דברי הכנסת

דברי הכנסת ג / מושב ראשון / ישיבות ו'–ח' / ו'–ח' בחשוון התש"ף / 4–6 בנובמבר 2019 / 3 חוברת ג' ישיבה ו' הישיבה השישית של הכנסת העשרים-ושתיים יום שני, ו' בחשוון התש"ף (4 בנובמבר 2019) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 4 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 4 נאומים בני דקה 13 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 13 אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): 14 איציק שמולי (העבודה-גשר): 14 סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 15 עומר ינקלביץ' (כחול לבן): 16 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 16 יעל גרמן (כחול לבן): 17 מתן כהנא (הימין החדש): 17 קרן ברק (הליכוד): 18 יואב סגלוביץ' (כחול לבן): 19 מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): 20 עמר בר לב (העבודה-גשר): 21 איתן גינזבורג (כחול לבן): 21 בועז טופורובסקי (כחול לבן): 22 רם בן ברק (כחול לבן): 23 אלעזר שטרן (כחול לבן): 23 אורלי פרומן (כחול לבן): 24 אלון שוסטר (כחול לבן): 24 דסטה (גדי) יברקן (כחול לבן): 25 מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): 26 יועז הנדל (כחול לבן): 27 עודד פורר (ישראל ביתנו): 27 רויטל סויד (העבודה-גשר): 28 נאומי בכורה של חברי הכנסת 29 יאיר גולן (המחנה הדמוקרטי): 29 אורנה ברביבאי (כחול לבן): 32 הודעת יושב-ראש הוועדה המסדרת 34 אבי ניסנקורן (יו"ר הוועדה המסדרת): 34 נאומי בכורה של חברי הכנסת 34 אלכסנדר קושניר (ישראל ביתנו): 34 אלעזר שטרן (כחול לבן): 36 אסף זמיר (כחול לבן): 38 עפר שלח (כחול לבן): 41 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברי הכנסת, היום ו' בחשוון התש"ף, 4 בנובמבר 2019. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. הודעה למזכירת הכנסת. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/1/22 וכלה בהצעת חוק פ/211/22: הצעת חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) (תיקון – הרחבת הזכאות להליכי נשיאת עוברים), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת יעל גרמן ואיתן גינזבורג; הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים-ושתיים, התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת תמר זנדברג, ניצן הורוביץ, סתיו שפיר, יאיר גולן ואילן גילאון; הצעת חוק הרשות הלאומית למאבק בעוני, התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת משה ארבל, מיכאל מלכיאלי וינון אזולאי; הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון – הנחה בארנונה לרופאים מתמחים בפריפריה), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת יעל גרמן; הצעת חוק הכנסת (תיקון – קביעת שכר חברי הכנסת בידי ועדה ציבורית), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת יעל גרמן, מיקי חיימוביץ', רם בן ברק, יואב סגלוביץ', אורלי פרומן, ע'דיר כמאל מריח ויזהר שי; הצעת חוק סיוע לצעירים חסרי עורף משפחתי, התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת קארין אלהרר; הצעת חוק שלילת תקצוב מוסדות חינוך המפלים תלמידים ברישום אליהם (תיקוני חקיקה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת מאיר כהן, מיכאל מרדכי ביטון ופנינה תמנו; הצעת חוק האגודות העות'מאניות (רישום ופיקוח), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק האגודות העות'מאניות (רישום ופיקוח), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת קארין אלהרר; הצעת חוק שירות המילואים (תיקון – משרת מילואים פעיל), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עפר שלח, רם בן ברק ואורנה ברביבאי; הצעת חוק זכויות התלמיד (תיקון – פיצוי בשל הפליית תלמידים), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת מאיר כהן, מיכאל מרדכי ביטון ופנינה תמנו; הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון – שמירת דגימה פורנזית של נפגעי עבירת מין לצורך הפקת דנ"א ללא הגבלת זמן), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת קארין אלהרר; הצעת חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (ביטול סמכות שר הפנים לעניין חוקי עזר בדבר פתיחתם וסגירתם של עסקים בימי מנוחה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת תמר זנדברג, ניצן הורוביץ, סתיו שפיר, יאיר גולן ואילן גילאון; הצעת חוק שירות המילואים (תיקון – מטרת שירות המילואים), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עפר שלח ורם בן ברק; הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – פרסום מדד עמלות למשקי בית), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת מאיר כהן; הצעת חוק החלת הריבונות של מדינת ישראל על אזור יהודה והשומרון, התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת מיכל שיר סגמן; הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון – מניעת הפליה במחיר של שירות ציבורי או מוצר שהם נגישים), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת מאיר כהן; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תגמול למשרתים במילואים), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עפר שלח וחילי טרופר; הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון – חישוב עליית מחירי הארנונה), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת מאיר כהן; הצעת חוק הפקדות וזכויות סוציאליות לעצמאים (תיקוני חקיקה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עפר שלח, מיקי לוי ורם שפע; הצעת חוק הרחבת ההגדרה "חבלת שירות" לעניין תגמולים ושיקום (תיקוני חקיקה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עפר שלח וחילי טרופר; הצעת חוק העונשין (תיקון – ענישה על עבירה חוזרת כנגד קטין וחסר ישע), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת יעל גרמן; הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – גמול לאח הנספה), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת מיכל שיר סגמן; הצעת חוק שינויים בהסדר תקופת הלידה וההורות (תיקוני חקיקה), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת אורלי פרומן וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – שטח ציבורי פתוח בתוכנית למגורים), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת יעל גרמן; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – השוואת קצבת נכות לשכר המינימום), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת קארין אלהרר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי פגיעה לעצמאי), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עפר שלח ורם שפע; הצעת חוק החלת הריבונות הישראלית על בקעת הירדן, התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת מיכל שיר סגמן; הצעת חוק הסדרת שוק הקנביס, התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – שילוב נציגי משרד הבריאות וחובת תסקיר השפעה על הבריאות), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת יעל גרמן; הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – איסור פרסום לשם הגנה על ביטחון תעסוקתי), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת יעל גרמן; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (החזר הוצאות והשתלמויות לחברי מועצה), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת יעל גרמן; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – זכאות למימון טיפול על ידי רופא שאינו כלול בהסדר הבחירה של קופת החולים), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת יעל גרמן; הצעת חוק להסדרת שירותי ההשגחה על הכשרות, התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת משה ארבל, מיכאל מלכיאלי וינון אזולאי; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – צמצום פערים בין הפריפריה למרכז), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת יזהר שי; הצעת חוק זכויות, שירותים והתאמות בחינוך לילדים עם צרכים מיוחדים, התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת קארין אלהרר; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – ייצוג גוף העוסק בתחום הבריאות על ידי שדלן), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת יעל גרמן; הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון – פרטיות קטינים), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת קארין אלהרר; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – ניגוד עניינים של חוקר), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת יעל גרמן; הצעת חוק לתיקון פקודת היערות (הגברת ההגנה על עצים בוגרים), התש"ף–2019, מאת חברות הכנסת יעל גרמן ומיקי חיימוביץ'; הצעת חוק מערך החוץ וההסברה, התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עפר שלח, קארין אלהרר ויואב סגלוביץ'; הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – חינוך חינם לפעוטות ולילדים), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת אורלי פרומן וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון – זכות עיון בתסקיר), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת יעל גרמן; הצעת חוק חובת הדיווח של מוסדות פיננסיים על כספים ללא דורש, התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עפר שלח ומיקי לוי; הצעת חוק הרשויות המקומיות (מנהל מחלקת תרבות), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עפר שלח ואורלי פרומן; הצעת חוק שירות ביטחון (תיקוני חקיקה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – עיון חוזר בפטור מטעמי הכרה דתית שהושג במרמה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עפר שלח, בועז טופורובסקי ומירב כהן; הצעת חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל (תיקון – הקפאת כספי תגמולים לתושבי האזור מכוח חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת משה ארבל, ינון אזולאי ומיכאל מלכיאלי; הצעת חוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים (תיקון – קביעת תור באמצעות האינטרנט), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת יזהר שי; הצעת חוק סל הקליטה (תיקון – זכאות יוצאים לשאלה), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק התרבות והאומנות (תיקון – תקציב התרבות), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עפר שלח ואורלי פרומן; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (זיכוי במס לגרושים ידועים בציבור), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק זכויות נפגעי מערכות ישראל ופעולות איבה בהליכי חקירה, התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עפר שלח ורם בן ברק; הצעת חוק הלוואות לדיור (תיקון – הצמדת סכום ההלוואה למדד), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת משה ארבל, ינון אזולאי ומיכאל מלכיאלי; הצעת חוק השמירה על המקומות הקדושים (תיקון – הבטחת פלורליזם דתי), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה (תיקון – תקציב הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת יזהר שי; הצעת חוק בתי קברות צבאיים (תיקון – כיתוב על מצבה צבאית), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עפר שלח, אורנה ברביבאי ורם בן ברק; הצעת חוק חג המצות (איסורי חמץ) (תיקון – ביטול החוק), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק העונשין (תיקון – גזענות נגד קבוצה דתית), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת משה ארבל, מיכאל מלכיאלי וינון אזולאי; הצעת חוק הכנסת (תיקון – קביעת קוד התנהגות לייצוג לקוחות בעלי אינטרסים מנוגדים על ידי שדלן), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת יעל גרמן; הצעת חוק המכינות הקדם-צבאיות (תיקון – שלילת הכרה ממכינות המעודדות סירוב פקודה והסתה), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת יעל גרמן; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – חובת הקלטה של עסקה טלפונית), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת מירב כהן; הצעת חוק איסור שימוש ברכב ממשלתי לשר וסגן שר ביום המנוחה השבועי ובחג, התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק החלת החוק הישראלי בשטח בקעת הירדן (הליך קבלת אזרחות), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – ביטול מבחן ההכנסה לצורך קבלת גמלת סיעוד), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – תשלום רטרואקטיבי של גמלת הבטחת הכנסה למקבלי קצבת אזרח ותיק), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת משה ארבל, ינון אזולאי ומיכאל מלכיאלי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הארכת המועד להגשת תביעות ליקוי שמיעה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת משה ארבל, ינון אזולאי ומיכאל מלכיאלי; הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – תשלום רטרואקטיבי של גמלת הבטחת הכנסה למקבלי קצבת אזרח ותיק), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק איסור הונאה בכשרות (תיקון – כשרות לבית אוכל שאינו מחלל שבת), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת אלעזר שטרן; הצעת חוק איסור לשון הרע (תיקון – ביזוי אדם מחמת משקל), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק לתיקון פקודת העדה הדתית (המרה) (גיור על ידי רב עיר ומועצה מקומית), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת אביגדור ליברמן, עודד פורר, יוליה מלינובסקי, יבגני סובה, אלי אבידר, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – צמצום הפערים בין הפריפריה למרכז), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת משה ארבל, ינון אזולאי ומיכאל מלכיאלי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה למי שנמצא בהכשרה מקצועית), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – איסור הפליה), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה) (תיקון – זכאות להטבות נלוות), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת משה ארבל, ינון אזולאי ומיכאל מלכיאלי; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור ממס על משיכה הונית מקופת גמל), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת דסטה גדי יברקן, משה ארבל, ינון אזולאי, משה אבוטבול, אורלי פרומן וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק להסדרת הפיקוח על כלבים (תיקון – איסור המתת כלבים בריאים), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – הנחה בארנונה לאזרח ותיק המתגורר בדירה שאינה בהחזקתו), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת משה ארבל, ינון אזולאי ומיכאל מלכיאלי; הצעת חוק הפיקדון על מכלי משקה (תיקון – החלת החוק על מכלי משקה גדולים), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת מיקי חיימוביץ'; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – שינוי פרטים בכרטיס טיסה או בכרטיס לשיט), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה) (תיקון – הגשת רשימה על ידי סיעה או מפלגה), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק איסור הונאה בכשרות (תיקון – מתן תעודת הכשר על ידי רב מקומי), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת אלעזר שטרן; הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – חובת לימודי ליבה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק לימודי יסוד במערכת החינוך, התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – ביטול הגבלת רישיון נהיגה), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון – פטור מהמתנה בתור לנכי גפיים), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – ביטול שלילת רישיונות נהיגה לחייבים), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת דסטה גדי יברקן, אורלי פרומן, יזהר שי, איציק שמולי, ינון אזולאי, משה אבוטבול וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק העמותות (תיקון – חובת גילוי תרומה אנונימית), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק רציפות הדיון בהצעות חוק (תיקון – כנסת שלא כוננה בה ממשלה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת משה ארבל, מיכאל מלכיאלי וינון אזולאי; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – שעות היעדרות מעבודה לאישה בהיריון בר-סיכון), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת משה ארבל, מיכאל מלכיאלי וינון אזולאי; הצעת חוק החולה הנוטה למות (תיקון – מוות במרשם רופא), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עפר שלח, יעל גרמן ומיקי לוי; הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת הענישה בפשיעה החקלאית), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – שעות היעדרות מעבודה לאישה בהיריון בר-סיכון), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – מחלה יתומה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת משה ארבל, ינון אזולאי ומיכאל מלכיאלי; הצעת חוק הרשות לטיפול בנפגעי הלם קרב, התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון – הכשרה מתאימה לממונה תעסוקה), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה (תיקון – הפרות בטיחות בעבודה בתחום הבנייה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת משה ארבל, ינון אזולאי ומיכאל מלכיאלי; הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון – בחינת סבירות פעולות מבטח, העברת נטל ועיצום כספי), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק השוואת תשלומים לחיילים בודדים ילידי ישראל וחיילים בודדים שנולדו מחוץ לישראל, התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק לתיקון פקודת המיסים (גבייה) (ביטול החוק), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת משה ארבל, מיכאל מלכיאלי וינון אזולאי; הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון – הרוב הדרוש לנטילת חסינות או זכות), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק אימוץ ילדים (תיקון – כשירות המאמץ), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת יעל גרמן ואיתן גינזבורג; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – השוואת קצבת הנכות לשכר מינימום), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת אילן גילאון, תמר זנדברג, ניצן הורוביץ וסתיו שפיר; הצעת חוק דמי מחלה (תיקון – הצהרת מחלה), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק הפעלת תחבורה ציבורית מצומצמת ביום המנוחה השבועי, התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת יעל גרמן, יאיר לפיד ויואל רזבוזוב; הצעת חוק העונשין (תיקון – החרגת טורניר מהגדרת משחק אסור), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת שרן מרים השכל ובועז טופורובסקי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הרחבת הזכאות למענק פטירה), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק חופש הבחירה במזון מן הצומח, התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) (תיקון – סימון ביצים), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת יעל גרמן; הצעת חוק להטבת נזקים והשבת עלויות טיפול רפואי בשל שימוש בטבק, התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת יעל גרמן; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – תוספת קבועה לסל שירותי הבריאות לעדכון טכנולוגיות רפואיות חדשות, תרופות, מכשור ושיטות טיפול), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת יזהר שי; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – תוספת קבועה לסל שירותי הבריאות לעדכון טכנולוגיות רפואיות חדשות, תרופות, מכשור ושיטות טיפול), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת קרן ברק; הצעת חוק הפעלת תחבורה ציבורית ביום המנוחה השבועי, התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת תמר זנדברג, ניצן הורוביץ, סתיו שפיר, יאיר גולן ואילן גילאון; הצעת חוק זכויות לעובד עצמאי, התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עפר שלח ורם שפע; הצעת חוק הפעלת תחבורה ציבורית ביום המנוחה השבועי, התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק החזר גביית יתר (תיקוני חקיקה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני, אורי מקלב ויעקב טסלר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – קצבת אזרח ותיק ראויה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק להגבלת שכר טרחת כונסי נכסים (תיקוני חקיקה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת משה ארבל, ינון אזולאי ומיכאל מלכיאלי; הצעת חוק החזר גביית יתר (תיקוני חקיקה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עפר שלח ומיקי לוי; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – רפואת ילדים דחופה בפריפריה בשעות הלילה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת חילי טרופר ומשה ארבל; הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון – ביטול האיסור על מתן אשרה ורישיון ישיבה לקורא לחרם על ישראל), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק הטבות לניצולי שואה (תיקון – מענק שנתי למקבלי קצבאות מחוץ לארץ), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת אלעזר שטרן; הצעת חוק השמות (תיקון – בחירה או שינוי שם), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק הענקת אזרחות כבוד לחללי מלחמת הקוממיות (תיקון – הענקת אזרחות ישראלית), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת אלעזר שטרן; הצעת חוק להסדרת הפיקוח על כלבים (תיקון – קנס מוגדל בשל כלב משוטט שאינו מסורס או מעוקר), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – גמלת אבל), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת משה ארבל, ינון אזולאי ומיכאל מלכיאלי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – גמלת אבל), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – אחריות מנהל כללי ונושא משרה בשל הפרת הוראות החוק), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת מירב כהן ודוד ביטן; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (השבת הסמכות למועצת העירייה לעניין חוקי עזר בדבר פתיחתם וסגירתם של עסקים בימי מנוחה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק דמי מחלה (תיקון – הצהרת מחלה), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים (החזקה או שימוש לצריכה עצמית של סם מסוג קנבוס או שרף של קנבוס), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון – ועדה ציבורית לבחינת הצהרות ההון של חברי הכנסת), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת אלעזר שטרן; הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – קבלת סעיף בחוק-יסוד שדרוש לביטולו או לשינויו רוב מיוחס), מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – מניין חברי הכנסת במליאה), מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – היעדרות בשל אשפוז ילד), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת משה ארבל, ינון אזולאי ומיכאל מלכיאלי; הצעת חוק יישוב סכסוכי עבודה (תיקון – סכסוך עבודה פוליטי), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (השוואת תנאים בין שכיר לעצמאי בחיסכון ארוך טווח), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת משה ארבל, מיכאל מלכיאלי וינון אזולאי; הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון – רישום הורה נוסף), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון-שירותי בריאות נוספים לשוהים במוסדות לילדים ונוער בסיכון), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת דסטה גדי יברקן; הצעת חוק מכר סיטונאי חקלאי, התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק הגנת השכר (תיקון – פיצויי פיטורים בזמן אמת), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת משה ארבל, מיכאל מלכיאלי וינון אזולאי; הצעת חוק הדיינים (תיקון – כשירות דיינים), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת אלעזר שטרן; הצעת חוק לתיקון פקודת תעריף המכס והפטורים (העלאת רף הפטור ממכס על חפצים ל-400 דולר), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת אלעזר שטרן; הצעת חוק עקרונות לפדיון שבויים ונעדרים, התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת אלעזר שטרן; הצעת חוק משק החשמל (תיקון – איסור ניתוק חשמל), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת משה ארבל, מיכאל מלכיאלי וינון אזולאי; הצעת חוק משק החשמל (תיקון – איסור ניתוק חשמל), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור ממס על תשר), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון (תיקון – איסור עישון במקומות ציבוריים פתוחים), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק לתיקון פקודת מיסי העירייה ומיסי הממשלה (פטורין) (החלת חובת תשלום ארנונה על נכסי ממשלה המצויים באזור), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת משה ארבל, מיכאל מלכיאלי וינון אזולאי; הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון – חובת גילוי של מסחר בניירות ערך לחבר בוועדת הכספים או הכלכלה של הכנסת), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת אילן גילאון; הצעת חוק הדיור המוגן (תיקון – קבלת דייר הזקוק לסיוע), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת אלעזר שטרן; הצעת חוק רשות מקרקעי ישראל (תיקון – העדפת בני המקום בשיווק קרקעות), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת אלעזר שטרן; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הגבלת כהונת ראש הממשלה), מאת חברי הכנסת בנימין גנץ, יאיר לפיד, משה יעלון, גבי אשכנזי, אבי ניסנקורן, מאיר כהן, מיקי חיימוביץ', עפר שלח, יועז הנדל, אורנה ברביבאי, מיכאל מרדכי ביטון, חילי טרופר, יעל גרמן, צבי האוזר, אורית פרקש הכהן, קארין אלהרר, מירב כהן, יואל רזבוזוב, אסף זמיר, יזהר שי, אלעזר שטרן, מיקי לוי, עומר ינקלביץ', פנינה תמנו, ע'דיר כמאל מריח, רם בן ברק, אלון שוסטר, יואב סגלוביץ', רם שפע, בועז טופורובסקי, אורלי פרומן, איתן גינזבורג ודסטה גדי יברקן; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הגבלת כהונת ראש הממשלה לשתי תקופות כהונה רצופות), מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הגבלת כהונת ראש הממשלה לשתי תקופות כהונה רצופות), מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק ברית הזוגיות האזרחית, התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת יאיר לפיד ויעל גרמן; הצעת חוק לקביעת מעמדם של בני זוג שבאו בהסכם הזוגיות, התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת אביגדור ליברמן, עודד פורר, יוליה מלינובסקי, יבגני סובה, אלי אבידר, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – חובת מינוי ממלא מקום ראש הממשלה), מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – חובת מינוי ממלא מקום ראש הממשלה), מאת חברי הכנסת אלעזר שטרן, בנימין גנץ, יאיר לפיד, משה יעלון, גבי אשכנזי, יואב סגלוביץ', יזהר שי, יעל גרמן, רם שפע, אלון שוסטר, ע'דיר כמאל מריח, רם בן ברק, יועז הנדל, אבי ניסנקורן, פנינה תמנו, מאיר כהן, חילי טרופר, מיכאל מרדכי ביטון, אורנה ברביבאי, עפר שלח, מיקי חיימוביץ', קארין אלהרר, מירב כהן, יואל רזבוזוב, אסף זמיר, מיקי לוי, עומר ינקלביץ', דסטה גדי יברקן, איתן גינזבורג ואורלי פרומן; הצעת חוק הכרה ברצח העם הארמני וציון יום זיכרון, התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק יום לציון רצח העם הארמני, התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון (תיקון – ייעול האכיפה), התש"ף–2019, מאת חברות הכנסת יעל גרמן ומיקי חיימוביץ'; הצעת חוק איסור הפליה מחמת משקל (תיקוני חקיקה), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק יישוב סכסוכי עבודה (תיקון – בוררות חובה בשירותים חיוניים), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק יום לציון רצח העם הארמני, התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק יום לציון רצח העם הארמני, התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת יאיר לפיד; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – חדרי הנקה בבניינים ציבוריים), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק איסור רוכלות רוחנית במוסדות חינוך ובקרבתם, התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור משלוחים חיים לשחיטה), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק הכשרות לאנשי מקצוע בנושא זיהוי ודיווח על התעללות בילדים, התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עומר ינקלביץ', דסטה גדי יברקן, קטי קטרין שטרית ואורלי פרומן; הצעת חוק המוזיאונים (תיקון – מוזיאונים להנצחה והנחלה של זכר השואה והגבורה), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור משלוחים חיים לשחיטה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת סתיו שפיר, ניצן הורוביץ, אילן גילאון, תמר זנדברג ויאיר גולן; הצעת חוק להסדרת הפיקוח על כלבים (תיקון – איסור המתת כלבים בריאים), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור משלוחים חיים לשחיטה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת מיקי חיימוביץ', אלי אבידר, אבי ניסנקורן, יעל גרמן וחילי טרופר; הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור משלוחים חיים לשחיטה), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – הגדרת אלמן ושכול), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תוספת קצבה לנכים מונשמים), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת משה ארבל, ינון אזולאי ומיכאל מלכיאלי; הצעת חוק הטבות לניצולי שואה (תיקון – הטבות לניצולים שעלו לאחר שנת 1953), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת אלעזר שטרן; הצעת חוק עובדים זרים (תיקון – ביטול הצורך בהיתר להעסקת עובד זר מומחה לתקופה קצרה), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור משלוחים חיים לשחיטה), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק העונשין (תיקון – אחראי על קטין או חסר ישע לעניין חובת הדיווח), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון – אי חובת ציון שם הורה בתעודת זהות), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק לתיקון פקודת העדה הדתית (המרה) (גיור על ידי רב מקומי), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת אלעזר שטרן; הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון – בחירת רבני עיר), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת אלעזר שטרן; הצעת חוק המאבק בשחיתות הציבורית (הרשעה בעבירה שיש עימה קלון) (תיקוני חקיקה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת יאיר לפיד, בנימין גנץ, משה יעלון, גבי אשכנזי, אבי ניסנקורן, מאיר כהן, מיקי חיימוביץ', עפר שלח, יועז הנדל, אורנה ברביבאי, מיכאל מרדכי ביטון, חילי טרופר, יעל גרמן, צבי האוזר, אורית פרקש הכהן, קארין אלהרר, מירב כהן, יואל רזבוזוב, אסף זמיר, יזהר שי, אלעזר שטרן, מיקי לוי, עומר ינקלביץ', פנינה תמנו, ע'דיר כמאל מריח, רם בן ברק, אלון שוסטר, יואב סגלוביץ', רם שפע, אורלי פרומן, איתן גינזבורג ודסטה גדי יברקן; הצעת חוק תרומת ביציות (תיקון – תרומת ביציות בין בנות זוג), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון – ביטול אגרות רישום לנישואין), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת אלעזר שטרן; הצעת חוק סדרי השלטון והמשפט (ביטול החלת המשפט, השיפוט והמינהל) (תיקון – יום משאל עם – יום שבתון), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת אלעזר שטרן; הצעת חוק הטבות לניצולי שואה (תיקון – הגדלת מענק שנתי), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק קביעת הזמן (תיקון – ביטול שעון חורף), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק איסור הונאה בכשרות (תיקון – כשרות בלבד ובית אוכל הפתוח בשבת), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת אלעזר שטרן; הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – קביעת מועד למתן פסק דין בערעור בתביעת קשיש), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת אלעזר שטרן; הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – זכות קטין לקשר עם הורי הוריו), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת אילן גילאון; הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – תשלום שכר והוצאות של אפוטרופוס מאוצר המדינה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת משה ארבל, ינון אזולאי ומיכאל מלכיאלי; הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון – ביטול סעיף המין בתעודת הזהות), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון – כשירות רב ראשי והרכב האספה הבוחרת), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת אלעזר שטרן; הצעת חוק השוואת תשלומים לחיילים בודדים ילידי ישראל וחיילים בודדים שנולדו מחוץ לישראל, התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק איסור הונאה בכשרות (תיקון – קיצור משך זמן ההחלטה בערעור), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת אלעזר שטרן; הצעת חוק משק החשמל (תיקון – מניעה של הפסקת אספקת חשמל לצרכן נזקק), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת אילן גילאון; הצעת חוק העונשין (תיקון – הגנה עצמית בנסיבות של אלימות במשפחה), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון – עסק של אבזרי מין), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק כהונתם של ראשי גופים ביטחוניים, התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת אלעזר שטרן; הצעת חוק כהונתם של ראשי גופים ביטחוניים, התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הפסקת כהונה של ראש הממשלה או שר מחמת הגשת כתב אישום), מאת חברי הכנסת משה יעלון, בנימין גנץ, יאיר לפיד, גבי אשכנזי, אבי ניסנקורן, מאיר כהן, מיקי חיימוביץ', עפר שלח, יועז הנדל, אורנה ברביבאי, מיכאל מרדכי ביטון, חילי טרופר, יעל גרמן, צבי האוזר, אורית פרקש הכהן, קארין אלהרר, מירב כהן, יואל רזבוזוב, אסף זמיר, יזהר שי, אלעזר שטרן, מיקי לוי, עומר ינקלביץ', פנינה תמנו, ע'דיר כמאל מריח, רם בן ברק, אלון שוסטר, יואב סגלוביץ', רם שפע, בועז טופורובסקי, אורלי פרומן, איתן גינזבורג ודסטה גדי יברקן; הצעת חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה) (תיקון – הגברת השקיפות בעניין הפרשות לפנסיה), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון – דין משמעתי לרבני ערים), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת אלעזר שטרן; הצעת חוק בתי קברות צבאיים (תיקון – חיילים זכאי חוק השבות), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת אלעזר שטרן; הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – היעדרות בשל מחלת ילדו של בן זוג), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת יעל גרמן; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הפסקת כהונת ראש הממשלה או שר עקב הגשת כתב אישום), מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – עבודה מועדפת בתחום החינוך), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת חילי טרופר וקטי קטרין שטרית; הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון – שימוש בעודפי תקציב הכנסת) (הוראת שעה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת משה גפני, מכלוף מיקי זוהר ומיקי לוי. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה למזכירת הכנסת. << נושא >> נאומים בני דקה << נושא >> << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנאומים בני דקה. אני מבקש להצביע על מנת להירשם. בבקשה, חבר הכנסת טיבי, תפתח בבקשה את הנאומים היום. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, לפני כמה ימים שוב תג מחיר בכפר עכברה בצפון. זו לא הפעם הראשונה – התנכלות לתושבי עכברה פעם אחר פעם, פגיעה ברכוש, במכוניות וכדומה. אי-אפשר שהדבר הזה יימשך פעם אחר פעם אחר פעם והאחראים לביצוע פשע השנאה הגזעני הזה לא ייתפסו. ולכן אנחנו שוב דורשים שהמשטרה תעשה יותר כדי להעמיד לדין את האחראים להסתה הגזענית הזאת נגד תושבי עכברה. אדוני היושב-ראש, כולנו ראינו את הסרטון שבו שוטרי מג"ב יורים בגב של פועל פלסטיני שניסה להיכנס כדי לחפש עבודה, כדור גומי. הוא נפגע, אגב, פגיעה לא קלה. מח"ש עדיין חוקרת, מעל שנה וחצי. והטענה הנוראית היא שהם לא הצליחו לגבות ממנו עדות כי לא מצאו אותו. תאר לעצמך, היפותטית, חבר הכנסת גולן, שהמצב היה הפוך, שהוא היה יורה כדור גומי לעבר השוטרים. הם היו מחכים שנה וחצי כדי למצוא אותו? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת טיבי. חבר הכנסת יועז הנדל, בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת שחאדה. איפה הוא? איננו. קורה. חבר הכנסת שחאדה, בבקשה, זכית. << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לצערי אנחנו עוד פעם נאלצים לדבר על נושא האלימות והפשיעה בחברה הערבית. כנראה שצריך להדגיש כל פעם מחדש שביטחון אישי וביטחון קולקטיבי הם זכות יסוד, זכות של כל אזרח במדינה, זכות שהמשטרה – אמורה להגן על כל האזרחים. אנחנו היינו עדים גם בשבוע האחרון לעוד מקרי אלימות ומקרי רצח שהיו בחברה הערבית, ואנחנו מקיימים מול משרד ראש הממשלה כאן בירושלים אוהל מחאה, עם שביתת רעב של ועדת המעקב העליונה של האזרחים הערבים בישראל והרשימה המשותפת והרשויות המקומיות. עוד פעם, צריך להדגיש שטיפול באלימות, בפשיעה, פירושו טיפול כללי – פיתוח, ושינוי יסודי בקרב החברה הערבית. כי מקורות האלימות והפשע מגוונים – לא רק סכסוכים או ארגוני פשיעה; לפעמים מסיבות פשוטות ושטותיות נגרמים מקרי רצח ואלימות. אנחנו דורשים מהממשלה שתבוא, אם תבוא בתקופה הקרובה, תוכנית פעולה וטיפול יסודי בפשיעה בחברה הערבית. זה כולל, עוד פעם, פיתוח כלכלי, טיפול ברשויות המקומיות, תקציבים, תוכנית מיוחדת במערכת החינוך, תוכנית דיור ומרחב ציבורי בחברה הערבית. כל הגורמים הללו משפיעים על פשיעה, וזו דרישתנו המרכזית. נמשיך לעקוב ולפעול ולדרוש עד אשר הממשלה תחליט ותיישם את התוכנית הזאת. תודה רבה. ואנחנו מצפים לתמיכה מכל חברי הבית. תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת שחאדה. חבר הכנסת איציק שמולי, בבקשה, אדוני. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אגב, אדוני, אני שכחתי להגיד מה הכותרת של הנאום שלי: מג"ב ירו בגב. שכחתי. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חבר הכנסת איציק שמולי, בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת סעיד אלחרומי. << דובר >> איציק שמולי (העבודה-גשר): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה לברך את ראש הממשלה, שהיום המטוס שלו אולי המריא לטיסת בכורה אבל השירותים החברתיים במדינת ישראל הולכים ושוקעים ומתמוטטים. הפעם הזו אני אנצל גם את העובדה שיושב-ראש ועדת החוץ והביטחון פה ואבקש את יושב-ראש הוועדה לקיים דיון דחוף אצלו בנושא של אי-תמיכה או אי-העברת שכר למרכזי חוסן בדרום. שלושה חודשים הילדים בלי טיפול. מי שאמור לטפל בחרדה של הילדים בגלל המצב הבלתי-אפשרי שם לא מקבל משכורות. הם עובדים שם על בסיס הרוח ההתנדבותית. ועל אותו משקל – מה שקורה במערכת הבריאות, אדוני היושב-ראש. היום הייתה פה בדיחה שכולה על חשבון הציבור: החליטה ועדת הכספים להעביר 40 מיליון שקל סיוע חירום למערכת הבריאות לטיפול בעומסים במיון, במחלקות, להיערכות מיוחדת לחורף. זה אפילו לא מתחיל לדגדג את מה שהמערכת הזו צריכה. זה כמו חצי כדור אקמול לחולה סופני. ולא זו אף זו, אדוני היושב-ראש – ובזה אסיים – שכחו לעדכן את כל הנוכחים שלא רק שהסכום הפעוט הזה לא יספיק לכלום, בדרך עומדת להגיע הצעה לחיתוך תקציבי במשרד הבריאות בגובה 270 מיליון שקל. זה דבר שהוא מוטרף לחלוטין. אפשר וצריך לטפל בבעיות החברתיות הללו, למרות המצב הפוליטי הנוכחי. תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. אדוני גם הגיש שאילתה דחופה, למיטב זיכרוני, על מרכזי חוסן, ואפילו אישרתי אותה. אז ביום רביעי נשמע את התשובה. חבר הכנסת סעיד אלחרומי, בבקשה, אדוני. אחריו – חברת הכנסת עומר ינקלביץ'. << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, זה היום השני ששובתים אלפי תלמידי גן בתחום המועצה האזורית אל-קסום בדרום, בכפרים אום בטין וביר אל-משאש, ביר אל-חמאם ואל-פורעה, משום מה, בגלל סכסוך כספי בין המועצה לבין משרד החינוך. בתחילת שנת הלימודים הייתה שביתה של 20,000 תלמידים בערך שבוע או עשרה ימים עד שמשרד החינוך הכיר בצורך לפצות את המועצה ולשלם לה את החוסרים בתקציב. לצערי הרב הנושא הביורוקרטי נמשך עוד ועוד, והתלמידים מאתמול כבר בבית. אני קורא לשר החינוך הרב פרץ ולמנכ"ל משרד החינוך אבואב להיכנס בעובי הקורה וללחוץ כמה שיותר שהסוגיה הזאת תיפתר בהקדם האפשרי והילדים יחזרו לספסל הלימודים. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת סעיד אלחרומי. חברת הכנסת עומר ינקלביץ', בבקשה, גברתי. אחריה – חבר הכנסת עופר כסיף. << דובר >> עומר ינקלביץ' (כחול לבן): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, לפני עשרה ימים נמצאה מרים פרץ, נערה בת 17 בלבד, כשהיא ללא רוח חיים. היא נפטרה משימוש בסמים קשים וגופתה נמצאה בביתו של גבר כבן 55 בבית צפאפא. הטרגדיה הזו הייתה ידועה מראש – הרווחה ידעה, המשטרה ידעה, בית המשפט ידע, האם צעקה, זעקה והתחננה בעבור מסגרת שתיתן לילדה שלה מענה הולם. היא בכתה. היא בכתה ואמרה שמדובר פה בפיקוח נפש, אבל למדינת ישראל לא היה מקום בעבורה. וכעת לכולם יש הסברים ותירוצים מדוע הם בסדר. משרד הרווחה, משרד החינוך, משטרת ישראל, בתי המשפט – אף אחד לא אחראי ואף אחד אינו אשם. מאות ילדים כאלה מסתובבים ברחובות ללא מענה וללא טיפול הולם. אולי כעת המוות המזעזע והמיותר הזה יגרום לנו לשנות את השיטה. במקום להעלות אין-סוף תירוצים, הגיע הזמן לתת מענה לילדים ולנוער שלנו, לייצר מסגרות הולמות ולצמצם את זמני ההמתנה לקליטה במוסדות הקיימים. תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חברת הכנסת ינקלביץ'. חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה, אדוני, ואחריו – חברת הכנסת יעל גרמן. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, חבריי להנהגת הציבור הערבי שובתים זה היום השני מול משרד ראש הממשלה במחאה על טיפול המדינה באלימות ובפשיעה בחברה הערבית. משבר הפשיעה והאלימות לא היה איתנו תמיד; בעשור האחרון חווינו צונאמי של אלימות וצונאמי של הרג. אני פוגש עוד ועוד אזרחים ערבים שמספרים איך לפני עשור לא הכירו אלימות ביישוב שלהם, והיום יש ברחוב פשע מאורגן, פרוטקשן וירי. אבל הצונאמי הזה הוא לא תופעת טבע, הוא תוצאה של מדיניות אפליה והזנחה. היכן שהערבים לא מקבלים משכנתה – שם יפרח שוק אפור. איפה שאין תעסוקה – שם יעסקו בפשע. איפה שמבריחים נשק מהמשטרה ומהצבא – שם הוא יגיע לעבריינים. עשור נתניהו היה מתנה לפשע המאורגן בחברה הערבית, מתנה שגבתה את חייהם של כמעט 80 בני אדם השנה, ולצערי המספר הזה גדל. אני קורא לכל חברות וחברי הכנסת להצטרף אלינו בדרישתנו למהלכים משמעותיים שיבלמו כבר עכשיו את המשבר, שכרגע רק הולך ומחריף. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת כסיף. חברת הכנסת יעל גרמן, בבקשה, גברתי, ואחריה – חבר הכנסת מתן כהנא. << דובר >> יעל גרמן (כחול לבן): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. חבריי וחברותיי חברות הכנסת, אתמול נרצחה אסתר אהרונוביץ', בת 70, ממושב תלמי אליהו. האישה ה-13 שנרצחה השנה. אני רוצה לקרוא את שמות כל הנרצחות: לילי פרג, בת 54, ופרחיה סרוסי, בת 63, שנרצחו במנדוסה שבארגנטינה; איה מסארווה, בת 23, מבאקה אל-גרבייה; סיואר קבלאוי, בת 20, מאום אל-פחם; דיאנה אבו קטיפאן, בת 18, מלוד; סוזאן ותד, בת 39, מבאקה אל-גרבייה; נג'לאא אלעמורי, בת 19, מלוד; ויויאן קמינסקי, בת 65, מלוד; זינאב מחאמיד, בת 83, מאום אל-פחם; אלמונית, בת 60, מבני ברק; אמינה יאסין, בת 35, מהמועצה המקומית ג'דידה-מכר; מיכל סלה, בת 32, ממוצא; והאחרונה שנרצחה, כאמור – אסתר אהרונוביץ'. היום העבירו סוף-סוף את התקציבים שהיו אמורים לעבור כבר לפני שלוש שנים לתוכנית למניעת אלימות במשפחה. אני מאוד מקווה שבמיידית יתחילו במשרדי הממשלה לפעול כדי למנוע את הרצח הבא. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לחברת הכנסת גרמן. חבר הכנסת מתן כהנא, בבקשה, אדוני, ואחריו – חברת הכנסת קרן ברק. << דובר >> מתן כהנא (הימין החדש): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ועד עובדי רשות האכיפה והגבייה כבר משבית במשך שבועיים את הרשות. הממונה על השכר באוצר הציע להם הסכם חדש, שגם בחלומות הכי ורודים שלהם הם לא היו יכולים לקבל. דרישת האוצר בתמורה היא חמש שנים ללא שביתות והסכמה לא להתנגד לשינויים בנוהלי עבודה. מסתבר שמי שמונע את הפסקת השביתה זה ההסתדרות, שפשוט מפחדת לאבד את הכוח שלה. הנפגעים מהשביתה הזו הם למשל נשים חד-הוריות גרושות, שלא מצליחות לקבל את דמי המזונות שלהן, עובדים עם משכורות נמוכות שיש להם עיקולים על המשכורת, שלא מצליחים לטפל בעיקולים האלה, ועוד. אז לכל מי שחושב שההסתדרות מגינה על החלשים, אני מציע לחשוב על זה שוב. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לחבר הכנסת מתן כהנא. חברת הכנסת קרן ברק, בבקשה, גברתי. אחריה – חבר הכנסת יואב סגלוביץ'. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> קודם כול, אני רק רוצה להזכיר שוב את השם של אסתר אהרונוביץ', הקורבן ה-13 של רצח בתוך המשפחה. אבל לא על זה רציתי לדבר. אני גרה בתל אביב. ליד הבית שלי – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> את גם גרה שם? << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מתגוררת כבר 26 שנה באותו אזור. ליד הבית שלי במשך 18 שנים היה בית קפה שהפך להיות ממש מוסד תל אביבי ונקרא Movieing/DVD. בהתחלה היה שם למעלה – עוד היינו שוכרים קלטות ו-DVD כשעוד לא היו כבלים. הייתה קומה אחת עם בית קפה, ובקומה שנייה השכרות DVD. עם השנים, כשכבר הפסיק ה-DVD, בעצם המקום הפך להיות בית קפה שלם. בקומה העליונה היה ממש WeWork, ישבו שם, והיא הייתה מלאה באנשים שישבו ועבדו על לפטופים. ביום חמישי האחרון ה-DVD נסגר, אחרי 18 שנה. מקום שעבד 24/7. הוא היה פתוח עוד כשהייתי לוקחת את הבן שלי לבית הספר בבוקר, קונה קפה; וכשהייתי חוזרת בלילה אחרי כל האירועים, 01:00, 02:00 – אצלנו בליכוד יש אירועים עד מאוחר בלילה – עדיין מלא. המקום, שהיה פתוח 24/7, מלא עד אפס מקום, נאלץ לסגור השבוע את דלתותיו. אני שואלת: מה אנחנו יכולים לעשות? אני כולי צער שזה קרה לפני שנבחרתי לכנסת, כי אני כאן – אני גם אמרתי לבעלים של המקום – בדיוק בשביל הדברים האלה. לא יכול להיות שמקום כל כך הומה מאדם, כל כך מצליח, נאלץ לסגור את דלתותיו. מה זה אומר על שאר המקומות הפחות-מצליחים? זה מצבור של כל כך הרבה קשיחות ורגולציה, ומצב שבו המדינה פחות שמה לב לפרטים הקטנים. עוד חוק ועוד חקיקה, הכול למען ציבור מסוים, אבל זה פוגע בציבור אחר, שאלה העסקים הקטנים. בית קפה, מבחינתי, שייך למגזר העסקים הקטנים. מגזר העסקים הקטנים הוא מנוע הצמיחה הגדול ביותר של מדינת ישראל, ועליו אנחנו צריכים לתת את הדעת. כשנותנים קנס, היטל – אני קוראת לו קנס – של 20% על עובדים אריתריאים, וצריך לשלם את זה רטרואקטיבית, שש שנים אחורה, אין גוף שיכול לעמוד בנטל הזה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> שש שנים אחורה, 20% מס. כשמעלים את השכירות בכל שנה עוד יותר אי-אפשר לעמוד בזה. אני כאן, ואני חושבת שכולם צריכים להירתם בדיוק בשביל המקרים האלה, כדי שעוד Movieing כזה לא ייסגר. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חברת הכנסת קרן ברק. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה, אדוני, ואחריו – חברת הכנסת מיקי חיימוביץ'. << דובר >> יואב סגלוביץ' (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אמש נרצחה אסתר אהרונוביץ'. ב-2014 היה צוות שהכין תוכנית. ב-2017 הממשלה, הממשלה הזאת, שגם יובל שטייניץ חבר בה, קיבלה החלטה לממש את התוכנית. ב-2018, אחרי אירוע קשה, הגיע ראש הממשלה בנימין נתניהו לפה, לירושלים, ואמר: אני אחראי, אני אטפל. הוא לרגע התבלבל: יושב-ראש הוועדה לענייני אלימות הוא השר ארדן, אבל לא נורא. זה היה ב-2018. אנחנו ב-2019. בשבוע שעבר חבר הכנסת מרגי, חבר הכנסת טיבי ואנוכי הגשנו הצעה דחופה לסדר-היום. עמד פה השר גלעד ארדן ואמר: אנחנו מטפלים. אז היום הועברו 20 מיליון ש"ח מתוך 50 מיליון שצריכים לעבור בתוכנית של 250. קיבלנו עכשיו את הרשימה של מה שעבר עד עכשיו. זה מראה מהם סדרי העדיפויות האמיתיים. אלימות כנגד נשים אינה בתוכם. זה עלה היום כי אתמול היה רצח, ואני שואל: מה יהיה מחר? אז אני פונה מפה לשר העבודה והרווחה, שקוראים לו גם ראש הממשלה בנימין נתניהו: שיתפנה מעיסוקיו האחרים המאוד-מאוד חשובים ויטפל במה שצריך לטפל. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת סגלוביץ'. חברת הכנסת מיקי חיימוביץ', בבקשה, גברתי. אחריה – חבר הכנסת עמר בר לב. << דובר >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, אני רוצה לדבר על משהו שמוגדר כחד-פעמי אבל האמת היא שהוא נצחי ובלתי מתכלה. אני מדברת על הפלסטיק החד-פעמי, שהפך למכת מדינה. ישראל נמצאת במקום הראשון בעולם – יש לנו שיא עולמי בצריכת כלים חד-פעמיים לנפש, 4 מיליארד בשנה. זה בלתי נתפס המספר הזה. לאחרונה אנחנו מוצפים בגל של הודעות משמחות על עוד ועוד רשויות מקומיות שמכריזות על הוצאת הכלים החד-פעמיים מגני הילדים ומבתי הספר, עם המצטרפת האחרונה והחשובה – תל אביב. זה טוב וחשוב שהרשויות המקומיות מתעוררות, במיוחד כשהשלטון ישן. לכן הגיע הזמן שגם אנחנו כאן בכנסת נפעל למען הסביבה, נקשיב לקולות העולים מן השטח ונקדם חקיקה בנושא שתגביל את הצריכה של החד-פעמיים. סקר שנערך לאחרונה מראה שרוב הציבור תומך במהלך כזה, בחקיקה כזאת – 57%. זה יהיה קצת קשה במציאות הפוליטית הקרובה, אני יודעת, ולכן אני קוראת לך, אדוני יושב-ראש הכנסת יולי אדלשטיין: קדם עוד שלב ביוזמה החשובה של כנסת ירוקה והוצא את הכלים החד-פעמיים מן הכנסת. גם אתם, חבריי חברי הכנסת, אנא תנו דוגמה אישית בלשכות שלכם ותוציאו את הכלים החד-פעמיים, למען ישראל ועולם טוב יותר. תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. אצלי בישיבות בלשכה כבר לא מחלקים כלים חד-פעמיים. בבקשה, חבר הכנסת עמר בר לב. אחריו – חבר הכנסת איתן גינזבורג. << דובר >> עמר בר לב (העבודה-גשר): << דובר >> אדוני היושב-ראש, הגזענות לא מפסיקה להרים את ראשה המכוער, והפעם בחסות רבנות העיר קריית גת, שדרשה מעובדי מפעל קייטרינג ממוצא אתיופי להוכיח את יהדותם למרות קביעתו ההלכתית של הרב עובדיה יוסף, זכר צדיק לברכה, שבימים אלה מציינים שש שנים לפטירתו, שאין לפקפק ביהדותם של יוצאי אתיופיה. למרות זאת, הרבנות בקריית גת מחליטה, ולא בפעם הראשונה, לעשות דין לעצמה ולפעול בצורה גזענית כנגד בני אדם, יהודים בני העדה האתיופית. אני רוצה לברך את מועצת הרבנות הראשית על החלטתה מהיום כי אסור לבצע הליך בירור יהדות לאדם בשל מוצאו או בשל צבע עורו. תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת בר לב. חבר הכנסת איתן גינזבורג, בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת בועז טופורובסקי. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, הבוקר נודע לנו על חקירה משטרתית בפרשת שחיתות שבה נחקרים ממש בשעות אלה עובדי מדינה, אנשי עסקים, עורכי דין ונבחרי ציבור בשלטון המקומי. הכותרות הן כמובן: שחיתות בשלטון המקומי. אני מגיע מהשלטון המקומי. כיהנתי כחבר מועצה, כיושב-ראש ועדת תכנון ובנייה, כסגן ראש עיר, כראש עירייה. אני מכיר היטב את הפעילות של ראשי רשויות מקומיות ושל עובדי השלטון המקומי ואני אומר לכם שמדובר באנשים שפועלים מתוך תחושה של שליחות אמיתית ומבצעים את העבודה שלהם ביושר. אז דווקא היום אני מבקש לומר שהשלטון המקומי הוא לא שלטון מושחת. זה לא אומר שאין במערכת, כמו כמעט בכל מערכת, כאלה שמועלים ושוברים את הנורמות. ראינו לצערנו מקרים כאלה גם בשלטון המקומי, אבל גם במשרדי ממשלה, ברשויות אכיפת החוק, ברשות המיסים, בבנקים, אפילו במשטרה ובצבא, לצערנו. המקרים האלו לא מעידים על הכלל ואסור לראות בהם כמייצגים את כלל המערכת, ולהכתים את כולה. צריך להילחם במעשי שחיתות ולא להרפות. ראוי שגם הפרשה הזאת תיחקר עד תום ושיועמד לדין מי שנמצא כחשוד מרכזי בדבר הזה, אבל חשוב וראוי לא פחות, דווקא היום, שנביע אמון, את האמון שלנו, באנשי השלטון המקומי ונחזק אותם. תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת גינזבורג. חבר הכנסת בועז טופורובסקי, אדוני, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת רם בן ברק. << דובר >> בועז טופורובסקי (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גם השבוע אני אקריא את שמות ההרוגים בשבוע שחלף בתאונות הדרכים: ביום שני האחרון, 28 באוקטובר, בערך באותה שעה שעמדתי כאן, באותו מקום, והקראתי את שמות ההרוגים, נהרג בתאונת אופנוע בנתיבי איילון יאיר כהן, בן 46, מחולון; ביום שלישי, 29 באוקטובר, נהרג ילד בן 12 לאחר שהתהפך עם הטרקטור שעליו נסע סמוך לכפר הבדואי ביר הדאג' שבנגב; ביום רביעי, 30 באוקטובר, נהרג רוכב אופנוע נוסף, בן 52, לאחר שהתנגש בעמוד סמוך לקיבוץ עין גב שבצפון; למוחרת, יום חמישי, 31 באוקטובר, שוב נהרג רוכב אופנוע, שי כהן, בן 26, גם הוא איבד שליטה והתנגש בעמוד סמוך לאצטדיון הכדורגל בראשון לציון; באותו היום בשעות הערב נהרג רוכב אופנוע נוסף, הרביעי ב-72 שעות, הוא נסע בכביש החוף, עלה על חתיכת פלסטיק, איבד שליטה, גם התנגש בעמוד, ונהרג. ב-2019, שעוד לא הסתיימה, נהרגו כבר 53 רוכבי אופנוע. 39 נהרגו ב-2018, וכבר אנחנו עם 53 ב-2019, וזה הולך ומחמיר, הולך ומחמיר. משרד התחבורה והגופים האמונים על בטיחות בדרכים חייבים להתמקד באופן עמוק ברוכבי אופנוע ובכלל ברוכבי הדו-גלגלי, וגם בנושא ציוד הבטיחות שהם לובשים והחובה ללבוש אותו, גם בכבישים, גם בתשתיות הדרך, בחינוך ובלימוד הנהיגה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (כחול לבן): << דובר_המשך >> בואו נפסיק את ההרג המיותר הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לחבר הכנסת טופורובסקי. חבר הכנסת רם בן ברק, בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת אלעזר שטרן. << דובר >> רם בן ברק (כחול לבן): << דובר >> אדוני – אני פונה לשר החקלאות – נתבשרנו היום כי אתה תומך בהצעתו של שר הכלכלה לביטול המכס והמכסות ליבוא חמאה למשך שישה חודשים. אדוני שר החקלאות, האם אתה מודע לעובדה שהמחסור בחמאה נובע מחוסר תקציב של מועצת החלב לייבוש חלב? להזכירך, היטל מועצת החלב ירד מ-4.7 אגורות ל-3.7 אגורות, מה שלאורך זמן גרם לחוסר תקציב ולא מאפשר שימוש בשומן, כי פינוי עודפי אבקת החלב הרזה יקר מדי. האם, אדוני, שקלת להחזיר את היטל מועצת החלב לקדמותו, מה שייצר השפעה קטנה ביותר על מחיר החלב ולא יגרום להפסדים לחקלאים הישראלים, ואספקה סדירה של חמאה במחיר מפוקח לכל עם ישראל? אדוני השר, אופן ההתנהלות הזה מוביל לייבוש מועצת החלב ולא מאפשר לה לבצע את תפקידה, קרי, אספקת חלב וחמאה באופן סדיר ובמחיר סביר לכלל ישראל. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת רם בן ברק. חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה, אדוני. אחריו – חברת הכנסת אורלי פרומן. << דובר >> אלעזר שטרן (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני רציתי קצת להרחיב את מה שחברי עמר בר לב אמר כאן על מה שקרה בקריית גת. אנחנו אומרים: שני חברים, או יוצאי אתיופיה, ואנחנו לא אומרים את השמות שלהם, בגלל שגם את אותו רב לא עניינו השמות שלהם – עניין אותו צבע העור שלהם. יש מה שנקרא בירורי היהדות. זה גוף שנועד לעזור לאנשים שיש איתם בעיות, או שאיבדו תעודות, או שאיפשהו בכספות בברית המועצות לשעבר יש תעודות שלא הגיעו – אז יביאו ויוכיחו את יהדותם. לצערי הרב, בהרבה יותר מדי מקרים הוא שולל יהדות מעולים חדשים, או אפילו מאנשים ותיקים. באשר לברכות לרבנות הראשית על זה שהזדרזה ואסרה – קודם כול, לצערי הרב רבנים בהרבה מקומות עושים מה שבא להם. הרבנות הראשית לא מהווה שום שוט. אנחנו מכירים רבנים, שבניגוד לעמדת הרבנים הראשיים – אני רק יכול להזכיר את הרב עמאר ואת הרב קוק מרחובות, שהרב קוק מרחובות, למרות מה שאמר הרב עמאר, לא הכיר בגיורים גם של הרב דרוקמן בדברים האלה. לכן, מי שאני רוצה לברך פה זה את בית המשפט העליון. הרבנות הראשית ידעה שביום חמישי הולך להיות דיון בג"ץ על האפליה הבלתי-נסבלת הזאת ולכן היא הזדרזה להגיד שהוציאה הנחיה. הלוואי שההנחיה הזאת תקודם, ואז בזכות אותם שני עובדים מסורים נתקדם כולנו, תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת אלעזר שטרן. חברת הכנסת אורלי פרומן, בבקשה, גברתי. אחריה – חבר הכנסת אלון שוסטר. << דובר >> אורלי פרומן (כחול לבן): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, התמונה של תהל בת החמש שוכבת על הרצפה קפואה מפחד בעת האזעקה בשדרות נחרתה בליבי, ואני מאמינה שגם בליבותיכם. המציאות הביטחונית מורכבת, וייקח זמן לעצב פתרון לטווח ארוך, אך הנזקים הנפשיים של תושבי עוטף עזה דורשים מענה מיידי. מרכזי החוסן משמעותיים ביותר בסיוע לתושבים כולם, ובעיקר לילדים ולבני הנוער שחרדות וטראומה הפכו לחלק בלתי נפרד מחייהם, אך עובדי מרכזים חשובים אלו לא מקבלים משכורת זה תקופה ארוכה. הייתכן? המדינה השתגעה? עד אנה מגיעות האטימות וחוסר הרגישות? על כולנו להקים קול צעקה גדולה. התושבים בעוטף ימשיכו לשלם את מחיר המצוקות הנפשיות עוד שנים רבות. מדינת ישראל זקוקה להנהגה אמיצה, נחושה ומקצועית, למען חיים נורמליים לתושבי עוטף ישראל. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חברת הכנסת פרומן. חבר הכנסת אלון שוסטר, בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת גדי יברקן. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן): << דובר >> נמשיך מהנקודה שאורלי סיימה בה. ביום שישי, ערב שבת, הצטרפתי לארוחת ערב של חבר'ה מקיבוץ מפלסים, הקיבוץ שלי, שהלכו בשביל ישראל, עבור ישראל. בשלהי הארוחה הביפרים, או האפליקציות רוטטות, הצבע האדום נשמע, והנחשים האדומים של כיפות ברזל עפים לשמיים ומתנגשים ברובן – פרט לאחת – של הרקטות של הרוע מעוטף עזה. בחבורה שהיינו היו שלושה או ארבעה ילדים בני 8 עד 12 – ילדה בת 8, ילד בן 10, נערה בת 13-12. שלושתם, ורק הם, אגב, הוכרעו נפשית על ידי הסיטואציה. היינו רחוק, ראינו את זה ממרחק של קילומטרים, בלב השקמה, ליד רוחמה. הילדה הצעירה מיררה בבכי, נצמדה לאבא שלה, הילד הקטן כנ"ל, והנערה דיברה על הכלב שנשאר במפלסים, אבל בעצם הלב שלה היה מרוסק. אשתי, שעוסקת בתחום הזה במרכזי החוסן, שהוזכרו, בשדרות, בשער הנגב, עשתה את מה שצריך לעשות. אחת הסיבות שבגללן אני מקווה שבני גנץ יצליח להקים ממשלה זה כדי שיהיה ברור שלצד העוצמה הצבאית, שהיא נחוצה כדי להכריע את הטרור, אנחנו נמשיך במורשתו של רבין, שהתחייב להפוך כל אבן כדי להרגיע את האזור, כדי לאפשר חיים נורמליים כאן במקום. זה ייעשה בכוח הנשק אבל זה ייעשה גם בחוכמה מדינית, בשיפור תשתיות, ביוזמות מדיניות דיפלומטיות, לטובתנו ולטובת הילדים ברצועת עזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת שוסטר. חבר הכנסת גדי יברקן – בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת מיכאל ביטון. << דובר >> דסטה (גדי) יברקן (כחול לבן): << דובר >> אדוני יושב-ראש הכנסת, חבריי חברי הכנסת, הנואמים לפניי דיברו על הגזענות בקריית גת, ברבנות הראשית, מיהו יהודי ומיהו לא יהודי. אני רוצה לאתגר את שני הרבנים הראשיים, הרב יוסף והרב לאו. אני מאתגר אותם מולי – מיהו יהודי – ואני מוכן לספור אישית שבעה דורות. אם הם סופרים שבעה דורות, אני אספור 14 דורות. אם הם יספרו 14 דורות, אני מוכן לספור 28 דורות. קודם כול, שהרבנות האורתודוקסית הקלאסית תפסיק להשתמש בשם נוצרי – אורתודוקסי, רפורמי או קונסרבטיבי – כשאני מציג את עצמי כישראל. ועל כן, אני לא יודע על איזה יהודים ויהדות אנחנו מדברים. עם ישראל חזר לארצו מכל קצוות העולם, ולהגיד היום: אתה פחות יהודי בגלל הצבע שלך, תוציא לי את הציצית שלך, גודל הכיפה שלך – אני חושב שאנחנו הולכים לאבדון. מה שקרה בקריית גת הוא קו אדום שכולנו כחברה צריכים להעמיד באמת לנגד עינינו ולהגיד לאן אנחנו הולכים מכאן. אני רוצה להגיד שהיום, עם כל הפרדוקס במה שאני הולך להגיד – היום זה שש שנים לפטירתו של הרב עובדיה יוסף, זיכרונו לברכה, היחיד שעמד כנגד כל הסחף הזה והחליט את מה שלנו היה ידוע מראש, שביתא ישראל הם ביתא ישראל, ואנחנו צריכים להילחם בגזענים קודם כול, ואחר כך בגזענות בחקיקה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לחבר כנסת יברקן. חבר הכנסת מיכאל ביטון, בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת יועז הנדל. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר >> כבוד היושב-ראש, בעיה גדולה ובקשה אישית ממך. הבעיה הגדולה זה שחלאס, נמאס להציג בכנסת כל יום עוד ארגון או עמותה או תוכנית שנפגעים כי הממשלה לא מתפקדת. אפשר לחשוב שמישהו פה סובל מעבודה קשה. אנחנו בתקופה כזאת של בחירות פעמיים, ואולי שלוש פעמים, אין עומס גדול על חברי הכנסת, כל שכן על הממשלה, וכל יומיים יש בעיה. היום לא נתנו תקציב שהשר הבטיח למסיבות חנוכה לילדים, 24 שקלים תשלומי רשות שהוא לקח על עצמו לספוג בוועדת חינוך קודמת. עמותות קורסות, עמותות של חינוך ורווחה וקהילה, ומתיישבים צעירים שעושים פרויקטים מדהימים מחכים לתוספת תקציב שניתנת כל שנה, והיא לא תינתן השנה. אז במקום שיטת שמיכת הטלאים והסלמי ושכל אחד יעלה פה על בעיה של 10 מיליון שקל, כבוד היושב-ראש, בואו נקבל החלטה והצעה לסדר-יום דחופה שכל שר בממשלת ישראל יעמוד במליאה ויגיד איך הוא מונע פגיעה בתוכניות ובסוגיות בשנים כאלה של בחירות, כשבשנת 2020 עדיין התקציב לא ברור והעמותות האלה לא יקבלו כסף אם אין תקציב ברור, תוספתי ומוגדר. בואו נבקש מהשרים, מכל אחד, להציג לנו תוכנית חירום למניעת פגיעה בעמותות ובגופים הקטנים. שר שרוצה תוספת תקציבית – הוא מגיע לוועדה, יש לו מפלגה; עמותה של חצי מיליון שקל, ש-100,000 שקל ממנה מתעסקים בילדים ונוער בסיכון, לא יודעת להגיע לוועדה ולא תקבל את התוספת. תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת ביטון. חבר הכנסת יועז הנדל, בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת עודד פורר. << דובר >> יועז הנדל (כחול לבן): << דובר >> תודה. אני מקווה שאני לא בניגוד עניינים. אני רוצה לדבר על נושא שקרוב לליבי – מילואימניקים. תראו, מה שמיכאל אמר זה מדויק. יש קושי עם הנוכחות שלנו ועם היכולת שלנו להרכיב ממשלה, של כולנו, ומדינת ישראל בתקופה זמנית כבר יותר מדי זמן, וכולנו צריכים לקחת על זה אחריות. אבל אחרי שזה נאמר, לא יכול להיות שקבוצה כמו המילואימניקים, שבסוף זה זן הולך ונכחד – אני לא יודע כמה מכם מכירים; גם הגנרלים שלנו, לדעתי, לא עשו הרבה מילואים אלא היו בסדיר – קבוצה כזאת, דווקא היא תיפגע. וזה לא משנה איך, וזה לא משנה מה הנסיבות, וזה לא משנה התהליך. אנחנו נמצאים עכשיו בתהליך שבו הקבוצה הזאת, דווקא היא, סובלת מפגיעה – פה בהוצאות נסיעה, שם מתהליך כזה ופה מתהליך אחר. הקבוצה הזאת, בעיניי, היא התמונה הכי טובה של ישראל היפה, ועל כולנו לטפח אותה ולדאוג לה, וזו קבוצה שהיא קודם כול סמל. בניגוד לנאומים שנשמעו לא מזמן באיזה ערב תמיכה בראש הממשלה, שמאלנים וימנים, דתיים וחילונים הולכים ביחד, וכתף אל כתף משרתים כדי להגן על המולדת. זה אי השפיות האחרון של מדינת ישראל. וכדי לקיים את אי השפיות הזה צריך קודם כול ערכים, אבל אחרי זה גם לדאוג לפרטים הקטנים. הפעם זה הוצאות נסיעה, בפעם הקודמת אלה היו תנאים אחרים, מחר זה טופס. זה התפקיד שלנו, ואין אחרים. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. תודה, חבר הכנסת יועז הנדל. חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה, אדוני. אחריו – אחרונת הדוברים, חברת הכנסת רויטל סויד. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בהמשך לדברים שתיארו פה, קצת ממה שעובר על תושבי הדרום בעקבות האזעקות החוזרות ונשנות, אני כן רוצה להעלות נושא אחד שהממשלה כן יכולה לפתור, ולפתור בקלות, בסופו של דבר. דיברה קודם חברתי קרן ברק על מצוקת המסעדות. יש מסעדות גם בעוטף עזה. כשנתנו את הפיצויים לבעלי העסקים בעוטף עזה החריגו את המסעדות והן לא קיבלו שום פיצוי. ניהלנו על זה כמה דיונים בוועדת הכספים. בסופו של דבר, לפני הבחירות ראש הממשלה ושר האוצר הוציאו איזשהו מתווה פיצויים, שלא אושר מסיבות כאלה או אחרות, וירד אחורה בגלל טעמים משפטיים או חוסר יכולת לשלוט במשרדי הממשלה. עברו הבחירות, נגמרו הבחירות, אפשר לתת את הפיצוי הזה לבעלי העסקים. צריך להבין, אדוני היושב-ראש, מסעדה סובלת לא רק מאזעקה שהיא אזעקת אמת אלא גם מאזעקת שווא. ערב שיש בו אזעקת שווא, באותו הרגע נגמר האירוע, אף אחד כבר לא מגיע למסעדה, כל מה שהוכן שם נזרק לפח. השכר למלצרים משולם ופדיון אין למסעדה הזו. אני פונה מכאן גם לראש הממשלה, גם לשר האוצר: תפעילו את הסמכות שלכם על פקידי הממשלה, ותעבירו פשוט את מה שאתם החלטתם שאתם רוצים להעביר, אותו קול קורא ששבוע או שבועיים לפני הבחירות היה חשוב לכם לפרסם אותו ולהגיד. הינה, אני אומר פה: לא תהיה פה מחלוקת של קואליציה–אופוזיציה, כל הבית הזה יתייצב מאחוריכם ואף אחד לא יגיד שזה פוליטי. את התקציב הזה שהקציתם לעניין, פשוט תעבירו. אנחנו נעשה את זה במסלול ירוק בוועדת הכספים, כמו שאומרים. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לחבר הכנסת פורר. חברת הכנסת רויטל סויד, בבקשה, גברתי. << דובר >> רויטל סויד (העבודה-גשר): << דובר >> אדוני היושב-ראש, השר, חבריי חברי הכנסת, כשקורה אירוע טרור, פיגוע, כולנו פה מזדעקים, מתלכדים, ובצדק. אבל כשנרצחת אישה, ואולי יש לומר עוד אישה – והיום זאת הייתה אסתר אהרונוביץ', זיכרונה לברכה – כולנו כואבים, זה ברור, אבל לא עושים את הדבר המתבקש שחובה עלינו לעשות: לקום ולראות שאנחנו נמצאים בטרור, טרור של אלימות נגד נשים. אין-ספור פעמים עמדתי פה ושם ובוועדות, ונאמתי על אלימות נגד נשים, על העובדה שצריך להפסיק את הטרור הזה ועל העובדה שיש תוכנית לאומית להתמודדות עם אלימות במשפחה והכסף לא עובר, ולא בגלל שזו ממשלת מעבר או בגלל שאנחנו בבחירות אלא פשוט בגלל שלא מעבירים את הכסף. אז הגיע הזמן לראות שעוד שבוע – כל שבוע אישה אחרת מתווספת למעגל הטרור הזה. אין פה ימין, אין פה שמאל, זה לא פוליטי. אני קוראת לראש הממשלה: כמו שאתה מכנס קבינט ברגעים קשים, כך תדאג להעביר את התקציב לתוכנית שכבר מזמן מונחת על השולחן. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לחברת הכנסת רויטל סויד. עד כאן נאומים בני דקה. << נושא >> נאומי בכורה של חברי הכנסת<< נושא >> << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אנחנו עוברים לנאומי בכורה. הראשון הוא חבר הכנסת יאיר גולן. בבקשה, אדוני. << דובר >> יאיר גולן (המחנה הדמוקרטי): << דובר >> אדוני יושב-ראש הכנסת, כנסת נכבדה, ככל עמיתיי חברי הכנסת החדשים אני עומד כאן נרגש ומלא בתחושת יראה ותודה על הזכות שניתנה לי להמשיך ולשרת את מדינת ישראל ואזרחיה, ועל הזכות לשאת בפניכם את נאומי הראשון. נא הרשו לי להציג את עצמי, קצת את קורותיי, ויותר מכך את עקרונותיי. נולדתי בראשון לציון, בן לאבי גרשון, עליו השלום, יליד גרמניה, אלוף משנה בחיל הקשר ותעשיין, ולאימי רחל, תיבדל לחיים ארוכים ובריאים, ילידת הארץ ומצאצאי העלייה הראשונה. התגייסתי לצנחנים ב-1980, ומאז ועד לסיום שירותי לחמתי בכל הגזרות. פיקדתי על פעולות ומבצעים, נפצעתי, אימנתי, חינכתי, ובכלל – לא חוויתי רגע דל אחד. כיום אני גר בראש העין, נשוי לרותי, אהבת נעוריי, אב לחמישה בנים נפלאים, ששניים מהם היו קצינים קרביים במבצע צוק איתן, ומקווה להיות לסבא במהלך כנסת זו. נקווה שזו סיבה נוספת להימנע מבחירות בטווח הזמן הקרוב. להלן פרטי תעודת הזהות הערכית שלי: ראשית, אני יהודי. אני יהודי, וביהדות שלי יש היסטוריה, ביהדות שלי יש מורשת, יש מוסר יהודי, ויש אפילו פולקלור יהודי. אין ביהדות שלי אמונה בהשגחה פרטית, אין ביהדות שלי קיום תרי"ג מצוות, ועם זאת, אני יהודי טוב – אני יהודי טוב שבזכות חייו כאן, במדינת ישראל, יכול לחוות חיים יהודיים מלאים, עשירים, מגוונים ובטוחים בעצמם. אין סכנת התבוללות ביהדות שלי, ואפילו אם ייקלטו כאן עוד כמה פיליפינים, נפאלים או גנאים היהדות שלי לא תאוים. היהדות שלי היא יהדות של ייעוד, ויהדות של תכלית, והיא אחת: להרבות טוב בארץ ולהוות לעולם מצפן מוסרי, כי זו בעיניי תכלית קיומו של עמנו עתיק הימים; זו יהדות של חמלה, סובלנות וסבלנות; יהדות של צדק, של שוויון ושל שלום; זו יהדות שאין בה שנאת הזר, אין בה התנשאות, אין בה הסתגרות, אין בה חוסר ביטחון ואין בה פסיביות של הגלות; זו יהדות גאה, בטוחה בעצמה, אינה חוששת מגיוון, אינה יראה את המחלוקת. אינה רדופה, וגם אינה רודפת; זו יהדות יוזמת ופועלת, עושה, לעיתים שוגה, אך לעולם מתקדמת. אני ציוני. אני מאמין בצורך המתמשך לקומם את העם היהודי בארצו המתחדשת ולקבץ נידחיו. אני מאמין כי ללא מורשתנו הכרוכה בארץ זו לא הייתה קמה מדינת ישראל. אני מאמין בזכותנו על כל הארץ, זכות שאינה תלויה בהסכמות של אחרים, זכות שאינה מותנית בהחלטות או"ם. אני מאמין במדינת ישראל שבה יש רוב יהודי מוצק, זכות שיבה ליהודים בלבד ושוויון אזרחי מלא לכל האזרחים, בלי הבדלי דת, גזע או מין. אני ציוני, ולכן נשבעתי ליטול את גורלי בידי, להיות פעיל, לא לשקוע בחידלון אונים, לא להסכין עם פטאליזם ולא להתרפק על העבר. בגלל היותי ציוני איני יכול להסכים עם רעיון הסיפוח של מיליוני פלסטינים – זה אסון המתרגש על פתחנו. את הארץ הזו, לצערי, יש לחלק, ולמעשה היא כבר מחולקת חלקית. בינינו לבין הפלסטינים חייב להיות גבול ברור. בעניין זה אל לנו להיות תלויים בהסכמות או ביוזמות חיצוניות. לעצמנו אנו חייבים להגדיר חזון, לקבוע קווי פעולה, ליטול יוזמה ולעשות, ונדרשת עשייה עצומה. ברמת הגולן – אוכלוסייה דלה; הנגב טרם הופרח; הפערים החברתיים הולכים ומתרחבים; משאבי הארץ מידלדלים; המוסר בירידה, כן, בירידה. הגניוס היהודי, אולי דווקא בגלל תקומתנו, בסכנה. אני קורא לאנשים הצעירים והנמרצים במדינתנו: חזרו לציונות, חזרו להגשמה. הובילו, הנהיגו, תיזמו ושנו. אתם, אתם אזרחי ישראל הצעירים, אתם חייבים לחולל את המהפכה הציונית החדשה. בעידן שבו מדינות בכל העולם המערבי מדממות ערכית עצמן לדעת, היו אתם לאלה הנותנים משמעות ותוכן לחיים בארצנו, ולמען כל תושביה. שלישית, אני אוהב חירות. איני יכול לדמיין עצמי חי חיים שאין בהם חירות. לא חזרנו לארצנו על מנת להיות בה עבדים. שעבוד היה לנו בשפע כשהיינו מפוזרים בין אומות העולם. מי שאוהב חירות חייב לאהוב את הדמוקרטיה, כי רק משטר דמוקרטי יכול להבטיח חירות. מי שאוהב את הדמוקרטיה צריך לדעת להילחם על קיומה, על ביטחונה ועל שגשוגה. דמוקרטיה משגשגת היכן שיש מעמד ביניים מבוסס ואיתן; דמוקרטיה משגשגת היכן שנשמר האיזון בין הרשויות; דמוקרטיה משגשגת היכן שמוסדות המדינה זוכים לכבוד והערכה בגין יושרם, הגינותם ועשייתם הנמרצת למען כל האזרחים וכל הקהילות; דמוקרטיה משגשגת היכן שהכרעת הרוב אינה הופכת לעריצות הרוב; ודמוקרטיה משגשגת היכן שזכויות האזרחים וחובותיהם מתמלאות בהתמדה. דמוקרטיה – לעולם מבוססת על הסכמה, וההסכמה ההתנדבותית הזו עושה את הדמוקרטיה לכה שברירית, כה קלה לרמיסה. על ההסכמה הזאת אנחנו חייבים להילחם, כי לעולם יהיו כוחות אנטי-דמוקרטיים, כוחות שוללי חירות, שיעשו שימוש בכלי הדמוקרטיה על מנת לקעקע אותה עצמה מתוכה, אם מסיבות של תועלת אישית, אם מסיבות של רווח פוליטי, אם מסיבות אידיאולוגיות, ואם ממה שנתפס כרוח הזמן, מעין אופנה בין-לאומית ממארת. כוחות כאלה קיימים כיום בקרבנו, ועלינו לשלב זרועות, להילחם על ההסכמות ולהיאבק בגורמים שוללי הדמוקרטיה, אם תאבי חירות אנחנו. לבסוף, אני לוחם. כל חיי הבוגרים הייתי לוחם. איני נרתע מקשיים, איני נבהל מכישלונות, איני חושש מנסיגות, איני מפחד מהלא-נודע, ואני נלחם על מנת לנצח. הייתי בכל המקומות הנכונים ללוחם בארבעת העשורים האחרונים. פיקדתי על רבבות, ופקודיי עדיי כי עשיתי זאת באמונה, במסירות, באומץ לב, ואם להיות לרגע לא צנוע, אף בכישרון לא מבוטל – אני בהחלט גאה על כך. היום יש כאלה העושים הכול על מנת להשמיצני, ואני אומר להם: לא תצליחו. אני מביא עימי יושר ואמת של לוחם; אני מביא עימי עדויות של ריבוא פקודים, חברים ומפקדים כי עשיתי כל שלאל ידי על מנת לשרת את מדינת ישראל באופן המסור והטוב ביותר, וכך אמשיך. עשיתי את מלאכת הלחימה באופן נחוש, אמיץ ומוסרי, כי רק כך ניתן לשמור על צדקת הדרך ועל טוהר הנפש. ומי שחושב אחרת, כנראה אינו בקי באמת במלאכת הלחימה והפיקוד, ורק לשון רוממה וריקה מתוכן בפיו. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בכל חברה יש כוחות שמרניים וכוחות שוחרי קדמה; כוחות מתרפקי עבר וכוחות צופי עתיד; כוחות שחזונם מעוגן היטב לקרקע וכחות החיים בעולמות מנותקים. לכולם יש מקום, אך ברוח הציונות המעשית, ברוח הציונות של פשרה נחושה ושל עשייה נמרצת, אני קורא לכם, ידידיי ורעיי חברי הכנסת: בואו נפעל יחדיו, בואו נקים ממשלה, אפילו ממשלת מיעוט עם תמיכה מותנית כזו או אחרת מבחוץ, אם אין ברירה; בואו נעשה את מה שעם ישראל מצפה לו ומייחל לו, והוא שינוי כיוון. לא יעלה על הדעת שנלך לבחירות נוספות. זה לא מה שהעם רוצה, זה לא מה שהעם צריך, וזה בזבוז מובהק של כספי ציבור – ציבור שאנו מתיימרים לפעול לטובתו. בואו נילחם יחדיו על מה שמדינת ישראל באמת צריכה: ממשלה שוחרת טוב; ממשלה שמרגע שתכונן, תעשה הכול לטובת כל אזרחי ישראל, בלי הבדלי דת, גזע, עיסוק, מקום מושב או מגדר; ממשלה שאינה פועלת כנגד מוסדותיה שלה אלא מתקנת, מחזקת ומרוממת אותם; ממשלה שמרגע שתכונן, תחדל מההסתה, תחדל משיסוי, תנהג כבוגר אחראי, מכיל, ישר דרך, נקי כפיים, ארך אפיים ורב-חסד. באתי למשכן החשוב הזה על מנת לעסוק בדמוקרטיה פעילה ועל מנת לעשות את הדבר הנכון תוך נאמנות מוחלטת לזהותי כפי ששטחתי אותה בפניכם. אני מאחל לכולנו עשייה פורייה ואיכותית בכנסת העשרים-ושתיים, ומייחל לכך שתהא זו כנסת ארוכת ימים ורבת-פעלים. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לחבר הכנסת יאיר גולן. כדרכנו, דקת הפסקה. לאחר מכן, חברת הכנסת הוותיקה אורנה ברביבאי תברך את החדש. בבקשה, חברת הכנסת ברביבאי, נא לעלות לדוכן. חברי הכנסת המברכים, נא לשבת. בבקשה, חברים, נא לשבת, כולל בעל השמחה, ואנחנו נשמע את דברי חברת הכנסת אורנה ברביבאי. << קריאה >> אורנה ברביבאי (כחול לבן): << קריאה >> הוותיקה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> כן, הוותיקה, כפי שציינתי. חברים, נא לשבת. << דובר >> אורנה ברביבאי (כחול לבן): << דובר >> יש לי את הכבוד לברך את חבר הכנסת האלוף במילואים יאיר גולן. יאיר בן 57 – אנחנו בני אותו שנתון – נשוי לרותי, הם הכירו בתיכון. כשהיא באה לבקר את אימא שלו – היא שמעה שהוא נפצע בלבנון, היא באה לבקר ולשאול עליו ומאז הם ביחד. יש להם חמישה בנים: יואב, אוריה, עידו, יהונתן ועילי. גם אם הם לא פה, אני מקווה שהם ישמעו מרחוק את ההערכה הרבה שלי לאבא שלהם. יאיר הוא בוגר תואר ראשון במדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב ובעל תואר שני במדיניות במינהל ציבורי בהרווארד. את יאיר אני מכירה שנים רבות מהשירות הצבאי המשותף שלנו, והאמת, חיפשתי, כיריבה פוליטית, דברים רעים להגיד עליך, אבל לא מצאתי, לא מצאתי – רק דברים טובים. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אז נא לסיים ולרדת, אם זה המצב. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (כחול לבן): << דובר_המשך >> לא, למה? בבית הזה צריך שייאמרו גם דברים טובים. אפשר לשנות את התרבות. יאיר, כמו שהוא אמר, הוא בן לאבא אלוף משנה. הוא התגייס ב-1980 ובאמת ביצע שירות באופן רצוף בהרבה מאוד תפקידים. אני חושבת שהתפקידים הכשירו אותו להיות מפקד בכיר לא רק בצבא אלא גם בהכרת החברה הישראלית. זה נכון לגבי כלל התפקידים שביצעת – אם אני מסתכלת על אוגדת יהודה ושומרון במשמעות של תווך אזרחי, על כל המשמעות של הסכסוך; אם אני מסתכלת על פיקוד העורף והאתגרים שלנו בחירום; אם אני מסתכלת על פיקוד צפון והיריבים שיש לנו מצפון בכל הסוגיות הביטחוניות האסטרטגיות של מדינת ישראל. אני חושבת שהמסלול שלך הכשיר אותך להיות לא רק לוחם אלא גם פוליטיקאי ומדינאי בסדר גודל שכאשר תקבל החלטות, תדע בדיוק על מה אתה מדבר. יאיר נפצע כקצין צעיר, ואני חושבת שהפציעה הזאת הייתה לא רק בגוף אלא צרבה אצלו את הצורך להטמיע לקחים, ללמוד, להיות איש מקצוע ללא פשרות – אה, מצאתי נקודת ביקורת – איש מקצוע ללא פשרות במובן הזה שאין אצלך הנחות, ולדרוש את זה גם מאחרים בכל הרמות. לאורך כל השנים, יאיר, נהגת לא רק לפקד אלא גם לחנך. אני חושבת שבמובן הזה, הדור הצעיר שהיה תחתיך, גם בשירות הצבאי אבל גם בבית – גידלתם חמישה ילדים; כולם למדו בשדה בוקר, ואחד עדיין, לדעתי – ותכף אני גם אגיד מילה על בן-גוריון, שאתה מאוד מעריך – באמת מתוך תפיסה שערכים הם רק דרך דוגמה אישית ודרך הרגליים ולא בדיבורים. על זה כתבת בעבר: קיימים שפע של לקחים, אך החשובים ביותר הם הלקח המנטלי והמוכנות הרגשית. אני רוצה לומר לך שמה שנכון היה לשירות בצבא נכון על אחת כמה וכמה לתפקיד או לפוזיציה שלך כפוליטיקאי. וכפוליטיקאית ותיקה תרשה לי להגיד לך, חבר כנסת צעיר – יש פה יחסי ותיקים–צעירים – שאותם לקחים נכונים גם לך, ובמיוחד הצורך ליזום, לעמוד על דעותיך, ואת זה לא צריך להגיד לך, אך גם להיות גמיש ולהתאים את עצמך לשינויים; דברים שאתה מדבר עליהם הרבה מאוד פעמים בהקשרים רחבים. אתה אדם ערכי, אמיץ, ישר והגון, אשר פיו וליבו שווים, דעתן עד כדי להרגיז, שמנמק את טיעוניו באופן מלומד, וכאיש שהוא גם ספרא וגם סייפא אין לי ספק כי התרומה הרבה שלך לבית הזה ולאזרחי מדינת ישראל תהיה רבה ומבורכת. אתה מביא לכאן את היכולות הגבוהות שלך, את המנהיגות, את אהבת האדם, את הנחישות ואת הצורך להגן על מדינת ישראל לא רק בשדה הקרב אלא בתחומי החיים השונים. וכמי שמעריך מאוד את בן-גוריון, אני רוצה לסיים בזה שאקריא – אולי לא רק לך, לנו, לכולנו, כפוליטיקאים – את מה שבן-גוריון אמר על פוליטיקה. בן-גוריון כתב: "עליך לדעת", כפוליטיקאי, "מתי להילחם ביריביך הפוליטיים" – אני מסתכלת על כל חברי הכנסת כאן בבית – "ומתי להפסיק לזמן מה", אך לעולם, "לעולם אל לך להתפשר בשאלות עקרוניות". את זה לא צריך להגיד לך, אלה דברים שיכולת לכתוב בעצמך. אני רוצה לאחל לך הצלחה, ידידי היקר, ולקוות שנעשה דברים טובים ביחד למען עם ישראל. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לחברת הכנסת אורנה ברביבאי. << נושא >> הודעת יושב-ראש הוועדה המסדרת << נושא >> << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אני מתכבד להזמין את יושב-ראש הוועדה המסדרת חבר הכנסת אבי ניסנקורן למסור הודעה למליאה – הודעה בלבד; אין צורך בהצבעה. << דובר >> אבי ניסנקורן (יו"ר הוועדה המסדרת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בהתאם לסעיף 18(א) לחוק יסודות התקציב, התשמ"א–1985, וסעיף 110(א) לתקנון הכנסת, החליטה הוועדה המסדרת על הקמת ועדה משותפת זמנית לתקציב הביטחון, של הוועדה הזמנית לענייני כספים והוועדה הזמנית לענייני חוץ וביטחון. הוועדה המשותפת הזמנית תהיה בת 12 חברים, שישה מכל ועדה, לפי ההרכב הבא: מטעם הוועדה הזמנית לענייני כספים יכהנו חברי הכנסת אורית פרקש הכהן, מיקי לוי, עודד פורר, משה גפני, אורלי לוי אבקסיס, מרדכי יוגב; מטעם הוועדה הזמנית לענייני חוץ וביטחון יכהנו חברי הכנסת גבי אשכנזי, גדעון סער, יואב קיש, מכלוף מיקי זוהר, יואב בן צור, יאיר גולן. יושב-ראש הוועדה המשותפת הזמנית יהיה חבר הכנסת משה גפני. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לחבר הכנסת אבי ניסנקורן, יושב-ראש הוועדה המסדרת. << נושא >> נאומי בכורה של חברי הכנסת << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו ממשיכים עם נאומי בכורה. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת אלכס קושניר. בבקשה, אדוני. << דובר >> אלכסנדר קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> כבוד יושב-ראש הכנסת, חבריי לסיעה, חבריי וחברותיי חברי הכנסת, אני עומד כאן לפניכם בהתרגשות רבה וביראת כבוד מהמעמד המכובד הזה, ונזכר בילד ההוא בן ה-13, עולה חדש, אחד מתוך מאות אלפים שהגיעו ארצה בתחילת שנות התשעים. הילד ההוא לא ידע מילה אחת בעברית, לא הכיר אף אדם פרט למשפחתו הקטנה – האימא והסבא. הוא ניצב בפני חוסר ודאות מוחלט לגבי עתידו אך היה מלא תקווה – התקווה שהגיע הביתה; שבבית הזה המוצא שלי, ההיסטוריה והתרבות של העם שלי יהפכו למקור לגאווה ולא משהו שמסתירים אותו או מפעילים כוח פיזי כדי להגן עליו. ההתחלה שלי בארץ הייתה לא פשוטה, לא כלכלית ולא חברתית, בעצם כמו אצל רובנו, בני העולים. מייד הפנמתי שכדי לשרוד אני חייב לעבוד במקביל ללימודים בתיכון. זה התחיל בעבודות סבלות אחרי בית הספר והמשיך אצל קבלן לאיסוף אשפה. הייתי מתחיל לעבוד ב-03:30, לפנות בוקר, וב-08:00 הייתי מתייצב לשיעור הראשון בבית הספר. באותם הלילות דבקו בי תחושות של מסוגלות והיעדר מורא לעשות את המוטל עליי על מנת לשרוד, להצליח ולהביא תוצאות. עקרונות אלה שירתו אותי נאמנה במהלך שירותי כקצין ומפקד בחטיבת גבעתי, בשנות עבודתי בשירות הביטחון הכללי ובמגוון התפקידים הציבוריים שעשיתי, ובראשם מנכ"ל משרד העלייה והקליטה. הדרך הארוכה הזאת שעשיתי מנער, בן למשפחת עולים בפריפריה, למשכן המכובד הזה, מחייבת אותי להיות השליח של אותם אנשים פשוטים שלעיתים המדינה מפספסת. אני עומד כאן יחד עם קשישים, גיבורי מלחמת העולם השנייה, ניצולי השואה, שנאלצים לבחור בין אוכל לתרופות. אני עומד כאן יחד עם בני מעמד הביניים, צברים ועולים כאחד, שעליהם מושתתת כלכלת מדינת ישראל אבל התמורה שהם מקבלים הולכת ופוחתת. אני עומד כאן יחד עם המשפחות הצעירות שלא מצליחות להגיע לדירה משלהן, למרות ששני בני הזוג עובדים מהבוקר עד הערב. אני עומד כאן יחד עם ילדי הפריפריה שמתמודדים עם מערכת החינוך ומערכת הבריאות הלא-שוויוניות. המעמד הזה והבמה הזו הם הזדמנות עבורי לשמש להם אוזן קשבת, כתף תומכת, ולהילחם עבורם. לפני 71 שנה הוקמה המדינה היחידה בעולם שמשלבת שני ערכים באופן שווה – יהדות ודמוקרטיה. המשמעות של היותה של ישראל מדינה יהודית היא להוות בית עבור העם היהודי: בית שבין כתליו המסורת היהודית ארוכת השנים תוכל לפרוח בגאווה, להראות את פניה היפות ולחבק כל יהודי באשר הוא; בית שבו אפשר לשלוף ממדף הספרים את היצירות של ביאליק, ש"י עגנון, לאה גולדברג ויצחק זינגר. בית שבו אפשר לדבר עברית, גם אם זה במבטא רוסי, פרסי, מרוקאי או אתיופי. המשמעות של היותה של מדינת ישראל מדינה דמוקרטית היא שכל אזרחיה, ללא הבדל דת, צבע עור או מגדר, ירגישו שייכים, מיוצגים ומקובלים. מדינה שמכבדת את חופש הפרט, ולא מפלה את אזרחיה בהתאם למידת יהדותם, רמת דתיותם או הזרם הדתי שאליו הם משתייכים. לצערי, האיזון בין שני הערכים האלה מופר. אני לא מצליח להבין איך קרה שקבוצות כוח סחטניות מחזיקות את הנהגת המדינה כבת ערובה. איך הרוב הפרודוקטיבי, שמשרת בצה"ל ומשלם מיסים, הופך להיות דומם, שקולו לא נשמע. איך זכות הציבור לדעת מופרת ללא בושה. הרי הממשלה מרגישה בנוח להסתיר מאיתנו מהו גודל הגירעון בתקציב, כמה חרדים התגייסו לצבא, למה מוחזרות שתי גופות מחבלים לאויב כאשר שניים מחיילינו ושניים מאזרחינו נמצאים גם היום בשבי החמאס. איך קרה שהממשלה דוגלת במדיניות עמימות כלפי אזרחיה, ומפירה מדיניות עמימות כלפי אויביה? איך אינטרסים פוליטיים צרים גוברים על ממלכתיות וטובת המדינה? איך ניהול המדינה הפך לריאליטי ולתחרות בספינולוגיה? אני נמצא כאן יחד עם חבריי בישראל ביתנו על מנת להחזיר את האיזון, להחזיר לראש סדר העדיפויות את האינטרסים של רוב אזרחי המדינה. אני נמצא כאן כדי לקשור בין חובות לזכויות, שכל מי שתורם לביטחון ולכלכלה יתוגמל בהתאם. אני נמצא כאן כדי לוודא שמשרדי הממשלה עסוקים בדבר אחד בלבד – מתן שירות יעיל ורלוונטי לאזרחים. אני נמצא כאן כדי להוציא את המדינה מחיינו הפרטיים – אין צורך לחטט ולחפש חמץ בתיקים בכניסה לבית החולים, יש צורך להבריא את מערכת הבריאות; אין צורך לסגור את המרכולים בשבת, יש צורך לחזק את בעלי המרכולים והעסקים הקטנים האחרים. תכבדו את השבת של תושבי אשדוד, ראש פינה ותל אביב כפי שהם מכבדים את השבת של תושבי בית שמש, בני ברק ומאה שערים. אני נמצא כאן כדי לוודא שהדמוקרטיה שלנו יודעת להגן על עצמה מפני אויבים גם מבפנים וגם מבחוץ. אני נמצא כאן כי אני מאמין שיש במדינה שלנו מקום לכל היהודים שמפוזרים היום בעולם, ועלינו מוטלת החובה לעשות הכול כדי שירגישו בבית. זאב ז'בוטינסקי אמר פעם שהעולם מתחלק לשני סוגים: העמים שרוצים לגרש אותנו, והעמים שלא רוצים לקבל אותנו. ואני אוסיף בצניעות שעל מנת שלא נצטרך להתדפק על הדלתות של אחרים, בואו נשמור ונחזק את הבית הנפלא שבנינו כאן. חברות וחברים, אנחנו חייבים את זה לדורות הבאים. אנחנו חייבים את זה לילדים שלנו. גדל כאן דור מצוין, סקרן, תאב חיים, ומגיעה לו הזכות לחיות במקום שיאפשר לו לממש את הפוטנציאל שלו. הזכות שלהם זו החובה שלנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> יברך את חבר הכנסת אלכס קושניר חבר הכנסת אלעזר שטרן. בבקשה. << דובר >> אלעזר שטרן (כחול לבן): << דובר >> אלכס, רומן ביקש ממני כבר לפני שבועיים, אם אני מוכן, אבל אני ידעתי שאתה תחכה לפרשת השבוע הזאת, כמו שהיא מתחילה: "ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך". וכמי שבא לפה, כמו שאמרת, בגיל 13, וכמי שבא לפה לבד, אז באת אל הארץ ועזבת מולדת – לפחות גדלת במולדת שהרגשת שהיא המולדת האמיתית שלך. אנשים עם רקע כמו שלך, בגיל כמו שלך, למשפחה חד-הורית – ככה זה במונחים המודרניים – נמצאים על קו פרשת מים ויכולים ליפול ממנו לשני הצדדים: או שמתרסקים לגמרי או שצומחים לגמרי. ומי שקם לעבוד ב-03:30, לפנות בוקר, ואחר כך הולך ללמוד, ברור שבסוף הוא יגיע להיות מנכ"ל משרד הקליטה, ואם לא יהיה לו מזל, גם חבר כנסת. אבל יש דבר אחד שעליו אני לא מסכים איתך – ואני הקשבתי כמובן לכל מילה. אמרת: ובראשם מנכ"ל המשרד לקליטת עלייה. << קריאה >> אלכסנדר קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> העלייה והקליטה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (כחול לבן): << דובר_המשך >> אוקיי. סליחה. אותו דבר. << קריאה >> אלכסנדר קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה השם של המשרד. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (כחול לבן): << דובר_המשך >> אני ישבתי כאן, אני לא יודע, יש פה שני רמטכ"לים, רב-אלוף בני גנץ, רב-אלוף משה יעלון – אני לא יודע איך הם הרגישו. אני הרגשתי לא נוח. אם צריך להסתכל על כל התפקידים שלך, והסתכלתי על כולם – היית מ"פ בגבעתי. לקחת את זה, ועכשיו אני אומר לנו ברצינות: לבוא לארץ בגיל 13 ובגיל 22 להיות מ"פ לוחם בצה"ל – דוגרי, אני מתרגש עכשיו. << קריאה >> אלכסנדר קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תודה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (כחול לבן): << דובר_המשך >> זה לא דבר מובן מאליו. אני חושב שהדרכים – התפקידים שמילאת אחר כך הם כולם תפקידים שבהם זכרת מאיפה באת אבל גם זכרת לאן אתה הולך. זאת אומרת, אלה תפקידים, כמו משרד הקליטה בסוף, כמו הג'וינט באמצע, ואם אתה שואל אותי גם כמו לוחם בגבעתי בהתחלה, של מי שזוכר את העלייה שהתברכנו בה מחבר העמים, ודווקא כמי שהצליח ויצא מתוכה, או נשאר חלק ממנה אבל פרח ממנה, רוצה לעזור לה. אלה התפקידים שעשית. למי שלא יודע, על חלקם אפשר לדבר, על חלקם אי-אפשר לדבר. אתה גם עוד משרת בחלק מאותם מקומות. אבל אני חושב שלהיות גם מנכ"ל משרד הקליטה וגם להיות באותו זמן ראש נתיב זו באמת יכולת מיוחדת. אני צריך לסיים, אז אני חושב – אתה יודע, אספנו קצת חומרים, ומישהו אמר שלהסתכל כמה אתה טוב – או אני אגיד את זה אחרת: פעם כשהייתי מפקד בה"ד 1 הרחקתי צוער בגלל שהוא שינה את רשימת השמירה כדי לדפוק מישהו אחר – הוא לקח את הרשימה באמצע הלילה ושינה. ממה שאני שמעתי, אתה גם שינית את הרשימה – מחקת אחרים כדי שאתה תשמור יותר. ואני חושב שהדבר הזה מעיד עליך, אולי זה סוג של משרת ציבור לדוגמה. ואני רק יכול לומר שאם הפסוק הראשון הוא "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך", אז הפסוק השני הוא "ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה". תודה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. נאום בכורה של חבר הכנסת אסף זמיר. בבקשה, אדוני. << דובר >> אסף זמיר (כחול לבן): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי וחברותיי חברי וחברות הכנסת, אני מודה לכל מי שנשאר כאן עד השלב הזה, ביום הזה. אני אומנם הושבעתי בכנסת העשרים-ואחת, אבל אני נואם את נאום הבכורה שלי בכנסת העשרים-ושתיים, ויש לזה כמה סיבות. סיבה קטנה היא שדחיתי כמה פעמים את הנאום הזה. למרות שכתבתי הרבה נאומים בחיי ואף פעם לא התקשיתי, את הנאום הזה לא הצלחתי לכתוב, כי הוא על שום דבר. הוא לא קונקרטי לנקודה מסוימת, הוא לספר על עצמך ועל האני-מאמין שלך, וכדי לספר על עצמך ועל האני-מאמין האמיתי שלך לא מספיקות עשר דקות. וכל פעם שניגשתי לזה, ביטלתי. וגם היום אחרי שכתבתי – יש לי שם עשרה עמודים כתובים – אז לפני חצי שעה הסתכלתי עליהם ואמרתי: הם לא מגדירים אותי, אני לא מרגיש נוח איתם. זו הייתה חצי שעה מאוד מלחיצה – בואו אני אספר לכם – חצי השעה האחרונה מהרגע שהבנתי את זה. אבל יש לי פה כמה נקודות שכן היה חשוב לי לומר, כי זה כבוד עצום בעיניי ובשבילי להיות כאן כחבר כנסת, וזו זכות אדירה להיות חבר כנסת מסיעת כחול לבן. אני כל כך גאה להשתייך אליה. המליצו לי לקראת היום הזה לספר על הדברים שאני מאמין בהם ושהם שונים מאנשים אחרים. כשאתה מספר על משהו שונה מבן אדם אחר זה מבדל אותך ובונה לך תדמית פוליטית. אמרתי, אני יכול לספר שעבדתי במרכז פרס לשלום וחיתנתי זוגות פסולי חיתון ותמכתי במאבקים של תחבורה ציבורית בשבת, אבל עניין אותי יותר לספר על דבר שהוא הפוך ממבדל, ובשבילו אני צריך לספר סיפור קצר עליי, והוא שגדלתי בארצות הברית כשהייתי ילד, בנוחות וברווחה. בשלב מסוים אבא שלי החליט שכל המשפחה חוזרת לארץ. הייתי בן תשע והוא אמר שאם נישאר שם עוד קצת אני אהיה אמריקאי ולא אהיה ישראלי. הוא אמר: אני רוצה שנחזור לארץ כי אני רוצה שתלך לצופים ותשמע אריק איינשטיין ותאכל חומוס ביפו ותקנה פסק זמן בקיץ מתוך מקרר בקיוסק. אז בשני הדברים האחרונים הקשבתי לו קשב רב – גם החומוס וגם הפסק זמן, ואני מיישם אותם עד היום, אבל הבחירה הזו נעשתה מבחינתו מתוך ציונות. הוא רצה שנהיה ישראלים והוא רצה שנגדל כאן. לקחתי איתי את מה שלקחתי מארצות הברית, וזה דבר אחד שבעיניי הם עושים טוב מאיתנו – לא אחד, אבל הוא המרכזי: אני למדתי בארצות הברית בבית ספר ציבורי, ובבית הספר הציבורי למדו איתי ילדים יהודים ונוצרים ומוסלמים, דתיים וחילונים, מכל הצבעים וכל הנטיות. כולם למדו יחד, כולם למדו אותו דבר, כל אחד הלך הביתה אחרי בית הספר ואז עשה מה שהוא רוצה. הוא התפלל למי שהוא רוצה ואכל מה שהוא רוצה והתחתן עם מי שהוא רוצה. אבל בבית הספר כולם היו יחד – וזה יצר לכולנו מסגרת אחת של סיפור אחד שכולנו מבינים את גבולות הגזרה שלו. אנחנו לא חייבים להסכים עליו, אפשר להתווכח עליו, אבל היה לו סיפור אחד. ומשם הגעתי לישראל, המדינה שעושה את זה הכי לא נכון בעולם, בעיניי, ופה מפרידים מגיל שלוש את כולם לזרמים שונים. אם אתה ערבי ביפו אתה לומד בגן ערבי ביפו, רק עם ערבים ורק בערבית. ואם אתה חובש כיפה, אתה תלך לבית ספר ממלכתי-דתי, ותכיר רק ילדים חובשי כיפה עד גיל 18. ההפרדה הזו מייצרת חברה שיש בה קבוצות-קבוצות, שנפגשות לאחר מכן בגיל 20 או 22 או 24, לא מכירות אחת את השנייה, מפחדות אחת מהשנייה ובסוף שונאות אחת את השנייה. ככה זה. פעם, כשהייתי ילד, זה לא היה כל כך נורא. הייתה קבוצה מאוד גדולה של יהודים חילונים והקבוצות האחרות היו קטנות, ולא נורא אם לא יכירו – לכאורה, כמובן. אבל היום זה לא המצב. היום אנחנו שבטים-שבטים, ובתל אביב-יפו, כדי להתמודד עם זה, כשהייתי סגן ראש עירייה והייתי מחזיק תיק החינוך, קידמתי פרויקט שנקרא חברותא. חברותא הוא פרויקט שלוקח את כל ילדי בתי הספר מכל הזרמים ומכריח אותם ללמוד יחד – בכיתה ד', בכיתה ח'. בוחרים מקצוע, ובמקצוע המשותף הזה כולם יושבים אחד ליד השני. חשבו שתהיה התנגדות עצומה – ולא הייתה. וחשבו שתהיה התנגשות גדולה – ואין התנגשות גדולה, כי כשמכירים בגיל צעיר מספיק אין שנאה מובנית ואפשר ללמוד לחיות ביחד. יש קבוצה אחת שלא הסכימה להיכנס לתוך המיזם הזה. ראיתי שהייתם היום באירוע לציון שש שנים להליכתו, למותו, של הרב עובדיה יוסף; נפגשתי עם מנכ"ל מעיין החינוך התורני, והוא לא הסכים לקחת חלק במיזם הזה: חרדים לא ייקחו חלק, לא משנה – בתנאים שציינתי – לא משנה מה יהיו התנאים. וזו הייתה הפעם הראשונה שהרגשתי שיש מקום שבו אני מוכן להתפשר והצד השני לא. ונתקלתי בזה עוד כמה פעמים בחיים – תמיד, כמעט תמיד, בין חילונים לבין חרדים. אבל מה שהוכחתי לעצמי שיכול לקרות בעיר תל אביב-יפו, גיליתי בכנסת שעוד רחוק היום. וכשנבחרתי הנה הבנתי כמה עבודה יש לנו לעשות כדי שנוכל בסוף לחיות במשותף, והבנתי את זה גם סביב המשא ומתן הקואליציוני וסביב הניסיון שלנו לייצר אחדות. אמרתי קודם שבכנסת העשרים-ואחת הושבעתי ובכנסת העשרים-ושתיים אני נושא את נאום הבכורה שלי, ואולי בכנסת העשרים-ושלוש נשביע ממשלה. חשבתי איזה פרצוף יש לנו כלפי חוץ אל מול אזרחי מדינת ישראל. אשתי בהיריון מתקדם, חודש שביעי. אנחנו לפעמים מדברים על איך נקרא לה – יש לנו בת. אני רוצה שם רגיל ואשתי רוצה שם לא רגיל. אמרתי לה שלא משנה מה אני רוצה, כי בסוף בחדר הלידה הילדה תיוולד, היא תחזיק אותה בידיים, שתיהן יבכו, והיא תסתכל עליי ותגיד לי: קוראים לה איזמל, אני מרגישה את זה, קוראים לה איזמל. ואז יקראו לבת שלי איזמל, לא תהיה לי ברירה, ואני מדמיין לפעמים את היום, בעוד 15 שנים, שאני ואיזמל מנהלים שיחה שבה אני מסביר לה למה אבא הושבע בכנסת העשרים-ואחת, נאם בכנסת העשרים-ושתיים ויצר, אולי, ממשלה – כן או לא, בכנסת העשרים-ושלוש. והיא אומרת לי: למה, אבא? אמרתי לה: היה בלוק. והיא אמרה לי: מה, מועדון? אמרתי לה: לא, קבוצה של אנשים שהתאחדו ביחד כדי לא להתפשר על שום דבר גם במחיר של בחירות שלישיות. היא אמרה לי: אני לא מבינה למה. אמרתי לה: גם אני לא הבנתי למה. אמרה לי: אבל זו הסיבה היחידה? אמרתי: לא, היו גם כתבי אישום. אמרה לי: של מי? אמרתי: כל מיני אנשים שהיו צריכים, כדי להקים ממשלה, להסכים ללכת אולי לכלא. הם לא הסכימו, ואמרו נלך לבחירת שלישיות. אמרה: רק זה? אמרתי: אלו שתי הסיבות העיקריות, אני יודע שזה נשמע מוזר. היא אומרת לי: אבא, זה הזוי. אמרתי לה: זה הזוי? קוראים לך איזמל, זה הזוי. נכון? אני מאוד מקווה שהשיחה הזו לא תתקיים לעולם. אני נמצא כאן מספיק זמן ושומע מספיק נאומי בכורה כדי לדעת שכשיורדים פנימה לפרטים, לא למפלגות ולא לתקשורת, יש פה 120 אנשים שיש בהם רוב מוחץ של אנשים שמדינת ישראל חשובה להם באמת ויקרה לליבם באמת ורוב מוחץ של אנשים ישרים שרב המשותף אצלנו על הדברים שאנחנו חלוקים בהם. ואנחנו צריכים ללמוד לעשות כאן חברותא, ואנחנו צריכים להתפשר, כולנו, על דברים שהבטחנו פעם שלעולם לא נתפשר עליהם, כי את האנשים שעומדים מחוץ לבניין הזה זה כבר מפסיק לעניין. הם נהיים ציניים להליך הזה. הם נהיים ציניים כלפי כולנו. אז אני גאה ושמח להשתייך לבניין הזה. אני גאה ושמח להשתייך לקבוצת כחול לבן. אני מאחל לנו ממשלה שתעבוד למען אזרחי מדינת ישראל ודרך הכנסת הזו במהרה בימינו אמן. תודה רבה רבה. ב << יור >> היו"ר חמד עמאר (ישראל ביתנו): << יור >> בהצלחה. יברך את חבר הכנסת אסף זמיר חבר הכנסת עפר שלח, בבקשה. << דובר >> עפר שלח (כחול לבן): << דובר >> תודה, אדוני. חבר הכנסת זמיר, או בשמך החדש מהיום, אבו איזמל, שהחיינו וקיימנו. אף על פי שיתמהמה, בוא יבוא נאום הבכורה. כשאסף ביקש ממני לברך אותו תהיתי על שום מה, שהרי אנחנו לא מכירים מזמן. הסתכלתי וראיתי שבשנה שבה הוא נולד, חבר הכנסת גנץ, אתה ואני קיבלנו פיקוד על מחלקות בצנחנים. זו הייתה שנה טובה, אבל; וזה נכון שכשאני הייתי בן 39 צרפת הייתה אלופת העולם בכדורגל ובנימין נתניהו הפסיד בבחירות, אז כנראה שבגלל זה. אבל מסתבר שיש בינך לביני עוד משהו שהוא משותף, לא רצית לגלות אותו מעברך, אז אני אגלה אותו: אני לא יודע אם אתם יודעים, אבל חבר הכנסת זמיר היה אחיו הבכור של ג'ינג'י, הלוא הוא יורם. אבל הוא כל כך צעיר שהוא אפילו לא יודע שיורם היה אז איזה סוג של מילת גנאי, הוא חושב שזה סתם שם. ולפי מה שקראתי, גילמת את התפקיד "בתנופה ובגרות מעוררות יראה", כתוב באחד מהאתרים. עכשיו – ואני לא יודע אם אתה יודע את זה – כמי שבגיל 12 שיחק בטלוויזיה עם טוביה צפיר, בערך באותו גיל, אז אני נושא אליך אחוות אנשים שכישרונם התבטא במלוא יכולתו בגיל 12 ומאז אנחנו בירידה. אבל אני חושב שהדבר העיקרי שאסף מביא לפה הוא באמת את עוצמת הגיל הצעיר, ואני רוצה לדבר על זה. אדם שבשנות ה-20 שלו מחליט להיכנס לחיים הפוליטיים; שהופך להיות סגן ראש העיר הצעיר ביותר של העיר תל אביב; שנכנס קודם כול לתוך העולם הזה שכל אחד ואחת פה באולם מכירים אותו: יש לו מחירים, יש בו מגבלות, יש בו בסופו של דבר קשיים בחיי היום-יום שקשה לקחת אותם; "אנחנו", אני אומר – האנשים שבאו לפה בגיל יותר מבוגר עם חיים וקריירה במקומות אחרים. כשאני מסתכל על זה, אני אומר: בן אדם שמחליט את זה והולך קדימה, יש בו אש בפנים. יש בו אש. הוא יכול לעמוד פה ולתבל את דבריו בהומור, אבל הוא לוקח על עצמו את השליחות הציבורית בגיל שבו אנשים אחרים מעדיפים – אני לא רוצה להגיד לעשות לביתם, אבל מעדיפים לקחת את זה למקומות שיש בהם הרבה יותר נוחות והרבה יותר גמול מאוד פשוט, ובעיקר יותר פרטיות, יותר – אני לא יכול להגיד פרטיות על מי שלדעתי סמוך על שולחנה של אושיית האינסטגרם מספר אחת בארץ, אבל אני מדבר על אסף. והדבר הזה ראוי להערכה. והוא ראוי להערכה גם מפני שזה תחילתה, אני מקווה, של קריירה ציבורית ארוכה, שבה באמת תספיק דברים שאנחנו, שהגענו לפה בגיל יותר מבוגר כבר לא נספיק, פשוט מפני שלא יהיה לנו זמן. אז בתור סגן ראש העיר תל אביב אסף הוביל סיעה שנקראה "רוב העיר" אבל בעיקרה הייתה סיעה שביטאה את הקול הצעיר של תל אביב בשנים שבהן תל אביב, וכשאני גרתי בה בגילים הצעירים יותר היא הייתה עיר של מבוגרים והייתה עיר שלא ראית עגלות ילדים בשדרות שלה, הופכת, והוא שותף מלא לזה – במאבקים על דיור בר-השגה חינוך, ועל זכויות הקהילה הלה"טבית ועל ספורט – להיות עיר שהיא לא רק חיה, היא מושא להערצה וקנאה בעולם כולו, היא עיר שצעירים ואנשים צעירים מובילים אותה. ואת זה אתה מביא לכאן, יחד עם החברים האחרים שהגיעו לכאן. את זה אני מאמין, גם מהיכרותנו הקצרה, שאתה תבטא בכל תפקיד שאתה תהיה בו. אתה לומד בינתיים את ערכם של הסבלנות, היכולת להתגבר על תסכולים, אורך הרוח, ההמתנה – אפילו לנאום הבכורה – כל מה שהקשישים יכולים ללמד אותך שהוא טוב. כל השאר הוא רע. את כל השאר אתה כבר תעשה לבד. תודה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום שלישי, ז' בחשוון התש"ף, 5 בנובמבר 2019, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 17:30. << סיום >>