דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת י"א ישיבה רמ"ב הישיבה המאתיים-וארבעים-ושתיים של הכנסת העשרים-וחמש יום רביעי, ח' בטבת התשפ"ה (8 בינואר 2025) ירושלים, הכנסת, שעה 11:00 תוכן העניינים הצעת חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (תיקון – הגנה על סמלי הנצחה ומורשת), התשפ"ג–2023 6 משה סעדה (הליכוד): 6 שר התקשורת שלמה קרעי: 8 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 9 הצעת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון – הגשת תובענה נגד גוף אשר פעילותו מחייבת רישיון), התשפ"ג–2023 21 ארז מלול (ש"ס): 22 שר המשפטים יריב לוין: 24 גלעד קריב (העבודה): 24 הודעה אישית של חבר הכנסת אלעזר שטרן 35 אלעזר שטרן (יש עתיד): 35 הצעת חוק איסור לשון הרע (תיקון – חשיפת פרטי מידע של מנוי ברשת תקשורת אלקטרונית), התשפ"ג–2022 36 חנוך דב מלביצקי (הליכוד): 37 שר המשפטים יריב לוין: 38 נאור שירי (יש עתיד): 41 מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): 48 חנוך דב מלביצקי (הליכוד): 49 הצעת חוק החלת תקצוב מגדרי על תקציבים ציבוריים בישראל, התשפ"ג–2022 59 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 60 הצעת חוק החלת תקצוב מגדרי על תקציבים ציבוריים בישראל, התשפ"ג–2023 62 מרב מיכאלי (העבודה): 62 שר התקשורת שלמה קרעי: 63 הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון – שינוי שם משפחה של קורבנות עבירת רצח שבוצעה על ידי בני משפחתם), התשפ"ג–2023 77 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 78 הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – העדפה מתקנת לנכי צה"ל), התשפ"ג–2023 84 יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): 85 שר התקשורת שלמה קרעי: 87 גלעד קריב (העבודה): 88 יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): 99 הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – חינוך ממלכתי חרדי), התשפ"ג–2023 105 נעמה לזימי (העבודה): 106 שר החינוך יואב קיש: 117 נעמה לזימי (העבודה): 132 הצעת חוק הרשות הלאומית לרפואה משפטית, התשפ"ד–2024 138 סימון דוידסון (יש עתיד): 138 שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: 144 יאיר לפיד (יש עתיד): 156 הצעת חוק הרשות הלאומית לרפואה משפטית, התשפ"ד–2024 161 עודד פורר (ישראל ביתנו): 161 שר הבריאות אוריאל בוסו: 167 עודד פורר (ישראל ביתנו): 170 הצעת חוק עידוד שירות צבאי, לאומי או לאומי-אזרחי במוסדות להשכלה גבוהה, התשפ"ה–2024 172 אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): 173 שר התקשורת שלמה קרעי: 175 אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): 187 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 188 סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: 188 הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור ממס על תגמול מילואים ונקודות זיכוי מס למשרת מילואים פעיל), התשפ"ה–2024 188 פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): 189 הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (נקודת זיכוי בעד שירות מילואים), התשפ"ה–2024 191 אפרת רייטן מרום (העבודה): 192 שר התקשורת שלמה קרעי: 195 מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): 207 אפרת רייטן מרום (העבודה): 209 הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – הזכות להיבחר) 213 משה טור פז (יש עתיד): 214 שר המשפטים יריב לוין: 216 משה טור פז (יש עתיד): 223 הצעות לסדר-היום 224 סמכות בג"ץ להתערב בחוקי-יסוד ובעבודת הוועדה לבחירת שופטים 224 אביחי אברהם בוארון (הליכוד): 225 שר המשפטים יריב לוין: 236 גלעד קריב (העבודה): 241 מירב בן ארי (יש עתיד): 242 הצעות לסדר-היום 248 העלאת אגרות הרישוי לרכבים חשמליים החל מינואר 2025 248 יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): 248 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 250 יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): 250 שר הבריאות אוריאל בוסו: 252 הצעות לסדר-היום 254 69 עובדים איבדו את חייהם בתאונות עבודה בשנת 2024, למרות הירידה בפעילות במשק 254 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 255 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 256 שר העבודה יואב בן צור: 259 הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 140 – הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ה–2024 266 שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 267 מיכל שיר סגמן (יש עתיד): 268 פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): 269 יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): 271 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 272 איימן עודה (חד"ש-תע"ל): 273 מאיר כהן (יש עתיד): 274 עודד פורר (ישראל ביתנו): 276 אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): 280 שרון ניר (ישראל ביתנו): 282 רון כץ (יש עתיד): 283 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 288 מירב בן ארי (יש עתיד): 290 יסמין פרידמן (יש עתיד): 297 מירב כהן (יש עתיד): 303 נאור שירי (יש עתיד): 310 מיקי לוי (יש עתיד): 322 הצעת חוק הסדרת העיסוק בעבודה במערכת קירור או מיזוג אוויר, התשפ"ה–2024 330 חוה אתי עטייה (בשם ועדת העבודה והרווחה): 330 הצעת ועדת הכנסת בדבר פיצול הצעת חוק שימוש בזרע של נפטר לשם הולדה, התשפ"ג–2022 334 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 334 מירב בן ארי (יש עתיד): 335 עמית הלוי (הליכוד): 336 אושר שקלים (הליכוד): 338 חילופים בוועדות הכנסת 340 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 340 << הצח >> הצעת חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (תיקון – הגנה על סמלי הנצחה ומורשת), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/3175/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברות וחברי הכנסת, שלום. שלום גם לשרים. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום רביעי ח' בטבת התשפ"ה, 8 בינואר 2025. היום הוא היום ה-460 למלחמה, שעודנה נמשכת, וזהו גם מניין הימים שבהם 100 מאחינו ואחיותינו, שתמונותיהם כאן נמצאות לנגד עינינו, עודם נמצאים בשבי, ואנו כולנו מתפללים לשובם המהיר למשפחותיהם. הנושא הראשון שעל סדר-היום – הצעות חוק לדיון המוקדם. ההצעה הראשונה היא הצעת חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (תיקון – הגנה על סמלי הנצחה ומורשת), התשפ"ג–2023, של חברי הכנסת משה סעדה ושמחה רוטמן. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת משה סעדה אל הדוכן להציג את הצעת החוק. בוקר אור. לרשותך עד עשר דקות. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, חבריי חברי הכנסת המועטים שנמצאים פה, השר קרעי, חברי. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אזרחי ישראל. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> אזרחי ישראל, נכון. הם חשובים לא פחות, אם לא יותר, כי אנחנו מייצגים אותם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לכן הציבור נמצא מעלינו. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון, נכון, מעלינו, אני מסכים. 7 באוקטובר מחייב את החברה הישראלית לאתחל מחדש במגוון נושאים. 7 באוקטובר זה אחד האירועים הקשים ביותר בחברה הישראלית, ולא רק בחברה הישראלית – באומה היהודית בכלל, בהיסטוריה של העם היהודי. זה דורש מאיתנו לאתחל מחדש בענייני ביטחון, בענייני חברה. ואני רוצה לדון באחד העניינים הללו, אחד הנושאים – שמירה על אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, אתרים לאומיים שמספרים את סיפורה של תקומת מדינת ישראל ואתרי הנצחה שמספרים את הסיפור של גבורתם ומלחמתם של הנופלים. מטבע הדברים, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה – קשה לשמור על האתרים הללו, כי הם פרוסים בכל רחבי הארץ ומספרים את תקומת ישראל, את התקומה וגם את הניצחון. מי שמנצל את הפרצה הזאת הם אותם פורצי פרצות, פורעים – בדרך כלל לאומניים – שמחללים את הקודש, ולכן מרבית אותם אירועים הם על רקע לאומני. פגיעה באתר הנצחה או באתר לאומי היא לא פגיעה רק בסמל, במורשת, בהנצחה, היא גם פגיעה במשפחה, באופן אישי במשפחה – במשפחה של הנופל. תחשבו, שערו בנפשכם, משפחה שחוותה שכול – לצערי, במציאות היום-יומית שלנו קל לדמיין את זה, כי זה קורה כל יום – כמה זה קשה מנשוא, כמה אי-אפשר להכיל את זה, כמה המשפחה לא חוזרת למסלולה. עכשיו תחשבו על אותה משפחה שאחרי שהיא קוברת את בנה יקירה, היא נאלצת גם לראות שמחללים את הקודש, שמחללים את הקבר. משפחה שמגיעה ביום השנה לאתר ההנצחה כדי להתייחד, כל המשפחה, עם יקירה ולהעלות את הזיכרונות, ומגיעה ורואה את האתר, את המקום הקדוש, מחולל – היא למעשה חווה פגיעה נוספת, קשה מאוד, שהיא מעבר לפגיעה הקשה של מות יקירה. כדי למגר את התופעה הזאת, שלצערי קיימת במדינת ישראל, צריך מצד אחד לייצר ענישה פלילית מחמירה וענישה כלכלית – ענישה משולבת. החוק הקיים כיום מאפשר ענישה חמורה של שלוש שנות מאסר, אבל מה הוא מצריך? אני מדגיש: חייב להיות נזק חמור ובלתי הפיך. מה זה חמור ובלתי הפיך? אתה צריך לנתץ את המצבות. עכשיו אני שואל אתכם: מה קורה במקרים שהם פחות חמורים? מישהו מרסס גרפיטי, זה לא חילול הקודש? מה הדין במקרה כזה? לא מזמן, באנדרטת הצנחנים בירושלים, מישהו ריסס גרפיטי וכתב בערבית "אללה אכבר". ברור לכולנו שזו פגיעה קשה בכבוד האומה ופגיעה קשה במשפחה. אתם מבינים שזה לא עונה להגדרה נזק חמור ובלתי הפיך. למה? כי לכאורה אפשר בנקל לתקן את הנזק, אפשר לנקות. את המצבה אפשר לנקות, אבל את הפגיעה במשפחה אי-אפשר, זה נצרב – משפחה שחוותה אובדן וחוותה קושי. החוק החדש שאני מביא היום – התיקון – מתקן את המעוות וסוגר את הפרצה; קובע ענישה משמעותית של שנתיים מאסר על כל פגיעה, על כל ריסוס, על כל חילול שמבזה את האתר ומבזה את הקודש. אבל זה לא מספיק, ענישה פלילית – גם ענישה כלכלית משמעותית. מעכשיו, אחרי שנתקן כולנו את החוק החדש, כל משפחה שכולה שהקבר של יקירה יחולל תוכל לתבוע, ללא הוכחת נזק, בסכום של 120,000 שקל את פורע החוק ואת הטרוריסט. אני חושב שרק ענישה פלילית מחמירה בשילוב ענישה כלכלית ירתיעו ובעזרת השם ימגרו את התופעה החמורה הזאת. אני מצפה מכל חברי הכנסת, מכל הסיעות להצביע בעד. גם חבריי מהאופוזיציה, בחוק הזה אני מצפה מכם שנשלב יחד כולנו ידיים, נצביע בעדו ונקדם אותו כמה שיותר מהר, כדי למנוע פגיעה נוספת במשפחות השכולות. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת משה סעדה, ואני מתכבד להזמין את השר שלמה קרעי להציג את עמדת הממשלה ביחס לחוק. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אדוני היושב הראש, חבריי חברי הכנסת, אני מקריא לכם את תגובת השרה להגנת הסביבה. הצעת חוק גנים לאומיים, שמורות טבע אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (תיקון – הגנה על סמלי הנצחה ומורשת), מטעם חברי הכנסת משה סעדה, שמחה רוטמן ודני דנון – שכבר לא כאן – הצעת החוק מבקשת לתקן את חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה על ידי קביעת עבירה של חילול אתר לאומי והוספת אפשרות לקרוב משפחה של חלל לתבוע פיצוי בהליך אזרחי בגין חילול אתר הנצחה. הממשלה רואה חשיבות רבה בשמירה על אתרי הנצחה ואתרים לאומיים, ומכירה בצורך להתמודד עם מעשים של פגיעה באתרים אלה או חילולם. חשוב לומר שחילול של אתרים לאומיים ואתרי הנצחה אסור גם היו היום לפיו החוק, אבל יש מקום, כמו שאמרת, חבר הכנסת סעדה, לשיפור של הסדרי האכיפה. על כן הממשלה תומכת בהצעת החוק, בכפוף לכך שהמשך הליכי החקיקה יקודמו בהסכמת משרד הביטחון, המשרד להגנת הסביבה ומשרד המשפטים, בשים לב לכך שתחום ההנצחה מצוי באחריות שר הביטחון ותחום אתרים לאומיים מצוי באחריות השרה להגנת הסביבה. אני קורא לכם, חבריי חברי הכנסת, לתמוך. להמשיך? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> חוץ מגלעד קריב, חוץ מקריב, שרוצה לעלות להתנגד. קריב, אולי תגיד מראש מה אתה רוצה לומר, שאני אענה לך כבר עכשיו. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אז תקשיב. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני מקשיב, אוקיי. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> שניים ביקשו להתנגד להצעת החוק. אני מזמין את חבר הכנסת אחמד טיבי. בבקשה. בבקשה, אדוני. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מכובדי היושב-ראש. איפה גלעד? אדוני היושב-ראש, מי אמר: אין לי בעיה שילדים ייהרגו? << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> לא אמרתי דבר כזה, אתה פשוט מעוות מציאות. אני יותר ממך דאגתי לזכויות אדם בחיים שלי. אתה פשוט מעוות מציאות. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתמול פרסמו שני עיתונאים שראיינו – – << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אתה – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – את חבר הכנסת הזה כשהוא אמר: אין לי – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> שנייה. חבר הכנסת טיבי. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אתה מנצל – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אדוני, אני עומד על כך שמי שעולה להתנגד – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> בדיוק, ואני אקשר את זה עם עניינים לאומיים ואתרי הנצחה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אז אם אתה מבקש להתנגד להצעת החוק, בבקשה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> עכשיו – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אם זה נושא אחר – לא בפורום הזה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> נגיד שיש אתר הנצחה לילדים, נגיד שיש אתר הנצחה לילדים שנהרגו במלחמה, ומגיע ח"כ אנונימי כמעט, אומר: אין לי בעיות שילדים ייהרגו – בעזה, כמובן – – << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אתה ממש מסלף. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – וחבל שלא עושים. האם צריך לתמוך בהצעה הזאת או לא צריך לתמוך? << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אתה מסלף. אתה לא דואג לערביי ישראל. אתה לא דואג. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת טיבי, כשאני יושב כאן כאן – – << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אתה לא דואג. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא לעזור לי. – – אני עומד על כך שהמוסד הזה שנועד להביע התנגדות להצעת החוק – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לכן קישרתי, אמרתי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הקישור מאוד מאולץ, אדוני. אני מבקש. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מותר שהקישור יהיה – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אם אתה רוצה שהקישור יתייחס להצעת החוק, בבקשה. אם לא, אז אנא. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אמרתי: נגיד שילדים נהרגו, ויש להם אתר הנצחה לילדים שנהרגו, ובא חבר הכנסת שיוזם את ההצעה הזאת ואומר: אין לי בעיה שילדים ייהרגו בעזה, וחבל שלא עשינו את זה קודם. רק לציין. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> טוב, תודה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> לא, ממש לא. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אף אחד לא הסתייג מהאמירה של האיש הזה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> לא, ממש ממש לא. מי שלא אכפת לו – – – זה אתה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אתה רוצה להשיב על ההתנגדות – – << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתה לא הכחשת אפילו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> – – או שנצביע? להצביע או להשיב? לא. בבקשה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אני לא רוצה להתייחס. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> רבותיי, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה הטרומית על הצעת חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (תיקון – הגנה על סמלי הנצחה ומורשת), התשפ"ג–2023. בבקשה, ההצבעה. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> שמית, הצבעה שמית. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> סליחה, סליחה, אני מבטל את ההצבעה. אם אתם מבקשים שמית – הגשתם מסמך. אתם מבקשים שמית? שמית. אם כן, ההצבעה תהיה שמית. אנא קראו בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – בעד ינון אזולאי – אינו נוכח גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אביחי אברהם בוארון – אינו נוכח אוריאל בוסו – אינו נוכח מישל בוסקילה – אינו נוכח דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו משתתף בהצבעה מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – אינו נוכח אליהו ברוכי – אינו נוכח ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – אינו נוכח טלי גוטליב – בעד מאי גולן – אינה נוכחת גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – בעד משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אלי דלל – בעד שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – בעד שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – אינו נוכח מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – אינו נוכח אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – בעד אלמוג כהן – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – בעד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – בעד ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח ירון לוי – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח סימון מושיאשוילי – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – אינה נוכחת יונתן מישרקי – בעד חנוך דב מלביצקי – בעד ארז מלול – אינו נוכח יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח צגה מלקו – בעד אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח משה סולומון – בעד לימור סון הר מלך – אינה נוכחת אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – בעד גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח עפיף עבד – בעד איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – אינו נוכח משה פסל – אינו נוכח יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת אריאל קלנר – בעד יצחק קרויזר – אינו נוכח גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – בעד אליהו רביבו – אינו נוכח משה רוט – אינו נוכח שמחה רוטמן – אינו נוכח עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – אינו משתתף בהצבעה מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – נמנע אושר שקלים – בעד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנא קרא בשמות חברי הכנסת שטרם הצביעו. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אביחי אברהם בוארון – אינו נוכח אוריאל בוסו – אינו נוכח מישל בוסקילה – אינו נוכח דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – בעד מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – אינו נוכח אליהו ברוכי – אינו נוכח ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת גילה גמליאל – אינה נוכחת משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – אינו נוכח מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – אינו נוכח אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח אלמוג כהן – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת עופר כסיף – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח ירון לוי – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח סימון מושיאשוילי – בעד טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח לימור סון הר מלך – אינה נוכחת אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – אינו נוכח חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – אינו נוכח משה פסל – אינו נוכח יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת יצחק קרויזר – אינו נוכח גלעד קריב – אינו משתתף בהצבעה אליהו רביבו – אינו נוכח משה רוט – אינו נוכח שמחה רוטמן – אינו נוכח עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת עאידה תומא סלימאן – אינה משתתפת בהצבעה פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> האם יש חברי כנסת שטרם הצביעו ומעוניינים להצביע? << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) דן אילוז – בעד ניסים ואטורי – בעד << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> האם יש נוספים? אם אין, תמה ההצבעה. נא לסכם את הקולות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> ואטורי, אולי תספר לנו מה עשית ב-7 באוקטובר בבוקר? גיבור שכמותך. בוא, תספר מה אתה עשית בבוקר. אולי נסעת לקיסריה, להחזיק לראש הממשלה את היד. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת קריב, זה מפריע. חבר הכנסת קריב, זה מפריע. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה יודע מה מפריע? כשמכנים גיבורי ישראל "בוגדים". << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת קריב, קריאה ראשונה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> מתי הפריימריז? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> למה בהצבעות לא נותנים את האפשרויות שיש בהצבעות אלקטרוניות? מה ההבדל? למה בהקראות, זאת אומרת בהצבעות שמיות לא נותנים אפשרויות שיש בהצבעות אלקטרוניות. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אתה תחליט מה אתה רוצה – לא משתתף, נמנע. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא, אבל הוא לא נותן. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא, הוא נותן לך מה שאתה רוצה. לא עכשיו, לא עכשיו. לא להפריע עכשיו. הוא סופר. לא להפריע. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> יש "נוכח". תגיד "נוכח". << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אחר כך תפנה, הוא יסביר לך. תודה רבה. 24 בעד, נמנע אחד. אני קובע כי הצעת חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (תיקון – הגנה על סמלי הנצחה ומורשת), התשפ"ג–2023, אושרה בקריאה הטרומית, ותעבור לדיון בוועדת החוץ והביטחון לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. << הצח >> הצעת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון – הגשת תובענה נגד גוף אשר פעילותו מחייבת רישיון), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/2910/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת ארז מלול) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום, והוא הצעת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון – הגשת תובענה נגד גוף אשר פעילותו מחייבת רישיון), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת ארז מלול. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת מלול להציג את הצעת החוק. בבקשה. עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד שר המשפטים, חבריי חברי הכנסת, בשנים האחרונות אנחנו עדים לעלייה מדאיגה בתביעות ייצוגיות המופנות כלפי עסקים קטנים ומשפחתיים. מדובר במסעדות שכונתיות, בתי קפה מקומיים, מכולות, מספרות, מאפיות, חנויות בגדים קטנות ובעלי מלאכה שעובדים ימים כלילות כדי להתפרנס בכבוד. תחת האיום הבלתי-פוסק של תביעות מסוג זה, עסקים אלה מוצאים את עצמם נאבקים לא רק על הישרדותם אלא גם על עתידם הכלכלי. במהלך תפקידי נחשפתי לעשרות מקרים שבהם בעלי עסקים נקלעו למצוקה קשה בעקבות תביעות אלו. בפניות רבות שהגיעו אליי מבעלות ובעלי עסקים נחשפת תמונה כואבת: במקום להשקיע בפיתוח העסק, בשיפור השירות וביצירת מקומות עבודה, הם נאלצים להפנות את משאביהם להתמודדות משפטית יקרה ומתישה. גם דירוג האשראי שלהם לפעמים נפגע כאשר יש תביעה על 3, 4 מיליוני שקלים. המתח והלחץ שמלווים את אותם בעלי עסקים אינם רק עניין כלכלי. מדובר באנשים שלעיתים קרובות רואים בעסק שלהם חזות הכול, השקעה במשך שנים של עבודה קשה ומסורה. חשוב לי להבהיר שאף אחד מאיתנו לא מתנגד לכלי הזה, למוסד הזה של התביעות הייצוגיות. להפך, זהו כלי חשוב וחיוני להגנה על זכויות הציבור. אולם מה שקורה כיום הוא עיוות מטריד של המנגנון הזה, ולא לזה התכוון המחוקק. במקום להגן על נפגעים אמיתיים, התביעות הייצוגיות הפכו למנגנון רווחי בעבור עורכי דין שמחפשים באופן שיטתי כל טעות שולית, כל פגם קטן, כדי לייצר תביעות ענק, לרוב ללא קשר ממשי לפגיעה אמיתית, והאזרח לא נהנה מהתביעה. במקום שהכלי הזה ישמש להבטחת צדק חברתי, הוא הפך לצערנו לתעשיית מתועשת של ציד עסקים. התוצאה: עסקים קטנים ובינוניים, המהווים את ליבה של הכלכלה הישראלית, הופכים ליעד קל ופגיע. מדוע דווקא הם? משום שאין להם את המשאבים הדרושים להתגונן, ומשום שברוב המקרים הם ייאלצו להתפשר ולשלם, גם כשמדובר בתביעת חסרת בסיס, רק כדי להימנע מעלויות ההליך המשפטי הארוך והיקר. זו הזדמנות אמיתית לתקן את המצב הקיים ולהבטיח שהעסקים הקטנים והבינוניים, שהם הרבה יותר מסתם גלגלי שיניים בכלכלה, יוכלו להמשיך לפעול ולהתפתח. אלה עסקים שהם הלב הפועם של הקהילות שלנו, מקור לפרנסה, ליצירתיות ולחיבור אנושי. עלינו להבטיח כי העסקים הקטנים והמשפחתיים שנאבקים מדי יום על קיומם, יקבלו את ההגנה שהם ראויים לה. אני מאמין שמדובר בצעד ראשון אך קריטי לשמירה על הלכידות הכלכלית והחברתית של מדינת ישראל. לסיום, אני פונה לחברי חבר הכנסת אלעזר שטרן. לפני יומיים היו חילופי דברים, ואני חשבתי על זה, וכבר דיברנו בעבר. גם הפעם נזכרתי בתקופת ההתנתקות – או הגירוש, איך שתקראו לזה. אז הייתי יושב בבניינים מול הכנסת, בנייני וולפסון, אצל חברי אבי דורון, שהיה מנכ"ל משרד התקשורת, ימים, וצופה בטלוויזיה בדמעות. הייתי אז בן בית אצלו. רואים את המשפחות שנעקרו, איך הם יוצאים עם הילדים, מהמקום שהם אהבו, ממקום העבודה והלימודים, וכאב לי מאוד. מצד שני ראיתי בתמונות איך רודפים אותך ואת משפחתך ואת ילדיך, וגם זה כאב לי; לא באותה רמת כאב, אבל כאב לי. ואמרתי: ראו איזה איש חזק, יש לו אמונה, הוא ממשיך, הוא לא נכנע. למה רדפו אותך אז, ובמיוחד אותך? בגלל הכיפה שעל ראשך. הכיפה שעל ראשך, זאת הסיבה שכל משפחתך סבלה, ולצערי אתה לא לומד את הלקח. היום אתה תוקף ציבור שלם בגלל האמונה שלו וסוג הכיפה שעל ראשו. אל תשכח – וכנראה שכחת: "שמח זבולון בצאתך ויששכר באהליך". אבקש לקבל את תמיכתכם בהצעת החוק. כמו כן, אבקש להעבירה לוועדת הכנסת לצורך קביעת ועדה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מתכבד להזמין את השר יריב לוין, שר המשפטים, להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הילדים שלנו זה הזבולון שלכם. אתם תשבו באוהלים, והילדים שלנו ימלאו את בית הקברות. << קריאה >> ארז מלול (ש"ס): << קריאה >> גם הילדים שלנו יושבים – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בבקשה, אדוני. עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, הצעת החוק של חבר הכנסת מלול עוסקת במרכיב אחד מתוך מכלול גדול של סוגיית התובענות הייצוגיות. חוק תובענות ייצוגיות, יש בו הרבה מאוד יתרונות, החשיבות שלו היא ברורה, אבל הוא גם מעורר קשיים לא מעטים. זה גם לא סוד שהוא מנוצל לרעה בהרבה מאוד מקרים, בעיקר לפגיעה בעצמאים ובעסקים קטנים, למטרות שאינן המטרות האמיתיות של החוק הזה. כתוצאה מכך העברנו כאן בכנסת בקריאה הראשונה הצעת חוק ממשלתית מקיפה, שנועדה להתמודד עם הכשלים שקיימים בחוק הקיים בדרך שמצד אחד תשמר את המטרות של חוק תובענות ייצוגיות ומצד שני תמנע ניצול לרעה של החוק הזה. לצד הצעת החוק הממשלתית עברה בשעתו גם הצעת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון – פנייה מוקדמת), של חבר הכנסת בצלאל, תחת התנאי שהיא תמוזג בהצעת החוק הממשלתית. מאחר שזה המצב, אני לא רואה צורך להיכנס לפרטי-הפרטים של העניין. ההחלטה של ועדת השרים לחקיקה היא לאפשר את מעבר החוק בקריאה הטרומית בכפוף לכך שההצעה תמוזג עם הצעת החוק הממשלתית, כפי שיקרה גם עם הצעת החוק של חבר הכנסת בצלאל. ההצעה תקודם על פי העקרונות שפורטו בהחלטת ועדת השרים בעניין ההצעה של חבר הכנסת בצלאל, וכמובן לפי המתווה הקבוע בהצעת החוק הממשלתית והדיונים הרציניים והמעמיקים שמתקיימים בעניינו בוועדת החוקה, חוק ומשפט, כדי להגיע לתוצאה הנכונה והמדויקת בסוגיה החשובה הזאת. אני מודה לחבר הכנסת מלול על ההצעה ועל תשומת הלב לנושא הזה, ומבקש מהכנסת, בתנאים האלה, שמקובלים על המציע, לאשר את החוק בקריאה הטרומית. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. ביקש חבר הכנסת גלעד קריב להתנגד להצעת החוק. בבקשה, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת, מכובדי השר, מן הראוי להתנגד להצעה הזאת, מכיוון שההצעה הזאת מתכסה באצטלה של ההגנה על העסקים הקטנים והבינוניים, אבל ההצעה הזאת, בסופו של דבר, בדיוק כמו כל פעולותיה של הממשלה הזאת, מכוונת למען הטייקונים. אם חבר הכנסת מלול היה עולה לכאן ומציע הצעה שמוגבלת רק לתובענות ייצוגיות נגד עסקים קטנים, היה אפשר להאמין לו, אבל ההצעה שלו רחבה הרבה יותר, וההצעה שלו באה בצידה של הצעה נוספת שמקודמת בימים אלו בוועדת החוקה, הצעה שעתידה גם היא לפגוע קשות בכלי הזה של התובענות הייצוגיות. זהו דפוס העבודה: תחת לבוא ולתקן, אתם עולים עם D9; תחת לבוא ולהשתמש בסכין מנתחים ולעשות את הפעולות העדינות הנדרשות על מנת לתקן ליקויים שיש כמעט בכל חקיקה, אתם נשלחים על ידי הטייקונים. בדיוק כמו בחדלון המעשה של השר ברקת, שמסתבר שהוא שיאן הממשלה בביקורים בחו"ל – לא שר החוץ, שר הכלכלה – בזמן התייקרות מחירים. אתה מייצג מפלגה חברתית? אתה מייצג מפלגה שקשורה בקשרי חיים עם הטייקונים הכי גדולים. מכיוון שנותרה לי דקה, אנצל אותה כדי לדבר על סגן יושב-ראש הכנסת חבר הכנסת ניסים ואטורי, החצוף, הפלגן, האנטי-פטריוטי, שהעז אתמול לכנות את יושב-ראש המפלגה שלי "בוגד"; הטיל ספק – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת קריב. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אדוני, ניתנו לי שלוש דקות. התנגדתי להצעה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא, לא, ניתנו לך שלוש דקות להתנגד להצעת החוק. עשית זאת ללא הפרעות. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אדוני מנסה למנוע ממני – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> כרגע אתה מדבר על נושא אחר. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אדוני מנסה למנוע ממני – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> כן, אני בהחלט מנסה למנוע ממך שלא להתנגד להצעת החוק, כי זה מה שהתקנון אומר. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> בסדר גמור, אבל אני עליתי והתנגדתי עניינית להצעת החוק, וכמו כל חבר כנסת אחר – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מבקש ממך, אם מיצית את התנגדותך להצעת החוק. נא לרדת מהדוכן. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לא מיציתי את מה שיש לי לומר על סגן היושב-ראש שלך – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> את זה לא, את זה אני מבין. את זה אני מבין. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – ואתה לא טרחת לגנות. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> רד מהדוכן. רד מהדוכן. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לא טרחת לגנות דברים שהוטחו ביושב-ראש מפלגה – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת קריב, רד מהדוכן. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – במדינת ישראל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אתם, אתם אלה שבוגדים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> רד מהדוכן. אתם יכולים לעזור לו, בבקשה? תודה רבה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> תתבייש לך על סתימת הפיות שלך. כולם ראו אותה עכשיו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנחנו עוברים להצבעה. ההצבעה היא על הצעת חוק תובעניות ייצוגיות – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> יושב-ראש סותם פיות. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת קריב, קריאה שנייה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – כאסקופה נדרסת. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> – – (תיקון – תובענה נגד גוף אשר פעילותו מחייבת רישיון), התשפ"ג–2023. גם ההצבעה על הצעה זו היא הצבעה שמית, לבקשת האופוזיציה. מזכיר הכנסת, אנא קרא בשמות חברי הכנסת. הצבעה << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – בעד ינון אזולאי – אינו נוכח גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – בעד ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אביחי אברהם בוארון – אינו נוכח אוריאל בוסו – אינו נוכח מישל בוסקילה – אינו נוכח דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – בעד אליהו ברוכי – אינו נוכח ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – אינו נוכח טלי גוטליב – בעד מאי גולן – אינה נוכחת גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אלי דלל – בעד שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – בעד שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – בעד מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – נגד אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – אינו נוכח אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – אינו נוכח אלמוג כהן – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – בעד רון כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח ירון לוי – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – בעד נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח סימון מושיאשוילי – בעד טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – אינה נוכחת יונתן מישרקי – בעד חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח ארז מלול – בעד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח צגה מלקו – בעד אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח משה סולומון – אינו נוכח לימור סון הר מלך – אינה נוכחת אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח עפיף עבד – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – אינו נוכח משה פסל – אינו נוכח יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת אריאל קלנר – אינו נוכח יצחק קרויזר – אינו נוכח גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – אינו נוכח אליהו רביבו – בעד משה רוט – אינו נוכח שמחה רוטמן – אינו נוכח עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – אינו משתתף בהצבעה מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – נמנע אושר שקלים – בעד עאידה תומא סלימאן – נגד פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנא קרא בשמות חברי הכנסת שטרם הצביעו. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – בעד יעקב אשר – אינו נוכח אביחי אברהם בוארון – אינו נוכח אוריאל בוסו – אינו נוכח מישל בוסקילה – אינו נוכח דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח אליהו ברוכי – אינו נוכח ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – נמנע אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – אינו נוכח אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – אינו נוכח אלמוג כהן – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח ירון לוי – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – אינה נוכחת חנוך דב מלביצקי – בעד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח אבי מעוז – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח שרון ניר – אינה נוכחת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח משה סולומון – אינו נוכח לימור סון הר מלך – אינה נוכחת אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח עפיף עבד – בעד איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – אינו נוכח חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – אינו נוכח משה פסל – אינו נוכח יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה משתתפת בהצבעה מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת אריאל קלנר – אינו נוכח יצחק קרויזר – אינו נוכח גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – אינו נוכח משה רוט – אינו נוכח שמחה רוטמן – אינו נוכח עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – בעד מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> האם יש חברי כנסת שטרם הצביעו ומעוניינים להצביע? אם לא, תמה ההצבעה. נא לסכם את הקולות. לאחר מכן – הודעה אישית לחבר הכנסת שטרן. אני קובע כי תוצאות ההצבעה הן כדלקמן: 21 בעד, ארבעה נגד, שני נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון – הגשת תובענה נגד גוף אשר פעילותו מחייבת רישיון), התשפ"ג–2023, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת הכנסת לצורך קביעת הוועדה שתדון בהצעת החוק. << נושא >> הודעה אישית של חבר הכנסת אלעזר שטרן << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הודעה אישית לחבר הכנסת שטרן, בבקשה. עד חמש דקות לרשותך. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> תודה. אדוני השר, השרים, עמיתיי חברי הכנסת, עלה פה קודם חבר הכנסת מלול באמירה סימפטית מאוד, שאני מעריך אותה, על זה שבימי ההתנתקות, העקירה, הגירוש, הנסיגה – כל אחד והמילה הפוליטית שלו – הלכתי עם אבטחה. אני רק רוצה להגיד לך, אדוני היושב-ראש, אני הייתי אז חייל, ראש אכ"א, ואני מעולם לא דיברתי אז, לא נקטתי עמדה בעד או נגד הפעולה הזאת של ההתנתקות. אני נקטתי עמדה מאוד ברורה נגד סרבנות. כך פעלתי, וכך אני גם חושב היום, שאין מקום לסרבנות בתוך צה"ל. אבל חבר הכנסת מלול ניסה להשוות את זה למה שאני אמרתי לו כאן אתמול על הדוכן על מה שלהערכתי או להבנתי קרה בכניסה לוועדת חוץ וביטחון, ואני חושב שאין מקום להשוות. הקואליציה הזעיקה להצבעה על הכבדת הנטל על משרתי המילואים, הארכת צו 8, שבכל מקרה זה הולך להמשיך להיות עשרות ומאות ימים גם על כאלה שעשו – היא הזעיקה בשביל זה ח"כים שלא עושים יום אחד, לא עשו יום אחד שירות בחיים שלהם. ואתה אומר לעצמך: תגיד, אין גבולות? יש קואליציה של 68 חברי כנסת, צריך להזמין אנשים שלא עשו יום אחד בצבא, שכל מה שהם יודעים להגיד: בעזרת השם, השם יברך אותך, הקדוש ברוך הוא איתכם, אנחנו מתפללים בשבילכם? כל המילים היפות האלה, חוץ מדבר אחד שהם לא עושים בשבילנו – באים להקל את העומס. אנחנו, כשהילדים שלנו, כשהאחיינים שלנו, כשהילדים של השכנים שלנו שם, אנחנו לא ישנים בלילה מדאגות. הם ישנים בלילה. כשהם לא ישנים, זה בגלל שהם הולכים – כמו שאמר אחד השרים שלהם – משמחה לשמחה. תדבר איתנו על זה בימים האלה. וההשוואה הזאת היא השוואה מאוד קשה, בעיניי. אני אגיד לכם מה זה מזכיר לי, כששר הביטחון – וסליחה על הביטוי, בגלל שיש לי הערכה אליו על מה שהוא עשה – אומר לרמטכ"ל: עד סוף ינואר תגיש לי מסקנות תחקירים. תגיד, אדוני שר הביטחון, איפה התחקיר שלך? איפה התחקיר של עצמך? היית פה חבר קבינט אולי 15 שנים, רק עכשיו אין לך תחקיר אישי? קשוט עצמך. האלוף נחמיה תמרי, זיכרונו לברכה, לימד אותנו את התנועה הזאת – תסתכל היושב-ראש: כשאני שם עליך ככה, אז אני שם עליך 20%, על ריבונו של עולם 20% ו-60% עליי. בודק קודם כול את עצמי. ככה אני נהגתי, ככה אני נוהג. על זה אני רוצה שכל אחד מכאן ישפוט אותי, לפני שריבונו של עולם ישפוט אותי – אם אני נוהג ככה או לא ככה. ומה זה ששר הביטחון מעז להגיד לרמטכ"ל – לתת לו זמנים על תחקירים, כשהוא מתחמק מוועדת חקירה ממלכתית שתתחקר גם אותו? אני אמרתי מעל לדוכן הזה שהעיכובים האלה עולים לנו בדם, והם כבר עלו לנו בדם; כיוון שאם הייתה ועדת חקירה, יכול להיות שמסקנות שכבר היו יוצאות – כמו שאנחנו שומעים עכשיו על מסקנות מאמצע תחקירים של הצבא – היו מיישמים אותן. ואני מאמין שאם הייתה ועדת חקירה ממשלתית – סליחה, ועדת חקירה לאומית, כמו הממלכתית שבחוק, אז כבר היו מסקנות, והן כנראה היו חוסכות גם חיי אדם. ושר הביטחון מסתכל רק על הרמטכ"ל, ולא מסתכל על האצבעות אליו, ואני אומר שזה כואב לי. ואני אומר לחבר הכנסת מלול: אני גם בעד טון מכבד, אבל בטון המכבד הזה לא יכול להיות שכל הקואליציה התגייסה למנזר השתקנים כשחבר הכנסת ואטורי מאשים בבגידה את האלוף יאיר גולן, על 7 באוקטובר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה, אדוני. תם הזמן. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תתביישו. אני שואל את עצמי איפה הייתי ב-7 באוקטובר, כל הזמן אני שואל. יש לי סיבות איפה הייתי ומה עשיתי, אבל כשאתה מסתכל על מה שעשה יאיר גולן – ואטורי, של נעליך, תתבייש. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> רבותיי, לא מוחאים כפיים בכנסת. עם כל הכבוד, אני מברך אתכם, ברוכים הבאים. לא מוחאים כפיים בכנסת, גם לא ביציע. << הצח >> הצעת חוק איסור לשון הרע (תיקון – חשיפת פרטי מידע של מנוי ברשת תקשורת אלקטרונית), התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/301/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום – הצעת חוק איסור לשון הרע (תיקון – חשיפת פרטי מידע של מנוי ברשת תקשורת אלקטרונית), התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי, שנמצא כבר על הדוכן ויציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני שר המשפטים, כנסת נכבדה – שיימינג, שיימינג ברשת הפך למכת מדינה. יש הבדל בין ויכוחים קשים, נוקבים, לפעמים רעים ממש שנעשים, לבין שיימינג. אם אתה מסתכל, אתה רואה שבמרבית המקרים, את הדברים הנוראיים באמת, שעולים לידי לשון הרע והתרת דמים ממש, עושים מי שאני קורא להם "שפני המקלדת", אנשים שמתחבאים מאחורי איזשהו יוזר אנונימי, וככה בעצם הם לא צריכים לתת את הדין על המעשים שלהם. עוולת לשון הרע היא עוולה מיוחדת ומיוחסת, אם תרצו. זה גם במקורות שלנו ככה, וגם המחוקק הכיר בכך שזאת עוולה מיוחדת, ולכן קבע שהיא גם מהווה עבירה פלילית, ולא רק עבירה אזרחית. ולכן יש לה איזשהו יחס מיוחד בחקיקה. הצעת החוק הזאת באה ואומרת שבעצם יהיה ניתן לחשוף את אותם יוזרים אנונימיים. היום המצב המשפטי הוא כזה שלא ניתן לחייב את הפלטפורמות שבהן עולה הפרסום – אם זה גוגל, אם זה פייסבוק, טוויטר, דברים מהסוג הזה – למסור פרטים של יוזרים אנונימיים אצלם. הם יודעים תמיד מי זה היוזרים, גם יודעים אם משתמשים ב-VPN או בכל מיני דברים כאלה. אבל כאשר אתה בא ואתה מבקש מהם, אין לך היום חובה חוקית, אין לך דרך לחייב אותם. זו ההחלטה בעניין רמי מור, אם אני זוכר נכון, של בית המשפט העליון. ולכן הצעת החוק הזו באה לתקן את אותה לקונה על ידי זה שהיא קובעת שכאשר יש אדם שנפגע מפרסום שנעשה באופן אנונימי, הוא צריך לפנות לפלטפורמה ולבקש ממנה את הפרטים של אותו מפרסם, מי שפרסם את אותו לשון הרע. אם הוא מקבל תשובה שלילית, או לא מקבל תשובה, הוא רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה שיורה לפלטפורמה, לאותו ספק, לספק את הפרטים. אז בית המשפט, כמובן, יקבל את תגובת הספק ויחליט על בסיס הנתונים הללו. וכדי שהוא יחליט הוא יצטרך גם להסתכל על נסיבות הדברים בכללם, זאת אומרת, על אינטרס הפרטיות. אינטרס הפרטיות זה אינטרס מוגן, וחשוב שלאנשים תהיה פרטיות, וגם האנונימיות כשלעצמה היא ערך לפעמים. אז הוא ישקול, מצד אחד, את זכות האדם לאנונימיות. ומצד שני, את הזכות של הנפגע מאותו פרסום לנקות את שמו בהליכים הקבועים בחוק, לתבוע בגין עוולת לשן הרע. והוא יצטרך להשתכנע, בית המשפט, שיש סיכוי ממשי להוכיח שאותה עוולה נטענת אכן עומדת בגדרי החוק לפרסום לשון הרע. אם ישתכנע בית המשפט, הוא ייתן צו, ואז ספק השירות יצטרך למסור את הפרטים של אותו יוזר אנונימי. הדבר הזה הוא משמעותי. לשיטתנו, הוא אמור להרתיע את אותם אנשים, ויש לא מעט כאלה שמתחבאים – לפעמים זה בן אדם אחד שיש לו כמה יוזרים כאלה – מאחורי אנונימיות ומנצלים אותה לרעה לפגיעה בשמם הטוב של אנשים, ולעיתים הסתה והרבה יותר מזה. זה תיקון נחוץ, זה תיקון נכון, ואני מבקש שתתמכו בחוק. אנצל עוד כמה שניות כדי להגיד לנגד ארי רוזנפלד ולמשפחתו – הוא עדיין בכלא – שאנחנו יודעים שהוא שם. אנחנו לא שוכחים אותך, ארי, אף לא לרגע, ונעשה כל מה שאפשר כדי שאתה תהיה בחוץ ובבית כמה שיותר מהר. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת חנוך דב מלביצקי. אני מתכבד להזמין את שר המשפטים יריב לוין להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, ראשית, אני מברך כמובן את חבר הכנסת חנוך מלביצקי, שכרגיל מגיש הצעות חוק בנושאים חשובים שראוי לטפל בהם. לפעמים אתה תוהה איך לא טופלו עד היום, וההצעה הזו בהחלט גם היא בנושא חשוב ובסוגיה שבהחלט ראוי להידרש לה. צריך לומר שחבר הכנסת מלביצקי האיר אותה מזווית אחת, אבל אני, אם אני יכול לקרוא לזה ככה, במובן מסוים רוצה לרכוב על ההצעה שלו כדי לטפל בסוגיה הזאת, אבל מאיזושהי זווית קצת אחרת. אין בכלל ספק שמה שמתרחש ברשת, גם בעולמות הטוקבקים וגם בכל מיני דרכים אחרות, הוא הפצה שיטתית של שקרים, של אמירות בוטות, של פייק ניוז, של הרבה מאוד דברים מאוד מאוד בעייתיים. אבל אני חייב לומר שאל מול הדבר הזה עומד כל הזמן החשש הגדול שהתערבות ברשת תתחיל מדבר טוב ונכון ותגיע מהר מאוד למחוזות ההשתקה של ציבור שגם ככה זו הדרך היחידה שלו לבוא לידי ביטוי, משום שבתקשורת הממוסדת הוא כמעט שלא קיים. צריך להגיד את האמת, אינני יודע אנה היינו באים אלמלא הרשתות החברתיות, משום שהן מאפשרות לעקוף את המונופול שיש בתקשורת הממוסדת לצד מסוים במפה הפוליטית; מונופול שהוא, אגב, לא רק על תוכן הדברים ועל הדעות שמובעות – המונופול הזה מנוצל גם להכתבה של טרמינולוגיה מסוימת כאשר אתה מכנה, או לוקח הצעת חוק וקורא לה בשם אחד ולא בשם אחר כדי להדביק לה איזושהי תווית. הוא מנוצל לרעה בעריכה, כאשר נושאים חשובים מאוד אינם באים לידי ביטוי בכלל, או נדחקים לשולי המהדורה, ונושאים אחרים שחשיבותם פחותה מקבלים בולטות עצומה. כאשר יש איזשהו מידע – בדרך כלל, אגב, רכילותי – בעניינם של אנשי ציבור מצד מסוים, אז הוא מקבל כתבות תחקיר פומפוזיות וכותרות גדולות. ומאידך, כאשר יש מידע הרבה יותר חמור באשר לאנשים, אישי ציבור, מצד אחר של המפה – הס מלהזכיר, והדברים נעלמים. אני חושב שכולם יודעים בדיוק על מה אני מדבר, על איזה כלי תקשורת אני מדבר, על איזה צדדים במפה הפוליטית אני מדבר. ולכן אני חושב, חבר הכנסת מלביצקי, שלמרות שהדברים שאמרת כאן – וגם הדברים שאתה כותב בהצעת החוק בעיניי הם מאוד מאוד נכונים. ובמצב רגיל, ונכון ומסודר היה מקום לייצר איזשהו ניסיון להגביר, אני הייתי אומר, את חופש הביטוי, ולא את חופש הביזוי, חופש השיסוי וחופש השקר, ואפשר להוסיף עוד כהנה וכהנה תארים. אבל אני חושב שכל עוד המצב הוא שיש מונופול כל כך בוטה וחד על התקשורת הממוסדת, אני מאוד מאוד חושש ומאוד מאוד נזהר מהגבלה ומכניסה לעולם הזה של תכנים באינטרנט וברשתות החברתיות, כי הכוונה הטובה שלך והכוונה הטובה של הצעת החוק הזו, לצערי הרב, לא ייעצרו כאן, אלא הן ישמשו מנוף כדי לסתום פיות. אין דרך אחרת לומר את זה. אני צריך לבחור – ואת זה אני אומר בצער – בין המצב הפרוץ הקיים לבין מצב של סתימת פיות, באופן כזה שרק קולו של צד אחד, דרך השליטה שלו בתקשורת הממוסדת, יישמע. אני עדיין חושב שהמצב הקיים הוא רע מאוד, אבל הוא כנראה פחות גרוע מאשר האלטרנטיבה השנייה. עם זאת, ועדת השרים החליטה לתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית, משום שאני חושב שדרך ההצעה הזו – אפשר למקד אותה בעניין שהוא אותו עניין, אבל הוא נוגע לזווית אחרת של הנושא, ושם הבעיות שציינתי קודם, בהתייחס למגבלות על האינטרנט, לא קיימות, ואני לא רואה שום סיבה לא לטפל בעניין הזה – הסוגיה של משלוח הודעות, בדרך כלל הודעות סמ"ס, אבל יכול להיות גם הודעות בתפוצה רחבה. להבדיל מאיזו הודעה שמישהו כותב כטוקבק, או דבר מהסוג הזה, הודעות שנשלחות בתפוצה רחבה, באופן אנונימי, ובמסגרתן, לא פעם, שוב, או שמופץ פייק מוחלט, או שישנה השמצה גסה כלפי מישהו, נשלחים נתונים שהם נתונים שקריים – הדבר הזה הוא דבר שגורם עוגמת נפש אדירה. אין לו דבר וחצי דבר עם חופש הביטוי. ואין, ואינני רואה שום סיבה בעולם ושום סיכון בכך שאת הערוץ ואת האופן הזה אנחנו נחסום, כך שאי-אפשר יהיה לקדם ולהביא פייק מהסוג הזה. אני גם רוצה להזכיר, אדוני היושב-ראש, שהתופעה הזו, יש בה סיכון עצום בכל מה שקשור להליכי בחירות והליכי בחירות פנימיות, והיא אכן מנוצלת לצרכים האלה, משום שהיכולת להפיץ פייק כזה סמוך לבחירות, לפעמים ביום הבחירות, ובדרך הזאת לשנות את הצבעתם של אנשים, לגרום להם למשל להאמין שמועמד מסוים הסיר את מועמדותו, או תומך במשהו שהוא איננו תומך בו, או התקשר בהסכם עם מישהו – דבר שלא היה ולא נברא. הדברים האלה מהווים גם סיכון ישיר לדמוקרטיה ולהליך הדמוקרטי. ולכן מעבר לסוגיות של מניעת הביזוי, והשיסוי והשקר, יש כאן גם חשיבות עצומה, בעיניי, בהגנה על ההליכים הדמוקרטיים והתהליכים הנדרשים. בהקשר הזה אני רוצה להזכיר את פסק הדין שניתן בעניינו של אדם שאנחנו מכירים, שרבים מאיתנו מכירים אותו ומוקירים אותו, איקי כהן. פסק דין שבמסגרתו חויב מפעיל תקשורת לתת את הפרטים של מי שהפיץ דרכו מסרים שהיו מסרים פוגעניים או שקריים בעניינו של איקי כהן. בית המשפט אכן קבע שהזכות הזו קיימת, ויש מקום שמפעיל תקשורת שמפיץ הודעות כאלה לא ייתן הגנה וחיסיון למי שהזמין ממנו את ההודעות, שילם עבורן וכמובן עומד מאחוריהן. באופן כזה שכל מי ששולח הודעות כאלה ידע שאם תהיה פנייה למפעילי התקשורת, תהיה להם חובה לפרסם ולתת את המידע על הגורם האחראי לפרסום, הגורם ששילם עבורו וכו'. אני חושב, חבר הכנסת מלביצקי, שהדבר הזה מתקשר ישירות גם לרעיון שהבאת, גם להיגיון שלו, וראוי ונכון לטפל בו. ולכן אני חושב שהחלטת ועדת השרים כרגע היא לתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית, כך שהמשך הליכי החקיקה יקודמו בהסכמה של משרדי המשפטים והתקשורת, וכמובן, כאמור, שהצעת החוק תעסוק בסוגיה הזו של מפעילי התקשורת, ולא בסוגיה הרחבה יותר של פרסומים באינטרנט בכלל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ישבנו על זה, כבוד השר. כבר הגשנו את זה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> כן, נכון, נכון. כמובן, כמובן, כן. ואני אומר שככל שבתוך דיוני הוועדה יעלו כל מיני דברים, תמיד אפשר יהיה לחזור ולנסות לקיים על העניין הזה שיח, אבל אני חושב שהבעיה היא אמיתית, והטיפול בסוגיית מפעילי התקשורת הוא רק רווח, רק נכון, ואין בו סיכונים ובעיות. סוגיית האינטרנט, כפי שאמרתי קודם, היא מאוד מורכבת, וצריך להיות מאוד זהירים איתה. על כן, זו העמדה של ועדת השרים. אני מקווה שהיא גם מקובלת עליך, ואנחנו נוכל לקדם את הצעת החוק בקריאה הטרומית. ושוב, אני מודה לך על העלאת נושא שהוא בעיניי מאוד מאוד מאוד חשוב. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי, מתנגד? נאור שירי? אני רק מבקש להתנגד לחוק. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> תגיד משפט וחצי, ואתה רשאי להגיד את מה שאתה רוצה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הינה, יש חוות דעת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש חוות דעת, אוהו, אוהו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני מסכימה עם מיקי, אבל זאת חוות דעת חדשה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> רק שנייה, לפני כמה חודשים הייתה חוות דעת אחרת של היועצת המשפטית. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מ-3 ביולי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> חדשה של היועצת. חבר הכנסת לוי, גם אני ראיתי. חוות דעת של היועצת המשפטית. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> קודם כול, תעצור לי את הזמן, עד שתסיימו עם החוות דעת. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הייתה חוות דעת של שגית מלפני ארבעה חודשים שאומרת בפירוש אחרת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי. חבר הכנסת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל זאת חוות דעת חדשה. מיקי, תסתכל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לך ליועצת המשפטית, בבקשה. בבקשה, חבר הכנסת נאור. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. קודם כול, אני מתנגד. רגע, לא משנה, אני לא אצפה לשקט מגוטליב. אני כן מתנגד להצעת החוק הזו – לא מהותית, אני מתנגד לחלק ממנה. ויש לי התנגדות שהיא בסדר גמור ועונה לקריטריון שלך. פשוט אני אוהב את ה-cherry picking שלכם. עכשיו אתם עם התקנון, אבל נגיד להגיש חוקי-יסוד, להגיש את חוק-יסוד: התקציב ולהגיש אותו בזמן לכנסת – זה לא. לענות לנו על שאילתות לפי התקנון – זה לא. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני מבקש להתייחס להצעת החוק, זהו. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, לא, אני אתייחס. אני לא עושה לך פה סיבוב. פשוט אני מאוד אוהב את הקטע שלכם עם התקנון. על 150–160 שאילתות שלא ענו לי, אף אחד פה מחברי הכנסת, לא מהשרים, לא מדבר. אתם תהיו בדיוק כמוני. אף אחד לא עונה על שאילתות. זה התקנון, אבל לא אכפת לנו, נכון? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת שירי. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> עכשיו אני רוצה להתנגד להצעת החוק הזו, ואני אומר שאני מתנגד לחלק מאוד מהותי. והמילים שחסרות לי בהצעת החוק הזו הן "חברי כנסת". כי אנחנו חיים, כמו שאמר שר המשפטים, בעולם של רשתות חברתיות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברי הכנסת. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואתה צודק, חנוך, כשאתה בא ואומר: אני רוצה להילחם בתופעת הפייק ניוז, וזה שאין אחריות. ואתה יכול לפתוח עכשיו כל יוזר ולהגיד: אני מפיץ מה שאני רוצה, תיאוריות קונספירציה על זה שהעולם שטוח, ועל אי.טי. שבא והחליף את זאב אלקין בהיותו שר המינהלות, וכל מיני כאלה. אני מאוד מסכים איתך, ויש הרבה מאוד דברים, בטח ובטח ברשתות החברתיות, גם במיסוי וגם בזה, שאני מסכים איתך. אבל הבעיה שלנו – הבעיה שלי, לפחות, בהצעת החוק הזו – היא שיש חברי כנסת שמנצלים את החסינות שלהם לעשות בדיוק את מה שאתה מנסה למנוע, והם מוגנים. אנחנו – הם – אנחנו הרי מורמים מהעם. אנחנו מוגנים, אנחנו יכולים להפיץ, אנחנו. ואטורי יכול להפיץ שיאיר גולן הוא בוגד, וזה בסדר גמור, הוא לא חייב בשום דין. מאי גולן יכולה להפיץ שה-AI החליף אותה בהודעות הקוליות בתחקיר שעשו עליה, וזה בסדר גמור, אף אחד לא יכול לדבר איתה. טלי גוטליב יכולה להסגיר סודות מדינה פה, בפרהסיה, וזה בסדר גמור, כי יש לה חסינות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איזה סוד מדינה הזכרתי? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שמות של אנשים ובכירים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה לא סוד מדינה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה סוד אסור בפרסום. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה לא סוד מדינה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה, טלי. אני מבקש לעצור את הזמן, כי טלי מפריעה לי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה לא סוד מדינה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה. את יכולה לעשות את זה, וזה בסדר גמור. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה לא סוד מדינה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> דיסטל יכולה לעלות לפה ולהקריא חצאי פסיקות של בג"ץ – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אין שכל – אין דאגות. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ביודעין שהיא משקרת, ביודעין, ולהפיץ את זה. ואז אנשים בבית יושבים וחושבים שבג"ץ הפריע לצה"ל לעבוד בפרימטר, כי בקולמוס, עט, היא שכחה לציין את זה שדחו עתירות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בג"ץ הפריע ללוחמינו – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> סוכות וואטורי, הפורצים הנוצצים – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בג"ץ הפריע ללוחמינו – – – בנוהל פתיחה באש. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – יכולים לפרוץ לבסיסי צה"ל, וזה בסדר גמור. אושר שקלים יכול להמציא שיש סרבנות רפואית, להגיד את זה בפרהסיה – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה, תודה רבה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – וזה בסדר גמור. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. בבקשה לסיים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> את תרבות השקר הפכתם למדינה שלנו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בבקשה לסיים. תודה רבה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ולכן, אדוני, חבר הכנסת המציע – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. בבקשה לסיים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – אני מתנגד לזה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בבקשה לסיים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> וגם אתה צריך להתנגד לזה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> סיימת. הבנו. תודה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> סיימתי. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת ביטון, בבקשה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כשמפריעים לי אתה צריך לעצור את הזמן. גם החמש-שש שניות, כשאתה כל שנייה אומר לי: תסיים, תסיים, תסיים – זה בדיוק הזמן שאתה לא עוצר. אז אם אתם בתקנון – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בבקשה לרדת. בבקשה לרדת. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – אז תקפיד קלה כחמורה גם לאופוזיציה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בבקשה לרדת, ואל תרים עליי את הקול. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני ארים את הקול כמה שאני רוצה. אתה לא תגיד לי מה לעשות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> קצת דרך ארץ. קצת דרך ארץ. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> דרך ארץ – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> דרך ארץ. אין לך דרך ארץ. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתת תלמד אותי? מישהו מכם יכול ללמד דרך ארץ? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כן, כן, הרבה מאוד. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אין שני מתנגדים. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אבל הוא כבר קרא לי. הוא כבר קרא לי. מה זה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, לא, לא, התקנון. אני מתנצל, מיכאל. סליחה, מחילה. ביטון, תקבל פיצוי אחרי זה. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> טוב. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> התקנון, התקנון. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אתה דורס את האופוזיציה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מרוב שאילתות אתם לא עומדים בתקנון. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני התבלבלתי. תודה רבה. תודה רבה. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אם כבר עלינו, אי-אפשר? המזכיר? באופן חריג? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אי-אפשר, אי-אפשר. אחרי זה. אי-אפשר. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> די לרמיסת האופוזיציה. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> החוק הוא המלצה בכלל. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> זה הנאום הכי ארוך שהיה לי בכנסת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת המציע, אתה רוצה להשיב? בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> רמיסת האופוזיציה. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> תודה. אדוני שר המשפטים, שמעתי את מה שאמרת. יש בעיה להחריג את כל הנושא, כי יש הבדל בין מישהו שבא ומביע איזושהי ביקורת, אפילו ארסית, ששם אני מבין את האירוע כסתימת פיות, לבין בן אדם שמפרסם פרסום מסוים בטוויטר שלו – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הוא אנונימי. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אנונימי כמובן, או בכל מקום אחר, או בגוגל, שהדבר הזה יכול לכלול תכנים פוגעניים; הדבר הזה יכול להיות ברמה של הסתה לאלימות; הדבר הזה יכול לפגוע בפרטיות, גם של ילדים קטנים. והדברים האלה נעשים השכם והערב. ולכן, כאשר באים לשקול כאן את הנושא של אולי דריסה, אז פה אין מקום לדריסה. ואם בן אדם רוצה להביע ביקורת, הוא לא צריך להיות אנונימי. האנונימיות היא בדרך כלל במקרים הללו שאנחנו אומרים עליהם "מפלטו של הנבל", ולא אדם שבגלל שהוא מפחד להביע איזו עמדה לגיטימית בעבודה, אז הוא מסתיר את הזהות שלו. עם זה אין בעיה, וסביר גם להניח שבית המשפט לא יורה על הסרה של דבר כזה. אבל כאשר יש מקרים חמורים מאוד, לעיתים, שלהערכתי גם אתה וגם אני מבינים על מה מדובר, וחוו פה לא מעט אנשים את הדברים הללו, זה לא דבר שיכול לקבל הגנה תחת אנונימיות, ולכן צריך להתייחס גם לנושא הזה. אפשר לתת איזושהי החמרה, לקבוע שלא כל עילה של לשון הרע – דברים מסוימים אולי, להכניס שם נושאים מהגנת הפרטיות, מאיסור פגיעה מינית, מכל מיני דברים מהסוג הזה – אבל אי-אפשר לבוא ולבטל את כל נושא הפלטפורמה בשם איזשהו חשש אמורפי מפגיעה בחופש ביטוי. אין בעיה עם חופש ביטוי למי שאומר דברים נכוחים; יש בעיה כאשר מנצלים את האנונימיות כדי לרצוח נפשות ממש, ועם זה אסור לנו להשלים. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק איסור לשון הרע (תיקון – חשיפת פרטי מידע של מנוי ברשת תקשורת אלקטרונית), התשפ"ג–2022. הצבעה שמית. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> היושב-ראש, אני רק רוצה לומר, בהמשך לדברים שאמרתי לאופוזיציה, שיהיה ברור שעמדת הממשלה היא לתמוך בחוק, כפי שאמרתי. אבל הממשלה לא תתמוך בחוק – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> יש שמית, כן? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כן כן כן. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> זה שמית או זה? מה קורה? << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> – – על פי החלטת ועדת שרים, אם הוא יורחב מעבר לדרישות שאני ציינתי בדברים שלי. על הבסיס הזה ישנה – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני לא שומע. תודה רבה. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> למה לא עוברים להצבעה? מה קורה? מה קורה? סליחה, מה, אתם סוגרים – – – אני לא הבנתי, אדוני המזכיר – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת מרב מיכאלי. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> מה זה? תעברו להצבעה. אמרת עוברים להצבעה – תעברו להצבעה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> יש שמית? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יש הצבעה שמית. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> זה שמית. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> תודה רבה שחיכיתם רבע שעה בשביל לדעת מה הקואליציה רוצה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מרב, אני מעדכן אותך שהאופוזיציה הגישה בקשה להצבעה שמית. אתם הגשתם שמית. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> אופיר, אין לי טענה אליך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יש כאן חברי הכנסת של האופוזיציה? חברת הכנסת מרב מיכאלי, בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יאללה, יוצאים להצבעה. בבקשה, המזכיר. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – בעד גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – בעד ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אביחי אברהם בוארון – אינו נוכח אוריאל בוסו – אינו נוכח מישל בוסקילה – אינו נוכח דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו משתתף בהצבעה מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – בעד אליהו ברוכי – אינו נוכח ניר ברקת – בעד ששון ששי גואטה – אינו נוכח טלי גוטליב – בעד מאי גולן – אינה נוכחת גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו משתתף בהצבעה אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אלי דלל – בעד שלום דנינו – בעד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – בעד שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – אינו נוכח מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – בעד אימאן ח'טיב יאסין – אינה משתתפת בהצבעה ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – אינו נוכח אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – אינו נוכח אלמוג כהן – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – בעד ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו משתתף בהצבעה ירון לוי – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – בעד נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח סימון מושיאשוילי – בעד טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – אינה נוכחת יונתן מישרקי – אינו נוכח חנוך דב מלביצקי – בעד ארז מלול – בעד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח צגה מלקו – בעד אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח משה סולומון – אינו נוכח לימור סון הר מלך – אינה נוכחת אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח עפיף עבד – בעד איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – אינו נוכח משה פסל – אינו נוכח יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת אריאל קלנר – בעד יצחק קרויזר – אינו נוכח גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – בעד אליהו רביבו – אינו נוכח משה רוט – אינו נוכח שמחה רוטמן – אינו נוכח עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – נגד אושר שקלים – בעד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> סיבוב שני, בבקשה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אביחי אברהם בוארון – בעד אוריאל בוסו – אינו נוכח מישל בוסקילה – אינו נוכח דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח בועז ביסמוט – בעד מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח אליהו ברוכי – אינו נוכח ששון ששי גואטה – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – אינו נוכח מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – אינו נוכח אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – אינו נוכח אלמוג כהן – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח ירון לוי – אינו משתתף בהצבעה מיקי לוי – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – אינה נוכחת יונתן מישרקי – אינו נוכח יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח משה סולומון – אינו נוכח לימור סון הר מלך – אינה נוכחת אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – אינו נוכח חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – אינו נוכח משה פסל – אינו נוכח יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת יצחק קרויזר – אינו נוכח גלעד קריב – נגד אליהו רביבו – בעד משה רוט – אינו נוכח שמחה רוטמן – אינו נוכח עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת עאידה תומא סלימאן – אינה משתתפת בהצבעה פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> האם יש חברי כנסת באולם שנוכחים, רוצים להצביע ולא הצביעו? אין. תמה ההצבעה. בבקשה, ספירת הקולות. להלן תוצאות ההצבעה: 25 בעד, שני מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק איסור לשון הרע (תיקון – חשיפת פרטי מידע של מנוי ברשת תקשורת אלקטרונית), התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת חנוך מלביצקי, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מעמד האישה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תעבור לוועדת הכנסת לצורך קביעת הוועדה שתדון בהצעת החוק. << הצח >> הצעת חוק החלת תקצוב מגדרי על תקציבים ציבוריים בישראל, התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/778/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבריי חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק החלת תקצוב מגדרי על תקציבים ציבוריים בישראל, התשפ"ג–2022, של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את חברת הכנסת להציג – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> עאידה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> את עאידה להציג את הצעת החוק. לרשותך עד עשר דקות. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי וחברות כנסת נכבדים, אני מתכבדת להגיש בפניכם את הצעת חוק החלת תקצוב מגדרי על תקציבים ציבוריים בישראל. הצעת החוק הזו לא באה בחלל ריק. בשנים האחרונות – כבוד היושב-ראש. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> גלעד קריב, תגיד לעליזה שתכבד. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> בשנים האחרונות גוברת ההבנה כי שוויון מגדרי הינו בגדר זכות-יסוד ולא משהו שהוא מותרות. הוא לא רק תורם לשיפור חייהן של נשים אלא תורם באופן כללי לחברה, שאמורה להפוך להיות יותר שוויונית, גם יותר מתפתחת מבחינה כלכלית. עם זאת, למרות שנעשו הרבה צעדים בעבר כדי לשפר את השוויון המגדרי ולשפר את מעמדן של הנשים, עדיין הפערים קיימים ועדיין הנשים לא נמצאות במקום שהוא שוויוני, גם בקבלת החלטות, וגם הן עדיין סובלות מאלימות מגדרית והרבה צורות אחרות של אפליה. אני חושבת שכולם במדינה כבר מכירים את המונח תקצוב מגדרי או ניתוח מגדרי לתקציב, ואני אומרת שהרבה ממקבלי ההחלטות והמשרדים השונים במדינה מכירים בזה, כי כבר משנת 2014 התקבלה החלטת ממשלה, שמספרה 2084, המדברת על הצורך בלעשות ניתוח מגדרי לכלל התקציבים ולהתחיל לפעול לפי זה בכל הצעת תקציב מדינה שמוגשת לכנסת בכל שנה. ואכן, הבינו מלכתחילה שזה נושא שיהיה קצת קשה. אנשים, אין להם את המיומנויות לעשות את זה, לא כולם מבינים מה זה תקצוב מגדרי, ולכן הממשלה החליטה שזה יהיה הדרגתי, ובעצם מ-2017 הניתוח היה אמור להיות ב-100% על כל התקציבים של כל המשרדים. אני, כשכיהנתי כיושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה, מ-2015 עד לפני שנתיים – בכל שנה הוועדה לקחה על עצמה לעשות ישיבות שבודקות את הניתוח המגדרי של המשרדים השונים ולקדם את הנושא. ואני חייבת להגיד, למרות הקושי שהיה קיים במשרדים השונים ולמרות שכל משרד עשה את זה בקצב שלו, הם עשו את זה. נכון, היו לנו הצעות לשיפור. הרשות לקידום מעמד האישה, אפילו עם הוועדה שהחליטה עליה הממשלה דאז – הממשלה החליטה על הקמת ועדת היגוי, והרשות בתוך הוועדה הזו, עם משרד האוצר, שמפיצה תדריך לכלל המשרדים וקריטריונים איך לבנות את הניתוח הזה, ואכן עשו את זה. היו השתלמויות לעובדי משרדים שונים איך לעשות את הניתוח. היו אפילו התכתבויות ודיבורים ביני לבין משרד הפנים איך להחיל את זה על הרשויות המקומיות, תוך הבנה שזה לא יהיה קל. יש כאלה שאומרים לי: אבל האם זה באמת יקרב את השוויון המגדרי? ואנחנו אומרות שיש מה שנקרא לעשות Gender Mainstreaming, כלומר שיתחילו אנשים להפנים ולקבל על עצמם את האחריות לנתח את התקציבים ולנסות להבין מה הצרכים של הנשים. מישהו אמר לי: את רוצה שכל משרד יחלק את התקציב שלו שווה בשווה בין נשים לגברים? אז לא, זאת לא מטרת החוק. מטרת החוק היא שכל משרד ממשלתי, כל מקבל החלטה, ייקח בחשבון שאולי הצרכים של הנשים – ואני אומרת אולי ואני יודעת שאכן – הם שונים, וצריך לשים לב אליהם, וצריך שתקציב המדינה, שהוא מכספי הציבור – כלל הציבור באופן שווה ייהנה מהתוצרים שלו, גם מבחינת תוכניות, גם מבחינת פרויקטים וגם מבחינת תקציבים רגילים. עכשיו, אני חייבת להגיד שהיה מאוד מעניין כאשר דנו כל שנה בתקציבים שהובאו בניתוח שהובא בפני הוועדה. אני התעקשתי לעשות את זה, כי גרמנו למקבלי ההחלטות לחשוב איך לענות על השאלות ועל הפערים הגדולים מאוד שיצאו מול כולם כאשר ניתחו את התקציב, והיו צריכים לחשוב איך לסגור את הפערים האלה. יכול להיות שתהיה התנגדות, כנראה, להצעת החוק הזאת. אני מתפלאת על ההתנגדות הזאת, חברים. כפי שאמרתי, החלטת הממשלה הייתה לקיים ניתוח מגדרי לתקציב התקבלה בממשלה השלושים-ושלוש בשנת 2014. תתפלאו לשמוע מי היה ראש הממשלה דאז – זה אותו ראש ממשלה הקיים היום. מי שישבו בהחלטות האלה – קואליציה שכללה גם אנשים שיושבים באופוזיציה היום. שר האוצר אז היה יאיר לפיד, ואני חייבת להגיד שהוא הוביל גם את העניין הזה של תקצוב מגדרי, אבל הממשלה הייתה בהובלת הליכוד, בדיוק כמו הממשלה היום. אז אני מבינה שמי שהסכים להחלטת הממשלה והוביל אותה – כי לא יכול להיות שראש הממשלה אז התנגד להחלטה הזאת, היא לא הייתה קורית אם הוא היה מתנגד. אז הסכימו להחלטת ממשלה אבל לא לחקיקה. החקיקה הזאת בעצם רק תעגן בחוק, כדי שלא יהיו נסיגות. אני עברתי על התקציב של 2025 וראיתי את הניתוח. לצערי, כאשר לרגע מסיטים את העין ולא בודקים מה קורה, כנראה יש לאנשים נטייה לסגת אחורה ולהקל ראש אפילו במילוי החלטה ממשלתית. זה מה שקרה בתקציב הנוכחי. תלכו ותבדקו את הנספחים של הניתוח המגדרי, ותראו שפתאום יש עבודה חפיף כזה. אנחנו רוצים שזה יהיה בחוק כדי לא לסגת אחורה, כדי להתקדם בעניין של הפנמה והבנה של הצורך בשוויון מגדרי, כדי שהתוצאות של ניתוח כזה יתרמו גם לכלכלה וגם לחברה במדינה וכמובן גם לנשים. היה לי חשוב להדגיש את זה, כי יש אנשים שמתנגדים, כנראה, להצעת החוק רק על בסיס אישי. אני מאוד מקווה שזאת לא הסיבה, כי בסופו של דבר מי שאמורות ליהנות מהצעת חוק כזאת הן גם הנשים במדינת ישראל – כל הנשים במדינת ישראל על כל גווניהן ועל כל צבעיהן ודתותיהן והשייכות שלהן – אבל גם החברה והכלכלה במדינה. אני מאוד מקווה שמה שממשלת ישראל השכילה להבין ב-2014, להתחיל את המסע הזה, תשכיל גם ועדת השרים להבין שזה צעד שרק צריך לחזק אותו בחקיקה ראשית כדי להבטיח שכולנו נצעד קדימה לשוויון מגדרי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. << הצח >> הצעת חוק החלת תקצוב מגדרי על תקציבים ציבוריים בישראל, התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/2336/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת מרב מיכאלי) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להצעת החוק הוצמדה הצעת חוק החלת תקצוב מגדרי על תקציבים ציבוריים בישראל, התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת מרב מיכאלי. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> תודה, אדוני. הצעת החוק המדוברת, אני הגשתי אותה כבר בכנסת התשע-עשרה. אבל גם אז ממשלת נתניהו בחרה שלא לחוקק את זה אלא להעביר איזו החלטת ממשלה שעשתה משהו חלקי, שבהיותנו נשים שרגילות להיות מופלות לרעה בכל תחום ובכל עניין, אנחנו נורא נורא מתרגשות שחלק ממשרדי הממשלה עשו חלק מהניתוח התקציבי כדי לראות כמה נשים נפגעות לרעה בכל תקציב ותקציב במדינת ישראל. אלא שמאז 2013 מצבן של נשים בישראל הורע באופן כל כך ניכר, והממשלה הזאת, יש לה שיא בפגיעה בנשים ובהחרפת הפער בין גברים לנשים במדינת ישראל. תשמח ודאי לדעת שהפער בשכר הוא בין – רוצה לנחש, אדוני היו"ר, מה הפער בין השכר הממוצע של גבר לשכר ממוצע של אישה? בוא ננסה. תנסה. כמה לדעתך גבר מרוויח בממוצע בישראל? 14,000 שקל. כמה לדעתך אישה? 9,000. מה אתה עושה ככה עם הראש. זה נורא. חבל שאתה לא מצקצק – גם היו שומעים את זה אולי במיקרופון. הצקצוק היה אומר הרבה מאוד. פער של 5,000 שקל בשכר, שזה 32%, זאת נקודת ההתחלה שממנה מגיע התקציב הזה, שהפגיעה בו היא בעיקר פגיעה בנשים. משום שהשכר של גברים גבוה יותר, לא יפתיע אותך שנשים הן לרוב אלה שצריכות קצבאות מביטוח לאומי, שכן השכר שלהן נמוך יותר. אז הפגיעה במקבלות ובמקבלי ביטוח לאומי היא פגיעה קשה בתקציב הזה במקבלות ובמקבלי מס הכנסה שלילי – פגיעה קשה בתקציב הזה. כל הפגיעות האלה והעלאת המע"מ, שזה אומר שיהיה יותר יקר על מעט הכסף שיש לך, מצטברות לפגיעה אנושה בנשים בתקציב הזה. וכשאני אומרת נשים, הרי אני לא אומרת רק נשים – אני אומרת אימהות; אני אומרת הילדות והילדים של האימהות האלה, שחלקן אימהות ללא בן זוג, שחלקן אימהות שעובדות יומם ולילה ובקושי מגרדות את שכר המינימום; אני אומרת אימהות ונשים שחשופות במקומות העבודה שלהן לפגיעה מינית ולכל מיני סוגים של התעמרות, חלקם סוגים של התעמרות שמותרת בחוק; אני אומרת נשים במדינת ישראל היום שמקבלות ייצוג עלוב – פחות מרבע בפרלמנט הזה, ממש פירור בממשלה, אפס במשרדי הממשלה, אין אף מפלגה שמובלת על ידי אישה. הנשים בתקציב הזה הולכות לחטוף סטירת לחי, והממשלה הזאת לא מוכנה לחוקק אפילו את הניתוח המגדרי התקציבי שיראה את הפגיעה הזאת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את כבוד שר התקשורת, ד"ר שלמה קרעי, להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. עשר דקות. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני מקריא לכן, מציעות הצעות החוק, את תגובת שר האוצר. ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה להתנגד להצעת החוק. במצב הנוכחי מתבצע ניתוח מגדרי של תקציב המדינה בהתאם להחלטת ממשלה מס' 2084 – שהזכרת אותה, חברת הכנסת תומא סלימאן – מיום 7 באוקטובר 2014, שעניינה אימוץ המלצות הוועדה לבחינה מגדרית של תקציב המדינה בישראל. החלטת הממשלה האמורה מאמצת את המלצות הוועדה לבחינה מגדרית של תקציב המדינה, אשר בחנה את הסוגיה על כלל היבטיה, והמלצותיה מהוות נקודת איזון בין השיקולים השונים. יש לציין שהמלצות הוועדה כללו יישום הדרגתי, והוא הושלם בשנת 2018. ההצעה החדשה מציעה להרחיב את חובת הניתוח המגדרי ולעגנה בחקיקה באופן שאינו מגובה בהמלצות הוועדה האמורה או בהמלצות של גורם מקצועי כלשהו. התיקון המוצע משית נטל אסדרתי, רגולטורי, בלתי סביר על משרדי הממשלה הן בתקופת תקציב והן בעבודה השוטפת באופן שיפגע בפעילות הממשלה. אבקש מחבריי חברי הכנסת להסיר את הצעות החוק מסדר-היום. אני רוצה לעבור, בזמן שנותר לנו, לדבר – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הרבה זמן. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> כן, יש לנו הרבה זמן. אני רוצה לדבר על כמה דברים, ובעצם סוגיה שהולכת ומבעבעת לאט-לאט. בעיניי, הריאקציה הייתה צריכה להיות כבר לפני כמה שנים. הניסיונות של העם ושל הדרג הנבחר להכיל את הדריסה של הדמוקרטיה, את עקירת הדמוקרטיה במדינת ישראל – עד כדי כך, שאנחנו הופכים לאט-לאט להיות למדינה שאפלטון חזה בעיני רוחו, שבה יש מועצת חכמים בלתי נבחרת שעל פיה יישק דבר – התהליך הזה קורה כבר עשרות בשנים במדינת ישראל והגיע בשנים האחרונות למצב בלתי נסבל שלא ניתן להכיל אותו יותר. אני רוצה דווקא לפתוח בסוגיה של חופש הביטוי של חברי הכנסת. ראיתי בדיוק סרטון שהעלה למרשתת, לטוויטר, יותם זמרי. סרטון שבו רואים את אבישי גרינצייג מראיין את נורית ליטמן, המשנה לשעבר לפרקליט המדינה. אני אקצר לכם, יש שם כמה דקות של ריאיון. השורה התחתונה שלה, בערך במילים שלה – חקירה מעמידה את נבחר הציבור במקום. היא אומרת שם: לפי ההתרשמות שלה, השר מיקי זוהר למד מזה את הלקח, והוא השתנה. זאת אומרת, אומרת שם המשנה לפרקליט המדינה: אנחנו משתמשים בכלי המשפטי הזה, שמזמן לחקירה את חברי הכנסת, בניגוד לחוק, אגב, כדי לחנך את נבחרי הציבור, כדי לסתום להם את הפה. אני לא מדבר על חבר הכנסת שעלה כאן קודם, ומבחינתו חברי כנסת, לא צריך לתת להם חופש ביטוי, לא צריך להגן עליהם, אפשר לרמוס אותם. כי מה זה חברי הכנסת בעיני יש עתיד? ויש עתיד זאת מילה כוללת, הם לא יכולים לבקש כולם הודעה אישית. מה זה חברי הכנסת בעיניי יש עתיד? כמו שאמר חבר הכנסת דוידסון, הוא לא רוצה ש-120 חברי כנסת יקבעו מדיניות. יש 15 שופטים, הם סומכים עליהם יותר. אז קודם כול, אני לא מבין בכלל מה אתם עושים כאן, חברי יש עתיד? למה אתם כאן? אתם מבזבזים כספי ציבור על משכורות, על עוזרים, על לשכה. עשרות מיליונים אתם מבזבזים, ואתם אומרים: אנחנו לא רוצים לעשות כלום, השופטים יקבעו הכול. למה אתם פה? אתם מבזבזים את הזמן שלנו, מבזבזים כספי ציבור. תנו את המפתחות לשופטים, תגידו: אנחנו רוצים ששופטים יחליפו אותנו, ונגמור. אולי שיאיר לפיד ישבץ רק שופטים בגלימות ברשימה שלו בפעם הבאה, בשישה-שבעה מנדטים שנשארו לכם. אני רוצה לומר שלי אין ספק בפרשנות – זאת לא פרשנות, זאת לשון החוק הברורה; חברת הכנסת גוטליב, אני רוצה שתהיי איתי רגע. לי אין ספק בפרשנות שלך. זאת לא פרשנות, אין פה בכלל מחלוקת פרשנית. החוק אומר שחבר הכנסת חסין בפני כל פעולה משפטית. מה זה חקירה, אם לא פעולה משפטית? הדברים ברורים. אבל גם אם למישהו היה ספק באשר לפרשנות, האם חקירה כלולה בפעולה משפטית או לא, כשאנחנו שומעים את המשנה לפרקליט המדינה אומרת: אנחנו משתמשים בחקירה כדי למנוע את חופש הביטוי של חברי הכנסת, כדי לחנך אותם; כשהיא מתגאה בזה שהינה, השר מיקי זוהר – אני לא יודע, אני לא חושב שהוא התחנך מהחקירה הזאת ואני לא נכנס לגופו של עניין, אבל היא טוענת שהוא התחנך. אז אם למישהו היה ספק, אין יותר שום ספק. בוודאי שחופש הביטוי של חברי הכנסת, כפי שמעוגן בחוק חסינות הכנסת, כולל חסינות בפני כל פעולה משפטית, כולל מפני חקירה, למעט בדברים שהחוק מגדיר במפורש שחבר הכנסת לא חסין בפניהם – יש רשימה ארוכה של דברים כאלה, אבל חופש הביטוי הכללי לא כלול בהם. מכאן אני רוצה לעבור, בעצם מעניין לעניין באותו עניין, לזעקות השבר על קץ הדמוקרטיה ביומיים האחרונים. אני אתאר לכם מה קרה. בא בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ ואומר – אגב, היועצת המשפטית לממשלה, שבדרך כלל היא מאוד מאוד לעומתית כלפינו, כלפיי בוודאי, עד כדי כך שבג"ץ, בסוגיה של מינוי ממלאת מקום יושב-ראש הרשות השנייה, ד"ר אודליה מינס, אמר לה שהפרשנות שלה שגויה והפרשנות של השר נכונה; הוא גם גער בהם על זה שלא נתנו ייצוג ועל זה שכתבו שם גיבובי מילים שאין קשר בינם לבין הטענות שלהם. אז גם היועצת המשפטית לממשלה כתבה לבג"ץ בחוות דעתה שהחוק לא מאפשר הארכה לשני חברי מועצת התאגיד האלה; הם קוראים להם במשפט 6 ו-7. היועצת המשפטית לממשלה אומרת שהחוק לא מאפשר. היא מבקשת מבג"ץ להורות לי, לשר התקשורת, למנות בהקדם יושב-ראש ועדת איתור שידון בעניין שלהם. אני הוספתי בתגובתי לבג"ץ: לא משנה אם יש ועדת איתור או אין ועדת איתור, הסמכות היא שלי. החוק אומר שהשר רשאי, בהמלצת ועדת האיתור. זאת אומרת, הסמכות הבלעדית אם להאריך כהונה או לא להאריך כהונה היא של שר התקשורת. בא בג"ץ ואמר – נכון, הוא בעצם לא אמר, זאת עוד הזיה מארץ ההזיות: בא בג"ץ בצו ביניים ומבטל החלטות של דרג נבחר. בלי נימוק, בלי שום הסבר. איך זה מתיישב עם עקרון הפרדת הרשויות? איך זה מתיישב עם החוק? מאיזו סמכות הוא נוטל לעצמו את הכוח לבוא ולקחת בעצם סמכויות של השר ולמנות במקום השר? אז אני אומר, אם בג"ץ אומר: אני מצפצף על החוק, אני לא כפוף לחוק, החוק אומר שהסמכויות הן של השר ואני נוטל את הסמכויות לעצמי – מה יגידו האזרחים הקטנים? מה יגיד אזרח שעומד ברמזור אדום? הוא אומר: רגע. בג"ץ מצפצף על החוק, גם אני יכול לצפצף על החוק. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא, השר לא מצפצף על החוק. בג"ץ מצפצף על החוק. לפחות תיצמדי לעובדות. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא. למה שאזרח – תקשיבי להסבר. החוק אומר שהשר רשאי להאריך את כהונתם. בג"ץ אומר שהשר רשאי; השר אומר: אני לא מאריך – ובג"ץ מאריך. מה זה אומר? בג"ץ אומר: יש חוק, אני מצפצף על החוק; מה יגיד האזרח הקטן כשיגידו לו לשלם מס ויגידו לו לעמוד ברמזור אדום? הוא יגיד שאם יצחק עמית ודפנה ברק ארז ואפילו סולברג, באים ואומרים: הסמכות שלנו בוקעת רקיעים, מבטלת את כל החוקים, כולל חוקי-יסוד – גם אנחנו, האזרחים הקטנים, מותר גם לנו לצפצף על החוק. אז אני אמרתי בצורה חד-משמעית ואני אומר כאן שוב. גם אני כפוף לחוק וגם שופטי בית המשפט העליון הנכבדים כפופים לחוק. לכן, הצו שניתן להארכת כהונתם של אותם שני חברי מועצת תאגיד נטול סמכות, משולל תוקף. החוק בעצם גובר על ההחלטה הזאת, ולכן אין אפשרות לקיים את הצו הזה. אני לא יכול לקיים צו שמנוגד לחוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. לפי בקשת הממשלה, הצבעה שמית. בבקשה, כבוד המזכיר. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח גדי איזנקוט – בעד ישראל אייכלר – נגד דן אילוז – נגד ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – בעד זאב אלקין – נגד משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – נגד אביחי אברהם בוארון – נגד אוריאל בוסו – נגד מישל בוסקילה – נגד דבי ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – נגד בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – נגד אליהו ברוכי – נגד ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – נגד טלי גוטליב – נגד מאי גולן – אינה נוכחת גילה גמליאל – נגד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – נגד סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – נגד אלי דלל – נגד שלום דנינו – נגד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – נגד שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – נגד מיכל מרים וולדיגר – נגד יצחק שמעון וסרלאוף – נגד יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – בעד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – בעד משה טור פז – בעד אחמד טיבי – בעד יוסף טייב – נגד אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – נגד חילי טרופר – בעד אלמוג כהן – אינו נוכח מאיר כהן – בעד מירב כהן – בעד מתן כהנא – בעד עופר כסיף – בעד אופיר כץ – נגד ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד ירון לוי – בעד מיקי לוי – בעד יריב לוין – נגד נעמה לזימי – בעד אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח סימון מושיאשוילי – נגד טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – בעד שלי טל מירון – בעד יונתן מישרקי – נגד חנוך דב מלביצקי – נגד ארז מלול – נגד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – נגד צגה מלקו – נגד אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – נגד משה סולומון – נגד לימור סון הר מלך – נגד אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – נגד משה סעדה – אינו נוכח גדעון סער – נגד מנסור עבאס – אינו נוכח עפיף עבד – נגד איימן עודה – בעד יוסף עטאונה – בעד חוה אתי עטייה – נגד חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – נגד עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – נגד משה פסל – אינו נוכח יסמין פרידמן – בעד אורית פרקש הכהן – בעד מטי צרפתי הרכבי – בעד אריאל קלנר – נגד יצחק קרויזר – נגד גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – נגד אליהו רביבו – אינו נוכח משה רוט – נגד שמחה רוטמן – נגד עידן רול – אינו משתתף בהצבעה אפרת רייטן מרום – בעד אלון שוסטר – בעד קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – בעד מיכל שיר סגמן – בעד נאור שירי – בעד אושר שקלים – נגד עאידה תומא סלימאן – בעד פנינה תמנו – בעד << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נעבור לסיבוב השני. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – נגד ינון אזולאי – נגד ואליד אלהואשלה – אינו נוכח משה ארבל – נגד בועז ביסמוט – נגד איתמר בן גביר – אינו נוכח ניר ברקת – נגד מאי גולן – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח אבי דיכטר – נגד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח ווליד טאהא – אינו נוכח אוהד טל – נגד אלמוג כהן – נגד ישראל כץ – אינו נוכח אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת אבי מעוז – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח משה סעדה – נגד מנסור עבאס – אינו נוכח חמד עמאר – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח משה פסל – אינו נוכח אליהו רביבו – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – נגד << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> האם יש חברי כנסת נוכחים באולם שרוצים להצביע? כן, יש. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) יולי יואל אדלשטיין – נגד בנימין גנץ – בעד << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תמה ההצבעה. להלן תוצאות ההצבעה: 41 בעד, 59 נגד. אני קובע כי הצעת חוק החלת תקצוב מגדרי על תקציבים ציבוריים בישראל, התשפ"ג–2022, של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן וקבוצת חברי כנסת, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום. חבריי חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק החלת תקצוב מגדרי על תקציבים ציבוריים בישראל, התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת מרב מיכאלי. הצבעה. הצבעה שמית, כבוד המזכיר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה התוצאה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אמרתי. אמרתי את התוצאה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מי אמר? לא אמרת על הדיון. על בקשת הקואליציה אמרת עכשיו? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אמרתי את התוצאה של ההצבעה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אה, את התוצאה כבר אמרת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זו הצבעה שמית או לא? הצבעה שמית. בכבוד, המזכיר. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – נגד גדי איזנקוט – בעד ישראל אייכלר – נגד דן אילוז – נגד ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – נגד משה ארבל – נגד יעקב אשר – נגד אביחי אברהם בוארון – נגד אוריאל בוסו – נגד מישל בוסקילה – נגד דבי ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – נגד בועז ביסמוט – נגד ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – נגד אליהו ברוכי – נגד ניר ברקת – נגד ששון ששי גואטה – נגד טלי גוטליב – נגד מאי גולן – אינה נוכחת גילה גמליאל – נגד בנימין גנץ – בעד משה גפני – נגד סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – נגד גלית דיסטל אטבריאן – נגד אלי דלל – נגד שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – נגד שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – נגד מיכל מרים וולדיגר – נגד יצחק שמעון וסרלאוף – נגד יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – בעד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – בעד משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – נגד אוהד טל – נגד יעקב טסלר – נגד חילי טרופר – בעד אלמוג כהן – אינו נוכח מאיר כהן – בעד מירב כהן – בעד מתן כהנא – בעד עופר כסיף – בעד אופיר כץ – נגד ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד ירון לוי – בעד מיקי לוי – בעד יריב לוין – נגד נעמה לזימי – בעד אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – בעד סימון מושיאשוילי – נגד טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – בעד שלי טל מירון – בעד יונתן מישרקי – נגד חנוך דב מלביצקי – נגד ארז מלול – נגד יוליה מלינובסקי – בעד מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח צגה מלקו – נגד אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח משה סולומון – נגד לימור סון הר מלך – נגד אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – נגד משה סעדה – נגד גדעון סער – נגד מנסור עבאס – אינו נוכח עפיף עבד – נגד איימן עודה – בעד יוסף עטאונה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – נגד חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – נגד עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – נגד משה פסל – אינו נוכח יסמין פרידמן – בעד אורית פרקש הכהן – בעד מטי צרפתי הרכבי – בעד אריאל קלנר – נגד יצחק קרויזר – נגד גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – נגד אליהו רביבו – נגד משה רוט – נגד שמחה רוטמן – אינו נוכח עידן רול – בעד אפרת רייטן מרום – בעד אלון שוסטר – בעד קטי קטרין שטרית – נגד אלעזר שטרן – בעד מיכל שיר סגמן – בעד נאור שירי – בעד אושר שקלים – נגד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – בעד << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> סיבוב שני, בבקשה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) אמיר אוחנה – נגד ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת איתמר בן גביר – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת שלום דנינו – נגד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת יאסר חוג'יראת – בעד ווליד טאהא – אינו נוכח משה טור פז – בעד אחמד טיבי – אינו נוכח אלמוג כהן – נגד ישראל כץ – אינו נוכח אביגדור ליברמן – בעד מיכאל מלכיאלי – נגד אבי מעוז – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח יבגני סובה – בעד צבי ידידיה סוכות – נגד אופיר סופר – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח יוסף עטאונה – אינו נוכח חמד עמאר – בעד עודד פורר – בעד משה פסל – אינו נוכח שמחה רוטמן – נגד עאידה תומא סלימאן – בעד << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> האם יש חברי כנסת נוכחים באולם שלא הצביעו? << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) אופיר סופר – נגד אחמד טיבי – בעד << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יש עוד חברי כנסת? תמה ההצבעה. להלן תוצאות ההצבעה: 47 בעד, 60 נגד. אני קובע כי הצעת חוק החלת תקצוב מגדרי על תקציבים ציבוריים בישראל, התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת מרב מיכאלי, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום. << הצח >> הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון – שינוי שם משפחה של קורבנות עבירת רצח שבוצעה על ידי בני משפחתם), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/2291/25; דברי הכנסת, מושב ראשון, חוברת ל"א, ישיבה 86.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבריי חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון – שינוי שם משפחה של קורבנות עבירת רצח שבוצעה על ידי בני משפחתם), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי וקבוצת חברי הכנסת. הצעת חוק זו כבר נומקה בשבוע שעבר – מזמן, וגם יש עמדת ממשלה מיום 28 ביוני 2023. לכן אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – השוואת קצבת אזרח ותיק וקצבת נכות לשכר מינימום) – – – << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אבל שלוש דקות. שלוש דקות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – מגיעות לה שלוש דקות – – – שלוש דקות. << קריאה >>קריאה: << קריאה >> לא, לא, לא, ממש לא. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> זה לפי התקנון, אל תדאג. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בסדר. נאור, לא להרים את הקול. הינה, נתתי. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> ארז, אתה רומס אותנו. זה לא הוגן, אתה רומס את האופוזיציה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> די כבר לרמוס, די. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> עליזה, את זה אל תצעקי, כי זה חוק חשוב. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק הזו, שהגשתי ביוני 2023, עלתה כבר שלוש פעמים לוועדת שרים, פעמיים במליאה. הצעת החוק היא תיקון לחוק מרשם האוכלוסין, ובעצם מדובר על שינוי שם המשפחה של קורבנות רצח שבוצע על ידי בן המשפחה. על פי החוק, היום לא ניתן לשנות את שם המשפחה של אדם שנפטר, ולא משנה מה הסיבה; לפי הצעת החוק, במקרה שילד נרצח על ידי אחד מהוריו, או בן זוג רצח את בת זוגו, ההצעה מציעה שכן יהיה ניתן לשנות את שם המשפחה של הקורבן, היא תנתק את הנרצח מהרוצח. כמו שאמרתי, ההצעה הזו נדחתה שלוש פעמים על ידי ועדת שרים, ועל מה? בדיון במליאה לפני כשנה וחצי הייתה אמפתיה של הממשלה, אבל עמדת שר הפנים בשם הממשלה הייתה כי צריך לבחון את ההצעה לעומק – מה יש לבחון לעומק? למצוא איזון נכון שייתן מענה לשאלות, לקשיים. כל מה שאני מבקשת זה הנחיות – – << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> וסרלאוף, להירגע. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ושנדבר, כי צריך להגיע להסכמה. אבל להידברות צריך שני צדדים. פניות חוזרות ונשנות שנה וחצי לא נענות – שום התייחסות, לא ממשרד הפנים ולא ממשרד המשפטים. ניסיתי בכנות הכוונה להגיע להסכמות. בקיצור, הממשלה מרחה הצעת חוק טובה וחשובה. גם הפעם, לפני שהעליתי את זה שוב בפני ועדת שרים, שוחחתי עם שר הפנים, עם שר המשפטים, שבגדול הביעו תמיכה בחוק. אולי אספר סיפור על רוצח שפל בשם ברק בן עמי, שבפורים 2020 דקר בדקירות סכין את אשתו, את בתו בת השלוש ואת התינוקת, בת עשרה חודשים. התינוקת בת עשרת החודשים לא שרדה, האימא והבת שינו את שם המשפחה לשם הנעורים של האימא, אבל התינוקת המתה, שנרצחה על ידי אבא שלה, נשאה את השם של הרוצח. ורק בפסיקה תקדימית – וליוותה את האימא עו"ד רותי אלדר – בית המשפט קבע ששם המשפחה של התינוקת שנרצחה ישונה לשם האם, לשם הנעורים של האם. זאת מהות הצעת החוק. היא פשוטה. כל מה שאני אומרת הוא שהכנסת הזאת צריכה מעט חמלה. מאחורי החוק הזה כמובן עומדת עו"ד רותי אלדר מארגון משפחות נרצחים ונרצחות והסיוע המשפטי, ואני מודה לך על כך. אני גם מודה לראש האופוזיציה, שחתם על הצעת החוק לצד חבריי מסיעת יש עתיד. אני באמת מקווה שהממשלה והכנסת הזאת יתעשתו, כי ההצעה הזאת לא עולה כסף, היא רק מבקשת משר הפנים לקבוע תקנות לשינוי שם משפחה של נרצח, שלא יישא את שם משפחת הרוצח. קצת חמלה למשפחות שסוחבות את הכאב הגדול כל כך. אני מבקשת מכם, חבריי חברי הכנסת, קואליציה, תתמכו בחוק. אל תצביעו נגד. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון – שינוי שם משפחה של קורבנות עבירת רצח שבוצע על ידי שם משפחתם), התשפ"ג–2023. הצבעה שמית, לבקשת הממשלה. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – נגד גדי איזנקוט – בעד ישראל אייכלר – נגד דן אילוז – נגד ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – נגד משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – נגד אביחי אברהם בוארון – נגד אוריאל בוסו – נגד מישל בוסקילה – נגד דבי ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – נגד בועז ביסמוט – נגד ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – בעד אברהם בצלאל – נגד אליהו ברוכי – נגד ניר ברקת – נגד ששון ששי גואטה – נגד טלי גוטליב – נגד מאי גולן – אינה נוכחת גילה גמליאל – נגד בנימין גנץ – בעד משה גפני – נגד סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – נגד אלי דלל – נגד שלום דנינו – נגד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – נגד שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – אינו נוכח מיכל מרים וולדיגר – נגד יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – בעד אימאן ח'טיב יאסין – בעד ווליד טאהא – בעד בועז טופורובסקי – בעד משה טור פז – בעד אחמד טיבי – בעד יוסף טייב – נגד אוהד טל – נגד יעקב טסלר – נגד חילי טרופר – בעד אלמוג כהן – נגד מאיר כהן – בעד מירב כהן – בעד מתן כהנא – בעד עופר כסיף – בעד אופיר כץ – נגד ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד ירון לוי – בעד מיקי לוי – בעד יריב לוין – נגד נעמה לזימי – בעד אביגדור ליברמן – בעד יאיר לפיד – בעד סימון מושיאשוילי – נגד טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – בעד שלי טל מירון – בעד יונתן מישרקי – נגד חנוך דב מלביצקי – נגד ארז מלול – נגד יוליה מלינובסקי – בעד מיכאל מלכיאלי – נגד צגה מלקו – נגד אבי מעוז – נגד שרון ניר – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד צבי ידידיה סוכות – נגד משה סולומון – נגד לימור סון הר מלך – בעד אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – נגד משה סעדה – נגד גדעון סער – נגד מנסור עבאס – בעד עפיף עבד – נגד איימן עודה – בעד יוסף עטאונה – בעד חוה אתי עטייה – נגד חמד עמאר – בעד צביקה פוגל – בעד עודד פורר – בעד יצחק פינדרוס – נגד משה פסל – אינו נוכח יסמין פרידמן – בעד אורית פרקש הכהן – בעד מטי צרפתי הרכבי – בעד אריאל קלנר – נגד יצחק קרויזר – בעד גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – נגד אליהו רביבו – נגד משה רוט – נגד שמחה רוטמן – נגד עידן רול – בעד אפרת רייטן מרום – בעד אלון שוסטר – בעד קטי קטרין שטרית – נגד אלעזר שטרן – בעד מיכל שיר סגמן – בעד נאור שירי – בעד אושר שקלים – נגד עאידה תומא סלימאן – בעד פנינה תמנו – בעד << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> סיבוב שני, בבקשה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) אמיר אוחנה – נגד ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת משה ארבל – נגד מאי גולן – נגד אבי דיכטר – נגד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – נגד יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח משה פסל – אינו נוכח << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> האם יש חברי כנסת נוכחים שרוצים להצביע ולא הצביעו? תמה ההצבעה. להלן תוצאות ההצבעה: 54 בעד, 58 נגד. אני קובע כי הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון – שינוי שם משפחה של קורבנות עבירת רצח שבוצעה על ידי בני משפחתם), התשפ"ג–2023, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום. << הצח >> הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – העדפה מתקנת לנכי צה"ל), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/2617/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת יצחק קרויזר) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – העדפה מתקנת לנכי צה"ל), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת יצחק קרויזר. אני מזמין את חבר הכנסת קרויזר להציג את הצעת החוק. לרשותך עד עשר דקות, בבקשה. דרך אגב, קרויזר, את מי אתם מכניסים לקבוצה במקום אלמוג? אני יכול להציע? אולי את מאי? << קריאה >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << קריאה >> לא מוציאים אף אחד. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הוצאת את אלמוג, לא? זה היה סתם שיימינג? << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, אני עומד כאן היום מתוך תחושת שליחות עמוקה להציג בפניכם הצעת חוק בעלת משמעות מוסרית, ערכית ולאומית מהמעלה הראשונה. הצעת החוק נועדה לתקן עוול מתמשך, ולחזק את המחויבות שלנו כלפי אלו שנפצעו, נחבלו ונפגעו במהלך הגנתם על מדינת ישראל ואזרחיה. מאז הקמת מדינת ישראל היא נשענת על חיילי צה"ל ואנשי כוחות הביטחון, אשר במסירותם ובנחישותם שומרים על קיומנו ועל חירותנו. אך המסירות הזו לא מסתיימת עם סיום השירות. ישנם רבים שנותרים עם פציעות, חבלות ומוגבלויות פיזיות ונפשיות שמלוות אותם כל חייהם. החובה המוסרית של החברה הישראלית כלפי לוחמיה ומגיניה מבטאת את הקשר שבין נסיבות פציעתם לבין השתייכותם הלאומית הקולקטיבית – אמר בזמנו השופט אהרן ברק באחת מפסיקותיו בבג"ץ. הפסיקה הזו מזכירה לנו שזו אינה רק זכות, אלא חובה של ממש להעדיף את נכי צה"ל, להעניק להם כלים להשתקם ולשלבם בחברה בצורה מכובדת וראויה. הנתונים מעוררים כאב, אבל יחד עם זאת גם תחושת דחיפות. מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל נוספו למשפחת נכי צה"ל אלפי חיילים וחיילות, מתוכם מאות שנפצעו באורח קשה, ואלפים – באורח בינוני וקל. רבים מהם יזדקקו לשיקום ממושך ותמיכה מתמדת. בעבר מדינת ישראל העניקה פטור ממכרזים לנכי צה"ל להפעלת מזנונים בגופים ממשלתיים ותאגידים סטטוטוריים. החלטה זו אפשרה לרבים מהם להשתקם ולפרנס את עצמם בכבוד, אך עם השנים האחרונות חל שינוי, ורשויות המדינה מפרסמות כיום מכרזים פומביים בלבד תוך התעלמות מהצורך השיקומי של נכי צה"ל. הצעת החוק קובעת שתינתן העדפה לנכי צה"ל במכרזים סגורים בשיעור שייקבע על ידי שר הביטחון ושר האוצר – תקנים של ניהול, הפעלת מזון של המדינה, גופים ציבוריים, שיהיו במכרזים סגורים עם רשימת נכי צה"ל בהמלצת גוף השיקום במשרד הביטחון. זוהי לא רק הכרה בערכם, אלא דרך מעשית לתמוך בשיקומם ולסייע להם. בנוסף, הצעת החוק מציעה להסמיך את שר הביטחון לקבוע מכרזים לתקנים נוספים כשהם סגורים לנכי צה"ל, זאת, באישור ועדת החוקה של הכנסת, ובכך אנו מבטיחים כי הזכויות של נכי צה"ל יישמרו ולא יישחקו בעתיד. חבריי, אנחנו נמצאים בתקופה שבה החברה הישראלית נדרשת להפגין אחדות והערכה למי שנמצאים בחזית. בשנה החולפת איבדנו מאות מחיילינו, רבים מהם צעירים בתחילת דרכם, ואחרים ממשיכים להיאבק בפציעתם. המספרים הללו מייצגים אנשים, משפחות וקהילות שלמות. אני פונה אליכם, חבריי חברי הכנסת מכל סיעות הבית, גם מהקואליציה וגם מהאופוזיציה כאחד. אין כאן עניין פוליטי אלא עניין ערכי. זוהי הזדמנות לאחד כוחות ולומר יחד: אנחנו כאן עבור נכי צה"ל. הצעת החוק הזו איננה רק שינוי טכני, אלא אמירה ברורה: מדינת ישראל לא שוכחת את מי שחירפו נפשם למענה. לא נפקיר אותם, לא נשאיר אותם מאחור. חבריי, אני קורא לכם לתמוך בהצעת החוק הזו בקריאה הטרומית. בואו נראה כי הכנסת הזו יודעת להניח מחלוקות בצד, ולהתאחד סביב הערכים שמחזקים אותנו כעם וכחברה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> רגע, חבר הכנסת קרויזר, למה לא הכנסת גם את נכי פעולות האיבה? למה רק נכי צה"ל? << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> כלל הנכים – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני לא סתם שואל, בשכר טרחת עורכי דין השווינו בחוק, גם משרד המשפטים השווה בין נכי צה"ל לנפגעי פעולות האיבה, כי זו אותה מטרה. גם להם מגיעה עזרה. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> נכון. גם בחוק הזה אנחנו מסתמכים על פסיקה של אהרן ברק, שמצאה את הייחוס המשפטי, איך ניתן להגדיר, ובעקבות האירועים הקשים של 7 באוקטובר יצא לנו, לצערנו, להגדיר גם אוכלוסיות של משפחות חטופים, משפחות שבים, של נפגעי המסיבות, כאוכלוסיות ייחודיות אל מול נפגעים אחרים שיש כאן, גם בפעולות האיבה וגם נכים משגרת החיים. גם בחוק הזה, אשר אני מאוד מקווה שאנחנו נאשר ונצביע בעדו היום בקריאה טרומית, כי זה חוק חשוב – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> היה עדיף לעשות אותו הוראת שעה לארבע שנים, ואז לבדוק את העניין. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טוב, תודה. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אנחנו בחוק – אתה העלית נקודה נכונה, שבעקבות חקיקה קודמת שהייתה, יש אפשרות להכניס במסגרת של מדינת ישראל גם מוסדות ציבוריים, גם הגדרה – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אם לא, אני אגיש את זה, בעזרת השם. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אני אשמח, גם אם תחזק את הצעת החוק הזו בתיקונים והגדרות במהלך הדיונים בוועדה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בעזרת השם. טוב, תודה רבה. אני מזמין את השר, שאוהב להגיב בשם הממשלה, שליח נאמן. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> עשר דקות לרשותך. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תודה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדיי השרים, אני אפתח בהקראה של תשובתו של שר האוצר, ואז אני אפנה באופן אישי לחבר הכנסת. מה אתה אומר, חבר הכנסת קריב? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני אומר שקודם יו"ר הכנסת לא נתן לי 30 שניות להתייחס לענייני השעה, אז אני מציע שאתה תדבר רק על החוק, שלא תהיה אפליה בין חברי קואליציה לאופוזיציה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני חושב שהיושב-ראש פעל בהתאם לעמדת הייעוץ המשפטי לכנסת – – << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> – – – מי שמתאים לו – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – בנושא התנגדות לחוק, וכמובן, כמובן שכשהחוק לא עומד לצידכם, אתם מצפצפים עליו כמו בג"ץ. ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לדחות את המשך הדיון בשבוע. התקנון לעבודת הממשלה קובע כי הצעת חוק פרטית שתובא לדיון במליאת הכנסת וטרם נקבעה עמדה לגביה על ידי ועדת השרים לענייני חקיקה – תהיה עמדת הממשלה להתנגד. אגף החשב הכללי ואגף התקציבים במשרד האוצר שוקלים להתנגד – כן, כתוב כאן "מתנגדים", אבל ההתנגדות הזו היא לא הטלת וטו על החוק, כי הם לא קובעים, הם רק יכולים לומר את דעתם. אז הם סבורים שצריך להתנגד להצעת החוק מהטעמים הבאים: ככלל, עמדת גורמי המקצוע במשרד האוצר דוגלת בכך – אתם יודעים מה? עזבו, התגובה הזאת לא כל כך מעניינת. מה שבאמת מעניין, חבר הכנסת קרויזר, הוא שוועדת השרים לענייני חקיקה אמרה שהיא רוצה עוד שבוע לדון בחוק כדי – הרבה פעמים אנחנו עושים את זה, שבוע – זו לא דחייה של שלושה חודשים, ארבעה חודשים. << קריאה >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << קריאה >> משום מה שר האוצר מחפש מתחת לשולחן. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> גם כששר – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זה נהוג, חבר הכנסת קרויזר, זה נהוג. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> חבר הכנסת קרויזר, אני חבר בוועדת השרים לחקיקה – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חוקים שלנו, של כל הקואליציה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – ואני יכול לומר לך – חבר הכנסת קרויזר – – – << קריאה >>קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> חבר הכנסת קרויזר, יש רצון טוב, ויש תקנון. ועדת השרים לחקיקה דוחה חדשות לבקרים הצעות חוק בשבוע-שבועיים לבקשת שר אחד בלבד, אפילו שהוא לא חבר. השר מבקש שבוע שבועיים לדון בחוק, לראות איך אפשר להגיע לעמק השווה ולקדם את הצעת החוק בתנאים מסוימים, ויושב-ראש הוועדה, שר המשפטים יריב לוין, מאפשר את זה. זה דבר שקורה כל שבוע בוועדת השרים. שבוע – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> צודק, כן, צודק. חוקים שלי נדחו בשבועיים ובחודש. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – פתאום אתם נגד נכי צה"ל. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> בואי, אני אספר לך את ההבדל בין לשלוט בכנסת, שזה בג"ץ, שהוא פשוט מבטל חקיקה של הכנסת, לבין ועדת השרים, שממליצה. אנחנו ממליצים. הכנסת, הכנסת – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הוועדה – – – עד כדי כך. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא, יש הבדל, זה האיזונים והבלמים. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> איזה איזונים? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> בג"ץ, כשהוא קובע ואומר – בג"ץ אומר: אני ואפסי עוד. מה שאנחנו אומרים – זאת הדמוקרטיה, זאת המילה האחרונה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> קרעי, קרעי – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אתה יודע שאני צודק, ולכן אתם לא נותנים לי להשלים את המשפט. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – כמה זה קשקוש בלבוש בגימטרייה – – – קשקוש בלבוש בגימטרייה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אתה יודע שאני צודק, ולכן – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> קשקוש בלבוש. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> ולכן אתם לא נותנים לי להמשיך את המשפט. אגב, היושב-ראש המיתולוגי של מפלגת העבודה, ראש הממשלה לשעבר יצחק רבין, זיכרונו לברכה, אמר לגבי בג"ץ: בג"ץ, חשוב שידע את מקומו. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> מה זה קשור – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני אסביר. אם תיתני לי להשלים משפט, את תשמעי את ההסבר. הרי את רוצה לשמוע רק את עצמך, חברת הכנסת רייטן, זה לא מסך טלוויזיה, שאת מדברת ואי-אפשר להגיב – תני להגיב. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> – – – פה בכנסת. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני אומר. ראש הממשלה לשעבר יצחק רבין: בג"ץ, חשוב שידע את מקומו. אני אינני מתרגש מבג"ץ, הוא ישפוט אך ורק על פי החוקים שאנחנו נחוקק. ואני מוסיף על דבריו: גם אני אינני מתרגש. ומה בג"ץ – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> קרעי, אתה הרי – – – אין לך ברירה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אבל בג"ץ – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – הרי אין לך שום say לפסק דין הזה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> מה זאת אומרת? אז בוא אני אסביר לך, חבר הכנסת קריב, אתה לא בקי בפרטים. מה שבג"ץ עשה: הוא בעצם לקח את הסמכות שלי על פי חוק, ומינה שני חברי מועצה, כדי שיהיה קוורום. אבל בג"ץ שכח שאין יושב-ראש. השר יכול למנות יושב-ראש זמני למועצה – לא בג"ץ. גם את זה הם יכולים לעשות, אבל הם לא עשו, לכן אין שום משמעות לפסק הדין אם אני לא מכבד אותו. ואני סבור שאין מועצה, לכן אני לא ממנה יושב-ראש. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> בדיוק כמו – – – גם מועצת התאגיד תתכנס. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אז המצב העובדתי נותר כמו שהוא. אין היום מועצה לתאגיד עד שאני לא אמנה אותה. ועכשיו, חברת הכנסת רייטן, מה ההבדל בין בג"ץ לבין ועדת שרים לחקיקה? בג"ץ, כשהוא מבטל חוק או אפילו חוק-יסוד, הוא אומר: זהו – זה סוף פסוק. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> אני אוהבת שאתה לוקח את בג"ץ וועדת שרים לחקיקה, שני דברים שונים לחלוטין, ומנסה להשוות – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> ועדת השרים לחקיקה, יש לה סמכויות מהעם; ועדת השרים לחקיקה היא הדמוקרטיה. הכנסת מינתה את הממשלה, זו ליבת הדמוקרטיה. בג"ץ לא הוסמך על ידי אף אחד לחוקק, ולא לקבוע מדיניות. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> אתה יודע מי בחר את השופטים? אתה יודע מי בחר אותם? יש שם ארבעה פוליטיקאים שבוחרים – – – ארבעה פוליטיקאים – – – יושבים בוועדה לבחירת שופטים, ובוחרים שופטים. אחרי זה אתם אומרים שופטים – – – את עצמם – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אין רוב לנבחרי הציבור, וזה מה שאנחנו מנסים לתקן, אבל אתם מתנגדים. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> – – כל מי שיושב – – – בית המשפט – – – בוועדה לבחירת שופטים – – – אתם מוציאים שקרים על גבי שקרים – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אתם מתנגדים. אין רוב לנבחרי הציבור בוועדה לבחירת שופטים. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> – – גם הפוליטיקאים – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> זה ההבדל. לצורך הציבור שמאזין לנו אני רוצה – כדאי שאני אשלים את הטיעון, למרות שאתם לא רוצים שאני אשלים את הטיעון, הרי העובדות לא מבלבלות אתכם אף פעם. בג"ץ, כשהוא בא ודורס את הכנסת – אני לא אספיק להשלים את הדברים שלי. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> כל העולם טועה, רק קרעי יודע. << קריאה >>אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אפרת, אפרת, זהו, יאללה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> בג"ץ, כשהוא בא ודורס את הכנסת, הוא לא משאיר פתח לשינוי. הוא אומר: חוק-היסוד מבוטל – חוק-היסוד מבוטל; ועדת השרים לחקיקה לא דורסת את הכנסת, היא ממליצה לכנסת מה לעשות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> די, חברת הכנסת אפרת. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> וכמו שאתם רואים, הכנסת מאוד דינמית – – << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> ממש ראיתי את זה בהצעת החוק שלי. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – וגם חברי קואליציה יכולים להחליט להצביע בעד או נגד חוק לפי השקפת עולמם, למרות המשמעת הקואליציונית. לכנסת יש את הסמכות לעשות, ואתם תראו כאן בהצבעה הזו בעצמה – בא חבר קואליציה, דבר שלא קרה מעולם – ועדת השרים לחקיקה מבקשת ממנו שבוע לדון בחוק, והוא בא ומביא את זה באקט פופוליסטי לעילא ולעילא, ואומר: לא, אני רוצה דווקא עכשיו, כדי לעשות את המלחמות הפוליטיות שיש לי עם גורם אחר בקואליציה. אז זה – – – << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> קרעי, ההצבעה שהצבעת נגד החלפת שם משפחה של ילד שאבא שלו רצח אותו – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> ועדת השרים – אני, יש – שר הפנים הביע התנגדות עניינית. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא. שר הפנים אמר לי – לא, שר הפנים בעד. שר הפנים אמר לי: אני בעד. שר הפנים אמר לי באופן אישי. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אז שר הפנים – אז בוועדת השרים לחקיקה היו גורמי המקצוע ממשרד הפנים – – – << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> איזה גורמי מקצוע? שנה וחצי על החלפת שם משפחה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> היו גורמי המקצוע השבוע בוועדת השרים לחקיקה, והם הביעו התנגדות לזה. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> הם לא הביעו התנגדות. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הביעו התנגדות. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> הם לא הביעו התנגדות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> עכשיו הדיון על חוק אחר. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> בכל מקרה, כשבאים – – – << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> ומה עמדתך? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, השר צריך להתייחס לחוק. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> כשבא חבר הכנסת מהקואליציה, כשמבקשים ממנו, ואני מבקש ממנו שוב – אני אפילו לא קורא את תגובת שר האוצר, תגובת אגף תקציבים, כי אגף תקציבים והחשב הכללי לא מעניינים אותי, אין להם בכלל – הם גורמי מקצוע, הם יכולים להמליץ. בסוף ועדת השרים לחקיקה קובעת, וועדת השרים ביקשה שבוע לדון בחוק. עכשיו, כשאתה בא, חבר הכנסת קרויזר, כדי לשמש כלי פוליטי בוויכוח שאני לא יודע מי צודק בו – אני בעד המשטרה, ואני בעד תקציב מאוזן, ואני לא מצוי בפרטים, אבל ועדת השרים לחקיקה לא דחתה את החוק שלך – אמרה: תן לנו שבוע לנסות להגיע להסכמות – אתה לא מוכן להסכים לזה. לכן, בהתאם לתקנון בעבודת הממשלה, בהתאם להמלצת ועדת השרים לחקיקה, כל עוד אין המלצה של ועדת השרים לחקיקה לתמוך, ההמלצה שלי כאן לחברי הכנסת תהיה להתנגד לחוק הזה. ואני שוב חוזר ומציע לחבר הכנסת קרויזר – אם אתה באמת רוצה לבוא ולתקן, ולתת העדפה מתקנת לנכי צה"ל, כדאי לך למשוך את החוק ולתת לו שבוע נוסף, כמו שוועדת השרים החליטה, ולא לגרום לזה שהחוק הזה, לא יהיה אפשר לדון בו בחצי שנה הקרובה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נכון. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> קרעי, אנחנו נעשה – – – << קריאה >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> – – – אתה רוצה לעלות, להמשיך? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> חבר הכנסת קרויזר, אופיר כץ הוא יושב-ראש הקואליציה, הוא לא חבר ועדת שרים לחקיקה. ועדת שרים לחקיקה ביקשה ממך שבוע כדי לדון בחוק. אני חושב שראוי לקבל את ההמלצה הזאת. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> למה אתה חושב – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת מיכאל ביטון, חבר הכנסת מיכאל, התעוררת? התעוררת? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> חבר הכנסת ביטון, אני לא שומע. אני לא שומע, אתה צועק חלש מדיי. תרים את הקול. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אנחנו כפופים לוועדת שרים? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא כפופים. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – אם יש פה הסכמה – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אבל זה מה שהוא אמר. לא הקשבת לו עשר דקות. אם היית מקשיב – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אבל זה מה שאמרתי. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> כל פעם ועדת שרים? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אבל זה מה שאמרתי. אמרתי שאני ממליץ. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת ביטון, אתה לא יכול להגיע עכשיו ולהגיב. הוא אמר את זה. עשר דקות הוא אמר את זה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני באופן אישי מקבל את ההמלצה. אתה, אל תקבל את ההמלצה. אני לא בג"ץ, אני לא כופה עליך להצביע נגד. אני אומר לך – אני ממליץ. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת קרויזר רוצה להשיב לעמדת הממשלה. בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני השר קרעי היקר, יש משהו שהוא בסתירה לטיעונים שלך, ולא לחינם גם היה קשה להסביר למה להתנגד לחוק הזה. בוועדת השרים כל משרדי הממשלה החליטו לתמוך בחוק הזה כי הוא חוק נכון, הוא חוק צודק, בוודאי עבור אלה ששילמו מחיר כל כך כבד. אבל יש שר שלצערי, מתחת לשולחן – כן, אני יודע מה היה בוועדת שרים – מתחת לשטיח חיפש למה לפגוע בחוק הזה. והאמן לי, זה לא בגלל שום שיקול לא משפטי ולא תקציבי; יש כנראה שיקולים אחרים נוספים בוועדת שרים שהשפיעו על אותו שר להתנגד. יכול להיות שאתה צודק, שבמארג של ועדת השרים שר המשפטים, שהוא יושב-ראש הוועדה, לא יכול לצאת נגד תפיסת עולם של משרד שמביע התנגדות. לכן אני אומר שיש שיקול פוליטי. בנוסף, יותר מזה, גם אחרי ההודעה של יושב-ראש הקואליציה שבכלל לעוצמה יהודית לא יינתנו חוקים – אז סיבות ותירוצים אפשר. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> קרויזר, מה אתה רוצה – – – << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> יש כאן חוק שהוא חוק טוב, ואתה יכול להצביע בצורה ערכית, עם המצפון שלך, ולהצביע בעד החוק הזה. לא לחפש תירוצים. סעדה, בסדר, שמענו. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> מה אתה רוצה? << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> לכן אני קורא בחזרה לחבריי מהקואליציה ומהאופוזיציה. לכולנו ברור, גם מהדיונים בוועדות, שכל הנושא של חיילי צה"ל, של החטופים, של השבים, הוא לא בוויכוח פוליטי אלא בהסכמות רחבות. כך נוהגים בוועדות, בתוך ועדות הכנסת, בין כל חברי הכנסת, ואני מקווה שגם בהצעת החוק הזאת. לכן אני קורא לכלל החברים מהקואליציה ומהאופוזיציה להצביע בעד החוק החשוב הזה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> השר קרעי רוצה להשיב. לא? לא? אין בעיה, אין בעיה. בסדר, הכול בסדר. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא שמענו מספיק? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – העדפה מתקנת לנכי צה"ל), התשפ"ג–2023. הצבעה שמית, לבקשת האופוזיציה. בכבוד, המזכיר. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח גדי איזנקוט – בעד ישראל אייכלר – נגד דן אילוז – נגד ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – נגד משה ארבל – נגד יעקב אשר – נגד אביחי אברהם בוארון – נגד אוריאל בוסו – נגד מישל בוסקילה – נגד דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – נגד ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – בעד אברהם בצלאל – נגד אליהו ברוכי – נגד ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – נגד טלי גוטליב – נגד מאי גולן – אינה נוכחת גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – בעד משה גפני – נגד סימון דוידסון – אינו משתתף בהצבעה אבי דיכטר – נגד גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אלי דלל – נגד שלום דנינו – נגד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – נגד שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – נגד מיכל מרים וולדיגר – נגד יצחק שמעון וסרלאוף – אינו משתתף בהצבעה יאסר חוג'יראת – נמנע אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – נגד יוסף טייב – נגד אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – נגד חילי טרופר – בעד אלמוג כהן – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – בעד עופר כסיף – נגד אופיר כץ – נגד ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח ירון לוי – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – בעד אביגדור ליברמן – בעד יאיר לפיד – אינו נוכח סימון מושיאשוילי – נגד טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – בעד שלי טל מירון – אינה נוכחת יונתן מישרקי – נגד חנוך דב מלביצקי – נגד ארז מלול – אינו נוכח יוליה מלינובסקי – בעד מיכאל מלכיאלי – נגד צגה מלקו – נגד אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – נגד משה סולומון – נגד לימור סון הר מלך – בעד אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – נגד משה סעדה – נגד גדעון סער – נגד מנסור עבאס – אינו נוכח עפיף עבד – נגד איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – נגד חמד עמאר – בעד צביקה פוגל – בעד עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – נגד משה פסל – נגד יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – בעד מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת אריאל קלנר – נגד יצחק קרויזר – בעד גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – נגד אליהו רביבו – נגד משה רוט – נגד שמחה רוטמן – נגד עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – בעד אלון שוסטר – בעד קטי קטרין שטרית – נגד אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – אינו משתתף בהצבעה אושר שקלים – נגד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> סיבוב שני, בבקשה, מזכיר הכנסת. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – נגד ינון אזולאי – נגד ואליד אלהואשלה – אינו משתתף בהצבעה קארין אלהרר – אינה נוכחת דבי ביטון – אינה נוכחת דוד ביטן – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח ניר ברקת – נגד מאי גולן – אינה נוכחת גילה גמליאל – נגד גלית דיסטל אטבריאן – נגד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אוהד טל – נגד אלמוג כהן – בעד מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח ירון לוי – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת שלי טל מירון – אינה נוכחת ארז מלול – נגד אבי מעוז – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – נגד יוסף עטאונה – נגד עודד פורר – אינו נוכח יסמין פרידמן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת עידן רול – אינו נוכח אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת עאידה תומא סלימאן – נגד פנינה תמנו – בעד << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש מישהו שנמצא פה ולא הצביע ומעוניין להצביע? << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשם חבר הכנסת) דוד ביטן – נגד << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עוד מישהו? ההצבעה תמה. בעד – 21, מתנגדים – 62. אני קובע כי הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – העדפה מתקנת לנכי צה"ל), התשפ"ג–2023, לא אושרה ותוסר מסדר-היום. << הצח >> הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – חינוך ממלכתי חרדי), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ//253797; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת נעמה לזימי) << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – חינוך ממלכתי חרדי), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת נעמה לזימי. בבקשה, גברתי. לרשותך עשר דקות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כבוד היושב בראש, כנסת כבדה, חוק חינוך ממלכתי בישראל לא מכיל עדיין את זרם החינוך הממלכתי-חרדי, מה שאנחנו מכירים כממ"ח. מסלול החינוך המיוחד והחשוב הזה הוקם בשנת 2013 כמענה לצורך של ציבור חרדי רחב לחינוך ממלכתי הולם ומותאם, אשר לא זכה עד היום להסדרה כלשהי בעניין. הקמת בתי ספר ממלכתיים חרדיים כתפיסת מדינה תהווה פתרון חינוכי לחלק מהציבור החרדי אשר רוצה לחנך את ילדיו כחרדים ובד בבד רואה חשיבות רבה בצורך להעניק להם חינוך ממלכתי הולם, ככל ילדי ישראל. בעיניי, כמי שמאמינה במדינה שלוקחת אחריות על אזרחיה, זרם החינוך הממלכתי-ציבורי הוא הזרם המרכזי, וצריך להיות כזרם בלעדי שהמדינה משקיעה בו. אם בישראל היו מחוקקים את החוק הזה לפני 30 שנה, לא היה פה משבר גיוס של החברה החרדית ולא משבר תעסוקה. ההנהגה החרדית יודעת את זה ומפחדת מזה. מבחינתם הסיפור הוא לא אורח החיים, מבחינתם הסיפור הוא תלות פוליטית. אני רוצה גם לספר לכם שהחינוך הממלכתי-חרדי הוא חינוך מוצלח, הוא משגשג במקומות שבהם הוא נפתח, ויותר מזה – כל בית ספר ממלכתי חרדי שנפתח מתמלא עד אפס מקום עם רשימות המתנה, כי הורים רוצים לשמור על אורח החיים שלהם, אבל גם להעניק הזדמנות שווה לילדיהם, את היכולת להגשים ולעשות. אני אומרת לא פעם שחלק מהפצעים והקרעים בחברה הישראלית נובעים מהמקום שבו לא קיימנו הכרעות, שבו לא עשינו את הדבר הנכון שנים ארוכות לפני כן. דווקא בעת הזו אנחנו חייבים להגיד מה כן – כן לחזק את החינוך הממלכתי-חרדי. אני גם אספר, בגלל המאבק העיקש שלנו נגד החינוך ללא ליבה והתוספות התקציביות לחינוך ללא בקרה, ליבה וחינוך מפלגתי, בשנה האחרונה החינוך הממלכתי-חרדי הוכפל. אבל זה צריך להיות בדרך המלך. זה צריך להיות, שר החינוך, יואב קיש, בדרך המלך, כי אנחנו עושים את הדבר הנכון. אני גם רוצה להגיד, המורים בבתי הספר החסידיים לבנים שעברו לממ"ח התחילו ללמוד כבר לימודים לתואר ראשון בחינוך. המנהלים נכנסו לתוכנית מיוחדת למנהלים. אלו התהליכים החיוביים שהכניסה לממ"ח מייצרת. ואני אומרת, זה לא רק עניין עקרוני של תקצוב ראוי ונכון, זה עניין לאומי, זה עניין כלל-ישראלי. אנחנו לא יכולים יותר לפגוע בילדים חרדים ולמנוע מהם הזדמנות שווה. זה גם עלינו. הביקורת היא גם עלינו, על עצימת העיניים ארוכת השנים. מי שמאמין בשירותים אוניברסליים צריך להעניק אותם לכולם, לכל ילד וילדה בישראל. זה הדבר הנכון לעשות. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> טוב שאת דואגת לחרדים, זה יפה ממש. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> כשאתה לא דואג להם, יש מי שדואגים להם. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> ממש דואגת לחרדים. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> לא, אתה דואג לכוח הפוליטי שלך, גפני, ואנחנו רוצים חינוך – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> מה כבר ביקשתי? חינוך ממלכתי חרדי, הזדמנות שווה לילדים. תראה איך זה מעצבן אותך. תראה איך זה מעצבן אותך. אבל אל תדאג. אתה יודע למה אין לך למה לדאוג? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> רק אל תגידי לו "אופק חדש". << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אמרתי "אופק חדש". אבל אתה יודע למה אין לו מה לדאוג? כי שר החינוך פה, יואב קיש, הוא רק סמל. הוא סמלי, הוא לטקסים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> בגלל זה הוא קפץ. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> שר החינוך באמת הוא חיים ביטון מש"ס. זה שר החינוך בפועל, שעושה מה שהוא רוצה בחינוך, לא אתה. << קריאה >> שר החינוך יואב קיש: << קריאה >> לא, סגן השר אבי מעוז. הרי זה היה הקמפיין שלכם. סגן השר אבי מעוז הוא שר החינוך. להזכיר לכם את הקמפיין שלכם? << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> לא, לא, לא, אנחנו כבר יודעים. יואב קיש, בתחילת המלחמה בשיחה סגורה במשרד החינוך אמרת לחיים ביטון על אופק חדש, באוקטובר: אתה לא יודע מה זה לטוס במלחמה מעל השמיים כטייס קרב, אל תלמד אותי מה צריך לעשות. אמרת את זה, העמדת אותו במקום. אבל בתוך חודשיים התקפלת בהתנגדות שלך, כי שר החינוך האמיתי הוא חיים ביטון, אתה רק סמל – סתם בא לטקסים ולגזור סרטים. אני יודעת מה היה שם מאחורי הקלעים. לרגע קט אחד אחרי האסון ב-7 באוקטובר ניסית לעמוד על הדבר הנכון, אבל התקפלת מהר מאוד, וחבל, יואב קיש. אני רוצה לומר משהו נוסף. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אני מבין שעכשיו התחלת כבר לדאוג ליואב קיש. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אתה יכול לעצור בבקשה, חנוך? אני לא מצליחה לדבר. תודה. אני רוצה לתאר סיפור – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> – – – את הדאגות שלך. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> גפני, אני סוציאל-דמוקרטית, אני מאמינה בחינוך ממלכתי ציבורי. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> את דמוקרטית כמו שאני צנצנת. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> לא, אתה דמוקרט. לא, אתה, שבוזז את כספי המדינה. אתה דמוקרט. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אני דמוקרט, את לא. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> היא דמוקרטית כמו שאתה רגביסט. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> את לא. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> עוסק בביזה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה לכולם. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אני רוצה לתאר נושא נוסף. לפני כשלושה ימים פניתי לשר הביטחון ישראל כץ בפעם השנייה בנושא כליאתו של החייל אלעד טהרני. אלעד טהרני הוא בחור ישיבה שהיה זכאי לפטור מגיוס. הוא בחר להתעלות מעל נסיבותיו האישיות – יש אנשים עם אחריות לאומית, רבותיי – ולהתגייס לשירות קרבי משמעותי. במסגרת זו הוא עבר תהליך ארוך של אימונים ומיונים, שהובילו להתקבלותו לפלוגה החרדית של הצנחנים, ח"ץ. להפתעתו, כאשר התייצב בלשכת הגיוס נאמר לו כי הוא שובץ לגדוד נצח יהודה, חרד"לי, וזאת בניגוד למידע שנמסר לו בעבר, בניגוד למיונים שעבר ובניגוד לרצונו. יתרה מכך, כאשר התעקש להיות משובץ בפלוגת ח"ץ כפי שראוי היה, כפי שהוא התקבל, נאמר לו כי עליו לעלות על האוטובוס לשיבוצו בנצח יהודה, או להיות משתמט. כיום אלעד כלוא בכלא ללא ציוד בסיסי – דיברתי אתמול עם אימא שלו, שבכתה – ללא תנאים מינימליים, ומבלי שניתנה לו הזכות לקבל ייעוץ משפטי הולם. אני אומרת את זה כי זה מחפיר. משפחתו, שניסתה להעביר לו ציוד ולפגוש אותו בליווי עורך דין, סורבה להיכנס למתחם הכלא. אני רוצה לומר, מצב זה שבו אדם שבחר מרצונו לתרום למדינה ולשרת את ביטחונה למרות הפטור העקום שניתן לו, מוצא עצמו מתמודד עם עוולות קשות, זה מצב שאיננו מתקבל על הדעת. יש בכך פגיעה חמורה בזכויותיו הבסיסיות ובאמון הציבור במערכות אכיפת החוק והצבא. אני קוראת לשר הביטחון להגן עליו, לסייע לו. אני מחזקת את אלעד טהרני ואת משפחתו. צר לי עליו שהוא בכלא. הוא לא אמור להיות בכלא. הוא התמיין, הוא עבר מיונים, הוא עשה את הדבר הנכון. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> הצבא לא יודע לקלוט חרדים. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> לא, לא, נצח יהודה זאת הבעיה של הצבא, גפני. נצח יהודה זאת הבעיה של הצבא, והינה, הסיפור של אלעד טהרני. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אחרי שתתגייס תגיד אם הצבא יודע – – – << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> ואתה יודע מה, גפני? אתה יודע, אותנו לא שאלו איך להתגייס. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> רגביסט חוד אתה, גפני. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> ברוך הבא. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תתגייס – – – << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> משתמש במקרה של כליאה של חייל כדי לנגח את הצבא. תתבייש, באמת. אין לי מה לומר. ואני רוצה להגיד משהו לקואליציה הזאת: כשעושים ברית אידיאולוגית עם הכהניסטים, עם הצלם בהיכל – כששמיר היה יוצא עם כל מפלגתו מפה – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> היום באתם לוועדה לשמור עליו. היום באתם לוועדה לסנגר עליו – – – << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> כשעושים איתם ברית – לא, אני לא שומרת על בן גביר. צריכים להעיף אתכם. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> באתם לסנגר עליו. באתם – – – << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> צריכים לעשות הכול כדי להפיל אתכם, אופיר. אתם מגלים שהכהניסטים גם לא שותפים נוחים פוליטית. ממש שוק. ככה זה, ברית אידיאולוגית שמתהפכת עליכם פוליטית. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> באתם להילחם בשבילו היום בוועדה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> ואני רוצה להגיד את הדבר האחרון. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> באנו להילחם בשביל שתפסיקו לתת שוחד לח"כים. די, מספיק. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אני רוצה לדבר רגע. אני רוצה לדבר. אני רוצה שתאריך לי. אני רוצה לדבר. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מילא תעשו את זה, לא תעשו את זה, אבל – – – << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> הם מפריעים לי לדבר. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> די, מספיק. לא מספיק סילמן? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת שירי, תודה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – תבוא אחרי זה בביקורת עליהם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת כץ, תודה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מגיע לשוטרים – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה, חבר הכנסת פורר. חבר הכנסת פורר, תודה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אני, מוסיפים לי את הזמן. הדבר האחרון שיש לי לומר, כי אי-אפשר שלא – יש עסקת חטופים על הפרק. היא חייבת להיות עסקה כוללת. אתם יודעים שאין יותר מה לחפש בעזה; בכל יום נהרגים חיילים – ילדים צעירים, הורים, אנשים שלא צריכים למות על מזבח הווילה בעזה שבן גביר וסמוטריץ' רוצים. גפני, הם לא צריכים למות בגלל זה. אתה מסכים איתי פה. צריך לסיים את המלחמה הזאת. צריך להחזיר 100 חטופים וחטופות. אני רוצה לשאול כל אחד מכם – בעוד עשור, אם נפקיר אותם, איך ניראה כחברה? מה יהיה עלינו? לא רק על החיים, שאנחנו חורצים את גורלם, מה יהיה עלינו? איך נסתכל להורים שלהם בעיניים בעוד עשור? אתם רוצים את זה? מישהו פה רוצה את המצב הזה? זה לא רק עכשיו, זה גם אחר כך. משה אבוטבול, כן, פדיון שבויים, משה. המצווה החשובה ביותר – 100 אחים ואחיות משוועים. משוועים. צריך לסיים את המלחמה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אל תדברי אליי בלי לשמוע. את שאלת שאלה – לוחצים לעסקה, מוכנים לעסקה, מתפללים לעסקה, ועושים את המקסימום לעסקה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> – – – התעורר. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> מה המקסימום? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נא לא להפריע. חבר הכנסת דוידסון, תודה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> מה המקסימום? מה המקסימום, משה? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> תדברי איתי בפרסה – – – << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> משה, 100, עסקה כוללת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נעמה לזימי – – – לשקר, לשקר, לשקר. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אתה רוצה סלקציה על אימהות? אתם רוצים סלקציה על אבות? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – כל המציל נפש אחת – נפש אחת – בישראל. נפש אחת בישראל, לא 100. על כל אחת זה נחשב, נפש אחת בישראל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אתם רוצים את ההורים שרואים שהילד שלהם לא ברשימה? ילדים שגרים בלי האבות שלהם? אני מתחננת, תתעלו מעל הרגע הזה, תבלמו את החזון המשיחי שחורץ גורלות. תעשו את הדבר הנכון, תסיימו את המלחמה, תחזירו את כל החטופים והחטופות, תיתנו לציבור מזור, אל תפקירו אותם. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – לא לפטפט, לא לדבר, גם לשמוע. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – נעמה לזימי, את פייק – – – פייק בכל מילה – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> טלי גוטליב, אל תטיפי לי מוסר. את תקלה בכנסת הזאת. את בושה מהלכת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. הזמן נגמר. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אישה שעובדת נגד ועדת חקירה ממלכתית בלתי תלויה לא תעיר לי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הזמן נגמר, תודה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> טלי גוטליב, את תקלה במקום הזה. את החורבן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חברת הכנסת לזימי, תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אנחנו נביא תקומה, אתם תעופו. אנחנו נתקן, אבל לפחות אל תהרגו את האחים והאחיות שלנו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת לזימי, תודה רבה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> תעשו עסקת חטופים כוללת, אל תפקירו אותם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא רוצה להוריד אותך מהדוכן, אני מבקש שתרדי. תודה. מי משיב בשם הממשלה? השר קיש. תודה. מכיוון שנאמר פה שנצח יהודה זה התקלה של צה"ל או משהו כזה – אני מכיר לוחמים בנצח יהודה, יצא לי לבקר באחד הגדודים שם, ואלה חיילים מצוינים. אלו חיילים מצוינים, שכולנו צריכים להכיר להם תודה, כולנו. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> מי אמר את זה? היא אמרה את זה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לספר לכם על החייל אוריאל פרץ, שהייתי בלוויה שלו לפני כיומיים. במקרה השם – מזעזע, זה דומה לשם, אותו שם של הבן של מרים פרץ, ששני בניה נפלו על קידוש השם. אוריאל פרץ, חייל מנצח יהודה, חברת הכנסת לזימי, שנפל בצפון עזה, שהיה איש חסד – – << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אין לי מילה – – – מילה אחת. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> – – איש ישיבה, שבא מבית חרדי. תתביישי לך. תתביישי לך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> "את התקלה", את אמרת על חברת הכנסת גוטליב. אז תדעי לך, נעמה לזימי. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> את התקלה, את בושה מהלכת. את התקלה בכנסת הזו. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> חוצפנית, ככה את מדברת לחברי כנסת? דיברתי אלייך, איך שאת מדברת. בושה וחרפה, החייל אוריאל פרץ מנצח יהודה, לפני יומיים, שבוע, הייתי בלוויה שלו, ואת מעיזה לצאת נגד חיילי נצח? פשוט בושה וחרפה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> גועל נפש, אין לך מקום בכנסת הזו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> צאי החוצה, תורידי את הראש שלך. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> הורידי את ראשך בפני החיילים האלה, תני כבוד. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אתה נושא את שמם לשווא. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> תתביישי לך. לוחמים לכל דבר, תלמידי חכמים לכל דבר, מראים בדיוק איך נכון לעשות את זה, ואת מדברת עליהם ככה. תתביישי לך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> החוק שלך, שמשווה – – – לכי ליאיר גולן – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חברת הכנסת גוטליב, תודה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> את יודעת מה? אני מוכן שאת השקרים והלעזים שאת אומרת עליי ומדברת: השר ההוא והשר הזה – הרי עשיתם קמפיין – – << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> – – אני זוכר, כשנכנסתי לתפקידי, "שר החינוך אבי מעוז", כולנו זוכרים את השקרים שלכם – לא אכפת לי. אבל כשאת מדברת ככה על הלוחמים שלנו, אני לא אתן לעבור בשקט על זה, תתביישי לך. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> חסרת בושה, פלגנית, זורעת שקר והרס. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני אומר, אם זה היה עליי – את יודעת, היא התחילה בסיפורי סבתא שלה עליי, על השר ביטון, על אבי מעוז, נגד החרדים. אבל חייל חרדי, לוחם חרדי – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת קריב, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה חוצפן, אתה בעד חוק השתמטות, ואתה מדבר – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת קריב, קראתי אותך לסדר. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> החייל אוריאל פרץ – אני אספר לך עוד משהו, שתדעי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> ואתה בעד חוק השתמטות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת קריב, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אתה עושה שימוש בזיכרון של חייל, תתבייש – – – << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> כדאי שתדעי עוד משהו על אותו חייל גיבור ישראל. הוא הלך ללמוד חובש קרבי, וכשהטיל פגע בחלון, הוא היה עם הגב והוא הגן על כל החברים שלו. עשרה נפצעו והוא נהרג, ואת מעיזה לקרוא לזה תקלה? בושה וחרפה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת קריב, קראתי אותך פעמיים. די, אני לא רוצה להוציא אותך. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אבל אי-אפשר לומר לו? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה באת מבחוץ והתחלת לצעוק, אל תגיד לי. אפילו לא היית באירוע. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הוא מדבר על החוק? הוא מדבר על החוק? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אדוני, אני לא רוצה להוציא אותך. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> נבחר לכנסת על ההשתמטות והולך להצביע בעד השתמטות – מדבר על חיילי צה"ל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אחרי שהבנו מי התקלה בכנסת הזו, נדבר גם עניינית על ההצעה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> ראשית, לגבי החינוך החרדי, בואו תשמעו כמה פרטים. גם בהם לא הבנת כשדיברת, אבל לא משנה. החינוך החרדי מורכב מכמה זרמים שונים, ואי-אפשר לדבר עליו ולהכליל אותו ולהגיד "החינוך החרדי". יש בו שונות גדולה מאוד. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> מה המדיניות? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברי הכנסת, חברי הכנסת, נא להוריד ווליום, בבקשה, בקושי שומעים. תודה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> החינוך הממלכתי-חרדי, שמופעל על ידי המדינה כחינוך רשמי ומתוקצב מלא, למעשה מלמדים בו בדיוק לפי הנחיות של משרד החינוך גם את מקצועות הליבה וגם את מקצועות הקודש. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> הוא צמח ב-50% בשנה האחרונה, בגלל שאני מוביל מדיניות לחזק את החינוך הממלכתי-חרדי, נקודה. אבל צריך להבין, החינוך הממלכתי-חרדי לא מתאים לכל משפחה חרדית. אנחנו מחזקים אותו, אנחנו משקיעים בו, אבל יש משפחות חרדיות שבוחרות בחינוך פטור, במוסדות פטור – דרך אגב, לא רק חרדים, אבל הרבה חרדים במוסדות פטור – יש גם במוכש"ר, מוכר שאינו רשמי, ויש שונות, ואנחנו כל הזמן מנסים לקדם אותם לכיוון של כמה שיותר, לתפיסתי, חינוך רשמי ממלכתי. אבל בסוף אני לא יכול להכריח, לא אימא ולא ילד ולא אבא ולא משפחה, לבחור בחינוך שמתאים לה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת פורר, תודה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> ואת הדבר הזה צריך להבין. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני שואל, אפשר לשאול שאלות ביניים – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא ככה, לא ככה. לא שומעים. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני רוצה לומר עוד דבר, והינה, תשמעי: אני דוחף לרשתות החרדיות להכניס את לימודי הליבה 100% כפי שצריך, מבחני מיצ"ב – היום קוראים לזה תנופה, מי שלא יודע. אני דורש פיקוח מלא, ואני דורש גם שיעברו הכשרה של המורים שלהם. כל הדברים האלה, יחד עם אופק חדש, צריכים לקרום עור וגידים, ולצערי בגלל התנגדות של אנשים גם בייעוץ המשפטי וגם במשרד האוצר, שפשוט לא מוכנים ללכת לשם, אין לי מילה אחרת לומר – בשביל לפגוע בציבור החרדי, מתנגדים לזה, ויוצרים מצב שאנחנו משאירים את החינוך החרדי מאחור ומוותרים על 180,000 ילדים, שאני לא מוכן לוותר עליהם. הם יבואו, ואנחנו נדאג להם גם ללימודי ליבה, גם לפיקוח, גם למיצ"ב וגם לאופק. אני רוצה לומר עוד דבר. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> די לשקר כבר – – – << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני רוצה לומר עוד דבר מאוד מאוד חשוב, ואני מדבר פה עכשיו על החינוך לכלל ילדי ישראל. אפשר רגע שקט קצת? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הנהלת סיעות הקואליציה, אנא, קצת ווליום נמוך יותר, תודה. << קריאה >> שר החינוך יואב קיש: << קריאה >> אני חוזר היום מסיור – אני רוצה לספר לכם משהו, חבריי לקואליציה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רגע, אתה לא צריך – – – << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> גם לכם. אבל אתם מקשיבים. הם לא מקשיבים, ואני רוצה שהם יקשיבו. חבריי לקואליציה וגם לאופוזיציה, התחלתי את היום בסיור בבית ספר ממלכתי בחולון – אני לא חייב להגיד גם את בית הספר, לא משנה, אבל אני רוצה להגיד לכם מה אמר לי ראש העיר בסיום הסיור. הוא אומר לי שהוא בא מבית מסורתי – הוא לא עם כיפה, הוא לא שומר שבת, אבל הוא מכבד את מסורת ישראל – והוא אומר: לו ילדיי היו קטנים היום, לי הייתה בעיה לשים אותם בחינוך הממלכתי, כי הזהות היהודית נשחקת בחינוך הממלכתי. ואני אמרתי לו: אתה יודע מה, ראש העיר? לא מקובל עליי המצב הזה, וגם לא צריך להיות מקובל עליך, והפתרון הוא לא לשלוח את הילדים עכשיו למסלולים של ממלכתי-דתי או מסלולים כאלה או אחרים. הפתרון הוא להקפיד שבחינוך הממלכתי יהיה חינוך לזהות יהודית ברורה ומוצקה, שאף אחד לא יתכחש לתנ"ך – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מי מתכחש לתנ"ך? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> – – למקור שלנו, לעמדה שלנו על ארץ ישראל. ואני אומר לכם, אנחנו נעשה את זה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת קריב, די. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> איך זה בדיוק – – – זה לא מה שקורה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> די. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> זה קורה לנו במחוז מרכז ומחוז תל אביב, במקומות האלה שיש מנהלים של בתי ספר שלא רואים ולא נותנים מקום לזהות יהודית, ואנחנו מנהלים – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> איפה? תן בית ספר אחד. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני אגיד לך אחר כך, כן. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> תאמר – – – << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> כן, כמה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הבן שלי והבן שלך באותו בית ספר, על איזה בית ספר אתה מדבר? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני אגיד לך אחר כך, לא נעים לי פה כשר חינוך להגיד מיהם מנהלי בתי הספר שצריכים תיקון, ויש כאלה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> על מה אתה מדבר? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אבל אנחנו נתקן את זה, אנחנו עושים את זה. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אתם אשמים בזה – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> תשב, תשב. כשהילדים שלך ישרתו, תדבר איתי. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אתם אשמים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת קריב, אני קראתי אותך לסדר פעמיים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> תשב. אתה סבא של משתמטים, תשב. כל המשפחה שלך משתמטים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת קריב, אני קורא אותך לסדר פעם שלישית, נא לצאת החוצה. נא לצאת החוצה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> תשב בשקט, כשהנכדים שלך והילדים שלך יגנו על המדינה – – – משתמט. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה, חבר הכנסת גפני. חבר הכנסת גפני, תודה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה חתיכת משתמט. משפחה של משתמטים, חצוף. (חבר הכנסת גלעד קריב יוצא מאולם המליאה.) << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – איפה אין יהדות? אין פה – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת שירי, תודה. חבר הכנסת שירי, אתה רוצה שאני אקרא גם אותך לסדר? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אין תקנות כבר, יש 100 תקנות לדבר הזה – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> 5 מיליון לזהות יהודית. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> – – בכל משרד, בכל משרד מאות מיליונים, על מה אתה מדבר? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני אשמח להשלים את דבריי, היושב-ראש. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני גם אשמח להשיב על השאלה, ואני אומר לך – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> זהות יהודית – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת שירי, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה, חבר הכנסת גפני. תודה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תהיו בני אדם, תפסיקו עם ה"יהדות" שלכם. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> החינוך – וזו תפיסת עולמי כשר חינוך, חשוב לי שגם תשמעו אותי – החינוך במדינת ישראל נשען ועומד על שתי רגליים: רגל אחת – חינוך לידע, למצוינות, בדיוק כמו שנת הבינה המלאכותית שאנחנו מובילים. ברגעים אלו שאנחנו מדברים, אלפים, אלפים של תלמידים נמצאים – תקשיב – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת שירי, אני קורא אותך לסדר בפעם השנייה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת בליאק, אני קורא אותך לסדר בפעם הראשונה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> ברגעים אלה, איך שאנחנו מדברים, אלפים של תלמידים באקספו, יחד עם חברות ההייטק הכי מובילות שלנו – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> תתבייש לך – – – << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> – – מורים שעוברים הכשרה. כל עם ישראל, כל המדינה תעבור הכשרה – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת בליאק. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> פשוט לא ייאמן, אי-אפשר איתם. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אבל הוא מדבר איתנו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת שירי, אני קראתי אותך לסדר פעמיים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אבל הוא מדבר איתנו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, הוא לא – – – << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני מדבר, אני לא רוצה לצעוק. אני מסביר, החינוך במדינת ישראל נשען על שתי רגליים – רגל אחת של חינוך לידע ולמצוינות – ברגעים אלו שאנחנו מדברים, אלפים רבים של בני נוער ומורים עוברים קורס בבינה מלאכותית, עכשיו, באקספו, בשיתוף פעולה יחד עם גוגל – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> יש גבול – – – חינוך עצמאי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה, חבר הכנסת בליאק. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> – – יחד עם כל חברות ההייטק הכי מובילות בארץ, אנחנו הולכים איתם יד ביד במקום הזה. הרגל השנייה, שאני אומר לכם שהיא לא פחות חשובה ואולי יותר – רגל שמחזקת את הזהות היהודית. זו רגל שמובילה את החינוך להיות בן אדם יותר טוב, להיות מחובר לעם ישראל, למדינת ישראל, לתורת ישראל. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> על מה אתה מדבר – – – << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> השילוב – רק השילוב של הרגליים האלה ימשיך להוביל את החינוך במדינת ישראל להצלחה, לניצחון ולחיזוק של החינוך בכל העם כולו. תודה רבה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> בליאק – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. מעוניינת להשיב, חברת הכנסת לזימי? בבקשה. חברת הכנסת שטרית, תודה. תקשיבו, שמה, אופיר, זה בלתי – אי-אפשר להתנהל ככה. שיורידו, בבקשה, ווליום, כי זה מטורף. וגם מה קורה בגלל זה? הם פה מעלים את הווליום, וכולם צועקים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אנחנו עונים להם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא את, דיברתי על מה שקורה מאחור. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני רוצה להגיד לך, יואב קיש, תתבייש לך להשתמש בזיכרון החיילים באופן הזה, במניפולציה הזאת. היועץ המשפטי של הליכוד אבי הלוי תובע משפחות שכולות – אתם מדברים? הוא תובע משפחות של גיבורי ישראל – אתם מדברים? אתם, שמאריכים מלחמה אין-סופית בשביל בן גביר וסמוטריץ', חיילים נופלים, ולא מחזירים חטופים וחטופות – מטיפים לנו? תתביישו, איבדתם את זה. אתם, שנלחמים עבור חוק השתמטות, עבור חוק השתמטות – מדברים עלינו? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה זה? << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אלוהים, טייס לשעבר נאבק לחוק השתמטות מצה"ל – מטיף לאחרים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – כולך פייק – – – << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> תתבייש לך. ממשלת ההפקרה וההשתמטות – אתם יודעים מה, אתם כבר לא רק ממשלת הפקרה, אתם ממשלת ההקרבה. אתם מקריבים את האחים והאחיות שלנו, את הילדים שלנו, את טובי בנינו אתם מקריבים – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> טובי בנינו – – – << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> – – על מה, על הכיסא? על הכיסא שלכם? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רדי כבר. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> לא, אני אומרת, אמת דיברתי, אמת דיברתי. מה זה עסקה חלקית? מה זה עסקה חלקית? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> את משקרת, את משקרת. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> – – – מצלמות – – – << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> בושה, תתביישו לכם. והאמת תישאר אותה אמת, אותה אמת. מקריבים, מפקירים, מבזים, משתמטים – משתמטים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – פייק גמור. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> מי משתמט, מי? הציונות הדתית? תתביישי לך. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אתם משתמטים. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> את יורקת על השכול של הציונות הדתית. כל חייל דתי שמת, את יורקת עליו. תתביישי לך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת דיסטל, חברת הכנסת דיסטל. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> לא, היא לא מאה, האישה הזאת לא מאה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> 15 חברי קואליציה משתמטים. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> את מזלזלת בשכול של אנשים. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> נעמה – – – נצח יהודה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> נעמה, תמשיכי. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> את רעה, רעה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת דיסטל, את צריכה לצאת החוצה עד להצבעה, בבקשה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> נעמה, תמשיכי. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> 15 חברי קואליציה משתמטים, אתם משתמטים. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> ואני רוצה להגיד לך, יואב קיש, אתה לא מסייע לממ"ח – אתה בולם את הממ"ח. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת דיסטל, עד ההצבעה, עד ההצבעה – – – << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אתה מסייע למטרות לא חוקיות – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת דיסטל. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> – – לחינוך ללא בקרה, ללא פיקוח, ללא ליבה. אתה, יואב קיש – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> תבקשי סליחה מללי דרעי, תבקשי סליחה מללי דרעי. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> – – אתה פוגע בערך החינוך הממלכתי-ציבורי. אתה פיון, פיון של ממשלת השתמטות. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> נעמה, תחזרי בך. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אני לא אחזור בי, אלמוג, אני מאמינה במה שאמרתי ב-100%. אתם בושה. ממשלת הקרבה והשתמטות, זה מה שאתם. ואני אומרת לכם – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה בושה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> – – החינוך הממלכתי-חרדי הוא הבשורה. אתם מפחדים מזה בגלל הכוח הפוליטי שלכם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה, הזמן תם. תודה רבה, חברת הכנסת לזימי, זמנך תם. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אם היה פה ממ"ח, לא היה משבר גיוס ולא היה משבר תעסוקה. ממשלה שכולה מקריבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה, תודה רבה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – לא אומרים דבר כזה, לא אומרים דבר כזה. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> תבקשי סליחה מללי דרעי, לכי תגידי לללי דרעי שהיא משתמטת, לכי תגידי לללי דרעי שהבן שלה משתמט. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה לכולם. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> לכי תגידי לכל האימהות השכולות בציונות הדתית שהם משתמטים. חצופה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה. הצבעה. לא עובד, לא עובד. יש בעיה, יש בעיה. אני מבטל את ההצבעה. יש פה בעיה במערכת, רגע. חבר הכנסת כהן, חבר הכנסת כהן, רגע. חברי הכנסת, נא לתפוס מקומות, אנחנו עושים הצבעה מחדש, הייתה שם בעיה. חבר הכנסת כהן, חבר הכנסת כהן, תחזור למקום. אתה רוצה להצביע? מי שרוצה להצביע – נא להתיישב במקום. נא תפסו מקומותיכם, תודה. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 41 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 57 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – חינוך ממלכתי-חרדי), התשפ"ג–2023, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 56 נגד, 41 בעד, נוכח אחד. הקול שלי – לי לא הייתה מערכת, אז להוסיף בבקשה את הקול שלי נגד. אז זה 57 נגד, 41 בעד. אני קובע כי הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – חינוך ממלכתי-חרדי), התשפ"ג–2023, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום. << הצח >> הצעת חוק הרשות הלאומית לרפואה משפטית, התשפ"ד–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/4735/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי כנסת) << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נעבור לנושא הבא: הצעת חוק הרשות הלאומית לרפואה משפטית, התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת סימון דוידסון וקבוצת חברי כנסת. בבקשה, אדוני. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, יש רגעים – תעשה קצת שקט. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ששש. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש רגעים שבהם הבניין הזה צריך לשכוח קצת מקואליציה–אופוזיציה. יש רגעים שבהם הילדים שלנו, הנוער שלנו והחברה הישראלית צריכים להיות קצת מעל לפוליטיקה. אני אספר לכם בדקות הקרובות על נושא שהוא פצצה מתקתקת במדינת ישראל. זה נמצא מתחת לרדאר, לא מדברים על זה, אבל זה נמצא כמעט בכל אוכלוסייה, בכל בניין, בכל שכונה במדינה שלנו. כשאני אתן לכם את הנתונים, כל אחד שיתחיל לחשוב על כל מיני אנשים במשפחה שלו, שכנים שלו, חברים שנפגעו מהנושא, שעולה ומטפס דרמטית במדינת ישראל – נושא ההתמכרויות. מדינה מסוממת, מדינה שכמעט בכל מקום נמצא אדם שמכור לדבר מסוים מכל הקשת של ההתמכרויות. אז קודם כול אני אתן לכם נתונים שקיבלנו אתמול מהמרכז הישראלי להתמכרויות בשדולה שמיכל וולדיגר ואני עשינו – נתונים מהחודשים האחרונים, ומה קרה במדינת ישראל מאז 7 באוקטובר. אחד מכל ארבעה עושה שימוש בסיכון מוגבר בחומרים ממכרים – אלכוהול, קנביס, סמים, הימורים; שימוש בסיכון מוגבר בתרופות הרגעה גדל פי 2.5 מאז 7 באוקטובר. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מאיפה הנתונים האלה? << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> מהמרכז הישראלי להתמכרויות. השימוש באלכוהול בקרב בני הנוער עלה מ-8.9% בשנת 2019, ותקשיבו לאן זה הגיע: ל-28% היום, בשנת 2024 – לפני ארבעה חודשים, יותר נכון. שימוש בחומרים ממכרים בקרב בני הנוער – ביוני 2024 הקנביס, תקשיבו טוב, 12.1% קנביס – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת דוידסון, שנייה, אני גם אוסיף לך בזמן. אני מעדכן את כולם שאני בודק פה את המערכת, ויכול להיות שתופיע לכם הצבעה. תתעלמו מזה. תודה. כן, תמשיך, בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> בקרב בני הנוער – 12.1% שימוש בקנביס; הימורים – 9.6% משתמשים בהימורים, נמצאים בתוך עולם ההימורים. אלכוהול, תקשיבו טוב – 23% בקרב בני הנוער שותים אלכוהול בכמויות על גבול ההתמכרות; בקרב הצעירים, גילים 18–26, אחד מכל שלושה מדווח על שימוש בסיכון מוגבר בחומרים ממכרים. לפני המלחמה ההימורים – 8.5%, לפי נתונים של המרכז הישראלי להתמכרויות, ונכון להיום – 13.5%; חומרים ממריצים – 5%. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> סימון, תוסיף שההימורים הם באישור וברשות. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני תכף אגיע לזה, לפי מה ששמענו מהעוזר שלך. חומרים ממריצים – מ-5% זה טיפס ל-15%; אלכוהול – 18.6%, ומשכבי כאבים אופיאטיים – זה הגיע ל-5%. חברים, מדינת ישראל נמצאת במצב של התמכרות בעלייה מתמדת. הלוואי שזה היה חשוב גם לכם, השר קרעי, כי כשאני הגשתי את הצעת החוק הזאת – זה סך הכול להחזיר מה שהיה בשנות התשעים במדינת ישראל. הרי מי הקים את הרשות למניעת התמכרויות במדינת ישראל? הליכוד הקים אותה – יצחק שמיר, אריק שרון. אתם תמכתם בזה ותקצבתם את זה. ואני אספר לכם למה זה היה כל כך חשוב. תחומי הפעילות העיקריים של הרשות: מניעה והסברה, הפצת מידע לציבור, קידום מודעות, תוכניות חינוך והסברה – אז זה לא חשוב לכם; טיפול ושיקום, מתן מענה למכורים באמצעות מרכזי טיפול, שיקום ותמיכה – גם זה לא חשוב לכם; הכשרת אנשי מקצוע, הדרכה למטפלים, ליועצים – גם זה לא חשוב לכם; מדיניות ומחקר, איסוף נתונים, קידום מחקרים בנושא – לא חשוב לכם. בגדול, הנוער במדינת ישראל לא חשוב לקואליציה הזאת. זה לא מעניין אתכם. לא מעניין אתכם שילדים מתמכרים, לא מעניין אתכם שהילדים מגיעים למצבים מסוכנים, ובסוף ההורים שלהם מאבדים אותם, מאבדים את הילדים שלהם. אפס טיפול במדינת ישראל בנושא ההתמכרויות. אפס טיפול. הרשות למניעת התמכרויות עשתה פעילות מדהימה בשנות התשעים, מאז שהיא קמה, במערכת החינוך, במערכת הבריאות, במערכת הרווחה. כל הנושא של ריכוז משאבים הגיע לרמות מאוד מאוד גבוהות, הטיפול באותם נערים ונערות. כל זה הסתיים ב-2018. חברים יקרים, ב-2018 הגיע שר למשרד לביטחון פנים, שמו גלעד ארדן. הדבר מבין הראשונים שהיה חשוב לו מאוד לעשות זה לסגור את הרשות שטיפלה בנושא הסמים והאלכוהול. זה הדבר שהיה הכי חשוב לו. החוק שלי מבקש דבר אחד: תחזירו את הדבר היחידי שטיפל בילדים ובנוער בנושא התמכרויות. תחזירו את הרשות למניעת התמכרויות. החוק הזה עלה לפני שמונה חודשים. אני מעלה אותו היום, ואני מקווה מאוד שיום אחד ייפלו לכם האסימונים ותבינו שמדינת ישראל חייבת את הרשות. אתמול בכנסת ישראל שמענו עדויות של אפרת גוש בנושא של התמכרות לאלכוהול. חבל שלא באתם לשמוע את הכאב, את מסע הייסורים שהיא עברה במשך שנים רבות, עד שבגבורה גדולה, בעזרת אנשים יקרים, היא הצליחה להיגמל מהנושא הזה. חבל שלא שמעתם את שחקן הכדורגל עומרי קנדה, שהיה כוכב כדורגל והתמכר להימורים, והמשפחה שלו נאלצה לשלם 10 מיליון שקל, כי כל נושא ההימורים במדינת ישראל, כל נושא הבטים, כל נושא ההימורים הבלתי-חוקיים, הורס אלפי משפחות. אלפי משפחות נהרסות. שמענו את היועץ של חבר הכנסת מאיר כהן מספר בכאב מה קרה למשפחה שלו בעקבות ההימורים המטורפים האלה, שמענו את ליאור דיין, אבל הנושא הזה פשוט לא מעניין אתכם. לפני שלוש שנים פה במליאה סיפרתי סיפור על הכאב האישי שלי ולמה הנושא הזה נוגע לליבי. אני אבא לרופא שהיה מנהל בית חולים – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בן לרופא. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני בן, סליחה. – – שהיה מנהל בית חולים, אדם שהיה לו הכול, הכול בחיים. ואם אבא שלי נפל לאלכוהול והיה אלכוהוליסט ואני הייתי צריך להציל אותו, אז כמו אבא שלי יש עשרות אלפים במדינה, אם לא מאות אלפים, שאתם בכלל לא מודעים אליהם. יש פה, בבניין הזה. תחשבו על האנשים שאתם מכירים ואף אחד לא עוזר להם; הם לא פושעים, לא גנבים ולא אנסים, הם אנשים נורמטיביים שנופלים להימורים, לסמים ולאלכוהול. אז מתי האנשים בקואליציה הזאת יבינו שהתפקיד שלכם פה בבניין הזה הוא לעזור למדינת ישראל? לעזור לאנשים האלה. ולא הכול זאת פוליטיקה, השר קרעי. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> מה אתה רוצה? אתה הדיקטטור הכי גדול. אתה רוצה – – – מיליון שקל – – – << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה הצבעת נגד זה. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> די, קרעי, תפסיק. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה הצבעת נגד זה. אתה בוועדת שרים הצבעת נגד זה. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אבל אני לא – – – << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה הצבעת נגד זה. למה? למה הצבעת נגד זה? למה הצבעת נגד זה? << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אתה לא יכול לומר שאתם לא סומכים על חברי כנסת מצד אחד – – – << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה לא יכול לעשות משהו טוב למדינה? << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> מצד אחד אתה רוצה שהשופטים יקבעו, ואז אתה בא ומתלונן. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני קורא לחברי הקואליציה, למי ששמע אותי: קצת שכל בראש. החוק הזה הוא לדבר טוב, לעזור לאוכלוסייה במדינת ישראל, למכורים שנופלים יום-יום ואין מי שירים אותם. תעשו משהו טוב פעם אחד, קיבינימט. תודה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> הם יגידו לך שזה בגלל הפרקליטות. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> גם על זה הוא יגיד שהיועץ המשפטי אשם. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אתה מצד אחד רוצה שהשופטים יקבעו ולא חברי הכנסת, ואז אתה בא ומתלונן לחברי הכנסת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי משיב בשם הממשלה? << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> לך לשופטים, לך לבג"ץ. מה אתה בא לפה בכלל? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> תעשה פעם אחת משהו טוב למדינה הזאת. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> לך לבג"ץ. מה אתה רוצה ממני? בג"ץ בשבילך הוא הקובע. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> השר וסרלאוף, אתה יודע מה זה, אתה – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תגיד, וסרלאוף, יכול להיות שאתה – – – << דובר >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר >> תכף נדע כולנו. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> יכול להיות שאתה השר הראשון? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> רגע, אתה עונה בשם הממשלה? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני יודע מה אתה הולך לומר. כן, כן, אני השר הראשון – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> השר הראשון מהאופוזיציה. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> הצעת חוק הרשות הלאומית למאבק בסמים ובשימוש לרעה באלכוהול, התשפ"ד–2025 – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא הבנתי, אתה עונה בשם הממשלה? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> – – של חבר הכנסת סימון דוידסון ואחרים מבקשת להקים מחדש את הרשות הלאומית למאבק בסמים ובשימוש לרעה באלכוהול כתאגיד סטטוטורי תחת כפיפות ראש הממשלה. הצעת החוק מתבססת על חוק הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובשימוש לרעה באלכוהול, התשמ"ח–1988, אשר בוטל עם חקיקת הרשות הלאומית לביטחון קהילתי, התשע"ז–2017, מיום 7 באוגוסט 2017, ומכוחו הוקמה במשרד לביטחון לאומי הרשות הלאומית לביטחון קהילתי, והרשות הלאומית אשר הוקמה מכוחו כתאגיד סטטוטורי חדלה להיות אישיות משפטית. בזמנו הרשות הלאומית הוקמה במטרה להתמודד עם נגע השימוש לרעה בסמים ובאלכוהול באמצעות פעולה משולבת ומתוכננת של כל הגורמים העוסקים בנושא. בתחום המניעה, אשר היווה חלק ניכר מפעילות הרשות הלאומית, היא הפעילה תוכניות מקצועיות ברשויות המקומיות בתחומי עיסוקה. בשנת 2009 הועברו הסמכויות אשר היו נתונות לראש הממשלה מכוח חוק הרשות הלאומית אל השר לביטחון פנים. במהלך שנות הפעילות של הרשות הלאומית נמצא בין השאר כי בהיותה תאגיד סטטוטורי, קיים קושי בביצוע פיקוח ובקרה נאותים על פעילותה ועל התנהלותה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> כל כך לא נכון. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> בנוסף, לאורך השנים המשרד לביטחון לאומי פיתח מודלים למניעת אלימות, וכן הפעיל תוכניות מקצועיות למניעת אלימות במרבית הרשויות המקומיות במדינת ישראל, בשיתוף פעולה עם משרדי הממשלה והגורמים העוסקים בנושא. זאת, באמצעות אגף אשר פעל בנושא משנת 1999 באמצעות תוכנית עיר ללא אלימות, אשר הופעלה על ידי המשרד ברשויות מקומיות כמודל ארצי-לאומי למאבק באלימות החל משנת 2006. פעילות המשרד בתחום מניעת האלימות נועדה להביא לשינוי באקלים החברתי וליצירת נורמות התנהגות בלתי אלימה בחברה. כאמור, המשרד והרשות הלאומית פעלו בשיטות עבודה דומות לצמצום התנהגות אנטי-חברתית בחברה בישראל בתחומי עיסוקם, ובכלל זה התמודדות עם נגע הסמים והאלכוהול ומניעת אלימות, תוך קיום שיתופי פעולה עם משרדי הממשלה והגורמים הרלוונטיים העוסקים בנושאים הנ"ל. לאור האמור, ונוכח הדמיון הרב בין התוכניות הן בהיבט של שיטות הפעולה והן בהיבט התכנים המקצועיים, ובהתאם להמלצתה של ועדה משרדית שהוקמה בזמנו לבחינת הנושא, הוחלט להקים רשות פנים-ממשלתית ייעודית לנושאים אלה, אשר תאפשר בין השאר קביעת מדיניות לאומית אפקטיבית בנושאים אלה – ייעול הפעילות ומיצוי המשאבים המוקצים לנושאים אלה; שימור ושיפור הפעילות המבוצעת בנושאים אלה; וקיום בקרה ופיקוח ממשלתיים נאותים על הפעילות בתחומים אלה, בלי לגרוע מסמכויותיהם ומתפקידיהם של משרדי הממשלה והגופים האחרים העוסקים בנושאים אלה לפי כל דין. לנוכח האמור לעיל נחקק החוק אשר מכוחו הוקמה הרשות הלאומית לביטחון קהילתי במשרד, ובמסגרתה הביא המשרד לריכוז המאמץ הלאומי בנושא מניעת האלימות וההתנהגות האנטי-חברתית וכן למאבק בשימוש בסמים והאלכוהול, זאת, על בסיס ידע, משאבים מקצועיים וניסיון שנצברו בכל אחד מהגופים, והתוכניות שהופעלו ברשויות המקומיות. גישה זו הינה גישה הוליסטית רחבה יותר, ומקיפה מענים רבים יותר מאלו שהובלו או יושמו עד אז על ידי כל אחד מהגופים והתוכניות בנפרד. בנוסף, מהתייחסות גורמי המקצוע ברשות הלאומית לביטחון קהילתי עולה כי משמעות הצעת החוק היא פירוק בפועל של הרשות הלאומית לביטחון קהילתי, אשר אמונה מכוח החוק על מניעת אלימות והתנהגות אנטי-חברתית וכן על המאבק בשימוש בסמים ובאלכוהול, וכן הפרדת ההתמודדות והמאבק בין שלושת התחומים. יצוין כי ברמה המקצועית התמודדות עם אלימות כרוכה ומשלבת גם את נושא הסמים והאלכוהול. מדובר בתופעות שלובות זו בזו, לא ניתן להפריד בין עולמות המניעה, הטיפול, השיקום והאכיפה. כמו כן, הניסיון המקצועי שהצטבר לאורך שנות פעילותה של הרשות מחזק את הצורך בקיומה של רשות ייעודית ממשלתית האמונה על מדיניות בנושא מניעת אלימות והמאבק בשימוש בסמים ובאלכוהול, המהווה גורם מתכלל המתאם בין משרדי הממשלה ושאר הגופים העוסקים בנושא. לאור כל האמור לעיל, הממשלה מתנגדת להצעת החוק. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עוד משהו? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> איך תמיד היא מתנגדת, ומשפט לפני זה אמרתם שאתם בעד. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> חבר הכנסת סימון דוידסון. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אתם בעד רשות שמתכללת את זה. לא הבנתי, אתם רוצים שזה יהיה? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> יש רשות שמתכללת ומטפלת בנושא הזה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מבחינתי, תעשו ממשלתית. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אז יש לי רעיון, בואו נקים מינהלת. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> לא, אז רגע, שנייה. למה זה נדחה בוועדת שרים לחקיקה, סימון? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אם הייתה שקיפות בוועדת שרים לחקיקה – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> לא, יש סיבה. יכול להיות שזה נדחה – סימון, חבר הכנסת סימון דוידסון. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> בוא נצביע, נו. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> חבר הכנסת סימון דוידסון, הם ביקשו ממני – אני צריך להמשיך קצת. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אבל אתה מהאופוזיציה, למה – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אבל אתה אופוזיציה, מה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כשאתה מבקש מהם דברים, הם עושים? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני לא אופוזיציה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> מה נתנו לך לאחרונה? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> הרגע הפילו הצעת חוק של קרויזר. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אפילו למסיבת עיתונאים לא הזמינו אותך. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני מבין שאתם מאוד הייתם רוצים, אבל אנחנו לא אופוזיציה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> תקשיב, אני בטוח שאין פה ח"כ אחד נגד זה. אין ח"כ אחד נגד זה. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> יש לנו מאבק אמיתי, מוסרי, צודק, ביחס לשוטרים במשטרה, שמוסרים את נפשם, שעובדים מאוד קשה עם משכורות מאוד מאוד נמוכות, והגיע הזמן שיילחמו עבורם. יש לנו מאבק עבור הצטיידות למשטרה – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> יש לי שאלה לתקנון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת כץ, חבר הכנסת כץ, לא להפריע. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אני רוצה לשאול שאלה משפטית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חכה, לא תוך כדי הדברים. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> – – כיתות הכוננות, מאיזה תקציב זה יגיע? מעל 1,000 כיתות כוננות. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> איזה תקציב? אין פה תקציב בכלל. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> יש לנו מאבק, כן, יש לנו מאבק על חימוש למשטרה – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מותר לשר לתמוך בהצעה ואז להצביע נגד? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> – – כדי שלא נגיע חלילה למצב של אירוע שבו אנחנו צריכים להוציא מחסני חירום – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> יש פה היגיון. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> – – או אפילו בשוטף. צריכים להתנהל מול הביטחון, ביטחון הפנים במדינת ישראל. אנחנו צריכים את הכלים כדי להתמודד, כדי להתמודד עם הפשיעה. בסופו של דבר אם אנחנו רוצים להוביל מהלכים ולהוביל שינויים ורפורמות, אנחנו נדרשים לכלי עבודה. אני מעריך שבעזרת השם האירועים ייפתרו – וייפתרו ברוח טובה מתוך הבנה שאף אחד לא רוצה לפגוע בביטחון ישראל – וכשעומד מפכ"ל המשטרה, ועומד – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> וסרלאוף, רגע, תדע – – – מוסר ד"ש. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> – – נציב שב"ס, ואומר לך שהקיצוץ בדברים הללו הוא פגיעה בביטחון ישראל – אני בטוח שאף אחד לא מעוניין לפגוע בביטחון ישראל, ואנחנו ננהל את השיח שלנו בכבוד, מתוך שיתוף פעולה. בעזרת השם, אני מעריך שהאירועים ייפתרו ברוח טובה, והקואליציה והממשלה תמלא את ימיה. אנחנו עובדים מאוד קשה – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מה, מה, פיצול – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> – – עובדים מאוד קשה כדי לפתור את הדברים. אז יש לנו מאבקים, הם מתנהלים בצורה מבוקרת, תוך הבנה שאנחנו צריכים לתת את התקציב הנדרש. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> גם סילמן אמרה את זה. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> האירוע הזה ייפתר, בעזרת השם, למורת רוחם של החברים באופוזיציה. אבל מה לעשות, העם אמר את דברו והוקמה קואליציה, הוקמה ממשלה טובה, בעזרת השם, שעושה דברים טובים, שנאבקת על הדברים החשובים, בין היתר על השוטרים ממשטרת ישראל, שזה דבר מבורך, זה דבר שהוא בקונסנזוס. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אז מה אתם – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> ובעזרת השם, בעזרת השם האירועים ייפתרו. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> איזה אירועים? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> הדברים ייפתרו, התקציב יינתן. אף אחד לא רוצה לפגוע בביטחון אזרחי מדינת ישראל. אנחנו עובדים על זה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> וסרלאוף, תדע שאני מגיש שאילתה אם לשר מותר לתמוך אבל להצביע נגד. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אנחנו עובדים על זה, עובדים על זה. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> רון – – – קואליציה. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> חבר הכנסת כץ, צר לי לאכזב אותך. בואו, כנראה שיהיה לכם עוד הרבה זמן באופוזיציה – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אני לא יודע מה, זה, אבל אני רוצה לשאול שאלה של התקנון. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> – – אבל זה, ברוך השם, אזרחי ישראל בחרו, בחרו בנו. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> וסרלאוף, אתה לא מקשיב, רגע. אבל אתה מסנדל את עצמך – לפי התקנון, אסור לך לקבוע להצביע נגד ולקרוא בדוכן שאתה בעד. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> לא, לא, שוב, מה – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה קורא להצביע? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אנחנו מצביעים – מתנגדים לחוק של – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> כל עוצמה יהודית? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> – – כן – של סימון דוידסון. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> כולל אלמוג או בלי אלמוג? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> כל עוצמה יהודית. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> זה עם אלמוג או בלי? למה אתה – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> כל עוצמה יהודית. תאמין לי, רון כץ, אתה איש כל כך מתוק וחביב, באמת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני אוהב אותך, ושזה יישאר כך. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא, אני רוצה לדעת. כי אזרחי מדינת ישראל זכאים לדעת מה קורה פה. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אתה בן אדם טוב. ואנחנו – יש רשות לאומית שפועלת בנושאים הללו. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> איזה? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אין, אין. על מה אתה מדבר? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> למרות שהסוגיה – למרות – יש גוף שמתעסק, הרגע הקראתי את זה. אתה רוצה שאני אקריא את זה מההתחלה? בוא נקריא את זה מההתחלה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> תקריא מההתחלה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> תקריא מההתחלה. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> חבר הכנסת – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> בסדר, נקריא מההתחלה. נקריא מההתחלה. הצעת חוק הרשות הלאומית למאבק – בוא'נה, זה – יש פה עשר דקות, סימון. אתם רוצים, בואו נדבר על דברים שהם יותר – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> בוא נצביע, עזוב – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> יש לך עוד 50 שניות. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> וסרלאוף, יש לי עוד שאלה חשובה: האם אתה נשמע להוראות של עליזה, או שאתה מורד עכשיו? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> יש לך 40 שניות, מה אתה – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> יש לך שאלות חשובות ומעניינות. << קריאה >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << קריאה >> ואללה, זה מעניין, וסרלאוף. אני חייב להודות שזה מעניין אותי. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> שאלות חשובות – אני רואה שזה מעניין גם את השר אופיר סופר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תשמע, זה לא מצב מובן. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> שר מהאופוזיציה. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני רואה שיש התעניינות רבה כשאני עולה לדוכן. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> כי זה עוד לא היה. וסרלאוף, אתה חיה נדירה. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> תשמעו, האמת היא שאני רוצה לדבר על סוגיה אחרת, כי היא נוגעת לכולנו: שיקום הצפון. שיקום הצפון – מחר, בעזרת השם, אני מתכוון לעלות יחד עם השר אלקין לקריית שמונה, גם לראות את הדירה שאני אשכור בחודשים הקרובים. אגב, כולכם מוזמנים. בואו לבקר בקריית שמונה, בואו לבקר בקו העימות, צריכים לחזק גם את הרשויות – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> – – וגם את התושבים, שבעזרת השם, אנחנו מקווים להחזיר אותם כמה שיותר מהר הביתה עם כמה שיותר ביטחון וכמה שיותר שיקום וצמיחה. חברי השר אלקין מוביל את זה בצורה פנומנלית, בשיתוף פעולה עם כל משרדי הממשלה הרלוונטיים, בלי אגו, ולמען תושבי הצפון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה, אדוני. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אנחנו נחזיר אותם בבטחה ובצמיחה. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת דוידסון, הבנתי שאתה מעוניין שחבר הכנסת לפיד יהיה במקומך, בבקשה. ששש. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לתאר לכם יום בחייה של מדינת ישראל וממשלת ישראל. בואו ניקח את אתמול, סתם יום. יום באמצע השבוע – פרשת ויחי, אם אני זוכר נכון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אוה, יפה מאוד. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> באופן כללי יום רגיל בחייה של המדינה. איך הוא מתחיל? הוא מתחיל בזה שהשר קרעי פה, המכונה יריב לוין מעלי אקספרס, מודיע שהוא לא יציית לפסיקת בג"ץ. אף אחד לא מבין איך בדיוק הוא לא יציית לפסיקת בג"ץ, אבל הרצון הוא כמובן לערער את מדינת ישראל. עוד זה נמצא בכותרות, כבר אנחנו עוברים בשידור ישיר לבית המשפט המחוזי, שבו השר שיקלי עומד ומוחא כפיים לחשוד בעבירות חמורות על ביטחון המדינה. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> תבוא בהפסקה, אני אסביר לך. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו עוד לא מפסיקים להיות בהלם מההתנהלות הזו, ואז מודיעה חברת הכנסת גוטליב שהיא לא תגיע למעצר – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא אגיע. לא אגיע. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – לא תגיע למעצר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא אגיע. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> היינו לרגע מזועזעים מזה, אבל אז – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא למעצר. לחקירה, אתה מתכוון. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני פשוט שומרת חוק. אני שומרת חוק. זה מה – – – << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> חקירה. אז סגן יושב-ראש הכנסת ניסים ואטורי הודיע שיאיר גולן, סגן הרמטכ"ל, אלוף בצה"ל, הוא בעיניו בוגד, ועוד זה לא נגמר, הודיעו – גילינו שישראל כץ שלח תשובה לבג"ץ על נושא הגיוס, שבה ניסו להסתיר את הנתונים, ואז הנתונים האמיתיים נחשפו, ואז הוא נאלץ להוסיף את הנתונים שהוא ניסה להסתיר. זאת אומרת, גם ניסה לרמות, גם נכשל בזה וגם בויש אל מול פני האומה. עוד דקה רצינו להיות מזועזעים מזה, אבל אז התברר שהשרה מאי גולן אמרה שזייפו את קולה ב-AI בתחקיר של ערוץ 12, ומייד חטפה תביעה כי היא כמובן משקרת. תיארתי יום אחד. יום. לא שנתיים בפרלמנט הדני, לא שני עשורים בפרלמנט הבריטי – יום אחד בחייה של מדינת ישראל. אז אני רוצה להזכיר לכנסת ישראל שיש אלטרנטיבה. האלטרנטיבה היא שתהיה פה ממשלה – – << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – שפויה, ראויה, עם סדרי עדיפויות, שתעבוד על דברים כמו התמכרויות של צעירים, שתעבוד על דברים כמו לגייס לצה"ל כל צעיר במדינת ישראל כדי להגן על מולדתו, שתעבוד על דברים כמו להוריד את יוקר המחיה, שלא תעסוק מהבוקר עד הערב רק בלטרלל מדינה שלמה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אצלך הגיעו – – – 20% בפחות משנה. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> די. עזבו אותנו במנוחה. לכו לביתכם. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא מוחאים כפיים, חבר הכנסת הרצנו. לא מוחאים כפיים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת לפיד, אני רק רוצה להדגיש שהנגד ארי רוזנפלד, לא מייחסים לו – גם לא המדינה – כוונה לפגוע בביטחון המדינה. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד): << קריאה >> אלה עבירות חמורות על ביטחון המדינה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אמרת שהוא עשה עבירות חמורות נגד ביטחון המדינה. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד): << קריאה >> כן. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כן, זה מה שאמרו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חשוב להבין שלא מייחסים לו כוונה לפגוע בביטחון המדינה. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד): << קריאה >> זה שני דברים נפרדים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הלוואי שהייתם מגינים עליו – מגינים על החטופים, כל האנרגיות – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, אנחנו מגינים עליו, מירב. זה אולי מפריע לך, אנחנו מגינים עליו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אנחנו נעבור להצבעה, רבותיי. הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 48 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 58 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק הרשות הלאומית למאבק בסמים ובשימוש לרעה באלכוהול, התשפ"ד–2024, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 48 בעד, 58 נגד. אני קובע כי הצעת חוק הרשות הלאומית למאבק בסמים ובשימוש לרעה באלכוהול לא אושרה ותוסר מסדר-היום. << הצח >> הצעת חוק הרשות הלאומית לרפואה משפטית, התשפ"ד–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/4735/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הרשות הלאומית לרפואה משפטית, של חבר הכנסת עודד פורר וקבוצת חברי הכנסת. חבר הכנסת פורר, בבקשה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חברי הכנסת, ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, החלה מתקפת טרור אכזרית מרצועת עזה, שבמסגרתה נרצחו אלפים, נחטפו מאות, ועד היום מדינת ישראל מתמודדת עם ההשלכות. באותו יום, המרכז לרפואה משפטית – אני ממש מתקשה לדבר ככה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נעצור. חברי הכנסת, הנהלות הסיעות בשני צידי הבית, הרעש מכם הוא ממש מוגזם, ממש מוגזם. אני מאוד מבקש שם – תודה. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> באותו היום, המרכז לרפואה משפטית היה אחראי יחד עם משטרת ישראל על עבודה רגישה ומורכבת של בדיקה וזיהוי גופות חללים. מקרים מורכבים שבהם לא ניתן לזהות את הגופות בקלות הועברו למכון לצורך בדיקות מקיפות, רפואה משפטית, אנתרופולוגיה, אמצעי דימות ובדיקות דנ"א. מדובר בכ-907 גופות וממצאים שהועברו לבדיקת המכון – היקף חסר תקדים, שכמובן אילץ את הצוות המצומצם במכון לעבוד מסביב לשעון כדי לספק מענה יעיל ומהיר ככל הניתן. מובן מאליו כי המיעוט הבלתי-סביר של רופאים משפטיים בארץ ומומחי דנ"א הוביל את המרכז לרפואה משפטית לקצה גבול היכולת בימים האלה. זה מצב שאילץ אותו לפעול באופן מיידי לגיוס מתנדבים מהארץ ומחו"ל בכל התחומים, שהתגייסו והתייצבו לסייע במשימה הלאומית של ביצוע הבדיקות וזיהוי החללים. חברי הכנסת, חשוב שתבינו, כדי שמערך הרפואה המשפטית בישראל – הנשען כאמור על כתפיהם של שמונה רופאים מומחים בלבד – יהיה מסוגל לעמוד בריבוי המשימות, הוא חייב תקציב, הוא חייב מעמד. היום המרכז לרפואה משפטית פועל עם כוח אדם ויכולת פעילות של 15% – 15% – בהשוואה למכונים דומים בעולם. הוא נמצא היום בחוסר לא בהקשר של מה שקרה לנו ב-7 באוקטובר; הוא נמצא בחוסר שוטף, במקום שיש לו משמעות אדירה. הצעת החוק הזאת בעצם באה לקבוע שתוקם רשות לאומית לרפואה משפטית שתרכז ותוביל את תחום הרפואה המשפטית בישראל, ובין תפקידיה יהיו תכנון שנתי ותכנון ארוך טווח של התחום, הקמה וניהול של מרכז רפואה משפטית לשעת חירום, פיתוח ותקצוב המרכז הלאומי לרפואה משפטית במשרד הבריאות, הקמת מרכז לאומי למידע ולמחקר בתחום ניהולו וייעוץ למשרדי הממשלה בתחום הזה. המטרה היא בסופו של יום ששר הבריאות יוכל למנות לרשות מועצה, שתתווה את המדיניות, את קווי הפעולה של הרשות, ותדאג גם לשריון התקציבים של אותה רשות, שתהיה עצמאית. ואני חייב לומר שאני לא מצליח להבין למה הממשלה לא תומכת בהצעת החוק הזאת – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בגלל הסרבול. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – בעיקר אחרי מה שקרה ב-7 באוקטובר, כי זו לא שאלה של סרבול. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תסביר. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> המצב הקיים היום הוא בלתי אפשרי. המכון לרפואה משפטית הופך להיות אסקופה נדרסת במשרד הבריאות גם ברמה התקציבית, גם ברמת התקנים וגם ברמת היכולת שלהם לגייס רופאים. היום, כדי לגייס את הרופאים האלה, שצריך להילחם עליהם, אתה חייב גמישות שלא קיימת במנגנון הקיים היום. ולכן אני אומר, חברי הכנסת, חייבים לתמוך בהקמת המרכז הזה. אבל אני רוצה גם להתייחס לעוד משהו שפורסם לאחרונה, ואני חייב לנצל פה את הזמן, כי גם זה נוגע באירועי 7 באוקטובר. תראי, חברת הכנסת גוטליב, הייתי שמח אם שר הבריאות יתייחס לכך בתשובתו. נחשף רק לאחרונה מסמך מצמרר, שלפיו בפטור ממכרז ניתנו ונקנו סחורות לטובת חמאס בכספי משלם המיסים הישראלי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בחודש מאי 2024. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> למשל, אורז בהיקף של 1.5 מיליון שקל. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> מתפ"ש הכחישו את זה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מפעל סוגת – 335,000 שקלים; קטניות – – – << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> מתפ"ש הכחישו את זה. פורר, זה לא נכון. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זה מאתר משרד הביטחון, פטור ממכרז. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אבל מתפ"ש אמרו שלא – – – שום דבר. אני לא יודע, אבל אתה יודע שזה לא נכון. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אל תברח מזה. בוא נגיד ככה, יושב-ראש ועדת חוקה רציני היה מזמן דיון דחוף על זה כדי לשמוע את כולם. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – זה חוץ וביטחון. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אבל אתה מבין שאתם נתתם פטור ממכרז, 6.5 מיליון שקל, כדי לקנות ציוד שיועבר לחמאס מכספי משלם המיסים הישראלי. אני לא יודע מי זאת חברת בני פאוזי בנצרת, שקיבלה פטור ממכרז בהיקף של 561,000 שקל כדי לקנות ציוד שיועבר לחמאס; אני לא מבין מה הסיוע הבהול בפסטה, שאזרחי ישראל צריכים לקנות לחמאס במיליון ו-483,000 שקלים. אתם יכולים לספר שוב ושוב ושוב על זה שאתם עומדים בלחץ. אז אתם לא עומדים בלחץ כדי שייכנס ציוד כזה שנקנה על ידי מדינות זרות, אבל שכספי משלם המיסים הישראלי יקנו בכסף ישראלי סחורה ומזון שיועברו למחבלי החמאס, בזמן ש-100 חטופות וחטופים שלנו נמצאים במנהרות שם ואנחנו לא יודעים מה עולה בגורלם? השתיקה שלכם היא שתיקת הכבשים, פשוט שתיקת הכבשים. לא ראיתי דבר כזה. אתם יודעים לצעוק על כל פיפס שהיה או לא היה. תתקפו את הממשלה, זאת האחריות שלכם גם מתוך הקואליציה. הייתי חבר כנסת בקואליציה, ידעתי לתקוף את השרים כשהם החליטו החלטות לא נכונות. הקבינט שלכם אישר את התקציב הזה מתוך כספי משלם המיסים הישראלי, ואתם מגלגלים עיניים לשמיים. עד איפה תהיה הצביעות הזאת? אחר כך תעמדו פה ותצעקו על המלחמה בטרור והמאבק בטרור? אתם מסבסדים את הטרור. אז אותו ראש ממשלה, שבמשך שנים אפשר הזרמה של עשרות מיליוני דולרים מדי חודש לחמאס ואמר שהוא עושה "הסדרה" – מכבסת המילים הזאת כדי לנסות לקנות שקט לטווח הקצר – ואפשר לחמאס להתעצם, תחת המשמרת שלו מאושרים 6.5 מיליון שקלים מהכספים של משלם המיסים הישראלי כדי לקנות אוכל למחבלים של חמאס. אני עוד לא נתקלתי בכזה חלם. לא נתקלתי. ושיא השיאים – כל הצעקנים יושבים בשקט וממלאים את הפה שלהם במים. שותקים כמו דגים אילמים – זה המצב שאליו אתם הגעתם. אני לא יודע עד לאן אתם רוצים להטביע אותנו עם המצב הזה. אז גם פטור ממכרז, גם סיוע לחמאס, וגם תזכרו שמדובר בקצה הקרחון – זה מה שאנחנו הצלחנו לגלות אחרי שמנסים להסתיר את זה, עוד טפח ועוד טפחיים. לכן, אדוני היושב בראש, אני הייתי מצפה מהשר שעולה כאן גם להתייחס לעניין הזה, שיסביר, אם אין לו תקציב – אין לו תקציב למכון לרפואה משפטית אבל יש לו כסף לקנות אורז למחבלי חמאס? אין לו תקציב כדי שיהיו לנו כאלה שיוכלו לבדוק את מה שעוללו לנו מחבלי חמאס ולזהות את החללים, אבל יש תקציב של מיליון ו-483,000 שקלים סיוע בהול של פסטה למחבלים? זה מה שהממשלה הזאת עושה עם הכסף שלנו? זה מה שאתם עושים עם הכסף שלנו? אני הייתי מצפה שהממשלה תתמוך בהצעת החוק הזאת ותאפשר להקים מרכז לרפואה משפטית כפי שצריך שיהיה במדינת ישראל, בוודאי נוכח האיומים שקיימים עלינו. אבל לצערי סדרי העדיפויות של הממשלה הזאת, אדוני היושב בראש, חברי הכנסת, אדוני השר, הם עקומים לגמרי. גם את הדברים הטובים שעשתה הממשלה, לצערי אתם מקלקלים. הגעתם כבר לסיכום על העלאת שכר השוטרים, דבר שהוא נדרש מאין כמוהו, על הצטיידות והקמה של תחנות משטרה. אז דווקא את הדבר הזה אתם דופקים? דווקא לגביהם אתם באים ואומרים: לא ניתן את העלאת שכר השוטרים? אני חייב לומר לך, חבר הכנסת אלמוג כהן, דווקא אתה, כמי ששירת במשטרה, כמי שמכיר ומבין את החשיבות של העניין הזה, ודיבר על זה לא פעם ולא פעמיים, אני מצפה ממך להתייצב גם מול הקואליציה, ולהגיד: הקיצוץ הזה בשכר השוטרים הוא משהו שלא מקובל עליי. אני לא מצליח להבין למה אתה מאפשר את ההקפאה של ההעלאה הזאת – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – קיצוץ? איזה קיצוץ? אין שום קיצוץ. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – שהייתה אמורה להיות כבר השנה. הקפיאו אותה ל-2027. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> צריך להביא יותר, אבל אין קיצוץ. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> קיצוץ בתקציב שהובטח להצטיידות התחנות, שהמשמעות שלו היא סגירת תחנות. ואני חייב לומר בהיבט הזה, חבר הכנסת כהן, אני אומר לך: יש פה בבניין הזה הרבה מאוד פוליטיקה, אבל יש מצבים שבהם אתה אומר: סליחה, על התקציב הזה אנחנו נלחמים. ואני מצפה ממך להילחם – – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> עודד, כמה קיצצו? כמה קיצצו? << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני מצפה ממך – קיצצו את התקציב – – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> כמה? כמה? תן מספר. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני עונה לך. תשאל עוד פעם כמה. 850 מיליון שקל שנדרשו והובטחו – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> זה לא קיצוץ, זה תוספתי. איזה קיצוץ? << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – לטובת ההצטיידות בשנה הבאה. ויותר מזה: העלאת השכר של השוטרים שסוכמה, וזה כבר עלה ב-1,000 שקל לחודש – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> זה צריך, בוא – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – והשנה היה צריך להעלות עוד – אתם הקפאתם את העלאת השכר הזאת, ועל האצבע שלך אתה מנעת את זה שהקואליציה תתכופף כדי כן לאשר את העלאת השכר לשוטרים. אז אל תברח מזה, אלמוג. אל תברח. זאת האמת. האמת היא שבגלל שאתה לא נותן את האצבע שלך לטובת הנושא הזה העלאת שכר השוטרים הוקפאה, וזאת בעיניי שערורייה. אבל 6.5 מיליון שקל לקנות לחמאס אוכל – לזה אתם מוצאים תקציב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. מי משיב, שר הבריאות? בבקשה, אדוני. << דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, חברי הכנסת, חבר הכנסת פורר, בראשית דבריי, קודם כול, אני משיב להצעת חוק הרשות הלאומית לרפואה משפטית, התשפ"ד, של חבר הכנסת עודד פורר וחברי כנסת נוספים, שמבקשים להקים רשות לאומית לרפואה משפטית במשרד הבריאות. קודם כול, אני מבקש להודות לך על העלאת הנושא הכל-כך חשוב הזה לסדר-היום של הכנסת. בהזדמנות הזו אנחנו נדבר על המכון החשוב כל כך הזה, על עבודת הקודש, על הייחודיות של המכון הזה במציאות הבלתי-נתפסת. ביקרתי במכון ביום שישי לאחר אירוע אסון מירון – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אז אתה בוודאי יודע – – – << דובר_המשך >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר_המשך >> אני אענה על הכול, תאמין לי. – – והייתי בטוח שכבר לא יכול להיות אירוע גרוע מזה. ביום שישי, עד כניסת שבת, אנשים חיפשו את עצמם, ואמרו: כנראה זה קצה קיבולת המכון – לא יכול להיות יותר גרוע. ואז הגיע 7 באוקטובר, והבנו שאין משהו – שזה לא קצה. ואתה יודע מה, לפני הקמת הרשות – יש ברשות הפלסטינית או בעזה שני מכונים, ובמדינת ישראל יש מכון אחד. גם המבנה שם לא ראוי, התקנים לא סבירים, בטח ביחס לאוכלוסייה, והמקום הזה צריך לקבל מקום של כבוד. פעילות המכון לרפואה משפטית חשובה לי מאוד ויקרה לליבי, ואני מקיים ישיבות סטטוס במשרד בנושא הזה. אני אפרט גם מה עשיתי. בשבוע שעבר ביקרתי שם; אמר לי מנהל המכון ש-20 שנה הם לא זוכרים שהייתה התייחסות של משרד הבריאות לנושא הזה בקדמת המשרד כפי שכרגע נעשה. היסטורית המכון לא מוסדר משפטית, ואין לו הגדרת חוק באופן שמרכז את הפעילות, את התפקיד ואת הסמכויות. יחד עם זאת קיימים כמה חוקים ותקנות שמסדירים – חבר הכנסת פורר, אני באמת לא מורח, אבל אני מאמין שיהיו לך פחות שאלות אם תקשיב לי עד הסוף, כי יש לי כמה מענים לנקודות שהעלית. יש כמה חוקים ותקנות שמגדירים את פעילות המכון והשירותים, לצד הנחיות היועץ המשפטי לממשלה ונהלים פנימיים שנקבעו במהלך השנים בהשתתפות ובאישור היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה, משטרת ישראל וגורמים נוספים. נושא הצורך וההיתכנות של המכון נדונו בשנת 2018 במסגרת הוועדה לבחינת מצב הרפואה המשפטית בארץ בראשות מנכ"ל המשרד עוד אז משה בר סימן טוב. מסיבות שונות הוועדה עצמה סברה שאין נחיצות בחקיקה האמורה. לאור ההבנה שההיתכנות מאוד נמוכה, היו גם חילוקי דעות בין הגופים הנוספים השותפים בדבר המאמץ של המכון ותפקידיו. בחלוף הזמן, ובעקבות אירועי 7 באוקטובר, שהמחישו ביתר שאת את חשיבות המכון בהליך זיהוי החללים, בימים אלה המשרד בוחן מחדש את סוגיית ההסדרה בחקיקה ראשית של פעילות המכון, ובכלל זה הסדרה של התפקידים והסמכויות וקשרי הגומלין בין הגופים השונים: צבא, משטרת ישראל, פרקליטות, סנגוריה ציבורית ועוד, שיש להם ממשקים ושירותים עם המכון. אנחנו רוצים להגדיר את העצמאות של המכון ואת הסמכויות שלו בשוטף ובחירום. אבל מאז כניסתי לתפקיד – וזה לא מתבטא רק במילים – שמתי לי כיעד, עם הנהלת המשרד, לקדם את תחומי פעילות המכון, מתוך הכרה בחשיבות ובחיוניות עבודות המכון לרפואה משפטית. התהליכים האלה התעצמו מאז 7 באוקטובר, חידדו. אני אפרט כעת מה באמת נעשה: ראשית, כפי שידוע, המכון פועל במתקן ישן, היסטורי, ששימש בעבר כבית מגורים – תנאים פיזיים שלא מאפשרים ובטח לא מתאימים לגודל האוכלוסייה. לכן המשרד פעל לקדם אישורים ותקציבים נוספים, ובימים אלה כבר יש הליכי בנייה בבית החולים שמיר אסף הרופא – כבר התחיל להיבנות, הנחתי אבן פינה ואמרתי: אני לא מניח אבן פינה אם זה לא מתחיל להיבנות, ואכן העבודות כבר בעיצומן – מכון מפואר בעלות של למעלה מ-300 מיליון שקלים, שממוקם בבניין מפואר חדש, עם סטנדרטים של נגישות וגישה כיאה למדינה מתוקנת. בימים אלה הוגדר תפקיד חדש במשרד: ראש תחום רפואה משפטית, לטובת קידום תחום הרפואה המשפטית, מתוך ראייה עתידית והיערכות שנדרשת למכון למתן מענה במצבי שגרה וחירום. לתפקיד מונה ד"ר ארז און, שהיה בעברו מנהל בית החולים פוריה. הוא בעל ניסיון ניהולי עשיר, ולאחר שהוא סיים את ניהול בית החולים הוא הגיע למשרד לעמוד בראש תחום ניהול המכון הזה. במהלך שנת 2024 המכון הוגדר כבית חולים לכל דבר ועניין. המהלך הזה מאפשר למכון לפעול כגוף עצמאי ובלתי תלוי. לבקשתי, הוקמה ועדה כבר לפני כמה חודשים, ובוועדה הזו הוקמו תתי-ועדות, יחד עם הפרקליטות, משטרת ישראל ומשרד הבריאות, בשביל לצמצם – נגיד שמתוך הראייה שלנו, מתוך 2,400 מקרים שמגיעים למכון וגורמים לפקק אמיתי, ההערכה שלנו היא שלפחות 50% מהמקרים לא צריכים להגיע למכון. ושתהיה גם אחידות בין המחוזות וגם תיאום בין כלל הגופים שנותנים שירות. אכן בימים אלה כבר מגישים את ההמלצות הראשונות, והעבודה נעשית. לבקשתנו, הנציבות אישרה בימים האחרונים את מעמדו של המכון לרפואה משפטית כיחידת סמך. כשאני אומר לך שהוא הוגדר כבית חולים, כיחידת סמך, המשמעות היא ששכר העובדים עומד להיות הרבה יותר משמעותי – אפשר להגדיר את זה כבית חולים, כמנהלי מחלקות. ולכן גם התפקידים הללו שהוגדרו במשרד כצורך חיוני – בהסכם הרופאים, כשלא רצו להרחיב את זה, אמרתי להם: לא משנה מה, הסכם שכר הרופאים המשפטיים נכנס. ואכן, בהסכם השכר של הרופאים, שלדעתי בימים האלה עומד להסתיים סופית וחלקו נחתם, הרופאים המשפטנים נכנסו לתוך הסכם השכר, מה שמגדיל משמעותית, ואז יהיה אפשר להביא רופאים נוספים. ניתנו אישורים לתקנים חדשים לטובת עיבוי כוח האדם, אושר תקציב לביצוע רכש לציוד טכנולוגי מתקדם, בעיקר בעקבות מלחמת חרבות ברזל, שחייבה את המכון הלאומי לעבוד בעצימות גבוהה כדי לספק מענה מהיר למשפחות החללים נוסף לעבודה עצמה. לגוף ההצעה. כאמור, ההצעה במתכונתה הנוכחית מבקשת להקים רשות לאומית שתפעל באמצעות מועצה. אין תכלית להקמת רשות לאומית בעוד הקומה הראשונה טרם נבנתה ולפני שפעילות המכון הוסדרה בחקיקה. לכן, כשהמכון יוסדר בחקיקה, יהיה מקום לבחון את הנושא של רשות לאומית. בנוסף, המבנה של רשות לאומית מתאים ונכון כאשר ישנם גופים ושחקנים רבים ושונים הפועלים בתחום, כמו חוק הרשות לחקירה בטיחותית בתעופה ביחס לכלי טיס רבים בעלי רישיונות הפועלים בארץ; הרשות להסמכת מעבדות, המעניקה רישיונות ומפקחת על היקף נרחב של מעבדות הפועלות בארץ. בהתאם, יש צורך בגורם ניהולי מפקח ומתכלל על גופים אלו וקביעת מדיניות. אך זאת בניגוד למקרה שלפנינו, שבו פועל נכון להיום מכון לרפואה משפטית אחד בלבד בארץ. לכן, רשות שצריכה לתכלל משהו שקיים בו רק אחד – היא לא תשיג את המטרה הראויה. בנוסף, בנוסח הנוכחי המוצע, הרשות הנ"ל תפעל באמצעות מועצה. תפקיד הרשות/המועצה להתוות מדיניות, לגבש תוכניות ולקדם את תחום הרפואה המשפטית. בהקשר זה יצוין כי למטרות אלו הוקמה במשרד הבריאות מועצה לאומית לרפואה משפטית ופתולוגיה, לכן היא ממלאת בדיוק את התוכן של אותה מועצה שאתה רוצה שתוקם במכון הזה. המועצה קמה בעקבות המלצת הוועדה האמורה בשנת 2018, בין השאר כחלופה להסדרה חקיקתית. ייעודה של המועצה הוא גיבוש המלצות להתוויית מדיניות רב-מערכתית, קידום תחומי הרפואה המשפטית והפתולוגיה והממשקים בין מערכת המשפט לרפואה בישראל. זאת, במטרה לקדם את איכות המענה הרפואי והמקצועי בתחומים אלו: היקף השירותים, פריסת השירותים ואופן מתן השירותים; קביעת סטנדרטים לאיכות המענה הרפואי בתחום הפתולוגיה והרפואה המשפטית; גיבוש המלצות מקצועיות בתחומי הפתולוגיה והרפואה המשפטית; המלצות לקידום מקצועי של כוח אדם בתחומי העיסוק של המועצה; המלצות לחיזוק הקשר בין המשטרה, הייעוץ המשפטי, הסנגוריה והמכון לרפואה משפטית; חיזוק המענה הניתן לנפגעים ולבני משפחותיהם. אגב, המועצה הלאומית שהוקמה במשרד נותנת המלצות בנושאים הקשורים לממשק שבין התחום המשפטי לרפואי; מעקב אחר מימוש מסקנות הוועדה לחיזוק מקצוע הרפואה המשפטית; קידום הממד הטכנולוגי בעבודת הרפואה המשפטית והפתולוגיה. המועצה מעלה ומגבשת המלצות בנושאים וסוגיות המועלות – אותן נקודות שאתה העלית – בהתאם לפניית הנהלת משרד הבריאות ומטעם חברי המועצה, ככל שזה מאושר על ידי היושב-ראש. בראשות המועצה עומד פרופ' ארנון אפק, המשנה למנכ"ל המרכז הרפואי שיבה ומנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, שמכיר מקרוב את עבודת המכון, ולצידו גורמים בכירים מהמשטרה, הפרקליטות, הסנגוריה ציבורית, נציגי המכון לרפואה המשפטית, נציגי ציבור ועוד. לסיכום, נוכח כל האמור, ומשעה שטרם נעשו בחינה מחודשת ועבודת המטה ההכרחית, אני קורא לחברי הכנסת להתנגד להצעת החוק במתכונתה הנוכחית. במקביל לכך, משרד הבריאות יקדם דיונים מול כל הגורמים הרלוונטיים לעבודת המכון – הפרקליטות, המשטרה, הסנגוריה הציבורית, צה"ל ועוד – לבחינת הסדרת פעילות המכון בחקיקה, תוך הסדרת קשרי הגומלין מול אותם גופים, הן בשגרה והן בחירום; זאת, לנוכח הצורך שהתחדד בעקבות מלחמת חרבות ברזל, שהוכיחה כי עבודת המכון היא קריטית כדי שנוכל לתת מענה מקצועי ומהיר למשפחת הקרבנות. לכן אני קורא לחברי הכנסת, לאור כל הדברים שאמרתי, להתנגד להצעת החוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת פורר, בבקשה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, השר בוסו. אני באמת חייב לברך אותך. נעשו הרבה מאוד דברים חשובים בעניין הזה של הרפואה המשפטית, ובהחלט היה צריך לעשות את זה. יחד עם זאת, נדרשת חקיקה כדי להסדיר את זה, בין היתר כי מן הסתם המצב הגיע לכך בגלל שישנם שרים שלא חשבו כמוך, ובכל פעם זה היה תלוי בזהות של שר כזה או אחר, ולכן החקיקה נדרשת. אבל אני אגיד לך למה לא התייחסת, ואני אשמח שאולי אחד השרים האחרים יתייחס. לא התייחסת ל-6.5 מיליון שקלים שאתם העברתם לחמאס כדי לקנות אוכל וציוד הומניטרי. אני לא יודע מה בהול לשחרר 1.5 מיליון שקלים כדי לקנות אורז לחמאס, או מה בהול לשחרר 1.5 מיליון שקלים כדי לקנות פסטה או קטניות ושמן סויה, ממש עם "דחיפה לצרכים מבצעיים". כך כתוב בעילת הפטור – דחיפה לצרכים מבצעיים. מה הצורך המבצעי בלקנות שמן לחמאס? מה, כדי להוסיף שמן למדורה? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> תפנה לבית המשפט. תפנה לבית המשפט. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הפטור הזה, העילה הזאת אושרה בתחילת מאי. בהמשך כל פטור לסוגיו במהלך מאי גם שוחרר. כל פטור גם שוחרר. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> צריך לפטר את שר הביטחון מייד. חייבים לפטר את שר הביטחון. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זה לא שר הביטחון, זאת החלטה של הקבינט כדי לשלם את הסכומים האלה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> זה בית המשפט, אדוני – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כדי לעשות את הרכש הזה צריך לעשות החלטת קבינט. פעם אחת תכירו במציאות שבממשלה הזאת יודעים לדבר חזק אבל פועלים חלש. במקרה הזה אתם, בכסף של משלם המיסים הישראלי, קונים אוכל וציוד לחמאס. אז אני מצפה מכם לפעול יחד איתנו כדי לחשוף את זה, ולא לעשות את כל המאמצים כדי להסתיר את זה. אתם כל הזמן מנסים להסתיר. אני אומר לכם, זאת לא שאלה פוליטית, זאת שאלה של אינטרס של מדינת ישראל. זה לא אינטרס של מדינת ישראל שהכסף שגובים מהאזרחים שלה, המיסים שאתם ואני משלמים, שהעובדים שעובדים קשה משלמים – זה לא האינטרס של מדינת ישראל שהכסף שהם משלמים ילך כדי לקנות אוכל למחבלים של החמאס, מה לעשות? על זה אתם מגינים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתה אמיתי? תפנה לבית המשפט. אתם פוחדים לדבר על זה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אנחנו נעבור להצבעה. הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 34 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 52 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק הרשות הלאומית לרפואה משפטית, התשפ"ד–2024, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 34 בעד, 52 מתנגדים, שני נוכחים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה יכול לצרף אותי? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, לפרוטוקול, גם חברת הכנסת בן ארי הצביעה נגד – סליחה, בעד. אני קובע כי הצעת חוק הרשות הלאומית לרפואה משפטית, התשפ"ד–2024, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום. << הצח >> הצעת חוק עידוד שירות צבאי, לאומי או לאומי-אזרחי במוסדות להשכלה גבוהה, התשפ"ה–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/5031/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אלון שוסטר) << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק עידוד שירות צבאי, לאומי או לאומי-אזרחי במוסדות להשכלה גבוהה, התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת אלון שוסטר. בבקשה, אדוני. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו אולי מגיעים לפסגה נוספת של הצעות החוק הראויות שמוגשות היום – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> על ידך. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, לא על ידי. אני אומר, על ידי חברי האופוזיציה. – – שמשום מה מקבלות כתף קרה. אני אנסה להסביר. אנחנו עסוקים כאן בהוקרת מגזר שאין ויכוח על החיוניות שלו ועל ההוקרה שאנחנו נדרשים לתת לו. מדובר בעצם בהצעת חוק דומה להפליא, אפילו מתונה ומגודרת יותר יחסית להצעת חוק שהוגשה בכנסת העשרים-וארבע, לפני המלחמה, על ידי השר ד"ר קרעי ואנשים נוספים. אני רוצה להקריא לכם: השר קרעי היה חבר כנסת, דוד אמסלם, דוד ביטן, יואב קיש, אופיר כץ, יריב לוין, עמיחי שיקלי, גלית דיסטל אטבריאן, אלי כהן, בצלאל סמוטריץ', איתמר בן גביר, אופיר סופר, חוה עטייה, אורית סטרוק, מירי רגב, יולי אדלשטיין, מאי גולן, ישראל כץ. אלו החתומים על החוק שהוגש. מה שהיה נכון, חברות וחברים, בכנסת העשרים-וארבע, הרי נכון שבעתיים בהקשר של הסיוע, ההוקרה, הדחיפה, הרוח הגבית שאנחנו אמורים לתת לבנים, לאחים, לאחיות, לבנות, שעברו ועוברים עדיין – הדור המדהים הזה שעובר את המלחמה בשנה פלוס האחרונות. אני רוצה לשוב ולחדד עוד דבר. כאן, החוק הזה נשען במידה רבה על חוק נוסף שעבר, לא בכנסת העשרים-וארבע, אלא ביולי 2024, על ידי חברי הכנסת קרויזר, מאיר כהן, מלביצקי – אדוני – קטי שטרית, נדמה לי שהיא הגישה, פוגל, אוהד טל ולימור סון הר מלך. הם הגישו הצעת חוק דומה, גם היא פתוחה ורחבה עוד יותר מההצעה המוצגת כאן, וזה דווקא עבר. דווקא ההצעה הזאת עברה בקריאה טרומית, והיא ממתינה, אני מניח, בוועדת החינוך, לדיון לקראת קריאה ראשונה. אין דבר יותר טבעי מלקחת את אותה הצעה שהוגשה על ידי השר קרעי היום, וקבוצת חברים נכבדה, ולהגיש אותה כתשורה – אגב, לא רק לחיילים; אכן, עם תוספת ייחודית, עם תרומה ייחודית, עם סיוע יותר רחב ללוחמים, כהגדרתם, אבל לכל מי שמקיים את השירות. כשאנחנו מדברים על שירות, אנחנו מדברים בוודאי על שירות סדיר בצה"ל וביחידות משמר הגבול, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר ועוד מוסדות נוספים, גם מי שמקיים שירות לאומי אזרחי כהגדרתו בחוק הרלוונטי, וגם מי שמקיים שירות לאומי או התנדבות קהילתית כהגדרתם בחוק שירות אזרחי. זאת אומרת, פה מדובר על קבוצה יחסית רחבה, עם עדיפות ללוחמים, מתוך תחושת שליחות עמוקה, כפי שקרה במקרה שלך, השר קרעי. הצעת החוק שאני מביא, שוב הייתי אומר, מבקשת דבר פשוט: להוקיר ולתגמל את מי שהקדישו את שנותיהם הטובות והצעירות למען מדינת ישראל: משרתי צה"ל, השירות הלאומי והשירות הלאומי אזרחי. פשוט לא ייתכן שמי שמסכנים את חייהם ותורמים את שנותיהם למען מדינת ישראל יעמדו בעמדת נחיתות כשהם מבקשים להתחיל את חייהם כאזרחים, ובהקשר הזה – בבואם להתקבל ללימודים הגבוהים. הצעת החוק היא פשוטה: להוקיר את משרתי צה"ל והשירות הלאומי ולהעניק להם עדיפות בשערי האקדמיה. זאת כמובן אינה הצעת חוק פוליטית; היא ערכית, רחבה, נוגעת לכל שדרות הציבור והאזרחים במדינת ישראל. זה הזמן לתקן ולהחזיר את הכבוד שהם ראויים לו. מטרת החוק אינה לפגוע באף קבוצה אחרת בחברה הישראלית, להפך, היא נועדה – כפי שיודעים מגישי החוק בעבר ומגישי החוק הדומה לפני מספר חודשים – לתקן את האיזון ולחזק את הערכים של צדק, הוקרה ושוויון הזדמנויות לכל מי שנתן מעצמו למדינת ישראל. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> וזה בטוח בתמיכת הקואליציה, נכון? << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת מכל סיעות הבית, וחברי הכנסת מהקואליציה בפרט, אני פונה אליכם. כפי שאמרתי, כמה מכם חתומים על הצעת חוק זהה לחלוטין להצעה שאני מביא כאן היום. שמותיכם חתומים על אותה הצעה. האם הערכים שלכם השתנו? בוודאי שלא, אני מקווה שלא. אני מניח שלא. והאם המשרתים שהוקרתם בעבר פחות ראויים בעיניכם? אני מניח שהתשובה היא שלילית. אני חושב שזאת הזדמנות נאותה להצטרף להצעה, גם אם מגיש ההצעה "חוטא", בשבתו באופוזיציה לממשלת ישראל. אני מצפה ומבקש את תמיכתם בחוק למען המשרתים, למען הבנות והבנים, האחיות והאחים שלנו, כדי שנוכל לפעול בערוץ נוסף, לא רק במכרזים, לא רק בעבודה, לא רק בשירות עצמו, שהוא מהווה בעיניי זכות גדולה, שניתנת לכל משרת, אלא גם בבואם ללמוד. הצעת החוק הזאת היא הזדמנות להחזיר את הכבוד ואת התגמול למי שעמד ועומד בחזית ההגנה של מדינת ישראל. לוחמי צה"ל ומשרתי השירות הלאומי אינם מצפים לטובות או לחסדים, הם מבקשם הכרה בסיסית בתרומתם, במיוחד אחרי מעל שנה שאנחנו נמצאים במלחמה. אני מזכיר לכם שהצעת החוק הזאת ממש הוצעה בטרם המלחמה הארוכה, על שלל החזיתות שלה, וסופה מי ישורנו. בכל מקרה, גם כשנסיים, אני מקווה במהרה, בניצחון מלא ובהחזרת כל החטופים מהר הביתה, עדיין אנחנו נידרש גם להוקיר את מי ששירת וגם להמשיך ולהוקיר את המיעוט – ואני מקווה שיהיו מעט משרתים בעתיד כי מצבנו הביטחוני ישתפר, אם כי, כמו שאנחנו יודעים, בתחום השירות השווה, ההגון, שצריך להעביר כאן בכנסת, אנחנו בהחלט מצפים שרבים רבים רבים ישתתפו, לא רק בשירות הסדיר או בשירות בצה"ל אלא גם בערוצי התנדבות ותרומה לקהילה, בשירות הלאומי ובשלל האפשרויות שפתוחות בפנינו. אני קורא לכם, חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, להניח את השיקולים הפוליטיים, הארגוניים, בצד, ולהצביע בעד הצעת החוק הראויה הזאת, שהיא בצלמן של הצעות החוק שעברו. זה הזמן שלכם לתקן, להכיר ולהוקיר. אל תצביעו נגד מי שמקריבים למעננו, תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה, חבר הכנסת שוסטר. מי משיב מטעם הממשלה, השר קרעי? עד שהוא יגיע, אתה יודע, שמעתי אותך, חבר הכנסת שוסטר, מקריא את הרשימה באותה הצעה. אתה יודע, מעניין מה נגיד אם נקריא פה את הרשימה של מי שהצביע בעד חוק הגיוס בכנסת הקודמת. הפוליטיקה הישראלית מעניינת לפעמים. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> קרעי, תנסה פעם אחת תשובה עניינית. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> בשביל התשובה העניינית עכשיו דיברתי עם שר החינוך, בסדר? תודה, מאיר. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת שוסטר, קודם כול, סיימת לדבר לפני הזמן שלך ולא הספקתי לגמרי לדון בדברים עם שר החינוך, אבל דיברתי איתו חצי דקה בדרך לכאן ושאלתי אותו למה אנחנו מתנגדים להצעת החוק שלך. התשובה היא שלא דיברת איתו, והוא חושב – וזה גם מה שאני התכוונתי להציע לך בלי שהייתי מדבר איתו – שתדחה את ההצבעה על הצעת החוק, לא בחודשיים כמו ועדת השרים, אפילו בשבועיים, שלושה, חודש. תשב עם שר החינוך, כי אני חושב שיש מקום בהחלט להעביר ולתמוך בהצעת החוק הזאת. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> אתה תצביע נגד זה? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אל תהיה פופוליסט, חבר הכנסת טופורובסקי. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> אני פופוליסט? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> כן, אל תהיה פופוליסט. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> אתה ישבת כאן ואמרת לנו: החוק חוק – – – אתה תצביע נגד זה? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> חבר הכנסת טופורובסקי, אל תהיה פופוליסט. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> תראה את החוק. בוא נראה איך תצביע, ואז נראה מי פופוליסט ומי מבלבל בשכל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה, חבר הכנסת טופורובסקי, תודה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> חבר הכנסת טופורובסקי, כשתהיה לך רשות דיבור – אני רוצה להשיב גם דברים, דבר דבור על אופניו. לפי התגובה – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> חברת הכנסת גוטליב, לא להפריע, אני עכשיו בקשר עין עם שוסטר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אין בעיה – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לך שבתגובה של משרד החינוך, חבר הכנסת שוסטר, יש בעיקר טענות משפטיות: הפסיקה, והפסיקה אומרת ככה, והפסיקה לא תאפשר. כמו שאתם יודעים, הפסיקה לא מרתיעה אותי. לכן, עליי זה לא עושה רושם. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אתה לא מבין במשפטים. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא, אני לא מבין במשפטים, בשביל זה יש את טלי גוטליב. אז כל מה שכתוב כאן לגבי הפסיקה, שלא תאפשר, עליי זה לא משפיע, כי אני חושב שאנחנו קובעים את המדיניות וללוחמים שלנו צריך לתת את הטוב ביותר, כולל מתן עדיפות. וכמו שציינת, זאת הצעת חוק שלי, שהגשתי בכנסת העשרים-וארבע ככתבה וכלשונה. אגב, שר החינוך מוסיף כאן פסקה, שבה הוא אומר שברוח הדברים האלה של הצעת החוק הוא כבר התחיל לפעול. אני אקריא לך את מה שהוא כתב: יש לציין כי בחודש מרץ 2024 הובלתי מהלך עם גורמי המקצוע ויחד עם ועדת החינוך, שבו תיקנו את סעיף 9 לחוק זכויות הסטודנט באופן המאפשר מתן הקלות בכל הנוגע לתנאי קבלה של לוחמים למוסדות להשכלה גבוהה. באותו תיקון לחוק נוספה כהוראת שעה הקלה בתנאי הקבלה בשל שירות צבאי, לגבי מלחמת התקומה. הצעת החוק נדונה בוועדת שרים, והיא החליטה לדחות – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה זה מלחמת התקומה? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> ככה אנחנו קוראים למלחמה – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתם קוראים. אתם החלטתם איך לקרוא לה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> נכון, נכון. נכון, מותר לנו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת קריב, יש לך שתי קריאות כבר. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> יש חופש ביטוי במדינה הזאת. אני ככה קורא. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> אתה תצביע נגד עידוד שירות צבאי, לאומי? אתה תצביע נגד החוק הזה? השר קרעי, חוק שאתה הגשת, אתה תצביע נגדו? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני אופטימי. אני רוצה להילחם על התקומה של עם ישראל בארצו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת טופורובסקי, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> בושה – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת קריב, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> אתה תצביע נגד החוק הזה, קרעי? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת טופורובסקי. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> חבר הכנסת טופורובסקי, אני לא עובד אצלך. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> זה לא לעבוד אצלי. אתה תצביע? אני שאלתי אם תצביע. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> וזה שתצעק הערות ביניים – אני אצביע כמו שאני אמצא לנכון. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> בואו נראה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> ואתה תיתן לי להמשיך ולהשלים את זכות הדיבור שלי כאן על הפודיום. תודה. חבר הכנסת שוסטר, אני מסכם את הדברים. דיברתי עם שר החינוך. הוא אומר שהוא בהחלט פתוח ורוצה לשבת איתך על הצעת החוק, והוא מבקש – – – << קריאה >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << קריאה >> עוד שבועיים? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> שבועיים. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> תעבירו בטרומית. מה? שיעבירו בטרומית. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> להעלות את זה לוועדת השרים לחקיקה בעוד שבועיים – עליי. אני דואג – – – << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> שבינתיים יעבירו בטרומית. לא יכול להיות שקואליציה זאת תצביע נגד החוק הזה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת טופורובסקי, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> חבר הכנסת טופורובסקי, חבר הכנסת שוסטר הוא לא מיש עתיד. הוא לא מחפש לתקוע אצבע בעין רק כדי לקבל עוד איזה סרטון בטיקטוק. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> למה אתם לא מעבירים את זה בטרומית? רק בגלל שהוא באופוזיציה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הוא רוצה משהו האמיתי לטובת הלוחמים שלנו. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> הרי או שאתם נגד, או שאתם נגד משרתים, או שאתם הכי פופוליסטיים – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> זה לא יעזור לך, טופורובסקי. יש עתיד, כל המטרה שלהם היא לסכסך ולפלג. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> אל תשנה את הנושא. אל תשנה הנושא. הינה חוק, זו הצעה שלך. אל תבלבל בשכל. או שאתה בעד או שאתה נגד. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> חבר הכנסת שוסטר מביא כאן הצעת חוק אמיתית, שאני תומך בה באופן אישי, ואני רוצה שהיא תעבור. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> או שאתה בעד שירות צבאי ועידוד או שאתה נגד. השאר, זה כבר פופוליזם. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> מה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אישי או ממשלתי? אבל אתה אומר – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אמרתי, באופן אישי אני תומך בה, ולכן דיברתי – אני מסביר. אני דיברתי עם שר החינוך, ושר החינוך רוצה לשבת על הצעת החוק. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> בואו נראה. ציבור המשרתים, המשרתים בצבא. איך אתה מצביע? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת טופורובסקי, אני לא רוצה להוציא אותך החוצה. אני לא רוצה להוציא אותך החוצה, אבל אם אתה תמשיך ככה, לא תהיה לי ברירה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> חנוך, זה לא מפתיע שהשר הזה מתנגד להצעה הזאת. הרי הוא שלח את הטייסים – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני באופן אישי, למרות שוועדת השרים – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת הרצנו, תודה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – שלח את הטייסים לעזאזל. טייסינו הגיבורים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תמשיך לשקר, כמו יתר החברים שלך. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> שחור על גבי לבן, שלחת את טייסי חיל האוויר לעזאזל. תתנצל. תתנצל. תתנצל. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא. תראה. תראה שחור על גבי לבן. תראה, שקרן. תראה, שקרן. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> תתנצל בפני חיילי צה"ל. מי ששלח אותם לעזאזל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת הרצנו, תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> יוראי, מה התפקיד שלך ביש עתיד? באמת – – – הצעת חוק מצוינת. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אז תצביע בעדה. תצביע בעדה בקריאה טרומית – זה לא בקריאה שנייה ושלישית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> די כבר – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה לכולם. חברת הכנסת גוטליב, תודה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – משפטים – – – את המחלוקת בוועדה. פופוליזם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה לכולם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> די. אתה, באמת – – – תהיו רציניים. די. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הוא מסכים, אני חושב, לדחות בשבועיים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה מסכים לדחייה של שבועיים, חבר הכנסת שוסטר? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> חבר הכנסת שוסטר, אתה מסכים לדחייה של שבועיים? אני מבטיח שזה יעלה לוועדת שרים לחקיקה עוד שבועיים. ואני אשתדל בכל מאודי שההחלטה תהיה לתמוך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נכון, בדיוק. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני לא יכול להתחייב להחלטה של הוועדה. אני תומך. בסדר? אז אתה מסכים לדחייה של שבועיים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> החלטת ועדה – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> פסיקת בג"ץ אומרת שאסור לנו להתחייב להחלטה של הוועדה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> נכון. בעוד שבועיים זה יחזור לוועדת השרים לחקיקה, אחרי שאתה תשב עם שר החינוך, בהתאם למה שהוא אמר. אני דואג שזה יעלה לוועדת השרים לחקיקה עוד שבועיים. בסדר? תודה רבה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> צריך לציית לוועדת השרים לחקיקה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. אז על פי הסכמות – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> להבדיל מכם, פופוליסטיים חסרי אחריות, חסרי תקנה, יש כאן חברי הכנסת שאכפת להם – – << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – שהם באמת באים לקדם נושא. הם באמת ענייניים. לא כמוכם. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> אם עידוד משרתים בצבא זה פופוליזם, אז אנחנו פופוליסטיים. זאת הצעת חוק שלך, ואנחנו פופוליסטיים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – שר שקורא לא לציית לפסקות בג"ץ. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> זו הצעת חוק שלך, ואנחנו פופוליסטיים? אם מביאים הצעת חוק שלך זה פופוליזם – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אתם בכלל, סימון דוידסון עולה וצווח כאן ככרוכיה: מה קורה? למה אתם לא תומכים? אתה אמרת שבג"ץ קובעים. אז לך לבג"ץ. מה אתה רוצה מאיתנו? ועולה כאן – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> צריך לציית לבג"ץ? צריך לציית לבג"ץ, שלמה קרעי? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> יש לי עוד זמן, נכון? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> ועולה כאן, אגב, היושב-ראש שלכם יאיר לפיד – ואני מבין שהבנות הנקרא זה לא הצד החזק במפלגה שלכם. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה מצביע? מה אתה מצביע על החוק? בואו נראה. בואו נראה תכף מה תצביע. בואו נראה. בואו נראה איך תצביע. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> והוא לא כל כך מבין מה זה אומר שאני לא אציית לצו הבלתי-חוקי של בג"ץ. בואו אני אסביר לכם. מי שלא הבין, שיקרא את מה שכתבתי. אבל מי שלא מבין הבנת הנקרא, אולי הבנת הנשמע עם בדידים יש לו. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> מי שרוצה להבין – – – להצביע. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני אסביר לכם למה הכוונה. בג"ץ אומנם מינה בלי סמכות שני חברי מועצת תאגיד. אבל אין יושב-ראש, כי אני צריך למנות את היושב-ראש. אני אומר שאני לא מכבד את הצו הבלתי-חוקי. לכן – אין יושב-ראש, לכן כל הצו של בג"ץ הזה משולל כל יסוד, כל סמכות. אין לו שום משמעות, כי מועצת התאגיד לא יכולה להתכנס. לכן אתם תמשיכו לעשות מעשים פופוליסטיים; תמשיכו לצווח כאן במליאה; תמשיכו לנסות להעביר כאן חוקים רק כדי לתקוע אצבע – ואנחנו נמשיך לשתף פעולה עם חברי כנסת מהאופוזיציה שמביאים כאן חוקים ראויים, חשובים, שאנחנו תומכים בהם, רק רוצים לעשות את המתווה של התמיכה כמו שצריך להיות בתקנון ודרך ועדת השרים לחקיקה. אז תודה לך, חבר הכנסת שוסטר, ותודה לכולם. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> ראשית, כל החוקים שהוגשו על ידי האופוזיציה היו ראויים ולא דווקניים. אני מאוד מקווה שבדרך הזאת אנחנו נוכל מעכשיו והלאה להתייחס לחוקים. לאופוזיציה יש זכות – וראוי שהצעות טובות של האופוזיציה יתקבלו בכל מזג אוויר. לאחר שאני שומע את הדברים, ומתוך ההבנה שיש כוונה לנסות לקבל ולמזג את ההצעה הזו, אני אסכים, בהנחה שמדובר בשבועיים, שבמהלכם אני אשוחח עם שר החינוך והנושא יחזור בחזרה לוועדת השרים לחקיקה. אני מקווה שאכן הם יתעשתו, הוועדה תתעשת ותקבל את האופציה של לתמוך, ולהמשיך, הייתי אומר, את המיזוג בוועדת החינוך. אני מבקש לדחות את ההצבעה לשבועיים לאחר מכן. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הודעה לסגנית מזכיר הכנסת. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה השנייה ולקריאה השלישית: הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 252 והוראת שעה), התשפ"ה–2025, שהחזירה ועדת העבודה והרווחה; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 72 והוראת שעה), התשפ"ה–2025, שהחזירה ועדת הבריאות. מסקנות ועדת החינוך, התרבות והספורט בעקבות הצעות לסדר-היום של חבר הכנסת משה טור פז בנושאים אלו: פיקוח על מתן התאמות לסטודנטים שבמילואים; סיום שנת הלימודים האקדמית לסטודנטים משרתי מילואים; בעקבות דיון מהיר בהצעותיהם של חברי הכנסת יוסף עטאונה, יצחק פינדרוס, נאור שירי, אברהם בצלאל, אימאן ח'טיב יאסין ומרב מיכאלי בנושא: קריסת מעונות היום המפוקחים, ובהצעותיהם של חברי הכנסת משה טור פז, מתן כהנא, דן אילוז, אפרת רייטן מרום ומשה סולומון בנושא: תשלומים לסטודנטים משרתי מילואים. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור ממס על תגמול מילואים ונקודות זיכוי מס למשרת מילואים פעיל), התשפ"ה–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/5074/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור ממס על תגמול מילואים ונקודות זיכוי מס למשרת מילואים פעיל), התשפ"ה–2024, של חברי הכנסת פנינה תמנו וגדי איזנקוט. חברת הכנסת תמנו, בבקשה, גברתי. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חברי וחברות כנסת יקרים, היום אני מביאה בפניכם את הצעת החוק לתיקון פקודת מס הכנסה – פטור ממס על תגמולים למילואימניקים ונקודות זיכוי במס למשרתים במילואים ומשרתות מילואים באופן פעיל. תחילה אני רוצה להודות לחברי, הרמטכ"ל לשעבר חבר הכנסת גדי איזנקוט, שמכיר לעומק, לפני ולפנים, את עולם הצבא, את החיילים, את המסירות של המילואימניקים והמילואימניקיות, בטח בשנה וחצי האחרונות מאז פרוץ המלחמה. הם היו הראשונים, כמו שאמרתי בעבר, לגרש את האפלה שירדה על עם ישראל ב-7 באוקטובר בשנת 2023. בזכות אותם לוחמים ולוחמות, חיילים וחיילות, הפחד שחדר ללבבות ישראלים רבים בכל רחבי הארץ לאט-לאט התפוגג והפך להיות מציאות של הקרבה, מציאות של גבורה, מציאות של גיבורים שלא ידענו לחזות, דור של גיבורים וגיבורות. הצבא מנצח על רוח הקרב שלו, על האנשים שהיו מוכנים לעזוב את הבית, לעזוב את הילדים, במשך מאות ימים להיות רחוקים מהבית תוך הקרבה וחירוף נפש, ולצערנו עם אבדות מאוד מאוד גדולות. עכשיו, תראו, מנהיגות לא נמדדת על דבריה מהפה החוצה. מנהיגות נמדדת במעשיה. אני חושבת שהעיניים שנשואות לכאן, לבית הזה, ובהן עיניי המילואימניקיות והמילואימניקים שהקריבו ומקריבים בשעה הזאת, הן כדי לראות אם אנחנו יודעים לא רק להכיר להם תודה, אלא להכיר את זה בפועל, בסיוע כלכלי, בטח כשאנחנו רואים שיוקר המחיה הולך ומאמיר. זה אומר קודם כול לתקן את המעוות. כשיש תגמולים ממשרד הביטחון למילואימניקים פעילים ומילואימניקיות פעילות, בזמן שחלקם נלחמים בעזה, חלקם נלחמים בגזרות האחרות – בלבנון ובכל מקום – בחירוף נפש, לא ייתכן שהמדינה בו בזמן תיקח מהם ותגבה מהם מיסים. לכן הצעת החוק הזו באה לתקן עיוות מציאות. מי השר שנמצא כאן במליאה? השר קרעי. השר קרעי, לא יכול להיות שהחיילים, בזמן שהם מחרפים את נפשם ובכל רגע יש סיכון לחייהם, אותם מילואימניקים שעזבו את הבתים שלהם – באותה הנשימה המדינה תבוא ותיקח מס על התגמולים שהם מקבלים ממשרד הביטחון. אין הצעה יותר צודקת מזו: אפס אחוז מס למילואימניקים שלנו על התגמולים בזמן שהם משרתים, כמו שאמרתי – בעזה, בלבנון, ביהודה ושומרון ובכל מקום אחר. רק בזכותם אנחנו מצילים חיים יום-יום, ובזכותם אנחנו, כולל הבית הזה, ישנים טוב בלילה. בזכותם הילדים שלנו הולכים לבתי הספר. לכן, מדינת ישראל ורשות המיסים ובמיוחד ממשלת ישראל והעומד בראשה והשר קרעי, שנמצא כאן – תואילו בטובכם לא לגעת בכבשת הרש של המילואימניקים והמילואימניקיות. זה המעט שאנחנו יכולים לעשות בעבורם. כל אחד מאיתנו שומע את הקולות – קולות נשות המילואים שמגיעות אליי לוועדה לקידום מעמד האישה, קולות המילואימניקים עצמם, שמגיעים לכל הוועדות. אנחנו רואים את הקריסה הכלכלית שלהם – אנשים שסגרו עסקים, אנשים שצריכים לשלם על טיפולים נפשיים, אנשים שיש להם אובדן הכנסה כזה גדול, להם ולבנות הזוג שלהם. אז מה אנחנו מבקשים? לא לקחת להם את הכספים המועטים האלה בזמן שהם משרתים. זה תיקון עוול ומציאות נדרשת, בטח במציאות הביטחונית של מדינת ישראל, שמאתגרת את כולנו. אנחנו מדברים על סבבים על גבי סבבים על גבי סבבים, כולל בן הזוג שלי, שהיה מאות ימים בעזה, בלבנון. עכשיו אגיד לכם את האמת: אמרתי שהצהרתי שאני מוותרת על כל הטבה אישית, כי אני עצמי דנתי בהטבות לנשות המילואים. אמרתי, אני מוותרת. אבל אני אומרת לכם, אני מכירה זוגות רבים שלהם אין משכורת מוגנת, להם אין מקום עבודה כמו הכנסת. על זה גם תוסיפו את סל המוצרים, והכול הולך ומאמיר, החשמל, דמי הבריאות, דמי הביטוח הלאומי – הכול יקר פה במדינה הזאת. אז מה אנחנו רוצים? אנחנו רוצים לתת תקווה לאותם אנשים שתורמים? תקווה לא נותנים בלמכור להם סיפורים ומילים. תקווה נותנים במעשים. לכן מנהיגות אמיתית באה ואומרת: אנחנו מוותרים על כספים קואליציוניים. ואם לא היו לנו כספים קואליציוניים, אנחנו שמים אותם בסדר העדיפויות שלנו, ולא ניקח מהם מיסים. זה החלק הראשון בהצעת החוק שלי. בחלק השני אנחנו מדברים על כך שכל מי שעושה שירות מילואים פעיל – הרי אנחנו כל הזמן דנים על זה בוועדת החוץ והביטחון, חבר הכנסת איזנקוט, נאבקים בכל הכוח שלא יבוא לפה חוק השתמטות. אני רואה פה ביציע את דור העתיד, את דור הצעירים: ברוכים הבאים. אתם יודעים שצריך שיהיה שוויון לכול, שירות לכול, בלי הפרדה בין דם לדם. בזמן הזה, אם אנחנו רוצים לעודד אנשים להמשיך ולשרת, צריך לתת להם גם הטבות מס. מה אומרת הצעת החוק? לתת שתי נקודות זיכוי במס בשנה. אני רוצה לומר לכם, זה לא הרבה כסף, זה 6,000 שקל. חבר הכנסת בליאק, אתה נלחם בוועדת הכספים, אתה מכיר את כל המספרים – 6,000 שקל בשנה פלוס זה שלא ייגעו להם בכסף בזמן שהם נלחמים ונלחמות. נראה לי שזאת תהיה ההכרה ההוגנת ביותר. לכן החוק הזה הוא לא רק – השר קרעי, זו לא רק הצעת חוק כלכלית וסיוע כלכלי למילואימניקים ולמילואימניקיות, זו הצעת חוק ערכית. האמת היא שזה לא כל כך הרבה כסף לעומת 5 מיליארד כספים קואליציוניים. זה לא תקציב כזה גדול לעומת הכספים שהולכים למשרדים לא רלוונטיים. זה לא תקציב – – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> הם – – – עכשיו 18.5 מיליון שקל להדלקת משואות, מאוד מאוד חשוב. תנו את זה לחיילים שלנו. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> יפה. אז תוותרו על טקסים, תוותרו על דברים לא רלוונטיים, תוותרו על הטבות מגזריות – ותיתנו למגזר שהכי חשוב לתמוך בו: החיילים והחיילות שלנו, שאנחנו מאוד מאוד אוהבים. מכאן אני מצדיעה לכם, לכל המילואימניקים ולמילואימניקיות – אגב, 60,000 – 60,000 נשים שירתו במילואים בשנה וחצי האחרונות. השר קרעי, בעזרת השם, אני מאמינה שאתם לא תתנגדו להצעת החוק הזאת, לא תתנגדו. יש פה עוד שר? שר הדתות מלכיאלי, אתם לא תתנגדו להצעת החוק הזאת, אני מאמינה שלא. זה חוק שבא לחבק את כל הבנים והבנות שלנו. כמן כן, אני רוצה לברך את חברתי חברת הכנסת אפרת רייטן, שהצעת החוק שלה גם מוצמדת – לדעתי את גם תכף עולה לנמק – שביחד נעשה, נצליח ונביא הטבות למילואימניקים שלנו. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (נקודת זיכוי בעד שירות מילואים), התשפ"ה–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/5057/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת) << יור >>היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> להצעת החוק הוצמדה הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (נקודות זיכוי בעד שירות מילואים), התשפ"ה–2024, של חברת הכנסת אפרת רייטן מרום. בבקשה, גברתי. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היו"ר. השר קרעי, שלום, רציתי להגיד לך שני דברים שחשבתי שאולי יעניינו אותך: קראתי שבצבא היית בנח"ל החרדי – ברכות, כבוד בעיניי, יישר כוח. אני שומעת אותך פעם אחר פעם עולה לכאן ומדבר נגד בג"ץ ונגד שופטי בית המשפט העליון, כאג'נדה, כתפיסה: אתה לא מאמין להם, והם ממנים את עצמם, אנחנו מכירים את הדברים שלך. אז הבוקר – אני לא יודעת אם ידעת, גם אתמול וגם היום היו עתירות בבית המשפט העליון שהגישו אזרחים, ארגונים – כולם היו שם בעד גיוס חרדים, בני ישיבות. אתה יודע כמה בני ישיבות יש היום שהם מחויבי גיוס ולא מגויסים? תזרוק מספר. 80,000 – 80,000 בני ישיבות שהיו צריכים להיות מגויסים ולעזור לך, לילד שלי, לבעל שלי, לכל מי שנמצא היום בצבא. והם לא מגויסים. שמעתי היום את השופט סולברג בדיון, השופט סולברג, שהוא – – – << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אבל לזימי אמרה שהם תקלה בצה"ל. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> לא, נצח יהודה. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> לזימי עלתה קודם ואמרה שאנחנו, החרדים, תקלה. אני הייתי בנצח יהודה, היא אומרת שאני תקלה. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אני מברכת כל חייל שמגיע לצה"ל – כל חייל שמגיע לצה"ל ועושה עבודה טובה למען ביטחון ישראל, אבל שומר גם על החוקים וגם על המוסר. אני רוצה לומר לך שסולברג אומר היום, ואני מצטטת: קראנו את תשובת המדינה הבוקר – היא נשלחה באיזה 02:00. הוא אומר ככה: והיינו מזועזעים מהנתונים. "מה אתם עושים בעניין האכיפה – – – בקצב הזה אני – – – לא רואה איך אנחנו נגיע לזה. אם הצבא ערוך לקלוט היום 4,800 בשנה, צריך לעשות הכול החל מעכשיו כדי לא להחמיץ אף חייל". עד היום, לדעתי, גויסו רק כמה עשרות בודדות מתוך 3,000 הצווים שנשלחו. צה"ל אומר שב-2026 הוא גם יכול לגייס בבת אחת את כל ה-80,000. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> רגע, רק שנייה – סולברג, אתה חושב שהוא איש שכנראה שייך לשמאל ולשמאל הקיצוני, כמו שאמרתם, ולפי שיטת הסניוריטי אמור להיות נשיא בית המשפט העליון, כן? הוא בן לניצולי שואה הוא למד בישיבה תיכונית יבנה, בישיבת ההסדר הר ציון, הוא התמנה בממשלת נתניהו, ב-2012. מי שהיה בוועדה לבחירת שופטים ומינה אותו, היו אנשים שאתה בוודאי מכיר, אולי אתה אפילו חושב שהם טובים, כמו דוד רותם, כמו – מי עוד היה שם? היו שם כמה – היה שם גלעד ארדן, היו שם אנשים שלכם, אורי אריאל. הם האנשים שמינו את סולברג, אותו אחד שהיום אתם אומרים: אנחנו לא מאמינים לשופטים. יותר מזה – אתם אומרים: הם ממנים את עצמם. אז איפה ההיגיון כאן? באמת, השר קרעי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה, גברתי. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> היום, כשבאים עם איזושהי טענה, טענה שיש בה טעם, צריך שהיא תהיה מושתתת על עובדות. אנחנו מבקשים פה נקודת זכות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אני מסיימת, מילה אחרונה, זה באמת משפט אחרון. תודה, אדוני היו"ר. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> נתתי לה את שתי הדקות, לא? << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> כן, דקה וחצי של פנינה. לא, לא, מילה אחרונה, ברשותך. בסוף אנחנו מדברים על נקודת זכות למילואימניקים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, לא, זה לא עובד ככה. כן. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> לא יכול להיות שגם בזה הם יתנגדו – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> נקודת זכות למילואימניקים. אם עכשיו הייתם מבטלים רק את המשרדים המיותרים – זה בדיוק הכסף שאנחנו צריכים לנקודת זכות למי שמשרת מעל ל-100 ימי מילואים בשנה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה, חברת הכנסת רייטן, תודה רבה. השר קרעי, בבקשה, אדוני. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> – – – קרעי, אין מצב שלזה אתה גם מתנגד – גם לא לעזור משרתים, גם לא – – – אלה שעושים מילואים? << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> תתפלא. תתפלא. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> טוב, מה לעשות? תגיד להם לשרת עוד – – – ימין זה לא. ציוני זה לא. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חברת הכנסת רייטן, אני קודם כול אקריא את תגובת משרד האוצר, שר האוצר, ואז אני אתייחס גם לסוגיה של הגיוס שהעלית. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא, לא חייבים. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא חייבים, אבל אני רוצה. ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לדחות את המשך הדיון בחודשיים – – – << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> כמה – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> בחודשיים. התקנון לעבודת הממשלה קובע כי הצעת חוק פרטית שתובא לדיון במליאה הכנסת וטרם נקבעה העמדה לגביה – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> נראה אותך דוחה מילואים בחודשיים. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת טופורובסקי, אני אוציא אותך החוצה. די. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> בוא, תגיד למילואימניקים: בחודשיים אני מוריד לכם – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת טופורובסקי, אני קורא אותך לסדר בפעם השלישית. נא לצאת החוצה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> בטרם נקבעה העמדה על ידי ועדה – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> טופורובסקי, לא אתה. אתה רוצה גם לצאת החוצה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כי קראתי אותו קודם לסדר פעמיים. (חבר הכנסת בועז טופורובסקי יוצא מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> התקנון לעבודת הממשלה קובע כי הצעת חוק פרטית שתובא לדיון במליאת הכנסת וטרם נקבעה לגביה העמדה על ידי ועדת השרים לענייני חקיקה, תהיה עמדת הממשלה להתנגד. עכשיו, רשות המיסים – שימו לב – רשות המיסים, אגף תקציבים ואגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מתנגדים להצעות החוק מהטעמים הבאים: 1. מתן הטבות לאוכלוסיית החיילים ואנשי המילואים יש לעשות באמצעות הקצאת תקציב ישיר ושקוף המופיע בסעיפי תקציב מערכת הביטחון. סיוע דרך מערכת המס מקשה להעריך את היקפי ההטבות, ומקשה על מערכת הביטחון להפנים את המשמעויות הכלכליות והתקציביות של הגיוס. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא הבנתי. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> 2. הטבה לחיילים שלא דרך מערכת הביטחון – יש הרי הטבות דרך מערכת הביטחון. ההטבות, כמו שתשמעו בסעיפים הבאים, חלק מהן גם פטורות ממס, הן מופיעות כסעיף בתקציב המדינה. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> קשה להם להעריך – איך הם אומרים? קשה להעריך את היקפי ההטבות, וזה מקשה על מערכת הביטחון להפנים את המשמעויות הכלכליות והתקציביות של ההטבה. זה אגף רשות המיסים. אגף תקציבים – – – << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> מי שיודע לקחת מס, יודע לקחת מס – – – << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> חבר'ה, תנו לי להקריא את התגובה. אני לא הולך להגן עליהם, אבל תנו לי להקריא את התגובה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> רשות המיסים, אגף תקציבים ואגף הכלכלן הראשי. 2. חוק שירות מילואים, התשס"ח–2008, מעניק – – – << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> קרעי, מיסים לוקחים בלחיצת כפתור – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אי-אפשר ככה, לא, לא. תן לי לסיים – אחר כך. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת מיכאל ביטון, תן לו לסיים שנייה. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> לוחצים על כפתור – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. תודה, חבר הכנסת מיכאל ביטון. תודה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> חוק שירות מילואים, התשס"ח–2008, מעניק לחיילים המשרתים במילואים שני סוגי תגמולים – תגמול מיוחד, הקבוע בסעיף 18 לחוק, ותגמול נוסף, הקבוע בסעיף 19 לחוק. בשונה מתשלום של תגמול עבור ימי מילואים, סעיף 18 קובע שהתגמול המיוחד הזה אינו נחשב כהכנסה לצורך פקודת מס הכנסה, זאת אומרת באמת אין מס על תקבולים שמשולמים לפי סעיף 18 לחוק. זאת אומרת מערכת הביטחון יכולה – וכשהיא רוצה, היא מעבירה חלק מהתגמולים למשרתי המילואים דרך סעיף 18, וזה פטור ממס. זו החלטה של מערכת הביטחון. לעניין התגמול הנוסף, הקבוע בסעיף 19, בשווי של עד שתי נקודות זיכוי שנתיות, נקבע כי התגמול יחויב בשיעור מס מיוחד של 25%. זאת אומרת למערכת הביטחון יש שתי דרכים: תגמול לפי סעיף 18 פטור ממס, ומה שהיא נותנת שם פטור, ולפי 19 יש 25% מס. מערכת הביטחון קובעת לעצמה איך לתת את התגמולים האלה. דבר נוסף: ההטבות האלה, שמבקשות לתת נקודות זיכוי נוספות, אינן רגרסיביות, כך שרק בעלי הכנסות גבוהות ייהנו הן מהפטור על התגמול והן מניצול נקודות הזיכוי, שכן ההטבה ניתנת למימוש מול הכנסה חייבת החל מסף הכנסה מסוים. אגב, זה כמו הוויכוח שיש לי – אני כל הזמן מבקר את האוצר שמצד אחד בתגובה שלו הוא אומר שזה רגרסיבי, מצד שני, בהטבה שנתנו למימון מעונות היום, הם נתנו נקודות זיכוי רק לבעלי הכנסה גבוהה. יש לי ביקורת, הכול בסדר, זו לא תורה למשה מסיני. הם לא צודקים תמיד, אבל זאת התגובה כאן, שזה מגיע רק לבעלי הכנסה גבוהה. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> לא חייבים לקבל אותה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> נכון, לא חייבים לקבל – אבל ברגע שיש למערכת הביטחון אפשרות לתת תגמול פטור ממס לפי סעיף 18, והיא נותנת, אז – – – << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא, אבל אין צורך להחליט החלטה כזאת, כי באמת התגמול המיוחד שמגיע פטור ממס, הוא מגיע לכולם, גם לבעלי הכנסות נמוכות. זה המקום היותר-נכון לתת תגמול כזה לכל משרתי המילואים. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> קשה להם, הם צריכים עזרה מהמדינה, ואתם לא נותנים להם. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני לא אמשיך. יש להם פה עוד כמה טענות כלכליות, אבל בעיניי הליבה כאן היא שלמערכת הביטחון יש אפשרות לתת תגמול לפי סעיף 18, שהוא פטור ממס לחלוטין והוא מגיע – – – << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אבל אין להם מס – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אז אני מסביר: מערכת הביטחון, יש לה שני סעיפי תגמול, אני אקריא עוד פעם: תגמול מיוחד – – – << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אבל תגמול בדבר השירות ללא מס – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא, אתם מדברים על תגמולים. התגמול המיוחד פטור ממס, התגמול הנוסף חייב במס של 25% , ולכן – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אבל מה שאתם מציעים כאן, לתת נקודות זיכוי ולתת הטבה במס, זה לבעלי הכנסות גבוהות שיקבלו, ולא לבעלי הכנסות נמוכות. ולכן, בעיניי הדרך הנכונה יותר היא לפנות למשרד הביטחון ולהגיד להם: תיתנו את התגמולים שלכם דרך תגמול מיוחד. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני לא מסכימה איתך – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> בכל מקרה, גורמי המקצוע, כמו שאתם קוראים להם – רשות המיסים, אגף תקציבים ואגף הכלכלן הראשי – מתנגדים למתווה הזה. הם חושבים שהמתווה האחר שקיים למערכת הביטחון הוא הנכון יותר. הם מתנגדים להטבות רגרסיביות שיגיעו רק לבעלי הכנסות גבוהות. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> לוותר על – – – << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> מה זאת אומרת? לא, לא, זה לא נכון. למערכת הביטחון יש תקציב – היא יכולה לקבוע את סדר העדיפויות שלה, ואם צריך לתת לה תקציב נוסף בשביל זה, זה צריך לבוא בדיוני תקציב. אבל יש צדק בזה שהם אומרים שהטבות בנקודות זיכוי מגיעות רק להכנסות גבוהות, כאשר יש אפשרות לתת תגמול מיוחד בסעיף 18, שהוא פטור ממס. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> זה לא מספיק. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני רוצה להספיק לדבר – בסדר, בואי, ניסיתי להבהיר עד כמה שאפשר את תגובת שר האוצר. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> בכל מקרה, ועדת השרים לחקיקה ביקשה לדחות בחודשיים. יש לכם הזדמנות ללכת ולשבת עם מערכת הביטחון, עם שר הביטחון, עם משרד הביטחון – – – << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> אתה יודע – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא, אני לא יודע. כשבאים ויושבים איתי חברי כנסת – – – << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא נכון, בחודשיים זה לא לקבור. חוקים תקציביים הם חוקים שדרוש יותר זמן לדון בהם, ולכן בחוק לא תקציבי כמו החוק של שוסטר, אמרתי: שבועיים – עליי, אני מטפל בזה. גם דיברתי שוב עם שר החינוך קודם – – << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> חודשיים? << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – והסיכום היה שנשב יחד עם חבר הכנסת שוסטר ונקדם בעזרת השם את החוק שלו. אני תומך בו לגמרי. זה לא חוק תקציבי, אלא חוק של סדר עדיפויות, והלוחמים שלנו הם הראשונים בסדר העדיפויות. עכשיו, לגבי מה שהעלית, חברת הכנסת רייטן, לגבי סוגיית הגיוס, אני רוצה לומר לכם ככה: קודם כול, נעמה לזימי, חברת מפלגתך, באה ואמרה שאני, ששירתִּי בנחל החרדי, בנצח יהודה – אני הייתי תקלה בצה"ל. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> זאת אומרת, אתם לא יכולים לבוא ולהגיד מצד אחד: בואו נגייס, ומצד שני לבוא ולהגיד – – – << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> בסדר, רגע, אין בעיה, תודה רבה לך. אבל אני גם חושב שיאיר גולן אמר שחטיבת החשמונאים היא בכלל – איך נקראים האלה של איראן? איך הם נקראים? << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> אני אגיד לך – הוא מברך על כל גיוס לצה"ל, והוא חושב שאסור – – – << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> אל תגנו עליו. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> יאיר גולן אמר שזה משמרות המהפכה, שחטיבת החשמונאים זה משמרות המהפכה. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> אל תגיד סתם דברים. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> משמרות המהפכה, זה מה שהוא אמר. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אז אני אגיד לכם, אני מעריך את העמדה שלך אבל את לא היחידה, כי שאר חברי מפלגתך בכלל מתנגדים, ולא רק הם. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אתם – בסדר. אני עונה, חברת הכנסת רייטן. קודם כול, החברים שלך – גם את, לזימי, לא באמת רוצה לגייס את החרדים. הרי החרדים מגויסים לקמפיין ההסתה של חלק מכם. מה אתם רואים, לזימי? אתם רואים שחוק הגיוס ההיסטורי הזה, באמת חוק גיוס היסטורי, הוא הולך ומתגבש, ואתם מבינים שקמפיין ההסתה הזה מתפורר לאבק, מתנפץ לרסיסים. אתם מבינים שאתם הולכים להמשיך להתבוסס ברפש של עצמכם. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> אין גיוס. אין גיוס. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הרי עם חוק הגיוס הזה אנחנו, בעזרת השם, הולכים להביא את שיעור הגיוס בקרב החרדים, מתוך אלו שאין תורתם אומנותם, לשיעור הגיוס הכללי באוכלוסייה – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתם רוקדים על הדם. אל תעמוד על דם רעך. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – ואתם לא מסוגלים להכיל את זה. אתם, אתם לא מסוגלים להכיל את זה שבאמת הקמפיין של ההסתה והשקר הזה הולך להיגמר לכם. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה עומד על הדם, והחרדים רוקדים על הדם. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> כי יש כאן חוק גיוס היסטורי, ומעולם לא הייתה הזדמנות להעביר חוק גיוס כזה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> איזה היסטורי? ביזיון היסטורי. חוק של משתמטים. חוק של בגידה בחיילי הסדיר והמילואים. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> ואני אגיד לכם עוד משהו. משפט לסיום, אדוני היושב-ראש. אתם מבינים שכל הסיפור של השוויון בנטל הולך ומתהפך, כי פתאום החרדים יישאו בנטל כמו השיעור הכללי באוכלוסייה, ואתם יודעים עוד איזה נטל – – – << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> מתי? מתי? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> בתוך מספר שנים, לפי החוק. בתוך שבע שנים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> על מה אתה מקשקש? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> ואתם מבינים שהנטל הזה של שמירת הגחלת, הנטל של 3,000 שנה של לומדי התורה, של שומרי הגחלת, של החרדים, של הציונות הדתית – הנטל הזה רק עלינו. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> איך היה לך בשירות הצבאי שלך? הפכת להיות כופר? אתה שירתָּ, לא הפכת להיות כופר. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> יש ציבור שלא נושא בנטל הזה של השמירה על הגחלת, ואז מה תגידו? גם אז תתעלמו משוויון בנטל? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה, אדוני השר. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> השר קרעי, אתה לא היית בצבא? מה קרה לך? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אנחנו נושאים בנטל של – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת פנינה מאפשרת לחבר הכנסת מיכאל ביטון להשיב על תגובת הממשלה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> חבורה מושחתת. רוקדים על הדם של חיילי צה"ל. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> או להתנגד לתגובת הממשלה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> ממשלה במלחמה, ויש לה הזדמנות לרומם את מעמד אנשי המילואים והלוחמים, ויש לה הצעות חוק משל עצמה של יוקרת משרתי המילואים. כן, האופוזיציה מביאה חוקים טובים, שלושה חוקים טובים: חוק אחד, להגדיל באופן דרמטי את התיעדוף בקרקעות ואדמות למשרתי מילואים ולוחמים ונכי צה"ל – אתם מצביעים נגד. היום הבאנו חוק שאומר: בואו נעשה הקלות באקדמיה לאנשי המילואים – אתם רוצים לדחות את זה? טוב, דחיתם את זה בשבועיים. עכשיו חברת הכנסת פנינה פנטה תמנו שטה – זה השם האמיתי שלה, נכון? פנינה פנטה תמנו שטה, ככה אומרים את זה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> יפה מאוד, יפה מאוד. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> יחד עם חברת הכנסת רייטן הן מביאות עוד הצעת חוק מדהימה, שאומרת: אל תיקחו מסים מהתגמול – יד אחת נותנת ויד אחת לוקחת? אז תצביעו בעד הצעות חוק טובות של האופוזיציה, לא יזיק, מה קרה? ואין להם זמן, כבר עברו שנה וארבע, מה, אתם דוחים עוד ועוד? אין זמן, תצביעו בעד. אבל אני תמיד עולה כדי שלא נשכח, כל יום, במליאה – חשוב לי שבמליאה אנחנו נדבר על החטופים; לא רק בוועדות, לא רק בחדרים סגורים. במליאה נדבר על החטופים; במליאה נזכיר סיפור של אחד מהם, והיום אני רוצה לקרוא את הסיפור של גלי ברמן, שאני לובש את החולצה שלו היום. גלי הוא בן 26 מקיבוץ כפר עזה. הוא נולד למשפחה חמה. יש אח תאום. גם זיו אחיו נחטף, שני אחים בלתי נפרדים. המשפחה קוראת להם "כוח התאומים", הכול הם עשו ביחד – צחוקים, חיים משותפים עם חיוך על הפנים. אנשים נדיבים, חברתיים, עזרו לכל מי שהיה צריך עזרה. הם היו חלק מקבוצת גיל בכפר עזה שנקראת קבוצת אשל. זיו וגלי ידועים באהבה ובתשוקה לכדורגל, והייתה להם קבוצה, שועלי כפר עזה, ובלעדי השניים האלה אין קבוצה ואין שמחה ואי-אפשר בכלל לחזור לתחביב הזה. הם אוהדים שרופים של מכבי תל אביב, הם אוהבים את ארץ ישראל. ביום שבת, באותו יום, משפחת ברמן קיבלה הודעה מזיו שאמר להם שהוא נמצא בדירה שלו והוא מריח עשן מתוך הדירה, וזו למעשה ההתכתבות האחרונה שלו עם המשפחה. באותו זמן כתב גם בקבוצת החברים גלי – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> דקה, דקה. – – שהוא שומע את המחבלים בתוך הדירה שלו ושהוא מריח עשן מתוך הדירה. באותו יום שבת משפחת ברמן קיבלה הודעות מגלי שהוא אומר שהוא אוהב אותם ושהכול ייגמר בקרוב. זאת הייתה ההודעה האחרונה והקשר האחרון עם גלי. במשך 11 ימים שהיו כמו נצח הם לא ידעו מה הגורל של גלי. רק ביום ה-12 קיבלו מסר שהוא נחטף לעזה. הגיעו למסקנה הזאת כי בביתו לא היו שאריות דם שהצביעו על הרצח שלו. ההיעלמות הפתאומית של זיו וגלי השאירה חלל ריק בכפר עזה, בלב של כל המשפחה והחברים. אנחנו חייבים להחזיר את כל 100 החטופים ולעשות עסקה אחת כוללת שתביא את כולם הביתה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אפרת רייטן, בבקשה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> השר קרעי, אני רוצה להשיב לך, כי דיברת על מה שאנחנו מדברים על גיוס חרדים כעל הסתה. אמרת שזה זה סוג של קמפיין הסתה. אני רוצה להקריא לך: אומרת היום עמדת המדינה – המדינה, כן? עכשיו אתם מייצגים את המדינה – בבג"ץ, הם אומרים בצורה מפורשת: גיוס משמעותי ואפקטיבי של חרדים בעת הזו – לא בעוד שבע שנים, לא בעוד שנתיים, בעת הזו – מגלם צורך ביטחוני מובהק ודחוף. ודחוף, מה יותר מזה, קרעי? ודחוף. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אנחנו עושים את זה. אנחנו הראשונים שעושים את זה. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> ויחד עם זאת, אחרי שבית המשפט שמע את כל טענות המדינה ואת כל הנתונים שצה"ל הציג, אתה יודע – – – << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אנחנו עושים את זה. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> למרות שהבנתי שהשר כץ, ככה, ניסה לא לתת לצבא לומר את האמת – – << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> בממשלה שלכם לא עשיתם כלום. אנחנו עושים את זה. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> – – אומרים שם השופטים: מתחזקת טענת העותרים שיש לשלוח צווים – – – לכל בני הישיבות חייבי הגיוס. אני מזכירה: 80,000. 80,000 מחויבי גיוס, אתה יודע מה זה היה עושה למשרתי המילואים? << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> בממשלה שלכם לא עשיתם כלום. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אתם לא עשיתם כלום. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> למה הבן זוג שלי, למה הבעל שלי, הוא בן 58 – תקשיב לי, תקשיב לי רגע – – – << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אנחנו עושים את זה. אנחנו הקמנו חטיבה עכשיו. למה לא הקמתם חטיבה חרדית? << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> למה? כי לא הייתה לנו מלחמה ולא היה לנו 7 באוקטובר. לכם, זה במשמרת שלכם. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> לא, היה לכם את מנסור עבאס. היה לכם את מנסור עבאס, בגלל זה. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> למה הבעל שלי, שהוא בן 58, צריך לעשות 200 ימי מילואים? זה נראה לך הגיוני? זה נראה לך הגיוני? תגיד. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אנחנו מתמודדים עם זה, אנחנו פועלים. אתם לא עשיתם כלום. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> באמת, שנייה, אני שואלת אותך עכשיו, במקום זה, במקום להגיד לי "לא עשיתם כלום". אני מסתכלת עליכם. אתם רוצים למשול, אתם רוצים להביא את הבשורה. יש לכם הזדמנות – אתה יודע מה? גם היו כאן רגעים היסטוריים. בתחילת המלחמה, כשכולם היו עם ביחד ננצח וכשבאו כולם להתנדב ולעשות – זה לא קרה. זה לא קרה, ועכשיו אנחנו נשארים עם שוקת שבורה. כשאנחנו עשינו השבוע סיור בצפון ופגשנו את אלוף פיקוד הצפון ואחרים, והבנו את גודל הגיוס וכוח האדם שמדינת ישראל היום צריכה – לא בעוד שנתיים ולא בעוד שבע – – – << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> הקמנו חטיבה חדשה. אתם לא הקמתם. אנחנו הקמנו חטיבה. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אתה יודע שקמה חטיבה, ואתה יודע כמה אנשים נמצאים בחטיבה הזאת? תבוא, תבוא לוועדת חוץ וביטחון, תשמע את הנתונים פעם בשבוע. צה"ל הקים חטיבה לקליטת חרדים. תקשיב, קרעי, אתה יודע כמה – – – << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> ואטורי אומר שאת לא אומרת את האמת. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> היא מחכה. היא מחכה, החטיבה מוכנה, מחכה עם ניילונים. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – בנצח יהודה. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אף אחד – לא אף אחד, מעט מאוד, עשרות בודדות התגייסו. אז יש פה כישלון, אבל אתם ממשיכים לעצום עיניים כשאנחנו בזמן מלחמה. מי הולך להיות בגבול לבנון, בסוריה, באיו"ש, בעזה? איפה, איפה החיילים? איפה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אז לפחות תיתנו דמי זיכוי למשרתים. גם את זה לא? << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אבל את לא מקשיבה לעובדות. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור ממס על תגמול מילואים ונקודות זיכוי מס למשרת מילואים פעיל), התשפ"ה–2024, של חברי הכנסת פנינה תמנו שטה וגדי איזנקוט. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> תצביעו בעד, למילואים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 40 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 55 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור ממס על תגמול מילואים ונקודות זיכוי מס למשרת מילואים פעיל), התשפ"ה–2024, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 40 בעד, 55 נגד. אני קובע כי הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור ממס על תגמול מילואים ונקודות זיכוי מס למשרת מילואים פעיל), התשפ"ה–2024, של חברי הכנסת פנינה תמנו שטה וגדי איזנקוט לא אושרה, ותוסר מסדר-היום. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק נוספת: תיקון פקודת מס הכנסה (נקודת זיכוי בעד שירות מילואים), התשפ"ה–2024, של חברת הכנסת אפרת רייטן מרום. ההצבעה. הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 37 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 54 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (נקודת זיכוי בעד שירות מילואים), התשפ"ה–2024, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 37 בעד, 54 נגד. אני קובע כי הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (נקודת זיכוי בעד שירות מילואים), התשפ"ה–2024, של חברת הכנסת אפרת רייטן מרום לא אושרה, ותוסר מסדר-היום. << הצח >> הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – הזכות להיבחר) << הצח >> [הצעת חוק פ/4955/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת משה טור פז) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אם כן חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק-יסוד הכנסת (תיקון הזכות להיבחר), של חבר הכנסת משה טור פז. אני מזמין את חבר הכנסת משה טור פז להציג את הצעת החוק, בבקשה. בבקשה, לרשותך עשר דקות. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, השר לוין, אני מרגיש בסרט המשך מהשבוע שעבר. כן, בשבוע שעבר הבאתי הצעת תיקון להצעת חוק-יסוד, והשבוע גם כן אני מביא תיקון להצעת חוק-יסוד. אני יודע שאתה לא אוהב את זה, מה לעשות. חבר הכנסת נסים ואטורי, סגן יו"ר הכנסת, אני רוצה לומר לך משהו: אם זה היה תלוי בי, אל תתפוס אותי במילה, אבל הייתי מעמיד אותך למשפט על הפרת אמונים. למה? אני רוצה להקריא לך. היה לך חוק טוב, חוק מעולה, שהעלית כבר, רצית להעביר אותו. עכשיו תשמע: העבירה בסעיף 284 לחוק העונשין, התשל"ז–1977, אומרת ככה: "עובד הציבור" – נכון, זה עובד ציבור לא נבחר ציבור – "העושה במילוי תפקידו מעשה מרמה או הפרת אמונים הפוגע בציבור – – – דינו – מאסר שלוש שנים". אתה שומע, ניסים? עכשיו, אני שואל אותך: הקואליציה שלך, יריב לוין, הקואליציה שאתה חלק ממנה, ניסים ואטורי, רוצה מורשעי טרור בכנסת? אני תוהה: יכול להיות דבר כזה? כי היה פה חוק יפה, חוק שאתה כחבר קואליציה העלית. יותר מזה, יש פה חוקים של הקואליציה שעוסקים במורים תומכי טרור, במניעת התמודדות במפלגות, טלי צועקת פה כל יומיים על איזה חבר כנסת שלא הורשע בטרור שהוא תומך טרור. אפילו היה לה שיר: לה, לה, לה, לה, אתם תומכי טרור. על סמך מה? אבל יש בכנסת אדם אחד שהורשע בתמיכה בטרור. נכון, רוב התומכים בטרור בישראל, כמו גם רב הטרוריסטים, הם של טרור אסלאמי – 99%, ולכן אנחנו נלחמים בו, ולכן אנחנו נלחמים באלה שמשתמטים ממנו. אבל יש פה ושם בישראל 1%, אולי פחות, גם יהודים שעושים טרור או תומכים בטרור. אז תבואו אליי עם סיסמאות, אבל כן, יש בישראל תנועה שהוצאה מחוץ לחוק, קוראים לו תנועת כך; תנועה גזענית, שונאת ערבים, כולנו מכירים אותה, תנועה לא לגיטימית; תנועה שכשהיה לה פה חבר כנסת, יריב לוין, אז ראש המפלגה שלך, ראש הליכוד – לא חשוד בדיוק בשמאלנות, יצחק שמיר – היה יוצא החוצה עם כל חברי הסיעה שלו, כשהנציג שלהם עמד פה. למה? הרי אתה תמיד מקדש פה: הציבור בחר. אז כן, הציבור בחר באדם מתנועת כך, והתנועה שלך, הליכוד, יריב לוין, יצאה החוצה כשהוא היה פה. למה? כי יש דברים – אתה יודע, קוראים לזה בשפה הדתית "נבל ברשות התורה". יש נבלים ברשות החוק. אז יש פה בן אדם בכנסת שהוגשו נגדו רק 53 כתבי אישום, ומתוכם הוא הורשע רק בשמונה, שבתוכם התפרעות, הפרעה לשוטר, הסתה לגזענות, וכן שתי הרשעות בהחזקת חומר תעמולה עבור ארגון טרור ועוד שתי הרשעות בתמיכה בארגון טרור. סך הכול, ניסים ואטורי, ארבע פעמים הורשע בן אדם בתמיכה בטרור. לא אתה, חלילה, ההוא, שהועלה החוק והורדת אותו. אני לא מזכיר את כל העבירות התנועה שלו. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> זו עבירה שיש עימה קלון. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> וזו עבירה שיש עימה קלון. וזה לא אדם שראוי לכהן בכנסת, בטח לא אדם שראוי להיות אחראי על שלטון החוק. אז אומרים שגם שעון מקולקל צודק פעמיים ביום. ואללה, העלית חוק, ניסים ואטורי, טוב; אז מה קרה, זה מאיים על הקואליציה שלכם? הינה, גם ככה בן גביר מזחיל אתכם, יריב לוין, גם ככה הוא עושה פה מה שהוא רוצה. הוא מבזה את ראש הממשלה, מביא אותו לפה חולה. אז מה קרה? אולי תתמכו בחוק שלי, שבסך הכול אומר שמורשע בתמיכה בטרור לא יוכל להיבחר לכנסת – יהודי או ערבי. אבל איך שרה טלי? לה, לה, לה, לא יקרה, לה, לה, לה, אף פעם. אתה יודע מה? זה כל כך צבוע, זה כל כך צבוע. אז בואו נדבר שנייה על טוהר כוונות ועל הונאה. בואו נצטט מה אומרים מקורותינו על אדם שחושב את מה שבליבו – מה שנקרא אחד בפה ואחד בלב. הינה, שלמה קרעי, קצת דברי תורה תשמע. כתוב בויקרא י"ט: "מאזני צדק אבני צדק איפת צדק והין צדק יהיה לכם". למה הין צדק? למה זה לא כלול באחרים? הין, כדי לומר לך, יריב לוין, שיהא הן שלך ולאו שלך צדק, שלא יהיה אחד בפה ואחד בלב. אז אלה שלושת הדברים שאומרים מקורותינו שהקדוש ברוך הוא שונאם: שאדם מדבר אחד בפה ואחד בלב – שיהיה תוכו של האדם כברו, אומרים חז"ל, העניין שבלב הוא הדבר שבפה; משאו ומתנו של תלמיד חכם יהיה באמונה – שיעמוד בדיבורו ולא ישנהו. אז אדוני השר, יש פה מחסור חמור באמת בהגינות, ביושרה. האם באמת פיכם וליבכם שווים? אתם באמת מאמינים במה שאתם אומרים? אז בוא – חוק מורשעי טרור, אתה יודע, זה באמת דוגמה כל כך קלה, שבאמת אני לא יודע מה אתם עושים איתו, חוץ מלומר לואטורי: תוריד את החוק הזה. אבל אתה יודע, זה לא מקרי, כי הרי רק לפני שנתיים וחצי עשיתם פה פליק-פלאקים על ועדת חקירה ממלכתית – כן, אני מזכיר לכם, ועדת חקירה שהמטרה שלה זה לבדוק מי אשם. "אשם" זו לא מילה גסה. למנוע כישלונות עתידיים זה דבר רע? אבל 18 שנה בנימין נתניהו הוא ראש ממשלה. חבר הכנסת מיקי לוי, כמה ועדות חקירה הוא הקים? עשר? לא; חמש? לא; אחת? לא. אפס. אפס ועדות חקירה. לא מירון, לא כרמל, לא 7 באוקטובר. למה? אני מזכיר לך, לפני שנתיים וחצי כל המקהלה פה עמדה ודרשה על הרוגלות ועדת חקירה ממלכתית. מה השתנה? הייתם באופוזיציה. פתאום אתם בקואליציה, האחריות עליכם. באמת, זה נראה כל כך פשוט. אתה יודע, הציבור כל כך קולט את זה. הוא קולט שמי שמתעסק עם עובדים פיקטיביים לכאורה, וממציא משרדים לכאורה לשרה שלא מתעסקת לכאורה במשרד שלה, וכששר מורשת, שאמור להיות אחראי על מורשת, בעצם לא מייצג את המורשת, ותופרים חוקים בשביל אנשים ספציפיים – אז באמת מה אתה רוצים שיקרה? באמת אני שואל אותך מה אתה רוצה שיקרה? זה משחקים פתטיים. בשביל זה אנחנו נבחרנו כנבחרי ציבור, בחרדת קודש? אני רואה שהדברים שלי לא מעניינים אותך, זה בסדר. אז ניסים ואטורי, באמת, אם יש משפט על הפרת אמונים לחברי כנסת – על זה עומדים – על האכפתיות ממורשעי טרור באמת, שלא יתמודדו. וכן, יש דברים שבהם הציבור לא קובע, יריב לוין, מה לעשות, גם אתה חושב ככה. אבל אם נמשיך עם הבלופים ועם החוקים העלובים, שמשרתים רק אנשים ספציפיים, רק מגזרים, רק העברות כספים, אז לזה קוראים להפר אמונים. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את שר המשפטים השר יריב לוין להשיב בשם הממשלה. בבקשה אדוני, לרשותך עשר דקות. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, קודם כול, למי שהציע לעליזה לעלות לדוכן, אני לא בטוח שאנחנו היינו מצליחים לעלות לדוכן אלמלא היא. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד): << קריאה >> האופוזיציה מסכימה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> היא מחזיקה פה ושומרת, ועושה ביחד עם כל – – – << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד): << קריאה >> שר המשפטים, האופוזיציה מסכימה – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> ואגב, עושה ביחד עם הצוותים של – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> עשיתם כבר הכול פה תקדימי. תעלה גם את עליזה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> תן לי להגיד משהו בקונסנזוס פעם. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> זה מה שאנחנו אומרים. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני חושב שעושה – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> עליזה, תתכבדי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> עליזה, יש קונסנזוס עלייך. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> קודם כול, מצאתי שיטה לעשות פיליבסטר. אבל אני אומר באמת, גם עליזה – אבל כל הצוותים של הסיעות, של כל סיעות הבית כאן – זאת הזדמנות נוספת להגיד להם תודה. אני חושב שהם עושים באמת עבודה חשובה וקשה, שמאפשרת לנו בסופו של דבר גם לעשות את השליחות שלנו נאמנה. טוב, בעיה, חבר הכנסת טור פז, מה אני אעשה? אני ניסיתי בשבוע שעבר, אמרתי: טוב, לא הלך לי עם חבר הכנסת קריב, פעמיים הרציתי לו ולא הועיל, אבל איש חינוך כמוך, פעם אחת מאה אחוז תספיק. ואללה, לא עבר שבוע, מסתבר שזה לא עזר כלום. נכנס מאוזן אחת, יצא מהאוזן השנייה. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> הקשבתי לואטורי, אולי פה הבעיה שלי. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אז אני אחזור, כי יש לי מה להגיד לגוף ההצעה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אתה יודע, אתה יכול כבר לחזור בך. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> יש לי מה להגיד לגוף ההצעה, אבל אני קודם כול אגיד, ובטח יסכים איתי גם יושב-ראש האופוזיציה, שחוקי-יסוד זה לא לפשוטי העם פה, זה בשביל העליונים בבג"ץ. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> זה ליועמ"שית. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> מה פתאום אנחנו? אני ניסיתי להסביר לחבר הכנסת טור פז – מי אנחנו? מאיפה החוצפה שאנחנו נקבע את חוקי-היסוד? איזה רעיון איוולת זה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אני הפסדתי, אני אמרתי שאתה תגיד את זה אחרי ארבע דקות. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> איפה זה נשמע? מה, יש מדינה בעולם שהפרלמנט קובע בה את החקיקה? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אני הפסדתי בהתערבות. אני אמרתי שתגיע לזה אחרי ארבע דקות. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אז אני מנסה בדרך יותר ציורית הפעם. אני אנסה. אני שואל, מה זה הכפירה בעיקר הזאת, חבר הכנסת טור פז? באמת, נו. אני מזמין אותך – אתה יודע, אני מציע, אולי אדוני יושב-ראש הישיבה, אני מציע, אולי נפנה כולנו ביחד ליושב-ראש הכנסת, נבקש ממנו שיארגן סיור לח"כים בבית המשפט העליון, כדי שהם יבינו מי קובע פה. מה פתאום אנחנו? מאיפה הרעיון המטורף הזה? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> זה נאום קבוע של יום רביעי. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> ואני אומר לך, חבר הכנסת טור פז, זה בדיוק המצב שאנחנו נמצאים בו. הלוואי שזה היה בצחוק. אבל בעצם מה המשמעות של מה שאנחנו עושים פה? בסוף הם יושבים שם ועושים כך – פוסלים את מה שלא נאה בעיניהם, מעוותים בכאילו-פרשנות את מה שלא רוצים להתאמץ ולפסול. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> אני מזכיר לך שאמרת את זה בשבוע שעבר. אמרת את זה בשבוע שעבר, ואמרתי לך שזה שיעור אזרחות בהפרדת רשויות. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> הם קובעים הכול, אבל אנחנו תכף נדבר על זה בהצעה לסדר-היום של חבר הכנסת בוארון. אני רק אומר שוב, אני קודם כול אגן על בית המשפט העליון ועל מעמדו; לא אאפשר לך לקדם חוק-יסוד כאן. אני חושב שזה דבר שלא יעלה על הדעת. באמת. פגיעה בדמוקרטיה, דבר נורא. עכשיו אני אגיד לך גם משהו לגוף החוק. המזל הוא – ואת זה אני באמת אומר בצורה גלויה – שאתה מההגונים שבחברי המשכן הזה. באמת, את זה אי-אפשר לקחת ממך. ואתה לא ניסית למכור כאן איזה סיפור על מורשעים בטרור. ניגשת ישר לנקודה. מה עושים? יש בעיה. יש חבר כנסת, שר, קוראים לו איתמר בן גביר. לא נקבת בשמו, אבל דאגת – אני מקווה שהבנתי אותך נכון, אם לא, תתקן אותי. עכשיו, יש בעיה, הוא נבחר לכנסת, אפילו לא פעם אחת, יותר מפעם אחת. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> פעמיים. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> מה עושים? איך אנחנו נתגבר על המציאות הזאת שיש עם שבוחר? מי היה מאמין שזה עובד ככה, הדבר העקום הזה? זאת אומרת, אנחנו בעד הדמוקרטיה, כמובן, אבל אנחנו צריכים לתקן אותה כדי שכשמתפספס משהו בהצבעה, אנחנו נסדר את זה כמו שצריך. אגב, אני חייב לומר לך שאני לא יכול לבוא אליך בטענות, כי הפטנט בכלל לא רשום על שמך. נמצאת פה חברת הכנסת מיכאלי – היא אומנם לא מקשיבה לי, אבל היא כבר תקופה ארוכה מאוד, בכל מיני פטנטים של הצעות חוק, מנסה למצוא דרך שאי-אפשר יהיה לבחור בראש הממשלה נתניהו: פעם הגבלת קדנציות ופעם מי שיש נגדו כתב אישום לא יוכל להתמודד. בכל פעם איזה רעיון כזה, שהיסוד שלו מאוד פשוט: העם הולך לבחירות, זה לא מסתדר, אז מה נעשה? נפעל בשני מישורים מקבילים: האחד, דרך בית המשפט העליון נבטל את ההחלטות שמתקבלות פה ונבטל את ההחלטות של הממשלה ונבטל את המינויים שלה, והדבר השני – אולי נפתור את הבעיה ממש מהשורש פשוט אם נוציא מפה את מי שנבחר, ואז נעשה בחירות. אתה יודע, יש מקום כזה שככה מתנהלות בו בחירות. אתה יודע איפה? באיראן. באיראן יש בחירות, הולכים לקלפיות, הכול מסודר; אפילו יש כמה מועמדים, יותר רפורמיסטים ויותר שמרנים – כמעט כמו בבית המשפט העליון, שיש סופר-אקטיביסטים ואקטיביסטים באצטלה של שמרנות כאילו. אז אותו הדבר פה. אנחנו נלך, ורק נגיד מראש: אני אקבע לכם מי יכול להתמודד, אתם תבחרו בין שמאל לשמאל, ואז נעשה בחירות. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> כן, כן, זה המצב. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> וזה יהיה נהדר, ממש נהדר. אנחנו נרגיש כל כך טוב עם עצמנו כי יש דמוקרטיה ויש קלפיות וכולם יכולים להתמודד. אז אני אומר לך, חבר הכנסת טור פז, מה לעשות שאני דמוקרט אמיתי – אמיתי – ואני אומר לך את זה מהמקום – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לכן אתה רוצה לבחור שופטים מהליכוד. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אתם יכולים לראות נאומים שלי בעבר, לפני הקדנציה הקודמת, כשהיינו בשלטון ואמרתי שבדמוקרטיה גם שלטון מתחלף, ויכול להיות שאתם גם תגיעו לשלטון בשלב מסוים, וגם היום אני אומר את זה. אבל תגיעו בקלפי, תגיעו בבחירות, ותכבדו את תוצאות הבחירות גם באופן פרסונלי, מי שנבחר, וגם כאשר מתקבלות כאן הכרעות בכנסת ובממשלה. ולא תחפשו כל הזמן את – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> שר המשפטים, כשישבתם פה אני לא זוכר שכיבדתם את הבחירה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> כיבדנו, נאבקנו, ניסינו להפיל את הממשלה. זה הדבר הכי לגיטימי בעולם. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> שני חבר'ה, שני חברי כנסת שקיבלו שוחד פוליטי, אדוני. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> חבר הכנסת לוי, זאת האשמה שאין לה ידיים ואין לה רגליים. אין לה שום בסיס. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא אני ביקרתי אצל עידית סילמן בבית. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אין לה שום בסיס, ואתה יודע את זה היטב. אבל אני אומר לך כמי שהיה כאן יושב-ראש הכנסת, נכון, אנחנו עשינו את עבודתנו כאופוזיציה. נאבקנו, עשינו הכול כדי להפיל את הממשלה. הצלחנו גם לזכות אחר כך באמון העם בבחירות, אבל כל עוד הממשלה כיהנה, אנחנו לא חשבנו שבג"ץ צריך להחליף אותה ולא ניסינו למנוע מכם להתמודד וכל מיני תרגילים ופטנטים מהסוג הזה. ולכן, חבר הכנסת טור פז – אני אסיים בעוד דבר אחד. הייתי עוד יכול, חרף כל מה שאמרתי, להגיד שאולי אתה גם צודק, כי בסוף זה נשמע באמת הגיוני – מי שמורשע בטרור, מה לו ולכנסת? רק יש בעיה, אנחנו למודי ניסיון. אתה יודע, העברנו סעיפים בחוקי הבחירות שנועדו למנוע בחירה של אנשים שבאמת תומכים בטרור וקשורים וכל מיני דברים מהסוג הזה. ומה קרה? איזה פלא, ועדת הבחירות כאן, אגב, פסלה מועמדים מכאן ומכאן. ומה עשה בג"ץ? החזיר רק מצד אחד. תמיד, באופן שיטתי. אגב, בפסקי דין לפעמים אתה אפילו לא יכול להאמין למה שאתה קורא. אני לא אשכח שכאשר ביקשו לפסול את מפלגת בל"ד אחרי מה שקרה עם עזמי בשארה, שתמך בטרור וברח מחקירה, ההסבר היה שמכיוון שלא הסכמנו לפסול אותו קודם, אז עכשיו, כשהוא איננו, אז כבר לא צריך. כל מיני הסברים מהסוג הזה. אז אני יכול להגיד לך, חבר הכנסת טור פז, שהבעיה הגדולה ביותר במה שאתה מציע היא שבסוף זה מופעל באופן סלקטיבי, כי אני מסכים, בעניין הזה אני מסכים שזאת בדיוק – אתה יודע, יש דברים שאני טוען שהם לא שפיטים ולא לבית משפט – זאת בדיוק סוגיה שפיטה, בדיוק בשביל זה צריך בית משפט, כדי שלא קבוצה פוליטית כזאת תמנע התמודדות של קבוצה אחרת – אבל יש לנו בית משפט שפועל באופן סלקטיבי, משל היה מפלגה פוליטית. לכן, אין שום אפשרות לתת בידיו את הכוח הזה, כי אנחנו כבר למודי ניסיון שהוא ישתמש בו כנגד צד אחד, ולא ישתמש בו לעולם כנגד צד שני. ולכן, מכל הסיבות האלה, חבר הכנסת טור פז, צר לי, אבל גם השבוע – מאשימים אותי לא פעם בעקביות, אז אני אצדיק את האשמה הזאת – גם השבוע אני קורא לכנסת שלא לתמוך בהצעת החוק שהגשת והבאת בפנינו. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה, אדוני השר. חברי הכנסת. חבר הכנסת טור פז מבקש להגיב על תגובת הממשלה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני השר לוין, אתה יודע, אומרים שתמיד סרט ההמשך פחות מוצלח מהסרט הראשון, אז אני רוצה לומר לך שבשבוע שעבר היית הרבה יותר משכנע. זו האמת. אני טענתי חיטים, ואתה השבת לי בשעורים. קודם כול, בשבוע שעבר הייתי בסיור בבית המשפט העליון, ובית המשפט העליון דן בבג"ץ על רשתות החינוך החרדיות, שאני חושב שהתנהלותן היא בניגוד לחוק. ואתה יודע מה? סיירתי בבג"ץ, והוא לא פסק את מה שאני חשבתי, הוא פסק משהו אחר, נתן להם ארכה של חצי שנה. אני יצאתי מבית המשפט והתבכיינתי? אמרתי, אוי, אוי, אוי, בג"ץ, הימנים האלה, השמרנים האלה? לא. אני הבנתי שפסקו בניגוד לדעתי. אני לא מתבכיין על תוצאות. דבר שני, דווקא בהמשך לשבוע שעבר. אמרתי לך שבשיעור אזרחות של כיתה י"ב – נראה לי שכנראה היית חכם מדי, היית בחוץ ולא הקשבת לשיעור, כי הפרדת רשויות אומרת שהרשות השופטת מבקרת, כן, גם את בחירת העם. ויש לה זכות וטו, כן. אבל אתה יודע מה, השר לוין? זה די מדהים. אתה בא ומדבר כאן על הדמוקרטיה, אבל בוא אני אזכיר לך, השר לוין, כמה הצעות חוק שלכם – יו"ר הקואליציה שלך אופיר כץ מציע פה הצעת חוק; השר לוין, יו"ר הקואליציה שלך, יש לו הצעת חוק שתמנע ממפלגות לרוץ. מדהים. זו הגבלת הדמוקרטיה. אני מזכיר לך שבגלל הפסד של המחנה שלך בלשכת עורכי הדין, חבר כנסת מסיעתך רוצה לעקור את לשכת עורכי הדין כי היא לא באה לו טוב, כי הפסדתם בבחירות עליה. אמרת דמוקרט אמיתי? לזה קוראים דמוקרט אמיתי? אבל בשורה התחתונה העובדה שאתם, ממשלת הכאילו-ימין על כאילו-מלא, הולכים להצביע עכשיו על כך שאדם שהורשע בתמיכה בטרור יכול לרוץ בכנסת, מעידה שאתם מדברים חרטא, שכל הדיבורים פה על טרור הם חרטא. אתם לא מאמינים למה שאתם אומרים, אתם שומרים על הקואליציה שלכם. ואתה יודע מה יפה? שאם יש מישהו שבן גביר מאיים עליו – זה לא עלינו, הוא מאיים עליכם. הוא הולך להיות הבעיה שלך בשנים הבאות, יריב לוין. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – הזכות להיבחר). נא תפסו מקומותיכם. הצבעה. הצבעה מס' 11 בעד ההצעה להעביר לוועדה את הצעת החוק – 31 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 60 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – הזכות להיבחר) לא נתקבלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 31 בעד, 60 נגד, אחד נוכח. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לפרוטוקול – מה את? בעד. עופר כסיף? << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> נגד. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני קובע כי הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – הזכות להיבחר) לא אושרה, ותוסר מסדר-היום. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> סמכות בג"ץ להתערב בחוקי-יסוד ובעבודת הוועדה לבחירת שופטים << הלסי >> << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעות רגילות ודחופות לסדר-היום. ההצעה הראשונה היא הצעה רגילה לסדר-היום בנושא: סמכות בג"ץ להתערב בחוקי-יסוד ובעבודת הוועדה לבחירת שופטים. את ההצעה הגיש חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון. אני מזמין את חבר הכנסת אביחי בוארון להציג את הצעתו. בבקשה, לרשותך עשר דקות. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אתמול נפל דבר בישראל. ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון דפק על השולחן. כבודו גער בנציג המשטרה, הוא שאל: מדוע אינכם עוצרים את אלימות המתנחלים? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> באמת למה? << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> השופטת ברק-ארז הוסיפה ואמרה: ראינו את המתיישבים בתוך בתי הפלסטינים. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> זה לא מה שהוא אמר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, נא לאפשר לו לדבר. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> בית המשפט שכח שיש חצי מיליון מתיישבים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> למה אין נשיא לבית משפט? למה אין נשיא לבית המשפט כבר 15 חודשים? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת יוראי. חבר הכנסת יוראי, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> בית המשפט שכח שבאותו בוקר חצי מיליון מתיישבים גם קברו – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הוא גם שלך. הוא גם שלך – – – << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> מוטב שלא תפריע לי, חבר הכנסת מיקי לוי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת מיקי, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> בית המשפט גם שכח שבאותו בוקר ציבור המתיישבים קבר שלושה מבניו – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת בליאק, קריאה ראשונה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> – – – זה הוא, לא אתה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת מיקי, אתה בקריאה ראשונה. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שתי נשים מבוגרות וחוקר משטרה תושב האזור. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> מה הקשר, מה זה קשור? << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> מה זה קשור? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אל תדבר בשמם. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל בית המשפט לא באמת שכח, לבית המשפט הזה יש אג'נדה, יש אידיאולוגיה, יש סדר-יום. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לא, אין לו אג'נדה. לכם יש אג'נדה לפרק את שלטון החוק, זאת הטענה שלכם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת בליאק, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> בית המשפט שאב לו עוד ועוד סמכויות. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתם רוצים להשתלט על בית המשפט העליון – – – להשתלט על בית המשפט העליון. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> בית המשפט פסל בשעת מלחמה חוק-יסוד שחוקקה הכנסת, ואת זה הוא עשה באופן תקדימי. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> בית המשפט – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת יוראי, קריאה שנייה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> זה חוק בזוי. זה חוק בזוי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> אם בעבר בית המשפט בלם את עצמו – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת יוראי, אתה בקריאה שנייה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אי-אפשר. האג'נדה היא להשתלט על בית המשפט העליון, ולמוטט – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת יוראי, אתה בקריאה שלישית. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתם לא תצליחו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה חייב להחליף סיסמאות. אתה אומר את אותו משפט 15 פעם, כל הזמן. אני כבר לא יכולה – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> זה מה ששר המשפטים אמר – – – הדמוקרטיה בישראל. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת יוראי, נא לצאת. (חבר הכנסת יוראי להב הרצנו יוצא מאולם המליאה.) << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בג"ץ משתלט עליכם, אם אתה עוד לא הבנת. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> סליחה, אדון סולומון, בצד השני אתה לא שומע את הצועקים? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא. לפני זה גם אותך קראתי לסדר בקריאה ראשונה. גם אותך קראתי לפני כן. בבקשה, אדוני. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – אתה משתיק – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה, אדוני. אני משחרר את הזמן. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> עכשיו היא צועקת, לא ראיתי שמישהו הוציא אותה. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> אם בעבר בית המשפט העליון בלם את עצמו, איזן את עצמו – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת טלי, קריאה ראשונה. קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ריסן את עצמו – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מי לימד אותך להיות מלשן? רגע, מי לימד אותו? אני רוצה להגיד לך, בליאק, מי לימד אותך להיות שטינקר? מי לימד אותך להיות מלשן? אתה שטינקר, מה נסגר? מה זה? << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> סולומון, אי-אפשר ככה. תעצור אותה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אתה צודק. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> אם בעבר בית המשפט העליון בלם את עצמו – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אדון לפיד, זה די מביש – – – << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> טלי, את מפריעה לי. את מפריעה לי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> חברת הכנסת גוטליב, את מפריעה לי. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> יאללה, תתקדם כבר לשלישית. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> אם בעבר בית המשפט העליון בלם את עצמו – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> טלי, מאיזה מפלגה את? << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> – – איזן את עצמו וריסן את עצמו, הרי שהיום בית המשפט גילה דעתו, שהוא נמצא מעל הכנסת, גבוה גבוה מעל הכנסת. יותר מזה, בוועדה למינוי שופטים יש מיעוט של נבחרי ציבור אל מול רוב של משפטנים, אבל הסמכות העודפת היחידה שיש לדרג הנבחרים היא סמכות היושב-ראש, שר המשפטים, לקבוע את סדרי הדיון, אבל גם כאן בית המשפט העליון פרץ גדר ונתן לעצמו סמכות שהייתה מוקנית לשר, וחייב את השר לקיים דיון ולקיים הליך ולבחור נשיא לבית המשפט העליון, את חברם עמית, בניגוד – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> מה לעשות, ככה זה אמור לעבוד, כן. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, לא ככה זה אמור לעבוד. לשר המשפטים יש סמכות. לשר המשפטים יש סמכות בחוק. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת בליאק, לא ככה זה אמור לעבוד. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתם עבריינים. אתם עבריינים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הוועדה קובעת את סדרי העבודה, לא היושב-ראש. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> האיזון שיצר המחוקק בין המשפטנים – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת קריב, קריאה ראשונה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> הוא שר. יש גם בית משפט, יש רשויות נפרדות. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> חברים, אני מבין שלא נעים לכם לשמוע, אבל מה לעשות, זאת האמת, וצריך לומר אותה. האיזון שיצר המחוקק בין דרג הנבחרים לבין המשפטנים מופר שוב – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> את זה לקחתם מהרשות המבצעת למחוקקת. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ברגל גסה על ידי בית המשפט העליון. במצב דברים זה, שבו בית המשפט מנהל את המדינה בפועל, וגובר שוב ושוב – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> חבורה של עבריינים. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> – – על הכנסת ועל הממשלה, אני שואל גם את האופוזיציה: מה כנסת ישראל מתכוונת לעשות בעניין הזה? האם נהיה קול לציבור הולך וגדל, שמרגיש את עצמו – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> נמשיך לשמור על החוק. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת דבי, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שהוא אינו חלק מניהול המדינה? האם בכל פעם שעמדת הכנסת – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אני עונה לו, הוא פנה אליי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לאפשר לו לדבר, לא להפריע לו. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ועמדת הממשלה מנוגדות לעמדת בית המשפט, האם הכנסת והממשלה יכופפו את ראשן בפני בית המשפט העליון? האם הכנסת תיסוג שוב ושוב? האם באמת הריבון, העם, שוב ושוב יכוף את ראשו מול 15 שופטי בג"ץ תמיד? איפה האיזונים? איפה הבלמים? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הוא המגן האחרון. הוא המגן האחרון. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> רבותיי היקרים, חבריי חברי הכנסת, מי יאזן את בית המשפט העליון? מי יאזן את השופטים? תודה רבה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> בטח לא אתה. בטח לא אתה. רק זה חסר לנו, שאתה תאזן את בית המשפט. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. ישיב על ההצעה שר המשפטים חבר הכנסת יריב לוין, בבקשה. בבקשה, אדוני השר. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. השרים, חברות וחברי הכנסת – – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אתה אמרת לו להגיש את זה? את החוק? אתה ביקשת מבוארון להגיש את החוק? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> ראשית, אני רוצה להודות – אוה, חבר הכנסת בן ברק, טוב שאתה עוזר לי. ראשית, אני רוצה להודות לחברי חבר הכנסת אביחי בוארון על הצעה לסדר-היום חשובה, ראויה, במקומה – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה חשובה, משנה חיים של תושבי מדינת ישראל. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – ועל דברים גם תמציתיים, גם מדויקים וגם נכונים. אדוני היושב-ראש, אני עומד בפני אתגר, שכן ראש האופוזיציה וחבר הכנסת מאיר כהן, מוותיקי הבית, הטילו עליי משימה – לשאת נאום אחר. אז הינה, אני אעמוד במשימה. אני אפילו רוצה לחלוק איתכם את הנאום. אני אגיד את מה שיש לי להגיד בקצרה, ואני מבקש שאחד מכם ייגש אחר כך על חשבון זמני למיקרופון ויענה, מי שזה לא יהיה. אני שואל שאלה פשוטה: תראו, בדמוקרטיה יש שלוש רשויות שלטון לפחות, ויש ביניהן איזונים ויש בלמים שהאחת שמה על רעותה, כדי שאף אחת מהן לא תחזיק בכוח עודף שיאפשר לה לעשות ככל העולה על רוחה. המציאות שאנחנו נמצאים בה היא כזאת: בית המשפט העליון, ברצותו, יכול לבטל חוק של הכנסת, יכול לבטל חוק-יסוד – וכבר הסברתי קודם, דבר שאין כמוהו בעולם – יכול לקבוע ולהתערב אפילו במי יהיה יושב-ראש הכנסת או בכל החלטה כאן. כלומר, הוא הפוסק האחרון בכל מה שנעשה כאן בתוך האולם הזה, בתוך הבניין הזה. עכשיו נסתכל על הממשלה, הרשות המבצעת. בית המשפט העליון יכול לבטל כל החלטה של הממשלה, לבטל כל מינוי של הממשלה, להורות לממשלה לעשות, להורות לה לא לעשות, להורות לה למנות, להורות לה לדחות את המינוי, להאריך מינוי של מי שכבר מינויו פקע. הכול הוא יכול לעשות. זאת אומרת, הוא בכלל מעל הממשלה. הולך הציבור ובוחר ראש ממשלה – ממציאים פה פטנט שאין כדוגמתו בכל העולם: נבצרות משפטית. זאת אומרת שעכשיו בית המשפט העליון גם יחליט אם ראש הממשלה, שזכה באמון העם ואמון הכנסת, גם יכול לכהן. ואז אתה אומר לעצמך: טוב, תשמע, אם בית המשפט העליון הוא גם הכנסת וגם הממשלה וגם העם וגם הכול, אז לפחות נשתתף בקביעת השופטים, כי הרי אנחנו אמורים להיות דמוקרטיה. ואז אומרים לך: לא, לא, לא, בחירת שופטים לבית המשפט העליון – יש לאותם שופטים שמחזיקים בכל הכוחות האלה גם זכות וטו מי יבוא בשעריהם. אני שואל אתכם רק שאלה אחת: מהו הבלם על בית המשפט העליון? יש דבר כזה פה? הרי הם יכולים הכול. ואם אתה לא מרוצה, או הציבור לא מרוצה, כולו, ממה שהם עושים, אין מה לעשות, כי אי-אפשר למנות אף אחד לשם בלי הסכמתם, אז אי-אפשר גם לשנות את זה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הוא החומה מול הממשל הרע הזה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אז הינה, אני שואל – אני שואל, מה הבלם על הרשות השופטת? אחד. תן לי בלם אחד. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מכיוון שאף אחד לא מקבל בקול יחיד, יש שם מספר שופטים שמקבלים. ואתם ממשלה שמבצעת עבירות. הוא הבלם האחרון – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> מספר – כמו 120 חברי כנסת. אתה מדבר איתי על מספר? שמעתם? שמעתם? יושב-ראש כנסת לשעבר: יש מספר שופטים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> זה הבלם. זה הבלם. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הוא הבלם האחרון. אתם עושים עוולות – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> השבוע פסלו חוק בחמישה נגד ארבעה. יש מספר שופטים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> מה הבלם, אדוני ראש האופוזיציה? מה הבלם? << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד): << קריאה >> תשאל את שר המשפטים. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> נו, מה הבלם? בבקשה, נו, תגיד לי. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד): << קריאה >> יריב, אמרת שאני יכול לענות – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> מה הבלם? בטח, תענה, נו, תגיד לי מה הבלם. מספיק משפט אחד. בלם אחד תן לי. תענה, נו, תגיד לי. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד): << קריאה >> יש לי תשובה. אני מוכן לעלות ולענות. לא מהצד, משם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אדוני השר, אדוני השר, מאחר שאני מנהל את הישיבה, ויש תקנון – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> זה נכון, אני מודה. אבל אני מוכן להגשים חלום של הרבה צעירים במדינת ישראל שהיו רואים אותך בטלוויזיה, להיות הדובר של יאיר לפיד פעם אחת. תגיד לי, אני שומע, אני אגיד בקול. מילה במילה, אני מבטיח לך. בלם אחד תן לי. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד): << קריאה >> אם היושב-ראש יסכים לי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני אאפשר לך להגיד מהצד. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> תראו את השתיקה פה. אין פה אחד שמסוגל להעלות רעיון אחד. אחד. מה הבלם? תנו. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד): << קריאה >> אני. אני. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אחד? << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד): << קריאה >> אחד. אחד. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> מה הבלם? רבותיי, בגלל זה – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> על סעיף שמירת דינים לא שמעת? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> מה הבלם, חבר הכנסת קריב? מילה אחת. תראו את השתיקה פה. וזו האמת על בית המשפט העליון בישראל – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אמרתי לך, שמירת דינים. בית המשפט העליון הישראלי יכול לתקן את העוולות. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – בניגוד לכל העולם. אין אף בלם. שום בלם משום סוג שהוא. הוא מעל הממשלה, הוא מעל הכנסת והוא מעל העם. ואת הדבר הזה הגיע הזמן לתקן. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת קריב, אתה תדבר אחר כך. תודה רבה. חברת הכנסת מיכל סגמן. תודה רבה. ביקשו להתנגד. חבר הכנסת יאיר לפיד, אתה יכול להשיב מהצד, דקה. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד): << קריאה >> תן לי – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> רק מהצד. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה. זה מה שאפשר, ניסיתי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> קרקס. אתם אשכרה, אשכרה, חיים בקרקס. ארבע משפחות פגשו השבוע קצינים על מפתן הדלת עם בשורת איוב; עוד שלוש משפחות ליוו את יקיריהן לקבורה אחרי שנרצחו בפיגוע, ובמה אתם מתעסקים? שר המשפטים הופך את הוועדה לבחירת שופטים לקרקס, קרקס עלוב. על שולחן הכנסת שתי הצעות חוק שעוסקות בלשכת עורכי הדין: האחת מפרקת את הלשכה במעשה נקמה; השנייה נותנת הגבלה על שכר טרחה של עורכי דין שמייצגים משפחות שכולות. ואיזו הצעה אתם מקדמים? איזו הצעה אתם מקדמים, ואיזו הצעה תקועה אצל אייכלר כבר חצי שנה? כי לא אכפת לכם ממשפחות נפגעי הטרור. אתם חיים בסרט, וכל אזרחי ישראל משתתפים בסרט האימה הזה בעל כורחם. והבשורה הטובה היחידה היא שלכל סרט, כולל סרט אימה, יש סוף, ויבוא הסוף לסרט האימה שלכם. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> למה לא נפתחת חקירה – – – חקירה? הדלפת חומרים מסווגים. הדלפת חומרים מסווגים. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> ואת, גלית דיסטל, אני שמח לראות ששחררו אותך מהמרפסת במצודת זאב. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אבל למה – – – בשבילך? למה – – – בחקירה? למה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה, להתנגד להצעה. על פי התקנון, שניים – עמדה נוספת. עמדה נוספת. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תנשמי, עליזה, מותר. מותר, זו עדיין דמוקרטיה, למרות שאתם עושים כל מה שאפשר כדי להחריב אותה. כל מה שאפשר. ונתחיל עם הפייק שאתם מריצים על בג"ץ. בג"ץ שלא התערב. אז מסתבר שב-2018 היה רמטכ"ל – הינה, הוא יושב פה גם, קוראים לו גדי איזנקוט – שהפעיל כוח מאסיבי על אותם עזתים בגדר. עשרות נהרגו, ואתם הולכים ומפיצים בלי הפסקה שבגלל בג"ץ הוא לא יכול להיות בוועדת חקירה. אז בג"ץ והשופטת חיות זרקו את הארגונים האלה מכל המדרגות ודחו את העתירות, ולא יעזרו השקרים שלכם, שאתם הולכים – ואת במיוחד, עם זאת שלידך, כל היום מפיצה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא יהיה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מי שהיה ראש ממשלה שהכיל ושתק זה ראש המפלגה שלך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא יהיה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> והוא זה – ולא יעזור לכם – שיעמוד לפני ועדת חקירה ממלכתית. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> וכל מי שממשיך לסלף ולשקר על בג"ץ ולהאשים את חיות הוא לא פחות גרוע מכל אחד מכם. זה מה שאתם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת המציע אביחי בוארון, אם כן, מה אתה רוצה? להסיר מסדר-היום? << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> – – – במליאה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> איך? לכלול בסדר-היום? אוקיי, לכלול בסדר-היום. שמית? מי ביקש? << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> הצבעה שמית, האופוזיציה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> ההצבעה תהיה שמית. אם כן, אנחנו עוברים להצבעה על הכללת הנושא בסדר-היום במליאה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הצעה לסדר-היום – זה לדון במליאה. כן, אמרתי. הצבעה שמית << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – בעד ינון אזולאי – בעד גדי איזנקוט – נגד ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – בעד ואליד אלהואשלה – נגד קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – בעד יעקב אשר – בעד אביחי אברהם בוארון – בעד אוריאל בוסו – בעד מישל בוסקילה – בעד דבי ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – בעד בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – בעד אליהו ברוכי – בעד ניר ברקת – בעד ששון ששי גואטה – בעד טלי גוטליב – בעד מאי גולן – אינה נוכחת גילה גמליאל – בעד בנימין גנץ – נגד משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אלי דלל – בעד שלום דנינו – בעד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – בעד שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – בעד מיכל מרים וולדיגר – בעד יצחק שמעון וסרלאוף – בעד יאסר חוג'יראת – נגד אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – נגד אחמד טיבי – נגד יוסף טייב – בעד אוהד טל – בעד יעקב טסלר – בעד חילי טרופר – נגד אלמוג כהן – בעד מאיר כהן – נגד מירב כהן – נגד מתן כהנא – נגד עופר כסיף – נגד אופיר כץ – בעד ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד ירון לוי – נגד מיקי לוי – נגד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד אביגדור ליברמן – נגד יאיר לפיד – נגד סימון מושיאשוילי – בעד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – נגד שלי טל מירון – נגד יונתן מישרקי – בעד חנוך דב מלביצקי – בעד ארז מלול – בעד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – בעד צגה מלקו – בעד אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – נגד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד צבי ידידיה סוכות – בעד משה סולומון – בעד לימור סון הר מלך – בעד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד משה סעדה – בעד גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – נגד עפיף עבד – בעד איימן עודה – נגד יוסף עטאונה – נגד חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – נגד צביקה פוגל – בעד עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – בעד משה פסל – בעד יסמין פרידמן – נגד אורית פרקש הכהן – נגד מטי צרפתי הרכבי – נגד אריאל קלנר – בעד יצחק קרויזר – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד אליהו רביבו – בעד משה רוט – בעד שמחה רוטמן – בעד עידן רול – נגד אפרת רייטן מרום – נגד אלון שוסטר – נגד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – נגד נאור שירי – נגד אושר שקלים – בעד עאידה תומא סלימאן – נגד פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אנא קראי שנית בשמות חברי הכנסת שטרם הצביעו. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – אינו נוכח בועז ביסמוט – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת בועז טופורובסקי – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח יוליה מלינובסקי – נגד אבי מעוז – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח אלעזר שטרן – אינו נוכח פנינה תמנו – נגד << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> יש מישהו באולם שטרם הצביע? אם כן, תמה ההצבעה. 56 בעד, 48 נגד. אם כן, ההצעה תיכלל בסדר-היום של המליאה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> העלאת אגרות הרישוי לרכבים חשמליים החל מינואר 2025 << הלסי >> << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום. ההצעה הבאה היא הצעה דחופה לסדר-היום בנושא: העלאת אגרות הרישוי לרכבים חשמליים החל מינואר 2025. את ההצעה הגישו חברי הכנסת יצחק קרויזר, ולדימיר בליאק, חוה אתי עטייה, ארז מלול, מיכאל ביטון, יוסף עטאונה וואליד אלהואשלה. ראשון המנמקים, חבר הכנסת יצחק קרויזר, בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, אני עולה לדוכן היום כדי להציב בפני כולנו סוגיה חמורה המשפיעה על אזרחי ישראל – העלויות ההולכות וגדלות המושתות על בעלי הרכבים החשמליים. רכבים חשמליים הם עתיד התחבורה הירוקה, עם כ-120,000 רכבים על כבישי ישראל נכון לסוף 2024. בשנת 2025, על פי תחזיות, מספרם צפוי להכפיל את עצמו. אך על רקע הצלחת המגמה הזו אנו עדים להחלטות מדיניות שעלולות לבלום את המהלך החיוני להפחתת זיהום האוויר. החל מינואר 2025 אגרת הרישוי לרכבים חשמליים תתייקר בממוצע בכ-2,300 ש"ח ותעמוד על סכומים גבוהים פי שלושה וארבעה ביחס לעלויות בשנת 2024, ומס הקנייה יעלה מ-35% ל-45%, מה שיגדיל את עלות הרכב החשמלי בעשרות אלפי שקלים. כתוצאה מהחלטות אלו, רבים בציבור מרגישים מרומים. ההבטחה לחיסכון בעלויות ולמעבר לאנרגיה ירוקה התנפצה אל מול עליית מחירי הביטוח, החשמל, ועכשיו גם המיסוי על רכבים חשמליים. אזרחים השקיעו עשרות אלפי שקלים ברכישת רכבים אלה מתוך אמונה שהמדינה תתמוך במעבר הזה. עד כה, הטבות ניתנו בעיקר לרכבים חשמליים יקרים, שרק העשירים יכלו להרשות לעצמם. אולם כעת, כשנכנסו לשוק רכבים חשמליים עממיים, שנגישים גם לתושבי הפריפריה, אנו עדים לצמצום גורף של ההטבות. במקום זאת יש לנקוט גישה דיפרנציאלית – להמשיך להעניק את ההטבות לרכבים שמחירם מתחת ל-200,000 שקלים, בעוד לרכבים יקרים יותר תבוטל ההטבה. כך המדינה תתמקד בעידוד הרכב החשמלי העממי, שהוא המפתח להמשך המהפכה בתחבורה. חשוב להדגיש את הפגיעה העצומה בתושבי הפריפריה והאזורים המרוחקים. עבורם הרכב החשמלי הוא לא מותרות, הוא הכרח. מדובר בתושבים שנוסעים מרחקים גדולים מדי יום – לעבודה, ללימודים ולשירותים בסיסיים שאינם נמצאים קרוב לביתם. הרכב החשמלי מאפשר להם לחסוך כסף על דלק ולשפר את איכות חייהם, תוך תרומה להפחתת זיהום האוויר. מעבר לכך, התחבורה החשמלית היא הדרך משמעותית לחיבור המדינה ולצמצום הפערים בין הפריפריה למרכז. באמצעות תמריצים נכונים לרכב חשמלי אנו יכולים להבטיח שכל תושב, ללא קשר למקום מגוריו, יוכל ליהנות מנגישות תחבורתית מתקדמת, חסכונית וסביבתית. מדובר באינטרס לאומי, שמחזק את החברה הישראלית ותומך בשוויון ההזדמנויות בין מרכז לפריפריה. בעוד במדינות רבות בעולם מכוניות חשמליות נהנות מאגרות רישוי מופחתות ותמריצי מס, כאן בישראל קובעים כללים חדשים, ועוד בדיעבד, פוגעים במי שכבר רכשו רכבים ומשקיעים בערעור אמון הציבור. שינויי מדיניות מסוג זה מרתיעים משקיעים ומשדרים חוסר יציבות כלכלית. אדוני היושב-ראש, רכבים חשמליים אינם מזהמים את האוויר כמו רכבי בנזין, גז או דיזל. הפחתת זיהום האוויר היא יעד לאומי, ואסור לנו לבלום אותו. הציבור כבר שילם את מחירי החשמל היקר והשקיע בעמדות טעינה, אך כעת אנו מכתיבים מדיניות שמעמיסה על האזרחים ומרחיקה אותנו מיעדי האנרגיה הירוקה. ההשלכות של החלטות אלו ברורות, ולכן אני קורא לממשלה לעצור את המהלך הזה ולבחון מחדש את המדיניות כלפי הרכבים החשמליים. יש לאפשר את המשך המהפכה הירוקה, לעודד את הרכבים העממיים ולהבטיח עתיד נקי, בריא וגם יותר זול לכולנו, תוך מתן מענה אמיתי על צורכיהם של תושבי הפריפריה וחיזוק החיבור בין כל חלקי המדינה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ולדימיר בליאק. בבקשה, לרשותך שלוש דקות, תודה רבה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> משרד האנרגיה התחייב ל-4,000 תחנות ברחבי הארץ – – – לא עשו את זה – – – << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. היושב-ראש, אני מודה לך שהסתפקת רק בשתי קריאות במחאה הצודקת שלי נגד ההצעה לסדר-היום של חבר הכנסת בוארון, מה שמאפשר לי עכשיו לעמוד ולהציג את הנושא החשוב הזה. הנושא הזה, בעיניי, הוא עוד מרכיב במתקפה של הממשלה על אזרחי ישראל, עוד מס בשורה ארוכה מדי של מיסים חדשים, וטוב ששר האוצר פה, כי המצב באמת מתחיל להיות, או כבר נהיה, בלתי נסבל. במדינת ישראל קיימים כ-100,000 רכבים חשמליים, המהווים אלטרנטיבה ירוקה ומתקדמת לרכבים מזהמים. לאחרונה הוחלט, כאמור, על העלאת אגרות הרישוי וגם המיסוי על רכבים חשמליים, וזה לצד קיומן של עלויות גבוהות להתקנת עמדות טעינה ביתיות. החל מינואר 2025 אגרות הרישוי לרכבים חשמליים יעלו בשיעור שנע בין 300% ל-900%, בסכומים הנעים בין 1,350 ל-5,220 שקלים – תלוי, כמובן, בשנת הייצור וההשתייכות לקבוצת הרישוי. בכך, אגרות הרישוי לרכב חשמלי ישתוו לאגרות הרישוי של רכבים מזהמים. יתרה מכך, המיסוי של הרכבים החשמליים עלה באופן משמעותי השנה, מ-1 בינואר, בסכום המוערך בכ-15,000 שקלים לרכב. שני הצעדים הללו יחד – המנוגדים, אגב, באופן מוחלט, למדיניות המוצהרת של ממשלת ישראל – יעכבו משמעותית את תהליך המעבר לצריכת אנרגיה ירוקה ועלולים להיות חסם, חסם נוסף, חסם משמעותי, לכניסתם לשוק של הרכבים החשמליים. ובכן, אני סבור כי על מנת ליצור תמריץ לקניית רכבים פחות מזהמים יש להחריג את הרכבים החשמליים מהמתווה של הממשלה, כך שהפחתת המס עבורם במסגרת תוכנית מיסוי ירוק תישאר ללא שינוי עד סוף שנת 2027 לפחות. באופן זה המדינה תוכל להמשיך ולעודד את יבוא הרכבים החשמליים ולמנוע זיהום אוויר מוגבר, תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת חוה אתי עטייה – אינה נוכחת; חבר הכנסת ארז מלול – אינו נוכח; חבר הכנסת מיכאל ביטון – אינו נוכח. יוסף עטאונה, בבקשה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני דווקא רוצה לדבר על דיקטטורה שכבר קיימת והיא נמצאת. ועדת המעקב העליונה של החברה הערבית הגישה בקשה להפגנה בעיר סח'נין ביום שישי, והמשטרה במשגב, ליד סח'נין, אוסרת את קיום ההפגנה. כנראה שהדיקטטורה כבר כאן. ליהודים מותר להפגין בכל מקום. אפילו בתל אביב מול הקריה יש הפגנות כמעט בכל שבוע. וכשהחברה הערבית באה להפגין – על מה ההפגנה בסח'נין ביום שישי? ההפגנה ביום שישי היא על שני דברים. האחד, בראש ובראשונה, קריאה לסיום המלחמה, שזו העמדה הכי מוסרית בכל חברה בעולם, שקוראת להפסיק מלחמה. והדבר השני הוא המאבק בפשיעה בחברה הערבית. באה המשטרה, שאמורה לטפל במאבק בפשיעה בחברה הערבית, והיא מתנגדת לקיום ההפגנה ביום שישי בסח'נין בטענה שהדוברים בהפגנה הזו, בדברים שלהם, יחלישו את כוחות הביטחון. אני חושב שאין מקום להחלטה כזאת, ולכן ועדת המעקב וארגון עדאלה פנו לבג"ץ. מחר יתקיים הדיון, ואני מקווה שההחלטה תהיה כן לקיים את ההפגנה. לקיים את ההפגנה זה זכות יסוד שלנו, כדי להביע את העמדה העקרונית שלנו נגד המלחמה, ובכל דרך אנחנו כן נקיים את ההפגנה ביום שישי בסח'נין. לכן אני קורא לכל האוכלוסייה הערבית, גם לכוחות הדמוקרטיים בחברה הישראלית, להגיע ביום שישי לסח'נין – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אם היא לא אושרה, איך אתה מזמין? הוא אומר שהיא לא אושרה עדיין. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – ולהפגין נגד, בקריאה להפסיק – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לקרוא לעבור על הכללים זה לא – אתה אומר שהיא טרם אושרה, נכון? ההפגנה טרם אושרה, ואתה קורא מפה – – – << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מחר יש דיון בבג"ץ, אבל הזכות להפגין היא זכות לגיטימית. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני מבין. לא, אני מבין. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> בכל יום שבת, במוצאי שבת יש הפגנה ומפגינים. כמעט אין צומת בארץ שאין בו מפגינים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני מקבל. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> שנייה, לא יכול להיות מצב שליהודים מותר להפגין בכל מקום ולחברה הערבית מותר רק דרך בג"ץ להפגין. אנחנו כן נפגין בשישי ונביע עמדה חד-משמעית וברורה: להפסיק את המלחמה הזו וכן להיאבק בפשיעה בחברה הערבית. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> חבר הכנסת עטאונה, אין צורך ברישיון מהמשטרה. נגמר, אין. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אם כן, שר הבריאות אוריאל בוסו ישיב על ההצעה. בבקשה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אני מברך אתכם, אתם רוצים להקים ועדת חקירה ממלכתית. << דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני כמובן עונה פה בשם משרד האוצר, שר האוצר. בישראל יש כבר כיום, נכון לסוף שנת 2024, כ-200,000 רכבים חשמליים. שיעור הרכבים החשמליים בישראל מתוך מלאי הרכבים דומה לממוצע האיחוד האירופי וגבוה ממדינות מתקדמות כמו קנדה, ארצות הברית, יפן, איטליה וספרד. נתון חשוב. בשנים האחרונות, במטרה לעודד חדירה של כלי רכב חשמליים לשוק הישראלי, הופחת מס הקנייה החל על רכבים אלה באמצעות הוראות שעה. כדי להמשיך לעודד חדירה של רכב חשמלי הוראת השעה האחרונה בעניין קובעת כי מס הקנייה החל על רכבים חשמליים בשנת 2025 עומד על 45% במקום 83%. ובשנת 2024 – 35%. מדובר בהטבה הממשיכה לעודד מעבר לרכב חשמלי, שכן מיסוי זה נמוך ביחס למס הקנייה החל על רכבי בנזין רגילים, העומד על 83%, בניכוי הפחתות שונות, כגון הטבות בשל ציון ירוק נמוך ואבזור בטיחותי של הרכב. ההטבה שהייתה קיימת עד שנת 2024 באגרת רישוי לרכב התבטאה בהפחתה של אלפי שקלים בשנה לכל רכב, כתלות במחיר הראשוני של רכב ובמועד קנייתו. מכיוון שהטבה זו התבטאה בהטבות לכל אורך חיי הרכב, כולל שנים רבות לאחר ההחלטה של הנהג לקנות רכב חשמלי ולא רכב בנזין, לא הייתה להטבה השפעה משמעותית בעידוד קנייה של רכבים חשמליים, ועל כן הוחלט לבטלה. כמו כן, יש לציין שההטבה הייתה רגרסיבית במהותה, שכן ככל שהרכב החשמלי היה יקר יותר כך גובה ההטבה עלה. בנוסף, נכון להיום נסועת רכבים חשמליים איננה ממוסה, וזאת בניגוד לנסועת רכבי בנזין רגילים, המשלמים מס בלו עבור הדלק הנצרך על ידם. היעדר המיסוי על השימוש הינו הטבה משמעותית נוספת לרכב חשמלי, וכתוצאה מכך עלות הנסיעה ברכב חשמלי היא כ-25% מרכב רגיל בכל מקרה. לרכבים החשמליים יש יתרונות בהפחתת פליטות, זיהום אוויר ומפגעי רעש, אך מבחינות רבות הם זהים לחלוטין לרכבי בנזין רגילים. בפרט, הם גורמים לאותו גודש בדרכים ולאותה כמות של תאונות דרכים. בטווח הארוך תת-מיסוי של כלי רכב חשמליים ביחס לעלויות החיצוניות שהשימוש בהם יוצר גורם לעיוות כלכלי בשל אי-הפנמת העלויות החיצוניות במחיר, וכן להשלכות פיסקליות הולכות וגדלות. וכך, בדומה לישראל, ישנה מגמה רחבה של הפחתת ההטבות לרכבים חשמליים בעולם, בין היתר בסין, קוריאה, גרמניה, שבדיה, הולנד, צרפת, נורבגיה, אירלנד ואנגליה. אני מקווה שזה מספק אתכם. ולכן תחליטו מה אתם רוצים לעשות עם ההצעה הזאת. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה, אדוני השר. אם כן, המציעים – חבר הכנסת קרויזר, אתה מסתפק בתשובת השר? מה תרצה? ועדה? << קריאה >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> דיון בוועדת הכספים. אם כן אנחנו עושים הצבעה על בקשת המציעים להעביר את זה לוועדת? << קריאה >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> כן, זה נדון באמת בכספים. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> נכון שזה מיסוי, אבל זה רכבים, והוא גם יותר פנוי מכספים. עדיף לכלכלה, נראה לי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אם כן, אנחנו מעבירים את נושא הדיון לוועדת הכלכלה. אנחנו מצביעים על בקשת היוזמים לדון בנושא הזה בוועדת הכלכלה. הצבעה. הצבעה מס' 12 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 7 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> שבעה בעד, אין מתנגדים. אם כן ההצעה תעבור לדיון בוועדת הכלכלה כאמור. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> 69 עובדים איבדו את חייהם בתאונות עבודה בשנת 2024, למרות הירידה בפעילות במשק << הלסי >> << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נעבור להצעה לסדר-היום בנושא: 69 עובדים איבדו את חייהם בתאונות עבודה בשנת 2024, למרות הירידה בפעילות במשק. את ההצעה הגישו חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, אימאן ח'טיב יאסין ויואב סגלוביץ'. ראשונת המנמקים, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> למה שלוש? בתקנון כתוב עד עשר דקות ובכלל להצעה לסדר-היום. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> ככה חולק – לא, לא, זאת דחופה. זאת הצעה דחופה. אני מתחיל לך מההתחלה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אוקיי. תודה רבה. שוב אני מעלה את הנושא של תאונות העבודה והנתונים המזעזעים שפורסמו השבוע על ידי ארגון קו לעובד, שעובד לאורך כל השנה ועוקב אחרי תאונות העבודה. אנחנו משתפים פעולה תמיד, לא רק לשאוב את הנתונים שלהם, אלא גם ללמוד איך אפשר להיאבק בתופעה החמורה הזו. רק תיקחו בחשבון שבשנה שעברה הייתה ירידה אמיתית גם בכל תחומי התעסוקה במדינה. הרבה מענפי הכלכלה נעצרו בגלל מצב המלחמה או שהאטו קצב, כולל ובעיקר בבנייה, איפה שרוב תאונות העבודה קורות. לצערנו 69 עובדים – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> כמה זה ביחס לשנה הקודמת? כמה היו? אמרת שב-2024 – 69. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> המספר כמעט זהה. אומנם – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> למרות שהייתה פחות עבודה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> בדיוק. למרות שהייתה האטה מאוד ברורה בקצב העבודה בגלל המלחמה. 69 עובדים איבדו את חייהם בתאונות עבודה בשנת 2024, 37 מתוכם בענף הבנייה. זה הענף הכי קטלני. ולצערנו הרב, זה גם מסביר למה רוב אלה שנהרגים בתאונות העבודה הם ערבים. אחוז ההרוגים בין אלה הוא כמעט 31% – הרבה מעבר לאחוזנו בחברה. אני חייבת להגיד שנעשית עבודה במשרד העבודה בהגשת התקנות, שאנחנו כבר יושבים עליהן ודנים בהן מעל לשנה בוועדת הרווחה בכנסת, אבל הם חייבים לזרז את התהליך הזה של התקנות. חייבים לעשות הרבה עבודה מעבר לחקיקת התקנות. כבוד השר, אתה נמצא איתנו, ואני שמחה שאתה איתנו. לצערי הרב, למרות שמדובר על כ-80 פקחים שאחראים על הנושא – יש צווים נגד אלה שמפירים את הבטיחות, אבל לא מספיק, והעבודה לא נעשית עד הסוף בעניין הזה. אני חושבת שצריך לשפר את נושא האכיפה, צריך לתת אפשרות שהתקנות ירוצו יותר מהר בוועדה, ולא לאפשר לכל מיני גורמים – שבעיניי הם אינטרסנטיים, והמטרות שלהם לא כנות – לעכב את התקנות האלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה. << קריאה >> שר העבודה יואב בן צור: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, לא, אחריה. אחריה אתה. יש את יואב סגלוביץ', ואחר כך. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, האמת, אני לא רוצה לחזור על הנתונים המזעזעים, בכל זאת, 69 נרצחים זה לא משהו מובן מאליו, וחשוב לי – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, זה הרוגים, לא נרצחים. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> הרוגים, הרוגים, סליחה. אתה יודע. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> כן, כן. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> פשיעה, תאונות עבודה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> זו פשיעה של עבודה. כן, זו פשיעה, כי אין אכיפה. זו פשיעה, וצריך לאכוף אותה. חשוב לי גם לציין שמתחילת השנה נפלו גם שני עובדים, אחמד חסן סמאר מטמרה, בן 20, וסלמאן אחמד א-שייח מאבו סנאן, שניהם ערבים. ושוב, הערבים יככבו כנראה גם בתופעה הזאת. אני מקווה שאף אחד לא יהיה במקום – – – << קריאה >> שר העבודה יואב בן צור: << קריאה >> זה לא – זה לא נכון, מה שאת אומרת. מה שאת אומרת לא נכון, שההרוגים דווקא מהערבים. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> לא, האחוז הגדול, 30% – יחסית אלינו באוכלוסייה זה הרבה. אני אומרת שאנחנו עוד לא ב-10 בחודש, וכבר שני הרוגים ערבים. זה מה שאני אמרתי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> השאלה היא כמה – את יודעת מתוך כמה מתחילת השנה הזאת? << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> רק שניהם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בכלל. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> כן. מספיק לנו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 100%, כאילו? << יור >> לא, לא, מתוך כלל האוכלוסייה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> נכון, שניים מכלל האוכלוסייה עד לתאריך הזה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> שמונה ימים. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> שמונה ימים. ואני חושבת שהפתרון צריך לבוא מהכיוון של משרד העבודה, כבוד השר. נכון שישנם 80 פקחים, אבל אתה יודע ואנחנו כולנו יודעים שזה לא מספיק. אנחנו מדברים על נדמה לי יותר מ-12,000 זירות עבודה או שטחי עבודה, שאי-אפשר – 80 פקחים, כמה יהיו במקום הזה? והעניין של האכיפה, אני חושבת שכל מקומות העבודה בסופו של יום זה עניין כלכלי. מה שמניע את הקבלנים ואת בעלי העסקים האלו זה העניין הכלכלי. אם הם ישלמו כמו שצריך וזה יפגע להם בכיס וכולם ידעו, אז הם ישמרו על החיים של האנשים. אני חושבת שלבעיה הזאת יש פתרון, רק צריך באמת ליישם את התוכנית ולעקוב אחרי היישום שלה. ובמיוחד כשאנחנו יודעים שהרוב הגדול, נדמה לי ש-64%, זה בתחום ענף הבניין, אז אפשר לכוון את המאסה של הפיקוח והאכיפה גם למקום הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח. אם כן, אדוני השר יואב בן צור, שר העבודה, בבקשה, תשיב בשם הממשלה. בבקשה, אדוני. << דובר >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ראשית, אני רוצה לומר שזהו אחד מהנושאים הכאובים שמדירים שינה מעיניי. חז"ל אומרים: "חביב אדם שנברא בצלם". אם נשים לב, חז"ל אומרים "אדם", כי אדם הוא אדם, ולא משנה אם הוא ישראלי, פלסטיני, עובד זר מסין או מתאילנד או מכל מקום אחר ברחבי הגלובוס. וכל עובד במדינה – אנחנו כמדינה והמשרד כמשרד העבודה מחויבים לעשות את הכול כדי שאותו עובד שקם בבוקר והלך לעבודה ישוב בשלום לביתו ולמשפחתו. אין מצב ומציאות שאדם הולך לעבודה ולא יחזור הביתה בסוף היום. לגופו של עניין, נתוני קו לעובד, חברתי חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, אינם מדויקים, בלשון המעטה, אוקיי? << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> בעיניי – – – << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד העבודה מוביל את העשייה בקידום נושאי הבטיחות והבריאות התעסוקתית בישראל, ומנתוני שנת 2024 עולה כי חלה ירידה של 20% בסך כל ההרוגים בשנת 2024 בהשוואה לשנת 2023. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> ואנחנו טוענים שיש עיוותים שם. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> לא, אני תכף אסביר. אני תכף אסביר. השאלה היא למה את קוראת הרוגים בתאונות עבודה – האם אדם שנהרג בתאונת דרכים בדרך לעבודה נקרא הרוג בתאונות עבודה? בנתוני קו לעובד – – – << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> לא. לא, צריך להסדיר את הסוגיה הזאת – – – << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> שנייה. בנתוני קו לעובד הם מכניסים גם אותם כהרוגים בתאונות העבודה. הייתה ועדה עכשיו שהמליצה לא להכיר באנשים שנהרגו בתאונות בדרך לעבודה כתאונת עבודה לגבי הקצבאות והגמלאות. אני פסלתי את זה, סירבתי, ואמרתי שכל אדם שהולך לעבודה ונהרג, חס ושלום, בדרך לעבודה או בחזור מהעבודה הוא עדיין נחשב הרוג של תאונות עבודה, ומגיעות לו כל הקצבאות. בסדר. בואו נשים את זה בצד. עכשיו, יש הבדל – אני לא יכול לפקח על מי שהולך לעבודה, עם כל הכבוד. איך מישהו אמר פעם? אם לא ייסעו בכבישים אז לא יהיו תאונות דרכים. אם לא יעבדו אז לא יהיו תאונות עבודה. אבל המציאות שלנו והתפקיד שלנו זה לראות איך אנחנו מפחיתים לגמרי. ואני אגיד לכם מה אנחנו עושים. אני אספר לכם את מה שאנחנו עושים. נקודה: הכמות של המפקחים שיש אצלנו לעומת מקומות העבודה קטנה לאין שיעור מהמפקחים שיש במדינות ה-OECD. לפי מדינות ה-OECD היו צריכים להיות מינימום בין 300 ל-500 מפקחים. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> אבל אף אחד לא נותן לי תקנים לטובת הדבר הזה. הגדילו לי בעשרה תקנים, ואני לא מקבל תקנים נוספים, אף שאני מבקש כל הזמן תקנים נוספים לטובת הדברים הללו. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> יואב, מצד שני, התאונות בארץ הן כפול מהממוצע ב-OECD, ובכל זאת לא משנים. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> אז אני אגיד לך, אני מבקש לחקור כל תאונה. ואגב, אני מתייחס לכל תאונה ולכל הרוג שנהרג כחלל שנפל במלחמה. זאת התפיסה שלי. גם הלכתי לנחם אבלים בבתים של אנשים שנהרגו, דווקא מהמגזר הערבי והדרוזי, הייתי שם לנחם אבלים, תאונה שהייתה בזמנו באשדוד. אבל אני רוצה לומר דבר אחד. תראו, יש דברים שאין לך שליטה עליהם. כשאתה רואה עובד – והרי יש לנו מצלמות באתרים – כשאתה רואה עובד שעובד בבניין אחד, ויש לו בסמוך עוד בניין, ויש תהום מלמטה, והוא מחליט שהוא קופץ, לא עם פיגום או משהו, הוא קופץ מבניין לבניין – יש לך שליטה על דבר כזה? וזה לא מקרה אחד ולא שניים שקורים, של רשלנות. יש להם אפוד, יש להם קסדות, יש להם רתמות, כל מה שהם צריכים לצורך הבטיחות. אני אגיד לך עוד מקרה. פנה אליי קבלן אחד – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> דקה, דקה, אני אסביר. פנה אליי קבלן אחד ואמר לי: תקשיב, יש לי עובדים שאני מספק להם את כל אמצעי הבטיחות. כשהם רואים מלמעלה שמגיע מפקח של משרד העבודה הם מורידים את הקסדות, את הרתמות ואת האפודים, כדי שהקבלן יקבל קנס. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> אני אומר לך מקרים שהיו. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> והוא ממשיך להחזיק אותם? נו, באמת. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> לכן, אנחנו שוקלים – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, אבל היא שואלת אם הוא ממשיך להעסיק אותם למרות זאת. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתה רוצה להגיד לי: מסכן הקבלן, בכל זאת הוא – – – << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> רגע. אף אחד לא מסכן פה. מסכנים בסוף אלה שמתים. אני רוצה לומר רק דבר אחד: אנחנו שוקלים, במידה שהקבלן נתן קסדה, רתמה ואפוד, להשית קנסות גם על העובדים שייתפסו בלי האמצעים האלה שהקבלן נתן להם. הורידו אותם כי חם להם, הורידו אותם כי לא נוח להם, מכל מיני סיבות, אבל כשמספקים את האמצעים והם לא קיימים אז זו בעיה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מאוד קשה לי שהדבר הראשון, הסיבה הראשונה בעיניך זה רשלנות העובדים. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> לא אמרתי. לא, אני לא אמרתי את זה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> זה הדבר השלישי שהוא מנה. זה השלישי. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> אני לא אמרתי, אבל אני רוצה שתשמעי עד הסוף את הנתונים. בסדר? כמו שאמרנו, חלה ירידה של 20% בסך כל ההרוגים בשנת 2024 בהשוואה לשנת 2023. כמו כן, חלה ירידה של 29% – חברת הכנסת איימן, תקשיבי למה שאני אומר עכשיו. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אימאן. אמרת איימן. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> אימאן, תקשיבי למה שאני אומר עכשיו. סליחה. חלה ירידה של 29% בהרוגים בתאונות בנייה באתרי בנייה – מ-2023 ל-2024 חלה ירידה של כמעט 30%; בשנת 2024 בוצעו 22,855 ביקורי פיקוח בבנייה, תעשייה וחקלאות, בדומה למספר ביקורי הפיקוח בשנת 2023; מבחינת צווים, הוטלו 9,366 צווי בטיחות ושיפור, בהשוואה ל-8,937 צווים בשנת 2023, שזו עלייה של 5%; בענף הבנייה לבדו בוצעו 11,235ביקורי פיקוח, בהשוואה ל-11,119 ביקורים בשנת 2023; בדומה לכמות בשנת 2023, בענף הבנייה הוטלו 2,233 צווים – בטיחות פלוס שיפור – במהלך שנת 2024. מחצית מהצווים בענף הבנייה הורו על סגירת האתר והשבתת הפעילות לכמה ימים באותו מקום. אתם צריכים להבין את המשמעות הכלכלית של דבר כזה, זה מאות אלפי שקלים, השבתה של אתר. יש שם מנופים, יש שם מכונות, יש שם פועלים ויש כל מה שצריך, וסוגרים את האתר עקב בעיות בטיחות שמצאו שם. בענף התעשייה ניתנו 662 צווי בטיחות, בהשוואה ל-653 בשנת 2023, וכן הוטלו בתעשייה 818 צווי שיפור; בחקלאות בוצעו 507 ביקורי פיקוח – זו עלייה של 8% לעומת 2023; בתחום הציבורי – מעליות, מכונות הרמה וכדומה – גם שם עלינו ב-11% לעומת 2023. אימאן, תקשיבי טוב. גם את, עוודה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> עאידה. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> בשנת 2024 הוטלו 486 עיצומים בסך כולל של כ-21 מיליון שקלים. תבינו את המשמעות. כמו כן, התפרסמו פרטיהם של 3,316 עיצומים כספיים, לרבות ההחלטות של הממונים על העיצומים וכן ההחלטות של ועדות הערר. סכום העיצומים אשר הוטל על המפירים הינו כ-92 מיליון שקלים. עד היום הגבייה עומדת על סך 42 מיליון שקלים, זאת אומרת ש-47% מהעיצומים נגבו, כאשר בשנת 2019 נגבו 5% בלבד. שאר העיצומים נמצאים בתהליך גבייה של המרכז לגביית קנסות במשרד המשפטים, ובמסגרת זמני זכויות הטיעון הנקובות בחוק. אני חייב לציין שבשל מצב הלוחמה וסגירת אזורים נרחבים על ידי צה"ל היה קושי לבצע פעולות אכיפה ופיקוח באזורים מסוימים במחוזות הדרום והצפון. חלק מעובדי המינהל גויסו למילואים פעילים בחזיתות השונות. על אף זאת, פעילות המינהל התנהלה בעצימות גבוהה בשטח. גם בתחום הגיהות והבריאות התעסוקתית בוצעו פעולות רבות, כדוגמת פעולת ניטור ואישור מעבדות, קידום אסדרת מקצוע הגיהותן בישראל, תמיכה בתקני רופאים תעסוקתיים, פתיחת מסלולים חדשים לבודקי מעבדה ועוד. הנתונים בעצם מוכיחים את שני הדברים: עלייה משמעותית בתחום האכיפה אל מול ירידה בתאונות העבודה בכל התחומים, לרבות בתחום הבנייה. אני יודע שזה לא מספיק, אבל מינהל הבטיחות עושה את המיטב והמרב שניתן לעשות במסגרת המשאבים המצומצמים שיש בידיו. לגבי תקנות הבטיחות בענף הבנייה, העבודה הושלמה, התקנות נמצאות בוועדת העבודה והרווחה, ומבחינתי אני אומר כאן: כשהדיונים יסתיימו, הוועדה תסיים את דיוניה, אני אעשה את הכול כדי לחתום במהירות המרבית על התקנות, כדי באמת לשמור על חייהם של אותם עובדים. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה, אדוני השר. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אולי כדאי לזרז את התהליך, כי יש הרבה גורמים שמנסים – – – << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> התהליך לא תלוי בנו. התהליך תלוי בוועדה, אני לא שולט בוועדה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> נכון, אבל יש גורמים ולוביסטים שעובדים כדי להשיל את האחריות מהאחראים על העניין. כדאי מאוד להתערב. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> צריך לומר את זה ליושב-ראש הוועדה. אם את חברה בוועדה – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אני חברה בוועדה. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> את חברה, אז בבקשה, תבקשי ישיבה עם היושב-ראש, תסבירי לו ותגידי לו ששר העבודה בהחלט מוכן לחתום במהירות המרבית. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> ישיבה עם השר. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> בשמחה רבה, אני אבוא לישיבת הוועדה. אני מוכן לבוא לוועדה לישיבה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> גם בינינו. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> וגם בינינו, בסדר. גם בינינו תהיה ישיבה, אין שום בעיה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> מה אתם רוצים לעשות? << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> להעביר לדיון בוועדה. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> להעביר לדיון בוועדת העבודה והרווחה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אוקיי. אם כן, אנחנו נעשה הצבעה, כהצעת היוזמים, להעביר את הדיון בנושא הזה לוועדת העבודה והרווחה. הצבעה. תודה רבה, אדוני השר. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> תודה רבה. הצבעה מס' 13 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 3 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> שלושה בעד, אין מתנגדים. אם כן, הנושא יידון בוועדת העבודה והרווחה. << הצח >> הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 140 – הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ה–2024 << הצח >> [מס' מ/1818; דברי הכנסת, חוב' ז', ישיבה 228; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 140 – הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ה–2024, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חבר הכנסת שמחה רוטמן, יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, להציג את הצעת החוק. בבקשה. << דובר >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 140 – הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ה–2024. הצעת החוק היא הצעת חוק ממשלתית, המבקשת להאריך את תקופת הוראת השעה הקובעת עונש מינימום של רבע מהעונש המרבי על עבירות נשק מסוימות הקבועות בסעיף 144 לחוק העונשין: החזקת נשק, רכישה, נשיאה או הובלה של נשק, סחר בנשק ומכירת נשק או מסירתו. הוראת השעה נקבעה בסוף שנת 2021 לתקופה של שלוש שנים, ופקעה ב-7 בדצמבר 2024. כעת הממשלה מבקשת להאריך את הוראת השעה בשנתיים, בטענה כי מוקדם מדי להעריך את מידת ההשפעה של הוראת השעה על מתחמי הענישה, שכן רוב התיקים שהסתיימו בשלוש השנים האחרונות בוצעו לפני תחילתה של הוראת השעה, ולכן קשה להעריך את מידת השפעתה של ההוראה על רמת הענישה ועל צמצום תופעת עבירות הנשק. במהלך הדיון בהצעת החוק השתכנעה הוועדה שכדי לבחון את הנושא לעומק, נכון יהיה לאפשר את פרק הזמן הנוסף, וקבעה כי הוראת השעה תמשיך לחול מיום פרסומו של חוק זה עד לסוף דצמבר 2026. כולנו עדים לכך שעבירות הנשק מסוכנות מאוד לחברה שלנו. חשוב לנו לא רק לחוקק אלא גם לעקוב אחרי הנעשה בשטח כדי למגר את התופעה, ועונשי מינימום בעבירות הנשק מהווים נדבך אחד בתוך ארסנל הכלים למיגור התופעה. כדי לעקוב אחרי הנעשה בשטח קבעה הוועדה בהוראת השעה משנת 2021 חובת דיווח מפורטת בנושא עבירות הנשק. בהתאם לכך קיבלה הוועדה נתונים מפורטים הן על רמת הענישה בעבירות הנשק שעליהן חלה הוראת השעה והן על היקף התיקים וכתבי האישום שהוגשו בעבירות הנשק, בפילוח לפי עבירות. עם זאת, כאמור, לא ניתן לקבוע בבירור אם ההחמרה היא המשך של מגמת ההחמרה שניכרה עוד לפני התיקון או תוצר ההשפעה של הוראת השעה. בנוסף, הנתונים אינם מאפשרים לקבוע כיצד תרמה הוראת השעה להרתעה מביצוע אותן העבירות. לכן, לאור ההכרה בחשיבותו של הפיקוח, נקיים בוועדה דיון פיקוח בנושא בהמשך, ודרך הנתונים שהובאו ננסה להבין את התמונה המלאה. להצעת החוק הוגשו כמה הסתייגויות. אני מבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בנוסח שהכינה הוועדה. אני כמובן רוצה להודות לצוות המשפטי המסור ולצוות הוועדה המסור על הכנת הצעת החוק. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות של קבוצת יש עתיד ושל המחנה הממלכתי, ישראל ביתנו, חד"ש-תע"ל והעבודה. ראשונת המסתייגים – חברת הכנסת מיכל שיר סגמן, בבקשה, חמש דקות. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, לאור הקרקס שאנחנו רואים פה במליאה באופן כללי ובימים האחרונים, כשאנחנו רואים את השר לביטחון לאומי מבזה את כנסת ישראל, מבזה את המליאה, הופך כאן את הכול לקרקס, מבזה משפחות של חטופים, אימהות, הורים, מתנהג כמו ילד מגודל חסר אחריות – והאיש הזה קיבל את הכיסא שלו אך ורק בגלל אילוצים פוליטיים ומושחתים, שבעצם הפכו את הליצן הזה למלך. מישהו היה צריך להפוך אותו למלך – לא אני עשיתי את זה; יגידו לי: את אומרת רק ביבי – אבל במקרה הזה זה באמת רק ביבי, מה לעשות. לא אני לקחתי ליצן והפכתי למלך. האיש הזה, שיצא בקמפיין "מי כאן בעל הבית" – אתם זוכרים לפני שנתיים את הקמפיין של בן גביר בעל הבית? הוא בעל הבית. אם התבלבלתם ושכחתם – בן גביר הוא בעל הבית. אגב, הוא צדק. הוא לא בעל הבית, הוא ראש הממשלה בפועל. אבל אם אנחנו כבר מדברים על בעל בית, שמעתי בטלוויזיה – ואני ממליצה לכל מי שלא צפה לעשות יוטיוב – עדות של בחורה בשם יסמין פורת, ניצולה מהטבח. היא הייתה בבית של פסי. העדות שלה היא משהו – מה אני אגיד לכם, אם היה צריך לעשות סרט פרודיה על המשטרה ועל בעל הבית, לא בטוח שהיו מצליחים לעשות את זה בצורה כזאת. מספרת יסמין – ואני מקצרת, כי זאת באמת עדות מאוד מאוד ארוכה – שהמחבלים שהחזיקו אותה חיפשו את המשטרה. הם חייגו – המחבלים מחייגים 100, ולא עונים להם; המחבלים ניסו עוד פעם להתקשר למשטרה, ב-7 באוקטובר, כן? ולא מצליחים, המשטרה לא עונה. באים ליסמין המחבלים, אומרים לה: תגידי, אולי יש לך חברים מהמשטרה? אנחנו מנסים להשיג אותם – לא עונים. יענו, בעל הבית לא עונה. היא אומרת להם, כן, אבל הטלפון שלי נמצא בממ"ד, מאיפה שלקחתם אותי. הם מתייעצים ביניהם, אומרים לה, בואי ננסה שוב. חייגו שוב 100, ונחשו מה – בעל הבית לא ענה. אין תשובה מבעל הבית. אז אמרו, טוב, בואי ניקח את הטלפון שלך מהממ"ד, מאיפה שחטפנו אותך, ותתקשרי לחבר שלך מהמשטרה, אולי הוא יענה. אתם מבינים את זה שב-7 באוקטובר – עזבו האנשים, עזבו הילדים מהמסיבה, עזבו האימהות הזועקות מהממ"דים – מחבלים מנסים להשיג את משטרת ישראל, רוצים לדבר עם המשטרה, לעשות משא ומתן, יש להם בני ערובה, ולא עונים להם בטלפון. בעל הבית לא עונה – הוא לא עונה. אין, לא עונה בעל הבית. העיקר שהוא בעל הבית. ואז הם יוצאים איתה החוצה, ככה, מחזיקים אותה חזק, בטוחים שהמשטרה הולכת לקפוץ עליהם. מחפשים, בטוחים, כי בסוף הם כן הצליחו להשיג את המשטרה, כי התקשרו. והם יוצאים – קומנדו – מחזיקים אותה חזק שהיא לא תברח, שלא יירו עליהם. חוץ מציפורים מצייצות לא היה שם אף אחד. גם פה בעל הבית לא היה. אז לפני 7 באוקטובר בעל הבית לא עצר את הפשיעה בנגב, ותושבי באר שבע עדיין לא חיים כמו שצריך; ולפני 7 באוקטובר בעל הבית לא עצר את הרציחות שיש במדינת ישראל – כל שני וחמישי נרצחים פה אנשים; וב-7 באוקטובר בעל הבית לא ענה לטלפון – לא לנרצחים ולא למחבלים. איפה היית, בן גביר, יא בעל הבית? איפה היית ב-7 באוקטובר, אתה, שלא רוצה ועדת חקירה ממלכתית, שלא ישאלו אותך איפה אתה היית, ולמה המשטרה שלך לא ענתה לטלפון – לא ליסמין ולא למחבלים שחטפו אותה ולא לאנשים שטבחו באנשים? אתה בעל בית – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – שצריך להתפטר וללכת הביתה. בגללך ובגלל החברים שלך ובגלל האנשים הנלוזים והמושחתים ששמו אותך על כיסא המלכות – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – כולכם צריכים ללכת הביתה, ובעזרת השם, זה יקרה הרבה יותר בקרוב. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת פנינה תמנו, בבקשה. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, שר המינהלות, למען האמת, אדוני היושב-ראש – – – << קריאה >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << קריאה >> איזה שר? אם את פונה אליי, אז זה לא – – – שר במשרד האוצר. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר. אתה רואה, אנחנו כבר איבדנו אותך, שר המינהלות. אני חשבתי שזה רשמי. << קריאה >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << קריאה >> ארץ נהדרת יותר חשובה מהמציאות, אבל בכל זאת. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אה, זה התחיל שם? כוחה של פרודיה. אפרופו, אם אנחנו מדברים על פרודיה, לפעמים נדמה שהבית הזה הוא פרודיה שלמה. זה די מאכזב שאנשים שוכחים שאנחנו עדיין בעיצומה של מלחמה. בשביל הרבה מאוד מהחיילים והחיילות שלנו, בשביל הרבה מאוד משפחות – הם במלחמה. מדינת ישראל במלחמה. החזרה של הבית הזה לשגרה נלוזה בהכרח לא מוסיפה לנו כבוד. הייתי מצפה שבבית הזה, כשעולים חוקים משמעותיים – לפני שעה בערך הבאתי לכאן חוק שקובע שעל התגמולים שמקבלים חיילים שנלחמים ומחרפים את נפשם, לא יילקחו מיסים. לא יכול להיות שהם, שמחרפים את נפשם – בזמן שהם נמצאים בעזה, בלבנון, בכל המקומות – אנחנו ניקח להם מיסים על התגמולים. אז עלה לכאן השר קרעי, וסיפר כל מיני סיפורי בדים. הוא אומר שמס הכנסה אומר שקשה להפעיל את זה דרך הגמולים שמקבלים החיילים, כי זאת מערכת אחרת – תירוצים מפה עד הודעה חדשה. איפה להפעיל את הראש, את ההיגיון, את האחריות, את הכבוד למילואימניקים, את הכרת הטוב – וכל מה שמדברים במילים גבוהות גבוהות. ואני לא סתם אומרת שאנשים שוכחים שיש פה מלחמה. יש פה משפחות של חטופים וחטופות שנלחמות בכל כוחן יום-יום להחזיר את הבנים והבנות הביתה, ועם הבשורות הקשות על מציאת שתי גופות של חטופים היום, זה דבר בלתי נסבל. אנחנו צריכים להיות קשובים יותר, יותר מכילים. ובתוך זה אני רוצה לברך את שני חברי הכנסת של ש"ס – חבר הכנסת יוסי טייב וחבר הכנסת ינון אזולאי – על זה שהם תומכים בהקמת ועדת חקירה. מאז קום המדינה זה המנגנון שהיה. מקרה? מה הניסיון הזה לכופף, לעגל, לעשות שטיקים וטריקים? תוך כדי הליכה לשנות את כללי המשחק, תוך כדי המשחק? הדבר הזה הוא בלתי מתקבל על הדעת. אני רוצה לברך אותם, את חבר הכנסת ארבל. שיהיו פה עוד ועוד קולות בעד ועדת חקירה ממלכתית, כדי שנדע בדיוק מה קרה ב-7 באוקטובר ומה הוביל לאירועים האלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, בבקשה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אנחנו התבלבלנו. התבלבלנו בין באמת מה שחשוב ובין האינטרסים הפוליטיים-קואליציוניים-אישיים של האנשים שמנהיגים עכשיו את המדינה שלנו. מישהו זוכר שהיה פיגוע לפני כמה ימים ונרצחו שלושה אזרחים? מישהו זוכר שרק לפני כמה ימים נפלו לנו שלושה חיילים? היום, גם כן אירוע רודף אירוע, חילצנו שתי גופות של החטופים שלנו בעזה. האירוע שם לא הסתיים, יש אירוע קשה. זה מזיז למישהו? זה כואב למישהו? זה נוגע למישהו? לא, מה פתאום, הכול רגיל מתנהל. מה שכן מעניין זה מי יהיה נציב שירות המדינה, איזה שר יגרוף לעצמו עוד סמכויות, מי יעשה תרגיל פוליטי למישהו אחר, אחד לשני, כמה זמן הקואליציה תשרוד, אם יגייסו חרדים או לא יגייסו, וליתר דיוק, איזו קומבינה יעשו כדי לא לגייס אותם. כי באמת, את מי זה מעניין? זה סדר העדיפויות של הממשלה הזאת. אתמול אביגדור ליברמן חשף את הדבר המדהים – אנחנו אזרחי ישראל בכספנו קונים אוכל ומוצרים לחמאס ומעבירים את זה לעזה. זה פורסם ובמקרה עלינו על זה. זה פורסם באתר משרד הביטחון, באופן בהול, בפטור מחובת המכרזים. ב-6.5 מיליון שקל אנחנו אזרחי ישראל קנינו אוכל לחמאס. ככה מנהלים מלחמה? ככה רוצים לנצח? לא, זה מריחת זמן. כי פה מה שהממשלה עשתה, היא בעצם נותנת דלק לאויב שלנו. נותנת להם אוכל, נותנת להם שמן, פסטה, תבלינים – הכול טוב – על חשבון אזרחי ישאל. היום ניגשו אליי כמה מחברי קואליציה ואמרו לי: לא, זה לא קרה, זה לא היה. אגב, דברים כאלה זה לא החלטות של איזה קצין בצבא ואפילו לא רמטכ"ל, זה כסף של משרד הביטחון. מי שאישר את הבושה הזאת זה הקבינט, זה השרים, זה ראש הממשלה, סמוטריץ', בן גביר, כל מי שחבר שם בקבינט; כמובן ביבי בעצמו, שר הביטחון. היום הקואליציה שותקת על זה. בדקנו, זה לא קורה. אז אמרתי להם, חבר'ה, אין שום בעיה, תוציאו הכחשה רשמית מטעם המדינה. זה לא קרה. אתם יודעים למה? כי זאת האמת, זאת האמת המכוערת, וזה רק קצה הקרחון. אנחנו נחשוף בקרוב עוד דברים שקרו שם, איך הממשלה שלנו מתנהלת. הממשלה שלנו מעוניינת למרוח את המלחמה הזאת. מעוניינת באבדות האלה, כי ככה זה נותן להם זמן, ולהגיד: הינה, אנחנו במלחמה, אי-אפשר ועדת חקירה, אי-אפשר לבדוק אותנו, כי זה גם שרידות הקואליציה. לא משנה שאנחנו משלמים במחיר של החיילים, של החטופים, של החברה הישראלית כולה, העיקר לשרוד. היום בבוקר ראיתי פרסום ב-ynet ומתברר שראש הממשלה שלנו ידע ועוד איך ידע על ההדלפה בעיתון בילד. זה נחשף היום בפרוטוקול של הדיון בבית משפט. בהתחלה הוא אמר שהוא לא מכיר את הפלדשטיין הזה. אחר כך הם הכחישו משהו אחר. כל פעם שקר. משקרים בלי להתבייש, בלי לנסות אפילו איכשהו להסתיר את זה, פשוט משקרים. אני אגיד לכם ככה, בלי לפגוע באף איש מקצוע. יש משפט כזה שכשאתה לוחץ יד לסוחר מכוניות, אחר כך תספור את האצבעות. זה בדיוק ראש הממשלה שלנו. כשאתה מדבר איתו, כשאתה שומע אותו, כשהם מספרים לך סיפורים, תספור את האצבעות, כי משקרים לך, משקרים לנו. גונבים אותנו אך ורק בשביל הישרדות אישית ופוליטית. בושה וחרפה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה. לרשותך גם כן חמש דקות, בבקשה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, קודם כול אני רוצה לברך את חברי הכנסת מש"ס שאמרו באופן גלוי שהם תומכים בהקמת ועדת חקירה ממלכתית. היום היה דיון בוועדת הכספים והביאו משפחות שכולות שאיבדו את ילדיהן ב-7 באוקטובר. אתה שומע את הסיפורים שם ומזדעזע. אתה שואל את עצמך למה הממשלה לא רוצה להקים ועדת חקירה ממלכתית? הרי אנחנו רוצים שדבר כזה לא יקרה לנו עוד פעם. אסור שיקרה לנו עוד פעם שיהיה 7 באוקטובר. אם לא נחקור ונדע מה קרה באמת, איך אנחנו יכולים למנוע את 7 באוקטובר הבא? אני קורא לראש הממשלה, אבל לפני שאני קורא לראש הממשלה, אני רוצה להגיד לשרים בש"ס: תביאו הצעה לממשלה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית. הרי אתם תומכים בזה. תביאו את זה לממשלה, תעמידו את כל הממשלה במקום. שיבינו שאזרחי ישראל – מילא, לא מעניינים אתכם אזרחי ישראל; המשפחות שאיבדו את הילדים שלהן, אותם חטופים שנמצאים עכשיו במנהרות, אותן ילדות שנאנסו ב-7 באוקטובר – בשבילם בואו נקים ועדת חקירה. ראש הממשלה ביבי נתניהו, תורה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית שתחקור את כל מה שקרה ב-7 באוקטובר. זאת הסמכות שלך, ואתה יכול להביא את זה כבר ביום ראשון הבא לישיבת הממשלה ולהצביע על זה ולהקים ועדת חקירה ממלכתית. אני רוצה להגיד לכם, אתמול, ולפני שעתיים-שלוש, דיברנו על 100 חטופים. עכשיו אנחנו מדברים על 98 חטופים, כי צה"ל הצליח להביא עוד שתי גופות. כל יום שהחטופים שלנו נשארים שם, הסיכוי גדל שלא יחזרו בחיים. מתי הממשלה הזאת תתעורר ותבין, שלטובת מדינת ישראל, לטובת המלחמה בעזה, להחזיר את החטופים הביתה? אין לעשות את זה בעסקה חלקית, 30, 40, 50. יש לנו עכשיו 98 חטופים? 98 חטופים צריכים לחזור הביתה כמה שיותר מהר למשפחות שלהם. אסור לנו להשאיר גופה אחת שם, אסור להשאיר חטוף אחד שם, כולם צריכים לחזור הביתה, וכמה שיותר מהר. זה תפקידה של הממשלה. אתם נבחרתם בשביל להגן על מדינת ישראל ועל אזרחי מדינת ישראל, ולהשאיר חטופים במנהרות, להשאיר חטופים במנהרות זה לא להגן על אזרחי ישראל, לא להגן על מדינת ישראל. אתם הפקרתם אותם ב-7 באוקטובר – אל תפקירו אותם עכשיו במנהרות של חמאס, בעינויים של חמאס, ברעב, בקור. חייבים להחזיר את כל החטופים ביחד וכמה שיותר מהר. אני חייב להתייחס לנקודה אחרונה, אני חייב לדבר עליה: ראש הממשלה כהרגלו מבטיח; לקיים – הוא לא יודע. הוא הבטיח לראשי הרשויות הדרוזיות וליושב-ראש פורום הרשויות הדרוזיות, כשהוא אישר להם תוכנית לשנת 2024, תוכנית לשנה – אמר להם, עד חודש אוקטובר אני אאשר תוכנית חומש לעדה הדרוזית לשנת 2025 והלאה, לחמש שנים. אוקטובר עבר, ראש הממשלה. נובמבר עבר, ראש הממשלה. דצמבר עבר, ראש הממשלה. הבטחת – תקיים. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדוברת הבאה, נעמה לזימי – אינה נוכחת; הדובר אחריה – חבר הכנסת חמד עמאר. סליחה, נחליף ביניהם. חבר הכנסת איימן עודה – – – << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני מוכן לדבר עוד פעם. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> לא, לא, סליחה. נעמה לזימי – אינה נוכחת. הדובר אחריה, חבר הכנסת איימן עודה. לרשותך גם כן חמש דקות, בבקשה. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, אתמול נפטרה אימו של ד"ר חוסאם אבו ספיה, מנהל בית החולים השהיד כמאל עדואן בעזה. ד"ר חוסאם ספיה, אני לא בטוח שהוא ידע על פטירת אימו, כי הוא נמצא בשדה תימן, לפי הדיווח של CNN, והצבא והאחראים על בית הכלא לא נותנים לו לפגוש את עורך הדין שלו. מיהו ד"ר חוסאם אבו ספיה? הוא מנהל בית חולים השהיד כמאל עדואן בעזה, שהיה תחת מצור תקופה ארוכה. הצבא הרג מאות אנשים שהיו בתוך בית החולים, כולל מאות חולים בעצמם. למרות כל הפגזים ד"ר חוסאם אבו ספיה נשאר מסור לחולים שלו, טיפל בהם. ברגע מסוים נהרג הבן שלו איברהים. ד"ר חוסאם אבו ספיה קבר את הבן שלו איברהים במתחם בית החולים, וחזר לחולים שלו לטפל בהם. הצבא פצע אותו, הוא המשיך בעבודת הקודש המסורה שלו, עד שהצבא עצר אותו. אין פלסטיני אחד בעולם, אין שוחר אנושיות אחד בעולם שלא מכיר את התמונה של מנהל בית החולים חוסאם אבו ספיה כשהוא ניגש לטנק הצבאי זקוף קומה. מבחינתי זוהי תמונת המלחמה. זאת תמונת המלחמה, היא הפכה לאייקון, ובצדק – מנהל בית חולים שהולך זקוף לטנק של כוחות הכיבוש שלקחו אותו לשדה תימן, המקום שהפך ליותר נפשע מגואנטנמו, שקורים בו דברים איומים נגד האנושות. אני מנחם את ד"ר חוסאם אבו ספיה על מות אימו, ואני קורא לשחרר אותו לאלתר. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא – חבר הכנסת מאיר כהן. גם לרשותך חמש דקות, בבקשה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, שני חברי הכנסת שיושבים על כיסאותיהם הנכבדים – השר נמצא פה? אכן. אתה פה? לשמוע את קולך. עלה לכאן שר המשפטים יריב לוין, אדוני היושב-ראש, ובנאום חוצב להבות גילה את מה שגורם לי לפליאה לא קטנה. אני מסתכל על איש נבון, שר טוב, אני מכיר אותו הרבה מאוד שנים, אידיאולוג – אני תמיד אומר, האידיאולוגים הם אלה שמציתים את התבערה. יש כאן הרבה כאלה שהם שלוחים של, אבל לשמוע כאן את שר המשפטים של מדינת ישראל מדבר על כך שיש רשות אחת שהיא מעל לכל הרשויות – אני רוצה להזכיר לו, אדוני, שכשמונטסקיה דיבר על הפרדת רשויות, אז הוא אמר, רשות שופטת, רשות מבצעת, הרשות המחוקקת. אבל מראש הוא אמר, וידוע לכול, שרשות אחת שמה את עינה על התנהגותה של הרשות השנייה. והרשות השופטת היא זו שכן יכולה להעיר ולשפוט ולבקר את שאר הרשויות. ממה נפשך, אדוני שר המשפטים? כל מי שעבד עם יועצים משפטיים יודע שהם לא אויבי העם. הגישה הזאת והאובססיה חסרת התקדים – כל פעם שעולה שר המשפטים, ואני מקשיב לדברים שלו, מקשיב ברוב קשב – כל פעם שהוא עולה לכאן, האובססיה הזאת וההפיכה של הרשות השופטת לאויבי המדינה מדאיגות מאוד. אדוני שר המשפטים, אם אתה נוהג – וכולנו נוהגים על פי אמות המידה של מדינה דמוקרטית, ולא מחוקקים חוקים שפוגעים בזכויות הפרט, ולא מחוקקים חוקים שפוגעים בשוויון חברתי, ולא מחוקקים חוקים שפוגעים בכל המרקם הדמוקרטי – אזי ממה אתה מפחד? הראה לי פעם אחת שבית המשפט לא העיר אלא על הפרה של זכויות כאלה ואחרות. במקום לברך ולחבק, שכן יש רשות שופטת, על כל שלוחותיה, שמיטיבה עם האזרח – כי שער בנפשך, חס ושלום, שאנחנו כאן – ואנחנו לא רחוקים מזה, יש גם כמה חוקים שנמצאים עכשיו בתנור הבישול שפוגעים בזכויות הפרט: הניסיון לחוקק חוק שרומז על כך שמיעוטים מסוימים לא יכולים להשתתף בבחירות הבאות, מה זה אם לא פגיעה חמורה בדמוקרטיה הישראלית? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> פגיעה בזכויות הפרט. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> זאת פגיעה בזכויות הפרט. אז אומר בית המשפט: צריך לתקן. הולך האזרח – מה יש לו, לאן יש לו ללכת? אם הכנסת מחוקקת חוק אנטי-דמוקרטי, והממשלה רוצה לבצע והאזרח רוצה לזעוק את זכויותיו, לאן יש לו ללכת? לקרעי? למי? נשאר בית המשפט, שהוא יכול ללכת ולערער בו. וכן, יש מצבים שיכולה הרשות המחוקקת לחוקק חוקים שהם לא חוקתיים, וכן, בית המשפט בא ואומר, החוק הזה אינו ראוי לחברה דמוקרטית. במקום זה עולים לכאן ומתחילים בשיח – ואני אומר לך, שר המשפטים וכל האנשים כאן – היזהרו מהשיח הזה. השיח הזה יוביל לשפיכות דמים. כשחבר כנסת אומר על אלוף בצה"ל או על כל אדם אחר "אתה בוגד", ומכונת הרעל מפמפמת את זה, בסופו של דבר תימצא היד שתתרגם את זה לאלימות. אומרים על קבוצה שלמה של רופאים, שכל חטאם הוא בזה, ואפשר להתווכח, שהם סיימו את הלימודים ולא מצאו את מקומם ומתגרדים באי-נוחות על מה שקורה כאן, ונוסעים לחו"ל – עולה חבר כנסת ואומר: קבוצת הרופאים היא קונספירציה נגד המדינה; הם בוגדים, הטייסים בוגדים, משפחות החטופים בוגדות – מה נשאר, אם לא לפנות לרשות השופטת המכובדת וליועצים המשפטיים? למה אתה מקשיב ליועצת המשפטית של הכנסת? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כי על פי תפיסתך, שתלך מכאן גם היועצת המשפטית. מי היא שתגיד לנו מה לעשות בכנסת? התחושה הזאת, שעומדים כאן שרים ואומרים: מי אתם? מה אתם? אנחנו נבחרנו, ואנחנו נחליט מה יהיה – אז דע לך, אדוני שר המשפטים, למרות שאני יודע שאתה איש רהוט ואידיאולוג, גם אידיאולוגיה שיש בה ניצוצות של אדנות ושל פשיזם לא תעבור בכנסת הזאת. אני אופטימי. למרות הקריאות ולמרות הקולות, מדינת ישראל ואזרחיה הרבה יותר חזקים. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה לספר לכם סיפור הזוי. טוב ששר החקלאות לשעבר פה. אז גם אנחנו נוכל לספר סיפורים. אני רוצה לספר לכם סיפור. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> כמה זמן הסיפור? עשר דקות? << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הסיפור הוא פחות מעשר דקות. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אז יאללה, נקשיב בשמחה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> פתאום קם אדם בבוקר במדינת ישראל, והוא מחליט – – – << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> לא, אל תגיד לי שהוא מגיש שהוא עם. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא שהוא עם. החלום שלו הוא להיות דבוראי. מי שמגדל דבורים – אומרים כוורות, אז כולם חושבים שהוא כוורן. כוורן? << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> דבוראי. כמו מכונאי. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> דבוראי. הוא החליט שהוא רוצה להיות דבוראי, והוא התמקצע בעניין הזה. כן. מגדל דבורים. עכשיו, לדבורים יש תפקיד מאוד חשוב. הן עוסקות בהאבקה לפרחים. בטבע הדבורים הן אלה שבעצם מפריחות, מאפשרות לפירות לצמוח. יש להן תפקיד מאוד חשוב בחקלאות הישראלית. הוא החליט שזה מה שהוא עושה, בעוונותיו, על הקרקע שלו. יש לו קרקע, בשטח פרטי שלו הוא מגדל מטעים; הוא רוצה שתהיה האבקה, אז הוא הציב את הכוורות בשטח שלו. מאותו הרגע אותו אדם הפך להיות עבריין פלילי במדינת ישראל, כי במדינת ישראל אם אתה רוצה להיות דבוראי, אתה צריך שמועצת הדבש תאשר אותך. תנחשו ממי מורכבת מועצת הדבש? ממגדלי הדבורים. זה כמו שנניח שהיית רוצה לפתוח פיצרייה, וכדי לפתוח פיצרייה היית צריך אישור ממפעילי הפיצריות הקיימות. אני יכול להעריך שכנראה הם לא היו נותנים לך אישור לפתוח פיצרייה. עכשיו, יש איזושהי סברה, שאפשר להתווכח עליה, שאומרת: בסדר, אנחנו רוצים לראות שאין עומס של דבוראים – כי פשוט עומדים בתור. אני ראיתי פה, גם בכניסה לכנסת, עומדים בתור אנשים שרוצים להיות דבוראים. כולם רוצים. יש איזה עומס. מי כבר רוצה להיות דבוראי? צריכים להיות באמת משוגעים לדבר, שהעניין הזה בנפשם. נניח שהיה עומס כזה, ואתה אומר: שמע, אני לא יכול שיהיה עומס של דבורים, זה יפגע ברמת ההאבקה. בסדר. אבל נראה לך סביר שבן אדם נורמטיבי, בן אדם מן היישוב, חקלאי שהציב כוורות בשטח שלו, הופך להיות עבריין פלילי? עכשיו, אותו בחור, 15 שנה מתנהלים נגדו הליכים פליליים. הוא כבר יצא זכאי משלושת האישומים. פעם אחת זיכו אותו, אבל משרד החקלאות, כשלוחה של מועצת הדבש, ממשיך לרדוף אותו. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> רגע. כי זה מחוץ למכסות? מה? << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כי זה מחוץ וללא אישור של מועצת הדבש. בעצם התיק הישן הוא כתב אישום שהוגש נגדו בשנת 2014 על מעשים שהוא עשה בשנת 2011 וב-2012, שהוא הציב כוורות בלטרון. מאז הוא מיוצג על ידי הסניגוריה הציבורית. אנחנו ב-2025. חמישה שופטים כבר התחלפו, כי אף אחד לא יודע – אף שופט שעיניו בראשו, אני לא יודע, מה יעשה עם הבן אדם? מה הוא יעשה איתו? מה, יכניס אותו לכלא כי הוא מגדל דבורים? מה, אנחנו ירדנו מהפסים? המדינה הזאת ירדה מהפסים? עכשיו, הוגש בג"ץ בעניין. הוגש בג"ץ נגד הפעילות של מועצת הדבש, שאגב, פועלת בניגוד לחוק, כי אין חוק שנתן למועצת הדבש את הסמכויות האלה. אז באה הממשלה ואמרה: אנחנו נעשה חוק שיסדיר את שוק הדבש. אפילו אני כשר החקלאות, בעוונותיי, אמרתי: אוקיי, אני מקבל את עמדת אנשי המקצוע, למרות שאני עדיין לא מסכים איתה. שנניח צריך תכנון בשוק הזה, שאומר שאנחנו לא רוצים עומס כוורות; אבל מי שצריך לתכנן הוא משרד החקלאות, מה פתאום מועצת הדבש? מה פתאום המגדלים הקיימים יהיו אלה שיחליטו אם אני, המגדל, יכול להציב כוורת או לא יכול להציב כוורת? אז אמרתי, כמו תכנון ובנייה – הרי גם אם יש לי קרקע, אני לא יכול לבנות עליה איזה בניין שאני רוצה, אני צריך אישור של הרשות המקומית. אמרו: אוקיי, יתירו לך כך וכך כוורות בשטח שלך. אבל מרגע שמותר לי בשטח – יש לי מטע של אבוקדו, של 80 דונם, מה, אתם תגידו לי מי יבוא לשים את הכוורת אצלי במטע? אתם תגידו לי איך להאביק? עכשיו, יותר מזה. הרי אם יש לי מטע של 80 דונם אבוקדו, מה, אני לא רוצה שתהיה האבקה טובה במטע הזה? אני אבחר את הדבוראי הטוב ביותר עבור המטע שלי. אומרים: לא, לא, לא, לא, הציבור מטומטם; רק מועצת הדבש תדע להגיד לך מי הדבוראי שיכול להיות אצלך. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> בגלל זה הדבש כל כך יקר בארץ. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לכן מחירי ההאבקה עלו במאות אחוזים. לכן גם הדבש כל כך יקר, כי בעצם הדבש הוא תופעת לוואי של ההאבקה. אבל צריך לשמור על המגדלים. אז לא מאפשרים לך לייבא דבש. עכשיו, הגיע החוק הזה לכנסת. אמרתי: בסדר, יקבעו כמה כוורות מותר להציב, אבל מאותו רגע ייתנו לכל אחד להחליט מי מציב. פה נעשו שינויים שבעיניי הם שינויים שלא ייעשו. אמרו: לא, אנחנו נוסיף עוד פרק לחוק הזה שבעצם ייתן סמכויות סטטוטוריות לאותה מועצת הדבש, ויהפוך אותה למועצה מאסדרת, מה שנקרא. אגב, חבר הכנסת לוי, אני אתן לך אתגר. תן אותו ליועצים שלך. תחפש עוד מדינה בעולם שבה כך מתנהל השוק. לא תמצא. אין כזאת. אולי צפון קוריאה. כי אני לא יודע, שם אין לנו אפשרות לחקור ומבחינת מבנה השלטון זה מאוד מתאים. אבל אין כזאת. עכשיו, בסדר. אז הכניסו עכשיו לחוק שהופכים את מועצת הדבש לגוף סטטוטורי. אז אומרים: כן, ועדת ההיתרים היא של משרד החקלאות, היא זאת שתיתן לך את ההיתר להציב כוורת. יש לך שטח, יש לך 80 דונם, היא תקבע אם אתה יכול להציב כוורת או לא יכול להציב כוורת. אבל אז קובעים בחוק – מה? כדי להכין את עבודת הוועדה, מי יהיה הגוף המקצועי שיכין לוועדה את החומרים המקצועיים לקראת מתן ההיתרים? היית ניצב במשטרה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> מועצת הדבש. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מועצת הדבש. זה לא החתולים ישמרו על השמנת – זה הדבורים ישמרו על הדבש. ואז אומרים: לא רק זה, גם בוועדת ההיתרים נשים נציג של מועצת הדבש. הדבר הזה לא מקובל מכול וכול. אני הגשתי בנושא הזה כמה הסתייגויות. לשמחתי אני חושב שאת חלקן עוד נצליח אולי להעביר. עדיין זה יהיה הרע במיעוטו. אבל יש פה עניין של תפיסת עולם. יש פה נושא של תפיסת עולם, שלא מוריד כהוא זה, אני אומר עוד פעם, מחשיבות נושא ההאבקה. זה לא מוריד כהוא זה, אבל אני לא מוכן לקבל מצב שבו מי שמתפרנס ממצב מסוים גם יקבע מי עוד יוכל להתפרנס מאותו מצב. זה פשוט לא עומד. זה לא יכול להיות ביחד. הדבר האחרון – ואני אומר לך, חבר הכנסת שוסטר, שתדע שפה אתם עושים טעות גדולה, כי היא תתנקם בכם במקומות אחרים. אתם כל כך חושבים להגן על מועצת הדבש, אתם קובעים בחוק הזה שקרקע שחקלאי מחזיק והיא קרקע במינהל – 90% מהקרקעות במדינה הן קרקעות מינהל, קרקע בחכירה; יש אנשים שביתם הפרטי הוא בחכירה מהמינהל – אגב, גם אני גר בבית כזה, אני את אישור הזכויות לא מוציא מהטאבו, אני מוציא מהמינהל. הם אומרים: לא, קרקע כזו היא לא קרקע פרטית, היא קרקע ציבורית. למה? הרי יש טענה שאומרת: חבר'ה, זו הקרקע הפרטית שלי, מותר לי לעשות בקנייני הפרטי מה שאני רוצה. הם אומרים לו: כן, בקניינך הפרטי תעשה מה שאתה רוצה, אבל אם אתה חוכר ממינהל מקרקעי ישראל, זו לא הקרקע שלך, היא לא קרקע פרטית. יש פה פתח חמור מאוד להרבה מאוד דברים אחרים, הרבה מאוד. יש פה השלכות – אגף תקציבים אוהב את המונח השלכות רוחב – יש פה השלכות רוחב. אני אומר לכם, הסיפור הזה לא מתקבל על הדעת. במדינת ישראל לא יכול להיות שדבוראי וחקלאי שעוסק 24 שנים בגידול דבורים בכוורות קטנות ורוצה לגדל על השטח שלו את הדבורים, הופך להיות עבריין פלילי. זה פשוט לא מתקבל על הדעת. הופכים אותו למישהו שכאילו אסור לדבר איתו, ומתנהל נגדו משפט, מתנהלים נגדו כתבי אישום. למה? כי יש לו מטע, ועל המטע הזה הוא רוצה להציב כוורת שתיתן את ההאבקה לשטח שלו? תגידו, אנחנו ירדנו מהפסים? אני אומר לכם, חברים, הדברים האלה לא מתקבלים על הדעת. אני מתכוון להילחם בנושא הזה בוועדת הכלכלה. אני מצפה שחבריי לקואליציה ולאופוזיציה יירתמו לטובת השכל הישר. זו לא שאלה של פוליטיקה, זו כן שאלה של ימין ושמאל: האם אתה נמצא בימין הכלכלי של כלכלה חופשית או בשמאל הכלכלי של כלכלה ריכוזית של ברית המועצות. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא – חבר הכנסת אלון שוסטר, בבקשה. לרשותך חמש דקות, בבקשה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה. במסגרת המנהג המשונה שלמדתי – למדנו כולנו כשהגענו הנה, הרי לא נולדנו בכנסת; בניגוד למה שקורה בבית הפרטי שלנו, אדוני היושב-ראש, בוודאי בחברות, בבתי ספר, בהנהלות של מוסדות – הרי כאן, כשאומרים "דיון", דיון בהצעת חוק העונשין, אז מותר לנו, זה הרציונל, מותר לנו להגיד מה שבא לנו, לדבר על מה שאנחנו רוצים. לא התרגלתי, עדיין לא התרגלתי לאירוע המוזר הזה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> באספת קיבוץ זה לא לוקח, נכון? << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני אומר, לדוגמה, באספת קיבוץ או בכל דירקטוריון, בכל מועצה – אני לא מדבר על צבא וארגונים היררכיים הרבה יותר – מי היה נותן להשחית זמן ציבור על נושא שהוא אולי חשוב אבל לא על סדר-היום? אחרי שהשחתִּי את הזמן על השחתת הזמן, אומר רק מילה אחת, פטור בלא כלום אני לא יכול, לאחר ששר החקלאות לשעבר הגיב, אז קודמו לתפקיד יגיד את הדבר הבא בעניין חוק הדבש. צריך להגיד שאנחנו מזדרזים, וחשוב לנו לעמוד בפסיקת בג"ץ. אולי בניגוד לחברי כנסת אחרים, שקצת מזלזלים – מי זה בג"ץ, שצריך – אז כן, בג"ץ קובע בפסיקות של שנים כבר שמוכרחים לקדם את החוק הזה. אנחנו מתנהלים במסגרת של אולי 15, 18 תקנות לשעת חירום, וחוק הדבש הוא אחד מהם. יפה וטוב שעשינו, ונדמה לי שהשר פורר היה אחד – אולי אפילו אתה הגשת את החוק, נכון? בתקופתך הוגש החוק, וזה טוב ויפה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> חוק אחר ממה שמביאים עכשיו. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כן. הדיון הוא ראוי. יש לנו הסכמות ברורות, הגענו לזה, זה לא היה פשוט – יש אנשים שפחות מכירים – לנתק את ההאבקה מתחום הדבש. הדבש הוא תוצר לוואי, הוא מאפשר איזשהו ייצוב כלכלי. בעצם כל הדברים שהעלה שר החקלאות לשעבר, הם יכולים – זה נכון להביע תמיהה, אבל התשובה גם היא ברורה. מכיוון שמדובר בביטחון מזון, מכיוון שהאבקה היא כל כך קריטית, ומכיוון שזו מין רשת שיש בה הקשרים בין כל להקות המאביקים, הרחפנים האלו, שקוראים להם דבורים, יש ביניהם איזשהו קשר, ובאי קטן שנקרא ישראל יש אחריות גדולה על תחום ההאבקה, שיש לו משמעות של מיליארדים בתחום ביטחון המזון, הגיעו המומחים למסקנה שנכון להעניק – וזו מהות הוויכוח, אני חושב – רישיון להעסיק את הדבורים. אגב, יש טבעונים קיצוניים, או אני לא יודע אם קיצוניים, שדוגלים בעמדה שלא נכון לרדות בדבורים ולרדות מהן את הדבש. אנחנו מניחים שזה עדיין סביר. הייתה כאן משכבר הימים ארץ זבת חלב ודבש. מסתבר שגם בחלב נזקקים למעט תכנון, ובדבש גם כן למשהו.זה באמת דבר מוזר, אבל ההנחה היא שמי שמגדל דברים, זקוק לרישיון. לעלות על הכביש צריך רישיון, ואז תיסע לאן שאתה רוצה – כנ"ל לגבי גידול הדבורים. ואז כל אחד שיש לו רישיון יכול להגיע לעסקאות שהוא מעוניין בהן. אבל זו הייתה הערה ארוכה יחסית למה שרציתי. מה שרציתי לומר, אדוני היושב-ראש, חבריי, הוא שבחודשים שחלפו מנקר בי משפט שאומר שהחיים הם מה שאנחנו עושים בזמן שאנחנו מחכים לחטופים ובזמן שאנחנו ממתינים לסיום הלחימה. אני מתקשה מאוד להשתחרר, וכל שאלה כזו של "מה שלומך?" ו"מה קורה?" מחזירה אותי לאבנים הכבדות שיושבות בלב שלי ובלב של כולנו, אני מאמין. כל אחד מאיתנו נותן מענה שונה, ומותר שתהיינה דעות שונות לקשר בין הלחימה לבין החזרת החטופים. אין מי שלא רוצה להחזיר את החטופים, אבל יש הבדלים גדולים במוכנות לשלם כאן ועכשיו ואיזה מחיר. אני סבור שמזמן כבר הגיעה העת לעצור את הלחימה, לקיים את המהלך של פינוי רצועת עזה, להשיב, להחזיר, לשחרר אסירים כדי לזכות באנשים שלנו, שהולכים ומתמעטים בין החיים. לאחר מכן אני סומך על עצמנו שלא נחזור לקונספט של 6 באוקטובר, שלא יוצאים למלחמה; אנחנו במוד אחר לגמרי. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדוברת הבאה, חברת הכנסת שרון ניר. גם לרשותך חמש דקות, בבקשה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ניתן בהחלט לקבוע על רקע השעות האחרונות ששיאן תרגילי ההונאה הוא שר הביטחון הנוכחי ישראל כץ. על איזו שקיפות ציבורית בדיוק מדבר שר בממשלה שמתנגדת להקמת ועדת חקירה ממלכתית ודואגת קודם כול לכסתח את עצמה? זאת שקיפות? בלילה השר מעלים את העובדה שצה"ל יכול לגייס החל מ-2026 את כל החרדים ללא מגבלה, וביום הוא מסיט את הקשב מ-80,000 חרדים שעליהם דווח היום בבוקר לבג"ץ שלא נשלח להם צו גיוס. הגעתי הבוקר לבג"ץ שדן בחובת הוצאת צווי גיוס לתלמידי ישיבות. לא ייאמן שעמדת המדינה הגיעה רק באישון לילה, אדוני, לתוך הלילה, בגלל תרגיל הונאה של הממשלה להעלים את עמדת צה"ל, הקובעת שהחל מ-2026 ניתן יהיה לגייס חרדים ללא מגבלה. שנים הממשלה הזאת מאשימה את צה"ל שהוא לא באמת רוצה לגייס חרדים – וכעת סותמים לצה"ל את הפה. אגב, היום בבוקר השופטים גילו עניין רב באמצעי האכיפה שהמדינה נוקטת כלפי אלה שלא מתייצבים לגיוס, ומה פקודות המעצר שנשלחות להם. למרבה הצער, למרות שהקשבתי ברוב קשב, גיליתי שהתשובות מאוד מאוד דלות. יתרה מכך, אם במספרים מדברים, גיליתי שכבר בשלישון הראשון של שנת 2024, שבו נשלחו 3,000 צווים, התייצבו עשרות בודדות. קצב הוצאת הצווים לא פוגש את הצרכים של צה"ל ולא פוגש את יעד הגיוס לשנת 2024, שהוא 4,800 חרדים. בפועל, בשנת 2024 התגייסו רק 916 חרדים. כדי לגייס את הציבור החרדי חייבים להוציא צווים לכולם, בדיוק כפי שפועלים מול כל מיועד לגיוס בגיל 16 וחצי. חייבים לשלוח צו לכל צעיר ישראלי בריא שיכול להתגייס. צריך לשלוח לחרדים צווים כאחד האדם. לא ברור למה מחכים ולמה לא מוציאים את כל הצווים כעת, עכשיו. הגיוס חייב להיות שוויוני לכולם. יתרה מכך, זה צו השעה, זה צורך קיומי. חייבים לקבוע סנקציות אישיות הפוגשות את היום-יום של כל אזרח שלא מתייצב לגיוס, החל משלילת תקציבים, שלילת הטבות בדיור, שלילת הטבות בארנונה, תקצוב מעונות וכל דבר אחר שנוגע לחיי היום-יום שלנו. לצערי, למדתי שלא התקדמנו בכלום. בג"ץ דן בצורך קיומי לגייס חיילים לצה"ל, אבל בה בעת, באותה שעה שבג"ץ דן ב-80,000 חרדים, הממשלה עוסקת על מלא בקידום חוק ההשתמטות ובהנחת חוק ההשתמטות על השולחן של ועדת החוץ והביטחון רק כדי לשמור על שלמות הקואליציה. ומי סובל? מי שסובל הוא אנשי המילואים, שכבר נאנקים תחת העומס, שמתייצבים כבר ליום ה-400, ומה שצופן להם העתיד זה עוד מאות ימים בשנים הבאות. שר ביטחון שבשעת מלחמה ממשיך להפוך את צה"ל לכלי פוליטי, פוגע בביטחון. אני רוצה להגיד לממשלה הזאת: תדעו לכם, אתם כל כך מנותקים, פשוט נמאסתם. בזמן שנותר לי אני רוצה לדבר על דבר נוסף, אדוני: היום התייצבו בחלק מהוועדות חברי ועדת החקירה האזרחית, והיו כאן הורים שכולים, ההורים של התצפיתנית רוני אשל, זיכרונה לברכה. בזמן שנותר לי אני רוצה לומר כאן ולהביע את הערכתי הכנה לאותם חברי קואליציה, חבר הכנסת ינון אזולאי וחבר הכנסת יוסף טייב, שאמרו בגילוי לב וליבם לא קהה – שצריך לחקור באמצעות ועדת חקירה ממלכתית את המחדל הגדול שאירע בהיסטוריה של מדינת ישראל. ומכאן חשוב להגיד: מה שצריך זה קודם כול להשיב את 100 החטופים כולם, ולחקור באמצעות ועדת חקירה ממלכתית את מה שקרה. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא – חבר הכנסת רון כץ. לרשותך 20 דקות – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 15 דקות. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> 15? נצמצם ל-15, בסדר גמור. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אדוני היו"ר, כנסת נכבדה, לא חשבתי שייקח זמן רב עד שנמצא אויב חדש במדינת ישראל – היום שר הביטחון מאיים על לא אחר מאשר דובר צה"ל, מכל האנשים. ועל מה? על זה שצה"ל הוציא הודעה שמחלוקות מיישבים בחדרים ולא בתקשורת. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אסון. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> מטורף. מה הוא אמר? מטורף. עכשיו, עולה שר הביטחון ואומר: הפעם התנצלות לא תספיק. מה כן יספיק? להתחנן? לפקוד אנשים לליכוד? מה כן יספק את שר הביטחון, שלמד משר הטיקטוק שלנו – והכול מתנהל בתקשורת. שנתיים היה פה שר ביטחון שניהל את המערכה הכי מורכבת שהייתה במדינת ישראל, הביא הישגים חסרי תקדים, ואני לא חושב שהוא התראיין בכלל. לא ראיתי פושים שלו, לא ראיתי דיבורים עליו בכלל, כי הוא הגיע ממקום שבו אומרים: תעשה במקום לדבר. עכשיו יש לנו שר ביטחון שאומר: תדבר הרבה, אולי לא ישימו לב שאתה לא עושה. עכשיו, על מי אתה מאיים? אתה מאיים על הבן אדם היחיד שבא ועמד מול הציבור ואמר לו את האמת? הבן אדם שהוא הדמות של המסביר הלאומי, כי הממשלה הזאת ברחה; האיש שאתם שולחים לבשר כל בשורה רעה, כי אתם לא מסוגלים להתמודד, לא מול האמת ולא מול הציבור. אז על מי אתה מאיים? במי תחליף אותו, בניסים ואטורי? במי תחליף אותו? על מי אתה מאיים, שאתה מוציא את השטויות האלה מהפה שלך? לא תספיק התנצלות. אולי תלמד מהכנסת, לא תיתן לו להיכנס לקריה לשבוע, עד שהוא לא יחתום על הצהרת נאמנות. איך הגענו לקרקס הזה, שמאיימים על דובר צה"ל בתקשורת? אומרים שאלוף בצה"ל שיתף פעולה עם החמאס. יוצאים על המשטרה, יוצאים על מערכת בתי המשפט. קוטלים פה את היועמ"שית, הפצ"רית, כל גורם של אכיפת חוק וסדר במדינה הזו. אבל אתם יודעים מי לא אשמים? מי הצדיקים? יש צדיק אחד: ראש הממשלה נתניהו. הוא לא ידע. הוא לא ידע, לא אמרו לו. אבל מה קרה היום? שימו לב, היום קרה משהו יפה, והיום – חברים, אם לא אכפת לכם; אדוני היו"ר, אדוני היו"ר, אם אפשר, את הדיון – זה קוטע לי את – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בסדר גמור. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> היום נפל דבר נוסף – אותו נגד שהקואליציה התגייסה להוציא לו מכתבי תמיכה, לפנות לנשיא, לנסות בכל הכוח להסביר שהוא פטריוט אוהב ישראל – ודרך אגב, יכול להיות שהוא כזה, בניגוד אליכם אני לא שם את עצמי לא בתור תובע ולא בתור שופט, אני אומר שהמערכת צריכה לבדוק; אבל אחרי ההתגייסות המרשימה של הקואליציה הזו אתם לא תאמינו מה הוא אמר היום בבית המשפט. היום בא כוחו אמר בבית המשפט שנתניהו ידע. הוא אומר שנתניהו ידע, שהוא הגיע לראש הממשלה, לחש באוזנו ואמר לו את הידיעה הזו – יש לי מעודכנת יותר מגורמי אמ"ן. ואז זה הודלף לתקשורת הזרה. כלומר הדרמה הגדולה שאמרו שאין סיכוי שהוא ידע, והצדיק אומות עולם שכל הקואליציה אמרה ועמדה ונאמה כמה עושים לו עוול – היום פוצץ את הבלון, ואמר: נתניהו ידע. ודאי שהוא ידע. ועכשיו אני אומר לכם, אם נתניהו ידע, הוא באמת לא היה צריך להיות דקה – דקה במעצר, כי הוא לא אשם. הוא קיבל הנחיה מראש הממשלה. מי שמקבל הנחיה מראש הממשלה, עובד בלשכת ראש הממשלה, מבצע את הנחיות ראש הממשלה. אבל איזה מוג לב, איזה מוג לב פשוט מתנער מעובד שלו, קצין בצה"ל? פשוט מתנער ממנו עד שהוא מבין שהוא מסתבך, ואז מאמץ אותו בהצהרה הזויה לתקשורת. ועכשיו, אחרי שהוא חשף שראש הממשלה ידע, אני מניח שלא יודעים מה לעשות בדוברות הליכוד. מבולבלים? גם אנחנו. מה נגיד עכשיו? עכשיו הוא טוב? עכשיו הוא רע? נחכה לעדכונים, לדעת מה עלה בגורלו של מי שחשף את הקנוניה בתוך לשכת ראש הממשלה. ואם זה לא מספיק, אנחנו נמצאים בכנסת בשעה 20:00, וכל הדיונים היום היו על דברים שלא מעניינים את אזרחי מדינת ישראל. מה ממשלת נתניהו עשתה היום? הפילה חוק שהיה אמור להקים מחדש את הרשות לאלכוהול וסמים, מה שהיה מציל עשרות אם לא מאות אלפי צעירים במדינת ישראל. מה היא עוד עשתה? הפילה את החוק שאמור להקל במס על תמלוגים שמקבלים מילואימניקים. מה היא עוד עשתה היום? הפילה חוק לתמרץ מילואימניקים לבוא למילואים. מה היא לא עשתה היום? לא קיימה דיון אחד איך מקילים את העומס של המילואימניקים; לא קיימה דיון אחד על סוגיית החטופים; לא קיימה דיון אחד על הכלכלה שלנו, שרגע מקריסה; לא קיימה דיון אחד על מעמדם של משרתי צה"ל בעולם ועל ההשלכות של יציאת מילואימניקים מגבולות מדינת ישראל. אני לא יודע אם שר החוץ א' או שר החוץ ב' או שר החוץ וההסברה ג' יודעים, אבל שוחררו הרבה מאוד מילואימניקים. אותם מילואימניקים שירתו למעלה משנה, הם רוצים להתפרק, הם רוצים להשתחרר, הם רוצים לטוס לחו"ל. אבל מה הבעיה? מדינת ישראל לא חשבה שהם ירצו לטוס לחו"ל, אז מה היא לא עשתה? לא הכינה להם הגנה משפטית; לא הסבירה להם מה מותר ומה אסור; לא הכינה ולא אספה מודיעין על המדינות שהם הולכים להגיע אליהן. ואז אנחנו רואים חייל מילואים שמגיע לברזיל וכוחות ביטחון נאלצים להבריח אותו משם כאילו הוא עבריין, ועוד חייל שנוחת בצ'ילה ועוד פעם צריכים להבריח אותו כאילו הוא עבריין. ואני אתן לכם ספוילר: חייל המילואים הבא שינחת באנגליה, גם אותו יצטרכו להבריח. כי אין הסברה למדינת ישראל; כי אף אחד לא עושה דיפלומטיה במדינת ישראל; כי לא עובדים פה בעולם בשביל להגן על חיילי צה"ל; כי אף אחד לא הסביר לאותו מילואימניק מה הוא צריך לעשות ומה הוא לא צריך לעשות; כי אף אחד לא סיפר להם וגם לא סיפרו לכם שיש קבוצות שעוקבות אחרי תיעודים של חיילים וחיילי מילואים ברשת. הם אוספים אותם, הם מתעדים אותם, ואז כשאותו מילואימניק נוחת במדינה והם יודעים שהוא שם – הם מגישים תלונה עליו. תבינו את האבסורד, הם אוספים מודיעין על לוחמי צה"ל, ומדינת ישראל לא עושה כלום. ואיך אני יודע שהיא לא עושה כלום? כי שאלתי למי אותו מילואימניק אמור לפנות, ומה התשובה שקיבלתי? נקיים על זה דיון ונמצא גורם אחד מתכלל. תגידו, אתם אמיתיים? מה זה, נקיים על זה דיון? האנשים האלה, מילטו אותם מהמדינה כאילו הם סוכני מוסד, ואתם תקיימו על זה דיון ותמצאו את הגורם המתכלל שיהיה הטלפון שאליו מתקשרים? היום אם חייל מילואים מסתבך בחו"ל, הוא מתקשר למשרד החוץ, שלא יודע מה לעשות; הוא מעביר אותו למשרד המשפטים, שלא יודע מה לעשות; מעביר אותו לפרקליטות הצבאית, האנשים הכי טובים שיש, אבל זו לא הסמכות שלהם כי לא הגדירו להם שזו הסמכות שלהם; מגלגלים אותו למשרד הביטחון, שגם שם יגידו שזו לא הסמכות שלהם. ואין גורם אחד מתכלל שלוקח את זה על עצמו, למרות שהכתובת ברורה, זה אמור להיות המל"ל. לשכת ראש הממשלה, במקום להתעסק בשטויות, אמורה להתעסק בדיוק בדבר הזה. אמורה להגיד: ברור שזו האחריות שלנו. הנה הטלפון: 1-800-תציל אותי, על זה שאתה הסתבכת בחו"ל. תתקשר למספר הזה, נגיע אליך, נדאג שיהיה לך עורך דין מקומי, נדאג שלפני שאתה מגיע אנחנו נזהיר אותך שאספו עליך מודיעין ושאתה מגיע למדינה בעייתית עם מערכת משפט שיכולים לתבוע אותך בה; נבקש ממך לא להגיע למדינה הזאת. בשביל מה יש את המל"ל אם לא בשביל זה? בשביל מה יש כל כך הרבה גורמים מתכללים אם לא בשביל לעזור למילואימניקים האלה? מה אתם עושים כל היום? איך יכול להיות שלא על זה אתם מקיימים דיון? איך יכול להיות שאתם לא עוזבים הכול עכשיו ואומרים: רגע, יש לנו בעיה לאומית. המילואימניקים שלנו הם בראש סדר העדיפויות, בואו נדאג להם לכול – נדאג להם לפרנסה, נדאג להם למיצוי זכויות, נדאג להם גם שהם יוכלו לטוס לחו"ל ולא יעצרו אותם, נדאג להם למעטפת אמיתית שתאפשר להם לחזור לחברה. אבל במקום זה, מה קורה במדינת ישראל? מילואימניקים שירתו למעלה משנה, מעסיקים לא יכולים לספוג אותם, אז הם מחכים 30 יום וביום ה-31 מפטרים אותם, והמדינה לא עושה עם זה כלום. יש מילואימניקים שיש להם עסקים קורסים כי הם לא קיבלו את המענקים שלהם, ומה קורה? בשבוע שעבר ועדת הכספים קיימה חצי שעה דיון על זה. עברה שנה, למי אתם מחכים? תעזבו הכול, תתעסקו רק בזה. אבל במה אתם מתעסקים? מתעסקים בלקדם חוק השתמטות שיפטור חצי מהאוכלוסייה, ועל זה אתם מכופפים ידיים. וחלק כן וחלק לא, ובשבוע הבא ועדת כספים שוב חוזרת לעשות דיונים, וכשאתה שואל אותם: נפתרה בעיית הגיוס? הוא אומר לך: תיפתר, שר הביטחון הבטיח שהיא תיפתר. אז עושים ועדת כספים ומתקדמים כאילו שום דבר לא קרה, אבל בינתיים חצי מהציבור קורס. חצי מהציבור שירת יותר משנה במילואים. המיסים שלו עלו, המים שלו עלו, החשמל שלו עלה, הארנונה, הכול עלה. הדבר היחיד שלא עלה זה מה שהמילואימניקים האלה מקבלים. זה לא עלה, וההערכה שלהם לא עלתה סביב שולחן הממשלה. לא אכפת לכם מהם. לא אכפת לכם מהמילואימניקים, שמסכנים את חייהם כל יום בשביל שאתם תוכלו לשבת פה עם חבורת המשתמטים. ואם אתם רוצים באמת להתעצבן, אז ועדת חוץ וביטחון קיימה דיון על הארכת שירות המילואים. עכשיו, אנחנו אמרנו: לא יכול להיות שיאריכו את שירות המילואים ובאותו זמן יקדמו את חוק ההשתמטות. לא יכול להיות, אי-אפשר לעשות את שני הדברים ביחד – או שאתה מקדם חוק שכולם משרתים, או שאתה לא דופק יותר את המילואימניקים. תחליטו מה אתם רוצים לעשות, ממשלת ישראל. אז אתם יודע מה היה הפתרון שלהם? אנחנו אמרנו: אנחנו נצביע נגד הארכת תוקף למילואים. אז מה הם עשו? הם גייסו את הסיעות החרדיות להצביע בעד הארכת תוקף למילואים. אנשים שלא שהם לא עשו דקה מילואים – דקה – הם אומרים: נמות ולא נתגייס, אבל אז הם מצביעים שאנחנו נמות בשביל להתגייס. איזו הזיה, מה זה הממשלה הזאת? תעצרו את הטירוף הזה. איפה האנשים הנורמליים בקואליציית הדגים הקפואים הזו, שיקומו ויגידו: לא יכול להיות שחברי כנסת שאומרים: נמות ולא נתגייס, יצביעו בעד הארכת שירות מילואים. לא יכול להיות. לא יכול להיות, היה צריך לעצור את זה, להגיד: לא נקיים הצבעה. לא נקיים הצבעה על האבסורד. עכשיו, מה המזל? ועדת חוץ וביטחון היא חסויה, הציבור לא יודע את זה. לא ראיתם את זה. אבל אני אומר לכם, התמונה הזאת מטורפת: נכנסים חברי כנסת שבמהלך היום עומדים פה ואומרים: עד שלא תפטרו את הציבור שלנו מלשרת, עד שלא תחוקקו חוק השתמטות, לא נקדם כלום; נצביע נגד התקציב, נפיל את הממשלה. אבל אז, ברגע שצריכים את הפראיירים שיבואו לעשות מילואים, מגייסים אותם להצבעה. האירוניה מתה, היא התאבדה, היא קפצה מהבניין. אני לא יודע כבר מה להגיד. לא קרה דבר כזה בכנסת ישראל בחיים, אני דיברתי עם אנשים ש-20 שנה יושבים בבניין, אומרים לי: לא היה דבר כזה. זה כאילו מישהו שאב מכם את הבושה. לא אכפת לכם יותר. אתם יוצאים לציבור, מסתכלים עליהם כאילו כלום לא קרה. מסתכלים על משפחות חטופים, מדברים איתן כאילו אתמול לא הרחקתם מפה את אימא של מתן, כאילו לא אכפת לכם, ואני שואל את עצמי: איך אפשר להיות כל כך אטום? מה עשה לכם עם ישראל שאתם ככה מתנהגים אליו? מה עשו אזרחי מדינת ישראל שמגיעה להם ממשלה כל כך אטומה ומנותקת? תחוסו על עם ישראל. אתם לא מצליחים בכלום. מהיום שנבחרתם רק אסונות הבאתם על מדינת ישראל. מה עוד צריך לקרות בשביל שתחזירו את המנדט לציבור, שהוא יחליט מה הוא רוצה? מה עוד צריך לקרות? תודה רבה, אדוני, אתה לא צריך להגיד לי כלום, אני אלך לבד. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת יבגני סובה, ויישר כוח על העמידה בזמנים, חבר הכנסת כץ. עשר דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, שלושה דברים שהמדינה, הממשלה, הקואליציה, עם ישראל חייבים לדבר עליהם היום. דבר ראשון – החזרת כל החטופים בפעימה אחת, כולל תשלום כבד למחבלים, שיושבים אצלנו בתנאים הכי טובים שיכולים להיות. נשחרר אותם לעזה, ואז נחסל אותם אחד-אחד. אבל זה דבר אחד, ודבר ראשון שצריך לדבר עליו. דבר נוסף – הקמת ועדת חקירה ממלכתית. בלי הקמת ועדת חקירה ממלכתית אנחנו נמשיך להתווכח, אנחנו נמשיך פה להסית אחד נגד השני, ואנחנו לא נקבל תשובות, לא רק על מה שקרה 7 באוקטובר, אלא על למה שנה ושלושה חודשים אנחנו עדיין עמוק בתוך עזה; לא ברור מה יהיה בעוד שלושה שבועות בלבנון; גם לא יודעים מה יהיה בסוריה; והכי חשוב, אנחנו לא יודעים מה יהיה עם תוכנית הגרעין של האיראנים, שמאיימים עלינו מהבוקר עד הלילה. והדבר השלישי – שחייב להיות במדינת ישראל חוק גיוס לכולם. שלושת הדברים המינימליים האלה הם ההתחלה של הבראת החברה הישראלית. כל עוד זה לא יקרה, יהיו עוד בחירות ועוד בחירות – זה לא יטפל בבעיה שכרגע נוצרה במדינת ישראל. עכשיו אני רוצה להתייחס בפירוט לכל הדברים שאני כרגע השמעתי. אנחנו, במשך שנה וחודש, בישראל ביתנו ניסינו להימנע מהוויכוח הפוליטי סביב הנושא של החטופים. אמרנו, וגם היום אנחנו אומרים – יש צוות משא ומתן. האנשים האלה, בראשותו של האלוף ניצן אלון, ראש המוסד, ראש השב"כ, יודעים את כל המידע הדרוש. מאות מוחות הכי טובים במדינה עוסקים יום ולילה בנושא של החזרת החטופים, מרכזים את המידע. אף חבר כנסת בבית הזה לא יודע כמו שיודע הצוות הזה, שמרכז ומקבל את כל המידע. ולכן אמרנו, זאת עמדתנו, לפחות, ככה גם אמר אביגדור ליברמן, ראש המפלגה, שר הביטחון לשעבר, שכל הצעה שתובא לשולחן הממשלה על ידי צוות המשא ומתן, אנחנו בישראל ביתנו נקבל את זה – למרות שאנחנו כחברי כנסת לא מצביעים על הנושא הזה, זאת הפררוגטיבה של הממשלה. בחודש וחצי-חודשיים האחרונים הוספנו עוד פן אחד לעמדה שלנו. כאשר מדברים על עסקה חלקית, הדרגתית, חצאית – אמרנו לא נכון, לא נכון לעשות את זה. אחרי שנה ושלושה חודשים כל אחד בבית הזה צריך לבוא להגיד: אם אתה תומך בעסקה, אתה חייב לתמוך בעסקה מלאה. פעם אחת ולתמיד להחזיר את החטופים. אנחנו גם לא יודעים מספר מדויק, כמה מהם חיים או מתים. הינה, היום התבשרנו על עוד שני חטופים שלצערי אינם בחיים. אה, אחד. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אחד הביאו, ואחד – סימנים. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> השר כץ, הגאון מווילנה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> רק מה, ראש הממשלה ושר הביטחון הוציאו – – – << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> דבר נוסף, רבותיי – לכן, זאת העמדה שלנו. היא חייבת להיות עמדה מוסרית: אתם הולכים לעסקה – אתם מחזירים את כולם. אני לא נכנס לשמות, אני רק נזכר באוקטובר 2011, כאשר 1,027 מחבלים, כולל יחיא סנוואר, שוחררו על ידי ממשלת נתניהו. היום, כל מחיר שאנחנו נשלם יהיה מחיר נמוך מזה שמדינת ישראל וממשלת ישראל שילמו באוקטובר 2011. גם אם נשלם עבור כל אחד 1,000 מחבלים, אין לנו 100,000 מחבלים שיושבים בבתי הכלא בישראל. ולכן, כל מחיר, אני מדגיש, כל מחיר שנשלם, יהיה נמוך מהמחיר ששילמה מדינת ישראל וממשלת נתניהו באוקטובר 2011. עכשיו לגבי הנושא של הקמת ועדת חקירה ממלכתית. אני רק יכול להצטער שהרבה אנשים במדינת ישראל לא לומדים וגם לא רוצים ללמוד היסטוריה. היסטוריה, לא של אלפיים שנה, היסטוריה של נובמבר 1973. חודש לאחר פרוץ מלחמת יום הכיפורים במדינת ישראל מוקמת ועדת חקירה ממלכתית בראשותו של נשיא בית המשפט העליון השופט אגרנט. החיילים שלנו עדיין בחזית, עדיין לא ברור מה יהיה – הפסקת אש, הסכם ההפרדה, לא יודעים מה יהיה. אני מזכיר ש ב-31 בדצמבר או ב-1 בינואר – אל תתפסו אותי, נדמה לי ב-1 בינואר 1974 מתקיימות בחירות לכנסת ישראל, זה לא הפריע לקיים בחירות, ובאפריל 1974, מסקנות ראשונות של ועדת החקירה הממלכתית בראשותו של השופט אגרנט. בעקבות מסקנות הביניים האלה, המסקנות הראשונות, ראש ממשלת ישראל גולדה מאיר עולה כאן לדוכן הזה, ומודיעה לעם ישראל שהיא מתפטרת מתפקידה כראש ממשלת ישראל. חודשיים וחצי לאחר מכן, חודש יוני 1974, היא מתפטרת גם מהכנסת. זה המודל לכל הממשלות לדורות. ומי שהיום מנסה למסמס ומסית נגד אלה שדורשים ועדת חקירה ממלכתית, הוא פשוט פוגע – לא רק בביטחונה של מדינת ישראל, כי מסקנות הוועדה הזאת חשובות גם לצה"ל – הוא פוגע בעתידה של המדינה, והכי חשוב, הוא פוגע בלכידות החברה הישראלית. אין היום דבר חשוב מהקמת ועדת חקירה ממלכתית, על מנת לאחד את העם. והדבר הנוסף – חוק הגיוס. אפשר לעשות טריקים ושטיקים, אפשר לעשות קומבינה, אפשר לדבר ולשחק במספרים, אפשר גם להזכיר מה היה פה בכנסת הקודמת, מה היה פה לפני עשר שנים, מה היה פה בזמן חוק טל, מה היה פה בשנות השבעים. אפשר להיזכר אילו ממשלות נתנו פטור לחרדים, אפשר ללכת ל-1948, כמו בסרט המפורסם – מי זוכר בכלל מה היה ב-1948. זה לא משנה את המציאות. המציאות העגומה שאליה נקלענו מחייבת חוק גיוס לכולם. היא מחייבת להפסיק את התקצוב הכלכלי לאלה שלא משרתים. בואו נקרא לילד בשמו – נפסיק לממן את המשתמטים. אני אומר לכם, רבותיי, בכל ממשלה אחרת, עם ראש ממשלה אחר, הבעיה הזאת לא תהיה קיימת. זו תעודת הביטוח של נתניהו, וככה הוא מנצל את תעודת הביטוח הזאת עד הסוף. בכל ממשלה אחרת לעולם לא יהיה מצב שהממשלה תצביע על חוק ההשתמטות. אבל נתניהו מנצל את זה, ולכן הוא יודע שאם הוא לא מעביר את חוק ההשתמטות הממשלה שלו תיפול. אגב, יש לו היסטוריה ארוכה של הפסדים, לנתניהו. פעם אמרתי וסיפרתי את זה – תבדקו גם אתם, לא יזיק ללמוד קצת היסטוריה פוליטית של מדינת ישראל. ולכן אני פונה לחבריי מהסיעות החרדיות. זאת ההזדמנות שלכם להיכנס מתחת לאלונקה. זאת ההזדמנות שלכם לפנות לציבור שלכם. קחו דוגמה מהציונות הדתית, מהציבור הנפלא הזה, שלצערנו משלם את המחיר הכי יקר ביחס לאוכלוסייה, ביחס לגודל שלו באוכלוסייה, ואני חושב, שהם יודעים לשמור על התורה לא פחות טוב מכם. אז קחו דוגמה ותתחילו לשנות את השיח. אם לא תשנו את השיח ולא תפנו לציבור שלכם – אתם, המנהיגים של הציבור שלכם – אנחנו פשוט נמצא את עצמנו בעוד מחסור של כוח אדם ובעוד נטל על החיילים. ואני אומר לכם שאנחנו באופוזיציה לא מתכוונים לעבור לסדר-היום כאשר החוק להארכת שירות חובה יגיע לוועדה, כאשר אתם תנסו לשנות את מספר ימי המילואים שחיילי צה"ל עושים היום בלי שהחברה החרדית עוברת את השינוי הכי גדול ולא נכנסת מתחת לאלונקה, כפי שמחייבת המציאות – כפי שקורה היום במדינת ישראל. ואני מבקש באמת – קחו דוגמה מהציונות הדתית. פשוט צריך להסיר את הכובע ולשבח, וכמובן לזכור את כל הנופלים ששילמו את המחיר הכי יקר על מנת שאנחנו נוכל, בין היתר, גם להתווכח כאן בבית הזה. תודה רבה << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, אני קודם כול אתחיל בניחומים למשפחה של יוסף אל-זיאדנה. אני מבינה שכרגע שר הביטחון וראש הממשלה הוציאו הודעה גם על חמזה, אבל צה"ל אומר שלא, אז אני לא יודעת. אני כן יודעת שיוסף שרד בשבי, אני יודעת שהבנים שלו בילאל ועאישה חזרו אחרי 55 ימים בעסקת החטופים. אנחנו יודעים שיוסף נחטף מקיבוץ חולית עם שלושת ילדיו, חמזה, בילאל ועאישה, והם מספרים, הילדים שלו, שהם היו נוהגים להתחבק כל הזמן, גם כשחמאס לא הסכים להם. אני לא יודעת אם קראת עליהם, הם אמרו שבגלל שהם היו ממש משפחה, יוסף ושלושת הבנים, עד שהם יצאו בעסקה הראשונה הם נהגו להתחבק ולהיות ביחד. המשפחה של יוסף גילתה על החטיפה מסרטון שחמאס פרסם. הבת שלו הייתה אמורה להתחתן, והיא ביטלה את האירוסין עד שאבא שלה יחזור. לצערנו הוא חוזר כגופה. עוד חטוף ששרד בשבי, שראו אותו בחיים, ובסוף חזר לקבורה בישראל. כנראה שהלחץ הצבאי לא ממש מסייע להביא חטופים בחיים, אם אפשר לומר את זה ככה בעדינות. בסוף יוסף חוזר הביתה למשפחתו, לקבורה בישראל. לא כך רצתה המשפחה לקבל אותו, ואני מאוד מקווה שנבין בשעות הקרובות מה קורה עם חמזה. בכלל, ראיתי את שר הביטחון מציג, וכמובן ישר הודעתי על ניחומים, אבל ישר ברגע שהודיעו שהעניין לא ברור, אז מחקתי. אני לא יודעת מה שר הביטחון עושה – הבנתי שהוא רב גם עם דניאל הגרי והוא רב עם הרמטכ"ל ובעצם הוא רב עם כולם – אבל אולי כדאי, לפני שאתה מוציא הודעה על חטופים שחוזרים כגופות מרפיח, לפחות תהיה מסונכרן עם צה"ל וכוחות הביטחון. צריך גם לתת קרדיט לצבא, לשב"כ, שבזכות מידע מודיעיני הם הגיעו ליוסף, ובכלל, לחזק את החיילים שלנו שנמצאים שם, שעושים עבודת קודש למצוא את החטופים. לצערנו הרב, כמו שאתה רואה, אדוני היושב בראש, הייתה ציפייה במשפחה של יוסף. באמת חיכו לו שהוא יחזור. הילדים בילאל ועאישה חזרו ואמרו שאבא בחיים, ועכשיו כבר לא. אני מקווה שנבין בשעות הקרובות מה המצב של חמזה. אני מציעה לכולם לחכות להבין, ואז לצאת בהודעות. מה שבטוח זה שחייבים לעשות הכול כדי להחזיר אותם הביתה. זה קודם כול ולפני הכול, על יוסף וכמובן על החטופים. אני רוצה לדבר היום על כך – אני לא יודעת אם ראית, אבל סוף-סוף, סוף-סוף, בתחילת 2025 פורסמו היום נתוני המשטרה של 2023. ראית את זה? רק שתבין, רק שתבין, בתקופה של הממשלה שלנו – עזוב שבכל רבעון היו מפרסמים; השר עמר בר לב, זאת הייתה האג'נדה שלו, אז הוא גם היה, שתבין, מעלה ביוזמתו לאתר. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> – – – המשטרה, השר, פרסמו. לא היו נתונים טובים כאלה מעולם. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מטורף, מטורף. תחילת 2025, ומפרסמים את 2023. אבל מה שמדהים זה שרק אחרי שמחייבים אותם הם מפרסמים את השנתון. אני לא יודעת אם הופתעת – הופתעת מהנתונים, מיקי, שוטר לשעבר? הינה, אני אגיד לך, לא הופתעתי. אבל מה מדהים? תכף אני אעשה לך חיבור מדהים לזה. אני לא יודעת איך להגדיר את זה. היום הבת שלי אמרה לי משהו על אנשים שחיים בסרט. איך אפשר להבין בכלל את הסרט שחי בו השר הזה? לפני חצי שנה, אגב, כשפורסמו הנתונים, רק שתבין, אני מצטטת, כשנתנו לו את הנתונים בפרצוף, הוא אמר: אני מספיק לעשות מה ששרים אחרים לא עשו 30 שנה. ברור, מעולם לא היה מצב כל כך גרוע כמו במשמרת שלך. איך אין נתון אחד שהצלחת בו? בוא נתחיל. בוא נתחיל עם מספר הנרצחים בחברה הערבית – כמעט זהה למה שהיה ב-2023. אגב, ב-2023 היה השיא של כל הזמנים; מספר ההרוגים בתאונות דרכים – הגבוה ביותר מזה 18 שנה. תאונות דרכים זה אחריות שלו ואחריות שלה. היא זה בזבוז זמן בכלל, היא לא איתנו בכלל. לא מעניינת אותה התחבורה, היא עסוקה בתאילנד, בסרי לנקה, בהודו. היא בכלל לא איתנו. ספק אם היא הייתה באוטובוס אי פעם. אפס ועוד אפס שווה אפס, לדעתי. כישלון ועוד כישלון – מה רציתם שיצא? אנשים משלמים בחיים שלהם. נמשיך. מספר התיקים שנפתחו ב-2023 – 302,946. אבל אם אתה מסתכל באמת, אתה רואה 274 תיקי רצח על רקע פלילי – כמעט כפול מ-2022. תחשוב, זאת הממשלה שלנו. ב-2022 – 139 תיקי רצח. אתה מבין אותי? ב-2023 – 274. כמעט פי שניים. אנשים מתים בממשלה הזאת יותר. כמובן, בחברה הערבית זה לא מעניין אותו, כי אלה ערבים, כן? אבל תבין שאצלנו היו 116 נרצחים. אתה יודע עם כמה הוא מסיים את השנה? 237. כמעט פי שניים. מה עם רצח נשים? הם פרסמו שב-2023, 33 נשים נרצחו. אגב, הגעתי לדיון בוועדה לביטחון לאומי, ואז הם אמרו לי: כן, אבל אלה הרבה ערביות. מה יש להגיד על זה? 13 נשים נרצחו על ידי בני זוגן לעומת תשע בשנה שלנו, ב-2022. תשע, תראה את ההבדל. כמובן, לא הכללתי את 7 באוקטובר. על זה אני לא מדברת. עבירות רכוש, גנבות רכב – כולם פה משלמים הרבה יותר על הפרמיה של הביטוח, אתה יודע למה? כי גונבים יותר רכבים. גנבות רכב – שים לב – זינוק: נפתחו 22,165 תיקים על גנבות רכב, אוקיי? פי שניים ממה שהיה אצלנו. פי שניים מ-2019. מה יש לומר? גם אתה משלם יותר, גם הלך לך האוטו; פשיעה חקלאית – הרי הוא כל הזמן אמר: אני אוכיח מי בעל הבית, זה, אבו עלי אקספרס הזה. עזוב, חבל על הזמן – תבין, מ-642 ל-720. שליש מהעבירות במחוז צפון, אבל תבין את הקטע: אתה יודע כמה מפונים יש לך? אתה מבין? זאת אומרת, גם יש מפונים, אז זה היה אמור לרדת. אז הם גם מפונים, ולא יורד מספר התיקים. מה לעשות שבעבירות של פשיעה חקלאית, פרוטקשן, אתה חייב את הבן אדם כדי להגיד לו, אבל רובם מפונים. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> דרך אגב, בעבר, בשנים של מלחמה, הייתה פחות פשיעה והיו פחות תאונות, כי בדרך כלל בתקופות כאלה אנשים בבית. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ברור. אגב, גם במלחמה. במלחמה הייתה פחות פשיעה, פחות פריצות לבתים. הנתונים היו אמורים לרדת – לא יורדים. תבין, כאילו המלחמה ב-2023, בסוגריים, הייתה לטובתו באוקטובר, נובמבר, דצמבר. לא עזר – לא לאנשים שנרצחו, לא לערבים שנרצחו, לא ליהודים שנרצחו. אגב, הוא כל הזמן מדבר על הפשיעה בחברה הערבית, אבל גם בפשיעה בחברה היהודית הנתונים הכפילו את עצמם. ראית, אגב, את הגרפים? אתה חייב לראות את זה. גם בחברה היהודית יש פי שניים רציחות. הינה. אגב, מיותר לציין שכמובן אצל עמר בר לב זה נחתך בחצי. ומה הוא עשה לו? מה הוא עשה לו? לכל זירת פיגוע הוא הגיע. התחיל עם הסיסמאות החלולות שלו. אין מילים. כמובן, אני אחסוך ממך את כתבי האישום שעלו, עבירות איומים – עלייה, תאונות דרכים. מה אתה אומר לעצמך? אם אדם כל כך כושל אומר לעצמו: אוקיי, באת בשנת 2023, עשית את האבו עלי שלך, דיברת על 9 מיליארד – זוכר שהוא אמר 9 מיליארד? הוא קיבל 5 מיליארד, אוקיי? אבל 5 מיליארד זה מלא כסף. אם קיבלת מלא כסף, למה לא הצלחת לבלום שום נתון? למה? למה לא הצלחת? אגב, אתה יודע איפה הוא כן הצליח לבלום את העלייה? במשתמשי הקנביס, אבל זה לא בגללו – בגלל שאנחנו העברנו את הרפורמה, אם אתה זוכר, של שימוש. צריכה זאת לא עבירה. אז באמת תודה רבה שבעבירות שבממשלה שלנו – רק היה לי חשוב לציין איפה הייתה לו ירידה. אבל בוא נגיד ככה, אדם מן היישוב שהוא כישלון מהדהד, שקיבל 5 מיליארד שקל למשטרה – מה הוא עשה עם זה? הוא אומר כל הזמן שהוא מגייס 2,000 שוטרים. אתה יודע שהיעד שהוא הציב לעצמו הוא בערך פי שניים? התגייסו 6,000 שוטרים, 4,000 פרשו. אתה בא לוועדה ואתה אומר: למה הם פרשו? בסדר, יש פנסיות וזה; למה פרשו 4,000 שוטרים מהמשטרה? אף אחד לא יודע. אתה שואל איך התגייסו 2,200? האם הורידו את דרישות הסף לכניסה למשטרה? כן. איך ירדו דרישות הסף? אין תשובות. אגב, המזל של האוצר הוא שכשהוא ביקש את התקנים לשוטרים, אמרו לו: תקבל לפי ביצוע. זאת אומרת, הוא בא וביקש כמובן 7,000, הוא קיבל 3,200, בסוף הוא הצליח לגייס 2,200. מזל, כי תחשוב כמה כסף היה נזרק על תקנים שבכלל לא מאוישים. אגב, הדבר הכי גרוע שהוא עשה, והוא כל הזמן מתהדר בו, זה הדיסוננס בין בן גביר בטיקטוק לבין בן גביר במציאות. נכון שהוא כל הזמן דיבר על כיתות הכוננות? אז רק שתדע שבתכנון שלו 40% משיבוץ הנשקים בכיתות הכוננות ירד. אתה יודע למה? בגלל שהוא עשה סרטון בטיקטוק והממשל האמריקאי עצר את הנשקים. עצר. זה ההבדל בין החיים עצמם – לעשות דברים בשקט, לממן דברים, לקדם שוטרים, לא להוריד את דרישות הסף – לבין החיים בטיקטוק. ברגע שהוא עשה את הסרטונים האלה, האמריקאים הפסיקו את המשלוח של הנשק, ו-40% מהתכנון שלו בכיתות הכוננות ירד, אין. העיקר כל היום: אני עשיתי, כיתות הכוננות, כיתות הכוננות. בוא, יכולת לעשות הרבה יותר, לא קיבלת את הכסף. אם אדם כזה מבין שבכל מקום שהוא נגע הוא נכשל – גם בשיבוצים למשטרה, גם בפרישה מהמשטרה, גם בהורדת דרישות הסף; אפילו המשמר הלאומי שהוא דיבר עליו כל הזמן, גם שם: הוא קיבל תקנים ל-18 פלוגות מג"ב, אתה יודע כמה הוא הצליח לאייש? עשר. עשר פלוגות מג"ב. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> ואת זה צריך. אין ספק. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא קיבל תקנים ל-18. אגב, הוא אמר שהוא גם יגייס 22,000 מתנדבים. כמה הוא גייס? עכשיו אתה כבר איתי, אתה יכול לדעת. כמה הוא גייס? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חצי. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> חצי. אתה אומר על בן אדם כזה, שקיבל כסף, 5 מיליארד וכספים, וגם יושבים בוועדה לביטחון לאומי וכל היום מביאים עוד סמכויות ועוד תקנים ועוד שיטור – אבל תכלס, בכל נתון שהבאתי אתה כישלון. אז במקום לבוא שנייה – ועכשיו באופן מוזר אני אגן על האוצר – לשבת מול האוצר ולהגיד להם: חבר'ה, לא עבד לי הקטע הזה, אז עכשיו הוא בא ומבקש עוד תקנים ועוד כספים. לא נעים לי, כי אני מגינה על האוצר, אבל יושב מולו אגף תקציבים ואומר: חביבי, אתה בכלל לא באירוע, כמו שאמרתי לך על הבת שלי. באיזה סרט אתה חי? באיזה סרט אתה חי? הרי גם בכל הדברים שנתנו לך ב-2023, שבאת עם כל ה"בעל הבית השתגע", שבאת עם כל האבו עלי שלך, לא עמדת בשום משימה שקיבלת: לא במשטרה, לא במתנדבים, לא בכיתות הכוננות, לא במשמר הגבול. כל עבירות הפשיעה, האיומים, הרצח, הכול הכפיל את עצמו. אז למה, בשם השם, אתה מבקש עוד כסף? למה? הראיתי לך פה שחור על גבי לבן, הראיתי את הנתונים. אין תחום אחד שלא חירבת, אין תחום אחד שלא נהרגו בו יותר אנשים, נשים, גברים – בחברה היהודית, בחברה הערבית. ועוד לא דיברתי על 7 באוקטובר. מה הוא עשה בחמ"ל של המשטרה שהוא הגיע אליו בצוהריים? למה הוא לא היה שם בבוקר עם המפכ"ל? כשמפקד מחוז דרום הכריז ב-06:45 "פרש פלשת", למה ב-07:30–08:00 הוא לא היה כבר בחמ"ל? למה? אני לא יודעת אם ראית. בטח אז כבר פתחת טלוויזיה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> לא, אבל ראיתי אחר כך. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אומרת לך שבבוקר מוקדם, המפכ"ל – הראשון שדיבר אל הציבור. הוא אמר: אנחנו שם. אבל למה אתה הולך רחוק? הייתה לי קבוצה בקמפינג ברעים שהצלחתי להוציא אותם רק בזכות מפקד מחוז דרום והמפכ"ל. אתה מבין, עכשיו אני אספר על קובי, לא סיפרתי על זה. בתוך כל הבלגן הוא אומר לאלי לוי: תבדוק עם מירב שהחבר'ה שלה – לא הכרתי אותם בכלל, הם רק פנו אליי על הקמפינג ברעים, גם לא סיפרתי את זה אף פעם – תבדוק שהחבר'ה שלה יצאו. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אז תספרי שנייה, מירב. מה היה שם? מה היה עם הקבוצה? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> קבוצה של חבר'ה, לא הכרתי אותם, הם חברים של העוזרת שלי לשעבר. הם הגיעו לקמפינג ברעים. סיפרתי לך את זה? אתה רואה, אני לא סיפרתי את זה. אבל עכשיו, בגלל שהוא כל כך עף על עצמו, הייתי חייבת. הם הגיעו לקמפינג ברעים לשישי-שבת. קמפינג, לא קשור למסיבה. אריאל, שאתם מכירים, התקשרה אליי. היא אמרה לי: מירב, יש קבוצה – אף פעם לא סיפרתי על זה – הם בקמפינג, הם בתוך המיגונית, כי מן הסתם היה ירי טילים, והם לא יודעים איך לצאת, אין אף אחד, כולם נטשו. באמת, ייאמר לזכות קובי, התקשרתי אליו כבר ב-08:30, בתוך כל הבלגן בחמ"ל, תחשוב, "פרש פלשת", מחוז דרום, הוא יושב. הוא אמר לי: אל תדאגי, אני אוציא אותם. דיברתי עם אמיר כהן, מפקד מחוז דרום אז, עוד תותח-על, שכמובן עכשיו בלימודים, כי מה הוא יעשה שם עכשיו? ושניהם, בתוך כל הבלגן, שלחו לי ניידת משטרה שהוציאה את החבר'ה מהקמפינג וליוותה אותם עד הצומת, וכולם יצאו בחיים. הם היו בתוך המיגונית, גם טילים וגם הם ראו שני רעולי פנים. כל הזמן הייתי איתם בטלפון ואמרתי להם: תישארו. 15 חבר'ה, היה אחד עם נשק, עם אקדח, זהו. והם יצאו בחיים, כולם ניצלו. הם גם כתבו אחרי זה, והתקשרתי ואמרתי להם תודה רבה. זה להראות לכם דוגמה שלא היה שר בחמ"ל של המשטרה. ראית? הוא לא דיבר עם הציבור. לא היה גם עם מי להתקשר. אגב, במצב נורמלי אני מניחה שחברי כנסת היו פונים לשר, כי תכלס, זה התפקיד שלו. חברי כנסת שיש להם קבוצה עכשיו שנמצאת במצוקה – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הוא מגיע רק כשיש הצלחות. איפה שיש הצלחות הוא מגיע. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תחשוב, אם עמר היה, חס וחלילה – אני גם לא מאמינה שזה היה קורה, כי לא הייתה הרפורמה, אבל אם עמר היה, ישר הייתי מתקשרת אליו. בכל פעם כשהייתה לי בעיה, להבדיל, להבדיל, הייתה יועצת לענייני נשים, היה יועץ לענייני פשיעה חקלאית, היה עם מי להתקשר. פה ישר התקשרתי למפקד המחוז, אמרתי לו: תקשיב, אני חייבת להוציא אותם, ובאמת הוצאתי אותם. מה שמדהים זה שכל פעם, אפרופו כל השיח שלי עכשיו על זה שהוא לוקח קרדיט לא שלו, הוא בא ולקח קרדיט על הגבורה של השוטרים ב-7 באוקטובר. לא, אתה לא קשור. אתה לא קשור לשוטרי מחוז דרום, אתה לא קשור לשוטרים בשדרות שירו את הירייה האחרונה. אני אומרת לעצמי: אתה שר לביטחון פנים, אתה הבן אדם הכי מאובטח אחרי ביבי, לדעתי. ב-06:45 הוכרז "פרש פלשת", שזאת הפקודה של המשטרה למלחמה. אתה יודע, מי כמוך יודע. אני לא מייחלת לזה, אבל אם אני הייתי, ב-07:30 כבר הייתי בחמ"ל, ב-07:30 כבר הייתי יושבת שם ומדברת עם הציבור. והשר הזה עוד לוקח קרדיט. אפרופו כל שיחתנו, אתה הולך עכשיו ומטריף את כל העולם לקבל עוד תקציבים. כל דבר שנגעת בו, נכשלת. כל דבר. הדבר היחיד שהצליח במשטרה הזאת זה להגן על אזרחים ב-7 באוקטובר. באמת, אנשים כמו ג'יי-אר, שהיה מפקד תחנת רהט, ובזוקה, שהיה מפקד תחנת עיירות, נכנסו שלוש פעמים עם הנמ"ר, והוציאו, ואחרי זה בזוקה נכנס גם עם הבת שלו, שגם היא לוחמת מג"ב. איפה היה השר לביטחון לאומי בכל הסיפור הזה? חס וחלילה לא אמרתי שתיכנס איתם לשטח, אבל לפחות תשב בחמ"ל, תדבר עם האזרחים. ועד היום בכל מקום – והינה, גם יסמין יודעת, כי אנחנו ביקרנו אצלם וראינו את הגבורה ואת האומץ של השוטרים בשדרות, לוחמי הימ"מ. אני רק אספר לך שיש את אבשלום, שהוא לוחם ימ"מ, שהייתי אצלו בלוויה – אני מסיימת. הוא ביקש מחברה שלו מנתיבות: בואי תקפיצי אותי – שירן, לדעתי, קוראים לה – בואי, תקפיצי אותי, שאני ארוץ מהר מהר ללחימה. הם קיבלו טיל נ"ט, ושניהם נהרגו במקום. לא נשאר כלום מהאוטו, כלום. והבן אדם הזה, שבמקום לעשות את המינימום – אני מסיימת – את המינימום, ללכת לחמ"ל, להיות שם ב-7 באוקטובר, עד היום הדבר היחיד שהוא עושה, הוא לוקח קרדיט על אירוע שאין לו שום קשר אליו, לשוטרים ולשוטרות הגיבורים והגיבורות שנהרגו על המשמרת של 7 באוקטובר. קצת צניעות, קצת דרך ארץ, וקצת להבין שאם אתה כשל בכל מקום, עדיף שתלך הביתה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדוברת הבאה, חברת הכנסת יסמין פרידמן. לרשותך 20 דקות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. אני אמשיך את הדברים שלך, ואגיד לך שאתמול הוא היה בבאר שבע. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> בלי אלמוג, הבנתי. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא יודעת. כנראה שלא. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> היה קטע ששלחו סמ"סים, ואז פעילים מהדרום אמרו לו: למה אתה לא אומר לאלמוג כהן לבוא? הוא הנציג שלך בנגב. אז גם זה לא משהו עבד לו. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז מסתבר שהוא היה בבאר שבע, וכרגע ההצעה שלו היא שהוא נכנס לקבוצות הווטסאפ השכונתיות בבאר שבע כדי להתעדכן און-ליין על מה שקורה. אני מניחה ששר יכול להתעדכן בדרכים אחרות, אבל מי אני שאגיד משהו על שר שרוצה להיות חלק מקבוצת ווטסאפ שכונתית? זה יפה. מעניין אם אחרי שהוא ידע בדיוק מה קורה און-ליין זה יעזור. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה אמרו לך על הכנס? << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> עוד לא אמרו לי כלום, רק את זה שמעתי. עוד לא התעדכנתי, רק הבנתי שזו הייתה כרגע ההצעה שלו, שהוא ייכנס לקבוצות הווטסאפ. יותר מזה אני באמת לא יודעת. אני כמובן לא יכולה לעלות לכאן ולא למסור תנחומים למשפחת אל-זיאדנה, שקיבלו את הבשורה הכי קשה שיש. שאר המשפחות יושבות ומתפללות שהדפיקה הבאה בדלת לא תהיה אצלן. אי-אפשר אפילו לחשוב על הסיוט, של משפחת אל-זיאדנה בוודאי, אבל גם על הסיוט של שאר המשפחות, שמבינות שכל יום שעובר, שכל דקה שעוברת עלולה לקרב אותם לדפיקה הבאה בדלת. וזו הזדמנות עוד פעם – עוד פעם – לומר: חייבים להחזיר אותם הביתה היום היום היום. אנחנו מדברים במושגים: כשטראמפ יגיע, ההשבעה של טראמפ – מה המשמעות של שעה של חטוף במנהרות? מה המשמעות? אני לא יכולה לחשוב על עצמי שעה, או על הידיעה שהבן שלי שעה – שעה – יהיה במנהרות חטוף, כשמחבלי חמאס הם אלה שאחראים על שלום גופו, שלום נפשו, על הרעב שלו, על הפציעות שלו. אי-אפשר בכלל להבין את זה, ויש פה זמן: לא עכשיו, אחר כך, עוד קצת, וזה לא מסתדר, וההוא לא מסתדר. די. די. הגענו לשלב שהגיעה ובשלה העת לעסקה כוללת. אין שום תירוץ שיכול לעכב את זה בשעה. לא אכפת לי כבר איך. ואני לא יכולה לעלות לכאן, כי כל השבוע לא ממש יצא לנו לעלות לכאן, ולא לדבר – חבל שהוא לא כאן, כי אני לא אוהבת לדבר על חברי כנסת כשהם לא נמצאים, שלא יגידו שמדברים עליהם מאחורי הגב, אבל אני חייבת להזכיר את ואטורי. בעדינות אני אומרת, לחשוב טיפה – לחשוב טיפה – לפני שיוצאים דברים. אני לא יכולה לשאת את המחשבה על הרעיון ההזוי הזה שבצד השני עומדת נירה, שעד לפני זמן לא קצר הייתה חברה שלנו פה בספסלים, ואנחנו היינו עדים און-ליין למאבק שלה על החיים שלה, כי כולנו היינו בקבוצת הווטסאפ וידענו שהחיים שלה על בלימה, שהמחבלים מתקרבים אליה, שהנכד שלה נמצא במקום אחר בקיבוץ, והוא אומר לה: מה את רוצה, שאני אמחא לך כפיים? לא רק שצריך למחוא לה כפיים, צריך לנשק לה את הרגליים, כי אחרי שפינו את כולם, היא נשארה עוד שלושה ימים בשטח לזהות את הגופות של החברים שלה מהקיבוץ. אז כן, צריך למחוא לה כפיים, לנשק לה את הרגליים, אבל בעיקר צריך לבקש ממנה סליחה. כי בזמן שאתה חלק מהממשלה הזאת ומהאופוזיציה הזאת – שמה לעשות, זה קרה במשמרת שלהם, אז כן, "סליחה" היא המילה הראשונה שעולה לי בראש. ואחר כך ואטורי האמיץ, שסרטוני הבת-מצווש שלו מחזיק נשק התפרסמו בכל מקום, יש לו מה להגיד על אנשים שכן הלכו והצילו חיים. אני מנסה להבין את הסיטואציה ההזויה הזאת. אפשר לא להסכים עם יאיר גולן; כנראה שגם אני אפילו לא אסכים איתו בכול. אפשר לחשוב אחרת. אפשר להתווכח עם מיליון ואחד דברים שיאיר גולן אמר, עשה; אי-אפשר להתווכח עם כך – וזה גם לא צריך להיות קשור לכך – שב-7 באוקטובר הוא ירד לשטח. עלה על מדים, ירד לשטח, לקח נשק והציל אנשים. זה לא סותר שום דבר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כשואטורי בדיוק התהפך במיטה לצד השני. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כנראה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ביחד עם בן גביר. אולי ישנו כפיות. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואגב, אותו הדבר על אנשים אחרים שנאמרו עליהם הדברים האלה. אתם יכולים לא לאהוב אותם, אתם יכולים לא להסכים איתם, אתם יכולים לשנוא אותם; אתם לא יכולים לומר שב-7 באוקטובר הם לא היו שם והצילו חיים. ראשית, כי זה מתועד, ושנית, יש אנשים שחיים בזכות אותם אמיצים. אני אומרת כבר לא בכעס, כבר אין לי מילים – פשוט די. די עם ההשמצות האלה, די לפלוט שטויות בקצב רצחני בלי לחשוב קודם. עכשיו אני אדבר על הנושא שלשמו עליתי לכאן. כי רציתי לדבר על ממשלת בנימין נתניהו 2025. הכותרת – צועדים אחורה. זו הכותרת שצריך לתת לממשלה הזאת. שנתיים בשלטון, ואנחנו צועדים אחורה בכל פרמטר, ואני אפילו אמנה כמה פרמטרים. מה קרה לנו עם תאונות הדרכים? חזרנו אחורה לא שנה, לא שנתיים – חזרנו אחורה 18 שנה: 436 הרוגים בתאונות הדרכים, שיא של 18 שנה. יותר מהרוג אחד בכל יום. מעולם לא היה דבר כזה. אני לא זוכרת איזשהו דיון חירום על זה. אני לא זוכרת שמישהו יזם על זה – לא השרה ולא השר לביטחון לאומי – דיון, על הדבר הזה. אם חס וחלילה ההרוגים האלה היו מפיגועים, מסיבות אחרות, הרי היינו מקיימים דיוני חירום, אבל יש איזושהי תפיסה שתאונות דרכים זה איזשהו גורל. זה לא. זה תלוי בתשתיות, זה תלוי בחינוך, זה תלוי בניידות, זה תלוי באכיפה, זה תלוי במיליון ואחד דברים שמי שאחראי עליהם זאת הממשלה. כמובן, יש גם אחריות לאזרחים, שלעיתים נוהגים בחוסר אחריות, אבל אולי אם הייתה ענישה יותר קשה, הייתה אכיפה, היו ניידות והיו מצלמות ואפילו רחפנים – אז בועז, אני זוכרת, הביא תקציב לרחפנים למשטרה, לאכוף עבירות תנועה, וגם עם זה הם לא עשו כלום. אפרופו השיתוף עם ביטחון לאומי, יש ניידת תנועה אחת לכל 70,000 רכבים. מה שנקרא, שיהיה לנו בהצלחה בדרכים. שנת 2023 גם הייתה שנת שיא בנרצחים בחברה הערבית. גם פה אנחנו צועדים אחורה במקום קדימה. כמובן שאנחנו גם שוברים שיאים ברצח נשים – גם פה צועדים אחורה. כמובן שגנבת רכבים – אנחנו צועדים אחורה לא צעד אחד וגם לא שניים – אנחנו צועדים אחורה בדילוגים. בממשלת ביבי 2025 חוזרים אחורה, ובתנופה. גם בחינוך – צניחה דרמטית במתמטיקה ומדעים – ממקום תשיעי למקום 23. אחד מכל חמישה תלמידים סווג מתחת לסף בשני המקצועות הללו. אבל מה הפלא? מחסור במורים, מחסור במורים לאנגלית – במקרה אני יזמתי דיון על זה. להגיד לך שאני חושבת שמשהו יתקדם עם זה? שאני חושבת שיקרה עם זה משהו? שתהיה איזושהי הפתעה בשנה הבאה? לצערי לא. מחסור בצוותים מטפלים; מחסור בצוותים מטפלים נפשית – לא קיים. בואו נבדוק אם צעדנו קדימה או אחורה בעליית מחירים – קינלי, רוצה לנחש? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> יש לי תחושה שאני יודע, כן. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> האם מר כלכלה הוא בעצם מר כלכלה? אני חוששת. מחירי החשמל – צ'ק, עלו; מחירי הארנונה – צ'ק, עלו; מחירי המים – צ'ק, עלו; משכנתה – קפצה לשמיים עבור כל משפחה; מוצרי מזון – צ'ק, קפצו בקרוב ל-30%; מע"מ – צ'ק, עלה. מר כלכלה הקטין או הגדיל את הגירעון? אל תעצרו את הנשימה – עלה. האם היה דיון יעיל, מהותי, איך אנחנו נלחמים ביוקר המחיה? לא. האם הקבינט – לדעתי הרביעי או החמישי – שהוא הצהיר עליו במסיבת עיתונאים עם לוח וכל מיני מצגות וכל מיני הודעות דרמטיות, שהפעם הוא מקים קבינט כלכלי-חברתי, הפעם הוא באמת מטפל בזה – כמה פעמים הם התכנסו בשנתיים האחרונות? פעם אחת. מעולם לא היה יקר כל כך לקנות בסופר. מעולם אנשים לא עשו חישובים מה לקנות. מה עושה הממשלה? אפילו לא מצליחה לאכוף את זה שהתחילו להוריד את מדבקות המחירים ממוצרי המזון, כי כבר דיברו שאולי לא צריך וכן צריך. אפילו את זה הממשלה הזאת לא מצליחה לאכוף. כשהמחירים עולים, אנחנו בודקים הרבה יותר על כל מוצר מה העלות שלו ועושים השוואות במדפים – גם את זה. כמובן שבייצוג נשי חזרנו אחורה, מה שנקרא, בבעיטה. עשר מנכ"ליות משרדים היו פה בממשלה הקודמת, ולא סתם מנכ"ליות, מוכשרות אחת-אחת, שעבדו קשה מבוקר עד ערב, שבאו עם רקורד, באו עם עשייה, וגם הגיעו בסוף לתוצאות והביאו קבלות. פחות חברות כנסת, כמובן. והכי מטריד אותי שיש ירידה באכיפה נגד צרכני זנות ב-94% בשנת 2024. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה ממש – – – << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה שאומר שאין אכיפה בכלל, וגם מעט האכיפה שיש היא במרכז. בפריפריות אין אכיפה, על חקיקה שעכשיו – אגב, תכף הוראת השעה שלה מסתיימת, וחובה להאריך את זה. אבל איך אפשר לבוא עם נתונים אם אף אחד לא אוכף את הדבר הזה? מה אתם חושבים, שבמלחמה אין צרכני זנות? יש, גם במלחמה, גם בשנת 2023 וגם בשנת 2024. מי סובל הכי הרבה ב"צועדים אחורה, ממשלת ביבי"? השכבות החלשות – מעלים להן את הביטוח הלאומי, את ביטוח הבריאות, שיורד להן מהשכר. למעשה מי שהכי ייפגע מזה זה מי שמרוויח את שכר המינימום; הקפאת משכורות; הקפאת קצבאות ילדים, כשאחד מכל ארבעה ילדים חי מתחת לקו העוני. אחד מכל עשרה קשישים צריך לבחור בין תרופות לבין חשמל לבין אוכל – הוא יוכל לבחור כנראה רק אחד מהשלושה האלה. כמובן שגם התחבורה הציבורית יקרה יותר, מה שמקשה על מי שאין לו רכב. מי שאיתרע מזלו ובמקרה יש לו איזה רכב קטן שבו הוא יכול להקפיץ גם את הילדים לבית הספר, גם להגיע לעבודה, גם לעשות קניות, לעשות סידורים, אז מחירי הביטוח עלו לו ב-30%, וזה בגלל הסעיפים הקודמים, גנבות הרכב שעלו, אז כמובן שחברות הביטוח מעלות את המחירים של הביטוח. כמה התקדמנו קדימה עם ממשלת בנימין נתניהו באמון בכנסת? Don't hold your breath: האמון בכנסת צנח ל-18%, מ-50% לפני כ-20 שנה. נחשו מי היה ראש הממשלה רוב השנים האלה. איך פתאום אמון הציבור בכנסת צנח? זה לא קרה סתם. הממשלה זוכה לאמון של 25% בלבד, אבל בתי המשפט זוכים לאמון של 40%, ואחר כך עולים לכאן שרים ומסיתים נגד בתי המשפט, נגד השופטים, נגד היועמ"שית, נגד כל דבר שלא נותן להם לעשות מה שהם רוצים, שאנחנו אחריו מגיעים לתוצאות שהרגע הקראתי פה, אז מישהו כן צריך לעצור אותם. עומד כאן שר המשפטים, שאין לו רוב בוועדה. ועדה שהוקמה בכנסת הזאת שלו, כשהממשלה היא שלהם, ועדה שנבחרה עכשיו – אין לו רוב. הוא רוצה לשבור את החוקים כי אין לו רוב למנות נשיא לעליון, ואז הוא אומר: לא, הם יעצרו אותי, הם לא ייתנו לי לעשות מה שאני רוצה, איך אני אחריב את הדמוקרטיה כל כך מהר? ישראל ירדה שני שלבים במדד השחיתות העולמי. גם זה מאוד מפתיע, לאור הנתונים שאני קוראת. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> מזל שיש לאן לרדת. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> בואו, מספיק לראות מדי פעם חדשות על כל מיני שרים, שרות וחברי כנסת, כדי להבין איפה אנחנו נמצאים. על הדרך, הכלכלה מציגה נתונים חלשים: בשנת 2024, למרות גידול של 2% באוכלוסייה, הצמיחה היא רק 1.2%, מה שאומר צמיחה שלילית לנפש של 0.8%. על זה אף אחד לא יספר לכם בערוץ 14. כמובן שהלכנו אחורה גם בתחום זיהום אוויר, ואנחנו במקום ה-56 מתוך 134 מדינות. גם זאת נקודה לציון. הלכנו אחורה בתחום גיוס חרדים ושוויון בנטל; אחורה בימים רבים של מילואימניקים, שנאלצים להיעדר מעל שנה מהבית, מהעסק, מהעבודה ומכל מקום; אחורה בפתיחת עסקים קטנים – שאגב, זה המעסיק הגדול ביותר במשק, אז זה אסון לכלכלה; אחורה בשיח; אחורה בקרע ובשסע; אחורה במוסר. גיבורי התרבות שלנו הפכו להיות אנסים, פושעים וחשודים, ואם אפשר להביא להם מדי פעם פיצות, אז מצוין. אבל בדבר אחד עלינו. קינלי, אני רוצה לספר מהו הדבר האחד שעלינו. יכול לנחש? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נו, נו, אני במתח. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה במתח. ירידה מהארץ – בזה עלינו. 82,000 ישראלים ירדו מהארץ. הרי הם עושים את זה כל הזמן, הם עומדים פה ואומרים: תלכו, אתם לא ציונים, מי שעוזב את הארץ הוא לא ציוני – רק להזכיר שהבן של ראש הממשלה לא בארץ כבר הרבה מאוד זמן, אז אולי כדאי להפנות את זה אליו – אבל הם עושים את זה כי הם מפחדים, כי הם מיואשים וכי הם דואגים לעתיד של הילדים שלהם. עכשיו, נשארו לי עוד שלוש דקות, שזה נחמד, ויש לי עוד מה לומר. אני רוצה לדבר קצת על חיסול ממוקד, כי לשמחתנו באמת, הממשלה יצאה למסע חיסולים ממוקד של יעדי טרור, רק מה קורה? ככל שרשימת החיסולים מחוץ למדינה, לשמחתנו, מתחילה להיגמר, הממשלה עוברת לחיסול ממוקד בתוך המדינה. איך זה קורה? פשוט מאוד, מכניסים את המילה "טרור" לכל הצעת חוק, והינה עוברים לחסל את הטרוריסטים בתוך המדינה. להלן – אני רוצה להקריא – רשימת הטרוריסטים החדשה: כמובן מערכת המשפט ובג"ץ – רשימת חוקים שבאה למנוע ביקורת שיפוטית ולהוציא סמכויות שיפוטיות ממערכת המשפט ולהעביר אותן, למי? כמובן, לשרים ולממשלה. היועצת המשפטית לממשלה – החלשה וניסיונות לפטר אותה; המפלגות הערביות – הקלה על פסילת מועמדים ערבים מהשתתפות בבחירות, כולנו יודעים מה הסיבה, פשוט תוסיפו לזה את המילה "טרור", אבל המטרה היא למעשה שאף אחד לא יוכל להקים ממשלה חוץ מהם; התקשורת החופשית – סגירת התאגיד הציבורי, מתן סמכויות בלתי מוגבלות לשר התקשורת בסגירת ערוצי תקשורת; מוסדות החינוך והאקדמיה – שלילת תקציב ממוסד חינוך שמעסיק עובדי הוראה שמזדהים עם טרור; הרחקת סטודנטים שמזדהים עם טרור – למרות שיש חוק לגבי מי שהוא תומך טרור, גם מזדהה עם טרור; יש חוק, אפשר להתקשר למשטרה, לא צריך להוסיף חוק על חוק על חוק, אף אחד לא בעד טרור; הקלה על שימוש באמצעים שיקלו על מעצר מפגינים, הגשת תלונות נגד מפגינים; אזרחי מדינת ישראל, שלילת זכויות בסיסיות. המשלה מסמנת מחדש את המטרות, והפעם הן קרובות מתמיד. לפי ההגדרה החדשה, כל מי שמביע ביקורת, מפגין או מוחה, הופך לחשוד. עיתונאים? מסיתים. אנשי חינוך? מנפחי רעיונות מסוכנים. פעילים חברתיים? כמובן שהם סכנה לציבור. המסר ברור, אין מקום לדעות שונות או שיח ביקורתי. אם כל זה נשמע לכם כמו תרחיש קיצוני, זכרו: מהפכות תמיד מתחילות בצעדים קטנים, עטופות במילים כמו "מלחמה בטרור", "ביטחון", "משילות". זה בספר של כל דיקטטורה שקמה. לכן הגיע הזמן שלנו כחברה להתעורר, לעצור ולשאול: האם אנחנו מוכנים לתת יד לרמיסת הדמוקרטיה? האם נעמוד מנגד בזמן שהמושג טרור מנוצל כדי להשתיק אותנו, כדי לגזול מאיתנו זכויות? המאבק הוא לא רק על החוקים אלא על הנשמה של המדינה, על הערכים שמחזיקים אותנו יחד. כי אם נשתוק היום, מי ישמור עלינו מחר? תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדוברת הבאה, חברת הכנסת מירב כהן, גם לרשותך 20 דקות, בבקשה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש, אני חייבת לשתף שעבורי אלו ימים מאוד מאוד כואבים, ממש ימים שחורים. לוויה רודפת לוויה, שבעה רודפת שבעה, עוד ועוד בשורות מאוד מאוד קשות. אני חייבת לשתף במה שיושב לי על הלב. תראו, אפשר להתווכח עם מה חברי הממשלה וראש הממשלה ידעו לפני 7 באוקטובר, מה הם ידעו לפני 06:29 בבוקר, היו התראות, לא היו התראות. ברור שאנחנו מוקפים אויבים קשים מאוד, ו-7 באוקטובר, האסון הזה קרה לנו, ובאמת יש דיון נפרד מי ידע, מה ידע, אלו דברים שצריכים להיחקר. אין ויכוח – כולם יודעים – אין ויכוח שאתה, ראש הממשלה, יודע ועדיין בוחר ביודעין למשוך את המלחמה הזו עוד ועוד עם מחיר הדמים הבלתי-נסבל כבר 15 חודשים, שאלוהים ישמור. כל תפיסת הביטחון של מדינת ישראל שצריך להכריע את המלחמה מהר בשטח האויב, כל מה שרבים רבים למדו ויודעים לפניו, וגם הוא יודע, לא מיושם. ואת זה הוא עושה ביודעין, ויש לזה מחיר כבד מנשוא. אז את זה הוא יודע. הוא ביודעין לא מקים ועדת חקירה ממלכתית. ביודעין, לא בשוגג. ביודעין הוא לא חוקר את הדברים, ביודעין הוא לא מתקן את הליקויים וביודעין הוא לא מונע מוות שיכול היה להימנע אם היינו רק מתקנים את הליקויים ומפיקים את הלקחים. כל זה ביודעין. ביודעין הוא מחליש את המדינה שהוא עומד בראשה כשהוא מקדם, תוך כדי הלחימה הקשה, חוק השתמטות במקום להראות לאויבים שלנו מסביב שאנחנו חזקים ויש לנו חוסן. הוא מקדם חוק השתמטות כשלצבא חסרים 12,000 לוחמים. בלי בושה. הוא לא יכול להגיד על זה שהוא לא ידע. הוא יודע, והוא ממשיך לעשות דברים נגד האינטרסים של המדינה, משיקולים זרים. כולם צריכים לראות את זה ולגנות את זה ולא משנה אם יש להם תפיסת עולם ימנית או שהם שמאלנים. זה לא אינטרס של המדינה התנהלות כל כך לא עניינית. אז אפשר להתווכח מה הוא ידע או לא ידע לפני 7 באוקטובר, אבל כבר 15 חודשים שהוא יודע את כל הדברים האלה ובוחר שלא למצות את המלחמה, בוחר שלא להקים ועדת חקירה ממלכתית לתיקון כל התקלות הללו, ובוחר לקדם חוק השתמטות במקום לגייס את כולם ולאחד אותנו אל מול האויבים שלנו. וזה ייזכר לו לדיראון עולם, וכל מי שמשתף עם זה פעולה, בין אם בצורה אקטיבית ובין אם בשתיקה, עושה פשע גדול, פשע נגד העם היהודי ונגד המפעל הציוני. אני רוצה להתייחס לסכנות שאורבות בימים אלה לחיילי צה"ל הגיבורים שלנו. הלוחמים הגיבורים שלנו, שסיכנו ועדיין מסכנים את החיים שלהם, שהקריבו חיי משפחה, שהקריבו פרנסה, שנותנים לנו, לעם ישראל, את כל מה שיש להם לתת. לצערי הם גם הראשונים לשלם את מחיר הפופוליזם המסוכן של הקואליציה הזו, של השותפים לקואליציה הזו ושל האנשים שבימים אלה מגינים על הפורעים שפרצו לשדה תימן. זה מה שקורה כשחברי כנסת עבריינים וחסרי אחריות, שקוראים לעצמם "ימין על מלא מלא", בפועל מספקים תחמושת לארגונים של שונאי ישראל: מ', חייל קרבי, הוברח מסרי לנקה כדי שלא ייעצר בגין שירותו הצבאי בעזה. לוחם אחר, שנסע לדרום אמריקה, נמלט מברזיל לפני שהרשויות הספיקו לעצור אותו בגין חשד לביצוע של פשעי מלחמה. תלונה נגד חייל שלישי הוגשה גם בארגנטינה, ואלה רק המקרים שדיברנו עליהם השבוע. זה רק הפרומו למה שעתיד לקרות. כולם צריכים לשאול את השאלה אם הממשלה הזו באמת מספקת הגנה, באמת מגינה על החיילים הגיבורים שלנו. השכפ"ץ של החיילות והחיילים ביום שאחרי המלחמה זו מערכת המשפט בישראל, ומה שלוין, שיקלי, גוטליב, סוכות ואחרים עושים זה הלכה למעשה להוריד ללוחמי צה"ל את השכפ"ץ, לשלוח אותם לשדה הקרב הבין-לאומי ללא כל הגנה. הקיום של מערכת משפט עצמאית וחזקה, כזו שבמידת הצורך גם יודעת לעשות בדיקות ולחקור דברים חמורים גם בצד שלנו – זה שאנחנו לא מחזקים את מערכת המשפט, זו לגיטימציה לחקור ולשפוט ישראלים בחו"ל. אם היינו יכולים לבוא ולומר: סליחה, מערכת המשפט שלנו בדקה את הנושא, מערכת משפט עצמאית, שקופה, הגונה, חקרנו ובדקנו, וגם הענשנו את מי שצריך להעניש, אם יש כאלה, אז הייתה לנו לגיטימציה מול העולם. בטיוח הזה, העובדה שלא בודקים את הדברים מעודדת מדינות זרות לשתף פעולה עם מסע ציד של ארגונים פרו-פלסטיניים שהם נגדנו. הזהרנו, זה לא שלא הזהרנו. הזהרנו מראש שזה מה שיקרה, והזהרנו בזמן אמת. אמרנו שוב ושוב: צה"ל הוא צבא מוסרי, הצבא הכי מוסרי שיש, ששומר על סטנדרטים ערכיים הכי גבוהים שאפשר במצבים בלתי אפשריים, ודווקא לכן חריגה מהנורמות שאנחנו מצפים להן מהחיילים שלנו חייבת להיחקר. מדוע? כי אנחנו לא רוצים להכתים 99.99% מהחיילים הגיבורים שלנו שלא עשו ולא יעשו שום דבר פסול. בזה שאנחנו לא בודקים מקרים בודדים אנחנו מכתימים את כולם, אנחנו, במו ידינו, מסירים את השכפ"ץ שמגן על חיילי צה"ל. אלפי לוחמים עלולים להתקשות לצאת מגבולות הארץ, אבל לממשלה הזאת לא ממש אכפת. אולי זה קשור בעובדה שחלק גדול מראשי המפלגות בקואליציה הזאת הם משתמטים וחסרי אחריות. הם פה כדי לקחת את החלק שלהם, את המזומנים למטרות שלהם. הם פה בשביל לעשות סיבוב, סיבוב בכל מחיר, גם אם הסיבוב הזה יהיה על גבם של הלוחמים. אחר כך, מאיזה ריזורט בתאילנד הם בטח יקבלו הנחיות ממיאמי ויצייצו על זה שהעולם הוא אנטישמי ושזו אשמת אחים לנשק. הם לרגע לא יבואו וייקחו אחריות על המעשים שלהם. אני רוצה להתייחס לנושא מאוד חשוב בעיניי, והוא הקמה של ועדת חקירה ממלכתית. העובדה שאנחנו 15 חודשים אחרי 7 באוקטובר ועדיין לא הוקמה ועדת חקירה ממלכתית מלמדת שהממשלה הזו מעוניינת לקבור את האמת. לקבור את האמת עם האנשים שנרצחו, שנטבחו, ועם החללים שנפלו בקרב. ברור שככל שהזמן עובר הראיות נעלמות, עדויות מתואמות. ואת זה כמובן יודע ראש הממשלה היטב, מכיוון שכשהוא היה באופוזיציה, כחבר אופוזיציה הוא דרש להקים ועדות חקירה ממלכתיות על דברים קטנים יותר מטבח 7 באוקטובר, והוא דרש להקים אותן מהר לפני שהעדויות ילכו לאיבוד. הליכוד בראשותו של נתניהו לפני שנתיים, לא היסטוריה רחוקה, לפני שנתיים, היו באופוזיציה, ודרשו מהממשלה להקים לאלתר שתי ועדות חקירה ממלכתיות, לא אחת. האחת בנושא הסוהרות, הפרשה שהייתה סביב נושא הסוהרות; פרשה חמורה אבל כמובן לא מתקרבת לסדר הגודל של טבח 7 באוקטובר ול-2,000 איש שהלכו לעולמם. הפרשה השנייה זאת פרשת הרוגלות. גם, הכול נושאים חשובים, אבל בואו תסכימו איתי שזה פחות בוער מטבח 7 באוקטובר. עכשיו, לפני שנתיים היה להם אמון מלא במערכת המשפט, לא הייתה שום בעיה עם השופטים. עכשיו פתאום לא מאמינים לשופטים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> האם נשמעה צביעות גדולה מזו? האם האמון במערכת המשפט והצורך לרמוס אותה זה הכול עניין של פוזיציה ואינטרסים פוליטיים? אין גבול לציניות? מי שאין לו מה להסתיר לא צריך לפחד מהקמת ועדת חקירה ממלכתית, אבל מי שיודע שהוועדה הזו כמובן תתעכב על העובדה שבמשך שנים הוא העביר כסף מזומן לאויבים הכי גדולים שלנו, אז הוא חושש, כנראה חושש בצדק. זה לא יעזור לו. חובתנו המוסרית לספק תשובות למשפחות הנרצחים, למשפחות החללים, למשפחות החטופים, וחובתנו לתקן ליקויים כדי להציל את הנפשות הבאות. ועדת חקירה קום תקום, לא יעזור לאף אחד. אם זה לא יקום בקדנציה הזו, זה יקום בקדנציה הבאה. אבל הצדק ייעשה, אי-אפשר לעצור את זה. זה חזק מדי, זה מחדל גדול מדי, את זה אף אחד לא יצליח לטייח. נחרת בי אירוע שהיה פה בכנסת כשהגיעו משפחות שכולות לדבר בפני ועדת החוקה של הכנסת. הן הגיעו להתארח בוועדה בראשותו של חבר הכנסת שמחה רוטמן וביקשו לדבר בפניו. רוטמן הקצה לכל אחד דקות ספורות, וכשהם גלשו, שני הדוברים שהוא הסכים להם לדבר, זה עלה לו על העצבים. לא היה לו זמן עבורם, והוא פשוט קם הלך. ולא רק שהוא קם והלך, הוא גם הורה להוריד את שידורי הכנסת, הורה לנתק למשפחות את המיקרופון ולא חזר לאולם הוועדה. אני בחרתי דווקא להישאר שם ולהקשיב להם. אז זה לא מצולם. רציתי לכבד את האנשים האלה. ודבריו של אבא של אלרואי בן שטרית, זיכרונו לברכה, שנפל בקרב בהגנה עלינו ב-7 באוקטובר, ששמו רפי בן שטרית – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> ראש העיר בית שאן לשעבר. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא אמר דברים שאני אקח איתי לעד. הוא בא ואמר: תקשיבו, אני בן לציונות הדתית, גדלתי בבני עקיבא, הילדים שלי התחנכו בבני עקיבא, אף אחד פה לא יכול להתחרות בתפיסת העולם הימנית שלי. אני בית-שאני ואני אכבר ממלכתי – ואני דורש ועדת חקירה ממלכתית, לא פריטטית ולא פתטית. אלה דבריו שלו. למה חשוב להביא את הדברים האלה? כי ישבו שם אנשים מהשמאל ומהימין, מזרחים ואשכנזים, ואמרו: בסוף טבחו בילדים של כולנו. הילדים של כולנו נפלו בקרב, הילדים שלנו מתו במסיבה, זה הכאב של כולנו. ולכן חשוב להקשיב לאנשים האלה, שלרגע לא ינסו לצבוע את הבקשה הכל-כך בסיסית שלהם בצבעים פוליטיים. אין לזה שום קשר לפוליטיקה, יש לזה רק בסיס אחד: הרצון לעשות צדק, לתקן את הליקויים ולהציל נפשות. פשוט עניין של הצלת נפשות. הינה, הגיע חבר הכנסת רוטמן, חזרתי על דבריו של רפי בן שטרית, שלא רצית להקשיב לו בוועדה שלך, אז חזרתי על הדברים. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> מירב, מירב, אני מקווה – – – << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> חבל, חבל שלא הקשבת לו. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> מירב, אני מקווה – – – << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה היה אחד מאירועי השפל החמורים ביותר שנכחתי בהם בכנסת ישראל. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> מירב, אני מקווה שיום אחד – – – << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כזאת אטימות לא ראיתי, באמת שלא ראיתי. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אני מקווה שיום אחד את תמצאי לעצמך מספיק עשייה פרלמנטרית שלא תצטרכי לא אותי ולא את משפחות החטופים כדי שיהיה לך על מה לדבר. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני הבעיה. אני צריכה את משפחות החטופים כדי שיהיה לי על מה לדבר. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> עשייה פרלמנטרית אין. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה לא מתבייש. אתה צריך להשפיל מבט. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> כשאין עשייה פרלמנטרית, אז צריך לשקר. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> להשפיל מבט, לבקש סליחה ולתת לו לדבר כמה שהוא רוצה. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אין עשייה. יש אנשים שעושים, ויש אנשים שמשקרים. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה שלא נתת לו לדבר, זאת בושה גדולה לך ולמשכן. אתה מבייש את המקום הזה. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> יש אנשים שעושים, ויש אנשים שמשקרים. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ראינו את העשייה שלך, לאן היא הובילה אותנו, חבר בקואליציית 7 באוקטובר; עשייה שפילגה את העם והובילה אותנו לשפל שלא היה כדוגמתו. במקומך הייתי משפילה מבט, ובטח שהייתי מורידה ומרכינה את הראש כשמשפחה שכולה באה ומבקשת לדבר בדיון שלי. בושה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בושה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> באמת בושה. לא ראיתי משהו בסדרי גודל כאלה. אין פרות קדושות פה, על הכול ניתן לדפדף. נעבור לעוד נקודה כואבת, מהלך ההשתמטות שהקואליציה הזו מקדמת תוך כדי לחימה. בא שר ההשתמטות ישראל כץ, שמונה במסגרת דיל פוליטי, ומה הוא מציע לנו, מה הוא מציע לנו? הוא אומר לנו: בואו, להלן הצעה: בתוך שבע שנים 50% מהחרדים יגויסו. שבע שנים, אלוהים יודע מה יהיה פה בעוד שבע שנים. זה כמו לבוא ולומר: תקשיבו, יש לי קרקע חקלאית, בתוך שבע שנים יהיה אפשר לבנות פה למגורים, מוכר אותה נסיך ניגרי במחיר טוב. אין מה לייפות פה את הסיטואציה. בן אדם מונה במסגרת דיל פוליטי – החרדים רצו חוק השתמטות, גלנט הפריע להם, הם אמרו: אין בעיה, נזיז את גלנט, נביא שר שיעשה את מה שאומרים לו לעשות. מונה כץ, ועכשיו הוא בסך הכול משלם את חלקו בעסקה. שמעתי היום שהוא מהלך אימים על הרמטכ"ל. תוך כדי מלחמה הוא מאיים עליו שהוא יפטר אותו. אז זה בסך הכול התשלום שהוא משלם בשביל התפקיד הזה שהוא קיבל, להיות שר ההשתמטות של מדינת ישראל. אנחנו צריכים אך ורק פתרון אחד – חוק גיוס שווה לכולם. כל מי שהוא בן 18 שילך לצבא. דתי, חילוני, חרדי, מרוקאי, אשכנזי, זה לא משנה; פריפריה, מרכז, כולם לצבא. לא יהיה צורך לא להכניס אנשים לכלא ולא להשתמש בשום כלים מרחיקי לכת. רק דבר אחד לעשות, את כל מפעל הכספים שמוזרם היום למשתמטים – לעצור. אין שום סיבה שמי שמשתמט, צעיר ובריא, יקבל פרס כספי וזכויות יתר על כך שהוא משתמט. הנחות במעונות, למה לתת לו ולא לתת למתגייס? הנחה בארנונה, למה לתת לו ולא למתגייס? הטבות בדיור, למה לתת לו ולא למי שמשרת? זהו, רק לעצור את הקצבאות האלה לאברכים, זה הכול. אתם לא רוצים להתגייס, אל תתגייסו, אבל תפסיקו לחיות על חשבוננו בזמן הזה. דבר סופר-אלמנטרי, שאם הוא יקרה אנשים מעצמם יתגייסו, כי היום מכריחים אותם ומענישים אותם אם הם מעיזים לבוא ולקחת חלק בנטל. ובציבור החרדי אני חושבת שיש הרבה מאוד צעירים שיבואו, וכבר היום היו רוצים לבוא ולהתגייס ולהיות מתחת לאלונקה. רק ההנהגה שלהם, שרוצה לשמור אותם כנועים, חלשים ותלויים בהם, מונעת את זה. אז כל מה שצריך לעשות זה לעצור את המכונה המשומנת הזו, שמזרימה כל כך הרבה כסף למנגנון החרדי, שמבטיח שהם לא יתגייסו. לא צריך מעבר לזה. יש היום למעלה מ-90,000 צעירים חרדים שיכולים וצריכים להתגייס. לצבא חסרים 12,000 לוחמים. צריך לשלוח לכל ה-90,000 צווי גיוס. ממה שאני למדה, מהנגלה הראשונה של צווי הגיוס שנשלחו – שלחו 3,000 צווי גיוס – פחות מ-300 התייצבו בלשכת הגיוס. זאת אומרת פחות מ-10%, רק לשלב הראשון, של להתייצב בלשכת הגיוס. זה אומר שכדי להגיע לסדרי גודל של עוד 12,000 לוחמים צריך לשלוח לכולם עכשיו. צריך לעבוד במקביל. אנחנו כבר לא בסרט שזה דיון ערכי מוסרי על שוויון במדינת ישראל; אנחנו כבר בסרט שבו ללא לוחמים נוספים נשקפת סכנה לקיומה של מדינת ישראל. אסור לנו להתפשט מהערכים שלנו ואסור לנו לירוק בפני המשרתים והמגינים על מדינת ישראל. ממשלה שמקדמת בימים כאלה חוק השתמטות זו ממשלה שפועלת נגד מדינת ישראל. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. שלושת-ארבעת חברי הכנסת, והשר למורשת, נכון? צדקתי, נראה לי. מורשת, מסורת, לא זוכר. אדוני היושב-ראש, דווקא אני אשמח אם אולי תוכל לעזור לי – אתה מכיר את העיתון "בקהילה"? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> שמעתי. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לאיזה – תן לי שנייה ברמת – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> כללי מאוד. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כללי? אין ליטאי, חסידי וזה? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לא, לא, לא. נראה לי שזה אפילו סוג של נועז כזה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אה, הוא פורץ דרך, אתה אומר. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לא, סוג של כאילו ידבר על דברים שאחרים לא ידברו. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אה, אוקיי. ו"משפחה"? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> גם. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> גם. אוקיי. אז אני שמתי לב עכשיו, לפני שעליתי, לשתי כותרות, אדוני היושב-ראש – אני רוצה שתשמע, חבר הכנסת מיקי לוי – שתי כותרות מעיתונים שהם כלליים במגזר החרדי, עם תפוצה יחסית רחבה, קראתי, של מעל ל-15%–20% בערך. יש לו תפוצה רחבה – חדשות "בקהילה". אנחנו בשבוע שיש יותר משישה נופלים, שישה נופלים השבוע. כותרת גדולה: "המלחמה עולה שלב – עולם התורה נלקח בשבי". זה בעיתון "בקהילה". ובעיתון "משפחה" יש תמונה של גפני מצד אחד, וגולדקנופ – כן, טייבי, אמרתי, התייעצתי עכשיו על העיתונים. לא היית לידי, בדרך כלל אני שואל אותך. אז בעיתון "משפחה" גם גולדקנופ, גם תמונה של גפני, ורשום שם בכותרת "שותפות חד-צדדית", כשכמובן מדברים על חוק הגיוס, שאתם, אין מה לעשות, מאוד מאוד מעוניינים להתגייס. חלילה, אף אחד לא יחשוד שאתם מעוניינים להשתמט מהצבא. אבל אני תוהה ברמת העורכים – אני לא ערכתי עיתון, אבל ברמת הנתק, איך היית מגדיר את רמת הנתק, עם שישה נופלים השבוע לייצר שתי כותרות כאלו, מאחד עד, בואו נגיד, שתיים? באמת, כאילו, אתה יודע, לפעמים אומרים: אה, את מה שאתה חושב תשמור לעצמך. אבל למה אתם שמים לנו את זה בפנים? כאילו, שישה נופלים, ואלו הכותרות שלהם. וגפני, אני מחבב אותו פלוס. יש שני צדדים לגפני – הגפני של חיי דיומא, כשלרוב אנחנו מסכימים על הרבה מאוד דברים; אבל אם אתה עכשיו אומר לו את המילים "חינוך עצמאי", "אופק חדש" – אלו כמה מילות קוד שאתה מדליק אותו, או חס וחלילה "גיוס". אני הפכתי להיות הרשע. איך הוא אומר לי? אני מדייק: אני רשע. למה אני רשע? כי אני רוצה שיהיה חינוך ממלכתי במדינת ישראל. אני לא רוצה רשתות חינוך פרטיות, רחמנא ליצלן. אני רוצה שמורים ומורות יקבלו בדיוק מה שמגיע להם. אני לא רוצה שאתה תנהל רשת חינוך פרטית. אז אותו כנ"ל בגיוס – הם כל הזמן נגד הגיוס. אני לא מצליח להבין את זה. אני לא מצליח ליישב איך אתם חיים איתנו פה ועדיין שומרים על העמדה שאי-אפשר לדבר איתכם על זה. באמת. אגב השתמטות, שר הביטחון, שר שמונה – ואת זה לא אני אמרתי אבל כולנו יודעים: הוא מונה לא בזכות כישוריו, לא בזכות שום דבר, הוא מונה רק כדי להעביר את חוק ההשתמטות. ואני חייב – אולי אתם תעזרו לי, אני לא הבנתי מי הוציא היום את ההודעה נגד – לא נגד דובר צה"ל אלא נגד הרמטכ"ל. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הדובר שלו. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא הבנתי, כי רשום "דובר שר הביטחון" – סליחה, שכחתי את שמו. אז הוא דיבר, הוא דיבר על הגרי, הוא דיבר – מה זה המנהג הזה? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מיהו בכלל. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, עזוב מיהו בכלל. נניח שיש לך ביקורת, מה, אתה איבדת את היכולת להרים טלפון? הבן אדם רמטכ"ל, הוא לא נאור, שאתה יכול לצעוק עליו פה במליאה או לצחוק עליו או לעשות לא יודע מה. תרים טלפון, קצת כבוד. ברור שהוא כשל. לא, אתה בכלל לא כשלת. אבל ברור שהוא כשל. איזה, איפה, אין הגינות – הבן אדם בסוף, בואו נגיד, פלוס מינוס 40 שנה הוא נתן למדינה. אפס כבוד, אפס. הכול בשביל לרצות את הבייס שלו. הכול בשביל שיראו: וואו, אני הולך, אני עכשיו אצטלם עם טיל כתף, אני שר הביטחון. תראו איך אני עכשיו נוזף ברמטכ"ל. תראו איך אני עכשיו אומר לו שהוא צריך – איך הוא אמר לו? לא ייתכן מצב שבו יצטייר שצה"ל חושש מביקורת ושקיפות ציבורית נדרשת, בטח נוכח חומרת האירועים שאירעו ב-7 באוקטובר, אמר שר הביטחון. וואו. ותדע לך, מאז שראיתי אותך מצטלם בבסיסים ומחזיק נשקים ומצטלם ליד תותחים – וואו, אתה כאילו שר ביטחון מדהים. אבל איך הוא אומר? שקיפות ציבורית, חושש מביקורת ושקיפות ציבורית. אמר זה שהוא שר בממשלה שלא עושה שום צעד בכיוון של שקיפות, כיוון של ועדת חקירה. ודיברה פה חברת הכנסת כהן מקודם על שתי ועדות חקירה, היא דיברה על הרוגלות ועל עוד משהו שהם רצו. אני כבר לא זוכר על מה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> על הרוגלות. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> היו שתי ועדות. לא משנה, נגיד על הרוגלות, צעקו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> המימד. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> המימד החמישי. עכשיו אני ראיתי – אני ממליץ לך בטוויטר על פריאל פלג, הוא קרנף ארכיון מטורף. תקשיב טוב, אתה זוכר את משחק גמר הגביע שהיה בין בית"ר ירושלים ובין – שכחתי, לא משנה, נגיד נתניה? סליחה, אני לא זוכר. הקהל פרץ לטדי, זה היה ממש לפני שנה והיה שם בלגן גדול. עשו דיון על זה בכנסת. חבר הכנסת דוידסון עשה דיון. ובאמת היה אירוע חמור. ואז חברת כנסת אחת ביקשה, חבר הכנסת מיקי לוי, היא ביקשה ועדת חקירה ממלכתית על האירועים, על פריצה של אוהדי כדורגל למגרש כדורגל. אני אתן לך שני – אתה יודע מה? כמה ניסיונות אתה רוצה כדי לנחש מי חברת הכנסת המצטיינת שביקשה ועדת חקירה ממלכתית על זה? אני לא אתן לך הרבה – קטי קטרין שטרית. היא מדברת ואומרת: צריך, נקים ועדת חקירה ממלכתית על זה. נשבע לך, תראה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מי זו אמרה? מי חברת הכנסת? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> קטי, קטי. לא שמעת שאמרתי. עכשיו, עצם זה שאנחנו צריכים להמשיך ולדבר על זה ולהמשיך לדבר על זה, ובאמת, באמת, שר ביטחון במדינת ישראל, יש לי הרגשה שהוא לא באירוע לחלוטין, זה אירוע מאוד מאוד מדאיג. הניסיון שלו אתמול להסתיר נתוני צה"ל בנוגע ליכולת לגייס, בנוגע לתשובה לבג"ץ, זה היה פשוט ביזיון בעיניי. אני באמת כבר לא מצליח להבין מה קורה במדינה. היה עוד קטע מעניין. השבוע התפרסם דוח ועדת נגל, שקבע את תקציב צבא ההגנה לישראל בשנים הבאות. חבר הכנסת מיקי לוי, קבעו שכל שנה יצטרכו להוסיף 30 מיליארד שקלים בערך לתקציב הביטחון. אני נורא נורא אשמח להבין מאיפה מביאים עוד 30 שקלים, לא 30 מיליארד שקלים. מאיפה אתם תביאו 30 מיליארד שקלים? איפה בתקציב הזה נגיד הגדלתם בסנטימטר את הפריון במשק, הגדלתם את מעגלי התעסוקה? איפה? איפה? איך תעשו את זה, אני משתגע. מאיפה הם יביאו את הכסף? הם פותחים, כל היום אתה שומע: צריך עוד חיילים בגדה המזרחית, ועכשיו עוד חיילים בגולן ובגולן של הגולן ובחרמון הסורי, פותחים מוצבים ועוד ועוד. מי יעשה את זה, מי? מי? מח"ט הגדה המזרחית החדשה גולדקנופ? או נגביסט החוד גפני? מי יעשה את זה? כמה עוד ימי מילואים נצטרך לתת? הכול בסדר, ועוד עולה שר החינוך היום וצועק: אני עושה עכשיו כנס של AI – זה נהיה שם קוד מאוד גדול, AI – עכשיו באקספו. מעניין אותי כמה מבתי הספר של גפני היו בכנס של ה-AI היום, כמה כלים הם קיבלו ברשתות החינוך הפרטיות שלהם להתמודד עם מתמטיקה, להתמודד עם טכנולוגיה, להתמודד עם אנגלית, שפה, עברית. מעניין אותי. ועכשיו, אתה יודע מה גפני תמיד אומר כשאני אומר את זה? הוא אומר לי: אבל תסתכל על התלמידות שלנו וציוני המתמטיקה שלהן. הוא כאילו מתעלם מזה שיש גברים. הוא תמיד מזכיר, פשוט מתעלם מזה. העיקר שהוא עושה שתי רגליים – אחת הייטק והשנייה זהות יהודית. אין משרד היום בממשלת ישראל שאין בו זהות יהודית. ויש אחד, המאסטר, הפרויקטור לזהות יהודית, אבי מעוז. במשרד התרבות יש זהות יהודית, בספורט יש זהות יהודית, בהתיישבות יש זהות יהודית, בחינוך כל-כולו יש שר שאמון על הזהות היהודית. כבר אין לתאר, כולם יהודים פה. אין, אתה לא יכול לזוז מטר בלי שיש לך יהודים. היום אני גם שומע פרסומות ברדיו של – אין שר במליאה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> יצא לשתות. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לשתות מה? מים מה – יהודיים? כשרים? לא, כי לא יוצאים ככה לשתות פה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא, צריך לעצור את הזמן, אדוני. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, לא נעצור את הזמן. לא באמת אכפת לי. אני לא באמת צריך אותו, שישתה. אוקיי, עכשיו הוא יגיד שאני מתעלל בו, לא. לא, לא, זה באמת בסדר. אוקיי, לא בסדר, מה שתרצו, לא אכפת לי. כל עוד אתה שותה מים יהודיים, אין לי שום בעיה שתשתה מים, הם סתם החזירו אותך. << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> קפה שחור. קפה שחור, לא מים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא ביקש שיחזירו אותך. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שתה, שתה, הכול בסדר. אם קפה שחור בהכשר של בג"ץ, אתה יכול לשתות אותו. << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> בד"ץ, בד"ץ. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אה, בד"ץ? מה תופס יותר – מי שאל את זה היום – בג"ץ או בד"ץ אצלך? שאלה מיותרת. << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> תלוי בוועדת חקירה – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> איך אמרת – פרה-פרה. אין. אתה תיכנס לספרי ההיסטוריה של מדינת ישראל, פרה-פרה. << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> "אשיבה שפטיך כבראשנה". לא שחיתות ולא בלגנים. זה מה שצריך. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא שחיתות ולא בלגנים? אתה יודע באיזו קואליציה אתה? << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> אני יודע. זו שמצילה את מדינת ישראל. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הקואליציה שלך נותנת פרנסה לכל עורכי הדין במדינת ישראל. הקואליציה שלך, חצי ממנה הולכת להיכנס לכלא. << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> היא מעסיקה את עורכי הדין, אז לכאורה אתם צריכים להגיד תודה, לא? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אגיד תודה? << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> לא יודע. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה לשאול אותך אם אני אגיד תודה על זה, בסדר? אני עכשיו אעבור על השמות איתך, בגלל שאמרת שהקואליציה שלכם – בנימין נתניהו מואשם. << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> מי האשים אותו? אה, תפרתם לו תיק, אז הוא מואשם? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מי האשים אותו? הפרקליטות, היועץ המשפטי לממשלה, שהוא – – – << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> אהה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא בחר? איזו אחדות בסיעה. אין, אין, איזו אחדות. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אם הפרקליטות – – – << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> נאור, נאור, תענה "אמן". << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אמן על מה? << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> כוס קפה. << קריאה >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << קריאה >> אתה יודע מה קורה כשהוא לא שותה קפה? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שהכול נהיה בדברו? רק שתדע, אדוני השר, אתה לא יכול להכניס קפה ככה למליאה. << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> אוקיי. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא שאני עכשיו אהיה על התקנון, על הסנטימטר, אבל הבנתי שהיום מקפידים על תקנון, אז נפלת בדיוק על היום הלא-נכון, מה שנקרא, נפלת על היו"ר הלא-נכון. << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> אני אשב שם. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, לא, הכול בסדר. תשב. לא באמת אכפת לי, אבל חלילה אני לא רוצה להפר תקנון. אני אעבור איתך, רק כי שאלת למה אני חושב. יש לכם פה – – – << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> כמה דקות נשארו לך? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> כבוד השר, בלי כל קשר, עדיף לשתות שם. איפה שאין מחשבים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> עדיף. אני מרגיש כאילו באמת הייתי לא בסדר. גם קראתי לו להיכנס וגם הקפדתי על התקנון. איך אמסלם יקרא לי? מלשין, אבל בסדר. דיברנו על ועדת הכספים, ודיברנו על ה-30 מיליארד שקלים שאמורים להגיע כל שנה לתקציב, שאני, באמת אין לי מושג לאן הגיעו. אבל היום היה דיון בוועדת הכספים, חבר הכנסת מיקי לוי, על פיצויים שאמורים להגיע כבר שנה לעסקים. הדיון הזה נדחה לפני כמעט חודש וחצי. באו כל העסקים מהצפון, נסעו שעות על גבי שעות, בערך שש-שבע שעות הלוך-חזור – בוטל להם הדיון. וינון אזולאי הבטיח להם שאחרי שבוע גפני יכנס את הוועדה. היום הוא מצא לנכון לכנס את הוועדה ל-25 דקות דיון על זה שעסקים קטנים קורסים, לא קיבלו פיצוי מהמדינה – לא משנה עכשיו למה, כמה, איך, אני לא איכנס לרזולוציות. ואז הוא בא, וברוב חוצפתו, כי יש לו קטעים – הוא פתאום בא ומאשים אותנו, את האופוזיציה, שאנחנו פוגעים ביכולת שלהם לקבל פיצוי. עכשיו, אני מסתכל, ובאמת, היום יצאתי רבע שעה לפני, כבר לא יכולתי. הוא מאשים אותנו, כשהוא קובע את סדר-היום, הוא בוחר מתי ולמה וכמה לעשות דיונים. אגב, לא היה עוד תקציב, תקציב 2025. אנחנו עשרה ימים בתוך שנת תקציב 2025, למרות ששר האוצר אמר ששום דבר לא קורה בינואר, עשרה ימים אנחנו שם. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> שמונה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שמונה ימים, סליחה. אבל אני הלכתי – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> בסדר. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, ההפך, אתה צודק. אנחנו שמונה, אבל היום יום רביעי – חמישי, שישי, שבת – אנחנו נהיה 11 ימים, 12 ימים, ביום שני יהיה דיון ראשון. אתה צודק, סליחה על הטעות, 13 ימים בתוך – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> עבירה על חוק התקציב. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> עזוב. מיקי, בבקשה, תפסיק לצפות מממשלת ישראל שתעמוד בחוק, תפסיק. כל פעם אתה נדבק לזה, גם היום עם התקנון. אתה לא תקרא את חוות הדעת של היועמ"שית ותבוא לתקן פה את העניינים. הציפייה שלנו מהכנסת היא לא הגיונית. עכשיו, הוא מאשים אותנו בצורה שערורייתית שהוא בוחר כל פעם – כנ"ל עם הכספים שלו – כל פעם הוא שם את הדברים שלו לפני. כל פעם הוא דואג רק לסקטור שלו בראש ובראשונה. על הסקטור שלו הוא יפיל את הממשלה, על חוק הגיוס – שאולי עמיחי אליהו השר יהיה איתנו במעגל חפיפה על זה, שאתה חושב שצריך לגייס חרדים, לא בטוח. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא. הוא חושב, הוא שירת ביחידה קרבית. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אוקיי. אבל על זה גפני יפיל ממשלה. על זה גפני יפיל ממשלה, אבל על דברים אחרים, נניח, חטופים, הוא יגיד: אני בעד, זה ערך עליון ביהדות; הוא ישב מול המשפחות והוא יגיד להן: זה ערך עליון, אבל לא יגיד את המילים לבנימין נתניהו: אם אין חטופים, אם אין עסקה, אם אתה לא הולך עד הסוף עם זה ושם יד ומסיים את המלחמה ומגיע לעסקה. על זה אני לא אפיל לך ממשלה. אני צריך חוק גיוס. זה כל מה שמעניין – אופק חדש וחוק גיוס כל הזמן. וכל פעם שאנחנו מדברים על זה, אז אנחנו נהיים כאילו שונאי חרדים. אתה לא יכול להביע עמדה נורמטיבית שצריכה להיות בחברה מתוקנת, שמדברת על שוויון, שמדברת על ערכים, שמדברת על עזרה לזולת, שמדברת על "לא תעמד על דם רעך" – אתה לא יכול, כי אתה מצטייר כשונא חרדים. זה נהיה פשוט סיוט להיות פה, פשוט סיוט. ועומדים שרים ונכנסים שרים מתחת לאלונקה – תקווה חדשה, המחנה הממלכתי – אתם לא שמים לב למה אתם עוזרים, למה אתה מסייעים, עם המשחקים בארגז החול של בן גביר. עמדה חברת הכנסת מירב בן ארי וציינה את המספרים, אני לא אחזור עליהם, אבל אין סעיף אחד – אולי בפתיחת תיקים יש עלייה – אין סעיף אחד במדדי הפשיעה שעבד לטובתו. ומתי פרסמה משטרת ישראל את הנתונים לגבי פשיעה של 2023? עכשיו, שנתיים אחרי. מדינת חנמאל על מלא. אחרי שנתיים אנחנו קוראים, וסוף-סוף זכאים לראות את הנתונים. ואני לא אחזור עליהם, אבל הסיבה שבן גביר עושה את כל הבלגן הזה – כי זה טוב לו. הוא לא רוצה שאנחנו נדבר על הביצועים שלו, הוא לא רוצה שאנחנו נדבר על הכישלון שלו בתור שר. הוא לא מעוניין בזה, זה לא טוב לו. אני כבר אמרתי, בטח אחרי השבועיים הנוראיים שלו ושלכם, השר עמיחי אליהו, על המפלגה שלך, שאתם לגמרי זכאים לתבוע נפגעי עבירה. מה שהיה בפטריוטים לאיתמר בן גביר זה מינוס שלושה-ארבעה מנדטים. אם שרה נתניהו ביושבה במיאמי תובעת ומוכרת כנפגעת עבירה, אתם לגמרי במשחק. ואם בשרה נתניהו עסקינן, אני אחזור היום להתבטאות ולהבהרה שקיבלנו מחברי הכנסת של ש"ס, שעשו צעד. נשבע לך, אני באתי היום במטרה לברך – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ברור. באתי במטרה אמיתית לברך, להגיד: ואללה, אנשים אומרים את הדבר הכי רציונלי שיש. קרה מקרה, יש ועדת חקירה – אנחנו תומכים בזה. הכי רציונלי. היו אמיתיים. ישבתי בוועדה כשהם אמרו את זה – לא הם, רק חבר הכנסת אזולאי אמר את זה – ואמרתי: ואללה, הבן אדם אמר את שעל ליבו, כל הכבוד לו. ואז התעוררו במיאמי – השעה עכשיו 13:15, 13:20 – התעוררו מאפטר-פארטי, כנראה, או מה שהם עושים שם, לבראנץ', וקראו את האירוע. קראו את האירוע, קיבלו טלפון – יצאה הבהרה. מה אתם מבהירים את זה? אתם אמרתם את הדבר הכי נורמלי בעולם. יושבים חיילי מילואים, יושבות משפחות שכולות, יושבות משפחות חטופים – רוצים ועדת חקירה; רוצים שיתייחסו לרמטכ"ל שלהם כמו שצריך, רוצים ששר הביטחון לא ישחק עכשיו ב"הוא ענה לי, לא ענה לי", "אני אעשה לו כותרות, לא אעשה לו כותרות" – תהיה בן אדם, תרים לו טלפון. רוצים נורמליות. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> משפט אחרון. רוצים שדברים פה יהיו נורמליים. למה אתם לא מסוגלים להיות פשוט נורמליים? למה הכול אצלכם מעוות? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הכול בבלגן, הכול במינויים. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. הערב נמסר כי צה"ל ושב"כ השיבו את גופתו של יוסף אל-זיאדנה, זכרו לברכה, שנחטף ונהרג ב-7 באוקטובר. במבצע צה"ל לחילוץ גופתו של יוסף התגלו ממצאים המעידים על חשש לחייו של בנו חמזה. לצערי, שר הביטחון מיהר לצייץ כי גופות שני החטופים חולצו. תראו כמה אתם לא יסודיים ופוגעים במשפחות עצמן. גם החרה אחריו ראש הממשלה; גם הוא הוציא הודעה שהוא משתתף בצער המשפחה על שני הנרצחים. אלא שגופת הבן חמזה, לצערי, לא אותרה. אותרו סימנים המעידים כי אינו בין החיים, כך נמסר למשפחה. זה לא הפריע לראש הממשלה ולשר הביטחון חסרי האחריות לצייץ ששתי הגופות חולצו. גיבורי הטיקטוק. הנושא הבא שאני מבקש לדבר עליו זה חשיפת "כאן חדשות" של הפנייה של פלדשטיין לנתניהו לפני ההדלפה לבילד. בית המשפט העליון התיר לפרסם, לבקשת ynet והארץ, את הפרטים המלאים על השיחה של פלדשטיין עם נתניהו שנחשפה במהדורה. לפי עורך דינו סבוראי, פלדשטיין לחש לנתניהו באוזן אחרי מסיבת העיתונאים שהתקיימה סמוך להירצחם של ששת החטופים, וכך אמר לו: יש לי מסמך מהמקורות שלי באמ"ן עם אותו תוכן, רק יותר עדכני. אוריך ואני עובדים על להוציא אותו החוצה. כזכור, כנסת נכבדה, מה אמר נתניהו? אני לא מכיר אותו, הוא לא עובד בלשכת ראש הממשלה. כשהעבירו עובדות, אז הוא אמר: אה, כן, הוא עובד במשרד ראש הממשלה. עוד דבר מה. כזכור, נתניהו טען בזמן אמת שדבר המסמך נודע לו לראשונה רק אחרי הפרסום בבילד. מה אני אגיד עכשיו, שראש הממשלה משקר פעם נוספת? לא נעים, הוא ראש ממשלה. אני אגיד: ראש הממשלה, אינך דובר אמת. מה יגיד עכשיו ראש הממשלה? מה יגיד עכשיו ראש הממשלה שטען שנודע לו על המסמך מהתקשורת? אני אגיד לכם מה הוא יאמר: לחשו באוזני אבל לא שמעתי. כרגיל. לחשו באוזני אבל לא שמעתי. השבוע הזדעזענו מבקשה לפתוח בחקירה נגד המשפחות השכולות. עו"ד אבי הלוי, עורך הדין של הליכוד, פנה ליועצת המשפטית לממשלה לפתוח בחקירה נגד המשפחות השכולות על שימוש בסמלי המדינה. אתם שומעים? שימוש בסמלי המדינה. חצוף. נכון, יש חוק הסמל והדגל, אבל אין גבולות? לכם אין גבולות. תגידו, אתם השתגעתם? אתם השתגעתם לפתוח בחקירה נגד המשפחות השכולות, שעשו שימוש בסמל של מדינת ישראל, בחנוכייה, ושמו אותו על ועדת החקירה האזרחית שהם הקימו? פשוט השתגעתם. סיימתם לטפל במשפחות הנופלים? במשפחות התצפיתניות? סיימתם להביא ולהחזיר את כל החטופים? טיפלתם בכלכלה? הקמתם ועדת חקירה ממלכתית? זה מה שנשאר לכם? פתיחה בחקירה על המשפחות השכולות על שימוש בסמל המדינה? בחנוכייה? אתם פשוט השתגעתם, אתם פשוט איבדתם את הדרך. מי שמחלל ומבזה את סמלי המדינה זאת הממשלה הרעה הזאת, שלא מקימה ועדת חקירה ממלכתית לבחינת האסון הגדול ביותר שקרה מאז קום המדינה: רצח נשים וילדים, רצח מבוגרים, אונס נשים. אין לכם אומץ להקים ועדת חקירה ממלכתית, אבל יש לכם אומץ – "אומץ", כאילו אומץ – להוציא מכתב מעו"ד אבי הלוי, עורך הדין של הליכוד, ליועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה נגד המשפחות השכולות. ראש ממשלה פחדן, שאינו מסוגל להגיד שני משפטים: אני מקבל אחריות, וועדת חקירה ממלכתית. מרכז הליכוד, ממשלה רעה, עורך הדין של הליכוד אבי הלוי, מי שמבזה את הסמל הזה זה אתם. להיכן נעלם הליכוד הממלכתי? הליכוד של פעם, הליכוד של ז'בוטינסקי, הליכוד של מנחם בגין ז"ל, של שמיר, של לימור לבנת, תיבדל לחיים ארוכים, של בני בגין, דן מרידור, ייבדל לחיים ארוכים, ועוד רבים וטובים אחרים, עם ההדר הז'בוטינסקאי? איזו בושה. לאיזה ביב שופכין הידרדרתם – לדרוש לפתוח נגד משפחות שכולות על שימוש בסמל החנוכייה? מהלך כזה של פנייה ליועמ"שית לפתוח בחקירה של עורך הדין של הליכוד לא היה מבוצע ללא אישור של ראש הממשלה. תתביישו, אין לכם אלוהים. המשפחות השכולות ראויות יותר מכם לעשות שימוש בסמל המדינה. הן הקריבו את היקר להן מכול. תתביישו. השבוע קיימה הועדה לביקורת המדינה בראשותי דיון בנושא גיוס, גיוס בכלל, אדוני היושב בראש. כמובן התגלגלנו לנושא של גיוס חרדים לצה"ל, אדוני. צבא ההגנה לישראל כרגע נמצא בחוסר טוטלי, שמסכן אותנו, חוסר של לוחמים. אדוני היושב-בראש, 13,500 נפצעו; 827, היום כבר יותר, נפלו בקרב. תבינו, זה סדר גודל של אוגדה. אוגדה, אדוני היושב בראש, זה הרבה הרבה מאוד חיילים, הרבה מאוד גדודים, כמה חטיבות וכוחות עזר ללחימה. הפוקד על פי החוק, אדוני היושב בראש, הוא שר הביטחון. על פי חוק הוא הפוקד החוקי במדינת ישראל, הוא מאציל מסמכותו על צה"ל. החשש הגדול הוא שכדי לשמר את הממשלה יחוקקו את חוק ההשתמטות, דהיינו מכסות. נציג צה"ל אמר בוועדה לביקורת המדינה כי התוכנית בשנת 2025 הינה לגייס 4,800 לוחמים. זה יכולת הגיוס של צה"ל, כך אמר. כשאומר את זה תת-אלוף שי טייב, אני מכבד את מה שהוא אומר, אני מאמין לו. אבל הוא הוסיף ואמר, והכול מצולם: בשנת 2026 יוצאו צווים לכולם. צה"ל יוכל להכין את עצמו לקליטה של כל חייבי הגיוס. זאת התשובה המוחצת לדרג המדיני, שמבלף ומנסה לשנות. עוד נאמר בדיון הזה – שישמעו טוב אזרחי מדינת ישראל והמילואימניקים – שגדוד של 400 איש בסדיר חוסך שלושה גדודי מילואים – חטיבת מילואים שלמה, אם יש לה נספחים לחטיבה הזאת, תוספות של כל מיני נושאים מקצועיים. שר הביטחון, על פי הדיווח, נתן הוראה לצה"ל להשמיט את הציון הזה שבשנת 2026 צה"ל יכול לגייס את כולם. הוא פשוט לא היה מודע לדיון בוועדה לביקורת המדינה שבו הודה נציג צה"ל אל מול המצלמות, ומשם לקחו את זה גם אמצעי התקשורת, שב-2026 יוכלו לגייס את כולם. שר הביטחון, אני חייב להגיד, תלינו הרבה תקוות ביושר שלך, אבל אתה עובד אצל נתניהו. ישראל, ידידי, אתה מאבד את זה, אתה נותן הוראה: בתשובת המדינה לבית המשפט העליון להוריד את נושא 2026, שצה"ל יכול לבוא ולהכשיר את כולם. על פי הדיווח של ליאל קייזר, לצערי שר הביטחון אינו דובר אמת, שלא לומר משקר. הייתה דרישה של שר הביטחון להשמיט ולהסתיר פרטים עובדתיים כי צה"ל ערוך בשנת 2026 לקלוט את כל המתגייסים. צה"ל סירב לבקשתו להשמיט את זה. צריך להבין, על פי צה"ל 80,000 מלש"בים, מועמדים חייבי גיוס, נמצאים כרגע במגזר החרדי. אדוני היושב בראש, צריך להבין שזה עניין קיומי של מדינת ישראל. אין מאיפה לקחת חיילים, אין מאיפה לקחת חיילים אחרי ש-13,500 פצועים ירדו מהמצבה. רק לצורך – ב-2022 גויסו 1,266 חרדים, אבל מתוכם 886 חוזרים בתשובה. זאת אומרת, שרק 379 התגייסו. אני מברך על כך. אם יגייסו את המילואים בשנת 2026 – ואני אומר לך, אדוני היושב בראש, הבן שלי עם הצוות שלו, לאחר 208 יום בעזה יצאו לחופשה של שלושה חודשים, והיו עוד 42 או 43 יום בלבנון. הבן שלי והצוות שלו היו מנותקי קשר 12 יום. תאמין לי, לא ישנו. אבל – הבן שלי והצוות שלו ועוד רבים אחרים וטובים. אנחנו בפתחה של שנה חדשה, צה"ל עדיין מתמודד בגזרת עזה, צה"ל מתמודד בגזרת לבנון, בגזרת סוריה ובגזרת איראן והחות'ים. אם יגייסו את המילואים ב-2025 העלות למשק – תשמעו אזרחי מדינת ישראל – העלות למשק, הנזק הכלכלי, 30 מיליארד שקל. 30 מיליארד שקל כי המילואימניקים האלה מקבלים תמורה עבור השירות שלהם. אם החרדים יתגייסו, התל"ג למשק יגדל ב-150 מיליארד שקל לשנה. אדוני שר האוצר, אתה לא צריך לחפש מקורות תקציביים. אם תשחרר את המילואימניקים, כי יתגייסו מהמסגרות החרדיות, תחסוך 30 מיליארד שקלים תשלום למילואימניקים. אם החרדים יתגייסו, יהיו עוד 150 מיליארד שקלים לתל"ג לשנה. אלה המספרים ואין בלתם. אם חוק ההשתמטות יעבור, אנחנו, הצד העובד והמשרת, לא נחזיק מעמד. השר עמיחי אליהו, הציונות הדתית, שאני מסיר בפניה את הכובע – מגזר של גיבורים, אוהבי הארץ, מסרו נפשם רבים מהם, כמו אחרים, למען הגנת העם והמולדת – הציפייה של הבוחרים שלכם, של הציונות הדתית, היא שאתם לא תשתתפו בהצבעה על חוק השתמטות. אם אתם תצביעו בעד חוק השתמטות, הבוחרים שלכם יבואו אתכם חשבון. כדאי שתדונו על זה בתוך המסגרות שלכם. גודלו של המגזר החרדי היום – 12%. גודל מחזור הגיוס נכון להיום – כ-20%. בעוד עשר שנים, חברים, הם יהיו 35%, 35% מכלל האוכלוסייה. אני מברך על כך, מדינת ישראל תגדל באחוז היהודים בארץ הזאת, אבל זה נתון שנוגע לעצם קיומה של המדינה. אם לא תתגייסו ולא תשרתו ולא תעבדו, המדינה לא תחזיק מעמד. 65% לא יוכלו לקחת את כל מטלות המדינה על הכתפיים. ואני מדבר איתכם כלכלה וביטחון. עתיד מדינת ישראל, נתון על כף המאזניים בעוד עשר שנים. אם אנחנו לא נפתור את הבעיות עכשיו וכאן, איך אמר נציג צה"ל בוועדה – והוועדה שלי הייתה פתוחה, אדוני – יש צורך בעוד סנקציות אישיות, והדגש על אישיות, לכל מי שמשתמט מגיוס. הסנקציות הקיימות אינן מספיקות ואינן חזקות, כך אמר. הן מופעלות רק על מי שיוצא מהארץ, עולה במחשב, ואז מזמינים את משטרת נתב"ג, עוצרים אותו ומוסרים אותו למשטרה הצבאית. הסנקציות צריכות להיות אישיות, נוגעות בחיי היום-יום, כך אמר. ואני מוסיף: שלילת רישיון נהיגה, שלילת תקצוב ישיבה, שלילת תקצוב פעוטונים. נתניהו לא יכול לשמר את ממשלת המשתמטים. ולכן אני אומר לכם, אם אתם לא תתגייסו, המדינה לא תחזיק מעמד. וראו זה פלא, אחרי 248 יום הבן שלי מחזיק צו נוסף לסוף פברואר, הוא והצוות שלו, ל-70 יום. ואיך – אדוני היושב בראש, אתה יודע שאני מאוד מסמפת אותך ברמה האישית, אבל בוועדת החוץ והביטחון על הארכת ימי המילואים אתה וחבר הכנסת בצלאל נפלתם למארב הבטן שעשו לכם, הזעיקו אתכם להצביע בעד הארכת ימי המילואים. שניכם הצבעתם בעד הארכת ימי המילואים, ושניכם תצביעו בעד חוק ההשתמטות. איזה בושה. אנחנו, שמשרתים, הילדים שלנו – אנחנו לא ישנים בלילה, אנחנו כבר שמענו את הדפיקה בדלת – אתם מצביעים בעד הארכת ימי המילואים. לפחות לא הייתם באים שניכם להצביע. איזה בושה. תתביישו. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. ישיב חבר הכנסת רוטמן – אתה משיב משהו? אין צורך? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא, לא צריך. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> השר רוצה להשיב? לא. אם כן, להצעת החוק לא הוגשו בקשות רשות דיבור. נעבור להצבעה בקריאה שנייה על הצעת החוק, ואנחנו מצביעים על ההסתייגויות של קבוצת סיעת יש עתיד – חברי הכנסת יאיר לפיד, מאיר כהן, קארין אלהרר, מירב כהן, אלעזר שטרן, מיקי לוי, מירב בן ארי, רם בן ברק, יואב סגלוביץ', בועז טופורובסקי, מיכל שיר סגמן, עידן רול, יוראי להב הרצנו, ולדימיר בליאק, רון כץ, מטי צרפתי הרכבי, טטיאנה מזרסקי, יסמין פרידמן, דבי ביטון, משה טור פז, סימון דוידסון, נאור שירי, שלי טל מירון, ירון לוי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מצביעים רק על ההסתייגויות של יש עתיד. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> ברור. הסתייגות מס' 1, לפני סעיף 1, קבוצת יש עתיד. הצבעה. הצבעה מס' 14 בעד ההסתייגות – 6 נגד – 24 נמנעים – אין הסתייגות 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> שישה בעד, 24 נגד, ההסתייגות הוסרה – לא התקבלה והוסרה. אנחנו עוברים להצביע על הסתייגות מס' 28. חברים, אם כן, נעבור להצבעה על סעיף 1, כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 15 בעד סעיף 1, כהצעת הוועדה – 25 נגד – 6 נמנעים – אין סעיף 1, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> 25 בעד, שישה מתנגדים, אני קובע כי הצעת החוק התקבלה בקריאה שנייה, סעיף 1 כנוסח הוועדה התקבל. עכשיו נעבור להצבעה על ההסתייגויות. אז הסתייגות 28, הצבעה. הצבעה מס' 16 בעד ההסתייגות – 6 נגד – 26 נמנעים – אין הסתייגות 28 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> 26 נגד, שישה בעד, ההסתייגות לא התקבלה. נעבור להצבעה על הסתייגות מס' 29. הצבעה מס' 17 בעד ההסתייגות – 6 נגד – 24 נמנעים – אין הסתייגות 29 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> 24 נגד, שישה בעד, ההסתייגות לא התקבלה. נעבור להצבעה על הסתייגות מס' 30. הצבעה מס' 18 בעד ההסתייגות – 6 נגד – 24 נמנעים – אין הסתייגות 30 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> שישה בעד, 24 נגד, ההסתייגות לא התקבלה. נעבור להצבעה על ההסתייגות האחרונה, הסתייגות מס' 31, הצבעה. הצבעה מס' 19 בעד ההסתייגות – 6 נגד – 24 נמנעים – 1 הסתייגות 31 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> שישה בעד, 24 נגד, אחד נמנע, ההסתייגות לא התקבלה. אם כן, נעבור להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 140 – הוראת שעה) (תיקון) – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – קריאה שנייה, ארבעה סעיפים – קריאה שלישית – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> למה? הצבענו – יש רק סעיף אחד. סיימנו את ההסתייגויות. סעיף 1 התקבל, אין הסתייגות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> עברת ישר לקריאה שלישית. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> עכשיו אנחנו בקריאה שלישית על החוק. עוד פעם, נעבור להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 140 – הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ה–2024, כנוסח הוועדה, הצבעה. הצבעה מס' 20 בעד החוק – 25 נגד – 1 נמנעים – אין חוק העונשין (תיקון מס' 140 – הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ה–2024, נתקבל. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> 25 בעד, אחד מתנגד, אני קובע כי הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 140 – הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ה–2024, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. << הצח >> הצעת חוק הסדרת העיסוק בעבודה במערכת קירור או מיזוג אוויר, התשפ"ה–2024 << הצח >> [מס' מ/1578; דברי הכנסת, חוב' כ', ישיבה 61; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק הסדרת העיסוק בעבודה במערכת קירור או מיזוג אוויר, התשפ"ה–2024, לקריאה שנייה ושלישית. אני מזמין את חברת הכנסת חוה אתי עטייה להציג את הצעת החוק בשם יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה. בבקשה, גברתי. << דובר >> חוה אתי עטייה (בשם ועדת העבודה והרווחה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני השר עמיחי אליהו, שר המורשת של ישראל, בראשית דבריי אני שולחת מכאן תנחומים למשפחתם ברגע קשה זה – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברים, שנייה, היא שולחת תנחומים למשפחה, נא לכבד. << דובר_המשך >> חוה אתי עטייה (בשם ועדת העבודה והרווחה): << דובר_המשך >> – – ברגע קשה זה עם חילוץ גופותיהם של יוסף וחמזה אל-זיאדנה מרצועת עזה, שנרצחו בידי בני עוולה. אני מבקשת לחזק את כוחות צה"ל וכל גורמי הביטחון על מסירותם ועל המאמצים להשבת כל החטופים במהרה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אמן. << דובר_המשך >> חוה אתי עטייה (בשם ועדת העבודה והרווחה): << דובר_המשך >> בשם יו"ר הוועדה, חבר הכנסת ישראל אייכלר, אני מתכבדת להביא לפני הכנסת לקריאה השנייה והשלישית את הצעת חוק הסדרת העיסוק בעבודה במערכת קירור או מיזוג אוויר, התשפ"ה–2024. הצעה זו היא הצעת חוק ממשלתית שהוגשה בכנסת הקודמת והנוכחית, שהוחלט להחיל עליה דין רציפות. הצעת החוק מבקשת להסדיר בחקיקה, לראשונה את העיסוק במערכות קירור ומיזוג אוויר. מדובר בתחום שעד היום לא היה מוסדר בחקיקה, למעט ההסדרה הכללית שקיימת בחוק החשמל לגבי מי שעוסק בביצוע עבודות חשמל ובכלל זה מי שמבצע עבודות חשמל במערכות קירור או מיזוג אוויר. הרישוי החדש של העוסקים בתחום נדרש בעקבות התחייבויות בין-לאומיות של מדינת ישראל להוציא את גזי החממה הישנים משימוש, ולהפסיק את הייצור והשימוש בהם בשל פגיעתם בשכבת האוזון. על פי פרוטוקול מונטריאול, המדינות שחתומות עליו מתחייבות להפסיק את השימוש בגזי חממה שבהם נעשה שימוש במערכות מיזוג אוויר עד היום, ולעבור לשימוש בקררים חדשים שכוללים גזים דליקים, נפיצים ורעילים. עליית המסוכנות במעבר למזגנים מבוססי קררים ידידותיים לסביבה אך דליקים מחייבת הסדרה ורישוי של מערך העוסקים בתחום, באופן שיאפשר הכשרה מתאימה שלהם, רישוי של מי שעמד בדרישות ההכשרה ופיקוח על הפעולות שהם מבצעים, ובהן התקנה ותחזוקה. לפיכך, מוצע לקבוע כי עבודה במערכות קירור או מיזוג אוויר טעונה רישיון. ההצעה קובעת מהן הפעולות מסוג התקנה ותחזוקה שייחשבו עבודות במערכת קירור או מיזוג אוויר ויחייבו רישיון. במסגרת עבודות אלה, המנויות בתוספת הראשונה, יש עבודות של חיבור צנרת, בדיקת אטימות, תליית יחידת המיזוג, מילוי הקררים, מדידת לחץ ועוד. על פי המוצע, יהיו שלושה סוגי רישיונות לעסוק במערכות מיזוג אוויר בעבודות התחזוקה וההתקנה המנויות: רישיון דרגה 1 – לביצוע עבודות במערכת שתפוקת הקירור שלה עד 18 קילוואט; רישיון דרגה 2 – לביצוע עבודות במערכות גדולות יותר, שתפוקת הקירור שלהן עד 70 קילוואט; רישיון דרגה 3 – לביצוע עבודה בכל מערכת קירור ומיזוג אוויר. ההצעה קובעת גם את ההכשרה והלימודים שיידרשו לכל אחד מסוגי הרישיונות. סוג ההכשרה והמשכה נקבעו לפי ההכשרה או הניסיון הקודמים של מי שמבקש לעסוק בתחום. כך לדוגמה, מי שמבקש רישיון דרגה 1 ללא כל ניסיון או הכשרה קודמים יידרש להכשרה של 350 שעות, ואילו מי שמבקש רישיון דרגה 3 יידרש להכשרה של 720 שעות. על מנת לאפשר למי שעסק בתחום לפני כניסת החוק לתוקף לעבור הכשרה ולהשתלב בשוק החדש, נקבע כי תהיה תקופה של שלוש שנים שבה יוכל מי שיש לו ניסיון קיים בעבודה במערכות קירור או מיזוג אוויר לעבור מסלול הכשרה מקוצר ולקבל רישיון. עוד נקבע כי הרישיון יינתן לתקופה של חמש שנים, ולצורך חידושו יידרש בעל הרישיון להשתתף בהשתלמות בהיקף של שמונה שעות לפחות. לאורך כל הדיונים הביעו חברי הוועדה חשש מהכנסת מערכות של גזים דליקים ורעילים לבתים ומהסכנה הכרוכה בכך. לכן היה חשוב לנו לעמוד על כך שהצעת החוק תכלול התייחסות להיבטי הבטיחות והחובות המקצועיות שיחולו על בעל רישיון ועל מי שמפעיל בעלי רישיונות. במסגרת ההצעה קבענו מפורשות כי בעל רישיון יבצע עבודה במערכת קירור או מיזוג אוויר על פי התקן הישראלי 994. תקן זה כולל את החובה לבצע בדיקת אטימות בסיום ההתקנה, שבאמצעותה אפשר לגלות אם יש דליפה מסוכנת של גז או לא. לכן היה חשוב לנו לעמוד על כך שזה יוזכר במפורש במסגרת הצעת החוק. עוד כוללת ההצעה הוראות שונות, ובהן הוראות לעניין מינוי רשם, שבין היתר ייתן את הסכמתו לתוכניות הלימודים ולימודי ההשלמה; מינוי מועצה שחבריה ייעצו לשר ולרשם; הסמכת מפקחים וקביעת סמכויות הפיקוח שיינתנו להם; מינוי מפקח בכיר; הסתייעות בבדיקות עזר ובחוות דעת מומחה, והסמכה של בודקים ומומחים שיסייעו לביצוע עבודות הפיקוח. ההצעה כוללת גם הוראות של אכיפה מינהלית והטלת עיצומים כספיים על בעלי רישיונות ועל העוסקים בתחום, כולל מפעילים. ההוראות שבהצעת החוק ייכנסו לתוקף כבר בעוד שלושה חודשים לגבי מי שיבצע עבודות במערכות קירור ומיזוג אוויר שיש בהן גזים דליקים שמנויים בתוספת. לגבי כל שאר המערכות תחילת החוק תהיה בעוד שנה וחצי, על מנת שיהיה די זמן למי שעוסק היום בתחום להשלים את הלימודים הנדרשים לצורך קבלת רישיון. מדובר בהצעת חוק חשובה, שאמורה למנוע סיכונים ולהבטיח את בטיחותם של העוסקים בתחום ושל הציבור כולו נוכח המעבר הבלתי-נמנע לשימוש בקדרים דליקים. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות ובקשות רשות דיבור. אני מבקשת מהכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאות השנייה והשלישית בנוסח שאישרה הוועדה. בסיום דבריי, אני מבקשת להודות לצוות הוועדה, שעמל ללא לאות על הצעת החוק ודאג שישופר עד כמה שאפשר: מנהלת הועדה גב' ענת כהן שמואל וכל הצוות שאיתה, והיועצת המשפטית ענת מימון, שעבדו בצורה המקצועית ביותר. אני רוצה לציין בשמו של יו"ר הועדה חבר הכנסת ישראל אייכלר גם את היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק, שגם היא הוכנסה בעל כורחה לפניות של בעלי אינטרסים שניסו להלך אימים על הכנסת ועל יו"ר הוועדה, אך ללא הצלחה. אחרונים חביבים – צוות לשכתו, שמלווים את עבודתו ועבודת הוועדה בצורה הטובה ביותר. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת בן ארי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני מושכת. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> מושכת. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות של קבוצות המחנה הממלכתי והעבודה. להצעת החוק הוגשו גם בקשות רשות דיבור של סיעת רע"מ. חבר כנסת מנסור עבאס – איננו; ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה, אימאן ח'טיב יאסין, יאסר חוג'יראת – אינם נוכחים. אם כן, חברי הכנסת, נעבור להצבעה. נעבור להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק הסדרת העיסוק בעבודה במערכת קירור או מיזוג אוויר, התשפ"ה–2024, בתוספת לוח התיקונים שהונח. ההצבעה. הצבעה מס' 21 בעד סעיפים 1–63 – 19 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–63 נתקבלו. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> 19 בעד, אין מתנגדים. נעבור להצבעה בקריאה שלישית על הצעת חוק הסדרת העיסוק בעבודה במערכת קירור או מיזוג אוויר, התשפ"ה–2024, בתוספת לוח התיקונים. הצבעה. הצביעה מס' 22 בעד החוק – 20 נגד – אין נמנעים – אין חוק הסדרת העיסוק בעבודה במערכת קירור או מיזוג אוויר, התשפ"ה–2024, נתקבל. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> 20 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק הסדרת העיסוק בעבודה במערכת קירור או מיזוג אוויר, התשפ"ה– 2024, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. << נושא >> הצעת ועדת הכנסת בדבר פיצול הצעת חוק שימוש בזרע של נפטר לשם הולדה, התשפ"ג–2022 << נושא >> [נספחות.] << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא בסדר-היום: החלטת ועדת הכנסת בדבר פיצול הצעת חוק שימוש בזרע של נפטר לשם הולדה, התשפ"ג–2022. אני מזמין את יושב-ראש ועדת הכנסת חבר הכנסת אופיר כץ להציג את החלטת הוועדה. << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת חוק שימוש בזרע של נפטר לשם הולדה, התשפ"ג–2022, פ/5976/25, של חברת הכנסת מירב בן ארי, הועברה לדיון בוועדת הכנסת, לאחר שקודם לכן נדונה בוועדת הבריאות ובוועדת העבודה הרווחה. ביום כ"ג בכסלו התשפ"ה, 24 בדצמבר 2024, החליטה ועדת הכנסת להציע לכנסת לפצל את הצעת החוק עוד לפני הקריאה הראשונה, כפי שיפורט להלן. נושא נטילת זרע מנפטר ושימוש בו מוסדר כיום בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס' 1.2202, שבה נכתב: "בשלב הראשוני שבו מתבקשת נטילת הזרע, יש לנהוג במדיניות מקילה, שלפיה ככלל יאושרו הבקשות. מדיניות זו מתחייבת נוכח הדחיפות בביצוע הפעולה והחשש כי אי-ביצועה במועד המבוקש יגרום לתוצאה בלתי הפיכה, שכן משך זמן החיות של תאי הזרע מוגבל למספר שעות בלבד. לפיכך, אי-מתן האישור לנטילה בשלב ראשוני זה, או מתן האישור לאחר חלוף פרק הזמן האמור, יסכל את המשך ההליך כולו. לב העניין הוא השימוש בזרע שניטל". בשנים האחרונות ובפרט עקב מלחמת חרבות ברזל – ונמצא איתנו שוב אבי הרוש, אביו של ריף, זיכרונו לברכה, שנפל ברצועת עזה; הוא נמצא הרבה ימים בכנסת, לעקוב מקרוב. עקב מלחמת חרבות ברזל ניכרת עלייה במספר הבקשות לנטילת זרע לאחר המוות ובמספר ההליכים המשפטיים שבהם התבקש שימוש בזרע שניטל כאמור לשם הולדת ילד. בעקבות כך גבר הצורך בהסדרה חקיקתית של הסוגיה. לאור זאת, ולנוכח שאלות נוספות שמעלה סוגיית נטילת הזרע מהנפטר, המחייבות בירור נוסף, מוצע לפצל את הצעת החוק לשתי הצעות חוק נפרדות: הצעה אחת תעסוק בשימוש בזרע לאחר מות הנפטר, בין שהזרע הופקד בחיים ובין שניטל לאחר המוות, זכויות היילוד ומעמדו, וכן הוראות מיוחדות לעניין חיילים. במסגרת זאת ניתן יהיה לבחון גם את קידומה של הוראת מעבר להסדרת המצב המשפטי לעניין שימוש בזרע של מי שנפטר טרם תחילתו של החוק לצד הסדר הקבע שיתגבש כאמור ובהתאמה לו; הצעת חוק אחרת תעסוק בנטילת זרע מנפטר, הפרוצדורות והתנאים הנדרשים בקשר לכך. לגבי חלק זה, ניתן יהיה להחליט כיצד להמשיך את הדיונים בו. אבקש את אישורה של הכנסת להמלצה זו. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. נעבור לדיון האישי, חברי הכנסת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה יכול להגיד אם יש מישהו שרוצה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אם יש, נכון, בוודאי. כנראה שכל הרשימה, במקום לקרוא את כל המגילה – יש חברי כנסת שרוצים לדבר שהם מתוך הרשימה? אז חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. מי עוד רוצה? עמית הלוי? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. אני אדבר בקצרה. קודם כול, תודה רבה, אופיר כץ, שהחלטת לקחת את הנושא הזה לוועדת הכנסת לאחר שקיימתי קרוב ל-13 דיונים בוועדת הבריאות. היינו כבר רגע לפני אישור החוק בקריאה הראשונה, אבל הוא התעכב, וטוב שזה עובר לוועדת הכנסת כדי שאפשר יהיה לקדם. אבי, אתה, ביחד עם מעל 200 משפחות, עשיתם את התהליך הזה של קצירת זרע. לא כולם השתמשו; חלק עשו את זה בגלל שהדפיקה בדלת אמרה להם: יש לכם 24 שעות. לכן הרבה עשו את תהליך הקצירה. לכן טוב שהחוק מתפצל בין הקצירה לבין השימוש. אתה יודע את זה מצוין, דיברנו על זה, אבל גם משפחות שכולות אחרות מבינות שרובן עשו את התהליך מהלחץ להשאיר משהו מהנפטר. בתוך המשפחות האלה, צריך להבדיל בין אלמנות – שלפי הנחיות היועץ יכולות להמשיך, כמובן, לבין ההורים. מאוד חשוב לי – עליתי לפה כדי להבהיר משהו: ההורים יהיו הסבא והסבתא. יש כל מיני, אתה יודע, דברים – אני מדברת אליך כי אתה עובר את זה בעצמך – יש כל מיני דברים ברשת. זה לא נכון, ההורים של הנפטר יהיו סבא וסבתא. האם, במקום ללכת לבנק זרע מחו"ל או מהארץ, תוכל לקחת, יחד עם משפחתו של הנפטר, של אותו חלל, ותוכל להוליד את הילד שלו. אבל היא האימא – כי כל הזמן עושים משהו ברשתות. לא, תהיה אימא שתגדל את הילד, ויהיו סבא וסבתא. זה חוק תקדימי, אין אותו בשום מקום בעולם, אבל צריך לזכור שאם אנחנו כמדינה שולחים את מיטב בנינו למלחמה, אנחנו צריכים לעשות חסד לפחות עם ההורים שלהם, ולאפשר להם את ההמשכיות של המשפחה. אני עוד פעם אומרת תודה לאופיר ולכל המשפחות השכולות שמלוות אותנו. אנחנו נעשה הכול – ואני יודעת, כי אנחנו עובדים טוב ביחד – כדי לתת לכם קצת נחת בתוך העולם הגדול הזה של השכול שנכפה עליכם, שלא רציתם בו. המינימום זה לאפשר לכם את ההמשכיות. אני יודעת שיש הרבה משפחות שכולות שמחכות לרגע הזה, אז נעשה הכול כדי לקדם את החוק, לפחות לקריאה ראשונה, ולתת להן מעט חסד בתוך העולם האכזר והקשה שהן נמצאות בו. תודה. תודה, אבי. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, אני לא אתייחס לנושא הרגיש והמורכב והחשוב הזה. אני עליתי לכאן כי היום קראתי את המכתב המטלטל הזה – אני ממליץ לכל אזרח במדינת ישראל לקרוא את המכתב הזה משלשום – של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן. למרות שאני פה שנתיים, חברותיי וחברי לכנסת, ותמים אני כבר לא, ואני אוסף הרבה חוויות בממשק הזה עם צבא ההגנה לישראל – לא כולן חיוביות – בוועדת החוץ והביטחון, זה מסמך מטלטל. לא קראתי דבר כזה, אדוני יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. דבר כזה – מה יש לדבר? הגוף היחיד המוסמך על פי חוק לבקר במדינת ישראל זה מבקר המדינה. פרק ראשון: עושה הרמטכ"ל הכול כדי שהוא לא יחקור, פונה פעמיים לבג"ץ בצורות – גם הן מדהימות. מונע. בסוף, בסופו של דבר, בסוף נובמבר 2024, יותר משנה אחרי המלחמה, יש אישור ויש חקירה. מתחילה חקירה של צוותי הביקורת. והינה אנחנו קוראים: א. צה"ל הקים מינהלת בלשכת סגן הרמטכ"ל כדי לרכז ולשלוט על כל הקשר מול משרד מבקר המדינה. במנוגד למקובל בכל הביקורות, נציג המינהלת הזאת נמצא בכל הפגישות. כלומר, קוראים לקצין – מגיע איתו הבייביסיטר המלווה, לדאוג שהוא יאמר בדיוק את מה שצריך. ככל שהקצין שנחקר הוא יותר בכיר, מגיע איתו אדם בכיר יותר מצה"ל. דבר שני, בלי ידיעת אנשי מבקר המדינה, הם שמו מכשיר הקלטה. מה זה? מה זה הדבר הזה? זה צבא הגנה לישראל, מה זה? בלי ידיעת מבקר המדינה, בלי תיאום מוקדם. במקרה שמו לב לאיזה מכשיר. הקליטו – אגב, כשאסור על פי חוק להשתמש בזה אחר כך ממילא. על פי חוק מבקר המדינה, אסור לו. אמרו להם: אסור לכם, תפסיקו להקליט. נו, מה? צה"ל כפוף לחוק? המשיכו להקליט, אומר מבקר המדינה. קציני צה"ל אמרו להם: קודם כול, החתימו אותנו על מסמכים לפני כן – מסמך שותף סוד, לפני כן. הגבילו אותו – אני לא יכול לומר לך הכול. העבירו אותם תדריכי הכנה. מסמכים שכבר היו מוכנים בצה"ל, היו צריכים רק להעביר אותם, התיקים כבר היו מוכנים – לא העבירו. צריך שראש אמ"ץ יעבור קודם. מה זה? למה צריך שהוא יעבור קודם? למה אתה אמור לעבור קודם, בסיוק? מה קרה? מה, צריך להסתיר משהו? צריך לסנן משהו? מה זה דבר הזה? "אופן התנהלות צה"ל", כותב מבקר המדינה – ולא צריך להיות מבקר המדינה בשביל לכתוב את זה – "משגר מסר של הרתעה והפחדה כלפי דרגי שטח וקצינים הכפופים לפיקוד העליון". ולמה זה מוביל? "לסיכול חשיפת האמת בפני מבקר המדינה". כל זה הפרק השני. מה קורה בפרק השלישי, היום? בא שר הביטחון, עושה את מה שהוא אמור לעשות, אומר לרמטכ"ל: אדוני הנכבד – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מסיים. הוא אומר: אדוני הנכבד, תעשה את מה שהחוק דורש. כל מה שמבקר המדינה דורש ממך על פי חוק, תעשה לפי ההנחיות. כי מה המסמך הזה גורם לאנשים? לאבד את שארית האמון בצה"ל, הגוף שהאזרחים חייבים את הכי הרבה אמון בו. במי הם ייתנו אמון? הם נותנים אמון בצה"ל, הוא אמור לשמור עליהם. ועוד אחרי 7 באוקטובר, להרוס לרמטכ"ל את כל שארית האמון. עכשיו בא הדבר האחרון. בא שר הביטחון ואומר לרמטכ"ל: תעשו מה שצריך, אל תהרסו את האמון בצה"ל. עונה לו דובר צה"ל: אתה תדבר איתי דרך התקשורת? אתה לא תדבר בתקשורת. הוא היה חייב לומר את זה בתקשורת, שר הביטחון, כדי להחזיר את האמון. לומר: סליחה, המערכת תתפקד לא בהסתרה, לא בסינון חומרים, הכול יעבור למבקר המדינה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא עשה שירות לביטחון המדינה ושירות לאמון הציבור. אז דובר צה"ל נותן לו הוראות, בושה וחרפה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אושר שקלים, בבקשה. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, עליתי לכאן במיוחד כי השבוע חוויתי כיצד עובדת מכונת רעל משומנת היטב. בנאומי השבוע מעל בימה זו דיברתי על כך שהגשתי בקשה לדיון מהיר בוועדת הבריאות, לצורך בחינת איומי העזיבה וההגירה מצד רופאים כאמצעי לחץ למניעת פיטורי היועמ"שית, לשיטתם. אני שוב מדגיש, אני לא מלין על מקרה פרטני כזה או אחר, אלא על התארגנות יזומה וקולקטיבית כדי לפגוע בכוונת מכוון במערכת הבריאות, ובכך בטיפול הרפואי של כולנו, של הילדים שלנו ושל האחים שלנו ושל ההורים שלנו. והתארגנות זו – את זה אני מבקש לבחון, נקודה. אבל עוד הוספתי, באופן הכי ברור, כי התארגנות כזו עלולה להוביל בהמשך – אני מדגיש, עלולה להוביל בהמשך – לסרבנות רפואית, שמשמעה – אני שוב חוזר – משמעה שביתות, עיצומים, דחיית תורים וטיפולים, כשם שהיה בתקופת הרפורמה המשפטית. לזה לא אתן יד, מכיוון שמדובר כאן בדיני נפשות ובבריאות של כולנו. לצערי הרב, חברי כנסת חסרי אחריות בחרו באופן מכוון ושקרי לסלף את דבריי, ובכך להטעות ולשסות את הציבור. התעלה על עצמו חברי דווקא, חבר הכנסת מאיר כהן, מבית היוצר של יש לפיד עתיד, שהגדיר את דבריי כאידיאולוגיה פשיסטית, לא פחות ולא יותר, מכיוון שלטענתו אני אמרתי שעצם זה שרופאים נוסעים לחו"ל זו סרבנות רפואית. שקר וכזב. בושה וחרפה, מר מאיר כהן – חבל שהוא לא נמצא כאן. יתרה מכך, עוד הוסיף מאיר כהן וטען בשמי שהרופאים הם האויב שלנו, בעוד אני בסך הכול מבקש לסייע למערכת הבריאות ועוד לנסות לפתור את הבעיה במידת הצורך. אני מקווה מאוד שיהיה מישהו שיוכל להתווכח איתי על עמדות, על עובדות. האם מניעת השימוש במקצוע הרפואה ככלי ניגוח פוליטי זה נקרא אידיאולוגיה פשיסטית, מר מאיר כהן? אם חלילה מישהו מצד ימין היה מאיים לפגוע כך במערכת הרפואה ובציבור החולים, גם אז היית מגיב כך? אז חבריי לאופוזיציה פשוט בוחרים לסלף, לשקר ולהטות, וחבל מאוד. אני עומד על דעתי – מערכת הבריאות היא נכס לאומי ושייכת לכולנו. אין שמאל וימין, אלא עיקרון של אחריות לאומית. אז מאיר כהן, אני מצפה ממנו, כאיש חינוך לפחות – שיעלה כאן על הדוכן הזה ויתנצל על דבריו הנבזיים. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. האם מן הרשומים לדיבור יש מי שרוצה לדבר? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אפשר לעבור להצבעה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אופיר כץ, אתה רוצה? לא. אם כן, נעבור להצבעה על החלטת ועדת הכנסת בדבר פיצול הצעת חוק שימוש בזרע של נפטר לשם הולדה, התשפ"ג–2022. הצבעה. הצבעה מס' 23 בעד הצעת ועדת הכנסת – 4 נגד – אין נמנעים – אין הצעת ועדת הכנסת בדבר פיצול הצעת חוק שימוש בזרע של נפטר לשם הולדה, התשפ"ג–2022, נתקבלה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> ארבעה בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי החלטת ועדת הכנסת בדבר פיצול הצעת חוק שימוש בזרע של נפטר לשם הולדה, התשפ"ג–2022, התקבלה. << נושא >> חילופים בוועדות הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת, בבקשה. חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה. << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> לפני ההודעה, לגבי הפיצול שהעברנו עכשיו, אני רוצה להודות לשגית, היועצת המשפטית של הכנסת, שנכנסה לאירוע והביאה את היצירתיות למהלך הזה, שאנחנו מתקדמים איתו עכשיו, ומלווה אותנו, ולהגיד לה באמת תודה גדולה על זה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אבקש להודיע על חילופי אישים בוועדת העבודה והרווחה: מטעם סיעת עוצמה יהודית – במקום חבר הכנסת אלמוג כהן תכהן חברת הכנסת לימור סון הר מלך. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים, בעזרת השם, ביום שני י"ג בטבת התשפ"ה, 13 בינואר 2025, בשעה 16:00. שרק נשמע בשורות טובות. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 21:22. << סיום >>