דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת ט"ו ישיבה רנ"ג הישיבה המאתיים-חמישים-ושלוש של הכנסת העשרים-וחמש יום שלישי, ו' בשבט התשפ"ה (4 בפברואר 2025) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים נאומים בני דקה 4 משה סולומון (הציונות הדתית): 4 צגה מלקו (הליכוד): 5 אושר שקלים (הליכוד): 6 לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): 6 יום לנזקי עבריינות סביבתית 7 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 7 לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): 10 השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: 11 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 22 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 22 הודעה אישית של חבר הכנסת יוראי להב הרצנו 22 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 22 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 254) (מועד תשלום דמי לידה), התשפ"ה–2024 25 אברהם בצלאל (ש"ס): 25 אריאל קלנר (הליכוד): 28 צגה מלקו (הליכוד): 29 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 30 הצעת חוק הצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים (תיקון מס' 3) (הצבה ברכבת ארצית), התשפ"ה–2025 32 חוה אתי עטייה (הליכוד): 32 ינון אזולאי (ש"ס): 33 נאור שירי (יש עתיד): 37 הצעת חוק איסור לכידת בעלי חיים באמצעות מלכודות אסורות, התשפ"ה–2025 41 יסמין פרידמן (יש עתיד): 41 עמית הלוי (הליכוד): 43 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 46 יסמין פרידמן (יש עתיד): 47 הצעת חוק יום לציון עליית יהודי תימן לישראל ולהנצחת זכרם של הנספים בדרך לישראל, התשפ"ה–2025 48 יוסף טייב (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): 48 יונתן מישרקי (ש"ס): 50 הודעת ועדת הכנסת 57 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 57 חילופים בוועדות הכנסת 60 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 60 הודעת ועדת הכנסת 60 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 60 << נושא >> נאומים בני דקה << נושא >> << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברות וחברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שלישי ו' בשבט התשפ"ה, 4 בפברואר 2025. היום הוא היום ה-487 למלחמה, שעודה נמשכת, וזהו גם מניין הימים שבהם 79 מאחינו ואחיותינו, שתמונותיהם נמצאות כאן לנגד עניינו, עודם נמצאים בשבי, ואנו כולנו מתפללים לשובם המהיר למשפחותיהם. הנושא הראשון על סדר-היום – נאומים בני דקה. חברי הכנסת המבקשים להירשם, מוזמנים להצביע בעד. הצבעה. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> מי השר? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> שר החינוך קיש. עד שאקבל לידי את רשימת הדוברים, ראשון הדוברים יהיה חבר הכנסת משה סולומון. בבקשה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כמדי שבוע אני עומד כאן בכאב עמוק לזכור את הנופלים מקהילת יוצאי אתיופיה. הפעם – סמל ראשון בנימין בלאי, זיכרונו לברכה, הילד עם החיוך הנצחי, שנפל ב-7 באוקטובר במתקפת מחבלים על מוצב כיסופים. רק בן 20 היה בנופלו. בנימין, בנם של וויזרו ופנטה, נולד ברחובות ביום ג' בסיוון תשס"ג, והוא אח למזל, אושרת, מעיין ואביאור. הוא התגייס לצה"ל בדצמבר 2021, לחיל הלוגיסטיקה, ושירת כנהג בחטיבה הדרומית. תמיד היית הילד עם החיוך שלא יורד מהפנים, כתבו החברים לאחר שנודע על מותו. אתה חסר לנו בכל רגע, והזיכרון שלך מלווה אותנו תמיד. היית חבר אמיתי ואמיץ. נתת את כולך למען הארץ ואנשיה. אנחנו גאים שזכינו להכיר אותך. כל הרגעים שחלקנו יחד חרותים על ליבנו. מספרים שבנימין היה צעיר חרוץ ועניו, שתמיד הצניע את עצמו והדגיש שהוא אדם פשוט. בשבועות שבהם שהה בבית, עבד במאפייה השכונתית. הוא תמיד שאף להיות עצמאי. הוא אהב לטייל בארץ, והיה הדמות הדומיננטית במשפחתו האוהבת. הוא תכנן לחגוג עם חברתו קרן את יום הולדתה בפראג – חלום שלא התגשם. יהי זכרו ברוך. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחבר הכנסת משה סולומון. חברת הכנסת צגה מלקו, בבקשה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, היום צוין יום מחלת הסרטן הבין-לאומי. גם בכנסת, בוועדת העבודה והרווחה, דנו על מצב התעסוקה וזכויותיהם של חולי סרטן ומשפחותיהם. לצערנו הרב, סרטן הוא לא רק מחלה. הוא פוגע גם בכל המשפחה, בתפקוד של המשפחה, בעבודה, בתעסוקה; חולים יכולים לקבל רק 90 ימי מחלה ומפטרים אותם מהעבודה. למשפחות קשה להתמודד עם המחלה ועם המצב הכלכלי. במיוחד, מי שהכי נפגע הם האנשים שחיים בפריפריה: אין שום הנגשת תחבורה, מידע רפואי, הנגשת מידע, ואפילו לנסוע בתחבורה הציבורית אין הנגשה. כל זה מקשה על כל אחד ואחת. אנשים שסבלו ממחלת הסרטן, אחרי שהם מסיימים את הטיפול הרפואי, מייד צריכים לחזור לעבודה, אבל הטיפול נמשך שנים רבות. אף אחד לא מסתכל על מה שהם עוברים. המעסיקים מסתכלים על מה שהם מחסירים בעבודה. מחסירים הרבה ימי עבודה – ימי מחלה מסתיימים, ועל פי החוק מפטרים. אבל החיים ממשיכים במלחמה יום-יומית, כלכלית, בריאותית. כחברי כנסת עלינו האחריות לתת מענה לאנשים נזקקים. המחלה לא בוחרת – מי ותיק ומי עולה חדש, מי עשיר ומי עני. נכון, ככל שיש אמצעים, יכולים להתמודד, אבל רוב הציבור היום – שמענו אותם בוועדה; כואב הלב – אנשים, מפטרים אותם והם לא יכולים להתמודד עם הזכויות שלהם. הם ביקשו דבר אחד: תיקון החוק כדי לשמור על הזכויות שלהם. חבריי חברי הכנסת, עלינו החובה לטפל באזרחינו הזקוקים לנו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחברת הכנסת צגה מלקו. חבר הכנסת אושר שקלים, בבקשה. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. בדרך כלל כאשר מדברים על הספורט הישראלי בכנסת ישראל, מדובר בהקשר שלילי של אלימות, של התפרעויות. אתמול התרחש באצטדיון בלומפילד אחד הרגעים המרגשים ביותר בספורט הישראלי. במשחק בין מכבי תל אביב לבין בית"ר ירושלים, מכבי תל אביב ציינה את שובה של אחותנו אמילי דמארי אחרי 471 ימים בשבי החמאס. בית"ר ירושלים, יריבתה למגרש, ציינה – סליחה – בית"ר ירושלים החליפה את תלבושתה בשביל משפחת ביבס – סליחה, אני פשוט מתרגש – כמחווה למשפחת ביבס. ככה ראינו באמת את הספורט הישראלי במיטבו. מעל כל יריבות, מעל כל תחרות, עומדת בסוף האחדות הלאומית והערבות ההדדית שלנו. בטקס מרגש עד דמעות הסיר קפטן מכבי תל אביב ערן זהבי את חולצתה של אמילי מהכיסא ששמר את מקומה לאורך כל תקופת השבי, ולצד הכיסא שלה ניצבו עוד חמישה כיסאות ריקים – תזכורת כואבת לחטופים שעדיין מוחזקים בידי המרצחים. והינה, אמילי שלנו, אחרי כל מה שעברה, שולחת מסר מצולם לאוהדים, ואני מצטט: שישמעו אתכם עד עזה. זו אמילי שלנו, ששרדה 471 ימים בתופת, וחזרה אלינו עם רוח לחימה, עם אהבה לקבוצה, למדינה ולעם. אדוני היושב-ראש, אני עומד כאן היום ואומר: אמילי דמארי היא לא רק אוהדת כדורגל, לא רק שורדת; היא גיבורה אמיתית של עם ישראל. אמילי, אוהבים אותך. ברוכות וברוכים הבאים לכל השבים. נישא תפילה שבעזרת השם ישובו כל אחיותינו ואחינו החטופים הביתה ובהקדם. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחבר הכנסת אושר שקלים. חברי הכנסת, נעבור – אה, סליחה. חברת הכנסת סון הר מלך, בבקשה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בכל שבוע אני ניצבת כאן במקום הזה ומספרת על אירועי הטרור שהתרחשו ברחבי ישראל, בתוך הקו הירוק ומחוצה לו, אירועים שלא קיבלו תהודה תקשורתית. השבוע אני מבקשת להשמיע כאן את זעקתם של רועי הצאן היהודים ושל המתיישבים בחוות ברחבי יהודה ושומרון, שמתמודדים יום-יום עם תקיפות אלימות מצד פורעים ערבים. רק לפני שבועיים דווח על תקיפה אלימה סמוך לחוות אביחי, שבאזור נחל שילה, שבה הותקפו רועי צאן בלינץ' אכזרי באלות ובאבנים ונפצעו. זה לא מקרה בודד; במהלך החודש האחרון נרשמו 18 פגיעות פיזיות ביהודים שהיו קשורים לחוות צאן או לשטחי מרעה. אדוני היושב-ראש, מדובר בגל טרור שמתרחש מתחת לרדאר התקשורתי, ומאיים על היכולת של חקלאים יהודים להחזיק באדמותיהם ולשמור עליהן כראוי. האירועים הללו כוללים תקיפות יום-יומיות, לינצ'ים, יידויי אבנים, תקיפות באלות, גנבת ציוד חקלאי וגרימת נזק מכוון. בין האירועים הקשים שדווחו רק בחודש הזה: תקיפת רועה צאן יהודי סמוך לרמת מגרון על ידי פורעים מבורקה, תקיפת רועה צאן סמוך למעלה חבר באמצעות אבנים ומקלות, ועוד תקיפות אלימות שגרמו לפציעות ופגיעות קשות בנפש וברכוש. עלינו לשאול: עד מתי תימשך ההפקרות הזו? האם דמם של רועי הצאן היהודים בארץ ישראל הפך להפקר? אני קוראת לממשלה ולכוחות הביטחון להחזיר את הביטחון למתיישבים ולחקלאים ביהודה ושומרון. זוהי לא רק זכותם הבסיסית אלא גם חובתנו המוסרית והלאומית. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחברת הכנסת לימור סון הר מלך. << נושא >> יום לנזקי עבריינות סביבתית << נושא >> << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אנחנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום – יום לנזקי עבריינות סביבתית. אני מזמין את חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי לפתוח את היום המיוחד. בבקשה, עד חמש דקות לגברתי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אדוני השר, אולי תצטרף אלינו? אדוני השר, אולי תצטרף אלינו למתחם של המליאה? יום מיוחד. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו מציינים היום יום מיוחד שיזמתי בנושא נזקי עבריינות סביבתית. כאן, במשכן הכנסת, אנחנו עוסקים בהרבה נושאים חשובים. הזכירו כאן את החטופים, את המלחמה; יש עוד 79 אנשים להחזיר; היום נרצחו רס"מ עפר יונג ורס"מ אברהם פרידמן. אני משתתפת בצער המשפחות ומאחלת החלמה לפצועים. אבל מפגעי הסביבה חייבים לעלות לסדר-היום הציבורי. הם חשובים – שלום, גברתי השרה. ביום חמישי האחרון פורסם דוח של משרדי הבריאות והגנת הסביבה שמעריך ש-5,500 בני אדם מתים מדי שנה מחשיפה לזיהום אוויר. זה אדם שמת בכל שעה וחצי, מת מזיהום אוויר בישראל. זה לא מותרות וזה לא עניין שולי, וחייבים להפסיק להתעלם. לא בכדי המשרד התעכב בפרסום הדוח וניסה להנדס אותו ככה, לרכך את החשיפה של הנתונים החמורים האלה לציבור. אבל הנתונים זועקים לשמיים: אנחנו מתים מזיהום אוויר, מתים 5,500 בני אדם בשנה. אני כאן קוראת לשרה להגנת הסביבה ולראש הממשלה: היום הזה מיועד למשוך בדש מעילכם. זוהי קריאת השכמה. האחריות היא עליכם. אל תגידו שלא ידעתם. הפסיקו להתנער מאחריות. מחיר הזיהום ומפגעי הסביבה לבריאות הציבור, המחיר לכלכלת המשק ולחברה בישראל, הוא עצום. מדובר במחדל ברמה לאומית, בכישלון מתמשך של שנים רבות. גם בנושא הזה, כמו בעוד נושאים, אין מנהיגות, אין אסטרטגיה, אין מדיניות, אין פתרונות, אין אכיפה, אין מספיק כוח אדם ואין משילות. ציינו כאן שהיום הוא גם יום הסרטן הבין-לאומי. בכל שנה אלפי אנשים בישראל מתים בייסורים ממחלת הסרטן כתוצאה ממפגעי סביבה. רבים נוספים חולים בתחלואה נשימתית, בעיות פוריות, הפלות ועוד. ביום ראשון התפרסמה ידיעה שמשרד האוצר דורש לאפשר את שינוע הנפט בנמל קצא"א באילת – שמעת את זה, יוראי – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> ברור. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – על אף המשמעויות הבריאותיות ועל אף הסכנה על הסביבה, כי בצע כסף קודם לכול. גם משבר הפסולת שמדינת ישראל נמצאת בו מתנהל כפצצה מתקתקת ללא מספיק פתרונות קצה. פשע מאורגן משתלט, פרוטקשן, שרפות פסולת פיראטיות שמזהמות אוויר וקשיי נשימה של ערים שלמות. אני ממליצה ללכת לצור יצחק, לראות ילדים שלא יוצאים לשחק בחצר. בשנת 2025 ילדים נצורים בגני הילדים. בשנת 2025 יש יותר ילדים חולים בבתי חולים עם סיבוכי אסתמה מאשר חמץ בפסח. מפעלים מזהמים שחורגים מהיתרי פליטות, פולטים לאוויר חומרים מסוכנים וחומרים מרעילים. יעברו שנים עד שייקנסו, אם בכלל, או יקבלו עיצומים כספיים מינוריים. איש לא נאסר, איש לא נשפט, איש לא משלם מחיר, חוץ, כמובן, מהציבור, שמשלם בחייו. חוק "המזהם משלם" משנת 2008 נועד ליצור הרתעה, אבל כמעט אינו מיושם – מסר ברור למזהמים בישראל שבישראל משתלם לזהם. לקח לממשלה שש שנים מדוח מבקר המדינה להחליט ביוני 2023 על הקמת צוות בין-משרדי למלחמה בשרפות הפסולת חוצות הגבולות. כמובן שעד היום לא נעשה כלום – לא דוח שהיה אמור להתפרסם התוך חצי שנה מהחלטת הממשלה, לא צעדים ולא תוכניות. העיקר שמינו שר נוסף במשרד הביטחון שאמון על הנושא ביהודה ושומרון. דוח חמור של מבקר המדינה מלפני למעלה מ-20 שנה מתריע שאין תורת אכיפה למשרד להגנת הסביבה. 20 שנה. עד היום אין תורת אכיפה. משרד ללא תורת אכיפה משול לצבא ללא תורת לחימה. ההפקרות הזו עוסקת בבריאות הציבור, בכבוד האדם, בזכות הבסיסית שלנו לנשום אוויר נקי, בחיים של כולנו, בחיים של הדורות הבאים. כחברי הכנסת יש לנו אחריות כלפי הציבור, ואני קוראת לכולכם לגלות אחריות. אני קוראת לשר הבריאות ולוועדת הבריאות להיכנס לאירוע. אנשים מתים. ממשלת ישראל מפקירה את חיי אזרחיה ובריאותם, ממש כמו שהפקירה את יישובי העוטף ב-7 באוקטובר, כמו שהיא הפקירה את החטופים בשבי. אלו לא אמירות בעלמא. הממשלה לא לוקחת אחריות. "תרבות רעה מצאנו בתוך בתינו. בתוך גופים ציבוריים, ברשויות שלטוניות – – – שהציבור הפקיד בידיהם את שלומו ואת ביטחונו – – – תרבות רעה – – – של התעלמות מהתרעות חוזרות ונשנות, של שאננות – – – בעניינים משמעותיים הנוגעים לבטיחות הציבור ולשמירה על חיי אדם – – – מציאות של התנהלות המושפעת לרעה מאינטרסים פוליטיים ומשיקולים זרים. תרבות רעה של 'ראש קטן', של מזעור האחריות ושל התחמקות ממנה" – כמובן ציטוט מתוך דוח ועדת החקירה הממלכתית של אסון מירון, בזמן שעוד מותר היה לנו לחקור ולבקש ועדת חקירה ממלכתית. 5,500 אזרחים מתו מזיהום אוויר בשנת 2023, אדם אחד בכל שעה וחצי. חייבים לבלום את התמותה של השנה הבאה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי. לפני שאנחנו עוברים לדוברת הבאה, אני רוצה לברך את צוערי קורס הקצינים מבה"ד 1 שביציע הציבור. תודה רבה לכם שבאתם. ברוכים הבאים לכנסת, לירושלים. כמובן שכולנו מאחלים לכם הצלחה. סיימו את הקורס ותהיו קציני צה"ל, הגנו עלינו, על מדינת ישראל, על עם ישראל. שיהיה לכם שירות טוב, והצלחה בעתיד. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> יש דיסוננס. כי הם בוחרים לקחת אחריות, ומה שיש פה זה בריחה מאחריות. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אוקיי. חברת הכנסת לימור סון הר מלך, בבקשה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ברשות השרה להגנת הסביבה חברתי השרה עידית סילמן, ברשות יוזמת היום החשוב הזה חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי. קמנו היום לבוקר קשה מאוד עם הפיגוע בצפון בקעת הירדן. אני שולחת תנחומים למשפחות של לוחמי המילואים עפר יונג ואברהם צבי פרידמן מגדוד 8211 ורפואה שלמה ללוחמים הפצועים. זהו פיגוע נוסף שמכה בנו כתוצאה מהמדיניות הביטחונית הרופסת ביהודה ושומרון, שהלכה והתעצמה במשך 30 שנות אוסלו, שאותה לא השכלנו לתקן עד היום. דווקא ביום כזה, ברצוני לדבר הפעם על טרור מסוג אחר, שמתרחש גם הוא ביהודה ושומרון, החצר האחורית של מדינת ישראל. לטרור פנים רבות, אך המשותף לכולן הוא היעדר המשילות הישראלית בשטח, ומטרת-העל היא כיבוש הארץ ומלחמה בעם היהודי ובסיפור היהודי. מי שיסתובב בשטחים הפתוחים ביהודה ושומרון יקבל משמעות חדשה למושג עבריינות סביבתית. שם לא מדובר על אזרחים שבחרו להשאיר את הזבל אחרי שטיילו באתרי הטבע, אלא מאות אלפי אזרחי אויב ששמו להם למטרה להשחית את טוּבָהּ ואוצרותיה של הארץ שלנו ולהשתמש בהם להנאותיהם האישיות. נתחיל בתופעת הציד הבלתי-חוקי – תופעה מחרידה ומדירת שינה. הטבע הארץ ישראלי מלא בבעלי חיים יפהפיים שאנו נהנים לפגוש אותם בטבע, אך החיות שאיתרע מזלן להיוולד סמוך לכפרים ערבים, גורלן נחרץ. הכול גלוי ברשת וניתן לאכיפה בקלות, אך כמעט דבר לא נעשה. עשרות צבאים ניצודים מדי יום במלכודות רגל אכזריות שמרסקות את העצם, צבועים מפוספסים – חיה נדירה ואחת היחידות שנשארו בארץ, עדות לטבע התוסס שהיה כאן פעם – נהרגים בשיטות אכזריות, ודורבנים, חוגלות, עיטים, גיריות ועוד שורת בעלי חיים ניצודים ומשמשים למאכל. אין כפר שלא שותף לציד הזה. הכול משותף בגאווה ברשתות החברתיות, ולעיתים מלווה בתיעודים מחרידים שאחסוך מכם את תיאורם. הציד, לצערי, הוא רק קצה הקרחון. הטרור הסביבתי הערבי ביהודה ושומרון הוא מגוון וחסר מעצורים. שוד והרס עתיקות בכל אתר ארכיאולוגי שבהישג ידם – מה שבשבילנו מהווה אוצר היסטורי בשטח, עדות ליישוב היהודי העתיק בארץ, אצלם זהו ממצא שסותר את הנרטיב הפלסטיני השקרי, ויש להעלימו ולהשמידו מהר ככל האפשר. כך, מדי שנה מושמדים ונשדדים מאיתנו אוצרות מורשת יקרים מפז. נמשיך הלאה. כל אחד מאיתנו משלם בכל חודש אגרת ביוב, אבל מבחינת ערביי יהודה ושומרון, למה להתאמץ? הרי מה יותר קל מלשפוך את הביוב לנחל הקרוב? ועוד לא דיברנו על מאות המזבלות הפיראטיות, שמזהמות קשות את הסביבה ויוצרות לא רק נזק אקולוגי כבד אלא גם מחנק קשה ביישובים היהודיים שמסביב. תושבי היישוב פסגות מוצאים את עצמם במשך שנים אחת לכמה ימים אפופים בעשן רעיל מהמזבלה הסמוכה, ועוד יישובים רבים. כך, גם המזבלה הסמוכה לשער בנימין הרעילה את ריאותיהם של הקונים באזור התעשייה, ונחל מכמש הסמוך הפך כולו לוואדי שחור ומצחין כתוצאה מנהר הביוב של רמאללה ואל-בירה הנשפך לתוכו. כך גם משרפת הזבל בכפר בורקא, שעשנה מתפשט מדי ערב לבתי התושבים ברמת מגרון ובכוכב יעקב, ולא זוכה לאכיפה כלשהי, למרות העובדה שהיא ממוקמת בשטח C מובהק. הטרור הסביבתי שפירטתי כאן עכשיו, לצערי אינו דבר חדש. זוהי הפקרות שנמשכת עשרות שנים וזוכה בקושי לטיפול מינורי שלא מצליח אפילו לשים אצבע בסכר. אני קוראת מכאן לשרי הממשלה להעביר החלטת קבינט שתגדיר את הטרור הסביבתי כטרור לכל דבר ולא כפשיעה רגילה. האויב שנלחם בנו עושה זאת בדרכים שונות ואכזריות, וכך צריך להתייחס לכך, ולהילחם בו בכל העוצמה. בהזדמנות זו אני רוצה להודות לשרה להגנת הסביבה עידית סילמן, שפועלת באופן חסר תקדים לשינוי הסביבתי הנדרש ביהודה ושומרון. היא השכילה להבין את גודל המשימה; היא הראשונה שפועלת ויוזמת בתוך המשימה האין-סופית הזו כדי לתקן וכדי לשנות את המציאות הסביבתית החרפתית הזו. אסיים בתפילה: "ונטעתים על אדמתם ולא ינָתשו עוד מעל אדמתם אשר נתתי להם אמר ה' אֱלֹהֶיךָ". << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחברת הכנסת לימון סון הר מלך. חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת אבי מעוז, שנרשם לדבר, גם אינו נוכח. אם כך, אני מזמין השרה להגנת הסביבה עידית סילמן, בבקשה. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> תודה רבה. צוהריים טובים. ראשית, ביום הקשה הזה אני רוצה לפתוח בתנחומים למשפחות של עפר יונג ואברהם פרידמן, השם ייקום דמם, ורפואה שלמה לפצועים. אז תראו, אנחנו נמצאים כאן בדיון ביום שעוסק בעבריינות סביבתית. אני רוצה לפתוח את הדיון הזה, שעוסק גם באחריות סביבתית, קודם כול באמפתיה סביבתית – אמפתיה כלפי חבריי כאן משמאל, שבעבורם לראות את נתניהו, ראש הממשלה, מתקבל בכבוד מלכים אצל הנשיא טראמפ בוושינגטון, זה יום קשה מאוד. אני באמת רוצה להביע השתתפות בצערם של יאיר "תם עידן נתניהו" לפיד, בני "תם עידן נתניהו" גנץ, יאיר "תם עידן נתניהו" גולן ועוד. אני באמת מבינה לליבכם. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> תגידי, את לא מתביישת? 5,500 איש מתים בישראל מזיהום אוויר ואת עושה פוליטיקה? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת הרצנו, אל תפריע. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> לא, פשוט הערב הזה, עם התמונות מוושינגטון. כל כך רציתם וקיוויתם שקמלה האריס תיבחר. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> 5,500 איש מתים בישראל מזיהום אוויר בכל שנה, ואת עושה פוליטיקה זולה, מלוכלכת, מגעילה? מה זה הדבר הזה? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת הרצנו. שנייה רגע. תודה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> כמה התאכזבתם שהנשיא טראמפ נבחר, ועכשיו גם נתניהו מתקבל אצלו לביקור ראשון של מנהיג זר. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> היא עושה פוליטיקה במקום לעסוק בענייני משרדה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> באמת נורא. אני ממש משתתפת בצערכם מכל הלב. ועוד משהו, אני יודעת שלעולם לא תסלחו לי שהפלתי את ממשלת השינוי שלכם עם האחים המוסלמים. האמת שאני גאה בזה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> עידית, פורסם שיש יום מיוחד. למה היא לא מדברת על ענייני משרדה? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת הרצנו, תודה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> היום יותר מאי פעם ברור כמה חשוב שראש הממשלה נתניהו הוא ראש הממשלה ולא אחד מכם. אני רוצה לאחל, בשם כל – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> למה היא לא מדברת על הגנת הסביבה? היא השרה להגנת הסביבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> שנייה, גברתי השרה. רק שנייה. עצרי שנייה, בבקשה. אם אתה תפריע, אני אקרא אותך לסדר. אל תפריע, בבקשה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> מצוין. כמו שצריך. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> דברי על ענייני הגנת הסביבה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> אני רוצה לאחל בשם כל אזרחי מדינת ישראל ברכת הצלחה וברכה גדולה לראש הממשלה שלנו, בנימין נתניהו, בשליחותך האדירה למען עם ישראל. תמשיך להוביל אותנו בעוז, בנחישות, בתבונה ובאחריות. אני רוצה כמובן לדבר על נושא האחריות הסביבתית, הנושא הזה, שחשוב מאין כמותו. הוא קובע את העתיד שלנו, של כולנו – אם נחיה בתוך סביבה חולה ומזוהמת או בתוך סביבה נקייה, בריאה ופורחת. לצערי, השמאל הרדיקלי שיושב פה בכנסת לקח את נושא איכות הסביבה לצרכים פוליטיים, כחלק מאותו פרוגרס שלו, ועשה ממנו פוליטיקה במקום דאגה אמיתית לאיכות הסביבה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> 5,500 איש מתים בכל שנה מזיהום אוויר. זה נתון שאת הסתרת חודשים על גבי חודשים. לא יכול להיות שהיא תתייחס אליי ואני לא אוכל לענות לה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> נושא המפגעים הסביבתיים של הפלסטינים ביהודה ושומרון, ערביי יהודה ושומרון, הפך בתקופתם לאזור זיהום חופשי, כי הם צמח מוגן, אסור לגעת בהם. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> 5,500 איש מתים כל שנה מזיהום אוויר. תתייחסי לזה. למה אתה מתעלמת מאנשים שמתים מזיהום אוויר תחת המשמרת שלך? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> אסור לאכוף עליהם הפסקת הזרמת שפכים חופשי, השלכת פסולת, זיהום סביבתי מכוון. מבחינתם, רק על היהודים מותר לאכוף. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> זה קורה במשמרת שלך. על מה את מדברת? את שרלטנית. את חובבנית. את לא יודעת על מה את מדברת בכלל. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> אתה רוצה להוציא אותם? להעיר להם? לקרוא אותם לסדר? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא צריך לעזור לי. חבר הכנסת הרצנו – – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> אז רק שאני אוכל לדבר, כי אני עומדת על הדוכן ולא מצליחה לדבר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> את לא מוגבלת בזמן. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> אני לא מוגבלת בזמן, אבל אני מוגבלת בהפרעות של פרוגרסיבים רדיקליים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אם לא תפני אליהם גם לא תקבלי הערות ביניים. יש לך אפשרות להירשם לקריאה ראשונה מייד אחרי הדבר הזה, ותדבר. אז אני מבקש – – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> אז הרדיקליים הפכו שנים – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רק שנייה, לא סיימתי. אתה רוצה להפריע? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> לא יכול להיות שהשרה להגנת הסביבה, במקום לדבר על ענייני משרדה, תדבר על פרוגרס ועל חברי כנסת שעוסקים בסביבה כל חייהם. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> השרה רשאית לדבר על מה שהיא רוצה. חבר הכנסת הרצנו, בוא נסכם. שמעתי. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> אני מדברת עליך, אתה הפרוגרס. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, אם תפני אליו אני לא אעצור אותו. אבל אם אתה תפריע אני אקרא אותך לסדר. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> לפחות אני יודע על מה אני מדבר, גב' סילמן. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> יש לך מחויבות לאפשר לי לדבר פה על – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> כן, אבל אם את פונה אליו, אני לא אעצור אותו. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> אז רק שנדע. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אז חבר הכנסת הרצנו, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אולי תדברי על הדוח שהסתרת חודשים? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> הרדיקליים הפכו שנים את איכות הסביבה לדת, דת שמגיעה יחד עם אג'נדות רדיקליות, שכל מי שאינו מסכים להן מודר מכל הנושא ומוקע כמי שלא אכפת לו מאיכות הסביבה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> את מושחתת. את שרלטנית. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת הרצנו, קריאה שנייה. תודה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> ככה הדרתם ציבורים שלמים מהנושא של איכות הסביבה, ככה הענקתם הקלות לציבורים שאתם חפצים ביקרם, וכך רדפתם בשם איכות הסביבה את מי שלא נושאים חן בעיניכם. אין אצל הרדיקליים דאגה אמיתית לאיכות הסביבה; יש שימוש פוליטי ציני באיכות הסביבה כדי לקדם אג'נדות קיצוניות. אני ואנשי משרדי דווקא עושים בעניין הזה שינוי גדול. אצלנו נושא איכות הסביבה איננו דת; הוא דאגה אמיתית לעם ישראל ולעולם, שיהיה נקי, שלא יהיה מזוהם. הנושא זה חייב להיות קשור לכל עם ישראל ושייך לכולם. אז עבריינות סביבתית היא לא תופעה שולית, היא איום ממשי על בריאות הציבור, על הכלכלה הלאומית ועל עתיד המדינה. מדובר בתופעה מערכתית שנובעת לרוב משיקולים כלכליים צרים של גורמים עברייניים המונעים מהרצון להפיק רווחים מהירים על חשבון הסביבה והציבור. הנזקים שנגרמים כתוצאה מכך עצומים. בקרקע – פסולת בניין מושלכת בצורה פיראטית, בלתי חוקית, גורמת לזיהום קרקע, פוגעת בשטחים חקלאיים ומקשה על שיקום קרקעות בעתיד. דוגמה בולטת היא הנזקים שהצטברו באזורים חקלאיים בנגב כתוצאה מהשלכות בלתי חוקיות של חומרים רעילים. במים – הזרמת שפכים תעשייתיים, נוזלים מסוכנים, לנחלים, שמזהמת את מקורות המים שלנו. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> את קוראת מאוד יפה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> כך למשל בנחל הקישון, בנחל צין, נגרמו פגיעות קשות למערכות האקולוגיות בעקבות הזרמות לא מבוקרות. באוויר – שרפת פסולת בלתי חוקית באתרים פיראטיים, כמו שחברת הכנסת לימור סון הר מלך ציינה, במקרים רבים גורמת לזיהום אוויר חמור ולסיכון בריאותי לאלפי תושבים. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אנשים מתים. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> בנכסי המדינה – המשרד מעריך כי ההפסדים הכלכליים למשק מהעבריינות הסביבתית הם מיליארדי שקלים בשנה כתוצאה מעלויות טיפול בנזקים, ירידת ערך הקרקע והפגיעה בענפים חיוניים כמו חקלאות. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> הכול בגלל הרדיקליים? הכול בגלל השמאל? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> כדי להתמודד עם הבעיה, המשרד להגנת הסביבה מוביל מדיניות נוקשה וברורה המבוססת על עקרון "המזהם משלם". << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> תגידי, את עושה צחוק? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> כבר הטלנו עיצומים כספיים כבדים בשל הפרות על הזרמה לים: 7 מיליון שקלים על בתי הזיקוק באשדוד, 3 מיליון שקלים על קבוצת טלאור, 2.8 מיליון שקלים על שברון ועוד. אנחנו מטילים אחריות אישית על מנהלים ונושאי משרה בתאגידים מזהמים ומפעילים כלים כלכליים נוספים, כמו חילוט נכסים. אבל אכיפה בלבד איננה מספיקה. אנחנו פועלים גם ליצירת מנגנונים מניעתיים לטווח ארוך. חוק פסולת הבניין, שהוא game changer של ממש, שאותו אנחנו מקדמים ונמצא בוועדת הפנים והגנת הסביבה לקריאה השנייה והשלישית, יחייב מעקב דיגיטלי אחרי פסולת בניין, יימנע הטמנה פיראטית וייצור אלפי מקומות עבודה בתעשיית המחזור. התוכנית האסטרטגית לניקיון ישראל "ישראל נקייה" – – << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> איפה תורת אכיפה? מה עם תורת אכיפה? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> – – אנחנו מקדמים החלטת ממשלה מקיפה לטיפול בסוגיית הפסולת הלא-חוקית, שתביא לחיסכון של מיליארדי שקלים בשנה. תוכנית חינוך סביבתי – המשרד משקיע עשרות מיליוני שקלים במערכת החינוך, בתנועות נוער, בקהילה, כדי להטמיע מודעות סביבתית מגיל צעיר. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> הדוח הבין-משרדי – מה עם הדוח הבין-משרדי – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> וכמובן, ריבונות סביבתית ביהודה ושומרון, שהיא חובה לאומית. ביהודה ושומרון אנחנו עדים להזנחה סביבתית ממושכת, שהפכה את האזור הזה לחצר האחורית של מדינת ישראל. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> – – של ממשלות נתניהו לדורותיו. של ממשלות נתניהו. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> אנחנו מדברים על אתרי פסולת פיראטיים, זיהום נחלים, זיהום אוויר, זיהום שפכים, גריטת רכבים פיראטית, מחצבות פיראטיות – – << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> ומה עשית? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> – – ללא טיפול תקין, בעיקר באזורים שבשליטת הרשות הפלסטינית, השמדת אתרי מורשת ועוד. הנזק הכלכלי הישיר, על פי הדוח של "ירוק עכשיו", מוערך ב-2.6 מיליארד ש"ח בשנה. אבל מעבר לעלות הכספית, מדובר בפגיעה בבריאות הציבור ובאיכות החיים של כלל תושבי מדינת ישראל, כי הסביבה איננה מכירה גבולות. זיהום קרקע ואוויר ביהודה ושומרון הם פגיעה ישירה בבריאות של כולנו כאן. כשנחל מזוהם זורם ביהודה ושומרון ומגיע לאקוויפר שלנו, כשפסולת נזרקת באתרים פיראטיים ונשרפת, הרוח והמים נושאים את המזהמים לכל רחבי ישראל. לכן, כפי שאמרתי בעבר, דין עבריינות סביבתית ביהודה ושומרון חייב להיות כדין עבריינות בתוך תחומי מדינת ישראל. במקום שאין ריבונות סביבתית נכנסים אינטרסים הרסניים, ואנחנו לא יכולים להמשיך לאפשר את ההפקרות הזאת. המשימה שלנו היא להחיל ריבונות סביבתית ברורה. אנחנו עובדים על חקיקה שתאפשר אכיפה אפקטיבית ביהודה ושומרון – החלת החקיקה הסביבתית, חוק אוויר נקי וחוק שמירת ניקיון ביהודה ושומרון. נקים מתקני טיפול מתקדמים ונבטיח שהמזהמים יישאו באחריות מלאה על מעשיהם. החזון ברור: לא רק להעניש את מי שמזהם, אלא ליצור מציאות שבה הסביבה היא ערך מוגן וחשוב בכל אזור ואזור במדינת ישראל, מגבולות הצפון ועד דרום הר חברון. זו אינה רק משימה סביבתית, זו משימה לאומית שמשלבת ביטחון, כלכלה ובריאות. וכאן אני קוראת לכל חברי הכנסת – כי אנחנו, כפי שציינת, חברת הכנסת מטי צרפתי, אני חייבת להגיד לך שאנחנו קיימנו שולחנות עגולים ובאמת העברנו הצעה ראשונה, הצעת מחליטים בנושא זיהום חוצה גבולות, וקיימנו דיונים בשולחנות העגולים, בוועדות הבין-משרדיות, ואנחנו לקראת ההגשה של הצעת מחליטים רחבה יותר על זיהום חוצה גבולות. לא ייתכן שבכל יום במדינת ישראל, ביהודה ושומרון, ישרפו במשרפות פיראטיות בלתי חוקיות, והאוויר שאזרחי מדינת ישראל ינשמו יהיה אוויר מזוהם. כל אזרח במדינת ישראל זכאי לאוויר נקי, למים נקיים, לקרקע נקייה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> ולממשלה מתפקדת. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> לכן, החקיקה – הצעת המחליטים המסכמת של זיהום חוצה גבולות – תבוא בקרוב. אנחנו עושים את זה יחד עם השר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ'. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> זה כבר היה צריך להיות לפני שנה. לפני שנה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> נכון. העברנו הצעת מחליטים ראשונה עם רגל רצינית בדלת ותקצבנו אותה. אנחנו עכשיו אחרי דיון גדול – כי את יודעת שלהחיל חקיקה סביבתית ביהודה ושומרון זה דורש הרבה מעבר, בנושאים של הדין הבין-לאומי, אבל אנחנו לא התייאשנו. בניגוד לכל הממשלות האחרות, שבתחומים האלה של הסביבה לא נגעו ביהודה ושומרון ובהחלת הריבונות והמשילות הסביבתית שם, אנחנו נגענו בזה, נוגעים בזה, ולא ניתן לזה להימשך. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אלה ממשלות נתניהו. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> אגב, בשבוע הקרוב אנחנו באמת יוצאים גם בקול קורא בתחום של חינוך סביבתי יחד עם שר החינוך, שיושב כאן. אנחנו משקיעים הרבה גם בתנועת הנוער ובחינוך הבלתי-פורמלי, גם במערכת החינוך בתחום של הסעות תלמידים. אנחנו משלימים לקולות קוראים של משרד החינוך תקצוב לאוטובוסים חשמליים להסעות תלמידים. המחויבות שלנו היא לגעת בכל נקודה ונקודה במערכת ולהותיר אחרינו אוויר נקי וקרקע שהיא לא מזוהמת, ובעיקר – בריאה לכולנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לשרה להגנת הסביבה עידית סילמן. אני אאפשר לחבר הכנסת יוראי להב הרצנו הודעה אישית, בבקשה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לפני זה – הודעה לסגנית מזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 5), התשפ"ה–2025; הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 5), שהחזירה ועדת החוקה חוק ומשפט. תודה. << נושא >> הודעה אישית של חבר הכנסת יוראי להב הרצנו << נושא >> << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בבקשה, חמש דקות, אדוני. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, צוערי בה"ד 1, אני קודם כול מברך אתכם על נוכחותכם כאן במשכן הכנסת. אני מתנצל על המופע הזה של בריחה מאחריות שהייתם צריכים – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> זאת אותה קבוצה או שנייה? כי היו כמה קבוצות. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, זו קבוצה נוספת. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> זה צוערים של בה"ד 1? << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, צוערי בה"ד 1. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אה, היו כמה קבוצות. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> הם הולכים להיות שדרת ההנהגה הבאה של צה"ל ושל מדינת ישראל. אנחנו כולנו מברכים את הנוכחות שלכם כאן. אני שוב מתנצל על המופע של בריחה מאחריות שנאלצתם לשמוע פה מהשרה להגנת הסביבה, שגם ברחה עכשיו מהאולם. אתכם מלמדים לקחת אחריות, והיא פשוט ברחה. עכשיו, לא משנה כמה השרה עידית סילמן תאמץ את הרטוריקה של אבי מעוז ותכנה להט"בים כפרוגרס וכשמאל קיצוני, זה לא יחפה ולא ימרק את השרלטנות, את העצלנות, את הבורות שהשרה להגנת הסביבה מפגינה בכל מה שקשור למשרדה. היום היה דיון בוועדת הכלכלה ביוזמת חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי בנוגע לטיפול במזהמים, ובמהלך הדיון הזה ראש אגף זיהום אוויר הודתה, לפרוטוקול ובפני עם ישראל, שהשרה עידית סילמן הסתירה במשך שלושה חודשים דוח חמור על כך שבישראל מתים בכל שנה 5,500 איש מזיהום אוויר. השרה הסתירה את זה מפני הציבור שלושה חודשים כי היא לא רצתה שהציבור ידע, כי לשיטתה מה שלא יודעים לא כואב; מה שלא יודעים לא צריך לטפל – שזה קו שמאפיין את ההתנהלות של השרה עידית סילמן – – << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> שלא טרחה לבוא. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – שבורחת מאחריות, שמשקלה הפוליטי הוא כמשקל נוצה, שעל הראש שלה מעבירים רפורמות מזיקות לסביבה – החלטות שמאיימות על בריאות הציבור, על הסביבה, על כל אחת ואחד מאזרחי ואזרחיות מדינת ישראל. באמת, ניסיתי להקשיב בקשב רב לדברים שהיא הקריאה מהדף. באמת, לא שמעתי כזה בליל של שטויות כבר הרבה מאוד זמן. אני לא מכיר מושג של ריבונות סביבתית. לפני שאת מדברת על ריבונות סביבתית, אולי תדאגי להגנת הסביבה פה, במדינת ישראל. את מפקירה את הסביבה. והדוגמה הכי טובה היא היום הספציפי הזה, יום לנזקי עבריינות סביבתית. היא טוענת שהמזהם משלם? לא רק שהמזהם בישראל לא משלם – הוא מתוגמל. הדוגמה האחרונה, של קצא"א, היא הדוגמה הבולטת ביותר. קצא"א היא חברה שבכיריה הורשעו פעם אחר פעם אחר פעם באסונות הטבע הכי גדולים שקרו במדינת ישראל. המשרד להגנת הסביבה פתח בהליכים פליליים, ובית המשפט הרשיע את בכירי קצא"א בעבירות פליליות של גרימת זיהום. המשרד קנס את קצא"א – הממשלה, המדינה קנסה את חברת קצא"א בעשרות מיליוני שקלים. מה עושות ממשלת ישראל והשרה סילמן? נותנת להם תגמול: מאפשרת להם להזרים כמה נפט שהם רוצים, כמה נפט שהם רוצים, דרך מפרץ אילת לאשקלון והחוצה ממדינת ישראל, בעבור בצע כסף, תוך סכנה איומה לעיר אילת, לבריאות הציבור, לפרנסה של הדרום, לכל היבט שקשור בחיים שלנו כאן. זאת שרה שבשנתיים האחרונות עברו מעל הראש שלה, מעל הראש שלה, הרפורמות הכי הרסניות שזכורות לי מאז קום המדינה. מדברים על עסקת קצא"א; מדברים על הפגיעה בחוק אוויר נקי, שתאפשר לתחנות כוח ולמפעלים מזהמים לזהם מעבר להיתר הפליטה שלהם; אנחנו מדברים על פוליטיזציה של ועדות התכנון והכנסה של הנציגים של בן גביר ושל סטרוק לתוך הוועדות האלה. ועכשיו – על הדוח הכי חמור שפורסם מאז קום המדינה בעניין זיהום אוויר. היא השרה שהסתירה את זה שלושה חודשים, ועד עכשיו היא ממשיכה לשתוק. ומה הדבר הראשון, אדוני היושב-ראש, שעושה השרה סילמן אחרי פרסום הדוח החמור הזה? ממנה מנכ"ל משרד, מנכ"ל חדש למשרד להגנת הסביבה, בחור בשם רמי רוזן, שאני משוכנע שהוא אדם מוכשר, רק מה חסר לו? מה אין למנכ"ל המשרד להגנת הסביבה שסילמן עכשיו בחרה למנות? אין לו ניסיון בהגנת הסביבה. אין לו ניסיון בתחום, אין לו רקע בתחום, אין לו מושג בתחום. אז אחרי שפורסם הדוח הכי חמור על זיהום אוויר מאז קום המדינה, שמדבר על זה שכל שעה וחצי מת אזרח בישראל מזיהום אוויר – והיא מסתירה אותו שלושה חודשים, והיא שותקת כבר חמישה ימים מהרגע שהוא פורסם – היא בוחרת למנות אדם בלי רקע בנושא הגנת הסביבה או טיפול בזיהום אוויר לראש המשרד שאחראי לטיפול בזיהום האוויר. זה שולח מסר ברור אחד: סדר העדיפויות של השרה סילמן זה קודם כול לדאוג להתקדמות הפוליטית שלה, לפריימריז שלה בליכוד, ואחר כך להגנת הסביבה. לא לחינם פרשו עשרה בכירים ברמת ראשי אגפים וסמנכ"לים מהמשרד להגנת הסביבה. לא סתם בשנתיים שהיא מכהנת התפטרו שני מנכ"לים ועכשיו היא ממנה את השלישי – שאני לא יודע כמה זמן הוא ישרוד, כי אין לו ניסיון. לא הייתה מעולם בריחה כל כך בוטה מאחריות, שמגלמת שרלטנות, עצלנות וזלזול כל כך בוטה בבריאות הציבור ובסביבה של אזרחי ישראל. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה, חבר הכנסת הרצנו. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 254) (מועד תשלום דמי לידה), התשפ"ה–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1082).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 254) (מועד תשלום דמי לידה), התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת אברהם בצלאל וקבוצת חברי הכנסת, לקריאה ראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת אברהם בצלאל להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני. עשר דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני שר החינוך, חבריי חברי הכנסת, תחילה אני באמת רוצה להצדיע פה לכל הקצינים בעתיד ובהווה, בעזרת השם, צוערי בה"ד 1. באמת שתהיה לכם הצלחה רבה. תמיד תשאפו קדימה וגם תצליחו, בעזרת השם, כי כששואפים אז בדרך כלל גם מצליחים, אבל אם אין שאיפות אז אין סיכוי להצליח. אני חושב שאנחנו נמצאים – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> הגיע הזמן שכולם יתגייסו. << דובר_המשך >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר_המשך >> כשאתה תעלה אתה תגיד מה שאתה חושב. אולי הם ישמחו לשמוע אותך, חבר הכנסת בליאק. הצעת חוק (תיקון מס' 254) – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> מה שחשוב, שאנחנו מסכימים על תוכן. על תוכן כולנו מסכימים, נכון? << דובר_המשך >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר_המשך >> ברור. כל אחד משתדל לעשות באשר הוא – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> פה יש הסכמה מקיר לקיר על התוכן. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אבל יש חוק, יש חוק במדינה. יש חוק, צריך להתגייס. << דובר_המשך >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר_המשך >> מטי, יגיע החוק – אני מאמין שאת תעלי פה לדבר. אין לי ספק – – << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> היום יש חוק, היום קיים חוק. << דובר_המשך >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר_המשך >> – – שאת לא תפסחי על נאום – כמה שיותר זמן – על החוק הזה. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> חוצב להבות, אבל יש חוק, צריך לכבד את החוק. << דובר_המשך >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר_המשך >> אנחנו כרגע נמצאים בחוקים חברתיים. בתנועת ש"ס אנחנו משתדלים מאוד לעשות כמה שיותר למען הציבור עצמו, למען החבר'ה ששלחו אותנו. זה מה שהיושב-ראש כל הזמן מפציר בנו, עומד עלינו בנושא הזה, ואנחנו משתדלים לעשות את זה. זה עוד תיקון ועוד משהו חברתי, בהסתכלות שלי, למען הציבור. התיקון הזה של חוק הביטוח הלאומי הוא על דמי לידה. אישה שיולדת מקבלת שלושה חודשים ביטוח לאומי במקום המשכורת שלה. פנו אליי אנשים ואמרו לי: למה מקבלים את זה בבת אחת? מצד אחד, זה דבר נחמד מאוד מאוד, שמקבלים סכום כסף גדול, אבל בדרך כלל כשנולד ילד יש הוצאות גדולות, וגם בן אדם אומר: יש לי סכום גדול – הוא מרשה לעצמו לקנות את העגלה הכי טובה – ואני בעד זה – אבל כשמגיעים בדרך כלל לחודש השני או לחודש השלישי, הם כבר מוצאים את עצמם פתאום ללא כסף לשלם שכירות או משכנתה או הוצאות בסיסיות בבית. אני חושב שבתקופה הזאת, שבה אנחנו נמצאים באמת במלחמה גדולה מול הסיפור הזה של יוקר המחיה וכלכלה נכונה, בפרט לזוגות צעירים – אנשים שמתחילים את החיים, ברוך השם, נולד להם ילד אחרי שנה, ופתאום הם מוצאים את עצמם פחות מבינים איך בדיוק מכלכלים את החיים, חלק לפחות; יש אנשים כאלה. פנו אליי בבקשה הזאת, ואני שמח להביא את התיקון הזה, שאישה שתרצה לקבל כמו משכורת – הרי בסוף זה מחליף משכורת, ואם היא תקבל את זה בשלוש פעימות, זה יכול להביא לאנשים רגיעה, ובצורה מסודרת. אנשים אוהבים להיות מסודרים. אני חושב שזה תיקון חשוב מאוד. אני מברך על זה, ואני שמח שזה מגיע לקריאה ראשונה, ואני מאמין שזה יגיע במהירות לקריאה שנייה ושלישית. אני מודה לכל משרדים שהיו ונמצאים, וכמובן ליושב-ראש הוועדה, שפועלים למען הדבר הזה. אני חושב שדווקא ביום כזה צריך גם להזכיר את הנסיעה של ראש הממשלה, נסיעה באמת חשובה. כל נסיעה היא חשובה, אבל ודאי שזו נסיעה גורלית וחשובה מאוד של ראש הממשלה. אני מאמין שבשעות הקרובות הוא ייפגש גם עם הנשיא טראמפ, אחרי שלל פגישות שהיו לו ביומיים האחרונים. אני חושב שהדבר הזה הוא קריטי לגורלה של מדינת ישראל ולכל המזרח התיכון. כמובן, יש לנו ידיד גדול בשם טראמפ, אבל אני מקווה מאוד שבאמת גם ההחלטות יהיו נכונות. מצד אחד צריכים להחזיר את כל החטופים, אבל גם צריך באמת להכריע את החמאס אחת ולתמיד, ולבוא לכמה שיותר עם בריתות עם בעלי בריתנו ואנשים מסביב, אומות שנמצאות מסביבנו. צריכים להשתדל כמה שיותר להבין מה הצרכים, להבין מה האתגרים. אני חושב שבאמת הגיעה העת והשעה להביא הצלחות גדולות למדינת ישראל. אני מאחל לראש ממשלה הצלחה רבה בכל פגישותיו וגם בפגישה היום. שהקדוש ברוך הוא ייתן לו חן וחסד וייתן לו את המילים הנכונות, ושהדברים שיוצאים מליבו ייכנסו ללב הנשיא דונלד טראמפ, ובעזרת השם שיחזור עם בשורות טובות מאוד מאוד לארץ, כמו שאומרים, בידיים מלאות, עם הרבה הרבה דברים טובים – מאחל לו ולכל שותפיו בשליחות הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אברהם בצלאל. אנחנו נעבור לדיון אישי. יש לי פה רשימה, אז מי שרוצה להירשם, נא להירשם. חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חבר הכנסת נאור שירי – מוותר; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח; חברת הכנסת יסמין פרידמן – אינה נוכחת; חבר הכנסת מיקי לוי – אינו נוכח; חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח; חבר הכנסת עמית הלוי – אינו נוכח; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח. חבר הכנסת אריאל קלנר, בבקשה. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, ראשית, אני רוצה לשלוח תנחומים מעומק הלב למשפחות של צביקה פרידמן ועפר יונג, השם ייקום דמם, אשר נפלו במערכה הכבדה על הארץ, ולשלוח רפואה שלמה לכל הפצועים. הבוקר, אדוני היושב-ראש, חשכו עיניי בכתבה של חנן גרינווד בישראל היום. אומנם חשכו עיניי, אבל ממש לא הופתעתי. זהו האפקט של רדיפת לוחמינו בשדה תימן. מעדויות בכתבה שהגיעו מחיילים במתקן הכליאה החדש סאלם בצפון השומרון עולה תמונה מטרידה ביותר. עדויות של חיילים חושפות התנהלות שערורייתית. בין היתר, מועברות כמויות גדולות של אוכל לאסירים; מתקיים משא ומתן תדיר על כל תלונה של המחבלים. מהכתבה עולה שהסוהרים מפחדים להיות אגרסיביים מחשש לחקירת מצ"ח. האווירה הכללית היא פחד ממצ"ח. אני מצטט: כל אחד ממפקדי הכליאה חושב קודם כל על מה שיקרה אם מצ"ח יגלו שמשהו לא מתנהל כשורה – כך אומרים החיילים. אי-אפשר להתנהל כך. הפחד גורם לחיילים להפקיר את המשימה שלהם, והאסירים שמים לב לזה ומנצלים את המצב בהתאם. במקום שהסוהרים ינהלו את המתקן ביד קשה, נראה שהאסירים הם אלו שמכתיבים את הכללים. האם זהו מתקן כליאה ביטחוני במדינת ישראל? האם כך מתמודדים עם מחבלים? כך, אדוני וחבריי חברי הכנסת, נראית פגיעה ישירה בביטחון המדינה, במורל חיילינו וביכולתנו להרתיע את אויבינו. בסוף, לרדיפת לוחמינו, התרת דמם בניגוד לחוק בהדלפות של סרטונים מזויפים, יש אפקט. בשבוע שעבר, בדיון בוועדת חוקה, אמרתי שהרשויות הולכות לטייח את חקירת הזיוף וההדלפה של הסרטון המבושל משדה תימן. סגן הפצ"רית חוקר את הפצ"רית. חצי שנה הם בתהליך בדיקה; אחרי מאה שנה הם יתחילו חקירה, אחרי אלף שנה יהיו תוצאות, והינה אנחנו רואים: האפקט של שדה תימן לנגד עיננו בכלא סאלם, כאשר חיילינו מפחדים לפעול מפחד מצ"ח. הגשתי היום בקשה לדיון מהיר בנושא בוועדת חוץ וביטחון. מחבלים כלואים אינם אורחים במלון, והסוהרים צריכים למלא את תפקידם ללא מורא ממצ"ח ומהפצר"ית. אני קורא מכאן לשר הביטחון ולרמטכ"ל – אשר לצערי לא נקף אצבע למען זכויות לוחמינו בשדה תימן – להתערב ולוודא שמתקן הכליאה הזה יתנהל כפי שמתקן כליאה ביטחוני אמור להתנהל: בנחישות, במשמעת, בהרתעה. אני לא מתכוון להניח לזה. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחבר הכנסת אריאל קלנר. חבר הכנסת אושר שקלים – אינו נוכח; חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת. חברת הכנסת צגה מלקו, בבקשה. שלוש דקות, גברתי. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, ב-25 בפברואר, בעוד כמה ימים, נמנה שנה להיעדרותה או לחטיפתה של הילדה היימנוט קסאו. היימנוט קסאו – שנה שלמה אף אחד לא יודע איפה היא. תחשבו על זה, ילדה בת תשע – כבר בת עשר. אבא שלה אתמול כתב לי באמהרית בווטסאפ, והוא אומר לי: תשמעי, עוד מעט 25 בפברואר – שנה לחטיפתה של הבת שלו. הוא אומר: מה עלינו לעשות? נצא להפגין? מה עליי לעשות? האם יש לך רעיונות? איך יכול להיות שאף אחד במדינת ישראל לא יודע איפה הילדה נמצאת? תחשבו על זה, איך אפשר להיות בשקט? תגידו לי, בכמה מקומות ראיתם את התמונה שלה מתנוססת ברחובות או על בניינים, מגדלים? לא. האם ראיתם תמונה שלה בתחנת אוטובוס? לא. מישהו מדבר עליה? אם מדברים – אחרי כמה זמן שאנחנו מדברים פה ואני מעלה, מדברת עליה לפחות פעם בשבועיים, פעם בשבוע. היימנוט קסאו – עדיין לא מצאו אותה. דרך אגב, באזור צפת – היא כמובן נחטפה במרכז קליטה – באזור צפת, לפחות שמונה אנשים, אף אחד לא יודע לאן נעלמו. תגידו לי, מדינת ישראל זו לא מדינה ענקית, אז איך זה יכול להיות שבאזור מסוים אנשים נעלמים, כאילו בלעה אותם האדמה, ואף אחד לא אכפת לו? אף אחד לא מדבר? זה פשוט לא ייאמן. אני מדגישה עוד פעם, אולי תגידו לי, מה, היא מגזימה, כל פעם אומרת גזענות ואפליה. אני רוצה להגיד לכם, המקרה שלך היימנוט קסאו מראה את פרצופה האמיתי של מדינת ישראל, של החברה כולה. עד היום לא ראיתי מישהו זועק: הילדה הזאת, איפה היא. להורים שלה אין כסף, אין להם מטה, אין להם כלום. אבל הילדה הזאת, תשמעו, הייתה יכולה להיות ילדה של כל אחד, אחיינית, נכדה של כל אחד. אף אחד לא מדבר עליה. תקשיבו לזה, ילדה בת תשע, נעלמה מהמקום הכי בטוח, נחטפה, האדמה בלעה אותה, והחברה נוהגת כמנהגה. אם היימנוט הייתה בת לקהילה אחרת, לא להורים עולים חדשים, להורים בצבע עור אחר – וגם היא – או מצב כלכלי אחר, איזה מטה היו מקימים. מדינה שלמה הייתה רועדת. היינו רואים בכל פינה במדינת ישראל תמונה של היימנוט קסאו. ערוצי טלוויזיה היו שמים בצד, בפינה, את התמונה שלה. היו סופרים כמה ימים עברו מאז שנחטפה. אבל מה, החברה הישראלית, הפרצוף האמיתי שלה – תמיד ידעתי, אני לא מתפלאת, אבל יותר התגלה: כשמדובר על הילדה הקטנה, אפילו אין רחמים. אין כלום. אני מאוד מצטערת להגיד את זה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת צגה מלקו. חבר הכנסת ולדימר בליאק, אחרון הדוברים, בבקשה. שלוש דקות, אדוני. בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, אני קודם כול שמח לפרגן לחברי חבר הכנסת אברהם בצלאל על הצעת החוק. אני מכיר את הנושא הזה עוד מהעבר שלי, מהפרקטיקה המקצועית שלי כרואה חשבון. זה מסוג הדברים הקטנים שלפעמים עושים שינוי גדול, ולכן, כמובן, זו הצעת חוק ראויה. אני גם שמח לפרגן אחרי שעמדה פה השרה להגנת הסביבה, השרה הכי כושלת אולי במשרד הזה מאז ומעולם, ודיברה על ריבונות סביבתית, וזה אחרי שחבר כנסת אחר מהליכוד דיבר פה על סרבנות רפואית. בכל האוקיינוס של הטרלול של הקואליציה הזאת, לפחות יש דברים טובים, לפחות יש משהו טוב וראוי וסביר והגיוני, פרומיל מכל האוקיינוס של דברים הזויים באמת שהקואליציה הזאת מביאה עלינו. אני שמח לפרגן. תראו, אני רוצה לנצל את הזמן לעדכון כלכלי קטן שמעיד על חוסר התפקוד של הממשלה הזאת ושל שר האוצר. קודם כול, אנחנו ב-4 בפברואר 2025, ואין תקציב. לא שאין תקציב – אין דיונים על התקציב בוועדת הכספים. גם השבוע לא יהיו דיונים בוועדת הכספים על תקציב המדינה. אני לא מבין מדוע. לכאורה יש לקואליציה רוב; לכאורה אנחנו לא אחרי הבחירות. עכשיו אולי אנחנו לפני הבחירות – אני כמובן מברך על כך – אבל לפחות תגידו, כדי שנבין את הסיבה למה התקציב הוא בן ערובה של המשחקים הפוליטיים שלכם. זה כמובן פוגע גם בתפקוד של משרדי הממשלה וגם באזרחי מדינת ישראל. היום קראתי שהחלטת הממשלה על תוכנית מחיר מטרה פגה ב-31 בדצמבר, כלומר בחודשים הקרובים לא יהיו הגרלות – לא יהיו הגרלות, כי מישהו שכח להאריך את התוקף של החלטת הממשלה. אגלה לכם סוד מי שכח: שר האוצר והשר לואי ויטון, השר גולדקנופ, שכחו להאריך את תוקף החלטת הממשלה, ובחודשים הקרובים הזכאים לא יקבלו דירות ולא יהיו הגרלות. מזל שלפחות בספטמבר בשנה שעברה הוא קיים הגרלה, ונתן 46% לתושבי בית שמש. אני יכול להמשיך ולהמשיך ולהמשיך. הממשלה הזאת, ודאי שר האוצר, לא מתפקדים, וזה פוגע בכלכלת ישראל, זה פוגע ברווחת אזרחי ישראל, זה פוגע בכולנו. הגיע הזמן שהשר הכושל הזה ילך הביתה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ולדימיר בליאק. חבר כנסת בצלאל, אתה רוצה לסכם או שאנחנו נעבור להצבעה? << קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אוקיי, טוב. אם ככה, אז אנחנו נעבור, חברי הכנסת, להצבעה על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 254) (מועד תשלום דמי לידה), התשפ"ה–2024, בקריאה ראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 12 נגד – אין נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 254) (מועד תשלום דמי לידה), התשפ"ה–2024, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – 12, אפס מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 254) (מועד תשלום דמי לידה), התשפ"ה–2024, אושרה בקריאה ראשונה ותחזור לדיון בוועדת העבודה והרווחה לצורך הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. << הצח >> הצעת חוק הצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים (תיקון מס' 3) (הצבה ברכבת ארצית), התשפ"ה–2025 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1087).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים (תיקון מס' 3) (הצבה ברכבת ארצית), התשפ"ה–2025 של חברת הכנסת חוה אתי עטייה, לקריאה ראשונה. אני מזמין את חברת הכנסת עטייה להציג את הצעת החוק, בבקשה. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני שר החינוך יואב קיש, מכובדי כולם, ראשית, אני רוצה לברך את חברי חבר הכנסת בצלאל על הצעת החוק החשובה והנדרשת. שנית, אני שמחה שהגענו לשלב מתקדם בהצעת החוק המובאת לפניכם – הצבת דפיברילטורים, מכשירי החייאה במקומות ציבוריים (תיקון – הוספת רכבת לתוספת). אחרי פרט 6 יבוא: 6א. רכבת ארצית, כהגדרתה בפקודת מסילות הברזל המשמשת להסעת נוסעים. למעשה, הצעת החוק הזאת מבקשת להרחיב את חוק הצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים, שנחקק לפני כ-20 שנה, כך שיוצבו המכשירים גם בכל מערך רכבת בישראל. כמו כן, מוצע כי החובה תחול גם בתחנת רכבת מקומית הנמצאת בתוך המבנה. לאחר שהחוק עבר בקריאה טרומית, בשעת לילה מאוחרת קיבלתי אימייל מרגש מאלמנה, ואני אשמח להקריא אותו: חברת הכנסת יקרה, אני מודה לך על הצעת החוק החשובה הזאת. לפני שלוש וחצי שנים בעלי, זכרו לברכה, חטף דום לב בזמן נסיעה ברכבת ישראל מתחנת ירקונים למקום עבודתו ברמת גן. ברכבת לא היה מכשיר דפיברילטור, ולא היה ניתן להציל אותו. פניתי בזמנו, לאחר האירוע, לרכבת ישראל ולשרת התחבורה דאז מרב מיכאלי ולכלי התקשורת, ולא קיבלתי תשובות מספקות, רק שמשתתפים בצערי. אני מחזקת את ידייך עד להעברת החוק החשוב והמציל חיים הזה. אני רוצה להזכיר שוב את הנתונים המחרידים של מקרי דום לב בישראל. בכל שנה לוקים בדום לב יותר מ-8,000 אנשים. 95% מהם לא שורדים את ההתקף. אלה מספרים שאי-אפשר להשלים איתם. אנשים רבים יכלו להינצל אילו היה לידם מכשירי החייאה זמניים. בכל דקה שעוברת ללא טיפול מתאים, סיכויי ההישרדות של הנפגע פוחתים ב-10%. המסקנה המתבקשת: אין לנו הזמן להמתין להגעת צוותי חירום. הצעת החוק מבטאת את ערך קדושת החיים ואת המחויבות שלנו להגן על כלל האזרחים. ההצעה תבטיח כי נעשה את הנדרש כמדינה כדי שאיש לא ייוותר מאחור. אני מקווה שנוכל לקדם במהירות את ההצעה לקריאה שנייה ושלישית ולהבטיח שכל רכבת בישראל תצויד במכשיר ההחייאה. וידוע מאמר חז"ל במשנה: "וכל המקיים נפש אחת, מעלים עליו כאילו קיים עולם מלא". ולסיום, אני רוצה להודות לשרת התחבורה והבטיחות בדרכים, הגב' מירי רגב, על תמיכתה בהצעת החוק; לשר המשפטים חבר הכנסת יריב לוין על אישור הצעת החוק בוועדת השרים לענייני חקיקה; לשר הבריאות מר אוריאל בוסו על תמיכתו בהצעת החוק; כמובן ליו"ר ועדת הבריאות מר יוני מישרקי על קידום הצעת החוק בוועדה. אני מודה גם למנכ"ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים מר משה בן זקן, לנציגי שר האוצר מר ברק קורנפלד וגב' דנה דובר וליו"ר הקואליציה ויו"ר ועדת הכנסת חבר הכנסת אופיר כץ. אודה לכם על תמיכתם באישור הצעת החוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת חוה אתי עטייה. חברי הכנסת, נעבור לדיון אישי. ראשון הדוברים – חבר הכנסת ינון אזולאי. בבקשה. מי שרוצה לדבר – להירשם. מי שלא רוצה – אפשר לוותר ולהתקדם להצבעה. בבקשה, חבר הכנסת אזולאי, שלוש דקות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, חברת הכנסת חוה אתי עטייה, אני רוצה לברך אותך על הצעת החוק הזאת. זאת הצעת חוק חשובה, ואני בא ממקום של מתנדב באיחוד הצלחה; ניהלתי את מרחב לכיש באיחוד הצלה. אפרופו, כשמדברים על חוק הגיוס – הייתי שם שנים בהתנדבות מלאה, גם בצוק איתן, ועשיתי משמרות, והכול בסדר. הצעת החוק הזאת חשובה מכיוון שאנחנו יודעים מה זה הצלת חיים. לא פעם הגעתי לאדם – אם לא היה הדפיברילטור, שזה מכשיר החייאה, הוא היה נגמר במקום ולא היה איתנו. המכשיר הזה הוא מכשיר שמציל חיים. את אומרת שהסכימו על זה רק ברכבת? << קריאה >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << קריאה >> הסכימו רק ברכבת. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני חושב שיש עוד מקומות שצריך להוסיף אותם, והמדינה גם צריכה לממן אותם. חבר הכנסת יוני מישרקי, יושב-ראש ועדת הבריאות, אם אתה יכול להפנות רגע את שתי האוזניים, זה חשוב מאוד. אם אתה יכול להפנות רגע את שתי האוזניים – – – << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> תודה, יוני. אני אומר, הצעת החוק שלה היא חשובה, ואני מכיר את זה ממקום קרוב, וצריך להרחיב את זה, לאו דווקא ברכבת. צריך לבדוק באיזה – – – << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אתה, כיושב-ראש ועדת הבריאות, אני סומך עליך שאתה עושה עבודה טובה לבדוק באיזה מקומות – – – << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא צריך חקיקה בשביל זה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> בשביל זה לא צריך חקיקה. אם התאחדות הקבלנים שמה מהכיס שלה, אני לא צריך את זה. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> לא, זאת חובה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> זה לא עניין של חובה, צריך גם תחזוקה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, לא, זה כמעט ללא תחזוקה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> יש מדבקות. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> יש מדבקות ויש פג תוקף של המדבקות. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> ועד בית עושה את זה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> נכון, ועד בית טוב שיעשה את זה זה בסדר, אבל אני מדבר על מקומות כמו שהיא הביאה – תחנות רכבת. צריך לבדוק באיזה מקומות ציבוריים יש עדיין בעיה, וצריך לראות איך אפשר להוסיף את זה. אני סומך עליו, כיושב-ראש ועדת הבריאות שעושה דברים נפלאים ויודע לגייס את כל הכוחות שיש לו מול האוצר. אני מאמין שגם בזה תצליח. אתי, אני מברך אותך על זה, ואנחנו מקווים שבקרוב, בעזרת השם, נראה את זה עובר בשנייה ושלישית, עם התוספות הראויות והנדרשות לכך. כל אחד שנוכל להציל אותו, נזכה להציל אותו. אגב, פעם היה לי מכשיר כזה ברכב. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> רגע, צגה, אני אסביר. צגה, אנחנו מדברים עכשיו על הבריאות. חוה, יש לי 20 שניות, אני רק אגיד לך. פעם הייתי מסתובב גם עם המכשיר הזה. מכיוון שראיתי שזה פחות שימושי אצלי, כי אני כונן, אבל אין לי היום את הזמן ללכת ולהתנדב, אז החזרתי אותו לאיחוד הצלה. הדבר הזה הוא נחוץ, וכוננים היום – רובם, במיוחד של איחוד הצלה – מסתובבים עם זה. זה דבר נחוץ, וברכות. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחבר הכנסת ינון אזולאי. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אני רוצה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תבקשי מסגנית המזכיר, היא תרשום אותך. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה. אני נועל את הרשימה. מי שרצה להירשם, נרשם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, קודם כול, הצעת חוק שאי-אפשר להתנגד לה, ולכן אימנע. << קריאה >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << קריאה >> דווקא – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כי אני אומר, בסוף מנכ"ל הרכבת יכול, את יודעת – חקיקה זה נראה לי משהו שהוא ברובד קצת יותר – אני חושב שבהחלטה של מנכ"ל רכבת לצייד בדפיברילטורים – שאין ספק שזה המכשיר שמציל חיים. ינון דיבר על זה, אין לי מה להוסיף. אני רוצה לדבר איתכם בבקשה היום – עכשיו ינון יכעס עליי – על חוק הגיוס. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> למה? דבר. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אדבר. גם אם אתה כועס אני אדבר. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> למה שאני אכעס עליך? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> חכה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תראה באיזה תנוחה הוא מקשיב לך, זה הכי טוב. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני שומע אותך בוועדת החוץ והביטחון ולא כועס עליך. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון. אני נכחתי היום, וכבר בכמה דיונים, בחוץ וביטחון. אני חושב שהדיונים בחוץ וביטחון – תסכים איתי או לא תסכים איתי – ואני לא חושב שהגיוס מעניין. אני אומר את דעתי. כאילו, אתה יושב בוועדה, אתה שומע טיעונים לכאן ולכאן: עכשיו הצבא צריך 3,000, עכשיו הצבא צריך 2,000, עוד שנה, שנתיים, שלוש. יש איזה פספוס, תסכים איתי, ינון. שמעת היום את דבורה גונן? שמעת אותה? אם שכולה שדיברה על ישראל הראשונה והשנייה, וזה מושג שאני ואתה דיברנו עליו. אמרתי לכם שלדעתי ציבור הלומדים והציבור החרדי במדינת ישראל הוא פריבילגי, אבל לא במובן של עכשיו לבוא ולהיכנס ראש בראש. כשאתה שומע את הדיונים, אתה מבין באופן הכי בסיסי שיש ששום דבר לא השתנה בשום פרדיגמה. כלום. עכשיו, אם הצבא צריך 5,000, בסדר? אז יתחילו לדבר על 5,000. למה? למה אנחנו מדברים על 5,000? ודיברה על זה הפרופסור – שכחתי את שמה – מאוניברסיטת רייכמן, בדברי הסיום: למה בכלל זו שיחה כזאת? למה לא לשנות את החברה במדינת ישראל? הרי ברור שצריך שינוי, וברור לי שתלמיד שגדל במערכת החינוך החרדית, מגיע לצבא ומקבל הלם תרבות. איך לא? כי הוא במערכת סגורה, נפרדת מהמדינה. ככה זה. למה לא לשנות את זה? למה אנחנו מדברים על גיוס ולא מדברים על שינוי מהותי בחברה הישראלית? למה לימודי הליבה? למה ההכרה של מדינת ישראל, התנדבות בקהילה שאתם עושים באופן מלא, זה בסדר, אבל להיות חלק מהמדינה ולשרת בצבא או בשירות לאומי – למה זה לא? למה אי-אפשר ללמוד ולשרת בצבא? והפליא אותי – ודיברתי על זה גם היום – הפליא אותי ראש המפלגה שלך, אריה דרעי, שאמר – והאוזניים שלי שומעות את זה: מי שמוסרים את חייהם ייחשבו לעבריינים במדינת היהודים כי הם לומדים. מוסרים את חייהם? מי מוסר את חייו במדינה פה אם לא מעל 24,000 הנופלות והנופלים שלנו? מי שלומד תורה מוסר חיים? << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> כן, כן. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, לא. אתה יכול ללמוד תורה. עשו את זה טובים ורבים לפניך בהיסטוריה. משפט אחרון. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לסיכום, בבקשה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> העם היהודי – ואמר את זה גם הדובר שלך בשבוע שעבר, ואמרתי לך – הוא סיים לברוח. אנחנו לא נימנע מעימותים או נברח מהפוגרומים או נברח מלחימה – כמו שהוא אמר, הדובר של מפלגת ש"ס – וזה משהו בסיסי שלא השתנה אצלכם. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> חמשת אלפים שנה שנה אנחנו קיימים. היו לוחמים גדולים בעם הזה שלמדו תורה. פשוט ב-77 השנים האחרונות יצרתם פה איזה זרם שכאילו לימוד תורה נוגד את כל העולם: אי-אפשר לעבוד, אי-אפשר לשרת, אי-אפשר ללמוד שום דבר – רק תורה. לא, פינדרוס, אתה תלמד לשרת, ללמוד תורה ולהיות אזרח במדינת ישראל. לא טוב לך – יש לך מחלקה ראשונה, ואתה יכול לטוס. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה, חבר הכנסת נאור שירי. חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח. חבר הכנסת אזולאי, תודה. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח; חברת הכנסת יסמין פרידמן, רוצה לדבר? לא; חבר הכנסת מיקי לוי – אינו נוכח; חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח; חבר הכנסת יצחק פינדרוס, הינה, בבקשה. פינדרוס, אתה רוצה? אוקיי. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אני מדבר מפה כל הזמן. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח; חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח; חבר הכנסת אושר שקלים, אתה רוצה לדבר? מוותר; חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת; חברת הכנסת צגה מלקו – מוותרת; חבר הכנסת עמית הלוי – אינו נוכח; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, ביקשת לדבר? גם מוותרת. אם כך, חברת הכנסת אתי עטייה את רוצה לסכם? << קריאה >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אוקיי. אז אנחנו נעבור להצבעה. חברי הכנסת, מי שרוצה להצביע נא לשבת במקומות שלכם. נעבור להצבעה על הצעת חוק הצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים (תיקון מס' 3) (הצבה ברכבת ארצית), התשפ"ה–2025, בקריאה ראשונה. נעבור כעת להצבעה. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 14 נגד – אין נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק הצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים (תיקון מס' 3) (הצבה ברכבת ארצית), התשפ"ה–2025, לוועדת הבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – 14, אפס מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק הצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים (תיקון מס' 3) (הצבה ברכבת ארצית), התשפ"ה–2025, אושרה בקריאה ראשונה ותחזור לדיון בוועדת הבריאות לצורך הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. << הצח >> הצעת חוק איסור לכידת בעלי חיים באמצעות מלכודות אסורות, התשפ"ה–2025 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1090).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק איסור לכידת בעלי חיים באמצעות מלכודות אסורות, התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת יסמין פרידמן, קטי קטרין שטרית וקבוצת חברי הכנסת, לקריאה הראשונה. אני מזמין את חברת הכנסת יסמין פרידמן להציג את הצעת החוק, בבקשה. לרשותך עשר דקות, בבקשה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה יהיה הרבה פחות. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> עד עשר דקות. בבקשה. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה, אדוני היושב בראש. קטי לא כאן, אבל היא בהחלט הייתה שותפה להצעת החוק הזו, וחשוב לי לציין את זה – הצעת חוק סופר-סופר-פשוטה, שלצערי הרב אנחנו כבר שנים מנסים להעביר – עוד הרבה לפניי – ולא מצליחים, והיום סוף-סוף נעביר אותה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נעזור לך. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן. היום סוף-סוף נעביר אותה בראשונה, בשעה טובה. למעשה הצעת החוק מבקשת באמת לפגוע פחות בבעלי החיים; ללכוד בעלי חיים, שחלק מהאנשים קוראים להם מזיקים, בצורה יותר הומנית. הטכנולוגיה קיימת. במקום מלכודות הדבק ומלכודות הרגל, לא חסרות מלכודות אחרות ללכוד את בעלי החיים. בסך הכול הצעת החוק הזאת מבקשת, דורשת, לבחור באופציה היותר-הומנית. מה לעשות – – << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> הקפיץ יותר טוב? << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> בוודאי. הקפיץ לא פוגע בבעל החיים. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> לא הבנתי, הוא לא מועך אותו? << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, לא. מלכודת הדבק למעשה כולאת את בעל החיים שמנסה להשתחרר, והוא תקוע בתוך המלכודת הזאת עד שהוא מת בייסורים, ולעיתים זה לוקח שלושה ימים. למה? למה, אם קיימת אופציה הרבה יותר הומנית? מלכודת הרגל היא מלכודת עוד יותר אכזרית, שבה הם מכרסמים לעצמם את הרגל כדי להשתחרר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> צער בעלי חיים. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, צער בעלי חיים. נקודה. זה גם לא כזה סיפור. לא מבקשים איזה שינוי דרסטי. אנחנו מבקשים שאנשים יבחרו בחמלה, ואם הם לא בוחרים, אז אין לנו ברירה אלא לאלץ אותם לבחור בחמלה. אני באמת מבקשת מכולם להצביע בעד הצעת החוק, שהיא פשוטה, חשובה ומוסרית. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחברת הכנסת יסמין פרידמן. אנחנו כעת נעבור לדיון אישי. יש פה חברי כנסת שאינם נוכחים באולם, אז אני אדלג על השמות שלהם. חבר הכנסת נאור שירי, אתה רשום. אתה רוצה? מוותר; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – גם מוותר; חבר הכנסת קלנר – מוותר; חבר הכנסת אושר שקלים – מוותר. תגידו לי מי רוצה לדבר בדיון האישי. חבר הכנסת עמית הלוי. אני לא רואה שיש עוד מישהו מהרשימה, אז בבקשה. אתה דווקא אחרון הדוברים, אז הינה, בבקשה. תגיע, תדבר ונעבור להצבעה. אם זה היה החוק הראשון הייתי מקריא את השמות, אבל אנחנו כבר בחוק השלישי, ואנשים לא נמצאים באולם, אז אני מאפשר לעצמי לדלג על השמות. בבקשה, חבר הכנסת עמית הלוי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> עמית, נראה אותך נאום אחד בלי להזכיר את היועמ"שית. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אתגר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> שלוש דקות, אדוני, לרשותך. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתגר יועמ"שית – נאום שלם, שלוש דקות, בלי להזכיר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רק שלא תגיד שזה מתקשר לחוק. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> זה אתגר ראוי, אבל הוא לא תלוי בי, נאור, הוא תלוי בה. זו הבעיה. אדוני היושב בראש, רבותיי וחבריי לכנסת, אזרחי ישראל, אני עליתי לכאן כדי להזהיר אתכם ולהזהיר את כולנו ולהזהיר אותנו מפני אנרכיה, אנרכיה של ממש. העניין הוא כל כך מסוכן וכל כך קיצוני, עד שלא כמנהגי, נאלצתי לעתור לבג"ץ. אני לא מאלה שמסכימים עם ההתערבות של בית המשפט במקומות שהוא לא צריך להתערב, גם לא בכלי ההתערבות שהרבה פעמים מומצאים ונעשים ומשמשים שלא בסמכות. אבל המקרה הזה הוא מקרה קלאסי שאנחנו רוצים שיהיה בית משפט ורוצים שתהיה ביקורת שיפוטית ושבית המשפט יקבל החלטה, מכיוון שאם שני אזרחים רבים ואחד עובר על החוק, אנחנו רוצים שבית המשפט יכריע מי בקייס הזה עבר על החוק, ויורה לקיים את החוק. ומה המקרה שלפנינו? מקרה שכולנו פה מעורבים בו. 106 חברי כנסת – בפועל היו 95 בבית הזה – הצביעו לא מכבר, כלומר לפני שנתיים – מזמן דווקא, התכוונתי – על חוק שאומר שלילת אזרחות וגירוש למחבלים; לפני שנתיים, ב-15 בפברואר, בהובלת יו"ר הקואליציה חבר הכנסת אופיר כץ. בוועדת הכנסת עבר חוק שאומר את הדבר הבא: אם אדם הורשע במעשה טרור ומקבל כסף מהרשות הפלסטינית, תישלל אזרחותו. אני קמתי ב-16 בפברואר – אופיר יודע, אמרתי לאשתי אבל אמרתי גם לאופיר: הינה, 800 מחבלים כאלה, מחר בבוקר שר הפנים דאז, מיכאל מלכיאלי, שולל את אזרחותם. כמה זה היה חשוב, כמה זה חשוב היום. מאז – אין-ספור פניות, ישיבות, אצל אופיר בחדר, בוועדת הכנסת, ישיבות גלויות, ישיבות חסויות. זה לא קורה. למה זה כל כך מסוכן? כי החליט מפקד מסוים בצה"ל – אפשר גם לנקוב בשמו אם רוצים – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא גורש אחד. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא גורש אחד ולא נשללה אזרחות אחת. יש 800 בכלא, אפשר לשלול את אזרחותם כשהם בכלא. החליט מפקד בצה"ל שלא להעביר את המידע לשר הפנים. אומר לי שר הפנים משה ארבל: טוב שהגשת בג"ץ. כמה פעמים הוא אמר לי: טוב שהגשת בג"ץ. אומר לי רובי שמש, ראש המטה שלו, ומראה לי לאורך שנה וחצי, שנתיים, איך הוא מעביר הודעות לראש הלשכה של ראש השב"כ, למפקד עצמו בצה"ל, ללשכת הרמטכ"ל, למי לא? לא מעבירים לשר הפנים את המידע. כלומר, צבא ההגנה לישראל, במקום לסכל מחבלים, החליט לסכל חוקים של הכנסת. יכול להיות ששר הפנים היה מקבל את המידע – – – << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> איזה ממשלה אתם? לא מצליחים אפילו לעשות – – – איזה ממשלה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> יכול להיות שהיה מקבל את המידע, שר הפנים – יכול להיות, יסמין, שהוא היה מקבל את המידע, שר הפנים, והיה שוקל שיקולים. צריך לראות מה החוק נותן לו לשקול ומה לא. אבל לא יעלה על הדעת שמפקד בצה"ל לא יעביר מידע ויסכל חוק. זה פשוט דבר שאי-אפשר – אי-אפשר לתאר את ההידרדרות של הדמוקרטיה שלנו. מחר כל פקיד זוטר יחליט שחוק שאת מעבירה – החוק הזה, נכון? הוא יאמר: החוק הזה, יסמין, לא יקרה. לא יקרה, כי לא נעביר את המידע לקיום החוק, לא משנה למי – למשרד החינוך, לווטרינר הראשי – יחליט שהחוק שלך לא יתקיים, יסמין, הוא ידאג שהוא לא יתקיים. למה? כי הוא החליט. 95 חברי כנסת החליטו – מה אכפת לו? בא מפקד בצה"ל ומחליט שהוא לא יהיה. אני עתרתי לבית המשפט, וישבו שם השופטת רות רונן, השופט יצחק עמית והשופט דוד מינץ. אני אומר כאן, אני אומר דברים פשוטים: אם בית המשפט לא יכפה על צה"ל להעביר את המידע הזה לשר הפנים, המשמעות היא שמהיום, אדוני היושב-ראש, אנחנו חיים באנרכיה, כי כל מפקד וכל פקיד וכל אדם שלא נבחר יחליט שהוא מסכל חוקים של הכנסת. הוא פשוט יעשה את זה, והפעם באישור בית המשפט. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מאוד מקווה שלא נקום בבוקר למציאות הזאת. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחבר הכנסת הלוי. יסמין, אתם רוצים לסכם? << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אפשר לעלות? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> את רשומה? אין בעיה. בבקשה, אני אאפשר לך. דילגתי על כל הרשימה, אבל את רשומה. בבקשה. אז את תסיימי את רשימת הדוברים. בבקשה, שלוש דקות, גברתי. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה רבה, כבוד היושב-ראש, תודה שנתת לי. האמת, אני לא תכננתי לעלות לדבר, אבל בדיוק עכשיו הגיעה ליעדה תהלוכה שיזמו רופאים ואנשי צוותים רפואיים לאות מחאה על הרצח של הרופא עבדאללה אתמול; הלכו למשפחה שלו ומשם יצאו בתהלוכה לתחנת המשטרה בנהריה, התחנה הכי קרובה לכפר שלו, מזרעה. עכשיו אני מקבלת הודעה שהרופא שביקש את האישור לתהלוכה הזו נעצר על ידי המשטרה, כי כנראה כששאלו אותו כמה יגיעו, הוא אמר להם 40. אבל אנשי הכפר, כשראו שיש תהלוכה – והתהלוכה הלכה בסדר, הכול היה בסדר מופתי, הם הלכו ברחוב, נכון, צעדו ביחד, נכון, אבל הצטרפו אליהם אנשי הכפר. המשטרה האטומה עכשיו עוצרת את הרופא שביקש את האישור כדי להביע את הזעזוע על הרצח שקרה. אחרי כל מה שדיברנו עליו אתמול, אחרי שש רציחות ביום אחד, והמשטרה וחמישה ניצבים, כולל המפכ"ל, טיילו בחו"ל, השאירו את השטח ככה מופקר, בלי שר, בלי מפכ"ל, בלי חמישה ניצבים, שמטיילים בעולם – עכשיו התפנו. הם חזרו ארצה, ודבר ראשון – עוצרים דווקא את הרופא שיזם את היוזמה הזו. זה דבר מזעזע אפילו מעבר לכל מה שתיארתי לעצמי. הגיע הזמן שכולם יבינו – אני חייבת להזכיר: היום התהלוכה הזאת הייתה פעם ראשונה, שהשתתפו אנשים וצוותים רפואיים יהודיים, שבאו להביע את הזעזוע. הגיע הזמן שכולם יבינו שהנושא הזה הוא לא נושא של החברה הערבית בלבד. זה נושא אזרחי, ואם אנחנו לא נעמוד כולנו ונדרוש את הביטחון האישי של כלל האזרחים – ועכשיו זה העניין של האוכלוסייה הערבית – אז כולנו נלך לאיבוד. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. חברת הכנסת פרידמן, את רוצה לסכם? בבקשה, אין בעיה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> כן. משפט. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> זה שמור, אפילו ללא הגבלת זמן. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להוסיף תודה ליוסי טייב, יו"ר ועדת החינוך. יוסי, ירשת בוועדה שלך את הטיפול בחוק צער בעלי חיים, וזה לא פשוט. יש שם הרבה דיונים שהם קשוחים, ואתה מנהל את זה עם הרבה חמלה ומבט רחב. זו הזדמנות להגיד לך תודה גדולה. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחברת הכנסת יסמין פרידמן. אם כך, אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק איסור לכידת בעלי חיים באמצעות מלכודות אסורות, התשפ"ה–2025. מי שרוצה להצביע – נא לשבת. כעת נעבור להצבעה. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 13 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק איסור לכידת בעלי חיים באמצעות מלכודות אסורות, התשפ"ה–2025, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> 13 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק איסור לכידת בעלי חיים באמצעות מלכודות אסורות, התשפ"ה–2025, אושרה בקריאה הראשונה ותחזור לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט לצורך הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. << הצח >> הצעת חוק יום לציון עליית יהודי תימן לישראל ולהנצחת זכרם של הנספים בדרך לישראל, התשפ"ה–2025 << הצח >> [מס' כ/1077; דברי הכנסת, חוב' י"ג, ישיבה 248; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום – הצעת חוק יום לציון עליית יהודי תימן לישראל ולהנצחת זכרם של הנספים בדרך לישראל, התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת יונתן מישרקי, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חבר הכנסת יוסף טייב, יושב-ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט, להציג את הצעת החוק. בבקשה. << דובר >> יוסף טייב (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפניכם, בשם ועדת החינוך, התרבות והספורט, את הצעת חוק יום לציון עליית יהודי תימן לישראל ולהנצחת זכרם של הנספים בדרך לישראל, התשפ"ה–2025, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. יהדות תימן היא קהילה יהודית עתיקה שראשיתה, לפי המסורת, בתקופת חורבן הבית הראשון. בקהילת יהודי תימן נוצרה יצירה רוחנית מקורית בתחומי ההגות, המדרש הפילוסופי, ההלכה והשירה. ליהודי תימן הייתה זיקה הדוקה לארץ ציון, שהתבטאה בכמיהה וציפייה לבוא המשיח ולעלות לארץ ישראל. חבר הכנסת מישרקי, זו הצעת חוק שלך. עליית יהודי תימן לישראל החלה כבר בעלייה הראשונה והמשיכה במאה ה-19, בראשית המאה ה-20, והגיעה לשיאה עם עליית 50,000 איש בעלייה ההמונית עם קום המדינה, עלייה המכונה "על כנפי נשרים" או "מרבד הקסמים". לאחר העלייה ההמונית, עלו בהדרגה עוד כמה אלפי יהודים מתימן לישראל, וכיום הקהילה היהודית בתימן חדלה מלהתקיים. עליית יהודי תימן היא אחד הפרקים החשובים בהיסטוריה של מדינת ישראל והעם היהודי. העלייה מתימן במבצע מרבד הקסמים הייתה עדות חיה לחזון הציוני של קיבוץ גלויות והבאת יהודי התפוצות לארץ ישראל. כדי להגיע למחנה שבו רוכזו העולים במסגרת מבצע מרבד הקסמים עד לעלייתם ארצה, אנשי הקהילה היהודית נאלצו לצאת למסע רגלי מסוכן, שנמשך לעיתים שבועות, בתנאי מזג אוויר קשים. מאות אנשים, ובייחוד תינוקות וילדים, מתו בדרך בשל התנאים הקשים. גם במחנה עצמו שררו תנאים קשים, לרבות צפיפות גדולה, תנאים תברואתיים ירודים ומחסור במזון ובמגורים נאותים שהובילו למחלות, תת-תזונה ואף למותם של רבים. לפי מקורות היסטוריים מרכזיים, ביום ט"ו בכסלו התש"ט יצא המטוס הראשון מתימן לישראל במסגרת מבצע מרבד הקסמים, ועל כן נבחר יום זה כיום שבו יצוין יום לציון עליית יהודי תימן לישראל ולהנצחת זכרם של הנספים בדרך לישראל. מוצע לקבוע כי ביום זה או סמוך לו תערוך הכנסת דיון מיוחד. כמו כן, משרד המורשת יערוך כנס עיוני בנושא. במוסדות החינוך תתקיים פעילות חינוכית-ערכית לפי החלטת שר החינוך. לפי המוצע, שר המורשת יהיה הממונה על ביצוע חוק זה. מטרתה של הצעת החוק היא להכיר בחשיבות עליית יהודי תימן ולהעלות את המודעות הציבורית להיסטוריה, למורשת ולתרבות העשירה של יהודי תימן, וכן להנציח את זכרם של הנספים בדרך לישראל. אני מברך את ידידי חבר הכנסת יונתן מישרקי, נציג הקהילה של עולי תימן בישראל, שיזם את הצעת החוק החשובה הזאת, שנותנת את הכבוד הראוי לקהילה ולעם ישראל בכללותו וליהודים אשר מסרו את נפשם למען העלייה ארצה. אני רוצה להודות למנהלת הוועדה גב' אתי דנן, ליועצת המשפטית עו"ד שמרית שקד ולכל צוות הוועדה על חלקם בקידום החוק. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, ואני קורא לכל חברי הבית לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחבר הכנסת יוסי טייב. אכן, להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, אך הוגשו בקשות רשות דיבור. אני לא רואה שמישהו פה רוצה להשתמש ברשות הדיבור, כי אני רואה פה אנשים שרשומים כאן ואינם נוכחים. אם כך, אז אף אחד לא רוצה לדבר. אנחנו נעבור להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק יום לציון עליית יהודי תימן לישראל ולהנצחת זכרם של הנספים בדרך לישראל, התשפ"ה–2025, כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד סעיפים 1–3 – 9 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–3 נתקבלו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תשעה בעד, אין מתנגדים. כעת נעבור להצבעה בקריאה שלישית על הצעת חוק יום לציון עליית יהודי תימן לישראל ולהנצחת זכרם של הנספים בדרך לישראל, התשפ"ה–2025. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד החוק – 9 נגד – אין נמנעים – אין חוק יום לציון עליית יהודי תימן לישראל ולהנצחת זכרם של הנספים בדרך לישראל, התשפ"ה–2025, נתקבל. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תשעה בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק יום לציון עליית יהודי תימן לישראל ולהנצחת זכרם של הנספים בדרך לישראל, התשפ"ה–2025, התקבלה בקריאה שנייה ושלישית, ותיכנס לספר החוקים. חבר הכנסת מישרקי, כאחד מיוזמי החוק אני נותן לך אפשרות לברך. בבקשה. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> אני היוזם. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אה, אתה היוזם. חשבתי שאתה בין היוזמים. אז איך אפשרת ליושב-ראש הוועדה לגנוב את ההצגה? << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> הוא היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> הבנתי. אבל היית יכול לתת לו להציג את החוק, לא? אה, הוא לא חבר ועדה. אם היית חבר ועדת החינוך היית יכול להציג את ההצעה. << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >> יפה. יפה מאוד. אני מודה לך, אדוני היושב-ראש – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> על השיעור בתקנון הכנסת. << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >> כן. – – על חידוד בתקנון הכנסת. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בבקשה. שלוש דקות. << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדי השר, כמובן, העברת הצעת החוק הזו – יום לציון עליית יהודי תימן – היא רגע מרגש בעבורי, עבור כל מי שגדל על הסיפורים שעליהם אנחנו גדלנו. זה חלק מאוד מאוד משמעותי מהילדות שלי, מהעיצוב של הזהות. הצעת החוק הזו מבטאת את החיבור העמוק בין הדורות, את הכבוד למסורת עתיקה ואת התודה לאלה שהגשימו חזון בן אלפי שנים של שיבה לציון. זוהי עדות לרוח העם היהודי, לסיפורם של עולי תימן שהגשימו חלום ולמורשתם המפוארת, שממשיכה להעשיר את החברה הישראלית עד היום. המעמד הזה שבו אנחנו קובעים יום לציון עלייתם ולזכר הנספים ולחיזוק מורשתם, הוא הזדמנות בעבורנו להעניק להם את הכבוד הראוי. זה כבוד לאמונה העמוקה שלהם, לעוצמה הפנימית שהובילה אותם במסע ההיסטורי ולתרבות המופלאה והעשירה שהביאו עימם והעשירו בה את החברה הישראלית. התאריך שאותו הצעת החוק מבקשת לקבוע כיום לציון הוא ט"ו בכסלו – היום שבו לפי החוקרים יצא המטוס הראשון מעדן למדינת ישראל במסגרת מבצע על כנפי נשרים. על פי המקורות ההיסטוריים, תוכנית העלייה מתימן תוכננה להתבצע בצורה הדרגתית ומסודרת, בניהול ארגון הג'וינט, תוך כינוס העולים במחנה מעבר חדש והעלאתם ברכבת אווירית מהירה, בשיתוף פעולה עם הגורמים בתימן. אך בפועל התוכנית לא התנהלה כמצופה. לפי הערכות, במהלך השהות במחנה או בדרך אליו נספו בין 650 ל-900 עולים. לפי הצעת החוק הזו ייערך בכל שנה באותו יום כנס עיוני בנושא עליית יהודי תימן לארץ ישראל והנצחת זכרם של הנספים מכל העליות שמצאו את מותם בדרכם לארץ ישראל. אני מבקש לנצל את הדקה שנותרה לי ולברך את אחד הדוחפים לחוק הזה, הלוא הוא חיים דאר. חיים דאר – מי שמכיר – יצא ממש בימים אלו לפנסיה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תגיד שזה הסדרן האגדי. << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >> כן. אחד מסדרני המשכן במשך 35 שנה, עוד מאז יושב-ראש הכנסת שבח וייס, שהוא היה נהגו. 35 שנה של שירות עם חיוך, בנועם, באהבה. אני חושב שאין פה אחד מחברי הכנסת שיכול להגיד – רק דברים טובים אפשר לומר עליו. רק דברים טובים; מקבל את כולם בסבר פנים יפות. החוק הזה היה חשוב לו מאוד. הרבה מאוד פעמים דיברנו על זה במסדרונות, ואני שמח גם על הרגע הזה. ממש בשלב יציאתו, אנחנו מעבירים את זה, אבל הינה, חיים, זה גם לכבודך, בין היתר. אני מבקש להודות לשר המורשת לשעבר עמיחי אליהו על המחויבות שלו ועל התמיכה בחוק הזה; לשר החינוך יואב קיש, שתמך בהצעת החוק הזו בוועדת השרים, למרות הקושי לאשר הרבה מאוד ימי ציונים; ליושב-ראש ועדת החינוך של הכנסת חבר הכנסת יוסי טייב על קידום של החוק במהירות, עם כל העומס המוטל על הוועדה, וכמובן בצורה מקצועית מאוד; ליועצת המשפטית של ועדת החינוך עו"ד שמרית גיטלין, כמובן יחד עם שאר צוות הוועדה; לצוות המחקר והמידע של הכנסת, שעזרו לנו הרבה מאוד כדי לאתר את היום המדויק; לד"ר יגאל בן שלום, נשיא האגודה לטיפוח חברה ותרבות מורשת יהדות תימן – חוקר ובקיא בנושאי היסטוריה ועליית יהודי תימן – גם על הייעוץ ועל ההכוונה; כמובן, כמובן, ליועץ החקיקה שלי אסף רעני, שעשה את העבודה מאחורי הקלעים, ויחד איתו מאיר עטייה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני חייב לומר – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >> מי? אסף? כן. אסף רעני תימני, מאיר עטייה מרוקאי, אבל רגע, לא ניכנס לזה. שנייה, אני רוצה להגיד לכם מאיפה זה בא – אדוני היושב-ראש, אני רואה שאופיר לא מתאפק. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >> באמצע הקיץ או בשלהי הקיץ יושב-ראש הקואליציה עלה לכאן לדוכן והעביר בקריאה שנייה ושלישית – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא, לא. אתה טועה, אתה לא זוכר. ישבנו בוועדה כשהצבענו על זה. אתה היית איתי. << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >> האמת היא, נכון, אתה צודק. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> הייתה מישהי תימנייה שם, והיא אמרה לך: אתה רואה? העיראקים דואגים להנצחה שלהם. מה איתנו, התימנים? << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >> נכון. רגע, תגיד לו על מה מדובר. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> ואז אמרת לה: אני אטפל. << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >> אז רגע. הוא העביר כאן את חוק הפרהוד. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני יודע על מה מדובר. אני יודע. אני יודע. תגיד לצופים שצופים בערוץ הכנסת. << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >> חוק הפרהוד של יושב-ראש הקואליציה עבר כאן בשלהי הקיץ. במהלך הדיונים היו כמה שאמרו: סליחה, מה איתנו? באמת עמדה מישהי תימנייה, אבל הרעיון כבר התבשל הרבה לפני כן. זה נכון שאנחנו רכבנו ככה על גל ההצלחה שלך. אבל אופיר – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא קשור אליי – על אותה תימנייה שנזפה בך. << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – מאז הגרוזינים כבר העבירו שניים כאלה, אז בוא, אנחנו קצת מאחור. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> הגרוזינים שנייה ושלישית כבר העבירו? לא. עדיין ראשונה. << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, אבל הם כבר בתהליך מתקדם. הם בתהליך מתקדם. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> הגרוזינים רק ראשונה – של סימון – נכון? << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> בדיונים על התימנים לא היו – – – לא מרוקאים ולא תוניסאים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> הוא שלכם, לא שלנו. הוא שלכם. אתם רוצים להגביל את החבר שלכם? לא הבנתי. << קריאה >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << קריאה >> אתה יכול להוריד אותו. אתה יכול להוריד אותו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רגע. זה קשור למשפחה שלך? << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >> קודם כול, אין תימני שנמצא בארץ והמשפחה שלו לא עלתה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אז קודם כול תתחיל מזה שיש לך שורשים. יש לך קשר? << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >> אז אני התחלתי את הנאום שלי בזה, אדוני היושב-ראש, ואמרתי שזה חלק מנוף ילדותי, חלק מסיפורי ילדותי, על זה גדלתי. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אבל לא פירטת. בגלל זה. << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >> אין מספיק זמן לזה, וגם ככה נגמר לי הזמן. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני אתן לך זמן. תפרט, תפרט. הציבור זכאי לדעת. << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >> אוקיי, בסדר. ההורים, גם של אבא שלי וגם של אימא שלי – למעשה הסבים והסבתות שלי – עלו בעלייה הגדולה הזו שאותה אנחנו מציינים. אני מכיר סיפורים רבים של דודים ושל דודים של ההורים שלי שנפטרו באותה המתנה, באותו מחנה – – << קריאה >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << קריאה >> אני מוחה על הזמן שלי. << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >> שנייה, רגע. – – באותו מחנה – – – << קריאה >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << קריאה >> אנשים צריכים לישון. << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, באותו מחנה נפטרו – באמת, היה להם חזון. אתה יודע, הניסיון הזה של להפסיד מעמד חברתי, כלכלי, תרבותי, הכול. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> כן, כן. חד-משמעי. << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >> אתה בעצם עוזב את הכול ואתה הולך ועושה צעד משמעותי מאוד מאוד. אני לא אגיד, בכל העולם היו צרות ליהודים. גם בתימן היו צרות, אבל יכלו פשוט להישאר שם. עובדה שעוד נשארו שם עד 1992, 1993. היו עליות נוספות אחרי זה, אבל הם בחרו לעזוב את הכול מתוך הבנה של "ותחזינה עינינו בשובך לציון". היה להם חזון לעלות לירושלים, לארץ ישראל, לארץ הקודש. דרך אגב, הם עבדו בעבודות כפיים – הם סללו כבישים ונטעו עצים, עבדו בקק"ל, עשו את העבודות הכי הכי קשות פיזית. אלה אנשים שראו ערך ציוני, אבל ציונות דתית, ציונות מורשתית, שעליה הם גדלו כל השנים. אז תודה רבה על התמיכה ועל העברת החוק הזה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> קודם כול, כל הכבוד לך באמת, חבר הכנסת מישרקי. אני אוסיף משפט על הסדרן חיים דאר. כשגילינו שהוא פורש, צוות הלשכה שלי הכין לו תמונות. הרי יש מלא תמונות של חברי כנסת שאנחנו מצולמים כאן מכל הזוויות. אחר כך תמונות כאלה תלויות על הקיר. אז אנחנו דווקא הכנו תמונות של חיים גם באולם, גם בוועדות. חיים תמיד מגיע גם לדיונים שלנו, דיונים סיעתיים של הסיעה שלנו, אז מצאנו תמונות והכנו לו הפתעה ואמרנו: זו הפתעה שגם הלשכה שלי השתתפה בהליך הפרישה שלו. בהחלט מגיע לו. תודה רבה לחבר הכנסת מישרקי. << נושא >> הודעת ועדת הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אנחנו כעת נעבור לנושא הבא על סדר-היום – החלטת ועדת הכנסת בדבר העברת הצעת חוק מוועדה לוועדה. אני מזמין את חבר הכנסת אופיר כץ, יושב-ראש ועדת הכנסת, להציג את החלטת הוועדה. בבקשה. << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> תודה, אדוני היו"ר. לגבי חיים, הוא כבר חסר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חיים ושמואל, דרך אגב. גם שמואל וגם חיים, אבל אני לא יודע מה המצב של שמואל. << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> לא. חיים – תמיד כשאני יורד ללשכה שלי, אז תמיד הבוקר טוב שלי זה עם חיים. הוא עשרות שנים בכנסת; התחיל עוד כנהג של יושב-ראש הכנסת, ואז סדרן ואחראי לאזור שלנו. באמת איש מקסים, מיוחד, תמיד אופטימי. אתה יודע, הלשכה שלי למשל הייתה הלשכה שלו אם הוא היה צריך משהו, לשתות או כל דבר אחר. זה היה פתוח בשבילו. הוא הרגיש אצלי בבית. איש מיוחד. אבל יהיה לו זמן עכשיו יותר למשפחה, לילדים ולנכדים, שזה חשוב יותר מהכול. איש מיוחד, מהאנשים של פעם. הוא יחסר לנו, אבל יהיה יותר זמין למשפחה שלו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אני רק רוצה עוד משפט לגבי מישרקי, את האמת האמיתית. זה היה בוועדה, התימנייה הייתה קצת מבוגרת, אני חושב, והיא נכנסה בו. הוא לא ידע מה לענות לה, כן? איך העיראקים דואגים? איך לכל העדות דואגים? אתה תימני – תדאג לתימנים. << קריאה >> ארז מלול (ש"ס): << קריאה >> מה תימני? מרוקאי. << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אתם תמיד מתבכיינים. אתה שומע מרוקאי – מתבכיין, ישר, אתה רואה? ישר מתבכיינים, אתה מבין? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> יש לכם מימונה, מה אתה רוצה? מימונה בכנסת, כאן בכנסת מימונה, מה, לא מספיק? << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> בקיצור, הוא נבהל. מישרקי נבהל ממנה בצורה חיובית, לקח את זה, לקח את זה על עצמו, ועשה את המשימה כמו שצריך. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> מקבל פניות ציבור ועושה מזה – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> יפה, בדיוק, בדיוק, נכון. אני אומר, לקחת את הבהלה למקום חיובי, לחקיקה טובה. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> זה מימין ושמאל, זה בסדר. << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> מגיע להם, מגיע לכם, ואני חושב שאנחנו צריכים – ראוי שנזכור את כל התלאות שעברו יהודי התפוצות בשביל להגיע לארץ ישראל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה עם התלאות שעברתם כשהגעתם לכנסת? << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> שאתה מעביר את הכנסת. ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום כי הצעות החוק הבאות יועברו לדיון בוועדות כמפורט להלן: ועדת החוץ והביטחון תדון בהצעות חוק לביטול הפליה ברכישת מקרקעין ביהודה ושומרון, התשפ"ה–2024, פ/5090/25, של חברת הכנסת לימור סון הר מלך וקבוצת חברי הכנסת, ו-פ/3468/25, של חבר הכנסת משה סולומון. ועדת העבודה והרווחה תדון בהצעת חוק אומנה לילדים (תיקון – הזכות לחינוך לילדים בהשמה חוץ-ביתית), התשפ"ד–2024, פ/4824/25, של חברת הכנסת מיכל וולדיגר. ועדת החינוך, התרבות והספורט תדון בהצעות חוק יום ציון ממלכתי לוועידת סן רמו, התשפ"ג–2023, פ/2475/25, של חבר הכנסת דן אילוז וקבוצת חברי הכנסת, ופ/2996/25, של חברת הכנסת קטי קטרין שטרית. << נושא >> חילופים בוועדות הכנסת << נושא >> << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> אבקש להודיע על חילופי אישים בוועדת הכספים: במקום חברת הכנסת קטי שטרית, שכיהנה כממלאת מקום קבועה על חשבון סיעת הימין הממלכתי, יכהן חבר הכנסת אביחי בוארון. כמו כן החליטה ועדת הכנסת בישיבתה היום על הוספת ממלאי מקום קבועים בוועדות הבאות: בוועדה לביטחון לאומי יכהן חבר הכנסת אריאל קלנר כממלא מקום קבוע מטעם סיעת הליכוד; בוועדה לענייני ביקורת המדינה תכהן חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי כממלאת מקום קבועה מטעם סיעת יש עתיד. << נושא >> הודעת ועדת הכנסת << נושא >> << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> עכשיו ההודעה שדרושה עליה הצבעה. ביום כ' בטבת התשפ"ה, 20 בינואר 2025, החליטה ועדת הכנסת להעביר את הצעת חוק העונשין (תיקון – הגנה על חושפי שחיתויות ומתריעים בנסיבות ביטחוניות), התשפ"ה–2024, פ/5089/25, של חבר הכנסת שמחה רוטמן וקבוצת חברי הכנסת, לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט. ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום להמליץ לכנסת להעביר את הצעת החוק האמורה לדיון בוועדת החוץ והביטחון לשם הכנתה לקריאה הראשונה. אבקש את אישורה של הכנסת להמלצה זו. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחבר הכנסת אופיר כץ. אנחנו נעבור להצבעה על העברת הצעת חוק העונשין (תיקון – הגנה על חושפי שחיתויות ומתריעים בנסיבות ביטחוניות), התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת שמחה רוטמן וקבוצת חברי הכנסת, מוועדת החוקה, חוק ומשפט לוועדת החוץ והביטחון. הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד הצעת ועדת הכנסת – 8 נגד – אין נמנעים – אין הצעת ועדת הכנסת להעביר את הצעת חוק העונשין (תיקון – הגנה על חושפי שחיתויות ומתריעים בנסיבות ביטחוניות), התשפ"ה–2024, מוועדת החוקה, חוק ומשפט לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> שמונה בעד, אפס מתנגדים. אני קובע כי החלטת ועדת הכנסת התקבלה. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום רביעי ז' בשבט התשפ"ה, 5 בפברואר 2025, בשעה 11:00 בבוקר. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 17:43. << סיום >>