דברי הכנסת

דברי הכנסת ו / מושב ראשון / ישיבות ט"ז–י"ח / כ"ז–כ"ט בחשוון התש"ף / 25–27 בנובמבר 2019 / 6 חוברת ו' ישיבה ט"ז הישיבה השש-עשרה של הכנסת העשרים-ושתיים יום שני, כ"ז בחשוון התש"ף (25 בנובמבר 2019) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 4 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 4 נאומים בני דקה 15 מיכל שיר סגמן (הליכוד): 16 יעל גרמן (כחול לבן): 16 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 17 משה אבוטבול (ש"ס): 18 מתן כהנא (הימין החדש): 18 אורנה ברביבאי (כחול לבן): 19 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 20 חוה אתי עטייה (הליכוד): 21 רם בן ברק (כחול לבן): 22 מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): 22 ינון אזולאי (ש"ס): 22 איתן גינזבורג (כחול לבן): 23 אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): 24 קרן ברק (הליכוד): 24 דסטה גדי יברקן (כחול לבן): 25 אורי מקלב (יהדות התורה): 26 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 27 ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): 27 אורלי פרומן (כחול לבן): 28 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 28 יואב סגלוביץ' (כחול לבן): 29 סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 29 פנינה תמנו (כחול לבן): 30 רם שפע (כחול לבן): 30 מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): 31 מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): 32 ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): 32 אלעזר שטרן (כחול לבן): 33 בועז טופורובסקי (כחול לבן): 33 יזהר שי (כחול לבן): 34 רויטל סויד (העבודה-גשר): 35 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 36 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 37 הצעות לסדר-היום 38 ציון יום המאבק באלימות כלפי נשים 38 היו"ר יולי יואל אדלשטיין: 38 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 39 מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): 40 אלי אבידר (ישראל ביתנו): 42 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 44 אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): 45 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 48 שר התיירות יריב לוין: 50 משה אבוטבול (ש"ס): 53 הצעות לסדר-היום 56 מצב מקלטי הרווחה לנשים נפגעות אלימות במדינת ישראל 56 קרן ברק (הליכוד): 56 אורלי פרומן (כחול לבן): 58 שר התיירות יריב לוין: 59 מאיר כהן (כחול לבן): 60 שאילתות דחופות 61 21. מניעה וטיפול בתופעת האלימות במשפחה 61 מרב מיכאלי (העבודה-גשר): 61 שר התיירות יריב לוין: 62 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברי הכנסת, היום כ"ז בחשוון תש"ף, 25 בנובמבר 2019. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. הודעה למזכירת הכנסת. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/662/22 וכלה בהצעת חוק פ/943/22: הצעת חוק הרשויות המקומיות (דירות מקלט), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (זיכוי בעד הוצאות החזקת קרוב במוסד וזיכוי בעד נטול יכולת), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק הדיור הציבורי (זכות לדירה ציבורית), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת אילן גילאון; הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תיקון – היתר לשיווק ומכירה של ביטוח נסיעות לחו"ל), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק משק החשמל (תיקון – גביית תשלומים), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת מיכאל מלכיאלי ומשה אבוטבול; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (חשבון השקעה), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (תשלום קנס בתשלומים), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת מיכאל מלכיאלי ומשה אבוטבול; הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תיקון – מאגר בודקים), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (אישור זיכוי מס), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק שיקום, פיצוי וסיוע משפטי לנפגעי עבירות מין, התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (קיזוז הפסדים), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון – סעיף נוקשות), מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – השוואת תנאי צרכן ונותן שירות בעניין החזרת טובין), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת מיכאל מלכיאלי וינון אזולאי; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – הוראות להגבלת רישיון נהיגה), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת דמי חניה בחניוני בתי חולים), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – הרחבת חובת העדפה של תוצרת הארץ), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק איסור קבלת תגמול מגופים העוסקים בתחום הבריאות, התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – סימון תאריך ייצור ומועד תפוגה עברי), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת מיכאל מלכיאלי ומשה אבוטבול; הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת ענישה להריגה בתאונת דרכים בנהיגה תחת השפעת אלכוהול וסמים), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק הפרשנות (תיקון – הגדרת הפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (ביטול קנס בשל רכישת מערכות בטיחות מתקדמות), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת מיכאל מלכיאלי ומשה אבוטבול; הצעת חוק לתיקון פקודת הכלבת (בידוד בעלי חיים), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – פנייה מקדימה בעסקת מכר מרחוק), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת יאיר לפיד ומאיר כהן; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי מחלה לעובד עצמאי), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (תיקון – פיקוח על מחיר גז טבעי), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק פיקוח על רווחי שיווק בתוצרת חקלאית, התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – חבר הכנסת שהוגש נגדו כתב אישום המעלה חשש לסכנה לביטחון המדינה), מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – חובת מסירת פרטים של שולח פרסומת בניגוד לחוק), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – ערעור על החלטת ועדה לעררים), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – נבחר ציבור שהורשע בעבירה שיש עימה קלון), מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (תיקון – הארכת תוקף זכאות לדירה ציבורית), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – פרסום בדבר קבלת היתר בנייה ותחילת עבודה), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (תיקון – זכויות דייר ממשיך), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק המתווכים במקרקעין (תיקון – הגבלת תקופת הבלעדיות לשלושה חודשים), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – זכות טיעון לפני שלילת גמלה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק המכר (דירות) (תיקון – חובת מסירת תוכניות הדירה לקונה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק להסדרת הפיקוח על כלבים (תיקון – דיווח על המתת כלבים), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק משק החשמל (תיקון – פיקוח על תעריפי החשמל), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק שירות אזרחי (תיקון – עידוד הצטרפות לשירות אזרחי רק למי שפטור משירות סדיר או לא נקרא לו), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק משק החשמל (תיקון – תשלומי חשמל מופחתים לקשישים נכים), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק אבטחה במוסדות חינוך, התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – ביטול אפשרות להארכה אוטומטית של עסקה לתקופה קצובה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (חובת התקנת חיישן בטיחות), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – תשלום רטרואקטיבי של גמלת הבטחת הכנסה למקבלי קצבת אזרח ותיק), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – חובת הצגת מחיר מוצר בעת עריכת החשבון בקופה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק-יסוד: ההתגברות (תיקוני חקיקה), מאת חבר הכנסת יואב קיש; הצעת חוק שמירת הסביבה החופית (תיקון – התאמת תוכניות ישנות), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – התפטרות הורה על מנת לטפל בילדו), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת מיכאל מלכיאלי וינון אזולאי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – זכאות לדמי אבטלה לעובד שהתפטר לשם טיפול בילדו), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – זכאות לדמי אבטלה לעובד שהתפטר לשם טיפול בילדו), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת יעקב מרגי; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מענק הבירה), תש"ף–2019, מאת חברי הכנסת מיכאל מלכיאלי ומשה אבוטבול; הצעת חוק להגנה על האגן הצפוני של ים המלח, התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק הביקורת הפנימית (תיקון – אחריות ועצמאות המבקר), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – ייצוג הוועדה המקומית), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – מתן עדיפות לשירותים מתוצרת הארץ), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – תסקיר גישה ובטיחות בנתיבי תנועה ציבוריים), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – חובת גילוי הוזלה במחיר בעסקה מתמשכת), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – מועד הוצאת חשבונית מס), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק הצמדת תשלומים לחיילים בודדים למדד המחירים לצרכן, התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק הקרן הקיימת לישראל (תחולת דיני המס), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (עיסוק בייעוץ מימון דיור), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – ביטול גיוס חובה), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון – ארנונה על מבנה מגורים שאינו בשימוש), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק דמי קיום לחיילים בשירות סדיר, התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק ההתגוננות האזרחית (תיקון – התקן בטיחותי על דלת מרחב מוגן דירתי), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (זיכוי למעסיק שעובדיו משרתים במילואים), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון – משרת בודד), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת יעקב מרגי; הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון – הוספת מפעלי תעשייה חקלאית), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – איסור החזרת גופות מחבלים), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (עידוד צמיחה לעסקים עצמאיים קטנים ובינוניים), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – תקופת לידה והורות לגבר), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – הקרן להעצמת המשרתים בשירות צבאי), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת יואב קיש, מתן כהנא ויעקב אשר; הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – חובת דיווח שנתית בדבר תלונות סטודנטים לוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת יעקב מרגי; הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – הקניית ידע פיננסי וכישורי חיים), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – איסור על שיווק טלפוני למספר הרשום במאגר "אל תתקשרו אליי"), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – הקצאת תוספת שנתית ייעודית לתרופות למחלות יתומות בסל שירותי הבריאות), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – איסור על שיווק טלפוני למספר הרשום במאגר "אל תתקשרו אלי"), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק שלילת תקצוב מוסדות חינוך המחנכים להסתה ולשלילת קיומה של מדינת ישראל ומוסדותיה (תיקוני חקיקה), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – ילד הזקוק לטיפול רפואי מיוחד וקבוע), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק שירות אזרחי (תיקון – הפסקת פעילותו של גוף מוכר שדיווח דיווחים כוזבים), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – פטור מתשלומים של דמי ביטוח בעד ימי מילואים), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק שירות אזרחי (תיקון – צמצום יכולת ההשפעה של חשודים על התנהלות גוף מוכר), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – הטבות למקבלי פנסיה מזערית), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון – קביעת יום פתיחת שנת הלימודים כיום בחירה), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת יעקב מרגי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הצמדת קצבת אזרח ותיק לשכר הממוצע לפחות), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – מתן שירותים במרפאה ביישוב קטן לחברי קופה אחרת), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת יעקב מרגי; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – קבלת שירותים רפואיים סמוך למקום המגורים), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק עובדים זרים (תיקון – ביטול הצורך בהיתר להעסקת עובד זר מומחה לתקופה קצרה), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק שכר מינימום (תיקון – שכר מינימום לעובד שטרם מלאו לו 18 שנים), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת יעקב מרגי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – עדכון קצבת אזרח ותיק בהתאם לשכר המינימום), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – עבודות טבחות, תחזוקה וניקיון במסעדות ובתי אוכל כעבודה מועדפת), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הכנסה מביטוח אובדן כושר עבודה), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת יעקב מרגי; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – חישוב ימי מחלה בתקופת היריון), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת יעקב מרגי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שמירה חקלאית כעבודה מועדפת), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק המטה להיערכות הלאומית להזדקנות האוכלוסייה, התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק סיוע לבני משפחה של נפטר ממחלה סופנית, התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת יעקב מרגי; הצעת חוק הקמת האקדמיה הלאומית לשפת הסימנים, התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת יעקב מרגי; הצעת חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים (תיקון – השכלה טכנולוגית), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – שינוי פרטים בכרטיס טיסה או בכרטיס לשיט), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה (תיקון – תקציב הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת יאיר לפיד; הצעת חוק הכנסת (תיקון ‎ – הוראות מיוחדות לעניין ראש אופוזיציה מסיעה קטנה), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת שלמה קרעי; הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – החמרת ענישה בגין התעללות בבעלי חיים), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מתקן שמטרתו למנוע שכחת ילד ברכב), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק העסקת עובדי הוראה, התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת יעקב מרגי; הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – עידוד העסקת עובדים מאוכלוסיות ייחודיות), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – ועדת איתור למינוי נציב שירות המדינה), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק המקרקעין (תיקון – סילוק פולשים), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון – דיווח על פריצה למאגר מידע), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – מתן הסכמה לטיפול רפואי), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – הזכות לשוויון), מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שירותים מיוחדים לילד נכה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – לימודים אקדמיים לחיילים משוחררים ששירתו כלוחמים במימון המדינה), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – הגבלת זכות השתיקה), מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (התייחסות איש צוות רפואי שלא תשמש ראיה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – חובת פרסום שם יצרן ודגם מוצר), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק כרטיסי חיוב (תיקון – חובת פרסום פרטי ספק), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – חובת סימון נפח האריזה וקביעת הנפח בשימוש), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – ביטול עמלה בעד שינוי מועד פירעון חודשי של הלוואה לדיור והגבלת גובה עמלות), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – חינוך חינם לפעוטות ולילדים), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת אורלי לוי אבקסיס, עמיר פרץ, איציק שמולי, מרב מיכאלי, עמר בר לב ורויטל סויד; הצעת חוק שירותי הסעד (תיקון – איסור התניית מימון שירותי רווחה ברשויות מוחלשות), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – תמיכה בסטודנטים שהם הורים), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק בנק ישראל (תיקון – אישור פרטי שטרי כסף ומעות), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת יעקב מרגי; הצעת חוק זכויות תלמידים מחוננים ומצטיינים, התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת יעקב מרגי; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (התניית מתן רישיון רכב או חידושו בהתקנת מערכת המונעת השארת ילדים ברכב), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (חובת התקנת מערכת למניעת השארת ילדים ברכב סגור), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק מעונות יום שיקומיים (תיקון – הקדמת גיל הזכאות), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת הורה) (תיקון – הרחבת הזכאות), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (הבטחת מלאי תרופתי), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – לחצן מצוקה לקשיש), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – שירות ציבורי שאינו טיפול רפואי), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון – שלילת תקצוב ממוסד שהעומד בראשו מסית נגד שירות ביטחון או שירות לאומי-אזרחי או בעד סירוב פקודה), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת יאיר לפיד; הצעת חוק לתיקון פקודת הבנקאות (בדיקה ודיווח לבקשת ועדת הכספים של הכנסת), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק עידוד השקעות הון (דיור בר-השגה – תעודות מס), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון – פיקוח אחיד על שימוש בתמיכה), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תיקון – דיווח לציבור בעת חשש להרעלה או לזיהום), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון – אישור ועדת הכספים של הכנסת לרכישת תאגיד בנקאי על ידי תאגיד בנקאי אחר), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק דמי מחלה עבור מלווה לבדיקה רפואית (תיקוני חקיקה), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק דמי מחלה (תיקון – איסור פיטורים בעת היעדרות בשל מחלת ילד), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה לעובד שפוטר לאחר שהגיע לגיל פרישה), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018) (תיקון – מעמד ערי עולים), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת הורה) (תיקון – התאמות נדרשות לעניין הגדרת מחלה), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק דמי מחלה (תיקון – איסור פיטורים בעת היעדרות בשל מחלת ילד), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (תשלום עבור המצאת מסמכי מכרז), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת מיכאל מלכיאלי ומשה אבוטבול; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – איסור גביית עמלה בעסקה שבוצעה באמצעות האינטרנט), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק המתווכים במקרקעין (תיקון – אחריות לתשלום דמי תיווך), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – איסור הפליה בשל הובלת עגלת ילדים), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (תיקון – הוצאת צו פיקוח חדש לאחר תום התקופה המרבית), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (עידוד צמיחה לעסקים עצמאיים קטנים ובינוניים), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק הגנת הסביבה (יחידה סביבתית ברשויות ציבוריות), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק הרשויות המקומיות (פטור חיילים, נפגעי מלחמה ושוטרים מארנונה) (תיקון – פטור לחייל בודד בדירת שותפים), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק אמנת הפליט להסדרת מעמד מבקשי מקלט ופליטים בישראל, התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק לעידוד בנייה בת-קיימא (תיקוני חקיקה), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון – קביעת תנאי קבלה בידי מוסד), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת יעקב מרגי; הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – קצבה מגרמניה שלא תובא בחשבון במבחן ההכנסה), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון – סדרי דין תביעת תגמולי ביטוח סיעוד), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל (תיקון – משאל עם), מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק מעונות יום שיקומיים (תיקון – מעונות יום עם הגנה חיסונית), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת יעקב מרגי; הצעת חוק אי-נקיטת הליכים לפני מועדי ישראל (תיקוני חקיקה), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון – איסור התניית תגמולי ביטוח בחובת סודיות), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון – ביטול פסק דין שניתן בהיעדרו של הנאשם), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – גני ילדים ומעונות יום), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הסדר ארצי אחיד לעניין גרירת רכב), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – ביטול הגבלת רישיון נהיגה), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הפחתת גובה קנס בשל תשלום מיידי), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – רפואת שיניים לאנשים שמלאו להם 65 שנים), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – איסור התניית היתר בהתקנת מקומות חניה ובניצול חלק קיים משטח דירה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק ירושלים ובנותיה, התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת יואב קיש; הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (הוספת מגנזיום למי השתייה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק האזרחות (תיקון – אזרחות לצאצא אזרח ישראלי המתגורר מחוץ לישראל), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הכרה בדלקת הענבית אצל ילדים), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק החומרים המסוכנים (תיקון – פרטי התקשרות למרכז רעלים), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – הבטחת זכויות ילדים נטושים), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת נכד), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הכנסה של עובד סיעוד שלא תובא בחשבון לעניין הזכאות לקצבת אזרח ותיק), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת נכד), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום גמלת שמירת היריון עבור כל תקופת שמירת ההיריון), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – תקצוב על פי מספר חיילים משוחררים הנרשמים ללימודים), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת יעקב מרגי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – רכז תנועות נוער כעבודה מועדפת), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק להנצחת זכרו של הרב עובדיה יוסף, התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת יעקב מרגי; הצעת חוק סיוע לחולי דגנת, התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – רישיון לזיווג או למכירה של כלבים וחתולים), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק ארוחה יומית לתלמיד (תיקון – הרחבת תחולת החוק), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – ייצוג הולם ללוחמים), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת יואב קיש; הצעת חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (תיקון – התחדשות עירונית), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – נבחרת הדירקטורים), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – זכאות להשתתפות בעלות מעון יום בתקופת הלידה וההורות), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון – סדרי דין מזורזים בתביעות ביטוח), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק גיל פרישה (תיקון – העלאת גיל הפרישה לנשים וקביעת צעדים תומכים לנשים בגילאי העבודה), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק מס רכוש וקרן פיצויים (תיקון – תשלום מקדמות בעת מצב מיוחד בעורף), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון – בדיקת תלות בידי רופא מומחה למבוטח מגיל 75), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק חינוך חינם לילדים חולים (תיקון – הקמת מסגרות ייעודיות לילדים המטופלים בטיפול ממושך), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון – חובת מסירת הקלטת שיחת טלפון למבוטח), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק קרן קיימת לישראל (תיקון – החברה החדשה – גוף מבוקר), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק פיקוח על בתי ספר (תיקון – הרחבת תוקפו של רישיון), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – הוראות שונות לעניין היטל השבחה), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק ארוחת בוקר במוסדות חינוך, התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק יישוב סכסוכי עבודה (תיקון – ריכוז מידע על שביתות והשבתות), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק הסדרת התפילה בכותל המערבי, התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – פרסום הודעת הפקדה בשפה שאינה עברית), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק פיצויי פיטורים (תיקון – מתן פיצויי פיטורים עקב העתקת מקום מגורים לבני זוג ידועים בציבור), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (חיזוק שלטון החוק וטוהר המידות בשלטון המקומי), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה לעצמאיים), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק שיקים ללא כיסוי (תיקון – קביעת סכום מינימום להגבלת חשבון בנק והגבלת לקוח), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – חובת שיקולי הגנת צרכן במכרזים), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק למדיניות לאומית לשמירה על שטחים פתוחים, התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – ביטול האפשרות לצוות על עיכוב יציאה מהארץ בגין חוב כספי נמוך), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – חילוט כלי עבודה על ידי רשות מקומית), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק הגנה מפני הכחשת השואה (תיקוני חקיקה), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק יישוב סכסוכי עבודה (תיקון – איסור שביתה ללא הודעה מראש), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון – הארכת תקופת ההתיישנות), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם) (תיקון – מילוי מקום ראש רשות שהושעה מכהונה בשל הגשת כתב אישום ושב ונבחר), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תקופת אכשרה לעובדים בעבודה מחזורית), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – מימון טיולים שנתיים לתלמידים שהוריהם אינם יכולים לשלם), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק ארוחה יומית לתלמיד (תיקון – הכללת תוכנית ציל"ה בחוק), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (חובת הקלטת דיונים, ניהול פרוטוקול ופרסומם), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק ארוחה יומית לתלמיד (תיקון – ביטול השתתפות עצמית של ההורים), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק פיקוח על בתי ספר (תיקון – הרחבת תחולה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – חובת עיקור או סירוס של כלבים וחתולים), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – הוצאה לפועל במסלול מזונות), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת משה ארבל, מכלוף מיקי זוהר, קרן ברק ואבי ניסנקורן; הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – ביטול השתתפות רשות מקומית בתקציבי מוסדות חינוך מוכרים לא רשמיים), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת יאיר לפיד; הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – חינוך למניעת צער בעלי חיים), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – התאמות לסטודנטית לאחר לידה), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (ערר על החלטת שר הפנים לעניין חוקי עזר), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – איסור פעילות שיש בה שנאה בשל נטייה מינית, גזענות והדרת נשים במוסדות חינוך רשמיים), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – השתתפות בטיפולי שיניים, פה ולסת לנפגעי שיתוק מוחין), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – הצמדת הגמלה בגיל פרישה לשכר הממוצע במשק), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (סימון שונה במקומות שבהם היתר החניה תלוי בשעות), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – דיווח על ניצול קשיש או חסר ישע), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק המים (תיקון – הנחות לאוכלוסיות זכאיות), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (סדרי דין מיוחדים לעניין שירות לתועלת הציבור בעבירות תעבורה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק סינון אתרים פוגעניים במקומות ציבוריים, התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (סמכות לאכיפת עבירות חניה בידי רשויות מקומיות באמצעות מצלמות וסימון אזורי האכיפה בתמרור), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הארכת תקופת הלידה וההורות להורי פג), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון – הסדר ביטוח לבעלי אדמה חקלאית), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק פיקוח על בתי ספר (תיקון – חובת הכנת תסקיר בטיחות), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת יעקב מרגי; הצעת חוק העונשין (תיקון – פרסום מודעות שעולה מהן הפליה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת אילן גילאון, תמר זנדברג, ניצן הורוביץ, יאיר גולן וסתיו שפיר; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (צדק חלוקתי בכל הרשויות המקומיות המתוקצבות בתקציב המדינה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת מיכאל מלכיאלי ומשה אבוטבול; הצעת חוק לביטול ההתיישנות בעבירות מין במשפחה (תיקוני חקיקה), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק זכויות התלמיד (תיקון – שוויון בין תלמידים בציוני מגן), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת יעקב מרגי; הצעת חוק הנציבות לצמצום הרגולציה והביורוקרטיה הממשלתית, התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת יאיר לפיד; הצעת חוק איסור כספים קואליציוניים, התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת יאיר לפיד; הצעת חוק הממשלה (תיקון – פרסום פרוטוקול ועדת השרים לענייני חקיקה), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – החלטה מקדמית לפי תוכנית החיזוק), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (ביטול סמכות שר הפנים לעניין חוקי עזר בדבר פתיחתם וסגירתם של עסקים בימי מנוחה), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת יאיר לפיד; הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון – מכירת יין בחנות גדולה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם) (תיקון – השעיית ראש רשות או סגנו שהוגש נגדו כתב אישום), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (הרשאת שימוש במקרקעין למוסד ציבורי), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי (תיקון – ביטול החוק), מאת חברי הכנסת אוסאמה סעדי ואחמד טיבי; הצעת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון – פניה מוקדמת), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 116) (תיקון – ביטול החוק), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת אוסאמה סעדי ואחמד טיבי; הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון – מניעת כפל ביטוחים), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני ואורי מקלב; הצעת חוק-יסוד: ההתגברות (תיקוני חקיקה), מאת חברי הכנסת שלמה קרעי, חוה אתי עטייה, שרן מרים השכל, מיכאל מלכיאלי, ינון אזולאי ואופיר סופר; הצעת חוק הכנסת (תיקון – ועדה לפיקוח על רשויות פיקוח פיננסיות), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת יואב קיש ושלמה קרעי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – ניכוי הכנסה חודשית שלא מעבודה או ממשלח יד), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני ואורי מקלב; הצעת חוק הכנסת (תיקון – ועדה לפיקוח על רשויות פיקוח פיננסיות), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת שלמה קרעי, חוה אתי עטייה, משה אבוטבול, מיכאל מלכיאלי, ינון אזולאי ואופיר כץ; הצעת חוק שיקים ללא כיסוי (תיקון – חובת הודעה ללקוח טרם סירוב שיק), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני ואורי מקלב; הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – השוואת תהליכי המיון, השיבוץ, התקינה וההכשרה, המסלולים המקצועיים ואופקי הקידום לנשים וגברים), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – גמלה לשמירת היריון לאם שילדה פג), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – איסור החזרת גופות מחבלים), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אלי אבידר, יבגני סובה, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק לתיקון פקודת המיסים (גבייה) (פיצוי עקב טעות), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני ואורי מקלב; הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – בן זוג לומד), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – בן זוג לומד), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק החלת הריבונות של מדינת ישראל בחבלי יהודה והשומרון, התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת שלמה קרעי, חוה אתי עטייה, שרן מרים השכל, משה אבוטבול, מיכאל מלכיאלי, ינון אזולאי ואופיר סופר; הצעת חוק תקופת לידה והורות להורים (תיקוני חקיקה), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק התניית יום שבתון בהצבעה בבחירות (תיקוני חקיקה), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק התניית יום שבתון בהצבעה בבחירות (תיקוני חקיקה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת יוליה מלינובסקי, עודד פורר, אלי אבידר, יבגני סובה, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון – הגבלת שכר עבור יום שבתון), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – ביטול איסור הכללת תרופות מצילות חיים בשב"ן), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אלי אבידר, יבגני סובה, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – גמלת הבטחת הכנסה לקשיש), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אלי אבידר, יבגני סובה, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק התאמת לוח חופשות הלימודים לשעות העבודה והמנוחה במשק (תיקוני חקיקה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אלי אבידר, יבגני סובה, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – הגדלת שווי רכב המאפשר זכאות לגמלה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אלי אבידר, יבגני סובה, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון – תחולה על מפעל תעשייתי ביישובים הסמוכים לגבול עימות בצפון, שדרות ויישובי עוטף עזה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אלי אבידר, יבגני סובה, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק חובת התקנה של מערכת ממוחשבת לשליחת הודעה במקרה של אי-הגעת ילד למוסד חינוך או למעון יום (תיקוני חקיקה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אלי אבידר, יבגני סובה, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – העברת מס בין עוסקים מורשים), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אלי אבידר, יבגני סובה, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק תגמול מדליסטים אולימפיים, התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הכרה בניכוי הפקדות לביטוח סיעודי), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אלי אבידר, יבגני סובה, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון – איסור פעילות פוגענית), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אלי אבידר, יבגני סובה, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – תקופת שנת הלימודים וחופשות), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אלי אבידר, יבגני סובה, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון – אי-תחולת פטור ממס שבח על מי שהשכיר דירת מגורים לשוהה שלא כדין), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אלי אבידר, יבגני סובה, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק קביעת יום לציון הטבעת הספינה אלטלנה, התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אלי אבידר, יבגני סובה, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה למזכירת הכנסת. << נושא >> נאומים בני דקה << נושא >> << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנאומים בני דקה. כדרכנו, אני מפעיל את ההצבעה על מנת שתוכלו להירשם. בבקשה, מי שמעוניין, נא להצביע, לצורך הרשמה בלבד. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << קריאה >> זה נעלם. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בואו נעשה עוד ניסיון, אמרו לי שיש תקלה עם המחשבים. נעשה עוד ניסיון, אם לא נצליח אז אני אסתדר. בואו, תנסו להצביע עוד פעם. הצבענו ואני גם סוגר את הרשימה, יש לנו מספיק דוברים. חברת הכנסת מיכל שיר סגמן תפתח היום את הנאומים. בבקשה, גברתי. אחריה – חברת הכנסת יעל גרמן. נא להקפיד על הזמן – דקה. << דובר >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר >> לכבוד יום המאבק באלימות נגד נשים אני רוצה להקריא עדות של אחת מהקורבנות: שמי סאמר חטיב, בת 32, מיפו, אם לשלושה ילדים וסטודנטית באוניברסיטת אריאל, מסיימת בקרוב לימודי תרגום משפת הסימנים. בוקר אחד אימא שלי העירה אותי וסיפרה לי ששני אנשים התעסקו עם רכבי והשאירו מתחתיו משהו. התקשרתי למשטרה ולאחר בדיקה התגלה כי הוצמד לרכבי מטען, מטען חבלה רב-עוצמה. במהלך מסירת העדות במשטרה אמרתי כי אני חוששת לחיי, אך כשהוצע לי לקבל הגנה ולשהות במקלט – סירבתי. לא רציתי לתת לפחד להכתיב את אורח חיי. בערב למוחרת קבעתי עם חברתי ללכת לקנות דברים לילדיי. כשהגיעה, ניסו חברתי ואימי לשכנע אותי להישאר בבית אך אני התעקשתי לא לתת לפחד לנצח. באחד הרמזורים בדרך לקניות נעצר לידנו רכב וממנו נורו לעברנו כמה צרורות. אני נרצחתי במקום וחברתי נפצעה קשה. את הקניות לילדים כבר לא הספקנו לעשות. סאמר נרצחה ב-28 במאי 2018. יהי זכרה ברוך. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לחברת הכנסת מיכל שיר סגמן. חברת הכנסת יעל גרמן, בבקשה, גברתי. אחריה – חבר הכנסת אלי אבידר. << דובר >> יעל גרמן (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי וחברותיי, אני קוראת עדות של נאנסת: ארבע שנים וחודש שבהם אני הולכת לישון, לישון עם זה כל ערב – וקמה עם זה בכל בוקר. ארבע שנים וחודש שבהם אות הקלון מוטבע על מצחי. אני, שעברתי אונס, מסתכלת בכל יום ורואה מלחמה שבה אני יכולה לצאת רק מופסדת. מלחמה על מהימנותי, על שפיותי. תחושה של מלחמה שבה כל ניידת משטרה שאני רואה ברחוב מזכירה לי את חדרי החקירות, כאילו אני היא הפושעת. איך אוכל להסביר לבן הזוג היום את כל הכאב הזה שהיה אז? היום אני מבינה שעבריינים אלימים תמיד היו בסביבת בני האדם. אני מבינה שכנראה גם תמיד יהיו, ושחברה חייבת להגיע אל האמת ולהגן על עצמה. אבל אני רק מקווה שיהיה גורם כלשהו, אולי מתוך הפרקליטות, שיוכל ללוות, ולהסביר לקורבן את מכלול התהליכים שהיא עתידה לעבור: החקירות, המשפט, המצב הרגשי ולפעמים גם התקשורתי. חשוב שמערכת המשפט תבין שנאנסת היא לא רק אותה כותרת על הקלסר בתיק המשפט; נאנסת היא אדם, אישיות שחייבת להיות מעורבת בתהליך שישפיע על המשך חייה, אם רק תבחר בכך. עורכי הדין משני הצדדים מנהלים תיקים, אבל הנאנסת חיה באונס עוד שנים. אנא אפשרו לנו, הנפגעות, להבין את המתרחש במחול השדים הזה בלי לאנוס אותנו שוב ושוב. אולי נצליח גם להשתקם, כשאתם מנהלים את חיינו בשם החברה ומסמנים עוד "וי" על קלסר בלוי שיוחזר למגירה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חברת הכנסת גרמן. חבר הכנסת אלי אבידר. אחריו – חבר הכנסת אחמד טיבי. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אחמד טיבי. אני מוותר. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> ויתרת? אוקיי. בבקשה, חבר הכנסת אחמד טיבי, ואחריו – חבר הכנסת משה אבוטבול. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, לפני כמה ימים השתתפנו בהפגנה בקלנסווה, עיר שנמצאת תחת איום של הריסות בתים. כמעט אין שכונה שאין בה איום הרס. אני מלווה אותם כבר כמה שנים. לאחרונה חברת החשמל החליטה להעביר קו מתח ושלחה התראות ל-25 בתים שנמצאים תחת הקו שמתעתדים להעביר ושהבתים האלה יפונו וייהרסו על פי ההתראות האלה. זה אסון. למה אי-אפשר להעביר בתוואי אחר ולהציל את הבתים האלה? ואפשר להעביר בתוואי אחר. פניתי לחברת החשמל, יחד עם עיריית קלנסווה. אני מקווה שרבים מחברי הכנסת יגלו הבנה ויצטרפו למאבק הזה של תושבי קלנסווה כדי לשמור על הבתים שלהם. לא יותר אבל לא פחות. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לחבר הכנסת אחמד טיבי. חבר הכנסת משה אבוטבול, בבקשה, אדוני, ואחריו – חבר הכנסת מתן כהנא. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי כנסת נכבדים, 54 שנים עברו מאז אותה טרגדיה נוראה שתלו והרגו את מי שמסר את נפשו למען מדינת ישראל, הלוא הוא אלי כהן, השם ייקום דמו, המרגל שהיה בסוריה. כעת מופיעה בתקשורת ידיעה מאוד מעניינת, שבנו היחידי של מי שנתן את ההוראה להוצאתו להורג, הנשיא דאז חאלד אל-חאפז, אומר בחוץ-לארץ שיש לו מידע ברור היכן עצמותיו של אלי כהן נמצאות, והוא מוכן תמורת מיליון דולר להעביר את המידע למי שירצה את זה כדי להעביר את עצמותיו הלאה, אלינו. והוא מקבל תשובה שלילית, לא עונים לו. אני שואל, האם באמת הדברים נבדקו, שאכן באמת מדובר באדם רציני ושהוא הבן היחיד של מי שהיה אז נשיא סוריה? מה המדינה שלנו עשתה בנושא הזה? רבותיי, מדובר במי שמסר את עצמו למען ביטחונה של מדינת ישראל – אלי כהן, המרגל הידוע. האם המדינה עשתה משהו? משרד החוץ עשה משהו בנושא? האם משרד התפוצות או כל משרד אחר שקשור לנושא הזה? אולי משרד הביטחון? אני מבקש לבדוק את הנושא הזה בשביל האלמנה, בשביל הילדים. ואם באמת תמורת מיליון דולר אפשר לקבל מידע, אני חושב שלמדינה זה כסף מאוד מאוד קטן כדי שנוכל לסיים את הנושא הזה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> אני רק מזכיר לכולם את הסרטון המזעזע והמרגש של אלי כהן שנפרד מרעייתו – לא נשארה עין שלא דומעת; ולזכור שגם הבטיחו להקים מוזיאון בבת ים עבורו, ועדיין לא ראינו דבר. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. תודה, חבר הכנסת אבוטבול. הנושא חשוב. אני רק מבקש מכל הדוברים: עוד לא היה נאום של פחות משתיים-שלוש דקות, גם הכתובים וגם בעל פה. אנחנו בנאומים בני דקה. בבקשה. חבר הכנסת מתן כהנא, בבקשה, אדוני, ואחריו – חברת הכנסת אורנה ברביבאי. << דובר >> מתן כהנא (הימין החדש): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום פורסמו נתוני הלמ"ס לגבי האבטלה: הכי נמוכים זה 40 שנה – 3.4%. ואולי זאת ההזדמנות, ככה, להזכיר את ההבדל בין כלכלת שמאל לכלכלת ימין. כלכלת שמאל זו כלכלה שכל הזמן חושבת: מה אני יכול לקבל, מה מגיע לי, איזה זכויות יש לי, מה שוללים ממני, ולכן תמיד אנשים כועסים, כי הם לא מקבלים את כל מה שהם רוצים. לעומת זאת, בכלכלת ימין קם אדם בבוקר ואומר לעצמו: מה אני יכול לעשות היום יותר כדי לעזור לאנשים אחרים לעשות מה שהם צריכים, כי ככה אני ארוויח. זאת כלכלה קפיטליסטית, וזה מה שמביא למעט מאוד אבטלה. אני מקווה שנוכל ליישם פה מדיניות של כלכלה ימנית. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת מתן כהנא. חברת הכנסת אורנה ברביבאי. אחריה – חבר הכנסת אוסאמה סעדי. << דובר >> אורנה ברביבאי (כחול לבן): << דובר >> אפשר? כבוד היושב-ראש. אפשר? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> סליחה, גברתי, בבקשה. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (כחול לבן): << דובר_המשך >> תודה. בזמן שעוסקים בכתבי אישום של ראש הממשלה נשים בישראל מוכות, מוטרדות, ונרצחות. האלימות היא בעיה חברתית חוצת מגדרים ומגזרים, והנשים, ולא רק הן, חשופות יום-יום לפגיעה מתמשכת. לכן, השיח לא יכול להתקיים רק בין נשים לנשים. האלימות כנגד נשים איננה גזרת גורל, והעיסוק במניעת אלימות חייב להיות על סדר-היום של כולנו: שיתוף פעולה, חינוך לשוויון מלא, מניעה, אכיפה, חקיקה ותקצוב מספיק הכרחיים בכל מציאות פוליטית. הנושא אינו סובל דיחוי עד להקמת ממשלה. מי נושא באחריות לחייהן של נשים רבות החיות כאן באלימות כאשר בית המחוקקים עצמו מוקפא ובו בזמן השעון לרצח האישה הבאה מתקתק? הנשים שהגיעו היום לכאן, באומץ רב, ותיארו בכאב את סיפור חייהן הקשה הן רק קומץ מתוך מאות ואלפי נשים בישראל אשר זקוקות לפתרון מיידי, להגנה בסיסית ולסיוע. חברה נמדדת ביכולתה לטפל בתופעות המחייבות שינוי חברתי ותרבותי ולא רק בחדשנות שהיא מציעה לעולם או בחוסנה הצבאי. על כולנו לפעול לחינוך המעודד שוויון מגדרי, לחקיקה, אכיפה, וכמובן לתקצוב הולם. כי מה יותר יקר מהחיים עצמם? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חברת הכנסת ברביבאי. חבר הכנסת אוסאמה סעדי, בבקשה, אדוני, ואחריו – חברת הכנסת חוה אתי עטייה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום משעות הבוקר התפרסמו תוצאות הבחינות הרשמיות של משרד הבריאות – בחינות רישוי הרופאים, חברת הכנסת גרמן. ואנחנו מברכים את כל אלה שצלחו, והצליחו, ועברו את הבחינה. << קריאה >> יעל גרמן (כחול לבן): << קריאה >> כמה עברו? << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ממה שנמסר לנו – 34%, שזה שיעור יחסית בסדר. אנחנו מאחלים להם שיעבדו ויצליחו וישרתו את הציבור. ולאלה שלא עברו את הבחינה – מאחלים להם שבבחינה הבאה הם יצליחו. אבל רציתי לדבר, אדוני היושב-ראש, על היום שמציינים היום, יום המאבק באלימות כלפי נשים, ובאמת מהבוקר כל התקשורת וכולם מדברים על זה. וזה חשוב מאוד. חשוב מאוד לדבר על הנושא הזה, לא רק יום בשנה אלא כל יום. במיוחד כשאנחנו מדברים על 13 נשים שנרצחו מאז תחילת השנה. שמעתי נתון: מאז 2004 ועד היום 143 נשים נרצחו. וחשוב מאוד: אנחנו, אדוני היושב-ראש, מציינים פה כל הזמן – אני וחבריי חברי הרשימה המשותפת וגם חברים אחרים מהבית הזה מציינים ומדגישים ופועלים למען מיגור תופעת האלימות בכלל וכלפי הנשים בפרט. ואני רוצה להתייחס לאירוע שהיה בדיר אל-אסד. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אדוני, אבל אתה כבר – – – << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> משפט אחד. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אתה כבר סיימת נאום ארוך. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> שם ירו על ניידת משטרה – וכמובן שאנחנו מתנגדים ומגנים את הירי הזה על המשטרה – אבל מאז מה שקרה בדיר אל-אסד למעשה המשטרה כבשה את דיר אל-אסד, ותוך שעות עצרו את האנשים. אנחנו רוצים שהמשטרה תפעל ככה כל הזמן, לא רק כשיורים על המשטרה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת אוסאמה סעדי. חברת הכנסת חוה אתי עטייה, בבקשה, גברתי, ואחריה – חבר הכנסת רם בן ברק. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> קוראים לי זינב מחאמיד, בת 83 מאום אל-פחם, אימא לארבעה ילדים – שלושה בנים ובת אחת. כאימא היה לי לא קל להשלים עם המצב שאחד מבניי מעורער בנפשו. ניסיתי לגונן עליו ולתת לו את הכלים ואת הטיפול שאותו הוא היה צריך לקבל. אף שדיווחתי על מקרה האלימות כלפי אחותו ועל שרפת הבניין שבו אנו גרים, הוא אושפז רק לתקופה קצרה במרכז לבריאות הנפש ושוחרר, וחוות הדעת שקיבל הייתה כי הוא אינו מעורער בנפשו. כשפנינו למשרד הרווחה, במצוקה, בעניין מקרי האלימות, נאמר כי הוא קיבל את הטיפול ולכן אינו מסוכן עוד לציבור. אני ידעתי, ידעתי שיש סכנה, ופחדתי, כי חששתי ממה שהוא מסוגל לעשות. ניסיתי לברוח מהבית אך ניסיון הבריחה שלי כשל, וכשהוא מצא אותי הוא רצח אותי בבית שבו גידלתי אותו. זינב מחאמיד, בת 83, נרצחה ב-28 ביולי 2019. יהי זכרה ברוך. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חברת הכנסת עטייה. חבר הכנסת רם בן ברק, בבקשה, אדוני, ואחריו – חבר הכנסת מנסור עבאס. << דובר >> רם בן ברק (כחול לבן): << דובר >> שלום, קוראים לי נג'לאא, בת 19, מלוד. במשך שנים סבלתי מאלימות ואיומים מצד בני משפחתי. הם טוענים שאני פוגעת בכבוד המשפחה. לפני חצי שנה אפילו פניתי למשטרה וסיפרתי להם שבני משפחתי מתכוונים לפגוע בי, אבל זה לא עזר. אחי מוחמד היה הכי גרוע. לפני כמה חודשים, כשהייתי אצל חברה בכרמיאל, הוא הגיע ודרש שאחזור איתו הביתה. הוא עזב את המקום רק כאשר הגיעה המשטרה. חודש לאחר מכן הוא הצליח לאתר אותי שוב, והוא הכניס אותי בכוח לרכב. ב-11 באפריל בשעה 21:00 נכנסתי הביתה. אחי מוחמד הגיע בשעה 23:00 ונכנס לחדר שהייתי בו. אחי הקטן נכנס גם הוא, כי הוא דאג לי, אבל מוחמד סילק אותו. התווכחנו בצעקות, והוא התחיל לחנוק אותי. הוא לא הפסיק גם כאשר אחינו הקטן נכנס וניסה לעצור אותו. הוא השליך אותי בשטח פתוח ליד שוהם. המשטרה מצאה אותי רק ימים ארוכים לאחר מכן. נג'לאא אלעמורי נרצחה ב-11 באפריל. יהי זכרה ברוך. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת רם בן ברק. חבר הכנסת מנסור עבאס, בבקשה, אדוני, ואחריו – חבר הכנסת ינון אזולאי. << דובר >> מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני מקדיש את הדקה הזאת בערבית למעמד הזה של היום הבין-לאומי למלחמה באלימות נגד נשים, אז אני אדבר בערבית, ברשותכם. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: יש חדית' של הנביא, תפילת האל עליו וברכתו לשלום, שבו הוא אומר על הנשים: "כל המכבד אותן מכובד וכל המשפיל אותן בזוי". החדית' הזה מציב סטנדרט אחד לכבוד האדם, והוא איך מתנהג האדם הזה כלפי אשתו, אחותו והנשים באופן כללי. המסורות הערביות שלנו והתרבות הערבית שלנו היום מואשמות בכך שהן תרבות או מסורות הנוקטות אלימות כלפי נשים או בזות למעמד הנשים, אף שהערכים הדתיים שלנו והערכים הערביים האצילים שלנו משקפים מצב הפוך מכך ואומרים שכבוד החברה וכבוד הגברים הם בכבוד הנשים, כפי שאמר הנביא, תפילת האל עליו וברכתו לשלום, בחד'ית שאחזור ואומר אותו פעם נוספת: "כל המכבד אותן מכובד וכל המשפיל אותן בזוי".) << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לחבר הכנסת מנסור עבאס. חבר הכנסת ינון אזולאי, בבקשה, אדוני, ואחריו – חבר הכנסת איתן גינזבורג. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, כבוד השר, כמובן שאלימות היא אלימות, לא רק כלפי נשים – כלפי כל אחד. אסור שזה יקרה באף בית, אצל אף עדה, אצל אף אחד. לצערי האלימות המילולית פה בכנסת הולכת וגוברת, האלימות ברחוב, האלימות בתקשורת. ראינו את זה גם בשבת האחרונה כאשר רון חולדאי יצא לתקשורת ועודד את התחבורה הציבורית בשבת, שעליה אני מוחה, וכולם עליו: כן, צריך לעשות ככה, ונגד הציבור החרדי. אני רוצה להגיד לכם דבר אחד: השבת היא לא של הציבור החרדי, השבת היא של העם היהודי. זה שרון חולדאי אמר שאין דבר כזה מדינה יהודית – הוא אומר את זה מתוך בורות, לא מתוך זה שהוא מבין מה זה עם יהודי; עם יהודי שמסר את נפשו בכל שנות חייו, קידש שם שמיים על מנת לשמור את השבת במרחב הציבורי, בכל מקום. אין אני אומר שאדם ישמור את השבת בביתו, אבל אנחנו חייבים לעשות מחאה ולומר שהשבת היא מקור הברכה, וגם כאשר עושים דברים כאלה אין עניין לעשות את זאת בפרהסיה ולהתגרות, אלא העניין הוא לקחת את הדבר, את השבת הזאת, שהיא מקור הברכה, להרים אותה כלפי מעלה. כי אחרת, אני אשאל את אותם אנשים שמעודדים את חילולי השבת בפרהסיה שאלה פשוטה: במה מתבטאת השבת אצלם? במה מתבטא העם היהודי בכלל? במה מתבטאת המדינה היהודית? עם השאלה הזאת אני רוצה להישאר. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת ינון אזולאי. חבר הכנסת איתן גינזבורג, בבקשה, אדוני, ואחריו – חבר הכנסת אנטאנס שחאדה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> תודה, אדוני. חבריי חברי הכנסת, במסגרת יום המאבק באלימות נגד נשים אני מבקש לספר את סיפורן של חיאת ונורית מיפו. חיאת ונורית היו בנות 21 ו-19 כשאחיהן נכנס לחדרן כשישנו במיטותיהן. הוא לקח סכין עם להב באורך של כ-20 סנטימטרים ודקר את שתיהן בכל גופן, תוך שהוא צועק: תמותו. הוא התקשר לאחר הרצח למשטרה והתגאה: קרעתי להן את הגרון. כל זה בגלל שהוא לא אהב את אורח חייהן. לאח שלהן היה עבר פלילי עשיר בעבירות אלימות. כשנה לפני שהוא רצח אותן הוגש נגדו כתב אישום בגין איומים על חייהן. זה לא עזר. חמישה חודשי מאסר על תנאי לא הרתיעו אותו מלבצע את מעשיו. אפשר לשער שעונש חמור יותר או הרחקה מהן היו יכולים להקטין את הסיכויים לרצח כפול. נורית וחיאת נרצחו ב-17 במאי 2018. יהי זכרן ברוך. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת איתן גינזבורג. חבר הכנסת אנטאנס שחאדה, בבקשה, אדוני, ואחריו – חברת הכנסת קרן ברק. << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לצערי אדבר עוד פעם על האלימות והפשיעה בחברה וביישובים הערביים. עוד פעם היינו עדים, בשבוע האחרון או לפני כמה ימים, לרצח ברהט בנגב, וראינו את אוזלת ידה של המשטרה ואת תגובות השרשרת שהיו אחרי האירוע – וגם אז המשטרה עומדת באוזלת יד. אבל היום אני לא רוצה להדגיש רק את הנתונים והסטטיסטיקה – על זה דיברנו הרבה; אני רוצה לדבר על הטענות. אנחנו כל הזמן אומרים שהמשטרה אינה מראה נכונות לפעול, לטפל בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית. ותראו איזה פלא – הינה, המשטרה מביאה לנו דוגמה וממחישה את הטענות שלנו. ביום שישי האחרון נורו יריות לעבר רכב משטרתי בדיר אל-אסד, אירוע שכשלעצמו הוא מסוכן, ואחרי האירוע המשטרה אכן הזרימה כוחות לכפר דיר אל-אסד – כמעט סגרה את הכפר, כמעט הטילה עוצר. היא הזרימה כוחות מיוחדים, מסוקים באוויר, ובאותו ערב נעצרו שבעה חשודים באירוע. באותו יום לא שמענו מהמשטרה את אותם תירוצים: קשיים בחקירה, אין עדים, משבשים את החקירה בעזרת האירוע. עוד פעם אנחנו חוזרים על זה שלצערנו, כאשר הקורבנות הם ערבים, המשטרה אינה מתאמצת מספיק כדי לטפל ולפתור את הבעיה. רק כאשר מדובר ביריות ברכב משטרתי, בכוחות ביטחון, או לצערנו, אם יקרה, באזרחים לא ערבים – אז המשטרה תראה את הנחישות ואת האמצעים שיש לה ואכן תשיג תוצאות. מכאן אנו קוראים למשטרה לפעול למיגור ארגוני הפשע והפשיעה ביישובים הערביים. תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת שחאדה. חברת הכנסת קרן ברק, בבקשה, גברתי, ואחריה – חבר הכנסת גדי יברקן. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> שלום, קוראים לי אסתר, בת 70, אימא לארבעה ילדים וסבתא לתשעה נכדים. אני גרה במושב, ולפני שיצאתי לפנסיה הייתי מורה למוזיקה בבית ספר יסודי. בעלי רופא בהשכלתו, בשנות השישים לחייו. למראית עין, היחסים בינינו היו נפלאים, בילינו יחד בארץ ובחו"ל, ואם תשאלו כל אחד מהחברים שלנו, אף אחד לא יעיד שמשהו לא היה כשורה. אבל זה לא מה שהיה באמת. היה בו צד קר, מנוכר, חולה שליטה ואובססיבי, וכשרציתי לסיים את היחסים הוא התנגד בתוקף. הוא לא היה מסוגל לחשוב שאשתו תעזוב אותו ותחיה בלעדיו. המצב החמיר עד שערב אחד, בעוד התכוננתי להיפגש עם חברה, הוא נכנס לחדר עם אקדח בידו. בזמן שהמפגש עם חברתי היה אמור להתקיים כבר לא הייתי בין החיים. האובססיה והאלימות, כפי שנוכחתי לדעת, הן לא מנת חלקם של גברים ממעמד, מוצא או גיל מסוים. הוא היה רופא, בן 67, מושבניק, מתנדב, איש העולם הגדול. וכאשר אלימות כזו נוכחת, היא פוגעת לא רק בנשים אלא גם בילדים, אשר סופגים בשנים החשובות ביותר לעיצובם מערכת יחסים חולנית – מה שמוביל להשלכות הרסניות בהמשך. אסתר אהרונוביץ' נרצחה ב-3 בנובמבר, הנרצחת ה-13 בשנת 2019. יהי זכרה ברוך. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חברת הכנסת ברק. חבר הכנסת גדי יברקן, בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת אורי מקלב. << דובר >> דסטה גדי יברקן (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום הזה הוא יום קשה לכל החברה הישראלית, ובכלל לכל בני האדם באשר הם, ואני דווקא הייתי רוצה לספר סיפור אישי, עדות אישית. אחותי, זיכרונה לברכה, נרצחה על ידי בעלה לפני 24 שנים; אחותי אטקלט אשטיה, שהייתה גיבורה במשפחה, ואני כואב את הכאב הזה עד היום. אחותי נרצחה לעיני שני ילדיה, בני שלוש וארבע. אף אחד לא רצח את אחותי מהשמיים – בעלה. והקריאה שלי – שלא נגדיר את זה כרצח נשים או אלימות נגד נשים; נהפוך את זה למשהו אינטימי יותר, למשהו אישי יותר. נגיד: רצח אחיותינו, אימהותינו. אולי אז אנשים יתחילו להתעורר. מי שרוצח את הנשים האלה, בחלק מהמקרים, זה גברים בני המשפחה, האנשים שהן אהבו דקה לפני הרצח, שהן התחתנו איתם, הביאו איתם ילדים. הקריאה היא לא רק לממשלה, אלא לכל אחד בבית: בחינוך של הילדים ובשיח בסלון וביחס לאישה וביחס למשפחה, בואו נקרא לזה רצח אימהותינו ואחיותינו; כי רצח נשים – זה מגדרי, ואת מי זה מעניין שזה נשים מבחינה מגדרית? אבל אף אחד לא יעז לרצוח את אימא שלו או את אחותו, חס וחלילה, אלא אם כן הוא נכנס לאמוק. אני מקדיש את הדקה הזאת לכל הנשים שנרצחו, כדי שנמנע את הרצח הבא, ולאחותי אטקלט אשטיה, זיכרונה לברכה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת יברקן. חבר הכנסת אורי מקלב, בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אתמול התפרסם בדוח – או במידע, בכל אופן – של משרד המשפטים, שיש עלייה דרמטית בניתוקי החשמל בישראל. עלייה של 13% אצל הלקוחות הרגילים, אבל אצל הלקוחות של אוכלוסיות מוחלשות, של ביטוח לאומי, יש עלייה של כמעט 100% בניתוקי החשמל. על אף אמות המידה שהכנסת העשרים קבעה על ידי ועדת הכלכלה, משהו השתבש, משהו לא פועל בעניין הזה. אין ספק, אדוני היושב-ראש, שאם הייתה לנו כנסת רגילה היינו מקיימים דיון דחוף בנושא. אבל מניתוקים אני דווקא רוצה לעבור לחיבורים. אם חשבנו שהבעיה היא בניתוקים, הבעיה בחיבורים הרבה יותר גדולה. לפני שבוע או שבועיים סיירתי בלוד בשכונת אחיסמך. מצאתי לנגד עיניי – וגם סיירתי, והתרשמתי מפרויקט, אחד מהפרויקטים שיש שם – 250 דירות שמוכנות עכשיו לאכלוס. כל הבניינים מוכנים, גינות המשחקים, הכול עובד, חוץ מהצד, שיש לך עפר, בורות, מהמורות. מדוע חברת החשמל עדיין לא נכנסה לחדרי הטרנספורמציה, חדרי הטרפו, לא נכנסו אפילו, כדי לחבר חשמל? מדובר בעיכוב של מינימום – עכשיו מדובר בתוכנית העבודה של חברת החשמל – עוד ארבעה חודשים. ההשלכה הכספית היא, ודאי ל-250 האנשים האלה, של למעלה ממיליון דולר. ודאי. זה נזק שהם צריכים לשלם מכיסם, מעבר לבעיות, שאנשים לא יכולים לבוא להתאכלס כשיש להם דירות, וצריך לפנות אותם. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בזה אני אסיים, אדוני היושב-ראש, אין לנו היום מסגרת אחרת לדבר בה בכנסת. אני קורא מכאן לחברת החשמל – שעושים הרבה, ורוצים, אבל ייעול בחברת החשמל לא יכול לבוא על חשבון התושבים, על חשבון הדיירים, בצורה פוגענית כל כך. אני קורא להם לראות איך אפשר לעשות מאמץ גדול מאוד, כפי שהם יכולים לעשות, כדי שמאות משפחות יוכלו להתחבר לחשמל. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת מקלב. חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי, בבקשה, אדוני, ואחריו – חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. השבת, שבת חיי שרה, הייתי יחד עם כ-50,000 יהודים – ישראלים, יהודים, גם שאינם יהודים – בעיר חברון במערת המכפלה. זה היה מרגש מאוד לראות עשרות אלפי אנשים מגיעים למקום קטן, להתחבר לאבות הקדושים, למערכת המכפלה, למקום שממנו הכול התחיל. אבל יחד עם זה, מאוד עצוב לראות שעם כל היופי וההדר שבמקום, עדיין אותם אנשים מוגבלים, נכים, זקנים, לא יכולים לעלות להתפלל במערכת המכפלה כמו שכל מבנה ציבורי – ולאו דווקא ציבורי – מחויב. תנאי לטופס 4 בכל מקום זה הנגשה. ולצערנו הרב, מערכת המכפלה, המקום הקדוש ביותר לעם היהודי, עדיין לא מונגשת. אני ראיתי שם במו עיניי אנשים זקנים ומוגבלים שצריך להרים אותם בצורה מאוד מבזה, לא מכבדת, שגם מסכנת את חייהם. אני קורא לשר הביטחון ולמינהל האזרחי, שהבטיחו לא פעם ולא פעמיים בוועדת החוץ והביטחון שאו-טו-טו זה יתקיים ויאשרו: תזרזו את הדבר הזה. זה לא מכבד לא אותנו ולא את אותם אנשים שראוי לנו לכבד אותם, ונבוא לסיומו של הדבר הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת מלכיאלי. חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה, בבקשה, אדוני, ואחריו – חברת הכנסת אורלי פרומן. << דובר >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חברות הכנסת, כמעט שנה מאז חוקק חוק קמיניץ, ואנחנו עדים לאלפים רבים של התראות ושל קנסות, שמגיעים לכ-600,000 שקל בחלק מהמקרים, ול-300,000 שקל ברוב המקרים. אני חושב – חוק קמיניץ היה מיועד, מה שנקרא, להסדרת הבנייה בחברה הערבית; היום הסתבר שהוא לא דילג גם על המושבים והקיבוצים. אני חושב שכל מי שמדברים איתו בעניין קמיניץ אומר שזה חוק שאסור לו להמשיך להתקיים. לכן, אני מבקש וקורא להקפיא באופן מיידי – כי מחכה לנו כנראה תקופה ללא ממשלה, ואין דרך אלא להקפיא את החוק עד שתהיה ממשלה, ואז נתקן אותו. תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לחבר הכנסת עסאקלה. חברת הכנסת אורלי פרומן, בבקשה, גברתי, ואחריה – חבר הכנסת עופר כסיף. << דובר >> אורלי פרומן (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי וחברותיי, אני בחרתי להקריא שיר מתוך ספר של שירת מחאה חברתית נשית שנקרא "מלכה עירומה". השיר הוא "קרב אגרוף", של אפרת גוש: "קודם כול, הגני על הגוף / שאיש מבחוץ לא ייכנס בך. / ידיים שמרי קרוב אל הפרצוף / זה המקום הראשון, רואים מה קורה לך. // עטפי היטב כל פצע חשוף / שם הוא מנסה לפגוע / שיווי משקל, שלא תיפלי לטירוף – – – // בכל כוחך / תצחקי, תשאגי, תפגעי / תפצעי, תתלשי, תדפקי / שלא תשתקי לעולם יותר עוד./ תילחמי, תהלמי, תצעקי, / תשגעי, תדרשי, תכבשי / שלא תתביישי לעולם יותר עוד. // עמדי זקוף, עיניים פקוחות, / נותר להחזיק עוד שלושה סיבובים לפחות. / אל תיכנעי, נו, לכל הרוחות / עכשיו, מבלי לחכות, קרב אגרוף." בכל כוחך. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חברת הכנסת פרומן. חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת יואב סגלוביץ'. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לרגל יום המאבק באלימות נגד נשים, אני רוצה דווקא לשים אצבע על תופעה שהיא יותר חברתית. בשנת 2013 התפרסם כי שופט אמר לצעירה נפגעת אונס, ואני מצטט: "יש בנות שנהנות מאונס". הצעירה, בת 19, הייתה בת 13 כאשר נאנסה בידי ארבעה גברים. היא סיפרה כי גם בתהליך הגשת התלונה היא סבלה מהתעמרות. כך היא אמרה, אני מצטט: חוויתי גם במשטרה וגם בהליך הפלילי השפלות. העירו כל מיני הערות. יש בנות שנהנות מאונס? להגיד דבר כזה ליד אנשים – זה המחיר שצריכות לשלם נפגעות תקיפה מינית? בעקבות ההתבטאות הקשה של השופט, קורבן האונס התמוטטה ואושפזה בבית חולים. זאת דוגמה לשיח רווח – השיח הפטריארכלי, והחברה הפטריארכלית. שארל פורייה, שהיה סוציאליסט צרפתי, והוא זה שגם טבע את המונח פמיניזם, כתב כבר ב-1808 חיבור שנקרא "השפלת נשים בתרבות". אם תרשו לי, לסיום, אני אצטט מתוך החיבור הזה. הוא כותב כך, לפני למעלה מ-200 שנה: האין האישה הצעירה בת ימינו אינה אלא רק סחורה המוצגת למכירה למרבה במחיר, ותהפוך עם התשלום לרכושו הבלעדי? האין הסכמתה לקשר הזוגי הנכפה עליה היא ביטוי לעריצות הדעות הקדומות הרודפות אותה מילדותה ואילך? מנסים לשכנע אותה שכבליה עשויים פרחים, אבל האם באמת יכול להיות ספק לגבי השפלתה? קדמה חברתית מתרחשת רק היכן שיש חירות לנשים; ניוון ושקיעה חברתיים מתרחשים היכן שחירות הנשים נרמסת. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת כסיף. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת סעיד אלחרומי. << דובר >> יואב סגלוביץ' (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, יש גמל עם דבשת אחת, יש גמל עם שתי דבשות, יש גם גמל עם שלוש דבשות. שלוש דבשות, שלושה כתבי אישום: שוחד, מרמה והפרת אמונים. ולגמל אין מראה. הוא לא רואה את דבשותיו שלו. לקהל המעריצים זה נראה כמו נקודת חן. המרמה יפה לי? הוא שואל. יפה, אומר הקהל. שוחד טוב לי? טוב לנו, אומר הקהל. והוא יוזם מופע, ביום שלישי הקרוב, שבו יוצגו הדבשות לקהל. ויקרא הקהל: איזה יופי, איזה חן; שוחד, מרמה והפרת אמונים – ולתפארת מדינת ישראל. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת יואב סגלוביץ'. חבר הכנסת סעיד אלחרומי, בבקשה, אדוני. אחריו – חברת הכנסת פנינה תמנו. << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, מחר יתקיימו בחירות לרשויות המקומיות בטייבה, באקה אל-גרבייה וג'ת, ואני מאחל כמובן הצלחה לכולם. וגם תקוותנו ואיחולינו – שיום הבחירות יעבור כאשר הגשרים והמשותף יהיו אלו שיקבעו את סדר-היום של מחר. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: מחר יתקיימו בחירות לרשויות המקומיות בטייבה, באקה אל-גרבייה וג'ת המשולש. אנו מאחלים הצלחה לכולם, אבל אנו גם קוראים לכל הצדדים, המועמדים והפעילים לשמור על המרקם החברתי ועל הקשרים הטובים בין בני המקום. כולנו בטוחים שההנהגה בטייבה, בבאקה אל-גרבייה ובג'ת המשולש תדאג לכך שיום זה יעבור בשלום ובביטחון ושתצא הנהגה חדשה שתשרת את כל הצדדים והתושבים בשלוש הערים האלה.) << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת סעיד אלחרומי. חברת הכנסת פנינה תמנו-שטה, בבקשה, גברתי, ואחריה – חבר הכנסת רם שפע. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, נכבדים ונכבדות, כל נרצחת הייתה עולם ומלואו. אקריא עדות של נרצחת בגוף ראשון: שלום, שמי סואר קבלאוי, אני בת 20 מאום אל-פחם, ישראל. גדלתי בצל הסכסוך הישראלי–פלסטיני, אך כבר מילדותי חלמתי רחוק. בגיל 20 פרצתי גבולות, התחלתי בחיים של הגדולים, כמו שאומרים. התקבלתי לאוניברסיטה בטורקיה והפכתי לסטודנטית מן המניין. כמה התרגשתי ביום הראשון ללימודים. הגעתי מלאת מוטיבציה להגשים את החלום הגדול. אבל החלום נקטע בלילה אחד של זעם, של כעס ושל אלימות. דווקא הם, הגברים הקרובים אליי ביותר, אבי ואחי, המשפחה שלי, מקום המבטחים שלי, הפכו להיות הסיוט הגדול של חיי. עימות אחד כשלא היה לי לאן לברוח, והם חנקו אותי וזרקו אותי מהחלון. ככה הם רצחו אותי. ב-6 בפברואר 2019 נמצאה סואר ללא רוח חיים לאחר שנפלה מגובה ונחנקה למוות על ידי אחיה הגדול ואביה. היא נרצחה בדם קר. האלימות נגד נשים היא טרור מגדרי ועלינו להילחם בזה ביחד. יהי זכרה ברוך. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חברת הכנסת פנינה תמנו שטה. חבר הכנסת רם שפע, בבקשה, אדוני, ואחריו – חבר הכנסת אופיר כץ. << דובר >> רם שפע (כחול לבן): << דובר >> במסגרת ציון יום המאבק באלימות כנגד נשים אני אקריא את סיפורה, שנכתב בדיעבד, של אופירה חיים: שלום רב, שמי אופירה חיים, בת 57, גרושה ואם לשלוש בנות, תושבת המועצה המקומית תל מונד. ב-2004 התגרשתי מבעלי אך המשכנו לחיות יחד באותו מתחם מגורים, בבתים צמודים זה לזה. לא אחת קיבלתי איומים על חיי מהגרוש שלי, והוא כבר נשפט בעניין וקיבל עונש מאסר על תנאי. כמה ימים אחרי שחזרתי מטיול בגאורגיה, הגרוש שלי קרא לי לצאת לגינה. שם הוא ביקש כמה דברים בנוגע למתחם המגורים המשותף שלנו. כשסירבתי לבקשותיו, ראיתי איך מפלס הכעס שלו עולה. ציפיתי לעוד התפרצות ואיומים, אך במקום זאת הוא חנק אותי למוות, גרר, וזרק אותי לבור שהכין מבעוד מועד. ברכבי מחוץ לבית נמצאו מגשי הכיבוד שקניתי בשביל כנס שאליו הוזמנתי. אך גם אני וגם הכיבוד לא יכולנו להגיע. אופירה נרצחה בשנת 2018, ביוני. יהי זכרה ברוך. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת רם שפע. חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה, אדוני. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> מוותר? << קריאה >> אלעזר שטרן (כחול לבן): << קריאה >> אפשר במקום? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> שנייה, יש סדר. חברת הכנסת מיקי חיימוביץ', בבקשה, גברתי. אחריה – חבר הכנסת מיכאל ביטון. << דובר >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר >> אני אמשיך ואביא עוד סיפור: שלום, קוראים לי ויויאן, בת 65, מלוד. במקצועי – לבורנטית כימית, אבל יצא לי לעבוד בתחומים רבים: טיפלתי בקשישים, עבדתי בחנות המשפחתית ועבדתי בגן ילדים. לפני כ-30 שנה התגרשתי מבעלי אחרי מערכת יחסים אלימה גם מילולית וגם פיזית. עזבתי את הדירה המשותפת ושכרתי דירה קטנה עבורי ועבור בניי. את כל חיי הקדשתי לטיפול בשני ילדיי, יניב ותומר. יניב כל חייו היה מטופל בבתי חולים בשל מצבו הנפשי. בשנים האחרונות מצבו הידרדר. הוא היה דר רחוב בבת ים והגיע לעולם הפשע. הוא הפך אלים. החזרתי אותו הביתה כי רציתי לטפל בו, אך הוא הפנה את הכעסים שלו כלפיי. יום אחד, שבועות ספורים אחרי שחזר מאשפוז, הרגשתי שהוא החליט להרוג אותי. כשהבנתי מה קורה התקשרתי לשכנה שגרה בבניין שלנו וקראתי לעזרה. יניב שמע את זה והכה אותי בראש ובגוף. נפלתי לקרקע. גם כאשר השכנה והשוטרים דפקו על הדלת – הוא לא הפסיק. ויויאן קמינסקי נרצחה ב-28 באפריל 2019. יהי זכרה ברוך. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חברת הכנסת חיימוביץ'. חבר הכנסת מיכאל ביטון, ואחריו – חבר הכנסת ווליד טאהא. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב-ראש, בסוף השבוע הזה נפטרה מנהיגה בעם היהודי בארצות הברית, ברברה מנדל, שאתה גם מכיר אישית כבוגר תוכנית מנדל – עמיתי ירושלים. ברברה מנדל היא רעייתו של מורט מנדל, שהוא עצמו נפרד מאיתנו רק לפני כחודש. בני זוג – היא בת 93 והוא בן 98 – שהיו נשואים 70 שנה, ו-70 שנותיהם למען מדינת ישראל. השקיעו פה מאות מיליוני דולרים ובנו אוניברסיטאות, וחינוך ומנהיגות. בוגרי מנדל נמצאים בכנסת – כמונו – ונמצאים בממשלה ובמשרדי ממשלה, והם מנהלי בתי ספר ומשפיעים בכל מעגלי החיים. מורט וברברה היו אנשים צנועים ולא חיפשו כבוד ופאר. הם כרכו את חייהם ומותם יחדיו. חיו יחד, נפרדו מהעולם ביחד, אבל גם ידעו לזרוע בעולם את ההמשך. בימים אלה נבנה מרכז מנדל ליד הגן הבוטני, שבו יושקעו כל שנה עשרות מיליוני דולרים בישראל ובעם היהודי. פרויקט בר-קיימא שימשיך לפתח את המנהיגות ואת החינוך היהודי בעולם. זו רק הזדמנות קטנה כאן, בכנסת ישראל, להוקיר זוג ענקים, שהשקיעו בעם היהודי ובמדינת ישראל, ואם יורשה לי – גם בירוחם ובבאר שבע באופן מיוחד, ולומר להם תודה גדולה. יהי זכרם ברוך. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת ביטון. אני בוודאי מצטרף לכל מילה. חבר הכנסת ווליד טאהא, בבקשה, אדוני, ואחריו – חבר הכנסת אלעזר שטרן. << דובר >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, לפני כמה ימים החליטה התביעה לסגור את התיק כנגד מאבטח תחנת המשטרה שירה למוות בצעיר מוחמד טאהא מכפר קאסם. המשפחה – ובעיר, בחברה בכלל – חיכו וייחלו לכך שבהחלטה יהיה משהו שיביא לצדק ושיהיה משהו שיהיה שונה מכל הפעמים שבהן היה מגע בין המשטרה לבין אדם ערבי, שבהן התוצאה הייתה ידועה מראש: הצדק נמצא היכן שנמצאת המשטרה, והאשם הוא תמיד הצד הערבי. אני רוצה לומר שההחלטה לא מקובלת על המשפחה ועל היישוב. הולכים לערער על ההחלטה ולהגיע לערכאות גבוהות. אנשים רוצים לחוש שיבוא יום שבו גם כאשר יהיה מגע בין צעיר ערבי או אדם ערבי לבין המשטרה – אז גם שם יהיה מותר לחפש את הצדק ורק את הצדק. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת ווליד טאהא. חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת בועז טופורובסקי. << דובר >> אלעזר שטרן (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב-ראש, נתניהו שוב בונה במות. זה הצליח לו. בפעם הקודמת הבמה הייתה על המרפסת בכיכר ציון. הוא עמד על הבמה, היסה לא היסה; בסוף זה הצליח לו, וכולנו משלמים את מחיר ההסתה וההשנאה עד היום. הפעם הוא בונה במה בכיכר המוזיאון בתל אביב. יעמוד לא יעמוד. גם הפעם הוא קם נגד מערכות השלטון והסדר במדינת ישראל. אבוי לנו אם גם הפעם יצליח. מילה בשוליים: שי ניצן למד באותה ישיבה שאני למדתי; עם אביחי מנדלבליט שירתי יחד בצבא. לא דיברתי עם שניהם תקופה ארוכה. אני פונה אליהם שלא ייקחו את זה אישית. כל אשמתם היא שהם משרתי ציבור, משרתי מערכת החוק, שעליה ראש הממשלה שלנו קם. אנחנו לא ניתן לו. הם גם כן לא ייתנו לו. תהיו חזקים. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת אלעזר שטרן. חבר הכנסת בועז טופורובסקי, בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת יזהר שי. << דובר >> בועז טופורובסקי (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ביום שני שעבר, 18 בנובמבר, מייד אחרי שהקראתי כאן את שמות ההרוגים, נפטר מפצעיו רוכב אופנוע בן 18 כתוצאה מתאונה שהתרחשה בפסגת זאב בירושלים בתאריך 6 בנובמבר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (כחול לבן): << דובר_המשך >> זה שמו? ביום שבת, 23 בנובמבר, נהרגה אישה בת 70 באזור התעשייה בנוף הגליל. מסיבות שעדיין אינן ברורות בתה, שנהגה ברכב, איבדה שליטה ופגעה בעמוד חשמל. זו פעם ראשונה שאני מסיים את הנאום בן דקה לפני שעברה דקה. זה אולי מזל, אבל זה לא מזל ל-1,617 פצועים קשה שנפצעו מתחילת השנה. ואסור לנו לסמוך על המזל, אלא לעשות מעשים כדי להקטין את מספר ההרוגים והפצועים בתאונות הדרכים. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת בועז טופורובסקי. חבר הכנסת יזהר שי, בבקשה, אדוני, ואחריו – חברת הכנסת רויטל סויד. << דובר >> יזהר שי (כחול לבן): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, בחודש נובמבר 2011 פתחה המשטרה באוסטרליה בחקירה כנגד ענקית החדשות News Corp. נושא החקירה: החשד שבכירים בתאגיד החדשות פנו אל פוליטיקאי בכיר והציעו לו עסקת שוחד. תאגיד החדשות – אני מדבר על אוסטרליה – יעניק לסנטור אוסטרלי כיסוי עיתונאי אוהד, ובתמורה הוא ימנע חקיקה שעלולה להזיק לתאגיד. אני חוזר: עסקת שוחד – כיסוי עיתונאי אוהד בתמורה לרגולציה אוהדת בתחום התקשורת. זה קרה באוסטרליה, מדינה דמוקרטית, נאורה, ידידת ישראל. אז בפעם הבאה שהנאשם נתניהו או עושי דברו – השרים אוחנה, אמסלם, רגב ואחרים – ילינו על מר גורלו ועל התקדים הראשוני, הייחודי, שקושר כיסוי תקשורתי אוהד למעשה שוחד, תזכרו: לא תקדים ולא מיוחד. די לספינים. יש תקדים, במדינה דמוקרטית לא פחות נאורה ממדינת ישראל. ועוד, אתם יודעים מדוע נפתחה החקירה המשטרתית הזאת שסיפרתי לכם עליה? כי הסנטור האוסטרלי פנה למשטרה. הוא התלונן בעצמו על ניסיון שוחד. הוא גם הצביע בעד החקיקה שהזיקה לתאגיד החדשות. יחי ההבדלים הקטנים. חברות וחברי הכנסת, לא תקדים ולא קיפוח. להפך – כיסוי עיתונאי אוהד תמורת הטיית הרגולציה הוא שוחד. נקודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יזהר שי (כחול לבן): << דובר_המשך >> ובכל זאת, אני מאחל לראש ממשלת ישראל שיוכל להוכיח את חפותו ויצא זכאי מכל ההאשמות נגדו. תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת יזהר שי. חברת הכנסת רויטל סויד, בבקשה, גברתי. אחריה – חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. << דובר >> רויטל סויד (העבודה-גשר): << דובר >> אדוני היושב-ראש, שר אני לא רואה פה, חבריי חברי הכנסת, היום אנחנו מציינים בכנסת את היום הבין-לאומי למניעת אלימות כנגד נשים. ואני חייבת לציין שעמדנו היום, חברות הכנסת שארגנו את היום הזה, באמת חברות כנסת מכל סיעות הבית, מימין ועד לשמאל – כולנו עמדנו מאוחדות, מגובשות, כדי להיאבק למען אחיותינו. בין היתר, הגיעה היום גם א'. א' הייתה בת 16 כאשר הוריה הכריחו אותה להתחתן, ואפשר אולי אפילו לומר שמכרו אותה, עם בעל שהיה מבוגר ממנה ב-30 שנה. אחרי שהיא נאנסה וספגה אלימות באופן קבוע, היא רצחה את בעלה. ואני אומרת פה מייד: אין שום לגיטימציה למעשה שכזה. אבל היום, כשא' הגיעה, שמענו איך היא הייתה צריכה לבחור בין החיים שלה לבין זה שהוא או האחים שלה ירצחו אותה. היא נמצאת בהוסטל. אחרי שש שנות מאסר שהיא ריצתה, הנשיא חנן אותה. אבל עכשיו היא צריכה ללמוד לחיות. וכולנו צריכים להבין: רוב האסירות בבתי הסוהר היו קורבן, קודם כול בילדות שלהן ובצעירותן – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> רויטל סויד (העבודה-גשר): << דובר_המשך >> – – קורבן לאלימות מינית או פיזית. ולאחר הכליאה הן צריכות לעבור תהליך שיקום שיתייחס גם לחוויה הזו שהן חוו. מדינת ישראל משקיעה המון בכליאה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> רויטל סויד (העבודה-גשר): << דובר_המשך >> חייבים להבין שצריך להשקיע גם בשיקום. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חברת הכנסת רויטל סויד. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, ואחריה – אחרונת הדוברים תהיה חברת הכנסת קטי שטרית. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> קוראים לי דיאנה אבו קטיפאן, ונרצחתי ב-13 במרץ השנה. בעשרת הימים האחרונים בחיים שלי חשבתי שאני מגשימה חלום. הייתי מאורסת לבחור שאהבתי אותו מאוד ושהוא אהב אותי. המשפחה הגיעה למסקנה שצריך להפריד בינינו ולבטל את האירוסין. ברחנו ביחד כדי להתחתן, כדי להגשים את האהבה שלנו. משטרת ישראל, שהכריזה עליי כנעדרת, השתמשה בסיוע של אנשים "מכובדים", מהחברה שלי, שהביאו אותי ממקום מחבואי. לאחר דיונים הבינו שאני נמצאת בסכנה גדולה. אז, במקום לעשות את המוטל עליהם כמשטרה, במקום להציע לי להיות במקלט, במקום לעשות הערכת מסוכנות, במקום לערב את רשויות הרווחה, העבירו אותי לאותה משפחה שהביאה אותי ממקום מחבואי, כדי להגן עליי. אחרי יומיים המשפחה הזו מסרה אותי למשפחתי – ונוריתי בבוקר, כאשר הטענה הייתה שלוקחים אותי לקנות את בגדי החתונה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> דיאנה אבו קטיפאן אולי נרצחה על ידי מי שירה בה, אבל כל המערכת עזרה להגיע לתוצאה הזו. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. חברת הכנסת קטי שטרית, אחרונת הדוברים בנאומים בני דקה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אנגוואץ' מלקמו נישאה באושר רב לשוטר. אותו שוטר גם רצח אותה: שמי אנגוואץ' מלקמו, בת 36, גרה בנתניה, אם לשלושה ילדים. עליתי לישראל בשנת 1990. עד לא מזמן עבדתי כרכזת מטעם הדרך החדשה – התוכנית הלאומית לשילוב עולים מאתיופיה, שבה משתתף משרד החינוך. אהבתי מאוד להתנדב וללמוד. נוריתי בראשי, בבית שלי, בידי בעלי השוטר, לעיניהם של שלושת ילדיי הקטנים והאהובים – תינוק בן חודשיים ושני ילדים בני שש ושבע. הוא הכה אותי בראשי ואז הלך להביא את הנשק האישי שלו כדי לרצוח אותי. כעבור זמן מה שוטרים הגיעו למקום ועצרו את חברם לתחנה. שלושת ילדיי המפוחדים הועברו לטיפול. בני משפחתי נותרו המומים, וכך גם חבריו לעבודה של בעלי, שעד לאותו רגע טרגי האמינו כי מדובר בבחור טוב ושקט. אנגוואץ' נרצחה ב-14 באוקטובר 2018. יהי זכרה ברוך. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לחברת הכנסת קטי שטרית. עד כאן נאומים בני דקה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> ציון יום המאבק באלימות כלפי נשים << הלסי >> << דובר >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << דובר >> חברי הכנסת, אנחנו עוברים לציון יום המאבק הבין-לאומי באלימות כלפי נשים – הצעות לסדר-היום מס' 1, 141, 225, 243, 252, 257 ו-280. אבקש קצת שקט, חברים. חבר הכנסת סעדי. חבר הכנסת אוסאמה סעדי, קצת שקט. חברת הכנסת גרמן. חברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את הישיבה לציון יום המאבק הבין-לאומי באלימות נגד נשים. אנחנו מקיימים את הדיון הזה שבועות ספורים אחרי שהמדינה כולה הזדעזעה מהרצח של שלוש נשים בידי בני זוגן: מיכל סלה, מריה טל ואסתר אהרונוביץ', זיכרון כולן לברכה. לצערנו, הנשים הללו הצטרפו לסטטיסטיקה האיומה והנוראה, שמלמדת שיש לנו עוד דרך ארוכה לעבור עד שנמגר את נגע האלימות נגד נשים. כשזה מגיע לרצח, כל המדינה עוצרת – ובצדק. אבל אנחנו צריכים לעצור עוד הרבה, הרבה, קודם. אנחנו צריכים לעצור כי יש בישראל נשים רבות שחוות אלימות בתוך ביתן שלהן; נשים שההפחדה, הפחד וההשפלה הם מנת חלקן היום-יומית. אנחנו צריכים לעצור, כי יש בישראל נשים רבות שמוטרדות על רקע מינן, שמופלות על רקע מינן, שנתפסות כחלשות, כפחות ראויות וכפחות שוות. את העץ הרקוב הזה אנחנו צריכים לגדוע מהשורש. רק כך נוכל אחת ולתמיד להשליך אל פח ההיסטוריה את התופעה המכוערת של אלימות נגד נשים. חבריי, המאבק באלימות הוא לא רק מאבק פיזי – הוא בראש ובראשונה מאבק ערכי. המסורת היהודית מלמדת אותנו כי בין האיש לאישה שורר שוויון גמור. הדבר מודגש כבר ממעשה בראשית, כפי שנאמר: "ויברא אלהים את האדם בצלמו, בצלם אלהים ברא אתו, זכר ונקבה ברא אתם". אבל מי שפועל באלימות בז לשוויון. הוא מקטין את דמות האישה, הוא מקטין את צלם האלוקים. זה מתחיל בהערה גסה, בעלבון, ממשיך באלימות מילולית, בפגיעות ברכוש ובגוף, ובסופו של דבר, חלילה, מוביל גם לרצח. מכאן אנחנו יוצאים היום בקריאה ברורה: אנחנו מאמינים בשוויון מלא בין המינים, שמקורו בצלם האלוהים שבאדם, ולכן אין ואסור שיהיה ולו שמץ של הבנה לגילוי אלימות נגד נשים: לא בצחוק ולא ברצינות, לא קל ולא חמור, לא בידי קולגה לעבודה ולא בידי בן משפחה. פשוט לא. אני מקווה מאוד שבמהרה נסיר מאיתנו את הכתם הזה, וביום המיוחד הזה כבר לא יהיה צורך. עד אז, אני מודה לכל יוזמי הדיון החשוב הזה. אני מזמין את חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן לפתוח את הדיון. אחריה – חברת הכנסת מיקי חיימוביץ'. עד חמש דקות לרשותך. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, בשנה שעברה קמו הנשים במדינת ישראל, נשים מכל המוצאים והקבוצות, והכריזו שהן עושות צעד היסטורי ושובתות: אני אישה, אני שובתת. ככה הכריזו הנשים במדינת ישראל וכיוונו את אור הזרקורים הציבורי למאבק הציבורי ברחוב, ולו רק ליום אחד, כיוונו את אור הזרקורים לסבל הנשים מאלימות על כל סוגיה – הכלכלית, הפיזית, הנפשית והמינית. אז מחינו כולנו יחד נגד רצח נשים ואוזלת היד של הרשויות במדינה. שנה אחרי, ואחרי רצח של 13 נשים נשאלת השאלה: האם היה אפשר למנוע ולו רצח אחד מ-13 הרציחות האלה? אחרי המחאה בשנה שעברה פוזרו על ידי ראש הממשלה נתניהו וממשלתו הבטחות לכל עבר – שהמדינה תתגייס בכל כוחותיה למאבק ותממש את התוכנית הלאומית של הוועדה הבין-משרדית למניעה וטיפול בתופעת האלימות במשפחה, ושהוא בעצמו, ראש הממשלה, יעמוד בראשה של ועדה מיוחדת – ככה נאמר לנו – ויוקצו תקציבים. אבל מה באמת נעשה על ידי הממשלה בשנה שחלפה מאז כדי לעצור את הרציחות והאלימות? אומנם המשרד לביטחון פנים ממאן להעביר הרבה מהמידע, למרות שהוא מחויב על פי החוק, אבל דוחות של הממ"מ שיצאו בימים האחרונים מראים כי לא נעשה הרבה. בשנת 2019 הועבר לתוכנית תקצוב של 50 מיליון ש"ח. עמדנו ביעד, אבל מה, 20 מיליון מתוכם הועברו בסוף נובמבר, כך שספק גדול אם יצליחו להשתמש בהם וליישם את התוכניות. התקציב שמתוכנן לשנים הבאות – גם לא ידוע כמה יהיה. ב-2020 אין לנו תקציב מאושר, כך שספק אם יועבר תקציב לתוכנית. איוש תקני העובדים הסוציאליים, שלהם מיועד רוב התקציב החדש, לא הושלם; 60% מהנשים הנרצחות היו מוכרות למשטרה ולשירותי הרווחה; מתוך 181 ערעורים שהוגשו לפרקליטות המדינה על מקרים של תקיפה מינית, נפתח בחזרה תיק אחד, תיק אחד; כל ניסיונותינו להקים ועדת חקירה פרלמנטרית על רצח נשים נכשלו – למה? כי הקואליציה הצביעה נגד; 12% מהגברים האלימים עוברים טיפולים; נסגרו בשנה הזאת שתי דירות שבהן טופלו גברים אלימים. ובחברה הערבית – מ-13 הרציחות, 7 הן של נשים ערביות – נשים ערביות נמצאות בפחד אפילו יותר מבשנים קודמות. אם מדובר על 450,000 כלי נשק שפזורים בתוך הכפרים, אז תתארו לעצמכם. הנשים מפוחדות ומבוהלות ועוברות אלימות בתוך הבתים פי עשרה, כי הן יודעות שאולי יש נשק שמסתובב בסביבה, ושקל מאוד להשיג את הנשק הזה ושקל מאוד לבצע את הרצח הבא, ואז הן שותקות. האחראים למצב הזה הם חברי ממשלת ישראל, ובעיקר ראש הממשלה בנימין נתניהו, שמכהן גם כשר הרווחה. אנחנו מבקשות ומודיעות שלא נסכים שהקיפאון הפוליטי הקיים יפקיר את חיינו בהמשך. אנחנו לא מוכנים לקבל שעוד נשים יסבלו אלימות כי הפוליטיקאים לא מצליחים להרכיב ממשלה. בינתיים יש ממשלה, ומוטלת עליה מלאכת ביטחוננו האישי. אנחנו כנשים, ערביות כיהודיות, מכל המוצאים, לא נסבול מצב שבו דוחקים אותנו הצידה בגלל מערכות פוליטיות, ואנחנו כן סומכות רק על דבר אחד: אנחנו סומכות על אלפי הנשים שגם היום יוצאות לרחובות ומפגינות, ועכשיו נצא מפה כדי להיות איתן, כי אם הבית הזה לא מצליח לחוקק, לא מצליח להקצות תקציבים, אז נצא לרחובות, נהיה עם הנשים ונגן עליהן. תודה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. חברת הכנסת מיקי חיימוביץ'. עד חמש דקות, בבקשה. << דובר >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אורחים ואורחות נכבדים, מאז הבוקר בשורה של דיונים ואירועים אנחנו מציינים ומציינות כאן בכנסת את היום הבין-לאומי למאבק באלימות נגד נשים. עסקנו בהרחבה בנשים נפגעות אלימות שמוצאות מפלט במקלטים ושמענו על המצוקות של בני משפחה של קורבנות האלימות הרצחנית. מדי 25 בנובמבר אנחנו מקדישים יום שלם כדי לזכור ולהזכיר עד כמה האלימות הזאת, שגובה את חייהן של נשים ומטילה טרור עליהן, היא מכת מדינה שחייבים להילחם בה בכל הכוח. כמו בכל שנה אני שואלת את עצמי, האם היום הזה ישנה משהו? האם נצא מכאן עם מציאות אחרת? האם העובדה שהיום עצרנו והקשבנו, שמענו וחשבנו איך אפשר להביא לשינוי תעזור? והתשובה, לצערי, היא שהסיכוי לכך קלוש. לא מספיק יום בשנה, לא מספיק שכשקורה רצח, עוד רצח, כולנו מדברים ועוסקים בו וזמן קצר אחר כך חוזרים וחוזרות לשגרת יומנו. השינוי שמתחייב הוא שינוי עמוק, של הבנה ושל טיפול. הנתונים המספריים קשים, מזעזעים וצועקים. כל קורבן היא חיים שלמים של אישה שרצתה לחיות, להיות אימא וחברה ובת ואחות; שרצתה לחיות בביטחון אישי, ביטחון נפשי וכלכלי, ושהייתה לה הזכות לכך, זכות שנלקחה ממנה באלימות רצחנית. אדוני היושב-ראש, אלה לא רק שמותיהן וסיפוריהן של נשים שנרצחו שקראנו כאן קודם; זוהי מציאות של חיים בסיוט מתמשך שהיא נחלתן של נשים רבות בישראל שחוות אלימות קשה, שבמקרים רבים, רבים מדי, מסתיימת ברצח, נשים שאולי ממש, ממש ברגע זה, כשאנחנו כאן, מישהו מחשב את קיצן. מול הנתונים הקשים, אנו רואים עלייה במספר הפניות למרכזים לטיפול באלימות במשפחה של משרד הרווחה, שעומדים בפני קריסה בשל חוסר קריטי בתקציבים. במהלך שנת 2018, 6,488 נשים קיבלו סיוע ב-113 מרכזים לטיפול באלימות במשפחה. מדובר על עלייה של 160% בתוך חמש שנים במספר הפניות של נשים בנוגע לאלימות במשפחה. ב-14 מקלטי החירום של משרד הרווחה שהו 682 נשים ו-1,011 ילדים בשנת 2018. מרבית הנשים מגיעות למקלט עקב אירוע אלימות קיצוני. עבור 80% מהנשים ששהו במקלטים מדובר באלימות נמשכת – בין שנה לעשרות שנים – ורק כאשר הן סובלות מאלימות קיצונית הן מגיעות לשם. אבל הן סובלות גם מסוגים שונים ומגוונים של אלימות – כלכלית, מינית, פיזית ונפשית. כשאנחנו חושבות וחושבים על אלימות נגד נשים, אנחנו חושבים לרוב על אונס, על רצח ומכות. הדימוי שעולה לרובנו בראש הוא אותה אישה שמסתירה את הסימנים בגוף שלה ומתרצת אותם, כשהם מתגלים, בנפילה אקראית או במכה מארון. אבל חשוב לי לדבר כאן היום ולהזכיר גם את אותה אלימות שבמקרים רבים היא סמויה מן העין, שקופה: שליטה והפחדות, הקטנה ומניפולציות. נשים רבות סופגות מדי יום את אותה אלימות סמויה – אלימות כלכלית, אלימות מילולית, אלימות רוחנית. אלימות כלכלית היא מנגנון דיכוי המתבסס על שליטה באמצעים הכלכליים של הבית. רוצים דוגמאות? חוסר גישה לכספים המשותפים, פיקוח הדוק על ההוצאות או ענישה אם יש איזשהן הוצאות שהן לא ממש לרוחו של הגבר. אם בן הזוג שלך מקלל אותך, מקטין אותך או מאשים אותך בכל דבר רע שקורה, או אפילו פשוט דברים שלא לרוחו, את פשוט סובלת מאלימות מילולית. אלימות שהיא בדרך כלל פוגעת בדימוי העצמי של נשים רבות ועלולה לגרום להן לצלקות נפשיות קשות. אלימות רוחנית, אני לא יודעת אם אתם יודעים מה זה, היא אלימות שהיא ייחודית לאוכלוסיות שומרות מסורת. במצב הזה לעיתים גברים מונעים מנשים לקיים מצוות ובכך מונעים מהן לקיים את אמונתן, מה שפוגע בצורה נוראית בערך העצמי שלהן. כ-200,000 נשים בישראל מוכרות כנפגעות אלימות במשפחה, אך ההערכה היא שהמספר האמיתי גדול פי ארבעה. אחת הסיבות לפער היא האלימות השקופה, שעליה סיפרתי לכם והרחבתי עליה. לעיתים, באופן אבסורדי, דווקא הטריגר לעזיבה של מערכת יחסים הרסנית כזאת יהיה השלב שבו השקוף יהפוך לגלוי והמילים – לחבטות. אני רוצה לקרוא מכאן לאותן נשים, שאולי שומעות את המילים האלה ופתאום מבינות שם שהן צריכות לפנות לעזרה – לעשות את זה, לדבר, לשתף. אני מבינה את הרתיעה, את תחושת הבושה או ההשפלה, אבל האלטרנטיבה של השתיקה מסוכנת מדי. אני לא יכולה להבטיח שבשנה הבאה לא נהיה כאן ונקריא שוב רשימת שמות של נשים, כל אחת – חיים שלמים. אני לא יכולה להבטיח והלב שלי נקרע בשל כך. אני יכולה רק לקוות שבעזרת יוזמות חקיקה ועבודה של כל חברי הבית הזה, מימין ומשמאל, נשפר את המצב; לקוות שנצא מהקיפאון שאנו נמצאים בו במערכת הפוליטית; שנעשה, ולא נתעורר רק בימי ציון בין-לאומיים או כשהמקרה הבא יזעזע את כולנו. כי פשוט די. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלי אבידר, בבקשה. עד חמש דקות, בבקשה. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנו מציינים היום את יום המאבק באלימות כלפי נשים, בו בזמן שעבור נשים רבות בחברה הישראלית כל יום מימי השנה הוא מאבק. הרעיה, החברה, בת הזוג, הבת, האם, היא לא רכושו של אף גבר, משפחה או שבט ואסור גם שתהיה מרכיב בכבודם של גברים ומערכות חברתיות. אלימות נגד נשים היא תופעה בזויה, חוצת תרבויות ועמים, אשר זוכה להגדרות מקילות ומכובסות. בערבית מצאתי את ההגדרה (אומר בערבית ומתרגם: ג'ראים א-שרף,) או כפי שזה מכונה בתקשורת בעברית "רצח על רקע חילול כבוד המשפחה". כשזה בקרב יהודים זה הופך לרוב ל"רצח על רקע רומנטי".  אדוני היושב-ראש, אין באלימות נגד נשים לא כבוד ולא רומנטיקה. יש כאן פשעים בזויים שמתבצעים בשם דיכויה של האישה ועצירת התהליך לשוויון בין המינים. תופעת האלימות נגד נשים מתחילה באלימות, כדי להשיג דיכוי ושליטה, ולצערנו לא פעם היא מסתיימת ברצח, כנקמה על כישלון הדיכוי. מאכזב לחזות במופתעים שאומרים: אבל הוא רופא, הוא שגריר, הוא עיתונאי, הוא איש עסקים מצליח. רבותיי, השכלה גבוהה והצלחה כלכלית אינן הופכות גברים מסוימים לפחות אלימים. מדובר בגברים חלשים ובעלי אגו פגום, ללא כל קשר למצב סוציו-אקונומי או השכלה. הקלות הבלתי-נסבלת שבה גברים אלימים משוחררים לחופשי היא לא פחות ממחדל. המשרד לביטחון פנים מספק הסברים על שיפוט מקל שזוכים לו אותם פושעים ומוסכמות חברתיות שמספקות להם רשת הגנה. אך גם למשטרה יש אחריות. הכיסוי המודיעיני אל מול התופעה חלש, וכנגזרת ישירה – גם הסיכול מבעוד מועד והיכולת להביא להרשעות חלשים. בעבר רוצחים על כבוד המשפחה הסגירו את עצמם למשטרה, בגאווה, יש לומר. היום, אדוני היושב-ראש, רוצחים בשם כבוד המשפחה אינם מסגירים את עצמם ואף שהסביבה יודעת מי הם, המשטרה מתקשה לפענח את הפשעים והם מסתובבים חופשי. חברותיי וחברי הכנסת, אלימות נגד נשים אינה גזרת גורל והיא ניתנת לצמצום משמעותי, אם רק נעצור את האדישות כלפיה. יש בידינו כלים למנוע את הרצח הבא וכדאי שנתמקד בשלושה מהלכים מרכזיים: הראשון – תקציבים. ביוני 2017 הוגשו מסקנות הוועדה הבין-משרדית למניעה וטיפול בתופעת האלימות במשפחה והוחלט על תוכנית תקצוב של 250 מיליון שקלים על פני חמש שנים. עד כה לא הוקצו כל התקציבים, לא נקבעו מקורות תקציביים למימוש ועדיין נדרש ששר הרווחה ינחה להכניס את התקצוב לבסיס התקציב של משרדו. הדבר השני שצריך לעשות הוא תיאום מערכות: הוועדה הבין-משרדית המליצה על הקמת רשות לאומית, שתכלול נציגים מכלל הגופים והמשרדים, אשר תתמודד עם התופעה מתוך תיאום בין-מערכתי. הרשות טרם הוקמה.  השלישי הוא חינוך מגדרי בבתי הספר. על מערכת החינוך מוטלת האחריות ללמד את בני הנוער לזהות תסמינים של מערכות יחסים שאינן בריאות, לתת כלים להתמודדות עם קשיים ואיומים ולהכין את בני הנוער לזוגיות שוויונית ללא אלימות. אך יש נושא נוסף שחייבים לשנות מהשורש. כיום יש מספר רב של מקלטים לנשים מוכות, בו בזמן שחייבים להתקיים מכוני טיפול לגברים מכים באותו היקף. הפתרון כיום הוא להוציא את האישה המוכה מהבית, לשכן אותה במקלט, לבודד אותה ואת ילדיה ולנתק אותם ממסגרת חייהם. אבל צריך לנהוג הפוך: הגברים המכים הם אלה שצריכים להיכנס לבידוד ולעבור טיפול כדי שיחוו תהליך שיקום ויוכלו לחזור לחברה בריאים ולא אלימים. אם החקיקה והאכיפה יהיו מחמירות יותר והאווירה הציבורית והתקשורתית תראה פחות סובלנות כלפי התופעה, גם התוקף הפוטנציאלי יחשוב פעמיים לפני שהוא פוגע. אני רוצה לנצל ההזדמנות ולברך את שדולת הנשים בישראל על פעילותה המבורכת בחזית הציבורית, המשפטית והחקיקתית למען נשים במדינת ישראל. כמו כן, להוקיר את פעילותם של 67 מרכזי הטיפול באלימות במשפחה בפריסה ארצית, את איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, את ויצו – מעוני חירום ומקלטים לנשים מוכות, ואת נעמת, לוט"ם וארגונים נוספים שלצערי שכחתי. אך בעיקר אני רוצה להוקיר את הנשים במדינת ישראל על אומץ ליבן אל מול דעות קדומות ומציאות מגבילה, על פועלן העמוק והרוחבי בשינוי החברתי והתודעתי שמתקיים כיום במדינת ישראל. אך בל נטעה, יש עוד דרך ארוכה לעשות. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת קטי שטרית, בבקשה. בבקשה, עד חמש דקות. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי וחברותיי חברי הכנסת, 22,974 תיקים בגין עבירות אלימות בין בני זוג נפתחו ונפתחים מדי יום, כמעט 60 תלונות בממוצע ביום. תופעת האלימות נגד נשים, שזכתה בשנים האחרונות לפרסום ציבורי ולסקירה נרחבת, איננה תופעה חדשה. התופעה הייתה קיימת בעבר הן בקרב אומות העולם והן בקרבנו. תופעת נשים מוכות יכולה לקרות גם במשפחות הטובות ביותר. היא חוצה מגזרים וקהילות ואינה נושאת גוון פוליטי. אלימות כלפי נשים לובשת פנים רבות. אלימות היא לא רק כשהבעל מכה, אלא לפעמים היא פורצת החוצה ומלווה בהשפלות ובפגיעה בשמה הטוב של האישה. בתלמוד מובאים מקרים רבים. אחד הסיפורים אשר נחרתו בליבי הוא ממסכת סוטה. מסופר שם על אישה שנהגה להשתתף בדרשות של רבי מאיר בבית הכנסת. פעם אחת האריך רבי מאיר בדרשתו, וכתוצאה מכך איחרה האישה להגיע הביתה. בעלה כעס מאוד ואילץ את אשתו לחזור לבית המדרש ולירוק בפרצופו של רבי מאיר. רבי מאיר, בגדולתו, הבין שהאישה נשלחה על ידי בעלה, וזאת כדי לבזותו, ובחוכמה הכריז כי יש לו בעיה בעין ומישהי צריכה ללחוש לו לעין: שתבוא ותרפא אותי. האישה ניגשה אל הרב, והוא ביקש ממנה: בבקשה, תירקי לי בעין שבע פעמים ואז ייטב לי. כך מנע רבי מאיר את השפלתה של האישה. במקרה זה הפגיעה אינה במוניטין של האישה בלבד אלא יש כאן ניסיון להרוס, והדבר נבע מקנאתו של הבעל לאשתו. הקנאה יכולה להעביר אדם על דעתו, והיא מסוכנת. קנאה היא תכונה עתיקת יומין ואין לה מזור. היא קיימת גם בימינו אנו. לפני חודשיים נרצחה בדם קר מיכל סלה, זיכרונה לברכה, ומחקירות המקרה עולה תמונה מדאיגה מאוד של הרוצח – על התנהלותו הקנאית, הרכושנית, השתלטנית והמאיימת של הבעל, שכללה צעקות והתעללויות. אלימות כלפי נשים, על כל רבדיה, זה לא עניין של ימין או שמאל, זה גם לא עניין של חברה מסורתית או מערבית, אלא זה עניין של כולנו. עלינו ללמוד לשלוט בכעסים, הקנאה והיצרים הרעים. לשלוט בהם. אלימות במשפחה היא אינה המצאה של המאה ה-21, ובטח לא של המאה ה-20. המקרים שהזכרתי הם מקרים מזעזעים, והם כאן כדי להעלות את המודעות למיגור האלימות נגד נשים. רק בשנים האחרונות החל קמפיין נרחב למיגור האלימות נגד נשים, שסיסמתו באירופה היא: Non. No. Nein. אני אומרת לכם בעברית ובערבית: חלאס, די. אנחנו אומרים היום חלאס לאלימות על בסיס מגדרי בכל מקום. זה יכול לקרות לכל אחת, להיות קורבן לאלימות. זאת לא בושה. את רגשי האשמה של הקורבנות הייתי רוצה למחוק. ויש את מי שנותר מאחור – הילדים, ההורים, האחים. פניי קדימה: בשביל מיגור האלימות צריך לחנך, למגר שווה לחנך. כדי למגר את האלימות בגיל מבוגר אנחנו צריכים להתחיל בחינוך בגיל צעיר. צריך להצמיח שיח חברתי חינוכי חיובי, בריא ונכון. זה מתחיל בגנים, בבתי הספר היסודיים, וממשיך לתיכונים וכן הלאה. אנחנו צריכים לתת את הקול הנגדי. להכניס שיח מכבד, מערכי שיעור מתאימים בתוך מערכת החינוך, ולהוות דוגמה אישית לילדינו. מחובתנו לתת מענה לאלו שכבר נפגעו מאלימות, ובראש ובראשונה לאפשר להם מקום בטוח וטוב. וכאן תודתי והוקרתי לכל אותם ארגונים שעושים עבודת קודש יום-יומית כדי לעזור לאותן משפחות שסבלו ושסובלות. תודה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, בבקשה. בבקשה, עד חמש דקות. << דובר >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. חברים וחברות יקרים, אני רוצה לתת לכם תמונת מצב של המציאות העגומה. אחת מכל שלוש נשים תחווה אלימות במהלך מערכת היחסים. אחד מכל שלושה גברים שיגיד לה: אני אוהב אותך – יפגע בה. האלימות הזאת יכולה להיות נפשית, פיזית, מינית, כלכלית, או בעידן הטכנולוגי גם אלימות טכנולוגית: הפצת סרטונים שאולי עשיתם אותם ברגע של אהבה ושל אמון, חדירה למחשב, מעקב אחרי מיילים, הודעות וכדומה. אז מה גורם לגברים להיות אלימים כלפי נשים? מה? רגש, קנאה מעוורת, כעס מתפרץ, תחושת השפלה, תסכול עצור, תחושת קיפוח? חברים, אלו הם רגשות. אף אחד עוד לא מת מרגשות. הרי גברים כועסים גם על הבוס המתעמר בעבודה, על ההוא שנדחף בכביש, על השכן שמרעיש, אבל לרוב הם לא יעזו להפעיל אלימות, והם לא יעזו לעשות זאת בגלל שהם מודעים להשלכות שיהיו למעשים שלהם: תלונה במשטרה, כלא, נידוי חברתי. אז למה זה לא ככה כלפי נשים? כי ההשלכות כלפי הנשים מצומצמות מאוד, לצערי, גם בימינו. קודם כול, את האלימות הזו בבית אפשר להסתיר בפנים. וחוץ מזה, אתם יודעים מה עובר לאנשים בראש – היא תפחד להתלונן, יש את הילדים, היא לא תעשה להם פדיחות בבית הספר, בגני הילדים, שלא יערבו את הרווחה, שלא יהיה נידוי חברתי. בכל מקרה, אם יהיה – יש לי חברים במשטרה. את האלימות הזו, לצערי הרב – וכך אכן קורה גם בימינו – אפשר להחביא. זאת אומרת שיש כאן בחירה. הכעס לא בהכרח מוביל להתנהגות האלימה. ההתנהגות האלימה היא בחירה. מה המחקרים מראים לנו? מהם הפרמטרים שמנבאים אלימות במשפחה? אז שתדעו לכם, זה לא רק רמת הכעס, המצב הנפשי או רמת התסכול של הגברים המכים, אלא אלו הערכים, האמונות, התפיסות שהם מחזיקים בהם. המחקרים מראים שהגורם המנבא ביותר של אלימות במשפחה הוא תחושת הפריבילגיה של הגבר. כלומר, עד כמה הגבר מרגיש פריבילג בעולם שלו; מה התפיסות שלו בנוגע לתפקידים של גברים ושל נשים בעולם; על המעמד של הגבר ושל האישה במשפחה, בעבודה, בקריירה. אז מהיכן נובעת תחושת הפריבילגיה של הגבר? אם בגיל כל כך צעיר הוא מקבל פי שניים יותר תשומת לב מהסביבה בבית הספר, בבית, אין זה פלא שכשהוא יוצא בערב לבלות הוא לא יחוש צורך להסתכל סביב. וכשהוא ישכב עם הרבה מאוד נשים, הוא לא יתויג כפי שיעשו זאת לאישה. כשהוא יחפש עבודה – הסיכוי שלו להתקבל יהיה גבוה יותר מאישה מקבילה עם אותו רזומה ולפעמים גם עם יותר תכונות מתאימות לתפקיד. הוא גם ירוויח יותר ממנה ויהיה לו פי שניים יותר סיכוי להתקדם. במהלך כל מסלול הקריירה שלו הוא לא יישאל אם הוא מתכוון להביא ילדים, ואיך הוא יאזן בין הבית לעבודה. וסיכוי גבוה שתהיה זו כנראה זוגתו שתישא ברוב מטלות גידול הילדים בבית. אלימות נגד נשים היא סימפטום; סימפטום קיצוני של מערכת אמונות, ערכים ותפיסות עולם מעוותות, שכולאת אותנו כחברה. אז מה עושים עם זה? אנחנו צריכים טיפול. כולנו צריכים טיפול. טיפול חברתי כוללני. אנחנו צריכים לשנות את התפיסות, הערכים והנורמות שאנחנו חיים לפיהם, מגדלים את הילדים לפיהם ובונים תרבות לפיהם. זה לא יספיק לשים פלסטר על הפצע – הריפוי צריך להיות עמוק יותר, בכל המבנים החברתיים שאנחנו יוצרים, שמאפשרים ל-51% מהאוכלוסייה להיות מוחלשות, להיות מודרות ולהיות מופלות. לכן גם הגשתי את הצעת החוק למניעת אלימות במשפחה. לכן במשא ומתן הקואליציוני אנחנו התעקשנו שתהיה, כחלק מקווי היסוד של אותה ממשלה, אם וכאשר תקום, גם תוכנית לאלימות במשפחה. וגם נושא השוויון המגדרי – כי כשאישה חזקה כלכלית, יש לה יותר יכולת לעמוד על שלה ולהסתכל על היום שאחרי. על פי דוח ויצו שהתפרסם היום, מאז 2004 נרצחו 163 נשים על ידי בני זוגן. כמחצית מהן היו מוכרות לרווחה. השנה נרצחו 13 נשים בעקבות אלימות שחשו מצד גבר. עכשיו תראו, המקרים האלו אלה מקרי הקיצון. רצח מגיע לכותרות, ואנחנו דנים בו, אבל בכל יום, בכל שעה, גם ברגעים אלו ממש, עשרות אלפים של ילדים ונשים נמצאים בסיטואציה בלתי אפשרית – בפחד מתמיד ובטרור מבית. אותם ילדים לא יגיעו לכותרות, כנראה. אותם ילדים יחיו בזוועה הזו, יקומו בבוקר, ילכו על קצות האצבעות וינסו לא להרגיז את הגבר הפריבילגי שנמצא איתם בבית. כי הכעס שלו, שיכול להיות מתועל אחרת בסביבה של העבודה, של החברה, מקבל ממדים אחרים לחלוטין בתוך הבית. והילדים האלו נמצאים ללא פתרון אמיתי. אדוני היושב בראש, האבסורד הגדול ביותר הוא שאותה אישה היא שנאלצת לצאת למעון לנשים מוכות – ואנחנו יכולים להתווכח על זה. כי התפיסה המעוותת שהאישה צריכה לצאת מהבית, לעזוב את המסגרת, את השכנים, את הקהילה, את מקום עבודתה, ולעקור עם ילדיה לחדרון קטן באיזשהו מקלט, שאולי יציל את חייה מאותו גבר מתעלל, מביאה לפעמים לסיטואציות אנושיות בלתי אפשריות. כי אם יש לה ילד מעל גיל 12 היא צריכה לבחור אם היא מפקירה את הילד הזה עם אותו בעל מתעלל ומצילה את נפשה שלה ואת ילדיה הקטנים יותר. אתם יודעים כמה נשים ויתרו, כמה נשים נשארו וכמה נשים משלמות יום-יום בגופן, בנפשן – ואתה יודע מה, בבריאותן לעתיד לבוא? אני רוצה לציין עוד נושא אחד, ברשותך, למרות שהזמן נגמר. אנשים לא מדברים, לצערי הרב – אבל המחקרים כן – על הקשר הבלתי-ניתן לערעור למי שחוותה בצעירותה הטרדה מינית. אנחנו יודעים שהטרדות מיניות בגיל הילדות נושאות איתן אחר כך גם התנהגויות כבוגרים. לאותן נשים שנמצאות במערכות יחסים פוגעניות לרוב יהיה גם פרופיל פסיכולוגי שנקבע מגיל הילדות. אותן נשים שחוו התקפה מינית בגיל הילדות, כנראה יגיעו למערכת יחסים נצלנית, כוחנית, ותפקיד הקורבן יישאר איתן. בכנסת שעברה הצלחתי להביא הצעת חוק לקריאה טרומית בתמיכת ממשלה; לצערי הרב, לא הצלחנו לסיים את החקיקה. דיברנו על טיפול נפשי מיידי, איכותי, חינמי לכל נפגע ונפגעת תקיפה מינית, וגם לפוגעים, מתוך ראייה שככל שהטיפול יהיה צמוד יותר לאירוע, כך נוכל להציל לא רק חיים, גם נפשות. אני באה וקוראת לכל חברי הכנסת: בואו נשתף פעולה כדי להציל לא רק את האישה הבאה, אלא את הילדים שחווים היום אלימות. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה לך. חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי, בבקשה, אדוני. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, היום כנסת ישראל מציינת יום חשוב מאוד – ציון יום המאבק באלימות כלפי נשים. לא פעם ולא פעמיים דיברתי כאן על הנושא של אלימות נגד נשים, ובכלל גם נגד אנשים שמנסים לתפוס את חולשתם, ולא משנה איך הצד שרואה את זה בא ומנצל ופוגע – איך אנחנו כחברה יודעים להתמודד עם זה. לא מזמן ראינו את אותו רצח של אותה נערה שבמשך חודשים רבים ישבה וחיכתה. ועד היום הזה – אני עליתי לומר – עד היום הזה לא מצאו פתרון לאותן נערות שהן הבאות בתור אחריה. לא קשה לאתר את אותן נערות. אנחנו יודעים איפה הן. אני אמרתי כאן בכנסת: מי שרוצה לפגוש אותן, אני מוכן לקחת אותו לטיול להראות לו איפה הן נמצאות. אנחנו יודעים, מכירים את התור שהן מחכות בו לאותם מעונות שיטפלו בהן. לא צריך לשכנע אותן להגיע לשם. הן רוצות להגיע לשם. היינו בוועדת הכספים, מצאנו את משרד הרווחה – הייתה שם חברת הכנסת אורלי לוי – וראינו את 100 מיליון השקלים, הרזרבות של משרד הרווחה. אתה רואה ואתה לא מאמין למה שאתה רואה. עומדות עשרות ומאות בנות שמחכות לכסף הזה. להקים להן – יש היום עמותות שמטפלות בהן ואין כסף, כי משרד הרווחה לא מוכן להכיר בהן מכל מיני סיבות. אני כן הייתי רוצה לספר על כמה עמותות במגזר החרדי שמתוך מסירות נפש גדולה מאוד הלכו והקימו דבר שלא היה, לא היה מוכר, אולי פחות פופולרי, פחות טוב, פחות מדברים על זה. זכיתי לבקר בעמותה חרדית מהמיוחדות בארץ, של הרב מונק, עמותת בית חם, שקמה ואמרה: די לאלימות נגד נשים; עמותה שעובדת בשיתוף מלא עם משרד הרווחה ומביאה מזור למאות משפחות. רבותיי, צריך לדעת שכמו שהעמותה החרדית יודעת לטפל בציבור החרדי, אף עמותה אחרת לא יודעת לעשות. הנגישות, השפה, המחשבה. אני הייתי בכמה סניפים של עמותת "בית חם" וראיתי את העבודה, עבודת הקודש שהרב מונק והצוות המקצועי שלו עושה. זכיתי גם לבקר בעמותת תהל של הגברת דבי גרוס, שעושה באמת עבודה במסירות נפש עצומה. באמת בלי הרבה תנאים. ושוב אנחנו פוגשים את משרד הרווחה, שבמקום לאמץ את העמותות האלה, במקום לקחת אותן ולהגיד: אני רוצה אותן מודל בחברה החרדית, לא מטפחים אותן. צריך להפוך אותן לשלוחה של משרד הרווחה. אני רוצה גם לציין את עמותת למרחב – הייתי שם בסיור – של הרב משה כהן. יהודי תלמיד חכם שמוסר את נפשו בשביל אנשים באמת חשוכי מרפא, אנשים שאין מי שיטפל בהם, אין מי שייגע בהם. והוא לקח על עצמו, באמת מתוך מסירות נפש, לאסוף שקל ועוד שקל. באמת עם שיתוף פעולה מלא, אבל לא מספיק, של משרד הרווחה ומשרד הבריאות. רבותיי, יש היום בירושלים שתי עמותות שהן זכייניות של משרד הרווחה. אף אחת מהן לא מוכשרת לטפל בחברה החרדית. וכשמגיע המפגש בין אותה נערה, אותה אימא, לאותן מטפלות, אין ספק שזה לא אותו טיפול כמו שמוצאים אצל מישהו מהקהילה. רבותיי, זה סדין אדום למשרד הרווחה. הגיע הזמן שיכירו בעובדה שהחברה החרדית צריכה מטפלים משלה, מקצועיים, מהחברה שלה, כי אחרת לא יהיה אמון. רבותיי, אני שומע חלק מההנחיות במשרד הרווחה: במרפאות הקטנות המוגדרות שלוחות המשרד משלם 670 שקל לחודש לארבעה טיפולים – 167 שקל לטיפול – כשעלות הטיפול היא 350 שקל. רבותיי, בשקלים הבודדים האלה – העמותות האלה קורסות, וגם שם יש תור של עשרות ומאות נשים, כך אמרו לי בעלי העמותות, שרוצות להגיע לטיפול, רוצות להגיע לייעוץ, והם אומרים: אנחנו לא יכולים. רבותיי, לא יכולים – הן לא ייגשו למשרד הרווחה; הן פשוט יישארו בבית, והסוף שלהן – אנחנו יודעים, מכירים אותו. אני כן הייתי קורא למשרד הרווחה קודם כול להפסיק להחזיר רזרבות. יש לכם כל כך הרבה מה לעשות עם הכסף הזה. ולהכיר בחברה החרדית כמי שצריכה פתרונות מתוך החברה, כן, בהבנה אחת עם הרבנים ועם העמותות שעובדות בצורה מקצועית, שאתם מכירים בהן, בחלקן. אני מקווה שבשנה הבאה נבוא לכאן ולא נזעק את אותה זעקה ולא יקריאו פה עוד פעם רשימה של נשים, שחיות איתנו ואנחנו עוד יכולים להציל אותן. ומשרד הרווחה יקים ועדה עם כסף, עם שיניים, לטפל בתופעה הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה לך. ישיב השר יריב לוין בשם השר לביטחון פנים, בבקשה. << דובר >> שר התיירות יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. ככה אני סוגר מעגל אחרי 11 ימים שלמים כשר לביטחון הפנים בתחילת הקדנציה. אז אני אשלים את המלאכה עכשיו. אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, נדמה לי שאין צורך להכביר מילים על החשיבות של הנושא ואני אביא בפניכם את התשובה שביקש ממני למסור השר לביטחון הפנים חבר הכנסת גלעד ארדן: בתקופה האחרונה המודעות לתופעה הבזויה של אלימות כנגד נשים הולכת ותופסת מקום נרחב בציבוריות הישראלית, וכמובן בצדק. לצערנו, כמובן, הדבר הזה קורה לא אחת על רקע מקרים קשים של אלימות כלפי נשים, שבלא מעט מקרים אפילו מסתיימים, לצערנו, ברצח. המשרד עוסק, ונלחם, בנושא הכאוב הזה כבר הרבה שנים, והשר ארדן, מיום כניסתו לתפקיד השר לביטחון פנים, הציב אותו בראש סדר העדיפויות של המשרד ושל עבודת המשטרה. במסגרת המשרד ובמסגרת ועדת השרים למאבק באלימות נגד נשים, בראשותו של השר ארדן, קודמה ואומצה תוכנית פעולה למניעה ולטיפול בתופעות האלימות במשפחה, וזאת על בסיס תוכנית שגיבשה ועדה בין-משרדית מקצועית. למרות פיזור הכנסת כבר הוקצו תקציבים משמעותיים מתוך תקציב המשרד כדי ליישם את המלצות הוועדה. במסגרת זו פועלת למשל תוכנית עו"ס משטרה, שבמסגרתה פועלים ברחבי הארץ עובדים ועובדות סוציאליים המוצבים בתוך תחנות המשטרה במטרה לתת סיוע מיידי לנפגעות עבירות אלימות במשפחה. כמו כן, גויסו עובדים סוציאליים דוברי ערבית והוקמו 16 מחלקי משפחה בתחנות משטרה ברחבי הארץ, אשר מספקים טיפול אחיד ומקצועי לכלל העבירות במשפחה, לרבות עבירות המין ועבירות כנגד חסרי ישע. בנוסף, קודם פיילוט לשימוש בצמידי איתור אלקטרוניים לפיקוח אחר גברים אלימים שיש חשש שיפגעו בבנות זוגם. הצמיד נותן התראה כאשר הגבר מתקרב אל האישה המאוימת. יוזמה זו של השר ארדן אושרה בוועדת השרים לענייני חקיקה, והפיילוט אף יצא לדרך, אבל בשל הבחירות, גם הנושא הזה, כמו הרבה דברים אחרים, לצערנו, נתקע, והחוק עדיין לא עבר שלוש קריאות. השאיפה היא כמובן להשלים אותו מייד לאחר שתקום כאן סוף-סוף ממשלה. בהתאם להמלצות הוועדה הבין-משרדית קודמו והוכנו תיקוני חקיקה נרחבים בסוגיית האלימות נגד נשים. כך הוכן חוק סמכויות לשם מניעת ביצוע עבירות באמצעות אתר אינטרנט, התשע"ז–2017, חוק תקדימי שאושר ושלראשונה אפשר לרשויות החוק להוציא צו המגביל את הגישה של גולשים באתרי אינטרנט המשמשים לפרסום שירותי זנות או פדופיליה. כמו כן, עבר חוק שמאפשר לחסום מספרי טלפון שמשמשים לפרסום שירותי זנות במסגרת המאבק בניצול נשים. בנוסף, קודמו יוזמות חקיקה בנושא אלימות כלכלית והתעללות נפשית – שתי עבירות שעדיין לא קיימות בספר החוקים שלנו, והגדרתן הינה צורך חשוב במלחמה באלימות נגד נשים. נעשתה גם פעולה מול משרדי הבריאות והמשפטים כדי לתקן את חוק זכויות החולה באופן שיקל על העברת מידע בין גורמים רפואיים לגורמי רווחה על מנת שניתן יהיה לדווח, ולחלוק את המידע בנושא אלימות נגד נשים בצורה יעילה יותר. יוזמות החקיקה האלה, כולן, מחכות, כמובן, לכינונה של ממשלה ולכך שהכנסת תוכל באמת להתחיל בהליכי החקיקה ולהשלים אותם. צריך לציין סוגיה נוספת שהולכת ומתפתחת, והיא מדאיגה ביותר, וזו סוגיית אלימות טכנולוגית שמופעלת כלפי נשים. זוהי זירה חדשה וקרקע פורייה לכל המתעללים בנשים, הרותמים את הטכנולוגיה כדי לממש טכניקות של הטרדה, הפחדה, מעקב, פגיעה בפרטיות, בידוד מהחברה ועוד. מחקרים שנעשו במדינות שונות בעולם, וגם כאן בישראל, מצביעים על מספרים הולכים וגדלים של נשים שסבלו ועודן סובלות מהטרדות ברשת. זו יכולה להיות תמונה או סרטון אינטימי שמופצים לצורך הפחדה, איום או נקמה, וזה יכול להיות מעקב באמצעות שימוש ב-GPS או מצלמות. זו יכולה להיות פריצה לחשבונות שונים באינטרנט ושימוש בהם, לרבות שימוש כלכלי. זו יכולה להיות התבטאות פוגענית או קריאה לפגיעה בנשים תוך שימוש במיניות שלהן – ולצערנו הדוגמאות והמגוון הם רחבים. כל פעולה כזו היא לא רק מזעזעת אלא גם פוגעת בתחושת הביטחון של נשים, ופעמים רבות היא אף משמשת מין "תמרור אזהרה" של ממש. למרות זאת, וזאת צריך לומר, גם כאן, כפי שמצביעים מחקרים בכל העולם, עדיין נשים, במקרים רבים, נמנעות מלפנות לרשויות אכיפת החוק בעקבות מקרים כאלו. זו בהחלט הזדמנות טובה לקרוא לנשים שנפגעות במצבים כאלה לא להסס, ולהתלונן. בקשר להתמודדות עם האלימות הדיגיטלית, הושק פרויקט מוקד 105, שהוא מוקד משולב שמטרתו לתת מענה לפגיעות ברשת מכל הסוגים, בדגש על ילדים ונוער. במשך התקופה שהמוקד פועל הצליחה היחידה המשטרתית של המוקד להביא למעצרים ואף להגשת כתבי אישום כנגד עבריינים ברשת מכל הסוגים, שפעלו בפרט כנגד ילדות ונערות. היום יש בעצם כתובת לטיפול מיידי, כולל פלילי, בכל מי שמנסה לנצל לרעה ברשת ילדות, נערות, נשים, וכמובן אני מקווה שהציבור אכן יעשה שימוש בכתובת הזאת. בכל הנוגע לאלימות פיזית כלפי נשים, בוודאי לרצח – שוב, לא מיותר לומר וצריך לחזור על זה – כל אישה שנרצחת, כל רעיה, אחות ובת, כל אימא שנלקחת מהילדים שלה, היא עולם ומלואו, והרצח הוא כמובן טרגדיה נוראית ופצע שאין לו מזור. וכל רצח כזה שניתן למנוע, צריך לעשות הכול כדי למנוע. זו גם ההנחיה המפורשת של השר ארדן למשטרת ישראל. אני חושב שכולנו נסכים שצריך לעשות כל שניתן על מנת לעצור את האלימות כלפי נשים – בתוך המשפחה או מחוצה לה, במרחב הציבורי, הביתי או המקוון. יש למשטרה כאן אחריות ותפקיד מרכזיים, ללא ספק, אבל ההצלחה בפעולה הזאת תלויה כמובן בשיתוף פעולה כולל, גם שלנו כאן בכנסת, גם בממשלה – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << קריאה >> גם בתקציבים. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> – – גם בהקצאת משאבים, בוודאי, וגם בטיפול במישורים האחרים – מישור הרווחה, המישור המשפטי, המישור החינוכי, וכדומה. נעשה מאמץ גדול מאוד ומאמץ משולב בעניין הזה, והוא בוודאי ימשיך. ואני מקווה שאחרי כינון ממשלה אפשר יהיה גם להעצים אותו ולהשלים את המהלכים שנמצאים כרגע בשלבי ביצוע. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> מה אתה מציע, אדוני השר? << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> מה שיציעו המציעים מקובל עליי. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << קריאה >> כספים. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> כל היום דנו בנושא. אתם מסתפקים בזה? << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << קריאה >> כן. – – – תוכנית. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> מסתפקים בתשובת השר? << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << קריאה >> כספים – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. עמדה נוספת – חבר הכנסת משה אבוטבול, בבקשה, יש לך דקה. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כנסת נכבדה, אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אני רק רוצה לומר שאנחנו חייבים, מעבר לפעולות הגדולות והברוכות שעושים המשרד לביטחון פנים ושאר משרדי הממשלה, יותר ללמד על ערכים שמופיעים במסורת, במורשת היהודית, על כבודה של האישה. כפי שחז"ל מציינים, בזכות נשים צדקניות נגאל עם ישראל ממצרים. עקרת הבית, עיקר הבית. מכבדה יותר מגופו – יש הרבה ערכים. אין הברכה שורה בבית אלא בזכות האישה. שלמה המלך חיבר את "אשת חיל מי ימצא" לאימא שלו, וכל השבחים – באותה אישה – מאל"ף ועד תי"ו. רבי עקיבא ידע לבוא ולומר ל-24,000 תלמידיו: כל מה ששלי ושלכם, שלה – של אשתו, רעייתו רחל. צריכים, כמובן, אפס סובלנות כלפי אלימות נגד נשים, להילחם בזה בכל המרץ, יד קשה בכל סוג אלימות, שמתחילה בדרך כלל באלימות מילולית. אבל צריכים, גם כן, לדעת דבר אחד: אלימות, כשמחלקים את המילה "אלימות" – זה אלי מוות. לכן, באמת ביום הזה, ציון יום המאבק באלימות כלפי הנשים, אני רוצה לחדד את הנושא הזה: יותר לדבר בבתי הספר, בתיכונים, על הנושא הזה של הערכים, על כבוד האישה בתורה, ביהדות, ואני חושב שזה גם כן יגרום לכך שאנשים יבינו שאישה – כל כבודה בת מלך – לכבד אותה, ואז אולי גם נימנע מהמקרים המזעזעים שסיפרו היום פה, בכנסת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה לך. אנחנו עוברים להצעה דחופה לסדר-היום בנושא: מצב מקלטי הרווחה לנשים – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << קריאה >> אתה לא מצביע? ועדת הכספים. אתה לא מצביע? << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אני שאלתי אתכם אם אתם מסתפקים, ואמרתם – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << קריאה >> לא. אני אמרתי ועדת כספים. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה-גשר): << קריאה >> אמרנו ועדת כספים. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << קריאה >> אמרנו כספים. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אמרתם לוועדת הכספים? << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אם אתם רוצים, אנחנו נצביע. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> נעבור להצבעה. מי בעד להעביר את זה לוועדת הכספים? הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 10 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה הזמנית לענייני כספים נתקבלה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> בעד – עשרה, אין נמנעים, אין מתנגדים. הנושא יועבר לוועדת הכספים. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> מצב מקלטי הרווחה לנשים נפגעות אלימות במדינת ישראל << הלסי >> << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> הצעות דחופות לסדר-היום מס' 265 ו-269. אני מזמין את חברת הכנסת קרן ברק, בבקשה, עד שלוש דקות. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> היום אנחנו מציינים את יום המאבק למניעת אלימות כלפי נשים. במסגרת היום הזה קיימנו כנסים ואירועים, כולל כאן, בכנסת ישראל. כלי התקשורת פרסמו כתבות אודות התופעה, ראיונות עם נפגעות אלימות אמיצות, וסקירת נתונים סטטיסטיים. בכל רחבי הארץ מבנים הוארו באדום כדי להזכיר לכולם שאלימות קיימת, וכדי להזדהות, ולו ליום אחד, עם המאבק החשוב הזה. אני רוצה לנצל את היום המיוחד הזה ואת הרגע הזה כאן, במליאת הכנסת, בשביל לדבר על היום-יום של הנשים האמיצות שסבלו מאלימות ובחרו להציל את עצמן ולהימלט למקלטים לנשים מוכות. ברבים מהמקרים הנשים הללו מילטו את עצמן, ולעיתים גם את ילדיהן, למקלטים אשר מהווים בית סוהר שני ומוקד נוסף לאלימות, ביזוי והשפלה. ואת הסדר הזה, דרך אגב, צריך להחליף – נשים צריכות להישאר איפה שהן חיות, ואת הגברים צריך להעביר לאותם מקלטים. בישראל פועלים כיום 14 מקלטים לנשים מוכות. אל המקלטים האלה מגיעות נשים אשר נמלטו מבני זוגן אשר היוו סכנה מוחשית ברורה ומיידית על חייהן. במקרים רבים הנשים הללו נמלטו יחד עם ילדיהן הקטנים. השהות במקלטים נמשכת בממוצע בין שלושה לשישה חודשים. במסגרת השהות הנשים הללו אמורות לקבל הגנה, ביטחון, סיוע נפשי וסוציאלי, ייעוץ וייצוג משפטי. למרות זאת, במקרים רבים, ולפי עדויות שפורסמו לאחרונה, לצערי המקלטים האלה הפכו למלכודות עבור הנשים הללו והן מוצאות עצמן שוב קורבנות לאלימות. העדויות מנשים כוללות סיפורים על אכזריות ורשלנות מצד הנהלות המקלטים, אובדן פרטיות במקלחות וברגעים האינטימיים, שלילת חירויות וזכויות, תנאי שהות מחפירים ועוד. הנשים הללו אשר נאלצו להימלט מסכנה מוצאות את עצמן בסיטואציה מסוכנת לא פחות. הן חוששות כי מרדנות והתעקשות על זכויותיהן עלולות לעלות להן במשמורת על ילדיהן וההתנהלות הכללית מרסקת את האומץ לנסות לברוח מהסכנה, להשתקם ולפתוח בחיים חדשים. נשים רבות מכנות את המקלטים הללו: הכלא של הנשים המוכות. את התופעה הזאת אנחנו חייבים להפסיק. אישה אשר אזרה אומץ והחליטה לשים סוף לאלימות כלפיה ולעזוב את בן זוגה המתעלל צריכה לקבל מהמדינה את כל הכלים ואת כל התמיכה בשביל לשקם את חייה. המעבר מזוגיות מתעללת למסגרת מתעללת בחסות המדינה הוא אות קין שאין עליו מחילה. כחברת ועדת הכספים – – – << קריאה >> מאיר כהן (כחול לבן): << קריאה >> זה לא הוגן. ההכללה הזאת לא הוגנת – – – שעות והגעתי – – – << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> חלק וחלק. אני מדברת על החלק, על העדויות שאנחנו שמענו. << קריאה >> מאיר כהן (כחול לבן): << קריאה >> אנחנו עכשיו עושים עוול לעובדות סוציאליות שנותנות את נשמתן. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון, נכון. כחברת ועדת הכספים אני מבקשת לכנס את הוועדה לדיון בנושא המקלטים לנשים מוכות. במסגרת הדיון נדון באופן תקצוב המקלטים, התשתיות הקיימות בהם, אופן הניהול שלהם וכיצד מבטיחים שהם ימלאו את מטרתם – החזרת הביטחון לנשים שסבלו מאלימות והחליטו בעצמן ועל עצמן: לא עוד. אני מסכימה איתך שיש כאלה, אבל אפילו אחד כזה לא צריך להיות. אפילו אחד. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה לך. חברת הכנסת אורלי פרומן, בבקשה. עד שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> אורלי פרומן (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בהמשך להצעה שביקשתי להעלות לגבי מצבם של המקלטים, אני לא רק מקבלת את הערתך, חבר הכנסת כהן, אלא אני תומכת בה. אנחנו מדברים על חלק מהמקלטים. אנחנו כל היום, ביום מאוד מאוד קשה, מדברים על נשים מוכות. פגשנו אותן הבוקר. אלו אימהות ואחיות שנתקלות באלימות נפשית, פיזית, מינית, כלכלית ומה לא על ידי בני המשפחה. אבל לפי סקר ביטחון אישי של הלמ"ס בשנת 2018, למעלה מ-8,000 נשים התלוננו כי הותקפו על ידי בן משפחה – בן זוג בהווה או בעבר, הורה או קרוב משפחה אחר. נשים אלה נמצאות בסכנה ואינן יכולות להישאר בביתן, וזאת השאלה: למה הן לא יכולות להישאר בביתן? למה לא יוציאו את הפוגע מן הבית והן עם הילדים תקבלנה את כל הסיוע בבית שלהן? אבל הן מוצאות מביתן וזוכות להגנה להן ולילדיהן ב-14 מקלטים שמופעלים על ידי עמותות חברתיות וארגונים ללא מטרות רווח אשר זכו במכרז משרד הרווחה. המקלטים מיועדים להכיל בו זמנית עד 12 נשים וילדיהן, ופה יש מגבלת גיל – נשים עם ילדים מעל גיל 11 אינן יכולות להגיע עם כל ילדיהן למקלט ואז הן נאלצות לעמוד במשפט שלמה. עם זאת, ועם כל עבודת הקודש שנעשית בחלק גדול מהמקלטים, בשבוע האחרון היו פרסומים בתקשורת – הכוללים תחקיר מיוחד – שהתריעו על תנאי השהייה בחלק מהמקלטים, על עוגמת הנפש של השוהות במקלטים. באחד מהמקלטים אף נחשף כי החוסות נתקלות בהתעללות רגשית קשה. חלקן צוטטו כאומרות: עברנו מערכת יחסים מתעללת – ממתעללת אחת לאחרת; אפילו בכלא התנאים טובים יותר; המקלט גרם לי לדיכאון הכי גדול. ונשים מתמודדות שם עם עונשים ואיומים, נמנע מהן ומילדיהן לגשת למטבח במהלך שעות השבוע והן סובלות מרעב, ונמנע מהן לקבל סיוע משפטי שהן זקוקות לו. כמו כן, חלקן מעידות על טיפול נפשי לקוי, והן קיבלו כדורים פסיכיאטריים שלא לצורך. בהתאם לידיעות אלה, לכאורה, חלק מהמקלטים לנשים מוכות הופכים למקום שאינו מספק את הצורך האמיתי במצב זה, והנשים חוות התעללות חוזרת. על כן אני מבקשת להביא לדיון את התנאים באותם מעונות שיש בהם תלונות, לבדוק גם את רמת התנאים הבסיסיים, רמת כוח האדם, איכות כוח האדם, פיקוח, ולאפשר לנשים להגיע עם כל ילדיהן, כמו גם לפעול להגדלת מספר המעונות, לצערנו. עלינו למנוע את הרצח הבא, עלינו למנוע את ההתעללות הבאה. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> ישיב השר יריב לוין בשם שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. בבקשה, אדוני. << דובר >> שר התיירות יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, אני מודה לחברות הכנסת שהגישו את ההצעה – על הגשת ההצעה ועל הנושא הזה, שהוא באמת ראוי לדיון ולתשומת לב. להלן התשובה כפי שקיבלתי ממשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים: המשרד מפעיל מקלטים לנשים נפגעות אלימות באמצעות עמותות. העמותות מפעילות את המקלטים לאחר שהן זוכות במכרז להפעלתם, תוך עמידה בסטנדרטים מחמירים ביותר, שנקבעים במכרז. המקלטים מהווים כמובן מרחב מוגן לנשים, גם במישור הפיזי, אבל לא פחות חשוב מזה – גם במישור הרגשי – כמובן גם לילדים שנמצאים איתן – וזאת כשמדובר בנשים שנאלצו לצאת מבתיהן על מנת שניתן יהיה להגן עליהן ועל שלום ילדיהן. המשרד, מטבע הדברים, מפקח באופן אינטנסיבי על העמותות ומוודא כי המקלטים עומדים בתקני איכות קפדניים שקבע המשרד, וזאת בכל ההיבטים – גם הפיזיים וגם מה שנוגע להתנהלות הטיפולית, החינוכית והאחרת במקום. המקלטים מעניקים היום טיפול והגנה לכ-700 נשים ולכ-1,300 ילדים מדי שנה, כאשר משך השהייה במקלט הוא בדרך כלל בין שלושה לשישה חודשים, ובחלק מהמקרים התקופות אפילו ארוכות יותר. אני חושב שלא יכול להיות חולק שהמקלטים האלה מצילים, הלכה למעשה, מאות נשים וילדים בשנה, מסייעים להם לחזור לקהילה בביטחון ומחוץ למעגל האלימות ובהרבה מקרים פשוט מצילים את חייהם, אין דרך אחרת לראות את זה. התקציב מועבר מהמשרד עבור כל אישה ששוהה במקלט; המשרד איננו מגביל את זמן השהייה אלא הדבר נעשה בכל מקרה לגופו. התעריף או העלות לאישה – התשלום שמועבר לעמותות האלה עבור כל אישה וילדיה לחודש עומד על יותר מ-20,000 שקל לחודש, ועלה בשנתיים האחרונות ב-33% – מכ-14,000 שקלים בעבר לכ-21,000 שקלים עכשיו. התוספת התקציבית נועדה לתגבר את כוח האדם הטיפולי-חינוכי במקום הן עבור הנשים והן עבור הילדים, וכן לתת טיפול נפשי לנשים הזקוקות לליווי פסיכיאטרי או ליווי של גורם מקצועי אחר בתחום הזה. כל טיפול תרופתי הניתן במקלט ניתן על ידי גורמים רפואיים מוסמכים, בשום אופן לא ניתן טיפול רפואי שאיננו בהסכמת הנשים השוהות במקום. ובאשר למקלט המוזכר בפנייה, התלונות אכן הגיעו לידי הגורמים המקצועיים במשרד והמשרד מינה ועדת בדיקה על מנת שהטענות האלה ייבדקו באופן יסודי ובלתי מתפשר, וכמובן, על פי תוצאות הבדיקה גם יינקטו, אם יהיה מקום לכך, צעדים. תודה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> מה אתה מציע, אדוני השר? << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> מה שמבקשות המציעות מבחינתי זה בסדר גמור. << קריאה >> אורלי פרומן (כחול לבן): << קריאה >> אנחנו מבקשים להביא את זה במסגרת הדיון באלימות כלפי נשים בוועדת הכספים, כי המענה של מעון לנשים מוכות הוא חלק מאותו דיון. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> ועדת הכספים. אנחנו נצביע אחרי שנשמע עמדה נוספת של חבר הכנסת מאיר כהן. בבקשה, אדוני. << דובר >> מאיר כהן (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב-ראש, א. אני רוצה לחזק – היות שאני מכיר אותם – את ידי כל העובדות והעובדים הסוציאליים במקומות האלה. הם עושים עבודת קודש, רובם הגדול. אם יש מישהו שסרח, בוודאי מזה צריך מאוד להיזהר ולא לעלות לדוכן הכנסת ולדבר על המקלטים כבתי כלא לנשים. אני מכיר, הייתי שם. הגעתי באמצע הלילה, הגעתי בשעות לא שגרתיות, בדקתי, פיקחתי על הדברים. אני מכיר את זה וחשוב לתקן את הרושם. שני דברים התכוונו לעשות, ואני מאוד מקווה שהשר שבא אחריי ואלה שיגיעו יעשו את זה: האחד זה לדאוג שהמתקנים האלה ייראו כמו יחידות דיור, כך שהאימהות תוכלנה להביא את הילדים הבוגרים שלהן ואת כל המשפחה. מישהו העיר שילדים בגיל תיכון לא מגיעים לשם, ולכן תכננו – התוכנית הזאת קיימת במשרד רווחה – להתחיל לבנות יחידות דיור. זה אומנם עולה כסף אבל זה בדיוק מציל את האנשים. הדבר השני הוא סוגיית הפיקוח. היות שהחליטו להפריט חלקים גדולים ממוסדות הרווחה במדינת ישראל, הדבר שנשאר הוא לדאוג למערך פיקוח בלתי תלוי. אתם יודעים כמה פעמים הסתבר שמפקחים במשרד הם חברים של האנשים שמפעילים את זה? אני נתתי הוראה שאף אחד לא הולך, לא לחתונה, לא לבר-מצווה ולא לשום אירוע. לא יכול להיות שמפקחים יוצרים יחסי רעות וחברות ויחסים משפחתיים עם האנשים שמפעילים. זה אחד הדברים. אני מציע לשר שיהיה או לשרה שתהיה או לשר הנוכחי שיעשו מהפכה אמיתית – שהתחלנו אותה – בנושא הפיקוח על המעונות. זה העניין. אגב, אני מאוד מכבד את זה שהעלו את התעריף. הרבה שנים רצנו והתווכחנו עם האוצר, השר לוין, ואני שמח לשמוע את הנתון הזה, שזה עלה ב-30%, כי זאת לא בעיה של תעריפים, זאת בעיה של פיקוח. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה לך. אנחנו עוברים להצבעה על העברה לוועדת הכספים. בבקשה. נא להצביע. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 7 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה הזמנית לענייני כספים נתקבלה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> בעד – שבעה, אין מתנגדים, אין נמנעים. הנושא יועבר לוועדת הכספים. << נושא >> שאילתות דחופות << נושא >> << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אנחנו עוברים לשאילתה דחופה. קודם כול אני רוצה להזמין את השר המקשר בין הכנסת לממשלה חבר הכנסת יריב לוין, בשם שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, להשיב על שאילתה דחופה מס' 21, של חברת הכנסת מרב מיכאלי: מניעה וטיפול בתופעת האלימות במשפחה. << שאילתה >> 21. מניעה וטיפול בתופעת האלימות במשפחה << שאילתה >> << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה-גשר): << דובר >> תודה. אדוני, לפי החלטת הממשלה בנושא יישום המלצות ועדת המנכ"לים בנושא מניעה וטיפול בתופעת האלימות במשפחה, משרדך היה צריך לדווח לוועדת השרים אחת לרבעון. שאלותיי: 1. האם ומתי התכנסה ועדת השרים? 2. האם הועבר דיווח? 3. מה התקציב שהועבר בשנת 2019 ומה מתוכני התוכנית יושם? 4. מה לוח הזמנים המתוכנן? 5. האם יש עיכוב ביישום התוכנית? << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. << דובר >> שר התיירות יריב לוין: << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, חברת הכנסת מיכאלי, להלן התשובה כפי שקיבלתי ממשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים: ועדת השרים למאבק באלימות במשפחה התכנסה ב-5 בדצמבר 2018, ולאחר מכן – לישיבה נוספת ב-19 באותו חודש. בעקבות הכינוס הזה גיבש משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים תוכנית פעולה למניעה ולטיפול בתופעת האלימות במשפחה, והתוכנית הזו הוצגה בישיבת הממשלה ואושרה בתאריך 6 בינואר 2019. במסגרת התוכנית הזו אישרה הממשלה באותה ישיבה הקצאה של 20 מיליון שקלים נוספים לבסיס התקציב, שעמד על סכום של כ-30 מיליון שקל קודם – כלומר, גידול מאוד מאוד משמעותי – לצורך הרחבת המענה הממשלתי בנושא אלימות במשפחה. התוספת אושרה בוועדת הכספים בתאריך 4 בנובמבר 2019. במסגרת התוכנית למניעה ולטיפול בתופעת האלימות במשפחה בשנת 2019 כבר בוצעו הפעולות הבאות: נוספו 60 תקני עובדים סוציאליים לטיפול בגברים במרכזים לטיפול באלימות במשפחה; נוספו 68 תקנים של עובדים סוציאליים לטיפול בילדים העדים לאלימות במשפחה כחלק מפעילות טיפולית מניעתית; נוספו 50 תקני עובדים סוציאליים לטיפול באזרחים ותיקים, המאפשרים לאזרחים הוותיקים לדווח במקרה של התעללות ולקבל טיפול. בנוסף, מתבצעות הכשרות בין-משרדיות לאנשי מקצוע ממשרדי הממשלה השונים העובדים בשטח, לרבות משרדי הבריאות, הרווחה, החינוך, אנשי שירות בתי הסוהר ועוד, במטרה לייצר שפה משותפת וממשקי עבודה בין אנשי המקצוע. כמו כן, מופעלת תוכנית מניעה של משרד החינוך ומשרד הרווחה, שפועלת כיום בכ-120 בתי ספר ומורחבת לבתי ספר נוספים. לתוכנית הזו, אגב, יש עדכונים והתאמות גם לציבור הדתי ולאוכלוסיית המיעוטים. התוספת התקציבית בסך 20 מיליון שקל נועדה למימון הרחבת הפעילות באופן הבא: ראשית, הקמת ארבעה מרכזי חירום למתן שירות 24/7 לנפגעי אלימות במשפחה, כולל דירות קלט. המרכז הראשון נמצא בהליכי מכרוז אחרונים וייפתח בחודשיים הקרובים, וזו בהחלט בשורה; הקצאה של 60 תקני עובדים סוציאליים נוספים לתכלול נושא האלימות במשפחה ברשויות המקומיות ולהובלת שיתופי הפעולה הנדרשים בתחום; ביצוע סקר לאומי לבדיקת היקפה וטיבה של תופעת האלימות במשפחה וקביעת מדדי הצלחה לבדיקת תוצאות התוכנית הבין-משרדית ויעילותה, וכמובן השירותים שניתנים במסגרתה. בנוסף, ישמש הכסף לפיתוח מענים לנערות ולנשים בסכנת חיים ולנערות ולנשים טעונות הגנה. בין יתר המענים שיינתנו: הקמת קומפלקס הגנה ושיקום שיספק מעטפת הגנה לצד עבודת טיפול ושיקום – זאת במקביל לרצף טיפולי, שייעשה בקהילה ובמשפחה, כדי לאפשר את חזרתן הביתה של אותן נשים ואותן נערות, כמובן כאשר הדבר אפשרי ובטוח. הפעולות שפורטו לעיל והמשאבים שהוקצו לטובתן יצאו לדרך והתוכנית מתקדמת על פי לוחות הזמנים והתוכנית כפי שאושרה בממשלה. המשרד ימשיך לפעול ליישום המלצות הוועדה הבין-משרדית למניעה ולטיפול בתופעת האלימות במשפחה, וכמובן ליישום החלטת הממשלה בעניין הזה, ובתוך כך לגיוס כוח האדם הדרוש, להקצאת התקנים וכמובן לקידום השירותים המצויים בתהליכי מכרז, והכול כפי שמפורט כמובן בתוכניות העבודה של המשרד. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> שאלה נוספת, בבקשה. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה-גשר): << דובר_המשך >> אדוני, תראה, החלטת הממשלה על הקמת הוועדה הבין-משרדית הייתה בשנת 2014. מאז 2014 נרצחו 99 נשים על ידי בן משפחה או בן זוג. ב-2016 הוגשה התוכנית של הוועדה הבין-משרדית. מאז 2016 נרצחו 67 נשים על ידי בן זוג או בן משפחה. אנחנו מדברות על מצב שבו אתה אומר לי שהייתה תוספת של 20 מיליון שקל, כשבעצם רק עכשיו היא תועבר, החודש. זאת אומרת שבעצם ב-2019 היו רק 30 מיליון שקל מתוך 50 מיליון שהיו צריכים להיות מוקצים מדי שנה לפי התכנון המקורי, ואפילו זה לא קרה בשנת 2019. אז קודם כול, שמעתי קודם את דבריך בסיכום שלך להצעות לסדר-היום, כשדיברת על המצוקה בכך שאין ממשלה עכשיו – אבל הייתה כל הממשלה של הכנסת העשרים. אגב, החקיקה של האזיק האלקטרוני עברה כבר בכנסת העשרים. זה לא משהו חדש מעכשיו, זה משהו שעבר כבר אז ולא הייתה שום סיבה לא להפעיל אותו כבר באופן אפקטיבי. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> זה לא כל כך פשוט, צריך תקנות ויש כל מיני בעיות אחרות, אבל בסדר. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה-גשר): << דובר_המשך >> בסדר, אבל זאת העבודה של הממשלה. זה בדיוק מה שהממשלה אמורה לעשות. משרדי ממשלה – – – << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> בלי כנסת זה קשה. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה-גשר): << דובר_המשך >> יש הרבה מאוד תקנות שהממשלה לא צריכה להביא לאישור הכנסת ואין לה שום בעיה להעביר אותן, בוודאי בדברים כל כך דרמטיים ומצילי חיים. לכן, תן לי רק להבין ממך. כרגע אתה אומר: בסדר, היו 30 במקום 50, עכשיו העבירו עוד 20, בסדר גמור – – – << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> לא, לא. אמרתי: התקציב אושר ולכן כל מה שהיה צריך להתבצע על פי תוכניות העבודה בוצע מתוך הנחה שיש 50 מיליון שקל. הכסף הועבר רק עכשיו בגלל בעיות שהן לצערי הרב לא עניין של הממשלה אלא העובדה שכובלים את ידינו ולא מאפשרים לעבוד. עד שהצליחו לעשות פה העברות בוועדת הכספים בהיעדר רוב לממשלה בכנסת היה תהליך לא פשוט, שגם האופוזיציה לא תמיד הקלה עליו, אם אנחנו כבר רוצים להיכנס לזה. לכן, בשורה התחתונה, התוכנית מתקדמת על פי לוחות הזמנים, על פי התכנון כפי שצריך להיות, לפחות כך נמסר לי. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה-גשר): << דובר_המשך >> שאלתי אליך: לפי דוח של הממ"מ שיצא היום לא ברור שיש איך להעביר את התקציב ל-2020, וגם ב-2020 אנחנו עלולות להימצא בלי ממשלה, לפחות בחודשים הראשונים של השנה. זאת שאלה ראשונה: האם יש איך להעביר את התקציב להמשך התוכנית ב-2020? שנית, לפי דוח הממ"מ, למעבר למה שכבר הועבר לא היו עדיין מקורות תקציביים. האם יש מקורות תקציביים להמשך המימון של התוכנית? << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> טוב, אני חושב שהתשובה – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> תודה. השאלה היא טובה אבל נדמה לי שגם התשובה ברורה לחלוטין, על שתי השאלות. תראי, חברת הכנסת מיכאלי, אם לא יהיה תקציב מדינה מאושר ל-2020 הרבה מאוד דברים ייפגעו, ובהם גם הנושא החשוב מאוד הזה. ברור לגמרי שכל דבר שאיננו נמצא בבסיס התקציב בעצם אי-אפשר יהיה לתקצב אותו או יהיה כמעט בלתי ניתן לתקצב אותו, וגם אם אפשר יהיה למצוא דרך, זה יהיה קשה מאוד ומסובך מאוד, וייקח הרבה מאוד זמן. בכלל, כל ההליכים כדי לאשר משהו במצב הזה ובתקופה הזו הם סבוכים ובעייתיים. את שואלת אותי – סבוכים ובעייתיים מדיי. אני חושב שמזמן הופר האיזון הנכון בין העובדה שצריך לשמור שממשלת מעבר לא תעשה כל מיני דברים שהיא לא צריכה לעשות לבין העובדה שיש מדינה שפשוט חייבת להמשיך להתנהל ויש דברים שצריכים להמשיך לקרות. המציאות שבה בעצם אנחנו נשלטים כבר שנה שלמה על ידי פקידים – שגם הם, מה לעשות, לא נבחרו, והם מחליטים מה מותר לעשות ומה אסור לעשות, ואיזה דבר בעיניהם הוא מספיק דחוף כדי לאשר אותו ומספיק תואם את המדיניות הקודמת ולא מהווה שינוי בה ולא קשור בבחירות, כדי שהם ייאותו ויואילו בטובם לאשר או לא יואילו בטובם לאשר – אני חושב שכל המצב הזה הוא לא תקין לחלוטין. אני בכלל כופר, באופן אישי, בכל ההנחה הזו שיש מין תקופת ביניים כזו שבה אין סמכות לאף אחד לעשות שום דבר חוץ מלפקידים, שאיש לא בחר בהם ואיש לא מינה אותם. אני חושב שזה בדיוק הפוך, זה צריך היה להיות כמו שזה ברוב המקומות בעולם, שבהם מי שמחזיק ויושב ומכהן יש לו את מלוא הסמכויות, עד הנקודה שבה הוא מוחלף במישהו אחר, ואין מין ואקום ואין מין מצב כזה שאי-אפשר לעשות כלום. נכון, צריך למנוע דברים שהם באמת חריגים, שתבוא ממשלת מעבר ותחליט לחלק כסף לציבור ערב הבחירות כדי לקבל תמיכה, או דברים מהסוג הזה. אבל מכאן ועד לקיצוניות המטורפת שאנחנו נמצאים בה, אני חושב שאין שום הצדקה. ולכן טוב נעשה, אגב, בעניין הזה, אם תצטרפו להרבה מאוד יוזמות שאנחנו ניסינו לקדם בכנסת העשרים בלי הצלחה, בין היתר בגלל התנגדות עיקשת של האופוזיציה. אם תהיה נכונות, בוודאי שלך, גם באופן אישי, להצטרף ליוזמות האלה, שייתנו הרבה יותר כוח בידי הדרג הנבחר גם במצבים האלה, כדי לקבל החלטות ולבצע אותן, אני חושב שזה יוכל לפתור הרבה מאוד בעיות, כולל את הבעיה הזו. צריך לזכור שבסוף הרוב המוחלט של הנושאים, חברת הכנסת מיכאלי, הם באמת לא נושאים במחלוקת. הם נושאים שגם את ואני, שיש בינינו הרבה חילוקי דעות בלא מעט נושאים, יכולים להסכים עליהם, והם נושאים שבאמת הם לא עניין פוליטי אלא עניין באמת של טובת המדינה וטובת הציבור ודברים שצריך לטפל בהם. וצריך למצוא את המנגנונים שיחלצו אותנו מהשיתוק המוחלט הזה – – – << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה-גשר): << קריאה >> – – – אבל אתה לא מסביר למה מ-2016 – – – << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> אז אני אומר, חברת הכנסת מיכאלי, אני – – – << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה-גשר): << קריאה >> ב-2016, ממשלה מתפקדת – – – << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> חברת הכנסת מיכאלי, אני עונה לך – – – << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה-גשר): << קריאה >> ברוב מוחלט. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> אם התשובה שלי לא הובנה, אז אני אגיד יותר טוב. תראי, אני הרי לא עקבתי ולא מכיר, באופן טבעי, את הנושא הזה מ-2016 – הרי אני לא שר העבודה והרווחה – אז אני לא יכול להגיד לך באופן נקודתי מה קרה בכל חודש או בכל שבוע עם העניין הזה. אבל אני יכול להגיד לך מה קורה עם הרבה מאוד נושאים אחרים שאתה מחליט לקדם ורוצה לקדם. החלטות שאנחנו מקבלים פשוט לא מתבצעות, והדברים פשוט נתקעים ופשוט לא מתקדמים, כי פה יש קושי משפטי, ושם יש עוד שאלה משפטית שצריך לברר אותה, ופה יש עוד איזה אישור חשב שצריך לקבל, ושם יש זה, ושם יש ההוא. אני כל פעם מספר ונותן כאן את אותה דוגמה, ואם צריך אני אחזור עליה פעם נוספת: אמרתי לך שבמשרדי התפקיד הכי חשוב, אולי, לפחות מבחינת היקף האחריות התקציבית שיש תחתיו, זה תפקיד של סמנכ"ל שיווק, שצריך להיות אחראי על השיווק של ישראל בעולם. אני באמת קיבלתי תוספת תקציבית מאוד משמעותית למשרד שלי. סמנכ"ל השיווק שהיה כאשר אני נכנסתי לתפקידי עזב אחרי כמה חודשים. לקח פרק זמן קצר – של 13 חודשים – עד שגמרו את המכרז כדי לבחור מישהי שנבחרה במקומו. כמובן שאסור שהשר בכלל ידע מי המועמדים ומה ההליך, וחס וחלילה ידבר איתם ואפילו לא יחווה את דעתו. היא פשוט הופיעה במשרדי ביום שבו היא נבחרה, כן, לתפקיד כל כך משמעותי. לצערי הרב היא הגיעה למסקנה אחרי כמה חודשים שהיא סבורה שהיא לא רוצה להמשיך, מסיבותיה שלה, והיא עזבה ונשארנו בלי סמנכ"ל שיווק. ואני שואל אותך: אז מה נעשה עכשיו? עכשיו נתחיל עוד תהליך של 13 חודשים עד שהבן אדם ייכנס? בשורה התחתונה, גם נכון לרגע זה עוד אין סמנכ"ל שיווק במשרד התיירות. ובסוף מרוב תקינות, ומרוב מנגנונים, ומכרזים, וביורוקרטיות, ושהשר רק לא ידע, ולא ולא ולא ולא – השורה התחתונה היא שכך הדברים נראים והעסק פשוט לא מתנהל. זה קורה בכל התחומים ובכל הנושאים, וזה קורה גם כאן. לשמחתי במשרד התיירות הצלחנו בסוף להסתדר, הנתונים מדברים בעד עצמם, אבל אני לא חושב שזה נכון שכך הדברים יתנהלו. הלוואי שנמצא שותפים לרצון שלנו לעשות שינויים יסודיים בנושאים האלה אם וכאשר סוף-סוף נהיה במצב שתהיה לנו ממשלה מתפקדת וכנסת שבאמת עוסקת בחקיקה כפי שצריך להיות. תודה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה לך. תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום שלישי, כ"ח בחשוון התש"ף, 26 בנובמבר 2019, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 18:16. << סיום >>