אם משהו לא עובד – קודם כול, אם מישהו לא עובד, אז האלוף בינדר צריך להסביר, אם משהו לא עובד, למה אם פשוט תגדיל אותו זה יהיה טוב – לא עובד, יחידה לא עובדת, אז תגדיל לה את התקנים ותוסיף לה את הדרגות, אז פתאום היא תעבוד. אבל האמת, זה הרבה יותר גרוע, כי אחד התפקידים של מודיעין זה לנתח – לקחת טקסט אחרי שלב האיסוף ולנתח את הטקסט, את הסיטואציה, ולהציג את התובנות ואת המסקנות. אז מה הייתה הבעיה באיפכא מסתברא? למה היא לא עבדה? למה היא לא עבדה לאורך כל השנים? למה בחיל המודיעין, באגף המודיעין, היא לא עבדה עד 7 באוקטובר? למה אחרי 7 באוקטובר היא לא עבדה? אני מזכיר לך, אדוני, אתה יושב איתי בוועדת חוץ וביטחון: פעם אחר פעם בשנה האחרונה כישלונות של אגף המודיעין, שאנחנו שאלנו, וידידי חבר הכנסת עידן רול בעקיבות שאל: מה הייתה עמדת איפכא מסתברא בנושא הזה, אחרי שראינו שהמודיעין נכשל? דממה. זה התפקיד שלהם. למה נכשל? אז אני ברשותכם אעזור לאלוף בינדר ואומר לו את המובן מאליו: איפכא מסתברא נכשלה כיוון שקשה מאוד לחייל לומר למפקד שלו שהוא מדבר שטויות, שהוא לא צודק, שהתפיסה שלו שגויה או פגומה. זה קשה בכלל בארגון היררכי וסגור כמו הצבא. קשה לומר את זה למפקד שאמור למנות אותך מחר בבוקר, כידוע, לתפקיד הבא. קשה עוד יותר כשלא מדובר על תפיסה צבאית מסוימת אלא מדובר בתפיסות עולם שחורגות אפילו מהצבא, תפיסות עולם שמקובלות בתקשורת ואצל האינטלקטואלים, ואתה המוזר, אתה העוף המוזר, אתה החריג ביותר. זה קשה. לכן, אם היית מנתח נכון, האלוף בינדר, הפתרון הנכון במקרה הזה זה לקחת את איפכא מסתברא ולהפוך אותה למחלקה מחוץ לגופי המודיעין, באופן שהיא לא תהיה כפופה לגופי המודיעין שאותם היא אמורה לבקר; שכל החומר יהיה נגיש לה, שהיא תהיה כפופה למקבלי החלטות. האמן לי, הקבינט יהיה פלורליסטי, הדיונים בצבא יהיו פלורליסטיים, אפשר יהיה לבקר, הצבא ישתפר מזה, תהיה חשיבה פלורליסטית בתוך הצבא, בתוך הדיונים. ועוד הערה אחרונה. זה לא רק טרגי שהאלוף בינדר מציע את זה, זה גם שקוף, כי הרי למה הוא נזכר באיפכא מסתברא? כי אנחנו פה העברנו ברוב גדול את חוק איפכא מסתברא. אז פתאום נזכר האלוף בינדר – זו כבר לא סתימת פיות, זו סתימת חקיקות – והוא אומר: אני אעשה איזושהי רפורמה. אני קורא פה לשר ישראל כץ – פניתי אליו היום, ואני קורא גם מעל הבמה הזאת לשר הביטחון. הוא אמר: לא יהיו מינויים חדשים כל עוד לא יהיו ממצאי חקירה. זה נכון לכל יחידה בצבא, בטח ובטח לאגף המודיעין, ובטח ובטח לאיפכא מסתברא. פשוט אל תאפשר את השערורייה הזאת, ישראל כץ, שר הביטחון. אל תאפשר את השערורייה הזאת, את פתרון החלם הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת עמית הלוי. חבר הכנסת אלון שוסטר – אינו נוכח. חברת הכנסת צגה מלקו, בבקשה. חבר הכנסת הלוי, אני חושב שאת הרעיון שלך צריך להביא בפני יושב-ראש ועדת חוץ וביטחון. אני מניח שבמסגרת הדיונים אפשר לזמן גם את ראש אמ"ן, ותוכל במסגרת דיון חסוי להציג בפניו את הדברים. אני בכלל חושב – אמרתי את זה כמה פעמים כאן גם בתור מנהל הישיבה – כשאתה פונה לבעלי תפקידים שאין להם אפשרות להגיב מדוכן הכנסת, אז אתה לא תשמע גם תשובה, אבל במסגרת הוועדות המתאימות בכנסת תפקידם להשיב לתשובות. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> אין ספק שבהכנה לקריאה ראשונה – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, אני מציע לך להשתמש בכלים הפרלמנטריים. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> יש חקיקה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא חקיקה, לא בפני ועדת משנה למודיעין אלא בפני מליאת הוועדה. אני חשוב שהדיון הזה הוא יהיה דיון מעניין וממצה. בבקשה, שלוש דקות, גברתי. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, בואו נדבר על אלימות בספורט הישראלי. אלימות בספורט ישראלי כבר שנים רבות הפכה להיות לשגרת חיינו. בטח ראיתם את הסרטון המזעזע אתמול: אוהד בית"ר ירושלים הותקף בקניון בחיפה לפני המשחק על ידי אוהדי מכבי חיפה. חבריי, הנער שהותקף הוא בטראומה. אני התקשרתי אליו, שוחחתי איתו. הוא לא רוצה להיחשף, אבל זו לא פעם ראשונה שיש אלימות, גזענות בספורט הישראלי. זה לא סתם התחיל היום. כמו שאומרים, הכול מתחיל מהחינוך. החינוך לאלימות, החינוך – ההבלגה על אלימות – מה שקורה הוא שכולם מסתכלים, כאילו: לי לא יקרה, הגזענות. אנחנו רואים. לא מזמן, בשבוע שעבר, סמנכ"ל הכספים של מכבי תל אביב קרא לאוהדי הפועל באר שבע "קופים". נכון, המועדון פיטר אותו, עשו נכון, זה מתבקש, הרי. אבל מאיפה באו האמירות האלה? זה לא פעם ראשונה. כל פעם אנחנו שומעים את זה. האלימות מאוד מאוד קשה בספורט הישראלי. מה קרה לנער שהלך פשוט עם החולצה של בית"ר ירושלים? היכו אותו, השפילו אותו, הורידו לו את הכיפה, ירקו עליו. כשאני דיברתי איתו הוא אמר: לא רוצה להיחשף. לא רק שהוא הוכה והושפל, הוא גם פוחד להיחשף. איפה אנחנו חיים? מאיפה זה בא? לכן חבריי חברי הכנסת, אלימות בספורט הישראלי באמת סכנה. אני חוששת שאפילו אולי יום אחד אחד מהאוהדים אולי יירצח, ואז נגיד: עכשיו נתחיל לטפל. הטיפול צריך להתחיל עכשיו, בחינוך. עד שיגיעו למגרש יש הרבה שנים. צריך להתחיל לדבר על זה בבתי ספר. גם הענישה צריכה להיות ענישה קשה. אסור לנו להבליג. אני מאוד מצטערת שאני ראיתי – לא יכולתי לראות את זה – הנער הזה, מה הוא חושב עכשיו? האם בפעם הבאה הוא ילך למגרש ליהנות מהמשחק כמו כולם או לא? לכן, חבריי חברי הכנסת, בואו נילחם קודם כול באלימות בכל צורה, לא רק במגרש כדורגל – בכל מקום. בואו נילחם בגזענות בכל פינה, בכל מקום, הן בחינוך והן בענישה קשה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת צגה מלקו. חבר הכנסת משה טור פז, בבקשה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להתייחס לישיבת ועדת המשנה לזהות יהודית שהתקיימה היום בראשותה של חברת הכנסת גלית דיסטל. זו ועדה שאני חבר בה. אני מודה, לא רציתי להיות חבר בה, לא כל כך התחשק לי, מכל מיני סיבות, אבל כשראיתי את הנושא, והיות שאני חושב שיהדות זה דבר חשוב ומשמעותי לכל אזרחי ישראל, אז הצטרפתי לוועדת המשנה הזאת. גם אמרתי לחברת הכנסת שאם הדיונים בה יאפשרו שיח משמעותי על יהדותה של מדינת ישראל – הבנה שהיהדות שייכת לכולם, גם לאדם הדתי, גם לאדם החילוני, גם למסורתי, קולות שונים של יהדות, שיישמעו טוב יותר בחברה הישראלית, מערכת חינוך לא רק דתית, לא רק חרדית, גם ממלכתית, שבה אפשר יהיה ללמוד יהדות ברמה גבוהה יותר, בכמות גדולה יותר, כשאנשים שמבכים את חוסר הידע שלהם ירגישו שהיהדות שייכת לכולם – אז אני בעד. אבל הוועדה היום נפתחה בדברים מאוד מרים, דברי בלע על אתר אינטרנט שעוסק בלימוד תנ"ך, אתר 929, למי שמכיר. למי שלא יודע, 929 הוא מספר הפרקים בתנ"ך, ועל שם המספר הזה נפתחו לפני כמה שנים אתר ופרויקט שעוסק בהרחבת לימוד התנ"ך בישראל. את האתר הזה מובילים אנשים מצוינים; את אחד מהם אני גם מכיר, ובזכותו הרבה מאוד אנשים בישראל לומדים היום יותר תנ"ך. יש סדר לימוד תנ"ך, שמסיימים את התנ"ך קרוב לפעם אחת בשלוש שנים, ויש גם מיזם משותף של הגוף הזה עם משרד החינוך שנועד להרבות, להעמיק, לגוון, להוסיף לימוד תנ"ך בישראל. פתחה חברת הכנסת דיסטל בציטוט מהאתר הזה – ציטוט שוואללה, האמת שהייתי מוצא יותר מוצלחים ממנו – ומתוך הקטן גזרה על השלם, ובעיניי עשתה עוול גדול גם ללימודי התנ"ך, גם לאנשים שרוצים להרבות תורה בישראל. עכשיו, אני רוצה לפנות לחבריי חובשי הכיפה השחורה, הסרוגה והאחרת פה בבית, גם שקופה, ולומר: אני חושב שאם נשאל שאלה, נעשה סקר בקרב 120 חברי כנסת, רובם יגידו: כן, אני רוצה יהדות שתהיה דבר משמעותי לכולם. אחד החסמים הגדולים בפני הדבר הזה – אולי שני חסמים ישנם. האחד זה חוסר התעניינות, אבל השני זו תחושת פטרונות, עליונות, פרשנות אחת ליהדות, כאילו יש יהדות אחת וכל השאר לא קיים. ואת הדבר הזה צריך להכחיד. בדבר הזה צריך להילחם. אנשים ירגישו בני בית בתורה אם הם ירגישו שיש להם מה ללמוד ממנה, להתבטא בה, לפרש אותה, לחשוב עליה בעיניים שלהם, בלי שמישהו יחליט בשבילם, יקבע בשבילם, יפסוק בשבילם, ינחית עליהם. ככל שהתורה תהיה רבת-אנפין יותר, רחבה יותר בפירוש ובתחושה של אנשים שזה ביתם, יש סיכוי שהם ירצו להתחבר אליה, ללמוד אותה ולגדל עליה את הילדים שלהם. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחבר הכנסת משה טור פז. חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, בבקשה. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, בדיוק לפני שבוע, ביום שלישי 31 בדצמבר בבוקר, בדרך לכנסת הקשבתי לרדיו, ושמעתי את השיחה עם אלון, הנכד של לודמילה ליפובסקי, שנרצחה בפיגוע הנורא ביום שישי ה-27 בדצמבר. לודמילה הייתה בת 83, התגוררה בהוסטל, דיור מוגן לאזרחים ותיקים בהרצליה, שבו התגוררו ומתגוררים כ-90 קשישים, רובם עולים, וביניהם גם ניצולי שואה. לודמילה עצמה הייתה ניצולת שואה. סיפורה האישי הוא סיפור של הישרדות, תקווה ותקומה. היא לא נולדה בבית ולא בבית חולים. היא לא זכתה לעריסה חמה כמו תינוקות אחרים. ב-1941, עם פלישת הצבא הגרמני לברית המועצות, אביה של לודמילה, שהיה קצין בצבא האדום, לחם בחזית. אימא, שהייתה בהיריון ועם ילד קטן בידיה, נאלצה לעלות על הרכבת ולברוח מאזור מגוריהם, שהיה מחוז לנינגרד, לכיוון סמרקנד שבאוזבקיסטן. אבל בעיצומה של הדרך חוותה אימא של לודמילה צירי לידה. היא ירדה בתחנת רכבת רנדומלית באזור שאותו לא הכירה, ועברה את הלידה בעזרת אישה שהיא לא הכירה קודם. בתום המלחמה אבא של לודמילה חזר הביתה בחיים, ולא עזב את השירות הצבאי. מתוקף תפקידו עברה המשפחה כמה מקומות מגורים ברחבי ברית המועצות. הם אפילו הספיקו לגור גם באזרבייג'ן. לודמילה נאלצה להחליף עשרה בתי ספר במהלך שנות לימודיה. לבסוף המשפחה הגיעה לחצי האי קרים, לעיר קרץ', ששם לפני מלחמה התגוררו קרובי משפחה של האימא, ואת כל קרובי המשפחה האלה הנאצים הרגו בדם קר. המשפחה של לודמילה הגיעה לשם כדי להנציח את זכרם של בני המשפחה שנספו בשואה. בקרץ' לודמילה גדלה, התחתנה, ילדה את בתה, וגם הנכד שמספר את סיפורה של סבתא נולד שם. ב-1998 לודמילה עלתה עם משפחתה ואחותה לארץ ישראל. כמו עולים רבים, הם התמודדו עם קשיי קליטה, אבל לאורך כל השנים לודמילה שמרה על הכוח הפנימי שלה, בדיוק כמו שהיא חינכה את בתה ואת נכדה. אלון מספר שהיא הייתה אישה מאוד אופטימית, אוהבת חיים, וכך היא חינכה לערכים ולכבוד את בניה. הרצח של לודמילה הוא לא רק הטרגדיה הכואבת של המשפחה, אלא אירוע שמזכיר לנו את המציאות הקשה שלנו, של כולנו, המציאות שבה אזרחים תמימים הופכים לקורבנות טרור. עלינו כחברה להמשיך ולהוקיר את חייה ואת מורשתה לודמילה. יהי זכרה ברוך. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אמן. תודה רבה לחברת הכנסת טטיאנה מזרסקי. חברת הכנסת לימור סון הר מלך, בבקשה. בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו נמצאים באירוע שלא נראה כדוגמתו במדינת ישראל. אפשר לומר שזוהי המלחמה הראשונה בכל תולדות מדינת ישראל שבה לא רק שלא קיימת התגייסות של התקשורת ללחימה, לכללי הצנזורה, לגיבוי של החיילים והמפקדים בשטח, להרגעת הרוחות בציבור, אלא מוסדות המדינה מצטרפים לעליהום, להסתה ולהמרדה נגד חיילינו ונגד הדרגים המדיניים והצבאיים האמונים על ביטחוננו. אנחנו נמצאים במצב בלתי אפשרי שבו אנחנו, בית המחוקקים איבד כבר ממעמדו, וכל יכולותיו וסמכויותיו נמצאים כמה מטרים מכאן, בבית המשפט העליון. האיזון במשולש הקדוש בין רשות מחוקקת, מבצעת ושופטת הופר ואינו קיים עוד. ידעו תלמידי ישראל כי בבחינה המעשית באזרחות כשלנו כולנו. בשנת 1992 חוקק בית הנבחרים המכובד הזה את חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. בית המחוקקים ביקש לשמור על כבודם של כלל אזרחי מדינת ישראל ללא הבדלי דת, גזע ומין. אולי היו צריכים לקרוא לחוק "כבוד האזרח וחירותו", כי בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, החל מאותו הרגע החל לשמור על כבוד האדם שאינו אזרח ועל חירותו. ניכר מעתירה לעתירה כי בג"ץ ידון בכל הזכויות של ערבים פלסטינים, אפילו אלו שגרים בעזה, ויתעדף אותם מול עתירות של אזרחי מדינת ישראל. זה החל מהפקעת שטחים, פינוי יישובים ושינוי גבולות של המדינה, והפך אט-אט למסכת ייסורים לדרג הצבאי והמדיני ופגיעה באסטרטגיות הביטחוניות של מדינת ישראל כולה. נחשפתי, כמו רבים וטובים במשכן הזה, למחקר שערכה התנועה למשילות ודמוקרטיה, המגולל כשלושה עשורים של עתירות שהוגשו לבג"ץ בנושאים ביטחוניים או שמשפיעים על הביטחון המדיני, שבג"ץ לא רק שלא גלגל אותן מכל המדרגות ודחה אותן במיידי על הסף, אלא קיבל אותן ואף הכריח את מדינת ישראל לטרוח ולענות על העתירה, גם אם בסוף לא הייתה הכרעה בכלל. המדינה, כשידיה כבולות, נאלצת לתת דין וחשבון בנושאים וסוגיות רגישים מאוד, מזמינה קצינים וחיילים למתן עדות, וכל זאת כדי לאפשר בין היתר הכנסת דלקים וסיוע לעזה, בחינת שחרור גופות מחבלים ובחינת תנאי המחבלים תתי-האדם שטבחו, שרפו ואנסו ב-7 באוקטובר בכלא. איפה נשמע כדבר הזה? אני קוראת לחברי הקואליציה וכן לשרי הממשלה הנבחרת: הוצאנו את תומכינו חמש פעמים לבחירות. בפעם האחרונה לא היה ספק שלמרות כל זה, הציבור הימני בישראל מאמין בנו וביכולתנו להוביל שינוי, למשול. אני קוראת לחברי השר לוין: העלה את החוקים של הרפורמה המשפטית זה אחר זה, ואני מבטיחה לך שיהיה לך גיבוי מלא ממני ומחבריי לסיעה. הגיע הזמן לשים קץ לשלטון הדיקטטורי של אותה מערכת משפט. אם נאמין, אנחנו גם נזכה לראות כי אין זו אגדה, ואנחנו נזכה לרפא את מערכת המשפט ונוביל לתיקונה כבכל מדינה דמוקרטית אמיתית בעולם. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת לימור סון הר מלך. חברת הכנסת שלי טל מירון, אחרונת הדוברים, בבקשה, שלוש דקות. חברים, אני מבקש רק לשמור על השקט שם. זה מפריע. תודה. מי שבא להצביע – אפשר להתיישב. תודה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, אתמול ראיתי סרטון של "היום לפני שנה" של השרה מירי רגב בפגוש את העיתונות – אולי אתם זוכרים – עם עמית סגל ובן כספית. אז עוד היה יחסית תחילת המלחמה, והיא אמרה בריאיון: עכשיו זה לא הזמן, אנחנו במלחמה, זה לא הזמן לבדוק את הדברים ולשאול את השאלות. בוודאי שאנחנו נחקור את הכול, וקום תקום ועדת חקירה ממלכתית. אני אצטט: את כל השאלות נשאל ביום שאחרי בוועדת חקירה. ואז הם שואלים אותה: ועדת חקירה ממלכתית? והיא אומרת: ועדת חקירה ממלכתית. המילים יצאו מהפה שלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> של מי? << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> של השרה מירי רגב. ואני שואלת: מה קרה מאז? למה התהפכה השרה? מדוע פתאום ועדת חקירה ממלכתית היא לא הדבר הנכון? למה צריך את שיטת השטיק והטריק של הצעת חוק פרטית? בקואליציה הזאת, כל מה שלא בא להם בטוב – יש מייד הצעת חקיקה שפותרת את זה. לא בא להם בטוב שהם עשו משהו לא בסדר – מגבירים את החסינות. זוכרים את כל השטיקים והטריקים? אז עכשיו יש איזו הצעת חקיקה פרטית בנושא ועדת חקירה פוליטית. ואני שואלת: למה לא ממלכתית? מה יש להסתיר? ממה אתם מפחדים? הרי בסוף, אם אתם באמת חושבים שאתם לא אחראים וזה לא קרה באשמתכם, אז אין ממה לחשוש. תחקור ועדת החקירה, תגיע לממצאים, ובא לגואל ציון. ממה הפחד הגדול? ואז נזכרתי בקטע שראיתי בשבוע שעבר של מעיין אדם, שבוודאי כולכם מכירים, שאחותה מפל, זיכרונה לברכה, נרצחה בנובה, והיא יושבת שם בדמעות ואומרת: מגיע לי לדעת. מגיע לי לדעת מה קרה לאחותי. מגיע לי לדעת למה רואים בסרטון את אחותי בשקית שחורה. אני חושבת שזה סרטון שכל מי שצפה בו לא יכול להישאר אדיש לו. קודם כול, אני רוצה לחזק את מעיין מכאן. מעיין היא אישה מאוד מאוד חזקה, יש לה קול, יש לה במה, היא יכולה לבטא את מה שהיא חושבת, אבל יש הרבה אנשים בבית, הרבה משפחות שכול, שאין להם את הבמה הזאת ואין להם את הקול הזה, וגם להם מגיע לדעת מה קרה לנו ב-7 באוקטובר. מגיע להם, מגיע לנוף, ואנחנו לא נאפשר להקים פה שום גוף פוליטי שיחקור את 7 באוקטובר. תהיה פה ועדת חקירה ממלכתית, רוצים או לא. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת של טל מירון. אדוני השר, אתה רוצה לסכם או שאנחנו נעבור להצבעה? אפשר לעבור להצבעה. אז על פי בקשת האופוזיציה, ההצבעה תהיה הצבעה שמית. אני אבקש ממזכיר הכנסת לקרוא בשמות של חברי הכנסת. בבקשה, אדוני המזכיר. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – בעד ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אביחי אברהם בוארון – אינו נוכח אוריאל בוסו – אינו נוכח מישל בוסקילה – אינו נוכח דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – בעד אליהו ברוכי – אינו נוכח ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – אינו נוכח טלי גוטליב – אינה נוכחת מאי גולן – אינה נוכחת גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אלי דלל – אינו נוכח שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – בעד שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – אינו נוכח מיכל מרים וולדיגר – בעד יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – בעד אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – בעד אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – אינו נוכח אלמוג כהן – בעד מאיר כהן – בעד מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – בעד ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח ירון לוי – אינו נוכח מיקי לוי – בעד יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח סימון מושיאשוילי – בעד טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – אינה נוכחת יונתן מישרקי – אינו נוכח חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח ארז מלול – בעד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח צגה מלקו – בעד שרון ניר – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח אבי מעוז – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד צבי ידידיה סוכות – בעד משה סולומון – אינו נוכח לימור סון הר מלך – בעד אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – בעד גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח עפיף עבד – בעד איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – בעד עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – אינו נוכח משה פסל – אינו נוכח יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת אריאל קלנר – בעד יצחק קרויזר – בעד גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – אינו נוכח אליהו רביבו – אינו נוכח משה רוט – אינו נוכח שמחה רוטמן – בעד עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – אינו נוכח אושר שקלים – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני מבקש לקרוא שנית בשמות חברי הכנסת. בבקשה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אביחי אברהם בוארון – אינו נוכח אוריאל בוסו – אינו נוכח מישל בוסקילה – אינו נוכח דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח אליהו ברוכי – אינו נוכח ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – אינו נוכח טלי גוטליב – אינה נוכחת מאי גולן – אינה נוכחת גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אלי דלל – אינו נוכח שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – אינו נוכח יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח ירון לוי – אינו נוכח יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – אינה נוכחת יונתן מישרקי – בעד חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח אבי מעוז – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח משה סולומון – אינו נוכח אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – אינו נוכח חמד עמאר – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – אינו נוכח משה פסל – אינו נוכח יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – אינו נוכח אליהו רביבו – אינו נוכח משה רוט – אינו נוכח עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – בעד אושר שקלים – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> האם יש חברי כנסת שלא קראו בשמם? אם לא, אז אני מבקש לסכם את ההצבעה, בבקשה. להלן תוצאות ההצבעה: בעד – 29, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 253 והוראת שעה) (תגמולי מילואים בנסיבות חירום), התשפ"ה–2024, אושרה בקריאה ראשונה ותעבור לדיון בוועדת העבודה והרווחה לצורך הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. << הצח >> הצעת חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס' 5 והוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 3), התשפ"ה–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1830).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס' 5 והוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 3), התשפ"ה–2024, לקריאה ראשונה. אני מזמין את השר עמיחי אליהו להציג גם את הצעת החוק הזו, בבקשה. בבקשה, אדוני, עשר דקות לרשותך. << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מבקש להציג פה הצעת חוק בשם השר יואב קיש. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, יואב בן צור. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> יואב בן צור, סליחה. אני מבקש לאשר בקריאה ראשונה את הצעת חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס' 5 והוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 3), התשפ"ה–2024, שהוגשה מטעם משרד העבודה. מלחמת חרבות ברזל, שפרצה לחיינו ב-7 באוקטובר, הביאה איתה אתגרים רבים בכל תחומי החיים, ולצערי, אומר השר קיש – השר יואב צור – גם בתחום התעסוקה. כשאני מדבר על האתגרים בתחום התעסוקה, האתגרים הם רבים ומגוונים, אבל מעל הכול זיהינו את הצורך להגן על עובדים מסוימים שנפגעו מהשלכות המלחמה מפני פיטורים. ביום 28 בנובמבר 2023 תוקן חוק ההגנה על העובדים במסגרת הוראת שעה כדי להחיל את ההגנה מפני פיטורים גם על העובדים הבאים: 1. עובד שהתפנה ממקום מגוריו שנמצא באחד היישובים המפורטים בתוספת, שניתן יהיה לשנותה בצו; 2. עובד שהוא נעדר, שבוי או חטוף כתוצאה מפעולות האיבה או מפעולות המלחמה, וכן בן משפחתו של עובד שהוא נעדר, שבוי או חטוף כאמור כהגדרתם בהוראת שעה; 3. עובד שהוא בן משפחה אחר של אלה בתנאים שנקבעו בהצעת החוק; 4. הורה שנעדר מעבודתו לצורך השגחה על ילדו עקב סגירת מוסד החינוך בהתאם לסעיף 2(ב)(1) לחוק כיום – תוחל גם כאשר ניתנה לעובד הודעה מהרשות המקומית או מוסד החינוך כי מוסד הלימוד סגור; 5. עובדים שהם בני זוג של חיילים בסדיר ובקבע, וכן בני זוג של כל המנויים בסעיף 11 לחוק, ובהם שוטרים וסוהרים, לצורך השגחה על ילדיהם הנמצאים עימם. תוקף הוראת השעה – מיום 7 באוקטובר 2023 ועד ליום 7 בפברואר 2025, לאחר שהתקופה הוארכה כמה פעמים באמצעות צו, באישור ועדת העבודה והרווחה בכנסת, ולבסוף גם במסגרת תיקון החוק בחודש ספטמבר 2024. מאז עבודת מטה במשרד העבודה לבחינת המשך מתן ההגנה לאוכלוסיות האמורות, ובהתאם לדוח הערכת רגולציה, מוצע להאריך את תוקפה של הוראת השעה, לקבוע תקופות שונות להחלת ההגנה ביחס לכל קבוצה ולהוסיף הגנה לפדויי שבי ובני משפחותיהם כדלקמן: 1. לעניין היעדרות או אי-ביצוע עבודה בשל סגירת מוסד חינוך בהתאם להוראה של הרשות המקומית או מוסד חינוך, ולגבי הוראות לעניין מי שבן זוגו או הורהו האחר של ילדו משרת כחייל או מנוי בסעיף 11 לחוק – מיום 7 באוקטובר ועד יום 6 ביוני 2025 או עד תום תקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף, לפי המוקדם מביניהם; 2. לעניין מי שהתפנה ממקום מגוריו – מיום 7 באוקטובר 2023 ועד יום 6 ביוני 2025; 3. לעניין החטופים והנעדרים ובני משפחותיהם – מיום 7 באוקטובר 2023 ועד יום 31 בדצמבר 2025; 4. לעניין פדויי השבי ובני משפחותיהם – שישה חודשים מיום שחרורו של פדוי השבי ששוחרר עד ליום 31 בדצמבר 2025. את התקופות האמורות ניתן יהיה להאריך באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, ובלבד שתקופת ההגנה תהא לכל המאוחר עד ליום 31 בדצמבר 2025. אני סבור שמדובר בחוק צודק. זו חובתנו כלפי כל אותם אלו שנפגעו פגיעה ישירה מתוצאות המלחמה, כדי להגן על מקום עבודתם. לאור זאת, אני מבקש לאשר בקריאה ראשונה את הצעת החוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לשר אליהו. חברי הכנסת, אנחנו נעבור כעת לדיון אישי. ראשון הדוברים, לפי הרשימה – חבר הכנסת מיקי לוי. בבקשה. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> שלוש דקות? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> היית יושב-ראש, אתה יודע מה זה. מי כמוך יודע. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ניסיתי. אדוני היושב בראש, חברי הכנסת, בהמשך לדיון שהיה בוועדה לביקורת המדינה בנושא גיוס חרדים, אני מזכיר לכל הנוכחים כי מחר מתקיים בג"ץ כנגד המדינה בנושא חובת הגיוס לכלל מחויבי הגיוס במדינת ישראל. בוועדה לביקורת המדינה הודה נציג צה"ל: דרישת הרמטכ"ל הינה תוספת כוח אדם של 12,000 חיילים קרביים כדי להתמודד מול האיומים. הדבר נובע מכך ש-13,500 חיילים נפצעו ועוד 827 – לצערי, נוסף אחד – 828 נפלו בקרב. תבינו, המסגרת הזאת היא מסגרת של אוגדה, זה מה שחסר בצה"ל עכשיו. הפוקד על פי החוק הוא שר הביטחון – הוא מוגדר על ידי החוק כפוקד, הוא מורה לצה"ל כמה לגייס. החשש הגדול הוא שכדי לשמר את הממשלה הרעה הזאת, יחוקקו חוק השתמטות. נציג צה"ל אמר כי התוכנית בשנת 2025 היא לגייס 4,800 חיילים קרביים – זאת יכולת הגיוס של צה"ל. לשם כך הוצאו 10,000 צווים, וכנראה שמתוכננים לעלות ל-14,000, כדי להגיע ל-4,800 מחויבי גיוס. אבל הבשורה היא שבשנת 2026 – כך אמר נציג צה"ל תת-אלוף שי טייב – בשנת 2026 יוצאו צווים לכולם, כמו שכאן נאמר, לכולם כולם כולם. צה"ל יוכל להכין את עצמו לקליטה בשנה זו, וזאת התשובה המוחצת לדרג המדיני, לפוליטיקאים שטוענים על מספרים. אמר הרמטכ"ל, וזה מה שהביאו היום: 12,000. נתניהו אינו יכול, כדי לשמר את הממשלה שלו, את ממשלת המשתמטים שלו, להביא חוק רזה בהתאם לדרישות המפלגות החרדיות. אני מאמין שחברי הכנסת של הציונות הדתית, שבניהם משרתים, גיבורים אמיתיים, נופלים בקרב, לא ייתנו ידם לחוק השתמטות. אם ייתנו, הבוחרים שלהם לא יסלחו להם. נקווה שהפוליטיקאים לא יתערבו. אין צורך בחוק חדש, אדוני. החוק הנוכחי מכסה ומחייב את כולם. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מיקי לוי. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, נחדד באיזה כמה מילים על איזשהו מונח, מילה שנשתכחה מן הלב, לפחות באזורים האלה של הבית – אמון. משטר דמוקרטי באשר הוא מבוסס על אמון, אמון בסיסי של אנשים במוסדות המדינה. זה הדבק האמיתי של משטר דמוקרטי. במילה הזאת, לא משתמשים בה – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> רגע, יואב, יש שאלת רב שם. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> זאת שאלת רב שניתן לה מענה של ישבן. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> השר מרגי, יעקב, אני מבין שאתה שר הרווחה, אבל לא עד כדי כך, כי התחושה היא שאתה מאכיל את החברים שלך לסיעה פה – ככה לפחות זה נראה. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רק רוצה להגיד לכם, חבריי מש"ס, הרגע התחלתי לדבר על – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תן כבוד לשר הרווחה בעניין הזה, יכול להיות שהוא באמת האכיל אותם במשהו. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני נותן תמיד כבוד לשר הרווחה. רק להגיד לשר הרווחה – שלא הקשבתם למה שדיברתי – אני דיברתי על אמון, ואז פתאום ראיתי מראה שפגע לי באמון; מהזווית הזאת, רק מהזווית הזאת. כמה מילים על אמון, כי משטר דמוקרטי, או בכלל אמון בבני אדם, זה גם אמון במוסדות. ההנחה הבסיסית של אזרח במדינה היא שהמוסדות המדינתיים – הוא נותן בהם אמון, בבסיס. הממשלה הזאת מפרקת את המונח הזה, אמון, והיא עושה את זה בכוונת מכוון. אתה רואה פה חברי כנסת ושרים שעולים על הדוכן הזה ומשתלחים במוסדות המדינה – משתלחים בצבא, משתלחים ביועצת המשפטית לממשלה, משתלחים בשירות הביטחון הכללי, במפקדים, במוסדות – והם עושים את זה בלי להתבלבל. כאשר הדבר המרכזי שהם צריכים לייצר בתוקף תפקידם הוא להגביר את האמון במוסדות, אנחנו מקבלים פה מעשה הפוך. פעם היינו רואים סרטים מצוירים: קודם כול זורקים את האבנים, רצים מהר מהר לתוך המבנה שמתנפץ, ואז מתלוננים שזרקו עליהם אבנים. אין אמון. איך אפשר להקים ועדת חקירה ממלכתית בראשות שופט בית המשפט העליון? אין אמון. זרקו את האבן, רצו, ואומרים: אין אמון. אני רוצה להרגיע את חברי הממשלה הזאת: גם היום, אחרי הפגיעה האמיתית שאתם פוגעים באמון במערכות השלטון, עדיין האמון בבית המשפט העליון, בפרקליטות, בבתי המשפט, עולה אלף מונים על האמון בממשלה שאתם מנהלים. אין בכם אמון, בלי שזרקתי עליכם אבן אחת, רק דיברתי איתכם על אמון שלא קיים. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יואב סגלוביץ'. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת. חבר הכנסת נאור שירי. זה בא לך בהפתעה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> האמת שכן. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אתה יכול להתחלף, אם אתה רוצה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> דף ריק. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> כפי שאני מכיר אותך, אתה לא צריך דפים. אתה ממש לא צריך דפים לדבר. בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. יש לי דף, אבל אני רוצה לדבר איתכם על הצפון, כי היום ראיתי ששר המינהלות הגיע לצפון יחד עם שר האוצר. אגב, הצפון – אתה יודע על מה רציתי לדבר איתך, חבר הכנסת בליאק? היום יו"ר ועדת הכספים הנצחי של כנסת ישראל, הלוא הוא משה גפני, הגיע לוועדת הרווחה. הוא צוטט שם – אלמוג כהן היה איתו. אלמוג, נכון? תאשר שנייה את מה שאני אומר. היום גפני הגיע לישיבת הוועדה שהיית בה על אופקים. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז הוא הגיע והודה לאלמוג – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> ביקור חריג לכל הדעות. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – הוא הודה לאלמוג על זה שהוא לא מפקיר את הנושא של אופקים. שלושה חודשים חיכיתי שהוא יעשה דיון על אופקים בוועדת הכספים. שלושה חודשים. הוא דואג לאופקים? איפה ה-238 מיליון שקלים? << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> רגע, נאור, לא נכון, לא עירבת אותי. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> עירבתי אותך. הראשון שרציתי שיחתום איתי על ההצעה היה אתה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> תביא, אני אחתום. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה, אתה צוחק? תסתכל בווטסאפ בינינו. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> הוא כבר לא עוצמה יהודית. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> עוד לפני. רק אתם הבנתם. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> הוא כבר לא. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא כבר לא, זהו, זה Home Alone. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אלמוג לאופקים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> האמת, אהבתי את הציוץ שלו אתמול. אבל צחוק בצד, הם הלכו לצפון, ואז הם אמרו – עזוב את אופקים, באמת, אין לי כוח, גפני מרוקן ממני, שואב ממני את החיות לפעמים, ולא דיברתי על אסתר חיות. אבל היום הם הלכו לצפון ואמרו להם: ב-1 במרץ חוזרים. קודם כול, האירוע הזה – אני לא יודע, אני פונה לשר. אתה שר בממשלת ישראל? אני עדיין לא סגור אם אתה מורשת או מסורת. אתה פה? לא יודע איפה אתה. אבל הוא ראה את ההסכם שהם חתמו עם חיזבאללה? אני מנסה להבין איך תושב במדינת ישראל אמור לסמוך על ממשלה שתשמור על הביטחון שלו, שחתמה הסכם הפסקת אש עם ארגון הטרור חיזבאללה, שזה ארגון שמאיים על תושבי הצפון, בלי לראות את ההסכם. ממשלת ישראל – כל מחאת הסרדינים פה – לא ראתה את ההסכם שחתם ראש הממשלה עם חיזבאללה. אתם קפצתם כמו איזה כרוכיות בלול, צועקים, תרנגולות: איך לא העברתם את זה לכנסת, את ההסכם שחתמו עם לבנון? אתם, לממשלה שלכם לא מראים את זה. איך תושב ישב ותגיד לו: בוא, תחזור ב-1 במרץ? עכשיו, נניח שיחזור ב-1 במרץ. מה עשתה ממשלת ישראל? כרגיל, מה שהם מכירים: שוחד, מרמה והפרת אמונים – הם משחדים את התושבים, נותנים להם כסף: תבוא. תושב – בנית מוסד חינוך ממוגן, שנה וחצי מחוץ – ראית? ומה היה קורה אם הייתי בא עם דף? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא אמרתי לך מילה. אתה הסתכלת על השעון. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, לא, בסדר גמור. לא נעים לי. שנה וחצי – מוסדות חינוך, רווחה, בלתי פורמלי, להכין את הגדר, להכין את התשתית לחזרה של התושבים. לא משחדים אנשים שיגיעו. אנשים הם לא יו-יו כמו שר החוץ שלכם, קיסינג'ר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> שמת בזמן נקודה. תודה, נאור שירי. חבר הכנסת אריאל קלנר – לא נוכח. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> עליזה, איפה מאי גולן? נעלמה? << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> יצאה לקצינים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> בטייוואן. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת דוידסון, זו שאלה למזכירות הממשלה, כי מזכירות הממשלה קובעת את סדר – – – << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל היא גם חברת כנסת. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, סדר השרים, שהם משובצים בתורנות. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> עליזה קובעת גם בממשלה הזאת. עליזה קובעת הכול. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, אבל אני רק מדייק בעובדות. זה מזכירות הממשלה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה בכנסת ישראל, העובדות לגמרי לא משנות. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אל תיתן לעובדות לבלבל אותך. בבקשה, חבר הכנסת בליאק, שלוש דקות. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, על הדיוק. אין פה הרבה חברי קואליציה וממשלה, אבל אני רוצה לעדכן את אלה שישנם: תהיה ועדת חקירה ממלכתית לטבח 7 באוקטובר. ועדת חקירה ממלכתית תהיה בהתאם לחוק בראשות – שימו לב – שופט, וגם בהתאם לרוב ברור ומובהק בציבור הישראלי. היא תקום מסיבה אחת פשוטה: כי זו הדרך היחידה להגיע לחקר האמת של האסון הכבד ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל. היא לא תהיה לאומית, היא לא תהיה לאומנית, היא לא תהיה פריטטית – היא תהיה ממלכתית. היא לא תקום כדי שמישהו ירגיש איתה בנוח, היא תקום כי 1,200 ישראלים נרצחו, נהרגו, והאנשים שאחראים למחדל הנורא הזה חייבים לתת את הדין. היא תקום בניגוד לכל מיני יוזמות חקיקה מגוחכות מהפרוקסי של סיעת מיאמי במפלגת השלטון. ככה פשוט. אני חייב לספר לכם, חבריי חברי הכנסת, משהו בהקשר של הרעיון המופרך של הוועדה הפריטטית. היום בוועדת הכספים התקיים עוד דיון בפרשת סלייס. למי שלא מכיר, במסגרת הפרשה נגנבו כ-850 מיליון שקלים מהכספים הפנסיוניים של אלפי חוסכים ישראלים. בואו נחשוב ביחד איזו ועדת חקירה פריטטית היינו יכולים להקים בפרשת סלייס. בואו נמנה מצד אחד את נציג הנפגעים שאיבדו את כספם, ומהצד השני את בעלי החברה והסוכנים שפשעו, שתהיה פריטטית. כי חשוב שמי שגנב את הכסף ירגיש בנוח עם מסקנות הוועדה, נכון, חברת הכנסת אתי עטייה? את מסכימה איתי? אז לא, לא נכון. תקום ועדת חקירה ממלכתית לטבח 7 באוקטובר, וזאת ההתחייבות שלנו שאנחנו באמת מתכוונים לקיים. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ולדימיר בליאק. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, בבקשה. בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפני שבוע פורסם דוח של הלמ"ס בנושא הוראה, כמדי שנה. אתם יודעים שבהוראת השפה העברית ביסודיים 75% מהמורים לא עומדים בתנאי הסף? 75% בהוראת עברית ביסודי. במתמטיקה 60% מהמורים בבתי הספר היסודיים לא עברו הכשרה; בתיכונים – 15%. יש 10,000 מורים למתמטיקה בלי הכשרה במדינת ישראל. אתם בטח זוכרים שלא מזמן פורסמו תוצאות מבחני הטימס – התרסקות בממוצע הציונים במתמטיקה ובמדעים בחטיבות הביניים. אנחנו במקום השני, אבל מהסוף. מייד כמובן החלו התירוצים של שר החינוך וגלגול האחריות: זה התקציב, זה השכר הנמוך, זה אולי איזו רפורמה כושלת של השר שהיה לפני. ומה מנסים עוד למכור לנו על ההישגים המחפירים? בניכוי חרדים וערבים, מצבנו דווקא בסדר. כאילו, אין בושה להתעלם מהמצב החמור של אוכלוסיות מוחלשות, אוכלוסיות שלמות. אבל הישגי חטיבת הביניים היו צפויים, כי הרי גם במבחני הפיזה, שזה ביסודי, במתמטיקה ובמדעים, אנחנו הרבה מתחת לממוצע. חזרנו 20 שנה לאחור במיומנויות הקריאה. אנחנו לא עוד עם הספר. אז מסתבר שלא לעולם חוסן. השלכות קריסת החינוך ואוזלת היד רבת השנים של ממשלות נתניהו כבר כאן, כי בתוצאות סקר PIAAC על מיומנויות בוגרים בישראל, התוצאות האלה זועקות לשמיים. אנחנו בינוניים בכל מדד: בקריאה, במתמטיקה, בפתרון בעיות. ישראל מדשדשת בשליש התחתון מבין מדינות ה-OECD, מאחור, יחד עם מדינות עולם שלישי. וחמור עוד יותר – הפער בין החברה היהודית לערבית עומד על 70%, פער שמשתווה לשלוש שנות לימוד. וגם הכלכלה שלנו במגמה מדאיגה. ההשקעה הדלה בהון האנושי גורמת לירידה בצמיחה. לפי בנק ישראל, די שנהיה בממוצע של ה-OECD כדי שהתוצר לנפש יזנק ב-30%. מדינת ישראל קמה בזכות ההון האנושי. אנחנו מדינת אי קטנה, מוקפת אויבים, ללא משאבי טבע, ובכל זאת הגענו להישגים מדהימים. אבל בלי חינוך אין עתיד; בלי אקדמיה עצמאית אין מחקר; בלי הון אנושי אין כלכלה; בלי הטלת ספק אין מצוינות; בלי מצוינות אין ביטחון. אם לא נתעשת ונשקיע בחינוך ילדי הגן ובתי הספר, לא יהיה לנו דור עתיד – לא מהנדסות כיפת ברזל, לא סטרטאפיסטיות, לא סופרות, לא מרצות, לא אנשי תרבות. ממשלת ישראל, הגיע הזמן להתעורר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אושר שקלים – אינו נוכח. חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה. הפעם בלי מחשב. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> בית"ר ירושלים, דיר באלכ. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אני אמשיך היום ואדבר היום וגם מחר, כי מחר עולה הצעת חוק שלי להחזיר את הרשות למניעת התמכרויות במדינת ישראל. אני רוצה לספר לכם שעד 2017 הייתה במדינת ישראל רשות שהתפקיד שלה היה להתעסק יום-יום, שעה-שעה, במניעת התמכרויות, הגעה להתמכרויות של סמים, אלכוהול, הימורים, במדינת ישראל. הרשות הזאת הוקמה בתחילת שנות האלפיים וסיימה את דרכה ב-2017 בהחלטה פוליטית שאני עד היום לא מבין אותה. אף אחד לא מבין אותה, למה סגרו אותה, כי היא עשתה עבודה מדהימה: הורידה את מספר המכורים, מספר המתמכרים במדינת ישראל בשנים שפעלה, פעלה בהסברה, פעלה בחינוך, שולחנות עגולים עם כל המשרדים – משרד הבריאות, הרווחה, חינוך וכדומה – ובאמת פעלה יום-יום למען אזרחי מדינת ישראל. בהחלטה של גלעד ארדן דאז ב-2017 החליטו לסגור את הרשות, להעלים אותה לגמרי, והכניסו אותה לתוך המשרד לביטחון פנים דאז – היום זה המשרד לביטחון לאומי – ובתוך המשרד החברתי הזה יש שם איזה משרדון קטן שדואג לנושא של התמכרויות במדינת ישראל. הצעת החוק שלי – פעם שנייה שאני מגיש אותה, ואני אגיש אותה שוב: אנחנו נפעל כדי להחזיר את הרשות, ובסוף נצליח להחזיר את הרשות, כי לרשות היה תפקיד משמעותי מאוד במדינת ישראל. לפעמים לא צריכים לעשות פוליטיקה על אזרחי מדינת ישראל. צריך לדאוג לילדים שלנו – לדאוג שלא יגיעו לטיפה המרה, לדאוג שלא יגיעו לסמים. אבל זה לא מעניין את המדינה. היום בשדולה סיפרתי לכם קודם סיפור על אישה מדהימה, ועכשיו אני אספר לכם על זוג מדהים שהקימו עמותה שנקראת "להעיר את עומר". זוג הורים, האבא הוא דוקטור לכימיה, מדען במכון ויצמן, האימא מתעסקת בנושאים הוליסטיים, והבן שלהם היקר עומר מת ממנת יתר בגיל 24. זה יכול לקרות בבית הכי מפואר, הכי טוב, הכי אקדמי. זה לא נוגע רק לאנשים בקצה, זה נוגע לכל בית במדינת ישראל. והזוג הזה הקימו עמותה, והם פועלים כבר כמה שנים, והתפקיד שלהם הוא מניעה והסברה – הסברה להורים שיראו מה קורה עם הילדים שלהם, שיזהו תהליך של התמכרות, שיזהו מתי צריך לדאוג לילדים, מתי צריך לעשות איזושהי פעולה כדי שהם לא יגיעו למצב מאוד קשה בחיים שלהם וחס וחלילה גם ימותו מהדבר הנורא הזה שנקרא סמים. אז לא, זה לא מעניין את מדינת ישראל. במקום שהמדינה תעשה את זה, צריכים את ההורים של עומר שיעשו את זה, ועמותות אחרות. אבל גם העמותות האלה לא מקבלות עזרה מהמדינה, לא מקבלות תמיכה, לא מקבלות תקציבים. ולמה? כי בראש המשרד לביטחון לאומי יושב שר שהמדינה לא מעניינת אותו. לא מעניין אותו שיש מכורים במדינת ישראל. לא מעניין אותו שיש תפקיד כזה של לדאוג לאזרחים. רק פופוליזם, רק טיקטוק, רק רשתות. אז אדוני השר בן גביר, אצלך במשרד יש משרדון קטן עם תקציב קטן שצריך למנוע מאנשים להגיע לטיפה המרה ולסמים. תדאג שהמשרד הזה יעבוד. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת סימון דוידסון. חבר הכנסת משה טור פז. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול, חבר הכנסת דוידסון, תודה לך על זה שאתה עוסק בנושא הזה, גם בשדולה החשובה שקיימת היום, וגם על העובדה שאתה לא מרפה מהנושא הזה ומביא את עצמך, את הסיפור, את כל האירוע. באמת, אין מילים לזה. אתה יודע, אדוני היושב-ראש, יש כל כך הרבה עקרונות יהודיים שהממשלה הזו שכחה. פשוט כואב לי הלב אפילו לומר את זה. כי כאילו מה שסיפרו לנו על הממשלה, ימין ויהדות פשוט מתנגש אחד לאחד בכל פעם כשמגיעים לפרשה חדשה אחרת. הינה, ניקח את השבוע. ממש רגע אחרי מותו של יעקב אבינו בפרשת ויחי, שנקרא השבת, אומרים אחרי יוסף לאמור ככה: "ויצוו אל יוסף לאמר אביך צוה לפני מותו". מה הם אומרים לו? אבא שלך, לפני שהוא מת, אמר: אל תתנקם בנו. על מה תתנקם בנו? על זה שנזרקת לבור, על ההתעללות, כל מה שנעשה בדרך. ואז רש"י אומר את הפירוש היפה ביותר בעיניי לתורה, ארבע מילים שמחזיקות הכול: "שינו בדבר מפני השלום". מה רש"י אומר לנו פה? רבי שלמה יצחקי, הפרשן לתורה ולגמרא, אומר את הדברים הבאים: כשאחי יוסף באו אליו ואמרו לו: אביך ציווה לפני מותו, יכולת לומר: רגע, זה לא כתוב בשום מקום. נכון, חבר הכנסת ארז? לא כתוב. לא כתוב: אביך ציווה. זה לא. חפש בתורה. יעקב אבינו לא מצווה את בניו, לפחות לא כתוב. אז היית יכול לומר: התורה קיצרה, מקצרת במקום אחד. לא. אומר רש"י: שינו בדבר מפני השלום. מה זה שינו בדבר? שיקרו, שינו את המציאות. שיקרו. למה הם שיקרו? מפני השלום. יש דברים בודדים, יוצאים מן הכלל, שמותר בשבילם לשקר, ורק בשבילם מותר לשקר. אנחנו מכירים את זה גם מעוד פרשה, שכתוב: "ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בְלֹתִי היתה לי עדנה ואדני זקן". אז רש"י אומר: "למה זה צחקה שרה?" לאמור: "האף אמנם אלד ואני זקנתי" – מפרש רש"י: "ואני זקנתי" – "שינה הכתוב מפני השלום", שהרי היא אמרה: "ואדני זקן". כלומר, יש מקרים בודדים בין אח לאחיו, בין אישה לבעלה, שמשנים מפני השלום. גם בני יעקב, כשהם באים לאביהם ומספרים על הפגישה עם יוסף, הם אומרים: יוסף אמר, "את אחיכם אתן לכם ואת הארץ תסחרו". אומר הרמב"ן: "שינו בדבר מפני השלום כדי שישמע אליהם לשלוח אם בנימין". חברים, יש מעט מאוד דברים שמותר לשקר בשבילם. השלום נשמע מעט מדי בבית הזה. כן, השלום ראוי שיימחה שמו של הקדוש ברוך הוא עליו, שאדם ישנה בשבילו. הגיע הזמן שנילחם גם על השלום. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחבר הכנסת משה טור פז. חברת הכנסת שלי טל מירון, בבקשה. סגרתי את הרשימה כרגע. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לדבר על הדיון שנערך היום בוועדה לקידום מעמד האישה. קודם כול, אני רוצה לברך את חברתי יושבת-ראש הוועדה פנינה תמנו, שכינסה את הוועדה והזמינה את טאיסיה המופלאה והנהדרת לדבר על הפרשה של אייל גולן. החדר היה מפוצץ עד אפס מקום, היו חברי קואליציה ואופוזיציה שם ותקשורת רבה. טאיסיה דיברה באומץ ובגילוי לב גדולים מאוד, ורציתי לדבר על כמה דברים בהקשר הזה. קודם כול, למי שמכיר את העולם הזה של נוער בסיכון, טאיסיה סיפרה שהיא התחילה את דרכה כנערה בסיכון. היא באה ממשפחה ללא אב, עם אימא קשת-יום. הם היו במקלטים. היא הייתה מרקע מאוד מאוד קשה, והייתה מאוד חלשה ושברירית. זה מה שנקרא תפס אותה בחולשתה. הינה, פנינה נכנסה. אני בדיוק מדברת עלייך ועל הדיון החשוב שהיה בוועדה היום. כל מי שמכיר נוער בסיכון ואת את הרקע הזה יודע שאלה נערות – אני מדברת כרגע על נערות; יש גם נערים בסיכון – שצריך לעטוף אותן, ללוות אותן, להשקיע בהן, כדי לחזק אותן, כדי שהן יצאו מהמעגל הזה בחיים העצמאיים שלהן כשהן גדלות. יש גם את עמותת "החצר הנשית" שאני חייבת לציין, כי ביקרתי באחד הבתים שלה בחיפה. באמת עושים שם עבודת קודש עם נערות. טאיסיה סיפרה על הרקע שלו וכו', וכל כך התגאיתי בראשות ובראשי הרשויות וחברי המועצה שנעמדו לצד הצדק והמוסר והתבטאו לטובת טאיסיה. ואני אומרת, חברים, בעניין הזה, יש מה שנקרא – עזבו רגע את הראיות הפליליות, עזבו את הסף המשפטי של הדבר – יש את הדבר הצודק והנכון והמוסרי לעשות. הדבר הנכון לעשות זה לעמוד לצד טאיסיה ונערות כמותה. אני חושבת שהיה הרבה טיוח במקרה הזה שצריך לבדוק אותו ואפילו לחקור אותו ולהבין מה קרה בחקירות, כי הבנו שהיה שיבוש חקירה מהותי בסיפור הזה. אבל אני רוצה גם להגיד, לחשוב על זה שחברי הכנסת במהלך השנה האחרונה הוציאו תעודת הוקרה לזמר שהיה מעורב בכזאת פרשה. על מה אתם מוקירים אותו ובשם מי? קודם כול, לפי החוק, הוא בכלל לא יכול להוקיר שום דבר מטעם כנסת ישראל. אסור להוציא מפה, חברי כנסת, תעודות הוקרה. פנינה דיברה על זה היום בוועדה. אני חושבת שזאת בושה וחרפה. אז קודם כול, אני קוראת לחברי הכנסת פה שעשו טעות קשה להתנצל ולחזור בהם מהדבר הזה, בטח ובטח לשרים שקיפצו על הבמה עם זמר שהיה מעורב בכאלה פרשיות. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> הם מטילים כתם על כל הבית. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה כתם על הבית. זאת בושה לנו, חברי הכנסת, בהחלט. אני קוראת לכל מי שמפחד, לא לפחד להביע את דעתכם ולעמוד לצד טאיסיה. אבל לא רק לצידה – לצד כל הנערות וכל הנשים שחוו וחוות את הדברים האלה. אנחנו חייבים לעמוד לצד האמת ולצד הצדק. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חבר הכנסת ירון לוי – אינו נוכח; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת רם בן ברק – אינו נוכח; חברת הכנסת לימור סון הר מלך – אינה נוכחת; חברת הכנסת צגה מלקו – אינה נוכחת; חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברי הקואליציה, אתמול עמד כאן שר התקשורת ד"ר שלמה קרעי ואמר שכמו שהם החליפו את שרי ממשלת השינוי, כך הם יחליפו גם את השופטים. אם הממשלה שולטת על עצמה והממשלה שולטת על הכנסת והממשלה תשלוט גם על בית המשפט העליון, אז איך ישראל מקיימת את החוק היסודי או העיקרון היסודי של דמוקרטיה, והוא הפרדת רשויות? שהרי דמוקרטיה היא לא רק שלטון הרוב; היא שלטון הרוב תוך הגנה על מיעוטים. אם לממשלה יש את כל הכוח השלטוני בידה, אם גם הרשות המחוקקת בידה, גם הרשות המושלת, הממשלה בידה וגם הרשות השופטת, מי יעצור את הממשלה אם היא רוצה לפגוע במיעוטים? מה האיזונים והבלמים שיהיו על כוחה של הממשלה לא לעשות כל מה שהיא רוצה? אני שואל את זה, ויש פה ארבעה, חמישה חברי קואליציה באולם. אני אשמח אולי אם תגידו לי איך זה עובד. איך לשיטתכם אמורה לעבוד דמוקרטיה אם אתם שולטים על כל שלוש רשויות השלטון במדינה – על הרשות השופטת, על הרשות המבצעת ועל הרשות המחוקקת? איך זה אמור לעבוד? יכול להיות שהתשובה היא שאתם לא רוצים שישראל תהיה דמוקרטיה, שמאסתם בעיקרון הדמוקרטי של מדינה יהודית ודמוקרטית, ואתם מבקשים להחריב את ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ועל חורבותיה של המדינה היהודית והדמוקרטית אתם רוצים להקים מדינת עליונות יהודית, משיחית, כהניסטית, הומופובית, שבה יהיה מקום אך ורק למי שנראה וחושב כמוכם. יכול להיות שהאמת שנפלטה ליריב לוין לפני שנה וחצי או שנתיים בריאיון בערוץ 14, שאם הרפורמה תושלם אז ישראל תחדל מלהיות דמוקרטיה – יכול להיות שזו ממש האמת, שמאסתם ברעיון הדמוקרטי, בערכי היסוד שעל בסיסם הוקמה מדינת ישראל. יש אפשרות לקבל מענה ממישהו מחברי הקואליציה, שחלקם מפנים אליי את הגב? אני פשוט לא מצליח להבין. חבר הכנסת סעדה, תסביר לי, איפה עקרון הפרדת הרשויות אם הממשלה תשלוט גם על הכנסת וגם על בית המשפט? איפה עקרון הפרדת הרשויות? איפה ההגנה על המיעוטים? איפה ההבטחה שהיא בבסיס השיטה הפרלמנטרית שלנו שהמיעוט, אם הוא יצליח לשכנע, יוכל להפוך להיות רוב? אם לרוב יש אפשרות לפסול מפלגות מלרוץ לכנסת, אפשרות להפעיל את המשטרה כך שהיא תרתיע אזורים מסוימים בארץ מלגשת ולממש את זכות הבחירה, אם לא יהיו איזונים ובלמים על הכוח השלטוני, איפה הדמוקרטיה? איפה ההגנה על המיעוטים? איפה? איפה דמוקרטיה ואיפה אתם. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יוראי להב הרצנו. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח; חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אני רוצה לספר לכם על שלמה דמיטרי רשטניקוב, בוגר תוכנית נעל"ה – נוער עולה לפני ההורים. שלמה דמיטרי רשטניקוב נולד ב-2003 בוולגוגרד, ברוסיה, להוריו אולג ונטליה, והוא היה אח קטן לאנדרי. שלמה למד בבית ספר יהודי ושמע סיפורים על ישראל, וכך החליט להגיע ארצה. בגיל 14 הגיע דמיטרי לכפר סיטרין מרצון עז לגור בארץ ישראל. בזכות המידות הטובות שלו הוא השתלב מהר מאוד בכיתה. הוא היה תלמיד ממושמע וידידותי, צנוע ועדין, אהוב בכיתה ובצוות, מלא שמחת חיים, מכבד ומכובד, תמיד מוכן לעזור ולתמוך. בכיתה י' הוא התקבל לחוג מוזיקה, התחיל ללמוד לנגן בגיטרה והמשיך להופיע בלהקת בית הספר. במהלך לימודיו בכפר סיטרין התארח דמיטרי אצל משפחת סעד באלפי מנשה. הכרתי את המשפחה הזאת באחד האירועים. הם התגוררו באלפי מנשה ואירחו את דמיטרי בשבתות ובחגים. אצל משפחת סעד דמיטרי מצא בית חם ואוהב. הוא היה כמעט בן משפחה, חלק מהקהילה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברים, אני מבקש קצת שקט, יש פה סיפור על חייל שנפל, בכל מקרה. בבקשה. חבר הכנסת מלול, חברת הכנסת מזרסקי מספרת על חייל שנפל. בואו ניתן קצת כבוד. תודה. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא היה מאוד אהוב והרגיש את זה שהוא אהוב ומקובל. בבית הספר הוא המשיך להתעניין במסורת היהודית, וכעבור זמן קצר התחיל להניח תפילין, ובהמשך גם עבר ברית מילה ושינה את שמו מדמיטרי לשלמה, כי שלמה המלך היה דמות שהתחבר אליה במיוחד. חג הסוכות היה חג אהוב עליו במיוחד. הוא היה אדם ידידותי, צנוע, מלא הומור ואהבה. היה ברור לשלמה שהוא בוחר במסלול הקרבי, וכשקיבל את השיבוץ לגדוד 51 בגולני, לא היה יותר מאושר ממנו. בשלב מאוחר יותר, במהלך השירות הצבאי, הכיר את ליזה, והיא הפכה לבת זוגו והם עברו להתגורר ביחד בחיפה. הוא תכנן לקחת את הקשר צעד קדימה לאחר השחרור לכיוון של חתונה. שלמה תמיד נתן מכל הלב והנשמה, ושמח כל כך בתפקיד שלו ובזכות שלו לשמור ולהגן על עם ישראל. באחת השיחות עם אימא שלו הוא אמר לה: אם נגזר עלינו למות, נמות כגיבורים למען העם והמדינה שלנו. שלמה נפל ב-7 באוקטובר בהגנה על מוצב בדרום. תוך כדי שהוא פצוע ומדמם, שלמה המשיך להילחם בגבורה לא רגילה. באופן סמלי במותו נמצא עטוף בטלית ובבד של סוכה, והובא למנוחות בהר הרצל בירושלים, מאחר שהודיע מראש שירצה להיקבר שם אם ייהרג. הוא היה בן 20 בנופלו. יהי זכרו ברוך. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אמן. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, תודה על הסיפור הזה. חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר, מדברת? מוותרת. אחרון הרשומים, חבר הכנסת עמית הלוי, גם מוותר. השר, אתה רוצה לסכם או שנעבור להצבעה? נעבור להצבעה. על פי בקשת האופוזיציה, ההצבעה תהיה הצבעה שמית. אני אבקש מסגנית המזכיר לקרוא בשמות חברי הכנסת. בבקשה. הצבעה שמית << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – בעד ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אביחי אברהם בוארון – אינו נוכח אוריאל בוסו – אינו נוכח מישל בוסקילה – אינו נוכח דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו משתתף בהצבעה מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – בעד אליהו ברוכי – אינו נוכח ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – אינו נוכח טלי גוטליב – אינה נוכחת מאי גולן – אינה נוכחת גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אלי דלל – אינו נוכח שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – בעד שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – אינו נוכח מיכל מרים וולדיגר – בעד יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – בעד אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – אינו נוכח אלמוג כהן – בעד מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – בעד ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח ירון לוי – אינו נוכח מיקי לוי – בעד יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח סימון מושיאשוילי – בעד טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – אינה נוכחת יונתן מישרקי – בעד חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח ארז מלול – בעד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח צגה מלקו – בעד אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – בעד צבי ידידיה סוכות – בעד משה סולומון – אינו נוכח לימור סון הר מלך – אינה נוכחת אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – בעד גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח עפיף עבד – בעד איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – בעד עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – אינו נוכח משה פסל – אינו נוכח יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת אריאל קלנר – אינו נוכח יצחק קרויזר – אינו נוכח גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – אינו נוכח אליהו רביבו – אינו נוכח משה רוט – אינו נוכח שמחה רוטמן – אינו נוכח עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – נמנע אושר שקלים – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני מבקש לקרוא שנית בשמות של חברי הכנסת. בבקשה. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אביחי אברהם בוארון – אינו נוכח אוריאל בוסו – אינו נוכח מישל בוסקילה – אינו נוכח דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח אליהו ברוכי – אינו נוכח ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – אינו נוכח טלי גוטליב – אינה נוכחת מאי גולן – אינה נוכחת גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינה נוכחת משה גפני – אינה נוכחת אבי דיכטר – אינה נוכחת גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אלי דלל – אינו נוכח שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – אינו נוכח יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח ירון לוי – אינו נוכח יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – אינה נוכחת חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח משה סולומון – אינו נוכח לימור סון הר מלך – אינה נוכחת אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – אינו נוכח חמד עמאר – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – אינו נוכח משה פסל – אינו נוכח יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת אריאל קלנר – אינו נוכח יצחק קרויזר – אינו נוכח גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – אינו נוכח אליהו רביבו – אינו נוכח משה רוט – אינו נוכח שמחה רוטמן – אינו נוכח עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת אושר שקלים – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> האם יש עוד חברי כנסת שקראו בשמם אבל בשל הצפיפות באולם לא שמעו? << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשם חבר הכנסת) אריאל קלנר – בעד << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> זהו? אז אני מבקש לסכם את ההצבעה. בבקשה. חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: בעד – 22, אחד נמנע. אני קובע כי הצעת חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס' 5 והוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 3), התשפ"ה–2024, אושרה בקריאה ראשונה ותעבור לדיון בוועדת העבודה והרווחה לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << הצח >> הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון מס' 22), התשפ"ה–2024 << הצח >> [חוב' מ/1820; דברי הכנסת, חוב' ז', ישיבה 230; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו כעת נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון מס' 22), התשפ"ה–2024, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חבר הכנסת ארז מלול, בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה, להציג את הצעת החוק, בבקשה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> החוק הזה אומר שכולם מתגייסים. << דובר >> ארז מלול (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, אני מתכבד להביא לפניכם את הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון מס' 22), התשפ"ה–2024, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. סעיף 7 לחוק מרשם האוכלוסין קובע את אופן ההודעה על פטירה שאירעה בישראל. סעיף 30 לחוק קובע כי תעודת פטירה תונפק רק אם הפטירה אירעה בישראל. במהלך מלחמת חרבות ברזל תושבים שנחטפו במתקפת הטרור הרצחנית שהתרחשה ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, נרצחו ברצועת עזה, והיה צורך הן לאפשר הודעה על פטירתם שלא בהתאם להסדר החל בעניין זה על פטירה מחוץ לישראל, והן להנפיק לגביהם תעודת פטירה אף שהפטירה אירעה מחוץ לישראל. אומנם לגבי חיילים שנפלו מחוץ לישראל הוסדרה הסוגיה בחוק רישום פטירות חיילים, המסדיר הן את אופן ההודעה על פטירה שאירעה מחוץ לישראל והן הנפקת תעודת פטירה בנסיבות אלו. כדי לתת מענה על הצורך המתואר לעיל גם לגבי חטופים שהם אזרחים, מוצע בהצעת חוק זו, שיזמה הממשלה, לקבוע הסדר אשר יאפשר הודעה על פטירה והנפקת תעודת פטירה לפי החוק גם לחטופים שנרצחו בשבי מחוץ לישראל, ושלא בהתאם להוראות שחלות בנסיבות שבהן הפטירה אירעה מחוץ לישראל. כך, על פי המוצע, יחולו לגבי חטוף כאמור, בשינויים המחויבים, אותן הוראות החלות לגבי אדם שנפטר בישראל, כגון הוראות לעניין מסירת הודעה על הפטירה, רישום הפטירה והנפקת תעודת פטירה. הסדר זה אף יאפשר את רישום מקום הפטירה האמיתי בתעודת הפטירה. הצעת חוק זו הוגשה בצירוף כמה הסתייגויות, אך אבקש כי הכנסת תדחה אותן ותאשר את הצעת החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית בנוסח המוצע על ידי הוועדה. יהי זכרם של כל הנרצחים – החטופים הנרצחים – ברוך. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחבר הכנסת ארז מלול. אכן, להצעת החוק הוגשו הסתייגויות של קבוצת יש עתיד. פשוט אני אתחיל לפי השמות, ומי שירצה לנמק יוכל לנמק את ההסתייגויות. חבר הכנסת יאיר לפיד – אינו נוכח. חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה. יש לכם פה – לכל אחד יש שתי הסתייגויות, אז תגידו, תעדכנו איך אתם רוצים. יש לכם אישור לדבר ברצף? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> כל אחד עשר דקות. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בסדר, אבל כל הסתייגות זה חמש דקות, אז אני חוזר שוב, אני שואל אם זה סוכם. אני לא חושב שזה סוכם, אז חמש דקות להנמקת כל הסתייגות. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לחבר, לחבר, למה לך? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אין לי בעיה לחבר, אבל זה לא החלטה שלי. כל הסתייגות חמש דקות. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש תקנון לכנסת. בואו נכבד את תקנון הכנסת. התקנון אומר שהסתייגות – חמש דקות. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אם אתם הסכמתם, אפשר לחבר את הזמן. אם לא, אז כל אחד שאני קורא בשם. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אם ככה, אז היא אומרת שכן סיכמנו. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו רוצים לשמוע את מאיר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> זה לא קשור מה אתה רוצה לשמוע, זה קשור לתקנון. אם אתם סיכמתם עם יושב-ראש הכנסת שניתן לאחד הסתייגויות, אז בוודאי שאני אאשר עשר דקות. אם לא, אז אני אקרא לכל חבר כנסת לחמש דקות לעלות. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לקבל החלטה על פי בקשה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, לא. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה עושה עם שתי הסתייגויות? למה לא לחבר? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> משום שבשביל לחבר אתם צריכים לתאם את זה. זו צריכה להיות החלטה של יושב-ראש הכנסת. חברים, בואו, תקצרו, בבקשה. חמש דקות, חבר הכנסת כהן, בבקשה. אחר כך יגיע התור שלך בהסתייגות שנייה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> חמש וחמש? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> כן, כן, בוודאי. בבקשה, חמש דקות. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, אני מוצא חובה לעמוד כאן ולהזהיר ולבקש בכל לשון של בקשה: חברי כנסת וחברות כנסת, היזהרו בדבריכם. היזהרו בדבריכם. שיח הבוגדים הזה, המהירות הבלתי-נסבלת שבה אחד אומר לשני: אתה בוגד; דברים שלא העלינו על דל שפתותינו עשרות שנים. חשבנו שהחברה הישראלית נרפאה מקיצוניה, אלה שהביאו עלינו את החורבן שאותו אנחנו מבכים מדי שנה בשנה. חשבתי שזה נגמר. חשבנו שזה נגמר. חשבנו שאפשר להתווכח פוליטית, ומתוכנו יוצאים קולות שאין להם תקדים. אנחנו קוראים עכשיו על חבר הכנסת שלכאורה קרא לאלוף בצה"ל בוגד, ושהוא לא יתפלא אם יש בוגדים. ממה נפשכם, תגידו? במקום לעמוד באומץ גדול ולהקים ועדת חקירה ממלכתית שתביא את המסקנות לפנינו, שתעשה את מה שכל מדינה דמוקרטית עושה, במקום זה אנחנו מרשים לעצמנו לדבר על צבא הבוגדים. אם מישהו חושב שיש לנו צה"ל ספייר, אז הוא טועה. איך אפשר להאשים קצינים וחיילים שחירפו נפשם, להאשים אותם בקונספירציה? אני שומע את זה והלב נחמץ. אתה לא מאמין. עד אנה הגענו עם הדבר הזה? ממשיכים לפתוח פיות ללא שום מנגנוני ריסון. אלעזר שטרן – איימו לזרוק רימון על ביתו. שמעתם? לכל אלה שמצקצקים בלשונם ואומרים לי: תשמע, לא, לא יקרו דברים כאלה, במקום שבו קוראים בוגדים, ירצחו אנשים; במקום שקוראים לאלוף או ליהודי בוגד – הגם שדעותיו שונות מדעותיך – במקום הזה גם יעמוד חמום מוח שיהרוג אותו. שילמנו בדם של ראש ממשלה. אחרי האסון של 7 באוקטובר חשבתי שכולנו מתכנסים לתוך עצמנו, מבינים כולם שטעו ומקימים ועדה ממלכתית. ככה אמרו כל אנשי הליכוד. פגשנו אותם כאן חודש, חודשיים, שלושה. השר אלי כהן עמד ואמר: תהיה ועדת ממלכתית. במקום זה לאט-לאט מכונות הרעל מתחילות לעבוד, ובמקום להכות על חטא, אנחנו מכים אחד את השני ללא רחם. ומה שנאמר ונשמע בכנסת מצוטט ברחוב. ואם בארזים נפלה שלהבת, מה יגידו – אתם יודעים מי. אם עומד אתמול חבר כנסת וקורא לרופאים "סרבנות רפואית", אז גמרנו עם הטייסים וגמרנו עם הקצינים ועכשיו יש לנו סרבנות רפואית. עומדים ומתפקעים מצחוק. על מה אנחנו צוחקים, על ההרס של המדינה הזאת? על מה אנחנו צוחקים, על ההרס של המרקם החברתי של המדינה הזאת? בנינו, בנותינו, כולם, בלי זהות פוליטית, נלחמים, מגינים. אנחנו קוברים את מתינו יום-יום, נרצחים ביהודה ושומרון וחיילים וחיילות שנופלים על משמרתם, ואנחנו מעיזים כאן לשבת בכנסת ישראל ולקרוא אחד לשני בוגדים? איך אתם מעיזים? איך הבושה לא מעלה סומק על הפנים שלכם? אפשר להתווכח, אבל לקרוא לאלוף בצה"ל בוגד ולהאשים אותו בקונספירציה? ואחריו – את כל קציני הצבא הגיבורים שלנו. כל מי ששומע את הדברים האלה – ואני מדבר לחבריי מהימין: היזהרו במה שאתם אומרים. היזהרו. אין לנו צבא ספייר ואין לנו משטרה ספייר ואין לנו שב"כ ספייר. אלה ילדינו ובנותינו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת מאיר כהן. חברת הכנסת קארין אלהרר – אינה נוכחת; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. תכף אברר לכם את הסוגיה הזאת. אם הדבר יתאפשר, נראה איך אתם רוצים לסכם את הנמקת ההסתייגויות. כרגע, נכון לעכשיו, כל הסתייגות לסעיף 1 חמש דקות. בבקשה. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> למה לא ביחד? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> יכולנו לצרף אותן, וזה היה מקל עליך, אדוני. הינה, המזכירה שם. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אם אתם תבואו ותגידו שיש כמה ח"כים, איזה שלושה, ארבעה, חמישה, אז יכול להיות שנסכם, ואז אני לא אקרא בכל השמות. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> בסדר. אבל כל אחד 20 דקות, אדוני. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תסכמו. בניהול הסיעה תסכמו, תבואו, תגידו לי מה ההצעה, ואז אני אכפיל – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> כמה הסתייגויות? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, תגידו כמה אתם רוצים לדבר, כמה אנשים. אם יש כאלה שיפספסו את הסבב, אז אחר כך לא יחזרו. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> 1, 2, 3 ,4, 5, 6, 7, 8 – שמונה איש, כל אחד עשר דקות, ואחר כך עוד פעם עשר דקות. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חמש וחמש. סגור. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני, אני רוצה להמשיך את הדברים שאמר חבר הכנסת כהן. את המילים: שמאלנים בוגדים – אנחנו מפלגת מרכז. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני אעצור אותך. אם אתה רוצה לדבר עשר דקות, תגיד, אין בעיה. אני אסכם, כי ניתן להפעיל שיקול דעת. בוא, אני אתן. מיקי, אני אתן לך עשר דקות לדבר. אתה רוצה עשר דקות או שאתה רוצה חמש וחמש? << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין בעיה. עשר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני אבקש מהסיעה שלכם, תביאו לי רשימה כמה עוד ח"כים ידברו עשר דקות. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> כל הח"כים, כל מי שנמצא כאן. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> עוד פעם, בואו, אני אסביר. או שתחכו לסבב, כל אחד חמש, או שתבואו עכשיו ותגידו כמה מדברים, וכל אחד – לא, זה שיקול דעת שכרגע בסמכותי. אני אומר לכם, תיתנו לי רשימה של אנשים ותגידו – אני אתן לכם, לכל אחד עשר דקות, בסדר? מקובל? בבקשה. תביאו לי רשימה של אנשים שמדברים עשר דקות ברצף ואז אני אאפשר. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מותר לו. מותר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בבקשה. מותר, מותר, בדקנו את העניין. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אמרתי לה מהתחלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בבקשה, אני מוסיף לך עוד חמש דקות. בבקשה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. אני ממשיך את הקו שהתחיל חבר הכנסת כהן, על האמירות בבית הזה: שמאלנים בוגדים. לראש ממשלה קראו רוצח מעל הדוכן הזה; לראש ממשלה קראו נבל, נפתלי בנט, לך, מעל הדוכן הזה. מה אתם חושבים, זה לא יורד לרחוב, הדברים האלה? כבר היינו בסרט הזה. הסרט הזה הביא לרצח ראש ממשלה. והינה, אלוף בצה"ל מקבל איומים של זריקת רימון, ואלוף בצה"ל שירד לחלץ ניצולים מן התופת, קוראים לו בוגד; לא בטוח שהוא לא מסר ידיעות. אתם השתגעתם? חשבתי שאחרי 7 באוקטובר כולנו נסיק מסקנה. צד אחד מתחיל להתגולל. מספיק היה לראות פה את השר אמסלם השבוע מתגולל: מזרחים, אשכנזים. די, מספיק עם העניין הזה. כן, אני מזרחי, אבל יש לי כלה שהיא אשכנזייה, חצי מרוקאית חצי אשכנזייה, ויש לי חתן חצי מרוקאי חצי אשכנזי. אתם השתגעתם? אולי מספיק עם העניין הזה? אתם מרסקים את החברה הישראלית באמירות האלה. זה הופך להיות ללא נורמלי. אני עמדתי על הדוכן הזה לפני 7 באוקטובר, כאשר התחילה המהפכה, ודיברתי ישירות אל ראש הממשלה. אמרתי לו: תפסיקו, תפסיקו עם הקללות והקריאות האלה. אדוני ראש הממשלה, אתם מרסקים את החברה הישראלית. בצד הזה יושבים יותר אנשים ששירתו ובעלי דרגות בכירות מאשר בצד הזה, אבל אתם ממשיכים להתגולל. ולפני 7 באוקטובר אמרתי לו: כשאנחנו מסתערים והכדור פוגע, צבע הדם הוא צבע אדום. הקליע איננו מבדיל בין צבע אדום לצבע אדום. הוא לא יודע מי חבר מפלגת מרכז, מי חבר מפלגת ימין, מי חבר עם תפיסת עולם שמאל. צבע הדם הוא אותו צבע אדום, והקליע הורג, ועל המצבות לא כתוב למי הוא היה שייך, וכשהחבר'ה מסתערים בקרב, אין חשיבות לעניין הזה. תפסיקו עם פיצול העם. המהפכה המשפטית – אני מפנה אצבע מאשימה לראש הממשלה, ואני מפנה אצבע מאשימה לשר המשפטים, ואני מפנה אצבע מאשימה לחבר הכנסת רוטמן, ולשר האוצר סמוטריץ', ולכל אלה שידם במהפכה הזו, שמרסקת אותנו כעם. מרסקת אותנו. אמרתי לראש הממשלה: אתה יודע מה, אדוני ראש הממשלה? לא טוב שראש ממשלה ייכנס פעם נוספת לכלא. כבר היה ראש ממשלה בכלא. זה לא טוב למדינת ישראל. אני מאחל לך שתצא נקי. על דבר אחד לא אסלח לך לעולם: על ריסוק החברה הישראלית והשנאה שאתה ואנשיך נטעת בתוכנו. זה לא יסולח וההיסטוריה לא תסלח. לא תסלח ההיסטוריה. ועדת חקירה ממלכתית – אני ממשיך את הדברים שאמר חברי חבר הכנסת סגלוביץ' – אתם נתתם את העוגנים האלה, שאינכם מאמינים לבית המשפט העליון. בכל סקר בית המשפט העליון מקבל יותר אחוזים מאשר הממשלה הרעה הזו, ואתם לא מפסיקים להשמיץ את בית המשפט, אבל בצר לכם אתם פונים לבית המשפט העליון לעזרה. בית המשפט העליון פסק שראש הממשלה לא ילך לנבצרות – זה היה בסדר, כי זה היה לטובתו של ראש הממשלה. אבל ועדת חקירה ממלכתית? מה פתאום. עמד ישראל כץ ואמר: רק ועדת חקירה ממלכתית בנושא הרוגלות. חברת הכנסת מאי גולן אמרה: רק ועדת חקירה ממלכתית. חברת הכנסת דיסטל אמרה: רק ועדת חקירה ממלכתית לנושא הרוגלות. לא שזה לא חשוב. כולם לכלא, כך אמרה. אני בדרך כלל, אדוני היושב בראש, לא מתעסק עם בני משפחתו של ראש הממשלה, לא עם בנו ולא עם רעייתו. אני חושב שזה עניין שלו ובעיה שלו. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> רוב משפחתו גרה במיאמי. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל לא יכולתי להתעלם מהידיעה שהופיעה שבשבועות האחרונים רעייתו של ראש הממשלה הפעילה לחצים ודרשה מלשכת ראש הממשלה לקדם חוק ועדת חקירה פוליטית. פעם הייתה חקירה של העם, השר אמסלם. פעם, חברת הכנסת גוטליב, שניים מכל צד. עכשיו יש נושא נוסף: ועדת חקירה מוסכמת של חבר הכנסת קלנר, ובתפיסת העולם הזו תומכת אשת ראש הממשלה – כך נודע לישראל היום ממקורות בסביבת נתניהו. אמרה רעיית ראש הממשלה: הם יזייפו, הם יאשימו את ראש הממשלה בכול, הם ינסו להפיל על ראש הממשלה. ברקע הוראת בג"ץ, בית המשפט העליון, לחייב את הממשלה להודיע לו עד 11 בפברואר כי התקיים דיון בממשלה בנושא הקמת ועדת חקירה ממלכתית. אם האופוזיציה – ואנחנו לא מתכוונים לבחור נציגים אצלנו. אני מודיע לכם, אף אחד לא יהיה נציג מהאופוזיציה. אתם רוצים לפנות לנשיא? נראה את הנשיא נותן לכם גושפנקה למהלך לא חוקי כזה. נראה את הנשיא. אני לא מאמין שנשיא מדינת ישראל, שהוא גם משפטן, ייתן גושפנקה למהלך לא חוקי כזה. ואמר אייל אשל, אבא של התצפיתנית רוני אשל, זכרה לברכה, שנרצחה ב-7 באוקטובר, וממובילי המאבק לוועדת חקירה ממלכתית – הוא הגיב היום: בחודשיים האחרונים אני תולש שערות ולא מצליח להבין איך שרים כמו אבי דיכטר, ניר ברקת, מירי רגב, שבעבר זעקו להקמת ועדת חקירה ממלכתית, שינו לפתע את עורם. היום מגיעה התשובה, והיא עצובה מאוד. מה הם אומרים? לא אומרים, רק מבקשים: השאירו את חקירת האסון הגדול ביותר מחוץ לפוליטיקה. אני אגיד לך, ידידי אייל אשל, אין להם חוט שדרה. הם פחדנים, הם צבועים, והם מפחדים מוועדת חקירה ממלכתית, כי הם אשמים. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מיקי לוי. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, ביקשת לדבר עכשיו. אני אתן גם לך עשר דקות, על שתי הסתייגויות. אני מבין שאתם עוד לא סגורים, אז תגידו לי אחרי ולדימיר בליאק אם אתם עוברים לחמש וחמש דקות. נעשה סבב, אין בעיה. אני הולך לפי שמות בהסתייגויות. מי שנמצא – מדבר; מי שלא נמצא פשוט הפסיד את הסבב. בבקשה, חבר הכנסת בליאק, עשר דקות, לפי בקשת הסיעה שלך. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לפי השעון. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אדוני שר הבינוי והשיכון, מה שלום ההגרלות? הדירות בהנחה? עדיין 46% לחסידים, נכון? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> ברוך השם. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> לפי התקן, ברוך השם, הכול בסדר. << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> בטח שמעתם, חבריי – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> יותר? << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> יותר? יותר. כל הכבוד. << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> לא, לא על זה. לא על זה. לא על זה. לא על זה. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> בטח שמעתם, חבריי חברי הכנסת, כי לפני – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> 46%? יותר, עד לבית שמש. הוא שר השיכון של בית שמש. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> ברור. << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> הוא רוצה להיות 50% סיכון. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הוא רוצה להיות סגן שלך. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> 20% למילואימניקים ו-46% לבית שמש, זה שר השיכון שלנו. שרק תהיה לנו בריא. << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> זוועה. זוועה. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> ותתפטר. טוב, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת שירי, בטח שמעת כי לפני שבוע ימים התחיל את שידוריו ערוץ חדש, ערוץ הכלכלה, באפיק 10. זו נשמעת לי יוזמה מבורכת. גילוי נאות: אני בתור מרכז האופוזיציה בוועדת הכספים – בכל זאת, מישהו שמנסה לפחות להציג אלטרנטיבה לאין-מדיניות כלכלית של הממשלה – טרם הוזמנתי להופיע בערוץ, אבל אין לי טענות. הכול בסדר, יש לנו זמן. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> ולדי, זה בגלל שאין דברים תקציביים או כלכליים על הפרק. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> יכול להיות, יכול להיות, אבל יש לי זמן, אני מחכה בסבלנות. מי כן הוזמן בינתיים להתראיין בערוץ בתור אורח כבוד? שר האוצר שלנו בצלאל סמוטריץ', שהגיע לאולפן ופרס בהרחבה את משנתו הכלכלית. זה כמובן אם אנחנו נתאמץ ונסכים כולנו כי לשר האוצר שלנו יש איזושהי משנה כלכלית, ולא, לא נסכים, כי אין. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> בעזרת השם, לא? << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא חושב שהיה בהיסטוריה של מדינת ישראל שר אוצר אשר בתוך שנתיים הפך כלכלה משגשגת וצומחת לגוף חולה וצולע, עם גירעון של 8%, יוקר מחיה שמשתולל, צמיחה שלילית לנפש וירידה דרמטית, אני חושב, ברמת החיים שכולנו מרגישים. לא היה דבר כזה, לא משנה כמה תחפשו בהיסטוריה של המדינה שלנו, ועוד נדבר על זה. אבל אני חוזר לאולפן של הערוץ החדש, ערוץ הכלכלה. בריאיון שנתן שר האוצר הוא טען, בין היתר, כי הכספים הקואליציוניים חשובים לכלכלה, וזה לעומת דירוג האשראי, שאין לו שום משמעות. תראו, חבריי חברי הכנסת, אנחנו במשכן רוויים באמירות מטומטמות של פוליטיקאים מהקואליציה שבכל שבוע מצליחים ומצליחות למלא מהדורות. פעם השב"כ הוא שטאזי, ופעם הם נלחמים נגד צמרת צה"ל, ופעם ההישג הכי גדול שלהם זה מתן סיוע למפונים ולמשפחות שכולות, וגם כמובן הם יילחמו נגד סרבנות רפואית. עד כמה אין לי כוח לזה? אני שוקל ברצינות אפילו להפסיק לצייץ על זה. אבל בכל זאת, משר האוצר יש לי ציפייה לסטנדרטים אחרים, טיפה אחרים, קצת אחרים, ציפייה בווליום נמוך, אבל עדיין, למרות הכול, היא מסרבת לגווע. אני אנסה רגע לפרש את שר האוצר. אני יכול להניח כי לגישתו, ההסכמים הקואליציוניים מעניקים, באופן תיאורטי בלבד, יציבות פוליטית, ובכך מסתכמת התרומה שלהם לכלכלה ולמשק. רק שזה לא המצב בישראל. קחו את הממשלה הכושלת הזו, עם כל ההסכמים הקואליציוניים שלה, ותביאו לי דוגמה אחת לשקל אחד קואליציוני שתורם לצמיחה. אתם רוצים דוגמאות? בבקשה. ההסכם הקואליציוני עם מפלגת יהדות התורה, אדוני שר השיכון, לקידום חוק ההשתמטות. שר האוצר, כיצד חוק ההשתמטות תורם לצמיחה? לא רק שהוא לא תורם לכלכלה – הוא מפרק את העתיד הכלכלי שלנו. כבר היום אי-תעסוקת הגברים החרדים עולה למשק בין 25 ל-30 מיליארד שקל בשנה. רוצה לומר, ברמת ההשתתפות הסבירה של הגברים החרדים בשוק העבודה, שזה 75%, 80%, 82%, היה אפשר השנה לוותר לגמרי על העלאת מיסים, לא להקפיא מדרגות מס הכנסה, לא להעלות את המע"מ, ביטוח לאומי, מס בריאות, חשמל, מים, ארנונה, לא לפגוע בתוכניות הפנסיה – שום דבר. לא לחנוק את מעמד הביניים, לא לפגוע בשכבות החלשות, לא לקחת מכל משפחה במדינת ישראל בין 1,500 ל-2,000 שקל בחודש. זה היה נכון לכלכלה. במקום זה, שר האוצר ובעלי הברית שלו במפלגות החרדיות עושים את ההפך הגמור: מקדמים את חוק ההשתמטות הבזוי, הלא-מוסרי, ובכך פוגעים בערבות ההדדית, פוגעים בביטחון ופוגעים בכלכלה. במה מיליארדי שקלים של הכספים הקואליציוניים לחינוך שלא מלמד חינוך ליבה, לאין-ספור תוכניות עם שם קוד של זהות יהודית ותרבות יהודית – כיצד זה תורם לכלכלה ולצמיחה? אין בזה שום דבר כלכלי, רק סיוע למקורבים, למגזרים, לעסקנים. זה אנטי-כלכלי, לעיתים גם מושחת. כן. << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> – – – אומרים שהכלכלה במדינת ישראל טובה. הבנקים מרוויחים, קרנות הנאמנות הרוויחו בסוף השנה. באיזה זכות? שלומדים תורה. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> רק הילדים שלי לא גומרים את החודש. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> תגיד, מתי בפעם האחרונה היית בסופר? תגיד, מתי? מתי בפעם האחרונה היית בסופר? << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> אבל אני מדבר על כלכלה. אתה בעצמך – – – << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> על כלכלה אתה מדבר? מתי עשית קניות? מתי? << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> איזה שטויות. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> באמת, מי יחבר אתכם למציאות? אתה מדבר איתי על קרנות נאמנות? << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> הכלכלה פה יותר טובה מבארצות הברית. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין שום דבר כלכלי בהסכמים הקואליציוניים של הממשלה הזו, שאיכשהו במישרין או בעקיפין תורם לכלכלה או לצמיחה. אגב, אם אתה מדבר על הבורסה, כן? אז אחרי הפסקת האש באמת הבורסה בישראל עשתה סוג של תיקון. עדיין, עדיין, עוד לפני המלחמה, בזכות או בגלל ההפיכה המשטרית המטורללת שלכם, היינו בפיגור של 30%–40% ביחס לכל הבורסות בעולם. אתה יודע את זה? << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה יודע שעוד לפני המלחמה הכנסות המדינה קרסו ב-10 מיליארד שקלים? אתה מודע לזה? על מה אתה מדבר? כמובן, כל העובדות האלה לא מפריעות לשר האוצר לבלבל את המוח באולפנים. יש לי עוד שתיים וחצי דקות. בואו נדבר על דירוג האשראי. כאן אני נוטה למחול לשר האוצר. האיש שעד 7 באוקטובר לא שמע על הנוח'בות, ודאי לא ידע על קיומן של סוכנויות הדירוג עד שהן הגיעו לפתחו של משרד האוצר עם האזהרות החמורות עוד לפני המלחמה. כבר דיברתי על זה לא פעם, אבל אני אחזור על זה שוב. עד פברואר 2024 דירוג האשראי של מדינת ישראל מעולם לא ירד, מעולם, לא בשגרה ולא בחירום, ולא היו חסרים לנו מצבי חירום, לצערי. עד שהגיע שר האוצר הנוכחי, שמצהיר כי לדירוג האשראי אין שום השפעה על כלכלה – מה שבעשור הקרוב, כתוצאה מהורדת הדירוג אנו נשלם על החזר החוב הלאומי שלנו עוד 100 מיליארד שקל, 100 מיליארד שקל – יותר מתקציב משרד הביטחון גם אחרי יישום המלצות ועדת נגל. 100 מיליארד שקל. לא לחינוך, לא לרווחה, לא לבריאות, לא לתשתיות – לחובות, בגלל דירוג האשראי. ומעבר לזה, דירוג האשראי של מדינת ישראל משפיע על יכולת החברות שלנו לגייס השקעות, ובכלל על היכולת של מדינת ישראל למשוך משקיעים זרים, וכמובן על דירוג הבנקים הישראלים, שגם הדירוג שלהם ירד. פשוט שר האוצר שלנו משוכנע כי כולם מטומטמים. לפעמים זה מצליח בפוליטיקה. אפילו כנראה לא פעם זה מצליח לו בפוליטיקה. הבעיה היא שבכלכלה זה פשוט לא עובד, כי בכלכלה אי-אפשר לשקר. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת בליאק. כעת אנחנו נעשה סבב ראשון להסתייגות 1. אני אקרא בשמות לפי הסדר: מירב בן ארי – אינה נוכחת. הבא בתור זה רם בן ברק. חמש דקות אתה יכול לנמק, ובסיבוב הבא שוב כל אחד חמש דקות. זו החלטה שלכם, של הסיעה. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> לא, אמרנו שמי רוצה עשר לא ינמק. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, לא. אמרנו כרגע חמש-חמש. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> חמש-חמש. הכול בסדר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני קורא בשמות. חמש דקות – חמש דקות. זה החלטה שלכם, של הסיעה. חבר'ה, זה מה שקיבלתי, אז נתתי למיקי לוי ולבליאק עשר דקות, ולאחר מכן חמש-חמש בסבבים. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אתה יודע מה זה בשבילי לדבר חמש דקות, אדוני היושב-ראש? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> כן, כן. אנחנו בהסתייגות הראשונה, בוודאי. בבקשה, חמש דקות, חבר הכנסת רם בן ברק. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה יכול להקריא לי את ההסתייגות? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> "סעיף 1. בסעיף 39א המוצע, במקום 'ובכלל זה סעיפים 7 ו-30(ב)', יבוא 'לרבות הודעה על הפטירה, רישום הפטירה והנפקת תעודת פטירה'." זו הסתייגות 1 של זה. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> בהחלט הסתייגות ראויה, אבל אני, ברשותך, רוצה לדבר על שלטון החוק במדינת ישראל. יושב-ראש הקואליציה – תעצור את הזמן, כי יש לי הרבה מה להגיד על הקואליציה הזו. יוראי, אנחנו היום עד 23:00, 24:00? זה התכנון? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> בשעון מיאמי – – – << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני מעריך את זה. אני רוצה לספר לך מה קורה. אתם יכולים להקשיב גם אתם, כי אני חושב שזה יעניין אתכם לשמוע משהו על הקואליציה הזו. בקואליציה הזו נתניהו מצפצף על היועמ"שית, לוין מצפצף על בית המשפט העליון, חברת הכנסת גוטליב מתעלמת, מזלזלת ומסתתרת מאחורי פרשנות אישית שלה לחוק. חבר הכנסת – השר קרעי, סליחה – איזה ביזיון, השר קרעי מודיע שלא יקיים את פסקת בית המשפט. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> באמת איזה ביזיון. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> עמית הלוי רוצה לזרוק את הקצונה הבכירה לכלא. ואטורי חושד ואומר שיאיר גולן הוא בוגד. ח"כים פורצים לבסיס צה"ל. חברי קואליציה תומכים בטרוריסטים רק בגלל שהם יהודים. מקדמים חוק חסינות מלא לחברי כנסת והפיכת הכנסת לעיר מקלט לעבריינים. אמסלם אומר שהיועמ"שית מסוכנת לביטחון המדינה, ובכללי כנראה יש לו בעיה עם אשכנזים, ככה זה נשמע לפחות. אשת ראש הממשלה עומדת בראש ארגון להכפשת עדים ומי יודע מה עוד. נציב שירות המדינה – נכדו עובד אצל שרה, והוא במקביל מאשר מינויים. שרה בכירה עוזרת בעיקר למי שמביא לה מתפקדים. ומה הם לא עושים? הם לא מנהלים את המדינה. הם לא מחזירים את החטופים. הם לא ממנים ועדת חקירה כדי שנדע כולנו מה היה. הם לא לוקחים אחריות על כלום. הם מנסחים חוק השתמטות שיפטור את החרדים מגיוס ויחייב את הציבור לעשות מאות ימי מילואים בשנה, ולסדירים – להאריך את השירות ל-36 חודשים. הם מאיימים על ראש הוועדה שאם לא יעביר את החוק, הוא יפוטר. מאפיה, פשוט מאפיה. כל גורם מקצועי יגיד לכם, וזה רציני: בלי גיוס אין מדינה בטווח של 10, 20, 30 שנה – אולי נחזיק מעמד – גם מבחינה צבאית ובטח מבחינה כלכלית. בטהרן יש שעון שמראה מתי המדינה הזאת תיגמר; נדמה לי שזה 2040. עכשיו, הם לא טועים, האיראנים. אם כאן בכנסת לא יקבלו את ההחלטות הנכונות, ב-2040 לא תהיה לנו מדינה. לא תהיה לנו כלכלה. תקשיב, צבי סוכות, ידידי: 50% מהנוער בני ה-18, ב-2040, 50% יהיו חרדים. אם הם לא יתגייסו, אם אנחנו לא נגייס אותם היום, היום נגיד: אתם מתגייסים – זה לא יקרה מייד; הם לא יבואו בהתחלה. הם ימצאו תירוצים, הם ייחשבו עריקים. בשנה הראשונה יבואו קצת, בשנה השנייה כבר הם יראו שזה רציני, שאנחנו רציניים, שאנחנו אוכפים את זה ברצינות, ואז יבואו יותר, ותוך שלוש, ארבע שנים כולם יתגייסו. אם לא נעשה את זה, לא תהיה פה מדינה, לא יהיה ביטחון ולא תהיה כלכלה. המדינה תקרוס לתוך עצמה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אתה רוצה חמש דקות? << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אני לא רוצה. אני אסיים בעוד שני משפטים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אם אתה רוצה, אתן לך חמש דקות. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אני לא רוצה. אני נראה בחור שיודע לדבר הרבה, אבל אני לא כזה מוכשר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, כי בהסתייגות שנייה אני יכול להוסיף לך חמש דקות, אם אתה רוצה. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני, אני מעריך את זה. אמשיך עוד כמה משפטים. העניין הזה הוא לא רציני. יש כאן גם ניגוד עניינים מטורף. תחשוב שאני הייתי צריך להצביע אם הילד שלי יתגייס או לא יתגייס לצבא. מה אתם חושבים שהייתי מצביע? למה, אני פסיכי? מה, אני אשלח אותו לעזה? << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אתה היית מצביע שכן. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אולי הייתי מצביע שכן, אבל אתה מבין, השר מאיר כהן, אתה מבין שיש כאן ניגוד עניינים זועק לשמיים? זועק לשמיים. נותנים לקבוצה של אנשים להצביע אם בני המשפחה שלהם והילדים שלהם והמשפחה היותר-רחוקה יתגייסו או לא יתגייסו. יש יותר ניגוד עניינים מהדבר הזה? יכול להיות שצריך לפטור אותם מהצבעה. יכול להיות שאין ברירה. אני לא יודע, אם אני הייתי מעביר חוק שנוגע למשפחתי, הייתה אומרת לי היועצת המשפטית לכנסת: אדוני, אתה בניגוד עניינים, תן למישהו אחר להעביר את החוק, ואתה, אל תהיה בוועדה, אל תצביע. וכאן – שום דבר. אנחנו נמצאים בוועדת חוץ וביטחון, צריכים להרים את הידיים בעד לגייס או לא לגייס בצו 8 או להאריך שירות – זורמים לחדר חרדים להצביע. ברור, הם יודעים שאם לא יהיו חיילים, יחייבו אותם להתגייס. הדבר הזה הוא הזוי. לכן אני אומר לכם, רבותיי, תפסיקו לדבר על חוק גיוס. אנחנו מוכנים – אנחנו כן מכירים בחשיבות של לימוד תורה, ואנחנו מוכנים לחוקק חוק שיעשה היפוך: אם היום 10% מתגייסים ו-90% לא מתגייסים, אנחנו ניתן ל-10% שילמדו תורה וש-90% יתגייסו בחוק. ראשי הישיבות, כל ראש ישיבה יבחר 10% מהגאונים אצלו, אנחנו נפטור אותם, נגיד להם תודה רבה שהם נשארים ללמוד, ו-90% יתגייסו. אין לנו ברירה אחרת. זה לא בגלל שאני אוהב את זה; לא אוהב את זה. זה לא הסיפור. הסיפור הוא שאם זה לא יקרה, אם הם לא יתגייסו, לא תהיה לנו מדינה ב-2040. האיראנים לא צריכים לעשות שום דבר, רק להסתכל עלינו דרך מסכי הטלוויזיה ולהגיד: ואללה, תראו את היהודים האלה, הם עשו את העבודה בשבילנו. הם ימשיכו לריב, החרדים לא יתגייסו, הם לא יהיו חלק משוק העבודה, הם לא יהיו חלק מהביטחון שלנו, והמדינה הזאת תקרוס לתוך עצמה. אז זהו, אסור לנו לתת לזה לקרות. אסור לנו ללכת לכל מיני הסדרים וקריצות. פשוט יש חוק גיוס לכולם. צריך לכפות אותו ולגייס. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת רם בן ברק. אז הינה, נימקת שתי הסתייגויות. אנחנו הולכים לפי הסדר. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה. גם אתה רוצה עשר דקות? אז אתן לך עשר דקות. פשוט לא אקרא בסבב הבא, כך נעשה. אתה מרוצה, חבר הכנסת שירי? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מעולם מצבי לא היה גרוע יותר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אתה רואה, אפשר לסכם כל דבר, רק צריך משמעת, נכון? בבקשה, עשר דקות. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, שר זה תפקיד מכובד. פעם שרים שהיו מתמנים, היו יושבים במקום שלהם. היום אני שמתי לב לתופעה – זה לא רק השר גולדקנופ – שרים לא רוצים לשבת פה. הם יושבים פה רק כשראש הממשלה מגיע, שישבו קרוב אליו, שילחשו לו, שיצטלמו בערוץ 99, שיהיו קרובים למלכות. אבל באמת, שר זה כבוד. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הם בודקים אזורי נדל"ן. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> אגיד עוד משהו אחד לגבי ביטויים שהשתמשנו בהם בזמנו. הייתה תקופה – לא כל כך הרבה זמן אחורה – שהיו אומרים על מישהו שהוא מתקרנף. היום זו מילה שטוחה. יש פה עדר קרנפים ענק ששועט במרחבי המתקן הזה. הוא רץ פה במסדרונות, חלקו גם מצטלם על המסכים הפנימיים פה בטלוויזיה. לא מדדתי, כי אני לא עוסק בתחום הזה עד הסוף, אבל באמת מספר הפעמים שרואים את יושב-ראש הכנסת לוחץ ידיים לשועי עולם מדהים. מדהים. עכשיו, אני חושב לעצמי, לאיזה מצב הגענו? מדינת ישראל, היופי שלה זה הריבוי והגוונים והמרחבים והשונות. אז כן, סוף-סוף, אחרי זמן – גם זה לקח זמן – יש תמונות של חטופים, אבל התמונות בסוף הן של חברי הכנסת, של הוועדות, של מפגשים. רואים – גם יש תערוכה של צילומים. הכול זה "אנחנו". זה מקום מנותק. מנותק. פעם גם יושב-ראש הכנסת – "פעם", כי זה כבר לא – היה סמל שלטון מס' 3 במדינה. הוא המחליף של הנשיא כשהנשיא בחו"ל. מה נהיה מהדבר הזה? אני לא מדבר על מה שקורה פה במליאה. שום ממלכתיות. השבוע נמצאת עינב צנגאוקר פה. לא מוצאים את יושב-ראש הכנסת, לא מוצאים אותו. האיש שנמצא בכל מקום – איננו. התאדה. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> וירטואלי. רק על המסכים. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> זו תמונת המצב של המדינה. סוף שנה הגיע, באמת שנה קשה. אני מזכיר למי ששכח: הממשלה הזאת נכשלת, יעד המלחמה של השבת החטופים לא הושג. הוא יעד מלחמה. זה קשקושי-קשקושים לשמוע את בן גביר, האיש שלא שירת יום אחד, אומר: נמשיך ונרדוף וננצח. את מי? את מוסדות המדינה? מה קרה? הוא חושש מהזימון לחקירה, אז הוא חושב שאם הוא יתקוף את היועצת אז היא לא תוכל להגיד שהוא מוזמן לחקירה על עבירות פליליות, כי היא מנועה, היא בניגוד עניינים, כי היא כועסת עליו שהוא מעליב אותה. זה לא יחזיק מים. הוא מעליב אותה ופוגע בכולנו מהיום שהוא מונה; בעצם הרבה קודם – מהזמן שהיה הופך את העגלות בחברון. זה האיש, מנופף האקדחים. גם זה פרצופה של המדינה. עוברים על רשימת השרים. שרת התחבורה – דרך אגב, אל תדאגו, היא תנהל את הטקס הבא, נתניהו הוציא לה כתב מינוי. היא לא מנהלת את הדבר שהייתה צריכה לעשות, את התחבורה. היא לא שרת התיירות, דרך אגב, היא כל הזמן בחו"ל. תאונות דרכים – 21% עלייה בקטלניות. שום דבר, אין אפילו דיון בממשלה. כלום. נאדה. חיי אדם כקליפת השום בעיניהם. שרים – שכולם יצאו זכאים ונקיים, אבל מה לעשות שבמשרד התחבורה יש חקירה. אומנם קצת נראה לי מוזר, מניסיון העבר, מאוד איטיים, העניינים האלה, אבל יש חקירה פלילית. יש חקירה בגין הטרדות עדים בתיקי נתניהו. יש שם של אחת שמתישהו תיחקר. וגם זה מוזר, לא מדובר על זה, אין צו איסור פרסום. אשת ראש הממשלה בחו"ל 40 יום. על זה שומר השב"כ? תגיד לי, על זה שומר השב"כ, עמית הלוי? << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> עזוב אותך. הוא ובנו, המקלל והמשקץ והמנאץ, שמילה אתם לא אומרים. אתה דאגת לחוק המתנות איתו. אתה, לא אף אחד אחר. אתם שליחים ושלוחים, זה מה שאתם. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> והשרה לשוויון חברתי? היה תחקיר. עזבו את התחקיר, תראו את התגובה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> AI. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> פלדשטיין – אותו יושב-ראש כנסת לא מתבייש, הוא קודם רץ לבית המשפט לחזק את נתניהו; כיכר החטופים, 50 מטר משם, הוא לא מגיע לשם. הוא הולך לבקר את המרתף של העצורים, את הנגד. אותו הוא כן מבקר. יושב-ראש הכנסת יושב פה בארשת פנים ממלכתית. פייק. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> למה לא לבקר את הנגד? למה אתה לא מבקר את הנגד? << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> פייק. פייק. אתה פייק. אבל כיכר החטופים, 100 חטופים – ללכת עם סיכה? הוא הולך עם סיכה? מישהו מכם מדבר? על מה אתם מדברים? << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> אתה פוגע בחטופים. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> חסרי לב אתם. על השב"כ אתה מדבר? על הצבא? בארשת של מומחה. אין לך מושג מכלום. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> בוא נדבר. בוא נדבר. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין לך מושג. במתנות אתה מבין, כי את חוק המתנות רצת להעביר. רצת להעביר אותו. גם לילדו. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> סנטה קלאוס. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> הוא לא זוכר שזה היה בחוק – – – << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> ועוד לא אמרנו כלום על ראש הממשלה, שעומד לדין על שוחד, מרמה והפרת אמונים. את זה כבר שמנו בצד, התרגלנו. התרגלנו. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> אין לך אף ביקורת על הפרקליטות? << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתם בסיור ספארי של עדר קרנפים. לא צריך לנסוע לטנזניה – לבוא לישיבת סיעת הליכוד. השר קרעי, עוד אקזמפלר. כואב לי שאני מדבר ככה על שרים, אבל כן, הוא אקזמפלר. עומד פה, מנאץ, משקץ, מקלל – אמסלם – ואתם שותקים ולא אומרים מילה. דיכטר יושב פה, רואה את בן גביר מתפרע. הוא היה השר לביטחון פנים, אני הייתי מפקד להב, הוא מינה אותי לשם, לחקור חלקים מכם. וחבל שלא חוקרים כמו שצריך היום, ולא חוקרים כמו שצריך היום. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> זה נכון. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> כי אם היו חוקרים כמו שצריך היום, כמה אנשים היו מגיעים לפה לארץ, כולל איינהורן ואוריך, שמופיעים בכתב אישום. אני לא מבין את הדבר הזה. כתב אישום – השמות נמצאים בפנים, האנשים לא. איך קרה דבר כזה? הם יגיעו, אומנם באיחור, אבל הם יגיעו, והם ייחקרו. והם לא אנשים, הם סתם – ראש הממשלה, רוצים לעשות חוק מיוחד, שהוא יוכל לקבל מודיעין בשביל לדעת להגן על האומה. פייק. פייק. כל-כולכם פייק אחד עטוף בעטיפת צלופן גדולה שנמצאת בטלוויזיות במשכן הכנסת. אמת אין בכם, מתנה אין בכם, עונש יש בכם. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> אתה יודע כמה קציני מודיעין מאז חוק איפכא מסתברא? כמה קציני מודיעין, אלופי משנה, תתי-אלופים, מאז חוק איפכא מסתברא? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יואב סגלוביץ'. הדובר הבא – אני הולך לפי הרשימה – חבר הכנסת טופורובסקי – אינו נוכח; מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת; עידן רול – אינו נוכח. יוראי להב הרצנו, בבקשה. גם אתה עשר דקות. אז כל אחד מעתה עשר דקות להנמקת שתי הסתייגויות. בבקשה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אבל אני צריך את הקשב של השר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> שאלתי אותך, אדוני, עשר דקות, נכון? << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> ודאי. אדוני שר השיכון, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני שר השיכון, לפני חודש הממשלה קיבלה החלטה על ביטול "אפס תוספת סיכון" במפרץ אילת. איך הצבעת על ההחלטה? אתה זוכר? אתה לא זוכר. תמכת. תמכת בהחלטה לבטל את מגבלת שינוע הנפט דרך מפרץ אילת. ובהחלטה לא רק מדברים על ביטול מגבלת את הכמות שאפשר מעתה להעביר – כמויות אדירות של נפט – דרך המפרץ, אלא גם מבטלים את התנאי שהנפט שמגיע לכאן צריך להיות קשור לצורכי האנרגיה של ישראל. עכשיו, אני רוצה לשאול אותך, מאחר שתמכת – אתה לא זוכר, אבל תמכת. << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> אל תשאל אותי, כי אני לא שר האנרגיה. שר האנרגיה הביא את זה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אה. אבל זה מאוד קשור אליך, אדוני. אתה רוצה שאני אסביר לך למה זה קשור אליך? << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> הוא מכיר את המקצוע, הוא למד את זה עם אנשים שבמקצוע. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני, אני באמת רוצה לדבר איתך. זה לא קשור. ההחלטה מבטלת את הקשר של שינוע נפט לצורכי משק האנרגיה. זה לא קשור לאנרגיה. למה זה כן קשור למשרד השיכון? כי דליפה היא שאלה של מתי, היא לא שאלה של אם. ודליפה של נפט במפרץ אילת סוגרת, גומרת על העיר אילת. אין שונית אלמוגים, אין אתרי תיירות, אין מלונות, אין עיר. לא אם, מתי. הבעיה בלעסוק בנפט זה שקורות דליפות, ולא צריך דליפות בסדר גודל כמו שקרה לפני עשור, שהייתה דליפה של קצא"א שהחריבה שמורת טבע שלמה, שמורת עברונה. אסון. אנחנו לא מצליחים לשקם את השמורה הזאת. דליפונת, אדוני השר, ותהיה בעיית שיקום קשה מאוד. אין עיר, אין אילת, אין דרום, אין אשקלון, אם זה קורה באשקלון. זה לא קשור רק למשרד האנרגיה או למשרד להגנת הסביבה. 60% מהמים שאנחנו שותים, אדוני השר, הם ממתקני התפלה. כשנפט פוגש מתקן התפלה הוא משבית אותו. אם זה קורה באילת, איזה מים ישתו תושבי אילת? אם זה קורה באשקלון, כל מתקני ההתפלה על רצועת החוף של ישראל הולכים פייפן. איך אתה תשתה? איך הילדים שלך ישתו? הצבעת בעד. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> ישתו קריסטל ירוק, כי הורידו את המס. << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> הצביעו כולם. כולכם הצבעתם בעד. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא בממשלה, ואני מתנגד לזה התנגדות גדולה. לא כל השרים הצביעו בעד – שלושה שרים הצביעו נגד. אבל ההחלטה הזאת מסוכנת. ואני רוצה לשאול אותך, אדוני השר, אני באמת רוצה לשאול: מה המחיר שהממשלה הזאת שמה על תושבי אילת, על הפרנסה שלהם, על הבריאות של הילדים שלהם, על העתיד שלהם? << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> שאלת את האנשים העוסקים בכך? << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> את מי? << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> שאלתי את השרה להגנת הסביבה, שאלתי את שר הביטחון, את שר הבריאות. שאלתי את שר הבריאות כאן, כי הרי המשמעות של דליפה היא סכנה איומה לבריאות הציבור. זה מגדיל מחלות של זיהום אוויר, של סרטן. הוא אמר לי כמו שאתה אמרת, אדוני השר. השר בוסו עמד מעל הדוכן הזה ואמר: זה לא קשור למשרד הבריאות, זה קשור לאיכות הסביבה. << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> לא שלא קשור, השאלה אם אלה שמטפלים בזה – אנחנו מדינה אחת, סומכים אחד על השני. הוא מחזיק תיק, הוא מחזיק משרד, הוא מחזיק מפעל, הוא מחזיק אנשים, משלם להם כסף. או שהם יודעים את המקצוע או שהם לא יודעים את המקצוע, או שאנחנו כן במכון גיאולוגי – – – אלה שעובדים בכך, סומכים עליהם. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> תראה, הסיבה שאני עליתי על הדוכן ואני שואל אותך בנושא הזה היא כי אני לא מבין את ניהול הסיכונים. המחיר ששמתם על תושבי אילת לא סביר. אתם גומרים על העיר, אתם גומרים על הדרום, אתם גומרים על הפרנסה, על בריאות הציבור, על העתיד של הילדים שלהם, על העתיד של האזור. ואני לא מבין בעבור מה, בעבור בצע כסף? הרי כל הנפט שיעבור שם יוצא לחו"ל. אז עבור בצע כסף, עבור כמה פרוטות לחברה שנקראת קצא"א, אתם מוכרים את התושבים. ולכן השדולה הסביבתית, שראשיה הם חברת הכנסת מטי צרפת הרכבי, חברת הכנסת נעמה לזימי, חבר הכנסת אלון שוסטר ואנוכי, יורדים ביום ראשון הקרוב לאילת לכנס חירום של השדולה הסביבתית, עם ראשי רשויות, עם ראשי ארגוני הסביבה, בריאות הציבור, תושבים, תושבות, בשביל לזעוק את הזעקה, שכרגע לא מצליחה לחדור את הקירות האטומים של הממשלה הזאת, שמסכנת את תושבי העיר אילת, את תושבי הדרום. ובעבור מה? בעבור מה, אדוני השר? בעבור בצע כסף. עכשיו תסביר לי אולי אתה, אני לא מצליח להבין: מה שווה בלסכן ככה את תושבי העיר? מה? יכול להיות שאני לא מצליח להבין משהו. אני מפספס משהו? אז אנחנו ניזום – יחד עם שליש מחברי ועדת החוץ והביטחון ביקשתי דיון בוועדת החוץ והביטחון, כדי להבין אולי מה האירוע. זה מסכן את הביטחון הלאומי שלנו, זה מסכן את הבריאות, את הרווחה. אין תחום שהדבר הזה, שהאיום הזה, לא פוסח עליו, ואני באמת אומר לך, אני לא מצליח להבין. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> הטילים החות'יים. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן. אומרת חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, לפני כמה שבועות ירו החות'ים לעבר המתקנים של חברת קצא"א, שהיא אחראית לשינוע נפט באשקלון. מה המשמעות של האירוע הזה כשיש המון טונות של נפט ותזקיקים באשקלון או באילת או בצינור שמחבר את שתי הערים הללו? מה המשמעות? למה מסכנים כך את התושבים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה חושב שזה מעניין אותו. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> בוא, השר אמר בכנות, הוא לא זוכר, אבל הוא תמך, וזה לא קשור. << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> לפחות אתה בשבוע הבא תדע את הפתרון – – – << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני יודע מה הפתרון. אדוני, הפתרון – – – << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני השר, כל פעמוני האזהרה מצלצלים, הבעיה היא שאף אחד פה לא שומע. אתם לא שומעים. באמת, כל אנשי המקצוע – המשרד להגנת הסביבה מתנגד, משרד האנרגיה אומר: אין לי שום קשר לזה, זה לא קשור לצורכי האנרגיה, שר הביטחון שותק ופעמוני האזהרה ממשיכים לצלצל. אתם מסכנים בעיניים פקוחות לרווחה את תושבי אילת, ואף אחד בשולחן הזה לא שומע. << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> – – – לוקח את כולם לאילת, יושב איתם שם ושומע – – – << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> שתבין מה החומרה – מנכ"ל משרד להגנת הסביבה התפטר אחרי חצי שנה, שבועיים אחרי שההחלטה התקבלה. ללמדך שהאירוע הזה לא עובר לא את גורמי המקצוע וגם לא חלק מהשרים הפוליטיים. אבל שוב אני אומר, זה עובר. הכלבים נובחים והשיירה עוברת. עכשיו אני רוצה לשאול אותך עוד משהו, אדוני השר, אם אנחנו כבר בשיח פתוח. אתה חושב שצריך למלא אחר פסיקות בג"ץ? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שאל קודם כול מה זה בג"ץ. << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> אני מוכן לנהל איתך את השיחה באופן אישי. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, זו שאלה פשוטה, זו שאלה של כן או לא. האם צריך לציית לפסיקות בית משפט? << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> תשאל אותי. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני השר? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אדוני, צריך למלא אחר פסיקות בד"ץ. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> ינון, חבר הכנסת אזולאי, אתה מפריע לי בשיחה עם השר גולדקנופ. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת הרצנו, תשאל את השאלה מה ההבדל בין בד"ץ לבג"ץ, ואז יכול להיות שתקבל תשובה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא, אם אני אפריע לו הוא יגיד לי: ינון, אתה מפריע לי. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> באמת אתה מפריע, אני באמת רוצה לעשות שיח כן ופתוח עם השר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> מה הדרג בין בד"ץ לבג"ץ? זו השאלה, בניסוח אחר. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מניח שאחרי – באלגוריה לדברים של חבר כנסת לוי – לפסיקות בד"ץ אתה חושב שצריך לציית; השאלה היא אם לפסיקות בג"ץ אתה חושב שצריך לציית. עכשיו אני שואל אותך את זה, אדוני השר, ואני אשמח לתשובה כנה, כי חברך לשולחן, השר שלמה קרעי, אמר אתמול שהוא לא מתכוון למלא אחר פסיקות בג"ץ. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> הוא אמר שהוא מוכן לקיים איתך שיחה באופן אישי. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל אני חושב שזה עניין ציבורי לדעת אם עוד שר בממשלה – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> תוציא אחר כך הודעה לעיתונות. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – האם שרי הממשלה הזו חושבים שצריך לציית לפסיקת בית המשפט או לא. ועצוב לי מאוד, אדוני השר. התשובה האוטומטית שאתה צריך לומר, בלי בכלל לחשוב, זה ברור שכן. אנחנו מדינת חוק, והממשלה צריכה למלא אחר הוראות בית המשפט. אם אתה לא בטוח שצריך למלא, למה שאזרחי מדינת ישראל יצטרכו למלא אחרי פסיקות בית המשפט? אם אתה לא, אז למה שהם כן? אני באמת לא מצליח להבין. האמירה של שלמה קרעי כל כך מופרכת, כל כך אטומה, כל כך בלתי נתפסת. זו לא קריאת תיגר על שלטון החוק, זו רמיסת שלטון החוק. ממשלה שלא מצייתת לבית המשפט היא ממשלה לא חוקית שאין – לא נגמר לי הזמן, עליזה. אדוני השר, אם אתם לא מצייתים לחוק ולא מצייתים לבית המשפט, למה שאזרחי ישראל יצייתו לכם? למה שאזרחי ישראל יצייתו לממשלה שהופכת להיות לא חוקית כי היא לא ממלאת בעצמה את הוראות החוק ואת פסיקות בית המשפט? עצם העובדה שאתה רוצה לקחת אותי לשיחה פרטית בצד ולא אומר פה, בהיכל הדמוקרטיה, שצריך למלא אחר פסיקות בית המשפט, היא מתחת לכל ביקורת. ושוב, האגף הזה – ויושב פה יושב-ראש הקואליציה, יושבים פה חברי כנסת – עצם העובדה שאתם לא אומרים שצריך למלא אחר הוראות ופסיקות בג"ץ, לציית לבית המשפט, ולא יוצאים נגד האמירה חסרת אחריות, המופקרת, של שר התקשורת, זה בלתי מתקבל על הדעת. אתם כורתים את הענף שכולנו יושבים עליו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יוראי להב הרצנו על הנמקת ההסתייגות. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> שתיים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, אמרתי לצד הזה את השם שלך. כעת אנחנו עוברים לדוברת הבאה, חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי. בבקשה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני אשאל את כבוד השר. אדוני, האם אתה – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> סליחה, לא שמעתי, כבוד השר. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – – לדבר על חוק מרשם האוכלוסין. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> כל אחד זכותו לנמק מה שהוא רוצה. << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> כל אחד מדבר כרצונו? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> על פי התקנון, כל חבר הכנסת רשאי לנמק את ההסתייגות שלו כפי שהוא רוצה. הוא לא חייב להתייחס לא לכותרת ולא לחוק. הוא יכול לדבר על מה שהוא רוצה. זה התקנון. בוודאי שאני לא צנזור ובוודאי שאני לא אכוון את חברי הכנסת בהנמקת הסתייגויות. עשר דקות לשתי ההסתייגויות. בבקשה. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כבוד השר, אולי אתה מכיר את אריאל אחדות, זיכרונו לברכה? או את משה ברגמן, זיכרונו לברכה? את חן דורון, זיכרונו לברכה, או את דניאל מוריס, זיכרונו לברכה? אתה מכיר, אדוני? << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> אני לא מכיר, אולי הכרתי. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> את יהודה רובין, זיכרונו לברכה? אני לקחתי מדגם. 45 אזרחים נהרגו באסון מירון. הקראתי שמות של ארבעה מהם. ועדת החקירה על אסון מירון מונתה על ידי ממשלת השינוי ביוני 2021, כחודשיים אחרי האסון. חודשיים אחרי האסון. 45 גברים וילדים. במרץ 24 פרסמה ועדת החקירה את מסקנותיה הנוקבות, ואני מצטטת מסיכום החקירה: "תרבות רעה מצאנו בתוך ביתנו. בתוך גופים ציבוריים, ברשויות שלטוניות ובקרב שליחי ציבור – נבחרים וממונים, שהציבור הפקיד בידיהם את שלומו ואת ביטחונו. מצאנו תרבות רעה של הצגת דברים למראית עין בלבד, של התעלמות מהתרעות חוזרות ונשנות, של שאננות ושל קיבעון מחשבתי בעניינים משמעותיים הנוגעים לבטיחות הציבור ולשמירה על חיי אדם. תרבות רעה של היעדר משילות ושלטון החוק ודפוס פעולה של דחיינות ושל הימנעות מקבלת החלטות. מציאות של התנהלות המושפעת לרעה מאינטרסים פוליטיים ומשיקולים זרים. תרבות רעה של 'ראש קטן', של מזעור האחריות ושל התחמקות ממנה. "תרבות רעה זו הובילה לאסון הנורא בהר מירון בל"ג בעומר התשפ"א. 'הכתובת הייתה על הקיר', ידועה לרבים במשך שנים רבות. את האסון הזה ניתן היה למנוע, וחובה הייתה למונעו – – –זוהי עת לחשבון נפש אך גם שעת רצון והזדמנות לתיקון ולשיפור. אל לנו להחמיצה – – – ארבעים וחמישה גברים, נערים וילדים קיפחו את חייהם. רבים אחרים נפצעו. משפחותיהם שילמו מחיר כבד מנשוא. לא נוכל להקל על כאבן. אך החובה המוסרית המונחת לפתחנו היא לעשות כל שבידנו כדי למנוע אובדן חיי אדם. אנו תקווה שהדוח שיצא תחת ידינו יביא לתרומה ניכרת לבניינה של חברה מתוקנת וישמש מצפן ומפת דרכים לגופי השלטון השונים, לנושאי משרה ציבורית – ולנושאי משרה בכירים בפרט – באשר להתנהלות המצופה מהם בהיותם נאמני הציבור ושליחיו". ציטטתי מהדוח. המסר החד והברור: אפשר היה למנוע את האסון במירון, וגם נקבע בדוח שראש הממשלה, השר לביטחון פנים – אתם יודעים מי זה – והמפכ"ל נושאים באחריות ישירה. במדינת ישראל ועדת חקירה ממלכתית מוקמת בהתאם לחוק ועדות חקירה, 1968. החוק מסמיך את הממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית כאשר מתעורר צורך לחקור נושא בעל חשיבות ציבורית מיוחדת. הוועדה פועלת באופן עצמאי, וחבריה מתמנים על ידי נשיא בית המשפט העליון, מה שמבטיח מקצועיות ואי-תלות בגורמים פוליטיים. מטרת הוועדה היא לחקור לעומק אירועים או מחדלים משמעותיים, להסיק מסקנות ולהמליץ על צעדים למניעת הישנותם בעתיד. במהלך השנים הוקמו בישראל מספר ספור של ועדות חקירה ממלכתיות לחקירת אירועים שהוגדרו כמחדלים משמעותיים בתולדות המדינה. ועדת אגרנט קמה ב-21 בנובמבר 1973, חודש וחצי אחרי שפרצה מלחמת יום הכיפורים, שאותה מונתה לחקור; ועדת כהן קמה ב-1 בנובמבר 1982, חודש וחצי אחרי הטבח במחנות הפליטים סברה ושתילה, שאותו מונתה לחקור; ועדת אור קמה ב-8 בנובמבר 2000, חודש ושבוע אחרי שפרצו המהומות בגליל, שאותן מונתה לבדוק; ועדת שמגר קמה ב-8 בנובמבר 1995, ארבעה ימים אחרי רצח רבין, שאותו מונתה לחקור; ועדת וינוגרד הוקמה כחודשיים לאחר תחילת הלחימה של מלחמת לבנון השנייה. מספר ועדות ספור. אסון מירון בל"ג בעומר היה האסון האזרחי הכבד ביותר בתולדות ישראל עד שהגיע אסון שמחת תורה, טבח 7 באוקטובר, ומאז אנחנו סופרים 459 ימים ו-100 חטופות וחטופים. על טבח 7 באוקטובר נתניהו ראש הממשלה אמר: "כל בדיקה צריכה להיעשות רק אחרי המלחמה" – כה אמר ראש הממשלה. אבל על פרשת הרוגלות ב-2022 אותו ראש ממשלה אמר: "כל יום שעובר בלי ועדת חקירה ממלכתית מגדיל את הסיכויים לשיבוש חקירה, לתיאום עדויות והעלמת ראיות". על אסון 7 באוקטובר אמר: הוא פגע בכולם, אבל ועדת חקירה ממלכתית לא מקובלת על חלק מהעם. אבל בזמנו הוא אמר: אם אתם רוצים להבטיח את עתיד המדינה שלנו אתם חייבים ועדת חקירה ממלכתית. קרה פה דבר נורא. מגיעה לנו מדינת חוק אמיתית ולא מדינת שקר וכזב וטיוח. כה אמר ראש הממשלה. אז לשאלה אם נתניהו בעד או נגד ועדת החקירה, ועדת חקירה ממלכתית, התשובה היא כמובן תלוי בפוזיציה. כששרה בממשלה אומרת: "עבורי זה פרומו לוועדת החקירה שאתם מתכננים. חוזרת שוב: לא יקרה"; כששר בממשלה אומר: צריך לייצר הרכב ועדה שכולנו נקבל את התוצאה שלה; כששר אחר מסית מעל בימת הכנסת: הרעיון מבחינת שופטי העליון הוא לסכסך, להתחמש, להתכונן, לסכסך את החברה הישראלית, לנצל את הפרצה, אני לא בטוח שהם לא צריכים להיות מועמדים לדין. לשופטים וליועמ"שית יש פרק בפני עצמו. הם נמצאים בניגוד עניינים. הם יחקרו את עצמם? ועוד שר, שבכלל לא בקי בחוק ועדות החקירה, אומר: "לא תהיה ועדת חקירה שיעמדו בראשה יאיר לפיד, בני גנץ או שלוחיהם". אבל מה לעשות שהעם חושב אחרת? סקרים מראים ש-80% מהציבור בעד הקמת ועדת חקירה ממלכתית. זה רוב. יש רוב גם בקרב מצביעי הממשלה הנוכחית. לטענה ההזויה שהעם איבד אמון במערכת המשפט, אז מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2023 מוכיח בדיוק את ההפך: מערכת המשפט זוכה לאמון של 48% מהציבור, אבל הכנסת והממשלה ממשיכות לצלול לשפל חסר תקדים – 19% בלבד מביעים אמון בכנסת, 23% בלבד מביעים אמון בממשלה. אז למי הציבור מאמין יותר? הציבור מאמין שמערכת המשפט פועלת מתוך אחריות, מקצועיות ושקיפות, בעוד המוסדות הפוליטיים, בטח הבית הזה, בטח הממשלה הזאת, מונעים משיקולים אישיים וצרים. לאורך השנים חקירת מחדלים לאומיים נעשתה על ידי ועדת חקירה ממלכתית ולא על ידי פוליטיקאים. כך במלחמת יום כיפור, כך בסברה ושתילה, באירועי אוקטובר 2000. ועדות אלו נהנו מאמון ציבורי נרחב בזכות ניהול מקצועי, אובייקטיבי ונטול פניות. מסקנותיהן התקבלו באחריות ושינו מהלכים מדיניים, ביטחוניים וחברתיים במדינה. הרעיון המוטרף שלכם להקים ועדת בדיקה פריטטית שבה חברים נציגי קואליציה ואופוזיציה הוא ניסיון עלוב להימנע מחקירה אמיתית. הרי הציבור מבין שאותם פוליטיקאים שאחראים למחדל הזה אינם יכולים למנות את חוקריהם. מי שצריך להוביל את החקירה אלו שופטים ובוודאי לא הדרג הפוליטי. נירית, אמו של סמ"ר נטע ברעם, שנפל בבסיס נחל עוז, אמרה: לתת לקואליציה ולאופוזיציה למנות את ועדת החקירה לאסון 7 באוקטובר זה כמו לתת לנהג שעשה תאונת דרכים למנות את החוקר לתאונה. והיא צודקת, נירית, אימא של סמ"ר נטע ברעם, זיכרונו לברכה. כנראה שהממשלה, ובעיקר זה העומד בראשה, חוששים מהאמת, לכן הם כל כך מתנגדים. הם פשוט מ-פ-ח-דים. לכן המכונה המשומנת בוחרת במכבסות מילים כמו: ועדת חקירה שוויונית, ניטרלית, פריטטית – כשלמעשה הם פשוט מכוונים לוועדת חקירה פוליטית בראשותם. על כל האסונות שציינתי בתחילת דבריי הקימו גם הקימו ועדות חקירה ממלכתיות, אז איך, כיצד, למען השם, על האסון הגדול ביותר שידענו בתולדות המדינה לא תקום ועדת חקירה ממלכתית? רק ועדת חקירה ממלכתית בראשות שופט עליון תוכל להבטיח חקירה בלתי תלויה, מקצועית ושקופה. רק ועדת חקירה ממלכתית תוכל לחשוף את האמת. ככה פשוט, בלי לחץ פוליטי, בלי מניפולציות ובלי טיוח. ממשלת ישראל, די לברוח מאחריות, די להתחמק מחקירת האמת. מדינה שלא לומדת מכישלונות נידונה לחזור עליהם. האמון במוסדות המדינה התערער קשות, והדרך להשיבו עוברת דרך חקירה מעמיקה של המחדל. לא נוכל להשתקם כחברה בלי להשיב את כל אחינו ואחיותינו מהשבי, אבל גם לא נוכל להשתקם אם לא תקום ועדת חקירה ממלכתית שתחקור ותספר את האמת, לפחות לעצמנו. זה הצעד המוסרי ביותר, הערכי ביותר, הצודק ביותר שאנחנו חייבים לעשות בעבור משפחות הנרצחים, הנופלים, החטופים וכל הנפגעים מהמלחמה הקשה הזו. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, בבקשה. את רוצה חמש או עשר דקות? עשר? לרשותך עשר דקות, בבקשה. << קריאה >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << קריאה >> יש לי אפילו יותר. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> עשר. בהצלחה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום התקיים דיון בוועדת העלייה והקליטה, דיון מעקב רביעי במספר על שקילת תארים אקדמיים של עולים חדשים. הדיון שהתנהל היום פשוט בושה – – לא שומעים? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> שומעים, שומעים. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – פשוט בושה גדולה לכל מי שיושב כאן במשכן הכנסת, אבל בעיקר לממשלה ולכל מי שקשור למערך קליטת העולים לחינוך, ובעיקר בושה לראש הממשלה. הדיון התמקד בכך שהעולים החדשים ממתינים זמן המתנה מטורף עד שהם מקבלים מענה על שקילת התואר האקדמי שלהם. עולים שהגיעו לישראל, רובם מתוך שליחות, ציונות, פטריוטיות, במקום כתף חמה מקבלים אטימות, זלזול והפקרה מוחלטת. כבר במשך יותר משנה אני מקבלת פניות ציבור רבות בלשכתי בסוגיה זו. עולים חדשים בעלי תארים מתקדמים שמעוניינים להשתלב בארץ ולעבוד במקצוע שלהם, לשלם מיסים, עוברים סחבת בלתי רגילה של ביורוקרטיה והמתנה מיותרת לגמרי. לפי הנוהל שקיים במדינת ישראל, עולים אקדמאים אמורים להגיש בקשה או באופן מקוון או לשלוח בדואר, ולהעביר את המסמכים המעידים על השכלתם: תעודות, גיליון ציונים ואפילו סילבוס של הקורסים שלמדו. מגישים את כל זה למשרד החינוך, לאגף מיוחד שנקרא אגף הערכת תארים אקדמיים מחו"ל. העולים מעלים את כלל המסמכים הנדרשים בשביל שקילת התואר שלהם והשוואתו לתואר הרלוונטי בארץ. כמה זמן אתם חושבים לוקח למשרד החינוך לעיין בבקשה ולשלוח מענה לעולה חדש? אני לא מדברת על מענה אוטומטי שמגיע שבקשתו התקבלה. לא תאמינו: 18 חודשים. 18 חודשים, וזה המינימום, יש גם יותר. בעקבות פניות רבות שהתקבלו בנושא הזה אני גם דיברתי עם מנכ"ל משרד העלייה והקליטה, שלחתי מכתבים גם לשר העלייה והקליטה וגם לשר החינוך. נוסף לפניות שלי, כונס דיון על כך בוועדת העלייה והקליטה בהובלתו של חבר הכנסת עודד פורר. כינסנו את הוועדה עוד בחודש יוני, ושם נחשף נתון מטורף: כ-11,000 בקשות קיימות במשרד החינוך לשקילת תארים אקדמיים שממתינות למענה. מתוך 11,000, 7,695 בקשות הן של עולים יוצאי רוסיה ואוקראינה. היום בדיון מעקב של הוועדה, נחשף כמה מהפניות הללו טופלו בחודשים אוגוסט–דצמבר. תנחשו כמה? 365 בקשות קיבלו מענה. זה פחות מ-5% מכלל הבקשות. האבסורד לא נגמר פה. באוגוסט 2024 ממשלת ישראל קיבלה את החלטה מס' 2104 תחת הכותרת המרשימה והבומבסטית "הסרת חסמים לתעסוקת עולים". כשראיתי את זה, חשבתי, ואללה, תהיתי, אולי ממשלת ישראל כן מתעניינת בקליטת עלייה וכן רוצה לשפר את התהליכים? אבל מה, גם כאן, כמו בהרבה מקרים, הממשלה שלנו עשתה עבודה בינונית וחובבנית. הממשלה החליטה להסמיך אגף במשרד העלייה והקליטה שיוביל את תהליך שקילת התארים של העולים החדשים. נשמע טוב, נשמע מצוין, אבל מה? נוסח ההחלטה גם אומר שכל הבקשות שהוגשו לפני 31 בדצמבר 2024, זאת אומרת כולל אותן 10,635 בקשות שלא נענו עד עכשיו, יישארו באחריות משרד החינוך ויטופלו על ידו. כלומר, לא בדיוק. נוסח ההחלטה אומר שהמשרדים יפעלו לטובת שקילת התארים אשר הוגשו למשרד החינוך קודם לכן. שום סעיף מחייב, שום לוח זמנים, רק אמירה כללית וחלולה. יש כל כך הרבה שאלות על הסעיף הזה. מי יפעל לטובת שקילת התארים של הבקשות שהוגשו? מי עושה פיקוח ובקרה עליהם? בשיחות שונות שביצעתי ובדיון שהתקיים היום בוועדת העלייה והקליטה קיבלתי תשובות עוד יותר הזויות. ייתכן שמשרד הקליטה יפעל לטובת העולים שממתינים מעל שנה וחצי לשקילת התארים שלהם – אותן 10,365 בקשות – אבל אולי בעוד חצי שנה; אולי לפני, אם יצליחו לטפל בבקשות החדשות שיגיעו, אלה שהם יקבלו החל מ-1 בינואר 2025. חבר הכנסת פורר שאל בציניות ובצחוק את משרד החינוך: אולי כדאי לעולים לחזור לחו"ל, לחכות כמה זמן ולעשות שוב עלייה על מנת לזכות שיבדקו וישקלו ויאשרו את השכלתם? שום דבר לא ברור. העולים ממשיכים להיות תקועים בלי אופק, בלי לעבוד במקצוע שלהם. מדענים, חוקרים, דוקטורים למדעים שונים, נאלצים לעבוד כפועלי ייצור במפעלים או מטפלים ומטפלות בקשישים. זה הגיוני? זאת בושה. המחדל הוא שלא מדובר רק באיזה בעיה נקודתית. ביחס לעולים יש בשנים האחרונות פשוט כשל מערכתי מתמשך. למשל, לפני כמה חודשים נחשפנו בוועדת העלייה והקליטה לעוד מחדל: בשל קשיים ביורוקרטיים החמיצה מדינת ישראל אפשרות לשלוח ספורטאים עולים לאולימפיאדה האחרונה השנה. לפני חודש נחשפנו לעוד מחדל באותה הוועדה: לא מאשרים דיפלומות של רוקחים עולים חדשים ומכריחים אותם לעשות סטאז' נוסף, של חצי שנה, למרות שכבר השלימו את כל הלימודים והפרקטיקה והניסיון ועמדו בכל הדרישות לאישור ההשכלה שלהם לרישיון העבודה בארץ. אפשר עוד להמשיך ולהמשיך את הרשימה, רשימת המחדלים היא פשוט לא נגמרת. חבריי חברי הכנסת, כולם יודעים שאנחנו עכשיו במצב חירום של מחסור בכוח אדם במערכת הבריאות. יש לנו גם מחסור במורים, במהנדסים ובכלל באנשי מקצוע. חסרים עובדים איכותיים, אך זה נושא נפרד – על איכות העבודה והמסירות לעבודה אדבר בפעם אחרת. אנחנו בפועל מונעים מאלפי אנשי מקצוע שכבר נמצאים בארץ, אזרחים שרוצים להשתלב בשוק התעסוקה ולתרום למדינה – אנחנו לא מאפשרים להם את זה. זאת פשוט הפקרות. אותם עולים, אותם רופאים, מהנדסים, מורים, מוצאים את עצמם עובדים במפעלים או מטפלים בקשישים, למרות שהשקיעו רבות כדי לקבל את התארים האקדמיים שלהם והם בעלי ניסיון מקצועי רב שיכול להועיל לכולנו. איזו מדינה שפויה מתייחסת ככה לכוח אדם איכותי שמגיע אליה? מדינת ישראל נבנתה על עלייה, נבנתה על קליטה. זה היה הבסיס שלנו מאז קום המדינה. אבל מה עכשיו? עכשיו הממשלה הזאת מעדיפה להתעסק במלחמה ביועצים משפטיים ובספינים פוליטיים במקום לפתור בעיות אמיתיות. אני אומרת לכם, זה לא תקלה טכנית, זו מדיניות של הזנחה, מדיניות של בינוניות. דברים כאלה מתבטאים לא רק בדברים כמו תקציב המדינה אלא בכל מה שקורה בפועל ובמציאות. אין שום תוכנית ארוכה, שום תוכנית לטווח ארוך. אין חזון, אין כיוון. מה הממשלה הזאת מביאה עלינו? רק מיסים, ג'ובים פוליטיים, הפקרת החטופים. תראו מה קורה בכל תחום שהממשלה הזאת נוגעת בו. מה קורה? טקסים, כנסים וברכות יפות לא משנים את המציאות. אני קוראת לכם, חבריי חברי הכנסת, להתעורר. העולים האלה שנמצאים במדינה הם הנכס הכי גדול שלנו והמתנה הכי גדולה שיכולנו לקבל. הם כאן, הם רוצים לעבוד, הם רוצים לתרום למדינה, ואנחנו חוסמים אותם עם ביורוקרטיה שלא נגמרת. הממשלה הזאת חייבת לתקן מייד את ההחלטה שלה. וכל אלה שממתינים – 10,635 בקשות שממתינות חייבות להיבדק ולהיבחן במיידי. די להפקרות. די לזלזול בעולים החדשים. הגיע הזמן לשים סוף לטרלול הביורוקרטי. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לוותר על כוח אדם איכותי שהגיע אלינו, הגיע לכאן. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת טטיאנה מזרסקי. הדובר הבא, חבר הכנסת משה טור פז, בבקשה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חבר הכנסת, השר גולדקנופ, הבאתי לך משהו מיוחד, אתה בטח מזהה. אני קורא לך. בפסוק "לו ישטמנו יוסף" בפרשת השבוע שאומרים האחים כשיעקב מת והם חוששים – "בפסוק 'לו ישטמנו יוסף' – – – וקשה, כי ראו שהוא הצדיק", שואל השפת אמת: "ואיך חשדו אותו שישנא אותם?" שאלה טובה. איך האחים חוששים, בפרשת ויחי, שנקרא השבת, שיוסף הולך לשנוא אותם? הם אומרים "לו", "לו ישטמנו יוסף". "לו" זו מילה רבת משמעות. אומר פה האדמו"ר מגור, בעל השפת אמת: "אך השבטים עשו תשובה גדולה על חטא המכירה, ומרוב צערם", בגלל שהם בתהליך של תשובה, "חשבו כי הם גרמו כל גלות מצרים". כלומר, הם לקחו אחריות לא רק על עוון מכירת יוסף אלא על כל מה שיבוא אחר כך. "האומנם", אומר האדמו"ר, "הייתה סיבה באמת משמיים לקיים עצה עמוקה – – – אבל הם חשבו שהכול בא רק על ידם". תראה איזו לקיחת אחריות. אחי יוסף אשמים במכירתו, אין ספק בזה, אבל למה הם חושבים שמן הראוי שהוא ישנא אותם? כי הם מבינים את כל ההשלכות של המכירה. זה לא נגמר בלמכור בן אדם, זה כל מה שמגלגל אחר כך את הירידה למצרים. "על זה השיב להם יוסף כי 'ה' חשבה לטובה'". כלומר, הוא באמת ענה להם: אתם צריכים להבין, יש פה משהו שהוא גדול מאיתנו. אבל לקיחת האחריות פה של האחים, לא רק על המכירה, על כל מה שבא בעקבותיה, היא לב העניין פה. ועל זה מעיר האדמו"ר מגור, בדברים שאתה בוודאי מכיר, ועל זה אני שואל אותך, השר גולדקנופ, באמת ובתמים: יושבים פה שרים בממשלה ולא מבינים את הקשר, לא מבינים את הקשר בין מה שקרה ב-7 באוקטובר לבינם. ראש ממשלה, שר ביטחון, שר האוצר, שאמר: חמאס מורתע, נחזק את החמאס כי הוא עדיף על הרשות הפלסטינית – אין קשר בין זה לבין 7 באוקטובר? ועוד ועוד שרים פה, כל אחד עם תחום אחריותו – אין קשר בין מה שקרה לבינם? כשמגיע רגע האמת ושואלים את השר לביטחון לאומי על עסקה, והוא אומר לאימא של שבוי: אוי ואבוי, יהיו עוד אלפים – הוא לא שמע, הוא לא יודע שברי ושמא ברי עדיף? הוא לא יודע שאדם אחד שמוטל לפניך, הדם שלו יותר חשוב מדם של אלפים שאולי כן ואולי לא? שהקדוש ברוך הוא יעשה את שלו? מי כאן בממשלה הזו – אני באמת אומר לך – מי בממשלה הזו עשה תשובה? מה, יש מישהו שלא חושב שאחרי 7 באוקטובר, שמחת תורה של שנה שעברה, צריך לעשות פה תשובה? אתה יודע מה, הדברים האלה באמת כואבים לי, כי השבוע סיירנו בצפון עם ועדת החוץ והביטחון. היו שם גם חבר הכנסת יעקב אשר וחברים רבים אחרים, ודיברנו עם אלוף פיקוד צפון, אדם ראוי. הוא, למשל, אין לו אחריות ישירה למה שקרה ב-7 באוקטובר. להפך, זו מערכה כבירה שהוא עושה בצפון. הוא תיאר מה היה סדר הכוחות בגבול הצפון ב-7 באוקטובר ומה הוא צריך היום כדי לעמוד ולהגן על אזרחי הצפון, כדי שישובו לביתם. לא להתקיף, לא לתמרן בלבנון, לא להקים התנחלויות בסוריה, לא פנטזיות לאומיות – הגנה. הוא צריך עוד כעשרה גדודים, לא אגיד את המספר המדויק. אם תשאל את מפקד אוגדת עזה כמה גדודים הוא צריך – לא כדי לתמרן, לא כדי לפנטז, לא כדי להקים התנחלויות, רק כדי להגן על תושבי עוטף עזה – עוד כעשרה גדודים. אם תשאל את מפקד אוגדת איו"ש יקי דולף מה הוא צריך לעומת – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא יודע מה זה גדוד, זה גדול מדי. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, בסדר. – – מה הוא צריך לעומת מה שהיה ב-7 באוקטובר – עוד עשרה גדודים. הינה, עכשיו אני אומר לך, כדי לעמוד במשימות שלו בלי מלחמה, רק בהגנה – זה גם מה שממליצה היום ועדת נגל, שהגישה דוח אתמול לראש הממשלה – צה"ל צריך לגדול בכוחות הלוחמים שלו בכ-50%, כלומר מה שהיה – חיל היבשה לפחות צריך עוד מחצית. מה אומרים הנתונים? 88% מהחילונים מתגייסים לצה"ל – בדוק, השר, תסמוך עליי – 88% מהבנים החילונים ו-60% ומשהו מהבנות. הבנים הדתיים – 85%, ו-45% מהבנות. על החרדים אתה יודע. צה"ל אומר את הדברים האלה: לוחמי צה"ל במלחמה הזו שירתו 136 יום, לעומת שנים עברו, שהיו משרתים בממוצע שמונה. זה גידול של 1,500%. לוחמי המילואים נמצאים יותר משליש מהשנה במילואים. היועץ שלי, נועם – הוא תלמיד חכם, פגשת אותו – הוא עשה 255 ימים במילואים, 255 ימים מהתחלה. אני עשיתי 86, שליש ממנו; הוא עשה 255 יום. היות שהוא צדיק, הוא למד דף גמרא לכל יום, 255 דף כנגד 255 ימי מילואים. אנשים צעירים עובדים, לומדים, אבות, אימהות – משמעות שירות המילואים זה לעזוב הכול, פגיעה כלכלית, פגיעה לימודית, משפחתית, למשימת ההגנה על החיים שלנו. היום התקיים דיון בוועדת החינוך. לצערי, לא היו שם הרבה חברי כנסת. דיברנו על סטודנטים שמפסידים סמסטרים, רופאים שנמצאים בהתמחות, עצמאים שלא מכניסים כסף, חדלות פירעון, מערכות יחסים על סף קריסה. היום בישיבת הוועדה לביקורת המדינה שכינס חבר הכנסת מיקי לוי אמר נציג צה"ל המוסמך מה הוא צריך, מה הוא צריך היום כדי לעמוד במשימות. הוא אמר: חסרים לי 12,000 חיילים, ומהם כ-7,500 לוחמים. אם תחזור לנתון שדיברתי עליו בהתחלה, קרי, כמות הגדודים, זה בערך אותו דבר, כלומר, צה"ל צריך בין 20 ל-30 גדודים לוחמים, שאין לו, כי היקף המשימות גדול, ויש פה מלחמה מול כמה חזיתות. אני אומר שוב: רק כדי להגן מפני סוריה, לבנון, יהודה ושומרון, עזה – בלי לתמרן – אנחנו צריכים צבא גדול בהרבה ממה שיש לנו היום. צה"ל קבע גרף תעסוקה לשנה הנוכחית, 2025. לפי הגרף הזה, חיילי המילואים ישרתו עוד 72 ימים – כמעט חודשיים וחצי. צה"ל התחיל לקרוא לחיילים שהוא נתן להם פטור בגיל 35 ואמר להם: שובו. 15,000 אזרחים שקיבלו פטור ממילואים חזרו לשרת. אם אני ממשיך, האנשים האלה, אנשי המילואים, מתקשים מאוד לעמוד במשימה. הם מגיעים בלי למחות, בלי לצעוק, אבל בפועל יחידות המילואים מתייצבות כבר לא ב-100% ו-130% כמו בתחילת המלחמה. יש לנו יחידות שהגיעו רק 70%. אז אתה יודע מה קרה? נועם, היועץ שלי, לא יצא הביתה, למעט ל-48 שעות, במשך כל הקו, כל החודשיים וחצי האלה. אשתו עם שלושה ילדים קטנים, בן שנולד ממש – הייתי בברית שלו לפני ארבעה חודשים. כל המחסור הזה בחיילים משפיע על העומס, על המדינה, על הפעלת הכוחות בלבנון ובעזה. חיילים יותר עייפים. הכלכלה נפגעת. גם חוסר הבהירות משגע את האנשים. הם לא יודעים – הם באים לחודשיים או הם באים לשלושה. אותו נועם, אותו יועץ שסיים תעסוקה לפני שבועיים, בפסח יוצא שוב. אפריל, שנה חדשה – עוד מילואים, פעם רביעית. יש היום מודעות דרושים – אני בטוח שאתה לא נמצא שם, השר גולדקנופ, אני אספר לך – יש מודעות דרושים ברשתות החברתיות. אתן לך דוגמה: יש אתר לצה"ל. 37 מודעות יש באתר מ-37 יחידות. מה כתוב שם? דרוש נהג האמר, מחפשים סגן מפקד פלוגת חילוץ, חפ"ק מח"ט דורש לוחמים, ועוד ועוד. ככה אנשים מגייסים בפייסבוק אנשים. צה"ל הקים בימים אלו – זה דווח היום בוועדה – אוגדה חדשה. הלוחמים בה הם בגיל שלי, 38 עד 58. אני ברף הגבוה של האוגדה הזו. בתשעת החודשים האחרונים צה"ל הצליח לגייס 3,000 בלבד. יש מחסור גם באנשי קבע; אנחנו נדבר עליו בוועדה בזמן הקרוב. בשנת 2023 היו 17 מקרים של חשד לאובדנות בקרב חיילי צה"ל; בשנת 2024 יש כבר 21. יש לנו 12,000 פצועים ופצועות. יש לנו 40,000 אנשים שנקראו למילואים וסירבו להגיע – כך לפי ראש אכ"א הקודם יניב עשור. אנחנו צריכים להבין, הסיפור הזה זה לא סיפור, זה האירוע של כולנו. כשכתוב בפרשה שלנו "ויצוו אל יוסף אביך צוה לפני מותו לאמר" – מה אנחנו לומדים פה? רש"י אומר – סיפרתי את זה קודם: שינו בדבר מפני השלום. יש רק דבר אחד שמותר בשבילו לשקר – בשביל להטיל שלום בין איש לאשתו, בין אח לאחיו. אבל עכשיו זה הזמן שכל אחד צריך להתגייס, לתת מעצמו. כן, חתן מחדרו, כלה מחופתה. מגזרים שלא היו שם ייתנו מעצמם. יש מספיק בחורים שלא לומדים. אנחנו באמת צריכים את זה, השר גולדקנופ. זה באמת נדרש היום. זו מנהיגות. << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> דמגוגיה או אמיתי? << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מדבר איתך רק אמיתי. << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> איך אפשר לדבר אמיתי אם לא רוצים לדבר איתנו? אף אחד לא רוצה לדבר איתנו. אבל אף אחד לא רוצה לדבר איתנו. אתה מדבר ומדבר, זה דמגוגיה. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני מאמין לך ואני אומר לך: צה"ל צריך אתכם, צה"ל ידבר אתכם. אתה זוכר לפני שנה ותשעה חודשים, אתה ואני דיברנו על הסוגיה הזו. << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> אם רוצים לשבת איתנו ולדבר איתנו, שישבו איתנו. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז הגיע הזמן שישבו איתכם. אבל אני אגיד לך עוד דבר:זה לא רק עליהם. "לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין ליבטל ממנה". גם אתם – תצאו, תעמדו מול הבחורים שלכם. אתה יודע כמה בחורים יש לנו שלא לומדים ברצינות, גם בגור, גם במקומות אחרים. צאו, תביאו אותם. תאמין לי, אתה יודע מה, רק נבין את המספרים, השר. אם היום, ינואר, חנוכה – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – 3,000 בחורים – – מייד, אני מסיים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אז קח דקה מסימון, אני אקח דקה ממנו. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – 3,000 בחורים יתגייסו, בחגים הבאים, באוקטובר, הם יפטרו ממילואים 18,000 בחורים, פי שישה. 3,000 היום יפטרו 18,000, זה החשבון הפשוט. לא מסובך. רק שיבואו אלה שמסוגלים, אלה שלא לומדים. יש כל כך הרבה. אנחנו צריכים אתכם. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת משה טור פז. הדובר הבא, חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה. עשר דקות, נכון? << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה – עליזה, אני שמח שאת פה. עליזה בראשי, היי, מה שלומך? כמה שנים את, 30 שנה מנהלת את הליכוד? אני אגיד לך מה, אני חשבתי היום, כשראיתי אותך בבוקר, שאת צריכה לכתוב – כשאת תסיימי מתישהו ותצאי לפנסיה, תכתבי ספר על כל השנים שבהן ניהלת את סיעת הליכוד. הספר הזה יתחיל גבוה גבוה וילך ויידרדר. יתחיל מהאנשים שהיו מנהיגי המדינה, שהגיעו לפה עם ציונות אמיתית, עם רצון לעשות למען מדינת ישראל באמת. אם הייתי עומד פה לפני 30 שנה והייתי מסתכל פה על השולחן הזה של הממשלה – וואו, איזה אנשים היו פה. וואו. והיום, אחרי 30 שנה, מפלגת השלטון של מדינת ישראל הפכה להיות ממשלה שבכל שבוע יש תחקיר חדש. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> לא הרשים את האופוזיציה אז, קראו לבגין רוצח. כמו שאתם אומרים "נתניהו רוצח", אמרו אז לבגין רוצח; אמרו: מושחתים, למרות שכל המושחתים של מפא"י ביחד – – – לא מגיע לכל הרכילויות האלה – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מי אמר בבית הזה? מי אמר בבית הזה? מי אמר? שקר. מי שאמר בבית הזה רוצח אלה אתם על בנט. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מי אמר בבית הזה? אומרים "ממשלה רעה". אתם אמרתם "ממשלה מקוללת". אני ישבתי שם, שמעתי הכול. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> כל שבוע אנחנו מגלים נושא חדש, משרד חדש. באמת, אפשר להתבייש באנשים שעושים עליהם תחקרים. אז אתם כל הזמן תגידו שערוץ 12 הוא נגדכם ו-13 נגדכם, וזה תחקיר שהוא תחקיר מזויף, וזה לא נכון, אבל בסוף יש אמת, והאמת יוצאת לאור. אני אומר לכם שאני כחבר הכנסת, כשאני רואה תחקיר כזה – ולא משנה על מי – אני מתבייש להיות חלק מהבניין הזה, חלק מהדבר הזה שנקרא פוליטיקה ישראלית. אתי, את יכולה להגיד מה שאת רוצה, אבל זאת בושה לבניין הזה, בושה למפלגת הליכוד שיש אנשים כאלה שמנהלים משרדים במדינת ישראל, בושה. ואני בטוח שבתוך-תוככם אתם מבינים על מה אני מדבר וגם אתם מתביישים, אבל אתם לא יכולים להגיד את זה. כשאני מסתכל פה על השמות – גולדקנופ גם כן, השר גולדקנופ נמצא פה? אני אגיע אליו. אבל יש לי הרבה לפניך. אני מסתכל שם-שם, ואני לא מאמין שהם מנהלים משרדים במדינת ישראל. זאב אלקין – הלוואי שהייתי יודע איזה משרד הוא מנהל. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> גם הוא לא. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> ישבתי עם השר וסרלאוף אתמול – הוא אומר לי דבר אחד, ההוא אומר לי דבר שני, לא יודע מאיפה הכסף, מי מתכלל את האירוע, מי מבצע את הדברים. בינתיים צריכים לשקם את הצפון, לא יודעים מי יעשה את זה, מה יעשה את זה, מתי יעשה את זה, כמה זה יעלה. מבחינתכם הכול בסדר, זה שיש שני שרים, כמו שיהיו בשער במשחק כדורגל שני שוערים – לא יודעים לאן זה יקפוץ. דיברת על כדורגל קודם. איך זה ייתכן דבר כזה? איך ייתכן שבמשרד החינוך יש שני שרים? איך ייתכן שבמשרד הביטחון יש שני שרים? אתם ידעתם שמשרד התרבות – הרי משרד התרבות והספורט זה משרד אחד – לקחו, ובמשרד התרבות יש סגן שר, סגן שר, טסלר, במשרד התרבות. נכון, אדוני? סגן שר במשרד התרבות. << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> מה הבעיה? << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה הבעיה? שלא צריך אפילו שר במשרד התרבות. אז יש גם שר וגם סגן שר. למה אין סגן שר במשרד השיכון? למה יש במשרד התרבות? אתה יודע מה התקציב של משרד התרבות? אני אגיד לך: 800 מיליון שקל. זה התקציב של משרד התרבות, על כל התפעול שלו. אז צריכים סגן שר במשרד התרבות? בשביל מה זה טוב? מה הוא עושה? האם פעם שמעתי אותו? אז יש שר במשרד התרבות, ואתם בכלל לא יודעים את זה. ויושב פה משה אבוטבול, סגן שר במשרד התחבורה. מה עשית במשרד התחבורה? מה עשית? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הי, הי, סימון, חקלאות, חקלאות. << קריאה >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << קריאה >> – – – יותר ממך. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> החקלאות, נכון? מה הוא? << קריאה >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << קריאה >> מה אתה עשית בחיים? אפס. אפס. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה עשית? אתה אפס. << קריאה >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << קריאה >> אפס גדול, אפס גדול, זה מה שאתה. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה, עם השקית שלך מסתובב. מה אתה? << קריאה >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << קריאה >> פה גדול, מעשים קטנים. תשב בשקט. אל תדבר על אחרים. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה לא עשית ולא תעשה. << קריאה >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << קריאה >> אפס-אפסים. אפס גדול היית ונשארת. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא עשית ולא תעשה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברי הכנסת. << קריאה >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << קריאה >> אפס, זה מה שאתה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת אבוטבול. חבר הכנסת אבוטבול. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה אפס. << קריאה >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << קריאה >> חתיכת אפס. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה אפס. << קריאה >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << קריאה >> תשב בשקט. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> שנייה, שנייה. סימון, סימון, תפסיק שנייה, רגע. << קריאה >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << קריאה >> – – – אפס גדול ועגול. אתה תדבר על אחרים? דבר על עצמך. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת אבוטבול, אני לא ארשה גם לך – – – << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אדבר גם עליי וגם על אחרים. << קריאה >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << קריאה >> שים מראה, תסתכל על עצמך. חצוף. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> סליחה, חבר הכנסת אבוטבול. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה לא עשית ולא תעשה שום דבר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תעצור שנייה. תעצור רגע. << קריאה >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << קריאה >> חצוף. תרד מהבמה. תרד מהבמה. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> סגן שר במשרד החקלאות. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> סימון, תעצור רגע, תעצור שנייה, בבקשה. << קריאה >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << קריאה >> תרד מהבמה, ואל תדבר על אחרים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת אבוטבול. << קריאה >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << קריאה >> חצוף. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת אבוטבול, אני לא ארשה לקרוא אפס לחבר הכנסת, גם לו וגם לך. << קריאה >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << קריאה >> אתה לא תרשה לו לדבר ככה. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אגיד מה שאני רוצה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא לא, אתה לא תגיד. לא. << קריאה >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << קריאה >> חוצפן. תשב בשקט. סתום את הפה. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה רוצה שאני אגיד מה אמרתם על האופוזיציה, איזה דברים אמרתם על האופוזיציה? << קריאה >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << קריאה >> האופוזיציה – המקום המתאים לך ביותר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת דוידסון, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> לי? לי? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני מבקש להימנע מלהגיד לחבר הכנסת אפס גדול. אני מבקש להימנע. אתה לא תגיד את זה ככה, וגם אתה לא תגיד אפס. אם אתה תגיד אפס, אני אקרא אותך לסדר, וגם אותך. << קריאה >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << קריאה >> אוקיי. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני מבקש לכבד את חברי הכנסת, ולא נגיד אפס. תודה. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא אמר לי. אני לא אמרתי. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אתה חזרת גם על זה. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא אמר לי אפס. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני מבקש. אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה, וגם אותך אני קורא לסדר פעם ראשונה. תודה. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> בוא, יום אחד תספר מה אתה עושה – – << קריאה >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << קריאה >> אתה שמעת היום. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – בתור סגן שר במשרד החקלאות. << קריאה >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << קריאה >> לא באת לנאום. חצוף. כשתבוא לנאומים – תקשיב. אתה כל היום בחדר. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> כשאני אבוא לנאומים? מתי אתה היית באיזושהי ועדה? << קריאה >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << קריאה >> תבוא לנאום פה. תבוא למשרד, חצוף. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> מתי אתה היית באיזושהי ועדה? << קריאה >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << קריאה >> תבוא למשרד, חצוף. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה יודע איפה הוועדות בכלל? << קריאה >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << קריאה >> אתה לא עושה כלום. אפס גדול אתה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> נו, מה זה? << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> שמעת? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת, אתה בקריאה שנייה. אתה בקריאה שנייה. תודה רבה. << קריאה >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << קריאה >> פעם שנייה, כן, אין בעיות. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אתה בקריאה שנייה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> זה אפס פלוס שתיים. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> טוב, אני עוזב אותך. << קריאה >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << קריאה >> הכי טוב. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הפוך. << קריאה >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << קריאה >> הכי טוב. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אין כל כך במה להיאחז, סימון. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה יודע, אני רוצה להגיד לך משהו. כשאנחנו ישבנו פה, קואליציה, סגן השר אבוטבול היה באופוזיציה. אתה זוכר את ה"מיאו" ואת הבובות ואת ההטרלות – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> בגלל זה לקחו אותו למשרד החקלאות – זיהו את הפוטנציאל שלו. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ואיך דיברת ומה עשית? מה קרה? מה קרה? מה קרה? מה קרה? << קריאה >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << קריאה >> אני אגיב. אני אגיב. לא הייתם שווים כלום. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> הכול פה בסדר? << קריאה >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << קריאה >> לא הייתם שווים כלום, מה אפשר לעשות. לא הייתם שווים כלום, אז אמרנו לכם בפרצוף מה אתם שווים. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני אומר לך בפרצוף מה אתה שווה. << קריאה >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << קריאה >> אז אני אומר לך שאתם לא שווים גם היום. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני סגן השר, אתה לא שווה שום דבר. << קריאה >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << קריאה >> גם היום אתם לא שווים כלום. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה לא עשית ואתה לא תעשה שום דבר. << קריאה >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << קריאה >> אתם לא עושים כלום חוץ מלפטפט. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה לא מקדם שום דבר. << קריאה >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << קריאה >> חוץ מלפטפט אתה לא עושה כלום. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> חוץ מלפטפט? בוא תלמד מה אני עושה פה בכנסת. << קריאה >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << קריאה >> – – – גם את זה אתה לא עושה הרבה. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> בוא תלמד מה אני עושה פה בכנסת. << קריאה >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << קריאה >> אתה מיותר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> סגן שר שעובד. זה לא נכון. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה עכשיו? אתה מציג אותו? << קריאה >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << קריאה >> אתה תדבר – תקבל מתקפה. אנחנו לא נשתוק לך. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> הקיצוצים במכון וולקני קרו על הראש של סגן השר הזה. הנזק שהדבר הזה מייצר הוא בלתי נתפס. << קריאה >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << קריאה >> הפטפוטים – – – הפטפוטים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> רק פגיעה. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> עכשיו אני רוצה לרגע להניח לסגן השר המוכשר מאוד, שעושה הרבה מאוד למדינת ישראל. << קריאה >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << קריאה >> מוכשר יותר ממך, יותר ממך, כן. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> תקשיב טוב, אם אתה חושב שאתה תעמוד פה ותעליב ותגיד אפס, זה מעלה אותך – זה לא מעלה אותך. << קריאה >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << קריאה >> ואם אתה חושב שאתה תשפיל ואנחנו נשתוק – אין ימים כאלה שאנחנו נשתוק. אתה תדבר – תקבל כפול. תלמד את זה – – – << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין בעיה, אז אני אחזיר לך כפול. אתה סגן שר מיותר. << קריאה >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << קריאה >> לא, אתה תדע לדבר. תדבר בענווה ובדרך ארץ. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה סגן שר מיותר. אתה בזבוז, אתה בזבוז כסף של הציבור. << קריאה >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << קריאה >> אל תנסה להשפיל אנשים. דיברת על השר, דיברת על זה, דיברת על זה. מה אתה עשית בחיים? << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה בזבוז. אתה בזבוז למדינת ישראל. << קריאה >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << קריאה >> תספר לי מה עשית בחיים. אולי תספר? << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני יכול לעשות לך ככה סיפור. ככה סיפור. << קריאה >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << קריאה >> אז בבקשה. אז כדאי שלא תספר, כי אין לך הרבה. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> בסדר. יש לי דקה ו-50 שניות. אני רוצה רגע – שר השיכון נמצא פה. אדוני השר. << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> – – – אתה לא יכול להיות באופוזיציה. אם אתה לא יודע לענות לו, אתה לא יכול להיות באופוזיציה. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> למה? אני לא עניתי לו מספיק? << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> הוא היה טוב באופוזיציה. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא היה טוב בתור רעל. לעשות הוא לא עשה שום דבר, והוא גם לא יעשה שום דבר. אדוני השר, יש לי שאלה אליך. << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> לא חייב לענות. לא חייב לענות. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> איך ייתכן שבדירה בהנחה – בדבר המרכזי של המשרד שלך – איך ייתכן ש-50% מהזוכים בדירות בדירה להנחה הם חרדים? איך ייתכן ש-50% מאלה שזוכים הם סך הכול 7% מבתי אב בישראל? איך ייתכן שבהגרלה האחרונה של דירה בהנחה, שזה פרויקט מבורך, שווקו 4,700 דירות ב-14 יישובים, ומחצית מהן יועדו, סומנו רק לחרדים? איך ייתכן שהילדה שלי לא נמצאת בתוך הפול הזה? << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> תדייק. מה זה נקרא "סומנו"? << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> סומנו יישובים חרדיים. << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> מה פתאום? אתה לא יכול לרשום איפה שאתה רוצה? יש בן אדם, אזרח בישראל, שרוצה להירשם לדירה ומישהו יכול להפריע לו? גם במאה שערים אתה יכול. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, אבל אדוני, יש יישובים של חרדים בלבד, נכון? << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> לא, אין דבר כזה. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אה, אין דבר כזה. ביתר עילית – אני יכול לגור שם. << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> אתה יכול – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אני יכול? בן זוגי ואני רוצים לעבור – – – << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> יוראי יכול לגור בביתר עילית? << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> – – – אתה לא חייב לגור שם. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – אתה עושה צחוק? << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> אבל אתה יכול לזכות בכל דירה בכל מקום שהוא בארץ – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לך משהו. אתה לא יכול לגור בביתר עילית, עזוב. << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> אתה מדבר על לגור או לזכות בדירה? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> יש הבדל? מה, זוכים בדירה כדי להשקיע בה או כדי לגור בה? << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> כן. תשכיר אותה – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> בשביל זה הפרויקט – לקנות דירה כדי לא לגור בה? זה מה שאתה אומר, אדוני שר השיכון? << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> אתה יכול לבחור שלושה מקומות, כן? אתה יכול לבחור שלושה מקומות, אז אם תצליח – – – << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – – << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> אני רוצה לענות לו. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רק רוצה להגיד משפט אחד – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה קורה? << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני יורד, אני יורד. << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> לא, בלוטו אתה קונה כרטיס. פה אתה לא צריך לקנות כרטיס, אתה זוכה בדירה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> פה אני משלם מיסים. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> הדובר הבא בהנמקת הסתייגויות, חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה, עשר דקות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אתם מחכים להצבעה, בואי. צריך להיות אמיתיים. דעו לכם, סימון הכין נאום ממש ממש טוב. לא ברור לי, אני – – – << קריאה >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הזווית הזו של הערב, אני מודה שלא ציפיתי להתרחשות הזו, אבל גיליתי את מנעד הטון שלך, שזה נחמד. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> לא ראית שום דבר. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אה, לא ראיתי כלום? אז זהו, אני הבנתי, אדוני סגן השר, שהצטיינת בלקרוא "מיאו", ואמרו לי חבריי חברי הכנסת שהיו בכנסת הקודמת – אני מתנצל, פשוט פספסתי את המאורע ההיסטורי הזה, אבל כל הכבוד לאבי דיכטר, שבאמת זיהה את הפוטנציאל שלך ואמר: בוא'נה, הבן אדם אוהב בעלי חיים, בואו ניקח אותו להיות סגן שר החקלאות – – << קריאה >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << קריאה >> – – – יש צער בעלי חיים במשרד, לידיעתך. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ואין ספק שאתה עושה עבודה נהדרת. << קריאה >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << קריאה >> בלי עין הרע. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> באמת, משרד החקלאות חווה רנסנס היסטורי. אני חושב שאולי התקופה הזו בהחלט תיחשב לאחת הטובות של המשרד, אם לא הטובה ביותר. אני חושב שהקדשתי לך מספיק זמן כדי לציין את העבודה הנהדרת שלך. סימון – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, נהפוך הוא. אני שמח ששר הבינוי והשיכון נמצא בבניין, ותודה רבה על הזכות, שאוכל לשאול אותך – – – << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, למה להסתפק? מרבה בשמחה. אני לא אצטט לך כמו קינלי והפסוקים, כי 1. אני לא יודע; 2. כי אני מעדיף לדבר איתך, אתה יודע, כמו בן אדם. רציתי לשאול איך התקדמו – הבנתי שאתה הולך לעשות סיורים באתרי הבנייה הבאים עלינו לטובה, בדיר אל-באלח, רפיח, ראיתי אותך עם משקפת, בציר פילדלפי וכזה – – – << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> היום הייתי כל היום – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא היום, לא היום, זה היה לפני שבועיים. << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> היום הייתי כל היום בקריית שמונה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ברוך השם. בקריית שמונה? והגעת למטולה? << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> – – – קריית שמונה – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בוא נחזור רגע לרצועה. << קריאה >> השר במשרד ראש הממשלה יצחק גולדקנופ: << קריאה >> – – – הכול יהיה מוכן עד 1 במרץ, כולל מוסדות חינוך, חטיבות הביניים והתיכון. המדינה משקיעה שם מיליונים, מיליונים, כדי – – – קריית שמונה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בנוגע למה ששאלתי – ואני שמח שהשבת לי על התוכניות בצפון. אגב, לא בניתם אף מוסד חינוך אחד ממוגן שיתאים לילדי ישראל. אני שם את זה בצד. אתה רוצה, אנחנו – מה אני אעשה? << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> למעלה מ-100,000 מקלטים השמשנו בצפון עוד לפני המלחמה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מקלטים. השמשנו. אז בואו אני אסביר: אני חושב שיש בית ספר – – << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> – – – אני גם לא אענה לך על הכול. תאמין לי – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הכול בסדר, אתה תלוי בזמן שלי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה? לקצר במה? עליזה, שתדעי לך, את עושה עבודה נהדרת. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ינון, אתה יודע, אני אומר את זה, אבל רק אתה מבין מה אני אומר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אדוני השר, אתה רוצה שאני אוסיף משהו? השר יכול בכל רגע לעלות לדוכן. אני אאפשר לו, אם הוא רוצה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה נשמע כמו איום. תגיד, גם סגן השר רשאי לזה? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, זה איום לכיוון שלהם. אבל שר יכול להשיב. אם תרצה להשיב, אתה יכול לעלות. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא סגן שר, אני מדבר על השר. אז אם אדוני השר ירצה להשיב לחבר הכנסת נאור שירי, אתה מוזמן לעלות ולהשיב. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לגבי הסיור שעשית ברצועה עם המשקפת – אתה זוכר את זה? << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בעוטף, נכון, עשית סיור. אז אני שואל: הסיור הזה היה במסגרת תפקידך כשר השיכון והבינוי, ורציתי לשאול ולהתעדכן, כי אני תוהה אם יהיה אפשר לרכוש בעתיד קרקעות ברצועה. << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> ברצועה? לא. יש מדינה – – – יחליטו מה עושים בעזה – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אוקיי, יש כאן מדינה, ברמה האסטרטגית. תודה רבה. אני רוצה לציין בפניך, אדוני השר – אל תגזים, חבר הכנסת אזולאי. אני רוצה לציין בפניך, אדוני השר, אני לא יודע, אני הבנתי שבשבוע שעבר היה פה בלגן גדול – אני מניח שאתה יודע על מה אני מדבר – בנוגע לחוק הרווחים הכלואים, כן להצביע, לא להצביע – – – << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רק מעדכן אותך, אתה יו"ר סיעה פה, אתה יו"ר סיעה. הוא יו"ר. בטח. לא יו"ר הסיעה? ראש הסיעה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – מפלגה – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בסדר, נו. לא, הוא יפתח רשימה. הו, פינדרוס, מה שלומך, אדון פינדרוס? << קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא לא מהסיעה שלו, הוא לא מהסיעה שלו. אין לך מושג וקצת הבנה של פוליטיקה חרדית. באמת, די. << קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >> נאור – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> פינדרוס בא להפריע לו, אבל אני רק רציתי לעדכן אתכם: אני יודע שנחתם מולכם חוזה או הייתה איזו הבנה שבעל פה שדינה בדין, נכון? אדוני יוראי, אתה משפטן. הוא כמו הסכם שעד יום רביעי יש טיוטת חוק שנתניהו הבטיח לכם, שכבר אני צוחק באופן הכי אמיתי שיש – כי נתניהו הבטיח, זו התחלה של בדיחה טובה – אז הייתי רוצה את ההתייחסות שלך לכך שעוד הבטחה של נתניהו הופרה, אבל אתה יודע, זה מים מתחת לגשר או איזה גשר שתרצו. דיברתי ודיברו גם – שמעת מה אמרתי או שפינדרוס הפריע לך? אדוני, פינדרוס, שמעת? דיברתי על ההבטחה שנתניהו נתן לכם על חוק הגיוס, שיבוא עד יום רביעי. יש עוד שמונה, תשע שעות עד יום רביעי. אתה חושב שההבטחה הזאת תקוים? אותי לימדו בכיתה, ואימא שלי אמרה לי, שהבטחות צריך לקיים. << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> הוא עוד חושב. אתה אומר לי מה אתה חושב – – – אני חושב? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה אני חושב והוא חושב. קודם כול, זה ששנינו חושבים זה התקדמות טובה. אוקיי, בסדר גמור, אז מחר כנראה לא יהיה חוק, אבל אתה יודע, נשאר עוד שבוע שאפשר להבטיח לכם הרבה מאוד דברים, ועוד שבוע אחרי זה שאפשר להפר את ההבטחות ולהמשיך לשחק. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> השאלה מה קורה בהינתן ואין חוק. האם הם מצביעים עם הקואליציה או מצטרפים לאופוזיציה ובן גביר? שאלה טובה, לא? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני הייתי מעוניין לשאול על הפיצול שהיה בשבוע שעבר. אתה לא מכיר פיצול כזה? טוב, בסדר גמור. אני רואה שהעצבים עולים בסיעת הליכוד לגבי הזמנים, ובזה שאני – – – << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << קריאה >> ועדיין לא – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בוא אני אסביר לך משהו: גם יו"ר הכנסת הבהיר לך שחברי כנסת יכולים לעלות ובאמת לדבר על הרבה מאוד דברים שלאו דווקא נוגעים לחוק, אבל אני מאוד אשמח, בעוד כמה חודשים, כשתיפול הממשלה, ואולי אם תישאר פה תהיה באופוזיציה – אני מאוד אשמח לשמוע את ההסתייגויות והנאומים שלך בנוגע לדברים המאוד-מאוד אקוטיים, והם יהיו חייבים להיות בדיוק בהצעת החוק. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> דעי לך, אני לוקח את זה לתשומת ליבי. היו פה בעיניי משקעים נורא גדולים בין סגן השר לסימון, ורציתי קצת לרכך את האווירה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> נהפוך הוא, אני אוהב אותו. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, אתה מת עליו. אמן שמישהו יאהב אותי כמו שאהבת את סימון עכשיו. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> איפה סימון? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> טוב, צגה, שתדעי לך, אני רשמתי ועשיתי מצעד בושה. רוצה לשמוע? אז מצעד הבושה שלי, שהוא מצעד בושה מאוד מיוחד, כי אתם נותנים פה – בערך כל עשר דקות יש פה תחרות מי יגיע למצעד הבושה ויגיד דבר יותר מטומטם או יותר רדוד או יותר פוגעני, החל מוואטורי. אז ואטורי, אני לא יודע אם ראיתם, כי לא דיברנו על זה, הוא השבוע או בשבוע שעבר היה בריאיון עם חברת הכנסת לשעבר נירה שפק, שהיא תושבת כפר עזה, והייתה ב-7 באוקטובר ועזרה לפנות, ואנחנו יודעים כמה היא עזרה, אבל חוותה את אירועי 7 באוקטובר בצורה הכי קשה שיש. הוא, בזמן שהיא אומרת לו שהממשלה לא הייתה שם ב-7 באוקטובר, כמו שכולנו יודעים ואין על זה עוררין, הוא אמר לה: טוב, אז מה את רוצה, שנמחא לך כפיים? ועושה לה ככה. את רוצה שנמחא לך כפיים? אז זה המקום הראשון שלי. עכשיו יש לנו איזה עניין שחברת כנסת אחת לא רוצה להגיע לחקירות. אבל היא מצחיקה, למה היא לא רוצה להגיע לחקירות? היא אומרת: אתם לא יכולים לחקור אותי. אז למה היא מגישה הצעת חוק שאומרת שהיא תיהנה מחסינות ואי-אפשר יהיה לחקור אותה? קצת מוזר, אז הצעת החוק מיותרת או שחברת הכנסת מיותרת. דודי אמסלם החליט שהוא הופך להיות, בגלל כובד האחריות שיש לו במשרד לשיתוף פעולה אזורי – שעושה עבודה נהדרת, ובאמת יש לו המון המון תעסוקה, בטח בשנתיים האלה, עם כל שיתוף הפעולה האזורי – הוא החליט עכשיו להיות נספח לענייני ביטוח לאומי, ולעזור לשר המאוד-מאוד עסוק, והחליט שראש האופוזיציה צריך לקבל קצבה מביטוח לאומי. אושר שקלים, זה באמת – אגב, אני אתמול דיברתי עליו וצחקנו עליו, אבל היום ב-12:20 הוא החליט – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לסיכום. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שני משפטים אחרונים. – – הוא החליט להגיש באמת הצעה לדיון מהיר בוועדת הבריאות על הסרבנות הרפואית. הבן אדם ליצן רפואי, שהוא פשוט לא מפסיק, אתה מבין? הבושה – – – << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> אתה מעליב את הליצנים הרפואיים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. בוא נסכם, נאור, משפט אחרון. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני אסכם. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> הוא לא אמר. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אמר. מה הוא לא? << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> הוא לא אמר – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא אמר, אמר, אמר. אבל עליזה מאוד לוחצת. אני אגיד, אגב, שעליזה הייתה צריכה לקבל פה כבר 32 קריאות לפי הספירה שלי, אבל זה על כל שנה שלך פה בערך. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה, אני מאחל לך להיות סגן יושב-ראש הכנסת, שתוכל לעשות את זה. תודה רבה, חבר כנסת נאור שירי. אחרונת הדוברים, חברת הכנסת שלי טל מירון, בהנמקת ההסתייגויות, גם לך יש עשר דקות. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> סרבנות רפואית. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> איזו סרבנות? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> זה מה שהוא אמר. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> הוא לא אמר – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תסתכלי במייל. יש הצעה לסדר-היום, נשבע לך. יונתן מישרקי צריך להתמודד עם הליצן הזה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה. תודה. אפשר לצאת לשתות, אם צריך גם תתאוורר, הכול בסדר. אני לפחות יצאתי לכמה דקות כשקינלי החליף אותי. תודה. בבקשה, עשר דקות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, הוא לא אמר. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> צגה, תקשיבי. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> עשר דקות. בבקשה, חברים. תודה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> וסרלאוף הגיע לכאן ואמר: הוא לא אמר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברי הכנסת, תודה. יוראי, תודה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> הוא כתב, הוא לא אמר. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב בראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת – אדוני היושב בראש, צפית בסרטון של לירי אלבג? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא צפית. אדוני השר, צפית בסרטון של לירי אלבג? החטופה, ששוחרר הסרטון שלה. לא צפית? אדוני יושב-ראש הקואליציה, צפית בסרטון? אדוני, חבר הכנסת פוגל, צפית בסרטון? ינון, חבר הכנסת ינון אזולאי, צפית בסרטון של לירי, לירי אלבג? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני אגיד לך משהו? קראתי קצת. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> לנו יש נגישות למידע, כן. בהחלט יש. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> ראיתי תמונות. ההורים לא ראו לנכון שיצפו בו, ולכן התאפקתי. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני רוצה להגיד לכם – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני אעצור אותך שנייה, אני אעצור אותך. שאלת אותי שאלה – אני חייב להגיד – – – << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא מכשילה אתכם. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, זה לא עניין של להכשיל. אני חושב באמת – אני לא צפיתי בגלל בקשת המשפחה, ואמרתי: אני לא אצפה בזה, כי אז אני לא אעשה עם זה שום דבר. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתם לא צריכים להסביר לי את זה אחד-אחד. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אבל אני רוצה להגיד משהו. אני שומע מהרבה אנשים שכן הייתה להם גישה לסרטון הזה. זה מאוד העציב אותי, דרך אגב. אני ראיתי תמונות. אני מזדעזע. כמו כולם, רובנו לפחות נפגשים עם משפחות. אני חשבתי – זה נכון, אולי אני אצפה, גם אני חושב שצריך לצפות, אבל מתוך בקשת המשפחה חשבתי לנכון שלא צריך לצפות, כי אז אני לא אוכל גם להתייחס לדברים, כפי שהמשפחה ביקשה. אבל אין ספק, זה סרטון קשה שצריך לצפות בו, כמו שצפינו כאן בכנסת בסרטון הזוועות, אני חייב להגיד. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אם תיתנו לי לדבר בנאומי, אני אשמח להסביר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, אני עצרתי לך את הזמן. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> זו לא בעיה של זמן. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני רק אומר – אני רק רוצה להגיד שכולנו, רובנו צפינו בסרט הזוועות שהיה בנובמבר בשנה שעברה. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה לא קשור, זה משהו אחר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני חושב שהיו פה חברי כנסת שלא צפו בזה בסיבוב הראשון. אחר כך, כשהם הבינו שיש פה עניין ציבורי, כי אנחנו מייצגים את העם, ואנחנו מדברים לקולגות שלנו בעולם, אז הם באו לסיבוב שני וצפו בסרט. אני מניח שרובנו גם נצפה בקרוב בסרטון הזה שרץ ברשת. לצערי, הוא רץ ברשת, והוא לא אמור לפגוע ברגשות המשפחה. בבקשה, אני מחדש לך את הזמן. בבקשה. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> טוב, אז אני אגיד את מה שאני התכוונתי להגיד. אני, כאמור, יושבת-ראש השדולה למען החטופים. אני מקדישה הרבה מאוד מהזמן שלי והמשאבים שלי ומהאנרגיות שלי לנושא החטופים. אנחנו 459 ימים לתוך המלחמה, ואני רוצה להגיד את הדבר הבא: אני חושבת שזה חובתו, וחובתה, של נבחר הציבור לצפות בסרטון. אבל יותר מזה, אני רוצה להגיד שאני מצפה שחברי הממשלה והשרים בממשלה בהחלט בהחלט יצפו בסרטון. אני אגיד יותר מזה – המשפחה ביקשה מהציבור לא לצפות בסרטון, אבל היא אמרה שממקבלי ההחלטות היא מצפה כן לצפות. ואני רוצה להזכיר לכם את אמירתו של השר סמוטריץ' כמה חודשים אחורנית, שאמר: השתגעתם? מה אתם רוצים, שאני לא אישן בלילה? אז אני רק רוצה להזכיר לכם ש-459 ימים החטופים לא ישנים בלילה, והמשפחות שלהם לא ישנות בלילה, וגם הרבה ישראלים לא ישנים בלילה. ואני רוצה להגיד, אדוני השר: שמעתי אתמול את השר אמסלם מתראיין בבוקר ב-FM103, ושאלו אותו את השאלה. שאלו אותו: האם צפית בסרטון? והוא אמר שלא, הוא אמר שזה מיותר. לטענתו אין צורך בזה. הוא יודע שהם עוברים זוועות, והוא לא צריך את הסרטון בשביל לדעת את זה. ואני רוצה להגיד לך, אדוני השר, ולכל השרים בממשלה: מחובתכם לצפות בסרטון הזה. בסוף בסוף מדובר בילדה בת 18, שכבר הפכה לצערנו להיות בת 19. אבל הבת שלי בת 18, הבת שלי התגייסה לפני שבועיים, וכשאני רואה את הבת שלי במדים, אני לא יכולה שלא לעשות את ההקבלה לילדות שלנו – ילדות בנות 18 שנחטפו לעזה. ולירי אלבג היא בין החיילות שגויסו ממש חודש לפני 7 באוקטובר. היא הייתה יומיים בבסיס – חיילת חדשה, שעוד לא יודעת מי נגד מי, ונחטפה לעזה. ואני חושבת שגם ככה הם לא חזרו אלינו, וגם ככה עברו 459 ימים והם עדיין לא פה; המינימום שנבחרי ציבור יכולים לעשות זה לצפות בסרטון הזה. ואני לא אתאר מה רואים בסרטון, כי אני מכבדת את המשפחה, אבל כשמסתכלים על הילדה הזאת, שמה שרואים ממנה זה צל של ילדה, צל של ילדה, מבינים למה צריך לעשות הכול הכול הכול כדי להחזיר אותם הביתה. ואני יודעת שפדיון שבויים זה המצווה הכי גדולה, ואני יודעת שאתם אנשים מאמינים, ואני יודעת שאתם רוצים להחזיר את החטופים. אני יודעת. אבל הקריאה שלי אליכם זה לעשות מעשה. אם על חוק הגיוס אפשר לפרק ממשלה, גם על זה שהאחים והאחיות שלנו לא פה אפשר לפרק ממשלה. אפשר לדפוק על השולחן של ראש הממשלה ולהגיד לו: אדוני, אנחנו לא מוכנים עוד, אנחנו מבקשים לסגור את הסיפור הזה ועכשיו. אז זאת הקריאה שלי אליך. אני עושה את זה בצורה מכובדת ונאותה, לא בצעקות ולא בצרחות, ממש בתחנונים: תעזרו לנו לעזור לו להביא את העסקה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת שלי טל מירון. האם רוצים לסכם לפני הצבעה? שנייה. קודם כול יש לנו בקשות רשות דיבור – אני מסתכל, אין לנו פה חברי כנסת שביקשו, באולם כרגע לא נמצאים. אלה חברי כנסת של המחנה מהמלכתי, הם לא נמצאים באולם לרשות דיבור. עכשיו, לפני שאנחנו נעבור להצבעות, אין סיכום, נכון? אתם רוצים לסכם? מי הציג את החוק? חבר הכנסת ארז מלול הציג את החוק. אין. אתם רוצים להצביע על שתי הסתייגויות? אתם רוצים להצביע שתי הסתייגויות. אוקיי. ועל קריאה שלישית הצבעה שמית? טוב, אוקיי. חברי הכנסת, נא לשבת במקומות שלכם. יהיו שתי הצבעות אלקטרוניות. אנחנו קודם כול נצביע על הסתייגות 1, לסעיף 1 של קבוצת סיעת יש עתיד – חברי הכנסת יאיר לפיד, מאיר כהן, קארין אלהרר, מירב כהן, אלעזר שטרן, מיקי לוי, מירב בן ארי, רם בן ברק, יואב סגלוביץ', בועז טופורובסקי, מיכל שיר סגמן, עידן רול, יוראי להב הרצנו, ולדימיר בליאק, רון כץ, מטי צרפתי הרכבי, טטיאנה מזרסקי, יסמין פרידמן, דבי ביטון, משה טור פז, סימון דוידסון, נאור שירי, שלי טל מירון וירון לוי. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההסתייגות – 9 נגד – 16 נמנעים – אין הסתייגות 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – תשעה, נגד – 16. אני קובע כי הסתייגות 1, לסעיף 1, לא התקבלה. נעבור כעת להצבעה על הסתייגות 2, לסעיף 1. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההסתייגות – 9 נגד – 17 נמנעים – אין הסתייגות 2 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – תשעה, 17 מתנגדים. אני קובע כי גם הסתייגות 2, לסעיף 1, לא התקבלה. כעת אנחנו נעבור להצביע על סעיף 1 כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד סעיף 1, כהצעת הוועדה – 22 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 1, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – 22, אפס מתנגדים. אני קובע כי סעיף 1, כנוסח הוועדה, אושר בקריאה השנייה. כעת נעבור להצבעה בקריאה שלישית על הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון מס' 22), התשפ"ה–2024. על פי בקשת האופוזיציה, ההצבעה תהיה הצבעה שמית. אני מבקש מסגנית המזכיר לקרוא בשמות של חברי הכנסת. בבקשה. הצבעה שמית << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – בעד גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – בעד ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אביחי אברהם בוארון – אינו נוכח אוריאל בוסו – אינו נוכח מישל בוסקילה – אינו נוכח דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – בעד אליהו ברוכי – אינו נוכח ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – אינו נוכח טלי גוטליב – אינה נוכחת מאי גולן – אינה נוכחת גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אלי דלל – אינו נוכח שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – בעד שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – אינו נוכח מיכל מרים וולדיגר – בעד יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – בעד אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – בעד אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – אינו נוכח אלמוג כהן – בעד מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – בעד ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח ירון לוי – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח סימון מושיאשוילי – בעד טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – אינה נוכחת יונתן מישרקי – בעד חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח ארז מלול – אינו נוכח יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח צגה מלקו – בעד אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו משתתף בהצבעה צבי ידידיה סוכות – בעד משה סולומון – אינו נוכח לימור סון הר מלך – אינה נוכחת אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח עפיף עבד – בעד איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – בעד עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – אינו נוכח משה פסל – אינו נוכח יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת אריאל קלנר – בעד יצחק קרויזר – אינו נוכח גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – אינו נוכח אליהו רביבו – אינו משתתף בהצבעה משה רוט – אינו נוכח שמחה רוטמן – בעד עידן רול – אינה נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – בעד אושר שקלים – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני מבקש לקרוא שנית בשמות של חברי הכנסת. בבקשה. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אביחי אברהם בוארון – אינו נוכח אוריאל בוסו – אינו נוכח מישל בוסקילה – אינו נוכח דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח אליהו ברוכי – אינו נוכח ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – אינו נוכח טלי גוטליב – אינה נוכחת מאי גולן – אינה נוכחת גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אלי דלל – אינו נוכח שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – אינו נוכח יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח ירון לוי – אינו נוכח מיקי לוי – נמנע יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – אינה נוכחת חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח ארז מלול – אינו נוכח יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח משה סולומון – אינו נוכח לימור סון הר מלך – אינה נוכחת אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – אינו נוכח חמד עמאר – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – אינו נוכח משה פסל – אינו נוכח יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת יצחק קרויזר – אינו נוכח גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – אינו נוכח משה רוט – אינו נוכח עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת אושר שקלים – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> האם יש חברי כנסת שלא קראו בשמם? אם לא, אני מבקש לסכם את ההצבעה. בבקשה. חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: בעד – 20, אחד נמנע, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון מס' 22), התשפ"ה–2024, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. << נושא >> הודעת ועדת הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לפני שנעבור לסעיף הבא, אני אאפשר הודעה אישית לחבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה. אני אתן ליושב-ראש הוועדה לפני, ואחר כך אני אתן לך הודעה אישית. בבקשה. הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת. בדרך כלל זו הודעה אישית אחרי הצבעה, אבל בסדר, אני אאפשר. << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> סליחה. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום כי הצעות החוק הבאות יועברו לדיון בוועדות, כמפורט להלן: ועדת הבריאות תדון בהצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 69 והוראת שעה)(תיקון), התשפ"ה–2024, מ/1815. ועדת הכלכלה תדון בהצעות החוק הבאות: הצעת חוק הקמת שדה תעופה בנגב, התשפ"ה–2024, פ/5210/25, של חבר הכנסת רם בן ברק וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הקמת שדה תעופה בנבטים, התשפ"ה–2024, פ/5235/25, של חבר הכנסת אלמוג כהן; הצעת חוק מיקוד לאומי לשיקום מרחיב לחבל התקומה, התשפ"ה–2024, פ/5210/25, של חבר הכנסת אלון שוסטר. ועדת החינוך, התרבות והספורט תדון בהצעת חוק מניעת העסקת עובד הוראה בעל תואר אקדמי מהרשות הפלסטינית (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2024, פ/5145/25, של חבר הכנסת אביחי בוארון וקבוצת חברי הכנסת. ועדת הפנים והגנת הסביבה תדון בהצעת חוק ההתגוננות האזרחית (תיקון – פיקוח על מקלטים משותפים), התשפ"ד–2024, פ/4167/25, של חבר הכנסת ינון אזולאי וקבוצת חברי הכנסת. אבקש עוד להודיע כי חבר הכנסת אלון שוסטר יכהן כממלא מקום קבוע בוועדת הפנים והגנת הסביבה מטעם סיעת המחנה הממלכתי. הודעה נוספת: ביום י"ט באדר א' התשפ"ד, 28 בפברואר 2024, החליטה הכנסת להעביר את הצעת חוק מתן הטבות בדיור ללוחמים משוחררים ולמשרתי מילואים, התשפ"ד–2024, פ/4328/25, של חבר הכנסת משה פסל, לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה. ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום לשנות את החלטתה ולהמליץ לכנסת להעביר את הצעת החוק האמורה מוועדת הפנים והגנת הסביבה לדיון בוועדת החוץ והביטחון לשם הכנתה לקריאה הראשונה. אבקש את אישורה של הכנסת להצעה זו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> מאחר שהדבר הזה מחייב הצבעה, אני אתן ליושב-ראש ועדת הכנסת לחזור ואנחנו נצביע, ולאחר מכן אני אאפשר הודעה אישית לחבר הכנסת עמית הלוי. כרגע נעבור להצבעה על החלטת ועדת הכנסת בדבר העברת הצעת חוק מתן הטבות בדיור ללוחמים משוחררים ולמשרתי מילואים, התשפ"ד–2024, פ/4328/25, של חבר הכנסת משה פסל, מוועדת הפנים והגנת הסביבה לוועדת החוץ והביטחון. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד הצעת ועדת הכנסת – 6 נגד – אין נמנעים – 1 הצעת ועדת הכנסת להעביר את הצעת חוק מתן הטבות בדיור ללוחמים משוחררים ולמשרתי מילואים, התשפ"ד–2024, מוועדת הפנים והגנת הסביבה לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – שישה, אין מתנגדים, נמנע אחד. אני קובע כי החלטת ועדת הכנסת התקבלה. << נושא >> הודעה אישית של חבר הכנסת עמית הלוי << נושא >> << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> עכשיו אני אאפשר לחבר הכנסת עמית הלוי הודעה אישית בהקשר של הדברים שהיו בסעיף הקודם. בבקשה, חבר הכנסת הלוי, חמש דקות לרשותך. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. תודה, אדוני היושב-ראש. אני עליתי לפה כדי להשיב על דברי הבלע – איך אני אגדיר אותם? של חבר הכנסת סגלוביץ'. לפעמים אנשים עומדים פה, מסיעות כאלה ואחרות, צועקים ומקללים ואומרים דברים קשים, ולא תמיד יודעים על מה הם מדברים, לא תמיד בקיאים במה שהם אומרים, ואני אומר: ניחא. אבל חבר הכנסת סגלוביץ' היה במערכת, הוא היה באגף החקירות במשטרת ישראל, אחרי זה הוא היה סגן שר במשרד לביטחון פנים דאז. הוא היה במערכת. אדון סגלוביץ', אתה היית שם. מה, אתה לא מכיר את רפי רותם, שבא אליי? את שוקי משעול, שבא אליי? את כל פרשיות רות דוד, אתה לא מכיר? אתה מדבר איתי על חוק המתנות כשאתה לא מכיר את החוק. אבל אתה מדבר? אתה היית חלק ממערכת שחילקה מתנות למי שהיא רצתה, למי שהיא רצתה היא חילקה מתנות. אנחנו עכשיו בדיונים בוועדת החוץ והביטחון – על מה? על הגדלות הרמטכ"ל של פנסיות תקציביות, שבמשך עשרות שנים, משנות השישים – ב-2016 מבקר המדינה מגלה את זה בהפתעה, והוא בהלם. כל המערכת בהלם. משרד האוצר בהלם. הייעוץ המשפטי בהלם. איך לקחו באופן לא חוקי במשך שנים? ומאז מחלקים מתנות, אדוני השר, מ-2016, לא חוקי. אני שואל את עלי בינג, סגן ראש אגף תקציבים: מי מאיים עליך? אתם אמרתם שזה לא חוקי, הייעוץ המשפטי, שבכל יום בא לכאן ומטיף לנו על קדושת שלטון החוק. הוא מאשר את זה – לא חוקי. הוא מחלק. למה? צה"ל, מחלקים. יש פה גם דיון אמיתי. אני לא מדבר על לוחמים. לוחמים – אני בעד. אבל כלכלן אמור לקבל 10% יותר מכלכלן אחר בשירות המדינה שגם עשה שלוש שנים צבא? למה? אז אתה מדבר על הדברים הללו. כשחילקו מתנות, אפרופו חוק המתנות, כשנתנו כמעט 600,000 שקל לאביחי מנדלבליט – 600,000 שקל – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה קשור? << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – לא מכסף של חבר שלו, מהכספים של כל אזרחי המדינה, שתק סגלוביץ', כן, חבר זה בסדר. כידוע בחוק, כמו שאתה יודע – אתה מכיר את חוות הדעת של מני מזוז בעל פה, נאור שירי, אתה מכיר. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> בטח, האמת שאני לא הייתי – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> חוות דעת מפורשת. אגב, חוות הדעת הזאת הייתה של מני מזוז כיועץ משפטי – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> למה החוק לא עבר? למה לא העברת את החוק? << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע, רגע, חוות הדעת הזאת הייתה על העטים הלא-מתכלים, אתה יודע. אבל זה בסדר. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתם הפכתם את זה למקצוע. הקמתם תאג"ד שלם של לוגיסטים. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> 600,000 שקל – שתקת. נתנו למנדלבליט – שתקת, זה היה בסדר. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הקמתם תאג"ד שלם של לוגיסטיקה – – – מה, אתה רציני? << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> 400,000 שקל, נאור, נתנו לאבי בניהו אז – שתקת. למה? כי זה היה מכספי הציבור. מכספי הציבור לא היה אכפת לנאור שירי; מיקי לוי, לא היה אכפת לך אז. 400,000 שקל לא היה אכפת לך, נכון? הפנסיות התקציביות – אתה לא מכיר. הגדלות הרמטכ"ל – אתה לא מכיר. כשזה לא חוקי שמונה שנים, כשזה לא חוקי, אתה לא מכיר את זה, נכון? לא מכיר. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> תקשיב טוב, כשאתה שכבת מתחת לפוך – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אדרבא, אז היית שם. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> – – כשאתה שכבת מתחת לפוך והתבטלת ולא עשית כלום, אני רדפתי אחרי מחבלים. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> נו, והיית שם. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אתה כלומניק ושום דבר. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> היית שוב שם, אז מותר לגנוב. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הינה, אני עונה לך. הינה, אני עונה לך. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> בגלל שנלחמת מותר לך לגנוב? לא מבין את זה. בגלל שלחמת מותר לך לגנוב? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אני גנבתי? תתבייש. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> מותר לך לגנוב? הייעוץ המשפטי אומר שזו גנבה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> בושה. אתה בושה לכנסת. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> הייעוץ המשפטי אומר שזאת גנבה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אתה בושה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> היועץ המשפטי אומר שזאת גנבה. מ-2016 משרד האוצר אומר שזאת גנבה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אני גנבתי? תתבייש. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אומר, אתה אומר שאתה לחמת. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> חתיכת בושה, תתבייש. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אם לחמת מותר לך לגנוב, מיקי לוי? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> – – כשאתה ישבת מתחת לפוך, אני רדפתי אחרי מחבלים. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אז לכל זה זה בסדר גמור. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת לוי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אתה כלומניק. אתה כלומניק. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> להפך, לחמת – מצוין. למה זה מתיר לך לגנוב? למה זה מתיר לקחת לא חוקי? אומר היועץ המשפטי: זה לא חוקי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אתה כלומניק. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אסכם, אדוני היושב-ראש. עומד פה סגלוביץ', היה במשטרה, כל הפרשיות הנוראיות האלה מיררו את החיים. ניר חפץ, הרסו לו את חיי המשפחה – סגלוביץ' שתק; שוקי משעול – סגלוביץ' שתק; רפי רותם – סגלוביץ' שתק. הם כולם שתקו. רק עכשיו הוא מתעורר. תחשוב מחדש על הדברים, ויש גם מצבים שאתה יכול לעלות לפה, סגלוביץ', ולחזור בך. אני לא הזכרתי את אדון – אל תטרח ואל תטריח. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הוא קרא לו גנב. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הוא קרא לי גנב. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> לא אמרתי שאתה גנב. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני אתן למיקי לוי להגיב, בסדר. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אמרת, אמרת גנב. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> מתוך כבוד ליושב-ראש לשעבר. לא נהוג לעשות החלפות. חבר'ה, נאור, תודה. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> לא, יקירי, אם לחמת, זה לא מתיר לך לגנוב. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בבקשה, אדוני, תגיב, ובזה נסיים את סדר-היום. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אמרת, אתה קראת לו גנב. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> אתה מאשר את זה. אתה צריך – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה מאשר את זה. הממשלה שלך מאשרת את זה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת שירי, תודה. תודה רבה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> יושב וקורא פה לאנשים גנב. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת שירי, תודה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הגנב היחידי הוא ראש המפלגה שלך. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> מיקי. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> 18 שנים הממשלה הזו – יותר, ראש הממשלה הזה 17 שנים בשלטון. שלטון הליכוד – מעל 40 שנה. אתם הייתם אחראים, אתם ניהלתם את המדינה, חוץ מאיזה שלוש שנים של רבין, זכרו לברכה, שגם אותו דאגתם להוריד. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> אתה לא מתבייש? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שגם הוא נרצח על ידי מישהו שהיה במחנה הזה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> ראש הממשלה שלו עשה הפגנה עם ארון קבורה מאחוריו בצומת רעננה, והוא בא ומקשקש לי – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ראש הממשלה שלו הסית עם ארון קבורה. אני רוצה להגיד לעמית הלוי, שחוקק את חוק המתנות, ונכנס ברמטכ"ל, ונכנס בצה"ל כאילו הוא איזה מומחה צבאי, אני רוצה להגיד לו דבר אחד: כשאני רדפתי אחרי מחבלים כשהייתי מפקד יהודה ושומרון בצד המשטרתי, וכשאני שירתי את ירושלים מתפקיד מ"פ ועד תפקיד מפקד מחוז בימים קשים לעיר הזו, הוא התחבא מתחת לשמיכת הפוך. לכן, שנות השירות שלי, משירותי בצנחנים ועד היחידה ללוחמה בטרור, הימ"מ, ועד שורה של תפקידים – אני גאה במה שעשיתי. הפנסיה המשולמת שלי היא בזכות, היא לא בחסד. אף אחד לא עושה לי טובה. אני מקבל אותה בדיוק כמו כל אחד שפרש. ואני שירתי את המדינה הזו ואת העם הזה בנאמנות. לא התבכיינתי, לא הבאתי חוקים הזויים כמו חבר הכנסת הלוי, לא משמיץ את הרמטכ"ל, את צה"ל, את אמ"ן, את כל העולם, כאילו איזה ידען גדול. זה עמית הלוי, פרצופה של מפלגת השלטון, מפלגת הליכוד. זה הפרצוף. מסית, מדיח, הזוי. עומד כאן על הדוכן וקורא לי גנב. לי? אף תיק פלילי לא נפתח לי. לא עמדתי לדין אף פעם. לא הייתי בחקירה. להפך, רק חקרתי את כל המושחתים. עמית הלוי זה פרצוף הליכוד של היום. אנחנו מתגעגעים לדן מרידור, לכל אותה שורה של שרים וחברי כנסת מהליכוד, מענטשים, ישרי דרך. תסתכלו מה קורה אצלכם. ראש ממשלה עומד לדין באשמת שוחד, מרמה והפרת אמונים, לכאורה. ככה זה כשהליכוד שינה את פניו, איבד את הדרך, איבד דרך ארץ. ככה זה נראה. עומד כאן חבר כנסת ומשמיץ את כל העולם, משמיץ את הרמטכ"ל, את כל שדרת הפיקוד של צה"ל, טוען שצה"ל לא חותר לניצחון, כל מיני שטויות כאלה. איזו בושה וחרפה שאתה חבר כנסת. תודה רבה, אדוני. לילה טוב, מדינת ישראל. לילה טוב, עם ישראל. אנחנו לא נישבר, אנחנו ננצח. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מיקי לוי. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום רביעי ה' בטבת התשפ"ה, 8 בינואר 2025, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 21:12. << סיום >>