דברי הכנסת

DOC 231,155 תווים המסמך המקורי ↗
דברי הכנסת חוברת ד' ישיבה י"ב הישיבה השתים-עשרה של הכנסת העשרים-ושתיים יום רביעי, ט"ו בחשוון התש"ף (13 בנובמבר 2019) ירושלים, הכנסת, שעה 11:00 תוכן העניינים שאילתות דחופות 6 10. משבר טיפולי קרינה בבית החולים זיו 6 אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): 6 סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: 6 מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): 7 13. נתיב פלוס 9 רם שפע (כחול לבן): 11 שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': 11 מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): 17 מיקי לוי (כחול לבן): 18 9. השביתה במועצת אל-קסום 23 סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 23 סגן שר החינוך מאיר פרוש: 24 אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): 25 איציק שמולי (העבודה-גשר): 26 8. הסדרת הרגולציה מול גופי סטרימינג דוגמת נטפליקס, פרטנר ואמזון להשקעה ביצירה מקומית 29 אורית פרקש הכהן (כחול לבן): 29 שר התקשורת דוד אמסלם: 29 ינון אזולאי (ש"ס): 32 איתן גינזבורג (כחול לבן): 33 הודעת ראש הממשלה 35 ראש הממשלה בנימין נתניהו: 35 שאילתות דחופות 43 11. צווי הריסה לשכונה בקלנסווה 44 היבה יזבק (הרשימה המשותפת): 44 סגן שר האוצר יצחק כהן: 44 מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): 45 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 46 12. אי-העברת תקציב התמיכה לטובת חלוקת סלי מזון 52 מיקי לוי (כחול לבן): 52 שר התיירות יריב לוין: 53 אורי מקלב (יהדות התורה): 55 מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): 55 הצעות לסדר-היום 57 תאונות עבודה באתרי בנייה 57 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 57 איתן גינזבורג (כחול לבן): 60 יואב בן צור (ש"ס): 61 שר התיירות יריב לוין: 62 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 64 יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): 65 ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): 66 הצעות לסדר-היום 67 סיום הנוכחות הישראלית במובלעות צופר ונהריים 67 צבי האוזר (כחול לבן): 67 ניצן הורוביץ (המחנה הדמוקרטי): 69 עמר בר לב (העבודה-גשר): 70 עודד פורר (ישראל ביתנו): 71 שר התיירות יריב לוין: 73 מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): 91 משה אבוטבול (ש"ס): 91 הצעה לסדר-היום 92 הפסקת ההשתלמויות למורים במשרד החינוך תפגע באיכות החינוך של תלמידי ישראל 92 מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): 93 סגן שר החינוך מאיר פרוש: 94 יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): 95 הצעות לסדר-היום 96 המצב הקשה של מערך בריאות הנפש בישראל 96 משה ארבל (ש"ס): 96 יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): 99 דסטה גדי יברקן (כחול לבן): 101 סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: 103 יעל גרמן (כחול לבן): 106 הצעות לסדר-היום 108 המחסור החמור בקנביס רפואי בבתי המרקחת 108 אורלי פרומן (כחול לבן): 108 רויטל סויד (העבודה-גשר): 110 סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: 114 אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): 127 הצעות לסדר-היום 132 כשלים במוסדות האשפוז הגריאטריים בישראל 132 עומר ינקלביץ' (כחול לבן): 133 משה אבוטבול (ש"ס): 136 איציק שמולי (העבודה-גשר): 137 מירב כהן (כחול לבן): 141 אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): 150 יעל גרמן (כחול לבן): 157 הצעות לסדר-היום 159 התגברות הפעילות והאלימות של ארגונים אנטי-ישראליים כנגד ההתיישבות ביהודה, שומרון ובקעת הירדן 159 מתן כהנא (הימין החדש): 160 אופיר סופר (הבית היהודי-האיחוד הלאומי): 162 סגן שר הביטחון אבי דיכטר: 164 איציק שמולי (העבודה-גשר): 165 הצעות לסדר-היום 166 פיתוח השוק היהודי בחברון 166 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 167 מרדכי יוגב (הבית היהודי-האיחוד הלאומי): 169 מיכל שיר סגמן (הליכוד): 170 סגן שר הביטחון אבי דיכטר: 172 משה אבוטבול (ש"ס): 173 עודד פורר (ישראל ביתנו): 174 << נושא >> שאילתות דחופות << נושא >> << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברי הכנסת, היום ט"ו בחשוון תש"ף, 13 בנובמבר 2019. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. אנחנו נפתח בשאילתות דחופות. אני מזמין את סגן שר הבריאות חבר הכנסת יעקב ליצמן לעלות לדוכן על מנת להשיב על שאילתה דחופה מס' 10, של חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. נושא השאילתה: משבר טיפולי קרינה בבית החולים זיו. בבקשה, גברתי, נא לקרוא את נוסח השאילתה בפני סגן השר. << שאילתה >> 10. משבר טיפולי קרינה בבית החולים זיו << שאילתה >> << דובר >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני סגן השר – השר בפועל – באפריל משרד הבריאות הורה להפסיק קבלת מטופלים לקרינה בבית החולים זיו בנימוק של "אי-קיום הסכם", גם עבור טיפולים סטנדרטיים, כך שהחולים מגיעים לרמב"ם – למרות שבזיו יש צוות מקצועי וציוד מודרני – ולבתי חולים אחרים, ונאלצים לשלם גם בזמן של המשפחה וגם בעלות כספית. ברצוני לשאול: מדוע מתמשכת הפגיעה בחולי הסרטן בצפון הארץ? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, גברתי. בבקשה, סגן שר הבריאות. << דובר >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חברת הכנסת אורלי אבקסיס, מכון הרדיותרפיה בזיו מופעל כמכון לווייני של מכון הרדיותרפיה במרכז הרפואי שיבא. הפעלתו נעשית תוך בקרה הדוקה והכשרה מתמשכת של הצוות הרפואי בו. בהתאם לכך מקבל המכון היתרי הפעלה פרטניים. כיום מבצע המכון טיפולי רדיותרפיה בהיקף של כ-70% מכלל טיפולי הרדיותרפיה – היקף גדול ומשמעותי ביותר. לאחרונה אף ניתן היתר להרחבה נוספת של היקף השירותים, ובהתאם לכך אף של אוכלוסיית המטופלים אשר יכולה לקבל טיפול במרכז הרפואי זיו. אנחנו נמצאים בתהליך של העצמה נוספת של המכון ושל הגדלה נוספת של היקף הטיפולים הניתנים בו, עד להגעה הדרגתית להפעלה במתווה המלא אשר יועד לו. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, סגן השר. שאלה נוספת לחברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, וגם לחברת הכנסת מיקי חיימוביץ'. בבקשה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << דובר_המשך >> תראה, אדוני, נחשפתי לכמה סיפורים פרטיים קורעי לב של אנשים – בחלקם אנשים שוויתרו על הטיפולים – שנאלצו לשלוח אותם למרכז הארץ, לבית חולים רמב"ם או לכל בית חולים אחר, מרוחק מאזור מגוריהם, על כל המשתמע מכך: הילדים האחרים, העניינים הכלכליים, הניידות להגיע לאותו מקום – ובטח ובטח שהתחבורה הציבורית היא לא באמת מענה לאנשים שהם תוך כדי טיפול, עם כל תופעות הלוואי. אתה דיברת על ההסכם עם בית החולים שיבא. הובא בפניי מכתב של הממונה שאמור היה לפקח על נתינת הטיפולים. אנחנו רק נזכיר שבבית חולים זיו עובדים מומחים בעלי שם עולמי, רופאים עם ניסיון של למעלה מ-30 שנה, ניסיון קליני קודם. אני רק אזכיר לך שהם ביצעו את כל הטיפולים האלה באיכילוב ובאסותא. המכשור קיים בבית החולים זיו, כוח האדם המקצועי והאיכותי נמצא בבית חולים זיו, ועדיין באפריל ניתנה החלטה להפסיק באופן חד-צדדי, בלי הרבה הסברים, ולשלוח את האנשים האלה אל סבלם, למקומות מרוחקים מהם. אנחנו יודעים שלפעמים זה עולה לא רק באיכות חיים אלא ממש בחיים עצמם. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. חברת הכנסת מיקי חיימוביץ', ואז שר הבריאות יתייחס. << דובר >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כבוד סגן השר, אסדת זיקוק הגז לווייתן אמורה להתחיל את פעולתה בתקופה הקרובה מאוד. בתקופת ההרצה של האסדה, המקדימה את תחילת פעולתה השגרתית, מתוכננים להיפלט לאוויר, בשני חלונות זמן של שמונה שעות כל אחד, חומרים אורגניים נדיפים, לרבות מזהמים מסרטנים ודאיים דוגמת בנזן ואחרים החשודים כמסרטנים, בכמות הגדולה פי-שניים וחצי מזאת שיוּתר לאסדה לפלוט בשגרה בפעילות שלה בהמשך. זאת, על פי פרסומי המשרד להגנת הסביבה. למרות שתקופת ההרצה תחל בקרוב, עד כה לא בוצע כל מודל המדמה את התפשטות המזהמים באוויר בתקופה הזאת, לא שוחרר לציבור מידע רלוונטי לצורך היערכות, או לוחות זמנים מדויקים לתקופת ההרצה, וכן לא נבחנה ההשפעה על בריאות הציבור. אדוני סגן השר, אני מבקשת לדעת: מה בכוונת משרדך לעשות כדי להבטיח את בריאות הציבור ולשמור עליו בעת תקופת ההרצה של אסדת זיקוק הגז לווייתן? תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, גברתי. בבקשה, סגן שר הבריאות. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> תודה, אדוני היושב-ראש. חברת הכנסת אבקסיס, את הרדיותרפיה בזיו אני יזמתי, אני התחלתי את זה – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << קריאה >> נכון, אני זוכרת. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> – – ואני אתן להם את כל המכשור, את כל מה שצריך. אני גם עשיתי איתם הסכמים – מה שיש להם עם שיבא. משרד הבריאות לא ייתן לזוז מילימטר, מיליגרם, בעניין הרפואי, מה שצריך לעשות שם. יש להם את המכשור. יש בעיות עם כל מיני דברים, היו בעיות. אנחנו חזרנו למסלול, מתחילים מחדש; עברנו כברת דרך. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << קריאה >> – – – כולם? << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> אני מניח, כן, אבל שהכול יהיה לפי הסדר – מה שצריך לעשות. אני לא רוצה לפרט יותר ממה שהיה. הייתה תקופה שבכלל לא היו שם מומחים. אני לא רוצה להיכנס לזה. כרגע זה על מסלול טוב. בואו ניתן לזה להמשיך. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << קריאה >> באשר למכתב – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> תעבירי לי את המכתבים. זה אינטרס לאומי עליון שתהיה רדיותרפיה בזיו. לא צריך לנסוע לרמב"ם, לא צריך לנסוע לשום מקום אחר. טלטולים. זה אני אומר – ואני יזמתי את זה. אבל כשעושים רדיותרפיה, זה צריך להיות על פי כל הכללים – על זה אנחנו עומדים. חברת הכנסת חיימוביץ', אני מצטער להגיד, אני לא מכיר את הנושא. תעבירי לי את זה, אני אעביר לך בכתב את התשובה. << קריאה >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << קריאה >> אוקיי, תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לסגן שר הבריאות חבר הכנסת יעקב ליצמן ולשואלות. אני מזמין את שר התחבורה והבטיחות בדרכים חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' לעלות לדוכן על מנת להשיב על שאילתה דחופה מס' 13, של חבר הכנסת רם שפע. נושא השאילתה: פעילות נתיב פלוס. << שאילתה >> 13. נתיב פלוס << שאילתה >> << קריאה >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << קריאה >> אדוני היושב-ראש, נתיב פלוס זאת מילה באנגלית, ואני מחפש מילה בעברית. אם מישהו כאן יעזור, אני אשמח. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הפלוס זה ועוד. << קריאה >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << קריאה >> נתיב פלוס זה לועזי. אתם יודעים, אצלי במשרד יש עכשיו מיזם שרצו לקרוא לו אלטרנטיב. אמרתי להם: אני מוכן לאשר את המיזם; בשום אופן לא את השם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זאת ועוד, זאת ועוד. << קריאה >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << קריאה >> נתיב ויותר. << קריאה >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << קריאה >> אני קורא לזה הנתיב המיוחד. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> כשאנחנו בכנסת נעבור סופית ליחדה ונגדה, אז אנחנו גם נמצא מילה מתאימה לשר התחבורה. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> התחלנו להיכנס מהצד הזה, היושב-ראש, להתרגל. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת רם שפע, נא לקרוא את נוסח השאילתה בפני השר. << דובר >> רם שפע (כחול לבן): << דובר >> שר התחבורה בצלאל סמוטריץ', כפי שאתה יודע, בעקבות נתיב פלוס נוצרו פקקים אדירים שיצרו בעצם, בינתיים, את התהליך ההפוך וגרמו למצב חמור משהיה בעבר בכל הכבישים. כיצד השר והמשרד מתכוננים להתמודד, גם בטווח המיידי וגם בטווח הארוך, עם הבעיה החריפה שנוצרה בעקבות נתיב פלוס? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. אתה יוכל בינתיים לשבת, והשר ישיב. << קריאה >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << קריאה >> יש לי שעה? כמה? פעם ראשונה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אני סומך על כישוריך להשיב בתוך כמה דקות. << דובר >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר >> טוב. אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת שפע, קודם כול אני רוצה להודות לך על השותפות בהבנת החשיבות של התחבורה הציבורית והעידוד שלה – ולא רק לך – אבל לקחת את זה צעד אחד קדימה ותלית כאן את המפתחות מעל הדוכן, ואתה עושה את זה יפה. אני חושב שגם העלאת המודעות וגם התובנות שאתה וחברים אחרים כאן בבית נותנים הם חשובות וטובות ומועילות, אז באמת תודה. תראה, את המיזם הזה של הנתיב המיוחד התחלנו כפרויקט ניסיוני בשלושה צירים. בשניים מהם הוא עובד יוצא מן הכלל: בכביש איילון, כביש 20, מדרום לצפון, הוא חוסך היום כמעט חצי שעה – תכף אני אתן נתונים מדויקים, ואני אסביר את המתודולוגיה שבאמצעותה אנחנו בוחנים את זה, אבל הוא חוסך כמעט חצי שעה למי שנוסע בתחבורה ציבורית או בנסיעות שיתופיות. המחיר לרכב הפרטי למי שנוסע לבד בנתיבים הרגילים הוא באמת כמעט אפסי. אותו הדבר בכביש החוף לכיוון צפון, גם בשעות העומס. נכון ששם הוספנו עוד איזשהו נתיב בהשתלבות של כביש 20 עם כביש 2, אבל באמת ששם זה עובד נהדר. יש לנו קושי, נקודת תורפה, בציר השלישי – בכביש החוף לכיוון דרום בשעות העומס, באזור שבין כביש 57 – מחלף נתניה לפולג ווינגייט, בגלל שהנתיב המיוחד שיצרנו מתמודד עם לא מעט קונפליקטים, השתזרויות: יש שם שלוש תחנות דלק ויש שם בהתחלה השתזרויות של כביש 553. הקונפליקטים האלה מאוד מאיטים את התנועה. קודם כול אני רוצה להסביר את המתודולוגיה: אנחנו בוחנים את הניסוי הזה – ואני, אגב, מדגיש: הניסוי הזה הוא לא ניסוי ל"האם" אלא ניסוי ל"איך" – לדייק נכון יותר את הביצוע של המהלך הזה. אנחנו לא נחזור בו אחורה. אם יהיה לי זמן אחר כך והיושב-ראש יאפשר לי אז אני אגיד שתיים וחצי מילים על למה זה כל כך חשוב. אבל אנחנו בודקים את זה ברמה היום-יומית: יש לנו חדר מצב בנתיבי ישראל שפתוח מ-05:30 ועד 22:00; בוחנים את זה במצלמות; בוחנים את זה באמצעות מכשירי ה-GPS שנמצאים על האוטובוסים ונותנים לנו מידע מדויק של זמנים; יש לנו שני רכבים שיוצאים כל בוקר כל חצי שעה בשני הנתיבים – בנתיב הרגיל ובנתיב המיוחד – ונותנים לנו פילוח לפי מקטעים, כמה זמן לוקח בכל שעה ובכל מקטע. אוספים את זה לאורך זמן. אני אתן לך דוגמה מהימים האחרונים. עוד נתון אחד שצריך לומר: אנחנו משווים את הזמנים שלוקח לעשות כל מקטע היום לא למה שהיה – לא ביולי-אוגוסט ואפילו לא בספטמבר-חגים, אלא מינואר עד מאי, שאז התנועה מתנהגת כמו שצריך. גם פה צריך לדעת שבחוויה של המשתמשים, לא פעם התחושה שהפקקים בבת אחת קפצו היא מכיוון שממילא כשאדם נוסע ביולי-אוגוסט, בחופש, או בספטמבר-חגים, אפילו באוקטובר, ובבת-אחת הוא מגיע לתחילת אוקטובר עם חזרה לעבודה וחזרה של סטודנטים ללימודים, ממילא הוא היה מרגיש, בפסיכולוגיה – מרגע שאתה עובר מיולי-אוגוסט לעומס אז אתה – אבל חלק גדול מהעומסים לא קשורים לתפיסה האובייקטיבית. אז נניח במאי 2019 אני לוקח מנתניה לגלילות – בין 06:00 ל-07:00 לקח לנו 24 דקות לעשות את המקטע הזה במאי. אגב, זאת השעה היחידה שבה הנתונים כרגע הם יותר בעייתיים: ברכב הפרטי זה לוקח היום 31 דקות – תוספת של שבע דקות; אני לא מזלזל בזה, אבל זה לא סוף העולם – ובנתיב של התחבורה הציבורית, מאז שפתחנו את זה ועד היום אנחנו בממוצע של 33 דקות, שזה באמת הרעה של תשע דקות, ותכף אני אסביר מה אנחנו עושים כדי לתקן את זה. אבל קח לדוגמה – בין 07:00 ל-08:00 לקח לנו 42 דקות במאי, ואנחנו ב-40 דקות היום למי שנוסע בנסיעה שיתופית; בין 08:00 ל-09:00 לקח 44 דקות, היום 36 דקות – חיסכון של 8 דקות למי שנוסע בנתיב המיוחד; ובין 09:00 ל-10:00 היינו עם 32 דקות ואנחנו ב-27 דקות. ושוב, זה במקום הכי בעייתי, כבר אנחנו בממוצע מיטיבים עם מי שנוסע בתחבורה הציבורית או בנסיעה השיתופית. נכון, יש הרעה, ואגב, היא לא נוראה. קח לדוגמה – בין 08:00 ל-09:00, אמרנו קודם: היה במאי 44 דקות, עכשיו כשאתה נוסע ברכב פרטי זה 45 דקות – הוספנו בסך הכול דקה לרכב הפרטי. אותו דבר בין 09:00 ל-10:00 – 32 דקות ועכשיו זה 33 דקות, אז גם הוספנו דקה. זה נכון שבשעות העומס הוספנו 8 דקות, נניח מ-42 ל-50 דקות לרכב הפרטי, אבל כבר הועלנו למי שעושה את מה שאנחנו מצפים שהציבור לאט-לאט יעשה – הוא עובר לתחבורה הציבורית ולנסיעה השיתופית. רק כדי לסבר את האוזן, אמרתי קודם באיילון, בכביש 20: מחולות לקיבוץ גלויות היינו בין 06:00 ל-07:00 עם 20 דקות במאי – אנחנו היום עם 11 דקות למי שנוסע בתחבורה ציבורית או נסיעה שיתופית; בין 07:00 ל-08:00 – ותקשיב טוב לנתון: היינו עם 43 דקות, מי שנסע מחולות לקיבוץ גלויות במאי עמד בפקק 43 דקות, והיום אנחנו ב-12 דקות, בסדר? חסכנו 31 דקות למי שנוסע היום או בתחבורה ציבורית – – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (כחול לבן): << קריאה >> וזה עולה בשעות שאחר כך? << דובר_המשך >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> לא, לא, הינה, רק שנייה. עוד רגע אני אדבר לפי שעות. שנייה. בין 08:00 ל-09:00 זה לקח 48 דקות – זה לוקח היום 13 דקות. אגב, זה נשאר 48 דקות לרכב הפרטי. לא יצרנו הרעה. גם קודם – זה נשאר בין 07:00 ל-08:00 43 דקות; בין 9:00 ל-10:00 זה היה 38 דקות, היום זה 11 דקות. שוב, זה חיסכון של חצי שעה – 29 דקות בשעות הבוקר, מי שנוסע לעבודה. פה גם הועלנו לרכב הפרטי – 34 דקות. אז יש פה גם חיסכון של ארבע דקות לרכב הפרטי. אז, שוב, זה עובד מצוין באיילון, זה עובד מצוין בכביש החוף לצפון, וזה מתחיל לעבוד טוב גם בכביש החוף לדרום. ופה צריך להבין: למה לוקח לזה זמן להתייצב? קודם כול לנו לוקח זמן ללמוד. אתם יודעים, עשינו את השינוי בפולג. ברמפה של פולג היה נתיב תחבורה ציבורית – פתחנו אותו כדי להקל על הפקקים שזה מייצר בתוך נתניה. גם על זה אני אגיד תכף מילה. << קריאה >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << קריאה >> הבעיה היא שאין חיבור לערים שמהם זה יוצא. << דובר_המשך >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> לא הבנתי. << קריאה >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << קריאה >> נתניה – זו בדיוק הייתה הדוגמה, שאנשים נתקעו בפקקים בתוך נתניה. << דובר_המשך >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אני לא מדבר על הפקקים בתוך נתניה, כי חלק גדול מהם – הם לא תוצאה של הפרויקט הזה. בדקנו את זה לעומק, עשינו עבודה גדולה על הרמזורים בתוך נתניה. אגב, אנחנו ניתן מענה לביטול של הנת"צ שהיה ברמפה של פולג, או שאנחנו נייצר את הנת"צ הזה על מחלף השלום ונשנה טיפה את המסלולים בתוך נתניה. זה משהו שאנחנו עדיין בוחנים אותו. אבל עוד רגע, תנו לי, אני אדבר על שלושה דברים שיקרו, בעזרת השם, ב-17 בחודש למניינם, שלדעתי הם ייתנו שם פתרון מאוד גדול. אבל אני אתחיל מההתלבטות הראשונה שהייתה לנו: האם לעשות את הנר"ת, את הנתיב המיוחד, בצד ימין או בצד שמאל. נניח, הנת"צ באיילון הוא בצד שמאל. כשאתה נוסע בצד שמאל אין לך כל הקונפליקטים – כל מה שדיברתי קודם. מה שמייצר לנו את צוואר הבקבוק בין 57 לפולג זה כל ההשתזרויות שיש לנו כל הזמן מימין. יש שני חסרונות גדולים לנת"צ בצד שמאל: אחד זה אכיפה – הרבה יותר קשה לאכוף. אין היום בעולם, לא רק בישראל, אין בעולם היום אמצעי טכנולוגי שיודע לאכוף נסיעה שיתופית. אז אם אתה אומר רק תחבורה ציבורית, וקונס כל מי שנוסע ברכב הפרטי כמו שיש בנתיבים של תל אביב, אז אין בעיה, אתה מצלם את זה. ברגע שאתה מדבר על רכב בתפוסה מלאה – אין היום אמצעי טכנולוגי שיודע לבדוק אם יש ברכב שני נוסעים או שלושה נוסעים. לכן אנחנו בנויים על אכיפה משטרתית של אופנועים. אנחנו, במסגרת המיזם הזה – אני רוצה להגיד כבר בשלב הזה תודה גדולה למשרד האוצר, ששותף איתנו בעשרות מיליונים סביב המיזם הזה, כי הוא מבין שזה מהלך נכון. תכף אני אדבר על זה. אנחנו תגברנו כאן בארבעה אופנוענים, שלנו, 100% שלנו – של משטרת ישראל אבל מתוך התקציב שלנו בפרויקט הזה. כשאתה הולך על נת"צ בצד שמאל מאוד קשה לאכוף – אתה צריך להזיז את הרכב שעובר את העבירה לצד ימין ואתה מייצר הרבה קונפליקטים בתנועה. דבר שני זה אוטובוסים, שבאים מימין וצריכים לעצור בתחנות בווינגייט ובאודים. גם את זה בדקנו, ולכן החלטנו ששם נכון ללכת על הנתיב בצד ימין, עם המחיר שהדבר הזה גובה. אני רץ רגע לפתרון: בעזרת השם, ב-17 בחודש – זה יקרה שני לילות קודם – מצאנו דרך – ושוב, תודה גדולה לאנשי המקצוע במשרד, למהנדסים, לחברת נתיבי ישראל – מצאנו דרך להוסיף נתיב נוסף מההשתזרות של 553 לפני הרמפה של פולג ועד אחרי וינגייט, ששם אנחנו עם הגיאומטריה המסובכת של הסיבוב, ההשתזרות שממילא הייתה מסובכת. אנחנו מוסיפים שם עוד נתיב. לא יהיו שניים. << קריאה >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> כן, כן. אנחנו מסמנים אחרת את הנתיבים – יש שם בעיניי ניצול היסטורי לא נכון של הכביש, יש שם שוליים מאוד רחבים – הכול כמובן על בסיס הקריטריונים הקיימים והתקנים הקיימים. יישארו גם שוליים לבטיחות. אנחנו מוסיפים שם עוד נתיב, ולהערכתנו, את צוואר הבקבוק שיש לנו היום באזור של פולג עד אחרי – זה מאוד יגדיל. כחלק מהלמידה, לקחנו את ההשתזרות – בהתחלה הייתה השתזרות של 553 בנפרד ואחר כך ההשתזרות של הרמפות של פולג אחרי וינגייט. אז הכנסנו היום את 553 עם קו הפרדה רצוף ימינה, לכיוון, הרמפה של פולג ומשתזרים יחד עם וינגייט, וברגע שנוסיף עוד נתיב לרכב הרגיל בכל המקטע הזה אנחנו – מקווים שאת צוואר הבקבוק הזה פתרנו, והוא כמובן מקרין הרבה מאוד אחורה, אז אני מעריך שזה ייתן מענה גדול. צריך לדעת שב-17 בחודש – ואם תרצו יש לי כאן רשימה – אנחנו משנים בצורה דרמטית, עם תוספות שירות של 70 מיליון שקלים, את כל התחבורה הציבורית באזור של חדרה, נתניה – איפה שאתה גר – עמק חפר, לכיוון תל אביב. ופה, שוב – אמרתי קודם למה לוקח לזה זמן להתייצב: כי אנחנו לומדים לדייק רמזורים ולדייק נתיבים ולראות איך עושים את זה טוב. אני אתן דוגמה לדבר שלא היה אפשר לצפות אותו קודם: פתאום ראינו שזה מייצר לנו בעיה בכביש 57 – מי שבא מכפר יונה, מבית ליד לכיוון נתניה. למה? כי ה-Waze לקח אנשים שמאלה ברחוב דגניה, וברגע שהרבה אנשים עושים שמאלה, המחסנית שיש לפנייה שמאלה לא מספיק ארוכה, והם תוקעים את כל הכביש. אז גם הארכנו שם את הרמזור, גם הוספנו עכשיו, בסימון על הכביש, הארכנו את המחסנית לשמאל, וזה שחרר את הכביש. אלה דברים שאין מה לעשות, לוקחים זמן. אין שום סימולטור – גם אם נריץ סימולציות – שיודע לצפות התנהגות כזאת, לא של הנהגים ולא של ה-Waze, אז לוקח זמן עד שאנחנו לומדים לדייק הסדרי תנועה מסביב; לוקח זמן לציבור לשנות את ההתנהגות. אני עוד רוצה להגיע לנקודה אחת של השעות. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בזה צריך לסכם את התשובה. << דובר_המשך >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> במחילה, אתה צודק. הרי הנת"צים עבדו לפי שעות, בדרך כלל. באנו ועשינו את זה עכשיו 24 שעות. היו לזה כל מיני רציונלים: גם להרגיל את הציבור, אבל בעיקר כי רצינו לדייק נכון את השעות ולמצוא את שעת האופטימום. גם כאן, בעזרת השם, לקראת 17 בחודש אנחנו נחזור להפעיל את זה לפי שעות, ואז המשמעות היא שמי שיצא קצת יותר מוקדם יוכל להשתמש בכל הנתיבים. אבל שוב, אנחנו לא רצינו לעשות את זה ספורדי. אמרנו: ניקח נתונים לאורך זמן, ננתח ממוצעים, נדייק – אם זה 06:00 בדיוק, אם זה 06:30. אלה שאלות שאנחנו עדיין דנים בהן. אבל סיכמנו שב-17 בחודש – אגב, ב-17 בחודש ייפתח חניון נוסף באולגה, עם שאטלים – 72 קווים ביום לשני הכיוונים; ייפתח חניון נוסף בתחנת הרכבת של נתניה כבר עד 17 בחודש. טרקטורים עובדים על זה 24/6 – לא להתבלבל, אבל עובדים על זה יפה. ורק מילה אחרונה של תודות לכל השותפים – במשרד, בחברות הביצוע, בעיריית נתניה, שמקבלת הרבה ביקורת ועומדת בגבורה, כי היא מבינה – ראש העיר – שזה הדבר הנכון, ומשתפת איתנו פעולה עכשיו גם במסופים וגם בתכנון נכון יותר של מערכת התחבורה בנתניה. יכולתי לדבר עוד שעה – לא סתם שאלתי, אדוני היושב-ראש – אבל נעצור כאן. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. שאלה נוספת לחבר הכנסת רם שפע. << דובר_המשך >> רם שפע (כחול לבן): << דובר_המשך >> השר סמוטריץ', באמת מנית את הזמנים, דייקת בכל כביש. בסוף אנחנו מדברים על אנשים, אזרחים, עשרות אלפי אזרחים שבאמת סובלים בבוקר, ואני לא בטוח שאם היינו מביאים אותם לפה הם היו מחשבים את אותם הזמנים. אני נוטה לסמוך על העבודה המקצועית במשרד, ואני גם אבדוק את זה בעצמי כדי באמת לראות – וכמו שאתה יודע, אני עושה את זה. << דובר_המשך >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אבל בשביל זה תצטרך יום אחד לנסוע באוטו, כדי שיהיה לך איך להשוות. << דובר_המשך >> רם שפע (כחול לבן): << דובר_המשך >> קארפול זה חלק מהעניין, ואני מוכן לעלות גם בקארפול. אבל בסופו של דבר, ממה שאתה מתאר, ב-17 בחודש, שזה ממש עוד ארבעה ימים – לפי האופן שבו אתה מציג את הדברים, אנחנו – – – << דובר_המשך >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> זה ישתפר. << דובר_המשך >> רם שפע (כחול לבן): << דובר_המשך >> זה ישתפר דרמטית. כלומר, אם אתה מתסכל לטווח זמן קדימה, אני חושב שהאזרחים היו רוצים לדעת מתי אתה צופה שיגיע הזמן שבו הם יחזרו לנסוע כמו שהם היו בכל האזורים, וכמובן – שהמצב שלהם ישתפר. תן הערכת זמן. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. חבר הכנסת מיכאל ביטון, שאלה נוספת, ואז נשמע את התייחסות השר. וגם חבר הכנסת מיקי לוי. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר >> השר סמוטריץ, קודם כול ברכות. יש לי שתי שאלות – זה מותר, היושב-ראש? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אם תעשה את זה בקצרה אז אני לא אשים לב. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר_המשך >> קצר ולעניין. על אחת הוא חייב לתת לי תשובה מהר, ובשנייה אני אבין אם הוא עוד לא בקי בנתונים. שאלה ראשונה: החטיבה להתיישבות – שביקשת להחזיק את התיק הזה – עושה דברים יפים, רק באופן מסוים אסור לה לסייע להתיישבות בירוחם ובדימונה ובאופקים, כי העולים – 97% מעיירות הפיתוח זה לא התיישבות בנגב. אתה מכיר את הבעיה. מה אתם מתאם? השר, אני איתך. אתה שומע? << דובר_המשך >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> כן, כן, החבר ביטון, אני איתך, אני איתך. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> הוא מבקש ממני לעזור לו עם התשובה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר_המשך >> אני מבקש ממך, השר, מיידית לעזור לחקלאים ששתלו כרם וזיתים בירוחם – טייס במילואים ומג"ד צנחנים בפנסיה, שעשו כרם זיתים וענבים ולא יכולים להתברך בחטיבה להתיישבות, כי ירוחם זה לא התיישבות. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר_המשך >> אז אני מבקש ממך את זה. דבר שני, שאני רק מעלה לסדר-היום: אתמול הייתי ביישוב סופה. כדאי שכל הח"כים ילכו לעוטף ישראל, לגבול עזה ולשדרות – אנשים עושים את זה. שם אתה רואה את כביש 232 מתחיל להיסלל ככפול, אבל נדמה שזה הולך להיות כפול אולי 5, 10 ק"מ, וצריך להגיע איתו עד סעד כדי להסיר צוואר בקבוק ביטחוני, בטיחותי, כבוד השר. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת מיכאל ביטון. חבר כנסת מיקי לוי, בבקשה, אדוני. << דובר >> מיקי לוי (כחול לבן): << דובר >> תודה רבה, אדוני. אדוני השר, לפני כשנה וארבעה חודשים, באוגוסט 2018, התנגדתי להעברת תקציב עבור משרד התחבורה כי לא ענו על המכתבים שלי בנושא מעלית – ואני לא מצפה – – << דובר_המשך >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> בנושא – מה? << דובר_המשך >> מיקי לוי (כחול לבן): << דובר_המשך >> נושא שאני כבר אתאר אותו. אני לא מצפה שתיתן לי תשובות, אני רוצה להעלות את זה לסדר-היום כדי שאני אוכל לשלוח לך את החומרים. – – מעלית שאמורה להוביל תושבי בני ברק, דתיים, בתחנת הרכבת בבני ברק מול קניון רמת גן, שצריכים לעלות 25 או 30 מטר, אימהות עם עגלות וילדים קטנים, בגשם ובשמש. הבטיחו להתקין שם מעלית ולא ביצעו את ההתקנה עד היום. אני אשמח להעביר לך את החומרים. אנחנו פשוט מתעללים – ואלה לא הבוחרים שלי, אבל אני לקחתי על עצמי לטפל בהם. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת לוי. בבקשה, תשובות קצרות, ברשותך, אדוני השר. << דובר_המשך >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אני אשתדל. קודם כול, תודה לחברי הכנסת. אני אומר לכם שההנחיה החד-משמעית שניתנה אצלי במשרד היא שפניות של חברי הכנסת ייענו בתוך שלושה ימים, אלא אם כן יש אישור חריג שלי. אז תפנו בכתב ובעל פה, ובלי נדר, בעזרת השם, בתוך שלושה ימים יתקבלו תשובות. אני אעשה את זה ממש קצר. תראה, חבר הכנסת שפע – ושוב, חזקה עליי מצוות היושב-ראש לקצר – אתה יודע כמוני – – – << קריאה >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן): << קריאה >> נתיב השפע. << דובר_המשך >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> נתיב השפע, ואללה. אני מבטיח להעלות את זה לוועדת השמות. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> וואו, זאת הייתה הברקה. << דובר_המשך >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> תראו, בסוף בסוף בסוף, 300,000 כלי רכב חדשים עולים על הכבישים במדינת ישראל בכל שנה. דיברו כאן בשנים האחרונות המון על משבר הדיור, ולא נתנו את הדעת על התוצאות של פתרון המשבר הזה על התחבורה. בנו עשרות אלפי יחידות דיור בלי שאף אחד יסתכל על איך האנשים האלה ייסעו מהבית לעבודה. לסבר את האוזן, אפרופו כביש החוף, שדיברנו עליו עכשיו: בדקנו את זה – רק בקיץ האחרון אוכלסו באזור אור עקיבא ואולגה 3,000 דירות חדשות. עכשיו, תגיד לי מה זה עושה לכביש. אתם יודעים, למדתי מילה חדשה, "אקספוננציאלי"; לא הכרתי את זה קודם. תנו לי את המילה בעברית. צריך להבין שכביש יכול לזרום, ובשנייה אחת הוא קורס, כי תוספת של עוד 500 כלי רכב על קיבולת של 1,500 כלי רכב לשעה לנתיב פוקקת לנו את הכביש. אז לפעמים יכול להיות שהפער בין מאי, שדיברנו עליו קודם, לאוקטובר, אם בספטמבר אכלסת 3,000 יחידות דיור, ומספיק לי 1,500 רכבים בשעות העומס שנוסעים לעבודה בתל אביב מהדירות האלה שאוכלסו – והכביש הזה קורס. אתה יודע מצוין שהפתרון בסוף בסוף הוא ארוך טווח. אז יש לנו את המסילה המזרחית ואת המסילה הרביעית באיילון, ואת הכפלת מסילת החוף, ואת הרק"ל – הקו האדום ייפתח בעזרת השם באוקטובר 2021. אתה שואל אותי מתי האזרחים יראו? הם יראו ככל שאנחנו ניתן יותר ויותר פתרונות. חלק זה דברים שקורים מייד, שזה הנתיבים שעשינו ותוספות של קווי שירות, וחלק זה פרויקטים שלוקחים קצת יותר זמן. לשם אנחנו הולכים, לא תהיה ברירה, וככל שההיצע יהיה יותר טוב – אנחנו מפתחים מודלים גמישים של תחבורה ציבורית כדי לתת מענה ליישובים במרחב הכפרי, ולא לצאת סתם עם אוטובוס שעושה טיול שנתי ומגיע ריק ועולה הון תועפות ולא נותן שירות בתדירות גבוהה. סל שלם. אגב, הטכנולוגיה שנכנסת עכשיו פותחת בפנינו אפשרויות חדשות שלא היו קודם לנסיעה בהזמנה ולתכנון מראש. זה הולך לשם. אז חלק קורה עכשיו, חלק ייקח שנה-שנתיים, חלק ייקח שמונה-תשע שנים, אבל לשם זה הולך. חבר הכנסת ביטון, החטיבה להתיישבות – איפה אתה? << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> אני פה. << דובר_המשך >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אתה כזה קטן שלא רואים. החטיבה להתיישבות, היסטורית, עובדת רק במרחב הכפרי. היא יודעת היום לעבוד רק ביישובים שעל בסיס נתוני הלמ"ס נחשבים יישובים כפריים, שזה עד 2,000 תושבים. אני אהיה הראשון שישמח מאוד לתת לפעילותה הציונית והחשובה להתרחב כמה שרק אפשר. אני מקווה לקבל בעזרת השם את החטיבה – – – << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> זה החלטת ממשלה. << דובר_המשך >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אני מקווה לקבל את החטיבה לאחריותי. בוא נעבוד על זה ביחד. אתה יודע כמוני שהחלטה 998 – אני לא זוכר בדיוק את מספרה – מאוד מאוד סנדלה את החטיבה, וצריך יהיה לתקן אותה. ככל שנשלב פה ידיים, אני השותף הראשון. תראה, כביש 232 – אני אפתיע אותך, אני כן מכיר את האירוע – לא עומד בקריטריונים הקבועים במשרד התחבורה להכפלה, למשל כדאיות כלכלית וכו'. כחלק מהרצון של הממשלה לחזק את היישובים בעוטף ישראל התקבלה החלטת ממשלה בקדנציה הקודמת שתקצבה אותו ב-250 מיליון שקלים, בלי שעשו בדיקה אמיתית כמה הדבר הזה עולה. אתה יודע, עשו בערך ככה, אמרו: יאללה, תקצבנו ב-250 מיליון שקלים. נכנסו שם לתכנון מפורט, והבינו שזה פרויקט הרבה הרבה יותר יקר. הושקעו שם 196 מיליון שקלים, במקטע שכן בוצע, ונשארו 50 ומשהו מיליון שקלים, והייתה לנו דילמה אם להשקיע אותם בעוד קילומטר, שהוא באמת חסר משמעות – בסוף, אם אתה לא גומר מקטע, כמו שאמרת, זה חסר משמעות – או – אפרופו תחבורה ציבורית, אנחנו היינו צריכים לאתר מקורות ל-700 מיליון שקלים לרכש של 70 קרונות בעשרה מערכים לרכבת ישראל – ואני לא אתן על זה עכשיו הרצאה. באנו ואמרנו יחד עם האוצר: בסדר, ניקח את הכסף כרגע לקרונות, אבל – וזה סיכום שלי עם ראש הממשלה – כשתהיה ממשלה נצטרך להביא החלטת ממשלה נוספת שתיקח את ה-50 האלה ותביא עוד 200 כדי לסיים את כל הכביש. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> התושבים מבקשים קודם כול תאורה לכביש. תאורה זה עלויות קטנות. << דובר_המשך >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> רגע, רגע, רגע, בני, בני, שנייה. אז אמרתי: האתגר – מבחינתי, ברגע שתקום ממשלה – – – << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> בני ביטון זה מדימונה. << דובר_המשך >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> ושוב, גם כאן נשלב ידיים – לא חשוב עכשיו מי מאיתנו יהיה איפה – קואליציה ואופוזיציה. צריכה לבוא החלטת ממשלה שתתקצב בנוסף, ומכיוון שזה לא עומד בקריטריונים, אני חייב החלטת ממשלה כדי להיות יכול לבצע את זה. אני לא יכול חוקית לבצע כביש שלא עומד אצלנו בקריטריונים, אלא אם כן יש לי החלטת ממשלה. נביא החלטת ממשלה, נאגם לה את התקציב, בעזרת השם, ונבצע את הכול. בין לבין הייתה אצלי ישיבה, יחד עם ראש המועצה גדי וכל אנשי המקצוע, ומיפינו כמה נקודות מאוד בעייתיות שצריך לטפל בהן עכשיו – אפילו רמזורים של מעברי חצייה בקריית החינוך שיש שם על הכביש. זה יבוצע. איתרנו לזה 6 או 7 מיליון שקלים. אז הכמה-דברים המיידיים יבוצעו מתוך התקציבים הפנימיים שלנו, עד שנביא את אותה החלטת ממשלה. חבר הכנסת לוי – המעלית. מיקי, המעלית בבני ברק. תראה, האירוע שם היה קשור למערכת היחסים בין המשרד לבין העירייה. אנחנו הסכמנו לתקצב את בניית המעלית, והדרישה – אני חושב, הצודקת מאוד – שלנו מול העירייה הייתה שהעירייה תיקח את האחריות על התחזוקה. הרי בסוף זה קניון, זה מרכז מסחרי, שלא שייך לנו. יש בו תחנת רכבת – אמרנו: אין בעיה, אנחנו נעשה את המעלית. בסוף מישהו צריך לחתום אחריות על המעלית הזאת בהיבטי בטיחות. אנחנו קרובים מאוד לסיכום – הגענו להבנות עקרוניות עם העירייה שם. גם פה, אני רוצה להגיד מילה טובה על עיריית בני ברק בהרכב החדש שלה. היא מבינה מאוד טוב תחבורה ציבורית; מינתה את מנכ"ל העירייה שמוליק ליטוב לרכז צוות היגוי שמתעסק מולנו בתחבורה הציבורית, ואנחנו מקבלים שם POC אחר לחלוטין ממה שהיה קודם. להערכתי, האירוע הזה ייפתר בתוך ימים. תקציבית – אנחנו תקצבנו, נחתום איתם הסכם על ההפעלה, והאירוע הזה מאחורינו. << קריאה >> מיקי לוי (כחול לבן): << קריאה >> מדהים אותי שאתה מכיר את הנושא. שאפו. << דובר_המשך >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> מה שבא לשולחננו אנחנו משתדלים להכיר. תודה. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> השר מגלה בקיאות. אנחנו מודאגים, כי – – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לשר בצלאל סמוטריץ' על תשובותיו המפורטות. לצערי, אני לא רואה כאן את שר התקשורת בינתיים. חברת הכנסת אורית פרקש הכהן, אני מקווה שהשר יגיע בהמשך. אני רוצה גם לברך את החברים ממעון איל"ן בשכונת גילה, יחד עם המתנדבים שלהם, שנמצאים כאן איתנו ביציע הכבוד. ברוכים הבאים לכנסת. שמחים לראות אתכם כאן. אני מזמין את סגן שר החינוך חבר הכנסת מאיר פרוש לעלות לדוכן על מנת להשיב על שאילתה דחופה של חבר הכנסת סעיד אלחרומי. נושא השאילתה: השביתה במערכת החינוך במועצת אל-קסום. << שאילתה >> 9. השביתה במועצת אל-קסום << שאילתה >> << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד סגן השר, ביום ראשון פרצה שביתה במערכת החינוך ביישובי מועצת אל-קסום ובכפרים הלא-מוכרים המקבלים ממנה שירותי חינוך, כך שעשרות אלפי תלמידים נותרו בביתם. מדובר על 34,000 תלמידים. ברצוני לשאול: 1. האם המשרד נקט צעדים לסיום השביתה? 2. האם יש לוח זמנים לפתרון כלל הסוגיות שבגינן פרצה השביתה? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. בבקשה, סגן שר החינוך. << דובר >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת השואל, משרד החינוך מעביר למועצה האזורית אל-קסום תקציבים ייחודיים לניהול המערך התפעולי של מערכת החינוך שבתחומה, לרבות עבור מוסדות החינוך שבפזורה הבדואית. בבקרה שנערכה על תחום הסעת התלמידים במועצה עלתה תמונה – מצטער לומר את זה כאן מעל דוכן הכנסת, אבל לאור השאילתה – עלתה תמונה מביכה שחושפת אי-סדרים חמורים בניהול תקציבי החינוך המועברים למועצה, ויותר מכך, נחשפה תמונה מורכבת של דרכי העבודה של מנגנון המועצה בכל הקשור להפעלת מערכת החינוך. משרד החינוך, כאשר הוא מצא את העניין הזה, פעל כמתחייב עת בוצעה הבקרה, אולם כתגובה לכך החליטה המועצה להשבית את מוסדות החינוך בתחילת שנת הלימודים. פנייה שנעשתה לערכאות הובילה למתווה הבנות שהוסכם ונחתם על ידי שני הצדדים, גם על ידי משרד החינוך וגם על ידי נציגי מועצת אל-קסום, וזה היה גם בחסות נציגי האוצר, אבל כעת מבקשת מועצת אל-קסום לחרוג מהמתווה המוסכם שעליו סיפרתי עכשיו, ומעלה דרישות כספיות מופלגות שתכליתן כיסוי גירעון הנובע בחלקו מהתנהלות לקויה או תפעול חובבני ואי-סדרים פנימיים במועצה. בפגישה שבין הצדדים הבהירו נציגי המשרד כי האינטרס הציבורי הוא הפעלה סדירה ומלאה של מערכת החינוך יחד עם מחויבות בלתי מתפשרת לפעילות גופי האכיפה והמינהל התקין. לצערי, המועצה מתנערת מהתחייבותה ומאחריותה למתן שירותי חינוך המתוקצבים על ידי המדינה, ואנחנו מצירים על בחירת ההנהגה במועצת אל-קסום להשתמש בתלמידים ככלי ניגוח ובכך להרחיב את הפערים הלימודיים עוד יותר. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, סגן שר החינוך. שאלה נוספת לחבר הכנסת סעיד אלחרומי. לאחר מכן – לחברי הכנסת אורלי לוי אבקסיס ואיציק שמולי. << דובר_המשך >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כבוד סגן השר, אני מלווה את השביתה הזאת כבר כמה ימים. ולצערי הרב, למרות הבקשות החוזרות ונשנות, אפילו ישיבה בין כל הגורמים עדיין לא נקבעה כדי לסכם את ההבנות שעליהן דיברת. אני רוצה לשאול שאלה נוספת. אנחנו במצב שבו כל תלמידי הדרום מושבתים בגלל המצב בדרום, והשאלה היא: האם לא הגיע הזמן שעשרות בתי ספר בכפרים הלא-מוכרים – תלמידיהם יזכו למיגון? הם נשלחים הביתה והם יושבים בבית בעשרות כפרים שגם בהם אין מיגון, לכן הם נשלחים ממקום שאינו מוגן למקום שהוא עוד יותר חמור. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. << דובר >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << דובר >> תודה רבה, אדוני. סגן השר, רציתי להסב את תשומת ליבך לנושא שכבר הרבה מאוד זמן נמצא על שולחננו, וזה הנושא של הילדים בחינוך המיוחד הלא-רשמי. לצערי הרב, אתה יודע, ילדים באשר הם ילדים, בטח ובטח כאשר יש להם קושי, לקות מסוימת, ובין היתר אני מדברת על מי שנמצא על הרצף האוטיסטי, על כל אותם ילדים, וביניהם גם ילדים אחרים בעלי מוגבלויות, שלא מקבלים את התקציב המתאים כדי לרכוש את המיומנויות שייתנו להם ולמשפחות שלהם את האפשרות של, אתה יודע, כל העניין של להיטמע בחברה, להצליח, תרבות פנאי וכדומה. זה תלוי בבסיס של התקצוב של אותם ילדים שנמצאים במסגרות, שכמעט לא מקבלים את המינימום הדרוש כדי שיוכלו לתפקד כמבוגרים בתוך חברה נורמטיבית. השאלה שלי: מדוע משרדך לא עושה שום דבר בנדון? מדוע אותן העברות תקועות, כאשר אנחנו העברנו מיליארדים בשבועות האחרונים? בכל אותם נושאים, כשמדובר בילדים החלשים ביותר בתוך המערכת – אין להם פתרון. ומה שמפליא אותי זה שאתה, סגן שר החינוך, נמצא בתפקיד – שלא מעט מאותם הנפגעים באים מהמגזר שלך. יכולתם להביא את ההעברות האלה. אנחנו לא היינו מתנגדים לזה, בטח כשמדובר בילדים עם קשיים כאלה. למה זה לא קורה? תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. חבר הכנסת איציק שמולי. << דובר >> איציק שמולי (העבודה-גשר): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני סגן השר, זה ארבעה חודשים המטפלים של השירות הפסיכולוגי בעוטף עזה לא מקבלים שכר. הייתה בעיה גם במרכזי החוסן, והדבר הזה, להבנתי, נפתר דרך התקצוב של משרד הבריאות. בהעברות התקציביות שהיו לפני כשבוע בוועדת הכספים משרד החינוך קיבל את התקציב שמגיע לו כדי לסגור את הבעיה הזאת אחת ולתמיד. כולם מבינים עכשיו את המשמעות של ילדים שנמצאים בטווח הירי, מלאים חרדה ולחץ, ולא מקבלים מענה או מקבלים מענה חסר בגלל מטפלים חסרים – בגלל שמטפלים מאוגוסט, אדוני סגן השר, לא מקבלים שכר. אני רוצה לדעת דבר אחד, אדוני סגן השר: למה בחודשים אוגוסט, ספטמבר, אוקטובר, וגם בימים שעברו בחודש נובמבר, בכל ערב מחדש סגרתם את המשרד בידיעה שגם היום וגם הלילה לא שולמו המשכורות לעשרות מטפלים שעושים עבודת קודש בעוטף עזה? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת שמולי. בבקשה, סגן שר החינוך חבר הכנסת פרוש. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> תודה לאדוני. ראשית לשואל, לחבר הכנסת סעיד אלחרומי. אתה ציינת בדבריך, וטוב שציינת, שבימים האחרונים אתה מעורב היטב במה שקורה בכל מה שקשור לשביתה באל-קסום, אבל לא התייחסת למה שאני סיפרתי. אני מתאר לעצמי שזה מאוד כואב. אתה, כנציג ציבור, כחבר כנסת – טוב שאתה מעורב, טוב שאתה מגלה את הסימפתיה והאכפתיות לתושבים, אבל יש מציאות מסוימת, כפי שתיארתי, שלא הייתי מציע לחזור עליה, אבל המציאות היא מאוד עגומה. היה מתווה, והמתווה הזה נעשה בעקבות פנייה לערכאות, וזה היה על דעת המועצה וכמובן משרד החינוך, בחסות משרד האוצר, ומי שחוזר בו כרגע מהעניין הזה זה נציגות של המועצה באל-קסום. אז נכון שיש שביתה, וזה לא טוב, ואני מציע שכל מי שיכול להשפיע, שישפיע שיחזרו ללימודים. אני מקווה שזה יקרה. << קריאה >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כבוד סגן השר – – – << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> מה שהיה קודם – בגלל הבעיה הכללית. אבל בגלל הסיבה הזאת של הדברים הלא-טובים, הלא-סימפתיים, שמצאו בניהול של המועצה – זה לפחות שלא תהיה עילה כדי שלא ילמדו עכשיו. אתה שואל שאלה על מיגון לבתי הספר. זו שאלה מאוד טובה, שאלה מאוד טובה. אני יכול לומר לך שאני מכיר למשל עיר כמו אשדוד. יש שם אלפים רבים של תלמידים – אומנם לא בממלכתי ובממלכתי-דתי, אבל הם במוכר שאינו רשמי ובפטור – שהם נמצאים בקרוונים באשדוד, וכאשר יש איזשהו אירוע בעוטף או מסביב לזה אין לימודים שם. לגבי הצורך למגן בתי ספר – על בתים פרטיים אני לא יודע לענות לך. יכול להיות שזה קשור לבעיה של הפזורה. על כל פנים, זה שיש בתי ספר בלי מיגון זאת בעיה שהיא לא רק בקרב הבדואים. אני יכול לומר לך שגם בקרב היהודים. אמרתי לך גם קודם: לפי הסימנים, אתה יכול לדעת על איזה יהודים מדובר. אולי גם יש בממלכתי ובממלכתי-דתי, אבל אני יודע הרבה על הציבור במוכש"ר ובפטור, שהילדים שלהם נמצאים באשדוד בלי מיגון. בוודאי שמשרד החינוך עושה את הכול כדי שיהיה את הכסף הזה, אבל לעת עתה יש בעיה גדולה. חברת הכנסת אבקסיס, כולנו יודעים על הבעיה בקשר לחינוך המיוחד בחינוך הלא-רשמי. אני מודה לך על המעקב, על הפעילות שאת עושה ועוד עושים אחרים. אני לא מוכן לקבל את המילים האלה "משרד החינוך לא עושה שום דבר" – לא בגלל שאני סגן שר החינוך. אני לא מקבל את זה. גם את לא חושבת שהוא לא עושה שום דבר. אולי הוא לא עשה כדי שבסוף יהיה כסף לחינוך מיוחד לכולם. תאמיני לי, אני נזכר במשא ומתן – לא עם מפלגת העבודה, אבל היה לנו משא ומתן לפני חצי שנה עם הליכוד. נמצא פה גם מי שהיה מולנו. התחלנו את המשא ומתן ואמרנו: לפחות בחינוך המיוחד. למה בחינוך המיוחד צריך להיות הבדל בין זה לבין זה? הילד המסכן הזה, מה הוא אשם שהוא נולד – לא, הוא שמח על כך שהוא נולד בבית של הורים ששלחו אותו לרשמי או לפטור, אבל למה אתם מבדילים בין לבין? נמצא פה במקרה גם יושב-ראש ועדת הכספים, שפעל בעניין הזה, וניסה לעשות איזה linkage, לא לעשות העברות וכדומה. אני מתאר לעצמי שאת היית מוכנה לעזור. בפוזיציה שאת נמצאת, בוודאי שלכל דבר טוב את יכולה להצטרף, ואין לך שום דבר שמונע את זה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> הוא לא צלח. אני חושב שתהיה התקדמות. הייתה עתירה לבית משפט, ובית משפט גם חייב את המשרד. אני מקווה שלאוצר לא תהיה ברירה, מכיוון שמי – לא הליכוד – שאמר לפני חצי שנה שהוא לא רוצה לתת אלא אמר שאין כסף – האוצר. אני מקווה שעכשיו תהיה התקדמות בעניין. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אבל את זה לפחות למחוק מהפרוטוקול, שמשרד החינוך – שום דבר לא עשה. תרשי לי להסכים איתך שזה לא נכון. חבר הכנסת שמולי, אני לא יודע מי אמר לך שסוגרים במשרד את החשמל. 24 שעות, מתי שאני רוצה לבוא אני נמצא ומתי שאני צריך להיות אני נמצא שם. זו שאלה טובה אולי כשאלה רטורית. אם לפני כמה ימים הייתה העברה בוועדת כספים לצורך העניין הזה, אז במדינה, כמו במדינה מתוקנת, כל דבר עובר – נעשית בדיקה. אם יש כסף במשרד החינוך לנושא הזה ספציפית, כמו שאתה מתאר, אני לא מכיר את זה. אני סמוך ובטוח שהדבר הזה יגיע לידיהם של אותם עובדים בשירות הפסיכולוגי שנמצאים בעוטף עזה. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לסגן שר החינוך חבר הכנסת פורוש. בינתיים הגיע שר התקשורת חבר הכנסת דוד אמסלם, אז אני מבקש ממנו לעלות לדוכן על מנת לענות על שאילתה דחופה מס' 8, של חברת הכנסת אורית פרקש הכהן. נושא השאילתה: הסדרת הרגולציה מול גופי סטרימינג דוגמת נטפליקס, פרטנר ואמזון להשקעה ביצירה מקומית. בבקשה, נא לקרוא את נוסח השאילתה. << שאילתה >> 8. הסדרת הרגולציה מול גופי סטרימינג דוגמת נטפליקס, פרטנר ואמזון להשקעה ביצירה מקומית << שאילתה >> << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן): << דובר >> צוהריים טובים. חרף העיתוי והתקופה המתוחה, אנחנו כחברי הכנסת צריכים להמשיך ולעבוד לטובת עם ישראל, ולכן אני מעלה את השאילתה היום. השאלה שלי נוגעת להסדרת הרגולציה בתחום התקשורת מול גופי סטרימינג דוגמת נטפליקס, אמזון פריים, אפל TV וכדומה להשקעה ביצירה מקומית. אני מאוד מודאגת ממצב היצירה המקומית ומעתידה. חברות הסטרימינג – – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> גברתי, נא לקרוא את נוסח השאילתה. אנחנו כולנו מודאגים, לכן אישרתי את השאילתה. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן): << דובר_המשך >> בסדר גמור. חברות הסטרימינג נטפליקס, אמזון פריים ואפל TV אינן מחויבות לשדר או להשקיע ביצירה מקומית ישראלית, בשונה מגופי שידור ישראליים. המצב הזה יפגע קשות בעתיד היצירה והיוצרים וייצר תחרות לא שוויונית בין הגופים שמגיעים מחו"ל לבין גופי השידור הישראליים. רציתי לשאול את כבוד השר: כיצד ומתי מתכנן משרד התקשורת לפעול בנושא? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. בבקשה, שר התקשורת. << דובר >> שר התקשורת דוד אמסלם: << דובר >> תודה רבה על השאלה ששאלת. זאת הזדמנות גם להתייחס לנושא. חוק התקשורת קובע הסדרה בתחום השידורים הרב-ערוציים שחלה בעיקר על שידורים באמצעות הכבלים ושידורי הלוויין. זה החוק היום. דרך אגב, במסגרת החוק הזה באמת יש רגולציה על הכבלים והלוויין. הרגולציה מתייחסת גם לתוכן וגם לנושא של השקעות מקור. הם מחויבים ב-8% השקעות מקור מסך ההכנסות שלהם. החוק כיום בעצם לא מסדיר את סוגיית השידורים באמצעות פלטפורמת האינטרנט. זה – הלכה למעשה. משרד התקשורת מודע לנושא כבר די הרבה זמן. הוקמה ועדה בין-משרדית בנושא. ב-2018 גם הוצא תזכיר חוק להתייחסות הציבור. דרך אגב, מדובר בחוק מאוד מורכב, מסובך, לא פשוט. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן): << קריאה >> מכירה, מכירה. << דובר_המשך >> שר התקשורת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> יש בו צדדים לכאן ולכאן; אני לא רוצה לפתח כאן את הדיון. לכן, מדובר בסוגיה מאוד כבדת משקל. הציבור, חלקים ממנו – ואני מניח שמי שהגיבו אלה אנשים שרלוונטיים לתחום – הגיבו והעלו הרבה קושיות וקשיים שונים ומשונים. לכן המשרד מתחיל כרגע להתגבש סביב הסיפור הזה, כדי לטייב את אותה הצעת חוק או תזכיר הצעת חוק שהוגש ב-2018. כרגע, בימינו אנו, בוודאי אנחנו לא יכולים לבוא ולהציע הצעת חוק, לכן, את מתפרצת לדלת פתוחה. בסופו של דבר צריך להחליט על איזה פלטפורמות בעצם כן מחילים את ההסדרה. צריך להבין עוד דבר: בזמנו, כשהתחלנו את כל הדרך בכלל במדינת ישראל, כפי שאמרתי, היו מוסדרים רק הכבלים והלוויין. כשהעסק נפתח, בעיקר בשנים האחרונות – – – << קריאה >> יועז הנדל (כחול לבן): << קריאה >> כשהתחילו היה רק הכבלים. << דובר_המשך >> שר התקשורת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני התכוונתי, כשכבר נכנס הלוויין, אז מכאן – התחילו הכבלים. אני התייחסתי לנקודה שבה כבר היה הלוויין. אתה צודק. בסופו של דבר, מה שקרה, היום כמעט כל חברות התקשורת הן חברות שמוכרות לך את כל החבילה, כולל טלוויזיה, לכן גם פרטנר וגם סלקום נכנסים. אנחנו, יש לנו עניין כמדינה לייצר תחרות, וייכנסו הגופים האלה. לכן, גם זה מובא בחשבון, זאת אומרת, אם בתחילת הדרך מייצרים איזו רגולציה דרקונית על הגופים האלה, הם לא נכנסים. לכן, יש פה שיקולים הרבה יותר רחבים. בזה בעצם המשרד עוסק. בעזרת השם, אחרי שתוקם ממשלה, אני מניח שזה ייכנס לפס ייצור הרבה יותר משמעותי, כדי להביא את זה באמת לכלל הכרעה. אנחנו בסופו של דבר נחליט איך אנחנו עושים את הרגולציה, באיזו רמה ובאילו נושאים. תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אדוני, סליחה, רק רגע. יש שאלה נוספת לחברת הכנסת אורית פרקש הכהן, וגם לחבר הכנסת ינון אזולאי, ואז נשמע את ההתייחסות שלך. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן): << דובר_המשך >> תודה רבה, כבוד השר, על התשובה. מאוד מעריכה את זה שבאת לכאן להשיב. בכל זאת, הייתי רוצה לתת את ההסבר – איך זה נוגע לחיים שלנו, לחיים עצמם. התרבות והיצירה המקומית הישראלית בשידורי הטלוויזיה הן בעצם נכס שלנו, נכס תרבותי שלנו. סדרות כמו פאודה, כמו שטיסל, כמו "איש חשוב מאוד", כמו עוד הרבה דברים שאנחנו מכירים – יש את "מתיר עגונות" כרגע, ו"להיות איתה" – הדברים האלה גם מעודדים את היצירה ואת היוצרים הישראלים וגם מתווכים את המציאות הישראלית ועושים לנו גאווה גדולה בכל העולם. הדבר הזה לא קרה מעצמו, הוא קרה בגלל רגולציה שדיברה עם הטכנולוגיה שהייתה בגופי השידור הישראליים ואמרה להם: אתם חייבים להשקיע 8% בהפקות מקור. שאלת ההמשך שלי: אני שמחה שאתה רואה חשיבות בשאלה שלי ואתה אכן רואה שיש כאן ואקום. מה הוואקום שאנחנו רואים, כמו שאני מכירה מהעבר שלי? שהטכנולוגיה התפתחה. ההישג הזה הוא בסכנה. הטכנולוגיה התפתחה, ובעצם שירותי התקשורת יצרו גופי שידור שעובדים בטכנולוגיה אחרת, שנקראת סטרימינג – אמזון, אפל TV וכדומה. בעולם מצטרפים אליהם מיליארדים רבים של צרכנים. בישראל כבר עזבו 230,000 צרכנים את גופי השידור הישראליים שאנחנו מכירים, ומתחיל להיות כאן מצד אחד חוסר שוויון, ומצד אחר יוצרים ישראלים מגיעים למצבים מוזרים. אני שמעתי למשל על מדינות באיחוד האירופי שכן חייבו גופים כגון נטפליקס ואמזון להשקיע בגופי יצירה מקומיים. מקבלים מימון מגופים כמו קרן נורבגית, ומייצרים שם יצירה ישראלית שכביכול נושאת חן בעיני נורבגיה. ולכן, השאלה שלי – זו דוגמה אמיתית איך חוקי תקשורת לא מצליחים להדביק את הפער הטכנולוגי בשוק שבו אנחנו נמצאים. אבל השאלה שלי: מתי? מהם לוחות הזמנים שאתה צופה להסדיר את הנושא הזה? כי ממה שאני הבנתי כשדיברתי עם האנשים שבתחום הזה, שזה הולך להיות חלק מחקיקה נורא נורא גדולה, נורא נורא מורכבת, והדברים האלה, אדוני, לוקחים הרבה מאוד זמן. השאלה היא אם יש אפשרות שאתה תקבל החלטה מיניסטריאלית שיטפלו ספציפית בנושא הזה של היצירה המקומית, ויחייבו את הגופים האלה לעבוד במגרש משחקים שווה והגיוני עם השוק הישראלי, כדי שתהיה תחרות הוגנת ושאנחנו נמשיך לפתח את היצירה הישראלית הזאת, שהיא נכס – שלנו ועבורנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, השאלה ברורה. חבר הכנסת ינון אזולאי, בבקשה, אדוני, ואז נשמע את השר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כבוד השר, שאלתי: לפני החגים שלחתי מכתבים – ואני בטוח שעוד הרבה כמוני שלחו מכתבים, ואני רק ניסיתי לייעל את המערכת ושיגיע בזמן, בדואר 24. דואר 24 יצא מפה – משלמים על זה יותר – וזה לא הגיע באמת בתוך 24, ואני אגלה לך – גם לא ב-48 וגם לא ב-72 שעות. השאלה: מה נעשה עם זה? בכלל, בדואר הרגיל – למה זה קורה? בדואר 24 עוד יותר. השאלה: מה עושים על מנת שנוכל באמת לחזור לשפיות של הדואר? זה שאנחנו מקבלים את האירועים אחרי שמתקיימים האירועים – לא נורא, אז חסכת לנו אולי איזו מעטפה לשים. אבל אנחנו רוצים להיות בקשר עם הציבור, וכל אחד יש לו איזו בעיה, וזו בעיה מאוד גדולה, הייתי מבקש תשובה על כך. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. גם חבר הכנסת איתן גינזבורג – שאלה נוספת, ואז שר התקשורת ישיב. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני שר התקשורת, רציתי לשאול אותך: מדוע היום מחייבים צרכן של כבלים או לוויין לרכוש חבילות עם ערוצים שהוא לא מעוניין בהם? אתה רוצה לרכוש חבילה עם כמה ערוצים שאתה באמת צופה בהם, אבל על הדרך יש לך חבילה של עוד 100 ערוצים שאתה לא בהכרח צופה בהם. וכשאתה רוצה להוסיף איזה ערוץ שמעניין אותך, אתה צריך להוסיף על זה או חבילה שלמה של עוד ערוצים שאתה לא צופה בהם כדי לקבל את אותו ערוץ ספציפי שמעניין אותך, או לחלופין לשלם מחיר מופקע בגין אותו אפיק כדי לצפות באותו ערוץ שאתה רוצה לצפות בו. שאלתי: מדוע אתם, כמשרד תקשורת, לא פותחים את השוק הזה כמו שעשו בזמנו עם חברות הסלולר – מה שנקרא, הפסיקו עם כל מסחטת הכספים של חבילות התקשורת הסלולריות – ומאפשרים לצרכנים של הכבלים והלוויין לצרוך באמת, או לבחור מתוך בחירה אישית את הערוצים שמעניינים אותם, ולא כופים עליהם ערוצים שהם לא מעוניינים בהם? ואחרי זה להגיד – אבל כשאתה מתקשר לחברה ואומרים לך בשירות: אבל יש לך 150 ערוצים, מה אתה רוצה? אני לא צופה ב-150 ערוצים, רוצה עשרה או 12. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת גינזבורג. בבקשה, שר התקשורת. כמו שאתה יודע, אם יש שאלות שלא קשורות לשאילתה המקורית, אתה לא חייב לענות במקום. << דובר_המשך >> שר התקשורת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> טוב, אני אחבר את השאלה ששאלה חברת הכנסת פרקש למה שהעיר חבר הכנסת גינזבורג. בגדול, בתקופה האחרונה, בשנים האחרונות, נכנסות גם פרטנר וגם סלקום לתחום הטלוויזיה. יש לנו עניין שהם ייכנסו, בגלל שזה פותח את השוק. דרך אגב, אם יש לך 50 ערוצים, אתה לא חייב להסתכל בכולם; תסתכל רק על מה שאתה רוצה. דרך אגב, אתה גם תשלם את אותו מחיר, אתה תשלם את המחיר על מה שאתה רוצה. לדעתי, היה מצב כזה בזמנו, שהציעו חבילה קצת יותר מופחתת, ולא כל כך רצו לרכוש אותה, ולכן אנחנו נמצאים כרגע – – – << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אמרתי, בגדול, אני רואה את התחרות בלהכניס עוד חברות חדשות, לא להגיד לכל אחת מה למכור. אתה תרכוש מה שאתה רוצה, תסתכל על מה שאתה רוצה. הרעיון הוא לתת לך בעצם כמה חברות שיתחרו בינן לבין עצמן, ואז אתה תבחר את מה שאתה רוצה. ככה מתנהל שוק חופשי במדינה דמוקרטית. לגבי השאלה של חברת הכנסת פרקש – תראי, היצירה הישראלית חשובה מאוד בעיניי, ולכן בעצם בחוק הם חויבו ב-8% מההכנסות שלהן. אני באמת חושב שזה מה שנשאיר לדורות הבאים. אני בעד, דרך אגב, להעלות את הסיפור של היצירה הישראלית. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן):<< קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אומר לך ככלל. אני חושב שהיצירה הישראלית, כפי שאמרתי, זה מה שאנחנו משאירים לדורות הבאים. זה נכס צאן ברזל להדורות הבאים שאנחנו היום משקיעים בו, בימינו, וככה בעצם אתה מייצר את התרבות, בעיקר שלך, בדור הזה. יש פה איזשהו מסירת – כל אחד מוסיף את הנדבך שלו, כל דור, וככה בעצם אתה מייצר את התרבות של מדינת ישראל. ולכן, גם פה יש לי הרבה מחשבות – הכול במסגרת חוק התקשורת. חוק התקשורת זה חוק גדול מאוד, ענק, לא פשוט, אבל דווקא בהיבט של הנקודה הזאת, אמרתי: יש הרבה דברים אחרים. אני אתן סתם דוגמה: נטפליקס היא חברה בין-לאומית; מדינת ישראל זה משהו קטן מאוד. יכול להיות שהם יגידו לנו: חבר'ה, אתם רוצים דבר כזה – תנתקו אותנו. נשמע: לא רוצים אתכם. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן): << קריאה >> גם באיחוד האירופי הם כבר משקיעים, ולכן אפשר ללכת אחריהם. << דובר_המשך >> שר התקשורת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אבל הסברתי. לכן, מה שאני רוצה לומר לך – אני לא רוצה עכשיו לפתח דיון בעניין. יש הבדל בין השוק האירופי, האיחוד האירופי – זה שוק ענק, גדול – ובין מדינת ישראל. אז לכן, גם זה יושב בשולחן שלנו, גם זה חלק מהדיונים שאנחנו עושים. אבל בסופו של דבר, בוודאי צריכה להתקבל החלטה: אם כן – כן ומי וכמה, ולכן אנחנו במשרד באמת עובדים על הדבר הזה. לגבי מה שאמרת, ינון, אני לא מכיר את הנושא. אתה דיברת איתי לפני כמה ימים. בסך הכול דואר ישראל עבר מהפכה עצומה, גם בנושא של הדואר. הייתה תקופה פעם, דרך אגב, שהיית שולח דואר – היית מקבל אותו אחרי ארבעה חודשים. בדרך כלל, כשהיית הולך לחתונה, היית מקבל כבר את הזה לברית. אבל אנחנו כבר לא שם. היום הדואר באמת התייעל בצורה מאוד משמעותית. אם היה איזשהו משהו נקודתי – אשמח מאוד. אתה יודע, בכל מקרה, בהרבה מאוד גופים יש איזשהם פיקים נקודתיים בעייתיים. מקרה כזה או אחר – בוודאי נשמח. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא, גם מה שאנחנו מקבלים – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אומר ככלל. דואר ישראל היום נמצא בתחרות. הרי מה שאתה אומר, דואר אקספרס 24 – יש חברה אחרת שגם יכולה לעשות את זה. לכן, הדואר נמצא בתחרות, ובנושא הזה הוא לא מחויב ברגולציה – זה מה שנקרא שירות פרימיום, אקסטרה – אז אם הוא לא טוב, יש חברה אחרת שתעשה את זה. לכן, אם היה משהו נקודתי אז בוא תגיד לי, אני אדבר איתם. תן לי קצת יותר אינפורמציה. אבל בגדול, אני חושב שדואר ישראל באמת עבר מהפכה עצומה בשנים האחרונות – לא במשמרת שלי. תודה רבה, רבותיי. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לשר התקשורת חבר הכנסת דוד אמסלם. << נושא >> הודעת ראש הממשלה << נושא >> << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברי הכנסת, יש לנו עוד שתי שאילתות דחופות, אבל ראש הממשלה פנה אליי וביקש למסור הודעה למליאת הכנסת. בוודאי שגם התקנון מאפשר לו, וגם אני ודאי מאפשר לו. בבקשה, אדוני ראש הממשלה, נא למסור את הודעתך. << דובר >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חברי הכנסת, אני, לפי ההסדרים החוקיים במדינת ישראל, מבקש למסור הודעה בפני חברי הכנסת. שלשום סיכלנו את בהאא אבו אל-עטא, מפקד החטיבה הצפונית של ארגון הג'יהאד האסלאמי ברצועת עזה. תקיפה זו בוצעה בהתאם להחלטת ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי מיום 3 בנובמבר 2019, מכוח הסמכות שהממשלה האצילה על הוועדה במאי 2018 לפי סעיפים 40א ו-40א(1) לחוק-יסוד: הממשלה – הסמיך אותה לקבל החלטות על נקיטת פעולה צבאית משמעותית שעלולה להוביל בהסתברות קרובה לוודאי למלחמה. אציין כי במקרה הנוכחי לא הייתה הערכה פוזיטיבית מצד גורמי הביטחון שפעילות זו תביא בהסתברות קרובה לוודאי למלחמה. מכל מקום, למען הזהירות התקבלה ההחלטה מכוח סעיף זה. בהמשך לכך, ולנוכח הוראות חוק-היסוד, נמסרה הודעה על ההחלטה לוועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. כעת מסרתי על כך הודעה לממשלה, ועכשיו, בהתאם להוראות חוק-היסוד, אני מעדכן את מליאת הכנסת. עד כאן ההודעה הרשמית. אני מבקש לומר שאנחנו איננו מוכנים לסבול התקפות יזומות על אזרחינו. אנחנו, בשנה האחרונה במיוחד, צברנו צבר של התקפות כאלה, יזומות על ידי מחולל – לא רק מבצע פקודות, מחולל התקפות – אותו בהאא אבו אל-עטא, שיחד עם כמה גורמים אחרים בג'יהאד האסלאמי כל הזמן תוקף ללא שום סיבה וללא שום פרובוקציה, תוקף את יישובי העוטף, תוקף ללא הרף, פוגע, במטרה ברורה לפגוע באזרחים חפים מפשע. ואנחנו עושים הכול, עשינו הכול במטרה לעצור את זה בדרכים אחרות. האיש הזה עמד לחולל עוד ועוד פיגועים, כולל בימים אלה, ולכן אנחנו סיכלנו אותו. אנחנו סיכלנו אותו ופנינו לא להסלמה, אבל אנחנו מוכנים לעשות כל מה שדרוש כדי להגן על אזרחינו. כשאנחנו מגינים על אזרחינו אנחנו מנסים לפגוע במפגעים, והמפגעים חושבים שהם יכולים להסתתר מאחורי אזרחים. הם בעצם מפגעים – המפגעים האלה מבצעים פשעי מלחמה כפולים: מצד אחד הם פוגעים בזדון, במכוון, באזרחים, ומצד שני הם מסתתרים בזדון מאחורי אזרחים במטרה לקבל לעצמם את אותה הגנה, כי הם יודעים, ככה, הם יודעים בפירוש שאנחנו נמנעים ככל הניתן מלפגוע באזרחים, ולכן הם מסתתרים מאחורי אזרחים. ואנחנו איננו מוכנים לאפשר להם את המשך הפיגועים הללו, אבל מנגד אנחנו כמובן רוצים לצמצם ככל הניתן את הפגיעה בחפים מפשע. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> על כן אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> ואני רוצה להגיד לכם מה ההבדל, אני רוצה להגיד לכם מה ההבדל – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> – – מדוע מה שהם עושים זה פשעי מלחמה, ומדוע אסור להאשים את צבא ההגנה לישראל, שהוא הצבא המוסרי ביותר בעולם, במעשים שלהם. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בושה וחרפה. אתה – – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברי הכנסת, אדוני ראש הממשלה, רק שנייה. חברי הכנסת, נא לשמור על שקט. ראש הממשלה מוסר הודעה. נא לשמור על שקט. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, בשורש העניין של חוקי המלחמה – ואני רוצה להגיד לכם שאני למדתי אותם היטב מאז היותי שגריר ישראל באו"ם – בשורש העניין של פשעי המלחמה, אם הייתי צריך להגיד מהו העיקרון האחד, האחד, המרכזי, שמכתיר את פשעי המלחמה ואת אמנת ז'נבה בעניינים האלה, זה עיקרון פשוט אחד: בצד אחד ישנם לוחמים, מעורבים, צבא, חיילים, אוחזי נשק, משתמשים בנשק, ומצד שני נמצאים אזרחים. אתה יכול לעבור את הקו הזה בשגגה, לא בכוונה תחילה, אתה יכול לפעמים לפגוע בחפים מפשע, בבלתי מעורבים, אבל אסור לך לעשות זאת בזדון, בכוונה תחילה. אתה פוגע קודם כול בלוחמים, ואם אתה פוגע בכוונה תחילה, בשיטתיות, בעקביות, באזרחים, בבלתי מעורבים – אז אתה מבצע פשעי מלחמה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> כל צבא – הצבאות המוסריים ביותר בעולם פוגעים בשגגה בחפים מפשע, לא בכוונה, אבל זה לא נחשב לפשע מלחמה. פשע מלחמה הוא לעשות מה שעושים הטרוריסטים מעזה. כשהם יורים רקטות על אשקלון לתוך אזור מגורים – – << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> – – מה הם עושים? הם באים בכוונה תחילה לפגוע באזרחים. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> ואסור לך גם להסתתר מאחורי אזרחים. לכן – זאת הפעילות שלהם. זה מה שאתם עושים – אתם בעצם מקדשים את פשעי המלחמה שלהם. זה מה שאתם עושים. << קריאה >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אנחנו? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חבר הכנסת כסיף, חברת הכנסת היבה יזבק, אני קורא אתכם לסדר בפעם הראשונה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני לא אישרתי בקשות חוזרות ונשנות – – << קריאה >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> – – של גורמי הביטחון, משום שבדקנו מה הסיכויים שייפגעו כאן, מה הסיכויים שייפגעו כאן בלתי מעורבים. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אני מכיר את זה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> ופעם אחר פעם, כולל בחודשים האחרונים, כולל בשבועות האחרונים, אני לא אישרתי, משום שאנחנו רוצים לצמצם עד המינימום את הבלתי-מעורבים; אי-אפשר לגמרי. אבל זה שונה לחלוטין ממה שעושים אותם טרוריסטים, שיש כאן חברי כנסת שניגשים להגן עליהם, שהם בכוונה תחילה, בזדון, ללא הבחנה, עם הכוונה – הם בכוונה מכוונים לאזרחים, בכוונה מכוונים לשכונות מגורים. בכוונה מכוונים. לא לפגוע – כשהם פוגעים בשכונת מגורים באשקלון, מה הם חושבים – שיש שם צבא? יש שם בסיס צבאי? יש שם כוחות צבאיים? קשקוש. הם פוגעים בכוונה תחילה באזרחים, וזה טרור. והם בכוונה גם מסתתרים מאחורי. הינה אחמד טיבי. אחמד טיבי, אתה אמרת עליי, כן – אתמול שמעתי הפגנה תומכת שלכם שבה חברת כנסת – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> – – חברת כנסת מבקשת בכל דרך להוקיע אותנו כפושעי מלחמה. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – חברי הכנסת הערבים. אתה מסית נגדנו כל הזמן. לא יאה לראש ממשלה. << קריאה >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה משקר במצח נחושה. אתה מסית. אתה שקרן. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חבר הכנסת טיבי, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ביבי נתניהו, אתה משקר. אתה מסית נגדנו. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חבר הכנסת טיבי, אני קורא אותך לסדר בפעם השנייה. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה נמצא באחריות הזאת. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה חוזר על זה כל שני וחמישי. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חבר הכנסת טיבי, אני קורא אותך לסדר בפעם השלישית. נא לצאת, חבר הכנסת טיבי. נא לצאת. קראתי אותך לסדר שלוש פעמים. נא לצאת. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תקרא אותו לסדר על הסתה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אין לי קריאה רביעית. נא לצאת. תודה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בגללך המשפחה שלי מקבלת איומים. המשפחה שלי. בגללך. שקרן. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. חבר הכנסת טיבי, נא לצאת. (חבר הכנסת אחמד טיבי יוצא מאולם המליאה.) << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אנחנו לא צריכים להקשיב, לא צריכים לשמוע אותך עם ההסתה שלך. << קריאה >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תמשיך להסית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מלחמת המשא ומתן. מבצע להצלת נתניהו. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כל הזמן מסית. << קריאה >> ניצן הורוביץ (המחנה הדמוקרטי): << קריאה >> עושה פה סיבוב פוליטי. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חבר הכנסת הורוביץ, נו, באמת, חבר הכנסת הורוביץ. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אדוני, אני חושב שהגיע הזמן לומר את האמת, גם ביחס למה שאנחנו עושים וגם ביחס למה שאומרים עלינו שאנחנו עושים. אנחנו עושים כל מאמץ להימנע מפגיעה בבלתי מעורבים, בחפים מפשע. אנחנו עושים מאמץ ששום צבא בעולם לא עושה. אנחנו מנסים לפגוע בדיוק כירורגי שאין כדוגמתו – הוכחנו את זה שלשום – בדיוק כירורגי במפגעים ובמשלחים, תוך כדי מניעה מקסימלית – מקסימום פגיעה בטרוריסטים, מינימום פגיעה בבלתי מעורבים. והפעולה של צה"ל שלשום ברצועת עזה היא פעולה שעוד ילמדו אותה וכבר לומדים אותה בצבאות בעולם בניסיון לעשות את ההבחנה הזאת. אני חושב שאם רומסים את ההבחנה הזאת – משום שלפעמים, לצערנו, יש פגיעה בבלתי מעורבים – בעצם הופכים על פניו את כל הרעיון של חוקי המלחמה, כי אז לעולם לא תוכל לפעול נגד הטרוריסטים. הם תמיד יתחבאו, תמיד יטילו את הנשק שלהם על חפים מפשע ויסתתרו מאחורי חפים מפשע. בצורה כזאת לעולם לא נוכל להילחם בהם. אבל לצערי, מה שחלק מחברי הכנסת כאן עושים – רוב חברי הכנסת כמובן לא שותפים לזה, בלשון המעטה, אבל חלק מחברי הכנסת עושים דבר שהוא בלתי נתפס: בעצם את אלה שמכבדים את חוקי המלחמה – חיילי צה"ל, מפקדי צה"ל וגם ממשלת ישראל, ששולחת אותם – הם מגדירים כפושעי מלחמה, ובכך הם מעוותים את כל הבסיס המוסרי של לחימה צודקת והכרחית מול הטרור שהולך ומתארגן בצורה הזאת. הינה למשל דברים שסיעת רע"ם-תע"ל שלחה, מכתב רשמי ליועץ המשפטי בזמנו, בזמן צוק איתן, וביקשה לפתוח – שימו לב – בחקירה רשמית נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון משה יעלון והרמטכ"ל גנץ בגין – שימו לב בגין מה: בגין ביצוע פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות ברצועת עזה במהלך מלחמת צוק איתן שניהלה ישראל. לצערי, הדבר הזה חוזר על עצמו על ידי כמה מהגורמים, ואני חושב שיש פה סכנה כפולה, או יותר נכון עוול כפול: עוול לחיילי צה"ל ומפקדיו, שעושים מאמצים יותר מכל צבא אחר למנוע פגיעה רחבה, אפילו לצמצם עד המינימום את הפגיעה בבלתי מעורבים, והדבר השני זה כמובן לערער את היסודות הכלל-אנושיים שהאנושות כולה צריכה עכשיו להתאגד סביבם – לאפשר פעולה נגד גורמי הטרור שמבצעים פשע כפול: גם ממקדים את ההתקפה שלהם על אזרחים בכוונה תחילה, פשע מלחמה אחד, וגם מסתתרים מאחורי אזרחים, פשע מלחמה שני. מי שנותן סיוע לשני הדברים הללו בעצם מסייע לפשעי המלחמה האמיתיים שמתבצעים כאן באזור, ושום מחאות ושום צעקות ושום טריקת דלתות ויציאה מהאולם לא ישנו את האמת הפשוטה הזאת שאמרתי כאן. תודה לך, אדוני. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לראש הממשלה חבר הכנסת בנימין נתניהו. אם כן, זאת הייתה הודעת ראש הממשלה למליאת הכנסת. << נושא >> שאילתות דחופות << נושא >> << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אנחנו חוזרים, חברי הכנסת, לשאילתות דחופות. אני מתכבד להזמין את סגן שר האוצר חבר הכנסת יצחק כהן לעלות לדוכן על מנת להשיב על שאילתה דחופה מס' 11, של חברת הכנסת היבה יזבק. נושא השאילתה: צווי הריסה לשכונה בקלנסווה. בבקשה, סגן שר האוצר, נא לעלות לדוכן. חברת הכנסת היבה יזבק, נא לגשת למיקרופון ולקרוא בפני סגן השר את נוסח השאילתה. בבקשה, גברתי. << שאילתה >> 11. צווי הריסה לשכונה בקלנסווה << שאילתה >> << דובר >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד סגן השר, עקב הפצת צווי הריסה ל-25 מבנים בקלנסווה, שבהם מתגוררים כ-300 איש – לדברי הרשויות השכונה נבנתה על שטח שלא מיועד למגורים, ויש תוכנית לקו חשמל שיעבור באזור. רצוני לשאול: מדוע הממשלה לא מציעה אלטרנטיבה שתמנע את הריסת הבתים וחיי המשפחות? תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, גברתי. בבקשה, סגן שר האוצר. << דובר >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר >> תודה על השאילתה של חברת הכנסת היבה יזבק. גם חבר הכנסת אחמד טיבי שאל אותה בכמה הזדמנויות, אז התשובה היא גם לך וגם לד"ר אחמד טיבי. היחידה הארצית מבצעת פעילות אכיפה במרחב תנובות מצפון לקלנסווה על מנת לאפשר העברת קו מתח גבוה 161 בצמוד לקו 400 הקיים, בהתאם לתוכנית המתאר הארצית תמ"א 10. בתוואי המתוכנן נבנו מבנים לא חוקיים שעצם קיומם מסכן את העברת הקו. יש לציין כי קו 161 מתח עליון הוא תשתית לאומית קריטית שפרויקטים לאומיים רבים תלויים בביצועה, לדוגמה כל פרויקטי האנרגיה המתחדשת בצפון. בהתאם למה שנמסר ממשרד האנרגיה, יש דחיפות בהולה בהתחלת ביצוע הקו. עוד יש לציין כי המבנים שנבנו בצמידות לקו הקיים, מתחת לתוואי המתוכנן, פועלים ללא היתר, בניגוד לתוכנית מתאר ארצית ומחוזית, ברמת החומרה הגבוהה ביותר של העבירה. בחודש פברואר 2017 – לשאלה הנוספת שלך לגבי האלטרנטיבה; אני עונה לך, תקשיבי. בחודש פברואר 2017 אושרה תוכנית מתאר כוללנית בקלנסווה, ובמסגרתה נקבעו אזורי הפיתוח של היישוב. התוכנית החדשה מוסיפה עתודות ל-2,800 יחידות דיור ליישוב. 2,800 יחידות דיור. הפתרון למחזיקי המבנים הבלתי-חוקיים שאליהם מתייחסת השאילתה הוא פשוט להעתיק את מגוריהם לתוך אזורי הפיתוח בתחומי התוכנית הכוללנית החדשה בצורה חוקית. אנחנו מדינת חוק, וזה לא משנה אם זה בקלנסווה או בעיר אחרת. שאילתה נוספת? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שאלה נוספת לחברת הכנסת. << דובר_המשך >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תודה רבה. השאלה שלי היא שאנחנו מתמודדים עכשיו עם צווי הריסה, ובכל זאת, גם אם יש הצעה להקמת בנייני מגורים חלופיים, שוב אני שואלת: אני חושבת שבכל זאת אנחנו מדברים על מצב קיים – 25 בתים; אנחנו מדברים על שכונה שלמה. אי-אפשר עכשיו להרוס להם בתים ולהעתיק להם מגורים. למה אין אלטרנטיבה מבחינת התשתיות – לעסוק בהקמת תשתיות אחרות, אם זה לקו החשמל ואם זה לכל הדברים האחרים שקשורים לפיתוח? אני חושבת שהדבר שנכון לעשות זה להשאיר את האנשים במקומם ולעשות תוכניות אלטרנטיביות בבנייה, ולא להרוס ולהעביר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. שאלה נוספת – לחברת הכנסת מיקי חיימוביץ'. << דובר >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר >> אדוני סגן שר האוצר, היום אחר הצוהריים, בשעה 16:00, צפוי להתקיים דיון במליאת מועצת מקרקעי ישראל על מתן הרשאה לרישיון לחיפוש וחקירה של פצלי שמן באתר אורון. אני חייבת להגיד שאישור העסקה הזאת, אם הוא יעבור, הוא לא פחות מאשר עוול היסטורי, והוא עומד בסתירה – האישור של העסקה הזאת עומד בסתירה למדיניות ולהתחייבויות של ממשלת ישראל לפיתוח משק חשמל ודלקים בר-קיימא, הפחתת פליטות גזי חממה ונטילת חלק במאבק הגלובלי במשבר האקלים. מדובר בניצול של משאב טבע שבניצול שלו או בעיבוד שלו יש פוטנציאל גדול ביותר לזיהום משמעותי, ולכן גם הפסיקו את הנושא הזה של פצלי שמן. מדיניות אנרגיה רציונלית ושקולה מחייבת – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מה השאלה? << דובר_המשך >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר_המשך >> אני מבקשת מסגן שר האוצר להבין מה עמדת המשרד בנוגע לסוגיה, והאם בכוונתכם להנחות את רשות מקרקעי ישראל שלא להתיר מתן רישיון היום אחר הצוהריים. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. שאלה נוספת – לחבר הכנסת אוסמה סעדי. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד סגן השר, בהמשך לשאלתה של חברתי היבה יזבק וגם לשאלתו של חבר הכנסת אחמד טיבי, אנחנו קיבלנו – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> איפה הוא, אגב? << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הוא הוצא. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוא הורחק. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> הוא שאל אותי כמה פעמים את השאלה הזאת במסדרון, בכנסת, במליאה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> נכון. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> איפה הוא? << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> היושב-ראש הוציא אותו בשלוש קריאות. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> לא, הוא יכול להיכנס. זה נושא חדש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא, הוא לא יכול. הוא לא יכול. מכובדי סגן השר, הוא לא יכול. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ביקשנו שהוא ייכנס. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אבל זה נושא שגם הוא טיפל בו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נאמן עליי אוסאמה סעדי שיעביר לו את הדברים. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אדוני סגן השר, לא רק בקלנסווה קיבלו 25 צווים, גם בעיר טירה ליד כבר קיבלו עשרות מכתבים ואזהרות, וגם קנסות במאות אלפי שקלים כל אחד, גם בזלפה וסאלם, גם בעוד יישובים. מאז כניסתו לתוקף של תיקון 116, מה שנקרא בלשוננו חוק קמיניץ, באמת אנחנו רואים הסלמה גם בצווי הריסה וגם בקנסות מינהליים. ואני שואל אותך: האם לא הגיע הזמן, אחרי ששמענו שזה חוק דרקוני – מדובר בקנסות במאות אלפי שקלים, שפוגעים גם בחברה הערבית אבל גם במושבים ובחלק מהחברה היהודית. אנחנו גם שמענו – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ולכן, מה השאלה? אלה לא הצעות לסדר-היום. האומנם? << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> שרת המשפטים הקודמת וגם ראש הממשלה, האם אתם בוחנים מחדש ומעיינים מחדש בחוק קמיניץ ומבטלים אותו? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. מכובדי סגן השר. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> לגבי השאילתה הנוספת של חברת הכנסת היבה יזבק, יש תוכנית מתאר, תמ"א 10 – מתוכננת, חוקית, תשתיות לאומית. החברים האלה עשו עבירות פליליות ובנו בצורה לא חוקית, והם לא יכולים להפריע להניח תשתיות. לגבי שאלתך – כן, יש תוכניות לגבי קלנסווה ל-2,800 יחידות דיור. שיתפנו משם ויעברו לתוכנית היותר-חוקית ויותר נכונה. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה כל כך קל להגיד – – – זה הפתרון שלך? << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אבל תדע לך, מבנה לא חוקי, לא משנה איפה הוא נמצא, אם בקלנסווה או באשדוד – לא משנה. אם הוא לא חוקי, הוא לא חוקי. אתה לא נגד החוק. << קריאה >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> מה להשאיר? צריך לעבור שם קו מתח, צריך לעשות תשתיות לאומיות. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – אלטרנטיבות. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> לא, אי-אפשר, ממש לא. אי-אפשר אלטרנטיבה בגלל עבירה פלילית. אי-אפשר. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – האלטרנטיבה הקלה ביותר זה הריסת בתים. << קריאה >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בדיוק. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. תודה, חברי הכנסת. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> מי עוד שאל? מיקי. אני מניח שהמשרד להגנת הסביבה – – – << קריאה >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << קריאה >> הוא נגד זה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> ודאי, ברור לי. אז הוא יביע את דעתו שם. יהיה דיון. << קריאה >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << קריאה >> אז תהיו גם אתם נגד. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> בבקשה? << קריאה >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << קריאה >> אז תהיו גם אתם נגד. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> על כל פנים, הדברים ברורים. << קריאה >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << קריאה >> זה תחתכם. הרי רשות מקרקעי ישראל זה תחת משרד שלכם, זה באחריות שלכם. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> כן, אבל יש שם דיון, ויש שם את העמדות של המשרדים – משרד הבריאות וגם המשרד להגנת הסביבה. בואי נראה מה יהיו תוצאות הדיון. << קריאה >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << קריאה >> מה יהיו תוצאות הדיון? אתם צריכים להגיד בדיון שאתם נגד, זה נורא פשוט; לא לחכות לתוצאות הדיון. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> המינהל וראש המינהל ינהלו את הדיון הזה יחד עם מי שצריך לנהל את זה, ואני מאמין שהדבר האחרון שיקרה זה פגיעה בבריאות הציבור. האחרון. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן): << קריאה >> כבוד סגן השר, אולי תבקשו בינתיים לעכב את הדיון שצפוי לעלות היום ברמ"י? אתה הרי מכיר אותי מהרקע הקודם, אתה מכיר היטב – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת. שאלות נוספות. << קריאה >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << קריאה >> גם היא יודעת שזה מסוכן. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן): << קריאה >> זה לא שהולכת להיות אימפריה – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> מה שאמור להיות מונח למול עיניהם זה בריאות הציבור ואיכות הסביבה מעל לכול, אוקיי? << קריאה >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << קריאה >> אנחנו יודעים שזה לא ממש תמיד עומד לנגד עיניהם – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אז אני אומר לך מה שאמור להיות מונח, ואני מבין שזה גם מה שיהיה מונח מול עיניהם: בריאות הציבור והגנת הסביבה. נחכה לתוצאות. הרי כל הדיון היום זה בעקבות ערעור שהגיש המשרד להגנת הסביבה, אז בואו נקווה שיהיו תוצאות טובות. עוד מישהו שאל שאלות? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זהו. תודה, מכובדי סגן השר. אנחנו עוברים לשאילתה הבאה, של חבר הכנסת מיקי לוי: אי-העברת תקציב תמיכה לטובת חלוקת סלי מזון. בבקשה, חבר הכנסת מיקי לוי. ישיב על השאילתה הזאת השר יריב לוין. << שאילתה >> 12. אי-העברת תקציב התמיכה לטובת חלוקת סלי מזון << שאילתה >> << דובר >> מיקי לוי (כחול לבן): << דובר >> אני מאוד מעריך, אדוני, את השר יריב לוין, גם באופן אישי – הוא יודע את זה – אבל חבל שהוא עונה על זה. אני מניח שהמשרד הכתיב לו את זה, ובכל זאת. השנה טרם הועבר תקציב של 8 מיליוני שקלים לעמותות ולמוסדות ציבור המחלקים סלי מזון – תקנה תקציבית 98.10.01.23. לכולנו ברור שמדינת ישראל אינה יכולה לתפקד בלי המעגל השלישי, התומך באותם אנשים שצורכים את חבילות המזון. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מיקי, אתה משופשף ויודע שנצמדים לטקסט שכתוב בשאילתה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (כחול לבן): << דובר_המשך >> אני יודע, אני הוספתי כי זה – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. תהיה לך הזדמנות נוספת. << דובר_המשך >> מיקי לוי (כחול לבן): << דובר_המשך >> מתוך הלב אני כואב את הכסף הזה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. בבקשה, כבוד השר. << דובר >> שר התיירות יריב לוין: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, ידידי חבר הכנסת מיקי לוי, במענה על השאילתה שלך, להלן ההתייחסות של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. אכן, מוקצה סכום של 6 מיליון שקלים לטובת סלי מזון. המשרד נערך לפרסום מבחני התמיכה, עד כמה שאפשר במהירות, על מנת להבטיח שהכסף אכן ינוצל ומשפחות נזקקות אכן יקבלו את סל המזון שהן זקוקות לו ושמגיע להן במסגרת התקציב שנקבע. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש לך שאלה? << קריאה >> מיקי לוי (כחול לבן): << קריאה >> לא הבנתי. הכסף יועבר – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה מעוניין לשאול שאלה נוספת? << קריאה >> מיקי לוי (כחול לבן): << קריאה >> כן, שאלת המשך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אז בבקשה, לך למיקרופון. << קריאה >> מיקי לוי (כחול לבן): << קריאה >> יש לי קול גבוה, אני לא צריך רמקול. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> למיקרופון, בבקשה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (כחול לבן): << דובר_המשך >> אדוני השר, תודה רבה על התשובה. האם הבנתי מתשובתך ש-6 מיליוני שקלים יועברו? << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> הבנת נכון. המצב הוא רק שצריך, כפי שאתה יודע, בכל עניין מן הסוג הזה לקבוע מבחני תמיכות ולפרסם אותם בצורה מסודרת. זה לא שמישהו סתם – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ותהליך כזה לוקח לפעמים כמעט שנה. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> כן. והתהליך הזה לוקח הרבה זמן, שלא באשמת הגורמים שקבעו את המדיניות והחליטו להקצות את הכסף, קרי, חברנו – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ייאמר לזכותו של השר שהוא הוגן ואומר את הדברים בצורה הכי ברורה. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> ברור. – – קרי, חברנו השר חיים כץ כאשר כיהן בתפקיד הזה בשעתו, אלא שהוא את עבודתו עשה, רק לצערי התהליכים – הביורוקרטיה היא בלתי נגמרת. זה לוקח זמן, אבל זה יוסדר, ובסופו של התהליך – הכסף ישנו, והוא גם יגיע ליעדו. << דובר_המשך >> מיקי לוי (כחול לבן): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שאלה נוספת – לחבר הכנסת אורי מקלב. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. מכובדי השר, אי-אפשר להתעלם ממה שהעלה חבר הכנסת מיקי לוי. הצורך שלו בשאילתה על הנושאים האלה של סלים ותמיכה בסלים – הדבר הזה לא מובנה בתקציב. מדוע כל פעם צריך להיות חוסר ודאות, ורק בשאילתות מתברר אם הם יקבלו על דברים שהם נתנו? העמותות האלה נותנות בסדר גודל ענק, ומקבלים 3 שקלים, 5 שקלים, 7 שקלים על סל אחד. מדוע כל פעם הדברים האלה – הבושה הזאת, חוסר הוודאות, שעמותות לא רוצות לקבל? חלק מהן, הן מוכנות לעבור את הכול רק בגלל שהתורמים שואלים אותם: איך יכול להיות שהממשלה לא מכירה בפעולות שלכם? כל זה מביא אותם לעבור את כל ההשפלה, את כל חוסר הוודאות, ודווקא בנושא הזה, שצריך להיות הרבה יותר ברור, אנחנו נמצאים כל הזמן בחוסר ודאות – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – ובשאלות, ובתאריכים אחרים לגמרי. מה שנותנים זו בושה, באמת בושה – באופן יחסי. צריך להעלות את זה כל פעם מחדש. תודה לך, חבר הכנסת מיקי לוי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שאלה נוספת – לחבר הכנסת מיכאל ביטון. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר >> אני רוצה לברך את חבר הכנסת מיקי לוי על העלאת הנושא, אבל השר נתן לזה התייחסות לכאורה משפטית. עכשיו, סוגיה של – אתה יודע, לא ניתן לאנשים חכות או דגים; אנחנו רוצים שכולם יהיו דייגים. אבל לפעמים הם עוד לא למדו לדוג ולהפעיל חכה, ובינתיים נותנים דגים. זה הביטחון התזונתי. ממשלת ישראל עשתה מיזם לביטחון תזונתי, עשתה פיילוט. סוגיית המזון שמחולק, זה מאות מיליונים, מה שהעמותות עושות. זה בכלל ביזיון שאנחנו מדברים על 6–8 מיליון כסף ממשלתי על מזון לאנשים שצריכים. יש לה מיזם שנקרא ביטחון תזונתי, והפעלנו אותו בירוחם בשילוב הממשלה ועמותה, ויש פטור ממכרז לרשויות מקומיות, ולרשויות מקומיות יש את מחלקת הרווחה. אז אם הממשלה תעמיד תקציב לכל רשות מקומית – במיוחד בסוציו-אקונומי נמוך – תקציב זמין, גמיש, לביטחון תזונתי, אנחנו נכבד את האנשים, לא נשפיל אותם עם קופסאות, עם כרטיס מגנטי. מה, אנשים רעבים רק בפסח ובראש השנה? כל חודש, עם בקרה של עובד סוציאלי, הדבר הזה פתיר. אני רוצה להציב בפניך אתגר שהוא לא מתחום העיסוק הרגיל שלך – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> להזכיר לחבריי, זו שאלה נוספת. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר_המשך >> תודה. אני סיימתי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. בבקשה, כבוד השר. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> ידידי חבר הכנסת ביטון, לא הבנתי כל כך איפה ממוקדת השאלה, למרות שאני חושב שהרעיונות שהעלית הם בהחלט רעיונות טובים ונכונים. אבל אני אומר שוב: לפחות בעניין של התמיכות צריך להבין שהמצב הוא שאנחנו מחויבים בכללים שקובעים מי יכול לבקש את התמיכות ואיך מחלקים את כספי התמיכות האלה. לצערי, הדברים האלה לוקחים יותר מדי זמן, לא רק בנושא הזה אלא בהרבה מאוד נושאים אחרים. באשר לשאלה של חבר הכנסת מקלב, אני אומר לך, חבר הכנסת מקלב – ואני חושב שיש לך שני יתרונות עצומים עליי: האחד, שאתה יותר ותיק ממני פה, והשני, שעם כל חברותי וידידותי הקרובה עם יושב-ראש ועדת הכספים, לך יש דלת עוד יותר פתוחה אצלו, אפילו ממני. אז אני מניח שאתה יודע אפילו יותר טוב ממני להשיב על השאלה הנכונה ששאלת – – << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> – – אבל באמת, אם נגיע סוף-סוף – וכאן אני חושב שאתה צודק בשורה התחתונה. אני חושב שאם נגיע סוף-סוף למצב שנוכל לאשר תקציב מדינה, ויפה שעה אחת קודם, צריך יהיה לתת את הדעת לעניין הזה. ויכול להיות שגם מה שאתה מציע וגם הפתרונות של חבר כנסת ביטון לפחות בחלקם יכולים להיות מאומצים, ואז אנחנו נגיע לתוצאה סופית טובה יותר בנושא, שאין חולק כמובן על החשיבות שלו. וצריך לומר שחברנו חבר הכנסת חיים כץ, כאשר היה שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, אני חושב שעשה בעניין הזה הרבה מאוד וקידם את הנושא הזה, גם בהיבט התקציבי. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה לשר יריב לוין. תמו השאילתות. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> תאונות עבודה באתרי בנייה << הלסי >> << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ואנחנו נעבור עתה להצעות דחופות לסדר-היום מס' 127, 132 ו-159: תאונות העבודה באתרי הבנייה, של חבר הכנסת עופר כסיף וחברי כנסת אחרים. ראשון הדוברים – חבר הכנסת עופר כסיף. ישיב על ההצעה לסדר-היום הנוכחית השר יריב לוין. עד שלוש דקות עומדות לרשותך. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה, אדוני. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, מתחילת השנה נהרג פועל בניין בישראל מדי שבוע בממוצע. למה? אני שואל. למה יש ענף תעסוקתי בישראל שבו נהרג עובד מדי שבוע – ענף תעסוקתי שהעובדים בו קמים בבוקר, נפרדים לשלום מבני משפחותיהם ולא תמיד חוזרים לארוחת הערב? מדוע הם נפצעים ונקטלים בקצב הזה? את התשובות אנחנו חייבים לציבור כולו, ובמיוחד לפצועים ולמשפחות ההרוגים. הנרי פורד, מסמלי הקפיטליזם הבולטים, התלונן פעם ותהה: מדוע כל פעם שאני מבקש זוג ידיים עובדות אני מקבל איתן בן אדם? זהו עיקר השיטה הקפיטליסטית. האדם, בעיקר הפועל השכיר, אינו אלא סחורה בידי מעסיקו, כלי האמור להניב לו רווח ותו לא. ביטחונם של הפועלים נשקל ומחושב על ידי יזמים וקבלנים מתוך שיקולי רווח והפסד: מה עולה יותר – פציעה של פועל או פיגום חדש? מוות של פועל או שיפוץ למנוף? הם בוחרים בכוונה ובצורה מחושבת במה שמניב להם יותר רווח, או לפחות במה שמסב להם פחות הפסד. כל עוד הרווח הוא המניע, אחריותה וחובתה של המדינה לדאוג לחיי העובדים ולרווחתם, ולגרום לכך שכל קבלן ויזם ישלם מחיר הפסד על זלזולו בביטחונם וברווחתם של עובדיו. סיבה נוספת לכך שחייהם של פועלים הפכו זולים כל כך היא שהפועלים הם כמעט תמיד ערבים פלסטינים ומהגרי עבודה, בדרך כלל מסין. מדובר באנשים משכבות מוחלשות, עניים שעובדים קשה משעות הבוקר המוקדמות בעבודה פיזית מפרכת כדי לפרנס את משפחותיהם. כשהם מתים הם מקבלים בוקסה קטנה בעיתון, הרבה פעמים ללא תמונה ושם. לא סופרים אותם, לא זוכרים אותם. לכן אני אומר: יש כאן עניין מעמדי מובהק ועניין גזעני מובהק. יש אנשים שהדם שלהם זול יותר ומותם עובר בשקט. אם אנו חפצים באמת לשים סוף לקטל בענף הבנייה, אנו חייבים להתמקד בעיקר. חיים של פועלים הם לא עניין כלכלי אלא אנושי. מי שפצע פועל, מי שהרג פועל, צריך לשלם על הרשלנות שלו. אתרי בנייה שמפירים חוקי בטיחות צריכים להיסגר לתקופות ארוכות, ואפילו להיות מועברים לידיים אחרות. המצב של סגירה ופתיחה מהירה של אתרי בנייה שבהם התרחשו תאונות הוא יריקה בפנים של הפצועים, ההרוגים והמשפחות. חברי הכנסת, עברה שנה בדיוק מאז נחתם ההסכם בין ההסתדרות למדינה – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ברשותך, עוד כמה שניות. – – בעקבות איום ההסתדרות בהשבתת המשק. באופן לא מפתיע, רוב ההסכם שנועד לבלום את מגפת התאונות לא מומש. פיגומים לפי התקן האירופי, במקום בעוד חצי שנה יהיו, אולי, עוד שנתיים; רשתות מגן לעבודה בגובה – עוד אין הנחיות; קו חם לדיווחים על ליקויי בטיחות לא נפתח; השתלמויות בטיחות לכלל העובדים לא נקבעו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה, אדוני. הצעה לסדר-היום היא שלוש דקות. אני יכול לתת לך טיפ, מניסיוני: כשכותבים על A4 בכתב גדול עם רווחים – זה דקה, אז תכינו לכם מראש את הנאומים בשלושה דפי A4, בכתב גדול. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כנראה שהקצב שלי איטי מדי, אדוני. אני מבקש להעביר – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> משפט לסיום. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני מבקש להעביר את הנושא לוועדה המסדרת – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> טוב, נראה אחר כך מה השר – – – << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – לוועדה המסדרת לטובת החלטה לאיזו ועדה זה יועבר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה, אדוני. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כשיוקמו הוועדות, קח זאת לתשומת ליבך. חבר הכנסת איתן גינזבורג, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת יואב בן צור. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ראשית אני רוצה לשלוח מכאן – לחזק את חיילי צה"ל ואת כוחות הביטחון על מה שהם עושים ועל האופן שבו הם מגינים עלינו ולחזק את תושבי עוטף עזה והשפלה על העמידה האיתנה בפני המציאות הקשה. בדיוק לפני שבוע הנחתי על שולחן הכנסת הצעה לסדר-היום בנושא תאונות הבטיחות בענף הבנייה, ובאותו יום נהרג העובד ה-41 השנה כתוצאה מתאונה באתר בנייה. בזמן שעבר מאז – שבעה ימים – נוספו עוד שני קורבנות: שריף עבדאללה אל-טרדה, בן 50, וסמיר קרמאוי, בן 25. ואם לא די בכך, חמישה עובדי בניין נוספים נפלו השבוע מפיגומים ונחבלו בדרגות פציעה שונות. ב-2019 כמעט בכל שבוע נהרג פועל בניין: 43 הרוגים ב-46 שבועות שעברו עד היום. עוד לא הזכרנו את הפצועים ואת הנפגעים, שאם נמנה אותם נגיע כמעט לתאונה ביום. אבל מה הכי מתסכל? הכי מתסכל הוא שאת רוב המקרים האלה אפשר למנוע; אפילו קל למנוע. חברי הכנסת, הנתונים צריכים לגרום לכולנו לעצור. הם מעידים שאין מערכת אכיפה אפקטיבית; שהממשלה נעלמת, שלא בוער לה לטפל בכשל כל כך חמור; שאת התוצאות סופרים בארונות קבורה. ואיך יודעים שזה לא מעניין? כי במקרה הטוב סוגרים את אתר הבנייה ליומיים ואחרי יום חוזרים לעבודה, ובמקרה הגרוע מניחים את ההרוג בצד וממשיכים לעבוד, ואני אומר את זה ממקרים שקרו. אבל זה בעיקר מעיד שהפכנו לאדישים, כי הם אנשים ועובדים כנראה שקופים. אולי זה רחוק מאיתנו ולא נוגע לנו, אבל הם בני אדם, בעלי משפחות עם חלומות ועם עתיד שנהרס. וצריך לומר ביושר שהיו כאלה שפעלו כדי לשנות את המציאות. בכנסת העשרים ועדת העבודה והרווחה פעלה ודנה בכך. גם יושב-ראש ההסתדרות לשעבר, ידידי חבר הכנסת אבי ניסנקורן – שממש לפני שנה הוביל להסכם מול הממשלה – שילבו פעולות כדי לתקן את הנושא הזה, אבל לצערנו מאז שהוא עזב ההסכם לא יושם במלואו. חברי הכנסת, נכון להיום אין מפקחים ואין להם יכולת להטיל סנקציות משמעותיות על עבירות בטיחות; הקנסות לא מרתיעים את הקבלנים; צווי הסגירה, אם ניתנים, תקפים למספר ימים מצומצם. ככה לא פועלים ברצינות כדי למנוע מקרי מוות של בני אדם. אפילו משטרת ישראל, שהקימה יחידה ייעודית לחקירת תאונות העבודה, לא ממש פועלת ומממשת את היכולות שלה במטרה להרתיע ולהעמיד את האחראים לדין. לכן, חברי הכנסת, הגיע הזמן להתעורר. לא צריך לנקוט פעולות מאוד מאוד דרמטיות או מרחיקות לכת. צריך להפעיל ולהרחיב את האכיפה, לאפשר הטלת עיצומים כספיים משמעותיים על יזמים וקבלנים – אני מסיים, אדוני – ולדאוג שיציגו רשתות מגן על פיגומים ועוד כל מיני פעולות שהן לא ממש מורכבות כדי להציל חיי אדם. לכן אני מבקש מחברי הכנסת: בואו נתגייס ונפעל כדי למנוע מקרי פגיעה או אובדן נוספים ומיותרים, ובואו נראה להם שאכפת לנו. אני מצטרף לקריאה להעביר את ההצעה לדיון בוועדה המסדרת, כדי שיראו לאיפה זה יעבור הלאה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. אחרון הדוברים – חבר הכנסת הרב יואב בן צור, בבקשה. << דובר >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, אפתח את דבריי בהתייחסות למצב הביטחוני. אחרי תקופה של אי-שקט ברצועת עזה, ובעקבות החיסול, עם ישראל כולו עובר ימים מאתגרים במיוחד. זה המקום לחזק את ידיהם של תושבי עוטף עזה, המתמודדים חדשות לבקרים בגבורה עם המצב המשתנה, תושבי הדרום וכל אזרחי ישראל. החיסול הממוקד הזה ודיוקו הם הוכחה למנהיגות מצוינת, בראש ובראשונה של ראש הממשלה בנימין נתניהו, המוביל קו ביטחוני נחוש, שקול ואחראי והרמטכ"ל וכל בעלי התפקידים ואנשי כוחות הביטחון באשר הם המקריבים את חייהם למען חייו של הציבור הישראלי. כמו כולם, גם אני שמעתי את דברי ההבל שלפיהם מדובר במבצע פוליטי, אך כחבר ועדת החוץ והביטחון אני גאה לראות כל יום מחדש את ההפרדה המקצועית בין השיקול המדיני-ביטחוני למצב הפוליטי. מיותר לציין כי כל ניסיון לקשור קשר בין השניים שייך למתנגדי ראש הממשלה המבקשים לחבל בהצלחתו. לדאבוננו זה מתפשט גם לנושאים הרי גורל כמו הביטחון של כולנו. ובמעבר חד להצעה לסדר-היום. חדשות לבקרים אנו שומעים על אסונות באתרי בנייה, על עבירות על חוקי בנייה ובטיחות, על פועלים שנופלים אל מותם ועל משפחות שמאבדות את יקיריהן. בחסות ההפקרות והזנחת הטיפול בתחום אנו עדים לתופעה שבה פועלי הבניין הצטרפו בעל כרחם למגזר השקוף, המגזר שלא שומעים אותו ולא רואים אותו עד שהוא נופל קורבן לאסון ומשלם בחייו. גם אז, יום-יומיים של הלם עד שאותה טרגדיה מתויגת אי-שם בקטגוריית השקופים. המצב הזה לא יכול להימשך עוד, ורק הבית הזה יוכל לעצור אותו. נכון שכרגע אנחנו נמצאים תקופה ארוכה בממשלת מעבר, אך כשנחזור בהקדם ובעזרת השם לפעילות שגרתית – וכולם כאן מסכימים איתי שהגיע הזמן – יהיה עלינו, וקודם כול, עלינו לשפר את מנגנוני הפיקוח על הבטיחות בתחום הבנייה. עד אז כל אדם המנהל צוותים בתחום הבנייה צריך להתרחק מהחבר המסוכן ששמו "יהיה בסדר", להיצמד לחוקי הבטיחות ולכל הנהלים, ולראות את קדושת החיים לנגד עיניו. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. ישיב על ההצעה לסדר-היום כבוד השר יריב לוין. << דובר >> שר התיירות יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, להלן התשובה על ההצעה החשובה בהחלט הזאת לסדר-היום כפי שקיבלתי אותה ממשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מוביל ויוזם החל משנת 2018 רפורמות משמעותיות להעמקת הפיקוח, האכיפה והחקיקה בתחומי הבטיחות בענף הבינוי. רפורמות אלו ושינויי החקיקה הרבים שבוצעו נכנסו לתוקף רק בשנה האחרונה או בחודשים האחרונים. זהו תהליך מתמשך, והמטרה היא להביא לשיפור בתחום הבטיחות בענף הבנייה, וכמובן – להביא להפחתה משמעותית במניין הבלתי-נסבל והגבוה של ההרוגים, וגם הפצועים. בהיבט החקיקתי – בהשוואה לשנים עברו, המשרד קידם חקיקה נרחבת בתחום הבטיחות בענף הבינוי, דוגמת תקנות מעודכנות לפיגומים כך שיעמדו בתקן שווה ערך לזה האירופי, איסור מוחלט של העסקת נוער באתרי בנייה, חובת העסקת עגורנאים רק על ידי חברות כוח אדם ייעודיות לנושא, חובת מינוי עוזר בטיחות, הטלת עיצומים כספים על הפרות בטיחות, כפי שהוצע פה, ועוד. לפני כמה שבועות המשרד פרסם להערות הציבור תיקון נרחב של תקנות הבטיחות בעבודות בנייה, שבמסגרתו הוטמעו שינויים מרחיקי לכת המפרטים לראשונה תוספת אחריות לשורת גורמי מפתח כגון יזם הבנייה ומתכנן המבנה. עם השלמתה והעברתה של חקיקה נרחבת זו בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות בכנסת תעמוד רגולציית הבטיחות בישראל בשורה אחת עם זו של מדינות מובילות במערב. בהיבט האכיפתי – המשרד פועל להגברת הפיקוח והאכיפה בענף. אחד מכלי מדיניות האכיפה החדשים שעליהם הושם דגש הוא סגירת אתרי בנייה שבהם קיימים ליקויי בטיחות רבים עד לתיקונם. אציין שעד כה נרשמו עשרות רבות של מבצעי אכיפה ממוקדים, בשיתוף יחידות אכיפה ורגולטורים ממשרדי ממשלה מקבילים, ומאות רבות של צוותי בטיחות שהורו על הפסקת עבודה באתרי בנייה בגין ליקויי בטיחות – נתון המהווה עלייה של עשרות אחוזים לעומת שנים עברו. בנוסף, כחלק מהגדלת היקפו וכשירותו המקצועית של מערך המפקחים במשרד, ועל מנת לחזק את יכולות האכיפה של מינהל הבטיחות, הוגדלה מצבת המפקחים בעשרות תקנים נוספים. הכשרתם של מפקחים אלו, שגויסו רק לאחרונה, הסתיימה זה עתה, ואני מניח שגם בכך נראה איזשהו שיפור במערך האכיפה. במקביל לכל האמור לעיל נוקט המשרד מדיניות של פרסום מיידי באתר האינטרנט של מינהל הבטיחות של פרטי כל צו בטיחות המוטל על קבלן, וזאת לשם הגברת השקיפות, הן של פעולות המינהל והן של מדד הבטיחות הציבורי של הקבלן.  באשר להסכם שנחתם אל מול ההסתדרות, שהוזכר כאן, הרי שסעיפים רבים בו הושלמו, ומקצת הסעיפים שעדיין נותרו פתוחים נוגעים בעיקר לפעולות חקיקה, שדורשות את כינונה של הכנסת הבאה וועדותיה. כך, למשל, עמד המשרד בשורת סיכומים ארוכה המופיעה בהסכם עם ההסתדרות, ובכלל זה: הנפקת רישיונות קשיחים למפעילי עגורן; שיתוף פעולה עם רשם הקבלנים, המתקיים תדיר ואף נשא פירות בדמות התליית רישיונות קבלן על בסיס המלצת מינהל הבטיחות; שיתוף פעולה עם החשכ"ל לעניין השעיית קבלנים הרשומים לביצוע עבודות ממשלתיות מהמשך עבודתם עבור המדינה; חקיקת חוק עוזר בטיחות.  לסיכום, אדגיש כי בעיות הבטיחות באתרי הבנייה נובעות בראש ובראשונה מתרבות ארגונית קלוקלת, כאשר רבים מבין העוסקים בתחום, מהיזמים עד לקבלנים המבצעים בשטח, אינם שמים את נושא הבטיחות וחשיבותו במקום הראוי לו, וזאת בלשון המעטה. המטרה העומדת לנגד עיני המשרד היא שינוי בתרבות הבטיחות בענף הבינוי בישראל. מדובר בשינוי עומק שאורך זמן, דורש עשייה נחושה, וכאמור – את מעורבותם של שותפים רבים לדרך, לרבות מעורבות הכנסת בחקיקה ובאישור חקיקת משנה מתאימה. משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ימשיך לפעול לצמצום היקף הנפגעים בתאונות העבודה בענף הבינוי ובכלל, כדי שכל עובד היוצא לעבודתו ישוב אל ביתו ואל משפחתו בריא ושלם, כפי שצריך להיות. בהחלט, אם וכאשר נגיע למצב שסוף-סוף הכנסת תשוב לתפקוד מלא ותהיה ממשלה שאיננה ממשלת מעבר, הנושא הזה בהחלט צריך להיות ויהיה במקום מרכזי בסדר העדיפויות, ואני מקווה שבמאמץ משותף – פה באמת אין שום עניין פוליטי אלא עניין אנושי שכולנו שותפים בו – נצליח לייצר שינוי במצב הבאמת-בלתי-נסבל הקיים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בהיעדר ועדות, מה שנותר זה עוד דיון במליאה, כי – – – << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> לא, ועדה מסדרת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ועדה מסדרת – מה? << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> שתחליט, תראה איך – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אבל אתה יודע שזה יקרה אם יחליטו רק – אוקיי. תודה לשר יריב לוין, שהשיב בשם שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. עמדות נוספות: ראשון המביעים – אוסאמה סעדי. בבקשה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר לוין, מדובר בנושא חשוב מאוד. אני בעצמי הגשתי הצעה דחופה לפני שבועיים, ולא נתקבלה. השבוע חבריי הגישו את זה – וכן נתקבלה, אז באמת כל הכבוד על הנושא החשוב הזה, והכאוב. היום היינו עדים לעוד פצוע קשה, עכשיו בעיר רהט, שנפל גם הוא מגובה. איך שאמר חברי גינזבורג – מדובר ב-43 קורבנות מאז תחילת השנה. זוהי מגפה. ואני, בכנסת העשרים-אחת – אני כבר התבלבלתי; היום אנחנו בכנסת העשרים-ושתיים, אדוני היושב-ראש, נכון? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אל תתאמץ, כי יכול להיות שתצטרך לשנות את המספר. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בדיוק. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> – – – אדוני היושב-ראש. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אז בכנסת העשרים-ואחת, הכנס היחיד, אדוני היושב-ראש, שעשינו לפני התפזרות הכנסת היה בנושא תאונות העבודה – אני חושב שגם אתה השתתפת – ואז דיברנו על ההסכם ביוני בשנה שעברה בין ההסתדרות לבין הממשלה. ואני שואל, אדוני היושב-ראש: שום דבר מההסכם הזה לא מקוים – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – ולכן צריך דיון במליאה בנושא החשוב הזה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עמדה נוספת – לחבר הכנסת יוסף ג'בארין, ואחריו – ווליד טאהא. בבקשה, אדוני. << דובר >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, פשוט בושה וחרפה מה שקורה בתחום הזה. כמעט באופן יומי אנחנו עדים לקורבנות של תאונות עבודה, ואנחנו יודעים שאם הממשלה הייתה לוקחת את הנושא הזה באופן רציני, כפי שצריך, חייהם של הפועלים הללו היו נחסכים. הנושא הזה עולה שוב ושוב בדיונים כאן בכנסת בלי שאנחנו חשים שיש התקדמות משמעותית בנושא – לא מבחינת אכיפה, לא מבחינת תקנים, לא מבחינת איוש תקנים, לא מבחינת סגירת מקומות עבודה בעייתיים. לצערי, הדם של הפועלים ממשיך להישפך. די. הגיע הזמן לטפל בנושא הזה באופן רציני. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חבר הכנסת ווליד טאהא, בבקשה. << דובר >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, אכן, אין תפיסת בטיחות ארגונית, והעובדים מוצאים את עצמם מופקרים לגמרי. תאוות הכסף גוברת בנושא זה על קדושת חיי אדם. השאלה שלי והתהייה שלי: האם לא הגיעה העת להתחיל להתייחס לנושא תאונות העבודה כנושא שקשור לזכות הבסיסית ביותר של כל אדם, הלוא היא הזכות לחיים? אם אנחנו נתחיל להתייחס לנושא מנקודת מבט זו, שהיא זכות בסיסית של כל אדם לחיים, יכול להיות שכולנו בבית הזה נתחיל להתייחס אחרת למכה הגוברת הזאת, שלצד מכת תאונות הדרכים ותופעות הרצח הקיימות, זורעת אימים בקרב החברה הישראלית בכלל. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, אתם עדיין עומדים על הצבעה? אוקיי, השר לא התנגד. אנחנו עוברים להצבעה. מי שתומך – עובר לוועדה המסדרת; מי שמתנגד – להסיר את זה מסדר-היום. בבקשה, הצבעה. עד להקמת הוועדות הקבועות. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 16 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה שתקבע הוועדה המסדרת נתקבלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 16 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. זה יעבור לוועדה המסדרת, שתחליט – כמובן, עד להקמת הוועדות הקבועות. תודה רבה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >>סיום הנוכחות הישראלית במובלעות צופר ונהריים << הלסי >> << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו עוברים להצעה דחופה לסדר-היום בנושא: סיום הנוכחות הישראלית במובלעות צופר ונהריים, מס' 137, 146, 155 ו-162, של חבר הכנסת צבי האוזר ועוד חברי כנסת. ראשון הדוברים – חבר הכנסת צבי האוזר. ישיב השר המקשר בין הממשלה לכנסת, חבר הכנסת השר יריב לוין. בבקשה. << דובר >> צבי האוזר (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב-ראש, ראשית, לאור אירועי היממה האחרונה, הצעתי הדחופה לסדר-היום עלולה להיראות כמו היסטוריה רחוקה. אבל בכל זאת, גם בימים האלה, כשחיל האוויר תוקף בעזה ותושבי ישראל נתונים למתקפות בלתי פוסקות, אל לנו כאן בכנסת לתת לנושאים היסטוריים, נושאים אסטרטגיים, לחמוק בערפל הקרב. לפני כשנה, אדוני היושב-ראש, הודיעה ירדן כי לא תאריך את תוקפו של נספח להסכם השלום שאפשר במשך 25 שנים גישה ישראלית למובלעות צופר ונהריים, אזורים שבהם לישראל יש זכויות קניין וזכויות שימוש. לממשלת ישראל הייתה שנה תמימה לשאת ולתת עם ירדן ולשנות את רוע הגזרה, אך לצערי הרב ולצערנו, דבר לא קרה. במבחן התוצאה, חבריי חברי הכנסת, מדובר בכישלון היסטורי; הייתי אומר כישלון היסטורי מהדהד, בייחוד כאשר הדבר קורה במשמרתה של ממשלה שמחשיבה את עצמה לממשלת ימין; יש לה קשר לאדמה, לחקלאות, זה חשוב לה, וטוב שכך, אבל הממשלה פטרה את עצמה ואמרה: אין מה לעשות. אגב, היסטורית, מאוד מעניין – ואני יודע שאתה חובב סיפורים היסטוריים – זה קצת מזכיר לי בדיוק שז'בוטינסקי ב-1921, באירועי תל חי, אומר לטרומפלדור: תיסוגו, אין מה לעשות. אז אולי גם כאן, בלשון תנועת החרות – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> וכבודו חשוב לו נושא השימור, אז ודאי הנושאים ההיסטוריים עוד יותר חשובים. << דובר_המשך >> צבי האוזר (כחול לבן): << דובר_המשך >> אמת ואמת. ואם ניגע עוד טיפה היסטורית, כי הדברים האלה שכאן בכנסת אומרים – בעיקר דברים היסטוריים, דברים להיסטוריה, לפרוטוקול, לעוד שנים רבות. אולי זאת ממשלה שבה האנשים – אליבא דאחד הטקסטים החשובים, ההיסטוריים – שכחו את "שמאל הירדן". גבירתי המזכירה, את יודעת במה מדובר. אבל אינני מגלגל הכול לפתחה של ממשלת ישראל. אני מבקש לומר דברים שלא נוהגים לומר כאן בבית הזה, ואומר אותם בזהירות המתבקשת: בביטול נספח ההסכם, שאמור היה להתחדש אוטומטית, פעלה ירדן בניגוד גמור לרוח ההסכם – וקבע זאת האדם הבקיא ביותר ברזי ההסכם, מי שנטל חלק בעיצובו, השופט העליון בדימוס אליקים רובינשטיין. האופן שבו פועלת ירדן בעניין זה הוא לא רק פגיעה ברוח ההסכם, הוא גם פגיעה, כן, בכבוד הישראלי – ויש גם לנו כבוד – אך יותר מכול זו פגיעה באמון הציבור הישראלי, כי בהסכם שלום באזורינו שני הצדדים צריכים ליהנות מפירות השלום. ייחודו של ההסכם עם ירדן הוא שגם בענייני אדמה – כן, בענייני אדמה – הוכח שאפשר להגיע להסדר שמכבד את שני הצדדים, והייתה לכך חשיבות קריטית באשר להסדרי העתיד באזור. מרכיב זה קרס לנגד עינינוף, וכל מי שמאמין ברעיון השלום צריך להיות מוטרד היום. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> צבי האוזר (כחול לבן): << דובר_המשך >> אני מסיים. הסכם השלום בין ישראל לירדן משקף איזון אינטרסים בין המדינות. ישראל צריכה לשמור על האינטרסים שלה בהסכם זה בכל האמצעים העומדים לרשותה, ברגישות, בנדיבות וגם בנחישות, בגזרים ולעיתים אף במקלות. לאחר הכישלון הזה אנחנו חייבים לדון ולברר אם יש דרך לתקן בעתיד את העניין ואם אפשר לשוב למצב שהיה נהוג במשך חצי יובל. אדוני היושב-ראש, הדיון הזה לא צריך להיות פומבי, ולכן אני כן אבקש להעבירו לדיון בוועדת החוץ והביטחון. הדברים הם חשובים, הם היסטוריים, הם אסטרטגיים, וזה המקום הנכון לדון בהם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חבר הכנסת ניצן הורוביץ, ואחריו – חבר הכנסת עמר בר לב. עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> ניצן הורוביץ (המחנה הדמוקרטי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ביום הזה אי-אפשר להפריד בין הדברים, ואנחנו מדברים במכלול על כישלון התפיסה המדינית והדרך המדינית של נתניהו. אנחנו רואים את הדוגמה לזה בפספוס, ההחמצה ההיסטורית, של אי-הארכת הסכם החכירה בנהריים וצופר ואובדן החכירה החקלאית בשטחים האלה – דבר שניתן היה למנוע אם ראש הממשלה היה מקדיש תשומת לב ליחסים עם ירדן – ואנחנו רואים את זה בהתלקחות הבלתי-פוסקת, בסבבים הבלתי-נגמרים בעזה. כל ההבטחות, פעם אחר פעם, של המבצעים והחיסולים והפעולות, ו"נביא שקט", ו"נרגיע", ו"נרתיע" – וכל פעולה כזאת רק מביאה אחריה עוד שובל של תגובות, ושל אש, ושל דם, ושל נפגעים בשני הצדדים והרבה מאוד נזק. וזה פשוט לא נגמר. וזה האיש, נתניהו, שמתגאה בהישגים מדיניים – "ליגה אחרת", הוא מגדיר את זה – כשכל המרחב סביבנו קורס בגלל המדיניות הזאת. הגיעה העת לממשלה ולראש ממשלה שבאמת ייקחו את הספינה שלנו לחוף מבטחים. זה אומר שימור הסכמי השלום שיש לנו עם מצרים ועם ירדן; התקדמות להסדרת העניין עם הפלסטינים, כולל עזה. עזה לא יכולה ולא תהיה מובלעת נפרדת, והפתרון בעזה – ואת זה מבינים גם אנשים שנמצאים בצד הזה של הבית – חייב בסופו של דבר להיות פתרון מדיני. באמצעים צבאיים, חיסולים, פעולות, סבבים כאלה ואחרים, לא פותרים את שורש הבעיה. ושורש הבעיה הוא הבעיה של הפלסטינים והיחסים שלהם איתנו. אנחנו מציינים עכשיו 25 שנה להסכם השלום עם ירדן, שהגיע בעקבות חתימת הסכם אוסלו. זאת הדרך שצריך ללכת בה. מזמן כבר היינו צריכים להיות אחרי ההשלמה של העניין, עם מדינה פלסטינית שכוללת את עזה, עם פיתוח כלכלי, עם הסדרה. ואגב, הדברים האלה זוכים לתמיכה גם סביב שולחן הממשלה, אך הם לא מיושמים, ואנחנו ממשיכים עם הראש בקיר הזה של הדם והאלימות שלא מביאים אותנו לשום מקום. ואם מישהו חושב שאפשר לנהל את היחסים הראויים עם הפלסטינים, ואפשר להמשיך בסבבים האלה עם עזה, וזה לא משפיע על ירדן וזה לא משפיע על המרחב, מקבל את התשובה בסיפור כזה כמו נהריים. אדוני, לפני כמה שבועות באתי לביקור. זה מקום שבקיבוצים מסביב – הרבה תומכים שלנו מעבדים שם. אגב, זה שטח שהוא בבעלות יהודית על הקרקע ממש, כן, עוד לפני קום המדינה – האזור ההיסטורי של תחנת הכוח של רוטנברג; היה שם יישוב שקראו לו תל אור. כל האזור הזה היה יכול להיות פנינה תיירותית – קראו לזה אפילו אי השלום – עם פרויקטים סביבתיים-חינוכיים לשני הצדדים. במקום זה הגבול נסגר, אנחנו מסתגרים, הם מסתגרים, וזאת ההחמצה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (המחנה הדמוקרטי): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת עמר בר לב, ולאחר מכן – חבר הכנסת עודד פורר. עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> עמר בר לב (העבודה-גשר): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. השבוע, 25 שנים לאחר חתימת הסכם השלום עם ירדן, מובלעת נהריים הושבה לירדן, ובתוך כמה חודשים תלך בעקבותיה גם מובלעת צופר. ואני שואל: האם הופתענו? לצערי, כלל לא. זהו עוד נזק של המדיניות חסרת האחריות של זה שמתרברב מעל לכל במה שהוא המדינאי הגדול מכולם, ראש הממשלה נתניהו. ואני רוצה להזכיר: בארבע השנים האחרונות פגע ראש הממשלה כמה פעמים בהסכם השלום עם ירדן ובכבודו של מלך ירדן: אירוע הצבת המגנומטרים בהר הבית, שעליו החליט הקבינט בניגוד להמלצת השב"כ והמשטרה, אירוע שבסופו נאלצה ישראל לחזור בה בבושת פנים מהחלטתה ולפרק את המגנומטרים; התמונה של אותו חיבוק חם שחיבק נתניהו את המאבטח הישראלי שהרג בשוגג אזרח ירדני – היה בכך, ואני לא מגזים, כמו יריקה בפרצופו של מלך ירדן; ולאחרונה – הכרזתו של נתניהו ערב הבחירות, ללא תיאום מוקדם או לפחות עדכון של שותפתנו האסטרטגית ירדן, שבכוונתו לספח את בקעת הירדן לאחר הבחירות. שנה שלמה הייתה לממשלת ישראל לשקם את הקשר עם ירדן, את הקשר האסטרטגי, אבל הקבינט והממשלה כשלו בזה. היום כולנו אחרי יממה קשה, שעדיין נמשכת, של רקטות הנורות אל עבר ישראל מעזה. את אותו מרצח, בהאא אבו אל-עטא, שלדברי הרמטכ"ל וראש השב"כ היה אחראי לרוב-רובן של ההתקפות כנגד ישראל בשנה וחצי האחרונות, היה צריך לחסל, ומזמן. אך הקבינט ההססן, שבראשו עומד ראש ממשלה מפוחד, נמנע מלעשות זאת באף אחד מ-500 הימים האחרונים, שבהם נורו מעל ל-1,500 רקטות על עוטף עזה, ולכן סימן השאלה שהצבתי אתמול על בחירת העיתוי הנוכחי עומד בעינו. אבל מהרגע שהחיסול בוצע, ולשמחתי המרובה – בהצלחה, נשאלת השאלה אם נתניהו מנצל הזדמנות זו למהלך אסטרטגי בדרום, או שיימשך היעדר המדיניות, שמלווה את ישראל כבר למעלה מעשור, כמו אותו משחק פינג-פונג בין הצדדים שבו תושבי הדרום הם הכדור הנחבט. חבריי חברי הכנסת, ודאי תשאלו אותי מה המהלך האסטרטגי האפשרי. ראשית, אני מציע להפסיק את ההכרזות ששמענו מראש הממשלה ואחרים שבסבב הנוכחי פנינו להכלה ושאין כוונה לחזור למדיניות החיסולים – כן, שמעתם אותי נכון; מדיניות זו מזכירה לי את המדיניות של אותו בריון שאומר: תחזיקו אותי, תחזיקו אותי – ובמקום זה להכריז מעל לכל במה על מדיניות של מקל וגזר לתושבי הרצועה, ובפרט לחמאס, שעיקרה הודעה ברורה וגלויה לחמאס שאם לא יצטרף לסבב האלים של הג'יהאד, ישראל תיישם מיידית סדרה של החלטות הומניטריות שכל תושבי הרצועה ייהנו מהן, אבל מצד שני, אם יצטרף למעגל האלימות, המקל שבו תכה ישראל את החמאס, ובעיקר אותו, יהיה נבוט גדול וכואב. בכך תציג ישראל מדיניות חדשה וגלויה שיש בה כדי להעמיק את החיץ בין החמאס לג'יהאד, ובכך תשיג לא רק הצלחה טקטית של חיסול רוצח מתועב, כי אם גם הישג אסטרטגי לביטחון מדינת ישראל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים, אדוני. << דובר_המשך >> עמר בר לב (העבודה-גשר): << דובר_המשך >> אז כאשר ראש ממשלה הססן אינו מוביל מדיניות בדרום, מה הפלא שאינו מצליח לשמור ולשמר את פירותיו של הסכם השלום עם ירדן, שנחתם לפני 25 שנה? תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי השרים, חבריי חברי הכנסת, אולי אני אפתח דווקא את הדברים שלי בעניין הזה בשיר שבוודאי השר יריב לוין והשר חיים – חבר הכנסת חיים כץ – – << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> השר לשעבר. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בעזרת השם השר לעתיד, אני מאחל לך. – – והשר דודי אמסלם – שיר שכתב ז'בוטינסקי. הוא מוכר כ"שתי גדות לירדן", אבל נקרא בשם "שמאל הירדן". << קריאה >> שר התיירות יריב לוין: << קריאה >> יש לך את זה בתרגום לערבית? << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> "שתי ידיי לך הקדשתי, מולדת" – זה בית מתוך השיר, לא כל השיר. מי שירצה, אני בטוח שידע למצוא את המילים. "שתי ידיי לך הקדשתי, מולדת / שתי ידיי – למגל ומגן: / אך תשכח ימיני הבוגדת, / אם אשכח את שמאל הירדן! // שתי גדות לירדן: זו שלנו, זו גם כן!" ועכשיו אנחנו נמצאים במצב שגדה אחת שככה אפשרו לחקלאים הישראלים לעבד אותה – מאבדים אותה. והסיפור הוא, אדוני השר, פשוט הזנחה – פשוט הזנחה של ממשלה שבוודאי בשנים האחרונות, ואם אני אקח את השנים לקראת השלב הזה, שהיה ידוע לכולם – הרי התאריך ידוע – בארבע שנים האחרונות, שר החוץ שהיה אז – גם שר החוץ דהיום כבר לא מטפל בזה, אבל אני לא יכול לבוא אליו בטענות, אבל שר החוץ בשנים האחרונות לא טיפל בעניין הזה, אדוני השר לוין, לא במקלות ולא בגזרים. אפשר היה לעבוד מול הירדנים. יש לנו מספיק מנופי לחץ, יש לנו מספיק יכולות איך לפעול. זאת בדיוק שיטה של הזנחה – שיטה של הזנחה שבסוף פתאום מגלים ואומרים: אוי, פתאום זה קרה, פתאום התאריך הזה הגיע. ואני לא יכול שלא לנצל את הזמן שלי גם כדי לומר כמה מילים על המצב. אז ראשית, צריך לברך – צריך לברך סוף-סוף על ההחלטה לחסל את מי שהיה צריך, לעשות את אותו סיכול ממוקד, ולהגיד "שאפו". מוטב מאוחר מאשר אף פעם לא. אבל גם באותו עניין, אדוני השר, את הטיפול הזה, שכחלק ממנו היום יושבים מיליוני אנשים כן ליד הממ"ד, לא ליד הממ"ד, תלמידים נמצאים בבית, הורים לא הלכו לעבודה – הציבור הישראלי מוכן לספוג את זה. הציבור הישראלי הוא בעל עמידות בלתי רגילה, והוא מוכן לאפשר לממשלה שלו לנהל קרב ככל שצריך וככל שיידרש. אבל צריכה להיות מטרה בסוף לעניין הזה, וצריך להבין לאן הולכים ומה היעד. אבל אם היעד שמגדירים – כך שמעתי גם את ראש המטה הכללי וראש הממשלה אומרים – היעד הוא בסוף כדי שנוכל להגיע לאיזושהי הסדרה עם חמאס, זה לא יעד. זה לא יעד. אנחנו לא צריכים לשים את נפשנו ביד חמאס. מה זה הסדרה עם חמאס? זה אומר שאנחנו מסדירים לחמאס את האפשרות להמשיך ולאיים עלינו. ולכן, אדוני, אני רוצה לקרוא מכאן: תעשו את העבודה שצריך לעשות. תקבלו את מלוא הגיבוי מבחוץ ומבפנים. אל תושיבו את עם ישראל, מה שנקרא, על הגדר, בין הממ"ד לבין העבודה לבין הבית לבין הלימודים. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תעשו את זה – אם אתם כבר מושיבים אותם – כדי לסכל את מה שצריך לסכל, ולא להזניח. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. אני מבקש להקפיד לעמוד בלוח הזמנים. אדוני השר. הערתי גם לשרים. נכון שאתם לא מוגבלים בזמן, אבל היו גם שרים שעלו והגיבו 30 דקות, וזה הרבה. אתה לא תעשה את זה. << דובר >> שר התיירות יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, אני קודם כול מוכרח לומר לך, להתוודות על משהו: זה ממש מזל שכמעט באופן קבוע ראש הממשלה מחזיק תיק, שניים, שלושה, כי אחרת אני לא הייתי יודע איך הדוכן הזה נראה. לצערי הרב אף אחד – לא בכנסות הקודמות, והינה, גם לא בכנסת הזאת – תיירות לא מעניינת איש. אז אנא מכם. לא, אני אומר ברצינות. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני מוכן לשאול אותך שאלות. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> בבקשה, נו, קדימה. רבותיי, אני אומר לכם באמת. << קריאה >> צבי האוזר (כחול לבן): << קריאה >> יש שר רציני – – – << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> אני יכול להגיד לכם שבכנסת הקודמת – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> רגע, לא מעניין עד כדי כך, אבל אנחנו יודעים שהשנה שעברה הייתה שנת שיא בתיירות במדינת ישראל. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> גם השנה יש. זהו, אני יכול לומר לכם שבקדנציה הקודמת הייתי צריך להתחנן בפני ועדת הכלכלה שתסכים להזמין אותי לדיון ביקורת על משרדי, כי גם זה לא קרה. << קריאה >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << קריאה >> מה הקשר של המצב הביטחוני לתיירות – – – << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> אז קודם כול אני אנצל את ההזדמנות לומר שהשבוע, חרף המצב הביטחוני, אנחנו נקבל את התייר ה-4 מיליון שמגיע לישראל השנה. זה אומר שאנחנו השנה נשבור את השיא שהיה בשנה שעברה, של 4 מיליון ו-100,000, ונרשום עלייה בתוך שלוש שנים מ-2.9 מיליון לאזור ה-4.5 מיליון, אני מקווה, ככה שזאת ההזדמנות להודות לכל העוסקים בענף הזה ולהציע להתעניין בו יותר, כי המשקל שלו במשק, על כל ההיבטים, גם התעסוקתיים וגם האחרים, הוא משקל הולך וגדל. אני רוצה להתייחס לשאילתה ולומר כמה דברים לפני שאני אתייחס באופן נקודתי לעובדות. תראו, רבותיי, איך לומר את זה בעדינות? אני קצת מתקשה להתרשם מהזעקה. קודם כול, אני בטוח מתקשה להתרשם ממנה כשהיא מגיעה מהצד השמאלי של המפה הפוליטית – שבה, לצערי, חבר הכנסת האוזר, גם אתה נמצא עכשיו, וחבר הכנסת פורר בצעדי ענק דוהר לשם – משום שעם כל הכבוד – – << קריאה >> רויטל סויד (העבודה-גשר): << קריאה >> ומה רע בזה? << קריאה >> צבי האוזר (כחול לבן): << קריאה >> צריך לכייל את המצברים. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> – – עם כל הכבוד, עם כל הכבוד, מצד אחד לרוץ לבחירות עם מצע שצריך לעשות פשרות מדיניות גדולות ולחלק ולמסור חלקי מולדת בהיקפים ענקיים ואחר כך לבוא כאן להתלונן על איזה שטח חקלאי שאני חושב שהוא – – – << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> איפה, באיזה מצע זה כתוב? << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> אתה מתנגד? אתה תומך בשלמות הארץ? << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> – – – << קריאה >> צבי האוזר (כחול לבן): << קריאה >> הפרוטוקול נרשם – – – << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> חבר הכנסת ביטון – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> חבר הכנסת ביטון, אתה מאמץ את עמדתי שצריך לשמור על שלמות הארץ במלואה – – – << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> תן לי לסיים, תן לי לסיים. אתה – אם לא היה קוטע אותי. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> – – – אתם אלופי ההחזרות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אוקיי, זהו. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> אז קודם כול, היושב-ראש יגן עליי. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חבר הכנסת ביטון. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> אז אני אומר כמה דברים – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חבריא, לא כל פעם שיגידו "ימין", "שמאל", אתם תתייחסו ותכעסו. תעזבו. אדוני, בבקשה. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אז אני אומר כמה דברים. קודם כול, חבר הכנסת ביטון, אני אתקן לך את הטרמינולוגיה: לא החזרנו שום דבר. אתה יודע למה? כי אי-אפשר להחזיר מה ששייך לנו. לכל היותר אפשר לתת אותו. כבר עצם הטרמינולוגיה מעידה על קו המחשבה. שנית, אני אשמח לדעת – והאמן לי שאם תצהיר על כך כאן במליאה בהחלט נברך אותך – שאתה תומך בשלמות הארץ ומתנגד באופן מוחלט למסירת חלקי מולדת בכל מצב ובכל עניין. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (כחול לבן): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חבר הכנסת גדי. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> – – – בר-אילן – – – << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> שלישית – ואני מסכים עם חבר הכנסת האוזר שכל שטח, קטן ככל שיהיה, כל עץ וכל שעל הוא מאדמת ארץ ישראל וחובתנו לשמור עליו, והכאב על מסירת השטח הזה הוא כאב גדול מאוד. אבל צריך לומר בגילוי לב: זו לא איזו החלטה שמישהו קיבל היום ועשה מעשה של מסירת השטח הזה, אלא לצערי הרב, זאת תולדה של הסכם שנחתם אז; הסכם שהיו בו הרבה מאוד יתרונות אבל היו בצידו גם נקודות שאני באופן אישי, לו הייתי אז חבר כנסת, יכול להיות שגם לא הייתי תומך בו – אני לא יודע – כי אני מתנגד באופן עקבי למסירת חלקי מולדת, בין אם זה מטר או סנטימטר או כל שטח אחר. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (כחול לבן): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> ואני אומר לכם יותר מזה: אני בעיקר מתנגד לריטואל שמנסים לפזר מסך עשן. מה עושים? אותו דבר גם קרה בהסכמי קמפ דייוויד, בנושא של טאבה; חותמים על הסכם ואומרים: שטח כזה או שטח אחר, בעוד 20 שנה, בעוד 25 שנה, בעוד 15 שנה – – – << קריאה >> צבי האוזר (כחול לבן): << קריאה >> כאן יש מקלות וגזרים. כאן יכולתם לעשות משהו. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> חבר הכנסת האוזר, אני לא הפרעתי לך. אי-אפשר לנהל דיון בצורה הזאת. << קריאה >> צבי האוזר (כחול לבן): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> ואני חושב – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חבריא, יש כאן מיעוט אנשים, ואני משתדל שלא להתערב ולא להתחיל להתנהג כמורה, אבל אל תפריעו. אפשר להעיר, אבל שזה לא יהפוך להרגל. הוא רוצה לענות – תנו לו לענות. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> אז אני אומר לכם, אני חושב שכל השיטה הזאת שבה פעם אחת קוראים לזה "בוררות בין-לאומית", כמו שהיה עם טאבה, ובפעם השנייה עושים איזה הסכם החכרה וכו' – כל הדברים האלה, סופם להסתיים תמיד באותה תוצאה: כשיגיע המועד השטח יועבר לצד השני. זה המצב. << קריאה >> צבי האוזר (כחול לבן): << קריאה >> יש חידוש אוטומטי בהסכם. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> זה המצב. רבותיי, אין חידוש אוטומטי, ואתם כולכם יודעים היטב את הדבר הזה. אני מציע לא להטעות את הציבור ולא להטעות אף אחד. << קריאה >> עמר בר לב (העבודה-גשר): << קריאה >> מה עם הסכם חברון? << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> עכשיו אני אומר לך, חבר הכנסת בר לב, ואי-אפשר להימנע מזה – כי הרי ניצלת את הבמה הזאת פעם נוספת לדברים שהם גם לא נכונים וגם לא ראויים. וגם אם אתה חושב כך – – – << קריאה >> עמר בר לב (העבודה-גשר): << קריאה >> אתה לא תגיד מה ראוי ומה לא, עם כל הכבוד. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> אני אומר לך מה דעתי. מותר לי? אני עוד זכאי לדעתי או שגם זה אסור לי ואני צריך להתיישר לפי דעתך? << קריאה >> עמר בר לב (העבודה-גשר): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> חבר הכנסת בר לב, תסלח לי, מכיוון שאני מכבד אותך אני לא אשתמש במילים הקשות שבהן היה ראוי לכנות את ההתנהגות הלא-ממלכתית – בלשון עדינה – שלך, עם הדברים שאמרת אתמול, ולצערי, אתה ממשיך וחוזר עליהם; דברים שאין להם שחר, הם לא נכונים. << קריאה >> עמר בר לב (העבודה-גשר): << קריאה >> מה לעשות? מה שעובר בראש של כל אזרחי מדינת ישראל – – – צריך להגיד בקול. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> הם לא נכונים, אין להם בסיס, אין להם בסיס, והם דברים שאדם עם ניסיון כפי שיש לך במערכת הביטחון – – << קריאה >> עמר בר לב (העבודה-גשר): << קריאה >> אדם עם ניסיון כמו שיש לי אומר שאפשר היה לחסל אותו לפני שנה והיה צריך לחסל אותו, ולא – – << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> – – היית צריך לדעת היטב – – – << קריאה >> עמר בר לב (העבודה-גשר): << קריאה >> – – ולא עשיתם את זה. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> חבר הכנסת בר לב, היית צריך לדעת היטב שהם לא נכונים – הם לא נכונים לא בצד הטקטי שלהם ולא בצד האסטרטגי שלהם, ומסיבות מובנות אני לא ארחיב. << קריאה >> עמר בר לב (העבודה-גשר): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חבר הכנסת בר לב, זהו. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> אני לא ארחיב. << קריאה >> עמר בר לב (העבודה-גשר): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חבר הכנסת בר לב, זהו. אל תפריע לו יותר. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> רק אומר שאזרחי ישראל, למרות הדברים הלא-מכובדים והלא-ראויים האלה, יודעים היטב שההחלטה בעניין הזה, כמו בכל סוגיות הביטחון האחרות, התקבלה בשיקול דעת, בקור רוח ובאופן ענייני לחלוטין, ובמקרה הזה – גם בגיבוי מוחלט ועל דעת כל גורמי הביטחון באשר הם. אני חושב שהתוצאה הסופית היא תוצאה שצריך היה לברך עליה, וצריך בשעות האלה, שהן עדיין שעות מורכבות, דווקא להימנע מאמירת דברים מן הסוג הזה, שלא תורמים שום דבר. הם גם לא נכונים, ועלולים להתפרש בעיני הצד השני באופן שאתה לא מתכוון אליו, אבל אני חושב שאף אחד מאיתנו לא רוצה שכך נובן. מעבר לדברים האלה אני גם אולי אתייחס לצדדים הפורמליים יותר של העניין. ב-10 בנובמבר 2019 פג תוקפם, חבר הכנסת האוזר, של הנספחים להסכם השלום בין ישראל לירדן שבהם נקבעו ההסדרים המיוחדים עבור מובלעות צופר ונהריים, והאזורים הוכפפו לחוק הירדני. ישראל בהחלט מצירה על ההחלטה הירדנית – לא החלטה שלנו – להביא את ההסדרים המיוחדים לסיומם. הודעת ממלכת ירדן על החלטתה שלא להאריך את נספחי המובלעות צופר ונהריים התקבלה באוקטובר 2018. ההודעה שלהם – והם היו זכאים לכך, לפי ההסכם; הם לא הפרו את ההסכם בהיבט הזה – וזאת שנה בדיוק לפני פקיעת תוקף הנספחים הקובעים – – << קריאה >> צבי האוזר (כחול לבן): << קריאה >> זה כפוף להתייעצויות. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> תשמע עד הסוף. – – כי על הצד המחליט שלא להאריכם להודיע שנה קודם לכן על כוונתו באופן שיאפשר לצדדים להיכנס להתייעצויות היה ואחד הצדדים ירצה בכך. בעקבות ההחלטה, על פי הנחיית הדרג המדיני, ישראל אכן ביקשה להיכנס להתייעצויות עם הצד הירדני, דבר שלכולנו ברור שמעבר לפורמליות אין בו שום תועלת אמיתית. << קריאה >> צבי האוזר (כחול לבן): << קריאה >> אין מקלות ליחסים עם ירדן? אי-אפשר לעשות שום דבר? מה זה ככה? << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> חבר הכנסת האוזר, אל תיתמם ואל תטעה. כי אתה הרי יודע טוב מאוד שאני עוד לא מכיר ולא פגשתי מנהיג ערבי שיודע להגיד: מגיע לי על פי הסכם או על פי כל דבר אחר לקבל שטח שבראייתי שייך למדינה שלי, ואני אוותר עליו לטובת מדינת ישראל. כשתמצא את המנהיג הזה – – – << קריאה >> צבי האוזר (כחול לבן): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> כשתמצא את המנהיג הזה – בואו, רבותיי, אפשר לספר סיפורים כל הזמן. אין כזה וכנראה גם לא יהיה כזה. לכן, ברור שביום שחותמים על כך שהדבר הזה נתון להחלטתם, גם התוצאה הסופית היא תוצאה ברורה לחלוטין. << קריאה >> צבי האוזר (כחול לבן): << קריאה >> – – – לנהל את אותם דיונים בצורה יעילה. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> – – – אבל אני אומר שוב. אתה חוזר על מה שאמרת קודם. << קריאה >> צבי האוזר (כחול לבן): << קריאה >> – – – לא ברגע האחרון. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> אני מתרשם מהדבקות ומהדאגה שלכם לכל סנטימטר מאדמת ארץ ישראל. הלוואי שזה יבוא לידי ביטוי גם כאשר אנחנו – – – << קריאה >> צבי האוזר (כחול לבן): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> חבר הכנסת האוזר – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> היושב-ראש – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חבר הכנסת איתן גינזבורג, אני מתחיל לקרוא לסדר. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> אתה לא יכול להחזיר את מה ששלך. אתה יכול לתת. << קריאה >> צבי האוזר (כחול לבן): << קריאה >> – – – אמר לטרומפלדור – – – << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> אבל יש לי בשבילך הצעה, חבר הכנסת האוזר. << קריאה >> צבי האוזר (כחול לבן): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> הבנתי, חבר הכנסת האוזר. יש לי בשבילך הצעה. כמי שיושב היום בספסלי השמאל זאת הזדמנות טובה שנעשה שיתוף פעולה בעניין שלא צריכה להיות עליו מחלוקת בין ימין ושמאל ואמור להיות משותף לכלל חלקי הבית הזה – אני יכול לומר לכם שאני העליתי אותו כסעיף ראשון במה שהיו אמורות להיות שיחות משא ומתן עם כחול לבן כאשר הצוותים נפגשו – והוא שאין צורך להמתין להקמת ממשלה, ואין צורך לחכות: בואו נלך יחד ונביא לכאן מיידית את החוק לסיפוח הירדן וצפון ים המלח. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> חבר הכנסת פורר, מספיק כבר עם הדמגוגיה, באמת. הרי אתה יודע היטב – – << קריאה >> צבי האוזר (כחול לבן): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> – – שההצעה הזאת – – – << קריאה >> צבי האוזר (כחול לבן): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חבר הכנסת האוזר, אני מבקש להפסיק להפריע. אנחנו רוצים לסיים את הסוגיה הזאת ולעבור הלאה. << קריאה >> צבי האוזר (כחול לבן): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> תראה איך יישור הקו עם השמאל – איך זה עובד יפה. << קריאה >> צבי האוזר (כחול לבן): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> אז בוא אני אגלה לך סוד: היה, חבר הכנסת האוזר – – – << קריאה >> צבי האוזר (כחול לבן): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> אדוני, באמת זה ייקח 30 דקות בסוף. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> כן, אני רואה שזה ייקח 30 דקות. << קריאה >> צבי האוזר (כחול לבן): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> בוא אני אספר לך משהו מדהים שאתה לא מכיר; הרי אתה בתקופה הזאת לא היית אפילו מזכיר הממשלה, לא ידעת שום דבר. היה פעם בארצות הברית נשיא, קראו לו ברק אובמה. הוא לא כל כך רצה שנעשה את הצעד הזה. וכשאתה, אדוני, היית מזכיר הממשלה, לא בטוח שאתה המלצת בפני ראש הממשלה שלמרות שהנשיא אובמה לא כל כך רוצה את הדבר הזה, בכל זאת אנחנו נעשה את זה, אז. אבל באמת זה נכון שאחרי הרבה מאוד עבודה והרבה מאוד שנים של מאבק שראש הממשלה ניהל, הוא הצליח לייצר את התנאים המדיניים שמאפשרים לעשות את זה עכשיו – – – << קריאה >> צבי האוזר (כחול לבן): << קריאה >> רק לפני שבוע, רק לפני חודש, טראמפ הגיע. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> בדרך היו עוד כמה דברים – – – << קריאה >> צבי האוזר (כחול לבן): << קריאה >> שלוש שנים היית יכול להביא את זה. שלוש שנים הייתם יכולים להביא הצעת החוק על בקעת הירדן ולא הבאתם. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אי-אפשר ככה, נו. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> צביקה, צביקה – – – << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> אני כמובן גם לזה אענה לך – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חבר הכנסת האוזר, קריאה ראשונה. אתה היוזם, אני לא רוצה להוציא אותך החוצה. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> גם לזה אענה לך. מה לעשות, הנשיא טראמפ, שהוא באמת ידיד אמת של מדינת ישראל, עדיין לא עובד אצלנו. הצלחנו לקבל ממנו, בתהליך מדורג ובמשא ומתן לא פשוט, הכרה בירושלים כבירת ישראל, העברה של השגרירות האמריקנית לירושלים – – << קריאה >> דסטה גדי יברקן (כחול לבן): << קריאה >> איראן גרעינית. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> – – הכרה בריבונות שלנו ברמת הגולן, כפי שאתה יודע את החשיבות של הדבר הזה, ועוד כמה דברים אחרים, אתה יודע, שאתה ואני מכירים ואין צורך לחזור עליהם כאן. והצלחנו עכשיו – נכון, לא קודם, אבל הצלחנו עכשיו להגיע למצב שיש לנו את הדבר הכל-כך חשוב הזה ביד, יכולת להעביר באופן מיידי, בלי שהות, בלי מגבלה, את הנושא של החלת הריבונות שלנו על בקעת הירדן וצפון ים המלח, ואני – – – << קריאה >> צבי האוזר (כחול לבן): << קריאה >> אז תעשו ממשלת אחדות ונעשה זאת, בבקשה. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> טוב, אדוני היושב-ראש, זה בלתי ניתן – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> צבי האוזר. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> ולכן, חבר הכנסת האוזר, אני אומר לך שבעניין הזה לפחות בוא נשים את כל החשבונות בצד. בוא נלך ביחד ונעשה את זה מיידית. מיידית. עכשיו, מבחינתי בוא נביא את זה בשבוע הבא לכנסת, אם אתם רק תסכימו, כי אני ביקשתי, ועד עכשיו לא קיבלתי הסכמה. << קריאה >> צבי האוזר (כחול לבן): << קריאה >> יש רוב לזה. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> רגע. ואני אומר לך יותר מזה: בוא נביא את זה – – – << קריאה >> צבי האוזר (כחול לבן): << קריאה >> יש רוב. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> זה לא עניין של רוב ומיעוט, אנחנו צריכים הסכמה שלכם כדי להביא את זה, אתה מבין את זה לבד. בוא נביא את זה ביחד, בוא נעשה את זה. באמת, יש לפעמים דברים שצריכים להיות גדולים. יכול להיות שנצליח להקים ממשלה, יכול להיות שלא נצליח, אבל בוא, את הדבר הזה, שאני יודע שהוא קרוב לליבך – ואני לא אומר את זה בציניות, גם עם אני חולק על הדרך שבחרת בה – אני יודע שבעניין הזה אתה בעד ואתה תתמוך, אני בטוח. אין לי בכלל ספק, אני לא חושב שאתה צריך להוכיח את זה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אדוני, אם אפשר לקצר, אני אודה לך. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> ולכן אני אומר לך, באמת: בוא – תהיה ממשלה, נקים ממשלה, נצליח, תלכו לממשלת מיעוט – לא יודע מה יקרה פה בסוף, אבל בוא, את הדבר הכל-כך חשוב הזה לביטחון ישראל – ולכן אני מרשה לעצמי לדבר עליו היום, כי זה דבר שהוא חיוני לביטחון ישראל, מעבר לכל דבר – בוא נעשה את זה. ואם אתה יודע להוביל את זה מהצד שלך ולהביא את ההסכמה הזאת, שנלך למהלך הזה ביחד כמהלך משותף. הינה, אני אומר לך, נעשה כאן דבר ענק, אפילו אם חס וחלילה כהונת הכנסת הזה תהיה קצרה ממה שאנחנו מקווים. ואני אומר שוב: אני עומד לרשותך לכל שיתוף פעולה בעניין הזה, עד כמה שניתן. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> אני רק אשלים. בעקבות ההחלטה, ועל פי הנחיות הדרג המדיני, ישראל ביקשה להיכנס להתייעצויות עם הצד הירדני. צוות ישראלי שהוקם לעניין הזה הובל על ידי משרד החוץ, וכלל נציגי מל"ל ומערכת הביטחון. המטרה הייתה לנסות לבחון אפשרות להאריך את תוקף הנספחים במתכונת כזאת או אחרת. למרבה הצער, ובאופן לא מפתיע, לא היה אפשר להגיע להסכמות עם הצד הירדני, שדבק בהחלטתו לא להאריך את הנספחים ולהשיב, בראייתו, את המובלעת לידיו בתום 25 שנה. עם זאת, יצוין כי בנוגע למובלעת נהריים, ממשלת ירדן תמשיך לכבד את זכויות הקניין הפרטיות שבבעלות ישראלים בנהריים, כפי שנקבע גם בהסכם השלום. אשר לצופר, ממשלת ירדן תאפשר לחקלאים הישראלים לקטוף את אשר שתלו במובלעת טרם פקיעת תוקפם של ההסדרים המיוחדים. מיותר לומר שאנחנו רואים חשיבות עליונה בשימור וחיזוק היחסים עם ממלכת ירדן. מדובר ביחסים אסטרטגיים ועדינים שאנחנו משתדלים שלא לפגוע בהם. נמשיך בשיתוף הפעולה הביטחוני בין המדינות לנוכח האתגרים הרבים, שלא מעטים מהם משותפים לנו. במקביל, ננסה להגיע להסכמות בשורה של סוגיות שפתוחות בינינו – ויש הרבה מאוד נושאים כאלה, גם בתחום המדיני, גם הכלכלי, וגם סוגיות אזרחיות דוגמת נושא השטחים החקלאיים. ואני אומר שוב: צריך יהיה ללמוד לקח מהדבר הזה לעתיד. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> להסכמי השלום הבאים. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> הלוואי שיהיו. אני רק אומר שכדאי מאוד מאוד שלא נמהר למסור חלקי מולדת, לא בתנאים כאלה ולא בתנאים אחרים. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. תודה לך. אם כן, המציעים, אתם רוצים המשך דיון או נסתפק בזה? << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> יש למציעים שאלת המשך, השר. << קריאה >> צבי האוזר (כחול לבן): << קריאה >> חוץ וביטחון. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חוץ וביטחון, אוקיי. אז אנחנו נעשה הצבעה, ולאחר מכן – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש עמדות נוספות. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> כמה עמדות נוספות יש? מיכאל ביטון ומשה אבוטבול. אוקיי, בבקשה, דקה לכל אחד. תיגשו למיקרופונים. אדוני משה אבוטבול, בבקשה. אה, מיכאל ביטון. משה אבוטבול, אתה היית ראשון, אבל הם מוותרים, זה בסדר. בבקשה, מיכאל. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר >> השר לוין, החלום שלך התגשם: השאלה מתמקדת במשרד התיירות. אני חייב לציין אותך לשבח, גם שהיית שר היית נגיש וענייני. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חבריא, בעמדה נוספת – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר_המשך >> עכשיו נופלים טילים והביטולים של הלינות מגיעים גם לירוחם, כי התיירן מחוץ לארץ – או המקומי – שומע "טילים בנגב" והוא מבטל בירוחם. עשינו כמה עשרות צימרים, גסטהאוס, בית מלון – שהיית מעורב – והם נפגעים. האם יש פתרון למקום כמו ירוחם באירועים האלה, שהיזמים שם נפגעים בהזמנות? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. חבריא, אני רוצה להזכיר שעמדה נוספת, ראוי שהיא תהיה בנושא, כי אין אפשרות להשיב, לכן אנחנו מקפידים על זה. תודה רבה, מיכאל. אדוני משה אבוטבול, אני מבקש להזכירך: בנושא של השאילתה. בבקשה, אדוני. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> רק בנושא הזה. אני רק רוצה להזכיר: דובר על הנושא של ההסכם עם ירדן. אסור לנו לשכוח עוד דבר, וגם זה חלק מהחיים שלנו: את אותו רצח שפל שהיה שם באי השלום נהריים. שם אותו מחבל רצח שבע נערות מהעיר בית שמש, שאפילו לא סיימו את כיתה ח'. אני רוצה, ולו רק למען ההיסטוריה, שלא נשכח את זה; למען ידעו דורותיכם את אותם שמות של אותן בנות שנרצחו שם: נטלי, עדי, שירי, קרן, סיון, נירית ויעלה. כל אלו בנות מבית שמש שנרצחו שם. הכאב הגדול – מעבר לנושא של המובלעת, כי המובלעת כוללת את האזור הירדני ולא כוללת את גבעת הפרחים, שמטפחת אותה האישה היקרה גב' שמעוני לעילוי נשמת בנה איל, שהוא חייל שהיה שם. מעבר לזה, אני רק רוצה לומר שהכאב הגדול שלנו – אסור לשכוח שממשלת ירדן שחררה את אותו מרצח בסעיף שהוא משוגע. אז אני באמת לא מבין: אם משוגעים, למה משחררים להסתובב ברחובות? אסור היה לעשות את הדבר הזה. זה פגע בכל המשפחות, פגע בנו. אני כראש עיר שלחתי מכתב חריף לשגריר ירדן – בזמנו, כשהייתי ראש העיר בית שמש. אני חושב שזה פשע מאוד גדול שאותו רוצח של שבע הבנות מסתובב חופשי. לא נשכח ולא נסלח. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. תודה רבה. אנחנו נערוך הצבעה. מי שמצביע בעד – זאת אומרת לשלוח את ההצעה להמשך דיון. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> רגע, השר לא משיב על השאלה שלי? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> לא, לא, לא. ההצעה היא המשך דיון בוועדת חוץ וביטחון. הצבעה. מי שמצביע בעד, תומך בהמשך דיון בחוץ וביטחון, ומי שנגד – להוריד מסדר-היום. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 17 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> 17 בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. אם כן, המשך דיון בוועדת חוץ וביטחון. תודה רבה לך, אדוני השר. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> הפסקת ההשתלמויות למורים במשרד החינוך תפגע באיכות החינוך של תלמידי ישראל << הלסי >> << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אנחנו עוברים להצעה דחופה לסדר-היום בנושא: הפסקת ההשתלמויות למורים במשרד החינוך תפגע באיכות החינוך של תלמידי ישראל, מס' 125. יעלה ויבוא המציע, חבר הכנסת מיכאל ביטון. חבר הכנסת ביטון, בבקשה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר >> כבוד היושב-ראש, תדמיין שאת ההודעה הבאה פקיד ממשרד הביטחון שולח לכל מפקדי האוגדות בצה"ל: הריני להודיעכם כי החל מהיום יתבטלו כל ימי המילואים בשל היעדר תקציב למדינת ישראל. אופס, פתאום מבצע בעזה. זה מה שקרה בהשתלמויות למורים. יושבת עינת רום, ראש האגף להכשרה והשתלמויות של מורים, ומודיעה באופן שרירותי לפני שבוע על ביטול כלל ההשתלמויות. אותם מורים שאנחנו מעלים על נס – אתה היית מנהל בית ספר, אדוני היושב-ראש – אנחנו יודעים שמורה נשחק, וצריך השראה, ורוצה העמקה, ורוצה להתאוורר. אנחנו יודעים שההשתלמויות פוגעות בהכנסה שלו: אם הוא לא עושה השתלמות, הוא לא מקבל גמול השתלמות, ואז הוא לא מקבל משכורת טובה יותר. וככה הודיעו באופן שרירותי. אבל מה הבשורה? שנעשו כמה דברים – תנועת מלקחיים יפה: יושבת-ראש הסתדרות המורים יפה בן דוד פעלה מיידית, אנחנו בכנסת הבאנו הצעה דחופה לסדר-היום ואתם בנשיאות אישרתם, וזה הגיע לתקשורת ונהיו כמה כתבות. ובאמת, בתוך ימים ספורים יצא מכתב מתקן מהמשרד: מצאנו כמה שקלים – ההשתלמויות לא יבוטלו. כיוון שיש בשורה, אז לא נאריך, אבל נגיד: א. למה לעשות דברים כאלה שפוגעים במורים? ב. זאת החלטה של שר, זו לא החלטה של אף אחד אחר, והוא צריך לקבל החלטה כזאת, וגם בימים כאלה לא פוגעים במורים. הם יקרים לליבנו. ואני באמת רוצה לומר שלמרות שעבודתנו כאן נראית לפעמים לא רלוונטית ולא משפיעה, הפעם הייתה נקודה שהעלינו נושא והוא טופל בתוך שבוע. גם כשצריך להגיד מילה טובה למשרד ולשר ולסגן אז אומרים מילה טובה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. אדוני סגן השר, בבקשה. היות שבא לציון גואל, אז אנחנו נקצר. בבקשה, אדוני. << דובר >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת המציע, חבר הכנסת ביטון, משרד החינוך מפעיל בכל שנת לימודים כ-14,000 קורסים לפיתוח מקצועי לעובדי הוראה. השנה, בשל העובדה שהתעכבו העודפים המחויבים באוצר – אני מתאר לעצמי שכבר למדת בחצי השנה האחרונה מה זה עודפים מחויבים – נקלענו למצב שבו לא קיבלנו אישור להפעיל קורסים המבוצעים על ידי מבצעים פדגוגיים. משמעות הדבר הייתה שכ-60% מהקורסים הללו החלו ופעלו, ו-40% נדחו עד לאישור החשב הכללי. ב-10 בנובמבר 2019 ניתנו כל האישורים הנדרשים, והחל מיום ב' השבוע, 11 בנובמבר 2019, כל הקורסים מבוצעים כמתוכנן. לידיעה: סך התקציב לפיתוח מקצועי הוא כ-115 מיליון ש"ח. אמרתי ש-60% מהקורסים החלו לפעול לאחר החגים. 40% עוכבו בשבועיים וחצי בגלל הסוגיה התקציבית, ומדובר ב-45 מיליון ש"ח שהוחרגו עד לקבלת כספי העודפים המחויבים. אני מבקש למסור שלוש דוגמאות של קורסים: קהילות מקצועיות במתמטיקה עם אוניברסיטת חיפה; הכשרת רכזים פדגוגיים עם האוניברסיטה הפתוחה; תוכנית התנ"ך החדשה. עוכבו בפועל כ-5,000 השתלמויות לפיתוח מקצועי, וכמו שאמרתי קודם, הסיפור מאחורינו – הכול שוחרר והחל לפעול. אני מבקש מעל במת הכנסת לומר את הימים: הודעת העצירה נשלחה ב-23 באוקטובר 2019, ופחות מ-20 יום לאחר מכן הכול שוחרר – כמו שאמרתי, ביום 11 בנובמבר 2019. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> כי הביאו את זה לסדר-היום הציבורי. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> מה העבירו? << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> זו מהירות תגובה יפה בהמשך לפעילות ציבורית. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> כן כן, כולנו יודעים. הכול בא מפעילות ציבורית. לפעמים אתה אומר: קצת קצת משנים פה, אבל לפעמים זה גם מעניין ולפעמים גם מועילים. לשאלה מדוע חלק החלו והשאר לא, הדבר היה תלוי בהתקשרויות שבגינן היה צורך לקבל אישור מהאוצר. אבל סוף טוב הכול טוב, ואני שמח על כך שגם אתה שמח, וכולנו שמחים, ובא לציון גואל. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> ונאמר אמן. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> ונאמר אמן. דעה נוספת – חבר הכנסת ג'בארין, דקה. << דובר >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר >> כמובן, כבוד סגן השר, שיש לברך על החזרת ההשתלמויות, אבל מה שבטוח הוא שצריך לחשוב איך מרחיבים את ההשתלמויות הללו, מרחיבים את התקציב שעומד לקידום מעמד המורים. הרחבת ההשתלמויות, אני חושב שהיא דרך מאוד חשובה ואולי כמעט היחידה לשמור על האנרגיה של המורים ועל רמת מעורבות מקצועית שנמשכת עם הזמן. אז אני מקווה שסגן השר ישקול את הדרישה התקציבית הזאת בעתיד, בגלל חשיבות הנושא. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. אם כן, אנחנו לא ניגשים להצבעה, כי הנושא נפתר, ואנחנו נעבור להצעה לסדר-היום הבאה. << קריאה >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << קריאה >> לא נקיים על זה הצבעה בין קואליציה לאופוזיציה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני סגן השר. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >>המצב הקשה של מערך בריאות הנפש בישראל << הלסי >> << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> הצעות דחופות לסדר-היום בנושא: המצב הקשה של מערך בריאות הנפש בישראל, מס' 134, 143 ו-150. יעלה ויבוא חבר הכנסת משה ארבל, בבקשה. סגן שר הבריאות נמצא כאן לענות בשם הממשלה. שוב, אני מבקש להקפיד על שלוש דקות לכל נואם. בבקשה, אדוני. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד סגן השר, חבריי חברי הכנסת, מערך בריאות הנפש בישראל מצוי כיום במשבר עמוק אשר נובע ממחסור במשאבים וממחסור בתקינה. ממש לאחרונה פורסמה כתבה בדה-מרקר שהיה בה כדי לזעזע כל בן אנוש, שבה נראים שני חולים, לוקים בנפשם, מאושפזים במיטה אחת. מערך בריאות הנפש בישראל פועל בתנאים לא פשוטים, בתנאים של מחסור כרוני ברופאים פסיכיאטריים ובכוח אדם סיעודי ומחסור במיטות אשפוז. התנאים הקשים פוגעים כמובן בראש ובראשונה בחולים וביעילות הטיפול במצבם ובבני משפחתם המסורים שרואים את מצב קרוביהם, אך הם פוגעים גם בכוח האדם הפסיכיאטרי ובמוטיבציה של אנשי מקצוע אחרים להיקלט בתחום זה. כך נוצר כדור שלג של מחסור קיים אשר גורר מחסור עתידי. כפי שאתם ודאי זוכרים, חבריי חברי הכנסת, בשנים האחרונות הייתה מגמה ברוכה של צמצום בשימוש בקשירות כפויות במוסדות בריאות הנפש, חלקה כתוצאה מחשיפה תקשורתית ולחץ ציבורי, וכמובן ממדיניות סגן השר – ועל כך הוא ראוי לשבח. טוב שזה המצב והכיוון שאליו הולכים מוסדות בריאות הנפש. אולם הצד השני של המטבע הוא שהמוסדות לבריאות הנפש דורשים כוח אדם מספיק לטפל בחולים, ללא שימוש יתר באמצעים חריגים, כדי להגן על שלומם של החולים. הרפורמה מיולי 2015, אשר נועדה להעביר את מרכז הטיפול בבריאות הנפש לקהילה וממשרד הבריאות לקופות החולים, החלה תהליך נכון, תהליך שהגביר את נגישות הטיפול, הפחית את הסטיגמה הכרוכה בו והגיעה לאוכלוסיות חדשות שנזקקו לטיפול ולא קיבלו טיפול הולם עד לרפורמה, ובהן אוכלוסיות פריפריאליות. צריך להבין כי לצד גידול במספר הפונים ובדרישה לטיפול נפשי עולה גם הצורך בהגדלת כוח האדם, אחרת אנו מגיעים לתורים ארוכים ולאוכלוסייה נזקקת שלא מקבלת את הטיפול הדרוש לה. המצב כיום, מכובדי סגן השר, מנוגד בתכלית לערכי יסוד של כבוד האדם. הוא איננו אנושי ולא חוקתי, לטעמי. בתי החולים – מלבד המחלקות המשופצות, שאותם מראים לך בזמן סיורים רשמיים – סובלים מהזנחה וצחנה נוראית, ממקקים ומתנאים ירודים ומחוסר יכולת לשוחח עם איש צוות. בעיניי, לא פחות חמורה מהתמונה הקשה של שני מאושפזים במיטה אחת היא התופעה הקשה מאוד שאין שעות צוות. דיברתי ושוחחתי עם רופאים פסיכיאטרים; אין להם זמן לשוחח עם המטופלים שחייבים לדבר עם אנשים. הם ממש כמו בצינוק. מבחינת המספרים, לפי דוח מדגם שערך משרד הבריאות, נכון ל-2018 משך ההמתנה לריאיון אבחוני או לתור לפסיכיאטר בקופות החולים אורך בין שבועיים לשמונה שבועות למבוגרים, ושבועיים עד 16 שבועות לילדים ונוער. משך ההמתנה בין הריאיון האבחוני לתחילת הטיפול נע בין חודש ל-52 שבועות. עבור מבוגרים וילדים זמן ההמתנה הממוצע לרופא הוא 40 יום, ולפסיכותרפיה – 150 יום. לשם השוואה, על פי הדוח, זמן ההמתנה בעולם עומד על 14 יום עד 30 יום לרופא בבריאות הנפש ועל 28 עד 42 יום לפסיכותרפיה. אני יודע עד כמה אתה עושה מאמצים רבים מאוד לטובת התקצוב, והטיפול בנושאים הללו. חשוב מאוד להעלות את הנושא הזה לסדר-היום, וכן להמשיך מעקב בוועדת הכספים – לטעמי, אם יורשה לי – ואבקש על כן להעביר את הדיון בנושא לוועדת הכספים של הכנסת. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. תודה לך. אני מבקש להחזיר את חבר הכנסת טיבי לאולם. הוא הוצא מהאולם – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אתה שואל למה? << קריאה >> שר הביטחון נפתלי בנט: << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא נורא. הוא חבר כנסת, אבל רופא. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> מה קרה? הסכם קואליציוני חדש? << קריאה >> שר הביטחון נפתלי בנט: << קריאה >> – – – לא הרגשנו בחסרונו – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> שר התחבורה, אנשים עומדים בפקקים, ואתה יושב פה ומדבר בטלפון? תגיד לי. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> בבקשה, המציע השני. תודה רבה, אדוני משה ארבל. יוסף ג'בארין, בבקשה, כבודו. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> – – – אם הייתי יודע שיש – – – לא הייתי – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> דוד, אנחנו תכף נעשה טקס. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> איך? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תכף יהיה טקס. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> תעשה הפסקת אוכל רגע, לפני – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> בבקשה, אדוני. << דובר >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, אני מודה תחילה לחברי חבר הכנסת משה ארבל על הצגה מאוד מפורטת ומקצועית של הנושא הכאוב הזה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני שמח שסגן השר יושב ומקשיב, שכן מי שראה את הכתבה של רוני לינדר מלפני שבועיים בדה-מרקר פשוט רק מזדעזע. כתבה כזאת ועדותו של יו"ר ארגון הרופאים עובדי המדינה ד"ר זאב פלדמן על מה שראה במחלקות הפסיכיאטריות בבתי החולים – תמונת המצב הזאת צריכה לטלטל את המערכת. מישהו באמת יכול לחשוב שבתחילת המאה ה-21 אפשר למצוא שני מטופלים ששוכבים במיטה אחת? עד כדי כך הזלזול בכבוד המטופלים, ברמת השירותים שהם אמורים לקבל? טענות של מחסור תקציבי אינן יכולות לעמוד אל מול המצב הקשה בתחום של בריאות הנפש. היום אנחנו ארבע שנים אחרי הרפורמות. מסתבר שהרפורמות לא השיגו את יעדן, ולצערי המצב עדיין הולך ומידרדר. אני רוצה להוסיף על דבריו של חברי משה ארבל שהמצב חמור במיוחד וגרוע יותר בחברה הערבית. עד כמה שהתמונה שהוא צייר עגומה באופן כללי, המצב חמור שבעתיים בכל מה שקשור למטופלים ולנזקקים לטיפול ביישובים הערביים. מספיק לומר שבקרב הפסיכיאטרים רק 2%, 2% מהפסיכיאטרים הם מהחברה הערבית, והם אמורים לטפל באוכלוסייה שייצוגה בקרב האוכלוסייה הנזקקת הוא יותר מ-20%. זה כשלעצמו יכול ללמד על הצורך בהתערבות משמעותית, מהותית וחיונית של המשרד כדי לקדם את השירותים הללו ולתת מענה ראוי בשירותים. אני גם נחשפתי, כבוד סגן השר, לבעיה של משכורות נמוכות בתחום הזה, בתחום של הפסיכיאטריה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לכן, גם הבנתי שהיום סטודנטים לא רוצים להתמחות בתחום הזה, כי הם יודעים שהעתיד הכלכלי שלהם לא כל כך מזהיר. גם זה נושא שצריך לתת עליו את הדעת. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה לך. תודה, אדוני. חבר הכנסת גדי יברקן, בבקשה, כבודו. נעשה הפסקה מתודית. חבר הכנסת דוד ביטן, סגן היושב-ראש, מרגע זה יהיה יושב-ראש תורן זאת הפעם הראשונה, יושב-ראש הישיבה, ואנחנו מקבלים אותו בברכה. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> אין חיבוקים? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אנחנו נחבק אותך כאן שניים-שניים. סליחה, גדי, שנייה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בבקשה. << דובר >> דסטה גדי יברקן (כחול לבן): << דובר >> ידעתי שבאת לשמוע אותי. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בית המשפט! << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (כחול לבן): << דובר_המשך >> – – שותפיי לבקשה להצעה הדחופה בעניין הזה נתנו כבר את הפרטים ואת הנתונים, אז אני אפסח על העניין הזה כדי לא להאריך ולא לבזבז את הזמן. יחד עם זאת, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מחלקות הפסיכיאטריה במערכת הבריאות הן בקטסטרופה שאין לתאר, כבר אמרנו. הייתי רוצה להיכנס טיפה למספרים, כדי שנבין במה מדובר. המחסור ברופאים פסיכיאטרים במקומות הללו הוא משווע. בבאר יעקב חסרים 20 רופאים; בכפר שאול חסרים שישה רופאים; בבאר שבע – 12 רופאים; באברבנאל – עשרה רופאים; במזור – עשרה רופאים; במעלה הכרמל – עשרה רופאים; בלב השרון – עשרה. בסך הכול 70 רופאים פסיכיאטרים חסרים בבתי החולים. זאת אומרת שהמטופלים שאמורים לקבל סיוע ואת הטיפול הרפואי הנדרש בבתי החולים הללו – התקינה שלהם לא מלאה ואפילו רחוקה מזה. ב-2015 עברה רפורמה במשרד הבריאות. אדוני סגן השר, הרפורמה הזאת מבורכת, אך יש בה הרבה תקלות, ואני מניח שגם משרד הבריאות יודע את זה. ברפורמה הזאת הוספה תוספת תקציבית של 600 מיליון שקלים לקופות החולים כדי שייקחו את האחריות עליהם בנושא הפסיכיאטריה – מה שהיה אמור בכלל לצמצם את התור, ועשה את ההפך. עוד אפקט של הרפורמה הוביל לכך שיותר ויותר רופאים פסיכיאטרים מעדיפים לעבוד בקופות החולים, וזה מוביל לכך שהמחסור באותם רופאים בבתי החולים הממשלתיים הולך וגדל. כיום לא רק שהפסיקו את המענקים לרופאים שבוחרים בתחום בריאות הנפש, גם אלו שכן בוחרים להתמחות בתחום ברגע מסוים, את ההתמחות שלהם, הם מייד עוברים לקופות החולים. נכון לשנת 2018, על פי דוח המתבסס על מדגם משרד הבריאות, זמן ההמתנה לאבחון – כבר דובר על זה, השעות – אנחנו רחוקים ממדינות ה-OECD, שאנחנו כל כך מתגאים להזכיר בחלק מהנתונים שאנחנו טובים, ובחלקם פחות; במקרה הזה אנחנו מפגרים. דבר שמאוד חורה לי בנושא הזה של בריאות הנפש הוא שיש המון אנשים שבכלל לא אמורים להיות במחלקות האלה והם הגיעו לבריאות הנפש. האבחנה של הרופאים או של המחלקות שאומרים מי זקוק לטיפול נפשי צריכה להיבדק. יש המון אזרחים שמגיעים לטיפול ומוצאים את עצמם במחלקות לבריאות הנפש. זה בעיקר במגזר העולים, יכול להיות מקשיי שפה, אבל כמה אפשר לתרץ בעניין הזה של שפה, ולקחת אנשים שאמורים לקבל טיפול רפואי ולהמליץ להם שהם צריכים להיות במחלקה סגורה? לא רק במגזר העולים אלא בכלל, אצל שאר האזרחים במדינה, יש חבר'ה, נערים ונערות, שאמורים להיות במרכזי חוסן, והמערכת באופן כמעט אוטומטי, אדוני היושב-ראש, מעבירה אותם למחלקות פסיכיאטריות. האנשים האלה באו לקבל עזרה והפכו אותם לפגועי נפש כשהם לא. הגיע אליי סיפור מזעזע לפני חודש. ראינו נערה שצרכה סמים ודרדרו אותה עד לרמה שהיא כבר נפטרה. יכולנו למנוע את המוות הזה, ואנחנו יכולים למנוע את המוות הבא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גדי, לסיים. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (כחול לבן): << דובר_המשך >> אני אסיים, אדוני היושב-ראש, במשפט הבא. בחורה בשם מיקה – שם בדוי – הייתה צריכה להיות בחוסן, ומשום מה העבירו אותה למחלקה לפגועי נפש, מחלקת הבריאות. היא כותבת כך ומתחננת בהודעה מוקלטת ששלחה למדריכה שלה: את לא מבינה, אני מה זה בבאסה. בא לי לבכות, בא לי למות – זה מה שבא לי לעשות עכשיו. תקשיבי, אני הייתי בריאיון במסגרת מסוימת – זו מסגרת שלא כל כך מתאימה לי. אני עכשיו הייתי במסגרת אחרת – גם זו מסגרת שלא מתאימה לי. אני כל כך מיואשת, כל כך מיואשת. הבחורה הזאת, היא יכולה למצוא את עצמה מתה רק בגלל אבחון לקוי של מסגרות לא נכונות. המערכת הזאת צריכה לעשות restart ולהתחיל לדאוג לאזרחים שהם באמת בחצר האחורית של כולנו ושל המדינה. אדוני היושב-ראש, אני מקווה שסגן השר – אני בטוח שכוונותיו ומעשיו טובים, אבל הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות; כבר אמרו את זה. תודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה, גדי. מנכ"ל הכנסת, תגיד לטלוויזיה קצת לצלם את היושב-ראש, בחייך. אני לא רואה, לא עוברים אליי. כן, סגן השר, בבקשה. יש פה ערוץ 99 – אין, לא רואים אותי. אה, הינה, עכשיו מראים אותי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> צריך לבקש את זה במיוחד פה. בית המשפט! << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בטח. בית המשפט העליון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> העליון – לא, את כבר יודעת למה אני מתכוון. << דובר >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, תן לי קודם כול לברך אותך – ישיבה ראשונה – ואם אלה הולכים להיות סדרי הניהול אז אני מציע לך להיות כאן יושב-ראש כל יום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> האמת שאני אמרתי למזכירת הכנסת: כל חצי שעה יש לי סמכות לעשות הפסקת אוכל. קחו בחשבון את זה, שלא יהיו אי-הבנות. היא כועסת עליי. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> זה דווקא אני לא כל כך ממליץ לך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כשר הבריאות אתה אומר לי. זה נכון, כשר הבריאות. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> כשר הבריאות אני אומר את זה. יש אדום ויש ירוק, אני לא יודע. אז קודם כול איחוליי. בהצלחה. אדוני היושב-ראש, כאשר נכנסתי לתפקידי הזדעזעתי מהמראות הקשים שבהם חזיתי בביקוריי התכופים במרכזי בריאות הנפש ברחבי המדינה. חזיתי במראות שהם תוצאה של הזנחה רבת-שנים של האוכלוסייה הפגיעה והרגישה ביותר, אוכלוסייה שבשל הסטיגמה כלפי מחלות הנפש מתביישת להרים את קולה ולדרוש את המגיע לה. כבר בימים הראשונים בתפקידי הבהרתי שמצב מערך בריאות הנפש יהיה לנגד עיניי ועל ליבי ואעשה את כל שאוכל על מנת לקדמו. ואכן, בשנים האחרונות עשינו רבות למען המתמודדים עם מחלות הנפש. אני רוצה להעיר קודם כול, לפני שאני מתקדם: כל שר לפניי הייתה לו תוכנית לבריאות הנפש. כל אחד הביא פתרונות אחרים. היות שמשרד הבריאות זה סוג של תחנת מעבר, כל אחד היה שם תקופה קצרה, ואחר כך עבר לתפקיד אחר. השר שבא אחריו היה אומר: זה לא טוב, בוא נעשה משהו אחר, יותר טוב, אז הוא זרק את הקודם. הוא שר חדש, גם הוא לא נשאר הרבה זמן, והשר שבא אחריו זרק את זה – בקיצור, 20 שנה כל שר זרק את הקודם, ופתרון לבריאות הנפש לא היה. אני באתי – מצאתי תוכנית. עכשיו, להגיד את האמת, לא אהבתי את התוכנית, אבל אמרתי לעצמי: אם אני לא אעשה משהו, שום דבר לא יהיה. יש סיפור ידוע שאני אומר כל הזמן: שאלו פעם אחת את הרב מבריסק: מה יותר טוב, שעון שלא הולך או שעון שלא הולך טוב? ישב תלמיד ואמר לרב: שעון שלא הולך. למה? כי לפחות פעמיים ביום הוא נכון. אמר הרב: לא, שעון שלא הולך זה לא שעון; שעון שלא הולך טוב אפשר לתקן. עכשיו, גם תוכנית לא טובה אפשר לתקן. לקחתי את התוכנית, עשיתי את הרפורמה, ונכון שיש המון דברים לתקן, ותיקנו הרבה; לא הכול עדיין. לפחות דבר אחד עשיתי – וזו הרפורמה העיקרית – שהפריפריה, בפעם הראשונה, קיבלה איזה מענה על בריאות הנפש שלא היה עד אז. כשכל קופת חולים הייתה חייבת להעביר את בריאות הנפש, להתייחס בתוך הסניף של הקופה – זה לבד נתן מענה. יש לי עוד הרבה דברים להגיד כאן, אז תחליטו מה אתם רוצים – או שאני אגיד את זה עכשיו, או שאתם בין כך רוצים להעביר את זה לוועדה, לוועדת כספים – כשאין משהו אחר – אני מסכים. מה שאתם רוצים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הם ירצו להעביר לוועדה. איזו ועדה אתם רוצים? << קריאה >> דסטה גדי יברקן (כחול לבן): << קריאה >> ועדת כספים. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> אין משהו אחר, אין אלטרנטיבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> האמת, אין אלטרנטיבות. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> רבותיי, יש אלטרנטיבה – דיון במליאה, וזה לא יהיה. אני אומר לכם, זה לא יהיה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אני ביקשתי מלכתחילה בוועדת הכספים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ועדת הכספים. מישהו אומר משהו אחר? לא. צריך לעשות הצבעה על זה, גברתי? אוקיי. מי בעד ועדת הכספים? יעל גרמן, שרת הבריאות לשעבר, רוצה עמדה נוספת. בבקשה. << דובר >> יעל גרמן (כחול לבן): << דובר >> כבוד השר, סגן השר, לגבי בריאות הנפש, האמת היא שאני מברכת על הרפורמה. היו עליה הרבה מאוד ביקורות, אבל כמו שאמר סגן השר, מוטב שיש משהו ושנתנו לו כספים ושבאמת יש שיפור מאשר אין בכלל. עם זאת, אני חושבת בהחלט שצריך לקיים דיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין לנו ועדה כזאת. << דובר_המשך >> יעל גרמן (כחול לבן): << דובר_המשך >> אין ועדה כזאת, נכון, אבל ברגע שתהיה כזאת, ללא ספק. אבל אני רוצה להאיר את הזרקור על נושא מסוים וספציפי בתוך הנושא הגדול הזה שנקרא בריאות הנפש, ואני מדברת על האשפוז הפסיכיאטרי. כאשר אנחנו מדברים על בריאות הנפש אנחנו מדברים יותר על באמת בעיות נפשיות שיש לאדם שהוא בא, הוא מקבל עצה, אם על ידי פסיכולוג ואם על ידי פסיכיאטר, מקבל תרופות וכו'. אבל האשפוז הפסיכיאטרי הוא אחד הדברים המוזנחים במדינת ישראל, וגם במשרד הבריאות. זאת החצר האחורית של משרד הבריאות. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> כמה שנים זה מוזנח? << דובר_המשך >> יעל גרמן (כחול לבן): << דובר_המשך >> המון שנים. אני לא מאשימה. חברי היקר, אני לא מאשימה פה. אני מבקשת להביע עמדה נוספת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היא רק רוצה שיטפלו בזה. << דובר_המשך >> יעל גרמן (כחול לבן): << דובר_המשך >> אני לא עוסקת בהאשמות, אני עוסקת בלצייר את התמונה. האשפוז הפסיכיאטרי מוזנח. הוא החצר האחורית, בין השאר מפני שבאמת האנשים שנמצאים בו נעלמים. הם שקופים לחלוטין – הם נעלמים, גם בעי"ן וגם באל"ף. ואני מבקשת כאן לבוא ולומר שכמו שנעשתה תוכנית בבריאות הנפש, יש צורך לשבת ולעשות רפורמה בכל הנושא שנקרא אשפוז פסיכיאטרי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אוקיי. אנחנו נעשה הצבעה על להעביר את זה לוועדת הכספים. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 13 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה הזמנית לענייני כספים נתקבלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הצבעתם? << קריאה >> יעל גרמן (כחול לבן): << קריאה >> אני הצבעתי, לחצתי, ואני לא רואה – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא נורא, זה יהיה בסדר. אז ההצעה לסדר-היום הזאת עוברת לדיון בוועדת הכספים. 13 בעד, אפס נגד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ההצבעה שלה לא נקלטה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין שום בעיה. אז ההצעה לסדר-היום הזאת עוברת לדיון בוועדת הכספים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היא אמרה שכן, שהיא הצביעה, לא נקלטה, אז 14, ואפס מתנגדים. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> המחסור החמור בקנביס רפואי בבתי המרקחת << הלסי >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נעבור להצעות לסדר-היום בנושא: המחסור החמור בקנביס רפואי בבתי המרקחת, מס' 138 ו-169. אני רואה, ליצמן, שהיום התלבשו עליך, אה? חברת הכנסת אורלי פורמן, בבקשה. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> אורלי פרומן (כחול לבן): << דובר >> בהצלחה, היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, קודם כול אני רוצה לחזק את כוחות הביטחון ותושבי עוטף ישראל, הנגב והשפלה, ונייחל לימים שקטים במהרה. ואני אעבור לנושא של הקנביס הרפואי. "אין כרגע", "תנסו שוב ביום אחר", "חסר במלאי" – אלו רק חלק משלל התשובות שמקבלים חולים רבים הזקוקים לקנביס כאשר הם מגיעים לבתי המרקחת ברחבי הארץ. כפי שזה נראה כרגע, רפורמת הקנביס נכשלה. למעלה מ-50,000 אזרחים צורכים קנביס רפואי ברישיון משרד הבריאות – מטופלי פוסט-טראומה, קרוהן, איידס, פרקינסון, טרשת נפוצה, תסמונת טורט, פיברומיאלגיה, וכמובן סרטן על תופעותיו – ולחלק גדול מהם אין, אין מענה, אין מזור, אין הקלה. המגדלים והמטופלים טוענים כי הרפורמה נועדה לאפשר לכלל המטופלים לרכוש תרופה באיכות גבוהה בכל אחד מבתי המרקחת, אך למעשה הרפורמה הובילה לפחת משמעותי ולצוואר בקבוק במפעלי העיבוד ובקרת האיכות, ולדרישות גבוהות מצד רשתות הפארמה כדי לאפשר את מכירת התרופות. ללא התערבות משרד הבריאות, המטופלים יישארו ללא התרופה שכה חשובה להם. מטופלי הקנביס הרפואי מתמודדים יום-יום, שעה-שעה, עם מחלות קשות. אם זה לא מספיק, הם נאלצים לנהל מערכה מתישה כדי לקבל את התרופה, ונתקלים שוב ושוב באוזלת ידה של המדינה. כתוצאה מכך אין להם ברירה אלא לפנות לדרכים לא חוקיות כדי לקנות לעצמם הקלה. הפרסומים בשבועות האחרונים בכלי התקשורת הבהירו לכולנו שהמצב נמצא על סף פיצוץ. מצד אחד, החולה שמגיע לבית המרחקת ומתחנן לקבל את התרופה שהוא זקוק לה; מצד שני, הרוקח, שאין לו מספיק מהתרופה, ולכן אינו מוכן לספק את הכמות המבוקשת, ואף לעיתים לא מספק אותה בכלל. זאת אטימות של המערכת כלפי אנשים שנמצאים במצב הכי קשה של חייהם ושזקוקים לצמח הקנביס פשוט כדי לעבור עוד יום, עוד לילה. הגיעה העת לעבור למדיניות אחראית ומוסדרת שתאפשר אספקה סבירה ומכבדת למשתמשי הקנביס הרפואי כך שיוכלו לרכוש את התרופה באופן חוקי. שנת 2020 תוכל להיזכר כשנת מהפך בתחום אם נתעורר עכשיו, לפני שיהיה מאוחר. את הגברת הייצור והגדלת המכסות נעשה לא מתוך מניעים כלכליים, אלא מתוך דאגה אמיתית לחיי אדם ולמען שיפור איכות חייהם של החולים. מהפכה אמיתית ואחראית תהיה אפשרית רק על ידי איזון היצע השוק עם הביקוש, והכול במסגרת החוק. מהפכה כזאת תביא להעלאת איכות חייהם של החולים הרבים, והיא צריכה להתחיל מחר בבוקר. אני מבקשת להעביר את הדיון בנושא הזה לוועדת הכספים, שבכנסת הקודמת, הקצרה, דנה בנושא זה, ותמשיך לדון בנושא הזה – יחד עם משרד הבריאות, כמובן. תודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. חברת הכנסת רויטל סויד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בית המשפט! << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תכף, היא תבוא לפה – נגיד בית המשפט. לאט-לאט. כשהיא תהיה על הדוכן. כל הזמן בית המשפט. הייתה לנו הפסקה של חודשיים-שלושה מבית המשפט. בית המשפט. עם פטיש. << דובר >> רויטל סויד (העבודה-גשר): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת. קודם כול אני רוצה לברך אותך – זו הישיבה הראשונה שלך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן. זה לא להרבה זמן, אבל, שתדעי. השעון, רגע. לא, אמרתי להם: חודש וחצי. << דובר_המשך >> רויטל סויד (העבודה-גשר): << דובר_המשך >> אתה חודש וחצי? בכל זאת אני מברכת אותך. אני כבר רואה שאתה הולך לחולל פה מהפך בכיסא היו"ר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בפעם הבאה אספר לכם בדיחה. הפעם החלטתי לא לספר. מותר בדיחות? << דובר_המשך >> רויטל סויד (העבודה-גשר): << דובר_המשך >> לא. בתור סגנית יו"ר הכנסת לשעבר אני אומרת לך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בהתחלה אמרתי: אני אהיה כמו שצריך. << דובר_המשך >> רויטל סויד (העבודה-גשר): << דובר_המשך >> בדיוק. וזה כמו שצריך, כן? תשימו לב. << קריאה >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << קריאה >> איפה כתוב שאי-אפשר לומר בדיחות? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ברור. לא, היא נוקשה מדי. לא כתוב בתקנון שאסור. << קריאה >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << קריאה >> אם רוצים שיהיה מעניין – – – או דבר תורה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גם כן טוב, רק יש עתיד יתנגדו לעניין הזה. << דובר_המשך >> רויטל סויד (העבודה-גשר): << דובר_המשך >> ממש לא. גם בצלאל נדלק פה. פתאום הוא הרים את הראש. טוב, אדוני, עכשיו ברצינות. אדוני היו"ר, השרים, חבריי חברי הכנסת, אתמול ביצעו צה"ל וכוחות הביטחון פעולה מדויקת ומוצדקת, שבה בחיסול ממוקד נהרג הטרוריסט אבו אל-עטא – פעולה שוודאי היה צריך לבצע אותה. אין לי אלא לברך את כוחות הביטחון ולחזק את ידיהם גם עכשיו. השאלה שנשאלת היא מדוע היה צריך להגיע למצב שבו המדינה, או חצי מדינה, משותקת לחלוטין כתוצאה מביצוע פעולה כזאת על טרוריסט שכולנו מסכימים עליו שהוא טרוריסט מדרג ביניים. היום הגיע לפה ראש הממשלה, ובזחיחות רבה עלה פה לדוכן, בשעה שתושבי הדרום עדיין נמצאים תחת מטחי אש כבדים – ואנחנו מפה מחזקים אותם. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הוא יצא למלחמה בשבילך. << דובר_המשך >> רויטל סויד (העבודה-גשר): << דובר_המשך >> הגיע לפה, בא לכאן, והייתי מצפה ממנו שייתן לנו הסבר – שייתן לנו הסבר למה היה צריך לשתק חצי מדינה; שייתן לנו הסבר למה זה לא קרה לפני שנה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אלה הנחיות פיקוד העורף. גם עם פיקוד העורף יש לכם בעיה עכשיו? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ובמקום זה מה שאנחנו ראינו פה זה שראש הממשלה – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא להפריע, למרות שהיא לא מדברת לעניין שעל סדר-היום. << דובר_המשך >> רויטל סויד (העבודה-גשר): << דובר_המשך >> – – בזמן פעולה ובזמן שתושבי הדרום עדיין נמצאים במרחבים המוגנים, עושה פה במליאה סיבוב פוליטי, כשבפועל שינוי אסטרטגי אין. זה היה כיבוי שרפה. השרפות הן עדיין מאוד גדולות. אנחנו עדיין מוחזקים בידי החמאס, ובמקום שראש הממשלה יגיע לכאן ויסביר לנו מה המדיניות שלו – זאת המדיניות שהוא לא מוביל אותה בכל העשור האחרון. לכן אנחנו נמצאים במצב הזה שחצי מדינה משותקת כשמחסלים חיסול ממוקד – שהיה צריך לעשות, אבל עם כל הכבוד, של טרוריסט דרג ביניים. אנחנו רואים פה רק סיבוב פוליטי. ולגופה של ההצעה לסדר-היום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רויטל, סיימת את הזמן. הקנביס – לא ראיתי שהוא חשוב לך כל כך, אם דיברת על ראש הממשלה. << דובר_המשך >> רויטל סויד (העבודה-גשר): << דובר_המשך >> לא סיימתי. אתה לקחת יותר מחצי מהזמן כדי לדבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז יש לך עוד עשר שניות לדבר על העניין שלשמו עלית. << דובר_המשך >> רויטל סויד (העבודה-גשר): << דובר_המשך >> לא חשבתי לשנייה שביום הראשון שלך, כשאתה לוקח חצי מהזמן לדבר על העניינים שלך, אתה אחר כך גם לא תוריד את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם הקנביס חשוב לך, היית צריכה לדבר על זה קצת. << דובר_המשך >> רויטל סויד (העבודה-גשר): << דובר_המשך >> עכשיו, אדוני סגן השר ליצמן, אנחנו נמצאים באמת במצב שבו – חולי הקנביס, הם נמצאים במצב; נתחיל ככה. << קריאה >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << קריאה >> מה זה חולה קנביס? << דובר_המשך >> רויטל סויד (העבודה-גשר): << דובר_המשך >> קנביס זה תרופה. האנשים שצורכים את הקנביס הם אנשים שבלי הקנביס הרפואי הזה לא מתפקדים. אם הגענו למצב שבית המשפט לפני כחודש היה צריך לעשות את העבודה של משרד הבריאות, להוציא את צו הביניים הזה, זה מצב לא הגיוני. אנחנו לא יכולים. אנשים גם משלמים היום יותר כסף, גם מקבלים זנים שהם לא הזנים שמתאימים להם, וגם בכמויות מופחתות. את הדבר הזה, במקום למנף את זה, באמת, שהרפורמה הזאת תעשה פה מהפך, אנחנו רק הולכים ברוורס, עד שבית המשפט צריך לעשות פה את העבודה. לכן, אדוני סגן השר, צריך להבין, האנשים שצורכים את הקנביס הם אנשים שרובם לא מסוגלים לצאת מהמיטה בלי זה, לא מסוגלים לתפקד. המצב שקורה עכשיו הוא בלתי אפשרי. תודה רבה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> זה שאת מזלזלת פה בהנחיות פיקוד העורף – הביקורת שלך כלפי משרד הבריאות כבר לא מציאותית בכלל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קרעי. כבוד סגן השר. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מה היא אומרת לתושבי עוטף עזה – לא להיכנס למרחבים מוגנים? אני לא מבין. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אה, אורלי רוצה עמדה נוספת. ודאי שאתן. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << קריאה >> חצי דקה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קחי דקה וחצי. << דובר >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בואו נתחיל מהסוף. קנביס זה סם, חבר'ה, שלא תטעו כאן. זה רפואה; זה עוזר במקרים מסוימים – – – << קריאה >> רויטל סויד (עבודה-גשר): << קריאה >> קנביס רפואי – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> רבותיי, רבותיי, תנו לי. לא התחלתי לדבר – וזה לא נוגע לעזה. תנו לי לדבר. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << קריאה >> גם מורפיום זה סם. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> תנו לי לדבר. קנביס זה סם, וקנביס צריך לתת ולאשר ולהקל למי שצריך את זה. צריך להחמיר עם מי שלא צריך את זה. זה קודם כול היסוד שלי במשרד הבריאות. אנחנו עושים את זה. ניסינו לעשות כל מיני הקלות. עוד מעט אקריא את התשובה הפורמלית של המשרד, אבל קודם כול אסביר את מה שאני חושב כאן. צריכת הקנביס במדינה היא בין הכי גבוהות בעולם. לא נורמלי; זה לא צריך להיות ככה. לא יכול להיות שיש הרבה אנשים שצריכת הקנביס שלהם היא מעל 100 גרם, 100 ומשהו גרם לחודש. מוגזם ביותר. יש 20 – בסדר, למי שצריך, אלה שיש להם כאבים וכל מיני דברים. יש יותר קשים, יש יותר קלים. מה שקרה, שאלה שמשתמשים בפחות סבסדו את אלה שלוקחים בגדול, בהרבה. ואלה שלוקחים הרבה, בדרך כלל שלושת רבעי לא בשבילם – זה הולך לכל מיני מקומות צדדיים. את זה אני אומר לכם – – – << קריאה >> אורלי פרומן (כחול לבן): << קריאה >> אז את אלה צריך – – – תעניש את מי שצריך. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> תני לי, אני אענה לך, יש לי זמן. אני אענה לכם, רבותיי. היות שאני לא בורח, אני אענה לכם. תנו לי רק להגיד מה שאני יודע, אפילו, לא מעבר לכך. מה שאני יודע. אז יש כאלה שבאים וכל פעם מבקשים תוספת – 100, עוד יותר, 120. זה לא בשבילם, ממש לא בשבילם. הם נותנים את זה למשפחה, או שגונבים; אנחנו אפילו לא יודעים כמה. הייתה אפילו הצעה במשטרה פעם, לפני הכנסת הראשונה שלי, נדמה לי, שאנחנו בכלל נייבא כדורי קנביס כרצפט וניתן את זה באופן פורמלי, לא מה שהיה. היו בעיות עם המגדלים – לא רצינו להוסיף מגדלים; בג"ץ חייב שננסה – בסדר גמור, עשינו את זה; עשינו רפורמה. אבל אל תקשיבו רגע אחד לכל מה שאומרים, כאילו לא רוצים לתת קנביס. עשיתי רפורמה, והרפורמה היא לקבל את זה בבית מרקחת כמו בן אדם נורמלי; לא להידחף, לא לחפש פרוטקציה. לצערי, כשהתחלנו לעשות את זה, אז המגדלים עשו לי קצת סנקציות. חלק מהם – חלק מהם – לא סיפקו מה שצריך, כי לא רצו שזה יעבור דרך בית המרקחת. בית המרקחת זה המקום, כפי שאת אומרת, שיש בו כל מיני סמים שנותנים ברישיון, בבית מרקחת, אז גם את זה שהם ייתנו, אז מה ההבדל? בכל אופן, עשו לנו סנקציות. אז לפני שאני ממשיך, ברשות אדוני היושב-ראש, אם תיתן לי אפשרות, אני מוכן לשמוע מה שהם רצו להגיד, חברי הכנסת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מכיוון שרויטל דיברה על משהו אחר, אז אני אתן לפרומן לדבר כרגע. בפעם הבאה דברו על הנושא ולא על משהו אחר. << קריאה >> רויטל סויד (העבודה-גשר): << קריאה >> כבוד סגן השר, תראה, אני בטוחה שהכוונה שלך באמת – מה שנקרא, הלב שלך היה במקום הנכון. אבל בפועל אנחנו נפגשים, לצורך העניין, אנחנו נפגשים כל הזמן עם צרכני הקנביס הרפואי. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> את יודעת שב-50% מהמכתבים שלי כמעט, כמעט ב-50% אני עונה על קנביס. טירוף, מה שאני מקבל במכתבים, ואני עונה לכל אחד ובודק כל אחד. << קריאה >> רויטל סויד (העבודה-גשר): << קריאה >> והיום אנשים חולים באמת, וחברתי פה אמרה בדיוק באיזה מחלות משתמשים בקנביס. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> אני לא מכחיש את זה. אני בעד. << קריאה >> רויטל סויד (העבודה-גשר): << קריאה >> אז אם יש אנשים – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> אני בעד, לאלו אני בהחלט בעד. אני אומר, אנחנו רוצים לעשות רגולציה, רפורמה, שאנשים מקבלים מה שמגיע, ולא – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל שתדע, כבוד סגן השר, שיש המון תלונות. לוקח יותר זמן ומקבלים פחות. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> אני יודע, אני יודע, אני יודע. אנחנו מטפלים בזה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << קריאה >> משלמים יותר – מקבלים פחות. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> ואני אגיד לך יותר מזה; זה לא למיקרופון. << קריאה >> רויטל סויד (העבודה-גשר): << קריאה >> מה שקורה עכשיו – אניח בטוחה שהכוונה הייתה טובה, אבל היישום של זה – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> אמרתי לך מה זה. המחסור שהיה, המחסור שהיה – והיה – עכשיו אנחנו מעלים את זה, מדביקים את זה, אבל מה שהיה היה פשוט נגד משרד הבריאות, על הרפורמה. << קריאה >> רויטל סויד (העבודה-גשר): << קריאה >> לכל אחד היו הזנים שהיו מתאימים למה שהוא היה צריך, אז עכשיו לא מקבלים את הזנים הספציפיים. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> מקבלים. << קריאה >> רויטל סויד (העבודה-גשר): << קריאה >> וגם מקבלים פחות. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> חברת הכנסת סויד, מקבלים, וצריכים לקבל, ויקבלו כל מה שצריכים. הייתה תקופה שלא היו כל הדברים, נכון, אני לא מכחיש את זה. והסיבה הייתה בגלל שבאנו לרפורמה והיו בעיות עם המגדלים, היו בעיות מכל מיני מקורות אחרים שהתחמקו מלספק. אז הודענו להם: רבותיי, תספקו את החומר, ואם לא, נבטל את הרישיון. אז פתאום התחלנו לקבל. << קריאה >> רויטל סויד (העבודה-גשר): << קריאה >> אבל עובדה שבית המשפט הוציא את הצו – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> אז היה מכרז. אני לא רוצה להיכנס לזה. המכרז זה משהו אחר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רויטל, תודה. את רוצה להגיד משהו, אולי? אוקיי. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> זהו? << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << קריאה >> הייתה לי דעה נוספת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל את תעלי, תעלי עוד מעט. את רוצה לשאול שאלה? << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << קריאה >> אני רוצה לשמוע את השר, כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את רוצה לשאול שאלה? תשאלי, אורלי. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << קריאה >> אני חושבת שהדבר שהכי צריך להסב את תשומת ליבנו זה אותם ילדים שמטופלים. הרי אף אחד לא יכול לומר על אותם ילדים שהם הפכו להיות סוחרי סמים בשוק השחור. כשאתה בא ואומר שמי שמבקש מינון גבוה, סביר להניח שחלק מזה בכלל לא בשבילו אלא בשביל הכנסה נוספת, אני קודם כול יוצאת נגד האמירה הזאת, גם כמי ששומעת לא פעם את הביטוח הלאומי שמדבר על אותם רמאים שגונבים קצבאות או מציגים מצג שווא – אז כולם בחזקת חשודים. שם מדובר על 4% בסך הכול, ובסוף כל ה-100% צריכים לשלם את המחיר של אותם עברייניים. באותה מידה גם פה. תתפסו את העבריינים. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> אמרתי לך שאנחנו יודעים את זה ומטפלים בזה. עשינו וממשיכים לחלק ולספק את הסחורה, אף שאני יודע מה קורה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << קריאה >> לגבי הילדים, הבעיה העיקרית היא מעבר – – – << קריאה >> אורלי פרומן (כחול לבן): << קריאה >> – – – המחסור. אבל עדיין יש מחסור. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> היום כמעט אין. << קריאה >> אורלי פרומן (כחול לבן): << קריאה >> אנחנו מדברים על השבוע-שבועיים האחרונים. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> אני מדבר גם על מה שבדקתי. כמעט אין. אנחנו מדביקים את זה. היה מחסור. מדביקים את זה. כמעט אין. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << קריאה >> אדוני סגן השר, המחסור הגדול ביותר הוא דווקא בשמן הרפואי. באותו שמן, אף אחד לא סוחר בו, כי את השמן לא מעשנים, והשמן – לא מתמסטלים ממנו. השמן הזה הוא לילדים אפילפטיים, לילדים שחולים במחלות מאוד מאוד קשות. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> אורלי, תני לי רגע. אני לא איכנס איתך לוויכוח על טיפות ועל שמן. אני פעם אחת בחיים ראיתי קנביס, וזה היה לפני שהופעתי בוועדת הסמים של תמר, שהייתה היושבת-ראש, ואז אמרתי: מה זה קנביס? לא ידעתי, לא ראיתי את זה אף פעם. הביאו לי לשולחן במשרד 40 סוגי קנביס, שמו לי על השולחן לילה לפני שהייתי צריך להופיע בוועדה. למוחרת הופעתי בוועדת הסמים, באתי כדי להגיד את הבשורה שאני מצליח לעשות את הרפורמה. זה היה חידוש גדול, ואפילו קיבלתי מחיאות כפיים שם. החדר היה דחוס, מלא. אמרתי לעוזרים שנראה לי שחלק גדול מהם השתמשו באותו יום בקנביס בחדר. אני אומר לכם לא בצחוק – בכאב, בכאב אני אומר את זה. הרבה צעירים שם – רבותיי, אנחנו לא משחקים כאן בכאילו. יש בעיה. לא יכול להיות שמדינת ישראל היא מדינה קטנה, ואנחנו עוברים את גרמניה בשימוש בקנביס. << קריאה >> רויטל סויד (העבודה-גשר): << קריאה >> אבל לפי מה שאתה אומר אתם מנסים אפילו למנוע מאנשים – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> לא. לא שמעת אותי. הוספנו רופאים שיאשרו קנביס. הכפלנו את זה פי שלושה, נדמה לי, לא זוכר כמה – פי-שלושה ממה שהיו, רופאים. הקלנו בכל הדברים. היום לא צריך את כל הביורוקרטיה. אפשר להיכנס לזה ולקבל את זה ממש אונליין. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << קריאה >> יש תרופות נוספות בשוק, אולי, שאנחנו צורכים אותן יותר ממדינות אחרות, כמו למשל נוגדי דיכאון או נוגדי חרדה? כי יכול להיות שהמצב הביטחוני אצלנו וחוסר השקט גורמים – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> אורלי, אני לא איכנס – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << קריאה >> לא, אם אתה אומר שאנחנו צורכים קנביס רפואי יותר מאשר גרמניה, יכול להיות מאוד שבאותה מידה יש תרופות אחרות שאנחנו צורכים יותר, בגלל האפיון המיוחד של החיים במדינה הזאת. אבל דבר נוסף אני רוצה לדעת: כשדיברתם על אותם כדורים של קנביס, האם חברת תרופות שעומדת מאחורי איזושהי הוצאה של תרופה כזאת או אחרת, עם אינטרס כלכלי מובהק, מתערבת בנושא הזה ורוצה לראות את הפתח שבו אנחנו נותנים את הצמח – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אורלי, אורלי, תני לו לענות. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> בינתיים אתם נותנים את השאלות וגם את התשובות, אז בואי, תנו גם לי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסוף תהיי עיתונאית – הם גם שואלים וגם עונים. תירגעי. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> תני לי. קודם כול, אני אומר שזה לא נכון. אנחנו, יש לנו ביקורת ויש לנו דברים ויש לנו כל מיני מחקרים, ואנחנו בודקים. לא בכדי לא כל רופא יכול לתת מרשם לקנביס. יש רופאים מיוחדים שלומדים את זה, כל מיני דברים. אבל, אני אומר, בסופו של דבר – אגב, אנחנו עכשיו עושים בדיקה רצינית כדי להוריד את המחיר של הקנביס. צריך להוריד את זה בכל מחיר – גם אני חושב ככה – אבל הבעיה היא בעיה אחרת, ותנו לי רק להקריא את התשובה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עכשיו אתה מקריא – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> אז עד כאן – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא חושב שצריך. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> לא צריך. תודה רבה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רבותיי, רגע, רגע. << קריאה >> רויטל סויד (העבודה-גשר): << קריאה >> למה? למה? שיקריא – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שנייה, רגע. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> לא. היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש עוד חבר כנסת שרוצה לשאול שאלה? << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << קריאה >> רגע, אז אני – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל לא נאום. שאלה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << קריאה >> שאלה – – – מהצד – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> תעביר את זה לוועדה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נעביר את זה לוועדה, אבל אולי מישהו רוצה לשאול. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << קריאה >> אדוני היושב-ראש – – << קריאה >> רויטל סויד (העבודה-גשר): << קריאה >> גם אני רוצה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << קריאה >> – – יכולתי לומר את הדברים מהצד, אבל מאחר שאני אומרת את זה ממקומי פה – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, אבל קצר. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << קריאה >> אתם יכולים לבדוק תיקים רפואיים – דרך אגב, אני יודעת על מחקר צה"לי שהיה על שימוש בקנביס רפואי לפוסט-טראומטיים. הייתה שם הצלחה גדולה מאוד. נכי צה"ל הפסיקו לקחת תרופות פסיכיאטריות, שדפקו להם הרבה מאוד בתחומי החיים האחרים, כאשר התחילו להשתמש באותה תרופה. דרך אגב, זה היה אולי המחקר הרפואי הראשון בארץ בנושא של הקנביס הרפואי. דבר שני שאני רוצה לומר: תבדקו את הגיליון של החולה הספציפי. יכול להיות שברגע שהוא ייקח קנביס רפואי – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> גברתי, חברת הכנסת אורלי, אני לא הולך לבדוק את התיקים ולא הולך לבדוק אף אחד – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << קריאה >> אבל אתה תראה – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> תנו לי. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אורלי. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> תני לי לענות לך. בקנביס יש לי מחלקה שלמה שם – לא מחלקה, אבל יש לי כמה אנשים שעובדים שם, ולא מספיקים, יש המון פניות. אנחנו בודקים מה שצריך לבדוק. צריך לקבל מרשם רפואי מרופא מיוחד שעבר תהליך ושלמד את הנושא וקיבל רישיון מיוחד. רק דרכו יקבלו אפשרות לקבל קנביס. << קריאה >> רויטל סויד (העבודה-גשר): << קריאה >> סגן השר ליצמן, הבעיה היא שהתקנות כרגע יוצרות ביורוקרטיה כזאת – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> לא נכון. שינינו את זה. אני מציע לכם ללמוד את זה מחדש. תראו כמה שינויים עשינו בחודשים האחרונים. << קריאה >> רויטל סויד (העבודה-גשר): << קריאה >> אנשים עולים כל יום בתקשורת ובוכים – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אורלי, את רוצה לעלות? << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> תקשורת עוד פעם? את לא רוצה לשאול אותי על תקשורת. << קריאה >> רויטל סויד (העבודה-גשר): << קריאה >> מה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב, כבוד סגן השר. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> את לא רוצה – – – << קריאה >> רויטל סויד (העבודה-גשר): << קריאה >> לא, אבל אנחנו רואים את החולים. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> רבותיי, אני מציע להעביר את זה לוועדה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << קריאה >> לגבי השמן, אדוני סגן השר – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אורלי, את רוצה לתת עמדה? << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל בקיצור, בבקשה. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן): << קריאה >> אפשר לשאול שאלה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בבקשה. רגע, אורלי. << דובר >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << דובר >> אני מנצלת את זכותי לדעה הנוספת – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שנייה. מכיוון שכולם שאלו, אני מאפשר. אורית, את רוצה לשאול משהו? << קריאה >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן): << קריאה >> כן. עלתה שאלה – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה הצעה לסדר-היום ושאילתות ביחד, בסדר? << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << דובר_המשך >> אתה כזה נחמד בתור יושב-ראש. אני ממליצה לנשיאות להושיב אותך להרבה מאוד זמן, ואז – – – << קריאה >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן): << קריאה >> זה כמו נאום בכורה ביום הראשון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא. זו המלצה שלא מקובלת עליי. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> בפעם הבאה יצנזרו אותו, אל תדאגו. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << דובר_המשך >> או שהוא יעשה בדיחות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אי-אפשר, הם לא יכולים לצנזר אותי. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> לא? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. כשאני מנהל, אני מנהל איך שאני מבין. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> תקבל נזיפה למה זה לקח כל כך הרבה זמן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז אני אקבל נזיפה, מה אני אעשה. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן): << קריאה >> סגן השר, רציתי לשאול שאלה אינפורמטיבית. אחד ההישגים החשובים שעשית ברפורמה זה שהעברת את הנושא של הקנביס אל קופות החולים, ולא רק לעולם הפיראטי הפרטי, כמו שקוראים לזה. אבל אני קיבלתי תלונות שקופת חולים – שאני לא זוכרת בדיוק מה שמה, אולי מכבי – הוציאה מכתב לרופאים שלה, ובו היא בעצם אומרת להם: אנחנו אוסרים עליכם לקבל, למרות הרפורמה, חולי קנביס רפואי. רציתי לשאול אם אתה יודע – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> לא כל רופא של קופת חולים יכול לאשר קנביס – – << קריאה >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן): << קריאה >> אני יודעת. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> – – מי שיש לו רישיון. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן): << קריאה >> מי שעבר את – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> רגע, אני אתן לך תשובה, כי אני כבר מכיר את הנושא. מה שאת שואלת זה נכון, ואני אסביר. א. לא כל רופא יכול לתת מרשם; ב. בקופות החולים לא אוהבים שאלה שרוצים קנביס יבואו למרפאות שלהם, כי זה גונב להם הרבה זמן ותורים. זה נכון, וטיפלנו בזה. אני לא יכול להגיד לך כרגע מה עשינו – אני לא זוכר – אבל טיפלנו בזה. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן): << קריאה >> טיפלת בזה. תודה. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> אורלי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אורלי, בבקשה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << דובר_המשך >> אדוני סגן השר, ידוע שעלות הייצור של השמן היא היקרה ביותר בשוק הקנביס הרפואי. דווקא השמן הרפואי הזה הוא אותו תוצר של קנביס רפואי שהוא לא ממסטל שאתה יכול לסחור בו בשוק השחור – לכל אותם אלה, כמו שאתם מנסים להציג אותם, מי שבמקום ללכת לעבריינים אז קונים את הקנביס. אתה יודע מה? אם זו החלופה, אני אעדיף שהם ייקחו קנביס רפואי ולא ילכו לשוק השחור. הרבה מאוד חולים נאלצים למצוא את עצמם עבריינים כדי להשיג את מה שהם לא מצליחים במערכת. אבל השמן, בעיקרון, דווקא אותם ילדים וקשישים, אלה שלא יכולים לעשן, או אסתמטיים שיש להם בעיות נוספות, שזה עונה על הדרישות הבריאותיות שלהם – ויש לכם באמת יותר מדי הורים שבאים ונותנים לכם דוגמה על כמה התקפים היו לילד לפני הטיפול בשמן, כמה אחרי וכמה אחרי השינוי של הרפורמה. המחסור בשמן הוא לא חדש. אני שואלת: מה הצפי? האם הוא יחזור במתכונת הישנה? << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> גברתי, אני נתתי הוראה למנכ"ל, כנושא מיוחד לגבי הילדים, להקל ולחפש פתרון. זה היה כבר לפני חודש. אני חושב שגם בוועדת הסל דנים על זה, להכיר בזה גם כסוג של תרופה, משהו כזה, קנביס לילדים. תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> ועדה, אדוני. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה מבקש להעביר את זה לוועדת הכספים. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> כן, להחזיר לוועדה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין הצעה אחרת, אז אנחנו נצביע על זה. << קריאה >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << קריאה >> אולי רוצים חוץ וביטחון. אין לי בעיה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא. העברה לוועדת הכספים. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 9 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה הזמנית לענייני כספים נתקבלה. << קריאה >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << קריאה >> לא הספקתי לשים את קולי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תשעה בעד ואפס מתנגדים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מוסיף את קולו של סגן השר, אז עשרה בעד ואפס מתנגדים. זה עובר לוועדת הכספים. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> כשלים במוסדות האשפוז הגריאטריים בישראל << הלסי >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נעבור לנושא הבא – הצעות דחופות לסדר-היום מס' 145, 158 ו-171, בנושא: כשלים במוסדות האשפוז הגריאטריים בישראל. חברת הכנסת עומר ינקלביץ', בבקשה. << דובר >> עומר ינקלביץ' (כחול לבן): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. ברכות. בהצלחה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עומר ינקלביץ' (כחול לבן): << דובר_המשך >> חברותיי וחבריי חברי הכנסת, אומרים שכשהתותחים רועמים המוזות שותקות, אבל לנו לצערי אין את הפריבילגיה לשתוק בימים כאלה, גם כשהתותחים רועמים, כי יש נושאים שאסור להניח בצד. אז קודם כול, אני מבקשת לחזק את כוחות הביטחון ואת תושבי הדרום, ועכשיו – לשתף אתכם במשהו אישי. אדוני השר, כשסבתי – – << קריאה >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << קריאה >> סגן השר. << דובר_המשך >> עומר ינקלביץ' (כחול לבן): << דובר_המשך >> סגן השר. – – כשסבתי חלתה – כבר הייתה מבוגרת, הייתה כבר דמנטית – לקחנו אותה לחיות איתנו בבית. ירון בעלי והילדים, חמישתם, כולנו ככה נרתמנו למשימה, כי רצינו שתהיה איתנו. וזה היה לא פשוט בכלל, אבל זה היה מרגש, ולמדנו ממנה המון, ועברנו ביחד תקופה מאוד מאתגרת. היא גידלה לי את הילדים, לימדה אותנו איך לקפל כביסה מהר, וכשכבר הגענו למצב שהיא לא יכלה להיות בבית אז היא עברה למוסד, למוסד גריאטרי, ואני כולי תקווה שהיה לה שם טוב. בשבוע שעבר נחרדתי, נחרדתי בעקבות פרסום תחקיר על כשלים חמורים ומתמשכים במוסדות האשפוז הגריאטרי בישראל – כשלים שגובלים בסיכון חיים. הממצאים שעלו מסקירה של יותר מ-100 ביקורות פתע שנערכו בידי משרד הבריאות מאז תחילת השנה: דוחות הבקרה הפנימיים של המשרד העלו ממצאים של חשד להזנחה, לזיהומים, לחוסר כבוד כלפי קשישים ואי-עמידה בהנחיות המשרד. למרות זאת, אדוני סגן השר, רק מיעוט קטן מהמוסדות קיבלו את הציון נכשל. השאר ממשיכים לפעול במימון המדינה, מכספי המיסים שלנו, של אזרחי ישראל. צוותי הבקרה של משרד הבריאות דיווחו בין השאר גם על טיפול סיעודי ירוד המסכן את בטיחותם, שלומם ובריאותם של המטופלים; ליקויים קשים בניקיון המוסדות; הזנחת הקשישים המתבטאת בין השאר בבעיות היגיינה חמורות; מטופלים שלא מקבלים תרופות כנדרש. ניסיתי ככה לבדוק איפה הבעיה. מומחים בתחום הגריאטריה טוענים ששיטת התקצוב של משרדי הממשלה היא הבעייתית. היא זו שלדעתם גורמת למצב החמור במוסדות. דרך אגב, אני רוצה לצטט את המומחה, את ד"ר יורם מערבי. הוא מומחה בגריאטריה מהמרכז הרפואי הדסה, ואני מצטטת אותו. הוא אומר: "המערכת נמצאת במחנק תמידי ומתקשה להתקיים. שיטת התקצוב אכזרית ומזעזעת, ולא מאפשרת טיפול הולם בקשישים". טוב, אז הנתונים הללו, אנחנו כבר מבינים שהם מציגים תמונה מדאיגה של הזנחה, הפרה בוטה של החוק וזלזול מחפיר בזכויותיהם של החולים. ביקורי הפתע של משרד הבריאות חשפו סכנת חיים שבה נמצאים החולים המאושפזים במוסדות הגריאטריים. לכן, יש לפעול באופן מיידי – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את מסיימת? את צריכה לסיים. << דובר_המשך >> עומר ינקלביץ' (כחול לבן): << דובר_המשך >> אני מסיימת. יש לפעול באופן מיידי להקמת מחלקת בקרה שתפקח על הטיפולים ועל איכותם. << קריאה >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עומר ינקלביץ' (כחול לבן): << דובר_המשך >> אז בסדר, אז גם יש לי – הצלחנו למצוא איזשהו מכתב שלהם שהם טוענים שמשרד האוצר לא מתקצב אותם, אז יש לנו פה איזושהי בעיה. אם משרד האוצר לא מתקצב אותם – – – << קריאה >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << קריאה >> משרד הבריאות – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> – – – ליצמן. אני אומר – היום התלבשו עליך, נראה לי. כל ההצעות לסדר-היום זה עליך. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << קריאה >> זה השר היחיד שמגיע, אתה מבין את הבעיה? << דובר_המשך >> עומר ינקלביץ' (כחול לבן): << דובר_המשך >> הנקודה היא שצריך למצוא תקציב. זה שיש מחלקה זה נהדר – ודרך אגב, יש לי פה דוח של האגף לגריאטריה, שהוא באמת נפלא – אבל הבעיה היא שאין תקציב. והינה, אתה יודע מה? אני מקריאה לך מהדוח, אדוני סגן השר: "קיים צורך חיוני בהקמת מחלקה לבטיחות הטיפול והאכיפה" – אז היא הוקמה; אין תוספת של תקנים ייעודיים וכו'. אני לא אקריא את הכול, אבל בסוף היא כותבת: לא התקבל מענה ממשרד האוצר, זאת אומרת שצריך למצוא תקציב לדבר הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כמו להרבה דברים אחרים. << דובר_המשך >> עומר ינקלביץ' (כחול לבן): << דובר_המשך >> מה זה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> צריכים למצוא תקציב להרבה דברים. << דובר_המשך >> עומר ינקלביץ' (כחול לבן): << דובר_המשך >> כן, טוב. תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חבר הכנסת משה אבוטבול, בבקשה. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> ראשית, ברכות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> אני הצטרפתי לנושא של הכשלים במוסדות האשפוז הגריאטריים בישראל מזווית נוספת, שחשובה לכולנו. קודם כול, אנחנו יודעים שגם דוד המלך אמר: "אל תשליכני לעת זקנה ככלות כֹחי אל תעזבני", כלומר זה מצב שכולנו צריכים לדעת שאנחנו בעצם פועלים עבור עצמנו: גם לעת זקנה, שכולנו נגיע, וגם "ככלות כחי" – הרבה מאיתנו, בסופו של יום, ככל שהגיל מתקדם, צריכים לדאוג גם לדברים מהסוג הזה. אבל אני מדבר דווקא כי יש הרבה מאוד אנשים שלא זכו, נקרא לזה ככה, למצוות כיבוד אב ואם, כשההורים שלהם נמצאים בסמיכות אצלם – מכל מיני סיבות: חוסר התאמה, חוסר קשר וכו' וכו' – אז המקום שבעצם אנחנו נותנים בהם את הביטחון העצמי הגדול בסיעתא דשמיא זה דווקא באותם מוסדות. מצפים מהם, יש הרבה ציפייה, ששם ההורים שלנו, האנשים שאנחנו מפקידים, יקבלו את היחס הטוב ביותר, וכאשר חלילה יש מצבים של בעיות בתברואה, זיהום, בתשתיות או בתחזוקה, או בכבוד כלפי אותם מטופלים או כל דבר כזה – או אפילו דברים שהם צדדיים: חשיפת מידע חסוי לגבי אותם אנשים, אם נחשפים דברים שקשורים אליהם, לגבי אופן הטיפול בהם, אופן האכלתם או כל דבר אחר, זה יכול גם כן לגרום מבוכה למשפחה, וגם תחושה אישית לכל אחד מאותם המטופלים. לכן, אני בטוח שסגן השר הרב ליצמן, שבאמת ידוע כאיש של מהפכות ורפורמות, ייתן את הדעת בעזרת השם גם על הנושא הזה, כי זה דבר שחשוב גם מבחינה הלכתית, שלנו, לתת כבוד לזקן. ודבר אחרון – אפשר לסכם את זה: אנחנו חייבים להחזיר את האמון של הבנים במקומות האלה, להחזיר את האמון של המשפחות באותם מוסדות. תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איציק, כבוד הוא לי להעלות אותך לבמה. בוא נראה. << דובר >> איציק שמולי (העבודה-גשר): << דובר >> חיכיתי ליום הזה שנים טובות. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << קריאה >> האמת, הופתעתי לראות אותך על הכיסא. אני הייתי בחוץ – – – ראיתי אותך עולה על כיסא היושב-ראש. לא ידעתי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נו, את רואה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – אבל לא הייתה לו עניבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בבקשה, איציק. רגע, רגע. נעשה לך. שלוש דקות. << דובר_המשך >> איציק שמולי (העבודה-גשר): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, ובאמת – ברכות. לראות אותך כאן בראש הישיבה, על הישיבה הראשונה מגמיש את התקנון – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה לא? << דובר_המשך >> איציק שמולי (העבודה-גשר): << דובר_המשך >> לא, אני בעד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שיהיה מעניין, מה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – איזה הפסקה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. רק מהפעם הבאה. אני לא רוצה לעשות התקף לב למזכירת הכנסת. בפעם הבאה. << קריאה >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << קריאה >> אפשר להזמין – – – במליאה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זו החלטה. תראה, אני יכול לעשות הרבה בעיות, ואז לא ישימו אותי בחיים. גם זה לא רע. אתה מכיר את החניך התורן שעושה בלגן? לא שמים אותו יותר חניך תורן. << דובר_המשך >> איציק שמולי (העבודה-גשר): << דובר_המשך >> טוב, אדוני היושב-ראש. תודה רבה, אדוני סגן השר. חבריי וחברותיי חברי הכנסת, אז כאמור, בשבוע שעבר פורסם בסדרה של תחקירים על ידי הכתבת הבאמת-מעולה של התאגיד דקלה אהרון, כתבת הבריאות, תחקיר מקיף על מה שקורה במוסדות האשפוז הגריאטריים. התחקיר הוא באמת מטלטל. << קריאה >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << קריאה >> זה היה – – – << דובר_המשך >> איציק שמולי (העבודה-גשר): << דובר_המשך >> נכון, נכון. אני אגע בזה. << קריאה >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << קריאה >> שכחת להגיד את השם של – – – זה לא כאילו שמישהו – – – שם. << דובר_המשך >> איציק שמולי (העבודה-גשר): << דובר_המשך >> תכף אני אתייחס לזה. התחקיר הזה נעשה על בסיס עבודה אינדוקטיבית של הכתבת, כלומר היא לקחה את הביקורת שנעשתה על ידי המשרד ובדקה מה קורה, מה יש באותם דוחות, ובעצם החיבור, התמונה המלאה הראתה שורה של כשלים ארוכים ומתמשכים עד כדי סיכון חיי אדם בחלק מאותם המוסדות. העובדה, אדוני סגן השר, שזה מבוסס על דוחות המשרד זה לא דווקא דבר מקל. זה דבר חמור, דבר ראשון בגלל מה שנאמר קודם – חלק מהמוסדות ממשיכים לתפקד כאילו כלום, ורק מיעוטם קיבלו ציון נכשל; דבר שני, אתה יודע, יש איזושהי תחושה שמאז התחקירים המטלטלים בטלוויזיה – איך נאמר? עולם כמנהגו נוהג. אנחנו כבר התרגלנו בכזאת קלות לראות אחת לכמה חודשים שבחלק מהמוסדות הללו לוקחים קשישים והופכים אותם לשקי אגרוף אנושיים, וזה לא צריך להיות ככה. אני חושב שהתפתחה פה איזושהי תופעה, ומנצלים פה לרעה, אדוני היושב-ראש, את העובדה שהמוסדות האלה, חלקם – יש מוסדות שמתנהלים בצורה מצוינת וטובה, עם כוח אדם מסור ומקצועי, אבל חלק מאותם מוסדות מנצלים את העובדה שהם נמצאים מעבר להרי החושך של החברה הישראלית, ופשוט לוקחים את אותם אנשים מסכנים, שלפעמים הם גם חסרי ישע – ויש שם תופעות של הזנחה, ושל עליבות, ושל חוסר כבוד עד כדי התעללות ואלימות. אנחנו רואים, אדוני היושב-ראש – בכנסת שעברה הייתה פה יוזמה נפלאה של חברי כנסת שיצאנו לביקורות לילה, ביוזמתנו, בחלק מאותם המקומות. אתם רואים, באמת, חיסכון במזון, ומדלגים על תרופות כדי לחסוך בכסף. אדוני היושב-ראש, זה מגיע לתופעה שכדי לחסוך בכוח אדם – מה עושים? לוקחים את הקשישים, שמים אותם במעגל ולא מביאים מספיק מטפלים; לוקחים מקל של מטאטא, שמים להם בכיסאות הגלגלים כדי שהם לא יוכלו לזוז. ככה מתנהגים באותם מוסדות שאמורים לתת טיפול לאותם אנשים. זה פשע בחסות המדינה. אני חושב שהבעיה של התקצוב היא בעיה ברורה. המוסדות מתלוננים שהמכרזים הם מכרזים בחסר – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה בכל המכרזים של משרד הרווחה והבריאות, לא רק פה. כולם מתלוננים על חסר. << דובר_המשך >> איציק שמולי (העבודה-גשר): << דובר_המשך >> נכון. אבל גם לגבי המחלקה, עומר, שהוקמה במשרד הבריאות, חלק מהבעיה זה שיש שיתוף פעולה בין אותם מוסדות לבין המפקחים. המפקחים האלה – יש שם גם תופעה של שחיתות. לפני שהם מגיעים לאותם מוסדות הם מרימים טלפון למנהלים, וככה יש להם שעתיים-שלוש להפוך את הגיהינום הזה לבית מלון חמישה כוכבים, שיכול לעבור ביקורת. אז יש מחלקת בקרה; הבעיה היא שהיא דואגת בעיקר למנהלים ופחות ופחות למטופלים. תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. כבוד השר ליצמן, סגן השר, אם אתה רוצה להשיב. כל מי שרוצה לשאול שאלה – יתכונן, אבל קצר, כן? ואני גם אומר לכם, כשאתם שואלים, ערוץ הכנסת עובר אליכם, אז הכול בסדר. תתחיל, אבל אני אתן להם לשאול אותך כמה שאלות. נראה לי שאתה מתמצא בנושאים, אז הכול בסדר. בבקשה, אבל לפני שאתה יורד אני נותן להם. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> אין שום בעיה, אדוני היושב-ראש. האשפוז הסיעודי בארץ מתקיים היום ביותר מ-240 מוסדות בגדלים שונים. מערך הבקרה שמפעיל האגף לגריאטריה במשרד הבריאות נועד לאתר בעיות וכשלים ולקדם את איכות הטיפול, תוך הפעלת מגוון דרכי אכיפה שעומדות לרשות המשרד. ממצאי הבקרות המתפרסמים באתר משרד הבריאות נגישים לכול, ואנו מקדמים את ההתעניינות של אמצעי התקשורת באיכות הטיפול במוסדות הסיעודיים. אני חושב שזה דווקא לא רע. מטבע הדברים, ממצאי הבקרות במוסדות מראים תמהיל של חוזקות לצד תחומים לשיפור, ובמקרים מסוימים אף כשלים. ב-70%–80% מהמוסדות איכות הטיפול במטופלים מדורגת כטובה על פי קריטריונים מקצועיים, וקיימת התנהלות מקצועית ומסורה של אנשי הצוות בתחומים השונים – רופאים, אחיות, מקצועות הבריאות, מטפלים ועוד. מנגד, יש מוסדות שבהם מאותרות בעיות באיכות הטיפול. מרבית המוסדות נמצאים בהתקשרות עם משרד הבריאות במכרז לאשפוז סיעודי במימון המשרד, בקוד סיעודי, ומחיר היום שמשרד הבריאות משלם למוסדות הוא תלוי-איכות לפי ממצאי הבקרות, כך שיש תמריץ חיובי – מחיר גבוה יותר – למוסדות שאיכות הטיפול בהם גבוהה יותר לפי ממצאי הבקרות, ולהפך, אם ממצאי הבקרה מראים ירידת איכות. בנוסף, ניתן להטיל על המוסד קנסות ולהטיל הפסקת אשפוז, דהיינו איסור קליטת מטופלים חדשים. רוב המוסדות פועלים לתיקון הליקויים ולשיפור איכות הטיפול, אולם במקרים שבהם הליקויים חמורים ואין שיתוף פעולה מצד המוסד לתיקונם פועל משרד הבריאות לסגירת המוסד – צעד שננקט במקרים קיצוניים. חשוב לציין שהעברת מטופלים זקנים ממוסד אחד לאחר כרוכה בעלייה בתמותה, ולכן יש להביא גם סיכון זה בחשבון. אני מברך על עבודת הפיקוח שנעשית על ידי בקרים, אנשי מקצוע מלשכות הבריאות וממטה המשרד, אשר מבצעים חלק ניכר מהבקרות בשעות בלתי שגרתיות. ברצוני להדגיש כי מערך האכיפה על המוסדות הסיעודיים הוא בין היעילים והמשמעותיים במערך הממשלתי. אני גם מברך על השקיפות בפרסום דוחות הבקרה לציבור הרחב. עם זאת, אחד הקשיים המשמעותיים שמערך האשפוז הסיעודי מתמודד עימם הוא חסר מתמשך בכוח אדם, ובפרט מחסור במטפלים וכוחות עזר סיעודיים שהם ישראלים ומיומנים. התמודדות עם אתגר זה דורשת צעדי מדיניות ותוספות תקציב, והן עדיין לא הוקצו לכך. בסופו של דבר היעד הוא השלמת הרפורמה בסיעוד והעברת האשפוז הסיעודי לאחריות קופות החולים, על מנת שיושקעו מלוא המשאבים הנדרשים במניעת מוגבלות, בשיקום ובמתן חלופות אשפוז סיעודי בבית הקשיש, היות שמרבית הזקנים היו מעדיפים להישאר בביתם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, ליצמן. יש למישהו שאלה? בבקשה, מירב. תכף, תכף, כולם יקבלו, הכול בסדר. << דובר >> מירב כהן (כחול לבן): << דובר >> מפה או משם? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את, את. << דובר_המשך >> מירב כהן (כחול לבן): << דובר_המשך >> מפה. כבוד סגן השר – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל בקיצור, לשאול את השאלות בקיצור. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> תגיד את השם של חברת הכנסת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמרתי, מירב כהן. << דובר_המשך >> מירב כהן (כחול לבן): << דובר_המשך >> השאלה הראשונה שרציתי לשאול: המוסדות טוענים שיש פער של למעלה מ-80 שקלים פר מיטת אשפוז, ושהפער הזה הוא מה שלא מאפשר להם לתת – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות עקב ליצמן: << דובר_המשך >> התשובה לזה – אני מכיר את הנושא. אני אקצר, כי אני מבין מה שאת רוצה. אני – – – << דובר_המשך >> מירב כהן (כחול לבן): << דובר_המשך >> אני רק אסיים את המשפט. ולראיה, בשנתיים האחרונות לפחות עשרה מוסדות נסגרו משיקול תקציבי. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> אוקיי, אז אמרתי לך: קודם כול, אני מסכים שצריך לשלם יותר. המכרז של האוצר – זה המכרז, אני לא יכול – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה בכל המקומות, לא רק – – – צריך להעלות לכולם. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> אבל יש בעיה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> צריך להעלות לכולם – למפגרים, לאוטיסטים ולכולם. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> רגע, רגע. המכרז שעשו להם לא מספיק. הם הלכו לבית המשפט, נדמה לי, ולא הצליחו. נכון, את צודקת בזה, אבל לא בסכום, בפער שאת אומרת; מה שהם אומרים – זה פחות. לדעתי, ניתן להגיע להסכם. אחרי שיהיה תקציב נוכל להגיע להסכם. בהחלט יש פער, אני חושב שהם צודקים, אבל לא הפער שאת אומרת, 80. << דובר_המשך >> מירב כהן (כחול לבן): << דובר_המשך >> ומה הערכת הזמנים, מבחינתכם? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כשיהיה תקציב. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> למה שלא תעשי ממשלה? << דובר_המשך >> מירב כהן (כחול לבן): << דובר_המשך >> השאלה השנייה: מבחינת הסנקציות – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> לא התייחסת הרגע. << דובר_המשך >> מירב כהן (כחול לבן): << דובר_המשך >> מה זה? << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> אמרתי לך: תעשי ממשלה. << דובר_המשך >> מירב כהן (כחול לבן): << דובר_המשך >> אה. אני מצטערת, אני פשוט, אה, אחרי המליאה אנחנו – אני אעשה ממשלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> האמת, שאמרו לנו לא לדבר, אז היא לא יכולה לדבר. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> מה, על מה לא לדבר? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בתקשורת, אז זה כמו תקשורת פה. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> לי לא אמרו את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לך לא, אבל לאחרים. << קריאה >> יעל גרמן (כחול לבן): << קריאה >> ליצמן, אתה מוכן איתנו? << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> מה? << קריאה >> יעל גרמן (כחול לבן): << קריאה >> אתה מוכן איתנו? << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> לא שומע. << קריאה >> יעל גרמן (כחול לבן): << קריאה >> אני שואלת אם אתה מוכן איתנו, אם אתה מוכן לשבת איתנו. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> יש לי צוות משא ומתן: יריב לוין ואלקין. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> – – – זה אתם אומרים שאתם לא מוכנים. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> הם מנהלים משא ומתן גם בשמי. יש לך שאלות הבנה של קואליציה – הם הכתובת. << קריאה >> יעל גרמן (כחול לבן): << קריאה >> התחמקות. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> איך אתה יכול להצטרף – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם לא רוצים אותם. עכשיו פתאום נזכרת לשאול? << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> רבותיי – גם לך אותה תשובה. יש לי צוות, שני אנשים שמנהלים מטעמי – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רבותיי, שאלות – רק בנושא, לא דברים אחרים, בסדר? << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> – – משא ומתן, אחד זה זאב אלקין ואחד זה יריב לוין. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שאלות – רק בנושא שעל סדר-היום. בבקשה. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> אמרת לי שאין צנזורה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בבקשה. בלי צנזורה. כן, מירב. << דובר_המשך >> מירב כהן (כחול לבן): << דובר_המשך >> שאלה שנייה: מבחינת הסנקציות שהופעלו – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ביטן, לא להתרגש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אנחנו צריכים לנושא שעל סדר-היום. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> כן. << דובר_המשך >> מירב כהן (כחול לבן): << דובר_המשך >> מבחינת הסנקציות שהופעלו, אילו סנקציות הוטלו בפועל על מוסדות – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הכול בסדר. היא משתפת איתי פעולה, אל תדאג. << דובר_המשך >> מירב כהן (כחול לבן): << דובר_המשך >> אני אשאל שוב: אילו סנקציות ובכמה מקרים הוטלו סנקציות על מוסדות שלא עמדו בסטנדרט? << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> אני מציע לך שתכתבי לי על זה – איזה סנקציות וגם על איזה מוסדות. אני מוכן – מותר לי גם לענות על זה, כי עשינו את זה רשמי, אין שום בעיות. אני אענה לך על זה. << דובר_המשך >> מירב כהן (כחול לבן): << דובר_המשך >> מצוין. וגם, אני חושבת שזאת עוד נקודה: יש גם סנקציות על מטפלים שסרחו – זאת אומרת על אנשים ספציפיים – ואנחנו רואים שבגלל שיש מחסור במטפלים סיעודיים, לפעמים אנשים נתפסו ואפילו פוטרו אחרי שהם התעללו בקשישים, והם עוברים לעבוד במוסד אחר. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> אנשים שעשו דברים נוראים צריך לזרוק, צריך להעמיד לדין. מה זה? << דובר_המשך >> מירב כהן (כחול לבן): << דובר_המשך >> אז אני יודעת בוודאות על מקרים ספציפיים של אנשים שנתפסו והוכח שהם התעללו, ובגלל שיש מחסור במטפלים הם עוברים לעבוד במוסד אחר. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> אם יש לך שמות תעבירי לי ואני אעביר את זה למשטרה. לא שייך אליי בכלל. << דובר_המשך >> מירב כהן (כחול לבן): << דובר_המשך >> אז תדע לך שדברים הועברו למשטרה – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> אני בהחלט לא מגבה אף אחד. לא יכול להיות שיעשו מעשים לאנשים חסרי ישע, אנשים זקנים שהם בבתי אבות, במקומות כאלה, ושיתעללו בהם. אם מישהו עשה את זה ואת יודעת את זה, תעבירי לי את השם ואני אעביר למשטרה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מירב, זהו, זהו, מספיק. << דובר_המשך >> מירב כהן (כחול לבן): << דובר_המשך >> עוד משפט אחד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא, זהו. זהו. << דובר_המשך >> מירב כהן (כחול לבן): << דובר_המשך >> האם אתם פועלים כדי – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> את ענית כבר על שאלות – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מירב, זהו. מספיק. << דובר_המשך >> מירב כהן (כחול לבן): << דובר_המשך >> שאלה אחרונה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא, לא, שאלת מספיק. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> אני יורד, אני אענה לך על זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אורלי, ואחר כך – עומר ינקלביץ'. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, אני רוצה שנעביר את זה לוועדת הכספים, פשוט לא ציינתי את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לוועדת הכספים, ליצור את התקציב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו – – – כן, בבקשה. אורלי, אבל קצר. << דובר >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << דובר >> אדוני סגן השר, הנושא הכי חשוב שלא הועלה פה עכשיו זה החוסר בפריסה ארצית. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> אורלי, את יודעת את זה כי דיברנו, דיברנו כל כך הרבה על זה בעבר. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << דובר_המשך >> אין מוסדות – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> אין לי תשובה על זה, כי זה האוצר עם המכרזים. אין לי תשובה. לא יכול לתת לך תשובה יותר מזה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << דובר_המשך >> אין לנו איזה אופק? << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> לא, לא, אנחנו נדרוש לפתוח את זה, אם אנחנו נהיה במשרד – – – << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << דובר_המשך >> שיתחילו לשלוח את הזקנים שלהם רחוק מאוד. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> אורלי, אם אנחנו נהיה במשרד, נפתח את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חייבים לפתוח את זה. זה לא רק משרד הבריאות, זה גם משרד הרווחה, והכול ביחד. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << דובר_המשך >> המוסדות האלה לא נפתחים בפריפריה, והאנשים נאלצים לזרוק את היקרים להם רחוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> צודקת. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> כן, מכיר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> – – – מוסד כזה, כנראה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << דובר_המשך >> אדוני השר – סגן השר, השר בפועל – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> זה המשכורת. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << דובר_המשך >> זה נכון. גיוס כוח אדם שמתאים למשימה של האשפוזים הגריאטריים – אבל אנחנו יודעים שבכל הנושא של – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> ביקשתי אישור לעובדים זרים בשביל בתי האבות. ביקשתי משר האוצר, כתבתי לו מכתב פנייה רשמי, שאני רוצה שייתנו לי. נקבל תשובה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << דובר_המשך >> אבל אני רוצה להציע עוד הצעה: תראה, בימינו יש פה הרבה מאוד מטפלים, חלקם מטפלים מאוד מאוד טובים, שגם יש עליהם חוות דעת מאוד טובות של המשפחות שהם טיפלו ביקרים שלהם. הם סיימו את הטיפול מאחר שהמטופל שלהם – סליחה על זה – אולי סיים את חייו, והם נשארים בלא עבודה והם נחשבים פה לעובדים לא חוקיים. האם בנקודת הזמן הזאת, מאחר שהם כבר מוכשרים, ומאחר שהחברות כבר נתנו להם את כל הכלים ואת כל היכולות, ויש עליהם גם חוות דעת טובה – זאת אומרת, אנחנו לא צריכים לייבא אנשים שלא מכירים, לתת להם עוד פעם את ההסמכה, להביא אותם לידי כך שעד שהם יבינו את השפה של אותו מטופל – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> אורלי, אורלי. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << דובר_המשך >> – – – את אלו שכבר נמצאים כאן, לפני שנגרש אותם או את הילדים שלהם, לעבודה, שאתה יודע מה? זה win–win situation. מרוויחים, בגלל שכבר יש להם ידע וניסיון, ויש להם גם חוות דעת טובה מהמעסיקים הקודמים, ועל הדרך אותם קשישים שזקוקים לדבר הזה לא צריכים לחכות באין אונים לכך שאם וכאשר – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> היות ששכחת, אז אני אזכיר לכם: אנחנו בתקופה שאין לי ממשלה ואין לי שר אוצר – יש לי, אבל אין תקציבים, אין שום דבר. אי-אפשר להזיז עיפרון, כמעט, מכאן לשם. כמעט. דברים דחופים – היה עכשיו מבצע עם כל בתי החולים, בסדר, טיפלנו, אבל יש בעיות. אי-אפשר לעשות שום רפורמה, שום דבר. לכן, כל מה שאתם רוצים להגיד לי – אם אני אהיה במשרד הבריאות, בעזרת השם, אני אשמע. תודה רבה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> להעביר את זה לוועדת הכספים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, רגע, ננצל אותך עוד קצת, בסדר? << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> אין לי בעיה. אני לא ממהר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אחר כך תקבל תודה רבה ושי. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> עד תפילת מנחה אין לי בעיה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בבקשה. << קריאה >> איציק שמולי (העבודה-גשר): << קריאה >> אדוני סגן השר, יש לי שאלה אחת: האם יש הנחיה ברורה ממך לאגף המפקח שלא להודיע לפני שהם באים לביקורות? יש הנחיה כזאת? << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> בהחלט כן. זו העמדה שלי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שאלה גם מהצד הימני של המפה. בבקשה, קרעי. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << קריאה >> אתה עדיין עושה ביקורי פתע? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, אני אתן לך. אני אתן לך, שנייה. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> לאחרונה לא עשיתי, אבל כן. בבתי חולים עשיתי דווקא, אבל זה – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חבר הכנסת קרעי, כן. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> גם בבריאות הנפש כן עשיתי, אבל זהו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אורלי, אורלי. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << קריאה >> לא, דווקא כשצריך לפרגן גם צריך לפרגן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ברור, אז תפרגני. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם זה פרגון, אני מאפשר לך. כן, בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, ברכותיי על התפקיד החדש. אני חושב שזה משב רוח מרענן שיגרום ליותר חברי כנסת להיות נוכחים במליאה כשאפשר להשתתף בדיון. אדוני סגן השר, אנחנו מדברים כאן על אנשים חסרי ישע. יש סוגיה של מיגון מכון הדיאליזה בנתיבות. במצב שאנחנו נמצאים היום, כשיש רקטות על היישובים שלנו בעוטף עזה, חולי דיאליזה – גם מבוגרים וגם נכים עם כיסאות גלגלים – צריכים לנסוע לרהט כדי לקבל טיפולים, גם כשיש אזעקה בדרך. הם לא מסוגלים לרדת ולהתמגן. פנינו בזמנו למשרד הבריאות, למשרד הביטחון, לרשויות המקומיות. כולם מגלגלים את זה כמו כדור לוהט שאף אחד לא רוצה לגעת בו. אני מבקש ממך – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> מה, יש בעיה בדיאליזה? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הוא לא ממוגן. מכון הדיאליזה לא ממוגן והם לא יכולים לקבל טיפולים. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> אבל ברהט זה ממוגן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קרעי, אמרתי – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אז שולחים אותם למקומות מרוחקים – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> – – שאלות – רק על הנושא שבסדר-היום. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – כי הם לא – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> תעביר לי את הפנייה, אני אטפל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, חבר'ה – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תודה רבה. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> – – שאלות – רק על הנושא שעל סדר-היום, לא על נושאים אחרים. זו לא שעת שאלות. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אבל זה חסרי ישע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אוקיי. חברת הכנסת גרמן – עמדה נוספת. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> הכנסת זה גריאטריה? << דובר >> יעל גרמן (כחול לבן): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. כבוד סגן השר, אני רוצה להזכיר את הצעת החוק שלי ושל חברי כנסת רבים נוספים שמדברת על כך – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כבוד סגן השר, אתה יכול לרדת. עמדה נוספת, זו עמדה נוספת עכשיו. << קריאה >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << קריאה >> אוקיי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה רבה על שאפשרת לשאול שאלות. << דובר_המשך >> יעל גרמן (כחול לבן): << דובר_המשך >> – – שיש להטיל אחריות אישית על מנהלי בתי החולים הגריאטריים ומוסדות הסיעוד. כל עוד הם לא יחושו שזו חובתם לדעת מה קורה בלילה ומיהו האדם שהם שוכרים ולוקחים לעבוד עם האוכלוסייה הכל-כך רגישה, אנחנו לא נהיה שקטים. זו דעה אחת. והדעה השנייה – ואני רוצה להפנות את תשומת הלב של סגן השר, שאני חושבת שהוא יודע – שכל עוד שאין לנו פתרון למרכזים הגריאטריים – ואמרה נכון חברתי מירב כהן: גם הסיפור הזה של ההפרש המאוד-מאוד גבוה ליום אשפוז – כל עוד אין פתרון, זה משליך לא רק על המוסדות הגריאטריים אלא גם על האשפוז במחלקות הפנימיות, מפני שכיום במחלקות הפנימיות נמצאים מאושפזים גריאטריים שמקומם לא במחלקות הפנימיות אלא במרכזים הגריאטריים, ורק מפני שלא קולטים אותם שם הם נמצאים בפנימיות. כך נוצר עומס חריג, והאנשים שזקוקים למיטות – לא מוצאים את המיטות, והם מאושפזים במסדרונות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב. חברת הכנסת אורלי לוי, את רוצה עמדה נוספת או מספיק מה שאמרת? << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << קריאה >> אני אמרתי את זה מהמקום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב. ההצעה היא להעביר את ההצעה לסדר-היום לדיון בוועדת הכספים. מי שמצביע – שיצביע עכשיו. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן): << קריאה >> סליחה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בבקשה. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן): << קריאה >> הצבעתי בטעות נגד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה הצבעת? << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << קריאה >> חברת הכנסת, את יכולה לתקן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תשני, תשני את זה, כן. בסדר? << קריאה >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן): << קריאה >> אז אורלי, אורלי, אפשר להצביע גם בעד וגם נגד, בעצם? << קריאה >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << קריאה >> זה אוטומט גם ככה, מה זה משנה? הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 12 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה הזמנית לענייני כספים נתקבלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב, בעד להעביר לוועדת הכספים – 12, נגד – אפס. ההצעה עוברת לדיון בוועדת הכספים. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> התגברות הפעילות והאלימות של ארגונים אנטי-ישראליים כנגד ההתיישבות ביהודה, שומרון ובקעת הירדן << הלסי >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הצעות דחופות לסדר-היום שמספרן 53 ו-60, בנושא: התגברות הפעילות והאלימות של ארגונים אנטי-ישראליים כנגד ההתיישבות ביהודה, שומרון ובקעת הירדן. חבר הכנסת מתן כהנא, בבקשה. חבר הכנסת אופיר כץ, נוסיף אותך להצעה הקודמת. << דובר >> מתן כהנא (הימין החדש): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני מברך אותך על תפקידך החדש. ראיתי בטוויטר שאתה מתרגש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא מתרגש. אני מתרגש? << דובר_המשך >> מתן כהנא (הימין החדש): << דובר_המשך >> היה כתוב בטוויטר שאתה מתרגש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איפה, מי כתב את זה? << דובר_המשך >> מתן כהנא (הימין החדש): << דובר_המשך >> אז יש לך כנראה איזה פייק – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כנראה. << דובר_המשך >> מתן כהנא (הימין החדש): << דובר_המשך >> טוב, אז יש פה צירוף מקרים – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה יש לי להתרגש? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אנחנו מתרגשים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אה, זה בסדר. << דובר_המשך >> מתן כהנא (הימין החדש): << דובר_המשך >> בסדר גמור. כנסת נכבדה ומלאה – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נלחצתי. << דובר_המשך >> מתן כהנא (הימין החדש): << דובר_המשך >> – – לפני שלושה שבועות, בשבת, ישבה משפחתו של צוריאל יחד עם משפחה נוספת ואכלו ארוחת שבת בביתם בצפון בקעת הירדן. לפתע פתאום, לקראת השעה 12:00, הגיעו שלושה אוטובוסים מלאים בפעילי שמאל, פעילי BDS ופלסטינים, והתחילו להתקדם לכיוון הבית של משפחתו של צוריאל. לחברים האלה יש שיטת פעולה מאוד ברורה: את הפלסטינים הם שולחים קדימה כדי להתעמת גופנית עם אנשינו; הפעילים של השמאל ופעילי ה-BDS האירופים מלבים את האווירה מבחוץ ויוצרים את הבלגן. זה בדיוק מה שקרה גם בשבת האחרונה. התחילו שם חילופי מהלומות ומכות רציניות, תוך כדי שהם מרביצים, כולל לנשים שהיו שם איתם בבית – ונזקים לרכוש. זה לא קורה רק נגד מתיישבים; את הפעילות הזאת הם עושים גם נגד חיילי צה"ל. הם מצלמים חיילי צה"ל במחסומים, הם מפיצים את התמונות של חיילי צה"ל ברשתות, ומצלמים אותם באימונים שלהם. את כל הדברים האלה הם עושים כדי להפריע גם למתיישבים וגם לחיילי צה"ל. כמו המקרה הזה שתיארתי יש עוד מקרים רבים, יותר מדי, בשנים האחרונות. אני רוצה להראות לכם פה תמונה של אדם בשם פיליפ שבררון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אסור להראות. << דובר_המשך >> מתן כהנא (הימין החדש): << דובר_המשך >> אסור להראות. אז לא הראיתי אותו, תמחקו את זה מהפרוטוקול. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בלי אמצעי עזר. << דובר_המשך >> מתן כהנא (הימין החדש): << דובר_המשך >> פיליפ שבררון הוא אנרכיסט בן 42 מצרפת, שנכנס לארץ כל פעם באשרות מזויפות, לפעמים כתייר; אנשים אחרים אולי משתמשים באשרות של צליינים. באפריל הוא נכנס לארץ והשתתף בהפרות סדר, כולל בעימותים עם חיילים, שהוא צעק להם: כלבים, אנחנו נדאג לחסל אתכם, כולל זריקת אבנים, ובגין המעשה הזה הוא אפילו נעצר. אחרי שהוא נעצר הוא שוחרר ויצא מהארץ. אחרי כמה חודשים, בספטמבר, הוא נכנס שוב לארץ ושוב השתתף בהפרות סדר, הפעם בחברון, והשתתף בהפרת הסדר גם במלחמה הזאת שהייתה נגד משפחתו של צוריאל. חבר'ה, האנשים האלה הם אנשים ידועים, מוכרים; הארגונים האלה, ארגוני ה-BDS, הם ארגונים מוכרים; השמות של האנשים האלה הם שמות ידועים. אף אחד במדינה לא פועל כדי לעצור אותם, לא מגרשים אותם, לא מפריעים להם להיכנס לארץ. זה פשוט חוסר משילות מזעזע, שנותנים לאנשים האלה לעשות ככל העולה על רוחם. לעיתים אפילו משרד החוץ פועל כדי לשחרר את האנשים האלה אחרי שהם נעצרים. אני מבקש להעביר את הנושא הזה לוועדת החוץ והביטחון, כדי לבדוק מה המדינה יכולה לעשות טוב יותר כדי למנוע מהאנרכיסטים האלה להפריע למתיישבים ולחיילי צה"ל. תודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חבר הכנסת אופיר סופר. << דובר >> אופיר סופר (הבית היהודי-האיחוד הלאומי): << דובר >> טוב, בשעה טובה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, סגן שר הביטחון, למדינת ישראל יש שונאים רבים ואויבים רבים שיש להם דרכים רבות לפגוע במדינת ישראל – רבות ויצירתיות – ולהביא לפגיעה ישירה ולפגיעה עקיפה. אנחנו חווים את זה בימים האחרונים גם בדרום. הסיפור של הדרום אינו עומד בפני עצמו, אלא זה חלק ממערכה כוללת של אנשים שמנסים לפגוע. אויביה של מדינת ישראל מנסים באופן תמידי לפגוע באזרחי ישראל בדרום, בצפון, מזרח ומערב; גם ביהודה ושומרון ובבקעת הירדן. באירוע שהתרחש בצפון בקעת הירדן הותקפו משפחות ישראליות סמוך ליישוב מחולה. בראש קבוצת הפורעים עמדו, למיטב ידיעתי – אני לא חוקר, אבל גם סיירתי שם, ומהקצת שידוע לי – אנשים שבטח יש להם קשר לרשות הפלסטינית, אולי אפילו שוטר ברשות הפלסטינית, אדם שישב בכלא במשך 17 שנים. האירוע מתווסף לאירועים רבים שבהם פעילים אנרכיסטים ואויבים שונים צובאים על יישוב כזה או אחר, תוך הפעלת אלימות פיזית, קריאות גנאי. דבר זה מביא אותנו לא פעם לסיטואציה מאוד מאוד מורכבת. האנרכיסטים פועלים בצורה שיטתית וסדורה לפגיעה במדינת ישראל. לעומתם, נראה כי מדינת ישראל לא מתייחסת לאירוע זה בצורה שיטתית ולא נותנת פתרון מערכתי. תגובת מדינת ישראל ניתנת כמעט בכל המקרים כפעולה מגיבה, ולא כחלק ממערכה המתנהלת בשיטתיות על ידי הצד השני. הפעילות היא פעילות טרוריסטית במסווה אזרחי. האירועים האחרונים הם אירועים עם פוטנציאל נפיץ, ובשביל להיזכר כמה הפוטנציאל נפיץ, אדוני סגן השר, אני רוצה להזכיר את האירוע של סגן-אלוף שלום אייזנר, סמח"ט הבקעה, קצין מנוסה, עם ניסיון. כל מדינת ישראל, לרבות הקהילה הבין-לאומית, עסקה בזה, ואללה, הרבה זמן. אנחנו בקלות יכולנו להיות באירוע דומה, בסיטואציה דומה, בתקופה שסביב האירוע הזה בבקעה, האירוע הזה בצפון בקעת הירדן, וכל מה שמנע את האירוע הזה היא התנהגותו של האזרח שם, שהוא לוחם ביחידה מובחרת, בחור מאוד מאופק ומאוד קר רוח. בסופו של יום זה מה שמנע אירוע שהיינו מאוד מאוד – בקיצור, מנע אירוע מאוד נפיץ. לכן, יש לי כמה שאלות: האחת – האם יש בבקשה כוחות עם מיומנות וזמינות רלוונטית לאירוע מעין זה? גם מניסיוני הצבאי וגם מהיכרותי האזרחית אני יודע שבגזרות אחרות יש כוחות שיותר רלוונטיים, יותר מיומנים ויותר מתאימים להתמודד עם סוג כזה של פעילות. לתחושתי ולמיטב הבנתי וידיעתי, בבקעת הירדן אין את הכוח הזה. סוגיה יותר מערכתית: האם פעולות חתרניות אלו מאותרות מראש? האם למערכת הביטחון יש כלים למנוע את האירועים האלה מראש, או שיש לנו מגבלות ובהן צריך לסייע – מגבלות חוקתיות או דברים כאלה? האם מתגבשת או התגבשה תוכנית רב-משרדית לסילוק ארגון AFPS, הארגון האנרכיסטי הצרפתי שפעל באירוע הנדון במחולה? יובהר כי הארגון הזה הוא באמת ארגון שמסומן כארגון BDS, שפועל כנגד מדינת ישראל וסומן על ידי המשרד לעניינים אסטרטגיים. תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. סגן השר אבי דיכטר, אתה יכול להשיב על ההצעה לסדר-היום. << דובר >> סגן שר הביטחון אבי דיכטר: << דובר >> שלום, אדוני היושב-ראש. ברכות, בהצלחה. רבותיי חברי הכנסת, חבר הכנסת כהנא וחבר הכנסת סופר, באזור יהודה ושומרון יש תופעה שבה פועלים גורמים ישראליים וזרים שמתסיסים את השטח ואת הפלסטינים שגרים באזור, ולעיתים נגררים לכדי חיכוכים אלימים עם מתיישבים ועם כוחות הביטחון. אפשר להרחיק את הפעילים האלה מתחומי יהודה והשומרון והבקעה באמצעות מסלול פלילי. במסגרת המסלול הזה מוגשת תלונה למשטרת מחוז ש"י כנגד הפעילים המסיתים לאלימות או פועלים באלימות, ואז במהלך חקירה עם הקצין, קצין המשטרה, הסובר שיש לו יסוד סביר להניח שאותו אדם עבר עבירה בת-מעצר, ובכלל זאת סיכון ביטחונו של אדם, ביטחון הציבור או ביטחון המדינה, הוא רשאי להורות על מעצר האיש. יש ערוץ טיפול נוסף, של ביטול אשרות והרחקתם מישראל. אין ספק, מדובר בתופעה פסולה, בתופעה בעייתית, וכמערכת זה ודאי בלתי נסבל, וחייבים לפתור את הנושא הזה – למנוע את הפעילות הזאת ואת ההשפעה שיש לה על דברים אחרים. צה"ל משקיע מאמצים רבים ואמצעים מגוונים לשמירה על ביטחון האזור והסדר הציבורי. בין הצעדים יש גם איסוף מידע מודיעיני באשר להפרות סדר אלימות שמסכנות חיי אדם. הוא כמובן פועל כמיטב יכולתו לאתר מבעוד מועד הפרות סדר מהסוג הזה שצוין כאן, כדי למנוע פגיעה אפשרית בנפש או ברכוש. במקרה שתואר כאן, בצפון בקעת הירדן, לא היה מודיעין מקדים לאירוע. עם זאת, ברגע שהובן כי ההפגנה היא אלימה, הגיעו כוחות צבא למקום תוך זמן קצר. מייד לאחר האירוע נעצרו 22 איש, וכחמישה ימים לאחר האירוע אחד מהם עוכב לחקירה – אותו אדם שארגן את האירוע, על פי החוקרים. בהיבט הצבאי התקיים תחקיר חטיבתי והושם דגש על השקעה מודיעינית לאיתור התארגנויות דומות בהמשך. אגב, על בסיס מיקוד זה התארגנו הכוחות בשבוע לאחר ההפגנה, לאור מידע שהיה קיים, ומנעו הפגנה דומה בחווה אחרת, שלפי המידע הייתה אמורה להיות שם – כוונת המפגינים הייתה לקיים הפגנה במקום הזה. צה"ל פועל מול כלל הגורמים הרלוונטיים לאכיפת החוק ביחס למעורבים מהסוג הזה. המטרה שעומדת לפנינו היא לבחון את מהות פעילותם של אותם פעילי שמאל רדיקליים, לעמוד על הסיכון הנשקף מהם ולבחון נקיטת אמצעים שירחיקו אותם מהאזור וגם ישמרו את הסדר הציבורי ואת הביטחון של כלל השוהים והעוברים במרחב הזה. לצערי, טרם החלה עבודת מטה מסודרת בנושא הזה, מאחר שישנם בנושא ממשקים של צה"ל ומשרד הביטחון מול כמה גופים, שזה שב"כ, המשרד לביטחון פנים, משטרת ישראל ומשרד הפנים. אני משוכנע שסיום העבודה ללא ספק יטייב את הטיפול בחבורת עבריינים זו. תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה מבקש להעביר את זה לוועדת החוץ והביטחון? << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> תראה, נדמה לי שחבר הכנסת כהנא ביקש להעביר את זה לוועדת החוץ והביטחון. אני חושב שזה יכול לזרז את הגופים להגיע לישיבה מסודרת, כדי לזרז את הטיפול המערכתי, כפי שאמרתי, ואני חושב שההצעה להעביר את זה לוועדת החוץ והביטחון מקובלת עליי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש למישהו שאלה? אין שאלות? טוב. תודה, כבוד סגן השר. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו נצביע על העברת ההצעה לוועדת החוץ והביטחון. << קריאה >> איציק שמולי (העבודה-גשר): << קריאה >> לפני כן אני רוצה להגיד משהו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אה, אתה רוצה להגיד משהו? אוקיי. << דובר >> איציק שמולי (העבודה-גשר): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני סגן שר הביטחון, קודם כול, הרבה הצלחה בתפקידך. באמת שלא קואליציה ואופוזיציה – האדם הנכון במקום הנכון, ובאמת בהצלחה רבה. אני רוצה להעלות בפניך בקשה אחת שהגיעה אליי הבוקר בנושא שקרוב לליבך גם מתפקידך הקודם. במושב יערה בגבול הצפון אין מערכת התרעה תקינה. לנוכח התסריטים שמדובר בהם על מערכה רב-חזיתית שעלולה להיפתח, גם מהצפון, זה משהו שבהחלט מטריד את התושבים שם. הייתי רוצה לבקש מאדוני לבדוק את העניין הזה, עכשיו כשאתה אפילו קרוב יותר למוקד קבלת ההחלטות, ולראות מה ניתן לעשות בנדון. תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מאה אחוז. טוב, אני מעביר את זה להצבעה – לא את מה שאמרת, אלא את ההצעה להעביר את זה לוועדת החוץ והביטחון. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 8 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה לא יכול להצביע? אז אנחנו נוסיף אותך להצבעה. בסדר. אני מוסיף גם את ההצבעה של חבר הכנסת מתן כהנא. אני מבין שאתה בעד, כן? הצבעת בסוף? מי לא הצביע – מלכיאלי? אז אני מוסיף את ההצבעה שלך. אני מבין שאתה בעד. תשעה בעד, אין מתנגדים. ההצעה לסדר-היום עוברת לוועדת החוץ והביטחון. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> פיתוח השוק היהודי בחברון << הלסי >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הנושא הבא – הצעות לסדר-היום בנושא: פיתוח השוק היהודי בחברון, מס' 135, 142 ו-170. ראשון הדוברים – חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי. בבקשה. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני סגן השר, אני קודם כול מצטרף לקודמיי, כבוד היושב-ראש, ומברך אותך על תפקידך החדש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> ואצרף את המלצתי לנשיאות הכנסת לתת לך יותר שעות פה. חברי הכנסת נהנים משהותך כאן כיושב-ראש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אדוני סגן השר, אני בא לדבר על נושא שהוא עוול היסטורי מתמשך, בן עשרות שנים, בעיר חברון. כל מי שמגיע להתפלל על קברי אבותינו במערת המכפלה, מטייל ביישוב היהודי בחברון, רואה את המקום, רואה איזו אנדרטה כזאת מאוד מאוד ישנה; בניין, קומה אחת, לא מכבד את המקום במראה החיצוני שלו. פעם ראשונה, ממש כנער, כשהתחלתי לברר מה זה המקום הזה – ואז מספרים לך שהמקום שייך לפלסטינים. אז אתה מנסה לחפור יותר לעומק למי הוא באמת שייך, ואתה מגלה שהנכסים האלה שייכים לאותם יהודים שנרצחו במאורעות תרפ"ט; לא צריכים לחזור על מה שהיה שם. אנשים השאירו את הנכסים וברחו, ומאז עיריית חברון השתלטה ונהייתה בעלת הבית על המקום. במשך שנים היישוב היהודי בחברון – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש קואליציה או אין קואליציה? ישבתם ביחד – – – << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – שסובל ממצוקה גדולה מאוד גם בשטחי ציבור וגם בדיור, בחנויות, שרצה ורוצה להשתמש במקום עד היום, קיבל רגליים קרות, משרד הביטחון, כולל איסור להיכנס לבניין ולהשתמש במקום. אחד מהעוולות היא שכל כך הרבה שנים – זה מה שאני קראתי מהמידע – מחכים לראש עיריית חברון. אני קורא ממכתבו של אברהם בן יוסף, ראש המינהלת: משרד הביטחון מחכה לראש עיריית חברון הערבית – אדם שההיסטוריה שלו בוודאי מוכרת לך יותר מלרבים כאן; אדם שהתגאה במעשה רצח שעשה; אדם שישב בכלא הישראלי, לצערנו הרב, רק מעט מאוד זמן. אנחנו מחכים לאיזה אישור שלו, שיבוא ויאשר. במשך שנים היישוב היהודי בחברון חיכה, בצדק, לחוות דעת משפטית, והיא בוששה להגיע. לפני כמה שנים קיבל היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט את עמדתו של היועמ"ש של משרד הביטחון שאפשר להיכנס ולגור שם ולבנות שם. היו כמה דרכים: פשוט להלאים את השטח ולקחת אותו, או על ידי מכתב שמודיעים לעיריית חברון שיבנו מעל הקומה הנוכחית. ואני שואל: ריבונו של עולם, יש לנו אפשרות לעשות את זה. למה אנחנו מחכים? אני שמעתי שמתאם הפעולות בשטחים נתן תשובה מאוד מוזרה, שלאדוני בוודאי תישמע מוזרה: שממתינים לסיפור של ההנגשה של מערת המכפלה, ואחרי זה יבואו לטפל בסיפור הזה. ואני שואל את עצמי: ריבונו של עולם, מה הקשר בין אחד לשני? יש הנושא של מערת המכפלה, שזה לא מאבק של תושבי המקום, זה מאבק של העם היהודי. אגב, גם אותם נכים פלסטינים תושבי העיר חברון שמתפללים במערת המכפלה – גם להם אין הנגשה. לא אחת קיימת אצלך בוועדת חוץ וביטחון דיונים על כך שעשרות ומאות נכים שרוצים לבוא להתפלל במערת המכפלה, משני הצדדים, אין להם אפשרות לבוא להתפלל שם. למה? כי אין שם הנגשה. הבטיחו לנו תשובה המון זמן. אני לא מקבל שיש קשר בין אחד לשני. אני מבקש ממך דווקא עכשיו, ואני חושב שלפני שבת חיי שרה, שבה עם ישראל באלפיו מגיעים למערת המכפלה, לעיר חברון – הייתי שם בשנה שעברה. נמצאת כאן חברת הכנסת לשעבר אורית סטרוק, שגם התארחתי בביתה, וגם השנה אני מתכוון ללכת לשם. אני חושב שבשבוע שנותר לנו עד שבת חיי שרה, שר הביטחון החדש וראש הממשלה – ואני קורא גם לך, אדוני סגן השר – מחויבים לקדם את המהלך הזה ולתת מתנה לתושבי המקום ולעם היהודי. מגיע לנו להיכנס לבניין הזה, כי זה קניין שלנו. אין ספק שזה יתרום לתושבים של המקום. תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת מלכיאלי. חבר הכנסת מרדכי יוגב, בבקשה. << דובר >> מרדכי יוגב (הבית היהודי-האיחוד הלאומי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, ברכות לתפקידך החדש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מרדכי יוגב (הבית היהודי-האיחוד הלאומי): << דובר_המשך >> אדוני סגן שר הביטחון, חברת הכנסת לשעבר אורית סטרוק, שמאירה ומעוררת ברקאי עד שייראה השחר בחברון, כנסת נכבדה, שחזרה למצבה הטבעי, כאילו יש פה שגרה, בעוד כשבוע וחצי נקרא בבתי הכנסת את פרשת חיי שרה, שבה מתואר כיצד רכש אברהם אבינו את מערת המכפלה בחברון לקבורת שרה, נתן את הכסף טבין ותקילין לעפרון, וקמה המערה. חברון שלנו מאז ולתמיד. המאמץ היהודי לרכוש קרקעות בחברון לא תם לפני 3,500 שנה, הוא נמשך לאורך כל הדורות. יהודים חיו בעיר האבות והלכו בדרכו של אברהם, גאלו את הארץ. זאת הייתה מורשת אבותינו; זאת המורשת שלנו; זאת החובה שלנו. בימים הללו, שבהם יהודים מותקפים בטילים בדרום הארץ ובמרכזה, ניסיונות הרצח האלה אינם חדשים. לפני כ-90 שנה קמו תושבים ערבים בעזה, בירושלים, ביפו ובחברון וטבחו את שכניהם. האמת, צריך לציין לחיוב את תושבי עזה, ששילחו את שכניהם וחסכו מהם את הטבח. בחברון לא רק שהערבים תקפו את היהודים, הם רצחו וגם ירשו את אדמותיהם שנרכשו בכסף מלא. לפני יומיים כוחותינו הצליחו להשיג רוצח אחד בעזה, אבל רוצח אחר בחברון אוחז באדמות ובבתים שנרכשו כדת וכדין על ידי אבותינו. ראש עיריית חברון תייסיר אבו סנינה נטל חלק בטבח בבית הדסה. בוודאי, יושב פה סגן שר הביטחון, שבקיא יותר בפרטים ובעובדות. בשנת תש"ם, 1980, אם אינני טועה, נהרגו שישה יהודים. גם רוצח, גם גזלן. לא מוסרי שהוא יהיה מישהו שיש לו סמכות כלשהי לאחוז באדמות היהודיות הגזולות. ממשלת ישראל כבר הבהירה בעבר שאדמות השוק הסיטונאי בחברון מיועדות לבניית שכונה חדשה להשבת גבול חברון לבניה. אפילו שמדינת ישראל נסוגה מחברון לפני 22 שנה, החלטת הממשלה הייתה שהממשלה תפעל להבטיח את קיומו, ביטחונו וביסוסו של היישוב היהודי בחברון. הדבר עובר דרך השבת הקרקעות, בנייה וחיזוק ההתיישבות. אני שומע טענות מצד גורמים במערכת הביטחון ובוועדה, שסגן שר הביטחון כיהן כיושב-ראש שלה, ועדת חוץ וביטחון, שלפיהן יש איזשהו Linkage, כפי שאמר גם קודמי, קשר בין בניית השוק – שמעוכבת עד שייפתר הנושא של הנגשת מערת המכפלה. אמר כבר חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי: הכול כדי לא לפגוע במערכת יחסים. עם מי? עם רוצח. אי-אפשר לעכב את ההתפתחות של היישוב היהודי בחברון כמו שאי-אפשר לעכב עניינים הומניטריים אחרים. זה לא צודק, זה לא מקובל, זה לא חוקי ולא מוסרי. צריך פשוט לקדם את שניהם. דוד בן-גוריון אמר על חברון: נעשה משגה אם לא ניישב חברון, שכנתה וקודמתה של ירושלים, ביישוב יהודי גדל והולך בזמן הקצר ביותר. לפני חודשיים הגעתי לחברון – הגענו רבים – לטקס ממלכתי לציון פרעות תרפ"ט. התרגשתי מאוד לשמוע את ראש הממשלה אומר לאוזני העם והעולם כולו כי איננו באים לנשל אף אחד, אבל אף אחד גם לא ינשל אותנו. איננו זרים בחברון; נישאר בה לנצח. גם אדמות השוק הסיטונאי אינם נישול אלא השבת רכוש גזול לבעליו החוקיים. אני קורא מכאן לשר הביטחון ולך, סגן שר הביטחון, שמייצג אותו: מדובר במכתב שצריך להישלח ולהבהיר זאת לראש עיריית חברון. אפשר לעשות זאת כבר מחר בבוקר. זה לא קשור אם יש קרבות בעזה או אין קרבות בעזה. הייתה לכך – וגם היית עד – הסכמה מאוד רחבה בוועדת חוץ וביטחון, גם להנגשה. אני יודע שההתיישבות בחברון חשובה לך. אני יודע שזאת ממשלה שאוהדת את ההתיישבות בחברון, ולא רק הממשלה אלא גם רבים בכחול לבן. נפעל יחד כדי לקדם ולחזק את חברון. אני מבקש להצביע כאן על דיון במליאת הכנסת בנושא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> במליאה אתה רוצה? בוועדת חוץ וביטחון זה מספיק. << דובר_המשך >> מרדכי יוגב (הבית היהודי-האיחוד הלאומי): << דובר_המשך >> מצוין. תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חברת הכנסת מיכל שיר סגמן, בבקשה. << דובר >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, לפני שאני אדבר על הנושא שלשמו עליתי לפה אני רוצה לחזק את תושבי הדרום ועוטף עזה, שעוברים ימים ולילות לא פשוטים. אני רוצה לחזק את צה"ל ואת כוחות הביטחון ולהודות להם על המשימה החשובה שהם ממלאים היום עבור עם ישראל. אני רוצה לדבר על נושא בוער – הוא בוער כי צריכה להתקבל בו החלטה בימים הקרובים ממש – על השוק בחברון. אני לא אוהבת לקרוא לזה "השוק", אני מעדיפה לקרוא לזה "הרובע היהודי". הרובע נרכש כדת וכדין לפני למעלה מ-200 שנים על ידי יהודים עניים בחברון, שחסכו כסף מפיות ילדיהם למען גאולת הקרקעות בעיר האבות והאימהות. שטר הקנייה המוכיח את הבעלות קיים ומוכר ואין עליו עוררין. 90 שנה שהאדמות של אלה שנרצחו בפרעות תרפ"ט נמצאות בידי הרוצחים. הרב קסטל והרב חסון, ראשי הקהילות היהודיות שהקרקע שייכת להן, נשחטו במקום בפרעות תרפ"ט. הרב פרנקו, ששרד, דאג שהקרקע הזאת תמשיך להיות רשומה שם בשם הקהילה היהודית. 90 שנה שהקרקע הזאת נמצאת בידי ערבים, בהתחלה כשוק פעיל ואחר כך, כבר 25 שנה, כמקום שומם ומוזנח. זו כבר שנה שלמה שאפשר מבחינה משפטית להקים במקום שכונה יהודית לתפארת, כפי שראוי לעשות. ב-1997 התקבלה החלטת ממשלה שלפיה הממשלה תפעל להבטיח את קיומו, ביטחונו וביסוסו של היישוב היהודי בחברון. למרות שהושג האישור המיוחל מהיועץ המשפטי לממשלה, השטח עדיין מוחזק על ידי עיריית חברון. ראש עיריית חברון, הרוצח תייסיר אבו סנינה – רוצח מתועב שרצח ב-1980 שישה בחורי ישיבה בטבח נוראי בבית הדסה בחברון, רצח מתוכנן בדם קר, והוא מתגאה היום ברצח הזה – הוא-הוא שמחזיק בידיו המגואלות בדם את אדמות היהודים בשוק בחברון. אותו רוצח מתועב הוא האיש שאליו צריך היה להישלח – אתמול, לא מחר – מכתב הקובע שעל אדמות השוק תוקם שכונה יהודית גדולה. אני קוראת לשים סוף לאבסורד הזה; לשים סוף לסבל של הבעלים החוקיים במקום; לתבוע את מה ששלנו, של כולנו, של התושבים היהודים בחברון ושל שאר ישראל, ולקדם כבר היום את פרויקט השוק בחברון. תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. חבר הכנסת דיכטר, סגן שר הביטחון, יעלה להשיב. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (כחול לבן): << קריאה >> חשבתי שחברון הייתה שלנו ומישהו נתן אותה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אף אחד לא נתן שום דבר. << דובר >> סגן שר הביטחון אבי דיכטר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברי הכנסת שהגישו את ההצעות הדחופות בנושא, מתחם השוק הסיטונאי בחברון מצוי על אדמות מדינה אשר היו במקורן בבעלות יהודים, והן מנוהלות על ידי הממונה על הרכוש הממשלתי באזור יהודה ושומרון. במתחם השוק קיים מבנה בן קומה אחת אשר הושכר לעיריית חברון עוד בתקופת המנדט הבריטי. העירייה השכירה את המתחם בשכירות משנה לשוכרים פלסטינים. בפועל המבנה מצוי בצו סגירה מזה 25 שנה – מאז 1994, הטבח במערת המכפלה. העירייה העמידה לרשות השוכרים אזור אחר בעיר חברון. לפני כמה שנים הוחלט על ידי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה כי נוכח זכות הדיירות המוגנת העומדת לעירייה לא ניתן לבנות במתחם זה, ויש להשאירו לעת עתה סגור. לבקשת הדרג המדיני במשרד הביטחון פנה היועץ המשפטי למערכת הביטחון לפני למעלה משנה ליועץ המשפטי לממשלה – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אפשר להגיד מי, לא צריך להגיד "הדרג המדיני". זה לא בושה. אפשר לתת קרדיט איפה שמגיע. מי פנה – שר הביטחון דאז פנה ליועץ המשפטי – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני אתן לך לשאול שאלה, אם אתה רוצה אחר כך. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כבר ביקשתי עמדה מהצד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> פורר, מותר לך לשאול שאלה, אבל לא צריך להפריע למי שמדבר. אני מבין שכבר סיכמת קואליציה, נכנסת יחד עם יושב-ראש הסיעה של – – – << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> לפני למעלה משנה היועץ המשפטי למערכת הביטחון פנה ליועץ המשפטי לממשלה והציע מתווה שעל פיו ניתן לבנות במתחם תוך שמירה, במגבלות מסוימות, על הדיירות המוגנת. יצוין כי הממשלה עומדת על הודעתה הקודמת בנושא, שלפיה בכוונתה לפעול ולבנות בשוק הסיטונאי בחברון. העיסוק המחודש בנושא זה נעשה ביוזמת משרד הביטחון, ובמסגרת הזאת נעשתה פנייה של היועץ המשפטי למערכת הביטחון ליועץ המשפטי לממשלה. בעקבות זאת אושר מתווה פעולה לשם התחלת תכנון הבנייה, וכבר בדצמבר 2018 – כמעט שנה לאחור – נתן הדרג המדיני הרשאה לתכנון. בתקופה האחרונה מתקיים שיח מקצועי בנושא בין המינהל האזרחי, משרד השיכון והיישוב היהודי בחברון במטרה לקדם את הנושא. מעבר לכך, הנושא נמצא בטיפול של גורמים בכירים במערכת הביטחון, והגורם המתכלל את הדברים האלה, נקבע – המועצה לביטחון לאומי. אגב, אדוני היושב-ראש, רק אתמול היה אמור להתקיים דיון; אתמול, 12 בנובמבר, היה אמור להתקיים דיון בנושא הזה בראשות ראש המל"ל, או המשנה לראש המל"ל. לצערנו, הנסיבות לא אפשרו לקיים את הדיון. אני חושב שהנושא הזה – פטור מלומר – הוא נושא שמקובל על כולנו. אני חושב שזה נושא שצריך להיגמר בצורה יסודית, מסודרת. כמו שאנחנו יודעים לומר: החיפזון מהשטן, אז תהליך סדור שמתכנן אותו המל"ל הוא המהלך הנכון, אני מקווה שגם לדעתכם. תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הגיע הזמן, מה שנקרא. החיפזון מהשטן, אבל הגיע הזמן. חבר הכנסת משה אבוטבול, דעה נוספת, בבקשה. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני סגן השר, אני פניתי בזמנו גם אליכם וגם ליושב-ראש ועדת החוץ והביטחון בנושא ההנגשה של מערת המכפלה. צריכים לדעת שבדרך כלל אנחנו, כנציגי ציבור, בעיקר מקבלים את הפניות מהציבור עצמו; אנחנו קשובים לרחשי הלב שלהם, למכתבים שלהם. התמונות שהגיעו אליי הן פשוט תמונות מזעזעות – לראות חולים, לראות כל מיני קשישים, אפילו רבנים מאוד חשובים, כמו הראשון לציון, הרב הראשי לישראל הקודם, הרב בקשי דורון, מגיע לשם ומיטלטל בצורה מאוד מביכה ומבישה. אני חושב שהדחייה, לדחות בכמה חודשים את הנושא – ואמרו לי שעד פסח זה יהיה – אני חושב שזה דבר שהוא סתם לא טוב. צריכים לעשות את זה מיידית. אני זוכר שכראש עיר הוציאו לנו את הנשמה, כל רשויות ההנגשה: לעשות הנגשה בתחנות אוטובוסים, בכיתות, בכל המקומות. ופה פתאום משום מה אנחנו, איך שאומרים, באיזי, יש זמן לכל דבר. זה מאוד מוזר לי, כי אני חושב שדווקא כאן, כשאנחנו נמצאים עכשיו לקראת פרשת חיי שרה, והקניין של העם היהודי לגבי מערת המכפלה – זה מצריך אותנו להנגיש אותה לכל אזרח שרוצה לבוא להתייחד עם אבותיו, אברהם, יצחק ויעקב. אני רק מסיים בזה שאני שמח באותה הזדמנות לבשר שגם אני הצטרפתי לשדולה של ארץ ישראל, שחלק מהמטרות שלה זה חברון וקריית האבות וכל הדברים. אני מקווה שאני מבצע את שליחותי נאמנה. תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת פורר, הינה, אתה רואה? יש לך הזדמנות. וגם יש פה כמה מקומות שלא כתוב מי השר, אז מי שרוצה להיות שר יכול לשבת קצת ולראות איך זה להיות שר. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. קודם כול, אני רוצה לברך אותך. אני שמח לראות אותך מנהל את המליאה, ואתה עושה את זה בחן ובכישרון הידועים שלך, אז בהצלחה. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> זה לא מה שאמרת לי כשישבנו בכיסאות. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> את מה שאמרתי לך אני אגיד לו אחר כך באוזן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה יודע שפעם הוא עשה לי בעיות כשהייתי יושב-ראש הקואליציה? אז צלצלתי לאבא שלו, אז אבא שלו התקשר, הוא אומר לי: מה אתה מערב הורים? בסוף הוא עשה מה שאמרתי לו עליו. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, ראשית, אני חושב שהדיון הזה הוא באמת מאוד חשוב, ואני רוצה לברך את יוזמי הדיון. אבל כן יש מקום, וראוי – אומנם יושב-ראש המפלגה שלך, אדוני, הודיע שאנחנו חלק מהשמאל, אבל בכל זאת צריך לציין גם מה עשינו ומה עשה שר הביטחון הקודם בעניין הזה של חברון. יושבת פה גם חברת הכנסת לשעבר אורית סטרוק, שהיא פעילה בנושא הזה לילות כימים, וזכיתי להסתובב ולסייר גם איתה וגם עם הצוות שם ביישוב בחברון. ודווקא הבקשות שהעלו אז בפני שר הביטחון התמלאו, עם כל הרצון לעשות את התהליך. התהליך היה סדור ומסודר, אבל הוא פשוט גם קרה, ולא נמתח, החל מסמל מוניציפלי ליישוב היהודי בחברון, שמעניק ליישוב מעמד של מעין מועצה ומאפשר סוף-סוף, סוף-סוף, קבלת תקציבים ממשרדי ממשלה; שיפוץ תשתיות – שזה משהו שלא קרה, וחיכו לו וייחלו לו ביישוב היהודי בחברון שנים ארוכות; הקמת 31 יחידות דיור וגני ילדים ברובע חזקיה בחברון, לראשונה מזה 20 שנה. בנוסף נתן השר – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> פעם הוא היה ימין. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – שר הביטחון הקודם היתר עסקה לבית לאה ורחל, נכס שהישראלים רכשו בחברון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תשאיר את זה לבחירות, בחייך. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, אני כן רוצה להתייחס גם לעניין הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תשאיר את זה לבחירות. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מה שפעל שר הביטחון הקודם אביגדור ליברמן זה באמת לקבל את אותה חוות דעת משפטית שנתקבלה. חוות הדעת המשפטית הזאת, שניתנה על ידי היועץ המשפטי של מערכת הביטחון, התקבלה על ידי היועץ המשפטי לממשלה, לגבי היכולת לבנות מעל השוק הסיטונאי הישן בחברון, שהוקם על אדמות בבעלות יהודית. ולכן אני אומר כאן, חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, אדוני סגן השר – – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> מה קרה לו אחר כך? << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תאמין לי, אם שר הביטחון שהיה בשנה האחרונה ושר הביטחון עכשיו יקיימו מדי שבוע ישיבת סטטוס מה קורה עם פיתוח השוק היהודי בחברון, נראה לי שיצליחו לקדם את זה קצת יותר מהר. תודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עוד לא התחילו הבחירות, אתה יודע, פורר. תשאיר משהו לריב אחר כך. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לפחות את מה שמגיע צריך להגיד. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> פעם היה ימין ברור, עכשיו – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה יכול לרדת. אתה רוצה להשיב לו? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אני נתתי לו את הקרדיט שמגיע לו. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> אני אשיב על השאלות שעלו כאן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בבקשה, אין שום בעיה. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> קודם כול, רק כדי לא להשאיר את חברי הכנסת במתח לנוכח מה שאמרתי לגבי הדברים שאמר עודד פורר. הוא אמר לי: תראה איזה שקט במליאה. הטכניקה שיושב-ראש הכנסת הצליח לגבש כדי לפתור את הבעיה של הרעש במליאה היא למנות את דוד ביטן לסגן יושב-ראש כנסת, וזה מבטיח שלא יהיו שיחות – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רקע. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> – – מסדרון, מה שנקרא. מי אומר שאין חשיבה יצירתית ליושב-ראש הכנסת? לעצם העניין, הסיפור של ההנגשה של מערת המכפלה, מאחר שהכרתי את זה היטב, מקרוב, בדיונים כיושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, כשהגעתי לתפקיד סגן שר הביטחון לקחתי את הנושא הזה. היה נדמה שהוא היה תפור לחלוטין, אבל הוא לא היה תפור לגמרי. סגרנו אותו. עשינו דיון, הבאנו אותו פעם נוספת לראש הממשלה לדיון בסוגיה הזאת במסגרת הקבינט, ואנחנו יוצאים לדרך. אני חושב שנקבע אפילו תאריך יעד – עד פסח לסיים את ההנגשה. זו המטרה. התקציבים, דברים שהיה נדמה שהם פתורים, לא נפתרו. שמתי את התאריך הזה כיעד, ואני מקווה מאוד ששום דבר לא יטרפד את הדבר הזה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אני מזכיר לסגן שיש השנה רק אדר אחד. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> אנחנו כנראה נתמודד עם אדר אחד. תזכור שז'בוטינסקי זה הרבה הדר. בכל מקרה, לגבי הנושא של השוק הסיטונאי, זו סוגיה מקבילה, היא לא מסודרת בטור עם מערת המכפלה. כפי שאמרתי, ראש המל"ל מתכלל את זה, ואני חושב שבגלל שיש לזה היבטים של כמה משרדים, כמה גופים, לא נכון לעשות את הדבר הזה כל אחד מהזווית שלו. אגב, ראינו את התקלה במערת המכפלה, שכאשר עבדנו כל גוף בנפרד, בסוף בסוף, כשבאים לחבר את זה, מסתבר שזה לא חיבר connector פה והוא לא חיבר connector שם; לא דברים מסובכים, רק פשוט יד אחת שסוגרת את הכול והדברים יכולים לצאת לדרך בצורה יותר חלקה. אני חושב שבנושא הזה, אם ירצו לפקח על זה, אני חושב שהאכסניה הנכונה היא ועדת החוץ והביטחון. היא תרגלה את זה בעבר, ויהיה אפשר לעשות שם דיון ופיקוח. תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. נעבור להצבעה – להעביר את זה לוועדת החוץ והביטחון. מי שבעד – יצביע בעד; מי שנגד – יצביע נגד. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 6 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חבר הכנסת דיכטר, סגן שר הביטחון, לצרף אותך לבעד, נכון? << קריאה >> סגן שר הביטחון אבי דיכטר: << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שבעה בעד, אין מתנגדים. ההצעה לסדר-היום עברה לדיון בוועדת החוץ והביטחון. תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני, כ"ו בחשוון התש"ף, 18 בנובמבר 2019, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. תודה רבה לכולם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:33. << סיום >>