דברי הכנסת

דברי הכנסת ח / מושב ראשון / ישיבות כ"ב–כ"ד / י"א–י"ג בכסלו התש"ף / 9–11 בדצמבר 2019 / 8 חוברת ח' ישיבה כ"ב הישיבה העשרים-ושתיים של הכנסת העשרים-ושתיים יום שני, י"א בכסלו התש"ף (9 בדצמבר 2019) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 4 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 4 נאומים בני דקה 14 איציק שמולי (העבודה-גשר): 14 יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): 15 אלון שוסטר (כחול לבן): 16 אורי מקלב (יהדות התורה) 16 יזהר שי (כחול לבן): 17 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 17 מתן כהנא (הימין החדש): 18 ע'דיר כמאל מריח (כחול לבן): 18 היבה יזבק (הרשימה המשותפת): 20 קרן ברק (הליכוד): 21 בועז טופורובסקי (כחול לבן): 22 אורלי פרומן (כחול לבן): 23 סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 23 מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): 24 עומר ינקלביץ' (כחול לבן): 24 רם בן ברק (כחול לבן): 25 אלכסנדר קושניר (ישראל ביתנו): 26 פנינה תמנו (כחול לבן): 26 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 27 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 28 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 28 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 28 הצעות לסדר-היום 29 ציון יום הסובלנות הבין-לאומי 29 היו"ר יולי יואל אדלשטיין: 29 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 30 יואל יעקב טסלר (יהדות התורה): 32 רם בן ברק (כחול לבן): 33 משה אבוטבול (ש"ס): 36 רויטל סויד (העבודה-גשר): 37 סתיו שפיר (המחנה הדמוקרטי): 39 השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל: 41 מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): 43 בגופם של ילדינו נמצאו שאריות חומרי הדברה מסוכנים 45 יעל גרמן (כחול לבן): 46 אורי מקלב (יהדות התורה): 48 יזהר שי (כחול לבן): 50 היבה יזבק (הרשימה המשותפת): 52 השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל: 53 הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון מס' 52 – הוראת שעה), התש"ף–2019 56 אבי ניסנקורן (בשם ועדת הכספים הזמנית): 56 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברי הכנסת, היום י"א בכסלו תש"ף, 9 בדצמבר 2019. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. קודם כול אמסור הודעה למליאה: הריני להודיעכם כי הונחה היום על שולחן הכנסת הודעה על הרכב ועדת הבחירות המרכזית לכנסת העשרים-ושלוש לפי חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט–1969. ההרכב השמי נמצא אצלכם. הודעה למזכירת הכנסת. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/1204/22 וכלה בהצעת חוק פ/1418/22: הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הגדלת קצבת הנכות), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, ג'אבר עסאקלה, עופר כסיף, איימן עודה ויוסף ג'בארין; הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – ביטול ההגבלה על חבר כנסת בעל אזרחות כפולה), מאת חברת הכנסת עומר ינקלביץ'; הצעת חוק מדד לזכות לקיום אנושי בכבוד, התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, ג'אבר עסאקלה, עופר כסיף, איימן עודה ויוסף ג'בארין; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הגבלות על כהונת שר ביותר ממשרד אחד), מאת חברת הכנסת רויטל סויד; הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון – עסקים בתחום ההסעדה והבילוי), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אלי אבידר, יבגני סובה, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק כרטיסי חיוב (תיקון – ביטול חיוב באשראי בשל עסקה עם ספק מפר), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת מירב כהן; הצעת חוק הדיור הציבורי (פתרונות דיור עבור ממתינים לדיור ציבורי), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (סמכות לקביעת כללים למתן רישיון למכשירים רפואיים מיוחדים) (הוראת שעה), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת קרן ברק; הצעת חוק הכנסת (תיקון – כינוס הכנסת בתקופת הפגרה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, ג'אבר עסאקלה, עופר כסיף, איימן עודה ויוסף ג'בארין; הצעת חוק החברות (תיקון – עסק חברתי), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק הנגשת מוקדי פניות חירום באמצעות שיחוח ומסרון, התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – ריבית על יתרת זכות), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק סביבה בטוחה ונקייה מאלרגנים במוסדות חינוך (תיקוני חקיקה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת יעקב מרגי, ינון אזולאי ומשה ארבל; הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – החרגת תוספת ותק מהכנסה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אלי אבידר, יבגני סובה, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (תיקון – קביעת ההפרש בין מחיר מצרך לצרכן ומחיר מצרך לקמעונאי כרווח מרבי), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק הקמת מערכת סולארית בבית משותף שהוקם במסגרת עסקת פינוי ובינוי, התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – הודעה לחייב בטרם הגשת בקשה לביצוע משכנתה), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק הפסיכולוגים (תיקון – איסור טיפולי המרה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת ניצן הורוביץ, תמר זנדברג, יאיר גולן ואילן גילאון; הצעת חוק הפסיכולוגים (תיקון – איסור טיפולי המרה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת פנינה תמנו ואיתן גינזבורג; הצעת חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (תיקון – תקופת צינון לנושאי משרה בכירה בשירות הציבור), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תגמולים למתנדב בצוות חירום יישובי או שכונתי), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אלי אבידר, יבגני סובה, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק להגדלת היצע הדירות לדיור בר-השגה ולדיור ציבורי (עסקת קומבינציה), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון – הקצאת תקציבים ליישובים הדרוזיים והצ'רקסיים) (הוראת שעה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת חמד עמאר, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – איסור התניית עסקה באופן תשלום), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הגבלת תקופת כהונה של ראש הממשלה), מאת חברת הכנסת רויטל סויד; הצעת חוק שימוש חוזר במים אפורים, התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – הקלטת שיחות, שמירתן ומסירתן לצרכן), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק חובת הודעה להורים על אי-הגעת ילד למוסד חינוך או למעון יום (תיקוני חקיקה), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק יישוב סכסוכי עבודה (תיקון – שביתה בבתי ספר יסודיים וגני ילדים ללא אישור בית הדין לעבודה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אלי אבידר, יבגני סובה, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – חיוב קופות החולים לשלב את רופאי השיניים בין נותני השירותים לקופות), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אלי אבידר, יבגני סובה, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק להסדרת הפיקוח על כלבים (תיקון – מרכז רישום ארצי), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק זכויות התלמיד (תיקון – הנחה בתחבורה ציבורית), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, ג'אבר עסאקלה, עופר כסיף, איימן עודה ויוסף ג'בארין; הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון – הנחה ברכישת קבר זוגי), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – מימון שירותי בריאות נוספים לאוכלוסיות מסוימות), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק זכויות התלמיד (תיקון – איסור התניית זכות הלימוד בתשלום), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, ג'אבר עסאקלה, עופר כסיף, איימן עודה ויוסף ג'בארין; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – מענה אנושי בשירות טלפוני לאזרח ותיק), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק-יסוד: השוויון, מאת חברי הכנסת ניצן הורוביץ, סתיו שפיר, יאיר גולן ואילן גילאון; הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון – סמכות בענייני גיור), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עודד פורר, יוליה מלינובסקי, יבגני סובה, אלי אבידר, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הארכת תקופת לידה והורות להורי פג), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק הפחתת מחירים במתן שירותים ומכירת מוצרים על ידי גופים ציבוריים, התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון – תשלום שכר עבודה לעובד שנעדר עקב סגירת מוסד הלימוד של ילדו), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון – הצבעה בקלפיות של בעלי מוגבלויות), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון – משך כהונת רב עיר), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הצמדת קצבת אזרח ותיק לשכר הממוצע במשק), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – קצבת ילד נכה לילד עם תסמונת דאון), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק אוויר נקי (תיקון – איסור הפעלת מפוחים), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון – בחינות מסכמות כתנאי להתמחות), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק לשיפור השירות במגזר הציבורי ולמניעת התעמרות של עובדי הציבור בתושבי המדינה ובמגזר העסקי, התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אלי אבידר, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – סימון שינוי בכמות המצרך), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – שלילת השתתפות בתקציב עקב הפליה), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הרשויות המקומיות (ייעוד כספי הקצבות למטרות שירותי סידור חוץ-ביתי הולם לילדים), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק הרשות הלאומית לתרבות הג'והורי, התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת מרק איפראימוב, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי ואלכס קושניר; הצעת חוק מעונות יום שיקומיים (תיקון – פעוטות עם צרכים רפואיים וחלופה ביתית), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק ברל כצנלסון (ציון זכרו ופועלו), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (פרסום מכרז באתר האינטרנט), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אלי אבידר, יבגני סובה, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (תיקון – מניעת ריבוי נישואין), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק פיצוי עסקים קטנים בשל אירועי איבה מתמשכים, התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אלי אבידר, יבגני סובה, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – עידוד התיירות באזורי רמת הגולן והגליל) (הוראת שעה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור ממס למענק כספי בשל הישג בתחרות ספורט), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אלי אבידר, יבגני סובה, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק לתיקון פקודת מיסי העירייה ומיסי הממשלה (פטורין) (פטור מארנונה למבנה ברחוב שמתבצעות בו עבודות פיתוח או תשתית), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אלי אבידר, יבגני סובה, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון – העברת סמכויות מועצה דתית לרשות מקומית), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אלי אבידר, יבגני סובה, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק איסור הונאה בכשרות (תיקון – פתיחת אזורי הכשרות), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אלי אבידר, יבגני סובה, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק הדגל, הסמל והמנון המדינה (תיקון – איסור מניעת כניסה לאספה עם דגל המדינה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אלי אבידר, יבגני סובה, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון – בחירה של בעל עסק בתחום רשות מקומית שעסקו רשום בה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אלי אבידר, יבגני סובה, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (תיקון – זכות לדיור ציבורי ומתן קדימות בשל נכות רפואית בשיעור של 75 אחוזים ומעלה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אלי אבידר, יבגני סובה, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק פיצויים לבעלי עסקים נפגעי עבודות תשתית מתמשכות, התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אלי אבידר, יבגני סובה, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק איסור הכחשת השואה (תיקון – איסור הבעת אהדה לשלטון הנאצי או הזדהות עימו ואיסור שימוש בסמלים נאציים), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אלי אבידר, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק עידוד שירות צבאי, לאומי או לאומי-אזרחי, התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אלי אבידר, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת העונש לנבחרי ציבור בעבירות ביטחון המדינה, יחסי חוץ וסודות רשמיים), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אלי אבידר, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק לתיקון פקודת הנזיקין (פיצויים לדוגמה בשל מעשה טרור או פגיעת איבה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אלי אבידר, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם (תיקון – הפסקת מימון מוסדות להשכלה גבוהה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אלי אבידר, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – שילוב עסקים קטנים ובינוניים), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אלי אבידר, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק לטיפול בכיתות פוגעניות, התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – תשלום שכר והוצאות של אפוטרופוס מאוצר המדינה), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק בית המשפט לענייני משפחה (תיקון – בני זוג מאותו המין), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון – מסירת תעודות לבעלי מוגבלות), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת מיכל שיר סגמן ומיכאל מלכיאלי; הצעת חוק בית המשפט לענייני משפחה (תיקון – בני זוג מאותו המין), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת ניצן הורוביץ, יאיר גולן ואילן גילאון; הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – הכרעה דחופה בנוגע לילד להורים בהליכי גירושין), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק איסור הונאה בכשרות (תיקון – פיקוח על מחירי תעודת הכשר), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון – רישום כזרע ישראל), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אלכס קושניר, יבגני סובה, חמד עמאר, אלי אבידר ומרק איפראימוב; הצעת חוק המכר (דירות) (תיקון – הסדרת בנייה במסגרת קבוצות רכישה), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק לקידום דיור בר-השגה, התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק להגברת השקיפות בפעילותם של גופים פיננסיים (תיקוני חקיקה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת יואב קיש ושלמה קרעי; הצעת חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים) (דבר מה נוסף), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק להגברת השקיפות בפעילותם של גופים פיננסיים (תיקוני חקיקה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת שלמה קרעי, חוה אתי עטייה, שרן מרים השכל, משה אבוטבול, מיכאל מלכיאלי, ינון אזולאי ואופיר כץ; הצעת חוק המזונות (הבטחת תשלום) (תיקון – סכום שלא יובא בחשבון במבחן ההכנסה), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת עומר ינקלביץ'; הצעת חוק הממשלה (תיקון – דיווח על נסיעות שרים לחוץ לארץ), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – איסור קיזוז קצבת ילדים כנגד חוב לביטוח לאומי), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, ג'אבר עסאקלה, עופר כסיף, איימן עודה ויוסף ג'בארין; הצעת חוק פיקוח על רווחי שיווק בתוצרת חקלאית, התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת עמר בר לב; הצעת חוק אימוץ ילדים (תיקון – איסור הפרדה בין אחים בהליך אימוץ), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת פנינה תמנו, מיכל שיר סגמן ומירב כהן; הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (תיקון – איסור הארכת החוק באמצעות צו ושינוי קריטריונים), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הממשלה (תיקון – ועדת שרים לענייני חקיקה), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – קצבת אזרח ותיק ראויה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק מניעת בריונות ברשת, התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – הצהרת אמונים), מאת חברי הכנסת עודד פורר, אלי אבידר, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – קצבת ילדים כפולה בלידת תאומים או יותר), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור ממס לדמי הבראה), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת עומר ינקלביץ'; הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – תמיכה במאבק מזוין נגד מדינת ישראל), מאת חברי הכנסת עודד פורר, אלי אבידר, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק חובת הדיווח של מוסדות פיננסיים על כספים ללא דורש, התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת עמר בר לב; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – השוואת קצבת נכות לשכר המינימום), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – הכרה בפודיאטרים-פודולוגים וסמכויות לפודיאטרים ופודיאטרים מנתחים), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אלי אבידר, יבגני סובה, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק לתיקון פקודת מיסי העירייה ומיסי הממשלה (פטורין) (פטור מארנונה לבתי חיילים), התש"ף–2019, מאת חברות הכנסת פנינה תמנו, ע'דיר כמאל מריח ואורלי פרומן; הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – הנחה בארנונה לאזרח ותיק המתגורר בדירה שאינה בחזקתו), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת עומר ינקלביץ'; הצעת חוק הטבות מענק מקום לרכישת דירה בפריפריה, לזכאים לרכישת דירה בתוכנית מחיר למשתכן שאין התוכנית פועלת בעירם, התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק התרבות והאומנות (תיקון – הקצאת תקציב שנתי לתרבות והאומנות), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הלוואות לדיור (תיקון – הלוואה כהון עצמי) (הוראת שעה), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק הכרה ברישיונות מקצועיים על בסיס הנחיות האיחוד האירופי (תיקוני חקיקה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור משלוחים חיים לשחיטה), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק ערבות למשכנתאות (תיקון – ערבות מדינה לדירה יחידה), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק עידוד שירות צבאי, אזרחי או לאומי, התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אלי אבידר, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (תיקון – הגבלת מרווחי שיווק על ירקות), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הצמדת קצבת אזרח ותיק לשכר המינימום), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, ג'אבר עסאקלה, עופר כסיף, איימן עודה ויוסף ג'בארין; הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון – התניית יום שבתון באישור הצבעה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אלי אבידר, יבגני סובה, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק הפסקת היריון, התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת מרב מיכאלי, עאידה תומא סלימאן ואלון שוסטר; הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון – מס רכישה מופחת לעולה חדש), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת אלכס קושניר, חמד עמאר, אלי אבידר, עודד פורר, אביגדור ליברמן, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי ומרק איפראימוב; הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – פעילות ציבורית), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת מרב מיכאלי ואלון שוסטר; הצעת חוק הפיקוח על מעונות (תיקון – חובת פיקוח של מנהל מעון), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת ינון אזולאי, משה ארבל, מיכאל מלכיאלי, משה אבוטבול, קטי קטרין שטרית ושלמה קרעי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – גמלה בשל דיכאון לאחר לידה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, ג'אבר עסאקלה, עופר כסיף, איימן עודה ויוסף ג'בארין; הצעת חוק הפיקוח על המעונות (תיקון – פיקוח של מנהל מעון), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת פנינה תמנו ומיכל שיר סגמן; הצעת חוק לתיקון פקודת המיסים (גבייה) (ביטול החוק), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת מרב מיכאלי, אוסאמה סעדי, משה ארבל, ינון אזולאי, יואב בן צור ועמר בר לב; הצעת חוק העבירות המינהליות (תיקון – מועד להחלטה מנומקת), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אלי אבידר, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – פטור מטעמי מצפון), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, ג'אבר עסאקלה, עופר כסיף, יוסף ג'בארין ואיימן עודה; הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – ביטול השתתפות רשות מקומית בתקציבי מוסדות חינוך מוכרים לא רשמיים), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת מרב מיכאלי וחילי טרופר; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור ממס על מתן שירותי בנייה לצורך הוספת מרחב מוגן ומרחב מוגן דירתי ביישובים סמוכי גבול), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת עמר בר לב; הצעת חוק חזקת הסכמה לתרומת איברים (תיקוני חקיקה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת מרב מיכאלי, עאידה תומא סלימאן, אוסאמה סעדי, יוסף ג'בארין, ניצן הורוביץ, מיכאל מרדכי ביטון ואלון שוסטר; הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – ניכוי שכר דירה לעולים חדשים לצורך מבחן הכנסות), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אלי אבידר, יבגני סובה, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק העסקת עובדי הוראה, התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת מרב מיכאלי, אלון שוסטר וחילי טרופר; הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – ביטול יום השבתון ביום הבחירות), מאת חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר; הצעת חוק טיפול בחולי נפש (תיקון – החלת הוראות על בגיר שסובל מאנורקסיה נרבוזה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת מרב מיכאלי ועאידה תומא סלימאן; הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון – הארכת תוקף רישיון), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אלי אבידר, יבגני סובה, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק איסור הפליה בשל מין, נטייה מינית או זהות מגדרית (תיקוני חקיקה), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – בחירות מוקדמות באין ממשלה), מאת חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר; הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון – הקמת מוסדות להשכלה גבוהה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת יעקב מרגי, ינון אזולאי ומשה ארבל; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור ממס על מלגה לחוקר), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת מרב מיכאלי, משה ארבל, ינון אזולאי, רויטל סויד ועמר בר לב; הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון – הגבלת דמי ניהול לעמית שסיים את עבודתו), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת מרב מיכאלי, עאידה תומא סלימאן, ניצן הורוביץ, יעל גרמן, חילי טרופר, מיכאל מרדכי ביטון ואלון שוסטר; הצעת חוק המשטרה (תיקון – התיישנות עבירות), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, ג'אבר עסאקלה, עופר כסיף, איימן עודה ויוסף ג'בארין; הצעת חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (תיקון – מתן טיפול שיקום מונע ללא הרשעה), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – מסלול מקוצר חובה), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק אימוץ ילדים (תיקון – הוספת סמכות בנושא דתו של המאומץ), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 48) (ביטול החוק), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, ג'אבר עסאקלה, עופר כסיף, איימן עודה ויוסף ג'בארין; הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – הגדרת אלמן ושכול), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הגישור, התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (רישיון נהיגה לאופניים עם מנוע עזר), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אלי אבידר, יבגני סובה, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – תקופת לידה והורות מדורגת), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור ממס במכירת תרופות מצילות חיים שאינן כלולות בסל הבריאות), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, ג'אבר עסאקלה, עופר כסיף, איימן עודה ויוסף ג'בארין; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הגנה לעובדת העוברת טיפולי פוריות), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – מס בשיעור אפס על ספרי לימוד), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, ג'אבר עסאקלה, עופר כסיף, היבה יזבק, איימן עודה ויוסף ג'בארין; הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון – אישור הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון להחלטות הממשלה להצטיידות או התעצמות), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת מרב מיכאלי ואלון שוסטר; הצעת חוק למניעת התעמרות בעבודה, התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת מרב מיכאלי, אוסאמה סעדי, סעיד אלחרומי, ווליד טאהא, עופר כסיף, ניצן הורוביץ, קרן ברק, קטי קטרין שטרית, משה ארבל, ינון אזולאי, יואב בן צור, אורלי לוי אבקסיס, יעל גרמן, עומר ינקלביץ', עמר בר לב, אורלי פרומן, בועז טופורובסקי, פנינה תמנו, יאיר גולן ואלון שוסטר; הצעת חוק שירותי בריאות נפש ממלכתיים, התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, ג'אבר עסאקלה, עופר כסיף, איימן עודה ויוסף ג'בארין; הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון – פשעי שנאה), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק מוסר תשלומים לספקים (תיקון – מועדי תשלום שיחולו על מזמינים שונים והחלה על מוסדות בריאות), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אלי אבידר, יבגני סובה, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק מערך החוץ וההסברה, התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק החזרת תושבי בירעם ואקרית לבתיהם, התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, ג'אבר עסאקלה, עופר כסיף, איימן עודה ויוסף ג'בארין; הצעת חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (תיקון – מגבלות ברישוי קבלני כוח אדם), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת מרב מיכאלי, אלון שוסטר ואורית פרקש הכהן; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – החזר דמי נסיעה באמבולנס למבוטח שהגיע לגיל פרישה), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק הקמת שדה תעופה בנבטים, התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – הגדלת סכום הפיצוי בלא הוכחת נזק), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק המכר (דירות) (תיקון – זכות להחלפת חברת ניהול), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת עמר בר לב; הצעת חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (תיקון – זכאות לאימהות יחידניות המקבלות מזונות ילדים), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – חינוך חינם לפעוטות ולילדים), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור מכירת פרוות), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק משק החשמל (תיקון – גביית תשלומים), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (העברת המחלקה לחקירת שוטרים למשרד מבקר המדינה וקביעת תקופת צינון), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, ג'אבר עסאקלה, עופר כסיף, היבה יזבק, איימן עודה ויוסף ג'בארין; הצעת חוק למניעת אלימות כלכלית בין בני זוג ובני משפחה, התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת עומר ינקלביץ'; הצעת חוק למניעת אלימות כלכלית בין בני זוג ובני משפחה, התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת יואב סגלוביץ', אורלי פרומן, מירב כהן, ע'דיר כמאל מריח, יעל גרמן, מיכאל מלכיאלי, פנינה תמנו, רם בן ברק, אורנה ברביבאי וחילי טרופר; הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (תיקון – ביטול החוק), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, ג'אבר עסאקלה, עופר כסיף, יוסף ג'בארין ואיימן עודה; הצעת חוק אימוץ ילדים (תיקון – אימוץ על ידי הורה יחיד), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק נציבות תלונות אסירים, התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק רמת הגולן (תיקון – ביטול החוק), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, ג'אבר עסאקלה, עופר כסיף, יוסף ג'בארין ואיימן עודה; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הוצאות אש"ל לעצמאים), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת מיכאל מלכיאלי, מיכל שיר סגמן, משה ארבל, שלמה קרעי, ינון אזולאי, משה אבוטבול ודסטה גדי יברקן; הצעת חוק הפקדות וזכויות סוציאליות לעצמאים (תיקוני חקיקה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת מרב מיכאלי ואורית פרקש הכהן; הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון – הצהרה על חשבונות בנק בחוץ-לארץ), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת מרב מיכאלי, חילי טרופר, יעל גרמן, מיכאל מרדכי ביטון ואלון שוסטר; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (משיכה מקרן השתלמות לרכישת דירה ראשונה), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – מינוי ועדות רפואיות), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה) (תיקון – זכות במקרקעין בקבוצת רכישה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת מיכאל מלכיאלי, מיכל שיר סגמן, משה ארבל, שלמה קרעי, ינון אזולאי, משה אבוטבול ודסטה גדי יברקן; הצעת חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות (תיקון – קביעת תאגיד שאינו מדווח או שותפות כחברת שכבה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת מרב מיכאלי, אוסאמה סעדי, משה ארבל, ינון אזולאי ויאיר גולן; הצעת חוק פיצויים בעד נזק עקב אסון טבע, התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק סיוע לקטינים נפגעי עבירות מין או אלימות (תיקון – טיפול נפשי לילדים נפגעי אלימות במשפחה לרבות חשיפה לאלימות במשפחה), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת עומר ינקלביץ'; הצעת חוק-יסוד: החקיקה, מאת חברת הכנסת קארין אלהרר; הצעת חוק לקביעת שעות ההצבעה בקלפיות ולקביעת היקף יום השבתון בבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות (תיקוני חקיקה), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת אורי מקלב; הצעת חוק איסור שימוש בחקירה של מי שנפגע מינית, בממצאי טיפול נפשי וביומנים אישיים (תיקוני חקיקה), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 116) (תיקון – ביטול החוק), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת חמד עמאר, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק לימודי יסוד במערכת החינוך, התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת מרב מיכאלי ואלון שוסטר; הצעת חוק בית הדין לעבודה (תיקון – ערעור לפני בית המשפט העליון), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת גדעון סער; הצעת חוק להסדרת מינויים בשירות החוץ, התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת מרב מיכאלי ואלון שוסטר; הצעת חוק איסור פרסום הפליה (תיקוני חקיקה), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק עיקול ותפיסה מידתיים של נכסים המוחזקים בידי צד שלישי (תיקוני חקיקה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת יועז הנדל, פנינה תמנו, איתן גינזבורג, ישראל אייכלר, דסטה גדי יברקן, יעל גרמן, יזהר שי ואילן גילאון; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – הגבלת עיקול מיטלטליו של קשיש), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת יוסף ג'בארין, סעיד אלחרומי, אוסאמה סעדי, עופר כסיף, ג'אבר עסאקלה ועאידה תומא סלימאן; הצעת חוק החברות (תיקון – איסור חברות בדירקטוריון של בנק ושל חברה ציבורית נוספת), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – שלילת סמכותו של בית המשפט העליון מלהתערב בהחלטת ועדת הבחירות המרכזית לעניין אישור או פסילת מועמד או רשימה מלהשתתף בבחירות), מאת חברי הכנסת עודד פורר, אלי אבידר, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי, חמד עמאר, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק-יסוד: אוצרות הטבע ומשאבי הסביבה, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון – ביטול החוק), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק החלת ריבונות על בקעת הירדן, גוש עציון, גבעת זאב, מעלה אדומים, ביתר עילית ועפרה, התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת איילת שקד; הצעת חוק האפוטרופוס הכללי (תיקון – הקמת מאגר מידע לעניין כספים ללא דורש), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – שיעור מס מופחת על מוצרי מזון בסיסיים), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק זכויות, שירותים והתאמות בחינוך לילדים עם צרכים מיוחדים, התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הארכת המועד להגשת תביעה לגמלה והתקופה שבעדה תשולם), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת ינון אזולאי, משה ארבל, מיכאל מלכיאלי, משה אבוטבול וקטי קטרין שטרית; הצעת חוק העונשין (תיקון – גזר דין עונש מוות למורשע ברצח בנסיבות טרור), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת שלמה קרעי, חוה אתי עטייה, שרן מרים השכל, מיכאל מלכיאלי, ינון אזולאי ואופיר כץ; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מאסר מינימום למי שהפקיר אדם שנפגע בתאונה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת חמד עמאר, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – הגדלת סכום הפיצוי בלא הוכחת נזק), התש"ף–2019, מאת חברות הכנסת פנינה תמנו, מיכל שיר סגמן ומירב כהן; הצעת חוק הקמת יישוב עירוני חדש לאוכלוסייה הדרוזית, התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת חמד עמאר, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – חובת הקלטה של עסקה טלפונית), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – הקמת ועדה מיוחדת לקידום והסדרת התכנון ביישובים הדרוזיים) (הוראת שעה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת חמד עמאר, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – חיבור לחשמל) (הוראת שעה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת חמד עמאר, עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי, אלכס קושניר ומרק איפראימוב; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית במוסדות התכנון), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת ג'אבר עסאקלה, איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף ויוסף ג'בארין; הצעת חוק השמירה על המקומות הקדושים (תיקון – הבטחת פלורליזם דתי), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – הגבלת תקופת ההפקעה לייעוד ציבורי), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת ג'אבר עסאקלה, איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף ויוסף ג'בארין; הצעת חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה) (תיקון – סידור חלוף ארעי), התש"ף–2019, מאת חבר הכנסת עמר בר לב; הצעת חוק העונשין (תיקון – איסור תיעוד של חיילי צבא הגנה לישראל), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת שלמה קרעי, שרן מרים השכל, חוה אתי עטייה, מתן כהנא, משה אבוטבול, מיכאל מלכיאלי, ינון אזולאי ואופיר כץ; הצעת חוק קביעת אופן ההעסקה של מטפלות במשפחתונים המפוקחים על ידי האגף למעונות יום ומשפחתונים במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, ג'אבר עסאקלה, עופר כסיף, מרב מיכאלי, היבה יזבק, איימן עודה, יוסף ג'בארין, אוסאמה סעדי ומנסור עבאס; הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון – קיצור שבוע העבודה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, ג'אבר עסאקלה, עופר כסיף, איימן עודה ויוסף ג'בארין; הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – גמלאות להורה יחיד), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, ג'אבר עסאקלה, עופר כסיף, איימן עודה ויוסף ג'בארין; הצעת חוק לחילופי מידע בין גופי הביטחון, המודיעין והאכיפה ובין נפגעי טרור, התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת יועז הנדל ומשה יעלון. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה למזכירת הכנסת. << נושא >> נאומים בני דקה << נושא >> << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו נעבור לנאומים בני דקה. אני מפעיל את ההצבעה על מנת שתוכלו להירשם. בבקשה, ההרשמה החלה. חבר הכנסת שמולי, אתה יכול בינתיים לפתוח את הנאומים. בבקשה, אדוני. << דובר >> איציק שמולי (העבודה-גשר): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, ושבוע טוב. היום היה דיון חשוב מאוד בוועדת החוץ והביטחון בנוגע לנתונים שנמסרו, בשוגג או במזיד, על ידי צה"ל לגבי הגיוס של החרדים. אני רוצה להתריע שמה שהיה היום בוועדת החוץ והביטחון זה בלוף אחד גדול. למה? כי אתה רואה גם נציגי צה"ל שבאים ולוקחים אחריות, וזה דבר מבורך, ואתה רואה פוליטיקאים שמזדעקים כנגד החוק, אבל, אדוני היושב-ראש, בחינה מעמיקה של חוק הגיוס שליברמן רוצה לקדם בכנסת מעלה שלא פחות – צה"ל מנסה באותו החוק, בסעיף 26(יג), פשוט להלבין בחסות החוק את אותה הונאה. מה כתוב בחוק? כתוב שכל מי שלמד בין גיל 14 לגיל 18 במוסד חרדי, ואפילו אם הוא עזב את המוסד החרדי והיום הוא חילוני גמור, ימשיך להיספר כמי שהוא חרדי לכל דבר שהתגייס לצה"ל. אני חושב, אדוני היושב-ראש, שהגיע הזמן שכולנו נסיר את המסכות. גם צבא ההגנה לישראל – אני בעד צבא העם, אבל צה"ל צריך לבוא ולהגיד אם צריך את החרדים בצה"ל או אם ניתן להפנות את כוח האדם הזה למטרות חשובות אחרות, כמו השירות האזרחי. תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת שמולי. חבר הכנסת יוסף ג'בארין, בבקשה, אדוני, ואחריו – חבר הכנסת אלון שוסטר. << דובר >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום היינו עדים לעוד פשע שנאה בשועפאט. פשע השנאה הזה בא בהמשך למקרים דומים של התקפות טרוריסטיות על יישובים ערביים בתוך ישראל ועל יישובים בגדה המערבית: לפני שועפאט היה המקרה בג'לג'וליה, לפני ג'לג'וליה היה בכפר קאסם, לפני כן בג'יסר א-זרקא, לפני כן בגוש חלב, ועוד בעשרות כפרים פלסטיניים. מאות כלי רכב הושחתו, וגם עשרות מקומות תפילה הושחתו ורוססו עליהם דברי נאצה. גם אלפי עצי זית הושחתו, שלא לדבר על המקרה המאוד-טרגי בכפר דומא, הרצח של משפחת דוואבשה. אני תוהה: מה קרה לרשויות אכיפת החוק? איפה הן? איך זה קורה שפשעי השנאה, פעילויות הטרור האלה נמשכות ונמשכות, עם סרטונים שמתעדים את זה כל פעם, ורשויות אכיפת החוק לא מצליחות לשים יד עליהם? הגיע הזמן לשים קץ לפעילות הטרוריסטית הזאת, למצוא את האחראים ולהעמיד אותם לדין, כי פשוט אי-אפשר להבין איך זה יכול לקרות שהפעילות הזו מתמשכת ורשויות אכיפת החוק עומדות באוזלת יד גמורה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת ג'בארין. חבר הכנסת אלון שוסטר, בבקשה, אדוני, ואחריו – חבר הכנסת אורי מקלב. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, במוצאי שבת התפזרה המשפחה שבאה לעשות שבת במפלסים, עוטף עזה – וצבע אדום. אנחנו אנשים מבוגרים, אשתי ואני, וצעדנו במהירות לממ"ד. מסביב בוקה ומבולקה בחלק גדול מהמקרים – התכנסות של בני עקיבא בשדרות – וסריטות חדשות נפערות שוב בנפשותיהם של בני אדם. אני וחברים יזמנו כינוס מיוחד כאן, במקום הזה, בכנסת ישראל. הוא יתקיים מחר, יום שלישי. אני מבקש מחברי הכנסת לשים לב לצורך, שלא מסתיים, לעמוד לצד התושבים, היישובים, הרשויות. מדינת ישראל לא יכולה להבטיח לנו, לתושבי שדרות ועוטף עזה, שיהיה שקט, היא לא יכולה להבטיח שלא יקרה יותר שום דבר, אבל היא יכולה לעשות את כל מה שהיא צריכה לעשות כדי להגן ולתת כיפות ברזל, גם פיזיות, גם קהילתיות, גם תקציביות. רק דוגמה אחת קטנה: מרכזי החוסן המפורסמים, שעושים עבודת קודש, לא נמצאים בבסיס התקציב. זה לא הגיוני. אנחנו יודעים שאלו תנאי החיים. כעת הממשלה צריכה להיות יחד עם תושבי שדרות ועוטף עזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת שוסטר. חבר הכנסת אורי מקלב, בבקשה, אדוני, ואחריו – חבר הכנסת יזהר שי. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו עדיין לא יודעים אם יהיו בחירות או לא יהיו בחירות. אנחנו יודעים שבתעמולת הבחירות היו הרבה הסתות והרבה הכפשות והשמצות. אני רוצה רק להעיר בפניכם מה ההשלכות של הדברים האלה, ואני אתן לכם דוגמה ממה שהיה ביום שישי בבוקר ברשת ב' בדיון על תוחלת החיים בקבוצות באוכלוסייה: החרדים – שם התברר שתוחלת החיים שלהם היא הגדולה ביותר. מה המסקנה שהגיעו אליה באותו דיון ברשת ב'? שזה בגלל ששר הבריאות הוא חרדי, והם גם רוקמים קשרים ולובי בקופת החולים ובבתי החולים, ולכן הם חיים יותר. זו הסיבה. עוד הסתה. לא הייתי מביא את זה אלמלא שמעתי כאן בכנסת לפני שבוע, בדיון שאיציק שמולי חברנו קיים – והוא נמצא כאן, איציק שמולי – עומד ראש ארגון שמטפל בקשישים ואומר לפני כולם: החרדים לא משלמים כסף על תרופות. אני שואל: איפה הם החרדים, איפה – והוא: החרדים לא משלמים כסף על תרופות. זה ועוד דברים כאלה, הדוגמה הזאת. וכמו שמתפרסם היום בכתבה בכלכליסט של שחר אילן, שאומר: "שליש מתקציב סבסוד מעונות היום מגיע לידי האברכים". כשאתה קורא בפנים, הוא אומר: 7% בלבד מהמשפחות הן של חרדים – 7%, פתאום אנחנו רק 7% – ובתוכה מתברר לך שפתאום זה קופץ ל-18%. לוקחים את הנתונים ואומרים: המשפחות – לא בגיל הזה, בכלל המשפחות בארץ ישראל. ככה מעוותים את הנתונים וככה מסיתים את הציבור. נמצאים פה ראשי סיעות גדולות שהן אחראיות, ואני מכבד את מה שהם אמרו, גם היום בוועדת החוץ והביטחון ועוד. חובתנו דווקא לקחת אחריות בעניין הזה. ההסתה, אין לה גבולות, והיא מידרדרת. חובתנו המוסרית לעצור את זה. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת מקלב. חבר הכנסת יזהר שי, בבקשה, אדוני, ואחריו – חבר הכנסת חמד עמאר. << דובר >> יזהר שי (כחול לבן): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, יושב-ראש כחול לבן חבר הכנסת בני גנץ קרא לפני כשעה לראש הממשלה היוצא מר בנימין נתניהו להודיע שהוא איננו מתכוון לבקש חסינות מהכנסת וילך לטפל בענייניו. זו בקשה פשוטה שתבהיר את המצב לאשורו ותסיר את העננה הכבדה הרובצת על הבית הזה, והיא גם פתח להמשך כהונתה של הכנסת הזאת, שעומדת להתפזר בעוד קצת יותר מ-48 שעות אם לא נעשה את הדבר הנכון. והדבר הנכון הוא פשוט: ראש ממשלת ישראל, פשוט תודיע שאתה עומד מאחורי ההצהרות וההבטחות שלך מלפני חודשים. עשית את זה שוב ושוב – הודעת שלא תבקש חסינות. שאלת: מה פתאום לבקש חסינות? והצהרת שהנושא הזה לא מעניין אותך. פשוט תבהיר שלא אתה ולא עושי דבריך ולא שליחיך ולא אנשים שרצונם טוב, אף אחד מהם לא יבקש חסינות, וגם לא אתה, וזה יפתח את הדרך להמשך כהונתה של הכנסת הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת יזהר שי. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה, אדוני, ואחריו – חבר הכנסת מתן כהנא. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בשבוע שעבר החליטה ראש העיר עינת קליש שיותר היא לא מקבלת תלמידים דרוזים בעיר חיפה, וכל מי שלומד – גם תפסיק לו את הלימודים בחיפה. קודם כול, אני רוצה להגיד לה: זה גובל בגזענות. דבר שני, מאז קום המדינה, מאז קום המדינה תלמידים דרוזים מעוספיא ודאליה לומדים בעיר חיפה. להגיד לכם – אני בעצמי, תושב שפרעם, למדתי בחיפה, בבית ספר בסמ"ת. אז פתאום ראש העיר החדשה – שתלך ללמוד מראשי העיר הישנים. כולם תקפו אותה; כולם אמרו שההחלטה שלה היא החלטה גזענית. אני קורא לה: את לא יכולה להפסיק לתלמיד את רצף הלימודים. מי שהתחיל בכיתה א' ללמוד בחיפה ועכשיו הוא בכיתה ח' – איך הוא יחזור ליישוב שלו וילמד? הרי תוכנית הלימודים שונה לגמרי, תוכנית הלימודים אחרת. תבטלי את ההחלטה הגזענית הזאת. תקלטי תלמידים דרוזים מהיישובים עוספיא ודאליה. היישובים עוספיא ודאליה בקשרים טובים מאוד עם העיר חיפה. תקלטי אותם, תקבלי אותם, תחבקי אותם. תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת חמד עמאר. לפני שעה קלה גם אישרתי שאילתה דחופה בנושא הזה, וביום רביעי נשמע את תשובת משרד החינוך בנושא. חבר הכנסת מתן כהנא, בבקשה, אדוני, ואחריו – חברת הכנסת ע'דיר כמאל מריח. << דובר >> מתן כהנא (הימין החדש): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום בבוקר התוודענו לפרסום דוח העוני של ארגון לתת. בואו נניח שהדוח הזה נכון – וברור שהוא לא נכון – ברור שתפקידנו כחברי כנסת ומחוקקים זה לדאוג שיהיו כמה שפחות עניים במדינה. השאלה היא איך. האם נעשה עוד תהליכים שרק ינציחו פה את העוני, כמו דיור ציבורי, או שנלך לפעולות – כמו שוק חופשי, הורדת מחירים – שייקחו את כולם למעלה, כמו הסרת מכסים, הסרת רגולציה וביורוקרטיה והסרת לפיתת החנק של ההסתדרות, שלוקחת את כולנו למטה? תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת מתן כהנא. חברת הכנסת ע'דיר כמאל מריח, ואחריה – חברת הכנסת היבה יזבק. << דובר >> ע'דיר כמאל מריח (כחול לבן): << דובר >> אדוני יושב-ראש הכנסת, חבריי וחברותיי, כפי ששמעתם, התקבלה החלטה הזויה של ראש עיריית חיפה, גב' עינת קליש-רותם – היא החליטה לגרש את כל התלמידים הדרוזים מבית ספרה, מבתי הספר של חיפה. אתם יודעים איך היא נימקה את ההחלטה שלה? תקשיבו, ותקשיבו טוב – אתם תהיו המומים: "חיוב העירייה בקליטת קטינים בני העדה הדרוזית בלבד, תוך מניעה וסירוב מבני לאום ו/או קטינים אחרים מערי לוויין סמוכות להיקלט במערכת החינוך העירונית החיפאית, היא תוצאה מפלה הפוגעת בעקרון השוויון". לקרוא ולא להאמין. החלטה אטומה, החלטה גזענית, החלטה מפלה, החלטה שממחישה את הסכנות. אפרופו, דיברנו על חוק הלאום – הינה התוצאות של חוק הלאום. אנחנו לא בני אותו לאום? מאיפה הגענו, מכוכב אחר? אז יש בני לאום – – – << קריאה >> שר התיירות יריב לוין: << קריאה >> היא התכוונה לנוצרים ומוסלמים, בכלל לא ליהודים – – – << דובר_המשך >> ע'דיר כמאל מריח (כחול לבן): << דובר_המשך >> סליחה, אדוני? << קריאה >> שר התיירות יריב לוין: << קריאה >> את לא הבנת את התגובה שלה. << דובר_המשך >> ע'דיר כמאל מריח (כחול לבן): << דובר_המשך >> אני ועוד איך הבנתי את התגובה שלה. << קריאה >> שר התיירות יריב לוין: << קריאה >> היא התכוונה בלאום לנוצרים ומוסלמים, לא ליהודים. << דובר_המשך >> ע'דיר כמאל מריח (כחול לבן): << דובר_המשך >> לפי התגובה שלה – – – << קריאה >> שר התיירות יריב לוין: << קריאה >> דרך אגב, אני מגנה בכל תוקף את ההחלטה שלה. << דובר_המשך >> ע'דיר כמאל מריח (כחול לבן): << דובר_המשך >> ודאי שאתה תגנה, ומן הראוי שתגנה. לפי ההחלטה שלה יש בני לאום שיכולים להיות זכאים ללמוד בבתי הספר שלה ויש בני לאום שלא. << קריאה >> שר התיירות יריב לוין: << קריאה >> לא, לא, לא. << דובר_המשך >> ע'דיר כמאל מריח (כחול לבן): << דובר_המשך >> אולי גם יש בני לאום שיכולים לצרוך תרבות במוסדות שלה ויש בני לאום שלא? אולי יש בני לאום שיכולים לנסוע ברחובות שלה ויש בני לאום שלא? << קריאה >> שר התיירות יריב לוין: << קריאה >> אין לזה שום קשר לחוק הלאום. << דובר_המשך >> ע'דיר כמאל מריח (כחול לבן): << דובר_המשך >> אדוני, ועוד איך זה קשור. אלה התוצאות של חוק הלאום. החלטה גזענית. אדוני יושב-ראש הכנסת, לכבוד יום הסובלנות הבין-לאומי אני רוצה, ברשותכם, להקריא כמה מילים שכתב ידידי השגריר רדא מנצור בסוגיה זו. הוא כתב לה, ואני מצטטת: "ד"ר עינת קליש-רותם הנכבדה, אנחנו, תושבי הכפרים, צריכים לבקש ממך סליחה. סליחה שהצלנו את חייו של ראש העיר הראשון שלך, אבא חושי, שהסתרנו אותו בשבת השחורה מפני הבריטים – – – סליחה שהברחנו אוכל ליהודי חיפה הנצורים במהלך המרד הערבי הגדול כשהם היו עדיין מיעוט נרדף בעיר – – – סליחה שאנחנו מחפשים את החינוך הטוב ביותר לילדנו – – – יש לך עוד זמן, גברתי, את עדיין בתחילת הכהונה שלך. אני מקווה שתלמדי את ההיסטוריה של העיר שלך ואת המרקם החברתי שלה – – – אנחנו כבר 450 שנה על הכרמל ויש לנו זמן. ואם תשתני – אולי עוד נקרא על שמך רחוב, כמו שקראנו לרחוב הראשי שלנו בעוספיא על שם אבא חושי". << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חברת הכנסת ע'דיר כמאל מריח. חברת הכנסת היבה יזבק, בבקשה, גברתי, ואחריה – חברת הכסת קרן ברק. << דובר >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, הבוקר גילינו שהושחתו בשועפאט יותר מ-100 כלי רכב. אנחנו שוב מתמודדים עם הטרור המתמשך הנקרא "תג מחיר". אנחנו שוב מזהירים מהמשך הטרור הזה. אנחנו כן מבקשים שתהיה יותר הרתעה, תהיה אכיפה של החוק. אם החוק היה נאכף, אם היו מוגשים כתבי אישום, אני בטוחה שפעולות כאלה לא היו חוזרות על עצמן. היינו עדים למקרים דומים לפני חודש בג'לג'וליה ובעוד מקומות בגדה המערבית. פשוט מאוד, אני נואמת כאן למרות שאני יודעת בוודאות שאני נואמת על נושא כל כך מכאיב, שנוגע – וזה מסוכן, זה מסוכן לכל אחד מאיתנו, כי זה נוגע לעניין של גזענות מתמשכת. אני נואמת כאן על העניין בזמן שאנחנו יודעים שהלגיטימציה לגזענות המתמשכת הזו הייתה בעיקר מראש הממשלה, שהסית נגד הערבים ונגד הח"כים הערבים. אז מה מצפים מהחברה? אני חושבת שהגיע הזמן שיהיו כתבי אישום, תהיה הרתעה. חייבים לפעול לפי החוק בעניין הזה, אחרת המצב יהיה יותר ויותר מסוכן. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חברת הכנסת יזבק. חברת הכנסת קרן ברק, בבקשה, גברתי, ואחריה – חבר הכנסת בועז טופורובסקי. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אני רוצה לנצל את הדקה שניתנה לי, לפנות לחבר הכנסת בני גנץ ולתת לו טיפ, דקה טיפ. בני, אל תהיה ציפי לבני. יש לך פה הזדמנות נדירה לקחת את המפתחות למשרד ראש הממשלה, להיכנס בעוד חצי שנה למשרד ראש הממשלה, כשכבר יש לך ניסיון, כשאתה כבר יודע את העבודה, כשאתה מאחד את העם, כשהעם רוצה. העם יוקיר לך על זה תודה. תשתחרר מלפיתת החנק – – – << קריאה >> יזהר שי (כחול לבן): << קריאה >> קרן, הוא מוותר על חסינות? הוא מוותר על חסינות? << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> תחשוב על העם שלך, שיגיד לך תודה. << קריאה >> יזהר שי (כחול לבן): << קריאה >> מה עם החסינות? << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> אל תהיה ציפי לבני. ציפי לבני חשבה שהזדמנויות חוזרות על עצמן, שההזדמנות הזו תחזור על עצמה. היא לא ראתה צעדים קדימה. היא פספסה את ההזדמנות. היא מעולם לא ישבה על כיסא ראש הממשלה. לך יש הזדמנות בעוד חצי שנה להיכנס לעשות טוב לעם ישראל. האחדות בנפשך. אל תהיה ציפי לבני. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חברת הכנסת קרן ברק. << קריאה >> אורנה ברביבאי (כחול לבן): << קריאה >> תצביעי כחול לבן. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חבר הכנסת בועז טופורובסקי, בבקשה, אדוני, ואחריו – חברת הכנסת אורלי פרומן. << דובר >> בועז טופורובסקי (כחול לבן): << דובר >> אדוני יושב-ראש הכנסת, כמו בכל שבוע אמשיך ואקריא את שמות ההרוגים בכבישי ישראל השבוע. ביום שני, 2 בדצמבר, נפטר מפצעיו אמיר קליינר, בן 11, מירוחם. אמיר היה מעורב בתאונה שהתרחשה ב-23 בנובמבר שבה הטרקטורון שבו נסע בכביש 204 התהפך לתוך תעלה. בלילה שבין 3 ל-4 בדצמבר חוותה תמר פניגשטיין בת ה-19 התקף אפילפטי, ובעקבותיו נפלה על מסילת הרכבת הקלה בירושלים ונמחצה למוות. בהמשך יום רביעי נהרגה אישה בשנות ה-40 לחייה בתאונת דרכים בכביש 471, סמוך לאוניברסיטת בר-אילן. מחקירה ראשונית עולה כי היא מעדה ונפלה מהאוטובוס לאחר שהחל בנסיעתו. באותו יום רביעי נהרג גם גבר בשנות ה-30 לחייו בתאונת דרכים בין משאית לרכבו הפרטי בכביש 784 לכיוון סח'נין. ביום חמישי, 5 בדצמבר, נהרג משה אוחנה מכפר סבא לאחר שהחליק עם אופנועו בכביש 40 סמוך למושב זבדיאל שבדרום. ביום שבת, 7 בדצמבר, נהרג גבר בן 49 לאחר שהרכב שבו נהג התנגש בעמוד תאורה בכביש 40 – שוב כביש 40 – סמוך לצומת ישרש. אנחנו בפתחו של החורף, ועל פי נתוני אור ירוק, בעשור האחרון נהרגו 220 איש בשל איבוד שליטה בכבישים רטובים ובוציים. נהגים יקרים, ודאו שהרכב שלכם תקין וערוך לחורף באופן הראוי – המגבים, האורות, הצמיגים, הברקסים – והכי חשוב – שמרו מרחק ושמרו על חייכם. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת טופורובסקי. חברת הכנסת אורלי פרומן, בבקשה, גבירתי. אחריה – חבר הכנסת סעיד אלחרומי. << דובר >> אורלי פרומן (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי וחברותיי, ישנם נושאים שהדיון בהם הוא מעל ומעבר לזמן ולמקום. תארו לכם תמונה: יער לופוחובה, או בורות הירי בפונאר, קברי אחים. היום, שנת 2019, 78 שנים אחרי – מחפשי מציאות מגיעים מהכפרים הסמוכים מצוידים בגלאי מתכות, סורקים את הקרקע, מצפים לצפצוף שיאתר נעל, צמיד שהוחבא, שן זהב שהנאצים לא עקרו, איזה חפץ בעל ערך ממשי או רגשי – כל דבר שניתן לסחור בו. זהו פן אחד ממיסודו של שוק האספנים – מכירה וקנייה של חפצים אשר היו שייכים ליהודים בתקופת השואה והינה הם מוצעים למכירה בשוק שמגלגל מיליונים: מברשות שיניים, טלאי צהוב, סרט זרוע, עדויות לזוועה מדכאו, הונגריה, אמסטרדם, באבי יאר. ובאין ממצאים אותנטיים, מודפסות תמונות הרצח וההתעללות מאותן שנים נוראיות על מגבות חוף, כריות ותיקים לכל המרבה במחיר. סחר בשואה. ההיסטוריה של העם היהודי והסיפור שלו חזקים יותר מכל פריט כזה או אחר ועברו כמסורת שנמסרה מאב לבן במשך אלפי שנים, אך סחר שכזה הוא ניצול מחפיר לצורכי רווח. מקומם של חפצים אלו הוא באוסף ביד ושם, במכוני מחקר ובמוזיאונים ולשימוש כעדות היסטורית כדי שנזכור, נזכור ולא נשכח. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חברת הכנסת אורלי פרומן. חבר הכנסת סעיד אלחרומי, בבקשה, אדוני, ואחריו – חברת הכנסת מיקי חיימוביץ'. << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, צומת להבים בנגב הוא מטרד יום-יומי זה כמה שנים לתושבי הנגב בכלל, אבל בפרט לתושבי העיר רהט והיישוב להבים. הפקקים בשעות הבוקר מגיעים עד לפתחי הבית של תושבי להבים ועד לאזור התעשייה ברהט. הבטיחו לנו בעבר שפתיחת הקטע הדרומי של כביש 6 תפתור את הסוגיה או תקל מעט בסוגיה הזו, אבל שום דבר לא התקדם. נפתח הקטע הדרומי של כביש 6 והסוגיה רק החמירה. עכשיו מובטח שיהיה שם מחלף, אבל הסיפור מתמהמה וסבלם של התושבים שם הולך ומחריף. תארו לעצמכם לעמוד בצומת הזה. כל תושבי להבים – זה המוצא היחיד שלהם למקומות העבודה, וגם תושבי רהט – לבאר שבע ובאי אזור התעשייה. זה סיפור שחייב להיפתר וכמה שיותר מהר. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת אלחרומי. חברת הכנסת מיקי חיימוביץ', בבקשה, גבירתי. אחריה – חברת הכנסת עומר ינקלביץ'. << דובר >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברי וחברות הכנסת, אני כאן כדי להזכיר לכם דברים שאמר פעם מהטמה גנדי, על כך שגדולתה של אומה נמדדת לא רק ביחסה לבני אדם אלא גם ביחסה לבעלי החיים. אני רוצה לתאר תמונת מצב עגומה של הזנחה פושעת ומזעזעת שמצטיירת מפרסום של עמותת תנו לחיות לחיות לאחר ביקור בכלבייה העירונית בקריית ארבע בסוף השבוע: הכלבים כלואים בתאים מלאים בצואה; ברור שימים ארוכים אף אחד לא ניקה אותם; אין דברים בסיסיים כמו אוכל ומים טריים; חלק מהשקתות במקום ריקות ומעופשות ומלאות בצואה; אין וטרינר במשרה מלאה; על פי התקנות כלבה שמגיע לכלבייה העירונית חייבת לעבור עיקור, ולמרות זאת יש שם המלטות; על טיולים או הוצאה לחצר לריצה או לפריקת אנרגיה בכלל אין מה לדבר. כמו כן, לטענתם של הפעילים אין סיכוי בכלל לחלץ כלבים מהגיהינום הזה, שכן כמעט אין אפשרות לאמץ משם ואין מענה הולם וטיפול בטענות מצד הרשויות למי שפונה. אז אני פונה לשר החקלאות הזמני – כיום זהו ראש הממשלה בנימין נתניהו, שדואג להזכיר מדי פעם את חמלתו הגדולה לבעלי החיים. אז הינה, הינה יש לך הזדמנות גם למעשים, לא רק לדיבורים. אפשר לפעילים להוציא את אותם כלבים אומללים מההסגר בקריית ארבע ודאג סופית לתקן את הנעשה שם. תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חברת הכנסת מיקי חיימוביץ'. חברת הכנסת עומר ינקלביץ', בבקשה, גבירתי. אחריה – חבר הכנסת רם בן ברק. << דובר >> עומר ינקלביץ' (כחול לבן): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברותיי וחבריי חברי הכנסת, ביום חמישי האחרון שודר בתוכנית המקור בערוץ 13 תחקיר מזעזע שבו נחשפה שורת עדויות קשות על מה שהתרחש לכאורה בשכונות חרדיות בירושלים – מספר רב של ילדים נפלו קורבן לפגיעות קשות באחת הפרשות המטרידות שידענו. אחרי שידור התחקיר החל שיח נרחב על אודות נכונותו. אני לא נכנסת לדיון הזה – לא יודעת כרגע אם היה או לא היה – אבל אני כן רוצה לדבר על הסיבה לכך שיכול להיווצר במדינת ישראל מצב שבו בפרשייה בהיקף כזה פשוט לא ברור מה התרחש שם. יש ראיות, אין ראיות, נסגרו תיקים, לא נסגרו תיקים – פשוט לא ברור, בפרשייה כזאת חמורה. כולם מאשימים את החברה החרדית שלא מדווחת ולא משתפת פעולה, אבל האם מתקיימת הסברה מספקת ומותאמת לחברה הזו? הרי הם לא עם נגישות למדיה. הרי יש שם ניואנסים, זה לא כל כך פשוט, זה שיח מורכב יותר. האם המדינה מעניקה לה מספיק כלים טיפולים מתאימים במקרים שהיא כבר מדווחת? האם קיימים גורמי מקצוע שמדברים בשפתה, בשפה שהיא מבינה, ויודעים לתת לה מענה מותאם? האם בישראל יש מורים, צוות רפואי, צוותי רווחה שמוכשרים לזהות פגיעות מיניות ופגיעות כלליות בילדים? האם הם יודעים להעניק טיפול ראשוני לילד שנפגע? מאחר שהתשובה היא שלילית, לצערי, העובדה שסיפור בהיקף כזה הוא פשוט תעלומה – עד כמה שזה אבסורדי, לצערי זה לא מפתיע. אי-אפשר להסתפק בחוק חובת דיווח, ולכן אישור הצעת החוק שהגשתי, שמטילה חובה לכלול הכשרה מקצועית בנושא מוגנות למורים, לצוותי רפואה, לצוותי רווחה וחובה לקיים סדנאות מוגנות במוסדות חינוך לכל ציבור בהתאמה לו, הוא צעד בסיסי מחויב המציאות. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עומר ינקלביץ' (כחול לבן): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חברת הכנסת ינקלביץ'. חבר הכנסת רם בן ברק, בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת אלכס קושניר. << דובר >> רם בן ברק (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אתמול ביקרתי בשפרעם אצל משפחת הנער שנרצח, עאדל ח'טיב, זיכרונו לברכה. אי-אפשר לתאר בזבוז חיים גדול מזה – נער שיוצא לבית הספר ולא חוזר להוריו. החברה שלנו נעשתה אלימה עד כדי כך שהנוער חושב שהדרך לפתירת סכסוכים היא רצח. הפרטים לא ידועים, אך דבר אחד אנחנו יודעים בוודאות: עאדל לא חזר הביתה. אני מאחל להוריו שיהיו חזקים ולא ידעו עוד צער. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת רם בן ברק. חבר הכנסת אלכס קושניר, בבקשה, אדוני. אחריו – חברת הכנסת פנינה תמנו שטה. << דובר >> אלכסנדר קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה להזכיר לכם ששר הביטחון שלנו נפתלי בנט החליט ב-27 בנובמבר על שינוי מדיניות ישראלית באשר לשחרור גופות המחבלים, ואז הוא אמר שתהיה עצירה מוחלטת של שחרור הגופות, ללא קשר לשיוכם הארגוני. שבוע לאחר מכן, ב-5 בדצמבר, משרד החוץ הירדני – אפילו לא שלנו – הודיע כי ישראל החזירה גופה של מחבל בשם סאמי אבו דיאק, מחבל שמת מסרטן בעת ריצוי מאסרו בישראל. עכשיו, המחבל הזה ישב בכלא כי הוא רצח את איליה קריביץ'. אותו מחבל רצח את איליה קריביץ' מטווח קצר כשאיליה היה בדרך הביתה מהעבודה, ועכשיו שר הביטחון משחרר את גופתו של המחבל. עכשיו אותו שר הביטחון משחרר את גופתו של המחבל למרות ההצהרה הדרמטית שלו רק שבוע לפני כן; עכשיו אותו שר הביטחון משחרר את גופתו של המחבל ללא שום תמורה; עכשיו אותו שר הביטחון משחרר את גופתו של המחבל כאשר יש לנו שני אזרחים ושני חיילים שנמצאים בשבי. אז אדוני שר הביטחון, או שאתה חסר אחריות או שאתה חסר רגישות. תחליט, בבקשה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת אלכס קושניר. חברת הכנסת פנינה תמנו, בבקשה, גברתי, ואחריה – חבר הכנסת עופר כסיף. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי כנסת וחברות כנסת נכבדים ונכבדות, השבוע התפרסמה כתבה של תמיר סטיינמן על משפחה שפנתה אליי, ילד בכיתה ד' שהגיע לקריסה ולא היה יכול להגיע לבית הספר. כשהמשפחה שאלה: מדוע אתה לא הולך לבית הספר? הוא סיפר שבמשך כשבועיים המחנכת מוציאה אותו מהכיתה איך שהוא מגיע לבית הספר והוא נמצא לצד המנהלת שנותנת לו מגרפה ומטאטא. זה מה שהוא עשה במשך כל שעות היום. אבל לא פה המחדל. המחדל – כאשר ביקשו את תגובת משרד החינוך, כולל אנוכי, התשובה הייתה, באופן הזוי, שהילד ביקש לנקות. במקום להיכנס לתמונה על ידי אנשי הפיקוח, לבדוק מה קרה, מה היה, מדוע מגיעים למצב שאנשי חינוך לוקחים ילד והופכים אותו לשרת של בית הספר, מערכת החינוך מתנערת. ועצוב ביותר – את התשובות האלה קיבלתי ממתאם המאבק באפליה וגזענות, שזה תקן חדש כדי באמת לנסות להוביל את מדינת ישראל ליותר הכלה, למאבק באפליה ובגזענות. אבל התשובה של האיש הזה, שהוא פריבילג וכנראה מעולם לא חווה גזענות ואפליה, הייתה תשובה שהוא קיבל באופן חד-צדדי, הגרסה של אנשי החינוך, מה גם שהוא לא טרח לקבל את הגרסה של המשפחה ושל הילד. לצערי, אני אומרת, כאות קלון, הילד הזה היום יושב בבית, אף אחד לא טרח להגיע אליו. לא יכול להיות שאנחנו פעם אחר פעם מדברים על הנושאים האלה. אני מקווה ששר החינוך ומנכ"ל משרד החינוך שומעים אותי. הגיע הזמן לטפל בנושאים האלה באפס סובלנות. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חברת הכנסת פנינה תמנו שטה. חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה, אדוני. אחריו – אחרון הדוברים להיום בנאומים בני דקה יהיה חבר הכנסת אחמד טיבי. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוארדו בלייר הורוביץ נרצח ב-1975. בלייר היה אחד מהמנהיגים של המפלגה הקומוניסטית באורוגוואי ונרצח על ידי המשטר הפשיסטי הצבאי, שנתמך בין השאר על ידי ממשלת ישראל דאז וגם קיבל ממנה נשק. היום אני הולך לנחם את משפחתו – את בתו ונכדיו של אדוארדו בלייר הורוביץ. היא גרה בתל אביב. שרידיו נמצאו ב-7 באוקטובר והובאו לקבורה לאחרונה. היום גם פורסם בעיתונות שמממשלת בוליביה – הממשלה הלא-חוקית שעלתה בעקבות הפיכה צבאית נגד הנשיא הנבחר – פנו לישראל לאספקת נשק לשם הקמת מיליציה חמושה שגם היא תילחם נגד אנשי השמאל במקום. אני מתריע מפני אספקת נשק, ותמיכה, למשטרים פשיסטיים כפי שהיום קורה או עלול לקרות גם בבוליביה, ומשווה את זה למה שקרה באורוגוואי ובמקומות אחרים לפני כ-40 שנה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת עופר כסיף. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה, אדוני. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, היום – שוב פיגוע של תג מחיר: כ-100 רכבים בשכונת שועפאט הושחתו, עם סיסמאות גזעניות על הקירות. לפני כמה שבועות גם היישוב ג'לג'וליה סבל מהתופעה, כפר קאסם, היישוב עכברה בצפון. יכול מישהו להגיד: טוב, בשועפאט רק הושחתו רכבים. א'. זה מעשה נפשע, זה פגיעה ברכוש, זה הפחדה. אבל אני רוצה להגיד לכם שלפני כמה שנים בשועפאט, באותה שכונה, נחטף, נשרף ונרצח הנער מוחמד אבו ח'דיר, כך שמי שלא משליט סדר ועוצר את הכנופיות הטרוריסטיות האלה בסופו של דבר מקבל מעשים כאלה, פעם כאן, פעם שם, משני עברי הקו הירוק. אלה מעשים שכל עוד המשטרה לא שמה את היד עליהם, נמשיך לומר שהיא לא משקיעה מאמץ כדי לסיים את התופעה הטרוריסטית הזאת. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת אחמד טיבי. עד כאן נאומים בני דקה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> הודעה למזכירת הכנסת. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון מס' 52 – הוראת שעה), התש"ף–2019, שהחזירה הוועדה הזמנית לענייני כספים. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה למזכירת הכנסת. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> ציון יום הסובלנות הבין-לאומי << הלסי >> << דובר >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << דובר >> חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא. אני מתכבד לפתוח את הדיון לכבוד ציון יום הסובלנות הבין-לאומי – הצעות לסדר-היום מס' 364, 332, 355 ו-374. חברי הכנסת, לכאורה יכול לשבת עכשיו בביתו אזרח שצופה בנו דרך שידורי ערוץ הכנסת ולחשוב: מה לי ולזה? מה נוגע אליי יום הסובלנות הבין-לאומי? וכי אני עוסק בדיפלומטיה? וכי יש לי השפעה על היחסים בין המדינות? למה שוב הפוליטיקאים בכנסת מתעסקים במילים גדולות, ערטילאיות, מנותקות מן המציאות? אני רוצה לענות לאותו אזרח. האמת היא שאין יום שנוגע לחיים שלך יותר מיום הסובלנות הבין-לאומי. כי היחסים בין המדינות תלויים ביחסים הפנימיים, בתוך המדינה, ואלו תלויים ביחסים בתוך העיר, ואלו – ביחסים שבתוך השכונה, ובסופו של דבר הכול מתבסס על חיי היום-יום של כל אחד מאיתנו ועל הסובלנות שאנחנו נוהגים בבני ביתנו. הפאזל העצום והמופשט של הסובלנות העולמית מורכב מאין-ספור חלקים של סובלנות פשוטה וממשית מאוד. אם נהיה סובלניים לזה שעומד לפנינו בתור לקופת חולים, הרכבנו חלק מהפאזל הזה. אם נהיה סובלניים לאלו שנוסעים לידנו בכביש, הוספנו עוד חלק. ואם נהיה סובלניים – וזה כל כך חשוב בתקופה הפוליטית המורכבת שאנחנו נמצאים בה – ליריבים האידיאולוגיים שלנו, אם נהיה סובלניים – ואני יודע שזה לא קל – לאלו שמתווכחים איתנו ברשתות החברתיות, נוסיף לפאזל הגדול הזה את החלקים הכי חשובים. יום הסובלנות הבין-לאומי הוא תזכורת לכל אחד מאיתנו: חיים משותפים מתאפשרים רק אם מכירים בערך של כל השותפים; חיים משותפים מתאפשרים רק אם מוותרים על הפסילות, על החרמות, על הנטייה לדבוק בעמדה שלנו בכל מחיר ועל התחושה שהכול מגיע לנו ורק לנו; חיים משותפים מתאפשרים רק על בסיס הסובלנות. זה נכון בבית, זה נכון ברחוב, זה נכון בפייסבוק, זה נכון בפוליטיקה, ובקצה של הפירמידה זה נכון גם ליחסים הבין-לאומיים. עכשיו, כשאני בטוח שאותו אזרח שצופה בנו השתכנע שאנחנו לא מדברים כאן סתם במילים ריקות, אני מקווה שהוא יישאר לשמוע גם את המשך הדיון החשוב הזה. אני מתכבד להזמין את ראשון הדוברים, שהוא חבר הכנסת אוסאמה סעדי, יוזם הדיון. בבקשה. אחריו – חבר הכנסת יעקב טסלר. עד חמש דקות לכל דובר. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, יום הסובלנות הבין-לאומי, יום אלתסאמוח אל-עאלמי. אני מנצל את ההזדמנות כדי להודות לך, אדוני היושב-ראש, על שנענית לבקשתי. פניתי אליך לפני כמה שבועות ומייד נענית לבקשה זו לציין בכנסת יום מיוחד, יום הסובלנות הבין-לאומי, שחל ב-16 בנובמבר בכל שנה על פי החלטת האו"ם משנת 1996 ומצוין בכל העולם. ולכן, אדוני, לאותו אזרח שיושב וצופה בנו, אני אומר: יום סובלנות הוא יום שבאמת נוגע לחיים של כל אחד מאיתנו ונוגע לעתיד של העמים וליחסים בין העמים. יום זה נועד להדגיש את חשיבות ההתייחסות בסובלנות לאחר ולשונה, את הסכנות שבחוסר סובלנות וביחס מפלה ולא שוויוני ואת האי-שימוש באלימות. יזמתי יום מיוחד זה כי חשוב מאוד לציין יום זה גם בכנסת על מנת להדגיש ולהטמיע ערך זה בתוך החברה הישראלית בכלל, שסובלת משיסוע קשה והדרה של מגזרים שלמים ואלימות הגואה בחברה בכלל ובחברה הערבית בפרט. הצורך שלנו בסובלנות כלפי האחר היא בכל מקום ובכל זמן – בבית, בבית הספר, ברחוב; סובלנות בין העמים ובין בני עם אחד. בימים אלה אנחנו מאבדים את הסובלנות שאמורה להוביל אותנו לשיח הדדי בחברה, לרבות בחברה הערבית שממנה אני בא ושאותה אני מייצג, שמאבדת את בניה אחד אחרי השני בגל אלימות. רק בשבוע שעבר איבדנו שלושה אזרחים שאיבדו את חייהם בגל אלימות: הנער עאדל ח'טיב משפרעם, שהיינו, וליווינו, וראינו את המשפחה ששכלה את הבן היחיד שלה, סמארה סמארה, שנרצח במקום עבודתו בטירה, ואחמד חסארמה מאל-בענה, אללה ירחמם. אני חושב, אדוני היושב-ראש, ואנחנו כאן היום – חברי רם בן ברק קיבל משלחת של תלמידים ונערים, שיושבים פה ביציע, משער שוויון – אז מגיע לכם כל הכבוד. (אומר בערבית: כל הכבוד לכם. אהלן וסהלן לכם ביום הסובלנות העולמי.) אדוני היושב-ראש, חשוב להדגיש שכאשר אנחנו מדברים על סובלנות, הסובלנות היא ההיפוך הגמור מהסתה ומשיסוי, ואנחנו עדים בחודשים האחרונים – ובמיוחד כשעכשיו, אדוני היושב-ראש, אנחנו כנראה מתקרבים לעוד בחירות, שלישיות, החל מיום רביעי הבא. אז חשוב להדגיש שאנחנו נגד שיסוי, נגד הסתה, ובמיוחד כשהיא מגיעה מראש הקודקוד, כשהיא מגיעה משרים בממשלה, מראש הממשלה, במיוחד כלפי הציבור הערבי – ושמענו התבטאויות. ואנחנו מברכים את נשיא המדינה, שעמד ואמר: די לשימוש בביטויים כאלה ולהסתה כזאת. כל הכבוד לעמדה של נשיא המדינה. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: אני רוצה לדבר אל העם שלי ביום זה, יום הסובלנות הבין-לאומי, ובייחוד לאחר שבשבועות האחרונים היינו עדים למוות הטרגי של עאדל ח'טיב משפרעם, סמארה סמארה מטירה ואחמד חסארמה מבענה. איבדנו מתחילת השנה 61 קורבנות – –) << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> 91. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> (– – עם אחמד חסראמה הפך להיות 91. אלה הנתונים של מרכז ריאן של שיח' כאמל ריאן – 91 קורבנות, ויותר מ-1,400 קורבנות – – –) << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> חוסיין. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, מאז שנת 2000 – יותר מ-1,400 קורבנות. נכון שאנחנו מטילים את האשמה באופן ישיר – האחראית הישירה היא של הממשלה, ושל המשטרה, שחייבת להיאבק בתופעת הפשיעה והאלימות בחברה הערבית, אבל גם אנחנו, החברה ערבית, ביום סובלנות זה (אומר בערבית: ביום הסובלנות הבין-לאומי הבה נחזור למעלות, לערכים ולאמות המוסר שהתחנכנו עליהם – מעלות של סובלנות, סבלנות ומחילה מתוך עמדת כוח. הדיון הוא על כך שלא נשתמש באלימות ונוקיע אותה.) תודה, אדוני היושב-ראש. אם באמת הייתה כנסת והיו ועדות אז היינו מציינים גם את היום הזה, והיינו מביאים בני נוער ותנועות נוער ערביות ויהודיות על מנת שיבואו לכאן וננהל דיאלוג ונחנך אותם על הערך החשוב הזה של סובלנות, אבל מאחר שאין ועדות, אז לפחות חשוב מאוד שנציין את היום הזה במליאת הכנסת. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לחבר הכנסת אוסאמה סעדי, יוזם הדיון. חוץ מסובלנות צריך גם סבלנות. עוד איזה שנתיים נקים ממשלה, תהיה כנסת, ואז נוכל גם לציין את היום הזה. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה אופטימי, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אה, אופטימי? כן, יכול להיות. אני לא מאבד אופטימיות. << קריאה >> אלעזר שטרן (כחול לבן): << קריאה >> נקים – – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חבר הכנסת יעקב טסלר, בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת רם בן ברק. << דובר >> יואל יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חכמינו זיכרונם לברכה אומרים במסכת ברכות: "כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות". היטיב להסביר זאת הרבי מקוצק זצ"ל: כפי שהאדם אינו כועס או מתלהם על חבריו בגין זה שפרצופיהם שונים, כך אל לו לאדם להתלהם ולכעוס על חבריו כשדעותיהם שונות, אלא להיות סובלני ולכבד את דעתו של האחר גם אם היא שונה לחלוטין מדעתו. אדוני היושב-ראש, אנחנו מציינים היום את יום הסובלנות הבין-לאומי. אז מהי בעצם הסובלנות? סובלנות היא משורש המילה סבל, ופירושה: נכונות להכיר בזכות קיומן של דעות שונות ולסבול אותן. אנו חווים לעיתים קרובות קושי לקבל התנהגות חריגה או עמדה קיצונית או אפילו כוחנית. לעיתים קרובות מגיעים הדברים למתחים ואפילו לאלימות בין פרטים וקבוצות חברתיות ופוליטיות. אחד התנאים החשובים לקיומה של חברה דמוקרטית הוא הסובלנות, היכולת של קבוצות שונות לחיות זו לצד זו למרות האי-הסכמה השוררת ביניהן. סובלנות היא הדרך של אדם או קבוצה להתייחס בכבוד ובהבנה כלפי השונים מהם מבחינה חברתית, תרבותית או דתית, ומאפשרת לקיים חיים של דו-קיום גם בתנאים של חילוקי דעות קשים ואי-הסכמות עם השקפתם, התנהגותם או אמונתם. אדוני היושב-ראש, כפי שהזכירו כאן קודם, עד כמה הדברים אקטואליים ועד כמה חשובה הסובלנות נוכל לראות במיוחד במצב הפוליטי הרגיש שבו אנו נמצאים. החברה הישראלית מפולגת, לצערנו, ומתאפיינת בקיטובים רבים. קבוצות רבות בישראל סובלות מתיוג, מאפליה, מהדרה ומשנאה, ואף מגילויי אלימות מילולית ופיזית, הסתה ושיסוע על רקע לאומי, דתי ועוד. להיות כביכול סבלן כשנוח, או בגלל שזה טרנד, זה לא סובלנות. כפי שאנחנו רואים אצל פוליטיקאים רבים וארגוני זכויות למיניהם, אשר מנסים להיות יפי נפש כלפי סוגי אוכלוסיות שונות, כשזה מגיע לאג'נדה שלא עולה בקנה אחד עם השקפת עולמם, או כשהם חושבים שהם יכולים לעשות רווח פוליטי, הם מאבדים את הסובלנות, שכנראה כלל לא הייתה להם, ומסיתים ופוגעים במגזר שלם, ובפרט בנושאי דת. חברים, הינה לכם דוגמה קלסית של היעדר הסובלנות. בהרבה ערים בארץ קמה התנגדות חריפה להפעלת צופרי השבת המבשרים על כניסת השבת. מדובר בסך הכול בהשמעת מוזיקה נעימה לכמה רגעים. הצופר מהווה תזכורת לא רק לחרדים ולדתיים אלא גם לרבבות משפחות מסורתיות שנוהגות להדליק נרות שבת. אז למה ההתנגדות הזאת? למה אי-אפשר לגלות טיפה סובלנות לנורמה המבורכת הזאת, שנמשכת בין שלוש לחמש דקות בשבוע מקסימום? רק בגלל שיש לזה ניחוח יהודי? כמו כן, רק בקיץ האחרון כולנו שמענו וחווינו את הסאגה של אירועי תרבות בהפרדה למגזר החרדי, שארגונים הדואגים לזכויות אדם, כביכול, נלחמו נגדם, ופוליטיקאים רבים קפצו על העגלה כדי להסית נגד מגזר שלם שביקש בסך הכול ליהנות מאירועי תרבות המותאמים לאורח חייו. למה האפליה הזו? להיכן נעלמה הסובלנות? האם הכלה והבנה של ערכים של הזולת הן מונחים סובייקטיביים? מנסים לכפות על המגזר החרדי – ועוד באמצעים משפטיים, בניגוד להלכה, למורשתו ולמצפונו. כנסת נכבדה, אי-אפשר לבוא ולהטיף מוסר על עד כמה צריכים להיות סובלניים כלפי מסתננים, עובדים זרים, או להבדיל, כלפי חיות וכד', מצד אחד, ומצד שני – להיות אפס סובלניים כלפי נושאי דת והלכה, כלפי אמונתם ואורח חייהם של אחרים, ולנסות לעשות קריירה פוליטית משנאה למגזר שלם שבסך הכול מבקש לחיות על פי השקפת עולמו. אין זו אלא צביעות אחת גדולה ואפס סובלנות כלפי האחר. בראש ובראשונה, סובלנות נדרשת במקום שבו צפויה פגיעה או אי-נוחות מהתנהגות הזולת על פי אמונתו. ולסיום, אדוני היושב-ראש, אומר: דווקא אנחנו, כנבחרי ציבור, חובתנו לאמץ ערכים של סובלנות, שוויון וכבוד לאדם באשר הוא ולגנות התנהגות מפלה וגזענית, ובוודאי שלא להסית כלפי מגזרים שלמים ולשסע את החברה, כי זה ההפך הגמור מסובלנות. תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת יעקב טסלר. חבר הכנסת רם בן ברק, בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת משה אבוטבול. << דובר >> רם בן ברק (כחול לבן): << דובר >> "אלימות היא כרסום יסוד הדמוקרטיה הישראלית. יש לגנות אותה, להוקיע אותה, לבודד אותה. זו לא דרכה של מדינת ישראל." את הדברים האלה אמר יצחק רבין בנאומו האחרון, דקות לפני שנרצח, ב-4 בנובמבר 1995. זה עתה ציינו 24 שנים לאותו לילה מר ונמהר, אותו רצח שחשף את הניכור בחברה הישראלית, את הפלגנות, ואת חוסר הסובלנות שהיה טמון עמוק בתוכנו. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני לא בטוח שהימים הרעים הללו חלפו ועברו להם. לצערי, רוחות כאלה נשמעות גם בימים האלה בקרבנו. האלימות הגואה בשנים האחרונות בחברה הישראלית היא תמונת מראה לחוסר הסובלנות, חוסר הסולידריות והערבות ההדדית שהן ערובה לחוסנה של חברה דמוקרטית, כל שכן החברה הישראלית. החברה הישראלית היא פסיפס של קבוצות שיוצרות את המיוחדות של ישראל – מגוון אוכלוסיות, זהויות, זרמים ודתות, שיוצרים יחד את מה ששאפנו להיות במשך אלפיים שנות גלות; קיבוץ גלויות של שבטי ישראל, שבאו מכל כנפי תבל, יחד עם אזרחים ערבים מוסלמים ונוצרים, דרוזים, צ'רקסים, ארמנים ומיעוטים נוספים. התנאי הבסיסי לקיומה של חברה סובלנית הוא ההסכמה לקיומם של קבוצות ופרטים אשר שונים ממני, אחרים ממני, אנשים שדעותיהם, התנהגותם ומנהגיהם שונים משלי, ואני מוכן לקבל זאת; לבטח לא לפגוע בהם כיוון שהם לא כמוני. אדוני היושב-ראש, החלק החשוב ביותר בדמוקרטיה הוא הבנת רוח האדם והידיעה כי בני האדם אינם עשויים מקשה אחת. יכולים להיות בינינו מתחים ואי-הסכמות, אבל כל זאת לצד חברות, שיתוף פעולה ומחויבות להמשך הדרך ביחד. אין דרך טובה יותר להמשיך את קיומה של מדינת ישראל במודל שחלמנו עליו ללא שילוב של כל הקבוצות בחברה בישראל. הכוח שלנו כאומה, כבר אלפי שנים, הוא ביחד, על אף המחלוקות שבינינו. אין רע – ואף חיוני – שבחברה דמוקרטית יהיו דעות שונות, מגוון דעות וגישות מנוגדות, אך הפער בין חברה דמוקרטית לבין מלחמת אחים הוא הסובלנות כלפי האחר. אנחנו ניזונים אחד מהשני; אנחנו מעשירים ומפרים אחד את השני. הכוח והידע לא נמצאים בצד אחד. בשעה שכולנו נסכים על המטרה המשותפת – קיומה של מדינת ישראל – נוכל לצעוד קדימה בבטחה. קודם כול – קיומה של המדינה. זה לא ברור מאליו. כולנו זוכרים מה קרה כשלא קיבלו אותנו ואת היותנו מי שאנחנו. אז אחרי שהסכמנו על המטרה המשותפת – קיומה של מדינת ישראל – אנחנו צריכים שהיא תהיה יהודית ודמוקרטית, על פי חזונם של האבות המייסדים של מדינת ישראל: מדינה שתקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדלי דת, גזע ומין; מדינה שתבטיח חופש דת, חופש מצפון, לשון, חינוך ותרבות; מדינה שתשמור על המקומות הקדושים לכל הדתות, ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות. חבריי חברי הכנסת, הבית הזה, כנסת ישראל, אמור להוות במה לאומית מרכזית לביטוי של כל אותם קולות וגישות בחברה הישראלית. אדוני היושב-ראש, איך שזה נראה היום מכאן, אנחנו נמצאים בפתחה של מערכת בחירות נוספת, מערכת בחירות שלישית. לצערי, מערכות הבחירות האחרונות – ויש לי תחושה שגם זו שקרבה ובאה תגביר את הפלגנות ואת גילויי האלימות אחד כלפי השני. גילוי האי-סובלנות שראינו במערכות הבחירות האחרונות, לא פעם מראשי המדינה, יכול להביא אותנו לתהום הנשייה. האחריות היא של כולנו; שלא נגיד אחר כך: לא ידענו, לא שמענו ולא ראינו. אף אחד לא פטור מזה. האחריות היא על כל אחד ואחת מאיתנו, איך שאנחנו ננהג כפוליטיקאים בינינו, וזה יהיה המסר שנעביר לכל אזרח במדינה כיצד צריך לנהוג אחד כלפי האחר, האחת כלפי השנייה. אדוני היושב-ראש, סובלנות היא אחד מעמודי התווך של היהדות והאסלאם, עוד לפני התפתחות רעיון המדינה הדמוקרטית: היחס של היהדות לגר – אף שהיה במעמד שונה, הייתה עלינו החובה לנהוג כלפיו בסובלנות, להיות מחויבים למילוי צרכיו הבסיסיים, החומריים והרוחניים – ולבטח במערכת היחסים בינינו לבין עצמנו. חז"ל טבעו את הביטוי: כל ישראל ערבים זה לזה. כל אחד מאיתנו נושא באחריות כלפי האחר. גם האסלאם קורא לסובלנות האחד כלפי השני, גם כלפי הלא-מוסלמים. הוא קורא לחיי דו-קיום, שלום וידידות ללא קשר לאמונה, למוצא או לגזע. כך, לדברי הנביא מוחמד, עליו השלום, אמונת האדם אינה שלמה עד שיאהב לאחיו מה שאהוב עליו. אדוני היושב-ראש, ההכרזה לכל באי עולם של האו"ם קבעה כי החינוך יטפח הבנה, סובלנות וידידות בין כל העמים והקיבוצים הדתיים והגזעיים ויסייע למעמד של האומות המאוחדות לקיים את השלום. לא בכדי אומרים שהכול טמון בחינוך. הערכים בבית ובמערכת החינוך הם הבסיס המרכזי לפיתוח חברה דמוקרטית ושוויונית. בלי חינוך נמשיך לראות גילויים של אלימות וחוסר קבלת האחר – גילויים שצצים כפטריות אחר הגשם: ויכוח על חניה שנגמר ברצח, משפחה של חולה שחושבת שהיא יכולה לפתור את מצוקתה בלהרביץ לרופא, נוסעים באוטובוס שמכים בחוזקה נהג אוטובוס רק כי הוא ממוצא ערבי, אי-מתן כבוד למדינה ולחוקיה, גילוי זלזול בשוטרים – וקצרה היריעה מלהכיל. אך בין כל אלה ישנם סיפורים רבים יותר של מיזמים חברתיים, פעילויות במוסדות החינוך הפורמלי והבלתי-פורמלי, בתנועות הנוער, שעושות עבודת קודש, ביוזמות פרטיות ואפילו במקרים שבין אדם לחברו, שמעניקים תקווה ליכולת שלנו להמשיך להתקיים יחד כחברה דמוקרטית ופלורליסטית. חבריי חברי הכנסת, אני שמח לארח כאן איתנו נציגים וילדים מעמותת שער שוויון – שנראה לי שכבר התייאשו והלכו – עמותה שחרתה על דגלה להפעיל מיזם חינוכי, חברתי וספורטיבי שכל מטרתו היא להפגיש ילדים מקהילות ומרקע תרבותי לא מוכר במטרה להכיר תרבות שונה ולפתח ערכים של כבוד הדדי, סובלנות, רוחב אופקים והפלת מחיצות בין ילדים מרקעים ומגזרים שונים. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> נא לסכם, אדוני. << דובר_המשך >> רם בן ברק (כחול לבן): << דובר_המשך >> אני מסיים עוד דקה. לירן ג'רסי, שהיה לי העונג לשבת איתו הבוקר לשיחה, סיפר לי על המיזם, שהפך למפעל חייו. הוא הקים את הפרויקט יחד עם חבורת סטודנטים במטרה להעסיק ילדים בשכונות אחרי הצוהריים כדי למנוע מהם להשתעמם ולהסתבך בצרות. בנוסף, הוא ביקש ממני להפגיש את אותם ילדים מרקע שונה כדי לקדם את הסובלנות לתרבות שונה ולהיאבק בגזענות. חבריי חברי הכנסת, הינה לכם דוגמה כי אפשר אחרת. אפשר וצריך אחרת. תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לחבר הכנסת רם בן ברק. חבר הכנסת משה אבוטבול, בבקשה, אדוני. אחריו – חברת הכנסת רויטל סויד. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו מציינים היום את יום הסובלנות הבין-לאומי. אני חושב שבאמת, דווקא מתוך חברות, הקריאה צריכה להיות קודם כול אצלנו כאן, בבית החשוב הזה, משכן הכנסת. כאן, מתוך המשכן הזה, אנחנו חייבים לגלות יותר סבלנות וסובלנות, להכיל את האחר, להכיר ולדעת שישנן דעות שונות ומגוונות בתוך החברה הישראלית, שלצערנו שסועה וגזורה לחתכים שונים. אני חייב רק לציין שאנחנו רואים את השיח – שהוא בכלל לא מרנין, ואומר גם שיח אלים – גם בתקשורת, גם ברדיו, גם בעיתונות, בכנסת. בכל מקום, לצערנו, אנחנו פוגשים את האלימות המילולית שנוצרת כאשר הדעות נפגשות ולאו דווקא תואמות זו את זו. אבל אנחנו רק חייבים – כתוב: "חוכמה בגויים תאמין". נזכור את מה שאמר וולטר, בשמו הספרותי, או בשמו הכללי פרנסואה-מארי ארואה, שהיה פילוסוף וסופר צרפתי: אני שונא את דבריך, אך אני אילחם עד הסוף כדי שדעתך תיאמר. אני חושב שבאמת גם כאן צריך לדעת ולהבין שהדעות שונות, אבל חובה, חובה לאפשר לכל אחד להציג את השיח ולומר את דבריו, למרות ההתנגדות החריפה אחד לדברים של השני. אני דווקא רוצה לומר שבמסגרת הזאת אנחנו חייבים כל כך להיערך לכך, כי אנחנו נמצאים, לפי כל התחזיות – ואני לא נביא, וחכם עדיף מנביא – ערב פיזור הכנסת, אז זה ודאי יביא לבחירות נוספות. דווקא בתקופה הזאת חייבים לזכור את הנושא של הסבלנות, סובלנות, ללמד כאן אחד זכות על השני, לזכור את מה שחז"ל אמרו: "אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו", ויש עוד המון המון המון ציטטות בחז"ל כיצד ניתן להכיל את האחר וכיצד לחיות יחד חיים משותפים. אני דווקא רוצה לומר שבאותה מסגרת, באותה נשימה, היום הייתה לנו ישיבה של סיעת ש"ס בראשותו של יושב-ראש התנועה, וכאן המקום להגיד שסיעת ש"ס מתנגדת בתוקף להעלאת יחידת המימון של הבחירות. הסיבה מאוד מאוד ברורה: היות שהיום המצב מאוד קשה מבחינה כלכלית אצל הרבה אנשים, ואין בעצם כסף לאנשים למכולת, כשהגגות דולפות – – דולפים, הגגות דולפים, דולפות – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> דולפים. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> דולפים, נכון. תקני אותי. – – הגגות דולפים, ואנחנו במצב שבו אנשים נמצאים במסכנות מאוד גדולה – לבוא ולהתחיל לפזר כספים זה דבר שהוא לא אחראי. אני מאוד שמח שיושב-ראש התנועה שלנו אמר בצורה נחרצת שצריך להתנגד לנושא הזה. באותה הזדמנות אני רוצה לציין ארגון שנקרא "נחזיק חזק", שעוזר בבתים של יתומים ואלמנות במצב שיש שם חוסר חשמל, בגשמים, נזילות ודברים מהסוג הזה, כדי לתקן את הבתים האלה. אני חושב שדווקא להם צריכים להגיד יישר כוח ושאפו. אם כבר יש קצת כסף, אז בואו ניתן דווקא לארגונים האלה, שנמצאים ועושים למען האחר. אני חושב שבאמת חייבים להתנגד כולנו לבזבוז כספי ציבור לדבר שנקרא בחירות. אבל שוב, בסיום דבריי, אם רוצים לציין את יום הסובלנות הבין-לאומי, חייבים כולנו לדעת, בפרט בתקופה הרגישה הזאת, לכבד את האחר, לשמוע את האחר ולדעת שאחרי הכול, אחים אנחנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה לך. חברת הכנסת רויטל סויד, בבקשה. << דובר >> רויטל סויד (העבודה-גשר): << דובר >> אדוני היושב-ראש, השרה, חבריי חברי הכנסת, תן בליבנו שנראה כל אחד את השני, ולא את מעלת חברו, ולא את חסרונו – אני עושה את זה, ככה, לא בנוסח הרגיל. כשארגון אונסק"ו החליט שיום הסובלנות יהפוך ליום בין-לאומי, מן הסתם זה מה שעמד לנגד עיניו. תן בליבנו שנראה כל אחד את מעלת חברו ולא את חסרונו. כשאנחנו מדברים על סובלנות, אנחנו באופן טבעי מדברים על סובלנות לשונה. אנחנו מדברים על שוני שהוא על רקע מגדר, אנחנו מדברים על שוני שהוא רקע לאי-שוויון ואפליה – אפליית נשים, אפליית מיעוטים, אפליה מגדרית, מגזרית. למעשה כל מה שאנחנו באים ואומרים ביום הסובלנות זה: אנחנו יודעים שחוסר הסובלנות לשונה עלול להוביל אותנו למקומות שליליים, אפילו לאלימות. אבל כמה אירוני שהדבר הזה תופס אותנו בימים שבהם אנחנו לא רק לא רואים האחד את מעלתו של השני – אנחנו בכלל לא רואים אחד את השני. זה כבר הרבה מעבר לקיטוב בתוך החברה; זה כבר הרבה מעבר ליהודים וערבים וספרדים ואשכנזים ודתיים וחילונים וחרדים וכיפות סרוגות. זה כבר הרבה הרבה מעבר לזה. אנחנו לא מסוגלים להכיל האחד את העמדות של השני. אנחנו לא רק לא מסוגלים להכיל – אנחנו גם לא מסוגלים לשמוע. ואם יש איזשהו מפגן, מפגש, חבר אנשים שאוחזים בדעה מסוימת – וזה כבר ממש לא משנה מה העמדה – שנפגשים ביחד ועוברים שם אנשים שלא חושבים כמוהם, אז אנחנו רואים שיש גם אלימות שננקטת. אנחנו נמצאים היום באחד הרגעים המסוכנים ביותר לחברה הישראלית. אנחנו נמצאים ברגעים שבהם אנחנו לא רק לא יכולים להקשיב, אלא אנחנו גם פוגעים באלימות מילולית ופיזית במי שחושב שונה מאיתנו. זה שאנחנו לא רואים האחד את השני מגיע גם לחיי היום-יום, לא רק לעמדות ולתפיסות שלנו. אם היום מתפרסם דוח העוני האלטרנטיבי של לתת, ואנחנו שומעים שרבע מאוכלוסיית מדינת ישראל חיה מתחת לקו העוני, שיש מיליון ילדים במדינת ישראל שהם עניים, הם רעבים – הם הולכים רעבים לבית הספר, הם הולכים רעבים לישון – ואנחנו כאן בבית הזה לא מסוגלים לתת לזה פתרון, כי אנחנו עסוקים בין היתר בלהתפזר, ולריב, ולדון אם תהיה חסינות או לא תהיה חסינות, יש ראש ממשלה עם כתבי אישום, אין ראש ממשלה עם כתבי אישום, מותר להיות מושחת, אסור להיות מושחת, מותר לקחת שוחד, אסור לקחת שוחד, זה נחשב שוחד, זה לא נחשב שוחד – אז אנחנו לא רואים; אנחנו לא רואים את הציבור, אנחנו לא רואים את הקשישים במסדרון. ואתם רוצים לשמוע משהו? זה כבר לא הקשישים, זה כבר כולנו, כי מערכת הבריאות קורסת. אנחנו לא רואים את העובדה שבעוד כמה ימים, אם אנחנו לא נעשה פה החלטות ונעביר כספים, סל התרופות לא יכיל תרופות מצילות חיים. אז זה לא רק לראות האחד את מעלתו של השני ולא את חסרונו, זה לראות האחד את השני, כי אנחנו לא רואים האחד את השני בכלל – לא בעמדות, לא בתפיסות, לא באפליה, לא בשוויון ולא בכלל. ולכן, כשאנחנו מציינים היום את יום הסובלנות הבין-לאומי, בואו נראה איך הוא תופס אותנו פה, באיזו נקודה, ובואו נבין את האחריות שלנו ואת העובדה שמהבית הזה, מפה, יוצא חוסר הסובלנות הגדול ביותר. מהבית הזה אנחנו חייבים לראות קודם כול האחד את השני, ובמיוחד את הציבור. תודה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה לך. חברת הכנסת סתיו שפיר, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> באיזה מדינה את חיה, תגידי לי? איזה מיליון רעבים? << קריאה >> רויטל סויד (העבודה-גשר): << קריאה >> – – – דוח העוני של לתת, דוח העוני של לתת – – – כלום, שום דבר – אתה צודק – – – מדברים על מיליון ילדים. זה כנראה לא במדינה שלך, זה רק במדינה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מיליון רעבים – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> בבקשה, עד חמש דקות. << דובר >> סתיו שפיר (המחנה הדמוקרטי): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. יש שם ויכוח על אם יש עניים או אין עניים בישראל. מוזמן אדוני לקרוא את הדוח על 2 מיליון עניים בישראל ולא להתעלם מהנתונים. חברים, לפני שעה קלה נפגשנו, חבר הכנסת רם בן ברק ואני, עם חבורה מקסימה של ילדים שיעצו לנו מה כדאי לעשות בפוליטיקה. הם ילדים צעירים, רק בכיתה ד', שלומדים בארגון שער שוויון. מה שהארגון הזה עושה זה לחבר בין צעירים, ילדים שלומדים בבתי ספר, רובם מתוך אוכלוסיות מוחלשות, יהודים וערבים מתרבויות שונות, ולגרום להם לשחק ביחד כדורגל, וככה להכיר אחד את השני וגם לפתח יכולות תחרות ושיתוף פעולה בריאות וללמוד על התרבות השונה שכל אחד מגיע ממנה. אבל האמת היא שהדבר המקסים הזה שהם עושים הוא מאוד מאוד נדיר; כמעט שלא קורה במערכת החינוך. העובדה שזה לא קורה במערכת החינוך היא הבסיס לנושא שאנחנו מדברים עליו היום ביום הסובלנות. ומדהים שצריך להקדיש יום לסובלנות. היה עדיף שכל הימים יהיו ימים של סובלנות, ולא יום מיוחד. אבל זה גם מסביר למה אנחנו נמצאים עכשיו בתוך מערכת פוליטית שמתגלגלת לבחירות השלישיות בתוך שנה אחת, ומי יודע מה יהיה הלאה. כי כן, הכול נמצא במערכת החינוך. אתמול נבחרה בפינלנד ראשת ממשלה חדשה. היא בת 34, אחת מחמש מנהיגות של מפלגות בקואליציה בפינלנד. היא נבחרה אחרי שראש הממשלה בפינלנד הודח בגלל – תקשיבו טוב – שהוא כשל בלטפל בשביתת הדואר. כאן יש ראש ממשלה עם שלוש פרשות שחיתות, ועוד, שמרחפות מעל ראשו, ועדיין לחלק מהחברים כאן במשכן יש תחושה שמותר לו להמשיך ולקבל כאן החלטות – כאילו הוא לא נמצא בניגוד אינטרסים מובנה בכל רגע נתון; כאילו ההסתה וחוסר הסובלנות שאנחנו חווים בחברה הישראלית לא נגרמות בין היתר בגלל ההתנהלות שלו במאבק האישי שלו להימנע מלהיכנס לכלא. אז העובדה שבפינלנד יש כזאת ממשלה שאפשר לשאת אליה עיניים לא קשורה רק במערכת הפוליטית המסודרת של פינלנד – היא קשורה, בראש ובראשונה, במערכת החינוך המפוארת של פינלנד, אחת ממערכות החינוך הכי מעוררות השראה בעולם, עם צמצום פערים חברתי, עם חדשנות, עם פיתוח יצירתיות, שוויון לכל ילד, יצירה של חברה חזקה ובריאה, עם מורים שמרוצים ולא נשחקים בקצב של המורים בישראל, שעומדים מול כיתות מפוצצות בתלמידים. מערכת החינוך בפינלנד מביאה גם להישגים פוליטיים. מבחני פיז"ה שנחשפו בשבוע שעבר, והתוצאות שלהם, שמראות פערים חברתיים עצומים, שמעידות ומראות לנו את התוצאה של חוסר שוויון תקציבי, את העובדה שכאן, בישראל, תלמיד דתי מקבל 30% יותר מתלמיד בחינוך הממלכתי ו-60% יותר מתלמיד בחינוך הערבי – איך אפשר לצפות לסובלנות או לאיזושהי יציבות פוליטית עם פערים כאלה? מי שדאג שהפערים האלה יתקיימו במערכת החינוך, אי-אפשר שלא לחשוב שאולי יש לו איזושהי אג'נדה. כי כשהציבור חלש ולא מקבל את הידע הבסיסי, לא מפתח את חוש הביקורת, לא מקבל כלים כדי להתקדם בתוך המציאות, כדי להשתלב בשוק העבודה, כדי להצטרף לתעשיית ההייטק המשגשגת, כדי להפוך להיות מהחזקים – איך אפשר לצפות שתצמח מערכת פוליטית בריאה? איך אפשר לצפות שתצמח מנהיגות כשמערכת החינוך חלשה ומפוצלת? כשתלמיד יהודי ותלמיד ערבי לא פוגשים אחד את השני אלא אם כן התמזל מזלם להכיר באיזו פעילות של ארגון חיצוני; כשתלמיד חילוני ותלמיד חרדי לא מדברים אחד עם השני אף פעם – רבים מהאנשים שיושבים כאן, בכנסת, פגשו פעם ראשונה מישהו מחברה אחרת בתוך ישראל כאן, בכנסת, אבל זה לא קורה בתוך מערכת החינוך; כשחוסר השוויון התקציבי הוא כל כך גדול; כשמיליארדים מתקציב החינוך, התקציב הגדול במדינה, עוברים בכל מיני קומבינות פוליטיות לדאגה למגזר השליט, ולא לכל חלקי החברה הישראלית – ואמר את זה שר התחבורה סמוטריץ', אמר במאמר בעיתון: ברור שלנו מגיע יותר תקציב, אנחנו יותר ערכיים, בהתייחסות לציבור שהוא טוען שהוא מייצג. אז יש לי חדשות גם בשבילו וגם בשביל אחרים: רוב הציבור הישראלי – יהודי, ערבי, חילוני, דתי, חרדי – תומך בשוויון תקציבי. רוב הציבור הישראלי היה רוצה מערכת חינוך חינם מגיל אפס, שבשנים הכי קריטיות לחיים מפתחת את היכולות והמיומנויות החשובות כדי להתקדם. רוב הציבור הישראלי היה רוצה שאנחנו נראה את ההטרוגניות בינינו ככלי להתפתחות, ולא כמעמסה עלינו. במערכת חינוך כזאת, מושקעת ואיכותית, לא רק שנראה יותר סובלנות, גם נראה מנהיגים אמיתיים, שלא נותנים לאיש מושחת לנהל את המדינה, ושלא נותנים למדינה להתגלגל לשלוש מערכות בחירות ואולי יותר, אלא דואגים בראש ובראשונה לבנות את העתיד של מדינת ישראל. תודה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. תסכם את הדיון השרה גילה גמליאל, בבקשה. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> סליחה, ביקשתי עמדה נוספת. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אחרי השרה. עמדה נוספת – אחרי השרה. << דובר >> השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל: << דובר >> אדוני היושב-ראש, מזכירת הכנסת, כנסת נכבדה, אנו מציינים היום בכנסת את יום הסובלנות הבין-לאומי, שחל ב-16 בנובמבר כל שנה ומובל על ידי אונסק"ו. אני מברכת את חבר הכנסת אוסאמה, שדאג להעלות את הנושא הזה גם כאן, בכנסת, ויישר כוח לכל חברות וחברי הכנסת שהצטרפו ליוזמה הברוכה הזו. מדינת ישראל, החברה במשפחת העמים, גם היא מציינת בסמיכות למועד הבין-לאומי את יום הסובלנות. סובלנות היא כבוד, קבלה והערכה של המגוון העשיר של התרבויות השונות, היופי שבפסיפס הקיים, קבלת צורות ביטוי שונות והבנת היותנו אנושיים. כפי שאמרו חכמינו זיכרונם לברכה בתלמוד, כשם שפרצופיהם שונים, כך דעותיהם שונות. סובלנות היא הרמוניה בין הבדלים. זו לא רק חובה מוסרית – זו גם דרישה פוליטית ומשפטית מאיתנו, המחוקקים, וממערכות המשפט ואכיפת החוק. סובלנות היא מעל הכול גישה פעילה המתבקשת מתוך הכרה בזכויות האדם האוניברסליות ומהחירויות היסודיות של האחר. הסובלנות עומדת בבסיס האחריות לקיום זכויות אדם, פלורליזם, דמוקרטיה ושלטון החוק. פרקטיקה של סובלנות אין פירושה סובלנות לאי-צדק חברתי או השלמה עם המציאות; המשמעות היא שאדם חופשי לדבוק בדעותיו ומקבל שגם אחרים ידבקו בדעותיהם. פירושו של דבר הוא לקבל את העובדה שלבני האדם, השונים זה מזה באופן טבעי במראה, בדעה, בדיבור, בהתנהגות, בערכים, יש את הזכות לחיות בשלום כפי שהם בוחרים. פירוש הדבר הוא שגם לא יכפו את דעותיהם אחד על זולתו. סובלנות ברמת המדינה מחייבת חקיקה צודקת וחסרת פניות, אכיפת חוק והליך שיפוטי ומינהלי. הסובלנות דורשת מאיתנו, המחוקקים, לאפשר הזדמנויות כלכליות וחברתיות לכלל חלקי האוכלוסייה, ללא כל אפליה וללא כל הדרה. ממשלת ישראל, ובתוכה גם המשרד לשוויון חברתי שאני עומדת בראשו, פועלים על מנת לאפשר מתן זכויות לכל איש ואישה ללא הבדלי דת, גזע ומין, ברוח מגילת העצמאות ובהלימה לאמנת האו"ם. בעולם המודרני סובלנות חיונית מתמיד. זהו עידן המתאפיין על ידי הגלובליזציה של הכלכלה ועל ידי התגברות במהירות של ניידות, תקשורת, אינטגרציה ותלות הדדית, הגירות רחבות היקף ועקירה של אוכלוסיות, עיור ושינוי דפוסים חברתיים. מכיוון שכל חלק בעולם מתאפיין במגוון תרבותי ואנושי, האי-סובלנות והסכסוכים ההולכים וגוברים עלולים לאיים בכל מקום על הגלובוס. הסובלנות הכרחית בין אנשים פרטיים, ברמה המשפחתית, ברמה הקהילתית, ובוודאי ובוודאי כאן, בכנסת. קידום סובלנות ועיצוב עמדות של פתיחות, הקשבה הדדית וסולידריות צריכים להתקיים בבתי ספר, באוניברסיטאות ובאמצעות חינוך לא פורמלי בבית ובמקום העבודה. אמצעי התקשורת צריכים למלא תפקיד בונה, בדיאלוג ובדיון מכבד, חופשי ופתוח. עלינו להקדיש תשומת לב מיוחדת לקבוצות פגיעות, חלשות מבחינה חברתית או כלכלית, על מנת להעניק להן את ההגנה החוקית ולנקוט את הצעדים החברתיים המתבקשים, תוך כיבוד תרבותם וערכיהם וכדי להקל את קידומם ושילובם החברתי והתעסוקתי, בעיקר באמצעות חינוך. חינוך הוא האמצעי היעיל ביותר למניעת אי-סובלנות. הצעד הראשון בחינוך לסובלנות הוא ללמד ילדים וילדות מהן זכויותיהם וחירויותיהם המשותפות, כך שניתן יהיה לכבד אותן ולקדם את הרצון להגן על זכויותיהם של אחרים. יש לראות בחינוך לסובלנות צו השעה, לכן יש צורך לקדם שיטות לימוד שיטתיות ורציונליות לסובלנות אשר יתייחסו למקורות חוסר הסובלנות התרבותיים, החברתיים, הכלכליים, הפוליטיים והדתיים. על המדיניות ותוכניות החינוך השונות לתרום לפיתוח הבנה, סולידריות וסובלנות בקרב אנשים פרטיים, בקרב קהילות, תנועות נוער, במסגרות פורמליות ושאינן פורמליות. חינוך לסובלנות אמור לתת מענה של ממש על הפחד וההדרה של אחרים. המשמעות היא להקדיש תשומת לב מיוחדת לשיפור הכשרת מורים, תוכניות לימודים, תוכן ספרי לימוד ושיעורים וחומרי לימוד אחרים הכוללים טכנולוגיות חינוך חדשות. כל זאת – במטרה לחנך אזרחים אכפתיים ואחראיים, הפתוחים לתרבויות אחרות, המסוגלים להעריך את ערך החופש, המכבדים את כבוד האדם ואת ההבדלים שבינינו ומסוגלים למנוע סכסוכים או לפתור אותם באמצעים לא אלימים. כנאמר בפרקי אבות: "חביב אדם שנברא בצלם; חיבה יתרה נודעת לו שנברא בצלם, שנאמר 'כי בצלם ה' עשה את האדם'". יום הסובלנות הבין-לאומי הוא מועד שנועד להזכיר לכולנו את החובה האישית, הציבורית, המקצועית והקהילתית המוטלת על כתפי כל אחת ואחד מאיתנו כלפי האחר. ביום זה אנחנו צריכים לעודד מודעות ציבורית, להדגיש את הסכנות של אי-סובלנות ולחייב את עצמנו לפעולה מחודשת ומתמשכת שתתמוך בקידום סובלנות וחינוך. כל יום חייב להיות יום של סובלנות. הראשונים שצריכים לגלות מנהיגות ולהוות דוגמה אישית הם אנחנו כאן, בבית הזה, המחוקקות והמחוקקים, שמייצגים את מגוון הדעות הרחב באוכלוסייה. לצערנו, בשנה האחרונה אנו עדים לשיח מתלהם, פוגעני ולא מכבד בין חלקי העם. כולי תקווה שציון היום הזה יעיר את חברות וחברי הכנסת להתנהלות סובלנית ומכבדת אחת כלפי השני. מי ייתן ונצליח להיות סובלניים יותר בכל הרמות: ברמה המשפחתית, הקהילתית, הלאומית והבין-לאומית. ואני קוראת כאן לכולם, במיוחד בזמן שעוד נותר – ונותרו יומיים – גם לגלות קצת סובלנות כלפי אזרחי ואזרחיות מדינת ישראל. מספיק עם הבחירות המיותרות וההזויות הללו. כולי תקווה שיימצא הפתרון כן לגלות סובלנות אחת ואחד כלפי השני ולמצוא את הדרך להנהיג את אזרחי ואזרחיות מדינת ישראל בצורה טובה, מקצועית ונטולת פניות כלפי האזרחים שלנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אתם מסתפקים בתשובת השרה? מסתפקים בתשובת השרה, כן. אני אתן לך הבעת דעה, למרות שזה נוגד את התקנון. מיכאל ביטון, בבקשה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר >> אמרת שזה אפשרי. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> נתתי לך. אמרתי לך: למרות שזה נוגד את התקנון. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר_המשך >> זה הסובלנות. זה הסובלנות. זה יום הסובלנות. אדוני היושב-ראש, יום הסובלנות הבין-לאומי יכול להיות בכנסת ישראל יום הצביעות הבין-לאומי. בואו נסתכל על עצמנו: בשתי מערכות בחירות – לא סובלנות ולא בטיח; התלהמות, שיסוי הסתה, שנאה, פוגענות, שפה קשה. ואיפה היא נולדת? בכנסת ישראל, במנהיגות של העם. אז יש לנו הרבה עבודה לעשות. יש לנו הזדמנות לתקן. לא עלינו, בעוד שלושה ימים יהיו פה בחירות, ואז – איך נדבר, ומה נכתוב, ואיך יהיו הפרסומות, ואיך נשמיץ, ואיך נוציא דיבה, ואיך נצטט שקרים, ואיך נתנצל על השקרים, ואיך נפגע בקבוצה כזאת ובקבוצה אחרת. כדי שהסכנה הזאת לא תתקיים, אנחנו צריכים ללמוד מענקי הרוח של עם ישראל. הייתה תקופה שניהלו את עם ישראל זוגות – חמישה זוגות. לזוג האחרון קראו הלל ושמאי. הלל ושמאי היו במחלוקת, כמו שהאופוזיציה והקואליציה במחלוקת, אבל הם הנהיגו את עם ישראל ביחד. שלוש שנים נחלקו בית הלל ובית שמאי. יצאה בת-קול מן השמיים ואמרה: הלכה כבית הלל. שאלו: מפני מה הלכה כבית הלל? והתשובה הייתה: נוחים ועלובים היו, והיו מקדימים את דברי בית שמאי לדבריהם – לפני שבכלל היו פותחים את הפה, מה הם חושבים, קודם אומרים מה השני חושב ומקשיבים לו, ואולי מושפעים ממה שהוא אומר. ואז – במסגרת הסובלנות אתה תיתן לי, אני רק מתחיל להתלהב, כבוד היושב-ראש, וגם לא כל כך מעניין במליאה בזמן האחרון. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> מהסבלנות לא צריך להתלהם. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר_המשך >> היה לנו פה יציע מלא, והם הלכו הביתה כולם. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> בגלל הסבלנות לא צריך להתלהם. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר_המשך >> כן, אבל אני מתלהב, זה לא צעקות. אז אני רוצה להגיד לך שגם בכנסת ישראל יכולה להיות סובלנות, אבל בסוף כל אדם לוקח את זה על עצמו. כל חבר כנסת מחליט מה הסטייל שלו ומה הדרך שלו. מוטי יוגב, שאמר דברים לא קלים בעבר, היה ברדיו איתי לפני כמה שבועות. הוא אמר: אני שנה וחצי מתאפק, לא מתלהם. אהבתי את זה. אמרתי לו: שאפו. יואב בן צור מש"ס הביא לי היום הזמנה לחתונה של הבן שלו. אני לא ש"סניק אבל אני אבוא לחתונה. ינון אזולאי אמר לי: בוא, שב לידי, נקשקש קצת, כי אני חבר של אבא שלו, דוד אזולאי, זיכרונו לברכה. סובלנות היא התנהגות אישית של חברי כנסת כמנהיגים של סובלנות – בדיבור, במעשה, בכתיבה, בקמפיין. אני רוצה לברך את עם ישראל שבבחירות הקרובות, אם אנחנו נביא אותן, בעוונותינו הרבים, באמת נתנהג בסובלנות ולא בצביעות. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. << הלסי >> בגופם של ילדינו נמצאו שאריות חומרי הדברה מסוכנים << הלסי >> << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> בגופם של ילדינו נמצאו שאריות חומרי הדברה מסוכנים. חברת הכנסת יעל גרמן, הנושא הבא. עד עשר דקות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה עשר דקות? << קריאה >> יעל גרמן (כחול לבן): << קריאה >> עד. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> עד עשר דקות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> היא לא חייבת, עד. << דובר >> יעל גרמן (כחול לבן): << דובר >> יש התנגדות? אדוני היושב-ראש, חבריי וחברותיי, ראשית, אני רוצה להודות ליושב-ראש הכנסת ולנשיאות הכנסת שבאמת מאפשרים את הדיון יוצא הדופן הזה. רק לפני כשבוע אנחנו דנו בו בהצעה לסדר-היום, וההחלטה הייתה להעלות את זה לדיון במליאה, שזה דבר די יוצא דופן, והינה, באמת לא עבר זמן רב ונשיאות הכנסת נתנה מועד לחוץ, ועל כך אני מודה. למעשה, הדיון הזה כאן הוא דיון בבריאות הילדים שלנו. זה דיון במה שנכנס לגופם של הילדים, לגופן של נשים בהיריון; מה נכנס לגופנו; מה המדינה מאפשרת להכניס לתוך הפירות והירקות שבסופו של דבר מצטבר לנו בדם ובגוף. מסתבר שמשרד הבריאות ערך מחקר ובדק את שאריות הזרחנים האורגניים בדגימות שתן של כ-100 ילדים בגילי ארבע עד 11. הדגימות האלה ייצגו את הריכוז של החומר בגוף של הילדים. זאת, כחלק מתוכנית המשרד לניטור ביולוגי לאומי. מתוצאות המחקר עולה כי ילדים בישראל חשופים לזרחנים אורגניים מצריכת פירות וירקות – הרבה יותר, דרך אגב, מילדים בחוץ לארץ, בארצות אירופה ובארצות הברית וקנדה. חלק מהילדים חשופים גם לכמויות שהן הרבה מעל ומעבר לתקן הרצוי. במחקר נמצא לדאבוננו מתאם מאוד מאוד מדאיג בין השאריות של הזרחנים האורגניים לבין צריכת מלפפונים ותפוחי עץ. שערו בנפשכם שככל שהילד אוכל יותר מלפפונים ויותר תפוחי עץ יש לו יותר שאריות של חומרים אורגניים, שהם למעשה רעל שמזיק לו. זאת ועוד, נמצא כי ילדים ישראלים חשופים יותר לזרחנים אורגניים מאשר ילדים, כמו שאמרתי קודם, בארצות הברית, קנדה, דנמרק ויוון, וזאת מאחר שהילדים שלנו פשוט אוכלים יותר פירות וירקות. ההיגיון אומר שאם אנחנו אוכלים יותר פירות וירקות אנחנו צריכים יותר להקפיד על התקן, אנחנו צריכים לגרום לכך שבכלל לא יהיו זרחנים אורגניים ושיהיו כמה שפחות שאריות של חומרי הדברה. אבל ראו זה פלא, דווקא באירופה אסרו לחלוטין את הזרחנים האורגניים, ואילו אצלנו, שאנחנו אוכלים כל כך הרבה ירקות ופירות, אומנם הפחיתו את חומרי ההדברה אבל לא אסרו לחלוטין. רק לאחרונה ארגון הבריאות האירופי EFSA קבע כי חשיפה לחומר עלולה להוביל להשפעות נירולוגיות שליליות בילדים. האמת היא, הוא אמר, שאין בכלל רמה בטוחה לחשיפה של החומר הזה. זו הסיבה שהארגון המליץ לאסור את השימוש בחומר שנקרא כלורופיריפוס באופן מיידי החל בינואר 2020, ואכן, האיחוד האירופי הצהיר מטעמו כי הוא מקבל את חוות דעתו המקצועית של ה-EFSA וכי יפעל להוצאת החומר מכלל שימוש. ביום שישי האחרון הוחלט שהאיחוד האירופי יפסיק סופית את השימוש החל בינואר 2020. לארגון הבריאות האירופי הצטרפה הסוכנות להגנת הסביבה של ארצות הברית, ה-EPA, שהצהירה כבר ב-2016 כי חשיפה לכלורופיריפוס בריכוז מעל הסף הבטוח עלולה להוביל לפגיעה בריאותית בנשים בגיל הפריון, תינוקות וילדים. ממחקרים ישראליים שבדקו את הריכוז של תוצרי פירוק של כלורופיריפוס בדגימות שתן עולה כי בניגוד לחומרים שנאסרו פה, במדינת ישראל, מכיוון שאנחנו לא אסרנו את זה נמצאה רמה מאוד גבוהה של החומר הזה בדגימות השתן. היא נמצאה גם אצל נשים הרות וגם אצל תינוקות. משרד הבריאות כבר שנים פונה למשרד החקלאות ומבקש ממנו: תפסיקו את השימוש בחומרים הזרחניים, תאסרו על החקלאים להשתמש בחומרים האלה. אבל משרד החקלאות מסרב. אני זוכרת שכשרת בריאות אנחנו, יחד עם שר החקלאות דאז יאיר שמיר, ביקשנו מוועדה משותפת למשרד הבריאות ולמשרד החקלאות לשבת ולראות איך בהדרגה מורידים בכלל את חומרי ההדברה ומוציאים לחלוטין את השימוש בחומרים שנקראים זרחנים אורגניים. אני רוצה לומר לכם יותר מזה: היום, כשהתכוננתי לדיון, עברתי על פרוטוקולים. מצאתי פרוטוקול משנת 2016 מוועדת העבודה, הרווחה והבריאות בראשותו של אלי אלאלוף, ושם היה דיון בתקנות שאז אושרו, אבל דיברנו על הנושא של זרחנים אורגניים, והיושב-ראש, כאשר סיכם את הישיבה – ואני מדברת על פברואר 2016 – ביקש שמשרד החקלאות יביא בפניו בתוך שלושה חודשים, זאת אומרת במאי 2016, לפני שלוש שנים וחצי, תוכנית לביטול והוצאת הזרחנים האורגניים. אתם הבאתם? גם משרד החקלאות לא הביא. אין היום תוכנית להוצאת החומר הרעיל הזה כדי שלא יצטבר, לא אצלנו ובוודאי לא אצל הילדים, ששם באמת ההשפעה היא כל כך מזיקה ואי-רוורסבילית. אז אני היום עומדת כאן – אני רוצה לומר עוד דבר אחד: לקראת הסוף, בסוף הדיון הקודם בהצעה לסדר-היום, עלה, אני חושבת שזה היה ינון אזולאי, וציטט מחקר של לויתן ממכון דוידסון ברחובות שבו טען לויתן שנכון, זה אומנם מסוכן, אבל הוא עדיין חושב שצריך לאכול פירות וירקות ושזה לא כל כך מסוכן. אני חייבת לציין שקודם כול קראתי את המחקר של לויתן וניסיתי להבין מניין הוא שאב את הרעיון הזה, והבנתי – הוא מסתמך על מחקר של משרד הבריאות מ-2011, אבל לא עומד בפניו המחקר שבגינו אנחנו הגשנו את ההצעה לסדר-היום ומקיימים היום את הדיון. << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> זה היה משה ארבל. << דובר_המשך >> יעל גרמן (כחול לבן): << דובר_המשך >> זה היה משה ארבל, אוקיי. אז משה ארבל, נכון. תודה רבה, חבר הכנסת מקלב. אני רוצה לומר: המחקר האחרון אינו נוטה לטעות ולא משאיר בנו ספק. כולנו חייבים לצאת בקריאה למשרד החקלאות להביא לפנינו תוכנית שתוציא לחלוטין את הזרחנים האורגניים – שיצאו משימוש באירופה, בארצות הברית ובקנדה, שמסכנים את בריאותם של הילדים שלנו – כדי שנוכל להיות שקטים שבכנסת ישראל עשינו את מה שאנחנו צריכים לעשות: לשמור על בריאותם של ילדינו. לדאבוני הרב ביקשו ממני להביא סיכום שיהיה מקובל על משרד החקלאות. ניסיתי, העברתי סיכום – – – << קריאה >> אורלי פרומן (כחול לבן): << קריאה >> שר החקלאות עסוק עכשיו. << דובר_המשך >> יעל גרמן (כחול לבן): << דובר_המשך >> שר החקלאות ושר הבריאות – אני לא יודעת אם הם מדברים ביניהם. אני מקווה שכן, אבל לא הצלחתי להגיע לסיכום. הסיכום שצריך להגיע אליו הוא זה שכרגע אמרתי – שממשלת ישראל לוקחת על עצמה בתוך זמן, אני לא אומרת מחר – שזה יהיה בתוך שלושה חודשים, בתוך חצי שנה, בתוך שנה, בשיתוף עם החקלאים, ואולי אפילו בשיפוי על נזקים כאלה ואחרים – אבל ממשלת ישראל צריכה לקבל החלטה שלא משתמשים בזרחנים אורגניים ולא מרעילים את הילדים שלנו. תודה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אורי מקלב, בבקשה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, נדמה לי שראיתי קודם גם את השרה ומציעת ההצעה הדחופה לסדר-היום והדיון כאן במליאה חברת הכנסת יעל גרמן. אני לא חושב שיש לנו היום ויכוח על כך שהבריאות מעל הכול, גם מעל החקלאות. אני חושב שעל זה לא צריך להיות ויכוח. כשאנחנו מעמידים את הבריאות מול החקלאות, ודאי שבמשקל הזה אנחנו יודעים שהבריאות היא מעל הכול. אתם יודעים, יש אמירה יהודית מאוד גדולה על קבוצה שהיו מאוד מאוד מדקדקים במצוות ומחמירים במצוות. כשהיו מגיעים למצוות מצות שייאפו ללא חמץ – דקדוקים מאוד מיוחדים; היו מגיעים לארבעת המינים – הדקדוקים היו מיוחדים לארבעת המינים. אבל כשהגיעו ליום הכי קדוש לנו, היום הכי חמור, יום כיפור, כשלשם היו מגיעים ומישהו לא מרגיש טוב או כשהייתה שאלה אם לנסוע לרופא, לנסוע לבית חולים – לנסוע, לקחת לרופא מייד. אמרו: איך יכול להיות כזה פער, דקדוק במצוות, וכשמגיעים ליום כיפור, ליום הקדוש, בכזה קולה אתם – הוא אומר: לא לא לא, אני לא מקל ביום כיפור; אני מאוד מחמיר בנשמרתם לנפשותיכם מאוד. זה לא סתם. שם, בציווי הזה, אני מאוד מחמיר. לא בכל דבר כתוב "מאוד". היום זה אולי דבר אוניברסלי, אבל אנחנו יודעים שוודאי אנחנו מצווים וכולם מצווים שהבריאות מעל הכול. כאן נשאלת שאלה. אם הנתונים – ואף אחד לא פרך לנו את הנתונים האלה – על תופעות והשלכות נוראיות – אנחנו מדברים על עיכובים מוטוריים; אנחנו מדברים על יילודים עם עיכובים קוגניטיביים; ירידה בזיכרון; יכולת שפתית; מנת משכל בגיל בית הספר; חשיפת האם; עלייה בסיכון ללקות, הפרעות קשב וריכוז; עלייה בשיעור מקרי האוטיזם; אצל גברים – הפרעות הורמונליות, סרטן לימפה ועוד סרטנים כאלה ואחרים. אנחנו מדברים על דברים נוראיים. איפה יכולים להיות הפערים האלה? אם היינו אומרים לא הכול – חצי – היה מתחיל איזה ויכוח. אבל אני חושב שבדיוק בדבר שאנחנו מקפידים בו כל כך – בתקופה האחרונה נכדיי היו אצלי בבית וראיתי באיזו קפדנות האימא שלהם מכינה בדיוק את שקית תפוחי העץ ושקית המלפפון, בדיוק שני המוצרים האלה מהפירות והירקות שמכילים לכאורה זרחנים וזרחן אורגני במידה מאוד מאוד מאוד גבוהה. אז משהו כאן לא מסתדר לנו. משרד הבריאות לא מפריך את זה, לא אומר שזה לא נכון. עכשיו מגיע משרד החקלאות ואומר שיש צרכים חקלאיים; קודם כול, הצרכים החקלאיים הם מעל הכול. אז אני מבין את תשובת משרד החקלאות שיש בזה צורך, אבל תגידו על מה אנחנו מדברים. לא מסוכן? אז אנחנו יודעים שיש מחקרים אחרים. מסוכן? מסוכן אם זה במידה מוגברת ואם זה תלוי גיל או תלוי בכמות? אז תגידו את הדברים מאוד ברור. לא יכול להיות שאנחנו מצד אחד אומרים להורים, גם כיום: אל תפסיקו לתת את זה לילדים, וזה נותן איזו הרגעה, ומנגד אנחנו יודעים שהנתונים שעומדים לפנינו, שלא כולם נחשפים לזה וקוראים את זה, הם נתונים הרבה הרבה יותר חמורים, הרבה יותר קיצוניים. איפה אנחנו? לא יכול להיות בשלטון מתוקן שמשרד אחד לא חולק – משרד הבריאות, שהוא אומר וגם הוא עצמו מתריע – ומשרד החקלאות, שהוא משרד חשוב מאוד, ואני באמת חושב שהחקלאות היא דבר שמאוד מאוד צריך לתמוך בו, אבל גם לא יכול להיות שלא תהיה מידה של התייחסות אמיתית לדברים. אני רק מסיים בזה, אדוני – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אני רק רוצה להעיר לחבר הכנסת: אסור לשתות בתוך המליאה. אני מבקש להוציא את הבקבוק החוצה. אני אומר לכל חברי הכנסת החדשים: לא שותים בתוך המליאה. תודה רבה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני אסיים בזה. אני אמרתי את זה כשדיברתי על מצוות. יש אצלנו הרבה שנוהגים בט"ו בשבט לאכול מהאתרוג שבירכו עליו בסוכות. זאת סגולה להרבה דברים. עושים מזה מרקחת מיוחדת ואוכלים. השנה הרבה יפסיקו לאכול את זה. למה יפסיקו על אף הסגולה הגדולה? בגלל שהתברר שהחקלאים מרשים לעצמם לשים שם הרבה יותר חומרים מדבירים, מכיוון שזה כאילו לא לאכילה אלא זה רק לברכה – לשמור את זה מכל המזיקים. התברר שזה מסוכן מאוד. אז מה, יש ברירה? לא אוכלים את זה. אם זה מסוכן, הסיכון הוא לפני כל הדברים האחרים. לכן חוסר הבהירות הזאת וחוסר המילה המכרעת פה – או לצמצם, או להוציא, או לאשר רק כמות. לקחת אחריות על זה – אף משרד לא לוקח אחריות על זה. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה לך. חבר הכנסת סעיד אלחרומי – איננו; חבר הכנסת ישראל אייכלר – איננו נוכח. חברת הכנסת מיקי חיימוביץ'? את מוותרת? << קריאה >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << קריאה >> לא ביקשתי. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אז מוותרת. חברת הכנסת תמר זנדברג – אינה נוכחת. חבר הכנסת יזהר שי, בבקשה. עד שלוש דקות, אדוני, בבקשה. << דובר >> יזהר שי (כחול לבן): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, ברשותכם, בנושא קצת שונה אבל גם הוא קשור בבריאות ובבטיחות הציבור: ביום רביעי שעבר, לפני כ-30,000 איש בבלומפילד, התקיים הדרבי התל אביבי – חגיגת ספורט שמשכה אליה תשומת לב גדולה, ובתחילתה אבוקות. אבוקות. כן, מיקי, לא הייתם שם, נכון? אבל אני הייתי. בתחילת החגיגה הזאת זרקו האוהדים משני צידי האצטדיון אבוקות. האבוקות האלה נדלקו ביציעי האוהדים, כשש-שבע אבוקות בכל אחד מהצדדים. אחרי כמה שניות האבוקות האלה הציתו ספסלים. הספסלים שהוצתו שם הפכו מהר מאוד לאש גדולה שבערה בקרב קהל של המון אנשים משני צידי האצטדיון, בשני היציעים שבהם יושבים אוהדים ומעודדים את הקבוצות שלהם. אני לא רוצה להקל ראש, חלילה, בכך שהוכנסו אבוקות בניגוד להוראות ובניגוד לדרישות המקום. האוהדים הכניסו את האבוקות הללו, אבל בכל העולם ידוע שבאירועי ספורט גדולים נדלקות אבוקות. דרך אגב, יש מקומות ויש אצטדיונים שבהם מוקצה שטח מיוחד לכך. לא כך בבלומפילד. בבלומפילד זה קרה. הפלא ופלא, באצטדיון חדש שבנייתו הסתיימה אך ורק לפני כמה חודשים ניצתו כיסאות והפכו מהר מאוד לאש ולהבה גדולה שאיימה על מאות אנשים שעמדו סביבם. הינה עוד דבר שלא קרה שם: לא ראינו את כוחות ההצלה, לא את מכבי האש, לא משטרה ולא סדרנים – אף אחד. מי שעמד וצפה בזה מיציע אחר, כמוני וכמו רבים אחרים שהיו לצידי, השתאה לראות – או לשמוע, ליתר דיוק – את הכרוז מבקש מאנשים לברוח כמה שיותר מהאש, ימינה ושמאלה. האש משתוללת ביציעים ללא מפריע. אני מזכיר שוב: אלפי אנשים באצטדיון במדינת ישראל 2019, אצטדיון חדש לחלוטין. ראיתי לא מזמן שהספסלים הגיעו לשם אחרי מכרז מיוחד שבחן את איכות הספסלים, את טיבם וכן הלאה, והם עולים בלהבות בניגוד לכל תקן בטיחות שאפשר להעלות על הדעת, שאמור לטפל בבטיחותם של אוהדי הספורט כמקובל באצטדיונים ברחבי המדינה. כאן עולות השאלות: מיהו זה שאישר את התקנתם של כיסאות כאלה או ספסלים כאלה דליקים, שנדלקו בצורה מאוד מאוד מהירה – סכנת נפשות לאלפי אנשים שעומדים סביבם? מי היה שם במכרז? מי אישר? איפה היו מהנדסי הבטיחות של עיריית תל אביב? איפה מהנדסי הבטיחות של מוסדות רגולטוריים אחרים? איפה מכבי האש? מי אפשר שבאצטדיון בלומפילד, המודרני ביותר – האצטדיון המודרני ביותר שקיים היום בישראל, לפחות על פי תאריך פתיחתו – יכולים לעלות באש בצורה כל כך מהירה, בתוך שניות, כל כך הרבה ספסלים? ואם כבר זה קרה, המחדל החמור הזה, איפה מכבי האש? איפה המטפים? איפה צינורות הכיבוי? איפה הנהלים? מה שקרה שם בפועל, חברות וחברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, הוא שאוהדים משני הצדדים רצו, הביאו מטפים, כנראה הביאו צינורות כיבוי, איכשהו אלתרו וכיבו את האש במו ידיהם, ללא שום עזרה, ללא שום פיקוח, ללא שום סידור של כוחות הביטחון וכוחות הכיבוי וההצלה שאמורים היו לטפל במחדל הזה. אנחנו חייבים לבדוק את הנושא הזה. אנחנו חייבים לקרוא מפה לעיריית תל אביב, למשרד התרבות והספורט, אולי אפילו למשרד לביטחון פנים, האחראי לשירותי הכבאות במדינה, לבדוק באופן מיידי, כי לאצטדיון הזה כבר בימים הקרובים ייכנסו עוד עשרות אלפי אנשים. יהיו שם משחקים נוספים. הפיקוח שמונע את כניסתן של אבוקות לאצטדיון כנראה לא מספיק טוב. האסון הבא עומד בפתח אם לא נעשה את הדבר הדרוש מיידית, כדי למצוא את האשמים במחדל הזה ולהסדיר באופן מיידי את כל הנהלים הדרושים להגנה על ביטחונם של אוהדי הספורט. תודה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. תסכם את הדיון חברת הכנסת היבה יזבק, בבקשה. עד חמש דקות. << דובר >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אני חושבת שזה ממש חשוב שאנחנו מעלים את הנושא שוב כאן במליאה. אני אחזור שוב ושוב על הנתונים שהדגשנו רק לפני שבוע, וזה טוב שאנחנו מדגישים כאן עוד פעם היום, כי הנושא הזה הוא מאוד מסוכן, הוא מאוד חשוב והוא נוגע לכולנו. אז אלה הנתונים שדיברנו עליהם בדיון הקודם, והם עדיין רלוונטיים. משרד הבריאות קבע במחקר שהילדים במדינה חשופים לזרחנים אורגניים מצריכת פירות וירקות – אפרופו אוכל בריא – חלקם ברמה שאינה בטוחה אפילו. 80% מהילדים במחקר נחשפו לחומר שנאסר לשימוש כבר בשנת 2014. אנחנו מקיימים כאן דיון שני בעניין בגלל שזה קריטי לבריאות של ילדינו וחייבים לפתור את זה בהקדם – זה לא משנה אם זה בממשלת מעבר או בזמן הבחירות. אי-אפשר לחכות עם הנושא הזה. נכון שבשנים האחרונות נעשתה רוויזיה של משרד הבריאות ומשרד החקלאות בעניין זרחנים אורגניים, אבל בכל זאת מסתבר כי ישנם זרחנים אורגניים נוספים שמותרים עדיין לשימוש. מחקרים שנעשו לאחרונה הצביעו על כך שאכן יש ירידה בתוצרי פירוק של חומרים אלו שנאסרו, לעומת חומרים שרק הוגבל השימוש בהם, ששם לא נרשמה שום ירידה. אני אזכיר גם שמהמחקר של משרד הבריאות עולה כי ילדים בארץ חשופים יותר לזרחנים אורגניים מאשר ילדים בקנדה, בארצות הברית, ביוון, או בדנמרק. אם הנתונים האלה מדאיגים את משרד הבריאות – ולמיטב הבנתי הם כן מדאיגים אותם, אחרת לא היו טורחים לציין במחקר שגם הרגולציה לא מספיקה – חייב להיות לזה פתרון. מה שנעשה עד כה לא מספיק. אנחנו דורשים רגולציה – לא רק להגביל אלא גם לאסור שימוש בחומרים המסוכנים ולהיצמד לתו התקן הנדרש. אנחנו כאן כדי להבטיח את שלומם של ילדינו, ואני מקווה שמשרד החקלאות ומשרד הבריאות יבינו גם הם שמדובר בעדיפות עליונה. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה לך. הצעות הסיכום וההצבעה יהיו במועד אחר. לא רשום לי שצריכה להיות תשובת ממשלה. את רוצה לעלות? אנחנו לא מצביעים על זה. תשובה. << דובר >> השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל: << דובר >> אדוני היושב-ראש, מזכירת הכנסת, כל חברות וחברי הכנסת, יש כאן תשובה מטעם משרד החקלאות. חשבתי שזה נכון שתקשיבו לה, למרות שההצבעה לא מתקיימת כאן עכשיו. אז התשובה: המחקר בנושא שבו משרד הבריאות היה שותף מתייחס לשנים 2015 ו-2016 והוא אינו משקף את ביטול השימוש בחלק מן החומרים ואת ההגבלות שכבר נכנסו לתוקף בשנים האחרונות. במחקר דווח על חומרים שנכון להיום אינם בשימוש בארץ ושלא מתגלות שאריות שלהם בתוצרת החקלאית המקומית. בשנים 2012–2014 משרד החקלאות אסר את השימוש ברוב הזרחנים האורגניים והגביל את השימוש בשאר החומרים. הרפורמה נכנסה לתוקף בשנת 2016. החומרים המאושרים לשימוש בארץ לאחר ההגבלה נמצאים בשימוש ברוב מדינות העולם, כולל מדינות האיחוד האירופי וארצות הברית. משרד החקלאות ערך לאחרונה, ב-20 באוגוסט 2019, עבודה מקצועית מקיפה במטרה להכיר ברגולציה בין-לאומית בכל הקשור לאישור תכשירי הדברה לצמחים, כך שיוכל לאפשר לחקלאים בישראל להשתמש בחומרים המתקדמים ביותר ולאסור חומרים פחות מתקדמים. עבודה זו הועברה לעיון גם למשרד הבריאות וגם למשרד להגנת הסביבה. רקע כללי – אם את רוצה, אני אקריא לך. את רוצה את הרקע הכללי? << קריאה >> יעל גרמן (כחול לבן): << קריאה >> יש פה כמה דברים שהם לא מדויקים. זה נכון שב-2016 שינו את התקנות של שאריות חומרי ההדברה המותרים, ואני אפילו ציינתי שהיה דיון אצל אלי אלאלוף, ואני השתתפתי בו. אבל בדיון הזה, אחרי התקנות, התברר שעדיין יש שימוש בחומר מסוים – לא באחד, בשניים, שהם חומרים זרחניים אורגניים שלא משתמשים בהם באירופה. לכן, אלי אלאלוף ביקש ממשרד החקלאות לבוא לפניו ולהציג תוכנית לביטול, וזה לא נעשה. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל: << דובר_המשך >> אני לא יודעת אם הקשבת. מה שהם אומרים כאן זה שב-20 באוגוסט, שזה רק לאחרונה – השאלה היא אם את מדברת על לפני או אחרי. סביר להניח שאת מדברת על לפני. משרד החקלאות ערך לאחרונה, ב-20 באוגוסט 2019, עבודה מקצועית מקיפה במטרה להכיר ברגולציה הבין-לאומית בכל הקשור לאישורים הללו של תכשירי הדברה לצמחים, כך שהם יוכלו לאפשר לחקלאים בישראל להשתמש בחומרים המתקדמים ביותר ולאסור חומרים פחות מתקדמים. העבודה הזאת הועברה גם לעיון משרד הבריאות ולעיון המשרד להגנת הסביבה, כנראה בדיוק בשביל זה. << קריאה >> יעל גרמן (כחול לבן): << קריאה >> עדיין משתמשים בחומרים, אבל בחומרים האלה שציינתי – שהם כלורופיריפוס, זה השם שלו, ויש עוד חומר שאני לא זוכרת את שמו – עדיין משתמשים. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל: << דובר_המשך >> זאת הטענה של משרד החקלאות, לאור הבדיקות, שהם טוענים. הם אומרים לך פה – שוב, אני אחזור ואני אחדד את הנקודה הזאת. בשנים 2012–2014 משרד החקלאות אסר לשימוש את רוב הזרחנים האורגניים והגביל את השימוש בשאר החומרים. הרפורמה נכנסה לתוקף – מתי? בשנת 2016. החומרים המאושרים לשימוש בארץ לאחר ההגבלה – וכאן זאת השאלה שאת אמורה לבחון מול משרד החקלאות – נמצאים בשימוש ברוב מדינות העולם, כולל מדינות האיחוד האירופי וארצות הברית. אני מציעה שאני אקריא, אולי, גם את הרקע הכללי. << קריאה >> יעל גרמן (כחול לבן): << קריאה >> אני רוצה להבהיר: זה בדיוק מה שאמרתי. זה נכון. התקנות נכנסו לתוקפן ביוני 2016. אז כשדנו אמרנו שזה לא די, ויש עדיין חומרים שנמצאים בשימוש ואסורים לשימוש. התבקש משרד החקלאות להביא תוכנית – הוא לא הביא אותה. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל: << דובר_המשך >> אז יכול להיות שזו התוכנית שהם הציגו כרגע למשרד הבריאות , וכדאי אולי כאן באמת לחדד ולבדוק את התוכנית עצמה ולראות מה נאמר. כתבו שזה לשיקול דעתי אם לקרוא את זה. אני חושבת שכדאי להקריא את זה: בשנתיים האחרונות מבצע משרד החקלאות, יחד עם הוועדה הבין-משרדית לרישום תכשירי הדברה, המורכבת מנציגים של משרדי הבריאות, העבודה והגנת הסביבה, הערכה מחדש לשורה של חומרי הדברה. במסגרתה הוציא המשרד משימוש שורה של חומרים שנמצאו רעילים לבני אדם, ולצד זאת הגביל את השימוש בחומרים אחרים. כאן שווה לבחון בדיוק את שני החומרים שדיברת עליהם. בין החומרים שהועלו לדיון לאחרונה נמצאו גם חומרים מקבוצת הזרחנים האורגניים, וכעת משרד החקלאות ממתין להמלצות הוועדה בנושא. ככלל, ישראל נחשבת למדינה המחמירה בערכי הסף המותרים בה לשימוש בחומרי הדברה. ברוב המקרים ערכים אלו מחמירים יותר מאשר באירופה, בארצות הברית ובארגון הבריאות העולמי. משרד החקלאות מבצע מדי שנה סקר הכולל כ-1,500 בדיקות מדגמיות של תוצרת חקלאית טרייה מכל הארץ. מספר הדגימות המבוצע בישראל ביחס למספר התושבים הינו גבוה מהממוצע של מדינות האיחוד האירופי וארצות הברית. מה שאני מציעה, מכיוון שההצבעה במועד אחר, אם יש לך שאלות ספציפיות, כדאי מאוד לפנות לגורמים המדוברים כדי לברר את הנקודות האלה. << קריאה >> יעל גרמן (כחול לבן): << קריאה >> אני פונה אלייך כשרה בממשלה. מה שאני מציעה זה שתעלי באמת את הדיון הזה ותבקשי להגיע להחלטה שכל אותם חומרים אורגניים שאסורים באירופה ובארצות הברית יהיו אסורים גם כאן. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל: << דובר_המשך >> כיוון שכידוע לך אני כרגע הצגתי את עמדת משרד החקלאות, אני רוצה שנראה באופן פרגמטי, כדי שבאמת – בסך הכול המטרות הן זהות, סביר להניח, והרצון הוא לדאוג בעצם שלא יהיו חומרי הדברה רעילים בחברה שלנו. מה שאני ממליצה זה שבאמת תפני עם שני החומרים שהצגת בשאלה ספציפית, או בשאילתה, או שאלה ישירה – את יכולה גם דרכי, אני אבדוק את זה אולי יותר מהר. אז נבדוק באמת כיצד אפשר לפני הצבעה פה במליאה לראות שזה כבר על דעת כולם, ואולי להוריד את הנושא הזה מסדר-היום. תודה. << קריאה >> יעל גרמן (כחול לבן): << קריאה >> מפסיקים את השימוש בחומרים האלה. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל: << דובר_המשך >> בדיוק. צריך לבדוק את זה, אז זה מה שאני אומרת. זאת הצעתי, ומכיוון שממילא אין הצבעה כרגע – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אמרנו שהצעות הסיכום יהיו במועד אחר עם ההצבעה. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל: << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה לך. << הצח >> הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון מס' 52 – הוראת שעה), התש"ף–2019 << הצח >> [מס' כ/838; דברי הכנסת, חוברת ז', ישיבה 20; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אנחנו עוברים להצעת חוק יסודות התקציב (תיקון מס' 52 – הוראת שעה), התש"ף–2019, לקריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את הצעת החוק, בשם יושב-ראש ועדת הכספים הזמנית, חבר הכנסת אבי ניסנקורן. << דובר >> אבי ניסנקורן (בשם ועדת הכספים הזמנית): << דובר >> תודה. הצעת החוק בעצם נובעת מהעובדה שאין ועדות קבועות, ולכן אנחנו באנו ואמרנו שלעניין העברת עודפי תקציב, מי שיבוא בנעלי ועדת הכנסת זה הוועדה המסדרת, ומי שיבוא בנעלי ועדת הכספים זה ועדת הכספים הזמנית, והן יהיו המוסמכות לדון כרגע בהעברת עודפים. אנחנו עושים את זה בגלל שאנחנו קרובים לסוף השנה, ומתחייב דיון בוועדה המשותפת. הסעיף השני בהצעת החוק גם כן נובע מהעובדה שאין ועדות קבועות. בעצם מעבירים, כל עוד אין ועדות קבועות, את הסמכות לדון בדחיית דיווח בנושא מימון הבחירות שברשויות המקומיות לוועדת הכספים הזמנית. אני אומר מראש: הכוונה היא, כשזה יעלה לדיון בוועדת הכספים הזמנית, לדחייה קצרה מאוד של כחודש ימים בלבד. זהו, זו הצעת החוק. תודה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. להצעת החוק אין הסתייגויות, לכן אנחנו נעבור להצבעה בקריאה שנייה. נא להצביע. חברי הכנסת – אני אחכה עד שתגיע למקום שלך, ואז אני אפעיל את ההצבעה. בבקשה, חברי הכנסת, נא להצביע בקריאה שנייה – חוק יסודות התקציב (תיקון מס' 52 – הוראת שעה), התש"ף–2019. הצבעה מס' 2 בעד סעיפים 1–2 – 14 נגד – אין נמנעים – 1 סעיפים 1–2 נתקבלו. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> בעד – 14, נמנע אחד, אין מתנגדים. הצעת החוק עברה בקריאה שנייה. ואנחנו עוברים לקריאה השלישית. נא להצביע. הצבעה מס' 3 בעד החוק – 13 נגד – אין נמנעים – 2 חוק יסודות התקציב (תיקון מס' 52 – הוראת שעה), התש"ף–2019, נתקבל. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> בעד – 13, אין מתנגדים, שני נמנעים. הצעת החוק עברה בקריאה שלישית ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום שלישי י"ב בכסלו התש"ף, 10 בדצמבר 2019, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 18:01. << סיום >>