דברי הכנסת

דברי הכנסת יב / מושב ראשון / ישיבה כ"ח / כ"ב בשבט התש"ף / 17 בפברואר 2020 / 12 חוברת י"ב ישיבה כ"ח כנס מיוחד הישיבה העשרים-ושמונה של הכנסת העשרים-ושתיים יום שני, כ"ב בשבט התש"ף (17 בפברואר 2020) ירושלים, הכנסת, שעה 12:00 תוכן העניינים הצעת ועדת הכנסת לקביעת חסינות בפני דין פלילי לחבר הכנסת חיים כץ 4 אבי ניסנקורן (יו"ר ועדת הכנסת): 4 עמר בר לב (העבודה-גשר): 5 ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): 6 יואל יעקב טסלר (יהדות התורה): 7 יואב סגלוביץ' (כחול לבן): 8 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 10 יזהר שי (כחול לבן): 11 יעל גרמן (כחול לבן): 13 שר התיירות יריב לוין: 14 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 15 אורית פרקש הכהן (כחול לבן): 17 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 18 יוראי להב הרצאנו (כחול לבן): 19 סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 20 שלמה קרעי (הליכוד): 21 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 22 מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): 23 גדעון סער (הליכוד): 24 שר הכלכלה והתעשייה אלי אליהו כהן: 26 יואב קיש (הליכוד): 27 מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): 29 יאיר לפיד (כחול לבן): 32 מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): 34 בנימין גנץ (כחול לבן): 47 השר להגנת הסביבה זאב אלקין: 48 חיים כץ (הליכוד): 54 הצעת חוק שירותי תשלום (תיקון), התש"ף–2020 63 משה גפני (יו"ר הוועדה הזמנית לענייני כספים): 63 הצעת חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תיקון מס' 6), התש"ף–2020 66 משה גפני (יו"ר הוועדה הזמנית לענייני כספים): 66 הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 120) (תיקון), התש"ף–2020 68 משה גפני (יו"ר הוועדה הזמנית לענייני כספים): 69 שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': 72 המלצת הוועדה הזמנית לענייני חוץ וביטחון בעניין הכרזה על מצב חירום 74 גבי אשכנזי (יו"ר הוועדה הזמנית לענייני חוץ וביטחון): 74 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 76 איימן עודה (הרשימה המשותפת): 77 יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): 78 סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 82 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 83 עמר בר לב (העבודה-גשר): 86 משה אבוטבול (ש"ס): 88 שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': 89 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 89 הודעה אישית של חבר הכנסת אחמד טיבי 103 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 103 הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת 108 אבי ניסנקורן (יו"ר ועדת הכנסת): 109 << נושא >> הצעת ועדת הכנסת לקביעת חסינות בפני דין פלילי לחבר הכנסת חיים כץ << נושא >> << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברי הכנסת, היום כ"ב בשבט התש"ף, 17 בפברואר 2020. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. אנחנו עם כמה סעיפים על סדר-היום. הראשון שבהם: הצעת ועדת הכנסת לקביעת חסינות בפני דין פלילי לחבר הכנסת חיים כץ. יציג את הצעת הוועדה יושב-ראש ועדת הכנסת חבר הכנסת אבי ניסנקורן. בבקשה, אדוני. אני מודיע, חברי הכנסת, שיש לנו רשימה של דוברים. מי שמעוניין להצטרף לדוברים – שיירשם עכשיו אצל מזכירת הכנסת. אני אסגור את הרשימה עוד דקה. בבקשה, אדוני. << דובר >> אבי ניסנקורן (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, אבקש להציג בפניכם את הצעת ועדת הכנסת לקבוע חסינות דיונית מפני העמדה לדין פלילי לחבר הכנסת חיים כץ, בהתאם להוראות סעיף 13 לחוק חסינות חברי הכנסת. כבר בפתח הדברים אציין שלא הייתי שותף להחלטת הרוב – ואסביר: אני מכיר את חיים כץ שנים רבות גם כשותף פוליטי בהסתדרות, גם כיו"ר ועדת העבודה והרווחה וכשר העבודה והרווחה, וגם חבר כחבר מפלגה המתמודדת מול כחול לבן על השלטון. אני מוקיר מאוד את פועלו החברתי רב השנים ומקווה שבהליך הפלילי יזוכה. ואולם בדיוני חסינות עסקינן – בעילות החסינות. בעניין זה קיבלתי את עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה, שהוצגה בהרחבה לוועדת הכנסת. בדיוני ועדת הכנסת בנושא חסינות, להבדיל מניהול התיק הפלילי, רואים את העובדות המפורטות בכתב האישום כאילו הוכחו, דבר אשר להבנתי מוביל במקרה זה לאי-מתן חסינות. עם זאת, כיושב-ראש הוועדה אציג בפניכם את ההחלטה שהתקבלה. חשוב לומר כי ההחלטה התקבלה לאחר שני דיונים ארוכים וממצים, והפרוטוקולים שלהם, וגם כל החומר שהונח בפני חברי הוועדה, נשלחו אליכם לקראת הדיון על ידי מזכירות הכנסת. חוק החסינות קובע כי לחבר הכנסת אין חסינות דיונית אוטומטית בפני דין פלילי, אלא חסינות זו יכולה להינתן לו על ידי הכנסת, לפי הצעה של ועדת הכנסת, רק אם ביקש זאת בתוך 30 ימים לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה אישר להגיש נגדו כתב אישום. בקשתו של חבר הכנסת צריכה להתבסס על אחת או יותר מתוך ארבע העילות הקבועות בחוק. במקרה של חיים כץ, היועץ המשפטי לממשלה הודיע על כוונתו להגיש נגדו כתב אישום בעבירה של מרמה והפרת אמונים. חבר הכנסת כץ ביקש כי הכנסת תקבע לו חסינות בשל כל ארבע העילות. במהלך הדיון בוועדה חזר בו מהבקשה בקשר לאחת העילות, כך שהבקשה התבססה על שלוש עילות. בסופו של דיון ארוך, שבו נשמעו הן היועץ המשפטי לממשלה והן חבר הכנסת חיים כץ ובאת כוחו, החליטה ועדת הכנסת להציע לכנסת כי תינתן לו חסינות בקשר לשתי עילות. אלה הן העילות שלגביהן מציעה הוועדה כי תינתן לחבר הכנסת חיים כץ חסינות: 1. "העבירה שבה הוא מואשם נעברה במילוי תפקידו או למען מילוי תפקידו כחבר הכנסת וחלות הוראות סעיף 1" לחוק החסינות; 2. "התקיימו כל אלה: הכנסת או מי שמוסמך בה לכך קיימו הליכים או נקטו אמצעים לפי הדינים והכללים הנהוגים בכנסת נגד חבר הכנסת בשל המעשה המהווה עבירה לפי כתב האישום, העבירה בוצעה במשכן הכנסת במסגרת פעילות הכנסת או ועדה מוועדותיה, ואי-ניהול הליך פלילי, בהתחשב בחומרת העבירה, מהותה או נסיבותיה, לא יפגע פגיעה ניכרת באינטרס הציבורי". חשוב להזכיר כי בעילה נוספת שנטענה על ידי חבר הכנסת כץ, שלפיה "כתב האישום הוגש שלא בתום לב או תוך הפליה", החליטה הוועדה שלא לקבל את הבקשה, ולכן היא לא תובא להצבעה במליאה. יש לשים לב כי המליאה, כמו הוועדה, תצביע על כל עילה בנפרד, שכן הכנסת אינה נותנת חסינות בעלמא אלא רק אם היא סבורה כי התקיימה אחת העילות. אם הכנסת תקבל את הצעת ועדת הכנסת באחת העילות, או שתיהן, לא ניתן יהיה להגיש את כתב האישום לבית המשפט בכנסת הנוכחית. אם הכנסת תדחה את הצעת ועדת הכנסת ביחס לכל העילות, ניתן יהיה להגיש כתב אישום לבית המשפט. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לחבר הכנסת אבי ניסנקורן, יושב-ראש ועדת הכנסת. חברי הכנסת, אנחנו עוברים לדיון. קודם כול, אני מבין שלא היו נרשמים נוספים – יש? נרשמו? אוקיי, אז רשימת הדוברים סגורה. כללי הדיון: מדובר בדיון אישי, לכן גם שרים וגם סגני שרים מדברים כחברי כנסת בדיון האישי הזה – עד שלוש דקות. מי שלא נמצא באולם מפסיד את תורו ולא חוזר לרשימת הדוברים. אלה הכללים לדיון. נא להקפיד על לוחות הזמנים. חבר הכנסת איימן עודה – איננו; חברת הכנסת תמר זנדברג – מגיע לה מזל טוב, אכן, צודקת מזכירת הכנסת, להולדת הבת, נכון? חברת הכנסת רויטל סויד – לא נמצאת; איציק שמולי – גם לא; עמר בר לב; חברת הכנסת אורלי פרומן – עמר בר לב מעוניין? בבקשה, אדוני. סליחה, לא הבחנתי בך. חבר הכנסת עמר בר לב, ואחריו – חברת הכנסת אורלי פרומן. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> עמר בר לב (העבודה-גשר): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, למה ניתנה החסינות לחברי כנסת? ממש לא בשביל הזכות לעבור על החוק. זה ברור לחלוטין. לא בשביל לאפשר לחבר כנסת המאחר וממהר לפגישה לעבור את המהירות, ובוודאי לא לשם שום עבירה אחרת על החוק. ואם כן, אז עבור מה? רעיון החסינות לחברי הכנסת נולד בעיקר מתוך רצון להגן בעניין התבטאויות של חברי כנסת הנעשות בעת מילוי תפקידם גם כשאלה מנוגדות לחוק. דוגמה קלאסית לחסינות כזו שניתנה לחבר כנסת מכהן בגין התבטאות היא זו שניתנה – מי אם לא הוא – לחבר הכנסת בנימין נתניהו ביוני 1995, בעת שהיה יושב-ראש האופוזיציה. באותה עת חשף חבר הכנסת נתניהו מעל בימת הכנסת את מה שכונה אז מסמך שטאובר. מסמך שטאובר היה מסמך ברמת סיווג סודי שצה"ל הכין, אשר עסק במשא ומתן לשלום עם סוריה. אולם אז היועץ המשפטי לממשלה מיכאל בן-יאיר קבע כי לנתניהו תעמוד החסינות בשל נסיבות העניין – נאום במסגרת תפקידו כחבר כנסת וכראש האופוזיציה. למרבה האירוניה, דווקא במקרה הנוכחי, בדיון בנושא חסינותו של חבר הכנסת חיים כץ, ממליצה ועדת הכנסת בניגוד לדעתו של היועץ המשפטי לממשלה. חבריי חברי הכנסת, כשמדובר בחשד למרמה והפרת אמונים, למה אנחנו מתכוונים? במקרה הזה של חיים כץ משמעותו של החשד – ואני אומר: זה רק חשד, ובוודאי שזה לא הוברר בדיונים בוועדה – שהוא פעל על פי האינטרס האישי שלו. חשש שהוא פעל ככה. כן, אני מבין שלדעתו של חבר הכנסת חיים כץ, וגם לדעת רבים אחרים, ואינני מפקפק בכך, הייתה בפעולתו במסגרת הוועדה פעולה גם למען הציבור כולו. אבל גם בהנחה הזאת, מעצם העובדה שבנוסף לה היה לחבר הכנסת כץ אינטרס אישי – או אולי היה לו, או ספק אם היה לו – שטובת הנאה לצידו, יש כאן ספק. ואיך היינו אומרים בצבא? אם יש ספק, אין ספק. ולכן, למען חבר הכנסת כץ, למען כלל חברי הכנסת, למען כלל הציבור בישראל, שלצערי מזמן כבר רואה ברוב חברי הכנסת כאלה שפועלים למען האינטרסים האישיים שלהם ולא הממלכתיים, מן הראוי היה שהנושא הזה יידון בבית המשפט ויוכרע שם לשבט או לחסד. תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת עמר בר לב. חברת הכנסת אורלי פרומן – מוותרת. חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה, בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת יעקב טסלר. עד שלוש דקות לרשות אדוני. << דובר >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בעניין חבר הכנסת חיים כץ אני הולך להצביע נגד מתן חסינות. אני חושב שנכון לו להוכיח את חפותו בבית המשפט ואני מאחל לו הצלחה. אבל אני רוצה לדבר על נושא נוסף. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> לא שומעים. << דובר_המשך >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני אחזור. לגבי העניין של חבר הכנסת חיים כץ, אני חושב שנכון לו להוכיח את חפותו בבית המשפט ואני מאחל לו הצלחה. אבל חשוב לי לדבר על עניינים אחרים. חברים, יש לנו חשבון פתוח עם שר המשפטים ועם הליכוד בעניין חוק קמיניץ. רוב הבית הזה בעד הקפאת חוק קמיניץ, בעוד הממשלה ושר המשפטים מנעו את המהלך הזה באופן גס ואף הגיעו עם הצעה שמשתמע או מריח ממנה ריח של גזענות. כלומר, הם היו מוכנים לבטל או להקפיא את חוק קמיניץ למושבים, כלומר לחברה היהודית, ולהשאירו לחברה הערבית. אנחנו לא נרים ידיים בעניין הזה, אנחנו נמשיך גם אחרי הבחירות לפעול כדי להקפיא בשלב הראשון ואחר כך לבטל את חוק קמיניץ. זו המשימה שלקחנו על עצמנו ואנחנו נשלים אותה בקרוב, בקדנציה הבאה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לחבר הכנסת עסאקלה. חבר הכנסת טסלר, בבקשה, אדוני. אחריו – חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. << דובר >> יואל יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, השתתפתי בדיונים על החסינות והקשבתי בקשב רב. שמעתי את טיעוני שני הצדדים ואינני שלם כלל וכלל עם הגשת כתב האישום. בסיס האישום עלול למנוע מאיתנו לשרת נאמנה את הציבור ששלח אותנו ועלול לגרום לכולנו לחשוש מלעסוק בפעילות פרלמנטרית למען שולחינו. לפיכך אני אצביע בעד החסינות לחיים כץ. אני רוצה לנצל את הבמה דווקא בימים אלו שלפני הבחירות, כשהשיח גועש וכל המפלגות במרוץ בלתי פוסק, ולשוב ולהתריע מפני הסתה נגד הציבור החרדי, שאותו אני מייצג – הסתה מתוזמנת ללא גבולות. ליברמן ומפלגתו גררו את ישראל בפעם השלישית לבחירות. וכשיש אפס הישגים אחרי שנים רבות של כהונה פרלמנטרית אין זה פלא שהמצע היחיד שלהם הוא שנאה. אין להם מה להציג לאזרחים זולת שנאה, הסתה ופילוג: שנאה לביבי, שנאה לאחר – ואיך לא, המוצר הכי אופנתי: שנאה לחרדים. חדשים לבקרים מזייפים נתונים ומשקרים במצח נחושה לאזרחי ישראל, והכול בשם קמפיין הבחירות ושתיית מנדטים, כמובן על הגב של החרדים. כואב לי לראות את ההשפעה על השיח בעקבות קמפיין השנאה המכוער של ליברמן. חברים, שמעתי את גנץ אומר שהוא אוהב מאוד את המסורת, מכבד כל אדם וחשוב לו להיות קשוב לצורכי החברה החרדית. אך מצד שני הוא מוסת על ידי לפיד עם דף מסרים שמתואם עם ליברמן, שכאמור איבד כל רסן. גנץ, בהתאמה מוחלטת, מתחייב כי יהדות התורה לא תקבל בממשלתו את משרד הבריאות וכי חוק הגיוס יעבור ככתבו וכלשונו. גנץ עושה את אותה הטעות שהוא עשה בפעם הקודמת, טעות שרק הזיקה לו, כי הציבור מאס בכל ההסתה, מאס בשיח המפלג. וליברמן, בניסיון נואש לגרוף קולות מנסה לגרור את דעת הקהל לכיוון סוגיית דת ומדינה, מנסה להיאחז בקרנות המזבח עם הסתה ואמירות אומללות שאפילו את הציבור שלו כבר לא משכנעות. חבריי חברי הכנסת, שיח ההסתה הגיע לרמות כאלה שלא היו בארץ מאז קום המדינה. לגלוג על ההלכה, על רבנים, על כל אזרח שומר מצוות, על נשים, ילדים. לא בוחלים בשום אמצעים. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> נא לסיים, אדוני. << דובר_המשך >> יואל יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מסיים, אדוני. עצרו לדקה אחת וחשבו לאן הגענו עם ההסתה הפרועה הזאת. הציבור הרבה יותר חכם ואינטליגנטי משיח רדוד זה והוא יבחן אותנו, הפוליטיקאים, במעשים שעשינו ונעשה עבורם ולא בסיסמאות חלשות והפצת שנאה. אני מקווה מאוד שתחושת המיאוס נגדם תבוא לידי ביטוי בקלפי בעוד שבועיים, ועד אז, חבריי, בואו נשמור על תרבות של שיח נקי למען עתיד טוב וחיובי יותר. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לחבר הכנסת טסלר. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – איננה; אוסאמה סעדי. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה. עד שלוש דקות לרשות אדוני. << דובר >> יואב סגלוביץ' (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום אנחנו באים להצבעה בעניין חבר הכנסת חיים כץ, שביקש חסינות מוועדת הכנסת, אבל באותה המידה אנחנו הולכים להצביע היום על דמותה ועל ערכיה של הכנסת. ההצבעה היום היא על פניה של הכנסת והיא תצבע גם אותן בצבע. כתב האישום, שהיועץ המשפטי סבור שהיה נכון להגיש מדבר על מצג שווא מרמתי בהליכי חקיקה, תוך הסתרה ומרמה. זה מה שיש בכתב האישום. אני שומע אנשים מדברים על התוכן של כתב האישום, על המהות שלו, על הראיות שבו – זה לא תפקידנו. אנחנו איננו מחליפים את בית המשפט. אנחנו דנים אך ורק בדבר אחד: האם המעשים המיוחסים לחבר הכנסת חיים כץ בכתב האישום חוסים תחת חוק החסינות? חוק החסינות נועד שכולנו נוכל לפעול באופן חופשי, שלא יתעמר בנו השלטון, שנוכל לפעול חופשי בכנסת ומחוצה לה. החוק הוא על כולנו, וסעיף המרמה והפרת האמונים חל על כולנו. הוא לא יחול על חבר כנסת כאשר הוא פועל מכוח תפקידו. אבל שוו בליבכם מה המשמעות ומה הפרשנות שתפקידו של חבר הכנסת, או חלק מתפקידו, הוא תהליכים מרמתיים בתוך ועדות הכנסת. על זה אתם הולכים להצביע היום, לא על משהו אחר. כל הטענות שיש לחבר הכנסת חיים כץ, נכון שייטענו בבית המשפט. אנחנו בית המחוקקים, אנחנו איננו בית משפט. הכנסת איננה עיר מקלט לנאשמים וחוק החסינות הוא הדרך ואיננו הנתיב שבהם נאשמים צריכים לכלכל את צעדיהם. זאת ההצבעה היום, השר יריב לוין, זאת ההצבעה. << קריאה >> שר התיירות יריב לוין: << קריאה >> דבר נורא – – – << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (כחול לבן): << דובר_המשך >> אני מניח שאתה תרצה לדבר וייתנו גם לך שלוש דקות. על זה אנחנו הולכים להצביע היום – על תהליכים מרמתיים שמייחס היועץ המשפטי לממשלה לחבר הכנסת כץ כאן, בבית הזה. ועל זה כל מי שמצדד הולך להצביע, לא על שום דבר אחר. היה וכך יהיה, והכנסת תקבל את בקשתו של חיים כץ, מה שיקרה פה היום זה תהליך של הפרת אמונים משמעותית של הכנסת הזאת; לא פלילי, לא הפרת אמונים פלילית כמו שמיוחס לחיים כץ, אלא של כל אחד שיצביע. המדרון הזה, אנחנו נמצאים בתוכו. בוועדת הכנסת היה רוב למדרון הזה, הגיע הזמן לנסות ולעצור את זה כאן. אין לנו דרך אחרת, זו איננה עיר מקלט. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לחבר הכנסת סגלוביץ'. חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת יזהר שי. עד שלוש דקות לרשות אדוני. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, שחיתות פוליטית מוגדרת בדרך כלל כשימוש בלתי הולם בכוח הציבורי במטרה לקדם אינטרסים פרטיים של בעל הכוח. במקרה של חבר הכנסת חיים כץ אכן עולה חשד ממשי של שימוש בלתי הולם בכוחו כמחוקק וכיושב-ראש ועדה סטטוטורית לטובת קידום אינטרסים פרטיים שלו. לא מתפקידנו, כאן או בוועדת הכנסת, לקבוע אם כץ אשם או חף מכל פשע. תפקידנו לקבוע אך ורק אם קיימת עילה לחסינות, כאשר – כפי שקבע היועץ המשפטי לממשלה ונקבע בבג"ץ פנחסי נגד כנסת ישראל – לצורך ניתוח החסינות אנו יוצאים מתוך ההנחה כי עובדות כתב האישום יוכחו כראוי. על בסיס זאת, הרי שראוי שעניינו של חבר הכנסת כץ, כמו של כל אזרח מן השורה ושל כל אחד מאיתנו כאן, יתברר בבית המשפט. אל לנו, נבחרי ציבור ומשרתיו, להתנהל ולו למראית עין כמורמים מעם. דווקא מאיתנו נדרשת במיוחד התנהלות ללא דופי. הענקת חסינות במקרה שלפנינו תפגע קשות במעמדה המעורער ממילא של הכנסת ותשדר לאזרחי המדינה זלזול והתנשאות. חברי הכנסת, השיטה הקפיטליסטית, המקדשת רווח למיעוט על פני רווחה לרבים ואובססיה להצלחה חומרית על פני צדק, מחדירה לחברה אנוכיות, המהווה כר פורה לשחיתות כהגדרתה לעיל. אולם שחיתות פוליטית איננה נוגעת רק לקידום אינטרסים פרטיים. רמייה והונאה מתרחשות לא פעם לטובת הכלל, כביכול, ובשמה של טובת הכלל. על הקשר בין שחיתות מטעמים לאומיים ואידיאולוגיים לבין שחיתות מטעמים אישיים אנוכיים עמד ד"ר זיגפריד מוזס, מבקר המדינה הראשון, וכך כתב בדוח שלו: "קיים אצלנו גורם המסכן במידה חמורה את טוהר המידות ואת השמירה עליו במספר לא קטן של מקרים, הרי היא ההשקפה המקובלת בכמה חוגים, שפעולה האסורה בדרך כלל מותרת כאשר היא נעשית למען מטרה הנראית לעושה כחשובה מבחינה לאומית או אידיאולוגית. אך הניסיון מלמדנו שלעיתים קרובות עובר אדם מעשיית מעשה אסור שלא מטעמים אנוכיים למעשים אסורים לתועלתו הפרטית". משך שנים ארוכות פועלות ממשלות ישראל השונות – אולי בעיקר אלו האחרונות – באופן מושחת ומשחית: גוזלות אדמות והורסות בתים פלסטיניים בכוח ובכחש; מגרשות אנשים ממקום מגוריהם תוך שימוש בשקרים ובזיופים; הורגות ופוצעות המונים, תוך הפרחת כזבים אודות סכנה ביטחונית כביכול. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> נא לסיים, אדוני. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> עוד עשר שניות, ברשותך. רק אתמול נורה הילד מאלכ עיסא בן התשע בכפר הכבוש עיסאוויה בידי שוטר כיבוש ונפצע קשה. חברי הכנסת, זו שחיתות; זו ה-שחיתות. וכאשר עשרות ומאות חוגגים ברשתות החברתיות את פציעתו של מאלכ וקוראים בשמחה: איזה כיף, פתיחת שבוע יותר טובה מזו לא יכולתי לבקש; שבוע הבא גם בעין השנייה; חבל, רק לעין ולא ישירות לראש – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – זו כבר השחתת מידות מוחלטת, פשיטת רגל מוסרית וערכית טוטלית. חברי הכנסת – ואני מסיים, אדוני – הכיבוש והגזענות הם השחיתות וההשחתה הממאירות ביותר, אלו שהורסות כל חלקה טובה בחברה שלנו. ומשחיתות לאומנית-אידיאולוגית זו עולה וצומחת, על ברכי הקפיטליזם האנוכי, גם שחיתות אישית. עבורי ההצבעה נגד מתן חסינות לחבר הכנסת כץ היא נדבך במאבק כולל יותר נגד שחיתות מכל סוג – לאומנית ואישית גם יחד. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת כסיף. חבר הכנסת יזהר שי, בבקשה, אדוני. אחריו – חברת הכנסת יעל גרמן. << דובר >> יזהר שי (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אני אצביע היום נגד הענקת חסינות לחבר הכנסת כץ. אני מאחל לו הצלחה, בתקווה שהדיון שלו אכן יתקיים במקום הנכון – בבית המשפט. אבל בואו נדבר על שחיתות. בשבוע שעבר זה קרה: השחיתות הציבורית חצתה עוד רף מסוכן בלתי ייאמן. הנאשם בפלילים מבלפור ישב לו בנחת בכיסא שלו בזמן ישיבת הממשלה, בזמן שעושי דברו, בובות על חוט שנשלחו לבצע את תפקידן בהצגה הכי מושחתת בעיר, התגוללו באופן חסר תקדים כנגד היועץ המשפטי לממשלה, התובע הכללי במשפטו של אותו חשוד ממש. השרים שהתנדבו בשמחה לבצע את העבודה המלוכלכת של הכפשה והשמצה, התקפה חסרת תקדים על היועץ המשפטי, קבעו עוד שיא שלילי היסטורי באובדן הבושה. אל מול עיניו הבוחנות של הנאשם בפלילים, זה שנאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים, הם התחרו זה בזה בהטלת בוץ ורפש בפניו של שומר הסף, שמונה ממש על ידי אותו חשוד. אבל לא רק הם, אדוני היושב-ראש. השרים התוקפים הם בובות משחק עלובות, לא רק הם צריכים להשפיל את עיניהם בבושה אל מול אזרחי ישראל; גם כל מי שישבו בשקט כאן, בשולחן הממשלה והשפילו מבטם, כל מי שיצאו מהישיבה הזו בתירוצים עלובים כלשהם, כל מי שנעדרו באורח פלא מהמעמד המביש הזה – כולם נושאים באחריות לביזיון, כולם ייכנסו להיסטוריה של הדמוקרטיה הישראלית כנושאי כליו של נאשם בפלילים, איש מושחת מוסרית, שהקדיש את מיטב מאמציו ויכולותיו לקעקע את שלטון החוק במדינת ישראל. כן, שרי ישראל הנכבדים, אם שתקתם – אתם חלק מהבושה. אם יצאתם מהחדר – אתם עדיין אחראים באותה המידה לביזיון ולמעמד המבייש. אתם כולכם, גם מי שצעק וגם מי ששתק וגם מי שלא נכח, אתם בובות משחק עלובות במאבק שלו להתחמק מאימת הדין. הוא נאשם בשוחד, במרמה, בהפרת אמונים, וכל ההאשמות החמורות האלה הן על מעשים שהוא ביצע במהלך תפקידו כראש הממשלה של כולנו. זה לא מסתדר עם סולם הערכים הזה שחונכתם עליו. אתם, שקבעתם בעבר כל מיני גבולות ואמרתם שלא תצביעו ולא תגנו על חשוד ולא תיתנו לו חסינות, אתם עכשיו שותקים. אתם מגויסים למתקפה הפרועה המושחתת הזו. אבל כל זה ייגמר בקרוב, אדוני היושב-ראש. הנאשם מבלפור יתפנה לעסוק בענייניו המשפטיים, ואנחנו, אנחנו נעסוק בשיקום השבר הנורא שהוא יצר בחברה הישראלית ובאיחוי הקרעים. ואתם, שרי הממשלה עושי דברו, בובות המחמד, כל מי שפעלו בראש מורם ומי שהשפילו מבטם בבושה, אתם כולכם תנסו אולי לשקם את מעמדכם המוסרי, תספרו לעצמכם שלא הייתה לכם ברירה כי ארץ ישראל חשובה יותר מהשחיתות, הכיסא שלכם חשוב יותר מהמוסר שלכם, ובכלל, בפוליטיקה אין יושרה ואין יושר ואין מוסר ואין ערכים. נכון? אז זהו, שלא. אתם, שרי הממשלה שהיו שם בשבוע שעבר, אתם תיזכרו תמיד כמי שפעלו בלי בושה כנגד הדמוקרטיה הישראלית; כמי שבגדו בערכים, ביושר וביושרה; כמי שהתגייסו לשורות החשוד בפלילים מבלפור. לא תהיה לכם מחילה, וההיסטוריה לא תשכח לכם את הימים המבישים האלה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יזהר שי (כחול לבן): << דובר_המשך >> תתביישו לכם, התוקפים בהוראותיו של הנאשם בפלילים מבלפור; גם אתם, השותקים, משפילי המבט, הנעדרים מהחדר, השותפים הדוממים לשחיתות, תתביישו לכם. בקרוב זה ייגמר, אבל ההיסטוריה תזכור לכם את הכול, ההיסטוריה לא תשכח. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת שי. חברת הכנסת יעל גרמן, בבקשה, גברתי. אחריה – חבר הכנסת מנסור עבאס. נא להקפיד על שלוש הדקות. << דובר >> יעל גרמן (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי וחברותיי חברי הכנסת, הדיון היום הוא על אופייה של הכנסת ועל איך אנחנו רואים את תפקידנו כחברי כנסת. במקרה שלפנינו צריך להבין: יש כאן הצעת חוק שקודמה יחד עם חברו הטוב של חבר הכנסת חיים כץ, שהוא גם שותפו לעסקי מניות. תיקון 44 נותן עדיפות בנשייה לבעלי אג"חים על פני בעלי השליטה וחברות שנמצאות במצוקה. בן ארי, חברו הטוב של כץ, החזיק באג"חים של חברות בקשיים, וגם כץ החזיק באג"חים כאלה. כץ לא הזכיר כל זאת באף דיון בוועדה על תיקון 44. הוא גם לא ציין שמי שמקדם את החוק ומעיד – העד המומחה – הוא למעשה חברו הטוב ואיש אמונו. הסתרת מידע כל כך קריטי היא פתח לרמאות, להסתרה ולהפרת האמון שאנחנו חייבים בו לציבור. למעשה, ההתנהגות שמיוחסת לחבר הכנסת כץ בכתב האישום מצויה, כפי שאמר היועמ"ש, בגרעין הקשה של עבירת מרמה והפרת אמונים. צריך להבין שיש הבדל בין כך שחבר כנסת מקדם חוק שגם הוא נהנה ממנו – אם זה חוק שמדבר על הטבות באזור א' או למגזר מסוים – לבין מה שנעשה כאן. למה הדבר דומה? זה מזכיר לי, תארו לכם שחבר ועדת בניין עיר בעיר מסוימת יקנה כמה דירות יחד עם חברו בשכונה, ולאחר מכן באותה ועדת בניין עיר הוא ישביח את כל השכונה על ידי כך שהוא יחליט שיש בה פינוי-בינוי. האם זה מה שאנחנו רוצים שיהיה כאן בכנסת? שחברי כנסת יקדמו חוקים שמיטיבים איתם, אפילו אם הם מיטיבים עם כלל הציבור? האפשרות שמישהו הקרוב כחבר או כידיד – האפשרות שהצעת חוק תיטיב עם אדם כל כך מקורב הייתה צריכה לחייב את חבר הכנסת להימנע מכל קשר להצעת החוק, וודאי שאסור היה לו להביאה לוועדה שבראשותו. חברי כנסת צריכים להתייחס לעיסוק בחוקים בדחילו ורחימו. עליהם להבין שהציבור מסתכל עליהם. אסור להם שהציבור יטיל ספק בכנות כוונותיהם. לכן אסור להם בשום פנים ואופן להיות בניגוד עניינים, או לקדם הצעת חוק שמיטיבה עם קרוב שלהם. המקרה של חבר הכנסת כץ הוא כזה. לכן הוא אינו יכול – ואסור שיחסה תחת חוק החסינות. הוא יוצר נורמה פסולה ומסוכנת ופוגע באמון הציבור, המצפה מאיתנו שלא להימצא בניגוד עניינים – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יעל גרמן (כחול לבן): << דובר_המשך >> – – שלא לקדם את ענייניהם של המקורבים לנו. אי לכך אני סבורה שאין להעניק לחבר הכנסת כץ חסינות. עניינו צריך להידון בבית משפט, והלוואי שיזוכה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חברת הכנסת יעל גרמן. חבר הכנסת מנסור עבאס – איננו. חבר הכנסת יריב לוין, בבקשה, אדוני. << דובר >> שר התיירות יריב לוין: << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אני חושב, אדוני היושב-ראש, שזה אחד הדיונים החשובים ביותר שקיימה מליאת הכנסת בשנים האחרונות, משום שאומנם אנחנו עוסקים לכאורה בעניינו של אדם אבל מדובר בנושא שחורג הרבה מעבר לעניינו האישי של חבר כנסת זה או אחר. יש לו השלכה ישירה על חופש הפעולה הבסיסי של כל אחת ואחד מאיתנו. יש לו השלכה מוסדית משמעותית מאוד על מעמדה של הכנסת ועל יכולת הפעולה של חברי הכנסת. יש בו, בעיניי, גם תקדים מסוכן מאוד של הפיכה של הליך החקיקה – של פליליזציה של הליך החקיקה, באופן שפוגע בדבר שהוא בליבת העבודה של חברי הכנסת ויוצר מציאות שמעמידה את כולנו כאן במתחם סיכון שבעיניי הוא מתחם סיכון בלתי סביר לחלוטין. אומר יותר מזה: לא רק שהדבר הוא בעייתי באופן מהותי אלא שגם העניין שבו אנחנו עוסקים הוא עניין שנמצא לכל היותר במקום גבולי לחלוטין. הראיה היא עמדתה של ועדת הכנסת, עמדה שהייתה חוצת מחנות, גם של גבולות קואליציה ואופוזיציה. אומר יותר מזה: כבר בכנסת השמונה-עשרה הגשתי כאן הצעת חוק יחד עם חבר הכנסת לשעבר יוחנן פלסנר, שהוא היום יושב-ראש המכון הישראלי לדמוקרטיה, שנועדה לשנות מן היסוד את הקביעות הקיימות היום לעניין העבירה של מרמה והפרת אמונים – ולא במקרה, משום שהעבירה הזאת היא עבירת סל והיא בעייתית ביותר בהגדרות שלה היום. אני אומר שוב, לדעת כל קצות הקשת הפוליטית ולדעת מי שעומד היום בראש המכון הישראלי לדמוקרטיה היא הייתה טעונה שינוי יסודי. לקחת את הדבר הזה ולהשתמש בו כתקדים שבו מתערבים והופכים את הליכי החקיקה כאן לדבר שנכנס לתוך המתחם הפלילי זה דבר מסוכן מאוד, שגיאה גדולה מאוד ופגיעה אנושה בעצמאות ובחופש הפעולה של חברי הכנסת. אני רוצה לומר יותר מזה: ראו, אני חושב שההסדר החוקי הקיים, שלפיו ההחלטה שנקבל כאן, אחרי שעברה כבר את ועדת הכנסת, הולכת לבחינה נוספת בבג"ץ, הוא הסדר שגוי מן הבסיס, משום שהחסינות היא כלי של הכנסת, בין היתר, ואולי בראש ובראשונה, כדי למנוע התערבות של המערכת המשפטית בתוך עבודת הכנסת והטלת מורא על חברי כנסת במקום שהדבר לא צריך לקרות. לכן המצב שבו בסוף ההחלטה הסופית איננה כאן, אלא חוזרת למערכת המשפטית, הוא דבר שבאופן בסיסי מנוגד לכל השיטה ולכל המהות והרעיון שלחברי כנסת יש חסינות שנועדה לאפשר להם לפעול ללא מורא. אבל – ואת זה אומר בצורה ברורה – אני חושב שהציפייה היא שמידת ההתערבות של בג"ץ בהחלטות שתתקבלנה כאן תהיה המינימלית ביותר, עד כדי אפסית, נוכח העובדה שמן הבסיס נכון היה שהתערבות כזאת לא תהיה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> שר התיירות יריב לוין: << דובר_המשך >> ברשות היושב-ראש, משפט אחרון. אני בהחלט כופר בהנחה שבכלל נעברה עבירה בנסיבות האלה – גם נוכח הגדרת העבירה וגם נוכח הנסיבות עצמן – אבל מאחר שהנחת העבודה לצורך הדיון הזה היא שנעברה עבירה, הרי ברור לגמרי שיש לתת לחבר כנסת מרחב ביטחון מסוים רחב יותר, שמאפשר לו לפעול, שמאפשר לצמצם את מתחם הסיכון שלו מפני העמדה לדין על מנת שלא להרתיע אותו ולמנוע ממנו לעשות את מה שכולנו כאן נבחרנו לעשות: לא לפעול באיזה חלל ריק, אלא לפעול כמי שמייצגים ציבורים מסוימים שיש להם רצונות ודברים שחשובים להם. לכן כאשר חבר כנסת ממפלגה מסוימת מייצג כאן סקטור מסוים או ציבור מסוים, כל עוד מדובר בקבוצה גדולה ולא באדם או שניים בודדים שלמענם הוא פועל, הרי ברור לגמרי שהדבר הזה נמצא בתוך מתחם הסבירות, בתוך מתחם הפעולה הלגיטימי של חבר כנסת. אם אנחנו נצר את הדבר הזה ונפגע בו, אני חושב שבסופו של דבר נביא למציאות שבה יכולת הפעולה של כל אחד ואחת מאיתנו כאן תיפגע באופן אנוש. מי שרוצה לעשות פעולה שלכאורה תחזק את הדמוקרטיה, תחזק את שלטון החוק, ימצא את עצמו בסוף במצב שהוא הביא בדיוק את ההפך. תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת יריב לוין. חבר הכנסת ישראל אייכלר, בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת איתן גינזבורג. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חסינות חברי הכנסת איננה פריבילגיה או הטבה לאיש ציבור שעובר על החוק. החסינות נועדה לתת הגנה לחבר הכנסת, לשליח הציבור, מפני יריבים פוליטיים ומפני השלטון, הכולל את כל פקידי הממשלה – משוטר בכביש שעלול לעצור חבר כנסת בגלל שהוא חבר כנסת עד שופט עליון שעלול לשפוט שלא בצדק, ובאמצע כל הפקידים והשליטים הקטנים והיחידים. אין לנו שום אמון באף שליט יחיד, פקיד בכיר או זוטר, כך שניתן בידיו סמכות להתנכל לכל אזרח שלא ימצא חן בעיניו. לכן ניתנה חסינות חברי הכנסת בכל הפרלמנטים בעולם וגם כאן, לפני 70 שנה, כדי להבין את זה. ומי שאומר שצריך להוציא את חסינות חברי הכנסת מידי הכנסת מחליש עוד יותר את יכולתו של שליח הציבור לפעול למען הציבור שלו. ואין שליח ציבור שפועל בשביל הציבור שלו שמוצא חן בעיני הציבורים היריבים שלו. היות שאנחנו מורכבים מהרבה ציבורים יריבים, חייבים להגן על חברי הכנסת – על חסינות חברי הכנסת – מפני השלטון. זאת הסיבה שאנחנו נצביע בעד חסינות חבר הכנסת חיים כץ. עכשיו, לגבי עצם העניין שאנחנו בבחירות בעוד כשבועיים, אדוני היושב-ראש. אנחנו פחדנו וחששנו כל הזמן מפני הדיונים האלה בכנסת, מהפרת פגרת הכנסת, שנועדה למנוע מהכנסת להיות במה לתעמולה. אבל עכשיו כשהתכנסנו אני חייב לומר: ראיתי סרטון של יהודייה שעלתה מרוסיה בשנות התשעים, והיא איננה חרדית ואיננה דתית ולא ידעה מה זה דת, והיא מעידה על זה. היא רק הראתה תמונות של סבא רבא שלה, שהיה יהודי עם זקן, והיא ממש בכתה וסיפרה שהבבושקה שלה שמרה שבת והם לא ידעו, כי הם פחדו לספר. היא זוכרת שכשהיא הייתה ילדה צעקו לה בבית הספר "ז'ידובקה", בגלל הסבא והסבתא שהיו יהודים חרדים, ולקחו את הספרים של הסבא רבא ועשו מדורה בחצר, והיא לא תשכח את זה לעולם. היא אומרת: כשליברמן מדבר נגד החרדים הוא מדבר נגד סבא רבא שלי, נגד סבתא שלי – ואני לא רוצה, אני לא מיניתי אותו. אנחנו רואים יותר ויותר ששיטות הפרופגנדה הסובייטית משתלטות על מערכת הבחירות. מאשימים את הציבור החרדי בזיהומים בבתי החולים בגלל שהרב ליצמן הוא שר בריאות עם זקן. עכשיו מדברים על נגיף שצריך להדביר בתעמולה של "ישראל עלילותינו". פשוט הולכים ועושים סרטונים שהם נגיפים. זה ייאמן, הדבר הזה? אדוני היושב-ראש, אני רוצה לפנות שוב לכל המפלגות בשבועיים שנותרו. אף אחד לא יצליח בדברי הסתה. כבר ראינו מה קורה כשיש הסתה, ואנחנו יודעים שיש איזו אמירה שמי שרוצה להגיע לכותרות ורוצה להצליח צריך להסית נגד חרדים. היום מתברר שלא רון חולדאי – רון חולדאי עוד חושב שהוא יכול למנוע הנחת תפילין. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> יש לו זכות גדולה, כי הרבה ראשי ערים עכשיו מארגנים הנחות תפילין המוניות בזכותו, אבל רון קובי יהיה לאות ולמופת לליברמן וחבריו שמי שיוצא נגד ציבור כלשהו, לא רק נגד חרדים, ועושה את האג'נדה שלו ואת הקריירה שלו על דמם וכבודם של אחרים, יקבל מפלה, ייפול ולא יצליח. מי שרוצה להצליח יכבד את כולם, ובעזרת השם נעשה ונצליח. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת ישראל אייכלר. חברת הכנסת אורית פרקש הכהן. אחריה – חבר הכנסת אורי מקלב. בבקשה, גברתי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן): << דובר >> הדיון היום הוא דיון על מהו המוסד הזה, מהי הכנסת, מי אנחנו, איך נראית הנהגת הציבור ומה הציבור חושב עלינו. יש ביטוי שאומר: פני הדור כפני הכלב, אבל במציאות של היום יש לנו עם נפלא, עם נהדר, דור נהדר. הפנים הרעות הן פני ההנהגה שלו, הן פני הכנסת ופני הממשלה. בשנת 2019, 63% מהציבור הביעו רמת אמון מועטה עד מועטה מאוד בכנסת. 58% מהציבור מאשימים את הנהגת המדינה בשחיתות, 60% מהם יהודים ו-52% מהאוכלוסייה של המגזר הערבי. אנחנו בשפל של 11 שנה באמון בהנהגה הציבורית. 11 שנות נתניהו. הידרדרות טוטלית. הדבר הזה הוא תוצר והוא תסמין של ממשלת הפייק – ממשלת הפייק ניוז: אין גירעון, הכלכלה פורחת, מערכת הבריאות בשמיים, אין ערך לשלטון החוק, צריך לבדוק את המשטרה, צריך לחקור את החוקרים. בעצם, לעובדות אין שום משקל. בשלושת החודשים האחרונים הייתה הפחתה ב-80% בטילים שנורו לעוטף עזה – פייק ניוז. אין שום הבדל בין אמת ושקר, בין מה אסור למה מותר. הגיע הזמן לחשבון נפש – כולנו; לחשבון נפש אמיתי בכנסת ובהנהגה הזאת, כדי שנתחיל להיות ראויים לעם הזה ולציבור. בואו נוכיח שהציבור טועה, שמילוי תפקידנו איננו מילוי שחיתותנו; שאנחנו נמצאים כאן כדי לעבוד למען הציבור ולא כדי לדאוג לעצמנו. בואו נתחיל להחזיר את האמון של הציבור בנו ובהנהגה. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לחברת הכנסת אורית פרקש הכהן. חבר הכנסת אורי מקלב – איננו. חמד עמאר, בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני אתייחס כאן לנושא מאוד חשוב בשבילי, כי אני מכאן נוסע ליישוב עוספיא להשתתף בהפגנה נגד צו הריסה של בחור צעיר שכל החטא שלו הוא שבנה את הבית שלו על הקרקע הפרטית שלו – רוני אסד, תושב עוספיא, אבא לשלושה ילדים. אתם יודעים כמה זמן לא הייתה תוכנית מתאר ביישוב עוספיא? פעם אחרונה שהיא אושרה הייתה בשנת 1978. 42 שנים לא הייתה תוכנית מתאר ביישוב עוספיא. להוציא צו הריסה זה קל. לתכנן זה קשה – אבל אנחנו רוצים לתכנן, לא רוצים צווי הריסה. אני מודיע לכם כאן: הוא לא יהרוס את הבית שלו היום, כי התאריך האחרון שלו להריסת הבית, אדוני היושב-ראש, הוא 17 בפברואר 2020. היום הוא אמור להרוס את הבית שלו. אני מודיע לכולם: הוא לא יהרוס את הבית. אני קורא גם לכל הדרוזים להגיע להפגנה היום, להזדהות איתו, לעמוד לצידו, להיות איתו. צווי הריסה לא יהיו במגזר הדרוזי. יהיה תכנון – יהיו צווי הריסה. תתכננו קודם. תגמרו את כל נושא התכנון ביישובים הדרוזיים. לכן, מה שאני אומר לך, אדוני היושב-ראש ולכם, חברי הכנסת: כשאתה לא מתכנן יותר מ-42 שנים ביישוב, אתה לא יכול לדרוש צו הריסה. ונוסף לכל זה יש לנו את חוק קמיניץ. אני מופתע. אני מסתובב הרבה ביישובים הדרוזיים עכשיו. ילד בן שש, אם תשאל אותו מה זה חוק קמיניץ, הוא ישיר לך. הוא יגיד לך: זה חוק להריסת בתים, לקנסות, זה חוק שחוקקה ממשלת ישראל – אחד החוקים הקשים ביותר. כל ילד דרוזי ידע מה זה חוק קמיניץ. אתה לא מתאר לך. כשאתה מגיע למצב שכולם יודעים מה זה חוק קמיניץ, מובן מאליו: החוק הזה לא חוקתי, חוק קשה, חוק שנעשה הכול על מנת לבטל אותו. חבל שלא הקפיאו אותו לחמש שנים; חבל שלא ביטלנו אותו לפני חודש – כי החוק הזה, אסור לו להמשיך להתקיים. אני פונה אליך, רוני: רוני, אל תהרוס את הבית שלך. אל תהרוס את הבית שלך, ואני יודע שאתה לא תהרוס אותו. אנחנו לצידך, כולנו נעמוד איתך. היום אני נמצא איתך בעוספיא וכל העדה הדרוזית איתך. תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת חמד עמאר. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. בבקשה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה. אני נבחרתי לכנסת כדי לייצג את הצרכים והמצוקות וההזדמנויות של בני הדור שלי, להיאבק ביוקר המחיה, לוודא שיש פה תחבורה ציבורית יעילה שעובדת גם בסופי שבוע, למסד נישואים אזרחיים ופונדקאות, להצדיע לשינשינים ולמכיניסטים, אבל כל מה שאני מתעסק בו מאז שנבחרתי לכנסת הוא הפוליטיקאים עצמם. אדוני היושב-ראש, בכנסת הקודמת עסקנו בהצעת חוק של מפלגת הליכוד שמדברת על כמות השרים – על הגדלת מספר השרים מסביב לשולחן הממשלה – וכמובן בהצעת החוק לפיזור הכנסת העשרים-ואחת; בכנסת הנוכחית, בדיון הזה, אנחנו עוסקים בחסינות של חבר הכנסת ממפלגת הליכוד. הייתי מעדיף, אדוני היושב-ראש, שלא היינו דנים בחסינות של חבר כנסת מהליכוד מפני רשויות אכיפת החוק של מדינת ישראל אלא בחסינות של תושבי עוטף עזה מפני הרקטות, בלוני הנפץ והפצמ"רים שמשוגרים על ידי החמאס והג'יהאד האסלאמי. מאחר שסיעת הליכוד כולה החרימה את הדיון שעסק בחסינות של תושבי עוטף עזה ובחרה דווקא היום להגיע כולה לדיון בחסינות של אחד מחבריה, אני בוחר להעביר את זכות הביטוי שלי לצעירה מהעוטף שמדברת על הצורך שלה בחסינות: אני דור שפק, בת 28, חברת קיבוץ כפר עזה. מגיל שש אני גרה בעוטף. אוהבת את המדינה שלי, אוהבת את האזור שלי, אוהבת את הבית שלי. שירתי כקצינה בצבא, היום – סרן במילואים. מעולם לא פקפקתי בחשיבות שבשירות המדינה. אני מאמינה בישראל בלב שלם ובגאווה עצומה. מעולם לא היה לי ספק איפה אחיה, איפה אקים משפחה, והיכן נמצא הבית – פה, בארץ שלנו, בקיבוץ שבו גדלתי. לפני שנה וחצי התחתנתי עם דקל, חבר שגדל איתי ביחד. קצת אחרי החתונה הגיעה הבשורה הכי משמחת בעולם – יש לנו מלאך קטן בדרך. מאז התחילו המחשבות: למה זה הופך אותי? איזו מין אימא אני? איפה האחריות שלי? מי המשוגעת שמביאה ילד לחיים במצב כזה? איזה מין חיים אני נותנת לילד שלי? ביוני האחרון הגיעה המתנה שלנו, גפן – אכן מתנה. ומאז הבטן מתהפכת כל פעם שיש בום, אפילו כזה של דלת נטרקת. ככה זה אצלנו, פוסט-טראומה – כל קול קטן מקפיץ. תנו לי לתאר לכם סיטואציה מההסלמה האחרונה: אנחנו בממ"ד במשך כמה שעות, הילד בן כמה חודשים וקודח מחום. אין רופא או מרפאה בקיבוץ, אין אפשרות לצאת מהבית ובטח לא לנסוע איתו באוטו. מה עושים אם יש צבע אדום? הכול מטווח. צריך להוציא מהכיסא, להסיר חגורה, לעצור בצד, איך עושים את כל זה ב-15 שניות? כפר עזה. מתקשרת למוקד, מודיעים לי שיכול להגיע רופא רק עוד ארבע שעות. עכשיו, תגידו לי אתם, מה עושים במצב כזה? מה עושה אימא עם כמה ילדים? איך בוחרים אל מי לרוץ קודם? ואיך, לעזאזל, במדינה שלנו חיים עשרות אלפי תושבים בעוטף ולא מצליחים לספק לנו ביטחון בסיסי – חסינות מפני הטרור – – << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (כחול לבן): << דובר_המשך >> – – איך זה שיש לנו הנהגה שלא בחרנו – החמאס – שמחליטה ומכתיבה לנו את סדר-היום: מתי נישן, מתי נצא עם הילד לשחק בדשא, ומתי נהיה סגורים בחדר? אדוני היושב-ראש, אני מקווה שהבית הזה ידון יותר בחוסן הלאומי של אזרחי ישראל ולא בחסינות של פוליטיקאים. תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לחבר הכנסת יוראי להב הרצנו. חבר הכנסת ג'בארין – איננו. חבר הכנסת סעיד אלחרומי, בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת שלמה קרעי. << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו דנים כאן במתן חסינות לחבר הכנסת חיים כץ, אבל רציתי להעלות שתי סוגיות שהלוואי והלוואי שהייתה להן חסינות. הסוגיה הראשונה היא הכפרים הלא-מוכרים בנגב. בסערת החורף בשבועות האחרונים ישנה מתקפה חסרת תקדים על הכפרים האלה: ביר הדאג', אום רתאם, אבו תלול – על כל הכפרים הבדואיים בנגב. חלוקת אלפי צווי פינוי והריסה לבתי האנשים שנמצאים שם דווקא בתקופת החורף, ודווקא בתקופה של בחירות, של מערכת הבחירות. אין עם מי לדבר. יש שם רשות הבדואים, שבעצם לקחה על עצמה לחסל את התרבות הבדואית, לחסל לחלוטין את הקיום של הקהילה הבדואית. רק לסבר את האוזן: בחמש השנים האחרונות, מ-2015 עד היום, נהרסו בנגב 10,000 בתים ומבנים. זה מספר שיש רק במקומות שיש בהם מלחמה, כבוד היושב-ראש וחבריי חברי הכנסת. רק במקומות שיש בהם מלחמת אזרחים או, חס וחלילה, מלחמה בין מדינות, יש דבר כזה של הריסת מעל 10,000 בתים. הנושא השני שדרושה לו חסינות הוא המורים והמורות, המנהלים והמנהלות בחברה הערבית. בשבוע שעבר התבשרנו שהשב"כ, מנכ"ל משרד החינוך והאחראים לחינוך במגזר הערבי קיימו ישיבה בחודשים האחרונים, לדבר על החינוך הערבי. אני לא מבין מה יש לשב"כ לדבר על החינוך הערבי. מהו המסר הזה שאנחנו שולחים למורים הצעירים, למורות הצעירות, לאנשי החינוך במגזר הערבי? שהשב"כ מתערב במינויים שלהם? שהשב"כ, כוחות הביטחון, יתערבו במה שקורה בבתי הספר הערביים? לאלה, לאנשים האלה דרושה חסינות. לאנשים האלה חשוב לתת את הסיכוי להצליח. ככה אנחנו רוצים שמערכת החינוך בחברה הערבית תצליח? מה יש לשב"כ לעשות שם עם מנכ"ל משרד החינוך ועם הצוות שלו? אני מצפה להתנצלות ממנכ"ל משרד החינוך. אני מעריך את שמואל אבואב. עבדתי איתו כראש רשות, עם משרדים שונים. אבל, הנפילה הזאת חייבת להיות מתוקנת. אני מצפה, ממש, להתנצלות בפני המורים, המורות, בפני החברה הערבית, בפני מערכת החינוך הערבית – על הנפילה המכוערת הזאת. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת סעיד אלחרומי. חבר הכנסת שלמה קרעי, בבקשה, אדוני. אחריו – חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חסינות היא אבן יסוד בדמוקרטיה. מטרתה לאפשר לחברי הכנסת לפעול באופן חופשי וללא מורא לטובת הציבור שבחר אותם. כשאנחנו מדברים על חסינות מהותית של חברי הכנסת, אנחנו מדברים על אותו מנעד רחב של פעולות שמטבע הדברים חבר הכנסת, שבתוך עמו הוא יושב, מקדם לטובת הציבור כולו – אם זה ברעיונות שהוא שומע מבני משפחה, אם זה מחברים, ואם זה מכל מיני גורמים נוספים. זאת העבודה היום-יומית של חברי הכנסת. לא לחינם קבעו היועצים המשפטיים בכנסת לדורותיהם את מבחן גודל הקבוצה. כאשר פעולה של חבר כנסת משרתת קבוצה מספיק גדולה, אפילו מחוז אחד או אפילו עיר אחת בישראל – כך לפי המבחנים שנקבעו בשנים עברו – המבחן קובע שחבר הכנסת כלל לא מצוי בניגוד עניינים, כלל לא צריך לדווח. תארו לכם, אני אתן לכם דוגמה שנוגעת אליי: אני מקדם, עוד טרם נבחרתי כחבר כנסת, הצעות חוק להפחתת יוקר תשלומי הדיור. כולנו כאן מדברים על יוקר הדיור, אז יש הצעות חוק שעוסקות ביוקר תשלומי הדיור. למשל, אחת ההצעות היא לביטול עמלת פירעון מוקדם על המשכנתה ופתיחת השוק לתחרות – הצעת חוק שאושרה כבר לקריאה שנייה ושלישית פה אחד בוועדת הכלכלה, כמובן בניגוד לעמדתם של בנק ישראל ואיגוד הבנקים, אבל לא אושרה לעלות להצבעה במליאה, לצערי; או הצעת חוק לביטול מגבלת שליש הפריים, שגם משיתה מאות שקלים בחודש על כל משק בית בישראל; או יש עמלה שנקראת עמלת ערבות בנקאית שמגובה בפיקדון – אתם יודעים מה זה? זה כסף שלנו ששוכב בבנק, הבנק מקפיא אותו וגובה מאיתנו ריבית שנתית של 3%–4% בשנה. כשהמפקחת על הבנקים קראה לזה, בשיחה איתנו, "עלות ריתוק הון", אמרתי לה: מה ריתוק ההון, זה הון שלי מרותק כאן, למה אני צריך לשלם ריבית על זה? אבל שום דבר לא קורה. אבל לא משנה. מה הרעיון בכל הצעות החוק האלה? ברור שכשהצעות החוק האלה יעברו גם אני, וגם משפחתי, וגם כל חבריי, ניהנה מהדברים האלה. אז מה, נראה לכם שכל חבר כנסת שמקדם חוק לטובת הציבור יצטרך להוסיף עכשיו נספח להצעת החוק שלו, שישקף את כל ההטבות שאולי עתידות להיגזר לו, למשפחתו ולחבריו מאותה הצעת חוק? זה לא יעלה על הדעת. ברור, אתם מבינים שלא. אתם יודעים למה? כי ברור שמה שעומד בבסיס ההצעות האלו הוא טובת הציבור ולא טובת חבר הכנסת הפרטי. וזה בדיוק מה שעומד כאן לפנינו בהצבעה על החסינות של חבר הכנסת חיים כץ. הצביעו בעד, כדי שלא נהפוך לחותמת גומי בידי המשפטנים והיועצים המשפטיים. תודה רבה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה, חבר הכנסת שלמה קרעי. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה, אדוני, ואחריו – חברת הכנסת מיקי חיימוביץ'. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, השתתפתי יחד עם חבריי בדיוני ועדת הכנסת בקשר לבקשה למתן חסינות ושאלנו את היועץ המשפטי כמה שאלות, וגם הוא הציג את החומר. הוא אמר: א. אין אשמת שוחד; ב. מדובר באישום לגבי קידום הצעת חוק אבל חבר הכנסת כץ לא גילה גילוי נאות שהמומחה שהוא הזמין הוא חבר שלו, מכר שלו, והוסיף: הוא היה עשוי – הוא אמר "עשוי", לא אמר "עלול", אגב – להפיק רווח כספי או כלכלי. שאלנו פעם נוספת אם הוא הרוויח – כי זה תיק מזה עשר שנים – והוא חזר ואמר שהוא היה עשוי להרוויח. אין ספק שמדובר במעשה פרלמנטרי. כלומר, תוך כדי עבודת הכנסת או עבודת חבר הכנסת לחוקק חוק. לאור התשובות האלה ולאור הבקשה בוועדת הכנסת להצביע על שלוש עילות, אדוני היושב-ראש – שלוש עילות; חברי עופר כסיף הצביע נגד בשלושתן, חברי מנסור עבאס ואני הצבענו נגד בשנייה, בתום הלב, ובשלישית, האיזון בין ועדת אתיקה לאינטרס הציבורי, ונמנענו בעילה הראשונה, של החסינות המהותית. דיוני ועדת הכנסת הם תחנת ביניים, המליאה היא התחנה הסופית. אין פה היום הצבעה על שלוש עילות אלא על השתיים שעברו בוועדת הכנסת. את ההסתייגות שלנו באמצעות ההימנעות הצגנו שם בוועדה מול היועץ המשפטי. אגב, גם גרסנו אז – הצבענו נגד העילה של חוסר תום לב כי אמרנו שאנחנו לא חושבים שגיליון האישום הוגש דווקא נגדו כי התכוונו אליו באופן פרסונלי, אבל דעתנו לא נחה אז מגיליון אישום לגבי חקיקת חוק באמצע עבודה פרלמנטרית של חבר כנסת. אבל היות שהוצג גיליון אישום, אדוני, וכאן זו התחנה הסופית, במליאה, אנחנו נצביע נגד מתן חסינות, ואני בטוח שבסופו של דבר הנושא יבוא לבג"ץ ובג"ץ יכריע. אבל אני רוצה לרשום את ההסתייגות שלי מגיליון אישום לגבי חקיקת חוק כעבודה פרלמנטרית. הצגת אישום של הפרת אמונים לגבי עבודה פרלמנטרית קורית פעם ראשונה, אדוני היושב-ראש. פעם ראשונה זה מתרחש על ידי היועץ המשפטי לממשלה, אבל היות שגיליון האישום הוצג, המקום הוא בית המשפט, כדי שיכריע בסופו של דבר. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> יש שתי עילות כאן ולא שלוש עילות, וכך נצביע, כפי שאמרתי. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לחבר הכנסת אחמד טיבי. חברת הכנסת מיקי חיימוביץ', בבקשה, גברתי, ואחריה – חבר הכנסת גדעון סער. עד שלוש דקות לרשות גברתי. << דובר >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי וחברותיי חברי הכנסת, אני אומנם חברת כנסת צעירה, מספר הימים הפעילים שלי פה בכנסת מועט יחסית, אבל, מה לעשות, צעירה אני לא, עם כל כמה שקשה לי להודות. כן, אני בגיל שבו חשוב לי מאוד העולם שצפוי לילדיי ולנכדיי לכשיגיעו, ועל הדור הזה אני רוצה לדבר היום. הדור הזה, שמסתכל על המשכן הזה ופשוט לא מאמין, לא מאמין שכבר שנה אין ממשלה נבחרת, לא מאמין שיכול להיות מצב כזה שבו המדינה משותקת, והכי נורא, לא מאמין שמשהו כאן ישתנה בזמן הקרוב. למה הם כן מאמינים? לכך שהמקום הזה הוא אוסף של אינטרסנטים שבאו לכאן רק על מנת לשרת חלקים מהעם. בנקודת הזמן הזאת, שבה העיניים שלהם נשואות אלינו, מסתכלים לכאן ורואים את בבואת השלטון הלא-מתפקד, את מראה הכנסת המשותקת, הוועדות שלא עובדות, החוקים שלא נחקקים והתקציבים שתקועים. אפילו כספים שמיועדים להטבה מינימלית של מצבם של החלשים ביותר – תקועים. ולמה? כי המשכן הזה הפך להיות כלי שרת בידיו של ראש ממשלה שמואשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים; שצריך ללכת למשפט ומוכן, כדי לעצור זאת, לעשות הכול, לעצור מדינה שלמה. אסור שהמקום הזה יהיה כלי שרת בידיהם של חברי כנסת המנסים לחמוק ממשפט, מקום שבו יש חשד כלפי חברי כנסת ושרים על שימוש מושחת בכוחם ותפקידם. צריך שהבית הזה ויושביו יהיו דוגמה של ניקיון כפיים, של ערכי יושר וצדק. ההצבעה היום, אדוני היושב-ראש, היא הרבה יותר מחסינות – כן או לא; הרבה יותר מעניינו הפרטי של חבר הכנסת חיים כץ. ההצבעה היום היא הצבעת אמון או אי-אמון: אמון או אי-אמון במשכן הזה ובחבריו – האם אנחנו ראויים לאמון של הדור הזה ושל כל אזרחי המדינה הזו, האם אנחנו מסוגלים לטפל במה שחשוב באמת לעתיד המדינה ועתיד כדור הארץ, או שחלילה נוכיח להם שוב שאנחנו חבורה של אינטרסנטים, צרי אופקים שעסוקים בחסינות של עצמנו, בהישרדות הפוליטית, בהתחמקות ממשפט. היום יש לנו הזדמנות לתקן, להתחיל לתקן, ולכן נצביע היום נגד מתן החסינות לחבר הכנסת חיים כץ. אנחנו חייבים את זה לאזרחי המדינה הזו, ובעיקר לילדינו. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת גדעון סער, בבקשה. << דובר >> גדעון סער (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אם הבנתי נכון – לא הייתי כאן בפתח הדיון – במקום עמדת הוועדה, במקום העמדה המנומקת של הוועדה, הוצגה עמדת יושב-ראש הוועדה, עמדה לגיטימית, אבל עמדה אישית שאיננה משקפת את דעת הרוב כפי שגובשה בוועדת הכנסת ואשר עליה אנחנו מצביעים כאן. חברי הכנסת, חסינות חברי הכנסת כעיקרון קבועה בחוק-יסוד: הכנסת. הפרטים שלה נקבעו בחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, אבל העיקרון נקבע בחוק-היסוד. וסעיף אחד לחוק, שהוא ליבת החסינות המהותית – להבדיל מהחסינות הדיונית או מהחסינות העניינית – נוגע למעשה במילוי התפקיד, או למען מילוי התפקיד. והחסינות הזאת תעמוד לחבר הכנסת – בהנחה שהיא קיימת, כפי שלדעתי היא קיימת במקרה הזה – גם לאחר שהוא חדל מלהיות חבר הכנסת. ולכן כל הרטוריקה של עיר מקלט היא לא רלוונטית לחלוטין למקרה הזה, שבו נטענת חסינות מהותית. החסינות המהותית לא נתפסת בכלל כמכשיר להגנה על הנבחר אלא כמכשיר הגנה על הבית הזה, על בית המחוקקים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> גדעון סער (הליכוד): << דובר_המשך >> נדמה לי – אמרתי את זה גם בדיון בוועדה, אדוני היושב-ראש – שלפי דעתי שנינו הכי מנוסים בדיונים מהסוג הזה בבית הזה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> גדעון סער (הליכוד): << דובר_המשך >> לא פעם עמדתי בפני החלטות מאוד קשות. הייתי צריך להצביע לפי הכרתי בעד הסרת חסינות גם של חברים, חברים לסיעה. היום בפעם הראשונה אני מצביע נגד הסרת חסינות. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אמרת גם שזו הפעם הראשונה שזו הפרת אמונים לחבר כנסת – – – << דובר_המשך >> גדעון סער (הליכוד): << דובר_המשך >> זאת גם הפעם הראשונה – לפחות אני בדקתי ב-20 השנים האחרונות – שהוגש כתב אישום על עברת הפרת האמונים לבדה, ללא עבירות נוספות. אבל אני כרגע מתייחס ומתמקד בסוגיית החסינות. אני היום, בפעם הראשונה, אצביע נגד נטילת חסינות – אבל אני עושה את זה בלב שלם, בראש ובראשונה משום שלפי מיטב הכרתי המקרה שלפנינו הוא מקרה מובהק שבו חלה חסינות מהותית. מי שמאמין, כמוני, שבמקרה הזה חלה חסינות מהותית – הכנסת איננה רשאית על פי החוק להסיר אותה. נכון אמר היושב-ראש, בצדק, והדגיש את זה, שזה נדיר מאוד שהתביעה הכללית מגישה כתב אישום רק על עבירת הפרת האמונים. מי שמכיר את ההיסטוריה של המקרה הזה מבין שזה שריד רזה של החשדות הרועמים שליוו את המקרה הזה בתחילתו. אבל מה שעוד יותר רלוונטי לענייננו: זה בגין מסכת עובדתית שבליבה מעשה החקיקה של הכנסת. מעולם לא היה, למיטב ידיעתי – וזה לא הופרך בדיונים בוועדה – שהוגש כתב אישום לבית משפט על מסכת עובדתית שבליבה מעשה החקיקה, שהוא עיקר עבודתו של הבית הזה; על חוק שאין מחלוקת שהוא חוק טוב, שהוא חוק מיטיב, שהוא חוק שהתקבל בקונסנזוס בבית הזה, כשלא נטען בכלל שהופקה טובה כלשהי לחבר הכנסת מהחקיקה – הכול על סמך פרשנות שניתנה לאי-גילוי יחסי החברות בינו לבין אחר. אני אינני רוצה לחזור לדיון בוועדה, אבל על מנת שחברי הכנסת שלא היו בדיון בוועדה יבינו: ליבו של העניין מצוי בכך שחבר כנסת מקבל ייעוץ משפטי מהייעוץ המשפטי של הכנסת על פי כלל הקבוצה הגדולה, ועל פי אותו ייעוץ משפטי הוא לא נמצא בניגוד עניינים, והוא מחוקק חוק בשנת 2010 – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> גדעון סער (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ולאחר עשור, בשנת 2020, הוא מועמד לדין על ידי יועץ משפטי אחר, היועץ המשפטי לממשלה, על אותה מסכת עובדתית על פי סט נורמטיבי אחר לחלוטין. לפי דעתי, זה קעקוע מוחלט של כל הרעיון של שלטון החוק. כשאנחנו מדברים על סוג העבירה, זה מקרה שבו הנורמה נקבעת רטרואקטיבית פעמיים. אם במקרה הזה לא חלה חסינות מהותית, קשה מאוד למצוא מקרה הולם שבו תחול החסינות המהותית. ולכן, היום אם לא תתקבל עמדת הוועדה – שהתקבלה אחרי שני דיונים מאוד רציניים וממצים – המשמעות היא שהכנסת החליטה במודע לוותר על החסינות העניינית, הנוגעת בטבורו של מילוי התפקיד של חברי הכנסת. אכן, זה ממש לא עניינו הפרטי של חבר הכנסת חיים כץ, כפי שאמרה כאן הדוברת לפניי – תוך כדי שלא אמרה מילה אחת על הנושא של הדיון אלא הפליגה למחוזות שאין להם קשר לדיון שלפנינו – אלא זה עניין של הכנסת. תודה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת סער. כהן מחליף את כהן – אלי כהן מחליף את מאיר כהן כחבר כנסת. שלוש דקות. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה אלי אליהו כהן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, המטרה של הכנסת היא לבוא ולקדם חוקים, לקדם חקיקה שתבוא ותיטיב עם הציבור. אני חושב שהחוק שאליו יש התייחסות הוא אחד החוקים שבאו בצורה משמעותית לטובת האזרחים, לטובת האדם הקטן, מול אותם – כמו שקוראים –"טייקונים". בשנת 2008 היה משבר subprime חמור, שבמסגרתו היו לא מעט פשיטות רגל של חברות כאלה ואחרות. ובמסגרת אותן פשיטות רגל שהיו, נוצר מצב שמי שהיה אחרון בסדר הנשייה היו למעשה האנשים הפרטיים, ובעלי החברות הם אלה שהיו נהנים מאותו מצב. החקיקה הזאת, שהוביל חבר הכנסת חיים כץ, פעלה לטובת האזרח הקטן – או כפי שחלק מאיתנו מגדירים: הגב' כהן מחדרה. החוק הזה עבר פה אחד, והיום, כשאנחנו נדרשים להתייחס לחסינות, אלה שרוצים להצביע בעד הסרת החסינות למעשה רוצים להתייחס לחבר כנסת שבא ופעל נגד הטייקונים לטובת הציבור. לכן, אם זאת לא השליחות שלנו, אז מהי השליחות שלנו? אנחנו צריכים להיבחן בדבר אחד: מהם החוקים שאנחנו מעבירים? יכול להיות גם, אולי, שהעברנו כאן תוכנית חיסכון לכל ילד, ולחלק מהאנשים כאן יש ילדים, אז אולי לצורך העניין הם פעלו בנושא הזה בניגוד עניינים, או בנושא של קצבאות זקנה או בדברים אחרים? לכן, אני חושב שהיום אנחנו צריכים להגן בנושא הזה על הכנסת ולתת לחברי הכנסת את היכולת לבוא ולהמשיך ולפעול לטובת האזרחים. ברגע שיש חוק שנועד לטובת האזרחים על חשבון הטייקונים, על חשבון בעלי ההון, אנחנו צריכים להגיד: עד כאן. לכן, אני בנושא הזה אתמוך. תודה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יואב קיש. שלוש דקות. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. אני אתחיל בגילוי נאות, שלדעתי כל חבר כנסת שעלה לדבר פה צריך להתחיל בו: אני חבר של חיים כץ, הוא חבר של הסיעה שלי ויש בינינו גם קשרים פוליטיים. אני מכיר אותו שנים מעבודתו בכנסת. לצערי פה יש לי הערה לחברת הכנסת חיימוביץ': עלית פה ואמרת: המסר זה לא חיים כץ. אני פה במסר לציבור, איך אנחנו מסתכלים – וככה. אז בעיניי את טועה טעות קשה. את יכולה לחשוב אחרת. הדיון הזה הוא דיון מאוד ספציפי על עתידה של החסינות של חיים כץ. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד עוד דבר אישי: לא הרבה מחברי הכנסת פה היו ראשי ועדות והעבירו חקיקה פרטית שלהם – שהייתה בוועדה אחרת – אליהם לוועדה, העבירו אותה. אני עשיתי את זה. זה בדיוק אותו אירוע שבו מואשם חבר הכנסת כץ. אני העברתי חוק, ממש בסיום הכנסת העשרים, של יצוא קנאביס רפואי, הצעה לחקיקה פרטית שלי שהייתה בוועדת העבודה והרווחה ונתקעה. הפעלתי לחץ פוליטי, העברתי אותה לוועדת הפנים, ובוועדת הפנים העברתי את החקיקה הזאת. אני חושב שהיא עשתה 2 מיליארד שקלים לשוק ההון הישראלי. הרבה מאוד אנשים הרוויחו כסף מהעניין הזה, ומי יודע, אולי מחר יבואו אליי בטענות ויגידו שאני הייתי לא בסדר. אז גם פה אני מרגיש שיש לי עניין אישי. אני רוצה להגיד על ניגוד עניינים – – – << קריאה >> מיקי לוי (כחול לבן): << קריאה >> אבל העברת אותה מוועדה אחרת. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> מיקי, לא הפרעתי, תן לי לסיים. אני רוצה להתייחס לניגוד עניינים: הבית הזה עוסק כל הזמן בניגוד עניינים, ואני אומר את זה לחברי הכנסת החדשים. למשל, חבר כנסת שהוא מהקהילה הלהט"בית ורוצה לקדם חוק פונדקאות – זה משפיע עליו ישירות חד וחלק. דוגמה אחרת, שאתם לא מכירים, חברי הכנסת החדשים – חבר הכנסת לפיד אולי מכיר. רת"א לקחה 100 מיליון שקלים לחלק לרשויות שנפגעות מהרעש של נתב"ג. היה דיון בוועדת הכספים שאליו כל חברי הכנסת נכנסו, ומי שקרוב לראש עיריית אלעד עזר לראש עיריית אלעד. ככה זה היה בכנסת. הכנסת הזו בנויה על אנשים שמייצגים אנשים אחרים, וחלק מהעניין זה ניגוד העניינים. בוועדת הכנסת אמר היועץ המשפטי שני דברים. אחד, שאין בכוונתו להתערב בעבודת הכנסת. הגשת כתב האישום הזו – אני אומר לכם את זה כיושב-ראש ועדה – פוגעת בעבודת הכנסת פר אקסלנס. זה בא לסרס את חברי הכנסת. אתם לא מבינים איזה נזק אתם עושים כשאתם מיתממים ואומרים: בואו נעשה את זה אירוע השלכתי. זה אירוע ספציפי מסוכן מאוד. ואם מישהו חושב שחברי כנסת לא צריכים חסינות בכלל, זאת עמדה עקרונית, אפשר להתווכח עליה – כן או לא – אבל בחוק הקיים מצא המחוקק את הצורך בחסינות. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני כבר מסיים, ברשותך. היה גם דיון בוועדת האתיקה שהסתיים בהערה. ואני אומר לכם: המקרה הזה הוא מקרה שנמצא בליבת הצורך לחסינות בכנסת. מדובר בחוק שגם היועץ המשפטי לממשלה אמר שהוא חוק שנעשה לטובת הציבור. הוא אמר יותר מזה. אמר היועץ המשפטי בוועדת הכנסת: אני מאמין שחבר הכנסת כץ, שחוקק את החוק, האמין בכל ליבו שמדובר בחוק לטובת הציבור. הוא עשה טעות שהוא לא הזכיר את הקשר שלו עם מוטי בן ארי. זה היה בוועדת האתיקה. להפוך את זה לעבירה פלילית – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> – – זאת פשוט פגיעה חמורה בכנסת וביכולת שלנו כחברי כנסת לתפקד. אין לי שום ספק שחיים כץ צריך לקבל חסינות על המקרה הזה. תודה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה. חברת הכנסת שטרית, קטי שטרית – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מוותרת. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> – – מוותרת. חבר הכנסת ביטון מיכאל. אחריו – יאיר לפיד. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר >> כבוד היושב-ראש, נאמר כבר הכול בסוגיית החסינות, ואני לא אוסיף על כך, למעט מסקנה אחת שכבר אמרתי בוועדה. הכנסת וועדת הכנסת לא מסוגלות באמת לנהל דיון ענייני על גורלו של חבר כנסת ללא השפעה פוליטית; בסוף זאת הצבעה של סיעות ופוליטיקה. לכן אמרתי שם שאביא חוק לוועדה חיצונית, והיום יושב-ראש כחול לבן התבטא בעניין, והוא יעמוד כאן ויציג בפרטי-פרטים את המהלך של ועדה חיצונית, שתסיר את החרפה של תהליך של דיון בחסינות, שהוא מזוהם בשיקולים פוליטיים. זאת המסקנה הסופית וזה מה שצריך לעשות. אבל בזמן שאנחנו שנה בהקפאה של ממשלה ושנה בהקפאה של כנסת – עם ישראל ומדינת ישראל מתקדמים. וזאת הזדמנות להעלות על סדר-היום אירוע משמעותי, יהודי, חברתי ורוחני – קבלת פרס ישראל של פרופ' ורד נעם, פרס ישראל לתלמוד, האישה הראשונה שמקבלת את הפרס הזה, ראש המחלקה ליהדות באוניברסיטת תל אביב. האירוע הזה מקביל ודומה לאירוע של הלל הזקן. הלל הזקן עומד קפוא על הגג ולא נכנס לבית המדרש, ורק אנשים שמבינים מה זאת הזדמנות שווה משלמים במקומו ומכניסים אותו לבית המדרש. וככה קיבלנו את הלל, וככה הלכה כבית הלל. ורד נעם גדלה בציונות הדתית ורצתה ללמוד תלמוד, אבל בשום תיכון לא למדו תלמוד למעט תיכון פלך. ושם היא מתגנבת לשיעורים של תלמיד חכם, שמקבל אותה בשמחה, ואחר כך היא הולכת ללמוד באקדמיה, באוניברסיטה, ושם היא האישה היחידה בקרב תלמידי תלמוד רבים. וסוף ההישג שלה: היא ראש המחלקה לתלמוד באוניברסיטת תל אביב. למה ההישג הזה דרמטי? בעשרות השנים האחרונות נשים מהציונות הדתית ובכלל מעמיקות את לימודי היהדות ומגיעות להישג תורני מעמיק. אפשר לציין את הרב ליכטנשטיין, זיכרונו לברכה, שלימד את בניו תורה, ואת בתו, אסתי רוזנברג, וטוני מיטלמן, שהגיעו להישגים מאוד גדולים בהיבט הלימודי-תורני. יש עשרות נשים בישראל שעברו את מבחני הרבנות באיכויות של רבנים, והדבר הזה הוא פריצת דרך ותיקון של הפער בין יהדות למדינה. מדינת ישראל הצליחה לשים פה ראשת ממשלה ב-1969, ונשיאת בית משפט עליון, כמה נשיאות בית משפט עליון, אבל מקומה של האישה בהנהגה הציונית הדתית נפקד, ולכן מה שעשתה פרופ' ורד נעם הוא הישג וקריאת כיוון. אבל מה שמיוחד בדברים שהיא אמרה – היא אמרה: אני בסך הכול ביקשתי להיות חלק מהשיחה של העם היהודי; כילדה, כתלמידה, רציתי להיות יהודי שהוא חלק מהשיחה של העם היהודי. והשיחה של העם היהודי התנהלה בתלמוד ובמשנה, והשיחה הזאת נמשכת – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר_המשך >> תן לי לסיים באיזו צורה ככה – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תשאף לסיום. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר_המשך >> כאילו מה שנקרא – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> היית בדה-קרשנדו. לא היית בעלייה, היית בירידה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר_המשך >> אפליה מתקנת, ערבים וזה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> העדפה מתקנת. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר_המשך >> עיירות פיתוח, משהו. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> לעשות העדפה מתקנת לכחול לבן בתקופה הזאת – לא משהו. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר_המשך >> טוב, לא נחזור לפוליטיקה. אנחנו מצדיעים לפרופ' ורד נעם על קריאת הכיוון – שנשים מובילות גם ברוחניות, גם בתלמוד, גם ביהדות, וזה נעשה באוניברסיטת תל אביב. זה אומר שאלפי תלמידים חילונים ומסורתיים מוצאים עניין בתלמוד. יש תקווה לארון הספרים היהודי. תודה רבה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> שוכרן, מיכאל ביטון. חבר הכנסת יאיר לפיד, שלוש דקות. << דובר >> יאיר לפיד (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, למה אנחנו כאן? במקום שנשב פה ונקיים דיון על החינוך המיוחד, שנמצא במשבר, ועל מיטות אשפוז ועל התחבורה ועל ילדים שנהרגים מקורקינטים, אנחנו שוב מתכנסים כאן לדבר על זה שחבר קואליציה שחשוד בפלילים הולך לבית משפט. והוא יחזור מבית המשפט לקואליציה שבה יש ראש ממשלה עם שלושה תיקים חמורים, שרצה גם הוא את החסינות שלו. בשביל זה אנחנו חברי כנסת? << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יאיר לפיד (כחול לבן): << דובר_המשך >> זו מטרתו של הבית הזה? << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> אתה צדקן. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יאיר לפיד (כחול לבן): << דובר_המשך >> כי כל מה שנשאר לנו זה ראש ממשלה שמעדיף מיטה אחת, מיטה אחת במטוס הפרטי שלו, על 1,000 מיטות בטיפול נמרץ. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מיקי מכלוף זוהר, אתה יכול לעלות. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> בוא נדבר על זה. אתה יודע מה, הרמת לי להנחתה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> לעלות. ומפה, כמקובל. << קריאה >> מיקי לוי (כחול לבן): << קריאה >> תעלה למעלה, נשמע את דברי החוכמה שלך, מכלוף. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> כמקובל. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> הרמת לי להנחתה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> בבקשה, ממ"ז. << קריאה >> פנינה תמנו (כחול לבן): << קריאה >> מיקי, אתה קרבי. מה, אתה מרגיש שאתה מפסיד? << דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >> קודם כול, חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב בראש, הטהרנות והצדקנות שלך, מר לפיד, היא באמת חוצה גבולות. << קריאה >> קארין אלהרר (כחול לבן): << קריאה >> חבר הכנסת לפיד. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> למה? כי היא גם כל כך צבועה, ברמות שקשה לתאר. אצלך במפלגה יושבים אנשים שרק אתמול פורסם לגביהם תחקיר בערוץ 13 – – – << קריאה >> מיקי לוי (כחול לבן): << קריאה >> זה נסגר לפני עשר שנים מחוסר אשמה. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע, רגע, תחקיר מאוד מעניין בחדשות 13 – – << קריאה >> מיקי לוי (כחול לבן): << קריאה >> חוסר אשמה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> – – על פרשת הדלפות שהיה מעורב בהן גם היועץ המשפטי לממשלה – – << קריאה >> מיקי לוי (כחול לבן): << קריאה >> חוסר אשמה, לפני עשר שנים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> יאיר לפיד (כחול לבן): << קריאה >> שלושה כתבי אישום. אחד, שניים, שלושה. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> – – גם רמטכ"ל בצה"ל, ועל זה אתה לא מדבר. זה נקי, זה מסודר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מיקי לוי (כחול לבן): << קריאה >> חומר ממוחזר. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> בני גנץ – יש סיפור מאוד מעניין, פרשת המימד החמישי; אף אחד לא רוצה להזכיר. << קריאה >> יאיר לפיד (כחול לבן): << קריאה >> שלושה כתבי אישום. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> אתם הצדקנים הגדולים, אתם הישרים, אתם הטהורים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל אתה יודע מה ההבדל בינינו, יאיר? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה יודע מה ההבדל בינינו לביניכם? << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו לא פועלים – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי. << קריאה >> פנינה תמנו (כחול לבן): << קריאה >> ממשלה מושחתת – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני מבקש לתת לחבר הכנסת זוהר – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> מיקי, מיקי, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. פעם ראשונה. בבקשה, תמשיך. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> ההבדל בינינו לביניכם הוא שאנחנו לא טהרנים ולא צדקנים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו משאירים את הכול בידי הציבור. זה כל ההבדל. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> ועכשיו השאלה שנשאלת פה היא אחת – הם לא נותנים לי לדבר. << קריאה >> מיקי לוי (כחול לבן): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> מיקי, מיקי, אני חוזר על קריאתי בפעם הראשונה. בבקשה. << קריאה >> יאיר לפיד (כחול לבן): << קריאה >> שלושה כתבי אישום. אחד, שניים, שלושה כתבי אישום. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. כמה כסף ראש הממשלה קיבל לכיסו? כמה הוא קיבל לכיסו? תענה לי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שוחד, מרמה והפרת אמונים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> יאיר לפיד (כחול לבן): << קריאה >> שלושה כתבי אישום. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> כמה כסף הוא קיבל לכיסו? אפילו לא אגורה שחוקה. כמה בני גנץ הרוויח מהמימד החמישי? << קריאה >> רם בן ברק (כחול לבן): << קריאה >> תגיד הכול, רק לא לשקר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> בנימין גנץ (כחול לבן): << קריאה >> אפס. אפס, מיקי. אפס. תרשום. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> כמה כסף הרווחת מהמימד החמישי? << קריאה >> בנימין גנץ (כחול לבן): << קריאה >> אפס שקלים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> מה זה אפס? דווח על מיליונים. << קריאה >> בנימין גנץ (כחול לבן): << קריאה >> אפס שקלים. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> בוא תצהיר את זה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> בנימין גנץ (כחול לבן): << קריאה >> אפס שקלים. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> בוא תדבר על זה. בוא תדבר על זה. << קריאה >> בנימין גנץ (כחול לבן): << קריאה >> אתה יכול – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> כמה גבי – – << קריאה >> בנימין גנץ (כחול לבן): << קריאה >> אתה יכול להמשיך לשקר, מיקי. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> – – לקח ב"שמן"? << קריאה >> בנימין גנץ (כחול לבן): << קריאה >> מיקי, אתה יכול להמשיך. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> כמה כסף הוא לקח ב"שמן"? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> תענו לי. << קריאה >> בנימין גנץ (כחול לבן): << קריאה >> הינה, אני עונה לך. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> תענו לי. יאיר לפיד, כמה כסף לקחת בידיעות אחרונות? << קריאה >> בנימין גנץ (כחול לבן): << קריאה >> תקשיב טוב, אתה יכול להמשיך לשקר. אפס שקלים. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> תענה לי. כמה כסף לקחת בידיעות אחרונות? כולכם לקחתם. אף אחד לא מדבר, אף אחד לא חוקר. אם זה לא ביבי, לא חוקרים. מה הקמפיין שלכם חוץ מ"רק לא ביבי"? << קריאה >> מיקי לוי (כחול לבן): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> איזה אג'נדה אתם מביאים? << קריאה >> מיקי לוי (כחול לבן): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> איזה מסר אתם מוכרים לציבור, חוץ מהשנאה לנתניהו? << קריאה >> מיקי לוי (כחול לבן): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> שום דבר, שום כלום. טהרנות, צדקנות, יפות נפש, על חשבון מה? על חשבון מה? על חשבון שחיתות שאתם חשודים בה. תתביישו לכם. << קריאה >> מיקי לוי (כחול לבן): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> נא להרגיע. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> הגיע הזמן כבר שתשנו את הגישה. בושה וחרפה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אל תפנה אליהם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מיקי לוי (כחול לבן): << קריאה >> – – – שוחד, הפרת אמונים – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני מבקש, מרוב צעקות עוד מעט תביאו דרבוקות לפה. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, זה – הם לא. דרבוקות – בשום פנים ואופן, זה לא לרמה שלהם. הם, אתה יודע, רק משהו ב-level גבוה, לא מתאימה להם הרמה של הליכודניקים. כן, אנחנו מתחברים גם לדרבוקות, מה רע בזה? מה רע בזה? אנחנו אנשים פשוטים, אנשי העם, עמך ישראל, מקבלים תמיכה מציבור רחב במדינת ישראל, מתי תכירו בזה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> הפריעו לו, הפריעו לו. יש לך עוד עשר שניות. << קריאה >> מיקי לוי (כחול לבן): << קריאה >> כתב אישום – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה לומר משהו לסיכום. << קריאה >> מיקי לוי (כחול לבן): << קריאה >> – – – כתב אישום – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> עשר שניות. הוא רוצה לסיים, ואתם לא מאפשרים לו. אתם לא מאפשרים לממ"ז לסיים. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> מה? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> מיקי מכלוף זוהר, ממ"ז. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> אוקיי, לפרש. יש פה ממ"ז אחד, אם אני לא טועה. מיקי לוי היה ממ"ז, לא? זה ממ"ז. << קריאה >> מיקי לוי (כחול לבן): << קריאה >> נכון. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> ממ"ז מפריע לממ"ז. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל בפוליטיקה נראה לי שאני ואתה יכולים לעשות תחרות. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אומר כך, לגופו של עניין – שלשם כך עליתי, רק פשוט ראיתי את ההתנהלות, הייתי חייב להגיב. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תסיים, מיקי. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אסיים. << קריאה >> אלעזר שטרן (כחול לבן): << קריאה >> עוד יאמינו לך, מיקי. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> כולם מאמינים לי. אתה לא תאמין, יש לפחות מיליון ו-150,000 איש שמאמינים לי. מיליון ו-150,000 איש. << קריאה >> אלעזר שטרן (כחול לבן): << קריאה >> עוד יאמינו לך, מיקי. תענה, תענה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> מיקי, אני לא יכול לאפשר את זה. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> טוב, אז אני מסיים. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אל תענה לו. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> אשתדל. << קריאה >> אלעזר שטרן (כחול לבן): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, זאת סכנה אם יאמינו לו, תאר לך שיאמינו לו. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> סיימת? יופי. הכנסת מתכנסת פה היום בעניין שאין לו משמעות של פוליטיקה בין ימין ושמאל, ולכן מצופה מכל חברי הכנסת שיקבלו את ההחלטה בצורה עניינית, רצינית ומקצועית. היה דיון מקיף בוועדת הכנסת, דיון חשוב. לדעתי, אדוני היושב-ראש, הוא חשוב מאין כמוהו לדמוקרטיה הישראלית. נקבע שם שחבר הכנסת חיים כץ פעל בתום לב ולא עשה דברים בכוונה, ולכן לא היה מקום להגיש נגדו כתב אישום, מעצם החסינות המהותית שמגיעה לו בדין. אני חושב שכל חבר כנסת היום צריך לשים בצד את הכותרות בעיתונים, לשים בצד את השיקולים מה יגידו עליו מחר, ולהסתכל גם על היום שאחרי; כי הוא יכול מחר לנהל דיון ובתום לב לעשות טעות, וזה יכול להתגלגל לכתב אישום פלילי – דבר שאנחנו לא רוצים שיקרה לשום חבר כנסת, בין אם הוא בימין ובין אם הוא בשמאל. לכן אני מבקש מכולם, ואני חושב שנכון יהיה להצביע בעד בקשתו של חבר הכנסת חיים כץ. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת בנימין גנץ. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> הוא הלך. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> בגללך. השר אלקין. << קריאה >> יעל גרמן (כחול לבן): << קריאה >> הוא פה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> הוא פה, סליחה. אני קורא לצלמים תועמלני הליכוד: אפשר בפריים אחד לתפוס את בני גנץ ואותי. במקום התמונה ההיא, תמונת ההסתה ההיא, תמונה חדשה. שלוש דקות. << דובר >> בנימין גנץ (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, הינה אנחנו נפגשים פעם נוספת לדיון על חסינות, אחרי שכבר עברנו חצי סיבוב בנושא החסינות של ראש הממשלה, ואנחנו מגיעים לבחירות בפעם השלישית, בהיקף של כ-8 מיליארד שקלים. כל מצביע במדינת ישראל שילם 2,000 שקל בשביל להחזיק את ראש הממשלה בתוך הכיסא שלו. שלוש בחירות, אחת אחרי השנייה. והינה אנחנו דנים על חסינות, ותוך כדי החסינות ממשיכים לשגר פה שקרים. חבר הכנסת מיקי זוהר, מילה אחת ממה שאמרת בנושא המימד החמישי – אחת – לא הייתה מדויקת ולא נכונה. הכול שקרי, אבל קל לפרסם. אני מפסיק לעסוק בעניין הזה. אני חוזר לסיבה שלשמה התכנסנו. חברים, אנחנו מאבדים את אמון הציבור. אנחנו דנים בעצמנו, עוסקים בעצמנו, דואגים לטובתנו, דואגים לכיסנו. הדבר הזה לא נעשה טוב, הדבר הזה לא נראה טוב. מכיוון שכך, ובמסגרת מה שהחוק יאפשר, אפעל לאחר הבחירות להקים ועדה חיצונית, מקצועית, ייצוגית, כולל חברי כנסת לשעבר, על מנת להביא את האילוצים של המחוקקים לדיוני הוועדה עצמה. זאת תהיה ועדה שהיא לא תלויה בחברי הכנסת המכהנים, היא תהיה הרבה יותר נקייה. היא תעסוק הן בחסינות חברי הכנסת, לו נגיע לשלב שבו צריך כדבר הזה, היא תעסוק גם בשכר חברי הכנסת, ולא אנחנו נקבע לעצמנו כמה אנחנו מרוויחים וכמה אנחנו משתכרים. יש בינינו שמשתכרים שקל לשנה, וזה בסדר; אחרים תורמים חלק משכרם; אחרים משתכרים שכר מלא; אבל יש מי שצריכים לעסוק בזה, וזה לא אנחנו. אני חושב שאנחנו צריכים להשאיר את עצמנו נקיים מכל הדברים האלה. מאחר שהדיון הזה הוא דיון שבסופו של דבר יוכרע פוליטית, למיטב הבנתי, לא איכנס לגופו של עניין. אנחנו הקפדנו בכחול לבן לא להגיד לאף אחד מה להצביע. כך אעשה גם הפעם, ואני מאחל לכולנו הצלחה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת גנץ. חבר הכנסת השר זאב אלקין, בבקשה, אדוני. << דובר >> השר להגנת הסביבה זאב אלקין: << דובר >> אדוני יושב-ראש הישיבה, חבריי השרים, חבריי חברי הכנסת, לא הפתיע אותי שלקראת סיומו הדיון הזה התלהט ועבר לפסים הפוליטיים של ירי משני צידי האולם. אנחנו שבועיים לפני הבחירות והיצר הוא גדול. אבל אני מציע לכולנו לסיים את הדיון הזה, ובעיקר את ההצבעה בדיון הזה, דווקא בניסיון לעלות קצת, לרגע, מעל הסימון האוטומטי של המקומות ושל התפיסות בשיא של המחלוקת הפוליטית, כי היא קיימת ויש לנו מספיק במות לנהל אותה. יש לנו עוד שבועיים לפני הבחירות, וחוששני שיהיו לנו אחר כך עוד אפשרויות להמשיך לנהל את המחלוקת הפוליטית. יש לי מה לומר גם לחבר הכנסת גנץ על הקריאה שלו שלאזרחי ישראל סוף-סוף תהיה ממשלה: דווקא מאוד רצינו להגיע לזה, היינו מאוד קרובים להגיע לזה, ואם הייתם אומרים כן יכול להיות שהייתה קמה ממשלה והיינו חוסכים מהציבור את הסיבוב המיותר הזה, הסיבוב השלישי. אני חושב שזאת בכייה גדולה שבסופו של דבר אותה הצעה – שלובנה, והגענו אליה במשא ומתן – לא הלכנו עליה. אבל זה כבר חלב שנשפך. אבל לא על זה עליתי לדבר כאן. אני דווקא מציע לכולנו, לכל אחד ואחד כאן, כשהוא יבוא להכריע, היום בהצבעה, אם הוא מאמץ את ההמלצה של ועדת הכנסת, כן או לא – אדוני היושב-ראש, קשה לי קצת. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני מבקש להיות בשקט ולאפשר לשר אלקין לדבר. גינזבורג, קרן, השרה חוטובלי, אני מבקש לשבת במקום, תודה רבה. השר אקוניס, אני מבקש לתת לו לדבר. חבר הכנסת עופר כסיף, נא לשבת. השר אקוניס. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> השר להגנת הסביבה זאב אלקין: << דובר_המשך >> תודה רבה. אני מציע לכולנו לקבל את ההחלטה הסופית בהצבעה שתכף תבוא על ההמלצה של ועדת הכנסת דווקא בניסיון להתעלם לרגע מחלוקת האולם הזה – שהיא קיימת, היא פוליטית, אין מה לעשות, אנחנו בתוך בית פוליטי. כי אני חושב שהשאלה שעומדת כאן על הפרק היא שאלה מהותית לתפקודו של הבית הזה, ולא משנה מי יהיה בשלטון, הצד הזה של האולם או הצד הזה של האולם. היא יכולה להגיע בכל רגע ובכל דקה, וההכרעה בשאלה הזאת היא הכרעה מהותית בשאלה איך אנחנו רואים ואיך אנחנו רוצים לראות את כנסת ישראל – לא רק היום, גם מחר, גם בעוד שנה, גם בעוד שנתיים, גם בעוד עשור, כשהמחלוקת הפוליטית שכרגע כל כך חוצה וקורעת אותנו תישכח ואף אחד בכלל לא יזכור על מה היא הייתה. הנורמות שייקבעו להליך החקיקה הן נורמות שיישארו עם הבית הזה כדבר תקדימי. << קריאה >> יעל גרמן (כחול לבן): << קריאה >> איזה נורמה – – – << דובר_המשך >> השר להגנת הסביבה זאב אלקין: << דובר_המשך >> אני תכף אדבר על זה, חברת הכנסת גרמן, בהחלט. אני חושב שלא במקרה המחוקק קבע את ההליך של החסינות, אגב, הוא קיים לא רק במדינת ישראל; הוא קיים גם, פחות או יותר, ברוב מוחלט של הדמוקרטיות המערביות, כי הוא נועד לתת לנבחרי הבית הזה לעשות את מלאכתם הפרלמנטרית בלי פחד, בלי חששות כל רגע שמא, ואולי, ואיפה אני אמצא את עצמי ביום המוחרת, ואולי עדיף שב ואל תעשה מאשר עשה. וכשאני בודק את כנסת ישראל היום, ואני, ברוך השם, כמו חלקכם, כבר לא קדנציה ראשונה ולא קדנציה שנייה וגם לא שלישית, הטענה, שמדי פעם מושמעת בחוץ – ואגב, בהיבט הזה לא מפרידים בין ימין ובין שמאל; זה נאמר על כולנו ברחוב, אתם מכירים את זה – הטענה שהבית הזה הוא מושחת מיסודו, כחזקה, אני חושב שהטענה הזו אין לה שום בסיס. הבית הזה מלא חברי כנסת שבאו לכאן כדי לשנות מציאות, כל אחד כאמונתו, כל אחד בדרכו, ואנחנו מתווכחים קשה על הדרך הזו, וזה לגיטימי. כל אחד מאיתנו – שלחו אותו לכאן בוחרים, אבל כולנו באנו לעשות עבודה פרלמנטרית מתוך מניעים נקיים, לשנות לטובה את המדינה הזו ולעזור לציבור הישראלי. כולנו, כולל חבר הכנסת חיים כץ. מי שמכירים אותו שנים רבות – ויש פה לא מעטים שמכירים אותו שנים רבות, כולל מהקצה השני של הקשת הפוליטית – מכירים את עבודתו כחבר הכנסת, יודעים איך הוא יודע להילחם לטובת ציבורים שונים – חלקים גדולים מהציבורים האלה לא הצביעו לו אף פעם, ולא יצביעו לו אף פעם – בלי בכלל שיקולים פוליטיים, כי הוא מאמין שזה מה שנכון. אפשר להמשיך? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> השר להגנת הסביבה זאב אלקין: << דובר_המשך >> תודה רבה. ועכשיו אני רוצה שתראו את התופעה שאנחנו עדים לה בשנים האחרונות, שאני רואה אותה כתופעה מאוד מסוכנת – ועוד פעם, אין פה גבולות בין ימין לשמאל. הרי זה לא רק הסיפור של חיים כץ, שאנחנו דנים בו כרגע, שהוא לב-ליבה של העשייה הפרלמנטרית – זה הליך החקיקה – ותכף אני אגיד על כמה דברים שנטענים, ולמה בעיניי נכון עשתה ועדת הכנסת שהחליטה כאן על העילות כפי שהחליטה, גם על חסינות מהותית וגם על העילה שהכנסת כבר קיימה על זה דיון בוועדת האתיקה. אבל זה לא רק זה. אנחנו רואים תהליכים של חקירות – לא תמיד הן מסתיימות בהמלצה לכתב אישום, אבל יש תהליכים של חקירות על לב-ליבה של העשייה הפרלמנטרית. אני בכוונה אביא דוגמה מהצד הזה של האולם, שמפלגתי דווקא מרבה להשתמש בה בוויכוח הפוליטי שיש לנו, בוודאי בימים האלה: החקירה של חבר הכנסת כבל על הסיפור של חוק ישראל היום. הרי היה חבר כנסת שזומן לחדר חקירות ונשאל שאלות, ונחקר באזהרה, ודווקא לא מימין – משמאל – על הצעת החוק שהוא יזם. למה הוא יזם אותה? באיזה נסיבות? מה הוא רצה להשיג? האם הוא קיבל בתמורה לזה טובה של סיקור תקשורתי – כן ולא. אני לא רוצה להגיע לסוגיה הרגישה הזו בימים האלה של הסיקור התקשורתי, אם בכלל נכון לראות בזה טובת הנאה ועד כמה בכלל זה יכול לערער את יסודות הדמוקרטיה, אם אנחנו נכניס את המונח הזה ונשים אותו כאן על השולחן. עברו על זה טובים ורבים ממני – מה הסכנה בכלל להליכה בדרך הזו, מה שכתב פרופ' דרשוביץ וכתבו אחרים. אני שם את זה בצד, אני לוקח את זה לעצם המעמד הזה. אני אעיד גם על עצמי, זה לא סוד: באחד מהתיקים, גם אני וגם חברי השר לוין, שנינו זומנו להעיד על הליכי חקיקה בתוך הבית הזה. אתם גם צריכים להבין מה המשמעות של התהליך הזה. הרי, לצערי, כל מה שנאמר בחדרי חקירות – וחובתנו להגיד אמת בחדרי חקירות – בתוך פרק זמן, לפעמים של 24 שעות ולפעמים של חודש, חודשיים, ולפעמים שנה, אתה יודע איך העסק הזה נגמר: הכול בחוץ, מרוח על העמודים הראשונים של העיתונים. ועוד פעם, לא משנה, זה יהיה נכון על חקירה של כבל, וזה יהיה נכון על חקירה של אלקין, ויהיה נכון על חקירה של כץ, ויהיה נכון על חקירה של לוין. זה בכלל לא משנה באיזה צד פוליטי זה קורה, זה בסוף פוגש את כולם. אני חושב שזאת מגמה מאוד מאוד מסוכנת. אדוני היושב-ראש, אני דווקא רוצה לנצל את הבמה הזו כדי לפנות אליך, כמי שמייצג את הבית כולו. ראיתי גם את התגובה שאתה הוצאת, אני חושב שהיא מאוד מאוד נכונה. הכנסת צריכה להיכנס לשיח מאוד מאוד רציני עם היועץ המשפטי לממשלה ועם גופי הפרקליטות על הסוגיה הזו. אני חושב שהמגמה וההידרדרות הזאת הן מאוד מאוד מסוכנות. צריכים נסיבות מאוד מאוד מיוחדות כדי להכניס את גופי החקירה לנבכי הליך החקיקה בבית הזה. הרי כל הבית הזה – ואני פה לא מחדש לכם – כל הליך חקיקה, כל החלטה פוליטית שעוברת כאן, היא בנויה על קח ותן מאוד מאוד מורכב. הרי מה זה קואליציה? אנחנו מאחדים כוחות כדי שבסופו של דבר יהיה לנו רוב, ויהיה רוב לממשלה, ואתם עוזרים לקידום החוק שלי ואני עוזר לקידום החוק שלכם. מחר יבוא מישהו ויגיד: זה שוחד. הרי יש פה עסקה: קח ותן. אני תמכתי בחוק של פלוני, הוא תמך בחוק של אלמוני. הרי הבית הזה מלא דברים מהסוג הזה ברמה יום-יומית. מה זה הסכם קואליציוני? אנחנו יושבים ומגיעים להבנות. מה זה ייצוג ציבורים? הרי כל אחד מאיתנו פה מייצג ציבורים. זה יכול להיות בצורה מאוד מובהקת פוליטית – מישהו מייצג את ציבור המתיישבים ומישהו מייצג את ציבור הקיבוצים – וזה יכול להיות גם לפי קריטריונים אחרים. בכוונה אקח אתכם לדוגמה שהיא לכאורה א-פוליטית לחלוטין. אתם זוכרים את חוק הדירה השלישית? נושא א-פוליטי לחלוטין. בטח חבר הכנסת לפיד זוכר את זה היטב, ובטח השר כחלון – הוא לא פה, אבל הוא בטח זוכר את זה הכי טוב מכולם, וגם חבר הכנסת גפני בטח זוכר את זה מצוין. הרי נשאלה שאלה: יש פה חוק שבאופן ברור משנה את המצב של כל מי שיש לו x דירות. מן הסתם, בין היושבים בבית הזה יש לא מעט כאלה שנופלים לקטגוריה הזאת. אני לא זכיתי, אבל אני מניח שיש כאלה שכן זכו, ובעזרת השם יש להם יותר משתי דירות. הרי מחר יכול לבוא מישהו ולהגיד: רגע, רגע, רגע, יוזמים כאן חוקים או מצביעים כאן בעד חוקים או נואמים בעד חוקים או מקדמים חוקים, כדי שהחוק הזה יידון לפני החוק האחר, בגלל חישוב כלכלי פשוט של "מה יצא לי מזה". אז במקרה הזה של חוק הדירה השלישית הכול היה מאוד מאוד פשוט כי היועץ המשפטי של הכנסת אמר דברים מאוד מאוד ברורים. הוא אמר: לא רק שאין פה ניגוד עניינים, אלא הוא אמר: אתם בכלל לא צריכים להצהיר. למה? כי מדובר על קבוצה גדולה, כי זה המבחן שבדרך כלל הכנסת שמה בנושאים האלה של ניגוד עניינים. ולכן, כשאת מתבוננת למשל בסוגיה הזו שכרגע פה על הפרק, הרי כל הדיון – ואני ראיתי את הפרוטוקולים של הדיונים בוועדת הכנסת – רובו נסב סביב שאלה מאוד מאוד צרה: מה בכלל הייתה שם טובת ההנאה, ואם בכלל הייתה, ושל מי? הרי טען חבר הכנסת כץ, ובצדק: לא קיבלתי מאומה על זה. << קריאה >> יעל גרמן (כחול לבן): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר להגנת הסביבה זאב אלקין: << דובר_המשך >> תכף, שנייה, אני אענה לך, חברת הכנסת גרמן. << קריאה >> בנימין גנץ (כחול לבן): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר להגנת הסביבה זאב אלקין: << דובר_המשך >> אבל אין ספק שציבור אדיר של משקיעים – החוק הזה בא להגן עליהם. אז אם אני בא עם אותו מבחן מספרי, האנשים שהחוק הזה רלוונטי להם, לפי התקדים הזה של חוק דירה שלישית בכלל לא צריך להצהיר. זו לא רק השאלה אם אני נמצא בניגוד עניינים; הרי הטענה העיקרית כלפי חבר הכנסת כץ היא שהוא בכלל לא הצהיר, ויכול להיות שהוא לא צריך להצהיר, אם אני סופר פה את המספרים. ומה נטען מה היה נכון לעשות? תמיד במצבים האלה אני שואל: אז מה הייתי צריך לעשות כדי להיות בסדר? אז מה הייתי צריך לעשות כדי להיות בסדר? לרוץ ולשאול שאלה את היועץ המשפטי לכנסת או את היועץ המשפטי של הוועדה – הרי אין לזה גבול. תחשבו איך הבית הזה ייראה אם אחרי כל פניית ציבור שאתם מקבלים מפעיל מפלגה שלכם, ואתם מקדימים אותה והוא אחר כך מצביע לכם בבחירות או בפריימריז – אגב, בזה תלויה פרנסתכם, הרבה יותר ממה שלא יצא לחבר הכנסת כץ – ממה שיצא. אז אולי גם זה בעיה וניגוד עניינים? אז אולי דווקא זה הפוך? שפעילי ליכוד יפנו בפניות הציבור לאנשים של כחול לבן, ואנשי כחול לבן יפנו בפניות הציבור לאנשי ליכוד, ליתר ביטחון, כדי לוודא שאין פה חשש לניגוד עניינים? אין גבול למגמה הזו. ועכשיו עוד משהו, ובזה אני רוצה לסיים, אדוני היושב-ראש. ועדת הכנסת קיימה כאן דיון מאוד מעמיק – ואגב, לדעתי עושה לה כבוד גדול, ואני מודה ליושב-ראש שניהל את הדיון הזה; אני לא מסכים עם עמדתך, שבאה לידי ביטוי בהצבעה, אבל אני חושב שהיה דיון ראוי, מעמיק ומשפטי ונכון – וקיבלה החלטה לא בחלוקות הפוליטיות אלא לפי העמדות שכל אחד גיבש לאור הנתונים שהוצגו שם. אבל בואו נחשוב לרגע באיזה מעמד אנחנו נמצאים עכשיו: אנחנו מצביעים על המלצה של ועדת הכנסת. שלחנו את הנציגים של הבית הזה לבחון לעומק את הסוגיה, הם חזרו עם עמדה. היא לא הייתה פה-אחד; היא הייתה ברוב ומיעוט, אבל הם שמו על השולחן שלנו המלצה ברורה ועמדה. צריך סיבה מאוד מאוד רצינית לסטות מהעמדה הזאת ולהגיד: אני מצביע נגדה, אני לא מסכים איתה. מה הטיעון שאני שמעתי לאורך כל הדרך, הטיעון העיקרי? אנחנו לא צריכים להתערב ליועץ המשפטי לממשלה. אני חושב שזו שגיאה קשה. גם אם אתה רוצה לשנות את החוק, חבר הכנסת גנץ – יש לי מחלוקת על השינוי שאתה מציע, אבל גם אם אני מאמץ את השינוי שאתה מציע, החוק היום הוא אחר. החוק היום דורש מחברי הכנסת לקבל את ההחלטה. להגיד: אני אוטומטית לא מתערב, במה שהיועץ המשפטי לממשלה אומר אין לי שיקול דעת? אם אין לי שיקול דעת ואם אין לי דרך להחליט אם זה כן חסינות או לא חסינות, אז אני צריך להימנע, אין סיבה שאני אצביע נגד. אם אני חושב – וזו עמדה לגיטימית – שאין פה בשום מצב בסיס לחסינות, אז אני מכבד את העמדה הזאת של הצבעה נגד. אבל הצבעה נגד רק מתוך העמדה שהיא: אני לא רוצה לפגוע ביועץ המשפטי לממשלה, זו פגיעה בחוק, במהותו, כי החוק הסמיך את חברי הכנסת לקבל את ההחלטה הזאת. ולכן, לסיום דבריי, חבריי חברי הכנסת, אני מבקש מכל אחד מכם, לפני שאתם לוחצים על הכפתור, לחשוב אם אתם רוצים שהבית הזה יאבד את העצמאות שלו, שהבית הזה יאבד את היכולת שלו להוביל הליכי חקיקה. ועוד פעם: נשים הצידה את כל המחלוקות של ימין ושמאל. << קריאה >> יעל גרמן (כחול לבן): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר להגנת הסביבה זאב אלקין: << דובר_המשך >> האם אתם רוצים להגיד: רק בגלל שלא נוח לי לחוות עמדה כפי שהחוק דורש ממני, אני מצביע נגד. אם אתם באמת נגד וחושבים שאין פה נסיבות של חסינות, תצביעו נגד. אם אתם בעד, תצביעו בעד. אבל אם אתם אומרים, כפי שראיתי בפרוטוקול הרבה שאמרו, וגם בדיון בוועדה: אני לא יודע להכריע – אני חושב שהצבעה נגד המלצה של ועדת הכנסת היא דרך מאוד מאוד לא נכונה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לחבר הכנסת, השר זאב אלקין. חברי הכנסת, נא לשבת. חברי הכנסת, נא לשבת. רק רגע, אדוני. אנחנו בדיון מעין-שיפוטי עדיין. בכל זאת, לפחות שנעמיד פנים שאנחנו בדיון כזה. השרה חוטובלי, חבר הכנסת איימן עודה, חברי הכנסת, אני מבקש: מעכשיו ועד תום ההצבעות לשמור על שקט ולכבד את הדיון. השרה ציפי חוטובלי, נא לשבת. בבקשה, חבר הכנסת חיים כץ. תהיה ודאי אחרון הדוברים. לאחר מכן אני אסביר את אופי ההצבעה ונצביע. בבקשה, אדוני. << דובר >> חיים כץ (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לפתוח ב-brief קצר על עצמי. אני בן 72. בחודש הזה אני אהיה נשוי לרותי 48 שנים. יש לי שלושה בנים. שלושתם היו קצינים בצה"ל. אני אדם שפיו וליבו שווים. אני ישר ומכבד את מילותיי. כך חינכתי וגידלתי את ילדיי. לא זוכר מתי שיקרתי לאחרונה, ואינני מתכוון לשקר היום. מאז תחילת שנות התשעים הייתי מעורב מאוד בעיצוב השוק הפנסיוני במדינת ישראל, במעבר בין קרנות הפנסיה ההסתדרותיות לחדשות. הייתי שותף ביצירת נוסחאות חישוב הפנסיה, גובה החיסכון, תקנות וכיוצא בזה. אלה נושאים שאני מתעמק בהם, מכיר אותם היטב ועוסק בהם באופן אינטנסיבי. אני פעיל בשוק ההון משנת 1968, עוד מתקופת שירותי הצבאי ועד שהתמניתי לשר – כ-47 שנה. מאז שמוניתי לשר ב-2015 הפסקתי לחלוטין את פעילותי בשוק ההון, אם כי אני עדיין מתעניין בנעשה בשוק. אני מחשיב את עצמי כמי שמבין היטב בתחום הזה, הרבה לפני שהכרתי את מוטי בן ארי אי-שם ב-2003. כשנבחרתי לכנסת ב-1999 החלטתי עם עצמי שאני מתעסק רק בנושאי זכויות עובדים, גמלאים ואזרחים מוחלשים. לא מתעסק בנושאי חוץ; לא מתעסק בנושאי ביטחון – למרות שבאתי מחברה ביטחונית, והיו לי הרקע והידע לכך. כך נהגתי. אכן, כשהליכוד עלה לשלטון ב-2009 שוחחתי עם ראש הממשלה נתניהו. כשהוא שאל אותי מה אני רוצה לעשות בכנסת – ומדובר על עלייה לשלטון ומעבר מ-12 ח"כים ל-30 – אני ביקשתי להיות יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, ולעסוק בנושא שוק ההון והפנסיה. צריך להבין – יושבים פה חברי כנסת, ולצערי הכנסות הן קצרות, והם עוד לא זכו לשבת בוועדות ולהתנהל בכנסת – מתוך 12 ח"כים שהיינו אז, תשעה הפכו לשרים, אחד ליו"ר הכנסת ואחד לראש ממשלה. רק אני, כביכול, הייתי ח"כ פשוט. כמה מחברי הכנסת שיושבים פה היום היו מוותרים על תפקיד שר בשביל להיות יו"ר ועדה? אבל ביקשתי וקיבלתי להיות יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, ונושא קרנות הפנסיה הוותיקות עבר מוועדת הכספים לוועדת העבודה והרווחה, וזכיתי לעסוק בנושאים החשובים והקרובים לליבי. ועדת העבודה, הרווחה והבריאות: בכנסות השמונה-עשרה והתשע-עשרה חוקקה הוועדה שעמדתי בראשה כיו"ר כ-180 חוקים שעברו בקריאה השנייה והשלישית. 180 חוקים פרטיים, ממשלתיים – חלקם שלי – כגון חוקי פנסיה, חלוקת כספי הפנסיה בין בני זוג שנפרדו. זה היה חזק מאוד על הצבא, כי שם יצאו לפנסיה מוקדמת והיה שם מהלך לא קטן. חוקים נוספים שאני רוצה לציין, שהוועדה חוקקה: חוק אלמנות צה"ל. 62 שנה אלמנות צה"ל לא קיבלו גמלה. 62 שנה. אם הן היו מתחתנות, הן היו מוותרות על הגמלה. אם הן היו מתחתנות כדת ולא כדין – היו מתחתנות ולא מדווחות – היו מקבלות את הגמלה. ואם הן לא היו מתחתנות, היו מקבלות את הגמלה. 62 שנה החוק חיכה. בוועדה זה עבר, קיבלתי יקיר אלמנות צה"ל. גם חוק יתומים משני ההורים מפעולות איבה; אכיפת דיני עבודה גם במגזר הציבורי; נושא מכרזי מינימום, שיתייחסו לאנשים כאל בני אדם – לא מכרזים של שטח על מטרים ועל בלטות: הוא יעשה ארבעה מטרים או שמונה מטרים; חוק המלט, שנועד להקל על עבודתם ולהיטיב עם בריאותם של פועלי הבניין, ואחר כך אני אגע בו. ועוד חוקים רבים וחברתיים וכלכליים. אני גאה מאוד בעשייה הזאת למען הציבור בתחומים שבהם אני מבין ויכול לתרום. אני רואה בכך, בין היתר, את הגשמת השליחות הציבורית שלשמה נבחרתי. אני רוצה לספר לכם. יש לי שני חברי נפש, שמלווים אותי עשרות שנים. שניהם מאוד ישרים, בעלי רגישות חברתית גבוהה. הראשון, עמוס ברנהולץ, היה ממלא מקומי בארגון עובדי התעשייה האווירית ונחשב, לפחות בעיניי, לאחד המומחים הגדולים במשק הישראלי בנושא פנסיה. השני, מוטי בן ארי, שנחשב בעיניי למֵסי של שוק האג"חים הישראלי. יש לי, אגב, "מעריץ" נוסף, במירכאות, אמיר חרמוני. יש לו חשבון איתי מאז שעבד בתעשייה האווירית 22 שנה. הוא רודף אותי 22 שנה, גם לדבריו. מעל 22 שנה. הוא הגיש נגדי, לטענתו, מעל 100 תלונות למשטרה, למלמ"ב, למבקר המדינה. זה מבלי לספור את התלונות לוועדת האתיקה, שהתחילו מהחודש הראשון לבחירתי לכנסת בשנת 1999 – עשרות תלונות. עד שג'ומס, שהיה בוועדת האתיקה, אמר: אני לא דן יותר בתלונות שלו. אותו אמיר חרמוני היה פעיל בתנועת אומ"ץ, שהגישה נגדי את הקובלנה לוועדת האתיקה בשנת 2011 ונדונה כאן. אני חוזר לחברים שלי. בשניהם נעזרתי בשנות כהונתי בכנסת בנושאים שבהם חשבתי שיש להם יכולת לתרום מהידע ומהניסיון שלהם, כי המטרה שלי הייתה שחוקים בתחומים שאני מעורב בהם יהיו טובים, ברורים, נכונים, ראויים וצודקים ככל האפשר. בין הנושאים שטיפלתי: שינוי שיטת ההצמדה של גמלאי צה"ל בין המשרתים הפעילים – הצמדה למדד. בגין חוק זה קיבלתי אות יקיר גמלאי צה"ל; זה היה יחד עם איציק כהן, סגן שר האוצר, בטקס מרשים בנתניה עם 600 איש, עם הרמטכ"ל דאז בני גנץ. זכור לך? זכור לטוב. חוקקתי את IRA. IRA זאת פנסיה בשליטה עצמית, בניהול עצמי. חוקקתי את המסלקה הפנסיונית. כמה אנשים מצאו כסף שלהם? כמה אנשים שלא ידעו שיש להם כסף מההורים? מפה? חוקקתי – זה לציבור, לילדים שלנו. בכל המקרים הללו חברי עמוס ברנהולץ היה מעורב במהלך החקיקה בישיבות הוועדה מול הצוות המשפטי, בניסוח והסברת החוקים לצוות המשפטי. הורדתי את גובה דמי הניהול בקופות הגמל מ-2% ל-1.05% – מדובר במיליארדים. בדיונים שנערכו בנושא הזה ביני לבין עודד שריג, הממונה על שוק ההון והביטוח, חברי מוטי בן ארי היה מעורב ושותף פעיל. את מוטי בן ארי הבאתי גם כיועץ להנהלת התעשייה האווירית ב-2012, כאשר היא גייסה 1.3 מיליארד שקלים. לשאלת ההנהלה, לאחר מכן, על גובה התשלום שמגיע לו, הוא ענה: אני חבר של חיים, לכן אני נמצא כאן. לא הסכים לקבל תשלום של אגורה אחת. בכל המקרים האלה שהבאתי את מוטי ואת עמוס, היה ברור לי שהם יכולים לתרום לחקיקה ולציבור אזרחי מדינת ישראל. אני מחוקק מהחיים. אני רוצה לציין הוראת שעה שתיקנתי ב-15 בנובמבר 2010. אני בן יחיד בבית פולני, שלא מסתכל בחשבונות הבנק של ההורים שלו פן יחששו שאני רוצה לרשת מוקדם. אבא שלי היה בן 87, לא ראה כל כך טוב, לא שמע כל כך טוב. הוא אמר לי: חיים, תסתכל מה יש לי בדף הזה. הסתכלתי, ראיתי שבגיל 87 הוא התחיל לחסוך לפנסיה 500 שקלים לחודש. באתי לבנק ואמרתי שאני רוצה לעצור את זה. אמרו לי: אתה לא יכול. אתה תשלם 35% מס במקור על החיסכון, לא על הרווחים. פניתי לנציב מס הכנסה, זיכרונו לברכה, נסרדישי, וביקשתי להפסיק את החיסכון. התברר לי שהוא אפילו לא ידע על הסרט הזה. כמו אבא שלי. כשאמרו לי בחברת הביטוח: עזוב, חיים, אנחנו ניתן לך את ה-4,000 שקל, אמרתי: זה לא העניין. ראיתי בעיניים את כל מאות אלפי הזקנים שעולים לבנקים עם שקית הניילון ועם המקל ואין להם מושג מה הם עושים. פה בכנסת, אחד שירצה אחר כך – "נאום הגומיות" ביוטיוב – יראה פה על הדוכן. לצערי, חלק אינם פה. יושב-ראש הכנסת היה רובי ריבלין. דוד רותם איננו כבר, אורבך איננו כבר. אבל גפני – עכשיו הוא מדבר בטלפון – אז הוא ישב, צחק וחייך, כי הוא אמר: חיים צודק. << קריאה >> השר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל אריה מכלוף דרעי: << קריאה >> ייבדל לחיים ארוכים. << דובר_המשך >> חיים כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> שייבדל לחיים ארוכים. נתנו שנה גרייס, וכל אחד קיבל מכתב הביתה. כל אחד קיבל מכתב הביתה שהוא יכול לקחת את הכסף הזה. חוק נוסף שאני רוצה לדבר עליו – ואני בורר לי אותם: עליתי יום אחד לבניין – הבן שלי קנה דירה והיה שם פועל ערבי. הוא אמר לי: תסביר לי למה אני צריך לסחוב 50 קילו של מלט על הגב ולא 25 קילו? הוא היה בן דוד של חבר כנסת שהיה אז פה, מהרשימה. אמרתי לו: תקשיב, אתה צודק. אין סיבה בעולם שיסחבו 50 ק"ג ולא 25 ק"ג. הבאתי את זה פה למליאה. הדבר הראשון שעיתון מסוים אמר: ואללה, אתה לא עובד בשביל הפועלים, אתה עובד בשביל התאגידים. שוחד. פה במליאה זה עלה. יואל רזבוזוב עלה לדוכן ואמר: אני גדול, אבא שלי יותר גדול, יותר חזק. הוא בא הביתה מרוסק. הגב, הברכיים. דיברו על שוחד. לא יודע כמה היו עומדים פה. אחר כך הייתי בא לפה והיו אומרים: אתה מושחת, אתה זה ואתה פה. החוק עבר בקריאה השנייה והשלישית, והפועלים היום סוחבים 25 ק"ג ולא 50 ק"ג. זה משהו קטן כזה שאני מראה לכם לאיפה זה הולך. כי מה אמרו? אם 50 ק"ג – איך מייבאים לארץ מלט? מביאים או בתפזורת או בשקים של 50 ק"ג; אמרו: אתה גומר את היבוא, כי לא יהיה 25 ק"ג. בין החוקים שהעברתי היה תיקון 44 לחוק ניירות ערך. מבחינתי זה חוק אחד מתוך אותם חוקים רבים שסיפרתי לכם עליהם ושחוקקתי במסגרת העיסוק שלי בשוק ההון ובתחום הפנסיה. כבר אז, הרבה לפני שמישהו חשב לפתוח בחקירה בנושא, ולפני הכתבה בעיתון הארץ והתלונה לוועדת האתיקה, אני התראיינתי בעיתון גלובס והתגאיתי בסוגי חקיקה – ב-2010 – שצריכים להיות בנושא האג"חים בשוק. זה היה ב-2010. חשוב לי שתבינו את מהות החוק ומה עמד מאחוריו. התקופה שהחוק עבר בה הייתה אחרי משבר הסאב-פריים ב-2008. בשוק ההון היה משבר ענק; חברות רבות לא עמדו בהסדרי התשלומים; התספורות היו מחזה שכיח – לב לבייב, תשובה. אבל כולם הגיעו להסדרי חוב. הטריגר שלי, לזיכרוני, היה נושא שפיר מזרח אירופה. שפיר גייסה מהציבור 150 מיליון שקלים, וכנראה שההשקעות במזרח אירופה לא צלחו. החברה הודיעה שהיא מוכנה להחזיר 4.5 מיליון שקלים או 3% מגובה ההשקעה. התמורה שהיא מבקשת היא דחיית תשלומים וויתור על כל הטענות נגד בעלות החברה. אני חשבתי שזאת שערורייה. חשבתי שצריך לקבוע בחוק תמרור אזהרה שיהיה לכל בעלי השליטה, שבמידה שהם לא ישלמו את ההתחייבויות שלהם הם יצאו ניזוקים, כי מי שלוקח הלוואה צריך לדעת להחזיר אותה. זה קל לבוא ולגייס 100 מיליון, 300 מיליון, 400 מיליון – צריך גם לדעת להחזיר. פניתי לחברי מוטי בן ארי, ראיתי בו מבין גדול. אמרתי לו: בוא נשב ונראה איך אנחנו מונעים את התופעה שבעלי שליטה לא יחזירו את ההלוואות שלהם, שהם לוקחים מהציבור. נפגשנו עם מומחים שונים בתחום, ובהם עו"ד יוסי כהן, עורך דין נחשב בדיני חברות שגם כתב ספרים בתחום. העלינו בפניו את הרעיון, והוא ניסח את הצעת החוק. יוסי כתב על כך במכתב לעיתון הארץ עוד ב-2011, אחרי הכתבה שאומ"ץ ביססו עליה את התלונה שלהם בוועדת האתיקה. למרות זאת, גם יוסי כהן, כמו רבים אחרים שהיו מעורבים בהליך החקיקה, לא נחקרו במסגרת החקירה – לא יוסי כהן ולא רבים אחרים. לא נחקרו. ואכן, מאז ינואר 2011 ועד היום, כמעט עשר שנים, החוק הזה גרם לכך שלא נוצר מצב שבעל שליטה לא יגיע להסדר חוב – עשר שנים. החוק הביא תוצאה. החוק הזה, כמובן, לא נועד לחול רטרואקטיבית. הוא לא בא לתת לי את ההפסדים של שפיר. אני אומר את זה, זה כמו תאונות דרכים: יש צומת, כל יומיים – טאק, כל חודשיים, כל שלושה, תאונת דרכים, בום. ואללה, באים, שמים שם תמרור מיוחד, אזהרה במיוחד, ותשע שנים אין תאונות. על מה אנחנו מלינים? החוק לא חל רטרואקטיבית. שקל אחד לא נכנס לכיסי מהחוק הזה, וגם לא לכיסו של מוטי. ואני אגיד לכם יותר מזה: גם לא לכיס של אף אחד אחר, אף אזרח. כי החוק לא היה רטרואקטיבי. החוק הזה נועד להיות תמרור אזהרה ולמנוע תספורות עתידיות. במובן זה כל אזרחי מדינת ישראל נהנו ממנו בשיעור שווה. החוק הזה השפיע ומשפיע על כל אזרחי מדינת ישראל. אז הוא השפיע רק על הבוגרים, כי כולם מחזיקים אג"ח בדרך כלשהי – דרך קרנות ההשתלמות, באמצעות קופות הגמל, קרנות הפנסיה; היום החוק הזה משפיע גם על התינוקות. ברגע שהביטוח הלאומי פתח את התוכנית חיסכון לכל ילד, והוא נותן 50 שקל לילד והורה שרוצה שם עוד 50 שקל – החוק הזה משפיע על כל אזרחי מדינת ישראל, מתינוק שנולד, עד למישהו שהולך ונפטר. והיום אני עומד על כתב אישום על עבודתי בכנסת, כשפעלתי כפי שנהוג ומקובל בכנסת וכפי שפעלתי ב-180 חוקים ממשלתיים ואישיים של אחרים ושלי. להבנתי פעלתי בהתאם לתקנון הכנסת ולנהוג והמקובל בכנסת. לא עברתי על תקנון הכנסת ולא על כללי האתיקה של חברי הכנסת. לא עברתי, בוודאי בהתאם להתנהלות שהייתה נהוגה בכנסת לפני עשר שנים, בשנת 2010 – אז קידמתי את תיקון 44. בואו לא נשכח: אנחנו עוסקים באירועים של כמעט עשר שנים. החוק הזה עשה טוב, רק טוב, לאזרחי מדינת ישראל – רק טוב. מהות האישומים נגדי – שפעלתי בניגוד עניינים כאשר קידמתי את תיקון 44 לחוק ניירות ערך ושלא גיליתי אינטרס אישי, כביכול, שהיה לי ולבן ארי בתיקון לחוק. אני סבור שפעלתי בעניין הזה לפי כללי האתיקה ולפי הייעוץ המשפטי של הכנסת. הכללים שחלים על חברי הכנסת קובעים כי כאשר חבר כנסת פועל ומחוקק למען קבוצה רחבה הוא אינו מצוי בניגוד עניינים, ולכן הוא גם אינו חייב בגילוי כלשהו. זו גם הסיבה שלא נתתי דעתי כלל לשאלה אם יש אינטרס כלשהו בחוק למוטי בן ארי או לי. מה שעניין אותי היה הציבור הרחב. ידעתי שהחוק לא חל רטרואקטיבית, ושהחוק ימנע את עושק הציבור בעתיד, כפי שניתן לראות שקרה בתשע השנים שעברו מאז שחוקק החוק. להבנתי, היה ידוע לכולם שאני חבר של מוטי – אני לא מתבייש בחברים שלי, אני לא מסתיר אותם – אבל אני מקבל שטעיתי, כפי שקבעה ועדת האתיקה של הכנסת, שהיה טעם לפגם מטעמי נראות בכך שלא אמרתי שמוטי חבר שלי, ואני מצטער על כך. ועדת האתיקה דנה בטענה שנטענה כלפיי על פעולה בניגוד עניינים בניגוד להליך החקיקה, שהיא ליבת העבירה הנטענת. היא קבעה שלא נעברה עבירה אתית, אך יחד עם זאת היה כנראה טעם לפגם במעשיי. מסיבה זאת המליצה ועדת הכנסת בפניכם להעניק לי חסינות מהטעם שכבר ננקטו נגדי ההליכים בעניין הזה על ידי ועדת האתיקה, וזאת לפני כתשע שנים. אבקש מכם לקבל את המלצת ועדת הכנסת ולהעניק לי חסינות גם מהטעם הזה, אבל לב העניין הוא החסינות המהותית: הפעולות שלי נעשו כולן במסגרת מתחם הסיכון המקצועי של חברי הכנסת. בקשתי כי תוענק לי חסינות מהותית כי בחקיקת חוק רחב לטובת הציבור – אם במקרה הזה, שעוסק בהליך חקיקה, שהוא לב הפעילות של חברי הכנסת, לא חלה חסינות מהותית, המשמעות היא למעשה שאין לחברי הכנסת חסינות מהותית בעבודתם הפרלמנטרית. ואז, בני, אתה לא צריך לחוקק, כי אין. כי אם במקרה הזה, שנעשה בתוך הבניין, עם ייעוץ משפטי, לעיני כול, מצולם, מוקלט, אין – אז לא צריך. ואין לחברי הכנסת הגנה במקרים שהם שוגים בסוגיה כה מורכבת, וכולנו מתמודדים עימה באופן יום-יומי – שאלת ניגוד העניינים בחקיקה. אם לא חלה במקרה הזה חסינות מהותית, משמעות הדבר היא, למעשה, ריקון מתוכן של מוסד החסינות, שנועד להבטיח את חופש הפעולה של חברי הכנסת. אלה דברים שעליהם אנחנו עומדים להצביע. אלה בדיוק הדברים שאמרו חברי הכנסת שדנו בעניין וקבעו כי פעולותיי חוסות תחת חסינות מהותית, והמליצו בפניכם להעניק לי חסינות מהותית. גם נאמר בדיון כי התיאור בכתב האישום עולה בקנה אחד עם העבודה השגרתית של חברי הכנסת ולא ברור מדוע במקרה שלי הוגש כתב אישום. הדיון בוועדה היה מעמיק, יסודי ורציני. 30 חברי כנסת היו חברים בוועדה. מדובר בוועדה הגדולה ביותר שהייתה בכנסת ישראל, למיטב זיכרוני. יכול להיות שאני טועה, אבל בדרך כלל יש בוועדה 20, 21 – המסדרת הייתה כוועדת הכנסת, בוודאי הוועדה הגדולה שדנה בחסינות. בשונה מוועדות אחרות, הנוכחות בדיוני הוועדה הייתה חובה, לפחות במחצית הזמן בכל ישיבה, והישיבות היו ארוכות. בדיוני הוועדה השתתפו גם חברי כנסת נוספים, וכל חברי הכנסת שהשתתפו בדיוני הוועדה נכחו במשך שעות ארוכות. נטענו טענות, נשאלו שאלות, היו גם חברי כנסת שהצביעו נגד החסינות, אך אלה, לדעתי, התפרקו מתפקידם ומסמכותם. הם למעשה רוקנו מתוכן את סמכותם לקבוע שחלה חסינות מהותית. הם למעשה לא בחנו אם נסיבות העניין נמצאות במסגרת מתחם הסיכון המקצועי של חברי הכנסת ובמסגרת חגורת הביטחון שהחסינות המהותית מעניקה לחברי הכנסת בפעולתם. גם בין אלה שהצביעו נגד היו כאלה שפנו ליועץ המשפטי לממשלה בקריאה לבחון את כתב האישום, כי הוא מעורר תהיות ושאלות לא מעטות. אני התמודדתי לכנסת מאותה סיבה שאתם התמודדתם – לנסות ולשפר את איכות החיים של אזרחי מדינת ישראל. אני מרגיש שעמדתי במשימה, למרות ההתקפות הבלתי-פוסקות במשך 20 שנה, של עיתון מסוים. כ-200 חוקים חוקקתי עם ה-20 שלפני הוועדה. 200 חוקים עברו עם הוועדה ואיתי. חלקם שלי, חלקם של אחרים, הם עברו במשך 21 שנות עבודתי בכנסת. על אף אחד מהחוקים לא זכיתי למילה טובה, אף אחד מהחוקים. חוק המלט – שוחד, מאותו עיתון מסוים. אף אחד. היום הוא מנהל קמפיין נגדי, נהפוך הוא: כל יום עמודים שלמים על החקיקה הזאת, שרק היטיבה. יחד עם זאת, לא התרגשתי מהכתבות והמשכתי לשרת את הציבור כי ידעתי כי אני עושה את הדבר הנכון. בשביל זה התמודדתי לכנסת. גם היום, כשמתנהל קמפיין בוטה וחסר מעצורים נגדי, אני מקווה ומאמין שאתם תפעילו את שיקול דעתכם העצמאי ולא תושפעו מאיזו כתבה בעיתון כלשהו. לא באתי לבקש מכם היום חסד או רחמים. גם לא באתי לבקש טובה אישית. היום אנחנו מצביעים על חופש הפעולה של חברי הכנסת, יכולתם של חברי הכנסת לחוקק חוקים, להביע דעות, להתנהל ללא חשש ומורא – יש פה אנשים שלא ישבו בְוועדה; מחר יגידו, אם אתה מכיר בוועדה את זה ואת זה, למה לא דיווחת? מרמה והפרת אמונים. למה הלוביסט לא אמר? לא יודע – למלא את לב התפקיד שלנו, שעבורו התמודדנו ולשמו נבחרנו. נאמתי מעל הדוכן הזה אולי 1,000 פעמים, בחוקים דרמטיים יותר ודרמטיים פחות. באף אחת מהפעמים האלה לא חששתי שתהיה השפעה מהותית על אופן עבודת הכנסת. אי-הענקת חסינות מהותית היום משמעותה פגיעה בחופש הפעולה של חברי הכנסת, ככה אני רואה את זה, הן בחקיקה, הן בוועדות, הן בהתבטאות. אם אנחנו רוצים לוותר על תפקידנו, זה הזמן להצביע נגד החסינות. אני מאמין שברצון כולנו באמת לנסות ולמלא את תפקידנו ולשפר את איכות החיים של אזרחי מדינת ישראל, כי אתם זוכרים, אנחנו מחוקקים מהחיים. אני מקווה שאנחנו נקבל היום את המלצת ועדת הכנסת להעניק לי חסינות ולאפשר לחברי הכנסת להמשיך לחוקק, להמשיך ולהתבטא ולעשות את מה שנכון ונחוץ לעשות ללא חשש וללא מורא, וללא התרגשות משום עיתונאי או כתבה כלשהי. אני מקווה לקבל את תמיכתכם, שתאפשר לי ולנו להמשיך לחוקק, להתבטא, למלא את שליחותנו. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לחבר הכנסת חיים כץ. חברי הכנסת, נא לשבת. אם כן, תמה רשימת הדוברים. לפני ההצבעה אני אסביר את הליך ההצבעה. חברי הכנסת, לאור העובדה שהצעת ועדת הכנסת כפי שהציג אותה יושב-ראש הוועדה כוללת שתי עילות שונות למתן החסינות, ובהתחשב בכך שהחלטת הכנסת למתן חסינות צריכה להיות בקשר לעילה מסוימת, אנו נקיים הצבעה נפרדת על כל עילה. אם יהיה רוב לאחת העילות לפחות – המשמעות היא מתן חסינות דיונית בפני העמדה לדין פלילי; אם לא יהיה רוב לאף עילה – המשמעות היא שהיועץ המשפטי לממשלה יהיה רשאי להגיש את כתב האישום לבית המשפט. ההצבעה הראשונה תהיה על העילה הראשונה הקבועה בחוק, שהיא, ואני מצטט: "האווירה שבה הוא מואשם נעברה במילוי תפקידו או למען מילוי תפקידו כחבר הכנסת וחלות הוראות סעיף 1" לחוק החסינות. מי שמצביע בעד – תומך בקביעת החסינות לחבר הכנסת חיים כץ בשל עילה זו; מי שמצביע נגד – מתנגד למתן חסינות בעילה זו. חברי הכנסת, אנחנו מצביעים על העילה הראשונה, מי בעד? מי נגד? נא להצביע. בעד – בעד מתן חסינות; נגד – מתנגדים למתן החסינות. הצבעה מס' 1 בעד הצעת ועדת הכנסת – 62 נגד – 43 נמנעים – 2 הצעת ועדת הכנסת לקביעת חסינות בפני דין פלילי לחבר הכנסת חיים כץ לפי העילה הראשונה נתקבלה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בעד – 62, נגד – 43, שניים נמנעו. הכנסת נתנה את החסינות בהתאם להצעת ועדת הכנסת, שלפיה לחבר הכנסת חיים כץ תהיה חסינות דיונית בפני דין פלילי בשל העילה הראשונה שבחוק, ועניינה החסינות המהותית. חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה השנייה, והיא על העילה השלישית הקבועה בחוק, ולפיה: "התקיימו כל אלה, הכנסת או מי שמוסמך בה לכך, קיימו הליכים או נקטו אמצעים לפי הדיונים והכללים הנהוגים בכנסת נגד חבר הכנסת בשל המעשה המהווה עבירה לפי כתב האישום. העבירה בוצעה במשכן הכנסת במסגרת פעילות הכנסת או ועדה מוועדותיה, ואי-ניהול הליך פלילי, בהתחשב בחומרת העבירה, מהותה או נסיבותיה, לא יפגע פגיעה ניכרת באינטרס הציבורי". שוב, מי שמצביע בעד – תומך בקביעת חסינות לחבר הכנסת חיים כץ בשל העילה; מי שמצביע נגד – מתנגד למתן חסינות בעילה זו. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 2 בעד הצעת ועדת הכנסת – 63 נגד – 42 נמנעים – 1 הצעת ועדת הכנסת לקביעת חסינות בפני דין פלילי לחבר הכנסת חיים כץ לפי העילה השלישית נתקבלה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> 63 בעד, 42 מתנגדים, אחד נמנע. אני קובע כי הכנסת קיבלה את הצעת ועדת הכנסת שלפיה לחבר הכנסת חיים כץ תהיה חסינות דיונית בפני דין פלילי בשל העילה השלישית שבחוק, הקשורה להחלטה שקיבלה ועדת האתיקה בעניין. עד כאן בנושא הזה. << הצח >> הצעת חוק שירותי תשלום (תיקון), התש"ף–2020 << הצח >> [מס' מ/1291; דברי הכנסת, חוב' ט', ישיבה 25; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברי הכנסת, סדר-היום לא נגמר. חברי הכנסת, אנחנו עם סדרה של הצעות חוק. אני מתכבד להזמין את יושב-ראש ועדת הכספים חבר הכנסת משה גפני להציג לנו את הצעת חוק שירותי תשלום (תיקון), התש"ף–2020, לקריאה שנייה וקריאה שלישית. בבקשה, יושב-ראש ועדת הכספים חבר הכנסת משה גפני. בבקשה, אדוני. << דובר >> משה גפני (יו"ר הוועדה הזמנית לענייני כספים): << דובר >> אדוני יושב-ראש הכנסת, חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק שירותי תשלום (תיקון), התש"ף–2020, לקריאה שנייה ושלישית. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> שנייה, אדוני. חברי הכנסת, נא לשמור על שקט. חבר הכנסת גפני מציג הצעת חוק. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר הוועדה הזמנית לענייני כספים): << דובר_המשך >> הצעת החוק המונחת בפניכם היא תיקון מועד התחילה של חוק שירותי תשלום, התשע"ט–2019, שעניינו הסדרה של תחום שירותי התשלום הטכנולוגיים בישראל: כרטיסי האשראי, כרטיסים נטענים וכן אמצעי התשלום החדשניים, כגון האפליקציות השונות והארנקים הדיגיטליים. הצורך בחוק האמור נבע מההתפתחות הטכנולוגית ומשירותי תשלום חדשניים שנכנסו לשוק, שכן לצד הגברת התחרות, הוזלת העמלות וזמינות התשלום, נדרשת התייחסות לסיכונים הרבים הטמונים בשימוש באמצעי תשלום וירטואליים; זאת, בשל פגיעה באבטחת השימוש, הונאה ושימוש לרעה. לפיכך, נדרשה התאמה חקיקתית, שעיקרה היה להגן על בעלי החשבונות וליצור הסדר משפטי מחייב שיחול על כל נותני שירותי התשלום, בין שהם בנק, חברות כרטיסי האשראי או מפעילי אפליקציות התשלום למיניהם. חוק שירותי התשלום אמור היה להיכנס לתוקף ביום י"ב בטבת התש"ף, 9 בינואר 2020. אולם לאחר שמשרד המשפטים ובנק ישראל התרשמו מפניות איגוד הבנקים ואיגוד לשכות המסחר שהשוק טרם ערוך כניסת החוק לתוקף, הם יזמו הצעת חוק לדחיית התחילה והביאו אותה בדחיפות לאישור הכנסת. אציין כי אילו הוקמו ועדות הכנסת, ובכללן גם ועדת הכלכלה, הרי שהחוק מאפשר לדחות את התחילה בצו, באישור ועדת הכלכלה, בשתי תקופות שלא תעלינה על שישה חודשים. אולם בשל העובדה שטרם הוקמו ועדות הכנסת לא היה אפשר לדחות את התחילה בצו והממשלה נאלצה ליזום תיקון חקיקה שמטרתו לדחות את התחילה. מועד התחילה המבוקש בהצעת החוק שלפניכם הוא בעוד כתשעה חודשים, ביום כ"ו בתשרי התשפ"א, 14 באוקטובר 2020. במהלך הדיון בוועדה נשמעו בקשות מטעם הגופים השונים לדחות את התחילה בשנה, אולם סברנו שאין מקום להיענות לבקשה. אני קורא לבנקים, לחברות כרטיסי האשראי ולמפעילי שירותי התשלום השונים להיערך כראוי עד למועד כניסת החוק לתוקף. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות ולא בקשות רשות דיבור, ואני מבקש לאשרה בנוסח המובא בפניכם. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. אם כן, להצעת החוק אין הסתייגויות ולא בקשות דיבור ולכן אנחנו נעבור להצבעה בקריאה שנייה ושלישית. אנא מכם, כל אחד לשבת במקומו. אנחנו מתחילים בקריאה שנייה. חבר הכנסת גפני יגיע למקומו. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 3 בעד סעיפים 1–2 – 23 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–2 נתקבלו. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> 23 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אם כן, אנחנו עוברים מיידית – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> רגע, אני אוסיף את חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן לפרוטוקול ואת כהנא ואת – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תצביעו בקריאה שלישית. אם כן, אנחנו עוברים, חברים – התקבל. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> – – – הולכת והאופוזיציה מאשרת את זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מיכאל, מה קרה? << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> לפני כן הייתה נוכחות מלאה ופתאום – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> הצעת החוק עברה בקריאה שנייה. מיכאל, אנחנו ממשיכים. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> – – – מה קרה? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אנחנו נעבור לקריאה שלישית. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 4 בעד החוק – 24 נגד – אין נמנעים – אין חוק שירותי תשלום (תיקון), התש"ף–2020, נתקבל. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> 24 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אם כן, הצעת החוק עברה גם בקריאה שנייה וגם בקריאה שלישית. << הצח >> הצעת חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תיקון מס' 6), התש"ף–2020 << הצח >> [מס' מ/1292; דברי הכנסת, חוב' ט', ישיבה 25; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף הבא – הצעת חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תיקון מס' 6), התש"ף–2020, לקריאה שנייה ושלישית. מר גפני, בבקשה. << דובר >> משה גפני (יו"ר הוועדה הזמנית לענייני כספים): << דובר >> אדוני היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תיקון מס' 6), התש"ף–2020, לקריאה השנייה והשלישית. חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו–2016, שנכנס לתוקף ב-18 באוקטובר 2016, מסדיר באופן מקיף תחומים שונים בענף הרכב, ובהם ייבוא רכב, מוסכים ושמאות רכב. אחת ממטרותיו של החוק הייתה לקבוע הסדרים עדכניים בחקיקה ראשית לעניין ענף הרכב, שיחליפו את צווי הפיקוח – חמישה צווים מכוח חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח–1957 – שהם חקיקה לשעת חירום, ובהם הוסדרו תחומים אלה עד חקיקת החוק. לשם יישום מלא של החוק, הכולל למעלה מ-250 סעיפים, יש צורך בהתקנת מספר רב של תקנות – חלקן באישור ועדת הכלכלה. כדי לאפשר למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים להשלים את הליך התקנתן של אותן תקנות, נקבע בסעיף 247 לחוק כי צווי הפיקוח וכן הוראות נוהל שנקבעו מכוחם ימשיכו לעמוד בתוקף לכל המאוחר עד ל-31 בדצמבר 2019, אלא אם כן יותקנו קודם לכן תקנות שיחליפו אותם. מאז נכנס החוק לתוקף הושלמה התקנתן של חלק מהתקנות, וכתוצאה מכך בוטל צו הפיקוח בנושא יבוא רכב. אולם תקנות בנושאים נוספים, למשל בתחום המוסכים ושמאי הרכב, טרם הותקנו, ולכן ביקשה הממשלה להאריך את תוקפם של צווי הפיקוח. על אף החשיבות הרבה שאנו מייחסים לביטול חקיקה לשעת חירום ולהחלפתה בחקיקה עדכנית, החליטה הוועדה לקבל את בקשת המשרד ולקבוע כי צווי הפיקוח והוראות הנוהל שנקבעו מכוחם יוסיפו לעמוד בתוקף לכל המאוחר עד ל-31 בדצמבר 2020, בין היתר בהתחשב בנסיבות הפוליטיות ובכך שוועדת הכלכלה, שמוסמכת לדון בתקנות לפי החוק, לא תוקם ככל הנראה עד לחודשי הקיץ. התיקון המוצע ייכנס לתוקף ב-31 בדצמבר 2019, שהוא המועד שבו פקעו, למעשה, צווי הפיקוח, כדי להימנע ממצב של לקונה משפטית בהסדרת תחומים מסוימים בענף הרכב. חברי הכנסת, להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, ואני מבקש מכם להצביע בעדה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. אם כן, גם בהצעת חוק זו, כמו שאמר חבר הכנסת גפני, אין בקשות דיבור ואין הסתייגויות. אנא שבו ואנחנו נעבור להצבעה בקריאה שנייה ולאחר מכן בקריאה שלישית. אנחנו מצביעים בקריאה שנייה על הצעת חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 5 בעד סעיפים 1–2 – 28 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–2 נתקבלו. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> 28 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. הצעת החוק עברה בקריאה שנייה. ברשותכם, אנחנו עוברים לקריאה שלישית. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 6 בעד החוק – 26 נגד – אין נמנעים – אין חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תיקון מס' 6), התש"ף–2020, נתקבל. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> ובכן, 26 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אם כן, הצעת חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב עברה בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 120) (תיקון), התש"ף–2020 << הצח >> [מס' מ/1293; דברי הכנסת, חוב' ט', ישיבה 25; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף הבא – הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 120). יעלה ויבוא חבר הכנסת גפני. מזמן לא היית כאן, בוא. << דובר >> משה גפני (יו"ר הוועדה הזמנית לענייני כספים): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 120) (תיקון), התש"ף–2020, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. עניינה של הצעת חוק זו בהארכת הוראת המעבר שנקבעה במסגרת הרפורמה בענף מוניות השירות. הרפורמה, שאושרה בוועדת הכלכלה בכנסת ה-20 ונכנסה לתוקף בפברואר 2018, נועדה לפתוח לתחרות את ענף מוניות השירות, כך שהרישיונות לקווי שירות למוניות יינתנו בהליך תחרותי, כלומר במכרז. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> מזל שיש לך אותנו לחוקים שאתה צריך. << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר הוועדה הזמנית לענייני כספים): << דובר_המשך >> מה? << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> לא, מזל שאנחנו פה בשביל החוקים של סמוטריץ', בתחבורה. << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר הוועדה הזמנית לענייני כספים): << דובר_המשך >> לא חשבתי על זה. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> אתה חושב על הכול – – – << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר הוועדה הזמנית לענייני כספים): << דובר_המשך >> לגבי בעלי הרישיונות הוותיקים, דהיינו אלה שהפעילו את מוניות השירות לפני תחילתה של הרפורמה, נקבעה בחוק הוראת מעבר שבה הוסמך המפקח על התעבורה לחדש את רישיונותיהם עד ל-31 בדצמבר 2019 לכל המאוחר, בהתחשב בין היתר בהתקדמות ההליכים התחרותיים. הוראת המעבר נועדה לאפשר רצף בשירות הניתן לציבור בקווים הקיימים, עד לסיום ההליך המכרזי לגביהם. מאחר שטרם הושלמו ההליכים התחרותיים לבחירת כל בעלי הרישיונות החדשים, וכדי לאפשר הפעלה רציפה של מוניות השירות ולמנוע פגיעה בציבור הנוסעים, מוצע להאריך את תקופת המעבר בשנה נוספת, כלומר עד 31 בדצמבר 2020. תחילתו של התיקון המוצע תהיה ב-31 בדצמבר 2019, כדי למנוע מצב שבו מוניות השירות יפעלו למעשה ללא רישיון בתקופה שחלפה מאז פקיעת הוראת המעבר ועד למועד פרסומו של החוק המוצע – אם יתקבל. חברי הכנסת, הצעת החוק המובאת היום לאישורכם תאפשר את הפעלתם הרציפה של קווי השירות למוניות עד להשלמת ההליכים התחרותיים לבחירת בעלי רישיונות חדשים, לטובת כלל הנוסעים במוניות השירות. אני מקווה כי משרד התחבורה יפעל במרץ להשלמת ההליכים התחרותיים בשנה הקרובה וליישום מלא של הרפורמות בענף מוניות השירות. אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר לחברי הכנסת החרוצים שנמצאים כאן: אלה כמה דוגמאות של מה שקורה במדינה, כשכבר יותר משנה אין בחירות ואין כלום, זאת אומרת אין ממשלה, אין תקציב, כל הרפורמות – – – << קריאה >> יאיר גולן (המחנה הדמוקרטי): << קריאה >> צאו מגוש הימין – תהיה ממשלה. זה כל הסיפור. << קריאה >> יעל גרמן (כחול לבן): << קריאה >> נכון, נכון. << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר הוועדה הזמנית לענייני כספים): << דובר_המשך >> לא לזה התכוונתי. << קריאה >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << קריאה >> אנחנו לא יודעים, אולי – – – << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר הוועדה הזמנית לענייני כספים): << דובר_המשך >> אני אומר לכם, באמת – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר הוועדה הזמנית לענייני כספים): << דובר_המשך >> אנחנו בוועדת הכספים רואים את זה. זה דבר שהוא בלתי מתקבל על הדעת. אנחנו באים להציע פה דברים – הצעות החוק האלה, שעליהן אנחנו מדברים, זה ממש לגרור רגליים כדי שלא יקרה מצב של כאוס מוחלט, למשל עכשיו עם נהגי המוניות; זו הצעת החוק הזאת, אבל ככה זה כל הזמן. פשוט אי-אפשר להאמין שמדינה שהיא לא מדינת עולם שלישי אלא מדינה מודרנית, מתוקנת ושיש לה כלכלה חזקה נמצאת במצב הזה. זה פשוט בלתי מתקבל על הדעת. מי שיודע לקחת על עצמו את האחריות שהוא גרם לזה שיהיו עוד פעם בחירות – שייקח על עצמו את האחריות. כמובן, אני כאן איש אובייקטיבי, אז אני לא אומר. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אנחנו מאוד מעריכים את האובייקטיביות שלך. היא ראויה לציון. << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר הוועדה הזמנית לענייני כספים): << דובר_המשך >> הצעת החוק מוגשת ללא הסתייגויות, ואני מבקש להצביע בעדה בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. אדוני השר רוצה להגיד מילים קצרות. << דובר >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול, באמת תודה רבה ליושב-ראש הוועדה ולכל חברי הוועדה, תודה לחברי הכנסת שנוכחים. אני רק רוצה בהקשר של החוק הזה להאיר, באל"ף, הערה אחת. תראו, אנחנו בעיצומם – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> ככה? אנחנו בעיצומה של סדרת דיונים מקצועיים במשרד על כל סוגיית מוניות השירות. אני אומר כאן באחריות: המודל שנקבע ב-2012, ומאז דוחים את כניסתו לתוקף שוב ושוב ושוב, פשוט נכשל. המכרזים נבנו לא נכון. תחרות היא אמצעי, היא לא מטרה. נוצר מצב שבו אנשים לא ניגשים למכרז; מי שניגש מפסיד מהר מאוד את המכנסיים וחוזר בו. ואנחנו בוחנים כרגע איך, או מה המודל הנכון שבאמצעותו צריך להפעיל את הענף הזה שנקרא מוניות שירות – כמובן, בראש ובראשונה מתוך מבט כולל, שמסתכל על כל אמצעי התחבורה הציבורית שיש לנו: הקלים והכבדים, והגמישים יותר והגמישים פחות; לזהות בדיוק את הנישה שבתוכה יש הצדקת קיום למוניות השירות ולהגדיר אותה בצורה נכונה, שתהיה טובה לאזרחים אבל גם תהיה בת-קיימא. אז אני מעריך – אנחנו כרגע מצביעים על הארכת התוקף בשנה של הוראות המעבר במודל הקודם, אבל אני אומר לכם באחריות: אנחנו יודעים לומר בוודאות שהוא נכשל. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> זה מדהים. << דובר_המשך >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אגב, במילה אחת: הוא נכשל כי עשו כאן ניסיון לערב שוק חופשי וצווי פיקוח – מין איזה יצור כלאיים כזה, שהוא לא זה ולא זה, והתוצאה היא שהוא נכשל. סביר להניח, בהנחה שכולכם תצביעו נכון – לימין – ותקום כאן סוף-סוף ממשלה, אז כנראה בשנה הזאת אנחנו ננסה לגבש ולהניח על השולחן מודל אחר, נכון יותר, טוב יותר, שיחזיק מעמד, ולא נצטרך לחזור לכנסת כל פעם, גפני, עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם ולהאריך תוקף. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. אם כן, אנחנו עוברים להצבעה. הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 120), בקריאה שנייה וקריאה שלישית. אנחנו מתחילים בקריאה שנייה. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 7 בעד סעיפים 1–2 – 26 נגד – 1 נמנעים – אין סעיפים 1–2 נתקבלו. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> 26 בעד, מתנגד אחד ואין אף נמנע. אם כן, הצעת החוק עברה בקריאה שנייה. אנחנו עוברים מייד לקריאה שלישית. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 8 בעד החוק – 23 נגד – אין נמנעים – אין חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 120) (תיקון), התש"ף–2020, נתקבל. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> 23 בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. אם כן, הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 120) (תיקון), התש"ף–2020, עברה בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. תודה רבה. << נושא >> המלצת הוועדה הזמנית לענייני חוץ וביטחון בעניין הכרזה על מצב חירום << נושא >> << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> הסעיף הבא: המלצת הוועדה הזמנית לענייני חוץ וביטחון בעניין הכרזה על מצב חירום. יהיה גם דיון וגם הצבעה. יציג את המלצות הוועדה יושב-ראש ועדת החוץ וביטחון חבר הכנסת גבי אשכנזי. אדוני. << דובר >> גבי אשכנזי (יו"ר הוועדה הזמנית לענייני חוץ וביטחון): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אנחנו דנים בבקשת הממשלה, אני מקווה שהיא תגיע עד אז. אני מתכבד להציג בפני המליאה את המלצת הוועדה הזמנית לענייני חוץ וביטחון להכריז על מצב חירום לתקופה של ארבעה חודשים נוספים, בהתאם להוראת סעיף 69 לתקנון הכנסת. בדומה לשלוש ההמלצות הקודמות של הוועדה הזמנית שניתנו במהלך 2019, הוועדה ממליצה – בתוקף הנסיבות, כפי שחבר הכנסת גפני ציין – להאריך את תוקף ההכרזה בארבעה חודשים נוספים. עיקר הצורך בהמשך ההכרזה נובע מהזיקה בין חוקים, תקנות וצווים שונים לבין מצב החירום. כפי שידוע לכם, בעשורים הראשונים שלאחר קום המדינה נחקקו חוקים שונים שתוקפם מותנה בקיומו של מצב החירום, ומכוחם גם הותקנו תקנות וצווים רבים. בחוקים, בתקנות ובצווים השונים נקבעו הסדרים חיוניים הן מבחינה ביטחונית והן מבחינה כלכלית. אם הכנסת לא תשוב ותכריז על מצב חירום, הסדרים חיוניים אלה יפקעו. במהלך העשור האחרון קיימה הוועדה המשותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת החוקה, חוק ומשפט פיקוח הדוק על משרדי הממשלה כדי לוודא כי מתבצעת העבודה הדרושה להסדרתם של חוקים וצווים אלה במסגרות החקיקתיות המתאימות להם, ושלא יהיו תלויים עוד בהכרזה על מצב חירום. ובכן, אני שמח לבשר שפעילות זאת נשאה פירות. בשנת 2009, לשם המחשה, עמדו בתוקף תשעה חוקים ו-165 צווים שתוקפם מותנה במצב החירום, ואילו כיום עומדים בתוקף חמישה חוקים בלבד ו-21 צווים בלבד. כלומר, במהלך העשור האחרון בוטלו או הוסדרו ארבעה חוקים ו-144 צווים. סקירה אודות ההתקדמות באופן מפורט הופצה לכל חברי הכנסת. אציין רק כי חמשת החוקים העומדים בתוקף כיום הם: חוק להסדרת תפיסת מקרקעים בשעת חירום; חוק המעצרים המינהליים; חוק להארכת תוקף של תקנות שעת חירום (פיקוח על כלי שיט); סעיפים מסוימים בפקודה להארכת תוקף של תקנות שעת חירום (יציאה לחוץ-לארץ) וסעיפים מסוימים בחוק הסדרי משפט ומינהל. 21 הצווים הם מכוח חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים שמסדירים ענפים בתחומים שונים במשק, כגון ענף היהלומים, משק הדבש, התקנה ומתן שירות למעליות ועוד. מטבע הדברים, בשל פיזורן המוקדם של הכנסת העשרים-ואחת ושל זו, העשרים-ושתיים, ומאחר שבמהלך השנה האחרונה לא הוקמה ממשלה חדשה ולא הוקמו ועדות קבועות, לא ניתן היה לקדם את החקיקה ולכן לא הייתה כל התקדמות בשנה האחרונה. בצד זאת, חייבים לציין כי במהלך התקופה הזאת לא השתמשה הממשלה בסמכות העיקרית שמקנה לה ההכרזה ולא התקינה תקנות שעת חירום חדשות. במצב רגיל נדונה הצעת הממשלה לחזור ולהכריז על מצב חירום בוועדה המשותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת החוקה, חוק ומשפט. תקנון הכנסת קובע כי במקרה שבו לא הוקמו ועדות הכנסת ויש צורך לדון בהצעה להכריז על מצב חירום, מוסמכת הוועדה הזמנית לענייני חוץ וביטחון לדון בהצעה. עם זאת, קובע התקנון כי במקרה כזה תוקפה של כל הכרזה, בהנחה שהיא תאושר, לא יעלה על ארבעה חודשים. זאת הסיבה שאנחנו מצביעים על ההכרזה כבר בפעם השנייה. הוועדה הזמנית סברה בדיוניה כי מאחר שעדיין יש חוקים וצווים חיוניים שתלויים בקיומה של ההכרזה על מצב חירום, אין מנוס אלא מלחזור ולהכריז על מצב החירום. החלטנו, אם כן, להמליץ לכנסת להכריז על מצב חירום לתקופה המרבית המותרת לפי תקנון הכנסת, כלומר עד יום כ"ה בסיוון התש"ף, 17 ביוני 2020. אני מקווה שלאחר הבחירות תוקם ממשלה, והכנסת העשרים-ושלוש תוכל לחדש את פעילותה הנמרצת של הוועדה המשותפת ולקדם את החקיקה הנחוצה, וניתן יהיה להביא סוף-סוף לסיומה של תקופת ההכרזה ולצורך בהישענות על מצב חירום. אני אבקש מחברי הכנסת לאשר את המלצת הוועדה. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. אם כן, אנחנו נערוך דיון לפני הצבעה. ראשון הדוברים – ג'אבר עסאקלה – לא נמצא; חברת הכנסת מרב מיכאלי – לא נמצאת; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן ­– לא נמצאת; חבר הכנסת עפר שלח – מתפלא, מוותר; חבר הכנסת אוסאמה סעדי – לא נמצא; חבר הכנסת יזהר שי – מוותר. חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה, אדוני. לכל חבר כנסת שלוש דקות. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, שוב התכנסנו להצביע על הכרזת מצב חירום – מצב שלמעשה אינו מנומק ואינו מוסבר; מצב זמני בהגדרתו שהפך נצחי; סוג של ברירת מחדל שכולה מחדל אחד גדול. אם לא יקרה הרצוי והראוי אלא הצפוי, תכריז הכנסת שוב על מצב חירום כשכל חבריה יודעים שמדובר בפיקציה מסוכנת. הכנסת תקבל שוב באופן אוטומטי החלטה קיצונית שמסמיכה את הממשלה לפעול ללא הגבלה הולמת וללא ביקורת ופיקוח של ממש על ידי הכנסת – החלטה המאפשרת לממשלה לבטל חוקים, להתקין תקנות, להפעיל כוח שרירותי על האזרחים ולשלול חירויות. כבר ב-1950 אמר ד"ר מנחם דונקלבלום, שופט בית המשפט העליון דאז: התקנות לשעת חירום "נותנות סנקציה לשרירות מוחלטת של השלטונות – – – שרירות זאת, גם אם היא מאושרת על ידי מוסד מחוקק, היא אנרכיה", בלשונו של השופט. אני הייתי אומר שיותר נכון להגיד "רודנות" מאשר "אנרכיה". אבל השלילה היא זו שחשובה פה. חברי הכנסת, מדובר במעילה חמורה בתפקידה של הכנסת ומעילה חמורה במנדט שניתן לנו מהציבור. בהצבעה על מצב חירום אנחנו משעים את כוחה של הכנסת לפקח על הממשלה ונותנים בידי הממשלה כוח לפעול בשרירותיות ללא האיזונים והבלמים הנדרשים. ובתוך כל זאת, שעה שהכנסת תאשר מצב חירום פיקטיבי, היא תמשיך להתעלם ממצב החירום האמיתי. מדינת ישראל אחרי עשור של נתניהו היא עיי חורבות ברווחה, בחינוך, בבריאות, בדיור ובוודאי במוסריות. כאשר עם חי תחת כיבוש אכזרי ורצחני ועובר טיהור אתני, כאשר ילד בן תשע שהזכרתי היום ואני אזכיר שוב, מאלכ עיסא מעיסאוויה, נורה בעינו סתם כי אפשר וכולם שותקים – שלא להזכיר את המעודדים והחוגגים – או אז ברור לכל בר-דעת פיקח, בקו"ף ובכ"ף, שאנחנו במצב חירום אמיתי. אבל מזה הכנסת מתעלמת. שעה שאזרחי ישראל מביטים אל האופק ולא מוצאים בו ביטחון תזונתי ורפואי ובטח לא פנסיה, הכנסת עוסקת בהרחבת כוחם של אלה שדרדרו אותנו בדיוק לנקודה שבה אנו עומדים היום. מתוך מערכת בחירות שלישית, מתוך נקודת שפל אפילו בממדים ישראליים, אנחנו נעניק לממשלה שלא נבחרה וכהונתה הוארכה שלא כדרך הטבע כוח כמעט בלתי מוגבל, כוח מסוכן והרסני, כוח שכבר נוצל בעבר וימשיך להיות מנוצל בשרירותיות לטובת הימין התיאוקרטי הגזעני, ולא פחות – לטובת המתבצר בבלפור ומשפחתו. חברות וחברי הכנסת, אני יודע שאת ההצבעה הזאת עושים על אוטומט כבר שנים רבות, ובכל זאת אני קורא לכם: בל נמשיך את השקר. לטובת החברה ולטובת כלל יושביה – אסור להצביע בעד הארכת מצב החירום. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת אורי מקלב – לא נמצא. חבר הכנסת איימן עודה, בבקשה, אדוני. << דובר >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת וחברות הכנסת, יותר מעשור לשלטון נתניהו. ואני רוצה לשאול את השאלות האמיתיות: מיהו האחראי לעוני במדינה? כשנדבר על האוכלוסייה הערבית אולי יאשימו אותנו שזה אנחנו. אז מיהו האחראי למצב העוני בקרב החרדים, אם זה החסידים, אם זה הליטאים, אם זה המזרחים? מי האחראי לעוני בעיירות הפיתוח? מיהו האחראי למצב הבריאות המחפיר במדינה? מיהו האחראי למצב החינוך במדינה? הלאומנות הינה מפלטו האחרון של הנבל. כי כשהערבים על הגדרות אז מי יתעניין באישה המסכנה החולה במסדרון של בית החולים? אז מי ישאל את השאלות האמיתיות? אני פונה לאזרחי המדינה, יהודים וערבים, להשיב על השאלה הזאת: מיהו האחראי לשיסוי, להסתה ולמצב הכלכלי המחפיר בקרב השכבות המוחלשות במדינה? אני רוצה לפנות גם לכחול לבן וגם אליך בני, וגם אליך אשכנזי, וגם אל כל הגנרלים: מי שמחפש רוב יהודי – זאת גם גזענות אבל גם עוזר רק לנאשם מבלפור. כי מבחינתו, הוא יודע למה הוא מפסיד. הוא הפסיד בשנת 1994 ולא הצליח להקים ממשלה כשהיו לו 59 ח"כים מול ממשלת רבין כי אנחנו, החמישה, תמכנו בממשלת רבין ולא נתנו לו להרכיב ממשלה. בשנת 1999, בבחירה ישירה, הוא קיבל 44%. הוא מבין שבמידה שמוציאים את האוכלוסייה הערבית מהמשוואה, הוא יכול היה להמשיך להיות ראש ממשלה. לכן הוא מדבר על רוב יהודי גם ממקום גזעני אבל גם ממקום טקטי. ואתם מחפשים רוב יהודי במדינה? רוב יהודי בהחלטות? שואבים את הלגיטימציה מהמקום הלאומי במקום מהמקום האזרחי של כל האזרחים? זאת גם גזענות וגם פגיעה טקטית ואסטרטגית במסע הבחירות שלכם. כמה גנרלים צריך בשביל להחליף ראש ממשלה? האמת שצריך אנשים דמוקרטים – ערבים ויהודים – בשביל לנצח את הגזען ואת המושחת בנימין נתניהו. אנחנו, האוכלוסייה הערבית, נתרום את חלקנו. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת מנסור עבאס – לא נמצא; חבר הכנסת יוסף ג'בארין – לא נמצא. אה, כן, סליחה. בבקשה, אדוני. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> מה שנקרא: טחו עיניי מראות. << דובר >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר >> חבריי חברי הכנסת, האמת היא שאנחנו נתנגד להארכת מצב החירום אולי כדי לנסות לחפש איזה רגע של שפיות בחוק בישראל. למרות שאני חושב שבמדינה שבה נגד ראש ממשלה מכהן מוגש כתב אישום כל כך חמור על הפרת אמונים, מרמה וקבלת שוחד; במדינה שבה ראש הממשלה ממשיך להסית נגד חמישית מאזרחי המדינה, האזרחים הערבים, וממשיך במסע הדה-לגיטימציה נגדם – במדינה כזאת זה באמת מצב חירום. אני רוצה לקוות, שבועיים לפני הבחירות, שככל שזה נוגע למצב החירום הזה שמתקיים בראש הפירמידה השלטונית – שתוך שבועיים המצב הזה יוחלף במציאות שאני מקווה שתהיה יותר שפויה אחרי הבחירות. אני רוצה גם להגיד לכם שאני קורא את הסעיף שמתייחס לאזור המשולש במה שנקרא עסקת המאה כסעיף שהוא עוד פרק במסע ההסתה של ראש הממשלה נגד האזרחים הערבים. הוא לא מכוון נגד תושבי המשולש – הוא מכוון נגד כלל האזרחים הערבים מתוך עוד ניסיון לעשות דה-לגיטימציה לציבור האזרחים, דה-לגיטימציה פוליטית, וכמו שאחד הפרשנים אמר: גם ניסיון של טרנספר אלקטורלי. אנחנו, לפחות ברשימה המשותפת, שלושה חברי כנסת מאזור המשולש, גאים בהשתייכותנו לעם הפלסטיני, גאים באמון שאנחנו מקבלים מהציבור שלנו – לא רק במשולש אלא מכל אזרחי המדינה הערבים וגם מהכוחות הדמוקרטיים היהודים. << קריאה >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << קריאה >> אתם רוצים לעבור למדינה הפלסטינית – – – << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ולכן אני אומר לך, אני אומר לך: אתה הגזען, סמוטריץ'. << קריאה >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << קריאה >> תעברו לשם. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אתה הגזען, סמוטריץ'. << קריאה >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << קריאה >> לא, אתה אמרת שאתה גאה. אני גאה בשייכות שלי לעם היהודי ולמדינת ישראל. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תחזיר לתושבי המשולש, תחזיר לתושבי המשולש – – – << קריאה >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << קריאה >> אתה מוכן להגיד שאתה גאה בשייכות שלך למדינת ישראל? אתה מוכן להגיד שאתה גאה בשייכות שלך למדינת ישראל? << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אתה רוצה לשמוע? אתה רוצה לשתוק? מספיק עם הבורות ההיסטורית שלך. הפסקתי לשמוע. << קריאה >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << קריאה >> אתה מוכן להיות גאה בדגל? << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אז תשתוק ותקשיב. הוא מפריע לי. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אדוני השר. זהו. << קריאה >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << קריאה >> אתה רוצה – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אדוני השר. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תחזיר לתושבי המשולש את חצי מיליון הדונמים שהופקעו מהם מאז 48'. << קריאה >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << קריאה >> אתה מוכן לפחות להגיד מה עשית בשבילם? << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תחזיר את העקורים, תושבי המשולש – – – << קריאה >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << קריאה >> אני במשרד התחבורה עושה בשבילם פי עשרה ממה שאתם עושים. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – – שלהם. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אדוני השר, לא נוהגים ככה משולחן הממשלה. אז אנא ממך, תפסיק. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תחזיר לתושבי המשולש את יותר מחצי מיליון הדונמים מהם הופקעו מאז 48'. תחזירו את העקורים מתוך תושבי המשולש אל היישובים שמהם נעקרו: אל-לג'ון, אום א-זינאת, אל-כפרין, והרשימה עוד ארוכה. אבל גם עוד דבר. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תסיים, אדוני. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תכירו סוף-סוף בזכותו של העם הפלסטיני למדינה ריבונית משלו בגבולות 67', ואז תבואו אחר כך – נדבר, נראה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אבל קודם כול תחזירו את הזכויות ההיסטוריות, תכירו בזכויות העם שלנו להגדרה עצמית במדינה משלו – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – ורק אחר כך נבוא לדבר. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה. תודה לך. חבר הכנסת ישראל אייכלר – אינו נוכח; חבר הכנסת סעיד אלחרומי, בבקשה. << קריאה >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << קריאה >> היושב-ראש, אני לא זכאי – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> כן, אתה זכאי להתערב, אם תגיד כמה מילים. כן, תוכל, אבל קצר. << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו שוב בסרט הזה של הארכת תוקף מצב החירום, ויושב-ראש הוועדה כאן הציג כמה חוקים וכמה תקנות שאלמלא ההכרזה על מצב חירום יש לנו בעיה איתם והם יפוגו, בעצם. אז אני אומר ככה: כבר 70 ומשהו שנה ואותן תקנות. אנחנו לא יכולנו להתקין אותן? אותם חוקים, לא יכולנו להביא אותם לכנסת ולדון בהם כאן, בכנסת, ולסיים את הסאגה הזאת? אבל מה, ישנם חוקים לא חוקתיים. אחד מהם הוא חוק המעצרים המינהליים, שאני, מבחינה אנושית אני חושב שכל אדם שדוגל בזכויות אזרח חייב להתנגד לחוק הזה – אבל הוא מכובס בתוך מצב החירום. בתוך מצב החירום אנחנו בעצם מאשרים כמה מהדברים שאף אחד לא רוצה לשים אותם על השולחן בדיון מעמיק ולחשוף אותם בצורה הכי ברורה שיכולה להיות. לכן, עקרונית אני מתנגד לחוקים כאלה, אבל גם לא יאה למדינה שמתיימרת להיות מדינה דמוקרטית, מדינה שמקדימה אחרות בחקיקה, גם בחוקי זכויות אדם, להכריז פעם אחר פעם על מצב חירום. לא יאה, פשוט מאוד לא יאה. לא מתאים לנו, לא מתאים לחברי הכנסת שפעם אחר פעם יכריזו ופעם אחר פעם יצביעו עבור הסיפור המוזר הזה. אבל על מה כן אפשר לדבר? על מה? על מה יש מצב חירום? כן, יש מצב חירום כשבערך 4,000 ילדים בנגב אינם מגיעים לבית הספר. היו 5,000, עכשיו 4,000 בדיוק. 4,000 לא מגיעים לבית הספר עכשיו. הם נמצאים בבית בימים אלה. יש מצב חירום בעוני. יש אוכלוסייה מהפריפריה של הפריפריה, אוכלוסייה בדואית, יש מעל 60% מתחת לקו העוני. יש מצב חירום בהריסות בתים. הזכרתי בחוק הקודם, בנושא החסינות, את הנושא של הרס 10,000 בתים בחמש שנים. זה מצב חירום. לא קורה דבר כזה אלא רק במלחמות. יש מצב חירום ביחסים בין ערבים ליהודים. יש הקצנה. יש הקצנה בשני הצדדים ויש מי שמנסה לזרוע – לקרוע את החברה הישראלית, לזרוע שנאה; מישהו חי מזה, חי מהשנאה הזאת בין שני העמים. זה מצב החירום, רבותיי. אנחנו נתנגד לחוק הזה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת שלמה קרעי – אינו נוכח; חבר הכנסת איציק שמולי – לא נמצא; חברת הכנסת יעל גרמן – מוותרת. חבר הכנסת אחמד טיבי. אחרי ש-24 שעות אתה נושא אותנו על הכתפיים אתה נראה רענן. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> שוויון בנטל. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> בבקשה, אדוני. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, בכל מערכת בחירות הציבור הערבי ונבחריו מהווים מטרה לחיצי הגזענים והמדירים, ובראשם הנאשם מבלפור, בנימין נתניהו. האיש שאמר שהערבים נוהרים; שבפייסבוק שלו כתב שהערבים רוצים לשרוף אותנו, כולל את הילדים; האיש מאחורי חוק המצלמות, שרצה שהערבים לא יגיעו לקלפיות ומתייחס אל הבוחרים הערבים כאל איום קיומי, ממשיך באותו קמפיין גזעני, בזוי, מסית, נגד הרשימה המשותפת. אני זוכה לכמות לא מעטה של הסתה בקמפיין הזה, כפי שהערת, אדוני היושב-ראש. הם מ-פ-ח-דים. נתניהו חאייף – הוא מפחד. הוא יודע שאנחנו עולים. הוא יודע שהמשותפת תגיע ל-15 מנדטים ותעבור את ה-15 מנדטים. כשהיו לנו 13 מנדטים היינו חלק מ-65 שמנעו ממנו להקים ממשלת ימין ושיהיה ראש ממשלה. כשנהיה 15 מנדטים, אין ספק שהוא לא יעמוד בראש הממשלה. לכן תם עידן נתניהו. אני חוזר ואומר: תם עידן נתניהו, האיש המסית הזה, שהסית הכי הרבה נגד הציבור הערבי. אני רוצה לומר שגזענות מידבקת. מדברים על וירוס הקורונה. גזענות – היא מידבקת כמו וירוס הקורונה. בליכוד יש המון גזענים, אבל גם בכחול לבן לאחרונה שמענו כמה הצהרות מדירות, יהירות ומתנשאות נגד הערבים, נגד תרבות הערבים, ולא היה קל לשמוע את זה. << קריאה >> מיקי לוי (כחול לבן): << קריאה >> האמת, אחמד, ציטטו רק חלק מהדברים שלו. בוא נהיה ישרים, זה לא בסדר. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ובכל זאת, הציבור הערבי רוצה שהרשימה המשותפת תהיה חזקה, תשפיע, תהיה מעורבת בנושא מאבק בפשיעה, בנושא חוק קמיניץ, בנושא סטודנטים, חינוך – בכל נושא אפשרי. הוא רוצה שנתנגד לעסקת טראמפ, לעסקת המאה, גם לסעיף ירושלים, גם לסעיף מסגד אל-אקצא, גם לסעיף הטרנספר של המשולש. 300,000 אזרחים. נתניהו ביקש מהשגריר המתערב באופן בוטה במערכת הבחירות הזאת – פרידמן – להוסיף אותנו ככלי שחמט. להזיז מפה לשם. אנחנו גאים בזהות הלאומית שלנו. אנחנו מתייחסים – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – אדוני היושב-ראש, לאזרחות שלנו גם כשהיא חסרה. בעסקת המאה, אדוני, יש בנטוסטנים, אין מדינה פלסטינית, אבל יש גם טרנספר. ואני אומר לך, חבר הכנסת גנץ: עשית טעות קשה כאשר אימצת את עסקת המאה, וכאשר שתקת שבועיים למרות הפניות הפומביות אליך שתגיד משהו על סעיף הטרנספר של 300,000 אזרחים. אני מבין שנתניהו חושב עליהם במובן של 150,000 מצביעים, ורצה לעשות – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – גם טרנספר אלקטורלי. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חבר הכנסת טיבי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אבל אתם, שמדברים על ערכים של דמוקרטיה ושוויון, טעיתם טעות קשה. תושבי המשולש, אזרחי המשולש, אדוני היושב-ראש, מי כמוך יודע, הם לא כלי שחמט. הם נולדו כאן, הם יישארו כאן לעד ולצמיתות, והם יהיו מגן נגד הגזענים – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – נגד הגזענות – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – בעד ערכים דמוקרטיים, בעד שוויון, בעד שותפות אזרחית. ולסעיף הזה של הטרנספר – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. זהו. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – ולעסקת המאה של טראמפ יש רק גורל אחד – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, חבל. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – הק והק. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> (אומר בערבית ומתרגם:) מתחת לרגליים. ואם מישהו מתעלם מהמשותפת – נתעלם גם ממנו. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חבר הכנסת אחמד טיבי, אני אפשרתי לך לדבר עוד. דיברת עוד דקה וחצי-שתיים, בסדר. טוב, חבר הכנסת עמר בר לב, אדוני. אחריו – חבר הכנסת אלון שוסטר. אתה רצית להתערב, אדוני השר? אוקיי. על פי התקנון, שר יכול להתערב בדיון. << דובר >> עמר בר לב (העבודה-גשר): << דובר >> אחמד, דבר ראשון, אתה יודע שאני גר בכוכב יאיר. מצפון לי טייבה, ממערב – טירה, מדרום – ג'לג'וליה. אנחנו ביחד בעניין הזה, אז אין מה לדאוג. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה יודע שהוא רוצה לפנות את כוכב יאיר? << דובר_המשך >> עמר בר לב (העבודה-גשר): << דובר_המשך >> אבל לעצם הנושא כאן: חבר הכנסת גבי אשכנזי, יושב-ראש הוועדה, אתה כבר עוד מעט עשרה חודשים חבר כנסת, אני כבר שבע שנים. בשבע השנים האלה כל שנה מביאים את החוקים האלה, את חוקי החירום, להארכה. מה ששורף לי את הפיוז זה הצו בנושא משק הדבש. צו חירום משנת 1948 עד היום על משק הדבש. עכשיו, כמובן שאין לי שום טענה כלפיך, בתור יושב-ראש הוועדה לא יכולת לעשות שום דבר בעניין, אבל באמת, אבל באמת יש שם צווים עדיין – ומשק הדבש זה אחד הסמלים, שרק בגלל עבודה ביורוקרטית כושלת שלנו בכנסת לא הוצאנו אותם מקבוצת צווי החירום. יש שם חוקים, הקראת אותם, שהם בהחלט חשובים, אבל חייבים לעשות את העבודה הזאת. ולכן, כאות מחאה על זה, אני לא מוכן להיות חותמת גומי, ובכל שנה עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם להצביע בעד – אני אימנע. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> כן. תודה רבה, אדוני. אני רק רוצה להגיד שלפי מסמך שהגישה הוועדה, ונדמה לי שחבר הכנסת אשכנזי הזכיר את זה, צומצמו – סטטוס החוקים ירד: בשנת 2009 – 174, ובשנת 2019 – 26. מאז שהוועדה קיימת היא עושה עבודה טובה. כן, אחרון הדוברים. << קריאה >> גבי אשכנזי (כחול לבן): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> סליחה, אדוני, אני רוצה לאפשר לשר לדבר. משה אבוטבול, בבקשה, אדוני. שלוש דקות, ואחריו השר. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, במסגרת הדיון על הכרזת מצב החירום – אם הצליחו להעביר את זה להרבה נושאים מאוד מעניינים, חצו יבשות וכל מיני דברים, אז אני כן הייתי רוצה לדבר דבר שכן נקשר אלינו. כאיש חינוך – הייתי מנהל בית הספר, מורה ומחנך במשך השנים – אנחנו יודעים שאנחנו מתקרבים לפורים, לחודש אדר. בשבת זו נקרא את פרשת משפטים, וזו גם שבת שמברכים את חודש אדר. אנחנו בש"ס, מדינה יהודית, נותנים קצת מידע לציבור. דווקא בחודש אדר יש את הסכנה הגדולה ביותר שחייבים להעלות אותה, ואני פונה אליכם כאן מעל בימת הכנסת, לכל מי שרק יכול לפעול, אם זה מורים, מחנכים, משטרת ישראל – כל מי שרק יכול, מערכת האכיפה – בנושא הצעצועים המסוכנים. ישנה תופעה קשה ביותר שאנחנו רואים שאנשים, גם כן בסתר, מוכרים צעצועים מסוכנים: נפצים, חזיזים, ועוד הרבה דברים מסוכנים שיכולים להביא לקטיעת אצבעות. נשים הרות יכולות, לצערנו, להיפרד מעובריהן, ועוד שורה של סכנות מאוד גדולות. אני חושב שבאמת צריכים לתת את הדעת. לצערי, הייתי עד לכך ממש באחד מימי הפורים לפני שנים רבות, כשילד ניפץ חזיזית, ולאחר מכן את האצבעות שלו היו צריכים לתפור בבית חולים. זה באמת היה דבר מצער והשבית את כל שמחת פורים בכל הקהילה שלנו. ולכן אני באמת קורא גם למשטרה, לרשויות החוק. החוק אומר עד 30,000 שקל קנס לאדם שנתפס על מכירה בלתי חוקית של צעצועים מסוכנים. אז בואו נעזוב רגע את כל נושא הבחירות, שזה אולי דבר חשוב, והנושא של גוש הימין, הנושא של 61 והנושא מי יהיה ראש הממשלה; דבר אחד כן בטוח: הילדים שלנו, הבריאות שלהם, ושפורים יהיה פורים שמח מעל הכול. תנו את דעתכם, בפרט שר החינוך שנמצא פה איתנו. הרב פרץ, אני מאוד מבקש: תעביר נוהל כמה שיותר – השבוע – למנהלי בתי הספר, למחנכים, לפנימיות, לכל המקומות האלה. אנא, שמרו על האוצר הגדול ביותר שיש לנו, לעם היהודי, לעם ישראל, לאנושות – אלה הילדים שלנו. שמרו עליהם, ושבאמת נהיה כולנו בפורים שמח. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. קיים נוהל. צריך לרענן אותו. הוא קיים בחוזר המנכ"ל. תודה, אדוני. סמוטריץ'. סמוטריץ' בחולם. בבקשה, כבודו. << דובר >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר >> אדוני יושב-ראש הכנסת, חבריי, אבי, ביקשת ממני להישאר ולכבד את הדיון אז לפחות שלא תצטער, שלא יהיה לי בזבוז. תראו, אני אל חברי כנסת הערבים אין לי קושיות. אגב, כל הסיבוב הזה של עסקת טראמפ, אנחנו הרי מתנגדים למדינה פלסטינית וניאבק בכל כוחנו כנגד הקמתה. אתם יודעים, אין דבר כזה עם פלסטיני, אז לא יכולה לקום מדינה פלסטינית. לא היום, לא מחר, לא בגבולות כאלה, לא בשמות כאלה – – << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> מי אתה – – – << דובר_המשך >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – לא בשמות אחרים. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מי שמך – – – << דובר_המשך >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אבל כל הסיבוב הזה היה נחמד – – << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – רק כדי לראות את ההיסטריה – – << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – של טיבי וחבריו מהמחשבה – – << קריאה >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – שמישהו יזיז אותם אל אותה מדינה שלא תקום לעולם. אז אחרי שנים שאתם כפויי טובה, מקבלים כאן יחס שאף אחד מהחברים והשכנים והדודים שלכם לא מקבל ב-360 מעלות – – << קריאה >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – גזענות – – – אנשים כמוך. << דובר_המשך >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – באף מדינה מסביב; נהנים מכל הטוב, והשפע, והאור, והקדמה, והטכנולוגיה שמדינת ישראל מביאה לארץ הנהדרת הזאת – – << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> חכה – – – << דובר_המשך >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – מאז שהעם היהודי חזר אליה אחרי אלפיים שנות גלות. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – גועל נפש, פשיסט. << דובר_המשך >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> ואתם, כפויי טובה – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חבר הכנסת כסיף, שב, שב. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – זורקים בוץ, מוציאים את דיבתה של המדינה הנהדרת הזאת – – << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תתבייש, גזען קטן. << דובר_המשך >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – רעה בעולם – – << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> קטן, עלוב. << דובר_המשך >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – ואז, אחרי שנים שאתם כפויי טובה – – << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא שווה אפילו – – – אפס מאופס. << דובר_המשך >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – אתם פתאום בחרדה: חס וחלילה – – << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – מישהו יוציא – – << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – אותנו. << דובר_המשך >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – ייקח לכם את תעודת הזהות הכחולה – – << קריאה >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – גזענות – – – << דובר_המשך >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – ויפטור אתכם מהעונש, מהגיהינום הנורא הזה של לחיות תחת הכיבוש של המדינה היהודית. עזבו, אתם צבועים, איתכם – חבל, אין מה לדבר. << קריאה >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – הפלסטינים – – – << דובר_המשך >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אחמד, הרי אני בחצי שנה במשרד התחבורה דאגתי לציבור שלך – – << קריאה >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה פשיסט – – – << דובר_המשך >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – פי אלף ממה שאתה דאגת להם באני לא יודע כמה שנים שאתה עושה כאן פוליטיקה בכנסת. אוסאמה סעדי, עכשיו עכשיו שלח לי בווטסאפ בקשה שנחליף איזו כיכר במשהד לרמזור. אני – – << קריאה >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – בחצי שנה דאגתי לאזרחים שלכם – – << קריאה >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – פלסטינים – – – << דובר_המשך >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – פי אלף ממה שאתם בפופוליזם הזול שלכם רק מזיקים להם. אתם רק מזיקים לאינטרס – – << קריאה >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – שלהם. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אבל באמת, באמת, באמת שאליכם אין לי טענות. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – טרנספר – – – << דובר_המשך >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אתם, בסדר – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> התנחלויות – – – << דובר_המשך >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – פלסטינים, ערבים, נהנים מהזהות – רק תפסיקו לרקוד על כל החתונות. אבל בני, חבר הכנסת גנץ, אליך יש לי קושיה: איך אתה עם תומכי הטרור האלה, עם כפויי הטובה האלה – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – עם האנשים שעומדים כאן וקורעים ניירות על הדוכן ופוגעים בכבודה של כנסת ישראל – הולך להרכיב ממשלה? << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה שקרן, אתה הטרוריסט הכי גדול במדינה – – – << קריאה >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אתה הרי יודע מצוין, אין לך סיכוי בעולם להרכיב ממשלה בלי להסתמך על הרוב שלהם. כשנשאלת במוצאי שבת, בסדרת הראיונות המלאכותיים שנתת, האם אתה תקים ממשלה שמבוססת עליהם, אמרת: אני לא אצטרך. לא היית מסוגל להוציא מהפה שלך אמירה: לא יקום ולא יהיה; לא בקונסטלציה כזאת ולא בקונסטלציה אחרת. ממשלה במדינה יהודית לא תקום ותתבסס עליהם. אתה יודע, בפעם האחרונה שזה קרה – ואתה היית בצבא אז – זה התפוצץ לנו באלפי הרוגים ופצועים, אחרי אוסלו, כשהעבירו את זה על האצבעות שלהם. << קריאה >> מיקי לוי (כחול לבן): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חברים. << דובר_המשך >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אני מצפה ממך לקום ולהכריז, חבר הכנסת גנץ, לא: אני לא אצטרך, לא תשובות מתחמקות שכל מיני יועצים כתבו לך, אלא: אני לא אקים ממשלה שתסתמך על האצבעות שלהם, לא בהימנעות, לא בהליכה לים. הם הרי רוצים לזרוק אותנו לים, אתה יודע את זה. אל תשלח אותם לים כשאתה תצביע על ממשלה. << קריאה >> מיקי לוי (כחול לבן): << קריאה >> לא ראיתי דבר כזה – – – << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אז אני מקווה שלא תהיה לך הזדמנות. אני מקווה שהימין יצא בהמוניו ויצביע ותקום כאן ממשלת ימין – – – << קריאה >> מיקי לוי (כחול לבן): << קריאה >> אתה לא מתבייש – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. אני מבקש מכולם להירגע. << דובר_המשך >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אבל אם חס וחלילה לא יהיה לנו רוב, אני רוצה לראות אותך עולה עכשיו כאן לדוכן – תעלה, הינה, קראתי לך בשמך, אתה יכול, לפי התקנון, להגיב. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> תבוא ותגיד. לא: אני לא צריך, לא: זה לא יקרה, לא: אני אסתדר בלעדיהם – אלא: אני לא אקים ממשלה במדינת ישראל בתמיכת תומכי הטרור הצבועים וכפיי הטובה האלה. אחרת – אתה לא ראוי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> פשיסט, גזען – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חבר הכנסת כסיף. חבר הכנסת כסיף. << קריאה >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה הטרוריסט. עם גושפנקה. אתה – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חבר הכנסת ג'בארין. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> פשיסט, פשיסט, מנוול – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חבר הכנסת כסיף, שב נא. << קריאה >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כולם יודעים למה הוא אסף שמן. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אני מבקש מכם לשבת. << קריאה >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> טרוריסט אחד גדול אתה. גזען ופשיסט גדול אתה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אני מבקש מכם לשבת. גם בסערת הרוחות. שבו, בבקשה. << קריאה >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זו לא סערת רוחות – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> שב. אתה אומר: עוד מצפה לנו – – – << קריאה >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה פשיסט – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תוציא אותם כבר, די. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה על העזרה הגדולה. ובכן, לסיכום הדיון. אדוני לא רוצה לסכם? אוקיי, אנחנו – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << קריאה >> למה, בני, לא תעלה ותגיד שלא תקימו איתם ממשלה? שאתם מתחייבים שלא תקימו ממשלה, לא בתמיכה שלהם, לא בנאמנות שלהם – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אנחנו עוברים להצבעה. אני מבקש מכולם לשבת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> כחול לבן, צד ימין, אני מבקש שקט. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> ובכן, אנחנו עוברים להצבעה. אנחנו עוברים להצבעה. אנחנו מצביעים על המלצת הוועדה הזמנית לענייני חוץ וביטחון. << קריאה >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << קריאה >> – – – תעלה, חבר הכנסת גנץ, תגיד לציבור שלא תקים ממשלה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> השר סמוטריץ', אני אוציא אותך. תפסיק. אתה יודע, המון זמן – – – << קריאה >> בנימין גנץ (כחול לבן): << קריאה >> יש שניים שלא יהיו בממשלה: הוא והוא. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אוקיי, מצביעים על המלצת הוועדה הזמנית לענייני חוץ וביטחון בעניין הכרזה על מצב חירום. << קריאה >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << קריאה >> תתבייש לך על ההשוואה. תתבייש לך על ההשוואה. חבר הכנסת גנץ, תתבייש לך על ההשוואה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> מי בעד? מי נגד? בבקשה. מי בעד ומי נגד? << קריאה >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << קריאה >> תתבייש לך על ההשוואה. זה מסוכן לעשות השוואה, זה אובדן עשתונות ערכי – – – << קריאה >> יעל גרמן (כחול לבן): << קריאה >> תתבייש אתה. אתה גזען מסוכן. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חבר הכנסת סמוטריץ', אתה בקריאה ראשונה. לא נהוג להוציא שרים מהמליאה. << קריאה >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << קריאה >> אדוני היושב-ראש – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תוסיף גם אותי, אדוני היושב-ראש. הצבעה מס' 9 בעד המלצת הוועדה – 27 נגד – 7 נמנעים – 1 המלצת הוועדה הזמנית לענייני חוץ וביטחון בעניין הכרזה על מצב חירום נתקבלה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> 27 בעד, שבעה מתנגדים, נמנע אחד. אם כן, המלצת הוועדה הזמנית קיבלה את אישור הכנסת. << נושא >> הודעה אישית של חבר הכנסת אחמד טיבי << נושא >> << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> היות שבדבריו של חבר הכנסת סמוטריץ' הוא פנה לסיעה שלמה ולטיבי, אני מאפשר לאחמד טיבי להגיב. בבקשה, אדוני. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> שנייה, אדוני. אני מבקש להישאר, כי לאחר מכן יש הודעה של יושב-ראש ועדת הכנסת. אדוני, הוא לא יוכל להתחיל לדבר עד שאתם לא תשבו או תצאו. תחליטו. תחליטו. חמש דקות, כבודו. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, השר הגזען שעלה כאן האשים סיעה שלמה כתומכי טרור. אני מעולם לא אספתי דלק כדי להצית משהו. את מוכנה להפסיק להפריע? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> יוליה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> שקט. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הגזען הקטן הזה, שאמר שאשתו לא יכולה לסבול נשים פלסטיניות בחדרי לידה – – << קריאה >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << קריאה >> למה אתה משקר, כדרכך? << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הוא אמר יותר גרוע מזה. << קריאה >> רם שפע (כחול לבן): << קריאה >> בצלאל, לך תתעסק בתחבורה ציבורית – אתה עושה את זה סבבה. עזוב אותנו מכל השאר. << קריאה >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << קריאה >> לא, רק תגיד לי שלא תקימו איתם ממשלה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אל תלמד אותנו על – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – וכינה את נבחרי הציבור הערבים – ש-90% מהציבור הערבי בוחר בהם ואלפי יהודים בוחרים בהם – תומכי טרור. אני מעולם – וכך כל אחד מחברי הרשימה המשותפת, מהראשון לאחרון, מעולם לא תמכנו בהרג של ילד אחד, ולא כינינו שרפה של ילד מעשה נקמה מוצדק, לגיטימי. << קריאה >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << קריאה >> מה אתה אומר? חוץ מהיבא יזבק, של ההוא שרוצץ את הגולגולת. אתם היללתם. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ולא כינינו את שרפתו של הילד אבו חד'יר מעשה נקם לגיטימי. לכן, מדינה מתוקנת אמורה להתבייש באנשים כמוך. חברה מתוקנת אמורה להרגיש נבוכה בכל פעם שאתה פוצה את פיך בצורה כל כך מתנשאת, כל כך גזענית, כאשר אתה יודע שרבים מאנשי הרשימה המשותפת, אם לא כולם, עולים עליך בכל קנה מידה. בכל דבר – גם ערכי, גם אישי – בכל דבר אנחנו עולים עליך ועל אנשים כמוך. << קריאה >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << קריאה >> גם בתמיכה בטרור. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> עכשיו, אתה יכול להטיף להם מוסר – הם יענו לך. אתה יודע מה עובר האזרח הערבי – – << קריאה >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << קריאה >> אתה מוכן לגנות רצח של חיילים? רצח של חיילים אתה מוכן לגנות? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – כל יום על ידי גזענות של ממשלה – ואתה חבר בה – כשמטיפים לערבים: אנחנו עושים לכם טובה שיש לכם כבישים, שיש לכם תאורה, שיש לכם מרפאות ויש לכם חמצן לנשום, כי זה חמצן יהודי במדינה יהודית. מה יותר יהיר ופטרנליסטי מזה, כאשר הדברים נאמרים – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש לכם הרבה זכויות אצלנו, ואיפה החובות? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (כחול לבן): << קריאה >> די. ומה עם הזכויות של הלהט"בים – – – << קריאה >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << קריאה >> למה אתה משווה? למה אתה משווה? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חבר'ה, אני מבקש עכשיו שקט. מי שידבר – אני מייד מוציא אותו החוצה. מספיק. כולם. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (כחול לבן): << קריאה >> – – – << קריאה >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << קריאה >> להט"בים תומכים בטרור? אז למה אתה משווה? למה אתה משווה? למה אתה עושה עוול למי ששלח אותך? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> שר התחבורה, בבקשה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> האמת היא, שר החינוך, אני לא מתפלא שאתה מגן עליו. אתם מתחרים מי גזען יותר. << קריאה >> שר החינוך רפי פרץ: << קריאה >> אני לא מגן עליו – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אתה מגן גם על המשנה ועל האידיאולוגיה, ועל – אתה יודע מה? << קריאה >> שר החינוך רפי פרץ: << קריאה >> אני – – – << קריאה >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << קריאה >> אתה מסוגל להוציא מהפה את המילים – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בגלל הרשימה המשותפת, לא אתה ולא הוא לא תהיו שרים בממשלה הבאה. בגלל הרשימה המשותפת. << קריאה >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << קריאה >> נכון. נכון, כי אתה – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא אתה ולא הוא. (אומר בערבית: לא אתה ולא הוא). << קריאה >> שר החינוך רפי פרץ: << קריאה >> אנחנו עוזרים לערבים פי מאה ממך. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא תהיו שרים בממשלה הזאת. אנחנו נשלח אתכם לגלות, לאיפה שאתם צריכים – לגלות הפוליטית. << קריאה >> שר החינוך רפי פרץ: << קריאה >> לעולם לא. לא תשנו את ההיסטוריה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אתם תצטרכו להוכיח את עצמכם בתור פוליטיקאים שלא בונים את הקמפיין שלהם על הסתה. << קריאה >> שר החינוך רפי פרץ: << קריאה >> זו לא הסתה, אלה עובדות. << קריאה >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << קריאה >> שהציבור ידע, שהציבור ידע – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אתה יהודי, אתה תלמד מההיסטוריה שלך. אתה תלמד מההיסטוריה שלך. << קריאה >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> פרופ' ליבוביץ' דיבר עליך וגם עליך, ואני מציע שאם אתם לא יודעים מה זה היסטוריה יהודית, תקרא מה שאמר עליך פרופ' ליבוביץ'. << קריאה >> שר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ': << קריאה >> תתבייש לך, אבל זה מצוין, שהציבור ידע שגנץ יחליף אותנו וילך איתך. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << נושא >> הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אני מזמין את יושב-ראש ועדת הכנסת להודיע הודעה. << דובר >> אבי ניסנקורן (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> זו הודעה טכנית. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אין הצבעה. << דובר_המשך >> אבי ניסנקורן (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אין הצבעה. אני רק בא ואומר שאני מתבייש שכחול לבן מעבירה את ההחלטה לשעת חירום וכל הקואליציה לא נמצאת. ראש הממשלה נמצא בחסינות ובורח שנייה אחרי זה, ולא נשאר לדיון ענייני. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אדוני, הודעה. << דובר_המשך >> אבי ניסנקורן (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אבל זה לא חדש, אין מה להתפלא, הוא מתעסק רק בכתבי האישום שלו. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בהמשך לאישור הכנסת בדבר הרכב ועדת הכנסת מיום ב' בשבט התש"ף, 28 בינואר 2020, הריני להביא לידיעתכם כי סיעת הליכוד מסרה את שמות שמונת הנציגים מטעמה בוועדת הכנסת, והם: ניר ברקת, אופיר כץ, יואב קיש, קרן ברק, שלמה קרעי, מיקי מכלוף זוהר, מיכל שיר סגמן וקטי קטרין שטרית. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. תם סדר-היום. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:28. << סיום >>