דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת ה' ישיבה ט"ו הישיבה החמש-עשרה של הכנסת העשרים-ושתיים יום רביעי, כ"ב בחשוון התש"ף (20 בנובמבר 2019) ירושלים, הכנסת, שעה 11:00 תוכן העניינים שאילתות דחופות 5 20. עשרות קשישים ובהם ניצולי שואה ייזרקו לרחוב אם ייסגר המוסד הגריאטרי בראשון לציון 5 יואב בן צור (ש"ס): 5 סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: 5 מירב כהן (כחול לבן): 6 איציק שמולי (העבודה-גשר): 8 18. אסירים נאלצים לשלם סכומי עתק עבור השימוש בטלפונים הציבוריים בבתי הכלא 10 משה אבוטבול (ש"ס): 10 השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: 10 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 12 משה ארבל (ש"ס): 13 15. הריגתו של הפלסטיני עומר אל-בדווי על ידי חיילי צה"ל באל-ערוב 15 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 15 סגן שר הביטחון אבי דיכטר: 15 מרב מיכאלי (העבודה-גשר): 17 16. תלמידים שנכשלו בבגרויות נותרו ללא מענה 23 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 23 סגן שר החינוך מאיר פרוש: 24 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 26 הצעות לסדר-היום 27 הטרור החקלאי המכה בחקלאים ברחבי הארץ 27 רויטל סויד (העבודה-גשר): 27 יועז הנדל (כחול לבן): 28 איילת שקד (הימין החדש): 30 השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: 30 אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): 39 הצעות לסדר-היום 42 תופעת ה"פרוטקשן" השוררת בצפון ודרכי ההתמודדות איתה 42 עומר ינקלביץ' (כחול לבן): 42 השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: 44 סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): 46 הצעות לסדר-היום 47 בגופם של ילדינו נמצאו שאריות חומרי הדברה מסוכנים 47 יעל גרמן (כחול לבן): 48 אורי מקלב (יהדות התורה): 49 היבה יזבק (הרשימה המשותפת): 52 משה ארבל (ש"ס): 56 הצעות לסדר-היום 58 ביטול הקצאת הסייעות לפעוטות אלרגיים למזון במעונות 58 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 58 יעקב אשר (יהדות התורה): 60 שר החוץ ישראל כץ: 63 אורלי פרומן (כחול לבן): 64 הצעות לסדר-היום 68 פערים משמעותיים ומחסור במיגון ביישובי הדרום ועוטף עזה 68 גדעון סער (הליכוד): 69 איציק שמולי (העבודה-גשר): 70 פנינה תמנו (כחול לבן): 73 סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 75 יואל יעקב טסלר (יהדות התורה): 76 סגן שר הביטחון אבי דיכטר: 78 איתן גינזבורג (כחול לבן): 89 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 91 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 91 הצהרת אמונים של סגנית השר ציפי חוטובלי 91 ציפי חוטובלי (הליכוד): 91 הצעות לסדר-היום 92 בית הדין של האיחוד האירופי הורה לסמן מוצרים מההתנחלויות 92 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 92 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 95 אורית פרקש הכהן (כחול לבן): 97 משה אבוטבול (ש"ס): 99 סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי: 99 עומר ינקלביץ' (כחול לבן): 103 הצעות לסדר-היום 107 היכולת של הרשויות בשדרות ובעוטף עזה לעמוד במעמסה הכלכלית ולאפשר את החוסן של תושבי האזור לעמוד במציאות הביטחונית המורכבת והמתמשכת 107 אלון שוסטר (כחול לבן): 107 משה ארבל (ש"ס): 109 עמר בר לב (העבודה-גשר): 110 סגן שר הפנים משולם נהרי: 111 הצעות לסדר-היום 115 מניעת הקיצוץ הצפוי בגמלתם של מאות אלפי העמיתים בקרנות הפנסיה הוותיקות 115 מירב כהן (כחול לבן): 115 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 116 סגן שר האוצר יצחק כהן: 117 חיים כץ (הליכוד): 121 << נושא >> שאילתות דחופות << נושא >> << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברי הכנסת, היום כ"ב בחשוון תש"ף, 20 בנובמבר 2019. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. אנחנו נפתח בשאילתות דחופות. חבר הכנסת בן צור, בתור יושב-ראש הסיעה, תסביר לחברים שאם מאשרים להם שאילתה אז הם צריכים להיות כאן בזמן. מזל שסגן שר הבריאות, כדרכו, נמצא כאן. אני מבקש להזמין את סגן שר הבריאות חבר הכנסת ליצמן לעלות לדוכן על מנת להשיב על שאילתה דחופה של חבר הכנסת יואב בן צור. נושא השאילתה: עשרות קשישים ובהם ניצולי שואה ייזרקו לרחוב אם ייסגר המוסד הגריאטרי בראשון לציון. בבקשה, סגן השר יעלה לדוכן וחבר הכנסת בן צור יקרא את נוסח השאילתה. << שאילתה >> 20. עשרות קשישים ובהם ניצולי שואה ייזרקו לרחוב אם ייסגר המוסד הגריאטרי בראשון לציון << שאילתה >> << דובר >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדי סגן השר, רציתי לשאול: עשרות קשישים ובהם ניצולי שואה ייזרקו לרחוב אם ייסגר המוסד הגריאטרי, הפועל זה 60 שנה. בפעמים הקודמות מנעת את סגירת המקום, שהוא עוגן הצלה לקשישים ולדואגים להם. רצוני לשאול: 1. מי פועל לסגירת המוסד ומדוע? 2. איך יפעל משרדך למנוע את סגירתו? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בבקשה, סגן שר הבריאות חבר הכנסת ליצמן. << דובר >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבר הכנסת בן צור, המרכז הגריאטרי בראשון לציון נמצא על שטח בבעלות עיריית ראשון לציון. עיריית ראשון לציון הגישה נגד משרד הבריאות תביעות לפנות את הקרקע שעליה נמצא המרכז הגריאטרי ראשון לציון ולשלם הפרשים של מיליוני שקלים בגין השימוש בשטח בשנים הקודמות. לאור זאת ולאור החלטות הממשלה הקודמות בדבר סגירת המרכז החל משרד הבריאות בתהליך פינוי מסודר. במרכז הגריאטרי בראשון לציון נמצאים כיום כ-80 מטופלים סיעודיים ותשושים. משרד הבריאות יפעל באופן מסודר ומתואם עם המטופלים ומשפחותיהם למציאת מקומות חלופיים לפי העדפתם, ונוודא כי זכויות המטופלים יישמרו וכי יינתן להם טיפול מתאים ואיכותי, ברגישות הנדרשת ומתוך התחשבות בגילם, במצבם וברצונותיהם. יותר מכך – ואת זה אני רוצה להדגיש – בהתאם להנחייתי ולהנחיית המנכ"ל, ככל שיהיה צורך מצד המשפחה להמשיך ולהישאר במקום, אנו נעשה כל שביכולתנו לממש בחירה זו. אדגיש כי לצד מהלך הסגירה, בכוונת משרד הבריאות – בשיח עם משרד האוצר – לקדם את הקמתן של מחלקות לגריאטריה אקוטית. במחלקות אלו נמצאות יש חסר משמעותי במערך האשפוז הגריאטרי, בעוד מיטות אשפוז סיעודיות קיימות באופן רחב יותר. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לסגן השר. שאלה נוספת, חבר הכנסת יואב בן צור, וגם חברי הכנסת מירב כהן ואיציק שמולי ביקשו לשאול שאלה נוספת. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> אף על פי כן, משיח שהיה עם המשפחות הם אומרים שהם מוכנים להיכנס גם למאבק נגד עיריית ראשון לציון, אם זאת הבעיה. השאלה היא אם משרד הבריאות יעמוד לימינם במקרה הזה – להגיע לאיזשהו הסדר או דברים אחרים עם העירייה, שבכל אופן יישאר המוסד במקום. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. חברת הכנסת מירב כהן. << דובר >> מירב כהן (כחול לבן): << דובר >> שלום, כבוד סגן השר. אנחנו שוחחנו על הנושא הזה. חשוב לי גם לומר שהמקרה הספציפי בראשון לציון הוא חלק מתמונה יותר גדולה ועגומה של מצב מוסדות האשפוז הגריאטריים בישראל בכלל. יש 21,000 אנשים שמטופלים במערכת הזו. חלק מהמוסדות מנוהלים על ידי גופים פרטיים שמתוקצבים בחסר. חלקם נסגרים. רק בשנתיים האחרונות עשרה מוסדות נסגרו. המקרה הזה של ראשון לציון מצטרף לתמונה הכללית, שהיא עגומה. המוסד בראשון לציון הוא מופת. צריך לדבר עם המשפחות כדי להבין עד כמה זה מוסד חשוב וטוב, ובעצם בשנים האחרונות משרד הבריאות קיבל החלטה לייבש אותו. יש שם 380 מיטות ורק 80 מטופלים כיום. לא קיבלו מטופלים חדשים, כי כנראה הייתה איזושהי חשיבה שצריך לסגור אותו. אני רוצה להוסיף שהמשפחות מספרות שעד לרגע זה אף אחד לא הודיע להן באופן רשמי שהמוסד הזה הולך להיסגר תוך פרק זמן מאוד קצר. יש שם אנשים שחצו את גיל 90, אנשים עם דמנציה, אנשים שבכלל לא בטוח שיצליחו לעמוד במעבר למוסד אחר. אז על רקע הדברים האלה אני מבקשת, בבקשה, לשאול: דבר ראשון, ראש עיריית ראשון לציון – אני שוחחתי איתו – אומר, מהצד שלו, שהוא מוכן לפשרות. הוא אומר שהיו סיכומים עם משרד הבריאות ושמשרד הבריאות חזר בו מהסיכומים האלה, ושבכלל החוב הכספי מתייחס לחובות העבר על שימוש בנכס שעבורו משרד הבריאות לא שילם, וזה לא מתייחס לעתיד בשום צורה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אז מה השאלה, גברתי? << דובר_המשך >> מירב כהן (כחול לבן): << דובר_המשך >> האם באמת משרד הבריאות לא מוכן לפשרות בנושא הזה אל מול עיריית ראשון לציון? האם הם לא מוצאים לנכון להודיע באופן רשמי למשפחות, לפגוש אותן? אף אחד לא דיבר איתן, אך אחד לא פגש אותן, אף אחד לא שמע אותן – אני חושבת שהגיע הזמן לעשות את זה. ובכלל, שאלה: האם נראה לך נכון ותקין שדווקא בשעה שהאוכלוסייה מזדקנת ויש צורך ביותר ויותר מוסדות גריאטריים, דווקא עכשיו לסגור מוסד שעובד בצורה כל כך טובה, במקום להעתיק את המודל שלו – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מירב כהן (כחול לבן): << דובר_המשך >> – – ולשכפל אותו? תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חברת הכנסת מירב כהן. חבר הכנסת איציק שמולי, בבקשה. << דובר >> איציק שמולי (העבודה-גשר): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני סגן השר, זה נושא שעולה אחת לכמה שנים, והוא הגיע גם לשולחנך לא פעם. בפעמים האחרות, כפי שאמר קודם חבר הכנסת בן צור, נמצא פתרון על ידי משרדך. השאלה שלי, אדוני סגן השר: בעצם, מה גודל הפער בין מה שדורשת העירייה לבין מה שמוכן משרד הבריאות? איך זה מתחבר לעובדה שבעשור הקרוב, לפי המצגת שהוצגה על ידי מנכ"ל משרד הבריאות בוועדת הכספים לפני שבועיים, אנחנו מתקדמים לעשור שבו תהיה התפוצצות, לנוכח הצורך במיטות אשפוז סיעודיות? והאם מאחורי ההחלטה הזו, אדוני סגן השר, עומדת מדיניות חדשה – זו באמת שאלה – לגבי המוסדות הנוספים שנמצאים בבעלות ממשלתית, בפרדס חנה ובנתניה, כמדומני, או זה באמת מקרה ספציפי של מחלוקת על הקרקע ובזה נגמר הסיפור? תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת איציק שמולי. בבקשה, סגן שר הבריאות. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> כן. אדוני היושב-ראש, לשמחתי, אני עניתי על כל השאלות בתשובה הראשונה, אז אני פשוט אחזור על זה עוד פעם. קודם כול, נתחיל עם בן צור: המשפחות רוצות מאבק – אני לא מפריע לאף אחד לעשות מאבק. אני משלם מיליוני שקלים, וכל הזמן להיות בתביעות מטעם עיריית ראשון? סחבתי את זה כמה שנים, יש גבול כמה אפשר לסחוב את זה. לדעתי, הודעתי לך גם בתחילת השאילתה: אני הולך לבנות משהו חדש, הולכים לעשות משהו חדש בכלל. אני צריך גריאטריות, לא צריך את הסיעוד, כי יש לי הרבה סיעוד במדינה, אז לכן, זו ההחלטה. למירב וגם לשמולי, אמרתי שיש לי מחסור בגריאטריה, יש לי מספיק עם סיעוד – זה מה שאמרתי בתשובה הקודמת. באמת יש מחסור בגריאטריה. אני הולך לבנות, אני עושה מחדש את מה שצריך בגריאטריה, אבל איפה שיש לי, שם אני חושב שאפשר להסתדר. הבטחתי ואני חוזר ומבטיח: אנחנו נשתדל שמי שלא רוצה לעבור – נשאיר פה ונסתדר עם המקום בינתיים. התביעה היא תביעה גדולה. אנחנו לא יכולים לעמוד בזה. אני לא חושב שזה שווה את כל התביעה. אנחנו לא מייבשים אף אחד – זה בנוגע לייבוש; אנחנו לא מייבשים, אבל מה, בהחלט לא הכנסנו חדשים. רציתי להפוך את זה למשהו אחר. מה שיש לנו היום לא שווה לי בגלל התביעות האלה, אלה תביעות גדולות. אני יכול לבנות משהו חדש לגמרי, לא במקום הזה. זה יהיה הרבה יותר זול, הרבה יותר אפקטיבי. שמולי, אין מדיניות שאנחנו הולכים לסגור מקומות אחרים. זה לא המקום; בגלל החובות, בגלל המצוקה במקום הזה. אני ישבתי הרבה עם ראש העיר – לא הרבה אבל כמה וכמה פעמים – ובסופו של דבר, ראינו שאין לזה סוף, זה הרבה כסף. << קריאה >> איציק שמולי (העבודה-גשר): << קריאה >> העלות של הקמת מקום חדש יותר נמוכה מאשר להסתדר עם – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> לטווח הארוך – בהחלט כן. << קריאה >> יעל גרמן (כחול לבן): << קריאה >> אז אתה סוגר את המקום? << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> סוגר את המקום. << קריאה >> מירב כהן (כחול לבן): << קריאה >> אבל החובות מתייחסים – – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. חברי הכנסת, תודה רבה. סגן השר השיב, ואנחנו מודים לו על כך. אני מתכבד להזמין את השר לביטחון הפנים חבר הכנסת גלעד ארדן, שיש לציין שהיה כאן בזמן, על הדקה, בשונה מחבר הכנסת השואל שאושרה לו שאילתה. אז בפעם הבאה תקפיד בבקשה להיות בזמן. חבר הכנסת משה אבוטבול שאל בשאילתה דחופה מס' 18 את השר לביטחון הפנים על אסירים שנאלצים לשלם סכומי עתק עבור השימוש בטלפונים הציבוריים בתאים בבתי הכלא. נא לקרוא את נוסח השאילתה, ואז השר ישיב. << שאילתה >> 18. אסירים נאלצים לשלם סכומי עתק עבור השימוש בטלפונים הציבוריים בבתי הכלא << שאילתה >> << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> ברשות היושב-ראש, והשר כמובן, השאילתה היא: לאסיר בכלא אין אלא את הטלפונים הציבוריים – בסוגריים, של חברת שחף – לתקשר עם משפחתו, עורכי הדין, העולם שמחוץ לכלא. אסיר יכול לרכוש כרטיס חיוג רק בכלא, והמחיר הוא 50 ש"ח לשש שעות. רציתי לשאול: 1. האם הנתונים נכונים? 2. מדוע המחיר כה גבוה? 3. מה יעשה משרדך לטיפול בבעיה? תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בבקשה, אדוני השר. << דובר >> השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, נשאלתי על ידי חבר הכנסת אבוטבול לעניין מחיר כרטיסי החיוג שמשמשים את האסירים בכלא כדי לקיים שיחות מהטלפונים הציבוריים שמותקנים בבתי הכלא של שירות בתי הסוהר. אז קודם כול חשוב לציין ולהדגיש שקיום קשר טלפוני של אסיר מבין כותלי הכלא זה לא דבר מובן מאליו. זה מוגדר – זה ביטוי לא טוב היום אבל ככה זה מוגדר בפקודות שב"ס – טובת הנאה שהאסיר מקבל; הוא לא זכאי לקבל את זה אלא זה משהו שהנהלת הכלא יכולה לאפשר לו. במקביל, כמובן, ניתן גם לשלול זאת ממנו, בהתאם לשיקול הדעת של שירות בתי הסוהר. זו לא זכות מוקנית של האסירים – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> לא כמו אסיר ביטחוני – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: << דובר_המשך >> לא. דרך אגב, הברחות סלולר קיימות גם אצל אסירים פליליים, אין הבדל. המלחמה בהברחות של סלולר מתקיימת גם כלפי המחבלים וגם כלפי האסירים הפליליים. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> במקרה של פליליים, בדרך כלל, אדוני השר, אלה לא חברי כנסת. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: << דובר_המשך >> דרך אגב, אני חייב להעיר איזו הערה. הרבה פעמים מדברים פה, אתם מבקרים ודואגים – וזה בסדר גמור לסייע – להחזיר למוטב אנשים, אבל כשאנחנו אומרים לפעמים "אסירים פליליים" זה נשמע כאילו זה איזה משהו נורא רך ועדין לעומת המחבלים. בתוך אסירים פליליים יש גם רוצחים שפלים, יש אנשים שחיסלו חיים ומשפחות של אנשים, וגם הם, כשהם מבריחים טלפונים זה דבר חמור מאוד. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אין הוראה לביטול המיסוך – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: << דובר_המשך >> אף אחד לא הורה על ביטול המיסוך, ואין ביטול מיסוך. ואני מציע לך, כיוון שאתה בתנועה שלא נוהגת להאמין לתקשורת באופן כללי, תבדקו איתי לפני שאתם מצטטים דברים שקראתם בתקשורת. המיסוך ממשיך להתקדם – ההתקנה שלו, בהתאם לפרויקט. בכל מקרה, שיחות טלפון הן דבר שניתן לשלול בהתאם לשיקול דעת של שב"ס, והן לא זכות מוקנית לכל אסיר. לעניין המחיר, שזה בעצם מיקוד השאילתה של חבר הכנסת אבוטבול: מערך הטלפונים בשירות בתי הסוהר הופעל במשך שנים רבות על ידי בזק, באמצעות אותם טלפונים ציבוריים שהותקנו באגפים השונים והופעלו באמצעות כרטיסי חיוג, טלכרד. בשנת 2010 פורסם מכרז פומבי, שאני יכול היום לומר שבעיניי הוא היה כנראה מאוד מאוד מטופש ולא צופה פני העתיד – ובכך אתה צודק – אבל פורסם מכרז ב-2010, לפני רפורמת הסלולר, והמכרז הזה היה במטרה להוריד את המחירים שהיו אז של השימוש בטלפון קווי. המטרה הייתה באמת לשפר את השירות לטובת האסירים, וכל החברות שהתחרו לפני כמעט עשר שנים על המכרז הזה התחרו בעיקר על קריטריון המחיר. בשנת 2011 הוכרזה חברת בינת כזוכה במכרז, לאחר שהיא הציעה את ההצעה הזולה ביותר ליעדים נייחים וניידים כאחד בכל שעות היממה. אם זה חשוב, אני אפרט: זה כמעט 14 אגורות, 13.98 אגורות לדקת שיחה לכל יעד. אז, באותה תקופה, המחיר עמד על בין 23 ל-26 אגורות לדקת שיחה אם אתה מחייג אל טלפון קווי, ובערך 45 אגורות – אתם זוכרים, פעם שילמנו 45 אגורות – לדקת שיחה כשאתה מתקשר לטלפון נייד. היא נתנה לאסירים, אז, ב-13.98 אגורות. אבל מאז, כידוע, חלה ירידה משמעותית בתעריפים בכל שוק התקשורת הישראלי, שלא ניתן היה – נניח שלא ניתן היה, בערך לא ניתן היה – לצפות בעת ההיא, אבל המכרז הזה הוא מכרז שעדיין מחייב את שירות בתי הסוהר, ולכן אי-אפשר בעצם לבטל או לתקן אותו. המכרז הזה אמור להסתיים, וגם יש עכשיו ויכוח משפטי אם הוא יסתיים בשנה הקרובה או בתוך שנתיים-שלוש. בכל מקרה, אני פועל בנושא הזה, ונציב בתי הסוהר מקיים דיון בסוף החודש במגמה לקדם הוצאה של מכרז חדש, שלמעשה התנאים שלו כבר ייקחו בחשבון את התעריפים העדכניים שקיימים היום בשוק. אני מאמין שכשהמכרז הזה יצא, זה יביא להוזלה משמעותית בתעריפים שאתה הזכרת. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לשר לביטחון הפנים. חבר הכנסת אבוטבול, שאלה נוספת, וגם חברי הכנסת אוסאמה סעדי ומשה ארבל. מהמיקרופון, אדוני. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> אדוני השר, לאור הפערים הענקיים בין החברות כיום, למשל בסלקום זה 40 ש"ח ללא הגבלה, בפלאפון – 29 ש"ח ללא הגבלה, ברמי לוי – 24 ללא הגבלה, באורנג' – 40, ובבזק – רק 19.90 ל-500 דקות, האם אין מקום לשקול, אפילו, עד כמה שזה אפשרי על פי החוק, בתשלום קנס מסוים – אינני יודע מהו – את ביטול המכרז והקדמתו? כי פשוט זה מאוד מציק לאסירים, וכבר חז"ל אמרו: ישראל, אף על פי שחטא – ישראל הוא. תודה. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: << דובר_המשך >> והוא גם חייב להתקשר בזול – הם שכחו להוסיף את זה בסיפה, חז"ל. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת אוסאמה סעדי. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, בעניין טלפונים לאסירים, בכנסת העשרים דיברנו רבות, נפגשנו, וביקשתי להעלות את הנושא הזה של שיחות הטלפון לאסירים הביטחוניים. אני חושב שבתקופה האחרונה יש הסכמים להתקין טלפונים ציבוריים גם לאסירים ביטחוניים, ואני מברך על כך, ואז לא צריך את כל המיסוך וכל זה. אני מכיר את עמדתך, אבל – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: << דובר_המשך >> אתה יכול לברך את השב"כ ואת ראש הממשלה. אני התנגדתי נחרצות. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני מכיר את עמדתך, ולכן אני אומר. אבל הנושא הזה שהעלה חברי אבוטבול חשוב, כי באמת המחירים גבוהים גם לאסירים הפליליים וגם לאסירים – אבל רציתי לשאול אותך על מקרה טרגי נוסף שקרה: לפני יומיים נורה למוות פארס אבו נאב, בחור צעיר מראס אל-עמוד. הוא נורה על ידי השוטרים. שוטר ירה שבעה כדורים ואחד פגע בו בגב והרג אותו. האם המקרה הזה ידוע לך? מה תוצאות החקירה? ועוד מקרה טרגי, כמו של ח'יר חמדאן – ואני מכיר מה שאמרת אז על ח'יר חמדאן, על הבג"ץ, ועכשיו יש דיון נוסף, אבל זה עוד מקרה של ירי בגב. גם אם הוא ברח וגם אם היה חשד לעבירה לפני זה – אבל לירות, לפגוע ולהרוג, אני חושב שבשביל זה אנחנו כל הזמן אומרים שזאת יד קלה על ההדק. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת סעדי. חבר הכנסת משה ארבל, בבקשה. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, הליך השיקום של אסירים הוא תנאי לקבלת השליש בתום ריצוי עונשם, וזה מחייב את האסירים לצאת מהאגף למוסדות שיקום ולמוסדות שיקומיים כלליים. אבקש לשאול את כבוד השר: בהינתן ששירות בתי הסוהר מכיר בצורך ובזכות של אסיר לאגף תורני מופרד בהתאם לאורחות חייו ולאמונתו, מדוע נמנעת ממנו הזכות לשיקום, שהיא תנאי לשליש, גם במקומות המותאמים לאורח חייו? תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לכל השואלים. בבקשה, השר לביטחון הפנים. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: << דובר_המשך >> לא ידעתי שבמסגרת שאלה נוספת אפשר להעלות שאילתות חדשות. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אפשר, רק אתה לא חייב לענות. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: << דובר_המשך >> בסדר. אז אשר לשאילתה החדשה שמעלה פה חבר הכנסת ארבל, אני אשמח מאוד לבדוק את הנושא. אני לא מכיר מספיק ולכן לא אוכל לענות לך. אבל אם תרצה, נבדוק את זה ונשיב לך ישירות או אם תרצה ממש להגיש שאילתה רשמית, גם בסדר. לבחירתך. אבל הצוות שלי פה ירשום את השאלה ונברר את זה בימים הקרובים. אשר לשאלת ההמשך של חבר הכנסת אבוטבול, אני ביקשתי מהיועץ המשפטי של המשרד וגם משירות בתי הסוהר לבדוק את תנאי המכרז. אני עוד פעם אומר: אני לא רוצה כבר לומר מה דעתי על מכרז כזה שהוא לעשר שנים. אנחנו נבדוק את זה בימים הקרובים משפטית. אני חושב שמתבקש היום, בחשיבה כזאת, שאם עושים מכרז לעשר שנים, גם אמורים להכניס אפשרויות לשינוי בתנאי המכרז אם השוק משתנה באופן דרמטי, כמו שאתה ציינת. הנקודה היא שאם לא עשו את זה יהיה קושי גדול, כי המדינה צריכה לעמוד בהתחייבויותיה. אבל בכל מקרה, זו נקודה נכונה. אנחנו בוחנים את זה משפטית, ויישר כוח שהעלית את הנושא הזה. באמת חשוב היה להציף את זה. במקרה, עסקתי עכשיו בכל הנושא הזה דרך היבט אחר, של המערכת הקווית שמוציאים ממנה שיחות, כיוון שמסתבר שיש אסירים בכלא, לאו דווקא מחבלים – מחבלים, לרובם עוד אין טלפונים ציבוריים, אבל יש אסירים בכלא שדרך המערכות וההתקשרות הזאת גם מכווינים פשיעה מחוץ לבתי הכלא. לכן, הטכנולוגיה או היכולת של המערכת הזאת זה משהו שאני בוחן בימים אלה, איך להתאים אותה לצרכים של הביטחון של אזרחי המדינה, ובין היתר המערכת הזאת תיבחן גם בהקשר של המחירים שהאסירים משלמים. אשר לשאלות של חבר הכנסת אוסאמה סעדי, שאני מבין שהוא חש צורך להעלות את הנושא הזה. כיוון שהוא עורך דין ותיק, הוא הרי יודע שאין לי דרך באמת לענות על שאלות חקירתיות שבכלל הסמכות בהן היא לא של המשטרה, כי כאשר נהרג אדם מירי של שוטר הנוהל הוא שמי שחוקר את מותו של האדם זה לא המשטרה אלא המחלקה לחקירות שוטרים, שהיא חלק מהפרקליטות וממשרד המשפטים. אבל חבר הכנסת סעדי רצה להעלות זאת, זכותו להעלות זאת, ואני אשאל אותו בתגובה מדוע הוא לא מסתובב קצת לקרוא ביישובים הערביים להשתתף במבצע שמתקיים בימים אלה ולמסור כלי נשק לא חוקיים, כדי שהרחוב הערבי יהיה בטוח יותר ויותר נקי מכלי נשק לא חוקיים. תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לשר לביטחון הפנים על תשובותיו. אני מתכבד להזמין את סגן שר הביטחון חבר הכנסת אברהם אבי דיכטר לעלות לדוכן ולהשיב על שאילתה דחופה מס' 15, מאת חבר הכנסת אוסאמה סעדי. נושא השאילתה: הריגתו של הפלסטיני עומר אל-בדווי על ידי חיילי צה"ל באל-ערוב. בבקשה, חבר הכנסת סעדי. << שאילתה >> 15. הריגתו של הפלסטיני עומר אל-בדווי על ידי חיילי צה"ל באל-ערוב << שאילתה >> << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד סגן שר הביטחון, בשבוע שעבר פורסם בכלי התקשורת תיעוד הריגתו של הפלסטיני עומר הייתם אל-בדווי, בן 20, ממחנה הפליטים אל-ערוב, מירי של חיילי צה"ל במחנה פליטים אל-ערוב. ברצוני לשאול: 1. האם נכון הדבר? 2. אם כן, האם המקרה נחקר? 3. אם כן, מהן תוצאות החקירה? תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. בבקשה, סגן שר הביטחון. << דובר >> סגן שר הביטחון אבי דיכטר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ב-11 בנובמבר התקיימה הפרת סדר אלימה במחנה הפליטים אל-ערוב. במהלך הפרת הסדר השליכו מחבלים, בין היתר, בקבוקי תבערה לעבר הכוח הצבאי שהיה במקום. כוחותינו הגיבו בירי וממנו נפגע ונהרג עומר הייתם אל-בדווי, בן 22, תושב מחנה הפליטים. בעיני רוחי אני רואה את אלה שמגחכים נוכח פתיחה באש לעבר מיידי בקבוקי תבערה. יש פה – אני רואה בזווית העין אפילו אלוף לשעבר – שמכירים היטב מה זה בקבוק תבערה. מיידה בקבוק תבערה הוא מחבל לכל דבר ועניין. רק כדי להמחיש את זה: בדצמבר 2014 נפגעה ילדה בת 11 באורח קשה מפגיעת בקבוק תבערה ברכב נוסע. מחבלים יידו בקבוק תבערה לעבר הרכב המשפחתי סמוך ליישוב מעלה שומרון. הרכב עלה באש, הנוסעים הצליחו להימלט ממנו אבל אחת הנוסעות ברכב, ילדה בת 11, נפגעה קשה מכוויות בדרגה ג'. דוגמה נוספת: רק לפני כמה שבועות, ב-22 באוקטובר, עובר אורח נפצע קשה בשכונת עיסאוויה לאחר שמחבלים השליכו בקבוקי תבערה לעבר כוח משטרה שהיה במקום. הבקת"בים פגעו ברכבו בעת שעבר במקום, הרכב התלקח והשוטרים חילצו אותו מהרכב כשהוא פצוע קשה. לגבי הבחור שנהרג, עומר אל-בדווי, הוא מוכר למשטרה כבר מגיל 16, מאירוע של הפרת סדר שבו השתתף ושבו הושלכו אבנים והוא נעצר על כך לכמה ימים. לגבי האירוע הספציפי הזה באזור מחנה הפליטים אל-ערוב – באותו היום נפתחה חקירת מצ"ח לבירור נסיבות המקרה, ועם סיום החקירה הממצאים יועברו לבחינת הפרקליטות ואז יהיה ניתן לתת תשובה מסודרת. תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. שאלה נוספת לחבר הכנסת סעדי, וגם לחברת הכנסת מרב מיכאלי. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני באמת תמה ומתפלא על התשובה של סגן שר הביטחון, שמדבר על ירי וזריקת בקבוקי תבערה וכמה זה מסוכן. אבל אני מזמין אותו, אם הוא עוד לא ראה את סרט הווידיאו שתיעד את הירי ואת הריגתו של עומר אל-בדווי – מדובר בצעיר שהלך לתומו, חף מפשע, לא זרק בקבוק תבערה ולא יידה אבנים. זה שעכשיו אתה מזכיר שבגיל 16 הוא פעם יידה אבנים – אני חושב שמן הראוי היה להגיד שמדובר בירי לא מוצדק, ביד קלה על ההדק, ושאנחנו נחקור את החייל שירה והרג אותו ונעמיד אותו לדין. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לחבר הכנסת סעדי. חברת הכנסת מרב מיכאלי. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה-גשר): << דובר >> תודה, אדוני. כבוד סגן השר, בשבוע שעבר, בשלהי הסבב האחרון, נהרגה משפחה בעזה, חמש נפשות של אזרחים מה שנקרא "לא מעורבים", בהם ילדות וילדים קטנים – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה-גשר): << דובר_המשך >> שמונה נפשות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה-גשר): << דובר_המשך >> – – בהפצצה של חיל האוויר על פחונים. כמה ימים לאחר מכן פורסם בעיתון הארץ שהסיבה לכך היא שזאת הייתה מטרה שלא עודכנה זה חודשים ארוכים בבנק המטרות. שאלותיי אליך: א. האומנם זאת הסיבה לכך שזה קרה? ב. מה נוהל קביעת המטרות? כל כמה זמן יש וידוא שלהן? משום שמעבר לטרגדיה הנוראה ולתקלה שאסור שתקרה לנו, אם צה"ל מפציץ מטרות לא מעודכנות, אז, איך לומר, יש בזה בזבוז כסף ופגיעה במבצעיות ובאפקטיביות של צה"ל. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חברת הכנסת מיכאלי. בבקשה, סגן שר הביטחון. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> אני אשיב על השאלה שלך, חברת הכנסת מיכאלי. לפני כל אי-מבצעיות ובזבוז משאבים וכו', אין לצה"ל שום כוונה, שום הנחיה, שום הישג בתקיפת מטרה שלא נקבעה כמטרה לסיכול טרור, טרוריסטים או תשתיות טרור. לכן גם הבית שנפגע בדיר אל-בלח והמשפחה שנפגעה, ואם זאת הייתה מטרה או זאת הייתה טעות, או אם זה היה פספוס של הפצצה וכו' – אלה סוגיות מבצעיות שהצבא חוקר אותן. זה בהחלט נושא לתחקיר, כולל הפרטים ששאלת עליהם – תקפות המטרה וכיוצא בזה. מהיכרותי רבת-השנים, לצה"ל יש מכניזם מאוד ברור של תיקוף מטרות, בוודאי לפני תקיפה. אין ספק, לאף אחד לא הייתה שום כוונה לפגוע במשפחה חפה מפשע, חד-משמעית. לכן אני מציע לכולנו להמתין לתחקיר המבצעי ולא לפסוק שום דבר על מה שהיה, איך היה ומדוע קרה מה שקרה. מניסיוני אני גם יודע שבתחקירים עולים הדברים בצורה ישירה, פתוחה. מדובר גם בצה"ל. לפעמים מטרות נבנות לא רק על סמך מודיעין של צה"ל או לא רק על סמך מודיעין של אמ"ן בצה"ל, ולכן אני מציע להמתין לתהליך של התחקיר. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה-גשר): << קריאה >> – – – אין ספק שאף אחד לא התכוון לפגוע במשפחה. זה מובן מאליו. אבל השאלה היא – – – << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> מדינת ישראל, צה"ל, לא תוקפת מטרות – לא רק בעזה, בכלל: לא תוקפים מטרות כי יש פצצה מיותרת ואין מה לעשות איתה. מטרה, יש לה נוהל של תיקוף, בוודאי לפני ביצוע. יש לפעמים מגבלות בתיקוף מטרות וצריך להחליט אם תוקפים למרות שחלף זמן – ואז או שמוותרים או, מה שנקרא, לוקחים סיכון. זה לא המקרה הזה. אני מציע שוב, כדי לתת תשובה רצינית, להמתין לתחקיר, כי כל דבר אחר פשוט לא יהיה רציני ובוודאי לא הוגן מבחינת הגורם שקיבל את ההחלטה. לשאלה שלך, חבר הכנסת אוסאמה. תראה, אני מודה שנער הייתי גם זקנתי ולמדתי להיזהר מאוד ממתן אמירה לגבי סרטון. סרטון מצלם תמונת מצב נתונה. קשה מאוד לדעת מה היה לפני, קשה מאוד לדעת מה היה אחרי, ואתה יכול לפעמים לקבל תמונה מעוותת, שגויה, על מעורבות של מישהו או אי-מעורבות של מישהו. זה בדיוק תפקידו של מח"ש. אני אומר לך, כאחד שראה צילומים. כולנו מכירים את הסרט הבולט, הסרט הנוראי, המכפיש, המעוות, האנטי-ישראלי, האנטי-יהודי, האנטישמי, "ג'נין, ג'נין" – שאתה יכול לראות שם צילום מזווית של טנקים שלכאורה – על פי הנקלה הזה שעשה את הסרט, מוחמד בכרי, אתה יכול לראות את הטנק רומס – – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> רומס. תרשה לי להשתמש במילים שלי. ואני אומר לך שאני עדין עם מה שהוא עשה – – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> אני אומר לך, אני עדין עם מה שהוא עשה. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> האמן לי, אני עדין עם מה שהוא עשה. אני אומר לך, חבר הכנסת סעדי, אני אומר לך, אני מתבייש בעובדה שקוראים לו אומן. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> אני מביא את הדוגמה. האמן לי – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> – – שהאיש הזה לא היה ראוי לא למועמדות לאוסקר, גם לא למועמדות ל"עסכר". הוא היה מועמד, בעיניי – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> אני אומר לך, הוא היה מועמד להעמדה לדין על מעשה אנטישמי. אבל לענייננו – אגב, יש גם דיון בעניינו – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> – – אני מניח שבית המשפט יצטרך לפסוק, בסופו של דבר, לגבי העיוות הנוראי שהוא עשה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> בג"ץ אמר את דברו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> בג"ץ אמר את דברו במילים חריפות מאוד. אבל לענייננו, לשאלה שלך לגבי סרטון. אתה יכול לראות לפעמים – אני לא אומר שזה במקרה הזה, כי המקרה הזה עדיין נחקר, ואני לא יודע לתת לך תשובה על השאלה הקונקרטית שלך, אבל אני מציע לך ואני מציע לחברי הכנסת ואני מציע לכולנו, גם כנציגי ציבור ונבחרי ציבור, וסתם ציבור בישראל, להיזהר מאוד מהסרטונים האלה. ואני אומר לך, במקרה הזה של "ג'נין, ג'נין" – תמונות של שקרים שהמצלם ידע שהוא מצלם שקר, והמקליט ידע שהוא מקליט דברי שקר, והמשדר והמפיץ את זה יודע שהוא משדר ומפיץ דברי שקר נבזיים. לצלם טנק של צה"ל ולצלם שורה של אנשים ולומר איך הטנק דרס את האנשים, כשבתחקירים – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – או שהגיע – – – << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> (אומר בערבית: שים על שתי האוזניים שלך אבנים.) תאמין לי שבתחקירים – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – הגיע לפני – – – << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> – – אתה רואה במפורש בתחקירים איך לטנק הזה אין קשר לגופות – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> – – 56 הגופות – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> – – 56 הגופות של הרוגי ג'נין, כמעט כולם מחבלים – כמעט כולם מחבלים, בניגוד לאמירה על 300, ומעבר לזה, של טבח, יעני – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> ואני אומר לך: את הנבזיות הזאת – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> – – את הנבזיות הזאת, חבר הכנסת סעדי, את הנבזיות הזאת לא אתן לך להפוך כאן לעובדה בכנסת ישראל. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> במקרה הספציפי הזה, אני מציע להתאזר בסבלנות ולהמתין לראות מה היה באמת, ולא לפסוק לפי סרטון. יש בדיקה. הבדיקה תגיד בדיוק מה היה ומה לא היה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> במדינה הזאת צריך בדיקה? אתם יודעים הכול. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> מדינת ישראל, לשמחת כולנו, יודעת לשים עובדות כהווייתן. לא אתן לכם להפוך את הכנסת לאיזושהי במה שעושים בה קולנוע מכל אירוע אמיתי שבו זורקים בקבוק תבערה על חיילים, על חיילים, ואתם תתייחסו לזה בביטול כאילו זרקו איזה קפצון על חייל. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לסגן שר הביטחון חבר הכנסת אברהם אבי דיכטר על תשובותיו. אנחנו עוברים לשאילתה הבאה. אני מתכבד להזמין את סגן שר החינוך חבר הכנסת מאיר פרוש להשיב על שאילתה דחופה מס' 16 של חברת הכנסת קטי קטרין שטרית. נושא השאילתה: תלמידים שנכשלו בבגרויות נותרו ללא מענה. << שאילתה >> 16. תלמידים שנכשלו בבגרויות נותרו ללא מענה << שאילתה >> << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> תוכנית ההעצמה לבגרות, בעלת הצלחות מוכחות בפריפריה, הייתה אמורה להיפתח ולסייע ל-8,000 תלמידים שנכשלו בבחינות הבגרות לגשת בשנית ולהצליח. הבגרויות מתחילות בעוד חודש וחצי. מדוע נעצרה התוכנית, למרות שבספטמבר הועברה הודעה על אישור התקציב לשנת תש"ף, נקלטו מורים והכינו תוכנית עבודה? כרגע אמרו להם שזה מבוטל. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חברת הכנסת שטרית. בבקשה, סגן שר החינוך. << דובר >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברת הכנסת שטרית, תוכנית תה"ל, תוכנית העצמה לבגרות, היא תוכנית חשובה, ללא ספק, להעלאת שיעור הזכאים לבגרות. התוכנית מסייעת לתלמידי כיתות י"א-י"ב שנכשלו באחד עד שלושה מקצועות בבחינות הבגרות או במקצועות הלימוד על פי תוכנית ההבחנות החדשה להשלים את הנדרש. מטרות התוכנית מתמקדות בהעלאת שיעור הזכאים לתעודת בגרות, בטיוב תעודת הבגרות בעבור התלמידים הלוקחים בה חלק ובחיזוק ההתמדה ובמניעת הנשירה, וכן היא מאפשרת מוביליות חברתית והכוונה להשכלה גבוהה, וכל זאת תוך חיזוק והעצמת הפדגוגיה ברשות המקומית. התוכנית החלה לפעול בשנת 2009, והיא מעניקה שירות לכ-3,300 תלמידים בפריפריה מדי שנה, ואנחנו מכירים בחשיבותה ופועלים להביא להפעלתה באופן סדיר גם השנה. בתשובה על השאלות, התשובה היא כדלהלן, חברת הכנסת שטרית: בהוראת החשב הכללי, לנוכח המצב שבו אנחנו נמצאים היום, לא ניתן להפעיל ללא אישורו תוכנית בסכום של יותר מ-200,000 שקל. בהתאם לכך הועברה בקשה מיוחדת להפעלת התוכנית בשנת הלימודים תש"ף – שאת דיברת עליה – ואנחנו ממתינים לתשובתו של החשב הכללי. היקף התקציב של התוכנית עומד על קרוב ל-9.8 מיליון. ברור לך שאנחנו מחויבים לפעול על פי כללי משרד האוצר, וכאמור, אנחנו פועלים לאישור התוכנית בהקדם, באישור חריג, מתוך הכרה של המשרד בתרומתה לתלמידים ולרשויות. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לסגן השר. שאלה נוספת לחברת הכנסת שטרית. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> עוד חודש וחצי מתחילות הבגרויות. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> יש שאלה נוספת? << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> לא, אני יכול לענות שוב ולהסביר. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לוח זמנים. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אנחנו מתקרבים למצב שאין תקציב. את בדיוק לקחת דבר מאוד מאוד חשוב – ואת חייבת להאמין לי שיש עוד מקרים מאוד מאוד חשובים – שהמשרד ברגע הזה לא יודע איך הוא הולך לפעול בעוד כחודש. בגלל המצב הזה. יש הוראות של החשב הכללי. כמו שאני אמרתי, ואני חוזר ואומר: אלה הן ההוראות של החשב הכללי. כמו במקרה שלך, העברנו בקשה לחשב הכללי על חריג, כדי לאפשר לנו לפעול. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> החשב הכללי אמר לכם את התוכנית הזאת? יש תוכניות אחרות שלא כל כך חשובות, כמו מרכז הסקרים – ראמ"ה – של 60 מיליון שקל. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אולי מכיוון שבעינייך הן לא כל כך חשובות, לא העלית שאילתה לגביהן, ואני לא יודע לענות לך תשובה לגביהן. אני אומר לך שההוראה של החשב הכללי זה על הכול. אני וידאתי את זה עכשיו עם סמנכ"ל התקציבים במשרד משה שגיא – את מכירה אותו. שאלתי: אני יכול לומר את זה באופן ברור? הוא אמר: כן, זה המצב. החשב הכללי נתן את ההוראה הזאת, וזה מה שאנחנו יכולים לעשות. ככה אנחנו נפעל עכשיו. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> בזה הרגע גזרנו את דינם של – – – ילדים. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אני יודע לומר על עוד כמה תוכניות, שהן בוודאי ממש הצלת נפשות – בתחום הנוער והבעיות של הנשירה. אני יודע לומר לכם את זה, אבל זה המצב. לפני כמה דקות ניגש אליי הרב גפני, ביקשנו ממנו שינסה לברר מה עושים במקרה – לא הייתי אומר דומה, אבל במקרה בתחום הנשירה. זה המצב. אני לא מדבר עכשיו אל אף אחד – שיקימו מהר קואליציה. זו המציאות. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> רק רגע, אדוני, גם לחבר הכנסת אוסאמה סעדי הייתה שאלה נוספת אליך. בבקשה, אדוני, ואז תשיב. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד סגן השר, בעניין הבגרויות רציתי לשאול מתי משרד החינוך עומד להוציא ולמסור את תעודת הבגרות לתלמידים שניגשו ועשו את בחינות הבגרות. אני מדבר על כך שסטודנטים רבים שלומדים בחו"ל וגם באוניברסיטאות ברשות הפלסטינית מחכים לתעודות הבגרות. אנחנו שאלנו, ואומרים: או-טו-טו. האם יש לך בשורה לתלמידים האלה, מתי הם יקבלו את תעודות הבגרות שלהם? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. בבקשה, סגן שר החינוך. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אם השר התורן בזמנו ידע ואמר שהוא לא ערוך לשאלה השנייה ואין לו עליה תשובה, גם אני אומר לך שאני לא יודע ברגע זה, אבל אני מוכן לבדוק את זה. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בסדר גמור, תודה לסגן שר החינוך חבר הכנסת מאיר פרוש ולכל השואלים. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> הטרור החקלאי המכה בחקלאים ברחבי הארץ << הלסי >> << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אנחנו עוברים להצעות דחופות לסדר-היום. ההצעה הראשונה, שגם עליה ישיב השר לביטחון הפנים חבר הכנסת גלעד ארדן, היא בנושא: הטרור החקלאי המכה בחקלאים ברחבי הארץ, הצעות שמספרן 221, 222, 223 ו-224. חברת הכנסת רויטל סויד היא הראשונה, ואחריה שלמה קרעי, יועז הנדל ואיילת שקד. עד שלוש דקות לרשות כל דובר, לרבות דוברת. << דובר >> רויטל סויד (העבודה-גשר): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, וגם היציע כמובן, האורחים שיש לנו, ממשק עזרא אדיב במושב אלישמע נגנבו אתמול בלילה 69 טלאים – 69 טלאים, שהשווי המוערך שלהם הוא כ-83,000 שקלים, ואין, אין איך לקבל אותם חזרה. הם גם לא היו מבוטחים, כי אין טעם לבטח – אין טעם לבטח, מכיוון שחברות הביטוח לא מעוניינות לעשות את הביטוחים. דוד סיוון ממושב שדי חמד, רק השבוע נגנב ממנו כל מערך ההשקיה, בשווי של עשרות אלפי שקלים. לאחרונה ממש הושחתו שני מחשבי השקיה בשווי של 100,000 שקלים בדרום, מכיוון שהחקלאי סירב לשלם דמי חסות. אז אחרי שהוא סירב לשלם את דמי החסות, הגיעו אותם אלמונים, הציתו לו 144 גלגלי טפטוף, והנזק שנאמד הוא 650,000 שקלים. כל הסיפורים האלה הם רק מהימים האחרונים. הנושא של הפשיעה החקלאית הוא נושא שהחקלאים מתמודדים איתו על בסיס יום-יומי. אנחנו יודעים שחקלאות היא ערך, וחקלאות היא ציונות אמיתית בתפיסת הקרקעות, ביישוב הארץ, ואנחנו יודעים שיש לה גם חשיבות רבה מאוד מבחינת חוסן במזון. אבל איך יכול להיות שאת החקלאות אנחנו תופסים כערך וכציונות, ובפועל אנחנו לא מצליחים להתמודד עם הפשיעה החקלאית? המשטרה עושה כמה שהיא יכולה – ואנחנו תכף נשמע גם מהשר – אבל עדיין ב-90% מהתיקים שנפתחים אין בכלל חשודים ואין בכלל את מי להעמיד לדין. חברות הביטוח מסרבות לבטח, גם את הציוד וגם את החקלאים, וכך קורה שחקלאים מתעוררים בבוקרו של יום וכל העמל שלהם יורד לטמיון. ולכן, לצד תיקוני החקיקה שנעשו ושאולי צריך גם לעשות, עם הרתעה בענישה – אנחנו רואים ש-1,000 תיקים בערך נפתחים בשנה, והחקלאים גם כבר כמעט ולא מתלוננים – צריך לעשות שני דברים, והם העיקריים: האחד, אדוני השר, הוא לפתוח בלהב 433 זרוע מיוחדת נוספת שתתעסק רק במלחמה בפשיעה החקלאית, מלחמה חסרת פשרות, במקום שנצטרך להיעזר בחברת השומר – שעושה כמובן מלאכת קודש ועבודת קודש, אבל זאת בסוף חברה פרטית. והדבר השני, התקציב לזה: בואו ניקח את תיקון 116, התיקון הזה, שנקרא כידוע חוק קמיניץ ושהושקעו בו כל כך הרבה כספים – ניקח את כל התקציבים שהושקעו בתיקון הזה ונעביר אותם לטובת המאבק בפשיעה החקלאית. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת רויטל סויד. חבר הכנסת שלמה קרעי – התחרט. חבר הכנסת יועז הנדל, בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות גם לרשותך, ואחריו – חברת הכנסת איילת שקד. << דובר >> יועז הנדל (כחול לבן): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חברי כנסת נכבדים, תודה על מה שהקראת קודם. אני אוסיף לרשימת האירועים האלה של הטרור החקלאי הצתה לפני יומיים של יערות באזור שפרעם, וצוותים של השומר החדש, קק"ל וצוותי כיבוי של מכבי אש טיפלו בשרפה, ואחר כך נשארו בשטח כדי לתצפת ולגלות מי המציתים; שרפת באלות בקיבוץ בית קמה; כריתה של 300 עצי משמש בנווה אטי"ב; פגיעה בציוד חקלאי בציפורי ועוד ועוד ועוד. אפשר לקחת את הרשימה הזאת לאין-סוף – אירועים שנכנסו לשגרה ואנחנו כמעט לא מתייחסים אליהם; טרור חקלאי שפוגע במדינת ישראל. עכשיו, יש כאלה שנדמה להם שציונות זה לבוא ולתקוף את הרשימה המשותפת – שלי יש ביקורת גדולה עליה, כידוע לכם – במקום להתעסק בבעיות האלה, שנוצרות בחלקן הגדול במגזר הערבי, ולייצר משילות. אנחנו שכחנו שהציונות התבססה, לפחות בעבר, על התזה שקו המחרשה הוא קו הגבול. וכשאין מחרשה, כשגונבים אותה או שורפים אותה, אז כנראה גם אין גבול, ואז אנחנו לא נצליח לעמוד לא על אדמתנו, לא על ערכינו ולא על נושאים אחרים. וזה דורש טיפול – זה דורש טיפול אמיתי בתופעת חוסר המשילות, ולא מילים חזקות כנגד מגזר כזה או אחר. הנגב הולך לאיבוד, 80% מהפשיעה החקלאית בכלל לא מדווחת – מהטרור החקלאי – וזה ממשיך וזה ממשיך. ודווקא מכאן, אם כבר אנחנו עוסקים בחקלאות, אני רוצה לדבר על ענף אחד במישור החקלאי, ענף מגדלי הצאן והבקר. עמדתי כאן לפני הבחירות הקודמות ודיברתי על סמרטוטים, על אלה שלא מסוגלים להגיד לא, שהלכו והצביעו בניגוד לרצונם כדי לפזר את הכנסת. לא אני המצאתי את נאום הסמרטוטים, אבל שמחתי להשתמש בנאומו של חברי גדעון סער. אמרו להם ללכת להמציא, אמרו להם ללכת להצביע, אמרו להם שחייבים בחירות – ומייד לאחר מכן הם התחרטו. היום, מכיוון שאנחנו עוסקים בחקלאות, אני רוצה לדבר על כבשים – נאום הכבשים, אם אפשר, כאלה שהולכות למצוק ופשוט קופצות, כמו כבשים, ואין אף אחד שזז הצידה ואומר – אף כבש שיוצא הצידה ואומר: חבר'ה, זה לא מה שצריך לעשות. כמו כבשים שמדלגות אחת אחרי השנייה, ולא רואים שאנחנו עושים בניגוד לרצונו של עם ישראל, בניגוד לצרכים של המדינה הזאת, נעים קדימה, פועים מֶה, מֶה, צועדים אל המצוק וקופצים. ומה הערך העליון בהליכה לבחירות האלה? האם אנחנו מקדמים במשהו את המאבק בפשיעה החקלאית? האם נכריע את החמאס בבחירות וניתן ליושבי הדרום קצת שקט? האם נטפל בשכבות החלשות? אולי נפתור את בעיית הטרור החקלאי? טרור במקום אחר? אחדות עם ישראל? אולי הבקעה, שכבר 13 שנה אנחנו מזניחים אותה, ועכשיו, לקראת הבחירות, ראש הממשלה נזכר – ואני מאוד שמח, הלוואי שמחר בבוקר בקעת הירדן תהיה חלק ממדינת ישראל ויחילו עליה את החוק. ואולי זה משהו אחר שטוב לעם ישראל? אולי חבריי מש"ס ואגודה, שלא נמצאים כאן, יסבירו לי? אולי יש איזו מצווה גדולה – אולי אתה, טנדורי, תסביר לי – מצווה גדולה שאנחנו מפספסים בהליכה לבחירות? אולי יש איזה משהו חשוב. אנחנו חברי כנסת, לא כבשים. הסיבה האמיתית לכך שאנחנו דוהרים לבחירות – ואנחנו דוהרים לבחירות – היא מכיוון שיש דילמה אמיתית לאדם אחד: איפה יתקיים הדיון המשפטי שלו, בבית הדין המחוזי בירושלים או בבית משפט השלום. זו הסיבה היחידה. ואני רוצה להגיד לכם שכדאי לכולנו לזכור: מותר האדם מן הבהמה. צריך לחשוב, לעצור את ההליכה, את השעיטה הזאת, לעצור את הנתיב הזה, כולנו. אנחנו מחויבים לעם ישראל ומדינת ישראל, לא לאף אדם. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יועז הנדל (כחול לבן): << דובר_המשך >> אין אדם שמעל המדינה. זו חובתנו וזה תפקידנו מרגע שהושבענו כאן. תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת יועז הנדל. חברת הכנסת איילת שקד, בבקשה, גברתי. אחריה נשמע את תשובתו של השר לביטחון הפנים. בבקשה, לרשותך עד שלוש דקות. << דובר >> איילת שקד (הימין החדש): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הטרור החקלאי הוא מכה שפוגעת קשה מאוד בחקלאות. אני תמיד אמרתי שהחקלאות זה לא ענף כלכלי אלא זה ערך. כשהייתי שרת המשפטים, ביחד עם שר הבט"פ עשינו כמה צעדים לנסות להקל ולשפר את המצב, בין השאר קנסות מינהליים. בטח שר הבט"פ אחר כך יפרט אם זה עובד. זה עובד, גלעד, הקנסות? << קריאה >> השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: << קריאה >> לדעתי זה לא עבר את ההליכים, בגלל שאין כנסת. זה עבר קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> איילת שקד (הימין החדש): << דובר_המשך >> לא סיימנו שנייה ושלישית? טוב, הקנסות המינהליים זה כלי שאמור באמת לתת איזשהו מענה למשטרה ולכוחות מג"ב בשטח, כדי להשית קנסות ופגיעה במי שפוגע בחקלאים. דיברתי הבוקר עם השומר החדש, רציתי לראות מה קורה בימים האחרונים. אז כרגיל, בנוהל: פה הצתה, שם גנבה. זה קורה כל הזמן. אנחנו ניסינו גם להקל על החקלאים באיזשהו – חבל שסגן השר יצחק כהן לא נמצא כאן – הליך של פיצויים וביטוח, שזה דבר שצריך לעשות. כבר שנה המדינה לא מתפקדת כמו שצריך, ואני מקווה שכשנחזור לתפקוד גם הדבר הזה ייפתר. תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לחברת הכנסת איילת שקד. אני מזמין את השר לביטחון הפנים חבר הכנסת גלעד ארדן להשיב לכל המציעים. << דובר >> השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני קודם כול מודה לחברי הכנסת שהעלו את הנושא החשוב של המאבק בטרור החקלאי, הפשיעה החקלאית – כל אחד שיכנה את זה איך שהוא רוצה. ללא ספק, בלי קשר לאיך שנקרא לזה, זו תופעה קשה וכואבת, גם ברמה הלאומית, כי החקלאים שלנו, יש להם גם תפקיד ומשימה ציונית-לאומית מהמדרגה הראשונה, וגם כמובן ברמה הפרסונלית, כיוון שאותו חקלאי שמאבד את התוצרת שלו או את הכלים שלו, שמאפשרים לו להתפרנס, ותוצרת שהוא עבד עליה שנה שלמה, הכאב והפגיעה הכלכלית בו ובמשפחתו הם כמובן פגיעה עצומה. מתוך ההבנה הזו, לאורך כהונתי כשר לביטחון הפנים השקעתי משאבים ומאמצים גדולים מאוד כדי להילחם בתופעה הזו ככל שניתן. פעלתי במספר רב של מישורים – אני אזכיר כמה מהם – במסגרת המלחמה בטרור החקלאי. למשל הרחבתי את התבחינים שיאפשרו לכל חקלאי לשאת נשק להגנה עצמית, עד להגעת כוחות הביטחון. לפעמים מדובר במקומות שזמני ההגעה הם ממושכים יותר. הבאתי לאישור הממשלה – והיא אושרה גם – תוכנית לחיזוק הביטחון האישי במועצות האזוריות, שלמעשה כללה השתתפות, או מימון, של המשרד שלי בהקמה של מערכי אבטחה: מצלמות, טרסות, שערים חשמליים ועוד מרכיבי ביטחון שונים בתחומי המועצות האזוריות, בהיקף של 35 מיליון שקל, כדי למנוע או להקשות את ההתקרבות של פושעים או של גורמים עוינים ליישובים החקלאיים. אנחנו הקמנו בחטיבות המרחביות במג"ב יחידות חקירה ומודיעין, מה שנקרא ימ"ר כפרי. חברת הכנסת סויד אולי לא מודעת לכך, אבל הוקמו יחידות חדשות, שתפקידן – – << קריאה >> רויטל סויד (העבודה-גשר): << קריאה >> אין לזה ביטוי בשטח. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: << דובר_המשך >> – – ממוקד בדיוק במאבק בטרור החקלאי. לא הבנתי את ההערה שלך על קמיניץ, וגם אם צריך לשלם איזה מס שפתיים למתפקדים הערבים מהמפלגה שלכם – קמיניץ זה חוק סופר-חשוב, שאמור להיאבק – – << קריאה >> רויטל סויד (העבודה-גשר): << קריאה >> הוא פוגע בכל החקלאים. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: << דובר_המשך >> – – שאמור להקל ולהיאבק בבנייה בלתי חוקית, שעיקרה הוא דווקא ביישובים ערביים. << קריאה >> רויטל סויד (העבודה-גשר): << קריאה >> אבל מיישמים את זה רק על חקלאים. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: << דובר_המשך >> בסדר, אני יודע שאת מתמחה בלקטוע דברי נואמים, אבל פה זה לא בית המשפט ואת לא מייצגת כרגע עבריין מולי, אז תני לי לדבר ברצף. << קריאה >> רויטל סויד (העבודה-גשר): << קריאה >> אתה לא רוצה שאני אענה לך? << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: << דובר_המשך >> לא, אני לא רוצה שתעני לי. שמעתי אותך, ועכשיו אני אומר את עמדתי, זה לא דו-שיח מעל הדוכן. << קריאה >> רויטל סויד (העבודה-גשר): << קריאה >> אבל אני אומרת לך שזה פוגע בחקלאים, בעיקר בחקלאים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רויטל, לאפשר לשר לדבר. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: << דובר_המשך >> היישום של החוק הזה אכן צריך היה לקבל תעדוף אחר, ואני מקווה שישנו באמת את המיקוד שלו למטרות שלשמן הוא חוקק. זה מה שאנחנו נפעל לשנות. אבל אשר לנושא העיקרי, והוא המאבק בטרור החקלאי: הוקמה גם חוליה תקיפה כלכלית, והחטיבה הטקטית של מג"ב, וכאשר היא לא ממוקדת, כמו בימים אלה, בנושאים ביטחוניים אחרים, את עיקר פעילותה אנחנו מכווינים לטובת המאבק בחוליות פשיעה שפוגעות בחקלאים. הרבה פעמים הן מגיעות גם משטחי הרשות הפלסטינית. נבנו יכולות של איסוף, של תצפיות. חנכתי את מה שאנחנו קוראים מרכז הבינה – זה אותו להב של מג"ב שממוקד בעיקר במאבק בפשיעה החקלאית. הוא הקנה יכולות טכנולוגיות ומודיעיניות מתקדמות ליחידות מג"ב השונות, שוב, כאשר המיקוד הוא המאבק בטרור החקלאי. כמובן, מישור נוסף שבו פעלנו זה שיתופי הפעולה. כיוון שמדובר בשטחים עצומים ברחבי המדינה, ומשטרת ישראל היא לא בהיקף או בגודל כזה שיכולים לכסות את כל השטחים החקלאיים, אז המודל חייב להיות מבוסס גם על שיתוף פעולה עם ארגוני מתנדבים, ובראשם ארגון השומר החדש, ואנחנו פועלים בשיתוף פעולה הדוק איתו. הנחיתי את המשרד שלי גם לתקצב את שיתוף הפעולה הזה. הקמנו, במסגרת השת"פ הזה, יחידה שפועלת מבסיס מג"ב במועצה האזורית גלבוע, יחידה שמורכבת ממתנדבי הארגון, והיו שם הרבה מאוד הצלחות. דבר שלצערי עוד לא הסתיים עד הסוף ופעלתי בו – הוא לא קשור למשרד שלי – זה הנושא של הביטוח לחקלאים שנפגעו מטרור חקלאי. זה משהו שלצערי משרד האוצר עדיין מעכב. היו גם כמה צעדים מאוד חשובים שלצערי, בגלל המצב הפוליטי, לא יצאו לפועל, ואני מקווה, כמו כולנו, שהם יוכלו להתממש בהקדם. למשל, העברתי החלטת ממשלה להקים כמו שיטור עירוני, מה שאני קורא "שיטור מועצתי". זו בעצם הקמה של כוח משולב שבו המועצה האזורית תורמת פקחים שלה והמשטרה מוסיפה שם תקנים לטובת שוטרים, שאסור להם, למעשה, לצאת משטח המועצה. הם ממוקדים אך ורק במאבק בפשיעה, וכמובן הגברת הנוכחות וההרתעה בתוך היישובים החקלאיים. זה דבר שממתין לאישור של ועדת הפנים, אבל כיוון שאין ועדת פנים – ואני כבר השגתי את התקנים והעברתי את החלטת הממשלה – אז המימוש יוכל לצאת לדרך רק כאשר תהיה כנסת קבועה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כנסת ישנה. כשתקום ממשלה. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: << דובר_המשך >> לא, כנסת ישנה, אבל כל עוד אין ממשלה אז אין ועדות קבועות, ולכן אין ועדת פנים שיכולה לאשר את המודל הזה – שלמעשה כבר נבנה, תוקצב והכול מוכן. רק צריך לצאת לדרך. מה שהזכירה, או שאלה אותי, שרת המשפטים לשעבר, איילת שקד: פעלתי לקידום חוק שיאפשר לשוטרים גם לייתר את כל הצורך של העמדה לדין וחקירה ולתת קנסות מינהליים גבוהים. החוק הזה עבר בקריאה ראשונה ואז הכנסת פוזרה. למעשה זה עוד כלי שבלי שתהיה כנסת שתאשר אותו אנחנו לא יכולים להתחיל להפעיל אותו. אבל אחרי שאמרתי את כל הדברים האלה, חשוב לי לדבר על עוד משהו שתמיד אנחנו לא מבליטים מספיק. הכי קל להתמקד במשטרה – רואים אותם, הם בשטח עם המדים, מג"ב, משטרה, והכי קל למקד תמיד את ההאשמות בהם. אז, קודם כול, תדעו שכל הפעולות האלה שפירטתי – וזה חשוב להעלות תמיד את הנושא על סדר-היום – כבר נתנו תוצאות; כי נכון, תמיד אפשר לומר שיש תת-דיווח, אבל כשאתה מסתכל על הנתונים הרשמיים, ב-2019 הייתה ירידה של 20% בתיקי הפשיעה החקלאית אל מול 2018. גם אם מסתכלים על מספר מעצרים עד תום ההליכים – וזה מבשר כמובן גם על כתב אישום, כידוע לך – גם פה, יש לנו עלייה של 20% בעצורים עד תום ההליכים, שנתפסו אחרי חקירות מאומצות. << קריאה >> רויטל סויד (העבודה-גשר): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: << דובר_המשך >> סליחה? << קריאה >> רויטל סויד (העבודה-גשר): << קריאה >> ב-90% מהתיקים, מהמקרים, בכלל לא מגישים כתבי אישום, וכמו שאמרת, גם רוב האנשים – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: << דובר_המשך >> נכון. זה עדיין התיעוד הרשמי, הנתונים הרשמיים. יש ירידה של 20% מול שנה שעברה, ועלייה של 20% בהעמדה לדין של עצורים עד תום ההליכים, וזה ממשיך את הירידה שהייתה גם ב-2018 מול השנה הקודמת. כלומר, הנושא הזה נמצא גבוה מאוד בסדר העדיפויות של המשרד שלי, והמשטרה ומג"ב עושים את מרב המאמצים, עם הפעלת סמכויות חדשות, כלים חדשים והכול. אבל כן הייתי רוצה להדגיש, כי זה תמיד לא נוח לנו ואנחנו לא מספיק ממוקדים בזה, את נושא רף הענישה. בזמנו גם שרת המשפטים לשעבר איילת שקד – והייתי אחד מאלה שהעלו את הנושא על סדר-היום – הודיעה שהיא תפעל מול הנהלת בתי המשפט כדי לחדד את החומרה שבפשיעה החקלאית, כיוון שהעונשים שעבריינים מקבלים בפועל הם פעמים רבות פשוט מגוחכים – אני אתן פה דוגמאות – ביחס לחומרת העבירות, ופשוט אין בהם שום הרתעה. אם אתה שואל את עצמך אם הפשע בתחום הזה משתלם, אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, חד-משמעית, שבמקרים רבים הוא פשוט משתלם. לדוגמה, בחודש ספטמבר האחרון, לפני חודשיים, התקיים דיון בבית משפט השלום בפתח תקווה בעניינה של כנופיית שב"חים – שב"חים, כן, פלסטינים. נכנסים לישראל, גונבים כמות אדירה של אבוקדו ממטע, ואולי גם ממוטטים את בעל המטע; זה היה גם בעיתונות. מג"ב מפעילים – על חשבון העיסוקים שלהם במאבק בטרור וכו' – מבצע מאוד גדול, שדרש משאבים רבים, מאמצים כבירים, והצליחו לתפוס אותם. מוגש כתב אישום כנגד החשודים, אולם בית המשפט החליט לשחרר את החשודים למרות שמדובר בשב"חים ולמרות היקף הגנבה הענק. כשהמשטרה הגישה ערר לבית המשפט המחוזי, גם הערר הזה נדחה, למרות המסוכנות שנשקפת מהם ולמרות הנזק הרב שנגרם לחקלאים. אני אתן מקרה נוסף: בחודש שעבר פושע שנתפס נוהג – ללא רישיון, דרך אגב – בטרקטור חקלאי גנוב. הטרקטור היה גנוב. הורשע בבית הדין הצבאי. הורשע. מה היה גזר הדין שלו – בהסדר טיעון, כמובן, דרך אגב, עם הפרקליטות הצבאית, נראה לי? תשעה ימי מעצר ו-4,000 שקלים קנס. אתם מבינים כמה עולה טרקטור, נכון? אז הקנס הוא 4,000 שקלים ותשעה ימי מעצר. אז זה המצב, וזה מתסכל את השוטרים לא פחות מאשר אותנו, תאמינו לי. הם אומרים לי את זה בכל מפגש: אנחנו פועלים, רודפים, מסתכנים, עוצרים, מרשיעים, ובסוף הפושע משתחרר או שהוא מקבל עונש באמת מגוחך, שאין בו כדי להרתיע או לתרום להפחתה של התופעה הקשה הזו. לסיום – – – << קריאה >> עומר ינקלביץ' (כחול לבן): << קריאה >> אפשר להגיב על זה במילה? << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: << דובר_המשך >> – – – בנימוס, זה לא כמו חברת הכנסת סויד, אז אני לא יכול לסרב. כן. << קריאה >> עומר ינקלביץ' (כחול לבן): << קריאה >> אבל – – – הכשלים – – – << קריאה >> רויטל סויד (העבודה-גשר): << קריאה >> אני רואה שיש לך עניין איתי. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: << דובר_המשך >> לגמרי. << קריאה >> עומר ינקלביץ' (כחול לבן): << קריאה >> – – – שיש לא מעט כשלים ראייתיים גם כשהמשטרה מפשלת ואז – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: << דובר_המשך >> אני לא – איפה שיש כשלים ראייתיים בוודאי – אני לא יכול לבוא בטענות לבית המשפט אם המשטרה לא הביאה ראיות שהצדיקו הרשעה. אבל אני – – – << קריאה >> עומר ינקלביץ' (כחול לבן): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: << דובר_המשך >> חברת הכנסת ינקלביץ', אני בטוח שיש גם מקרים כאלה, ואני לא עושה הנחות למשטרה, והיא צריכה בהחלט להשתפר איפה שיש תקלות באיסוף הראיות. אבל איפה שכבר כן מביאים מישהו ויש ראיות – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> והוא הורשע. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: << דובר_המשך >> – – והוא מורשע, אתה מצפה שיהיה עונש מרתיע, בעיקר כשהכנסת והמשטרה וכולם תמימי דעים שיש תחומים מסוימים, בין אם זה באלימות נגד נשים או טרור חקלאי – יש כמה תופעות שאנחנו ממשיכים לדבר עליהן כאן שנה אחר שנה. אני יכול לרכז ולהביא לכנסת – בשבוע הבא יש לי פגישה עם נשיאת בית המשפט העליון כדי להראות לה – עשרות פסקי דין שהם פשוט מגוחכים. זה לא יכול להיות שעל עבירות כלכליות נטו במדינת ישראל, מה שקוראים אולי צווארון לבן, בלי סיכון חיים ופריצה הביתה, אנשים נכנסים לשנים לכלא, שנים, ועל עבירות שכרוכות באלימות, בפגיעה בנפש, בהתפרצות, אנשים או לא נכנסים לכלא או נכנסים לחודשים בודדים, והקנסות גם כן מגוחכים. זה לא מייצר הרתעה, וזה גם גורם למשטרה, בין אם היא שמה לב לזה או לא, להתייחס לזה אחרת, כי היא אומרת: אם בית המשפט והפרקליטות כך מתייחסים לזה, אז חבל על המאמץ. לסיכום, אני כמובן מסכים עם חברי הכנסת שיזמו את ההצעה שהחקלאים שלנו הם נכס לאומי ואסטרטגי עבור מדינת ישראל, ואסור לנו להשלים עם שום מקרה של טרור חקלאי שפוגע בהם ולמעשה פוגע בכולנו, ואני מציע שנעביר את ההצעה הזאת – אני לא יודע לאיזה ועדה מעבירים היום בכלל. << קריאה >> רויטל סויד (העבודה-גשר): << קריאה >> כספים. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: << דובר_המשך >> לאיזה ועדה? << קריאה >> רויטל סויד (העבודה-גשר): << קריאה >> כספים. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: << דובר_המשך >> למה? בשביל הביטוח? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה לא שייך לכספים. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: << דובר_המשך >> לא שייך לכספים, אלא אם כן – – – << קריאה >> רויטל סויד (העבודה-גשר): << קריאה >> זאת הוועדה שיש – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: << דובר_המשך >> הבעיה היא לא – הבעיה זה – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברת הכנסת סויד, אפשר להעביר את זה לוועדה המסדרת, וברגע שיוקמו – – – << קריאה >> רויטל סויד (העבודה-גשר): << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רגע. ברגע שיוקמו הוועדות – הנושא לא הולך לאיבוד, הוא יידון שם. << קריאה >> רויטל סויד (העבודה-גשר): << קריאה >> – – – אנחנו רוצים להעביר את זה לכספים, כי אנחנו רוצים שיהיה דיון. אנחנו רוצים להזמין את חברות הביטוח, אנחנו רוצים לראות למה לא מבטחים. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: << דובר_המשך >> אני אגלה לך סוד: כי לא כדאי להם, למבטחים. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << קריאה >> אני בדעה נוספת – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: << דובר_המשך >> זה כמו הביטוח של דו-גלגלי. אם המדינה לא תתערב בזה והאוצר לא יסבסד את זה או ימצא את המודל, יהיה קושי גדול בביטוח. << קריאה >> רויטל סויד (העבודה-גשר): << קריאה >> אנחנו מבקשים להעביר את זה לוועדת הכספים. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: << דובר_המשך >> זה בשיקול דעת הכנסת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש בקשה לעמדה נוספת – חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. עד דקה לרשותך, בבקשה. << דובר >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, תראה, החקלאות במדינת ישראל כבר מזמן הפכה להיות מקצוע במצוקה, גם כאשר לא מעורב בו טרור חקלאי: מחיר המים, היכולת של אותם חקלאים, אם זה קיבוצים, מושבים, אם זה המשקים הפרטיים שהיו פעם, שהולכים ונעלמים מהעולם. ויש לנו אשם תורם בדמות מדינת ישראל, שגם הולכת ופותחת את כל הנושא של היבוא המקביל מארצות שלגביהן יש לנו באמת חשש אמיתי: ביום שבו מדינת ישראל תצטרך את העצמאות שלה, להאכיל את הציבור, את האזרחים שלה, טורקיה תסגור לנו את הדלת, טורקיה תסגור לנו את השער לתוצרת חקלאית. ובינתיים לא יהיו פה חקלאים כי זה כבר לא רציונלי להתעסק בחקלאות. אבל אני רוצה לתת דוגמה נוספת. אנחנו נהנים להשוויץ בעולם בפיתוחים הטכנולוגיים שלנו בכל מה שקשור לחקלאות, בתוצרת החקלאית שלנו, בפיתוחים ההנדסיים שאנחנו מכניסים לשם אותה יכולת של חיי מדף ארוכים, אבל פה, לא רק שאנחנו לא עוזרים להם, אנחנו נלחמים בהם. ולראיה, כאשר אנחנו פותחים את השוק לתוצרת זרה, אנחנו מורידים את הרף של תו האיכות. יש לי כמה הצעות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לסיכום. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << דובר_המשך >> ראשית, אדוני השר, כאשר אנחנו מדברים על טרור חקלאי שאין עליו יכולת שיפוי כספי לאותם חקלאים, אנחנו מפקירים אותם, בגלל שהמדינה לא יכולה לספק להם – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברת הכנסת, זו עמדה נוספת, זה לא הצעה לסדר-היום. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << דובר_המשך >> כן. כן. כן. המדינה לא יכולה לספק להם את ההגנה המינימלית ואת הביטחון לעבד פה את הקרקע במדינת ישראל. כאשר חברות הביטוח מסרבות להיכנס לנעליים האלה – ומבחינה כלכלית הן די צודקות – המדינה צריכה לעשות מעשה. או שנכריח את חברות הביטוח לבטח, כי אנחנו צריכים לזכור שיש להן גם הכנסות, למשל בכל מה שקשור לסיעודי, כשחד-צדדית הם יכולים לבטל והכספים נשארים שם – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברת הכנסת אורלי לוי, את מכירה את – מה את מציעה? באיזה פורום זה יידון? << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << דובר_המשך >> ההצעה שלי ככה: בוועדת הכספים, כמובן. אבל המדינה צריכה לחשוב: או שהיא משפה או שהיא פותחת את קרנית – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תעלו את זה בדיון בוועדה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << דובר_המשך >> – – קרנית, אותה חברת ביטוח שנכנסת לנעליים של כל אותם נפגעים שפוגעים בהם אנשים שלא מבוטחים – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << דובר_המשך >> – – אותם חסרי יכולת של ביטוח – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין ספק שהנושא ימוצה בוועדת הכספים. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << דובר_המשך >> – – ולכן קרנית, החברה הממשלתית, צריכה להיכנס לנושא הזה. אם אין היתכנות כלכלית לחברות הביטוח, בבקשה, שהמדינה תיתן או הגנה על החקלאים או ביטוח לחקלאים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. עכשיו נעבור להצבעה. מי שמצביע בעד – זה לדיון בוועדת הכספים. מי שמצביע נגד – זה להסרה. בבקשה. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 16 נגד– אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה הזמנית לענייני כספים נתקבלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בעד – 16 חברי כנסת, אין מתנגדים, אין נמנעים. הנושא יעבור לדיון בוועדת הכספים, בתקווה שיימצא הזמן המתאים. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> תופעת ה"פרוטקשן" השוררת בצפון ודרכי ההתמודדות איתה << הלסי >> << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום – הצעה דחופה לסדר-היום בנושא: תופעת ה"פרוטקשן" השוררת בצפון ודרכי ההתמודדות איתה, מס' 175 ו-227. זה נושא שכמעט נושק לנושא הקודם. ראשונת המציעים, חברת הכנסת עומר ינקלביץ', בבקשה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, פרוטקשן זה דמי חסות בעברית. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עד שלוש דקות לרשותך. בבקשה. << דובר >> עומר ינקלביץ' (כחול לבן): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי וחברותיי חברי הכנסת, אדוני השר, אז באמת דיברנו על הנושא של הפשיעה החקלאית. אני רוצה לדבר על נושא שהוא באותו אזור חיוג. זעקת הפריפריה מוכרת לכולנו, כולם כבר מודעים – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אז בואי נדייק: אזורי חיוג. התופעה קיימת גם בדרום. << דובר_המשך >> עומר ינקלביץ' (כחול לבן): << דובר_המשך >> כן, אני מדברת על הצפון או על הדרום. דרך אגב – גם במרכז. זעקת הפריפריה מוכרת לכולנו, כולם כבר מודעים לעובדת קיפוח תושבי הפריפריה, להיעדר השקעה נאותה בתשתיות, למחסור במקומות עבודה, בהכשרה מקצועית, ברפואה, בתרבות. אבל אני רוצה להעלות על סדר-היום בעיה נוספת, מטרידה, חמורה ומוכרת היטב לתושבי הפריפריה, תופעת הפרוטקשן. מסתבר שבמדינת ישראל ישנם רבבות אזרחים בעלי עסקים, מהצפון, מהדרום – דרך אגב, גם מהמרכז – שחיים באופן יום-יומי תחת שגרה של סחיטת דמי חסות. מדובר בריטיינר של סכומים לא מבוטלים שכנופיות עברייניות, אלימות, דורשות וגם מקבלות אחרי שהן משליטות פחד ומורא. מי שלא נענה לדרישות התשלום עשוי לקום בבוקר ולהתבשר שבלילה העסק שלו פשוט נעלם, עלה בלהבות. זה, למשל, מה שקרה השבוע במתחם הקניות החאן בראש פינה, יחד עם נזקים נוספים שנעשו בתחנת הדלק הסמוכה. רעולי פנים עם פטישים ניפצו את חלונות הראווה של 14 עסקים במתחם, וזו הייתה כנראה רק פעולת האזהרה. האירוע הזה אינו חריג. לצערנו, הוא דבר שבשגרה עבור בעלי העסקים בפריפריה, שמתמודדים ממילא עם קשיים רבים. תופעת הפרוטקשן הינה מכה על מכה. מדובר כאן באזרחים שעובדים קשה כדי לפרנס את משפחתם, שמשלמים מיסים מלאים, אבל נאלצים לאבד סכומי עתק כדי לשמור על העסקים שלהם. אפילו הביטוחים שלהם התייקרו בצורה משמעותית, וכמו ששמענו, יש לא מעט חברות ביטוח שבכלל לא מוכנות לבטח אותם. החלק המקומם ביותר הוא שמדינת ישראל כמובן לא מכירה בתשלום הפרוטקשן כהוצאה. ארגוני הפשיעה טרם החלו כנראה להנפיק חשבוניות מס, אבל מיסים מאותם עסקים – גובים. לצערי זה ההסדר שמדינת ישראל, אדוני השר, מציעה לבעלי העסקים בפריפריה: אנחנו נגבה מכם מיסים במלואם אבל לא נעניק לכם הגנה נאותה. התופעה הזאת אינה חדשה. כבר לפני כשנתיים דנה ועדת שרים בתופעה הזאת אחרי שורה של אירועי פרוטקשן. הם טענו אז שהתופעה נמצאת בירידה והבטיחו להמשיך למגר אותה, אבל משום מה זה לא ממש קורה. כנראה העבריינים עושים כרצונם והאזרחים נאלצים לשלם מחירים גבוהים. הייתה גם הצעה של הקרן הממשלתית לנזקי טבע להקים ביטוח כנגד מקרי הוונדליזם והפרוטקשן, אבל הקרן ביקשה ערבות מהמדינה של כ-40 מיליון שקלים, ואז האוצר התנגד: מה פתאום שנשלם, הוא אמר, המדינה צריכה למגר את התופעה. המצב הזה פשוט לא מתקבל על הדעת. אנחנו חיים במדינת ישראל ולא במדינת עולם שלישי. לא ייתכן שאדם שפותח עסק בדרום או בצפון חייב לכלול בתחשיב הכלכלי שלו את התשלום לפרוטקשן. זוהי פשיטת רגל מוסרית וביצועית של רשויות החוק והאכיפה. כמובן, מה שצריך לעשות כעת, אדוני השר, הוא קודם כול להכריז מלחמה על אותן כנופיות עברייניות ולהקצות את המשאבים הנדרשים. אבל לצד זאת, צריך להקים ועדה מיוחדת במס רכוש שתבחן את המקרים והנזק לגופם. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. ישיב על הצעה לסדר-היום השר לביטחון הפנים, השר גלעד ארדן. << דובר >> השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני קודם כול מודה לחברת הכנסת ינקלביץ' על העלאת הנושא הזה, שהוא באמת לא פחות חשוב וגם קשור לנושא הקודם שעלה כאן – המאבק בפשיעה החקלאית. האירוע שאליו מתייחסת ההצעה באופן ספציפי, שהתרחש בשבוע שעבר, הוא אכן אירוע מזעזע, והוא רק עוד דוגמה קשה לתופעה שהיא לא המצאה ישראלית: היא מתרחשת בהרבה מדינות בעולם, אבל היא בהחלט תופעה קשה ורחבה שחובתנו להילחם בה – גביית דמי חסות, או כפי שנהוג לכנות אותה, פרוטקשן. אז קודם כול, לעניין האירוע המדובר. לפי מה שנמסר לי ממשטרת ישראל, בעקבות אותו אירוע שבו נופצו חלונות הראווה של 14 בתי עסק במתחם החאן בראש פינה, כמובן, נפתחה חקירה ונבדקים כמה כיווני חקירה, לרבות הנושא של גביית דמי חסות, למרות שכרגע, על פי הנמסר מהמשטרה, עוד אין ודאות מה הרקע לעבירה. בעקבות החקירה, נעצרו נכון להיום שני חשודים. מעצרם הוארך, והחקירה עודנה נמשכת. כמובן, מטבע הדברים, אני לא יכול להתייחס כאן מעל הבמה הזו לחקירה, כי היא עדיין מתנהלת, אבל אני מבטיח ומתחייב שבכל מקרה כזה אני באופן אישי עוקב אחרי הטיפול המשטרתי, וכמובן, מוודא שהמשטרה מפעילה את כל האמצעים שברשותה כדי לאתר את החשודים ולהביא אותם לדין. אני חייב לומר – וגם פה אני לא מוכן לעשות הנחות בהקשר הזה לבתי המשפט, כיוון שעסקתי הרבה בנושא הזה במסגרת המאבק באלימות בחברה הערבית, וחלק ניכר מהאלימות הזו היא על רקע של סחיטת דמי חסות מבעלי עסקים וחלוקת אזורי שליטה. גם פה, כמו בנושא הפשיעה החקלאית, אסור שאנחנו נתעלם. אני מדבר גם על המשטרה, כמובן, אבל אסור שאנחנו נתעלם גם מרף הענישה. ובעיניי יש גם בעיה בחקיקה, כי כיום אין בחוק הגדרה ייחודית לעבירות של סחיטת דמי חסות. היום, למעשה, כשמגישים כתב אישום, אז הם אוספים סעיפים מחוק העונשין. יש שלושה סעיפים רלוונטיים: האחד זה סחיטה בכוח; השני זה סחיטה באיומים; השלישי זה נטילת נכסים לשם סחיטה. אני חושב שהגיע הזמן שגם נחוקק כאן איזשהו חוק ממוקד בתופעה הזו, שכמובן מדבר גם על נושא רף הענישה. כי יש היום פער משמעותי בין רף הענישה שהחוק קובע לבין הענישה בפועל. המחוקק, על אותם סעיפים שאני דיברתי, קבע רף ענישה שנע בין שבע לתשע שנות מאסר בעבירות של סחיטה באיומים וסחיטה בכוח. בפועל, רף הענישה בעבירות של דמי חסות כשכבר יש כתב אישום והרשעה, הוא נמוך באופן מאוד מאוד משמעותי. אספנו כמה פסקי דין, הרבה פסקי דין מ-2016 עד 2019. אז תדעו שב-75% מפסקי הדין האלה בעבירות הסחיטה השונות – עוד פעם אני מזכיר, בכולן העונש הוא בין שבע לתשע שנות מאסר; זה מה שהמחוקק כיוון אליו על איומים בכוח, נטילת נכס לשם סחיטה. ב-75% מפסקי הדין המאסר היה פחות משנתיים. 75%. מדובר על עבירות שכוללות השחתת רכוש, פגיעה בפרנסה, איום על חיי אדם ועוד. מי שירצה, יש לי פה גם את טבלת פסקי הדין. גם כאן, אני מאמין שהעבודה חייבת להיות משולבת, כלומר, על המשטרה לעשות את כל המאמצים כדי לאתר את הפושעים ולהביאם לדין, אבל אם אנחנו מבקשים מראש למנוע את המקרים החמורים האלה, הענישה חייבת להיות גם כזאת שמרתיעה את מי שרוצה לעסוק בפשע הזה. לצערי, כפי שהזכרת, אכן, תופעה דמי חסות סובלת מתת-דיווח, והיא נמנית עם העבירות שמכונות עבירות חשיפה, כלומר, עבירות שהמשטרה צריכה לפעול באופן אקטיבי כדי לזהות ולאכוף, ולא רק לחכות עד שתוגש תלונה, כי בהרבה מקרים קורבנות הסחיטה חוששים להתלונן ומעדיפים לשלם את דמי החסות. גם פה אני אומר עוד איזו אמירה: הרבה מהפושעים הללו הסדירו את פעילותם בצורה של חברות אבטחה סדירות – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברות כוח אדם במקום חברות שמירה. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: << דובר_המשך >> – – והן אפילו מוציאות חשבוניות. פה יש חשיבות מאוד גדולה. המשטרה גם לא יכולה לעשות את הדברים לבדה: חייב להיות פה שילוב זרועות של המשטרה עם גורמי אכיפה כלכליים – רשות המיסים, ביטוח לאומי, מע"מ ועוד – כדי באמת לפעול כאגרוף אל מול אותם פושעים וארגוני פשיעה. אני חייב לומר לסיום שאם יש נושא שאני עוד לא מרגיש שמקבל את המענה המיטבי מהמשטרה ובהקשרים – כי בקדנציה האחרונה אני באמת פעלתי והצלחנו להקים כמה וכמה יחידות חדשות שלא היו קיימות במשטרת ישראל: יחידה לחקירת תאונות עבודה, יחידה 105 להתמודדות עם השיימינג וכל הנושא של ניצול מיני של בני נוער ונערות ברשתות החברתיות. קמו יחידות חדשות בשנים האחרונות. בנושא הזה של מאבק בדמי חסות, זה נכון שהמשטרה הקימה מפקדות ייעודיות להתמודד עם הפשיעה הזו. למשל, קמה בטובא-זנגרייה מפקדה שהיו לה הישגים מאוד משמעותיים. ולכן, דווקא האירוע הזה בראש פינה הפתיע אותי, כי הפעילות שם הורידה באופן משמעותי את תופעת סחיטת דמי חסות. אבל אני חושב שהיעד שצריך להיות כיום – ועוד פעם, אני פועל לגביו, ואם אני אמשיך במשרד זה יהיה אחד הנושאים הראשונים – זה פשוט להקים יחידת חקירות ארצית שהעיסוק שלה הוא אך ורק במאבק בתופעת סחיטת דמי החסות. כפי שאמרתי, זו תופעה ארצית, זו תופעה שיש בה אלמנטים שקשורים גם למיסוי, לכלכלה. זו תופעה שהציבור לא מדווח בה בגלל החשש באמת לפגיעה במדווח או בבני משפחתו או בעסק שלו. ובהקשר הזה, בתוכניות העבודה הנחיתי את המשטרה – הנושא הזה של סחיטת דמי חסות, אני מקווה ומאמין שיקבל שדרוג משמעותי בתוכנית העבודה של השנה הקרובה. זה כמובן לא על חשבון זה שגם עכשיו המדיניות וההנחיה היא לתת עדיפות גבוהה מאוד לטיפול בעבירה הזו. אבל אני שוב חוזר ומתריע שבלי ענישה חמורה ומרתיעה של שנות מאסר רבות יהיה קשה מאוד למגר את התופעה הזו לגמרי. אבל נמשיך להיאבק בה. תודה. אני מציע להעביר את זה – גם כן, במודל הקודם – לוועדה המסדרת, שתכריע איזו ועדה תקיים דיון עומק בתופעה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. יש עמדה נוספת. חבר הכנסת סמי אבו שחאדה. בבקשה. עד דקה. אני מזכיר לחברי הכנסת: זה כלי לעמדה נוספת, לא לנאומים. בבקשה. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, לצערי, התופעה המכוערת הזאת של פרוטקשן קיימת בכל הארץ, לא רק בצפון. אני בא מיפו, זו תופעה נפוצה מאוד גם באזור המרכז, וידועה גם בדרום. אין דבר שהוא יותר חמור למדינה מאשר התופעה הזאת. משמעות העניין הזה של אנשים שמספקים שירותי שמירה היא שהמדינה, בדבר הכי חשוב שהיא אמורה לעשות – לשמור על האזרחים – נכשלה, ואנחנו צריכים לשלם לפושעים כדי להגן על העסקים שלנו ועל האנשים שלנו. אני חושב שצריך להכריז על התופעה הזאת כטרור, כטרור כלכלי. העניין הזה פשוט משרה אווירה של טרור ברמה הארצית בקרב כל בעלי העסקים. זה דבר שהוא כבר נפוץ הרבה יותר ממה שצריך, וזה מעגל קסמים שלא נגמר. לכן אני חושב שזה הדבר שהכי חשוב להילחם בו. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני שמח שיש לך תמימות דעים עם השר, כי אני חושב שגם השר אמר זאת. אנחנו עוברים להצבעה. מי שמצביע בעד – זה יעבור בפורמט הקודם – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ועדת כספים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> – – לוועדת הכספים, או שתרצו מליאה. ועדת הכספים? אוקיי. ועדת הכספים. מי שמצביע נגד – זה כמובן בעד הסרה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 13 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה הזמנית לענייני כספים נתקבלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 13 חברי כנסת הצביעו בעד. אין מתנגדים, אין נמנעים. זה יעבור לוועדת הכספים. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> בגופם של ילדינו נמצאו שאריות חומרי הדברה מסוכנים << הלסי >> << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נעבור להצעה לסדר-היום בנושא: בגופם של ילדינו נמצאו שאריות חומרי הדברה מסוכנים מס' 173, 201 ו-205. חברת הכנסת יעל גרמן, ראשונת המציעים, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יעל גרמן (כחול לבן): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. חבריי וחברותיי. בכתבה של הכתבת קטי דור, כתבת לענייני בריאות בערוץ 1, נחשפו ממצאים מאוד מאוד מטרידים ממחקר שערך משרד הבריאות שהעלו כי בגופם של ילדינו, שצורכים פירות וירקות, נמצאו זרחנים אורגניים, שהם למעשה שאריות של חומרי הדברה. כל הילדים במחקר, 100%, בני 4 עד 11 – כל אלה שנבדקו במחקר – נמצאו בשתן שלהם חומרי פירוק של חומרי הדברה מסוג זרחנים אורגניים. עוד נמצא במחקר שככל שהילדים אוכלים יותר פירות וירקות, כך שאריות ההדברה יותר גבוהות. החומרים שנמצאו עלולים להביא לפגיעות נוירולוגיות, עלולים לעכב את ההתפתחות המוחית. כמו כן, החומרים האלה עלולים להביא לבעיות לימודיות והתנהגותיות, להפרעות קשב וריכוז. זהו חומר מסוכן. אחד החומרים שנחקרו הוא הזרחן האורגני כלורופיריפוס, שהשימוש בו אומנם מוגבל במדינה, אבל לא נאסר. מן המחקר עולה כי בניגוד לחומרים שנאסרו בעבר, כלורופיריפוס – שרק צומצם, רק הוגבל – נמצא בכמויות גדולות בשתן ובגופם של ילדינו. למעשה, בניטור ביולוגי של משרד הבריאות בשנים 2015–2016 התגלה כי תוצרי הפירוק שלו שכיחים גם בקרב מבוגרים. חשוב להדגיש כי בשונה כאמור מהירידה בריכוזם של זרחנים אורגניים אחרים, שהוצאו מהפקודה ושאסור להשתמש בהם, הרי שלגבי המוצר הזה הפירוק מעיד שלא רק הנוכחות שלו לא ירדה, אלא היא אפילו עלתה. אני רוצה לציין שמלבד הסכנה לבני אדם, הכלורופיריפוס פוגע גם בבעלי חיים, ובפרט רעיל מאוד לדבורים, דגים וציפורים. יש לדעת שארגון הבריאות האירופי קבע לאחרונה כי חשיפה לחומר זה עלולה להוביל להשפעות נוירולוגיות שליליות בילדים, ואין בכלל רמה שהיא בטוחה. לכן הוא המליץ לאסור מייד את השימוש בו החל מינואר 2020. אנחנו דנו היום על חקלאות. כאן יבואו ויגידו: מה יעשו החקלאים אם יוציאו את זה? הרי מה שקורה הוא שחומרי ההדברה והחומרים הזרחניים עוזרים לכך שאין לנו מזיקים בחקלאות – מורידים את המזיקים בחקלאות, וגורמים לכך שהתוצרת תהיה יותר טובה ויותר ירוקה ויותר נאה לעין. אז באירופה, במקומות שבהם הוציאו את החומרים האורגניים הזרחניים, פיצו את החקלאים, שיפו אותם. אמרו להם: אנחנו משפים אתכם כדי שתמצאו אמצעים אורגניים להדביר את אותם מזיקים שכיום מדבירים אותם בחומרים המזיקים האלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יעל גרמן (כחול לבן): << דובר_המשך >> יש סיכום. אני רוצה להצטרף לקריאה של אדם טבע ודין, ואני קוראת לוועדה הבין-משרדית של משרד החקלאות ומשרד הבריאות לאסור לחלוטין את השימוש בחומר, וכמו כן, ובמקביל, אני קוראת לממשלה לשפות את החקלאים בהתאם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אורי מקלב. << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> מי משיב? << קריאה >> יעל גרמן (כחול לבן): << קריאה >> שר החקלאות, שזה ראש הממשלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ישיב שר החוץ. קיבלתם שדרוג. עד שלוש דקות לרשותך. בבקשה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, מכובדיי השרים, חבריי חברי הכנסת, לנו הופיע ברישום ששר הבריאות יענה, אבל אנחנו הבנו גם כן – ופלא בעינינו – ששר החקלאות או מישהו מטעם החקלאות היו צריכים לענות. אני לא יודע אם חברת הכנסת גרמן – לא הייתי בתחילת דבריה – ציינה שאת המחקר הזה ואת הממצאים האלה משרד הבריאות הציף. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ציינה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> רק מה, יש לנו מחלוקת עם משרד הבריאות – יכול להיות – בעניין הזה, מה הפעולות שצריכים. איפה התשובה המקצועית? משרד הבריאות הוא שהציף את הנושא בבדיקות שלו, והוא בא ואמר על המסוכנות. מצד אחר, משרד הבריאות בא ואומר: עדיין לא צריך לאסור – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כי בסוף בסוף משרד החקלאות הוא שמאשר את השימוש. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אבל העמדה של משרד הבריאות גם בעניין של לאסור את השימוש או לא – מעבר למי שעושה את זה, הרגולטור, שהוא זה שצריך לאסור ואיך, משרד הבריאות, בהנחיה שלו, חוץ מהממצאים – מה משרד הבריאות ממליץ כיום לעשות? אז ההמלצה שקיבלו אזרחי מדינת ישראל היא להמשיך להאכיל את הילדים במלפפונים ובתפוחים, הגם שיש ממצאים כאלה. ולא זו אף זו, משרד הבריאות גם אומר: אל תקלפו את הקליפה, כי אולי זה יחסוך בבריאות. היה חשוב לשמוע את עמדת משרד הבריאות – וציינתי, אני לא יודע אם שמעת, שמשרד הבריאות הוא זה שהציף, וגם סומך את דעתו על כך שיש בעיה באותן – – – << קריאה >> יעל גרמן (כחול לבן): << קריאה >> לפני שנים, כשאני הייתי במשרד הבריאות, הקמנו את הוועדה וקבענו שאנחנו מוציאים את הזרחניים. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> על לאסור. אני מבין שכנראה יש גם חומרים כאלה שנמצאים במלאי, הרבה הרבה חומר, ואפילו, לפני שאוסרים, החקלאים וכל מי שהוא בעל עניין או מי שספק יודע לאגור מספיק חומרים כדי שכל זמן שאומרים שמה שיש לך זה בסדר – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אבל הסכנה גוברת על המלאים. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לכן, אני גם חושב שהעניין הזה זה לא עוד דבר שנמצא ואנחנו אומרים: מסוכן או לא מסוכן, טוב או לא טוב. זה הרבה יותר חמור. אם זה נכון, זה חמור מאוד ומסוכן מאוד, בגלל שלא מעט הורים – לפעמים התפוחים זה כמעט המאכל היחיד שהוא מעבר לאבות המזון, מהמיוחדים. ילד שאוהב או ירקות או תפוחים – אני רואה את נכדיי ואיך שקית התפוחים היא השקית שמלווה אותם עם הדברים שהם אוכלים. זה אפילו תחליף לממתק, לכן זה בכמויות גדולות, אין ספק. הנחיה ברורה לציבור אני לא חושב שיש פה. אני חושב שמה שאני כן קורא להם לעשות באופן מיידי, מעבר ללאסור, זה להוציא הנחיה: מה על ההורים לעשות. אנחנו יודעים שיום כיפור הוא היום הכי קדוש, לצום ביום כיפור. היה רב שמאוד הקל: כל מי שלא הרגיש טוב וכל מי שהתלונן והיה חשש רפואי – לא לצום, מייד לטפל, לקחת, לשתות ולאכול. שאלו אותו: אתה הרי ידוע כמחמיר גדול – בשאר הדברים היה מחמיר. הוא אמר: כן, אני מחמיר מאוד ב"ונשמרתם מאד לנפשתיכם". בחומרה הזאת, של לשמור על נפשותיכם, של פיקוח נפש, בזה אני מאוד מחמיר ואני לא נותן שום קוּלות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. סיכום. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לסיכום, באופן אמיתי, הדעה הברורה היא שאם יש ממצאים כאלה, מה ההמלצה הברורה שצריכים לתת לציבור? << קריאה >> יעל גרמן (כחול לבן): << קריאה >> יצאה המלצה – משרד הבריאות בא ואמר שזה מאוד מסוכן. אבל הערך התזונתי של פירות וירקות הוא כל כך גדול, שהוא לא יכול לבוא לומר: תפסיקו לאכול אותם. בעיה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> על זה בדיוק אני מדבר – שמצד אחד לא אומרים להורים לאסור. ההורים צריכים לדעת – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש דרך שלישית: מגדלים ירקות בלי החומר הזה. << קריאה >> יעל גרמן (כחול לבן): << קריאה >> זאת הדרך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> יש מודעות היום לסכנה, במיוחד בדברים האלה, שאת הממצאים וההשלכות לא יודעים מייד, ההשלכות הן ארוכות טווח. בדבר ההשלכות ארוכות הטווח, אנחנו צריכים זהירות הרבה הרבה יותר גבוהה. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברת הכנסת היבה יזבק – אחרונת המציעים. עד שלוש דקות לרשותך. בבקשה. << דובר >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, מסתבר שוב ושוב שהילדים שלנו נקלעים למדיניות שמפקירה אותם. הרי בכל מדינה מתוקנת בעולם רווחת הפרט ובריאות הפרט הן העניין המרכזי שמעסיק את הרשויות, את המדינה ואת הממשל, אך המצב הוא לא כזה במדינה. מסתבר שהסכנה העיקרית מגיעה דווקא מהרשויות שאמורות לפקח, שאמורות לדאוג. האמת, היה לי מזעזע לקרוא את תוצאות הסקר האחרון בנוגע לחשיפתם של ילדים לחומרים המסכנים והמסוכנים שנמצאים באוכל שהילדים שלנו צורכים. אני שמחה באמת שחברת הכנסת גרמן העלתה את הנושא ואת העניין, ובעקבות פניותיה גם אני הצטרפתי להצעה הזו. חשיפה לחומרים אלה עלולה באמת להוביל להשפעות בריאותיות קשות, אם זה בקרב נשים בהיריון – השפעה על התפתחות העובר, ויש גם השפעה על ילדים בגילי בתי הספר, במיוחד שהיא עלולה להוביל לעלייה בסיכון הילדים ללקות בהפרעות קשב וריכוז, וגם לעלייה בשיעור מקרי הספקטרום האוטיסטי. מתברר כי הילדים במדינה חשופים לזרחנים אורגניים מצריכת פירות וירקות באופן נרחב, וחלקם חשופים ברמה לא בטוחה ומעל הסף הבטוח הקבוע בחוק. יתרה מזו, במחקר מצאו שכ-80% מהילדים הנבדקים חשופים לזרחן אורגני, שנאסר לשימוש מ-2014. עוד יותר, נמצא שילדים בארץ חשופים יותר לזרחן אורגני בהשוואה לילדים בארצות הברית, קנדה, דנמרק ויוון. אגב, זה לא חדש. מדובר גם על השימוש בזרחנים אלה בקרב כלל האוכלוסייה בתוך המדינה, ועכשיו מדובר ספציפית על כמה זה חמור שהחומרים אלו נמצאים בגוף של הילדים שלנו. האמת, לא ברור לי איך הגענו למצב הזה שבו הילדים שלנו נמצאים בסכנה כי הם אוכלים אוכל בריא. הרי הבריאות של הילדים שלנו והתזונה שלהם היא אחד הדברים הכי חשובים שיש. אנחנו כל הזמן פועלים ומתמידים בעידוד הילדים לאכול בריא, והינה אנחנו מגלים שבעצם אנחנו מסכנים אותם. זה מצב אבסורדי. הגנה על ילדים מפני הנזק שיכול להיגרם מהחומרים האלה אמורה להיות בראש סדר העדיפויות שלנו. כבוד השר, למה עדיין לא אסרו את השימוש בחומרים המסוכנים האלה בחקלאות? ולאילו תוצאות נוראיות צריך לחכות כדי למנוע את הנזק? למה אין רגולציה שתגן על ילדים בעניין? למה לא מפקחים על המגדלים ועל היבואנים? כל מה שנאמר כאן אמור להיות מובן מאליו, אבל מסתבר שלא כך הדבר. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. ישיב על ההצעה לסדר-היום כבוד שר החוץ חבר הכנסת ישראל כץ. אתה משיב על ההצעה לסדר-היום. << קריאה >> שר החוץ ישראל כץ: << קריאה >> אני לא מכיר – – – לא? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> השר התורן ישיב. << קריאה >> שר החוץ ישראל כץ: << קריאה >> הנושא לא מוכר לי אפילו. << קריאה >> יעל גרמן (כחול לבן): << קריאה >> יש לי הצעה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רגע, רגע. לפני ההצעה. << קריאה >> יעל גרמן (כחול לבן): << קריאה >> יש לי הצעה: שהשר יצטרף לבקשה שלנו לאסור את החומר. << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> הוא יצטרף ומה – – – << קריאה >> יעל גרמן (כחול לבן): << קריאה >> ובזה נגמר. זו תהיה החלטה של המליאה. << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> הוא יצטרף, ואז מה? << קריאה >> יעל גרמן (כחול לבן): << קריאה >> וזו תהיה החלטה של המליאה. << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> הצעה לסדר-היום דחופה – – – << קריאה >> שר החוץ ישראל כץ: << קריאה >> נעביר לוועדה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברת הכנסת יעל גרמן, ההצעה שלך היא נכונה כשיש דיון. זו הצעה לסדר-היום, הוא לא יכול, אין הצעת סיכום בהצעה לסדר-היום. << קריאה >> יעל גרמן (כחול לבן): << קריאה >> אז בוא נעביר את זה לדיון בוועדה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה או דיון בוועדה או להסיר. << קריאה >> יעל גרמן (כחול לבן): << קריאה >> לא. לדיון במליאה, לדיון במליאה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אם אין, אנחנו נעבור להצבעה ונאשר דיון במליאה בנושא הזה. << קריאה >> יעל גרמן (כחול לבן): << קריאה >> לא, לדיון במליאה – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> במליאה. אין ועדות. אוקיי, אז יש לנו – – – << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> אני מציע – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כשתקום, נדבר. עמדה נוספת לחבר הכנסת משה ארבל. עד דקה לרשותך, בבקשה. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי וחברותיי חברי הכנסת, הייתי רוצה רק להפחית מגובה הלהבות והפניקה. במאמר שפורסם ב-25 בדצמבר 2016 על ידי מכון דוידסון, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע, לטעמי עוד בזמן שגברתי הייתה שרת הבריאות – – << קריאה >> יעל גרמן (כחול לבן): << קריאה >> כבר לא. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> – – תחת הכותרת "השד הלא-נורא של חומרי הדברה", מכון ויצמן מביא נתונים קצת שונים שמדברים באמת על המצבים שלנו אל מול מדינות אחרות בעולם. יחד עם זאת, גם מציינים לגבי החומרים שציינת שגם במינונים הגבוהים שישנם, ככל שהצריכה של המוצר נעשית באיחור הסכנה פוחתת. לכן ההגבלה צריכה להיות הגבלה על מועד הריסוס, ולאו דווקא על הכמות או על סוג החומר. << קריאה >> יעל גרמן (כחול לבן): << קריאה >> אבל לא לגבי זרחנים אורגניים. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> לטענת מומחים במכון ויצמן, בחומרים הללו השאלה המרכזית היא המינון. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כפי שידוע לי, זרחנים אורגניים לא מתכלים. << קריאה >> יעל גרמן (כחול לבן): << קריאה >> בדיוק. זה לא על זרחנים אורגניים. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> לאו דווקא אורגניים. זאת אומרת, במכון ויצמן מאפשרים – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הדיון פה הוא על הזרחנים האורגניים. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> – – גם שימוש בהם, רק במינון ובמועד מוקדם. << קריאה >> יעל גרמן (כחול לבן): << קריאה >> לא. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> אני מציע להפנות גם כן למאמר הזה ולנסות ככה לייצר איזשהו באלנס ואיזון לפניקה. תודה רבה. << קריאה >> יעל גרמן (כחול לבן): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברת הכנסת גרמן, מאחר שאנחנו אמורים להצביע על דיון במליאה, אני מאמין שיהיה דיון מעמיק, והפעם הממשלה תשלח את השר הנוגע בדבר עם עמדה בנושא. אנחנו עוברים להצבעה. מי שבעד – בעד דיון במליאה. מי שנגד – מסיר. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום – 12 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת התקבלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 12 חברי כנסת הצביעו בעד. אין מתנגדים, אין נמנעים. הנושא יעבור לדיון במליאה. תודה רבה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> ביטול הקצאת הסייעות לפעוטות אלרגיים למזון במעונות << הלסי >> << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו עוברים להצעה הבאה, הצעה דחופה לסדר-היום בנושא: ביטול הקצאת הסייעות לפעוטות אלרגיים למזון במעונות היום, של חברת הכנסת קטי שטרית וכמה חברי כנסת – מס' 176, 181 ו-212. ישיב על ההצעה לסדר-היום הזו השר התורן, אם עד אז יביאו לו את העמדה. עד שלוש דקות לרשותך. בבקשה, גברתי. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, השר כץ, אני רוצה להשמיע לכם כותרות אפשריות של עיתון במהלך חודש ינואר: פעוטה בת שנתיים נפטרה בעקבות אכילת במבה במעון; מאות פעוטות אלרגיים ללא סייעות. את האסונות האלה אני מבקשת מכם היום למנוע. בעוד פחות מחודש וחצי, בחודש ינואר, מאות פעוטות בגילאי לידה עד שלוש הסובלים מאלרגיה מסכנת חיים למזון יישארו ללא השגחה, בסכנת חיים מיידית. הסיבה: משרד הרווחה ומשרד האוצר לא הגיעו להסכמה באשר למקור התקציבי שיממן את המשך העסקתן של הסייעות הרפואיות המשגיחות על הפעוטות של כולנו בזמני הארוחות. במילים אחרות, מדובר בתינוקות שנמצאים בסכנת חיים מיידית. כל מה שצריך לקרות כדי שיתרחש אסון, זה שהם בטעות, אבל בטעות, ישתו מהבקבוק הלא-נכון או שיכניסו לפה מוצץ של ילד אחר או חתיכת מזון שהם מצאו על הרצפה כשהם זחלו. אלה מצבים שמתרחשים חדשות לבקרים בכל מסגרת ויכולים לעלות בחיים של הילדים של כולנו. אל תגידו לי שזה לא יקרה. זה יכול לקרות לכל ילד שלכם, חס וחלילה. ועכשיו, בלי כחל ושרק, החל ב-1 בינואר יבוטלו משרות הסייעות הרפואיות לפעוטות האלרגיים במעונות. בעודנו מדברים פה שוכבת ילדה בת עשר בבית חולים שניידר, כמעט שבועיים מורדמת, מתגובת אלרגיה קשה שחוותה במהלך בדיקה שגרתית, בדיקת תגר שגרתית לאלרגיה. אני מציינת את המקרה הטרגי הזה רק בעבור כל מי שחושב שאפשר לזלזל באלרגיה למזון. צריך להבין שמדובר בחיים ומוות. אני אזכיר לכם גם את הטרגדיה של אורנית מנחם ז"ל, שנפטרה לפני שנה וחצי מתגובת אלרגיה. היא הייתה בסך הכול בחורה שטיילה, בת 25. היא נפטרה מצלחת שלפני כן בישלו בה חלב. הצוות הרפואי איחר לתת לה את הטיפול, והסוף ידוע לכולנו. כשטעויות כאלו קורות בגיל 25 אתה אומר: בן 25 קצת יודע מה הוא עושה. אבל מישהו באמת יכול בכלל להעלות על דעתו שאפשר להשאיר תינוק אלרגי בן שנה בכיתה עם עוד 30 תינוקות וסייעת אחת, שגם צריכה להשגיח על כל התינוקות, מבלי שיהיה מי שישגיח על אותו ילד אלרגי, מבלי שיהיה מי שיזהה בזמן וייתן את הטיפול שהוא זקוק לו בזמן? אני לא מוכנה לקחת אחריות. אני לא מוכנה שזה יקרה במשמרת שלי בכנסת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. לסיכום. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם מוכנים לקחת? מישהו מכם מוכן לקחת אחריות ולסכן את אותם מאות פעוטות מדי יום? אני עוסקת רבות בסוגיית הילדים האלרגיים ובמעטפת ההגנה שנדרשת כדי להגן עליהם, ואין ספק שמדובר בנושא שדורש הסדרה ארוכת טווח, ולא פתרון או פתרונות זמניים ונקודתיים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל דבר אחד ברור: הפתרון הוא לא לבטל את משרות הסייעות ולסכן את החיים שלהם. דרושה התערבות וההחלטה מיידית שתמנע את הסכנה. באורח פלא, חבר'ה, אנחנו מציינים היום ברחבי העולם את יום זכויות הילד הבין-לאומי. והשנה מציינים גם 30 שנה לאמנת זכויות הילד, אמנה שמדינת ישראל חתומה עליה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> קטי, שלוש דקות. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אין כנראה יום שמתאים יותר כדי להבטיח שאנחנו נעשה הכול כדי לעמוד בהתחייבות שלנו כמדינה, כחברי כנסת, כבני אדם, ולספק להם את ההגנה הנדרשת, לילדים של כולנו. כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יעקב אשר, ולאחר מכן – חבר הכנסת ינון אזולאי, אם הוא יהיה כאן. עד שלוש דקות לרשותך, בבקשה, אדוני. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני דווקא רואה בזה דבר סמלי שאתה מנהל את הישיבה הזאת, כי אתה מכיר את הנושא הזה של ילדים אלרגיים; טיפלת בזה בנושא של החינוך. אגב, עוד בימים אלה, אני מקווה, הולך להימצא פתרון – ביום שני, כנראה. אני מאמין שזה יעבור בחלק של משרד החינוך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מאחר שהזכרת אותי, חידשתי את – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> או חיים או מוות – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אבל במעונות – אני רוצה להזכיר לכולם, כי אני מתאר לעצמי מה תהיה התשובה שיקריא השר ישראל כץ – מדינת ישראל מימנה סייעות במשך שנים. גם זה לא הדבר האולטימטיבי, אבל זה הדבר הבסיסי, לפחות, שמציל את חיי הילדים במעונות. באו משרד הרווחה – בגלל קיצוצים ודברים כאלה – ואמרו שהולכים לבנות תוכנית ללמד את בעלי המעונות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הסייעות. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא. להוציא את הסייעות אבל להכשיר את הצוות, לשים זריקות, להגיש תוכנית שלמה. ואז אמרנו בזמנו – בדיונים שהיו איתך, ואתה השתתפת עם שרת השיכון דהיום, שהייתה יושבת-ראש הוועדה לזכויות הילד, וסוכם במפורש שהתוכנית הזאת תצא רק אחרי שהיא תוצג בוועדה, רק אחרי שנראה את הישימות שלה, שנראה באמת שזה יכול לתת תמורה במקום האדם הפיזי שנמצא שם, ולא רגע אחד קודם. ועכשיו בשקט-בשקט נגמרת שנה, וב-1 בינואר מפסיקים את הדבר הזה. אני פונה מכאן, אדוני היושב-ראש, כי אין לנו ברירה. קטי, אני גם חושב שאת צריכה להצטרף אליי לעניין הזה. בטוח שתצטרפי. אני פונה מכאן לשר הרווחה בפועל, שהיום זה ראש הממשלה בנימין נתניהו. אנחנו יודעים, אדוני ראש הממשלה, שאתה פועל במשימות מצילות חיים בצפון ובדרום. אנחנו מלאי הערכה. והטלפון האדום לא מפסיק לעבוד גם בימים טרופים כאלה. אבל כאן מדובר – הסייעות האלה הן הממ"ד של הילדים האלה. הילדים, זה הממ"ד שלהם. מדובר פה בסכנת חיים אמיתית. אי-אפשר להפסיק תקציב לפני שרואים מה החלופה ואם החלופה הזאת תציל חיים או לא. לכן צריך לדחות את הדבר הזה עד שתהיה כנסת, תהיה ועדה, יוצגו התוכניות, נבחן אותן; באחריות שלנו לראות שזה באמת יכול לתת את התמורה. עד אז, לעצור את הקיצוץ הזה, לתקצב את אותם מיליוני שקלים שצריך לתקצב לסייעות האלה כי בנפשנו הדבר. זה לא פחות פיקוח נפש מטיל שנופל על בית, זה לא פחות פיקוח נפש מפיגוע. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מדובר בסך הכול ב-400 ילדים במעונות היום שסובלים מאלרגיה. זאת לא כמות כזאת גדולה. זה גם לא יציל את התקציב של משרד הרווחה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אבל את יודעת, האוצר מסתכל בכסף. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לכן אני אומרת: זה לא ראש הממשלה – זה האוצר. זה האוצר. צריך לקחת בחשבון בצורה – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני אומר, אין מה לעשות. אין מה לעשות. ראש הממשלה, שאני מעריך אותו מאוד ואנחנו אפילו חלק מהבלוק שלו, חייב לטפל בזה. הוא שר הרווחה. הוא חייב לקרוא לנציגי האוצר ולהגיד: במשמרת שלי אני לא אפקיר את הילדים האלה, נקודה. ויפה שעה אחת קודם. ופה את, כחברת ליכוד, יכולה לעזור לי בעניין הזה. אני בטוח שאם זה ייעשה וזה צריך להיעשות – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אני לא בדקתי אם הילדים האלה או הוריהם מצביעים ליכוד. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא, רק עם ראש הממשלה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אני מסתכלת על הילדים. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> איך הגעת לילדים? אני מדבר על ראש הממשלה – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> קטי, חברת הכנסת, אנחנו עדיין לא הסדרנו את התקינה למטפלות במעונות, בכמה ילדים אכן ראוי ובטיחותי שהן יוכלו לטפל. ואנחנו יודעים את המצוקות האמיתיות של המטפלות. להוסיף עליהן גם את האחריות הזו, של סביבה נקייה מאלרגנים? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> בלתי אפשרי, חד-משמעית. בלתי אפשרי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני מצטרף לדברים. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לכן חייבים שהתקציב יחזור עד שתהיה תוכנית חלופית. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חבר הכנסת ינון אזולאי לא נוכח, לכן ישיב על ההצעה לסדר-היום מכובדי – חברת הכנסת קרן ברק, את מסיחה את תשומת הלב של השר שאמור להשיב על הצעה לסדר-היום. << דובר >> שר החוץ ישראל כץ: << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני אשיב, אכן, בשם שר העבודה והרווחה, הוא ראש הממשלה, על הצעה דחופה לסדר-היום בנושא ביטול הקצאת הסייעות לפעוטות אלרגיים למזון במעונות. נושא בהחלט חשוב. משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מימן מתקציבי הרווחה בשנים האחרונות סייעות לכלל הפעוטות במעונות היום המפוקחים הסובלים מאלרגיות מסכנות חיים, למרות שאינם נכללים תחת ההגדרה של אוכלוסיות רווחה, וזאת על חשבון תקציבים שיועדו לטיפול באוכלוסיות חלשות. התקציב לשנת הלימודים תשע"ט הסתיים ב-31 באוגוסט 2019. בחודשים האחרונים הממשלה נקטה קיצוץ רוחבי הכרחי אשר פגע בתקצובן של הרשויות המקומיות. בעקבות זאת, טרם נמצא מקור תקציבי עבור הסייעות לשנת הלימודים תש"ף. למרות האמור לעיל, לאור פנייתם של ההורים ומתוך הבנה למצוקתם, וכדי לאפשר את פתיחת השנה כהלכה, האריך המשרד את תקצוב הסייעות לפעוטות אלרגיים עד לתאריך 31 בדצמבר 2019. ראוי להדגיש כי משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ימשיך לתקצב את מימון הסייעות לאוכלוסיית הרווחה: ילדים זכאי חוק פעוטות בסיכון. בימים אלו המשרד פועל מול משרד האוצר ומול המרכז לשלטון מקומי על מנת למצוא פתרון כולל בטווח ארוך, מקור תקציבי תוספתי לטובת מימון הסייעות לילדים שאינם מאוכלוסיית רווחה. כולנו תקווה שתקציב המדינה יאושר ובמסגרתו יימצא פתרון תקציבי לסוגיה זו. בנוסף לכל האמור לעיל, חשוב להדגיש כי משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים קיבל את המלצות הוועדה הבין-משרדית בראשות משרד הבריאות למתן מענה לילדים עם אלרגיות מסכנות חיים למוצרי מזון. במסגרת זו, האגף למעונות יום ומשפחתונים פועל בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות ומעניק מענים הולמים לשילוב ילדים עם אלרגיות מסכנות חיים במעונות היום: מימון הכשרות של עזרה ראשונה לכלל הצוותים המטפלים במעונות היום המפוקחים והמסובסדים, הכוללות רכיבים הנוגעים לטיפול באלרגיות; ייזום ומימון כ-800 קורסי הדרכה ייחודיים לצוותים המטפלים בנושא התאמת מזון במעון וסביבה נקייה מאלרגנים, וזאת בשיתוף מד"א; מימון ואספקה של מזרקי אפיפן למרבית מעונות היום בעלות של למעלה מחצי מיליון שקלים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה, מכובדי כבוד השר. אני אזמין את חברת הכנסת אורלי פרומן לעמדה נוספת. אך לפני כן אומר לכם: החטא הקדמון זה שהנושא הזה היה באחריות משרד הבריאות – כל סוגיית הסייעות לילדים אלרגיים. משרד החינוך בזמנו, לגבי מערכת החינוך, הסכים לקבל את זה על אחריותו, ואז משרד הבריאות הסיר את זה. ואנחנו שומעים עכשיו: משרד הרווחה הרי מחפש מקורות מימון. זה החטא הקדמון, זה היה אמור להיות בעיה רפואית. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתה צודק במאה אחוז. << דובר >> אורלי פרומן (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב-ראש, ומי משלם את המחיר? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הילדים. << דובר_המשך >> אורלי פרומן (כחול לבן): << דובר_המשך >> שוב, ילדי ישראל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> דקה לרשותך, בבקשה. << דובר_המשך >> אורלי פרומן (כחול לבן): << דובר_המשך >> אני מצטרפת לחבריי חברי הכנסת שהציגו את הבעיה הכואבת הזאת. אדוני היושב-ראש, שנת לימודים חולשת על שתי שנות תקציב. ילדים אלרגיים שמתחילים בספטמבר את השהות שלהם במעון, ההורים שלהם צריכים לדעת כבר בספטמבר שמובטחת להם עד סוף שנת הלימודים הזו, וגם בשנה הבאה, אותה סייעת שצריכה לשמור על הילדים. למה אנחנו מחכים? לאסון הבא? ואז כולם יזדעקו, והפלא ופלא, גם יימצא התקציב. אז אם נסתכל, אין כרגע ועדת חינוך, אבל מה קורה בוועדת הכספים? כל ישיבה עולות בעיות סביב נושא הרווחה. יבוא בבקשה שר הרווחה – או שינהל את משרדו, ויעשה סדר עדיפויות ויציל ילדים דקה לפני שאנחנו כולנו נצטער על המקרה הבא. אז אני מבקשת לאלתר, לא לחכות. שמעתי שהשר מסביר שבדיונים יימצאו, ואולי; היום תנו להורים את השקט, שידעו שגם ב-1 בינואר ואילך תהיה סייעת שתלווה את הילד שלהם, שכה זקוק לזה, ונמנע את האסון הבא. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. זה עוד אחד מהפירות הבאושים של ההקפאה, הפלונטר הפוליטי. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> אני מבקש לוועדת כספים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אני מצטרפת לבקשה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> המקום הטבעי – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בסדר. מאחר שחבר הכנסת גפני, באמת אין לו הרבה נושאים על סדר-היום, אני מקווה שהוא ימצא את הזמן. אנחנו עוברים להצבעה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אבל – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מי שבעד – מצביע בעד דיון בוועדת הכספים. מי שנגד – בעד הסרה. בבקשה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 10 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה הזמנית לענייני כספים נתקבלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הקול שלך מכריע, אורית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אז תוסיף אותה. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן): << קריאה >> מה שמרגי אומר, אני עושה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> אדוני היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רגע, נסיים את ההצבעה. בבקשה, ברשותך. עשרה חברי כנסת הצביעו בעד, ונוסיף את חברת הכנסת אורית פרקש הכהן, אז 11 חברי כנסת הצביעו בעד. הנושא יועבר לדיון בוועדת הכספים. בבקשה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> אני רוצה לומר לך – – – הייתה החלטה על המסעדנים, וההחלטות הנוספות, שהצילו באמת דברים. היום ועדת כספים זה הגוף שמשחרר. יושב-ראש הוועדה היום מציל את המדינה, מה לעשות. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> כן, אבל זה לא עניין של – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אם כבר מעלים את הנושא הזה, אני חושב שהיו צריכים להקים כמה ועדות חשובות – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> אני בעד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> – – כגון ועדת העבודה, ועדת חינוך, ועדת – – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> אני בעד. למשל, ועדת חינוך. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אבל זה עניין של כמה דקות בין חיים למוות, ואם בדצמבר זה נגמר אז גמרנו, הילדים האלה נידונים למוות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. סיכמנו, יהיה דיון בנושא הזה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> פערים משמעותיים ומחסור במיגון ביישובי הדרום ועוטף עזה << הלסי >> << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף 6 בסדר-היום, הצעות דחופות לסדר-היום מס' 130, 183, 186, 193, 195 ו-198, בנושא: פערים משמעותיים והמחסור במיגון ביישובי הדרום ועוטף עזה. ראשון המציעים, חבר הכנסת גדעון סער, ואחריו – חבר הכנסת איציק שמולי. ישיב על ההצעה לסדר-היום בתום הדיון סגן שר הביטחון חבר הכנסת אבי דיכטר, שנמצא איתנו. << דובר >> גדעון סער (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו נמצאים מרחק של כמה ימים בלבד מהסבב האחרון של העימות מול רצועת עזה, מול הג'יהאד האסלאמי ברצועת עזה. במהלך אותם יומיים עיקר האש כוון לשדרות וליישובי עוטף עזה. כידוע, היה גם ירי לכיוון מרכז הארץ, כמובן, בעיקר ביום הראשון, אבל כפי שקורה בדרך כלל האש כוונה, נורתה, בעיקר לכיוון עוטף הנגב והעיר שדרות. ואנחנו מכירים ביתר שאת במציאות של השנה וחצי האחרונות: סבבים הולכים ותוכפים של עימות מול החמאס והג'יהאד האסלאמי ברצועת עזה. אני חושב שאחת המחויבויות שלנו כאן בכנסת היא לקיים את הקשר, לחזק את אותם תושבים שנמצאים בחזית המתקפות האלה, וכמובן גם לדאוג להציף את הנושאים שהם מתמודדים איתם ביישובי העוטף – נושאים שונים, נושאים מגוונים, חלקם נוגעים לבעיות שאיתם מתמודדים הילדים, וחלקם, כמו נושא ההצעה לסדר-היום או ההצעות לסדר-היום – שאחת מהן הגשתי אני – נוגעים לפערי מיגון וביטחון. הנושא הזה מוכר היטב לסגן שר הביטחון הטרי, חברנו חבר הכנסת אבי דיכטר, שיושב איתנו וישיב על ההצעות לסדר-היום. הוא גם עלה בדיוני ועדת החוץ והביטחון, כולל בדיון שהתקיים לא מזמן ביישובי העוטף. אני אמקד את דבריי בעיקר בעיר שדרות, שכידוע במשך תקופה ארוכה עומדת בחזית האש מול רצועת עזה, אבל הדברים הללו בוודאי נכונים גם לרשויות מקומיות אחרות, למועצות האזוריות שנמצאות בגזרת העוטף: אנחנו מדברים על פערי מיגון די גדולים, פערים של עשרות מיגוניות, ובחשבון כולל מדובר על קרוב ל-100 מיגוניות, בשכונות, בסמוך לפארקים ציבוריים, לגני שעשועים ולתחנות הסעה. אנחנו מדברים על אי-הבנות – נאמר את זה בלשון המעטה – או בעיות ביורוקרטיות בין גופים שונים אשר מופקדים על סיוע לעורף, רח"ל ופיקוד העורף, ובמידה מסוימת החטיבה להתיישבות, שמקשות על מימוש סכומים שיכולים לשרת את צמצום פערי המיגון. אנחנו יודעים שכתוצאה מכך פרויקטים שונים נעצרים – למשל, פרויקט של מיגון העירייה – ולא מתבצעים כתוצאה מהיעדר תיאום. יש כמובן נושאים נוספים, ואני לא אפרט – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסכם, אדוני. << דובר_המשך >> גדעון סער (הליכוד): << דובר_המשך >> – – את כל אותם חוסרים בתחום הביטחון, בתחום המיגון. אני יוצא מנקודת הנחה שהדברים ידועים לא פחות, ואני מניח שאפילו יותר, לסגן שר הביטחון. אחד הדברים שאני מקווה שיקבלו את הדחיפה כתוצאה מכניסתו לתפקיד הוא צמצום אותם פערי מיגון. אבל אני חושב שאנחנו, מחובתנו לא לעזוב את הנושא, לדאוג לכך שהנושאים הללו יבואו על פתרונםף ואני מציע להעביר את הנושא לדיון בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת איציק שמולי. אחריו – חברת הכנסת פנינה תמנו שטה, אם תהיה. אה, היא נמצאת. << קריאה >> פנינה תמנו (כחול לבן): << קריאה >> ודאי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> היא מוסתרת על ידי הפודיום. עד שלוש דקות לרשותך, אחרי שתוריד את הגובה. << דובר >> איציק שמולי (העבודה-גשר): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אדוני סגן שר הביטחון, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, יש איזשהו דיסוננס בדבר מדיניות הביטחון הלאומי של מדינת ישראל. כאשר מדובר בהתקפה אנחנו רואים גם בימים האחרונים, גם בחזית הדרומית וגם בחזית הצפונית, פעולות נחושות, ממוקדות, חותרות למגע, מוצלחות, שיש לברך עליהן, ואנחנו מדברים על אויבים שחלקם בהחלט שואפים להשמיד את מדינת ישראל. אבל אדוני סגן שר הביטחון, אין שום ספק שהמיגון – גם המיגון האקטיבי, שלא ניכנס אליו היום, סוללות כיפת ברזל, פריסתן והיקפן, וגם המיגון הנייח, המקלוט והממ"ד – זה עדיין בטן רכה במדינת ישראל. אני חושב שלאור העובדה שהתסריט שמפניו מזהירים קברניטי מערכת הביטחון ובהם ראשי צה"ל הוא מערכה שהיא מרובת חזיתות, אנחנו חייבים לשים את מלוא תשומת הלב וגם את המשאבים גם לנושא של המיגון. כאשר מדובר בפעולות התקפיות, כל הכנסת והממשלה מברכות ומחבקות ומהללות. כאשר מדובר על נושא המיגון – היעדר המיגון – יש פה בעיה ויש פה הפקרות שנמשכת מכנסת לכנסת, מממשלה לממשלה. צריך לומר, מיגון זה גם הגנה על חיי אדם, ומיגון בשעת חירום גם יכול להרחיב את יכולת התמרון של הדרג המדיני והדרג הצבאי להמשיך ולהתמיד באותה מערכה. הפערים החברתיים שאנחנו כה מרבים לעסוק בהם באים לידי ביטוי גם בנושא הזה, אבל כאן המשמעות שלהם זה חיי אדם. ליותר מ-27% מאוכלוסיית ישראל – אלה נתוני פקע"ר –אין מיגון כלל: לא מקלט, לא מקלט ציבורי, לא מקלט משותף פרטי ולא ממ"ד; עוד מאות אלפים – בערך רבע מיליון אנשים, אדוני היושב-ראש – רשומים כמשויכים למקלוט מסוים, אבל אחד מהשלושה: או שהמקלוט לא בשימוש – 16% מהמקלטים הם לא שמישים כלל ועוד 33% מהמקלטים בעלי כשירות נמוכה – או שמדובר באוכלוסייה של קשישים בודדים, סיעודיים, אנשים מוגבלים בניידות, שבכלל לא מסוגלת להגיע למקלוט. זאת תמונת מצב של הפקרות שעלולה לעלות לנו באסון, חלילה. חבר הכנסת סער נגע בפערי המיגון בשדרות. אז ברור שככל שאתה מתרחק מקו הרצועה, גם ההפקרות הולכת וגדלה. אני רוצה לקחת אתכם לקיבוצים ברור חיל ודורות. אתה יודע מה החטא שלהם, אדוני היושב-ראש? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 200 מטר או 100 מטר מקו – – – והם בתוך אותה מועצה. << דובר_המשך >> איציק שמולי (העבודה-גשר): << דובר_המשך >> שהחלטות הממשלה קבעו שהמיגון הממ"די יהיה מקו האפס עד קו ה-7 קילומטרים. ואז אתה מגיע לקיבוץ דורות ואתה מדבר עם אישה בת 93, ניצולת שואה. מה אומרים לה? תעמדי במסדרון, מעל תקרת פל-קל, ותתפללי שהטיל יעוף למקום אחר. גם משפחות עם ילדים. אתה הולך למועצה אזורית מרחבים, לעיר אשקלון, עירו של סגן שר הביטחון – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כל המרחב – ברשותך, מאחר שהייתי אמור להביא מהצד, אבל אני לא אדבר, רציתי לזעוק את זעקת כל המרחב התיישבותי; אני אוסיף לך את הדקה – הבתים הישנים, המשקים הישנים והבתים הישנים במושבים, בקיבוצים, ללא ממ"דים, ללא מיגון. << דובר_המשך >> איציק שמולי (העבודה-גשר): << דובר_המשך >> זה דבר שהוא מופקר לחלוטין, וברור, ברור שאף ממשלה לא תוכל לסגור את פערי המיגון בשנה אחת, אבל אין שום סיבה שכאשר בדרום אתה יוצא מקו ה-7 קילומטר ל-20 קילומטר – ושלא נדבר מה קורה מעבר לזה – ההפקרות תהיה כל כך גדולה. אתה מדבר – הלילה היה לנו גם אירוע בצפון, ואני מזכיר לכם ששם הפערים הם אפילו חמורים יותר. אומר גיורא זלץ, ראש המועצה האזורית גליל עליון: 14 יישובים מתוך 29 במועצה שלי, 8,000 בתים בסך הכול, אין להם מיגון; 14 יישובים הם במרחק של 4 קילומטר מקו הגבול; שלא לדבר על מוסדות חינוך: 11 בתי ספר ועוד 120 בתי ילדים שיש בהם פעוטות עד גיל שש לא ממוגנים בכלל. המצב לא שונה ברמת הגולן. ולכן, לסיכום, אדוני היושב-ראש, לדעתי האמירה של הממשלות ושל פיקוד העורף, "הכי מוגן שיש" – אני לא רוצה לבטא מה אומרות ראשי התיבות כסת"ח, מפאת כבודו של הבית הזה, אבל זה כסת"ח בחסות הממשלות, וחייבים להפסיק אותו. צריך לעורר את הממשלות – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> איציק שמולי (העבודה-גשר): << דובר_המשך >> צריך לטפל בזה אחת ולתמיד ולקדם פה חקיקה שתיתן מענה לדבר הזה ברמה הלאומית, אולי בניית ממ"ד בערבות מדינה. זה מצטרף, בשורת סיכום, אדוני היושב-ראש, גם להפקרות עם מרכזי החוסן, שלא קיימים בצפון ולא מתוקצבים בדרום, ולמחסור בתוכניות לפינוי אוכלוסייה, שהרשויות לא יודעות על קיומן. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תעלה ותבוא חברת הכנסת פנינה תמנו-שטה. לאחר מכן – חבר הכנסת סעיד אלחרומי. עד שלוש דקות לרשותך. << קריאה >> פנינה תמנו (כחול לבן): << קריאה >> כן, רק אחרי שאני מורידה – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אחרי הפודיום. אחרי הפודיום. אני תמיד עשיתי חשבון, כשאני – – – << קריאה >> פנינה תמנו (כחול לבן): << קריאה >> אתה תמיד הוגן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, גברתי. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן): << דובר >> כבוד יושב-ראש הישיבה, חברי וחברות כנסת נכבדים ונכבדות, במציאות הביטחונית של ישראל היום אין מיגון סדיר בכל רחבי הארץ, וזו עובדה. בימים האחרונים אנו עדים שוב להתחממות בגזרה הצפונית, לאחר המצב הביטחוני המתוח שחווינו בדרום וגם במרכז הארץ בשבוע שעבר. זו עובדה שמדינת ישראל צריכה מיגון לאורכה ולרוחבה. זה המצב. אנחנו, המקדשים את ערך חיי האדם ושמים בראש סדר העדיפויות שלנו את ביטחון אזרחי מדינת ישראל, מבינים היטב שכל הסלמה ביטחונית היא פוטנציאל ירי לעבר כל אזורי הארץ והיא איום ישיר על האזרחים שלנו. על כן, עלינו להיות מוכנים לכל תרחיש ולדאוג לחוסן ולחוזק של העורף, המתבטא בתחושה של האזרחים. אבל איך יכולה להיות תחושת ביטחון לאזרחים כאשר אנחנו מדברים על 2.5 מיליון אזרחים שנמצאים ללא מיגון תקני? דיבר על כך חברי חבר הכנסת שמולי, על אותם 30%. זה מחדל, וזה מתווסף, כמובן, לעובדה ש-50% מהמקלטים בישראל אינם בכשירות כנדרש – שלא לדבר על המקלטים שאני הגעתי אליהם, שגם לבעלי חיים לא הייתי נותנת לשהות שם. לכל אזרח יש את הזכות לחיים בביטחון, והמדינה היא האמונה לספק את הביטחון הזה. אנחנו לא עומדים ביעדים. כנסת אחר כנסת וממשלה אחר ממשלה, ופתרונות אין, למרות שאנחנו מכירים את כל הלקונות. על כן, חשיבות הדיון הזה, אדוני סגן שר הביטחון, היא להזכיר למקבלי ההחלטות ולממשלה את החובה שלנו לדאוג לכך, לא רק בימים של מתיחות ביטחונית אלא גם בימי שגרה, גם תקציבית וגם מעשית. דמיין לך את אותה אישה זקנה שיכולה לגור בשדרות או מתגוררת במעלות או במרכז הארץ ששומעת את קולות האזעקה אבל אין לה לאן ללכת. יש לא מעט זקנים בארץ הזאת שחיים בגפם; בואו נחשוב על תחושת הביטחון המעורער שלהם. דמיינו את אותם ילדים שמתגוררים באשקלון, ומעבר לזה שהם צריכים להתמודד עם סיטואציה נפשית מורכבת מאז שהם נולדו לתוך המצב הזה, הם גם נאלצים להבין שהם חשופים. את חוסר האונים הזה אנחנו חייבים להפסיק. בנוסף, אני חייבת להתייחס גם אני למועצה האזורית אשכול. עדיין יש שבעה יישובים מעבר לטווח של 7 קילומטרים שאינם ממוגנים, וצריך להבין שאותם אנשים בסוף מתארים תחושות קשות מאוד. אני רוצה לצטט את חברתי תמי בר-מאיר, שמתגוררת בצאלים, והיא אחת מני רבים ורבות שמרגישים כך – ועם זה אני אסיים: התחושה שלי, היא אומרת, שאנחנו כמו ברווזים במטווח, שמתפללים שחס וחלילה לא יקרה אסון. נורא ומפחיד להתעורר בלילה למשמע האזעקה ולהיווכח שאין לי איך להתגונן מפני הרקטות שנורות עליי, וגם אין לי מספיק זמן לרוץ למקלט השכונתי. תחושה קשה מאוד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (כחול לבן): << דובר_המשך >> בסך הכול הם מרגישים שאין להם ביטחון. לפיכך, אדוני סגן השר – אני מסיימת – אני קוראת לך ולשר הביטחון לא רק להגיע לוועדה בכנסת, לוועדת החוץ והביטחון, אלא לדאוג שיש מתווה ברור שמתחיל ליישם הלכה למעשה את כל מה שצריך לתקן. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חבר הכנסת סעיד אלחרומי, ולאחר מכן – חבר הכנסת יעקב טסלר, אם יהיה נוכח. אה, נוכח איתנו. למה אני תמיד מסתכל על יהדות התורה שם? כוחו של הרגל, יעקב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אל תביט אל השמאל, אחרת תהיה נציב מלח. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שלוש דקות לרשותך. << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. כבוד השר, כבוד סגן השר, חבריי חברי הכנסת, החברים לפניי תיארו תמונה לגבי המיגון בכלל האזורים בארץ, אבל אני אתמקד בדרום, ובעיקר ביישובי הבדואים בדרום. אני כאן חייב להזכיר את עודה לאפי אל-וואג'. זהו אזרח בדואי מהכפר ראס ג'רבה, מזרחית לדימונה, שנפגע ונהרג מפגיעת טיל במלחמת 2014, בחודש יולי. מאז עברנו הרבה סבבים, ואנשי הכפרים הלא-מוכרים, וגם ביישובים של המועצות האזוריות נווה מדבר ואל-קסום, אכן נמצאים כברווזים במטווח. אין שום מיגון בכפרים האלה. אנחנו מדברים על בערך 100,000 תושבים. הסיבה היא לא רק ההכרה. גם ביישובים שכבר יש הכרה בהם וכבר יש קו כחול ויש מועצות נבחרות שום דבר לא התקדם, בנושא הבתים והמגרשים בכלל ובנושא המיגון בפרט. בתי הספר הם אותו סיפור: כל בתי הספר בכפרים הלא-מוכרים, אין בהם שום מיגון, ותחנות אוטובוס, משחקי ילדים – הכול. הסיפור הזה חייב להיפתר, ובתי הספר – משרד החינוך ופיקוד העורף חייבים, חייבים, באופן הדחוף ביותר לטפל בסוגיה הזאת, וזה לא עולה המון כסף. ביישובים הלא-מוכרים אני חושב שצריך למצוא פתרון יצירתי, אדוני סגן השר. חייבים למצוא פתרון – או לתת אפשרות לאנשים לבנות את המיגוניות האלה, או לספק אותן ומישהו יקנה אותן, או שאנשים ישתתפו בקנייה שלהן. הסיפור הזה, אם הוא נמשך בכל סבב, חס וחלילה, האנשים נמצאים בסכנה מיידית. בשבוע שעבר, ממש לפני סיום סבב הלחימה האחרון, בשעה 02:00 הייתה אזעקה בבאר שבע ובאזורים בסביבה, בכל יישובי הבדואים. דמיינו לעצמכם: הילדים מתעוררים לקול האזעקה הזו, האזעקה הנוראית הזאת ואין להם לאן לברוח, אין להם מקום להתחבא. זה 100,000 אנשים. אנחנו לא יכולים לדבר על זה מעל הדוכן ולדבר על זה בוועדות וחוזר חלילה. אם משפחה בדואית בכפר ביר הדאג' תרצה לבנות מיגון לפי כל המידות ההנדסיות, תוך זמן קצר יגיעו הפקחים וירשמו לה צו הריסה, כי אין היתר וגם אין אפשרות להוציא היתר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. נא לסיים. << דובר_המשך >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> זאת סוגיה מורכבת שצריכה לקבל פתרון ומענה מיידי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת יעקב טסלר – אחרון המציעים. כאמור, ישיב סגן שר הביטחון חבר הכנסת אבי דיכטר. עד שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> יואל יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. סגן שר הביטחון, חבריי חברי הכנסת, לצערנו הרב האירועים הביטחוניים בדרום הארץ בעוטף עזה מציפים שוב את הבעיה החמורה והקשה של תושבי הדרום, והיא היעדר מיגון למקרי חירום. אני עצמי תושב העיר אשדוד, וחוויתי יחד עם כל תושבי הדרום את מתקפות הירי מעזה. באשדוד קיימות שכונות רבות שבתיהן נבנו לפני עשרות שנים, וברוב הדירות בשכונות אלו אין חדר מוגן. קשה להאמין, אבל זו המציאות: בניינים רבי-קומות, דירות המאוכלסות במשפחות ברוכות ילדים או במבוגרים, וחלקן הגדול ללא ממ"ד, וכשיש מצב חירום, כפי שחווינו זה עתה, נאלצות המשפחות, ילדים ומבוגרים, לרוץ למיגונית רחוקה מדירתם. חלקם מסתתרים בחדרי מדרגות, חלקם נדחפים יחד למיגונית בודדת, והפניקה גדלה והולכת עם כל אזעקה שנשמעת. אדוני היושב-ראש, עצם היציאה מהבניין והניסיון להגיע למקלט ציבורי מסכנת את חיי האזרחים, ועבור קשישים ובעלי נכויות היא אינה אפשרית כלל. זה לא נשמע סביר. אני לא רוצה לומר שבעצם אנחנו מפקירים את האזרחים. אבל לא רק באשדוד המצב כה חמור. סגן שר הביטחון, אני רוצה להסב את תשומת ליבך: מנתוני פיקוד העורף עולה כי במרחק קילומטר מהגדר ישנם 413 בתי אב ללא ממ"ד; במרחק של 1–4 ק"מ ישנם 4,250 בתים ללא ממ"ד; במרחק 4–9 ק"מ ישנם, לא פחות ולא יותר, 12,160 בתים. עשרות אלפי איש ללא מיגון לעת סכנה. אני הרי לא מחדש כאן דבר, היעדר החדרים הממוגנים ידוע לממשלה וידוע לכולנו. ואכן, במהלך השנים האחרונות גובשו כמה וכמה תוכניות שעיקרן עידוד בניית חדר מוגן לכל דירה כזו. לדוגמה, התוכנית תמ"א 38 הייתה אמורה לצמצם בתקופה קצרה את מספר הדירות חסרות המיגון. התוכנית עודדה רבים להוסיף באופן יזום מרחב מוגן לדירתם. אך לצערי הרב, לאחרונה פורסם כי תוכנית תמ"א 38 תוקפא. ההחלטה להקפיא את התוכנית נעשתה ללא הצגת תוכנית חלופית וללא פתרון אחר לבעיית המיגון. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אם אני לא טועה, פרסמו בימים האחרונים שהיא תוארך עד 2020. << דובר_המשך >> יואל יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> שלוש שנים, נכון. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 2021. << דובר_המשך >> יואל יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אבל לא בנו את זה ולא הבחינו את כל הנושא הזה. חברים, אומנם בחסדי שמיים בסבב האחרון לא היו הרוגים ולא נפגעים בנפש, אבל אין סומכים על הנס ואסור לנו לחכות יותר. למה נחכה – חס ושלום, להרוגים נוספים, חלילה? לפצועים? הרי לא ייתכן שנתעורר ונמצא פתרונות רק אחרי שנשלם את המחיר היקר מכול. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לסכם, בבקשה. << דובר_המשך >> יואל יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לצערנו – אדוני היושב-ראש, אני תכף מסיים ­– אנחנו בכנסת בתקופת מעבר, אין חקיקה, אין הליכים פרלמנטריים, אבל אני רוצה לספר לכם – ואני מייד מסיים – כי מייד כשנבחרתי לכנסת העשרים-ואחת הגשתי הצעת חוק שעניינה אישור הוספת ממ"ד בהליך מהיר ובפטור מהיטלים ומהליכים ביורוקרטיים ואחרים. מטרתי בהצעת החוק: לפשט עד למינימום את תהליך הוספת החדר המוגן, ולעודד את האזרחים ליזום זאת ללא חשש מתהליך ארוך ומסורבל. זו הדרך היחידה, המהירה, הזולה והטובה ביותר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יואל יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אסיים ואומר, כמי שחווה בשנים האחרונות – – אדוני היושב-ראש נדמה לי גר בבאר שבע? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא. אני בטווח ה-20, וחווה בשוטף. << דובר_המשך >> יואל יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בטווח ה-20. – – את ההתקפות והצורך והמחסור בממ"דים, אני חושב שהגיע הזמן שהמדינה תעשה את המינימום למען ביטחון תושביה ותצטרף ליוזמה שתאפשר להם להתמגן בצורה מהירה וקלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. ישיב סגן השר חבר הכנסת אבי דיכטר. << דובר >> סגן שר הביטחון אבי דיכטר: << דובר >> אדוני סגן יושב-ראש הכנסת, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני שמח, וזה לא במקרה, שיש פה נוכחות די מסיבית של חברי כנסת דרומיים שעבורם הנושאים שעלו כאן באמת מוכרים היטב. << קריאה >> פנינה תמנו (כחול לבן): << קריאה >> יש גם מפתח תקווה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> נוקדים זה בדרום? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מי כאן מנוקדים? כבודו מרמז למשהו? << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אני שואל. אני רק שאלתי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה. נא לא להפריע. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> אני חושב שכולנו יודעים שחוק ההתגוננות האזרחית מ-1951 הוא בעצם החוק המרכזי שמעגן עד היום את תחומי העיסוק והסמכויות של פיקוד העורף בנושא המיגון, מ-1951. אם תרצו, יש בזה אמירה שמעידה אולי על חלק מהבעיה, ואני אגע בזה בהמשך. בהתאם לחוק, פיקוד העורף משמש בעצם גוף רגולטורי והוא מנחה בנושא המיגון, אבל הוא לא אחראי להקמה – לא של מקלטים ולא של מרחבים מוגנים עצמם. האחריות הזו מוטלת, על פי החוק, על המחזיק או על בעל הנכס, על הפרט – וכמובן, מאז, החוק שנכנס ב-1992 מחייב עוד יותר בנושא הממ"דים – או על הרשות או המשרד הרלוונטי בנושא הזה, משרד החינוך וכיוצא בזה. החוק גם מסדיר את החובה של הרשות המקומית להקים ולתחזק מקלטים ציבוריים ואת הסמכות של פיקוד העורף לבצע פיקוח על הרשויות בהקשר הזה של שמירה על מה שקיים. אנחנו מכירים את זה: ישנם מקומות שאתה בונה, מקים, מעמיד מקומות מיגון, וכעבור זמן קצר מאוד אתה מוצא את זה כמו איזה ח'רבה שנבנתה לפני הרבה מאוד שנים. אבל בנושא הזה אני חושב שהדברים זזו והם השתפרו, לפחות לתחזק נכון את הקיים. אגב, הקבינט דן בנושא הזה של פערי המיגון מספר רב של פעמים. צה"ל הציג חלופות, ובסופו של דבר, על פי הפערים האלה, הוצגה תוכנית "מגן לעורף" לצמצום הפערים. אני אעסוק בזה עוד מעט. זה רלוונטי גם לדרום וגם לצפון. כשירות המקלטים – האחריות לכשירות ולהחזקה של המקלטים, על פי החוק, נתונה לפתחה של הרשות המקומית. יחד עם זאת, פיקוד העורף שיפץ בשנים האחרונות מאות מקלטים, וכמובן, מבצע פעילות שוטפת של בקרה ואכיפה כדי לוודא שהרשות עושה את המוטל עליה. מתוקף החלטות הממשלה בעשור האחרון הוקם פרויקט מיגון לאומי למיגון בתי התושבים במרחב עוטף עזה בטווח 0–7 קילומטר מגבול הרצועה. ויושב כאן חבר הכנסת שוסטר, הוא יכול לספר לכם עדות של ראש מועצה, איך זה היה, איך זה התקדם ואיך זה הסתיים. ואני אומר את זה באמת, כי הוצגו כאן בשאלות – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> וכאן הכנסת הייתה שותפה לדיונים ולדחיפה של הממשלה לנושא. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> הכנסת והוועדות, אני מסכים איתך. כל אחד חווה את זה ביותר מאשר זווית אחת. אני אומר זה בהקשר של מה שעלה כאן. זה נאמר כאילו קמנו זה עתה למציאות של צורך במיגון, ואני אומר: צריך להסתכל גם על חצי הכוס הריקה, זו ללא ספק חובתנו, אבל כדאי גם להסתכל רגע כמה השקענו כמדינה, גם כממשלה וגם כפרטים וגם כרשויות, בנושא הזה, בוודאי במקומות שהיו ברמת סיכון גבוהה מאוד. במסגרת הזו מוגנו כל בתי האב במיגון אישי צמוד – הממ"דים – לכל בית בטווח הזה של 0–7 במשך 12 שנים, מ-2006 עד 2018. אגב, הושקעו בנושא הזה 1.7 מיליארד שקל. שלא תהיה טעות – זה לא סכום קטן בכל קנה מידה. << קריאה >> פנינה תמנו (כחול לבן): << קריאה >> אבל הוא העלה פה נתונים אחרים של עד קילומטר, חבר הכנסת – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש פערים, יש פערים. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> אני אומר לך שהנושא הזה של 0–7 קילומטר בעוטף עזה – הנתון שאני אומר הוא מדויק, ואת יכולה לשאול את מי שלימינך, שוסטר, והוא יאשר את זה. במסגרת פרויקט למיגון מוסדות חינוך מוגנו באופן מלא כלל המוסדות בטווח 0–15 קילומטר, למעט מספר מצומצם של מוסדות שטרם מוגנו וצריך למגן אותם, להשלים את זה. אכן, המיגון הפרטי בערים הגדולות בטווח של 7–20 קילומטר, הכולל בתוכו את הערים אשקלון, נתיבות, קריית גת – ישנם פערי מיגון בהיקף של עד – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> והמועצות האזוריות, לא לשכוח. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> אני אומר, כל מה שכלול בטווח הזה של 7–20 קילומטר, המועצות האזוריות שכלולות בין הערים האלה – קיימים פערי מיגון בהיקף של עד 25% מהאוכלוסייה, וזה נושא שעובדים לצמצם אותו. באשר לערים – – – << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> איך? << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> תכף אני אגיע. בערים אשדוד, אופקים, שמצויות מעבר לטווח ה-20 קילומטר – לא הרבה מעבר, זה 21–22 קילומטר – קיימים פערי מיגון בהיקף של עד 20% מהאוכלוסייה, וגם לשם יש תוכנית צמצום. מיגון הצפון: הוכנה תוכנית מגן העורף, ובהחלט, הקשב היה לדרום לאורך השנים האחרונות, בגין האיום מהדרום. בינתיים התפתח האיום מהצפון, כולנו מכירים אותו, מי יותר ומי עוד יותר. הוכנה תוכנית מגן העורף, אשר הוצגה לקבינט ביולי 2018. בעקבות כך, פורסמה החלטת הוועדה ב/302, שקובעת את הצורך בתוכנית רב-שנתית בהיקף של 5 מיליארד שקל לטיפול בעורף. בסיכום החלטת הקבינט המדיני מיום 16 ביולי 2018 הוחלט להקצות חצי מיליארד שקל לצורך מיגון מוסדות ציבור, מבני מגורים ומיגון נוסף. ב-2018 התקבל תקציב של 150 מיליון שקל, שהועבר לצורך מימוש שלב א' בתוכנית המיגון. הועבר תקציב של 137 מיליון שקל באוקטובר 2018 כחלק מנתח התקציב בהחלטת ועדת השרים האמורה. בסך הכול, ב-2018 הועברו 287 מיליון שקל לצורך מיגון הצפון. עכשיו, זה ללא ספק – חבר הכנסת שמולי, איציק שמולי, איציק, אני – אין קשב. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> איציק, אני רוצה להתייחס רגע לאמירה שלך. העימות בין מיגון לבין הצטיידות באמצעים התקפיים – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת איימן עודה, גם בעמידה, גם בקול – ברוך הבא. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני רק רוצה להגיד שאני מעריך אותך ואוהב אותך, ואני יושב. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> בעימות הזה, למה מקצים את המיליון או את המיליארד, כמה אתה לוקח למיגון וכמה אתה לוקח לדברים ההתקפיים, בסוף – ויש פה לא מעט אנשים שיושבים בוועדות הרלוונטיות, כספים, ועדת חוץ וביטחון או במשותפת לתקציב הביטחון, ומכירים את הדילמה הזו – אתה שואל שאלה פשוטה: מה ייצר יותר הרתעה שתמנע ירי? ואני אומר לעצמנו: אנחנו יודעים שמיגון לא מייצר הרתעה. הוא מייצר ביטחון, הוא לא מייצר הרתעה. נושאים התקפיים מייצרים הרתעה שבמשתמע הם בעצם נותנים חגורת מגן, רק שהיא נמצאת רחוק מהבית. לכן הדילמה הזו, איפה אתה שם את התקציב שיש לך, היא דילמה לא פשוטה, ואני אומר לעצמנו: אני לא ממליץ לכנסת לקבל החלטה all out – ממגנים את הכול גם על חשבון הדברים ההתקפיים; אנחנו יודעים היטב שזו תהיה החלטה לא רצינית, לא סבירה, לא ממין העניין ובוודאי לא לתכלית הראויה שאליה אנחנו מכוונים ומתכוונים. << קריאה >> איציק שמולי (העבודה-גשר): << קריאה >> אדוני סגן שר הביטחון, אם לא היינו חיים בשבוע או בשבועיים שבהם יש ירי גם מהדרום וגם מהצפון ולא בפעם הראשונה, אז הנקודה שהעלית הייתה באמת נקודה שיש לה הרבה מאוד משקל. אבל אנחנו רואים שיש כבר עתה, כבר עתה, אלפי תושבים במדינת ישראל שחיים בלי פתרונות מיגון. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש גם חלופה נוספת – לא על חשבון דברים התקפיים. << קריאה >> איציק שמולי (העבודה-גשר): << קריאה >> – – – << קריאה >> פנינה תמנו (כחול לבן): << קריאה >> אבל זה לא זה או זה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << קריאה >> פנינה תמנו (כחול לבן): << קריאה >> זה יכול להיות גם וגם. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> מאחר – – – << קריאה >> איציק שמולי (העבודה-גשר): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> חבר הכנסת שמולי, הרי כולנו יודעים שבעוד רגע תהיה כאן הצעה נוספת לסדר-היום או שאילתה אחרת שתעסוק בסוגיות תקציביות לבריאות, לחינוך ולרווחה, ולכן הייתי נזהר מלומר שאפשר גם לקחת ממקומות אחרים. זה לא פשוט – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ודאי. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> – – אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ודאי, יהיה דיון. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> מי כמוך יודע את זה, בתפקידים שאתה כיהנת בהם או מכהן בהם היום. לכן, הסוגיה הזו של איפה מקצים – אז נכון, שדרות היא דוגמה קלאסית של עיר שמדינת ישראל החליטה שבגין הקרבה שלה – למי שלא מכיר את הנתונים, שדרות ממוקמת 800 מטר מהקו הירוק. 800 מטר. כל אחד מבין את המשמעות. זו עיר של 25,000 איש שיושבת 800 מטר מהקו הירוק. יש לזה משמעות מאוד מאוד רבה כשעוסקים במיגון, ואני אומר לכם, כאחד שמלווה את שדרות לאורך הרבה מאוד שנים, עוד מתפקידי כראש השב"כ, השר לביטחון הפנים, השר להגנת העורף, יושב-ראש ועדת חוץ וביטחון וחבר בוועדה: אני ראיתי את שדרות לובשת שלמת תקרה ומלט ומקבלת מיגונים בהשקעה של מדינת ישראל באופן שלא עשינו באף עיר אחרת בישראל. היום, דרך אגב, נוכח השינוי שאנחנו מזהים, אנחנו רואים שאשקלון, ואני אומר את זה כי אני נזהר מלומר את זה כי לי יש לכאורה ניגוד אינטרסים בתור תושב אשקלון – אבל ראינו בסבבים האחרונים איך אשקלון הופכת להיות מטרה מועדפת על ידי הטרור בעזה רק מסיבה אחת פשוטה: יותר נוח לירות על 150,000 אנשים, גברים, נשים, ילדים וזקנים שנמצאים במרחק של 10 קילומטר מעזה. << קריאה >> פנינה תמנו (כחול לבן): << קריאה >> ואשקלון לא – – – << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> זו חשיבה טרוריסטית קלאסית. << קריאה >> פנינה תמנו (כחול לבן): << קריאה >> אשקלון לא ממוגנת דייה. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> אני יודע, האמיני לי אני – – – << קריאה >> פנינה תמנו (כחול לבן): << קריאה >> והתשובה של: תהיו זהירים, כי זה לקחת מתקציבים אחרים – – – << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> אני לא מציע – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בכל מקרה, צריכים להיות זהירים. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> אני אומר לך, חברת הכנסת שטה – – – << קריאה >> פנינה תמנו (כחול לבן): << קריאה >> כל הזהירות, אנחנו זהירים – – – << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> אני אומר לך, אם יש המלצה אחת שהייתי נזהר מלהוריד אותה מהשולחן זה את המונח "הכי מוגן שיש". הכי מוגן שיש – וישנם כאן אנשי צבא שמכירים את זה על בשרם – במקום שאין מיגון הוא מציל חיים. אז הייתי אומר שהאמירה המזלזלת במשפט הזה, "הכי מוגן שיש" – אני אומר לכם, אסור בשום פנים ואופן שאזרח במדינת ישראל יחשוב שכשאין מיגון אין כלום. אני אומר את זה לעצמנו, כי לצערי יש לנו יותר מדי ניסיון – לשמחתי יש לנו יותר מדי ניסיון – להבין כמה האמירה הזו משמעותית. זה לא – היא לא עולה כסף, זה נכון; הכסף בא כתוצאה מההתרעה. מדינת ישראל שכללה באופן דרמטי את היכולת לספק התרעה לאנשים מצד אחד, לספק הגנה אקטיבית מצד שני. ולמרות הכול, למרות שההסתברות שהרקטה תיפול בשטח מיושב במקום שיש בו אנשים ירדה באופן דרמטי – אף על פי כן אתה אומר: על ההסתברות הקטנה הזו אני רוצה לספק התרעה, כדי שהאזרח – אני, את או הוא נדע לעשות את הדבר האלמנטרי של לשכב במקום לעמוד. זה לא עולה כסף אבל זה מציל חיים. והעובדה שהיום אתה יכול לספק התראה ביישובים – ובמקום להכניס למקלט 150,000 איש באשקלון או 250,000 איש בבאר שבע או באשדוד; או אפילו ביישובים של מועצה אזורית לא להכניס את כל המועצה האזורית; או בתל אביב, לא להכניס את כל תל אביב – העובדה הזו היא עובדה שאם אתה לא משקיע בה, אתה הופך את הציבור למותש יותר. אני תמיד אומר: באותם מקומות שסופרים את הנפילות, אני ממליץ לכל אחד מאיתנו לספור את האזעקות, מפני שמה שמייצר את ההתשה זה האזעקות. לכן הלכו לבניית פוליגונים, שטחים שמאפשרים לצמצם את מספר האנשים שנמצאים באותו רגע בסכנה. יש לזה ערך משמעותי מאוד בלחימה הזו מול הטרור. אנחנו יודעים איך הסיפור הזה של הטרור בעזה יסתיים, ולא חשוב כרגע כמה זמן זה ייקח. בסופו של דבר עזה לא תייצר טילים, כי אנחנו את עזה ננקה ואת תשתיות הטרור הצבאיות בעזה נשמיד. לא יעזור שום דבר. אני לא מכיר דרך אחרת לעשות את זה זולת דרך צבאית, כוחנית. זה לא בשבועיים, זה לא בחודשיים, תרגלנו את זה בחומת מגן ביהודה ושומרון, נצטרך לעשות את זה יום אחד בעזה, אבל אני לא רוצה לגלוש מהתשובה שאני חייב לתת כאן. בשדרות – בנושא הזה שנשאלתי כאן על ידי חבר הכנסת גדעון סער – אושר על ידי מנכ"ל משרד הביטחון תקציב לרכש מיגוניות לחיזוק המענה. בכלל זה בעוטף עזה, אבל גם בתוך העיר שדרות. היינו שם בשבוע שעבר תוך כדי הלחימה, נפגשנו עם תושבי העיר, עם ראש העיר, עם האנשים שמופקדים על הנושא הזה. בעניין דרך ביטחון, הצורך הועלה לפיקוד העורף, לפיקוד דרום וכשיהיה תוואי יבוצע ניתוח של הצורך המבצעי ותיבחן היכולת לתת מענה בשנה הבאה אל מול הצרכים המבצעיים האלה, וישנם גם נוספים. היה הנושא של עיריית שדרות עצמה, שהיא לא ממוגנת. לפני חודשיים בוצע סיור לבדוק אם אפשר לעשות משהו לשפר את המיגון. הסתבר שאי-אפשר והחלופה שם היא בניית מבנה עירייה חדש. זה סיפור שמחייב כמובן את העירייה לבוא עם פרוגרמה לתכנון בניין העירייה, ואני יודע מראש העיר שזה בהחלט יהיה הכיוון. צריך לזכור שהעירייה עצמה, במצבי חירום, יורדת למרכז הפעלה חדש שממש נחנך זה לא מכבר, מי שהיה שם יודע – מקום מכובד שממנו אפשר באמת לנהל את העיר בימי חירום. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מכובד. היינו שם. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> ביישובים אחרים בדרום ללא ספק קיימים פערי מיגון, הם גם הוצגו מעת לעת בוועדות הכנסת, אני מכיר את זה עוד כיושב-ראש ועדת החוץ והביטחון. בכנסת הוקמה בוועדת החוץ והביטחון ועדת משנה, אם אני לא טועה בראשותו של עמיר פרץ, שהיה גם יושב-ראש ועדת המשנה למוכנות העורף, גם בתקופה שאני הייתי יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון. לכן ההחלטה למגן אותם תוכנס לתוכניות העבודה העתידיות, וכמובן תמומש בכפוף ליכולות התקציביות. בנושא של המרחב הציבורי בשדרות, יש שם עניין של פארקים, באמת מרחיבי עיניים; הבקשה היא למגן את המקומות האלה. התוכנית צריכה להיות מתואמת בין העירייה לבין פיקוד העורף. צריך להבין שהמיגוניות המפוזרות הן לא תחליף למיגון התקני. זאת אומרת, לפעמים יש מחשבה שאם שמנו שלוש מיגוניות, אז יש חלופה למיגון תקני. זה לא החישוב שפיקוד העורף עובד על פיו. לגבי הנושא של הכפרים הלא-מוכרים, או בכלל המיגון במגזר הבדואי – אני לא רואה את חבר הכנסת; אה, חבר הכנסת סעיד שם – א. פיקוד העורף בוחן את פתרונות המיגון באזורים מוחלשים גם בהיבטי המיגון וכמובן בהיבטי האיום ונתונים רלוונטיים נוספים. פיקוד העורף עושה את המאמצים, גם בשגרה וגם בחירום, כדי לשפר את המוכנות של האוכלוסייה למצבי חירום גם בכפרים הבלתי-מוכרים. במקום שאין מרחב מוגן יש הנחיות התגוננות איך להפחית באופן ניכר את הסיכון לפגיעה. בשנים האחרונות פיקוד העורף פועל לחיזוק יישובי המגזר, מספק התרעה לאוכלוסייה הבדואית באמצעות פוליגון – זאת אומרת, מרחב התרעה – שכולל את היישובים הלא-מוכרים באותם מקומות שבהם אין צופרים. לפעמים אין צופרים בגלל בעיות של אנרגיה, של חשמל שלא נמצא במקומות מסוימים. בוצע מסע הסברה ועידוד להוריד אפליקציות של פיקוד העורף לטובת התרעה משלימה. יש הדרכות שמבוצעות לתלמידים בכיתה ה' ויש פרויקט ביקורות, על ידי מהנדס המחוז, של בניית מרחבים מוגנים במגזר הבדואי להעלאת התודעה לחשיבות המרחבים המוגנים בקרב קבלנים, אזרחים ורשויות. יש כמובן את יצירת היכולת להרתיע באותן רשויות – להרתיע, מבחינת הרתעה, סירנה, ולא הרתעה אחרת, כמובן. הוגדר מתווה שבו יינתן פטור זמני ממיגון, כדי לסייע בידי הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב במשימה של הסדרת המעבר ליישובי הקבע. תראו, אני חושב שכולנו מבינים שאי-אפשר שהמדינה תמצא את הדרך לפתור את הבעיה של כל אדם ופרט במדינת ישראל. בנושא הזה – נדמה לי שחבר הכנסת טסלר דיבר על החקיקה – ישנן כמה יוזמות חוק שאני עוד זוכר מהשנים האחרונות, כולל יוזמת חוק של חבר הכנסת עמיר פרץ ושלי – אני לא זוכר אם היו עוד שיזמו את זה בפעם הקודמת – שממתינות. אנחנו כל הזמן שואלים מה המחיר של בחירות נוספות, או מה המחיר – אנחנו תמיד נוהגים למדוד את המחיר בכמה כסף עולה בחירות. זו הוצאה גדולה; היא לא ההוצאה העיקרית. לדוגמה, הנושא הזה של חקיקה שתאפשר לבנות ממ"ד על ידי אזרח במדינת ישראל בכל מקום שהוא. את הממ"ד הזה יהיה אפשר לעשות אותו בלוח זמנים קצר; יהיה אפשר לעשות אותו בתנאים שאזרח יכול לעמוד בהם; יהיה אפשר לעשות את זה בתנאים שהאזרח לא יבנה ממ"ד ויקנה לעצמו מפטיר, ועכשיו הוא צריך לשלם ארנונה על הממ"ד שהוא בנה וכו' וכו'. אני מכיר כמה יוזמות בנושא הזה. חבר הכנסת טסלר הציג אחת מהן. זה באמת נמצא לפתחה של הכנסת, אדוני היושב-ראש. אני חושב שאם יהיה מאמץ משותף כדי לקדם חקיקה שכזאת – ואני מכיר את הבעייתיות. אני זוכר כשהתחלנו לקדם אז התחילו בעיות של ראשי רשויות שאמרו: מה פתאום? הוא יבנה חדר – האזרח, התושב – ואנחנו לא נגבה ארנונה? כן, זו הבקשה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זו חלופה עדיפה מאשר שנחייב אותו לבנות לו את החדר. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> אבל לא תצליח לחייב את ראש הרשות לבנות, ולכן זה מאמץ משותף. אני חושב שזה דבר שהוא בהישג יד. לדעתי זה יקצר את לוחות הזמנים בסדרי גודל – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין ספק. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> ואני שם את זה רק כדוגמה אחת, אבל דוגמה שלא תלויה באזור והיא לא תלויה באיום, היא תלויה בחוק, ברגולציה, ברשויות מקומיות ובאזרח שרוצה לבנות. כך, הייתי אומר, מדלגים ומקצרים בשנים רבות מהלך כל כך נדרש. עד כאן, אדוני היושב-ראש. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. מה אתה מציע? << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> תראה, אני חושב שנושא כזה, ראוי שוועדת החוץ והביטחון – נדמה לי שהדבר הוצע על ידי אחרים: לוועדת החוץ והביטחון יש ועדת משנה למוכנות העורף. בראשה עומד איש רציני, מנוסה, עמיר פרץ, ואני חושב שזו אכסניה נכונה לשבת ולדון בין היתר בתפקידה של הכנסת בהקשר הזה של מה שאמרתי קודם לכן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. עמדה נוספת – של חבר הכנסת איתן גינזבורג. עד דקה לרשותך. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> תודה רבה, אדוני סגן השר, ואין ספק שיש לך הרבה מאוד ניסיון בכל התחומים שמהם הגעת. גם אין ויכוח על זה שיש פערי מיגון, הודית בכך בעצמך, ואין ויכוח על זה שהמדינה לא יכולה למגן את עצמה לדעת, בטח לא מתקציביה. אבל אכן המדינה עשתה תוכנית מאוד מאוד חכמה: תמ"א 38. מה היא עושה? היא הכינה תוכנית שהיא מצילת חיים. היא אמרה: תקימו ממ"דים, ניתן לכם תמריצים תכנוניים, וקדימה, מטילים את זה, את האחריות, על האזרחים. אבל המדינה לא השכילה לאורך השנים לבדוק איך הדברים האלה התקדמו. המדינה, היום, הולכת לבטל את תמ"א 38. במקום לתקן אותה ולשדרג אותה ולהתאים אותה למצב הביטחוני, היא לוקחת את זה לכיוון תכנוני של התחדשות עירונית, ולא שמה את הדגש על כל מה שנוגע לממ"דים ועל מיגון של בתים. ולכן אני מציע, סגן השר – וזה לפתחך: אתם המדינה, אתם הממשלה, תקדמו את נושא תמ"א 38 ביחס למיגון. תתמרצו, תאפשרו את הדבר הזה, כי זה דבר מציל חיים. אם המדינה רוצה, היא יודעת איך לעשות את זה. היא הוכיחה את זה בכינונה של התוכנית הזאת, אבל אתם לא עשיתם שום דבר בהקשר של מיגון, של חיוב בניית ממ"ד בתמ"א 38 או חיוב ממ"ד באזורי מיגון במסגרת התמ"א. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, אמרנו ועדת חוץ וביטחון? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> מליאה. << קריאה >> פנינה תמנו (כחול לבן): << קריאה >> אמרנו ועדה, לא? איציק, ועדה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> או שתגיעו להסכמה. אם לא נעביר את זה – אנחנו נעשה הצבעה ונעביר את זה לוועדה המסדרת שתחליט לאן זה יעבור. אנחנו עוברים להצבעה: מי שבעד – ועדה מסדרת. מי שנגד – מסיר זאת מסדר-היום. בבקשה, הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 16 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה שתקבע הוועדה המסדרת נתקבלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 16 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. הנושא יעבור להחלטת הוועדה המסדרת. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת החלטת ועדת הכספים לגבי צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 3), התשע"ט–2018. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. << נושא >> הצהרת אמונים של סגנית השר ציפי חוטובלי << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף 7 בסדר-היום: אני מזמין את חברת הכנסת ציפי חוטובלי, סגנית שר החוץ, להצהרת אמונים. << דובר >> ציפי חוטובלי (הליכוד): << דובר >> אני, ציפי חוטובלי, בת גבריאל ורוסיקו, מתחייבת לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כסגנית שר ולקיים את החלטות הכנסת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בהצלחה, ואין לנו ספק שתצליחי. << דובר_המשך >> ציפי חוטובלי (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה רבה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> בית הדין של האיחוד האירופי הורה לסמן מוצרים מההתנחלויות << הלסי >> << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> סעיף 8 בסדר-היום – הצעות דחופות לסדר-היום בנושא: בית הדין של האיחוד האירופי הורה לסמן מוצרים מההתנחלויות, מס' 185, 202, 206 ו-211. חבר הכנסת אוסאמה סעדי, לאחר מכן – חבר הכנסת ישראל אייכלר. בבקשה, אדוני. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אדוני, אפשר דעה נוספת? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בוודאי, עמדה נוספת. רק לתת צ'אנס להצעה לסדר-היום ולאחר מכן מבקשים, אבל בסדר. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כל הקודם זוכה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, כתבתי והכנתי נאום על ההחלטה הצודקת של בית הדין הבין-לאומי של האיחוד האירופי על סימון מוצרים תוצרת ההתנחלויות, אבל לאחר ששמעתי את דבריו ההזויים של יו"ר ישראל ביתנו עכשיו – למעשה הוא הכריז על בחירות חדשות. הוא האשים את כל העולם חוץ מאת עצמו. הוא האשים את הגוש הזה ואת הגוש הזה – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני מרשה לעצמי לא להתערב בדיון. בבקשה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – והאשים אתכם ואותנו, שאנחנו משתפים פעולה בוועדת הכספים, ושירי הלל, חבר הכנסת ארבל, בין יו"ר ועדת הכספים לבין חברי אחמד טיבי. הוא חזר על דברי ההסתה הפרועים נגד הרשימה המשותפת ונגדנו, כהנהגת הציבור הערבי, ועוד פעם השתמש במושג גיס חמישי. כנראה שלא מספיק לנו, חברי סעיד אלחרומי, לא מספיק לנו ראש ממשלה שמסית יומם ולילה נגדנו – האשים אותנו בפיגוע לאומי, והאשים אותנו שאנחנו איום קיומי על מדינת ישראל – אז עכשיו בא ליברמן ואמר שאנחנו גיס חמישי, ושהוא לא ישב לא בממשלה צרה ולא בממשלת מיעוט. אז אני אומר לו, לליברמן, ולכל המסיתים נגדנו: אני חושב שאנחנו הרשימה היחידה בכנסת הזאת שלא חוששת מבחירות, השר כץ. אנחנו המפלגה היחידה, הרשימה היחידה, ואנחנו בטוחים שנעלה את כוחנו ונקבל 15 ו-16 – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אבל סתם אנקדוטה, זה הרבה בזכות יו"ר ישראל ביתנו. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תמשיכו להסית נגדנו. גם הראש שלך, גם ראש הממשלה – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שינוי אחוז החסימה – בזמנו הוא עשה לכם חסד – – – << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בסדר, אז גם מסע ההסתה הנבזי הזה. אני מברך – באמת צריך לציין את נשיא המדינה, שאמר אתמול דברים בגנות המתקפה הארסית נגד הציבור הערבי ונגד ההנהגה שלו, הרשימה המשותפת. אם באמת הולכים לבחירות, אז בערבית אומרים, סעיד: (אומר בערבית: קרבות, ברוכים הבאים.) אנחנו מוכנים ואנחנו בטוחים שנגדל בכוחנו, וכל אלה שמסיתים, הם הולכים למזבלה של ההיסטוריה. כבוד שר החוץ, אני אומר שההחלטה הזאת על סימון מוצרים מההתנחלויות היא החלטה צודקת, כי יש שם שטח כבוש – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים, אדוני. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – וטוב עשה בית הדין הבין-לאומי של האיחוד האירופי, וזו החלטה מחייבת, להבדיל מעוד הצהרה הזויה של הממשל האמריקני ואדון טראמפ ושר החוץ שלו. אם אתם רוצים להכיר בשטחים, אז זה ארד פלסטין, אדוני היושב-ראש, וארד פלסטין שם, ותקום מדינה פלסטינית – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. נא לסיים. עברנו את הזמן. << קריאה >> עומר ינקלביץ' (כחול לבן): << קריאה >> זו הצהרה אנטישמית. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – על אפכם ועל חמתכם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> והצהרות כאלה הן הצהרות ריקות מתוכן. רק החלטה מחייבת של בית הדין הבין-לאומי היא נכונה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. ומי אמר שאין כאן מדינה יהודית ודמוקרטית? בבקשה, חבר הכנסת ישראל אייכלר. עד שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, רציתי לדבר על ההחלטה של סימון מוצרי ההתנחלויות וכל הדברים האלה, של האנטישמיות בעולם, אבל למה אני צריך ללכת לחפש אנטישמיות בעולם כאשר איווט ליברמן הכריז היום על רבולוציה והובלת העם לבחירות שלישיות בשנה אחת? זה האיש שנושא באחריות לשרפת 5 מיליארדי שקלים על בחירות חוזרות ונשנות, והוא נוקט שיטה של "ההגנה הטובה ביותר זאת ההתקפה". במקום שיאשימו אותו שהוא כבר עשרות שנים ה-trouble maker של המערכת הפוליטית הישראלית, שהורס כל חלקה טובה וגורם לכל הבעיות, אז הוא תוקף את נתניהו, הוא תוקף את גנץ, כדי להסיר מעליו את האחריות לכאוס השלטוני שהוא מחולל כבר יותר מעשר שנים. אבל עד כאן זה לא פשע מלחמה. מה שהסית היום ליברמן נגד הציבור החרדי זה פשע המלחמה הנורא ביותר. הוא מעז להסית נגד הציבור החרדי ולהצית רגשות אנטישמיות קלאסיים, שהיהודים החרדים הם האשמים בבעיות של המדינה. אדוני היושב-ראש, איווט ליברמן נוהג בשיטות של הצאר הרוסי ניקולאי אלכסנדרוביץ' לבית רומנוב, זה שהקומוניסטים הפילו אותו. הוא אמר: הכה ביהודים והצל את רוסיה. הצאר ניקולאי גרם להמוני רוסים לערוך פוגרומים ביהודים, ובעיקר ביהודי קישינב, וזה מה שיליד קישינב איווט ליברמן עשה היום בכנסת. הוא מאשים את החרדים בקואליציה אנטי-ציונית שמסכנת את ישראל. מתי הוא עושה את זה? ביום שבו האיראנים יושבים ברמת הגולן מוכנים, החיזבאללה בלבנון והחמאס בעזה, והם מוכנים כל רגע להשמיד את ישראל. ומי מסכן את מדינת ישראל? אותם ילדים ובחורים לומדי תורה. נגדם הוא מסית, ומציע מהפכה שתשלול את זכויות האדם החרדי בכל התחומים, כדי שלא תהיה להם השפעה בכנסת, חס וחלילה. מי ששמע – ואני לא רוצה לחזור על הדברים האיומים שלו. אבל ישנו העיתונאי ברק רביד, שהוא מאוד ידוע ומומחה ויודע מה המצב הביטחוני. הוא אומר שההסתה של ליברמן נגד החרדים גובלת באנטישמיות. אני אומר שהוא כבר מזמן עבר את האנטישמיות. איווט ליברמן, אתה תישא באחריות אם חס וחלילה ילד חרדי או אדם חרדי אחד ייפגע על ידי האנשים המוסתים על ידך. אתה תהיה אחראי לדבר הזה. אתה לא תיחלץ מעונש. אתה מבצע פשע מלחמה בזמן הכי קריטי במדינה הזאת – יש לנו בעיות ביטחוניות, יש לנו בעיות כלכליות. אני לא מדבר על הבוגדנות מול החרדים שפרנסו אותך והחזיקו אותך ובנו אותך כל כך הרבה שנים, אני מדבר על הצורך והיכולת שלך להביא לך קולות. אתה בונה על זה שהציבור הישראלי הוא כל כך אנטישמי, שזה מה שידבר אליו? אתה טועה. הציבור הישראלי איננו כזה ולא יקבל את האנטישמיות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני רוצה לסיים בנקודה שהתחלנו בה. שמעתי שהרפורמים יצאו בגינוי נגד טראמפ, כי הוא מכיר בהתנחלויות. אלה אותם רפורמים שדורשים אחיזה בכותל המערבי, שהוא חלק משטחי הכיבוש שטראמפ מכיר בהם בירושלים. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חברת הכנסת אורלי פרקש הכהן, ולאחר מכן – חבר הכנסת משה אבוטבול. משום מה יש לי תחושה שאבוטבול פה בפעילות יתר, כל יום. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >> יש לנו יושב-ראש פעיל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן): << דובר >> אדוני יושב-ראש הכנסת, חבריי חברי הכנסת, תודה על ההיענות להצעה לסדר-היום. השבוע התבשרנו על החלטת בית הדין האירופי לאשרר את חוות הדעת של האיחוד לתייג מוצרים ישראליים של יהודים המיוצרים ברמת הגולן וביהודה ושומרון. דרך אגב, הכותרת של ההחלטה היא "סימון מוצרים בהתנחלויות", למרות שהגולן נחשב, כידוע לכם, על פי החוק הישראלי, לחלק ממדינת ישראל לכל דבר ועניין. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אל תפריע. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן): << דובר_המשך >> פסק הדין הזה, אדוני היושב-ראש, הוא מעשה גזעני, לא פחות. הוא מייחד ומסמן מוצרים יהודיים במדינת ישראל ומדלג באלגנטיות מעל תוצרת ערבית באותם אזורים. מדובר בתקדים מסוכן ועליית מדרגה – – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת סעדי, הייתה לך הזדמנות. דיברת קרוב לשלוש דקות וחצי. לא הפריעו לך – ואמרת דברים לא קלים. בבקשה. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן): << דובר_המשך >> ההחלטה הזאת אומנם נעשית בידיים של האיחוד האירופי, אבל הקול נשמע לנו מוכר, ולא במקרה. כן, זאת אותה אנטישמיות במסכה של חרם כלכלי; זהו הקול הטרוריסטי של הארגון שנקרא BDS. ארגון ה-BDS הוא ארגון שמציג את עצמו כארגון ליברלי שמקדם לחץ על מדינת ישראל בהפעלת סנקציות כלכליות ובקידום סנקציות כלכליות, אבל לא. זהו ארגון שמקומו ברמאללה וחברים בו ארגוני טרור, ובהם הג'יהאד האסלאמי, שרק בתקופה האחרונה ירה לישראל מאות רבות של טילים לעבר אזרחים חפים מפשע. מנהיגי הארגון הם אסד אבו חליל ועמר ברגותי, שמתנגדים לקיום מדינה יהודית בכל חלק של פלסטין. אלה לא אנשים שחותרים לשלום או לדיאלוג, אלה אנשים שחותרים לחיסולה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. זה הקול של ההחלטה האירופית. אני רואה בהחלטה הזאת מוסר כפול מאוד. מדוע לא מתייגים מוצרים בצפון קפריסין, הכבושה על ידי טורקיה? מדוע לא מתייג האיחוד האירופי מוצרים מקרים, שמוחזקת על ידי רוסיה? מדוע האיחוד האירופי לא מכריח את מרוקו לתייג מוצרים ממערב סהרה הכבושה? מדוע לא את סין בטיבט הכבושה, או אפילו את צפון סוריה, שכבושה בידי הכוחות הטורקיים? התשובה ברורה: זוהי חקיקה מפלה ולא עניינית. אני קוראת לחברי הכנסת שלנו ולכל נבחרי הציבור להצטרף לגרמניה, שהעבירה החלטה שקוראת לסימון מוצרים "אנטישמיות"; לארצות הברית, שרק השבוע פרסמה החלטה שנותנת לנו את מה שהוא שלנו: הזכות הריבונית שלנו לדון בעניינים הפנימיים שלנו; וגם ההחלטה של הפרלמנט ההולנדי, שאמר: אנחנו לא נתמוך בסימון מוצרים אלא אם כן הסימון הזה יחול גם על אזורים אחרים בעולם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, בשנות השלושים בגרמניה הנאצית סימנו מוצרים של יהודים בחנויות. אנחנו יודעים כיצד הדברים האלה מתחילים, ואנחנו לא יודעים איך הם נגמרים. אני אשמח לקבל את תגובת שר החוץ בנושא הזה. שמעתי הצהרות והכרזות. אני רוצה לדעת מה עושים בפועל. אסור לנו לסמוך רק על ארצות הברית בעניין הזה. יש ארגון הסחר העולמי, WTO, יש דברים שאפשר וצריך לעשות. החלטת האו"ם התקבלה יום אחרי ציון 81 שנים לליל הבדולח. צריך לעצור את הדברים האלה, ויפה שעה אחת קודם. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חבר הכנסת משה אבוטבול. אחריו תשיב סגנית השר. עד שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי כנסת נכבדים, אני רוצה רק להדגיש שכל הנקודה הזאת של החרמת מוצרים שבאים מהתנחלויות שעושה בית הדין של האיחוד האירופי – צריך לדעת ולהבין שיש כאן מגמה שתלך ותגדל. אנחנו מתחילים בהתנחלויות, ולאחר מכן עוד גושים יצטרכו לתת את המחיר. זה יגיע למדינה כולה; יתחילו להחרים כל מוצר שמיוצר בארץ ישראל. זו אמרוה להיות מגמה מתמשכת. חייבים לשים עין על הנושא הזה ולהתנגד לזה, כמובן, בצורה חריפה. בלי ספק, הצעדים שנמנים כאן באים על רקע אנטישמי. אין שום הסבר אחר לנושא הזה. אתמול נאמתי כאן בנאומים בני דקה על כמה דברים קשים שקורים בגלל האנטישמיות: בתי קברות נחרבים ונהרסים בגלל האנטישמיות; בארצות הברית יש כמעט 800 תלונות בנושא אנטישמיות. אי-אפשר לעצור את זה, וזה מתחיל בנושא של החרמה כזאת או אחרת. שמעתי פעם פתגם שאומר: "במקום שבו שורפים ספרים ישרפו בני אדם", ודי למבין. כל דבר גדול מתחיל בדברים כאלה, בהחרמה כזאת או אחרת. אני רוצה דווקא להודות ליושב-ראש הכנסת חבר הכנסת יולי אדלשטיין, שהבנתי שפנה לנשיא הפרלמנט שם כדי למנוע את אותה הודעה מביכה בעניין הזה. אני רוצה דווקא לומר לאלה שרואים בזה סוג של הישג: זאת צביעות אחת גדולה. אנחנו רואים שבמקומות אחרים שיש גם בהם מלחמות וכל מיני דברים שנויים במחלוקת – שם לא ביקש בית הדין לאסור את זה. אז בואו נאמר שאם אתם צבועים, לפחות תהיו צבועים בצבע יפה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לך. תשיב סגנית שר החוץ חברת הכנסת ציפי חוטובלי. בבקשה. << דובר >> סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ב-12 בנובמבר 2019 ניתנה פסיקת בית הדין האירופי בעניין יקב פסגות הקובעת כי יש לסמן מוצרים המגיעים מההתנחלויות. ב-18 בנובמבר קיבלה ארצות הברית, בהכרזה פומבית של מזכיר המדינה, החלטה לא פחות חשובה, והייתי אומרת שאותה ההיסטוריה תזכור. החלטה זו הייתה בגדר רעידת אדמה דיפלומטית. ההכרזה האמריקנית השבוע שאומרת שכל ההתנחלויות אינן עבירה על הדין הבין-לאומי היא-היא האמת ההיסטורית. וכאן צריך לדבר על הנדבך המרכזי שהיה בנימוק. ארצות הברית משנה את תפיסת העולם שגיבש בשעתו ממשל קרטר. אמר המזכיר פומפיאו דבר מאוד יפה. הוא אמר: קודם כול יש פה עניין של עובדות. אי-אפשר להתווכח על העובדה שלעם היהודי יש קשר עמוק עם חבלי מולדתו ההיסטוריים ביהודה ושומרון. אבל יש גם עניין פרקטי. אתם יודעים, יש סיסמה מפורסמת של משרד התחבורה: "בכביש אל תהיה צודק, תהיה חכם". אז יש לפעמים החלטות שהן מאוד צודקות אבל הן לא חכמות. אומר מזכיר המדינה האמריקני: הייתם צודקים בעיני עצמכם כשבעצם האשמתם את ישראל במיתוס השקרי הזה, "הכיבוש". ומה השגתם עם כל הטענות האלה נגד השליטה הישראלית ביהודה ושומרון, שליטה כדת וכדין על פי המשפט הבין-לאומי? מה השגתם? והתשובה הייתה: לא קודם השלום; לא התקדם שום משא ומתן בין הצדדים. לאורך כל השנים שבהן דרישה הקהילייה הבין-לאומית מישראל נסיגה לשטחי הקו הירוק בעצם רק החריף והחמיר הסכסוך בין הצדדים. לכן יפה עשתה ארצות הברית – במאמץ דיפלומטי אדיר שלנו בכל השנים האחרונות, שאמר: הגיע הזמן – הגיע הזמן להבין מה העניין המרכזי שאנחנו דנים בו: אנחנו דנים על עצם הקיום של מדינת ישראל, ולא על יהודה ושומרון. חבריי חברי הכנסת, כל יהודי יקרא השבת בבית הכנסת את פרשת חיי שרה. אני חושבת שאין מקרה בעולם. העובדה שההחלטה הזאת מתקבלת בשבוע הזה שבו אברהם אבינו קנה את הקניין הראשון בארץ ישראל היא חלק מהדרך שלנו לזכור שהכול תלוי באמת שלנו ובאמונה הפנימית שלנו שאנחנו באמת מגינים על חלקי הארץ שלנו. כשנכנסתי למשרד החוץ הרבה מאוד אנשים אמרו שהמאבק על ההתנחלויות, ברמה של הזירה הבין-לאומית, הוא מאבק אבוד. אמרו: האידיאולוגיה שלך היא לגיטימית, אבל רק שתדעי לך שמול הקהילייה הבין-לאומית לא תצליחו. אני רוצה לציין כאן מעל לבמה הזאת שהמעשה הראשון שעשיתי כשנכנסתי למשרד החוץ היה לפרסם מסמך משפטי שהכותרת שלו הייתה: חוקיות ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון. המסמך הזה הראה שזכותנו על הארץ מתחילה בתנ"ך ועוברת דרך אברהם אבינו, אבל היא נשענת גם על משפט העמים. ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון – כך אמר היועץ המשפטי של משרד החוץ, והדבר הזה פורסם בכל הנציגויות שלנו והפך לאבן דרך מרכזית בדיפלומטיה הישראלית בשנים שבהן ראש ממשלת ישראל כיהן כשר החוץ ואני כסגניתו, והיום השר ישראל כץ ממשיך במלאכה החשובה הזאת – ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון היא בת אלפי שנים. חברון ובית אל הן ערש הגידול של העם היהודי. בהן מצויים נופי התנ"ך; מהן יונק העם היהודי את חיותו וזכותו לחזור לארצו. כמובן, אנחנו מגיעים לכל אבני הדרך החשובות שבהן הזכות הזאת הוטמעה במשפט העמים, מהצהרת בלפור דרך ועידת סן רמו. הוועידה הזאת קבעה שמערבה לירדן הזכויות הלאומיות הן של עם אחד בלבד, של העם היהודי. תוכנית החלוקה הרי נשללה על ידי הערבים, ומאז ההחלטה הבין-לאומית המחייבת היחידה היא סעיף 80 למגילת זכויות האדם של האו"ם, וכמובן ההחלטה בוועידת סן רמו שאומרת שממערב לירדן כל השטח הוא לזכותו של העם היהודי. מאחר שזאת האמת, כל דבר אחר הוא בגדר פוליטיקה. לכן משרד החוץ הישראלי דחה את אותה החלטה של בית הדין האירופי. אנחנו רואים בהחלטה הזאת החלטה פוליטית. אנחנו חושבים שמדובר בקמפיין פוליטי שמטיל אחריות על ישראל במקום שיש זכויות טבעיות, במקום שיש קשר היסטורי ארוך שנים. חבריי היקרים, האם אתם יודעים כמה סכסוכים בין-לאומיים יש בעולם? יש למעלה מ-200 סכסוכים בעולם. האם בית הדין האירופי התייחס למי מאותם סכסוכים? לא. רק ישראל מופלית לרעה. המציאות הזאת שבה נדרש מישראל סטנדרט אחר מכל אותן מדינות, מכל אותם מקומות ומוקדי סכסוך בעולם, היא דבר שאנחנו לא מקבלים. מדובר בפסיקה המעבירה את הסוגיה מהמישור הפוליטי-מדיני אל המישור המשפטי, ובכך חותרת להכתיב מהלכים מדיניים באמצעים משפטיים. הדבר הזה הוא פסול. אי-אפשר לכפות לא שלום ולא הסדרים ולא משא ומתן על שום צד בסכסוך על ידי החלטות מהסוג הזה. אנחנו רואים בהחלטה הזאת החלטה שנותנת רוח גבית לגורמי BDS, ואנחנו רואים בהחלטה הזאת החלטה שאנו דורשים מידידותינו ברחבי אירופה לא לקבל, כי ההחלטה הזאת, כמו שאמרתי, היא החלטה לא לגיטימית שכולה פוליטית. שאלת אותי חברת הכנסת פרקש: מה נעשה? ובכן, נעשה הרבה. קודם כול, ב-2015 התחיל כל הנושא הזה של סימון המוצרים. אני נסעתי לכל בירות אירופה. הלכנו ועברנו מדינה-מדינה ודרשנו מהן לא לקבל את ההנחיה. הקמפיין הזה הצליח ורוב מדינות האיחוד לא קיבלו את ההנחיה. גם היום מעטות המדינות שמיישמות את אותה הנחיה, וגם עכשיו – – – << קריאה >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן): << קריאה >> אבל הפסיקה הזאת מעוררת קושי, כי הם כפופים לאיחוד האירופי. << דובר_המשך >> סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי: << דובר_המשך >> בשבוע שעבר, בעקבות ההחלטה, התקיים דיון מחוץ למשרד החוץ מול כל החברות וכל השגרירים והנציגים של אותן מדינות, ואמרנו להם במפורש: ההחלטה הזאת היא פוליטית, היא החלטה שתרע את היחסים עם ישראל. אנחנו מצפים מכם להיות נאמנים לידידות בין המדינות ולא לקיים את ההחלטה הפוליטית הזאת. זאת הדרישה שלנו, זאת הדרישה הרשמית שלנו. אני אומרת לכם בצורה ברורה: ההיסטוריה תזכור את אלה שהלכו עם האמת. ההיסטוריה לא תזכור את השקרנים. ההיסטוריה לא תזכור את אלה שבסוף משתמשים בעמדות הפוליטיות שלהם כדי לנסות לשכתב את האמת ולשכתב את המציאות. ואני אומרת שוב: אנחנו עמדנו על האמת הזאת. אני רוצה לנצל את הבמה הזאת ולהודות לשגריר דייוויד פרידמן, לשגריר שלנו רון דרמר, לאישה יקרה בשם סוזי דים, שעומדת בראש "מטות ערים", ונלחמה בחירוף נפש שהנושא הזה של חוקיות ההתיישבות יהיה חלק מהאג'נדה המרכזית שלנו מול ארצות הברית ומול כל מדינות העולם. אני חושבת שהמאמצים האלה נשאו פרי, כי בסוף רק כשאתה עומד על האמת שלך העולם ישקף לך את האמת הזאת. חברים יקרים, אני לא יכולה להתעלם מהיום הזה. זה יום שבו – – – << קריאה >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן): << קריאה >> – – – ארגון הסחר האירופי – – – << דובר_המשך >> סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי: << דובר_המשך >> יש גם אפיק כזה. אנחנו כרגע פועלים באפיק המרכזי, שקודם כול הוא פוליטי, כי ההחלטה הזאת היא פוליטית וצריך להשיב לה פוליטית. אבל חברים, אנחנו ביום דרמטי. אנחנו ביום שבו איווט ליברמן החליט לדרדר את ישראל לבחירות שלישיות, אחרי שהוא זה שדרדר את ישראל לבחירות חוזרות, כשאין שום סיבה בעולם להגיע למצב הזה. אני רוצה לפנות לאיווט ליברמן ולומר – אתה אמרת היום: אנחנו לא מוכרים עקרונות בשביל כיסאות. באמת? אז אתה מכרת את כל העקרונות ואתה בוגד בציבור המצביעים שלך, כי ציבור המצביעים שלך ברובו ימני. כל חלון ההזדמנויות ההיסטורי הזה מול הממשל האמריקני, חודשים יקרים שבהם מדינת ישראל יכולה לקבוע עובדות שבאמת ישנו כאן את פני המזרח התיכון, להחליט אחת ולתמיד שיהודה ושומרון יהיו תחת חוק ישראלי; כמו שהדברים האלה באמת יכלו לקרות, איווט ליברמן, אתה מועל בכל רצון של בוחר ימני לראות כאן מדיניות אמיתית של ממשלת ימין. וכל זה בשביל מה? בשביל איזה עיקרון קדוש? החרמת את כל היושבים בבית הזה: החרמת את החרדים, החרמת את הערבים, החרמת את כחול לבן, החרמת את הליכוד, החרמת את נתניהו, החרמת אישית את כל אחד ואחד מאיתנו, בשם איזה עיקרון קדוש? אני אומרת לך שציבור הבוחרים יבוא איתך חשבון. אתה לא תוכל לדרדר את המדינה הזאת, לבזבז כספי ציבור ולהאשים את כל מי שיושב כאן בבית הזה בלי שהאחריות הזאת תדבק בך. אם מדינת ישראל לא תתעשת ואתה לא תתעשת ולא תבוא ותחבור לממשלת הימין שהיית אמור להיות חלק ממנה ב-21 הימים הקרובים, ציבור הבוחרים יבוא איתך חשבון, והדבר הזה ייזכר כאחד המעשים הציניים ביותר בתולדות הפוליטיקה הישראלית. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לסגנית השר. יש לנו עמדה נוספת. חברת הכנסת עומר ינקלביץ', דקה לרשותך, בבקשה. << דובר >> עומר ינקלביץ' (כחול לבן): << דובר >> תודה רבה, גברתי, על התשובה, אבל אני שנייה מסרבת ללכת דווקא לפוליטיקה, ואני רוצה לשאול אותך, גברתי: האם את רואה שכל הסיפור הזה של סימון המוצרים הוא עידוד של אנטישמיות? הוא ממש מכשיר ונותן לגיטימציה לאנטישמיות. גברתי עמדה פה ודיברה ארוכות על הנשיא טראמפ ועל החלטתו המבורכת בנוגע להתנחלויות. אני שואלת אותך, גברתי: בתקופה האחרונה אנחנו עדים בכל מדינות אירופה לגל אנטישמיות גואה וקריטי. האם יש לנו איזושהי תוכנית לאומית למאבק באנטישמיות? גברתי זוכרת מתי בפעם האחרונה סימנו בטלאי צהוב? הסימון הזה הוא קריטי. מבחינתנו, אנחנו צריכים להבין שזה סוג חדש של טלאי צהוב ולהיאבק באנטישמיות הגואה. האם לנו, למדינת ישראל, יש איזושהי תוכנית? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> והעמדה שלך? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זאת לא שאילתה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אוקיי, תודה. זו עמדה נוספת. ועדה? מה? איזו ועדה? << קריאה >> עומר ינקלביץ' (כחול לבן): << קריאה >> לא משיבים – – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא, זאת לא שאילתה – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אוקיי, תודה. << קריאה >> עומר ינקלביץ' (כחול לבן): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה היה רמז לבאים בתור. עמדה נוספת. תודה. << קריאה >> עומר ינקלביץ' (כחול לבן): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו עוברים להצבעה. << קריאה >> עומר ינקלביץ' (כחול לבן): << קריאה >> – – – שמתחוללת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> סגנית השר, ועדת חוץ וביטחון? << קריאה >> סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי: << קריאה >> – – – כן, בסדר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ועדת חוץ וביטחון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ועדה מסדרת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ועדה מסדרת. אוקיי, זכותו, עומדת לו הזכות. הוא אחד המציעים, אחד מחברי הכנסת. אני מסביר: מי שמצביע בעד – זה בעד להעביר את זה לוועדה מסדרת, שתקבל החלטה באיזה פורום זה יידון. מי שנגד – בעד הסרה מסדר-היום. בבקשה, הצבעה. << קריאה >> יצחק כהן (ש"ס): << קריאה >> מי שמצביע בעד, הוא בעד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה אחמד טיבי – הציניות הזאת שמורה לו. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 11 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר הנושא לוועדה שתקבע הוועדה המסדרת נתקבלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אדוני היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> השר יפעת שאשא ביטון הצביעה במקום סמוטריץ' בטעות. נרשם בפרוטוקול. 11 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. זה יעבור לוועדה המסדרת להחלטה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> היכולת של הרשויות בשדרות ובעוטף עזה לעמוד במעמסה הכלכלית ולאפשר את החוסן של תושבי האזור לעמוד במציאות הביטחונית המורכבת והמתמשכת << הלסי >> << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף 9 בסדר-היום, הצעות דחופה לסדר-היום בנושא: היכולת של הרשויות בשדרות ועוטף עזה לעמוד במעמסה הכלכלית ולאפשר את החוסן של תושבי האזור לעמוד במציאות הביטחונית המורכבת והמתמשכת, מס' 192, 199, 207 ו-209, של חבר הכנסת אלון שוסטר וחברי כנסת נוספים. לאחר מכן – חבר הכנסת מרק איפראימוב, אם יהיה נוכח. בבקשה, אדוני. סגן שר הפנים ישיב על ההצעה לסדר-היום הזאת. עד שלוש דקות לרשותך. בבקשה, אדוני. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי, סגן השר, אני מציע שמהעימותים הגדולים של היום הזה ניגש לנושא שהוא קונסנזואלי: המציאות בשדרות ובעוטף עזה. אנחנו נמצאים בעיצומה של השנה ה-19 של העימות הקשה, של התקיפות החוזרות ונשנות של הטרור כנגד אזרחים ישראלים. מי שמבין את המציאות בשדרות ובעוטף עזה הם התושבים עצמם, הם בעלי העסקים, הם הסטודנטים שמגיעים למכללת ספיר, הם ראשי הרשויות. ממשלות ישראל מכירות ועושות, ואני כראש רשות לשעבר במשך שנים ארוכות מכיר את הפעילות הגדולה שנעשתה על ידי המשרדים והממשלות, אבל אנחנו מזהים שהמציאות הזאת לא נעצרת, היא נמשכת. אנחנו מזהים בחודשים האחרונים, בשנה-שנתיים האחרונות, תהליכים של כרסום מתמשך, ואני חושב שזאת ההזדמנות של הכנסת לעודד מאוד את הממשלה – קודם כול את מי שמרכז, משרד ראש הממשלה, המשרדים הרלוונטיים, האוצר, הפנים ומשרדים רלוונטיים אחרים – לחזק את התחושה של התושבים שהם לא לבד ושמה שנעשה שם – וזאת הפואנטה – אינו איזה קטע חולף, בר-חלוף. זה לא איזה חודש-חודשיים; כך אנחנו חיים, ואני מציע, עד שיבוא עלינו השלום הנצחי, להניח שזאת המציאות. לכן, אחד הנושאים המרכזיים שצריכים לשים על סדר-היום האוצרי, משרד הפנים, זה להכניס לבסיס התקציב את הנושאים השונים שבהם צריך לסייע לאותן רשויות – בחוסן, בחינוך, בשירות פסיכולוגי, במענקי איזון וכיוצא באלה. הנושא השני שאני רוצה שיהיה על סדר-היום בצורה ברורה זה לאפשר לאותן רשויות להיכלל בקולות קוראים – גם להיכנס בשער של הקולות קוראים וגם לקבל את הסיוע המסוים המרבי האפשרי. יש פה מצב מוזר: מצליחים גם בשדרות, גם במועצות האזוריות, לעודד תושבים חדשים להגיע, ומתוקף המצב הסוציו-אקונומי של התושבים הרשויות נפגעות, לעיתים בצורה אנושה. יש לעודד תמיכה בפרויקטים כלכליים ובחדשנות – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ברשותך – אני אוסיף לך את הזמן – בסיור שהיה במערכה האחרונה, בישיבה עם ראשי המועצות, הם הביעו בפני שר הפנים בקשה: מבחינת המדד הסוציו-אקונומי ומענקי האיזון ליישובי העוטף לעשות פרמטרים אחרים, כדי שלא ייפגעו מאותה סוגיה שאתה מציין. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (כחול לבן): << דובר_המשך >> כן, אפשר ליצור סידורים כאלה ואחרים. העיקרון הוא להבין שמעבר לאתגרים שיש לכל רשות, יש כאן אתגרים נוספים ומתמשכים שאין להם קצה: הוזכרו כאן כמה יישובים בודדים. אני מכיר היטב את ברור חיל ואת דורות, שנמצאים מאות מטרים מהקו, אך הוצאו ממפת העדיפות. יש לזה משמעות גדולה, וצריך לבחון גם את הנושאים הללו. צוין נושא המיגון; רלוונטי מאוד – הרעיון של מיגון בערבות המדינה על ידי התושבים. חשוב לקדם את זה גם באשקלון ובכל המרחב. על המיגון במרחב הציבורי לא ארחיב, זה דובר. יש צורך לקדם. יש לנו מועצה אחת, חוף אשקלון, שמחזיקה חוף אחד בניצנים, שאין בעיה. בזיקים – זה חוף שמאכלס תושבים ואנשי קומנדו מעזה, ומאוד מאוד קשה לתחזק, וגם בזה המדינה צריכה לראות איך היא מסייעת. כביש 232 – היה פה כבר בתשובה של שר התחבורה. חייבים להתקדם. זה הופיע כבר אחרי צוק איתן, בהחלטות ממשלה, ובוצע מעט מאוד. הנושא האחרון, הקריטי, הוא הנושא של תוכנית להיערכות אזרחית כאשר יש צורך לפנות יישובים, או באופן חירומי או באופן סדור, לצערי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסכם, אתה אחרי תוספת הזמן. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (כחול לבן): << דובר_המשך >> אז אני אומר, גם הנושא הזה צריך – אני מאוד מקווה שהכנסת תוכל לתת את המעטפת שלה כדי שהממשלה, במהרה בימינו, בצורה כזאת או אחרת, תיכנס לתוכנית מלאה לטובת תושבי העוטף. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת מרק איפראימוב – איננו נוכח. חבר הכנסת משה ארבל, בבקשה. עד שלוש דקות משפטיות לרשותך. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, מכובדי סגן השר, הרשויות המקומיות בשדרות ובעוטף עזה, לרבות המועצות האזוריות, המושבים והקיבוצים, עומדות בגבורה במעמסה כלכלית קשה מאוד. ביקשתי את זכות הדיבור בנושא הזה דווקא, כדי להעלות על נס את פועלם של משרד הפנים והמשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל בראשות כבוד השר הרב אריה דרעי. משרדים אלה פועלים – ומוכרים לי גם מקרוב בתפקידי הקודם, כראש המטה של השר – ללא לאות לצורך חיזוק החוסן הכלכלי והחברתי, מלבד החלטות ממשלה ייעודיות לאזורים אלו וחיזוקם באמצעים מגוונים, החל ממינהל החירום במשרד הפנים וכלה ברשות לפיתוח הנגב במשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל. רק בשבוע שעבר התחייב השר בפני ראש עיריית אשקלון על הכנסתה של העיר לחוק לפיתוח הנגב וגם לאזורי עדיפות לאומית, ואף יצר השר מנגנונים רבים לטובת חיזוק הרשויות החלשות, כגון הוועדות הגיאוגרפיות לצדק חלוקתי, שתפקידן להמליץ לשר על העברת כספי ארנונה עסקית מרשויות חזקות לחלשות, ותפקידן גם לדון בגבולות ואיחוד רשויות. כל זאת לצד תוכנית המראה, שבוצעה לראשונה כפיילוט במשרד הפנים, ותפקידה לחלץ רשויות בהבראה ולהעבירן למסלול המראה, גם בתקצוב, ולא פחות חשוב מכך – בליווי של אנשי מקצוע ומנהלים בכירים. כל אלה תהליכים חשובים כדי לבטל את הפערים ולאפשר לכל ילד, בכל מקום, גם ברשויות וגם בפזורה הבדואית, אדוני היושב-ראש, להגיע למרב ההישגים. אני קורא מכאן לבחון אף סיוע נוסף על כל אלו, באופן ממוקד לרשויות, באמצעות תקצוב, תיקון עיוותים או כל כלי אחר שיראה כבוד השר לנכון, על מנת לשמר את יציבותן וחוסנן של רשויות אלה. טרם סיום, מכיוון שנותרה לי דקה, אבקש גם להביע מורת רוח ממסיבת עיתונאים שהייתה כאן לאחרונה, בדקות האחרונות, על ידי השר ליברמן פה בכנסת – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא שר, חבר כנסת. הוא היה רוצה להיות שר. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> השר לשעבר. תכף חבר כנסת לשעבר, בעזרת השם. – – עם דברים קשים מאוד כנגד ציבורים שלמים במדינת ישראל, דברים מסיתים. אני מנצל את ההזדמנות הזאת כדי להביע מורת רוח על הדברים הללו על כלל האוכלוסיות – האוכלוסייה החרדית והמיעוט הערבי בישראל. כולם אזרחי מדינת ישראל, והיחס הזה הוא יחס מחפיר. תודה רבה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני מודה לך מאוד. חבר הכנסת עמר בר לב, בבקשה, אדוני. << דובר >> עמר בר לב (העבודה-גשר): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. בשבוע שעבר חוו תושבי שדרות ועוטף עזה סבב לחימה נוסף – רקטות, אזעקות, ריצה לממ"דים. זה מתמשך כבר 19 שנים שבהן מתמודדים תושבי העוטף עם מה שנקרא "שגרת החירום". במציאות זו של שגרת חירום, חוסנם הנפשי, כמו גם הכלכלי, של תושבי העוטף נפגע משמעותית. כבר במאי השנה נודע דבר קריסתם של מרכזי החוסן בעוטף עזה, ורק בעקבות סבבי האלימות האחרונים נמצא התקציב – בסך הכול 5 מיליוני שקלים – לאותם עובדים ועובדות סוציאליות ופסיכולוגים, העושים את עבודתם חרף אי-קבלת שכר. היעדר מדיניות הממשלה, או יותר נכון המדיניות המפוקפקת של כדור האספירין החודשי – מזוודת כסף תמורת שקט – מדיניות ההופכת את תושבי הדרום לכדור הטניס הנחבט פעם אחר פעם בפינג-פונג האלים הזה בין שני הצדדים, מותירה אותם ואת הרשויות המקומיות בלבד להתמודד עם ההשלכות הקשות של המציאות הזאת, בעוד תושבי עוטף עזה מגלים סבלנות וסובלנות ועמידה איתנה המאפשרות לצה"ל מרחב פעולה וגמישות, וכנ"ל לממשלת ישראל, שלצערי איננה מנצלת את זה. לפני כשבוע חוסל המחבל בהאא אבו אל-עטא. מעבר לחיסול הטקטי, שהיה צריך לעשות אותו כבר מזמן, ההישג האסטרטגי שעליו דובר היה תקיעת טריז בין החמאס לבין הג'יהאד האסלאמי, אבל במקום זה ראש הממשלה החליט להכיל את האירוע, את האירוע שנכפה עלינו, ואפילו הוא וגם דוברים אחרים אמרו שלא מדובר כאן בחידוש מדיניות החיסולים, שלא זאת כוונתנו. ואני אומר: במקום המדיניות המתנצלת הזאת – בדומה לאותו בריון שאומר: תחזיקו אותי, תחזיקו אותי – ובמטרה באמת להשיג הישג אסטרטגי משמעותי ומתמשך של תקיעת טריז בין החמאס לג'יהאד, ויותר מזה, בין תושבי רצועת עזה לבין ארגוני המחבלים – במקום זה היה על ממשלת ישראל להציג מדיניות פומבית ברורה של מקל וגזר שעיקרה אומר: מצד אחד, מתן הקלות הומניטריות לפלסטינים ברצועה, ומצד שני, אם החמאס כן היה מצטרף לג'יהאד, נכה בו בנבוט גדול, כולל חיסולים ממוקדים לראשי החמאס ומי שיפגע בנו. כידוע, זה לא נעשה. יום למוחרת הסבב הופיע מעל דפי כל העיתונים כי מערכת הביטחון ממליצה בפני הקבינט לעשות מהלכים הומניטריים לטובת תושבי העוטף, אבל גם זה לא נעשה. זו גזרתה של ממשלה הססנית, פחדנית, המתעקשת להמשיך בניסיונות כושלים וחסרי אחריות לנהל את המציאות במקום לשנות אותה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני מודה לך מאוד. סגן שר הפנים, בבקשה, אדוני, חבר הכנסת נהרי. << דובר >> סגן שר הפנים משולם נהרי: << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, במהלך השנים האחרונות פועלת ממשלת ישראל בכלל ומשרד הפנים בפרט לחיזוק החוסן האזרחי ביישובי עוטף עזה ולחיזוק חוסנן הכלכלי וההיערכות לחירום של הרשויות המקומיות בעוטף עזה. בהנחיית שר הפנים, מינהל החירום במשרד הפנים מסייע באופן קבוע ושוטף לרשויות בעוטף עזה ולרשויות הסמוכות, כגון אופקים, נתיבות, אשקלון, אשדוד – רשויות הנמצאות בצל האיום – בקידום המוכנות לחירום באמצעות בניית מרכזי הפעלה, הקמת מחסני חירום וסיוע ברכש ובהצטיידות לחירום. במהלך 2019 צוידו מחסני החירום בעוטף בציוד בהיקף של כ-5 מיליון ש"ח. בנוסף, מינהל החירום מסייע תקציבית בהתקנת מערכות סגירה ופתיחה של מיגוניות ומקלטים בשליטה מרחוק – מה שנקרא: שומר סף – וכן ברכישת רכבי ביטחון ומערכות תקשוב. כמו כן, המינהל סייע בבניית מחסן פס"ח ארצי בשטח השיפוט של המועצה האזורית שדות נגב בקרקע שהוקצתה על ידי הרשות וללא עלות. לאחרונה נחנכו שלושה מרכזי הפעלה חדשים, בשדרות, באשקלון ובנתיבות, אשר תוקצבו בסיועו של משרד הפנים בהיקף של כ-5 מיליון ש"ח. כמו כן תוקצב מרכז הפעלה לשער הנגב, אשקלון, חוף אשקלון ושדות נגב בהיקף של למעלה מ-5 מיליון. בסבב הלחימה האחרון מינהל החירום של משרד הפנים סייע נקודתית, בתיאום ובשיתוף פעולה עם משרד הביטחון, לבצע הפוגה לתושבי נתיב העשרה, וביצע הכנות נדרשות, לרבות איתור המקום להפוגה ותיאום מול גופי איגוד אכסניות הנוער ומול הרשות המקומית. זאת ועוד, מינהל החירום של משרד הפנים ביצע את ההכנות הנדרשות למקרה שתינתן פקודת פינוי לקליטת אוכלוסייה. כמו כן, מינהל החירום סייע באספקת אלפי מזרנים לתושבי אשקלון חסרי הממ"ד עבור השהייה במקלטים הציבוריים. ראש מינהל החירום נפגש עם כל ראשי הרשויות בעוטף, וכן עם ראשי הרשויות באשקלון ובנתיבות, על מנת לעמוד מקרוב על צורכיהן. ב-2 בדצמבר 2018 קיבלה ממשלת ישראל החלטה נוספת לחיזוק החוסן האזרחי בשדרות וביישובי העוטף הכוללת את המסגרת התקציבית לתוכנית זו עבור השנים 2019 ו-2020. בהתאם להחלטה, האריך שר הפנים את תוקף התקנה 3ג לתקנות ההסדרים במשק המדינה אשר מקנה הנחה בשיעור של 45% בשיעורי הארנונה למגורים וכן הנחה בשיעור של 39% בשיעורי הארנונה לנכסים האחרים. זאת, במטרה לייצר תמריץ חיובי לתושבים ולבעלי העסקים בעוטף. במטרה לשמור על חוסנן הכלכלי של הרשויות המקומיות, לאור ההנחות בארנונה לתושבים ובעלי העסקים, מקצה משרד הפנים לרשויות בעוטף מענק מיוחד לשיפוי בגין ההנחות בארנונה בשווי ההכנסות שנגרעות מהרשויות. מענק זה עומד על סכום של כ-62 מיליון בשנת 2019. מתוקף החלטת הממשלה מקצה משרד הפנים גם מענק ביטחוני לרשויות בעוטף. זאת, על מנת לאפשר לרשויות המקומיות להתמודד עם המציאות הביטחונית הקשה. במהלך 2019 הקצה משרד הפנים מענק ביטחוני מיוחד בסך 57.5 מיליון ש"ח לעיריית שדרות ולמועצות האזוריות שבתחומן מצויים יישובי עוטף עזה. במהלך שנת 2020 יוקצה לרשויות סכום דומה. על מנת לאפשר לרשויות בעוטף להמשיך ולפתח תשתיות ושירותים חיוניים לתושבים לאור המצב הביטחוני הקשה הקצה משרד הפנים במהלך 2019 מענקי פיתוח ייעודיים על סך 15 מיליון ש"ח. בשבועות הקרובים, לאחר שיסתיים הטיפול השוטף של גורמי המקצוע במשרד, יוקצה סכום נוסף בסך 5 מיליון ש"ח. לצד צעדים אלו, שהוטמעו על ידי שר הפנים בהחלטת הממשלה ובעבודתו השוטפת של מינהל החירום במשרד הפנים, אציין שמשרד הפנים חתם על תוכניות המראה עם עיריית נתיבות, מועצה אזורית שדות נגב ועיריית שדרות. זאת, במטרה לקדם את החוסן והיציבות הכלכלית של רשויות אלו באמצעות פיתוח בר-קיימא שיאפשר להן, בעזרת השם, להתמודד באופן איתן אף יותר עם האתגרים הביטחוניים של האזור. אבקש להדגיש כי על אף הקיצוץ הרוחבי בסך 150 מיליון ש"ח שיושת ב-2020 במענקי האיזון, על פי הנחייתו של שר הפנים, הדבר לא ישפיע על הרשויות בעוטף עזה, והן תמשכנה לקבל אותו כפי שקיבלו ב-2019. לסיכום, משרד הפנים עושה כל אשר לאל ידו לסייע לרשויות המקומיות לתת את המענים הנדרשים והראויים לתושבים, לארגונים ולעסקים בקו העימות. הייתי מוסיף שמשרדי הממשלה הנוספים, במיוחד משרד החינוך, יקדישו תשומת לב מיוחדת ליישובים בעוטף עזה. תודה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני מודה לך, סגן שר הפנים. אין דעות אחרות, ולכן אנחנו עוברים להצבעה. << קריאה >> אלון שוסטר (כחול לבן): << קריאה >> לאן זה עובר? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אם אתם רוצים זה יעבור לוועדה – – << קריאה >> אלון שוסטר (כחול לבן): << קריאה >> כספים. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> כספים. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> – – וזה בעד – כספים, ואם לא – זה הסרה. הצבעה מס' 7 בעד – 8 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה הזמנית לענייני כספים נתקבלה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> בעד – שמונה, אפס מתנגדים, אין נמנעים. לכן הוחלט להעביר את ההצעה הדחופה לסדר-היום על היכולת של הרשויות בשדרות לוועדת הכספים. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> מניעת הקיצוץ הצפוי בגמלתם של מאות אלפי העמיתים בקרנות הפנסיה הוותיקות << הלסי >> << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> ההצעה האחרונה לסדר-היום: מניעת הקיצוץ הצפוי בגמלתם של מאות אלפי העמיתים בקרנות הפנסיה הוותיקות, מס' 177, 214 ו-226. מירב כהן, בבקשה, גברתי. << דובר >> מירב כהן (כחול לבן): << דובר >> שלום, תודה. אני רוצה לדבר על נושא מאוד חשוב, שלצערי לא נמצא על סדר-היום הציבורי, אולי בגלל שהוא מכיל כל מיני מונחים כלכליים שקצת מרתיעים. אנשים שומעים מונחים כמו "קרנות הפנסיה הוותיקות", הם כבר לא מקשיבים, אבל זה נושא מאוד חשוב. אני לא יודעת אם אתם מודעים לזה, אבל בחודש אפריל הקרוב, ממש או-טו-טו, צפוי קיצוץ של 1.27% לפחות, אולי יותר מזה, בגמלה החודשית שיקבלו הגמלאים שחברים בקרנות הפנסיה הוותיקות. זו החלטה שבעצם משפיעה על מאות אלפי אנשים שכבר נמצאים בפנסיה, והמשמעות הכלכלית שלה, סתם כדי לסבר את האוזן – אם למשל לבן אדם יש גמלת פנסיה שעומדת על 10,000 שקלים, הפירוש של קיצוץ בסדרי גודל כאלה זה פחות 200 שקלים בחודש. למה זה מסוכן וחייבים לעצור את זה? ראשית, מדובר בכסף של אנשים מבוגרים שחסכו כל חייהם; הם זקוקים לכסף הזה כדי לחיות, לצרכים הבסיסיים שלהם. שנית, זה תקדים מאוד מאוד מסוכן. אסור לאפשר את זה שכספי הפנסיה של אנשים יהפכו להיות סוג של קופה קטנה של האוצר, שכל פעם שיהיה חסר כסף יגידו: אוקיי, בואו נקצץ לאנשים שחסכו כל חייהם את כספי הפנסיה שלהם, ולכן זה תקדים שאסור לאפשר אותו. אני רוצה להזכיר עוד דבר. הרי בשנת 2003, למי שזוכר, הייתה רפורמה בקרנות הפנסיה הוותיקות. הפסיקו לקלוט עמיתים חדשים, העבירו את הטיפול לגופים פרטיים, ובאותו הסכם, כבר אז, נכתב שאם בעתיד לא יימצא כסף נוסף לאותם עמיתים – שכבר אז, בשנת 2003, שילמו את המחיר וקיצצו להם חלק מהגמלה – נכתב שם אל מול האוצר שבמקרה כזה המדינה תספק רשת ביטחון. אבל הבטחות לחוד ומעשים לחוד. הינה, עכשיו הגיעה השעה, ועכשיו מה אומרים לנו? הולכים לקצץ להם, וזה רק מתחיל, אנחנו לא יודעים באיזה מספרים זה ייגמר. אז כיוון שהקיצוץ הוא באפריל הקרוב, אני חושבת שאנחנו חייבים לקיים דיון דחוף בוועדת הכספים על הנושא הזה, ואסור שבגלל שאנחנו מדברים על כן בחירות, לא בחירות, בגלל חוסר היציבות השלטונית הזאת, בסוף הגמלאים ישלמו את המחיר. ברשותכם, אני מאוד אשמח אם תצביעו ונעביר את הנושא הדחוף הזה לוועדת הכספים. תודה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה קודם כול להודות חברת הכנסת מירב על ההעלאה של הנושא הזה. את מובילה הרבה נושאים חברתיים, נושאים חשובים מאוד, ואין ספק שזה אחד מהדברים שמאוד מאוד חשובים. את אמרת משפט מאוד נכון: מרוב שאנחנו עסוקים בבחירות, עסוקים בדברים הגדולים – כן ממשלה, לא ממשלה, קואליציה – בסוף יש דברים קטנים שנעלמים בתוך המילים הפחות-מוכרות לציבור, עם מספרים שאף אחד – 1.2 – אף אחד לא יודע מה זה אומר, ובסוף זה נוגע בהרבה אנשים. אני רוצה להביא פן נוסף לדברים שאת אמרת. אני חושב שאנחנו, קודם כול כנסת ישראל, הממשלה – הדבר שמחייב אותנו קודם כול זה להיות אמינים בעיני האזרחים שלנו. בסוף, כשאנחנו באים לציבור ואומרים לו: אנחנו רוצים לעשות משהו, בואו תחתמו, בסוף זה יהיה – להאמין שבסוף זה יקרה. כל אחד מול המעסיק שלו, שמעסיק אותו – הוא רוצה שאם הוא מתחייב לו למשהו, הוא יקיים את זה אחר כך. מדינת ישראל אמרה לאותם אנשים – ותמיד אחרי זה, בסוף זה נתון לפרשנויות של משפטנים כאלה או אחרים – שאם גיל הפנסיה של אנשים כן יעלה או לא יעלה, לא ייגעו בקופה הקטנה הזאת. רבותיי, הכסף הזה הוא כסף שבסוף יעזור לאותם – לא קשישים – מבוגרים להמשיך את החיים שלהם בכבוד. הם עבדו כל השנים, הפרישו כסף, והם רוצים כן ליהנות מהכסף שהם הפרישו. זה לא מתנה, זה לא מלגה, זה לא איזה מענק. אדם הפריש כסף מכספו כל החיים בשביל שבסוף יגיעו לקופה קטנה וייקחו? תחשבו על המסר שאנחנו מעבירים לאנשים: אתם תפרישו, אנחנו נשמור את הכסף באיזה מקום, ואם יקרה משהו, ניקח משם. איך יתייחסו אליהם? איך יתייחסו בפעם הבאה שאנחנו נבוא? אז אני מבקש כמו שאמרה חברת הכנסת מירב, שאנחנו נקיים דיון על העניין הזה, דיון באמת מעמיק, על מנת שנוכל למנוע את הדבר הזה, על מנת שבפעם הבאה אנחנו גם ניראה – הנראות בעיני הציבור, שאם אנשים חותמים על חוזה, גם יודעים לקיים את זה, וזה לא פחות חשוב מהדבר הראשון. תודה רבה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה. חבר הכנסת דוד ביטן – לא נמצא. מכובדי סגן שר האוצר. << דובר >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, תושבי ישראל והיהודים בעולם שרואים אותנו כעת, מדינת ישראל הגיעה לנקודת שפל שלא הייתה כמותה בהיסטוריה. עומד אדם חסר אחריות, שכל הרקורד הציבורי שלו מסתכם באפס אחד גדול, ומשמיץ ציבורים גדולים. אני מתכוון, למי שלא הבין, לאדון ליברמן. הוא מפיץ שנאה ואנטישמיות בצורה הכי שפלה. אין לו מושג על מה הוא מדבר. הוא מוביל מדינה שלמה פעם אחר פעם אחר פעם לבחירות, בלא להניד עפעף מול כל הנזקים האדירים שהוא גורם למדינת ישראל ולחברה בישראל. אני רוצה מפה להגיד לליברמן הזה: לא תשתיק אותנו. אתה בעבר הצלחת להשתיק כל מיני כאלה שיכלו לשים אותך במקומות אחרים. אותנו לא תצליח להשתיק. אותנו לא תשתיק כמו שהשתקת את מי שרצית להשתיק, והמבין יבין. אתה חצוף, אתה אפס, וצא לנו מהחיים הציבוריים. התרומה שלך למדינת ישראל ולחברה בישראל היא שלילית והרבה יותר חמור מזה. אבל אל תדאג, הציבור ידע לחנך אותך. אם המערכות לא חינכו אותך, הציבור יחנך אותך. סליחה, אדוני היושב-ראש, אני פשוט נסער מחומרת הדברים. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אדוני סגן השר התכוון גם לומר שמדובר בגזענות ואנטישמיות לשמה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> גזענות ואנטישמיות, וזה החלק הרך שבעניין. יש חלקים הרבה יותר חמורים. מי שהבין הבין. כן, אדוני היושב-ראש. סליחה, מירב. לא התכוונתי בהצעה שלך דווקא להוציא את מה שיש לי על הלב. הצעות הדחופות שלך לסדר-היום בעניין מניעת הקיצוץ הצפוי בגמלתם של מאות אלפי העמיתים בקרנות הפנסיה הוותיקות – כפי שציינת, אכן, בשנת 2003 גובשה תוכנית הבראה לקרנות הפנסיה הוותיקות, ההסתדרותיות, שפשטו את הרגל והגיעו לגירעונות מטורפים של למעלה מ-130 מיליארד שקל. ההסדר היה כזה שבמסגרתו ניתן לקרנות סיוע ממשלתי נרחב – מיליארדים – וחסר תקדים בהיקפו הכספי. תוכנית ההבראה נבנתה על בסיס כמה הנחות, וביניהן כי גיל הפרישה לנשים יועלה לגיל 64, בהתאם להוראות הקבועות בחוק גיל פרישה, התשס"ד–2004. תיקוני חקיקה במהלך השנים דחו את העלאת גיל הפרישה לנשים, ובשל תיקון מס' 6 – ונכנס פה אחד המומחים בנושא פנסיה, ידידי היקר חיים כץ, השר חיים כץ. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היה, היה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> בשבילי אתה שר. אחד המומחים בדיני עבודה ובפנסיה, בגמל. הוא ודאי ירצה להשתתף בדיון הזה. על כל פנים, היא נבנתה על בסיס כמה הנחות, וביניהן כי גיל הפרישה לנשים יועלה לגיל 64, בהתאם להוראות הקבוע בחוק גיל פרישה, התשס"ד–2004. בתיקוני חקיקה במהלך השנים דחו את העלאת גיל הפרישה לנשים, וכתוצאה מתיקון מס' 6 לחוק גיל הפרישה לנשים לא עלה לגיל 64 ונקבע, לצערי, על גיל 62. להעלאת גיל הפרישה חשיבות רבה, מירב, הן למשק בכללותו והן לנשים בפרט: העלאת גיל הפרישה קריטית לשילוב נשים מבוגרות בשוק העבודה; כ-10,000 נשים צפויות להמשיך להיות מועסקות בעקבות צעד זה. אני לא מדבר על נשים במקצועות מצוקה ובמקצועות שוחקים, לא זה. להן צריך לתת להן טיפול ספציפי ומיוחד. העלאת גיל הפרישה תגדיל באופן משמעותי את הקצבה הפנסיונית של נשים: על כל שנה של דחיית הפרישה קצבתה הפנסיונית של אישה תגדל ב-9%. נוכח המגמות הדמוגרפיות, ובראשן עליית תוחלת החיים והזדקנות האוכלוסייה, העלאת גיל הפרישה נדרשת כדי לשמור על יכולתו של המוסד לביטוח הלאומי לשלם קצבאות גם בעתיד. העלאת גיל הפרישה תלווה בכלים משלימים, כפי שאמרתי, במיוחד לגבי נשים שעובדות במקצועות שוחקים, בהתאם להמלצות הוועדה הציבורית שעסקה בסוגיה. יש כלים שנועדו לסייע לנשים העלולות להיפגע מצעד זה, ובהם: הכפלת מענק עבודה לנשים מבוגרות; הארכת משך הזכאות לדמי אבטלה לנשים מבוגרות – גם זו נקודה מאוד חשובה; הקצאת מאות מיליוני שקלים לתוכניות הכשרה והשמה מקצועית ייעודיות למבוגרים. עקב אי-העלאת גיל הפרישה לנשים כאמור ביום 20 במרץ 2018 התקבל אצל הממונה דאז מכתב מהמנהל המיוחד של הקרנות ובו ביקש האחרון להפעיל את מנגנון האיזון האקטוארי באמצעות הפחתת זכויות לעמיתים. לפי מנגנון זה, במקרה שבו קיים גירעון אקטוארי הנובע בין היתר מהגדלת התחייבויות של הקרן בשל שינוי בהוראות הדין, רשאית הקרן לפנות לממונה על שוק ההון ולקבל את אישורו להפחתת זכויות. לאחר בחינת הדברים הממונה על שוק ההון דאז דורית סלינגר החליטה לאשר את הבקשה. עם זאת, לאור ההתקדמות במשא ומתן עם הגורמים הרלוונטיים בממשלה ובכנסת על העלאת גיל הפרישה לנשים החליטה הממונה לאשר את בקשת הקרנות לאיזון, כך שהפחתת הקצבאות שמשלמות הקרנות תיעשה מחודש יוני 2019 ואילך, על רקע האפשרות להעלאת גיל הפרישה, אשר אם אכן תחול ייתכן שיתייתר הצורך באיזון אקטוארי, במלואו או בחלקו. בעקבות פיזור הכנסת העשרים-ואחת אנחנו נמצאים באיזשהו כאוס. נוצר מצב ייחודי שלא ניתן היה לצפות מראש ואשר הקשה על האפשרות לקדם חקיקה בנושא העלאת גיל הפרישה. הניסיונות להעלאת גיל פרישה לנשים נמשכו, תוך מחויבות נציגי הכנסת והממשלה, שבאה לידי ביטוי בדיון שהתקיים בוועדת הכספים הזמנית של הכנסת בנושא זה ביום 5 ביוני 2019 ובפרסום תזכיר חוק לתיקון חוק גיל פרישה אשר הופץ על ידי שר האוצר, על דעת ראש הממשלה, בהתאם להמלצות הוועדה הציבורית משנת 2016. בתזכיר החוק האמור הוצע מתווה להעלאת גיל הפרישה באופן שישפיע על שיעור ההפחתה הנדרש. נוכח זאת הוחלט כי הפחתת הקצבאות תיעשה מחודש אפריל 2020 ואילך. יודגש כי ההחלטה על אישור בקשת הקרנות לאיזון האקטוארי באופן האמור התקבלה לאחר לבטים רבים, שכן במקרה שבו גיל הפרישה לא מועלה קיים מחיר כלכלי הכרוך בהמשך תשלום קצבאות שאינן מופחתות. דחיית הפחתת הקצבאות משמעותה, בין היתר, הגדלת הגירעון והגדלת שיעור האיזון האקטוארי שיידרש לבצע בקרנות בעתיד באופן שיביא להפחתה נוספת בגובה הקצבאות, ככל שגיל הפרישה לא יעלה. נושא זה צריך לקבל טיפול דחוף ומיידי, אבל אין כנסת ואין ממשלה. טוב, אדוני, חיים כץ גם רוצה לדבר, אם תרשה לו. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני מודה לך מאוד, מכובדי סגן השר. אני ער לסערת הנפש שלך – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> שלי, של כל עם ישראל, גם שלי. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> – – בגלל ההתקפות הבוטות עליכם. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> בוטות, אנטישמיות, חסרות תקדים. שפל שלא היה כמותו. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> חכה לשפל הבא, אדוני. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> לא, אין שפל. יותר עמוק מזה כבר אין. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת חיים כץ, דעה אחרת, מהצד, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה? למה? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> חיים, מהצד. אני אתן לך יותר זמן, בגלל המומחיות שלך בנושא. << דובר >> חיים כץ (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שמעתי את תשובתו המנומקת של סגן שר האוצר, ידידי. קודם כול, אני רוצה להגיד לך שאין קשר לביטוח הלאומי ולקרנות הפנסיה. הביטוח לאומי גנב מזמן את הקטע של הפנסיה, ונשים שלא צברו את הזכויות מקבלות את הגמלה של הביטוח הלאומי בגיל 70, אז אין קשר – אין קשר בין הביטוח לאומי לנשים בקרנות הפנסיה הוותיקות. אנחנו דיברנו על קרנות הפנסיה הוותיקות. יש שם סדר גודל של 40,000 נשים; 5,000 נשים הן בגילים של חמש השנים הקרובות. כשאנחנו מסתכלים על הנשים שעובדות, אדוני היושב-ראש, הגיל הממוצע של הפרישה הוא 65. אף אחת לא פורשת בגיל 62. אנחנו לוקחים אופציה של אישה ומבטלים את האופציה שיש לה זכות – היא יכולה גם לקבל פנסיה, היא יכולה להמשיך לעבוד, היא יכולה לצבור בקופה אחרת – והחלטנו, והולכים להוריד לכל הגמלאים בארץ, לכל הגמלאים בקרנות – – – << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> חיים כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> ישבנו עם האוצר. << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> חיים כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> תקשיב, למרות שזה מיותר, אני בעד, כי לנשים יש זכות לעבוד עד גיל 67; יש לה אופציה. אופציה עולה כסף. כשאתה לוקח לה את האופציה והיא מוותרת על האופציה, היא צריכה לקבל תמורה. התמורה צריכה להיות במקצועות שוחקים. דיברנו על מקצועות שוחקים, הגענו להסכמות. לצערי, דחינו את ביצוע ההורדה לגמלאים עד 1 באפריל. ציפינו שעד 1 באפריל תהיה ממשלה. עכשיו, למרות שאני לא יודע אם אנחנו הולכים לבחירות או לא הולכים לבחירות – לא יודע, יש עוד זמן – מדברים על הקמת כמה ועדות. ואללה, בואו לא נשחק פוליטיקה. יש את הקטע של הנכים, יש מחויבויות להפעיל את הנכים. בואו לא נשחק פוליטיקה, לא נשחק מפלגות. יש את הקטע של העלאת גיל הפרישה. לא יכול להיות שייקחו סדר גודל של 400,000 איש – ומדברים רק על קרנות הפנסיה שבהסדר, לא מדברים על הקופות החדשות שם אין פנסיה בכלל – והולכים להוריד 1.23%, והם משלמים עוד 1.75% דמי ניהול כשכל האחרים משלמים 0.7%. אז בכנסת הזאת אנחנו צריכים לבוא ולנסות ליצור ועדות אד-הוק, שתיים-שלוש ועדות, על שניים-שלושה נושאים, ולנסות לעזור להם. כי לקחת 400,000 איש, שגם ככה תקרת החיסכון שלהם היא כבר לא 70% – אם אני מוריד את ה-1.75%, והיה להם עוד 0.7% בדרך, הם ב-67.5%, ואני הולך להוריד להם, אז ה-1.23% היה עד יולי, עכשיו זה נדחה בשנה, ויבואו ויגידו: 2%, ולהוריד את תקרת הפנסיה בצוברות ל-65% כשהתקציבית נשארת 70 – ואללה, זה לא מוסרי. אני מקווה שיימצא פתרון, גם אם אנחנו הולכים לתקופה של בחירות. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת כץ. אני רוצה להעיר שהשרה שאשא ביטון הצביעה, אבל משום מה סמוטריץ' עלה כמצביע, ולכן זאת הצבעתה של השרה יפעת ביטון. לפרוטוקול. להעביר לוועדה זה בעד, להסיר זה נגד. << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> מי שמצביע בעד הוא בעד. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> מי שמצביע בעד הוא בעד, מי שמצביע נגד הוא נגד. טוב שאתה מזכיר לחברי הכנסת החדשים, איציק כהן. קיצוץ זה ועדת כספים. אוקיי. נא להצביע. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 6 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה הזמנית לענייני כספים נתקבלה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> חכה עד שאגיד: תם סדר-היום. << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> הצבעתי מהעמדה שלי. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> חבר הכנסת איציק כהן רוצה לומר שהצביע מהעמדה שלו. בעד – שישה, אין נמנעים, אין מתנגדים. הוחלט להעביר את ההצעה הדחופה בנושא מניעת הקיצוץ הצפוי לוועדת הכספים. ובכן, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני, כ"ז בחשוון התש"ף, 25 בנובמבר 2019, בשעה 16:00. ישיבה זו (אומר בערבית ומתרגם:) נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:02. << סיום >>