דברי הכנסת
דברי הכנסת
חוברת ד'
ישיבה י'
הישיבה העשירית של הכנסת העשרים-ושתיים
יום שני, י"ג בחשוון התש"ף (11 בנובמבר 2019)
ירושלים, הכנסת, שעה 16:00
תוכן העניינים
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 4
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 4
נאומים בני דקה 12
יזהר שי (כחול לבן): 12
עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 13
יעקב מרגי (ש"ס): 13
איציק שמולי (העבודה-גשר): 14
אורנה ברביבאי (כחול לבן): 15
היבה יזבק (הרשימה המשותפת): 15
דסטה גדי יברקן (כחול לבן): 16
אורי מקלב (יהדות התורה): 16
חמד עמאר (ישראל ביתנו): 17
אורלי פרומן (כחול לבן): 19
רם בן ברק (כחול לבן): 19
ישראל אייכלר (יהדות התורה): 20
עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 21
מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): 21
יעל גרמן (כחול לבן): 22
בועז טופורובסקי (כחול לבן): 23
ע'דיר כמאל מריח (כחול לבן): 23
יועז הנדל (כחול לבן): 25
עומר ינקלביץ' (כחול לבן): 25
רויטל סויד (העבודה-גשר): 26
ינון אזולאי (ש"ס): 26
עודד פורר (ישראל ביתנו): 27
אלון שוסטר (כחול לבן): 28
נאומי בכורה של חברי הכנסת 28
ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): 29
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 31
אופיר סופר (הבית היהודי-האיחוד הלאומי): 33
שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': 37
<< נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >>
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
חברי הכנסת, היום י"ג בחשוון התש"ף, 11 בנובמבר 2019. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת.
הודעה למזכירת הכנסת.
<< דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >>
תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/212/22 וכלה בהצעת חוק פ/401/22: הצעת חוק לקידום שירותי הרפואה בעיר אילת (תיקוני חקיקה), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת יעל גרמן; הצעת חוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון (תיקון – הקמת מערך נאמני מניעת עישון), התש"ף–2019, מאת חברות הכנסת יעל גרמן ומיקי חיימוביץ'; הצעת חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי (תיקון – ביטול החוק), מאת חברי הכנסת תמר זנדברג, ניצן הורוביץ, סתיו שפיר, יאיר גולן ואילן גילאון; הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – עידוד עסקים קטנים ובינוניים באזור פריפריה במכרז), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת יעל גרמן; הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – הצמדת הגמלה בגיל פרישה לשכר הממוצע במשק), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק איסור טיפול המרה לקטין, התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת יעל גרמן ואיתן גינזבורג; הצעת חוק העונשין (תיקון – איסור מתן טיפול המרה לקטין), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת קרן ברק; הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון – הזכות להישכח), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עפר שלח ויזהר שי; הצעת חוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים (הוספת חומר קנבוס כחומר בעל תועלת רפואית), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים (תיקון – קביעת חובה לחדש אישור המשטרה), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת יעל גרמן; הצעת חוק להסדרת רעיית דבורים וייצור דבש, התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון – קציבת זמן לכריכת ענייני ממון ומשמורת), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת אלעזר שטרן; הצעת חוק הממשלה (תיקון – ועדת שרים לענייני חקיקה), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (החרגת בעלי רישיון שימוש בקנבוס רפואי), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי פגיעה לעצמאי), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – תקופת לידה והורות להורה יחיד), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה למי שנמצא בהכשרה מקצועית), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תנאי זכאות לדמי לידה), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תנאי זכאות לדמי לידה), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הכרה בפגיעה מינית בעבודה כפגיעה בעבודה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עומר ינקלביץ', דסטה גדי יברקן, קטי קטרין שטרית ואורלי פרומן; הצעת חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (תיקון – איסור על מתן היתרים או פטורים למשרתים בכוחות הביטחון ובמשרד הביטחון), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הגבלת פיטורים של אישה השוהה במקלט לנשים מוכות), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – איסור פגיעה בתנאי עבודה של עובד שחלה הגבלה על פיטוריו), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – חזרה לעבודה מתקופת לידה והורות), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – חניה חינם לאזרח ותיק שמלאו לו 70 שנים), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הוספת חלקו של חודש במניין), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – תקופת לידה והורות לגבר), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק הגנה על עובדים בעת אירוע חירום אזרחי, התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת אלעזר שטרן; הצעת חוק שיווי זכויות האישה (תיקון – פנייה שוויונית בשילוט במקום ציבורי), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק שיווי זכויות האישה (תיקון – ייצוג הולם לנשים בוועדות ציבוריות ברשויות המקומיות), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים (זנים תעשייתיים של קנבוס), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון (תיקון – ביטול חדרי העישון ואזורי העישון), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת יעל גרמן; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – הרחבת הסדרי הבחירה), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת יעל גרמן; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – חלוקת תקופת הלידה וההורות בין סטודנטית לבן זוגה), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת יעל גרמן; הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון – איסור דרישת מידע ביומטרי מעובד או מדורש עבודה), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום גמלה בעד תקופה שקדמה להגשת התביעה), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון – הסרת הרב הצבאי הראשי וסגנו מהאספה הבוחרת), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת אלעזר שטרן; הצעת חוק העונשין (תיקון – איסור שידול קטינים לחזרה בתשובה), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק פיצויי פיטורים (תיקון – מתן פיצויי פיטורים עקב העתקת מקום מגורים לבני זוג ידועים בציבור), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – איסור הפליה בשל אי-מסירת מידע אישי), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – הפליה מחמת מראה והתניית רישיון עסק באיסור הפליה), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – איסור הפרדה), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – איסור הפליה במוסדות חינוך, החלת אחריות אישית על מנהלי בתי ספר והגדלת סכום הפיצוי ללא הוכחת נזק), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת תמר זנדברג ואילן גילאון; הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון – איסור הגבלת גיל בהרשמה למוסד להשכלה גבוהה), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – פטור מתשלום דמי ביטוח לסטודנטים בשל הכנסות הוריהם), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (תיקון – הארכת תוקף זכאות לדירה ציבורית), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק הרשות לטקסים וסמלים ממלכתיים, התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – פטור מתשלום דמי ביטוח לסטודנטים בשל הכנסות הוריהם), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת קרן ברק; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – ביטול הגבלת זכותו של תושב גלמוד ששהה מחוץ לישראל), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק המוסד העליון ללשון העברית (תיקון – הנגשת מאגרים), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק זיכרון השואה (תמיכה במוסדות הנצחה), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת אלעזר שטרן; הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון – עידוד הנגשה להשכלה גבוהה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת מיכאל מלכיאלי ומשה אבוטבול; הצעת חוק שיווי זכויות האישה (תיקון – ייצוג לנשים בוועדות איתור), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת אלעזר שטרן; הצעת חוק להנצחת הרב עובדיה יוסף (ציון זכרו ופועלו), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת מיכאל מלכיאלי וינון אזולאי; הצעת חוק המכינות הקדם-צבאיות (תיקון – ביטול הכרה במכינות הפועלות נגד צבא הגנה לישראל), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת אלעזר שטרן; הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – תקופת שנת הלימודים וחופשות), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק מתן סמכויות פיקוח והסמכת מפקחים ופקחים (תיקוני חקיקה), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון – ביטול דרישת מבחני כניסה וציון פסיכומטרי), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עומר ינקלביץ' ודסטה גדי יברקן; הצעת חוק המכינות הקדם-צבאיות (תיקון – שלילת הכרה ממכינות המעודדות סירוב פקודה והסתה), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק שינוי תקופת הצינון לבכירי מערכת הביטחון (תיקוני חקיקה), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת אלעזר שטרן; הצעת חוק הצמדת תשלומים לחיילים בודדים למדד המחירים לצרכן, התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק המוזיאונים (תיקון – מוזיאונים להנצחה והנחלה של זכר השואה והגבורה), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – חופש הביטוי וההתארגנות של סטודנטים), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – פעילות ציבורית), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק סדנאות הכשרה לשוויון מגדרי בגיל הרך, התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק העמותות (תיקון – שקיפות במימון ממשלתי או עירוני), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – איסור הפליה על בסיס מצב כלכלי), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק לתיקון פקודת הכלבת (בידוד בעלי חיים), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון – חובת נגישות באוטובוסים בין-עירוניים), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – מימון שכר לימוד), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת אלעזר שטרן; הצעת חוק העונשין (תיקון – איסור על עבירות נלוות לחשפנות לצורך גירוי מיני), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון (תיקון – דור ללא עישון), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק יום אבל במות קרוב מדרגה שנייה, התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת אלעזר שטרן; הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון – היעדרות בשל פטירת סב), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת אלעזר שטרן; הצעת חוק לביטול ולהארכת ההתיישנות בעבירות מין והטרדה מינית (תיקוני חקיקה), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק תוכנית למוגנות ולמניעת הטרדות מיניות (תיקוני חקיקה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עומר ינקלביץ', דסטה גדי יברקן, קטי קטרין שטרית ואורלי פרומן; הצעת חוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון (תיקון – ביטול החרגת העיתונות המודפסת), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת יעל גרמן; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – מאגר צרכנים להגבלת שיחות שיווק מרחוק), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת מירב כהן; הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – ביטול ארגון סטודנטים יציג), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – איסור הפרעה להנקה בציבור), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – ביטול ארגון סטודנטים יציג), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת שלמה קרעי; הצעת חוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון (תיקון – הגבלת כמויות חומרים רעילים בסיגריות), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק חובת מכרזים (תיקון – עידוד העסקת עובדים מאוכלוסיות ייחודיות), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת יזהר שי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – קצבת תלויים וקצבת אזרח ותיק), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת אילן גילאון; הצעת חוק לחינוך נגד גזענות, התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הארכת המועד לתביעת גמלת כסף והתקופה שבעדה תשולם), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת אילן גילאון; הצעת חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון – ביטול התלות בין בעיה רפואית להכרה במחלה בגין המלחמה), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (תיקון – התקנת דוד שמש), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – זכאות להטבות הניתנות לזכאים לגמלת הבטחת הכנסה), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת אילן גילאון; הצעת חוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים (הגדרת צמח הקנבוס, מדרוג עבירות ועונשים בסם קנבוס), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק חובת שקיפות להסדר ניגוד עניינים של שר או ראש הממשלה, התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת קארין אלהרר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שמירה חקלאית כעבודה מועדפת), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת יואב סגלוביץ'; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הגדרת ילד נכה), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת אילן גילאון; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – החזר דמי נסיעות והסעות לטיפולי אונקולוגיה ודיאליזה), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – חובת לימוד עברית וערבית), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק חינוך פיננסי, התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – חובת לימוד עברית וערבית במוסדות חינוך תיכוניים), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון – קביעת יום פתיחת שנת הלימודים כיום בחירה), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת אילן גילאון; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור ממס במכירת תרופות מצילות חיים שאינן כלולות בסל הבריאות), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק איסור אלימות בספורט (תיקון – איסור התבטאות גזענית מטעמים של זהות מגדרית או נטייה מינית), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת יעל גרמן ואיתן גינזבורג; הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – איסור הפליית מועמדים או סטודנטים), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הגדלת קצבת אזרח ותיק), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת דסטה גדי יברקן; הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון – פיקוח אלקטרוני על אדם שהוצא כנגדו צו הגנה), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת קרן ברק; הצעת חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) (תיקון – הרחבת הזכאות להליכי נשיאת עוברים והרחבת ההגנה על האם הנושאת), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – מס בשיעור אפס על מוצרי מזון בסיסיים), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת אילן גילאון; הצעת חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון – ביטול המאגר הביומטרי), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (איסור תגמול בגין מכירת תרופות), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק הגנת השכר (תיקון – הגבלת ניכוי דמי חבר ודמי טיפול מקצועי ארגוני), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק איסור הפליה בדיור, התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת אילן גילאון, תמר זנדברג, ניצן הורוביץ, יאיר גולן וסתיו שפיר; הצעת חוק תגמולים לחיילים ולבני משפחותיהם (חבלה שלא בעת מילוי תפקיד) (תיקון – חבלה או מחלה של לוחם), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת אלעזר שטרן; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק הממשלה (תיקון – ועדת שרים לענייני ביטחון לאומי), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עפר שלח ורם בן ברק; הצעת חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני (תיקון – הגבלות על יצוא ביטחוני לכוחות ביטחון שביצעו הפרות חמורות של זכויות אדם), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים-ושתיים, התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת הענישה בשל תקיפת עובדים סוציאליים), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק עסקאות גופים ציבוריים (תיקון – מניעת העסקה במיקור חוץ בשירות הציבורי), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת אילן גילאון, תמר זנדברג, ניצן הורוביץ וסתיו שפיר; הצעת חוק הרחבת טווח חובת מיגון ביישובי קו עימות בעוטף עזה, התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום ריבית על גמלאות המשולמות באיחור), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת אילן גילאון; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הכרה במחלת כולסטאטומה אצל ילדים), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון – ביטול הגבלת ההוצאה התקציבית), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת אילן גילאון, תמר זנדברג, ניצן הורוביץ וסתיו שפיר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הכרה בלקות שמיעה באחת האוזניים), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – טיפול בזמן סביר), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת אילן גילאון; הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – פרסום פסיקה בענייני משפחה), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת קרן ברק; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – קצבת שאירים למי שמנהל משק בית משותף), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – מס בשיעור אפס על תרופות), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת אילן גילאון; הצעת חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון – הגנת שכר בעת מצב מיוחד בעורף), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת אילן גילאון; הצעת חוק השתלת אברים (תיקון – שינוי ברירת המחדל), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת אילן גילאון, תמר זנדברג וניצן הורוביץ; הצעת חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) (תיקון – הרחבת הגדרת הורים מיועדים), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק הגנה כלכלית על חסרי ישע (תעודת יושר) (תיקוני חקיקה), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו–2014) (תיקון – ביטול פרק הרשויות המקומיות), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת אילן גילאון; הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון – ביטול האיסור על מכירת אלכוהול בשעות הלילה), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת אילן גילאון; הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון – איסור דרישת בחינות כניסה וציון פסיכומטרי), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת אילן גילאון; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (שקיפות פיננסית), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת סתיו שפיר, יאיר גולן, ניצן הורוביץ, תמר זנדברג ואילן גילאון; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הרחבת הגדרת קרוב משפחה לעניין ההסכם בדבר גמלת ניידות), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת אילן גילאון; הצעת חוק דמי מחלה (תיקון – סייג לחריג לאיסור פיטורים), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת אילן גילאון; הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור מכירת פרוות), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק ציון שם ההורה בטופס, התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – ביטול תשלומי השתתפות), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת אילן גילאון; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – צמצום הפערים בין הפריפריה למרכז), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק הכנסת (תיקון – שמירת מעמדה של הכנסת כמפקחת על עבודת הממשלה והבטחת מסירת מידע לכנסת על ידי הממשלה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת סתיו שפיר, יאיר גולן, ניצן הורוביץ, תמר זנדברג ואילן גילאון; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – שירותי בריאות לתלמיד), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק הכשרות לאנשי מקצוע בנושא זיהוי ודיווח על התעללות בילדים, התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת קרן ברק; הצעת חוק הכשרות לאנשי מקצוע בנושא זיהוי ודיווח על התעללות בילדים, התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק החולה הנוטה למות (תיקון – מוות במרשם רופא), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת אילן גילאון; הצעת חוק שמירת הסביבה החופית (בחינה ועדכון של תוכניות), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת סתיו שפיר, ניצן הורוביץ, אילן גילאון, תמר זנדברג ויאיר גולן; הצעת חוק התרת נישואין אזרחיים (תיקוני חקיקה), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק התרת נישואין אזרחיים (תיקוני חקיקה), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – חייבים מוגנים), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת קארין אלהרר; הצעת חוק הביטוח לאומי (תיקון – ביטוח זכויות עצמאי שעיקר הכנסתו מעסק שמצוי בפשיטת רגל או בפירוק), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני, אורי מקלב, יעקב טסלר ושלמה קרעי; הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון – תקציב הכנסת) (הוראת שעה), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת אבי ניסנקורן; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – ביטוח זכויות עצמאי שעיקר הכנסתו מעסק שמצוי בפשיטת רגל או בפירוק), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת קרן ברק; הצעת חוק הפעלת תחבורה ציבורית בשבת, התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת אביגדור ליברמן, עודד פורר, אלכס קושניר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי, חמד עמאר ומרק איפראימוב; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שינוי תקופת אכשרה לקבלת דמי לידה לסטודנטיות), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הדרכה בתנועת נוער וארגון נוער כעבודה מועדפת), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק הפרשנות (תיקון – הגדרת הפליה על רקע זהות מגדרית או נטייה מינית), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עפר שלח ואסף זמיר; הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון – נגישות להורה ולתלמיד במוסד חינוך), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת אילן גילאון; הצעת חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין) (תיקון – הארכת תקופת ההתיישנות בתביעה של חושף שחיתות נגד מעסיקו), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת יואב סגלוביץ'; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי מחלה לעובד עצמאי), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת אילן גילאון, תמר זנדברג, ניצן הורוביץ, יאיר גולן וסתיו שפיר; הצעת חוק שימור השליטה הישראלית בתאגידים מרכזיים במשק, התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון – הטרדת קטין), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת קרן ברק; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – השלמת סכום קצבת אזרח ותיק לנכה), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – עבודה בחינוך וסיוע להוראה או בטיפול בילדים כעבודה מועדפת), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת אילן גילאון, תמר זנדברג, ניצן הורוביץ וסתיו שפיר; הצעת חוק-יסוד: חופש הביטוי וההתאגדות, מאת חברי הכנסת אילן גילאון, תמר זנדברג, ניצן הורוביץ וסתיו שפיר; הצעת חוק בית המשפט לענייני משפחה (תיקון – בני זוג מאותו המין), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק לצמצום רגולציה ושיעורי אגרות לעסקים קטנים, התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת קרן ברק; הצעת חוק בית המשפט לענייני משפחה (תיקון – בני זוג מאותו המין), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הצמדת קצבאות הביטוח הלאומי לשכר הממוצע במשק), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת אילן גילאון; הצעת חוק בית המשפט לענייני משפחה (תיקון – מימון ניהול ההליך המשפטי), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת קרן ברק; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכוי תשלומים לעצמאים), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת קרן ברק; הצעת חוק יחסי ממון בין בני זוג (תיקון – הפקעת זכות האיזון מבן זוג שהורשע ברצח בן הזוג השני), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת קרן ברק; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – סיוע לחסרי דירה), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון – חובת מסירת הודעה בדבר כניסה, יציאה ושחרור של נידון ממעון נעול), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת קרן ברק; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – מועד הוצאת חשבונית מס), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת קרן ברק; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – שירותי רפואה מונעת ושירותי בריאות לתלמיד), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת אילן גילאון, תמר זנדברג, ניצן הורוביץ וסתיו שפיר; הצעת חוק–יסוד: מגילת העצמאות, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק הקלות במס על רכישת מכשיר ניידות מסוג קלנועית (תיקוני חקיקה), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת אילן גילאון; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – הגבלת עיקול מיטלטליו של קשיש), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – סבסוד מלא של נסיעות בתחבורה ציבורית לניצולי שואה ולאסירי ציון), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת קרן ברק; הצעת חוק חופש המידע (תיקון – מידע על נגישות), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת אילן גילאון; הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – סבסוד מלא של נסיעות בתחבורה ציבורית לניצולי שואה ולאסירי ציון), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון – שלילת הזכות לשכר ביום הבחירות ממי שאינו מצביע), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (זיכוי וניכוי בגין הוצאות טיפול בילדים), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת קרן ברק; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה למי שנמצא בהכשרה מקצועית), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון – חובת נגישות באוטובוסים בין-עירוניים), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת אילן גילאון; הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – הנחה בארנונה לאזרח ותיק המתגורר בדירה שאינה בהחזקתו), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק ביטול איסור התארגנות במשטרה ובשירות בתי הסוהר (תיקוני חקיקה), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת אילן גילאון; הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – זכות מטופל לקבל רשומות רפואיות), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת אילן גילאון; הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (פסילת ראיה), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת גדעון סער; הצעת חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון – חיוב מוסדות חינוך להעביר לימודי מוגנות ומניעת הטרדה מינית), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עומר ינקלביץ', דסטה גדי יברקן ואורלי פרומן; הצעת חוק מס רכוש וקרן פיצויים (תיקון – פיצוי לענף המסעדות ואולמות האירועים בתחום יישוב ספר והוראת שעה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת משה גפני, מיקי לוי, אבי ניסנקורן, עודד פורר, אורית פרקש הכהן, שלמה קרעי, מיכאל מלכיאלי, ינון אזולאי, אורלי לוי אבקסיס, קרן ברק, מיכל שיר סגמן, מרדכי יוגב וחוה אתי עטייה. תודה.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
תודה למזכירת הכנסת.
<< נושא >> נאומים בני דקה << נושא >>
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
חברי הכנסת, כרגיל, נאומים בני דקה. אני מפעיל את ההצבעה לצורך הרשמה בלבד. מי שמעוניין יכול להירשם.
חבר הכנסת שי יפתח בינתיים את הנאומים, עד שיביאו לי את הרשימה.
<< דובר >> יזהר שי (כחול לבן): << דובר >>
תודה. אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, לעולם לא צריך לחפש סיבה טובה לעשות את הדבר הנכון – כך הסביר מקס ליאונס את מה שהניע אותו לסכן את חייו במהלך מלחמת העולם השנייה ולהציל כ-200 יהודים, רובם ילדים, ממוות אכזרי בידי הנאצים.
ניקו, זה היה שם החיבה של מקס ליאונס במחתרת ההולנדית, והוא הלך בשבוע שעבר לעולמו בשיבה טובה. בתחילת מלחמת העולם השנייה הוא היה בחור צעיר, יהודי תושב הולנד, בן 21. היו לו הניירות המתאימים וגם סיפורי כיסוי, והוא יכול היה להעביר את המלחמה בביטחון יחסי ולשמור על עצמו. אבל ניקו החליט אחרת, ויחד עם שותפו הנוצרי, חסיד אומות העולם ארנולד דאווס, הם חירפו את נפשם והצילו מאות יהודים בכך שחיפשו להם מקומות מסתור וליוו אותם במהלך שנים של אימה ופחד עד לסיום המלחמה. אחד מאותם ילדים שחייהם ניצלו בזכות ניקו הוא חיים רוט, שנמצא איתנו כאן ביציע היום. ניקו וארנולד לקחו אותו אל מציליו בכפר נידח בלילה ארוך בדרכים לא דרכים, כשהוא מורכב על אופניים ללא צמיגים על ידי צמד מציליו. עד לתום המלחמה הם הקפידו לבקר אותו מדי פעם במחבוא, למרות הסיכון האישי שהיה להם, להיתפס. מי שהנהיג את פעילות הצהלת היהודים באותו כפר היה יוהנס פוסט, איכר הולנדי אמיץ, אב לשבעה ילדים וילד שמיני בדרך. הוא נתפס על ידי הנאצים והוצא להורג.
בזכות גבורתם הבלתי-נתפסת של ניקו וארנולד ניצלו מאות אנשים. חיים רוט, כאן ביציע, הוא היום אזרח מדינת ישראל. הוא נשוי לנעמי, אב לשלושה וסבא לשמונה. אחד מהנכדים הללו, נמרוד, נמצא כאן איתנו היום בכנסת ישראל. חיים רוט הוא גם היזם – המקים של מפעל "לכל איש יש שם", בזכותו אנחנו מזכירים את שמות מיליוני הנספים שלא זכו לשרוד את השואה.
אדוני היושב-ראש, ניקו לא היה זכאי לתואר חסיד אומות העולם בגלל היותו יהודי, אבל הוא כן זכה לכך שגבורתו תוכר רשמית עקב החלטת יד ושם שטקס יום השואה בשנת 2020 יתקיים תחת הכותרת "הגבורה של יהודים שהצילו יהודים בשואה בעולם מתפורר". היום אנחנו מעלים את גבורתו על נס כאן במשכן כנסת ישראל. ניקו, מקס ליאונס, נפטר בשיבה טובה והותיר לנו את מורשתו. לעולם, לעולם לא צריך לחפש סיבה טובה לעשות את הדבר הנכון. יהי זכרו ברוך.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
תודה, חבר הכנסת יזהר שי. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה, גברתי. אחריה – חבר הכנסת מרגי.
<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >>
כבוד היושב-ראש, העציר המינהלי הפלסטיני אסמאעיל עלי מאבו דיס שבירושלים המזרחית שובת רעב כבר יותר מ-110 ימים בכלא הישראלי. בקשתו מאוד פשוטה: לדעת במה הוא מואשם. אימא שלו מדווחת כי מצבו מידרדר במהירות – אובדן משקל, ראייתו נפגמה והוא לא מסוגל לצעוד, דפיקות ליבו נחלשו משמעותית. לפי אימו הוא לא מקבל טיפול רפואי מספק.
עוד שובתים רעב עכשיו מוסעב אלהינדי ואחמד זהראן, שאומנם שובתים רעב פחות זמן, אבל גם – במצב בריאות בעייתי. גם הם לא יודעים במה הם מואשמים. לפני יומיים העליון דחה את ערעורו על עלי, והרשויות לא מוכנות לקצר לו את המעצר המינהלי. מעצרים מינהליים הם אכזריות של הכיבוש, ועומדים בסתירה לכל חוק בין-לאומי. או שיוגשו אישומים ויתנהלו משפטים כלפי החשודים במעשים לא חוקיים, או שישחררו את העצורים. אסור לתת לאנשים לאבד את חייהם בגלל מעצרים לא חוקיים, לא אנושיים, שגם לא עונים על המינימום שיש בצדק המשפטי.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
תודה, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. חבר הכנסת מרגי, בבקשה, אדוני. אחריו חבר הכנסת שמולי.
<< דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>
עכשיו גם לי הזכות לומר דברים בשם ניקו – תודה לך, יזהר – שבאמת לא צריך סיבה כדי לעשות מעשה טוב.
אם היה לנו ספק בכך שכל תחום הבטיחות בענף הבנייה הוא מופקר ולא מפוקח, באה הפרשייה הזאת של התחזות למפעילי מנופים. מסתבר שזו הייתה תופעה גדולה ורחבה, אנשים התחזו למפעילי מנופים, ויש אפילו חברות שעשו מזה סטרטאפ: הסמיכו, או חילקו רישיונות מזויפים להפעלת מנופים. רק בחודש אוקטובר – 17 תאונות עבודה בענף הבנייה, 14 פצועים, שלושה הרוגים. ואני שואל מה עוד צריך להיות או לקרות כדי שייעשו צעדים כדי להפסיק את המגפה הזו, שהיא לא גזרת גורל.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
תודה לחבר הכנסת מרגי. חבר הכנסת שמולי, בבקשה, אדוני. אחריו – חברת הכנסת אורנה ברביבאי.
<< דובר >> איציק שמולי (העבודה-גשר): << דובר >>
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. בסדרת תחקירים של הכתבת המצוינת של תאגיד "כאן" דקלה אהרון, נחשפו שורה של כשלים חמורים ומתמשכים במוסדות האשפוז הגריאטרי במדינת ישראל. האסקימואים, אדוני היושב-ראש, שולחים את הקשישים שלהם למות על איזה קרחון. כאן מספיק לשלוח את הקשישים לאחד מהמוסדות האלו שנמצאים מעבר להרי החושך של החברה הישראלית, והם כבר ימותו בעליבות ובהזנחה, בבדידות ולפעמים גם באלימות.
הדיווחים שעולים מתוך הדוחות של משרד הבריאות משקפים מצב חמור מאוד של הזנחה מתמשכת, של ריקבון, של אי-מתן תרופה, של אנשים שלא פינו אותם בזמן לבתי חולים למרות מצבים מסכני חיים, של חיסכון בתרופות ובאוכל על חשבון אותם הקשישים המסכנים שהם חסרי ישע.
אדוני היושב-ראש, אני חושב שאנחנו חייבים להתגייס כדי לעשות אחת ולתמיד סדר באותם המקומות. זה פשוט פשע בחסות המדינה מה שקורה. המוסדות האלה הם מוסדות ממשלתיים, אדוני היושב-ראש, וההפקרות הזו חייבת להיפסק. אני באמת חושב שהמצוקה התקציבית בעצם כופה על אותם המוסדות מצב כרוני של משבר מתמשך, אבל גם משרד הבריאות נכשל פה כישלון חרוץ בתפקיד שלו בהגנה על הקשישים. אני יודע שזו עת מחלוקת בכנסת ישראל, אבל על הנושא הזה אנחנו בוודאי נוכל להסכים. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
תודה, חבר הכנסת שמולי. חברת הכנסת אורנה ברביבאי, בבקשה, גברתי. אחריה – חברת הכנסת היבה יזבק.
<< דובר >> אורנה ברביבאי (כחול לבן): << דובר >>
חבר הכנסת בנט, ממחר – שר הביטחון, לא פה, אבל אני בכל זאת רוצה להגיד לו כמה מילים, כמה עצות לקראת הכניסה שלו לתפקיד מחר. אני רוצה לומר, בשמי ואולי בשם הרבה מאוד מחבריי במפלגה שהיינו עשרות שנים בצבא, שמשרת שר הביטחון היא לא עוד תפקיד, עם כל הכבוד לתפקידים האחרים. מדובר בתפקיד שמחייב אותו – אותך, אני אומרת לך, בנט – ללמידה, להתמקצעות. זה בטח לא תפקיד שבו אפשר לרוץ לספר לחבר'ה, זה בטח לא תפקיד שהפופוליזם בתהליך קבלת ההחלטות נכון לו. ואני ממליצה לך בחום להקשיב לאנשי הצבא – חובה, קבע, מילואים – שעיקר משימתם היא להבטיח ביטחון למדינה, למען כל אזרחי המדינה. ללמוד, להקשיב, ולהביא, בסופו של דבר, יכולת להגן על האינטרס הביטחוני ממקום של מקצועיות והבטחת הביטחון לאזרחי המדינה.
את אזרחי המדינה לא מעניינות לא בחירות, לצורך העניין, לא נבצרות ולא ממשלה צרה. מעניין אותם ביטחון. מכאן אני פונה אליך ואומרת לך: תיכנס לתפקיד באופן הנדרש, ומפה אני גם מאחלת לך הצלחה רבה. ההצלחה שלך היא ההצלחה שלנו.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
תודה, חברת הכנסת ברביבאי. חברת הכנסת היבה יזבק, בבקשה, גברתי, ואחריה – חבר הכנסת גדי יברקן.
<< דובר >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << דובר >>
כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אני רוצה לדבר ולהעלות נושא שמאוד חשוב לחברה הערבית. ביום חמישי הופצו צווי הריסה לכ-25 בתים בקלנסווה שבהם מתגוררים יותר מ-300 אנשים – איש, אישה וילד. פניתי גם לשר בשאילתה דחופה בנושא. אנחנו מדברים פה על שכונה שלמה שעומדת להימחק ועל הרס שלם למשפחות שלמות ולמאות אנשים. כולם יודעים שהמדינה הזניחה באופן שיטתי את התחום של התכנון והבנייה בחברה הערבית. גם דוח מבקר המדינה האחרון הראה כי הממשלה נכשלה בפתרון מצוקת הדיור ביישובים הערביים.
המדיניות המענישה והאכזרית הזו, שמתייחסת לערבים כפולשים וכעבריינים, היא גם ביטוי ישיר של חוק קמיניץ – חוק שהורס לא רק בתים אלא גם חיים שלמים של אנשים. את החוק הזה חייבים לבטל, וחייבים לבסס תוכנית שתאפשר לערבים לחיות בכבוד תחת קורת גג. תודה.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
תודה לחברת הכנסת יזבק. חבר הכנסת גדי יברקן, בבקשה, אדוני, ואחריו – חבר הכנסת אורי מקלב.
<< דובר >> דסטה גדי יברקן (כחול לבן): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בשבוע שעבר ציינו את יום העלייה, את יום העולה, איך שנקרא לזה. זה היה יום מרגש וחשוב ואני מברך על כל עולה ועולה חדשים שעולים לארץ ישראל.
אני הייתי רוצה להקריא נתונים עד שנת 2019, סוף השנה שעברה, נתונים של הממ"מ של הכנסת. העליות האחרונות, שעלו בשנה שעברה – עלו כ-28,000 עולים חדשים: 6,355 מאוקראינה; 2,415 מצרפת; משאר אירופה – 2,477; מאסיה – 1,429; מאמריקה ואוקראינה – 4,245. אפס מאתיופיה, אבל נתנו כותרת: אפריקה – 353.
מדינת ישראל קיבלה החלטת ממשלה שבה צריך להעלות את הממתינים מאתיופיה. בהחלטה הקודמת היו 8,700 איש שממתינים לעלייה. מדינת ישראל פתחה את שעריה כמו שצריך – וטוב שהיא עשתה את זה – לשאר מדינות אירופה ואמריקה, אבל סגרה את שעריה לאתיופיה, וחבל מאוד. אני מקווה שבממשלה הבאה הנושא הזה יעלה לדיון במיידי, וכבר ביקשתי להכניס את זה לתוכנית העבודה של שתי הממשלות – זו אשר תהיה. תודה.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
תודה לחבר הכנסת גדי יברקן. חבר הכנסת אורי מקלב, בבקשה, אדוני, ואחריו – חבר הכנסת חמד עמאר.
<< דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>
תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. אתמול בשעת לילה מאוחרת קראתי כתבה בעיתון המבשר, שבה הוא מודיע שבמדינת איטליה ביום חמישי האחרון נכנסה לתוקף הצעת חוק חדשה שתחייב את כל מי שמסיע ילד עד גיל ארבע ברכבו להתקין התקן למנוע שכחת ילד ברכב. הוא מספר איך זה עובד – מפעיל אורות, מפעיל אזעקה מבפנים, מבחוץ, קנסות, וגם מי שמתייר באיטליה מחויב.
לא שהטריד אותי שכשאני אבוא לתייר באיטליה – איך אני אתמודד עם זה. האמת היא שבאמת הדיר את שנתי: מדוע במדינת ישראל, מדינה טכנולוגית, שהפרלמנט הזה – כמעט שלא הייתה בו ועדה בכנסת שבה לא דיברו וניתחו והביאו וגם הציפו, והגיעו לפה הורים ששכחו, בטרגדיה גדולה, את הילד ברכב. הטרגדיה היא גדולה.
משנת 2008 עד 2017, 24 ילדים קטנים, או 24 תינוקות, נשכחו ברכב ומתו בעקבות השכחה הזאת. לא צריך הרבה דמיון לתאר את הצער הגדול, את הצמרור של הילד חסר האונים ואת הטרגדיה מול ההורים, שעל פי רוב ההורים או הסבים והסבתות הם שהביאו אותם לרכב – הפעם האחרונה שהם הביאו אותם לרכב והפעם הראשונה שהם פתחו את הדלת וראו אותם מתים.
מדוע מדינת ישראל – אחרי שמדינות אחרות הצליחו לתקן תקנה, במדינת ישראל לא רק שאת החוק לא מצליחים להביא אלא גם לא להביא לתקינה של כזה מכשיר, בסך הכול. למה מוצר כזה לא יכול לזכות לקבל תקינה? שיאושר על ידי מכון התקנים, כשמשרד התחבורה מלווה את זה, מוביל את זה ועומד על כך שזה יהיה.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
תודה.
<< דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >>
100 דולר, 100 דולר – זה מה שזה עולה שם. וכשהביאו כאן את ההצעה אמרו שזה צריך לעלות למעלה מ-1,000 שקל. לא מדברים על כסף, מדברים על חיים. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
תודה לחבר הכנסת אורי מקלב. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה, אדוני, ואחריו – חברת הכנסת אורלי פרומן.
<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בעוד חודש וחצי מסתיימת תוכנית החומש של המגזר הדרוזי, 959, לפיתוח והעצמה של היישוב הדרוזי. זה אומר שבתחילת 2020 לא יהיה שקל אחד בתקציב למגזר הדרוזי.
כידוע לכם, כל התקציב של המגזר הדרוזי נמצא בתוכניות חומש, לא נמצא בבסיס התקציב. זה אומר שאין פיתוח, אין רווחה, אין חינוך, אין כלום בעצם. המועצות יקרסו בתחילת השנה, 200 עובדים יפוטרו בתחילת השנה.
ראשי רשויות שלחו מכתב לראש הממשלה, יותר ממכתב אחד. היום דיברתי עם ראשי הרשויות. אפילו תגובה אחת לא הייתה. אפילו: אני מאשר את קבלת המכתב – לא היה. לכן, אני פונה כאן לשר יריב לוין, שנמצא כאן ושומע אותי. השר יריב לוין, אתה שומע אותי? תדבר עם ראש הממשלה, תאשרו לפחות את שנת 2020. לא יהיה לנו תקציב עכשיו, לא יהיה תקציב במדינה. אם לא יהיה אישור זמני לשנת 2020, כל המועצות הדרוזיות יקרסו. כל – – –
<< קריאה >> שר התיירות יריב לוין: << קריאה >>
אי-אפשר חוקית – – –
<< דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>
חוקית אפשר – עשינו את זה לפני ארבע שנים, כי היו בחירות. אישרנו את זה זמנית לשנה אחת. נוכל לאשר את זה זמנית לשנה אחת, כי, אתה יודע, אין תקציב, אין בבסיס התקציב כסף למגזר הדרוזי – יש רק בתוכניות חומש. ואם לא תהיה להם שום תוכנית, 200 עובדים ילכו הביתה ויקרסו רשויות מקומיות.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
תודה.
<< דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>
אני גם אפנה לראש הממשלה ביום רביעי, אני אדבר איתו על זה, ואני מקווה שעד סוף השנה יאשרו להם לפחות את שנת 2020, שיתחילו אותה עם תקציב. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
תודה, חבר הכנסת חמד עמאר. חברת הכנסת אורלי פרומן, בבקשה, גברתי, ואחריה – חבר הכנסת רם בן ברק.
<< דובר >> אורלי פרומן (כחול לבן): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, במדינת ישראל אין שר רווחה, ומה שקורה במשרד הרווחה הוא כאוס חברתי. הבוקר כל המכללות הטכנולוגיות שבתו לשעתיים, כי לא הועברו להן כ-200 מיליון שקלים כפי שסוכם, והן נמצאות בסכנת קריסה מיידית. הן נמצאות תחת משרד הרווחה, ולהזכיר לכולנו, הן מכשירות כ-30,000 סטודנטים טכנאים והנדסאים, שמשתלבים בתעשייה הישראלית. נוסיף לזה את הגזרות על ההורים והילדים בפעוטונים, הקיצוץ התקציבי למסגרות החינוכיות, עיכוב שכר הלימוד. מצב זה מוביל לפגיעה קשה בילדים ובהורים. נוסיף לזה את מרכזי יום לקשיש בישראל, אשר מציעים שירות חיוני והכרחי למאות קשישים המוגבלים בתנועה החיים בגפם; הם, המרכזים האלה, נמצאים בסכנת קריסה מיידית.
ראש הממשלה נתניהו מחזיק בידיו את התיק, ואוכלוסיות רבות במדינה נפגעות מדי יום. חברים, זה מצב מסוכן, ואנחנו נעים לקראת פיצוץ חברתי. מעולם לא היו הפערים גדולים כל כך ומעולם לא הייתה הנהגה שהחלשים בחברה לא מעניינים אותה. עד כדי כך שגם כאשר ראש הממשלה מציע את תיק הרווחה, אף אחד לא רוצה לקחת אותו. תודה.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
תודה, חברת הכנסת אורלי פרומן. חבר הכנסת רם בן ברק, בבקשה, אדוני, ואחריו – חבר הכנסת ישראל אייכלר.
<< דובר >> רם בן ברק (כחול לבן): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפני כמה שנים אמרתי, ואני חוזר ואומר עכשיו: התופעה של נערי הגבעות חסרי המרות שפוגעים בחיילי צה"ל ובשומרי משמר הגבול ומשטרת ישראל היא תופעה של הסתה ואלימות ואין לנו את הפריבילגיה להתעלם ממנה. ההתפרעויות האחרונות שעליהן אנחנו שומעים כבר תקופה ארוכה הולכות ומחמירות כיוון שאין דין ואין דיין. המדינה איבדה את המרות ואת הריבונות.
במהלך קמפיין הבחירות ראש הממשלה נתניהו התהדר כי יספח חלקים מיהודה ושומרון – עוד הבטחת בחירות חסרת תכלית ותועלת. ואני שואל את אדוני ראש הממשלה: איך תספח את השטחים אם אתה לא יודע להחיל את המרות של המדינה על כמה נערים?
אדוני היושב-ראש, אותם נערי גבעות ומפירי חוק מרגישים על הגובה לא רק כי הם יושבים על איזו גבעה, אלא הם מרגישים חזקים כי הנציגים שלהם יושבים מסביב לשולחן הממשלה ונותנים להם את הגיבוי. לא מדובר על עשבים שוטים, אל תתבלבלו. מדובר בערוגות שיש מי שדואג לטפח אותן, ואנחנו חייבים לעצור את התופעה לאלתר.
רק אתמול ציינו 24 שנים להירצחו של ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין. אם למדנו לקח אחד מהרצח הוא שלפי איך שזה נראה היום אנחנו לא רחוקים מפגיעה פיזית בנבחרי ציבור, באנשי כוחות הביטחון ובעיתונאים.
אין לנו את הפריבילגיה להתעלם מתופעות ההסתה והאלימות האלו ואחר כך להגיד: איפה היינו ומה עשינו. בוא נעצור את זה לפני שיהיה מאוחר מדי.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
תודה לחבר הכנסת רם בן ברק. חבר הכנסת ישראל אייכלר, בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת עופר כסיף.
<< דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אחד התירוצים במלחמה הפוליטית שמשתקת את המדינה הוא הסטטוס קוו וחילולי השבת. יש מרוץ בעיריות מי ירמוס את השבת בגלגלי האוטובוסים וישחרר את עם ישראל מן הברית שכרת עימנו הקדוש ברוך הוא.
"ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדֹרֹתם ברית עולם" – זה אמר הקדוש ברוך הוא, ולא החרדים ולא הדתיים. לא אנחנו קבענו מהי שבת. אף אחד לא עושה לנו טובה שהוא זוכה למתנה טובה ושבת שמה. הוא עושה טובה לעצמו, כמו שאמר הקדוש ברוך הוא למשה: "מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה – – – לך והודיעם".
אנחנו רק מודיעים לעם ישראל שמי ששומר שבת כהלכתה הוא אדם מאושר. בואו לחצרות החסידים, לקהילות החרדיות, ליישובים הדתיים, ותראו איזו מתנה טובה, איזה אושר השבת משרה על המשפחה, על הקהילה ועל החברה. כל העולם הנאור התקנא ביום המנוחה השבועי לפועל, לעובד ולסוחר בארץ ובעולם. יהדות ארצות הברית, לעומת זה, הולכת ונכחדת בהתבוללות טרגית, שהחלה אך ורק בגלל שאבותיהם נאלצו לעבוד בשבת בתקופה שבה המעסיקים פיטרו אותם אם לא באו בשבת. מלכתחילה לא קיבלו עובדים שומרי שבת. כך הפכו לעבדים מרצון, והתוצאה היא טרגית.
בואו ותראו את היופי של השבת. ואי-אפשר להגיד על שלג שזה חמסין, ואי-אפשר להגיד על חילולי שבת שזה עונג שבת. צר לנו על אלו שאינם זוכים לראות באור השבת. אבל אנחנו לא כופים על אף אחד, לא רוצים שיעשו עבורנו כלום, בסך הכול אנחנו באים בשפה רכה ונעימה ומציעים לכולם: הביטו וראו את יקרת מעלת השבת. בואו, ראו את החשיבות שלה לחיי האדם, לחיי המשפחה ולאנושות כולה. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
תודה, חבר הכנסת אייכלר. חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה, אדוני, ואחריו – חבר הכנסת מיכאל ביטון.
<< דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >>
כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, תושבי עיסאוויה סובלים בחודשים האחרונים מהתנכלות אלימה של המשטרה. יחידות מג"ב מסיירות בשכונה ללא מטרה הנראית לעין, מבצעות מעצרים ומטרידות את התושבים.
לא מזמן נעצר ילד בן 16 באמצע יום הלימודים על ידי כוח חמוש שנכנס לבית ספרו, ובמוצאי שבת פצעה המשטרה כ-15 תושבים. לפני חודש פורסמה הקלטה שבה השוטרים עצמם מודים בכך שמטרתם לגרום לתסיסה בשכונה, ובסוף השבוע פרסם ניר חסון בהארץ שגם אחרי שהושג מתווה מול ועדי ההורים ועיריית ירושלים קיבלו מפקדי התחנות הוראה להתעלם מההסכם.
היום אנחנו יודעים בבירור – האדם שעומד מאחורי הטרור המשטרתי בעיסאוויה הוא ניצב דורון ידיד; זה שתחת פיקודו משטרת התנועה זייפה תווי תקן למצלמות מהירות. האם מינויו של אדם זה הוא חלק ממדיניות ממשלתית מכוונת שמטרתה להבעיר את השטח? כמה שיותר עצורים, כמה שיותר פצועים, כמה שיותר אלימות?
אני קורא לשר לביטחון הפנים ולממלא מקום המפכ"ל להפסיק לאלתר את ההתעללות בתושבי עיסאוויה, להשעות את הניצב מתפקידו ולחקור את התנהלותו. תודה.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
תודה, חבר הכנסת כסיף. חבר הכנסת מיכאל ביטון, בבקשה, אדוני, ואחריו – חברת הכנסת יעל גרמן.
<< דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, סוגיית הבריאות בישראל תהיה סוגיה דרמטית בשנה הקרובה, בשנים הקרובות, לנוכח משבר חמור בשירות שמדינת ישראל נותנת לאזרחיה בתחום הבריאות. אבל עדיין יש שתי טעויות נפוצות בזמן האחרון: טעות אחת, אומנם כל המערכת קורסת אבל הגליל והנגב נדפקים יותר; יש חצי ממספר הרופאים, חצי ממספר האחיות וחצי ממספר מיטות האשפוז בנגב ובגליל ביחס למרכז הארץ, וכנ"ל אורך התורים – הוא גדול ומשמעותי במאות אחוזים. אז כשבאים לתקן את מערכת הבריאות צריך לתקן גם פערים בתוך מערכת הבריאות.
הטעות השנייה – כשאנחנו מדברים על הבריאות בישראל אנחנו פוגעים במעמדם של אנשי המקצוע, וחשוב להבהיר את הדבר הזה. הרופאות והרופאים, האחים והאחיות, הסניטרים, צוותי העזר, הם אנשי מופת. הם נותנים את הלב ואת הנשמה לציבור. אנחנו מוקירים אותם – אנחנו רק לא מעמידים עבורם את התנאים הראויים, את המבנים הראויים, את התשתיות הראויות.
אני רוצה לציין אדם אחד בשם ד"ר רפי בהם, שלפני 40 שנה בא לבית החולים סורוקה, ורק לשנים ספורות בא לעבוד בירוחם. במקום זאת, עבד בירוחם 40 שנה, סגן מנהל מחלקה פנימית. אשתו ד"ר אילנה בהם היא מנהלת מחלקה פנימית. בתו רופאה. הוא טיפל בתושבי ירוחם כחולים VIP בסורוקה. הרופאים האלה נערצים בעינינו, אבל התנאים שאנחנו מעמידים עבורם הם תת-תנאים.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
תודה, חבר הכנסת מיכאל ביטון. חברת הכנסת יעל גרמן, בבקשה, גברתי. אחריה – חבר הכנסת בועז טופורובסקי.
<< דובר >> יעל גרמן (כחול לבן): << דובר >>
תודה לך, אדוני היושב-ראש. חבריי וחברותיי, מדי יום מפרסם ארגון הרופאים הפנימיים את התפוסה בבתי החולים – מיכאל, זה מעניין לעניין באותו עניין. אני רוצה לקרוא לכם: בשערי צדק, מחלקות פנימיות א', ב', ג' – 122% תפוסה, ובפנימית ד' כבר 125%; בפנימית ב' בהדסה עין כרם – 123%; בפנימית ג' במאיר – רק 117%; בפנימית א' באסף הרופא – 108%; במרכז הרפואי לגליל נהריה, ששם בכלל חסרים רופאים, התפוסה היא של 144%, ו-150% במחלקות הפנימיות. זה לא יכול להימשך.
הייתה ועדה, ועדת טור-כספא. לפני ארבעה חודשים היא הגישה את מסקנותיה. משרד הבריאות אימץ אותן, אבל לא עושה מאומה. אנחנו יודעים שחסרים כ-300 תקנים של רופאים בבתי החולים. רופא עולה בערך כ-300,000 שקל לשנה, עלות מעביד. אם חסרים 300, הרי שמה שאנחנו זקוקים לו זה 90 מיליון שקלים. מהם 90 מיליון שקלים לעומת חיי אדם?
אני קוראת למשרד האוצר לשחרר את התקנים ולמצוא דרך להעביר את הכספים, כדי שניתן יהיה לגייס רופאים, שלא נראה את מחזות הזוועה שראינו לפני שנה, כי החורף רק התחיל.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
תודה, חברת הכנסת גרמן. חבר הכנסת טופורובסקי, בבקשה, אדוני, ואחריו – חברת הכנסת ע'דיר כמאל מריח.
<< דובר >> בועז טופורובסקי (כחול לבן): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, אלה ההרוגים בתאונות דרכים מהשבוע החולף: ביום שלישי האחרון, 5 בנובמבר, נהרג רוכב אופנוע בן 26 בתאונת דרכים עם רכב פרטי על כביש 784, סמוך לכפר מנדא. עוד באותו היום נהרג גבר בן 60 בהתהפכות טרקטור בשטח חקלאי סמוך לכרמיאל. ביום חמישי, 7 בנובמבר, נהרגה דורית שליט, בת 60, מקיבוץ איילת השחר, כשהתהפכה עם רכבה לוואדי סמוך לקיבוץ גונן שבגליל העליון. סיפרו לי שדורית הייתה אישה עם לב ענק, והמשפחה שלה מוסרת שהיא תחסר לה המון. ב-8 בנובמבר נהרג רדא חרטביל, בן 38, תושב נצרת. הוא נהרג מפגיעת רכב לאחר שעזר לחברו להחליף פנצ'ר בגלגל מכוניתו בכביש 22. אתמול, יום ראשון, 10 בנובמבר, נהרג רוכב אופנוע בן 40 סמוך למושב ישרש שבשפלה, לאחר שהחליק לשולי הכביש. עוד אתמול נהרג נחשון גרוס, בן 35, מקיבוץ גבת, בכביש 90, סמוך לפארן. נחשון נהרג בנסיעתו חזרה מאזכרת אחיו כרמל, שנהרג לפני 17 שנה בתאונה בנתיבי איילון. מעבר לסיפור הטרגי, ששניהם נהרגו בתאונות דרכים, מדובר על עוד הרוג בכביש 90 הנורא.
הגשתי שאילתה דחופה לשר התחבורה כדי להבין מה עושים עם כביש 90, שמשרד התחבורה התחייב לטפל בו. יש תקציב שעבר, השר הקודם התחייב עוד בנובמבר, כשהיו כמה הרוגים, לטפל בכביש הזה, ועד היום הוא לא טופל מספיק וממשיכים להיהרג בו אנשים. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
תודה, חבר הכנסת טופורובסקי. חברת הכנסת ע'דיר כמאל מריח, ואחריה – חבר הכנסת יועז הנדל.
<< דובר >> ע'דיר כמאל מריח (כחול לבן): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חבריי וחברותיי, יש לנו משבר תקציבי חמור באוכלוסייה הדרוזית והצ'רקסית. נכון להיום האוכלוסייה הערבית נשענת מבחינה תקציבית על החלטה 922, שתקפה עד שנת 2020. האוכלוסייה הבדואית מתוקצבת מתוקף החלטה 2397, שתקפה עד שנת 2021. האוכלוסייה היהודית, מאחר שאין החלטה ייעודית עבורה, מקבלת תקציב שפשוט הועתק משנת 2019 לשנת 2020. ולמי לא נשאר כסף? לנו, ל-150,000 אזרחים דרוזים וצ'רקסים שנזנחו ופשוט לא קיבלו פתרון תקציבי.
באוקטובר האחרון שלח פורום ראשי הרשויות הדרוזיות מכתב התראה למי שיושב בראש המשרד לשיתוף פעולה אזורי, השר צחי הנגבי, ודרש לקיים דיון דחוף בנושא התקציבים. במכתב פירטו ראשי הרשויות את ההשלכות ההרסניות של היעדר תקציב על ההתנהלות התקציבית הרציפה של היישובים, שממילא סובלים מגירעון תקציבי וממצב סוציו-אקונומי שלא עולה על 4. הם הסבירו שתוכניות חשובות, שהתחילו מתוקף החלטה 959, דינן להיפסק ואף להתבטל, ויש בכך ירידה לטמיון של כל העבודה הקשה שנעשתה במסגרת עבודה זו. כמובן שלמכתב שהם שלחו אין קול ואין עונה. כנ"ל לגבי מכתב שנשלח לפני כשבועיים לראש הממשלה, לשר האוצר, לראש אגף התקציבים, ושוב לשר צחי הנגבי, שיושב בראש המשרד לשיתוף פעולה אזורי – ושוב, אין קול ואין עונה.
כאן אני עונה לך, כבוד השר יריב לוין. אתה עונה לידידי חמד עמאר שאין אפשרות לפתור את הסוגיה מבחינה חוקית, ואני עונה לך שזה לא נכון, שכן יש אפשרות וכן היה תקדים. בשנת 2014 ממשלת המעבר דאז העבירה החלטת ממשלה ל-12 חודשים בלבד שתקצבה באופן זמני את היישובים הדרוזיים – הלוא היא החלטה 2332.
אני הגשתי הצעה דחופה לסדר-היום בנושא. שלחתי מכתבים לכל המעורבים בדרישה להיפגש באופן בהול, ואני דורשת מעל במה זו מכל המעורבים: קבלו אחריות, תאמצו את הפתרון שמציעים פורום ראשי הרשויות, תגבשו החלטה זמנית של הממשלה שתתקצב את האוכלוסייה הדרוזית והצ'רקסית – –
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
תודה.
<< דובר_המשך >> ע'דיר כמאל מריח (כחול לבן): << דובר_המשך >>
– – ותמנעו מאיתנו את העוול הכה-מיותר והחמור הזה. תודה.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
תודה, חברת הכנסת מריח. חבר הכנסת יועז הנדל, בבקשה, אדוני. אחריו – חברת הכנסת עומר ינקלביץ'.
<< דובר >> יועז הנדל (כחול לבן): << דובר >>
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. שקט כאן היום לעומת אתמול, ושקט בכלל במדינת ישראל ביחס לכל מיני דברים שמתרחשים בעוטף עזה ובדרום הארץ כבר הרבה מאוד זמן. ביום חמישי האחרון הלכתי לבקר את אלון דוידי בשדרות. ביקרתי את אלון דוידי ועוד כל מיני חברים בשדרות. יצאתי מאלון ושמעתי על הדברים הנפלאים שיש בעיר – ואכן יש דברים נפלאים – והלכתי לאכול חומוס בעיר עם יוסי, קובי, חזי וג'קי.
אז הם סיפרו לי על יום שישי האחרון, שלפני שבוע. בשעה 21:00 – עשר רקטות, שעה לאחר מכן – חמש רקטות, ב-02:00 עוד רקטה. חבר'ה שצעירים ממני בכמה שנים מספרים על ההתמודדות שלהם עם החיים, שבעצם הם צריכים להגן על הילדים שלהם, ועל ההתלבטויות והצרות, ועל כמה שהם אוהבים את העיר ובאותה נשימה כמה שקשה לחיות בה.
אני אומר לכם שלא יכול להיות שאנחנו שקטים. לא יכול להיות שמדינת ישראל – ולא אכפת לי אם יקראו לזה ימין חזק, ימין אגרסיבי, לאומי או לא לאומי – לא יכול להיות שאנחנו נקבל שיירו על תושבים שלנו שבוע אחרי שבוע. אין שום לגיטימציה למקבלי החלטות, לשליחי ציבור, לשבת בשקט, להתעלם ובכל פעם לשכוח מחדש שיורים על תושבים שלנו. אנחנו חייבים להגיב. אנחנו חייבים לתת להם ביטחון. אין מצב – ולא משנה מי עומד בראשות הממשלה, ולא משנה איזו קואליציה מרכיבים – אין מצב שיורים על תושבים שלנו, ופה שקט.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
תודה רבה לחבר הכנסת יועז הנדל. חברת הכנסת עומר ינקלביץ', בבקשה, גברתי. אחריה – חברת הכנסת רויטל סויד.
<< דובר >> עומר ינקלביץ' (כחול לבן): << דובר >>
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברותיי וחבריי חברי הכנסת, חוזר מנכ"ל משרד הבריאות שפורסם בשנת 2017 קובע שעלות החניה בבתי החולים לא תעלה על 20 שקלים ליום. למרות זאת, בתי החולים עוברים על חוזר המנכ"ל וגובים סכומים מופרזים מחולים ומבני משפחותיהם.
השבוע פורסם כי בני משפחות חולים שבאו לבקר את יקיריהם בבית החולים רמב"ם בחיפה נדרשו לשלם בסוף היום 117 שקלים, פי שישה מהמותר על פי חוזר מנכ"ל משרד הבריאות. בבתי החולים איכילוב גבו 56 שקלים עבור חניה, וכך גם בבתי חולים נוספים. לא יעלה על הדעת שחולים ובני משפחותיהם נאלצים להוציא סכומים גבוהים עבור חניה בבתי החולים.
הגשתי הבוקר הצעת חוק שתקבע כי יוגבלו הסכומים המרביים הנגבים בעבור חניה בחניוני בתי החולים, וכי המחיר המרבי לא יעלה על 15 שקלים עבור שעת חניה, או 40 שקלים עבור יום של חניה. אני מקווה שהחוק יעבור, ובכך יסתיים המצב המחפיר שבו משפחות צריכות לשלם סכומים גבוהים כדי לעמוד לצד יקיריהן בשעתם הקשה. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
תודה, חברת הכנסת ינקלביץ'. חברת הכנסת רויטל סויד, בבקשה, גברתי. אחריה – חבר הכנסת ינון אזולאי.
<< דובר >> רויטל סויד (העבודה-גשר): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, השר, חבריי חברי הכנסת, מישהו מכם שמע על המחלה שקוראים לה פיברומיאלגיה? נכון, לפני ארבע שנים, כשפנו אליי חולים – ואני אומרת חולים, אבל זה בכלל לא ודאי שיקראו להם חולים, כי אומרים להם שאין בכלל מחלה כזאת – כשפנו אליי חולי וחולות הפיברומיאלגיה, שאלתי אותם: פיברו-מה? מה זה המחלה הזו? זו מחלה מאוד קשה, שבה אדם סובל מכאבים בכל הגוף, בשרירים, עד כדי שיתוק; לא מסוגלים לצאת מהמיטה. האנשים האלה לא מסוגלים לנהל שגרת יום, שגרת עבודה, כי אתה לא יודע אם תוכל לקום בבוקר ולצאת מהמיטה. זה מלווה בחרדה, בדיכאון, בכאבי ראש. החיים הם פשוט סיוט.
יזמתי דיון מיוחד בכנסת כדי להעלות את המודעות, כי מסתבר שרופאי המשפחה שאמורים לטפל בזה בכלל לא ידעו שיש מחלה כזאת, וגם לא מהם התסמינים. בהמשך, נפגשתי עם מנכ"ל ביטוח לאומי דאז שלמה מור-יוסף כדי לדבר איתו על כך ולהכיר בהם כנכים, כי הם לא מסוגלים לעבוד.
אני שמחה מאוד, סוף-סוף, אחרי באמת כמה שנים, ואחרי שהם רתמו הרבה מאוד אנשים למאבק הזה, באמת במאבק של הרבה אנשים שעמדו לצידם, שהשבוע הכיר מנכ"ל הביטוח הלאומי שפיגלר במחלה הזו כמזכה בקצבת נכות, 40% נכות, גם נכות מצטברת. צריך באמת להגיד כל הכבוד, ורק שיהיו בריאים. תודה.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
תודה, חברת הכנסת רויטל סויד. חבר הכנסת ינון אזולאי, בבקשה, אדוני. אחריו, אחרון הדוברים להיום יהיה חבר הכנסת עודד פורר.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, אמש, בתוכנית של אמנון לוי בערוץ 13, פורסם תיעוד מזעזע של שוטרים שמתעללים ומכים אזרח שכל חטאו היה שהוא הסריט מעצר של אדם אחר. אני שואל: עד היכן? עד היכן האלימות הזאת שהשוטרים מרשים לעצמם? בהמשך למה שאמר ידידי כסיף, השוטרים לא יכולים להרשות לעצמם, ולא משנה באיזה מעצר ומיהו אותו אדם – האדם הוא אזרח. צריך להפסיק את ההתעללות הזאת. אותו אדם איבד את ההכרה, פונה מחוסר הכרה, אתמול הוא התראיין עם שבר קשה ביד. אני שואל את השר לביטחון הפנים: עד מתי?
כשהגשתי תלונה – הגשתי תלונה במח"ש לגבי יענקי רוזנברג, שגם הוא ילד עם צרכים מיוחדים; עדיין לא זכיתי למענה. אולי מח"ש, כמו שכבר אמרתי, זו מחלקה לחיפוי שוטרים. הגיע הזמן לעשות סדר בעניין, ושבמשטרה יבינו שהאזרח הוא אדם ושצריך להתנהג אליו כאל אדם ולא כאל, חלילה, חיה. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
תודה, חבר הכנסת ינון אזולאי. חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת אלון שוסטר.
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
תודה, אדוני. גם בשבוע שעבר דיברתי פה כמה פעמים על המצוקה של המסעדות בעוטף עזה ובשדרות. עכשיו גם התבשרנו שמשרד הפנים מקצץ את מענקי האיזון לרשויות המקומיות באזורים האלה. אני פשוט לא מצליח להבין את המדיניות הזאת, שהולכת למקומות שמגינים עלינו, ששומרים עלינו, שנמצאים בחזית – בהם פוגעים הכי הרבה.
אני מאוד מאוד מקווה שאנחנו נתעשת, לפחות פה, כולנו, ונעביר אפילו בתקופה הזו את החוק שחתמנו עליו, כל חברי ועדת הכספים, שקובע מנגנון פיצוי למסעדות בעוטף עזה. אין שום סיבה שהמנגנון הזה לא יינתן, שהפיצוי הזה לא יגיע בסופו של דבר לאן שהוא צריך להגיע, בעיקר כשכולם תומכים. משרד האוצר אומר שהוא רוצה לתת את הפיצוי הזה, שר האוצר, ראש הממשלה, השר לפיתוח הנגב והגליל. אני לא מצליח להבין את אוזלת היד של הממשלה בעניין הזה.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
תודה, חבר הכנסת עודד פורר. חבר הכנסת אלון שוסטר, בבקשה, אדוני.
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן): << דובר >>
תודה לעודד, ובהמשך לדברים, אני מבקש להביא דברים בשם אומרם. חמשת ראשי הרשויות של עוטף עזה – שדרות וארבע מועצות אזוריות – הוציאו היום מכתב למנכ"ל משרד הפנים על הקיצוץ בתקציבי מענק איזון, וכך הם כותבים בחלקים מהמכתב: בחמש השנים שחלפו מאז סיום צוק איתן הצליחו רשויות העוטף לגדול ולהתחזק. יחד עם זאת, בשנתיים האחרונות מתמודדות רשויות העוטף עם מציאות ביטחונית לא יציבה. בלוני נפץ, טרור השרפות והכמות הגדולה של ההסלמות הקצרות הביאו להאטה משמעותית בצמיחה – ואני שומע גם דיבורים קצת יותר קשים על סדקים ביכולת.
אני עובר, אומר כך: יש לציין כי גם הקיפאון המדיני – כך כותבים ראשי הרשויות – שבו ישראל שרויה בשנה האחרונה מקשה על מעבר תקין של תקציבים שהוקצו במסגרת החלטות הממשלה לרשויות העוטף. בהיעדר תקציבים, רשויות העוטף נאלצות להוציא מתקציבן השוטף על מנת לשפות את העברת הכספים ולמנוע פגיעה ישירה ב-50,000 תושבי שדרות ועוטף עזה.
יישובי העוטף הם לא רק פריפריה גיאוגרפית או חברתית, אדוני היושב-ראש, אנחנו הקו הקדמי – אני אומר אנחנו, אני שם – של מדינת ישראל. אם ייפול המוצב הקדמי, תיפולנה ערי ישראל. פיתוח יישובי עוטף עזה והעיר שדרות הינו אינטרס לאומי, שיש לתת עליו את הדעת.
לצערנו, בנקודה זו – אנחנו שבוע וחצי אחרי הסלמה נוספת – קיצוץ רחב כל כך של מענקי איזון, במיליונים – לכל הרשויות ובעיקר לשדרות, חוף אשקלון ושער הנגב – הוא כגזר דין מוות על פיתוח הבנייה והצמיחה הכלכלית בעוטף. לאור כל הכתוב, אנו מצפים ממשרד הפנים – כך כותבים ראשי הרשויות – ממשרד הפנים, מהעומד בראשו, לבטל את הקיצוצים במענקי האיזון של רשויות עוטף עזה במיידי. תודה.
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
תודה, חבר הכנסת שוסטר. עד כאן נאומים בני דקה.
<< נושא >> נאומי בכורה של חברי הכנסת << נושא >>
<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>
אנחנו עוברים לנאומי בכורה. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה לשאת את נאום הבכורה שלו. מי שיברך אותו לאחר סיום דבריו הוא חבר הכנסת אוסאמה סעדי. בבקשה, אדוני. עד עשר דקות לרשותך.
<< דובר >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת הנכבדים, אתחיל את נאום הבכורה שלי בכנסת בתודה מיוחדת לכחצי מיליון מצביעים אשר תמכו ברשימה המשותפת והביאו אותי למעמד הזה. תודה לחברותיי וחבריי בחד"ש, אשר בחרו בי בבחירות המוקדמות ועשו הכול להצלחת הרשימה המשותפת. תודה למשפחתי, לאשתי, לשלושת בניי עאמר, סאאיד ולואא, אשר פעלו יומם ולילה, תמכו, וחיבקו אותי. תודה למשפחתי המורחבת, שלא חסכה מאמצים – סליחה על ההתרגשות – תמכה וחיזקה במשך שתי בחירות רצופות. (אומר בערבית: תודה לכולכם.)
אדוני היושב-ראש, אני כאן כדי להרים דגל ולקדם מימושו של חזון – חזון לחברה ומדינה דמוקרטית, שוויונית ומשותפת: דמוקרטית – שמבטיחה חופש ביטוי, חופש תנועה, חופש פעולה, וכל זכויות הבסיס של האזרחים, כהגדרתן בדמוקרטיה; שוויונית – פועלת למען שוויון אזרחי מלא ומקיימת אותו לכלל האזרחים ללא הבדל, ומקדמת צדק חברתי וחלוקתי הן במשאבים החומריים והן במשאבים התודעתיים; משותפת – מדינה שאין בה עליונות, אין בה זכויות יתר לשום קבוצה לאומית, ללא הגמוניה של קבוצה אחת על חשבון הקבוצה האחרת. מדינה שכל אזרח ואזרחית יוכלו להזדהות עימה ועם סמליה; כל אזרח ואזרחית ירגישו וינהגו כבעלי הבית, ולא כדיירי משנה. מדינה דמוקרטית, שוויונית ומשותפת הינה חזון שמכבד ונותן מקום לכל קבוצה לאומית או אתנית שחיה במדינה. זהו חזון אשר מימושו ייטיב עם שני העמים החיים בארץ.
אדוני היושב-ראש, אני נולדתי וחי בכפר מר'אר – יישוב מעורב שחיים בו זה לצד זה נוצרים, מוסלמים ודרוזים. כפר אשר מתקיימים בו חיים משותפים תוך מתן כבוד והכרה בשונות ובייחודיות של כל אחת מהקבוצות; דבר אשר הופך את השונות למשאב. חברותיי וחבריי, אני בן העדה הדרוזית, גאה בהשתייכותי לעדה. נולדתי להורים ולמשפחה דתית, אשר כיבדה ומכבדת את הערכים האנושיים והדתיים. אני כאן כדי לייצג כל אדם באשר הוא. אני מייצג קו פוליטי של חד"ש ומייצג את התוכנית הפוליטית של הרשימה המשותפת, מחויב לסוגיות הקשורות לאזרחים הערבים כולם. יחד עם זאת, לעדה הדרוזית יש ייחודיות בשל הניסיון, שהצליח למדי, לצערי, להפריד אותה משאר האוכלוסייה הערבית. אינני טוען שאני הנציג הבלעדי של העדה הדרוזית, אך ישנן סוגיות שלא יועלו ככל הנראה על ידי אחרים, כגון עניינים של מניעתם של בני העדה להיות בקשרים עם קרוביהם או עם המקומות הקדושים להם בסוריה ובלבנון; מניעתם מלחגוג את חג עיד אל-פיטר, שהוא חג הרמדאן.
כולנו, כל האוכלוסייה הערבית, על כל עדותיה, על כל פלחיה, נפגעה משני חוקים מאוד קשים. הפגיעה מחוק הלאום, שהיא פגיעה גם מעשית וגם מורלית, והפגיעה מחוק קמיניץ, חוק התכנון והבנייה – או נקרא לו בשמו המהותי: חוק ההריסה. הנזק הוא מוחשי: צווי הריסה, קנסות גבוהים. היום מחולקים קנסות בכל רחבי הארץ, במיוחד ביישובים הערביים במשולש.
במסגרת חלוקת התפקידים ברשימה המשותפת לקחתי על עצמי להוביל את העשייה בתחום התכנון והבנייה. מדיניות האי-תכנון של היישובים הערביים היא מדיניות מכוונת שנמשכת מאז קום המדינה. המדיניות הזאת המיטה אסון על יישובים אלה. רבים נאלצו לבנות את בתיהם ללא היתר; תוכניות המתאר עוכבו במשך שנים עד שהפכו ללא רלוונטיות; שטחי השיפוט מצומצמים ביותר; רוב היישובים סובלים ממחנק תכנוני; עשרות אלפי בתים נמצאים בסכנת קנסות והריסות.
אדוני היושב-ראש, המדינה, במקום שתיזום פתרונות לבעיות שהיא יצרה בעצמה, בחרה ללכת על כיוון הענישה; ענישה של האנשים שהם למעשה קורבנות, קורבנות של המדיניות שלה, קורבנות של מדיניות האי-תכנון במשך שנים. חוק קמיניץ נוטל סמכויות מוועדות התכנון ומעבירן ליחידת האכיפה הארצית. נוטל סמכויות של בתי המשפט ומעביר אותן לידי פקידים. מכאן, מהבמה הזאת, אני קורא לממשלת ישראל לבטל את החוק הזה. אני וחברים רבים כאן נפעל לביטולו לאלתר.
חוק קמיניץ מתכתב יפה עם חוק גזעני בהצטיינות, הוא חוק הלאום. חוק הלאום הוציא את כל מי שלא יהודי ממעגל האזרחות, קיבע אותנו כאזרחים סוג ב'; פגע במעמדה של השפה הערבית; קבע שלשום עם אחר אין זכות הגדרה עצמית בארץ הזאת וכך סגר את הדרך לשלום, ומשריש את המציאות של כיבוש ושליטה על עם אחר. לחוק הזה, חוק הלאום, אין מקום במדינה שמחשיבה את עצמה למדינה דמוקרטית. אין דרך לתקנו; רק מחיקתו מספר החוקים תחזיר לאזרחים את התקווה שהמדינה תהיה מתישהו באמת שוויונית ודמוקרטית.
אדוני היושב-ראש, אני פעיל שנים רבות ובתחומים רבים. אני מגדיר את עצמי כפעיל חברתי-פוליטי, ושנים רבות פעלתי כמארגן קהילתי. אני מאמין בשילוב העבודה הפרלמנטרית עם הפעילות הקהילתית והציבורית; לארגן ולהניע את הציבור לפעולה למול העוולות זו הדרך לקדם פתרונות, גם דרך הכנסת. זה דבר שאני מביא איתי לעבודה הפרלמנטרית. הדרך הזאת הוכיחה את עצמה כאפקטיבית. אנחנו עוד נראה את התוצאות למאבק בתופעת האלימות והפשיעה בחברה הערבית, מאבק שהתחלנו לפני קצת יותר מחודש. מאבקים ציבוריים של האוכלוסייה הערבית בשיתוף פעולה עם כוחות ליברליים ודמוקרטיים יהודיים תבטיח הישגים בקידום השוויון, הצדק החברתי והשלום.
מדיניות הממשלה: כל הממשלות שהזניחו במתכוון את היישובים הערביים – האפליה ניכרת היטב בהיעדר תשתיות, בפערים בהשקעה בחינוך, בהפקעת קרקעות ובשיוך אזורי מסחר ותעסוקה למועצות אזוריות יהודיות שכנות. למעשה מדיניות הממשלות הזניחה את הפריפריות בכלל.
אגב, תושבי הפריפריה הכי משמעותית, בדרום – גם בצפון – חיים פחות שנים, מתים יותר, עניים יותר, בריאים פחות ומעמדם הסוציו-אקונומי נמוך יותר. במיוחד בנגב: האוכלוסייה הערבית בנגב סובלת מתוכנית אחרי תוכנית, תוכניות עקירה. היום יש תוכנית על הפרק, שנמצאת בשלבי גיבוש ואישור, תוכנית הקרוונים. אגב, תוכנית הקרוונים היא שדרוג של תוכנית פראוור, היא מכוונת לעקירת כ-40,000 בדואים ממקומותיהם. תוכנית זו נמצאת היום בתהליכי גיבוש, וזה הזמן לעצור אותה. התושבים הערבים בנגב זכאים להכרה ולא לעקירה.
בסופם של הדברים, אני, אנחנו, כאן כדי לקדם את המדינה כמדינה נורמלית. מדינה נורמלית, שוויונית, דמוקרטית ומשותפת. זה החזון שלי. מאבק ציבורי ומאבק פרלמנטרי יבטיחו את מימושו של החזון.
(אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: לבני עמנו ואנשינו התושבים הערבים, אנו אומרים: תודה על תמיכתכם. תודה על האמון שנתתם בנו. אנו מבטיחים לכם שלא ניכנע למדיניות הגזענות והאפליה. אנו מקווים שנצדיק את האמון ונעמוד באחריות המוטלת עלינו. אין צורך לתרגם את נאומי במלואו, אבל הנוכחות של השפה הערבית מעל במה זו היא הבעת עמדה נגד חוק הלאום הגזעני. ברכותיי ותודתי לכם.)
<< יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >>
בהצלחה. יברך את חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה חבר הכנסת אוסאמה סעדי. בבקשה, אדוני.
<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברי (אומר בערבית: ידידי, יקירי, חברי וחברי לדרך) ג'אבר עסאקלה, זה היה אך ורק טבעי, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שאני אעלה לכאן ואברך אותך אחרי הנאום המקיף והבאמת-מרתק שלך היום, נאום הבכורה שלך. אני, למען הגילוי הנאות, אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת בני גנץ המיועד להיות ראש ממשלה, אני וג'אבר היינו חברים לספסל הלימודים באוניברסיטה העברית בירושלים בתחילת שנות השמונים – 1982–1983. אני התחלתי ללמוד חשבונאות וכלכלה, ואחרי זה, בשנה השנייה, צירפתי גם את הפקולטה למשפטים; ואז ג'אבר הצטרף, בשנה השנייה, והוא למד שנה א' ספרות ערבית וייעוץ ארגוני וחינוכי. ומאז היינו ביחד, הנהגנו והובלנו את תנועת הסטודנטים הערבים באוניברסיטה העברית. הובלנו מאבקים סטודנטיאליים למען הורדת שכר הלימוד באוניברסיטאות אז, וגם היה מאבק פוליטי. אני והוא היינו אז חברים באותה מפלגה, חד"ש, המפלגה הקומוניסטית, אחרי זה נפרדו דרכינו הפוליטיות אבל נשארנו חברים בנפש, והיום אנחנו שוב ביחד ברשימה המשותפת.
ג'אבר היה גם יו"ר ועד הסטודנטים הערבים באוניברסיטה. אני הייתי מזכיר ואחרי זה הייתי יושב-ראש התאחדות הסטודנטים הערבים. גם הייתה איתנו אז, באותה תקופה, כחלק מהמאבק וחלק מההנהגה הסטודנטיאלית אז באוניברסיטאות, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. היא הייתה אז באוניברסיטת חיפה.
אני רואה היום, חבריי ברשימה המשותפת, גם אלה שנעדרים – לא בגלל שהם נעדרים; צריך לציין שחבר הכנסת איימן עודה נמצא בחו"ל, חבר הכנסת אחמד טיבי נמצא באילת בכנס העיתונות – אני חושב שכמעט כולכם גם הייתם חלק מהנהגת הסטודנטים. יוסף ג'בארין היה יושב-ראש הוועד באוניברסיטה העברית, מנסור עבאס גם, היבה, סמי, עופר, סעיד, ווליד – כולכם.
אני אומר שאחרי זה ג'אבר המשיך לתואר שני באוניברסיטת חיפה. אחרי התיכון ג'אבר, והוא הזכיר את זה שהוא גאה להיות בן העדה הדרוזית אבל כמובן שהוא לא מייצג היום – איך הוא אמר, אני לא הנציג הבלעדי. זה צירוף מקרים שהיושב-ראש שנמצא היום גם הוא בן העדה, אבל יש הבדלים: איפה אתה נמצא, איפה אנחנו ואיפה ג'אבר נמצא. ג'אבר לא שירת בצבא, ממניעים מצפוניים הוא סירב לשרת בצבא. הוא גם פועל, והוא מאמין שצריך לבטל את חוק גיוס החובה לבני העדה הדרוזית, ולהשאיר אותו כבחירה ולא כחובה. וגם ילדיו, עאמר, סאאיד ולואא, הלכו בדרכו, וגם הם לא שירתו מטעמים מצפוניים.
לאחר מכן ג'אבר עבד בחברה האזרחית. הוא עבד בכמה מהארגונים המובילים: עמותת שתי"ל – הוא היה סמנכ"ל; אחרי זה היה מנכ"ל עמותת סיכוי; ואחרי זה גם היה במכון מנדל, וגם בג'מעיית אל-אהאלי, עמותת אל-אהאלי. הוא גם אמר והגדיר את עצמו כמדריך קהילתי, והוא מאמין במאבק ציבורי. ובאמת, אחד המאבקים הקשים והמרים שהציבור הערבי והחברה הערבית ניהלו בשנות התשעים היה מאבק לביטול מס רכוש, דריבת אל-אמלאכ, שהיה בשיעור של 2.5%, וזה איים על מה שנשאר לנו מהקרקע הפרטית במדינה. והוא הוביל וגייס וארגן את החקלאים בחברה הערבית, וניהל מאבק ציבורי לצד המאבק הפרלמנטרי והצליח בזה, יחד עם – אז, בזמנו היה חבר הכנסת עבד אל-מאלכ דהאמשה והייתה סיעת חד"ש בזמנו, וזה היה חלק מהגוש החוסם בתחילת שנות התשעים, בתקופה של ממשלת רבין. ואיך שאתה אמרת, יש פה מאבקים.
הוא ציין את זה שהיום הוא מרכז תחום חשוב מאוד, תחום שדורש מקצועיות, מיומנות, ידע, התמדה, מאבק ציבורי. הרשימה המשותפת היום בחרה ומינתה את ג'אבר להיות מרכז צוות תכנון ובנייה ומניעת הריסות. לכן, חלק גדול וניכר מנאום הבכורה של ג'אבר נסב על חוק קמיניץ ועל חשיבות המאבק הזה. כבוד היושב-ראש, אני חושב שגם אתה בעצמך נאבק, ואנחנו פה ביחד, ואני חושב שיש כמעט תמימות דעים היום בכנסת שצריך לבטל את חוק קמיניץ, חלק בגלל שהוא פוגע בהתיישבות, אבל אני חושב שזה חוק שצריך לעבור מהעולם.
אני חושב שג'אבר הוא נכס לרשימה המשותפת, נכס למפלגתו חד"ש, נכס לחברה הערבית. אני בטוח שאתה תצליח ותייצג נאמנה את הציבור שנתן בנו אמון – דיברת על חצי מיליון כמעט. אני חייב לציין פה, ובאמת אני מדגיש – חברי חבר הכנסת אחמד טיבי ציין את העובדה שראש הממשלה המיועד בני גנץ נמצא, הוא פה היום, והוא נמצא גם כאשר חבר הכנסת סמי אבו שחאדה נאם את נאום הבכורה שלו בשבוע שעבר, וחשוב באמת להדגיש ולציין עובדה זו. אני רוצה לנצל את נוכחותך פה ולבקש ממך: לפני שעה נפגשנו בחדר של סיעת המשותפת עם נציגים של מועצת אל-קסום שבנגב ועם נציגים של הפזורה הבדואית שם והכפרים הלא-מוכרים. אני מדבר על שביתה של 34,000 תלמידים. זה היום השני של השביתה שלהם, בגלל שהם לומדים בקרוונים בלי שום תנאים, ואין הסעות, והעניין הזה לא זוכה לשום כותרות. אני חושב שהנושא הזה הוא נושא חשוב לכולנו. אז אם אתה יכול לעזור.
וגם לצד הזה, ונמצא כאן השר סמוטריץ': אני מתפלא, אדוני השר, איך זה שעד עכשיו אנחנו מנסים לקבוע פגישות בעניין הזה עם מנכ"ל משרד החינוך, עם שר החינוך. אז הואיל ואתם באותה מפלגה, באותה סיעה, אני מבקש באמת, אם אתה יכול להירתם ולעזור בסיום העניין הזה. 34,000 תלמידים בבית, זה לא נושא – אני רק מי מסיים, אדוני היושב-ראש, ומצטט את מה שאמר ג'אבר בריאיון ממש לפני הבחירות האחרונות. הוא אמר (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: אני גאה בהשתייכותי לעדה הערבית הדרוזית, בני מערוף, ההולכים בדרכם של סולטאן אל-אטרש, כמאל ג'ונבלאט, סמיח אל-קאסם, סלמאן נאטור, מוחמד נפאע ואחרים. אני פועל למען חברה דמוקרטית, צודקת, שוויונית ושיתופית, אשר בה חבורה אחת לא תשלוט על החברה ועל משאביה. אני מאמין בעבודה משותפת וקהילתית ופועל לשילובה עם העבודה הפרלמנטרית.) אני חושב שכמו שאמרת, ג'אבר, אני בטוח וכולנו בטוחים שאתה תצליח לשלב בין המאבק הפרלמנטרי לבין המאבק הציבורי למען השגת המטרות שלנו: שלום ושוויון.
אשתו נוואל נמצאת כאן, אז אני מברך אותך ואת המשפחה, אנחנו גם חברים. אני בטוח שאת עמדת לצידו עם הילדים, עם כפר מר'אר, עם כל חצי המיליון. וג'אבר (אומר בערבית: עלה והצלח). תודה.
<< יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >>
תודה רבה.
נאום הבכורה של חבר הכנסת אופיר סופר, בבקשה. בבקשה, עד עשר דקות, אבל אני לא אפעיל זמן.
<< דובר >> אופיר סופר (הבית היהודי-האיחוד הלאומי): << דובר >>
אני אגיד ליושב-ראש שהייתה לי הזדמנות לדבר בכנסת הקודמת, רק שיש מושג כזה ברכה לבטלה, ולא רציתי שתהיה ברכה לבטלה. אז זה רק מעיד על זה שאני קצת אופטימי לגבי זה שתוקם קואליציה, ולכן אני מדבר עכשיו. אגב, צריך להגיד שמשפחת עסאקלה – משפחה חשובה במר'אר. ד"ר מג'יד עסאקלה הוא הרופא המשפחתי שלי.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
לא שומעים.
<< דובר_המשך >> אופיר סופר (הבית היהודי-האיחוד הלאומי): << דובר_המשך >>
אני אומר: ד"ר מג'יד עסאקלה, בן הדוד של חבר הכנסת עסאקלה, הוא הרופא של המשפחה שלנו, וגם אם צריך אותו ב-24:00, אז אשתי יודעת להשיג אותו ב-24:00.
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בן הגליל אנוכי, מן הגליל באתי ואליו אני שב. שם נטועים שורשיי המשפחתיים והרעיוניים, שם גדלתי, שם חונכתי, שם עוצבה דמותי ושם אני חי עם משפחתי כיום. סבי הרב כמוס סופר היה הרב של הקהילה היהודית בעיר זאוויה שבצפון-מערב לוב. הרב סופר, זכר צדיק לברכה, עלה ארצה והקים עם קהילתו את המושב עלמה בצפון הגליל העליון. כשהוקם בית הכנסת במושב, לקחו אנשי המושב אבן מהכפר היהודי הקדום עלמא. על האבן, שכנראה הייתה חלק ממשקוף הפתח המרכזי והונחה מעל ארון הקודש, היה כיתוב בעברית ובארמית: יהי שלום על המקום הזה ועל כל מקומות עמו ישראל. אני מתפלל ביום הזה: יהי שלום גם על המקום הזה, שבו נמצאים שליחיו ונציגיו של העם היהודי ששב לארצו.
במעמד חגיגי זה חסרים עימי אנשים יקרים לליבי, שהייתי נותן הכול על מנת שיהיו כאן עימי בשמחתי זאת. הראשון שבהם הוא אבי, בן-ציון סופר, אשר גדל במושב עלמה והיה למורה ומנהל בית ספר. בתחילת שנות השבעים החל אבא בפעילותו הציבורית, עד שבשנת 1983 נבחר לראשות המועצה האזורית מרום הגליל ובשנת 1986 נבחר לנציג המושבים בלשכת המפד"ל.
אבא ז"ל היה אמור לעבור מהמנהיגות המקומית אל העשייה הפוליטית הארצית כחלק מרשימת המפלגה הדתית-לאומית המפד"ל, אך בתאריך כ"ה באדר תשמ"ז נהרג אבי בתאונת דרכים והותיר אחריו את אימי רחל ושישה ילדים. עמידתי כאן במקום הזה היא התגשמות חלומו הפוליטי של אבי וסגירת מעגל אישית ומקצועית.
אימי ז"ל, רחל לבית לוזון, גידלה אותנו במסירות ובאהבה וחינכה אותנו לצד עבודתה החינוכית במושב ובאזור כולו. היא עשתה זאת בדרכה המיוחדת לה מאוד, האמינה בכל ילד וילד ובניגון המיוחד שלו. גם היא, כמו אבי ז"ל, חסרה לי מאוד במעמד מרגש זה.
לאחר תקופת לימודיי במוסדות הציונות הדתית התגייסתי לצה"ל, וזכיתי לתקופת שירות ממושכת ומשמעותית כלוחם וכמפקד. רעיי לנשק, פקודיי ומפקדיי, אשר נפלו בהגנה על העם והארץ חסרים לי עד מאוד בכל יום, ובעיקר היום. בעיקר אני מבקש לשוב ולהזכיר כאן את זכרו של סגן מיכאל מיקי דדוש – אנחנו שנינו מאותו הכפר. מיקי נפל בקרב בשכם, שבו גם אני נלחמתי ונפצעתי, בסמיכות לקבר יוסף, בתאריך י"ג תשרי תשנ"ז. הוא חסר לי בכל יום ובעיקר היום. אני מקווה שעשייתי בבית הזה תכבד את מורשתם ואת זכרם.
לכן, במעמד זה אני מבקש לסרטט את הדברים היקרים לליבי, שאני מבקש לעשות למענם ולקדם בפעילותי הפרלמנטרית. ראשית ומעל במה זו, אני פונה אליכם אחיי ורעיי בני ובנות הציונות הדתית: בתקופה האחרונה אנחנו חווים משבר פוליטי בתנועה הדתית-לאומית כולה. ישנם אפילו קולות המדברים על התפרקות התנועה מנכסיה. הקולות הללו קוראים לנו, להנהגה הפוליטית, להתנער ביתר שאת מן המחלוקות הפנימיות ולעסוק במשותף ובמאחד.
לצד מעורבותה ומאבקה של הציונות הדתית על הזהות היהודית של המדינה וחיזוקה של ההתיישבות, ידעה הציונות הדתית להוות גשר ולהוביל משימות לאומיות בנחישות, בתחושת שייכות, בגאוות יחידה ובהצנע לכת. כך היה עם מפעל ההתיישבות בנגב ובגליל בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל, דרך הקמת מפעל ההתנדבות של השירות הלאומי, הקמתו של גוש אמונים, המכינות הקדם-צבאיות, הגרעינים התורניים, פעילות תנועות הנוער, החמ"ד ועוד.
חיוניותה של התנועה התאפשרה תודות לרוח הגדולה ולחיבור לתורת ישראל, החיבור שמחיה ומזין את עולם התורה, הישיבות והאולפנות, ישיבות ההסדר והמדרשות, רבני הערים, היישובים והקהילות. תפקידה של התנועה הפוליטית, בין אם הייתה זו המפד"ל, האיחוד הלאומי או הבית היהודי, היה לדאוג לקמחה של תורה. בדיוק אותו מעיין נובע, התורה הקדושה, הוא זה שמחיה ומניע אותי לפעול בסוגיות לאומיות נוספות.
ראשית, אני מבקש לחזק את ההתיישבות בגליל. הפייטן רבי יצחק סונה שר: "אל גליל, אל גליל, אשרייך ארץ הגליל, / כמהה נפשי לך הגליל, / אל גדולייך צדיקים, / אל קדושייך תמימים". כשאני חושב על הגליל נפשי כמהה לא רק לצדיקים ולקדושים שנפטרו מן העולם, אלא אל כל אותם אלו הקמים לעמל יומם, חיים ופועלים בצפון הארץ בתחומי העשייה השונים. אני מבקש לחזק ולסייע בפיתוחו הכלכלי של הגליל, לעודד יזמות עסקית ולתמוך בה, כדי שעוד רבים וטובים יחליטו להישאר בגליל או יבואו לגור בגליל, יקימו בו את ביתם ויחד איתנו יעצבו את העתיד של צפון הארץ. ראוי שכנסת ישראל תסייע להם בהגשמת החזון הציוני.
אני מאמין שפיתוח כלכלי והבאת מנועי צמיחה לגליל הם המפתח להתפתחויות נוספות בבריאות, ברווחה, בחינוך, בתרבות, בחקלאות ועוד. יש לקדם זאת במרחב מטרופוליני כזה שישרת ויאפשר בעיקר צמיחה ומקומות תעסוקה לכלל הצפון. אני מתכוון להתמודד עם האתגרים הניצבים בפנינו בחברה הערבית בצורה אמיתית, ולא כפי שהיא באה לידי ביטוי לאחרונה על ידי נציגיה בכנסת. אני מתכוון לפעול לחיזוק השותפות וברית הדמים עם אחינו לנשק בני העדה הדרוזית. אני מתכוון לפעול לחיזוק ההתיישבות היהודית בגליל, לעשות כמיטב יכולתי להפסיק את ההגירה השלילית של צעירים למרכז, ולהעניק חיזוקים ותמריצים כלכליים לזוגות צעירים ולסטודנטים.
שנית, אני מבקש לתמוך בחיילי צה"ל ולסייע להם. לפני 23 שנים עמדתי בבית הנשיא עזר ויצמן ונתבקשתי לדבר כנציגם של פצועי צה"ל. מולי ישבו עשרות פצועים ובני משפחותיהם. בין היתר אמרתי אז כי האנשים היושבים כאן לפנינו הם העדות החיה לחוזקו וחוסנו של העם. לכן עלינו לפעול למען נכי צה"ל ולוחמיו, משפחות שכולות ונפגעי פעולות איבה. אני מאמין שכחברה לוחמת וכעם שנלחם על קיומו, לצד טיפוחם של ערכים שונים עלינו להוקיר ולהעלות על נס את אלה שנותנים את היקר מכול למימוש זכותנו על הארץ הזאת. עלינו לבכר אותם על פני האחרים, לסייע להם בשליחותם ולחזק את רוח ההתנדבות בישראל.
לכן אני מבקש להמשיך לפעול למען זכויותיהם של משפחת השכול במעגלים רחבים יותר מהמעגלים המוכרים לנו, כגון: אחים שכולים ובנות זוגם של לוחמים שנפלו בקרב. כמו כן, מדינת ישראל צריכה לעשות כל שביכולתה כדי להביא לקבר ישראל את חייליה שנפלו מעבר לקווי האויב. כמי שלחם ופיקד אני מבקש להרים את קרנם של הלוחמים בסדיר ובמילואים ולסייע להם בכל אשר אוכל בעשייתי הפרלמנטרית. בכוונתי לסייע, להוקיר ולעזור בכל כוחי לאותם גיבורים, שאומנם חזרו מהקרב שלמים בגופם אך מראות המלחמה ורשמיה פצעו את נפשם ומותירים אותם להתמודדות יום-יומית. כמו כן, אני מבקש לסייע לנפגעי פעולות האיבה. כמדינה וכחברה המתמודדת עם פיגועי טרור מאז ראשית הציונות, עלינו לעשות יותר על מנת להקל על המשפחות השכולות ועל נפגעי פעולות האיבה.
לבסוף, אני מבקש לחזק את הקשר עם אחינו, עם התפוצות, ולעודד את העלייה ארצה. כל עוד יהודים רבים בחרו לקבוע את חייהם מחוץ לגבולות ישראל וכל עוד יהודים שואפים לעלות לישראל, המשימה עדיין לא תמה.
אדוני היושב-ראש, בימים אלו מדינת ישראל נכנסת לעשור השמיני של חייה. אין היא עוד מדינה צעירה הנאבקת בצעדיה הראשונים, ואין היא יכולה לנוח על זרי הדפנה של עשייתה המבורכת בשבעת העשורים האחרונים. אני מאמין שהחברה במדינת ישראל שואלת את עצמה וצריכה לשאול ביתר שאת לאן מועדות פניה – האם היא נוהגת כנער מתבגר, הפורק כל עול ומפקפק בסמכות הדורות שקדמו לה, או שמא היא צופה פני עתיד ונוהגת באחריות לאומית ומחזקת יותר את ייחודה כדמוקרטית בעלת זהות יהודית?
במאמרו "ארץ ישראל" כתב הרב מאיר יהודה גץ, שהיה רב הכותל ודמות חינוכית משמעותית בחיי משפחתי, כך: "האם נסתפק בכך שיש לה" – לארץ ישראל – "חזות יפה ונקייה, בניינים נהדרים, חורשות נאות וכבישים סלולים? – – – לא ולא. עלינו לשאוף שגם התוכן הפנימי שלה, והוא עם ישראל היושב עליה, יהיה נאה ומשובח ופרי הילולים של תרבות ישראל סבא, ללא חיקוי של אומות העולם, אלא שעם ישראל יהיה אור לגויים, ממלכת כוהנים וגוי קדוש, וזה לא דמיון". אני מאמין שחובתנו להמשיך ולהגשים את חלום הדורות ולהצליח להקים כאן חברת מופת שתהיה אור לגויים.
לסיום, אני מבקש להודות ביום הזה לכל אותם אלו שליוו אותי בעשייתי ולבקש את סליחתם על היעדרותי מן הבית: לאשתי היקרה עדינה, לילדיי המקסימים בן-ציון, הדר, רות, אפרת, רחל, רוני ומשה הקטן, שהוא בטח לא מבין. לכולם התודה ולכולם הברכה. אני מברך את כולנו, כפי שהתברכו עם ישראל בחנוכת המשכן במדבר, על ידי משה רבנו: "ויהי נֹעם ה' אלהינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו". אמן.
<< יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >>
בהצלחה. יברך את אופיר סופר השר בצלאל סמוטריץ, בבקשה.
<< דובר >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר >>
אדוני היושב-ראש, השר, חברים, אופיר, האמת, שאני לא רוצה לקלקל לך, אופיר. נתת נאום באמת מרגש. כן, מרגש עד דמעות, גם בהיבט האישי – במסלול הנהדר שעברת, וגם בהיבט הציבורי. ולפעמים כל המוסיף גורע.
אז קודם כול, זאת זכות גדולה מאוד עבורי לעמוד כאן, כאילו שאני איזה זקן גדול, ולברך אותך. אתה כבר קדנציה שנייה בכנסת. זה כבר ותק. פעם הייתה פנסיה אחרי שתי קדנציות, נכון? נדמה לי.
<< קריאה >> אסף זמיר (כחול לבן): << קריאה >>
זאת אגדה.
<< דובר_המשך >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >>
אגדה?
כפי שאופיר עמד כאן עכשיו, על הבמה, באמת בנאום מרטיט שסקר את ההיסטוריה שלו בענווה – הוא דילג על העובדה שהוא קיבל צל"ש על התפקוד הבאמת-מרשים שלו באותו קרב ידוע בקבר יוסף. איבד את עינו, אחת משתי עיניו, בתרומה שאין למעלה ממנה בסוף. מגש הכסף של מדינת ישראל מורכב מנופלים ומורכב מאנשים שמסרו חלקים מגופם ומנפשם בצניעות, בענווה, בלי לנפנף בזה.
אופיר, אני מכיר אותך כבר כמה וכמה שנים, ואני באמת חושב – אנחנו אומרים: "לא ברעש ה' – – – קול דממה דקה". השקט שלך, הצניעות והענווה שלך נוסכים עליך חן ויכולת לייצר הסכמות ושיתופי פעולה, ולהניע המון המון המון תהליכים עם אנשים שחושבים כמוך ועם אנשים שחושבים אחרת ממך ומצליחים להגיע להסכמות. ונדמה לי שזה יתרון עצום שאתה מביא אל הבית הזה, וגם אל הצד שלנו במפה הפוליטית ואל המפלגה שלנו. אין לי ספק שאתה תוכל לייצר כאן, בבית הזה, שיתופי פעולה יוצאים מן הכלל עם שלושת הצירים המרכזיים שהצבת לעצמך כאן, בנאום הזה. ולא רק. הרמת על נס את הגליל כאתגר ציוני גדול.
ובאמת, מילה טובה לכל המשפחה. הזכרת את הוריך, זיכרונם לברכה, עם השורשים, עם האכפתיות, עם האחריות והעשייה הציבורית; כמובן, את אשתך, ותרשה לי להזכיר גם את שורשיה של אשתך – משפחת בטיש, שגם כן שנושאת בעול במשך הרבה מאוד שנים בעשייה ציבורית, ואגב, באותו שקט, באותה צניעות. לא סתם, כנראה, משפחות מתחברות. וגם פה אני מכיר, ומוקיר, הרבה מאוד שנים.
שתזכה, בעזרת השם, לשרת את הקדוש ברוך הוא ואת עם ישראל בתהליך התשובה והגאולה שאנחנו זוכים להיות בתוכו, מתוך נועם ה' וברכתו, כפי שליוו אותך ואת משפחתך עד היום.
<< יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >>
תודה רבה.
תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום שלישי, י"ד בחשוון התש"ף, 12 בנובמבר 2019, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 17:24. << סיום >>