דברי הכנסת

דברי הכנסת ז / מושב ראשון / ישיבות י"ט–כ"א / ד'–ו' בכסלו התש"ף / 2–4 בדצמבר 2019 / 7 חוברת ז' ישיבה י"ט הישיבה התשע-עשרה של הכנסת העשרים-ושתיים יום שני, ד' בכסלו התש"ף (2 בדצמבר 2019) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 4 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 4 נאומים בני דקה 16 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 16 בועז טופורובסקי (כחול לבן): 16 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 18 יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): 18 מתן כהנא (הימין החדש): 19 קרן ברק (הליכוד): 19 ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): 23 יעל גרמן (כחול לבן): 24 אופיר סופר (הבית היהודי-האיחוד הלאומי): 25 צבי האוזר (כחול לבן): 25 סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 26 רם בן ברק (כחול לבן): 26 ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): 27 איתן גינזבורג (כחול לבן): 27 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 28 יואב סגלוביץ' (כחול לבן): 28 אלעזר שטרן (כחול לבן): 29 דסטה גדי יברקן (כחול לבן): 29 סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): 31 יזהר שי (כחול לבן): 32 אורלי פרומן (כחול לבן): 33 רויטל סויד (העבודה-גשר): 33 חוה אתי עטייה (הליכוד): 34 אורנה ברביבאי (כחול לבן): 35 היבה יזבק (הרשימה המשותפת): 35 עומר ינקלביץ' (כחול לבן): 36 הצעות לסדר-היום 37 ציון יום היציאה והגירוש של יהודים מארצות ערב ואיראן 37 היו"ר יולי יואל אדלשטיין: 37 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 38 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 39 משה אבוטבול (ש"ס): 41 איציק שמולי (העבודה-גשר): 42 מאיר כהן (כחול לבן): 44 השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל: 48 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת<< נושא >> << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברי הכנסת, היום ד' בכסלו התש"ף, 2 בדצמבר 2019. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. הודעה למזכירת הכנסת. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק שמספרה פ/944/22 וכלה בהצעת חוק שמספרה פ/1203/22: הצעת חוק שיקום, קידום ושילוב אנשים עם אוטיזם בקהילה, התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק העונשין (תיקון – עבירות מין במשפחה), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק הפרטת תאגיד השידור הציבורי הישראלי והסדרת שידורי הרדיו הציבורי (תיקוני חקיקה), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת שלמה קרעי; הצעת חוק מעונות יום שיקומיים (תיקון – מעון יום שיקומי ייעודי לילדים עם אוטיזם), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (נקודות זיכוי בעד ילדים), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (תיקון – עיגון זכויות דייר ממשיך בדיור הציבורי), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק זכאות לאבחון לקויות למידה לילדים ממשפחות מעוטות יכולת, התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק שירות אזרחי (תיקון – שירות אזרחי במוסד רפואי ציבורי), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אלי אבידר, יבגני סובה, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – ייעוד מענק אשפוז בשל לידת פג למחלקת פגים בלבד), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – איסור פיטורים בעת טיפולי פוריות), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק הגנה על זכויות אמנים במוסיקה (תיקון – הגנה על זכויות אמנים), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת רויטל סויד; הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – הקמת קרן למימון תרופות לאזרחים ותיקים מעוטי יכולת), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק אזור סחר חופשי באילת (פטורים והנחות ממיסים) (תיקון – פיתוח אילת), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת תשלום בעד חניה במוסד רפואי), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק הספורט (תיקון – ביטוח קטינים), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור ממס לגמלאים על תשלומי פנסיה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אלי אבידר, יבגני סובה, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הוראות לעניין עקרת בית), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון – סייג לחסינות בפני מעצר במקרה של פגיעה בביטחון המדינה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אלי אבידר, יבגני סובה, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (כשירות המפקח הכללי של משטרת ישראל למינוי, תקופת כהונה ומילוי מקום), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת רויטל סויד; הצעת חוק ההגנה על חוסים (תיקון – מחיקת זקנה מההגדרה), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק החלת הריבונות הישראלית על בקעת הירדן, התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עודד פורר ואלי אבידר; הצעת חוק נכי המלחמה בנאצים (תיקון – כפל קצבה), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון – ביטול כריכה), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק שירות המילואים, התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי מחלה לעובד עצמאי), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אלי אבידר, יבגני סובה, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (עידוד צמיחה לעסקים עצמאיים קטנים ובינוניים), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אלי אבידר, יבגני סובה, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק הגבלת פעולות אנשי דת בלתי מורשים בצבא הגנה לישראל ובמשטרת ישראל, התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – משלוח הודעה בדבר זכאות המבוטח), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית – סמכויות פקחים) (תיקון – הסמכת פקחים באיגוד ערים לווטרינריה), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (שלילת זכויות יתר מאסיר ביטחוני המשתייך לארגון טרור), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אלי אבידר, יבגני סובה, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תוספת לקצבה של מי שמעסיק עובד בענף הסיעוד), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק זכויות ושירותים לילדים ובני נוער עם קשיים נפשיים, התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק היערכות אזרחית למצבי חירום, התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק לתיקון פקודת הרופאים (הרחבת הזכאות להיתר מוגבל), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק המזונות (הבטחת תשלום) (תיקון – סכום שלא יובא בחשבון במבחן ההכנסה), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק שיעור ריבית פיגורים מקסימלי (תיקוני חקיקה), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון – איסור ביטול גיור), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון – אובדן ימי עבודה בשל מצב מיוחד בעורף), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – הגדרת אלמן ושכול), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת רויטל סויד; הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – שיכוך כאב בעת מתן טיפול רפואי לקטין), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק הביטוח לאומי (תיקון – ביטוח זכויות עצמאי שעיקר הכנסתו מעסק שמצוי בפשיטת רגל או בפירוק), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק סבסוד מוצרים ללא גלוטן, התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק פינוי ההתנחלות יצהר ותשעת המאחזים הסמוכים אליה, התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – טיפול באמצעות בעלי חיים), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק פיצויי פיטורים (תיקון – מניעת פיטורים מחזוריים), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – שימוש בזרע חייל שנספה), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת רויטל סויד; הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – פטור מטעמי הכרה דתית), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (תיקון – גמלה לאלמנה שנישאה מחדש), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – איסור פעילות מסחרית בבית חולים), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת עמר בר לב; הצעת חוק הקמת בנק חלב אם, התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) (תיקון – תנאי זכאות מיוחדים לנכים ולעיוורים), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – חוברת זכויות), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אלי אבידר, יבגני סובה, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – עקר בית), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק טיפול בחולי נפש (תיקון – הגבלת השימוש באמצעי כפיה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת פנינה תמנו, מיכל שיר סגמן ושלמה קרעי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – פירוט החוב במכתב דרישה), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – החזר דמי נסיעה באמבולנס למבוטח שהגיע לגיל פרישה), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק השקעות זרות, התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת עמר בר לב; הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון – ביטול עקרון הריתוק לקלפי), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק פינוי יישובים במסגרת הסדר מדיני, התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, ג'אבר עסאקלה, עופר כסיף, היבה יזבק, איימן עודה, יוסף ג'בארין, אוסאמה סעדי ומנסור עבאס; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תוספת קצבה לנכים מונשמים), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – חובת תשלום מס למי שאינו משרת שירות צבאי או שירות אזרחי), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אלי אבידר, יבגני סובה, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק הגנת השכר (תיקון – צירוף פירוט שעות חודשי לתלוש השכר), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק ראש המטה הכללי של צבא הגנה לישראל (תקופת כהונה), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת רויטל סויד; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – זכאות לדמי לידה לחיילות בשירות קבע), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – קצבת ילדים כפולה בלידת תאומים או יותר), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, ג'אבר עסאקלה, עופר כסיף, מרב מיכאלי, היבה יזבק, איימן עודה, יוסף ג'בארין, אוסאמה סעדי ומנסור עבאס; הצעת חוק בתי קברות צבאיים (תיקון – חיילים זכאי חוק השבות), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי ביטוח מופחתים למעסיק קולט עלייה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת אלכס קושניר, חמד עמאר, אלי אבידר, עודד פורר, אביגדור ליברמן, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי ומרק איפראימוב; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – פטור לסטודנטים מתשלום דמי ביטוח לאומי), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת היבה יזבק, אנטאנס שחאדה וסמי אבו שחאדה; הצעת חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני (תיקון – הגבלות על יצוא ביטחוני לכוחות ביטחון שביצעו הפרות חמורות של זכויות אדם), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עופר כסיף, ג'אבר עסאקלה, ווליד טאהא, מנסור עבאס, היבה יזבק, אוסאמה סעדי, אנטאנס שחאדה ועאידה תומא סלימאן; הצעת חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם (תיקון – שינוי מועד יום ציון פועלם של אסירי ציון וקביעת פעולות לציונו), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת אלכס קושניר, עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי, חמד עמאר ומרק איפראימוב; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – צמצום פערים בין הפריפריה למרכז), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת אופיר כץ; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – צמצום הפערים בין הפריפריה למרכז), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק שבת יום המנוחה, התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת אלעזר שטרן; הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – הגדלת השלמת ההכנסה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת אלכס קושניר, יוליה מלינובסקי, מרק איפראימוב, אלי אבידר, יבגני סובה, עודד פורר וחמד עמאר; הצעת חוק מימון מפלגות (תיקון – שלילת מימון ממפלגה שקוראת להטלת חרם על מדינת ישראל), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת שלמה קרעי, חוה אתי עטייה, שרן מרים השכל, מתן כהנא, משה אבוטבול, קרן ברק, מיכאל מלכיאלי, ינון אזולאי, אופיר כץ ואופיר סופר; הצעת חוק-יסוד: שכר נושאי משרה ברשויות השלטון (תיקוני חקיקה), מאת חברי הכנסת שלמה קרעי, חוה אתי עטייה, שרן מרים השכל, משה אבוטבול, מיכאל מלכיאלי, ינון אזולאי ואופיר כץ; הצעת חוק שכר נושאי משרה ברשויות השלטון, התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת שלמה קרעי, חוה אתי עטייה, שרן מרים השכל, משה אבוטבול, מיכאל מלכיאלי, ינון אזולאי ואופיר כץ; הצעת חוק אמנות ג'נבה, התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת ניצן הורוביץ, תמר זנדברג ואילן גילאון; הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון – דרישת הסכמה בכתב), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק השחתת מודעות על רקע מגדר, התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת יוליה מלינובסקי, עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק מידע גנטי (תיקון – איסור שימוש בתוצאות בדיקה גנטית לקביעת השתייכות לעדה דתית), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת אביגדור ליברמן, יוליה מלינובסקי, עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק הדחת נציג ציבור התומך במאבק מזוין נגד מדינת ישראל (תיקוני חקיקה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת שלמה קרעי, חוה אתי עטייה, שרן מרים השכל, מתן כהנא, משה אבוטבול, מיכאל מלכיאלי, ינון אזולאי, אופיר כץ ואופיר סופר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הפחתת קצבת ילדים בשל אי חיסון), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת משה ארבל, צבי האוזר, ינון אזולאי ומיכאל מלכיאלי; הצעת חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (תיקון – ביטול החוק), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת ניצן הורוביץ ואילן גילאון; הצעת חוק הרשויות המקומיות (פטור חיילים, נפגעי מלחמה ושוטרים מארנונה) (תיקון – החרגת ההגבלה סייג לדירות גדולות לחיילים בודדים), התש"ף–2019, מאת חברות הכנסת פנינה תמנו ומיכל שיר סגמן; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הכרה בפגיעה מינית בעבודה כפגיעה בעבודה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת פנינה תמנו, יעל גרמן, מיקי חיימוביץ', אורלי פרומן, מיכל שיר סגמן ומירב כהן; הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – סייג להגשת עתירה בידי חבר הכנסת בעניין שהוחלט בכנסת), מאת חברי הכנסת שלמה קרעי, חוה אתי עטייה, מיכאל מלכיאלי וינון אזולאי; הצעת חוק הבחירות לכנסת (הצבעת אנשי צוות אוויר), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת יוליה מלינובסקי, עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק גדר הביטחון, התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת עמר בר לב; הצעת חוק החלת ריבונות ישראל בשטח בקעת הירדן וצפון ים המלח, התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת שלמה קרעי, חוה אתי עטייה, מתן כהנא, משה אבוטבול, מיכאל מלכיאלי, ינון אזולאי, אופיר כץ ואופיר סופר; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – תוקף היתר הבנייה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת מיכאל מלכיאלי ומשה אבוטבול; הצעת חוק שיווי זכויות האישה (תיקון – ייצוג לנשים בוועדות איתור), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק תכנון משק החלב (תיקון – הארכת תוקף הוראת המעבר לעניין מחירי חלב בקר במכסה), התש''ף–2019, מאת חברי הכנסת רם בן ברק, אלון שוסטר, רם שפע ואופיר סופר; הצעת חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות (תיקון – קביעת תאגיד שאינו מדווח או שותפות כחברת שכבה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת יעקב מרגי, ינון אזולאי ומשה ארבל; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – איסור עיקול מיטלטלין המשמשים קטינים), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, ג'אבר עסאקלה, עופר כסיף, היבה יזבק, איימן עודה, יוסף ג'בארין, אוסאמה סעדי ומנסור עבאס; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור ממס במכירת תרופות מצילות חיים שאינן כלולות בסל הבריאות), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת חמד עמאר, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון – תקופת ההתיישנות), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת עמר בר לב; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור ממס על חיסכון ליחיד מעל גיל 60), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, ג'אבר עסאקלה, עופר כסיף, היבה יזבק, איימן עודה, יוסף ג'בארין, אוסאמה סעדי ומנסור עבאס; הצעת חוק שירותי הסעד (תיקון – גיוון שפתי בקרב עובדים סוציאליים במחלקות לשירותים חברתיים), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת מרק איפראימוב, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי ואלכס קושניר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הקלות לחולים במחלה ממארת), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת מרק איפראימוב, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי ואלכס קושניר; הצעת חוק הדרוזים והצ'רקסים (הבטחת שוויון זכויות), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת חמד עמאר, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (עידוד נשים בעסקים), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת יוליה מלינובסקי, עודד פורר, אלי אבידר, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (תיקון – ביטול החוק), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת ניצן הורוביץ ותמר זנדברג; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – שימוש חורג בקרקע חקלאית), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת שלמה קרעי ואלון שוסטר; הצעת חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון – הגדרות זכאות), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת יעקב מרגי, ינון אזולאי ומשה ארבל; הצעת חוק פיקוח על עסקאות רכש מערכת הביטחון, התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת עמר בר לב; הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – התקשרות להענקת זכויות במקרקעין ביישוב מיעוטים עם מי שנבצר ממנו להשלים את שירותו הצבאי), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת חמד עמאר, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – שירות בני ישיבות הסדר), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת עמר בר לב; הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – תשלום לבן זוגו של שכול שנפטר), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת חמד עמאר, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – מענק פטירה להורה של נכה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת יעקב מרגי, ינון אזולאי ומשה ארבל; הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – העלאת גיל הזכאות של היתומים לסיוע בשכר לימוד), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת עמר בר לב; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – זכאות לכפל גמלאות), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת יעקב מרגי, ינון אזולאי ומשה ארבל; הצעת חוק אימוץ ילדים (תיקון – אימוץ על ידי בני הזוג), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת ניצן הורוביץ, יאיר גולן, תמר זנדברג ואילן גילאון; הצעת חוק חניה לנכים (תיקון – החלטה בבקשה לתג נכה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת מיכאל מלכיאלי ומשה אבוטבול; הצעת חוק הארכת מועדים (תיקון – שירות לפי סעיף 8 או 9 לחוק שירות המילואים), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת עמר בר לב; הצעת חוק עסקאות גופים ציבוריים (תיקון – איסור על התקשרות קבלנית להעסקת עובדים), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת יעקב מרגי, ינון אזולאי ומשה ארבל; הצעת חוק העונשין (תיקון – תקיפת איש כוחות הביטחון וההצלה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת יעקב מרגי, ינון אזולאי ומשה ארבל; הצעת חוק זכאות למענק להוספת מרחב מוגן דירתי ומרחב מוגן קומתי ביישובים סמוכים לגבול (הוראת שעה), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת עמר בר לב; הצעת חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תיקון – חובת ביטוח אופניים עם מנוע עזר), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת יעקב מרגי, ינון אזולאי ומשה ארבל; הצעת חוק איסור ניגוד עניינים בגביית חובות (תיקוני חקיקה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת אילן גילאון ומיקי לוי; הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון – עידוד הנגשה להשכלה גבוהה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת יעקב מרגי, ינון אזולאי ומשה ארבל; הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – קיום אירועי תרבות בהפרדה מגדרית בשל טעמי דת), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת מיכאל מלכיאלי וינון אזולאי; הצעת חוק הפרשנות (תיקון – הגדרת הפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדר), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת עמר בר לב; הצעת חוק ההתגוננות האזרחית (פיקוח על מקלטים משותפים), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת דסטה גדי יברקן, אורלי פרומן, יזהר שי, איציק שמולי, ינון אזולאי, משה אבוטבול, איתן גינזבורג וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים) (תיקון – חקירה תוך 48 שעות), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – מועדי החזר של הלוואה לדיור), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני ואורי מקלב; הצעת חוק העונשין (תיקון – הוספת עילות לעבירות הסתה ופשע שנאה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת ניצן הורוביץ, תמר זנדברג, יאיר גולן ואילן גילאון; הצעת חוק מעונות יום שיקומיים (תיקון – הפחתת מספר הפעוטות המינימלי במעון יום), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – איסור גביית עמלה בעד טיפול בירושות ובעיזבונות), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת אילן גילאון ומיקי לוי; הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון – עדכון כתובת לצורכי בחירות), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק שיקום שכונות דרום תל אביב ותמריצים לפיזור גאוגרפי של מסתננים (הוראת שעה), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – מחלה נדירה), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – ביטול הפיקדון והגדלת המענק), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק זיכרון השואה והגבורה – יד ושם (תיקון – הגבלות ביקורים של נציגים זרים המעורבים או תומכים בפשעים נגד האנושות, פשעי מלחמה והפרות חמורות של זכויות אדם), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עופר כסיף, ווליד טאהא, עאידה תומא סלימאן, מנסור עבאס, אוסאמה סעדי, אנטאנס שחאדה, תמר זנדברג, אלון שוסטר, מיכאל מרדכי ביטון, ניצן הורוביץ ואילן גילאון; הצעת חוק נכי המלחמה בנאצים (תיקון – חישוב הכנסה לנכה נצרך ונכה נזקק), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק פיצוי נפגעי פוליו (תיקון – נפגעים שנולדו מחוץ לישראל), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הפקדות לקרן השתלמות לעצמאי), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אלי אבידר, יבגני סובה, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (פטור מתשלום דמי חניה לרכב של כונן רפואת חירום עם ציוד), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני ואורי מקלב; הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – מסלולי לימוד נפרדים), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת יעקב מרגי, ינון אזולאי ומשה ארבל; הצעת חוק רשות מקרקעי ישראל (תיקון – העדפת בני מקום בשיווק קרקעות בפריפריה), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק תקצוב מיוחד לרשויות חינוך מקומיות מרוחקות, התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת יעקב מרגי; הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון – איסור הגבלת גיל במוסד להשכלה גבוהה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת היבה יזבק, אנטאנס שחאדה וסמי אבו שחאדה; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – אובדן הריון), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק הספורט (תיקון – זכויות ספורטאי בוגר), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת יעקב מרגי, ינון אזולאי ומשה ארבל; הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (מועצות דתיות – בחירות), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הדיור הציבורי (הגדלת המלאי), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק שיקים ללא כיסוי (תיקון – מניעת הגבלת חשבון בעת שירות מילואים), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אלי אבידר, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – קצבת שאירים למי שמנהל משק בית משותף), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הוספת ענפי ההסעדה והאבטחה ביישובי הגליל והנגב לרשימת העבודות המועדפות), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אלי אבידר, יבגני סובה, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – עידוד לימודי נהיגה), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת עמר בר לב; הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – מימון שכר לימוד לחיילים), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת עמר בר לב; הצעת חוק הגנת השכר (תיקון – התיישנות), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת יעקב מרגי, ינון אזולאי ומשה ארבל; הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (מדיניות חיסונים לאומית ותמריצים להתחסנות), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת יוליה מלינובסקי, עודד פורר, אלי אבידר, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק הלוואות לדיור (תיקון – שוויון בזכאות לבני זוג מאותו המין), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (שירות טלפוני לדיווח ולקבלת תלונות על עבירות תעבורה או נהיגה מסוכנת של נהג אוטובוס), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק המועצה הלאומית לחינוך, התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אלי אבידר, יבגני סובה, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון – תוכניות ומרכזי טיפול באלימות במשפחה), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק למתן פטור מבחינות לרופאים ולעוסקים במקצועות הבריאות ממדינות מסוימות בחוץ לארץ בעלי ניסיון של חמש שנים (תיקוני חקיקה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – מסגרת שיקומית מזנות), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – גמלה לשמירת הריון לאם שילדה פג), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק טיפול בחולי נפש (תיקון – בחירת מקום אשפוז), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עופר כסיף, ג'אבר עסאקלה, ווליד טאהא, סעיד אלחרומי, עאידה תומא סלימאן, מנסור עבאס, היבה יזבק, אוסאמה סעדי, אנטאנס שחאדה, תמר זנדברג, אלון שוסטר, מיכאל מרדכי ביטון, יזהר שי, יעל גרמן, ניצן הורוביץ ואילן גילאון; הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור ניצול בעלי חיים למטרות הימורים), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק להסדרה ועידוד של מקצוע ההוראה, התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אלי אבידר, יבגני סובה, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור ניצול בעלי חיים למטרות הימורים), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) (תיקון – חובת דיון בהטלת מאסר על סרבן גט), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (תיקון – פיצוי במקרה של איחור בטיסה), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – גמלה לאם חד–הורית), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – זכאות לקבלת קצבת אזרח ותיק מלאה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אלי אבידר, יבגני סובה, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – פטור מתשלום עבור שמירת מקום ישיבה בתחבורה ציבורית), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (תיקון – תקופת צינון של עובדי אגף התקציבים במשרד האוצר במעבר למגזר הפרטי), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – רפואת שיניים לאנשים שמלאו להם 60 שנים), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אלי אבידר, יבגני סובה, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (תיקון – שינוי זמני העיכוב המזכים בהחזר כספי או בכרטיס טיסה חלופי), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – קצבת תלויים וקצבת אזרח ותיק), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי פגיעה לעצמאי), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אלי אבידר, יבגני סובה, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – החרגת כספי פנסיה ממדינת חוץ בחישוב הכנסה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אלכס קושניר, יבגני סובה, חמד עמאר, אלי אבידר ומרק איפראימוב; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכוי סכומים שהוצאו לצורך טיפול בילד), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אלי אבידר, יבגני סובה, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק סבסוד קייטנות להורים עובדים בפריפריה, התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת עמר בר לב; הצעת חוק סייעות במוסדות חינוך, התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת יעקב מרגי, ינון אזולאי ומשה ארבל; הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – הגדלת הסכום שלא יובא בחשבון), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תיקון – חובת החזקת ערכת עזרה ראשונה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון (תיקון – פרסומות מנע של חברות הטבק), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק המועצה הישראלית לצרכנות (תיקון – ודאות תקציבית), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון – דין משמעתי לרבני ערים), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק חינוך פיננסי, התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת מיכאל מלכיאלי, מיכל שיר סגמן, משה ארבל, שלמה קרעי, ינון אזולאי, משה אבוטבול ודסטה גדי יברקן; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכוי תשלומים לעצמאים), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אלי אבידר, יבגני סובה, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי לידה לעצמאיות – מתן זכות לעבודה חלקית), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור ממס בגין משיכה הונית מקופת גמל), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אלי אבידר, יבגני סובה, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק חניה לנכים (תיקון – תג נכה אישי), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת אילן גילאון; הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון – סייג לגרימת מוות בפעילות מבצעית), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אלי אבידר, יבגני סובה, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין) (תיקון – הגדלת סכום הפיצוי שאינו תלוי בנזק ושינוי נטל ההוכחה), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת מתן רישיון נהיגה לטרקטורון), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון – קיצור שבוע העבודה), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק החינוך המוסיקלי בישראל, התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת יעקב מרגי, ינון אזולאי ומשה ארבל; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (שירותי תחבורה ציבורית ללא תשלום), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק החזר גביית יתר (תיקוני חקיקה), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – שימוע ובחירות חשאיות לשופטי בית המשפט העליון), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת גדעון סער וצבי האוזר; הצעת חוק יחסי ממון בין בני זוג (תיקון – הפקעת זכות האיזון מבן זוג שהורשע ברצח בן הזוג השני), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת פנינה תמנו, אלעזר שטרן, עמר בר לב, איתן גינזבורג, מיכל שיר סגמן ומירב כהן; הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים ושתיים, התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת אנטאנס שחאדה, היבה יזבק וסמי אבו שחאדה; הצעת חוק לתיקון פקודת המועצות המקומיות (חובת קריאת שמות רחובות), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת ע'דיר כמאל מריח; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – חיבור חשמל מטעמים הומניטריים), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת ג'אבר עסאקלה, איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף ויוסף ג'בארין; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – שיעור היטל השבחה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת ג'אבר עסאקלה, איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף ויוסף ג'בארין; הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון – רישום חסר דת), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת יוליה מלינובסקי, עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (תיקון – ביטול החוק), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת סמי אבו שחאדה, היבה יזבק ואנטאנס שחאדה; הצעת חוק ארוחה יומית לתלמיד (תיקון – הרחבת תחולת החוק), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת עמר בר לב; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – מגבלת רישיון נהיגה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת חמד עמאר, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי (תיקון – ביטול החוק), מאת חברי הכנסת יוסף ג'בארין, סעיד אלחרומי, אוסאמה סעדי, עופר כסיף, ג'אבר עסאקלה ועאידה תומא סלימאן; הצעת חוק זכות ייצוג לקטין המתנגד לאשפוז פסיכיאטרי (תיקוני חקיקה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת פנינה תמנו, מירב כהן, יעל גרמן, אורלי פרומן, מיכל שיר סגמן ואיתן גינזבורג; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הצמדת קצבת אזרח ותיק לשכר הממוצע לפחות), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת עומר ינקלביץ'; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – ביטול הגבלת רישיון נהיגה), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת שלמה קרעי; הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון – הארכת תקופת התיישנות), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת אופיר כץ, שלמה קרעי ומיכל שיר סגמן; הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (דרישת הסיוע להרשעה על פי הודיה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת יוליה מלינובסקי, עודד פורר, אלי אבידר, יבגני סובה, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק איסור פרסום והפצת שמות נפגעים, התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת פנינה תמנו, מיכל שיר סגמן ומירב כהן; הצעת חוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים (שידול ליבוא או יצוא חומר הנחשב לסם בחו"ל), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת פנינה תמנו, מיכאל מרדכי ביטון, אורלי פרומן, עמר בר לב, איתן גינזבורג ומשה ארבל; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – הארכת תקופת האחריות), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני ואורי מקלב; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (פיצוי למתלונן), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון – מינוי נציג רשמי), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת רויטל סויד; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – סימון תאריך ייצור ומועד תפוגה עברי), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני ואורי מקלב; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – מגבלות על חיוב חשבון של צרכן בתשלומים), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק שיווי זכויות האישה (תיקון – ייצוג הולם לנשים בוועדות ציבוריות ברשויות המקומיות), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – הוספת עקרון השוויון), מאת חברי הכנסת אנטאנס שחאדה, היבה יזבק וסמי אבו שחאדה; הצעת חוק הנצחת זכרם של קורבנות הטבח בכפר קאסם, התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – איסור גביית עמלה בהרשאה לחיוב חשבון בהוראת קבע), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק שיווי זכויות האישה (תיקון – ייצוג הולם לנשים בוועדות ובדירקטוריונים בשלטון המקומי), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, ג'אבר עסאקלה, עופר כסיף, איימן עודה, יוסף ג'בארין, אוסאמה סעדי ומנסור עבאס; הצעת חוק שכר מינימום (תיקון – תוספת שלא תובא בחשבון בשכר המינימום), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון – הקלה בתנאי סף למפעל קטן) (הוראת שעה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אלי אבידר, יבגני סובה, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק רשות מקרקעי ישראל (תיקון – החכר מימוני לדירות), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון – הנחה מארנונה לעסק חדש בשנת פעילותו הראשונה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אלי אבידר, יבגני סובה, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון – עצמאות נציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – הגבלת רישיון נהיגה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת ג'אבר עסאקלה, איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף ויוסף ג'בארין; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – חיזוק הרפואה הציבורית), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – גיל הבוחר), מאת חברי הכנסת יעקב מרגי, ינון אזולאי ומשה ארבל; הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון – השקעה של גוף מוסדי בתעשייה עתירת ידע בישראל), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אלי אבידר, יבגני סובה, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – זכויות לשירותי בריאות לכל ילד הנמצא בישראל), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון – חופשת הורה בגיוס ילדו), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת עמר בר לב; הצעת חוק הגבלת אשראי למקבלי שירות מאמנים, עיתונאים ומרצים, התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – שירותי בריאות נוספים לשוהים במוסדות לילדים ונוער בסיכון), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – תוספת שנתית לסל שירותי הבריאות), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק תהליך קבלת החלטות בעניין הסכמי סחר בין-לאומיים, התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – העדפת רכב ידידותי לסביבה), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק שיווי זכויות האישה (תיקון – ייצוג הולם לנשים במקום העבודה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת יוסף ג'בארין, סעיד אלחרומי, אוסאמה סעדי, עופר כסיף, ג'אבר עסאקלה ועאידה תומא סלימאן; הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון – מתן זכות קדימה לנפגע תקיפה מינית), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תיקון מס' 22 – הוראת שעה) (תיקון – ענישת קטין שהורשע בנסיבות טרור כהוראת קבע), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת שלמה קרעי, חוה אתי עטייה, שרן מרים השכל, משה אבוטבול, מיכאל מלכיאלי, ינון אזולאי ואופיר כץ; הצעת חוק בנק הזרע (הזרעות והפריות חוץ בבני זוג פרודים), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק המרכז להנצחת מורשתו של הנשיא יצחק נבון, התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון – ביטוח סיעודי לפעוטות), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק להנצחת זכרה של גולדה מאיר, התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הקצאת דירות שנבנו במסגרת תוכנית מחיר למשתכן למחוסרי דיור או לדיור הציבורי, התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק המזונות (הבטחת תשלום) (תיקון – סכום שלא יובא בחשבון במבחן ההכנסה), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – חובת נוכחות מתורגמן בדיוני ועדה רפואית), התש"ף–2019, מאת חברות הכנסת פנינה תמנו ומיכל שיר סגמן; הצעת חוק העונשין (תיקון – פיצויים לזכאי במשפט חוזר ובערעור בבית המשפט העליון), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת יוליה מלינובסקי, עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק קרן לאזרחי ישראל (תיקון – צמצום אי השוויון החברתי–כלכלי בישראל), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק לתיקון פקודת מיסי העירייה ומיסי הממשלה (פטורין) (פטור מארנונה למעונות סטודנטים), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אלי אבידר, יבגני סובה, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – יועץ חינוכי בכל מוסד חינוך), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ביטול מס בגין זקיפה סלולרית), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אלי אבידר, יבגני סובה, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק החלת תקצוב מגדרי על תקציבים ציבוריים בישראל, התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכוי הוצאות החזקת רכב), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אלי אבידר, יבגני סובה, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק הסכמי קדם נישואים, התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים) (תיקון – הגברת הפיקוח על ניסויים), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק למניעת אלימות כלכלית בין בני זוג ובני משפחה, התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת קרן ברק; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – בחירה ישירה לראש הממשלה וחלוקת מנדטים לסיעות הקואליציה), מאת חברי הכנסת שלמה קרעי ומרדכי יוגב. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה למזכירת הכנסת. << נושא >> נאומים בני דקה << נושא >> << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו נפתח עם נאומים בני דקה. אני מפעיל את ההצבעה לצורך הרשמה בלבד. בבקשה, ההרשמה החלה. חבר הכנסת טיבי, על מנת שלא תהיה כל הזמן נגד, תפתח בבקשה את הנאומים. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב–ראש, חבריי חברי הכנסת, 25 בתים קיבלו צווי הריסה בקלנסווה בגלל קו מתח גבוה, ביישוב שסובל מצווי הריסה בשכונות נוספות בעיר – אני מלווה אותם שנים – בו בזמן שהשר בנט מורה על הקמת התנחלות ועל תקציב נוסף – כמה? 40 מיליון שקל? – בתוך השוק של אל-ח'ליל, העיר חברון. זה מקום, שטח, שנתפס צבאית אחרי הטבח של יימח שמו, הזבל, הנקרא ברוך גולדשטיין – – – << קריאה >> מתן כהנא (הימין החדש): << קריאה >> ואחרי הטבח של תרפ"ט. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תירגע. ולכן אני שואל על סדרי עדיפויות של הממשלה – להרוס לאזרחים הערבים בקלנסווה ולבנות לפולשים בתוך העיר הפלסטינית חברון. אין ספק שמדובר בסדרי עדיפויות מוזרים, תמוהים, גזעניים ומתפשטים, ולכן צריך לשנות את סדרי העדיפויות האלה אחת ולתמיד. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת טיבי. חבר הכנסת בועז טופורובסקי, בבקשה, אדוני, ואחריו – חבר הכנסת חמד עמאר. << דובר >> בועז טופורובסקי (כחול לבן): << דובר >> אדוני יושב-ראש הכנסת, חבריי חברי הכנסת, הקטל בכבישים נמשך. הוא לא עוצר גם כאשר אין לנו ממשלה. אלה ההרוגים מהשבוע החולף: ביום חמישי, 28 בנובמבר, נהרג גבר בן 81 בתאונה בכביש 9, בין חדרה לבאקה אל-גרבייה; ביום שישי, 29 בנובמבר, נהרג בנימין אביטל, בן 28, בתאונה שהתרחשה בין האופנוע שבו נהג לאופנוע שבו מישהו אחר נהג ופגע בו ברחוב אבוחצירה בבני ברק; ביום שבת, 30 בנובמבר, נהרג רוכב אופנוע נוסף, איהאב ג'אבר בן ה-31, תושב אבו גוש, לאחר שהחליק בכביש 38 סמוך לבית שמש; ביום ראשון לאחר חצות, 1 בדצמבר, התרחשה תאונה בסמוך לגבעת זא, לאחר שרכב שנסע בפראות ובמהירות מופרזת התנגש בצידו האחורי של הרכב של משפחת רימל. בתאונה נהרגו האם ציפי בת ה-34 והבת נועם רחל, בת שלושה שבועות בלבד. איתי בן ה-12, שנפצע אנושות בתאונה, ממשיך להיאבק על חייו בבית החולים שערי צדק. בהמשך אותו יום נהרג הולך רגל בן 74 מפגיעת רכב בצומת בני דרור שבכביש 4. עוד באותו יום ראשון המדמם נהרג גבר בשנות החמישים לחייו לאחר שנמחץ על ידי המשאית שבבעלותו, אשר הידרדרה בחצר ביתו בהרצליה. הבוקר התעוררנו לעוד ידיעה מכאיבה, שאישה בת 49 נהרגה בתאונת דרכים סמוך ליישוב שדמות דבורה שבגליל כשרכבה התנגש חזיתית ברכב מסחרי. אני מסכים עם ארז קיטה, מנכ"ל אור ירוק ושותף מלא למאבק בתאונות הדרכים, שבשנת 2019 נכשלנו כישלון חרוץ בצמצום מספר ההרוגים בתאונות הדרכים. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (כחול לבן): << דובר_המשך >> אני מסיים, אדוני. מדובר על היעדר מנהיגות, חוסר תקציב, חוסר בחירה בפתרונות שבאמת משפיעים וחוסר הבנה שאת תאונות הדרכים צריך לשים בראש סדר העדיפויות. לצערי, גם הדיון שביקשתי בכנסת לא התקבל. תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת טופורובסקי. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת יוסף ג'בארין. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ביום שישי האחרון השתתפתי בישיבה במועצה המקומית עוספיא עם הראש הרוחני של העדה הדרוזית, כל ראשי הרשויות הדרוזיות, גם חבר הכנסת שחאדה היה שם, ונציגי ציבור. מטרת הישיבה הייתה לדחות קיום ישיבה בוועדה המחוזית חיפה שאמורה לאשר את תוכנית המתאר של היישוב עוספיא. ולמה אנחנו רצינו לדחות? כי הוועדה המחוזית החליטה לקדם תוכנית מתאר בלי לשתף את המועצה המקומית, את בעלי הקרקעות. כ-90% מהקרקעות בעוספיא הן קרקעות פרטיות, לא קרקעות של המדינה. היא גם לא עונה על הצרכים של היישוב ומשאירה 95 בתים מחוץ לתוכנית המתאר, ושכראש הרשות אומר ליושב-ראש הוועדה המחוזית בתכנון ובנייה: יש לי 95 בתים מחוץ לתוכנית המתאר – הוא אומר לו: תהרוס אותם. אז קודם כול אני רוצה להגיד לו: אף בית לא ייהרס שם. לא ניתן לבית אחד להיהרס שם. לכן, אני פונה עכשיו לשר האוצר, שהוא הממונה על התכנון והבנייה, והבנתי שהישיבה שהייתה אמורה להתקיים היום נדחתה בהוראה שלו: אל תדחה את הישיבה – תבטל את הישיבה. תשתף את הציבור, תשתף את המועצה המקומית, בתוכנית חדשה, תוכנית מתאר חדשה, שתענה על הצרכים של היישוב, שתיתן פתרון תעסוקתי, מסחרי, תיירותי, שתיתן כביש עוקף ליישוב. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לכן, אל תדחו את הישיבה – תבטלו את תוכנית המתאר. תכינו תוכנית מתאר חדשה ליישוב עוספיא. תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת חמר עמאר. חבר הכנסת יוסף ג'בארין, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת מתן כהנא. << דובר >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב–ראש, ביום שבת השתתפתי בישיבת חירום של הוועדות העממיות באזור המשולש, מאום אל-פחם, מעלה עירון, טלעת עארה, ועד כפר קאסם. עשרות ואולי מאות של תושבים באזור המשולש מקבלים בשבועות האחרונים התראות מאוד קשות על הריסת בתים, קנסות גבוהים של מאות אלפי שקלים, ופשוט מדובר בהריסה של שכונות שלמות, למשל בקלנסווה או במתחם המסחרי בטירה. אני אומר שהגיע הזמן שרשויות התכנון יבינו שמה שנדרש זה לא להרוס בתים ולהרוס מבנים אלא לתכנן – לתכנן עבור היישובים הערביים כדי שיהיה אפשר סוף-סוף לבנות באופן חוקי ובאופן מסודר. ולכן, הקריאה שלנו היא להקפיא את כל הצווים האלה, להקפיא את כל ההתראות, ולבוא במשא ומתן עם התושבים, עם הנהגת הציבור הערבי, כדי לאפשר פתרון תכנוני. יש פתרונות תכנוניים שאנחנו נקדם, ואנחנו קוראים לכל האחראים לקבל אותם. אנחנו ברשימה המשותפת לא נרשה את ההריסה הזאת וניאבק בכל ניסיון לפגוע בבתים של האוכלוסייה הערבית. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת יוסף ג'בארין. חבר הכנסת מתן כהנא, בבקשה, אדוני. אחריו – חברת הכנסת קרן ברק. << דובר >> מתן כהנא (הימין החדש): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חברתי אמיתי חייב לקדם שוק חופשי. בשבוע שעבר פורסם מדד ג'יני, שלכאורה מצביע על עלייה בפערים במדינת ישראל, אבל באותו שבוע ממש פורסמו נתונים על עלייה בשכר, על עלייה בהכנסה המשפחתית ועל עלייה ברמת החיים של כלל אזרחי ישראל. אז אני אומר פה: מי שרוצה להמשיך לדבוק בעקרונות סוציאליסטיים ולהתעסק במה יש לו ולמה אין לי, שימשיך. אנחנו בימין החדש נמשיך לקדם כלכלת שוק חופשי, שזו הדרך היחידה לשפר את מצבם של כלל אזרחי ישראל, כולל השכבות החלשות. ולאחמד אני אומר: אחרי שאמרת פה על הרצח המתועב – חזרנו למקום שממנו גירשו אותנו בתרפ"ט אחרי שרצחו שם עשרות אנשים. חזרנו למקום שהוא שלנו, ואין על זה חולק. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת מתן כהנא. חברת הכנסת קרן ברק, בבקשה, גברתי. אחריה – חבר הכנסת ווליד טאהא. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אני פונה פה לחברי כחול לבן: במשך מושב שלם היושב-ראש בני גנץ אומר: בואו נלך לאחדות, לאחדות, לאחדות, לאחדות. ברגע שהאחדות נמצאת על השולחן, פתאום נהיית לפיתת חנק של מספר שתיים – ואין אחדות. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (כחול לבן): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> כל מה שאני מבקשת – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> כל מה שאני מבקשת – – << קריאה >> דסטה גדי יברקן (כחול לבן): << קריאה >> זה בגלל שהוא מושחת. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שתלכו עם היושב-ראש. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> המדינה לא יכולה ללכת לעוד בחירות – – – << קריאה >> דסטה גדי יברקן (כחול לבן): << קריאה >> תחזרו לליכוד של פעם. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> המדינה – – – << קריאה >> בועז טופורובסקי (כחול לבן): << קריאה >> – – – ראש הממשלה. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם חייבים – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם חייבים להבין שהעם – – << קריאה >> בועז טופורובסקי (כחול לבן): << קריאה >> איזה – – – את מציעה? << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> – – בחר תיקו. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (כחול לבן): << קריאה >> תחליפו את המשטר שלכם. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו הבנו – – << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> איזה תיקו? << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> – – בערב הבחירות שאין הכרעה. לכם לוקח הרבה יותר זמן להבין – – << קריאה >> בועז טופורובסקי (כחול לבן): << קריאה >> – – – גנץ ניצח ביותר קולות. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> – – לא אתם ניצחתם ולא אנחנו ניצחנו, ולכן, כשיש תיקו הולכים לאחדות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> 36 קולות זה יותר מ-32 קולות – – << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> העם ביקש אחדות – – – << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> – – חברת הכנסת ברק. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מבקשת מכם, תחשבו על זה טוב. << קריאה >> אורנה ברביבאי (כחול לבן): << קריאה >> – – – בבית משפט. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו לקראת תקציב 2020 כשאין תקציב. אנחנו לקראת ברוך כלכלי קשה. בואו לא נמשוך את זה עוד יותר. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן): << קריאה >> תגידי את זה לנתניהו. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> בואו נלך לאחדות. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> – – – אתם מוזמנים. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חברת הכנסת קרן ברק. חבר הכנסת ווליד טאהא, בבקשה, אדוני, ואחריו – חברת הכנסת יעל גרמן. << דובר >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, לא חלף חודש מאז התרחש אירוע החבלה האחרון של קבוצות הטרור המכונות בשם "תג מחיר" בכפר הערבי עכברה הסמוך לצפת – אירוע שכלל השחתת רכבים, ניקוב צמיגים, ריסוס כתובות – והינה, בשעות הלילה המאוחרות של יום חמישי האחרון קבוצת הטרור הזאת שוב הטילה אימים על יישוב ערבי – הפעם בכפר ג'לג'וליה, בלב-ליבה של הארץ, נוקבו צמיגיהם של למעלה מ-80 רכבים ורוססו כתובות על אוטובוסים חונים. העידוד שכנופיות אלה מקבלות מדברי ההסתה כנגד החברה הערבית כנראה עושה את שלו. אני רוצה להפנות אצבע מאשימה כלפי הממשלה וכלפי השר לביטחון הפנים על שאינם יוצאים חוצץ כנגד הפשעים שמחוללות קבוצה זו או קבוצות אלה. הטרור של קבוצות תג מחיר עלול להביא לאסון אם יהיה מגע בין האזרחים שרכושם מושחת לבין טרוריסטים אלה. על כוחות הביטחון לעצור את המחבלים האלה מייד ולאכוף את החוק, לפני שזה ישרוף את כולנו. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת ווליד טאהא. חברת הכנסת יעל גרמן, בבקשה, גברתי. אחריה – חבר הכנסת אופיר סופר. << דובר >> יעל גרמן (כחול לבן): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. חבריי וחברותיי, אתמול צוין בעולם יום האיידס הבין-לאומי. אנחנו לא ציינו אותו, אבל לי חשוב לציין. לפני כ-40 שנה מגפת האיידס פגשה אותנו, ומאות אלפים נפטרו ממנה. במהלך 40 שנה מצאו תרופות, קוקטיילים, והיום באמת זאת מחלה שניתן לחיות איתה, מחלה כרונית. לא רק זה – יש היום גם לא רק אמצעי מניעה אלא יש גם תרופה בשם PrEP, שניתן לקחת לפני קיום יחסי המין, והיא מונעת את ההדבקה בלמעלה מ-90%. אבל אני רוצה לדבר, דווקא משום כך, דווקא משום שניתן למנוע ודווקא משום שבאמת ניתן היום לחיות – אנחנו חייבים לעשות הכול כדי לגלות את זה מוקדם. והינה, קופות החולים דורשות פרטים מאנשים שרוצים לבצע בדיקות איידס, זאת אומרת הן לא מאפשרות בדיקות איידס אנונימיות. בסוגריים אני חייבת לומר שכשאני הייתי במשרד הבריאות אנחנו הנהגנו בדיקות איידס אנונימיות. אני פונה לקופות החולים ומבקשת מהן להפסיק לדרוש זיהוי. עדיף שבן אדם לא יזדהה, ידע שהוא חולה איידס ויטופל מאשר שלא יגיע מפני שמבקשים ממנו להזדהות. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חברת הכנסת יעל גרמן. חבר הכנסת אופיר סופר, בבקשה, אדוני, ואחריו – חבר הכנסת צבי האוזר. << דובר >> אופיר סופר (הבית היהודי-האיחוד הלאומי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בסוף השבוע התפרסמה כתבה במקור ראשון, ידיעה יחסית מרכזית – עושה רושם שדרמטית ומפתיעה את כל המדינה – על כך שתושבי הצפון, בעצם צעירי הצפון, נוהרים למרכז. כשקראתי את הכתבה הזאת אז חשבתי על החברים שלי, שכבר כולם עברו למרכז, רובם ככולם, ובעצם לא ממהרים לחזור צפונה. אני מסתכל על החברים של הילדים שלי, שכנראה גם הם ילכו באותו כיוון. מדובר בנושא שהוא חוצה ימין ושמאל, ואני חושב שהגיע הזמן שמדינת ישראל תשים את האצבע על פתרון שיעזור לאנשים באמת להישאר בגליל ולחזור לגליל. כשאני מדבר על זה אני מדבר על כך שיהיה פתרון כלכלי שייתן פיתוח כלכלי משמעותי לגליל ושישאיר את התושבים בצפון. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת אופיר סופר. חבר הכנסת צבי האוזר, בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת סעיד אלחרומי. << דובר >> צבי האוזר (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב-ראש, היום נודע שראש הממשלה מבקש לכהן בראשות ממשלת אחדות למשך החודשים הראשונים כדי להחיל את החוק הישראלי על בקעת הירדן. בלי להיכנס לפולמוס הפוליטי הסבוך בדבר הדרך לוודא את נחיצותה של האחדות בימים אלה, אדגיש למען הפרוטוקול ההיסטורי: כבר ביום ראשון בבוקר ראש הממשלה יכול להנחות את מזכיר הממשלה להניח החלטת ממשלה שמסדירה את החלת המשפט, השיפוט והמינהל בבקעה, בהתאם לפקודת סדרי השלטון והמשפט, סעיף 11ב. בשביל זה לא צריך חקיקת כנסת, אדוני היושב-ראש. חוששני – ואלה דברים קשים שאני אומר – שראש הממשלה מעדיף לסחור בהזדמנות היסטורית זו ולכבול אותה לאינטרס אישי מצומצם. כך לא מתנהג ראש ממשלה שההיסטוריה חשובה לו. בכלל, אל לראש ממשלה לשזור את גורלו האישי בגורל האומה כולה. ואני אסיים, על משקל המשפט ההיסטורי של ראש הממשלה דוד בן-גוריון: על ראש הממשלה נתניהו לקדם אחדות כאילו אין עניינה של בקעת הירדן על הפרק ולקדם את עניינה של בקעת הירדן כאילו אין עניינה של אחדות על הפרק. זו העת וזו השעה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת צבי האוזר. חבר הכנסת סעיד אלחרומי, בבקשה, אדוני, ואחריו – חבר הכנסת רם בן ברק. << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, רשות הבדואים מקדמת בימים אלה בנגב תוכנית שנקראת "תוכנית הקרוונים". התוכנית הזאת מטרתה לעקור עשרות אלפי תושבים בדואים מהכפרים הלא-מוכרים ולדחוס אותם ביישובים המוכרים, בתוך הקו הכחול של יישובים אלה. אני מדבר בעיקר על תל שבע, שגב שלום והסביבה ויישובי המועצות האזוריות אל-קסום ונווה מדבר. מיותר לציין שהחברה הבדואית מתנגדת בכללותה לתוכנית הזאת, וכפי שהתנגדו ובעצם מנעו את העברת תוכנית פראוור, גם התוכנית הזאת לא תעבור; מה גם שרשות הבדואים מנצלת מצב שבו אנחנו בזמן ממשלת מעבר – כבר שנה שאין ממשלה שקיבלה את אמון הכנסת – ומנסה להעביר את התוכנית האומללה הזאת. אני קורא מכאן לממלא מקום שר החקלאות – לראש הממשלה – לעצור את התוכנית הזאת ולחכות עם זה להידברות עם החברה הבדואית, כי אנחנו חוזרים לאותו סיפור של פראוור, וזה לא יעבור. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת סעיד אלחרומי. חבר הכנסת רם בן ברק, בבקשה, אדוני, ואחריו – חבר הכנסת מנסור עבאס. << דובר >> רם בן ברק (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אתמול ביקרתי את ראש מועצת ג'לג'וליה דרוויש ראבי על מנת להביע הזדהות עם תושבי המקום ולהביע שאט נפש ממעשי האלימות של חבורה קיצונית שמכתימה את החברה הישראלית כולה. חבורת פורעי חוק ניקבה צמיגי 40 כלי רכב וריססה כתובות נאצה כנגד תושבי המקום. מקרה זה מצטרף לכמה מקרים דומים שקרו לאחרונה. ראש המועצה סיפר לי בהתרגשות על מחוות והבעות סולידריות ועל התמיכה שקיבל הן מראש עיריית כפר סבא מר רפי סער וראש עיריית הוד השרון מר אמיר כוכבי, הן מקבוצות ילדים ונערים מהסביבה שבאו להביע תמיכה ולהראות שלא כולנו כאלה. אדוני היושב-ראש, לא ניתן לשום קבוצה לא מוסרית, שלא מייצגת את ערכי היהדות, לבצע פשעים כאלה, כמו שלא נאפשר לשום קבוצה מוסלמית שלא מייצגת את ערכי האסלאם להרוס את מרקם החיים המשותפים ואת הדו-קיום של אזרחים ישראלים יהודים וערבים. אני דורש מהמשטרה להשלים את החקירה, לשים ידיה על פורעי החוק ולמצות איתם את הדין. חבריי חברי הכנסת, בימים הקרובים אניח על שולחן הכנסת הצעת חוק לאמץ את יום הסולידריות והסובלנות הבין-לאומי של האו"ם כיום שיצוין בישראל במערכת החינוך ובכנסת על מנת לעודד שיח ותרבות של סובלנות, קבלת האחר והשונה וחיים משותפים ללא הבדלי גזע, דת, מין ולאום. אני מצפה לתמיכה מכל סיעות הבית בהצעת החוק הזאת. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת בן ברק. חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה, ואחריו – חבר הכנסת איתן גינזבורג. << דובר >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כל הזמן אנחנו מדברים על מצוקות הדיור, מצוקות התכנון. חברי דיבר על עוספיא, חבר אחר דיבר על קלנסווה, אז יש לנו מלא יישובים שעכשיו נמצאים במצוקות כאלה של תכנון וצווי הריסה וקנסות. אני רוצה לתקוף את הנושא של התכנון מזווית חדשה. אני מקווה שחברי הכנסת ערים לכך שלרוב היישובים הערביים יש שטח שיפוט מצומצם ביותר. אזורי תעשייה ומסחר ובנייני ממשלה שנמצאים סמוך לכפרים האלה ונבנו על אדמות היסטוריות של הכפרים האלה משלמים את הארנונה שלהם למועצות אזוריות יהודיות באזור. בואו ניקח את מר'אר, היישוב שלי, לדוגמה. שני בתי כלא ומחנה צבאי נמצאים על הקרקעות ההיסטוריות של מר'אר ומקבלים את רוב השירותים שלהם מהיישוב מר'אר, אבל את הארנונה שלהם מעבירים למועצה אזורית מרום הגליל. הגיע הזמן להסתכל הסתכלות רחבה על כל מצוקת התכנון ביישובים הערביים וסביב היישובים הערביים, וכן לסייע ולקדם פתרונות ולא להמשיך להעניש כמו שעושה חוק קמיניץ, תיקון 116 של חוק התכנון והבנייה. הגיע הזמן לעצור את ההריסות, לעצור את הקנסות, להרחיב את שטחי השיפוט ולתכנן תכנון מקצועי לטובת התושבים. תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת עסאקלה. חבר הכנסת איתן גינזבורג, בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת עופר כסיף. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בשבוע שעבר הכריז הפרלמנט האירופי על מצב חירום אקלימי. אצלנו טרם הוכרז מצב כזה, אבל בינתיים היום התבשרנו שהמועצה הארצית לתכנון ובנייה מקדמת תקנות חדשות שאוסרות שימוש בדוד חשמל כמערכת חימום בבנייני מגורים חדשים ומחייבות התקנת מערכות חסכוניות לחימום מים בכל הדירות. המהלך הזה הוא מהלך מאוד מאוד משמעותי, גם מבחינה כלכלית, כי הוא יביא לצמצום בצריכת החשמל ויחסוך כסף רב לאזרחים ולמשק הישראלי בכלל, והוא כמובן משמעותי מבחינה סביבתית, כי הוא מחייב שימוש יעיל במשאב אנרגי מתחדש וצמצום פליטת גזי החממה. צריך להודות למי שיזם את המהלך הזה, יושב-ראש המועצה הארצית לתכנון ובנייה זאב בילסקי, שעוד כשהיה חבר כנסת הגיש הצעת חוק להתקנת מערכות חוסכות אנרגיה לחימום מים בבתים משותפים. הצעד הזה לא יכול להיפסק כאן. הצעד המשלים הבא צריך להיות שכל בניין בישראל ייבנה לפי תקן בנייה ירוקה, ובכך נצמצם באופן משמעותי את הפגיעה בסביבה. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת גינזבורג. חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת יואב סגלוביץ'. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ביום שבת באירוע שבת תרבות ברמת השרון הותקף ידידי חבר הכנסת אחמד טיבי באלימות על ידי פורעים – תופעה של אלימות שאנחנו רואים יותר מדי בתקופה האחרונה. האלימות כלפי חברי חבר הכנסת טיבי, ולאחר מכן אלימות נוספת שהיה צריך להתמודד איתה כאשר הוא רואיין, היא לא רק האלימות כשלעצמה באותם אירועים אלא היא מעידה על אווירה שקיימת בחברה ומעודדת על ידי מי שעומד בראשות הממשלה כרגע. אני מזהיר ומתרה מפני הבאות. אם לא נקום כאחד ונצא נגד המתקפות האלימות האלה, נגד ההסתה, נגד השנאה, זה ייגמר הרבה יותר גרוע. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת עופר כסיף. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה, אדוני, ואחריו – חבר הכנסת אלעזר שטרן. << דובר >> יואב סגלוביץ' (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנשים שואלים ברחוב: מה יקרה? אני לא יודע מה יקרה, אני יודע מה נכון שיקרה – נכון שיקרה כאן שתהיה ממשלת אחדות. כל אחד מאיתנו, כולנו הגענו מרקעים שונים, ממקומות אחרים, ממפלגות שונות, וכל אחד, אני מניח ומאמין, בא לא בשביל אדם – בא בשביל רעיון, בא בשביל תפיסה. שכל אחד רגע יעצום את העיניים ויחשוב טוב על איזושהי דמות: מורה בבית ספר, המפקד שלו בצבא, מנהל בית החולים שהוא עובד – איזושהי דמות שהוא ראה אותה כמנהיג. דבר אחד הוא ראה בה, אני בטוח – דוגמה אישית. לא יכול להנהיג אותנו אדם שיש מעל ראשו כתב אישום שאומר שהוא נטול דוגמה אישית. תעשו את המעשה הנכון, תעצמו עיניים ותחשבו על הדמויות האמיתיות שהלכתם לאורן. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת יואב סגלוביץ. חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה, אדוני, ואחריו – חבר הכנסת דסטה גדי יברקן. << דובר >> אלעזר שטרן (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אותי שואלים למה אני אופטימי שלא תהיינה בחירות ותהיה ממשלת אחדות ושבנימין נתניהו יסכים להיות שני ברוטציה, אז אמרתי להם שבבן-גוריון נפתח סניף מקדונלד'ס כשר שפתוח בשבת באישור הרבנות, ואם הרבנות הראשית לישראל – ואני מברך אותה על כך, כמובן – התירה לתת תעודת כשרות גם לעסק שפתוח בשבת, אז אני כבר מאמין שגם בנימין נתניהו ישרת את מדינת ישראל ויסכים להיות שני ברוטציה. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת שטרן. חבר הכנסת גדי יברקן, בבקשה, אדוני, ואחריו – חבר הכנסת סמי אבו שחאדה. << דובר >> דסטה גדי יברקן (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בשבוע שעבר ציינו את יום הסיגד החשוב כל כך, שמבחינת ביתא ישראל הוא נכס צאן ברזל עבורנו. במהלך התקופה הזאת השתדלתי לשמור על ממלכתיות ולא לתקוף בחריפות את שרת התרבות מירי רגב. בעיניי, היא מחבלת תרבות ולא שרת התרבות. אני הולך להקריא לכם תקנה תקציבית במינהל התרבות של משרד התרבות. מספר תקנה: 19-42-02-53 – מרכז מורשת יהודי אתיופיה. עבר בחוק במדינת ישראל בכנסת הזאת שהמדינה צריכה להקים מרכז מורשת. בשנת 2017 הוא תוקצב רק ב-3.5 מיליון. ב-2018 בפועל בוצעו 60% ממנו. ב-2017, מתוך 3.5 מיליון שקלים בוצעו 292,000 – זה רק שכר לעובדים; 17% ביצוע. שלוש שנים השרה לא מינתה מועצה, לא מינתה מנכ"ל למועצה הזאת. בהזדמנות הזאת אני רוצה להודות באמת לאותם אנשים – חברי הכנסת ושרת התרבות לימור לבנת, שהעבירה את החוק – אדוני, גם אתה היית שותף לחוק הזה, אדוני היושב-ראש, וחלק מהאנשים. מה שחשוב לי להבהיר בנקודה הזאת: כל מה שחשוב כרגע לביתא ישראל זה ההיסטוריה והמורשת שלנו, ומירי רגב ברגל גסה מנסה למחוק לנו את התרבות ואת המורשת. חס וחלילה, לאתיופים יש דעה עצמאית פוליטית. התברר שהם הצביעו, כנראה רובם, לכחול לבן. ומה היא עשתה? קיצצה את ההסעות ליום הסיגד כעונש, ורק אחרי סערה ציבורית מנענו את זה. אז אני רוצה להגיד לשרה מירי רגב: בעיניי את מחריבת תרבות, היסטוריה ומורשת. כל דקה שאני עוד בכנסת הזאת אני לא אתן לך לנהל את הדבר הזה. אני מבקש – גם עשינו על זה דיון על זה בפעם הקודמת – שיהיה על כך דיון בוועדת הכספים. בעיניי זו הפרת אמונים לציבור. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (כחול לבן): << דובר_המשך >> אין מדינה בעולם שהשרים שלה מפירים את צו השעה או את החוקים של המשרדים שהם עמדו בהם. שר המשפטים – – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (כחול לבן): << דובר_המשך >> במקרה הזה זאת שרת התרבות מירי רגב. תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת גדי יברקן. להבא אל תפגע ביושב-ראש הכנסת. לא הייתי שותף, הייתי היוזם הראשון של החוק הזה. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (כחול לבן): << קריאה >> נכון, אדוני, סליחה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אז נא לדייק, אחרת לא תקבל נאומים בני דקה. << קריאה >> אלעזר שטרן (כחול לבן): << קריאה >> בשביל מה אנחנו באים אם לא בשביל הקרדיט? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת יזהר שי. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> רוחי לאתיופיה, יא חאינה. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני כל פעם שואל איך אפשר להבין מה קרה עם חבר הכנסת אחמד טיבי בשבת תרבות, באירוע תרבות, ולמה ההתקפה על חבר כנסת ערבי והפגיעה בו עוברות כל כך חלק בחברה הישראלית. זו תוצאה ברורה של אשף ההסתה מבלפור, ואיתו כל השרים שלו וחלק גדול מהמנהיגות במדינה הזאת, שלא מפסיקים כל הזמן להסית נגד המנהיגות הערבית בישראל. שאלה שכל הזמן מעניינת אותי, כבוד היושב-ראש, היא למה מותר ליהודים בישראל להיות גזענים. למה אנשים שכל הזמן מתלוננים על כל דבר קטן – בצדק – נגד אנטישמיות ונגד גזענות, דברים שאנחנו מגנים כל הזמן ולא צריכים לקרות, לא באירופה ולא בשום מקום אחר – למה מותר להם בעצמם להיות גזענים? אחרת, איך אפשר להבין איך זה עובר כל כך חלק, להתקיף את חבר הכנסת טיבי או להסית נגד כל המנהיגות או להסית נגד החברה, גם על ידי ראש ממשלה, גם על ידי השרים, גם על ידי חברי כנסת, ובסוף אנשים קטנים בתקשורת או בכל מקום אחר בחברה הזאת, ואז זה עובר רגיל כאילו לא קרה כלום בעולם. יותר גרוע מזה – ממשיכים גם להאשים את הקורבן. אני חושב שאם לא נשים כולנו ביחד קץ לגל ההסתה הנוראי כלפי החברה הערבית בישראל וכלפי המנהיגות שלה אנחנו נראה עוד ימים הרבה יותר קשים, וזה יחזור ברע על כל החברה שבה אנחנו חיים. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני לא חושב שמי שנלחם למען צדק, שוויון וזכויות אדם צריך הוא להיות המואשם בחברה ששואפת לדמוקרטיה. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת אבו שחאדה. חבר הכנסת יזהר שי, בבקשה, אדוני, ואחריו – חברת הכנסת אורלי פרומן. << דובר >> יזהר שי (כחול לבן): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, כתבי האישום החמורים נגד הנאשם בנימין נתניהו הוגשו היום ליושב-ראש הכנסת, והחל הדיון הארוך והמיותר מה קורה עם חסינות ואיך מטפלים בו וכו'. למה אני אומר שהדיון מיותר? אני מסתמך על דבריו של בנימין נתניהו, אז מועמד בבחירות אפריל 2019, בריאיון עם כתבת חדשות 12 קרן מרציאנו. היא שואלת אותו: "אם תיבחר, האם תנסה לקדם חוק או מהלך כלשהו שימנע את העמדתך לדין?" נתניהו: "מה?" סימן שאלה. "מה פתאום!" סימן קריאה. "התשובה היא לא. מה שיפיל את זה זה העובדות עצמן". קרה שהעובדות לא נפלו. מרציאנו, הכתבת: "כלומר, חוק צרפתי במתכונת כזו או אחרת לא תקדם, או מהלך שישאיר את חסינותך ולא יאפשר את הסרתה?" נתניהו: "לא עסקתי בזה ואני לא מתכוון לעסוק בזה". מרציאנו: "ואם מקורביך יעסקו בזאת?" נתניהו: "עובדה שמקורביי העלו את זה בלי ידיעתי והורדתי אותם מהר מאוד מזה". מרציאנו: "כלומר, אתה אומר – אם יוחלט אחרי השימוע להגיש כתב אישום נגדך, אתה תעשה את כל ההליכים המשפטיים ולא תנסה למנוע זאת?" נתניהו: "עובדה שעשיתי את זה עד עכשיו". מרציאנו: "כלומר אתה מתחייב באופן חד-משמעי שלא אתה ולא תאפשר לאף אחד ממקורבייך לנקוט מהלך שימנע את העמדתך לדין?" נתניהו: "לא יודע. לא עסקתי בזה – – – פעם ראשונה שמישהו שואל אותי, ולא חשבתי. לא עשיתי את זה ולכן אני לא חושב שאני אעשה את זה. אני מאמין שלא אעשה את זה". אדוני היושב-ראש, בואו נחסוך לכולנו את 30, 60, 90, 120 הימים של דיונים מיותרים פה. נתניהו לא רוצה חסינות. בואו נגיש את כתב האישום ונמשיך הלאה. יש לנו הרבה עבודה לעשות. תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת יזהר שי. חברת הכנסת אורלי פרומן, בבקשה, גברתי, ואחריה – חברת הכנסת רויטל סויד. << דובר >> אורלי פרומן (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי וחברותיי, הייתם נוסעים עם נהג שלא ישן 26 שעות? למרבה הטרגדיה ניתוח לב פתוח אתם כנראה עלולים כן לעבור אצל מישהו שלא ישן זה 26 שעות. 26 שעות זה אורך המשמרת של רופא מתמחה בישראל. האנשים שנאבקים על החיים של כולנו עושים זאת בעיניים טרוטות, והם מוחים בימים אלה ומזהירים מדם ליבם. המתמחים והסטז'רים לא מוחים על תנאי ההעסקה הירודים שלהם. טובי בנינו ובנותינו, מלאי מוטיבציה וחסרי אונים, צועקים שהם עושים טעויות מרוב עייפות. קורבנות קללת 26 השעות הם קודם כול המטופלים, ולכן זה לא מאבק הרופאים אלא מאבק החיים. עכשיו, חבריי וחברותיי, זו המשמרת שלנו, וכמו שכל רופא מתמחה יודע – זה קשה, אבל במשמרת שלך אסור להירדם. על 26 שעות משלמים בבריאות. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חברת הכנסת פרומן. חברת הכנסת רויטל סויד, בבקשה, גברתי. אחריה – חברת הכנסת אתי עטייה. << דובר >> רויטל סויד (העבודה-גשר): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, השר אוחנה, שר המשפטים, ממשיך להתנהל בצורה בריונית. אף שהיועץ המשפטי לממשלה הודיע לו באופן חד-משמעי שהוא לא יכול להקים את ועדת האיתור ולמנות את פרקליט המדינה וגם לא את ממלא המקום, עדיין השר אוחנה מחליט שהוא עושה ועדת איתור בלי ועדת איתור. להכריז על חמישה מועמדים – שאגב, את רובם אני מכירה היטב גם ברמה האישית, והם מאוד ראויים, אבל להכריז על אותם חמישה כאשר אומר לו היועץ המשפטי לממשלה: אתה אינך יכול למנות את אותו ממלא מקום, זה להמשיך לנהוג בבריונות. עם כל הכבוד, לא נותנים לנאשם להחליט מי יהיה התובע שלו, והשר אוחנה הוא שליח של ראש הממשלה שנאשם בשלושה תיקים. עם כל הכבוד, די כבר. תוריד את הידיים שלך גם מהתפקיד הזה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חברת הכנסת רויטל סויד. חברת הכנסת אתי עטייה, בבקשה, גברתי, ואחריה – חברת הכנסת אורנה ברביבאי. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> אדוני יושב-ראש הכנסת, חבריי וחברי הכנסת, מחר יחול יום הזכויות לאנשים עם מוגבלויות. אבקש דקה מזמנכם לנושא כל כך חשוב, שגוזל כל כך הרבה מזמנם ומזכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות. כיום ישנה הנגשה מלאה באוטובוסים העירוניים, ובאוטובוסים הבין-עירוניים ישנה הנגשה חושית בלבד. אדם עם מוגבלות פיזית, בין שמדובר בקשיש ובין שמדובר באדם הנעזר בכיסא גלגלים, אין לו אפשרות להשתמש בשירותי התחבורה הציבורית הבין-עירונית באוטובוסים. אנשים עם מוגבלות פיזית עלולים לוותר על לימודים מחוץ לעיר, על מקום העבודה, על ביקור חברים ומשפחה ועל בילוי ופנאי בשל חוסר נגישות של המקום. אנשים עם מוגבלות פיזית נאלצים להסתמך על רכב פרטי כאמצעי תחבורה, ונמנעת מהם התניידות בתחבורה ציבורית באוטובוסים. לא מדובר פה בגזרה תקציבית שאי-אפשר לעמוד בה, מדובר פה על הנגשה הדרגתית הנפרסת על פני כמה שנים שבהן בין כה וכה יוחלפו אוטובוסים רבים באוטובוסים חדשים. אני קוראת למשרד התחבורה להנגיש את התחבורה הציבורית הבין-עירונית בישראל. אל תגבילו אותנו. כל אוטובוס בין-עירוני חדש יהיה כעת גם מונגש. תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חברת הכנסת עטייה. חברת הכנסת אורנה ברביבאי, בבקשה, גברתי, ואחריה – חברת הכנסת היבה יזבק. << דובר >> אורנה ברביבאי (כחול לבן): << דובר >> עשרה ימים לפני הפיזור השלישי של הכנסת לשנה זו – לשנה זו, כן – אני רוצה להזכיר לכולנו בעבור מה נבחרנו ומה תפקידינו כשליחי ציבור. את האזרחים לא מעניין גוש או בלוק, ובטח לא מעניינת אותו חסינות. את האזרחים מעניין הביטחון האישי כשטילים נורים לעברם, כיצד הם גומרים את החודש ואיזה טיפול רפואי הם מקבלים ממערכת הבריאות. חברי הכנסת מכל סיעות הבית, מה תספרו לילדים שגדלים כאן – שהעדפתם לתמוך בראש ממשלה עם שלושה כתבי אישום חמורים, או על הבחירה שלכם לדאוג לציבור אשר שלח אתכם לכאן? כשנשבעתם לכנסת, כשנשבענו כולנו, עבור מי נעמדנו ואמרנו "מתחייב אני" – עבור האזרחים או עבור האזרח נתניהו? חלון ההזדמנויות תכף נסגר, ואני קוראת לכם, לכולנו, לגלות אחריות ולמנוע ממדינת ישראל ללכת לבחירות בפעם השלישית בתוך שנה. זו העת לקדם את הדברים שכולם מסכימים עליהם, ויש כאלה רבים. זו העת להקים ממשלת אחדות רחבה בראשותו של גנץ, שיכולה להתחיל כבר מחר בבוקר לעבוד עבור כל אזרחי המדינה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חברת הכנסת ברביבאי. חברת הכנסת היבה יזבק, בבקשה, גברתי, ואחריה – אחרונת הדוברים תהיה חברת הכנסת עומר ינקלביץ'. << דובר >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, במסמך שפרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת בשבוע המאבק באלימות נגד נשים גילינו שהתוכנית הממשלתית קיבלה עד כה כחצי בלבד מהתקציב שיועד עבורה – מנתוני משרד הרווחה עולה כי בשנים 2018 ו-2019 הועברו רק כ-70 מיליון מתוך 150 מיליון שקלים שנדרשים ליישום התוכנית בשנתיים הללו. השאלה היא אם כשהמדינה והממשלה נמצאות במצב של תקיעוּת פוליטית מותר באמת לאפשר את הסבל המתמשך הזה של האנשים ושל הנשים שנמצאים במעגלים של אלימות: 13 נשים נרצחו בשנה האחרונה וכ-60 תיקים בעניינים של אלימות במשפחה, ובמיוחד נגד נשים, נפתחים מדי יום בשנה. כ-23% מהתיקים האלה – כלפי נשים ערביות. מדובר בסוגיה מאוד חמורה, סוגיה מאוד מסוכנת, סוגיה שנוגעת לביטחון האישי ולביטחון הכללי של כל אזרח ואזרחית בתוך המדינה. אנחנו חייבים לטפל בה, ועצם זה שיש תוכנית שהוחלט על הקמתה למען מטרה זו זה טוב, אבל ליישם את התוכנית זה מצוין, ועצם זה שיש תקיעות פוליטית זה לא אומר שהחיים של האנשים שנמצאים במעגלי אלימות ימשיכו להיות בסכנה. אנחנו חייבים להזרים את הכספים ואת התקציבים הללו מייד. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חברת הכנסת יזבק. חברת הכנסת עומר ינקלביץ', בבקשה, גברתי. << דובר >> עומר ינקלביץ' (כחול לבן): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חברותיי וחבריי חברי הכנסת, אני עומדת פה וליבי באמת שותת דם. חברתי יושבת עכשיו שבעה על בנה בן ה-18 ששם קץ לחייו. אתם ידעתם שבחודש יולי האחרון סגר משרד הרווחה חמישה הוסטלים של חסות הנוער? מדובר במעונות פתוחים, מסגרת טיפולית בקהילה, וחשוב לי לומר את שמם: בית אריאל, אורנים, בית הצברית בירושלים, בית סנונית בכפר רופין ומעונית עפולה. משרד הרווחה מבטיח כל הזמן רפורמה חדשה, אבל הוא לא מגדיר לוחות זמנים ותקציבים לביצוע, ובמקביל הוא פשוט ממשיך לסגור את המעונות, לסגור מסגרות, לצמצם אפשרויות טיפול לנוער בסיכון, להפקיר את בני הנוער ולהתנער מאחריות המדינה לביטחונם ושלומם. רבותיי, אלה הילדים שלנו, שלנו. סגירת ההוסטלים מובילה עשרות נערות ונערים אל הבלתי-נודע, מותירה אותם חסרי מסגרות מתאימות, מגלגלת אותם לרחוב, ומשם הדרך אל מאחורי סורג ובריח קצרה מאוד. במקרים אחרים הם פשוט כותרת בעיתון. אנחנו קוראים בבוקר על עוד נער ששם קץ לחייו, עד שזה נוגע בנו, נוגע בנו ברמה האישית, ואז אנחנו מתפרקים. בשנים האחרונות חל זינוק של עשרות אחוזים בניסיונות התאבדות בקרב ילדים ובני נוער. על פי הערכות בישראל מתאבדים כ-500 בשנה. בקרב בני נוער בישראל מדובר באחת משתי סיבות המוות השכיחות ביותר, ורבותיי, כשמדברים על חברות פריפריאליות – על דרוזים, בדואים, ערבים, חרדים – שם בכלל הדקויות והניואנסים הם מורכבים מאוד, ובני הנוער נמצאים בסיטואציות לא פשוטות. וכשאנחנו כבר מדברים על ילדים שנפגעו קשה, חלקם מינית ופיזית, וכבר זכו וטופלו וכבר נמצאים בתהליך שיקום, אין להם לאן ללכת, אין מי שיתחזק את ההחלמה שלהם. עד כמה אבסורדי הדבר הזה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עומר ינקלביץ' (כחול לבן): << דובר_המשך >> אני קוראת לשר הרווחה – אני מסיימת, אדוני – אני קוראת לשר הרווחה ולמשרדו, בבקשה, בבקשה, לבחון באופן מיידי את כלל הפערים הקשורים לנפגעי עבירה, למצוא פתרונות למסגרות ההמשך, למצוא אנשי מקצוע ייעודיים מהמגזרים השונים ולפתח תוכניות ייחודיות מותאמות למגזרים השונים. תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חברת הכנסת ינקלביץ'. עד כאן נאומים בני דקה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << נושא >> ציון יום היציאה והגירוש של יהודים מארצות ערב ואיראן << נושא >> << דובר >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << דובר >> חברי הכנסת, אנחנו נעבור לציון יום היציאה והגירוש של יהודים מארצות ערב ואיראן – הצעות לסדר-היום מס' 310, 316, 325, 335 ו-336. חברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את הישיבה לציון יום היציאה והגירוש של יהודי ערב ואיראן. אנחנו מקיימים את הישיבה הזאת מכוח חוק שנחקק בשנת 2014, שלפיו מדינת ישראל תפעל להגברת המודעות לפליטים היהודים שגורשו ממדינות ערב ולמיצוי זכויותיהם לפיצוי על רכושם שנותר מאחור ושנשדד מהם. החוק קובע כי הכנסת תציין את היום הזה סביב 30 בנובמבר כל שנה, כלומר יום לאחר כ"ט בנובמבר, תאריך קבלת תוכנית החלוקה בעצרת האו"ם. הסיבה לכך היא שהאירוע ההיסטורי והחגיגי הזה הוביל לפרעות איומות ונוראות ביהודים שחיו בארצות ערב. רבים נרצחו, בתי כנסת חוללו, ספרי תורה נשרפו באש וקהילות שלמות גורשו באישון ליל מביתן באלימות ובאיומים, תוך שהן משאירות מאחוריהן רכוש רב שנצבר בעמל, ביושר, לאורך דורות. המגורשים ובניהם הקימו חיים חדשים בארץ ישראל. הם יצאו את יציאת מצרים הפרטית שלהם, חצו את ים סוף שלהם, והגיעו אחרי תלאות רבות לארץ המובטחת. אנחנו מציינים את היום הזה כדי להוקיר את האומץ והגבורה שאפשרו להם לעבור את הפרעות, להשתקם מהן ולהיות שותפים חשובים בבניית המדינה ובמימוש חזון שיבת ציון. יחד עם זאת, בכל שנה שעוברת האוכלוסייה שנפגעה מן הגירוש ומשוד הרכוש לא הופכת לצעירה יותר. אנחנו מחויבים לעשות כל שלאל ידינו על מנת שהפיצוי המגיע להם אכן יגיע אליהם ושזכויותיהם על רכושם החוקי יישמרו, גם אחרי שנים כה רבות. דם יהודי ודאי אינו הפקר, אבל גם רכוש יהודי אינו הפקר, והיום הזה הוא תזכורת חשובה לכך. תודה רבה. אני מודה לכל המציעים של ההצעות לסדר-היום, ומזמין קודם כול את חבר הכנסת ישראל אייכלר, ראשון הדוברים. אחריו – עופר כסיף, משה אבוטבול, איציק שמולי ומאיר כהן. עד חמש דקות לרשות כל דובר. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הכנסת מציינת היום, כפי שהזכיר היושב-ראש, את יום גירושם של יהודי ארצות ערב. באופן טבעי עוסקים לא רק בסבל ובשרפת בתי הכנסת וספרי התורה אלא גם בגזלת הרכוש הרב שנשאר ליהודי ארצות ערב ואיראן במקומות מושבותיהם. האמת היא שזה לא היה רק בארצות המזרח. גם בארצות המערב קרה אותו התהליך שאנשים השאירו המון המון נכסים. כי יחד עם היהודים העניים מחוסרי הכול שיצאו משם בלי כלום כי השתוקקו לעלות לארץ ישראל היו גם יהודים אמידים ובעלי נכסים שהשאירו מאחור את כל רכושם והפכו לטרף קל בידי האנשים המקומיים, וגם בידי ראשי השלטון. לצד הנכסים הפרטיים, כמו שהוזכר, היו גם נכסים ציבוריים, נכסי הקהילה, בתי כנסת, וכל אלה נעלמו. בצד זאת, כשמציינים את אותו יום של האובדן של הרכוש, חובה עלינו להזכיר את הכאב והיגון על גזל נכסי הרוח התרבותיים של יהודי ארצות ערב וארצות המערב, כמו גם של יהודי ארצות אירופה. מאות אלפי יהודים מאמינים באו ארצה מכל ארצות תבל ונגזלו מהם אמונתם, דתם והמסורת שעליה גדלו, נעקרו מהם השורשים האיתנים שמהם צמחו, כי רצו להכניס את כולם לכור היתוך של אדם חדש, יהודי חדש. הדרישה שלנו צריכה להיות היום: החזירו להם את נכסי התרבות היהודיים שנגזלו מהם. כבר שנה אחרי קום המדינה הגיש חבר הכנסת דוד צבי פנקס, זיכרונו לברכה, מהמזרחי, שאילתה לראש הממשלה בן-גוריון בנוגע למה שנקרא אז "החינוך האחיד" במחנות העולים; זה אותו השר פנקס שנרצח על ידי נושאי דגל חילול השבת בתל אביב. פנקס טען שהפעילות החינוכית במחנות העולים היא לא פחות – ואני מצטט את לשונו: כפייה מצפונית ואינקוויזיציה נגד דת ישראל. הוא טען שמדובר במצב של כפייה וניצול מצבם האומלל של אנשי מחנות העולים, ושעובדי החינוך האחיד מנסים להעביר את העולים על דתם ועל דעתם. חבר הכנסת פנקס הוסיף ואמר שמדובר ברצח עם תרבותי המאיים בפירוקה של מדינת ישראל. שימו לב לדברים הקשים. פנקס איים בפתיחה במלחמת אחים ובפנייה ליהודי העולם נגד הכפייה הזאת – זאת הייתה השפה שהוא התבטא בה, לא אני. כך ראו זאת אלה שחיו אז ונשמו את האסון שהעבירו את הילדים העולים יום-יום מדת ישראל לדת של כל האומות. ההרס שחלחל לנשמותיהם החריב אותם לנצח מבחינה רוחנית. בהתחלה בן-גוריון התעלם מהשיח הזועם ואפילו ניסה לשנות את הרכב הממשלה ולהוציא את המזרחי כדי להוציא את הלחץ הפוליטי-דתי, אבל אחרי שלא נמצאו חלופות קואליציונית הוא הקים ועדת חקירה לבדיקת העניין, שידועה כוועדת פרומקין. הוועדה הזאת מצאה נתונים מזעזעים וקבעה באופן חד-משמעי שהייתה שיטתיות בגזיזת פאות העולים, העברתם לקיבוצים וכפייה דתית. אומנם הוועדה לא הסכימה להודות שהייתה שיטתיות כוללת, אבל זה היה מפני האילוץ מלמעלה. הם מעידים בוועדה – אתם יכולים לראות בפרוטוקולים – שאילצו אותם לחלל שבת, לנהוג בפריצות, לזלזל בהורים ומורים, לבעוט בכל הקדוש והיקר – הכול כדי שייכנסו לכור ההיתוך הישראלי. היום כבר מנסים לעשות את הכפייה הדתית בצורות אחרות, מתוחכמות יותר. גיוס החובה לבנות ולבנים הוא מכשיר כור ההיתוך של היום. אירועים בהפרדה הם כבר מחוץ לחוק. לימוד תורה הוא כמעט עבירה פלילית. כמו שלא הצליח אז, כך לא יצליחו היום. אני רוצה לציין בשמחה, אדוני היושב-ראש, שבעשורים האחרונים קם דור שלישי לעולים האלה, והם חזרו לכור מחצבתם, הקימו מערכות חינוך, הקימו בתים טובים בישראל, והם דבקים באמונתם, עד כדי כך שרבים מהזמרים החילונים חוזרים למקורות ולשירי המקורות, ורואים את הרנסנס בתרבות היהודית. התשובה היהודית לגירוש היהודים מארצות המזרח והמערב, ובעיקר מהתרבות היהודית שהייתה שם, טמונה בימי החנוכה. אלה הימים המסוגלים להאיר את נר התורה, לגרש את החושך שבתרבות הרעה. גם בימים שבהם ליברמן מכריז על מלחמה אלימה נגד הציבור החרדי, אנחנו מכריזים על אור התורה שיאיר, על נר החנוכה. אנחנו ננצח אותו, כי בימים ההם בזמן הזה מעט האור דוחה הרבה מן החושך. חנוכה שמח. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת אייכלר. חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת משה אבוטבול. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הפצע של גירוש יהודי ארצות ערב טרם הגליד. בעוד רבים היגרו לכאן מתוך אידיאולוגיה, רבים אחרים נרדפו במעשי אלימות ושנאה, בגירוש מתוכנן ובהחלטת שלטונות מדינות ערב. המגרשים הצדיקו את מעשיהם בטענה כי היהודים הם אוכלוסייה ציונית עוינת וכי מדובר בעניין של ביטחון לאומי, אבל בסופו של דבר רדפו וגירשו מבתיהן משפחות יהודיות רבות, לאו דווקא ציוניות, אנשים שכל חטאם היה זהותם, דתם ומסורותיהם. חלק משמעותי מיהודי ארצות ערב הגיעו לכאן ממש כפליטים, ואדם שהגיע כפליט הוא אדם שאיבד את ביתו, את שכונתו ואת מולדתו. הוא איבד חלק מחבריו וחלק ממשפחתו, ובהגיעו לכאן הוא נאלץ לוותר גם על לשונו, ובמידה רבה על תרבותו, במסגרת מה שמכונה "כור ההיתוך", הגזעני. את הפצע הזה נושאים איתם המגורשים שנים וייקחו רבים אל הקבר. יש להכיר בכך שבעוד חלק מיהודי ארצות ערב אכן היו קרובים לציונות ורצו להגר לישראל, היו רבים שלא. מידת הקשר הממשי של יהודי ספציפי אל הציונות לא הייתה שיקול משמעותי בעיני השלטונות והסביבה, וכך, יהודים נתפסו כסוכנים זרים, והם נרדפו וגורשו בכוח או באמצעות לחצים, תוך החרמת כל נכסיהם ורכושם. באופן מטריד, נחשפו בשנים האחרונות עדויות לכך שהתנועה הציונית עצמה הייתה מעורבת אף היא ברדיפת יהודים אל מחוץ לארצות ערב. ניתן לקבוע ששליחיה היו מעורבים בשורה של פיגועים בעיראק ובמדינות אחרות, והמוכר ביניהם הוא הפיגוע בבית הכנסת מסעודה שם-טוב, שגבה את חייהם של ארבעה אנשים ופצע עשרות. את העדויות לכך חשף פרופ' יהודה שנהב במאמרו "אלימות בגדאד". שנהב גם מראה כיצד כל פעם לאחר פיגוע שכזה עלה מספר הנרשמים להגירה – הוכחה כי הפיגועים אכן המריצו יהודים לעזוב את ביתם ולהגר למדינת ישראל. בלי להסיר ולו קמצוץ של אשמה ממדינות ערב המגרשות, עלינו לשאול את השאלה כמה רחוק הלכו פעילי התנועה הציונית והממסד הישראלי כדי לעודד הגירה לארץ. האם שפכו דם? האם חוללו שנאה? לצערי התשובה היא: כן, כך עשו. ואת הדעת על כך, כלפי מאות אלפי יהודים שברחו לכאן, צריך לתת. רבותיי, פשע נוסף נעשה כלפי היהודים יוצאי ארצות ערב – רכושם הגזול טרם הוחזר להם. בזמן שנאבקה המדינה על השגת פיצויים עבור ניצולי השואה היא חסמה ובלמה פיצוי עבור מגורשי ארצות ערב. בגין עצמו הכניס סעיף בהסכם השלום עם מצרים אשר מונע תביעות לפיצויים אינדיבידואליים ליהודים שגורשו או ברחו מהמדינה, ומשרד החוץ הישראלי מנע תביעה של משפחה עיראקית נגד ממשלת עיראק בשל הנכסים והרכוש שנלקח ממנה. הסיבה לכך שישראל פעלה כך ועדיין פועלת כך היא כדי שתוכל להמשיך ולהשתמש בהיעדר הפיצוי ליהודי ארצות ערב כקלף מיקוח אל מול הפליטים הפלסטינים. עצם הטענה שיש להכפיף את פיצוי הפליטים הפלסטינים לפיצוי היהודים המגורשים היא פשע נגד אלו ופשע נגד אלו. לא הפליטים הפלסטינים אשמים ברדיפת יהודי ארצות ערב, ולא יהודי ארצות ערב צריכים להמתין לפיצוי הפלסטינים כדי לקבל את המגיע להם; לאלו מגיעה הזכות לשוב לביתם אם יחפצו בכך וגם לאלו. זכות השיבה היא לא איום – היא פתרון. ובעצם אולי דווקא מתוך תחושת כאב – כאב שונה מאוד, אבל גם דומה מאוד – נדע למצוא דרך אחרת. דווקא מתוך ההכרה בכאבם של מגורשי ארצות ערב עלינו להשכיל להכיל את כאבם של מגורשי הנכבה. פשעים של גירוש, פשעים של גזל, אלימות שגבתה חיים, היו הרי מנת חלקם של יהודים במשך מאות שנים לאורך ההיסטוריה. מתוך היסטוריה כזאת אנחנו צריכים להיות, ויכולים להיות, הראשונים להכיר בעוול שגרמנו לעם אחר בעת הקמת המדינה ומאז הקמתה. היום אנחנו מציינים את כאבם וסבלם של יהודי ארצות ערב. חלקם מצאו כאן בית, אך הבית הזה לא עומד שלם; הוא עומד רעוע, על יסודות של אלימות גזענית בעבר ואלימות גזענית גם בהווה. הבית הזה יעמוד איתן רק כשיכיל בתוכו יהודים יוצאי ארצות ערב כשווים בין שווים, וגם ערבים פלסטינים שעדיין חיים פה כשווים בין שווים. הוא יעמוד איתן רק כשיכיר כי ביסודותיו הרי הריסות כפרים ומאות אלפי מגורשים. הוא יעמוד איתן רק כשלצידו יעמוד בית פלסטיני וביניהם שכנות טובה. תודה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת משה אבוטבול, בבקשה, עד חמש דקות. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בלי ספק, ציון היום הזה – זה יום שבאמת צריך להיות בו כאב, לא רק לנו. הכאב צריך להיות בעיקר דווקא לאותן מדינות שגירשו מהן את היהודים – אם זה ארצות ערב, אם זה איראן, וגם ארצות אירופה. אנחנו רואים שבכל מקום שבו היהודים היו ונזרקו משם – אותן מדינות הפכו להיות למדינות עניות, למדינות כאלה נחשלות. מי שמגיע לשם רואה את השממה באותן מדינות שלא התפתחו. למה? כי כשהיהודים היו שם – גם הם מודים – הייתה רווחה כלכלית, היה שגשוג כלכלי, הכול נראה אחרת. היום הדברים נראים בצורה מאוד מאוד עלובה שם, באותם מקומות. במקרה הייתי לפני כמה שנים במרוקו, ביקרתי שם. אתה צריך לראות את המקומיים, איך שבאמת הם מתגעגעים ליהודים שהיו שם וגרו איתם. אתה רואה בדיוק את הכאב כשהם לא נמצאים שם בתוך המדינה וכיצד המדינה נזנחה מהרגע שהיהודים עזבו את מרוקו. אתה רואה את זה. הם אומרים לך: תישאר איתנו במרוקו, תבואו חזרה לפה. ניתן לכם את כל מה שהיה לכם, רק תבואו. כלומר, הם יודעים בדיוק כמה היהודים הם חשובים כשהם נמצאים יחד במדינה. לא בכדי בהרבה מדינות היו יהודים שרי אוצר, שרים ואנשים בעלי השפעה רבה מאוד בתוך המדינות האלה, כי אותם יהודים ידעו לגרום לפיתוחה ולשגשוגה של אותה מדינה. אני רק רוצה לומר משפט נוסף. היו הרבה הרבה מקרים עצובים בדרך, כמו במקרה של מרן הרב עובדיה יוסף, שהיה רבה של מצרים. כאשר גירשו אותו משם הרבה ספרים נבזזו מתוך הספרייה שלו. גם על זה צריכים לדבר; גם את זה צריכים לכאוב. מדובר שם בספרים נדירים שנבזזו באותה התקופה. צריכים לדעת שגם מעולים מאלה שבאו מארצות נוספות, כולל תימן ועיראק, נבזזו מהם הרבה הרבה מהתכשיטים, מהדברים שלהם. אני חושב שחובה בכל משא ומתן, בכל תוכנית שרוצים לעשות – כולל בתוכנית שנשיא ארצות הברית רוצה ומדבר עליה הרבה – לכלול גם סעיפים ברורים בכל מה שקשור לאותו רכוש יהודי שהיה שם. מדובר פה במיליארדים. אני חושב שהמדינות האלה, בפרט אלה שיש להן את בארות הנפט – לא יזיק להן אם הן יחזירו את מה שהן גזלו מהעם היהודי. עוד משהו: בדרך לארץ ישראל נהרגו הרבה ונפטרו הרבה. זה המקום לציין גם אותם, את אותם אלה מאתיופיה, מכל מיני מקומות, שרצו לעשות מעשה ציוני ולהגיע לארץ ישראל ולצערנו הם מתו במדבריות. גם אותם צריכים להעלות על נס ולציין ולזכור אותם. אני רוצה להגיד עוד משהו שאולי לא יישמע פופולרי, ואולי קצת, איך שאומרים, להכות על הבטן הרכה שלנו. אם מדברים כבר על השבת רכוש, אז אנחנו יודעים, ידוע שכשעלו עולי תימן, הרבה הרבה מהתכשיטים שלהם ומהספרים שלהם נבזזו על ידי אלה שקיבלו אותם כאן, במדינה, והם נלקחו לכל מיני מוזיאונים בארץ, בעולם. זה המון המון כסף. לפני שאנחנו באים ומבקשים מארצות ערב להחזיר כספים, בואו נהיה עם קצת יושרה אמיתית, נתחיל לזהות את אותם דברים שנלקחו מאותם עולים תמימים שהגיעו מתימן בכל מיני סיפורים ואמתלות שהמטוס לא יוכל להחזיק מעמד עם כל ספרי התורה והדברים שהיו שם. בואו קודם כול נהיה אנחנו ישרים ונחזיר את הגזלה, ולאחר מכן בטוח שנוכל גם לדרוש את זה מאחרים. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת איציק שמולי, בבקשה. בבקשה, עד חמש דקות. << דובר >> איציק שמולי (העבודה-גשר): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. זו הפעם הראשונה שבחרתי לדבר ביום הזה. בהתחלה לא ידעתי, אחר כך התביישתי, בהמשך השנים עשו את שלהן ופשוט לא התעניינתי ולא שאלתי, אם במזיד ואם בשוגג, אינני יודע. אך את תרומתי להשתקה של הטראומה המעצבת של מיליון יהודים מן הזיכרון הלאומי הקולקטיבי, טראומה שנמשכה 30 שנה ונפרסה על פני עשר ארצות שונות – תרמתי לבטח את תרומתי כילד שלא ידע לשאול וכנער שלא רצה לדעת. אני משוכנע שגם באבי וגם באימי פגעתי, ולא רק בהיסטוריה. הם לבטח שאלו את עצמם יותר מפעם אחת מדוע לא עשיתי זאת. לפני 26 שנה איש בבית הספר בשכונת הפועלים ברמת גן לא הבין מדוע התלמיד המצטיין ממאן להגיש את עבודת השורשים שלו. אם בגלל סיפורי המשפחה על עליבותה של המעברה, ואולי בגלל ההעלמה מספרי ההיסטוריה – את החלק הזה העדיף אותו ילד להעלים גם מעצמו ומסיפורו. והילד הזה היה אני. כשפגשתי לראשונה את כַּאבִּּי, נער בן 16 ובן דמותו של הסופר אלי עמיר בספר "מפריח היונים", הכול השתנה. האוצר הזה שנפל לידי טווה את סיפור ימיה האחרונים של הקהילה היהודית המפוארת בעיראק מול ממלכה עיראקית לאומנית ובדלנית שליקקה את פצעי התבוסה מול הישות הציונית הצעירה וכילתה את זעמה בקהילה המפוארת והעתיקה. לא רק יונים הפריח כאבי אלא גם ניחוחות וסיפורים וזיכרונות ששמעתי בבית של סבתא על אודות הקהילה המפוארת, על אודות הכיסופים למולדת, על אודות המחתרת הציונית, ולבסוף גם ההכרה העגומה שאין עתיד ליהודים בעיראק. ראיתי את הסרט אולי עשר פעמים, מנסה ללקט פרטים חדשים ולאסוף פיסות היסטוריה להתפאר בהן. ועדת ביטון קבעה כי תוכניות הלימוד להיסטוריה מעלה תמונה עגומה למדי על הנרטיב הכללי שמרדד את ההיסטוריה של יהודי המזרח ואת חלקה בתולדות עמנו. פרקים שלמים חסרים, וגם אלה הקיימים לוקים בחסר. במרביתם מוצגים יהודי ארצות האסלאם כנספח שולי לתופעות ולאירועים משמעותיים בהיסטוריה היהודית, כהערת שוליים ותו לא של הסיפור המרכזי. חקיקת החוק של הכנסת ב-2014 הוא ציון דרך חשוב בציון המורשת המפוארת שבסיומה גם הטרגדיות של הקהילות היהודיות שסיפורן הוזנח. לא בכדי נקבע המועד בשל סמיכותו לכ"ט בנובמבר, יום החלטת החלוקה של האו"ם, שאז הציתה הלאומנות הערבית את אש הפגיעה ביהודי ערב, שהיו לטרף קל להסגרים ומאסרים, התנכלויות והגבלות משפטיות, גזרות, שטנה, עינויים ורדיפות, וכמובן גם פוגרומים וחרמות. ההנהגה הפלסטינית איימה כי קו החלוקה יהיה קו של אש ושל דם, וההנהגה הערבית במצרים, בלוב, בתימן, בעיראק, בסוריה, במרוקו, קיימה גם קיימה. "תנו לחרב לדבר – – – לדלל את בני הדוד" – קראו שם. בעל כורחם, כ-900,000 יהודים נאלצו לנוס על נפשם בחוסר כול מהמדינות שבהן חיו אלפי שנים ויצאו את יציאת מצרים השנייה כפליטים. לפיכך, יש הצדקה מלאה לתביעה של יהדות ערב לפיצוי על הרכוש שהשאירו מאחור, וגם על הסבל שסבלו. אסור לשכוח את נטישת הבתים והלאמת הממון, את הפרעות, את ההגעה ארצה בדרך חתחתים ובחוסר כול, וגם את שיכונם כפליטים במעברות עלובות ומצחינות ובפחונים דולפים ומחניקים. ההיסטוריה אינה תחרות של טרגדיות, אולם גם תחת הרצון להשיג שלום אמת וצדק היסטורי לבעיית הפליטות במזרח התיכון יש להזכיר ולתבוע את ההכרה והפיצוי לפליט היהודי. אף שהעז לשקם את עצמו, לא התבוסס בעליבות של מסכנות בעל כורחו במולדתו ולא הסתובב עם מפתח של ביתו הנשכח על צווארו. אבל את התיקון, חבריי, צריך להתחיל גם מתוכנו. במספר רב של בתי הספר עדיין אין מלמדים כלל את ההיסטוריה הזו של ההגירה הנשכחת. יש לבנות נרטיב לאומי רחב יותר מבחינה גיאוגרפית ועמוק יותר מבחינה היסטורית. תיקון נוסף יש לעשות גם היום, כאשר קהילות חדשות – האחרונה שבהן היא הישראלים בני העדה האתיופית – נאבקות לא רק למגר את האפליה אלא גם להנכיח ולספר את סיפורן. אני מסיים, אדוני היושב-ראש. את עבודת השורשים שלי מעולם לא הגשתי. לפני כשנתיים, בדרך לא דרך, עלה בידי להשיג תמונות וידיאו של אחוזת הבית הסגורה של משפחתי בכוי סנג'ק במחוז ארביל בצפון מזרח עיראק – אוצר גנוז שהגיע לידיי. דמעתי אז מהתרגשות עם משפחתי. הפטיו הפנימי, החלונות העגולים והכחולים, גרם המדרגות שמתחת לו הוסתרו ספרי הקודש, הבית של ישראל שומר, נכבד העיירה. אני מבטיחכם כאן בכנסת ישראל כי יום אחד את עבודת השורשים של בני נבו אפתח בתיאור הזה של קהילה עתיקת יומין ומפוארת, עשירה בתרבות וגם בחומר, שנקשרה בארצה אך ערגה למולדתה ומימשה את לאומיותה. אלה הם גיבורים אלמונים. לעולם לא יהיו יותר נשכחים. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה. עד חמש דקות, בבקשה. << דובר >> מאיר כהן (כחול לבן): << דובר >> תודה. תן לי עוד דקה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תקבל. << דובר_המשך >> מאיר כהן (כחול לבן): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, עופר כסיף לא נמצא כאן. עופר כסיף, רציתי להגיד: שמעתי את הדברים שאמרת. לא היה שום קשר לתנועה הציונית, או נגיד כך: בשום מקום התנועה הציונית לא יזמה פרעות כדי להצדיק את קיומה. אני חושב שזה דבר חסר ביסוס שנאמר כאן בכנסת ישראל ויוצר באמת איזו תחושה של – יותר מאשר תחושה – שכתוב של היסטוריה. כסיף, כמדומני אתה דוקטור להיסטוריה. אני מורה להיסטוריה הרבה מאוד שנים, ולא נתקלתי בשום אמירה שהתנועה הציונית או גופים שלה או מחתרות שלה יזמו פגיעה ביהודים כדי להצדיק את קיומה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – תשתית. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (כחול לבן): << דובר_המשך >> אוקיי. עופר, אמרתי את הדברים, ועכשיו. ואדוני אייכלר, טול קורה מבין עיניך – לשמוע כאן על הכפייה החילונית. אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת, בשנת 2014, כשאנחנו היינו כאן, חוקקה הכנסת את יום היציאה והגירוש של יהודי ארצות ערב. אני חייב להזכיר ולהגיד תודה ולהביע הוקרה לשני חברי כנסת שלא נמצאים כאן – שמעון אוחיון, חבר הכנסת, ייבדל לחיים ארוכים, ונסים זאב, חבר הכנסת, ייבדל לחיים ארוכים. זה קרה קצת מאוחר מדי, 66 שנים לאחר קום המדינה, והחוק הזה האיר במקצת חלק מפואר וחשוב בתולדות היהדות. מאז אנו מציינים במליאה – ואני מכבד מאוד את ההחלטה של יושב-ראש הכנסת ושאר יושבי-ראש הכנסת – את היום הזה, שאוצר בתוכו גירוש ויציאה של מאות אלפי יהודים, טבח של רבבות ושנים של התנכרות לקהילות היהודיות בחלק ממדינות ערב. חשוב לשים דגש על "חלק ממדינות ערב". שנתיים לאחר אישור החוק החליטה ועדת ביטון – וחשוב שנזכיר את זה כאן, ותודה לנפתלי בנט, שלא נמצא כאן, שלמרות הוויכוחים הסוערים, בקטע הזה של ועדת ביטון אני חושב שזה היה המשך ישיר של החוק הזה – הוחלט בוועדת ביטון כי מוסדות החינוך בישראל יציינו את היום המיוחד הזה. חוץ מהציון בכנסת, בכל מוסדות החינוך במדינת ישראל מציינים את היום הזה בשעה או שעתיים או כנסים או טקסים או אלף ואחד דברים, אבל הדבר חשוב מאוד. ההכרה בנושא הזה הגיעה גם לפן הבין-לאומי דרך ארגוני זכויות אדם ועד לממשל האמריקאי – שמחתי לשמוע מהחבר'ה שיזמו את החוק שהם היו בארצות הברית, גם בקונגרס גם בסנאט, ומצאו אוזן קשבת. היה זה סמלי ומתבקש שאירוע זה יצוין ביום שלמוחרת כ"ט בנובמבר, כמו שאמר איציק שמולי, שבו החליטה מועצת האו"ם על תוכנית החלוקה של ארץ ישראל בין יהודים לערבים. חבריא, הדבר החשוב ביותר לזכור הוא שלאורך כל הפרעות האלה יהודי ארצות האסלאם נשארו נאמנים לגמרי לדתם, למורשתם, במציאות קשה מאוד. אני נולדתי במרוקו ועד גיל שמונה גדלתי בעיירה שנקראת א-סווירה, מוגדור, שבימים האלה ידידי הטוב ד"ר סידני קורקוס בונה את המוזיאון היהודי – הוא נובר בכל הארכיבים בבניין העירייה שם, שפתחו אותו לפניו, ומוצא שם חומרים נהדרים. אחד הדברים שהוא מציין הוא שהקהילה ושאר הקהילות שמרו על סדר-יום של קשר בלתי רגיל עם התנועה הציונית. לכאורה, הסיפור, הנרטיב הציוני קצת – אנחנו יודעים שמדובר במדינות אשכנז, במדינות אירופה, אבל למשל הוא מספר לי שעיתון "הצפירה" חולק במוגדור – מדהים, לא ידעתי – ושהייתה קהילה שלמה של יהודים שדיברו, הקפידו לדבר ערבית, וכולם דיברו עברית. כששאלו אותם: למה אתם לא מדברים עברית? אמרו: אנחנו לומדים עברית ולומדים דקדוק, מתפללים בשפת הקודש, אבל אנחנו נדבר את השפה הקדושה הזאת רק כשנגיע לארץ ישראל. זה מדהים. הסיפורים האלה, הכתובים – זה מדהים. לכן, כשאני שומע את הדברים של עופר, אני קצת – לא רוצה להגיד: מזדעזע, כי הוויכוח הוא ויכוח, אבל זה קצת – – – << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה עניין של עובדות, מה לעשות. אלה העובדות. << דובר_המשך >> מאיר כהן (כחול לבן): << דובר_המשך >> עופר, שנייה. זה קצת נותן לי איזו תחושה – אוקיי, תראה, עופר, ההבדל הוא שלקחת אירוע כזה קטן – – << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה לא קטן. << דובר_המשך >> מאיר כהן (כחול לבן): << דובר_המשך >> סליחה. – – ולצבוע ולהפוך אותו לחזות הכול – על זה אני מתווכח איתך. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא. << דובר_המשך >> מאיר כהן (כחול לבן): << דובר_המשך >> על זה אני מתווכח איתך. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא על זה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (כחול לבן): << דובר_המשך >> על זה אני מתווכח איתך. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא על זה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (כחול לבן): << דובר_המשך >> כי לעמוד כאן ולהגיד שהציונות חוללה פרעות כנגד יהודים כדי להצדיק את קיומה – – << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – מה לעשות. << דובר_המשך >> מאיר כהן (כחול לבן): << דובר_המשך >> – – זו אמירה שאני חושב שאתה צריך למצוא את ההזדמנות לעלות ולתקן אותה. ראו, הגעתי ב-1962. עופר, אני זוכר שטסנו ממרסיי וירדנו לכאן, ואבי, עליו השלום, באמת, כמו בסיפורים, נישק את אדמת הארץ, ולאורך כל שנות חייו כפועל במחצבה הוא תמיד אמר: לא משנה, כל מה שקורה בארץ הקודש הוא לטובה. הוא הקפיד להתפלל שלוש פעמים ביום. כשאתה מדבר על מה שעשתה התנועה הציונית – היא הגשימה את החלום, שכל יום עצמנו את עינינו בבתי הכנסת, גם כילד בתלמוד התורה, וכשאמרנו "לשנה הבאה בירושלים" לא היה דבר יותר חשוב מזה. "לשנה הבאה בירושלים". לכן, אנחנו יכולים להתווכח פוליטית, ויש כאלה שיגידו כך ואחרת על הציונות, אבל אילולא הכניסה של הציונות למדינות ערב ואותם פעילים ציונים, שעבדו קשה מאוד, אילולא הכניסה שלהם והעזרה המהותית שלהם וההגעה לקהילות – ניסיתי לנסוע לכפר שבו נולד סבא-רבא שלי. כשעצרתי נהג מונית במרקש הוא הסתכל עליי ואמר לי: אתה יודע, הכפר הזה נמצא מחוץ לגלובוס. איך הגיעו לשם יהודים? אותם פעילי ציונות הגיעו לשם והביאו אותם. אז היו בדרך דברים שאני לא אוהב לזכור אותם, וחקרתי אותם – סיפורי הסלקציה, ולהעלות כאלה קשישים או לא כאלה קשישים. אבל כשאתה מסתכל על התמונה לא היה דבר יותר מפרה – את ההורים שלי, את הדור של ההורים שלי, אותנו – מאשר הציונות והקשר שלה למדינות ערב. אז אנחנו צריכים לזכור את זה. יש לנו ביקורת. אנחנו לעיתים טעונים, ואנחנו לעיתים מדברים על הרכוש שנשאר. אבל אתה יודע מה? אני זוכר את ביתי במוגדור. הוא היה בית די גדול, וביקרתי בו ונקשתי בדלת ופתח אותו סולימאן ואמר לי: מה אתה עושה פה? אז אמרתי לו: כאן נולדתי. נכנסתי. כשראיתי שבביתי גר סולימאן עם שמונת ילדיו, והוא בעצם איזה הררי שהגיע וגר שם בדמי מפתח, אז אמרתי: לא משנה שאנחנו לא מקבלים את הכסף של הבית הזה. את המצווה עשינו. גר שם מישהו עם שמונת ילדיו ויש לו קורת גג – שימשיך שם עד 120. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. תשיב השרה גילה גמליאל. << דובר >> השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, התכנסנו כאן היום לציין יום חשוב בהיסטוריה של העם היהודי בעת החדשה. היום הזה מזכיר לכולנו חלק מיסודותיו ההיסטוריים, הרעיוניים והחברתיים של עם ישראל ומכניס לשיח הציבורי, החינוכי והפוליטי פרק יסודי בתולדות תפוצות ישראל. מאז שנת 2014, עת נחקק בכנסת ישראל חוק יום לציון היציאה והגירוש של היהודים מארצות ערב ומאיראן, עמל המשרד שבראשותי לעודד את העשייה סביב הזיכרון, המחקר והחינוך על קהילות ישראל המפוארות, שנבנו במשך מאות בשנים, קהילות אשר רבות מהן נחרבו או נפגעו, נפגעו קשות, בעקבות ההחלטה של החלוקה ההיסטורית וההודעה על סיום המנדט הבריטי. לצערנו כל הנושא הזה נעדר מהשיח החינוכי, הציבורי והתודעתי במדינת ישראל. לדוגמה, אני סבורה שרבים, אפילו בבית הזה, לא יודעים כי בעיר עדן בתימן הייתה אחת הקהילות העתיקות בעולם. יהודים ישבו שם כבר מהמאה השנייה לספירה. הם הצליחו במסחר הבין-לאומי עד שהיו יכולים לתמוך בישיבות בבל המפוארות והמרוחקות מהן. בפרעות שנעשו בקהילה הזאת נרצחו בין 2 בדצמבר ל-4 בדצמבר 1947, בעקבות החלטת האו"ם, 82 יהודים, ו-76 נפצעו; 106 מתוך כ-170 החנויות של היהודים נבזזו; ארבעה בתי כנסת נשרפו עד עפר; 220 מבתי היהודים נשרפו, ניזוקו או נבזזו; שני בתי ספר יהודיים, האחד לבנים והאחר לבנות, רוקנו מכל תוכנם. יהודי העיר חשו הקלה בשומעם כי יחידה צבאית בריטית שתפקידה היה להגן על שדות התעופה של עדן ולעזור למשטרה האזרחית הגיעה להגנתם. להפתעתם, חיילי היחידה, שהיו ערבים, לצערנו, בזמנם, חלקם עצמו עיניהם מפני המתחולל, ואף ירו בעצמם ללא הבחנה אל עבר היהודים ורצחו רבים מהם. זיכרון זה של קהילת עדן, כמו זיכרונות קהילתיים אחרים ממדינות ערב ואיראן, נעדרו במשך שנים מהזיכרון הלאומי והיו נחלתם של יחידים, משפחות וקהילות. היום הזה שב ומזכיר לכולנו את החוב שלנו כלפי הדורות שעברו, את האחריות כלפי דור המחר. לשם כך הקמנו את האתר "רואים את הקולות". אתר זה מכיל כיום למעלה מ-1,000 סרטים המתעדים את חייהם של היהודים יוצאי ארצות ערב ואיראן. כמחצית מן העדויות נאספו על ידי צוות מקצועי של המשרד בשנים 2015–2019. כמחצית נוספת של הסרטים הועלו מתוך אפליקציה שאפשרה ומאפשרת למשפחות לצלם את יקיריהן ולראיין אותם על חייהם האישיים ועל הקהילות שלהם. ראוי לציין שעד אוגוסט האחרון כ-40,000 הורדות של האפליקציה נרשמו על ידי המשרד לשוויון חברתי. היתר הן עדויות שהתקבלו מפרויקטים מקבילים, 60 מהן באנגלית. לצד הפרויקט "רואים את הקולות" התחלנו בהענקת פרס שנתי, פרס ראש הממשלה לעידוד והעצמת חקר קהילות ישראל בארצות ערב ואיראן. מחקר זה מעודד לחשוף את העבר המפואר של יהדות המזרח ולהעשיר את הידע שלנו בדבר שורשי העם הזה והתרומה העצומה של הקהילות האלה וחכמיהן למורשתנו הלאומית. על מנת לסייע ולהרחיב את מעגלי המחקר הוריתי על קידום ואישור תוספת בסך 6 מיליון שקלים על מנת לתת מלגות מחקר בתחום הזה. כל אלו הם התחלה של ממש. דברים נוספים שאותם אנחנו מקדמים בנושאים הללו, מלבד היום שאותו אנחנו מציינים באירוע גדול במהלך השנה, הם הרבה מאוד ערבי קהילות ברחבי הארץ, וגם הנושא שהוא כל כך חשוב – אומדן הרכוש היהודי שנשאר במדינות ערב ואיראן. אני שמחה לומר שאנחנו ממש בשלבי סיום של הפרויקט ביחד עם המל"ל, ויחד איתם אנחנו נדאג גם לפרסם את כל הממצאים כדי שנוכל להיעזר בהם. אז כפי שציינו כאן קודם, מדובר ביהודים ממדינות ערב ואיראן, מעל 850,000 יהודים שיצאו, ומתוכם 600,000 – למדינת ישראל. חלקם הגיעו מתוך יוזמה אישית, וחלקם הגיעו מכיוון שהם נאלצו להיות פליטים. כשאנחנו מסתכלים על מדינת ישראל ואנחנו רואים את היופי של ההתמודדות שלנו עם קליטת היהודים ממדינות ערב ואיראן – אנחנו לא הנצחנו את בעיית הפליטות, מה שאנחנו רואים, לעומת זאת, לצערנו, בפליטות בקרב הפלסטינים, ששם מנציחים דורות על גבי דורות, למרות שאין אפילו – את המונח הבין-לאומי לפליטות. אנחנו צריכים להבין את צדקת דרכנו. אנחנו צריכים להסתכל בגאון על היכולות שלנו ועל עצם היותנו כאן מדינה לתפארת. וכן, אני גאה להיות ילדה להורים פליטים יהודים ממדינות ערב ואיראן. אימא שלי נולדה בלוב ואבא שלי נולד בתימן. כל היופי הוא שרואים את הפסיפס האנושי המרהיב של היהודים שהגיעו לכאן מכל קצוות העולם, אם זה ממזרח ואם זה ממערב. חובתנו לספר את הסיפור היהודי השלם, לבוא ולהציג את הסיפור של ההורים שלנו, ההורים של כולנו, על מנת לתת את התמונה המלאה, להראות את היופי שבעלייה והקליטה של כל היהודים שהגיעו לכאן מכל המדינות ולתת להם את הביטוי המתבקש. אני שמחה גם לבשר על פרויקט של ביוגרפיות שאותו אנחנו מלווים של אנשים יוצאי מדינות ערב ואיראן, שבהחלט ניתן וצריך להציג את הסיפור היפה שלהם וללמד את הדורות הבאים. אני אף שמחה שאנחנו דרשנו את הלימודים הללו כלימודי חובה במערכת החינוך, ובפעם הראשונה הילדים גם נבחנו באזרחות על כל הסיפורים הנפלאים והמופלאים של ההורים שלנו, שזה הסיפור היהודי היפה, המגוון, על התרומה הניכרת שלו, ובהחלט אפשר להיות בראש מורם. תודה רבה. אפשר לקבל את הדברים שלכם, אם אתם רוצים, כאן במליאה, או דיון בוועדה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> האם אתם מסתפקים בתשובת השרה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל: << דובר_המשך >> כל מה שתרצו. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל: << דובר_המשך >> תודה רבה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> היא ירדה כבר. תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום שלישי, ה' בכסלו התש"ף, 3 בדצמבר 2019, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 17:27. << סיום >>