דברי הכנסת

דברי הכנסת טו / מושב שלישי / ישיבה רנ"ב / ה'–ז' בשבט התשפ"ה / 3–5 בפברואר 2025 / 15 חוברת ט"ו ישיבה רנ"ב הישיבה המאתיים-וחמישים-ושתיים של הכנסת העשרים-וחמש יום שני, ה' בשבט התשפ"ה (3 בפברואר 2025) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 6 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 6 נאומים בני דקה 8 בועז טופורובסקי (יש עתיד): 8 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 8 יצחק שמעון וסרלאוף (עוצמה יהודית): 9 משה סולומון (הציונות הדתית): 9 אריאל קלנר (הליכוד): 10 הצעת חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות (תיקון מס' 7 – הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ה–2025 11 שר התקשורת שלמה קרעי: 11 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 15 אלעזר שטרן (יש עתיד): 17 מירב בן ארי (יש עתיד): 18 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 20 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 21 ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 22 רון כץ (יש עתיד): 23 נאור שירי (יש עתיד): 24 רם בן ברק (יש עתיד): 25 עידן רול: 26 מיקי לוי (יש עתיד): 27 גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): 29 יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 30 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 32 סימון דוידסון (יש עתיד): 33 ירון לוי (יש עתיד): 34 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 35 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 36 יסמין פרידמן (יש עתיד): 37 דבי ביטון (יש עתיד): 38 טלי גוטליב (הליכוד): 39 מירב כהן (יש עתיד): 41 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 42 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 43 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 43 הצעת חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות (תיקון מס' 7 – הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ה–2025 44 מאיר כהן (יש עתיד): 44 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 45 גלעד קריב (העבודה): 46 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 48 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 49 משה טור פז (יש עתיד): 50 נעמה לזימי (העבודה): 53 שלי טל מירון (יש עתיד): 55 אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): 58 אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): 60 אושר שקלים (הליכוד): 61 יאיר לפיד (יש עתיד): 63 שר התקשורת שלמה קרעי: 65 הצעת חוק איסור שהייה וישיבה בישראל שלא כדין (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025 71 עמית הלוי (הליכוד): 71 מירב בן ארי (יש עתיד): 74 רון כץ (יש עתיד): 75 ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 77 נאור שירי (יש עתיד): 78 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 81 שרון ניר (ישראל ביתנו): 82 מיקי לוי (יש עתיד): 83 יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): 84 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 85 אלעזר שטרן (יש עתיד): 86 אריאל קלנר (הליכוד): 88 איימן עודה (חד"ש-תע"ל): 89 יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 94 שלי טל מירון (יש עתיד): 99 מאיר כהן (יש עתיד): 100 טלי גוטליב (הליכוד): 101 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 102 יסמין פרידמן (יש עתיד): 103 גלעד קריב (העבודה): 104 נעמה לזימי (העבודה): 105 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 106 עמית הלוי (הליכוד): 107 הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 5), התשפ"ה–2025 109 השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: 109 מירב בן ארי (יש עתיד): 114 יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): 124 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 125 עמית הלוי (הליכוד): 129 חנוך דב מלביצקי (הליכוד): 130 אופיר כץ (הליכוד): 131 הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 5), התשפ"ה–2025 136 השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: 136 מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): 139 הצעת חוק כלי הירייה (תיקון מס' 25) (רישיון לחייל שסיים את שירותו מסיבות בריאותיות), התשפ"ה–2025 145 יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): 145 מירב בן ארי (יש עתיד): 147 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברות וחברי הכנסת, שלום. שלום גם לשר. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת, היום יום שני ה' בשבט התשפ"ה, 3 בפברואר 2025. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/5436/25 וכלה בהצעת חוק פ/5473/25: הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – שקיפות בתהליך קבלה לעבודה), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הנגישות הלשונית, התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (תיקון – לקוח כשיר), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת ולדימיר בליאק; הצעת חוק כליאת אסירים ביטחוניים, התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת צביקה פוגל; הצעת חוק כליאת אסירים ביטחוניים, התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת אליהו רביבו; הצעת חוק חינוך טכנולוגי חובה, התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הממשלה (תיקון – בדיקת פוליגרף שנתית לבירור הדלפות מדיוני ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי), התשפ"ה–2025, של חברי הכנסת מירב בן ארי ויאיר לפיד; הצעת חוק איסור לשון הרע (תיקון – פיצוי בגין האשמות שווא בדבר פשעי מלחמה), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק גירוש מסתננים תומכי המשטר במדינת אריתריאה ומסתננים שביצעו עבירות במדינת ישראל, התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת איתמר בן גביר; הצעת חוק גירוש מסתננים תומכי המשטר במדינת אריתריאה ומסתננים שביצעו עבירות במדינת ישראל, התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק גירוש מיידי של מסתננים התומכים במשטר מדינתם, התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק החזקת תכשיר אפינפרין במוסדות חינוך ובמקומות ציבוריים (תיקון – החזקת תכשיר אפינפרין בכלי טיס וברכבות), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה (תיקון – זכאות לאחר חזרת חטוף או נעדר), התשפ"ה–2025, של חברי הכנסת איתמר בן גביר, לימור סון הר מלך וצביקה פוגל; הצעת חוק-יסוד: זכויות בהליך פלילי, של חבר הכנסת אלון שוסטר; הצעת חוק הפיקוח הפרלמנטרי, התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק עידוד עזיבה מרצון של תושבי חבל עזה, התשפ"ה–2025, של חברי הכנסת איתמר בן גביר, יצחק קרויזר, צביקה פוגל, לימור סון הר מלך, עמיחי אליהו ויצחק שמעון וסרלאוף; הצעת חוק משק החשמל (תיקון – טעינת רכב חשמלי באמצעות יישומון תשלום אחוד), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – הודעה ללקוח בדבר הטלת עיקול על חשבונו), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (תיקון – התאמת השירות והפיצוי לצורכי הלקוח), התשפ"ה–2025, של חברי הכנסת יעקב אשר ואליהו ברוכי; הצעת חוק לצמצום הריכוזיות בענף הפרסום במדיה, התשפ"ה–2025, של חברי הכנסת אביחי אברהם בוארון, ששון ששי גואטה, משה פסל וארז מלול; הצעת חוק להקמת מוסד להשכלה גבוהה בעיר רהט, התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק יום המודעות למחלת הסרטן, התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת יאסר חוג'יראת; הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון – פעילות ייצורית הכוללת אריזה), התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי; הצעת חוק-יסוד: רמת הגולן, של חברי הכנסת יצחק קרויזר, צביקה פוגל ואיתמר בן גביר; הצעת חוק איסור אלימות בספורט (תיקון – החמרת ענישה על יידוי אמצעי פירוטכני באירוע ספורט), התשפ"ה–2025, של חברי הכנסת יוליה מלינובסקי, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר וחמד עמאר; הצעת חוק עידוד שירות צבאי, לאומי או לאומי-אזרחי במוסדות להשכלה גבוהה, התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק הגנה על מתחם הר הבית, התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת יצחק קרויזר; הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – עדכון הסיוע וההטבות לאלמנה), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת אופיר כץ; הצעת חוק עובדים זרים (תיקון – אי-תחולת הסדר פנסיוני על עובד זר המועסק אצל יחיד בענף הסיעוד), התשפ"ה–2025, של חברי הכנסת איתמר בן גביר ולימור סון הר מלך; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תיאום דמי ביטוח), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם (תיקון – תיקונים שונים), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת ינון אזולאי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – מטרות המוסד, מינוי מנהל ופיקוח פרלמנטרי על מאזן ודוח כספי), התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי לידה לעצמאיות – מתן זכות לעבודה חלקית), התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי; הצעת חוק טיפול בפעוט עם מוגבלות (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק מינהלת מילואים, התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת משה טור פז; הצעת חוק מניעת סיוע הומניטרי לאויב, התשפ"ה–2025, של חברי הכנסת איתמר בן גביר, יצחק קרויזר ולימור סון הר מלך; הצעת חוק ועדות חקירה (תיקון – אירועי חובה להקמת ועדת חקירה ממלכתית), התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת אורית פרקש הכהן; הצעת חוק לקביעת תקציב למרכזי ההנצחה – מרכז בגין, מרכז רבין ומכון למורשת בן-גוריון (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, של חברי הכנסת אופיר כץ, ולדימיר בליאק, נאור שירי, קטי קטרין שטרית ואושר שקלים. נוסח מתוקן להצעת חוק לתיקון פקודת הסטטיסטיקה (הפניה לאפיון הרשויות המקומיות) התשפ"ה–2024. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה למזכיר הכנסת. << נושא >> נאומים בני דקה << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הנושא הראשון שעל סדר-היום הוא נאומים בני דקה. מי שמבקש לנאום מוזמן להצביע בעד כעת. עד שאקבל לידיי את הרשימה, ראשון הנואמים, חבר הכנסת בועז טופורובסקי, בבקשה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברות וחברי הכנסת, שחף דנינו ואליאב אבוקסיס מבאר שבע נהרגו בשבת בתאונה בצומת הנשיא, ארבעה חודשים לפני חתונתם. שני צעירים שנסעו לקטוף תותים עם חברים ולא חזרו. באותו היום רוכב אופנוע בן 40 נהרג בתאונת דרכים עצמית סמוך לצומת כפר יאסיף, ונער בן 16 נהרג בהתהפכות אופנוע במועצה האזורית גזר. ביום שלישי שעבר נהרג רוכב אופנוע נוסף, בן 30, בתאונה ליד כפר הרא"ה, ובה נפצעה גם הולכת רגל בת 60. ביום רביעי נהרג גבר בשנות העשרים לחייו בהתהפכות רכב בשדרות יוליוס סימון בחיפה. בלילה האחרון נהרג בכביש 6 פועל בן 65, שנפגע מרכב בזמן עבודתו. בשבוע שעבר מת מפצעיו הילד בראל לב סורוצקין, בן תשע בלבד. הוא נפצע אנושות בשבת שעברה כשהאופנוע הקטן שעליו רכב התהפך ליד קיבוץ חמדיה. 42 הרוגים מתחילת השנה. במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים חוגגים ועושים טקסים. היה לא מזמן טקס דירוג ערים מקדמות בטיחות בדרכים. השרה חילקה תעודות הצטיינות. זה היה על השנה הקטלנית ביותר ב-20 השנים האחרונות, עם 439 הרוגים. מתחילת השנה אנחנו כבר עם 42 הרוגים. הדבר האחרון שזה הזמן שלו הוא טקסים. הגיע הזמן לעבודה רצינית ופעילות להציל חיים – יכולנו להציל. יש עוד חיים שייקטפו, ואם לא נעבוד עכשיו לא נציל אותם. ואנחנו יכולים. זה הזמן – שהממשלה תתעורר. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. וכעת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, ואחריו – חבר הכנסת יצחק שמעון וסרלאוף. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אתמול פנו אליי תושבים בדואים מהיישוב אל-עוג'א, ליד יריחו. יש מתנחלים שנכנסו ליישוב לפנות בוקר ושרפו את המסגד ושרפו גם טרקטור. דובר רבות על הנושא הזה. פניתי גם לשר הביטחון וגם לגורמים שאחראים לנושא הזה. אדוני היושב-ראש, הגיע הזמן להפסיק את האלימות הזאת, להפסיק את הטרור של המתנחלים בגדה המערבית. הגיע הזמן לשים סוף לנושא הזה. לא יכול להיות שאין צבא ואין משטרה על מנת לעצור את המתנחלים האלימים האלה. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. כעת חבר הכנסת יצחק שמעון וסרלאוף, ואחריו – חבר הכנסת משה סולומון. << דובר >> יצחק שמעון וסרלאוף (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בנאומיי הקרובים אקדיש דקה זו לזכרם של הנופלים גיבורי האומה, שחירפו נפשם למעננו. אזכיר את שמותיהם, את סיפוריהם ואת גבורתם. לא נשכח אותם. נמשיך ללכת בדרכם. יהי זכרם ברוך. אני אפתח בחברי אביעד, אביעד ניימן, בנם של נעמה ואליקים. לאביעד 11 אחים. נישא לשיר ולהם ארבעה ילדים. הם התגוררו במצפה יריחו. אביעד שירת בחטיבת כרמלי, נפל בקרב בשמחת תורה האחרון בכיבוש ג'בל בלאט בדרום לבנון. בקרב זה נהרגו עוד שלושה מחבריו לפלוגה. אביעד נפל לאחר 240 ימי מילואים. הוא הספיק להילחם בדרומה ובצפונה של הארץ. בפעולתם האחרונה אביעד וחבריו מצאו מצבור גדול של אמל"ח ונשק רב שנועד לפגוע בתושבי זרעית. בכך הוא הציל חיים רבים. השיחה האחרונה שלי עם אביעד הייתה כשהוא היה בעזה. שלחתי לו הודעה שאני מתגעגע לנגב, כי גם אני הייתי נגביסט וגם הוא. הוא שלח לי תמונה של הנגב ואמר לי: יצחק, לך יש גם נגב וגם גליל. יהי זכרו ברוך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה שהזכרת לנו. יהי זכרו ברוך. וכעת חבר הכנסת משה סולומון. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כמנהגי אני עומד כאן השבוע ומקדיש את הנאום בן הדקה שלי הפעם לזכרו של רב"ט אברהם פטנה, השם ייקום דמו, גיבור ישראל, שבמותו הציל חיים רבים. אברהם היה בן 20 בלבד בנופלו. הוא נולד בטירת כרמל להוריו איילנש ואווקה. הוא אח לשלמה, לנצנת ולאברש. באוגוסט 2023 התגייס לצה"ל והצטרף כלוחם מעברים לגדוד ארז של המשטרה הצבאית. אברהם אהב את השירות הצבאי, הוא השקיע בכל משימה, פעל במסירות ובנחישות, ואף סיים את הטירונות כחניך מצטיין. לצד היותו לוחם אמיץ, אברהם היה גם אוהד שרוף של מכבי חיפה. כדורגל היה אהבתו הגדולה, והקבוצה הירוקה הייתה חלק בלתי נפרד מחייו. ב-16 בנובמבר 2023, בעת שעמד על משמרתו במחסום כביש המנהרות, הוא הבחין ראשון בחוליית מחבלים חמושה. ללא היסוס חתר למגע, נטרל את האיום, ובכך מנע פיגוע כבד בירושלים. מפקדיו ציינו: אברהם הציל את ירושלים. מאז נפילתו אלפי אוהדי מכבי חיפה ממשיכים לפקוד את האנדרטה שהוקמה מחוץ לאצטדיון סמי עופר, שם הונחו תמונותיו לצד צעיפים ירוקים, כמחווה לאהבתו הגדולה לקבוצה ולרוח הלחימה שהפגין גם בקרב וגם ביציע. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אימו איילנש אמרה: הבן שלי גיבור, הוא זיהה ארבעה מחבלים ומנע אסון גדול. אביו החורג, באבי זגאייה, הוסיף: אנחנו מאוד גאים בו. הוא היה אדם אמיץ וחזק, הוא רצה להתקדם כקצין בצבא, זו הייתה השאיפה שלו. מעשיו יחיו בליבנו לנצח, ומהקרבתו נלמד את המשמעות האמיתית של אהבת המולדת. יהי זכרו ברוך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אמן ואמן. תודה רבה. חבר הכנסת אריאל, שיהיה האחרון הדוברים לשלב זה, בבקשה. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, "עשינו ככל שנוכל, עד נפל האחרון ולא קם", כתב חיים גורי על מחלקת הל"ה. היום, ה' בשבט, לפני 77 שנים נהרגו 35 לוחמי הפלמ"ח תחת פיקודו של דני מס בדרכם לגוש עציון הנצור בידי האויב הערבי, אויב ערבי ששם לעצמו מטרה לסיים את עבודתו של היטלר, מטרה שהוא עדיין דבק בה גם בעזה, גם ביהודה ושומרון וגם במקומות נוספים. החיילים הלוחמים התגלו, נלחמו עד טיפה דמם האחרונה במסירות נפש עילאית, ועליהם ציטטתי את חיים גורי: "עשינו ככל שנוכל, עד נפל האחרון ולא קם". ארבעה חודשים לאחר מכן קמה מדינת ישראל. עוד 19 שנים חלפו, גוש עציון שוחרר, יחד עם חלקי מולדת נוספים. כמו שאנחנו רואים בימינו, מסירות הנפש של דני מס וחבריו עודנה מפעמת בעם ישראל. היא סוד כוחנו, היא עוצמתנו. 77 שנים אחרי – יהי זכרם של לוחמי מחלקת הל"ה ברוך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. יהי זכרם ברוך. << הצח >> הצעת חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות (תיקון מס' 7 – הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ה–2025 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1835).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנחנו נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום, והוא הצעת חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות (תיקון מס' 7 – הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ה–2025, לקריאה ראשונה. אני מתכבד להזמין את שר התקשורת חבר הכנסת שלמה קרעי להציג את הצעת החוק. בבקשה, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חברי הכנסת, איפה – יצא חבר הכנסת קלנר. רציתי דווקא לפתוח בסוגיה שנוגעת אליו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הוא עוד ישוב. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הוא עוד ישוב. בכל מקרה, אני כן אפתח, אדוני היושב-ראש, כי אני שמח שאתה כאן איתנו. הצעת החוק הזו, ניסה חבר הכנסת קלנר להצמיד אליה הצעת חוק פרטית. עכשיו, לי זה לא משנה, כי הצעת החוק הממשלתית בסוף תעבור, בשינויים שאנחנו נידרש – אבל לא אפשרו לו להצמיד, מסיבה מאוד תמוהה, בעיניי, מכך שהצעת החוק שלו קצרה יותר וממוקדת יותר מהצעת החוק הממשלתית. הצעת החוק הממשלתית כוללת בתוכה גם את הארכת הוראת השעה וגם הסדרי מעבר בתוך הוראת השעה, כשהצעת החוק הפרטית של חבר הכנסת קלנר כללה בתוכה רק הארכת הוראת שעה. למעשה, זו ההצמדה הכי טבעית שיכולה להיות. חבר הכנסת גם גילה את הבעייתיות שבתום הוראת השעה הנוכחית והוא ביקש להאריך אותה. מגיעה הצעת חוק ממשלתית שגם עושה את אותה הפעולה, ומה יותר מתבקש מלהצמיד? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני לא מכיר את פרטי המקרה הזה. מתי הוגשה הבקשה להצמיד? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אסביר. לא נתנו לו להצמיד כי התאריך של הארכת הוראת השעה אצלו שונה מהתאריך בהצעת החוק הממשלתית. זה דבר שאני, אני מספיק זמן בכנסת – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני לא מכיר את פרטי המקרה. אבל אם הוא הגיש אותה אחרי שהסתיים סדר-היום ביום שני, אז – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא, לא, לא זאת הבעיה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא זאת הבעיה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הצעת החוק הממשלתית למעשה מאריכה רק בחודשיים את הוראת השעה, כשהצעת החוק שלו מאריכה עד סוף השנה. אנחנו, בוועדה, בכל מקרה נבקש חצי שנה ולא חודשיים. אבל שינוי תאריך? בגלל שינוי תאריך לומר שאי-אפשר להצמיד? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא הכרתי. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> בעיניי זה דבר מאוד תמוה. לא היו דברים כאלה. מקשיחים את הכללים יותר מדי בכל מיני דברים שנוגעים לחברי הכנסת. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני לא יכול להתייחס למה שלא הכרתי, אבל אם תרצה, אבדוק. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> בסדר. אני מעלה את זה בפניך, אדוני היושב-ראש. זו לא הפעם הראשונה שפתאום יש הקשחת כללים ממה שהיה נהוג לפני שמוניתי לשר, וזה קצת תמוה בעיניי. בכל מקרה, בואו נדבר לגופו של עניין. חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק המונחת לפניכם היא צעד הכרחי, שנועד להבטיח את המשך הפצת השידורים במערך עידן פלוס תוך שמירה על אינטרס הציבור לקבלת מידע ותוכן מגוון באופן נגיש וללא עלות. הצעת החוק הממשלתית מבוססת על ההבנה כי עידן פלוס הוא מערך הפצה ממשלתי שנועד להנגיש שידורי טלוויזיה לכלל אזרחי המדינה, ובפרט לאוכלוסיות שאין להן גישה קלה לספקי תכנים מסחריים, בעיקר בגלל המחיר. זהו מערך שמאפשר לכל אזרח לצפות בשידורים ציבוריים ופרטיים הנכללים בו ללא תשלום. הצעת החוק למעשה מבקשת להאריך בחודשיים את הוראת השעה שנחקקה כאן בשנה שעברה. בעצם הוראת השעה נחקקה, ונקבע בה שהערוצים הפרטיים עולים בחינם על מערך עידן פלוס, והתנאי לכך היה סגירת המרבב הראשון – וגם על זה תכף אדבר. המרבב הראשון נסגר, עמדנו בתנאי הזה של החוק, אבל חוק השידורים שהיה צריך להגיע לכנסת ואפילו כבר להתקדם ולהיות בשיא הדיונים, עדיין נמצא, כבר למעלה מארבעה חודשים, בנסחות במשרד המשפטים. אנחנו עובדים קשה מאוד כדי להשלים את הפערים וכדי להביא את ההצעה הזו כבר בחודש הבא לכנסת. לכן, בוועדה נבקש להאריך את הוראת השעה לא בחודשיים, כי זה לא יספיק, כי אחרת נצטרך להעמיס על זמן הכנסת היקר עוד הצעת חוק שתאריך בעוד חודשיים ובעוד חודשיים. אנחנו נבקש להאריך אותה בחצי שנה, עד סוף חודש יולי, כשעד אז, להערכתנו, כן נצליח להשלים את חוק השידורים הכולל את הרפורמה, שתובא, בעזרת השם, בחודש הבא לכנסת. ההוראה קובעת – אותה הוראת שעה שנקבעה קבעה, כמו שאמרתי, שגופי השידור הפרטיים לא יחויבו בתשלום עבור הפצת תכנים במערך שידורים ציבורי. כך אנו מוודאים כי השידורים, מגוון השידורים, מגוון הערוצים – גם אותם הערוצים שעד להוראת השעה לא היו על המערך, אותם ערוצים זעירים, ארבעה ערוצים זעירים, שידוריהם ימשיכו להיות זמינים לציבור הרחב ללא חסמים כלכליים, תוך קידום חופש הביטוי של כל גוני האוכלוסייה ויצירת תשתית שתכיל מגוון רחב ככל הניתן של דעות ותכנים. חשוב להבהיר, הארכת הוראת השעה אינה פתרון קבוע אלא שלב ביניים הכרחי עד להבאת מסגרת חקיקתית רחבה יותר לכנסת, שתסדיר את סוגית הפצת השידורים, בין היתר, באופן מלא. אנחנו עמלים במלוא המרץ במטרה להביא זאת למליאה כבר בחודש מרץ הקרוב. פעלנו במשרד התקשורת לגיבוש פתרון מקיף לשוק השידורים כולו, כולל ההסדרה של אותו מערך ציבורי, מערך עידן פלוס. בהמשך, בהצעת החוק אנחנו קובעים שבתוך שלוש שנים הוא יהפוך ליישומון חינמי, לאפליקציה, שתהיה הרבה יותר נגישה ונוחה לכולם. אך עד להשלמת חוק השידורים, חובתנו לדאוג שהשירות החשוב הזה יימשך ללא הפרעה. אנחנו צריכים לזכור, חבריי חברי הכנסת, שהפצת השידורים במערך עידן פלוס היא נדבך מרכזי בשירותי התקשורת הציבוריים במדינת ישראל. יש לנו אחריות. מצד אחד, אנחנו משלמים מיליארד שקל לערוץ אחד, ומצד שני, כמה עשרות מיליונים כדי להנגיש לציבור את מגוון הערוצים הקיים במדינת ישראל. כדי לוודא שכל אזרח, ללא תלות ביכולת כלכלית או גישה לטכנולוגיות פרטיות, יוכל ליהנות ממגוון השידורים הקיימים, אני קורא לכל חברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק, להאריך את הוראת השעה ולהבטיח שבתקופת המעבר תישמר נגישות הציבור לשידורים חשובים אלו. אני רוצה להסביר מה יקרה אם לא תוארך הוראת השעה. אם לא תוארך הוראת השעה, החל מחודש פברואר ארבעת הערוצים שמוגדרים היום בחוק ערוצים זעירים, שהם ערוץ 9, ערוץ 14, ערוץ 24 וערוץ הלא TV, לא יחויבו להיות על המערך. הם בעצם לא יהיו על המערך, מכיוון שהעלות שנדרשת מהם לפי החוק הישן היא עלות גבוהה יותר מזו שנדרשים לשלם הערוצים הגדולים יותר, 12 ו-13. לכן בעצם עד להוראת השעה הזו כל אותם הערוצים הקטנים לא היו על מערך עידן פלוס. אני רוצה לומר מילה נוספת על תהליך שדרוג המערך. כחלק מהצעת החוק, מהוראת השעה שנחקקה בשנה שעברה, נדרשנו – בעצם, הרשות השנייה נדרשה, היא זו שמפעילה את מערך עידן פלוס – לסיים את פעולתו של המרבב המיושן, הוא נקרא המרבב הראשון, ולהעביר את הערוצים מהמרבב הראשון למרבב השני ולשדרג את המערך. המרבב הראשון אכן נסגר ב-31 בינואר. בתקופה הזו, בשבועיים הקרובים, בעצם החל מ-1 בפברואר ועד סוף השבוע הבא, יש צוותים שהגיעו מגרמניה להתקין כאן עוד משדרים נוספים. המשדרים הקיימים עוברים תהליך שדרוג. לכן, אנחנו באמת מקבלים – אגב, אנחנו נחשפים לראשונה; תמיד אמרו לנו באוצר, באגף התקציבים: מי צריך את המערך הזה? צריך לסגור אותו, לא צריכים אותו, היום הכול פתוח, הכול באינטרנט. קיבלנו אלפי פניות, אפילו אפשר לומר עשרות אלפי פניות, בימים הראשונים של סגירת המערך, הרשות השנייה קיבלה. רוב הדברים נפתרים בקלות בסריקה מחדש של התדרים. חלק מהם עדיין לא נפתרו כי המשדרים באותם מיקומים עדיין לא הותקנו, כי אנחנו בתהליך השדרוג הזה. חלק, אלה שרכשו את אותם הממירים לפני למעלה מעשר שנים, גם נדרשים לרכוש את הממיר החדש שמתאים למערך החדש. בעצם אפשר לומר שכל מי שיש לו טלוויזיה חכמה ובתוכה יש את הממיר של עידן פלוס, זה בוודאות, 99%, אפילו ודאות של 100%, לפי מה שנאמר לי, קולט את השידורים של המערך החדש. הוא, כנראה, יצטרך לחכות עד שהימים האלה יעברו והמערך ישודרג. מי שעדיין לא, מי שקנה את אותו ממיר מיושן מאוד לפני 15 שנה, כנראה שיצטרך לשדרג את אותו הממיר שלו, בעלות מינימלית מאוד, ויקבל שידורים מלאים שכוללים מגוון רחב יותר של ערוצים. כי מי שהיה לו את הממיר הישן לא היה יכול לקלוט את כל השידורים של הממיר החדש. היום כלל הערוצים עוברים להיות משודרים באותו ממיר חדש, ואנחנו מקווים, בעזרת השם, שעד סוף השבוע הבא תהליך השדרוג יושלם לטובת הציבור, לטובת כ-200,000 משפחות, לפי ההערכות של הרשות השנייה, שמחזיקות בבית את שידורי מערך עידן פלוס ולא מחוברות לאף אחד מהספקים. אני קורא לחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק הזו בוועדה, ולהאריך את זה עד סוף חודש יולי. עד אז, בעזרת השם, נספיק להעביר את חוק השידורים המלא כאן בכנסת, עם פתיחת השוק לתחרות וכל הרפורמה הקיימת בו. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לשר התקשורת. אנחנו נעבור לדיון האישי. אני נועל בזאת את רשימת הדוברים. ראשון הדוברים יהיה חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, 79 חטופים עדיין בעזה. היום היה צריך להתחיל המשא ומתן על השלב השני של ההסכם, משלחת לא יצאה. זה נכון שראש הממשלה נמצא בארצות הברית, אבל משלחת לא יצאה. ובמקביל אנחנו שומעים את הקולות. שומעים את הקולות של בן גביר מבחוץ, שמסביר את הסיפור שבמעבר רפיח יש אנשים שמזוהים כרשות פלסטינית, שזאת האמת, אבל את המילים האלה אסור להגיד לנתניהו, כי יש את סמוטריץ', וזה הסיפור. סיפור פוליטי. ואנחנו אומרים מכאן: לא ניתן לדבר הזה לעצור. חייבים להחזיר את האנשים לכאן. זה לא מחיר שמשלמים עבור החטופים, זה מחיר שהממשלה חייבת לשלם עבור ההפקרה שלה ב-7 באוקטובר. זה הסיפור האמיתי. ומאחורי הסיפור הזה יש אך ורק פוליטיקה קטנה. ואני מזהיר את חבריי לקואליציה: אל תיתנו לזה יד, לא לסמוטריץ' ולא לקולות של בן גביר שמתחרה עם סמוטריץ' על הבייס. יש דברים חשובים יותר מבן גביר וסמוטריץ'. אם דיברנו על חיי אדם, מה שקורה עם הפשיעה בחברה הערבית, שאני מזהיר ממנו כבר שנתיים, ממשיך ומתרחש. 27 נרצחים בחברה הערבית נכון להיום. האחרון, ילד בן 14 בלוד. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> יואב, 28. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> שלושה נרצחים באבו סנאן אתמול בלילה. שלושה נרצחים באום אל-פחם ביום שישי. ואיזה פתרון הממשלה מוצאת, או ראש הממשלה מוצא? הוא ממנה את השר חיים כץ, שמקבל את ההודעה כשהוא נמצא בהודו, כשר תיירות. הוא הדמות שתהיה אחראית למאבק בפשיעה בחברה הערבית. אין מה לומר חוץ מזה שהממשלה הזאת מזלזלת בחיי אדם. ואני חוזר מדיון שהיה היום בוועדת הכלכלה בנושא של תאונות דרכים. עלייה של 21% בתאונות הקטלניות, ואין דיונים על זה בממשלה, למרות שראש הממשלה מינה את עצמו כיושב-ראש ועדת שרים ב-24 בנובמבר. זה לא רק קהות חושים, זה חוסר אכפתיות. ואני קורא שוב מכאן לממשלה להתעשת. אם יש חוט מקשר בזמן בין כל הדברים שאני מדבר עליהם, זו העובדה שיש קהות חושים וחוסר אכפתיות לחיי אדם. אפשר לעשות אחרת, עם אנשים אחרים, עם ראש ממשלה שירצה לעשות. ראש הממשלה הזה איננו רוצה לעשות. ליבו גס בחיי אדם. פשוט בלתי נתפס. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר – אני לא רואה, אבל בטח יש פה מישהו. יש? אין שר? טוב, בבקשה לעצור את השעון. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני עוצר את הזמן. איפה השר? תקראו לשר. השר פה. ממשיכים. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה. אדוני השר, בוועדת חוץ וביטחון, צריך להגיד את האמת, אנחנו במקרה הטוב משחיתים את זמננו לריק על נושא חוק הגיוס. אני מניח שגם בצד הזה, בצד הפוליטי של הקואליציה, מבינים את זה. לפני שבוע, בניסיון להסביר למה צריך שההגדרה של חרדי תגדיר מי שלומד בישיבה לא רק מגיל 14 עד 16 או עד 18, אמרו איזה שני ח"כים חרדים – תשמע, כבוד השר, וגם אדוני היושב-ראש – שאם יבוא מישהו בגיל 17 ויחזור בתשובה, איך נוכל להבטיח לו שהוא לא יתגייס? זאת אומרת, אם במדינת ישראל יש כאלה שמחזירים בתשובה, אז הם אומרים כמה התורה יפה, כמה היא נכונה, כמה העם היהודי הוא העם הכי עתיק, איזה חגים יפים יש, מהם ערכי המשפחה. עכשיו הוא גם יוכל להגיד להם: וגם לא תעשה צבא. בוא, תחזור בתשובה, לא תעשה צבא, תראה כמה דברים טובים יש בלהיות יהודי. זאת יהדות אחרת, שונה, שמתגמדת. כבר לפני שבוע ראינו את זה כשריקי ברקוביץ, אימא של אייל זכרונו לברכה, שנהרג יחד עם גל איזנקוט בעזה, דיברה על היהדות שלה. והיום ברשותכם אני אקריא רק חלק מהדברים, בכמה דקות שנשארו לי, מראש ישיבת הר עציון, הרב יעקב מדן. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> כמה דקות? אתה לארג'. כמה שניות. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני סומך עליך. הרב יעקב מדן שותף לאמנת גביזון-מדן, מתנחל, מגדיר את עצמו – השר מיקי, תקשיב, זה חשוב – – – << קריאה >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << קריאה >> אני גם סומך עליו שתקבל את מסגרת הזמן. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אוקיי. שומע? אז כבר לקחת לי. אז אני רוצה להקריא – טלי, את איחרת היום, לא שמעת את הרב מדן, לדעתי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כבר שמעתי אותך ארוכות – – – מי שציטט את זה בוועדה היום. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא ציטטתי את הרב מדן. אז אני אקריא: אני מייחס חשיבות עליונה לתורה וללומדי התורה מכל המגזרים. האמונה שלי בתורה ובקדושתה כוללת גם אמירה ברורה שהתורה לא ניתנה בשום פנים כדי לחמוק מאחריות ישירה לנתינת כתף מתחת לאלונקה שמחזיקה את כל מדינת ישראל. אני חושב שהדברים האלה, אם מדינת ישראל תומכת בצורה כל כך מסיבית במי שלא מקבל את העיקרון הזה, היא למעשה אומרת אמירה פוזיטיבית לגבי הצבא. העובדה שחלק אחד בציבור נושא בנטל יותר מאחרים זה בלתי אפשרי ועלול לפגוע גם בגיוס בהמשך. אבל הדגש, אדוני, אני מסיים, וגם בתור שר תרבות – אולי צריך להעביר את הנושא של תורה לתרבות, בגלל שממציאים פה יהדות חדשה. זאת לא יהדות שהרב מדן – הבן שלו, דרך אגב, הוא קטוע שתי רגליים מעל הברך, גם כן במלחמות בעזה. הבן של ריקי, זכרונו לברכה, נהרג. שניהם תלמידי חכמים. זה לא יכול להיות, אדוני, שהבניין הזה ייתן יד להמצאת תורה שהיא תורה של השתמטות. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, השר זוהר, אני רק רוצה להגיד לך משהו שחשוב לי שתשמע. השר מיקי זוהר – טוב, אני אדבר, אני מניחה שתשמע את זה. היום בריאיון שלך בגלי צה"ל דיברת – אתה שומע? אני רק רוצה להגיד לך מילה אחת. << קריאה >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> דיברת היום בריאיון בגלי צה"ל על חוק הגיוס; אני קוראת לו השתמטות – לא משנה, לא נסכים. אבל תבין משהו אחד, בתור מי שיושבת בוועדת חוץ וביטחון – אין חוק. גם השותפה שלך – אין חוק. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה את רוצה ממני? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, את גם בוועדת חוץ וביטחון. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הכול בסדר, טלי, לא אמרתי שום דבר. רק אמרתי שגם את בוועדת חוץ וביטחון. אין חוק. אז אתה התראיינת היום ריאיון שלם על חוק – אין חוק גיוס. אז חשוב גם לדייק את הדברים, כי אי-אפשר לדבר על חוק גיוס כשאין חוק גיוס. חשוב ששרים בממשלה ידעו על מה הם מדברים. אבל אני רוצה לדבר על שרה בממשלה, אחרת. לפני כמה ימים השרה סטרוק קיימה פגישה עם משפחות חטופים. מה שנקרא, איתרע מזלה והיא פגשה משפחות חטופים. הרי לכיכר החטופים היא לא מגיעה, לעצרת בכרמי גת ברור שהיא לא מגיעה; היא אפילו לא הייתה בניר עוז ובעוטף או בקיבוצים. היא אף פעם לא הייתה במקומות האלה – בדקתי. היא פעם אחת הגיעה למלון של מפונים, ושם כמובן אמרו לה: אין צורך שתבואי. אבל היא קיימה שיחה עם משפחות חטופים, והייתה שיחה לא קלה. מן הסתם, המשפחות מודאגות. ואז היא אמרה להם את המשפט האלמותי, ואני מצטטת: אם לא אכפת לך – היא אומרת את זה לחטופה, כמובן – "את שוחררת מהשבי כי אני הרמתי את היד שלי בעד השחרור שלך". כן, זה מה שהיא אמרה. מה יש לומר אחרי משפט כזה, שהיא הרימה את היד? קודם כול, תודה רבה לשרה אורית סטרוק על זה שהיא שחררה חטופה שנפלה בשבי במשמרת שלה. הייתי אומרת שאולי נדאג לך לפרס ישראל, אולי למדליה? לא נראה לי. נראה לי שעשית את התפקיד האלמנטרי שלך בתור ממשלה שבה הופקרו החטופים. אבל מעבר לעניין הציני הנוראי הזה, היא גם אותה שרה שאמרה בגלי צה"ל בריאיון במאי, כשהייתה אותה עסקה, ואני מצטטת – אני רואה שאתה מקשיב – אותה עסקה, היא הייתה ב-1 במאי, ולדי, והיא אמרה בגלי צה"ל: זו עסקה איומה ונוראה. חיילים שעזבו הכול מאחור ויצאו להילחם למען מטרות שהממשלה הגדירה, ואנחנו זורקים את זה לפח – שים לב – בשביל להציל 22 איש או 33, אני לא יודעת כמה. אין לממשלה כזאת זכות קיום. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה, גברתי. לסיום. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני נותנת משפט סיום. אני רק רוצה להגיד לך, השרה סטרוק, אני מתביישת בך. אני מתביישת בך כאימא, שאת מדברת ככה. אני מתביישת בך כאישה. אין דבר מוסרי יותר מלהחזיר את החטופות ואת החטופים שלנו הביתה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, איבוד משילות לגמרי במדינת ישראל. בבוקר הגעתי למשפחות שהילדים שלהם נרצחו בלילה. אבא של אחד הנרצחים אומר לי: הבן שלי רק עכשיו השתחרר ממילואים, עובד באבטחת אוניות, פשוט סיים משמרת, הלך לאכול משהו בקיוסק, הוא והחברים שלו; מגיעים כמה ברכב, יורדים, לא אחד ולא שניים ולא שלושה, עם קָלאץ', מרסיסים את כל מי שיושב שם; הבחור מצליח לשלוף את האקדח וגם לירות. אבל אתה יודע, נשק ארוך מול אקדח וכמה אנשים – אין מה לעשות. רוצחים שלושה, פוצעים שניים ובורחים, ועוד שורפים את האוטו. תגיד לי, האם במדינה נורמלית יכול לקרות דבר כזה? אנחנו חייבים להפסיק להגיד: זה אירוע פלילי. זה טרור, ובטרור נלחמים, ובטרור מכניסים את השב"כ. אני לא יודע, אלה שמתנגדים להכנסת השב"כ – אני, כשהייתי שר במשרד האוצר והייתי חבר ועדת השרים למיגור הפשיעה, אמרתי את זה ליועץ המשפטי: אם לא נכניס את השב"כ, הטרור ישתלט, כי אין פשיעה יותר, זה טרור. ואני רוצה להגיד לך, הרבה כאן יושבים, ואומרים: זה אצל הערבים, שימשיך להיות אצל הערבים. אבל חבר'ה, זה אצל הערבים עכשיו. אבל זה יעבור ליהודים. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> זה כבר אצל היהודים. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זה כבר אצל היהודים, זה יעבור ליהודים. אותם פושעים שיורדים, יודעים לפרוק מרכב, לרדת, לירות, לברוח, לשרוף אוטו – מקצוענים. ואותם מקצוענים, גם בזה – עכשיו פשיעה, יהיה טרור. וברגע שיהיה טרור, אז אולי המדינה תתעורר. נרדמתם, ממשלת 7 באוקטובר. נרדמתם ב-7 באוקטובר, אל תירדמו עכשיו ואל תיתנו לפשיעה להשתלט במדינת ישראל. זה טרור, ובטרור נלחמים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה. בבקשה, גברתי. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, האמת, אנחנו כל פעם עולים לכאן, ולצערי הרב המספרים רק עולים. אבל אני אגיד לכם את האמת: אני אישית כבר מתביישת בזה. אני אישית כבר לא יודעת מה אפשר עוד לומר כדי שתשמעו ותבינו ותעשו את מה שצריך לעשות. אני כבר לא יכולה לעקוב אחרי המספרים. מאתמול בלילה יש לנו חמישה נרצחים. חמישה נרצחים, ריבונו של עולם. ילד בן 14, מה הוא הספיק לעשות בחיים שלו כדי לקבל את העונש הזה? ומה עוד אתם יכולים להגיד לנו? שאתם לא יודעים מה לעשות? אני אגיד לכם בוודאות: אתם כן יודעים, אבל אתם לא רוצים. פשוט מאוד, אתם לא רוצים. אני אגיד עוד דבר, יותר קשה מזה: כשמישהו יכול לעשות ולא עושה, אז הוא שותף במעשה. כן, הוא שותף במעשה. מי שיכול למנוע עוד רצח ולא מפסיק את הרצח, הוא שותף למעשה. זה מה שקורה במדינת ישראל כלפי האזרחים הערבים. איפה השר לביטחון לאומי, שר הפנים, שאמור לשמור על האזרחים? אולי בהודו. אני צריכה להתכונן ולקרוא לפני מה קורה בהודו מבחינת פשיעה ואיך מיגרו את הפשיעה, אולי הוא יביא לנו פתרון משם, או אולי ראש הממשלה, שנמצא בארצות הברית – בכל מקרה אנחנו מקווים ומתפללים שהמהלך ימשיך, ושהמלחמה תיפסק ושהחטופים יחזרו – אבל הוא אולי יביא לנו עוד פתרון יצירתי מארצות הברית להפסקת הפשיעה והאלימות? אולי. אבל אתם יודעים מה? לא צריך, לא את ארצות הברית ולא את הודו. יש תוכנית קיימת, מפורטת, מגובה בתקציבים, שרק צריכה את האנשים הראויים, המקצועיים, שרוצים באמת לעשות את הדבר הנכון. זה מה שצריך, לא משהו אחר. אז מה עושה המשטרה במדינת ישראל? הולכת ואוסרת את קיומן של (אומרת בערבית: ועדות להפצת השלום,) שהמטרה של העבודה שלהם זה לעשות שלום בית, שלום בין האנשים, ליישר הדורים, למנוע דברים לפני שמתפרצים. אז הממשלה והמשטרה הולכות ואוסרות עליהם לפעול על פי חוק, והדם ממשיך לזרום בבית, לא רק בכבישים וברחובות. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה, גברתי, תודה רבה. חבר הכנסת ווליד טאהא יעלה ויבוא, בבקשה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת. הגענו למצב, היושב-ראש, שעולים לדוכן חברי הכנסת, בעיקר חברי הכנסת מהחברה הערבית, ומתריעים, מאיימים, שאם לא תעצרו את הפשיעה אז היא תזלוג לחברה היהודית. הם רוצים להפחיד את היהודים בזאת: שאם לא תטפלו בפשיעה, אז יום אחד זה יגיע גם אליכם. ואני אומר לאלה: אל דאגה, היהודים ידעו לטפל בפשיעה כשהיא הגיעה אליהם, ועשו את זה בהצלחה. אבל הם לא יודעים לטפל בפשיעה כאשר הקורבנות הם ערבים. וגם אני מאלה שכבר מתביישים לדבר בשפת המספרים: הגענו למספר כך ולמספר כך. זה אפילו מזעזע. אילו הייתה לנו ממשלה שאכפת לה מזה, שבאמת מעניין אותה חיי אדם, בעיקר חיי אדם של אזרחים ערבים, היא הייתה ממנה שר שבאמת יטפל בסוגיה באופן מסור, באופן מקצועי, ולא ראש ממשלה שיפקיד את התפקיד בידיו של אדם שיחד עם התפקיד המקורי שלו יש בידיו חמישה תיקים או ארבעה תיקים. מאז שהוא קיבל את מילוי המקום על התפקיד, הוא לא בארץ. אני לא שמעתי ממנו מילה, משפט, על מה שמתרחש בתוך הארץ בתחום הפשיעה. משחק המספרים הזה, זה משחק שמתחיל להיות משחק מזעזע. קודם כול זה צריך לעניין את המדינה, כי המדינה אמונה על ביטחונם האישי של אזרחיה, אלא אם כן המדינה תכריז ברבים שהאזרחים הערבים הם לא אזרחיה. אין בעיה, אבל שיגידו את זה. אז אנחנו נדע שאנחנו צריכים להסתדר, כי אנחנו לא אזרחיה של המדינה. אבל הם גם לא אומרים את זה, גם לא מטפלים בפשיעה, וגם מאפשרים זליגת נשק בכמויות מזעזעות לידיים של הצעירים הערבים, ואנחנו צריכים להתנהג כמו ילדים טובים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ווליד טאהא, כעת חבר הכנסת רון כץ, בבקשה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היו"ר. כנסת נכבדה, אדוני השר, אני רוצה לדבר איתכם על משהו שאולי לרגע אחד יהיה מעבר לפוליטיקה, מעבר למריבות, אולי יצליח לחלחל פה ללב האנשים שיושבים בחדר הזה. אני רוצה לדבר איתכם דווקא על העדויות שמספרות ומספרים אלה ששבו משבי החמאס. הם אומרים שכשהם היו שם במנהרות, בזמנים הכי קשים שלהם, הם שמעו – בפיסות מידע שהיו להם – את המשפחות שלהם נלחמות עליהם, הם שמעו את ההפגנות וידעו שיש אנשים במדינת ישראל שלא שכחו אותם, שנלחמים עליהם, והם ידעו שהם צריכים להיאחז בחיים כי המדינה עושה מה שהיא צריכה לעשות כדי להחזיר אותם. ולמה אני מספר לכם את זה? אני מספר לכם את זה כי ראש הממשלה יצא לנסיעה מדינית ולפגישה עם הנשיא טראמפ, שהוא הכוח המניע מאחורי עסקת החטופים, ושם הולכים לדבר על שלב ב'. מהו אותו שלב ב' הזה, שאנחנו מתייחסים לזה כאילו במונחים טכניים? שלב ב' הזה אומר להחזיר עוד אזרחים ישראלים למדינת ישראל, אזרחים שהופקרו על ידי הממשלה הזאת. עכשיו דנים עליהם אם נמשיך במשא ומתן ונחזיר אותם לארץ או שנסנדל את העסקה. ראש הממשלה נוסע עם תרמיל בעייתי – הוא נוסע עם זה ששר האוצר שלו אומר לו: אני נותן לך קווים אדומים; הוא נוסע עם זה שבן גביר תוקף אותו כאילו מהאופוזיציה, אבל הוא לא באמת באופוזיציה, כי שר התיירות שלנו מחזיק את התיקים של בן גביר על תנאי. מחזיקים תיקים על תנאי בממשלה הזאת. יש שר אחד שמחזיק ארבעה תיקים. אין בעולם מקום ששר יכול להחזיק ארבעה תיקים ובאמת להגיע לעבודה. ביום ראשון הוא שר התיירות, ביום שני הוא השר לביטחון פנים, ביום שלישי הוא שר המורשת וביום רביעי הוא שר הנגב והגליל. אז אם צריכים לעשות follow up על פגישה בשבוע הבא, לא יודעים באיזה יום הוא אמור להיות השר. איזה הזיה הדבר הזה, ואיזה חוסר רצינות. אני רוצה לומר מפה מה שראש המפלגה שלי אמר לפני כמה שעות בניר עוז, אותו מקום שהקואליציה מסרבת להגיע אליו וראש הממשלה לא מוכן לדרוך בו: אנחנו ניתן רשת ביטחון אמיתית לממשלה, היא לא תתפרק. אז שנתניהו לא ייכנס לחדר ויגיד: אין לי ברירה. יש לך ברירה, לברירה קוראים "יש עתיד", לברירה קוראים "אופוזיציה אחראית". נעשה כל מה שצריך לעשות בשביל להחזיר את האחים שלנו והאחיות שלנו למדינת ישראל. אין לכם מנדט לסנדל את העסקה הזאת. תודה רבה, אדוני היו"ר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שלום גם לקהל, בהזדמנות הזאת אני רוצה לברך את הרמטכ"ל הנכנס זמיר. אבל אני רוצה שנייה לתהות ביחד איתכם, חבריי חברי הכנסת, על איזה לוגיקה מסוימת, כי אנחנו שומעים הרבה פעמים – גם על המינויים שהיו במהלך 15 החודשים האחרונים – שלרמטכ"ל הקונספציה ולצבא הקונספציה ולמפקדי האוגדות, ול-whatever, האוגדונרים של הקונספציה, קשה מאוד להסכים עם היכולת שלהם למנות אנשים אחרים. נכון? כאילו באים ואומרים: אנחנו רוצים לשנות דברים, ואתם – אני פונה אליכם, אבל למעשה זו מתודה מאוד-מאוד סדורה של הימין שבא ואומר: מי שכיהן, לא יכול למנות. כי יש איזה היגיון מסוים כשאתה אומר אני רוצה לשנות פרדיגמה של ארגון מסוים. אבל אני באמת תוהה על הצביעות, אני לא אגיד המסוימת, הצביעות שבעיניי מזעזעת. למה? כי בעוד שאת הצבא ואת כל שירותי הביטחון על שלל הזרועות תוקפים על המינויים, הממשלה – שהיא גוף שולי לחלוטין בחיים של האזרחים שלנו – היא מנועה, ובכלל יש לה איזה פטור, כמו פטור מתור – פטור ממינויים, היא פטורה מאחריות. היא יכולה למנות רמטכ"ל, היא יכולה למנות ראשי זרועות, היא יכולה למנות בכירים בשלטון הציבורי. אבל אני תוהה, ככה בהיגיון הפנימי, תגידו לי אתם, גם חבריי חברי הכנסת וגם מי שיושב בקהל: האם מישהו שראה בחמאס נכס יכול למנות מישהו אחר? האם מישהו שיצר מנגנון העברת כספים סדור ב-PayBox לחמאס, הוא יכול למנות? האם מי שיצר את כל שלטון הקונספציה, ניהול הסכסוך, הוא יכול למנות? האם מישהו שעשה למעלה מ-15, 16 מבצעים נגד החמאס ונכשל כישלון חרוץ באירוע שצריך היה לגדוע אותו עוד באיבו, בגראד הראשון או השני, האם הוא יכול למנות? האם ממשלה שאחראית למיטוט ביטחון הפנים במדינת ישראל עם למעלה מ-576 נרצחים בשנתיים של כהונה, היא יכולה למנות מישהו? האם שלטון שנמנע באופן סדור מלקחת אחריות או בכלל לבטא את המונח או את המילה "אחריות", הוא יכול להגיד לנו ולהרצות לנו על מינויים? האם מישהו שבזמן כהונתנו, בטבח הנורא ביותר מאז הקמת מדינת ישראל נחטפו 253 אזרחים, הוא יכול להרצות לנו ולמנות מינויים בכירים? במשפט אחרון: כל השלטון הזה יצר בצורה מאוד מאוד סדורה, בהתבטאויות אין-ספור בתקשורת, החל מחברי קבינט, ראש הממשלה, שרי ביטחון, שרי אוצר – אמרו ודגלו בניהול הסכסוך, בדחיית הפתרון, ב"חמאס הוא נכס", אז אתם יכולים להמליץ לנו או לדבר איתנו על קונספציה ומינויים? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. חבר הכנסת רם בן ברק, בבקשה. תקבל עוד חצי דקה להרמת המיקרופון. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני התלבטתי על מה לדבר היום כי יש המון נושאים לדבר עליהם, כי כנראה אין משהו אחד שהממשלה הזאת מתפקדת בו כמו שצריך. אז בחרתי לדבר על שלושה נושאים שמצביעים על זה שאנחנו מדינה בהתפרקות: הראשון הוא כמובן ההצהרות של חברי ממשלה, שר המשפטים, שרים אחרים, חברי כנסת, שמודיעים שהם לא יצייתו לבית המשפט העליון, לא ישתפו איתו פעולה. אני שואל אותך, חברת הכנסת טלי גוטליב, האם לדעתך אנשים שמודיעים שהם לא יישמעו לבית המשפט העליון, האם הם יכולים להיות שרים וחברי כנסת בכנסת ישראל? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בוודאי. האם שופטים בבג"ץ שפועלים בחוסר סמכות צריכים להישאר שם? << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> בעינייך, בוודאי. בעיניי, זה מראה שהמדינה הזאת בדרך להתפרקות. הדבר השני, חברת הכנסת גוטליב, לגבי חוק הגיוס. אנחנו שנינו חברים בוועדת החוץ והביטחון – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – אתה לא נותן לי להשיב. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – אני בטוח שמה שאנחנו שומעים, שומע גם ראש הממשלה. ואם ראש הממשלה שומע את מה שאנחנו צריכים, מה צה"ל צריך, מה עומד מולנו בעשור הקרוב, האם הוא יכול להרשות לעצמו אפילו לחשוב על איזשהו דיל פוליטי שיפטור חלק מהעם הזה מלשרת? האם הוא לא מבין שקיום מדינת ישראל, תלוי באופן מובהק בגיוס של כל בני הגיוס במדינת ישראל, גם לשירות ביטחון, וכפועל יוצא מזה – גם לשיתוף בכלכלה? הוא לא מבין את זה? אז אולי אם הוא לא מבין את זה, יכול להיות שהוא לא כשיר לכהן כראש ממשלה. הדבר השלישי והאחרון – לא אחרון; אחרון במה שאני אגיד היום – עניין הפשיעה. כשאומרים "הפשיעה בחברה הערבית" – זה כבר מזמן לא פשיעה בחברה הערבית. אני אומר לכם, זה כמו סרטן שימוטט אותנו מבפנים. כמעט אין היום עסק, לא בצפון המדינה ולא בדרום המדינה – ואני לא אפתיע אותך אם אני אגיד לך: גם בפתח תקווה ובתל אביב – שלא משלם פרוטקשן למשפחות הפשע. תבינו – ואתה, אדוני, היית שר לביטחון פנים – תבינו שעסק צריך לשלם מיסים למדינה מצד אחד ומס למשפחת פשע מהצד השני. סופו של דבר שלא תהיה לנו כאן כלכלה והחברה הזאת תתפרק מבפנים. אני לא מדבר על מספר הרציחות המטורף, הבלתי-הגיוני, בעיקר בחברה הערבית, שלא ייתכן, לא ייתכן שאנחנו נאפשר לדבר הזה להשתולל. לא ייתכן שירצחו אנשים בבתים שלהם. דופקים לבן אדם בזרזיר על הדלת, הוא פותח את הדלת – יורים לו כדור בראש. זה נשמע לכם הגיוני במדינת ישראל? אני אומר לכם: המדינה הזאת תתפרק אם אנחנו לא נחליף את הממשלה הזאת ונתחיל לטפל בעניינים כמו שצריך, ולא נעשה כל היום שיקולים קואליציוניים. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי איתנו? אינה נוכחת; חברת הכנסת שרון ניר – גם כן אינה נוכחת. חבר הכנסת עידן רול, בבקשה. בבקשה, אדוני. << דובר >> עידן רול: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, כנסת נכבדה, כפי שאמרתי כמה פעמים ושווה לומר זאת שוב: אחוז חסימה גבוה מונע מכוחות חדשים ואיתם רעיונות חדשים להיכנס לבית הזה. הרבה מתקשים לדמיין מה אנחנו מפסידים, אז אולי שווה להסתכל על העבר כדי ללמוד על העתיד, ובמקרה הזה אני מציע להסתכל על שולה וגאולה. שתי נשים, פרלמנטריות מצטיינות, חברות כנסת אידיאולוגיות שהובילו תמיד קו אידיאולוגי ברור, נטול פשרות, מימין ומשמאל, ושתיהן באחוז החסימה של היום לא היו נכנסות לכנסת. שולמית אלוני הקימה את רצ וקיבלה שלושה מנדטים. אחוז החסימה היום הוא, כפי שיודעים בבית הזה, ארבעה. לימים רצ הפכה למרצ ושולמית אלוני הפכה להיות מובילת שיח זכויות האדם במדינת ישראל, עשתה מהפכות של ממש, שינתה את ההסתכלות כאן בבית על הרבה נושאים – על פמיניזם, על זכויות אדם, על דברים שלפני זה לא קיבלו את אותו משקל. והיום היא לא הייתה מסוגלת להיבחר לכנסת בכלל. מנגד – כי זה ממש משמאל, נעבור לימין – יש לנו את גאולה כהן, זכרן לברכה, שתיהן. גאולה כהן הייתה קול ברור בימין האידיאולוגי ונטול פשרות על ארץ ישראל השלמה. היא התנגדה להסכם עם מצרים, היא לא היססה לפרוש מהליכוד ולפרוש מממשלות כדי לדבוק בדרך האידיאולוגית. היא התנגדה למשוואה של שטחים תמורת שלום, וגם היא, שהייתה ממקימי מפלגת התחייה – הם קיבלו שלושה מנדטים. שלושה מנדטים לא היו מספיקים לגאולה כהן, זכרה לברכה, כדי להיבחר לכנסת היום. כשאנחנו מסתכלים על אחוז החסימה הנוכחי, שהוא מאוד גבוה, אפשר לדבר על היציבות שלא הייתה – כי ב-2014 העלינו פעם אחת את אחוז החסימה וקיבלנו את העשור הפחות-יציב שהיה לנו בתולדותינו, והתרסקות של אמון הציבור בבית הזה, שחשוב לכולנו. אפשר לדבר על אובדן הקולות, אפשר לדבר על הקושי לייצר ממשלות רחבות ויציבות, אבל אני חושב שצריך לדבר על מה שהבית הזה מקדש, שזה שיח ורעיונות – כי אנחנו פרלמנט, אנחנו מדברים ואנחנו מציפים נושאים ואנחנו מאתגרים את השיח ומאתגרים את הממשלה ואת רשויות השלטון, ומפקחים. כשאני חושב על אחוז החסימה הנוכחי, אני חושב על שולה וגאולה, ואני חושב גם על שולה וגאולה של העתיד שנמצאות שם איפשהו בחוץ, או נמצאים שם בחוץ, ואולי לא ימצאו את מקומם כאן בבית הזה, ואיתם אותם רעיונות שעשויים לעצב מחדש את מדינת ישראל ולהוביל אותנו למקום חדש וטוב יותר, שלא ימצאו את מקומם בתוך הכנסת. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה, אדוני. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אדוני שר התרבות והספורט, תודה רבה שבאת היום לוועדה. אדוני השר, כיבדת אותנו, זה לא דבר מובן בימים אלה, והדגשת את זה ששרים נמנעים מלהגיע לוועדות הכנסת – חלק מהעבודה של כולנו. אז תודה רבה גם על התרומה וגם על ההתחייבות למיגור האלימות במגרשי הכדורגל והספורט בכלל, כולל הכדורסל, בהצבת מצלמות לזיהוי פנים. זה כנראה הפתרון הטכנולוגי הרצוי, זה יאפשר לנו להוציא את אלה שלא נכנסים, לאפשר לאוהדים שמגיעים כן ליהנות ממופע תרבות, כדורגל או כדורסל, להגיע עם הילדים שלהם והנכדים שלהם. העובדה היא שבאנגליה מיגרו כמעט לחלוטין. אני שמח על השותפות הזו עם הוועדה לביקורת המדינה. << קריאה >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << קריאה >> חשוב לומר בנושא הזה ששיתוף הפעולה בין הכנסת לממשלה הוא זה שיוליד את הפתרון וכשזה מובן על ידי הוועדה לביקורת המדינה וועדת החינוך, התרבות והספורט יחד עם המשרד שלנו, אני חושב שזה מה שיביא את הבשורה לאוהדי הספורט בישראל, והאלימות תיפסק. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו נעבוד בעניין הזה ככל שנצטרך. תודה רבה גם על השותפות של המנכ"ל שלך. בדברי הסיכום שלי הוא התחייב להקים שולחן עגול ולתכלל את כל האירוע. אנחנו לא נרד מזה. אנחנו מבקשים גם ממשרד המשפטים וגם מהממונה במשרד ראש הממשלה לתת תשובות – היכן חונה החוק הזה. הוכח שאפשר להציב מצלמות במרחב הציבורי כשזה מיועד למטרות מסוימות. בשנת 2000 הצבנו מצלמות בסמטאות העיר העתיקה שכמעט מנעו לחלוטין את כל תקיפות היהודים בדרכם אל הכותל. כן, אפשר וצריך לעשות. אני שמח, ומברך אותך על השותפות הזו. כבר קבענו דיון המשך כדי לבוא ולראות אנה אנחנו הולכים. אני שמח על ההתחייבות שלך שהמשרד שאתה עומד בראשו ייתן את כל הגיבוי הכספי לטובת העניין הזה. ראינו מראות קשים, הגיעו מנכ"לי שלוש הקבוצות הגדולות – מכבי חיפה, בית"ר ירושלים ומכבי תל אביב. יש גם התחייבות שלהם לשתף פעולה, לשבת עם המנכ"ל שלך, שביקשתי ממנו לתכלל את האירוע. לא מתכללים את האירוע – המעורבות שלך לא מספיקה. אם לא נתכלל את האירוע עם כל המעורבים, לא נצליח למגר את האלימות במגרשים. תודה רבה לך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח. חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן, בבקשה. << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. בוודאי גם אתה שמעת על התביעה הענקית של שלמה פילבר, שבין היתר, בין ההאשמות שלו, משפט אחד שלא יוצא לי מהראש: הכריחו אותי להפליל את ראש הממשלה. זאת אומרת שיש פה אדם רציני מאוד שיוצא כרגע בתביעה מיוזמתו על זה שמשטרת ישראל הכריחה אותו להפליל את ראש הממשלה. אני חוזרת, כי אולי הדברים לא שוקעים: משטרת ישראל הכריחה אותו – הכריחה אותו – להפליל את ראש הממשלה. עכשיו, כאן יושבים אנשים נכבדים שהטיעון שלהם כבר שנתיים הוא שאנחנו מחבלים בדמוקרטיה; שאנחנו, בהפיכה משטרית, רוצים להרוג את הדמוקרטיה. בעיניי, זה פשע; לחבל בדמוקרטיה זה פשע. וכמו שאני רואה את זה בצורה קרה, שני הצדדים מאשימים באותו הדבר. אתם מאשימים אותנו, אנחנו מאשימים אתכם. ולכן, כמו בכל תעלומת פשע שמכבדת את עצמה, צריך למצוא למי באמת יש מוטיב או אינטרס לחבל בדמוקרטיה, ולמי לא. אז בצד הזה, של הימין, יושבת קבוצה שהדמוקרטיה מביאה אותה לשלטון כבר שלושה עשורים. הדמוקרטיה גורמת לקבוצה הזו, של הימין, לנצח פעם אחר פעם בקלות רבה, למעט מעשה נוכלות אחד של נפתלי בנט – לא ניכנס לזה. הדמוקרטיה משחקת לנו יופי-טופי. הדמוקרטיה מביאה לנו את השלטון בקלי-קלות. למה שנרצה לחבל בתהליך שגורם לנו להיות בשלטון פעם אחר פעם? מה אנחנו מדמיינים, שביבי מתקשר ליריב לוין ואומר לו: היי, יריב, אני נבחר דרך הדמוקרטיה פעם אחר פעם, בוא נחבל בדמוקרטיה; הדמוקרטיה היא אסון, היא גורמת לנו לנצח? או אולי, אולי, הצד שמפסיד כבר שלושה עשורים, הצד שמבין שישראל השנייה גוברת עליו בקלפי, הצד שלא יכול לשאת את השינויים החברתיים בתוך ישראל, מבין שדמוגרפיה זה דמוקרטיה, ודמוגרפיה ודמוקרטיה גורמות לו להפסד. אולי, רק אולי, הצד ששותק, שסותם את הפה כשהוא שומע שהמשטרה מכריחה עדים להפליל את ראש הממשלה; אולי הצד הזה, שמוציא אנשים במאות אלפים לרחובות, תחת אמתלת השווא, השטות שאין שנייה לה, שאנחנו עושים הפיכה משטרית; אולי הצד הזה, שפיתח כל מיני דרכי עורמה – רק לעקוף את רצון העם, רק לעקוף את הדמוקרטיה, ואם חלילה רצון העם לא מגיע למה שהצד הזה רוצה, אז בואו נפליל את ראש הממשלה, ואם לא נפליל אותו, בואו נמציא הפיכה משטרית. בואו נעשה הכול כדי שהדמוקרטיה תפסיד. אז אני רוצה לומר כאן לבית הקדוש והחשוב הזה: הקבוצה היחידה שיש לה אינטרס להפיל את הדמוקרטיה היא אתם, לא אנחנו. הדמוקרטיה טובה לנו מאוד, הדמוקרטיה מביאה אותנו לשלטון. וזה שאתם שותקים נוכח העובדה שמשטרת ישראל הפכה פוליטית – העיקר "המשטרה הפוליטית של בן גביר", אבל כשמשטרה מכריחה עד להפליל ראש ממשלה – שתיקה. פתאום שחיתות זה לא נורא, פתאום משטרה פוליטית זה לא נורא. הצד שלכם הוא הצד שגורם לדמוקרטיה בישראל להתמוטט. מערכת משפט לא מחליפה את העם, ואנחנו נילחם על האמת עד הסוף. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני פה. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> שלום, תודה רבה, ארז. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, בבקשה. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד יושב-ראש הכנסת. חבריי חברי הכנסת, לפני שבוע היה משחק כדורגל בחיפה בין מכבי חיפה למכבי תל אביב. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אתה אוהד של חיפה או תל אביב? << דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אני אוהד את שתיהן, אני אוהד ספורט. וכשהתפתחה שם אלימות בתוך המגרש, ישר מפקד המחוז, מחוז חוף, בהתייעצות עם המפכ"ל, בהתייעצות עם השר, החליטו להפסיק את המשחק, כי היו סימנים לאלימות, ואולי תהיה אלימות בתוך המגרש. והתקבלה החלטה, והייתה החלטה טובה. זה מראה – ואם נעבור עכשיו לפשיעה בחברה הערבית, אנחנו יודעים שהיום נרצחו חמישה אנשים; בסך הכול 28 אנשים מתחילת השנה, תוך 34 ימים. אנחנו לא שמענו שהתקשורת מדברת על זה. אולי בחדשות זה נאמר במשפט אחד, אולי ברדיו. לא שמענו שהכנסת או ועדות הכנסת – הוועדה לביטחון פנים או ועדת הפנים או ועדת הביקורת – קיימו דיון דחוף – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ועדת החינוך, היום התקיים. << דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – בנושאי הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ידידי, ועדת החינוך, היום התקיים. << דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> ועדת חינוך – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היום זה היה על ספורט. << דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> לא הייתה הצהרה של השר. השר לביטחון לאומי התפטר לפני שבועיים בערך, ואין שר. התיקים הועברו לשר חיים כץ, וחיים כץ נמצא בחו"ל. שאלו אותו מה עם התיקים, והוא אמר: לא מעניין אותי, אני בסך הכול מקבל אותם כתחנת ביניים, עד שאולי, משיקולים קואליציוניים, עוצמה יהודית תחזור לממשלה. ככה מתנהלים כלפי החברה הערבית. זו האחריות של ראש הממשלה. זה אומר מה החשיבות של ביטחון הפנים והביטחון האישי בחברה הערבית. זה המצב. ככה בעצם מתייחסים לחברה הערבית – בתחתית סולם העדיפויות. אנחנו אולי אזרחים דרג ב', אולי דרג ג', וזה מה שקורה. הדם ממשיך לזרום ברחובות היישובים הערביים, ושום דבר לא מזיז, לא לראש הממשלה, לא לממשלה, לא לשרים, לא לחברי הכנסת, ובכלל – לא לחברה כולה. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, ב-24 השעות האחרונות, חמישה מקרי רצח – חמישה בני אדם – שהינם כתוצאה מהפשיעה, מהנשק המשתולל, מחוסר ההרתעה, מהעובדה שפושעים ואנשים סתם לא מורתעים מהאפשרות שמי שביצע פשע יוענש. עכשיו אני רוצה לדבר בגלוי: לא לכל דבר המשטרה היא אחראית או המדינה. כאשר שכנים רבים, ומישהו רב על תור במרפאת כללית ומישהו מתחיל לירות על השני, זו אחריות חברתית של כולנו – כולנו: נבחרי ציבור, אנשי דת, אנשי חינוך, ראשי רשויות. או סכסוך שכנים – מה שקרה באום אל-פחם. נורא ואיום, אי-אפשר, אי-אפשר לתפוס את זה. התמונות של רכב שנכנס באנשים שמגישים עזרה, ורוצח אותם, הורג אותם. או הדקירה באבו גוש. זה לא ארגוני פשיעה. עכשיו, גם זה אחריות חברתית של כולנו. ארגוני הפשיעה, שזה רוב הרציחות – זאת אחריות של המדינה, אחריות של המשטרה, של הממשלה, של ראש הממשלה, של שר המשטרה. אין שר משטרה, היה שר כושל ועכשיו אין. יוק, אין שר. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אולי עדיף. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מתברר שלא עדיף. תראה, הרציחות ממשיכות עם שר, בלי שר. מי שמינה עבריין מורשע להיות שר לביטחון לאומי, כלומר אחראי לביטחון האישי, נושא באחריות להמשך ההשתוללות של מעשי הרצח האלה. יש דבר יותר נורא מאשר ילד בן 14 שנורה ונהרג בלוד היום? בליד? והדבר הכי קשה זה כל הזמן להגיד: 28, 25, כמה אפשר לספור? אלה בני אדם. יש מאחורי כל אחד משפחה. שלושה מקרי רצח באבו סנאן – ולפני זה, ולפני זה, ולפני זה. זה כישלון מדינתי, כי זה נושא ארצי. כישלון של הממשלה ושל העומד בראשה. יש אלימות חברתית, שהיא אחריות שלנו, ויש אלימות של ארגוני פשיעה, וזה אחריות של המדינה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה. ממלא מקום יושב-ראש ועדת החינוך. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> יושב-ראש ועדת המשנה לספורט. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לספורט, החינוך והספורט. איזה דיון ניהלת היום, ראיתי. יפה מאוד, כל הכבוד. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני אמשיך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> וגם נושא כאוב ורציני. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש. אחמד טיבי, בוא, אני רוצה דקה מזמנך. הסתכלתי עליך כשדיברת, ואני אגיד לך איפה הבעיה. כשהבניין הזה, כשמנהל – הוא הקטר של המדינה – לא עובד בזה יום-יום, באלימות בחברה הערבית, באלימות בחופי הים, באלימות במגרשי המשחקים, באלימות במגרשי הספורט; יום-יום, שיהיה מישהו על הדבר הזה. אתה יודע מה, אם השר החליט שזה לא מעניין אותו, שייקח בן אדם, ישים אותו כפרויקטור לדבר הזה, שיעבוד בזה יום-יום. אבל היום היינו ביחד בדיון בנושא האלימות במגרשי הכדורגל, וזה – אתה יודע מה, זה חלק מהחברה הישראלית, זה לא כולה. אבל כשאתה רואה שהמגרשים הפכו להיות מגרשי מלחמה, לא מגרשי ספורט, ואתה רואה שבכניסה למגרשים, למשחקים, תופסים גרזנים, אדוני, סכינים, רימונים, רימוני עשן, מה לא, ומצליחים עדיין להבריח, וזורקים אבוקות – בנס מישהו לא מת – אז העניין הזה פשוט צריך להיות תמרור האזהרה הכי גדול שיכול להיות, למה שאנחנו עושים פה. עכשיו, זה לא מספיק לעשות ועדה פעם ב-; זה לא מספיק לדון פעם ב-; זה לא מספיק שהשר יגיע ויגיד: אני אעשה ככה וככה. זה חייב להיות משימה. משימה של משרד הספורט עם המשרד לביטחון לאומי ושלנו חברי הכנסת. כי אם אנחנו עושים דיון על זה ומגיעים חמישה, שישה, חברי כנסת – כנראה זה לא מספיק חשוב. אז אני אומר לכם, אם אנחנו רוצים לשנות משהו אנחנו חייבים להיות חלק מהדבר הזה. אנחנו חייבים לדבר על זה, כי הדבר הזה יוצא גם החוצה. כי מה שקורה בחברה הערבית – ישבתי קודם עם נאור, אמרתי לו: תקשיב, זה פסיכי. ארבעה ביום, נכון? חמישה ביום. חמישה אזרחי מדינת ישראל נרצחו היום. אני חושב שהיינו צריכים לעצור את הפעילות שלנו בבניין הזה ולדון רק על זה. כל חבר כנסת צריך לעלות ולדבר רק על הדבר הזה. לא משנה אם אתה יהודי או ערבי, זה זועק לשמיים. ילד בן 14, על מה רצחו אותו בכלל? מה הוא עשה? ומי שחושב שזה יישאר איפשהו, באיזו שכונה בלוד או באיזו שכונה או באיזה כפר בצפון, הוא טועה. זה מגיע ומגיע והגיע כבר. ורק אז מישהו יתעורר, כי זה לא מספיק חשוב כשזה נמצא באיזו שכונה בלוד או באיזה כפר. צר לי להגיד את זה. אז אני קורא לכולם, גם לחברי כנסת מהליכוד, לעלות לפה כל הזמן ולדבר על הדבר הזה. האלימות בחברה הישראלית והחברה הערבית זה הדבר הראשון שאנחנו צריכים לטפל בו כדי שהמדינה הזאת תהיה נורמלית. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ירון לוי, בבקשה. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני עושה ספורט עם שר הספורט, לראות מתי הוא מפסיק לדבר. כבוד השר, אם אפשר קצת קשב. אלה דברי טעם, נראה לי. לפני שנה ראינו כאן את המאבק של הצעירים בשנת השירות ובמכינות הקדם-צבאיות. היה כאן מאבק צודק שעמד כנגד החלטה שרירותית להקדים את הגיוס שלהם לצה"ל בגלל מחסור בכוח אדם בצבא. ולצערנו ראינו שהמאבק הזה לפני שנה לא צלח, ואותם הצעירים, הקדימו להם את הגיוס והם גויסו תוך הפסקת ההתנדבות שלהם במקומות ובמערכות שהם הובילו במקצועיות ובמסירות בחברה האזרחית. עכשיו בואו נריץ את השעון שנה קדימה, להווה שבו אנו נמצאים. לפני שבוע היה אמור להתקיים דיון בוועדת החוץ והביטחון לגבי הקדמה – של המכינות ושנת השירות. לא למדנו כלום מהשנה שעברה. גם עכשיו יש מחסור בצה"ל, וראו פלא – אם לא תדאגו לחוק גיוס, ימשיך להיות מחסור בחיילים בצבא. ומי משלם את המחיר? אותם בני נוער שרוצים להתנדב ולתרום תרומה לחברה האזרחית, לקהילה, למפונים, לחרוש את השדות, לטפל בקשישים, ברשויות. אותם בני נוער, אתם אומרים להם: תקשיבו, תתחילו – נראה מה יהיה. המדינה צריכה אתכם. רק מה שאתם לא מסתכלים, חברי הבית הזה, חברי הכנסת, שרים בממשלה – שאותם בני נוער לא חיכו שהמדינה תקרא להם. לפני השירות הצבאי שלהם הם רוצים לעשות משהו עם ערך גם לחברה, אז הם בחרו בשנת השירות, הם בחרו במכינות. הם עושים את זה כי הם ערכיים. הם מעוניינים ליצור כאן חברה טובה יותר, ולסייע לכל מי שהם רק יכולים. הם דוחים את השירות הצבאי שלהם כדי לתת מעצמם למען החברה, להדריך, להתנדב ולעצב את פני המדינה. הקדמת הגיוס, למרות שהיא ירדה מהפרק – היא עדיין על הפרק. אסור שהיא תקרה. אסור לנו לפגוע במפעל הכל-כך ציוני הזה של שנת השירות והמכינות הקדם-צבאיות. הקדמת הגיוס לא רק תפגע בצעירים האלה, אלא גם תשלח מסר שגוי לכל מי שחושב על תרומה למדינה, במיוחד בימים שהיא כל כך צריכה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, מדינת נתניהו מתנהלת כמו רפובליקת בננות. ראש הממשלה, באמצע משפטו הפלילי, טס לביקור בארצות הברית. ביקור חשוב, אבל הוא טס לשבוע ימים, כאשר יש לו פגישה משמעותית אחת. אחת. הוא טס לשבוע. בשבת הקרובה שלושה חטופים אמורים לחזור הביתה, אבל ראש הממשלה מעדיף להישאר בארצות הברית לסוף שבוע. עלות הנסיעה, כמובן, עשרות מיליוני שקלים לפחות. הבן שלו ורעייתו שוהים כבר תקופות ארוכות בארצות הברית, העלויות ממומנות בחלקן על ידי משלם המיסים הישראלי ובחלק אחר כמובן על חשבון מיליארדרים עלומים שמפת האינטרסים שלהם אינה חשופה לעיני הציבור. במקביל – ותחשבו על זה – חרף העובדה כי בני משפחתו לא נמצאים בישראל זה תקופה ארוכה, המדינה ממשיכה לממן באופן בלתי נתפס שני בתים למשפחת נתניהו. והעלויות – עלויות נוספות, שהן מופרזות לכל הדעות. מבקר המדינה בתרדמת, התקשורת ברובה הושתקה, המשטרה מורתעת, העבדים הנרצעים, גם בכנסת וגם בממשלה, מוכנים להעניק גיבוי מלא לכל החרפה הזאת. וכמובן – ד"ש למבצר שלא נפל. אין שומרי סף, המאבק בשחיתות הציבורית בישראל בשנת 2025, חבריי חברי הכנסת, לא קיים. הכול פרוץ, הכול מותר. השחיתות מכרסמת ביסודות הדמוקרטיה, מרוקנת את הקופה הציבורית – אנחנו רואים את זה היטב – פוגעת בכל אזרח, מחריבה את המדינה בכל הרמות. ואני אומר לכם, אסור לשתוק. אסור להתעלם מזה. אסור להתקרנף. אנחנו לא נוותר. אנחנו נמשיך לומר את האמת לציבור הישראלי, והיום שבו אנחנו נתקן את זה הוא בהחלט מתקרב. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, בבקשה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, 509 נרצחים מאז כינון הממשלה הזאת. והיום הממשלה מתפקדת ללא שר. אין דבר כזה שר שיש לו או שהוא מחזיק בארבעה תיקים. לא יכול להיות. אי-אפשר לקבל את זה. והאזרחים נרצחים בכפרים וביישובים הערביים. יום שישי – שני נרצחים באום אל-פחם, ואתמול – שלושה נרצחים באבו סנאן. בשנייה אחת, בקליק אחד, שלושה נרצחים (אומר בערבית: כהרף עין.) אין משטרה, אין אכיפה. גם בבתי משפט הדלת מסתובבת ואין כלום. אף אחד לא יכול לעצור את הרוצחים, ואין לנו מי שיכול לטפל בפשיעה בחברה הערבית. ראש הממשלה בארצות הברית, השר נמצא בהודו והחברה הערבית מופקרת. היום בצוהריים – רצח בלוד. נער בן 14 נרצח. כנ"ל גם באבו גוש. אני לא יודע איך אתם באים חשבון עם הממשלה, הרי אתם חלק מהממשלה הזאת. אתם מרכיב בממשלה. למה אתם לא פונים לראש הממשלה? אתם, נגיד במפלגות הדתיות, איך אתם יכולים להרשות דבר כזה? הרי מי שמחריש נוכח רצח שותף לפשע. מי שמחריש נוכח רצח שותף לפשע, ולכן אני חושב שהממשלה צריכה להפיק לקחים בצורה מאוד מהירה. קודם כול, ראש הממשלה צריך למנות שר שאמור לטפל בפשיעה בחברה הערבית. לא יכול להיות שהוא משאיר את המשרד הזה כרזרבה אצל חיים כץ על מנת שהוא יעשה חישובים ושיקולים פוליטיים להחזיר את בן גביר לממשלה. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: אנשינו היקרים בחברה הערבית, הממשלה הזאת לא עושה דבר. אנחנו נצורים בגלל כנופיות הפשע, והממשלה לא נוקפת אצבע לטובת החברה הערבית כלל, והפשיעה היא יום ולילה בחברה הערבית. הגיע הזמן שהאנשים יפעלו, שהאנשים יצאו להפגין ולהתקומם נגד התעלמות המשטרה ונגד כל מה שנרקם נגד החברה הערבית. לא ניתן להסכים למצב הזה.) אדוני היושב-ראש, 509 נרצחים בחברה הערבית. 509 נרצחים. רבותיי, הממשלה – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אסור. חבר הכנסת ואליד. ואליד, תוריד את זה מהר. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> הממשלה לא מתפקדת. הממשלה לא מתפקדת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תוריד את זה מהר. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> הממשלה לא מתפקדת בכלל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> סיימת. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> ולכן חשוב מאוד שהממשלה הזאת תסיק מסקנות למען הציבור הערבי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. אני אגיד דברים שאולי לא נהוג להגיד פה על הדוכן הזה, אבל מאז שחזרו החטופים אני חווה התקפי חרדה. דווקא מאז שהם התחילו לחזור. לא היו לי התקפי חרדה כל המלחמה, אבל ברגע שהם התחילו לחזור ושמעתי את הסיפורים, דווקא אז הגיעו לי החרדות. ואני אומרת: מי אני בכלל שאני אחווה חרדה? כאילו, מי אני? אני מנסה לחשוב מה מרגיש אבא של חטופה. הוא כבר יודע מה היא עברה בשבי. הוא לא משער, הוא לא מדמיין – הוא יודע שהיא הייתה לבד, לבד, כל הימים האלה, שהיא הייתה מורעבת, שהיא הייתה מבוהלת, שהיא לא ידעה מה קורה בעולם, מה עם מהשפחה שלה. ותחשבו על אבא שהבן שלו עדיין בשבי, שאחד מבני המשפחה שלו עדיין בשבי. חלק מהחטופים חזרו. הם מספרים בדיוק מה קורה. זה כבר לא משהו שאנחנו מדמיינים, זה כבר לא משהו שאנחנו חושבים שקורה – זה כבר משהו שאנחנו יודעים. ירדן ביבס ועופר קלדרון סיפרו כי המחבלים הכו אותם, כלאו אותם בתוך כלובים, בימים הראשונים בשבי. קית' עבר בין דירות מסתור ומנהרות. המחבלים נעלו אותו בכל פעם באחד החדרים כדי שלא יהיה ניתן למצוא אותו אם מישהו ייכנס פנימה. ארבל וגדי הוחזקו לבד, כל אחד בנפרד, כל ימי השבי, והפעם הראשונה שהם ראו במהלך השבי ישראלי נוסף הייתה רק כמה ימים לפני השחרור. לירי ואגם ששהו ביחד במהלך השבי חויבו לנקות, לבשל למחבלים, אבל לא הורשו לאכול מהמזון שהוגש להם. מספרות עוד התצפיתניות כי המחבלים אסרו עליהן לבכות או לתמוך זו בזו, והם היו מענישים אותן אם הן היו מפגינות את הרגשות האלה. גדי מוזס התוודע רק בשבי להירצחה של בת זוגו אפרת כץ, והוא התאבל עליה, ולא ידע מה עלה בגורל בתו מורן. אני יכולה לקרוא את זה מיליון פעם, ואנחנו לא נקלוט את זה. יושב אדם בשבי, מגלה שהבת זוג שלו נרצחה. איזו יכולת יש לו להתאבל? ועוד בזמן הזה שהוא צריך לשבת שם לבד ולהתאבל על הבת זוג שלו, הוא אפילו לא יודע אם הבת שלו בחיים. אני לא מצליחה לתפוס את זה. ואת כל זה אני אומרת מכיוון שיש לנו עוד חטופים בשבי. נסע ראש הממשלה לארצות הברית, והוא ייעדר בשבת, בזמן שחטופים אחרים אמורים לשוב. ואני רק רוצה לקוות ולהתפלל שבזמן שהוא שם הוא עושה הכול להמשיך את שלב ב' של העסקה, כדי לדאוג שכולם יחזרו קודם הביתה, כי אין דבר יותר חשוב מזה. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת דבי ביטון, בבקשה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב בראש, חברי הכנסת, היום 486 ימים מאז מתקפת הטרור האכזרית שהתרחשה ב-7 באוקטובר. נכון להיום 79 מבני עמנו עדיין מוחזקים בשבי החמאס האכזר ברצועת עזה. במהלך התקופה הארוכה הזאת חווינו רגעי התרגשות ושמחה עם שובם של יקירנו, של רומי גונן, של אמילי דמארי, של דורון, של קרינה, לירי, דניאלה, נעמה, אגם ברגר, ארבל יהוד, גדי מוזס, קית' סיגל, עופר קלדרון וירדן ביבס. שחרורם של החטופים הללו הביא עימו שמחה והקלה עצומה למשפחותיהם ולכולנו. עם זאת, ליבנו נשבר. ליבנו נשבר על אלו שעדיין לא שבו. אני כאן כדי להשמיע את קולם של אלה שעדיין כלואים, להזכיר את סבלם, ולהתחייב בפניהם ובפני משפחותיהם שלא ננוח ולא נשקוט עד להשבתו של החטוף האחרון. מדינת ישראל מחויבת להחזיר את כל בניה ובנותיה הביתה, ואנו נמשיך לפעול בנחישות ובאחדות למען מטרה זו. אני קוראת לכל הגורמים המעורבים, לרבות לראש הממשלה, לנשיא טראמפ, בארץ ובעולם: תתגייסו למען השבת החטופים. עלינו להפעיל את האמצעים הדיפלומטיים, המדיניים, הביטחוניים, העומדים לרשותנו, כדי להביא לסיום הסבל הבלתי-נתפס הזה. ביחד ובכוחות משותפים נוכל להחזיר את יקירינו הביתה, לחזק את רוח העם ולהוכיח שוב את עוצמתה של האחדות הישראלית. כבוד היושב-ראש, היום חנכנו את השדולה של נשות הברזל. קיימנו את זה יחד עם חברתי חברת הכנסת אפרת רייטן, ועם חברת הכנסת שרון ניר, והגיעו אימהות עוצמתיות. חלקן הן אימהות לילדים חטופים שמחכות שיחזרו, וחלקן – יש להן גופות בעזה, והן מבקשות דבר אחד: קבר לבכות בו, להביא בלון ביום ההולדת, להיות שם. ואני רוצה לומר לך, אדוני, אני ישבתי וחשבתי לעצמי: אלוהים ישמור, מאיפה הכוחות האלה? מאיפה הכוחות להביא אחרי ששמענו את סיפורי הזוועה? וכל חטוף שמגיע – הסיפורים שוברים את הלב, האכזריות, הפגיעה המינית, הפגיעות הפיזיות, ההשפלות. אנחנו עם ישראל, מדינת היהודים – פדיון שבויים, קודם כול. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נכון. תודה רבה. חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> ספוילר: היועצת המשפטית לממשלה הולכת לעכב הליכים בתביעה האזרחית של פילבר. אני אגיד לכם איך אני יודעת את זה. אני פה, טלי גוטליב, חברת הכנסת – אהלן וסהלן, גברתי היועמ"שית – משתמשת בחסינות שלי, ומספרת את הדבר הבא: לפני תקופה ארוכה פניתי אלייך בבקשה לוודא שהמסמך שהגיע לידי, שממנו עולה שיש הוראה שלך לעכב הליכים; בתביעות אזרחיות או פליליות שבהן יש חשש שתהיה נגיעה לקביעה או יהיה חשש לקביעה לגבי עדים במשפט נתניהו, קביעות שעלולות לפגוע בתזות התביעה במשפט נתניהו, הרי שהיועמ"שית תורה להגיש בקשות לעיכוב הליכים. פניתי אלייך. שאלתי אותך אם המסמך הזה, שהגיע לידיעתי, הוא אותנטי. ענית לי בתשובה שזה עבר לטיפול פרקליט המדינה. עד עכשיו לא קיבלתי תשובה. את יודעת מה זה אין תשובה. אין תשובה זה יש תשובה, זה בדיוק אותנטי, וזה המסמך. יכול להיות שיש על המסמך הזה איסור פרסום. את אוהבת להוציא צווי איסור פרסום על דברים שאין סיבה שיוצאו עליהם איסורי פרסום. אגב, תוכיחי לי שיש על זה איסור פרסום. אגב כך, אני רוצה לדעת איך את מוציאה עיכובי פרסום על כל מיני מסמכים. איך את יודעת מה הוצא ממך, לא הוצא ממך. מעניין אותי. אבל לא מעניין. אני רוצה לשאול אותך את הדבר הבא, גברת יועמ"שית – יש תביעה בבית משפט מחוזי חיפה. יש עליה צו איסור פרסום גורף, והיא נוגעת לתביעה של אזרחית את חוקרי תיק נתניהו באשר לנזק שנגרם לה. לא רק שיש צו איסור פרסום גורף, שאת ביקשת, על כל התביעה הזאת – ואתם יכולים לנחש על מה מדובר – את גם עיכבת הליכים. היא עיכבה הליכים בתביעה אזרחית שמוגשת על ידי נפגעת על ידי חוקרי תיק נתניהו, והיא עיכבה הליכים. לא רחוק היום שהתיק של פילבר, יעוכבו בו הליכים. ותקשיבו טוב מה הוגש אתמול. אני, כמי שעקבה אחרי עדותו של פילבר עוד במהלך משפט נתניהו, זועזעתי לגלות את העובדה שנכנסים לו למקלחת. את ההשפלות הקטנות האלה. תראו, אני הייתי סנגורית, ייצגתי סוחר סמים וייצגתי יבואני סמים שהגיעו לישראל עם סמים בתוך גופם. כן, מוסלקים בתוך גופם. מכיר את זה, מר לוי – היית, לא גילו פה את אמריקה, נכון? ואז יש מידע מודיעיני. עוצרים אותם בנתב"ג. לא, לא, לא, לא מחטטים להם בגוף, ולא נוברים בנבכי גופם – לא. מחכים, מחכים, מחכים. שוטרי הימ"ר. גם כשיש סכנה לפגיעה תוך-גופית, אם החשוד לא רוצה שינתחו אותו או לא מסכים, לא מנתחים אותו; יושבים ומחכים עד שהוא פולט מגופו דברים כאלה ואחרים. והימ"ר מחפש את מה שהוא מחפש, וכך זה עובד. איזו סיבה בעולם יש, אדוני, בלי סמכות – כי אין סמכות לבצע חיפוש פנימי בעצור. אין סמכות כזו. אין חיה כזו. רשימת החיפוש הפנימי והחיפוש החיצוני, זה נקוב בשני חוקים: גם בפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש), גם בחוק סמכויות נטילת אמצעי זיהוי וחיפוש בגוף החשוד. שימו בצד. עצור שמגיע – לא מחטטים בנבכי גופו. אין סמכות כזו. בחיים לא. לעולם לא. איזה סיבה בעולם יש לקחת אדם נורמטיבי כמונו, כמוני, כמוכם – לוקחים אותו לחקירה, כשכל מה שרוצים להשיג זה מידע נגד ראש הממשלה, ומחטטים בגופו בהשפלה בלתי נתפסת. יום למוחרת הוא חותם על הסכם עד מדינה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> היום אני יודעת להגיד לכם, אחרי שהסכם עד המדינה שהיה אסור בצו איסור פרסום – תעשו פרצוף מופתע – נפתח במהלך המשפט. רציתי לראות במה הוא הודה. הרי אדם שהופך להיות עד מדינה מודה בעבירה. אופס, הוא לא מודה בשום עבירה. זה אפילו לא הסכם עד מדינה – זה הסכם סוכן. אני אומרת לכם כאן בזהירות הראויה: כולם פה צריכים להזדעזע. ואוי לנו אם היועמ"שית תעכב הליכים בתביעה הזאת כדי שהאמת הזו לא תתברר ולא נוכל באמת להוקיע את התופעה המחרידה הזאת. לא נכנסים לנבכי גופו של אדם ולפתחי גופו בשום חקירה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה. העניין הובן. חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה. למה הוא לא לקח אותך כעורכת דין? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא לא צריך – – – << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כנסת נכבדה, אני רוצה לומר לכל חבריי, מהימין ומהשמאל, שיצאו ב-16 החודשים האחרונים לרחובות: תראו כמה חשוב שלא ויתרנו. כמה חשוב שלא הקשבנו לקולות שאומרים: זה אבוד. כמה חשוב שלא הקשבנו לתדרוכים שכנראה רובם כבר מתים. וכמה חשוב שלא נרתענו כשהאשימו אותנו שאנחנו עוזרים לחמאס. ממש היו רגעים שהציגו את מי שיצא לרחובות למען חטופים והחטופות כבוגדים, כאנשים שעוזרים לחמאס. טוב שלא נרתענו. אני כל הזמן נזכרת, וזה לא יצא לי מהראש מהרגע הזה ששמעתי את הדיווחים, שגורמים מדיניים ישראלים תדרכו את הנשיא טראמפ וגרמו לו לחשוב שרוב החטופים כבר מתים, שאין כמעט אנשים חיים שם, בעזה, ולכן גם אין דחיפות לקיומה של עסקה. זה בלתי נתפס. בזמן הזה, בזמן שהיו דיווחים כאלה, קרינה, לירי, אגם, נעמה, קית', דניאלה, ועוד הרבה מאוד אנשים חטופים, חיים לגמרי, חיים, חיכו שנבוא ונציל אותם כבר. וגם כיום יש עדיין עשרות אנשים שמחכים שם, שמחכים שנבוא ונציל אותם. לראות את האנשים שלנו בבית שווה כל מאמץ שבעולם. ולא, לא אנחנו חיזקנו את חמאס. לא מי שיצא להפגין למען האחים והאחיות שלו, לא הוא חיזק את חמאס. מי שחיזק את חמאס הוא מי שסירב, ועדיין מסרב, להחליפו. מי שחיזק את חמאס זה מי שהעביר לו מזוודות דולרים מאז שנת 2018, ומי שחיזק את חמאס הוא מי שלמעלה משנה מעביר ישירות לחמאס משאיות עם מוצרים שנמכרים, והם כבר עשו מזה למעלה ממיליארד דולר. ועם הכספים האלה מגייסים עוד ועוד מחבלים חדשים. הם אלה שחיזקו את חמאס – לא המפגינים שבאו לחזק משפחות מסכנות שהיקירים שלהן שם. החטופים שחזרו סיפרו איך התמונות שלנו ברחובות נתנו להם כוחות ואפשרו להם להחזיק מעמד, להאמין, לא לאבד את התקווה. אז אני אומרת: אנחנו לא נעצור עד שכולם יחזרו הביתה. אנחנו נמשיך להפגין ולהילחם על כל אחד ואחת, על האחים והאחיות שלנו, עד שכולם יחזרו הביתה. אין מאבק ישראלי ציוני וצודק מזה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כנסת נכבדה, להתעורר בבוקר ולדעת שהלכת להירדם 20 דקות לפני שרצחו שלושה צעירים בכפר ליד הבית, ולדעת שווג'די אנואר כיר, הייתם סולימאן זינאתי ונאתן אנואר משלב איבדו החיים שלהם. ואני לא הייתי אמורה לדעת אפילו את השמות האלה. לא הייתי צריכה לדעת אותם. גם אתם לא מכירים אותם. אתם לא מכירים את יעקוב גבר מאבו גוש או ואיל אבו זייד, בן 14 מלוד, או עז אלדין מחאמיד ואחמד ג'בארין וריבחי חאמד. אף אחד מהאנשים שיושבים לא מכיר אותם. אבל הייתי מצפה לפחות, אפילו אם אתם לא מכירים, שהנשיאות שישבה ודנה היום בבקשה לדיון מהיר על הפשיעה באוכלוסייה הערבית תתעורר באותו יום. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> שקצת תהיה בושה בנשיאות הזו, להגיד: נרצחו בלילה שלושה, תוך יום עוד שניים, אז אולי, אולי כדאי לקבוע דיון מהיר. במיוחד כשיושב-ראש ועדת הביטחון הלאומי לא ראה לנכון לקיים דיונים על הפשיעה שנה וחצי, הוא רק ראה לנכון לקיים דיונים על איך לקדם חוקים שהשר רצה אותם, פעל כיד ימינו של השר, ולא כמי שמפקח על העבודה. אולי היה צריך לתת את הבקשה לדיון מהיר כדי לחפות על ממשלה שממש לא אכפת לה ממה שקורה באוכלוסייה הערבית. יש הצהרה סמויה בהתנהגות הממשלה הזו, כאילו אנחנו אקס-טריטוריה, לא שייכים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> עידוד הגירה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> בדיוק, עידוד הגירה. זה התוכנית הסמויה. אנחנו שומעים את הציבור. מי שמאבד את ביטחונו האישי, את ביטחון הילדים שלו, יחשוב על עזיבה. כנראה "התוכנית לעידוד הגירה", לטרנספר חיובי, מה שנקרא, היא לא רק בעזה והיא לא רק לשטחים הכבושים בגדה, אלא היא לאזרחי המדינה גם כן. הרי מעמידים את ההנהגה של האוכלוסייה הערבית כחסרת תועלת, מאבדים את התקווה שהמצב ישתנה, וכשמנסים לעזור לעצמנו בהקמת ועדות שיוציאו קצת מחומר הנפץ מכמה סכסוכים כדי שלא יגיעו עד כדי רציחות, מכריזים על הוועדות האלה מחוץ לחוק, לפי החוק למניעת טרור. לעזור לעצמנו זה גם כבר הפך לטרור. אז מה אתם רוצים מאיתנו? לא רוצים לעזור ולא רוצים שאנחנו נעזור לעצמנו. (אומרת בערבית: אני לא ארחם עליך, ולא אתן שרחמי האל ירדו עד אליך.) אז תדעו, אנחנו נגן על עצמנו, ואנחנו נגן על החברה שלנו, ואנחנו נצא להפגין ביום שבת באום אל-פחם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ואנחנו לא נירגע עד שנעזור לעצמנו ליצור מציאות אחרת לילדים שלנו. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, אבקש להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק לתיקון פקודת סימני מסחר (מס' 9), התשפ"ה–2025, שהחזירה ועדת הכלכלה. לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 155) (איחוד עבירת האינוס ועבירת מעשה סדום), התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת לימור סון הר מלך. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות (תיקון מס' 7 – הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ה–2025 << הצח >> (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, אדוני השר, אנחנו יושבים – מיקי, אנחנו יושבים על המדוכה בימים האלה בוועדת החוץ והביטחון ומדברים על חוק הגיוס, הלוא הוא חוק ההשתמטות במידה שהוא יעבור בצביונו, כפי שמנסים לדחוף אותו חלק מהפוליטיקאים. אני חשבתי שב-7 באוקטובר למדנו לקח. חשבתי שהחברה הישראלית על כל מרכיביה תבין שצו השעה לא מאפשר לנו לדבר בשפה של חנופה ושל התנצלויות, ובוא נצדיק, ובואו נבין, ובואו נבוא לקראת. ולצערי הגדול, כשאני נכנס לתוך הוועדה, עדיין יושבים חברי כנסת – חלקם לא היו בצבא, מיקי – יושבים חברי כנסת שלא היו בצבא, ומטיפים לוועדה עד כמה חשוב לא לגייס את החרדים, כאילו אנחנו נמצאים בשתי מדינות, בשתי חברות. ואני כאן פונה לחבריי מכל סיעות הבית. הרי רוב סיעות הבית כאן הן סיעות ציוניות, והילדים שלנו, של כולנו – הציונות הדתית והילדים של חברי הליכוד – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> שאתם פסלתם אותן. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – וחבריי האלה וחבריי האלה, כולם – הילדים שלנו נמצאים בצבא. ואני מצפה שלפחות תפסיקו עם דברי החנופה וההתנצלות. שנים אנחנו מדברים על ליבם של הרבנים, ושנים הם אומרים לנו "כן", ודקה אחרי זה מוציאים תצהירים שהם קוראים למות ולא להתגייס, או: כשאתם מקבלים את צווי הגיוס תקרעו אותם. ואני שואל אותם: האם אתם נמצאים במדינה אחרת? האם אתם לא חשים את גודל השעה? האם אתם לא שומעים את זעקות ההורים והמשפחות של הנופלים? האם אתם לא שומעים את זעקות האנשים שנמצאים במילואים 250 ו-300 ימים? האם זה לא מידפק על אוזניכם? מה קורה? ואני קורא לחבריי, טלו קורה מבין עיניכם. מה שיפרק את החברה זה החוק הזה. אנחנו נמצאים שם. לא ניתן לשום חוק השתמטות לעבור. אני מברך אותך, אדוני הרמטכ"ל החדש. אתה ראוי, אני מכיר אותך. בחירה מצוינת, הצלחתך היא הצלחתה של המדינה. אני מבקש ממך, תשמע לצבא, רק לצבא. צורכי הצבא קודמים לכול. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, בבקשה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אחרי למעלה מ-480 ימים בשבי החמאס, עופר, ירדן, קית', גדי, אגם, ארבל ועוד חמישה אזרחים תאילנדים שבו סוף-סוף לחיק המשפחות. קצת אוויר נכנס לריאות, כמה רגעים של אור ותקווה. אבל עדיין יש חובה ל-79 החטופים והחטופות. 486 ימים שהם מחכים לנו שנשחרר אותם, 79 חטופים שהמשפחות שלהם מתגעגעות. כל עיכוב, כל דחייה, מסכנים את חיי החטופים. נחשפנו במהלך השבוע לאצילות הנפש של החטופים השבים. למרות שחוו תופת והופקרו על ידי המדינה, מצאנו פטריוטים, ציונים מרגשים. גדי מוזס, חקלאי בן 81, אומר למשפחתו: אעשה ככל יכולתי לשקם את ניר עוז. דורון שטיינברכר אומרת: ברגע הראשון שאוכל, אני יוצאת עם שלט למחות ברחובות למען החטופים. קרינה ארייב כותבת: לא שוכחת את הנרצחים בנחל עוז, אילחם על הצדק לצד המשפחות. באמת פער בלתי נתפס בין השבים – כל אחד ואחת מהם – לבין ההנהגה שלנו. ואתמול ראש הממשלה טס שוב לארצות הברית בכנף ציון, שצוחצח ונוקה – המטוס מספר אחת שלנו. הוא נסע לארצות הברית בפעם השלישית מתחילת המלחמה. קצת חבל שלבקר בניר עוז וביישובי הנגב המערבי לא היה לו זמן. אבל יאללה, אמריקה. נתניהו טס כנראה גם כדי להחזיר את רעייתו, שרה, משענת חייו, אבל גם כדי להתחיל במשא ומתן על שלב ב' בעסקה. האמריקנים מצפים מישראל לעמוד בהתחייבות שלה, לא למשוך זמן, לא לגרור רגליים, פשוט לסיים את המלחמה. ומסתבר, כשהאמריקנים מדברים ברור, נתניהו נאלץ להבין. הרי למרות הצהרות סמוטריץ', אי-אפשר להתיישב ברצועת עזה, אי-אפשר להעביר יותר משני מיליון עזתים למדינות אחרות. מה שצריך זה תוכנית ליום שאחרי, תוכנית שתכלול תהליך מדיני אזורי, יצירת אלטרנטיבה שלטונית לחמאס. כי אם לא, חלילה, יהיה עוד סבב לחימה, מילואימניקים יקרסו תחת הנטל, וחלילה, חלילה, חיילים וחטופים יכולים לשלם במחיר חייהם. אז אדוני ראש הממשלה, די להפקרה. הגיע הזמן לא להמשיך את המלחמה, להשיב את כל החטופים והחטופות הביתה. הניצחון האמיתי יקרה רק כאשר כולם ישובו הביתה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכובדי השר, דקה אחת על החוק הזה, שתי דקות על הנושא שכבר דיברו עליו קודמיי, לגבי המתרחש ביישובים הערביים. החוק הזה צריך להיות מכונה "חוק ההטבות הלא-חוקיות לערוץ 14". זו התכלית היחידה של החוק הזה. החוק הזה מאריך הוראת שעה שמלכתחילה הייתה לא ראויה, הצעת חוק שמגלגלת את ההוצאות של הכנסת ערוץ 14 לממיר עידן פלוס על ערוצים אחרים. עכשיו, אני לא מצליח להבין. יושב ערוץ 14, עם כל השופרות שמשדרים בו, ומודיע מבוקר עד ערב שהוא הערוץ השני ברייטינג שלו, שיש לו תוכניות דגל, שהוא ערוץ שמכה את כל הערוצים האחרים. אז מה הוא מקבל הטבות מהשר קרעי? למה? למה שבעלי השליטה בערוץ הזה לא יכניסו את היד לתוך כיסם ויממנו את הישיבה של הערוץ הזה בממיר של עידן פלוס? ולמה לא ניצלו את הצעת החוק או את הוראת השעה שהייתה עד עכשיו כדי להסדיר את העניין, ועכשיו מבקשים הארכה של עוד חודשיים? ומה, אנחנו לא זוכרים שבעוד חודשיים הכנסת תהיה בפגרה, ואז יבואו ויאמרו: צריך להאריך בחקיקה זריזה עוד פעם? כמה הטבות ערוץ 14 רוצה לקבל על חשבון ערוצים אחרים, כששר התקשורת מספר לנו על תקשורת הגונה ופלורליסטית? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זה לא רק ערוץ 14. יש ערוץ 9, יש כל מיני – ערוץ הטבע – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> כן, כן, שמענו. אתה רוצה להשוות את הרייטינג של – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, כי אמרת רק ערוץ 14. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> ערוץ 14 ניצב בבסיס החקיקה הזו. את השר קרעי מעניין ערוץ 9? על מי אנחנו עובדים? זה חוק של הטבות מושחתות לערוץ שהוא לא ערוץ תקשורת, שהוא ערוץ תעמולה, ערוץ של פייק ניוז, ערוץ של הסתה נגד משפחות חטופים, נגד משפחות שכולות מהצד הלא-נכון, נגד קצינים בכירים בצבא, נגד השב"כ, נגד האופוזיציה, נגד הקהילה הגאה. ערוץ של הסתה, תעמולה, שלא כפוף לשום אתיקה עיתונאית בסיסית, והוא מקבל מהממשלה הזאת מתנות. ועכשיו לגבי הדברים שאמרה חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. הגיע הזמן שנפסיק לדבר רק על בן גביר. הקואליציה הזו סירבה להקים ועדת כנסת מיוחדת לעיסוק בנהרות הדם ביישובים הערביים. בכל שבוע יש פה מתקפה של חברי כנסת מהקואליציה – מתקפה לא מילולית, מתקפה גופנית. חברי כנסת מהקואליציה מגיעים לפה כדי לאיים על חברי הכנסת הערבים. יושב-ראש הכנסת לא אישר שאילתה דחופה על שני מקרי רצח משולש בתוך 72 שעות, ועכשיו הצטרף רצח של בחור צעיר בן 14 בלוד ועוד רצח באבו גוש. כל הקואליציה שלכם מוכתמת בהתעלמות מהפשיעה הרצחנית, שהורגת ורוצחת אזרחים רק בשל העובדה שהם אזרחים ערבים ומתגוררים ביישובים ערביים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה, תודה רבה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אילו נהרות דם צריכים לזרום כדי שהקואליציה שלכם תתעורר? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בבקשה לסיים. תודה רבה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> קואליציה כהניסטית, ממשלה גזענית. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה. חבר הכנסת עמית הלוי – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. אמרתי טוב הפעם. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אמרת נהדר. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני לא נרגע מהדברים ששמעתי אתמול בחדשות 12 לגבי הדברים שאמרה השרה אורית סטרוק לשורדת שבי. אתה שמעת מה היא אמרה? לא, לא שמעת, ארז? היא אמרה: "אם לא אכפת לך, את שוחררת מהשבי כי אני הרמתי את היד שלי בעד השחרור שלך". << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה מבין? << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> כמה בוז ורוע ואדנות יש במשפט הזה של אורית סטרוק. במקום להתחנן לסליחה ומחילה על כך שהשורדת, שהחטופה, שהאישה נחטפה מהבית שלה בפיג'מה ועונתה עשרות ימים בשבי במנהרות חמאס בעזה, אחרי שראתה את הקהילה שלה נטבחת, השרה אורית סטרוק משוכנעת שהשורדת חייבת לה את חייה כי היא עשתה לה טובה והרימה את היד בעד שחרורה. איזו בושה, איזו חרפה. בואו נעשה שנייה סדר. המחיר הנורא של שחרור מחבלים – והוא אכן נורא ואיום – הוא לא בעבור החזרת חטופים. המחבלים לא משוחררים בעבור או בגלל החטופים. המחיר הנורא שאנחנו משלמים הוא בגלל הקונספציה שקרסה לנו לנגד העיניים, בגלל מזוודות הדולרים שהוזרמו על ידי נתניהו וממשלותיו שנים על גבי שנים על גבי שנים. הרי ראש הממשלה שלה, של השרה סטרוק, קבע שצריך להתייחס לחמאס כאל נכס מניב. אתם גידלתם ומימנתם והאכלתם את המפלצת שגדלה בחצר האחורית של מדינת ישראל. מי שקבעה את המחיר הנוראי שאנחנו משלמים על שחרור מחבלים היא ממשלת הימין מלא מלא, שהפקירה נשים וילדים וניצולי שואה להיחטף בפיג'מות מהבתים שלהם. אתם הממשלה שבמקום לדאוג לביטחון של אזרחי ישראל קידמתם הפיכה משטרית מסוכנת ומופקרת. אתם השרים, כולל השרה אורית סטרוק, שסירבו להיפגש עם ראש אמ"ן ועם ראש אגף מבצעים פה בכנסת. מי זוכר אותם? בליל ההצבעה על ביטול עילת הסבירות הם הסתובבו פה במסדרונות, התחננו אליכם שתיפגשו איתם כדי שהם יוכלו להסביר לכם את הסכנות הביטחוניות. אתם התעלמתם. סטרוק התעלמה. ועכשיו האחראית לביטחון של אותה חטופה, שהפקירה אותה להיחטף, אותה ואת בני הקהילה שלה, דורשת עוד תודה שהיא הואילה בטובה להרים את היד שלה כדי להחזיר אותה לשטחי מדינת ישראל. מאיפה? תסביר לי אתה, מאיפה ממציאים את החבורה ההזויה והמסוכנת והקיצונית והנוראית הזאת, שבכל פעם שוברת שיאי ניתוק ורוע? למה זה מגיע לנו? כל מפלגת הגזענות הדתית הזאת, כל-כולה, החל מהשר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ', דרך רוטמן, דרך אורית סטרוק, כולכם צריכים להתחנן לסליחה ומחילה, לעוף מהכנסת ומהחיים של כולנו, ולהיעלם לתהום הנשייה הפוליטית. זהו מקומכם, ויפה שעה אחת קודם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, בבקשה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום הוא היום ה-486 למלחמה. 486 ימים מאז שחיינו כאן פשוט התהפכו, ימים של כאב בלתי נתפס למשפחות, של המתנה מורטת עצבים, של מדינה שלמה שלא יכולה להשלים עם המציאות שבה אזרחיה עדיין מוחזקים באפלה, על סף מוות, רחוק מהבית. ובתוך המציאות הבלתי-נסבלת הזו, הבוקר בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, בדיון מהיר שיזם חברי חבר הכנסת יואב סגלוביץ' בנושא היערכות המדינה להגירה שלילית והשלכותיה – דיון שרק שמו מטריד ביותר – שמעתי אישה צעירה, ישראלית שגדלה כאן, שירתה כאן בצבא כקצינה. בחורה שלמדה לימודים אקדמיים בחו"ל, אוהבת את הארץ, אבל שוקלת לא לחזור לכאן עם ילדיה. ואני שואלת את עצמי איך הגענו למצב שבו ישראליות וישראלים בני הארץ הזו מהססים אם יש להם כאן עתיד? איך קרה שהביטחון האישי הפך לחלום רחוק ולא למציאות יום-יומית? מדינת ישראל קמה מתוך חזון של ביטחון, של עצמאות, של קיום חופשי בארצנו. אתם יודעים, אני נזכרת בהיסטוריה שלנו, כאשר המדיניות של ממלכות אשור ובבל הייתה להגלות את האוכלוסיות. כל האליטה והמשפחות החזקות והמלומדות הועברו רחוק מארץ ישראל, ונשארו כאן אלה שלא היה להם חזון ולא היו להם שום שאיפות, היו מוכנים לחיות תחת השלטון הזר ולקבל נדבות. אני לא רוצה ארץ ישראל כזאת. דור שלם מרגיש שאין לו כאן אופק. משפחות צעירות חוששות להביא ילדים לעולם הזה. אנחנו מקבלים סבבי אלימות כגזרת גורל במקום לדרוש פתרון אמיתי לטווח ארוך. אנחנו זקוקים למנהיגות אמיצה; מנהיגות שלא רק מגיבה אלא מובילה, כמו ב"עלות השחר"; מנהיגות שרואה את טובת הדור הבא ודואגת לו; ממשלה שלא תתעלם מהחששות של אזרחי המדינה אלא תעשה הכול כדי להחזיר להם את האמונה בעתיד כאן. כי הביטחון האישי אינו פריבילגיה, הוא זכות בסיסית. ואני קוראת לממשלת ישראל, תתעסקו בדברים שחשובים באמת. תשנו את סדרי העדיפויות. אנחנו לא נוותר על הבית שלנו, לא נוותר על הזכות של הילדים שלנו לגדול כאן בלי פחד. כי אין לנו ארץ אחרת, ואסור שתהיה לנו מחשבה אחרת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת צגה מלקו – אינה נוכחת. חבר הכנסת משה טור פז, בבקשה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום בדיוני ועדת חוץ וביטחון העוסקים בחוק הגיוס היה רגע קצת אחר. אין הרבה רגעים כאלה בחוץ וביטחון, בטח לא כשעוסקים בסוגיה טעונה כמו חוק הגיוס. אפשר אולי להמשיל פה את השיר – של מי זה, נאור? של מי השיר "נאמר כבר הכול"? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> החברים של נטשה, ארקדי דוכין. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> החברים של נטשה, ארקדי דוכין. אז ארקדי דוכין שר "נאמר כבר הכול", אבל היום היה רגע בוועדת חוץ וביטחון שנאמר משהו שלא נאמר קודם. הגיע לוועדה ראש ישיבת הר עציון, הרב יעקב מדן. זכיתי ללמוד בישיבה הזו שבע שנים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אתה הבאת אותו? << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא. לא. אני לא יודע מי הביא אותו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זכית ללמוד אצלו. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא בא בעצמו או בתיווך של מישהו אחר. הרב יעקב מדן, יהודי בן 70 ומשהו, ראש ישיבה, בא ממשפחה חרדית במקור – כן, היה מישהו שם במשפחה מקול תורה, מישיבות בית וגן, הטופ של הטופ של הלמדנים. שוב, זכיתי גם ללמוד אצלו כמה שנים. רק משהו לאנקדוטה, אדוני היושב-ראש. אתה יודע, לתקופה קצרה אחרי הצבא למדתי בישיבה בכולל והייתי רכז ביטחון, סגן רכז הביטחון של היישוב שבו הייתה הישיבה. הלוחם הכי נועז, הכי מורעל והכי חותר למגע במועצה היה – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> גולדקנופ. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, לא גולדקנופ – הרב מדן. הרב מדן היה תמיד מתייצב עם אפוד, קסדה. אתה יודע, רב מכובד, אז הוא היה בשנות הארבעים לחייו, היום הוא בשנות השבעים לחייו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> 74. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> תמיד בכושר מדהים, תמיד מוכן. באמת, לא סתם בנו אלישע מדן, שנפצע קשה מאוד במלחמה, איבד את שתי רגליו – גם כן לוחם-על. הרב מדן חידש שתי נקודות שלא נאמרו עד היום בוועדת חוץ וביטחון. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> רגע, סליחה. ברוך הבא, דוד ביטן. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת דוד ביטן, שמחים שאתה חוזר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת דוד ביטן, רפואה שלמה, עד 120 רוצים אותך. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אמן. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אל תיתן לקרעי לעקוף אותך. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז הרב יעקב מדן דיבר היום בוועדת חוץ וביטחון על שתי נקודות שלא נאמרו עד היום, תאמינו או לא, בוועדת חוץ וביטחון. הוא פנה לציבור החרדי, והוא אמר: תראו, חברים, אי-אפשר לגייס לצה"ל; אי-אפשר לחנך תלמידים כשהם גדלים על ניכור לצבא ולמדינת ישראל. אתה שומע, אדוני היושב-ראש? כלומר, אם גידלת ילד שבגיל שלוש הוא לומד שהשוטר זה אויב ובגיל שש שהצבא הציוני זה דבר לא טוב, אין סיכוי שהוא יתגייס לצבא. כלומר, אי-אפשר להתחיל את הסוגיה הזו בגיל 18 או 22 או 26. חינוך – הוא קרא לזה לחנך לאנטי-ניכור, לא לניכור, ואת זה צריך להתחיל בגיל צעיר מאוד. בזה הוא פנה, נקרא לזה למחנכים של הצעירים, למלמדים של תלמודי התורה. אחר כך הוא פנה לראשי הישיבות ולראשי הקהל, והוא אמר: תראו, אני, בתוך עמי אנוכי יושב – זה פסוק שלי, אבל לזה הוא התכוון – והוא אמר: אני מסתכל ורואה שהרבה מאוד תלמידים רוצים היום להתגייס, וראשי הישיבות אומרים להם לא להתגייס. אחד הדברים שראשי הישיבות חוששים ממנו הוא חילון של התלמידים. אמר הרב מדן, כמו שהוא אמר לנו, כתלמידיו – תנו חופש לתלמידים; פעם אחת חופש להחליט אם הם מתגייסים, ופעם שנייה את התחושה – תשים לב – שאתם סומכים עליהם. כשתלמיד מרגיש שראש הישיבה סומך עליו פעם אחת ללכת לצבא, פעם שנייה לשמור על אורח חייו, הסיכוי שהוא יחזור חרדי הרבה יותר גבוה. אלה מילים של מחנך. אלה הדברים שהוסיף היום הרב יעקב מדן, ראש ישיבת הר עציון. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> ראויים הדברים להישמע ולהילמד. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, היום נודע לנו שחנמאל דורפמן וצבי סוכות זומנו למח"ש עקב החשדות נגד נציב שב"ס ומפקד ימ"ר ש"י ניצב משנה אבישי מועלם. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> גם הוא הוזמן. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> גם הוא הוזמן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני רואה שאתם בקיאים בפרטים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> כדאי לך גם לנסות להיות בקי. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> תשמע, כשאנחנו אמרנו שהמשטרה נפלה ושבן גביר מרסק את המשטרה – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, אבל הם הוזמנו לעדות או לחקירה? << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> לחקירה, למח"ש. תראה, בסופו של דבר, מה שאנחנו רואים כאן זה שהשתמשו במשטרה כדי לטרפד מידע מודיעיני ולטייח; השתמשו במשטרה כדי לטייח עבירות טרור של פעילים ימניים קיצוניים, טרור יהודי בשטחים, כדי לרצות את בן גביר – זה מטורף – כדי להתקדם בדרגות. כשאמרנו שהוא לקח את המשטרה והפיל אותה, ידענו מה אמרנו. כמו כן, צריך להגיד גם שהחשדות הם שהעבירו ללשכת בן גביר מידע מסווג. בפרשה הזאת נחקר גם נציב שירות בתי הסוהר קובי יעקובי בחשד לשיבוש מהלכי משפט והפרת אמונים כי גם הוא עדכן את מועלם בחקירה הסמויה של מח"ש נגדו. זה מטורף. זו משטרה שעובדת נגד החוק. מפקד ימ"ר ש"י חשוד גם כי הגיע אליו מידע על פשע מתוכנן הנוגע לעניין ביטחוני, והוא התעלם מהמידע. ובכאן 11 בחודש שעבר פורסם כי הוא נחשד שקיבל מידע מאיש עסקים מדובאי על כוונות לערוך פיגועים נגד ישראלים בחו"ל ולא דיווח על זה. אני רוצה להגיד לכם שהריקבון בסופו של דבר מרסק את כולנו. אבל אני לא יכולה שלא להתייחס גם אני לשרה סטרוק – השרה סטרוק, זאת שב-7 באוקטובר הגיעה לקריה ואמרה: קודם כול, חג שמח. בזמן שבקיבוצים, במסיבה ברעים, טובחים באנשים, במשפחות, היא באה – קודם כול, חג שמח. עולם מעוות ראיתי. לאחר מכן אמרה האישה הזאת: קרה לנו נס. האירוע הכי הכי מזעזע בתולדות עם ישראל, האסון הכי גדול שידענו, הוא הנס שלה. ואז היא אמרה לחטופה ששבה מהשבי – תראה איזה ריקבון, אלוהים: "אם לא אכפת לך, את שוחררת מהשבי, כי אני הרמתי את היד שלי בעד השחרור שלך". אלה שהפקירו, אלה שבגללם היה כאן הטבח – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> – – זאת שראש המפלגה שלה אמר: חמאס הוא נכס, אומרת לחטופה: תגידי תודה שהחזרנו אותך אחרי שחטפו אותך. תגיד לי, אתה עומד מאחורי האישה הזאת? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הוא יושב מאחורי – – – << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> היא מייצגת אותך? אתה מרגיש שייך לדבר הזה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> מיקי זוהר, אתה מרגיש שאורית סטרוק מייצגת משהו מהערכים שלנו? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת נעמה לזימי, תודה רבה. חברת הכנסת שלי טל מירון. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> תקשיבו, תתנערו מהחורבניסטים האלה, כי איתם, איתם לא נדע לעולם, לעולם, חיים נורמטיביים. הם החורבן שלנו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> קודם כול, חג שמח. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, ברוכים הבאים לעוד פרק במעללי השר קרעי ברצונו לכבוש את עולם התקשורת ולהשמיד אותו עד כמה שניתן. הרבה מהדוברים פה דיברו על כל מיני נושאים באמת מאוד מאוד חשובים, אבל החוק הזה שמובא בפנינו הוא חוק שבא לתת הטבות ספציפיות מאוד לערוץ הליטוף הממלכתי, והיה חשוב לי להגיד כמה דברים על החוק הזה ושאזרחי ישראל יכירו. קודם כול, אני שואלת את עצמי איך פתאום הקואליציה, השרים בממשלה ובראשם השר קרעי, לפתע יום בהיר אחד החליטו שהתקשורת החופשית במדינת ישראל הפכה להיות ציפור נפשם, משאת נפשם. אולי באתם לדיונים בוועדת הכלכלה, שאתם יודעים, זה לא בדיוק הפורטה שלכם והרקע שלכם, אבל פתאום זה הדבר שהכי חשוב לכם בעולם, להשמיד את התקשורת החופשית בישראל. אני, כאמור, בעוונותיי למדתי גם תקשורת באוניברסיטה והייתי דוברת של חיל האוויר, והיום אני מהצד השני שמתראיין בתקשורת, אז, ככה, צברתי במהלך ניסיון חיי קצת קצת הבנה בעולם התקשורת. אתם יודעים, הכול פה עובד בצורה של מדרון חלקלק. כשלא מצליחים להפריט את התאגיד, אז בואו ניגע בהכפפת התקציב שלו לחוק התקציב. כשלא מצליחים בזה, אז אומרים: יאללה, בואו נלך על מועצת המינויים. וכמובן, כמו שכבר אמרתי פעמים רבות כאן, לכל שלב יש צד ממשלתי, וכשזה לא מצליח, אז מביאים את זה בצד הפרטי. זה מה שנקרא שיטת מצליח הליכודניקית, הוותיקה והידועה: מה שאי-אפשר להביא בממשלתי, נביא בפרטי. הפריצות הזאת בכל מה שקשור לחוקי המשחק כבר לא – זה חוצה את כל מה שחשבנו שמקובל. לאחרונה, אם גזרות שר התקשורת לא עוברות את ועדת הכלכלה, וכמו שראיתם, הוא ולשכתו חווים קשיים רבים ולא מעטים בתקשורת אישית עם עיתונאים – ראינו איזו הדגמה כזאת לפני זמן לא רב, ממש תפורה למידותיו של המשרד – החוק הזה שאנחנו בעצם מדברים עליו היום, שהוא הארכת הוראת שעה, חוץ מפטור מתשלום לשידור בעידן פלוס מאפשר להמשיך לגבות תשלום לטובת שידור ערוץ המקורבים, בניגוד לערוצים אחרים; אם ערוץ 14 יורד וקורס ברייטינג, עושים חוק רייטינג; ההכנסות של ערוץ התעמולה בירידה, מחוקקים חוק של הטבות כלכליות; אם לא מצליחים לסגור את התאגיד, מחוקקים כדי להשתלט על הדירקטוריון; הערוצים המסחריים לא מתכופפים לדרישות ההזויות – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת טלי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רגע, הצדעתי לו. שנייה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אפשר להצדיע בשקט. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה שנקרא, מאחד שהצדיע הרבה – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נכון, כל יום אני מצדיע לאשתי – כן, המפקדת. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> נתקדם? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כן, כן. יש לך עוד 30 שניות. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני דורשת את 20 השניות הנוספות שלי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אז יש לך עוד, ואני מוסיף לך. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אם לא מצליחים לסגור את התאגיד, מחוקקים חוק כדי להשתלט על הדירקטוריון; הערוצים המסחריים לא מתכופפים לדרישות ההזויות, אז מחוקקים חבילת חקיקה שתפגע בהם כלכלית; עיתונאים מסקרים אתכם בצורה ביקורתית, אז נדיח אותם מתא הכתבים. אני מבינה שריח הבחירות כנראה באף, וכנראה יש איזשהו לחץ בקואליציה, ואתם מרגישים את הכיסאות קצת רועדים, ובעיקר מבינים שחלקכם בדרך הביתה. אז אני עוד יותר מבינה כמה קשה ומפחיד להגיע לסיטואציה הזאת בלי אף הישג אמיתי ביד, מה שיכול להסביר מדוע שר התקשורת כל כך בלחץ. הוא לא הביא שום הישג. אז במה תתפארו בבחירות הקרבות האלה? בהצלחות הכלכליות שלכם? במצב הביטחוני הכל-כך טוב? בערכים הדמוקרטיים שאתם מביאים? אבל התוכניות ההזויות האלה לא באמת יעבדו, וכמו לערוץ הלקקנות שלכם גם לטרלול הזה אין קונים, והציבור בישראל לא מאמין ולא קונה את זה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אורית פרקש הכהן, בבקשה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> חבריי חברי הכנסת, לפני כשבוע עמדתי כאן במליאת הכנסת והעליתי הצעת חוק להקמת ועדת חקירה ממלכתית. המטרה הייתה ברורה: לחייב את הממשלה לעשות את המובן מאליו, להקים ועדת חקירה ממלכתית שתבדוק סוף-סוף את המחדל הגדול ביותר בתולדות המדינה, מחדל 7 באוקטובר. במקום להיענות לבקשת אלפי משפחות שכולות לדחות את ההצבעה, כדי להסתכל להם בעיניים, כדי לדבר איתם, כפי שדיברנו עם הקואליציה, בחרה הממשלה בשבוע שעבר להפיל את ההצעה הזו, באכזריות כלפיהם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברי הכנסת, בבקשה. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אותי הורידו מהדוכן בניגוד לכל נוהל בכנסת, פשוט סירבו לתת לי להציג את הסיכום – שהשר ישיב במועד אחר וההצבעה תתרחש במועד אחר – בבריונות ובניגוד לכללים. ולמה כל זה נעשה? רק כדי לבנות עוד ספין על הגב של המשפחות השכולות המסכנות, כאילו שעכשיו לא תהיה ועדת חקירה ממלכתית למשך חצי שנה רק בגלל שנפלה הצעת החוק של האופוזיציה, הצעת החוק שלי; כאילו שהשקר לא ברור ושהאמת לא פשוטה: שלממשלה הזו יש סמכות בכל רגע נתון להקים ועדת חקירה ממלכתית, אלא שהיא פשוט מסרבת לעשות זאת. אז היום באתי שוב להסיר את המסכה ולא להרפות בנושא. הנחתי היום בבוקר הצעת חוק חדשה להקמת ועדת חקירה ממלכתית, הצעה שתעלה להצבעה בעוד 45 ימים. ומה אומרת הצעת החוק הזו, בשם סיעת המחנה הממלכתי? שבעצם בלי צורך בהחלטת ממשלה, באופן אוטומטי מכוח החוק, ועדת חקירה ממלכתית תוקם במקרים של אירועים חריגים קרדינליים שמצדיקים ירידה לחקר האמת; למשל, מלחמה שנמשכה מעל לשלושה חודשים, מתקפת פתע שבה אויב השתלט על שטח ישראלי ריבוני ליותר מ-24 שעות, או אירוע שבו נהרגו או נחטפו מעל ל-30 אזרחים ו/או חיילים, בין שהוא צבאי ובין שהוא אזרחי. בכך, המנגנון שאני מציעה בהצעת החוק פותר את ניגוד העניינים שיש לכל ממשלה באשר היא – להקים ועדה שתרד לחקר האמת, שבאותה העת חוקרת אותה עצמה. ולכן, משיקולים פרסונליים, ממשלות כמו הממשלה הזו – לא מוכנה להקים ועדת חקירה. אז אני קוראת מכאן לממשלה: הינה, יש לכם 45 ימים לשבת על הצעת החוק הזו, לדבר עם המשפחות, ואולי להגיע להסכמה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית. כמובן שזה רצוי עוד קודם לכן, אתם יכולים לעשות את זה בכל רגע נתון. זה מגיע להם, זה מגיע לנו, זה מגיע לכולנו, בטח בשבועות שבהם שבים אלינו אחים ואחיות שלנו מהשבי, חולים ורצוצים, והחזרה שלהם מזכירה לכולנו את גודל הצורך לרדת לחקר האמת. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלון שוסטר. אני רק חייב להגיב לדברי השקר של חברת הכנסת אורית פרקש. לא נהגתי בבריונות, היא פשוט הגזימה עם הזמן שלה, היא המשיכה – – – << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני רוצה להגיב, הודעה אישית. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני לא מאשר את זה. את כבר דיברת. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אבל אמרת "דברי השקר". אמרת "דברי השקר". << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ולא נהוג לדבר כשהיושב-ראש מנהל את המליאה, לא ראוי להגיב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא לא חייב לאשר הודעה אישית. אין חובה לאשר הודעה אישית. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אם לא הייתי יושב פה – – – ממש לא מכובד. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא ביקשתי שתשב פה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> את לא ממלכתית ולא מכובדת. תודה רבה. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> הוא אמר לי "דברי שקר". אין לי זכות להודעה אישית? אני רוצה להגיב ל"דברי השקר". << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זה לשיקול דעתי, ואני לא מאשר. בבקשה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי וחברותיי חברי הכנסת, כבוד השר, מי שטעה בערב שבת, שילם בשבת, באותה שבת. מי שכשל בשבת, שילם ומשלם וישלם. אנחנו משלמים על טעויות אנוש, על מדיניות שגויה ודחיינית, על זחיחות פוגענית. אנחנו משלמים במטבעות קשים של שחרור רבי מרצחים, של הפסקה, אולי זמנית, במאמץ להשמדת יכולות החמאס, ושל פגיעה באמונות של ישראלים ישרים שמתנגדים להסכם. התשלום כואב וחיוני. גובה המחיר, אדוני היושב-ראש, כגובה המחויבות – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברי הכנסת וסרלאוף ודן אילוז. חבר הכנסת דן אילוז, אולי תכבד את החברים האחרים פה במליאה? << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תודה רבה. התשלום כואב וחיוני, גובה המחיר כגובה המחויבות לשחרר את האחים והאחיות. באיחור נורא של חודשים רבים מנשוא, אנו זוכים לשלם את המחיר הכואב שמביא הביתה את נפגעי הכישלון המדינתי. אין ראש ממשלה ואין ממשלה שישרדו את הפקרת החיים והמתים לחזיון התעתוע של הניצחון המוחלט. מי שחושל בלהט המאבק נגד ההפיכה המשפטית, ששרד את מתקפת שמחת תורה, ושחזר מהקרבות, לא יאפשר את הפקרת אהובינו החיים והמתים. אדוני היושב-ראש, יש לנו משימות חשובות רבות, של כולנו, של כל הבית הזה, של ממשלת ישראל, של המדינה כולה, של העם כולו – אבל רק משימה בהולה אחת. אנחנו צריכים להתמודד עם מניעת גרעין מאיראן, נורמליזציה עם סעודיה, אנחנו צריכים לפתוח את הערוץ הימי, את הנתיב הימי הדרומי, שחסום כרגע, צריכים לפרז את דרום לבנון וצריכים לשנות ולהחליף את השלטון ברצועת עזה. אבל להם, שנמצאים שם, אין את הזמן הזה. ולנו, לנו, למדינת ישראל, לעם כולו, אופוזיציה וקואליציה, אין את הזמן הזה. ולכן, בכך צריך להתמקד. ואני מייחל לכך שראש הממשלה יחזור עם הבנה, עם תמיכה, עם עוצמה, שתאפשר לנו לשחרר ולהחזיר הביתה את כולם מייד. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אושר שקלים, בבקשה. חבר הכנסת משה פסל, זה מפריע. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אושר, אל תשכח לאחל בהצלחה לביבי, בלי זה הוא לא יעבור את הפגישה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כולנו. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> רון כץ, אני מרים לך להנחתה. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ראש הממשלה נמצא ברגע זה בשליחות חשובה ביותר בארצות הברית – הפגישה הראשונה של טראמפ עם מנהיג זר. ואין זה מקרה, זו הצהרה ברורה על עוצמת הברית בין המדינות ועל הנחישות המשותפת להביא לשינוי אסטרטגי במזרח התיכון. אני מעריך כי תוצאות המפגש יתוו את המדיניות הגיאו-פוליטית של ישראל וארצות הברית, אשר עתידות להכריע את עתיד המזרח התיכון לעשרות השנים הבאות. אני מאחל – ומקווה שרובנו ככולנו מחזיקים אצבעות לראש הממשלה – הצלחתו היא הצלחתנו, באשר מדובר בעתיד משותף של כולנו במדינת ישראל. לצורך המדיניות החדשה אני רוצה לאחל לרמטכ"ל הנכנס הצלחה רבה. ותפקידנו יהיה לסייע לו ככל שנוכל כדי שיוביל את הצבא להישגים ולהכרעה. מלחמת חרבות ברזל חשפה חוליים עמוקים שהשתרשו במערכת הביטחון שלנו במשך עשרות בשנים – תפיסה הגנתית שהפכה לפסיבית, מערכת שחוששת מהפעלת כוח, צמרת צבאית שחוששת להכריע את המערכה. דרושים לנו שדרת פיקוד חדשה, מטכ"ל התקפי שיודע להוציא לפועל את מדיניות הממשלה בנחישות ובאומץ, מטכ"ל שמבין את מקומו מול הדרג המדיני, מכבד את נבחרי הציבור ונותן גיבוי מלא לחייליו, גם כשהם טועים בפעילות מבצעית. בשנתיים האחרונות חזינו בתופעה מסוכנת שפגעה בעוצמתו ובתדמיתו של צה"ל. הפוליטיקה חדרה עמוק לשורותיו. ראינו את תופעת הסרבנות, שהפכה ללגיטימית, מערכת מינויים שהעדיפה את הנכון הפוליטי על פני המצוינות המבצעית, ומשפטיזציה שקושרת את ידיהם של כוחותינו ואף רודפת אותם, ומקבלת גיבוי אוטומטי ובלתי מוסרי מהרמטכ"ל. מעבר להנחלת ערכים של ניצחון והכרעה, על הרמטכ"ל החדש מוטלת המשימה הכבדה לבער את הפוליטיקה מתוך הצבא, ולהשיב את אמון הציבור ודרגי השטח בצמרת הפיקוד הצבאית. טוב עשה ראש הממשלה נתניהו שמינה את השר ישראל כץ לשר הביטחון, שר "אזרחי", שאינו מתוך המערכת, ולא מחויב לקליקות כאלה ואחרות שהשתרשו שם. כאשר הנשיא טראמפ מציע פתרון אסטרטגי אמיץ להגירתם של תושבי עזה, נפתח כעת חלון הזדמנויות. סוף-סוף יש כאן נשיא אמריקאי שמבין. אין כאן עוד טיפול במשבר, לא עוד ניהול סכסוך, אלא פתרון אמיתי שישנה את המציאות מהיסוד. אין זו תוכנית מדינית, אלא תוכנית שתשנה את פני המזרח התיכון. לצורך כך נידרש גם להסכמה ואחריות לאומית בתוכנו. ומכאן אני פונה לחבריי בימין – זה הזמן לחזור לקואליציה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> שכן טראמפ שואף לממש את המדיניות שגם בן גביר דוגל בה. זהו רגע היסטורי שאסור לפספס – אני מסיים, ברשותך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יש לך עוד רגע לרגע ההיסטורי הזה. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> בקדנציה הקודמת מסמסנו את תוכנית המאה של טראמפ. שערו בנפשכם מה היה מצבנו כעת אם לפי תוכנית המאה כ-30% משטחי יהודה ושומרון היו כעת מסופחים לריבונותנו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. יש עוד חוקים היום. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> הגיע הזמן ללמוד מלקחי העבר ולהתקדם לעתיד מבורך יותר. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יאיר לפיד, בבקשה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אושר, אתה יודע שתוכנית המאה של טראמפ כוללת הקמת מדינה פלסטינית? << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> בתחבולות תעשה לך מלחמה. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הבוקר הייתי שוב בניר עוז. הייתי שם בנובמבר 2023, כשהכול עוד היה שרוף ומוכתם בדם, ובאתי היום, וזה לא השתנה הרבה. את כתמי הדם ניקו, אבל הבתים עדיין שרופים. גרים שם רק שלושה מזקני הקיבוץ, וכמובן חיילים ששומרים עליו. בכל מקום, כשאתה הולך בשבילים, יש דגל צהוב או דגל שחור. דגל צהוב זה מקום שממנו מישהו נחטף, ודגל שחור זה מקום שבו מישהו נרצח. אתה הולך וליבך נשבר לרסיסים בכל צעד שאתה עובר. ואז חוזר הנה, ובמה אנחנו עוסקים? בהטבות כלכליות לאוליגרכים שעשו את כספם מבתי קזינו ברוסיה – שאחד מהם ישב אפילו בכלא על חטיפה ורצח, משפחת מירלשווילי – בשביל שאפשר יהיה להעביר מיליוני שקלים לברדוגו ומגל, ששניהם מיליונרים. בזה אנחנו מתעסקים? באותו זמן שאני הייתי בניר עוז הייתה בכרמי גת ישיבה על התקציבים לשיקום ניר עוז. ושם דובר על זה – – – << קריאה >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << קריאה >> קריית גת. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, כרמי גת זו השכונה. זו השכונה שבה גרים אנשי ניר עוז. << קריאה >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << קריאה >> אני גר שם. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני יודע. הייתה ישיבה, והתברר שיש פערים של עשרות מיליוני שקלים בין מה שנתנו למינהלת תקומה לבין מה שצריך בשביל לשקם את ניר עוז. אומרים להם: לזה אין כסף, אבל כנסת ישראל תצביע היום בשביל להעביר כסף למיליארדרים ולמיליונרים, לאיזה ערוץ שרק מרעיל את חיינו. זה סדר עדיפויות לאומי שאי-אפשר לשאת אותו. שהוא – המילה הנכונה – מכאיב לכל אזרח ישראל. אני קורא לכנסת להצביע נגד זה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני מזמין את שר התקשורת שלמה קרעי, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שלמה, לא לרדת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הוא רגיל, הוא רגיל, הוא יודע מה לעשות. לא צריך להגיד לו בכל פעם מחדש. הוא מבין. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, כנסת נכבדה, טוב, כרגיל, עולה לכאן הלפיד הלילי, ואין לו מושג מה כתוב בהצעת החוק שעומדת בפנינו – אגב, הצעת חוק ממשלתית, שעברה את האישור של גורמי המקצוע במשרד התקשורת, משרד המשפטים ומשרד האוצר – ואומר שאנחנו הולכים להצביע כאן הערב כדי להעביר מהתקציב עשרות מיליוני שקלים לטייקונים. ברור שאין לו מושג מה כתוב בהצעת החוק, כי בהצעת החוק הזאת אנחנו לא מעבירים אפילו שקל אחד לאף אחד. מה שקרה כאן, סגרנו מרבב מיושן במערך עידן פלוס, חסכנו לקופת התאגיד וערוץ הכנסת 10 מיליון שקלים, ובתמורה לזה אנחנו מאפשרים לכל הערוצים הקטנים – שהעלות הכוללת שלהם, אם הם יעלו – והם לא עולים, הם לא עלו עד היום כי זה מאוד מאוד יקר להם, ומי שמפסיד מזה זה רק הציבור שלא מקבל את ערוץ 9, 14, 24 והלא-TV – לעלות חינם. לא רק הם, כל הערוצים. זאת המדיניות שתבוא לידי ביטוי גם בחוק השידורים. ערוצים פרטיים לא צריכים לשלם על שירות ציבורי שהממשלה מחליטה לתת לאזרחים שלה. מאוד פשוט. אז אין כאן שקל אחד שלא יוצא מהתקציב; יש כאן חיסכון של 10 מיליון שקלים לקופת התאגיד ולערוץ הכנסת, לציבור. זה, אגב, לא מתוך תקציב המדינה, זו לא הוצאה תקציבית. וכנגד זה כל הערוצים הפרטיים עולים בחינם על מערך עידן פלוס. פשוט מאוד, ליברלי מאוד, כלכלת שוק חופשי, כמו שכולנו רוצים. אבל יאיר, אין לו מושג. אני רוצה לומר לכם, חבריי מהאופוזיציה, ששלמה המלך – שמעתי כאן לפני כן את חברת הכנסת טל מירון מספרת אגדות. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> שלי. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא, אבל שם המשפחה זה טל מירון. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> שלי טל מירון. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אמרתי, טל מירון. אמרתי חברת הכנסת טל מירון. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הוא אמר, אמר. היא רגילה שאומרים לה טלי. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> ראש חודש היה רק לא מזמן. בכל מקרה, חברת הכנסת טל מירון סיפרה כאן אגדות – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברי הכנסת, בבקשה, תכבדו את שר התקשורת. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – אגדות מסיפורי אלף לילה ולילה של האופוזיציה על הסדרת שוק השידורים, על פתיחת השוק לתחרות, על הסרת ידי הממשלה מהתערבות בתוכן, על מתן שוק חופשי ותחרותי, פתיחת האזורים ברדיו האזורי ואפשרות למגוון בכל רחבי הארץ, בניגוד לאינטרסים של הטייקונים מימין ומשמאל, כמו שהם ראו שזה קרה בוועדת הכלכלה שמתנגדים לחוק הרדיו. אבל הינה, הצלחתם לגייס את יושב-ראש ועדת הכלכלה לשורות האופוזיציה. מחאתם לו כפיים, עודדתם אותו, שרתם לו שירי הלל, אתם והשופט מלצר, שגם בא לאיים על חברי הכנסת מהקואליציה. הגעתם לשיא. גייסתם את יושב-ראש ועדת הכלכלה מהקואליציה לסדר-היום של האופוזיציה בכל מה שקשור לתקשורת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> די, חברים. חבר הכנסת סולומון, חבר הכנסת משה סולומון, זה מפריע. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אז אני רוצה לספר לכם מה קורה כשמגיעים לשיא. יש סיפור על מלך אחד שהגיע אליו אחד מהתושבים בממלכה וסיפר לו: אדוני המלך, ראיתי בחלום שאתה מטפס על סולם בן 1,000 מדרגות, בן 1,000 שלבים, והגעת בחלום לאמצע הסולם, לשלב ה-500. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> שלמה, שלבים או שלבִּים? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני לא יודע, האמת. אני חושב ששלבים. אם זה בסמיכות, אתה אומר, אולי – לא, גם, "שלבי הסולם". אני לא יודע. זו שאלה. הגעת, אדוני המלך, לשלב ה-500, לאמצע הסולם. המלך שמח על זה. אמר לו: חלום טוב חלמת, נתן לו 500 זהובים ושחרר אותו לדרכו. שמע על זה שכן אחר שלו ואמר: אם הוא הגיע לאמצע הסולם וקיבל 500, אני אלך ואני אחמוד לעצמי את הכול. הוא הלך סיפר למלך: בחלומי ראיתי אותך מטפס על סולם בן 1,000 שלבים, והגעת לשלב ה-1,000. אמר המלך: תגרשו את האדם הזה מכאן בבושת פנים, מהארמון. למה? כי ברגע שאתה מגיע לשיא, מהשיא אפשר רק ללכת ולרדת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> סדרנים, תעשו שם שקט. זה מפריע. תעשו שקט. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> שלמה המלך אמר בחוכמתו: "לפני שבר גאון, ולפני כשלון גבה רוח". כשאתה מגיע לשיא, משם אפשר רק לרדת. תמיד כדאי לנו להיות לא מושלמים, להתאמץ יותר ולהשיג עוד דברים. ראינו את זה גם עם פרעה בפרשת השבוע, כשהוא בא ואמר למשה בזחיחות: "אל תסף ראות פני כי ביום ראתך פני תמות". הגיע לשיא, ואמר לו: לא רוצה לשמוע ממך, לא רוצה לראות אותך יותר. מה קרה אחרי זה? "ויקם פרעה לילה הוא וכל עבדיו וכל מצרים". יש שיר ילדים: פרעה בפיג'מה באמצע הלילה. ברגע שהגעת לשיא, אתה יכול רק לרדת. אז אני אומר לכם, גם בסיפור הזה, חברת הכנסת טל מירון, אתם חושבים שהגעתם לשיא. הצלחתם לגייס לשורותיכם סדר-יום ליברלי של הקואליציה לטובת סדר-היום הקומוניסטי של האופוזיציה. אבל זה לא יעזור לכם. מכאן אפשר רק לרדת. הערוצים הזעירים יעלו על מערך עידן פלוס. נפתח את השוק לתחרות. ערוצי רדיו יוכלו לשדר בכל הארץ. ערוצי טלוויזיה יקומו. ערוץ i24 וערוצים נוספים יוכלו לשדר בכבלים ובלוויין, מה שאסור להם היום. נסגור את המועצות הקומוניסטיות, מועצת הכבלים והלוויין והרשות השנייה. לתאגיד השידור הציבורי נפסיק לממן את החדשות ואת האקטואליה. ועד שזה יקרה, תהיה מועצת תאגיד חדשה. אני ממנה שופטת חדשה – תברכו אותה – שופטת מחוזית בדימוס, השופטת נחמה מוניץ. היא מחכה לאישור ועדת המינויים. אגב, אמרו שהכשרתי את המינוי של יצחק עמית כשהתייעצתי איתו. אז רק שתדעו כולם, אני התייעצתי איתו עוד לפני שהוא מונה, והוא גם השיב לי עוד לפני שהושבע. אני לא מכיר בנשיא בית המשפט העליון ששם לעצמו כתר על הראש. מי שבוחר את עצמו ולא מקיים את החוק ונוטל את הסמכות משר המשפטים – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – אנחנו גם לא מכירים בך. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> בסדר. אני הוסמכתי כחוק. השופט יצחק עמית לא הוסמך כחוק לנשיא בית המשפט. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – אתה כופר בסמכות של נשיא – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא. לא לא לא, אתה טועה, חבר הכנסת קריב. הסמכות נתונה בידי שר המשפטים. זו הסמכות החוקית. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא לא לא. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> זה שאתם לא מסוגלים – איך אמר רזי ברקאי בשבוע האחרון לנווה דרומי? הוא אומר לה: נמאס לי לרדוף אחרי המדינה, היא ברחה לי מהידיים, לא בא לי להתעסק עם הקלפיות. במילים אחרות, האנשים הוגי הדעות שלכם, האדמו"רים שלכם, לא רוצים דמוקרטיה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> האדמו"רים שלכם לא רוצים דמוקרטיה. נמאס להם לרדוף אחר הקלפי. המדינה ברחה לכם מהידיים, כי העם כבר לא איתכם. אתם לא רוצים דמוקרטיה. אתם רוצים מועצת חכמים שתשלוט בכם, שתקדם את סדר-היום האנטי-דמוקרטי שלכם. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אז מי שמחליט שהוא בשיא ויכול לכפות עלינו מלך עם קופה של שרצים מאחוריו, במעמד צד אחד – מהשיא הזה אפשר רק לרדת. "לפני שבר גאון, ולפני כשלון גבה רוח". << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני אומר לך, חבר הכנסת קריב, אנחנו לא נהיה יותר עבדים נרצעים, לא לזרים, לא לשלטון בכוח הזרוע, ולא להשקפות העולם המסוכנות שלכם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תודה רבה. תודה רבה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תצביעו בעד החוק. תאפשרו לציבור בפריפריה – לא האליטיסטי כמוכם – גם לקבל מגוון רחב של שידורים במערך עידן פלוס. << קריאה >> לא כולם יכולים, כמוכם, לשלם לספקי תכנים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תודה רבה, לא הוספת כלום. שום דבר לא הוספת, כאילו. שמענו, שמענו. אז תודה רבה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> יש כאלה שצריכים את הערוצים האלה בעידן פלוס. תצביעו בעד. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תודה רבה. חלום שלנו, חלום שמתגשם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה לשר התקשורת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תודה רבה. שבת שלום. להתראות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות (תיקון מס' 7 – הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ה–2025, בקריאה הראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 51 נגד – 39 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות (תיקון מס' 7 – הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ה–2025, לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 51 בעד, 39 נגד, אחד נוכח. אני קובע כי הצעת חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות (תיקון מס' 7 – הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ה–2025, אושרה בקריאה ראשונה ותעבור לדיון בוועדת הכלכלה לצורך הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. << הצח >> הצעת חוק איסור שהייה וישיבה בישראל שלא כדין (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1086).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק איסור שהייה וישיבה בישראל שלא כדין (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת עמית הלוי, לקריאה הראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה. איפה עמית הלוי? עשר דקות לרשותך. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חברותיי וחבריי לכנסת, אזרחי ישראל, כשהגשתי את הצעת החוק הזאת בהתחלה חשבתי ואמרתי לעצמי, ואמרתי גם להורים של שיר חג'אג', השם ייקום דמה, שהחוק הזה נכתב בדם שלה, בדם של שיר. ולמה? כיוון שהחוק הזה הוא תולדה של המאמץ הכל-כך גדול וקשה של הורים שכולים, של הרצל ומירב, שלא התעייפו, ונלחמו על כך שקרובי הרוצח של שיר היפה והטובה לא יקבלו מעמד בארץ. הם כהורים שכולים, חברותיי וחבריי לכנסת, כבר שילמו את המחיר, ויש הרבה משפחות שכולות, ואפשר להבין ולהזדהות עם זה, שמתכנסות לתוך תהום הכאב של השכול. אבל הרצל ומירב החליטו אחרת ובחרו בחיים, כשם הפורום שלהם, בוחרים בחיים, והחליטו להילחם שמה שקרה להם לא יקרה עוד בארץ, שנבחר בחיים, שנקדש את החיים. הם ביקשו לוודא שמשפחת הרוצח לא תקבל פרס ותזכה למעמד במדינת ישראל. הם הגיעו פעם אחר פעם לבתי הדין לערעורים. ערערו בעצמם, השקיעו את מיטב זמנם וכספם, בשורה התחתונה, הם ראו לנגד עיניהם את הקרובים של הרוצח של הבת שלהם נכנסים לארצנו, מקבלים מעמד במדינתנו וגם צוחקים להם בפרצוף. חלק תמכו ברצח בגלוי, אדוני, חלק תמכו בסתר, אבל השורה התחתונה הייתה שכל החמולה הזו של הרוצח זכתה כאן לכבוד מלכים. בקיצור, גם רצחו וגם ירשו. לכן חשבתי שהתיקון הזה שאנחנו עושים היום בקריאה ראשונה, ונעשה אותו, בעזרת השם, במושב הזה גם בקריאה השנייה והשלישית – חשבתי שהחוק הזה נכתב בדמה של שיר. אבל במהלך הדיונים בוועדה גיליתי, לתדהמתי הרבה מאוד, שהחוק הזה חייב להשתנות והוא נכתב בדמם, בנהרות של דם, של ישראלים רבים. מדוע? אני מבקש רגע, לעשות סדר בחוק שנקרא חוק איחוד משפחות. מדינה, כידוע, לא חייבת לתת אזרחות לאף אדם מחוץ לה. חוק השבות שלנו הוא חוק ייחודי מאוד של מדינת הלאום של העם היהודי: לכל יהודי יש זכות לקבל אזרחות כאן כשהוא מגיע, אבל ככלל לא נותנים אזרחות. ככה זה בכל מדינה. אבל יש גם שיקולים הומניטריים, וביניהם גם איחוד משפחות. השיקולים ההומניטריים האלו אפשרו שיקול דעת לאנשי רשות האוכלוסין לתת במקרים האלו של איחוד משפחות גם תושבות וגם אזרחות. בתוך השרוול ההומניטרי הזה נכנסו למדינת ישראל, בעיקר אחרי הסכמי אוסלו, אלפי אנשים. אזכיר אחד, הזכרתי אותו בוועדה: שאדי זכריה טובאסי. הוא קיבל תעודת זהות כחולה בעקבות התעודה שאימא שלו קיבלה. הוא הגיע למסעדת מקסים בחיפה, הוא לא הגיע כדי לאכול, הוא הגיע כדי להשמיד, להרוג ולאבד, והוא אכן עשה את זה. מי שנתן את תעודת הזהות לכל המשפחה הזאת – מנהל לשכת האוכלוסין של מחוז צפון דאז עובדיה בנינו – יזם למעשה את מה שמכונה היום חוק כבוד משפחות, וקבע שההחרגה ההומניטרית הזו לא קיימת עבור תושבי הרשות הפלסטינית. הגיוני, לגיטימי, ראוי בנסיבות הללו. אני חשבתי, ואני אזרח יחסית מעורב, שהחור הזה נסתם. כלומר, שהחור הזה, החור השחור הזה של הטרור למדינת ישראל, נאטם, וזהו, סיימנו. זה נקרא חוק איחוד משפחות. עשיתי סקר קטן בקרב חבריי, כולם חשבו ככה. זהו, מאז מסעדת מקסים שינינו, הוראת שעה, בג"ץ, 5:6, אבל שינינו, אין יותר, אין כניסה. להלן העובדות: בחוק הזה, קודם כול, יש חריג לחריג. אני מתבייש בזה, אבל גיליתי את זה במהלך החקיקה. אישה בת 25 יכולה לקבל איחוד משפחות, גבר בן 35 ומעלה יכול לקבל איחוד משפחות. אחרי עשר שנים, אחרי שהם מקבלים רישיון זמני משר הפנים, מהמת"ק, אחרי עשר שנים הם יכולים לקבל תעודת זהות קבועה, אדוני, למהדרין. תעודת זהות כחולה למהדרין. עכשיו הנתון המחריד שהובא בדיון הוועדה על ידי נציגי השב"כ, אני מקריא לכם: 25% מערביי ישראל הבדואים, שמהווים 80% מערביי הפזורה הבדואית, הם איחוד משפחות, הם דור ב' של איחוד משפחות. 100% מהטרוריסטים מקרב אזרחי ישראל הערבים, הללו, 100% – לא 90%, אני שאלתי, לא 80%, לא 70% – 100% הם מקרב האוכלוסייה הזאת, כלומר מקרב דור ב' הללו, שנכנסים בשער הזה של החוק המחורר הזה שנקרא איחוד משפחות. כלומר, מסתבר שהתיקון שלנו היום לא נכתב רק בדמה של שיר חג'ג'. למעשה, הוא נכתב בדמם, מסתבר, של מאות ישראלים, שנשפך. 100% מהטרור הזה – הטרוריסטים האלו, שמשתמשים בתעודת הזהות הכחולה, שהופכים אותה לרישיון להרוג במקום לרישיון להשתלב במדינת ישראל, במקום רישיון לעתיד אחר, שמשתמשים בה כרישיון להרוג, הם עוברים דרך החוק הזה לאור היום, ברשות ובסמכות. והשער, שער הטרור הזה, שעל המשקוף שלו כתוב באותיות יפות: שיקולים הומניטריים, איחוד משפחות – השער הזה פתוח לרווחה, והוא המסלול הראשי של הטרור של מדינת ישראל. המסלול הוא כזה, אתאר אותו בפשטות: בחור מחורה, מביר הדאג', הולך לחברון, נניח ללמוד. נדבר על זה השבוע אצל חבר הכנסת טייב וחבר הכנסת בוארון. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת בוארון, אביחי בוארון, תקשיב, הוא מדבר. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא הולך ללמוד ברשות הפלסטינית, נניח, ומוצא בחורה, מתחתן איתה, לוקח אותה – בדרך כלל אישה שנייה, זה עולה לו בזול. היא, נניח, בת 23; שנתיים היא גרה כשב"חית בחורה, אף אחד לא יודע, אף אחד לא מכיר, באוהל. בגיל 25 היא מבקשת רישיון זמני משר הפנים – היא מקבלת רישיון זמני, השב"חית הזאת. אחרי עשר שנים היא מבקשת תעודת זהות כחולה – מקבלת. וכל המסלול הזה, זה היה מסלול הטרור הראשי, 100% מהטרור מגיע דרך זה. בחוק הזה, מה אנחנו באים לעשות? אנחנו באים לצמצם קצת את הרווח הזה. מדינת ישראל – אני מרגיש, חבר הכנסת מלביצקי, שהמדינה פה היא תחת מתקפה וטרור; אנחנו סותמים, מנסים לעצור, קצת לצמצם את השער. אמרתי ליושב-ראש אדלשטיין. בכלל, כשהתוודעתי לזה שהחוק הזה מחורר, שמגיל 25 אדם יכול לקבל רישיון, וכל התיקון ההוא של מסעדת מקסים בעצם לא קיים – היינו צריכים לשנות לגמרי את החוק, לומר שאין איחוד משפחות בנסיבות האלו, רק מעל גיל הפריון, אני יודע, מגיל 50, מגיל 60. מה החוק הזה בא לעשות? לצמצם קצת, לומר את הדבר הבא: מי שהם קרובי מחבל, אדם שהתגלה כטרוריסט, לא יוכלו להיכנס בשער הזה. לא אמרנו שכולם לא יכולים – אגב, מה שהיה צריך לומר – אמרנו שאלו. ואת כל זה אנחנו עושים להרתעה, לא ענישה. אנחנו לא מענישים, למרות שיש פוטנציאל סכנה מהם כשלעצמם והמדינה לא חייבת להם כלום. אני שוב חוזר, לא מדובר על אזרחים, לא מדובר על תושבים, מדובר על אנשים שאינם תושבים ואינם אזרחים. הם באים לפה, המדינה לא חייבת לתת להם, והם קרובים של מחבל. אנחנו אומרים בחוק הזה, שנצביע כאן בעדו: ידע כל מחבל וכל פעיל טרור שכשהוא משתתף בזה הוא מונע מהמשפחה שלו לקבל מעמד במדינת ישראל, ואם יש לה מעמד זמני, הוא יישלל ממנה. הדבר המדהים והטרגי הוא שאנחנו מנסים לעמוד בפרץ, ועומדים בכל הדיונים נציגי הממשלה – זה דבר שאפשר להשתגע ממנו – נציגי משרדי הממשלה עומדים בדיונים ומתנגדים. הם שומעים את הנתונים ומתנגדים. ישראל במתקפה מכל עבר, חודרים לשערים שלה פעילי טרור ומגדלים כאן תשתית גלויה לחיסול המדינה, אנחנו מנסים לסתום את החורים, והם מתנגדים. כלומר, הם מעדיפים את הזכויות הלא-קיימות בכלל של קרובי הטרוריסטים על הזכות הכי חשובה של אזרחי ישראל, הזכות לחיים. למה זה מדהים במיוחד? ואסיים בזה, אדוני היושב-ראש, כי ההיגיון המשפטי של החוק שאנחנו מצביעים בעדו כבר קיים. כי בחוק שכבר קיים, בסעיף 11, נאמר ששר הפנים יכול לשלול אזרחות או לא לחדש, על פי חוות דעת ביטחונית שקובעת שאם המבקש להתאחד מגיע מאזור שאנשי הביטחון, גופי הביטחון, חושבים שהוא אזור מסוכן, הם יכולים למנוע ממנו, למרות שהוא לא שותף לטרור, למרות שהוא לא תמך בטרור, רק בגלל שהוא גר באזור. מה אנחנו אומרים בחוק הזה? לא החלה קולקטיבית-גיאוגרפית; אנחנו אומרים שמישהו בחמולה – כשבמבנה החברתי המוסלמי זה הרבה יותר משמעותי – כשמישהו בחמולה הוא לא יוכל לקבל. כן, כי זה מרתיע. זה הרבה פחות ממה שקיים בחוק היום. לכן ההתנגדות של הייעוץ המשפטי ושל שאר הגופים היא חמורה במיוחד. יש עוד תיקון בחוק הזה – הזמן שלי הסתיים, ואומר במשפט – תיקון שנוגע לשב"חים. גם בהקשר הזה אני רוצה לומר שאנחנו מגדילים את הענישה על השב"חים בחוק הזה. מדינת ישראל לא תהיה פרוצה יותר, שעריה לא יהיו פרוצים, גם השב"חים הם מקור סכנה לטרור. ואני אומר, גם בהקשר של הערת שירות בתי הסוהר, שהגדלת הענישה בעבירות מהסוג הזה, שהן עבירות מזדמנות, דווקא מרתיעה, בטווח הארוך זה יפחית את מספר הכלואים. אני מבקש מכל חברי הכנסת לתמוך בחוק הזה. הגיע הזמן שישראל תהיה ליברלית לא מול אויביה, אלא תהיה ליברלית עבור אזרחיה. זה שיח הזכויות הנכון, האמיתי, הראוי. אני מקווה שנאשר את זה ברוב גדול כאן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. נעבור לדיון אישי. הרשימה נעולה. ראשונת הדוברים, חברת הכנסת מירב בן ארי. הרבה זמן לא שמענו אותך. את צריכה למלא את החסר. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אני צריכה להשלים מהשבוע שעבר. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבר הכנסת עמית הלוי, דיברת על נשים שמגיעות במסגרת סוג של נישואים שניים, וחשוב לדבר גם על עבירת הפוליגמיה שנמצאת גם שם, ושבסופו של דבר נשים נהפכות לחד-הוריות – הן אף פעם לא חד-הוריות כי אין דבר כזה חד-הורית בחברה הזאת – והמדינה גם משלמת על זה הרבה כסף. אבל בעיקר צריך לומר שיש נשים תמימות שהזכויות שלהן נרמסות, ובסוף נהפכות לשפחות, וצריך לומר שעבירת הפוליגמיה היא עבירה חמורה מאוד. דיברת כאן על נשים, וחשוב לומר שזה לא פחות חמור, בעיניי. אבל אני רוצה לדבר איתכם דווקא על אירוע שקרה בשבוע שעבר בערוץ 14 – לא מפתיע – בתוכנית הפטריוטים. הקשר בין פטריוטיות לחבורה הזאת מקרי בהחלט. החבורה הזאת ישבה בשבוע שעבר, והיא מאוד כעסה. על מה היא כעסה? על מי היא כעסה? היא כעסה על הורי התצפיתניות החטופות שערכו מסיבת עיתונאים. מה עשו להם ההורים, שעברו גיהינום במשך 15 חודשים? אני אתמצת לכם את מה שהיה שם בפאנל. בפאנל אמרה הוגת הדעות, כמובן, הגברת עירית לינור: חסר לי קצת הכרת הטוב לעם ישראל. והיא ממשיכה: אני מצפה לקצת יותר צניעות וקצת יותר הכרת הטוב, קצת פחות טראמפ וויטקוף. כנראה פתאום כשמפרגנים לטראמפ זה עולה להם בבריאות. והיא ממשיכה: מה עם הלוחמים? למה אין הכרת תודה ללוחמים שלחמו ולכל אלה שנהרגו? מה עם תודה לממשלה? מה עם ראש הממשלה? אין קצת הכרת הטוב. באמת, הורים, בושה וחרפה. איזה מין כפויי טובה שכאלה. במקום להשתטח למרגלות ראש הממשלה וממשלת ישראל, הם העזו. איך הם העזו? אני לא יודעת אם החבורה הפטריוטית ראתה את מסיבת העיתונאים, אבל אני צפיתי במסיבת העיתונאים, ואני מצטטת את אלי אלבג. אלי אלבג אמר: תודה רבה לראש הממשלה על הצעד האמיץ – לראש הממשלה. משפחות התצפיתניות הודו לציבור. כן, הן הודו גם לטראמפ ולוויטקוף. מגיעה להם תודה. בהחלט מגיע להם. אבל הם לא התקמצנו במילים והם לא שמרו את התודות רק לממשלה. הם אמרו תודה ללוחמים, ואמרו תודה למשפחות השכולות. ולמה, למה באמת צריך לשבת באולפן ולהרבות בדברי הבל? למה לא פשוט לצפות במסיבת עיתונאים? למה לתת לעובדות לבלבל את הערוץ הנורא הזה? הרי למה, מה אתם עושים שיימינג למשפחות האלה, להורים האלה של חיילות צעירות שנחטפו בבסיס נחל עוז, במקום להרבות בטוב, במקום לבוא ובאמת לשבח אותם על 15 חודשים שהם עמדו וספגו כל כך הרבה רעל, במקום להגיד תודה? אז אני רוצה להגיד תודה למשפחות של לירי ושל קרינה ושל נעמה ושל אגם ושל דניאלה, חמש חיילות אמיצות שחזרו אלינו, תודה למשפחות. אגב, כתבתי לכל האימהות שלהן היום תודה, וכתבתי להן שעם ישראל מחבק אותן. אז תצפו במסיבת העיתונאים לפני שאתם מדברים ככה על משפחות של חטופים. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת רון כץ, בבקשה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אדוני היו"ר, חבריי חברי הכנסת, שלום לממשלת הימין מלא-מלא-מלא. רציתי לעדכן אתכם, חבריי לממשלת החרטא מלא מלא מלא, אולי אתם לא יודעים אבל הולכים לשחרר הרבה מאוד מחבלים בקרוב. כולם יודעים את זה, נכון? אוקיי. מה לא יודעים? לא יודעים מה ממשלת הימין מלא-מלא הולכת לתת לאותם מחבלים משוחררים. האם אזרחי מדינת ישראל יודעים שהמחבלים האלו, המחבלים המתועבים שהולכים להשתחרר מכלא ישראל, הולכים לקבל קצבאות עתק מהמיסים של כולנו? האם אתם יודעים שהולכים לתת להם דיור, הולכים לתת להם קצבת ביטוח לאומי, הולכים לתת להם קצבאות ילדים, הולכים לתת להם את הקצבאות שמקבל כל אזרח במדינת ישראל? ויושב פה מיקי לוי, מפקד מחוז ירושלים לשעבר, מסתכל עליי בהלם. אבל מיקי, זו האמת, זה מה שממשלת הימין מלא מלא עשתה. היא לא חשבה לשנות את החקיקה, היא לא חשבה להסדיר את זה בחוק. לא, היא משחררת מחבלים, כנראה אתה עצרת את חלקם, ונותנת להם מיליונים. מיליונים מהמיסים של כולנו. ועכשיו אני עומד פה ולא מבין. עושים פה דיוני בזק על הוועדה לבחירת שופטים, על לשכת עורכי הדין, על הכול. מתעסקים פה בכל השטויות. על לתת קצבאות במיליונים למחבלים לא חשבתם לעזוב הכול ולשנות את החוק? לא חשבתם לרגע אחד שזה אבסורד, שמי שיוצא מהכלא שלנו על עבירות ביטחוניות צריך לשלול לו קצבאות? האם זה נראה למישהו בבית הזה הגיוני שלא שוללים קצבאות למחבלים במדינת ישראל? אני שואל אותך, טלי גוטליב, ואני שואל אותך, לימור, ואני קורא לכן גם להצטרף להצעת חוק שהנחתי – לשלול את הקצבאות האלה. כי לא יכול להיות, לא יכול להיות – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל יש הצעת חוק. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אם יש הצעה כזאת קודם, אז מעולה, אז תעשו את זה. אז תעזבו הכול. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> יש הצעת חוק של כל הקואליציה. כל הקואליציה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> מעולה. אופיר, יש הצעה כזאת? הוא בטלפון, אז הוא לא יכול לענות לי. אם יש הצעה כזאת אז תעזבו הכול, תתעסקו רק בה. תסגרו את כל מה שאתם עושים ותתעסקו רק בזה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – דבר עם היועמ"שית – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל בינתיים, בזמן שאתם אומרים: זה קיים, זה יהיה, נעשה – בינתיים יוצאים מחבלים מהכלא ומקבלים קצבאות מהמיסים של כולנו. מחבלים, אשכרה מחבלים ביטחוניים, שרצחו, אנסו, עשו פשעים נתעבים נגד אזרחי מדינת ישראל, מקבלים מיליונים מהכספים של כולנו, כי אתם ממשלה שמפשלת בכל דבר. כי גם בזה נכשלתם, כי גם בזה ישנתם, כי גם את זה הזנחתם, וכתוצאה מכך מחבלים מקבלים מיליונים מכספי מדינת ישראל. אין צורך להגיד לי לרדת, אני יודע שגם אתה מתבייש. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חברת הכנסת גלית – אינה נוכחת; חבר הכנסת אושר שקלים – אינו נוכח. חבר הכנסת ווליד טאהא, בבקשה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, עלו חברי כנסת ודיברו על מספר הנרצחים בחברה הערבית מתחילת השנה, והם דיברו על חמישה רק ב-24 השעות האחרונות, אבל תוך כדי שאנחנו מדברים יש עוד נרצח, שישי, רופא ילדים במקצועו. שמו עבדאללה קאסם עווד, מהיישוב מזרעה בצפון, והוא נרצח בתוך המרפאה כשהוא למעשה מקבל את החולים שלו ומטפל בהם. ואף אחד מחברי הממשלה, לא אלה שמצדדים בעמידה לצד הנחשלים ולא אלה האחרים, מרים זעקה, מדבר על זה, שואל שאלות, מפנה לראש הממשלה את השאלה: למה דמם של האזרחים הערבים אינו מעניין אותך. מי הפנה לו את השאלה הזו, היושב-ראש? אתה חלק מהקואליציה. למה אתם לא שואלים אותו מדוע דמם של האזרחים הערבים לא מעניין אותו? מדוע דמו של רופא ערבי לא מעניין אותו? מדוע דמו של ילד ערבי שנרצח בלוד לא מעניין אותו? איך זה שקואליציה שלמה נהנית, נהנית לראות את שפיכות הדמים ביישובים הערביים? לאן הגענו? בכל מדינה נורמלית עלי אדמות, בכל מדינה מתוקנת עלי אדמות מצב כזה לא היה צריך להמשיך יום אחד. העולם היה צריך להתהפך, ממשלות היו צריכות ליפול, אבל את קואליציית הדמים הזו, את קואליציית הפשע הזו, שום דבר לא מעניין. ואנחנו צריכים כל הזמן לדבר על עוד רצח ועוד רצח ועוד רצח. מה זה הדבר הזה? מה התפקיד של כל ממשלה, אם לא לשמור על חייהם של האזרחים שלה? וזה לא מעניין אתכם, ואף אחד לא עושה כלום כדי לשנות זה המציאות המדממת הזו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה. נאור שירי, אני אפילו לא מסתכל, אני יודע שאתה נמצא. אני לא בודק אם אתה נמצא או לא. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה קודם כול לעדכן את היושבים בבית, אני לא יודע אם אתם מודעים, הייתה הפתעה מאוד מאוד גדולה בדקות האחרונות. בנימין נתניהו החליט להישאר ב-weekend בארצות הברית. זה ממש הפתיע אותנו, ברמת הטרייד בין אנתוני דייוויס ללוקה דונצ'יץ'. נכון, שר הספורט? אתה זוכר את הטרייד הזה? אז רמת ההפתעה הייתה ממש כזו. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> לא יכול להיות. הלם. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל, צחוק בצד, זה לא שכאילו ראש ממשלה בזמן מלחמה, בזמן עסקת חטופים, בזמן שהחטופים יצטרכו לחזור – הכול בסדר, weekend בארצות הברית על חשבוננו. תנוח, זה לא משפט, הכול בסדר, אין שום דבר. המון רוצים לפגוש אותו. ממליץ מאוד על הזום, תסנן פגישות, או פשוט תגיד לנו את האמת. זו גם אופציה. אני רוצה להקריא, ואני מתנצל מראש, יכול להיות שאני טועה בשמות, אבל אני רוצה בכל זאת להקריא את הנרצחים – דיברת על זה – את הנרצחים, את השמות שלהם. ואז נהיה ברגע של כנות, מי שרוצה להיות כן עם עצמו: אחמד ג'בארין, עז אלדין מוסא דיק, נתן משלב, וג'די כיר, הייתם זינאתי, יעקוב ריאד גבר, אבו זייד, ועכשיו, האחרון, עדיין לא התפרסם – הרופא שדיברת עליו. עכשיו, שנייה של כנות, אדוני היושב-ראש והיושבים בקהל. נניח שהשמות האלו היו שמות של ישראלים, או כמו שאנחנו אוהבים לייחס לישראלים, רק יהודים. שמות של יהודים. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> שמות של יהודים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא רוצה סתם לציין עכשיו שמות, אני בכוונה אמרתי את זה. כי אנחנו תופסים את הישראלים, מדינת ישראל, רק אם זה יהודים. אנחנו לא מדברים על הרצח בחברה הערבית. עצם זה שהטרמינולוגיה היא "רצח בחברה הערבית" – מדובר בהדרה. אז נוח לנו להרחיק את זה – הם ערבים, זה בתרבות שלהם, הכול בסדר. אבל אם ילדים היו נרצחים, ילדים יהודים היום היו פותחים את הדלת ומקבלים כדור בראש, ילד בן 14, כנראה שלא היו פה קואליציית הסרדינים ששותקת ושר שחוזר מהודו ומקבל את השר לביטחון לאומי. מה זו ההפקרות הזו? צריך להסתכל לאמת בעיניים: אתם גזענים. כי אם זה היה יהודים, אין מצב שהיום לא היו כותרות ומהדורות וצוותים בשטח, ועוצרים כולם, וכולם עולים לפה, כולל קואליציית הפקרה של הסרדינים, ומזועזעים. אבל הם ערבים. נכון? הם ערבים, אז זה לא אכפת לנו, זה רחוק מאיתנו. גם יש האמרה של פיתמר בן גביר: מה אכפת לנו? שיטפלו בעצמם. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> משפט אחרון, כי היה לי פקטור על הדוכן. זו קואליציה שמעבר לתפקוד הנוראי שלה –איתמר בן גביר היה צריך לא לעשות עכשיו משחקים כמו רייצ'ל ורוס, we were on a break. זוכרים את זה? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שהוא כן מצביע, לא מצביע, כן פרוקסי, כן הפרשה. הוא היה צריך להיות מפוטר כי הוא שר כושל. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כי אנשים נרצחים ברחובות. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת שירי. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כי אף אחד לא בא ואומר לו: נכשלת טוטלית. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בסוף, שולחים איזה שר להודו – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ואומרים לו: תהיה גם השר לביטחון לאומי, בקטנה. תנהל דוכן לימונדה קטן בחופש הגדול, של תנועת הצופים. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ככה מתייחסים לביטחון לאומי. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, בבקשה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בזמן שחברי הכנסת מהסיעות הערביות עלו לכאן ודיברו על מרחץ הדמים בחברה הערבית, לפני שעה קלה נרצח ד"ר עבדאללה קאסם עווד מהיישוב מזרעה בצפון. אנרכיה מוחלטת ברחובות, אין דין ואין דיין, הכול מופקר תחת ממשלת נתניהו – לא מעניין אותם. מבחינתם עוד מספרים, עוד נרצחים, העיקר שהכול מתקתק בוושינגטון, העיקר שיש הסכמים בין-לאומיים, אבל מה שקורה כאן לא מעניין אותם. רופאים נרצחים, עובדי עיריות, עובדי מועצות, רופאים, אחים. אף אחד מהחברה הערבית לא חסין, כולנו תחת אש. אשכרה תחת אש. אין לנו משרד לביטחון לאומי, אין לנו משטרה ואין לנו משרד משפטים. והיום מי שמנהל את המדינה בזמן שנתניהו בחו"ל הוא יריב לוין. הוא יכול לקבל החלטות. הוא היה מעורב בהקמת הוועדה למיגור הפשיעה בחברה הערבית. איפה אתם? למה אתם לא זועקים את הזעקה למען האנשים, למען האזרחים? למה אתם לא מתעוררים? מה האינטרס שלכם? איפה פיקוד המשטרה? איפה המטה של המשטרה? מפכ"ל המשטרה לא מתעניין במה שקורה בחברה הערבית. הכול קורס, ריבונו של עולם. מה שקורה בחברה הערבית זה טבח שלם. אמרנו את זה ונמשיך לומר את זה. מאז שנת 2000 – מעל 2,000 נרצחים בחברה הערבית. בתי המשפט – דלת מסתובבת. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> ואליד, ממתי? << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> משנות האלפיים, אדוני היושב-ראש, מעל 2,000 נרצחים בחברה הערבית. העבריינים נכנסים לבתי הכלא ובתי הסוהר, ואחרי חצי שנה, שנה, משחררים אותם. ככה לא נגיע לשום תוצאה. הממשלה לא מתפקדת. הגיע הזמן ללכת לבחירות, זהו, מספיק. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת רם בן ברק – אינו נוכח; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת. חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה, גברתי. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ראש ממשלת 7 באוקטובר נמצא בשליחות חשובה בארצות הברית, אבל רוחו ומשנתו שורות במשכן. הדיונים על חוק ההשתמטות לשימור הקואליציה ושימור הממשלה ממשיכים במלוא העוצמה והכוח. חמישה דיונים בשבוע – על מנת מה? על מנת למסד השתמטות. דיונים מכל הזוויות האפשריות – מיהו חרדי, כמה התייצבו מתוך אוכלוסיית החרדים לצווי הגיוס שנשלחו להם, שזה בקושי אחוזים בודדים, סנקציות כן ולא, והעיוות הגדול ביותר: מה יהיו יעדי הגיוס של החרדים לצה"ל ואיזה מכסות יהיו ללומדי תורה. כאילו, לחלוטין לא מתכתבים עם המציאות הביטחונית העכשווית. לא ראיתי ניתוק כזה מימיי – לא מבינים את האתגרים שמונחים לפתחה של מערכת הביטחון, לפתחו של צה"ל. הקואליציה רוצה לחוקק חוק השתמטות, שפשוט, כמו שני קווים מקבילים, לא נפגש לחלוטין עם צורכי הצבא. הצבא מגיע דיון אחרי דיון, משר ביטחון אחד דרך שר ביטחון שני, עובר דרך רמטכ"ל וראש אכ"א, ומציג פערים אדירים, פערי כוח אדם גם בכוח אדם לוחם וגם בכוח אדם תומך לחימה. חייבים לדעת איך לעמוד בעשור הקרוב באתגרים הביטחוניים שמונחים לפתחנו – אבל, חוק השתמטות במלוא הכוח, מבלי לשים לב לצרכים החשובים. אני רוצה לומר שהמזל של המדינה הזאת זה העם המופלא הזה, העם המופלא. רק היום בבוקר כינסנו – חברת הכנסת דבי ביטון, חברת הכנסת אפרת רייטן ואנוכי, והייתה שם גם חברת הכנסת שלי טל מירון – מפגש כל כך מרגש של אימהות הברזל, אימהות לביאות, אימהות של לוחמים, אימהות של חטופים, אימהות שכולות, משפחות שכולות, אימהות של פצועים, של חבר'ה שהיו בסיירות, מחוננים, מצטיינים במתמטיקה, מצטיינים בעשייה חברתית, שכרגע נותרו פגועי ראש. כל אלה, כולנו ביחד רקמה אנושית אחת גדולה, רכה, ובאמת מבינים שחייבים לשאת את האלונקה. אימהות מכל קצוות הקשת הפוליטית. אז מכאן אני רוצה לפנות – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני, משפט אחד. – – לאימהות החרדיות: אני יודעת שהלב שלכן נמצא במקום הנכון, שיש לכן תחושה כמו של כל אימא; בערבות הדדית וסולידריות אני רוצה לפנות אליכן, כי אני מאמינה בכוח הנשי לחולל שינוי. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כולנו צריכים לשאת את האלונקה. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה. חבר הכנסת עידן רול – אינו נוכח; חבר הכנסת משה טור פז – אינו נוכח. חבר הכנסת מיקי לוי. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבל ששר המשפטים יצא, היו לי כמה דברים להגיד לו בנוגע לאחריותו להקמת ועדת חקירה ממלכתית. אני אקריא לכם כמה אמירות זהב של חברי הכנסת, שחלקם שרים, מהצד הזה של המפה. פשוט בליכוד מתהפכים כמו סטייקים בכל הנוגע להקמת ועדת חקירה ממלכתית. תראו איך התהפכו. לא רק הארכיון לא שוכח, גם אזרחי ישראל לא ישכחו: במשמרת שלכם קרה האסון הכי גדול למדינת ישראל מאז קום המדינה. אתם אחראים, אתם הייתם שם, אתם אפשרתם לחמאס – שסמוטריץ' קרא לו "נכס" – להכניס מזוודות כסף. אלי כהן, השר, שר האנרגיה, 18 בנובמבר: "יום לאחר שהמלחמה תסתיים צריך להקים ועדת חקירה ממלכתית שתבדוק את כל הנדרש". ב-10 בדצמבר: בהחלט צריכה לקום ועדת חקירה ממלכתית. אני קורא לה אוביקטיבית – הינה, הוא מתהפך. ב-10 בדצמבר: בהחלט צריכה לקום ועדת חקירה. האמת, השר אלי כהן, ממך אני לא מצפה. חברת הכנסת השרה גילה גמליאל, שרת החדשנות, ב-24 בנובמבר: ועדת חקירה ממלכתית שתבדוק את כל הדברים לעומקם. ב-27 בדצמבר, השרה גמליאל: "ועדת חקירה שתהיה בהסכמה רחבה". מושג חדש. ראינו איך הרגשת לא בנוח בריאיון עם עודד בן-עמי כשהציב לך את האמת בפרצוף על סירובך להקים ועדת חקירה ממלכתית. חשבת מה עובר על המשפחות? חשבת את זה? לא, לא חשבת, מה כבר אכפת לך. השר ברקת צבוע יותר מכולם. ב-19 באוגוסט 2024: אני מאמין שצריכה לקום ועדת חקירה ממלכתית שתבדוק הכול. ב-1 בינואר 2025: המילה "ועדת חקירה" חד-משמעית כן. ועדת חקירה בהסכמה של העם. נדבק בשר אמסלם, ועדת חקירה של העם. מה לומר חוץ מזה שאין לך עמוד שדרה? עד להיכן הידרדרת? ראינו אותך מתייצב פעמיים בבית משפט ואין לך שום עמוד שדרה, אז אין לנו גם דרישות ממך. השר אבי דיכטר, שר החקלאות, 31 ביולי: תהיה ועדת חקירה ממלכתית. יקימו אותה כשהעת תבשיל. אחלה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מסיים, למרות שלא סיימתי להטיח בפני כל אנשי הליכוד את כל האמירות שלהם, אבל הארכיון לא שוכח, וההמשך יבוא. אנחנו לא נעזוב אתכם. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת יוסף עטאונה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מסיים, משפט אחרון: ואם לא תקימו ועדת חקירה ממלכתית, יהיו בחירות. הבית הזה ישנה את צורתו ואת צבעו ונקים ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת האסון. מוטב שאתם תקימו אותה, כי ההיסטוריה תשפוט אתכם. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יוסף עטאונה, בבקשה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, הטבח בחברה הערבית והטרור הפלילי ממשיך. רק לפני חצי שעה – עוד נרצח. רופא נרצח בכפר יאסיף. שישה נרצחים ביממה, וזה לא מפריע לאף אחד. חבר הכנסת מיקי לוי דיבר על ועדת חקירה על מחדלי 7 באוקטובר. אני חושב שוועדת החקירה המתבקשת והמיידית היא ועדת חקירה לבדיקת התנהלות הממשלה, האחריות שלה והפקרת דמם של אזרחיה הערבים. אי-אפשר שהחברה הערבית מדממת והטבח נמשך יום אחר יום, שעה אחרי שעה, ויכול להיות שברגעים אלה, לפני שאני אסיים את הדברים שלי, יהיה עוד נרצח, ולאף אחד לא מפריע. דיברנו הרבה על הכישלון של השר, אבל זה לא כישלון של השר. יש אחריות קולקטיבית לממשלה הזאת, ודמם של הצעירות והצעירים הערבים הוא לא רק כישלון של השר, זה האחריות של הממשלה. דמם של הצעירות והצעירים הערבים הוא על ידם של חברי הקואליציה הזאת. מי שאחראית לדם הזה, לרצח הזה, היא הקואליציה, שנותנת רשת ביטחון לארגוני הפשיעה בחברה הערבית. במקום לטפל בארגוני הפשיעה, היא באה לטפל דווקא במי שנמצא בתוך החברה הערבית ונלחם נגד האלימות ורוצה לצמצם את התופעה. במקום להיאבק בארגוני הפשיעה, באים להיאבק בחברה הערבית, באנשים שרוצים להיאבק בגל הרציחות. הדם של הצעירות והצעירים שלנו הוא לא פחות אדום מהדם של הילדים שלכם. הדם של הצעירות והצעירים שלנו הוא לא פחות יקר מהדם של הילדים והצעירות והצעירים שלכם. הגיע הזמן שמישהו יתעורר. לא יכול להיות מצב שהרציחות משתוללות בחברה הערבית. אין שר בממשלה, אין ממשלה. אפילו המפכ"ל, הדרג המקצועי שאמור לתת את התשובות – הוא מטייל אי שם בסוף העולם ולאף אחד לא אכפת. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת פינדרוס – אינו נוכח. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה. בבקשה, גברתי. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, שוב אני רוצה לזעוק את זעקתה של החברה שלי, הבוכה, הכואבת וחסרת האונים, לאור ההפקר המתמשך של הממשלה הזאת ברצח בניה ובנותיה. הרצח לא פוסח על אף אחד – לא ילד, לא תינוק, לא אימא, לא זקנה, לא גבר, לא מי שמגיש עזרה וגם לא רופא. הרצח החמישי היום; החמישי, אתם שומעים? החמישי. רופא, עבדאללה עווד, שישב במרפאה שלו לעזור, לעשות את העבודה שלו, לטפל באנשים החולים. תגידו, תגידו אתם, שיושבים בממשלה, אתם, שיושבים בקואליציה ויש לכם אצבעות שיכולות להצביע ולשנות מציאות – אתם לא מרגישים בושה? לא מרגישים חובה לקום ולעשות מעשה? מה באמת אפשר עוד יותר להגיד? ראש הממשלה חשב שהוא ממנה ראש מטה למלחמה בפשיעה בחברה הערבית – זהו, מספיק לנו השם. מישהו יכול להגיד לנו מה הוא עשה מאז? מישהו יכול להגיד לנו מה עם התוכניות של החברה הערבית, שאין ספק, כל התוכניות סבוכות אחת בשנייה וכולן – כן, כולן – יכולות לתת עוד הגנה במקום מסוים? אמרנו שחינוך הוא מנוף לצאת מהעוני. אני אומרת לכם שגם מי שעני ואין לו מסגרת בתוך בית הספר, ויש לנו 30% מהצעירים הערבים חסרי מעש – לא לימודים, לא עבודה – ז אין פלא שהם ימצאו מקומות אחרים. אין פלא. זה לא אומר שאני מסכימה עם המציאות או עם ההתנהגות. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אני מגנה בכל תוקף – כבודו, משפט אחרון. אתם, אתם הממשלה, הקואליציה, חייבים לעשות מעשה. כל אדם שמאמין באל, בקדושת החיים, חייב לזעוק את הזעקה הזאת, לא רק אנחנו. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת שטרן, בבקשה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, עמיתיי חברי הכנסת, הדי המלחמה שככו, אולי, רק לפרק זמן קצר. אני קורא לנו – לחברי הכנסת, לשרים, למי שהסתובב בבתי אבלים, למי שהסתובב בבתי החולים במחלקות השיקום – לזכור שגם כשהשקט כאן ישנן משפחות, ישנם לוחמים, ישנם פצועים שיישאו את הכאב הזה עוד ימים, חודשים ושנים, והתפקיד שלנו לא נגמר. ואני גם שומע קולות שרואים אותנו פחות במקומות שהיינו בהם, כמו מחלקות שיקום בבתי חולים. אנחנו הולכים למשפחות שכולות כדי לנחם, ואנחנו יוצאים מנוחמים; אנחנו שואבים כוחות, וזה כל פעם לובש גוון אחר, העוצמות שאתה מגלה בקרב המשפחות האלה. אני ברשותכם רוצה להקריא חלק ממכתב קצר שפורסם בפייסבוק על אצילות נפש, שאני מודה שפגשתי אותה בכל מיני מקומות בעבר, ותמיד זה הרטיט אותנו. אני זוכר גם כשנהרג סמ"פ בגולני, אלמקייס, איך ההורים שלו התייחסו לחברה אחר כך, כמה עודדו אותה להתחתן. זאת אצילות נפש. ברשותכם אני מקריא מעכשיו. דוד מאיר, לוחם בסיירת מטכ"ל, נהרג ב-7 באוקטובר בבארי, וככה כותבת המשפחה של מאיר, ככה היא מפרסמת: "למשפחת מאיר דרוש גיס. מאיר, אח שלהם נהרג. לענת, גיסתנו הצעירה והאהובה, מבוקש בן זוג. דוד איננו, ענת שודרגה לדרגת אחות, ואנחנו נעשה הכול כדי שהיא לא תהיה לבד. אם היה לדוד רגע להרים טלפון, זאת הבקשה שלו מאיתנו. הגבר הזה לא יהיה תחליף לדוד שלנו; הוא גם לא צריך להיכנס לנעליים שלו. קשה. אבל להיות האיש שיעטוף את הלב השבור בהמון אהבה". << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ורשימה של תכונות נדרשות. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני קורא לכולנו – אני יודע, רק רגע, אדוני, אני באמצע המשפט, שגם לך אולי חשוב שתשמע אותו, תהיה טיפה סובלני. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> זה לא קשור אליי. זה קשור לזמן. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני יודע שאולי אתה מכיר את זה פחות. לא, יש דברים שלא מפסיקים פה. אני יודע. אבל אם אתה רוצה, הפסקתי. אני לא יכול להגיד לך תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מתן כהנא – אינו נוכח; חבר הכנסת סימון דוידסון – אינו נוכח; חבר הכנסת ירון לוי – אינו נוכח. חבר הכנסת אריאל קלנר, בבקשה. בבקשה. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, יוזמת טראמפ להגירת תושבי עזה היא שילוב של צדק עם ריאליזם מדיני מפוקח. אדוני היושב-ראש, לו אני הייתי מציע את יוזמת טראמפ לפני הבחירות, כנראה שבג"ץ, אדוני, היה פוסל את מועמדותי לכנסת. מזל שעל טראמפ אין לבג"ץ שליטה. במשך שנים הציגו לנו את האוטופיה המטורפת של חלוקת הארץ כאופציה הריאלית היחידה. כל מי שהעז לחשוב אחרת, איך הגדירו אותו? משיחי. כשהסברנו שאין סתירה בין צדק היסטורי לריאליזם מדיני, שהדבקות באמת של שיבת ציון היא זו שתביא לביטחון ויציבות, הסבירו לנו המומחים באולפנים השונים שאנחנו משיחיים, מנותקים. כמה שפיכות דמים הביאה האוטופיה המטורפת של חלוקת הארץ? כינו אותנו "אויבי השלום". בדיוק כפי שהיום, אגב, מכנים כאויבי החטופים את מי שחושב שהדרך להחזרתם היא לא בכניעה שתתמרץ את החטיפות הבאות. כנראה שיותר פשוט למנוע את הוויכוח מאשר לנצח בו. מאז 1937 מנסים לחלק את ארץ ישראל, מוועדת פיל לתוכנית החלוקה של האו"ם ועד הסכמי אוסלו, קמפ דייוויד, ההתנתקות – רק שפיכות דמים זה הביא. כשרוצים להבין מה הפתרון חייבים קודם כול לרדת לשורשי הסכסוך. שר החוץ הבריטי ארנסט בווין – תקשיב טוב, חבר הכנסת קריב – שר החוץ בווין אומנם היה אנטישמי, אבל לפני 78 שנים הוא הגדיר נכונה את שורשי הסכסוך. כשהוא נשאל על ידי משלחת האו"ם מה רוצים היהודים, הוא ענה: היהודים רוצים מדינה; ומה רוצים הערבים, שאלו אותו, והוא אמר: הערבים רוצים שליהודים לא תהיה מדינה. הוא לא אמר שהם רוצים מדינה, אלא שהם רוצים שליהודים לא תהיה מדינה. וכמו שאנחנו רואים, דבר לא השתנה מאז. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתה מסכים שלפלסטינים תהיה מדינה? << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מסכים שארץ ישראל שייכת לעם ישראל. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אז זהו. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> והפתרון של הגירת תושבי עזה הוא הפתרון הצודק ביותר. זה לקח ראוי לכל מי שמעלה בדעתו, חבר הכנסת טיבי, לעקור את עם ישראל מארצו היחידה. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – לשלוח אותך. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> ככה מונעים מלחמות, ככה מלמדים שהרצח והטבח אינם משתלמים. אני מחזק מכאן את ראש הממשלה בביקורו בארצות הברית. בארצות הברית יש ממשל שמכיר בתנ"ך, שמבין שרוע לא מפייסים, אלא ממגרים. מול אוטופיות מטורפות יש להציב ריאליזם מדיני מפוקח, ריאליזם מדיני של מלחמה בלתי מתפשרת ברשע ולא כניעה לו, ריאליזם מדיני שמבוסס על חזון לאומי של ארץ ישראל ששייכת לעם ישראל – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> – – של ארץ התנ"ך ששייכת לעם התנ"ך – משפט אחרון – של ריבונות יהודית והתיישבות בכל מרחבי ארצנו; חזון שיביא גם יציבות וגם שלום לאזור ולעולם כולו. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת איימן עודה, בבקשה. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, זהו יום כאוב, כאוב מאוד, יום שחור עבור האוכלוסייה הערבית. כתוצאה מהפשיעה, כתוצאה מהטבח, כתוצאה מהטרור האזרחי, האוכלוסייה הערבית מבינה שאין לה מדינה – אין לה מדינה. הממשלה הזאת מינתה את בן גביר להיות אחראי למיגור הפשיעה בקרב האוכלוסייה הערבית. אחרי שהוא התפטר, החליטו לתת לשר חיים כץ שלושה משרדי ממשלה, בין היתר המשרד לביטחון לאומי. אכן, הוא מטפל בשלושה משרדים? המפכ"ל נמצא בחו"ל, והזרזיר נתניהו הלך אל העורב טראמפ. פשוט מאוד אין כתובת לאוכלוסייה הערבית. אני לא יודע אם זה חוקי או לא חוקי לקרוא למרי אזרחי, אבל אני לוקח על עצמי לקרוא לאוכלוסייה הערבית למרי אזרחי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נגד מי? נגד ארגוני הפשיעה? << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כן, כן, כן. מרי אזרחי. אני קורא לאוכלוסייה הערבית – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בוא נראה את האומץ שלך נגד ארגוני הפשיעה בחברה הערבית. בבקשה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. אולי – – – נשאיר את זה כך. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – לחסום את העורקים הראשיים. כן, כן. אני קורא להבעיר צמיגים ברחובות. כן, אני קורא – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אדוני, אסור לדבר על הסתה לאלימות בכנסת ישראל. אתה לא תדבר פה – הוא לא יכול, הוא לא יכול, כתוב בחוק. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני לא רק קורא, אלא בהיותי מנהיג נבחר – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, שנייה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא לא יכול, כתוב בחוק. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אלא בהיותי מנהיג נבחר על ידי הציבור – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> את לא יכולה – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אל תפני אליי. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תשאירי לי לטפל בזה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> קריאה להבערת צמיגים – שירד למטה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> שמעתי. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אלא בהיותי מנהיג נבחר – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רד למטה, ואתה לא מדבר – – – תעזור לי. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אתה מנהיג פחדן. אתה מנהיג פחדן. אתה מפחד לדבר נגד ארגוני הפשע. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – של הציבור, אני בעצמי אנהיג את כל זה. אני קורא – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רד, על מה אתה מדבר? אתה פחדן. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אתה פחדן. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני קורא לאוכלוסייה הערבית – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברי הכנסת, תנו לו לסיים. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני קורא לאוכלוסייה הערבית לבוא בהמוניהם – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תחזור בך. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> נגד ארגוני הפשיעה הוא מפחד לצאת. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – ואני קורא ליהודים שהם בני אדם לבוא גם הם בהמוניהם להפגנה הענקית שתתקיים באום אל-פחם ביום שישי, עוד ארבעה ימים, בשעה 15:30. בואו בהמוניכם. אני יודע היטב – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – שהפגנה לבדה לא תפתור את הבעיה – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עבר הזמן. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – אבל זו התחלה, התחלה של מאבק. אני רוצה להגיד שמרי אזרחי זה לא נעים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לך תדבר עם ראש ארגוני הפשע. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הבערת צמיגים זה לא נעים – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – אבל אין דבר שעולה על ערכו של הבן אדם. נצא לרחובות בכל הכוח. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עבר הזמן. אדוני, עבר הזמן. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> זהו, עבר הזמן. חבר הכנסת איימן, זהו, תודה רבה. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, בבקשה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מילה לא אמרת על ארגוני הפשיעה, פחדן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מאיפה תתמודדו עם ארגוני הפשיעה? בואו, תוציאו את המילה "ארגון פשע" מהפה שלכם. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נראה אתכם מסוגלים לדבר. סליחה, ד"ר חוג'יראת. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד יושב-ראש הכנסת, חבריי חברי הכנסת, (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: יום מדמם בחברה הערבית החל היום בשלושה הרוגים באבו סנאן, הרוג באבו גוש, הרוג, ילד קטן בלוד, ולפני שעה רצח של רופא בתוך המרפאה שלו. בתור חברה אנחנו חצינו את כל הקווים האדומים. לפני יום שלישי – רצח בתוך בית, חצינו את קדושת הבתים, את קדושת הנשים, רצח הנשים, רצח הילדים.) << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תסביר לנו מה אתה אומר, ד"ר חוג'יראת. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> שנייה, שנייה. << דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (אומר בערבית: רצח ללא גבול. אנחנו בתור חברה, נהיה לנו חוסר אמון במה שהולך בממשלה הזאת.) << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תסביר. << דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (לכן עלינו בתור חברה לקחת את האחריות לטיפול במעשה הזה.) אני אומר: יום של דמים בחברה הערבית. התחלנו בחמישה הרוגים, חמישה נרצחים. לפני שעה נרצח רופא בתוך המרפאה שלו. רופא שמטפל באנשים נרצח במרפאה שלו. אין לנו עוד מילים. התחלנו ב-28 נרצחים, זה עלה ל-29. זה לא רק מספרים, אלה משפחות שנהרסות בתוך החברה הערבית. דיברנו, אמרנו הרבה. מאשימים את הממשלה, את ראש הממשלה, ואנחנו מבקשים מהממשלה ומהעומד בראשה תוכנית חירום לטיפול בפשיעה בחברה הערבית. כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ברשותכם אני רוצה לבקש מכולכם לעמוד דקת דומייה לזכרם של כל הנרצחים בחברה הערבית. לעמוד דקת דומייה, אני מבקש מכל חברי הכנסת לעמוד דקת דומייה לזכרם של כל הנרצחים בחברה הערבית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כל הנרצחים באשר הם. מה זה נרצחים בחברה הערבית? << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> באשר הם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כל הנרצחים באשר הם. אני לא קמה לנרצחים מקבוצה כזאת. << דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> לכל הנרצחים בחברה הערבית וכל הנרצחים באשר הם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> באשר הם – אני מוכנה לקום, לא רק בחברה הערבית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, זה כל הנרצחים באשר הם. כל הנרצחים באשר הם. לא הנרצחים בחברה הערבית, כל הנרצחים באשר הם, זה אותו דבר. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> תפסיקי לצעוק, יש דקת דומייה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אל תפנה אליי. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> יש דקת דומייה ותסתמי את הפה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אל תפנה אליי. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> תסתמי את הפה, יש דקת דומייה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אל תפנה אליי, אמרתי לך. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבל. חבל. חבל. << דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> תודה. אני פונה מכאן – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה לא תעבור את הגבול שלך היום. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> קיווינו לדקה אחת של שקט. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה עובר את הגבול שלך, אתה עובר את הגבול. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> בדקת דומייה לא צועקים. << דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אני פונה מכאן לכל חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת טיבי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שב בשקט. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת טיבי, תנו לו לסיים. << דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> תן לי לסיים משפט אחרון. אני קורא מכאן – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> שנייה. << דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אני פונה מכאן לכל חבריי חברי הכנסת, שנעשה מעשה, נצא להפגנה מול משרד ראש הממשלה נגד כל מה שנעשה בחברה הערבית, נגד הרצח ונגד הרציחות. אולי יהיה פתרון, והממשלה תתעשת, תטפל בפשיעה הזאת ובמגפה הזאת שנמצאת בחברה הערבית. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת חוג'יראת, זה היה דבר נכון לעשות. חברת הכנסת שלי טל מירון, בבקשה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני אגיד משהו קצת לא פופולרי – ואם אפשר קצת שקט באולם, זה יעזור. אני מרגישה שיש כפיות טובה מסוימת באשר לאנשים בממשלה. אתמול צפיתי בערוץ 12 כששודרו ההקלטות של השרה אורית סטרוק משיחתה עם מישהי שנחטפה ב-7 באוקטובר והוחזקה במנהרות החמאס, והשתחררה בעסקה הראשונה. ברוב חוצפתה אותה חטופה לא אמרה תודה לשרה סטרוק, שהרימה את ידה בעד אותו הסכם. ובאמת, זה נגע לי בלב, העלבון העמוק של השרה אורית סטרוק. כלומר, זה נכון שבמשמרת שלה נרצחו 1,500 אנשים ביום אחד ונחטפו 250 אזרחים מהמיטות שלהם כשהם עוד בפיג'מות, יחפים, אבל שילמדו להגיד תודה כשמחזירים אותם הביתה. אז מה אם יש עדיין עוד 79 חטופים בעזה שמחכים, שסובלים, שמעונים על ידי המפלצות האלה של החמאס? ונכון שזו תקופה של ניסים גדולים, וכמה טוב פה לכולם, והממשלה גם מסדרת מלונות לאשים שמפונים, ודואגת לגייס מספיק מילואימניקים כדי לענות על כל צורכי הביטחון שלנו, אפילו שאפשר להחיל את חוק הגיוס על בערך 50,000 חרדים שבוחרים לא להתגייס. ועל המצב הכלכלי? מי יגיד תודה על המצב הכלכלי המופלא שלנו? ונכון שהכול יקר והשכר נשחק ועליות המחירים לא עוצרות לרגע וההייטקיסטים בורחים והרופאים מהגרים והמורים מתפטרים, ולימודי הליבה נמצאים בשיאם וכולם יודעים מתמטיקה ואנגלית פרפקט כדי להסביר את מדינת ישראל לעולם, כמו שעושה ראש מפלגתה של סטרוק – אבל חוץ מזה מצבנו לא יכול היה להיות טוב יותר. ממש מזכיר לי את השיר של להקת הבילויים: "נפלא פה, נפלא פה, נפלא פה / תבואו, השמש כל בוקר עולה פה". אבל אם אתם רואים כדור אש ענקי בשמיים, תוודאו שזו השמש ולא טיל בליסטי מאיראן. אני באמת לא מצליחה להבין את כפיות הטובה הזו. ומכאן אני פונה לשרה סטרוק ולכל חברי הממשלה למעשה: עם ישראל אומר לכם תודה גדולה על כל הניסים ועל כל הנפלאות ועל כל האסונות שהבאתם עלינו, ושכנראה ייקחו לנו שנות דור לתקן אחרי שתלכו מכאן. אז רק על עוד נס אחד אנחנו מחכים להגיד לכם את התודה הגדולה מכולן, הנס שבו תלכו הביתה, ובעיקר הנס שעוד יישאר משהו מהמדינה שלנו, ממדינת ישראל שאנחנו אוהבים וצריכים לתקן כשאתם כבר לא תהיו כאן. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מאיר כהן. בבקשה, אדוני. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, תרשו לי שנייה לסטות ממנהגנו בימים האלה. היום אני שמח מאוד שבוועדת הרווחה התחלנו לדון בתקנות של החוק של שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלויות. אני מאוד גאה והתרגשתי היום. זה חוק שב-2022, בממשלה הקודמת, חוקקנו אני וצוות של חברי כנסת. זהו חוק שמטרתו לעצב חברה שוויונית וצודקת יותר. חברה שמכירה באחריותה לכל אזרחיה, במיוחד לאלה שזקוקים לכך יותר מכול. אני זוכר, והוותיקים או אלו שהיו זוכרים את הרגע שבו הכנסת אישרה את החוק. זו הייתה, אדוני היושב-ראש, שעת רצון מיוחדת. כל קצוות הבית הפוליטי התאחדו סביב מטרה אחרת ברורה – לשפר את חייהם של מאות-אלפי אנשים עם מוגבלויות במדינת ישראל. כולנו עמדנו כתף אל כתף מתוך הכרה כי הנושא הזה חוצה מפלגות, חוצה דעות ונוגע לכולנו. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> זה נקרא רגע יפה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> רגע יפה, כן. כעת אנחנו עומדים בפני שלב קריטי לאשר את התקנות. יש כאלה שאומרים שצריך הרבה תקנות, יש כאלה שאומרים שלא צריך, אבל אני סמוך ובטוח שכל מי שיושב בוועדת הרווחה מבין את גודל השעה ומבין כמה חשוב שנשמור על כתף אל כתף, נשמור על תמימות דעים. זה חוק שבא לשפר את חייהם של האנשים, ויש לי העונג להודות לאנשי משרד הרווחה, עכשיו, לשר הנוכחי, להודות לכל שותפיי – יאיר לפיד, בנט, ראש הממשלה, כל השרים שהיו בממשלה הקודמת. ואני רוצה להגיד תודה רבה למשרד המשפטים דהיום, למשרד הרווחה ולשרים שעל פי בקשתי ובקשתנו עבדו על התקנות, לרקפת ממשרד הרווחה. אנשים טובים. אני רוצה לומר בעיצומם של הימים הקשים והוויכוחים הפוליטיים הבלתי-נגמרים והתחושה שתהום נפערת בינינו, תהום גדולה: בתוך הרגעים הקשים האלה זהו רגע של עדנה שהתחלנו לדבר ולאשר את התקנות ואני מבקש מיושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת אייכלר, שיאיץ ונבוא כל יום עד שנכתוב את התקנות והתקציבים יעברו בשעה טובה ומוצלחת. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> רק טלי יכולה להגיד – – – << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> "ה' שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך". נכון, בדיוק. אני פה, לא פחות ולא יותר. קטונתי, שליחת הקדוש ברוך הוא, שייתן לי תבונה, יראת אלוקים ורוח נכונה לומר את הדברים. זה שאומרים אותם בבוטות זה לא פחות חשוב. אז הינה, יש לי משפט שנשמע בוטה, הוא בכלל נלקח מהגמרא – חמור קופץ בראש. על מי נאמר בגמרא? כתוב "הדיוט קופץ בראש". אז אני אומרת, ניקח את זה לשפה שלנו – חמור קופץ בראש. בואו נחשוב ביחד, על מי אני מדברת? לא כדאי לך, חבר הכנסת מאיר כהן, לקחת חלק בחידה הזו. על מי אני מדברת? חמור קופץ בראש – המשמעות היא שאדם ממהר לומר דברים בלי שהוא יודע ובלי שאף אחד שאל אותו. על מי אני מדברת? בואו נחשוב ביחד – גברת יועמ"שית, בואי, בואי. תסבירי לי רגע. אני רוצה להגיד לך, לא סתם לומדים מהגמרא ביטויים, כי למה אומרים "חמור קופץ בראש"? כי באמת עדיף להחריש מקום שלא צריך לדבר. אתמול שמעתי שהוצאת ידיעה מאוד חשובה. אף אחד לא שאל אותך. אף אחד לא ביקש את עמדתך. גם אף אחד לא יודע מה יהיה, נבואה ניתנה לשוטים, אבל את זה נשאיר בצד. הוצאת מכתב שאם בעתיד ראש הממשלה, כפי זכותו המוחלטת למנות שרים בישראל בהתאם למגבלות הקבועות בחוק-יסוד: הממשלה – אם הוא יחליט למנות שוב את השר לשעבר איתמר בן גביר כשר לביטחון לאומי, הרי שאת תידרשי מחדש למחשבה מחודשת, ואת תגבשי את עמדתך בעתיד, ולא בטוח שתסכימי, כי השתנו הנסיבות והשתנו פני הדברים. גב' מיארה, מי שאל אותך? מי שאל אותך בכלל? מה את קופצת? פנינו אליך? ביצענו מהלך? ראש הממשלה עשה איזה מהלך ולא ידעתי? תגידי, אולי תיתני לי חוות דעת מה יקרה בעוד שנה אם אני אחליט להיות משהו או מישהו ואת תגידי, מעכשיו לעוד שנה, תבהירי שמישהו או משהו מה כדאי לו או לא כדאי לו לעשות? בואי תעשי את העבודה שלך. אתן לך רעיונות מה כן חשוב שתעשי. כן תשוב שתיתני לנו דין וחשבון על היחסים השוחדיים, שוחדיים מלשון שוחד, טובות הנאה, שיש לך עם הפצ"רית. הרי הבן שלך, לפי הנטען ולפי הקלטות ששמעתי, גנב אפוד. בהתחלה הוא אמר שלא זה לא הוא, אחר כך כתבת אחת בעיתון מעריב עשתה לך סיקור חיובי ואמרה שהוא גנב את זה אבל הוא הלך להילחם ב-7 באוקטובר ולהגן על ישראל, שאז מתברר שהבן שלך כבר לא היה בצבא והודח ולא הלך להילחם בשום מקום. בואי, ספרי לי איך זה שעורכי הדין משיבולת מדברים איתו, עם הבן שלך, מדברים עם מי שהוא גנב ממנו את האפוד, מסדרים את הכול, לא מוצאים את האפוד עד היום כי הבן שלך סיפר בהקלטה שהוא השליך את זה בצד הדרך – בטח, ברור. אף אחד לא עשה לו חיפוש בבית אז אי-אפשר לדעת אם זאת אמת. תגידי לי, איך זה שהפצ"רית רוחצת את ידייך דרך שמירה על הבן שלך? ואולי זאת הסיבה שאת רוחצת את ידה של הפצ"רית ואת לא בודקת את עניין הדלפת סרטונים בעניין לוחמינו, כוח 100, הדלפת הסרטונים המתוכנתים והמתועשים והערוכים מחדש? מה את אומרת? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אולי תיתני לנו דין וחשבון על היחסים השוחדיים האלה? בואי, תאמרי לי שטעיתי, גברת. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. כנסת נכבדה, חלק מכם היה פה וחלק עוד לא נכנס לבניין כאשר בתחילת תקופת הקורונה כולם דיברו שבחים על הצוותים הרפואיים, כולם דיברו על איך כולם נכנסו מתחת לאלונקה, איך כולם – כולל האחוז הגבוה מאוד מהצוותים הרפואיים שהם ערבים. אז הינה, אני אומרת לכם. אלה שנכנסו מתחת לאלונקה באותו יום, וחלקתם להם שבחים, בצדק, אחד מהם נרצח היום, נרצח כשהוא יושב בקליניקה ומטפל בילדים. ולפי הבנתי, גם אמרו לי שמשפחות עם ילדים חיכו לו כאשר נכנסו הרוצחים ורצחו אותו. האם תזדעזע מערכת הבריאות מחר על זה שרופא נרצח כשהוא ממלא את תפקידו? האם נראה שיהיה איזה צעד שיגיד שהמאבק הזה בארגוני הפשיעה הוא לא מאבקכם לבד, הוא מאבק של כלל החברה הישראלית? אני כבר התייאשתי, אני לא פונה אל הממשלה הזאת. אני לא פונה, כי הממשלה מתעקשת לתת לנו רק להבין עד כמה אנחנו לא בסדר העדיפויות שלה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הממשלה הזאת, לא אכפת לה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ראש הממשלה, מאיך שהוא טיפל בעניין מי יהיה אחראי לביטחוננו אפשר להבין מה הוא חושב. בעצם העובדה שהוא לקח את הפרויקטור, שהוא כאילו שם אותו כדי לטפל בעניין הפשיעה, כדי להיות ממלא מקום נציב שירות המדינה – אתה יודע, אין לו הרבה תעסוקה, לבן אדם, נתנו לו עוד תפקיד. בדיוק כמו שר התיירות – כנראה אין לו הרבה תעסוקה, זרקו עליו עוד שלושה תיקים, אחד מהם זה הביטחון של הילדים שלנו. אז מהממשלה הזאת אני כבר לא מצפה לכלום מלכתחילה. אבל מהאזרחים של המדינה, מהציבור הישראלי – האם צריך לאיים עליכם ולהגיד שזה עוד יגיע אליכם, כדי שתרגישו קצת חמלה, ותבינו שאותו נהג אוטובוס שמסיע אתכם כל יום בבוקר, ויש תשדירים להודות לו, עלול לא להגיע מחר לעבודה? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אותו רופא שנרצח. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> שהרופא או האח בבית החולים יכול לא להגיע מחר? תתעוררו כבר. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה. חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח. חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. אמרנו כאן דברים מאוד מאוד חשובים, גם על החטופים, גם על המלחמה, גם על האלימות במגזר הערבי. אני רוצה לדבר על משהו שהוא חשוב לי ולעוד הרבה אנשים. בחודשים האחרונים אנחנו רואים מקרים שעלו מדרגה גם בהתעללות בבעלי החיים. ואני לא מדברת על ההתעללות הממוסדת בבתי הגידול ובמשחטות, אני מדברת על אנשים שזורקים בעלי חיים מקומה חמישית כאילו זה אבן; אני מדברת על אנשים שיש תיעוד שלהם מתעללים בבעלי חיים. יש סרטונים, יש הכול, ועדיין, גם כשהם נעצרים, הם משוחררים אחרי חצי יום, מקסימום חמש שעות. אני לא מצליחה להבין את זה. יש חוק במדינת ישראל, הוא קובע שלוש שנות מאסר למתעללים בבעלי חיים. ואנחנו עוד לא מצליחים לראות, חוץ מפעם אחת, שהכניסו מישהו למאסר. אבל מי שמתעלל בבעלי חיים הוא לא מסוכן רק לבעלי חיים, הוא מסוכן לחברה שלנו, כי מי שמסוגל להתעלל בבעלי חיים מסוגל להתעלל גם בבני אדם. וכל הצעות החוק שאני מביאה לכאן, אם זה המעמד המשפטי של בעלי החיים, אם זה חוקי מינימום למתעללים בבעלי חיים, אם זה להיטיב עם בעלי החיים ברחובות, במשקים, בים, בכל מקום – אני נתקלת בחומה בצורה כמעט בכל המשרדים. שלוש שנים וחצי, ואנחנו בקושי, מצליחים בקושי רב להתקדם ב-baby steps בשביל להיטיב עם בעלי החיים. איזו מין חברה אנחנו? איזו מין חברה? יש משפט שאומר שחברה נמדדת, אומה נמדדת ביחסה לבעלי החיים. מה זה אומר עלינו, על החברה הישראלית, אם ככה אנחנו נותנים למקרים האלה של התעללות בבעלי חיים לחלוף כאילו זה כלום, כאילו זה חפץ? ובאמת מערכת המשפט מתייחסת לבעלי החיים כרכוש, כחפץ, כמו כיסא. המעמד המשפטי שלהם הוא כמו של כיסא. ואסור לנו להסכים לזה, כי, שוב פעם, מי שמסוכן לבעלי חיים מסוכן גם לבני אדם. הגיע הזמן שנתקדם גם בחקיקות האלה. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי וחברות הכנסת, מכובדי השר, גם אני מבקש לפתוח את הדברים שלי בהתייחסות לרצח השישי במספר בתוך 36 שעות – רופא בתוך סניף קופת חולים. תחשבו אתם על הביקור שלכם עם הילד בסניף קופת חולים. נכנסת חבורת חמושים ורוצחת רופא בתוך סניף קופת חולים. אי-אפשר לקבל מציאות שבה היחידים שמדברים על העניין הזה אלה חברי וחברות הכנסת הערבים. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, אני מבקש לומר לך שישנו ציבור יהודי רחב מאוד שמזדעזע עד עמקי נשמתו מן העניין הזה. ואני קורא להנהגת הציבור הערבי לא להסתפק בהתכנסויות מחאה באום אל-פחם אלא לבוא גם לתל אביב, כדי שתראו שישנו ציבור רחב דובר עברית שלא מוכן יותר לקבל את המציאות הזאת. ואיפה בכירי משטרת ישראל? תפתחו את אתר "הארץ", תראו כיצד העיתונאי ג'וש בריינר מפרסם, לפני דקות אחדות, שצמרת המשטרה הייתה ביום ראשון בחגיגת יום ההולדת של חנמאל דורפמן. ניצבים במשטרת ישראל יושבים בבית של דובר עוצמה יהודית, חוגגים לחנמאל דורפמן, שמחר מוזמן לחקירת מח"ש – למיטב ידיעתי לא כחשוד, אבל מחר הוא מוזמן לחקירת מח"ש. ניצבים במשטרה, ביום של הרצח המשולש באבו סנאן, חוגגים עם חנמאל דורפמן. מסתבר שאיתמר בן גביר יכול לצאת מהקואליציה שלכם, אבל אתם לא יכולים להוציא את הכהניזם מהנשמה שלכם. איך אתם לא מתביישים? לאן הבאתם את משטרת ישראל? ניצבים במשטרת ישראל הולכים לחגוג יום הולדת לכהניסט הזה, שהיה צריך לעוף מהמשרד לביטחון פנים. לא ייאמן. ואחרי זה אתם תצקצקו ותאמרו שהרציחות במגזר הערבי מטרידות אתכם. הן לא מזיזות את קצה האצבע שלכם. אתם בזים לעניין הזה, הוא לא מעניין אתכם, פשוט לא מעניין אתכם. חרפה. ואני שב על הקריאה שלי, שב על הקריאה שלי לראשי הציבור הערבי לתת אמון במיליוני ישראלים דוברי עברית יהודים שכן מזדעזעים, ומוכנים לעמוד איתכם בחזית המאבק להבטחת החיים של שני מיליון אזרחי ישראל הערבים. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת; חבר הכנסת יוראי להב הרצנו – אינו נוכח; חברת הכנסת צגה מלקו – אינה נוכחת. חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, היום נכנס אדם חמוש וירה ברופא בבית מרקחת – רצח נוסף. 29 נרצחו מאז תחילת השנה בחברה הערבית – מכת מדינה. עלק ריבונות הבטחתם לנו, עלק ביטחון הבטחתם לנו – הפקרתם אותנו בכל זירה. הפקרתם את כולם. הפקרתם גם את החברה הערבית. משטרת ישראל פשוט הוחרבה תחת השר העבריין בן גביר, הגזען, שלא אכפת לו מחיי אדם, מי שהחליט להפקיר את החברה הערבית והביא את מספר הנרצחים למספר שיא. לא נתפס בעיניי שאזרחים פשוט חיים בחרדה לצאת מביתם, כשכדורים תועים שורקים באוזניהם, ובמקרה הרע גם פוגעים בהם, רוצחים אותם או פוצעים אותם. לא נתפס בעיניי שאפילו כשהוא כבר התפטר, הבן גביר – כי חס וחלילה להציל את האחים והאחיות שלנו, מעדיף את הווילה שהוא רוצה בעזה – גם כשהוא התפטר, זלזלתם והעברתם את התפקיד שלו לשר מקורב לביבי, בלי אכפתיות בכלל; כאילו המשטרה – הביטחון הלאומי, הביטחון האישי – היא מטבע עובר לסוחר ולא גוף חשוב שאמון על מערכת אכיפת החוק, שאמור להיות עבור האזרחים. אתם לא רואים אזרחים, אתם לא רואים בני אדם. אף אחד מכם לא דיבר על מקרי הרצח בחברה הערבית. אבל אני רוצה לומר: הפשיעה המאורגנת בחברה הערבית לא נותרת בתוך קירות החברה הערבית. היא משפיעה על כולנו. אנחנו דורשים מינוי משנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים פליליים באופן מיידי. עלינו להבטיח מערכת משפטית חזקה שתוכל להתמודד עם הפשיעה בצורה נחרצת וממוקדת. אבל יריב לוין לא מוכן למנות את המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, כי הוא לא אוהב את הרכב ועדת האיתור. ושימותו, שימותו אזרחים. מה אכפת לו, הוא לא אוהב את הרכב ועדת האיתור. ושר האוצר הגזען סמוטריץ' קיצץ בתוכניות החומש, במענקי האיזון לחברה הערבית, למה? כי הם לא באים לו טוב. כי הוא רוצה לחמוס לחברים שלו, למקורבים שלו. הדברים הללו הם חלק מההזנחה, חלק מהפשיעה. ילדים חיים בפחד, נערים חיים בפחד, אימהות חיות בפחד, אזרחים חיים בפחד, כי אין מדינה. איפה המדינה, ריבונו של עולם? מספר שיא ברצח בחברה הערבית, ולכם, לכם, לא אכפת. תתביישו. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלון שוסטר – אינו נוכח; חברת הכנסת פנינה תמנו – אינה נוכחת; חברת הכנסת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת; חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת; חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח; חברת הכנסת דבי ביטון – אינה נוכחת; חבר הכנסת משה סולומון – אינו נוכח; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח. חבר הכנסת אחמד טיבי, אחרון הדוברים, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, רק לפני שעתיים או פחות נאמנו על חמשת מקרי הרצח שהיו ביממה האחרונה, ועכשיו אני שוב נואם ויש שישה מקרי רצח, כי התווסף מקרה נורא של רצח רופא ילדים במרפאה בכפר יאסיף, ד"ר עבדאללה עווד מכפר מזרעה. האמת, לפעמים אין מילים. פשוט קשה לי לתאר, קשה לי לדבר. כל מקרה הוא מקרה אחד יותר מדי של כל רצח, גם הרצח של הנער בן ה-14 שהיה בלוד בבוקר. אבל כאן מדובר על מרפאה. חמוש או חמושים רעולי פנים נכנסים למרפאה ויורים ברופא ורוצחים אותו. תתי-אדם, טרוריסטים ממדרגה נחותה ביותר. זה טרור אזרחי. אמרתי לפני שעתיים שארגוני הפשיעה משתוללים והמדינה צריכה להיאבק, לגדוע את הנגע הזה. אבל להיכנס למרפאה ולרצוח רופא? ראיתי קבוצות של רופאים בווטסאפ, מאיר, רופאים יהודים, וכולם אומרים שזה חציית קו אדום ושצריך לעשות מעשה, גם רופאים של קופת חולים כללית וגם רופאים במערכת הבריאות. הם אומרים שצריך להשבית, לשלוח מסר. ואני קורא לרופאים ולצוות הרפואי ולאחיות, גם בכללית אבל גם בכל מערכת הבריאות, לשבות, לשלוח מסר. משהו אנושי. אני מסכים עם מה שכתבו, שזה חציית קו אדום. רופאים יהודים וערבים, בני אדם באשר הם בני אדם. האם זה אפשרי? כן, זה אפשרי, וזה מחויב המציאות. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עמית הלוי, תרצה לסכם, בבקשה, את הדיון? בבקשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – זה ממש ירתיע את – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> המדינה לא עושה כלום. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> גלעד, בטח – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הממשלה לא עושה כלום. אתם יודעים את זה. למה לא הסכמתם להקים ועדה – – – << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חברותיי וחבריי לכנסת, יש עוד ממד לחוק הזה שמבקש לצמצם את שער הכניסה שעל המשקוף שלו כתוב באותיות כאלה יפות, ורודות, "שיקולים הומניטריים". יש עוד ממד אחד לחוק הזה שאנחנו מתקנים היום, וזה להסיר את המסווה ההומניטרי. זה לא רק בתחום הזה של איחוד משפחות. אנחנו בוגרי 7 באוקטובר, מכירים את רשת ההסוואה הזו. יש לה שם, במקרה שלנו "איחוד משפחות"; יש לה שם – אונר"א; יש לה שם – 163 ארגוני רווחה שקיבלו עד לא מזמן היתרים ממשרד הרווחה להיות כאן. במסגרת זאת קיבלו מאות אשרות – שלושה, ארבעה, לכל ארגון. 350–400 איש נכנסו לכאן באישור, בהרשאה. חלקם שונאי ישראל, אנטישמים, של ארגונים שחלקם היו מעורבים בהוצאת דיבה של חיילי צה"ל. את כל זה עצרנו עכשיו בהחלטת ממשלה, שהייתה לי הזכות להיות שותף לה. אבל כל זה כותרת אחת – זה נקרא "הומניטרי". אין הומניטרי בתרבות של האסלאם הרדיקלי, אין דבר כזה "אזרחי". לא היה בית ספר אחד ברצועת עזה, לא הייתה מרפאה אחת ברצועת עזה, הכול בשירות הג'יהאד. הגיע הזמן שנתרגל לכלל הישן של חכמינו: אל תסתכלו בקנקן אלא במה שיש בו. ומה שיש בו זה רצח, טרור, ברבריות. ואני מקווה מאוד שהחוק הזה יהיה התחלה בדרך הנכונה של מלחמה עיקשת עם הטרור גם כשהוא מתחבא מאחורי שמלה של חנה'לה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, אם כן, נעבור להצבעה על הצעת חוק איסור שהייה וישיבה בישראל שלא כדין (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, בקריאה הראשונה. חברת הכנסת גוטליב, אנחנו רוצים להצביע. חברי הכנסת, נא לתפוס את מקומותיכם. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 32 נגד – 8 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק איסור שהייה וישיבה בישראל שלא כדין (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> 32 בעד, שמונה מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק איסור שהייה וישיבה בישראל שלא כדין (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025 – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אני הצבעתי נגד – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> וזה לא נתפס. אוקיי. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – בעזה תצביעי כמו שאת רוצה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> שנייה, שנייה. אני כבר – אני קובע כי הצעת חוק איסור שהייה וישיבה בישראל שלא כדין (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, אושרה בקריאה הראשונה ותחזור לדיון בוועדת החוץ והביטחון לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. חברת הכנסת סלימאן הצביעה נגד וזה לא נקלט. היא נמנעה, וזה לא נקלט. << הצח >> הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 5), התשפ"ה–2025 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1833).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 5), התשפ"ה–2025, לקריאה הראשונה. אני מזמין את השרה גולן להציג את הצעת החוק, בבקשה. לרשותך עשר דקות, גברתי, בבקשה. << דובר >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני עונה כרגע, התשובה בשם שר המשפטים יריב לוין: הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 5), התשפ"ה–2025. הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 5) – בעקבות מתקפת הטרור הרצחנית מרצועת עזה על מדינת ישראל, שבמהלכה אלפי מחבלים חדרו משטח רצועת עזה לשטחה של ישראל מהיבשה, מהאוויר ומהים ותקפו באכזריות אזרחים וחיילים, נתפסו בשטחה של מדינת ישראל מעל 150 מחבלים, אשר בנוגע לרבים מהם מתקיים הליך חקירה פלילי בחשד לעבירות ביטחון. לעצורים אלה נוספה כמות נוספת של מחבלים, אשר נתפסו במהלך ימי התמרון הקרקעי ברצועת עזה וגם בנוגע לחלקם מתקיים הליך חקירה פלילי. פרקי הזמן הן להארכות המעצר והן למניעת פגישה עם עורך דין בחוק המעצרים אינם מותאמים לצרכים, למורכבות ולאתגרים החריגים שנוצרו בעקבות מעצרם של המחבלים הללו. זאת, בשים לב לחקירה רחבת ההיקף והמורכבת של אירועי הטרור, וכן בשים לב לצורכי ההגנה על ביטחון המדינה וחיי אדם. נוכח האמור, עלה צורך דחוף ומיידי בהתקנת תקנות שעת חירום שמטרתן הייתה להאריך את התקופות המרביות שבהן ניתן להאריך את מעצרם של העצורים כהגדרתם בתקנות וכן את התקופה המרבית האפשרית למניעת פגישה של עצורים אלה עם עורך דין. תקנות שעת החירום הותקנו לשלושה חודשים. נוכח הצורך הביטחוני והחקירתי בהמשך להסדרים הללו, חוקקה הכנסת שני חוקים להארכת תוקפן של התקנות תוך כדי התאמתן, וכן שבה והאריכה את תוקף התקנות תוך כדי התאמתן בהתאם לצרכים החקירתיים והביטחוניים העדכניים. שני החוקים הללו כעת בתוקף עד י"ז בשבט תשפ"ה, 15 בפברואר 2025. הצרכים הביטחוניים והחקירתיים שעדיין קיימים, ובכלל זה מעצרים נוספים שהתבצעו מאז הארכת תוקף התקנות בחוק האחרונה, מחייבים המשך ההסדרים כאמור. לפיכך, שתי הצעות החוק מבקשות לתקן את סעיף 1 שבהן ולהאריך את תוקף התקנות בחמישה וחצי חודשים נוספים, עד ליום ו' באב התשפ"ה, 31 ביולי 2025. עכשיו אני רוצה לנצל את הבמה הנכבדת הזאת ולומר כמה דברים, ומה שאני לא אספיק אני אשלים אחר כך. זה כבר חודשים ארוכים שערוץ פייק 12 ממציאים שקרים עליי, על שרים נוספים, על חברי כנסת, אבל אני אדבר עליי היום. עכשיו גם יש דבר חדש: חצי שעה לפני המהדורה, ב-20:00, איזשהו כתב או כתבת מבקשים תגובה – חצי שעה לפני – כדי שלא נספיק לכתוב להם, שלא נספיק לשלוח. מביאים גם אייטם עם המצאות של כמויות ארגונים כשבסוף מדובר על – מדברים על עשרות, כשבסוף מדובר על ארגון אחד או שניים. תופסים איזה איש שמאל או אשת שמאל אחת עם אג'נדה כזו או אחרת, מנפחים בלון גדול, ושמים אותו בכותרות. אז אני פה כדי לפוצץ את הבלון הזה בכל פעם שיהיה בלון כזה. ושוב, אמרתי, אני אמשיך בכמה זמן שיש לי, ואני אמשיך אחר כך. הרי גם אתם צריכים להבין שכששולחים להם תגובה, הם מקריאים, ככה, שתי מילים או שני משפטים מתוך תגובה מנומקת, לא מפרסמים אותה באתר, את כל התגובה המלאה, אלא רק מה שבא להם; מחברים כמה משפטים לא קשורים כדי שזה ייראה גם תגובה לא ראויה. ואני, אגב, קראתי וגם דיברתי עם שר המשפטים, ואנחנו נרצה להעביר חקיקה בנושא. כן, אם ערוץ פייק כזה או אחר מפרסם שקרים על פעילות שר או חבר כנסת בממשלה, ואנחנו שולחים תגובה ראויה ומנומקת ומפורטת, והם לא מקריאים אותה, או אפילו עורכים אותה בצורה דמגוגית או פופוליסטית, אז לפחות שהם יהיו מחויבים להקריא את התגובה שהיא אמת לעומת השקרים שלהם. אתן לכם דוגמה: אחרי התחקיר המומצא שהיה עליי – ה"תחקיר", כן, בערוץ פייק 12 – אני שלחתי תגובה שפירקה כל טענה וטענה על הדבר הזה. בפועל היו דקה ו-12 שניות של התגובה שלי, כשכמובן הייתה חצי שעה של כתבה שקרית. עוד דוגמה אתן לכם: רק לפני שבוע, ביום השואה הבין-לאומי, הייתי צריכה לעלות לכאן כדי להזים את השקרים של חברת הכנסת מירב כהן, השרה לשוויון חברתי לשעבר; אחרי שבמשך חודשים היא עושה קמפיין על כך שאנחנו לא מעבירים כספים לשורדי השואה, ובפועל אנחנו שולחים תגובות מנומקות, גם מטעם הצוות המקצועי של המשרד, גם מטעם הדובר האישי שלי, ולא מוקראת אף תגובה, שום תגובה. ואני נאלצתי לעלות לפה כדי להעלות את השקרים, שמאז לא מופצים. זה פשוט פייק אחד גדול של השמצות שלא מפסיקות. היא לא משמיצה רק אותי, מילא זה היה רק אותי – היא משמיצה את עובדי המשרד המסורים, שהיו גם עובדיה. הם משמיצים עובדים במשרות אמון שעובדים יום ולילה. ומכיוון שכבר אין טעם, באמת אין טעם ללכת ולהתראיין בערוצי הפייק השונים, וחלק מהרשתות החברתיות גם החליטו לפגוע בחשיפה של השרים ושל הח"כים מהימין, ובאמת לא נשארה במה אחרת שאפשר להגיד בה את האמת בלי שיקטעו אותך או בלי שיסננו אותך חוץ מהדוכן המכובד הזה, הכנסת, אדוני, היושב-ראש הנכבד. ואני רוצה לומר שאני עומדת שוב כאן ואומרת שהעבודה המקצועית במשרדי ועל ידי העובדים היא לעילא ולעילא. אני מתחייבת, אני אומרת כאן לכל ערוצי הפייק – פייק 12, פייק 13, כל ערוצי הפייק למיניהם – אני מתחייבת בכל פעם לעלות לכאן, ובכל פעם שישקרו על הפעילות שלי או של המשרד שלי, אני אעלה לכאן עם עובדות, עם נתונים, עם האמת, כדי להזים את השקרים שלכם. אז ככה, אתמול שוב זכיתי, באמת, לטיפול "עיתונאי" מצד ערוץ פייק 12, שבמהלכו דוברת האופוזיציה מיכל פעילן הקריאה במהדורה, באמת בפנים חמורות סבר, כאילו היא מביאה עכשיו אייטם במינימום על הגרעין האיראני, מכתב מלא שקרים, מלא שקרים. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> מאי. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> מה, יקרה? << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> מיכל רעילן. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אה, מיכל רעילן, אומרת חברת הכנסת לימור סון הר מלך, ואני מסכימה איתך. חד-משמעית, באובססיביות בלתי נתפסת. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> רעל צרוף. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> כן, באמת באובססיביות בלתי נלאית. היא מקריאה מכתב מלא שקרים, חברת הכנסת הר מלך, שהופץ לערוץ מטעם לא אחרת מאשר גב' קולט אביטל, שהוצג גם בשם כמה ארגונים, כשבפועל מדובר רק בה. וכרגיל, תגובתי המפורטת – שהתבקשה, אגב, רק חצי שעה לפני, ועדיין הועברה חצי שעה לפני מראש – לא הוקראה, אלא שני משפטים שחוברו להם יחדיו וגם בלי שום קשר ביניהם. עכשיו בערוצי התקשורת, באמת הפייק, הם מצאו להם שיטה חדשה. מפרסמים דבר שקר נגדך, אבל לא נותנים לך את היכולת לתת אפילו את התגובה המינימלית. הם יחליטו מה ראוי ומה לא. הם גם אומרים שהתגובה המלאה מפורסמת באתר, עוד שקר מוחלט – תגובה, יחסית. אתה, כמובן, מגיב להם עם תגובה שסותרת את הטענות והם, באמת, במופע מביך של חוסר בסיסי של אתיקה עיתונאית כלשהי פשוט מתעלמים, מצטטים שורה או שתיים בלי הקשר אמיתי ויוצאים כך ידי חובה בעיניהם. אז אני שוב מודיעה כאן קבל עם ועדה: אני לא אשתוק מול כל מתקפה גסה נגדי. לאזרחי ישראל מגיע לדעת את האמת. הם עם חושב, הם לא עם של בוטים, למרות שאתם חושבים ככה. לא תהנדסו להם את התודעה יום אחרי יום. מגיע להם יותר. ודעו לכם, ערוצי פייק 12 למיניהם, כי כל עיתונאי, "עיתונאי", שחושב שיוכל לפרסם דבר שקר נגדי ונגד המשרד שלי ונגד העובדים המסורים של המשרד שלי בלי שאני אעלה לפה ואשקף לציבור את התגובה שלי, הוא יקבל כאן במליאת הכנסת המכובדת את כל האמת לפנים – שלא משתמעת לשתי פנים. והאמת, גם במקרה הזה, היא שהמשרד לשוויון חברתי עומד בחזית העשייה בכל הקשור לזכויות ולרכוש יהודי מתקופת השואה. אגב, אני מגיבה לא רק למהדורה אתמול, אלא לפרסום ראשי היום ב-N12 על ניצולי השואה, שהם ממשיכים. עכשיו, הם לא אומרים שהמשרד לשוויון חברתי עומד בחזית העשייה בכל הקשור לנושא מתוקף מספר החלטות ממשלה – גם זה קשה להם להגיד – בעיקרן החלטה מס' 4252. למשרד לשוויון חברתי היו הצלחות רבות לאורך השנים, שהביאו לתוספת משמעותית לזכויות הניצולים בישראל. כחלק מכך המשרד פעל גם מול ממשלת רומניה, כדי לבצע תיקונים בחוק הפנסיות בכדי להנגיש אותו עבור אוכלוסיית שורדי השואה החיים בישראל. במהלך ביקורי ברומניה בשנה האחרונה – באמת, רצו להשמיץ על הביקור הזה שוב ושוב ושוב, להגיד: היא סתם נסעה, היא סתם עשתה – בביקור הזה, שהיה לצורך בחינת דרכים נוספות להשבת רכושם של יהודי רומניה שנרצחו בשואה, העליתי בפני בני שיחי את הסוגיה הביורוקרטית המכבידה זה שנים רבות, המצריכה חותמת אפוסטיל על הטפסים לקבלת הפנסיות, שהקשתה עד היום מאוד על הגשת המסמכים. עכשיו, לשמחתי הרבה מאוד, הטענות שלי התקבלו שם גם בלב פתוח, גם בנפש חפצה, מהצד הרומני, ואכן, ברוך השם, באוקטובר 2024, לאחר ביקורי – למרות שישקרו על זה – לאחר הביקור שלי ברומניה תוקן החוק הרומני כך שלא יהיה יותר צורך ברכיב האפוסטיל. באמת, אני אומרת את זה, ושיהיה ברור: זה לא כדי לעסוק בקרדיטים בכלל, זה הדבר האחרון, באמת, ברוך השם, תודה להשם שזה הדבר האחרון שמעניין אותי. אבל לאור ההשמצות המכוערות, ההאשמות הבלתי-פוסקות שלא באמת עשיתי ולא באמת אמרתי וגנבתי קרדיט וזה, אני נאלצת לעלות לפה בעל כורחי ולהעביר את הדברים. ושוב אני אומרת, אני כך אמשיך לעשות למשמע כל שקר שלכם. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> גברתי השרה, את רוצה להמשיך אחר כך? << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> שאני אמשיך אחר כך? הינה, משפט ואני אמשיך אחר כך. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> בדיוק, אחרי זה יש לך עוד פעם, עוד מעט. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אני אמשיך, כן, כן. ושהיה ברור שנגמרו הימים שאנחנו מורידים את הראש ולא עונים לכם. אני אמשיך את הדברים שלי מייד. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. נעבור לדיון האישי. חברת הכנסת מירב בן ארי – אינה נוכחת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה לא? אני פה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> איי, סליחה. אני מסתכל על המקום המכובד, ואני רואה שזה – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני העדפתי בשלב מסוים ללכת אחורה, כי אין לי שום עניין לשמוע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אדוני היושב-ראש, מרב מיכאלי – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> רשימת הדוברים סגורה. בבקשה, גברתי. לא חיפשתי אותך בשוליים. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. אני פה כל הזמן, בעמדה שלי. יש דוברים שאני מעדיפה להתעלם מהם. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> ברוך השם, ברוך השם שזכיתי. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> סליחה? אני לא שומעת, יש לי כאן קולות ברקע. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> ברוך השם, ישתבח שמו לעד. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה. נא לא להפריע. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> אני אפריע כמה שאני רוצה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה לדבר כמובן על "הכתב הצבאי" של ערוץ 14, שיצא למסע שיימינג נגד גדי איזנקוט. לא עזר שהוא אב שכול, לא עזר לו. מסע שיימינג מטורף. ה"כתב", ואני אומרת במירכאות, פרסם תחקיר שהוא כולו שקר – אני אעשה לכם ספוילר – שבו הוא אומר שגדי איזנקוט הוזמן בשבוע שעבר בעניין תחקיר של בניין הכוח של צה"ל. לפי הפרסום הוא הגיע לשמוע את העובדות שלפיהן הוא בעצם האחראי הישיר והגדול לקיצוץ העצום שהרס את הצבא. גדי, לטענת הכתב, התעצבן, קימט את הניירות ויצא בטריקת דלת. עכשיו, עזבו שלא הוצג לו שום תחקיר ולא הזמינו אותו. כל מי שמכיר את גדי דקה, הינה, אתם שומעים, אין שום סיכוי שהוא יקמט דפים ויצא בטריקת דלת. נכון, מיכאל? נכון. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> על בנימין נתניהו אפשר – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ודאי. בוודאי. עכשיו, מה לעשות שגם העובדות, לפעמים יש להן משמעות. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אבל יש לו – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ומכיוון שאני הייתי פה – הינה, אני אומרת לך – והייתי חברה בוועדת החוץ והביטחון כשגדי היה הרמטכ"ל, אני יודעת שזה הכול שקר. אבל לערוץ 14 יש משימה אחת, וזה להפיל את האסון של 7 באוקטובר על הצבא ולא על ראש הממשלה. ולכן הם יעשו הכול, גם אם זה אומר לשקר על אב שכול. ואני רוצה להגיד, אין לי הרבה זמן פה לפרט את כל מה שהיה, אבל אני הייתי פה כשכחלון היה שר האוצר ובוגי היה שר הביטחון, והייתי כאן כשנתניהו הקים את ועדת לוקר, שהמטרה שלה הייתה לצמצם את הצבא. ונתניהו הוא זה שאישר את דוח לוקר. ורק בזכות כחלון ובזכות בוגי ובזכות הרמטכ"ל דאז גדי איזנקוט הצבא לא קטן, הדבר היחיד שקטן הוא השירות – מ-36 ל-32 חודשים – שעליו נתניהו התעקש. ועל כך שצמצמו את החודשים איזנקוט קיבל כמות גדולה של תקני קבע ללוחמים וקצינים, כך שבספירה, אם סופרים בסך הכול – אני רואה, שוסטר, שאתה מקשיב – הצבא גדל יותר. נכון שהוא סגר טייסת F-16, אבל הוא פתח שתי טייסות של F-35, והוסיף שלוש חטיבות – את חטיבת הקומנדו, חטיבת אגוז במילואים וחטיבת חילוץ והצלה בפיקוד העורף. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רק רוצה להגיד משהו אחרון. תר"ש גדעון החזירה את צה"ל להתאמן. זה קרה בזכות הרמטכ"ל גדי איזנקוט. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> וללכת עכשיו ולומר, ועזבו שהוא אב שכול: רמטכ"ל לשעבר שנלחם נגד ועדת לוקר – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ועדה שהקים ראש הממשלה – זה ערוץ 14, מכונת רעל ושקרים. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת אושר שקלים – אינו נוכח. חבר הכנסת ווליד טאהא, בבקשה. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> מכובדי היושב-ראש – בדיוק התחלף יושב-ראש לישיבה. אנחנו דיברנו על הנרצחים, שישה נרצחים בתוך 24 שעות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איך על המזל שלך ואטורי נפל עליך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> איך הוא שם לב? << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> ואני מבין שהנושא הזה גם מצחיק אתכם. זה נושא שמדכדך אתכם – מצחיק אתכם. אז אין בעיה. אני רוצה להאשים – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> את מי הוא מצחיק? הנושא לא מצחיק אף אחד. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אז אני רוצה להאשים את הממשלה שלך באופן ישיר. אתם משתפים פעולה עם ארגוני הפשיעה. אתם משתפים פעולה עם ארגוני הפשיעה. כי אם לא כן, אין מצב שארגונים אלה פועלים בחופשיות ומממשים את זממם בכל מה שהם רוצים – רוצחים ילדים, רוצחים רופאים, מסתובבים עם נשק. מוכרים להם נשק מבסיסי צבא, ממתקני משטרה, משתפים איתם פעולה. אתם ממשלה שמשתפת פעולה עם ארגוני פשיעה, וזו הסיבה היחידה שארגוני הפשיעה נהנים מחופש פעולה. דרך אגב, ארגוני הפשיעה נהנים מחופש פעולה ומחסינות תחת הממשלה שלכם יותר ממה שאני כחבר כנסת נהנה מחסינות. אני, המשטרה הגיעה אליי הביתה עם מספר ניידות ומספר רב של שוטרים. ירדו אליי הביתה, 20 מטר מהשער החיצוני ועד הדלת של הבית, דפקו על הבית – – – << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> למה? לאבטח אותך? << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> למה – תשאל אותם. למה – תשאל אותם. כי אני לא נהנה מחסינות, אני לא פושע. בממשלה שלך רק פושעים חסינים. אני לא פושע. אני לא הייתי בחקירת משטרה פעם אחת בחיים שלי. על כן, המשטרה צריכה להגיע אליי עם ניידות רבות, עם עשרות שוטרים, חלק מהם מכוסי פנים. הם צריכים להגיע אליי – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה הולך ומחמיר. מה עשית? << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – כדי לפתוח את החלון ולשחק עם הווילון. וכן, הולך ומחמיר. מה אני עשיתי? אני משרת את הציבור שלי – אני לא משתף פעולה עם פושעים כמוכם, כמו הקואליציה שלכם. על כן, באים להפחיד אותי, אבל לא יפחידו אותי. אני אמשיך לעשות את העבודה שלי, אבל אנחנו יותר ויותר מבינים, בחברה הערבית, שאנחנו צריכים לעשות מעשה. לא צריך לתת בכם אמון שתשנו את המצב. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אנחנו צריכים לשנות את המצב, כי אתם לא תעשו את זה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אם לא תצאו נגד משפחות הפשע ותפחדו לדבר עליהן, יהיה לכם קשה לשנות את זה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, לא. אני עשיתי דיון בכנסת, גם במליאה – – – << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> הממשלה שלך משתפת פעולה עם פושעים. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – אף אחד לא דיבר על משפחות הפשע. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> הממשלה שלך, אופיר, נותנת חסינות לפושעים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> סליחה, לא הספיק לך הזמן? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – כולם אשמים – – – << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אז אל תספר לי סיפורים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת ווליד טאהא. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> כולם אשמים, רק לא אתם – – – משפחות הפשע. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אני, אל תספר לי סיפורים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת ווליד טאהא. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> הממשלה שלך משתפת פעולה עם פושעים – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שב במקום. תודה רבה. תודה רבה. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – עם ארגוני פשיעה. מספקת להם נשק ונותנת להם חסינות. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אתם מפחדים לדבר נגדם, אתם מפחדים לצאת נגדם. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אתם ממשלה של פושעים. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> כשמביאים לפה חוקים נגד הפשיעה – – – << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אתם ממשלה של פושעים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ווליד טאהא, קריאה ראשונה על המילה הזאת. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אתם ממשלה של פושעים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שב במקום. תודה רבה. אני עשיתי דיון בכנסת במליאה וגם בוועדה לביטחון לאומי על נושא הפשיעה בחברה הערבית. היה לי איזה דיון על שוטר שירה במשפחת פשע כשהוא בא להגן על משפחה חפה מפשע – – – << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> נושא הפשיעה מצחיק אותך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> באתי להחתים את חברי הכנסת הערבים, ואף אחד לא חתם לי. אף אחד לא חתם לי. עשינו את זה על ידי חתימות של חברי כנסת יהודים. תודה רבה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מפחדים – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת סגלוביץ'. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> במקום לספר סיפורים, שהנושא יפסיק להצחיק אותך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני לא צחקתי על זה. לא יודע על מה אתה מדבר בכלל. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אתה משתמש בדם של ערבים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה משתמש בדם של ערבים. קריאה שנייה על מה שאתה מדבר. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אתה משתמש בדם שלנו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני לא. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אל תספר סיפורים – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא שמעתי בכלל מה אתה מדבר. סע, סע, תפסיק לדבר שטויות. חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; חבר הכנסת נאור שירי – אינו נוכח; חבר הכנסת רם בן ברק – אינו נוכח; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חבר הכנסת עידן רול – אינו נוכח; חבר הכנסת משה טור פז – אינו נוכח; חבר הכנסת מיקי לוי – אינו נוכח. חבר הכנסת יוסף עטאונה. אני מזהיר, מי שיפנה אליי במילים כאלה עוד פעם ירד מהדוכן. תודה. אי-אפשר להגיד כאלה דברים. לא מכבודי, לא מכבוד יושב-ראש הישיבה. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> גיבור, אתה גיבור. אתה גיבור – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, אתה לא יכול לדבר ככה. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אתה גיבור עלינו – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה לא יכול לדבר ככה. בפעם הבאה תחתום לי על הדיון שאני רוצה על הפשיעה במגזר הערבי. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> גב' גוטליב עולה לדוכן, אפילו לא פונה אליך כיושב-ראש. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. אתה בקריאה שנייה. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה בקריאה שנייה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> למה לא הצטרפת לדיון – – – << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני הייתי במגזר במקום שירו לבית של משפחה ערבית. אני לא פוחד מאף אחד, לא מהפשיעה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. תכף אתה בקריאה שלישית ותצא החוצה. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> יאללה, צא. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בחוק הפרוטקשן, יחד עם חברי חבר הכנסת קרויזר – אנחנו עשינו את זה, ואף אחד מהמגזר לא חתם. תודה. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, לצערי ולצער כולנו, הטבח והדימום והרצח אכן נמשכים. בכל מדינה דמוקרטית ריבונית, הביטחון האישי של האזרחים הוא באחריות הממשלה, באחריות המשטרה. זה לא תפקיד של החברה עצמה או של אזרחים או נציגים. החברה הערבית בעשר השנים האחרונות, כל המנהיגות שלה, גם הפוליטית, גם הדתית, גם הציבורית – היא אמרה בצורה חד-משמעית שהמקור זה ארגוני הפשיעה והנשק הבלתי-חוקי, שצריך לאסוף אותו מהחברה הערבית כי הוא מהווה איום על כל אזרח ואזרח בתוך החברה הערבית. אני חושב שההחלטה לא לאסוף את הנשק הלא-חוקי בחברה הערבית, וההחלטה גם לא לטפל בארגוני הפשיעה בחברה הערבית, הן בראש ובראשונה החלטות פוליטיות של הממשלה הזו, וגם של ממשלות אחרות; כי החברה הערבית – האיום והאתגר הגדול ביותר שמאיימים עליה היום הם ארגוני הפשיעה והאלימות והרציחות המשתוללות. ומי שרוצה לפגוע באוכלוסייה הזו, בחברה הזו, נותן עוד פעם חסינות לארגוני הפשיעה שיעשו מה שהם רוצים. המשטרה אחראית לספק את הביטחון האישי לאזרחים, וראינו את המשטרה – למה זאת החלטה פוליטית ולמה הכול פוליטי. המשטרה, כשהיא שבאה להריסות בנגב או בכל יישוב ערבי אחר – אנחנו רואים את סדר הגודל של המשטרה, של כוחות המשטרה. מה שקורה, שכאילו באים להרוס – כמות ההרס שעושים כוחות המשטרה, מראה שסדר העדיפויות והכוחות של המשטרה הם רק למטרה אחת, איך להרוס. אבל לטפל בארגוני הפשיעה, לספק את הביטחון, להיות בתוך החברה הערבית בשגרה, ליצור אווירת ביטחון בתוך החברה, זה לא קיים. ולכן, הרציחות – ההחלטה היא החלטה פוליטית של הממשלה הזאת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין –מוותרת; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח; חבר הכנסת מתן כהנא – אינו נוכח; חבר כנסת סימון דוידסון – אינו נוכח; חבר הכנסת ירון לוי – אינו נוכח; חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח; חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח; חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – מוותר; חברת הכנסת שלי טל מירון – אינה נוכחת; חברת הכנסת דבי ביטון – אינה נוכחת; חברת הכנסת טלי גוטליב – אינה נוכחת; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, שלוש דקות. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כנסת נכבדה, האמת, ישבתי והקשבתי לדיונים ושמעתי את חבריי חברי הכנסת שדיברו על גל הרציחות, על הטבח שמתגלגל בתוך החברה שלנו. ואז שמתי לב: בעצם כל הזמן אנחנו אמרנו שהממשלה כל הזמן מתגאה – אתם יודעים, יש ראש ממשלה שנמצא עכשיו בארצות הברית כי הוא רוצה והוא חושב שהוא יכול לשנות את המפה של המזרח התיכון; ממשלה שחושבת שהיא יכולה לעשות את זה מצהירה או מרימה ידיים ולא עושה כלום מול ארגוני הפשיעה. אז שאלתי את עצמי למה זה יכול להיות, ותראו מה קרה פה, ובצדק. אנחנו הרגשנו שבכל דקה שניתנת לנו במליאה אנחנו רוצים לצעוק את צעקתם של האזרחים הערבים, של החברה שלנו, ולהשמיע קול מחאה, במיוחד מול גל הרציחות. וכן, במצב כזה, כאשר יש רציחות במספר כל כך גבוה, אנחנו מתרכזים בזה. אבל תראו מה קורה. בגלל שאנחנו טובעים בדם של הנרצחים שלנו, אנחנו לא מספיקים אפילו לדבר על הביקור החשוב של ראש הממשלה אצל טראמפ, ואולי על איך הם מכינים את הטרנספר הבא והטיהור האתני בצפון עזה. בגלל שמדברים על גל הרציחות, אין לנו זמן להזכיר מה קורה בג'נין, בטול כרם, בטמון, בכל מיני מקומות בגדה, איפה שיש יותר מ-70 שנהרגו מתחילת השנה, רק בגדה, ובהם עשרה ילדים, ובהם שתי נשים ושני זקנים; איפה שמפוצצים בתים כל יום – אתמול פוצץ הצבא מעל 20 מבנים בג'נין. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> בעזרת השם. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> המראות בג'נין וטול כרם הופכים דומים למראות בעזה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> בעזרת השם. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אז גם שם מתכננים טרנספר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אמן כן יהי רצון. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> גם שם מתכננים כנראה טיהור אתני והרג. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הגירה מרצון. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> למלזיה, למלזיה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ואצלנו כנראה זאת הכוונה גם כן. והכוונה היא שההרג והטרור והפחד ייעשו על ידי ארגוני הפשיעה; ואז כולם יחשבו: איך נציל את עצמנו מזה? כמו שחשבו שהעזתים יברחו כדי להציל את עצמם – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – האנשים בגדה יברחו כדי להציל את עצמם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה, תודה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אבל אנחנו לא בורחים לשום מקום. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חלאס, מה. נגמר הזמן, כבר 20 שניות. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> למה אף אחד לא רוצה אותם? כזה עם מתורבת ושוחר שלום. למה כל – – – המצרים, למה אף אחד לא רוצה אותם? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח; חברת הכנסת יסמין פרידמן – אינה נוכחת; חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אולי תסבירי לנו למה אף אחד לא רוצה אותם? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת יוראי להב הרצנו – אינו נוכח; חברת הכנסת צגה מלקו – אינה נוכחת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אף אחד לא רצה את היהודים בשנות השלושים. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא הייתה מדינה של יהודים. אם הייתה מדינה של יהודים, היו מצילים אולם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אחמד, בישיבה, בישיבה, ככה שלא יחשבו שזו הפגנה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> יש מצרים, יש ירדן, יש עשרות מדינות. אין מדינה אחת שרוצה אותם. למה לא רוצים אותם? << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> האם הבנתי נכון – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> איזה שקט רועם, אופיר. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> מעניין למה אף אחד לא רוצה אותם. כנראה שהם חומר אנושי מצוין. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. שלוש דקות לרשותך, אדוני, בבקשה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. קודם כול, אני רוצה לומר לחברת הכנסת עאידה סלימאן, הפרויקט הוא לא פרויקט הגירה. את אומרת "הגירה", את לא צודקת. הכותרת של הפרויקט היא: חוזרים הביתה. חוזרים הביתה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> אינדונזיה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו יודעים את הנתונים, יודעים את האמת. והאמת היא שמ-1840 עד 1948, שוב, אני חוזר: מ-1840 עד 1948 למעלה ממיליון ערבים – ואני מדבר על המתועדים, היו עוד הרבה לא מתועדים, אבל רק המתועדים, הכול מתועד במסמכים מדויקים של האימפריה העות'מאנית, ואחר כך של השלטון הבריטי – למעלה ממיליון ערבים הגיעו מסוריה, מירדן, ממצרים, לתוך שטחי ארץ ישראל, לתוך השטחים של מה שנקרא המנדט הבריטי מאז המנדט בסן רמו. למעלה ממיליון ערבים, חבר הכנסת ביטון, הם לא הגיעו סתם, הם הגיעו כמהגרים. אז הייתה הגירה. זאת הייתה הגירה. ההגירה הייתה אז, וההגירה הייתה מסיבות כלכליות, כיוון שהמפעל הציוני הניח כאן תשתית של רווחה, של עבודה, ואז הם באו מהערבה, מארץ ערב, מהמדבר, אל המקום המשגשג והפורח שכאן, ונהנו כפי שהם נהנים כאן עד היום; כפי שעאידה תומא סלימאן נהנית מפירות המפעל הציוני, מהברכה שאלוהים הביא לכאן עם חזרת העם היהודי לארצו. ועכשיו לפרויקט הזה, שהגדיר אותו הנשיא טראמפ – ראוי, אם כבר את מדברת עליו, לתת לו את הכותרת האמיתית, והיא הכותרת: חוזרים הביתה, אל-מסרי חוזרים למצרים, הסורים חוזרים לסוריה, העיראקים לעיראק, ואלו שבאו מערב הסעודית – לערב הסעודית. ובנסיבות שאנחנו נמצאים היום זו תהיה ברכה לא רק למנצחים אלא גם למנוצחים, לא רק לאלו שצריכים לחיות כאן בדין – העם היהודי – אלא גם לאלו שהיגרו לכאן, ובנסיבות האלו של ההתנהגות הברברית, הגזענית והמרושעת שלהם, צריכים אכן כנראה לחזור הביתה. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חבר הכנסת אלון שוסטר – אינו נוכח; חברת הכנסת פנינה תמנו – אינה נוכחת; חברת הכנסת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת; חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת. חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי. אופיר, החוק שלי עולה בשבוע הבא? בעזרת השם, אתה תעלה לדבר. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום חבר הכנסת הלוי, אני וגם אחרים ישבנו בדיון שעסק בחוק שנועד לתת פטור מאחריות פלילית למי שמעביר מידע ביטחוני לראש הממשלה ולשר הביטחון. ואתה יושב מול אנשי המערכת, ככה, בלי להיכנס יותר מדי לפרטים, ואתה רואה שלא למדו כלום, אתה רואה שהם מבחינתם רוצים להמשיך לשמור על המידע באחריותם הבלעדית. יש את ראש הממשלה, שאין מחלוקת שהוא זכאי לראות כל מידע. אומרים להם: אתם מתנגדים לחוק? כן. למה בחוק אתם מתנגדים? חבר הכנסת הלוי, הצלחת להבין למה הם מתנגדים היום? היום, בדיון שהיינו בו, הצלחת להבין למה הם מתנגדים? האם הם מתנגדים להעברת מידע לראש הממשלה? הם אומרים: לא. אבל למה אתם כן מתנגדים? אנחנו מתנגדים. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> הם מתנגדים. נקודה. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> הם מתנגדים. מה שקורה עם המערכת הזאת, מה שקורה עם המערכת המשפטית – יושבת שם נציגת היועצת המשפטית לממשלה, של פרקליטות המדינה, ומנסה להסביר לנו איך לא נכון להשתמש בסעיף הזה, וצריך לעשות אחרת, והכול, הכול, הכול כדי שהם יוכלו להמשיך ולהחזיק את ארי רוזנפלד בכלא. אתה רואה איך הם עומדים על הראש, איך הם מתמתחים, איך הם עושים אקרובטיקה, הכול כדי להשאיר את הילד הזה בכלא. כי הם מפחדים, לא מזה שהוא ילך חלילה וימסור עוד פעם מידע לראש הממשלה; הם מפחדים שאנחנו נדע את ההיקף המלא של העלמת המידע ומידור המידע שנעשה לדרג המדיני סביב כל המערכה הזאת. אנחנו פה כדי להגיד למשפחה של ארי ולמשפחה של אשתו, ולארי עצמו, אם הוא שומע אותנו – אתה כבר למעלה מ-100 ימים בכלא, אבל אנחנו לא שוכחים אותך לרגע, ואנחנו נמשיך להילחם מפה עד שהעוול שעשו לך ייגמר, עד שאתה תשתחרר ועד שאתה תקבל את הכבוד המגיע לך מהמדינה הזאת. ואנחנו גם נדאג שאלה שפשעו נגדך ייתנו את הדין. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת משה סלומון – אינו נוכח; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח. חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, תודה. אני לא מצליח להבין. חברי הכנסת הערבים שמדברים פה על תושבי עזה, שאלה אחת פשוטה: כל כך דואגים להם בעולם הערבי, למה אף אחד לא רוצה לקבל אותם? הרי במהלך כל המלחמה יצאו נגדנו – איך אנחנו מתנהגים, וצריך לעזור להם בתרופות ובמזון, והם כאלה מסכנים. למה אף אחד לא רוצה לקבל אותם? זה מדינות ערביות, מצרים, ירדן. הם כינסו פסגה כדי להחליט ביחד – למרות שהם הולכים לחטוף על זה עכשיו, והם יקבלו פחות סיוע – מוכנים לשלם כל מחיר שבעולם, העיקר לא לקבל את העזתים. אלה המסכנים, שבכל העולם בקמפוסים עושים להם הפגנות בעדם, איך לעזור להם, ברגע שאומרים להם: בואו, תיקחו כמה מהעזתים אליכם – אף אחד לא רוצה לקחת אותם. מישהו יודע לענות למה? הרי זה עם כזה מתורבת, שוחר שלום. אני לא מצליח להבין איך לא רוצים לקבל אותם, את העם הנהדר הזה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> עזה זה או טרוריסטים או תומכי טרור. אין שם שום דבר אחר. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אמרת, חבר הכנסת טיבי – – – << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> חמאס זה עזה ועזה זה חמאס. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אמרת שאמרו את זה על היהודים. ליהודים לא הייתה מדינה. לא הייתה מדינה של יהודים. אם הייתה מדינה כזאת, תאמין לי שלא היה יהודי אחד שהיה נשאר בלי מקום – – – << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> גם לפלסטינים יש מדינה, ותהיה להם מדינה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> לא הייתה ולא תהיה להם מדינה. לא הייתה – זה בדיוק העניין. לפלסטינים לא הייתה מדינה וגם לא תהיה להם מדינה. כמו שאמר חבר הכנסת עמית הלוי, ההגירה מרצון זה בסך הכול להחזיר אותם הביתה. אבל הבעיה – אף אחד לא רוצה אותם. כל אלה שדאגו להם, צועקים בשבילם – איזה הפגנות היו בכל המדינות בעולם, במיוחד במדינות הערביות, על מה ישראל עושה לעזתים; בא הנשיא טראמפ ואמר: בואו, תיקחו אותם – אף אחד לא רוצה אותם. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> למה אתם נואמים בעברית רק? << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> למה? מישהו יכול לענות למה לא רוצים אותם? יש לך הסבר? אתה בן אדם משכיל, חבר הכנסת טיבי. יש לך הסבר? למה? << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> ערבי זה משכיל, יהודי זה אינטלקטואל. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> למה? למה לא רוצים אותם, מה הסיבה? כל כך דואגים להם כל הזמן, במיוחד כשאנחנו במלחמה. למה לא רוצים אותם? << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> כי הם לא מסכימים לטרנספר מתוך מולדת. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, לא. אין להם מולדת. זאת לא המולדת שלהם. זאת לא המולדת שלהם. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> ככה עבדו על היהודים – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל המצב, כל הזמן מתארים אותו, המצב כזה גרוע, המצב כזה גרוע, למה לא רוצים אותם? אני אשמח שאחד מכם יעלה ויגיד למה אף מדינה ערבית לא רוצה את הערבים שפה. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> כי הם קן צרעות. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> כי הם מרחמים עליהם מרחוק. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> היה כאן דיון במליאה, כשעלית לדוכן, ואמרת "בית אלמקדס". זה הופיע לפני 1,000 שנה בערך, בכפר נובא, אתה הסברת פה – – – << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתה ב-delay. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הסברת את זה למלול, והוא דילג על זה. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> זה גדול עליך, אל תסתבך עם זה. אל תסתבך עם זה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רגע, רגע, בית אלמקדס זה בית המקדש, לפי כל החוקרים. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתה לא מבין בדברים האלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, אתה לא מבין, אתה לא הבנת. חבר הכנסת ינון אזולאי, בבקשה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתה לא מבין בדברים האלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> למה אתה מפריע לי לדבר? אתה פוחד לשמוע את האמת? << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> זה גדול עליך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ינון אזולאי מוותר. מי מסכם? הצבעה. נעבור להצבעה על הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 5), התשפ"ה–2025, בקריאה הראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 25 נגד – 6 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 5), התשפ"ה–2025, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 25 בעד, שישה מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 5), התשפ"ה–2025, אושרה בקריאה הראשונה, ותעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << הצח >> הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 5), התשפ"ה–2025 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1834).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 5), התשפ"ה–2025, לקריאה הראשונה. אני מזמין את השרה מאי גולן להציג את הצעת החוק. << דובר >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר >> אני כבר פה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני יודע. אני צריך להזמין אותך. הזמן רץ, עשר דקות לרשותך. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> תודה רבה. אני ממשיכה את ההבהרה שלי לשקרים של ערוצי התעמולה, מהסיכום הקודם. למרות זאת, במכתב שפורסם אתמול בחדשות פייק 12 נכתב באופן הזוי ובלתי נתפס כי ממשלת רומניה אינה מכירה את החקיקה שעליה אני מדברת. אדוני היושב-ראש, אתה יודע, משום מה, כנראה שבטעות לא ציינו כי כבר בשלהי 2024, צוות שגרירות ישראל ברומניה העביר אליי את נוסח החוק האמור. זה כנראה נשמט להם מהאמת. אבל למה להטריח את ערוץ פייק 12 בבדיקת העובדות? למה לדווח אמת ולא שקרים? מספיק לכתוב במכתב טענה שקרית שאומרת שהפעילות של השרה מאי גולן – שהם כל כך נהנים באמת להשמיץ ולשנוא – אינה מוכרת לממשלת רומניה. עד כדי כך הם מסוגלים לשקר. ומייד, אם תכתבו דבר כזה, תזכו לסיקור אוהד ועוטף במהדורה מרכזית ממש של פייק 12. מעניין, כי כנראה שבעיניהם שרים רומנים בכירים, חברי פרלמנט מובילים ברומניה, מזכיר הפרלמנט הרומני, יושבת-ראש ועדת החוקה בפרלמנט הרומני, כל אלה ועוד, שאיתם קיימתי פגישות פוריות וחשובות, הם כנראה אינם חלק מהשלטון ברומניה. זה משהו אלטרנטיבי, הם המציאו שלטון אחר. או שאולי פשוט בערוץ פייק 12 בוחרים לעשות דמיון מודרך ולשקוע בהזיות על שלטון אלטרנטיבי ברומניה. טוב, זה באמת לא מפתיע כשזה מגיע מהערוץ שהוא שופר של המחנה שהמציא ראשי ממשלה אלטרנטיביים בעיני עצמם, שמקיים טקסי זיכרון אלטרנטיביים עם משפחות מחבלים, שמבזים, אגב, בחרפה שאין כדוגמתה, את זכרם של הנופלים והנרצחים הקדושים מאז קום המדינה. הרי למה, אדוני היושב-ראש, למה שבערוץ פייק 12 יסקרו בצורה הוגנת תהליכים מסודרים שאני מובילה במשרדי, שיתופי פעולה חשובים עם משרדי הממשלה השונים, עבודה מול ממשלות זרות; נתונים רשמיים, ובכלל, את הפעילות המקצועית הענפה תחת כלל סמכויות המשרד לשוויון חברתי בראשותי? למה שמישהו בכלל ישאל על זה, או ייתן לזה זמן מסך? אלה זוטות מבחינתם של פייק 12. אל תבלבלו אותם עם העובדות והאמת, אל תעשו להם דבר כזה. ובכל זאת אני כאן, כדי לעשות את העבודה למענם. ואני אבהיר כאן כל פעם מחדש, והפעם בנוגע לפרסום השקרי במהדורת החדשות אתמול בערב ולכותרת הראשית הבוקר באתר פייק 12. אז באמת, ברשותי כאן משהו שלא רציתי לדבר עליו, אבל אני אביא אותו, כי הרי הייתה כאן גברת שהשמיצה והשמיצה. גב' קולט אביטל שלחה לי מייל, שנמצא כאן ברשותי, שנשלח לצוות המשרד שלי, ובו היא מבקשת סליחה ומביעה חרטה על כך שערערה על עבודתם המבורכת והחשובה, ומודה בכך שהחקיקה אכן קיימת. ואני מצטטת: אנא ראו את המייל שלי כמבוטל, בינתיים הגיע לידיי המסמך הרשמי של הביטוח הלאומי, נדאג לעבור עליו ולהעביר אליכם לתרגום, הסליחה איתכם, גב' קולט אביטל. עד כה, באמת מפאת כבודה, לא פרסמתי את הדבר הזה. לא העברתי את זה כחלק מהתגובה שלי לפייק 12 ולפייק 11 ולפייק 13 ולכל הפייקים של הערוצים למיניהם, אבל לאור שיתוף הפעולה המרגש באמת בינה לבין פייק 12 הפעם, אני נאלצת להוציא את האמת לאור. אז אני אחדד ואדגיש, למען הסר כל ספק: כל פעולה מדינית מול ממשלות זרות מלווה על ידי מספר גורמים ממשלתיים, בתיאום עם משרד החוץ. כל נוסח חקיקה, הצהרה או הסכם, עובר בדיקות משפטיות קפדניות ומתקבל רק לאחר דיונים ארוכים ומעמיקים. זה לא שהשרה מאי גולן מחליטה או יכולה להמציא דבר כזה. עכשיו, לצערי הרב באמת, בגלל האגו המנופח – ככה – של אנשים מסוימים, מפריע להם כל כך לציין את חלקה המשמעותי והחשוב והבל-יבוטל, אין מה לעשות, של ממשלת ישראל, של העומד בראשה, ראש הממשלה בנימין נתניהו, וכן, רחמנא ליצלן, גם של השרה מאי גולן, גם של המשרד לשוויון חברתי, גם של משרד החוץ, בהובלת תהליכים חשובים וקריטיים לטובת שורדי השואה. לטעמי למה ההתעסקות הבאמת-מיותרת של גב' אביטל בניהול קרבות קרדיט מובילה בסוף? לפגיעה קשה בשורדי השואה. מצופה מכל הגורמים המעורבים להתעלות מעל האגו, להפסיק לבזבז את זמנם שלהם היקר, גם את זמני שלי יקר – לא זמנם היקר של פייק 12, אבל זמנם היקר על כתיבת מכתבים לכל מיני עיתונאים ועיתונאיות פייק כאלה ואחרים, ובאמת, המילה "עיתונאים" היא באמת מהם והלאה, לצורך תעמולה פוליטית ותו לא. אולי כשהם יפסיקו לנצל את שורדי השואה לצורך גריפת הון פוליטי ולא יותר מזה, הם ימצאו את הזמן היקר והחשוב לפעול בהתאם לנוהל שר האוצר – לא לנוהל של מאי גולן או של ראש הממשלה בנימין נתניהו, לנוהל שר האוצר – ולהגיש לנו בסך הכול דוח ביצוע, על פי חוק, שיפרט אודות ביצועיהם בתקופת התמיכה, מבחינה כספית ומקצועית, כדי שנוכל, בעזרת השם, סוף-סוף, להעביר להם תקציב כפי שאנחנו רוצים ולא יכולים מבחינת החוק. אוקיי? שהרי מדוע, נשאלת השאלה, מיכל – איך קראת לה, רעילן ולא פעילן? מיכל רעילן – מדוע היא לא תשאל מדוע עוד לא הוגש הדוח, מה כבר יש להם להסתיר, שאלות עיתונאיות שכאלה? אבל אני בטוחה, אני ארגיע את כולכם, שבכך יעסוק התחקיר הבא בערוץ פייק 12. נכון, אדוני היושב-ראש? או שלא. אוקיי. אבל הנייר סובל הכול, כך גם השופרות הרעילים בערוצי התעמולה, התרעלה והתבהלה, שמבחינתם המציאות והאמת הן רק אופציה מקרית, והממשלה כמובן לא רלוונטית ולא עושה דבר. אז אני אגיד כאן שוב ושוב ושוב ושוב, עד שזה ייצרב לכולם במוח, כולל לערוצי התרעלה: אתם בערוצי התבהלה לא מפחידים אותי, אתם לא מרתיעים אותי, ובטח שלא תצליחו להשתיק אותי, או לעצור את הפעילות הבלתי-פוסקת של המשרד בראשותי. על אף הקמפיינים הממומנים והמסיתים שלכם, המשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה בראשותי ימשיך לפעול ללא לאות כדי להבטיח שזכרם של קורבנות השואה יישמר לעד, ייחקק בזיכרונם של הדורות הבאים עלינו לטובה, בעזרת השם, וששורדי השואה יחיו בקרבנו בכבוד המקסימלי שהם כה ראויים לו – הם וכל המיעוטים שהמשרד שלי אמון על רווחתם. עכשיו נגמר זמן הפייק. זה הזמן לאמת. אך ורק אמת. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. מישהו רוצה לדבר? תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי – אינה נוכחת; חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת אושר שקלים – אינו נוכח; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; חבר הכנסת נאור שירי – אינו נוכח; חבר הכנסת רם בן ברק – אינו נוכח; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חבר הכנסת עידן רול – אינו נוכח; חבר הכנסת משה טור פז – אינו נוכח; חבר הכנסת מיקי לוי – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסף עטאונה – מוותר; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – מוותרת; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה –אינו נוכח; חבר הכנסת מתן כהנא – אינו נוכח; חבר הכנסת סימון דוידסון – אינו נוכח; חבר הכנסת ירון לוי – אינו נוכח; חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח; חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח; חבר יאסר חוג'יראת – אינו נוכח; חברת הכנסת שלי טל מירון – אינה נוכחת; חברת הכנסת דבי ביטון – אינה נוכחת; חברת הכנסת טלי גוטליב – מוותרת; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – מוותרת; חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח; חברת הכנסת יסמין פרידמן – אינה נוכחת; חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח; חבר הכנסת עמית הלוי, מוותר? חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר או השרה, חברי כנסת נכבדים, אני באתי לומר ממש משפט קצר ביותר. ראיתי בטוויטר, כי לא שמעתי במו אוזניי, ציוץ של חברת הכנסת מירב בן ארי נגד השרה סטרוק. היא מתביישת בה כאימא, איך שהיא מדברת, מתביישת בה כאישה. אין דבר יותר מוסרי מהחטופים והחטופות שלנו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נגמר הזמן. חברת הכנסת טלי גוטליב. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> רגע. למה? אבל למה להפריע לי באמצע? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רגע, סליחה. אני אתן לך זמן. לא, לא, הזמן הקודם. חברת הכנסת טלי גוטליב, חברת הכנסת טלי גוטליב, קריאה ראשונה. אפשר לעצור עם הווידיאו? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה קורה איתך? מה זה הזלזול הזה? בבקשה, תסיימי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – סליחה, אם פגעתי בכבודך – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> קדימה. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אבל בכבודי. אני רוצה לדבר ופתאום מפריעים לי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רגע, רגע. רק רגע. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> קדימה, קדימה, קדימה. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני לא יכולה לדבר תוך כדי שטלי מדברת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רגע. מודה ועוזב ירוחם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> באמת הרבה זמן לא דיברת, טלי. חלאס, נו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מודה ועוזב ירוחם. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> חברים וחברות, אני באתי לומר רק מילה. רק מילה אחת – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. לא, היא רוצה רק מילה. שלוש דקות, שעליזה תכעס. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> מה יהיה? טוב, אני אחכה עד שתגיד לי שאני יכולה להמשיך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תמשיכי. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני רוצה לומר לשרה אורית סטרוק, חברת הכנסת אורית סטרוק, שהיא אימא נהדרת, והיא אישה מופלאה, ואני מעריצה אותה. אני חושבת שמותר לאנשים להגיד את מה שהם חושבים בלי שיסתמו להם את הפה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מי סתם לה את הפה? << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אה, מירב, הינה את. אוקיי. אני רוצה לומר לך – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני סתמתי לה את הפה? ציטטתי את מה שהיא אמרה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מירב, תודה רבה. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אז אני רוצה לומר לך שעם כל הכבוד, את לא צריכה להתבייש בה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני מתביישת בה. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> זכותן של הנשים לומר את דעתן. היא רוצה והיא שמחה בחזרת החטופים בדיוק כמוך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> היא לא. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בדיוק כמוך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> היא לא. לא, היא לא. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בדיוק כמוך. וכן, היא גם חוששת לחייהם של אזרחים אחרים, ומותר לה להגיד את זה. אנחנו לא נסכים לסתימת פיות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מי סתם לה את הפה? היא אמרה את זה. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> את סותמת את הפה, שופטת אותה כלא לגיטימית. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני? אסור למתוח עליה ביקורת? זו הדוגמה שלך להערצה? << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לכן אני מעריצה אותה. מירב, מספיק עם זה. אל תשלטי על המוסר. המוסר הוא לא רק שלך. המוסר הוא של כולנו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מי סתם לה את הפה? היא אמרה מה שהיא רוצה. אבל מי סתם לה את הפה? תעני על השאלה. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> מותר לה לומר את דבריה. והיא אימא גאה, והיא אישה גאה. אני גאה בה גם כאימא, גם כאישה, ובוודאי כשרה וכחברת הכנסת. תודה רבה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מי סתם לה את הפה? היא אמרה מה שהיא רוצה. אני סתמתי לה את הפה? << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> כן. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מותר לי למתוח עליה ביקורת. מה קרה? << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> זו לא ביקורת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זו לא ביקורת? להגיד לחטופה – – – << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> כן, להגיד שהיא לא ראויה – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת יוראי להב הרצנו – אינו נוכח; חברת הכנסת צגה מלקו – אינה נוכחת; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חבר הכנסת אלון שוסטר – אינו נוכח. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> החטופה חשובה לה לא פחות מאשר לך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> סליחה, תנו רגע. אני נהייתי צרוד. חברת הכנסת פנינה תמנו – אינה נוכחת; חברת הכנסת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת; חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת משה סולומון – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – מוותר. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> מוותר, ברוך השם, אלחמדולילה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת ינון אזולאי – מוותר. נעבור להצבעה. נעבור להצבעה על הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 5), התשפ"ה­­–2025, בקריאה ראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 19 נגד – 5 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 5), התשפ"ה­­–2025, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 19 בעד, חמישה מתנגדים, נוכח אחד. אני קובע כי הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 5), התשפ"ה­­–2025, אושרה בקריאה ראשונה ותעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט, לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << הצח >> הצעת חוק כלי הירייה (תיקון מס' 25) (רישיון לחייל שסיים את שירותו מסיבות בריאותיות), התשפ"ה–2025 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1084).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברי הכנסת נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק כלי הירייה (תיקון מס' 25) (רישיון לחייל שסיים את שירותו מסיבות בריאותיות), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת יצחק קרויזר, לקריאה ראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת יצחק קרויזר להציג את הצעת החוק. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק שאני מביא בפניכם היום לקריאה ראשונה היא הצעת חוק חשובה, צודקת והכרחית, שנועדה לתקן עוול שנגרם ללוחמים שנפצעו במהלך שירותם או שנאלצו לסיים אותו מסיבות רפואיות. על פי החוק הקיים חיילים משוחררים זכאים להגיש בקשה לרישיון נשק אך ורק בתנאי שסיימו את שירותם הסדיר במלואו. המשמעות היא שחיילים קרביים שנפצעו או איבדו את כושרם להמשיך לשרת, ודווקא בשל תרומתם הרבה לביטחון המדינה נאלצו לסיים את שירותם מוקדם, אינם זכאים להגיש בקשה לרישיון נשק כמו חבריהם. מצב זה אינו מתקבל על הדעת ואינו ראוי במדינה ששמה את לוחמיה בראש סדר העדיפויות. אנו חיים בתקופה שבה הביטחון האישי של אזרחי ישראל, ובמיוחד של חיילים ולוחמים משוחררים, מחייב אותנו להסיר חסמים מיותרים. לוחמים שהוכשרו להפעיל נשק, שהיו בחזית הקרב והגנו על חיי אזרחי ישראל, צריכים לקבל את האפשרות להגן על עצמם ועל סביבתם גם לאחר שחרורם בדיוק כמו יתר חבריהם שהשלימו שירות מלא. בנוסף ראינו שוב ושוב כיצד לוחמים לשעבר נמצאים בחזית התגובה במצבי חירום ביטחוניים. הם הראשונים לפעול, הראשונים לחתור למגע. זו המציאות, והמדינה לא יכולה להתעלם ממנה. לאחר עבודה מעמיקה, שיפרנו והרחבנו את הצעת החוק, כך שתיתן מענה לכלל הלוחמים המשוחררים מסיבות רפואיות. במקור החוק דיבר על לוחמים שנפצעו בפעילות מבצעית בלבד. כעת ההגדרה הורחבה, כך שתכלול כל לוחם שסיים את שירותו מסיבות רפואיות גם אם לא נפגע ישירות באירוע מבצעי. ההכרה בפגיעות נפשיות של הלוחמים שלנו – רבים מהלוחמים נאלצים להשתחרר מוקדם בשל פגיעה נפשית כתוצאה מהשירות הקרבי. נוסח החוק המעודכן מאפשר גם להם להגיש בקשה לרישיון נשק, תוך שמירה על פרטיותם וללא צורך בחשיפת המידע הרפואי הרגיש. החוק מסיר כל עמימות ומגדיר בבירור: מי שעבר הכשרה כלוחם ושוחרר מסיבות רפואיות יהיה זכאי להגיש בקשה לרישיון נשק בהתאם לקריטריונים שנקבעו. כך נמנע מצב שבו לוחמים משוחררים נתקלים בקשיים ביורוקרטיים בלתי מוצדקים. לסיכום, חבריי חברי הכנסת, זהו חוק שמתקן חוסר צדק ומעניק ללוחמים שלנו את מה שמגיע להם. לוחם שנפצע או נפגע בשל שירותו למען המדינה לא צריך להישאר ללא כלים להגן על עצמו. אני קורא לכם חבריי, גם מהקואליציה וגם מהאופוזיציה, לתמוך בהצעת חוק זו, לחזק את הלוחמים שלנו, גם אלו שלא סיימו את שירותם הסדיר עקב פציעה. אנחנו מתחייבים כאן, בוודאי אני, וחבריי לסיעה, וגם בשמכם, כלל חבריי חברי הכנסת – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה בזכות הסרטון שעשיתי לך. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> בוודאי, חברת הכנסת גוטליב. – – אנחנו נמשיך להיאבק עבורכם, הלוחמים והלוחמות, בסדיר ובמילואים. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה פרי העץ המורעל, את לא יכולה להשתמש בזה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה לא היה בלייב. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. יש כאן רשימת דוברים, האם יש מישהו מהדוברים שרוצה לדבר? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יש מישהו. אני רוצה רגע, להגיד משהו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> עליזה, תגידי תודה על יום שני, זה מה שאת רוצה בעיקר, להכיר לי תודה. אבל בסדר, אני אתעלם. אני רוצה רגע להגיד משהו לחברת הכנסת מיכל וולדיגר. באופן אישי, אני מאוד מעריכה אותך, ואת יודעת את זה לא מהיום. אף אחד לא סתם את הפה לאורית סטרוק, אף אחד. להפך, היא אמרה מה שאמרה, ובעיניי היא אמרה דבר נוראי לחטופה שחזרה מהשבי. הינה, אני אומרת לך, מותר לי להגיד מה שאני – – – << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> אז תגידי את זה, שהיא אמרה דבר נוראי, לא שאת מתביישת בה כאימא וכסבתא ודודה וכאישה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, כן, אני מתביישת בה, ומותר לי. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אגב, גם את, הרבה פעמים, עולה לפה ומתביישת בחברי כנסת. עם כל הכבוד, אני – – – << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> אבל מירב, מה הקשר להתבטאות שלה? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תקשיבי. תקשיבי. בוודאי, כשאת אומרת לחטופה שחזרה מהשבי, שעברה התעללות – את, את שמובילה את השדולה לנפגעי עבירות מין – כשאת אומרת לחטופה שחוזרת מהשבי: בסוף בזכותי את יושבת כאן, כי הצבעתי בעדך, מה זה? מה זו התגובה הזאת? לא את, היא אמרה את זה, אורית סטרוק. אז כן, אני מתביישת בה כאימא ואני מתביישת בה כאישה. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> נניח שהיא אמרה אמירה לא נכונה, אני לא יודעת מה היא אמרה, אז מה? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> למשפחות חטופים ולחטופים – – – << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> כאימא? היא גידלה 11 ילדים. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תקשיבו, זה לא יעזור. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> מירב, יש לכם בעלות על המדינה, על החמלה, על הרפואה וגם על החטופים. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה לא יעזור. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> כן, יש לכם בעלות על הכול. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה לא יעזור לכם. חטופים וחטופות שחזרו מהשבי – – – << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> כולנו מסכימים איתך. << דובר_המשך >>מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כולכם, בעיקר הצד הזה, צריכים להרכין ראש. להרכין ראש ולבקש סליחה. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> אנחנו מרכינים ראש וכואב לנו הלב, לגמרי. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כמה מכם שיושבים פה כתבו לאימהות של החטופות שחזרו מהשבי? כתבו להן. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> אני אראה לך, אני אראה לך. מירב, תפסיקי. אני אראה לך. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> את יודעת מה? הינה, אני אומרת לך, תקשיבי. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> תשאלי את מנדי אם לא התכתבתי איתה, תשאלי אותה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תקשיבי טוב. הינה, אני אומרת לך, תקשיבי רגע, שנייה, אני מנסה להסביר לך בצורה ראויה מאוד. אין לי ספק שאת אולי כתבת, אין לי ספק. אבל איך יכול להיות שהשליח האמריקאי ויטקוף מגיע לכיכר החטופים והשולחן הזה לא? למה? במה מתביישים? << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – מה שאת עושה להם, שאת לא נותנת להם לגיטימציה – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא מגיעים, לא, אתם לא. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> מירב, כשגירשו אותי מבארי לא שמעתי אותך, כשאמרו שיש לי דם על הידיים. תהיי הגונה, וגירשו אותי. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל לא דיברתי עליך. אתה כמו חמור קופץ בראש. אמרה לפני כן חברת כנסת מפה. מי דיבר עליך בכלל? אני הזכרתי את השם שלך? אני פעם, בכל השנתיים האלה, אמרתי לך משהו? ממש לא. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> מירב, אם תמשיכי – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> להפך, כשהגעתי לאופקים גם הרמתי לך טלפון. ממש לא. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> לא אמרתי – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז בוא. דיברתי על השולחן הזה, שאם מגיע ויטקוף ואף שר לא מעז להראות את עצמו בכיכר החטופים זה בושה; ואם שרה אומרת את זה לחטופה, זה בושה ומותר לי להתבייש בה. תאמיני לי, אני לא שואלת אף אחד. תודה. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> מה הקשר כאימא ומה הקשר כאישה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עוד מישהו רוצה לדבר? תודה רבה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מותר לי. אני לא שואלת לא אותך ולא את – – – << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> מותר לך, זה נהדר, מותר לי להעיר הערה. תגידי סליחה – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אף אחד לא סותם לאורית סטרוק – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור להצעת חוק כלי הירייה (תיקון מס' 25) (רישיון לחייל שסיים את שירותו מסיבות בריאותיות), התשפ"ה–2025, בקריאה ראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה לביטחון לאומי – 15 נגד – 3 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק כלי הירייה (תיקון מס' 25) (רישיון לחייל שסיים את שירותו מסיבות בריאותיות), התשפ"ה–2025, לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 15 בעד, שלושה מתנגדים, אחד נוכח. אני קובע כי הצעת חוק כלי הירייה (תיקון מס' 25) (רישיון לחייל שסיים את שירותו מסיבות בריאותיות), התשפ"ה–2025, אושרה בקריאה הראשונה ותחזור לדיון בוועדה לביטחון לאומי לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. יושב-ראש הקואליציה? מחר. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום שלישי ו' בשבט התשפ"ה, 4 בפברואר 2025, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 21:15. << סיום >>