דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת י"ג ישיבה רמ"ז הישיבה המאתיים-וארבעים-ושבע של הכנסת העשרים-וחמש יום שלישי, כ"א בטבת התשפ"ה (21 בינואר 2025) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 4 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 4 נאומים בני דקה 4 משה סולומון (הציונות הדתית): 5 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 5 יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): 6 עודד פורר (ישראל ביתנו): 6 גלעד קריב (העבודה): 6 אושר שקלים (הליכוד): 7 יום המאבק בפשיעה באוכלוסייה הערבית 8 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 8 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 10 אברהם בצלאל (ש"ס): 11 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 13 גלעד קריב (העבודה): 15 שר הפנים משה ארבל: 16 הודעת הממשלה על הפסקת כהונתם של שרים 18 שר הפנים משה ארבל: 18 הצעת חוק לתיקון פקודת סימני מסחר (מס' 9) (סימן מסחר בין-לאומי במקום סימן מסחר לאומי), התשפ"ה–2024 19 שר הפנים משה ארבל: 19 הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון מס' 17), התשפ"ה–2025 21 אברהם בצלאל (בשם ועדת הכלכלה): 21 הצעת חוק איסור הכחשת אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת), התשפ"ה–2025 24 יצחק פינדרוס (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): 24 עודד פורר (ישראל ביתנו): 26 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 29 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 255) (תשלום גמלה לשמירת היריון), התשפ"ה–2024 31 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 31 עמית הלוי (הליכוד): 32 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 33 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 34 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 255) (תשלום גמלה לשמירת היריון), התשפ"ה–2024 34 חילופים בוועדות הכנסת 37 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 37 < נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברות וחברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שלישי כ"א בטבת התשפ"ה, 21 בינואר 2025, היום ה-473 למלחמה שעודנה נמשכת, וזהו גם מניין הימים ש-94 מאחינו ואחיותינו, שתמונותיהם נמצאות כאן לנגד עינינו, עודם נמצאים בשבי. כולנו מתפללים לשובם המהיר למשפחותיהם. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 45), התשפ"ה–2025, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. עוד הונחה על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת, הצעת חוק הצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים (תיקון מס' 3) (הצבה ברכבת ארצית), התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת חוה אתי עטייה. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. << נושא >> נאומים בני דקה << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הנושא הראשון על סדר-היום הוא נאומים בני דקה. אני מזמין את מי שמעוניין להירשם להצביע בעד. הצבעה כעת. עד שאקבל לידיי את הרשימה – ראשון הדוברים, חבר הכנסת משה סולומון, בבקשה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כמנהגי במליאת הכנסת, היום אני עומד בכאב כדי לזכור את רב-סמל אנדועלם קבדה ז"ל, לוחם הנדסה קרבית שנפל בקרב בחאן יונס בדרום רצועת עזה ביום ג' בשבט תשפ"ד, והוא בן 21 שנים בלבד. בדצמבר 2023 הוא נקרא לשירות מילואים בגדוד ההנדסה 603 בעוצבת סער מגולן. שבועות אחדים לאחר מכן נפל בקרב בחאן יונס בהגנה על המולדת ושמירה על אזרחי מדינת ישראל. אנדועלם קבדה נולד באתיופיה להוריו טלאנש ויוסף ולאחים עלמגנה, אלעד, בסופקאט, אורלי, אלדנה ושיראל. הוא עלה לישראל עם משפחתו בשנת 2005, ואת שירותו הצבאי עשה בחיל ההנדסה. אנדועלם פירושו באמהרית "עולם אחד", והוא אכן היה כל עולמה של אימו. אנדו היה האור שלי, היא אומרת, ילד שנתן את הלב שלו ובסוף נתן את החיים. היה לו חלום לחיות את החיים אחרי השחרור. הוא לא חשב שימות. יום ולילה אני חושבת עליו. אנדועלם גדל והתחנך בקריית גת. חבריו הקרובים מתארים בחור שהיה לא רק חבר טוב אלא פשוט אדם טוב, שתמיד מוכן לעזור ולהתייצב לכל משימה – מאלה שעושים ולא מדברים, כדבריהם; בן אדם עם שקט פנימי ונוכחות מרגיעה. חברו יוסף אמר עליו: הוא היה אחד הגברים, חייל מסור. פשוט אבדה גדולה. בנפילתו הוא הותיר אחריו משפחה אוהבת וקהילה שלמה המתאבלת על לכתו. מורשתו תיזכר כסמל לנחישות, לאומץ לב ונכונות להקריב למען המולדת, גם כשרק התחיל את דרכו הצבאית. יהי זכרו ברוך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אמן ואמן. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין ואחריה – חבר הכנסת יוסף עטאונה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום התקיים בוועדות הכנסת יום מיוחד למלחמה בפשיעה בחברה הערבית. אני חייבת לציין שאנחנו רק שבועיים בשנה הזאת וכבר יש לנו תשעה נרצחים. שני האחרונים הם מהיישוב שלי, עראבה. אני אומרת את זה בצער רב, ופונה באופן אישי אליך, יו"ר הכנסת, ודרכך לכל הדרג שמחליט: היום כבר התפטר השר, אז אנחנו מפצירים שמי שייכנס יהיה שר שאכפת לו, שיעשה, שימגר את התופעה הזאת. אנחנו כולנו, כולל אתם, יודעים שאפשר. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לגברתי. חבר הכנסת יוסף עטאונה, ואחריו – חבר הכנסת עודד פורר. בבקשה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנראה הממשלה הזאת – בלי מלחמה אין ממשלה. אתמול אמרתי את זה מעל הדוכן. הממשלה הכחישה שיש הסכם בין שר האוצר סמוטריץ' לבין ראש הממשלה על המשך המלחמה. היום אנחנו מקבלים את הבשורה הרעה והגרועה לכולם שמתחילים מבצע בג'נין. רק אתמול ראינו בלילה שמתנחלים פושעים תוקפים פלסטינים, שורפים את הכפרים שלהם, פוגעים ברכוש, פוגעים בבני אדם, ובבוקר הצבא ממשיך במבצע. כנראה הממשלה הזאת חיה רק על דם ומלחמה והרחבת מעגל הדמים. הגיע הזמן להפסיק את המלחמה הזאת, להפסיק גם את המבצע בג'נין, כי זאת טיפשות לעשות את אותו מעשה פעם אחרי פעם ולצפות לתוצאה אחרת. הגיע הזמן שהממשלה הזאת תתפטר, כי אין לה את האומץ ואין לה את היכולת ללכת למהלך מדיני שיסיים את הסכסוך הישראלי–פלסטיני. אין תחליף לתהליך מדיני ואין תחליף למדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. חבר הכנסת עודד פורר, ואחריו – חבר הכנסת גלעד קריב. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אלוף פיקוד הדרום הודיע לרמטכ"ל על התפטרותו; הרמטכ"ל הודיע לראש הממשלה על התפטרותו. הגיע הזמן שראש הממשלה יודיע לציבור על התפטרותו. כי מי שינסה לאחריות להתנער, ויעשה הכול כדי שעל כיסאו יישאר, שידע וייזהר, כי הציבור התעורר ולא יוותר – נתניהו, הגיע הזמן שתתפטר. ורק עוד בקשה אחת: לפני שאתה מתפטר, תקים ועדת חקירה ממלכתית, כי זה צו השעה כעת כדי לתקן את הליקויים ולהכין את מדינת ישראל למערכות הבאות. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב, ואחריו, אחרון הדוברים לשלב זה, חבר הכנסת אושר שקלים. בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כפי שציין קודמי לפני שעה קלה, למדנו על שני מהלכי התפטרות בצמרת צה"ל: אלוף פיקוד דרום וראש המטה הכללי. בעשותם כן, בהתפטרות הזאת, שני הקצינים הבכירים מממשים את שלושת ערכי היסוד של צה"ל: אחריות, אמינות ודוגמה אישית. אבל הערכים הללו הם לא רק ערכי צה"ל – הם ערכי החברה הישראלית כולה: אחריות, אמינות ודוגמה אישית; והם לא נדרשים רק מקצינים בכירים אלא גם, ואולי בראש ובראשונה, מנבחרי ציבור. גולדה מאיר זכתה ברוב גדול בבחירות שנערכו אחרי מלחמת יום הכיפורים בינואר 1974, והיא הניחה את המפתחות כעבור כמה חודשים מכיוון שראשת ממשלה שתחת כהונתה קורה אסון כדוגמת מלחמת יום הכיפורים לא יכולה להמשיך. מה שיפה היה לגולדה מאיר יפה לבנימין נתניהו, והוא צריך להתפטר. אין לו ולממשלה כולה לגיטימציה למנות את הרמטכ"ל הבא של צה"ל ומדינת ישראל. נתניהו, תתפטר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. חבר הכנסת אושר שקלים, אחרון הדוברים לשלב זה. לאחר מכן נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום. בבקשה. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אירועי 7 באוקטובר הם סוג של קו פרשת מים לתהליכים רבים שהתרחשו עלינו בתחומים רבים. מלחמת חרבות ברזל חשפה את החוליים הרבים שהשתרשו במערכת הביטחון שלנו במשך עשרות שנים. לפני כשעה הודיע הרמטכ"ל על התפטרותו, ובעקבותיו – גם אלוף פיקוד הדרום. כחלק מהבראת המערכת אנו נידרש, בעזרת השם, להקים מטכ"ל התקפי, שחותר לניצחון, כזה שמבין את מקומו מול הדרג המדיני ומול נבחרי הציבור, שיודע לתת גיבוי לחיילינו הגיבורים ולא מסכן אותם לצרכים בין-לאומיים כאלה ואחרים, אבל גם, בעיקר, יודע לתת גיבוי אפילו אם הם טועים בפעילות מבצעיות כאלה ואחרות. אנחנו אף נידרש לעדכן את הקוד האתי של צה"ל כך שתפקידו של הצבא הוא קודם כל ניצחון במלחמה. יתרה מזו, בשנתיים האחרונות נחשפנו כיצד נכנסה הפוליטיקה – ואני אומר את זה בצער – לתוך הצבא. ראינו את זה בתופעת הסרבנות, בשיטת המינויים, ועוד ועוד. זו ההזדמנות להבריא את המערכת הכל-כך חשובה הזו, ששומרת עלינו ושנחשבת האהובה ובעלת המכנה המשותף הרחב ביותר בעם ישראל. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. << נושא >> יום המאבק בפשיעה באוכלוסייה הערבית << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הבא שעל סדר-היום: ציון יום המאבק בפשיעה – אני מרשה לעצמי להוסיף אל-עונפ ואל-ג'רימה – בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית ובאוכלוסייה הערבית, ואני מתכבד להזמין את חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן לפתוח את היום המיוחד. בבקשה. עברתי ליד התערוכה, מרשים מאוד. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת הנכבדים, אני חייבת להגיד שהנשימה שלי נעתקת לא בגלל שבאתי בריצה – ואכן באתי בריצה – אלא בעיקר לאחר הכנס, שהשתתפו בו גם משפחות נפגעות מפשיעה, והן איתנו עכשיו ביציע. המשפחה הנהדרת של המנוח מנהל בית הספר זיאד אבו מוך, שנרצח, לצערנו – פהמי, הבן שלו, נמצא איתנו. גיבור אמיתי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> ברוכים הבאים לכנסת, אהלן וסהלן. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> בכנס השתתפה גם משפחתה של סומיה עמאש, שנרצחה, לצערנו. הבת שלה אמנה, ופהמי, נתנו לנו עדות מה עובר על היתומים שנשארים מאחור כאשר ההורים נרצחים. הבחירה להתמקד בנושא הזה בכנס – למרות שהיום המיוחד הזה, אני יזמתי אותו ולא ידעתי שזה יגיע – קודם כול, אני שמחה שזה הגיע כמה ימים אחרי הפסקת האש והתחלת החזרת החטופים והחטופות, כי זה מפנה קצת, מעט מתשומת הלב של הציבור, אולי, לחזור לדון בבעיה המאוד-קשה הזו שאנחנו סובלים ממנה. אבל גם, כבוד היושב-ראש, אני חייבת להגיד, התזמון – אין מושלם ממנו, לקיים את היום הזה דווקא באותו היום שנכנסת לתוקף התפטרותו של השר שגרם נזק בלתי ישוער – זה המינימום, הביטוי הכי קל שאני יכולה להגיד – לחברה הערבית, במיוחד בטיפול בנושא של פשיעה, ועוד נגיד הרבה על זה. אבל אני רוצה להתמקד ולהגיד, היום התקיימו – ואני מודה ליושבי-ראש הוועדות השונים שקיימו דיונים אצלם: בחינוך – חבר הכנסת יוסף טייב, ברווחה – הרב אייכלר, במעמד האישה – פנינה תמנו שטה, במדע וטכנולוגיה – איימן עודה. אנחנו קיימנו את הדיונים, ויש הרבה מה ללמוד, גם על העובדה שהמדינה לא עושה מספיק לטפל בפשיעה או לטפל באלה שנפגעים מהפשיעה, אם נפגעים באופן ישיר ואם נפגעים באופן עקיף, כמו הילדים האלה. אני שמעתי היום שני נתונים שזעזעו אותי: בארבע השנים האחרונות 85% מהילדים אשר התייתמו בגלל שהאימהות שלהם נרצחו היו ערבים. 85%. 71 ילדים התייתמו בארבע השנים האחרונות, ערבים, בגלל שאימותיהם נרצחו. אבל הנתון היותר מזעזע: מ-2012 עד 2024 – 1,750 יתומים ויתומות באוכלוסייה הערבית שאחד מהוריהם נרצח. זה משהו שלא מתקבל על הדעת. ומה שעוד לא מתקבל על הדעת – שאין שום תוכנית ייחודית במדינה לטפל בילדים האלה. זה דור העתיד שלנו, של החברה שלנו. קודם כול צריך לתת להם את הטיפול כדי שיתמודדו עם הקושי הזה, ולמשפחה כולה. היום אירחתי בכנס את סבתן של הבנות של סומיה, והיא אמרה משפט שמאוד חרה לי. היא אמרה לי: עכשיו אני מתחילה את הכול מחדש, בגיל הזה אני מתחילה לגדל ילדים שוב. אלה המשפחות שמתמודדות עם הקושי הזה, הדודים שחובקים את הילדים ונותנים להם את התמיכה, והמדינה מתעלמת מהבעיה – מתעלמת קודם כול מהפושעים שמסתובבים ולוקחים חיים של אנשים ומתעלמת מהנזק שנגרם לנפש ולחיים של המשפחה והילדים מסביב. הגיע הזמן לפתוח דף חדש – לפחות מצד המדינה, לא מצידנו. אנחנו כל הזמן רוצים לטפל בבעיה הזו, אבל הגיע הזמן שהממשלה והעומד בראשה – תעצור לרגע, מר בנימין נתניהו. אני עמדתי על הדוכן הזה קודם ואמרתי: אתה אחראי לזה שמינית את השר הזה. תעצור לרגע לפני המינוי הבא, תיקח בחשבון שמי שאתה ממנה, במיוחד כשר ביטחון לאומי, צריך שיהיה לו לפחות רצון לתת ביטחון אמיתי לאזרחים הערבים מול גל הפשיעה. אבל גם תעצור רגע, מר בנימין נתניהו, ותשאל את עצמך: לקחת על עצמך לרכז את הוועדה הבין-משרדית למאמץ למיגור תופעת הפשיעה וטיפול בנפגעיה. מה עשית בנושא הזה? אנחנו שוב אומרים: אתה לא עשית כלום. אתה גרמת שהנושא הזה יתמסמס ואתה גרמת שיהיו עוד ועוד קורבנות שלא מטופלים. אני מאוד מקווה שהיום הזה, שבו נכנסת ההתפטרות של השר לתוקף, אותו שר, שיהיה דף חדש, שאולי נעשה קצת חשבון נפש בבית הזה, בממשלה יעשו קצת חשבון נפש, ויתחילו לטפל בבעיה. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא – חבר הכנסת יואב סגלוביץ'. בבקשה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, הכנס שעאידה ארגנה, השם שלו זה "מתים מפחד – ילדים בצל הפשיעה". נמצאים פה משפחתו ובנו של זיאד אבו מוך, מנהל בית ספר מבאקה אל-גרבייה שרכבו התפוצץ בבוקר, נמצאת גם משפחה מג'יסר א-זרקא, והם ישבו וסיפרו את הסיפור. זה סיפור שאני מעז לומר שחלקים בחברה שאיננה החברה הערבית לא מבינים את העומק – מה המשמעות של להסתובב בבית ולפחד לצאת מהבית. אני לא מכיר את הדבר הזה. ויש ממשלה בישראל. מאבק בפשיעה – פשיעה בכלל היא תופעה חברתית. זה לא מסתכם בפעילות של שיטור. גם, בוודאי, פעילות של שיטור; זו פעילות חברתית כוללת, מיד ברזל אל מול עבריינים וארגוני פשיעה אבל גם פעילות שמונעת פשיעה, שהיא בכל התחומים הרכים יותר, וזה הקשר לספורט ומגרשי ספורט, ותאורה, וחינוך בלתי פורמלי, וחינוך, וגני ילדים, וכל אותם דברים שמייצרים אווירה שלא מאפשרת לפשיעה לצמוח. והמצב היום, בנקודת הזמן הזאת, הוא מצב קשה בצורה בלתי רגילה. משנת 2016 יש עלייה קבועה במקרי הרצח. אני מדבר על מקרי הרצח, כי זה משהו שלא מתווכחים עליו הרבה פעמים סטטיסטית, אבל זה לא מעיד על הבעיה כולה, כי אנחנו לא סופרים, לא סופרים בפועל פצועים בבתי חולים ונזקי טראומה. מטבע הדברים, הסטטיסטיקה הזאת היא גדולה הרבה יותר, כי בית שבו מישהו נפצע בינוני – כששומעים שמישהו נפצע, המשמעות היא שבית שלם מסתובב סביבו. אני לא מדבר על המשמעות הכלכלית והאחרת, שמחייבות כל ממשלה שרואה את תמונת העתיד של החברה בישראל להבין שאסור לאפשר לארגוני פשיעה ולפושעים בכלל לייצר פחד ברחובות. וזה תמונת המצב היום ביישובים הערביים. וכשעולים כאן לכנסת ומגיעים לביקורים במקומות ומגיעים למקום כמו עראבה, ויושב-ראש המועצה, בדיון בוועדת הפנים, אומר: רבותיי, תעזרו לי. הוא אומר במילים: תעזרו לי, ארגוני הפשיעה השתלטו על ההשפעה בעראבה. ואין באמת נציג של המשרד לביטחון פנים, הוא לא קיים בדיון. כבר הגענו למצב שבכנסת לא חושבים בכלל שיגיע נציג. ואותו הדבר במקומות נוספים. והמצב הזה הוא פשוט בלתי נסבל מצד אחד ובלתי נסלח מצד שני, כי הכול נאמר. בכינון הממשלה הזאת, כשבנימין נתניהו מינה את האיש הכי פחות מתאים by far – אם היו עושים תחרות מי הכי מתאים: מקום ראשון – מינה אותו לתפקיד הזה, מראש, מעבר לכישורים המופחתים שיש לו בכל תחום, הוא גם בא עם אצבע בתוך העין של החברה הערבית. הוא בא ואומר את זה. ולא ניתן לטפל בפשיעה כתופעה חברתית בלי שיתוף של מנהיגים ופרנסי הציבור. זה לא אירוע פוליטי במובן המפלגתי, זה אירוע פוליטי במובן של סדרי עדיפויות של מדינה. עכשיו, ראש הממשלה נתניהו יודע, כי בתקופתו היה צוות מנכ"לים שעבד. לא הגיעו לשלב של היישום. אני, בתקופת הממשלה הקודמת – היו תוכניות שזכו לשלב היישום, ופעם ראשונה שהייתה ירידה בפשיעה, גם במקרי הרצח, אבל לא רק במקרי הרצח. היה דבר נוסף שקרה: הייתה תחושה של אפשר. ואם יש דבר אחד שנפגע בתקופת הממשלה הזאת בתחום הזה, אבל גם בתחומים אחרים, בוודאי בתקופתו של בן גברי כשר, היא תחושת המסוגלות. תחושת המסוגלות נפגעה. אתה לא יכול לנהל מאבק כל כך רחב בלי שיש תחושת מסוגלות אמיתית, מנהיגות ממשלתית, ראש ממשלה שאומר: כך אני רוצה שיהיה, והוא בודק ביצועים, ויש צוות שרים, כמו שהיה במפלגה שאתם נהנים לשקץ אותה במליאה. בממשלת בנט-לפיד זה היה יעד ממשלתי – אני יודע כי אני הייתי אחראי ליישום של תוכנית למאבק כולל של כלל משרדי הממשלה. ואמרתי בכינון הממשלה הזאת, אמרתי גם לראש הממשלה, אמרתי לכל שר שרצה לשמוע, ואני חושב שבכמה הזדמנויות גם יושב-ראש הכנסת ישב פה כשאני דיברתי על הדוכן: אפשר לעשות אם רוצים. צריך לרצות. צריך רוח טובה. מה שנושב במדינת ישראל מכינון הממשלה הזאת זה רוח רעה. אצבע בעין איננה רוח טובה. רוח טובה היא רתימת האנשים להסתכל קדימה, לייצר עתיד אחר, חברתי, כלכלי, שמונע פשיעה. אפשר אם רוצים. הממשלה הזאת פשוט לא רוצה. מה שנשאר לי זה לברך רק דבר אחד. אני מאוד מקווה שבנימין נתניהו, שיקבל את ההחלטה את מי הוא ממנה במקומו של השר בן גביר, ישים את האיש או האישה שהוא חושב שמסוגלים להוביל מהלך כזה לתיקון, כי בסוף זה לא אירוע פוליטי-מפלגתי; זה אירוע של חובה של ראש ממשלה, החובה שלו לביטחון האזרחים. אז אם הוא נכשל כזה כישלון קולוסלי בכל תחום, הגיע זמן תיקון, גם אם זמן התיקון יהיה קצר, כי ממשלתו תיפול בקרוב. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אברהם בצלאל, בבקשה. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי הטוב מר משה ארבל, חבריי חברי הכנסת, היום אנחנו נדרשים להישיר מבט למציאות כואבת ולשאול את עצמנו שאלות קשות, לא שאלות של אשמה אלא שאלות של אחריות – אחריות שלנו כחברה, כמנהיגים וכמדינה כלפי כל אחד ואחת מאזרחי ישראל. הפשיעה במגזר הערבי היא לא רק טרגדיה אישית עבור כל משפחה שאיבדה את יקיריה; היא הפכה לאיום אסטרטגי על מדינת ישראל. היא מאיימת על הביטחון האישי של אזרחי ישראל, על שלטון החוק, על היציבות החברתית, על האמון במוסדות המדינה, ובסופו של דבר על הדמוקרטיה עצמה. המספרים קשים מנשוא. בשנתיים האחרונות מספר הנרצחים במגזר הערבי שובר שיאים – מאות קורבנות, גברים ונשים, צעירים ומבוגרים, ילדים שהלכו לעולמם בגלל אלימות חסרת רסן. מדובר במגפה של ממש, מגפה שאנחנו חייבים לעצור אותה, כי חיי אדם הם ערך עליון, לא משנה מי האדם, היכן הוא נולד, באיזה שפה הוא מדבר או לאיזה מגזר הוא משתייך. ממחקר שנערך במכון טאוב עולה כי השיעור הכללי של מקרי רצח בין השנים 2022 ו-2024 גדל פי 2.8. ורק במאי האחרון לבדו עמד מספר הנרצחים בחברה הערבית על 32. אבל הבה נהיה כנים עם עצמנו: הפשיעה לא התפרצה אתמול. זהו תהליך מתמשך של הידרדרות שהחל בהזנחה רבת שנים. המדינה, אנחנו, כולנו, הפנינו עורף למגזר הערבי בכל הנוגע לתשתיות, חינוך, תעסוקה, והכי חשוב – ביטחון אישי. אדוני היושב-ראש, דמיינו שאתם מתעוררים בבוקר בבית שבו אתם לא בטוחים אם תסיימו את היום. דמיינו שאתם שולחים את ילדיכם לבית הספר ולא יודעים אם יחזרו הביתה. דמיינו שאתם חיים בשכונה שבה עבריינים הם הריבון האמיתי, והחוק הוא רק המלצה רחוקה. איך הגענו למצב שבו ארגוני פשיעה מנהלים בפועל חלקים שלמים מהמדינה? איך קרה שהנשק הלא-חוקי הפך לכלי זמין כמעט כמו הטלפון הסלולרי היום? איך ייתכן שעסקים נאלצים לשלם דמי חסות כדי לשרוד? זה לא מצב נורמלי. זה לא מצב שאפשר להשלים איתו. חברי הכנסת, הפתרון לבעיה הזו דורש אומץ, דורש מנהיגות, דורש התגייסות של כל מערכות המדינה: הכנסת, הממשלה, המשטרה, מערכת החינוך והשלטון המקומי. מה נדרש מאיתנו? דבר ראשון, אכיפה חסרת פשרות. עלינו להכריז מלחמה על הפשיעה במגזר הערבי, בדיוק כמו שאנחנו מכריזים מלחמה על הטרור. עלינו לטפל במוקדי הפשיעה באופן ממוקד, לאתר את כלי הנשק הבלתי-חוקיים ולהוציאם מהרחובות. יש להקים יחידות משטרה ייעודיות למאבק בארגוני הפשע, להשתמש בטכנולוגיות מתקדמות ולעשות הכול כדי להחזיר את שלטון החוק למקומות שבהם הוא נשחק, לצערנו. תכנון חברתי עמוק – המגזר הערבי הוא חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל, אך פעמים רבות הוא נדחק לשוליים, פיזית וחברתית. חייבים להגדיל את ההשקעה בתשתיות, דיור, תחבורה ציבורית ושירותים קהילתיים כדי לאפשר חיים נורמליים, וכמובן – מהפכה בחינוך ובתעסוקה. אין פתרון ארוך טווח בלי חינוך. מערכת חינוך חזקה יכולה לשנות את המשוואה הזאת; מערכת חינוך שוויונית ומקדמת היא הדרך לשבור את מעגל האלימות. עלינו להרחיב תוכניות למניעת נשירה מבתי הספר, לקדם תוכניות חינוך מקצועי ואקדמי וליצור מסלולים שיאפשרו לצעירים מהמגזר להשתלב בשוק העבודה. שיתוף פעולה עם החברה הערבית – לא נוכל להצליח במאבק הזה לבד. המדינה חייבת לשתף פעולה עם המנהיגים המקומיים, אנשי הדת, ארגוני חברה אזרחית ועם התושבים עצמם. רק שותפות אמיתית תוכל להחזיר את האמון שנשחק כל כך הרבה שנים. אדוני היושב-ראש, אני מבקש לשתף אתכם בסיפור ששמעתי לא מזמן. נער צעיר מהמגזר הערבי פנה אליי ושאל אותי: מה הטעם לחלום, אם אתה יודע שהמציאות לא תאפשר לך לממש אותו? זו שאלה שמחייבת את כולנו לחשבון נפש. הנער הזה ואלפי נערים ונערות אחרים לא צריכים לשאול שאלות כאלה במדינה הזאת. התפקיד שלנו הוא לדאוג לכך שהוא יוכל לחלום, ואנחנו צריכים לעזור לו להגשים את חלומותיו. חבריי חברי הכנסת, הזמן לא עובד לטובתנו. כל יום שבו אנחנו לא פועלים, לצערנו, עוד משפחה נשברת; עוד ילד מאבד את דרכו; עוד נשק יורה לעבר חפים מפשע. זה הזמן להוכיח שהחברה שלנו חזקה. זה הזמן להראות שהחיים כאן, במדינת ישראל, הם ערך עליון. זה הזמן להבטיח שכל אזרח ואזרחית במדינה שלנו ירגישו בטוחים, שווים וראויים. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, בבקשה. עד חמש דקות, בבקשה, אדוני. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הכנסת מציינת היום את יום הפשיעה בחברה הערבית, יום אחד כאן בכנסת שאנחנו עולים לכאן ומדברים על הנושא הזה ומתייחסים אליו – וכמובן בוועדות הכנסת. אבל במשך כל השנה מתקיימים דיונים בוועדות, גם בכנסת ומחוץ לכנסת, גם ברשויות המקומיות, על כל מה שקורה בחברה הערבית ועל כל מה שמתרחש בה. אבל מוקד קבלת ההחלטות לא נמצא כאן בוועדות, ולא ברשויות, ולא בוועד ראשי הרשויות; הוא נמצא על שולחן ראש הממשלה. ראיתי לפני זמן קצר שהרמטכ"ל הודיע על סיום הכהונה שלו. הוא מסיים את התפקיד שלו. לפני זה היו לחצים כבדים על הרמטכ"ל על מנת לעשות את הצעד הזה מכיוון שרים, מפלגות, חברי כנסת וכו'. אבל לא ראינו את אותו לחץ מופעל על ראש הממשלה כאשר הנרצחים רבים. ראינו בשנה שעברה בחברה הערבית – וגם בשנה לפני כן ומאז שנות האלפיים אנחנו רואים שיש עלייה מתמדת, אדוני היושב-ראש, במספר הנרצחים בחברה הערבית. לכן אסור לממשלה לקחת צד אחד או להסתכל רק על מה שקורה בצד אחד, ולהפקיר את החברה הערבית. עלה לכאן לפניי חבר הכנסת אברהם בצלאל ואמר שהחברה הערבית היא חלק מכלל אזרחי המדינה. נכון שאנחנו אזרחי המדינה. אבל הממשלה לא מתייחסת בצורה כזו לאזרחים שלה. היא הפקירה את החברה הערבית. עם העובדות אי-אפשר להתווכח. הרי יש מעל 2,000 נרצחים בחברה הערבית מאז שנות האלפיים. זה כמו להגיע לכפר בחברה הערבית ולטבוח בו, לעשות בו טבח שלם. 2,000 נרצחים בחברה הערבית – אלפי משפחות, אלפי ילדים יתומים. מי מטפל בהם? מי דואג להם? היום ישבנו בוועדה לקידום מעמד האישה, אדוני היושב-ראש, ומישהי מהחברות הזכירה שם שפעם האחרונה שהוקמה ועדת חקירה פרלמנטרית, בנושא הפשיעה ובנושא האלימות נגד נשים, שקשור לפשיעה, הייתה ב-1995, והפעילות שלה הסתיימה ב-1996. ראש הממשלה שעלה ב-1996 הוא ביבי נתניהו, שמאז הוא ראש הממשלה של האזרחים, הוא זה שאמור לקבל החלטות. הוא הגיע לוועדת הכנסת, ישב עם אזרחים, ישב עם נשים מהחברה הערבית, פגש תלמידים, ביקר ביישובים הערביים – באום אל-פחם, בערערה בנגב. הבטיח הבטחות מפה עד הודעה חדשה אבל לא עשה כלום. איך אנחנו מודדים שר או חבר כנסת בעשייה שלו, או ראש ממשלה? בביצועים שלו. אבל לצערנו הרב בנושא הזה כל פעם הוא הבטיח הבטחות סרק, לא עשה כלום למען החברה הערבית בנושא הפשיעה. עכשיו, אני לא רוצה להתייחס לנושאים אחרים. אבל בנושא הספציפי הזה לא נעשה כלום. לצערנו הרב המספר רק עולה. בניגוד למה שעשה בשנים קודמות, כאשר רצה ועשה – הוא מיגר את הפשיעה בבת ים ובחולון, אדוני היושב-ראש, לכן הוא יכול לעשות את זה. אם רוצים ויכולים, ורוצים לקבל החלטה על מנת למנוע או למגר את הפשיעה בחברה הערבית, יכולים לעשות את זה. למדינה יש את הכלים, יש המשאבים לעשות את זה. אנחנו, אין לנו גוף משטרתי. אין לנו משרד לביטחון לאומי. אין לנו משרד משפטים, גוף אכיפה. לכן מחובתה של הממשלה – אני חוזר על זה כמעט כל שבוע ומדבר כאן לחברי כנסת וגם לאנשים אחראיים בממשלה שיושבים כאן. אנחנו לא הגענו לכנסת על מנת לעלות לפודיום ולדבר, וזהו. לא. רבותיי, אנחנו רוצים שהממשלה תתעשת ותקבל החלטות למען כלל האזרחים, במיוחד האזרחים הערבים, בנושא הפשיעה. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב – אחרון הדוברים לשלב זה. יסכם השר משה ארבל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא, לא. אחרי חבר הכנסת קריב יסכם השר ארבל. עד חמש דקות, בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדיי ועמיתיי חברי הכנסת, אדוני השר, אדוני היושב-ראש, אני מבקש בפתח דבריי לחזור על דברים שאמרתי בכנס שהובילה חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן היום בשעות הצוהריים באולם ירושלים. שם, באולם שהיה עמוס בנוכחות מכובדת של אזרחים ואזרחיות ערבים, עם מעט מדי נוכחות של אזרחים ישראלים יהודים, ביקשתי לדבר לא כחבר כנסת אלא כהורה לשלושה ילדים מתבגרים. אמרתי לחברת הכנסת תומא סלימאן וליתר הנוכחים שאחת הבעיות שניצבות לפנינו היא שאנחנו, ההורים שמשתייכים לרוב היהודי, לא באמת מפנימים את החוויה של ההורה הערבי, שצריך לחשוב פעמיים אם הוא נותן לילד שלו לצאת בשעות אחר הצוהריים לשחק בגן המשחקים; אם הוא יכול לשלוח אותו לבדו למכולת השכונתית לקנות דבר מה; אם הוא יכול לאפשר לו לנסוע לבקר את סבא ואת סבתא ביישוב הסמוך. כן, ב-15 החודשים האחרונים גם אנחנו, ההורים היהודים בכל רחבי המדינה, ובאזורי הצפון והדרום במיוחד, חווינו הרבה מאוד רגעי חרדה. אבל ברגעי החרדה האלה, למעט ביום הנוראי הזה של שמחת תורה, 7 באוקטובר, גם כשלקחנו את הילדים שלנו באמצע הלילה למקלט עשינו זאת מתוך תחושה שיש מדינה שמגינה עלינו בסופו של דבר. המרכיב הזה הוא יסודי, האזרח יודע שמדינתו מתאמצת להגן עליו באמת ובתמים, לא כסיסמה. הדבר הזה, לצערנו, לא עומד לחלק גדול מן ההורים שהם אזרחי ישראל הערבים. אחת המשימות הגדולות שלנו – אני אומר את זה כחבר כנסת ששפת אימו היא עברית – היא להסיר או להפיל את החומה התודעתית הזו ולמצוא את הדרך לגרום להורה היהודי במדינת ישראל להבין מה זה לפחד יום-יום על הילדים שלך בגלל פשע שמשתולל ברחובות. עכשיו, אדוני, אני מעל הבמה הזאת לא אחת דיברתי בגנותו של השר המתפטר לביטחון לאומי. אני עומד מאחורי כל דבר שאמרתי עליו ועל כהונתו, שהסתיימה בשעה טובה היום. להפך, אמרתי מעט מדי. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> השר לשעבר. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> כן. ברוך שפטרנו. אבל אני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, שאנחנו נעשה טעות גדולה מאוד כחברי אופוזיציה אם ננקז את כל מה שיש לנו לומר בעניין הזה רק לעבר היורש של מאיר כהנא. אני מבקש להזכיר שביום המיוחד הזה לא עתיד לדבר דובר ממפלגת השלטון. הינה, יעלה עכשיו השר להשיב, השר משתייך לתנועת ש"ס. גם השר מטעמה מדבר וגם חבר הכנסת מטעם הסיעה עלה לכאן. בדיון הזה לא נשמע את קולה של מפלגת השלטון. אני מבקש להזכיר שזו הייתה החלטה של מפלגת השלטון, הליכוד, לא להקים בכנסת הזו ועדה פרלמנטרית שתעסוק במכת המדינה הנוראה הזו, האיומה הזו. אני מבקש להזכיר שנציגים בולטים של מפלגת השלטון הובילו את המתקפה על תוכנית החומש, שחלק גדול ממנה יועד לטיפול באלימות הרצחנית; ולא רק שהם הובילו את המתקפה, הממשלה בהובלתם קיצצה 15% בתקציב תוכנית החומש, בשעה שהקיצוצים ביתר סעיפי התקציב עמדו על 5% בלבד. הקיצוץ בתוכנית החומש של המגזר הערבי היה צריך להיות נמוך יותר מכל הקיצוצים, אבל הוא פי שלושה בגודלו. ולכן אני מבקש לומר, אדוני, שהסיפור הוא לא הכשרת הכהניזם והמתקפה על הלגיטימציה של השותפות עם אזרחי ישראל, אלא הסיפור קשור בטבורו למדיניות של הממשלה הזו. ואני קורא לכולם להיכנס לאתר הכנסת, ובכך אסיים, לקרוא את קווי היסוד של הממשלה הנוכחית, לקרוא את כל ההסכמים הקואליציוניים המפורטים שנחתמו, ולראות אם יש שם בדל התייחסות ראויה לנהרות הדם שזורמים ברחובות היישובים הערביים. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. השר משה ארבל, בשם הממשלה, בבקשה, אדוני. לאחר שתסיים את דבריך אני אזמין אותך להישאר גם לנושא הבא שעל סדר-היום. << דובר >> שר הפנים משה ארבל: << דובר >> תודה רבה, מכובדי היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני אבקש להקדים ולומר שסוגיית הפשיעה במגזר, באוכלוסייה הערבית, היא לא בעיה של האוכלוסייה הערבית – היא בעיה ואתגר של מדינת ישראל כולה, יהודים וערבים, דרוזים, צ'רקסים, נוצרים, בדואים. כולם כאחד מתמודדים עם הדבר הזה. העלויות הכלכליות, עוד לפני חיי אדם, הן עלויות אסטרונומיות, בהשלכה ישירה לכל פיפס בחיינו, ומעל לכול – חיי אדם. הביקור שלי בבאקה אל-גרבייה אצל משפחתו של מנהל בית ספר שהתפזר לרסיסים – לראות את ילדיו המתוקים, היתומים. ועל לא עוול בכפו – הוא לא עבריין, הוא לא משתייך לארגוני פשיעה, הוא היה החוליה החלשה שהיה אפשר לאיים עליה, ודרכה להעביר מסר למי שצריך להעביר מסר. והאיום הזה הוא אסטרטגי, הוא באמת כל כך חשוב ומשמעותי. כבר היום פניתי גם לייעוץ המשפטי לממשלה וגם למזכירות הממשלה – לפעול מיידית, לא להשאיר ולו לרגע אחד את המציאות שיש היום במשרד לביטחון לאומי ללא שר מכהן. בשל העובדה שראש הממשלה לא יכול לקבל לידיו את הסמכות השיורית של התיקים, חייבים שיהיה שר, ופחות חשוב לי מי השר. חשוב לי שיהיה שר מכהן שייקח על עצמו את האחריות. לצד אותה לקיחת אחריות של השר לביטחון הלאומי, אני יודע לומר שקיימתי באופן אישי ישיבות רבות עם שר האוצר בנושא הזה, יחד עם רואי כחלון, ואני שמח מאוד שראש הממשלה הודיע שהוא מחזיר אותו, אני מקווה, בתום שלושת החודשים של המשימה שהוא הטיל עליו, של ממלא-מקום לנציב שירות המדינה, להיות פרויקטור בסוגיות הללו. עבדנו יחד בשיתוף פעולה מלא, ויש לי המון מילים טובות לומר על עו"ד רואי כחלון ועל המסירות שלו לסוגיה הזו. ולא המתנו במשרד הפנים: למרות שיכולתי לומר שזה לא בתחום סמכותי וזה בתחום סמכות משרד אחר, השקנו ממש לאחרונה, יחד עם רואי, במשרד ראש הממשלה, פיילוט שבו השקענו 40 מיליון שקלים מתקציב המשרד ב-15 רשויות מקומיות של המגזר הערבי. הפיילוט הזה הושק באמצע דצמבר. את הרשויות אבו גוש, אום אל-פחם, באקה אל-גרבייה, ג'וליס, ג'לג'וליה, דיר אל-אסד, חורה, טייבה, כפר קאסם, כפר קרע, מג'ד אל-שמס, מע'אר, סח'נין, ריינה ושגב שלום – תקצבנו ממש את הרשויות בתוספת תקציבית להקמת מערכי אכיפה ותביעה עירוניים. המהלך הזה בהחלט מהווה צעד משמעותי במאבק המתמשך בפשיעה, שמטרתו לחזק את הביטחון האישי של התושבים ולהגביר את אמון הציבור במערכת אכיפת החוק. ואני מאמין שבאמצעות שיתוף פעולה הדוק של כלל משרדי הממשלה, יחד עם ההנהגה המקומית, עם השלטון המקומי, עם גורמי אכיפת החוק, נוכל להוביל שינוי מהותי וליצור סביבה בטוחה יותר עבור כל אזרחי המדינה. המציאות שבה נבחרי ציבור – אם זה חברי מועצה, אם זה ראשי רשויות ואם זה מועמדים לראשי רשויות – מאוימים, חלקם גם בדרגה הגבוהה ביותר, היא מציאות בלתי נסבלת. אני שמח לומר שגם בפגישות עם ראש שירות הביטחון הכללי וגם בישיבת הממשלה, הגענו לסיכום שבאיומים על נבחרי ציבור בשלטון המקומי, יתאפשר לשירות הביטחון הכללי, על פי חוק השב"כ, להידרש אליהם, כי זו פגיעה בסמלי שלטון. הפעולות הללו נותנות את אותותיהם, גם באפשרות לתת מידע מודיעיני למשטרה. אני חושב שכולנו, כל חברי הבית הזה, קואליציה ואופוזיציה, יהודים וערבים כאחד, צריכים להמשיך ולפעול. אני יודע לומר שחבר הכנסת יואב סגלוביץ', גם בתפקידו הקודם כסגן שר, יזם כמה וכמה הצעות חוק שאני כשר הפנים תומך בחלקן. אני מקווה מאוד שנצליח לקדם אותן ולהעביר אותן. בסופו של דבר אנחנו חייבים ליצור את התשתית, גם הנורמטיבית וגם ליצירת כלים, כדי שיובילו להצלת חיי אדם. חביב אדם שנברא בצלם אלוהים, כל אדם. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> חביבין ישראל, אבל קודם האדם. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> כל אדם. ולכן, אותה חביבות שיש פה לחיי אדם צריכה להוביל את כולנו, ולשים לב לכל אפשרות שיש לנו להעלות את זה למודעות, להעלות את זה על סדר-היום, לקדם הליכי חקיקה בהסכמות, כדי שבעזרת השם נוכל יחד להוביל כאן שירות ציבורי טוב, שלטון מקומי טוב, ולהציל חיי אדם, כפשוטו. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לשר. << נושא >> הודעת הממשלה על הפסקת כהונתם של שרים << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> כאמור, אני מזמין את השר להישאר גם לנושא הבא שעל סדר-היום: הודעת הממשלה בהתאם לסעיף 9(א) לחוק הממשלה, התשס"א–2001, על הפסקת חברותם בממשלה של השרים איתמר בן גביר, עמיחי אליהו ויצחק וסרלאוף. בבקשה, אדוני. << דובר >> שר הפנים משה ארבל: << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להודיע לכנסת כי חברותם בממשלה של השרים איתמר בן גביר, עמיחי אליהו ויצחק וסרלאוף נפסקה ביום כ"א בטבת התשפ"ה, היום, 21 בינואר 2025 למניינם, בשעה 10:08, בחלוף 48 שעות מהמועד שבו הודיעו השרים על כוונתם להתפטר מן הממשלה על ידי הגשת כתב התפטרותם לראש הממשלה בהתאם לסעיף 22(א) לחוק-יסוד: הממשלה. בהתאם לסעיף 9(א) לחוק הממשלה, התשס"א–2001, מבקשת הממשלה למסור הודעה זו בכנסת. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לאדוני. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת סימני מסחר (מס' 9) (סימן מסחר בין-לאומי במקום סימן מסחר לאומי), התשפ"ה–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1819).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מבין שאדוני גם מציג את הצעת החוק בשם שר המשפטים. אז אני מזמין אותו להישאר לנושא הבא שעל סדר-היום – הצעת חוק לתיקון פקודת סימני מסחר (מס' 9) (סימן מסחר בין-לאומי במקום סימן מסחר לאומי), התשפ"ה–2024, לקריאה הראשונה. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> שר הפנים משה ארבל: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת חוק לתיקון פקודת סימני מסחר (מס' 9) (סימן מסחר בין-לאומי במקום סימן מסחר לאומי), התשפ"ה–2024, של משרד המשפטים, מבקשת להתאים את פקודת סימני המסחר להסדרים הבין-לאומיים הקיימים כיום ברישום סימני מסחר בין-לאומיים. במציאות הגלובלית כיום, בעלות על סימן מסחר היא לא רק עניין של הגנה משפטית בתוך המדינה, אלא גם דרך להבטיח את היכולת להתנהל באופן תקין ויעיל בשוק הבין-לאומי. המערכת הבין-לאומית לרישום סימני מסחר, שנוסדה במסגרת פרוטוקול מדריד, מאפשרת לבעלי סימנים לרשום את סימן המסחר במדינות רבות בעזרת בקשה אחת, ובכך מצמצמת את המורכבות הביורוקרטית ומפשטת את התהליך. עם זאת, כיום יש חוסר התאמה בין הדין הישראלי לבין ההסדרים הבין-לאומיים בעקבות תיקונים שנקבעו על-ידי המדינות החברות בפרוטוקול מדריד. תיקון החוק המוצע נועד להתאים את ההסדרים הישראלים לפרשנות ולמצב הנוהג כיום, ולהבטיח שבעלי סימני המסחר הישראליים ייהנו מהיתרונות הקיימים במערכת הבין-לאומית. על פי הפרוטוקול, כאשר כבר רשום במדינת היעד סימן מסחר מסוים, ולאחר מכן הסימן גם נרשם כסימן בין-לאומי, הסימן הבין-לאומי מחליף את הסימן הלאומי, כך שניתן ליהנות מהיתרונות שמעניקה מערכת הרישום הבין-לאומית לגבי הרישום הקיים. ההסדר החדש יאפשר להכניס רישום סימן מסחר לאומי ברישום בין-לאומי כאשר ישנה חפיפה חלקית בין הסימן המקומי הקיים לבין הסימן הבין-לאומי החדש, ובמצב זה ההחלפה תחול על הטובין או השירותים החופפים בלבד. נוכח האמור לעיל, הממשלה תומכת בהצעת החוק ומבקשת כי המליאה תצביע על אישור החוק ותעביר את הצעת החוק לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני שר המשפטים. אנחנו עוברים לדיון – היות שזאת הצעת חוק – – << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> שר הפנים. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> שר הפנים, סליחה. – – לדיון האישי. זאת הצעת חוק בקריאה הראשונה. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – מוותר; חבר הכנסת יבגני סובה – לא נמצא; עמית הלוי – לא נמצא; חברת הכנסת מירב כהן; חבר הכנסת יצחק פינדרוס; חבר הכנסת גלעד קריב – מוותר; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – מוותרת; חבר הכנסת רון כץ; חבר הכנסת אושר שקלים; חבר הכנסת מיקי לוי; חברת הכנסת נעמה לזימי; חברת הכנסת קטי קטרין שטרית; חבר הכנסת עודד פורר; יוסף עטאונה, אדוני – לא נמצא; חבר הכנסת ניסים ואטורי; חבר הכנסת מנסור עבאס; חבר הכנסת איימן עודה; חברת הכנסת צגה מלקו; חבר הכנסת אריאל קלנר, אחרון הדוברים – גם הוא לא נמצא. אדוני השר רוצה לסכם? << קריאה >> שר הפנים משה ארבל: << קריאה >> מוותר. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> מוותר. אם כן, אנחנו עוברים להצבעה. זכרו, אנחנו מצביעים על הצעת החוק לתיקון פקודת סימני מסחר (מס' 9) (סימן מסחר בין-לאומי במקום סימן מסחר לאומי), התשפ"ה–2024, בקריאה הראשונה. מי בעד ומי נגד? הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 2 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת החוק לתיקון פקודת סימני מסחר (מס' 9) (סימן מסחר בין-לאומי במקום סימן מסחר לאומי), התשפ"ה–2024, לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> שניים בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים ושלושה נוכחים. אם כן, אני קובע כי הצעת החוק לתיקון פקודת סימני מסחר (מס' 9) (סימן מסחר בין-לאומי במקום סימן מסחר לאומי), התשפ"ה–2024, אושרה בקריאה ראשונה ותעבור לדיון בוועדת הכלכלה לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << הצח >> הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון מס' 17), התשפ"ה–2025 << הצח >> [מס' מ/1829; דברי הכנסת, חוב' י"א, ישיבה 140; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון מס' 17), התשפ"ה–2025, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חבר הכנסת אברהם בצלאל, כבודו, בשם יושב-ראש ועדת הכלכלה, להציג את הצעת החוק. בבקשה. << דובר >> אברהם בצלאל (בשם ועדת הכלכלה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר הנכבד, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון מס' 17), התשפ"ה–2025, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. הצעת החוק הממשלתית כוללת שני תיקונים לחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א–2001, שעיקרם דחייה בשנה של חובת התיאגוד האזורי, כלומר החובה להקים תאגידי מים וביוב אזוריים שיספקו שירותי מים וביוב לכמה רשויות מקומיות. בטרם אציג את ההסדר המוצע, אקדים כמה מילות רקע. חוק תאגידי מים וביוב מחייב את כל העיריות והמועצות המקומיות, החל משנת 2007, להעביר את האחריות להפעלת שירותי מים וביוב בתחומיהן לידי תאגיד נפרד. במסגרת תיקון מקיף לחוק שאושר בשנת 2013, נקבעה חובת תיאגוד אזורי, שמטרתה היא צמצום מספר תאגידי המים והביוב והקמת תאגידים אזוריים במטרה להביא להתייעלות במשק המים באמצעות מיזוג שני תאגידי מים או יותר, וכן באמצעות הצטרפות של תאגיד מים או רשות מקומית לתאגיד מים אזורי. במסגרת התיקון המקיף נקבע מועד קובע להקמת תאגידי מים אזוריים. מועד זה נדחה כמה פעמים בשל קשיים שונים שהתעוררו בהיערכות ליישום התיקון ולצורך בחינת מדיניות משק המים העירוני, והדחייה האחרונה במועד המחייב נעשתה במסגרת תיקון מס' 15 לחוק בשנת 2023 – תיקון שנחקק במסגרת הצעת חוק פרטית שהגיש חבר הכנסת דוד ביטן. לאחרונה מתבצעת במשרד האנרגיה והתשתיות בחינה מקצועית מעמיקה לעניין מבנה משק המים העירוני ואופן ניהולו, ובין השאר נבחנת חובת התיאגוד האזורי. הבחינה מצויה בשלביה הסופיים, וההמלצות לעדכון המדיניות בנושא צפויות להיות מוגשות בקרוב לשר האנרגיה והתשתיות. לפיכך מוצע לדחות ל-1 בינואר 2026 את המועד הקובע בחוק שהחל ממנו תאגיד מים וביוב לא יעסוק בפעילות חיונית או בפעילות נוספת אלא באמצעות חברה אזורית, ובלבד שלא ניתן פטור מתיאגוד אזורי בהתאם לתנאים הקבועים בחוק. בהתאמה לכך, מוצע לדחות את המועד לתחילת מניין ארבעת שלבי ההקמה של תאגיד אזורי כך שיעמוד על ארבעה חודשים לפני המועד הקובע האמור. חברי הכנסת, הוועדה בראשות חבר הכנסת דוד ביטן הסכימה לדחייה נוספת במועד הקובע לעניין התיאגוד האזורי בשל הבחינה המקצועית הנעשית כעת במשרד האנרגיה והתשתיות, אך הובהר כי הוועדה לא תאפשר דחיות נוספות, שכן יש לקבל הכרעות בעניין חובת התיאגוד בכלל, וכפועל יוצא – בעניין התיאגוד האזורי. אני קורא לכם, חבריי חברי הכנסת, להצביע בעד הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בנוסח שאישרה הוועדה ולדחות את כל ההסתייגויות. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. אם כן, להצעת החוק הוגשו הסתייגויות של קבוצות יש עתיד וחד"ש-תע"ל. האם יש כאן מישהו מיש עתיד שרוצה? אין פה אף אחד. האם בחד"ש-תע"ל יש מישהו? חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – מוותרת. אם כן, אין הסתייגויות. להצעת החוק לא הוגשו בקשות רשות דיבור. ולכן נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק תאגידי מים וביוב. בבקשה, אנחנו עוברים להצבעה. זכרו, הצעת החוק לתאגידי מים וביוב בקריאה השנייה, כנוסח הוועדה. מי בעד ומי נגד? הצבעה מס' 3 בעד סעיפים 1–2 – 9 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–2 נתקבלו. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תשעה בעד, אפס מתנגדים, אחד נוכח, אפס נמנעים. אם כן, הצעת החוק עברה בקריאה השנייה. ואנחנו עוברים מייד לקריאה השלישית, כנוסח הוועדה. מי בעד ומי נגד? הצבעה מס' 4 בעד החוק – 9 נגד – אין נמנעים – אין חוק תאגידי מים וביוב (תיקון מס' 17), התשפ"ה–2025, נתקבל. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תשעה בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים והשאר נוכחים. אני קובע כי הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון מס' 17), התשפ"ה–2025, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. << הצח >> הצעת חוק איסור הכחשת אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת), התשפ"ה–2025 << הצח >> [מס' כ/1072; דברי הכנסת, חוב' ה', ישיבה 223; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק איסור הכחשת אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת עודד פורר וקבוצת חברי הכנסת, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חבר הכנסת פינדרוס, בשם יושב-ראש ועדת חוקה. כבודו יעלה לנמק בקיצור ובבהירות. << דובר >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני חבר הכנסת עודד פורר, היוזם של הצעת החוק, אני מתכבד להביא בפניכם היום את הצעת חוק איסור הכחשת אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת), התשפ"ה–2025, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. ההצעה שלפניכם היא הצעת חוק פרטית שהוגשה על ידי שורה של חברי כנסת בהובלת חבר הכנסת עודד פורר, וזכתה לתמיכה רחבה במהלך הדיונים בוועדה. מטרתה של הצעת החוק היא להיאבק בהכחשת הטבח, שלצערנו אנחנו כבר רואים דוגמאות לו, ולמנוע את התפשטות התופעה הבזויה, הן בישראל והן מחוצה לה. אתה מודע לזה שגם בכנסת יש מכחישים, זאת אומרת לא רק מתחבאים שם. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> לכן מוצע לקבוע עבירה חדשה, בהשראת האיסור הקבוע בעניין הכחשת שואה, שלפיה מי שמפרסם דברים המכחישים את אירועי הטבח הנוראי של 7 באוקטובר, שמיני עצרת, יואשם בעבירה פלילית שהעונש בצידה הוא חמש שנות מאסר. מי שמכחיש את הטבח לעיתים לא מכחיש את העובדות כולן, אלא מסתפק באמירות שמבקשות להמעיט את האחריות של החמאס ושותפיו לזוועות, לדוגמה, מי שטוען שהטבח של אזרחים בבתיהם לא היה מכוון אלא נעשה על ידי בודדים שהצטרפו באותו יום. לכן, לאחר חידודים בוועדה, מוצע כי הגדרת טבח 7 באוקטובר תכלול בצורה מפורשת את הקביעה כי אירועי הטבח נעשו על ידי חמאס ושותפיו באופן מאורגן ומכוון, כך שמי שמכחיש – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> יש איזו תחושה שאנחנו מצביעים על התקציב. כולם פה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – כך שמי שמכחיש את היד המכוונת של החמאס בטבח גם הוא ייחשב כמי שמכחיש את הטבח. התביעה לא תהיה חייבת להוכיח בכל תיק של הכחשה את העובדה הזאת. יוער כי הביטוי "ארגון הטרור חמאס ושותפיו" נבחר כדי שלא לעשות שימוש בתיבה הזהה לזו המופיעה לגבי הנאצים – "נאצים ועוזריהם". ואולם, הכוונה היא לכל מי שנטל חלק באירועי 7 באוקטובר, ולא, כמובן, לשותפים במובן המשפטי. אתה יודע, במובן המשפטי, אחרי החוק שהעברנו פה, זאת יכולה להיות גם הרשות הפלסטינית. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זה מסבך קצת. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בשם חריגותה של העבירה החדשה המוצעת במארג החקיקה הפלילית, הדגישה הוועדה כי העבירה תחול רק לגבי מי שמכחיש את העבירה בכוונה להגן על החמאס, להביע אליהם אהדה או להזדהות עימם. כך, העבירה לא תתפוס בגדרי הצרכן תמים של דיסאינפורמציה, אלא רק מי שמפיץ שקרים על הטבח ובכך מבקש לתמוך בחמאס. כמו כן, מוצע לקבוע במפורש כי יהיו מקרים שבהם פרסום כאמור לא יהווה עבירה פלילית, אם הוא נעשה באקראי, בתום לב או למטרה כשרה, ובין היתר לשם העמדת מידע לציבור או מחקר או במסגרת הליך משפטי, כגון לשם ייצוג נאשם בהליך פלילי. כתב אישום בעבירה החדשה יוגש על ידי היועץ המשפטי לממשלה או בהסכמתו. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות. אני קורא לכם לתמוך בחוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בנוסח שאותו אישרה הוועדה. זה אכן אחד החוקים – אני אומר בנימה אישית. הגיע אליי עודד פורר ממש אחרי הטבח, החתים אותי. אני לא זוכר אם חתמתי, אבל הייתי מבין החותמים. אני חושב שהדבר הזה הוא נכון. אז אפילו עוד לא חלמו שיהיו אנשים כאלה. לצערנו הרב, יש אנשים שמנסים להכחיש את המציאות של חבורת רוצחים נתעבים, פראי אדם, כמו שמוגדר, ישמעאל, חיות אדם. הדבר הזה צריך להיזכר לדיראון עולם, אנחנו צריכים לזכור אותו. אמרתי גם אז לעודד ואני אומר גם היום, אני הייתי משתמש בשמחת תורה, אבל בגלל שזה נתפס בעולם המערבי, בחוץ, אצל הגויים, 7 באוקטובר, אז גם אנחנו צריכים להשתמש בדבר הזה. טבח שמחת תורה היה טראומה נוראית לאנושות, לחברה הישראלית, לכולנו, ולכן אני מאוד שמח להיות כאן היום – במקרה, כי שמחה לא פה – ולהציג את הצעת החוק הזו של חבר הכנסת עודד פורר. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, כבודו. להצעת החוק, חברים, לא הוגשו הסתייגויות, אך הוגשו בקשות רשות דיבור. היא לא לפניי, הרשימה, אדוני המזכיר. אביגדור ליברמן, עודד פורר – בבקשה, כבודו, חמש דקות לכל אחד. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חברי הכנסת, אני שמח לעמוד כאן ולהציג את החוק הזה, שבאמת אני חושב שהוא כורח המציאות. הרעש הזה מאוד – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חברים, הרעש הזה מפריע. הרעש הזה מפריע. תפסיקו. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מאיר, איפה האופוזיציה היום? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אין. סביבך. הגם שהם לא נוכחים, רוחם פה. קדימה, אנחנו מפריעים, תנו לדבר. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> תאמין לי, מספיק לי שאתה פה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> בבקשה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> יבגני, יבגני, זהו, שקט. בבקשה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תודה אדוני. החוק הזה שהיום אני מציג כאן הוא כורח המציאות. לצערי, הכחשת הטבח זה אירוע שקרה מייד אחרי הטבח. קצב הדברים שבו עוברים מאירוע מזעזע שלא היה כדוגמתו – 7 באוקטובר זה היום שבו נרצחו הכי הרבה יהודים מאז השואה ביום אחד, נחטפו לנו מאות, טבחו, אנסו, שרפו, בזזו; אחד הימים, באמת, הקשים שעברנו. ופתאום, מייד אחרי האירוע הזה, שכולו מצולם ומתועד מכל הזוויות, הוא הוכחש. לצערי, אדוני היושב-ראש, הוא הוכחש גם כאן, בבניין הזה, כשעמדה חברת הכנסת ח'טיב יאסין ואמרה: לא שחטו תינוקות, לפחות ממה שהיה בסרט, לא אנסו נשים, – אמירה באמת מזעזעת; או האמירה של השחקנית מונא חוא: הם לא אנסו, לא ערפו, אין הוכחות, זאת פרופגנדה כדי שהעולם יזדהה איתכם; או אח בבית החולים סורוקה שטען כי הטבח הוא פייק ומדובר בכלבים שנשרפו והוצגו כתינוקות כדי להצדיק כניסה ישראלית לעזה. אני לא רוצה לחזור על עוד ציטוטים, אבל ברור לחלוטין שיש כאן קרב על התודעה ועל האמת. אנחנו לא יכולים לחכות הרבה שנים כדי לראות לאן תתפתח ההכחשה הזו, ואז לקבוע שהכחשה, עצם ההכחשה שאירע כאן טבח ב-7 באוקטובר, היא עבירה פלילית, ולכן בא החוק הזה. והחוק הזה, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הוא לא רק כלפי מדינת ישראל אלא גם כשאנחנו באים לאומות העולם וכשנתקלים במקרים של הכחשת הטבח שם ומבקשים מהמדינות האחרות: תעשו משהו, תפעלו בעניין הזה. אנחנו יכולים היום לבוא ולהגיד: יש חקיקה ישראלית שמכילה עבירה פלילית, שעונשה גם יכול להגיע לחמש שנות מאסר למי שיבוא ויכחיש את הטבח. חשוב להדגיש, ואני מדגיש את זה גם מתוך הדיונים, שגם מי שיגיד – הוא הרי לא יגיד: לא קרה כלום; הוא יגיד: לא, היה, אבל אלה היו בודדים, זה לא היה מאורגן. זאת הכחשה. גם מי שיגיד שאלה שלקחו חלק בביזה, הם רק בזזו, הם לא היו חלק מהארגון, טועה. זה חלק מהטבח המאורגן וכל מהלך העניינים שקרה באותו יום. היה מאורגן, כולל המונח שבו השתמשנו – חמאס ושותפיהם. חשוב לי לציין, לא מופיע "חמאס ועוזריהם" אלא "חמאס ושותפיהם", בגלל בקשה של יד ושם שאנחנו קיבלנו בוועדה לא להשתמש באותה טרמינולוגיה שבה משתמשים בחוק לאיסור הכחשת שואה. אי-אפשר. לצערי, אנחנו עם האסונות האלה – יש את השואה, על כל המשמעות שלה, וטבח שמיני עצרת הוא אירוע שעומד בפני עצמו. לכן אני חושב שהחוק הזה הוא מהחוקים החשובים, וטוב שהוא גם מגיע זמן לא ארוך אחרי אותו טבח. אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולהודות ללשכה המשפטית וליועץ המשפטי של הוועדה גור וכל הצוות המשפטי שאיתו שסייע בהכנת החוק הזה, להנהלת הוועדה וגם ליושב-ראש הוועדה, ועדת החוקה, שלא נמצא כאן היום, אבל גם הוא הוביל את החקיקה הזאת, חבר הכנסת רוטמן. אז אני רוצה להודות ולבקש מהכנסת לתמוך בה פה אחד. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. קריאתך נשמעה. חוק טוב. יבגני סובה. יבגני, תמיד משאירים רק למציע לדבר, אבל בבקשה, דבר. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני קודם כול רוצה לברך את חברי יושב-ראש הסיעה עודד פורר על החקיקה הזאת. זה מהלך נכון, נחוץ, והדבר הזה יישאר לדורות. אני חייב להגיד לכם, לשתף אתכם, בתחושה שבמשך השנים, שנים, גם לפני שנבחרתי לכנסת והייתי עיתונאי וגם כאשר נבחרתי לכנסת, מאוד לא אהבתי את ההשוואה לשואה. הרי היו מלחמות בעולם; היו, לצערי, גם הרבה מקרי רצח עם בעולם. ותמיד אנחנו אמרנו לעצמנו קודם כול שהשואה זה משהו מיוחד שלא ניתן להשוות. הרי אנחנו יודעים שעמים רבים בעולם עברו חוויות לא נעימות ורצח עם, ועדיין, אמרנו שנשמור על זה ולא נעשה את ההשוואה. אדוני היושב-ראש, אני שיניתי את דעתי באותו יום בנובמבר 2023 כאשר לנו כאן בכנסת הקרינו את סרט הזוועות במשך 43 דקות, לא מצונזר, בלי פילטרים, פשוט תמונות קשות מהטבח שקרה ב-7 באוקטובר. ואז, אני זוכר את היום הזה, כשיצאתי, קודם כול שאלו אותי אם אני צריך כדור. רופא הכנסת היה. גם לפני שנכנסנו הוא שאל אותי אם אני צריך כדור. אמרתי: לא, אני לא צריך שום כדור. היו הרבה עיתונאים והרבה תקשורת, ושאלו אותי: בשביל מה נכנסת? אמרתי: מה זאת אומרת? אני נכנסתי, א. כי אני חבר כנסת, וב. כי מתוקף תפקידי אני מדבר עם הרבה קולגות שלי בעולם, בפרלמנטים שונים בעולם. איך אני יכול לספר להם מה שאנחנו כעם חווינו ב-7 באוקטובר אם אני בעצמי לא אראה את סרט הזוועות הזה? אחר כך הייתה הקרנה נוספת בכנסת. אחרי שתי ההקרנות האלה, אני יותר ויותר השתכנעתי שכן ניתן להשוות את האירועים של 7 באוקטובר לשואה. ופה מסקנה אחת פשוטה: אם אנחנו לא נילחם בהכחשת הטבח 7 באוקטובר, יהיה לנו קשה להילחם באלה שמכחישים את השואה, כי הדור של השואה – ואני אומר את זה כנכד לניצולת שואה, וסבתא שלי, תיבדל לחיים ארוכים, תחגוג יום הולדת 94 בעוד שבועיים, בעזרת השם, וגם כנכד לקצין בצבא אדום שלחם נגד הנאצים ואפילו זכה לעלות לישראל – הדור הזה עוד מעט לא יהיה איתנו. ולכן אנחנו נעשה את ההשוואה הזאת ונזכור שטבח 7 באוקטובר זה הטבח הכי גדול בתולדות עם ישראל אחרי השואה, וככה צריך לנהוג. צריך להילחם באלה שמכחישים, צריך להעניש את אלה שעושים את ההשוואות הלא-נכונות והמיותרות, וככה צריך לדבר לעולם כולו. לא נשכח וגם לא נסלח. ושוב אני מברך אותך, עודד, על היוזמה הזאת. כולי תקווה שהדבר הזה לא יחזור, ושנדבר על זה רק בשיעורי ההיסטוריה וכמובן בימי הזיכרון שאנחנו לצערי נציין. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. שרון ניר; יוליה – מוותרת; חמד עמר – איננו; איימן עודה; אחמד טיבי; עאידה תומא סלימאן; עופר כסיף; יוסף עטאונה; מרב מיכאלי; נעמה לזימי; גלעד קריב; אפרת רייטן מרום; יאיר לפיד; קארין אלהרר; מירב כהן; אלעזר שטרן; מיקי לוי; מירב בן ארי; רם בן ברק; יואב סגלוביץ'; בועז טופורובסקי; מיכל שיר סגמן; עידן רול; יוראי להב הרצנו; ולדימיר בליאק; מטי צרפתי; טטיאנה מזרסקי; יסמין פרידמן; דבי ביטון; משה טור פז; סימון דוידסון; נאור שירי; שלי טל מירון; ירון לוי; בנימין גנץ; גדי איזנקוט; פנינה תמנו; חילי טרופר; מיכאל מרדכי ביטון; מתן כהנא; אורית פרקש הכהן; אלון שוסטר; מנסור עבאס; ווליד טאהא; ואליד אלהואשלה; אימאן ח'טיב יאסין; יאסר חוג'יראת – אף אחד מהם לא נמצא. אם כן, אנחנו עוברים, ברשותכם, להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק איסור הכחשת אירועי טבח 7 באוקטובר 2023, כנוסח הוועדה. אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד ומי נגד? הצבעה מס' 5 בעד סעיפים 1–5 –17 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–5 התקבלו. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> 17 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק עברה בקריאה השנייה. אנחנו ניגשים לקריאה השלישית. בבקשה, מי בעד ומי נגד? הצבעה מס' 6 בעד החוק – 16 נגד – אין נמנעים – אין חוק איסור הכחשת אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת), התשפ"ה–2025, נתקבל. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> 16 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי חוק איסור הכחשת אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת), התשפ"ה–2025, התקבל בקריאה השנייה והשלישית, וייכנס לספר החוקים. מברוק, עודד. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 255) (תשלום גמלה לשמירת היריון), התשפ"ה–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1083).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום – הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 255) (תשלום גמלה לשמירת היריון), התשפ"ה–2024, של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן וקבוצת חברי הכנסת, לקריאה הראשונה. אני מזמין את חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן להציג את הצעת החוק. בבקשה, גברתי, לרשותך עשר דקות. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה רבה, כבוד היושב-ראש. חברי וחברות הכנסת, אני מתכבדת להגיש את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 255) (תשלום גמלה לשמירת היריון), לקריאה ראשונה, לאחר שעברה הכנה בוועדת העבודה והרווחה. הצעת החוק מאוד פשוטה: כולנו יודעים שיש הרבה נשים או יש נשים שכאשר הן נכנסות להיריון, הן צריכות, לפי בקשת או לפי צו של הרופא, לצאת לשמירת היריון לתקופה שלא יעבדו בה, כי או שההיריון שלה – העובר נמצא בסכנה מסוימת או שהיא בעצמה נמצאת בסכנה, והיא צריכה להאט את הקצב ולשמור על עצמה. חלק מהנשים בשמירת ההיריון אפילו נמצאות בבתי החולים. ברוב המקרים, שמירת ההיריון מתקיימת בשלב האחרון של ההיריון, והיא מסתיימת – אנחנו מאוד מקווים שכולם יסיימו בשעה טובה בלידה טובה, בלידה בריאה. יש כאלה, לצערנו הרב, שבגלל שההיריון קשור בסכנה, הרבה פעמים או יש פעמים שהאישה מאבדת את ההיריון, את התינוק. המטרה של החוק הזה – עד היום הזה, אם האישה לא הייתה למשך 30 יום רצופים לפחות בשמירת היריון, היא לא מקבלת את הגמלה, אלא היו מכסים את הימים האלה מימי המחלה שלה או מימי החופש שלה. אנחנו באנו ואמרנו: היא לא קובעת מתי מסתיימת שמירת ההיריון שלה, זה לא בידיים שלה. לכן, אפילו אם היא יולדת לפני שהשלימה 30 יום בשמירת היריון, הביטוח הלאומי ישלם לה על כל יום שהיא הייתה בשמירת היריון, אפילו אם זה פחות מחודש. זה התיקון העיקרי במקרה הזה. אני מאוד מקווה שכולם יתמכו. אני מודה כמובן ליושב-ראש הוועדה חבר הכנסת אייכלר ולצוות שעמלו על הצעת החוק. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, גברתי. אנחנו עוברים לדיון האישי על החוק לקריאה ראשונה. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; חבר הכנסת יבגני סובה. חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. חברותיי וחברי לכנסת, אני הייתי היום בוועדת החוקה ולא הצלחתי להביע שם את דבריי. אני אעשה זאת כאן, כיוון שהיה שם דבר מדהים: אנחנו, הדמוקרטיה שלנו היא תחת מתקפה לא השנה, לא בעשור האחרון – בעשורים האחרונים גורמים בלתי נבחרים במדינת ישראל פשוט מנסים למשטר את החברה הישראלית. השיא – למשטר, כלומר לכפות את דעתם כאילו שאנחנו באוליגרכיה, כאילו שאנחנו באוטוקרטיה. בא אדם אחד או עשרה אנשים, או יותר נכון 15 אנשים, והם קובעים לעשרה מיליון אנשים. זה דבר שהוא בלתי נסבל לכל אדם שיש לו נפש חופשית, להחזיר אותנו פשוט לימי הביניים. החידוש הגדול של הזמן המודרני, הגדול ביותר, היא החירות, הוא הליברליזם. החידוש הכי גדול. לא החרב קובעת, לא כוח של הקיסר או הטירן או הדוכס או הסולטן, אלא הפתק הקטן הזה, אדוני היושב בראש, שאנחנו מכניסים פעם בכמה שנים, הפתק קובע, כלומר רצון הציבור. דמוס קרטוס – שלטון הציבור. ואנחנו שנים במדינת ישראל תחת מתקפה על הדמוקרטיה שלנו, והשיא היה השנה, כשקמו בוקר אחד 15 אנשים – 12 מתוכם החליטו שהם משנים חוק-יסוד. אחרי שאותם אנשים שיכולים לשנות בכל רגע לגבי החוק הספציפי הזה שהעברנו כאן בכנסת – היו שם שמונה נגד שבעה, אבל באופן עקרוני, קבעו 12 שופטים שהם יכולים לשנות חוק-יסוד, אותם אנשים שאמרו לנו שחוקי-יסוד זה חוקה. גם זה שנוי במחלוקת, זה לא נקבע כאן אף פעם בכנסת, אבל אחרי שאמרו שזאת חוקה קדושה וזה במדרג הנורמטיבי הכי גבוה ולכן הם יכולים לבטל חוקים, אז פתאום הם יכולים לקום בבוקר ולשנות את החוקה. הם האבות המייסדים. הם כותבי החוק על הראש שלכם, אזרחי ישראל. זאת מתקפה נוראית ואנטי-ליברלית ואנטי-נאורות. נאורות זה לתת לאנשים לחשוב בזכות עצמם, בידי עצמם, כמו שאמר עמנואל קאנט, זה אנטי-נאורות. והינה, הגיע 7 באוקטובר – בא שר המשפטים, אומר: בואו נניח בצד את הוויכוחים האלה ונתרכז במה שצריך להתרכז בזמן מלחמה, באויב האמיתי, בניצחון. מציע להגיע להסכמות גם בסוגיות שבמחלוקת עכשיו: בואו נסתדר עם המינוי לבית המשפט העליון. הוא מציע הצעה סבירה, פשרה הוגנת, מרחיקת לכת מבחינתנו ומבחינתו, אני בטוח. לא. למינוי נשיא בית המשפט העליון, הוא מציע פשרה מרחיקת לכת – לא. לא. הכול בקנאות של כוהני דת – לא ולא ולא. עכשיו באה ההצעה של דדי שמחי ושל יזהר שי, שגם היא פשרה מרחיקת לכת מבחינתנו, מבחינת הדמוקרטיה, מבחינת כל מה שמקובל בכל הדמוקרטיות או כמעט בכל הדמוקרטיות בעולם, שבכל הדמוקרטיות הציבור בוחר את נציגיו – כל איש, כולל השופטים, הם נציגי הציבור, והם צריכים להיות נבחרי ציבור. ככה זה בכל הדמוקרטיות – וגם היא זוכה הבוקר לקיתונות של טענות – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ושל שקרים. ואני מאוד מקווה שתתעשתו, חבריי לאופוזיציה, ולפחות להצעה הזאת – שגם לי יש ביקורת עליה, עוד נשמיע אותה – נצליח להגיע ולקדם ולו במעט – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – את הדמוקרטיה שלנו למחוזות דמוקרטיים באמת. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, אדוני. חברת הכנסת מירב כהן; חבר הכנסת אריאל קלנר; יצחק פינדרוס; גלעד קריב; אימאן ח'טיב יאסין – מוותרת; רון כץ; אושר שקלים, אדוני – לא נמצא; מיקי לוי; נעמה לזימי; קטרין שטרית – לא נמצאת; עודד פורר; יוסף עטאונה; ניסים ואטורי; מנסור עבאס; איימן עודה; צגה מלקו. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> לפני שנעבור להצבעה – אדוני, הודעה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 254) התשפ"ה–2025, שהחזירה ועדת העבודה והרווחה. כמו כן הונחה על שולחן הכנסת החלטת ועדת הכספים בדבר צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (הוראת שעה) התשפ"ה–2024. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 255) (תשלום גמלה לשמירת היריון), התשפ"ה–2024 << הצח >> (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אם כן, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, אני רוצה להגיד לך, כמי שהיה אחראי לביטוח הלאומי, שזאת הצעת חוק מצוינת. היא עושה צדק. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה ראשונה על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תשלום גמלה לשמירת היריון), התשפ"ה–2024, של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. בבקשה, מי בעד ומי נגד? הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 11 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 255) (תשלום גמלה לשמירת היריון), התשפ"ה–2024, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> 11 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 255) (תשלום גמלה לשמירת היריון), התשפ"ה–2024, אושרה בקריאה ראשונה ותחזור לדיון בוועדת העבודה והרווחה לצורך הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, אם ירצה השם, ביום רביעי – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> רגע, רגע. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> מה יש? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> יש לי הודעה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> בבקשה. רק תעדכן את המזכירות, יש נהלים. בבקשה, אדוני. לא תם סדר-היום. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> יושב-ראש ועדת הכנסת – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> לא, לא נכון. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> שנייה, ברשותך. אמרו לי שיש – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אני מחכה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> תבקש הודעה אישית רגע. תבקש הודעה אישית. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> בוא תגיד דברי תורה. בוא. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לשר ארבל יש היום יום הולדת. תאחל לו מזל טוב. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> מה קרה לשר ארבל? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> יש לו יום הולדת היום. מה זה "מה קרה"? הוא פה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> הנכונה השמועה שלאדוני יש יום הולדת 22? << קריאה >> שר הפנים משה ארבל: << קריאה >> 22 פלוס. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> מזל טוב, אריכות ימים ובריאות עד 120. << קריאה >> שר הפנים משה ארבל: << קריאה >> תודה רבה. << נושא >> חילופים בוועדות הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> בבקשה, יושב-ראש ועדת הכנסת, יושב-ראש הקואליציה. << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. תודה וסליחה. אבקש להודיע על חילופי אישים בוועדות הבאות: בוועדה לביטחון לאומי, מטעם סיעת הליכוד, במקום חבר הכנסת אריאל קלנר יכהן חבר הכנסת בועז ביסמוט; בוועדת החוקה, חוק ומשפט, מטעם עוצמה יהודית, במקום חבר הכנסת יצחק קרויזר תכהן חברת הכנסת לימור סון הר מלך. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. אם כן, חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, אם ירצה השם, יום רביעי כ"ב בטבת התשפ"ה, 22 בינואר 2025, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 17:24. << סיום >>