דברי הכנסת
דברי הכנסת
חוברת י"ד
ישיבה כ"ח
כנס מיוחד
הישיבה העשרים-ושמונה של הכנסת העשרים-ואחת
יום רביעי, י"א באלול התשע"ט (11 בספטמבר 2019)
ירושלים, הכנסת, שעה 12:00
תוכן העניינים
הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 73) (תיעוד חזותי או קולי בקלפיות), התשע"ט–2019 4
שר המשפטים אמיר אוחנה: 6
ראש הממשלה בנימין נתניהו: 29
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 43
יאיר לפיד (כחול לבן): 45
אבי ניסנקורן (כחול לבן): 46
יעל גרמן (כחול לבן): 47
קארין אלהרר (כחול לבן): 49
תמר זנדברג (מרצ): 50
יואב סגלוביץ' (כחול לבן): 57
אורית פרקש-הכהן (כחול לבן): 66
צבי האוזר (כחול לבן): 68
עמיר פרץ (העבודה): 69
אורנה ברביבאי (כחול לבן): 75
מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): 81
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 89
עפר שלח (כחול לבן): 103
עידן רול (כחול לבן): 111
ישראל אייכלר (יהדות התורה): 113
אורי מקלב (יהדות התורה): 114
היבה יזבק (רע"ם-בל"ד): 115
עבד אל חכים חאג' יחיא (רע"ם-בל"ד): 117
יעקב אשר (יהדות התורה): 123
שר התקשורת דוד אמסלם: 124
יוסף ג'בארין (חד"ש-תע"ל): 126
יואל יעקב טסלר (יהדות התורה): 127
מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 128
משה ארבל (ש"ס): 130
מרב מיכאלי (העבודה): 131
קרן ברק (הליכוד): 132
יואב קיש (הליכוד): 134
משה גפני (יהדות התורה): 135
שר המשפטים אמיר אוחנה: 140
<< הצח >> הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 73) (תיעוד חזותי או קולי בקלפיות), התשע"ט–2019 << הצח >>
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1290).]
(קריאה ראשונה)
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
חברי הכנסת, היום י"א באלול תשע"ט, 11 בספטמבר 2019, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. הסעיף הראשון: הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 73) (תיעוד חזותי או קולי בקלפיות), התשע"ט–2019, לקריאה ראשונה.
חברי הכנסת, נא לשבת, אלא אם כן לא רוצים לשבת, אני לא מכריח. כחול לבן בימין הקיצוני – אז שם; לפי בקשה של חבר הכנסת האוזר העברנו אתכם לימין הקיצוני. חברי הכנסת, לפני שאזמין את שר המשפטים חבר הכנסת אמיר אוחנה להציג את החוק, אני רק מפנה את תשומת ליבכם לכך שבמייל אצלכם נמצאת חוות הדעת של היועץ המשפטי לכנסת בנושא של הפרוצדורה הקשורה לחוק. זה מה שמעניין אותי כרגע, לא עניין של מהות. על מהות אנחנו חלוקים, חברי הכנסת השונים, וזה לגיטימי, אבל בסעיף 8 כותב היועץ המשפטי לכנסת: בהתאם להלכה הפסוקה, חקיקת ההסדר המוצע מחייבת כתנאי הכרחי השגת רוב של 61 חברי כנסת ומעלה בשלוש הקריאות. פירוש הדבר שגם בקריאה הראשונה, אם אנחנו רוצים להכריז על כך שהחוק עבר, נדרש רוב של 61 חברי הכנסת ומעלה. זה הייעוץ המשפטי שאני קיבלתי וכך אנחנו גם ננהג, אלא אם כן הייעוץ המשפטי יודיע משהו אחר.
<< קריאה >> אורנה ברביבאי (כחול לבן): << קריאה >>
יפה שאתם מכבדים ייעוץ משפטי.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
בבקשה?
<< קריאה >> אורנה ברביבאי (כחול לבן): << קריאה >>
זה יפה שאתם מכבדים את הייעוץ המשפטי, זה חריג.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
אני כבר הורדתי מן הדוכן חברת כנסת שדיברה בגנות הייעוץ המשפטי לכנסת, חברת הכנסת מהאופוזיציה, אז אני מציע לא להתבדח על חשבון הייעוץ המשפטי לכנסת, שתמיד מקצועי, תמיד רציני ותמיד מחייב את כולנו.
<< קריאה >> אורנה ברביבאי (כחול לבן): << קריאה >>
אנחנו מעריכים את זה.
<< קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >>
רק שאלת הבהרה: אם אין 61 – – –
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
אם אין 61, החוק עבר, אלא אם כן, כפי שאמרתי, היועץ המשפטי יודיע משהו אחר. חוות הדעת אומרת – – –
<< קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
עבר או לא עבר?
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
חברי הכנסת, אם תקשיבו לי ולא תעירו הערות – – –
<< קריאה >> אוסאמה סעדי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
הוא אמר: עבר.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
החוק יעבור רק אם בכל הקריאות יימצא לו רוב של 61 חברי כנסת ומעלה.
<< קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
אמרת: עבר. התפלאנו.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
קרי, אם בקריאה הראשונה, נניח, יש 50 בעד ו-40 נגד, החוק לא עבר. החוק לא עבר ולא יועבר לקריאה שנייה ושלישית. זאת העמדה של הלשכה המשפטית בכנסת.
בבקשה, אדוני שר המשפטים חבר הכנסת אמיר אוחנה. מן הצד השני, ברשותך, אדוני השר. וכפי שאמרתי, כל האמור לעיל לא מתייחס להסכמה או אי-הסכמה עם מהות החוק, אנחנו מדברים כרגע על הפרוצדורה הפרלמנטרית בכנסת.
<< דובר >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << דובר >>
תודה לך, אדוני היושב-ראש. חברותיי וחבריי חברי הכנסת, שקיפות מונעת שחיתות. אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר. תיעוד כל המתחולל באולם ההצבעה ובזמן הספירה הוא ערובה לטוהר הבחירות. היינו מצפים מיושבי הבית הזה כולם לתמוך בהצעת החוק ורק להצטער על שלא הם הביאו אותה קודם בפני הציבור, משום שמי שיוצא נגד הצעת החוק הזאת יוצא נגד אזרחי ישראל ומאפשר הלכה למעשה את הרחקת תוצאות הבחירות לכנסת משיקוף מלא ואמיתי של דין הבוחר.
מה אומרת הצעת החוק? אם לפשט, היא אומרת את הדבר הבא: כל מה שהמפקח יכול – ברשות, בסמכות ובאופן חוקי – לקלוט בחושיו, קרי, לראות בעיניו או לשמוע באוזניו, הוא יוכל לתעד לא רק במאגר הזיכרון האנושי אלא גם במאגר זיכרון דיגיטלי, שמטבע הדברים נוטה פחות לבעיות זיכרון, שכחה ומניפולציות. הא ותו לא. לא תצלום רנטגן ולא פריסקופ שיחדור מעל המחיצה ויפר את פרטיות הבוחר מאחורי הפרגוד או יפגע כמלוא הנימה בחשאיות הבחירות, אלא מצלמה רגילה, אפשר גם של טלפון סלולרי, אשר תתעד את המתרחש באולמות ההצבעה ובזמן ספירת הקולות. איך בדיוק ההצעה הזאת משרתת את הליכוד? איך היא מזיקה לחבריי, שידברו כאן, ודאי, נגד החוק? מה, חבריי מזייפים בחירות? אתם בונים על זיוף קולות? אם לא, אז ממה אתם חוששים? היועצים המשפטיים הנכבדים, והם לא רק נכבדים אלא גם חביבים עליי באופן אישי מאוד, אמרו את דברם נגד קידום הצעת החוק. זהו, בזה נסתם הגולל? האם נבחרי הציבור הם עדר של בוטים נטול תבונה שאינו מסוגל לשאול למה?
<< קריאה >> אוסאמה סעדי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
כשר משפטים תכבד את היועץ המשפטי לממשלה.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >>
למה המצלמות – חבר הכנסת סעדי, הרי אתה אמרת באחד הדיונים השבוע – –
<< קריאה >> אוסאמה סעדי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
כשר המשפטים תכבד אותם.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >>
– – שהליכוד מזייף בחירות, ככה אמרת, זה מה שהוכח.
<< קריאה >> אוסאמה סעדי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
זו עובדה.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >>
אדרבה, אדרבה, הייתי מצפה שאתה מכל האנשים, תגיד: אני רוצה מצלמות.
<< קריאה >> אוסאמה סעדי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
אתה שר משפטים ואתה עוד מדבר? זו עובדה.
<< קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
זו עובדה.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >>
מאה אחוז, אז תענה לי, אז תענה לי, למה אתה לא רוצה שיהיו מצלמות ואז יתפסו גם את הליכוד אם הוא מזייף. למה?
<< קריאה >> אוסאמה סעדי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
שוועדת הבחירות תעשה את זה, שלא הליכוד יעשה את זה.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >>
מה, אתה מפחד? אתה מפחד ממשהו?
<< קריאה >> אוסאמה סעדי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
לא מפחדים משום דבר. אתם מפחדים. אתם מפחדים. יש משקיפים.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >>
טוב, אני מבקש להמשיך, אדוני.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
חברי הכנסת, אני מבקש לאפשר לשר המשפטים להציג את החוק.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >>
אני מבקש להבין למה – ציטוט: "המצלמות תבאנה לאנדרלמוסיה"? אפשר לקבל הסבר מנומק לטענה הזו? האם המצלמות בכבישים הביאו לאנדרלמוסיה או ליותר סדר? ולמה "המצלמות תרתענה מצביעים מוחלשים"? המצלמות בבתי המסחר מרתיעות קונים מוחלשים? הן מרתיעות גנבים, ובמקרה שלנו – גנבי בחירות. את הזייפנים המצלמות ירתיעו. המצביע תם הלב, שממילא כשהוא מגיע לקלפי הוא מוסר את תעודת הזהות שלו, הוא מזדהה, פרטיו נרשמים, או נמחקים מספר הבוחרים, והצבעתו מתועדת וכתובה – הוא יורתע כי יש מצלמות באולם ההצבעה ובמשך הספירה? הזייפן יורתע.
<< קריאה >> אוסאמה סעדי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
שהמשקיף שלך יצלם את תעודת הזהות? מיהו שיצלם?
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >>
היועמ"שים אמרו. נו, שאלתם אותם במה דברים אמורים?
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
חבר הכנסת אוסאמה סעדי, השר מציג את החוק. אתה רשום לדיון עוד מעט.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >>
הם אומרים – היועצים המשפטיים: החוק לא יזכה לדיון הראוי כי אין די זמן. בואו נבחן את הטענה הזאת. השבוע הצגתי את החוק בפני הממשלה והבאתי אותו להצבעה. אתם יודעים, חבריי, כמה זמן נמשך הדיון? כשלוש שעות. מישהו מהחברים עתידי הניסיון הפרלמנטרי והמיניסטריאלי – אולי בני גנץ, אולי גבי אשכנזי, אולי אפילו יאיר לפיד, שמדי פעם היה מגיע לבית הזה, בין טיסה לטיסה, כשר חוץ בעיני עצמו – יכולים להצביע לי על עוד הצעת חוק, אפילו חוק-יסוד, נגיד, שזכתה לדיון עומק של שלוש שעות בממשלה, במעמד ראש הממשלה, לפני שהגיעה לבית הזה?
מישהו יכול להצביע לי על עוד חוק כזה? הרי בשבוע ממוצע ועדת השרים לענייני חקיקה, שהיא ועדה מצומצמת יותר, גם בבכירות וגם בהיקף, דנה בכ-40 הצעות חקיקה, שזוכות במקרה הטוב לכמה דקות דיון. וכשהחוק – אם הצעתי למליאה תתקבל – יעבור לוועדה שתוקם להמשך הדיונים, האם הוא יקבל זמן דיון שהוא פחות מההצעה הממוצעת שמגיעה לבית הזה בזמן שגרה, או שמשך הדיון יהיה ארוך, ואפילו בהרבה, מהממוצע? איזה חוק מקבל יותר שעות דיון מהחוק הפשוט והאזוטרי הזה? ולמה פשוט ואזוטרי? משום שהצעת החוק הזאת איננה משנה את כללי המשחק, ממש כפי שמצלמת מהירות איננה משנה את כללי התנועה; היא רק מאפשרת לאכוף אותם.
אנחנו סברנו שאין בכלל צורך בחקיקה. פשיטא שמותר לצלם, כפי שמותר לצלם בכל מקום ציבורי, להבדיל מרשות הפרט, קל וחומר כשהצילום נועד להגשים מטרה נאצלת – טוהר הבחירות. אבל הינה, באה ועדת הבחירות לאחרונה, אחרי הבחירות האחרונות, ואשר גם בהן יש טענות קשות – הנבדקות – לזיופים, ואמרה: אפשר, אבל בחקיקה. טוב. רוצים חקיקה? הינה חקיקה. ועכשיו, אומרים לנו היועצים המשפטיים: לא. אפשר בחקיקה, אבל אחרי הבחירות.
<< קריאה >> יעל גרמן (כחול לבן): << קריאה >>
למה לא חוקקת אחרי הבחירות הקודמות?
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >>
אחרי הבחירות – כי חוות הדעת הגיעה לפני שלושה שבועות, חברת הכנסת גרמן.
<< קריאה >> אוסאמה סעדי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
עשר שנים הייתם בממשלה. איפה הייתם עשר שנים?
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >>
אחרי הבחירות? אתם שומעים את עצמכם?
<< קריאה >> אוסאמה סעדי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
איפה הייתם עשר שנים?
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >>
אתם אומרים: כן, אתם יכולים לסגור את דלתות האורווה, אבל רק אחרי שכל הסוסים יברחו ממנה.
<< קריאה >> יעל גרמן (כחול לבן): << קריאה >>
איפה הייתם – – –
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >>
אתם רשאים – חברת הכנסת גרמן, הטענה שלך נענתה, ואני אענה עליה פעם אחת נוספת: חוות הדעת של מלצר היא ששינתה את המצב החוקי הקיים; היא שאמרה: אי-אפשר לצלם בלי חקיקה. וזה קרה לפני שלושה שבועות, לא עשר שנים, חבר הכנסת סעדי.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >>
בוודאי, לפני שלושה שבועות.
<< קריאה >> אוסאמה סעדי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
לא נכון. באפריל הוא אמר את זה, נתן חוות דעת.
<< קריאה >> עבד אל חכים חאג' יחיא (רע"ם-בל"ד): << קריאה >>
ביום הבחירות.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >>
אז אתם אומרים: אתם יכולים לעלות על הרכבת, אבל רק אחרי שהיא תצא מהתחנה.
נבחרי ציבור נכבדים, רבותיי, אתם הפכתם לרשת של בוטים. אתם מכפיפים ראשכם בפני ההבל הזה בהכנעה, וכל מה שיש לכם למלמל כמו זומבים זה: היועץ המשפטי אמר. מי אתם? איפה האינטלקט שלכם?
<< קריאה >> קארין אלהרר (כחול לבן): << קריאה >>
מי אתה?
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >>
איפה היושרה? איפה השכל הישר?
<< קריאה >> קארין אלהרר (כחול לבן): << קריאה >>
– – –
<< קריאה >> צבי האוזר (כחול לבן): << קריאה >>
איפה – – – אתם? למה – – – בקעת הירדן?
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >>
איפה המשקל הראייתי – בוא, חבר הכנסת האוזר, בוא תתמודד. אתה אדם אינטליגנטי יחסית. בוא תתמודד.
<< קריאה >> צבי האוזר (כחול לבן): << קריאה >>
תודה, תודה. למה יחסית? אני גם חושב שיחסית אליך לא.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >>
יחסית אליי לא.
אומר היועץ המשפטי, המשקל הראייתי שניתן לסרטונים הוא אפס. אפס? משקל ראייתי אפס? אני שואל אותך, מר האוזר. בוא תתמודד. חבר הכנסת האוזר, תתמודד עם זה רגע. הוא אומר שהמשקל הראייתי שיינתן לסרטונים הללו הוא אפס. אתם השתגעתם? אפס? אדם הולך ברחוב, אדם רגיל, אזרח הולך ברחוב ורואה לנגד עיניו מקרה אלימות, נגיד מקרה רצח – –
<< קריאה >> צבי האוזר (כחול לבן): << קריאה >>
אתה מכבד את עמדת היועץ או לא מכבד? אדוני השר, אתה מכבד את עמדת היועץ או לא מכבד?
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >>
– – שולף את הסלולרי שלו ומצלם את מקרה הרצח. הוא מעביר את הסרטון למשטרה.
<< קריאה >> צבי האוזר (כחול לבן): << קריאה >>
אני מחזיק ממך אינטליגנט. אתה מכבד או לא מכבד?
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >>
אתה הרי לא מתמודד. האם בית המשפט יכול או לא יכול להרשיע – איך אתה מבסוט מעצמך, איזו הברקה הבאת; האם בית המשפט ירשיע או לא ירשיע כשהסרטון הזה לבדו הוא הראיה המרכזית?
<< קריאה >> צבי האוזר (כחול לבן): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >>
האם הוא ירשיע או לא ירשיע? לא רק שהוא יכול – הוא קרוב לוודאי ירשיע וישלח את הרוצח למאסר עולם – וזה מאסר עולם, זה משפט פלילי, רבותיי, אלה דיני נפשות. אפס משקל ראייתי? תגידו, אתם שומעים את עצמכם?
<< קריאה >> אוסאמה סעדי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
מה זה, אדוני?
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
הכיסא ריק.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >>
אני אחכה.
<< קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >>
– – – אתה יכול לסיים – – – נכון?
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >>
אני אחכה, אני אחכה.
<< קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >>
אז יאללה, קדימה.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >>
אני אמתין עד שהיושב-ראש יאמר לי שאפשר להמשיך.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
חברי סיעת הליכוד, שבו נא.
<< קריאה >> קארין אלהרר (כחול לבן): << קריאה >>
הם נרגשים מהחוק.
<< קריאה >> אוסאמה סעדי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
– – – אתה יכול ללכת. מיקי זוהר, עשית את היומית. לך הביתה, זהו.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
אדוני השר ימשיך. חבר הכנסת סעדי.
<< קריאה >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << קריאה >>
היומית שלך היא ב-17 לחודש.
<< קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
כמה אתם אוהבים מצלמות, יא אללה.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >>
תודה, אדוני.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
וזה בשונה מכולנו. זה רק הם. אנחנו מה זה צנועים, אף פעם לא הצטלמנו. כן, בבקשה, אדוני ימשיך.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >>
תודה, אדוני. אפשר כמובן לדון על שאלת המשקל. יש ודאי מקרים שגם לסרטונים אפשר לעשות מניפולציות – כאילו שלזיכרון האנושי לא – אבל בכל זאת, מה טוב יותר מסרטון שמתאר רצף של אירועים, להבדיל מתמונה בודדת, סטילס, ובו אפשר לשמוע ולראות את ההתרחשות?
בעוד אנחנו מדברים, כפי שאדוני אמר, יש מצלמות מכל עבר הצופות עלינו ומיקרופונים המאזינים לנו. האם זה מרתיע מישהו מכם?
אומרת ועדת הבחירות: אין לנו די זמן להיערך.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
ששש. חברי הכנסת, השר מציג את החוק. תודה.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >>
תודה. אומרת ועדת הבחירות: אין לנו די זמן להיערך. אבל איזו מטלה מטילה הצעת החוק הזאת על ועדת הבחירות? הרי השיטה שבה בחר המחוקק הישראלי לפיקוח על הבחירות היא שהמפלגות כולן רשאיות לשלוח נציגים לקלפיות, וכשאלה מפקחים על אלה, זו הדרך הטובה ביותר לשמור על האינטרס של טוהר הבחירות. כך קבע המחוקק הישראלי: מפלגה אחת מפקחת שלא יתבצעו זיופים לטובת התשע האחרות, או ה-40 האחרות, והאחרות כולן מוודאות שלא יתבצעו זיופים לטובת האחת. המפלגות שולחות נציגים מטעמן, אלה מפקחים על אלה, אלה מאזנים את אלה. אותם מפקחים יורשו לצלם; ככה, לשלוף סלולרי ולצלם. איזו היערכות זה מטיל על ועדת הבחירות? מה ההבל הזה?
מקובלת עלינו הטענה שברגיל מוטב היה לדון בחוק בדרך המלך, במנגנונים הרגילים הנהוגים בכנסת ובממשלה, אבל המצב איננו רגיל: אנחנו נמצאים בעיצומה של מערכת בחירות חסרת תקדים בישראל – בחירות חוזרות בפער של כמה חודשים, כאשר מספר קטן יחסית של קולות היה עשוי לשנות את תמונת המנדטים באופן דרמטי, שהיה חוסך למדינה כולה את ההליכה לבחירות נוספות. הדבר הזה מחייב אותנו לפעילות מהירה ונחרצת עוד לפני הבחירות, וגם בסד הזמנים הדחוק, כדי לוודא את הגשמת טוהר הבחירות, כך שתוצאותיהן תשקפנה נאמנה את הצבעתם של אזרחי ישראל, וכך אנו עושים היום.
מי שמתנגד למצלמות הוא או זייפן או נהנה מהזיופים. היות שאני מקווה שאתם אינכם כאלה, גם אם אתם מאוד רוצים לנגח את ראש הממשלה נתניהו, אני קורא לכם להצביע בעד הצעת החוק, שתאפשר תיעוד בכל קלפי, בכל מגזר ובכל מקום בארץ באופן שוויוני וללא אפליה.
על כן, אדוני, אנו גם כופרים בחוות דעתו של היועץ המשפטי לכנסת, שלפיה בשל פגיעה שתיתכן ברכיבי השוויון והחשאיות שבסעיף 4 לחוק-יסוד: הכנסת יש צורך מיוחד ברוב מיוחד של 61 חברי כנסת להצעת החוק הזאת, ולשיטתנו די שהיא תעבור ברוב רגיל. בדיוק את השוויון משרתת הצעת החוק הזאת. המצלמות של נציג הליכוד או כל מפלגה אחרת תשרתנה את טוהר הבחירות ואת כל המפלגות האחרות באותה מידה. כרטיס הזיכרון ובו תיעוד המתרחש בהצבעה ובעת ספירת הקולות יישאר אצל ועדת הבחירות לצורך בירור כל מקרה של חריגה, וכל מפלגה תוכל לעשות בו שימוש. לא פגיעה בשוויון יש בהצעת חוק זו אלא הגשמת השוויון יש בה; לא אנדרלמוסיה ואי-סדר יש בהצעת חוק זו אלא הרתעת פורעי חוק והגשמת טוהר הבחירות יש בה. לא ניתן להצביע נגד הצעת החוק הזו ולהסתתר מאחורי מילים גדולות וריקות. זה או שאתה בעד טוהר הבחירות או שאתה נגד.
אני מחזיק בידיי, אדוני, את חוות הדעת שנמסרה הבוקר מטעם היועץ המשפטי לכנסת, ובכל הכבוד הראוי, ובאמת יש כבוד, אני חולק עליה. אני חושב שמותר לנו, נבחרי הציבור – – –
<< קריאה >> אוסאמה סעדי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
אתה כשר המשפטים חולק על דעתו של היועץ המשפטי לממשלה – –
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >>
מותר גם לך כחבר כנסת – –
<< קריאה >> אוסאמה סעדי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
– – של היועץ המשפטי לכנסת.
<< קריאה >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << קריאה >>
זה שאתם רוצים – – – את היועץ המשפטי – – –
<< קריאה >> אוסאמה סעדי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
מי אתה – – – מה זה?
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >>
– – שאיננו שר המשפטים – –
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >>
– – גם לך, חבר הכנסת סעדי – – –
<< קריאה >> אוסאמה סעדי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
תודה, חבר הכנסת סעדי.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >>
רגע, אני אענה לך.
<< קריאה >> אוסאמה סעדי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >>
אני אענה לך. אם מה שאתה – – –
<< קריאה >> אוסאמה סעדי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
– – – לא בית משפט עליון, לא יועץ משפטי לממשלה, לא יועץ משפטי לכנסת – – –
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >>
חבר הכנסת סעדי, אני רוצה לענות לך. אני מתייחס. אני מתייחס אליך בכבוד.
<< קריאה >> אוסאמה סעדי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
בבקשה.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >>
אם אתה, חבר הכנסת סעדי, שאתה משפטן, אומר כמו חבר הכנסת האוזר, שגם הוא משפטן, שאי-אפשר לערער אחר החלטות היועצים המשפטיים, בעצם הפכתם אותם מיועצים לפוסקים.
<< קריאה >> צבי האוזר (כחול לבן): << קריאה >>
אתה שר, מה – – – בקעת הירדן?
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >>
כלומר, זו לא עצה – – –
<< קריאה >> צבי האוזר (כחול לבן): << קריאה >>
מה הייתה עמדתך בנושא בקעת הירדן? תענה מה – – – בקעת הירדן.
<< קריאה >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >>
רגע, אני מדבר אל חבר הכנסת סעדי כרגע.
<< קריאה >> צבי האוזר (כחול לבן): << קריאה >>
תענה מה היה בעניין בקעת הירדן.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >>
כלומר, אם ליועץ – –
<< קריאה >> צבי האוזר (כחול לבן): << קריאה >>
למה לא העברת את החקיקה בבקעת הירדן?
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >>
– – יש מעמד שאי-אפשר לחלוק על עצתו – אני חושב שתסכים איתי שיש הצעות של יועצים משפטיים, לממשלה, לכנסת, שגם אתה חולק עליהן, כחבר כנסת – –
<< קריאה >> צבי האוזר (כחול לבן): << קריאה >>
אדוני השר, למה אתה מתחמק מבקעת הירדן?
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >>
– – ולא צריך להיות שר משפטים בשביל זה; כחבר כנסת.
<< קריאה >> צבי האוזר (כחול לבן): << קריאה >>
אדוני השר, למה אתה מתחמק מבקעת הירדן?
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >>
אם אנחנו לא מקבלים את זה אז סימן שהיועץ הוא פוסק.
<< קריאה >> צבי האוזר (כחול לבן): << קריאה >>
אז מה היה בבקעת הירדן?
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >>
ואי-אפשר לערער אחריו. אדוני, אני חולק על הטענה הזו.
<< קריאה >> צבי האוזר (כחול לבן): << קריאה >>
אז מה הייתה ההחלטה שלך בבקעת הירדן?
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >>
אני חולק על הטענה הזו.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >>
אני חושב שהיועץ, תפקידו לייעץ, אבל הריבון, כלומר הציבור באמצעות נבחריו – – –
<< קריאה >> אוסאמה סעדי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
זו המשילות.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >>
הריבון באמצעות נבחריו הוא זה – – –
<< קריאה >> אוסאמה סעדי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
המשילות.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >>
אדוני, הוא זה שמחליט, הוא זה שמקבל את ההחלטות.
<< קריאה >> צבי האוזר (כחול לבן): << קריאה >>
אז מה הייתה ההחלטה שלך בבקעת הירדן?
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >>
ומי שיחליט זו הכנסת הזאת. הכנסת הזאת תצביע ותקבל את ההחלטה. עכשיו, בוא אתה, אדוני הנכבד שהוא גם משפטן, תסביר לי ותחזק את חוות דעתו של היועץ המשפטי לכנסת. הוא אומר כאן שסעיף 4 לחוק-יסוד: הכנסת, מדבר על כך שהבחירות לכנסת תהיינה שוויוניות, ישירות, וחשאיות.
<< קריאה >> קארין אלהרר (כחול לבן): << קריאה >>
די – – –
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >>
והוא טוען שהצעת החוק הזו פוגעת בין היתר גם באלמנט החשאיות. עכשיו, אדוני יסביר לי האם – – –
<< קריאה >> אוסאמה סעדי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
בעיקר על השוויון, לא על החשאיות.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >>
רגע, שנייה, עוד מעט נדבר גם על השוויון. בוא נדבר על החשאיות. האם מישהו בהצעת החוק הזו ביקש מצלמות רנטגן? פריסקופים שילכו מעבר לפרגוד לראות מה כל אחד מצביע?
<< קריאה >> יואב סגלוביץ' (כחול לבן): << קריאה >>
פריסקופים – – –
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >>
משהו פה נפגע בחשאיות של הבחירות? כמובן, זה מופרך. אדוני כמשפטן אולי בהגינותו יסכים איתי. אולי. אני שואל.
<< קריאה >> אוסאמה סעדי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
לעולם לא.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >>
לא מסכים? אז אני מקשיב לאדוני. איך הצעת החוק הזו פוגעת בחשאיות הבחירות?
<< קריאה >> אוסאמה סעדי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
תן לי, אני אעלה ואסביר.
<< קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
רוצים לזרוע פחד – – –
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >>
טוב, תחשוב על זה בינתיים. תחשוב על זה. מאה אחוז.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
חבריי חברי הכנסת, השר צריך לסיים כבר את דבריו, אתם מפריעים לו. אדוני השר, נא להגיע לסיכום דבריך.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >>
תודה לך, אדוני. רק שנייה, ברשותך. אז אתה חושב בינתיים על תשובה לגבי החשאיות.
<< קריאה >> אוסאמה סעדי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
יש לי תשובה שאני אענה. אני אגיד את זה.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >>
ועכשיו בוא נדבר על השוויוניות. בוא נדבר על השוויוניות.
<< קריאה >> אוסאמה סעדי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
אם היושב-ראש ייתן לי, אני אענה.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >>
אני חושב שהיושב-ראש מאפשר לך.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
לא, לא. יהיה דיון, בוודאי החברים יוכלו להביא את טיעוניהם.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >>
יהיה דיון. מאה אחוז. מאה אחוז. אני מקבל עליי את סמכותו של היושב-ראש. אני ממשיך. אדוני ראה בחוות הדעת שיש טענה שהצעת החוק פוגעת בשוויון. איך? הרי להפך: היא מגשימה את השוויון. המצלמות האלה עושות שירות לטוהר הבחירות. כל המפלגות צריכות לרצות שיהיו כמה שיותר מצלמות, מטעמן ולא מטעמן, כי מצלמה לא יודעת – – –
<< קריאה >> אוסאמה סעדי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
70 שנה לא היה טוהר בחירות?
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >>
כי מצלמה לא יודעת – – –
<< קריאה >> אוסאמה סעדי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
70 שנה לא היה טוהר בחירות?
<< קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >>
ב-1948 – – –
<< קריאה >> אוסאמה סעדי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
עשר שנים אתם בשלטון.
<< קריאה >> עבד אל חכים חאג' יחיא (רע"ם-בל"ד): << קריאה >>
– – –
<< קריאה >> אוסאמה סעדי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
עשר שנים אתם בשלטון ולא – – –
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >>
ב-1948 לא חשבנו להוציא את הסלולריים ולצלם, חבר הכנסת סעדי, כי לא היו סלולריים. אז רק בבחירות האלה – – –
<< קריאה >> אוסאמה סעדי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
עשר שנים לא היו סלולריים?
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >>
רק בבחירות האלה, אחרי שאנחנו – אני עונה לך, חבר הכנסת סעדי.
<< קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >>
אחרי שעשינו שימוש – – –
<< קריאה >> עבד אל חכים חאג' יחיא (רע"ם-בל"ד): << קריאה >>
אז איך הגעתם לשלטון אם לא – – –
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >>
אוסאמה, אני באמת מתייחס אליך בכבוד. תשמע, בבחירות האלה אנחנו עשינו שימוש במצלמות, סברנו שזה חוקי.
<< קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >>
סברנו שאין בעיה עם זה. ואז קיבלנו את חוות דעתו המסויגת של יושב-ראש ועדת הבחירות, שקבע כללים כאלה ואחרים. ולפני כשלושה שבועות הוא נתן חוות דעת, שאתה בוודאי מכיר אותה, שאסור לצלם אלא אם יש הסמכה בחוק. אז הינה – איפה היינו עשר שנים.
<< קריאה >> אוסאמה סעדי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
לא, הוא נתן – – –
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >>
לפני שלושה שבועות ניתנה חוות הדעת הזו.
<< קריאה >> עבד אל חכים חאג' יחיא (רע"ם-בל"ד): << קריאה >>
הוא עשה סיירת של 3,000 איש עם 3,000 מצלמות.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >>
ויש 11,000 קלפיות, מה לעשות שזה לא נותן כיסוי מלא? אנחנו רוצים שטוהר הבחירות יישמר באופן מלא ולא באופן חלקי. אולי יש מי שזה נוח להם שהבחירות וטוהרן יהיו חלקיים. אנחנו רוצים שקיפות מוחלטת, אנחנו רוצים מצלמות בכל הקלפיות.
אז, אדוני, ופה אני פונה גם ליושב-ראש הכנסת וגם לחברי הכנסת: היות שאני סבור שמותר ואפשר להתווכח עם הנאמר גם בחוות דעתו של היועץ המשפטי לכנסת וגם בחוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, וכך אני עושה כאן, אני מזמין את אדוני לא להיכנע לתכתיב הזה שלפיו אנחנו חייבים רוב של 61 ואין בלתו כדי להעביר את החוק הזה. די לשיטתי בחוק רגיל, ממש – – –
<< קריאה >> צבי האוזר (כחול לבן): << קריאה >>
מה לשיטתך בבקעת הירדן? מה לשיטתך?
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >>
ממש כשם שחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, שהשלכותיו היו הרבה יותר דרמטיות, הרבה יותר רחבות, עבר במליאת הכנסת ברוב של, למיטב זכרוני, 32 חברי כנסת או 30 וכמה חברי כנסת, ולא ברוב של 61. אגב, הוא עבר, למיטב זיכרוני, תשעה ימים לפני הבחירות הכלליות לכנסת, לכל אלה שאומרים: למה עכשיו, לפני הבחירות, תעשו את זה אחרי הבחירות. כן, תנו לנו לגנוב את הסוסים, אחרי זה תסגרו את דלתות האורווה.
<< קריאה >> צבי האוזר (כחול לבן): << קריאה >>
בוועדת הסכמה זה עבר. זה עבר בוועדת הסכמה.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >>
אז אנחנו מבקשים כאן לערער את התפיסה הזו שהיועצים המשפטיים הם אלה שמנהלים את המדינה. אנחנו מבקשים לערער את הדבר הזה. אנחנו רוצים לומר לציבור שיש לנו אחריות. האחריות שקיבלנו היא מכוח הבחירות שבהן נבחרו לכנסת כל אחת ואחד שיושבים כאן לפניי כדי לקבוע את החוקים, כדי לנהל את ענייני המדינה. אם אנחנו אומרים שהיועצים המשפטיים והם בלבד הם אלה שיחליטו משום שאי-אפשר לערער על חוות דעתם, אנחנו מפקיעים את הריבונות מהציבור – –
<< קריאה >> יעל גרמן (כחול לבן): << קריאה >>
אז מי צריך – – –
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >>
– – שלו הריבונות, לציבור הריבונות.
<< קריאה >> צבי האוזר (כחול לבן): << קריאה >>
איפה היית עם חוק בקעת הירדן?
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >>
אנחנו מפקירים את הריבונות שהציבור הפקיד בידינו לדרג בלתי נבחר, לדרג של משפטנים, שעם כל הכבוד, הוא אמור לייעץ, ואנחנו בעצם מועלים בתפקידנו. אני מבקש לא לעשות את הדבר הזה. זהו תהליך, אדוני, שהתחולל במשך שנים רבות וארוכות. ואני אפילו, אם אדוני ירשה לי, אתן סקירה קצרה של התהליך הזה, ואנחנו רוצים לשנות אותו. אנחנו רוצים להפוך את הגלגל.
הרי מה שקרה פה, שנותיה הראשונות של המדינה לא התאפיינו בהטרוגניות שלטונית. לא. הן התאפיינו בשלטון מונוליטי, מונוגמי, של מפא"י אז, מפלגת העבודה היום. וכשבגין, מורנו ורבנו עליו השלום, עלה לשלטון ב-1977 הם היו בחרדה. הם היו בחרדה אמיתית. הפשיסט, כך הם כינו את בגין. סליחה, בגין – הם לא קראו לו בגין: חבר הכנסת היושב ליד חבר הכנסת בדר, כך בן-גוריון קרא לבגין. עד כדי כך הוא ראה בו דמון, הוא חשש ממנו. וכשהוא נבחר – ויש פה בוודאי ותיקים שזוכרים זאת, אני רואה את מר בנדר היקר, אני רואה אחרים – כשהוא נבחר התחיל תהליך של שאיבת סמכויות מהדרג הנבחר לדרג הממונה. שאיבת סמכויות. חששו ממה שיעשה בגין, והליכוד, למדינה – הוא יחריב אותה, הוא יחולל בה אנדרלמוסיה, תוהו ובוהו.
וכבר אז, לא במהפכה החוקתית של שנות התשעים, כבר אז בשנות השבעים שופט צעיר בבית המשפט העליון, בפסק דין שנקרא מזרחי – לא בנק המזרחי של המהפכה החוקתית, אלא ערעור פלילי בשם מזרחי, של אדם בשם מזרחי – כתב את המילים הבאות, שימו לב, חבריי המחוקקים, אתם אלה שהמשפט הזה מדבר אליהם, הוא אמר: "מילותיו של החוק אינן מבצרים שיש לכובשם באמצעות מילונים, אלא עטיפה לרעיון חי המשתנה על פי נסיבות הזמן והמקום". וכך בעצם התחיל התהליך של עיקור החוק, מילותיו של החוק ומשמעותו של החוק מהתוכן המקורי שלהם, והפקדתם בידי דרג לא נבחר של יועצים משפטיים.
את המהלך הזה, רבותיי, אנחנו היום מבקשים להפוך. האחריות היא עלינו; הריבונות היא של הציבור, והוא הפקיד אותה בידינו כדי לנהל את ענייני המדינה; בידינו – ולא בידי יועצים משפטיים, עם כל הכבוד והיקר וההוד שאנחנו רוחשים להם.
ולכן רבותיי, אני מבקש מכם, למען טוהר הבחירות, למען שקיפות הבחירות ולמען האמת, שהיא חשובה אפילו יותר מהיציבות – כי אולי דעתכם המקורית הייתה נגד, אבל האמת חשובה יותר – כמו שאמר נשיא בית המשפט העליון הראשון משה זמורה: אמת ויציב – אמת עדיף.
ובהקשר הזה אני אסיים ואפנה לכיסאות הריקים – לכיסאות הריקים הללו של מפלגתו של אביגדור ליברמן, של ישראל ביתנו, שבמוצאי שבת האחרונים, במילותיו שלו, בכתביו שלו, הוא כתב: אנחנו מתחייבים להצביע בעד חוק המצלמות. לא נציב שום תנאים. זה בפוסט של אביגדור ליברמן ממוצאי שבת. והינה, לא חלפו להן 48 שעות, אפילו 48 שעות לא חלפו – כמו שהוא הבטיח לחסל את הנייה, ומאז, כמה זמן עבר – –
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
אדוני יסיים.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >>
– – והוא חזר בו. הוא חזר בו והודיע שלא יצביע בעד חוק המצלמות. והינה, מהפחד הוא אפילו לא נוכח כאן, לא נמצא כאן כדי לעמוד מאחורי דיבורו ולהצביע נגד החוק, אלא הוא פשוט נעדר.
אני מודה לכם ומציע לכם להצביע בעד חוק המצלמות. תודה.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
תודה, אדוני שר המשפטים. אנחנו שמענו את שר המשפטים מציג לנו את הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 73) (תיעוד חזותי או קולי בקלפיות), התשע"ט–2019, לקריאה ראשונה, ואנחנו עוברים לדיון. כן, אדוני?
<< קריאה >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
בבקשה, אדוני יכול להתערב בכל שלב בדיון. ראש הממשלה חבר הכנסת בנימין נתניהו, בבקשה, אדוני. אחריו – חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, מיכאל ביטון, אבי ניסנקורן וכן הלאה, לפי הרשימה.
<< דובר >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר >>
החבר'ה של ליברמן כאן?
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
לא.
<< דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >>
אה, הם לא כאן?
<< קריאה >> אוסאמה סעדי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
חלאס, מספיק, אדוני ראש הממשלה.
<< דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >>
אם ליברמן היה כאן, אם הוא היה מביא את חברי הכנסת שלו להצביע, אם הוא היה עומד בהתחייבות שהוא נתן לבוחר רק לפני כמה ימים, אם הוא לא היה מזגזג שוב, הרי היינו מעבירים את החוק הזה ברוב מוחץ. לא היה בכלל ויכוח, ובוודאות היינו מונעים זיופים וגנבת בחירות.
<< קריאה >> אוסאמה סעדי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
בינתיים מי שמזייף – – –
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
חברי הכנסת, נא לא להפריע.
<< דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >>
איך אפשר להתנגד – – –
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
חברי סיעת הליכוד, חברי סיעת הליכוד, אתם כרגע לא עוזרים למפריעים.
<< דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >>
אני יכול לקבל מצלמה, בבקשה? טלפון סלולרי.
<< קריאה >> אוסאמה סעדי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
– – – נשמע הסתה – – –
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
חבר הכנסת אוסאמה סעדי, אתה מאוד פעיל היום בדיון. יש לך עוד מעט זכות דיבור. אדוני ראש הממשלה ימשיך ברצף.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
הערבים מגינים על ליברמן.
<< דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >>
איך אפשר להתנגד לצילום בטלפון סלולרי, כזה, שאנחנו משתמשים בו בכל מקום? כל המרחב הציבורי היום, בארץ ובעולם, מכוסה בטלפונים סלולריים: בסופרמרקט מצלמים, בכנסת מצלמים, בבנק מצלמים, במסעדות מצלמים – בכל מקום מצלמים. רק במקום – – –
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >>
אפרופו אשדוד – כן, אני אומר לכם, אני שמעתי את צהלות השמחה של לפיד וגנץ.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
איזה צהלות שמחה? תתביישו לכם – – –
<< דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >>
אני לא יודע איפה שמחו יותר כשירו על ראש הממשלה מעזה; אני לא יודע איפה צהלו יותר – –
<< קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >>
ירו על אזרחים, לא עליך – – –
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
חברת הכנסת זנדברג.
<< דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >>
– – בעזה או אצל לפיד וגנץ. אי-אפשר לדעת. בשמחה גדולה.
<< קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >>
– – – ירו על אזרחי ישראל – – –
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
חברת הכנסת זנדברג. חברת הכנסת זנדברג.
<< דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >>
אכן, ואני בין אזרחי ישראל. דיברתי איתם בקור רוח, אמרתי להם להתפנות. אבל שמחה כזאת אצל לפיד וגנץ – –
<< קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >>
בושה, בושה – – –
<< קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >>
– – שמחה כזאת היא באמת בושה וחרפה.
בכל מקרה, זו הוכחה נוספת שהמצלמות קיימות בכל מקום – גם כאן, היום – בכל מקום במרחב הציבורי שלנו. אבל פתאום החליטו שיש רק מקום אחד – –
<< קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
איימן – – –
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
הוא כבר הצטרף לממשלה.
<< דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >>
– – רק מקום אחד שיהיה מוחרג מזה, וזה אולם הקלפיות.
<< קריאה >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << קריאה >>
בממשלה של לפיד וגנץ אתה תוכל לשבת פה.
<< דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >>
לא חלילה מאחורי הפרגוד – אף אחד לא מציע שיצלמו מאחורי הפרגוד – אבל אומרים: לא יצלמו באולם הקלפיות. זה פשוט אבסורד. מה זה טוהר הבחירות? טוהר הבחירות זה שקיפות, ושקיפות זה מצלמות, ומונעים כאן מצלמות כדי לאפשר את זיהום הבחירות. ואין שום הסבר, שום הסבר, לבד מהרצון למנוע – –
<< קריאה >> אוסאמה סעדי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
עשר שנים זכית בבחירות ואף אחד לא אמר – – –
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
חבר הכנסת אוסאמה סעדי, מספיק.
<< דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >>
– – את מניעת הזיופים, שעומד מאחורי זה.
<< קריאה >> אוסאמה סעדי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
איפה הייתה – – –
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
מספיק, חבר הכנסת סעדי. מספיק.
<< קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >>
מספיק עם אספת הבחירות הזאת. אנחנו לא ליכודניקים.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
תודה, חברת הכנסת זנדברג. תודה.
<< קריאה >> קטי (קטרין) שטרית (הליכוד): << קריאה >>
ממה אתם מפחדים? ממה אתם מפחדים?
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
חברי הכנסת, חברת הכנסת שטרית, חבר הכנסת זוהר.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
מה יש לכם נגד ראש הממשלה, חבר הכנסת זוהר? למה אתם מפריעים לו?
<< דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >>
זה לא מפתיע אותי. לא מפתיע אותי שגנץ ולפיד ומפלגות השמאל רוצים למנוע הכנסת מצלמות. זה לא מפתיע אותי שהשותפים שלהם, שאמרו שימליצו עליהם, מהמפלגות הערביות – איימן עודה, אחמד טיבי וחבריהם – שהם רוצים גם כן למנוע הכנסת מצלמות. השאלה המעניינת היא למה ליברמן חבר אליהם. למה ליברמן שבר את ההתחייבות שלו וחבר אליהם שוב? והתשובה היא: זה לא מקרי. ליברמן הוא מפיל סדרתי של ממשלות ימין. הוא הפיל ממשלת ימין רק לפני כמה חודשים, הוא מנע ממשלת ימין רק לאחרונה, ועכשיו הוא חובר ללפיד וגנץ ולמפלגות הערביות ולמפלגות השמאל האחרות כדי להקים ממשלת שמאל.
היום אתם מקבלים, בהצבעה הזאת – או באי-הצבעה הזאת – את תמונת הממשלה הבאה שהם רוצים להקים: ממשלת שמאל – ממשלת שמאל בראשות בני גנץ, יחד עם יאיר לפיד, יחד עם המפלגות הערביות, יחד עם מפלגות השמאל הנוספות, יחד עם אביגדור ליברמן.
<< קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
אתה יודע שאתה שקרן.
<< דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >>
אביגדור ליברמן פועל להפיל את הליכוד. הוא פועל גם להפיל אותי.
<< קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
אתה שקרן ואתה יודע.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
חבר הכנסת איימן עודה, מספיק. עברת את הגבול. מספיק.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >>
הינה החבר של ליברמן.
<< קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
– – – גם שקרן. אתה יודע שאתה משקר.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
חברי הכנסת. חברי הכנסת של סיעת הליכוד.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
חברי הכנסת מארק, גולן, זוהר, מספיק.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
חבר הכנסת איימן עודה, אתה רוצה להתנצל על מה שאמרת?
<< קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
לא.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
לא. לא רוצה להתנצל. בסדר. רק קיוויתי שאולי אתה רוצה להתנצל.
<< קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
חברי הכנסת, אוסנת מארק, אני אתחיל לקרוא לסדר. אתם מפריעים לראש הממשלה. מספיק.
<< דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >>
תודה. אנחנו, אדוני היושב-ראש וחברות וחברי הכנסת, אנחנו נמשיך לעשות מה שצריך, גם בביטחון, גם במדינאות; אנחנו פועלים שם כל הזמן. אתמול הכרזתי על כוונתי להחיל את הריבונות הישראלית על בקעת הירדן וצפון ים המלח. שואלים אותי: למה חיכית? שאלה טיפשית כזאת יכולים לשאול רק מי שלא מבינים שום דבר בעשייה המדינית, לא יודעים איך פועלים בשדה הזה ואיך משיגים הישגים בשדה הזה. לוותר הם יודעים. לוותר, לעקור, לסגת – את זה הם יודעים. אבל איך מקבלים? איך משיגים הישגים?
ובכן, קודם כול, לפני שמשיגים הישגים צריך למנוע הפסדים. ולכן אני, במשך שמונה שנים ארוכות, מול ממשל אמריקני אחר, קודם כול בלמתי. הם רצו – לא שנספח; הם רצו שאנחנו ניסוג – –
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >>
– – ניסוג לקווי 67', ניסוג מבקעת הירדן, בוודאי לא לספח אף יישוב. ובשלוש השנים האחרונות, בשלוש השנים האחרונות אני סולל מסילות, אני מכשיר את הלבבות, אני מכשיר את התנאים. הדבר הזה הוא תהליך. רק מי שאמון עליו יודע איך עושים את זה.
<< קריאה >> אוסאמה סעדי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
אתה מכשיל – – –
<< דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >>
אני רק אומר לכם שזה תהליך הדרגתי.
<< קריאה >> עבד אל חכים חאג' יחיא (רע"ם-בל"ד): << קריאה >>
אתה מסלף.
<< קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
– – – תהיה בכלא אז.
<< דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >>
לכן הודעתי לארצות הברית בימים האחרונים על החלטתי, ושימו לב מה הייתה התגובה האמריקנית כשהודעתי שאני מתכוון להחיל את הריבונות הישראלית על כל יישובי יהודה ושומרון וגם על בקעת הירדן. הם אמרו כך: אין שינוי במדיניות האמריקנית. הם לא תקפו, הם לא הסתייגו, אבל הם גם תדרכו. הם תדרכו כלי תקשורת ואמרו את הדברים הבאים – דובר אמריקני מתדרך: ההכרזה של ראש הממשלה נתניהו לא מונעת את תוכנית השלום שלנו. במקרה שהאוזן של ה-16M לא מבינה, במקרה שלא קולטים, יש פה משמעות עצומה. ואני אמרתי לכם שהתנאים הבשילו, זה תהליך. אני עשיתי את התהליך הזה בממשל הזה קודם כול בהשפעה על העברת השגרירות האמריקנית לירושלים, על ההכרה בירושלים כבירת ישראל, על ההכרה האמריקנית בריבונותנו ברמת הגולן, על היציאה האמריקנית מהסדר הגרעין המסוכן – שאגב, גנץ, לפיד ואשכנזי תמכו בו. כל הדברים האלה לקחו זמן, וגם זה לוקח זמן ולקח זמן. אנחנו עושים פעולה, ואני פועל כדי שתהיה הכרה בריבונות הישראלית – – –
<< קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
איך ברחת אתמול – – – בבקעת הירדן. איך ברחת אתמול? מר ביטחון, מר ביטחון, איך ברחת, כמו ארנב.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
חבר הכנסת איימן עודה, מספיק.
<< קריאה >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << קריאה >>
אתה מבסוט – – – החמאס, מה קרה?
<< קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
מר ביטחון, איך ברחת? ברחת, מר ביטחון. איך ברחת?
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
חבר הכנסת איימן עודה, אני קורא אותך לסדר בפעם הראשונה. חברת הכנסת אוסנת מארק, אני קורא אותך לסדר בפעם הראשונה.
<< דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >>
ביום ראשון אני מתכוון לעשות צעד נוסף. אני מתכוון להביא להחלטת הממשלה את הסדרת היישוב מבואות יריחו. זה, אגב, יישוב שהקמתי כחווה חקלאית ב-1999. זהו צעד המשך להכרזה על הריבונות. זה מה שנכון לעשות, זה מה שצריך לעשות, זה מה שהעם רוצה שנעשה. אבל העם יוכל להביע את דעתו רק אם יבוא לקלפי בהמוניו ויצביע ליכוד.
<< קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
כולל – – –
<< דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >>
והעם יכול לקבל את דעתו ולקבל את החלטתו רק אם נמנע את גנבת הבחירות.
<< קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
למה מה קרה – – –
<< דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >>
הדרך היחידה לממש את המדיניות שאני הכרזתי עליה, הדרך היחידה למנוע את גנבת הבחירות זה לבוא בהמונים לקלפי.
<< קריאה >> אוסאמה סעדי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
לא יעזור לך, זהו, סיימת.
<< דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >>
עכשיו זו השאלה למי זה יעזור, לכם או לנו. היום מניעת המצלמות תעזור לכם. בקלפי, בעזרת השם, זה יעזור לנו. תודה רבה לכם.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
תודה – מה קרה? מה קרה?
<< קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
זה הליכודיאדה, הליכודיאדה.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
לא, לא, לא. זה לא מצחיק. זה ממש לא מצחיק, חברים. ממש לא מצחיק.
<< קריאה >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << קריאה >>
לא, כדאי לדעת מה הובטח.
<< קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
הם מביישים את הבית.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
ממש לא מצחיק.
<< קריאה >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << קריאה >>
מה הובטח לכם?
<< קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
חבר הכנסת איימן עודה, חבר הכנסת איימן עודה. נא לצאת, חבר הכנסת עודה. נא לצאת, חבר הכנסת איימן עודה, נא לצאת מן האולם. חבר הכנסת זוהר, שב. חבר הכנסת זוהר, שב.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
תוציאו את איימן עודה, תוציאו אותו. חברי הכנסת של הליכוד, שבו במקומות.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
טרוריסט – – –
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
מצלמה, מה אתם – – –
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
חבר הכנסת איימן עודה, ביקשתי ממך לצאת מן האולם. חבר הכנסת איימן עודה, ביקשתי ממך לצאת מן האולם.
<< קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
אני אצא.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
צא. צא, חבר הכנסת איימן עודה. בבקשה, אדוני, נא לצאת.
<< קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
תנסה להיות עצמאי פעם אחת.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
צא, כבר, נו. נאומים שלך שמעתי, כן.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
טרוריסט – – –
(חבר הכנסת איימן עודה יוצא מאולם המליאה.)
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
חברי הכנסת, נא לשבת.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
– – – חוצפן.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
חוצפן – – –
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
חוצפן.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
אני רשמתי לפניי, לפי קריאות הביניים, את כוונת כל חברי הכנסת לדבר רק על חוק המצלמות. אני רשמתי לפניי את קריאות הביניים שאף אחד לא יסטה מן הנושא, ידבר רק על חוק המצלמות. אני מציע לכולם להירגע.
<< קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
– – – ראש הממשלה.
<< קריאה >> אוסאמה סעדי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
לראש הממשלה מותר לעשות תעמולה.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
לא, לא. אני פשוט שמעתי מה שאמרתם במהלך דבריו, אז באמת זה פחות או יותר כמו ההערה שמישהו אוהב להצטלם ומישהו אחר לא. זה באותה רמה ילדותית, ההערה הזאת.
בבקשה, חברי הכנסת של הליכוד. אני מציע, זאת הייתה באמת פעם אחרונה, ההתנהגות הזאת. אני לא רוצה, באמת, להוציא את כל הסיעה, אבל זה פחות או יותר מה שהייתי צריך לעשות.
חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה, גברתי. אחריה – חבר הכנסת מיכאל ביטון.
<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
אז ברגע מסוים, כבוד היושב-ראש, מבינים מי מפחד מהמצלמות. בדיוק ככה. פחדו מהמצלמה והיא כולה מצלמה.
<< קריאה >> מיכל שיר (הליכוד): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
יא זייפנים, גנבי בחירות. זה בדיוק מה שאתם. זה בדיוק מה שעושים הליכוד והעומד בראשו, מר נתניהו.
<< קריאה >> מיכל שיר (הליכוד): << קריאה >>
איך תעברו בלי – – –
<< דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
הוא עושה את הגנבה הגדולה בהיסטוריה של המדינה הזו. כבר לא מדובר בשמפניה, כבר לא מדובר בסיגרים, מדובר בגנבת מערכת בחירות, מדובר בהשתלטות עוינת על המערכה האחרונה והמקום האחרון שעדיין יש בו שוויון בין כלל אזרחי המדינה. הפחד הזה – מריחים אותו כבר בנאום שהיה פה, כבר מריחים כמה מר נתניהו מפחד לאבד את השלטון. סוף-סוף הוא מריח את זה, זה מתקרב אליו, הוא מפחד, הוא משקשק, הוא מוביל את מערכת הבחירות הזו לשנאה תהומית ולהסתה נגד האוכלוסייה הערבית. טוהר בחירות? על איזה טוהר בחירות מדובר? לא מדובר על טוהר בחירות. אתם לא מבינים מה זה טוהר. אתם לא מבינים מה זה להתנהג בצורה נכונה. כבר היועצים המשפטיים אמרו את דברם, אני לא אתעכב על הנושא של טוהר הבחירות. אני מזהירה ממסע ההסתה שאתמול התגלה יותר בבירור בפייסבוק של מר נתניהו: הערבים רוצים להשמיד את כולנו – נשים, גברים, ילדים. זה מה שנכתב בפייסבוק של המועמד להשתלט בכוחנות על השלטון, כי הוא יודע שהוא מאבד את זה. הנאום שהיה כרגע – אני לא אתייחס לנאום של עלק שר המשפטים, נאום מבזה בעיניי, אבל הנאום של מי שעומד בראש הממשלה, הוא לא התייחס להסתה שהוא מסית נגד האוכלוסייה הערבית. הוא לא התייחס להסתה שלו, אבל הוא התייחס לפחדים שלו. הוא רמז לכם: יש לי תוכנית אדירה. אנחנו כל הזמן ידענו. כשהוא נאם באו"ם על השלום, ידענו שהוא מתכנן מלחמות; כשהוא נואם על אין פרטנר, זה הוא שהוא לא פרטנר; והוא רוצה למשוך את כולנו למלחמה באזור הזה, רוצה להבעיר את האזור, רוצה לדרוס את הדמוקרטיה.
אז בואו אני אספר לכם.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
תודה, גברתי.
<< דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
האוכלוסייה הערבית לא מפחדת כמוכם ממצלמות.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
תודה, גברתי.
<< דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
אנחנו לא רק נצביע – אנחנו נצטלם סלפי עם צחוק גדול. אתם יודעים למה? כי אנחנו הולכים להפיל אתכם, ואתם הולכים לא להיות בממשלה הבאה.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
תודה רבה, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. חבר הכנסת ביטון.
<< קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
זה לא מה שנמסר לנו, אבל בבקשה. חבר הכנסת יאיר לפיד, בבקשה, אדוני, ואחריו – חבר הכנסת אבי ניסנקורן.
<< דובר >> יאיר לפיד (כחול לבן): << דובר >>
תודה רבה, אדוני. את מה שאתם רואים פה היום אפשר לסכם בארבע מילים: יותר מדי זמן בתפקיד; את מה שראיתם אתמול על הבמה באשדוד אפשר לסכם בארבע מילים: יותר מדי זמן בתפקיד; את כל מערכת הבחירות המשונה הזאת אפשר לסכם בארבע מילים: יותר מדי זמן בתפקיד. 13 שנה ראש הממשלה הזה יותר מדי. הוא עייף, הוא טועה כל הזמן, הלך הקסם. שנה רצוף רק נכשל. יצא לבחירות מיותרות, סיבוב ראשון, כולם אמרו: יש לו ניצחון בכיס – לא ניצח, נכשל; הלך להקים ממשלה – נכשל. מול החמאס בעזה – ראינו אתמול. לא ראיתי מעודי המחשה כל כך מדויקת – –
<< קריאה >> מיכל שיר (הליכוד): << קריאה >>
כשתגיע לעזה – – –
<< דובר_המשך >> יאיר לפיד (כחול לבן): << דובר_המשך >>
– – של הביטוי: הגיע זמנו לרדת מהבמה, מה שראינו אתמול באשדוד. כל הזמן הוא אומר: רוצים להפיל אותי, מנסים להפיל אותי. הוא עמד פה לפני שלוש דקות ואמר: מנסים להפיל אותי. סליחה, אתה לא המלך. כן, אנחנו רוצים להפיל אותך, יש בחירות, זה נקרא דמוקרטיה, אנחנו רצים נגדך, ככה זה עובד. טראמפ, החבר שלו, הולך לשיחות עם האיראנים, הפסיק לספור אותו. כלכלה הייתה פעם הצד החזק שלו – נכשל בכל הפרמטרים: גירעון, צמיחה, יוקר המחיה.
לא במקרה יש בעולם הגבלת קדנציות. הוא איבד קשר עין עם החיים האמיתיים, עם יוקר המחיה, עם החרדה של ילדים בממ"דים. גם סיפורי השחיתות – התיקים הפליליים שלו זה תיקים של מישהו שכבר לא ממש מבדיל בין מותר לאסור. בעוד שישה ימים אנחנו יכולים להיפרד ממנו, ייקח איתו גם את ליצמן וסמוטריץ'. לא פרידה מכוערת; פרידה דמוקרטית, מנומסת, מכובדת. נגיד לו תודה רבה, וזהו, זה ייגמר, ואחרי שבועיים כולם יסתכלו סביב ויגלו שהחיים ממשיכים: הילדים הולכים לבית הספר, המחירים בסופר יורדים, סחטנים וקיצונים לא מנהלים לנו את החיים. טראמפ יהיה חבר של ראש הממשלה החדש – כי ככה זה עובד. יתברר שאפשר בלעדיו, יתברר שאפילו יותר טוב בלעדיו. וגם לו יהיה יותר טוב, כי אם מסתכלים עליו באמת, אנשים שמכירים אותו הרבה שנים, כולם רואים שגם הוא יודע שהוא יותר מדי שנים בתפקיד.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
תודה, חבר הכנסת יאיר לפיד. חבר הכנסת ניסנקורן, בבקשה, אדוני.
אני מבין, חברת הכנסת גרמן, שאת חזרת למקומך המקורי ברשימה, כן?
<< דובר >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << דובר >>
ממשלת נתניהו עושה ספין אחד גדול; ספין מכוער של הסתה, הסתה נגד מיעוטים, הסתה נגד קבוצות. יש ספין שאין פיקוח על מערך הבחירות. כשוועדת הבחירות באה ואומרת: אנחנו שמים 3,000 פקחים עם מצלמות, ממשלת נתניהו מנסה לייצר עיוורון כאילו זה לא קיים; כשהנציג שלהם, של הליכוד, אומר בוועדת הבחירות המרכזית שזה הסדר ראוי, אז פתאום הוא לא קיים, פתאום אין לו שום משמעות בוועדת הבחירות המרכזית.
מה שהכי מכוער בספין הזה הוא שכל המטרה שלו זה ליצור שנאה, זה ליצור פניקה, זה לייצר שיבוש של מערך הבחירות. כששומרי החוק ושומרי הסף – וזה בדיוק התפקיד שלהם: היועץ המשפטי לממשלה, יושב-ראש ועדת הבחירות, היועץ המשפטי לכנסת – באים ואומרים שיש פה מעשה פסול, שר המשפטים וממשלת ישראל באים ומנסים להכתים את שומרי הסף. אני חושב שהגענו פה לסף של ביזיון, ואנחנו כל פעם מתפלאים מחדש שנתניהו מוכן להגיע אליו; הכול בשביל לשמור על שלטון השחיתות שלו.
אז אני חושב שהיום כנסת ישראל מראה בגרות בכך שהיא לא נותנת להצעה האומללה הזאת, שכל המטרה שלה לשבש את מהלכי הבחירות, לעבור.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
תודה, חבר הכנסת ניסנקורן. חברת הכנסת יעל גרמן, ואחריה – חברת הכנסת קארין אלהרר.
<< דובר >> יעל גרמן (כחול לבן): << דובר >>
תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. אדוני היושב-ראש, גבירותיי ורבותיי, ברוכים הבאים להצגה; להצגה נוספת בבימויו של במאי הסחרירים וההסתה ראש הממשלה בנימין נתניהו, שנכנס, עשה הופעה – כמו שאומרים, appearance – וכפי שהוא בא גם הלך. הרי הכול פה הצגה ואין כאן כל כוונה אמיתית באמת להעביר איזשהו חוק.
בואו נסתכל על העובדות. הרי כשאנחנו מסתכלים אנחנו שומעים מכל עבר שכל הנוכחים כאן – כולם, ללא יוצא מן הכלל, גם קואליציה וגם אופוזיציה – בעד טוהר הבחירות. כולנו מעריכים את הערך הזה, כולנו רוצים לשמור עליו, אבל לא על ידי כך שכל אחד יצלם מכל זווית כל מי שהוא רוצה. אנחנו רוצים לשמור על טוהר המידות ואנחנו גם רוצים לצלם, אבל על ידי ועדת בחירות מסודרת.
וראו נא זה – ועדת הבחירות באה ואומרות לנו במפורש: אנחנו מתכוונים לעבות ולהוסיף פקחים. הפקחים שלנו, קרוב ל-3,500, יהיו מצוידים במצלמת גוף. אנחנו מוסיפים עוד אמצעי בקרה. אנחנו נדאג שיהיה פקח שידאג שלא יהיו זיופים. אז בשביל מה החוק, חברים? יהיה פיקוח, יהיו מצלמות, חבר הכנסת ביטן, רק שהמצלמות יהיו מפוקחות על ידי מי שצריך לפקח – ועדת הבחירות – ולא על ידי כל מי ומה שנמצא, שיעשה רק תוהו ובוהו וכאוס, שכנראה זה מה שאתם רוצים.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> יעל גרמן (כחול לבן): << דובר_המשך >>
וראו נא זה, יושב-ראש ועדת הבחירות השופט העליון חנן מלצר – רחמנא ליצלן, שופט, כן, זה לא בדיוק מוערך על ידכם – בא ואמר שאין צורך בחוק; היועץ המשפטי לממשלה חיווה את דעתו בפני הממשלה שאין צורך בחוק; היועץ המשפטי של הבית המכובד הזה, של הכנסת, איל ינון, בא ואמר שהוא מתנגד לחוק ושהחוק אינו חוקתי. אז שוב אני שואלת: בשביל מה החוק הזה? התשובה היא ברורה: החוק הזה, ההופעה הזאת – הכול הצגה שמטרתה אחת: שוב להסיט. להסיט גם בטי"ת וגם בתי"ו. להסיט קודם כול את תשומת הלב מכל הבעיות שאנחנו מכירים שיש לנו, לרבות מה שקורה בדרום ובצפון ובחינוך, אחרי הדוח המפואר של ה-OECD, ובבריאות. להסיט את תשומת הלב, וגם להסית, בתי"ו, נגד הערבים.
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
תודה רבה, גברתי.
<< דובר_המשך >> יעל גרמן (כחול לבן): << דובר_המשך >>
כי ראש הממשלה ואתם מפחדים, בצדק, לאבד את הבחירות.
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
תודה.
<< דובר_המשך >> יעל גרמן (כחול לבן): << דובר_המשך >>
אז ההצגה, חברותיי וחבריי, התחילה ותסתיים. המסך ירד לאחר הבחירות האלה על שלטונו הרע, המסית – –
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
תודה רבה.
<< דובר_המשך >> יעל גרמן (כחול לבן): << דובר_המשך >>
– – המפריד והמדיח של בנימין נתניהו.
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
חברת הכנסת גרמן, תודה רבה לך. חבריי, תקפידו על הזמן. לכל אחד מכם יש בחירות.
<< קריאה >> שר התקשורת דוד אמסלם: << קריאה >>
אדוני היושב-ראש – – – אמסלם, לא ביטן.
<< קריאה >> יעל גרמן (כחול לבן): << קריאה >>
נכון, סליחה – – – דודי.
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
טוב. חברת הכנסת קארין אלהרר, שלוש דקות, גברתי.
<< דובר >> קארין אלהרר (כחול לבן): << דובר >>
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, איזה פער יש בין ההצהרות המנופחות למעט מאוד מעשים; בין הדיבורים שלא עולים כסף לתכל'ס; בין מסיבות העיתונאים הפומפוזיות, אפילו כאן בכנסת, לבין הירידה מהבמה לצלילי האזעקות. פעם הוא הבטיח העברת מעונות לאחריות משרד החינוך, פעם תוכנית לאומית למניעת אלימות במשפחה, פעם העברות תקציב, לגליזציות, ואתמול אפילו סיפוח של הבקעה.
<< קריאה >> שר התיירות יריב לוין: << קריאה >>
אוי, אוי, אוי.
<< דובר_המשך >> קארין אלהרר (כחול לבן): << דובר_המשך >>
בעולם של נתניהו הוא תמיד מבטיח. אבל הוא אף פעם לא הבטיח לקיים. אתמול הפנטזיות שמכר נתניהו, הספינים, מסכי העשן – המופע הגרנדיוזי קרס כמו מגדל קלפים. נתניהו פגש את המציאות, הוא ראה שההצהרה הריקה שלו מלפני עשור למוטט את שלטון החמאס לא עומדת במבחן המציאות. זה רק מוטט את הכנס שלו ומחרב באופן יום-יומי את שגרת החיים של תושבי הדרום.
אתמול התגלה הפער הגדול בין התדמית שלו, שאותה הוא מנסה לשמר, מר ביטחון, לבין העובדה הפשוטה שמי ששולט באמת בביטחון בדרום זה יחיא סנוואר והחבר שלו הנייה. ראש הממשלה קיבל הצצה חטופה לחיים של תושבי הדרום: ההבנה האיומה הזאת, שהכול יכול לקרוס ברגע, הכאוס חוגג, החרדה בכל צבע אדום, התחושה שהמדינה נטשה אותך. אבל אתם יודעים מה, דבר אחד טוב קרה: אחרי חודשים ארוכים שבהם מרכזי חוסן לא קיבלו את התקציב הראוי והמטפלים חלמו על משכורת סדירה, משרד הבריאות העביר את הכסף. שר הבריאות בנימין נתניהו הבין סוף-סוף שצריך לתקצב. כנראה שהייתה דרושה חוויה מטלטלת.
התמונות הקשות אתמול שמו לנו את המראה ישר בפנים. נתניהו משקר לנו כבר זמן רב. הוא עושה את זה בלי בושה, גם כשהוא טוען שהוא שולט במציאות הביטחונית. הוא משקר גם כשהוא טוען שרוחאני רוצה שגנץ ולפיד יעלו לשלטון. כמה עוד אפשר להמציא? הכול הכול כדי לשוב לכיסא ראש הממשלה.
נתניהו, עם ישראל ראוי להרבה הרבה יותר. הגיע הזמן שתרד מהבמה פעם אחת בכבוד.
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
תודה רבה. תודה רבה לחברת הכנסת קארין אלהרר. חבר הכנסת יזהר שי – חבר הכנסת יזהר שי לא נמצא כאן. חברת הכנסת תמר זנדברג, בבקשה, גברתי. תמר, שלוש דקות לרשותך.
<< דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >>
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כולנו השתתפנו כרגע בכנס ליכוד.
<< קריאה >> שר התיירות יריב לוין: << קריאה >>
אולי – – –
<< דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >>
אנחנו בדרך כלל לא באים לכנסים של הליכוד, אדוני השר יריב לוין.
<< קריאה >> שר התיירות יריב לוין: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
השר לוין, השר לוין.
<< קריאה >> שר התיירות יריב לוין: << קריאה >>
חברת הכנסת זנדברג, אולי להתנער מהדברים של חבר הכנסת לשעבר רז – – – לטענות של חבר הכנסת פרץ על הגזענות?
<< דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >>
אדוני כבוד השר – –
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
כבוד השר, בבקשה, אדוני. בבקשה, גברתי.
<< דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >>
– – עם כל הכבוד, אני לא לוקחת ממך שיעורים בגינויים. אם אתה היית מנצל את הבמה כדי להתנער מראש ממשלה שחשוד בשוחד, מרמה והפרת אמונים, אולי הייתי שוקלת את הצעתך, אבל גם זה רק אולי.
אני בדרך כלל – –
<< קריאה >> שר התיירות יריב לוין: << קריאה >>
כל החשדות האלה – – –
<< דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >>
– – לא נוהגת להשתתף בכנסים ליכודיים. אני מבינה שאצלכם ככה זה, באים לראות הצגות שקריות ומגוחכות של ראש הממשלה. אני באמת מזמן לא ראיתי כזה שילוב, כזה שילוב של פניקה ויהירות.
<< קריאה >> שר התקשורת דוד אמסלם: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
שני השרים המכובדים, תנו לדבר, תפסיקו.
<< דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >>
הזחיחות ההיסטרית שלכם, זה באמת שילוב של היבריס – –
<< קריאה >> שר התקשורת דוד אמסלם: << קריאה >>
– – – על הפקת הפריימריז שהיא עברה. ספרי לנו על חוויית הפריימריז.
<< דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >>
– – וחשש ופניקה.
<< קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >>
הכבוד, הכבוד – – –
<< דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >>
שמעו, אתם הולכים להפסיד, ככה זה מרגיש.
<< קריאה >> שר התקשורת דוד אמסלם: << קריאה >>
את מספרת לנו את זה – – –
<< דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >>
אני יודעת שהתחושה הזאת זרה לכם, אבל זה עומד לקרות בקרוב. זה ממש עוד שישה ימים, יש לכם עוד ימים ספורים לספור.
<< קריאה >> שר התקשורת דוד אמסלם: << קריאה >>
זאת התחושה שעברה עלייך לפני חודש?
<< דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >>
רק בשלוש דקות – – –
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
דודי, אדוני שר התקשורת.
<< דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >>
כן, תתפלא. בחיים הפוליטיים לפעמים מנצחים ולפעמים מפסידים, ככה זה קורה, ככה זה הולך, תתחילו להתרגל.
<< קריאה >> שר התקשורת דוד אמסלם: << קריאה >>
אתה יודע, הכול עובר, להפסיד לניצן הורוביץ.
<< דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >>
אני אספר לך. חבר הכנסת אמסלם, תתפלא, בחיים הפוליטיים לפעמים מנצחים ולפעמים מפסידים.
<< קריאה >> שר התקשורת דוד אמסלם: << קריאה >>
אמרת: שתו לי, חיסלו אותי, הולכים לחסל אותי.
<< דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >>
אגב, ממש לא אמרתי את זה.
<< קריאה >> שר התקשורת דוד אמסלם: << קריאה >>
שמעתי, קראתי בעיתונים.
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
אדוני השר.
<< דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >>
אני בגאווה ניצחתי ובגאווה הפסדתי.
<< קריאה >> שר התקשורת דוד אמסלם: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
אדוני השר, זהו. זהו, אני מבקש ממך.
<< דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >>
אתם, לעומת זאת, חושבים שלעולם חוסן. אתה יודע, ככה בדיוק שלטון מפא"י הרגיש רגע לפני שהוא קרס – שילוב של שחיתות ויהירות ופניקה. ככה בדיוק אתם נראים, את הרעד שלכם אפשר להרגיש עד פה.
מכיוון שנשארו לי שתי דקות, אולי, אז אני לא אפרט על חוק המצלמות ועל טוהר הבחירות – –
<< קריאה >> שר התקשורת דוד אמסלם: << קריאה >>
פרטי, פרטי.
<< דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >>
– – כי באמת שלחוק הזה אין שום קשר לא למצלמות, לא לשקיפות, לא לסטורי ולא לטוהר בחירות. לחוק הזה יש קשר אך ורק לדבר אחד – למה שמוכן לעשות ראש הממשלה כדי להימלט מהכלא. מדובר כאן באסיר נמלט בדרך לגלימת האסיר, ואתם יודעים מי מביש?
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >>
לא הוא, כי הוא עושה הכול בשביל להציל את עצמו, כל הכבוד לו, מחיאות כפיים. מי שמביך, מי שמביש זה אתם, שמחזיקים לו את הגלימה מאחור והולכים אחריו עד לרגע שבו דלתות הכלא נסגרות. יש כאלה שאומרים שהליכוד ייפטר מנתניהו, אולי ימליך את יולי אדלשטיין, אולי את גדעון סער. לי זה לא נראה. לי נראה שאתם תחזיקו לו את האזיקים עד שהוא ייכנס לתוך התא ולא תעזבו אותו עד שהוא יורשע בשוחד, ועל זה כל אחד ואחד מכם יצטרך להסתכל במראה בסוף הקריירה שלו, על איך הוא נתן לדבר כזה – איך כל אמת מידה, הכול מותר: להפיץ מסרי שנאה, לשקר, לברוח ממשפט צדק. הכול מותר כדי להציל ראש ממשלה – שאתם יודעים מה, הוא אולי ראש ממשלה, אבל זה הכול, פה זה מתחיל ופה זה נגמר, ולכן – –
<< קריאה >> שר התקשורת דוד אמסלם: << קריאה >>
מה עמדתך – – –
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
תודה רבה. דודי, זמנה עבר, אני מבקש.
<< קריאה >> שר התקשורת דוד אמסלם: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >>
– – החסינות, המצלמות – –
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
זמן הדיבור שלה הסתיים.
<< דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >>
– – כל מה שתנסו לגרור כדי להציל את זה לא יעזור לכם. יש עוד שישה ימים, ובסופם אתם הולכים הביתה. תודה.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
תודה רבה, גברתי, תודה רבה.
<< קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >>
ואם לא? ואם לא, מאמי?
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
תראו, אני לא רגיל שיושבים שני שרים וקוראים – – –
<< דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >>
מי את שתקראי לי מאמי? מי את חושבת שאת? חוצפנית.
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
חבריא, אתם בכל זאת שרים בממשלה, אני רק מציע לכם, תהיו – – –
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
לא, אני באמת מבקש. דודי, אני מבקש מכם, תכבדו את המקום.
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
אורלי פרומן, גברתי – לא נמצאת כאן; איימן עודה – הוצא החוצה. יואב סגלוביץ, אדוני. תקפידו, שלוש דקות.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
את עדיין לא שרה, אבל תתאפקי.
<< קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >>
מעניין אותי מה אומר בן אדם שהיה חשוב לו פעם להילחם בשחיתות.
<< דובר >> יואב סגלוביץ' (כחול לבן): << דובר >>
רק תגיד לי מתי הזמן מתחיל.
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
כן אדוני, בבקשה.
<< דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (כחול לבן): << דובר_המשך >>
ראינו הדגמה, ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקש מכשיר סלולרי, הדגים איתו, ואז בלי תכנון מראש, חבר הכנסת איימן עודה עשה את מה שכנראה יכול להיות בחדרי הקלפי מחר בבוקר. הוא ניסה לצלם אותו, ואז מה קרה? שני מאבטחים קפצו עליו, אחד קוראים לו חבר הכנסת מיקי זוהר, ויואב קיש כמדומני, אני מקווה שאני לא מטעה. וכאשר ראש הממשלה באלגנטיות דווקא חיבק אותו, אמר: בוא נשחק את המשחק – לא, הם קפצו. זה בדיוק מה שיקרה, זה בדיוק מה שרצו שיקרה. קיבלנו הדגמה מדויקת.
<< קריאה >> שר התיירות יריב לוין: << קריאה >>
אז תיתן לגנוב את הבחירות – – –
<< דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (כחול לבן): << דובר_המשך >>
הדגמה מדויקת. אתה לא היית כאן. השר לוין, אתה לא היית כאן, לא ישבת כאן, לא ראית את המחזה.
<< קריאה >> שר התקשורת דוד אמסלם: << קריאה >>
אני אגיד רק משפט אחד: במליאת הכנסת – – –
<< דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (כחול לבן): << דובר_המשך >>
זה על חשבוני? על חשבוני או על חשבונו?
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
אני אתן לך עוד עשר שניות, בבקשה.
<< קריאה >> שר התקשורת דוד אמסלם: << קריאה >>
משפט אחד – – – וגם ככה, אתה מבין, בתוך מליאת הכנסת אסור לצלם – – –
<< קריאה >> אורית פרקש-הכהן (כחול לבן): << קריאה >>
שיהיו מצלמות גם פה, למה לא? טוהר הכנסת.
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
בבקשה, תמשיך, אדוני.
<< דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (כחול לבן): << דובר_המשך >>
חזרנו. מה לי ולחוק? זהו, מה לי ולחוק? בדיוק כך, בדיוק. אין בסיס אמיתי לקיומה – – –
<< קריאה >> שר התקשורת דוד אמסלם: << קריאה >>
השאלה מאיזה זווית זה בחוק – – –
<< דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (כחול לבן): << דובר_המשך >>
אין בסיס.
<< קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (כחול לבן): << דובר_המשך >>
השר אמסלם, אין בסיס אמיתי.
<< קריאה >> שר התקשורת דוד אמסלם: << קריאה >>
– – – הכול בסדר.
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
בבקשה, אדוני, תמשיך.
<< דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (כחול לבן): << דובר_המשך >>
כמה זמן יש לי?
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
אנחנו נוסיף לך 30 שניות.
<< קריאה >> שר התיירות יריב לוין: << קריאה >>
זמנך עבר, יעבור בקרוב.
<< דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (כחול לבן): << דובר_המשך >>
אין בסיס אמיתי לקיומה של מכת זיופים, כפי שטוענים שהייתה בבחירות, פשוט אין עובדות כאלה. יש בסיס אמיתי אחר: יש לנו הנהגה עבריינית, שלא בוחלת באמצעים, והדיון הזה והחוק הזה הם דוגמה נוספת לכך. טוהר הבחירות, אתם אומרים בלי בושה – אומרים, בזמן שהיועץ המשפטי לממשלה והיועץ המשפטי לכנסת אומרים שאין זה חוקתי. הנהגה עבריינית, שרים וחברי כנסת – לא צריך מצלמות לאתר אותם, הם יושבים כאן בינינו. לא צריך לאסוף ראיות, הן נכתבו, הומלצו וזה נמצא בכתבי חשדות. טוהר בחירות ומצלמות הם ספין – –
<< קריאה >> שר התקשורת דוד אמסלם: << קריאה >>
סגלוביץ' – – –
<< דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (כחול לבן): << דובר_המשך >>
– – כתב אישום ושימוע הם המציאות. שוחד, מרמה והפרת אמונים, שימוש לרעה בכוח המשרה הם העבירות.
<< קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >>
כששומרי הסף עוברים עבירה, לא נורא.
<< דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (כחול לבן): << דובר_המשך >>
הממשלה הצביעה פה אחד בעד, פה אחד תרתי משמע – פה אחד. קוראים לפה הזה בנימין נתניהו. ואתם הולכים להצביע היום על חוק אווילי, פוגעני, שגוי ובלתי חוקתי. אתם תצביעו פה אחד בעד איש אחד שממתין לשימוע על שוחד. אתם מוכנים לפגוע, כשם שפגעתם עד עכשיו, בכלל המערכות – ועכשיו גם בבסיס של כולנו: האמון שהבחירות במדינת ישראל הן תקינות – ללא סיבה, ללא עובדה, כאילו אין מחר, כאילו עשר שנים אינכם על כס השלטון. הפחד והשקר מובילים אתכם. כל מי שהצביע בעד החוק הרע הזה – אתם, אתם – לקראת שימוע.
החוק הזה – התקופה הרעה הזאת תרדוף את כבודכם העצמי, את יושרכם, את הנהגתכם, שלפיה אתם טוענים: אנחנו רוצים להנהיג אחרי, מתישהו, פעם. מה תספרו לאנשים הקרובים לכם? שלא הייתה לכם ברירה? שאתם לא רוצים להיפגע פוליטית? שפחדתם? לא טוהר ולא תואר לכם. אנחנו מכבדים את היועץ ואת יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית – ככה אתם אומרים, אבל לא באמת מתכוונים. התבלבלתם. הם אכן עובדי ציבור – השר אוחנה התבלבל – אך אינם עובדים אצלכם ואינם שלכם.
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
תודה רבה, אדוני.
<< דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (כחול לבן): << דובר_המשך >>
הם עובדי מדינה ומשרתים אותה, לא אתכם. הם משרתים את המדינה, וחלק משירותם הוא להגן מפני שרירות הלב והדין. כן, כן, אתם ממש התבלבלתם. המדינה חזקה ממנהיגיה, שסטו, עיוותו ומוליכים את כולנו בכחש. התקופה הזאת תעבור יחד איתכם.
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
תודה רבה.
<< דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (כחול לבן): << דובר_המשך >>
השימוע של ביבי בתיק השוחד הוא ב-2 באוקטובר, השימוע של כולכם הוא ב-17 בספטמבר.
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
תודה רבה, אדוני, תודה רבה.
אני מבקש ממך, תעזוב את המקום. תודה. אל תיכנס יותר, סליחה.
חבריא, אני מצטער, כל אחד מדבר, אבל יש תקנון לכנסת והוא אומר שלוש דקות. הוספתי עוד 30 שניות – – –
<< קריאה >> שר התקשורת דוד אמסלם: << קריאה >>
– – – של סגלוביץ', אצלו זה המלצה, הוא מעל החוק. הוא שיבש חקירה, הוא אפילו לא אומר את זה.
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
דודי, בוא נשמור על שיח של כבוד.
<< קריאה >> שר התקשורת דוד אמסלם: << קריאה >>
שמעתי אותו – – –
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
גם ככה אחד מכפיש את השני.
<< קריאה >> שר התקשורת דוד אמסלם: << קריאה >>
קראתי את דוח אשכנזי – – –
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
אלעזר שטרן נמצא כאן? אורית פרקש-הכהן, גברתי, בבקשה, ודודי מבטיח שהוא לא – – –
<< קריאה >> שר התקשורת דוד אמסלם: << קריאה >>
זה מאסר 20 שנה לבן אדם, רק על בסיס מה שכתוב.
<< קריאה >> יואב סגלוביץ' (כחול לבן): << קריאה >>
אדוני היושב-ראש, זה שר התקשורת?
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
כן, זה שר התקשורת.
<< קריאה >> שר התקשורת דוד אמסלם: << קריאה >>
הרי אתה שיבשת – – –
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
דודי, שר התקשורת, אני מבקש.
<< קריאה >> שר התקשורת דוד אמסלם: << קריאה >>
אתה.
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
לא נהוג להוציא שרים מהמליאה, באמת שלא נהוג. אז אני מבקש ממך – תפסיק, דודי.
<< קריאה >> שר התקשורת דוד אמסלם: << קריאה >>
הוא מעל החוק. הוא טוען שאנחנו עבריינים? זה בסדר?
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
דודי, דודי, אני מבקש.
<< קריאה >> שר התקשורת דוד אמסלם: << קריאה >>
העבריין הראשי.
<< קריאה >> יואב סגלוביץ' (כחול לבן): << קריאה >>
זה שר התקשורת?
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
אדוני השר.
<< קריאה >> שר התקשורת דוד אמסלם: << קריאה >>
שר התקשורת זה אני, ואתה שיבשת – – –
<< קריאה >> אורנה ברביבאי (כחול לבן): << קריאה >>
ראש אגף חקירות הוא עבריין?
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
בבקשה.
<< קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >>
והכי חמור – – –
<< קריאה >> שר התקשורת דוד אמסלם: << קריאה >>
– – – שיבש חקירה. ראש אגף החקירות.
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
חבריא, תקשיבו – – –
<< קריאה >> שר התקשורת דוד אמסלם: << קריאה >>
שיבש חקירה כראש אגף החקירות.
<< קריאה >> אורנה ברביבאי (כחול לבן): << קריאה >>
– – – יהרגו את כולם – – –
<< קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >>
אין חמור מזה, הוא אומר שהשר הוא עבריין. אין חמור מזה.
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
חבריא, האלופה חברת הכנסת אורנה ברביבאי.
<< קריאה >> אורנה ברביבאי (כחול לבן): << קריאה >>
אין שומרי סף אצלכם.
<< קריאה >> שר התקשורת דוד אמסלם: << קריאה >>
113 דפים קראתי, דוח אשכנזי, 113 דפים קראתי – – –
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
חבר'ה, אדוני השר, אדוני השר, אדוני השר, אדוני השר – עשר שניות, שכל אחד יגיד מה שהוא רוצה, בסדר? אבל כשהיא מתחילה לדבר אני אוציא את מי שיפריע לה. גם אתם.
<< קריאה >> אורנה ברביבאי (כחול לבן): << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
חברת הכנסת ברביבאי.
זהו, הסתיימו עשר השניות. שכל אחד ייתן לשני לדבר. אפשר להעיר הערה, אבל לא להפוך את זה לוויכוח.
בבקשה, גברתי.
<< דובר >> אורית פרקש-הכהן (כחול לבן): << דובר >>
יושב-ראש הכנסת, כבר יומיים אנחנו עסוקים בספין המצלמות, שכל מטרתו להסיר מסדר-היום את ממשלת החשודים, את שלושת כתבי האישום. אף מילה על הגירעון, אפס בביטחון, הזנחה פושעת בכל מגזר שבודקים אותו לעומק. ובכל זאת, הדיון היום מאוד ציער אותי. ישבתי כאן בצד עם חבריי ולא האמנתי להתנהלות. כך לא צריכה להיראות כנסת ישראל, כך לא צריכים להיראות חברי כנסת בכנסת ישראל, כך לא צריך להישמע שר משפטים בממשלת ישראל.
הוא התקשה להבין מה הבעיה; סנגר על חוק שהוא לא מבין, ברמת האינטלקט, מה ההתנגדות אליו וחלק על עמדת היועצים המשפטיים. אז אני אנסה להסביר לשר המשפטים. גם אני למדתי בפקולטה למשפטים, ומקריאה די קצרה של החוק הזה מבינים שמדובר בקשקוש מקושקש ובניסיון לגנוב את הציבור, לגנוב את דעת הציבור.
כל נציג פוליטי, של כל רשימה, בכל קלפי, יוכל להיכנס עם טלפון סלולרי, ללוות כל מצביע, שהוא אדם פרטי, לצלם אותו, כולל את פניו, ולצילום הזה – תקשיבו טוב – גם אין הגנה של חוק הפרטיות, אפשר לעשות איתו מה שרוצים. ואם בכלל מגישים בגינו איזושהי תלונה – מה שיכול לקרות בקלות, משיקולים פוליטיים – גם לא חל על זה שום חיסיון משום סוג שהוא.
אם אני הייתי עובדת מדינה, שוטרת, סתם בן אדם שלא נעים לו להיכנס לקלפי ולהיתקל בבריונים, לא הייתי אוהבת את החוק הזה. זהו חוק רע, חוק רשלני, כתוב בצורה נוראית מבחינה מקצועית. כל העולם עסוק בהגבלת מידע של חברות ענק כמו פייסבוק, כמו גוגל; כל העולם עסוק בשמירה על פרטיותנו; אבל הממשלה שלנו, שקוראת לעצמה נציגים של הציבור, מזלזלת בנו ובפרטיות שלנו, והכול בשביל להרתיע אנשים מלממש את זכותם הדמוקרטית.
ואני אגיד את מה שיגיד נציג היועץ המשפטי לממשלה, שישב ליד שר המשפטים שלו כולו חושש מלהביע את דעתו: החוק הוא רע, אין לו מקום, לא עכשיו וגם לא אחרי הבחירות. יש קו ישיר בין חוקי ההמלצות לחוק המצלמות: להשתיק ולהשתיק ולהשתיק. נשתיק את המשטרה מהמלצות על כתבי אישום, נשתיק את הציבור מלבוא לקלפי, ונשתיק גם את חברי הכנסת.
גם אני ראיתי כאן את חבר הכנסת מצלם את ראש הממשלה ומדגים איך זה נראה כשדוחפים לך מצלמה סלולרית לפנים. לא, זה לא טוהר בחירות; זה קשקוש, זאת התבהמות. בשם הילדים שלנו אני מבקשת שנפסיק את מופע החלילן מהמלין. ממשלה שלמה הולכת אחרי חלילן שמוליך אותה לטביעה, מבלבלת אותנו בין יום ולילה, בין מה מותר למה אסור, בין מה ממלכתי לבין מה לא, בין מה מותר למה לא מותר.
לשבת בדיונים ולשמוע שר משפטים משתיק יועץ משפטי, מתווכח איתו, לא נותן לו את המקום לדבר – מחר הילדים שלנו, יעצור אותם שוטר ברחוב, ומה הם יגידו לו אם הם יקבלו דוח משטרה? הם יגידו לו: אדוני השוטר, אני חולק עליך, לך תחפש, תסתובב. או אדם יקבל פסק דין מבית משפט שהוא צריך לשלם לאדם אחר סכום כסף – – –
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
תודה.
<< דובר_המשך >> אורית פרקש-הכהן (כחול לבן): << דובר_המשך >>
ומכאן הדרך היא לאנרכיה.
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
תודה, גברתי, תודה רבה.
<< דובר_המשך >> אורית פרקש-הכהן (כחול לבן): << דובר_המשך >>
אבל כנראה שהממשלה הזו עסוקה בדבר אחד בלבד: בשימור שלטונו של אדם שנמלט מפלילים. ואנחנו נעצור את זה. אנחנו נעצור את זה בעוד כמה ימים, כי הציבור לא טיפש. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
תודה רבה, גברתי, תודה רבה לך. רם בן-ברק – לא נוכח; עומר ינקלביץ' – אינה נוכחת; אוסאמה סעדי – אינו נוכח; היבה יזבק – אינה נוכחת; חבר הכנסת אנטאנס שחאדה – לא נמצא; חבר הכנסת כסיף – לא נמצא. חבר הכנסת צבי האוזר, בבקשה, אדוני.
<< דובר >> צבי האוזר (כחול לבן): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חוק המצלמות הוא צעד טקטי באסטרטגיית בחירות של בנימין נתניהו, אסטרטגיה שמטרתה אחת: לפלג ולרסק את החברה הישראלית; אסטרטגיה שמטרתה להאכיל את הציבור, להונות אותו כאילו הבחירות הן על סדר-יום מדיני, על הסדר מדיני מול הפלסטינים; כאילו הבחירות הן על ימין חזק ושמאל חלש.
נתניהו, האיש שיושב בכיסא הריק כאן מולנו, בונה על טראומה שנוצרה בקרב חלק מהציבור לפני למעלה מרבע מאה, טראומת 1993, הסכמי אוסלו – כאילו שום דבר לא קרה מאז בישראל, כאילו שום דבר לא השתנה במזרח התיכון. כל זאת כדי לייצר הפרד ומשול בחברה הישראלית; כל זאת כדי להפחיד שאם חלילה חלילה נתניהו לא ימשיך לקדנציה חמישית, תעלה כאן ממשלה שתמסור שטחים ותביא עלינו טרור ותביא את האיראנים לכפר סבא.
האמת היא, ואת זה כל ליכודניק יודע, שבעשור האחרון נתניהו אמר כן לשתי מדינות לשני עמים – בבר-אילן; נתניהו אמר כן להקפאת ההתיישבות ביהודה ושומרון; אמר כן לתוכנית הנסיגות של קרי. אפשר להגיד גם שנתניהו – דברים שלא מרבים לדבר עליהם – ניהל משא ומתן עם אסד על ירידה מרמת הגולן, עד שנשמעו הדי פיצוצים בחוצות דמשק, אי-שם ב-2011. ממשלות נתניהו בעשור האחרון נשענות באופן עקבי על ה"לא" הפלסטיני, ועם יד על הלב, אדוני היושב-ראש, כולכם יודעים שה"לא" הזה, אם נרצה ואם לא נרצה, ככל הנראה ילווה אותנו גם בשנים הקרובות.
חבריי חברי הכנסת, אתגרי 2019 אינם אתגרי 1993. לצערי – ואני מקווה שאתבדה – מסתמן יותר ויותר שאנחנו עומדים בפני אתגרים הדומים יותר לאתגרי 1973 – כן, אתגר מלחמת יום כיפור. גם באותם ימים היו מי שניסו לטשטש את המציאות וקידשו קונספציה שהתעלמה מהאיום המתרגש.
רבותיי, איום רב-חזיתי, מצפון ומדרום, של ירי טילים מסיבי ומדויק הוא איום מן הסוג שטרם ניצב בפני החברה הישראלית. מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה לעמוד מול איומים אלה של חמש השנים הקרובות כאשר היא קרועה, שסועה ומפוצלת. יש רגעים בהיסטוריה של אומה שהמחלוקת היא מחויבת המציאות; ישראל איננה נמצאת בחלון זמן שכזה, אלא בחלון זמן היסטורי שמחייב עוצמות הנובעות מתוך לכידות ומתוך סולידריות.
לאנשי הימין שצופים בנו כעת עכשיו וחשים תחושה עמוקה של סלידה ממה שמתרחש כאן, אני רוצה לומר לכם: קרב החסינות של נתניהו איננו מרכיב בחוסן הלאומי של ישראל.
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
תודה רבה, אדוני.
<< דובר_המשך >> צבי האוזר (כחול לבן): << דובר_המשך >>
הוא משבש סדרי בראשית; הוא מחליש את ישראל; הוא פוגע בחוסן הלאומי. אחדות חשובה לנו יותר מחסינות.
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
תודה רבה, אדוני.
<< דובר_המשך >> צבי האוזר (כחול לבן): << דובר_המשך >>
המדינה חשובה יותר מהמפלגה. צו השעה בעת הזאת הוא אחדות לאומית. הגיעה העת להניח בצד את המחלוקות, להתחיל מסע ארוך של פיוס לאומי, ולחפש את המשותף ולא את המפלג ואת המרסק. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
תודה רבה. תודה רבה לך. חבר הכנסת איתן גינזבורג – לא נמצא. חבר הכנסת עמיר פרץ, כבודו.
מה שנקרא, באת בזמן, חזרת בזמן.
<< דובר >> עמיר פרץ (העבודה): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת – מה עכשיו? לא, אפשר לברר את זה בהזדמנות אחרת?
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
חברים, חברים, ששש.
רגע, אנחנו נוסיף לך את הדקות האלה. בבקשה, אדוני. תתחיל.
<< דובר_המשך >> עמיר פרץ (העבודה): << דובר_המשך >>
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אחרי 32 שנים בכנסת אני בפעם הראשונה מופיע כאן – –
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
בלי שפם.
<< דובר_המשך >> עמיר פרץ (העבודה): << דובר_המשך >>
– – ללא שפם, כדי שכל מי שנמצא כאן יבין בדיוק מה אני אומר, יאמין לכל מילה. כי אחרי הספין שעשו עלינו אנשי הליכוד, אז אנחנו שוב מודיעים: אנחנו לא נשב בממשלת נתניהו. נקודה. מי שלא הבין, אני אחזור על זה שוב: אורלי לוי ואני לא נשב בממשלת נתניהו. נקודה.
<< קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >>
אנחנו לא נזמין אתכם, תהיה רגוע. לא נזמין אתכם, אל תדאג. לא נזמין אתכם. אין שום סיכוי.
<< דובר_המשך >> עמיר פרץ (העבודה): << דובר_המשך >>
אני מודה לך. אוה, הינה, כבר יש תוצאות. טוב מאוד. אני שמח. מצוין.
<< קריאה >> יעל גרמן (כחול לבן): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> עמיר פרץ (העבודה): << דובר_המשך >>
מיקי, אני מודה לך מאוד.
<< קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >>
זו האמת, מה לעשות?
<< דובר_המשך >> עמיר פרץ (העבודה): << דובר_המשך >>
אני מודה לך, מודה לך מאוד. חבל שלא עשיתם את זה לפני חודש. לא הייתי צריך להוריד את השפם אם הייתם עושים את זה.
<< קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >>
אנחנו – – – עם האידיאולוגיה השמאלנית שלך? אנחנו – – – לשבת עם האידיאולוגיה – – –
<< דובר_המשך >> עמיר פרץ (העבודה): << דובר_המשך >>
מיקי, ידידי, אני מודה לך מאוד.
<< קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >>
אנחנו לא יכולים. אתה רוצה להקים פה מדינה פלסטינית, אנחנו נשב איתך בממשלה?
<< דובר_המשך >> עמיר פרץ (העבודה): << דובר_המשך >>
תגיד את זה שוב, אני מודה לך מאוד. היושב-ראש מאפשר לו? כן, אדוני?
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
הוא אמר את זה, שמענו.
<< דובר_המשך >> עמיר פרץ (העבודה): << דובר_המשך >>
כן.
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
בבקשה.
<< דובר_המשך >> עמיר פרץ (העבודה): << דובר_המשך >>
אנחנו דנים היום בחוק המצלמות. זהו אחד החוקים שבהם נחצו כל הקווים האדומים. כאן, לראשונה, ראינו סימון של אוכלוסייה שלמה, אבל הפעם באופן בוטה. כל המעשים שנעשו בעבר בשקט, בניסיון להסתיר אותם – הפעם הכול היה בוטה. אנחנו כחברה יכולים לומר היום שהקונסטלציה הפוליטית הצילה אותנו מהכתם הגדול הזה של חוק שהיה מגיע לספר החוקים הישראלי ומכתים אותו, כי הוא יוצר מצב שבו יש סימון של אנשים, יש הגדרה של אנשים.
אבל היום הייתי רוצה חוק מצלמות. האמת היא, אדוני היושב-ראש, שהייתי מאוד רוצה להעביר היום את חוק המצלמות, אבל לא המצלמות האלה. הייתי רוצה להעביר את חוק המצלמות שילך ויצלם את הפחד, את החרדה, של כל אותם ילדים שחיים בעוטף עזה שנים רבות ומרגישים – – –
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
חברים, זה מפריע לנואם. חבר הכנסת גפני, משא ומתן קואליציוני – לא עכשיו. יש עוד הרבה ימים, אז אני מבקש.
<< קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> עמיר פרץ (העבודה): << דובר_המשך >>
חבר הכנסת אמסלם, כבוד השר, אתם יכולים לשבת בצד, לשמוע אחד את השני.
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
חברת הכנסת פרקש, בבקשה, לא שומעים אותו. זה לא אולם המליאה. אני ארצה שנכבד את הדוברים.
בבקשה.
<< דובר_המשך >> עמיר פרץ (העבודה): << דובר_המשך >>
ואני אחזור ואומר: הייתי רוצה שהיום יעבור חוק המצלמות בישראל, אבל מצלמות אחרות – שמצלמות את הפחד והחרדה של ילדי עוטף עזה; שמצלמות את הקשישים שנאנקים בגלל חוסר היכולת שלהם להתקיים בכבוד; שמצלמות את הנכים שנאלצים לצאת לרחובות כדי להילחם על זכויותיהם; שמצלמות את אותם חולים ששוכבים בבתי החולים, שם, במסדרונות, ואי-אפשר להגיע אליהם. מדוע אי-אפשר להגיע אליהם, אדוני היושב-ראש? מכיוון שבמדינת ישראל על כל 1,000 נפש יש ארבע אחיות. ב-OECD מדברים על 11 אחיות על כל 1,000 נפש. לכן, כאשר רואים את המצוקה בבתי החולים מבינים מאיפה זה בא.
הייתי רוצה לצלם במצלמות גדולות את הזוגות הצעירים שלא מצליחים לגמור את החודש, שצריכים להתלבט אם האישה תלך לעבודה או שתשלם 6,000 שקל על המעונות של הילדים שלה. הייתי רוצה לצלם את הזוגות הצעירים שמגיעים לבנק ורוצים לקחת משכנתה ואומרים להם: תביאו 30%. הוא אומר: מאיפה אני אביא 30%? לא לכולם יש הורים עשירים.
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
תודה רבה, אדוני.
<< דובר_המשך >> עמיר פרץ (העבודה): << דובר_המשך >>
ואז, מה קורה? מה קורה? קורה שדווקא האוכלוסיות שצריכות להיות מטופחות על ידי המדינה הזאת הופכות לאוכלוסיות שאיש לא מוכן לצלם אותן, לבוא ולתעד אותן.
הלוואי שמחוק המצלמות היום היינו ממציאים את חוק המצלמות של החברה הישראלית – –
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
תודה.
<< דובר_המשך >> עמיר פרץ (העבודה): << דובר_המשך >>
– – כי, אדוני היושב-ראש, לא במצב חירום ביטחוני אנחנו נמצאים; אנחנו נמצאים במצב חירום חברתי. ולכן צריכה להישמע כאן אזעקת צבע אדום חברתית, כי אנחנו נקים כיפת ברזל חברתית במדינה הזאת. ואני מצטער על התמונות האלה שאתמול חווה ראש הממשלה, אבל חבל שהוא הלך, כי אחרי שהוא הולך, אנחנו נשארים בעוטף עזה כדי לחוות מה המשמעות של כל אזעקה ואזעקה.
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
תודה רבה, אדוני.
<< דובר_המשך >> עמיר פרץ (העבודה): << דובר_המשך >>
ואיך אומרים? כנראה כיפת הברזל הצילה את ראש הממשלה כמה וכמה פעמים, והיא אולי זו שגם מצילה אותו מפני המשך כהונתו. אני מקווה שהפעם זה לא יעמוד לו.
ומשפט אחרון, אדוני היושב-ראש, ברשותך.
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
אני מבקש ממך, אדוני, אתה מדבר ארבע וחצי דקות. אני מאוד מכבד אותך, אבל אנא, שזה יהיה המשפט האחרון.
<< דובר_המשך >> עמיר פרץ (העבודה): << דובר_המשך >>
אני, בשם כל הסיעה, פעם ראשונה מופיע בפניכם בהופעת בכורה שכזאת, כן?
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
אדוני, בבקשה, משפט אחרון.
<< קריאה >> אורנה ברביבאי (כחול לבן): << קריאה >>
בלי השפם.
<< דובר_המשך >> עמיר פרץ (העבודה): << דובר_המשך >>
בלי השפם, נכון מאוד.
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
רק על זה צריך לתת לו שעה, את אומרת.
בבקשה, אדוני.
<< דובר_המשך >> עמיר פרץ (העבודה): << דובר_המשך >>
אני רוצה לומר שבעוד כמה ימים אזרחי ישראל ילכו לקלפיות. אני מקווה שהם יתעלמו מכל ההמולה שיוצר ראש הממשלה, כי אני מאלה שמתנגדים לצעדים חד-צדדיים – לא של התנתקות ולא של סיפוח. חבל שעוסקים בדברים כל כך חשובים רק עם ספינים ולא בצורה יותר רצינית.
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
תודה.
<< דובר_המשך >> עמיר פרץ (העבודה): << דובר_המשך >>
אני מקווה שביום שלישי בלילה תיווצר הזדמנות לבנות ממשלה חדשה, שלא רק מחליפה את ביבי אלא גם מחליפה את המדיניות שלו. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
תודה רבה, אדוני. תודה רבה. אני מזכיר לכם להקפיד על לוח הזמנים. חבר הכנסת שמולי – לא נמצא כאן. חברת הכנסת חיימוביץ' – לא נמצאת.
<< קריאה >> אורנה ברביבאי (כחול לבן): << קריאה >>
אני יכולה במקומה.
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
אה, אוקיי. אז החלפתן. חברת הכנסת ברביבאי, בבקשה. שוב, אני מבקש להקפיד על שלוש דקות.
<< דובר >> אורנה ברביבאי (כחול לבן): << דובר >>
ההצבעה היום היא על הדמוקרטיה, על שומרי הסף, וכנגד הספינים של ראש הממשלה נתניהו, שיעשה הכול כדי שלא נדבר על המצב הביטחוני, על הבריאות, על החינוך והרווחה.
<< קריאה >> שר התקשורת דוד אמסלם: << קריאה >>
אנחנו מדברים על חוק המצלמות?
<< דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (כחול לבן): << דובר_המשך >>
כן, כבודו, תכף תשמע. כי הרי ראש הממשלה לא רוצה שנדבר על מה שבאמת מעניין את האזרחים.
<< קריאה >> שר התקשורת דוד אמסלם: << קריאה >>
מה מעניין?
<< דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (כחול לבן): << דובר_המשך >>
ההגדרה ל"דיקטטורה" בוויקיפדיה – –
<< קריאה >> שר התקשורת דוד אמסלם: << קריאה >>
– – – מעניין?
<< דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (כחול לבן): << דובר_המשך >>
– – בעברית: רודנות – –
<< קריאה >> שר התקשורת דוד אמסלם: << קריאה >>
מה מעניין?
<< דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (כחול לבן): << דובר_המשך >>
– – היא "שיטת ממשל שבה המדינה נשלטת על ידי אדם יחיד" – תראו כמה זה מדייק, כמה ההגדרה מדויקת – "או קבוצת מיעוט של אנשים המרכזת בידיה כוח מוחלט, ללא הפרדת רשויות", כך שהדיקטטור, לאמור הרודן, שולט בשלוש הרשויות במקביל: הרשות המחוקקת, הרשות השופטת והרשות המבצעת. נשמע לכם מוכר?
למעשה דיקטטורה היא בדיוק מה שמנסה ראש הממשלה נתניהו לעשות. חלומו הוא לשלוט באופן מלא בכל שלוש הרשויות, שלא נדבר על הניסיון לסגור את התקשורת החופשית ובכך למנוע כל ביקורת עליו וחשיפת האמת. בעצם שליטה מלאה תעניק לו את החסינות שעבורה, אנחנו כבר יודעים, הוא ישלם כל מחיר. אנחנו רואים את זה יום-יום, שעה-שעה. הוא ירמוס את כל מערכות הדמוקרטיה, ישקר ויצא נגד כל חוות דעת משפטית – ראיתם את זה פה בעיניכם – כדי להסיט את הדיון שוב ושוב מהבעיות הבוערות של אזרחי מדינת ישראל.
כותב איל ינון, היועץ המשפטי של הכנסת, עכשיו, לפני כמה ימים: "מצב שבו ימים ספורים לפני הבחירות נחקק הסדר שמשמעותו המעשית היא הענקת יתרון משמעותי למפלגה אחת, שהלכה למעשה היא היוזמת והמובילה את החקיקה, על פני המפלגות המתחרות בה, מוביל לפגיעה בליבת עקרון השוויון בבחירות" – ולא רק זה – "היורדת לשורש התהליך הדמוקרטי".
גם נשיא המדינה, איש ליכוד, אוהב ישראל, אמר השבוע: "אני מבקש לדחות בשאט נפש את הניסיונות לערער את אמון הציבור בגופים האלה ובמקצועיות המובילה אותם בתהליך ההיערכות לבחירות הקרובות – – – אל לנו להטיל דופי בטובי משרתינו, העומדים על משמר הדמוקרטיה הישראלית, ומבטיחים, ככל הניתן, את טוהר הבחירות למען כולנו, אזרחי מדינת ישראל". את זה אומר נשיא מדינת ישראל, כששר המשפטים עומד פה ומדבר בגנות אותם גורמים מקצועיים.
אבל אנחנו כבר יודעים, מי שלא מיישר קו עם הרודן ביבי הוא בוגד ושקרן שיש להחרים. אז מילא נתניהו – – –
<< קריאה >> שר התקשורת דוד אמסלם: << קריאה >>
אני יכול משפט? אני יכול לשאול אותה שאלה?
<< דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (כחול לבן): << דובר_המשך >>
לא. אל תשאל אותי שאלה עכשיו, על חשבון זמני.
מילא נתניהו, ראש ממשלה שעל ראשו שלושה כתבי אישום, שגרר מדינה שלמה לבחירות נוספות והוצאה של מיליארדים במקום לדבוק בהליך הדמוקרטי; ממנו אני כבר לא מצפה לכלום, אבל ממך, השר אמסלם – ואתם, נבחרי הציבור ושרים בממשלה, הצהרת האמונים המביכה שלכם לנתניהו באמת קודמת לשבועה שלכם לדאוג לציבור ששלח אתכם לכאן? תנו לי להגיד לכם משהו: אתם חבורה של פחדנים. ההיסטוריה לא זוכרת פחות את אלה ששתקו. אתם נותנים יד למשהו שמאחורי הקלעים אתם מתביישים בו, אנחנו יודעים, אבל פוחדים לקום נגד. אז אנחנו, חברי כחול לבן, לא מפחדים.
<< קריאה >> שר התקשורת דוד אמסלם: << קריאה >>
את יודעת למה חברת הכנסת לביא לא פה?
<< דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (כחול לבן): << דובר_המשך >>
אנחנו לא פוחדים. בשונה מכם, אנחנו נעמוד בחזית הביטחונית – –
<< קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (כחול לבן): << דובר_המשך >>
– – בחזית מערכת הבריאות, בחזית החינוך ובחזית הדמוקרטית. נעמוד בכל חזית כדי להחזיר את המדינה למסלול של ערכים ומחויבות מלאה לעתיד ישראל.
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
תודה. תודה רבה, גברתי.
<< דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (כחול לבן): << דובר_המשך >>
אני מסיימת. ב-17 בספטמבר, בעוד שישה ימים בדיוק, תהיה פה מדינה ששליחי הציבור שלה עובדים לשם שינוי עבור האזרחים ולא עבור הישרדותם הפוליטית.
<< קריאה >> שר התקשורת דוד אמסלם: << קריאה >>
אדוני היושב-ראש, אני יכול לשאול אותה שאלה?
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
תשאל.
<< דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (כחול לבן): << דובר_המשך >>
אורנה, שאלה קצרה אפשר?
<< דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (כחול לבן): << דובר_המשך >>
כן, בבקשה. בכבוד.
<< קריאה >> שר התקשורת דוד אמסלם: << קריאה >>
אני באמת אוהב שאנשים עקביים – – –
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
שאלה קצרה, אמרת, אדוני השר.
<< קריאה >> שר התקשורת דוד אמסלם: << קריאה >>
– – – אליקים רובינשטיין, הוא כתב דוח, מסכם – – –
<< דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (כחול לבן): << דובר_המשך >>
מה אתה שואל, השר?
<< קריאה >> שר התקשורת דוד אמסלם: << קריאה >>
– – – בדוח הזה הוא כתב: 1. שהוא ממליץ על מצלמות – – –
<< דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (כחול לבן): << דובר_המשך >>
את זה היועץ המשפטי לממשלה לא יודע? היועץ המשפטי לממשלה לא יודע?
<< קריאה >> שר התקשורת דוד אמסלם: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (כחול לבן): << דובר_המשך >>
שבוע לפני בחירות אתה משנה מציאות מקצה לקצה רק כדי – – –
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
כן, זהו. תודה רבה.
<< דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (כחול לבן): << דובר_המשך >>
אתה יודע מה, השר אמסלם, רק כדי להסביר את הכישלון שלכם בעוד שבוע. רק שם.
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
חברת הכנסת ברביבאי. תודה רבה, נשאלו השאלות.
<< קריאה >> שר התקשורת דוד אמסלם: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
נשאלו השאלות, קיבלנו את התשובות. חבר הכנסת רם שפע – לא נמצא. חבר הכנסת מיקי מכלוף זוהר, אדוני. אחריו – חבר הכנסת אחמד טיבי. חבר הכנסת מיקי מכלוף זוהר, בבקשה.
<< קריאה >> שר התקשורת דוד אמסלם: << קריאה >>
אתם מבינים שאתם צבועים? אתם מבינים שמה שמעניין אתכם זה רק בעצם להמשיך את השיטה של הזיופים?
<< קריאה >> יעל גרמן (כחול לבן): << קריאה >>
איפה אתה היית?
<< קריאה >> אוסאמה סעדי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
לא שמעת – – –
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
אוסאמה.
<< קריאה >> אוסאמה סעדי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
– – – עשר שנים הכול היה בסדר.
<< קריאה >> שר התקשורת דוד אמסלם: << קריאה >>
לא.
<< קריאה >> אוסאמה סעדי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
איפה? לא שמעתי על זיופים – – –
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
חברים, מיקי זוהר מדבר.
<< דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >>
תודה רבה.
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
בבקשה, תתחיל. שלוש דקות.
<< דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >>
שלוש דקות?
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
כן. שלוש דקות.
<< דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >>
חשבתי 30.
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
שלוש דקות. בבקשה.
<< דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >>
טוב, אז כמה דברים. אני אשתדל בפרק זמן של שלוש דקות להספיק, קשה לי להאמין, אבל כמה דברים.
דבר ראשון, האירוע שהיה פה קודם עם איימן עודה, שהוא ניגש בהפגנתיות לראש הממשלה במליאה תוך כדי שהוא מנצל את החסינות שלו, ומוציא טלפון ומתקרב לראש הממשלה ומתחכך בראש הממשלה בניגוד לרצונו – זאת תקיפה אלימה של חבר כנסת בתוך מליאת הכנסת את ראש הממשלה. אני מבקש וקורא לכל גורמי הכנסת באשר הם לבדוק את הסוגיה הזאת ולתת עליה מענה ברור, כי לא ייתכן שראש הממשלה יהיה חשוף באופן כזה, עם כל הכבוד לאיימן עודה – שאני לא סומך עליו ולכן אני גם התקרבתי והרחקתי אותו מראש הממשלה, וחבל שהמאבטחים של הכנסת לא עשו את זה לפניי. לא יכול להיות שהוא יתקרב ככה בהפגנתיות לראש הממשלה, בטח אחרי שהוא מדבר בעד ההסכם עם איראן, שרוצה להשמיד אותנו, אחרי שהוא מדבר נגד ראש הממשלה, ושמענו את הסרטון שלו, כמה ראש הממשלה פועל לטובת מדינת ישראל כשהוא נגד מדינת ישראל והעיקרון הציוני במדינה, ולכן הדבר הזה צריך לקבל טיפול ומענה ברור, ואני מקווה שזה יקרה.
לענייני חוק המצלמות. מה אנחנו רצינו? למנוע זיופים במגזר הערבי. מה היה קורה עם טוהר הבחירות, אה, אחמד טיבי? מה היה קורה?
<< קריאה >> אוסאמה סעדי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
מאיפה אתה יודע שהיו זיופים במגזר?
<< דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >>
מה היה קורה?
<< קריאה >> אוסאמה סעדי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
מי אמר? אתה אמרת.
<< דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >>
אני יודע שכחול לבן – אנחנו העברנו – – –
<< קריאה >> אוסאמה סעדי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
יש לך הוכחה? איפה יש זיופים? תגיד לי. איפה?
<< דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >>
אני אענה לך.
<< קריאה >> אוסאמה סעדי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
מאיפה אתה יודע שיש זיופים?
<< דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >>
אנחנו העברנו 140 קלפיות מהמגזר הערבי לבדיקה. 140 קלפיות.
<< קריאה >> אוסאמה סעדי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
נו, מה התוצאה?
<< דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >>
אם היה לנו צילום – –
<< קריאה >> אוסאמה סעדי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
מה המשטרה אמרה?
<< דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >>
– – ותיעוד, היו פוסלים את כולן.
<< קריאה >> אוסאמה סעדי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
תגיד לי מה המשטרה אמרה.
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
חבר הכנסת סעדי.
<< דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >>
החברים שלכם בבל"ד לא היו עוברים את אחוז החסימה. והימין החדש כן היו עוברים את אחוז החסימה.
<< קריאה >> אוסאמה סעדי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
חבר הכנסת סעדי.
<< קריאה >> אוסאמה סעדי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
של הליכוד. יש זיוף של הליכוד.
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
חבר הכנסת סעדי, שמענו את דבריך.
<< דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >>
אבל אתם, אתם – – –
<< קריאה >> עבד אל חכים חאג' יחיא (רע"ם-בל"ד): << קריאה >>
אתה מדבר בצורה – – –
<< דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >>
לא. לא, לא, לא, ידידי.
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
חאג' יחיא. חבר הכנסת חאג' יחיא.
<< דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >>
קודם כול, עם כל זה שאני חולק עליך באין-ספור דברים – –
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
אמרתם את הדברים, תנו לו להמשיך לדבר.
<< דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >>
– – אף פעם לא אמרתי שאתה מדבר שטויות. למרות שגם אתה מדבר הרבה פעמים שטויות, אף פעם לא אמרתי לך את זה.
<< קריאה >> עבד אל חכים חאג' יחיא (רע"ם-בל"ד): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >>
אז בוא אני אומר לך, או שאתה מעדיף – – –
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
חאג' יחיא, אני מבקש ממך, כבודו.
<< דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >>
או שאתה מעדיף שאני אתחיל להגיד לך, על בסיס קבוע, כל פעם שאתה מדבר שטויות, או שתכבד אותי. תחליט.
<< קריאה >> עבד אל חכים חאג' יחיא (רע"ם-בל"ד): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >>
הרבה פעמים, אבל אף פעם לא אמרתי לך.
<< קריאה >> עבד אל חכים חאג' יחיא (רע"ם-בל"ד): << קריאה >>
אבל אתה כן.
<< דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >>
אתה החלטת עכשיו להגיד.
<< קריאה >> עבד אל חכים חאג' יחיא (רע"ם-בל"ד): << קריאה >>
לא החלטתי. זאת עובדה.
<< דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >>
אז אנא ממך, קצת כבוד.
<< קריאה >> אוסאמה סעדי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
– – – תגיד לנו איפה יש זיופים – – –
<< דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >>
קצת כבוד לא יזיק לך. תאמין לי, לא יזיק לכם קצת כבוד.
<< קריאה >> אוסאמה סעדי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
איפה יש זיופים. תגיד לנו, מי קבע?
<< דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >>
אני אומר כך: תראו, הדבר המדהים בעיניי – עזבו, כחול לבן אני מבין, כחול לבן צריכים אתכם. אם אתם 15 מנדטים, יש להם איך להרכיב ממשלה, זה ברור. לא סמכתי עליהם אפילו לרגע, לא על המחנה הדמוקרטי, מרצ, איך שלא תקראו להם, לא על העבודה. ברור לי שהם יעזרו לכם, הם צריכים את המנדטים שלכם להרכיב ממשלה, אבל ישראל ביתנו? איווט ליברמן, הוא לא בא היום להצביע כדי לעזור לכם להיות 15 מנדטים – לאן הגענו? לאן הגענו?
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
הגעת – הסתיימו שלוש דקות.
<< דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >>
לא, לא. הפריעו לי.
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
אני יכול לתת לך עוד 20 שניות. בבקשה.
<< דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >>
הפריעו לי.
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
בבקשה. בבקשה. אני אתן לך עוד 20 שניות.
<< דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >>
איך יכול להיות? איך יכול להיות שאיווט ליברמן העלה את אחוז החסימה ועזר לכם להתאחד – הרשימה המשותפת קמה בזכותו. עברו כמה שנים, סוף-סוף התפצלתם, כולנו שמחנו, ירדתם לעשרה מנדטים – כמו שצריך, אגב – ובא ליברמן, גרם לפיזור הכנסת ושוב איחד אתכם.
<< קריאה >> קארין אלהרר (כחול לבן): << קריאה >>
מיקי – – –
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
חברים, תנו לו לסיים.
<< דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >>
אחרי שהוא איחד אתכם, זה לא הספיק לו, הוא גם עוזר לכם להיות 15 מנדטים.
<< קריאה >> יעל גרמן (כחול לבן): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >>
תגידו לי, אתם מבינים מה קרה לליברמן? ציבור יקר, ליברמן הוא לא ימין יותר. ליברמן הוא שמאל פר אקסלנס.
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
תודה רבה, מיקי.
<< דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >>
ויש שיאמרו – משפט סיום: מי שמדבר כמו שמאל, הולך כמו שמאל ומגעגע כמו שמאל – הוא ליברמן. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
תודה רבה, אדוני. תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי. תשאירו קצת – מיקי – מקום לקצת הומור ביום המלא ויכוחים. בבקשה. סליחה.
<< דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, מבחינתי זה רגע מאוד מיוחד לדבר אחרי חבר כנסת השייך לגזע מיוחד במינו.
<< קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >>
אגב, אני חייב לומר לך, אחמד. אמר ז'בוטינסקי, לא אני: "בדם וביזע יוקם לנו גזע – –" – אתה מכיר את המשפט, אחמד?
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
אני לא בטוח שיריב רוצה להשלים.
<< קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >>
"– – גאון ונדיב ואכזר". כך אמר ז'בוטינסקי. אגב, אני משתייך לליכוד – – –
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
מיקי, תודה רבה. תודה רבה, הוויכוח נגמר.
<< קריאה >> עפר שלח (כחול לבן): << קריאה >>
הוא גם אמר: "שם ירווה לו משפע ואושר / בן ערב, בן נצרת ובני". ז'בוטינסקי בחיים לא היה מביא את החוקים שאתם מביאים, את השפה שאתם מביאים – – –
<< קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >>
אוי, באמת. אל תבנה על ז'בוטינסקי.
<< קריאה >> עפר שלח (כחול לבן): << קריאה >>
– – –
<< קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >>
ז'בוטינסקי משלנו, עפר, הוא לא שלכם.
<< קריאה >> עפר שלח (כחול לבן): << קריאה >>
מה זה משלנו?
<< קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >>
אתם יותר בכיוון – – –
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
אני מבקש להפסיק את הוויכוח. אדוני, תתחיל לדבר. זמנך מעכשיו שלוש דקות. חבר הכנסת אחמד טיבי. מיקי, זהו.
<< קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >>
לא, אבל אתם – – –
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
לא, אנחנו – אל תדאג. אני מבטיח לך, בשלוש הדקות הבאות לא נדבר על ז'בוטינסקי, הוא שלך. אחרי זה נדבר. בבקשה, כן, אדוני.
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
תם פרק ז'בוטינסקי – – –
<< קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >>
– – – לפיד. לא, לא, לא, לא. לפיד מזכיר לנו את ז'בוטינסקי. לפיד מזכיר לנו אותו.
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
אדוני היושב-ראש, הרי כל נושא המצלמות, מטרתו הייתה לזרוע תוהו ובוהו באזור הקלפיות, להפחיד אנשים, אולי לבדוק נשים עם רעלות, כדי שאנשים לא יגיעו לקלפיות. למה? כדי להוריד את שיעור ההצבעה. נתניהו, שפעם פחד מערבים כאיום דמוגרפי, חושש מהערבים כאיום אלקטורלי. הוא לא רוצה שהם יצביעו. פעם הם נהרו וזה הפריע לו, והיום הוא רוצה לדכא את זכות ההצבעה כי הוא מפחד.
<< קריאה >> שר התקשורת דוד אמסלם: << קריאה >>
– – – תסביר לי – – –
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
אני אסביר לך. אני אסביר לך.
<< קריאה >> שר התקשורת דוד אמסלם: << קריאה >>
זה חשוב לי. אתה, כערבי, תסביר לי.
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
מתוך ניסיון – – –
<< קריאה >> שר התקשורת דוד אמסלם: << קריאה >>
למה מצלמה אמורה להרתיע ערבי מלבוא להצביע?
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
א. התיוג האתני הוא מעשה בזוי – –
<< קריאה >> שר התקשורת דוד אמסלם: << קריאה >>
עזוב.
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
– – הוא מעשה גזעני.
<< קריאה >> שר התקשורת דוד אמסלם: << קריאה >>
אבל אני שואל שאלה.
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
להגיד שהערבים גונבים בחירות זה אמירה אנטישמית.
<< קריאה >> שר התקשורת דוד אמסלם: << קריאה >>
בסדר, עזוב את זה. עזוב, אתה אמרת – – –
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
תאר לעצמך שהיו אומרים: היהודים גונבים בחירות, בצרפת.
<< קריאה >> שר התקשורת דוד אמסלם: << קריאה >>
אני לא מתווכח על זה. אני שואל שאלה אחרת.
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
או: החרדים גונבים בחירות. זו אמירה אנטישמית.
<< קריאה >> שר התקשורת דוד אמסלם: << קריאה >>
את זה ליברמן אומר.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
אומרים את זה. אומרים את זה.
<< קריאה >> שר התקשורת דוד אמסלם: << קריאה >>
אבל ליברמן – – –
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
אני מתנגד לתיוגים. אני מתנגד לתיוגים. אני בעד שיבדקו איפה בקלפיות בבחירות האחרונות, שבהן שיעור ההצבעה אצלנו היה 50%, היה שיעור הצבעה מעל 80% או 90%. שם צריך לבדוק. אני בעד. כל קלפי חשודה – צריך לבדוק אותה.
<< קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >>
אצלכם בשעה הצביעו 80 איש.
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
והמשטרה, והמשטרה – שקט.
<< קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >>
איך בשעה מצביעים 80 איש?
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
והמשטרה בדקה – –
<< קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >>
איך?
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
– – והתברר שכל הזיופים היו לטובת הליכוד, בשתי קלפיות.
<< קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >>
איך בשעה, ב-60 דקות, הצביעו – – –
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
עכשיו, אחרי שהוא נכשל – – –
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
חבר'ה, אני מתקשה בדיבור.
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
חבריא, אמר לי חבר הכנסת טיבי – – –
<< קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
קרן, חברת הכנסת, אמר לי חבר הכנסת טיבי שהוא לא חש בטוב, אז אנא מכם, תכבדו אותו. הוא לא יכול. בבקשה, אדוני.
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
אני מתנצל.
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
בבקשה, אדוני. נוסיף לך עוד 30 שניות. בבקשה.
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
עכשיו, אחרי שהחוק למעשה נפל, כי אין לכם 61, אתם באים להמשיך את הספין הזה, אחרי התמונות הדרמטיות אתמול באשדוד ואחרי הידיעה הדרמטית היחידה אתמול – פיטוריו של היועץ לביטחון לאומי בולטון, הפשיסט התורן, שותפו של ביבי; מכה רצינית לבנימין נתניהו. זאת הייתה הודעה דרמטית.
<< קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >>
אל תבנה על זה, אל תבנה על זה, איימן.
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
מכה רצינית.
<< קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >>
אה, סליחה, אחמד, אל תבנה על זה.
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
ולכן – – –
<< קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >>
אל תבנה על זה.
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
ולכן, כל הספינים האלה הם לא לעניין. אני מקווה שזה יגדיל ואני רוצה שזה יגדיל את שיעור ההצבעה.
אבל תראו מה אתם עושים, ראש הממשלה – איזו תעמולת בחירות מסיתה. אתם מפרסמים תמונה של רוחאני ונסראללה ואתם כותבים: לא רוצים את ביבי; מחכים לטיבי. אתם לא מתביישים? רוחאני רוקד כל יום עשר פעמים שיש בנימין נתניהו. הוא מקרקס אותו כל יום.
<< קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >>
מה אתה אומר.
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
כל יום הוא מקרקס אותו.
<< קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >>
מה אתה אומר.
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
אתם מסיתים נגדי, אתם מסיתים נגדי על ידי הודעות כאלה? אתם לא מתביישים?
<< קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
אתם לא מתביישים? אתם לא מתביישים? אתם – – – את זה.
<< קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >>
– – – בעד ההסכם של איראן – – –
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
אתם – – – תתביישו. איזה הסתה.
<< קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >>
– – – שמעת – – –
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
נתניהו אומר: הערבים רוצים להשמיד את כולנו, נשים, ילדים וטף.
<< קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >>
אתם פועלים נגד מדינת ישראל.
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
אני הבאתי חיים לעולם.
<< קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >>
כן, אתם – – – נגד מדינת ישראל.
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
אתם מטיפים למוות ורצח.
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
תודה רבה, אדוני.
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
אתם מטיפים למוות.
<< קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >>
– – – כל היום.
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
חבר הכנסת טיבי, מיקי – – –
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
ולכן יש גבול לכמה אתם מוכנים לרדת בהסתה שלכם נגד הציבור הערבי. ממשלת שמאל וערבים?
<< קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >>
– – – ונגד העם היהודי.
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
מה זה? אתם שמעתם אותי אומר פעם הכללה: היהודים, בתיוג שלילי?
<< קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >>
סליחה? אין-ספור פעמים.
<< קריאה >> שר התקשורת דוד אמסלם: << קריאה >>
כן, כן. אני שמעתי אותך – – –
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
ולכן האמירה של ראש הממשלה: שמאל וערבים – – –
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< קריאה >> שר התקשורת דוד אמסלם: << קריאה >>
שמעתי אותך – – –
<< קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >>
אתה אמרת את זה – – –
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
אדוני, חבר הכנסת טיבי, יש לך עוד עשר שניות.
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
תודה שאתה אומר את זה.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
– – – שאסור להצביע נתניהו בגלל כל הדברים האלה.
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
תן לי לענות. כן, אסור. אנחנו רוצים להפיל את נתניהו. נכון.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
שהאמריקנים איתנו – – –
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
אז מה אתה רוצה? הכול מצולם.
<< קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
קרן ברק, את בקריאה ראשונה. מיקי זוהר, אתה בקריאה ראשונה.
<< קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >>
אני שנייה – – –
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
שנייה? יפה, תודה רבה. אז בפעם הבאה אני אוציא אותך.
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
השר אמסלם, השר אמסלם, לכבוד השר אמסלם, שאלת שאלה על נאום השהידים, אז פעם שנייה או שלישית אני אסביר: מישהו ערך את הסרט באופן – – –
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
לא, אדוני. יש עשר שניות. לא, לא. אני מצטער.
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
אוקיי, בסדר. תן לי לענות.
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
אתה חמש דקות על הדוכן.
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
– – –
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
לא, לא. לא מנהלים שיח. תסיים את דבריך.
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
ערך את הסרט באופן בזוי. דיברתי על שמות, על אנשים שהידים שנהרגו בכפר קאסם ביום אל-ארד – –
<< קריאה >> שר התיירות יריב לוין: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
חבר הכנסת, השר – – –
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
– – שיריתם בהם. נורו ולא ירו, נפגעו ולא פגעו, ולכן אני מצדיע להם. אני מרכין ראש לשהידים בכפר קאסם, לשהידים של יום האדמה, לשהידים שנורו ולא פגעו.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
תתבייש.
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
גם הם שהידים, הבנת?
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
תודה רבה, אדוני.
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
אנשים שהפגינו באוקטובר, 13 שהידים. קוראים להם שהידים, עם שמות. מישהו חתך את השמות.
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
חבר הכנסת טיבי, תודה רבה לך, אדוני.
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
תתביישו לכם.
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
תודה רבה. תודה רבה.
חבר הכנסת חילי טרופר – לא נמצא כאן; חברת הכנסת מירב כהן – לא נמצאת כאן. חבר הכנסת עפר שלח, ואחריו – חבר הכנסת יועז הנדל, ואני לא רואה שהוא נמצא כאן. חבר הכנסת עפר שלח.
<< קריאה >> שר התיירות יריב לוין: << קריאה >>
– – – זה הולך להיות שר בממשלה שלכם.
<< דובר >> עפר שלח (כחול לבן): << דובר >>
השר לוין, בדרך כלל, כשאני עולה לדבר, הרוטינה היא שאתה עולה אחריי ואומר שהדברים מאוד נכונים ואתה מאוד מסכים להם רק אתה נאלץ להצביע נגדם, אז אני מציע שנשמור על הרוטינה הזאת בינינו.
<< קריאה >> שר התיירות יריב לוין: << קריאה >>
לא, רק תגלה לנו – – –
<< דובר_המשך >> עפר שלח (כחול לבן): << דובר_המשך >>
אני מציע שנשמור על הרוטינה הזאת בינינו.
<< קריאה >> שר התיירות יריב לוין: << קריאה >>
רק תגלה לי איזה – – –
<< דובר_המשך >> עפר שלח (כחול לבן): << דובר_המשך >>
אפשר לדבר הרבה בגנותו של החוק הזה, ועשו את זה חבריי: איזה חוק מפלג ומשסע וכן הלאה. אבל עצם הדיבור על החוק הוא הרי ניצחונו של ראש הממשלה. כי ראש הממשלה לא רוצה חוק ולא רוצה טוהר בחירות ואפילו לא רוצה מצלמות; ראש הממשלה רוצה להסיח את הדעת, להסיט את הדיון מכישלונותיו ההולכים ומצטברים.
וראו רק 24 השעות האחרונות: אתמול אחרי הצוהריים כינס ראש הממשלה מסיבת עיתונאים להודעה דרמטית. המדינה עצרה את נשימתה, וראש הממשלה נתן הבטחת בחירות שהוא נתן אותה מי יודע כמה פעמים. אבל אנחנו מכירים את זה. השר לוין, אתה איש עם זיכרון טוב. אתה זוכר שפעם הייתה מפלגה שהתמודדה איתכם על השלטון, והקמפיין שלה היה: אצל ביבי בטלוויזיה לעומת המציאות – אצל ביבי בפקה-פקה מחילים את החוק; אצל ביבי בפקה-פקה הוא מכריע את החמאס. כל פעם הוא בא לפני הבחירות עם הבטחות. כמה פעמים הוא הבטיח לשנות את שיטת הממשל לפני הבחירות? ואחר כך הוא לא עושה – – –
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> עפר שלח (כחול לבן): << דובר_המשך >>
כי הוא לא עושה. כי דבר הוא לא עושה.
<< קריאה >> שר התיירות יריב לוין: << קריאה >>
– – – אתם התנגדתם.
<< דובר_המשך >> עפר שלח (כחול לבן): << דובר_המשך >>
יריב, אתה ואני העברנו שינויים. בפעם היחידה שהעבירו שינויים זה אתה ואני בהנהלת הקואליציה. אז בוא נשמור גם על זה.
<< קריאה >> שר התיירות יריב לוין: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> עפר שלח (כחול לבן): << דובר_המשך >>
אצל ביבי בפקה-פקה הוא מחיל את החוק באיזשהו מקום, הוא עושה איזשהו צעד רק בשביל זה, הוא עוצר את כל המדינה. למה הוא עוצר את כל המדינה? מפני שהוא יודע שהדבר הבא – – –
<< קריאה >> שר התיירות יריב לוין: << קריאה >>
אתה בעד החלת ריבונות – – –
<< דובר_המשך >> עפר שלח (כחול לבן): << דובר_המשך >>
אני נגד צעדים חד-צדדיים, השר לוין. נקודה. אני נגד – – –
<< קריאה >> שר התקשורת דוד אמסלם: << קריאה >>
למה התנגדתם לחוק הגיוס?
<< דובר_המשך >> עפר שלח (כחול לבן): << דובר_המשך >>
הדבר הבא שקורה זה שמגיעה ידיעה מוושינגטון – – –
<< קריאה >> שר התקשורת דוד אמסלם: << קריאה >>
למה התנגדתם לחוק הגיוס?
<< דובר_המשך >> עפר שלח (כחול לבן): << דובר_המשך >>
אני עשיתי את חוק הגיוס, השר אמסלם.
<< קריאה >> שר התקשורת דוד אמסלם: << קריאה >>
למה התנגדתם?
<< דובר_המשך >> עפר שלח (כחול לבן): << דובר_המשך >>
אני באופן אישי עשיתי את חוק הגיוס שהיה עובר בג"ץ, ובזמנו התגייסו יותר חרדים.
<< קריאה >> שר התקשורת דוד אמסלם: << קריאה >>
– – – למה התנגדת?
<< דובר_המשך >> עפר שלח (כחול לבן): << דובר_המשך >>
השר אמסלם, השר אמסלם, עוד לפני שאתה הגעת לפה – – –
<< קריאה >> שר התקשורת דוד אמסלם: << קריאה >>
אין בעיה. למה לפני ארבעה חודשים אתה התנגדת?
<< דובר_המשך >> עפר שלח (כחול לבן): << דובר_המשך >>
עוד לפני שהגעת לפה, השר לוין ואני עשינו את חוק הגיוס הטוב ביותר בתולדות מדינת ישראל.
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
השר אמסלם, אנא ממך, להירגע.
<< קריאה >> שר התקשורת דוד אמסלם: << קריאה >>
למה – – –
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
השר אמסלם, אני מבקש ממך.
<< דובר_המשך >> עפר שלח (כחול לבן): << דובר_המשך >>
אז אני מציע לך להירגע.
<< קריאה >> שר התקשורת דוד אמסלם: << קריאה >>
הצבעת – – –
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
השר אמסלם.
<< דובר_המשך >> עפר שלח (כחול לבן): << דובר_המשך >>
בסדר, תצעק את זה עוד פעם.
<< קריאה >> שר התקשורת דוד אמסלם: << קריאה >>
פעם שלישית לא, למה? תענה לי.
<< דובר_המשך >> עפר שלח (כחול לבן): << דובר_המשך >>
דודי, זה שאתה מפגין את הבורות בקריאה הראשונה, זה לא מפריע לך לצעוק את זה פעם שנייה.
<< קריאה >> שר התקשורת דוד אמסלם: << קריאה >>
תענה למה התנגדתם לחוק הגיוס.
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
השר אמסלם.
<< דובר_המשך >> עפר שלח (כחול לבן): << דובר_המשך >>
אני חוזר ואומר לך, השר לוין ואני – – –
<< קריאה >> שר התקשורת דוד אמסלם: << קריאה >>
בגלל שזה לא התאים לכם לפוליטיקה.
<< דובר_המשך >> עפר שלח (כחול לבן): << דובר_המשך >>
השר לוין ואני עשינו את חוק הגיוס הטוב ביותר בתולדות מדינת ישראל – –
<< קריאה >> שר התקשורת דוד אמסלם: << קריאה >>
לא, החוק האחרון, ואל תסיט את הנושא.
<< דובר_המשך >> עפר שלח (כחול לבן): << דובר_המשך >>
– – ואתם ביטלתם אותו.
<< קריאה >> שר התקשורת דוד אמסלם: << קריאה >>
אל תסיט את הנושא.
<< דובר_המשך >> עפר שלח (כחול לבן): << דובר_המשך >>
אתם ביטלתם אותו, אז על מה אתה מדבר?
<< קריאה >> שר התקשורת דוד אמסלם: << קריאה >>
החוק לפני ארבעה חודשים. למה אתה לא הצבעת – – –
<< דובר_המשך >> עפר שלח (כחול לבן): << דובר_המשך >>
בוא נמשיך. אדוני היושב-ראש.
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
השר, זהו.
<< דובר_המשך >> עפר שלח (כחול לבן): << דובר_המשך >>
יפה. עכשיו בוא נמשיך. ממה ניסה בנימין נתניהו להסיח את תשומת ליבנו?
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
אתה יודע איך אומרים – שנייה, עפר. עפר, אולי אם אני אגיד לו את זה – – –
<< דובר_המשך >> עפר שלח (כחול לבן): << דובר_המשך >>
מההודעה הבאה שיצאה מוושינגטון.
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
עפר, אני אתן לך. אולי אני אגיד לך את זה: אומרים אצלנו: (אומר מילה במרוקנית.) תירגע. בבקשה.
<< קריאה >> שר התקשורת דוד אמסלם: << קריאה >>
איך, מאיר? עוד פעם.
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
(אומר מילה במרוקנית.)
<< דובר_המשך >> עפר שלח (כחול לבן): << דובר_המשך >>
לא יעזור לי, זהו. אני לא אישמע אף פעם.
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
דודי, אני מבקש ממך, אדוני השר. אדוני השר, זהו.
<< קריאה >> שר התקשורת דוד אמסלם: << קריאה >>
הוא מהשחורים.
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
אדוני השר, זהו.
<< קריאה >> שר התקשורת דוד אמסלם: << קריאה >>
הם מבינים אחד את השני.
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
אדוני השר, זהו. בבקשה. עפר, אדוני, בבקשה.
<< דובר_המשך >> עפר שלח (כחול לבן): << דובר_המשך >>
דודי, אצלנו אומרים: דריי מיר נישט דער קאפ. אל תבלבל לי את המוח. ותאמין לי – – –
<< קריאה >> שר התקשורת דוד אמסלם: << קריאה >>
– – – אנחנו השחורים.
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
אדוני השר, מספיק כבר.
<< דובר_המשך >> עפר שלח (כחול לבן): << דובר_המשך >>
אוה, אוה, הגענו. הגענו, דודינק'ה, ידעתי שנגיע בסוף. ממה עוד ביקש ראש הממשלה להסיח את תשומת ליבנו? מהידיעה שיצאה אתמול מוושינגטון, שמשמעה שכל ההתהדרות של בנימין נתניהו בעוצמה המדינית שהוא מגלם, בתמונות – הערב הוא ייסע עוד פעם לתמונות עם נשיא רוסיה. השר לוין, אתה ואני יודעים שפוטין מצטלם עם נתניהו אבל את סוריה הוא מסדר עם רוחאני וארדואן; שטראמפ מצטלם אצלכם בשלטים עם נתניהו – –
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
תודה, עפר.
<< דובר_המשך >> עפר שלח (כחול לבן): << דובר_המשך >>
– – אבל את המשא ומתן שלו עם רוחאני הוא מקיים בעצמו, בלי לשאול אותנו. ואתה ואני יודעים שמה שקרה אתמול באשדוד – אגב, בניגוד לאחרים, אין לי טענה לראש הממשלה שהוא ירד מהבמה; ראש הממשלה עשה מה שאמרו לו המאבטחים שלו. ראש הממשלה הזה הוכיח שהוא מוכן לעמוד תחת אש. אגב, הוא מוכן גם להשמיץ ולשסות נגד אנשים שעמדו תחת אש יותר ממנו – –
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
תודה רבה.
<< דובר_המשך >> עפר שלח (כחול לבן): << דובר_המשך >>
– – אבל את ראש הממשלה הזה אני לא מאשים בחוסר אומץ אישי. אני מאשים אותו בזה שהמדיניות שלו ביחס לעזה קרסה קריסה מהדהדת. וכשאתה נכשל שלושה כישלונות מדיניים ביום אחד, כל מה שנשאר לך זה להעביר או לא להעביר חוק שמשסע ומפלג. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
תודה רבה, אדוני. תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת אלון שוסטר – לא נמצא כאן. חבר הכנסת עידן רול, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת אייכלר. בבקשה.
<< דובר >> עידן רול (כחול לבן): << דובר >>
אדוני יושב-ראש הכנסת, כנסת נכבדה, תרשו לי לסכם את מה שקרה כאן היום במשפט אחד – כי אנחנו הפוליטיקאים אוהבים לחפור ולהלאות את הציבור, והוא לא מבין תמיד את הפרטים מרוב הסחות דעת: יש לנו ראש ממשלה בריון. יש לנו ראש ממשלה בריון, שמה שהוא עושה כל הזמן זה להיות בריון על התקשורת, על ערוץ 12, להיות בריון על גיא פלג, להיות בריון על המשטרה, להיות בריון על הפרקליטות, להיות בריון על מערכת אכיפת החוק והמשפט. להיות בריון, זה מה שהוא.
בריון שהוא ראש ממשלה, או ראש ממשלה שהוא בריון, זה לא כל כך שונה מבריון בתיכון. הכללים לגבי בריונים הם תמיד אותם כללים. בריון, גם כשהוא עושה את זה בכיתה י' וגם כשהוא במקרה ראש ממשלה, לפחות לשבוע הקרוב, עושה את זה פשוט כי הוא חסר ביטחון. הוא עושה את זה כי הוא מפחד. בריון תוקף כי הוא מפחד. והבריון הספציפי הזה, נתניהו, נורא מפחד משני דברים: הוא מפחד מהאמת, האמת שכל הזמן מתעקשים לחקור ולהטיח בו – התקשורת שחושפת את השקרים; אנחנו, שחושפים את הקומבינות והספינים והשחיתות המוסרית. הוא פוחד מהאמת, אבל יותר מכול ראש הממשלה הבריון שלנו מפחד מהציבור. הוא מפחד מהציבור כי הוא מבין שהציבור מאס בו. הוא מבין שהציבור מתכנן לשלוח אותו הביתה, אז הוא עושה כל מה שהוא יכול כדי להבריח את הציבור מהקלפיות.
<< קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >>
אתה חי בישראל? אתה חי בישראל?
<< דובר_המשך >> עידן רול (כחול לבן): << דובר_המשך >>
כל מה שהוא יכול כדי להבריח ציבורים שלמים מהקלפיות. ואם הוא יכול על הדרך להתגזען על כל הציבור הערבי, אז בכלל, שתי ציפורים במכה.
<< קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >>
אתה חי בישראל?
<< דובר_המשך >> עידן רול (כחול לבן): << דובר_המשך >>
היה פה קודם ראש הממשלה ונתן לנו הרצאה מאלפת על טכנולוגיה ב-2019, ועל זה שלכל אחד יש טלפון סלולרי. אני מצאתי את זה מעניין. גם לי יש טלפון סלולרי. זה מעניין מאוד. הוא אמר – – –
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> עידן רול (כחול לבן): << דובר_המשך >>
לא לכולם, אני מקבל את התיקון.
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
אני מבקש שם ביציע. ששש.
<< דובר_המשך >> עידן רול (כחול לבן): << דובר_המשך >>
ראש הממשלה הסביר איך היום לכל אחד יש טלפון סלולרי. אבל בזמן שראש הממשלה משתמש במצלמות כדי להפחיד, כדי ליצור כאוס במערכת הפוליטית וכדי לחבל בדמוקרטיה, הטלפון שלי משמש לדברים אחרים. אם תיכנסו לטלפון שלי ותראו מה יש בו, אתם תראו תמונות ממאבק מטופלי הקנאביס הרפואי, תמונות ממאבק הלהט"ב, תמונות ממאבק ההורים על חוסר הפיקוח בצהרונים, תמונות ממאבק הנכים, תמונות ממאבק יוצאי אתיופיה. המון המון ציבורים שראש הממשלה רומס כבר שנים, מתעלם מהם כבר שנים, ואז תמיד מוסיף את הטוויסט הנתניהואי הכל-כך ידוע: מצלם סרטון לפייסבוק כדי לחסל את המחאה, בציניות מגעילה, שוכח מהם וממשיך הלאה.
אז אני פה בשביל להגיד שלא מצלמה ולא ספין ולא שום שקר של ראש הממשלה ישכיחו מהציבור – אותו ציבור טוב, שמאס בשלטון מושחת – שבשבוע הבא, ב-17 בספטמבר הם יוצאים בהמוניהם.
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
תודה רבה, אדוני.
<< דובר_המשך >> עידן רול (כחול לבן): << דובר_המשך >>
זו התשובה הכי טובה לשקרים של נתניהו הבריון: צאו להצביע ותשלחו אותו הביתה.
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
תודה רבה, אדוני. תודה לך. מרדכי יוגב – לא נמצא. חבר הכנסת אורי מקלב – רגע, אני מבקש להחליף בינך לבין אייכלר, כי הוא צריך להיות יושב-ראש, כדי שגם הוא יוכל לדבר שלוש דקות. אפשרי? בבקשה. חבר הכנסת אייכלר, ואחריו – חבר הכנסת מקלב.
<< דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה לומר לקואליציה משהו. עשיתם דיון שבוע לפני בחירות ולקחתם בחשבון שהאופוזיציה תנצל את זה לתעמולה. אני לא מבין למה אתם מפקירים את הזירה התעמולתית הגדולה כל כך ולא נואמים. אני חושב שאתם כן צריכים לנאום.
מוריי ורבותיי, אני רוצה להגיד שלצערי הגדול – וכבר עברתי יותר ממערכת בחירות אחת – יש לי תחושה שהבחירות שיהיו בשבוע הבא הן לא בחירות על שלטון דמוקרטי במדינת ישראל אלא זו הכרזת מלחמה של עם הכופרים נגד עם המאמינים, לא ימין ולא שמאל. עצם ההכרזה, בפרט מאדם שלא ציפיתי ממנו, בני גנץ, שאמר: אנחנו נקים ממשלה חילונית – גם כשלא הייתה ממשלה חילונית רשמית מדינת ישראל היא מדינה חילונית; גם כשיש בקואליציה אנשים דתיים וחרדים רבים, עדיין המשטר הוא חילוני, עדיין בית המשפט הוא חילוני, עדיין מקפחים יהודים חרדים בכל דבר ועניין. אבל להכריז הכרזת מלחמה כמו: אנחנו נקים ממשלה חילונית – זאת אומרת, לא הדרת ערבים, לא הדרת נשים, אלא הדרת חרדים.
למה הם עושים את זה? אם בני גנץ היה חושב ככה, הייתי אומר: מה לעשות. יש אצלו אנשים שבאמת חושבים כך אבל בני גנץ, לדעתי, לא חושב כך. הוא עשה את זה כדי להתמודד מול האווירה האנטישמית שהכניס לפה איווט ליברמן. איווט ליברמן, שאמר רק לפני חודש שגנץ יוכל להקים ממשלה רק עם דובי הקוטב, מגרה את כל דובי הקוטב נגד היהדות החרדית, החרד"לית, הדתית והאמונית. כל אותם יהודים שהולכים עכשיו לסליחות בחודש אלול, כל היהודים המאמינים בארץ ישראל נמצאים עכשיו על הכוונת של ליברמן. ומי אימץ את האווירה הזאת? דווקא כחול לבן, שרוצה להיות מפלגת שלטון.
לכן אני אומר, הקדוש ברוך הוא יעזור לנו גם מאלה וגם מאלה. אבל אם אמר פה היום ראש הממשלה שהיו אנשים בכחול לבן ששמחו על מה שקרה לו באשדוד יותר מאשר עזה, זאת אזהרה לכולנו. כי יש אנשים ששונאים בארץ הזאת חרדים יותר מאשר עזה, בוודאי יותר מערביי ישראל, שלא שונאים חרדים כל כך כמו ששונאים אותם באותם חוגים שליברמן רוצה עכשיו ללכת איתם.
אני קורא לכחול לבן ולאנשים הטובים שיש בהם, ויש בהם אנשים טובים: אל תלכו למלחמה, תלכו למאבק של בחירות, כי אם תלכו למלחמה, בשבוע הבא המלחמה הזו לא תסתיים. בשבוע הבא יוכרע מי יהיה בממשלה אבל השנאה, האיבה והאנטישמיות שמכניסים בלב הנוער, בלב הציבור, נגד יהודים חרדים עלולות להימשך חודשים ושנים. ודווקא בחודש אלול הזה אני מבקש – אני לדודי ודודי לי ואנשים מבקשים סליחה: תורידו מייד את השלטים של ממשלה חילונית. תגידו: אנחנו נקים ממשלה כרצוננו. תודה.
<< יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >>
תודה, כבודו. חבר הכנסת אורי מקלב, בבקשה, אדוני.
<< דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, מכובדיי השרים, חבריי חברי הכנסת, אני חושב שהנימוק שראש הממשלה נימק ואחז בו – ואולי גם הליכוד – שהשימוש במצלמות מוצדק בגלל שהיום משתמשים זה להוסיף חטא על חטא; זה לא נימוק נכון. אנחנו מצירים על כך שיש ריבוי מצלמות, על השימושים שעושים במצלמות, זה להוסיף חטא על חטא. היום המצלמה היא נשק בידיים, והשימוש הנרחב במצלמה הוא לא הסיבה האמיתית.
צריך להגיד מה הסיבה האמיתית. אני אגיד לכם מדוע אנחנו כן תומכים בחוק המצלמות: לא בגלל הקואליציה, אלא בגלל האופוזיציה. מי אמר: תדעו לכם, אתם, החרדים, יש לנו מצלמות, יש לנו הרבה מצלמות. מי אמר את זה? יאיר לפיד, שעמד פה, והיום הוא מדבר נגד המצלמות. איך תשתמש במצלמות הרבות שאמרת שיש לך במחסנים, מוכנות לצלם את החרדים, אם החוק לא מאפשר? אנחנו רוצים לאפשר לך, אדוני יאיר לפיד, חבר הכנסת יאיר לפיד, לצלם את החרדים. אני מצטט: תדעו לכם כי גם לנו יש מצלמות, הרבה מצלמות.
מי אמר: החרדים מצביעים 120%? אביגדור ליברמן; מי אמר שמתים מצביעים בקלפי? אביגדור ליברמן. מי אמר שבמאה שערים מצביעים למעלה מ-100%? אביגדור ליברמן, ועוד רבים אחרים, שהיום הם אלה שמתנגדים. להוציא מליבם של הצבועים האלה אנחנו נתמוך בחוק המצלמות; לא בגלל שהוא חוק טוב, לא בגלל שצריך להשתמש בו, שמשקיפים או כאלה צריכים להשתמש בו. זה דבר פוגעני. היום זה דבר שהתרחב ופוגע – שיימינג ועוד דברים. הכול המצלמות עושות, עם השימושים הרחבים. הגם שהיום מצלמים ישיבות מועצה וישיבות תכנון ובנייה, השימוש הזה, למטרה הזאת, הוא לא שימוש לטובה.
אני באמת חושב שוועדת הבחירות כן הייתה צריכה לעשות את זה. ועדת הבחירות הייתה צריכה לעשות את זה על ידי גופים מוסמכים. אף אחד לא נוטל אחריות, אבל ברגע שיש מפלגות וראשי מפלגות שעומדים ומשמיצים ומכפישים ציבורים שלמים – אני אומר גם לכם, חבריי חברי הכנסת הערבים: תתמכו בחוק הזה כדי להוציא מכל אלה שמשמיצים, כל אלה שמוציאים דיבתכם רעה ואומרים שיש. אני לא מאמין שיש. אני לא מאמין שיש. איך יכול להיות דבר כזה שעוברים על החוק?
אבל מעבר לזה, צריך להוציא את רעשי הרקע שיש, מה הסיבות – לראות מה הביא את האנשים ומי אומר על מי שמזייפים. השיח הזה של היום מגיע במקום שיגיע שיח אמיתי על הדברים החשובים היום: על הכלכלה, על הביטחון, על המצב החברתי, על השכבות החלשות. על מה מדברים כל הזמן? חקירות, חרדים, חקירות, חרדים, וקצת על מצלמות. איפה הטיפול שלנו היום במעונות? אלפי הורים משלמים עכשיו אלפי שקלים יותר לשנה. רק בימים אלה, כשאנחנו מתעסקים פה עם המצלמות, מעלים את המחירים. אין פה לאנשים האלה, שבבת-אחת העלו להם, בצורה דרמטית: 5,000 ו-6,000 ו-4,000 שקלים יותר לשנה – לכל אנשים המסכנים, שאומרים שאם הם היו יודעים הם לא היו יוצאים לעבודה, לא היה כדאי להם לצאת לעבודה. על זה אף אחד לא מדבר, על הסוגיות האמיתיות – אני מסיים, אדוני היושב-ראש: על הפנסיה, על מצב הבריאות, על הכול, לא מדברים. על מה מדברים?
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
תודה רבה לחבר הכנסת אורי מקלב. חברת הכנסת היבה יזבק. אחריה – חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא, ואחריו – יעקב אשר.
<< דובר >> היבה יזבק (רע"ם-בל"ד): << דובר >>
כבוד היושב-ראש, אני חושבת שזה אבסורד שאנחנו עומדים כאן היום, שישה ימים לפני הבחירות, כדי להצביע על הצעת חוק שכולה ספין של נתניהו. אותו ראש ממשלה שב-2015 ניסה להפחיד את הציבור היהודי באמצעות ההתבטאות "הערבים נוהרים לקלפי", כבר שבועות עובד על להפחיד אתכם על ידי חזרה על השקר: הערבים מזייפים וגונבים את הבחירות.
זה שחוזרים על שקר שוב ושוב ושוב לא הופך אותו לאמת, אדון נתניהו. הספינים שלך, שנוגעים ונגועים בגזענות ובתיוג אתני, מנסים להכפיש ציבור שלם, ציבור בוחרים של 20% מאזרחי המדינה. האמירות הבזויות האלה שייכות לתקופות אחרות בהיסטוריה. תארו לעצמכם מצב שבו נשיא ארצות הברית היה אומר: האפרו-אמריקנים גונבים את הבחירות; או שראש ממשלה של מדינה אירופית היה אומר: היהודים גונבים את הבחירות. וכל זה כשהמפלגות היחידות החשודות בזיופי בחירות הן מממשלת השלטון, הליכוד וש"ס. אז אתה, נתניהו, לא תרצה לנו על טוהר בחירות.
אבל החוק הזה לא צריך להדאיג, ולהפריע רק לערבים, החוק הזה צריך להפריע לכל מי שמאמין בדמוקרטיה. יש סיבה, יש סיבה ברורה למה היועץ המשפטי לממשלה והיועץ המשפטי של הכנסת שניהם אמרו שמדובר בחוק שאינו חוקתי. החוק הזה דורך ברגל גסה על עקרון החשאיות של הבחירות. החוק הזה מעניק יתרון ברור למפלגת השלטון על פני מפלגות אחרות.
יש הבדל של שמיים וארץ בין פיקוח ממלכתי על הבחירות לבין מה שהליכוד מבקש להעביר כאן. החוק הזה מבקש לבזות את הציבור וליצור אווירה של פחד וכאוס ביום הבחירות עצמו. אבל זה לא חייב להיות כך. אני מקווה שהציבור רואה את מחזה האבסורד הזה ומבין שהדבר המתבקש לעשות נגד ההסתה הפרועה הזאת זה לצאת ולהצביע. יש כמעט מיליון אזרחים, מיליון אזרחים ערבים בעלי זכות בחירה – כן, כוח אלקטורלי אדיר ומשפיע. אם אתה מפחד, נתניהו, מההצבעה שלהם, מהקול שלהם, זה בגלל שאתה יודע טוב מאוד במי הם עומדים לבחור – –
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
תודה רבה.
<< דובר_המשך >> היבה יזבק (רע"ם-בל"ד): << דובר_המשך >>
– – ואתה גם יודע היטב שזה לא יהיה אתה. אתה זה שמוביל מדיניות של סיפוח, של התנחלויות ושל אפרטהייד כאילו מדובר בפרוגרמה פוליטית ראויה ולגיטימית.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
תודה רבה, חברת הכנסת יזבק.
<< דובר_המשך >> היבה יזבק (רע"ם-בל"ד): << דובר_המשך >>
אתה זה שמסית מדי יום נגד האזרחים הערבים ונגד נציגי הציבור שלהם.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
אבקש לסיים.
<< דובר_המשך >> היבה יזבק (רע"ם-בל"ד): << דובר_המשך >>
נדאג להכפיל את הקול שלנו נגד המדיניות שלך ונגד כל מי שהולך בדרכך.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
את כבר עברת את הזמן. תודה רבה לך, חברת הכנסת יזבק. חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא, בבקשה.
<< דובר >> עבד אל חכים חאג' יחיא (רע"ם-בל"ד): << דובר >>
בסם אללה א-רחמאן א-רחים. כבוד היושב-ראש, אני מתחיל בזה שראש הממשלה הוא גם שר העבודה והרווחה. היום יש עוד הרוג באתרי הבנייה. מי אחראי? הוא אחראי. ראש הממשלה, במעמד של שר העבודה והרווחה, אחראי למות העובד הזה, כי לא היו לו את אמצעי הבטיחות.
כבוד השר, חזרת ממש בזמן. אני מציע לאלה שחיברו את האפליקציה של Waze לעדכן ולשנות אותה, כי היא הובילה אותך למשרד המשפטים, והובילה אותך בטעות. צריך לעדכן אותה – – –
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> עבד אל חכים חאג' יחיא (רע"ם-בל"ד): << דובר_המשך >>
אגיד לך למה.
<< קריאה >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> עבד אל חכים חאג' יחיא (רע"ם-בל"ד): << דובר_המשך >>
אני לא צריך להיות שם. אני אהיה במקום שאני צריך להיות.
אבל כשאתה בא, שר משפטים – באת לתפקיד אחד: להרוס את כל רשויות החוק, וגם לבוא ולהתנגד לכל היועצים המשפטיים. רק אתם, בגזענות? אתם באים לדבר על גזענות. אתה בא ואומר: למה לא יהיו מצלמות?
<< קריאה >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> עבד אל חכים חאג' יחיא (רע"ם-בל"ד): << דובר_המשך >>
כן, כן. בוא אני אסביר לך, כי גם חברים שלך באו ואמרו: כי הערבים מזייפים ואנחנו רוצים לצלם אותם.
<< קריאה >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> עבד אל חכים חאג' יחיא (רע"ם-בל"ד): << דובר_המשך >>
תן לי להמשיך. אבל אני אשאל אותך שאלה כשר משפטים: אנחנו בעד שיהיו מצלמות, אבל מצלמות של ועדת הבחירות. אגיד לך גם למה, בוא אני אסביר לך: היום יש עלויות אדירות להחזיק אנשים שיפעילו את המצלמות האלה. אלה אנשים שצריכים להיות משקיפים, שצריכים להיות מורשים, ולאנשים האלה צריך לשלם כסף.
<< קריאה >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> עבד אל חכים חאג' יחיא (רע"ם-בל"ד): << דובר_המשך >>
לא, לא, אני אומר: עכשיו ומחר ומוחרתיים.
<< קריאה >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> עבד אל חכים חאג' יחיא (רע"ם-בל"ד): << דובר_המשך >>
אני אומר לך: אותם מפקחים, המשקיפים, הם צריכים להיות בקלפי. ואלה שעובדים בקלפי צריכים לקבל כסף, כי זה גם בניגוד לחוק אם מתנדבים לעבוד בתוך הקלפי.
אז מה שאני אומר – כבוד השר, תשמע, כי זה חשוב שאתה תבין, כי יכול להיות שאתה תסכם את הדיון. מפלגה קטנה, שיש לה מימון קטן, לא יכולה להפעיל אנשים ב-11,000 קלפיות; מפלגות גדולות כן יכולות. אז פשוט זו הסיבה שאתם רוצים להפעיל, ולא על ידי ועדת הבחירות. ועדת הבחירות אמרה: אנחנו נעשה את זה, אנחנו נעשה את זה.
<< קריאה >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << קריאה >>
אז למה כחול לבן מתנגדים?
<< דובר_המשך >> עבד אל חכים חאג' יחיא (רע"ם-בל"ד): << דובר_המשך >>
עכשיו, אתמול נתניהו דיבר על הודעה דרמטית. אני חשבתי שהוא בא ואומר: אני מושך את המועמדות שלי מהבחירות האלה.
<< קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >>
אבל אל תגיד שזה לא דרמטי בשבילך, החלת ריבונות.
<< דובר_המשך >> עבד אל חכים חאג' יחיא (רע"ם-בל"ד): << דובר_המשך >>
תשמע.
<< קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >>
בשבילכם לפחות זה דרמטי – – –
<< דובר_המשך >> עבד אל חכים חאג' יחיא (רע"ם-בל"ד): << דובר_המשך >>
תשמע, אלה שמדברים על גזע – – –
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
מיקי, אני רוצה לתת לו את הזמן שלו, אל תפריע.
<< דובר_המשך >> עבד אל חכים חאג' יחיא (רע"ם-בל"ד): << דובר_המשך >>
אלה שמדברים על תורת הגזע, עדיף שישבו בשקט.
<< קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >>
זה לא אני דיברתי, ז'בוטינסקי דיבר.
<< דובר_המשך >> עבד אל חכים חאג' יחיא (רע"ם-בל"ד): << דובר_המשך >>
עדיף שישבו בשקט.
<< קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >>
ז'בוטינסקי דיבר.
<< דובר_המשך >> עבד אל חכים חאג' יחיא (רע"ם-בל"ד): << דובר_המשך >>
לא, מי זה ז'בוטינסקי? אז ז'בוטינסקי אמר. אפילו ז'בוטינסקי. מי זה בכלל?
<< קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >>
מי זה ז'בוטינסקי? קשה לך עם ז'בוטינסקי? אחד ממייסדי המדינה הזאת.
<< דובר_המשך >> עבד אל חכים חאג' יחיא (רע"ם-בל"ד): << דובר_המשך >>
טוב.
<< קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >>
כן, כן. בזכותו אנחנו גם כאן.
<< דובר_המשך >> עבד אל חכים חאג' יחיא (רע"ם-בל"ד): << דובר_המשך >>
בסדר. בזכותו אתה גם חבר כנסת, וזו בושה למדינה הזו. אז בוא, תן לי להמשיך.
<< קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >>
תקבל את זה בהבנה ותתמודד.
<< דובר_המשך >> עבד אל חכים חאג' יחיא (רע"ם-בל"ד): << דובר_המשך >>
נתניהו עומד בראש מנגנון הרס עצמי. אני אומר לכם פה, יכול להיות שזה הנאום האחרון שלי בכנסת, תזכרו את זה.
<< קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >>
נו, באמת.
<< דובר_המשך >> עבד אל חכים חאג' יחיא (רע"ם-בל"ד): << דובר_המשך >>
אני אומר לכם.
<< קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >>
תמשיך לפנטז.
<< דובר_המשך >> עבד אל חכים חאג' יחיא (רע"ם-בל"ד): << דובר_המשך >>
מדינת ישראל – כל הזמן דיברו על סכנה קיומית; נתניהו והמנגנון שלו זה הסכנה הקיומית של מדינת ישראל, בגלל הגזענות, בגלל האפליה, בגלל השקרים. אני חושב שהגיע הזמן גם לחקור את ראש הממשלה על האווירה של הסתה לגזענות.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
תודה רבה, חבר הכנסת עבד אל חכים.
<< דובר_המשך >> עבד אל חכים חאג' יחיא (רע"ם-בל"ד): << דובר_המשך >>
שני משפטים. החוק הזה – באו ודיברו כנגד ערבים. ראש הממשלה בא – חוק קמיניץ בנושא עבירות בנייה, הקנסות וההריסות – התחילו להפעיל אותו גם נגד עבירות בנייה במושבים ובהתנחלויות, אולי, אז הוא רוצה להקפיא אותו שם ולהשאיר אותו נגד ערבים. זו הגזענות. וגם החוק הזה בא לדבר על אותה גזענות.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
תודה רבה.
<< דובר_המשך >> עבד אל חכים חאג' יחיא (רע"ם-בל"ד): << דובר_המשך >>
הערבים ידעו להגיע, להחליט. נתניהו אמר שכואב לו שעקרו אותו מבלפור פעם קודמת – –
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
תודה רבה לחבר הכנסת.
<< דובר_המשך >> עבד אל חכים חאג' יחיא (רע"ם-בל"ד): << דובר_המשך >>
אני מסיים. – – ולאן עקרו אותו, לקיסריה; אני אומר לכם, היום הוא מפחד שיעקרו אותו מבלפור וייקחו אותו לספסל הנאשמים ואחר כך לכלא.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
תודה רבה לחבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא. חבר הכנסת הרב יעקב אשר, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת הרב יעקב טסלר.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, שרים, חבריי חברי הכנסת, אנחנו מתקרבים לימות המשיח, אדוני היושב-ראש. שיתוף הפעולה של איווט ליברמן והחברות החדשה שלו עם המפלגות הערביות באמת מבשרים את בוא המשיח. אנחנו כולנו יודעים – – –
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
הרב אשר, אתה יכול להמשיך, סליחה.
<< דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >>
אנחנו כולנו יודעים – – –
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
אה, כן. צריך לאפס אותו מחדש. בסדר.
<< דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >>
אנחנו רואים בימים האלה, אבל האמת שגם לפני הימים האלה, אדם שתמיד התגאה בזה שהוא לא מפחד מאף אחד. איווט לא מפחד מאף אחד, הוא הילד הבריון של השכונה, הוא לא מפחד מאף אחד. אבל אנחנו רואים פעם אחרי פעם איך הוא גיבור על החרדים – פעם על החרדים – ואיך הוא מפחד מהערבים. כולנו זוכרים את הנאום שלו על חוק הגיוס, על שירות חובה לערבים. את זה הוא לא מתנה כתנאי לממשלה, ממשלת אחדות. את זה הוא לא מתנה כתנאי. הוא מפחד. חוק המצלמות – הוא מפחד. גיבור על החרדים, גיבור על הילדים שלנו. להשמיץ ולצבוע ציבור כל כך גדול, שכולנו יודעים כמה שאיווט – יושבים פה חברי כנסת, ואנחנו יודעים: אין פוליטיקאי חרדי ואין חבר כנסת כאן שלא נפגש עם איווט עשרות פעמים בעבר; אין כמעט חצר של רב או אדמו"ר שהוא לא בילה שמה, אפילו לאכול קוגל וצ'ולנט הוא אוהב.
אז מה אתה עושה היום, איווט? אני אגיד לך את זה בשפה שאתה אוהב, אהבת תמיד לדבר בה איתנו, ביידיש – תמיד אהבת לדבר ביידיש: (אומר ביידיש ומתרגם:) מה אתה מבלבל את הראש? (אומר ביידיש ומתרגם:) אתה עובד על הציבור. אתה עובד על הציבור הרוסי, אתה עובד על הציבור החילוני. אתה לקחת אותנו בשביל מכונה לייצר קולות. זה לא יעזור לך. היום אתה כבר צריך ללמוד שפה אחרת.
ואני רוצה לומר לך, ביום הזה, שברחת מלבוא, אחרי שהודעת 48 שעות קודם שאתה הולך להצביע בעת חוק המצלמות, אני רוצה לומר לך בשם המפלגות הערביות: שוכרן, יא איווט, שוכרן.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
תודה רבה, חבר הכנסת יעקב אשר. אתה יכול עכשיו או אחר כך?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
הוא יכול עכשיו, אבל שלוש דקות, כחבר כנסת.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
אז ג'בארין מייד אחרי השר, שכבר ביקש שלוש דקות קודם. שלוש דקות, כמו חברי הכנסת. אתה תספיק בשלוש דקות להגיד מה שאתה רוצה.
<< דובר >> שר התקשורת דוד אמסלם: << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, האמת היא שאני לא מבין כל כך את הטרוניה של האופוזיציה. השופט רובינשטיין היה ב-2013 יושב-ראש ועדת הבחירות.
<< קריאה >> יוסף ג'בארין (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
לא אופוזיציה.
<< דובר_המשך >> שר התקשורת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
שנייה, דקה.
<< קריאה >> יוסף ג'בארין (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
זה היועץ המשפטי לממשלה והיועץ המשפטי לכנסת.
<< דובר_המשך >> שר התקשורת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
בסדר, עוד מעט נדבר גם עליהם. לאחר קיום הבחירות ב-2013 הוא הוציא דוח מסכם. דרך אגב, ככה עובדים: עוברים מערכה מסוימת, עוברים פעולה מסוימת, בסוף עושים דוח הפקת לקחים, ובו הוא כותב ואומר – הוא קודם כול מעביר ביקורת על חלק מהתהליך, ושם הוא ממליץ להציב מצלמות ושוטרים בקלפיות, בגלל שהוא טוען שגם יש, בין היתר, זיופים ואי-סדרים במערכת הבחירות.
עכשיו, בישיבת הממשלה לא הצלחתי להבין את הטענה. זה התחיל בטענה שזה ירתיע מצביעים ערבים מלבוא להצביע. לא הבנתי מדוע. אני חושב שמי שמצביע במדינת ישראל זה אות כבוד, זה לא אות קלון. שאלתי: יכול להיות שיבואו כל מיני אוכלוסיות במדינת ישראל וגם יבקשו למחוק מהדרכון הישראלי את סמל המדינה? כי יכול להיות שזה מפריע להן באיזשהו מקום.
תראו את האבסורד. אני חושב שמי שלא בא להצביע מועל בחובה אזרחית, ומי שבא להצביע, ודאי שזה אות הצטיינות שלו כאזרח. בוודאי. ודרך אגב, יש מדינות, או בכלל יש חשיבה אפילו להעביר חוק שיש בו חובת הצבעה. אז כשזה התחיל – הטיעון התחיל מזה. כשהם הבינו שזה לא מחזיק מים, הם עברו לטיעון הבא, שזה יעשה ברדק בקלפיות. אני לא הבנתי את זה. שאלתי את היועץ המשפטי לממשלה בישיבת הממשלה: תסביר לנו איזה מניעה חוקית יש פה? הרי עכשיו אתה מונע מהממשלה ומהכנסת לחוקק חוק. תבינו, זה דבר שהוא בעצם אבסורד. זה אירוע חריג ביותר, אני כמעט לא מאמין שיש איזה פרלמנט שמישהו לא מאפשר לו לחוקק חוק. ואז הוא אמר: זה לא אני, מלצר כותב, השופט מלצר כותב שזה יעשה ברדק בבחירות. חבר'ה, בכל סופר יש מצלמה, בכל פיצוצייה. אם היה ברדק בפיצוצייה לא היו שמים מצלמות. אני אגיד לכם יותר מזה, אם השמאל במדינת ישראל היה מבין שהזיופים זה אצל החרדים, בהתיישבות, ביהודה ושומרון, במעוזי הליכוד, אני אומר לכם שהיו כבר מצלמות במחסנים לפני חודשיים. ואם לא, הם היו מוציאים מהבתים שלהם את המצלמות ומביאים אותן לקלפיות בהתנדבות. תמיד אני אומר: תראה בעצם מה הטענה, לאן אתה רוצה למשוך ולפי זה אתה מתחיל לבנות את הטיעונים. לכן אני רואה את זה כאבסורד.
אני מזדעזע מחוות הדעת של מנדלבליט ושל היועץ המשפטי של הכנסת, בגלל שהם יישרו קו עם מלצר. מלצר אמר, השופט מלצר אמר, יושב-ראש ועדת הבחירות, אז אסור – הרי האדמו"ר אמר, אז אסור לחלוק עליו. בושה וחרפה. אני מצפה שהיועץ המשפטי לממשלה וגם היועץ המשפטי של הכנסת יטענו טענות משפטיות, שיסבירו לנו – הרי אנחנו קצת מבינים, טיפה, קצת מעל גובה הדשא, כמו שאמר אותו אחד מהשמאל, כינה את אנשי הליכוד. אז אני אומר, בואו תסבירו לנו את הטיעונים המשפטיים האמיתיים. אין לכם כאלה.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
כבוד השר.
<< דובר_המשך >> שר התקשורת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
לכן אני רואה בכל ההליך הזה – כל חוות הדעת האלה, אני חושב שהן אבסורדיות, אני חושב שהן מביישות אותם. אני מצפה שאיש מקצוע שיש לו אינטגריטי מקצועי יגן על העמדה המקצועית שלו ושלא יהיה כלי שרת של מישהו אחר. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
תודה רבה לשר אמסלם. עכשיו חבר הכנסת יוסף ג'בארין חזר. אחריו – הרב יעקב טסלר, ואחריו – הרב מיכאל מלכיאלי.
<< דובר >> יוסף ג'בארין (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
באיזה ממשלה אחרת בעולם הייתם שומעים שר מדבר על כך שהוא מזועזע מחוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה ומחוות הדעת של היועץ המשפטי של הכנסת? מזועזע. מזועזע? קום ותתפטר. קום ותתפטר אם אתה מזועזע. צריך לכבד. אם אתה מזועזע אז כנראה שהבעיה היא בממשלה שאתה יושב בה.
כבוד היושב-ראש, מישהו כאן פספס את אותה הודעה, אותו מסרון של הליכוד, שבו בעצם מזהירים מפני ממשלת שמאל חילונית חלשה שסומכת על הערבים, שרוצים להשמיד את כולנו – ככה כתוב – נשים, ילדים וגברים, ותאפשר איראן גרעינית שתחסל אותנו. אתם שומעים איזה הסתה, איזה חוסר אנושיות? זאת לא רק הסתה, המילה "הסתה" היא מילה קטנה לנוסח הזה. זה מגעיל, זו אנטישמיות במיטבה. מדינה של משוגעים, אני אומר לכם. ואז מה עושה הליכוד? הוא אומר שזאת הייתה טעות של עובד במטה וראש הממשלה לא ידע על זה. זה כל מה שיש לך להגיד? אדוני שר המשפטים, זה כל מה שיש לליכוד להגיד, שזאת טעות? אין התנצלות? אין אמירה שאתם דוחים את ההסתה הזאת? לאן הגעתם? לאן הגעתם?
<< קריאה >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << קריאה >>
אתה רוצה תשובה?
<< דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
כנראה שנמשיך לחכות לאותה התנצלות, שלא תגיע. זאת פשוט הסתה גם לגזענות וגם לאלימות. זאת הסתה לרצח של האזרחים הערבים. בושה וחרפה שהגעתם עד לרמה הזאת.
ולכן, כשאנחנו מדברים על חוק המצלמות אנחנו רואים את הקונטקסט הכללי. זאת לא רק המצלמה שמפריעה לנו; זאת הממשלה, שמקדמת את החוק הזה כל הזמן, במסגרת חקיקה גזענית, פוגענית, פשיסטית, חוק הדחת חברי הכנסת, חוק הלאום, החמרת עונשים על הבנייה בחברה הערבית – כל החקיקה האנטי-דמוקרטית הזאת ועכשיו גם חוק המצלמות. המטרה היא ברורה: לפגוע בציבור הערבי ולפגוע במצביעים הערבים. המצלמות הביאו לשפל בבחירות של אפריל, שפל של 50%. עכשיו אני מקווה שהציבור, גם שלנו, ציבור הבוחרים, יודע עד כמה מסוכנת הממשלה הזאת, גם בעניין של מעמד זכויות אדם והאזרחים הערבים וגם בכל מה שקשור לכיבוש הישראלי.
אתמול שמענו את אותה הצהרה על החלת הריבונות הישראלית. החלת הריבונות. נראה לי שמי שמחיל את הריבונות כאן זה המתנחלים, זה אותו מיעוט מתנחלי משיחי, שכנראה הצליח להחיל את הריבונות על כל ישראל. לא רק שזה סותר את הדין הבין-לאומי, סותר את ההסכמות הבין-לאומיות, זה פשע מלחמה במלוא מובן המילה. פשע מלחמה. וראש הממשלה בעצם רק מתפאר בכך שהוא רוצה לבצע פשע מלחמה. ראש הממשלה לא מסתפק בכתב החדשות נגדו על מרמה והפרת אמונים ועל שוחד, הוא יחכה כנראה לעוד כתב אישום על אפרטהייד ועל פשע מלחמה ועל דיכוי של עם אחר. אם הוא יחמוק מכתב האישום בישראל, הוא לא יחמוק מכתב האישום הבין-לאומי.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
תודה רבה, חבר הכנסת ג'בארין. עכשיו חבר הכנסת הרב יעקב טסלר, ואחריו – חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי.
<< דובר >> יואל יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בדרך לכאן קיבלתי טלפון מאדם שגר באשדוד והזדעזעתי ממה שסיפר לי. לדבריו, אמש הותקף עם ילדיו בפארק ברעננה. חרדים, לכו מכאן, עוד מעט ליברמן יטפל בכם – כך צרחו ברחוב, ליד ילדיו, על אדם חרדי שכל חטאו בהיותו אדם שומר תורה ומצוות, כאן בישראל. רבותיי, זה אינו מקרה יחיד, זו תופעה מבישה ומקוממת. אש ההסתה משתוללת ברחובות. אנו עדים לשנאה עצומה נגד חרדים כתוצאה מהסתה קשה בבחירות האלה.
לצערנו, מפלגות גדולות ואישים שמתיימרים להיות ראשי ממשלה נפלו בפח שטמנו להם, איבדו את שארית האחריות והצטרפו למקהלת ההסתה נגד אחים מתוכנו. אדוני היושב-ראש, מליברמן אין לנו ציפיות ואין לנו דרישות. מי שפיו לא קשור לליבו ומי שאין לו אידיאולוגיה בשום נושא, רק מילים ושקרים, שיבושם לו. אבל אלה מכחול לבן, ככה אתם רוצים להנהיג מדינה? אם החרדים לא מסכימים לתמוך בכם אלא דבקים בנתניהו, דמם הותר? ממשלה בלי חרדים זה הקמפיין של בני גנץ? לפני שתי קדנציות החרים לפיד אוכלוסייה שלמה ודרש להקים ממשלה ללא חרדים, וכך עשה. כולנו זוכרים שזה לא החזיק מים. עד היום זוכרים לו את המעשה כמעשה נבזי ושפל. גנץ, שותפו הנאמן, פתאום הצטרף אליו: ממשלה ללא חרדים. רק לפני תקופה קצרה רדפת אחרי החרדים והיית מוכן להבטיח כל דבר כדי שימליצו עליך. מה קרה, פתאום האידיאולוגיה קפצה אליך לביקור? ככה אתה רוצה לנהל מדינה? זו אחריות ציבורית? הדבר הראשון שנדרש ממנהיג זה ללמוד היכן טעו האחרים, ואתה לא רואה היכן נכשל לפיד.
חבריי חברי הכנסת, אני קורא לכם לעצור רגע לפני שנגיע לאלימות ממשית. שימוש ציני בשיסוי בין אוכלוסיות הוא פסול וחסר אחריות. תודה.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
תודה רבה. חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי. חבר הכנסת משה ארבל – אחריו.
<< דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >>
תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, כנסת ישראל מתכנסת כשבוע לפני הבחירות לדיון על חוק המצלמות, ואני רוצה לתת תמונת מצב מאותה מצלמה, אם חלילה השאיפות של אותם חברי אופוזיציה יתממשו. הייתי רוצה להחליף את אותו שיח שנאה, את אותה התלהמות של אותו גנרל מעיתון במחנה, שהשתלט על שלושה רמטכ"לים, הצליח לשכנע שלושה גנרלים בכירים לקנות את אותו שיח שהוא חושב שיביא אותו לכס ראש הממשלה. הייתי מצפה מהם להתחבר לאותו שיח, שבוודאי כולכם ראיתם, של תנועת ש"ס בחודש האחרון. שיח שאומר: מה אני עושה, מה אני נותן, מה אני תורם, מה עשיתי עד עכשיו ומה אני מבטיח למצביעים ולעם ישראל ארבע שנים קדימה. מה אתם מבטיחים לאנשים? עוד פעם שנאה ועוד פעם נתניהו ועוד פעם חרדים? ממחזרים את אותה מרכולת של כל פעם, כל שנה וכל בחירות. הייתי מציע לכם לבוא ולהסתכל על הסרטונים של ש"ס, ולבוא ולראות איך מחברים את העם: איך לוקחים את בית אבא, את הסליחות, איך לוקחים את המחבר בינינו, גם בין חברי הכנסת שלא מתחברים ולא חברים באותה רשימה. יש דברים שמאחדים, יש דברים שהם של כלל ישראל.
האם אתם מוכנים להצטרף להצהרה של אריה דרעי להעלאת שכר המינימום? האם אתם מוכנים להצטרף להתחייבות של ש"ס להמשיך לדאוג לפריפריה? מיליארד שקל שש"ס השקיעה בתחבורה ציבורית, בהנחה במחיר המים. תבואו לדבר על המאחד, על מה שאפשר לעזור. לא לזרוע שיח של שנאה.
רבותיי, אנחנו מדי יום שוברים שיאים חדשים של אנטישמיות כלפי הציבור החרדי, ולצערנו הרב זה מגיע, כן, מאותם אנשים שהיו שרי ביטחון בעבר, אנשים ששואפים להיות ראשי ממשלה. בעוד שבוע עם ישראל יצא לקלפיות והוא יבחר אם הוא רוצה להמשיך באותה מנהיגות שאנחנו מברכים אותה, של נתניהו – ואנחנו רואים הישג אחר הישג בתוכניות הבין-לאומיות שלו, בתוכניות מול ארצות הברית – אנחנו מברכים אותה, אבל אומרים לנתניהו: אנחנו מבטיחים שבעזרת השם בקדנציה הבאה נמשיך לתת את הגוון החברתי, הספרדי, המזרחי, שכל כך חסר היום גם בקואליציה. בשביל זה אנחנו מתחייבים להיות כאלה ולהמשיך לשמור על שיח שמאחד. תודה רבה.
<< קריאה >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >>
תצביעו ש"ס, וזה יביא לך את נתניהו.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
תודה רבה לחבר הכנסת מיכאל מלכיאלי. חבר הכנסת עו"ד משה ארבל, בבקשה.
<< קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >>
אם היית קורא לכל חבר כנסת שהוא עורך דין, אוהו.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
אם היית יודעת מה זה התואר בשביל משה ארבל, היית יודעת שהוא יותר עורך דין מחבר כנסת. זה מעלה או חיסרון – אני לא יודע.
<< קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >>
מי אחר כך?
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
ינון אזולאי, אם הוא יהיה, והגברת מרב מיכאלי, חברת הכנסת מרב מיכאלי.
<< דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי וחברותיי חברי וחברות הכנסת, עם המצאת המצלמה לראשונה ניגשו למרן החפץ חיים, זכר צדיק וקדוש לברכה, והציגו בפניו את המכשיר המופלא הזה שנקרא צלמנייה. החפץ חיים ראה את המכשיר, והתפעלו בפניו ואמרו לו: תראה איזה יופי, הוא יכול לתעד רגעים מיוחדים בחיים, לשמר זיכרונות. מספרים שהחפץ חיים לא התפעל מזה. אמר החפץ חיים לתלמידיו: בעבר, כאשר כולנו היינו מבינים וחיים במושג של עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים, לא היינו צריכים מכשירים שיחדדו לנו את המושג. מכוח ירידת הדורות אנשים כנראה שכחו את השגחת הבורא, ההשגחה הפרטית, ולכן נדרשנו להמצאת המצלמה כדי להמחיש לנו: יש אפשרות לתעד. לאחר מכן, אחרי המצלמה המציאו וידיאו והקלטות ורוגלות וכו' וכו'. כנראה ירידת הדורות מתמשכת.
אני רוצה בבקשה, ברשות אדוני היושב-ראש, להביע מורת רוח מדבריו של שר התקשורת, שנכנס כעת לאולם, כנגד השופט מלצר. אני, כסגן יושב-ראש ועדת הבחירות, יחד עם חבר כנסת דוד ביטן מהליכוד ויחד עם נציגי מפלגות האופוזיציה – נעשתה עבודה על ידי השופט מלצר, וייאמר לשבחו: הוא הראשון שהרים את הכפפה לטפל בנושא טוהר הבחירות. כל שופטי בית המשפט העליון שכיהנו כיושבי-ראש הוועדה כתבו בהערות שצריך לחזק את טוהר הבחירות, אבל בפועל מעשים אופרטיביים לא נעשו. הוא הרים את הכפפה, עשה מעשים חשובים מאוד, עשה צעדים דרמטיים – 3,000 צלמים עם מצלמות גוף. ייתכן שזה לא מספיק, ייתכן שיש מקום לדיון, ולכן אני חושב שהכנסת היא באמת המקום לקיים דיון ושיח ודיאלוג בנושאים הללו. אני מודע לקשיים המשפטיים שצוינו בחוות הדעת של היועצים המשפטיים, אבל יחד עם זאת, בסופו של דבר אנחנו חברי הכנסת. השכל לא ניתן אך ורק ליועצים משפטיים. אני חושב שנכון שיתקיים דיון אמיתי בנושא הזה, אבל לא לשכוח את העבודה הקשה והמשמעותית והדרמטית שעשה כבוד השופט, המשנה לנשיאת בית המשפט העליון חנן מלצר, והוא ראוי לשבח על הדבר הזה. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
תודה רבה לך. יש לך זכות להגיב כי הוא הזכיר את שמך בביקורת, מותר לך לעלות ולהגיב תכף, לאחר הדיון. חבר הכנסת ינון אזולאי – איננו? אז חברת הכנסת מרב מיכאלי, בבקשה.
<< דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >>
תודה, אדוני.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
נאום בכורה בעצם.
<< דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >>
רק הושבעתי, כן, אבל כשאת חוזרת את לא עושה נאום בכורה.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
לא, לא. אני מציין את זה כעובדה.
טוב. חברת הכנסת קרן ברק, ואחריה – חבר הכנסת יואב קיש.
<< דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >>
אתמול הכריז ראש הממשלה הודעה דרמטית. דרמטית: הוא יספח את בקעת הירדן. אלא מה. מי שרוממות בקעת הירדן בגרונו הזניח והפקיר את היישובים והחקלאים בבקעה למצב שאין להם חשמל ומים, מצב אנוש – אבל יספח.
מי שרוממות ארץ ישראל בגרונם, אין להם גרם אהבת הארץ. מוכרים את השטחים הפתוחים לקבלנים, מוכרים את אוצרות הטבע לטייקונים. מייבשים את ים המלח, מזהמים את המפרץ, מרעילים את החופים, מפקירים את הגליל ומזניחים את הנגב. מחרבים את שמורות הטבע ומכחידים את בעלי החיים. האהבה היחידה שלהם לארץ היא בעלות שממומשת בדורסנות של רגל גסה.
מי שרוממות הביטחון בגרונו מבעיר את האזור בהבטחות שהן גם שקריות וגם מסוכנות. רוצה לספח? ספח, אל תדבר. היה לך נצח לספח. לא סיפחת. אבל אתה – ככל שאתה מפחד לספח, לא מפחד להפריח שקרים והבטחות, שיבעירו את האזור ומפקירים את אזרחי ואזרחיות ישראל לסכנות ביטחוניות.
מי שרוממות היחסים הטובים עם מנהיגי העולם בגרונו לא מצליח להביא את פוטין להרחיק את איראן מהגדרות שלנו ולא מצליח למנוע מטראמפ לנהל עכשיו רומן עם נשיא איראן.
מי שרוממות היהדות בגרונם שותקים מול גילויי אנטישמיות של המנהיגים שהם החברים הכי טובים שלהם ומפקירים את היהודיות והיהודים בעולם לתוקפנות ולסכנות של האנטישמיות.
מי שרוממות הציונות בגרונם, וספציפית בגרונו, מונע כל סיכוי לסיום הסכסוך עם העם הפלסטיני ומחסל את מדינת ישראל. מחסל את המפעל הציוני האדיר של מדינה לעם היהודי.
מי שרוממות מדינת ישראל בגרונו, תוך כדי דיבור על רדיפה אישית ושקרים, בעמוד הפייסבוק שלו כותבים: ממשלת שמאל עם ערבים שרוצים להשמיד אותנו, נשים, גברים וילדים – הסתה והתרת דם של חמישית מאזרחיות ואזרחי ישראל. מי שרוממות מדינת ישראל בגרונו הורס אותה בשיסוי, בחירוב, בהסתה, בפירוק המוסדות הדמוקרטיים שלה, ועכשיו מבעיר גם את יום הבחירות. מי שרוממות המדינה בגרונו מחזיק את המדינה בגרון. מי שרוממות המדינה בגרונו מחזיק את המדינה בגרון, חונק אותה ועכשיו מאיים לשבור לה את המפרקת. בעוד שבוע יש בחירות – אל תיתנו לו לעשות את זה.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
תודה רבה לחברת הכנסת מרב מיכאלי. עכשיו חברת הכנסת קרן ברק. אחריה – חבר הכנסת יואב קיש. אחריו – חבר הכנסת הרב משה גפני, ואחרי זה השר, שר המשפטים, יסכם את הדיון.
<< דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>
אני קוראת עכשיו שבעקבות התקרית בין נתניהו לעודה יש עכשיו דיון של השב"כ על אבטחת ראש הממשלה בכנסת. וזה בעיניי הסיפור של היום: אנחנו נמצאים כאן בתוך המליאה – אומנם המאולתרת, אבל המליאה – כשכל אחד ואחד מאיתנו אמור להרגיש בטוח. טבעת ראש הממשלה, אבטחת ראש הממשלה, השב"כ, מקיפה אותו בכל מקום, בכל אירוע, כולל בביתו, עם אבטחה מסביב. אבל פה במליאה הוא אמור להרגיש הכי בטוח, כי אנחנו, כולנו, נבחרי הציבור, בדיוק בגובה העיניים שלו, אמורים להיות מעל כל האירוע הזה.
ומה קורה פה? בתוך המליאה, איפה שכל אחד מאיתנו צריך להרגיש בטוח, מגיע חבר כנסת, ולא משנה מאיזו סיעה אבל כן משנה מאיזה סיעה, ערבי, ולוקח את החוק לידיים שלו ומאיים על ראש הממשלה שלנו, הסמל, הריבון; מאיים עליו, מתקרב אליו כמו בריון, מדביק לו טלפון, ואני לא רוצה להגיד מה עוד, וגם נוגע בו פיזית. אין דבר חמור מזה בעיניי. פשוט אין. וכל מה שהיה מסביב זה מחשש אמיתי. אני אומרת שאני ישבתי כאן וליבי התכווץ. אני באמת חששתי. אני לא האמנתי שזה קורה כאן, במדינה שלנו, מתחת לאפנו. זה לא יכול להיות, וטוב מאוד שהשב"כ עושה את חשבון הנפש שלו, אבל אני חושבת – עכשיו ראש הממשלה יתחיל להסתובב גם כאן, בינינו, עם מאבטח. תראו לאן הגענו – שגם בינינו, בין נבחרי הציבור, הוא ילך עם מאבטח. אני חושבת שזה נורא ואיום, ואני חושבת שמי שהביא את זה על עצמו זה חבר הכנסת עודה, וכל הסיפור הזה לא היה צריך להגיע לשם.
עכשיו בואו נגיע למצלמות. מה קרה עם המצלמות? טוהר הבחירות; בבית ספר בכיתה י"ב עשיתי בגרות, ואחת השאלות באזרחות הייתה על טוהר הבחירות. כבר אז למדנו שטוהר הבחירות הוא הערך הדמוקרטי הכי הגבוה והבכיר ביותר. הכי חשוב במדינה דמוקרטית, הכי חשוב, יותר מהכול, שהבחירות ישקפו את רצון העם – שהבחירות ישקפו את רצון העם גם בתהליך הבחירות עצמן וגם אחר כך, שרצון העם יהיה הריבון, זאת אומרת, רצון העם החליט מי יהיה פה ראש הממשלה, איך תיראה הממשלה ומי יהיו חברי הכנסת.
באים פה ואומרים שיש גבולות גזרה. יש גבולות גזרה לטוהר הבחירות? לא. לטוהר הבחירות אין גבולות גזרה. אנחנו רוצים עודף מידע; אנחנו רוצים עודף אבטחה; אנחנו רוצים עודף יכולות לראות שהכול נעשה בצורה הבטוחה ביותר. אין דבר כזה להחסיר מטוהר הבחירות, יש רק להוסיף על טוהר הבחירות.
ואני לא מצליחה להבין. הם אומרים לנו: זה ספין, זה ספין. איפה הספין? האופוזיציה יכלה מהיום הראשון להצטרף ולהגיד: נכון – כמו שאני אומרת עכשיו – טוהר הבחירות הוא מעל הכול, אנחנו איתכם; אין לנו מחלוקות, אנחנו ביחד איתכם. וברגע שהיא הייתה אומרת: אנחנו איתכם ביחד, לא היה ספין והכול היה נגמר, כי זה הדבר הנכון.
הרי לא אנחנו רצינו לחוקק את החוק הזה. אומרים לנו: למה בחקיקת בזק? לא רצינו לחוקק את החוק הזה. בשתי מערכות הבחירות האחרונות אנחנו מתנהלים בדיוק ככה, עם מצלמות. בדיוק כך. אנחנו חושבים שטוהר הבחירות הוא מעל הכול, ולכן אנחנו שמים מצלמות משל עצמנו בשתי מערכות הבחירות האחרונות. בא השופט מלצר ומסביר לנו: לא, זה לא חוקי. מה שעשיתם עד עכשיו איננו חוקי עוד. בהיאמר שזה איננו חוקי עוד, מה עוד נותר לנו על מנת לשמור על טוהר הבחירות מלבד לחוקק את החוק? לא אנחנו רצינו לחוקק; אנחנו רצינו לשמר את המצב הקיים. אבל משאמרו לנו שאי-אפשר לשמר את המצב הקיים בלי לשנות את החוק אנחנו נאלצנו להגיע לכאן ולשנות את החוק.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
תודה, תודה.
<< דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >>
אז זה לא חוק בזק, זה אילוץ שלנו. ושוב אני אומרת: אין גבולות גזרה לטוהר הבחירות. טוהר הבחירות הוא מעל הכול וחובתנו לשמור עליו. תודה רבה לכם.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
תודה רבה לחברת הכנסת קרן ברק. עכשיו חבר הכנסת יואב קיש, ואחריו – חבר הכנסת הרב משה גפני.
<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>
כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, לדעתי ולצערי בבית הזה לא מבינים ולא הבינו כמה דרמטי היה היום של אתמול. אתמול ראש הממשלה – הצהרתו בדבר ההתחייבות להחלת ריבונות בבקעת הירדן זה מהלך היסטורי. ואתם יודעים מי כן מבינים את זה? דווקא כל השכנים, מה שנקרא, שלא כל כך אוהבים אותנו, הם מבינים את זה היטב. אז שמענו את הבעיות והגינויים של הסעודים והליגה הערבית. הם מבינים שראש הממשלה הוביל פה מהלך היסטורי לטובת עם ישראל ומדינת ישראל.
אני, כמי שהוביל לריבונות בכל הקדנציה הקודמת, הייתי בשיחות רבות עם ראש הממשלה על העניין הזה, וראיתי איך הוא בונה את המהלך המדיני הזה. שיהיה ברור לכולם: מי שחושב שאפשר לעשות את זה בזבנג וגמרנו טועה. ולכן, צר לי לומר, גם כל ניסיון הפחתת הערך, שדווקא בא ממפלגות שהן כביכול מצד ימין שלנו, הוא בעיניי מיותר ופופוליסטי. הם היו צריכים להצטרף לברכות החמות לראש הממשלה על הישג מדיני מדהים. בסופו של דבר זה יבוא לידי ביטוי בכך שעם ישראל יצטרך להחליט בעוד שבוע אם הוא נותן את הכוח לראש הממשלה, מצביע מחל, מצביע לליכוד, כדי שכשנחזור מהבחירות האלה נוכל לעשות את המהלך הזה כמהלך פתיחה לקדנציה הבאה.
בצד השני יש לנו את האויבים שלנו – דרך אגב, ביניהם גם החמאס. אני חושב שחלק מהטריגר לאותו אירוע של טילים על אשדוד היה כדי לפגוע במהלך הזה. הם ראו מה ראש הממשלה משיג; הם מבינים איזה ערך יש לנתניהו ולמדינת ישראל כשראש הממשלה עומד בראשותה, והמהלך שלהם – כמו של חיזבאללה ושל איראן ושל אחרים: הם עושים הכול כדי לפגוע ולנסות להוריד את נתניהו ואת הליכוד מהשלטון.
יותר מזה, ישב פה איימן עודה קודם, חבר הכנסת, הוא התראיין בערבית לכתב של הטלוויזיה הפלסטינית, נדמה לי, ואתם יודעים, כשהוא מדבר ערבית אז אני קצת נוטה להאמין לו יותר מאשר כשהוא מדבר עברית. הוא מפרט את ההישגים המדהימים של נתניהו, והוא אומר: אנחנו חייבים להפיל את ממשלת הימין הזאת: תראו את נתניהו – אף ראש ממשלה אחר לא היה כל כך קרוב לשלטון האמריקני, לא הביא את ההישגים המדהימים האלה. עכשיו, הוא סופר את זה כגנאי; הוא מדבר על העברת השגרירות לירושלים כעל בעיה קשה – איך קרה – ועל על זה שארצות הברית מכירה בריבונות הישראלית ברמת הגולן כעל בעיה.
חברים, אלו הישגים היסטוריים, ויחד עם זה ההישג של אתמול, בקעת הירדן, צפון ים המלח – בעזרת השם, אחרי הבחירות תיתנו לנו את הכוח, נעשה את זה. הישג מדהים לראש הממשלה ולמדינת ישראל. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
תודה רבה לחבר הכנסת יואב קיש. חבר הכנסת הרב משה גפני, בבקשה, ואחריו יסכם שר המשפטים.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, חברי הכנסת, האמת היא שלא רציתי לדבר, אדוני היושב-ראש, לא רציתי לדבר בגלל שזה סתם לוקח זמן לאנשים ונמצאים ערב בחירות, אבל הייתי מוכרח לבוא כדי לברך את אביגדור ליברמן. שמעתי אותו כמה פעמים אומר שהחרדים מזייפים בבחירות, מזייפים בקלפיות, ומתים מצביעים והכול, ובאתי לברך אותו. אני חשבתי שהוא יזם את החוק של המצלמות בקלפיות כדי לתפוס את החרדים.
אני שואל את הסדרנים ואני מחפש: הוא לא נמצא. הוא נגד המצלמות. אבל מה הוא יעשה עם הקלפי במאה שערים, שהוא פרסם שבמאה שערים הייתה תחיית המתים – הצביעו 120%, זאת אומרת, הצביעו יותר ממה שיש בפועל, זאת אומרת, מתים באו מבית הקברות.
לא התעצלתי, הלכתי לוועדת הבחירות לראות את התוצאות של הקלפיות במאה שערים. התברר שבקלפיות – מספר הבוחרים במאה שערים זה 11,500 בוחרים.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
מספר בעלי זכות הבחירה.
<< דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >>
בעלי זכות הבחירה.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
כן, לא בוחרים.
<< דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >>
בעלי זכות הבחירה, תודה, ומתוך זה הצביעו 4,300. זאת אומרת, 40% הצביעו.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >>
פחות? בסדר, לא למדתי ליבה. בסדר, פחות מ-40%. מתוך זה, אגב, הצביעו 1,100 ליהדות התורה. מתוך מספר בעלי זכות הבחירה, יהדות התורה קיבלה שם בקושי 10%. וליברמן אומר: מה, צריך לעצור את החרדים מכיוון שהם מצביעים באמצעות מתים שמביאים מבית הקברות.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
היו לו עשרה קולות, לליברמן. כנראה שאלה המתים.
<< דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >>
הוא קיבל הכי פחות שמה. מרצ קיבלה שם 158 קולות. הוא קיבל עשרה קולות – במאה שערים יודעים שהוא לא שווה כלום.
על כל פנים, אני הייתי בטוח שלפחות הוא יהיה נאמן לדברים שלו. הוא מדבר דברים – חבר כנסת כל כך הרבה שנים, לא עשה כלום, אומנם, אבל לפחות עכשיו לעצור את החרדים. הבעיה שכחול לבן התרשמו ממנו. אני נסעתי פה, באתי לכנסת, ראיתי שלט גדול של כחול לבן, והם כותבים בשלט גדול שרק הם יוכלו לעשות ממשלת אחדות חילונית. אז לא כל כך הבנתי. זה כמו שאומרים: אנחנו נעשה ממשלת ימין שמאל; מה זה ממשלת אחדות חילונית? זאת אומרת, לא יהיו שם – מי שלא חילוני לא יהיה בממשלת האחדות הזאת שהם חושבים שהם יקימו?
<< קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >>
מסורתיים לא שם.
<< דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >>
לא שם. מסורתיים לא שם. ממשלת אחדות חילונית, ככה יאיר לפיד אמר לו, לבני גנץ, שהוא יעשה. אז הוא כתב. כמו ליברמן, מותר לדבר, להגיד, להשמיץ, לעשות הכול. עם כל הכבוד, ממשלת אחדות חילונית – זו התחרות בינם לבין ליברמן. עוד מעט הם יגידו שבמאה שערים הצביעו 240%. למה לא, אפשר להגיד מה שרוצים.
בסופו של דבר, אדוני היושב-ראש, אני חושב שהעם בישראל הוא מספיק פיקח, הוא מספיק חכם כדי להבין שכל הליברמן הזה זה הצגה, הצגה ממש, עם כל הדברים שהוא אומר. אנחנו הרי יודעים, הוא אומר כל מיני דברים שלא מתחילים ולא מסתיימים ולא נגמרים ולא כלום. אומר: 120% מצביעים במאה שערים.
לפחות כלפי חוץ תבוא לכאן ותצביע בעד המצלמות. הינה, נמצא פה הרב ליצמן. אנחנו דיברנו: מה תעשה סיעת יהדות התורה? הרי אם אנחנו נהיה נגד – לא כל כך התערבנו בזה אבל אם נהיה נגד, יגידו שליברמן צודק. באנו במיוחד להצביע בעד, שיצלמו את הקלפי במאה שערים. אז איפה אתה, ליברמן? מה, אתה עובד עלינו? בשביל מה באתי? בשביל לראות את השלט, ששכנעת את כחול לבן על ממשלת אחדות חילונית? בשביל מה באנו לפה? בשביל שאתה תפיל את החוק הזה? מה קרה, במצלמות או לא במצלמות, אפשר לחשוב.
כנראה שאתה נגד בגלל שאתה זייפן. אתה מזייף. ואני קורא לך, תענה לי. אתה לא פה, לפחות תענה באיזושהי צורה, תשמיץ עוד הפעם את הציבור החרדי. אנחנו בעד מצלמות. אנחנו חושבים שהבחירות צריכות שיהיו, באופן מוחלט – טוהר הבחירות צריך להיות יסוד מוסד, שבאמת מי שמצביע, ההצבעה שלו תיחשב, ומי שמזייף – שיתפסו אותו. אז למה אתה לא פה? למה אתה לא בא ומתמודד עם הדבר הזה? למה אתה לא אומר את מה שאתה משקר לציבור, כמו שאתה משקר בעוד הרבה דברים אחרים?
אמרת – שמעתי, אני גם לא התערבתי – שאתה תמליץ על ביבי, על נתניהו. אמרת. מתברר שאתה עכשיו בכלל נגד בגלל שאתה שונא אותו. אז למה שיקרת לנו? אנחנו שמענו אותך, אנחנו לוקחים אותך ברצינות. אמרת שתמליץ על בנימין נתניהו, אז אמרנו שגם אנחנו נמליץ על נתניהו. עכשיו מה נעשה, אחרי שמתברר שאתה לא ואנחנו רוצים לעשות מה שאתה עושה? אז למה אתה לא מאפשר לנו שנקבל את הדברים שלך ונחשוב שמה שאתה אומר – אתה אומר דברים אמיתיים? אתה לא אומר דברים אמיתיים – אתה שקרן. אתה משקר לאורך כל הדרך. אמרת שאתה שונא אותנו, וכולנו פה, החרדים שנמצאים פה, יכולים להעיד שזה שקר. הוא חבר שלנו.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
לא שלי. בכל אופן, הזמן – – –
<< דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >>
אני מסיים. אתה אמרת שלא שלך?
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
הוא לא חבר שלי.
<< דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >>
הוא לא חבר שלך? לא משנה, אבל הוא חושב שהוא חבר שלך.
הוא משקר בכל מה שהוא אומר, במיוחד שהוא ממליץ על נתניהו. אנחנו יודעים שהוא שונא אותו. הוא מדבר על הציבור החרדי שהוא מזייף, הוא יודע שזה שקר. הוא יודע. הוא אפילו יודע – לפחות היה לוקח דוגמה שאנשים לא כל כך מכירים, אבל הוא לוקח בדיוק את הקלפיות של נטורי קרתא, שכולם יודעים שהם לא מצביעים. הלוואי והיו מצביעים, הלוואי והיו מצביעים עבורנו, אבל הוא יודע שהם לא מצביעים.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
אני מאוד רוצה לשמוע אותך עוד חצי שעה, אבל – – –
<< דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >>
לא, לא. אני מסיים. יש בליבי – מסיים.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
כבר היו כאלה שדיברו יותר, אבל תסיים.
<< דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >>
אני מסיים. אני אומר שיש בליבי – – –
<< קריאה >> שר התקשורת דוד אמסלם: << קריאה >>
תן לו – – –
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
אני נהנה, אבל אסור לי. אני צריך להיות שוויוני לכולם.
<< דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >>
אדוני היושב-ראש, אני מסיים. אני לא לוקח את – – –
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
אגב, לא היה אחד שהפסקתי אותו בשלוש דקות, אל תדאג.
<< דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >>
יש בליבי על ליברמן. באתי בגלל שהייתי בטוח שאנחנו הולכים פה בשיירה להצביע בעד הצבת מצלמות בקלפיות, בגלל שזו האג'נדה שלו, שהחרדים לא יזייפו. באנו להצביע כל הסיעה – שיקר לנו. הלכנו והמלצנו על נתניהו בגלל שהוא אמר: אני ממליץ על נתניהו. ככה הוא אמר לבוחרים. הלכנו והמלצנו על נתניהו – בסוף הוא משקר. אז מה נעשה?
אדוני היושב-ראש, אני מודה לך על הסבלנות. אני חושב שכאן, בבניין הזה, הייתה הרבה צביעות בשנים שאני מכיר, אבל שיאים כאלה, בלתי נודעים, לא היו. העיקר שתהיה ממשלת אחדות חילונית.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
תודה רבה, הרב משה גפני. עכשיו ישיב שר המשפטים אמיר אוחנה. הוא יסכם את הדיון ואחר כך ניגש להצבעה.
שר התקשורת, אם תרצה להגיב על העניין של השופט מלצר, אז אחרי ההצבעה ניתן לך את זכות הדיבור לחמש דקות. אם תבחר, זו בחירה שלך.
<< דובר >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << דובר >>
תודה לך, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אנחנו – אוה, אתה מעלה את זה? תודה לכם.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
הגבוהים תמיד סובלים.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >>
מאה אחוז. אנחנו נמצאים כמה רגעים לפני ההצבעה על חוק שייתכן שיכריע את גורל הבחירות, ייתכן ויכריע האם תוקם ממשלה, איזו ממשלה תוקם. בבחירות האחרונות, על חודם של כ-1,400 קולות, יש שיגידו אולי אפילו פחות, הוכרעו הבחירות האלה, ואנחנו מצאנו את עצמנו בסחרור חסר תקדים בתולדותיה של מדינת ישראל, בתוך מערכת בחירות נוספת. העדויות על הזיופים, העדויות על אנשים שנפטרו בין רגע פרסום ספר הבוחרים לבין רגע ההצבעה בפועל אך בכל זאת הצביעו – נפטרו אך הצביעו; העדויות על אנשים שלפי רישומי משרד הפנים, רשות האוכלוסין וההגירה, נמצאים בחו"ל, לא נמצאים בארץ, אבל הצביעו בזמן הבחירות – כל העדויות הללו עדיין נבדקות. אבל לא יהיה זה מופרך להגיד, אדוני, שאילו היה לנו חוק כזה בבחירות הללו, מאוד ייתכן שהיינו מקבלים גם הכרעה – הכרעה שמשקפת נאמנה, משקפת נכון יותר, באופן מדויק יותר, את דין הבוחר.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
אני, ברשותך, רוצה להפסיק אותך שנייה. במליאה הרגילה יש פעמון שאיתו המזכירה מודיעה שהולכת להיות הצבעה. פה אין לנו את זה, לכן אני מודיע לכל חברי הכנסת שצופים בנו בחדרים: מי שרוצה להצביע מוזמן לבוא, כי מייד אחרי שר המשפטים מאיר אוחנה אנחנו ניגש להצבעה. בבקשה.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >>
תודה, אדוני. יכול להיות, ויש טענה כזאת, שבנסיבות רגילות היה מוטב ללכת בדרך המלך: לקיים דיונים בוועדות, לשמוע דעות כאלה, דעות אחרות. יש טענה, למשל, שמוטב היה שהצילומים הללו ייערכו, אבל ייערכו ויפוקחו על ידי ועדת הבחירות המרכזית. אפשר לדון על זה, אלא מה? אומרת ועדת הבחירות המרכזית: אין לנו יכולת להיערך לדבר הזה בסד הזמנים הזה. טוב, אז עכשיו יש בפנינו שתי אפשרויות.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
היות שמתאספים עכשיו, אנחנו מבקשים שקט, כי לא שומעים.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >>
עכשיו יש בפנינו שתי אפשרויות, היות שהאפשרות הזאת שוועדת הבחירות תפקח – אמרה לנו ועדת הבחירות: אין אפשרות כזאת. אז מה שתי האפשרויות שיש בפנינו? או להותיר את המצב הקיים כפי שהוא, כלומר לאפשר את המשך הזיופים, את המשך ההונאות ואת הסיכון שתהיה כאן גנבה של בחירות, או להצביע בעד החוק שאנחנו מביאים. ומה הוא אומר החוק הזה? הוא אומר מאוד בפשטות: הרי השיטה שבחר המחוקק הישראלי לאורך השנים – זה לא דבר חדש – השיטה היא שנציגי המפלגות הם שמפקחים בקלפיות. כשמפלגה אחת משגיחה על רעותה, וכשמפקחים כאלה משקיפים ומפקחים על האחרים, אנחנו יוצרים איזון, אנחנו יוצרים מאזן, ובמאזן הזה – כך המחוקק הישראלי מניח – יש את השיטה הנכונה ביותר; טמונה האמת הזאת שאנחנו מצליחים לשקף באופן המיטבי את מה שרצה הבוחר, את דין הבוחר. ואנחנו מבקשים שאותם מפקחים – לא מפקחים נוספים ולא מצלמות נוספות, אלא אותם מפקחים שנמצאים בקלפיות יוכלו לעשות את הדבר הבא: לשלוף מצלמה ולצלם, ואת כרטיס הזיכרון לשים אחר כך יחד עם דוח הקלפי, כדי שבמקרה שעולה טענה לזיוף או טענה להונאה כזאת או אחרת אפשר יהיה לבדוק. אומנם גם את זה אפשר לעשות היום, אבל בלי המצלמה, כלומר צריך להאמין או לא להאמין למפקח שבא וטוען את טענותיו.
ומה אנחנו אמרנו?
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
שאלה אינפורמטיבית: המשקיפים וחברי ועדת הקלפי הם ממונים מטעם ועדת הבחירות, נכון?
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >>
נכון, אבל הם נציגים של המפלגות.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
וגם להם אסור לצלם?
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >>
אסור. נכון להיום אסור.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
גם למזכיר?
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
המזכיר הוא מטעם ועדת הבחירות, משולם. אבל גם החברים מטעם המפלגות וגם המשקיפים – הסמכות שלהם היא מוועדת הבחירות, נכון?
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >>
נכון.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
הם לא אנשים זרים שנכנסים.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >>
אדוני צודק.
<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>
ולמרות זאת פסקו שאסור להם לצלם. אני פשוט רוצה להבין את החוק.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >>
אדוני צודק. אדוני צודק. וזו, אגב, החלטה חדשה. אנחנו סברנו שמותר לצלם, שלא צריך חוק בשביל זה. אמרנו: מה שתופס המפקח בחושיו, מה שהוא רואה בעיניו, מה שהוא שומע באוזניו, הוא יכול לשמור לא רק במאגר הזיכרון האנושי, שנוטה לפעמים לבעיות שכחה, בעיות זיכרון, מניפולציות, אלא במאגר זיכרון דיגיטלי שנאמר, פחות נוטה לבעיות מהסוג שפירטתי, וכך נהגנו. אלא שאמר יושב-ראש ועדת הבחירות, בהחלטה לפני כשלושה שבועות: אולי אפשר, מאה אחוז, אבל בחוק. צריך שיהיה חוק שמאפשר את הדבר הזה. טוב. אמרנו: רוצים חוק – נביא חוק. ישבנו, ניסחנו, הגשנו, ועכשיו מה אומרים לנו? טוב, הבאתם חוק, נכון, בסדר, אבל לא עכשיו. זה קצר מדי, זה סמוך מדי לבחירות. לא יהיה די זמן לדון בחוק הזה, אז אחרי הבחירות. כלומר סגרו את דלתות האורווה, אין בעיה, אבל חכו שכל הסוסים יברחו ממנה קודם. תעלו על הרכבת, אתם יכולים לעלות על הרכבת, אבל אחרי שהיא תצא מהתחנה – זה מה שאומרים לנו היום. ואנחנו, אדוני, אנחנו לא מקבלים את זה.
שלום, אדוני יושב-ראש הכנסת.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
שלום.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >>
אנחנו, אדוני, אנחנו לא מקבלים את זה. אנחנו אומרים שלמרות סד הזמנים הדחוק, הצעת החוק הזאת – שימו לב לדבר הבא – תקבל יותר שעות כנסת וממשלה מהצעת חוק רגילה. אנחנו ישבנו בממשלה ביום ראשון. חבריי השרים ישבו יחד איתי. אני הבאתי את ההצעה לממשלה, נימקתי אותה, ולאחר מכן התקיים דיון, אדוני, של שלוש שעות; שלוש שעות דנו בהצעת חוק אחת – אפילו לא חוק-יסוד – בהצעת החוק הזאת, שבכלל ספק אם צריכה הייתה לבוא לעולם. מישהו יכול לספר לי – שאלתי קודם את החברים עם הניסיון הפרלמנטרי העשיר, בני גנץ, אולי גבי אשכנזי, אולי יאיר לפיד, שבכל זאת מדי פעם היה מגיע לכנסת בין טיסה לטיסה כשר החוץ מטעם עצמו, הוא היה מגיע מדי פעם, אולי הוא יכול לספר לי על עוד הצעת חוק, אולי חוק-יסוד אפילו, שקיבלה שלוש שעות דיון בראשות ראש הממשלה ובהשתתפות כל שרי הממשלה. השר לוין ותיק ממני, השר אלקין ותיק ממני, השר כץ, אולי מישהו מכם יכול לספר על עוד הצעת חוק שזכתה לשלוש שעות דיון בממשלה? לא, לא סיפרו לי על הצעה כזאת. אבל גם בכנסת, תראו מה משך הזמן שאנחנו מקדישים לקריאה הראשונה של ההצעה הזאת. זה הרבה יותר מכל אחת מ-40 הצעות החוק שמגיעות בשבוע ממוצע, לאחר שמקבלות דיון של דקות ספורות במקרה הטוב בוועדת השרים לענייני חקיקה. אז גם מבחינה פרוצדורלית, גם מבחינה מהותית, מכל בחינה שהיא מוצדק להצביע בעד החוק הזה.
ועכשיו באו עם חוות דעת מהבוקר של הייעוץ המשפטי לכנסת, ובה הם מעלים טענה שאני, בכל הכבוד הראוי, חולק עליה. הטענה היא שסעיף 4 לחוק-יסוד: הכנסת, שקובע שהבחירות תהיינה שוות, יחסיות, חשאיות, נפגע בסעיף הזה בשני הרכיבים – הרכיבים של השוויון ושל החשאיות. אז אדוני, למה אני חולק על הטענה הזאת? כי היא מופרכת. נתחיל מהחשאיות. מה, ביקשנו לקיים צילום באמצעות פריסקופ שיגלוש מעבר לפרגוד? ביקשנו לצלם במצלמת רנטגן? לא. מה שהמפקח רואה הוא יכול לצלם. החשאיות נשמרת בקפדנות מאה אחוז. לא יכולה להישמע טענה כזאת. היא טענה מופרכת מעיקרה, ואסור לקבל אותה. וטענו לגבי השוויון, כאילו שההיערכות שהליכוד נערך – מה הליכוד נערך? שולפים מצלמה, מצלמים, זה הכול. 2019, לא צריך היערכות מיוחדת, לא צריך מצלמות מיוחדות. כל פקח יכול לצלם בכל קלפי, בכל מגזר, בכל מקום בארץ. הדבר הזה הוא שמשרת את טוהר הבחירות, הוא שמגשים נאמנה את דין הבוחר. את מה אנחנו רוצים לשרת כאן? את דין הבוחר – יאמרו לי, האם אני יכול לסיים, עליזה? עוד לא. טוב.
אנחנו מבקשים להגשים את דין הבוחר, זה מה שאנחנו עושים כאן. ובאיזה אורח פלא, אורח פלא מדהים ממש, דווקא הגורמים שאמונים על טוהר הבחירות, הגורמים שהיית מצפה שיקפצו על המציאה ורק אולי יצטערו שלא הם יזמו אותה, הם שמביעים כאן התנגדות. וחברי הכנסת של האופוזיציה, שמתנהגים כעדר של בוטים שלא מסוגל לנמק את ההתנגדות שלהם – וכנראה משום כך הם אינם נמצאים כאן, כי הם מתביישים; הם מתביישים להצביע נגד הצעת החוק הזאת, כי הם יודעים שמי שמצביע נגד החוק הזה הוא או זייפן או נהנה מהזיופים, אין משהו אחר. מי שמצביע נגד החוק הזה הוא או זייפן או נהנה מהזיופים, ולכן הם מתביישים להגיע לכאן. בצדק הם מתביישים להצביע נגד החוק הזה. אבל בראש המתביישים מי שאך לפני ימים ספורים, במוצאי שבת האחרונה, הצהיר בפומבי, כתב בעמוד הפייסבוק שלו, והאשים אותנו שאנחנו שקרנים כשטענו שהוא מזגזג לגבי חוק המצלמות. הוא אמר: הליכוד משקר, אנחנו נצביע בעד חוק המצלמות, אנחנו לא מציבים שום תנאי. אלה מילותיו שלו, תבדקו בעמוד הפייסבוק. והינה, לא חלפו להן 48 שעות – כמו אותן 48 השעות שהוא הבטיח לחסל את הנייה מהרגע שהוא יגיע לתפקיד שר הביטחון; מאז הוא הגיע והנייה עדיין מחכה – עוד לא חלפו להן 48 שעות והוא חזר בו, שוב זגזג, והצהיר שלא יצביע בעד חוק המצלמות. הוא מתבייש לבוא לכאן ולהצביע נגד החוק כי הוא מבין את מה שאמרתי קודם, שמי שמצביע נגד החוק הזה הוא או זייפן או נהנה מהזיופים. ואנחנו מבינים שיש לו גם, כנראה, ברית חדשה שבמסגרתה הוא יחבור לכל גורם שהוא, רק לא נתניהו; רק לא ביבי, מה שנקרא. לכל גורם אחר הוא יהיה מוכן לחבור.
אגב, הינה, עוד דבר מעניין שנוגע לבחירות. אתם זוכרים שבעבר ישראל ביתנו הייתה מובילת המאבק לפסילת חנין זועבי והמפלגות של בל"ד שפועלות נגד המדינה? הוא הוביל את המהלך. תראו מה קרה הפעם: ישראל ביתנו, להבדיל מהליכוד ועוד מפלגות, אפילו לא הצטרפה למהלך – לא כיוזמים, כמצטרפים; לא הצטרפו למהלך. זה לא מדליק איזו נורה אדומה אצל מישהו? כשאנחנו אומרים – הקואליציה של לפיד, טיבי וגנץ, אנשים אומרים: לא עד כדי כך. תחברו את הקווים. איזו עוד ממשלה אלטרנטיבית הם יקימו? עם מי? עם הנורבגים? עם הערבים. ממשלה שתתבסס על שונאי ישראל ועל איימן עודה.
אגב, צריך להגיד, זה אחד הסרטונים המוצלחים שקמפיין הליכוד עשה – פשוט להשמיע את איימן עודה איך הוא מדבר על רצונו שנתניהו ייפול ותקום ממשלה חלופית. מהי אותה ממשלה חלופית שהוא מייחל לה? מי יעמוד בראש הממשלה החלופית הזאת? מי יעמוד בראשה? הציבור הישראלי שומע, הציבור הישראלי מבין והציבור הישראלי בעניין הזה – אני אומר לכם, גם מהאופוזיציה – איתנו. למה? כי הוא אומר: מה יש במצלמות? מה זה הטענות המופרכות האלה, שהמצלמות תייצרנה אנדרלמוסיה?
אני מחכה, חבריי מהסיעה.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
יש בקשה להצבעה שמית, כך שתיקח בחשבון, אדוני, שזה ייקח עוד הרבה זמן.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >>
אז אני קורא לכם, חברי הכנסת כולם, להצביע בעד החוק הזה. אם היו כאן יושבים בכיסאות הריקים חברי הכנסת של ישראל ביתנו, היינו מעבירים את החוק הזה ברוב מוחץ. אנחנו נעביר אותו ברוב. אני סבור, אדוני יושב-ראש הכנסת, שדי בכל רוב כדי להעביר את החוק הזה. זה איננו חוק-יסוד, הוא איננו עומד בסתירה לאף חוק-יסוד. לצערי, יש חוות דעת של היועץ המשפטי לכנסת שחולקת על הדבר הזה.
<< קריאה >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >>
נכון, כבר דיברתי על זה ארוכות.
אני סבור שאנחנו יכולים להתמודד עם זה גם בפני בית המשפט העליון. אני קורא לכולם להצביע בעד ולהעביר את הצעת החוק הזאת. תודה.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
תודה לשר המשפטים חבר הכנסת אמיר אוחנה.
חברי הכנסת, אנחנו נצביע על הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 73) (תיעוד חזותי או קולי בקלפיות), התשע"ט–2019, בקריאה ראשונה.
הממשלה ביקשה הצבעה שמית. אני מזכיר עוד פעם: בכל שלוש הקריאות, על פי עמדת הלשכה המשפטית של הכנסת, דרוש רוב של 61 חברי הכנסת. זאת אומרת, גם אם יש רוב בעד החוק, אם לא הגענו ל-61 או יותר חברי כנסת – החוק לא עבר בקריאה ראשונה.
גברתי המזכירה, אנחנו ערוכים? בבקשה, נא להתחיל את ההצבעה.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
יש חוות דעת במייל אצל כל 120 חברי הכנסת.
בבקשה, גברתי.
<< קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >>
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
אלי אבידר – אינו נוכח
יולי יואל אדלשטיין – בעד
אמיר אוחנה – בעד
ינון אזולאי – בעד
ישראל אייכלר – בעד
קארין אלהרר – אינה נוכחת
זאב אלקין – בעד
דוד אמסלם – בעד
אופיר אקוניס – בעד
משה ארבל – בעד
גלעד ארדן – בעד
גבי אשכנזי – אינו נוכח
יעקב אשר – בעד
מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח
דוד ביטן – בעד
רם בן-ברק – אינו נוכח
אלי בן-דהן – בעד
יואב בן צור – בעד
אורנה ברביבאי – אינה נוכחת
קרן ברק – בעד
ניר ברקת – בעד
אבי גבאי – אינו נוכח
יוסף ג'בארין – אינו נוכח
מאי גולן – בעד
אילן גילאון – אינו נוכח
איתן גינזבורג – אינו נוכח
יואב גלנט – בעד
גילה גמליאל – בעד
בנימין גנץ – אינו נוכח
משה גפני – בעד
יעל גרמן – אינה נוכחת
עוזי דיין – בעד
אבי דיכטר – בעד
אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח
צבי האוזר – אינו נוכח
צחי הנגבי – בעד
יועז הנדל – אינו נוכח
שרן מרים השכל – בעד
מכלוף מיקי זוהר – בעד
אסף זמיר – אינו נוכח
תמר זנדברג – אינה נוכחת
עבד אל חכים חאג' יחיא – אינו נוכח
ציפי חוטובלי – בעד
מיקי חיימוביץ' – אינה נוכחת
בועז טופורובסקי – אינו נוכח
אחמד טיבי – אינו נוכח
יעקב טסלר – בעד
חילי טרופר – אינו נוכח
דסטה (גדי) יברקן – אינו נוכח
מרדכי יוגב – בעד
היבה יזבק – אינה נוכחת
שלי יחימוביץ' – אינה נוכחת
עומר ינקלביץ' – אינה נוכחת
משה יעלון – אינו נוכח
אלי כהן – בעד
יצחק כהן – בעד
מאיר כהן – אינו נוכח
מירב כהן – אינה נוכחת
משה כחלון – בעד
ע'דיר כמאל מריח – אינה נוכחת
אופיר כץ – בעד
עופר כסיף – אינו נוכח
חיים כץ – בעד
ישראל כץ – בעד
יוראי להב הרצנו – אינו נוכח
מיקי לוי – אינו נוכח
יריב לוין – בעד
אביגדור ליברמן – אינו נוכח
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
איפה אביגדור? איפה אביגדור ליברמן?
<< קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >>
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
יעקב ליצמן – בעד
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
חברי הכנסת, נא לא להפריע למזכירת הכנסת. בבקשה, גברתי. אחרי אביגדור ליברמן.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
איפה אביגדור?
<< קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >>
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
יעקב ליצמן – בעד
יאיר לפיד – אינו נוכח
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
איפה, איפה – – –
<< קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >>
כנראה רוצה – – –
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
שקט, שקט.
<< קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >>
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
אוסנת הילה מארק – בעד
פטין מולא – בעד
מרב מיכאלי – אינה נוכחת
יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת
מיכאל מלכיאלי – בעד
אורי מקלב – בעד
יעקב מרגי – בעד
משולם נהרי – בעד
אבי ניסנקורן – אינו נוכח
בנימין נתניהו – בעד
יואב סגלוביץ' – אינו נוכח
יבגני סובה – אינו נוכח
אופיר סופר – בעד
עידית סילמן – בעד
בצלאל סמוטריץ' – בעד
אוסאמה סעדי – אינו נוכח
גדעון סער – בעד
מנסור עבאס – אינו נוכח
איימן עודה – אינו נוכח
חוה (אתי) עטייה – בעד
רועי פולקמן – אינו נוכח
עודד פורר – אינו נוכח
יצחק פינדרוס – בעד
אורלי פרומן – אינה נוכחת
מאיר פרוש – – –
<< קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >>
– – –
<< קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >>
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
מאיר פרוש – בעד
עיסאווי פריג' – אינו נוכח
עמיר פרץ – אינו נוכח
רפי פרץ – בעד
אורית פרקש-הכהן – אינה נוכחת
יואב קיש – בעד
אריאל קלנר – בעד
שלמה קרעי – בעד
מירי מרים רגב – בעד
מיכל רוזין – אינה נוכחת
עידן רול – אינו נוכח
טל רוסו – אינו נוכח
יואל רזבוזוב – אינו נוכח
יפעת שאשא ביטון – בעד
אלון שוסטר – אינו נוכח
אנטאנס שחאדה – אינו נוכח
יובל שטייניץ – בעד
קטי (קטרין) שטרית – בעד
אלעזר שטרן – אינו נוכח
יזהר שי – אינו נוכח
מיכל שיר – בעד
עפר שלח – אינו נוכח
איציק שמולי – אינו נוכח
רם שפע – אינו נוכח
עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת
פנינה תמנו – אינה נוכחת
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
גברתי מזכירת הכנסת, נא לקרוא בשמות חברי הכנסת וחברות הכנסת שלא ענו לך בסיבוב הראשון.
<< קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >>
אלה שלא ענו – זה ממשלת אחדות חילונית?
<< קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >>
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
אלי אבידר – אינו נוכח
קארין אלהרר – אינה נוכחת
גבי אשכנזי – אינו נוכח
מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח
רם בן-ברק – אינו נוכח
אורנה ברביבאי – אינה נוכחת
אבי גבאי – אינו נוכח
יוסף ג'בארין – אינו נוכח
אילן גילאון – אינו נוכח
איתן גינזבורג – אינו נוכח
בנימין גנץ – אינו נוכח
יעל גרמן – אינה נוכחת
אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח
צבי האוזר – אינו נוכח
יועז הנדל – אינו נוכח
אסף זמיר – אינו נוכח
תמר זנדברג – אינה נוכחת
עבד אל חכים חאג' יחיא – אינו נוכח
מיקי חיימוביץ' – אינה נוכחת
בועז טופורובסקי – אינו נוכח
אחמד טיבי – אינו נוכח
חילי טרופר – אינו נוכח
דסטה (גדי) יברקן – אינו נוכח
היבה יזבק – אינה נוכחת
שלי יחימוביץ' – אינה נוכחת
עומר ינקלביץ' – אינה נוכחת
משה יעלון – אינו נוכח
מאיר כהן – אינו נוכח
מירב כהן – אינה נוכחת
ע'דיר כמאל מריח – אינה נוכחת
עופר כסיף – אינו נוכח
יוראי להב הרצנו – אינו נוכח
מיקי לוי – אינו נוכח
אביגדור ליברמן – אינו נוכח
<< קריאה >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << קריאה >>
מה, הוא לא פה, אביגדור ליברמן?
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >>
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
יאיר לפיד – אינו נוכח
מרב מיכאלי – אינה נוכחת
יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת
אבי ניסנקורן – אינו נוכח
יואב סגלוביץ' – אינו נוכח
יבגני סובה – אינו נוכח
אוסאמה סעדי – אינו נוכח
מנסור עבאס – אינו נוכח
איימן עודה – אינו נוכח
רועי פולקמן – אינו נוכח
עודד פורר – אינו נוכח
אורלי פרומן – אינה נוכחת
עיסאווי פריג' – אינו נוכח
עמיר פרץ – אינו נוכח
אורית פרקש-הכהן – אינה נוכחת
מיכל רוזין – אינה נוכחת
עידן רול – אינו נוכח
טל רוסו – אינו נוכח
יואל רזבוזוב – אינו נוכח
אלון שוסטר – אינו נוכח
אנטאנס שחאדה – אינו נוכח
אלעזר שטרן – אינו נוכח
יזהר שי – אינו נוכח
עפר שלח – אינו נוכח
איציק שמולי – אינו נוכח
רם שפע – אינו נוכח
עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת
פנינה תמנו – אינה נוכחת
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
חברי וחברות הכנסת, האם יש מישהו או מישהי שמזכירת הכנסת לא קראה בשמו או בשמה?
<< קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >>
דנידין.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
אין כאלה. ההצבעה הסתיימה. נא לספור את הקולות.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
אתה מוכיח בקיאות בספרות העברית.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
עכשיו גם יש לך מה להגיד? עזוב, אל תתחיל.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
חברי הכנסת, הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 73) (תיעוד חזותי או קולי בקלפיות), התשע"ט–2019, בקריאה ראשונה – 58 קולות בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק לא אושרה בקריאה ראשונה, כי לא הגענו ל-61 קולות כפי שביקשה הלשכה המשפטית של הכנסת.
הייתי אומר: ניפגש בבחירות, אבל זה נשמע כמו איום, אז אני אומר: ניפגש אחרי הבחירות.
תם סדר-היום. ישיבה זו נעולה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:25. << סיום >>