דברי הכנסת
דברי הכנסת
חוברת ג'
ישיבה י'
הישיבה העשירית של הכנסת העשרים-ושלוש
יום רביעי, ז' בניסן התש"ף (1 באפריל 2020)
ירושלים, הכנסת, שעה 11:02
תוכן העניינים
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 4
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 4
נאומים בני דקה 4
יזהר שי (כחול לבן): 4
משה אבוטבול (ש"ס): 5
איתן גינזבורג (כחול לבן): 6
ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): 6
מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): 7
אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): 8
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 9
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 11
אלון שוסטר (כחול לבן): 12
משה ארבל (ש"ס): 12
סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): 13
מיכל שיר סגמן (הליכוד): 14
היבה יזבק (הרשימה המשותפת): 14
בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): 15
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 16
יבגני סובה (ישראל ביתנו): 17
עידן רול (יש עתיד-תל"ם): 18
קרן ברק (הליכוד): 18
אורית פרקש הכהן (כחול לבן): 19
אלי אבידר (ישראל ביתנו): 20
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): 20
יעקב מרגי (ש"ס): 21
השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: 22
דברי פרידה מהיועץ המשפטי לכנסת עו"ד איל ינון עם סיום תפקידו 26
היו"ר בנימין גנץ: 26
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): 27
אבי ניסנקורן (כחול לבן): 28
יואב בן צור (ש"ס): 30
עודד פורר (ישראל ביתנו): 33
איילת שקד (ימינה): 34
עמיר פרץ (העבודה-מרצ): 35
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 38
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 38
<< נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >>
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
חברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת, היום, יום רביעי, ז' בניסן התש"ף, 1 באפריל 2020 – וזו לא מתיחה. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת.
הודעה למזכירת הכנסת.
<< דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >>
תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת, בהתאם לסעיף 73(א) לתקנון הכנסת, התקנות האלה: תקנות שעות חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות) (תיקון מס' 2), התש"ף–2020 – החלטה מס' 4945; תקנות שעת חירום (הגבלת מספר העובדים במקום העבודה לשם צמצום התפשטות נגיף הקורונה החדשה) (תיקון), התש"ף–2020 – החלטה מס' 4946; תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (הגבלת מעברים בין קופות החולים), התש"ף–2020 – החלטה מס' 4948. תודה.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
תודה רבה.
<< נושא >> נאומים בני דקה << נושא >>
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
על סדר-היום נאומים בני דקה. יש לנו רשימת חברי כנסת דוברים. אני מודיע למי שנמצא כאן וגם למי שמאזין לנו ונמצא במשרדים: לאחר הנאומים בני דקה תהיה לנו הזדמנות להיפרד מהיועץ המשפטי של הכנסת בדברים, לכן חברי הכנסת מוזמנים גם לשאת דברים.
ראשון הדוברים – חבר הכנסת יזהר שי. בבקשה. לאחר מכן – אורי מקלב, אם יהיה נוכח, ואם לא – חבר הכנסת משה אבוטבול.
<< דובר >> יזהר שי (כחול לבן): << דובר >>
תודה, אדוני היושב-ראש. לא התכוונתי לדבר, אבל לא ידעתי מה הולך להיות סדר-היום, ואני רואה שעו"ד איל ינון נמצא כאן, אז אני רוצה לנצל את הדקה שלי כדי להביע הערכה עמוקה ודברי פרידה אישיים, אני בטוח שבשם רבים מחברי הכנסת שהייתה להם הזכות ליהנות מהדרכתו המקצועית, מהייעוץ המנהיגותי שלו ומהיכולות שהוא הפגין כאן בכנסת – במיוחד בימים שבהם שומרי הסף של מדינת ישראל נרדפים, זוכים להכפשות, השמצות לא מוצדקות, לא נכונות ולא ראויות. עו"ד ינון עמד כאן בכנסת כסלע איתן, ביצר את עמדתה של הדמוקרטיה הישראלית, את הנוכחות המשפטית, וגם, בדברי חוכמה הנחה את כולנו לעשות את הדברים הנכונים. אני מצדיע לך, אני מודה לך ואני מאחל לך הצלחה רבה. נקווה מאוד שתמשיך להגן גם על הדמוקרטיה וגם על החוק והמשפט בישראל. אני בטוח שבאשר תלך, זה יהיה הדבר הנכון. שתהיה לך הרבה הצלחה.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
תודה רבה. חבר הכנסת אורי מקלב – אינו נוכח. חבר הכנסת משה אבוטבול, בבקשה.
<< דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>
בוקר טוב. כנסת נכבדה, יושב-ראש נכבד, ממש בקצרה: אני בא עכשיו דווקא מוועדת ענייני קורונה, ושם העליתי נושא שאני חושב שבאמת חשוב לעורר את דעת הציבור אליו: אלה שמשרתים במשמר האזרחי, משרתים בצבא, מהמגזר החרדי, שבחרו דרך, כן לשרת בצבא, לצערנו הם נדחו ולא מקבלים חל"ת. מצבם הכלכלי מאוד מאוד קשה. מדובר במשפחות מכובדות, עם ילדים, שכתבו לי מכתבים בנושא הזה. הייתה גם פנייה של ידידי חבר הכנסת הרב מיכאל מלכיאלי בעניין הזה. דווקא ועדת הקורונה הגיעה לשם, וסגן הממונה על התקציבים, מר אסף וסרצוג, שגם בפניו העליתי את הבעיה הקשה הזאת, הבטיח שיבדוק ויטפל. אני מבקש לזרז את התשובה בנושא.
לסיום, יוזמה ברוכה מאוד של אל המעיין לאיחוד עם ישראל, דווקא בתקופה הזאת שבאמת המצב מצריך הרבה אחדות: כתיבת ספר תורה לעילוי נשמת מרן הרב עובדיה יוסף שיוכנס לכותל המערבי מייד אחרי המשבר. יש כבר למעלה מ-10,000 אזרחים במדינה שקנו אות ב-5 שקלים. כדי לאחד את כולם, שלכל אחד תהיה אות בתוך ספר התורה הזה. אולי באמת אנחנו מחפשים הרבה סגולות והרבה דברים טובים כדי להיפטר ממגפת קורונה, אז אולי זו תהיה הדרך שבה אנחנו, בעזרת השם, נאחד את עם ישראל סביב הדבר היקר ביותר לעם היהודי: ספר תורה לכותל המערבי. תודה רבה לכולם.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
תודה רבה. חבר הכנסת איתן גינזבורג. לאחר מכן, אם יהיה נוכח – חבר הכנסת ניצן הורוביץ.
<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>
תודה רבה, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת. בימים אלו, שבהם אנחנו מתמודדים עם אחד המשברים המורכבים ביותר שידע העולם – וזאת באמת מגפה ששינתה את השגרה של כולנו ואני מניח שתשפיע על כל העולם בהרבה מאוד תחומי חיים – נוצר מצב שבו יש גם מאות ישראלים שנתקעו בארצות זרות, אבל לשמחתנו משרד החוץ פועל ביתר שאת כדי להביא אותם ארצה. אני כבר יודע ששלחו מטוסים של אל על כדי להחזיר את אותם ישראלים שנתקעו בחו"ל. אבל בין אותם ישראלים יש גם עשרות זוגות של הורים ישראלים, שטסו לארצות הברית או לקנדה כדי להביא את הילדים שנולדו בהליך פונדקאות. וכמו שחובתנו לדאוג לכל האזרחים בישראל בשעת חירום, אנחנו חייבים לדאוג גם לאזרחים שנמצאים מחוץ לגבולותיה, ובייחוד לאלה שנמצאים שם רחוק ונולדו להם ילדים קטנים.
אלו זוגות שיצאו מישראל בלית ברירה, כי החוק במדינה אוסר עליהם להביא ילדים בהליך פונדקאות. הם נאלצים לנסוע למדינות אחרות כדי להביא את הילדים שלהם – הדבר הכי יקר לכולם. לצערנו, אחרי שהילדים נולדו, תינוקות בני יומם, הם לא יכולים לשוב לישראל כי אין להם דרכון אמריקני, כי לא מנפיקים כיום דרכונים במדינות זרות. ולכן הדרך היחידה להביא אותם ארצה היא באמצעות סיוע של משרד הפנים.
לצערי, נכון לשעה זו משרד הפנים מסרב להוציא להם תעודת מעבר זמנית ולהביא אותם לישראל מסיבות ביורוקרטיות כאלה ואחרות. למרות שמשרד הפנים יכול לאפשר לאותם זוגות ישראלים שנמצאים שם במצוקה עם תינוקות שרק נולדו, בארץ זרה – להנפיק להם תעודות מעבר מיוחדות כדי להחזיר אותם לארץ, הם לא עושים את זה. מדובר על פתרון זמני שאנחנו מבקשים ממשרד הפנים להידרש אליו, ולאפשר לאותם זוגות ישראלים וילדים קטנים, תינוקות שרק נולדו, להגיע לישראל. אני קורא לשר הפנים: תחזיר את ההורים ואת הילדים הישראלים האלו הביתה. תודה רבה, אדוני.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
תודה. חבר הכנסת ניצן הורוביץ – אינו נוכח. חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה.
<< דובר >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי, חברותיי, אני רוצה להעלות את הנושא של הסטודנטים, המצוקה של הסטודנטים בתקופה הזאת של משבר הקורונה. חברים, הסטודנטים, חלקם הגדול לומדים מרחוק, ממשיכים לשלם שכר לימוד וממשיכים לשכור דירות או מעונות סטודנטים. הם נקלעו למצוקה כלכלית. כל הפניות שלנו לראשי האוניברסיטאות ומהכללות נענות למחצה, כלומר מוכנים לפרוס תשלומים וכו'. אני חושב שבתוכנית של האוצר צריך להתייחס לקבוצה הזאת ולתמוך בה באופן משמעותי: לפצות את האוניברסיטאות על הורדת שכר לימוד, על הנחות בתשלום למעונות, וכן תמיכה בסטודנטים על ידי קרן מיוחדת במסגרת תוכנית משרד האוצר. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
תודה רבה לך. חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון. לאחר מכן – חבר הכנסת יוסף ג'בארין, אם יהיה נוכח.
<< דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, מדינת ישראל מגלה נדיבות ומנסה להיות גם מהירה בביצוע. אני יושב בוועדת הכספים, ואנחנו נשקיע 80 מיליארד. יש חורים לא מטופלים: סוגיית העמותות והמלכ"רים – הם לא קיבלו פטור ממס מעסיקים, מס שכר; הרשויות לא קיבלו מקדמות לטפל קצת בקורונה. יש חורים בתוכנית, אבל אני גם מפרגן לכמה פקידים ואנשי האוצר שעובדים יום ולילה ומביאים תוצאות.
אני רוצה לדבר על בעיה שפשוט משגעת אותי: הבנקים בישראל. המדינה תעמיד לרשותם – כבר חתמנו על זה – 1–2 מיליארד ערבויות כדי שהם יספקו אשראי והלוואות לעסקים קטנים ובינוניים. בו בזמן מתגלה שבמרץ ובאפריל הריבית על הלוואות רגילות של הבנק עולה. אנחנו מעניקים 1–2 מיליארד לבנקים, ביטחונות להלוואות לאנשים בקשיים והם מעלים את הריבית הרגילה. כל המשק מתגייס; חברת אל על קורסת ועדיין מממנת את חלק מהטיסות להביא ישראלים.
אני קורא לראשי הבנקים בשמותיהם – תרשה לי, היושב-ראש – לדב קוטלר, מנכ"ל בנק הפועלים; ליושב-ראש עודד ערן; לעו"ד חנן פרידמן מבנק לאומי; לד"ר סאמר חאג' יחיא, יושב-ראש בנק לאומי; לאורי לוין, מנכ"ל בנק דיסקונט; לשאול קוברינסקי, יושב-ראש בנק דיסקונט; לאלדד פרשר, מנכ"ל בנק מזרחי-טפחות; למשה וידמן, יושב-ראש בנק מזרחי-טפחות; לרו"ח סמדר ברבר-צדיק, מנכ"לית הבנק הבינלאומי הראשון; לקובי סיט, ממלא מקום יושב-ראש הבנק הבינלאומי הראשון – תעשו מעשה. מי יהיה הראשון ביניכם שיגיד: אני שומר על הריביות בחצי שנה הקרובה כפי שהיו לפני משבר הקורונה, ואעזור לכל יחיד ופרט שצריך עזרה.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
ידידי, תודה. ידידי, היית קורא למפקח על הבנקים ובזה סיימת עם כל הרשימה. תודה.
<< דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר_המשך >>
אדוני היושב-ראש, אני מבקש ממך להצטרף לקריאה הזאת – –
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
קריאתי – – –
<< דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר_המשך >>
– – ועם הניסיון שלך לעזור לעשות את זה.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
קריאתי לבנקים לפתוח את הלב, לכרות את אוזנם למצוקות של כל המגזרים במשק.
<< דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר_המשך >>
תודה רבה.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
חבר הכנסת יוסף ג'בארין – אינו נוכח; אוסאמה סעדי – אינו נוכח. חברת הכנסת אורלי פרומן, בבקשה. לאחר מכן – חבר הכנסת מיקי לוי.
<< דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בכל רגע נתון, בכל שעה, גם לא בימי משבר, יש איפשהו בעולם ילד שעובר התעללות. גם ברגע זה שבו אנו מתכנסים. עצוב, כואב ומציאותי.
הסגר שנגזר על כולנו בעקבות משבר הקורונה וסגירת המרחב הביתי מסוכנים שבעתיים עבור הילד הזה. בשבוע האחרון נחשף כי משרד הרווחה מדווח על עלייה של 760% במספר המקרים של תלונות על אלימות ועבירות מין כלפי ילדים. כמובן שמדובר רק על המקרים המדווחים. עבור רובנו זהו עוד נתון סטטיסטי, אבל עבור אותם ילדים זו אימה יום-יומית ופצצה מתקתקת.
ומה עושים משרדי הרווחה והאוצר? מקצצים, סוגרים תוכניות ליבה ושולחים עובדים סוציאליים הביתה. העלייה הזו היא תוצר של מצב קיצון שבו נמצאות רבות מהמסגרות הביתיות בצל הקורונה, ועל הממשלה למצוא לכך את המענה והפתרון הראויים. אני דורשת ממשרד האוצר והרווחה להחזיר את התקצוב לתוכניות הליבה – –
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
תודה.
<< דובר_המשך >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >>
– – של הרווחה ברשויות המקומיות, להחריג עובדים סוציאליים בשירות המבחן כחיוניים ולהחזיר במיידי את תוכניות הסיוע בקהילה לאוכלוסיות במצוקה.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
תודה, אורלי.
<< דובר_המשך >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >>
ואל מול זה אתם שם למעלה ממשיכים לתכנן את ממשלת נתניהו החמישית עם שרים ואבטלה סמויה.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
תודה. חברי הכנסת מתבקשים לשמור על ההנחיות – לשוחח או לשבת במרחק של שני מטרים, בבקשה.
חבר הכנסת אוסאמה סעדי, בבקשה.
<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום בוועדת הקורונה התבררו דברים מאוד מאוד חמורים ומדאיגים בעניין התוכנית הכלכלית שהוצגה על ידי שר האוצר. אחד מהדברים החמורים ביותר, שהעלינו אני וגם חברי ג'אבר, נוגע לגיל של בעלי העסקים שלא זכאים למענקים בתור עצמאים. אדוני היושב-ראש, פורסם שהתוכנית מדברת על גיל מינימום של 28. היום שמענו – – –
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
צמצמו את זה. הורידו את זה ל-23.
<< דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
צמצמו את זה ל-23.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
ומוכנים לחשוב גם על גיל 21.
<< דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
אז אנחנו טענו, ובצדק, שהקריטריון הזה – בוועדה השתמשו במילים "ניחוח של גזענות". אני אומר: לא ניחוח – זה באבו-אבוה אפליה על רקע לאומי. כי אם אתה מדבר על גיל 23 וגיל 20 למובטלים, לחל"תים – הם לא זכאים לדמי אבטלה, הצעירים בני פחות מ-20 – אז מי הקבוצה הזאת שנפגעת? אתה יודע, אדוני היושב-ראש, אלה בעיקר ערבים, אבל גם האוכלוסייה שאתה מייצג.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
תודה.
<< דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
אני חושב, אדוני היושב-ראש, שהקריטריון של הגיל בעסקים הוא קריטריון זר ולא נוגע לעניין. ולכן אנחנו מבקשים לבטל את כל המגבלה הזאת – –
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
תודה.
<< דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
– – גם לעסקים וגם למובטלים.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
תודה. תודה. מה שמעודד בזה הוא שאנחנו שומעים שיח, שאנשים קשובים, המשרדים קשובים ולומדים. אף אחד לא למד את הקורונה לפני כן, את המשבר הזה, ואני רואה שתוך כדי הליכה משנים ומקבלים החלטות.
חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה, אדוני.
<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, תודה רבה לך. ממשלת ישראל יורקת בפניהם של העצמאים והעסקים בישראל. אין לי דרך אחרת להגיד ולתאר את אוסף המילים הריקות שראש הממשלה מציג ערב-ערב בתור תוכנית כלכלית. לא תוכנית ולא נעליים. יש כמה צעדים שאם לא תעשו אותם עכשיו, עסקים בישראל פשוט יקרסו, ושום מילים בומבסטיות לא יעזרו.
הינה ארבעה לדוגמה: המענקים וההלוואות לעצמאים הם בדיחה עצובה. אני בא עכשיו משתי ועדות, קורונה וכספים, וכדי להבין איך צריך לעשות את זה צריך להיות מינימום פרופסור במכון ויצמן. יתרה מכך, מהכסף שניתן להם, 6,000 שקלים, אתם יודעים כמה נשאר? 3,000 שקלים בממוצע. תפסיקו להוריד מיסים מה-6,000 שקלים האלה.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
תודה.
<< דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >>
אדוני, עוד לא התחלתי. איפה, הדקה לא עברה. 2. חייבים לדחות את תשלומי מס ההכנסה לשלושה חודשים. 3. צריך לאפשר לאנשים למשוך את קרנות ההשתלמות. זה כסף שלהם. תנו להם למשוך אחרי שלוש שנים וארבע שנים. זה יכול להיות חבל הצלה.
אני מבקש לנצל את המעמד הזה, אדוני היושב-ראש, ולאחל ברכות והצלחה לעו"ד שגית אפיק, שהיא מקצועית, עצמאית. אני מכיר אותה מזה שבע שנים מוועדת הכספים, מעבודה משותפת. אין לי בכלל ספק שהיא תעשה עבודה טובה ומקצועית. בהצלחה גדולה מכל הבית הזה. תודה.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
תודה. חבר הכנסת אופיר סופר – נמצא? אינו נוכח. חבר הכנסת אלון שוסטר, ולאחר מכן – חבר הכנסת משה ארבל.
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חבריי לבית, אני רוצה לספר לכם על תוכנית נהדרת שמתבצעת בשנים האחרונות, שמוקפאת כתוצאה ממחסור בכספים, ודווקא משבר הקורונה והמיליארדים יכולים לחלץ אותה.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
חברי הכנסת, נא לכבד את חברכם. הוא מדבר.
<< דובר_המשך >> אלון שוסטר (כחול לבן): << דובר_המשך >>
אני מדבר על העבודה של צעירים בחקלאות. חבר'ה שלא הייתה להם נגיעה קודמת, אנשים שבכלל באים, ברובם, מהעיר אל הכפר או חיים חיי קהילה, משקמים את היישוב בגליל ובערבה ורוכשים קשר אל הארץ, אל החקלאות, ומהווים תשתית יפה. הם עוזרים לעצמם גם בפרנסה, גם בחיי החברה, בחיי הקבוצה, מתחברים לחקלאות, היישוב עצמו מרוויח, החקלאים אוהבים מאוד את בני הארץ שבאים לעבוד איתם, והמדינה כולה חייבת לחזק את הפרויקט הזה ולתת לו את המשאבים המתאימים.
יש תקנה לעניין במשרד החקלאות, וצריך למלא אותה במיליונים בודדים. אני קורא גם לאוצר וגם למשרד החקלאות לעמוד על כך שנוכל להגדיל את מספר הקבוצות הללו בארץ, כדי שנוכל גם לתת מענה לייצור המזון וגם לתת פרנסה בעת הזאת. תודה.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
תודה רבה. חבר הכנסת משה ארבל, ולאחר מכן – חבר הכנסת ווליד טאהא.
<< דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר לביטחון הפנים, אני רוצה לנצל את הדקה הזאת כדי לדבר על הפנים היפות של משטרת ישראל. בחור בשם ארהל'ה – משום כבודו אני לא מציין את שם המשפחה – התארס לפני כמה ימים ונתפס על ידי שוטרי משטרת ישראל בגאולה בירושלים. לשאלתם מדוע הוא מסתובב בימים אלו ברחוב – לאחר הזדהותו, לקחו אותו לניידת – הוא הסביר שהוא עובד אחרי אירוסיו בניקיון בית הכנסת כדי לעזור להורים שלו, אנשים קשי יום. שוטר משטרת ישראל שלצערי איני יודע את שמו הוציא 100 שקלים, נתן לו אותם לתרומה, וביקש ממנו לא להסתובב ברחובות.
הסיפור הזה מלמד על הפנים היפות של משטרת ישראל. זה לא מובן מאליו. הם עובדים במציאות מאוד מורכבת בשכר מאוד נמוך. יישר כוח. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
תודה. חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח. חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, בבקשה.
<< דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אני רוצה להתחיל את הנאום שלי היום בבשורה לכל האזרחים במדינת ישראל שיש להם ראש ממשלה ושרים מדהימים, שעושים את כל מה שהם יכולים כדי לשמור על המדינה במצב המאוד-קשה של הקורונה – רק שלצערי אני אומר את זה ב-1 באפריל ואין לזה שום קשר למציאות.
אחד הדברים הכי קשים הוא שכל השרים עכשיו עסוקים בתפקיד הבא שלהם, וביניהם גם השר לביטחון פנים, שנכשל בכל רמה שהיא במילוי תפקידו, ובמקום שיתפטר וייעלם – אני מאוד מאחל לו, כמו שאזרחים ערבים אחרים מאחלים לו, שהתפקיד הבא שלו יהיה בחו"ל, כמה שיותר רחוק.
המשטרה המדהימה שעכשיו דובר עליה תגברה את הכוחות לחלק יותר דוחות. אנחנו עוזבים את האזרחים עכשיו במצב מאוד קשה מול אנשי השוק האפור, שמבחינתם אין קורונה, והם מאוד יעילים, הרבה יותר יעילים מאשר משטרת ישראל, ועושים לאנשים את החיים הרבה יותר קשים ממה שהם. ואין משטרה במדינה – או שיש משטרה שתגברה את הכוחות כדי להמשיך ולחלק יותר דוחות.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
תודה, תודה. חברת הכנסת מיכל שיר, בבקשה, ולאחר מכן – חברת הכנסת היבה יזבק.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
זו אחלה משטרה. מה אתה רוצה?
<< דובר >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו נחשפים פה ללא פחות ממחדל. לפני כמה ימים, תוך כדי דיון בוועדת הכספים, הממונה על התקציבים הודיע לנו שבעצם אין משבר פיננסי, כלומר אין חשש לקריסת מוסדות פיננסיים. ועם זאת, אנחנו רואים את הבנקים שותים את הדם של הציבור כשהם מעלים את הריביות על המשכנתאות ב-33% וכשאנחנו רואים שאין שום התחשבות בהחזרי צ'קים והגדלת אשראי. בנקים שכבר נתנו אישור למשכנתאות לוקחים את האישורים שלהם בחזרה, כי אותו בן אדם נכנס לחל"ת. אנחנו עלולים למצוא את עצמנו במקום שהשוק האפור פשוט משתולל פה במדינה ביום שאחרי משבר הקורונה.
אני פניתי לוועדת הכספים בדרישה לקיים דיון מיוחד רק על נושא הבנקים. פניתי באופן דחוף למפקחת על הבנקים. היא אמרה, אגב, שהיא תחזור אליי רק בעוד שבועיים. אנחנו חייבים עכשיו לעשות את הכול כדי לעצור את העושק הבלתי-נסבל הזה.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
תודה. תודה. חברת הכנסת היבה יזבק. לאחר מכן – חברת הכנסת מירב כהן, אם תהיה נוכחת.
<< דובר >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << דובר >>
כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
חברי הכנסת, נא להקשיב. נא לשמור על השקט במליאה.
<< דובר_המשך >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
אומנם מגפת הקורונה היא ככל הנראה מאוד שוויונית, אבל המדיניות לטיפול במגפה הזאת היא מאוד מפלה. אנחנו עדים כי עד היום אין, לצערנו, טיפול הולם במגפה בתוך החברה הערבית. רק לפני שעה או שעתיים נודע לנו שיש כ-68 נדבקים בחברה הערבית, מתוך כ-1.5 מיליון אזרחים ערבים, ורק שלשום נפתחו התחנות הניידות לבדיקה בתוך החברה הערבית.
ואני באמת תוהה – חברה שלמה, יותר מ-1.5 מיליון, ואין התנהלות סבירה למתן מענה ובדיקות לציבור הרחב. אנחנו מבקשים שיהיו תחנות בדיקות שהן קבועות בתוך החברה ובתוך היישובים הערביים.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
תודה. נא לסיים.
<< דובר_המשך >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
צריכים להגיע גם לאזרחים הערבים, לבדוק אותם ולוודא מה המצב הבריאותי שלהם. התמונה הסטטיסטית שאנחנו מקבלים כיום לא משקפת בכלל את המצב הבריאותי. תודה.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
תודה. חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת. חבר הכנסת בועז טופורובסקי. לאחר מכן – עאידה תומא סלימאן, אם תהיה במליאה.
<< דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ביום שלישי שעבר, בתאריך 24 בחודש, נהרג רוכב אופנוע בן 40 סמוך לצומת כורסי שבצפון; ביום חמישי האחרון, 26 בחודש, נהרג אזרח בן 70 כשאיבד שליטה על רכבו באשקלון והתנגש חזיתית בעץ; ביום ראשון האחרון, 29 במרץ, נהרג אושר דוידיאן בתאונת דרכים. אושר, צעיר בן 25, מתמודד העונה הקודמת של "הכוכב הבא", נהרג בכביש 25 שבנגב, סמוך למושב ברוש. כביש 25 הוא כביש דמים, שאפשר – והיינו צריכים מזמן – לטפל בו ולדאוג שלא יהיו בו יותר תאונות.
בעולם מקביל, שבו יש 34 שרים וארבעה סגני שרים בעלות של 200 מיליון שקל, דואגים לזה, אבל לא דואגים לכביש 25 המסוכן, ולעוד כבישים כמו כביש 90 וכביש 232.
אני מקווה שהממשלה, כשהיא תקום, אם היא תקום, תדאג לכבישים האלה ולא רק לעצמה. ואני מבקש מכל אזרחי ישראל: סעו בזהירות, שמרו על עצמכם, לא רק מפני הקורונה אלא גם בדרכים. תודה.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
תודה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – איננה נוכחת. חבר הכנסת אחמד טיבי.
<< דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >>
סייד יעקב מרגי, ראיס אל-ג'לסה, היום ייפתחו סוף-סוף בירושלים המזרחית לפחות ארבע תחנות בדיקה, מרכזי בדיקה לקורונה, אחרי עיכוב רב ולא מובן. לא מובן מאליו. גם במגן דוד תהיה תחנה וגם בקופות – מעניין שכולן באותו יום, אגב. אתמול חנכנו תחנה ניידת בטמרה, לפני זה בוואדי עארה, היום ברהט, לאחר שבועות שבהם כל ראשי הציבור הערבי, ועדת המעקב המשותפת, ראשי רשויות, זעקו ודרשו בדיקות, כי השיעור של חולים ערבים היה נמוך וזה לא בשל גנים מיוחדים שעושים מאיתנו חסיני קורונה. יש תת-בדיקות, אדוני היושב-ראש, ואחר כך חייבים שכל מי שיש לו תסמינים יתקשר ל-101, לא להישאר בבית עם תסמינים.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
תודה.
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
ולכן, ברשותך אני אגיד בערבית כמה מילים. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: שלשום נפתח מרכז בדיקות בוואדי עארה, אתמול בטמרה, היום ברהט וגם בירושלים הערבית ומחר ומוחרתיים ובימים בהמשך לפי מה שפרסמנו ברשימה המשותפת. מה שחשוב, שכל אחד שיש לו תסמינים כמו חום, קוצר נשימה, שיעול או חולשה יתקשר ל-101 ויאמר שהוא רוצה להיבדק על סמך התסמינים האלה. חובה להישמע להוראות משרד הבריאות. מרגי, חובה להישמע להוראות משרד הבריאות.) להישמע להוראות של משרד הבריאות, יהודים וערבים, ערבים ויהודים. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
גם ה-60 שניות הן בעברית ובערבית אותו דבר. תודה, אדוני הסגן.
חבר הכנסת יבגני סובה, בבקשה. לאחר מכן – חבר הכנסת עידן רול. ד"ר טיבי, שמור מרחק.
<< קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
– – – אתם תשמרו ממני מרחק.
<< יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>
אנחנו עושים זאת.
<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לנצל את הדקה הזאת קודם כול להגיד שבזמן שיש פה ויכוחים סביב הממשלה, סביב השרים וכמה זה יעלה – אני רוצה קודם כול להודות לאלפי מתנדבים, אם לא עשרות אלפים, שפשוט בשעה הזאת, בדקה הזאת, עושים את העבודה, דואגים לציבור המבוגר, נוסעים בכל המדינה, מביאים משלוחים. אני חושב שאחרי שהמשבר הזה יסתיים מדינת ישראל צריכה להסתכל מחדש על כל הסיפור של הארגונים, איך להתייחס לכל הארגונים והמתנדבים, שעושים פשוט עבודת קודש. אני חושב שזאת גם הזדמנות להגיד להם תודה.
דבר נוסף שאני רוצה להגיד, אדוני היושב-ראש: ביום ראשון רציתי בערב להיכנס לסופר לקנות מצרכים, כמו כל אזרח במדינה. אז ראיתי תור ענק. אמרתי שאולי אסע לסופר אחר. באתי לסופר אחר וראיתי שם תור ענק, בגלל המספר המוגבל של האנשים בתוך החנות. אז הגעתי למצב שב-02:00 החלטתי פשוט, על דעת עצמי, לעשות סיור ולראות אילו חנויות פתוחות. בכל החנויות שהיו פתוחות, המעטות מאוד – הסופרים הגדולים באזור ראשון והייתי דווקא באזור ראשון וביהוד – ראיתי שאנשים עומדים בלילה לא פחות משעה רק בשביל להיכנס לסופר ואחר כך עוד שעה בשביל לשלם את המצרכים.
אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת ואולי אפילו לקרוא לבעלי הרשתות של הסופרים, שאני שומע אותם הרבה בזמן האחרון מדברים על כך שלא צריך לדאוג והמוצרים יהיו על המדפים: אולי תשקלו בשבוע הזה, לקראת חג הפסח, להגדיל את מספר הסופרים שיעבדו 24 שעות, גם באזור המרכז וגם באזור הפריפריה? כי אנשים באמת צריכים לא רק להרגיש שיש בתוך הסופר אלא גם להבין שהליכה הפשוטה הזאת לסופר לקנות לקראת החג לא תהפוך למשימה בלתי אפשרית של כמה שעות. אני קורא מפה לכל בעלי הרשתות – אני לא רוצה לנקוב פה בשמות, כדי לא לתת להם פרסום – אבל באמת תשקלו להגדיל משמעותית את מספר החנויות שפתוחות 24 שעות לקראת החג, כי אני רואה שבאמת אנשים זקוקים לזה. יש גם פניות רבות. אולי נשמע בשורה על כך לקראת החג. תודה רבה, אדוני.
<< יור >> היו"ר בנימין גנץ: << יור >>
תודה רבה. חבר הכנסת עידן רול, ואחריו – ניצן הורוביץ.
<< דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>
אדוני יושב-ראש הכנסת, כנסת נכבדה, אני מגיע עכשיו משיחה – שיחת זום, כי אי-אפשר להיפגש – עם התאחדות הסטודנטים. הסטודנטים הם עוד מגזר שנפגע עכשיו מכל משבר הקורונה. קשה להגיד בדיוק, אבל יש עשרות אלפים לבטח שפוטרו או הוצאו לחל"ת. חשוב לדעת שבזמן שרבים מהם מפוטרים או בחל"ת הכול ממשיך כרגיל. גם תשלום השכירות, גם תשלום שכר הלימוד, כל ההוצאות שכבר התבצעו במהלך השנה והם מחויבים בהן.
אנחנו מכירים את ההנחיה, עדיין לא רשמית, אבל לפי הכיוון שקובע משרד הבריאות לאחר חג הפסח תהיה חזרה הדרגתית למשק, והראשונים לחזור יהיו הצעירים – זה אומר אותם סטודנטים. כדי להבטיח שאותם סטודנטים, שהם מגזר חיוני למשק שלנו, ובטח גם לעתידו, יוכלו לחזור ולפעול, אנחנו חייבים לסייע להם בתקופה הזאת, מה גם שפרק הזמן שדורש סיוע כלכלי אצלם הוא יחסית קצר – אנחנו מדברים פה על חודש-חודשיים.
שני דברים שחשוב מאוד בעיניי להתחיל לעשות כבר עכשיו, ושאני מקדם, הם קודם כול השוואת הפיצוי בביטוח לאומי: צעירים מתחת לגיל 28 מקבלים 25% פחות פיצוי מביטוח לאומי, אבל עכשיו הם צריכים את זה בדיוק כמו כולם. הדבר הנוסף – הקמת קרן סיוע ממשלתית. משרד האוצר חייב לראות בסטודנטים עוד מגזר שצריך קרן סיוע. אותם סטודנטים שבימים כסדרם נחשבים לסטודנטים זכאים לסיוע – זה לא מספיק. היום יש לנו עוד מגזר רחב יותר שנחשב סטודנטים זכאים לסיוע. צריך לשנות את הנהלים ולייצר באמת מנגנון תמיכה מיידי, שיאפשר להם גם להצליח בלימודים שלהם וגם לחזור לפעילות מלאה, בתקווה שמייד לאחר חג הפסח. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר בנימין גנץ: << יור >>
תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת ניצן הורוביץ – אינו נוכח. חברת הכנסת קרן ברק, בבקשה.
<< דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>
אמש התבשרנו שמדינת ישראל דורגה ראשונה בעולם במדד המדינות הבטוחות מפני התפשטות קורונה. זה נתון מדהים. הדירוג הזה מתבסס על מדדים וסקרים אובייקטיביים, ובפרקטיקה אני רואה את חזרתם ההמונית של הישראלים מכל רחבי העולם, שמבינים שבעת הזאת כדאי להם להתמודד עם המשבר כאן בישראל. הם מצביעים ברגליים, כך שמלבד המדדים, זוהי הבעת האמון הגבוהה ביותר בדרך הטיפול במשבר.
האמון הזה, שסחף את כל הישראלים חזרה הביתה, הוא שמייחד אותנו כאומה. הוא הביטוי האמיתי לכך שישראל היא בית לאומי. בעיניי זה מדהים, אבל זה לא קורה סתם. ראש הממשלה נתניהו היה הראשון מבין מנהיגי העולם שהבין את גודל האירוע והיה ראש המדינה הראשון שהחליט להתייחס לקורונה כאל משבר לאומי ועולמי, המחייב את ההנהגה והניהול של ראש הממשלה עצמו. ישראל הייתה למדינה הראשונה שסגרה את גבולותיה והטילה חובות בידוד נרחבות. ככל שהמגפה התפשטה הוחמרו הצעדים, מתוך ראיית הנולד; מתוך ראיית נולד רחבה ולא מתוך היסטריה, אלא מתוך אחריות, ניהול והנהגה. מהר מאוד הבינו שישראל נוהגת נכון, ורוב מדינות העולם החלו ממש לשכפל את המדיניות הישראלית.
מהרגע הראשון ראש הממשלה מתייחס אל האירוע כאל מלחמה של ממש. כפי שנקבע בתורת המלחמה של צה"ל, אנחנו נוקטים יוזמה, אנחנו נוקטים מתקפה, ולא רק מגננה. כמו במלחמה, גם כאן, מי שמנהל את כל המערכה זה ראש הממשלה, תוך ניהול יום-יומי של עשרות דיונים והתייעצויות עם כל גורמי המקצוע הרלוונטיים, החל ממומחי מערכת הבריאות, דרך שרים ומנכ"לים ועד זרועות הביטחון והמל"ל. מאחר שהמגפה הזו משפיעה על כולנו באופן קיצוני ויום-יומי, הוא גם מקפיד לעדכן את הציבור באופן שוטף ושקוף. גם בזה אנחנו מקדימים את מדינות העולם.
בסופו של יום, ראש הממשלה והממשלה כולה מקבלים החלטות שאומנם נוגעות למחלת קורונה אבל אסור לנו להתבלבל – בפועל מדובר בסוגיה של הביטחון הלאומי והחוסן הלאומי של מדינת ישראל והחברה כולה.
לסיום, אני רוצה להודות לכל הצוותים הרפואיים וכוחות הביטחון, שמנהלים מלחמה עיקשת נגד אויב שאיננו רואים אותו ואיננו יכולים לדבר איתו. תודה גם לך, יושב-ראש הכנסת, חבר הכנסת בני גנץ. למרות הפערים ולמרות היצרים, קיבלת החלטה אמיצה בעת חירום והוכחת שישראל לפני הכול. אני יודעת שעל הצעד האמיץ הזה ההיסטוריה תעשה איתך חסד.
<< יור >> היו"ר בנימין גנץ: << יור >>
תודה רבה, גברתי. חברת הכנסת אורית פרקש הכהן, בבקשה.
<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ברצוני לחרוג הפעם מנושאי השגרה, המשבר או הפוליטיקה. אני רוצה לפנות כאן ליועץ המשפטי של הכנסת איל ינון, שיושב פה ביציע – להביע בפניך את הערכתי אליך. אני רק שנה בכנסת, אבל הכרתי אותך עוד מעברי בממשלה. אני חושבת שהדברים שמאפיינים אותך הם "דברי חכמים בנחת נשמעים". לא תמיד הסכמנו, אבל יישוב הדעת שלך, שיקול הדעת שלך, הנחת שבה במצבים מאוד רותחים ומלאי עצבים אתה יודע להביע את דעתך, לפשר, לגשר – וגם להיות שומר סף כשצריך.
אני רוצה להגיד לך המון המון תודה ולאחל לך בהצלחה בהמשך דרכך. כמובן – לברך את שגית, היועצת המשפטית הנהדרת של ועדת הכספים, שאני מכירה ומוקירה, על המינוי שלה ליועצת המשפטית הזמנית של הכנסת. בהצלחה רבה לכולם.
<< יור >> היו"ר בנימין גנץ: << יור >>
תודה רבה. חבר הכנסת אלי אבידר, בבקשה. אחריו – יוסף ג'בארין.
<< דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לבשר לכל הפרשנים שלא חושבים שתקום ממשלה: תהיו רגועים, הולכת לקום ממשלת שמאל פריטטית. איך אני יודע? כי ראש הממשלה ביקש מדודי אמסלם, ידידי היקר, לבקש להפסיק להעלות אנשים לדבר על קורונה בטלוויזיה. פתאום האיש שכל ערב הכניס היסטריה במדינת ישראל, הכניס את השב"כ לטלפונים שלנו, הכניס את השב"כ לבדוק איפה אנחנו, איפה אנחנו נמצאים, לאן נסענו, עם מי דיברנו – האיש הזה אומר שצריך להוריד את סף ההיסטריה. פתאום אומרים שצריך לראות איך המשק יצא. למה לעזאזל עצרתם את המשק? 300,000 אנשי הייטק – היה צריך לעצור אותם? הם אלה שמשלמים את המיסים. כמה תעזרו להם עם 6,000 שקל מסכנים? תנו למשק לחזור לעבוד ואל תיתנו לו נדבות. תנו לחברות להמשיך לעבוד. תנו לכל אנשי הכלכלה לחזור ולעשות את מה שהם יודעים לעשות. ככה אתם הורגים את המשק הישראלי ולא יהיה מי שישלם את הכסף שאתם מבטיחים לשותפים הקואליציוניים. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר בנימין גנץ: << יור >>
תודה לך. חבר הכנסת יוסף ג'בארין. אחריו – יעקב מרגי. בבקשה.
<< דובר >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר >>
כבוד היושב-ראש, לצערי, מחלת הקורונה ממשיכה להתפשט, ואנו מאוד מודאגים מהיעדר המוכנות המתאימה – אולי בכלל בישראל, אבל ספציפית אני רוצה לדבר על החברה הערבית ועל היישובים הערביים. כפי שידוע לכם, אין בתי חולים ממשלתיים ביישובים הערביים. אני חושב שעכשיו זה בדיוק הזמן להתייחס אל שלושת בתי החולים הקיימים בנצרת, האנגלי, הצרפתי, האיטלקי – אתם שומעים את השמות? אנגלי, צרפתי, איטלקי – צריך להתייחס אליהם כאל בתי חולים ממשלתיים לכל דבר ולהכין אותם באופן מלא אם במקרה באמת תהיה התפרצות, שכנראה מתקרבת, לפחות לפי ההערכות של אנשי הבריאות. אז לכן צריך לדאוג לכך ששלושת בתי החולים האלה יהיו מוכנים גם מבחינת המיטות הנדרשות וגם מבחינת מכונות ההנשמה.
רק אתמול דיברתי עם מנהל בית החולים הצרפתי. הבנתי שהוא עדיין מחכה לפחות לחמש מכונות הנשמה במחלקת הילדים שהקימו שם. אבל צריך לדאוג לכך שגם המוסדות הרפואיים הפרטיים באום אל-פחם, בתמרה, ברהט, ביישובים הגדולים, יהיו מוכנים לקלוט את החולים ברגע הצורך, ולכן גם יש להכין אותם כמוסדות רפואיים חיוניים. זה עדיין לא קורה. אנשי הרפואה בחברה הערבית מאוד במתח ומאוד מוטרדים, ובצדק. אני מקווה שמקבלי ההחלטות יפנו את תשומת ליבם לנושא הזה ויטפלו בו.
<< יור >> היו"ר בנימין גנץ: << יור >>
תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת יעקב מרגי. אחריו ידבר השר ארדן בהתייחסותו לנאומים בני דקה. בבקשה.
<< דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מזכירת הכנסת, רשמת, מכובדי היועץ המשפטי של הכנסת מר ינון איל. ניתנה לנו ההזדמנות לומר לך כמה מילות – אלה לא מילות פרידה; מילים חמות להביע את מה שאנחנו חושבים שאתה ראוי לו. בר-מצווה של שנים כיהנת כאן בכנסת – שלוש שנים כמזכיר הכנסת ועשר שנים, עשור, כיועץ המשפטי של הכנסת. תכונה אחת שהכרנו זה השקט, השלווה, מאור הפנים, ומעל הכול – ידעת תמיד להיות אוזן קשבת להתייעצויות אישיות ומקצועיות, וידענו שההתייעצות נשארה אצלך ולא עברה הלאה. זו תכונה נדרשת בבית הזה במיוחד ובמגזר הציבורי בכלל.
אני רוצה להודות לך בשמי, ומאמין שגם בשם הרבה חברים שלא נמצאים כאן היום. תודה רבה על כל השנים הנפלאות. לי אין ספק שהמשפחה היקרה שלך, בת זוגך וכן הילדים הנחמדים ייהנו ממך. המסגרת הבאה שתעסוק בה – אין לי ספק שתצליח בה, והם ירוויחו. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר בנימין גנץ: << יור >>
תודה רבה, אדוני. כבוד השר. בבקשה.
<< דובר >> השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ביקשתי לנצל את הסעיף בתקנון שמאפשר לשר להתערב בדיון במליאה ולהתייחס קצת לדברים שנשמעו כאן, כי בהחלט הימים שאנחנו עוברים הם לא ימים רגילים. אני בהחלט מברך על כך ושמח שהכנסת חזרה לפעול, כיוון שהפעילות שלה – הפיקוח, הבקרה על פעולות הממשלה – היא דבר הכרחי, דבר בסיסי במשטר דמוקרטי.
צריך לומר תמיד ביושר: לא כל החוכמה נמצאת בממשלה, וכשאנחנו מתמודדים עם משבר עולמי חסר תקדים, וכמובן ישראל מתמודדת איתו גם כן, גם יכולות לקרות טעויות כשצריך לקבל החלטות מהר, ורבים מחברות וחברי הכנסת מאירים כאן זוויות שהממשלה צריכה לשמוע. הרבה פעמים בזכות הקשבה למה שקורה בכנסת, או לדיונים בוועדות, אנחנו משפרים את התפקוד של הממשלה, ובטח שבימים כאלה, שהתפקוד הוא מציל חיים, אין דבר חשוב מכך.
אני כמובן רוצה לפתוח, לנצל את ההזדמנות ולומר תודה מכל הלב ליועץ המשפטי של הכנסת עו"ד איל ינון. מעבר לעובדה שהוא למד בישיבה תיכונית נכונה – אני אומר את זה בהומור, כי גם אני למדתי בה, בנתיב מאיר; לדעתי הוא בוגר נתיב מאיר – מעבר לכך, וגם אם לפעמים יש לנו חילוקי דעות עם עמדותיו, כמו שקורה הרבה בשנים האחרונות, ולא רק עם עמדותיו – עם עוד משפטנים – אין ספק שאיל הוא אדם מבריק.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: << דובר_המשך >>
כן. אבל לא כזה מבריק כמו איל. איל הוא משפטן מבריק ומסור, ובאמת שהוא ובת זוגו מבצעים שליחות ציבורית לעילא ולעילא זה שנים רבות למען אזרחי מדינת ישראל. אני בהחלט רוצה להודות לך על תרומתך ולהביע את ההערכה וההוקרה על השירות המסור שלך למען אזרחי מדינת ישראל, וכמובן למען הכנסת.
חשוב לי לומר בקצרה כמה מילים על התחום שאני אחראי לו, שאני חושב שחוץ ממשרד הבריאות, כמובן, הוא אולי התחום המשמעותי ביותר להתמודדות עם מגפת הקורונה, וזה כמובן התפקוד של משטרת ישראל והאכיפה, שבימים אלה אין אפשרות להפריז בחשיבות שלה – היא באמת אכיפה מצילת חיים. אני מאוד מאוד הצטערתי לשמוע חלק מהדברים שנאמרו כאן, כי אני חושב שחוץ מהצוותים הרפואיים, מי שנמצא היום בחזית יותר מכל אחד אחר הם השוטרות והשוטרים. אף אחד מהם לא עשה חישובים אם יש להם ציוד מגן מספיק או אין להם או אם ההנחיות שניתנו להם נכונות או לא נכונות, והם יצאו לרחובות כדי לאכוף את ההנחיות מצילות החיים של משרד הבריאות, ועשו את זה באמת במסירות נפש ובצורה מעוררת כבוד והערכה. יכולות להיות גם טעויות, אני לא אומר שלא; כשעשרות אלפי שוטרים ושוטרות נמצאים ברחוב ונדרשים לאכוף תקנות מאוד מורכבות, שמתקבלות באישון לילה וכבר בבוקר או למוחרת צריך לתרגם אותן לאכיפה על תשעה מיליון אזרחים, יכולות להיות גם תקלות וטעויות.
אבל ההסתכלות שלנו כאנשי ציבור צריכה להיות על מתן גיבוי בעת הזו לרשויות המדינה ולאוכפי החוק – ודאי לצוותים הרפואיים, אבל אני מתמקד כרגע באותם גופי חירום והצלה: המשטרה, לוחמי האש, שמבצעים חיטוי בשטחים הציבוריים ובעוד מקומות בהתאם לצורך, וכמובן אנשי שירות בתי הסוהר, שמתמודדים עם אחד האתגרים הכי מורכבים והכי מסוכנים בעת הזו – מניעת התפשטות הנגיף בתוך בתי הכלא שלנו. אנחנו רואים איזה איום זה יוצר במקומות אחרים בעולם כשאתה לא עושה את הפעולות הנדרשות.
<< קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
יש נדבקים, אדוני השר, בבתי הסוהר?
<< דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: << דובר_המשך >>
למיטב ידיעתי אין אסירים שנדבקו. טוב ששאלת, כיוון שיש הרבה פעמים הפצה של שמועות שקריות שמכניסות ללחץ. אני מבין את הלחץ הזה – משפחות של אסירים –והלחץ הזה הוא מיותר.
אני יזמתי צעדים חסרי תקדים בלית ברירה כבר בתחילת המשבר כדי להפריד את האסירים מהעולם החיצון, ובמידה מסוימת גם את הסוהרים. בתיאום עם לשכת עורכי הדין מנענו כניסת מבקרים, כולל עורכי הדין. אפשרנו שיחות וידיאו בהליכים משפטיים כדי שהאסירים יקבלו את זכויותיהם – המגפה הזו לא מבטלת את זכויותיו של האסיר, כמובן. אני חושב שהצלחנו עד כה למנוע את הכניסה של הנגיף לבתי הכלא.
<< קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
גם המשפחות – גם את ביקורי המשפחות אסרתם – – –
<< דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: << דובר_המשך >>
היית יכול לומר את הדגשים שלך בזמן שלך. אכן, מנענו ביקורי משפחות, והביקורים שהם הכרחיים מתקיימים מאחורי מחיצה. זה לגבי שירות בתי הסוהר.
לגבי משטרת ישראל, גם פה ננקטו צעדים חסרי תקדים כדי להגדיל את יכולות האכיפה. עוד בתחילת המשבר הקדמנו להביא את התקנות לשעת חירום לאישור הממשלה. כעת הן יגיעו גם לדיונים בכנסת. הענקנו סמכויות לקנסות מינהליים כדי שהאכיפה תהיה יותר אפקטיבית. לא נכון בימים כאלה לפתוח תיק פלילי או חקירה פלילית ולהשאיר כתם על עתידם של אנשים, אלא עדיף לנקוט צעדים מרתיעים אבל אפקטיביים ומיידיים, כדי לגרום לאנשים לציית להנחיות, שאינן פשוטות. הסמכנו גם את הפקחים העירוניים במה שאפשר להסמיך – למשל אכיפה אל מול בתי עסק שאמורים להיות סגורים. בימים האחרונים הוספנו את המפקחים הממשלתיים – החזרנו אותם מהחופשות ללא תשלום – מפקחי רשות מקרקעי ישראל ומפקחים אחרים שיכולים לסייע, שהוכפפו למשטרה.
יש לנו כמובן אתגרים נוספים בימים כאלה, שהם אתגרים שקיימים בכל ימות השנה אך ביתר שאת בימי ההסגר שנכפה על אזרחי ישראל – למשל נושא האלימות בתוך המשפחה. כשאזרחי ישראל נמצאים סגורים בבתיהם ובלחץ נפשי גדול מאוד, מצבים שגם כך הם היו יכולים להיות לא טובים בתוך התא המשפחתי מקבלים איזושהי דחיפה ופוטנציאל להגברת הלחץ עד כדי אלימות. לכן, למשל, על בסיס פנייה שקיבלתי מחברת הכנסת קרן ברק, וגם בשל העלייה בנתונים שראינו, הנחיתי את משטרת ישראל לבצע ביקורי בית יזומים בכל הבתים שבהן מתגוררות היום נשים שאנחנו יודעים שנמצאות ברמת סיכון גבוהה יותר לפי הנתונים שמתקבלים מהמשטרה או ממשרד הרווחה.
נאלצנו גם לבקש מצה"ל, שוב, כדי להגביר את הנוכחות ואת ההרתעה בשטחים הציבוריים במדינת ישראל – חשוב לי לחדד שחיילי צה"ל שהתחלתם לראות מאז אתמול ברחובות לא קיבלו סמכויות של שוטר: הם לא מבצעים אכיפה, הם לא בממשק עם האזרחים. התפקיד שלהם הוא בעיקר של נוכחות והרתעה ומתן אבטחה לכוחות השיטור, מה שמאפשר לנו לשחרר יותר צוותי שיטור לפעולות אכיפה ובעצם להגדיל כך את הסיכוי שהציות להנחיות יהיה נרחב יותר.
ונקודה אחרונה, ובזאת אני מסיים, הציבור החרדי, שיש הרבה מאוד פוקוס עליו – אני חושב שמזה כולנו צריכים ללמוד לקח בהמשך: נכון, יש מגזרים עם מאפיינים ייחודיים. אני לא חושב שהתקופה הזו היא תקופה שבה אנחנו צריכים לצאת בהאשמות. לכל מגזר במדינה יש את המאפיינים הייחודיים שלו, ואנחנו צריכים לכבד אותם ולנסות להתאים את הפעילות הממשלתית. כשאנחנו מדברים על ציבור דתי, בעיקר חרדי, המאפיינים הקהילתיים חזקים יותר, בין אם זה בבתי הכנסת או בסעודות החג, וכמובן גם הצפיפות רבה הרבה יותר. כשאנשים מתגוררים בדירות קטנות עם משפחות, ברוך השם, מרובות ילדים, ודאי שהיכולת שלהם לציית לתקנות היא קשה. גם כך התקנות קשות, אבל להם זה קשה ביתר שאת, ובעיקר כשיש מיעוט שטחים ציבוריים ליד מבני המגורים. עדיין התחלואה הגבוהה בחלק מהיישובים הדתיים, בטח היישובים החרדיים, חייבה אותנו לאכיפה מוגברת ביממות האחרונות. זה מה שקורה. אלה המבצעים המשטרתיים שאתם רואים. האכיפה היום היא חסרת תקדים, בהיקף חסר תקדים, ואם תהיה החלטה על סגר, אנחנו יודעים לבצע אותה בזמן מיידי.
צריך להבין, כשמדברים, מה זה סגר: כל אזרחי מדינת ישראל נמצאים היום בסוג של סגר. הפער הוא האם למנוע מאנשים לצאת גם מהבתים להצטיידות של מזון ותרופות, ואם אנחנו מחליטים החלטה כזאת, צריך שצה"ל יהיה ערוך בהיקף נרחב להכניס פנימה אל תוך הבתים צרכים של מזון, צרכים של תרופות, וכמובן גם להכין רשימות של אלפי אנשים בעלי מקצועות חיוניים: עובדי רווחה, עובדי עירייה, עובדי תברואה, עובדי חברת חשמל וכו' שיוכלו לצאת מהבתים כשאתה מדבר על סגר של עיר של 200,000 איש.
ולכן אני חושב שהצעד הדחוף ביותר, אדוני היושב-ראש, זה לא בהכרח הסגר, שכדי לקיים אותו צריך הנחיות נרחבות מאוד על עיר בגודל כזה. אנחנו היום באכיפה הדוקה, והציבור שם משתף פעולה באופן מלא. בדקות אלה ממש מתקיימת הלוויה של רבנית, אשתו של אחד מהרבנים הבכירים ביותר של הפלג הירושלמי, שנחשב כקיצוני ביותר, ואני שמח לומר שההלוויה הזאת מתקיימת כעת בבית העלמין בסגולה בדיוק לפי ההנחיות – עד 20 משתתפים. יאמרו כאן חבריי חברי הכנסת החרדיים שבימים של שגרה זו הלוויה שהיו משתתפים בה עשרות אלפים אם לא מעבר לכך – אשתו של הרב פרידמן ז"ל.
לכן המיקוד כרגע, בעיניי – ובזה אני חושב שצריך לשתף פעולה – זה לגבות את משרד הבריאות; להוציא, אם צריך גם בכפייה, את החולים מתוך בתי המגורים שלהם, בין אם זה בבני ברק או בכל יישוב אחר. ההחלטה לא צריכה להיות של החולה או של חייב הבידוד, אם הוא נשאר בביתו. לפעמים זה נוח יותר, ואני מבין את זה, אבל כאשר אין תנאי בידוד, או אין יכולת שהחולה לא ימשיך להדביק את משפחתו ואז הלאה – המדינה חייבת להחליט עבורו, אחרי שמישהו בודק את תנאי הבידוד בביתו, אם הוא יכול לעשות את הבידוד או את תקופת ההחלמה בבית או שצריך להוציא צו ולכפות עליו יציאה מביתו להחלמה במקום אחר או לבידוד במקום אחר. בעיניי זה הדבר הדחוף ביותר כרגע במאבק שלנו למניעת התפשטות הנגיף; זה, וכמובן הציות להנחיות: לעשות את הסדר לבד, לא להזמין אחרים. מי שיכול, שיעשה בזום עם בני המשפחה, עם ההורים. אני יודע שהרבנות לא התירה, אבל אני אומר למי שכן רוצה להתיר – ודאי על עצמי. אנחנו מתכוונים לקיים מבצעים מאוד נרחבים בבוקר ליל הסדר כדי לוודא שההנחיה הזאת נשמרת, כי מה שאנחנו רואים היום הוא המחיר של סעודות פורים, שבועיים וחצי אחורה.
ושנהיה רק בריאים, אדוני היושב-ראש. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר בנימין גנץ: << יור >>
תודה רבה לך, אדוני. חבריי, תם פרק נאומים בני דקה והתייחסות השר.
<< נושא >> דברי פרידה מהיועץ המשפטי לכנסת עו"ד איל ינון עם סיום תפקידו << נושא >>
<< דובר >> היו"ר בנימין גנץ: << דובר >>
נעבור לדברי פרידה – ותודה – מהיועץ המשפטי לכנסת עו"ד איל ינון. אין ספק, איל, שהיה ראוי שתהיה פה מליאה מלאה ולא ב-remote control, אבל בהתחשב במצב, מאחר שסברתי שלא יהיה נכון לא לקיים כזה דבר, ביקשנו לקיים מופע צנוע, ברוח הימים, שאינו מעיד על דבר וחצי דבר. ברשותכם, אפתח בדברים שלי, ולאחר מכן, על פי סדר הדוברים שסוכם, יעלו החברים ויתייחסו ככל שיבקשו להתייחס.
חבריי חברי הכנסת, מחר נתעורר לבוקר חדש, נלבש את החליפה, נגיע למשכן, ואיל ינון לא יהיה פה אחרי 13 שנה כמעט כמזכיר הכנסת וכיועץ המשפטי לכנסת. איל היקר, החברים הוותיקים כבר "יספידו" אותך, במירכאות כפולות ומכופלות, ואני כמובן מאחל לך אריכות ימים. אבל אני מבקש לומר לך קודם כול תודה.
מעבר למקצועיות שלך, שאותה משבחים כל מי שדיברתי איתם ושגם אני זכיתי להכיר מעט בעצמי, עשית בשנים האחרונות את הדבר הקשה ביותר לעובד ציבור לעשותו: להשמיע את דעתך ואת עמדתך גם כשהיא לא נוחה לממונים עליך, גם כשהיא גוררת ביקורת קטלנית. עשית זאת בכתב, בקול, בחדרים סגורים ובחדרי הוועדות המשודרות, תמיד בצורה בוטחת ומיומנת, כשתוקפים אותך מימין וכשתוקפים אותך משמאל. תמיד ידעת לומר את שלך, גם מול בעלי שררה, וגם כשזה לא פופולרי.
עמוס עוז, שעימו היו לי מפגשים רבים טרם מותו, אמר פעם, ואני מצטט: "מי שמנסה להגשים את חלומותיו, כדאי שידע שמחיר ההגשמה הוא פשרה". ואכן, כך מילאת את תפקידך. ניסית לנווט את חברי הכנסת למלא את משימתם, להעביר את חוקיהם ולהשמיע את קולם בדרך החוק, גם אם הדבר כרוך בפשרה כואבת. ואכן, הצלחת. מול כנסת שהלכה והתפלגה ידעת לתת תמיד מענה הוגן ומאחד; מול יוזמות בעייתיות ידעת לתת פתרונות, להגיד מה כן אפשר, אבל לעשות זאת במסגרת החוק. וכשהיה צריך להניף את הדגל ולומר: עד כאן, לשם לא הולכים – עשית זאת בלי פשרות. מול לחצים מימין ומשמאל הסתכלת תמיד ישר.
בשנה וחצי האחרונות ניהלת את המצב המשפטי של הכנסת בסיטואציה של "מצב המתן", אתגר שלא היה לאף יועץ לפניך. גם כאן שבו ועלו יוזמות שונות, ואתה, איל, יחד עם צוותך, ידעת תמיד להיות המבוגר האחראי.
בימים אלה, כשאנו עמלים על הקמת הממשלה, אני מסתכל על כל היוזמות האנטי-דמוקרטיות שבלמת, על השיסוי והקיטוב ועל ההכפשות שספגת גם באופן אישי, ומבקש גם במידה מסוימת להתנצל בשם כל חברי הבית, שלעיתים חצו את הגבול. ישראל צריכה ממשלה – וקואליציה מתפקדת – שרואה בכנסת מקום שבו מסייעים לה, אבל גם מקום כזה שבו מפקחים עליה, מבקרים אותה ולעיתים אפילו יעכבו בו את יוזמותיה. אני וחבריי מתכוונים לעמוד על כך שזה יהיה המצב גם בהמשך.
איל, בשנים האחרונות בנית מערך ייעוץ מקצועי, אנושי ובעל עמוד שדרה חזק ויציב. רק בשבוע שעבר ראיתי כיצד אתה נעמד ובלב כבד עושה את עבודתך למען הדמוקרטיה, בשעה שבה נקראת לדגל, ללא פחד וללא משוא פנים. שמרת על בית המחוקקים, על הדמוקרטיה שלנו. על כך אני מבקש להודות לך ולאחל לך המשך קריירה מוצלחת. כמי שכבר פרש כמה פעמים וחזר, יש לי הרגשה שאולי עוד ניפגש ונעבוד שוב ביחד בצורה כזאת או אחרת.
זה המקום לאחל לממלאת המקום של היועץ המשפטי לכנסת, עו"ד שגית אפיק, ולכל החברים – שכולם היו ראויים, ועם כולם דיברתי, עם כולם התייעצתי – לקרוא להם לשיתוף פעולה, ולאחל הצלחה ללשכה המשפטית, שמורכבת מאנשים מדהימים, ככל שיכולתי לראות בשנה שאני נמצא פה, ושתמשיך לתפקד ולהיות החלק המרכזי והלב הפועם והמשפטי, ששם אותנו ושומר אותנו בדרכי החוק, ולומר לכם: המשיכו לפעול במסירות ובמקצועיות. תודה רבה לך, איל, והרבה מאוד הצלחה.
אני מבקש לקרוא לחברי הכנסת שנרשמו לדבר, על פי הסדר שנקבע פה. חבר הכנסת יוסף ג'בארין, בבקשה. אם אפשר להתכנס לשלוש דקות, תודה.
<< דובר >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר >>
כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת. איל הנכבד, ביקשתי לעלות ובשם הרשימה המשותפת קודם כול להודות לך על שנים של עשייה במשכן, אבל גם לאחל לך הרבה הצלחה בהמשך דרכך. בנימה אולי אופטימית אני מזכיר את הפתגם הערבי שמדבר על כך שהימים הטובים עוד לפנינו, אז מי ייתן והימים הטובים יהיו עוד לפניך.
בנימה יותר אישית – אני שמחתי לעבוד עם איל במשך ארבע שנים בוועדת האתיקה של הכנסת, והאמת היא שכמי שהגיע מהאקדמיה, היה לי קצת לא קל להתברג לעבודת הכנסת המהירה, שהרבה פעמים היא שטחית, וקצרה בכל דבר, ויכול להיות שבוועדת האתיקה אפשר קצת למצוא שינוי: דיונים יותר ענייניים, דיונים מעמיקים והקשבה שלא תמיד קיימת בבניין הזה.
אז אני באמת רוצה להודות לך על תקופת העבודה הזו ביחד. כמובן – ואני אומר את זה – היו לנו הרבה מחלוקות, אבל כל כך היה מרשים איך ניהלנו את חילוקי הדעות הללו באופן מאוד קונסטרוקטיבי, מכבד ובגובה העיניים. הלוואי שכל הדיונים במשכן הזה היו דומים לדיונים שחוויתי בוועדת האתיקה במשך השנים הללו.
אגב, הרבה פעמים אני הייתי בדעת מיעוט בוועדת האתיקה – ועדיין יכול להיות שיש חילוקי דעות בינינו בעניין הזה: אני סברתי שצריך לתת לחברי הכנסת יותר חופש ביטוי ככל שזה נוגע לרעיונות אוניברסליים, דמוקרטיים, אך סברתי גם שצריך לצמצם את חופש הביטוי של חברי הכנסת ככל שזה נוגע להסתה וגזענות, גם מעל הדוכן הזה. בייעוץ המשפטי סברו שצריך לתת, אולי, יותר מרחב.
אני רוצה להגיד שנושאים של הכנסת הגיעו גם לבג"ץ – נושא של ביקורי אסירים פוליטיים, וגם הגבלות על השתתפות של חברי הכנסת בכנסים בחו"ל. צר לי שאתה נפרד מאיתנו לפני שאנחנו מצליחים לסיים את ההליכים הללו. באופן יחסי, העמדה שלכם בייעוץ המשפטי הייתה עמדה תומכת.
ושוב בנימה אישית, אני רוצה להודות לך ולעו"ד ארבל על ביקור התנחומים אצלנו באום אל-פחם. זה לא היה מובן מאליו. זה רק הדגיש שהקשרים הפרסונליים, האישיים, הם הרבה הרבה יותר חשובים מכל המחלוקות הפוליטיות.
אז איל, שוב תודה, שיהיה לך בהצלחה, ואני מקווה שתהיה גם הצלחה לממלאת המקום שגית אפיק בהמשך עבודתה, ואני אשמח לשמור על קשר, גם אישית וגם מקצועית. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר בנימין גנץ: << יור >>
תודה רבה לאדוני. אני רק מקווה שאין במדינת ישראל אסירים פוליטיים. אולי יש אסירים ביטחוניים. אני מקווה שאין אסירים פוליטיים. אני מזמין את נציג סיעת כחול לבן, חבר הכנסת אבי ניסנקורן.
<< קריאה >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
התחלת לדבר כמו בממשלה.
<< יור >> היו"ר בנימין גנץ: << יור >>
שלוש דקות לאבי. תודה.
<< דובר >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << דובר >>
זה יום– בעצם, אירוע, אני חושב – מטלטל גם בכנסת ישראל. איל ינון ליווה את כנסת ישראל כיועץ משפטי, ולפני זה כמזכיר כנסת, בעשר השנים האחרונות. בחוויה שלי, איל, בשנה האחרונה השרית הרבה מאוד ביטחון, יציבות ומקצועיות, וכמובן, יחס אישי ויחס של כבוד לחברי הכנסת. אני חושב שהאי הזה של היציבות ימשיך בזכות המצוינות של הלשכה המשפטית ושל מי שיחליף אותך. חלק מהיתרונות של איש ציבור ראוי זה שהוא גם מכין את הרקע לעזיבה שלו. באמת יש לנו לשכה משפטית לעילא ולעילא בכנסת ישראל.
היו החלטות שהסכמתי איתן שאתה קיבלת בשנה האחרונה והיו החלטות שחלקתי עליהן, אבל אני ידעתי לכל אורך הדרך שכל החלטה ניתנת בהרבה מאוד שיקול דעת, הרבה מאוד אחריות, מתוך ראייה משפטית רחבה מאוד, מתוך הרבה מאוד ניסיון חיים והרבה מאוד ניסיון משפטי, ותוך ראיית בית המחוקקים כדבר המרכזי שצריך לשרת אותו. אני קיבלתי כל החלטה. קצת הצטערתי, אפילו הצטערתי מאוד, כשבאו ואמרו שיש שיקולים לא ענייניים בחלק מההחלטות שלך. אני יכול להגיד מידיעה אישית, מראייה אישית ומחוויה אישית: כל החלטה הייתה מתוך שיקול דעת מקצועי נטו ומתוך הרבה מאוד חוכמת חיים וחוכמה משפטית.
אני חושב שמה שמאפיין אותך מאפיין אנשי ציבור שהם אנשי ציבור מובילים, אנשי ציבור שמדינת ישראל מתברכת בהם וצריכה להתברך בהם. אני חושב שאתה מסמל במידה רבה איך צריך להיראות ואיך צריך לתפקד איש ציבור. אני מאחל לך באמת מכל הלב שתיהנה קצת מהחופש. מגיע לך, אתה עבדת קשה עד אתמול בלילה ובטח גם היום. אתה עובד קשה לכל אורך הדרך, אז מגיע לך באמת קצת לנוח עם המשפחה – – –
<< יור >> היו"ר בנימין גנץ: << יור >>
כן, כן, אבי. אני רוצה להדגיש שהמינוי שלו הוא בתוקף עד חצות.
<< דובר_המשך >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << דובר_המשך >>
אני יודע, אז אמרתי, אז אמרתי, אמרתי שגם היום הוא יעבוד – – –
<< יור >> היו"ר בנימין גנץ: << יור >>
אנחנו מתכוונים למצות את הדקות האחרונות שאפשר.
<< דובר_המשך >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << דובר_המשך >>
אז קצת תיהנה ותהיה עם המשפחה. אני בטוח שיש לך עוד עתיד גדול – אני מקווה מאוד שבמישור הציבורי, כי מדינת ישראל זקוקה לאנשים כמוך, תודה.
<< יור >> היו"ר בנימין גנץ: << יור >>
תודה, חבר הכנסת ניסנקורן. חבר הכנסת יואב בן צור, בבקשה.
<< דובר >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, ברצוני לברך אותך על המינוי הקבוע, שאנחנו מקווים שהוא יהיה זמני מאוד וזה ייגמר מהר. לא שאתה לא ממלא את תפקידך נאמנה, אבל אנחנו רוצים להגיע לאיזשהו סוג של יציבות בזמנים האלה.
רבותיי, חבריי חברי הכנסת, מכובדי השר, חשבתי לעצמי – אחרי היכרות של כ-20 שנה עם איל, עוד מימי היותו בפרקליטות – כיצד להתחיל עם מילות הפרידה מהיועץ המשפטי של הכנסת עו"ד איל ינון: האם מהמקצועיות הרבה או מהחריצות או בכלל, ממזגו הנוח והנעים והיכולת שלו להביע את דעתו בצורה ראויה ומכובדת ובעיקר מכבדת? אבל בחרתי לפתוח במילותיו של איל, שלדעתי משקפות יותר מכול את מזגו המקצועי ויותר מכול מגדירות את תפקידו של יועץ משפטי, וגם של כל מי שמחזיק במשרה שיפוטית.
כך אמר איל באחד מהראיונות שנעשו עימו, ואני מצטט: "כדי שאוכל לשמור על אפקטיביות בנושאים שעומדים לפתחי, אני צריך לשמור על הפרדה בין שיחות סלוניות של קיטורים לבין חוות דעת משפטיות. האקלים הזה, אם הוא קיים, הוא בדיון הציבורי, וצריך להיות דאגתם של נבחרי הציבור. זה לא עניינו של היועץ המשפטי לכנסת. אפשר להניח שיש לי עמדות מגובשות בנושא, אבל אני עושה הפרדה מוחלטת בין היותי אזרח לבין התפקיד. זה אחד האתגרים שעומדים בפני יועצים משפטיים. אקלים, רוח, מגמות, לא נתונים לפתחי".
האמירה הזאת מגדירה בעיניי את תפקידו של יועץ משפטי, אבל גם מגדירה יותר מכול את איל: את יכולותיו המקצועיות, את תבונתו המשפטית ואת היכולת והצורך של יועץ משפטי לייצר הפרדה מוחלטת בין שיחות סלוניות ועמדות אישיות לבין תפקיד היועץ המשפטי. זו לא משימה קלה, זו אפילו משימה קשה מאוד, אבל יועץ משפטי שמצליח בכך זוכה לאהדה שאיל זוכה לה מכל חלקי הבית, גם אם חלקם חולקים על עמדותיו ודעותיו המשפטיות והאישיות.
איל, אולי לא כולנו נסכים עם כל מה שנאמר ונעשה על ידיך בתפקידך כיועץ המשפטי של הכנסת. הבית הזה חלוק בדעותיו; החברה הישראלית גם היא בנויה מפסיפס רחב של דעות והשקפות עולם. מי כמוך יודע שגם מספר הדעות בקרב היועצים המשפטיים הוא לעיתים כמספר היועצים. אבל אני מניח שכל יושבי הבית יסכימו על יכולותיך המקצועיות, על תבונתך הרבה, ומעל הכול – על מזגך הנוח. חז"ל אומרים במסכת אבות: "דברי חכמים בנחת נשמעים". הפירוש הפשוט הוא שחכם אומר את דבריו בנחת, אבל אני חושב שזה גם הפוך: אם אתה רוצה לדעת אם נאמרו דברי חוכמה תבדוק אם הם נאמרו בנחת. ואתה בהחלט הצלחת תמיד להעביר את דבריך, גם אלו שהיו פחות נוחים לאוזן השומע – בנחת.
תרשה לי לאחל לך, ברגעים אלו של פרידה מתפקידך הנוכחי כיועץ המשפטי של הכנסת, שתזכה לעשות טוב. זה לא סוד שהדין והמשפט לא תמיד מתיישרים עם הטוב והצדק. איך אמר לי פעם אחד מהמשפטנים: יש הבדל בין צדק משפטי לצדק אובייקטיבי, לא תמיד שניהם נפגשים. ואני באמת רוצה לאחל לך שתזכה שהצדק המשפטי שעוד תעשה בעתידך יפגוש תמיד את הצדק האובייקטיבי, את הנכון ואת הראוי. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר בנימין גנץ: << יור >>
תודה רבה, אדוני. אני שמח להזמין את חבר הכנסת אורי מקלב.
<< דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >>
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. זו גם ההזדמנות לברך אותך על התפקיד הזמני, אבל הינה אתה גם מוכיח שאפשר בזמן קצר ללמוד דברים. הלכה מסובכת. תמיד אנחנו אומרים: איך אדם בלי ניסיון – והינה, בלי ניסיון אתה עושה את זה מצוין, כזקן ורגיל.
<< יור >> היו"ר בנימין גנץ: << יור >>
תודה.
<< דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >>
משנתו סדורה. אז בהצלחה גדולה. מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, היועץ המשפטי עו"ד איל ינון, אני לא יודע – לא הייתי בתחילת הדברים – אני מניח שצריך להתנצל בפניך קצת על האווירה שבה אנחנו היום, עכשיו, במסיבה או באירוע הפרידה. לא דמיינו לעצמנו שהיא תהיה כזאת מנוכרת ורחוקה כל כך. היה הרבה יותר מתאים לעשות את זה בצורה הולמת, אבל זו גם תרומתך לאווירה וגם תרומתנו לאווירה שבה אנחנו נמצאים, אבל זה לא פוגם בשום דבר בהרגשה הפנימית שאנחנו מרגישים עכשיו, עם סיום תפקידך היום בחצות.
לאחר עשר שנים של ההשקעה רבה ומסירות רבה, שבהן הוכחת את יכולתך המקצועית והאישית, אני מרשה לעצמי להגדיר את עצמי, ברשותך, כידיד. אני נמצא כאן כנציג של הסיעה שלי, אבל אחרי הכול גם הוותק – נראה לי שחבר הכנסת עמיר פרץ יותר ותיק ממני וההיכרות יותר גדולה, אבל חוץ מממנו נראה לי שאני אחריו בהיכרות ארוכת השנים. אתה גם – זו גם פרידה ממך כמזכיר הכנסת שהיית. אנחנו זכינו להיות איתך כמזכיר הכנסת, ככה שהאולם הזה לא מנוכר לך לגמרי. זה נכון גם בגלל שהיית מזכיר הכנסת מוערך מאוד.
בכל אופן, אז אני אמרתי שאני מגדיר את עצמי כידיד, זה מתוך כך שלא פעם – גם הרבה שנים, וגם בוועדות כמו ועדת חוקה, שנותנת ממשקים, ועוד, וגם בנשיאות הכנסת, שנתנה לנו הרבה עבודה – אבל בעיקר אני רוצה להתחיל לפני זה מהפן האישי: לא פעם הצטלבו דרכינו בשעות מאוחרות בכנסת, ביציאה מהכנסת; בשעות מאוחרות מאוד, כשהמסדרונות כבר היו חשוכים, עלינו מאותו מקום והצטלבו דרכינו, ואז תמיד התפתחו גם שיחות לא פורמליות, ככל שאפשר להגדיר אותן כך. השיחות הלא-פורמליות האלה באמת הציפו את האישיות הפנימית שלך עם הרגישות. תמיד שאלת, ותמיד דאגת, ותמיד חיווית את דעתך על התפקיד, על איך שהולך, ועל מה שיהיה אחר כך, בצורה כל כך חמה. ההרגשה הייתה שאתה עושה את זה ללא שום אינטרס, ובצורה כל כך מחכימה וכל כך מאירה. גם למדתי – למדתי איך אתה רואה, איך אתה מסתכל על העבודה הציבורית של חבר הכנסת, של כל שליח ציבור. אולי פעם תכתוב מאמר על זה – היום, כשאתה נמצא בחוץ. אני חושב שזה יחכים הרבה וזה יכול להיות נר לרבים. אני למדתי הרבה, ואני מודה לך על כך.
מעבר לכך גם צריך להודות: לימדת אותנו. לא פשוט. אני קצת נדנדתי לך ושאלתי אותך הרבה שאלות, ומתוך זה הגיעה גם הסתכלות שלך על דברים. ראיתי את הכושר, שאולי רבים ראו בחוות הדעת המקצועיות והמתוקשרות, וההשתקפות שלך, שגם באה לידי ביטוי בניתוח ברור מאוד של כל נושא. היכולת לפשט אותו לצורה שכולם יכולים להבין אותה, וכושר הניסוח בכתב, ואחרי זה גם ההתבטאות, התורה שבעל פה, בצורה מאוד מעולה. זה בא מאחר שיש לך מוח חד וחריף ויכולת תפיסה מעמיקה ורחבה, עד ירידה לפרטי פרטים.
זה דבר שאתה לוקח מאיתנו. אבל אתה משאיר – אני רוצה להגיד עוד מילה אחת על העבודה שלך, חוץ מעליך אישית, אדוני היושב-ראש – את המחלקה המשפטית שאתה עמדת בראשה עשר שנים. היא מחלקה מעולה, מאוד מאוד, אפשר להגיד עליה שהיא מקצועית ביותר, מסורה, אחראית – רואים את האחריות שיש ליועצים המשפטיים, שיושבים בדיוני ועדות ובחקיקה, ועומדים באומץ מול כל מישהו אחר – ואמינה כלפינו. אני לא חושב – – –
<< קריאה >> פנינה תמנו (כחול לבן): << קריאה >>
וגם ברמה האישית, לעשות אחר כך פגישות עם הח"כים.
<< דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >>
העבודה היסודית, הפגישות; לבוא מוכנים ולעבוד קשה מאוד מאוד, ולעמוד לפני זה עם כל הגורמים המקצועיים, הממשלתיים והחיצוניים, זה משהו שאני, שבא ממערכות אחרות – זה באופן בלתי רגיל. המערכת, המחלקה המשפטית – כמה שהיא יודעת – היא החומה בין הפוליטיקה לבין המקצועיות; בין הבית הזה, שהוא מלא פוליטיקה, לבין המחלקה הזאת, שכל כולה נטולה.
חבר הכנסת אברהם רביץ, זיכרונו לברכה, היה אומר שפוליטיקה נמצאת בכל קיוסק. בכל קיוסק יש פוליטיקה: מי מקבל את הסחורה, מי מסדר את המדפים, מי עומד בקופה ועוד דברים כאלה. בכל מחלקה, בכל מקום יש. אבל היכולת הזאת, כלפי חוץ, כלפינו, לדעת לתת את המחלקה שאתה עמדת בראשה – אז אולי אוהבים להגיד שאדם משאיר חלל. במקרה הזה לא השארת חלל, אתה משאיר מחלקה משפטית שיש בה אנשים מיומנים מאוד, ואנחנו גם באופן אישי לכולם – לכולם באופן כללי, אבל באופן אישי גם לעו"ד שגית אפיק, שהיא ממלאת את מקומך. אני חושב שמכירים אותה, מוקירים אותה מאוד ביכולות, במורשת הזו של המחלקה המשפטית המיוחדת הזאת, שיודעת לעמוד בראש, אם בראש ועדות או בראש בית כזה, בית המחוקקים, שיש בו מורכבות רבה מאוד. לדעת לשמר אותה, לדעת להעביר אותה, לדעת לתת את החלק המקצועי בצורה כל כך ברורה, זה בטוח מביא אותך לידי סיפוק. זה החלק שאנחנו גם רואים כחלק מהמחמאה.
אז כולם אומרים שהיכולת שלך – "דברי חכמים בנחת נשמעים" – שהיכולת שלך להעביר את הדברים ולהתנהל מול אנשים, אין ספק שזה דבר שילווה כל מה שאתה תעשה אחר כך. אנחנו רוצים לאחל לך הצלחה גדולה בדרכך, ותודה גדולה מאוד על מה שתרמת ועל מה שעשית בתקופה זאת, בהיותך היועץ המשפטי של הכנסת. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר בנימין גנץ: << יור >>
תודה רבה, אדוני. אני מזמין את חבר הכנסת עודד פורר, ועד שחבר הכנסת פורר יגיע אני רוצה להגיד תודה על הברכות שלכם. תדעו שאני מתחיל ליהנות מהתפקיד. מי יודע כמה זמן הוא יימשך.
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, איך אומרים, תיזהר ממה שאתה מאחל לעצמך, זה עוד עלול להתגשם. תמיד צריך לזכור. חבריי חברי הכנסת, אדוני היועץ המשפטי לכנסת איל ינון, יש כאן חברי כנסת שחוו איתך את כל תקופת כהונתך, עוד מתקופת היותך מזכיר הכנסת. אני רק בכמעט חמש השנים האחרונות עבדתי מולך כיועץ משפטי. כמי שראה יועצים משפטיים בכל מיני פוזיציות אני חייב לומר לך, ראשית, תודה. תמיד היית שם. זה נאמר, אבל יש את הצורך גם לחזור על זה. זה תמיד טוב. תיהנה ממה שאתה שומע עכשיו, כי אחר כך לא תשמע את זה עוד הרבה.
תמיד היה טוב להיכנס אצלך לחדר, לסגור את הדלת ולדעת שמה מתייעצים איתך נשאר בהתייעצות איתך. אני חושב שזאת גדולה של עורך דין בוודאי, אבל קל וחומר של יועץ משפטי בבניין כזה, כל כך מורכב, כשאתה צריך לתת שירות לכל כך הרבה זרמים ולכל כך הרבה סיעות ולכל כך הרבה דעות ולכל כך הרבה כיוונים, כשכל אחד מושך לכיוון שלו.
אני חושב שאולי זה החשוב ביותר: תמיד הסתכלת וידעת שמאחוריך תלוי סמל המדינה ונמצא דגל המדינה וידעת שבסוף הנאמנות שלך נתונה להם, גם בייעוץ שנתת לחברי הכנסת וגם בוויכוחים המרים שניהלנו.
אז אני רוצה פשוט א. להודות לך על התקופה שעשית כאן; ב. לאחל לך בהצלחה על מה שעוד תעשה. אני בטוח שעוד יש לך הרבה לתרום; ג. אני חייב, כי אי-אפשר להגיד בלי משפט: אני כן מרגיש צער, ואני בטוח שגם לך יש איזושהי מועקה בלב, על התקופה האחרונה, שבה ראיתי אותך מתייסר בניסיונך לשמור על כבוד הבית הזה, ובכלל על המערכת הדמוקרטית שלנו, שנמצאת באמת במשבר חריף מאוד מאוד. גם בתוך התקופה המורכבת הזאת ידעת להישאר יועץ משפטי שמייעץ, שמוצא את הפתרונות ושמחפש את דרך להגיע באמת לפתרונות האלה. הלוואי שנפגוש עוד הרבה יועצים משפטיים כמוך – לא רק פה, במקומות נוספים. תודה.
<< יור >> היו"ר בנימין גנץ: << יור >>
תודה רבה, אדוני. חברת הכנסת איילת שקד, בבקשה.
<< דובר >> איילת שקד (ימינה): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, איל היקר – אדוני היושב-ראש, אתה יכול להודיע שאתה מעוניין להישאר בתפקיד, היום 1 באפריל. פתאום חשבתי על זה.
איל, אני בטוחה שאם לא היינו תחת תקנות קורונה אז המליאה בוודאי הייתה מלאה. עם כולנו עבדת – עם חלקנו יותר זמן, עם חלקנו פחות זמן – בצורה די אינטנסיבית. אני זוכרת שדריסת הרגל הראשונה שלי בכנסת הייתה, לדעתי, אצלך במשרד, בשיחה שהסברת לי מה תפקידה של הלשכה המשפטית ומה תפקידה של הכנסת. אני בסך הכול מהנדסת מחשבים במקצועי, ואני באמת זוכרת את השיחה הזאת עד היום. וכל אחד מחברי הכנסת החדשים שמגיע לכאן באמת זוכה ליחס אישי ולמאור פנים. אתה תמיד עונה על שאלות, לא משנה באיזו שעה, ותמיד בצורה מאוד מאוד מקצועית ומאוד מאוד דיסקרטית. אתה, מה שנקרא, civil servant מהספר. אני באמת רוצה להודות לך על שנים רבות ויקרות שבהן אנחנו עובדים ביחד, גם בתור חברת כנסת וגם בתור שרת משפטים.
כשרת משפטים היה לי עימות אחד גדול עם הייעוץ המשפטי לממשלה, סביב חוק ההסדרה. הכנסת חוקקה את חוק ההסדרה, וזו הייתה פעם ראשונה ויחידה ממש שבה היועץ המשפטי לממשלה לא הסכים להגן על עמדת המדינה, על עמדת הממשלה והכנסת. ואיל ינון כתב חוות דעת מאוד מקצועית ורצינית והגן על החוק. ובאמת, התפיסה של איל היא שיועץ משפטי צריך להגן על עמדת הדרג הנבחר בצורה מקצועית, בהתאם לחוק. אני חושבת שהיו לנו סיטואציות לא פשוטות, גם חוק דירה שלישית, שאחר כך נפסל בבג"ץ – שידעת להגן עליו בצורה מקצועית ונכונה.
אני חושבת שאתה דוגמה ליועץ משפטי מקצועי. אף אחד לא יודע למי אתה מצביע, אף אחד לא יודע מה הדעות הפוליטיות שלך – וכך צריך להיות. אתה גם היית בין המועמדים לבית המשפט העליון בבחירות האחרונות, ואני בטוחה שעוד נכונו לך עלילות.
אז תודה רבה על השנים היקרות ששירת את הכנסת. דרך אגב, בתקופה של איל הלשכה המשפטית התנפחה. עכשיו, לא רק הלשכה המשפטית בכנסת; לצערי, כל מערך הייעוץ המשפטי הציבורי התנפח בשנים האחרונות, ב-20 השנים האחרונות, כי היום הכול משפטי וכל דבר שואלים את היועצים המשפטיים, וגם בכנסת היה תהליך של משפטיזציה. אבל באמת בכנסת הייעוץ המשפטי הוא מהמקצועיים שיש במדינת ישראל.
אז תודה רבה, איל, והמון הצלחה.
<< יור >> היו"ר בנימין גנץ: << יור >>
תודה, גברתי. אני שמח להזמין את חבר הכנסת עמיר פרץ, שבעודו עולה אני מניח שהוותק שלו נותן לו את הזווית הרחבה והארוכה ביותר לומר דברים על היועץ המשפטי לכנסת. בבקשה, אדוני.
<< דובר >> עמיר פרץ (העבודה-מרצ): << דובר >>
מה שטוב בכנסת הוא שלמרות הוותק, אדוני היושב-ראש, אתה לא מקבל יותר זמן.
<< יור >> היו"ר בנימין גנץ: << יור >>
יכול להיות שאני אחרוג בזה, באחוזים בודדים.
<< דובר_המשך >> עמיר פרץ (העבודה-מרצ): << דובר_המשך >>
אוקיי. אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברי הכנסת, איל, אני באמת מביט אליך ויודע הרבה יותר מאחרים איזו תרומה גדולה הייתה לך לבית הזה. קודם כול, כמזכיר הכנסת, שבא באמת בתקופה ההיא, אתה הצלחת להפוך לכתובת לכל חברי הכנסת, חדשים וותיקים, שרצו להתייעץ איתך ולחסוך לעצמם, מה שנקרא, את ייסורי הכניסה. ועשית זאת בהרבה מאוד סבלנות כלפי כל אחד, וזה דבר שקשה מאוד לשכוח.
כמובן שעשר השנים שבהן אתה מכהן כיועץ משפטי לכנסת היו אולי השנים החשובות ביותר גם לבית הזה וגם לך. אתה שמרת על הבית הזה כמי ששם את האצבע על הדליפות שקיימות מעת לעת בסכר. שמרת עליו, למרות שלא פעם חבטו בו, ואמות הסיפים של התשתית המשפטית כאן עברו לא אחת זעזועים, אבל אתה הצלחת בהחלט לעמוד במשימה ולמנוע את הקריסה.
בקהילה המשפטית – שאני לא שייך אליה, אבל מאוד אוהב להקשיב לה – נהוג להדגיש כי המצפן של כל עורך דין הוא לשמור על המושג Officer of the Court, שמשמעותו היא מחויבות בראש ובראשונה לשלטון החוק ולהכרעות הדין בבית המשפט ומחויבות אתית לשמור על הכבוד למקצוע. בפרלמנט הישראלי, בכנסת, בכנסת ישראל, הדבר הופך מסובך עוד יותר, אך גם הרבה יותר משמעותי. ואתה, איל ינון, יצרת את המושג Officer of the Parliament, ולהרבה מאוד אנשים שיצטרכו להחליף אותך יש מה ללמוד, איך אפשר לשמור על איזונים נכונים במקום שבו הכול פוליטי. אתה היית מחויב לבית הנבחרים, לשמירה על החוק, לתקינות ההליך ולכבוד בית המחוקקים – כבוד בית המחוקקים, שהגנת עליו בעיני הציבור, בעיני חברי הכנסת עצמם, ולעיתים תוך התנגשות מול חברי כנסת, שלא בטוח שהבינו את המשמעות של אי-כיבוד ההליכים ופגיעה בתשתית חוקתית.
איל, אתה אדם נעים הליכות, ששומע ומקשיב ומנסה למצוא את שביל הזהב בלי לסטות מהמחויבות העיקרית שלך למשפט ולחוק. איש מקצוע לעילא ולעילא, אך במובנים רבים לא רק באת למקום העבודה שלך בכל בוקר; בבקרים הרבים המשימה שציפתה לך הייתה הגנה על ייצוב הדמוקרטיה הישראלית.
בשנים האחרונות עלו הטונים לגבהים מאוד קשים. הדציבלים כאן לעיתים היו מחרישי אוזניים. השנים האחרונות היו המורכבות ביותר. באיזונים האלה של הדמוקרטיה הישראלית והחוק הישראלי אתה הצלחת למצוא את התשובות הנכונות גם בימים הכי דרמטיים. מצאת את האיזון הנכון בין מהי חקיקה אידיאולוגית ומהי החקיקה פרוצדורלית ואפילו חקיקה פרסונלית. כולן עברו דרך שולחנך, אבל בסופו של דבר יצרת את המצפן הנכון כדי לעבור את הדילמות האלה. ידעת להילחם על הבלמים של הבית הזה ולחזק את האיזונים.
אני מאחל לך מכל הלב הצלחה בהמשך הדרך. רק הדוגמה האחרונה של השבוע שחלף – כמה אתה יורד לפרטים, כמה הקפדת על כל פרט ופרט, ואין לך שום בעיה להרים טלפון, להתייעץ, כי כולם יודעים שאתה עושה זאת רק לטובת העניין. כשקיבלתי את הטלפון ממך שעה לפני שהלכת לבית המשפט העליון, והבהרת לי מה האפשרויות שעומדות ואמרת לי שאתה מבקש שאני אתן לך את הסמכות גם להציע הצעות – אני עשיתי זאת בחפץ לב, בנפש חפצה ובביטחון מוחלט שאתה באמת תעשה את הדבר הנכון לטובת הכנסת, לטובת מדינת ישראל.
אני מאחל לך הצלחה בכל אשר תלך. ודאי הבית הזה הוא בית שתמיד היה הבית הראשון שלך – ואני בטוח שחברים רבים כאן ישמחו עוד לפגוש אותך ולהיות איתך בהזדמנויות נוספות.
אני מברך, כמו כולם, את התשתית המשפטית שבנית כאן. בעשר השנים האחרונות נוצרה כאן לשכה משפטית עם עוצמה בלתי רגילה, שיודעת לעמוד בתוך הבית, באיזונים בתוך הבית, אבל גם מול כל הגורמים המשפטיים מבחוץ, שלא אחת ניסו לערער על המעמד הסופי של הכנסת כלפי משרדי ממשלה, כלפי לשכת היועץ המשפטי על כל מרכיביו. אתה בנית כאן לשכה משפטית, ולכל אחד מראשי הלשכות שלך יש את האומץ ואת היכולת להתמודד בצורה מקצועית ורצינית מול כל הגורמים המשפטיים החיצוניים, אם זה אינטרסנטים פרטיים כאלה ואחרים. הבית הזה אמור להצליח להכיל את כולם: לכל אזרח במדינה הזאת יש מקום לומר את דברו, ולא אחת המשפטנים הם אלה שמייצגים אותם. הלשכה שבנית היא לשכה מפוארת, חזקה, שיודעת לתת כאן את הגיבוי ואת התוקף להחלטות שלנו.
אני מאחל הצלחה גם לעו"ד שגית אפיק, שנכנסת לתקופה מורכבת, אבל אני בטוח שהיא תעמוד באתגר הזה. אני בטוח שהיא תקבל את עצתך במקום שהיא תחפוץ בה, ואני בטוח שהסערה שעוברת על הדמוקרטיה הישראלית, שעדיין לא שככה לחלוטין, תוציא אותנו מחוזקים, טובים יותר, עם קשר וכבוד הדדי בין הכנסת בישראל לבין אזרחיה. תודה רבה לך.
<< יור >> היו"ר בנימין גנץ: << יור >>
תודה רבה, אדוני. אלה היו דברי תודה לך, עו"ד איל ינון. אנחנו עוד נקיים מפגש צנוע בשבוע הבא בהשתתפות מצומצמת, נוכח הנסיבות, ובו אנחנו גם נוכל לשמוע את מה שלך יש לומר, מעבר למאמר, שבאמת אולי כדאי שאחרי חצות, אם לא אכפת לך, תתחיל לעסוק בו, ובאמת ילמד את כולנו עבודת כנסת מהי. ואם אפשר לבקש שהוא יהיה יחסית מצומצם שגם נוכל לקרוא אותו. אבל ימים יגידו.
תודה רבה לך, אדוני, בשם כל חברי הכנסת, בשם הבית הזה, ובאמת הצלחה לכל הצוות שלך. תודה רבה.
<< נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >>
<< יור >> היו"ר בנימין גנץ: << יור >>
הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה.
<< דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >>
ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת, בהתאם לסעיף 73(א) לתקנון הכנסת: תקנות שעת חירום (הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש) (תיקון), התש"ף–2020 – החלטה מס' 4949. תודה.
<< יור >> היו"ר בנימין גנץ: << יור >>
תודה רבה לכם. תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני, י"ב בניסן התש"ף, 6 באפריל 2020, בשעה 16:00. אני מודיע שאם יהיה צורך, תתכנס הוועדה המסדרת להוסיף ישיבת כנסת, ועל כך נודיעכם בהתאם. ישיבה זו נעולה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:38. << סיום >>