דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת ח' ישיבה כ"ד הישיבה העשרים-וארבע של הכנסת העשרים-ושתיים יום רביעי, י"ג בכסלו התש"ף (11 בדצמבר 2019) ירושלים, הכנסת, שעה 11:00 תוכן העניינים שאילתות דחופות 7 36. מחדל מדיניות בעיריית חיפה 7 ע'דיר כמאל מריח (כחול לבן): 7 סגן שר החינוך מאיר פרוש: 7 ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): 9 אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): 9 35. אלפי עובדים בפריפריה בסכנת פיטורים 14 מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): 14 סגן שר האוצר יצחק כהן: 14 מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): 17 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 18 40. הדחיפות בעדכון קרן מס רכוש לאור עלייה משמעותית ברמת האיומים 27 צבי האוזר (כחול לבן): 27 סגן שר האוצר יצחק כהן: 28 מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): 29 39. מסירת מאות תינוקות מוסלמים לאימוץ בשבדיה על ידי השירות למען הילד 30 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 30 שר התיירות יריב לוין: 31 הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים-ושתיים, התש"ף–2019 33 הצעת חוק הבחירות לכנסת העשרים-ושלוש (הוראות מיוחדות), התש"ף–2019 33 אבי ניסנקורן (יו"ר הוועדה המסדרת): 33 שר התיירות יריב לוין: 35 הצעות לסדר-היום 38 ניצול ילדים והתעללות חמורה בילדים בירושלים, כפי שנחשף בתוכניתו של חיים ריבלין "המקור" 38 אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): 39 אורלי פרומן (כחול לבן): 42 שר התיירות יריב לוין: 44 מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): 47 פנינה תמנו (כחול לבן): 48 הצעות לסדר-היום 52 זיהום מוגבר בנחל אלכסנדר המסכן את בריאותם של תושבי האזור 52 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 52 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 53 דסטה גדי יברקן (כחול לבן): 54 סגן שר הביטחון אבי דיכטר: 60 מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): 64 המלצת הוועדה המסדרת בדבר הקמת ועדה מיוחדת לדיון בהצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים-ושתיים, התש"ף–2019 69 אבי ניסנקורן (יו"ר הוועדה המסדרת): 69 הצעות לסדר-היום 71 אי-העברת תקציב למועצות האזוריות עבור הסעות תלמידים 71 אלון שוסטר (כחול לבן): 71 סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 72 ינון אזולאי (ש"ס): 73 סגן שר החינוך מאיר פרוש: 73 ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): 75 הצעה לסדר-היום 76 תוצאות מבחני פיז"ה 2018 76 ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): 77 סגן שר החינוך מאיר פרוש: 78 סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 81 שר החינוך רפי פרץ: 81 הצעה לסדר-היום 82 מחסור מתמשך בתרופות של חברת טבע 82 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 83 המלצת הוועדה הזמנית לענייני חוץ וביטחון בעניין הכרזה על מצב חירום 86 גבי אשכנזי (יו"ר הוועדה הזמנית לענייני חוץ וביטחון): 86 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 87 תמר זנדברג (המחנה הדמוקרטי): 89 יואב קיש (הליכוד): 90 גבי אשכנזי (יו"ר הוועדה הזמנית לענייני חוץ וביטחון): 95 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 96 הצעת הוועדה הזמנית לענייני כספים בדבר צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון), התש"ף–2019 99 משה גפני (יו"ר הוועדה הזמנית לענייני כספים): 99 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 105 יאיר גולן (המחנה הדמוקרטי): 106 איימן עודה (הרשימה המשותפת): 108 הצעת הוועדה הזמנית לענייני כספים בדבר צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 11), התשע"ח–2018 (תיקון), התש"ף–2019 109 משה גפני (יו"ר הוועדה הזמנית לענייני כספים): 109 משה אבוטבול (ש"ס): 111 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 113 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 113 הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים-ושתיים והקדמת הבחירות, התש"ף–2019 114 הצעת חוק הבחירות לכנסת העשרים-ושלוש (הוראות מיוחדות), התש"ף–2019 114 אבי ניסנקורן (יושב-ראש הוועדה המיוחדת): 114 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 117 יאיר לפיד (כחול לבן): 119 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 120 יואל יעקב טסלר (יהדות התורה): 122 אורי מקלב (יהדות התורה): 124 אלכסנדר קושניר (ישראל ביתנו): 127 איתן גינזבורג (כחול לבן): 128 אילן גילאון (המחנה הדמוקרטי): 131 יעקב אשר (יהדות התורה): 133 מרק איפראימוב (ישראל ביתנו): 134 סתיו שפיר (המחנה הדמוקרטי): 135 יעל גרמן (כחול לבן): 137 מיקי לוי (כחול לבן): 138 יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): 139 יועז הנדל (כחול לבן): 142 תמר זנדברג (המחנה הדמוקרטי): 144 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 145 מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): 152 דסטה גדי יברקן (כחול לבן): 153 יזהר שי (כחול לבן): 154 אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): 156 קרן ברק (הליכוד): 158 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 159 מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): 162 איציק שמולי (העבודה-גשר): 164 עודד פורר (ישראל ביתנו): 165 מרב מיכאלי (העבודה-גשר): 166 רויטל סויד (העבודה-גשר): 167 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 169 עמיר פרץ (העבודה-גשר): 171 אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): 174 אלי אבידר (ישראל ביתנו): 177 איימן עודה (הרשימה המשותפת): 181 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 184 עודד פורר (ישראל ביתנו): 189 יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): 193 שלמה קרעי (הליכוד): 195 מתן כהנא (הימין החדש): 198 סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 199 משה אבוטבול (ש"ס): 200 ניצן הורוביץ (המחנה הדמוקרטי): 201 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 202 סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): 203 ינון אזולאי (ש"ס): 204 יעקב מרגי (ש"ס): 206 שר התיירות יריב לוין: 207 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 210 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 210 הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים-ושתיים והקדמת הבחירות, התש"ף–2019; 211 הצעת חוק הבחירות לכנסת העשרים-ושלוש (הוראות מיוחדות), התש"ף–2019 211 אבי ניסנקורן (יו"ר הוועדה המיוחדת): 211 שר התיירות יריב לוין: 212 תמר זנדברג (המחנה הדמוקרטי): 218 << נושא >> שאילתות דחופות << נושא >> << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברי הכנסת, היום י"ג בכסלו תש"ף, 11 בדצמבר 2019. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. אנחנו נפתח בשאילתות דחופות. אני מתכבד להזמין קודם כול את סגן שר החינוך חבר הכנסת מאיר פרוש, לעלות לדוכן להשיב על שאילתה דחופה מס' 36, של חברת הכנסת ע'דיר כמאל מריח. נושא השאילתה: מחדל מדיניות בעיריית חיפה. חברת הכנסת כמאל מריח, את מוזמנת לגשת למיקרופון ולקרוא את נוסח השאילתה. << שאילתה >> 36. מחדל מדיניות בעיריית חיפה << שאילתה >> << דובר >> ע'דיר כמאל מריח (כחול לבן): << דובר >> אדוני סגן שר החינוך מר מאיר פרוש, עקב שינוי מדיניות העירייה ילדים דרוזים הלומדים בחיפה ייאלצו לשוב ללמוד בכפריהם. העירייה מתעלמת באופן בוטה מהחובות המוטלות עליה כרשות ציבורית הנוגעות לשינוי מדיניות, ובפרט שינוי בעל תחולה רטרוספקטיבית. רצוני לשאול: כיצד בכוונת משרדך לפעול נוכח השערורייה המשפטית? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. גברתי יכולה לשבת בינתיים. נשמע את סגן השר. << דובר >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברת הכנסת השואלת, התשובה היא כדלהלן: 1. ככלל, האחריות לשיבוץ תלמידים חלה על הרשות המקומית שבתחומה מתגוררים התלמידים. ברשות השר אני עונה, כן? כמו כן, קליטת תלמידי חוץ לתחומי רשות חינוך מקומית כזאת או אחרת נמצאת בסמכות הרשות המקומית הקולטת. יובהר כי על החלטת הרשות השולחת וקולטת קיימת זכות ערעור למנהל המחוז של משרד החינוך, אשר בוחן את הנימוקים במצב העובדתי נכון למועד בקשת ההעברה. 2. על רשות חינוך מקומית לפעול בהתאם לחוק לימוד חובה והתקנות מכוחו בכל הנוגע לרישום ושיבוץ של תלמידים המתגוררים בתחום שיפוטה במוסדות החינוך. בהתאם למדיניות משרד החינוך, אין לקטוע רצף חינוכי של תלמיד, דהיינו, כיתות א'–ו', כיתות ז'–ט' וכיתות י'–י"ב. מכאן, הרי שכל תלמיד שהחל שלב לימוד ברשות חינוך מקומית כלשהי, לרבות עיריית חיפה, זכאי לסיים את שלב הלימוד באותו מוסד חינוך. תלמיד המבקש ללמוד ברשות חינוך מקומית אחרת ממקום מגוריו יכול להגיש בקשת העברה בהתאם לחוק חינוך ממלכתי (העברה). כמו כן, לאחר קבלת אישור הרשות השולחת עליו לקבל אישור מהרשות הקולטת. על החלטת רשות שולחת או קולטת קיימת בתקנות זכות ערעור למנהל המחוז, אשר דן בכל ערעור בנפרד ומקבל החלטה על פי נסיבותיו. פנייתך מתייחסת לשנת הלימודים תשפ"א, ולכן המשרד מבקש להבהיר ולומר שהינה מוקדמת כרגע. אנחנו לא יודעים אם היא תהיה בכנסת העשרים-ושתיים. כנראה שהיא תהיה בכנסת אחרת. אנחנו לא יודעים אם בעשרים-ושלוש. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אנחנו לא יודעים אם זה בעשרים-ושלוש, או וארבע. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> על כל פנים, פנייתך מתייחסת לשנת הלימודים תשפ"א והינה מוקדמת כעת. נבהיר: כל התלמידים שכבר החלו את לימודיהם בשלב חינוך כלשהו, כפי שהובהר לעיל, יסיימו את לימודיהם באותו מוסד חינוך שבו החלו. לעניין תלמידים העוברים שלב חינוך ומעוניינים ללמוד ברשות חינוך אחרת מזו שבה הם מתגוררים, הרי שעליהם להגיש בקשת העברה אל הרשות השולחת שבה הם מתגוררים, ולאחר מכן לקבל את אישור הרשות הקולטת, אשר אמורה לדון בכל פנייה בנפרד. ככל שיתקבלו במחוז ערעורים בגין החלטה כזאת או אחרת, הרי שאז יבחן המחוז את הבקשות והנימוקים, הן של ההורים והן של הרשות, ותינתן החלטה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לסגן השר. שאלה נוספת לחברת הכנסת ע'דיר כמאל מריח. יש עוד שאלות נוספות. << דובר_המשך >> ע'דיר כמאל מריח (כחול לבן): << דובר_המשך >> אדוני סגן שר החינוך, איני מסכימה לטענות שהעלית. האחריות לסוגיה זו, כפי שאתה טוען, מוטלת על הרשות המקומית ובסמכותה, זה דבר שידוע לנו, אך מבחינתי, האחריות מוטלת עליך כמשרד חינוך. אתה מבחינתי הגורם האחראי שעליו להתערב כדי לפתור סוגיה זו. פנייתי זו, בשונה ממה שהתייחסת, אינה מתייחסת אך ורק לשנת הלימודים תשפ"א. אני מדברת באופן כללי וגורף. לא בכדי, אחד הכללים הבסיסיים של עקרון החוקיות הינו ש"אין עונשין אלא אם כן מזהירין". אולי מטרת תקנה זו אינה להעניש רטרואקטיבית את התלמידים, אבל אין ספק שיש לה השלכות חמורות, רטרוספקטיביות, על התלמידים הללו. הסכמנו שחלק מהתלמידים לומדים מכיתה א' בבתי ספר יהודיים בחיפה בעברית. החזרתם לכפרים בכרמל יכולה לשבש את הרצף החינוכי החשוב. יתרה מזו, לא פלא שראש עיריית חיפה לשעבר יונה יהב מדגיש את חשיבות הקשר בין הדרוזים שבכרמל לבין העיר חיפה, והוא מצא לנכון למצוא מענה, בכל עשרות השנים מקום המדינה, לכל אותם מאות תלמידים שלמדו בחיפה – ואנחנו מדברים על דורות שלמים. תמיד יש מענה. השאלה אם אנחנו רוצים למצוא את המענה. ומי שיטען שאין כאן אפליה, אני איני מסכימה גם לטענה זו, כי העברתם או החזרתם של התלמידים הללו לכפרים שבכרמל, כאשר חלקם לא יודעים קרוא וכתוב בשפה הערבית, יכול להיות מעבר הרבה יותר קשה אם אנחנו משווים אותו למעבר של תלמידים מערי לוויין סמוכות. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, גברתי. חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה וחבר הכנסת אנטאנס שחאדה, בבקשה. << דובר >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני סגן השר, לכל תלמיד צריכה להיות אפשרות לבחור מסלולי לימוד או צורה של מערכת חינוך שהיה רוצה ללמוד בה. ביישובים קטנים הרי אין ריבוי מסלולים, אין ריבוי או אין גיוון של בתי ספר. לדעתי, לכל תלמיד צריכה להיות הבחירה אם הוא רוצה ללמוד בבית ספר ערבי או בית ספר משותף או בית ספר יהודי. לא יכול להיות שאנחנו גוזרים על כל תלמיד שילמד דווקא ביישוב שלו. ביישוב קטן כמו עוספיא, או דאלית אל-כרמל, או היישוב שלי, מר'אר, האפשרויות מאוד מאוד מוגבלות. ולכן, אני חושב שנכון לפתוח את האפשרויות, שהורים ותלמידים יוכלו לבחור. תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה. חבר הכנסת אנטאנס שחאדה. << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד יושב-ראש הכנסת, אדוני סגן השר, אני, כתושב עוספיא, ואחד שהילדים שלו למדו מכיתה א' בחיפה, אבל בחינוך הלא-רשמי – צריך לשים לב, לפתור את הבעיה היסודית, שהיא הכשל במערכת החינוך כמעט בכל היישובים הערביים, במיוחד בעוספיא ודאליה. כאשר אין פתרון למצוקת האלימות, מערכת לימוד ראויה ומתקדמת, מפותחת – אנחנו כולנו ראינו את תוצאות מבחני הפיז"ה – אני שואל מה המשרד עושה כדי לפתור את הבעיה וכדי לעזור לאנשים, שחלקם רוצים ללמוד בחיפה. אבל אלה שרוצים ללמוד בעוספיא ובדאלית אל-כרמל – מערכת חינוך שעונה על הצרכים, שבאמת יש לה הישגים לימודיים וחינוכיים, וכדי לשמור גם על המרקם, שכל תושבי הכפר או ילדי הכפר ילמדו ביחד באותו בית ספר – צריך טיפול יסודי במערכת החינוך בכפרים האלה ובכל הכפרים הערביים. תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אדוני, תודה. סגן השר החינוך חבר הכנסת פרוש, בבקשה. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> קודם כול, לשאלתה הנוספת של חברת הכנסת מריח – אין ספק שהמשרד לוקח על עצמו, כמטלה, לפתור את הבעיות, ופירטתי את זה גם בהרחבה איך וכיצד, וזה מעוגן גם בתקנות. יש אפשרות גם לערעור של הרשות הקולטת ושל הרשות השולחת, מנהל מחוז שיכול לבדוק, ויש ועדות ערר שיכולות ובודקות את הדברים האלה. אבל את תסכימי איתי, וכולם מסכימים, שצריך להיות סדר בדברים האלה. נניח, אני בא ואומר שמי שמתחיל בית ספר בכיתה א' בעיר מסוימת, אז לפחות עד כיתה ז' הוא נמצא באותו מקום. כל תקופת זמן יש לה את הסדר שלה, איך עושים את זה. << קריאה >> ע'דיר כמאל מריח (כחול לבן): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אני חייב לומר שרק לפני חודשיים פתחנו שנת לימודים, ואני חושב שעם אפס תקלות. אפשר להיות פה בעשר הדקות האחרונות במליאה ולחשוב שהמצב כל כך עגום. << קריאה >> אורלי פרומן (כחול לבן): << קריאה >> אדוני סגן השר, מדובר פה על שינוי מדיניות בעיר – – – << קריאה >> ע'דיר כמאל מריח (כחול לבן): << קריאה >> אדוני סגן השר – – – << קריאה >> אורלי פרומן (כחול לבן): << קריאה >> את הנהלים אנחנו מכירים. זה לא במקרה – – – << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אני אמרתי בדבריי, ואני שוב חוזר: לנו במשרד לא ידוע על שום מקרה בשנת הלימודים תש"ף. אם לחברת הכנסת ששאלה יש מידע מסוים על תש"ף, שתיידע אותנו. אנחנו יודעים שאם מישהו חושב משהו – ואולי היא מתייחסת לידיעה שהיא קיבלה ואנחנו לא מתייחסים כרגע – – – << קריאה >> ע'דיר כמאל מריח (כחול לבן): << קריאה >> אדוני סגן השר, אתה תקבל – – – יהיו – – – << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אנחנו לא מתייחסים כרגע לזה. זה על תשפ"א, ועל תשפ"א יש את הפרוצדורה של מה צריך לעשות ואיך נוהגים. << קריאה >> ע'דיר כמאל מריח (כחול לבן): << קריאה >> איך בית ספר קיבל – – – << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> יש הסכמה של הרשות שבה גר הילד או הילדה? איך בית הספר קיבל אותו? כל הדברים האלה הם דברים מסודרים, שפועלים. << קריאה >> ע'דיר כמאל מריח (כחול לבן): << קריאה >> אני אומרת לך, אני בקשר הדוק עם ההורים, והחל מאבק שהוא גם בגיבוי גורמים משפטיים. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אם את מדברת על תשפ"א, זה עדיין מוקדם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא מוקדם. << קריאה >> ע'דיר כמאל מריח (כחול לבן): << קריאה >> יתקבלו ערעורים למחוזי. אני לא מסכימה לטענה שזה קוטע את הרצף החינוכי מא' עד ז'. זה לא נכון. הרצף החינוכי הוא מא' עד י"ב. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אבל אני לא מדבר על דברים חדשים. במדינה, מקדמת דנא – אני לא יכול לומר: מאז קום המדינה – אלה הם פרקי הזמן שעליהם יש הסכמה. ילד נכנס לבית ספר בכיתה א', והוא יכול להמשיך באותו בית הספר. זה לא משנה אם הוא גר במקום אחר – הוא לומד באותו בית הספר. כאשר הוא בא לשלב נוסף, מכיתה ז' עד כיתה ט', הוא נכנס למקום, ושם אי-אפשר – – – << קריאה >> אורלי פרומן (כחול לבן): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> כך זה נהוג. יכול להיות שצריכים לשנות את זה. כרגע זה הסדר – – – << קריאה >> ע'דיר כמאל מריח (כחול לבן): << קריאה >> זה לא נכון, כי השלב החינוכי והרצף החינוכי – אי-אפשר לקטוע אותו בכיתה ו'. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברת הכנסת כמאל מריח, אנחנו נשמע כרגע את סגן השר. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אני מתחייב פה שמה שאני אמרתי בשם המשרד היה נכון. אם יש לך מידע אחר, בבקשה תמסרי לנו. << קריאה >> אורלי פרומן (כחול לבן): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> לגבי שאלות נוספות, יש לאדוני מה להוסיף? << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> באופן כללי, גם בדבריי, בעצם עניתי על כל הדברים. המשרד עובר שנה אחרי שנה את פתיחת שנת הלימודים עם כמעט אפס תקלות. הייתי אומר "אפס", אבל מותר להיות גם צנוע ולומר: כמעט אפס תקלות. זה לא קורה כי לא עושים כלום, זה לא קורה מכיוון שהולכים נגד ההורים וזה לא קורה מכיוון שרוצים פשוט לגרום לכך שלתלמידים לא יהיה טוב. זו מציאות שכאשר כל השנה פועלים, יש פתיחת שנת לימודים עם אפס תקלות. כך זה קרה גם בחיפה, בעוספיא, בדאלית אל-כרמל וגם בכל האזור ההוא. תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לסגן שר החינוך חבר הכנסת מאיר פרוש. אני מתכבד להזמין את סגן שר האוצר חבר הכנסת יצחק כהן, קודם להשיב על שאילתה דחופה מס' 35, של חבר הכנסת מיכאל ביטון. נושא השאילתה: אלפי עובדים בפריפריה בסכנת פיטורים. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> אדוני השר – – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> רק שנייה. תן לסגן השר להתמקם. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> רבי יצחק, קח את הזמן. בעוונותינו, יש לך רק 12 שעות. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> יש לו הרבה יותר, בעוונותינו – עד אחרי הבחירות הבאות. אדוני, בבקשה. << שאילתה >> 35. אלפי עובדים בפריפריה בסכנת פיטורים << שאילתה >> << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר >> אדוני השר, סגן השר, אלפי עובדים בפריפריה זומנו לאחרונה לשימועים לקראת פיטורים בשל השיתוק במשרדי הממשלה. מימון תוכניות בפריפריה אינו נמצא בתקציב המדינה העתידי לשנת 2020, כך שכדי לחדשו דרושה הסכמה של האוצר. ברצוני לשאול: איך בכוונתכם לפעול למניעת הפיטורים? << דובר >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר >> תודה, ידידי היקר חבר הכנסת מיכאל ביטון. אני באמת לא יודע מאיפה הנתונים שלך. אני רק יודע שמצבו של שוק התעסוקה במדינת ישראל נותר יציב. שיעור המובטלים ירד החודש ל-3.4% הן בקרב הגברים והן בקרב הנשים. זה אחוז פנומנלי – הרבה מדינות היו מתקנאות באחוז הזה – מה שאומר שאין אבטלה. גם כאשר בוחנים את הנתונים ברמה האזורית ניתן לראות כי שיעורי המובטלים באזורי הצפון והדרום נמצאים במגמת ירידה מתחילת השנה, בהיקף של 0.4% בשקלול. לכן, הנתונים אינם מצביעים על תופעה של אלפי מובטלים באזורי הפריפריה בעת האחרונה, ולכן לא ברורה הטענה המוצגת בשאילתה. אני ממש לא מבין מאיפה הבאת את הנתונים. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר_המשך >> לא הבנת את השאלה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> הבנתי מצוין, אבל היא לא תואמת את המציאות. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר_המשך >> תוכניות הממשלה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> שאלה מצוינת, אבל היא לא תואמת את המציאות. אולי, חלילה, היינו במצבים כאלה לפני כמה שנים, אבל היום המצב פנטסטי. לעניין סוגיית התקצוב בכללותה, החוק קובע כי בשנים שבהן לא יתקבל חוק התקציב לפני תחילת שנת הכספים תפעל הממשלה על פי הוראות סעיף 3ב לחוק-יסוד: משק המדינה. בהתאם לכך, כל הוצאה תקציבית בשנת הכספים 2020 תיעשה בהתאם לחוק ועל פי הנחיות גורמי המקצוע במשרד האוצר. לגבי השיתוק של משרדי הממשלה, את השאלה תפנה לסביבה הקרובה שלך. תשאל אותם למה זה קרה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, אדוני. שאלה נוספת לחבר הכנסת מיכאל ביטון, וגם לחברת הכנסת מיקי חיימוביץ' ולחבר הכנסת אוסאמה סעדי. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר_המשך >> אדוני סגן השר, אתה יודע שיש לי הערכה גדולה אליך. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> זה הדדי. אגב, בכינוס שהיה על הפריפריה – מילה טובה על היורשת שהשארת בירוחם, ראשת העיר טל אוחנה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר_המשך >> כן, טל אוחנה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> היא עושה רושם יוצא מן הכלל. היא גם עושה עבודה יוצאת מן הכלל. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר_המשך >> היא שוברת שיאים. היא הייתה סגנית בגיל 26 – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אבל, כנראה שהיה לה ממי ללמוד. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר_המשך >> – – וראשת עיר בגיל 34. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> תמסור לה את הערכתי והערצתי. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר_המשך >> אני אמסור. אבל אני חייב להסביר את השאילתה שלי. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> לא. היא מובנת, לא צריך להסביר. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר_המשך >> לא, היא לא מובנת. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> רק תיצמד לנתונים וזה הכול. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר_המשך >> לא, אני באמת דואג. זו דאגה אמיתית. אני רוצה להסביר את זה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> התפקיד שלך לדאוג, אבל גם התפקיד שלנו לדאוג. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר_המשך >> עובדי "רשות מקדמת תעסוקה", תוכנית תוספתית של הממשלה, קיבלו הזמנה לשימוע לפיטורים; עובדים במרכזי צעירים קיבלו הזמנה – לפיטורים. כולנו יודעים שתקציב הממשלה בנוי מבסיס – וזה מה שיהיה ב-2020, 1 חלקי 12 – ויש כמה מיליארדים של תוכניות תוספתיות שהן קריטיות להמשך. מי נפגע מזה שאין תקציב? מי שיש לו שומנים, רשויות שלא מקבלות מענקי איזון' לא צריכות אף אחד, אבל רשויות בלי מענקי איזון – כשמענק האיזון יקוצץ והתוכניות התוספתיות לא יגיעו אנשים ילכו הביתה, ולא יטפלו לא בקשישים, לא בתעסוקה ולא בצעירים. יש פה בעיה אמיתית, ואני רוצה לשאול את זה בצורה מדויקת: איך אתם נערכים לכך שכל התקציבים התוספתיים בפריפריה לא ייפגעו ב-2020 בהיעדר תקציב? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. חברת הכנסת מיקי חיימוביץ', ואחריה – חבר הכנסת אוסאמה סעדי, ואז סגן שר האוצר יתייחס. << דובר >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני סגן שר האוצר, אתמול, לבקשתי, קיימה ועדת הכספים דיון קצר בנוגע לשינוי מתווה מס הקנייה שעליו חתם השר כחלון בנושא של רכבים היברידיים וחשמליים. אדוני סגן השר, לפני כחודש ענית על שאלה שהפניתי אליך כאן במליאה בנוגע להארכת הוראת השעה אשר נותנת הטבת שווי שימוש לרכבים כאלה כי אתם תבחנו מחדש את הנושא – ואכן, תודה, הצלחנו להאריך את הוראת השעה הזאת בתום דיון לא פשוט בוועדת הכספים. אני אשמח לדעת מה עמדת משרד האוצר בנוגע לשוק הרכב העתידי בישראל. מדוע חתמתם על צו המקטין את ההטבה במס הקנייה – מהלך שעלול לפגוע במגמה שהחלה שלפיה אזרחים מעדיפים קנייה של רכב ירוק על פני רכב מזהם? אני שואלת ומציעה: אולי תתמכו במהלך של דחיית כניסת הצו החדש הזה לתוקף בחצי שנה, עד שתקום, אולי, עלינו לטובה, ממשלה חדשה ותוכל להיכנס לאיזשהו מתווה שבאמת מקדם את כל הנושא של רכבים לא מזהמים במדינת ישראל. מה דעתך לדחות בחצי שנה? << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> האומנם? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מיקי חיימוביץ', ששופעת אופטימיות על הבוקר. בבקשה, חבר הכנסת אוסאמה סעדי. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד סגן השר, חבריי חברי הכנסת, אומנם אנחנו ביום האחרון – עוד לא התחלנו וכבר מתפזרים – אבל, כבוד סגן השר, אני פונה אליך בעניין – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> יש כזה שיר. אתה מכיר אותו? << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בערבית או בעברית? << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אפשר לתרגם אותו גם לערבית. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> יש נושא חשוב מאוד. פנו אלינו מאות סטודנטים המחכים למלגה של הקרן של הווקף המוסלמי במשרד האוצר. מדובר על 960 סטודנטים באוניברסיטאות במדינה המחכים למלגות בסך 3 מיליון שקלים בערך, וכל הזמן אומרים להם שהכסף יגיע, יגיע. חשוב מאוד שהכסף הזה יגיע. מדובר על כ-1,000 סטודנטים. אנחנו דיברנו איתך וגם נפגשנו איתך במשרד האוצר, ודנו על הנושא הזה של הווקף המוסלמי – שצריך להעביר אותו סוף-סוף לניהול של נציגים נאמנים של העדה המוסלמית – אבל לפחות, אדוני סגן השר, ביום האחרון, אם אתה יכול באמת להיכנס העובי הקורה, שהכסף הזה ישוחרר על מנת שכמעט 1,000 סטודנטים יקבלו את המלגות היום. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, אדוני. בבקשה, סגן שר האוצר. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> ידידי חבר הכנסת מיכאל ביטון, זו לא הבעיה היחידה בזה שאין ממשלה, יש עוד המון המון המון בעיות שייווצרו ונוצרו מזה שאין ממשלה. עוד מעט יגיע לכאן גם הנושא של הארכת תוקף של איזשהו חוק בתכנון ובנייה שאם לא יימצא לו פתרון, חלילה עלול להיות כאוס טוטלי בכל הנושא של היתרי בנייה. אתה מדבר איתי על תקציבים המשכיים – ודאי. שנה שאין בה תקציב, עובדים על פי החוק. החוק אומר 1 חלקי 12 של שנה שעברה בבסיס. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> – – – פריפריה – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אתה מצביע על נקודה אחת. לצורך העניין, צריך להקים ממשלה וצריך לעשות תקציב ל-2020, להתחיל לעבוד. רק עכשיו נזכרתם שאין ממשלה? פתאום כאוס? << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> אבל יש מה לעשות? << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> ידידי היקר, אתה עכשיו נחשף לבעיה אחת. יהיו עוד עשרות ומאות בעיות קשות – קח לדוגמה את סל התרופות ועוד המון המון בעיות שייווצרו כאשר אין תקציב. זה חמור מאוד. אולי כשאתם דנתם בפרסה על הקמת קואליציה התעסקתם בדברים אחרים; במהות לא התעסקתם. התעסקתם במה הוא יגיד – חצי שנה, שנה, שנתיים, חסינות – אבל רבותיי, במהות לא נגעתם. המהות היא קשה מאוד. אין לכם מושג מה עשיתם, וחבל, חבל מאוד. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> – – – << קריאה >> פנינה תמנו (כחול לבן): << קריאה >> מה זאת אומרת במהות לא נגענו – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> לא משנה מי צודק. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> רגע, זה משנה מי צודק? << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> אבל האם אפשר לשים – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> זה משנה מי צודק? באמת זה לא משנה. לזקנה במסדרון זה לא משנה; לסרכזות באיראן זה לא משנה, זה לא מעניין אותם. מעניין רק מי אשם? יושבים פה 120 חברים, כולל אותי. מעניין – הולך להיות פה כאוס לא נורמלי; הולך להיות פה חורבן לא נורמלי. את יודעת מה את מזכירה לי? תלמדי קצת היסטוריה – את יודעת היסטוריה. תלמדי מה היה בחורבן בית שני. << קריאה >> פנינה תמנו (כחול לבן): << קריאה >> מי מאיתנו? << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> בחורבן בית שני היה מצב דומה לחלוטין – שהבריונים שרפו את המחסנים ויצרו כאוס מטורף. לאן הגענו אז, אלפיים שנה אחורה? לחורבן. עכשיו תתעסקו במי ראשון, מי שני, מי שלישי, מי רביעי – 120 חברים – – << קריאה >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << קריאה >> לא, אנחנו מתעסקים – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> – – מתוך 9-8 מיליון תושבים, אתם מתעסקים בשטויות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> – – – בבעיות שאתם הייתם אמורים לגעת – עכשיו הוא נוגע באחת הבעיות. היא בעיה קשה, אני מסכים איתו, אבל אין לה פתרון, ידידי היקר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אין לה פתרון, האוזר – אתה יודע את זה, היית מזכיר הממשלה. אין לה פתרון. << קריאה >> צבי האוזר (כחול לבן): << קריאה >> תתייצב – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אז קדימה, אז קום ותקרא להם ותשבו ותעשו ממשלה. עם ישראל יסבול בגללכם – לא רק בגללכם אלא בגלל כל מי שהיה אשם בעניין הזה. << קריאה >> צבי האוזר (כחול לבן): << קריאה >> – – – חסינות – – – << קריאה >> פנינה תמנו (כחול לבן): << קריאה >> – – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (כחול לבן): << קריאה >> – – – מה עניין הבלוק הזה – – – << קריאה >> צבי האוזר (כחול לבן): << קריאה >> רק חסינות – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> מה זה משנה? זה מעניין את הסטודנטים שהוא דיבר עליהם? << קריאה >> צבי האוזר (כחול לבן): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> זה מעניין את המפוטרים שהוא מדבר עליהם? את מי זה מעניין, מה שאתה אומר? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> פנינה תמנו (כחול לבן): << קריאה >> – – – דמגוגיה – – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (כחול לבן): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> את מי זה מעניין, תגיד לי? אוקיי, אתה צודק. את מי זה מעניין? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> טוב, סגן שר האוצר, יש לך עוד שתי שאלות נוספות להתייחס אליהן. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אוקיי. אתם עוד תחוו פה המון המון בעיות כתוצאה מהמצב שהגעתם אליו. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> אבל אני שואל שאלה: האם אפשר לעשות מעשה? << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> לא, אי-אפשר. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> – – – להציל משהו – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אי-אפשר. תקימו ממשלה, תעשו תקציב נורמלי, תתחילו לנהל את המדינה הזאת. אי-אפשר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (כחול לבן): << קריאה >> אתה לא שייך? << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> מה? לא שומע. דקה. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> רגע. << קריאה >> אורנה ברביבאי (כחול לבן): << קריאה >> אתה לא שייך לאירוע? << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אני מדבר על 120 חברים, כולל אותי, כולל אותי. באמת, 9 מיליון תושבים – לא מעניין אותם 120 חברים, מה הם עושים ומה הם חושבים. זה באמת לא מעניין אותם – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> – – רבותיי, אתם לא יודעים לאיזה כאוס הכנסתם את המדינה הזאת. אין לכם מושג. תהיו צודקים – – << קריאה >> פנינה תמנו (כחול לבן): << קריאה >> הכנסנו – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> – – אתה יודע מה? תהיה צודק. << קריאה >> פנינה תמנו (כחול לבן): << קריאה >> אל תגיד "הכנסתם" – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> תהיי צודקת. את צודקת. מה זה עוזר? << קריאה >> פנינה תמנו (כחול לבן): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> – – – המדינה הולכת לאבדון, את צודקת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (כחול לבן): << קריאה >> מה זה ההיצמדות לבלוק המדומה הזה – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אתם מובילים מדינה לחורבן ואתם צודקים. << קריאה >> פנינה תמנו (כחול לבן): << קריאה >> האשמות קשות – – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> סגן שר האוצר, אתה רוצה להוסיף משהו בשתי השאלות הנוספות – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> זו אותה שאלה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> – – של חברת הכנסת מיקי חיימוביץ' וחבר הכנסת אוסאמה סעדי? << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אדוני, זו אותה תשובה, זו אותה תשובה, אני מצטער. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אותה תשובה. לא, אתה לא יורד, יש עוד שאילתה. השאילתה הבאה – שאילתה דחופה מס' 40, של חבר הכנסת צבי האוזר. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> באמת, זה נחמד להיות צודק. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> נושא השאילתה: הדחיפות בעדכון קרן מס רכוש לאור עלייה משמעותית ברמת האיומים. בבקשה, חבר הכנסת האוזר, נא לקרוא את נוסח השאילתה. << שאילתה >> 40. הדחיפות בעדכון קרן מס רכוש לאור עלייה משמעותית ברמת האיומים << שאילתה >> << דובר >> צבי האוזר (כחול לבן): << דובר >> תודה. אדוני סגן השר, ראשית, אני מתנצל על הרמת הקול. << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> לא מתאים לך, אבל לי יש רמקול. << דובר_המשך >> צבי האוזר (כחול לבן): << דובר_המשך >> אדוני סגן השר, ראש הממשלה הצהיר לאחרונה על עלייה משמעותית בסיכון לירי טילים מסיבי על העורף. באחרונה מסר החשב הכללי, כאן, בבית הזה, כי רק ב-2017 עודכנו הסכומים בקרן מס רכוש. ברצוני לשאול: האם הסכומים המופקדים היום בקרן מספיקים לכיסוי הנזקים הצפויים לפי תחזית ראש הממשלה לירי רב-חזיתי? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, אדוני. בבקשה, סגן שר האוצר. << דובר >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר >> אגב, גם התשובה הזאת קשורה לתשובה הקודמת. << קריאה >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << קריאה >> אבל השאלה שלי – זה לא בסדר שאתה לא עונה לי. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אבל הפיצוי על הנזק הישיר הוא על פי חוק, צביקה, ועל כן באחריות המדינה לתת פתרון לכל תרחיש – לכל תרחיש – – << קריאה >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << קריאה >> אדוני סגן השר, לא ענית לי – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> – – כיוון שזה על פי חוק. על הנזק הישיר המדינה תיתן פתרון לכל תרחיש. מה יהיו התרחישים – רק נביאים יכולים לדעת, או מעריכי מצב, אבל החוק מחייב את המדינה לתת פתרון בכל תרחיש. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. שאלה נוספת לחבר הכנסת האוזר, ושאלה נוספת – לחבר הכנסת ביטון. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> עשינו המון, תאמין לי, ואת יודעת שעשינו המון. יש עוד שאלות? << דובר_המשך >> צבי האוזר (כחול לבן): << דובר_המשך >> אדוני סגן השר, אם המדינה מחויבת לתת בכל תרחיש, למיטב הבנתי, בקרן מופקדים כ-13 מיליארד שקלים, וממשיכים להפקיד. אם זה ככה, נטול הקשר חשבונאי ונטול הקשר לתרחיש הייחוס ולסיכון העולה, אולי אפשר להוציא כספים מהקרן ולממן בכסף הזה דברים אחרים – למשל מה שהוצג כאן על ידי חברי חבר הכנסת ביטן? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, אדוני. שאלה נוספת – חבר הכנסת מיכאל ביטון. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר >> סגן השר, ידידי ורעי, עזוב את ההתנצחות. האשמה רובצת על כולנו, אם אנחנו מפזרים את הכנסת היום. כולנו אחראים לביזיון, אבל אתה תהיה סגן שר האוצר עד הממשלה הבאה, ואתה צריך להציל נפשות ולהציל תוכניות. אם אפשר להביא לוועדת הכספים, שקיימת היום, אישור ל-500 מיליון שקל לתוכניות בפריפריה, שתהיה להן המשכיות עד הממשלה הבאה – שהן קריטיות לאזרח – בוא נביא החלטה. בוא נהיה מעשיים, לא האשמות ולא ויכוחים. זה האתגר שאני מציב בפני הממשלה: תביאו לוועדת כספים הצעה שאומרת המשכיות של תוכניות קריטיות בהיקף של x כסף, ויהיה לנו מאיפה לפתור בעיות. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, אדוני. בבקשה, סגן שר האוצר, התייחסות, אם יש. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> חברך צבי האוזר היה מזכיר ממשלה, והוא מכיר את החוק מצוין. הוא יגיד לך שסעיף 3(ב) לא מאפשר. הדבר היחידי שמאפשר זה הקמת ממשלה ובניית תקציב מסודר ונורמלי – זה הדבר היחידי. אתה רוצה לעזור להם – תפעל להקמת ממשלה, אל תפעל להיות צודק. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לסגן שר האוצר חבר הכנסת יצחק כהן על תשובותיו. הוא אפילו החזיר לי את העט, בניגוד למנהג משרד האוצר. אני מזמין בבקשה את השר המקשר בין הכנסת לממשלה – בין הממשלה לכנסת, ודאי – חבר הכנסת יריב לוין להשיב על שאילתה דחופה מס' 39, של חבר הכנסת אחמד טיבי. נושא השאילתה: מסירת מאות תינוקות מוסלמים לאימוץ בשבדיה על ידי השירות למען הילד. נא לקרוא את נוסח השאילתה, אדוני. << שאילתה >> 39. מסירת מאות תינוקות מוסלמים לאימוץ בשבדיה על ידי השירות למען הילד << שאילתה >> << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מכובדי השר, אדוני היושב-ראש, כפי שנחשף במשדר "אבודים" ברשת 13, במועדים שונים בשנות השבעים עד שנות התשעים השירות למען הילד במשרד הרווחה מסר מאות תינוקות מוסלמים, אזרחי המדינה שנולדו מחוץ לנישואים, לאימוץ בשבדיה. רצוני לשאול: 1. כמה תינוקות נמסרו ומתי? 2. מדוע נמסרו? בשנות השבעים עד התשעים – אני מופתע. למרות שאני איש ציבור לא ידעתי על הסיפור הזה. כך גם חבריי נדהמו – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – מעצם השאילתה. האומנם והכיצד, אדוני? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. << דובר >> שר התיירות יריב לוין: << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, תודה לחבר הכנסת טיבי על העלאת נושא שהוא באמת חשוב וראוי להבהרה, ואני מבקש להשיבך בשם משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים כדלקמן: תפקידו של השירות למען הילד במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים הוא לפעול להבטחת בית קבוע לקטינים אשר אינם יכולים לגדול בבית הוריהם, בין על בסיס הסכמת הורה לאימוץ ובין שקבע כך בית המשפט. חוק אימוץ ילדים, התשמ"א–1981, קובע כי "אין מאמץ אלא בן דתו של המאומץ". לאור זאת, הפתרונות עבור קטינים המוכרזים כבני-אימוץ משתנים בהתאם לדת הקטינים, משתני הקהילה שממנה מגיעים הקטינים והנכונות לאמץ קטינים בכלל וקטינים עם צרכים מיוחדים בפרט. לפי הנתונים המצויים בידי השירות למען הילד, בין שנות השבעים לסוף שנות התשעים נמסרו 192 קטינים מישראל למשפחות בשבדיה. במצבים יוצאי דופן, שבהם לא ניתן היה למצוא בית קבוע לילדים במדינת ישראל עקב הקושי באותה העת לגייס משפחות בנות דתם של הקטינים, ועל מנת שקטינים אלו לא יגדלו במוסדות ללא משפחה וללא עורף משפחתי, ומתוך המחויבות להבטחת בית קבוע לכל ילד, אושר אימוץ ילדים אלו בחו"ל. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לשר לוין. שאלה נוספת לחבר הכנסת אחמד טיבי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אדוני השר, שים לב שחברי הכנסת – גם חברי הכנסת הערבים וגם חברי הכנסת מכאן המומים מהתשובה הכנה. אני רוצה להודות לך על התשובה – – – << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> זו התשובה שקיבלתי. אני לא – זה לא מהתחומים שבהם אני עוסק. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לגבי המספרים, אתה מאשר שהועברו 192 ילדים מוסלמים לשבדיה. אני רוצה להודיע לך שדתם הומרה בשבדיה, לפי הידוע לי, והם לא נמסרו, הילדים המוסלמים, למשפחות מוסלמיות. אני לא יודע אם השירות או משרד הרווחה פנה לגופים ערביים בארץ. יש – אתה יודע כמה עמותות יש שהיו יכולות לקלוט את הילדים האלה כאן, בארץ, ולשמור על דתם? להשאיר אותם בארץ? עכשיו יש נתק. הם לא יודעים מי ההורים שלהם. זה לא אנושי. זה נשגב מבינתי, אדוני השר. איך אפשר? איך אפשר? איך אפשר? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, אדוני. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> טוב, אני רק אומר לחבר הכנסת טיבי: מאחר שהידע שיש לי הוא מה שכתוב בתשובה, ואני לא יודע מעבר לזה, אני רק בכל זאת אומר שקודם כול, לפחות מתוך מה שעולה מהתשובה – ואני מקווה שזה המצב, ואולי היה כדאי לשאול גם את זה בשאילתה, כדי לוודא שאכן זה המצב – הדבר הזה הופסק בשנות התשעים, ולכן כנראה שנוצרה מציאות, לפחות היום, שבאמת יש לעניין הזה פתרונות. אינני יודע אם בשנות השבעים, השמונים ותחילת שנות התשעים הייתה באמת דרך לפתור את העניין, ואני מעריך שאף אחד לא הלך לצעד מהסוג הזה בלי שנעשו באמת מאמצים כנים ואמיתיים למצוא פתרונות אחרים שלא היו מחייבים פעולה כזאת. מעבר לזה, צריך גם להעיר עוד הערה אחת: מאחר שהחוק בארץ קובע שאי-אפשר להעביר ילד לאימוץ אלא אצל מי שהינם בני אותה דת, על מנת שהדבר הזה לא יהפוך להיות איזה מכשיר להעברת אנשים או להמרת דתם מדת אחת לשנייה, כמובן שהוראת החוק הזאת לא חלה בחו"ל. לכן, אם אכן נמסרו תינוקות למשפחות שאינן מוסלמיות, הדבר הזה בלתי אפשרי בארץ, אבל הוא יכול להיעשות כנראה על פי החוקים בשבדיה, לפחות אם כך אכן המצב. אבל אני בהחלט חושב שכדאי היה שתישאל שאלה בהמשך על מנת לקבל הבהרה שהדבר הזה נפסק, ויש לו פתרונות מכאן, לפחות משנות התשעים והלאה, כאן בארץ. אני חושב שאנחנו בוודאי כולנו רוצים שכך יהיה. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לשר המקשר בין הממשלה לכנסת חבר הכנסת יריב לוין. עד כאן שאילתות דחופות. << הצח >> הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים-ושתיים, התש"ף–2019 << הצח >> [הצעת חוק פ/1419/22; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << הצח >> הצעת חוק הבחירות לכנסת העשרים-ושלוש (הוראות מיוחדות), התש"ף–2019 << הצח >> [הצעת חוק פ/1420/22; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אנחנו עוברים לחקיקה, ואני מזמין את חבר הכנסת אבי ניסנקורן להציג לנו את הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים-ושתיים, התש"ף–2019, פ/1419/22. ההצעה קיבלה פטור מחובת הנחה. חברי הכנסת, אני רק רוצה להסביר משהו לנו, ואולי גם לציבור. לפי המצב שאנחנו נמצאים בו אין שום צורך להעביר חוק להתפזרות הכנסת. היום בשעה 24:00 הכנסת תהיה מפוזרת בכל מקרה, עם חוק או בלי חוק. הצורך בחקיקה של חוק ההתפזרות נובע רק מדבר אחד: התאריך של 90 יום, האוטומטי, נופל על פורים, 10 במרץ, לכן ישבו נציגי הסיעות, הסכימו על תאריך אלטרנטיבי, כפי שתכף יציג לנו חבר הכנסת אבי ניסנקורן. שלא תהיה כאן איזושהי טעות שחברי הכנסת מפזרים את עצמם עוד פעם או משהו. ההתפזרות של הכנסת בסיטואציה שאנחנו נמצאים בה היא אוטומטית. בבקשה, חבר הכנסת ניסנקורן. << דובר >> אבי ניסנקורן (יו"ר הוועדה המסדרת): << דובר >> כן, אנחנו עכשיו – אני אומר, הלב נחמץ היום, אני חושב, לי ולשאר חברי הכנסת, שהצעות החוק שאנחנו מדברים עליהן הן הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים-ושתיים והצעת חוק הבחירות לכנסת העשרים-ושלוש (הוראות מיוחדות). אני חשבתי שהחוקים הראשונים שתהיה לי הזכות להעביר – – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אתה רוצה להציג, דרך אגב, את שתי ההצעות ביחד, ונצביע בנפרד? << דובר_המשך >> אבי ניסנקורן (יו"ר הוועדה המסדרת): << דובר_המשך >> כן, כן. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אין בעיה. בבקשה, תציג את שתי ההצעות, השר ישיב, ונצביע. << דובר_המשך >> אבי ניסנקורן (יו"ר הוועדה המסדרת): << דובר_המשך >> אני אציג את שתי ההצעות ביחד. אני חשבתי, קיוויתי, שההצעות שאני אדע להעביר הן הצעות חברתיות, ולא הצעות על פיזור הכנסת, אבל בעת הזאת כנראה זה מה שקורה בכנסת ישראל, אלא אם כן יהיה שינוי עד 24:00. לכן אנחנו, באמת, בוועדה המסדרת התכנסנו ואישרנו פטור לשתי הצעות החוק. אני ביקשתי בוועדה ואני מבקש גם פה – אנחנו ביום קשה לכנסת ישראל ויום קשה לציבור הישראלי – שאנחנו נתנהג בממלכתיות. ברור שכל צד חושב שהצד השני אשם, אני משוכנע שהצד השני אשם, אבל אני אגזור עליי ממלכתיות ביום הזה. הצעת החוק הראשונה זו הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים-ושתיים. המהות של הצעת החוק היא קיצור התקופה. אם נכפה עלינו ללכת לבחירות אנחנו לפחות נקצר את התקופה, ובהסכמה רחבה – מועד הבחירות יהיה 2 במרץ. ההצעה השנייה היא הצעת חוק הבחירות לכנסת העשרים-ושלוש (הוראות מיוחדות), שדנה בעצם בסדרי עבודת ועדת הבחירות ובאפשרות של המפלגות להיערך לבחירות בצורה נאותה ולממש את הזכות הדמוקרטית. יש פה עדכון מסוים בנושא תקציב המפלגות. גם פה אנחנו פעלנו עד כמה שאפשר לצמצם את העלות וצמצמנו את עלות הנושא מכ-130 מיליון לפחות או יותר 60 מיליון. אז ביום הקשה הזה אני מבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעות החוק בטרומית, ונקווה שנדע באמת ימים ושעות יותר טובים. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת אבי ניסנקורן. השר יריב לוין ישיב בשם הממשלה על שתי ההצעות. ההצבעות ודאי יהיו בנפרד. << דובר >> שר התיירות יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אכן, אני יכול להסכים לדברים שאמר כאן חברי חבר הכנסת אבי ניסנקורן. כולנו היינו מעדיפים לא להגיע למצב הזה, והעיסוק שעוד נעסוק בו רבות – השאלה מי אשם ולמה – לא ישנה ולא יועיל, בטח כרגע, בנקודת הזמן הזאת. אבל אני רוצה כן לנצל את הבמה – – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> סליחה, אדוני השר. חברי הכנסת. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> אני רוצה כן לנצל את הבמה הזאת לפחות – – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> נא לשבת. נא לשבת. חברי הכנסת, נא לשבת. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> טוב שיש פיזור הכנסת, סוף-סוף רואים את יאיר לפיד. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> אדוני, אני רוצה כן לנצל את הבמה הזאת, חברי חבר הכנסת ניסנקורן – – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברת הכנסת שטרית. אני היום אהיה – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> הסבלנות שלי לא תהיה גבוהה במיוחד היום –אני רק מתריע בפני כולכם. לא יום לצחוקים. בבקשה. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> חבר הכנסת ניסנקורן, אני רק רוצה לנצל אולי את ההזדמנות הזאת להודות לך. אני חושב שדווקא בלב הכאוס וחוסר ההסכמה הכמעט-כרוני הזה שנקלענו אליו אני שמח לפחות שבאמת ידענו להגיע ולהביא את החוקים האלה – בלית ברירה, אבל לפחות בהסכמה וברוח טובה. אדוני היושב-ראש, אולי זו איזו קרן אור קטנה באפלה מאוד גדולה, ובאמת בצער גדול, אבל לפחות בעניין הזה לפחות אנחנו מגיעים לכאן עם הצעות שהן מוסכמות, וגם זו נחמה, גם אם קטנה מאוד. תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. אני מבין שאין התנגדות של הממשלה לחוקים, ואנחנו עוברים להצבעה. חברי הכנסת, נא לשבת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> מה? ברור, ברור, ברור, ברור. נא לשבת, בבקשה, חברי הכנסת. מי שמעוניין להצביע – נא לשבת. חברי הכנסת, אנחנו נצביע קודם כול בקריאה טרומית. חברי הכנסת, חבר הכנסת לפיד, נא לשבת, אדוני. חבר הכנסת לפיד, נא לשבת. הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים-ושתיים, התש"ף–2019, פ/1419/22, של חברי הכנסת אבי ניסנקורן, מכלוף מיקי זוהר וקבוצת חברי הכנסת, קיבלה פטור מחובת הנחה. קריאה טרומית – מי בעד? מי נגד? אפשר להצביע. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 50 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים-ושתיים, התש"ף–2019, לוועדה שתקבע הוועדה המסדרת נתקבלה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> 50 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק אושרה בקריאה טרומית, והיא תעבור ודאי לוועדה המסדרת להכנתה לקריאה ראשונה. תכף אודיע על המשך סדר-היום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> כן, כן, לקביעת הוועדה שתדון בהצעת החוק. הצעת חוק הבחירות לכנסת העשרים-ושלוש (הוראות מיוחדות), התש"ף–2019, פ/1420/22. גם ההצעה הזאת קיבלה פטור מחובת הנחה – הצעה של חברי הכנסת אבי ניסנקורן, מכלוף מיקי זוהר וקבוצת חברי הכנסת. מי בעד? מי נגד? אפשר להצביע. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 50 נגד – 7 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הצעת חוק הבחירות לכנסת העשרים-ושלוש (הוראות מיוחדות), התש"ף–2019, לוועדה שתקבע הוועדה המסדרת נתקבלה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בעד – 50, נגד – שבעה, אין נמנעים. אני קובע כי גם הצעת חוק הבחירות לכנסת העשרים-ושלוש (הוראת שעה) אושרה בקריאה טרומית, וגם היא תועבר לוועדה המסדרת לצורך קביעת הוועדה לדיון בה. חבר הכנסת אבי ניסנקורן, חבר הכנסת אבי ניסנקורן, יש אישור מבחינתי לכנס את הוועדה המסדרת גם במהלך המליאה. << קריאה >> אבי ניסנקורן (יו"ר הוועדה המסדרת): << קריאה >> אז אני אודיע. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> מה? אתה רוצה להודיע? << קריאה >> אבי ניסנקורן (יו"ר הוועדה המסדרת): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בבקשה. << קריאה >> אבי ניסנקורן (יו"ר הוועדה המסדרת): << קריאה >> הוועדה המסדרת תתכנס בעוד רבע שעה לצורך הקמת הוועדה המיוחדת. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת ניסנקורן. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >>ניצול ילדים והתעללות חמורה בילדים בירושלים, כפי שנחשף בתוכניתו של חיים ריבלין "המקור"<< הלסי >> << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו ממשיכים בינתיים עם סדר-היום. שקט. הצעות דחופות לסדר-היום בנושא: ניצול ילדים והתעללות חמורה בילדים בירושלים, כפי שנחשף בתוכניתו של חיים ריבלין "המקור", מס' 353 ו-357. חברי הכנסת – יש לנו סדרנים פה? חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, ראשונת המציעים, בבקשה, גברתי. עד שלוש דקות לרשותך. בבקשה, גברתי. << דובר >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, חברות הכנסת, אדוני השר, אומרים – – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חבר הכנסת איימן עודה, נא לשבת. נא לשבת, אדוני. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << דובר_המשך >> יש משפט שאומר: אלוהים מרחם על ילדי הגן. לצערי הרב, במציאות שבה אנחנו נמצאים, אי-אפשר לומר שאלוהים מרחם על ילדי הגן. אלוהים כנראה כן מרחם על ילדי הגן. יצירי כפיו, בני האדם, לא מרחמים על ילדי הגן, מוציאים אותם להורג; נפשות שלא קיבלו את זכותן הטבעית, האנושית, הטריוויאלית לחיים בביטחון, בהיעדר רשויות חוק במדינת ישראל. כבר שבוע עבר מאז פורסם תחקיר המקור על ההתעללות המחרידה – שלא הייתה כדוגמתה בהיסטוריה של מדינת ישראל, שעליה קיבלה המשטרה עשרות רבות של דיווחים. ילדים בשכונות שונות בירושלים הוצאו באמצע יום הלימודים או בדרכם למערכת החינוך, באור יום, על ידי זרים, ועברו ככל הנראה מסכת מעשי זוועה ואכזריות. מדהים ומביך שתוכנית טלוויזיה, או התקשורת בכלל, עושה את עבודתן של רשויות החוק. הדמיון בין סיפורי הילדים, הנרטיב החוזר על עצמו, מוכיח שאירועי העבר חוזרים על עצמם. הוא מוכיח את סדרי הגודל שאליהם אנחנו נחשפים: 108 ילדים שעוברים התעללות, והמשטרה, כנראה ברצף כשלים בלתי ייאמן – כולל אי-יכולת לקבל את אותן ראיות, חקירת ילדים בזמן וההבנה שאולי מדובר פה ברשת מסועפת – אדוני שר החינוך, כנופיה, כנופיית פשע שלוקחת את הילדים האלה תוך כדי עדויות על סימום, על ממתקים שאחריהם הם מרגישים עייפים ורוצים לישון. דמויות שמשתקפות בציורים של אותם ילדים – שעברו טיפולים פסיכולוגיים ופסיכיאטריים, כדי להבין את הרגרסיה של אותם ילדים, את החזרה לאחור. אי-אפשר להבין את מה שעובר כחוט השני בין כל אותם מקרים. סליחה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> כן, זה בלתי אפשרי – – << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << דובר_המשך >> זה נושא רגיש מדי. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> – – אני מסכים איתך. עוצר לך את השעון. חברים, חברי הכנסת. חברת הכנסת שפיר, השר שטייניץ. השר שטייניץ, חברת הכנסת שפיר. חברת הכנסת שפיר, השר שטייניץ, שבו בבקשה, שבו, דברו בשקט. חבר הכנסת יברקן. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (כחול לבן): << קריאה >> סליחה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << דובר_המשך >> חברים, זה נושא שהוא מעבר לנושא הפוליטי. מדובר על האחריות שלנו כחברה, על היותנו מגינים על אותם ילדים חסרי הגנה. לצערי הרב, לא שירותי החינוך ולא הגורמים המעורבים, שאמורים היו לתת את אותה ההגנה, לא עשו דבר ומאומה כאשר ראו 108 ילדים כאן בחודשים האחרונים. הם לא יצאו ולא הבינו את החוט המקשר בין אותם סיפורים ובין אותן עדויות של אנשי מקצוע שטיפלו באותם ילדים. כשאנחנו שומעים על המקרים המזעזעים האלה – אני לא יכולה שלא להעלות בדעתי את אותו אירוע משנת 2011, אותו אירוע בנחלאות, שגם בו למעלה מ-100 ילדים עברו תקיפה על ידי כנופיית פדופילים, שלצערי הרב נשארה ברובה מחוץ לאימת הדין. חלק מהאנשים עזבו את הארץ, חלקם חזרו בצורה כזאת או אחרת. אני זוכרת מכתב – והוצאתי אותו גם לתקשורת – משנת 2012, שבו אני קוראת לשר לביטחון פנים אהרונוביץ' שלא ייתן למחסור – לא ביחידות הסייבר ובטח ובטח לא באמצעים טכנולוגיים כאלה ואחרים או בכוח אדם – למנוע את הבדיקה ואת ההעמדה לדין של כל אותם שותפים. אדוני השר לוין, מי כמוך יודע כמה שיתפנו פעולה, גם בכנסת השמונה-עשרה והתשע-עשרה, בהגנה על אותם ילדים חסרי ישע, על אותם ילדים נפגעי תקיפה מינית. העברנו לא מעט חוקים ביחד – כיוזמים ראשיים, ביחד. מה שקורה פה זה אותו סיפור של נחלאות שהתחלנו בו בוועדה לזכויות הילד בשנת 2012-2011. המקרה חוזר על עצמו, אבל קשה מאוד לאדם נורמטיבי לתפוס שדבר כזה יכול להיות. אני קצת – לא חלילה וחס כדי לפגוע בך – אני מעלה תמיהה: מדוע לא השר לביטחון פנים כאן היום כדי לתת לנו תשובות, כדי להבטיח שהחקירה הזאת תיפתח, כדי להבטיח שילדים נוספים לא ייפלו טרף לכל אותם מטורפים? כאשר צריך לבדוק ב-darknet – אז צריך לבדוק ב-darknet. כאשר חיים ריבלין, בתוכנית תחקירים מטלטלת, מביא עדויות פעם אחר פעם אחר פעם, שגם אם אנחנו שמים לב לניסיון לספר לילדים סיפור מסוים שיבלבל את הרשויות – יש פה סיפורים שחוזרים על עצמם. יש דבר אחד ברור, ואומרים את זה גם גורמי המשטרה: הילדים האלה נפגעו מינית, אבל אנחנו לא בדיוק מאמינים שזה קשר של אותם אנשים, או משהו מאורגן. 108 ילדים, עכשיו, בימינו – אין קשר? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, גברתי. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << דובר_המשך >> והיה ומדובר במקרים פרטניים, לא היה צריך למצוא את אותם פוגעים? << קריאה >> פנינה תמנו (כחול לבן): << קריאה >> חד-משמעית היה צריך. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << דובר_המשך >> אני אסיים במשפט אחד, אדוני היושב-ראש: דוח וינטר היה אמור להביא לשיתוף פעולה בין כל הגורמים הרלוונטיים במדינת ישראל – שירותי הרווחה, שירותי החינוך, ביטחון הפנים, הבריאות וכדומה. אילו היה מיושם דוח וינטר, יכולנו למנוע את המקרים האלה. הילדים האלה, שרצחו את נפשם, לא יודעת איך יוכלו להפוך להיות אזרחים נורמטיביים מהשורה. ההורים האלה שחשפו – כן, גם כשהם באים מתוך מגזר שלא רגיל לחשיפה שכזאת – עשו מאמץ, והם דופקים על הדלתות של הרשויות כדי שיצילו את הילדים הבאים. יש אדישות שמקורה אולי במחשבה שלא יכול להיות רוע מאורגן שכזה. ראינו מה רוע מאורגן עושה לעם שלם. ראינו רצח עם מתוך טירוף. גם במדינת ישראל יכולים להיות מטורפים – חלקם מטורפים שעוברים ממדינה למדינה. נדמה שאם לא נטפל בזה עכשיו, ישראל תהפוך להיות גן עדן לפדופילים. אין לנו יום לבזבז, אין לנו אפילו שעה לבזבז, כי הילד הבא עומד בתור. אדוני יריב לוין, אני מבקשת ממך: כמו שידעת להילחם יחד איתי כשהיינו חברי כנסת מהשורה, באותה קואליציה, על נושאים של הגנה מפני פדופילים – זאת ההזדמנות לא רק להציל אלא להביא לדין את כל מי שנתן יד לדבר המזעזע הזה. אני בונה עליך, ולצערי הרב האי-הגעה של השר לביטחון פנים ארדן לכאן מעידה על הזלזול בנושא כל כך חשוב. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. חברת הכנסת אורלי פרומן, בבקשה, גברתי. רק נציין שמזכירות הממשלה קבעה שהנושא באחריות שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, ולכן השר לוין עונה בשמו. << דובר >> אורלי פרומן (כחול לבן): << דובר >> אדוני יושב-ראש הכנסת, חברי הכנסת, בשנת 2015 החלו להגיע למשטרה בירושלים דיווחים מבית החולים הדסה על ילדים שהגיעו למרפאת הטראומה. לא היה קשר בין הילדים, בין המשפחות, או במקום מגוריהם, אך לכולם אותם סימפטומים – ותקשיבו היטב: הם מחקים קולות של בעלי חיים, מתעוותים בעוויתות מוזרות ומספרים על מקרי זוועה שאירעו להם. הפרשה קיבלה חשיפה ממש בימים האחרונים – חשיפה תקשורתית בתוכנית המקור של ערוץ 13. איך מגיעים אלינו הדברים? דרך ערוץ 13. העדויות חשפו סיפור מזעזע. ילדים, אדוני שר החינוך, במהלך דרכם לבתי הספר, לגני הילדים, נחטפו במהלך יום לימודים, הוחזרו אחר כך ליום הלימודים. ומה קרה באמצע? הם נפלו קורבן לעבירות אינוס, מעשי סדום, מכות, הזרקות, דקירות, הזלפת חומרים לעיניים – ועוד הכול מתועד ומצולם. זה לא המצאות, מה שחברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס ואנוכי פורסות בפניכם. 108 ילדים שנחשפו – אלוהים יודע כמה יש עוד שלא נחשפו – בני שנתיים עד 12, שעברו התעללות במשך ארבע השנים האחרונות, שוב ושוב. לא יודעת, גם אני הייתי מנהלת בית ספר פעם. ילדים לא היו מגיעים אליי באמצע היום כשהם יצאו מהבית – לא הייתי מזעיקה את כל העולם ואשתו כדי לחפש אותם? החקירה לא נשאה פרי, ואף שהקימו צוות מיוחד, אף אחד מהגורמים שחקרו לא האמין שמעשי זוועה כאלו אכן התרחשו. איך לא להאמין? מה, כל הילדים משקרים? כולם ממציאים? פרי דמיון? הטיפול המשמעותי בפרשה הופסק כבר ב-2017, אבל החטיפות וההתעללויות נמשכות. חשיפת המקרה כוללת איסוף ראיות מצולמות ובהן התיעוד על התעללות מינית בילדים. התחקיר הביא שלל עדויות מצולמות של הורים, של ילדים, של חוקרי משטרה, של עובדים סוציאליים, של פסיכיאטרים. חברים, כולם בודים את הסיפורים האלה? לאן הגענו? המסקנה המתבקשת היא כי יש פה רשת של פדופילים שחוטפת ילדים קטנים לצורכי פורנוגרפיה סדיסטית. קשה לי אפילו לומר את המילים האלה. מי שלא ראה את התוכנית הזאת, אני מבקשת ממנו: לכו ותראו ותזדעזעו. העולם אכזר, ובכל רגע נתון, גם כעת ממש, כנראה יש ילדים שסובלים. אבל בעולם – לצערי אנחנו לא נוכל להציל את כולם, אבל כאן, בירושלים, בחצר האחורית שלנו, בקהילות קטנות ומסוגרות, פתחו בפנינו למעלה מ-100 ילדים צוהר אל מה שנעשה להם. תשימו לב מה אמר אחד הילדים בקולו בתשדיר: אלוהים, תעשה שהאיש הרע יפסיק לפגוע בילדים קטנים. ציטוט מילד קטן. חבריי וחברותיי, הפרשה מזעזעת. אני פונה אליכם לא בבקשה – בדרישה להמשיך את הדיון בנושא, לשמוע את נציגי המתלוננים, את גורמי האכיפה, הרווחה והטיפול הרלוונטיים, וביחד להביא למיצוי החקירה ולהביא את הפושעים לדין, למען שלא יהיה ילד נוסף במדינת ישראל שיעבור את תהליך ההתעללות הזה. כי תזכרו שכל מי שהסיט מבטו הצידה במקרה כה מובהק של התעללות בחסרי ישע הוא בעצמו פושע, ומשהדבר הובא לפתחנו אסור לנו להתעלם; חובה עלינו להתערב. אני קוראת למשרדים הרלוונטיים – ביטחון הפנים, העבודה והרווחה – להתערבות מיידית בנושא. יכול להיות שבסיטואציה פוליטית אחרת הייתי קוראת להקמת ועדת חקירה ממלכתית בנושא. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << קריאה >> צריך לקרוא לוועדת חקירה ממלכתית. << דובר_המשך >> אורלי פרומן (כחול לבן): << דובר_המשך >> אז אני קוראת. תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לחברת הכנסת אורלי פרומן. ישיב, כאמור, בשם שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, השר המקשר בין הממשלה לכנסת חבר הכנסת יריב לוין. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << קריאה >> השר לביטחון הפנים, לדעתי. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> מזכירות הממשלה קובעת את הדברים האלה, לא אנחנו. << דובר >> שר התיירות יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, אני רוצה כמובן להודות לאורלי על העלאת הנושא, באמת, הכואב והחשוב הזה. להלן התשובה כפי שקיבלתי ממשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים: לעניין הפגיעות המיניות בשכונות בירושלים – פגיעות אלו אירעו לפני כעשור, דווחו לשירותי הרווחה ונחקרו על ידי משטרת ישראל. משרד הרווחה היה מעורב בחקירת המקרים, וכן העניק טיפול במסגרת מרכזי ההגנה לילדים אשר היה חשד כי עברו פגיעה מינית. חקירת הילדים הייתה מורכבת ונתקלה בקשיי חקירה, לרבות בשל שיבוש וזיהום ראיות. כתוצאה מכך הוקם פורום משותף של משרד הרווחה, עיריית ירושלים ומשטרת ישראל במטרה לייצר מודלים מותאמים לצורכי הקהילה החרדית, תוך יצירת מוגנות של ילדים הנמצאים בשכונות וברחובות, כולל בחינת הצורך בבניית תוכנית מסודרת ותקצובה. עם זאת, המשרד נערך לתת מענה לאירועים אלה במסגרת מרכזי הגנה, ובכלל זה גויסו חוקרי ילדים ומטפלים שיודעים לתת מענה לנושא הזה ולציבור הזה. הדיווחים והפניות זכו להתייחסות דחופה על ידי דרג בכיר במשרד וגורמי הטיפול בשירותי הרווחה, על מנת לתת מענה פרטני לכל ילד שנפגע ולבני משפחתו. בעקבות פרסום דוח וינטר בפברואר 2010, משרד הרווחה והשירותים החברתיים פעל לפיתוח מענים להגנה על קטינים במצבי סיכון. בין היתר, הוקמו מרכזי טיפול לנפגעי פגיעות מיניות, פותחו שירותים קהילתיים רבים לתמיכה במשפחות ושיקומן והוטמע כלי שיסייע לאנשי המקצוע באיתור קטינים נפגעים בשלבים מוקדמים באמצעות איתותים. התהליך נמצא בשלבי סיום, וישולב בתוכנית 360 מעלות – התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון. לצד המלצות ועדת וינטר פותחו שירותים נוספים, כגון הקמת שמונה מרכזי ההגנה, שהם כתובת לקטינים נפגעי עבירות מין ואלימות ובני משפחותיהם והם גם כתובת להתייעצות בעבור גורמי מקצוע שמטפלים בנושא. חלק מההמלצות בדוח וינטר עסקו גם בהקמת מוקדי דיווח לילדים בסיכון ברשויות המקומיות. היישום של המלצה זו מצריך תיקוני חקיקה וכמובן הקצאת תקציבים – כל הדברים שלצערי נעצרו. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << קריאה >> – – – 2020 – – – << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> כן, לצערי. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> כן. לפי החוק, על פי התשובה שלו, חלקו יושם. בחלקו עדיין יש מה לעשות. משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים עוסק רבות בקידום הנושא על מנת להשלים את המלאכה. כמובן, נדרש שתהיה כאן כנסת ויהיה תקציב מדינה שיאפשר את התקציב המתאים לצורך העניין הזה. בשנה האחרונה מקדם המשרד הצעת חוק ממשלתית, הצעת חוק שירותי הרווחה – הקמת מוקד לילדים בסיכון, בתיאום מלא עם משרד המשפטים ועם המרכז לשלטון המקומי. אני מקווה שברגע שהבית הזה יחזור לתפקוד רגיל נוכל להעביר אותה ולהשלים אותה. מיותר לומר שכל הגורמים המקצועיים הרלוונטיים מכירים ורואים את החשיבות הגדולה של הנושא ורתומים לעשות כל מה שביכולתם, באמצעים שיש להם, כדי לטפל ולתת מענה מיטבי – אגב, לא רק בתחום הטיפול והשיקום אלא גם בתחום המניעה והחינוך. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << קריאה >> אדוני השר, זה רלוונטי – – << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> את יכולה במיקרופון. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> לא, לא. אין שאלות נוספות. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> אה, אין. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אין שאלות נוספות. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << קריאה >> – – למשרד הרווחה. המשרד לביטחון הפנים עשה הרבה מאוד שגיאות. אנחנו, המציעות, דורשות שתיפתח חקירה, שיפתחו את התיקים האלה שוב, כי אם יש תמימות דעים שהילדים האלה נפגעו, אבל הפוגע – זאת אומרת, זה לא אפשרי לסגור את התיק הזה כשהפדופיל מסתובב חופשי, גם אם מדובר במקרים פרטניים. 108 מקרים פרטניים – כמה פדופילים יש לנו פה? האם לא יותר הגיוני שיש פה רשת מתואמת? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> טוב, תודה. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> אני רק הייתי מציע, לאור ההערה הזאת, שבאמת תפנו בעניין הזה לשר לביטחון הפנים. אפשר לפנות אליו ישירות ולבקש ממנו לבדוק את העניין הזה, כי זה בוודאי לא נמצא בתוך הסמכות של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. יומרותיי רבות, אבל להחליף אותו היא לא אחת מהן. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. אני אפילו לא אשאל את השר שאלה רטורית מה השר מציע, כי איכשהו ההערכה שלי היא שגם אם תציע דיון במליאה וגם אם תציע דיון בוועדה, בכנסת העשרים-ושתיים זה כבר לא יתקיים, לצערי הרב. << קריאה >> אורלי פרומן (כחול לבן): << קריאה >> הגורמים המקצועיים עדיין עובדים. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> אני, כדרכי, במה שנוגע להצעות לסדר-היום, מסכים למה שיבחרו המציעות. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> מה שיבחרו. אז אנחנו רק נשמע. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לשר יריב לוין על תשובתו, כרגיל. אנחנו נשמע, מה שנקרא, עמדה נוספת. חבר הכנסת מיכאל ביטון, ואחריו – חברת הכנסת פנינה תמנו שטה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני רוצה להתייחס לא לתוכן של הדברים אלא לאיך שזה התנהל. מגיעה חברת הכנסת אורלי לוי, ובדם ליבה מעלה איזה כאב מיידי שנחשפנו אליו, של ילדים בסיכון – ופה יש התרגשות גדולה על פיזור הכנסת. פתאום נכנסים 80 חברי כנסת, מצביעים – והיא נואמת. אף אחד בכלל לא שומע את זעקת הדל ואת זעקת העשוקים. זה חולף לנו ליד האוזן בציניות. היא לא מצליחה אפילו להשלים את הנאום שלה. זהו. הצבענו על פיזור הכנסת. עכשיו הילדים האבודים, המסכנים, הפגועים, ילכו לגורלם. אני חושב שזו הידרדרות שלנו כהנהגה ציבורית במדינת ישראל. המצפן והדברים שאנחנו צריכים להיות מחויבים אליהם הולכים לאיבוד. אני מקווה שנראה ימים אחרים בכנסת ישראל – שכשיש נאום על ילדים פגועים יש דממה וכבוד ונוכחות והפנמה. כפי שאתה אמרת, זה לא יום לחגיגות, זה לא יום לציניות, זה לא יום לחיוכים. זה יום קשה וכבד למדינת ישראל. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> צודק בכל מילה, חבר הכנסת מיכאל ביטון. בבקשה, חברת הכנסת פנינה תמנו שטה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן): << דובר >> ראשית, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לחזק גם את אורלי לוי וגם את אורלי פרומן על ההצעה החשובה הזאת. אני רוצה גם לחדד שהשבוע התפרסמה עוד כתבה שקשורה למגזר החרדי – לילדים בתוך המגזר החרדי – שמקבלים כדורים פסיכיאטריים כדי לדכא כל מיני יצרים טבעיים שלהם. עכשיו, אני שואלת את עצמי בכנות, כולנו צריכים לשאול את עצמנו בכנות בבית הזה, בטח סביב שולחן הממשלה: נדמה שהפקרנו את הילדים החרדים בחברה הישראלית. כמה מאות ילדים – שהם ילדים ישראלים לכל דבר ועניין – במקום שאנחנו נעשה מלאכת מחשבת, תוך גיוס הכוחות הפנימיים של החברה החרדית – יכול להיות שלא נצליח לגייס מתוכם, אבל לעיתים המדינה צריכה לקבל אחריות. ואם יש משהו שאני כן חושבת שצריך להשתמש בו בכלים פטרנליסטיים זה כאשר ישנם ילדים שהופכים להיות קורבנות. 100 מקרים, למעלה מ-100 מקרים – זה משהו שצריך לזעזע מדינה, אם לא אפילו לפתוח ועדת חקירה פרלמנטרית. לא יכול להיות מצב שהחקירות נסגרו ללא כתבי אישום כאשר מדובר בפרשה השנייה. אנחנו חייבים להתעורר. הילדים האלה – אני אישית יושבת עם אנשים שפועלים בתוך המגזר, שמספרים על פגיעות מיניות ופגיעות אלימות חמורות בילדים האלה. אפילו המשפחות מתקשות להגיע לרשויות המוסמכות – אם זה משטרה, אם זה רווחה – רק חלילה מנידוי, או חלילה מהתנכלות. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> פנינה תמנו (כחול לבן): << דובר_המשך >> אגב, מלכיאלי, אני חושבת – – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> אפשר להתקשר. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (כחול לבן): << דובר_המשך >> מלכיאלי, להתקשר למי? אליך? << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> למשטרה. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (כחול לבן): << דובר_המשך >> למשטרה? אומרים לך שהמשטרה סגרה את התיקים. << קריאה >> אורלי פרומן (כחול לבן): << קריאה >> המשטרה חקרה וסגרה את התיקים. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (כחול לבן): << דובר_המשך >> המשטרה חקרה וסגרה את התיקים. אני חושבת שזו משימה של הבית הזה בכנסת הבאה, ואפילו לא לחכות לכנסת הבאה; שהממשלה, ממשלת המעבר – אף אחד לא יעצור אתכם אם תקימו סוג של ועדה או תוכנית חומש, ותיכנסו בעובי הקורה ותצילו את הילדים הבאים. זו החובה המוסרית והערכית שלנו לילדים האלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת פנינה תמנו שטה. מה את אומרת, גברתי המזכירה, נקיים הצבעה? בתקווה שמשהו יקרה עד 24:00. אז המציעים מבקשים דיון בוועדה בתקווה ובתפילה שתהיה כנסת – – – << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> לדורות הבאים, בהצבעה לדורות הבאים. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> רק רגע, רק רגע. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אה? << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << קריאה >> – – – אני גם רציתי להגיש בקשה לוועדת חקירה פרלמנטרית בנושא הזה. אי-אפשר. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אי-אפשר. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << קריאה >> מה קורה בתקופה הזאת מבחינת ועדת חקירה – – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> לא, זה כמו חקיקה פרטית. זה כמו – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << קריאה >> מה הדין של הדיון עכשיו אם מעבירים את זה לוועדה, או דיון אחר – – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אנחנו יכולים להעביר את זה לדיון במליאה או לוועדה המסדרת לקבוע, כמו שאמרתי, בתקווה ובתפילה שיקרה נס בשעות הקרובות ויקומו ועדות, ואז היא תעביר את זה לוועדה הרלוונטית. אתם מבקשים ועדה, אני מניח. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << קריאה >> רגע, דיון במליאה, אם מתכנסת המליאה בסדרי דין מיוחדים וכדומה – האם – – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> לא, לא ניתן. המליאה תתכנס או לפי דרישת האופוזיציה, 25 חתימות, או חקיקה ממשלתית. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << קריאה >> ואם אנחנו מביאים 25 חתימות מהאופוזיציה לנושא הזה – – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בסדר, אבל אנחנו נהיה באותו סרט. זאת אומרת, אתם תנאמו נאומים מאוד – שאני מסכים לכל מילה, אבל אין לזה המשך. אני מציע להעביר את זה, כמו שאמרתי, בתקווה ובתפילה לנס, לוועדה המסדרת, וזה אולי המעשה היחיד שאנחנו יכולים לעשות כרגע, במצב האבסורדי הזה. הצעה דחופה לסדר-היום בנושא ניצול ילדים והתעללות חמורה בילדים בירושלים. מי שמצביע בעד מבקש להעביר לוועדה מסדרת; מי שמצביע נגד – להסיר מסדר-היום. ההצבעה החלה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 14 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה שתקבע הוועדה המסדרת נתקבלה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בעד – 14, אין מתנגדים או נמנעים. הנושא אושר ועבר לוועדה המסדרת לפיקדון, אפשר לומר. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >>זיהום מוגבר בנחל אלכסנדר המסכן את בריאותם של תושבי האזור << הלסי >> << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> הצעה דחופה לסדר-היום: זיהום מוגבר בנחל אלכסנדר המסכן את בריאותם של תושבי האזור. ראשונת המציעים – חברת הכנסת קטי שטרית. בבקשה, גברתי, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, קחו רגע, תעצמו עיניים, תדמיינו נחל עם צמחייה עשירה, דגים שוחים בנחל, הציפורים מצייצות, ופתאום אנחנו מתחילים להריח סירחון, ושצף של קצף לבן מכסה את כל הנחל. ועכשיו תפקחו את העיניים – ומה שדמיינתם מתרחש כאן אצלנו, במדינה, בנחל אלכסנדר. בשבועות האחרונים נצפה זיהום חריג בנחל. הנחל מוצף בקצף לבן עד גדותיו ובשמן שחור, סמיך ומזיק. מקור הזיהום הוא שפכי פסולת מתהליך ייצור שמן זית בבתי הבד בשטחים, מאזור השומרון במעלה הנחל. נחל אלכסנדר הוא לא רק אחד מאזורי הטיול היפים בארץ אלא הוא גם בית גידול לעשרות מיני בעלי חיים, הכוללים מינים נדירים כדוגמת צבי ים רכים. הזיהום הקשה פוגע באופן מיידי בחי ובצומח ועלול ליצור גם נזקים ארוכי טווח. זיהום נחלים חוצה גבולות בין ישראל לשטחי יהודה ושומרון אינו תופעה חדשה. היא תועדה ודוברה רבות, ואף כונתה על ידי מבקר המדינה "המפגע הסביבתי החמור ביותר בין מדינת ישראל לשטחי יהודה ושומרון", בשל העובדה שהוא מסכן את מקור המים הטבעיים החשוב לנו – אקוות ההר. מקורות המים הטבעיים באזור מזינים את כל האוכלוסייה החיה בסביבה, הן הישראלית והן הפלסטינית. נחל אלכסנדר כרגע הוא המזוהם ביותר, אך ישנם נחלים נוספים אשר נפגעים באותה צורה – נחל חדרה, קדרון, חברון ועוד. באמצע שנות התשעים החל שיקום נחל אלכסנדר בעלות של עשרות מיליוני שקלים, אך למרות ההשקעה בכסף ובזמן, מקרי הזיהום חוזרים ונשנים. הפתרון הוא הטמנה באתרי סילוק מסודרים. על המינהל האזרחי לדאוג לפתרונות ההטמנה, וכן לאכוף את הנושא כדי שלא יבוצעו קיצורי דרך דומים אשר פוגעים בסביבה. אני קוראת למינהל האזרחי לפעול ביד קשה נגד המזהמים ולנקוט אפס סובלנות כלפיהם. לא ייתכן שמדינת ישראל תשקיע את מיטב כספה בשיקום הנחל בעוד ברשות הפלסטינית ימשיכו לזהם ולהעביר שפכים. הגיעו מים עד נפש, ולא מים נקיים אלא מים שחורים ומסריחים. יש להפנות תקציבים צבועים לשיקום הנחל ולהגדלת מספר הפקחים באזור. כבר עכשיו מונחת תוכנית בין-משרדית לטיפול בזיהומים חוצי גבולות, ויש ליישם אותה במהירות. אסור לשתוק נוכח הזיהום המתמשך שבא מכיוון הרשות הפלסטינית. אני פונה מעל בימת הכנסת לראש המינהל האזרחי ביהודה ושומרון תת-אלוף רסאן עליאן: עצור את הזיהום ופעל כנגד העבריינים. היום זה נחל אלכסנדר ומחר זה נחלים אחרים. הארץ הזאת יקרה לנו, ואסור לנו לתת לאף אחד לפגוע בה. תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. חבר הכנסת אופיר סופר נמצא? חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, כתוב במדרש שבשעה שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם הוא לקח את האדם הראשון ועשה לו טיול בכדור הארץ שלנו, הראה לו את הים, הראה לו את בעלי החיים, הראה לו את הימים. המקום הראשון שבו הקדוש ברוך הוא בא לאדם הראשון בבקשה – נתן לו ציוויים, אבל בבקשה – הוא אומר לו: תן דעתך שלא תחריב את עולמי. אומר הקדוש ברוך הוא לאדם הראשון: כי אם תקלקל לא יהיה מי שיתקן אחריך. זה הציווי הראשון של הקדוש ברוך הוא, בטיול הראשון שלו, לאדם הראשון: תן דעתך, תשים שכל שלא תקלקל את עולמי. מי שקורא קצת על ההיסטוריה של נחל אלכסנדר יודע שזה אחד הנחלים הארוכים, יחסית לנחלים אחרים בארץ – 32 קילומטר. הוא אחד הנחלים היפים ביותר במרכז הארץ. בצפון הרחוק יש לנו, בדרום יש – תלוי אם חורף או קיץ – אבל במרכז הארץ זה אחד הנחלים היחידים שאנחנו מכירים. זה היה נחל שהביא איתו פריחה גדולה מאוד גם במובן האקולוגי – בעלי חיים שלא היו במקומות אחרים הגיעו לנחל. יש לו סגולות משל עצמו, אבל הכי חשוב – מקום שאפשר לטייל בו, מקום שאפשר לקחת אליו את הילדים. מי שראה את הסרטונים שפורסמו לאחרונה אחרי מסיק הזיתים מכיוון שכם – בהתחלה זה נראה יפה: קצף לבן שמגיע ומטייל על המים. כשראיתי את זה בהתחלה אמרתי: בוא נלך להצטלם ליד זה. אבל כשאתה מבין את הנזק הסביבתי שאותו קצף של אותו מסיק זיתים עושה – ולאו דווקא אותו מסיק זיתים, אלא כל הזבל שנשפך שם, כמויות ענק של ביוב שנשפכות לנחל, ואין טיהור שפכים שיודע להתמודד עם זה. בנו שם משהו שלדברי ראש הרשות, לא יודע לעמוד בכמות מי הביוב שמוזרמים לנחל. יש שתי בעיות: יש בעיה אחת מול הרשות, ויש בעיה אחרת, גם אצלנו, שפסולת מגיעה לנחל. אני חושב שצריכים לקבל וליישם את החלטת הממשלה. אגב, גם בג"ץ קיבל את העתירה של הרשות על יישום החלטת הממשלה להקצות 90 מיליון שקל כדי לשקם את הנחל הזה. אני חושב שזאת מחויבות שלנו גם לדורות הבאים, אבל גם לנו עצמנו, שיהיה לנו נחל יפה במרכז הארץ, עם פחות זיהום אוויר, נחל מזמין, וכמובן – לטפל בבעיה של הרשות. מדובר על הקמה של מסננים של המים. יודעים באיזו תקופה מדובר – תקופת מסיק הזיתים. אני מקווה שדבריי ייפלו על אוזן קשבת, כדי שנוכל לטהר את הנחל הזה. זה נחל שחשוב לנו, חשוב לילדינו. תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת גדי יברקן. ראיתי אותו הוא היה פה. לאן אתה הולך, גדי? << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> להביא את הנאום שלו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה מביא את הנאום? טוב. רק בגלל זה אני אתן לך עוד חצי דקה. << דובר >> דסטה גדי יברקן (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, האמת היא שכשישבתי שם והאזנתי בקשב רב לנאום של חברת הכנסת קטי שטרית בנושא הזיהום בנחל אלכסנדר גיליתי שקטי צמחונית. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, אני ממש לא. אני אוהבת בשר. Made well, אם אפשר. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (כחול לבן): << דובר_המשך >> אני יודע שאת לא צמחונית, אבל פתאום את צמחונית. בואי אני אגיד לך למה את צמחונית. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> נו? << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (כחול לבן): << דובר_המשך >> את התחלת לתאר את האירוע הזה כאילו לא שלטון הליכוד מנהל את הממשלה הזאת, כאילו לא ממשלת ימין מנהלת את האירוע הזה – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> התחלת תעמולת בחירות? << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (כחול לבן): << דובר_המשך >> ואם עכשיו – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא יעזור, גם שפכים, גם שפכים. גם בשפכים אתה מכניס את – – – << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (כחול לבן): << דובר_המשך >> – – בני גנץ היה ראש ממשלה, גברתי, היית פה מרימה אולי את כל הכנסת. אם אנחנו עכשיו – – – << קריאה >> שר התיירות יריב לוין: << קריאה >> אם – – – לא היו שפכים יותר. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא יהיו. לא, לא, לא ישפכו. לא, לא ישימו – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חבר'ה, חבר'ה, חברים, לא להפריע, לא להפריע עכשיו. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (כחול לבן): << דובר_המשך >> – – – יבואו, ינקו את הזיהום. בואו נתחיל מזה שננקה את הזיהום שיש כאן. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> גדי, כשאתה היית בליכוד דיברת הרבה יותר – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה מאמין שבאו והציעו לי להיות טבעוני? << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (כחול לבן): << דובר_המשך >> אתה טבעוני, אדוני היושב-ראש? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> גדי, כשהיית בליכוד דיברת הרבה יותר חכם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חבר'ה, לא לתת מחמאות כאלה. הוא חבר כנסת מטעם כחול לבן, זה לא בסדר. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (כחול לבן): << דובר_המשך >> החוכמה לא קשורה לשיוך פוליטי, אבל הגינות – כן. בכל אופן, לגופו של עניין, בכל שנה בתי הבד מזרימים לפלגי נחל אלכסנדר, מסכנים עשרות יישובים, ולצערי הרב הדבר הזה לא בא לפתרון במשרד הביטחון. בשל הכמות המרובה של השפכים מכון הטיהור לא עומד בעומס, ובכל שנה נחל אלכסנדר מזוהם בחומרים רעילים מבתי הבד המוזרמים מן הרשות הפלסטינית. בנוסף לפגיעה בנחל וזיהום הסביבה, גם מכון טיהור השפכים בעצמו נפגע כלכלית בצורה משמעותית בגלל הכמות האדירה של השפכים המזוהמים המגיעים מאותם מפעלים. אדוני היושב-ראש, עוד משנות התשעים – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, תגיד כמה פעמים "אדוני היושב-ראש", זה מוצא חן בעיניי דווקא. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (כחול לבן): << דובר_המשך >> תשמע, אני מנבא לך עתיד בכנסת הבאה, אולי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא, זה לא. אתה רוצה לסכן עכשיו? יהיה לי בלגן. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (כחול לבן): << דובר_המשך >> אנחנו נגן עליך, רק תעבור צד. בכל אופן, אדוני – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למד, אה? << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (כחול לבן): << דובר_המשך >> שמע, אתה יודע, כנסת שנייה, בדרך לשלישית. לומדים הכול. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה יודע, אנשים שואלים אותי אם אני מקבל פנסיה. אמרתי להם: א. לא מקבלים, וב. הם חושבים שאם אתה פעמיים – אתה כבר מקבל פנסיה. נו, לפי זה כולם צריכים לקבל פנסיה. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (כחול לבן): << דובר_המשך >> תראה מה זה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אני נותן לו זמן חופשי, אמרתי לו – בתנאי שהוא לא מדבר נגד הליכוד. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (כחול לבן): << דובר_המשך >> שלוש פעמים קראתי לו אדוני היושב-ראש, אז לפחות על התנהגות טובה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נכון, נכון. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> גדי, תלמד אותנו איך – – – << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (כחול לבן): << דובר_המשך >> אני אלמד אתכם אחר כך שיעור ביחסי אנוש. עוד מעט. תשמעו, אדוני היושב-ראש – בפעם הרביעית והאחרונה – בכל אופן, האכיפה בנושא הזה היא לא המלצה. הפגיעה בסביבה – אני מגדיר את זה עכשיו: זה לא מפגע סביבתי, זה פיגוע סביבתי. הדבר הזה, לא רק שהוא משחית את הנוף, הוא גם יעלה בבריאות בני אדם. ואם היום הממשלה לא יכולה לטפל בזה, שתתכבד הממשלה ותקזז מכספי הרשות. היום גם הממשלה עברה מלשלם לרשות ללשלם לחמאס. אני כבר לא יודע למי עוד אפשר לשלם. לקזז מכספי הרשות. שאנחנו, המדינה – המינהל האזרחי ייקח את האחריות והוא בעצמו יטפל במפגע. לא יכול להיות שיגידו: טוב, זו הרשות הפלסטינית, יש לנו יחסים כאלה ואחרים, אנחנו לא נוכל לטפל בזה. לא נשב בשקט כשהדבר הזה יפגע באזרחי מדינת ישראל ובנוף הארץ ישראלי. ואדוני היושב-ראש, אני רוצה לסיים ולהגיד לך שהתפקיד הזה הולם אותך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין בעיה. זה זמני, אבל. זמני. הכול זמני. אני רוצה להגיד לך, מעכשיו והלאה, מי שידבר נגד הליכוד אני אוריד לו זמן, ומי שידבר בעד – אני אוסיף לו. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (כחול לבן): << דובר_המשך >> אבל אתה לא יודע. אני איש ימין, אתה לא יודע איך להגיב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זו המצאה שלכם, שאפשר להיות בכחול לבן איש ימין. אבל בסדר, נעזוב את זה. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (כחול לבן): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (כחול לבן): << דובר_המשך >> אני אשמח מאוד – אני בטוח שסגן שר הביטחון אבי דיכטר, ידידי, שאני מאוד מעריך באופן אישי – מאחל לך הצלחה בתפקיד; ההצלחה שלך היא ההצלחה שלנו – ייתן הסברים על ההתנהלות של המינהל האזרחי. אני מקווה מאוד שהדבר הזה יבוא על פתרונו, משום שכל שנה אנחנו נתקלים במפגע הסביבתי האיום הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש טעם להעביר את זה לוועדה המסדרת? אין טעם בזה. בין כה וכה זה לא יידון בשום מקום. לדעתי להסתפק בדיון זה מספיק. אתם מסכימים לזה? << קריאה >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << קריאה >> רגע, אני רוצה גם – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני נותן לך, אל תדאגי. טוב, תחשבו בינתיים. עמדה נוספת. את רוצה אחריו? טוב, תשבי בינתיים. כבוד השר – – – << קריאה >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << קריאה >> אבל יש לי הרגשה שהוא יגיב לי – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני אתן לך לדבר מהמקום, אל תדאגי. תראה איזה בלגן עושה משרד הביטחון לנחל אלכסנדר, בחייאת דינכ. << דובר >> סגן שר הביטחון אבי דיכטר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, רבותיי השרים, חברי הכנסת, ראשית, המינהל האזרחי עושה רבות למען הטיפול בסוגיית איכות הסביבה, ובה מפגעים חוצי קווים, כמו הקו הירוק מגב ההר למטה אל השפלה. זרימת ביוב גולמי לנחלים אינה נחלתה של האוכלוסייה הפלסטינית בלבד, שלה לעיתים קרובות אין מערכת ביוב מוסדרת, אלא לצערי גם של חלק מהיישובים הישראליים ביהודה ושומרון, שמעת לעת או שאין להם או שהמט"ש נפגע, וברירת המחדל שאנחנו מכירים אצלנו בשפלת החוף היא של הזרמת שפכים לים, שם הם פשוט הולכים בגרביטציה מוזרה-משהו לוואדיות. בשנים האחרונות קידם המינהל האזרחי הצעת מחליטים למפגעים חוצי קווים בהשקעה של 1.3 מיליארד שקל. בתוך ההצעה הזאת נכלל תקציב של כ-20 מיליון שקל לטובת ביצוע שיקום הנחלים. ההצעה הזאת, לצער כולנו, טרם אושרה, לנוכח התהליכים הפוליטיים בשנה האחרונה, והעסק בעצם תקוע. בשנים האחרונות קודמו מפעלי טיהור שפכים – מטש"ים – חדשים, דוגמת מפעלי טיהור שפכים ביריחו, באזור שרעף, מעלה אפרים, עין יברוד, שכם מזרח. המפעלים האלה מצויים בשלבים שונים או של תכנון או של הקמה. מפעל טיהור השפכים של חברון מתחיל להיבנות בימים האלה, במטרה לקדם את הטיפול בשפכים של הרשות הפלסטינית ולמנוע את זיהום הנחלים. כל זה – בנוסף לשדרוג של מפעלי טיהור שפכים קיימים שמתבצע על ידי המינהל האזרחי. אחת לשנה, בטרם תחילת החורף, מבצע המינהל האזרחי ניקוי נחלים, כדי לאפשר זרימה תקינה של מים, מים ללא אשפה. המינהל האזרחי מבצע באופן שוטף פעולות אכיפה כנגד מזהמים, כולל החרמת ביוביות ששופכות את הביוב שלא כדין לנחלים השונים. קונקרטית לזיהום החריג בנחל אלכסנדר, מקורו, כפי שנאמר, במי עקר שנוצרים בעונת מסיק הזיתים. המינהל האזרחי מקדם פרויקט ניסיוני להצבת מתקנים לאגירת העקר, כולל התקנת מכלי איגום על גדות הנחל. המינהל האזרחי, בשיתוף גורמים פלסטיניים, של הרשות הפלסטינית, מיפה ואיתר בתי בד בכל מרחב הנחל, וביצע פינוי ופיזור של מי העקר. אגב, מי העקר – כמו שאנחנו מכירים, להבדיל, ממי ים המלח – משמשים להקשחת תחתיות. היתרון הנוסף שלהם: הם משמידים עשבי בר שמפריעים מאוד לחקלאות. אבל גם לעשות פיזור מסודר זה סיפור שעולה כסף, ומטבע הדברים לא תמיד ניתן לעשות אותו, בוודאי כשמדובר ברשות הפלסטינית, ששם מדובר בבתי בד בשטחי B, זאת אומרת השטחים הצהובים, שהם באחריות אזרחית של הרשות הפלסטינית, ולצערי לנו קשה מאוד להתערב בנושא האזרחי מעבר לשיחות איתם, תיאומים איתם, ועדה משותפת. אבל לא תמיד ההיענות שלהם היא כפי שאנחנו חושבים שהיא צריכה להיות. בכל מקרה, עד כה נאספו מבתי הבד השונים בסביבות הנחל כ-10,000 קוב של מי עקר, והם פוזרו באתרים מסודרים. העבודה הזאת, אגב, מתבצעת 24 שעות ביממה וכוללת עשרות מכליות של פינוי. הפרויקט הזה עתיד להתפתח בשנים הבאות ולהגיע לכדי 100,000 קוב של מי עקר. זו ההערכה של הגורמים המקצועיים – שכ-100,000 קוב של מי עקר נוצרים בעונת מסיק הזיתים. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (כחול לבן): << קריאה >> יש צמצום בשפכים מדי שנה – בנתונים – מהשנה שעברה? << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> סליחה? << קריאה >> דסטה גדי יברקן (כחול לבן): << קריאה >> האם יש צמצום במה שנשפך מדי שנה? האם השתפרנו מהשנה שעברה? הרי כל שנה בעונה הזאת זה בדיוק מה שקורה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אני מתארת לעצמי שכן. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> אני לא יודע לתת תשובה – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> אני לא יודע לתת לך תשובה השוואתית, אין לי פשוט את הנתון פה. אני יכול לבדוק ולהעביר לך אותו באופן נפרד, בהנחה שיש יכולת למינהל האזרחי להציג את זה. הרי חלקו – צריך להבין, כשזה מתחיל לזרום ברשות הפלסטינית, חלק מזה נספג באדמה בשטח עוד לפני שהוא מגיע לקו הירוק. אני מניח שעל הקו ירוק אפשר לתת נתון קצת יותר מדויק. << קריאה >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << קריאה >> למה לא אוספים את העקר שם כמו שאוספים בגליל? אפשר לעשות את זה. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> כל הנושא הזה של מי עקר הוא לא ייחודי לנחל אלכסנדר, הוא סוגיה שקיימת גם בנחלי הצפון – בכל המקומות שיש מסיק זיתים. << קריאה >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << קריאה >> הצלחנו לפתור את זה בגליל. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> הבעיה היא כמובן שכאשר אתה מתחיל לעסוק במקומות שאין לך שליטה בהם, כמו שטחי B של הרשות הפלסטינית, אתה יכול לדבר עם הרשות הפלסטינית, אבל אתה לא יכול לאכוף את זה במקומם. אין לך סמכות. למינהל האזרחי אין סמכות לאכוף את נושא מי העקר – או בכלל שפכים – במקום הרשות הפלסטינית. יש יכולת להידבר איתם, אבל הרשות הפלסטינית היא לא תמיד קואופרטיבית בנושא הזה, בלשון המעטה. בחודש יוני האחרון – סליחה, היה נושא אחר שעלה בשאילתות או בהצעות לסדר-היום, וזה נושא המשחטות באזור טול כרם. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> נכון. הם מזרימים את הכול: את הנוצות, את הפסולת. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> בנושא הזה, בחודש יוני האחרון נערך סיור במשחטה המזהמת. התקיים מפגש עם נציגי המשחטה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> כמובן, הסבירו להם בדיוק שהמשחטה בטול כרם זה לא שטח באחריות של המינהל האזרחי, אבל במגעים איתם הובהר להם כי הם חייבים לחדול מהזרמת השפכים התעשייתיים מהמשחטה הזאת לנחל אלכסנדר, וכמובן, הם אוימו בכך שיינקטו נגדם צעדים,. סנקציות. ממשיכים לעקוב אחרי הנושא הזה מול המשחטה הזאת ומול משחטות נוספות באזור. בכל מקרה, הנושא הזה של הנחלים, בגלל העובדה שגם אם תחילתו בשטחי הרשות הפלסטינית עיקר נזקו בתחום שלנו – רק בשנה האחרונה המינהל האזרחי השקיע שם 1.6 מיליון שקל, סכום לא מבוטל. האם זה מספיק? בשום פנים ואופן לא. עצם הבעיה שהוצגה כאן, בהיקפים שלה, כפי שגם אני סקרתי – ברור לחלוטין שהדבר הזה יחייב תקציב נוסף. אבל כפי שאמרתי, זו לא רק בעיה תקציבית, זו בעיה של אכיפה, של משמעת, שחלקה – לא כולה, אבל חלק הארי – נמצא בשטחי הרשות הפלסטינית. אני בהחלט חושב שזו סוגיה שצריך להמשיך לעקוב אחריה, לפקח ולראות שהיא מתבצעת. בסופו של דבר, כל עוד אנחנו למטה והם על גב ההר, הבעיה שלנו או אצלנו היא אקוטית יותר. תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, רגע, עמדה נוספת. את רוצה לשאול משהו – מהמקום? יותר טוב. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, רגע, רגע. קודם כול יש עמדה נוספת. << קריאה >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << קריאה >> אני יכולה מפה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את יכולה מפה ואת יכולה משם, מאיפה שאת רוצה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני אאפשר שאלות, תמתינו בסבלנות. << דובר >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. קודם כול, חברתי חברת הכנסת קטי שטרית, אני שמחה לראות את ההתעוררות הסביבתית שלך. אני מאוד מקווה שאני אראה אותה לא רק בנושאים – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> כבר בשתי הכנסות. << דובר_המשך >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר_המשך >> – – – לא רק כשזה קשור לנושאים של הרשות הפלסטינית אלא גם כשזה קשור למדינת ישראל. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> חד-משמעית. << דובר_המשך >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר_המשך >> אני רוצה רק להגיד לך שאם יש לך איזה זיקה סביבתית, אז להפחית בבשר זה אחד הדברים הראשונים שאת יכולה לעשות, כי ההשפעה של צריכת בשר על הסביבה היא מאוד מאוד גדולה, אז הביאי את זה בחשבון. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אין סיכוי. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתם תמצאו אותי בהרבה נושאים שלקחתם עליהם חסות. << דובר_המשך >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר_המשך >> אני זורקת – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> בהרבה נושאים. << דובר_המשך >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר_המשך >> אני זורקת לך עצם בעניין הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חבר'ה, אתם לא צריכים לריב. על מנת שלא תעירי לה הערות, אני אפחית לכם 70% מהבשר שאני אוכל. הכול בסדר. << דובר_המשך >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר_המשך >> לא מזמן קיימתי סיור במט"ש החירום שם ביד חנה, שנמצא על גדות נחל אלכסנדר, ובאמת המצב הוא מאוד מאוד מאוד קשה, מראות קשים. הביוב זורם, ובאמת אין ספק שיש שם בעיה מאוד קשה. כשאנחנו מנסים לשאול את השאלה: איך זה קורה? הרי בתוך תחומי הקו הירוק ישראל היא מהמובילות בטיפול בביוב ובשימוש החוזר שלו בחקלאות. אז התשובה, אני חושבת, היא פשוטה: כי מדינת ישראל במשך שנים – סליחה, כן – מפירה הרבה מאוד מהסכמי המים שעליהם היא חתומה מול הרשות הפלסטינית. היא מסרבת לאפשר לפלסטינים לבנות מתקני טיהור שפכים שיטפלו בביוב וימנעו זרימה שלו לנחלים דוגמת נחל אלכסנדר. נושא העקר של מסיק הזיתים, כמו שאמרתי, נפתר בגליל. אין שום סיבה שאנחנו לא נשתף איתם פעולה ונלמד אותם איך פותרים את זה במקום. הזיהום – כמו שאני אומרת, בכל הנושאים הסביבתיים אין גבולות. בנושא הזה של זיהום סביבה אין גבולות. אנחנו צריכים ללמוד לשתף פעולה, ולא לבוא בהאשמות. אני חושבת שאין שום סיבה שמדינת ישראל, כמדיניות, לא תאפשר לפלסטינים לבנות מתקני טיהור בשטחי C, ואנחנו עוצרים את זה. אני לא יודעת אם את יודעת, אבל כבר במשך שנים אנחנו בולמים הקמה של מתקני טיהור בשטחי C. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> ממשלת גרמניה בנתה שם מכון טיהור. << דובר_המשך >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר_המשך >> יש תקציב שממשלת גרמניה מוכנה לתת. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> ממשלת גרמניה בנתה מכון טיהור, אבל מה? היא פשוט בנתה חצי מכון טיהור. << דובר_המשך >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר_המשך >> יש כספים שמוכנים להשקיע. ממשלת יפן מוכנה לשים הרבה מאוד כסף, לבנות מתקן טיהור בשטח C, ואנחנו עוצרים את זה. אני חושבת שלמדינת ישראל יש אחריות בנושא הזה. אנחנו לא יכולים להגיד שזה לא אצלנו, כי זה מגיע אלינו בסופו של דבר, ואני חושבת שבהחלט המינהל האזרחי, שהוא תחת מדינת ישראל, לא עושה מספיק. אדוני סגן השר דיכטר, תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כבוד סגן השר, אתה רוצה להשיב? קודם כול שיביאו את התרומה, אחר כך נדבר. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> קודם כול הייתי ממליץ להיזהר קצת באמירות נחרצות על דברים שבמציאות מתנהלים קצת שונה. הנושא של מט"שים, מתקני טיהור שפכים, בשטחי C, זה לא איזה דבר שהרשות הפלסטינית אצה-רצה לבנות מתוך רצון לטהר את השפכים, אלא מתוך רצון לשים רגל גסה בשטחי C, בעזרה או תחת מטרייה אחרת. << קריאה >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << קריאה >> אבל יש לנו אינטרס שהם יבנו את זה. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> ישנם פרויקטים בנושא טיהור שפכים שלמדינת ישראל ולמינהל האזרחי יש עניין לעשות ביחד, מתקן טיהור שפכים משותף, אבל הרשות הפלסטינית רוצה טיהור שפכים פלסטיני נטו. אפשר לחשוב שהשפכים הפלסטיניים נראים שונה מהשפכים שלנו. לכך יש התנגדות. ישראל, בצדק, אומרת: בשטחי C לא ייבנו מתקני טיהור שפכים לרשות הפלסטינית בלבד, והסיבה שהם דורשים את זה היא סיבה מאוד מאוד מוכרת ומובנת. << קריאה >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << קריאה >> אבל בסוף זה זורם אלינו, אז מה ההתעקשות הזאת? << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> ההתעקשות היא שאם רוצים לבנות מתקני טיהור שפכים בשטחי C, הם לא יכולים לשרת רק אוכלוסייה פלסטינית. אין שום היגיון בזה. יש שפכים של 450,000 ישראלים הגרים בשטחי יהודה ושומרון, וזה נמצא במגמת עלייה המוכרת לכולנו, ביישובים קיימים, חוקיים; למי שעוד היה ספק – קיבל גושפנקה אמריקנית לחוקיות היישובים האלה באחרונה. זאת אומרת, זה לא משהו שאפשר לעצום עין ולומר: הפלסטינים רוצים לבנות בשטחי C, למה אנחנו לא נותנים להם? זו נקודה אחת שאני מציע לתת עליה את הדעת. הבעיה היא הרבה יותר חמורה מאשר הנושא של מתקני טיהור שפכים. הבעיה היא בעיית אכיפה של הזרמה פירטית של שפכים לסוגיהם, גם בתקופת מסיק הזיתים – כל הנושא של מי העקר – וגם בתקופות רגילות לאורך השנה; הזרמה פירטית של שפכים לתוך הוואדיות, ומה לעשות, משם בכוח הגרביטציה זה זורם לתוך הקו הירוק. כשזה מגיע למט"ש של יד חנה זה כבר סיפור אחר, וגם בעיה אחרת, גם של משרד אחר וגם של ועדה אחרת, ואני מניח שיהיה להם מה לומר בנושא הזה אם הם יתבקשו לתת חוות דעת. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> האם הבאתם בחשבון אולי להגדיל את מט"ש יד חנה לגדול יותר כדי שיוכל לספוג בינתיים, עד שיימצא פתרון לרשות הפלסטינית? ואתה צודק שהם רוצים להציב את זה בשטחי C ולהציב עובדה ששם הם שמים את זה. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> אני לא יודע לתת לך תשובה קונקרטית על המט"ש של יד חנה, כי אני לא בטוח שכולו בתחום טיפולו של המינהל האזרחי. אני לא רוצה לתת לך תשובה לא מדויקת. אני מוכן לבדוק את זה ולתת לך תשובה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לתת מענה לכל תושבי עמק חפר והסביבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. תודה. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> כן, אבל אלה לא תושבים שהם בטיפולו של המינהל האזרחי. תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אני מציעה להעביר את זה – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מציע לא להעביר את זה לשום מקום. אין טעם להעביר את זה. בואו נשאיר את זה בדיון שהיה, וזה הכול. אין טעם. אתם יודעים, אם הכנסת מתפזרת זה סתם מיותר. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אבל צריך תקציב לזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, אבל זה לא ייפתר עכשיו. << נושא >> המלצת הוועדה המסדרת בדבר הקמת ועדה מיוחדת לדיון בהצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים-ושתיים, התש"ף–2019<< נושא >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני עובר לנושא הבא: הקמת ועדה מיוחדת לדיון בהצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים-ושתיים, התש"ף–2019. יציג את ההמלצה יושב-ראש הוועדה המסדרת חבר הכנסת אבי ניסנקורן. אנחנו עושים על זה הצבעה, אז כל אחד שיזוז למקום שלו, אם אפשר. << דובר >> אבי ניסנקורן (יו"ר הוועדה המסדרת): << דובר >> על סדר-היום: הקמת ועדה מיוחדת לעניין הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים-ושתיים, התש"ף–2019. סמכויות הוועדה: הוועדה תכין לקריאה הראשונה, השנייה והשלישית את הצעות החוק הבאות:1. הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים-ושתיים, התש"ף–2019; 2. הצעת חוק הבחירות לכנסת העשרים-ושלוש (הוראות מיוחדות), התש"ף–2019. הרכב הוועדה: בוועדה יכהנו 13 חברי כנסת, על פי ההרכב הבא: סיעת כחול לבן – שלושה חברי כנסת: אבי ניסנקורן, מאיר כהן, צבי האוזר; סיעת הליכוד – שלושה חברי כנסת: מכלוף מיקי זוהר, אופיר כץ, קטי קטרין שטרית; סיעת הרשימה המשותפת – חבר אחד: אחמד טיבי; סיעת ש"ס – חבר אחד: יואב בן צור; סיעת ישראל ביתנו – חבר אחד: עודד פורר; סיעת יהדות התורה – חבר אחד: יעקב אשר; סיעת העבודה-גשר – חבר אחד: איציק שמולי; סיעת המחנה הדמוקרטי – חברה אחת: תמר זנדברג; סיעת הבית היהודי-האיחוד הלאומי – חבר אחד: אופיר סופר. יושב-ראש הוועדה יהיה חבר הכנסת אבי ניסנקורן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה בדבר הרכב הוועדה המסדרת – 18 נגד – אין נמנעים – אין הצעת ועדת הכנסת בדבר הרכב הוועדה המיוחדת לעניין הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים-ושתיים, התש"ף–2019, נתקבלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זו רק הקמת ועדה, אנחנו לא עושים חוק-יסוד. ניסנקורן יהיה יושב-ראש הוועדה לא באמצעות חוק-יסוד, רבותיי. בעד – 18, נגד ­– אפס. הוועדה אושרה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ההמלצה התקבלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ההמלצה התקבלה. זה אותו דבר, מה ההבדל בין זה לבין להגיד "הוועדה אושרה"? << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >>אי-העברת תקציב למועצות האזוריות עבור הסעות תלמידים << הלסי >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נעבור להצעה דחופה לסדר-היום בנושא: אי-העברת תקציב למועצות האזוריות עבור הסעות תלמידים, מס' 363, 365 ו-376. חבר הכנסת אלון שוסטר. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי, יום לא פשוט, מביך משהו. אני רוצה רגע, לפני שנוגעים בנושא תקציב או אי-העברת תקציב להסעות תלמידים במועצות אזוריות – 10% מהתלמידים, 85% בפריסה ארצית – אני רוצה לעודד את רוחנו, ברצינות ובלי ציניות, ולהתקשר לסעיף הקודם, להצעה הדחופה הקודמת, בנושא הסביבתי. שימו לב, בשורה: לפני כמה דקות, על גבי טיל הודי ממרכז החלל ההודי, עלה לחלל החיצון מיני-לוויין שתוכנן – גם הטכנולוגיה שלו וגם התכנות המוטס והקרקעי – בוצע על ידי תלמידים משער הנגב, עוטף עזה ומרכז המדעים בהרצליה. המטרה של המיני-לוויין, שברגעים אלה מתמקם ובעוד רגע ישדר אותות חיים, זה לנטר את האקולוגיה, את הזיהומים בים, בנחלים ובשדות באזור עזה ועוטף עזה. אני מקווה שבכך נביא גאולה קטנה לגלובוס שלנו. אותן מועצות אזוריות כמו שער הנגב – יש לנו 50 ומשהו מועצות אזוריות – מבוססות על יישובים קטנים, מפוזרים, שאוחזים בקרקע, ובהם יישובים חרדיים, בדואיים, יהודיים, שאינם לא זה ולא זה – בקיצור, כל עם ישראל, כל מדינת ישראל פרוסה. על בסיס התקציב אמור האוצר להעביר תקציבים בסדרי גודל של 120 מיליון שקל למועצות האזוריות כדי שיוכלו לשלם לקבלני ההסעה, או לשלם לעצמם, את הוצאות ההסעה בחינוך הרגיל, ההוצאות בחינוך המיוחד. והינה, מאוקטובר חסרים כ-70 מיליון שקל; בנובמבר ודצמבר 120 מיליון שקל בכל חודש לא הועברו עדיין. יש החלטות חלקיות, הכסף לא נמצא. עוד 20 מיליון שקל עבור רכישת אוטובוסים חדשים – צריך לחדש מסיבות בלאי – בסך הכול כ-330 מיליון שקלים שלא הועברו. אני מזכיר, הכול מבסיס התקציב, הכול היה צריך להיעשות באופן שגרתי. יש לי תחושה שבאוצר יש סוג של ניצול של אותה מבוכה פוליטית ושל חוסר יכולת של אפקטיביות של הבית היקר הזה. אני מבקש בשארית כוחותיו של המשכן להעביר דיון דחוף לוועדת הכספים גם אם וכאשר יקרה הדבר הכל-כך לא נכון הזה של פיזור הכנסת. ועדת הכספים תוכל להמשיך ולוודא שלא מתעללים בציבור יקר של תלמידים, צוות חינוכי מסור ועשרות מועצות אזוריות. אני מודה לך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. חבר הכנסת סעיד אלחרומי. << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הסיפור שסיפר חברי חבר הכנסת אלון שוסטר הוא סיפור עגום. יש לי תחושה שחלק ממשרדי הממשלה, לפחות האוצר, מנסים להעמיס את כל התחלואים על הסיפור של המבוכה הפוליטית, המצב הפוליטי שאנחנו נמצאים בו, שאנחנו הפכנו למדינה שהולכת כל כמה חודשים לבחירות ואין בעצם מצב נורמטיבי שבו המדינה צריכה להתנהל. אני רוצה להתמקד ברשויות שהן נטולות הכנסה עצמית. באל-קסום ונווה מדבר יש אפס הכנסות עצמיות. אין שם אזורי תעשייה, אין שם הכנסות מארנונה ממקומות שבשטחי השיפוט של המועצות האלה, מה גם שהן נסמכות לחלוטין על תקציבי התמיכה של המדינה. כל הפעילות שלהן נסמכת על מענק האיזון ועל תקציבי תמיכה שונים של משרדי הממשלה. נוסף על כך, שתי המועצות האזוריות האלה, נווה מדבר ואל-קסום, מטפלות במקום המדינה – הן בעצם קבלן משנה של המדינה – בכל הכפרים הלא-מוכרים. לנווה מדבר יש עשרות כפרים לא מוכרים בציר 25 בין באר שבע לדימונה, וגם בין באר שבע למצפה רמון. לאל-קסום יש מעבר לשבעת היישובים גם כל היישובים הלא-מוכרים על ציר 31 בין באר שבע לבין ערד. המשך המצב הקיים יגרור אותנו לחדלות ביצוע, והילדים פשוט מאוד יישארו בבית. כולנו שמענו ודיברנו כאן על השביתה שהייתה בתחילת השנה באל-קסום. היו פעמיים שביתות. המצב יכול להימשך גם למועצת נווה מדבר. אני מצטרף לחברי אלון: חייבים להעביר את זה לדיון בוועדת הכספים, והתקציב הזה חייב להיות מועבר כמה שיותר מהר, בימים הקרובים, כי אנחנו לא יכולים עכשיו להיכנס למרוץ הפוליטי ולבחירות חדשות ולהפקיר את השטח. ראשי הרשויות, ראשי המועצות האזוריות, נמצאים בפרונט, הם נמצאים בחזית מול התושבים. הם אמורים לתת את התשובות לתושבים, ואני חושב שאנחנו חייבים לתת להם גיבוי, חייבים לעזור להם להתמודד עם הסוגיה הזאת. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ינון אזולאי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, סגן השר, חבריי חברי הכנסת, האמת, אני נמצא, והייתי אומר שאני אפילו מתבייש לעלות לדבר ביום כזה, אבל להביע את הדעה אני חושב שזאת כן מחויבותנו. אמר ידידי היקר אלון שוסטר – שבעצם יזם את הדיון הזה, הביא את הנתונים – השאלה שזועקת פה היא: למה? הרי יבואו ויגידו לנו שזה כבר הגיע לפנייה תקציבית, זה יגיע לוועדת הכספים. את כל התירוצים האלה אנחנו יודעים. הרי זה נמצא בבסיס התקציב. אז מה? אז משרד האוצר גיבור על חלשים? פקידי האוצר גיבורים על אותם ילדים? לילדים האלה לא מגיע ללמוד? אתם רוצים שהם יפגינו, ורק אז תתעוררו? הרי הפניות שמגיעות לוועדת כספים – אתם רואים את הקיצוצים. מאיפה הם הולכים? מילדים אלרגיים, מחינוך מיוחד, ממעונות נעולים. פשוט, בכל דבר שיש בו מסכנים – שם מקצצים. ומה אני אומר? למה אנחנו צריכים להביא הצעה דחופה לסדר-היום על דבר שמגיע בזכות ולא בחסד? הרי ראשי מועצות שגם ככה קורסות תחת הנטל – קחו את עוטף עזה: שי חג'ג', תמיר עידן, כולם, אתה יודע. ומה? אלה אנשים שהם בקשר איתנו יום-יום. על מה הם בוכים? על מה שמגיע להם. על מה שמגיע להם הם בוכים. אני שואל פה: למה? למה שזה יקרה ככה? למה לא מגיע להם וייתנו להם את זה מהדלת הראשית? תנו לילדים האלה את מה שמגיע. די עם ההתעללות הזאת בילדים, בחלשים. אולי ביום – לצערי, זה אולי היום האחרון של הקדנציה הזאת. הזעקה הזאת תשמע גם בעתיד. תודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> סגן השר ישיב. סגן השר, חבר הכנסת מאיר פרוש. << דובר >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברי הכנסת אלון שוסטר, סעיד אלחרומי וינון אזולאי, העברת 70 מיליון שקלים בעבור חודש אוקטובר אושרה בוועדת הכספים, והתשלום הועבר לרשויות. הוגשה גם פנייה תקציבית למשרד האוצר ל-200 מיליון שקלים לחודשים נובמבר ודצמבר. פנייה זו עתידה להידון בעת הקרובה בוועדת הכספים. ברור לכם, למציעים ולכל חברי הכנסת שעם אישור הפנייה בוועדת הכספים נפעל להעברת יתרת התקציב לרשויות. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> הרב פרוש – – – לא הגיעה פנייה מוועדת הכספים. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> מה שמשרד החינוך היה צריך לעשות – הודעתי. << קריאה >> שר החינוך רפי פרץ: << קריאה >> – – – האוצר. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> מה שמשרד החינוך היה צריך לעשות – נעשה. לכולנו יש נציגים שיש להם קשר עם משרד האוצר, וכולנו צריכים להמשיך לעבוד הלאה. תודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה רבה. אני מציע להעביר את זה לוועדת הכספים, בסדר? זה נראה לי הכי הגיוני. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 7 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה הזמנית לענייני כספים נתקבלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בעד – שבעה, נגד – אפס. הנושא עבר לוועדת הכספים. כבוד השר, אתה רוצה להגיד משהו בעניין הזה? אתה רוצה להגיד משהו? << קריאה >> שר החינוך רפי פרץ: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אז אין בעיה. מי עוד רצה? << דובר >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, סגן השר, זאת הזדמנות להפנות שאלה בנושא שנודע לי, שחלק מהרשויות מתנות הסעת תלמידים של חינוך מיוחד מביתם עד המוסד החינוכי שהם לומדים בו – מתנים במרחק, מטראז' מסוים. השאלה: האם ידוע לך, אדוני השר, אם באמת יש לרשות מקומית זכות להתנות הסעה לתלמידי חינוך מיוחד בהגדרת מטראז' מסוים, המרחק של ביתו מהמוסד החינוכי שהוא לומד בו? תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה רוצה לענות לו עכשיו או אחר כך? << קריאה >> שר החינוך רפי פרץ: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא צריך לבדוק את זה. הוא יענה לך. אחמד, איפה חבר שלך? אוסאמה – הוא צריך להיות הבא בתור. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, אני אקרא והוא לא פה – מה אני אקרא? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא היחיד. הוא היחיד. אוקיי, אז אני עובר לנושא הבא. אני קופץ הצעה אחת לסדר-היום. הצעה דחופה לסדר-היום בנושא – הגעת? טוב, שב עכשיו. שב, שב. התחלתי כבר את הנושא השני. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >>תוצאות מבחני פיז"ה 2018 << הלסי >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נעבור להצעה לסדר-היום בנושא: תוצאות מבחני פיז'ה 2018, מס' 341. חבר הכנסת ווליד טאהא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> פיז"ה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה פיז'ה, למה זה עקום. זה כמו פיז'ה – כמו הזה, אתה לא יודע? אצלנו זה עקום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז זה כמו פיז'ה שם, בחוץ לארץ, באיטליה. לא יצליחו ליישר את זה בחיים. כל הזמן אנחנו למטה. כן, בבקשה. << דובר >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, לפני כשבוע פורסמו תוצאות מבחן פיז"ה, שנערך כחלק ממחקר בין-לאומי בתחום החינוך המתקיים אחת לשלוש שנים. המחקר נערך על ידי מינהל החינוך של הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי, ה-OECD. במסגרת המחקר נבחנים בני נוער בגיל 16–15 ברמת האוריינות בשלושה נושאים: אוריינות קריאה, אוריינות מתמטיקה ואוריינות מדעים, וכן, נאסף מידע על אודות הרקע של התלמידים בתחום הסביבה החינוכית ועמדותיהם ותפיסותיהם בנושאי הלימוד הנבחנים במחקר. מתוצאות המבחנים עולה שציוני התלמידים בישראל היו נמוכים מהממוצע של ה-OECD, והפערים בין התלמידים היהודים לערבים היו הגדולים בכל הזמנים. פערי הציונים בישראל בכל המקצועות הם הגדולים בעולם. הממוצע של התלמידים הערבים שהשיגו את הציונים הטובים ביותר היה פחות מהממוצע של התלמידים היהודים שהשיגו את ההישגים הנמוכים ביותר. מחריד עוד יותר היה לראות את ההישגים הנמוכים מאוד של התלמידים הערבים באוריינות הקריאה של השפה הערבית. במילים פשוטות, תוצאות מבחני פיז"ה של החברה הערבית בכלל היו מחרידות, אולם לגבי הנגב היו מפחידות ומסוכנות בממדים שלא יתוארו. בכל מדינה מתוקנת בעולם כישלון במערכת החינוך גורם לזעזוע פוליטי וחברתי ולהתפטרות מיידית של שרים ושל פקידים בכירים. כישלון בחינוך אינו נופל מתבוסה במלחמה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אולם כאן בישראל איש לא מזועזע, איש אינו מגלה רגשות של בושה, ומן הסתם, איש אינו מתכוון או אפילו חושב לשלם מחיר אישי. הרי למה שזה יקרה? ולמה צריך את הבהלה? בסך הכול מדובר על תלמידים מהחברה הערבית. במשך שנים לא בחינוך גרידא הם עסקו כי אם בהשלטת ערכים, סמלים ותכנים שאין להם לא יד ולא רגל עם התלמיד הערבי והתרבות הערבית. המדינה עוד תשלם את המחיר הכבד של מדיניות האפליה והעמקת הפערים. היא תשלם זאת בהוצאה שתעלה לה פי אלף מההשקעה שהייתה אמורה לספק לתלמידים הערבים. אדוני היושב-ראש, חברות וחברים, תוצאות מבחני פיז"ה הם אינדיקציה חזקה ומובהקת לכישלון בתוצאות מבחני השפיות, מבחני הצדק החברתי ומבחני השוויון של כל ממשלות ישראל לדורותיהן. למעשה, חוקרים אינם צריכים לעבוד קשה כדי להסביר את העלייה המטורפת באחוזי הפשיעה ואת השימוש היום-יומי בנשק ביישובים בחברה הערבית. מדיניות הסיכול הממוקד של הממשלה כלפי מערכת החינוך הערבית וכלפי השפה הערבית השיגה את מבוקשה: הישגי התלמידים הערבים באוריינות השפה הערבית היו הנמוכים מבין כל המדינות שהשתתפו במבחן. עם יותר צעירים פחות משכילים, ללא אופק וללא תקווה לחיים, אנחנו נהיה עדים ליותר עוני, אלימות ופשע. לנוכח האמור, יש להכריז מייד, אדוני השר, על הקמת מועצה עליונה לחינוך בחברה הערבית, שתקבל מעמד סטטוטורי, וייטול בה חלק נציג של ועד ההורים הערבי הארצי, נציג של ועדת המעקב לענייני חינוך ערבי, נציג מכל מחוז של אגפי החינוך ברשויות הערביות, נציג של הוועד הארצי לראשי הרשויות הערבים, נציגים של הפיקוח הערבי מכל המחוזות ונציג של מועצות התלמידים. בראש מועצה זו יעמוד מנהל אגף בכיר לחינוך ערבי במשרד החינוך. המועצה תהיה אחראית לתכנים החינוכיים בחברה הערבית ולארגון מחדש של מערכת החינוך הערבית, שיכלול בחינה מחדש של תנאי קליטת המורים באמצעות שיטת הניקוד, הכשרת מורים, העסקת מורים, מנהלים ומפקחים ושורה של צעדים ערכיים נדרשים להצלת החינוך הערבי. תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. ישיב סגן השר מאיר פרוש. << דובר >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברי הכנסת המציעים, ברשותך, אדוני השר, אכן, ממצאי פיז"ה 2018 מצביעים על פערים. ניתוח הנתונים מצביע על ירידה בהישגיהם של דוברי הערבית בכל תחומי הדעת – ירידה שמרחיבה את הפערים בין דוברי הערבית לדוברי העברית. כמו כן, עולה שוב המסקנה כי יש פערים בין הישגיהם של תלמידים מרקע חברתי-כלכלי שונה, וככל שהרקע החברתי-כלכלי גבוה יותר כך ההישגים גבוהים יותר ולהפך. הפערים נצפו בשלושת תחומי הדעת: קריאה, מתמטיקה ומדעים. בקרב תלמידי החברה הערבית נרשמו ירידות המגיעות עד ל-29 נקודות. ירידות אלה מרחיבות את הפערים בין דוברי העברית לדוברי הערבית ומעמידות אותם על פער שמגיע עד ל-144 נקודות. הפער בהישגים בין תלמידים מרקע גבוה לתלמידים מרקע נמוך הוא כ-80 נקודות בקרב דוברי עברית וכ-65 נקודות בקרב דוברי ערבית. חשוב לציין כי כאשר בוחנים את המגמות הכלליות בישראל בהשוואה לשנת 2015, לא מתגלה שינוי מובהק בהישגי כלל התלמידים בשלושת המקצועות האלה שמניתי. עם זאת, כאמור, חתך מגזרי מגלה כי בקרב דוברי הערבית נרשמו ירידות גדולות ומובהקות בקריאה – 29 נקודות, במדעים – 26 נקודות, וירידה לא מובהקת במתמטיקה – 12 נקודות. כמובן שהנתונים מחייבים אותנו לשנות כיוון, ובהתאם לזאת, בהנחיית השר, הוחלט: 1. למנות צוות בדיקה שיבחן את הנסיבות שהובילו לירידה החדה בהישגים של התלמידים בחברה הערבית. הצוות הזה הונחה לבדוק לעומק שורה של נושאים, ובהם: תוכניות הלימודים; שיטות ההוראה; אופן השימוש בשעות הטיפוח הרבות שהועברו לשם צמצום הפערים; את תוכנית "מרום", שמלווה את בתי הספר הערביים בתוכניות עבודה מוסדרות. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מי חברי הצוות, כבוד השר? מי חברי הצוות? << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> כמו כן, יתמקד הצוות גם בחברה הבדואית בדרום, שאף היא רשמה הישגים נמוכים מאוד. אני חייב רק לומר, אני לא יודע למנות מיהם חברי הצוות, אבל במשרד – עוד לפני שאנחנו מתייחסים לנושא הזה – יש גם אישים מקרב האוכלוסייה הערבית שמופקדים על הפעלת התוכניות במגזר הערבי. << קריאה >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אבל לא – – – << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> 2. באשר לפערים החברתיים-כלכליים, השר הציב את צמצום הפערים כיעד, והמשרד ימשיך למקד את עשייתו באופן דיפרנציאלי במגוון תוכניות. יצוין גם כי השבוע הודיע השר כי הורחב הפרויקט לצמצום פערים בפריפריה לערים וליישובים נוספים. לסיכום הדברים, המשרד מגבש תוכנית מקיפה עם התייחסות דיפרנציאלית, ממוקדת ופרטנית, והוא ילמד וינתח את הנתונים ויפעל בנושא. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> המשרד עשה את מה שהוא יודע, אבל זה יוצא לא טוב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רבותיי, ניתן לכם בסוף, אם אתם רוצים להגיד משהו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מישהו רוצה להגיד משהו? אבל קצר ולעניין. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הכי טוב, בואו נצא מה-OECD, אז לא תהיה לנו שום בעיה עם שום סקר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא יהיו נתונים, אתה אומר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נכון או לא? מה אנחנו מתאמצים? << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד סגן השר, חשוב מאוד שהרכב הצוות באמת ישקף מגמה של שיפור המצב, ולא לשתף אותם אנשים שאחראים למחדל הזה. לא יכול להיות שאותם אנשים שאנחנו בפה מלא יודעים שהם אחראים למחדל הזה בחינוך הערבי, וגם בחינוך הבדואי, ולפערים העצומים האלה – שמהם יהיה מורכב הצוות. חשוב שהרכב הצוות ישקף מגמה של שיפור מצב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב, תודה. אתה לא יודע שצוותים וועדות לא פותרות שום בעיה? כן. << קריאה >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << קריאה >> יכול להיות שהשר – – – על הצוות? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בבקשה, בבקשה, כבוד השר. תמיד אתה יכול לעלות, תדע. << דובר >> שר החינוך רפי פרץ: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הבדיקה הזאת של פיז"ה, מבחני פיז"ה באמת הדליקו לנו נורה אדומה על הפער בין דוברי העברית לדוברי הערבית. אנחנו לקחנו את הנושא הזה בחומרה רבה מצד העבודה המשותפת שלנו. הקמתי צוות שהתפקיד שלו יהיה לתת מסקנות ברמה הלימודית וברמה המנטלית – אני אסביר תכף למה אני מתכוון – כדי להבין את הסוגיה לעומק. ישבתי עם עשרות מנהלים מהמגזר הערבי ולמדתי איתם את הנושא. ישבתי פעם נוספת עם כמה מנהלים ושמעתי, וזאת הידיעה שלי. אני אומר את זה כאן ברור: ברור לנו שזאת לא בעיה של כסף. אנחנו שמנו מעל מיליארד שקל לשינוי החינוך בחברת דוברי הערבית בישראל – זה גם 400 מיליון בצד הדיפרנציאלי, גם 530 מיליון לקידום התיכונים וחטיבות הביניים, גם 38 מיליון לקדם את המנהלים בבתי הספר. יש כאן משהו עמוק, ומהשיחות שלי עם המנהלים הבנתי שהוא קשור מאוד בהבנת שיטת הלמידה לדוברי הערבית. אנחנו לומדים את זה לעומק, ואנחנו באומץ נאמר את המסקנות הראשונות שלנו בתוך חודש, ואנחנו נתקדם עם זה יד ביד. תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב, אני מציע לא להעביר את זה לשום ועדה. אין טעם. בסדר? אחרי הרכבת הממשלה הבאה – שידונו בזה. אוסאמה סעדי, אני מבין שמוותר? אתה פה? אז אני עובר לנושא הבא. כן, כן, בוא. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >>מחסור מתמשך בתרופות של חברת טבע << הלסי >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הצעה דחופה לסדר-היום בנושא: מחסור מתמשך בתרופות של חברת טבע, מס' 372. חבר הכנסת אוסאמה סעדי. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תראה במה עוסקים הח"כים הערבים – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה יהיה בלי תשובה, כי שר הבריאות איננו. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – תרופות, חינוך. ובמה עוסקים הח"כים היהודים? << קריאה >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – כל הזמן מתעסקים, רק במשהו אחר. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הח"כים היהודים: התנחלות, חסינות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נו, הינה, אתם מדברים עכשיו. מה אתה רוצה? << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אנחנו רוצים להביא לכם חסינות מתרופות. אתם רוצים חסינות – – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מאישומים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה משהו. התעוררת לחיים. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – כבוד השר, חבריי – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה הוא מתעסק בטבע עכשיו? מה, אצלכם לוקחים יותר מדי אקמול? מה? << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – חברי הכנסת – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, בבקשה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – אני מקריא מה שאמר אזרח בתל אביב. הוא אמר ככה: היה לי סטוק בבית והוא נגמר. אני מגיע לבית מרקחת של סופר-פארם – אין; בקופה – אין. אין לאף אחד תרופות, והרוקחים אומרים לי: אנחנו לא רואים מתי זה ישתנה ולא רואים את הסוף, ואתה תחיה עם זה. אתה תסבול. אנחנו מדברים, אדוני היושב-ראש – ואני מודה לנשיאות שאישרה את ההצעה הדחופה, למרות שהייתה הצעה שלי בלבד, לאור חשיבות הנושא הזה. אנחנו עכשיו בעיצומו של החורף ובשיא העונה, ועוד לא התחלנו, וכבר יש מחסור בתרופות, ובקופות החולים ובפארמים מדווחים על מחסור מתמשך. תראו במה: באקמול יש לנו – טוב שיש לנו פה רופא, אדוני היושב-ראש – אקמול פורטה, פוקוס – חסר; חסר – אז נקבל עכשיו, אולי חבר הכנסת טיבי ייתן לנו שיעור ברפואה – לוסק ונוסידקס. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נוסידקס שמעתי. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אז אני מדבר, אדוני היושב-ראש, על תרופות בסיסיות, שכל בית, שכל אזרח, שכל תינוק – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל יש תחליפים, לא? << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> יש תחליפים, אבל למה אין התרופות האלה, כשאנחנו יודעים שאנחנו כבר מגיעים לעונה? למען השקיפות, אחרי שההצעה אושרה, התקשרו אליי מחברת טבע, אדוני היושב-ראש, והתחילו להסביר לי. אמרתי להם: בסדר, אם יש בעיה של רגולציה אנחנו נתערב, אבל אם אתם סוגרים מפעלים פה, וסגרו מפעל בירושלים, ואז יש להם מפעלים – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מקומות אחרים, לא? << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כן, אבל מקומות אחרים, אז על מנת להביא את זה לישראל הם צריכים להגיש בקשה מחדש ולקבל רישיון מחדש. ומאחר שגם עלה – בשבוע שעבר הייתה שאילתה דחופה של חברת הכנסת מלינובסקי על אי-איוש תפקיד ומשרה של רוקח ראשי במשרד הבריאות למשך שנתיים, אז לא מאשרים את התרופות האלה. הם טוענים שעכשיו אין מחסור, והביאו את התרופות האלה. אבל אני אומר, אדוני היושב-ראש, אנחנו עדים לכך שיש קריסה. דיברנו עכשיו על מבחני פיז"ה. היה צריך לעשות מאבק על מנת שהצעה דחופה בנושא כה חשוב תובא לסדר-היום ותועלה פה בכנסת. ושמענו את כבוד השר מודה שיש פערים אדירים, והפערים האלה, אין להם תקדים, והפערים האלה בין תלמידים ערבים לתלמידים יהודים מתרחבים עוד ועוד. שמענו על הקמת צוות, אבל מה הבעיה להגיד לנו מי בצוות? אם זה אותו צוות שאחראי לכישלון המתמשך והמהדהד, מה יועילו חכמים בתקנתם? אנחנו רוצים להיות מעורבים. זה החינוך שלנו, של ילדינו, אדוני השר. חשוב מאוד שאנחנו נדע מי בצוות הבדיקה הזה. אולי אנחנו נציע אנשים שמייצגים את הציבור הערבי שיהיו חברים בצוות הזה. הרי אין מה להסתיר, כל התוצאות כבר ידועות, מפורסמות, אז בואו תשתפו אותנו בעניין הזה. אל תטילו עלינו צוותים וזה. מערכת הבריאות יקרה לנו. אני דיברתי עם סגן השר – שהוא נאלץ לצאת – והוא אמר שיבדקו את זה, וייתנו תשובה. תודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין מה לבדוק, כי אין לאן להעביר את זה. תודה רבה. << נושא >> המלצת הוועדה הזמנית לענייני חוץ וביטחון בעניין הכרזה על מצב חירום << נושא >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני עובר לנושא הבא, תודה רבה. המלצת הוועדה הזמנית לענייני חוץ וביטחון בעניין הכרזה על מצב חירום. בבקשה, יושב-ראש ועדת חוץ וביטחון. אני צריך לסגור את רשימת הדוברים, אז אם מישהו רוצה להירשם, בבקשה, יש לכם דקה להירשם. << דובר >> גבי אשכנזי (יו"ר הוועדה הזמנית לענייני חוץ וביטחון): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג בפני המליאה, אלה שנמצאים כאן, את ההמלצה של הוועדה הזמנית לענייני חוץ וביטחון, בהתאם לסעיף 69 לתקנון הכנסת, להכריז על מצב חירום לתקופה של ארבעה חודשים. אני רוצה לציין בפני המליאה: ההמלצה הזאת דומה להמלצת הוועדה הזמנית בכנסת הקודמת, הכנסת העשרים-ואחת, שאושרה ביוני ובספטמבר בהתאמה. אני רוצה להזכיר שעיקר הצורך בהמשך ההכרזה נובע מהזיקה בין חוקים, תקנות וצווים שונים לבין מצב החירום. כידוע לכם, בעשורים הראשונים שלאחר קום המדינה נחקקו חוקים שונים שתוקפם מותנה בקיומו של מצב חירום, ומכוחם גם הותקנו תקנות וצווים רבים. בחוקים, בתקנות ובצווים השונים נקבעו הסדרים חיוניים, הן מבחינה ביטחונית והן מבחינה כלכלית. אם הכנסת לא תשוב ותכריז על מצב חירום, ההסדרים החיוניים האלה יפקעו. ברור שמצב העניינים הזה צריך להסתיים, ואני רוצה לדווח למליאה שבמהלך העשור האחרון קיימה הוועדה המשותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת החוקה, חוק ומשפט פיקוח הדוק בנושא על משרדי הממשלה כדי לוודא כי מתבצעת העבודה הדרושה להסדרתם של החוקים והצווים האלה והמסגרות החקיקתיות, שלא יהיו תלויים עוד בהכרזה על מצב חירום. אני רוצה לציין שהוצג בפניי שפעילות זו נשאה פרי. בשנת 2009 עמדו בתוקף תשעה חוקים ו-165 צווים שתוקפם מותנה בהכרזת מצב חירום, והיום עומדים בתוקף חמישה חוקים ו-21 צווים בלבד, כלומר במהלך העשור האחרון בוטלו מחצית החוקים ו-144 צווים מתוך 165. עוד דווח לוועדה שמחמשת החוקים שלושה מוכנים כבר להגשה, וכמחצית מהצווים, מה-21, כנ"ל. סקירה מלאה על אודות ההתקדמות בנושא הזה הופצה לכל חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, ואציין רק כי חמשת החוקים העומדים עדיין בתוקף כיום הם החוקים הבאים: חוק להסדר תפיסת מקרקעין לשעת חירום, חוק המעצרים המינהליים, חוק להארכת תוקף של תקנות שעת חירום (פיקוח על כלי שיט), סעיפים מסוימים בפקודה להארכת תוקף של תקנות שעת חירום (יציאה לחוץ לארץ) וסעיפים מסוימים בחוק הסדרי משפט ומינהל. 21 הצווים העומדים הם צווים מכוח חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים שמסדירים ענפים בתחומים שונים במשק, כגון ענף היהלומים, משק הדבש התקנת מעליות ומתן שירות למעליות. מטבע הדברים, בשל פיזורה המוקדם של הכנסת העשרים-ואחת, ומאחר שלא הוקמה ממשלה חדשה ולא הוקמו ועדות קבועות במהלך כהונתה של הכנסת העשרים-ושתיים, לצערי אני לא יכול לבשר על התקדמות נוספת מאז התפזרה הכנסת העשרים לפני כשנה. מנגד אציין כי במהלך התקופה הזאת לא השתמשה הממשלה בסמכות העיקרית שמקנה לה ההכרזה ולא התקינה תקנות שעת חירום חדשות. במצב דברים רגיל נדונה הצעת הממשלה לחזור ולהכריז על מצב חירום בוועדה המשותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת חוקה, חוק ומשפט. מכיוון שהמצב הוא לא רגיל תקנון הכנסת קובע כי במקרה שבו לא הוקמו ועדות הכנסת ויש צורך לדון בהצעה להכריז על מצב חירום, מוסמכת הוועדה הזמנית לענייני חוץ וביטחון לדון בהצעה. עם זאת, התקנון קובע כי במקרה כזה תוקפה של ההכרזה לא יעלה על ארבעה חודשים. הוועדה הזמנית סברה כי מאחר שעדיין יש חוקים וצווים חיוניים שתלויים בקיומה של הכרזה על מצב חירום, אין מנוס מלחזור ולהכריז על מצב חירום. החלטנו אם כן להמליץ למליאת הכנסת להכריז על מצב חירום לתקופה המרבית המותרת לפי תקנון הכנסת – כאמור, ארבעה חודשים, עד יום ח' בניסן, 2 באפריל 2020. אני מקווה שכאשר תחל הכנסת לפעול במתכונת מלאה תתחדש גם פעילותה הנמרצת של הוועדה המשותפת, וניתן יהיה להביא סוף-סוף לסיום תקופת ההכרזה והצורך בהכרזת מצב חירום. אני מבקש מחברי הכנסת לאשר את המלצת הוועדה. תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. אוקיי. חבר הכנסת יזהר שי – איננו; חבר הכנסת אבי ניסנקורן – איננו באולם; חבר הכנסת איתן גינזבורג – איננו באולם; חברת הכנסת מרב מיכאלי – איננה באולם; חבר הכנסת ישראל אייכלר – איננו באולם; חברת הכנסת תמר זנדברג – איננה באולם. חבר הכנסת עופר כסיף. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, הגענו שוב לשגרה המטרידה של הארכת מצב חירום. מצב חירום מנוגד מיסודו לעקרונות המשטר הדמוקרטי. ככלל, מדובר בהשהיה זמנית של הדמוקרטיה לטובת מטרה דחופה במיוחד, עד כדי עניין קיומי של ממש. האומנם על זה אנו מצביעים היום? חד-משמעית – לא. משטר החירום בישראל נמשך מיום הקמתה של המדינה. הממשלה רשאית לשנות כל חוק, להשהות כל חוק, להתקין תקנות וכיוצא באלה מיני שיקוצים טוטליטריים במהותם. במצב חירום הממשלה שולטת במדינה ללא כל פיקוח אמיתי מצד הכנסת, המייצגת את אזרחי המדינה. אבל הפגיעה בעקרונות הדמוקרטיה אינה רק בעוצמת היתר של הממשלה אל מול הכנסת, אלא גם – ואפילו יותר – בסכנה לזכויות וחירויות האדם והאזרח. אתמול ציינו כאן את יום זכויות האדם, ובניגוד לאמנת זכויות האדם של האו"ם, תקנות החירום מאפשרות לממשלה לפעול באופן שרירותי ולפגוע קשות ושיטתית בכל אדם ואזרח לו תרצה הממשלה להרע: להפקיע אדמות, להגביל את זכות השביתה, לפגוע בחופש התנועה, לאסור ללא משפט באמצעות מעצרים מינהליים ועוד ועוד. מצב חירום יכול להיות אמיתי כאשר קיים איום ממשי על המדינה ועל יושביה, אבל הכנסת מאשרת שוב ושוב מצב חירום שקרי, פוליטי, מניפולטיבי, שבינו ובין ביטחון או צרכים חברתיים דחופים אין דבר וחצי דבר. כדי לשרת את האינטרסים הזדוניים של הכיבוש, של תעשייה וסחר בנשק, של תנועת הגזל ההתנחלותית, של בעלי הון רודפי בצע ושררה ושל ממשלה שלא חפצה במגבלות על כוחה, מבקשים מאיתנו להאריך שוב את מצב החירום המדומיין והמומצא הזה. אין מנוס מלהכיר בכך שמצב החירום הבלתי-דמוקרטי הזה הוא מאפיין מובנה של המדינה שבה אנו חיים, שהרי הוא מאושר זה עשרות שנים. דמוקרטיה? ודאי שלא בשטחים הכבושים, אך גם במקום שבו אנו עומדים הדבר מוטל בספק רב. ובכל זאת, דבר אחד נשתנה היום: היום אנו עומדים בפני בחירות שלישיות בתוך שנה אחת, ולצד קריסה של מערכות החירום האמיתיות – וזה מצב החירום האמיתי, חברי הכנסת – בריאות, חינוך, רווחה – לצד הקריסה שלהם קיימת ממשלה הפועלת חודשים רבים ללא אמון הכנסת. בתנאים אלו אין היא מוגבלת כלל על ידינו, ואם נאשר את מצב החירום שוב, היא תחזיק בכוח טוטליטרי לכל דבר ועניין. חברות וחברי הכנסת, אל לנו להעניק לממשלת הנאשם הסדרתי את הכוח הזה. תודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חבר הכנסת ינון אזולאי – אינו נוכח; חברת הכנסת רויטל סויד – אינה נוכחת; חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת; חבר הכנסת אוסאמה סעדי – אינו נוכח; חבר הכנסת יאיר גולן – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת מנסור עבאס – מוותר; חבר הכנסת סעיד אלחרומי – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הוא סגר את הרשימה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, תירגע, בסדר. חברת הכנסת זנדברג. << דובר >> תמר זנדברג (המחנה הדמוקרטי): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. האמת היא שיש לי הרבה מה לומר על הנסיבות הפוליטיות שאנחנו נמצאים בהן כאן. אני אשמור את זה לחוקים הבאים, כי יש לנו כאן עוד יום ארוך. אני רק לא יכולה לשבור את המסורת של לפחות שש שנים וחצי שאני כאן, שכל חצי שנה אנחנו מצביעים על מצב החירום הזה. רק שנבין: אנחנו 72 שנה במצב חירום – דבר שגורר מצד אחד אבסורדים מגוחכים כמו חוקי חלוקת קרח, ומצד שני דברים פוגעניים כמו מעצרים מינהליים ואחרים. אני מבינה את הסיטואציה שאתם נמצאים בה כרגע, אבל פשוט זאת סיטואציה קבועה. מצב החירום הזה, לא רק הפוליטי, נמשך יותר מדי זמן. ובאמת, משימה חשובה ביותר זה שגם מנטלית וגם מהותית נצא ממצב החירום הזה ונתחיל להסדיר את הדברים שצריכים הסדרה ולפרק את אלה – באמת הגיע הזמן שננהג כדמוקרטיה אזרחית ולא כמדינה במצור. תודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב, יש עוד מישהו שרוצה לדבר? אנחנו ביום האחרון, אז אני אזוז מהפרוטוקול. בבקשה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני סגן יושב-ראש ותיק ממך. אתה סגרת את הרשימה, ואסור – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בגלל שזה יום אחרון, אני פותח אותה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אוה, באמת. ככה לא מנהלים ישיבות כנסת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה נכון. תדיח אותי. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מה זה הדבר הזה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בבקשה. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה? גם אתה רוצה להירשם? אין בעיה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> – – חברות וחברי הכנסת – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גם אתה רוצה? בסדר. הינה, אתה רואה? למה אתה מתלונן? גם הם רוצים. חבר הכנסת טיבי, תגיד לחבר'ה שלך, הם כולם רוצים לדבר. מה אתה רוצה? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> טיבי, הסיעה שלך רוצה. עושים בשבילכם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למרות שסגרתי את הרשימה לפני חצי שעה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל עושים את זה בשביל הסיעה שלך. הם רוצים לדבר. זה יום אחרון, אחמד. אחמד, זה יום אחרון, אחמד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם רוצים לדבר או לא? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אחמד, זה יום אחרון של הכנסת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז גם אתם תקבלו את הזכות, אין בעיה. זה לא בניגוד, מותר לי לפתוח ולסגור. כן, בבקשה. זה "תקנון ביטן". << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מבקש שתיתן לי את הזמן מהתחלה. לא יכולתי לדבר שנייה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב, אני אוסיף לך. נו, בבקשה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> תוסיף לי, בבקשה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> דבר. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה רבה. כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אני כמובן תומך בהצעה, בהמלצת הוועדה הזמנית לענייני חוץ וביטחון בעניין הכרזה על מצב חירום. אני תומך, ואני מכיר את המורכבות של העניין, וברור לכולם שההמלצה נדרשת ומחויבת. אני רוצה להתייחס גם למשהו אחר, וזאת גם הזכות, שבזכותך – אני מודה לך, היושב-ראש, שהסכמת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> האמת, אני אגיד לך את האמת, אני פתחתי לא בשביל לדבר עכשיו על כל דבר. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אבל אמרת שבגלל שזה היום האחרון. על זה אני רוצה לדבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, אבל דברו על הנושא. דברו על הנושא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו ביום האחרון של הכנסת. ואני כולי תקווה – קטי, אני מסיים ומצביעים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חבר'ה, אני סגן יושב-ראש, לא יושב-ראש הקואליציה. יש יושב-ראש קואליציה, בסדר? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> תישארו פה – נצביע; לא תישארו – לא נצביע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שכנעת אותנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני רק סגן יושב-ראש. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> יש פה 13–15 נגד. אנחנו נצביע, אבל אין לנו עוד אנשים, מה אתה רוצה? איפה כחול לבן? גבי, תביא את האנשים שלכם. תביאו את האנשים. יבואו, אז נוכל לרדת. לא רוצים להפסיד פה בנושא כזה חשוב. הנושא הזה חשוב מכדי שבגלל שזה היום האחרון של הכנסת, נזניח אותו באיזה חוסר תשומת לב רגעי. לכן, צריך אכן להביא חברי כנסת שיוכלו להביע את דעתם בנושא החשוב הזה. ואני רוצה להתייחס גם להליך החקיקה שמתרחש ברגעים אלה, על פיזור הכנסת. להערכתי – אנחנו עומדים במשימה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה מספיק. רד, רד, רד, רד. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> יש שם 18? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רד. אתה יכול לרדת. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> יש לך 18 נגד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, יש עוד אנשים שנמצאים. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אה, יש עוד? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש לך את הסיכום של היום. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> טוב. אז אני רק כולי תקווה – ובזאת אני אסיים – שעד חצות יימצא פתרון שימנע את ההליכה המיותרת לבחירות האלה. הלוואי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב. אני מבקש מיושב-ראש הוועדה שיעלה לסכם. קיבלתי את ההערה של אחמד טיבי – אף אחד לא יכול לדבר יותר. בבקשה. אני ממושמע למה שסגן יושב-ראש ותיק אומר. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא הלנתי. קיבלתי את ההערה שלך, מה אתה רוצה? קיבלתי את ההערה. << קריאה >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << קריאה >> אתה אומר שאתה נכנע לערבים – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה שייך? מה זה היכנעות לערבים? זה הולך ערבים, בנושא של ניהול ישיבה? הגזמת עכשיו, עזוב. לא צריך ללכת לדברים האלה. בסדר, ביטלנו את הפריימריז, אתם יכולים להחמיא לי כמה שאתם רוצים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – גדעון סער – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הלאה, בסדר. בבקשה. << דובר >> גבי אשכנזי (יו"ר הוועדה הזמנית לענייני חוץ וביטחון): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, הקשבתי לחבריי וחברותיי – למחאה וגם לביקורת המוצדקת בכל מה שקשור להכרזת מצב חירום. מי שהקשיב לדבריי היה צריך להבין שזה חוסר נוחות בולט. ברור שצריך להפסיק את המצב הזה. אין חולק על הצורך הזה, אין חולק. הרי אמרתי את זה בדבריי, חבר הכנסת כסיף. אני עוד טרחתי לבדוק, לפני שהבאתי את ההמלצה למליאה, מה נעשה בעשור האחרון, ואני חושב שאי-אפשר להתעלם ממה שנעשה. אם ב-2009 היו לנו עשרה חוקים ו-165 צווים, הרי היום – סליחה, חברים – יש חמישה חוקים ו-21 צווים. זה כתוצאה מהעבודה המשותפת הן של משרדי הממשלה והן של הוועדה המשותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת החוקה, חוק ומשפט. אי-אפשר גם להתעלם מהעובדה שבשנה האחרונה אין ועדות בכנסת, ולכן זה נקטע. עוד אני מציין לפניכם שמהחמישה שנותרו – ציינתי: מים – ומ-21 הצווים – עברנו אחד-אחד, וקיבלנו דיווח ממשרדי הממשלה, במיוחד ממשרד המשפטים, שמאגם את העבודה. מתוך החמישה יש שלושה שמוכנים כבר להגשה, ומתוך 21 הצווים יש כמעט עשרה – אני לא רוצה לא לדייק, בין תשעה לעשרה – שמוכנים להגשה. קשה להגיד שלא השתנה המצב. מהי האלטרנטיבה? אם באמת – אני אומר את זה לחבריי, לחבר הכנסת טיבי – בחנתי מהי המשמעות אם לא מאשרים את זה. אנחנו באמת רוצים שלא יהיה פיקוח על מעליות? זה מה שאנחנו רוצים? אנחנו לא רוצים שיהיה פיקוח על מכירות של סחורות? לצערי, זה שם. זה פוגע בכל האוכלוסייה. אין לנו ברירה. אנחנו רוצים שכל אחד יביא לפה יהלומים ולא יהיו תקנות לבדיקת הברחה של יהלומים? למה זה שם? דיברנו. זה צריך להיות שם? לא. מתקנים את זה? מטפלים בזה? כן. מה נשיג בזה שלא נצביע על כך? לכן, אין ברירה. אין ברירה. אנחנו מתקרבים לסיום המצב הזה, ואני מקווה שכשתהיה כנסת נוכל לצמצם את החמישה שנותרו ואת ה-21. אני חושב שנכון שהכנסת תצביע על כך. תודה רבה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – העמדה של הסיעה שלנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן. תסביר את העמדה של הסיעה שלך. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> לא שומעים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חבר הכנסת אחמד טיבי רוצה להסביר את העמדה של הסיעה. בסדר? בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, שנים התנגדנו, מרצ ואנחנו, להארכת מצב החירום. לפני שעה קלה היה מצב מספרי מעניין במליאה, ואדוני היושב-ראש סגר את הרשימה כמקובל. פתאום יואב קיש, חבר כנסת מנוסה, שם לב לרחש-בחש פה, וידע מה אנחנו מתכננים, ובא להודיע לך שיכול להיות שהחוק לא יעבור – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, הוא לא הודיע לי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – ואז אתה פתחת את הרשימה מחדש – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא לא צריך להודיע לי. ראיתי את זה מול העיניים. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – ואפשרת לו לנאום לפנים משורת הדין. זה לא תקין. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> – – – לדבר עוד שתי דקות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל גם החבר'ה שלך ביקשו לדבר. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> דיברנו. כולם ויתרו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נו, בסדר. אז קיבלתי את העמדה שלך. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ויתרו. עשית מעשה לא הוגן, זה הכול. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוגן ביותר, כי גם החברים שלך ביקשו לדבר. טוב. אני עובר להצבעה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, כי קיבלתי את העמדה של אחמד טיבי. תשמעי, הוא העיר לי – קיבלתי את זה. מה הבעיה? אני עובר להצבעה. בבקשה. הצבעה מס' 7 בעד ההמלצה – 30 נגד – 15 נמנעים – אין המלצת הוועדה הזמנית לענייני חוץ וביטחון בעניין הכרזה על מצב חירום נתקבלה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה לא יכול להעיר לי ואחר כך להגיד לי: למה אתה שומע לי? אין דבר כזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נכון, נכון, כן. 30 בעד, 15 נגד. ההצעה עברה. << קריאה >> אלעזר שטרן (כחול לבן): << קריאה >> חבר כנסת מנוסה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עוד פעם אתם זזים? מה יש לכם שם? כולם במזנון? מה, באמת? << נושא >> הצעת הוועדה הזמנית לענייני כספים בדבר צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון), התש"ף–2019 << נושא >> [נספחות.] << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הנושא הבא – – יושב-ראש ועדת הכספים פה? << קריאה >> משה גפני (יו"ר הוועדה הזמנית לענייני כספים): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> – – הצעת הוועדה הזמנית לענייני כספים בדבר צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון), התש"ף–2019. בבקשה, יציג את ההחלטה יושב-ראש ועדת הכספים הזמנית חבר הכנסת משה גפני. << דובר >> משה גפני (יו"ר הוועדה הזמנית לענייני כספים): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בושה להגיד היום במליאת הכנסת על משהו "זמנית", בגלל שה"זמנית" הופכת להיות – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם מישהו רוצה להירשם, אני סוגר בעוד דקה את – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> עכשיו אנחנו אחראים להעביר את זה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – לפי מצב הרוח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את רואה? נו, מה יהיה? אתם נגד? אני רוצה להבין. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> המשימה הושלמה. סיימו לעבוד. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אנחנו עם גפני. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – יצאו להפסקה? << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר הוועדה הזמנית לענייני כספים): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש לנו מיעוט – – – כמה הוא חוגג. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מציע לכם: תירשמו עכשיו, ותדברו על מה שהיה קודם. מה אתם רוצים? מה הבעיה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו בעד – – – << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר הוועדה הזמנית לענייני כספים): << דובר_המשך >> הם לא נגד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. הם יכולים לדבר על הקודם. יאיר גולן, תירשם. << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר הוועדה הזמנית לענייני כספים): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כשאמרת קודם שיעלה "יושב-ראש ועדת הכספים הזמנית", די התביישתי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני יודע שאצלך "זמנית" – לא יכול להיות דבר כזה. << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר הוועדה הזמנית לענייני כספים): << דובר_המשך >> לא, זה לא בגלל זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה לכל החיים. << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר הוועדה הזמנית לענייני כספים): << דובר_המשך >> לא עליי ולא על ה"זמני" שאמרת בעניין הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לכל החיים יושב-ראש ועדת כספים. << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר הוועדה הזמנית לענייני כספים): << דובר_המשך >> לא, לא. להיות היום בבניין כאן, אחרי למעלה משנה, כשהכול זמני, הכול – יש המון דברים שהיה צריך לעשות: רפורמות שהיה צריך לעשות בנושא הכלכלי – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל יש שניים קבועים, והם אתה ואחמד טיבי. אתם כל החיים נמצאים, אין מה לעשות. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני מאשר את מה שאמר יושב-ראש הישיבה. << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר הוועדה הזמנית לענייני כספים): << דובר_המשך >> אז אני יכול עכשיו להגיד גם בשמך. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אגב, גפני יותר ותיק ממני. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נכון, אבל נראה לי שאתה עוד הרבה שנים, וגפני – תלוי ברב, אתה מבין? << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר הוועדה הזמנית לענייני כספים): << דובר_המשך >> באמת הכנסת, או בעצם הפוליטיקה הישראלית, נמצאת היום באחד מרגעי השפל הגדולים שלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר הוועדה הזמנית לענייני כספים): << דובר_המשך >> << דובר_המשך >> זה דבר שהוא פשוט בלתי ניתן לתיאור. אני אומר את זה גם מנקודת ראותי כחבר כנסת, הרבה שנים, אבל גם מנקודת ראותי כיושב-ראש ועדת הכספים הזמנית. אני יודע מה מונח על סדר-היום; אני יודע על מה אנחנו מדברים בנושא הכלכלי. אנחנו יודעים איזה דברים אנחנו עכשיו, שוב, לא יכולים לעשות, אנחנו ככנסת ואנחנו כוועדה. אנחנו שוב נצטרך ללכת לעוד כמה חודשים שלא נעשה בהם כלום. אני כבר לא מדבר על גירעון, ואני לא מדבר על הוצאות ישירות של הבחירות ומה יהיה בסוף הבחירות. מה יהיה בסוף הבחירות? לאן אנחנו נגיע? אדוני היושב-ראש, עצוב מאוד, היום הזה. עצוב. דבר שהוא כנראה עונש משמיים על משהו שאנחנו לא יודעים מהו. צריך לעשות חשבון נפש על זה. אין בעיה עם ההצבעה, נכון? << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אין בעיה. אנחנו בעד, בשני הצווים. << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר הוועדה הזמנית לענייני כספים): << דובר_המשך >> << דובר_המשך >> בסדר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, נביא עוד כמה אנשים. אתה יכול לרדת. יש כבר דוברים, ואחר כך תעלה. << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר הוועדה הזמנית לענייני כספים): << דובר_המשך >> << דובר_המשך >> מאה אחוז. אדוני היושב-ראש, לפי הוראות חוק מיסי מכס ובלו (שינוי התעריף), התש"ט–1949, החלטת ועדת הכספים לאשר צו תעריף מכס שפורסם על ידי רשות המיסים מקבלת תוקף בתום שבעה ימים מיום הנחתה. אם עד אז לא באה דרישה מחבר כנסת שהכנסת תבטל אותה, זה מאושר באופן אוטומטי. יחד עם זאת, באותו חוק נקבע שההחלטה של ועדת הכספים כאמור שהונחה על שולחן הכנסת בתוך שלושה שבועות לפני תום כנס של הכנסת טעונה אישור של הכנסת. זה המקרה שלנו. נוכח המצב הייחודי שבו אנו נמצאים היום, כשברקע פיזורה של הכנסת העשרים-ושתיים, אנחנו מביאים את הצווים לאישור הכנסת. אני מביא שני צווים. אני מציג קודם את הצו הראשון. הצו הראשון מדבר על מכס על נושא הדגה. אני מתכוון להביא בפני הכנסת את החלטת ועדת הכספים של הכנסת – "ועדת הכספים", אני מתכוון: הזמנית, אדוני היושב-ראש – לאשר את ההוראות הקבועות בצו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון), התש"ף–2019, שעניינו ענף הדגה. ביולי 2015, כחלק מהתוכנית הכלכלית לתקציב המדינה לשנים 2015 ו-2016, נקבע כי המכס יופחת על כל סוגי הדגים במתווה של שלוש פעימות לאורך השנים 2018–2020, ולאחר מכן יבוטל המכס על כל סוגי הדגים. בסמוך לכך נחתם הסכם משולש בין משרד האוצר, משרד החקלאות ופיתוח הכפר והתאחדות חקלאי ישראל, שבו נקבע כי אם הפדיון של מגדלי הדגים ייפגע ביותר מ-10%, תידחה פעימת הפחתת המכס הקרובה. כלומר, אם יתברר שהפגיעה בדייגים והפגיעה במתווה הדגה בכלל יהיו בלמעלה מ-10%, תידחה הפעימה השלישית – פעימת הפחתת המכס הקרובה שעליה אנחנו מדברים עכשיו. בשנים 2017 ו-2018 נמצא כי פדיון המגדלים אכן נפגע בלמעלה מ-10%; לפי דעתי, בישיבה האחרונה שקיימנו דובר על כך שהמגדלים נפגעו בלמעלה מ-16%. בהתאם להסכם המשולש פורסמו צווים אשר דחו את הפחתת המכס, כך שהפחתות המכס ייכנסו לתוקף החל מינואר 2020. משרד האוצר מצא כי גם לגבי שנת 2019 פדיון המגדלים נפגע ביותר מ-10%, ולכן הצו המונח לפניכם דוחה את הפחתת המכסים בשנה נוספת, כך שמתווה הפחתת המכסים יחל החל משנת 2021. צריך להביא בחשבון שאנחנו מדברים על מגדלי הדגים, שזה בעיקר מגדלים בפריפריה. אם לא יאשרו את הצו הזה, המשמעות של העניין בטווח הלא-רחוק היא שכל הנושא של ענף הדגה במדינת ישראל יבוטל. יבוטל – הכוונה פגיעה בפריפריה, פגיעה במשפחות שזאת פרנסתן, פגיעה בכל מה שאנחנו רגילים. שומרים גם על המחירים, שהמחירים יהיו נמוכים, אבל שומרים גם על המגדלים עצמם ושהענף הזה לא יוכחד ויישאר. לכן אני מבקש את אישור הצו. לאור כל האמור, אבקשכם לאשר את הצו בנוסח שבפניכם, כדי לעשות את האיזון ולשמור על האיזון בין המחירים, שיהיו נמוכים, אבל גם שהמגדלים יוכלו להתפרנס ושלא תהיה מציאות שבעצם כל הענף הזה יוכחד. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מה עם הצו השני? << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר הוועדה הזמנית לענייני כספים): << דובר_המשך >> הצו השני – אני אציג אותו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הצו השני זה הנושא הבא. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת יאיר גולן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> סגרתי את הרשימה. בסדר. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא, אתה סוגר ופותח, סוגר ופותח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא פתחתי. הינה, אני לא פותח הפעם. מה יהיה – יהיה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אנחנו נתמוך בהצעה או נימנע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גם אם תימנע, אתה – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא, אתה תצביע. הינה, שניים – תמר. אדוני היושב-ראש, אתמול נפל דבר בארץ כאשר נורו יריות על ראש מועצה ושומר הראש שלו – סוהיל מלחם, ראש מועצת ג'דיידה-מכר. פעם שנייה יורים עליו, על ביתו, בשבועיים האחרונים. שומר הראש, שהוא שומר ראש מטעם המדינה, מטעם משרד הפנים, נפגע בבטנו. הוא נותח ומצבו יציב. אני מאחל לו החלמה. האמת, פה ושם היו ידיעות בכמה מקומות, אבל ציפיתי שאם יש ניסיון רצח כזה של נבחר ציבור זה יהיה בראש המהדורות, בעמודים הראשונים, ולא היה כך. השאלה המעניינת: למה? אבל יותר מאשר הכיסוי התקשורתי הקלוקל, החוצפה של כנופיות או אנשים חמושים לירות על ראש מועצה או על שומר הראש שלו, לפצוע אותו, בשעה 19:30, כאשר הבית ידוע למשטרה כיעד של תקיפה, למודיעין של המשטרה, זה להכניס שתי אצבעות בעין למשטרה, שלא מצליחה למנוע את הפשיעה בחברה הערבית באופן כללי, ואת מה שאנחנו מתריעים נגדו לאחרונה: החשש שמא ראש מועצה יירצח – בגלל הפשיעה, ארגוני הפשיעה והניסיון לסחוט ראשי רשויות בגלל הוראות עזר או החלטות של העירייה או של הרשות המקומית – או רצח של נבחר ציבור ערבי, ח"כ ערבי, מסיבות פוליטיות. הדברים האלה צריכים להדאיג כל אחד, ואני לא בטוח שהם מדאיגים כל אחד. אני רוצה שוב לשלוח איחולי החלמה למאבטח, אבל גם להגיד לסוהיל מלחם, שהוא ראש מועצה מצוין, ישר, הגון, נחוש לעזור ליישוב שלו, ג'דיידה-מכר. הוא נציג נאמן של הקהילה, של אלה שבחרו בו וגם אלה שלא בחרו בו. נהניתי תמיד לעבוד איתו למען ג'דיידה-מכר ופרויקט טנטור שבוטל, ואני מקווה שהמשטרה תשים את ידה על הפושעים במהרה. תודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. חבר הכנסת יאיר גולן. << דובר >> יאיר גולן (המחנה הדמוקרטי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת הבודדים שנותרו באולם – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אפשר לומר: חברי הכנסת הערבים. << דובר_המשך >> יאיר גולן (המחנה הדמוקרטי): << דובר_המשך >> – – אני, מה שנקרא, כולי איתכם. צר לי לומר שבצוק העיתים הנוכחי אין מנוס מאמירה בדבר השחיתות השלטונית החמורה שפשתה במדינתנו היקרה. אחרי בחירות אפריל יכלה לקום ממשלה עם רוב מוצק של 70 חברי כנסת בראשותו של בנימין נתניהו; ממשלה זו לא קמה בגלל גחמה של אדם אחד. אחרי בחירות ספטמבר יכלה לקום ממשלה עם רוב מוצק של 65 חברי כנסת; גם ממשלה זו לא קמה בגלל משוגה של בן אדם בודד, אחד, שבינתיים גם הוגשו כנגדו כתבי אישום בגין שוחד, מרמה והפרת אמונים. למרבה הצער, אדם זה קיבל סיוע למעלליו, ובכך שחיתותו האישית האפשרית – אני מדגיש, האפשרית בלבד – ייתכן שהפכה לשחיתות ציבורית. אני שואל את אחיי בליכוד – ונציגיו של הליכוד נמצאים פה משמאלי: מה לכם כי שעבדתם את עתידכם ואת עתיד המדינה בעבור אדם זה? בושה לנו ולכם. אני שואל את אחיי מהמפלגות החרדיות, שנדמה לי שנותר מהן נציג בודד: הרי אנשים ישרי דרך אתם. מה לכם כי כרכתם גורלכם בגורלו של עבריין אפשרי? האם לאיש הזה ראוי ונכון לתת את אמונכם הבלתי-מסויג? אני שואל את אחיי מישראל ביתנו, לו היו נמצאים כאן באולם: מה לכם כי סירבתם לממשלת מיעוט בראשותו של בני גנץ? הרי ממשלת מיעוט יכלה להיות ממשלה יציבה וראויה, ממשלה שיכלה להחזיר את מדינת ישראל לדרך הישר ואת אזרחי ישראל לנתיב האמת. אני אומר היום לכולנו, נבחרי ציבור ראויים, מסורים: האזרח הישראלי הנושא עיניו לירושלים – מה הוא רואה? לצערי, מה שהוא רואה – הוא רואה קומבינות פוליטיות שאינן משרתות אותו; הוא רואה בזבוז ענק של כספי ציבור, כספו שלו; הוא רואה חוסר תפקוד מתמשך ומשתק נוכח אתגרים הולכים ונערמים המאיימים להכריע אותנו מבפנים. בחודש מרץ נלך שוב לבחירות. לנגד עינינו צריך לעמוד רק עניין אחד: הקמת ממשלה יציבה, בהתעלם ממאווייו של מועמד זה או אחר; הקמת ממשלה לטובת האזרחים שאותם אנחנו חייבים לשרת וקימום מעמדם של נבחרי העם, שהיום יותר מתמיד תוארם אינו ראוי להם – אינו ראוי לנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. חבר הכנסת איימן עודה, ביקשת גם לדבר. אתה רואה? למרות שסגרתי את הרשימה, אני נותן לו לדבר. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הנדיבות שלך – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> משהו-משהו, כן. << דובר >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת וחברות הכנסת, אני אגיד כמה מילים בשפה הערבית לקראת חג המולד. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: בני עמי הנכבדים החוגגים את חג המולד, בשבוע הזה הואר בנצרת העץ של היוונים האורתודוקסים והלטינים, ובימים האלה יואר גם בכפר יאסיף; לאורך החודש יואר העץ ויהיה שוק חג המולד – וכל זאת לקראת חג המולד. מכיוון שיום זה הוא היום האחרון בכנסת, זו הזדמנות לומר לכל בני עמנו: "כבוד ותהילה לאל במרומי השמיים ושלום על פני האדמה לכל אוהביו". ישו הנוצרי צעד מנצרת עד כפר כנא, אל כפר נחום, ומשם המשיך צפונה אל בית עניא בואך ירושלים. שם בירושלים הפך את השולחן מול פני החלפנים, ושם הייתה ההקרבה והפדות לקראת הגאולה. כל הערכים הנעלים האלה מדגישים לנו את חשיבות המאבק למען הנושאים שלנו, תוך הבעת עמדות ברורות ונחרצות, עד שישרור שלום על אדמת השלום ועד שנשיג שוויון, דמוקרטיה וצדק חברתי. אני רוצה לאחל לכל בני עמנו חג שמח לרגל חג המולד. תודה.) תודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת גפני, אתה רוצה להשיב או שאין צורך? שימו לב, אין אף חבר כנסת, לא מהליכוד ולא מכחול לבן, כן? ראיתם? אולי הם מנהלים משא ומתן עכשיו, כולם ביחד. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אוקיי, אני עובר להצבעה. הצבעה מס' 8 בעד ההחלטה – 13 נגד – אין נמנעים – אין הצעת הוועדה הזמנית לענייני כספים בדבר צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון), התש"ף–2019, נתקבלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 13 בעד, נגד – אפס. ההצעה עברה. << נושא >> הצעת הוועדה הזמנית לענייני כספים בדבר צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 11), התשע"ח–2018 (תיקון), התש"ף–2019 << נושא >> [נספחות.] << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני עובר לנושא הבא – הצעת הוועדה הזמנית לענייני כספים בדבר צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 11), התשע"ח–2018 (תיקון), התש"ף–2019. יציג את ההחלטה יושב-ראש ועדת הכספים הזמנית חבר הכנסת משה גפני. << דובר >> משה גפני (יו"ר הוועדה הזמנית לענייני כספים): << דובר_המשך >> << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני מודה ליושב-ראש הבית היהודי – איך זה נקרא היום? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שר החינוך. << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר הוועדה הזמנית לענייני כספים): << דובר_המשך >> שר החינוך, ודאי – ולחבר הכנסת מטעם ש"ס, אבל אני בעיקר מודה לחברי הכנסת מהרשימה המשותפת חבר הכנסת טיבי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שהעברנו את זה. << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר הוועדה הזמנית לענייני כספים): << דובר_המשך >> שהעברתם את זה, כן. אני מודה לכם על זה. זה דבר חשוב. זה דבר שהוא – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם מישהו רוצה להירשם – אז יש לכם זמן להירשם. << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר הוועדה הזמנית לענייני כספים): << דובר_המשך >> אבל לא צריך להירשם עכשיו. אחרי זה הולכות להיות כמה שעות ריקות. מה עכשיו – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא נורא, זכותם. << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר הוועדה הזמנית לענייני כספים): << דובר_המשך >> אני לא אומר. בסדר. אני מתכבד, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, להביא בפני הכנסת את החלטת ועדת הכספים של הכנסת לאשר את ההוראות הקבועות בצו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 11), התשע"ח–2018, שעניינו מס יוקרה על כלי רכב. בשנת 2013 נקבעה בצו תעריף המכס הוראת שעה אשר קובעת את העלאת שיעור מס הקנייה על כלי רכב שמחירם לצרכן, מחיר המחירון, עולה על 300,000 ש"ח – רכבי יוקרה – כך שלשיעור המס החל על כלי רכב – המס הבסיסי הוא בשיעור של 83% – יתווסף שיעור מס לפי נוסחה קבועה באופן שבו ככל שכלי הרכב יקר יותר, שיעור המס עליו יהיה גבוה יותר. תוספת מס היוקרה שנקבעה בצו זה לא חלה במקור על כלי רכב היברידי, פלאג אין ורכב חשמלי. הוראת השעה האמורה הוארכה לתקופה נוספת, ובשנת 2018 הוחלט להחיל את מס היוקרה שנקבע בה גם על כלי רכב היברידיים, פלאג אין וחשמליים, לנוכח עמדת רשות המיסים, שהציגה מגמה של יבוא רכבי פאר בטכנולוגיות ההנעה האמורות, כשהמחיר הגבוה של רכבי הפאר כבר אינו נובע מהטכנולוגיה שהוטמעה בהם אלא מהיותם רכבי יוקרה. בצו זה מוצע להאריך פעם נוספת את הוראת השעה לתקופה של שנתיים, עד יום 31 בדצמבר 2021. יצוין כי צו זה אושר בוועדה יחד עם תקנות מס הכנסה – שווי שימוש ברכב – אשר קובעות הטבת מס של הפחתה של הסכום שנזקף להכנסת העובד ביחס לכלי רכב היברידיים, פלאג אין וחשמליים, אשר גם אותן הוחלט להאריך בהתאמה בשנתיים נוספות. עשינו את זה בוועדה במקביל. בעצם, רשות המיסים ביקשה לאשר את זה באופן קבוע, את המס על כלי רכב יוקרתיים, על כלי רכב יוקרה. אנחנו לא רצינו. אמרנו: בואו נתחום את זה בתחום של השנתיים, כי אני חושב שהכנסת תצטרך לקיים דיון על כל המשמעות של העניין הזה. העלתה את זה חברת הכנסת מיקי חיימוביץ' – היא העלתה את העניין הזה, ואני כמובן קיבלתי את העובדה שאנחנו נצטרך לקיים דיון, ולכן אנחנו מדברים על צו שהוא הוראת שעה והוא למשך שנתיים, ואנחנו נצטרך לקיים את הדיון הזה. אני מבקש, אדוני היושב-ראש, לאשר את הצו הזה. אני מאוד מודה לך. תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חבר הכנסת אבוטבול רצה להתייחס, אז ניתן לו אפשרות. בבקשה. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> טוב, כנסת נכבדה, כנסת בודדה, אני מתנצל שככה אני מדבר, רק בפני היושב-ראש וחבר הכנסת הרב גפני ועוד חבר כנסת, ניצן, אבל זה בסדר – נצטרך כנראה להתרגל שישנם דברים כאלה שצריכים ללמוד אותם. אני חושב שדווקא זה באמת – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> זה לא היה אף פעם. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> לא היה אף פעם, כן, אבל לא הייתי בפעם הקודמת בשביל לדעת מה היה פעם. אנחנו לומדים גם שיש לכל כלל יוצא מן הכלל, דברים כאלה. אין מה לומר לגבי הנושא שהעלה יושב-ראש ועדת הכספים – אלה דברים שצריכים כמובן לתמוך בהם. אבל אם כבר מדברים, אז קודם כול יישר כוח מגיע לחבר הכנסת משה גפני – זו בעצם הוועדה היחידה, פרט לוועדת החוץ והביטחון, שתפקדה באופן מלא ושוטף. היה לי את הזכות להגיע לשם כממלא מקום חבר כמה פעמים, וראינו איך שהם עובדים במלוא הקיטור, כאילו שיש ממשלה, כאילו שיש כנסת. אני חושב שבאמת קודם הצבענו על הכרזת מצב חירום, אבל אני חושב שמצב החירום הוא גם מצב חירום פוליטי. אני חושב שגם צריכים לדעת, החברים היקרים שלא נמצאים כאן, בפרט אלה שלא נמצאים כאן, לקרוא את רחשי הלב של העם. רחשי הלב של העם כבר מואסים לא רק בנו אלא גם בשיטה, גם בדרך. הם רואים פה תעודת עניות קשה, תעודת עניות מבזה לכל הנושא הזה של השלטון. השלטון, המשילות, יורדים לטמיון. ואני חושב שאם אנחנו עכשיו – וזה מה שנראה שהולך להיות – יוצאים לבחירות, אני מאוד מאוד מציע שכל אחד יתכנס עם עצמו לאיזשהו סוג של חשבון נפש – כולם, כולל אני – איך אנחנו מציגים את זה בפני הציבור, איך עומדים שוב בפני הציבור להגיד לו מה עשינו במשך החודשיים שהיינו כאן, מה הצלחנו. ואני חושב שהמבט שלנו אליהם צריך להיות כמו של תלמיד שמגיע לבית עם תעודה עם ציונים שפלים ביותר, מביט על אבא ומנסה להסביר את עצמו כשבכל ציון הוא קיבל "נכשל", "נכשל", "נכשל". אני חושב שצריכים לדעת שיש יום אחרי הבחירות, ואני רוצה להגיד לכם גם באופן אישי: אני מאוד מאוכזב, אני מאוד מאוכזב גם באופן אישי. באתי עם המון רצון, המון מרץ. מי שראה אותי ועקב אחרי – הייתי המון במליאה, הייתי בוועדות, בכל מה שרק אפשר. אפילו הקמתי שדולה להקמת בית חולים בבית שמש. עשיתי הרבה דברים יפים, מה שיכולתי במסגרת האפשרויות. והיום להגיע ביום כזה – למרות שהגשתי הצעות חוק מסוימות, הכול מתאפס, הכול הולך, בגלל שיש מאבקים על כבוד, על יוקרה, על דברים מהסוג הזה. אני חושב לומר לכל המנהיגים שלנו: באמת כואב הלב. עשיתם טעות? תתפכחו, תבינו שהעם יכול גם להעניש. יש עוד כמה שעות, יש עוד 12 שעות שאולי אולי אולי יגבר ההיגיון הצרוף של כל אחד ואחד מאיתנו ואולי באמת ישתנו הדברים. אי-אפשר לדעת, והיו כבר דברים מעולם שברגע האחרון המטוטלת עברה לצד השני והשתנו דברים. אבל אני מאוד מאוד פסימי בנושא הזה. אבל עם כל זה אני קורא לחברים, ברשותך, היושב-ראש, ואני חושב שכדאי שתצא קריאה נרגשת גם ממך וגם מכל המנהיגים: לדעת שאם הולכים למערכת בחירות אחרת – אני שמח שהיא קצרה בכמה ימים, אבל צריך לדעת איך לבוא לציבור להסביר את – איך אומרים? הגרויסע פדיחה שעשינו, שבעצם לא כוננו כבר כמה פעמים ממשלות, ולתת לכולם, בעזרת השם, להבין מי אשם ומי לא אשם, להעניש את מי שבאמת גרם לכך כבר פעם שלישית. את התשובה אתם יודעים – מי הוא. תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה רבה. טוב, אני עובר להצבעה. הצבעה מס' 9 בעד ההחלטה – 7 נגד – אין נמנעים – אין הצעת הוועדה הזמנית לענייני כספים בדבר צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 11), התשע"ח–2018 (תיקון), התש"ף–2019, נתקבלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב, שבעה בעד, אפס נגד. ההצעה עברה. רוב מוחץ, רבותיי. חבריי חברי הכנסת, אני מכריז על הפסקה בישיבה. כשיוחזרו הצעות החוק לקריאה ראשונה מהוועדה נחדש את הישיבה. תקבלו הודעה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 14:01 ונתחדשה בשעה 19:13.) << הפסקה >> << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברי הכנסת, אני מחדש את הישיבה. הודעה למזכירת הכנסת. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים-ושתיים והקדמת הבחירות, התש"ף–2019, של חברי הכנסת אבי ניסנקורן, מכלוף מיקי זוהר וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הבחירות לכנסת העשרים-ושלוש (הוראות מיוחדות), התש"ף–2019, של חברי הכנסת אבי ניסנקורן, מכלוף מיקי זוהר וקבוצת חברי הכנסת. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה למזכירת הכנסת. << נושא >> הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים-ושתיים והקדמת הבחירות, התש"ף–2019<< נושא >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/839).] (קריאה ראשונה) << נושא >> הצעת חוק הבחירות לכנסת העשרים-ושלוש (הוראות מיוחדות), התש"ף–2019 << נושא >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/839).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברי הכנסת, כאמור, החזירו מן הוועדה את הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים-ושתיים והקדמת הבחירות, התש"ף–2019, והצעת חוק הבחירות לכנסת העשרים-ושלוש (הוראות מיוחדות), התש"ף–2019, של חברי הכנסת אבי ניסנקורן, מיקי מכלוף זוהר וקבוצת חברי הכנסת. מי שיציג את ההצעות לקריאה שנייה הוא חבר הכנסת אבי ניסנקורן, בבקשה, אדוני – סליחה, לקריאה ראשונה, טעות שלי, לקריאה ראשונה – חבר הכנסת אבי ניסנקורן. לאחר מכן יתקיים דיון ואלה שנרשמו יוכלו לדבר. מי שמעוניין להירשם יוכל לעשות זאת בדקות הקרובות. אחר כך נסגור את הרשימה. בבקשה, אדוני. << דובר >> אבי ניסנקורן (יושב-ראש הוועדה המיוחדת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת הנכבדים, בשם הוועדה המיוחדת שהכינה את הצעת החוק לקריאה ראשונה, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים-ושתיים והקדמת הבחירות, התש"ף–2019. בהצעת החוק מוצע לקבוע שהכנסת העשרים-ושתיים תתפזר לפני סיום כהונתה, וכי הבחירות לכנסת העשרים-ושלוש יוקדמו ויתקיימו ביום 2 במרץ 2020. לאור העובדה שסיעות הבית רצו להקדים את הבחירות הפעם ולעשות אותן מהר ככל הניתן, אנחנו בעצם נאלצנו לחוקק את החוק הזה. הצעת החוק לפיזור הכנסת מוגשת באין ברירה, לאור העובדה שעד כה כל המאמצים של כחול לבן ושל סיעות אחרות להרכיב ממשלה, ממשלת אחדות יציבה, לא צלחו, ולכן לצערי אנחנו ניצבים פעם שלישית בתוך שנה אחת בפתחה של מערכת בחירות. זהו יום עצוב למשכן הכנסת. אני חושב שכל חברי הכנסת פה נחמץ ליבם. אני תקווה שמאורע כזה לא יהיה שנים ארוכות קדימה בכנסת ישראל. בנסיבות החריגות שנוצרו, וכדי לאפשר למערכות השלטון לשוב לפעילותן הסדירה מהר ככל הניתן, מוצע לקבוע כי תקופת הבחירות תהיה קצרה יותר מתקופת הבחירות הרגילה ותימשך 82 ימים במקום 90 ימים. לצד הצעת חוק זו מוצע גם, בהצעת חוק נפרדת, לתקן את חוקי הבחירות ומימון המפלגות באופן שיאפשר את קיום הבחירות השלישיות במועד הקצר שנקבע. אני מבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה הראשונה, בנוסח המוצע על ידי הוועדה. הצעת החוק השנייה שעומדת היום בפני חברי הכנסת היא הצעת חוק הבחירות לכנסת העשרים-ושלוש (הוראות מיוחדות), התש"ף–2019. אדוני היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת הנכבדים, בשם הוועדה המיוחדת שהכינה את הצעת החוק לקריאה הראשונה אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק הבחירות לכנסת העשרים-ושלוש (הוראות מיוחדות), התש"ף–2019. לצד הצעה זו הונחה בפניכם גם הצעת החוק הנפרדת שתיארתי לעיל. סמיכות הזמנים למערכת הבחירות האחרונה וקיצור תקופת הבחירות הקרובה מחייבים לקבוע הוראות מיוחדות שיאפשרו את קיום הבחירות במועד המוצע. לפיכך מוצע לקבוע הוראות שעה שיחולו על מערכת הבחירות לכנסת העשרים-ושלוש בלבד, בדומה למה שנעשה במערכת הבחירות הקודמת, ואלה עיקריהן: תיקונים הנוגעים לקיצור תקופת הבחירות, שעיקרם: הסמכת יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית לקצר מועדים הקבועים בחוק הבחירות בעשרה ימים; קיצור פרק הזמן הדרוש לרישום מפלגה חדשה; תיקון חוק דרכי תעמולה בהתאם לתקופת הבחירות4 המקוצרת. תיקונים בקשר לעבודת ועדת הבחירות, שעיקרם: קביעה מזורזת של תקציב לבחירות; מתן תמריץ הולם לעובדים שיתגייסו לעבודה בוועדת הבחירות; קביעת הוראות מקילות בתחום המכרזים; קביעת איזון ראוי בין צורכי הרשויות הציבוריות לבין צורכי ועדות הבחירות באשר להעסקת עובדי מערכת הבחירות שעבודתם הקבועה היא ברשויות הציבוריות. תיקונים לעניין ניהול מערכת הבחירות לשם ייעול וטיוב תהליך הבחירות, שעיקרם: העלאת הגיל המינימלי למינוי חברי ומזכירי ועדת קלפי; תיקון הסדר הצבעה ייחודי של שוטרים, כך שהם יצביעו במעטפות כפולות; הארכת הוראות שעה שקבעה ועדת הבחירות המרכזית בתקופת הבחירות הקודמת; הסכמת יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית לקבוע הוראות שעה מיוחדות נוספות; תיקון הסדר המיסוי של תשלומים לעובדים המועסקים בתקופת הבחירות לשם קיום הבחירות כדי להתאימו לאופי העבודה הנוכחי של העובדים. תיקונים לחוק מימון מפלגות: קיומן של שלוש מערכות בחירות ברצף בפרק זמן של פחות משנה מחייב את המפלגות להתמודד עם קושי ניכר בניהול המשאבים הציבוריים המוקצים להן בחוק, שכן הם מוקצים על בסיס הנחה שיש פרקי זמן ארוכים יותר בין תקופת בחירות אחת לשנייה ולשלישית. נכון להיום סיעות הכנסת עדיין לא הספיקו לכסות את הגירעונות שנותרו להן בשתי מערכות הבחירות הקודמות, שאותם הן תכננו להחזיר לאורך תקופת כהונתה של הכנסת. בשל הנסיבות החריגות האמורות מוצע לערוך כמה שינויים בחוק המימון ובתיקון הקודם לחוק המימון שנערך לגבי הבחירות לכנסת העשרים-ושתיים. מוצע להגדיל את סכום המימון של הוצאות הבחירות ואת המקדמות כך שכל הסכומים שהסיעות היו אמורות לקבל יוכפלו במקדם של 1.31. בנוסף, כדי לשפר באופן יחסי את מצבן של הסיעות הקטנות, מוצע כי כל סיעה תקבל חצי יחידת מימון נוספת. כאיזון וכדי לסייע גם למפלגות שאינן מיוצגות כעת בכנסת מוצע לאפשר להן לקבל כנגד ערבות בנקאית סכום גדול יותר של מקדמה – 13.1 יחידות מימון במקום 7 לפי החוק הקיים. מוצע להגדיל את תקרת הוצאות הבחירות של סיעות קטנות המונות לא יותר מעשרה חברי כנסת כך שהיא תהיה פי 2.5 מיחידת מימון אחת לכל חבר כנסת באותה סיעה. מוצע לקבוע שהחזר ההלוואות שלקחו הסיעות עד כה יידחה עד לתחילת הכנסת העשרים-ושלוש, וההלוואות לא ינוכו מהמקדמה שתשולם לקראת הבחירות הקרובות. הסכום של כל ההלוואות שתוכל סיעה לקבל בכנסת העשרים-ואחת, העשרים-ושתיים והעשרים-ושלוש ביחד לא יעלה על מחצית הוצאות המימון השוטף שהיא מקבלת בחודש לתקופה כוללת של ארבע שנים וארבעה חודשים, וזו גם תהיה תקופת ההחזר של ההלוואה. מוצע לאפשר לסיעות להגיש בעשרת הימים הקרובים בקשה להלוואה ולקבל עד 80% מההלוואה שהן היו זכאיות לקבל לפי החוק הקיים. נוסף לתיקונים שבהוראת השעה, מוצע לקבוע שתי הוראות קבע: האחת – הארכה בשנה נוספת של הסדר הדיון בצווי מניעה לפי חוק התעמולה בפני יושבי-ראש ועדות הבחירות האזוריות; השנייה – מתן יותר גמישות למפלגות המרכיבות סיעה משותפת בהעברת יחידות מימון ביניהן. התיקונים המוצעים לחוק המימון מעוררים שאלות של פגיעה בשוויון בין המפלגות המיוצגות בכנסת לבין המפלגות שאינן מיוצגות בכנסת. אנו סבורים שהפגיעה מוצדקת, ונובעת מהנסיבות החריגות שנוצרו בשל קיומן של שלוש מערכות בחירות ברצף ומהצורך והחובה לאפשר למפלגות תקציב ראוי לקיומה של מערכת הבחירות השלישית. בשל הפגיעה האמורה בעקרון השוויון בין רשימות, המעוגן בסעיף 4 לחוק-יסוד: הכנסת, נדרש שהצעת החוק תתקבל ברוב של 61 בקריאה הראשונה, השנייה והשלישית. לפיכך, אני מבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה הראשונה בנוסח המוצע על ידי הוועדה. אני חוזר על דבריי: במישור האישי קיוויתי שהצעות החוק שאני אגיש ואניח בפני הכנסת לאישור יהיו הצעות חוק חברתיות בעיקרן. לצערי – ואני חושב שזה לצער כל 120 חברי הכנסת – אלה הצעות החוק שעומדות היום לפתחה. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לחבר הכנסת אבי ניסנקורן. חברי הכנסת, לפני שנעבור לדיון, אני רק חוזר על מה שאמרתי גם לפני הקריאה הטרומית, וחזר על זה גם חבר הכנסת אבי ניסנקורן: הצעת חוק התפזרות הכנסת עניינה הוא עניין אחד: לקבוע תאריך מוקדם יותר לבחירות. בכל מקרה, גם אם אנחנו לא מעבירים את ההצעה הזאת, פירוש הדבר שהכנסת מתפזרת בשעה 24:00 היום, אלא אם כן יהיו התפתחויות, ואז הבחירות היו אמורות להיערך ב-10 במרץ, בפורים. אולי במצב שאנחנו נמצאים בו דווקא מתאים לקיים בחירות בפורים, אבל אם אנחנו מתייחסים ברצינות, עדיין, למה שאפשר להתייחס אליו ברצינות, אז חובתנו ודאי לקבוע תאריך קצת יותר רציני לבחירות. הדבר השני – אני חוזר על דבריו של חבר הכנסת אבי ניסנקורן, יושב-ראש הוועדה: הצעת החוק השנייה דורשת 61 חברי כנסת בכל אחת משלוש קריאות, ולכן נדרשת נוכחות של הח"כים. אנחנו עוברים לדיון. כל דובר יקבל עד שלוש דקות. ראשון הדוברים יהיה חבר הכנסת חמד עמאר. אחריו – חברי הכנסת יאיר לפיד, ישראל אייכלר, יעקב טסלר וכן הלאה, על פי הרשימה. אני גם מודיע, גברתי מזכירת הכנסת, שרשימת הדוברים סגורה. מי שרצה להירשם – נרשם, אין להוסיף עוד שמות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו מצביעים היום על פיזור הכנסת. היושב-ראש אמר: בכל מקרה, בשעה 24:00 הכנסת מתפזרת מעצמה, וכולם עכשיו רק מדברים על מי אשם ומי גרם שנלך לבחירות. אז אני אגיד לכם: שתי המפלגות הגדולות אשמות, גם הליכוד וגם מפלגת כחול לבן. שתיכן אשמות. שתי המפלגות, כי שתיהן ביחד 65 מנדטים. אתם לא צריכים אף מפלגה אחרת – לא צריכים את ישראל ביתנו, לא את ש"ס, לא את מפלגת העבודה. אתם לא צריכים אף אחד. תשבו ביחד – הייתם מקימים ממשלה. אבל מה נעשה כשבליכוד מהתחלה לא רצו ממשלת אחדות לאומית? כל המטרה שלהם הייתה אחת: להגיע ל-61 וללכת על חוק החסינות. ללכת על חסינות – זה מה שעניין אותם. זה מזכיר לי את ימי הביניים, כשהמלכים היו אומרים: המדינה זה אני ואני זה המדינה. זה מה שקורה לנו היום במדינת ישראל. וכחול לבן – אני לא יודע ולא מבין. יכולתם לשבת. יש שלושה גנרלים, רמטכ"לים – לא ידעתם להקים ממשלת אחדות לאומית? לא הצלחתם להקים את זה? הרי כל אחד מכם היה רמטכ"ל – לא אחד, לא שניים; שלושה – ועוד כמה גנרלים, גם במוסד. לא הצלחתם? אני לא מבין אתכם. לא מבין אתכם ולא מצליח להבין אתכם. מה תלכו להגיד עכשיו לבוחר? תשמעו, מה שהצלחנו להסתדר עם הליכוד, ומהר מאוד, תוך שעות – נושא מימון הבחירות ולהוסיף עוד 60 מיליון שקל. וכל הבית הזה מצביע בעד. תוך שעות יכולתם להסתדר עם הליכוד. תוך שעות יכולתם להוסיף עוד 60 מיליון שקל. אנחנו יודעים שמערכת הבריאות קורסת, אבל להוסיף 60 מיליון שקל למערכת הבחירות, שיהיה לכם עוד יותר כסף – תוך פחות משנה שלוש מערכות בחירות. מי צריך עכשיו כסף? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בואו נעשה מערכת בחירות צנועה. אני מציע לכם, בכל הקשור במימון בחירות, שימשכו את הסעיף הזה שנותן להם אפשרות לעלות את זה בקרוב ל-60 מיליון שקל. אנחנו לא צריכים מערכת שלישית בזבזנית, להוסיף עוד כסף ועוד כסף ועוד כסף. הציבור לא יסלח לכם. אני אומר לכם, כחול לבן, הציבור לא יסלח לכם. אתם, לא יסלח לכם הציבור. אתם נותנים ומאפשרים להוסיף עוד 60 מיליון שקל כשמערכת הבריאות קורסת, כשאין לנו כסף במדינת ישראל – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – כשהמצב הכלכלי כל כך קשה במדינת ישראל. אני אומר לכם, תתביישו לכם, כולכם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כל מי שמצביע בעד העלאת יחידת המימון – שיתבייש לו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. נא לסיים. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת יאיר לפיד, בבקשה. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אנחנו נצביע נגד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עד שלוש דקות לרשותך. בבקשה. << דובר >> יאיר לפיד (כחול לבן): << דובר >> תרחיקו את הילדים מהטלוויזיה. יש בחירות, והבחירות האלה הולכות להיות פסטיבל של שנאה ואלימות וגועל, אז תדאגו שהילדים שלכם לא יהיו ליד הטלוויזיה בשלושת החודשים הקרובים, שהם לא יראו מה אומרים להם נבחרי העם. מה שהיה פעם החגיגה הדמוקרטית הגדולה הופך להיות רגע הבושה של הבית הזה. ולבחירות האלה יש רק שלוש סיבות: שוחד, מרמה, הפרת אמונים. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ישראל אייכלר, בבקשה, אדוני. עד שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חברי הכנסת, כשבן-גוריון הקים מדינה, הוא לא היה דמוקרט גדול. הוא לא אהב את מנחם בגין, בוודאי לא את חירות ומק"י, ואפילו לא את מפ"ם. אבל הוא בנה את יחסי השלטון עם האזרחים בכללי משחק דמוקרטי. הוא לא עשה את זה בגלל הדמוקרטיה – הוא עשה את זה כי הוא הבין שבמדינה שמורכבת מ-100 תרבויות מ-100 מדינות, של אנשים שהגיעו מכל העולם, אי-אפשר לבסס את השלטון רק על ידי מסגרות דמוקרטיות של הסכמות, של חוקים ותקנות ושל התחשבות במיעוטים, התחשבות בזולת וכל הדברים האלה שנקראים דמוקרטיה. בעבורו זה היה משחק כדי לבסס את שלטונו. בעבורנו זה משחק באש. אנחנו רואים את זעקת חברי הכנסת הערבים נגד האלימות הקשה במגזר – 100 אנשים נהרגו השנה בקרבות רחוב פליליים במגזר הערבי, כי אין שם ממסד שיכול להגיע ולקבוע סמכות ולמנוע את הדברים האלה. אנחנו לא רוצים להגיע לגלישה גם למגזר היהודי. כבר השבוע שמעתי שבהוד השרון מישהו ירה לעבר מישהו אחר. החברה הישראלית מהולה בתרבויות שונות שהגיעו מ-100 מדינות, והצליחה לקיים כאן יחסים נורמליים בזכות הדמוקרטיה שפעלה כאן במשך 70 שנה, עד היום. אדוני היושב-ראש, בחוק-יסוד: הכנסת, סעיף 7א, כתוב ששלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית פוסלת אדם מלהשתתף בבחירות לכנסת. יש סעיף נוסף, בחוק העונשין, שאומר שיש עבירה פלילית של הסתה לגזענות. בדברי ההסבר נאמר שם כך: "המסורת העברית רואה בכבודו וביקרו של האדם, שנברא בצלם אלוקים, והשכנת שלום בין הבריות, ערכים נעלים ביותר. מאידך גיסא, השפלת כבוד האדם נחשבת במורשת היהדות עבירה חמורה". כשמסתכלים על ההסתה והגזענות של אביגדור ליברמן כלפי הציבור החרדי והערבי בישראל – יש פגיעה אנושה בעקרונות היסוד של מדינת ישראל היהודית והדמוקרטית גם יחד. ליברמן פועל על מנת להביא לליבוי יצרים שיטתי נגד האחר והזר, שזה במקרה החרדים והערבים הפעם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מי מסית? << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הוא מביא איבה ומדנים והוא מעמיק את התהום. סעיף 7 קובע שאדם כזה לא יכול להיבחר, כי הוא מתנגד גם לאופייה הלאומי של מדינת ישראל. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה מוכן להישבע אמונים לישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית? אתה מוכן להישבע אמונים לישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה, עודד. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כשליברמן מצהיר "מדינה יהודית, לא מדינת הלכה" הוא פוסל את האופי היהודי הבסיסי של מדינת ישראל, כי אין מדינה יהודית בלי הלכה יהודית, שיהיה לכם ברור. אומנם אנחנו מבינים שלא כל אזרח שומר על ההלכה, אבל להגיד "לא" למדינת הלכה זה בעצם שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. אני רוצה לצטט מה שכתבה השופטת פרוקצ'יה על בקשה לפסילת חבר כנסת אחר: "המטען המוסרי השלילי הנלווה לגזענות – – – מקנים לה מעמד מיוחד ושונה מעילות המניעה האחרות להיבחר לכנסת". ואני רוצה להוסיף עוד משפט אחד, שאמר השופט מצא. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> משפט אחרון, בבקשה. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן, משפט אחרון. "בקביעת היקפו של המושג גזענות חלילה לנו מלדבוק בהגדרות טכניות, מדעיות – – – גזענות היא כל שנאת חינם של הזר, בשל היותו זר". והמסקנה העולה מהדברים האלה – שליברמן, אם הוא לא יחזור בו, לא יכול להיבחר לכנסת משתי הסיבות: א. בגלל שהוא פוגע באופייה היהודי של המדינה; וב. בגלל שהוא הורס את אופייה הדמוקרטי של מדינת ישראל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חבר הכנסת יעקב טסלר, בבקשה. הרב גפני, ברוך הבא. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> מה יש להגיד שלא אמרו עוד? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה תופתע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אני מוותר גם על זה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הרב גפני, יש משהו בוועדת הכספים. בבקשה. דובר >> יואל יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר >> חבר הכנסת מר לפיד, יש לי הצעה הוגנת בשבילך: אל תייצר את השנאה, ולא תצטרך להרחיק את הילדים מהטלוויזיה. << קריאה >> יאיר לפיד (כחול לבן): << קריאה >> מאוד אני אוהב אותך. << דובר_המשך >> יואל יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הילדים שלנו בין כה מרוחקים. אז בוא, יש לנו פתרון לדבר הזה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לצערי, התכנסנו היום להצביע שוב על חוק לפיזור הכנסת. אנו נמצאים במצב שבו האינטרס הציבורי נדרס לנגד עינינו. מאבקי אגו ומלחמות אישיות – זה מה שעומד בראש מעייניהם של פוליטיקאים רבים. כנציגי ציבור נכשלנו בתפקידנו להגן על הציבור מפני בחירות נוספות, יקרות ומיותרות. העם מביט בנו בעיניים כלות ומשתוממות כאחת. מבחינת הכוח האלקטורלי יהדות התורה שמרה על כוחה בבחירות מועד א' ומועד ב'. זה לא ישתנה, ובעזרת השם גם במועד ג' נגביר את כוחנו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, אלי אבידר, עד כאן. אתם לא מאפשרים לחבר הכנסת לדבר. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> סליחה. << דובר_המשך >> יואל יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ואני חשבתי שאתה רוצה למשוך את תשומת ליבו לקריאות. בבקשה. << דובר_המשך >> יואל יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> חברים, ההיסטוריה תשפוט את אלו שיכלו למנוע את הביזיון הזה ואת הפגיעה הציבורית ובזבוז משאבי ציבור לשווא ולא עשו זאת. התנגדותם, כביכול, של חברי כנסת מסוימים להצעת חוק הבחירות לא תצליח לטשטש את הסיטואציה שאליה נקלענו, המביאה עלינו את הבחירות המיותרות וכופה עלינו ועל הציבור בזבוז של מיליארדים מקופת המדינה. מוקדם יותר שמעתי פוליטיקאי שמאשים את כולם בהליכה לבחירות נוספות. זה מזכיר לי את הילד בבית הספר שצועק: זה לא אני. יכול להיות שחלק מחברי הכנסת התבלבלו לשם מה הם נשלחו לכאן על ידי בוחריהם. מה שבטוח – שאין אזרח אחד במדינה שמעוניין בבחירות שלישיות בתוך שנה. אני לא מתכוון להאשים כאן מישהו מסוים או מפלגה ספציפית, למרות שהציבור החרדי מואשם ומוכפש ללא הרף בלי שום הצדקה, כמו שראינו את הפוליטיקאים שעשו הכול כדי שלא תקום ממשלה, וכמו תמיד, התירוץ הנוח ביותר – החרדים. אבל מי שמרגיש שלא עשה מספיק כדי למנוע בחירות נוספות ומיותרות – אליו אני אכן מתכוון. חברים, יש לי בקשה: לפני שכולנו רצים לקמפיין, הגיע הזמן לנהל את הבחירות בצורה עניינית ומכובדת ולהפסיק את השימוש בהסתה נגד הציבור החרדי ונגד עוד מגזרים. הרדיפה אחרי קולות המצביעים לא מצדיקה שימוש בשנאת האחר ואיננה מכשירה פסילה גורפת של ציבור כפי שראינו בבחירות האחרונות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> יואל יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מסיים מייד. יש לנו במדינה כל כך הרבה מה לתקן ועל מה להיאבק. אני מציע לכולנו להתמקד במציאת פתרונים אמיתיים, ולא בהפרחת סיסמאות ריקות מתוכן. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת אורי מקלב, בבקשה. אני מזכיר לדוברים: עד שלוש דקות עומדות לרשותם. אני אעצור. עד שלוש דקות. יש ריבוי של בקשות דיבור. חריגה ממוצעת של דקה זה עוד שעה. עד שלוש דקות. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, אני בטוח שהציבור והאזרחים לא מאמינים שזה עומד לקרות בעוד כמה שעות. כאחד שהשתתף בדרמה או בשינויים הדרמטיים שהיו לפני שמונה שנים, ותוך כדי חקיקה של פיזור הכנסת קמה קואליציה והיו חיבורים – הפעם זה לא הולך לקרות, מכיוון שתהליכים כאלה לא קורים בכמה שעות, בוודאי לא אחרי תקופה ארוכה שלא היו שום תהליכים. התושבים, אזרחי מדינת ישראל, מצפים וחושבים שהיו כאן תהליכים בימים האחרונים. היו הכרזות של ראשי המפלגות הגדולות: אנחנו בארבעה הימים האלה נעשה את הכול כדי שתהיה ממשלת אחדות, אנחנו נפעל בעניין הזה. לא נעשה שום דבר, והם עשו הכול כדי שלא יהיה. וגם אם אנחנו נעשה פנים של עצובים, פנים נזופים – גם אם אנחנו נעשה את הפנים האלה, יש לא מעט שיושבים כאן, גם מפלגות, בוודאי אישים וראשי המפלגות, שהובילו לזה ברצון, במודע, מכל מיני חישובים אישיים. איך אפשר להגיד שפסילות של אנשים שעומדים בתוך מערכת זה שיח פוליטי? זאת אפשרות לקדם קואליציה, לקדם חיבורים, כשאנחנו מדברים על פסילות חד-משמעיות ומובילים לדברים האלה? אין ספק שהמטרה – אנחנו יודעים שהסיבה והמטרה של פיזור הכנסת העשרים ואחרי זה העשרים-ואחת והעשרים-ושתיים – עומדת מאחורי זה הסיבה להפיל ראש ממשלה, אישית על אנשים, וממילא לא יכול להיות דבר שיכול לעשות את השינוי הזה. לכן, אפשר לשחק במשחק, להזיז את החיילים ולהזיז את הרצים, את כלי המשחק; אותם – אפשר. אבל את לוח השחמט, אותו – אי-אפשר להזיז; אם אתה משנה אותו אין לך שום דבר. ולכן, הדבר המרכזי שהיה פה והשיח המרכזי שהיה פה זה הפסילות וחוסר הרצון להתקדם או לעשות קואליציות כאלה ואחרות, ואנחנו יודעים שהמוטיב המרכזי בעניין הזה היה הרצון להרוויח, לשפר עמדות מבחינה אלקטורלית, מבחינה אישית ומבחינה פוליטית. ואנחנו נמצאים היום, והציבור מחכה. ודאי שאנחנו לא יכולים להגיד מה יהיה – גם את זה אנחנו לא יודעים. אין אף אחד שיכול להגיד מה יקרה, איך יקרה, מה יצא מבחירות נוספות. אנחנו יודעים רק דבר אחד. בעיניי, אם אנחנו נשנה את השיח – בזה הציבור והאזרחים כן יכולים לעזור לנו – ולא שכל אחד בנה כאן בשבועות האחרונים את תעמולת הבחירות שלו, מי זה שאשם בבחירות, אלא אנשים יגידו לעצמם: אנחנו רוצים לשמוע מסרים – מה המצע הפוליטי שלו, המצע המדיני, המצע החברתי, המצע הכלכלי, המצע הביטחוני; מי זה שיש לו הניסיון; מי זה שיכול להוביל אותנו במצבים קשים; על מי אני סומך. אם זה השיח וכל אחד יצטרך להציג את מרכולתו ולהגיד איפה אני נמצא ומה אני יכול יותר טוב – זה אולי ישנה את הנוסח. אדוני היושב-ראש, עוד מילה אחת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים, בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> היום, אין ספק, האזרחים – לא רק בגלל עוד מערכת בחירות מלאה רוע ומלאת תעמולה, שנאה, הכפשה והשמצות של ציבורים שלמים, אלא במערכת בחירות כזאת העלויות – אנחנו הצענו היום ללכת על יום שבתון לא מלא. אני חושב – ישבו כאן היום בעלי עסקים קטנים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים, חבר הכנסת. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אם נעשה יום שבתון שהוא לא מלא – יום שבתון מקוצר או יום עבודה קצר – ונדע להפעיל, כמו שזה קורה בבחירות לרשות עיר – הבחירות השניות – שנפתחות בשעה 13:00 – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ובזה אני אסיים. יש אפשרות לפתור את הבעיה הזאת, אדוני היושב-ראש, גם לא הערב. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לפי משפטנים, אפשר גם במהלך פגרת הבחירות לשנות ולצמצם את יום השבתון, שיהיה רצף של עבודה, רצף של מתן שירותים, ואז הסבל של האזרחים יהיה קטן יותר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חבר הכנסת אלכס קושניר, בבקשה. לאחר מכן – איתן גינזבורג. נא לעמוד בלוח הזמנים. אני אפסיק להאריך אפים. אני אעצור את הדובר. << קריאה >> רם בן ברק (כחול לבן): << קריאה >> ב-24:00 זה ייגמר כך או כך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני חושב שצריך להתאמן. חבר כנסת צריך לדעת כמה טקסט נכנס בשלוש דקות. עד שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> אלכסנדר קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני חייב לציין שהופתעתי שברגע האחרון אתם הצלחתם להקים פה קואליציה שכוללת 112 חברי כנסת, קואליציה ששמה "עושק הציבור". הקואליציה הזאת כוללת את המפלגות הבאות: כחול לבן, הליכוד, הרשימה המשותפת, ש"ס, יהדות התורה, עבודה-גשר, המחנה הדמוקרטי, הימין החדש והבית היהודי. המפלגות האלה, אתם, חציתם גבול נוסף של ציניות. אתם מתכוונים לאשר את הגדלת מימון המפלגות ב-60 מיליון שקל. זה 60 מיליון שקל נוספים שאתם מוצצים מהציבור. זה 60 מיליון שקל שיכלו ללכת למרכז "חוסן" באשקלון; זה 60 מיליון שקל שיכלו ללכת לתוספת לסל הבריאות; זה 60 מיליון שקל שיכלו ללכת לתוספת לחינוך המיוחד, שאתם כל כך דואגים לו, ולעוד הרבה מאוד דברים חשובים. אתם הקמתם פה קואליציה של 112 חברי כנסת נגד שמונה שיש לה מטרה אחת בלבד: לדאוג לעצמכם במקום לדאוג לציבור. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלכסנדר קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ואני שואל אתכם: איך אתם מסוגלים להסתכל לציבור שבחר בכם בעיניים? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה מדבר? << דובר_המשך >> אלכסנדר קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תתביישו לכם ותתעשתו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אלכסנדר קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> והקואליציה הלא-ציונית והאנטי-ציונית בדיוק צועקת לי. זה רק מוכיח לי שאני צודק. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת איתן גינזבורג, ולאחר מכן – חבר הכנסת אילן גילאון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה מדבר – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, אי-אפשר לנהל דיון ככה. עד שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת וגבירותיי חברות הכנסת, זה יום רע למדינה. זאת נקודת שפל שאנחנו נמצאים בה. בפעם השלישית בתוך כשנה מתפזרת כנסת מכהנת. בפיזור כנסת יש בדרך כלל צד אחד שרוצה וצד אחד שלא רוצה, אבל במקרה הזה אנחנו נמצאים בסיטואציה שלדעתי 119 חברי כנסת לא רוצים את הבחירות האלה אבל רק בגלל אדם אחד – בגללו אנחנו נמצאים בסיטואציה הזאת. המקום הזה, משכן הכנסת, הוא סמל; הוא מקדש הדמוקרטיה הישראלית; המקום שאליו שלחו אזרחי המדינה אותנו – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת עודד פורר, אפשר לנהל שיחה עם היועצות, אבל לא בקול. זה מפריע. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> – – אותנו, את נציגי העם, כדי שנדאג להם ונעשה טוב. לצערנו, אנחנו עדים לשינוי מהות המקום הזה. ממקום מקדש הדמוקרטיה מישהו הופך אותו למקלט מהעמדה לדין. מי שטבע את המשפט "לא יהיה כלום כי אין כלום" הפך את זה לתוכנית פעולה של ממש: הוא הפך את הכנסת העשרים-ואחת לכנסת של כלום כשפיזר אותה אחרי שנכשל בלהקים ממשלה במטרה לדחות את השעון המשפטי שלו; הוא הפך את הכנסת העשרים-ושתיים לכנסת של כלום כשהכשיל כל דרך להגיע לממשלת אחדות. כבר שנה שהכנסת לא ממלאת את תפקידה, ובכך הוא גם מונע ביקורת ופיקוח על ממשלת המעבר שלו, כשהוא מצידו ממנה שרים על ימין ועל שמאל כדי לשרת הישרדות פוליטית. אז זאת שנה של כלום, שנה של בזבוז. הכול פוליטיקה, הכול כלום. צריך לומר את האמת: נתניהו מעולם לא רצה אחדות. לפני הבחירות האחרונות הוא כתב טור ממש בידיו על כך שהוא מסרב לאחדות. בצר לו, כשהתבררו תוצאות הבחירות, הוא עשה סיבוב פרסה לכיוון אחדות, אבל מהר מאוד מיהר לסנדל את עצמו עם גוש מפלגות הימין, כי בעצם לא רצה אחדות. גוש החסינות אפשר לו להתנהל לאורך חודשים כדי להגיע בדיוק לרגע הזה: בחירות נוספות שאולי יובילו לחסינות הנכספת – הכול כדי לשרת אותו ואותו בלבד. ראש ממשלת המעבר נתניהו מגייס את כל הכוחות שלו כדי להישאר בתפקיד. ממשלה שלמה מוחזקת כבת-ערובה בידי אדם שמואשם בעבירות פליליות בשלושה כתבי אישום חמורים מאוד על שוחד, מרמה והפרת אמונים. הלכתי לבדוק מה עשו מנהיגים אחרים שהיו במצב שלו. בסוף כולם שמו את טובתם אחרי טובת המדינה, או את טובת המדינה לפני טובתם האישית: רבין התפטר כשהתגלה שאשתו החזיקה חשבון זר בחו"ל וויתר על חסינותו; ניקסון התפטר כשהואשם על חלקו בפרשת ווטרגייט; אולמרט, שעליו אמר נתניהו שלראש ממשלה בחקירות אין מנדט ציבורי להכריע – הוא התפטר עוד לפני שהועמד לדין, והוא לא הסתתר מאחורי החסינות שלו. ונתניהו? מה, מה פתאום. ראש ממשלת המעבר איבד את אמון הכנסת הקודמת – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תתכונן לסיים. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> – – ואת אמון הכנסת הנוכחית וממשיך להיאחז בכיסא, בתפקיד ובשררה. אני מסיים, אדוני. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> מצב המדינה לא מעניין אותו – לא החינוך, לא הבריאות, לא הרווחה. המשבר החוקתי לא מעניין אותו – העיקר שיישאר ראש ממשלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, זה משפט סיום. יש שלב בחייהם של ראשי מדינות שכבר ניכר שהם מאבדים אחיזה במציאות. ביבי, הציבור רואה הכול ומבין הכול. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> לא לעולם חוסן – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים, איתן. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> – – והוא יבוא עימך חשבון כבר בבחירות הקרובות. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אילן גילאון, בבקשה. לאחר מכן – חבר הכנסת יעקב אשר. עד שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> אילן גילאון (המחנה הדמוקרטי): << דובר >> שלום, אדוני. גם פחות יספיקו לי. סך הכול אני באתי משום שאני בתחושה מאוד קשה. אתה יודע, אף פעם לא הרגשתי כל כך נעלב, כל כך מבוזה, כל כך שעשו בי שימוש. לא יודע מה מדד רפובליקת הבננות שאנחנו נמצאים בה על ידי האדם הזה. צדקו כל אלה שקדמו לי שאמרו ש-119 אנשים לא רצו ואחד רצה וזה מה שיקרה. ככה אני מרגיש היום. הדבר הזה לא יכול להיות. הרי בסך הכול כל הכנסת הזאת עומדת, ואני בעיקר מדבר אל האנשים שמשתפים פעולה: שרים בממשלה, כל האנשים הלא-אמיצים האלה, השמות הלא-אמיצים האלה של מי שהוא יושב-ראש הכנסת, של שרים, שלא ידעו להגיד לאדם הזה ללכת הצידה. אני, לו היו אומרים עליי 0.1% – לא 1% – ממה שהוא מעיד על עצמו – שלא תגידו לי: יש כתב אישום וזה צריך להתברר בבית משפט – מה שאומרים עליו, מה שהוא אומר עליו, הייתי נכנס לבור 50 מטר באדמה ולא יוצא 30 שנה. ולכן אני אומר לך, אדוני, התחושה היא קשה. אין פה משבר פוליטי, אין פה פלונטר פוליטי. הרי לא מדובר על פוליטיקה; לא מדובר על מילה אידיאולוגית אחת בכל הדיון הזה. אחת. אדם עושה כגחמותיו, עושה שימוש במדינה שלו בצורה הכי צינית שיכולה להיות. הוא חונק את הכנסת הזאת ואת הכנסת הקודמת והקודמת של הקודמת, ורמת המוסר שאנחנו מגיעים אליה היא כזאת שלא יכולה להתקיים כאן. אני רוצה להגיד לך, אני חבר כנסת מהסוג שמאמין שחבר כנסת צריך לבוא ולהיות מלצר ציבורי, מלצר של הציבור; עונה לכל טלפון קודם כול – זה הדבר החשוב ביותר. לא לדעת לדבר – לענות לכל טלפון, לענות לכל אדם, להיות נגיש לקטנים ולגדולים. האיש הזה יושב בפנים ומרמה את האנשים. אני לא הייתי קונה ממנו מכונית משומשת, וגם אתה לא. תאמר את האמת, גם אתה לא. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני לא קונה משומשות בדרך כלל. << דובר_המשך >> אילן גילאון (המחנה הדמוקרטי): << דובר_המשך >> לא הייתי קונה ממנו שום דבר. אתה יודע מה, לא הייתי משאיר את הארנק שלי לבד בבית ומסובב את הגב כשהאדם הזה נמצא בבית שלי. אני חושב שלמדינה הזאת מגיע דבר הרבה יותר טוב. יש הרבה יותר טוב, וזה – לא יכול להיות יותר. עכשיו, אני בא ואומר לכם: חבר'ה, אתם פה, האנשים האלה שעשו את הבלוק – הבלוק, לא הבנתי את הבלוק. מה אתה חייב לו? אתה לא חייב לו שום דבר. מה הוא עשה בשבילכם? תדעו לתבוע את הדבר הזה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אם תישאר לנאום האחרון בדיון, אני אהיה הדובר, ותשמע מה הוא חייב לי ומה אני חייב לו ולמה יש את הבלוק ומי אשם בבלוק. << דובר_המשך >> אילן גילאון (המחנה הדמוקרטי): << דובר_המשך >> אני אומר לך, חבל על הזמן. חבל על הקורופציה הזאת, הגדולה, וצריך לצאת ממנה וצריך להתנתק. אני מקווה – תהיה מערכת הבחירות איך שתהיה – שהציבור ידע לגמול לו – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אילן גילאון (המחנה הדמוקרטי): << דובר_המשך >> – – בדיוק מה שמגיע לו. התחיל בתור סוכן מכירות של "רים", שהתאים מאוד; מכר את החומר הכי גרוע שאפשר היה, את הסיבית. אתה זוכר אותו? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים, בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> אילן גילאון (המחנה הדמוקרטי): << דובר_המשך >> זה מה שהוא מוכר הלאה, סיבית. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חבר הכנסת יעקב אשר, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> מה קרה שם? אי-אפשר לדבר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברת הכנסת, כבוד השר. סדרנים, אתם לא צריכים קריאה שלי. חברי כנסת עומדים, מדברים בקול? לטיפולכם. ומי שרוצה להתפלל – ראה ערך "ועדת החינוך". אין הפרעות במליאה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אף אחד לא האמין שזה מה שהולך לקרות. אף אחד לא האמין שיכול להיות תסריט כזה, שאנשים יגרמו למצב שבו מדינה שלמה, שנמצאת בחצי שיתוק, הולכת פעם שלישית לקלפי, והכול על גחמות, על נקמות, על שנאות, על אגו. ואני יכול להסכים למה שאמר קודם חבר הכנסת גילאון: לא על אידיאולוגיה, לא על השקפת עולם – הפוך. לוקחים את השקפת העולם של מישהו אחר והופכים אותה לכלי להסביר ולגרום לכך – להדיח מישהו אחר. ומשחקי אגו, אדוני היושב-ראש, זה דבר שקורה בפוליטיקה; לא רק בארץ – זה קורה בכל העולם. יש שני אנשים שמתחרים, זה רוצה להיות ראש ממשלה, זה רוצה להיות ראש ממשלה, וכמובן שכל אחד שרוצה לעצמו, לא רוצה שהשני יהיה. אבל אנחנו עדים פה גם לאדם שלישי, שהוא לא רוצה להיות ראש ממשלה – אולי הוא רוצה, אבל הוא יודע שזה לא יהיה – אבל הוא לא רוצה שההוא יהיה, ובגלל שהוא לא רוצה שההוא יהיה אז הוא לוקח כביכול נושאים אידיאולוגיים והופך אותם למערכת הסתה נגד ציבור שלם, כשהוא לא מתכוון לזה. אנחנו הולכים לבחירות על גחמות של אנשים שסוחבים איתם דברים במשך שנים אחד על השני, ומי משלם את המחיר על הזה? אתה יודע, אדוני היושב-ראש, מי משלם על זה את המחיר? ישבנו היום עם העסקים הבינוניים והעצמאיים, שקורסים מהגזרות האלה ומהדברים הללו שקורים להם עכשיו. אנחנו מכירים את הנושא של הילדים האלרגיים – כמה זמן הרב גפני, הוועדה, אנחנו מטפלים בנושא הזה של הילדים האלרגיים, שברוך השם כנראה גם נמצא להם הפתרון; שלושה שבועות קרב עם פקידי האוצר, שהפכו להיות שליטי הכול. ואנחנו נותנים לאנשים לעשות מסיבות עיתונאים, להסית נגד ציבורים – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – כשכל הכוונה היא רק אגו, ואפילו לא בשביל שהוא עצמו יהיה ראש ממשלה. איווט ליברמן יודע שהוא לא יהיה ראש ממשלה, אבל הוא לא רוצה שאחרים יהיו, אז הוא משתמש בנו, בציבור החרדי. אבל מי שיושב וחי בעולם – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני מסיים. – – שאין בו חרדים, אין בו ערבים, אין בו דתיים-לאומיים, הוא נמצא או בלה-לה לנד או במסע של נקמה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חבר הכנסת מרק איפראימוב, ולאחר מכן – חברת הכנסת סתיו שפיר. עד שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> מרק איפראימוב (ישראל ביתנו): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, 60 מיליון שקל – האם זה הרבה או מעט? תקציבה של מדינת ישראל עומד על 480 מיליארד שקל. התקציב של משרד הביטחון – 55 מיליארד שקל; הפנסיות של אנשי משרד הביטחון – 8 מיליארד שקל לשנה, וזה כבר לא סוד כיצד קצינים מקבלים יותר באישור של רמטכ"לים; עלות צוללת בודדה – מעל 1.2 מיליארד שקל. ברור ש-60 מיליון שקל, כנראה, זה לא הרבה. רווחי בזק – דרך אגב, חברה פרטית – עלו בעשרות מיליארדי שקלים כל שנה בשל העובדה כי ממשלת ישראל, משנה לשנה, תמכה בבלעדיות שלה בתשתיות המדינה, ואנחנו כתושבים שילמנו הרבה יותר מ-60 מיליון שקל. לעומת זאת, התקציב של עיריית שדרות – 280 מיליון שקל, וזה כבר ממש לא מעט. 60 מיליון שקל לעומת 280 מיליון שקל זה ממש לא מעט. רק אתמול, בכינוס חירום, דיברנו על הצורך בהשקעות שהן חובה בשדרות ועוטף עזה. הסכמנו שמצב של טראומה מתמשכת דורש יחס מיוחד, הרבה יותר ממה שנהוג לחשוב במספרים של משרד האוצר. אז לנו, כתושבי הדרום, 60 מיליון שקל יכלו לשפר את המצב משמעותית. היינו מוסיפים תמריצים לאנשי המקצוע שעובדים באזור, ואז תושבינו היו מקבלים סיוע מקצועי והוגן. היינו מקימים יחידה להתפתחות הילד, שהיא צורך כל כך אקוטי עבור האזור שלנו. היינו מקטינים כיתות, כך שמורים יוכלו לעסוק לא רק בהכלת התלמידים המושפעים מהמצב הביטחוני אלא גם לעסוק בהוראה. היינו מגדילים שירותים רפואיים, כי זה לא הגיוני שלבדיקות מעבדה חייבים לחכות שבוע ימים, ואני כבר לא מדבר על תור לרופא מקצועי, שיכול לקחת חצי שנה אם לא יותר. היינו בונים תוכניות התערבות לילדים בתיכון שמתמודדים עם לחצים במבחני בגרות ולכן נפגעים בציונים. היינו בונים תוכנית להתערבות במלש"בים, כדי למנוע נשירה מהשירות הצבאי בשל מצבי חרדה שחוו כילדים באזור. היינו מוסיפים עוד ועוד מיגון לתושבי האזור. אולי בסוף נהפוך לעיר מקלט אחת גדולה, כי אין לנו ברירה. חברים, 60 מיליון שקל זה סכום עתק שנדרש להישרדותנו. לא הגיוני שהדבר היחיד שאיחד את כל המפלגות במשכן זה העלאה נוספת למימון מפלגות – לא סל תרופות, לא בני נוער, לא רפואה ולא קואליציה. ממשלת אחדות מיטבית אמיתית. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת סתיו שפיר, ולאחר מכן – חברת הכנסת יעל גרמן. עד שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> סתיו שפיר (המחנה הדמוקרטי): << דובר >> אני עומדת, חבריי, להצביע על פיזור הכנסת בפעם הרביעית בחמש שנים, והאמת שזה ממש ממש לא מה שהעליתי בדעתי שיקרה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> שיא חדש. << דובר_המשך >> סתיו שפיר (המחנה הדמוקרטי): << דובר_המשך >> אני זוכרת את הפעם הראשונה שהגעתי לפה, לפני כמעט שבע שנים; איך נכנסתי לאולם הזה ביראת כבוד, במחשבה על חוק חינוך חינם, שנחקק פה ב-1951 על ידי בן-גוריון, וחוק הביטוח הלאומי מ-1953, שהבטיח שוויון ודאגה לרווחתם של כל אזרחי ישראל, על חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו ועל שורה ארוכה של חוקים שהכנסת הזאת יכולה להתגאות בהם ולחלום עליהם בימים האלה. כי האמת היא שכבר הרבה זמן שהכנסת הזאת לא עושה כלום. בשנה האחרונה אפילו לפקח על מה שמחליטה הממשלה בממשלת מעבר שלישית הכנסת הזאת לא יכולה לפקח. בשנה האחרונה אפילו עמדה מוסרית בסיסית – שעם שלוש פרשיות שחיתות של שוחד, הפרת אמונים, אדם לא יכול לכהן כראש ממשלה – הכנסת הזאת לא מצליחה להחליט. בשנה האחרונה השיח המוסרי הכי בסיסי על מי אנחנו כבר לא מתקיים פה. בואו נודה בזה, חברים: הכנסת הזו כבר לא מקבלת החלטות גדולות. לעשות פה את הרפורמה שאולי חלק מאיתנו חולמים עליה, שתעשה סוף-סוף שוויון במערכת החינוך ותדאג לחבר בין תלמידים חילוניים וחרדים ודתיים ויהודים וערבים – הכנסת הזו אפילו לא חולמת על זה, כי היא כבר לא עוסקת בדברים המהותיים. המצב האיום והנורא הזה הוא מצב שאנחנו היינו עוד יכולים לעצור כאן היום, וכל מה שנדרש הוא שניים-שלושה אנשים בצד הזה של המליאה שהיו מסכימים – שניים-שלושה אנשים, זה הכול. אפשר היה למנוע את הבחירות האלה ולעשות פה מעשה של תקווה. אבל אתם יודעים מה? ביום הזה אני גם אופטימית, כי אף שגדל פה דור שרובו – אלה שמתגייסים השנה לצבא אומנם זוכרים רק ממשלה אחת, הם גדלו גם עם נשק חדש ביד. הם יודעים מה קורה בעולם. הם משתמשים במכשיר הזה וקוראים את המידע האמיתי. הם כבר לא מאמינים רק לתקשורת, שמסלפת הרבה פעמים את העובדות ומעדיפה רכילות על דיונים רציניים ומהותיים בתקופה האחרונה, או חס וחלילה משוחדת על ידי ראש הממשלה לפעמים. הם לומדים לבד. ובשנה האחרונה הם גם יוצאים לרחובות ומצטרפים לחברים שלהם בעולם, ומפגינים וזועקים גם על מצבה של המדינה וגם על מצבו של כדור הארץ. והם מסתכלים על העתיד ולא על העבר. בשעה שהאולם הזה עסוק רק בעבר, הם רוצים לעצמם עתיד, והם דורשים אותו. בקשה אחת אני רוצה לבקש, ופה אני פונה למחנה שלי: גם המחנה שלנו היה עסוק הרבה יותר מדי בעבר – בתככים הפנימיים, בפחד לעמוד על הערכים שלנו והאידיאולוגיה שלנו, בפחד להתחבר ולדרוש שינוי ולהציג אלטרנטיבה אמיתית. אם המחנה שלנו בבחירות הקרובות, הדרמטיות למדינת ישראל, יקום על רגליו ויתמודד באמת – לא רק על המנדטים – יתמודד על האמת שלנו, יתמודד על הרצון שלנו להביט לעתיד ולכוון אליו ולדרוש עתיד אחר, עתיד של שלום ושל הסדר מדיני ושל כנסת שמסוגלת לעשות רפורמה משמעותית במערכת החינוך ולחבר סוף-סוף את תלמידי ישראל – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. << דובר_המשך >> סתיו שפיר (המחנה הדמוקרטי): << דובר_המשך >> – – ולדאוג למערכת שתדאג ותבנה את העתיד שלהם – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> סתיו שפיר (המחנה הדמוקרטי): << דובר_המשך >> – – ולכנסת שמסוגלת לעשות פה מהפכה, אם אנחנו נשכיל לעשות את הדבר הזה ולצעוד ביחד, לא רק שננצח, אלא שנוכל לגדל פה דור של צעירים שמאמינים בעתיד שלהם במדינת ישראל. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, גברתי. תודה רבה. חברת הכנסת יעל גרמן, ואחריה – חבר הכנסת מיקי לוי. זכרו, יקיריי, שלוש דקות לכל דובר ודוברת. << דובר >> יעל גרמן (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי וחברותיי, אני כל כך עצובה היום. אני מסתובבת בין חבריי כאן, חברי הכנסת, אני מסתובבת גם בחוץ, ורואה את העצב ואת התדהמה של כולם. החברים שבאו הנה לכנסת באו כדי לעשות. כל אחד ואחת, מכל האגפים, באו כדי באמת לשנות, כל אחד על פי אמונתו. אני לא מסכימה עם כולם, וזה בסדר גמור, אבל כולם נמצאים כאן כי הם רוצים לשרת את הציבור, ורוצים לשנות, ורוצים לחוקק, ורוצים לפקח – כמו שאנחנו צריכים – על עבודת הממשלה. ולא נותנים לנו. כבר שנה הציבור מאשים אותנו, אבל אני מרגישה את עצמי חסרת אונים. הלוואי שהיו נותנים לנו להקים ועדות. היום דיברתי גם עם חברתי עאידה, אבל עם כל מי שדיברתי – הלוואי שהיינו יכולים לעשות זאת. ואני שואלת את עצמי: מי אשם בזה? מי אשם בכך שהיום ראשי מערכת הבריאות זעקו ואמרו: לא נוכל לקיים את מערכת הבריאות בלי ממשלה, לא נוכל לקיים את מערכת הבריאות בלי תקציבים? אתמול, בכנס של הנכים, הם זעקו ואמרו: מה קורה עם הפעימה השלישית? היינו צריכים לקבל החלטה על הפעימה השלישית בסוף 2019. אנחנו בסוף 2019, אבל אין החלטה ואין תקציב, והנכים לא יקבלו, והחולים לא יקבלו, וסל התרופות – אני לא יודעת מניין יהיה. וכל זה מפני שאין ממשלה כבר שנה. אבל אני חושבת שכולנו, אם בגלוי ואם בסמוי, יודעים מי האשם. יש אבן נגף אחת שמונעת ומנעה את הקמת הממשלה, ושמה בנימין נתניהו. אני אפילו לא יכולה לומר ראש ממשלה, כי האמת היא שהוא לא נבחר – הוא לא נבחר באפריל והוא לא נבחר בספטמבר. הוא ראש הממשלה היוצא, אבל הוא לא באמת ראש ממשלה שנבחר. הוא אדם ששם את טובתו העצמית לפני הכול, ושהחליט שהוא לא רוצה לעמוד לדין, וינסה קודם כול לדחות את זה, ושנית, אם אפשר, להשיג את החסינות. ובגללו אנחנו נמצאים היום בסיטואציה הבלתי-אפשרית הזו – שפעם שנייה בתוך שנה אנחנו נצביע על פיזור הכנסת. לכן אני עצובה. אבל אני רוצה לסיים במשהו שיש בו תקווה. אני רוצה לסיים בדבריו של מנחם בגין, שאולי, אולי, באמת יתקיימו: "יבוא יום ותיבחר על ידי עמנו ממשלה אשר תקיים את ההבטחה הראשונה שניתנה לעם עם קום המדינה, לאמור: לבחור באספה מכוננת שתפקידה העיקרי בכל מדינה שקמה לתחייה היא לתת חוקה לעם, ותתקבלנה הערובות התחיקתיות לחירות האזרח ולחירות העם כולו – – – כי העם יהיה אז חופשי, קודם כול – חופשי מפחד, חופשי מרעב וחופשי מפחד ההרעבה. יום זה יבוא. יש לי רושם שהוא קרב והולך" – אמר מנחם בגין ב-1956. ואני מקווה – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יעל גרמן (כחול לבן): << דובר_המשך >> – – שבמערכת הבחירות הזו לפחות נקרב את היום. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. חבר הכנסת מיקי לוי, ואחריו – חברת הכנסת יוליה מלינובסקי. << דובר >> מיקי לוי (כחול לבן): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, זוהי נקודת שפל של מדינת ישראל, יום רע למדינת ישראל. נתניהו מעולם, מעולם, לא רצה אחדות. הוא רוצה רק בחירות, כדי להשיג את החסינות שלו. "ראש ממשלה השקוע – – – בחקירות" – ואני מוסיף: עם כתבי אישום על עבירות של הפרת אמונים, שני כתבי אישום ועל עבירת שוחד, אשר העונש המצרפי על העבירות אלה במצטבר הינו 16 שנים – "אין לו מנדט ציבורי ומוסרי לקבוע דברים גורליים, כי קיים חשש אמיתי שהוא יכריע על בסיס האינטרס האישי של ההישרדות שלו ולא לפי האינטרס הלאומי. הדבר הנכון לעשות הוא שהממשלה – – – תלך הביתה", אמר בנימין נתניהו על ראש הממשלה אהוד אולמרט. "שלטון ממושך הוא סכנה לחירות האומה ולמוסר בניה. שלטון ממושך, אפילו אם הוא מיטיב למישהו, הוא רע מעיקרו, אך שלטון ממושך המרע לרוב האומה הוא רע שבעתיים. הוא מוליד שחיתות. הוא אינו יכול שלא ליצור: התנשאות שליטים, תלות שליטים, תלות נשלטים, פחד תלויים – – – לפיכך חייב העם, למען עצם חירותו ועתידו, לומר הפעם את דברו נגד המשכו של שלטון ממושך, שאינו יכול להיות לא מושחת", כתב ואמר מנחם בגין. ואכן, הוא מושחת. מפלגת כחול – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (כחול לבן): << דובר_המשך >> הלוואי שהייתם הולכים לפי דרכו. הלוואי שהייתם הולכים לפי דרכו של האיש הענק הזה. הלוואי שהיה לומד ממנו ראש הממשלה מהי דרך ארץ, מהו מוסר, מהי יושרה. ראש הממשלה הוכיח בדיוק ההפך מהמנהיג הדגול הזה. הלוואי שהייתם לומדים ממנו משהו. לא למדתם כלום. מפלגת כחול לבן מתחייבת לתקן את החוק ולהעמידו על שתי קדנציות של ראש הממשלה, לרשות ראש הממשלה. שלטון ממושך משחית. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, אדוני. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, גברתי, ואחריה – חברת הכנסת תמר זנדברג. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, הקהל, מי שצופה בנו בערוץ 99, התלבטתי אם לעלות לדבר. מה עוד אפשר להגיד? החלטתי בכל זאת לנצל את שלוש הדקות שיש ברשותי ולפתוח פה איזה נושא שאולי אלה שהיו שכירים זה אף פעם לא נגע להם. היה יום הבחירות, רצו – הלכו להצביע, לא רצו – לא הלכו להצביע, ומישהו שילם להם משכורת, אדוני היושב-ראש. אתה יודע, אחלה מצב. אפשר, מה שנקרא, לדלג. אבל מה לעשות, יש עסקים שנושאים בנטל, שעל פי חוק הם מחויבים לשאת באותן הוצאות, לשלם לאנשים עבור יום החופש, 200% על יום חופש, אבל אנשים מתנצלים, לא באים להצביע, ובעל העסק עדיין משלם. ומה לעשות, אנחנו הולכים לבחירות בתדירות גבוהה, פעם שלישית בשנה. אז במה אשם הספר שלי, שמחזיק מספרה ומחזיק שם ארבעה עובדים, ועכשיו אומר לי: יוליה, השתגעתם? עזבו את הבחירות, עזבו שאתם לא מסוגלים, עזבו שאלו רבים עם אלו ואלו רבים עם אלו ובכלל לא מסוגלים לקבל שום החלטות, ואלה מתבצרים בעמדות לא ברורות, אבל למה אני אשם? למה אני צריך לשלם? אז אמרנו דבר פשוט – ובכנסת העשרים – להגיד שזה נושא חדש, עוד לא דנו על זה וזה לא הבשיל זה לא נכון, כי יש מה שנקרא בכנסת "זיכרון קולקטיבי". בכנסת העשרים היו דיונים רבים דווקא על הנושא הזה – איך אנחנו מצד אחד גורמים לאנשים לצאת ולהצביע ומצד שני עוזרים לעסקים. באמת, מי שהצביע, הביא פתק מוועדת הקלפי – יקבל כסף. תחשבו על זה. תחשבו על זה. זה מאוד מאוד הגיוני. אז בכנסת העשרים היו על זה דיונים רבים, ודיברו ודנו בוועדות והגיעו להבנות שזה כן בסדר גמור, זו לא פגיעה בדמוקרטיה ולא נעליים וזו זכות בסיסית. הלכת, הצבעת – קיבלת; לא הלכת – לא קיבלת. זכותך לא להצביע, אבל גם זכותך לא לקבל כסף. זה מאוד הגיוני. ודווקא ציפיתי שפה, עכשיו, כשבאו אנשים חדשים, דם חדש, הדברים האלה יתחילו לזוז, כי זה באמת מה שצריך. אנשים צריכים את זה – בעלי עסקים, אלו שמשלמים מיסים, משרתים, שהם הפראיירים של המדינה, אגב. ומה קרה? פתאום אנחנו רואים: לא, סליחה, זה לא הבשיל, אנחנו לא בטוחים, אנחנו לא יודעים. ביקשנו להכניס את הדבר הזה כבר עכשיו. זה לא היערכות וזה בסדר גמור, זה פתק מוועדת הקלפי, ופתאום אנחנו שומעים גם מכחול לבן – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, גברתי. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – אחדות לתפארת מדינת ישראל בין כחול לבן לליכוד – שזה לא הבשיל ולא נכון. אז אני מבקשת משתי המפלגות הגדולות, כשהן עדיין גדולות, לשקול את הנושא הזה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, גברתי. תודה רבה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני סיימתי כבר? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> כן. את רוצה עוד עשר שניות – בבקשה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כן. בסוף אני אספר סיפור קצר. אם לקוקפיט שלכם יהיה ילד, לארבעה הגברים האלה שמנהלים את כחול לבן יהיה ילד באיזה נס, עד גיל 18 לא יהיה לו שם. ואתם יודעים למה? כי הם לא מסוגלים להחליט. << קריאה >> אורנה ברביבאי (כחול לבן): << קריאה >> אוי, באמת. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ככה זה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חבר הכנסת יועז הנדל, ואחריו – חברת הכנסת תמר זנדברג. << קריאה >> אורנה ברביבאי (כחול לבן): << קריאה >> זה המסר שלך? << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> אם את תנהלי עניינים, את והיא והוא והיא, אתם תסתדרו. כל החבורה הזאת לא מסוגלת לשום דבר. << דובר >> יועז הנדל (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> – – – << קריאה >> פנינה תמנו (כחול לבן): << קריאה >> למה? את מנהלת את העניינים בישראל ביתנו? << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> מצוין, אני מנהלת, הכול בסדר. << קריאה >> פנינה תמנו (כחול לבן): << קריאה >> את מנהלת שם, יוליה? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (כחול לבן): << קריאה >> דרך מאוד מוזרה יש לך. << דובר_המשך >> יועז הנדל (כחול לבן): << דובר_המשך >> חברים יקרים, אני עומד כאן היום ואני רוצה להגיד לכם שאני אחראי. אם כל אחד מ-120 חברי הכנסת, שרובם לא נמצאים כאן היום, יגיד לעצמו שהוא אחראי, יימנעו הבחירות הרביעיות. פגענו באמון הציבור, בדמוקרטיה הישראלית, בחוסנה של החברה, ואנחנו הולכים לבחירות נוספות. אני אומר "אנחנו" כדי שלא נתחיל לשמוע עוד פעם צעקות מי אשם וכמה. הבחירות הקרובות הולכות להיות נטולות אידיאולוגיה. שלא יספרו לכם שיש פה ויכוח עקרוני או משימות שלנתניהו נותר להשלים. אין פה ויכוח על שלטון החוק ומערכת המשפט – אף אחד הוא לא מעריץ עיוור של מוסדות המדינה; ובמערכת המשפט, כמו בכל מערכת במדינה, יש דברים שצריך לתקן, לשפר, לעשות שינויים ולכבד. כל השינויים האלה לא קשורים בכלום לכך שראש ממשלת ישראל מואשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים. אין פה ויכוח מדיני וכלכלי מהותי שמביא אותנו לבחירות. זו גם לא מערכת בחירות על דת ומדינה. לכולם ברור שצריך להפסיק עם כיבוי השרפות וליצור הסדר מכונן לכלל התושבים הישראלים – חופש לדתיים, לחרדים, וחופש גם לחילונים. אז על מה הבחירות? על כך שנתניהו קיבל תוצאה לא מספיק טובה מבחינתו כדי להשיג חסינות, ועל כך שכולנו, כולל כולנו, הסכמנו שזה יהיה הקריטריון היחיד שחשוב למדינת ישראל. בנאום הבכורה שלי אי שם, אז, לפני הרבה זמן, בקדנציה הראשונה – – << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> כשהיית צעיר ויפה. << דובר_המשך >> יועז הנדל (כחול לבן): << דובר_המשך >> – – כשהייתי צעיר ויפה, אמרתי שזאת זכות גדולה להיות כאן. << קריאה >> אסף זמיר (כחול לבן): << קריאה >> אתה עדיין יפה. << דובר_המשך >> יועז הנדל (כחול לבן): << דובר_המשך >> אני עדיין חש שזאת זכות גדולה להיות כאן, ואני חש בכובד האחריות, אבל אני גם חש בושה גדולה – בושה גדולה שכך אנחנו נראים; בושה שישראלים טובים, שאוהבים את המדינה הזאת, לא הצליחו להתגבר על הפחדים הפוליטיים שלהם וליצור ממשלת אחדות ציונית. בושה מכך שאומרים לי שאין ברירה – אין ברירה אלא לקבל ראש ממשלה עם כתבי אישום; אין ברירה אלא להכיל ולקבל שיח מפלג ומסית; אין ברירה אלא ללכת למערכת בחירות שבה שוב נראה שנאת חינם ושבטיות, בדיוק כמו שראינו בשתי מערכות הבחירות האחרונות. אני רוצה גם לפנות לחברים שלי מהליכוד, למצביעים של הליכוד: זוהי עת חירום. אי-אפשר להמשיך ככה – גם הכיסאות הריקים צריכים לשמוע את זה. בואו ניצמד לאידיאולוגיה, לאהבת העם והארץ, לכל מה שטוב פה. בואו נחזור להיות גאים ולא מבוישים. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חברת הכנסת תמר זנדברג, ואחריה – חבר הכנסת יבגני סובה. << דובר >> תמר זנדברג (המחנה הדמוקרטי): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברים, אני מצטערת לשבור את השורה, אבל אני לא עצובה ולא מתביישת. אני גאה ואני אופטימית. אני גאה כי אנחנו באים לכאן בפעם השנייה, ואחרי כל הניסיונות של קנייה ושל שוחד ומה שלא ניסו לעשות כאן, אחרי כל התרגילים וכל השטיקים והטריקים, עמדה כאן כנסת – או חצי כנסת, וזה הספיק – שלא נכנעה ולא נקנתה ולא נשבתה באיומים וסירבה לשבת עם ראש ממשלה נאשם בשוחד. נקודה. לא אבי גבאי ולא עמיר פרץ ולא ע'דיר מריח ולא גדי יברקן וכל מי שכאן – ואני אחזור על השמות של כולם שניסו לבוא אלינו, אחד-אחד, עם הצעות ועם הבטחות ועם רוטציות ומה שלא יהיה. והיה כאן מחנה לא קטן שבבחירות השניות חזר כרוב, לא כמיעוט, במספר גדול יותר, שאמר: אנחנו לא ניתן לזה יד, ועמד על שלו. אתם יודעים מה? אנחנו הולכים לבחירות שלישיות. זה אירוע לא נחמד. זה משבר דמוקרטי שישראל מצויה בו. אבל ראש ממשלה שנאשם בשוחד זה משבר דמוקרטי חריף בהרבה. יש לנו זכות לצאת לבחירות השלישיות. ואני רוצה לדבר כאן בשם ציבור גדול שלא נחמד לו יום חופש שלישי, ויצטרך לשלם, ומסתכל ורואה בטלוויזיה, ואולי חלק מהדברים הוא לא מבין – את הטרלול, וזה נראה מאוד ככה, וגם הרבה פעמים רוצים לצייר לו את זה ככה. אבל אם מה שצריך כדי להוביל את ישראל לעתיד טוב יותר זה ללכת שלוש פעמים בשנה לקלפי, אז נלך ונצליח. אני מבטיחה לכם שציבור עצום, שהפעם הזאת היה 57 מנדטים לעומת 55 בפעם השנייה, בפעם השלישית יהיה יותר; יתקרב ל-60 או יהיה 60 או יהיה 61 או יותר. הוא יצא בהתלהבות להצביע וינהר בהמוניו אל הקלפיות כדי להוביל את ישראל למקום אחר; ידחה את קואליציית השחיתות והסיפוח; יגיד: לא זאת הדרך. הדרך היא לא לקנות את נתיב הבריחה מהכלא במטבע של גזענות והסתה, אלא אנחנו רוצים עתיד אחר. אז מה שצריך בשביל זה זה ללכת שלוש פעמים בשנה לקלפי ולהצביע? נעשה את זה. נעשה את זה ביותר כוח וביותר אופטימיות וביותר התלהבות, ונוכיח את הנקודה שלנו בקלפי יותר חזק: שאנחנו לא רוצים את מה שהציעו לנו כאן בצד הזה של הבית הזה. אנחנו רוצים את מה שמציעים לנו כאן. אנחנו רוצים להגיד לא לסיפוח ולחרחור מלחמה וכן לדרך השלום והמשא ומתן. אנחנו רוצים חופש. אנחנו לא רוצים כפייה דתית והדתה. אנחנו רוצים צדק חברתי ושוויון. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (המחנה הדמוקרטי): << דובר_המשך >> אנחנו לא רוצים הפרד ומשול, לא רוצים גזענות ולא רוצים לשלוט באמצעות הסתה אלא באמצעות תקווה למדינה הזאת. כן, נלך להצביע בפעם השלישית ונצליח וננצח. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה לך, גברתי. יבגני סובה, אדוני, ואחריו – חברת הכנסת מיקי חיימוביץ'. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול, אני חייב לומר שאני מרגיש מוזר. אני זוכר שלפני שבעה חודשים הצבענו על התפזרות הכנסת. אמרו לנו שאנחנו מתאבדים פוליטיים, שאנחנו לא מבינים את המשמעות. מאז עברנו קמפיין מאוד קשה ומדמם, הייתי אומר. הוכחנו שאפשר גם לעמוד על המילה שלך, אפשר גם לעמוד על העקרונות שלך. אני, חלילה, לא לועג פה ולא אומר שאני שמח. לא, אני ממש לא שמח. אפילו חשבתי – אולי אני אחכה, אדוני היושב-ראש? יש פה התייעצות קטנה, ואז כחול לבן ישמעו. מה אתה אומר? אין לי בעיה, אני אחכה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> כן, חבריי. חבריי הטובים. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני גם מקווה מאוד שבארבע השעות שנשארו אולי גם ראש הממשלה וגם יושב-ראש כחול לבן ייפגשו. אני באמת קורא פה לשני המנהיגים, כי האומה כולה מסתכלת כרגע עליכם, על בני גנץ ועל בנימין נתניהו. באמת, אולי בארבע השעות האלה אפשר להתעלות על האגו האישי, כי אין מילה אחרת לתאר את זה. עכשיו, אני רוצה לשאול את החברים – אחרי שבני גנץ עזב, אני רוצה לשאול אתכם: בשביל מה אתם צריכים את הסיפור הזה של מימון המפלגות? באמת, זאת לא שאלה רטורית. בשביל מה? << קריאה >> מיקי לוי (כחול לבן): << קריאה >> אתם צבועים. אתם צריכים את זה. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> למה? אתם, אין לכם חובות? << קריאה >> מיקי לוי (כחול לבן): << קריאה >> אתם צריכים את זה. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> למה? אנחנו הצבענו נגד. אתם, אתם כל כך דואגים לערכים. אתם אומרים: אנחנו לא נשב עם ראש ממשלה תחת כתב אישום, כשאין עדיין כתב אישום ולא הוגש. אתם סופרים כל מיני דברים ואתם מצביעים בעד מימון המפלגות. << קריאה >> מיקי לוי (כחול לבן): << קריאה >> יש כתב אישום. תלמד. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בשביל מה? שאלה. << קריאה >> מיקי לוי (כחול לבן): << קריאה >> יש כתב אישום. תלמד. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מה זה קשור? כתב אישום או כתב אישום שהוגש לבית המשפט – אני לא עורך דין של נתניהו. אבל אתם מצביעים על מימון המפלגות ואתם מדברים על ערכים. בשביל מה? << קריאה >> מיקי לוי (כחול לבן): << קריאה >> אתם צבועים. גם אתם רוצים את זה. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הכסף של הציבור, 62 מיליון שקלים? << קריאה >> מיקי לוי (כחול לבן): << קריאה >> הצבעתם על מימון מפלגות – – – << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני אומר לכם שאת הדבר הזה יזכירו לכם בקמפיין בשלושת החודשים הקרובים. לקחת 60 מיליון שקלים, כשאין תקציב, כשאין כלום – – – << קריאה >> מיקי לוי (כחול לבן): << קריאה >> חבר הכנסת סובה, תן מפלגה אחת שאתם חושבים עליה משהו טוב. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, גם אתה חלק מכחול לבן, אני בא גם אליך בטענה. בשביל מה? מה, יש לכם חובות? אני לא מבין את זה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> נהוג, חבר הכנסת – – – << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> נהוג שהיושב-ראש לא מגיב. << קריאה >> מיקי לוי (כחול לבן): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> בדיוק. אז היות שאני לא מגיב, אז אנא ממך. תודה. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש נתן לי פה שיעור – הוא הזכיר לי שאני חבר כנסת חדש, רק מסיים קדנציה שנייה, כן. אבל זה באהבה. אתה יודע שאני מעריך אותך. << קריאה >> מיקי לוי (כחול לבן): << קריאה >> חבר הכנסת סובה, איזו מפלגה אחרת אתם אוהבים בכנסת? תגיד על מי יש לך מילה טובה. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני אומר לך, חבר הכנסת ביטן, אתם לא צריכים את מימון המפלגות. בשביל מה אתם עושים את זה? בשביל מה אתם עושים את השטות הזאת? << קריאה >> מיקי לוי (כחול לבן): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תאפשרו לו לדבר. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, אין לי בעיה. אני מוכן להתעמת בשיח פתוח. אני רק לא מבין את הדבר הזה. כמובן שאנחנו נצביע נגד הדבר. כמובן שאני חושב שזאת בושה. בושה בריבוע לעשות את הדבר הזה. << קריאה >> יעל גרמן (כחול לבן): << קריאה >> האם גם תחזירו את הכסף? << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> קודם כול, למה שאנחנו נחזיר? בשביל שאתם תקבלו את הכסף? << קריאה >> מיקי לוי (כחול לבן): << קריאה >> אה, הבנתי. צבועים, צבועים. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> קודם כול, אני חייב להגיד לכם: כשאתם מצביעים בעד הכסף – שנייה, שנייה, אני חייב להגיד – אתם מצביעים בעד הכסף ומצפים מאיתנו שאנחנו נעשה עכשיו משהו בשביל לתקן אתכם. << קריאה >> מיקי לוי (כחול לבן): << קריאה >> גם אתם צריכים את הכסף. אין שאלה בכלל. אתם עושים "כאילו". << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> קודם כול, חברת הכנסת גרמן, הדבר הזה – טרם החלטנו מה עושים. אני חייב להגיד שטרם החלטנו מה עושים. אבל אתם – – – << קריאה >> מיקי לוי (כחול לבן): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חבר הכנסת קושניר, כחול לבן, ישראל ביתנו, להירגע. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני מבין שיש פה דאגה למפלגות הקטנות. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> כל אחד למקומו. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> יש פה דאגה, איך אומרים, לבעלי הברית שלכם. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אלכס, נחת רוח. תנו לו לדבר. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אבל בשביל מה אתם צריכים את זה? זאת השאלה. אם הייתם נמנעים מזה, אני חושב שהציבור – שוב, אני לא הציבור כולו, אני רק יכול לומר את דעתי פה בדוכן הזה. אני אומר שזה לא לעניין – זאת דעתי. ככה אנחנו נסיים את הוויכוח. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> יש לך עוד עשר שניות, בגלל כל – בבקשה, עשר שניות. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מה שאני רוצה להגיד – וחבל שהנציגים של הליכוד לא נמצאים פה. << קריאה >> רם בן ברק (כחול לבן): << קריאה >> הם אף פעם לא פה. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> על זה אני מסכים איתך. הינה, נמצא פה השר הנגבי. אני אומר: חברים, תראו, לפני שאתם מתחילים את קמפיין ההסתה נגדנו, אולי דווקא בכסף הזה שתקבלו, אז אני אומר לכם: חברים, זה לא יעבוד. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> יש לנו ציבור חזק שתומך בנו. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> שוב אני אומר: עדיין יש ארבע שעות. עדיין לא מאוחר לעשות. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. תודה לך. חברת הכנסת חיימוביץ', בבקשה, גברתי. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> דרך אגב, לא החלטנו לגבי הכסף. לא החלטנו. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אחריה – חבר הכנסת גדי יברקן. בבקשה, גברתי, שלוש דקות. תקפידו, כי אחרת – – – << דובר >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר >> לא, לא, זה יהיה בסדר. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני עומדת היום על בימת הכנסת וחושבת על מי שצופה בנו – ויש אנשים שצופים, אזרחי מדינת ישראל – ואני חייבת לשתף בתחושה הקשה שיש לי כלפי אזרחי מדינת ישראל: עברה כמעט שנה מאז שפוזרה הכנסת, פעמיים מאז נשבענו לשרת אתכם, ואנחנו מוצאים את עצמנו מתפזרים והולכים לבחירות שלישיות. הסתובבתי פה היום במשכן הכנסת. אני רוצה להבטיח לכם, אין פה בן אדם אחד ששָׂש לבחירות האלה, לא חברי הכנסת ולא עובדי המשכן המסורים, שבאמת רק רוצים שהמקום הזה יעבוד ויחזור לתפקד בצורה מלאה – כולם חוץ מבן אדם אחד, שברור שזה משרת אותו, שברור שזה מה שהוא רוצה; כל הזמן זה מה שחשוב לו – החסינות הזאת, ההישרדות שלו, ושייחרב הכול; שסל התרופות לא יאושר, שהפעימה הבאה בקצבאות הנכים לא תעבור, שלא יהיה כסף למרכזי חוסן, להוסטלים לנוער בסיכון, שנתמודד בלי תקציב עם גירעון מטורף, עם כל הפיאסקו הזה של עלות של מיליארדים של מערכת הבחירות. אני מודה שעבורי זה גם יום לחשבון נפש אישי, כי לא בשביל זה באתי לפוליטיקה. באתי מתוך כוונה עמוקה ומתוך שליחות להביא לשינוי. באתי כי אני מרגישה שהבית שלנו בוער, וכשאני אומרת הבית זה לא רק ישראל אלא זה העולם כולו, הכדור שלנו, שנמצא תחת איום של משבר האקלים. אז כן, התסכול היום הוא מאוד גדול וכואב, ואנחנו נצא מפה עם תחושת אכזבה על שלא התאפשר לנו למלא את הייעוד שלנו ולעשות את מה שבאנו לעשות כאן. אבל יחד עם זאת חשוב לי מאוד להגיד כאן היום בערב, בהמשך לדבריה של תמר זנדברג: זה לא יערער אותנו. ההתבצרות של נתניהו בתפקיד שלו מתוך שאיפה להשיג ממנו את החסינות ולא לעמוד למשפט מביאה אותנו לבחירות נוספות, אבל זה לא יערער את הנחישות שלנו להביא לישראל תקווה, להביא לישראל דוגמה למנהיגות אחרת. אני רוצה להגיד משהו לחבריי לסיעת כחול לבן, שיחד ישבנו כאן בחודשים האחרונים, וראיתי אתכם מנצלים עד תום כל רגע כאן, במליאה, בתקופת הביניים המוזרה הזאת. השתמשתם בכל כלי פרלמנטרי אפשרי על מנת להעלות נושאים חשובים לדיון, לשאול שאילתות נוקבות, לכנס כנסים בענייני היום הכואבים והבעייתיים. ישבנו כאן כל הזמן. מולנו הכיסאות האלה היו ריקים, כי ככה כנראה הם חושבים שזה להיות חברי הכנסת – שזאת הדרך. פשוט לא מובן לי. אני לא מבינה את זה. אני גאה להיות חלק מכם. הראינו שיש כאן אנשים שבאו לעבוד, ואנחנו נמשיך לעבוד. ומחר אנחנו נצא, בלית ברירה, לבקש את אמונכם, הבוחרים. ראש הממשלה, ככה הבנו, יצא מחר לסיור ראשון של מסע הבחירות שלו בישיבת הר המור, שהריצה את מפלגת נעם הקיצונית בבחירות האחרונות. אנחנו הבנו, נתניהו, זה הכיוון שאתה הולך אליו. שום דבר הרי לא מקרי אצלך. אז מול ההקצנה שלך אנחנו נמשיך להציג אלטרנטיבה שלטונית שפויה וממלכתית – ואנחנו גם ננצח. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. ולא חרגה משלוש דקות. כל הכבוד. בבקשה, חבר הכנסת יברקן, כבודו. << דובר >> דסטה גדי יברקן (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום הזה הוא יום עצוב – יום עצוב שמביא אותי לזיכרונות, לימים שבהם אפילו עוד לא נולדתי, שלמדתי מההיסטוריה על ישראל, מההיסטוריה הגדולה והמרשימה של עמנו ושל מדינת ישראל. גדולי האומה, שממש באולם הזה ובמקום שאני עומד בו קיבלו החלטות גורליות הן על שלום והן על מלחמה, הן ממפלגת העבודה והן מהליכוד – בן-גוריון, לוי אשכול, מנחם בגין, יצחק שמיר, רבין – היום אני בטוח שהם מתביישים בכנסת הזו. מפלגת שלטון, ערב פיזור הכנסת, שספסליה נראים ריקים – כך מתנהגת מפלגת שלטון. ביום הדרמטי והעצוב ביותר בתולדות מדינת ישראל בפוליטיקה הישראלית, אולי זו הבושה הכי גדולה שאנחנו רואים. ואם כבר מנהיגות – אני פוליטיקאי חדש, צעיר. מה אנחנו רוצים להעביר לדור הבא, לצעירים שמסתכלים? הדבר הראשון שלימדו אותי בקורס מ"כים, ואחר כך בקורס קצינים, זה את המשפט הבא: ממני תראו וכך תעשו. מנהיגות היא לא לקבל החלטות רק כשנוח לך – מנהיגות היא לקבל החלטות. החדר הזה לא יכול להכיל 9, 10 מיליון אזרחי ישראל, לכן יש כאן 120 אנשים שהאזרחים בחרו שיקבלו את ההחלטות לטובתם. אבל היום אנחנו רואים פה מופע אימים שבו מפלגת שלטון בזה לדמוקרטיה, בזה לציבור, ולוקחת את העם הזה לבחירות רק בגלל דבר אחד: כי אזרח אחד במדינת ישראל החליט לשים את עצמו לפני 9 מיליון אזרחי ישראל ולפני עם שיש לו היסטוריה ארוכת שנים. ואחרי הנאום הזה, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לספר לך משהו: כשהייתי עולה חדש, היו שתי תוכניות שעבדו עליי. אחת מהן הייתה פסוקו של יום בערוץ הראשון, וכל לילה היה מגיע אבשלום קור, מקריא, בתוכנית. לתוכנית קראו "הגיע זמן לשון", ואני, בגלל שהייתי עולה חדש, חשבתי שלתוכנית קוראים "הגיע זמן לישון". הייתי רואה את זה – מכבה את הטלוויזיה, הולך לישון. רק אחרי שנה הבנתי שזה בכלל הגיע זמן לשון, ואז מלמדים אותך עברית ואתה משכיל. התוכנית השנייה שהייתה עובדת עליי והייתי נהנה לצפות בה היא "פספוסים" של יגאל שילון ואלי יצפאן, שמותחים אנשים. אני היום חיכיתי לאלי יצפאן, שיצא מאיזה חדר ויגיד לי: מתחנו אתכם, אין בחירות, זו סתם בדיחה, כי לא עושים בחירות שלוש פעמים בשנה. מסתבר שזו לא בדיחה. התסריט הכי טוב בישראל נכתב בכנסת הזאת. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, אדוני. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (כחול לבן): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, עוד מילה אחת, ברשותך. העם בישראל הוא חזק. הדמוקרטיה הישראלית יכולה לעמוד גם בזמנים קשים כאלה, והעם הוא פטריוט. גם אם הוא מצביע בשמאל או בימין, האזרחים בארץ ישראל הם פטריוטים. לא משנה למי הם יצביעו בבחירות, הם לא אוהבים את מי שמשחק להם עם המדינה הזו. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת בועז טופורובסקי – לא נמצא. חבר הכנסת יזהר שי, אדוני. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> יזהר שי (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, הבוקר בישיבה שהסדירה את פיזור הכנסת הזו, הכנסת העשרים-ושתיים, מצא חבר הכנסת מיקי זוהר לנכון לשתף את מצלמות הטלוויזיה הפתוחות, את הערוצים ואת הנוכחים בקהל, לשתף את כולם בהגיגיו בנושא סולם הערכים של כחול לבן והמצביעים שלה. לשיטתו של חבר הכנסת זוהר, המשותף לכחצי מתושבי מדינת ישראל – הנציגים שלהם בכנסת, הסיעה הגדולה ביותר, וגם סיעות אחרות – המשותף לכל מי שלא מוכן בשום אופן לראות במדינת ישראל ראש ממשלה מכהן תחת כתבי אישום חמורים של שוחד, מרמה והפרת אמונים, כל אלה בעיניו של חבר הכנסת זוהר, הם אנשים חסרי ערכים שהמשותף להם הוא שנאה ותו לא. סולם ערכים – חבר הכנסת מיקי זוהר, צא ולמד: יושבים פה בכחול לבן, וגם בסיעות אחרות שלא רוצות לראות ראש ממשלה מכהן, שנאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים – יושבים שם אלופים, רמטכ"לים, מפקדים בכירים בכוחות הביטחון, מנהיגים חברתיים, אנשי חינוך, מנהיגים כלכליים. מיטב הארץ הזאת יושבים שם, ובעיניך, חבר הכנסת מיקי זוהר, הם אנשים חסרי ערכים. חבר הכנסת זוהר, אני סיכנתי את חיי למען המדינה הזו; הבת שלי שירתה ביחידה מיוחדת בצבא שלנו; שני הבנים שלי סיכנו את חייהם למען מדינת ישראל, והבן השלישי בדרך, מתאמן כבר לשירות קרבי בצה"ל – ואתה באת ללמד אותי על ערכים. התנדבתי למען נוער בסיכון 20 שנה, חבר הכנסת מיקי זוהר. הערכים שלי הם אהבת האדם, אהבת מדינת ישראל, אהבת ישראל. ומה מגדיר את סולם הערכים שלך, חבר הכנסת זוהר? חנופה, שכיבה על הגדר למען ראש ממשלה מסית, משסה, מלבה שנאה, מפלג, חשוד בשוחד, מרמה והפרת אמונים – ואתה מלמד אותנו על ערכים. חבר הכנסת זוהר, של נעליך והתבונן בהם ובכל מי שנמצא פה, בחצי מהתושבים ממדינת ישראל שלא מוכנים לראות ראש ממשלה נאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים בראשות ממשלת ישראל. אתה מלמד אותנו על ערכים – אתה, שבנית את ההון הפוליטי שלך על חנופה ועל נאמנות מעוררת רחמים לראש ממשלה שמשקר בלי להניד עפעף בערוצי הטלוויזיה. לא יעלה על דעתו – מה, מה פתאום? זה ראש הממשלה שאתה מגן עליו, ואתה, אתה מלמד אותנו על ערכים. ראש ממשלה שמשסה, ומסית נגד רשויות אכיפת החוק, נגד המשטרה, נגד כל מי שאמון על הסדר והמשפט במדינת ישראל – ואתה מגן עליו, על ראש ממשלה שעמד פה על הדוכן הזה והגן לפני כשלוש שנים על זכותו לקבל מתנות ממיליארדרים. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, אדוני. << דובר_המשך >> יזהר שי (כחול לבן): << דובר_המשך >> אז בוא נדבר על סולם ערכים. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יזהר שי (כחול לבן): << דובר_המשך >> תסתכל בעיניים של חצי מחברי הבית הזה, שלא רוצים את החשוד הזה כראש ממשלתם, חבר הכנסת זוהר, ובוא אני אלמד אותך ערכים: "נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה. סור מרע ועשה טוב בקש שלום ורדפהו". תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, אדוני. תודה רבה. גדעון סער, חבר הכנסת – לא נמצא; היבה יזבק, חברת הכנסת – לא נמצאת; ג'אבר עסאקלה, אדוני – לא נמצא; מנסור עבאס – לא נמצא; עאידה תומא סלימאן – לא נמצאת; איימן עודה, חבר הכנסת – לא נמצא; אוסאמה סעדי – לא נמצא. אנטאנס שחאדה – אנטאנס שחאדה, אנטאנס שחאדה, אדוני, בבקשה, ואחריו – קרן ברק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> צמצמו עכשיו. אבל יש עוד. צמצמו. שלוש דקות לאדוני. << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אינשאללה. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, האזרחים ששומעים, רואים, מאזינים לנו או שיראו את הנאום הזה, אני רוצה לדבר על משמעות הבחירות או מהות הבחירות האחרונות והבחירות שאנחנו עדים להן. לרוב האזרחים במדינה הנושא העיקרי שהיה בבחירות האחרונות זה המשך שלטון נתניהו, שלטון החוק, מעמדו של שלטון החוק, מעמדם של בתי המשפט ומעמד הדת במדינה – אלה הנושאים המרכזיים שהעסיקו, לכאורה, את הבחירות או את המערכת הפוליטית בבחירות האחרונות. דרך אגב, אלה שסעים חדשים שמשתלטים על השיח והתחרות המפלגתית במדינת ישראל, וצריך לשים לב למונחים. אני מבקש להפסיק להשתמש מונחים של תחרות בין גוש הימין לגוש מרכז-שמאל ולהשתמש במונחים של תחרות בין ימין מסורתי לבין ימין עממי גזעני חדש. אלה המונחים. זה מה שקורה. זה מה שמתחולל במערכת הפוליטית בישראל, לאמיתו של דבר. אבל לגבי האזרחים הערבים, לגבי הרשימה המשותפת והמצביעים הערבים, המשמעות האמיתית של הבחירות האחרונות, וגם של אחרי הבחירות, ואני מניח גם של הבחירות הקרובות – השאלות המרכזיות יהיו מעמדה של האוכלוסייה הערבית במדינה, מהות האזרחות ושאלת הדמוקרטיה. אלה שתי שאלות שרק הרשימה הערבית הציבה על השולחן. אלה שתי שאלות מרכזיות שהעסיקו את כל המערכת המפלגתית, את כל המערכת הפוליטית אחרי הבחירות, אבל בלי לשים לב או להגיד את זה. הרי מה זאת אומרת ההסתה הפשיסטית הגזענית שהתחוללה כלפי האוכלוסייה הערבית במערכת הבחירות וגם אחרי מערכת הבחירות? ראש ממשלה מסית כלפי אזרחים, וכל המפלגות שותקות בזמן הבחירות. רק אחרי הבחירות העזו קצת לבקר או להתנגד להסתה הנבזית הזאת. רק הרשימה המשותפת הציגה בפני החברה הישראלית את אתגר הדמוקרטיה: מה זאת אומרת דמוקרטיה? מה פירושה של דמוקרטיה? מה זה להיות אזרח? האם אזרח זה רק להצביע וזהו, סיימנו? מה זאת אומרת כל המתקפה או העליהום בגלל הפוטנציאל התיאורטי שהיה להקים ממשלה בישראל בתמיכת הרשימה המשותפת? כמעט רעידת אדמה. אנחנו התנגדנו לזה. לא נורא. אבל התגובה של כמעט כל המפלגות בישראל – שתקו. אף אחד לא אמר: חבר'ה, בוא נעצור רגע, נחשוב. מה זאת אומרת אנחנו טוענים שיש לנו דמוקרטיה כאן? מהי מהותה של הדמוקרטיה? מה עם השוויון המהותי, האמיתי, של כל האזרחים? מה עם השוויון של כל המצביעים? דרך אגב, אנחנו שווים רק בפתק שאנחנו שמים. באמת היום היחידי – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה לך, אדוני. << דובר_המשך >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – שאנחנו שווים, זה בהצבעה. אני מסיים, אדוני היושב-ראש. אבל לצערי, אני מניח שגם בבחירות הקרובות עוד פעם אותו ראש ממשלה, אותו מסית, אותו גזען, ימשיך לתקוף את האוכלוסייה הערבית, ימשיך לתקוף את ההנהגה הערבית ואת הרשימה המשותפת, ואני מניח שעוד פעם כולם ישתקו חוץ מהרשימה המשותפת. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. << דובר_המשך >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת קרן ברק, בבקשה. להזכירכם, אנחנו לא נאפשר למי שלא נכח באולם לדבר. אני מצטער, כי זה כבר עשרות, ואנחנו לא נפתח את הרשימה מחדש. לכן, כל מי שרשום, שיקפיד לחכות לזמנו כאן. בבקשה, קרן ברק, ואחריה – חבר הכנסת אחמד טיבי. בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> לפני 70 ימים הושבענו לכנסת העשרים-ושתיים, אחרי שהכנסת העשרים-ואחת הייתה הקצרה ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל. לא העליתי על דעתי שנשב במליאה במטרה להצביע על פיזורה כל כך מעט זמן לאחר מכן. במהלך התקופה האחרונה שבתי וחזרתי בכל שיחה, בכל ריאיון ובכל במה שאליה הגעתי על הצורך בהקמת ממשלת אחדות, כזאת שתורכב על ידי הסיעות הגדולות, תתגבר על המכשולים ותקיים את רצון הבוחר. זו הייתה הממשלה שהאמנתי בה. אני לא אישה שמוותרת בקלות, גם אם הסיכויים נראים קלושים. אני נלחמת – זו מי שאני – וגם במקרה הזה נלחמתי עד הסוף כדי לנסות לחבר את החלקים. גם עכשיו, רגע לפני ההצבעה, אמשיך ואקרא לחבר הכנסת בני גנץ: קיבלת הצעות על גבי הצעות, ובכל פעם שהצענו משהו החליטו אצלכם לדרוש משהו שונה. אתה במבחן שטרם הסתיים, ובינתיים אתה נכשל בו. נטרל את לפיתת החנק של לפיד, הראה מנהיגות ואל תפספס את ההזדמנות שניתנה לך. אף אחד לא מבטיח לך שהיא תחזור. עבדתי קשה כל חיי במטרה להיבחר לכנסת ישראל, מתוך תחושת שליחות ורצון אמיתי ליצור שינוי. מרגע היבחרי לכנסת פעלתי ללא לאות לטובת הציבור. במהלך התקופה האחרונה הייתי יום-יום בכנסת, משעות הבוקר המוקדמות ועד שעות הערב המאוחרות, כחברה פעילה בוועדת הכספים ובוועדה המסדרת. העליתי נושאים לסדר-היום, הגשתי הצעות חוק רבות והובלתי מאבקים מדם ליבי, כמו מאבק המכנסונים, אשר בעקבותיו חודד חוזר מנכ"ל משרד החינוך בכל הנוגע לאכיפה מגדרית שוויונית, ופעלתי לכינוסם של שני מפגשים לציון יום המאבק הבין-לאומי באלימות נגד נשים, אשר נתנו קול לנשים נפגעות אלימות והציפו יוזמות לעתיד. במקביל, התחלתי תהליכים ארוכי טווח אשר אפעל להגשמתם בכנסת הבאה, בעזרת השם. רק היום, במסגרת כנס חירום לתקצוב סל התרופות, קיבלתי התחייבות מחברי שר האוצר משה כחלון למציאת התקציב הדרוש לפתרון בעיית סל התרופות. נוסף לכך היום, כשמסביב הרוחות גועשות, קיימתי כנס חירום רב-משתתפים שמתוכנן כבר זמן רב כדי לסייע לעצמאים ולבעלי העסקים הקטנים בישראל שנמצאים במשבר מתמשך. ביום כזה אני רק מקווה שהכנס הבא שלי לא יצטרך להיות כנס חירום למניעת הבחירות הרביעיות. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> כן. אחרי חברת הכנסת – אחמד טיבי. אחמד טיבי, בבקשה, חביבי. תודה לך, חברת הכנסת. אחריו – חבר הכנסת ווליד טהא. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני מבקש אותו הסדר למנסור עבאס. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> כן, כן. בסדר גמור. אם יגיע זמנם. בבקשה, אדוני. שלוש דקות, בבקשה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, אם יש רשימה אחת בכנסת שלא חוששת מבחירות זו הרשימה המשותפת. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> גם אנחנו. אחמד, גם אנחנו לא מפחדים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> (אומר בערבית: תצליח.) << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אנחנו מכוונים ל-15 מנדטים, להגדלת שיעור ההצבעה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה 15? 16. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הקשר, התמיכה של הציבור שלנו ברשימה המשותפת גברה, התחזקה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> עאידה תומא. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני יושבת. ואני מודה, לאחרונה אנחנו לא כל כך עונים למסית הציני החשוד, ראש הממשלה היוצא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נאשם. עוד לא הוגש כתב אישום. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> נאשם זה דרגה יותר גבוהה. יש גיליון אישום. מה נמסר ליושב-ראש הכנסת? ברור. אני אפרט: מרמה, הפרת אמונים ושוחד. רק לפני כמה דקות האיש שוב חזר לסורו, והוא כינה אותנו תומכי טרור. מפה עד לבחירות ב-2 במרץ – אני הופך להיות בן לאדן, חד-משמעית, וחבריי יהפכו להיות דאעש, כי האיש פשוט איבד את זה; לא נשאר לו נשק חוץ מההסתה והשקר והספינים. לכן אני תוהה אם לאיש הזה מגיע שיישאר דקה בכס ראש הממשלה. אם הוא מחזיק בכיסא ולא רוצה לשחרר אותו, אנחנו נעזור לו בבחירות הבאות להשתחרר מהכיסא, ואז הוא ילך הביתה, אחר כך לבית המשפט, ואחר כך לבית הכלא. לבית, לבית המשפט ולכלא. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> סמי – – – את נהדרת. גם אני אוהב אותך. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הוא ילך לכלא. הבוס שלך מושחת. הבוס שלך – מרמה והפרת אמונים. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הוא מושחת עד היסוד. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הוא מסית בכוונה כדי לפגוע בחברי הכנסת הערבים, ואתם כמו עדר – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אתם כמו עדר נוהרים אחריו בלי לחשוב פעמיים. ואני לא רוצה לומר דברים אישיים, כי לא כולכם תשובו לכנסת. לא כולכם. אצלנו יתווספו ח"כים; אצלכם יתחלפו שליש. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ולכן, אני חוזר ואומר – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני חוזר ואומר: אפילו ב-69 יום האלה, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת של הרשימה המשותפת פעלו בשטח, בוועדות, במליאה, מול משרדי הממשלה. ניצלנו כל דקה, כל אפשרות. רק לפני כמה דקות ישבנו עם לא אחר מאשר שר התחבורה בעניין הרכבת הקלה, בעניין הצומת של כפר כנא-ריינה-משהד. אנחנו נושאים את הצרכים של הציבור שלנו לכל מקום, ונמשיך לעשות את זה עם הרבה יותר כוח והרבה יותר מנדטים. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מנסור עבאס, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת איציק שמולי. בבקשה, אדוני. אנא הקפידו על שלוש דקות, למרות שזה כנראה הערב האחרון לכנסת הזאת. אדוני. << דובר >> מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: שלום עליכם ורחמי האל וברכותיו. כמובן, ביום האחרון הזה של הכנס השני שאני נמצא בו בכנסת רוב חברי הכנסת מימין ומשמאל – –) << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> (אומר בערבית: הכנס השלישי.) << דובר_המשך >> מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> (אומר בערבית: אתה, אל תתרגם.) << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> (אומר בערבית: לא, לא, אני – – –) << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי צחי הנגבי: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אדוני השר הנגבי, השפה הערבית תישאר שפה רשמית. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אין עוררין על זה. לא על זה הוא העיר. להפך. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לדעתי, בכנסת הבאה אנחנו ניזום שכל חברי הכנסת, מי שרוצה לדבר בערבית, אפילו חברי כנסת יהודים שיודעים לדבר ערבית, ידברו בערבית, ויהיה תרגום סימולטני. למה לא? << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי צחי הנגבי: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> (– – דיברו כאילו הם מבכים את הימצאותם ונוכחותם בכנסת, בגלל שרבים מהם לא מצפים לחזור. באופן אישי הנושא הזה אף פעם לא העסיק אותי, בגלל שלדעתי כל חבר כנסת ערבי שנמצא באולם זה בא לייצג את הבעיות שמעסיקות את החברה שלו – –) << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הוא מספר על – – – << דובר_המשך >> מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> שנייה, עופר, אני מגיע לזה. (– – את הבעיות שמעסיקות את החברה שלו ולהגן עליה, והוא ממלא חובה זו בשים לב לכך שיש הבדלים בין האנשים. מובן שאזכיר את השותפים. החשוב הוא שנסיים ברשימה המשותפת את המלאכה, כי היא עוד לא הסתיימה, וחשוב שהחברה הערבית שלנו תהיה כוח משפיע וחזק בכנסת הנוכחית. לא הצלחנו לקבוע מי יהיה ראש הממשלה היום, אבל אף אחד לא הצליח לכפות עלינו ראש הממשלה. לכן, המלאכה הזאת לא הסתיימה. החברה הערבית שלנו היא חברת מודעת. הבוחרים הערבים שמצביעים לנו רוצים לתרגם את כוחם האלקטורלי לכוח ייצוגי בכנסת כדי שנוכל למלא את תפקידנו בנאמנות בכל הקשור לסוגיות הנוגעות לחברה הערבית: מלחמה באלימות ובפשיעה; מלחמה בהרס הבתים; חיזוק הכלכלה וצמיחת הכלכלה בחברה הערבית; הכפרים הלא-מוכרים – הגיע הזמן שיוסדר המצב שלהם. נושאי החינוך והתרבות יהיו בראש סדר העדיפויות שלנו. לא נבוא לכנסת כדי להיות בה מספרים בלבד. נבוא לפה כדי להיאבק על זכויותינו במולדת שלנו וגם על זכויותינו כתושבים במדינת ישראל.) << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. עופר כסיף, שירשמו לך תרגום. חבר הכנסת איציק שמולי, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת עודד פורר. תרגום, ביקשת תרגום. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> איציק שמולי (העבודה-גשר): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי, חברותיי, חברי הכנסת, זה יום של חורבן לדמוקרטיה הישראלית, ובפרט לאמון של הציבור במערכת הפוליטית. אשר יגורנו בא לנו, וישראל הולכת לבחירות בפעם השלישית בתוך שנה, כשמידת השנאה והקיטוב, ההסתה, גם בתוך הבית הזה וגם בין שבטי ישראל – ההסתה הזאת עולה על גדותיה. והגרוע מכול הוא שאם פעם חלק מהציבור הסית כנגד השלטון, היום השלטון בעצמו מפנה חלק מהלהבות כלפי חלקים מהציבור, וגם מחבק את גורמי השוליים. לא הבחירות מפחידות אותי, חבריי חברי הכנסת, אלא אובדן הממלכתיות, ההסתה, רמיסת המוסדות הדמוקרטיים, המחשבה שמקננת בלבבות רבים מדי בעם הזה שמוטב לוותר על חלק משבטי ישראל רק כי הם נראים אחרת או חושבים אחרת. הסכנות מבחוץ תמיד, אבל תמיד, ישחרו לפתחה של מדינת ישראל, אך המגמות המסוכנות שמתחוללות בתוכנו פנימה – הפערים, השחיתות ובמיוחד הקיטוב – הן שעלולות חלילה לפורר את המדינה ואת החברה הזו לרסיסים. יש לבנימין נתניהו גם זכויות במדינה הזאת. גם יריב פוליטי שחלוק עליו כמעט בכל דבר צריך להודות בכך. אבל זכות אחת אין לבנימין נתניהו, וזה לשרוף את המועדון. וההתבטאויות הרעילות כנגד גורמי אכיפת החוק, ובקרוב גם כנגד מערכת המשפט, אינן באות להגן מפני הפיכה מדומיינת כנגד השלטון אלא דווקא כדי להתבצר בתוכו; לא להכניס במערכת אכיפת החוק באופן קונסטרוקטיבי תיקונים אלא דווקא לנסות ולהכתימה במניעים ובשיקולים זרים ולשלהב כנגדה את ההמונים. כתבי האישום החמורים האלה – הלוואי, הלוואי שהיו רק אקורד הסיום במאבק של בנימין נתניהו. הם יריית הפתיחה במסע ההרס וההמרדה שלו כנגד מוסדות המדינה. נתניהו איבד כל סמכות מוסרית וציבורית לקבל החלטות בשם העם ובשם המדינה. המדינה הזו לא יכולה להרשות לעצמה באמת ראש ממשלה שמנהל את ענייניו המשפטיים וכבול לבית המשפט ביום ומכנס קבינט ביטחוני בלילה. האשם המרכזי בכך שהכנסת הזאת מפזרת את עצמה לדעת שוב ושוב ושוב הוא נתניהו, שחותר לחסינות מהעמדה לדין, והבית הזה, ואולי גם המדינה כולה, אינם אלא אמצעי להישרדות שלו ולהמשך השלטון שלו. אדוני היושב-ראש, המדינה הזאת היא הרבה יותר טובה מהשנתיים האחרונות. המדינה הזאת יותר טובה מאובדן הביטחון בדרום ומההתבססות של האויבים בצפון ובמזרח, מנטישת הסולידריות ומהפגיעה בשוויון ומשיעורי העוני. פנינו לבחירות. המדינה הזאת טובה יותר מהשנתיים האחרונות, ואנחנו נעשה את הכול, את הכול, כדי להוביל אותה בדרך אחרת – של ביטחון ושלום, של צדק חברתי, דמוקרטיה ושוויון. אתגר גדול ועצום עומד לפנינו. אני מאמין שכמחנה שכמה לשינוי, שרוצה בו, שחותר אליו – גם נשיג אותו. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת עודד פורר, ואחריו – חברת הכנסת מרב מיכאלי. אני שוב מבקש לעמוד במסגרת של שלוש דקות. בבקשה, חבר הכנסת פורר. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לפנות לחברים שיושבים כאן בבקשה. לצערי, שוב אנחנו מצביעים על פיזור הכנסת, בעיקר בגלל שראשי שתי המפלגות הגדולות לא הצליחו להסתדר ביניהם. כולם יודעים לדבר גבוהה-גבוהה על הצורך באחדות, הצורך בהקמת ממשלת אחדות והאתגרים הגדולים העומדים לפנינו, אבל בסוף, כשצריך להגיע להסכמות, לא מצליחים להגיע להסכמות. כנראה – ואני אומר את זה אפילו, אפשר להגיד, מידיעה – שראשי שתי המפלגות הגדולות קיבלו, כל אחד מהם, החלטה אסטרטגית ללכת לבחירות. כל אחד מהם חושב שהבחירות יעשו למפלגה שלו טוב יותר ברמה המפלגתית. אם כבר החלטתם ללכת לבחירות, אתם לא יכולים להביא בחוק הזה גם את הגדלת יחידות המימון למפלגות. אי-אפשר, ואין שום יכולת להסביר, ואני לא יודע איך אתם מסוגלים להסתכל – לא בעיניים של המצביעים שלכם ולא בעיניים של אלה שהולכים איתכם והפעילים שלכם, ואיך אתם יכולים להסתכל במראה כשאתם, עם החוק הזה שמפזר את הכנסת בפעם השלישית בתוך שנה ושולח אותנו לבחירות שלישיות בתוך שנה – איך אתם מרשים לעצמכם להעלות את יחידת מימון המפלגות. אין שום סיבה. המפלגות יכולות לנהל קמפיין קצת יותר צנוע. יוציאו קצת פחות על רשתות חברתיות ועל פרסומות כאלה ואחרות, בדיוק כמו שעשו בקמפיין הקודם. הרי לא אומרים שהקמפיין לא יעלה כסף, ולא באים כאן עם איזשהם צעדים פופוליסטיים. באים ואומרים: חבר'ה, היה תקציב לבחירות הקודמות; אין שום סיבה שבבחירות האלה המפלגות יקבלו יותר כסף. אין שום סיבה ושום יכולת להסביר את זה. אני פונה אליכם שוב, אולי ברגע האחרון: תתעשתו. תסתכלו במראה, וכל אחד מכם – שיקבל את ההחלטה האישית להצביע נגד השערורייה הזאת. הדבר השני שאני רוצה לבקש מכם, חברים, זה לגמור את השערורייה הזאת שימי החופש ניתנים ככה, חינם אין כסף, על חשבון בעלי העסקים והעצמאים. עובדי המדינה, המדינה משלמת להם – ניחא. לא יכול להיות שבעל עסק, מעסיק עצמאי, צריך לשלם עכשיו לעובדים שלו שאפילו לא יוצאים להצביע. מילא היית אומר: הם יצביעו ואז ניתן להם את אותו יום חופש. שיא השיאים הוא שאם יש לו עובד זר, על אותו עובד זר הוא משלם 200%. צריך להבין שקשיש או קשישה שיש להם מטפל זר משלמים לו 200%. נכה שצריך ונזקק למטפל או למטפלת צריך לשלם להם 200% באותו יום. דיברנו פה השבוע על זה שלא מעלים את קצבאות הנכים לפי הפעימות. תבינו שנכה שיש לו מטפל או מטפלת – את התוספת על כל יום כזה, על יום בחירות, הוא צריך לשלם עוד 320 שקלים מכיסו. תכפילו את זה. היו השנה ארבע מערכות בחירות, אחת לרשויות המקומיות ושלוש לכנסת. זו המערכת השלישית לכנסת בשנה אחת. תעשו את החשבון. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, אדוני. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זה למעלה מ-1,200 שקלים נוספים שהשַתנו פה על נכה שיש לו מטפל זר. אני מבקש מכם גם בעניין הזה: אנחנו נגיש פה הסתייגות. לפחות בזה אני מצפה לראות מכם תמיכה. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. תודה, אדוני. חברת הכנסת מרב מיכאלי, ואחריה – חברת הכנסת רויטל סויד. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה-גשר): << דובר >> לא הייתי פה בדוכן מאז השיפוץ. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> מאז השיפוץ. וואו. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה-גשר): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חברותיי וחבריי חברי הכנסת, מדברים בחודשים האלה של מה שמכונה "הפלונטר הפוליטי" על הנזקים שנגרמים למדינת ישראל מהמשבר הפוליטי הזה, מהעובדה שאין ממשלה מתפקדת ומזה שאין כנסת מתפקדת. אני חושבת שהגיע הזמן בערב הזה, כשהכנסת הזאת מתפזרת, להגיד את האמת: מערכת הבריאות קורסת לא משום שיש משבר פוליטי ולא הקימו ממשלה חדשה; הישגי התלמידות והתלמידים בשפל נוראי לא משום שאין כרגע ממשלה מתפקדת ולא בגלל המשבר הפוליטי; התוכנית למאבק באלימות כלפי נשים לא קורית לא בגלל המשבר הפוליטי; הפקקים הנוראים, המשבר התחבורתי הנורא, העוני העצום בהיקפים שלו, הקריסה של החקלאים, המצוקה של העסקים הקטנים – כל אלה לא מתרחשים עכשיו בגלל המשבר הפוליטי ובגלל שלא הוקמה ממשלה. כל אלה קורים בגלל הממשלות שהיו כאן בעשר השנים האחרונות. כל אלה היו בגלל המדיניות של נתניהו והממשלות שלו, מדיניות שהפקירה את אזרחיות ואזרחי ישראל לאורך כל הזמן הזה. נתניהו, חברות וחברים, משתמש במדינת ישראל כפלטפורמה לקידום אישי לא מהיום, לא מעכשיו. מה שהוא עושה כאן מזה עשר שנים זה קמפיין אישי. הריסוק של משרד החוץ והעברת הסמכויות שלו למשרדים שמשרתים את האינטרסים של נתניהו לא התחילו עכשיו – הם התחילו מאוד מאוד מזמן. לכן, חברות וחברים, בחירות שלישיות הן דבר קשה מאוד למדינת ישראל ולחברה הישראלית, אבל האלטרנטיבה של המשך שלטון נתניהו עם ממשלות ימין שמרחיקות מישראל שלום, שמרחיקות ממנה ביטחון, שמשסות חלק מחברה שלה בחלק, שמגדילות את הפערים, שמעצימות את העוני, שמרסקות את המוסדות של מדינת ישראל – זו אלטרנטיבה גרועה יותר. לכן, אנחנו נלך שוב לקלפי ואנחנו נבחר ממשלה שתהיה טובה יותר למדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. חברת הכנסת רויטל סויד, בבקשה, גברתי, ואחריה – חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי. << קריאה >> עמיר פרץ (העבודה-גשר): << קריאה >> – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << קריאה >> הקשבתי לך. << דובר >> רויטל סויד (העבודה-גשר): << דובר >> אדוני היושב-ראש, השר, חבריי חברי הכנסת, היום התחלנו את הבוקר בכנס מיוחד שיזמתי בכנסת, כנס שקוראים לו: כנס חירום – שומרים על שלטון החוק. לכנס הזה, שהיה יוצא דופן וייחודי מאוד, כי לא היה כמוהו לפני כן בכנסת, התייצבו והגיעו כל בכירי מערכת המשפט בדימוס, שופטים עליונים, שופטים מחוזיים, פרקליט המדינה לשעבר, שרי משפטים לשעבר, נציגי האקדמיה, פרופסורים מכל אוניברסיטה ומכללה, נציגי עורכי הדין, פרופ' יורם יובל – התייצבו והגיעו כדי לבוא ולומר את עמדתם על הפגיעה המתמשכת במערכת המשפט ובשלטון החוק. עכשיו, ברור שביקורת היא דבר לגיטימי, בטח על מערכת כמו תביעה או כמו בית משפט, שהן מערכות מאוד חזקות. גם אין מערכת שחפה מכשלים או חפה מפגמים. אבל הביקורת שנשמעת לאחרונה ובכל השנתיים האחרונות על ידי ראש הממשלה וכל חייליו מסביב היא ביקורת שאין לה כוונה לבנות ולתקן, יש לה רק כוונה לפגוע. והביקורת הזאת, שמדברת על הפיכה שלטונית, ומייחסת לפרקליטות זדון, ומייחסת למערכת המשפט רצון לעשות פיגוע בדמוקרטיה, והפרקליטות שבתוך הפרקליטות, והקונספירציות הגדולות על כתבי האישום החמורים של נתניהו, גורמת לכך שאנחנו כבר נמצאים במצב שזו לא ביקורת לגיטימית, זה כבר מזמן חצה את הרף להסתה. וההסתה הזאת היא מסוכנת. היא הסתה שיכולה להוביל לפגיעה. זו הסתה שתגרום לכך שבסוף האנשים שחשודים ברצח או בשוד או באונס – גם הם יגידו שהם לא מקבלים את מרות הפרקליטות ובית המשפט. והדברים האלה נאמרו היום עם קריאה חד-משמעית. אבל הדבר הזה קשור ישירות לאירוע המצער שאנחנו חווים כרגע, והוא ככל הנראה פיזור הכנסת בפעם השלישית בשנה אחת. כי פיזור הכנסת מגיע אך ורק בגלל ראש הממשלה וכתבי האישום שלו, כי אם ראש הממשלה לא היה תחת כתבי אישום כל כך חמורים, נאשם בפלילים, לא היינו מפזרים את הכנסת – כל המשבר החוקתי, המשפטי, הפוליטי שאנחנו נמצאים בו, העובדה שאנחנו בקושי יכולים להסתכל לציבור בעיניים – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, גברתי. << דובר_המשך >> רויטל סויד (העבודה-גשר): << דובר_המשך >> – – העובדה שאנחנו בקושי יכולים להסתכל לציבור בעיניים ולהסביר להם למה ראש הממשלה חושב היום אך ורק על האינטרסים האישיים שלו ולא חושב עליהם. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> רויטל סויד (העבודה-גשר): << דובר_המשך >> תודה רבה. צר לי. כולנו צריכים להתנצל בפני הציבור שאנחנו נמצאים במעמד הזה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. תודה לך. תודה רבה. חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אנחנו נמצאים כאן בדיון עצוב מאוד. לא רצינו להגיע אליו. כנסת ישראל מפזרת עצמה לדעת. כנסת ישראל יוצאת לבחירות על שום דבר. אין ספק, למי שיודע לקרוא סקרים וגם למי שמכיר את הלך הרוח, שש"ס לא מפחדת מבחירות. בפעם הקודמת אמרנו שנחזור לכאן מחוזקים, ונוסף לנו עוד חבר כנסת. בעוד שלושה חודשים נחזור לפה יותר מחוזקים. מתחילת הדרך אמרנו: אנחנו מוותרים על התענוג הזה, כי אנחנו חושבים שלהשקיע מיליארדי שקלים על סתם, על כלום – נחזור לכאן בדיוק באותו סיבוב: אותם גושים, אותם יצרים, אותם אנשים. ומה נגיד לציבור? השקענו מיליארדי שקלים סתם, והכול בגלל גחמות של איש אחד, שפעם אחת בא לכאן ופעם אחת אומר: אני כאן. ואני יושב בצד ושומע חברי מפלגה מסוימת שעולים פה אחד אחרי השני, אותה מפלגה שלא מפסיקה להסית, קוראה לנו פרזיטים, קוראה לנו אנשים משתמטים, אומרת שאברך שלנו מקבל 6,000 שקל – דבר שלא היה ולא נברא – והם מטיפים לנו מוסר על בזבוז כספים. רבותיי, מעניין. בזמן שאריה דרעי אמר בישיבה של סיעת ש"ס שהוא מתנגד להעלאה של הכסף – לא עברה חצי שעה וליברמן קפץ, קוף אחרי בן אדם, שגם הוא מתנגד לכסף הזה. עכשיו, בואו נחשוב טוב, נסתכל על ההסכמים הקואליציוניים המנופחים שלהם: מיליוני שקלים לשגרירים במדינות שאף אחד לא מכיר, 400 מיליון שקל לכל חבר כנסת, פי שניים מכל חבר קואליציה אחר, ג'ובים וכסף. ואנחנו נסתכל על האנשים המסכנים ביותר. אני אספר לך, אדוני היושב-ראש, יש לי חבר טוב, עו"ד בקשי קוראים לו. הוא שולח לי מייל על משפחה שהוא מטפל בה – – << קריאה >> מרק איפראימוב (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – על בת שהוא אמור להכניס אותה למרכז חוסן ואין כסף להכניס אותה למרכז חוסן. ואתם גוררים מדינה שלמה – לאן? להרפתקה שנחזור לאותו מצב, אותו הדבר. הרי זה ברור. ואני קורא לכם – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תעצרו בעדם, ואז תפתרו את הבעיה. תמנעו מהם. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אנחנו? תאמין לי, ש"ס הייתה מוכנה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתם האחראים – – – << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> מי שאחראי הוא אדם שהוא הפכפך בראשו, אדם שעושה הכול משנאה לאיש אחד, ושולח את הנתינים שלו לפה בשביל לבוא להטיף לנו מוסר. ואני אומר לאותם אנשים שקוראים לנו "שנאת חינם": תצהירו שאתם מוותרים על ההעלאה, תקפיאו את הכסף הזה, תחזירו אותו לקופת המדינה, לילדים האלרגיים, לחינוך המיוחד, למרכזי חוסן, לאנשים החלשים ביותר במדינת ישראל, שאין מי שידאג להם. אל תעשו עלינו סיבוב פוליטי, תספרו לנו סיפורים שאתם מוותרים על כסף ואחרי זה תיקחו את זה כמו כולם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא. תהיו גברים, תגידו: אנחנו מוותרים. את הכסף נשקיע בילדי החינוך המיוחד, בפריפריה, בתחבורה ציבורית. אני רוצה להזכיר לכם: ש"ס היא מפלגה שלקחה מיליארד שקל מהכספים הקואליציוניים שלה. במה היא השקיעה? במה – בשגרירים לעצמה? בג'ובים לעצמה? בהנחה בתחבורה ציבורית, בהנחה במחירי המים לאנשים המוחלשים ביותר. לבוא ולהטיף לנו מוסר שאנחנו מבזבזים כספי ציבור – אין ספק שאנחנו נחזור לכאן לאותו מצב בעוד שלושה חודשים. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> ואני מקווה, אדוני היושב-ראש – בזה אני מסיים – עם קצת בגרות שלכם. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת אבידר; חבר הכנסת יואב קיש – לא נמצא. חבר הכנסת עמיר פרץ, אדוני. זכרו, לכל אחד יש שלוש דקות להגיד את דברו. << דובר >> עמיר פרץ (העבודה-גשר): << דובר >> חבריי חברי הכנסת, מכובדיי השרים, האמת היא שהתלבטתי מאוד אם לדבר היום. אני עומד בפניכם כוותיק חברי הכנסת. אני נמצא כאן כבר 32 שנים ברציפות, והאמת היא שכבר ראיתי הכול, או חשבתי שכבר ראיתי הכול. אתה מוכן בבקשה לבקש מהשרים שידברו בחוץ? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> כן. השר יריב לוין, מבקש זקן חברי הכנסת. << דובר_המשך >> עמיר פרץ (העבודה-גשר): << דובר_המשך >> לא זקן, הלו – ותיק. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אה, סליחה. לא זקן – ותיק חברי הכנסת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> ותיק. ותיק. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אתה יודע שזקן זה לא מילת גנאי. << דובר_המשך >> עמיר פרץ (העבודה-גשר): << דובר_המשך >> לא, חלילה, יש פה זקנים – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> קנה חוכמה – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> קנה חוכמה, בדיוק. בבקשה, כבודו. בבקשה. << דובר_המשך >> עמיר פרץ (העבודה-גשר): << דובר_המשך >> חשבתי שכבר ראיתי הכול. ראיתי כאן ממשלות שנופלות, ממשלות שקמות, ראיתי גם אירוע שכולנו ישבנו כאן והמליאה הייתה מלאה עד אפס מקום וחיכינו להשבעה של הממשלה החדשה, ולפתע נעלם לו חבר כנסת אחד שהיה חסר כדי להשלים את ה-61, וכל הכנסת התפזרה בבושת פנים. אבל הוויכוחים תמיד היו – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אתה משאיר אותנו במתח. מתי זה היה? << דובר_המשך >> עמיר פרץ (העבודה-גשר): << דובר_המשך >> אה, כולם יודעים, כולם יודעים. תעשה בגוגל על מזרחי. אני לא חושב שכתוב עליו הרבה חוץ מאשר על האירוע הזה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> שהוא לא הגיע. << דובר_המשך >> עמיר פרץ (העבודה-גשר): << דובר_המשך >> כן. אבל גם בימים הקשים ביותר הוויכוחים התמקדו בנושאים שקשורים לרצון העם, בשאלות של תהליך מדיני, בשאלות של תהליכים חברתיים, של כיצד מתמודדים עם שאלות מאוד מאוד משמעותיות. מעולם איש לא ערער לא על מהות הדמוקרטיה, לא על שלטון החוק, לא על הצורך לשאוף לשוויון, לא על כבוד האדם. שם היינו בקונסנזוס. ואני רוצה להגיד לכם משפט אחד: בניגוד למה שחושבים על הדמוקרטיה הישראלית, הדמוקרטיה הישראלית חזקה מאוד, למרות שחובטים בה בכל הכוח ואדניה מזדעזעים. אבל דמוקרטיה שהצליחה להכיל רצח ראש ממשלה היא דמוקרטיה חזקה, היא דמוקרטיה שיודעת איך להתמודד במצבים הקשים ביותר, ואין אירוע יותר קשה לדמוקרטיה מאשר רצח של מנהיג האומה באותה עת. לצערי הרב, מערכת הבחירות הזו שאנחנו הולכים אליה מגיעה אלינו בגלל שנאות, הסתות, חרמות. ואני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, אני יודע שכולם רוצים להטיל את האשמה רק על נתניהו. אין ספק שנתניהו אומן ההסתה – שם את הערבים ככתובת להסתה – אבל אני לא מתכוון לשחרר את ליברמן. אני חושב שהגורם המרכזי שהביא למערכת הבחירות הזו הוא אביגדור ליברמן, ששדרג את ההסתה – לא רק נגד הערבים, אלא גם נגד החרדים. הוא עושה זאת מבוקר עד ערב. אני חושב שהגיע הזמן שנאמר לליברמן: אם חזרת להיות אותו פירומן שאנחנו מכירים מהימים שלך כמי שלא ויתר על שום הזדמנות להצית את הלהבות בתוך העם, קח בבקשה את הגפרורים שלך, קח את גפרורי ההסתה שלך, קח את כל מכלי הדלק שאתה שופך לתוך החברה הישראלית ותחזיר אותם למחסנים שמהם הבאת אותם. אני יודע עד כמה עצוב לכולנו, אבל אני פונה לכל חבריי במחנה כולו: זאת הזדמנות עבורנו. בואו נרים ראש. אם הולכים לבחירות – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עמיר פרץ (העבודה-גשר): << דובר_המשך >> – – נלך בראש זקוף, מאמינים בדרכנו, ונאמר לציבור הישראלי שאנחנו הולכים להחליף את בנימין נתניהו – לא רק את האיש אלא גם את המדיניות שלו, וזה הדבר החשוב מבחינתנו. ואני קורא לכולם: אם נבוא ונדבר מתוך אמונה, גם הציבור יאמין לנו – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עמיר פרץ (העבודה-גשר): << דובר_המשך >> – – ולא ניתן לשיח המסית והמפלג הזה להיות הדבר היחיד. תודה לך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יישר כוח. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה לך, אדוני. חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, בבקשה. אני חוזר: אני לא רוצה להפסיק אתכם בדיוק בשלוש דקות, אבל אני אעשה את זה אם לא תהיה ברירה, אז אנא מכם, תקפידו. בבקשה, גברתי, ואחריה – חבר הכנסת אלי אבידר. אלי נמצא כאן? כן. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> עמיר, תרשה לי ללחוץ לך את היד. כל הכבוד. << דובר >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חברים, מדברים מעל הדוכן, אנא מכם. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << דובר_המשך >> אנחנו עומדים פה היום בשעה קשה, והשעה הזו קשה שבעתיים בגלל הסיבה שבה אנחנו הולכים לבחירות בפעם שלישית בשנה אחת. היו פה ח"כים שעלו ונאמו והזכירו אירועים מהעבר; היו פה ח"כים שנאמו והזכירו ציטוטים של מנהיגים מהעבר – מנהיגים שהנהיגו את מחנה הימין, את הליכוד, עם קודים מוסריים, עם הבנה ועם רצון להקשיב לעם, להבין אותו. אז אני רוצה לצטט כמה מהמשפטים של אחד מהמנהיגים החברתיים הגדולים ביותר שידעה מדינת ישראל, אולי מהמנהיגים הגדולים שיכלו להיות, אבל בהחלט מנהיג גדול שהיה בליכוד. אני מכירה אותו באופן אישי. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> טוב-טוב. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << דובר_המשך >> לחלוטין. התחנכתי לאורו, חסיתי בצילו, הוא נתן לי הגנה, הוא נתן לי הבנה והוא לימד אותי לא רק את רזי המקצוע של הפוליטיקה אלא איך להישאר בן אדם. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אורלי, את עדיין חוסה בצילו. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << דובר_המשך >> עדיין. לעד. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> עד 120. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << דובר_המשך >> אז אני אתחיל באחד הציטוטים שאולי היו נכונים אז, אבל נכונים לא פחות גם היום: "זר היה אומר שזאת חברה שהחליטה להתאבד. מי ייתן שנחזור מהר מהר לשפיות. לחשוב על המחר, כי ב'מחר' מצפים לנו הרבה הרבה מבחנים"; "אני קורא להנמיך את הלהבות. האחריות צריכה להנחות אותנו במערכה הדמוקרטית להעמיד את הנושאים המרכזיים, לרדת מההתקפות הנוראיות והאישיות"; "יש דבר שהתגאינו בו תמיד וזאת הדמוקרטיה. המבחן בין עמדות פוליטיות הוא סם חיינו, אבל הכול מתמוטט לנגד עינינו, וזה צריך להדאיג את כולנו, ואת המנהיגים קודם כול". שני עשורים אחורה, אדוני היושב-ראש, ועדיין מילים שמתאימות כל כך לסיטואציה שלנו היום. אני אמשיך: "אני מדבר עלינו כחברה. אני מדבר עלינו עם הבעיות החברתיות האיומות. אנחנו לא נזכרים בזוגות הצעירים שחוזרים לגור עם הוריהם, למציאות הראויה" – לפעמים – "למגורי חתול. אותם זקנים שמתלבטים אם תרופה או אם מזון. הרופאים שמזהירים. אנשים מתים, ריבונו של עולם. צריך לדבר על הדברים האמיתיים" – בפרפרזה שלנו, אדוני, שותפי, עמיר פרץ: על החיים עצמם. << קריאה >> עמיר פרץ (העבודה-גשר): << קריאה >> בני אדם לפני הכול. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << דובר_המשך >> בהחלט, בני אדם לפני הכול. "מצפונית, ממשלה צריכה לשאול את עצמה, בפרט כאשר מרכיבה הראשי הוא הליכוד, אשר אימץ בתקופתו של מנחם בגין, לנוכח התלאות שהיו, החברתיות – המושג להיטיב עם העם, מה מיטיבים? ממוטטים את העם." ממוטטים אותו. "כאשר אזרחים מרגישים שהם רומו, כאשר יש זעם וחרדה בעם, חובתה של הממשלה לדבר עם העם. כאשר יש דבר שהוא צריך להיות מובן וצריך להתקבל ברגישות ובאחריות" – זו חובה – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, גברתי. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << דובר_המשך >> – – זו חובה של המנהיגים. ואני אסיים – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> היינו בשמחה ממשיכים לשמוע. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): << דובר_המשך >> אני אסיים במשפט אחד, שזכור פה לחברים הוותיקים. כשהיה מאבק על הדיור הציבורי, ואבי, שהיה חלק מהקואליציה, שר בכיר, הלך דווקא עם האופוזיציה כדי לקדם את הפתרון של דיור ציבורי ואת היכולת לרכישה של אותם אנשים שאין להם מאומה להוריש לילדים שלהם פרט לעוני ולסבל, אמרו לו: אם אתה תלך עם האופוזיציה, הממשלה תיפול, והוא אמר: אם כבר הממשלה תיפול, ראוי שזה יהיה על הנושאים הכואבים של הציבור. לצערי הרב, לא זה המצב. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. חבר הכנסת אלי אבידר, אדוני, ואחריו – חבר הכנסת איימן עודה. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, עד לפני שעה חשתי את שחשו רבים מחברותיי וחברי הכנסת – תחושת מועקה, תחושה של אכזבה, כישלון על שכשלנו במציאת פתרון למשבר הפוליטי הקשה ביותר בתולדותיה של מדינת ישראל. אך יחד עם זאת, חשוב שנאמר כאן הערב שזהו גם ערב של תקווה – ערב של תקווה שבו הוכחנו שתפקידים וכיסאות אינם יכולים לבוא על חשבון ערכים; ערב שבו כל צעירה וצעיר במדינת ישראל יכולים להיות גאים בפוליטיקה הישראלית, שהדמוקרטיה הזאת עמדה באחד המשברים הגדולים בתולדותיה. אין דרך טובה יותר לומר זאת: בנימין נתניהו לא רצה ממשלת אחדות, לא רצה ממשלת ימין, לא רצה ממשלת מיעוט; הוא רצה רק ממשלה שתיתן לו דבר אחד ויחיד – חסינות. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> איך אין לך בושה לעמוד ולומר את זה? אתם אשמים בכל הטרלול הזה. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> האיש שגנב את דעתו של הציבור במשך חודשים – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> זה ליברמן. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – שאמר: לא היה כלום כי לא יהיה כלום; אני אגיע לשימוע ואעיף את הטענות כלא היו. האיש שהלך לאולפני הטלוויזיה ואמר: אני אבקש חסינות? מה פתאום. זה האיש שעכשיו יקרא לציבור בוחרי הליכוד לבוא ולהגן עליו מפני בריוני הפרקליטות, אלה שלדבריו תפרו לו תיק. מנדלבליט הוא בריון? מנדלבליט תפר לו תיק? פרקליטות בתוך פרקליטות? תתביישו לכם. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתם תתביישו. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני שמח, אדוני היושב-ראש, שזמר הנשמה המיתולוגי בני אלבז אינו מצוי ביחסים טובים עם הרב אריה דרעי, ולכן הליכוד יכול לגייס אותו לפרויקט הלאומי החשוב של הקמת מתחם "שאגת בנימין" ולהחזיר את השיר ההיסטורי "הוא זכאי, הוא זכאי". זה מה שאנחנו הולכים לראות בחודשים הקרובים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> כשאתם – – – << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הערב, חברותיי וחברי הכנסת – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יצא המרצע מהשק. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – אנו הולכים לבחירות במטרה אחת ויחידה – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> להפיל את נתניהו. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – לדאוג שהתוצאה של הבחירות הבאות לא תהיה כתוצאה של הבחירות האחרונות. נעשה את הכול כדי שתוצאות הבחירות הקרובות יאפשרו הכרעה – הכרעה של ערכים על פני תפקידים, הכרעה של יושרה על פני רמייה, הכרעה של אידיאולוגיה אמיתית על פני דעתו של איש אחד בשם נתניהו, שמשנה את דעתו כל יום וכל שעה, וכל מי שחולק עליו חוטף קיתונות של גינויים ורפש. לחבריי בליכוד שזועקים מול כל מצלמה ומיקרופון: את הכול נתנו לליברמן והוא לא רצה, אמרנו לכם שהוא לא ייכנס, אז בואו נגיד ביושרה: נכון, נתתם את הכול, הבטחתם את הכול ביד רחבה, אבל ביקשתם את שלא יכולנו לתת לכם, ביקשתם את שלא הסכמנו לתת לכם, ולדבר הזה קוראים "חסינות". אין ולא יכולה להיות חסינות לראש ממשלה שהוא הפוליטיקאי שנהנה בצורה הגדולה ביותר מההקלות שמקנה לו החוק במדינת ישראל – יותר מכל שר, יותר מכל חבר כנסת. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, אדוני. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, בנימין נתניהו ייכנס לדפי ההיסטוריה כראש הממשלה שרצה לרסק את מוסדותיה של הדמוקרטיה הישראלית – והדמוקרטיה הישראלית יכלה לו. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת איימן עודָה. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> עודֶה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> עודֶה, עודֶה, יקירי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שבעזרת השם לא תעברו את אחוז החסימה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> עודֶה יקירי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אינשאללה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> אלי – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> בטח נאום טוב, מיקי – – – אתם שותפים – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> טוב מאוד – – – אליך. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חבר הכנסת עודה, בבקשה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה זה שלמה? בגימטרייה זה – – – << דובר >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת וחברות הכנסת, זוהי שירת הברבור של הנאשם מבלפור. אני פונה לאזרחים הערבים, לכוחות השלום והדמוקרטיה היהודיים: היה לנו תפקיד מכריע – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תראה, תראה איך הם לוחצים יד לאלי אבידר, כל הרשימה המשותפת – – – << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – באחדות – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – שלנו בהקמת הרשימה המשותפת. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – אשמח – – – << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הציבור שלנו נתן לנו עוד שלושה מנדטים. עלינו מעשרה מנדטים באפריל, ועכשיו אנחנו עם 13 מנדטים. אני חושב ששלושת המנדטים הללו – בלעדיהם היה סיכוי שהגוש של נתניהו יעלה ל-57–58 מנדטים. כלומר, היה לנו תפקיד של 50% בלמנוע מנתניהו להרכיב את הממשלה, בלמנוע מנתניהו לקבל חסינות. אז עשינו את חצי הדרך. עכשיו יש לנו עוד בחירות. אנחנו מבטיחים לציבור שלנו להישאר מאוחדים. ברשימה המשותפת – אין על מה לדון בינינו או בתוכנו. אנטאנס, ווליד טאהא, עופר, סעיד, יוסף, אבו נאג'י – אין על מה לדון ביננו ובתוכנו. כבר ממחר בבוקר אנחנו יוצאים החוצה לפגוש אנשים, לדבר איתם, כי – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לחבק שהידים. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – אנחנו רוצים להגיע ל-15 מנדטים. וכך אנחנו נסתום את הגולל על האפשרות שבנימין נתניהו יקבל חסינות וירכיב את הממשלה הבאה. ביי ביי, ביבי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תמשיכו לחלום. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הסתיים העידן של ביבי. ביי ביי, ביבי – ראש ממשלה שהסית נגד האזרחים הערבים, אזרחים שהיו פה לפניו ויישארו פה אחריו, אזרחים שהיו פה לפני הגזענים ויישארו במולדתם, שאין להם מולדת אחרת מלבדה, גם אחרי הגזענים. אני פונה לציבור שלנו ואומר לו שאנחנו נמצאים בשעת רצון. זו ההזדמנות שלנו, במשך חודשיים – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הבחירות בחודש אדר, אין לכם מזל. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אתם יודעים מה? עכשיו אני רוצה לדבר עם בני גנץ. האמת היא שההמלצה שלנו עבור בני גנץ הייתה המלצה טכנית, לא מהותית. הדבר המהותי היה לא לבנימין נתניהו. אבל, מאיר כהן, כחול לבן, בידכם, תוך חודשיים, להפוך את ההמלצה הטכנית להמלצה יותר מהותית על ידי ההתנהלות שלכם בבחירות ואחרי הבחירות. הרשימה המשותפת דוגלת – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – בשלום, שוויון, דמוקרטיה, צדק חברתי – אינטרס אמיתי לשני העמים. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. עופר כסיף, כבודו, ואחריו – יוסף ג'בארין הגיע? << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> גם חיילי צה"ל, שאתם קוראים להם ארגון טרור, יהיו פה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> גם אחריכם. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> ששש, בבקשה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לפני 2,400 שנה – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> ששש, בבקשה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לפני 2,400 שנה בערך פילוסוף גדול בשם אריסטו פרסם ספר שנקרא "פוליטיקה". הוא עושה שם מיון של סוגי משטרים. הוא עושה את המיון של סוגי משטרים ומבחין בין משטרים טובים למשטרים רעים לפי שני קריטריונים: קריטריון אחד הוא מספר השליטים. ושם הוא מבחין בין שלטון יחיד, שלטון מיעוט, לשלטון רוב. הקריטריון השני – לטובת מי השלטון פועל: האם השלטון פועל לטובת האזרחים או הציבור או האם השלטון פועל לטובת השלטון עצמו? מושג הטירן, שבתרגום חופשי לעברית אנחנו מכנים אותו עריץ, או טירניה ­– עריצות – מושג הטירן בלשונו של אריסטו מתייחס למשטר הגרוע ביותר: שליט יחיד מצד אחד, אבל גם כזה שפועל לטובתו האישית בלבד ולא לטובת הציבור והאזרחים, כאילו היה מעל החוק ומעל לשלטון החוק. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מי זה, יאיר לפיד? << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> וזה בדיוק מה שאדון נתניהו עושה ועשה במשך שנים. נתניהו הוא עריץ, הוא טירן, לפי הקריטריונים של אריסטו. כפי שפעל לטובתו האישית בהקמת ממשלות ובניהולן של ממשלות, כך הוא פועל לטובתו האישית גם עכשיו, עם פיזור הכנסת ואי-הקמת ממשלה. כי מה שמטריד את האדון נתניהו זה האדון נתניהו. כך היה, כך הווה וכך יהיה. מסכנים אלה שיהיו איתו בתא. עצוב מאוד שיש, כמו עם החלילן מהמלין – עצוב מאוד שיש אוסף של עכברים שהולכים אחריו אל המים – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> בינתיים מי שיושב בתא זה חברים – – << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – ולא – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – מהרשימה המשותפת. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – ולא יודעים שהם הולכים אל המים – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> וישבו עוד. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – או שהולכים אל המים מתוך רצונם – אוסף, עדר, של עכברים. עמד פה לפני כמה שנים מישהו משלכם, גדעון סער, וקרא לחבורה אחרת "סמרטוטים מארץ הסמרטוטים". אם הם היו סמרטוטים אתם סמרטוטים משומשים, שהולכים אחרי אדם כזה ולוקחים את המדינה הזאת לאבדון. בושה. תתביישו לכם. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> עדיף להיות סמרטוטים מלהיות תומכי טרור. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אתה זה שתומך בטרור כשאתה תומך בהתנחלויות, אז תהיה בשקט – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תמשיך לחבק שהידים. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – כי הטרור הוא ההתנחלויות והחברים שלך. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תגיד, אתה לא מתבייש? << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> וכחול – אני מתבייש – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> איך אתה לא מוריד אותו מהדוכן? << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני מתבייש, אני מתבייש שאתה נמצא פה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תוריד אותו מהדוכן. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני מתבייש שאחד כמוך נמצא פה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה תומך טרור – – – << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בזה אני מתבייש. בזה אני מתבייש. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה לא מתבייש? << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מחלק פה ציונים – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מי נתן לך? << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – מי ראוי להיות חבר כנסת ומי לא. שב בשקט. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> יש לך מזל שאי-אפשר – – – << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> שב בשקט. אבל – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> סליחה, אדוני – – – << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אבל – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אדוני היושב-ראש – – – מתבייש. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אבל אני רוצה – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> סליחה, סליחה, סליחה, עודד פורר, עודד פורר – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> עודד פורר. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> יש גם צורה שבה חבר כנסת – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> עודד פורר. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – יכול לדבר. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אנא ממך, תנו לו לסיים. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הוא חושב – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> עוד שתי שניות – – – << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז שלא ידבר שטויות. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> סליחה, סליחה. בבקשה, אדוני, עוד עשר שניות. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני רוצה, בזמן שנשאר לי, גם – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – שאתה פה במקרה ובחסד של בג"ץ. פסלו אותך בוועדת הבחירות המרכזית בצדק, והיא תפסול אותך עוד פעם. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כן, כן. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> האמירות שלך לא – – – אתה נגד מדינת ישראל. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חבר הכנסת פורר, יהיו – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> ואין לך זכות להיות פה. זה לא – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חבר הכנסת פורר – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אז אתה לא תדבר ככה – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חבר הכנסת פורר, יהיו הדברים מכעיסים ככל שיהיו – – << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני נמצא פה בזכות ולא בחסד – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> – – אנא תנו לו לסיים את דבריו. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אדוני היושב-ראש – – – << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – שלך ושל החברים שלך. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, יש גם צורה שבה חבר כנסת יכול להתבטא. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> שמענו. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – חבר כנסת שיגיד לי "שב בשקט". << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – – חבר כנסת, בטח לא בחסד שלך ושל כמותך. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> זהו. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> ואם בג"ץ יאשר עוד נפעיל נגדך את חוק ההדחה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד בזמן הקצר שנשאר לי כמה מילים לידידיי מכחול לבן. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> עודד, מספיק. שמענו אותך, זהו, די. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אם ראש הממשלה נתניהו הוא טירן, על פי אותו מיון של אריסטו, אני חייב להגיד שיש משהו דומה למה שהוא כינה אריסטוקרטיה בכחול לבן; דומה, לא זהה. למה אני מתכוון? אריסטוקרטיה מתכוונת לשלטון הראויים – באל"ף, לא בעי"ן ועי"ן. זה הם, שלטון הראויים או שלטון הטובים. לצערי הרב – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חבר הכנסת כסיף. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני מייד מסיים. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> משפט אחד וזהו. תודה. תודה, אדוני. משפט אחד. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני מצר על כך שלא ראיתם, לא התעליתם על עצמכם כדי לנהל משא ומתן רציני איתנו ולהתייחס ברצינות אמיתית לדרישות שלנו. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> זה מה שהופך אתכם בלשונו של אריסטו לאריסטוקרטיה, כלומר תפיסה של "שלטון הראויים" – במקרה הזה במירכאות; יהודים, רק יהודים, וחבל. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חבר הכנסת כסיף, תודה, אדוני. חבר הכנסת יוסף ג'בארין, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת שלמה קרעי. חבר הכנסת קרעי, אתה אחריו. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אני יודע – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא מכין נאום אחר. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אתה מחליף את הנאום? בבקשה, אדוני, שלוש דקות. << דובר >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר >> האמת היא, אדוני היושב-ראש, אפשר להתרשם שחברי הרשימה המשותפת אומרים "אהלן וסהלן" לבחירות ומלאי תקווה שנוכל להגדיל את כוחנו, מה שיכול אולי לעזור סוף-סוף לכך שלא נתניהו ולא הימין הקיצוני יוכלו לחזור לשלטון. הבנתי שקודמיי דיברו מעל הדוכן על שלוש סיבות להליכה לבחירות. אני חושב שזה היה אולי חבר הכנסת יאיר לפיד שדיבר רק על שלוש סיבות: שוחד, מרמה והפרת אמונים. אבל האמת היא שאי-אפשר לדבר רק על שלוש סיבות כשיש את הסיבה המאוד-מהותית של הסתה לגזענות והסתה לאלימות. מישהו יכול לשכוח את אותה אמרה גזענית – הערבים נעים בכמויות – בבחירות של 2015? והאמרה מהבחירות הללו: הערבים רוצים להשמיד את המדינה, ועל כך שאנחנו נציגי ארגוני טרור, ממש כך. ואחר כך תוקפים אותי בימין על כך שהבעתי תמיכה בקורבין בבחירות באנגליה, כי הוא תומך בהקמת מדינה פלסטינית. לפחות קורבין לא מואשם בשוחד ולא מואשם במרמה והפרת אמונים. << קריאה >> איציק שמולי (העבודה-גשר): << קריאה >> הוא תומך בעוד כמה דברים. גם באנטישמיות. << קריאה >> יעל גרמן (כחול לבן): << קריאה >> – – – באנטישמיות – – – << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אבל איזה צביעות יכולה להיות של אנשי הימין, ששומעים את ראש הממשלה שלהם מסית באופן כל כך גזעני וכל כך פוגעני נגד 20% מהציבור, ותוקפים מנהיגים אחרים בעולם כאילו שהכול כאן נקי ומושלם. אני רוצה להגיד לכם שאנחנו תומכים ברעיונות האוניברסליים של שוויון לכל האזרחים. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חבר הכנסת ג'בארין, אנחנו נוקיע כל מנהיג אנטישמי באשר הוא בכנסת ישראל. זה גם נגדך – אנטישמי; במקרה הזה זה גם מוסלמים, אדוני. << קריאה >> יעל גרמן (כחול לבן): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, מה זה אנטישמי? מי שהוא אנטישמי הוא גם נגד מוסלמים. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כפי שאתה יודע, גם אנחנו ברשימה המשותפת מוקיעים אנטישמיות, אבל בוודאי אנחנו מפרידים בין עמדות אנטישמיות לבין עמדות פוליטיות נגד הכיבוש ונגד הגזענות. אלה שני דברים שצריך להפריד בהם. אני אומר שאנחנו ברשימה המשותפת אנשים של דמוקרטיה ושל זכויות אדם. אנחנו תומכים בשוויון של כלל האזרחים, בזכויות שוות לשתי קבוצות הלאום במדינה, ותומכים בשלום באזור המבוסס על הקמת מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל. אנחנו התקווה של הבחירות הללו ואנחנו התקווה של שני העמים במצע הזה, המצע שמציע שוויון ושלום צודק. אנחנו נחזור לכנסת הזאת עם עוד יותר מנדטים. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת קרעי, שהחליף את נאומו, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת מתן כהנא. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> "תחת שלוש רגזה ארץ ותחת ארבע לא תוכל שאת", משלי ל'. מדינת ישראל יוצאת לבחירות בפעם השלישית בתוך שנה. יותר מזה כבר לא נוכל לשאת. הליכוד וראש הממשלה נתניהו עשו והציעו הכול כדי להקים ממשלת אחדות עם כחול לבן או ממשלת ימין עם ליברמן, אבל גם הסלוגן "ישראל לפני הכול" לא מנצח את תאוות הנקם של האנשים האלה, לפיד וליברמן. << קריאה >> יאיר גולן (המחנה הדמוקרטי): << קריאה >> אל תשקר מעל הבמה – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> "תחת שלוש רגזה ארץ ותחת ארבע לא תוכל שאת". הראשון הוא ליברמן, הבלופר הגדול, שאפילו לבחור צד לא מסוגל, והכול כדי לשלוט בסדר-היום ולדרדר מדינה שלמה לתהום עמוקה שטרם נראתה כאן. השני הוא בני גנץ, העלה הנידף ברוחו של יאיר לפיד. השלישי והמרגיז ביותר הוא יאיר לפיד, שהולך על הקצה בחוסר אחריות ודואג רק לעצמו. הוא נמצא על גג הבניין וזורק משם, ללא חבל הצלה, מדינה שלמה. בפרשת השבוע קראנו על לבן הארמי, שרימה את יעקב באופן שיטתי. << קריאה >> יאיר גולן (המחנה הדמוקרטי): << קריאה >> לפחות אל תצטט מהמקורות. שקרן. אל תצטט מהמקורות. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> "אם כה יאמר נקֻדים יהיה שכרך וילדו כל הצאן נקֻדים ואם כה יאמר עקֻדים יהיה שכרך וילדו כל הצאן עקֻדים". החליף לו את אשתו והחליף את משכורתו עשרת מונים. ליברמן עשה אותו הדבר: רימה את בוחריו בכנסת העשרים-ואחת וממשיך לרמות את הציבור יחד עם לפיד וגנץ – – << קריאה >> מיקי לוי (כחול לבן): << קריאה >> רק נתניהו נקי. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> תכף אני אקרא לו בדיוק בשם. – – בתואנות שונות ומשונות: פעם זה החרדים, פעם זה הבלוק, פעם זו הנבצרות ופעם זו החסינות. << קריאה >> מיקי לוי (כחול לבן): << קריאה >> – – – הוא עבריין – – – << קריאה >> ניצן הורוביץ (המחנה הדמוקרטי): << קריאה >> רק ביבי לא אשם. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> פעם: לא נלך בשום אופן לבחירות שלישיות, ופעם הוא אומר: ממשלה צרה היא צרה. מה הוא עשה כשהוא חימם את הכיסא שנתיים בתפקיד שר הביטחון באותה ממשלה צרה? << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> – – – << קריאה >> מיקי לוי (כחול לבן): << קריאה >> לא, בגלל שהוא חשוד בפלילים. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> מרגי, מעניין ששמות האדונים הנכבדים שאחראים לכל הטרלול הזה מתחברים גם באופן נומרולוגי מפתיע ללבן הארמי. << קריאה >> מרק איפראימוב (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חבר הכנסת איפראימוב. הוא עושה טעות – הוא מתחיל גם עם ימין וגם עם שמאל, אז הוא – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> תראו איך זה מתחבר באופן נומרולוגי: לפיד, גנץ וליברמן יוצא 605 – כמו בדיוק לבן הפוליטיקאי והרמאי. אלו "תחת שלוש רגזה ארץ". "ארבע לא תוכל שאת" – אלו הארבעה בקוקפיט המגוחך הזה. אותם המדינה כבר לא תוכל לשאת – ארבעה שמוכנים למכור הכול רק מתוך נקמנות אישית ושנאת נתניהו. << קריאה >> מיקי לוי (כחול לבן): << קריאה >> לא, בגלל שהוא חשוד בפלילים, רק בגלל שהוא חשוד בפלילים – בשוחד, הפרת אמונים. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני בטוח שיחד עם ראש הממשלה נתניהו והליכוד – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי, זהו. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – נקבל הפעם אמון מלא מהציבור. הציבור לא יישאר אדיש לנוכח הרדיפה המתמשכת והפסילות האישיות, ולאור המאמצים העילאיים באמת שעשינו כדי למנוע בחירות, במיוחד גם לאור העובדה – וזה המשפט שהוספתי לנאום – שכמעט לפיד וגנץ הקימו לנו קואליציה עם מחבקי השהידים האלו. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> בעזרת השם, גוש הימין – ללא ליברמן, כמובן – יקבל מעל 61 מנדטים, ויבוא שלום על ישראל. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, כבודו. << קריאה >> מיקי לוי (כחול לבן): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> מיקי, זהו, הוא ירד, זהו. חבר הכנסת כהנא, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת סעיד אלחרומי. בבקשה, שלוש דקות, כבודו. << דובר >> מתן כהנא (הימין החדש): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפני 11 חודשים עוד הייתי איש קבע בצה"ל, והאמת, לא האמנתי שבתוך שנה אני אחווה שלוש מערכות בחירות, אבל נגזר עלינו ללכת לבחירות. מה שאני רוצה להגיד זה שבמדינת ישראל יש 540,000 עצמאים ובעלי עסקים קטנים, 540,000 "שולמנים". מערכות הבריאות האחרונות, הארציות והמוניציפליות, עלו להם כמעט 3 מיליארד שקלים. לא הגיוני להשית את המחיר המטורף הזה על הכתפיים של הציבור החשוב הזה. אני קורא כאן ליושב-ראש הוועדה המסדרת חבר הכנסת ניסנקורן: אם אזרחי ישראל חשובים לך, ולא רק ועדי השלטר, אנא קדם את ביטול יום השבתון בבחירות הקרובות. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת סעיד אלחרומי, בבקשה. << קריאה >> מיקי לוי (כחול לבן): << קריאה >> – – – הוסיפה יום חופש במוניציפלי. חטא על עוון על פשע. << קריאה >> מתן כהנא (הימין החדש): << קריאה >> – – – מימין או משמאל? << קריאה >> מיקי לוי (כחול לבן): << קריאה >> תבטלו במוניציפלי, נראה אתכם. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> מיקי, תשאיר משהו לקריאה שלישית. << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, כנראה שאנחנו הולכים והלילה מסיימים קדנציה קצרה של כמה חודשים של הכנסת העשרים-ושתיים, מסיבה פשוטה – יש בלוק שמתעקש להמשיך עם אדם אחד שנאשם וכבר הכריז יותר מפעם שאין כלום ולא יהיה כלום. היה כתב אישום ויש שוחד ומרמה והפרת אמונים – ומה נשאר עוד? חבריי, הרשימה המשותפת, זה עשורים – עשתה מעשה בקדנציה הזאת והמליצה על מועמד לראשות הממשלה. ותאמינו לי, זה לא היה כדרך אגב, זה לא היה פשוט. אבל כשהרשימה המשותפת החליטה ברובה להמליץ על מועמד לראשות הממשלה זה היה מסר פנימי לחברה הערבית עצמה שכן, יש כאלה שדוחפים לכיוון של שותפות, של עבודה משותפת, ומסר לחברה היהודית, אבל המסר השלישי הוא לעולם, וזה על שיטת הבחירות ועל המשטר הפוליטי בישראל. חבריי חברי הכנסת, אנחנו הולכים למערכת בחירות שלישית כי השיטה והמשטר בישראל – פשוט מאוד זה לא עובד יותר. יש משהו חורק שם, במכונה הזאת. אלמלא זאת לא היינו כאן ואחרי פחות משנה עומדים בפני הציבור ומבקשים את האמון שלו בפעם השלישית. ומה יקרה אם עוד שלושה חודשים תחזור הכנסת לאותה כנסת ומשקל הכוחות יהיה בדיוק אותו משקל? אנחנו נדון בסיפור של בחירות רביעיות. חברים, צריך לשנות את השיטה. מדינת ישראל נמצאת במצב לא טוב. נכון, יש רוב ויש מיעוט, אבל הדמוקרטיה לא נמדדת רק ברוב ובמיעוט – היא נמדדת בקטגוריה שלמה של מדדים אחרים: של חירויות, של זכויות אדם וכו' וכו'. כאשר אין חוקה למדינת ישראל השיטה לא עובדת. ראינו את זה כבר בפעם השלישית. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את חבר הכנסת משה אבוטבול, כבודו. אחריו – חבר הכנסת יואב בן צור. בבקשה. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כנסת נכבדה, כנסת בודדה, אני מרגיש מאוד נבוך שאנחנו צריכים לומר את נאום הפרידה שלנו מהקדנציה הזאת. אני, כאחד חדש במועדון הזה, יוצא ממש מבולבל. אני רואה דברים מאוד הזויים: אני רואה שמצד אחד כחול לבן תוקפים את ישראל ביתנו, ישראל ביתנו תוקפים את מפלגת העבודה, וכולם תוקפים את ביבי וגם אותנו, החרדים. וכמובן, הרשימה המשותפת גם היא בתוך השקשוקה, אין דבר כזה שהם לא. אחד נגד השני. אתה יוצא ממש מבולבל. זה מאוד מזכיר לי את אותו סיפור – וחלק פה אוהבים מאוד סיפורים ודברים יפים – שהגיע לרב זוג כדי להתווכח על איזה נושא, ובא הרב ואומר לצד הראשון: אתה צודק. ניגש השני ואומר לו: כן, אבל כך וכך; אומר לו: אתה צודק. ואז הרבנית בצד מקשיבה לדברים ואומרת לרב: תגיד, הרב, אם הוא צודק והוא צודק, איך זה מסתדר? הוא אומר לה: כן, גם את צודקת. אנחנו רואים פה שכל אחד דואג לתקוף את השני, לבזות את השני – הרגשה מאוד לא נוחה. אני, כאחד חדש שמגיע לכאן, ובא עם כל האנרגיה – כבר הגשתי הצעות חוק, אפילו שדולה לבית חולים לבית שמש – עכשיו אומרים לי: תשמע, כל מה שעבדת בחודשים האלה – הכול מתאפס. תמתין לקדנציה הבאה. זאת באמת הרגשה מאוד לא נוחה. זה כמו שבן אדם מגיע רעב מאוד למסעדה, מתחיל להתיישב ואומרים לו: תשמע, תבוא בעוד שבוע. אני חושב שזה עוול לציבור, עוול לנבחרי הציבור. זה באמת לא מכובד, מה שאנחנו עושים. אני רוצה לומר רק משפט אחד: כשאתה רואה את כל הבלבול הזה – גם צ'רלס רובין לא יכול לעזור בדברים האלה; לא תשיג תשובה אמיתית לדברים האלה. אבל דבר אחד אני רוצה לבוא ולהגיד: אנחנו נאבקים ואנחנו ניאבק על כך שהצביון התורני במרחב הציבורי יישאר במדינה. אני רוצה להגיד לכם שהיום הגיעה אליי אישה מאוד נכבדה מהעיר בית שמש, הגב' בוארון, והביאה איתה עצומה של 30,000 אנשים מכל רחבי הארץ שחותמים נגד תחבורה ציבורית בשבת. "ושמרו בני ישראל את השבת". את העצומה לקחתי והגשתי עם 30,000 – שלוש רבבות של אנשים – בתוך המייל עם כתובת, הכול ברור. הגשנו את זה לשר התחבורה. אני רוצה להגיד לכם שמי שחושב שעל חשבון השבת ינסה להעלות את הדברים האלה, ימצא את עצמו לבד, כי אנשים אוהבים את המסורת. אני רק רוצה לסיים. חברים, הצער הוא גדול, כי בעצם, מה אנחנו עכשיו הולכים לעשות? להטריד את הציבור, להטריל את הציבור, לבזבז אנרגיות, לשון הרע, רכילות, שנאת חינם, ואפילו למי שזה קצת מדגדג לו – ולנו זה כואב הרבה – המון ביטול תורה שיכול להיווצר מזה. ובסוף, לאן נגיע, חברים? נגיע, לצערנו, לאותה תוצאה – יהיה שוויון בגושים, ואנחנו נמשיך הלאה לחזור לאותם עניינים בנושא הזה. למה צריכים את כל זה? למה זה שווה? האם לא יכולנו טיפ-טיפה להתעלות מעל עצמנו? לא יכולנו לכבד אחד את השני? אין סיכוי? אני רוצה להגיד לכם, אתם יודעים מה כואב לי הכי הרבה? בקושי, עד שהצלחתי להכיר את החברים פה, עד שהתחלנו קצת להתיידד, לנסות לעבוד יחד בשיתופי פעולה – גם את זה אנחנו הולכים למחוק. חבל מאוד, כנסת נכבדה, כנסת בודדה. בהצלחה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת יואב בן צור – לא נמצא; חבר הכנסת ניצן הורוביץ. << דובר >> ניצן הורוביץ (המחנה הדמוקרטי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, מה היה לנו כאן בכנסת העשרים-ושתיים שהיום עוברת מן העולם בדמי ימיה? היה לנו נאשם – נאשם בשוחד, מרמה, הפרת אמונים. בפעם הראשונה בתולדות המדינה ראש ממשלה מכהן עם אישומים פליליים. לא חסך לנו את הבושה, ראש הממשלה הזה, ונאחז בכוח, בלי מעצורים, בשלטון שלו. אבל לא פחות חמורה העובדה ש-54 חברי כנסת הולכים אחריו כמו עיזים עיוורות: ביבי, ביבי, ביבי, ביבי. לא נכון להאשים רק את ביבי. ביבי נלחם על החיים שלו – הפוליטיים, המשפטיים; לא רוצה להגיע לכלא. אבל כל 54 חברי הבלוק שלו שמאפשרים לו את זה אשמים לא פחות ממנו. גם צריך להגיד שהמפלגה המרכזית – וצריך להגיד את זה – הגדולה, כחול לבן, גם המפלגה הזאת לא אזרה את הנחישות המספקת, למשל, להושיט יד אמיתית לשותפות יהודית-ערבית, לבוא לכנסת, להציג ממשלה ולהעמיד את זה במבחן ולהעביר את זה. אני יודע שהיו מגבלות והיו קשיים, אבל בסוף היה צריך לעשות את המהלך הזה, וזאת החמצה. ועוד מפלגה אחת שאי-אפשר לפסוח עליה במצעד הנאשמים היא ישראל ביתנו, ששנה מקרקסת פה את כל המדינה עם משחק אין-סופי שלא מוביל לשום מטרה ולשום תוצאה; שתי כנסות של בלבול מוח וקשקוש מוחלט עם כל מיני הודעות דרמטיות של ליברמן על כלום ושום דבר, והינה, אנחנו מול השוקת השבורה הזו. ועוד פעם אחדות ועוד פעם אחדות – המנטרה החלולה והמזויפת הזאת. אחדות עם מי? עם נאשם בפלילים? אין אחדות עם נאשם בפלילים. הוכח בחודשים האחרונים שרק הגוש קובע – לאו דווקא המפלגה או המפלגות הגדולות אלא הגוש. וכדי שתהיה כאן ממשלה חדשה צריך גוש מרכז-שמאל חזק. ורק שמאל חזק יעשה את זה ויבטיח חילופי שלטון. מי שסומך על אחדות ייכזב ויתאכזב פעם נוספת. לכן הקול שלנו, הקול של השמאל – קול חזק לחופש, לשוויון, לשלום, שלום בתוכנו ושלום עם שכנינו – זה מה שצריך כאן. אתם יודעים, מפלגות גדולות באות והולכות, אבל מי שנשאר בבית הזה זה המפלגות האידיאולוגיות שיש להן דרך וערכים והן שומרות על זה. ולכן ביום הזה אני אומר מעל הדוכן: יחי השמאל הישראלי. אנחנו נתראה כאן במרץ עם תקווה חדשה לישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. שוב אנחנו במעמד הזה של פיזור הכנסת ושוב השנה אנחנו נצא לעוד קמפיין בחירות, וכולם לא רוצים לגעת בנושא העיקרי שבגללו אנחנו נמצאים במשבר. נכון, יש משבר פוליטי, ונכון שהבחירות האלה, השלישיות השנה, הן ביטוי למשבר הפוליטי העמוק שלא הוצג לו פתרון אמיתי. הבחירות הן תוצאה של חוסר אלטרנטיבה מוצעת לציבור שנמאס לו מהמצב הפוליטי הקיים במדינת ישראל, שנמאס לו לא רק מהשבתת המערכות בשנה הזו אלא מכל המדיניות שהונהגה בשנים האחרונות במדינה – ממדיניות הכיבוש, ממדיניות הדיכוי של עם אחר, ממדיניות החיסולים, ממדיניות הפגיעה במוחלשים בתוך הציבור הישראלי, מהמראות של החולים שנמצאים במערכת בריאות שבעצמה חולה, והיא חולה כרונית כבר, ולא נותנים לה מענה. נכון שהציבור וכולם רצו להנהיג את הבחירות השנה סביב שאלה אחת שקשורה בעניין השחיתות וקשרו את השחיתות באדם אחד, כאילו מערכת הבחירות כולה מתנהלת כדי לסיים את העידן הזה שנקרא עידן ביבי. העידן הוא לא רק עידן של אדם אלא עידן של מדיניות, עידן של גזענות והשתלחות ושיסוע שהולכים ומחמירים עם השנים, ואף אחד לא הציע אלטרנטיבה אמיתית למציאות הזו. הציבור כן רצה אלטרנטיבה. הציבור הצביע. היחלשות הימין בבחירות האחרונות, במיוחד הימין ההתנחלותי והימין שרצה להמשיך את הכיבוש, היא סימן למה שהציבור במדינת ישראל רצה. אבל מה התשובה? האם באמת ניתנה לציבור תשובה אמיתית ואלטרנטיבה למדיניות הזו? להפך – רצו מייד והכריזו פעם אחרי פעם שהפנים מועדות לממשלת אחדות. אז איזה שינוי אנחנו מציעים? ואיזה שינוי אתם מציעים לציבור שרצה לשמוע שיש אלטרנטיבה למציאות הקשה הזו ולמשבר הפוליטי הזה? שום דבר. עוד ממשלת אחדות בלי ביבי אבל עם הליכוד; בלי ביבי אבל עם מדיניות השחיתות; בלי ביבי אבל עם הכיבוש; בלי ביבי אבל עם סיפוח. אז מה באמת אנחנו מציעים לציבור? אנחנו, מצד שני, הרשימה המשותפת, למרות שאנחנו יודעים שהציבור מאס בעוד מערכת בחירות ועוד מיליארדים שנשפכים למערכת הזו, אנחנו אומרים שאנחנו בלב שלם הולכים לבחירות האלה. אצלנו בערבית אומרים: (אומרת בערבית ומתרגמת:) כלומר: בפעם השלישית מסתיימת המלאכה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בפעם השלישית נשיג מה שרצינו – שזה שמסית נגדנו יום ולילה ילך הביתה. אבל אנחנו אלה שנהווה את האלטרנטיבה. היינו עשרה בתחילת השנה, הפכנו ל-13 ועוד נחזור 16, כי קפיצות עושים בשלוש. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. סמי אבו שחאדה, בבקשה, אדוני, ואחריו – חבר הכנסת ינון אזולאי. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי וחברותיי חברי הכנסת, ערב טוב, שלום לכולם. אני לא מאלה שעצובים ולא הייתי מזמין את אבי ביטר לעשות פה הופעה היום. לנו דווקא שמח, וכל יום שהמסית הקטן הזה מבלפור לא ימשיך להיות ראש ממשלה אנחנו נשמח יותר. הסצנה הזאת של היום מעניינת, והיא לא מתוך תיאטרון האבסורד, היא לא סצנה מתוך תיאטרון האבסורד. היא יותר מזכירה לנו סרט מאוד מפורסם שהיה, עם שינוי קטן בשם. הסרט נקרא: המושחת, הרע והמכוער. זה הסרט שבו אנחנו חיים ובשביל זה אנחנו הולכים לבחירות. האמת, אין סיבה אמיתית לבחירות. << קריאה >> ניצן הורוביץ (המחנה הדמוקרטי): << קריאה >> מי זה הרע והמכוער? << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אולי המסית, המושחת והמכוער יותר טוב. אני רוצה להגיד למה במשותפת אנחנו לא עצובים: (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: בגלל שהאמון שלנו בבני עמנו רב מאוד. אנו רואים שהציבור מתלכד סביב הרשימה המשותפת. אנו מודים לבני עמנו על האמון היקר הזה. אנחנו הולכים לבחירות בביטחון רב בגלל שאנו גם מביעים ביטחון ואמון רב בבני עמנו. אני חושב שבתקופה האחרונה גילינו שוב את כוחנו האלקטורלי. אני מסכים עם אחותי עאידה ש"השלישית תופסת". אני מסכים איתך שעל המדרגות האלה אנו צריכים לעלות שלוש-שלוש. היינו עשרה בחודש אפריל, הפכנו ל-13 בחודש ספטמבר, ועוד נהפוך ל-16 בחודש מרץ הקרוב. בערבית אנו צריכים לומר שבפעם הזאת, עאידה, אנו רוצים שלושה ועוד שלושה. האמון שלנו בבני עמנו רב מאוד. הרשימה המשותפת בטוחה בהצלחה שלה בייצוג בני עמנו במלוא הכוח בכנסת, ואנו מוכנים לבחירות. תודה.) << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, תודה רבה. חבר הכנסת ינון אזולאי, בבקשה. אני מבקש לדאוג שיהיה כאן שר שמסכם. כן, כבודו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, חבריי חברי הכנסת, זה יום שאנחנו מתביישים לעמוד פה, יום שמפזרים בו את הכנסת. אני רוצה להתחבר לתחילת דבריו של מי שאמר פה מכחול לבן שהוא מציע להורים לכבות את הטלוויזיות עד אחרי הבחירות. אצלנו הטלוויזיות כבר לא קיימות – הן אף פעם לא היו קיימות – אבל אל לך לשכוח שאת החינוך הטהור של ילדינו אתה זה שרצית לכבות. אתה זה שהחדרת את השנאה בעם, את הקיטוב. לקחת את הציבור שלנו והפכת אותו לשק חבטות, אך ברוך השם, רוחנו לא נשברה, ולעולם לא תישבר. אני מציע לך ולחברך הטוב מישראל ביתנו איווט ליברמן, אשר כל-כולו שנאה – שנאה על מה? על מה? על הכבוד שלו; על השנאה שלו לנתניהו, לא לשום דבר אחר. ואל תדברו היום על כתב אישום, כי כתב האישום – מי שצריכים לקבל אותו זה רק שניים פה: אביגדור ליברמן ואותו אחד מכחול לבן, שהם אלה שגרמו לבחירות. אביגדור ליברמן כבר בפעם השלישית גורר אותנו לבחירות. הוא זה שלוקח את הכסף שלנו, של עם ישראל, של האזרחים, של החלשים, וזורק אותו לפח. זה כתב האישום. עם ישראל יגיש נגדו את כתב האישום הזה ביום הבוחר. אני קורא לחבריי: הגיע הזמן שנכבה – שתכבו – את לפיד השנאה. הגיע הזמן שתצטרפו לנר שתנועת ש"ס הדליקה, שמרן הדליק: נר של אהבה; נר של אחדות; נר של עם ישראל, של העם היהודי הטהור. ובוא והתחברו אלינו, לעם הזה – – << קריאה >> אלכסנדר קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> רק הגזע הטהור, נכון? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – לעם הזה, לחינוך הטהור, לחינוך הטהור הזה. << קריאה >> אלכסנדר קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתם הגזע הטהור. זה מזכיר לי משהו – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> זה מזכיר לך הרבה. גם אתם מזכירים לי הרבה. גם אתם מזכירים לי ימים אפלים, את הימים האפלים, שאתם רוצים לכבות פה את החינוך הזה. << קריאה >> אלכסנדר קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כמו שהבאת את תורת הגזע עכשיו. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא תצליח. לא תצליח לא אתה ולא חברך יושב-ראש ישראל ביתנו. << קריאה >> אלכסנדר קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> גם אתה לא תצליח עם תורת הגזע שלך. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אנחנו לא ניתן לכם את זה, כי הכוח שלנו זה ברוח שלנו, זה בחינוך של הילדים שלנו. << קריאה >> אלכסנדר קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה לא – – – זה בטוח. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אנחנו ממשיכים בדרך האמת, ומול דרך האמת הזאת לא תצליחו. << קריאה >> אלכסנדר קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה תמשיך יחד עם היושב-ראש שלך למקום שהוא – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אנחנו הולכים ישר, לא הולכים עקום. אין לנו שום דבר – אין לנו מה להסתיר, הכול נמצא. תודה רבה. בואו והצטרפו לנר האהבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת מרגי, בבקשה, כבודו. << קריאה >> אלון שוסטר (כחול לבן): << קריאה >> מרגי, תעשה לנו פיוס. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> שלום שלום ואין שלום. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדיי השרים – עוד יום שהכנסת מתבזה ומבזה את עצמה לדעת. כולי תקווה שהציבור הפעם יעניש את האשמים במערכה השלישית והמיותרת. מאחר שהזיכרון של חלק מהנואמים כאן היום היה קצר, בחרתי לי ערוץ אחד להתמקד בו, כי יש הרבה סיבות. אני אזכיר לנואמים כאן: לפני כשנה ויותר מדינת ישראל הייתה במערכה קשה, הותקפה בטילים מתל אביב במרכז ועד יישובי עוטף עזה. חשבנו: הינה, סוף-סוף מגיע הפתרון. יש שר ביטחון אחראי שיביא שקט למדינת ישראל. והינה עוד שר ביטחון שברח לנו מהמערכה – שר ביטחון שהעניק תמונת ניצחון לאסמאעיל הנייה בדמות שר ביטחון שמתפטר מהממשלה ומפיל ממשלה. אין תעודת ניצחון יותר גדולה לחמאס ולאסמאעיל הנייה ממה שהעניק איווט ליברמן, יושב-ראש ישראל ביתנו, לחמאס ולאסמאעיל הנייה. ואותו אחד, בפעם השנייה מונע הקמת ממשלה. ואני לא נכנס לשיקולים שלו; ימין או שמאל – הכול לגיטימי. אבל אני רוצה להאמין לו שנימוקיו עימו. והינה, פעם שלישית הוא גורר את המדינה למערכת בחירות – – << קריאה >> מרק איפראימוב (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – תנו לו שיהיה ראש הממשלה. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – גורר את מדינת ישראל פעם שלישית למערכת בחירות מיותרת, לאחר שהוא יצא מהמערכה השנייה – נזכיר לכם: הוא יצא בעור שיניו, פצוע וחבול, מוכה וחבוט, עם חמישה מנדטים. הפגיעה האנושה באגו שלו הביאה אותו לדרוש ממשלת אחדות, ופתאום סוגיות של דת ומדינה מפריעות לו; פתאום 50% מהאוכלוסייה במדינת ישראל לא לגיטימיים בעיניו – הפך אותם לסחטנים, להזויים, למשיחיסטים. הלזאת ייקרא אחדות? זו האחדות – כשאתה מבקש למחוק 50% ממדינת ישראל? במדינה הזאת חיים ערבים, חיים חרדים, חיים דתיים, דתיים-לאומיים, מסורתיים – וכולם לגיטימיים. ואני אומר לך, יושב-ראש מפלגת ישראל ביתנו, עבדת על העם הזה, הולכת אותו שולל. הולכת את מנהיגי המפלגות כאן בבית הזה שולל. שיתקת את המדינה הזאת כשנה שלמה. חיזקת את החמאס ואת אסמאעיל הנייה. אין לי הערכות למה אתה עושה את זה – אני לא אייחס לך דברים כאלה ואחרים שייחסו לך – אבל בדבר אחד הגעתי למסקנה ברורה: טובת המדינה לא לנגד עיניך. כולי תקווה שהציבור יקיא אותך – יקיא אותך מהזירה הציבורית, ובמהרה. ואם זה מה שיצא מהמערכה השלישית המיותרת, זו תהיה נחמתנו. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לחבר הכנסת מרגי. יסכם את הדיון השר המקשר בין הממשלה לכנסת חבר הכנסת יריב לוין. נא לשבת, חברי הכנסת. אני מניח שהשר ייתן סיכום תמציתי. אין סיבה פה לסיכומים ארוכים. בבקשה. נא לשבת, חברי הכנסת. << דובר >> שר התיירות יריב לוין: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, חברות וחברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, אנחנו צריכים לקבל – אתה יודע, לפחות בעניין הזה יש לי פה ממשלת אחדות מאבי ניסנקורן ואולי, לא יודע, מעליזה או מיקי, שיאשרו שיש כאן מספיק אנשים, ואז אנחנו נוכל – – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> יש מספיק אנשים, אדוני. לכן תסכם, ואנחנו – – – << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> יש 61. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> הרבה יותר אפילו. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> אז אפשר לסיים ולומר שהיינו מעדיפים בלי זה, אבל אם אין ברירה, אז לפחות שיהיו 61. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. חברי הכנסת, נא לשבת. אנחנו עוברים להצבעה. חברי הכנסת, רק לפרוטוקול ולמען הסדר הטוב: התקיים דיון משולב בשתי הצעות החוק. אנחנו ודאי נצביע בנפרד בקריאה ראשונה. אני מזכיר לכם שדרוש רוב של 61 חברי כנסת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> להצעה שנייה? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> להצעה השנייה, כן. אבל בקריאה הראשונה להצעת חוק ההתפזרות לא דרוש רוב מיוחד. הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים-ושתיים והקדמת הבחירות, התש"ף–2019, של חברי הכנסת של אבי ניסנקורן, מכלוף מיקי זוהר וקבוצת חברי הכנסת, כאמור, בקריאה הראשונה – אפשר להצביע. הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 91 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים-ושתיים והקדמת הבחירות, התש"ף–2019, לוועדה המיוחדת נתקבלה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בעד – 91, אין מתנגדים או נמנעים. הצעת החוק התפזרות הכנסת העשרים-ושתיים והקדמת הבחירות, התש"ף–2019, אושרה בקריאה ראשונה, ותועבר – אני מוסיף את קולו של חבר הכנסת עמיר פרץ, לפרוטוקול – לוועדה לדיון בחוק הזה להכנתה לקריאה השנייה ושלישית. הצעת חוק הבחירות לכנסת העשרים-ושלוש (הוראות מיוחדות), התש"ף–2019, של חברי הכנסת אבי ניסנקורן, מכלוף מיקי זוהר וקבוצת חברי הכנסת – כאן דרוש גם בקריאה ראשונה רוב של 61 חברי כנסת, על פי עמדתה של הלשכה המשפטית לכנסת. נא להצביע בקריאה ראשונה. הצבעה מס' 11 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 93 נגד – 7 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הבחירות לכנסת העשרים-ושלוש (הוראות מיוחדות), התש"ף–2019, לוועדה המיוחדת נתקבלה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברי הכנסת, 93 בעד, שבעה מתנגדים, אפס נמנעים. אני קובע כי גם הצעת חוק הבחירות לכנסת העשרים-ושלוש (הוראות מיוחדות) אושרה בקריאה הראשונה. גם היא תועבר לוועדה המיוחדת להכנתה לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. חבר הכנסת אבי ניסנקורן, מתי מתכנסת הוועדה? << קריאה >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << קריאה >> בעוד רבע שעה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בעוד רבע שעה – כינוס הוועדה. אני מכריז על הפסקה בדיוני המליאה. אני מזכיר לכם שגם בקריאה שנייה ושלישית דרוש רוב מיוחד של חברי הכנסת. נא לא לצאת מן הבניין. הפסקה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 22:22 ונתחדשה בשעה 03:06.) << הפסקה >> << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברי הכנסת, אני מחדש את הישיבה. אנחנו עם הצעות החוק – הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים-ושתיים והקדמת בחירות, התש"ף–2019, והצעת חוק הבחירות לכנסת העשרים-ושלוש (הוראות מיוחדות), התש"ף–2019. הודעה למזכירת הכנסת. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים-ושתיים והקדמת הבחירות, התש"ף–2019, והצעת חוק הבחירות לכנסת העשרים-ושלוש (הוראות מיוחדות), התש"ף–2019, שהחזירה הוועדה המיוחדת לדיון בהצעות חוק התפזרות הכנסת העשרים-ושתיים, התש"ף–2019. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה למזכירת הכנסת. << הצח >> הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים-ושתיים והקדמת הבחירות, התש"ף–2019; << הצח >> [מס' כ/839; דברי הכנסת, חוברת זו, ישיבה זו; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << הצח >> הצעת חוק הבחירות לכנסת העשרים-ושלוש (הוראות מיוחדות), התש"ף–2019 << הצח >> [מס' כ/839; דברי הכנסת, חוברת זו, ישיבה זו; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת אבי ניסנקורן, יושב-ראש הוועדה המיוחדת לדיון בחוקים האלה, להציג לנו את החוקים לקריאה שנייה ושלישית. חבר הכנסת ניסנקורן, בבקשה. אבקש שקט. חברי הכנסת, נא לשבת במקומות. << דובר >> אבי ניסנקורן (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר >> אנחנו מצביעים היום בקריאה שנייה ושלישית על שתי הצעות החוק שהונחו בפני הכנסת לפיזור הכנסת, להקדמת הבחירות וסדרי דין מיוחדים לקראת הבחירות. אמרתי כבר במהלך כל היום: זה יום עצוב לכנסת. חבל שהגענו לרגע הזה. אני כן מודה לכל חברי הכנסת שניהלו היום את הדיון בהרבה ממלכתיות ובאורך רוח, ונקווה לימים יותר טובים בכנסת. אני רוצה להגיד שבמהלך היום הזה ראינו שיתוף פעולה בין חברי הכנסת. חבל ששיתוף הפעולה הזה לא התבטא בתקופה טובה. אנחנו עוברים באמת למקרה חריג בכנסת ישראל שלא היה שנים רבות, או מעולם – שלושה סבבי בחירות בתוך שנה אחת. זו תעודת עניות באמת בסופו של דבר לכל אחד מאיתנו. אנחנו הולכים לבחירות חדשות – – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת ניסנקורן, אתה יכול להמשיך. << דובר_המשך >> אבי ניסנקורן (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> כן, תודה. אני מודה גם לעובדי הכנסת על אורך הרוח והמסירות הגדולה שהתבטאה בהתנהלות שלהם היום, וגם ליושב-ראש הכנסת, על היום הזה. במסגרת הדיון היום גם אישרנו שלושה תיקונים בוועדה: האחד – ששר העבודה יקבע הוראות בעניין שכר לעובדים בתחום הסיעוד שמועסקים על ידי יחיד ביום הבחירות; דחיית תוקף – העברת סמכות לוועדת הכספים לדון בדחיית תוקף בנושא מכוני בקרה בחוק התכנון והבנייה; הסמכת ועדת הכספים או ועדה מיוחדת במקום ועדת הפנים בנושא חוק קמיניץ. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת אבי ניסנקורן. אני גם רוצה להודות לך על העבודה הלא-פשוטה שעשית בראשות הוועדה המסדרת, ובמיוחד היום. אני מזמין את השר המקשר בין הממשלה לכנסת חבר הכנסת יריב לוין לעלות לדוכן ולסכם את הדיון בהצעות החוק. בבקשה, אדוני. << דובר >> שר התיירות יריב לוין: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, חברות וחברי הכנסת, הוטלה עליי, אדוני, משימה קשה. אני לא יודע – לסכם את הדיון זה קשה, כי לא היה דיון, אז אמרתי: אולי אסכם את פועלה של הכנסת העשרים-ושתיים. גם זאת, לצערי, משימה – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> גם זאת משימה לנאום קצר מאוד. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> – – שלא מאפשרת לי למלא את הזמן שאני נדרש למלא כאן, אבל אני באמת יכול לומר שלפחות, כפי שאמרתי קודם, הצלחנו להגיע להבנות שמאפשרות לנו להתפזר בהסכמה רחבה, ולפחות בעניין הזה – בצורה יותר מכובדת, וזה לפחות טוב. ואולי זה גם חומר למחשבה, כי אני באמת מאמין, אדוני היושב-ראש, שיכולנו, עם קצת רצון טוב, להימצא במקום אחר. אבל זה המצב, ומה שמוטל עלינו עכשיו הוא באמת לצאת למערכת בחירות שאני מקווה שתתנהל באווירה יותר טובה ממה שהורגלנו בפעמים הקודמות, ומקווה גם שתסתיים סוף-סוף בהכרעה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לשר יריב לוין. חברי הכנסת, אבקש מכולם לשבת. אנחנו כאמור בשתי הצבעות נפרדות. קודם כול אנחנו נצביע על חוק התפזרות הכנסת העשרים-ושתיים והקדמת הבחירות, התש"ף–2019, בקריאה שנייה ושלישית. חבר הכנסת אחמד טיבי, אתה ותיק בבניין הזה. רציתי לסכם ולומר לחבר הכנסת אבי ניסנקורן שכוותיק אני רוצה לומר לו בחיוך: אתה חושב שעברת היום דברים קשים בוועדה? לא, בכנסת הבאה תראה. אני לא יכול לומר לו משפט כזה, כי אני חושב שדברים שקרו היום – ולא לכל הדברים הציבור מודע – זה מן המחזות הגרועים ביותר שראיתי פה ב-23 השנים. אז אני מבקש מכם – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני רציתי להגיש הסתייגות – – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> – – עכשיו, עם כל הפלקטים שלכם – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני רציתי להגיש הסתייגות – – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> – – עם כל הפלקטים שלהם, עם כל הפלקטים, ועם התנועות של המנצח שאתה עושה – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה לא אמור להתערב. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אני לא אמור להתערב במה – בהרמת פלקטים במליאה? << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה דיברת על ועדה. אל תשנה נושא. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אני דיברתי על ועדה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני רשאי ורוצה להגיש כל הסתייגות. אדוני היושב-ראש, לא מסמכותך להתערב בעבודת הרשימה המשותפת או כל סיעה אחרת. אני ביקשתי הסתייגות על הרס משפחות. אתם אמורים לגלות אמפתיה, לא להעיר. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> ולכן מה? לכן מותר לעבור על תקנון הכנסת במליאה? << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מה זה קשור? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אתה סגן יושב-ראש הכנסת. מותר לעבור על תקנון הכנסת במליאה? << קריאה >> תמר זנדברג (המחנה הדמוקרטי): << קריאה >> מה זה ההערות האלה – – – מה זכותך – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אני חושב שאין לך שום בעיה בהבנת הנקרא ובהבנת הנשמע. אני דיברתי על כך שלא כדאי להוסיף לדברים שכבר קרו בכנסת היום – – << קריאה >> תמר זנדברג (המחנה הדמוקרטי): << קריאה >> מי שואל אותך? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> – – והמבין יבין. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – את הרשימה המשותפת – – – עשית טעות ואתה ממשיך לעשות טעות. אנחנו – – – בעונש קולקטיבי. אל תעשה את זה עוד פעם, ואל תטיף לנו מוסר. אנחנו מבינים בפרלמנטריזם לא פחות ממך. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> שאלתי אותך שאלה פשוטה: מותר לעבור על תקנון במליאה או לא? << קריאה >>קריאה:<< קריאה >> חלאס. כשנעבור על התקנון – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> "חלאס" זה ביטוי פרלמנטרי מאוד טוב מפי חבר כנסת מכובד, חבר הכנסת איימן עודה. כל הכבוד. כל הכבוד. חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה, כפי שאמרתי, על הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים-ושתיים והקדמת בחירות, התש"ף–2019, בקריאה שנייה ושלישית. אין הסתייגויות להצעת החוק, לכן נצביע בקריאה שנייה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 12 בעד סעיפים 1–3 – 94 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–3, כהצעת הוועדה, נתקבלו. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברי הכנסת, 94 בעד, אין מתנגדים או נמנעים. הצעת החוק אושרה בקריאה שנייה. אני מזכיר רק שבקריאה שלישית בהצעת החוק הזאת נדרש, על פי הלשכה המשפטית, רוב של 61 חברי כנסת לפחות. אנחנו עוברים לקריאה שלישית. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 13 בעד החוק – 94 נגד – אין נמנעים – אין חוק התפזרות הכנסת העשרים-ושתיים והקדמת בחירות, התש"ף–2019, נתקבל. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> 94 בעד, אין מתנגדים או נמנעים. הכנסת אישרה את חוק התפזרות הכנסת העשרים-ושתיים והקדמת בחירות, התש"ף–2019. כפי שגם הבהרתי לפני ההצבעות הקודמות, כל עניינו של החוק זה קביעת תאריך בחירות. הכנסת התפזרה אוטומטית בשעה 24:00 היום. אנחנו עוברים להצעת חוק הבחירות לכנסת העשרים-ושלוש (הוראות מיוחדות), התש"ף–2019. להצעת החוק הזאת הוגשו הסתייגויות. האם יש חברי כנסת שמעוניינים לנמק את ההסתייגויות שהגישו? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אין כאלה, לכן אנחנו נעבור קודם כול להצביע על שם החוק ועל הסעיפים – אין כאן הסתייגויות, לא לשם החוק ולא לסעיפים 1–10. אני שאלתי את כל חברי הכנסת. << קריאה >> תמר זנדברג (המחנה הדמוקרטי): << קריאה >> יש לנו גם בקשות דיבור. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> כן, כן. יש בקשות דיבור. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אכן, יש בקשות דיבור. לא שמתי לב שפרט להסתייגויות יש גם בקשות דיבור. חברי הכנסת, עמיר פרץ – מוותר; אורלי לוי אבקסיס – מוותרת; איציק שמולי – – – << קריאה >> איציק שמולי (העבודה-גשר): << קריאה >> מוותר. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> מרב מיכאלי – – – << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה-גשר): << קריאה >> מוותרת. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> עמר בר לב; רויטל סויד; אורי מקלב; ישראל אייכלר; ניצן הורוביץ; סתיו שפיר; יאיר גולן. תמר זנדברג. << קריאה >> תמר זנדברג (המחנה הדמוקרטי): << קריאה >> כן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> או-אה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בבקשה, חברת הכנסת תמר זנדברג. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – היא ביקשה לדבר. מה הבעיה שלכם? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היא ממשלת המיעוט שלך. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> היא הרבה יותר טובה ממך. << דובר >> תמר זנדברג (המחנה הדמוקרטי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, לא הייתי קמה לדבר – כולם פה באו לפזר את הכנסת ולקצר את ימיה, והיא כנראה הייתה צריכה להתפזר ולצאת לבחירות נוספות – אבל המופע, הטפת המוסר הצבועה שלך פשוט לא השאירה אותי שקטה לרגע אחד. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> תמר זנדברג (המחנה הדמוקרטי): << דובר_המשך >> זה פשוט היה שיאו של מופע של צדקנות – של שתי כנסות כבר – התנשאות וניתוק שהיה צריך להגיע אל סופו כבר מזמן. זה באמת אקורד סיום מביש לשתי כנסות שבהן הגישה הזאת שאתה הפגנת כאן, שמוביל ראש הממשלה – שיצא כרגע מהאולם, כי לא נאה לו לשמוע את הדברים; הוא רק רוצה להצביע – וכולכם, זה היה השיא של מה שהובלתם כאן במשך שתי כנסות, וזאת הסיבה לכך שטוב מאוד שאנחנו יוצאים עכשיו לבחירות. לא חבל, ולא עצוב, ולא שום דבר כזה. נכון, משבר חריף, אבל להמשיך בהתנהלות הזאת זה משבר חריף אפילו יותר. ולכן אנחנו נצא הלילה לבחירות ונחזור כשכל הגישה הזאת – המתנשאת, המסיתה, הגזענית והמנותקת – תבוא סוף-סוף לידי סיום – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> תמר זנדברג (המחנה הדמוקרטי): << דובר_המשך >> – – וישראל תובל לכנסת חדשה ולממשלה אחרת, שתכבד את כל האזרחים שלה, יהודים וערבים, וחרדים, ושמאלנים וימנים, ותפסיק עם השיסוי וההסתה והביזוי שראינו כאן במשך חודשים ארוכים. זה יהיה אחרי עשר שנים של זחיחות והתנשאות שלכם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> תמר זנדברג (המחנה הדמוקרטי): << דובר_המשך >> אתם תלמדו שלא לעולם חוסן. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> – – – בגללכם בממשלה. << קריאה >> השר להגנת הסביבה זאב אלקין: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> תמר זנדברג (המחנה הדמוקרטי): << דובר_המשך >> זו תהיה כנסת חדשה, שתחזור לכאן ותוביל רוח אחרת, כי אתם יודעים מה? אתם יודעים שאתם עומדים להפסיד בפעם השלישית. לכן, אנחנו נחזור לכאן בעוד כמה חודשים, ספורים מאוד – – << קריאה >> השר להגנת הסביבה זאב אלקין: << קריאה >> אנחנו נחזור – – – << דובר_המשך >> תמר זנדברג (המחנה הדמוקרטי): << דובר_המשך >> – – ברוב הרבה יותר גדול, אזרחי, דמוקרטי, שמוביל את ישראל לדרך חדשה. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לחברת הכנסת תמר זנדברג. כפי שאמרתי, הכנסת הייתה קצרה, אבל שיאים נשברים בה יום-יום. חבר הכנסת אילן גילאון – מוותר; חבר הכנסת יואב קיש – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> מוותר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> – – מוותר; חבר הכנסת בנימין גנץ – – << קריאה >> בנימין גנץ (כחול לבן): << קריאה >> מוותר. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> – – מוותר. אם כן, אנחנו נעבור להצביע על ההסתייגויות. כאמור, לשם החוק ולסעיפים 1–10 אין הסתייגויות, ולכן אנחנו נצביע כנוסח הוועדה בקריאה שנייה על שם החוק וסעיפים 1–10. מי בעד ומי נגד נוסח הוועדה? ההצבעה החלה. הצבעה מס' 14 בעד סעיפים 1–10 – 98 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–10 נתקבלו. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברי הכנסת, 98 בעד, אפס מתנגדים ואפס נמנעים. אישרנו את שם החוק ואת סעיפים 1 עד 10 כנוסח הוועדה בקריאה שנייה. לסעיף 11 קיימות הסתייגויות של קבוצת ישראל ביתנו. חבר הכנסת פורר, מסירים? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מצביעים. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> מצביעים על ההסתייגויות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הסתייגות. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> נכון, הסתייגות. זו הסתייגות מס' 1, לסעיף 11. חברי הכנסת, מי בעד ההסתייגות? מי נגד ההסתייגות? נא להצביע. הצבעה מס' 15 בעד ההסתייגות – 7 נגד – 94 נמנעים – אין ההסתייגות של קבוצת סיעת ישראל ביתנו לסעיף 11 לא נתקבלה. << קריאה >> פנינה תמנו (כחול לבן): << קריאה >> כחול לבן נגד. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בעד – שבעה, נגד – 94 ואפס נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. לכן, אנחנו נצביע על סעיפים 11, 12 ו-13 כנוסח הוועדה, בקריאה שנייה. מי בעד? מי נגד? אפשר להצביע. הצבעה מס' 16 בעד סעיפים 11–13 – 94 נגד – 7 נמנעים – אין סעיפים 11–13, כהצעת הוועדה, נתקבלו. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בעד – 94, נגד – שבעה ואפס נמנעים. סעיפים 11, 12 ו-13 אושרו כנוסח הוועדה בקריאה שנייה. לסעיף 14 יש הסתייגות של קבוצת ישראל ביתנו. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> להצביע. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> להצביע. לסעיף 14 – הסתייגות מס' 2. מי בעד ההסתייגות? מי נגד ההסתייגות? הצבעה מס' 17 בעד ההסתייגות – 7 נגד – 93 נמנעים – אין ההסתייגות של קבוצת סיעת ישראל ביתנו לסעיף 14 לא נתקבלה. << קריאה >> פנינה תמנו (כחול לבן): << קריאה >> זה לא עובד אצלי. אפשר להוסיף אותי לפרוטוקול? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בעד – שבעה, נגד – 93 ואפס נמנעים. הסתייגות מס' 2 לסעיף 14 לא התקבלה. << קריאה >> פנינה תמנו (כחול לבן): << קריאה >> היושב-ראש, יש לי תקלה – להוסיף אותי. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברת הכנסת פנינה תמנו שטה התכוונה להצביע נגד ההסתייגות אך יש תקלה. אנחנו נקבל את ההצבעה שלך, ישבת במקום. אם כן, לסעיף 14 אין הסתייגויות, ונצביע עליו כנוסח הוועדה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע בעד הסעיף או נגד הסעיף. הצבעה מס' 18 בעד סעיף 14 – 94 נגד – 7 נמנעים – אין סעיף 14, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בעד – 94, נגד – שבעה ואפס נמנעים. אני קובע כי סעיף 14 התקבל בקריאה שנייה כנוסח הוועדה. לאחר סעיף 14 – יש הסתייגות של חברת הכנסת שפיר וחברי הכנסת איימן עודה, אנטאנס שחאדה, אחמד טיבי, מנסור עבאס, עאידה תומא סלימאן, ווליד טאהא, עופר כסיף, היבה יזבק, אוסאמה סעדי, יוסף ג'בארין, סעיד אלחרומי, ג'אבר עסאקלה וסמי אבו שחאדה, קרי, קבוצת סיעת הרשימה המשותפת. חברת הכנסת סתיו שפיר, להצביע? << קריאה >> סתיו שפיר (המחנה הדמוקרטי): << קריאה >> ודאי. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> להצביע על ההסתייגות. מי בעד ההסתייגות? מי נגד ההסתייגות? נא להצביע. זו הסתייגות מס' 3. הצבעה מס' 19 בעד ההסתייגות – 23 נגד – 76 נמנעים – 1 ההסתייגות של חברת הכנסת סתיו שפיר וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת אחרי סעיף 14 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בעד – 23, נגד – 76 ונמנע אחד. ההסתייגות לא התקבלה. << קריאה >> פנינה תמנו (כחול לבן): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, להוסיף אותי עד שתתוקן התקלה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אני מוסיף את קולה של פנינה תמנו שטה נגד ההסתייגות. אנחנו עוברים להצביע על סעיפים 15–19, ללא הסתייגויות, כנוסח הוועדה, בקריאה שנייה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 20 בעד סעיפים 15–19 – 101 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 15–19 נתקבלו. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברי הכנסת, 101 בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. אנחנו אישרנו – – – << קריאה >> פנינה תמנו (כחול לבן): << קריאה >> אדוני היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אז 102, כולל חברת הכנסת פנינה תמנו שטה, בעד. אנחנו אישרנו את הסעיפים 15 עד 19 בקריאה שנייה, כנוסח הוועדה. כל החוק אושר בקריאה שנייה, כנוסח הוועדה, ללא הסתייגויות, לכן אנחנו יכולים לעבור להצבעה בקריאה שלישית. הצעת חוק הבחירות לכנסת העשרים-ושלוש (הוראות מיוחדות), התש"ף–2019 – מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 21 בעד החוק – 95 נגד – 7 נמנעים – אין חוק הבחירות לכנסת העשרים ושלוש (הוראות מיוחדות), התש"ף–2019, נתקבל. << קריאה >> פנינה תמנו (כחול לבן): << קריאה >> היושב-ראש, תוסיף אותי. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> כן, ודאי. יש לנו 96, כולל פנינה תמנו שטה, בעד, שבעה מתנגדים, אפס נמנעים. הצעת החוק אושרה כנדרש בשלוש קריאות. תם סדר-היום. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 03:31. << סיום >>