דברי הכנסת

דברי הכנסת י / מושב ראשון / ישיבה כ"ו / ב' בשבט התש"ף / 28 בינואר 2020 / 10 חוברת י' ישיבה כ"ו כנס מיוחד הישיבה העשרים-ושש של הכנסת העשרים-ושתיים יום שלישי, ב' בשבט התש"ף (28 בינואר 2020) ירושלים, הכנסת, שעה 11:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 4 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 4 הצהרת אמונים של חבר הכנסת יוראי להב הרצנו 4 יוראי להב הרצנו (כחול לבן): 5 הודעת הממשלה על הפסקת כהונתו של שר, הפסקת כהונתם של סגני שרים ומינוי שרים וסגן שר 6 שרת התפוצות ציפי חוטובלי: 6 הצהרת אמונים של חברי הממשלה ושל סגן שר 8 יעקב ליצמן: 8 ציפי חוטובלי: 8 משולם נהרי: 9 הצעת הוועדה המסדרת בדבר הקמת ועדת הכנסת 9 אבי ניסנקורן (יו"ר הוועדה המסדרת): 9 יאיר לפיד (כחול לבן): 10 יזהר שי (כחול לבן): 11 תמר זנדברג (המחנה הדמוקרטי): 12 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 14 רויטל סויד (העבודה-גשר): 15 ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): 16 עמר בר לב (העבודה-גשר): 18 אבי ניסנקורן (יו"ר הוועדה המסדרת): 20 יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): 20 מרב מיכאלי (העבודה-גשר): 21 יעל גרמן (כחול לבן): 22 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 23 סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 24 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 25 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 26 ניצן הורוביץ (המחנה הדמוקרטי): 27 ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): 28 איתן גינזבורג (כחול לבן): 29 יאיר גולן (המחנה הדמוקרטי): 30 סתיו שפיר (המחנה הדמוקרטי): 31 אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): 34 מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): 36 אורנה ברביבאי (כחול לבן): 37 הצהרת אמונים של חבר הממשלה נפתלי בנט 39 נפתלי בנט: 39 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברי הכנסת, היום ב' בשבט תש"ף, 28 בינואר 2020. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. הודעה למזכירת הכנסת. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק שירותי תשלום (תיקון), התש"ף–2020; הצעת חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תיקון מס' 6), התש"ף–2020; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 120) (תיקון), התש"ף–2020, שהחזירה ועדת הכספים. כמו כן, אבקש להודיעכם כי על פי סעיף 96(ד) לתקנון הכנסת, עם הפסקת כהונתו של חבר הכנסת דסטה גדי יברקן, שנכנסה לתוקף ביום כ"ב בטבת התש"ף, 19 בינואר 2020, נמחק שמו מהצעות חוק שהיה שותף להן עם מציעים אחרים, והוסרו מסדר-היום הצעות אלה שהוגשו מטעמו כמציע יחיד: הצעת חוק פ/313/22 – הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הגדלת קצבת אזרח ותיק), התש"ף–2019; הצעת חוק פ/139/22 – הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – שירותי בריאות נוספים לשוהים במוסדות לילדים ונוער בסיכון), התש"ף–2019. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה למזכירת הכנסת. << נושא >> הצהרת אמונים של חבר הכנסת יוראי להב הרצנו << נושא >> << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברי הכנסת – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זו השעה הכי חשוכה של הכנסת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה היה תרגיל? זה היה תרגיל? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברי הכנסת, להזכירכם, אנחנו בתקופת שיפוצים. לא לראות בזה שום הצהרה פוליטית. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברי הכנסת, אני מתכוון להודיע לכנסת שעל פי סעיף 43 לחוק-יסוד: הכנסת, עם הפסקת חברותו בכנסת של דסטה גדי יברקן, שנכנסה לתוקף ביום ראשון, כ"ב בטבת תש"ף, 19 בינואר 2020, בא במקומו חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. בהתאם לסעיף 15 לחוק-יסוד: הכנסת, אני מזמין את יוראי להב הרצנו לעלות לדוכן. הוא כבר ותיק, הוא מכיר את הפרוצדורה. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, אקרא בפניך את הצהרת האמונים של חבר הכנסת, ואתה תשיב: "מתחייב אני". זה נוסח ההצהרה: אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי בכנסת. << דובר >> יוראי להב הרצנו (כחול לבן): << דובר >> מתחייב אני. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. ברכות. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (כחול לבן): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בהצלחה. << נושא >> הודעת הממשלה על הפסקת כהונתו של שר, הפסקת כהונתם של סגני שרים ומינוי שרים וסגן שר << נושא >> << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו עם סדרה של הודעות ממשלה: הודעת הממשלה בהתאם לסעיף 9(א)(6), הודעת הממשלה בהתאם לסעיף 9(א)(8), הודעת הממשלה בהתאם לסעיף 9(א)(10), הודעת הממשלה בהתאם לסעיף 9(א)(8), הודעת הממשלה בהתאם לסעיף 9(א)(10) והודעת הממשלה בהתאם לסעיף 25(א) לחוק-יסוד: הממשלה. את כל ההודעות תמסור חברת הכנסת השרה ציפי חוטובלי. גברתי השרה, שנייה אחת. אנחנו נסיים עם הברכות. בבקשה, גברתי השרה. << דובר >> שרת התפוצות ציפי חוטובלי: << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבדת להודיע לכנסת כדלקמן: ביום 27 בדצמבר 2019 הודיע ראש הממשלה על הפסקת כהונתו בתפקיד שר הבריאות. ראש הממשלה המשיך לכהן בתפקידי שר התפוצות, שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים וממלא מקום שר החקלאות ופיתוח הכפר, נוסף על תפקידו כראש הממשלה. ביום 1 בינואר 2020 הודיע ראש הממשלה על הפסקת כהונתו בתפקיד שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ובתפקיד שר התפוצות. החל ממועד הפסקת הכהונה החל ראש הממשלה לכהן כממלא מקום שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים וכממלא מקום שר התפוצות, וזאת נוסף על תפקידו כממלא מקום שר החקלאות ופיתוח הכפר ותפקידו כראש הממשלה. בהתאם לסעיף 9(א)(8) לחוק הממשלה, התשס"א–2001, מודיעה הממשלה לכנסת על הפסקת כהונתם של סגני השרים כדלקמן: כהונתו של סגן השר במשרד הבריאות, חבר הכנסת יעקב ליצמן, נפסקה ביום 29 בדצמבר 2019, במועד שבו נפסקה כהונתו של ראש הממשלה כשר הבריאות, וזאת בהתאם לסעיף 26(2) לחוק-יסוד: הממשלה. כהונתה של סגנית השר במשרד החוץ, חברת הכנסת ציפי חוטובלי, נפסקה ביום 21 בינואר 2020, וזאת בחלוף 48 שעות ממועד הודעתה על התפטרותה מתפקיד סגנית שר במשרד החוץ בהתאם לסעיף 26(1) לחוק-יסוד: הממשלה. כהונתו של סגן השר במשרד הפנים ובמשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, חבר הכנסת משולם נהרי, נפסקה ביום 26 בינואר 2020 בשעה 10:00, וזאת בחלוף 48 שעות ממועד הודעתו על התפטרותו מתפקידיו כסגן שר במשרד הפנים ובמשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, בהתאם לסעיף 26(1) לחוק-יסוד: הממשלה. בהתאם לסעיף 9(א)(10) לחוק הממשלה, התשס"א–2001, מודיעה הממשלה לכנסת על מינויי השרים בהתאם לסעיף 30(ד) לחוק-יסוד: הממשלה, כדלקמן: חבר הכנסת יעקב ליצמן מונה לתפקיד שר הבריאות, וזאת החל מיום 29 בדצמבר 2019, המועד שבו נפסקה כהונתו של ראש הממשלה כשר הבריאות. חבר הכנסת צחי הנגבי מונה לתפקיד שר החקלאות ופיתוח הכפר, נוסף על תפקידו כשר לשיתוף פעולה אזורי. חברת הכנסת ציפי חוטובלי מונתה לתפקיד שרת התפוצות, החל מיום 21 בינואר 2020, המועד שבו נכנסה לתוקף התפטרותה מתפקידה כסגנית שר החוץ. חבר הכנסת אופיר אקוניס מונה לתפקיד שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, נוסף על תפקידו כשר המדע והטכנולוגיה. בנוסף מודיעה הממשלה לכנסת כי בהתאם לסעיף 25(א) לחוק-יסוד: הממשלה, החליט שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, בהסכמת ראש הממשלה ובאישור הממשלה, למנות את חבר הכנסת משולם נהרי לתפקיד סגן שר במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. אדוני היושב-ראש, ההודעה נמסרה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת ציפי חוטובלי, שרת התפוצות. נא לתפוס את מקומך. << נושא >> הצהרת אמונים של חברי הממשלה ושל סגן שר << נושא >> << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> יש לנו פה סדר הצהרת האמונים של השרים. אני מתכבד להזמין את השר יעקב ליצמן להצהיר אמונים. בבקשה, אדוני. << דובר >> יעקב ליצמן: << דובר >> אני, יעקב ליצמן, מתחייב כחבר ממשלה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כחבר הממשלה ולקיים את החלטות הכנסת. (חותם על ההצהרה) << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אני מתכבד להזמין את השרה ציפי חוטובלי להצהיר אמונים. בבקשה, גברתי. << דובר >> ציפי חוטובלי: << דובר >> אני, ציפי חוטובלי, בת גבריאל ורוסיקו, מתחייבת כחברת הממשלה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כחברת הממשלה ולקיים את החלטות הכנסת. (חותמת על ההצהרה) << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> ברכות. אני מתכבד להזמין את סגן השר משולם נהרי להצהיר אמונים. בבקשה, אדוני. << דובר >> משולם נהרי: << דובר >> אני, משולם נהרי, בן רבי יחיא ונעמי, זיכרונם לברכה, מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כסגן שר ולקיים את החלטות הכנסת. (חותם על ההצהרה) << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> עד כאן הצהרות אמונים של השרים וסגן השר. << נושא >>הצעת הוועדה המסדרת בדבר הקמת ועדת הכנסת<< נושא >> << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אני מתכבד להזמין את יושב-ראש הוועדה המסדרת חבר הכנסת אבי ניסנקורן למסור הודעה על החלטת הוועדה. << דובר >> אבי ניסנקורן (יו"ר הוועדה המסדרת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הוועדה המסדרת החליטה בישיבתה ביום ט"ז בטבת התש"ף, 13 בינואר 2020, בהתאם לסעיף 2א(ג) לחוק הכנסת, התשנ"ד–1994, להביא לאישור הכנסת – אני רואה שהקואליציה לא פה, אז – להביא לאישור הכנסת הצעה בדבר הרכב ועדת הכנסת. יצוין כי ההרכב הסיעתי זהה להרכב הסיעתי של הוועדה המסדרת. בוועדה יכהנו 30 חברי כנסת, על פי ההרכב הזה: סיעת כחול לבן – שמונה חברים: אבי ניסנקורן, מיכאל ביטון, יעל גרמן, צבי האוזר, אורית פרקש הכהן, קארין אלהרר, יואב סגלוביץ' ואיתן גינזבורג; סיעת הליכוד – שמונה חברים; סיעת ש"ס – שני חברים: יואב בן צור ומשה ארבל; סיעת ישראל ביתנו – שני חברים: עודד פורר ויוליה מלינובסקי; סיעת העבודה-גשר – שני חברים: מרב מיכאלי ורויטל סויד; סיעת המחנה הדמוקרטי – חברה אחת: תמר זנדברג; סיעת חד"ש – חברה אחת: עאידה תומא סלימאן; סיעת אגודת ישראל – חבר אחד: יעקב טסלר; סיעת הבית היהודי-האיחוד הלאומי – חבר אחד: אופיר סופר; סיעת הימין החדש – חבר אחד: מתן כהנא; סיעת דגל התורה – חבר אחד: אורי מקלב; סיעת בל"ד – חבר אחד: מנסור עבאס, חבר רע"מ, על חשבון סיעת בל"ד; סיעת תע"ל – חבר אחד: אחמד טיבי. אודה על אישור הכנסת להרכב המוצע. רגע, לפני ההצבעה אני רק רוצה להוסיף כמה דברים. קודם כול, אני חושב שהמחזה שאנחנו רואים עכשיו – שחברי הקואליציה מחרימים את ישיבת המליאה – א. אני חושב שהוא חסר תקדים, החרמה של קואליציה את ישיבת מליאה; בטח לא לכבוד הכנסת – ביזוי הכנסת. חבל שככה נוהגים חברי הקואליציה. מותר גם להפסיד בהצבעות. הדבר השני – בחודשים האחרונים, מעבר לקמפיין החסינות של נתניהו, אנחנו לֻווינו בקמפיין נגד בתי המשפט, נגד המשטרה, נגד המערכת שבעצם אחראית לשפיטה במדינת ישראל ולאכיפת החוק במדינת ישראל. אני חושב שציון הדרך הזה שעברנו בחודשים האחרונים זה שפל שלא היה במדינת ישראל, בהובלתו של ראש הממשלה. אני מאוד מקווה שאנחנו נראה שינוי גישה, וכחול לבן תעמוד כחומה בצורה למען שלטון החוק. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. אם כן, אנחנו מתחילים בדיון סביב ההצעה של יושב-ראש הוועדה המסדרת. ראשון הדוברים, חבר הכנסת אורי מקלב – אינו נוכח; חבר הכנסת שלמה קרעי – לא נמצא. חבר הכנסת יאיר לפיד. זכרו, חבריי, שלוש דקות. חבריי וחברותיי, שלוש דקות לכל דובר. אנא הקפידו. << דובר >> יאיר לפיד (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חצי כנסת נכבדה, חמש שנים אנחנו יושבים פה, מפסידים הצבעה אחרי הצבעה – דברים שקדושים בעיניי: ביטול השוויון בנטל, ביטול לימודי ליבה בחינוך החרדי, חוק המרכולים, שאומר שבאים אלינו הביתה להגיד לנו מה לעשות, ביטול הגדלת הממשלה, חוק ההמלצות, חוק מימון הפריימריז. פעם אחרי פעם באנו הנה בידיעה שנפסיד בהצבעה על דברים שיקרים לליבנו, שבשבילם אנחנו בפוליטיקה, אבל באנו מתוך כבוד לבניין הזה, מתוך כבוד להליך הדמוקרטי, מתוך כבוד לצד השני, לזה שיש אנשים שחושבים אחרת. פעם אחת, בהצבעה פרוצדורלית, הם אמורים להפסיד – כל הכיסאות הריקים האלה – נסו מן האולם, מפני שזה כבר לא ממשלה ולא קואליציה, זה גוף שנועד רק לדבר אחד: לענייניו המשפטיים של מי שהחל מהיום בבוקר שמו בישראל הנאשם בנימין נתניהו. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חברת הכנסת ע'דיר כמאל מריח – גברתי? מוותרת. חבר הכנסת יזהר שי, אדוני. << דובר >> יזהר שי (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת. 1,151,214 אישה ואיש – זהו מספר המצביעים לכחול לבן בבחירות ספטמבר 2019, יותר ממה שהצביעו עבור כל מפלגה אחרת בבחירות הללו. 1,151,214 בוחרים שלחו את חבריי לסיעה ואותי הנה, לבית המחוקקים הישראלי, ואנחנו כאן בשמם. הם אוהבי המדינה, הם אנשים שעשו ויעשו למענה; יש להם ערכים, יש להם דעות מוצקות, יש להם אמונה במדינת ישראל וביכולתה לחזור להיות המדינה של כולנו. המדינה של כולנו. 1,151,214 בוחרות ובוחרים בחרו בנו אחרי שהפעילו שיקול דעת ומחשבה. הם בחנו את המצע שלנו, שקלו אותו בכובד ראש והזדהו עם התוכניות שלנו בתחומי הביטחון, חינוך, כלכלה, חברה, איכות החיים, תשתיות, תחבורה, חדשנות, חקלאות, פריפריה, מלחמה בשחיתות, איזונים בין דת למדינה ועוד ועוד. כל האנשים האלה בחרו בנו לייצג אותם, ואנחנו נשבענו לעשות את זה כמו שצריך. ואתם, חברות וחברי הליכוד וכל מי שנפקד מכאן היום; אתם, שאוחזים באידיאולוגיה אחת פשוטה, שטוחה, ריקה מתוכן ונבובה, אידיאולוגיה שקוראים לה "רק ביבי"; אתם, כולכם, שנפקדים מכאן היום, עמדו מנגד ותנו לנו כבוד, כי בניגוד לכם – כל מה שמחבר אתכם וביניכם זה סגידה לאיש אחד. אין מצע ואין חזון – כי לא פרסמתם. יש רק אידיאולוגיה של ממשלת חסינות לאדם שברח עד הבוקר מבשורת הדין. אתם, שאין לכם מצע ואין לכם תוכניות, אתם, ש"רק ביבי" – בניגוד לכם אנחנו באנו לעבוד קשה למען אזרחי ישראל, אלה שהצביעו עבורנו – ודרך אגב, גם אלו שלא, כי אנחנו מכבדים את כל אזרחי המדינה. גם אם לא בחרו בנו לא נכנה אותם בכינויי גנאי, לא נכפיש אותם, כמו שאתם אוהבים לעשות לבוחרים שלנו. הבוחרים שלכם הם אזרחים שלא הצלחנו לשכנע, וזה בסדר, אבל אנחנו כאן כדי לעבוד קשה, גם עבורם וגם עבור הבוחרים שלנו. אז קודם כול נמלא את תפקידה של הכנסת בכבוד ובהקפדה – בניגוד לכם, נציגי הבלוק הנפקדים מכאן, שביישתם את מוסד בית המחוקקים הישראלי. אנחנו נמלא בקפידה את הוראות החוק. טיפלנו בזהירות, ביושרה וביעילות רבה בבקשתו של ראש הממשלה מהכנסת הזאת להעניק לו חסינות. הוא ביקש מאיתנו, חברי הכנסת העשרים-ושתיים, לדון בענייניו, ואנחנו עשינו זאת בהקדם האפשרי וביראת כבוד ראויה. ואתם, אתם תמשיכו לבזות את הבית הזה, את מוסדות החוק והצדק של המדינה, אבל אנחנו כאן – אתם זוכרים? אנחנו כאן כדי למלא את חובתנו לבוחרים שלנו, וגם לשלכם. אנחנו כאן כדי להגן על הדמוקרטיה הישראלית. אדוני היושב-ראש, 1,151,214 מצביעי כחול לבן יכולים להרים את הראש בגאווה. הם בחרו נכון והם יבחרו נכון גם בבחירות הקרובות. בעזרת השם מספרם גם יגדל. מצביע כחול לבן, תודה רבה לכם מכל הלב. בעוד אנשי הבלוק נפקדים כאן היום, עובדים למען בן אדם אחד – נאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים – אנחנו עובדים, כולנו, כאן בשבילכם, כי הגיע הזמן – אנחנו חייבים להתקדם. מדינת ישראל חייבת להתקדם על סמך החזון, התוכניות שלנו – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, אדוני. תודה רבה. << דובר_המשך >> יזהר שי (כחול לבן): << דובר_המשך >> – – והמצע של כחול לבן. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה לך, תודה רבה. חברת הכנסת תמר זנדברג, גברתי. אנא הקפידו על שלוש דקות. בבקשה. << דובר >> תמר זנדברג (המחנה הדמוקרטי): << דובר >> חברות וחברים, אין דרך אחרת לומר את זה: הניסיון להפוך את הכנסת לעיר מקלט למושחת קרס, קרס בקול תרועה רמה ומהדהדת. אחרי שנתיים של התעסקות כאן והכפפת כל סדק וכל שעל בהליך הדמוקרטי אך ורק לשירותו האישי של מושחת – איננו עוד. אני מאוד מקווה שנשארו עוד כמה אבני יסוד בדמוקרטיה חוץ מחסינות. מה נעשה עכשיו? מה, ניאלץ לרדוף אחרי הצדק, השוויון, הזכויות, עכשיו, כשאין חסינות? וצריך לומר עוד דבר: היה כאן דיל מאוד מאוד ברור עם שתי רגליים: חסינות וסיפוח, לכן גם העיתוי – שהוא לא מקרי – של כל האירוע הזה שאנחנו חווים פה כרגע. הרגל של החסינות קרסה, וראש הממשלה הנאשם בשוחד יצטרך לעמוד למשפט צדק כמו כל אזרח, כמו שהיה צריך לעשות מלכתחילה, והוא לא יכול לנהל את זה מכיסא ראש הממשלה. הוא צריך להתפטר עכשיו; הוא צריך למשוך את מועמדותו בבחירות הקרובות וללכת ולחבוש את ספסל הנאשמים כאחד האדם. אבל צריך לומר שגם הרגל השנייה, גם רגל הסיפוח, קורסת. כי לעסקה בין שני מושחתים, בעיתוי פוליטי שאין ציני ממנו, שמבוססת על סיפוח חד-צדדי, אי-אפשר לקרוא לא תוכנית ולא שלום, וודאי שלא תוכנית שלום. אנחנו כאן משוועים לשלום. אנחנו רוצים לקיים משא ומתן על בסיס שתי המדינות, משא ומתן ישיר בין ישראלים לפלסטינים; לא כדיל בחירות, לא כעסקה צינית לברוח ממשפט שוחד, אלא כתוכנית אמיתית לעתידה של מדינת ישראל. זה מה שצריך לעשות ראש ממשלה נבחר מייד אחרי הבחירות. זו התביעה שלנו, הראשונה, לשותפות בממשלה: לשבת בממשלה שתפתח במשא ומתן ישיר בין ישראל לבין הפלסטינים על כל סוגיות הליבה – דרך אגב, חלקן כבר נדונו ב-25 השנים האחרונות, והגענו להסכמות. הן לא כל כך רחוקות כמו שזה נראה פה. הן לא מבוססות על סיפוח שטחים; הן לא מבוססות על המשך השליטה הצבאית; הן לא מבוססות על השפלה ועל הפניית עורף להסכמים בין-לאומיים ולהסכמי השלום שישראל כבר חתומה עליהם. הן מבוססות, הן צריכות להיות מבוססות, על רצון טוב, על רצון ועל שאיפה לחיים בשלום, בביטחון, בשגשוג ובשכנות טובה. וזה אפשרי. בשביל זה לא צריך לגרור את כל המדינה ואת כל העתיד המדיני של מדינת ישראל לספין בחירות מושחת ורקוב. אז רגל אחת קרסה היום. הרגל השנייה – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, גברתי. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (המחנה הדמוקרטי): << דובר_המשך >> – – כבר קורסת, ובסך הכול אנחנו מתקרבים היום לממשלה טובה יותר ולעתיד טוב יותר למדינת ישראל. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. תודה רבה, גברתי. חבר הכנסת איימן עודה – לא נמצא. חבר הכנסת עפר כסיף, אדוני. אחריו – חברת הכנסת רויטל סויד. << קריאה >> אורנה ברביבאי (כחול לבן): << קריאה >> אפשר לשים את כל הרשימה – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> יש, תלחצו. מהמזכירות נאמר לי שיש. << קריאה >> אורנה ברביבאי (כחול לבן): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> רואים רק את השניים הבאים, חברת הכנסת ברביבאי. אדוני, בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אנחנו כולנו היום בהלם ומופתעים – פתאום נתניהו לא מבקש חסינות. הוא מדבר על גודל השעה. עשור האיש הזה ראש ממשלה; חלק מהזמן הזה הוא אפילו נבחר בקלפי. הבוקר, שעה לפני תחילת הדיונים, הוא פתאום נזכר שיש לו תוכניות אחרות – תוכניות לסיפוח ולהפיכת האפרטהייד לרשמי. בתוך כל זה הדבר היחיד שמפריע לו זה דיוני החסינות שהוא עצמו ביקש. חברי הכנסת, אין כאן אדם אחד משמאל ומימין, ואפילו מהליכוד – טוב, האמת שאין פה אף אדם אחד מהליכוד ומהימין, נקודה, אבל אני אמשיך כאילו היו – אין אדם אחד שהיה קונה מנתניהו רכב משומש. כשנתניהו מדבר על מהלך היסטורי – מילים שהוא פולט בערך פעם ביומיים – סימן שהוא מנסה להסיח את הדעת ממשהו אחר וחשוב יותר: ממגפת אובדנות הרופאים בסורוקה, למשל, מתוצאות תלמידי ישראל במבחנים הבין-לאומיים, או, במקרה הזה, מהעובדה שהוא נאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים. ובכל זאת, עסקת טראמפ כנראה תוצג היום, ומסתמן שהיא תכלול בצורה כזאת או אחרת סיפוח שטחים כבושים ללא מתן אזרחות לתושבים בהם. בלשון המקובלת בכל העולם קוראים לזה אפרטהייד. אני רוצה להבהיר: מערכת חוק אחת ליהודים, מערכת חוק אחרת לערבים, והדבר הזה נאמר על כל במה כאילו שלא הייתה היסטוריה. תוכנית טראמפיהו אינה אלא המשך הכיבוש באמצעים אחרים, ועימו – המשך הדיכוי ושפיכות הדמים. כפי שלא תמכנו בתוכנית ההתנתקות – משום שהייתה חד-צדדית וביקשה להימנע מדיאלוג עם הפלסטינים לקראת שחרורם מעול הכיבוש וכינון שלום צודק – כך ניאבק בכל דרך לגיטימית נגד הסדרת הכיבוש והאפרטהייד בחוק הישראלי. גם אם ברור שהעבריין הנמלט לא מצוי בפוזיציה להחיל ריבונות אפילו על הטוויטר של הבן שלו, עצם העמידה של נשיא אמריקני מאחורי תוכנית אפרטהיידיסטית היא עניין מטריד ומסוכן. אסור לנו להניח שמדובר רק בתעמולה. ובהקשר הזה, מילה לידידיי מכחול לבן: אתם יודעים שאפרטהייד הוא לא אינטרס ישראלי. אפרטהייד הוא אסון שישחית עוד יותר ויפגע ויפצע ויהרוג בכולנו עוד יותר. מה אתם נותנים לאנשיכם להתרוצץ ולדבר בעד אפרטהייד – בשביל לרצות את המתנחלים הקיצונים ביותר? בשביל מנדט או שניים? אל תלכו שולל אחרי הקנאים של הימין הקיצוני. הסכנה גדולה. קחו אחריות ואמרו "לא" לתוכנית הסיפוח והאפרטהייד של טראמפ את נתניהו. לא לתוכנית הסיפוח, כן לשלום צודק ולמדינה פלסטינית לצד ישראל. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. תודה לך. חברת הכנסת רויטל סויד, בבקשה. אחריה – חבר הכנסת ג'אבר עסקאלה. נמצא? עסאקלה, סליחה. פה? אדוני. << דובר >> רויטל סויד (העבודה-גשר): << דובר >> אדוני היושב-ראש, השר, חבריי חברי הכנסת, נתניהו משך את בקשת החסינות וגם אמר שהוא נמצא בעיצומו של מהלך היסטורי ושאנחנו פה מתעסקים בזוטות. אז בואו רגע נסתכל על המציאות ונראה: לא מהלך היסטורי ולא נעליים. נתניהו הבין היטב שהוא עומד בפני הפסד בכנסת. הוא העדיף למנוע מעצמו את ההתבזות. הבכיינות שלו מביכה. שום כלל לא נרמס. הרוב הדמוקרטי פעל כהלכה, והכנסת עמדה לדון בהקדם האפשרי, כפי שהחוק עצמו מורה, בבקשת חסינות שנתניהו עצמו הגיש. קרה רק דבר אחד: הכנסת סירבה לעמד מנגד ולהחריש. נתניהו ניסה לחמוק ממשפט ונכשל – זו הכותרת הראויה להיום בבוקר. מהכנסת יצאה היום אמירה חד-משמעית: כולם שווים בפני החוק. גם ראש הממשלה. ההתנהלות של הליכוד בשבועות האחרונים הייתה מבזה. אחרי עשר שנים רצופות בשלטון הם מתמודדים לראשונה עם סיטואציה של אובדן השליטה ברוב, וזה פשוט מחרפן אותם. איך אמר מיקי זוהר? "רוב מקרי". לא, זה לא רוב מקרי. רבותיי, אין מילה אחרת מול התגובה שלהם, הסירוב המוחלט להתנהל בתוך הכללים הדמוקרטיים המקובלים, איומים חצופים ובוטים על היועץ המשפטי לכנסת והחרמה של הדיון היום. לא מצמצנו ולא נרתענו מול הבריונות. אנחנו מגשימים את מהותה של הדמוקרטיה על אפם ועל חמתם של הליכוד ושל נתניהו, כי זו חובתנו לאזרחים שבחרו בנו ולכלל אזרחי ישראל. צריך גם לומר כמה מילים על ההצגה שמתרחשת מול עינינו בזירה המדינית, והיא קשורה בקשר הדוק ובל יינתק לדיון שמתקיים כאן היום ועכשיו. היא מעידה על אובדן של כל רסן מצד ראש הממשלה. חמישה שבועות לפני בחירות אנחנו נלך לצעדי סיפוח והחלת ריבונות חד-צדדיים? זה לא בוצע לאורך 53 שנים. זה לא אתם שאימצתם בהתלהבות כלפי ראש הממשלה שרון את הסיסמה "כעומק החקירה עומק העקירה"? שכחתם איך אמרתם לברק ב-2001 – ולא בלי צדק – שאין לגיטימציה למשא ומתן על הסדרי קבע מול הפלסטינים רגע לפני הבחירות? מה השתנה? איך פתאום זה בסדר לעשות צעדים מדיניים חד-צדדיים רגע לפני ההליכה לקלפי? ועל הדרך – לא לשכוח – להלבין שלושה תיקים פליליים. תגידו, השתגעתם? אין שום רף מוסרי משותף לנו, אין שום רף מוסרי איתכם על – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. << דובר_המשך >> רויטל סויד (העבודה-גשר): << דובר_המשך >> – – כללי משחק בסיסיים ומוסכמים. יותר משלוש שנים נמשכת הסאגה של העמדה לדין של נתניהו. הגיע הזמן לחתוך. די. אנחנו מדינת חוק. אזרחי ישראל יודעים סוף-סוף, מהבוקר, את המצב המשפטי של ראש הממשלה לאשורו. הם יעשו את הבחירה שלהם בעוד חודש. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. << דובר_המשך >> רויטל סויד (העבודה-גשר): << דובר_המשך >> בטוחני שהרוב ישלח את נתניהו לביתו ולמשפטו ויוציא את ישראל לדרך חדשה עם ממשלה של שינוי ושל תקווה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, תודה רבה לך. חבר'ה, אני מבקש להקפיד לדבר שלוש דקות. אין הבדל בין ח"כ אחד לאחר. חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה, בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת עמר בר לב. עמר נמצא כאן? אדוני. << דובר >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, עסקת המאה כמובן מבטלת כל סיכוי להגיע לפתרון קבוע של הסכסוך הישראלי–פלסטיני. היא סוגרת את הדרך בפני משא ומתן לשלום אמיתי ובר-קיימא, סוגרת את הסיכוי לשתי מדינות ולמעשה מייצרת מציאות של קנטונים פלסטיניים, כשהשליטה בקרקע, בים וביבשה היא בידי ישראל. משא ומתן עושים עם הפלסטינים, לא עם ארצות הברית. ביבי נתניהו מקיים משא ומתן רציף עם טראמפ ולא עם הפלסטינים. הגיע הזמן לשבת על השולחן עם הפלסטינים ולנהל משא ומתן אמיתי עם כוונות להגיע להסדר. נתניהו כמובן בורח – בורח מהנושא של החסינות, בורח מהנושא של כתבי האישום, והוא בורח לארצות הברית דווקא. חביבי, תברח – אני יודע לאן? להרצליה. למה חייבים לברוח לוושינגטון? אני חושב שהגיע הזמן שמדינת ישראל, העם שחי בישראל – העמים שחיים בישראל יבואו חשבון עם נתניהו והוא יישפט כאחרון הרמאים ואחרון הגנבים בבתי משפט. נתניהו מתעתע בנו, מתעתע בכל המערכת. אנחנו יכולים לחלום, אולי, על ההפתעה הבאה שלו. ההפתעה הבאה שלו יכולה להיות אולי שיבקש מקלט מדיני איפשהו – אולי במקסיקו. כדאי לו. כדאי לו, כי הוא ישב בכלא. ואני אומר מילה אחת לחבריי מכחול לבן. אנשי כחול לבן, ההליכה ימינה והנפילה למלכודות שנתניהו טומן לכם כל הזמן לא יעזרו לכם. אתם צריכים להיות בעלי עמוד שדרה ולהגיד מה אתם חושבים על פתרון הסכסוך, לא לרוץ אחרי ביבי נתניהו כל הזמן ולא ליפול למלכודות שלו. אתם בעד סיפוח? אתם בעד תוכנית טראמפ? אז מה ההבדל בינכם לבין הליכוד, באמת? אני תוהה אם יש באמת הבדל מהותי אחד. אני אומר שאנחנו משתקים את המערכת, שממשלת ישראל וביבי נתניהו משתקים את הממשלה הזאת. האזרחים נמצאים תחת זרועו, והקשיים שהוא מטיל על האזרחים הפשוטים – רק הבוקר קיבלתי תמונה של קנס של 600,000 שקל שהוטל על תושב בכאבול, 600,000, על בנייה ללא היתר. זה מה שאנשים מצפים מכם, כחול לבן – לפתור את הסוגיות האלה, ולא לרוץ אחרי נתניהו ימינה וימינה וימינה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. תודה רבה. לפני שחבר הכנסת עמר בר לב עולה – הודעה שלי לפרוטוקול הכנסת, גברתי המזכירה. הממשלה מחרימה את הדיון הזה. על פי תקנון הכנסת צריך להיות כאן שר תורן. אני לא מפסיק את הדיונים, למרות ההחרמה של השר. אני מבקש מהמזכירות בכל זאת לנסות לדבר עם הממשלה כדי שתשלח שר תורן. בכל מקרה הדיון יימשך. אדוני, בבקשה. << קריאה >> יזהר שי (כחול לבן): << קריאה >> אדוני, האם הממשלה עוברת על החוק או רק על התקנון? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תקנון. << דובר >> עמר בר לב (העבודה-גשר): << דובר >> אדוני היושב-ראש, קשה להם. תראה את הכיסאות הריקים כאן. קשה להם. אבל אתה יודע מה, אדוני היושב-ראש? הם צריכים להתחיל להתרגל למצב שבו הם יהיו במיעוט אחרי הבחירות הבאות. אבל הדרך שבה הם בחרו להחרים את המליאה – באמת לא מתאים לאופוזיציה. אז אתה יודע מה הם יאמרו, אדוני היושב-ראש – אני אומר את זה גם לחברי הכנסת החדשים כאן: הם יגידו שבכנסת התשע-עשרה האופוזיציה, שבה אנחנו היינו, החרימה את המליאה. אבל אז – אתה זוכר, אתה היית אז בקואליציה – הסיבה שהחרמנו את המליאה הייתה בגלל סעיף 98 שיושב-ראש הכנסת החליט להעביר – סעיף 98, סעיף דרקוני שלא מאפשר – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> שולחן היועצים של כחול לבן, אני מבקש שם שקט, שומעים אתכם עד לכאן. אנא מכם. בבקשה. סליחה, אדוני. << דובר_המשך >> עמר בר לב (העבודה-גשר): << דובר_המשך >> – – לאופוזיציה לומר את דברה. זה לא המצב היום, והגיע הזמן שחברי הכיסאות הריקים יתרגלו להיות חלק מהאופוזיציה ולהיאבק במאבק שבכל דמוקרטיה אופוזיציה ראויה צריכה להיאבק. לעצם העניין, לגבי השמועה שראש הממשלה הגיש מכתב ליושב-ראש הכנסת להסיר את חסינותו – למה אני אומר "שמועה"? כי למיטב ידיעתי הוא כתב את זה בפייסבוק. כמה דברים ראש הממשלה – – – << קריאה >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << קריאה >> הוא הגיש. << דובר_המשך >> עמר בר לב (העבודה-גשר): << דובר_המשך >> הוא הגיש? << קריאה >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << קריאה >> זה הוגש. << דובר_המשך >> עמר בר לב (העבודה-גשר): << דובר_המשך >> לא, כי יושב-ראש הכנסת לא – – – << קריאה >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << קריאה >> יושב-ראש הכנסת הגיש לי מכתב. << דובר_המשך >> עמר בר לב (העבודה-גשר): << דובר_המשך >> הגיע? יש מכתב? נרגעתי. אז ראשית, נרגעתי שיש באמת מכתב. ואתם יודעים מה? על זה אני רוצה דווקא לברך את ראש הממשלה, כי כל הנושא של החסינות לא יועד להגן על חבר כנסת, ובוודאי לא על ראש ממשלה, שכנגדו מוגשים שלושה כתבי אישום, שאחד מהם על הפרת אמונים ואחד מהם על שוחד. ולכן, מראש לא היה ראוי שיבקש בקשה לחסינות, ולכן טוב שהוא חסך את זה מאיתנו. אני מציע לחבר הכנסת חיים כץ, אולי, ללכת בעקבות ראש הממשלה ולהסיר גם הוא את בקשת החסינות שלו. מה שצריך לקרות עכשיו הוא שהיועץ המשפטי יעמוד בדבריו שלו – שאמר שברגע שתוסר החסינות או הבקשה לחסינות, באותו רגע הוא יגיש את כתבי האישום, יגיש אותם לבית הדין והמשפט ייפתח. אני מאוד מקווה שבשעות הקרובות, אולי בימים הקרובים, היועץ המשפטי לממשלה באמת יעשה את זה ובעקבות זה ייפתח המשפט. אתם יודעים מה, חבריי חברי הכנסת? עוד לפני הבחירות – שאזרחי מדינת ישראל שבאים לבחור ב-2 במרץ יראו בעיניים את ראש הממשלה מגיע לבית משפט שפותח את הדיון בהאשמות כנגדו. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת אבי ניסנקורן, בבקשה, הודעה מיושב-ראש הוועדה. אחריו – חבר הכנסת יוסף ג'בארין. << דובר >> אבי ניסנקורן (יו"ר הוועדה המסדרת): << דובר >> בהודעה שמסרתי לפני זמן קצר נפלה טעות בשמו של חבר הכנסת מטעם סיעת חד"ש בוועדת הכנסת. חבר הוועדה יהיה עופר כסיף. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ג'בארין, בבקשה, ואחריו – חברת הכנסת מרב מיכאלי. שלוש דקות, אדוני. << דובר >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ראשית, אני חושב שאחרי שנמשכה באופן פורמלי בקשת החסינות של ראש הממשלה, אני רוצה לקרוא ליועץ המשפטי לממשלה להגיש עוד היום את כתב האישום לבית המשפט, כדי שהמשפט ההיסטורי הזה יתחיל את מהלכיו. ראש הממשלה מדבר על מהלך היסטורי היום בערב. אני רוצה להגיד לכם שהחלק ההיסטורי ביום הזה כבר נעשה כאשר בפעם הראשונה בתולדות המדינה ראש ממשלה מכהן – עוד בממשלת מעבר, אבל ראש ממשלה מכהן – מוגשים כנגדו כתבי אישום חמורים ביותר על שוחד, מרמה והפרת אמונים. ואני רוצה להגיד לכם גם שבמדינה מתוקנת ראש ממשלה כזה היה צריך להפסיק את ביקורו בארצות הברית לאלתר ולחזור לארץ, שכן אין לו שום מנדט, לא ציבורי, לא מוסרי ולא משפטי, לנהל עסקאות עם ראש סניף הליכוד בבית הלבן, הנשיא טראמפ. ואם אנחנו מדברים על עסקאות, חברים, בדרך כלל עסקה זה עסקה בין שניים, ולכן אין כאן עסקה; יש כאן מילה מכובסת לקנוניה בין ראש המפלגה השלטת בישראל כיום, המושחת נתניהו, לבין ראש סניף הליכוד בבית הלבן. הפלסטינים אפילו לא הוזמנו לשיחות הללו, ולכן אם מדברים על עסקה, צריך לחשוב רק במונחים של הקהילה הבין-לאומית. רק כנס בין-לאומי בחסות האו"ם יוכל באמת להניב פתרון שהקהילה הבין-לאומית מסכימה עליו. אני רוצה להזכיר לכם, אם מדברים על הקהילה הבין-לאומית, שלפני קצת יותר משלוש שנים, ב-23 בדצמבר 2016, מועצת הביטחון, בהחלטה 2334, קבעה באופן מפורש שההתנחלויות הישראליות בשטחים הפלסטיניים הכבושים בגדה הן בלתי חוקיות בעליל, והיא קראה לפנות את ההתנחלויות הללו ולהקים מדינה פלסטינית בגבולות 67' לצד ישראל. כל מה שלא מבטיח את הקונסנזוס הבין-לאומי הזה דינו כישלון. דינו כישלון. ואני גם רוצה להגיד לכם, אם מישהו מדבר על סיפוח של אולי יותר משליש מהגדה המערבית, סיפוח בלתי חוקי בעליל, אז בגדה יש מיליוני פלסטינים ובעזה יש עוד 2 מיליון, אז הפתרון היחידי שאפשר לחשוב עליו זה פתרון של שתי מדינות בגבולות 67', או של מדינה אחת דמוקרטית שבה לכולם זכות הצבעה שווה. זה האתגר האמיתי. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה לך, תודה רבה. חברת הכנסת מרב מיכאלי. חברת הכנסת מיכאלי. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה-גשר): << קריאה >> באה, באה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> קחי את זמנך, הכול בסדר. אחריה – חבר הכנסת ישראל אייכלר. אני רואה שהוא לא נמצא. בבקשה, גברתי. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה-גשר): << דובר >> תודה, אדוני. חברותיי וחבריי, להצבעה של היום יש ממד סמלי. הרבה יותר מדי שנים, ממש, יותר מעשר, למעשה, הצליח בנימין נתניהו לייצר רוב שהפך לרוב אוטומטי לחוקים ולמהלכים שהזיקו למדינת ישראל ולאזרחים שלה ולאזרחיות שלה וסיכנו ומסכנים את הביטחון שלה. הקואליציה הימנית-מתנחלית-דתית הזאת ניצלה באופן קבוע את הרוב שלה להעביר חוקים שחיזקו את החזקים והחלישו את החלשות והחלשים, חוקים שהגנו על מושחתים והפקירו את אלו שנעשה להם עוול. הם השתמשו ברוב הזה כדי להעביר חוקים גזעניים, חוקים מפלים, חוקים משסעים ומפלגים, חוקים שפגעו באזרחיות והאזרחים בישראל ובחברה הישראלית כולה. במקום להשתמש בכוח שלהם כדי להביא לישראל ביטחון ושלום, הם הצביעו שוב ושוב בעד חוקים שהפכו את ישראל ליותר מתבדלת, יותר מתנחלת, יותר תוקפנית ופחות, הרבה הרבה פחות, בטוחה. אבל עכשיו כבר אין להם רוב, ותכף יהיו בחירות, ואחרי הבחירות יהיה לנו רוב, ואנחנו נשתמש ברוב הזה כדי להפוך את מדינת ישראל למה שמגילת העצמאות שלה מבטיחה שהיא תהיה: מדינה עם שוויון. אנחנו נעביר כאן חוקים של שוויון; אנחנו נעביר כאן חוקים של חופש דת וחופש לשון; אנחנו נעביר כאן חוקים של שוויון מגדרי, חוקים שמאזנים את האפליה נגד חלק מאוכלוסיית מדינת ישראל; אנחנו נעביר כאן חוקים שנותנים זכויות חברתיות-כלכליות לאזרחיות והאזרחים שכל כך משוועות ומשוועים להם. ואנחנו נעביר כאן חוקים שיהפכו את ישראל למדינה שוחרת שלום, כי הביטחון האמיתי של מדינת ישראל טמון בכך שהיא תצליח לייצר בריתות של שלום עם השכנות והשכנים שגם הם וגם אנחנו כל כך זקוקות וזקוקים להם. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. חבר הכנסת ישראל אייכלר – לא נמצא; חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס – מוותרת. חברת הכנסת יעל גרמן, בבקשה. << דובר >> יעל גרמן (כחול לבן): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. חבריי וחברותיי, אין מילים לבטא את ההרגשה לנוכח הגוש שנעדר מן המליאה. למעשה, הריק הזה, הריקנות הזאת, מבטאת את כל מה שרקוב בשלטון הנוכחי ומבטאת את הצורך שלנו להחליף אותו. איזה מין מסקנה זו לא להגיע לדיון מפני שיודעים מראש שיפסידו בו? הרי אנחנו יושבים למעלה מארבע שנים באופוזיציה, רואים חוק אחרי חוק שאנחנו חושבים שהם גרועים, ואנחנו יודעים שנפסיד. מעולם, אדוני היושב-ראש, לא עלה על דעתנו להחרים ישיבה – לא כאשר הביאו את חוק ההמלצות; לא כאשר הביאו את חוק המרכולים; לא כאשר הביאו את חוק המצלמות, שלשמחתנו לא עבר; את חוק היועמ"שים הנורא והאיום; לא כאשר לא קיבלו את ההצעה שלנו לגבי חוק הלאום – להכניס בו את המילה "שוויון". בכל פעם היינו בוועדות, במליאה, נלחמנו, עלינו לכאן, הבענו את דעתנו – וידענו שנפסיד. איזה מין יחס זה? מה זה הדבר הזה? איזו תפיסה של דמוקרטיה? האם הדמוקרטיה היא רק כאשר עושים מה שאנחנו רוצים, וכאשר יש רצון למישהו אחר – לא רוצים לשמוע אותו? כן, זה קל מאוד, ואולי גם לא מבייש. אבל כן מבייש. אני רוצה לומר לכם, אנשי הגוש – וזה לא רק הליכוד, זה כל הגוש שעשה יד אחד בחוסר כבוד למליאה ולעצמו ולא נמצא כאן כדי לשמוע אותנו – אני רוצה לומר לכם: זמנכם עבר. זאת ההוכחה שהשלטון עלה לכם לראש, שאתם מנצלים אותו לרעה. והגיע הזמן אולי שתשבו קצת על ספסלי האופוזיציה, כדי להגיע לפרופורציות ולהבין מה זאת באמת דמוקרטיה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. אני מציין לפרוטוקול שפנינו למזכירות הממשלה ומזכירות הממשלה הודיעה שהם לא ישלחו שר תורן. << קריאה >> קארין אלהרר (כחול לבן): << קריאה >> באמת? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> כן. << קריאה >> קארין אלהרר (כחול לבן): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חבר הכנסת אחמד טיבי, ואחריו – חבר הכנסת סעיד אלחרומי. אחמד, אתה נוסע לחו"ל? אתה נראה לי נפרד. הכול בסדר? << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – כל כך יפה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> מנופף בידו – – – << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, היום קמנו למציאות חדשה: מתברר שהדמוקרטיה נשארה ללא סלע קיומנו. זהו יום שחור, יום עצוב לדמוקרטיה. << קריאה >> קארין אלהרר (כחול לבן): << קריאה >> ללא אבן יסוד. << קריאה >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << קריאה >> אבן יסוד, אבן יסוד של הדמוקרטיה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אבן יסוד. הייתה ואיננה עוד. צר לי על כך. אני משתתף בצערו של אבי הדמוקרטיה המודרנית, שמשכנו עבר מבלפור לבית המשפט המחוזי, והוא יהיה שם אורח מתמיד, נוסע מתמיד. איך מתנהג האיש הזה? איך הוא חושב לעשות מהליכים דמוקרטיים, חוקיים וחוקתיים פלסטלינה, פנדולום – פעם ככה, פעם ככה? אבל איך משתף איתו פעולה הנשיא ההוא ערב הדחה, ומתערב באופן בוטה בבחירות? לא רק מציג תוכנית שהיא נייר עמדה של מועצת יש"ע, so called, אלא מתערב בתזמון הצגת התוכנית בזמן קיום הדיון על הקמת ועדת הכנסת והחסינות. דבר כזה עוד לא היה. שני שותפים ל-joint venture מזן משותף של חשודים, של אנשים שחוששים לעתידם – אחד בנשיאות והשני בכס ראש הממשלה – אבל לא רק כי ראש הממשלה היוצא בנימין נתניהו חושש להיכנס לכלא, ולכן הוא נאבק. תראו איזה מחזה מביש: בעסקת המאה של טראמפ – ככה קוראים לה – היעדר המילה "שלום" הוא לא מקרי, כי אין כאן שלום. שלום ישראלי-פלסטיני עושים בין פלסטינים לישראלים, לא בין בנימין נתניהו לבני גנץ, לא בין טראמפ לבנימין נתניהו. וטוב עשו הפלסטינים, מהילד הקטן ביותר עד נשיא, שאמרו "לא" לקנוניה הזאת, שמטרתה לרסק את החלום הפלסטיני. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: עסקת המאה לא תעבור. הכיבוש יכול להכביד על ירושלים ועל מסגד אל-אקצא. הכיבוש יכול לספח את בקעת הירדן וטראמפ יכול להציג את עסקת המאה, אבל לעולם לא יוכלו, לא הנאשם נתניהו ולא המועמד להדחה טראמפ, לבטל את שאיפותיו ואת חלומותיו של העם הפלסטיני. טראמפ ונתניהו, יש לי מסר בעבורכם מילדי העם הזה: לא תצליחו, כשם שאחרים לא הצליחו, להדיר את זכויות העם הפלסטיני, אפילו אם תרכבו על הסוס הגבוה ביותר שלכם.) << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. סעיד אלחרומי, בבקשה, אדוני, ואחריו – עאידה תומא סלימאן. << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, המופע בבית הלבן שהתחיל אתמול ויימשך היום בערב נועד לדבר אחד בלבד: להסיט את הדיון מנושאי הפנים, מהשחיתות של ראש הממשלה לסוגיה שתהיה בעצם העניין העיקרי שבו ייאחז ראש הממשלה בחודש הקרוב במערכת הבחירות. כל בר-דעת יודע שההכרזה על תוכנית טראמפ לא תשנה כלום, והיה אפשר להכריז עליה לפני שישה חודשים וגם אחרי שישה חודשים, כי שום דבר לא ישתנה. השאלה הנשאלת: למה המפלגה הגדולה, שמתיימרת להחליף את ביבי, משתפת פעולה במופע הנלוז הזה. זה גול עצמי של בני גנץ, ששיחק לידיו של ביבי ונפל לבור שגררו אותו אליו. אבל אני אלך לכיוון שלשמו התכנסנו, רבותיי. מוטב היה לנו כחברי כנסת, למליאת הכנסת, להקים את ועדות הכנסת מזמן. הכנסת ויתרה כבר מספר רב של חודשים על תפקידה העיקרי: לבקר את הממשלה. חברי הממשלה, ממשלת הימין הקיצוני, בעצם גררו אותנו, וגרר אותנו נתניהו, לבחירות בפעם השלישית, אבל בזמן הזה הם מתנהלים כממשלה; בזמן הזה הם מקבלים החלטות המשפיעות על אורח חייהם של תושבי המדינה. אנחנו כחברי כנסת נתנו לזה להימשך. הדיון היום היה צריך להתקיים לפני כמה חודשים. ולא רק ועדת כנסת, רבותיי; גם ועדת חינוך צריך להקים, גם ועדת פנים צריך להקים ואת שאר הוועדות החשובות. כבר שנה וכמה חודשים שום דבר לא זז, אין ביקורת על משרדי הממשלה – חברי הכנסת לא מבקרים את הממשלה על מה שהיא מבצעת ועל העבודה היום-יומית שלה. אני אתן לכם רק טעימה אחת ממה שהיא עושה: בחודשים האחרונים היא מקדמת תוכנית גזענית, שנקראת "תוכנית הקרוואנים בנגב", של עקירת יישובים בכוח ואכלוס התושבים בעיירות הקיימות בקרוואנים – תארו לעצמכם, בקרוואנים זמניים – וכל זה מתחת לרדאר, בזמן שאנחנו מתעסקים בשחיתות של ביבי או במלחמה על אם יש חסינות או אין חסינות. רבותיי, ביבי ילך לבית המשפט, אבל השאלה הנשאלת בצד של המרכז-שמאל היא אם הוא יתעלה על עצמו וילך לכיוון של שינוי גדול ב-2 במרץ. המפלה של 24 השעות האחרונות לא מבשרת טובות. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה לך, אדוני. תודה רבה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, ואחריה – חבר הכנסת אוסאמה סעדי. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, יש סמליות רבה בקשר הכרונולוגי בין הדיון הזה ובין מה שיקרה בוושינגטון אחרי הצוהריים. נתניהו משך את בקשת החסינות לאחר שהבין שלא תהיה לו חסינות, לאחר שהבין שאין לו רוב ושהוא יעמוד מול בית המשפט ויצטרך לשלם את המחיר על מעשיו, אבל באותו זמן הוא עסוק ומנסה לתפור סביבו תחליף ולהגיד שהוא עוסק באירוע היסטורי. אומנם זה נכון שהתזמון הזה, מטרתו לשנות את השיח המתקיים בתקשורת הישראלית, ואפשר לחשוב עליו כספין פוליטי בזמן בחירות, אבל אסור לנו ליפול למלכודת הזו ולחשוב שהעניין הוא רק עניין של ספין תקשורתי או עניין של מערכת בחירות, או גם כן עניין פרסונלי של נתניהו שמנסה להציל את עצמו. כל הסימנים היו ברורים כבר בשנתיים האחרונות: יש תיאום אידיאולוגי, מעבר לתיאום הפוליטי, ושותפות של אינטרסים בין ממשלת הימין ההתנחלותי בהנהגת נתניהו לבין הנשיא של ארצות הברית טראמפ. היה ברור שלאורך ההיסטוריה ארצות הברית אף פעם לא הייתה ניטרלית בעניין הכיבוש הישראלי של העם הפלסטיני ושל האדמות הפלסטיניות ותמיד תמיד תמכה בממשלות ישראל. אבל הפעם היה תזמון משונה – גם תמיכה על בסיס אינטרסים של ארצות הברית באזור וגם אידיאולוגיה מותאמת בדיוק. טראמפ, שמאמין בימין המשיחי ורואה בדיוק את מה שנתניהו חושב על ארץ ישראל הגדולה, ממשיך את צעדיו ביישום עסקת המאה, ואני לא אומרת הכרזה על עסקת המאה. עסקת המאה כבר מיושמת כשנה וחצי, החל במעבר השגרירות, הכרה בירושלים כאילו המזרחית כחלק מבירת ישראל, המתקפה על אונר"א ועל עניין הפליטים הפלסטינים, הנתק וגירוש השגרירות הפלסטינית מוושינגטון. כל אלה צעדים שהובילו ליום הזה. אסור להסתכל על היום הזה רק כתרגיל פוליטי. זאת התחלה של עידן מאוד ברור של שליטת מדינת האפרטהייד. אבל חדשות טובות אני אגיד לכם: כמה שישתפו פעולה עם המדיניות הזאת, בסוף כן יסתיים הכיבוש, ויצטרכו לדבר עם העם הפלסטיני. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה לך. אוסאמה סעדי, בבקשה, אדוני, ואחריו – אלעזר שטרן. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ראש הממשלה ועכשיו הנאשם בנימין נתניהו אמר על מה שקורה היום בכנסת "קרקס". ואני אומר לו מכאן: הקרקס האמיתי זה מה שאתה עושה עם החשוד השני טראמפ. מה שאתם עושים בארצות הברית ובבית הלבן זה הקרקס האמיתי, כי כאשר מדברים על תוכנית שלום, אדוני היושב-ראש – ואפילו הכותרת, אין בה לא שלום ולא שום דבר; מדברים על עסקה. וטראמפ, שהוא איש עסקים כושל, שהגיע אפילו לסף של פשיטת רגל, עכשיו רוצה לעשות עסקה אולטימטיבית, עסקת המאה, על חשבון העם הפלסטיני, ובנימין נתניהו הגדיל לעשות כשאמר: הזדמנות המאה. אז אני אומר להם: לא עסקת המאה ולא הזדמנות המאה, אלא מדובר על אסון שאנחנו, העם הפלסטיני, על כל פלגיו, על כל התנועות שלו, ההנהגה שלו, העם הפלסטיני בכל המקומות שהוא יושב בהם – בשטחים הכבושים משנת 67', הגדה המערבית ורצועת עזה וירושלים המזרחית, במחנות הפליטים – אנחנו, המיעוט הערבי הפלסטיני בתוך המדינה, כולנו מאוחדים בלהתנגד ולהיאבק באסון הזה שאדון טראמפ ונתניהו רוצים להפיל על העם הפלסטיני. אין שלום עם סיפוח. אין שלום עם התנחלויות. אין שלום בלי הקמת מדינה פלסטינית עצמאית, ריבונית, בגבולות 67'. ובנימין נתניהו, אתה גאלת אותנו מישיבות בשבוע הבא במשך שבוע ימים, ואת הבקשה שאתה הגשת, עכשיו אתה מסיר. אז אני מציע לך שתלך עוד צעד קדימה ותתפטר מראשות הממשלה, כי עכשיו מחכות לך כמה שנים טובות של המון דיונים. כאשר מדובר על כתבי אישום כאלה, אדוני היושב-ראש – זה משפט שיתנהל כמה שנים באופן רציף, ואתה לא יכול לנהל את ענייני המדינה ואתה לא יכול לשקול שיקולים ענייניים. ראינו שעכשיו, אחרי עשר שנים שאתה ראש ממשלה, פתאום אצה לך הדרך ואתה רוצה עכשיו לספח. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה לאדוני. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני אומר לך, (אומר בערבית: השם שלה היה פלסטין, השם שלה יישאר פלסטין, פלסטין תנצח, ותקום מדינה פלסטינית עצמאית פלסטין שבירתה ירושלים הערבית.) << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. בבקשה, חבר הכנסת אלעזר שטרן – נמצא? לא נמצא; חבר הכנסת יעקב טסלר – לא נמצא. חבר הכנסת ניצן הורוביץ, אדוני, ואחריו – חברת הכנסת קארין אלהרר. << דובר >> ניצן הורוביץ (המחנה הדמוקרטי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני שמח היום לומר כאן, מעל דוכן הכנסת, שאף אחד במדינת ישראל לא נמצא מעל החוק, גם לא ראש הממשלה בנימין נתניהו, ואנחנו עדיין במדינת ישראל ולא מדינת ביביסטן. והניסיון המביש של ראש הממשלה לחבל בהליך המשפטי נגדו, בחקירות – אפילו העובדה שאנחנו מתייחסים אליה כמובנת מאליה שכבר יותר משנה אין מפכ"ל למשטרה, אין פרקליט מדינה, שכל המערכת המשפטית נמצאת תחת התקפה בגלל ההליכים הפליליים של ראש הממשלה – לפחות כאן, היום, זה נעצר. הוא משך את בקשת החסינות שלו לאחר שהתברר לו שלא יהיה כאן רוב לחסינות ושלא נאפשר לו לדרוס את ההליך המשפטי, ועכשיו יתייצב בבית המשפט לנהל את ענייניו. ברגע הזה צריך להגיד לנתניהו: שחרר אותנו. אדוני ראש הממשלה, שחרר את מדינת ישראל מלפיתת החנק המשפטית שלך. לך, פרוש לביתך, נהל את ענייניך הפליליים. אם תזוכה, תחזור – מה טוב; אם לא – תרצה את עונשך. תן לנו לנשום לרווחה, ואחרי יותר משנה של פקק פוליטי בגלל החקירות והאשמות נגדך – תקעת אותנו בפלונטר פוליטי; שחרר אותנו, שחרר את מדינת ישראל, נהל את ענייניך המשפטיים, אדוני היושב-ראש, כי נאשם בפלילים – שוחד, מרמה והפרת אמונים, שלושה תיקים פליליים כבדים – לא יכול לנהל את מדינת ישראל במקביל. לא יכול. זה לא רציני, זה לא לעניין. שחרר אותנו, נתניהו. לך לביתך. בזמן שאתה תלך ותנהל את ענייניך המשפטיים, אנחנו נתפנה כאן לעסוק בכל מה שהבית הזה לא עסק כבר יותר משנה: בחקיקה, בהעברת תקציב מסודרת, בהקמת ממשלה ראויה. הממשלה הזאת – צריך גם להגיד מילה בעניין הזה, המדיני – הממשלה הזאת, שאנחנו מקווים שבני גנץ יעמוד בראשה, אנחנו בסיעה החדשה, העבודה-גשר-מרצ, נרצה להיות חלק ממנה, מהממשלה הזאת, לקחת את הממשלה ואת מדינת ישראל לתהליך שלום אמיתי, לתהליך שלום בין שני העמים שחולקים את הארץ הזאת, כדי להביא לנו שלום וביטחון – כל מה שנתניהו לא עשה ולא הביא. הנאשם נתניהו צריך לפרוש, להתפטר, לשחרר אותנו מלפיתתו, ואנחנו צריכים לצאת לדרך חדשה של שלום ושל ביטחון ושל יציבות וצדק חברתי. אני רואה ביום הזה כאן הזדמנות בסך הכול לשחרר ולצאת לדרך חדשה. אני חושב שזה מה שהרוב הגדול מאוד של אזרחי ישראל רוצים; כן, אפילו תומכי הליכוד ובנימין נתניהו מבינים. זהו, זמנך עבר. שחרר. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חברת הכנסת קארין אלהרר, גברתי – מוותרת; חבר הכנסת יועז הנדל – לא נמצא. חבר הכנסת ווליד טאהא, בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת איתן גינזבורג. << דובר >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, בפעם המי-יודע-כמה מצליח ראש הממשלה בנימין נתניהו לרמות מדינה שלמה. הפעם הוא עושה זאת באמצעות חברו הטוב טראמפ, שהתערב באופן גס בבחירות בישראל. על התערבות מסוג זה באמריקה הייתה פרשה גדולה. שני האישים האלה, טראמפ ונתניהו, מתכוונים להכריז היום על תוכנית שתביא אסון לכל עמי האזור. מהלכים היסטוריים לא עושים מנהיגים מושחתים. מהלכים היסטוריים לא עושים מנהיגים מושחתים. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חבר הכנסת ניצן הורוביץ, בבקשה, שקט. זה מפריע. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> צעדים היסטוריים עושים מנהיגים דגולים – ושני אלה הם לא. במהלך כל תקופת כהונתו הצליח בנימין נתניהו להעמיק את השסעים בתוך החברה הישראלית, בין כל מרכיבי החברה ללא יוצא מן הכלל. הוא תמך בהתמדה בחוקים גזעניים כנגד החברה הערבית והסית באופן פרוע כנגדה. הגיע הזמן שהאיש הזה יסיים את מסע האימים ואת שיטות ההונאה שהוא מנהיג כלפי מדינה שלמה. ההכרזה על תוכנית ההונאה שיעשו היום, דווקא ביום זה שהכנסת בוחרת ועדת כנסת, הינה ההונאה של המאה ולא התוכנית של המאה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת איתן גינזבורג, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת יאיר גולן. בבקשה, אדוני. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, מה שקורה היום במליאה הוא לא דבר משמח. חצי המליאה הריק ממחישה עד כמה מפלגה שהתרגלה לכוח לא יכולה יותר לשאת הפסד בהצבעה על הקמת ועדת כנסת. הם שכחו מהי דמוקרטיה, מהם כללי המשחק, מה המהות של המקום הזה. את חברי הכנסת של הליכוד אולי אפשר להבין, בגלל הסיפור של המנהיג שלהם, אבל מה עם חברי הכנסת של יתר המפלגות בצד השני של המשכן הזה? מה קורה עם כל אותן מפלגות אידיאולוגיות? איבדתן את זהותכן. כבר שנה שאתן מריונטות בידיו של מפעיל תיאטרון הבובות נתניהו. בהצגה של נתניהו, הוא במרכז העלילה; היא עוסקת בו אישית. הוא גם השחקן הראשי, התסריטאי, המפיק והבמאי שלה, ואתם שנה ניצבים בהצגה שלו. ואני שואל: עד מתי? אתם משרתים אינטרס אישי ושוכחים את הסיבה שלשמה נבחרתם, את הסיבה שאתם מתמודדים בבחירות. נגד נתניהו יוגש כתב אישום באישומי שוחד, מרמה והפרת אמונים, וגם אתם, חברי הכנסת, יודעים שלאזרחי ישראל מגיע ראש ממשלה שלא נאשם בפלילים אלא צח, נקי וישר, ראש ממשלה שיתעסק באזרחים עצמם. וביחס לנתניהו – הוא טוען לקרקס. הוא, שבציניות הוביל אותנו פעמיים לבחירות רק בגלל מצבו המשפטי כדי לדחות שימוע, כדי להימנע מהגשת כתב אישום, שחיכה ליום האחרון כדי להגיש חסינות אחרי שאמר שהוא לא יעשה את זה, והחליט למשוך אותה גם ברגע האחרון, הוא מקרקס את המדינה ואת הכנסת ואת הדמוקרטיה הישראלית כבר שנה שלמה. עכשיו הוא יטען לרדיפה אישית, לרדיפה אובססיבית. הוא ביקש שנדון בחסינות, והוא מושך אותה, והוא גם קובע שההליך לא הוגן. אז עכשיו הוא מגייס, כמו בבחירות קודמות, תהליכים מדיניים חודש לפני הבחירות כדי שזה ישרת אותו. הוא זה שהטיף לפרס על זה שנסע לקלינטון; הוא זה שהטיף לאולמרט ואמר שהוא בחר לקדם – אהוד אולמרט בחר לקדם יוזמה מדינית, ובחר לפרסם אותה בעיתוי מדויק רק כדי להסיח את דעת הציבור מהחקירות שלו. זה בדיוק מה שקורה היום על ידי בנימין נתניהו, זה בדיוק מה שהוא עושה לנו. הגיע הזמן שנתניהו ישחרר אותנו. די, נתניהו, די. שחרר את ישראל, תן לה להתקדם. הגיע הזמן לנבחרי ציבור שרואים את הציבור ושאכפת להם, ולא אנשים שמונעים רק מהאינטרס המשפטי שלהם. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חברת הכנסת סתיו שפיר, גברתי. זה זמנך. << קריאה >> סתיו שפיר (המחנה הדמוקרטי): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> סליחה, צודקת. יאיר גולן, ולאחר מכן את. בבקשה, יאיר גולן, אדוני. לאחר מכן – סתיו שפיר. בבקשה. << דובר >> יאיר גולן (המחנה הדמוקרטי): << דובר >> אדוני סגן היושב-ראש, כנסת חצי נכבדה, למרבה הצער, תוכנית טראמפ נחשפה בעיתוי בעייתי, מוזר, אפילו הייתי אומר חשוד, ועם זאת, יש בה בשורה חשובה שצריכה לגרום קורת רוח רגעית, לפחות רגעית בעיניי, לכל מחנה השלום – התוכנית שאולי, רק אולי, תהווה בסיס למשא ומתן, חוזרת ומאששת שלושה עקרונות חשובים, וחבל שאנשי הימין דווקא לא נמצאים פה. העיקרון הראשון הוא מניעת שליטה ישראלית על מיליוני פלסטינים. זה עיקרון חשוב, מהותי. העיקרון השני הוא שהדרך למניעת השליטה עוברת בחלוקת הארץ. זה עיקרון מהותי וחשוב. העיקרון השלישי הוא חזרת ארצות הברית לעשייה מדינית ומעורבות של אמת באזור. שלושת העקרונות האלה הם עקרונות חשובים ביותר לכל מי ששוחר שלום כאן במדינת ישראל. אני מקווה כי השילוב המוצלח של העקרונות האלה ועם עשייה מאחוריהם יביא בסופו של דבר למשא ומתן ישיר עם הפלסטינים ומשא ומתן אזורי עם עמי האזור, ואם יש צורך גם בצעדים חד-צדדיים מצידה של ישראל – כל אלה למען תכלית אחת: ביסוסה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית עם רוב יהודי מוצק, שבה כל אזרחיה חיים חיי חירות וביטחון ללא הבדלי דת, מגדר, מעמד, מוצא או מקום מגורים, ובא לציון גואל. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. ועכשיו חברת הכנסת סתיו שפיר, גברתי. בבקשה. << דובר >> סתיו שפיר (המחנה הדמוקרטי): << דובר >> תודה רבה, אדוני. כנסת נכבדה, אנחנו אמורים להשתמש בחסינות הפרלמנטרית שלנו כדי לשמור על העם שאנחנו חלק ממנו, כדי להגן עליו, כדי להגן על האנשים החלשים ביותר בחברה ולמלא את השליחות שלנו. זאת הייתה לי זכות ענקית למלא את השליחות הזאת ולשרת את העם שלי בשבע השנים האחרונות מהכנסת, ולהיות משרת ציבור זה זכות שאין כדוגמתה. אני, בחסינות הפרלמנטרית שלי הולכת להשתמש גם היום כשאעשה עוד ביקור פתע בהוסטל שיש בו ילדים עם אוטיזם – אחד מסדרה של הרבה מאוד ביקורי פתע כאלה – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> שקט. חברים. << דובר_המשך >> סתיו שפיר (המחנה הדמוקרטי): << דובר_המשך >> – – שלפעמים, כשאני נכנסת אליהם, אני נאלצת להזמין את המשטרה כדי שיתאפשר לי להיכנס ולהשתמש בחסינות למטרה הזאת, ולגלות מה קורה שם בפינות החשוכות ביותר, שרחוקות מעין הציבור, ולא סתם – שהממשלה מעדיפה להרחיק אותם מעין הציבור וששורה של חברות פרטיות שקיבלו לידיהם את הניהול של הטיפול באנשים המוחלשים ביותר בחברה רוצות להרחיק מהציבור. כי במקומות האלה אתם רואים את השכר העלוב שמרוויחים מטפלים ולא מצליחים לשרוד בעבודה; כי במקומות האלה אתם רואים איך סוגרים את האנשים החלשים ביותר בחדרים שלהם כי אין מספיק מטפלים ומאביסים אותם בסמי הרגעה כדי שישתקו. וכשזימנו את האנשים האלה, את החברות האלה, לוועדת השקיפות של הכנסת לפני שנה, גילינו שהחברות האלה גם מצליחות איכשהו לשלש את הרווח שלהן מכספי המיסים שלנו, שאמורים להגיע לשירותם של החוסים – לשלש את הרווח ולגרוף רווחים על חשבון הרווחה של האנשים הללו. כשהחברות האלה גילו שאנחנו לא יורדים להן מהגב, מזמנים אותן ודורשים תשובות, הן מאוד נלחצו, וככה גם משרדי הממשלה, כי היום כל המערכת הדמוקרטית שלנו עסוקה בזה שלא נדע, שלא נשאל שאלות ושלא נצליח לשנות את המצב, את המערכת הזאת – אדוני, אם אפשר. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> כן. חברים, אני מבקש שקט. אני מבקש מכל חברי הכנסת שקט. מי שרוצה לדבר, שיצא החוצה. << דובר_המשך >> סתיו שפיר (המחנה הדמוקרטי): << דובר_המשך >> את המערכת הזאת, שהפכה להיות המשרתת של מי שדואגים לטובתם האישית ולא של העם, בדיוק את המערכת הזאת אנחנו חייבים לשנות – את המערכת שהשתיקה את קולם של האזרחים, שהשתיקה את מטרותיה האמיתיות של מדינת ישראל לטובת טובתו האישית של בעל הכוח. וכדי לשנות מערכות כאלה וכדי למנוע את ההידרדרות העצומה של הדמוקרטיה הישראלית דרושים נחישות ואומץ מצד כל היושבים בבית הזה. את הקו האדום למי שעסוק בדרדור הדמוקרטיה היה ניתן להציב מזמן; היה ניתן להציב אותו בימין על ידי אמירה ברורה: מי שדואג לעצמו ולא לציבור לא יקבל את ההחלטות החשובות ביותר על חיינו, והיה ניתן להציב אותו בשמאל על ידי החלטה ברורה: מתאחדים ופועלים ביחד בשותפות, כי הדמוקרטיה והמדינה חשובות יותר מאיתנו. זה גילוי האחריות הבסיסי שנדרש מאיתנו כנבחרי ציבור, כמשרתי העם, שנדרש משומרי הסף, מהתקשורת, מכל בעלי האחריות והכוח ברגעים שבהם הדמוקרטיה הישראלית והחופש והחירות של אזרחי ישראל נמצאים בסכנה. ולכן ומהסיבה הזאת, גם את ההחלטה שלי בחודש האחרון בסופו של דבר לא היה כל כך קשה לקבל, משום שכשטובת המדינה נמצאת מולנו אנחנו מסוגלים לעשות הכול, וכך גם אנחנו חייבים להתייחס לעצמנו כאן. הכנסת הזאת – סליחה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> סליחה, רבותיי. אנא מכם. << דובר_המשך >> סתיו שפיר (המחנה הדמוקרטי): << דובר_המשך >> אדוני, אם יורשה לי, דקה – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> את כבר מדברת דקה יותר מהשלוש דקות. אני מבין את המעמד ואני מאפשר לך עוד דקה. בבקשה, גברתי. << דובר_המשך >> סתיו שפיר (המחנה הדמוקרטי): << דובר_המשך >> תודה לך. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> סתיו שפיר (המחנה הדמוקרטי): << דובר_המשך >> אני חושבת שהכנסת הזאת שכחה הרבה פעמים את מי היא נועדה לשרת ומהי. עידן השחיתות עוד רגע מאחורינו, אבל אז תוטל עלינו המשימה האמיתית, הקשה אפילו יותר, והיא לבנות מחדש ולאחות מחדש את כל השברים – לאחות מחדש את השברים של מדינה שפורקה אל השבטים שבה ולבנות מתוכה חברה חזקה, שבה יהודים וערבים, דתיים, חילונים וחרדים מרגישים כולם שותפים לבניית החברה הישראלית, חלקים שווים תורמים זה לזה, מלמדים אחד את השני חמלה ושותפות ושואבים השראה מהערבוב התרבותי הזה ומהתפיסות השונות. אין שום בעיה לחלק ולתקן את הפערים האלו באמצעות מדיניות, העברת סמכויות לרשויות המקומיות בנושאי דת ומדינה ויצירת שותפות בנושאים הבוערים של המדינה. ישראל, אומת הסטרטאפ, אמורה להיות זאת שמסתכלת על העתיד, שמשתמשת בטכנולוגיה ובמשאבים שלה כדי לבנות אנרגיה ירוקה, כדי להבין שזה מה שישנה את סדרי הכוחות – גם כאן, במזרח התיכון – וזה מה שיהפוך אותנו למובילים ולא לנגררים, לכלכלה חזקה וטובה שמשרתת את אזרחיה ודואגת גם לבריאותם וגם לעתיד שלהם; מדינה שבה מערכת החינוך נועדה להיות הטובה ביותר בעולם, כזאת שבה כל אחד, ולא משנה איפה הוא נולד, זוכה לפוטנציאל שווה, ומדינה שבאמת שואפת לשלום – היא לא מחכה ליוזמות שמגיעות מעבר לאוקיינוס, אלא מציבה בעצמה את היוזמה, פונה לשותפות שלה, פונה לשכנות שלה ומובילה קדימה, מתוך דאגה לביטחון שלה, ובעיקר – מתוך דאגה לילדים שלה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. << דובר_המשך >> סתיו שפיר (המחנה הדמוקרטי): << דובר_המשך >> משפט אחרון, אדוני. הציונות היא היכולת להפוך את הבלתי-אפשרי לאפשרי. זה הדבר המרכזי שלפעמים נשכח פה. התקווה היא לא רק שם ההמנון שלנו. התקווה היא הדבר שאנחנו אמורים לעבוד כל יום, הכי קשה שאנחנו יכולים, כדי לגרום לכל אחד מאזרחי ישראל להאמין בו. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. תודה רבה לך. חבר הכנסת צביקה האוזר – לא נמצא; חברת הכנסת מירב כהן – מוותרת. חבר הכנסת אנטאנס שחאדה, אדוני, ואחריו – חבר הכנסת מנסור עבאס. שלוש דקות, אדוני. << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה, אדוני. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני אתמקד בנאום הקצר הזה בחסינות, הונאת המאה וצביעות. הישרדות אישית וחיסול כל האפשרות לשלום אמיתי בר-קיימא – אלה היו מטרותיו העיקריות של נתניהו כבר מ-2009 ועד היום. הרי כולנו חשבנו שהסכנה המרכזית מקורה בשיטת נתניהו, שאומרת: הכה בערבים וזכה בחסינות. לא חשוב איפה הערבים נמצאים – בתוך גבולות ישראל, בשטחים הכבושים או במדינות ערב – העיקר להכות בערבים. נתניהו משוכנע שזה הקלף החזק והמרכזי שלו ושל הימין הפשיסטי. הפחד שהוא זורע בקרב תומכיו, מצביעיו ושותפיו לבלוק הימין מפני ממשלה עם ערבים או מפני הצבעה של הערבים, או אפילו רק מפני הימצאותם של הערבים – הכול כדי לשרוד, כדי להישאר בשלטון, כדי לגייס 61 חברי כנסת לחסינות ולחמוק ממשפט. כולנו חשבנו שזאת הסכנה האמיתית, אבל לצערנו מה שמתחולל בימים האחרונים, מאז החל – אדוני היושב-ראש, אני כמעט לא שומע את עצמי. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חברים, במיוחד שולחן היועצים של מפלגת כחול לבן, אנא מכם, תפסיקו עם זה. אנשים לא יכולים לדבר כאן – חברי הכנסת. << דובר_המשך >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לצערנו, מה שאנחנו רואים ושומעים ומה שמתחולל בימים האחרונים מאז, וכלל הדיבור על כוונת טראמפ לפרסם את הונאת המאה, וקבלת גנץ את הזמנתו של טראמפ וההצהרות שלו אחרי המפגש, הם מטרידים ומסוכנים לא פחות. הרי מה פירושה של הונאת המאה, שכחול לבן מקבלת אותה עד כה? פירושה שישראל חותרת לכפות את פתרון המצב הקיים על הפלסטינים; פירושה מאמץ ישראלי לכפות פתרון לא צודק, שמתעלם מהזכויות הלגיטימיות של העם הפלסטיני. זה אומר שישראל שואפת לטפל בשאלת הכיבוש באמצעות משא ומתן בינה לבין ארצות הברית, או אפילו בינה לבין עצמה, בין הליכוד לבין כחול לבן. זה אומר שמדינה או ממשלות שיקרו במשך עשורים לגבי כוונותיהן לסיום הסכסוך. זה אומר שהממשל האמריקני שיקר כל הזמן, במשך עשורים, לרשות הפלסטינית, לעם הפלסטיני ולעמי האזור ואף לשאר מדינות העולם. הוא הוביל תוכנית הונאה רבתי שמחסלת כל אפשרות להקמת מדינה פלסטינית או לפתרון הסכסוך. אך יותר מכל דבר אחר זה אומר שמה שמוצע כתחליף לשלטון הליכוד הוא הונאה, הוא ישראבלוף. במקום ליכוד-נתניהו נקבל ליכוד-גנץ-יעלון-לפיד-אשכנזי בע"מ. מי שרוצה להחליף ראש ממשלה בגין האשמות בשוחד, במרמה ובהפרת אמונים מסכים להונאה עצומה יותר, הונאה ושוחד גדולים יותר; מסכים שמדינה שלמה תגנוב שטחים, תנהג במרמה – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. << דובר_המשך >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – תפר התחייבויות, תשקר, תאיים על אזרחים בחילופי שטחים ואוכלוסייה, תציע שוחד לרשות הפלסטינית בסכום – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> עוד חצי דקה, אדוני. – – של 50 מיליארד דולר כדי לשנות את עמדתה. אני מתייחס לכולם: לא לזלזל בעסקת הונאת המאה, לקחת את זה ברצינות, כי היא מתממשת בפועל בלי להצהיר על זה – ירושלים, עזה, חיסול סוגיית הפליטים, סיפוח שטחי C. אנחנו ברשימה המשותפת נתנגד לכל ניסיון לחסל את הסוגיה הפלסטינית – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. << דובר_המשך >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – כפי שהתנגדנו לחסינות וכפי שאנחנו מתנגדים לגזענות, לאפליה ולכיבוש. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. מנסור עבאס, בבקשה. << דובר >> מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> לא – – – חברים, אני חוזר ומבקש שקט. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – נקודת האור היחידה בכל מה שאנחנו שומעים מארצות הברית, וגם בתוך ישראל, היא שיש היום תובנה מאוד מוצקה שאי-אפשר להתקדם בתהליך מדיני בלי להכיר בעובדה שיש להכיר במדינה פלסטינית עצמאית שתקום בגבולות 67'. הנושא הזה – היום גם בימין וגם בשמאל – לא ניתן להתווכח על העובדה הזאת. כולם מכירים בעובדה הזאת, אפילו בנימין נתניהו. הוויכוח הוא על גבולות. מדינה פלסטינית שלא תכלול את כל רצועת עזה, את כל הגדה המערבית ואת מזרח ירושלים היא מדינה שלא תיתן מענה לחזון שאנחנו דוגלים בו – חזון של שלום, של ביטחון לשני העמים ולשתי המדינות ושל שותפות בין שני העמים ושתי המדינות. זאת בעצם נקודת האור היחידה שאנחנו יכולים להגיד. אין ויכוח היום. יש ללכת בכיוון הזה. מצד שני, קיווינו במשך שלוש שנים שנשיא המעצמה הגדולה בעולם, שדיבר רבות על עסקת המאה – ואפילו הנשיא אבו מאזן אימץ את זה, אימץ את המונח הזה ודיבר על עסקה, וקיווה שנשיא ארצות הברית יהיה רציני ביוזמה שהוא מוביל, אבל לצערנו, חודש אחד לפני הבחירות הוא הזמין את שני המנהיגים, של כחול לבן ושל הליכוד, לדון על עסקת המאה. הייתי מעדיף שגם ראש הממשלה וגם ראש האופוזיציה, ראש כחול לבן, ילכו לרמאללה, יישב עם נשיא הרשות הפלסטינית, עם נשיא מדינת פלסטין, שהיא כבר מדינה, שהיא כבר עובדה קיימת. יש הכרה בין-לאומית במדינת פלסטין, לפחות ברמת האספה הכללית באו"ם; שם צריכים לנהל את המשא ומתן. תמיד ישראל אמרה שסוגיות קבע, סוגיות שנוגעות לפתרון הסכסוך הישראלי–פלסטיני, ייקבעו במשא ומתן בין שני הצדדים. אנחנו חושבים שיש צד אחד היום בארצות הברית, שהוא ישראל. הצד השני הוא לא הממשלה ולא הממשל האמריקני; הצד השני הוא אש"ף, הוא הרשות הפלסטינית והוא מנהיג העם הפלסטיני אבו מאזן. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בדרך הזאת צריכים ללכת. אנחנו כרשימה המשותפת נמשיך לדגול ולתמוך בגישה הזאת. חזוננו שלום, ביטחון ושותפות בין שני העמים. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חברת הכנסת אורנה ברביבאי, חברת הכנסת אורנה ברביבאי – פעם שלישית זכה. << דובר >> אורנה ברביבאי (כחול לבן): << דובר >> שלום. אני מסתכלת על הכיסאות הריקים פה, בבית המכובד הזה, ואני רוצה לדבר אליכם – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חבריי, אני מבקש שקט. חברי הכנסת, אנא מכם. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (כחול לבן): << דובר_המשך >> שוב, אני מסתכלת על הכיסאות הריקים. אני רוצה לדבר דווקא למי שלא נמצא כאן. ממה אתם בורחים? אתם, שהחלטתם לא להגיע למליאה, כל אנשי בלוק החסינות, שהכיסאות שלכם ריקים, בחרתם לברוח מהאחריות שלכם כלפי הציבור. בחרתם לברוח מההתמודדות עם האמת. ברחתם מדיון משמעותי וערכי, וכל זה במטרה אחת בלבד: לשמור על הכיסא שלכם. אין לזה הסבר אחר. לעזאזל טוהר המידות, לעזאזל כתבי האישום החמורים ולעזאזל טובת המדינה. זהו, זה נגמר. נתניהו, כמו נתניהו, מומחה בתרגילים ובשטיקים שלו, הודיע שעה לפני כינוס המלאה כי הוא מוותר על החסינות. מ"אין כלום כי לא היה כלום" יש לנו ראש ממשלה – אני אומרת את זה ונחרדת מהמשפט הזה – מ"אין כלום כי לא היה כלום" יש לנו ראש ממשלה עם שלושה כתבי אישום חמורים: שוחד, מרמה והפרת אמונים. כעת ברור לכול כי "מה? מה פתאום?" הוא לא יותר מקמפיין חסינות שגרר אותנו לבחירות מיותרות על חשבון אזרחי המדינה בפעם השלישית בשנה, מתוך מטרה אחת בלבד: לברוח כמו עבריין מבית המשפט; לברוח מהאמת המכוערת שתיחשף בקרוב בפני כל אזרחי המדינה. נתניהו לא יכול להיות שוב ראש ממשלה. לא יכול להיות שוב ראש ממשלה. למען מדינת ישראל, חייבים להתקדם. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. חברת הכנסת אורית פרקש הכהן, אחרונת הדוברים – מוותרת. אני שואל את יושב ראש-הוועדה, חבר הכנסת ניסנקורן: האם אדוני רוצה לסכם את הדיון? אם לא, אנחנו עוברים להצבעה, אז אנא מכם, לשבת כולם. אני מבקש מכולם לשבת. אנחנו עוברים להצבעה. זכרו, אנחנו מצביעים על הצעת הוועדה המסדרת כפי שהובאה לכנסת. מי בעד ומי נגד? הצבעה מס' 1 בעד הצעת הוועדה המסדרת – 59 נגד – אין נמנעים – אין הצעת הוועדה המסדרת בדבר הרכב ועדות הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> ובכן חברים, 59 בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. אני מוסיף את חברת הכנסת קארין אלהרר – זה 60 בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. הצעת הוועדה אושרה על ידי הכנסת; ועדת הכנסת, בוודאי. בסדר-היום אנחנו אמורים עכשיו להשביע – אמור שר הביטחון, נכון? חבר הכנסת בנט, להישבע אמונים. רבותיי, חברים, חברי הכנסת, אנא מכם, הישיבה לא ננעלה. אני עושה הפסקה של חמש דקות, היות ששר הביטחון מגיע לכאן במסוק, וביקש שאנחנו נערוך את השבעתו. אז הפסקה של חמש דקות. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:43 ונתחדשה בשעה 12:49.) << הפסקה >> << נושא >> הצהרת אמונים של חבר הממשלה נפתלי בנט << נושא >> << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אנא מכם. אני מזמין את שר הביטחון להצהיר אמונים. בבקשה, אדוני. << דובר >> נפתלי בנט: << דובר >> אני נפתלי בנט, בן ג'ים יעקב, זכרו לברכה, ומירנה לאה, תיבדל לחיים ארוכים, מתחייב כחבר הממשלה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כחבר הממשלה ולקיים את החלטות הכנסת. (חותם על ההצהרה) << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> בשעה טובה. בהצלחה. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:50. << סיום >>