דברי הכנסת

דברי הכנסת ה / מושב ראשון / ישיבה י"ג / כ"ב בניסן התש"ף / 16 באפריל 2020 / 5 חוברת ה' ישיבה י"ג הישיבה השלוש-עשרה של הכנסת העשרים-ושלוש יום חמישי, כ"ב בניסן התש"ף (16 באפריל 2020) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 5 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 5 הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (קבלת נתוני מיקום לצורך פיקוח על קיום הוראות הבידוד), התש"ף–2020 6 שר המשפטים אמיר אוחנה: 6 ינון אזולאי (ש"ס): 8 מרב מיכאלי (העבודה): 9 דסטה גדי יברקן (הליכוד): 10 יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): 12 אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): 15 משה ארבל (ש"ס): 17 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 17 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 19 משה אבוטבול (ש"ס): 20 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 21 אורי מקלב (יהדות התורה): 23 יזהר שי (כחול לבן): 24 יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): 29 היבה יזבק (הרשימה המשותפת): 31 סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): 32 יעקב מרגי (ש"ס): 34 בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): 36 יעקב טסלר (יהדות התורה): 41 אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): 42 סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 43 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 44 אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): 45 מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): 46 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 47 תמר זנדברג (מרצ): 49 עידן רול (יש עתיד-תל"ם): 50 מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): 52 יואב קיש (הליכוד): 53 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 54 יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): 55 עוזי דיין (הליכוד): 57 סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): 58 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 59 איילת שקד (ימינה): 61 אופיר סופר (ימינה): 62 ניצן הורוביץ (מרצ): 63 הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (מעצר חשוד בעת מניעה לקדם חקירה), התש"ף–2020 73 שר העלייה והקליטה יואב גלנט: 73 דסטה גדי יברקן (הליכוד): 75 יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): 76 אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): 79 משה אבוטבול (ש"ס): 80 ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): 81 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 82 איימן עודה (הרשימה המשותפת): 85 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 86 סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): 87 מאיר פרוש (יהדות התורה): 88 יעקב טסלר (יהדות התורה): 90 אורי מקלב (יהדות התורה): 92 אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): 95 סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 96 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 97 אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): 99 עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): 100 מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): 100 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 101 יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): 103 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 104 איציק שמולי (העבודה): 106 אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): 108 שלמה קרעי (הליכוד): 108 משה ארבל (ש"ס): 111 היבה יזבק (הרשימה המשותפת): 113 ינון אזולאי (ש"ס): 114 הודעת הוועדה המסדרת 123 יזהר שי (בשם הוועדה המסדרת): 123 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום חמישי, כ"ב בניסן התש"ף, 16 באפריל 2020. עכשיו השעה 16:00. נתחיל עם הודעה למזכירת הכנסת. בבקשה, גברתי. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (קבלת נתוני מיקום לצורך פיקוח על קיום הוראות הבידוד), התש"ף–2020; הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (מעצר חשוד בעת מניעה לקדם חקירה), התש"ף–2020. בהתאם לסעיף 73(א) לתקנון הכנסת: תקנות שעת חירום (אכיפת צו בריאות העם) (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה) (תיקון מס' 4), התש"ף–2020 – החלטה מס' 4967; תקנות שעת חירום (נגיף קורונה החדש) (מענק סיוע לעצמאים) (תיקון), התש"ף–2020 – החלטה מס' 4970; תקנות שעת חירום (נגיף קורונה החדש) (הנגשת שירותים פיננסיים), התש"ף–2020 – החלטה מס' 4971; תקנות שעת חירום (נתוני מיקום) (תיקון מס' 2), התש"ף–2020 – החלטה מס' 4972; תקנות שעות חירום (נגיף הקורונה החדש) (מעצר חשוד בעת מניעה לקדם חקירה) (תיקון), התש"ף–2020 – החלטה מס' 4973; תקנות שעות חירום (נגיף הקורונה החדש) (דחיית מועדים לתשלום קנסות), התש"ף–2020 – החלטה מס' 4974; תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות) (תיקון מס' 3) (תיקון), התש"ף–2020 – החלטה מס' 4975; תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (בידוד במקום לבידוד מטעם המדינה) (תיקון), התש"ף–2020 – החלטה מס' 4980; תקנות שעת חירום (הגבלת מספר העובדים במקום עבודה לשם צמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש) (תיקון מס' 3), התש"ף–2020 – החלטה מס' 4983; תקנות שעת חירום (הרחבת הסכם יציאה לחופשה על המגזר הציבורי הרחב בשל נגיף הקורונה החדש) (תיקון), התש"ף–2020 – החלטה מס' 4984; תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות) (תיקון מס' 4), התש"ף–2020 – החלטה מס' 4985; תקנות שעת חירום (נתוני מיקום) (תיקון מס' 3), התש"ף–2020 – החלטה 4986. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה למזכירת הכנסת. << הצח >> הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (קבלת נתוני מיקום לצורך פיקוח על קיום הוראות הבידוד), התש"ף–2020 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1296).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו נעבור לסעיף הראשון על סדר-היום: הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (קבלת נתוני מיקום לצורך פיקוח על קיום הוראות הבידוד), התש"ף–2020, לקריאה ראשונה, אשר קיבלה פטור מחובת הנחה. יציג את החוק שר המשפטים חבר הכנסת אמיר אוחנה, בבקשה, אדוני. מייד אחריו יתחילו הדוברים, ואני מודיע בזאת שרשימת הדוברים סגורה. << דובר >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << דובר >> תודה לך, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אני מתכבד להביא לפניכם את הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (קבלת נתוני מיקום לצורך פיקוח על קיום הוראות הבידוד), התש"ף–2020. עניינה של הצעת החוק בהוראת שעה אשר נועדה להסמיך את משטרת ישראל לקבל באופן אלקטרוני נתוני מיקום של אדם החייב, בבידוד ביתי באופן מדגמי ולא מתמשך או רציף ולצורך פיקוח על קיום חובת הבידוד בלבד. כידוע, מדינות העולם, ומדינת ישראל ביניהן, מתמודדות עם מגפה כלל עולמית כתוצאה מהתפרצות ומהתפשטות של נגיף הקורונה. נתוני משרד הבריאות נכון להיום מעידים על למעלה מ-12,500 איש ואישה שנדבקו בנגיף בישראל, והמספר עולה מדי יום מכיוון שטרם נמצאו חיסון או תרופה. למעשה הדרך היחידה למנוע ולצמצם את ההדבקה וההתפשטות של הנגיף היא הקפדה ממשית על הבידוד החברתי, אשר כולל את בידוד החולים ומי ששהו עימם במגע מרגע ההדבקה ועד לרגע האבחנה. כלומר, בדיקה חיובית לנגיף, מניעת התקהלויות והגבלת תנועת האזרחים כפי שנקבע מעת לעת. ואכן, משרד הבריאות קבע שורה של הוראות לעניין חובת בידוד של מי שחזר מחו"ל, של מי שאומת כחולה או של מי שהיה במגע עם חולה מאומת. מספר המבודדים בבידוד בית מאז תחילת חובת הבידוד ועד היום עולה על 180,000 איש. נכון לרגע זה הוא עומד על מעל 14,000 איש. אי-קיום חובת הבידוד מהווה עבירה פלילית שבגינה ניתן להטיל קנס מינהלי ובמקרים מסוימים אף לפתוח בחקירה פלילית. הצעת החוק שלפנינו תכליתה ליצור כלי פיקוח אפקטיבי לאכיפת חובת הבידוד. ההצעה מבקשת להסמיך את המשטרה לקבל באופן מדגמי נתוני מיקום של אנשים החייבים בבידוד. מדובר בנתון מיקום יחיד ולא ברצף של נתוני מיקום שמאפשר להתחקות אחר אדם. הנתון שיתקבל הוא רק אינדיקציה ראשונית לעניין אי-קיום חובת הבידוד. ככל שתימצא אי-התאמה בין מקום הבידוד למיקומו של האדם תוכל המשטרה להמשיך לברר מול האזרח אם אכן הופרה חובת הבידוד. ההסדר המוצע בהצעת החוק מעוגן כעת בתקנות שעת חירום אשר תוקפן הוא עד ליום 21 באפריל 2020. כנגד תקנות שעת חירום אלה הוגשו ארבע עתירות לבג"ץ, שבמסגרתן אף הוצא צו ביניים אשר מנע את השימוש בסמכויות המשטרה מכוח תקנות שעת החירום. צו ביניים זה בוטל לבקשת המדינה, לאחר שזו הודיעה בין היתר על קידום חקיקה ראשית דחופה בנושא זה, והרי היא הצעת החוק שלפניכם. אכן, מדובר בסמכות פיקוח חריגה. מדובר באזרחים שלא פשעו ולא חטאו. הממשלה, ואני בתוכה, אינה מקילה ראש בכך. ואולם, לנוכח מצב החירום שבו נמצאת מדינת ישראל, סמכות חריגה זו נדרשת על מנת לסייע למשרד הבריאות לפקח על הוראות הבידוד; על מנת לצמצם את החיכוך בין השוטר לבין האזרח, הנגרם כתוצאה מפיקוח באמצעות ביקורים פיזיים, ועל מנת להרתיע ולאפשר אכיפה אפקטיבית של קיום החובה. הכול, כמובן, על מנת לצמצם את קצב ההתפשטות של הנגיף, וכן לשמור על חייהם ובריאותם של אזרחי ישראל. בתוך כך, ההצעה קובעת הוראות אשר נועדו להבטיח את מידתיות ההסדר ואת שקיפותו. בין היתר מוצע לקבוע את אלה: 1. הוראת השעה תוגבל לשלושה חודשים או עד תום מצב החירום המחייב בידוד ביתי; 2. לא ייעשה שימוש בנתוני המיקום שיתקבלו אלא לצורך פיקוח על קיום חובת הבידוד; 3. ההצעה תלווה בנוהל שיאושר על ידי היועץ המשפטי לממשלה, שבו יעוגנו הדרכים להבטיח שלא ייעשה שימוש במידע בניגוד לחוק; 4. הנתונים יימחקו בהקדם האפשרי, למעט נתונים שעשויים לשמש כראיה בהליך פלילי שעניינו אי-קיום חובת הבידוד; 5. על מנת להגביר את השקיפות ואת הפיקוח על אופן הפעלת הסמכות, משטרת ישראל תדווח ליועץ המשפטי לממשלה אחת לשלושה ימים, ולכנסת ישראל – אחת לחודש, על מספר החייבים בבידוד שאוכנו וכן על מספר המקרים שבהם נמצאה אי-התאמה למקום הבידוד. בנוסף, המשטרה תפרסם באתר האינטרנט שלה את מספר החייבים בבידוד שנתוני המיקום שלהם נדגמו, בחלוקה לימים. לסיום, לנוכח חשיבותה של הצעה זו, נחיצותה לאכיפת קיום חובת הבידוד, האפקטיביות שלה ומידת הפגיעה, שהיא פחותה ביחס לכל האלטרנטיבות שהוצעו, ובשים לב למנגנוני האיזון אשר נקבעו בה, אני מבקש מהכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה ולהעבירה לדיון לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה לאדוני. אנחנו נעבור לרשימת הדוברים. ראשון הדוברים יהיה חבר הכנסת ינון אזולאי, ואחריו – חברת הכנסת מרב מיכאלי. שלוש דקות לכל דובר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ברשות אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, האמת, בימים אלו כולנו נמצאים בדאגה למען שלום עם ישראל, כל אחינו, אם זה בארץ ואם זה בתפוצות העולם. אבל אני רוצה להביע פה את כאבי. וראשית, לפני כאבי, להגיד יישר כוח לכל מי שעוסק בנושא: גורמי הרפואה, המשטרה, העובדים הסוציאליים, השרים, הוועדות השונות בכנסת, חיילי צה"ל, שעושים את עבודתם נאמנה בכל מקום שהם נמצאים, בסבלנות. וגם אם יש ביקורת על גופים כאלה ואחרים, ניתן להגיד את זה ואפשר להגיד את זה וצריך – בצורה מכובדת. אבל הפעם אני אתמקד בכאב האישי שלי, שאני בטוח שנמצאים בו עוד רבים כמוני. הגמרא במסכת ברכות אומרת: "כל הקובע מקום לתפילתו, אלוהי אברהם בעזרו". בימים אלו, שאנו זקוקים להרבה סייעתא דשמיא, זו האמונה שאנו מאמינים. אומנם בורא העולם הביא לנו את המכה הזאת בעולם, וגם ייקח מאיתנו את זה, בעזרת השם, במהרה. אבל אני לא מבין דבר אחד. קשה לי. אנחנו עושים את מה שצריך; יש זכות יסוד של חופש דת. כמו שבראייה ליברלית אדם ראוי לצאת ולהפגין, כי זו זכות יסוד, אני חושב שגם התפילה זו זכות יסוד. אז נכון, אז לא טוב לפעמים בתוך בתי הכנסת – זה כואב, כי אדם צריך לקבוע מקום לתפילתו, אבל כואב עוד יותר שלא נותנים לנו להתפלל. ואני שואל מה ההבדל בין אדם שעומד בהפגנה, שלא פעם ולא פעמיים ראינו שאפילו לא שומרים את המרחק, לבין אותו אדם שרוצה להתפלל, שמונעים את האמונה שלו? חברים, אני מכבד אתכם, אני אשמח שתכבדו אותי. אדם רוצה להתפלל לפי אמונתו. מה הוא מבקש? להתפלל. "ויצא יצחק לשוח בשדה". אנחנו מבקשים: תנו לנו לשוח בשדה, להתפלל בעשרה. תנו לנו את כל המגבלות. אנחנו מוכנים לקבל אותן. אבל לא יכול להיות שהיום אני יושב בוועדת העבודה והרווחה ומאשרים ל-15 איש להיות שם, לאו דווקא חברי כנסת; אם בסוף הוועדה היינו עושים מניין – לא של חברי כנסת, כי אנחנו מוגנים כביכול מפני החוק בעניין הזה של תקנות החירום – מייד היינו עוברים על החוק. אם היינו משתתפים בהפגנה – אם אותם יהודים שמשתתפים בהפגנה, דקה אחרי שיסיימו או שבתוך ההפגנה יעשו מניין, הם עוברים על החוק. נשגב מבינתי להבין. דווקא בשעה זו שעם ישראל זקוק לתפילה, שעם ישראל זקוק לזעקה הזאת, זקוק לדמעות האלה. תבינו אותנו, אנחנו מדברים מתוך כאב. כואב לנו. יש לי ילד בר-מצווה בעוד שבועיים שהוא צריך תפילה במניין. מה אני אומר לו? נכון, אני אומר לו שהרבנים ככה אמרו לנו, ועל ימין שהוא שמאל ושמאל שהוא ימין. אבל גם הרבנים נשמעים להוראות החוק. לכן אני פונה: תעשו חישוב מסלול מחדש. בעניין הזה תעשו חישוב מסלול מחדש. אנחנו לא פחות מהפגנה ולא פחות מתור למרכולים שממתינים בו להם. אנחנו נהיה ממושמעים ואנחנו ממושמעים. אנא מכם, בואו נעשה הכול כדי שהמגפה הזאת תסור מאיתנו, כי אנחנו בטוחים שעל ידי התפילה, בנוסף לסייעתא דשמיא, שברוך השם יש לנו – אבל צריך עוד יותר. תנו לנו לזעוק מקרבנו וככה, בעזרת השם, נזכה שהמגפה תלך כמו שהיא באה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה לחבר הכנסת ינון אזולאי. חברת הכנסת מרב מיכאלי, בבקשה, ואחריה – חבר הכנסת גדי יברקן. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> חברותיי וחבריי חברי הכנסת, כמה פעמים עמדתי כאן על הדוכן והתנגדתי להצעות חוק שערורייתיות ומסוכנות של ממשלות נתניהו? קשה לספור, באמת. אבל הפעם הציניות היא מעוררת פלצות ממש. עומדת ממשלה שלא קיבלה את אמון הציבור והכנסת שלוש פעמים ברציפות, ממשלת מעבר שאין לה באמת מנדט לעשות מהלכים משמעותיים – דבר שהיא עשתה בכל זאת, למרות שאסור לה, פעם ועוד פעם ועוד פעם ועוד פעם – ומנצלת ניצול ציני ובאמת מכוער ומסוכן חברה שנמצאת במשבר בריאותי מאוד גדול, ויותר מזה, וזה תכף יהיה עוד יותר מזה, משבר כלכלי עמוק מאוד. הדבר שמייצר את תחושת חוסר הביטחון הקיומי העמוקה ביותר אצל אזרחיות ואזרחי ישראל הוא חוסר הביטחון הכלכלי. זה דבר שנוצל על ידי בנימין נתניהו מאז ומעולם, כמו בהרבה משטרים אפלים לאורך ההיסטוריה, לצורך ליבוי שנאה, לצורך שיסוי באחר או אחרת מסוגים שונים ורבים, לצורך הפרד ומשול. ועכשיו הוא מנצל את המשבר הזה כדי להעביר עוד ועוד חוקים ותקנות שממש מרסקים את הדמוקרטיה הישראלית: פגיעה בזכות הבסיסית לפרטיות, פגיעה בחופש התנועה, פגיעה בחופש הביטוי, פגיעה בחופש העיסוק. כל הדברים האלה הם לא מליצות, הם לא מילים גבוהות; הם סכנה מוחשית ומיידית לשלומו ולשלומה של כל אזרחית ואזרח במדינת ישראל. מצב החירום הוא אכן מצב חירום, אבל הוא לא מנוצל על ידי נתניהו והממשלה שלו כדי לטפל במדינת ישראל ובאזרחיות והאזרחים שלה באופן מיטבי. אילו זה היה המצב, היו משיגים עוד בדיקות, למשל. אילו זה היה המצב לא היו מאפשרים למעסיקים לפטר ביד רחבה או להוציא לחל"ת ולמנוע מאנשים פרנסה, אלא היו אומרים למעסיקים: תחזיקו אותם, אנחנו נשפה ונפצה אתכם. הוא מנצל, נתניהו, והממשלה מנצלת את המצב כדי לבסס את השלטון שלהם, את השלטון שלו, באופן שמעקר את כל המוסדות שאמורים לבקר, להגביל ולפקח על השלטון. ולכן, בין השורות, אני קוראת לכם ולכן, חברותיי וחבריי חברי הכנסת, להתנגד מכול וכול גם לחוק הזה וגם לחוק הבא שיועלה כאן להצבעה. שני חוקים שאין להם הצדקה, שלא באמת משפרים את מצב החברה הישראלית במשבר, אבל מדרדרים את ישראל למצב של סכנה להמשך קיומה כמדינה יהודית ודמוקרטית. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, גברתי. חבר הכנסת גדי יברקן, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת יואב סגלוביץ'. << קריאה >> ניר ברקת (הליכוד): << קריאה >> העיקר שמדינת ישראל נמצאת במקום הראשון בהתמודדות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה. לרשותך שלוש דקות. << דובר >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ראשית אני רוצה להגיד תודה רבה לכוחות הביטחון, לצבא הגנה לישראל, לכל החיילים שפרוסים בכל הערים בישראל על מנת לעזור לאזרחים בישראל לעבור את שעת החירום הזו. אני גם רוצה לציין לשבח את האזרח הישראלי הממושמע. בעיניי ובעיני רבים אנחנו מתמודדים יחסית טוב, יחסית להרבה מדינות בעולם, בזכות המשמעת של אזרחי ישראל, שבאמת נשמעים להוראות. יחד עם זאת, אדוני היושב-ראש, אנחנו היום מעבירים שני חוקים לא שגרתיים. חוקים חריגים בנוף הדמוקרטי בישראל. אנחנו נמצאים בשעת חירום ועלינו להתנהג כפי שהחוק מחייב, הממשלה מורה לנו. אבל אני רוצה להביע הסתייגות. כמובן שאתמוך בחוק הזה בסוף, אבל אני רוצה להסתייג ממנו מכמה טעמים: החוק הזה בעצם בא להגביל את חופש התנועה של האזרחים, ואני רוצה לבקש מהשוטרים, שבסופו של דבר אוכפים את החוק, להפעיל שיקול דעת. לא יכול להיות מצב שבן אדם יוצא לזרוק זבל ונותנים לו דוח בגלל שהחוק מאפשר. אנחנו היום מצביעים עם יד רועדת על החוק הזה על מנת לשמור על בריאות הציבור, אבל כל מי שאוכף את החוק הזה חייב להפעיל שיקול דעת לפני שהוא נותן דוח שבעצם הופך אזרחים שומרי חוק, נאמנים למדינה, לעבריינים. והחוק הזה, גם יש איתו כמה שוטרים שעושים מעצר סלקטיבי. יש שכונות – לצורך העניין ראינו את זה בבני ברק, בשכונות שבהן פרצה המגפה יחסית בעוצמה יותר גדולה. ועדיין, אנחנו רואים אנשים בחוף ים בתל אביב, ואין שם אכיפה. << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> זה לא נכון. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> ודאי, כן נכון. לך תראה. אתה לא יכול לסנגר על זה, כי התמונות מדברות בעד עצמן. יכול להיות שיש ממושמעים, אבל כן יש אנשים בחוף הים, והמשטרה, כן – לא עוצרת אותם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> מה שאני בא להגיד הוא שהחוק הזה נועד לשמור על אזרחי מדינת ישראל, ויחד עם זאת, הפגיעה בחופש התנועה היא מידתית לשלושה חודשים, כפי שהחוק בא להעביר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו צריכים להיות ממושמעים, ואסור שאזרחים ייפגעו מהדבר הזה. ושוטרים צריכים להבין שגם הם לא רק אוכפי החוק אלא חלק מהדבר הזה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. תודה לך. << קריאה >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << קריאה >> החוק הזה לא מגביל את חופש התנועה. הוא רק מאפשר לפקח על חוקים אחרים שמגבילים את חופש התנועה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה לחבר הכנסת גדי יברקן. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה רבה. תודה רבה, אדוני השר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת אנטאנס שחאדה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לא צריך לשכנע אף אחד מאיתנו שאנחנו מצויים בתקופת חירום. כולנו בתוכה: הכנסת, הממשלה, משפחותינו, משפחותיכם. אבל לא על הכול יכולה לכסות הקורונה. אז מעבר לכותרות נכון לצלול להצעת החוק – מה יש בה ומה אין בה. יש בה, להבנתי המקצועית, חוסר איזון משמעותי מאוד בין הזכות לפרטיות לבין החובות האחרות שעל הממשלה ועל המדינה לטפל בהן, בוודאי במשבר הזה. והאיזון הזה הופר, ולא בצדק. במשטר דמוקרטי משטרה אוספת מידע לגבי ביצוע עבירות. המשטרה איננה מנטרת אזרחים, היא לא עושה את זה. פה היא מנטרת ללא ביצוע כל עבירה. היא מקבלת רשימות ממשרד הבריאות – ואני שם סוגריים: האם הרשימות האלה מעודכנות, מסודרות, עדכניות לאותה נקודת זמן, ואני אומר לכם במפגיע שלא – והיא תעשה בקרה מדגמית. הבקרה מדגמית הזאת תראה אם מאן דהוא שהיה צריך להיות במקום x, y או z נמצא או לא נמצא, והיא תיתן חיווי. אני שם פה עוד סימן שאלה: החיווי הוא מדויק? אני אומר לכם במפגיע :לא, בוודאי לא לטלפונים מסוימים ושונים. ואל מול הדבר הזה אנחנו רוצים לייצר הרתעה. אני אומר משהו ברמת הקונספט: הציבור ממושמע. כולנו מושמעים. הנחת העבודה שאנחנו צריכים לבדוק את כולם, שהם לא ממושמעים, איננה נכונה. היום בדיון שהיה בוועדה המסדרת שאלתי שאלה פשוטה: כמה הפרות היו? כמה נחקרו? כמה כתבי אישום הוגשו? לדעת באמת האם כצעקתה ומה המספרים. לא ידעו לנקוב במספרים. ואל מול העובדה שלא נוקבים במספרים ולא מסוגלים לתת תשובות לדבר הזה, אני אומר: האם זה מידתי? אני הייתי מאלה שבאו מטעם המשטרה אל מול הכנסת הזאת בעבר לשכנע על חקיקת חוק נתוני תקשורת. << קריאה >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << קריאה >> אגב, אני יכול להשיב לך על המספרים. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> שנייה, תן לי, אדוני. << קריאה >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << קריאה >> לא, על המספרים. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אז בסדר. שאלתי במסגרת ההליך הרגיל. הם לא ידעו לתת את התשובה. זה גם לא כתוב. דרך אגב – לכתוב פה בתזכיר החוק. << קריאה >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << קריאה >> כי ההליך היה קיצור מחובת הנחה. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני מכיר את המערכות ויודע כיצד אוספים נותנים במערכות האלה. האמן לי שאת זה אני יודע. << קריאה >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << קריאה >> לא, לא. את זה גם אני יודע. אבל אני אומר לך: הדיון היה על קיצור משך הזמן של חובת ההנחה. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני שאלתי שאלה מקצועית את אנשי משרד המשפטים, ואמרו: נבדוק, תקבל יותר מאוחר. השעה עכשיו 16:25. יכול להיות ששר המשפטים קיבל את זה כדי להשיב. אבל אני, כששאלתי מה המהות, על זה לא קיבלתי תשובה. לא רק אני – חבריי, זה לא אישי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תתחיל לסיים. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> ואני אומר שהסיפור הזה הוא איננו מידתי, והאלטרנטיבה נמצאת. הרי מה הסיפור של מידתיות – האם יש משהו אלטרנטיבי לעשות, טוב יותר. אני אומר לכם במפגיע: כן. המשטרה עושה את זה כל הזמן. שבעה מחוזות במשטרת ישראל, 100 ייבדקו בכל מחוז, תגיע ניידת, ואז תהיה באמת אכיפה אפקטיבית במקום שצריך לעשות אותה. לא מנטרים אזרחים על ידי משטרה. החוק הזה, בטעות יסודו. בהנחה שהוא יגיע לוועדה, הוא יצטרך לעבור שינוי. החוק שיגיע לאחר מכן לא יהיה אותו חוק. החוק הזה הוא חוק רע. אני מתפלא איך היועץ המשפטי לממשלה ואיך שר המשפטים נתנו את ידם לעניין הזה. כולנו בעד המאבק וכולנו בעד אכיפה – לא ככה. זו לא הדרך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת אנטאנס שחאדה, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת משה ארבל. << קריאה >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << קריאה >> בינתיים, אני אשיב לחבר הכנסת סגלוביץ' שמיום 26 במרץ, כשהותקנו התקנות, ועד היום – – – 5,751 מקרים, מתוכם נמצאה התאמה ב-4,490 ואי-התאמה ב-761 מקרים. המקרים הללו נבדקים על ידי המשטרה. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> כמה נחקרו וכמה כתבי אישום? << קריאה >> שר המשפטים אמיר אוחנה: << קריאה >> אז אני אומר לך: 761 המקרים האלה, לגבי חלק גדול מהם התקבלה שיחת טלפון וניתן הסבר מניח את הדעת. לגבי חלק מהם, יש בירור. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אז נשאלת השאלה האם זה מידתי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה לשר המשפטים. תודה. בבקשה, חבר הכנסת שחאדה. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת הנכבדים, אני אתחיל לדבר על הדרישות שהעלינו כבר לפני חודש ברשימה המשותפת ובוועדת הקורונה וגם בוועדת הבריאות. ממש התחננו להתחיל בבדיקות ביישובים הערביים. הכול, כל הדרייב אין, כל המערך הזה, התעכב בכניסתו ליישובים הערביים, ואנחנו רואים היום את התוצאה. רק אחרי שהתערבנו וביקשנו ודרשנו החל המבצע הזה. ואכן, יש נדבקים בקרב האזרחים הערבים, ואנחנו רואים שכל יום זה עולה. מגמת ההדבקה היא בעלייה, למרות שקיים המנגנון הזה של ניטור ושל מעקב אחרי החולים, וזה כבר עובד ופועל. המשטרה, או הממשלה, רשויות החוק, אמורות היו לשלוח הודעות לכל מי שהיה בקרבת אנשים שנמצאו כנפגעים מהווירוס. אנחנו נגד החוק הזה, כי זה מגביל את חירות האזרחים, את חופש האדם ואת הדמוקרטיה. אבל אנחנו גם לא רואים שזה מיושם. בדיר אל-אסד היו מקרים בבית מטבחיים. מישהו, רב, הדביק עשרות. אף אחד מהם לא קיבל הודעה. באום אל-פחם שתי בחורות שעבדו בסופרמרקט במרכז, באזור תל אביב, נדבקו, וגם המקור ידוע – והן לא קיבלו הודעות. גם אחרי שהתגלו כמה מקרים ביישובים הערביים, ראשי הרשויות התחננו לקבל את המסלולים של הנדבקים, ולא קיבלו. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה רוצה לקבל או לא רוצה לקבל? << דובר_המשך >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא, לא, אני רוצה שתהיה הסברה, שיהיו בדיקות בזמן, שתהיה אינפורמציה ושלא נצטרך מנגנונים כאלה, שמגבילים את חופש האזרח, שמגבילים את הדמוקרטיה. המדינה צריכה לעשות הכול כדי לא להגיע למצב הזה, והיא נכשלה בדברים הבסיסיים ביותר – הבדיקות. הכוונה היא – למה אני מתריע על הכישלון – שגם אחרי שיש מנגנון שחודר לפרטיות של האזרח לא משתמשים בזה באופן האמור. לכן זה מעלה עוד חששות. אם זה לא עושה את התפקיד שלו, אז בשביל מה עושים את המעקב? בשביל מה האיתור והניטור? זה לא עוזר. לא צריכים את זה, ויש מנגנונים טובים יותר שבאמצעותם אפשר להשיג את המטרה ולשמור על כבוד האדם וכבוד האזרחים ולא להיכנס לפרטיות שלהם, ולא שכל אזרח יהיה תחת מעקב 24 שעות ביממה. אנחנו דורשים מכאן להגביר את הבדיקות ביישובים הערביים, שהתוצאות יהיו מהירות יותר, שכל מנגנון הפעולה יהיה זריז יותר, ושידעו שאכן יש הבדלים וגם יקלו בדרישות הבדיקה: עובדתית, עד עכשיו רוב אלה שנדבקו ביישובים הערביים נדבקו או במקום העבודה ביישובים בישראל – לא בחו"ל, לא חזרו מחו"ל. לכן צריך להוריד את התנאי הזה לבדיקות ולהתמקד במה שקורה ביישובים הערביים, אחרת יהיה מאוחר מדי. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת שחאדה. חבר הכנסת משה ארבל, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת ווליד טאהא, ואחריו – חבר הכנסת איימן עודה. אם גם חבר הכנסת עודה לא יגיע, אז חברת הכנסת קטי שטרית. שלוש דקות לרשות אדוני. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, אני מצר על זה ששר המשפטים נאלץ לעזוב את האולם, אבל בהחלט הונחה בפנינו הצעת חוק, שאני, קודם כול, מברך על זה שממשלת ישראל מביאה אותה לכנסת. התהליך הזה הוא תהליך שחייב לעבור בקרה פרלמנטרית. אנחנו, כחברי הכנסת, קואליציה ואופוזיציה, אם אפשר לקרוא לזה קואליציה ואופוזיציה, ימין ושמאל, צריכים יחד לבחון לעומק את הסוגיה הזאת. ישנם ציבורים במדינת ישראל, אדוני היושב-ראש, ש"זוכים", במירכאות, לשיטור יתר, לפרופיילינג. היום בבוקר בדרכי לכנסת קיבלתי פנייה מתושבי מודיעין עילית: לפתע פתאום קצין משטרה – לא שוטר זוטר, קצין – החליט לאסור יציאה מן העיר, ללא כל מקור סמכות חוקי. אנשים, עובדי מדינה, שצריכים להגיע למקום עבודתם, מציגים בפניו את תעודת העובד והוא מודיע להם שאין יציאה. מה החטא שלהם? הם חרדים. כתב ynet חבש כובע וז'קט, התחפש לחרדי ועשה סיבוב – צלם, סליחה. כשהוא הגיע לנקודת השיטור עם לבוש חרדי ועם תעודת עיתונאי, הוא נתקל בעיכוב; כשלבש את לבושו הרגיל, עבר באופן חופשי. באותה מידה גם במגזר הערבי. אסור לאפשר בתהליך חקיקת החוק – אני קורא לכם, חבריי חברי הכנסת, לעקוב בוועדה. פה לא יהיו קואליציה ואופוזיציה. אסור לאפשר. כבר היום ביקשתי תשובות מגורמים במשרד המשפטים. ישנם מקומות עם מספרי טלפונים כשרים, מספרים עם קידומת, שיודעים לומר – 0541 או 05276 אלה קידומות של מספרים שיודעים באופן ודאי שמי שמחזיק אותם הוא אדם חרדי. מי לידנו יתקע, מי יהיה ערב לכך שלא יהיה שיטור יתר ביחס לאותן אוכלוסיות? מי לידנו יתקע שעל פי שמות – אזרח שנושא את השם מוחמד, לא יהיה שיטור יתר לגביו? אנחנו חייבים להבטיח שביצוע האכיפה וביצוע הוראות החוק הללו ייעשו באופן מקצועי, נקי מפניות. ועל כך אני מברך את ממשלת ישראל שהביאה לכנסת את החוק הזה, על מנת שאנחנו, ככנסת שאמורה לפקח על עבודת הממשלה, בשיתוף פעולה, בסופו של דבר נביא לקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק מתוקנת יותר. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח. חברת הכנסת קטי שטרית, בבקשה. אחריה – חבר הכנסת אחמד טיבי, ואחריו – חבר הכנסת משה אבוטבול. בבקשה, גברתי, שלוש דקות. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> תודה רבה. כבוד היושב-ראש, חבריי וחברותיי חברי הכנסת, מדינת ישראל עושה כל שביכולתה כדי למגר את מגפת הקורונה ולהגן על הציבור, ובחסות המטרות החשובות הללו אנחנו לעיתים מפספסים מטרות חשובות אחרות. אנחנו עוסקים הרבה בכלכלה ובעסקים, אבל יש נושאים הרי גורל שלא מדוברים מספיק והם בלתי הפיכים. אני מדברת, בין היתר, על הפסקת טיפולי הפוריות לנשים שסובלות מאי-פריון וייתכן שזאת ההזדמנות האחרונה שלהן להרות. כ-1,000 נשים הנמצאות בתוך תהליך של טיפול פוריות אולצו להפסיק את הטיפול בעקבות נוהל שיצא עם התפרצות הקורונה. לרבות מהן אין ילדים או שיש להן ילד אחד לכל היותר. הפגיעה באפשרות להביא ילד לעולם היא מכה קשה עבורן וטומנת בחובה חשש גדול להחמיץ לחלוטין את ההזדמנות לחבוק ילד משלהן. כל יום – אלמנט הזמן במאבק הזה הוא קריטי. חשוב להדגיש שעד עתה לא הוכח שהקורונה פוגעת באופן מיוחד בעוברים או בתהליך ההיריון. גם לא יצאה המלצה של משרד הבריאות לנשים לדחות הריונות ספונטניים. לכן, אני סבורה שחייבים לאפשר לנשים הללו להמשיך את טיפולי הפוריות. זה נושא כאוב, יקר ומטלטל גם בימי שגרה, ואל לנו להכביד עליהן עוד יותר. ובמעבר חד אני רוצה לדבר גם על הקשישים בבתי האבות – ההורים שלנו, הסבים שלנו, היקרים לנו. על פי הערכות, הסגר בבתי האבות צפוי להימשך עוד חודשים ארוכים, כדי להגן עליהם מפני הנגיף. המשפחות מעלות חשש כבד בעקבות הנתק שנוצר, גם בפן של הבדידות וגם בפן של הבטיחות והמוגנות של הקשישים. אני מבקשת לתגבר את מערך המצלמות. עברנו כבר את הנושא הזה של מערך המצלמות. צריך ליישם את זה כדי שהמשפחות יוכלו להיות רגועות ולדעת שיקיריהן בטוחים ומטופלים כראוי. בנוסף, אני מבקשת למצוא פתרון יצירתי שיאפשר בכל זאת למשפחות לפגוש את הקשישים, את ההורים, את הסבים – פתרונות כמו בידוד של בן משפחה שירצה להיות יחד עם הקשיש או מפגש בשטח מוגדר, שבו בן המשפחה מתמגן בדומה לצוות שנכנס לעבוד במקום. יש ליצור מנגנון דיווח מחייב ומתמיד בין בתי האבות למשפחות. כל זמן שהקשישים בבידוד ואין למשפחות אפשרות לבקר ולראות את המצב של יקיריהם, הן דואגות מאוד. "אל תשליכני לעת זקנה, ככלות כחי אל תעזבני", כתב דוד המלך בספר תהילים, ועלינו לוודא שמדינת ישראל תמלא את הבקשה הזאת. זה לא מקרי שהנאום הזה שלי עוסק במעגל החיים, שתחילתו בהבאת ילדים לעולם ובכבוד ודאגה לקשישים שבינינו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> חוסנו של עם ישראל נובע מהערך הרב של התא המשפחתי. חשוב מאוד שנשמור על כך ולא נזניח את הערך הזה גם בימי המגפה. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, גברתי. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת משה אבוטבול. לצערי קראנו בשמך, וגם אחריך היו, וקראנו. צר לי. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, ימי קורונה אלה, והמשבר, שהוא משבר גלובלי, כלל-עולמי – לא פוסח עלינו, לא פוסח על אף אחד. הוא לא אתני או לאומי, למרות וריאציות בארצות רבות, באפריקה, דרום אמריקה, אירופה ויישובים כאן בארץ. המאמץ חייב להיות מאמץ משותף, בכל הכוח, כדי למגר את הפנדמיה הזאת. כאשר אני אומר מאמץ משותף, אני אומר שכאשר צוותי רפואה עובדים ביחד, יהודים וערבים, גם הפיצוי והמענקים צריכים להיות – היחס אליהם והטיפול בהם צריך להיות שוויוני, גם לעסקים הקטנים ולכלל האזרחים שניזוקים מהפנדמיה. מיליון וחצי אזרחים מובטלים, אדוני היושב-ראש, זה לא דבר של מה בכך. ולכן, אם מישהו מתבשם מהסקרים כיום, כדאי לו לקרוא את המספרים, ותמיד לשנן את מה שהיה בעבר – שאבטלה ובעיות חברתיות היו דבר חשוב בשיקול דעתו של הבוחר הישראלי. לגבי הבדיקות היה פער של שבועיים-שלושה, אדוני היושב-ראש, בתחילת הבדיקות ביישובים הערביים. זו הייתה טעות של משרד הבריאות בהתחלה, אבל כאשר התחילו הבדיקות של "היבדק וסע", שיעור הנבדקים הערבים היה 1% עד 2%. שלשום הוא עמד על 17.2%, וכמובן, שהשיעור יורד כאשר מחשבים את הבדיקות בקופות חולים, בצבא, במוסדות אחרים, בבתי אבות. חייבים להעלות את שיעור הבדיקות. בדיר אל-אסד למשל, כאשר פנה אליי אחמד דבאח, ראש המועצה, שוחחתי עם אלי בין, והוא מייד נענה והקים תחנת "היבדק וסע" במיידי. גם ראש עיריית אום אל-פחם, ד"ר סמיר מחאמיד, וחברי יוסף ג'בארין, בגלל מספר המאומתים באום אל-פחם, ביקשו תחנה מהירה. היום הוחלט, בתיאום עם אלי בין ומד"א ומשרד הבריאות, להקים תחנה לשלושה ימים, וחברי יוסף ג'בארין עוקב מקרוב אחרי העניין הזה ביישוב אום אל-פחם ובסביבה. רבותיי, אם מישהו חושב שאפשר לטפל רק בנושאי בריאות הוא טועה, כי יש אלמנטים כלכליים-חברתיים קשים ביותר של הפנדמיה הזאת, והממשלה נכשלת כישלון חרוץ בטיפול – גם במובטלים וגם באספקטים הנוספים. אני לא רוצה לדבר על המחדל של בתי האבות או על בדיקות, זמן הופעה–תוצאה וכדומה, אבל כלל האספקטים האלה. שלא יתבשם לו בנימין נתניהו ראש ממשלת המעבר ויצטט פעם אתר x, פעם אתר y, שפורסם בפורבס וכדומה: המצב החברתי-כלכלי במדינת ישראל לכלל האזרחים הוא גרוע מאוד – הכי גרוע שאפשר זה תקופה ארוכה. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת משה אבוטבול. אחריו – חבר הכנסת עופר כסיף. אם הוא לא יגיע – חבר הכנסת אורי מקלב, ואם הוא לא יגיע – חבר הכנסת יזהר שי. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כנסת נכבדה, אדוני היושב-ראש, אני ראשית רוצה לומר שאנחנו מראש בעד החוק המוצע כאן, אין לנו עניין להתנגד אליו. כולנו גם כן בעד שמירת הוראות, חוק הבריאות לעם. אכיפת החוק זה דבר שהוא חשוב מאוד, בפרט כאשר בחוץ משתוללת מגפה. אסור לנו לתת חלילה ולו איזו מין אווירה כזו של זלזול בחוק או זלזול בדברים שבעצם מובאים לכאן. אנחנו בעד הנושא הזה, לחזק את מערכת האכיפה, שלא ישתמע אחרת. כולם גם כן, אני יודע, משתדלים ועושים עבודת קודש, קודש קודשים, אם זה, כמובן, בראש ובראשונה ראש הממשלה מר בנימין נתניהו, והשרים – כולם ללא יוצא מן הכלל. אני אזכיר רק את שר הבריאות, שבאמת מתאמץ, וכמובן שר הפנים הרב אריה דרעי, וכולם משתדלים ופועלים למען קיום המדינה בימים כאלה טרופים. כמובן, צריך להגיד גם תודה מיוחדת לכוחות הביטחון, לכוחות הרפואה, המתנדבים הרבים, שגם כן עושים עבודת קודש. אני כחבר בוועדת הקורונה נמצא כבר דיונים רבים, ורואים באמת את ההשלכות הרבות שיש סביב הנושא הזה של המגפה הזו. אבל גם מצער מאוד: יש לנו צער מאוד גדול שישנם בודדים, אומנם בכל מיני חלקים בחברה, ורואים את זה – אם זה בחברה הכללית שאנחנו מוצאים, ומגיעים אלינו סרטונים מפארקים שנמצאים שם תושבים רבים – שמזלזלים, לא בחוק, מזלזלים בעצמם. ברגע שחלילה תפרוץ המגפה, הם אלה שגם יינזקו מכך. אז אותם אלה שנמצאים בחופים, בפארקים או במקומות אחרים, אפילו במקומות של קדושה – אנחנו יודעים כמה הרבנים יצאו נגד הנושא הזה וביקשו לשמור על ההוראות של החוק, וזה לא קל. אני שמח שבאמת למעלה מ-95% מהמגזר החרדי נשמע להוראות הרבנים, נשמע לחוק, בניגוד למה שהתקשורת מנסה לצייר, דברים שהם לא נכונים. אני רק רוצה לומר שדיברו על כך שצריך שתהיה מידתיות. דיבר על כך השר קודם – מידתיות, שקיפות, אלה דברים מאוד מאוד חשובים. אבל צר לי מאוד לומר שאנחנו רואים לצד זה תמונות אחרות, שמשטרת ישראל לא אוכפת בצורה מידתית ובשקיפות על כל המגזרים. צריך שהאכיפה תהיה אכיפה קשה כלפי כולם, ולא אכיפה בררנית. זה דבר מאוד מקומם כאשר באים ואומרים לי שבבתי כנסת שנמצא שם מניין נתנו קנסות של 5,000 שקל לאלה שהתפללו, גם כאלה שלא התנגדו לשוטרים, באו וכפו עליהם לקבל צו כזה של 5,000 שקלים קנס כזה; ברגע שלא מתנגדים אז נותנים רק 500 שקלים, ופה פתאום הכפילו את זה. מישהו כנראה התלהב או התאהב בסכום הזה במשטרת ישראל. אתה מכפיל את זה בסכומים גבוהים, ל-30 מתפללים, קיבלת סכום יפה של 150,000 שקלים. לכן, אני מבקש באמת שהמשטרה תעשה את עבודתה, אבל מול היגיון ומול החוק עצמו. בחוק עצמו – לידיעתך, אדוני היקר, יש רק דבר שהוא חסר בחוק, הייתי רוצה שהשר יתייחס גם אליו: מה קורה אם מישהו יתזז את המשטרה? לא מופיע בחוק מהם היעדים בזה. לדוגמה, הוא ייתן את הטלפון שלו, ויתחיל לעשות סיבובים עם הטלפון במקומות שהוא לא נמצא שם – האם החוק נותן את הדעת על כך? תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כל זאת עוד ידובר בוועדה, אני מניח. תודה רבה לחבר הכנסת היקר. נעבור לחבר הכנסת עופר כסיף. אחריו – חבר הכנסת אורי מקלב. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, כולנו רוצים להכניס לשימוש את כל הכלים העומדים לרשותנו נגד מגפת הקורונה. ניצחון על המגפה הזאת הוא אינטרס המשותף לכולנו – יהודים, ערבים, מהגרי עבודה ומבקשי מקלט, נשים וגברים, דתיים וחילונים. בשעה קשה זו עלינו לעמוד מאוחדים כנגד נגיף שמאיים על כולנו, ובעיקר על החלשים ביותר – קשישים, אנשים עם מחלות כרוניות, אנשים בודדים, והאנשים שנגישותם לרפואה מוגבלת. אני חושב שכולנו כאן מסכימים שזמנים קשים מצריכים החלטות אמיצות. ואכן, כבר יותר מחודש ימים אנו חיים תחת מגבלות תנועה מחמירות ותנאי ריחוק פיזיים. אבל חברי הכנסת, זה שיש לנקוט צעדים אמיצים לא אומר שיש להתיר כל רסן ושיקול דעת. מעקב תנועה פולשני על ידי גופי ביטחון זה צעד שלא נקטה אף מדינה דמוקרטית עד כה. במדינות רבות בחרו במקום זאת לצייד את האזרחים באפליקציות המותקנות באופן וולונטרי, כמו למשל בצרפת, נורבגיה ודנמרק. ניתן לנצל את היכולות הטכנולוגיות ולבצע ניטור באמצעות אפליקציה על המכשיר עצמו, בידיעת האזרח ובשליטתו, ולא בשליטת המדינה ללא ידיעה ושליטה של האזרח. חברי הכנסת, יש שלל פתרונות וצעדים אפשריים בפנינו, ובראשם, בהמלצת כל המומחים בארץ ובעולם, הגדלה מסיבית של מספר הבדיקות וקיצור זמן המענה. את הצעד המתבקש הזה, משום מה, לא מימשה הממשלה. חוק המעקב המוצג בפנינו אינו פתרון אלא נזק בפני עצמו. הוא מקנה עוצמה בלתי נתפסת לממשלה; כוח שאינו רק עלול לפגוע בפוטנציה אלא פוגע ומשחית מעצם קיומו. היה זה הפילוסוף פוקו שהתייחס למבנה הפנאופטיקון, שבו הנשלט חווה בידוד חברתי וחשוף תמיד לעינו של המפקח עליו מבלי לדעת מתי למעשה מביטים בו ומתי לא. עצם המבנה והתחושה שהוא תחת מעקב ופיקוח משפיעים על האינדיבידואל, מכניעים אותו, שולטים בו וממשמעים אותו, בלשונו של פוקו. כך, התרת מעקב ללא צו בית משפט הופכת את כולנו לנעקבים קוגניטיביים, כלומר כאלה שחשים תחת מעקב. והיא תגרום לאזרחים לחשוש גם מביצוע פעולות לגיטימיות כמו מחאה נגד השלטון או ביקורת על השליט, רחמנא ליצלן, מחשש שיבולע להם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> עוד כמה שניות, ברשותך. חברי הכנסת, אל נהיה חותמת גומי עבור ממשלה שבראשה עומד נאשם בפלילים חמורים. החשש מאופן השימוש במידע שייאסף הוא כבד. הסיכון לדליפה, מניסיון העבר, הוא כמעט ודאי, והכי חשוב, אסור לנו לממש את חזון האימים של אורוול מ-1984. אל לנו לתת כלי מעקב בלתי מוגבל ובלתי מפוקח בידי הממשלה, כי כלי כזה, מבלי שיופעל אפילו פעם אחת, הורס את חירויות הפרט והופך אזרחים חושבים לנתינים מפוחדים וצייתנים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת כסיף. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. חבר הכנסת אורי מקלב, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת יזהר שי. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, אין ספק שהחוק הזה, כמה שהוא נצרך והוא חשוב, הוא חוק פרובלמטי. הוא חוק מורכב מאוד, משתי סיבות מרכזיות: הסיבה הראשונה זה החלק הערכי והסיבה השנייה זה החלק הפרקטי. בחלק הערכי, להפוך אזרחים שומרי חוק ותמימי דרך לחשודים בפוטנציאל זה כבר בעייתי באופן מובנה. ככל שאנחנו תמיד נדרשים ודורשים לא לעשות ולא לראות את זה כדרך, ודאי וודאי שאנחנו גם יודעים שזה נותן למשטרה את הכלים לעשות אכיפה סלקטיבית. ואכיפה סלקטיבית נעשית עכשיו, בימים האלה, במיוחד בתקופה, או במשבר הקורונה, נעשית אכיפה סלקטיבית, ולא משנה עכשיו אם הסיבות מוצדקות או לא. אבל היא נעשית. יודעים לעשות – וזה נהפך כמעט לתרבות בעניין הזה. רבים הם המקרים שמציפים את העניין, ורואים כמה אבסורד, שיש חברה ויש אוכלוסיות מסוימות שבהן נעשית האכיפה, שיש שם סטיגמות, וככה פועלים בעקבות זה. הציבורים והאוכלוסיות האלה ידועים, ומיותר להגיד שאני מייצג את אחת מהאוכלוסיות האלה שסובלות קשות מהאכיפה הסלקטיבית. מעבר לזה, באופן מובנה ובאופן מעשי קשה מאוד, קשה מאוד כשאתה נותן לאותו שוטר, בלי הכוונה – כשהוא זה שצריך להחליט והוא צריך לפעול לפי החוק. גם כיום, כשאנחנו מחוקקים חוקים כאן בכנסת, כולנו יודעים מה המשובים שאנחנו מקבלים מהאזרחים – ויש מרחק אדיר, מרחק גדול מאוד, בין החוק, לשון החוק, סמכות החוק, לבין מה שאחרי זה עושים, כשמדובר בבכירים יותר, וודאי כשמדובר בשוטרים זוטרים וגם בקצינים שנמצאים במחסומים. אנחנו רואים איך עוברים – רק תדעו לכם שבירושלים במשך יום וחצי המשטרה פעלה בחוסר סמכות וחילקה את העיר לא לרבעים, כפי שהממשלה החליטה, אלא לתשע שכונות, ובכל אחת – הפרידה בין החלטת הממשלה, שהערימה קשיים מאוד גדולים. אנחנו גם יודעים מאיפה בא – כשאנחנו מדברים עכשיו על החלק הפרקטי, גם כיום, כשהשב"כ עושה את זה, ונניח שלמשטרה יש את אותה מקצועיות שיש לשב"כ, כמה טעויות יש בהחלטות או בהודעות לאזרחים? אין לנו נתונים על הדבר הזה. ביקשנו. תארו לכם שזו תהיה עכשיו אינדיקציה לאכיפה. אם השב"כ טועה – דרך אגב, מאוד מאוד קשה לברר את זה, וכמה אנשים מתייאשים כבר מראש. אבל אלה שכבר ביררו, כמה אחוזים – אמר קודם שר המשפטים על חלק אחד של אינדיקציה, שיש 15%, 700 מתוך 5,000 או משהו כזה, שהתברר שהם לא נסעו כדין. יש לי עוד דבר אחד, שאני אומר בגילוי לב. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים, בבקשה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מסיים. המשטרה, ביחסי הציבור שלה, מדברת היום לאזרחי מדינת ישראל על מספר הדוחות. כשזאת האינדיקציה לפעולות המשטרה – לא היחס, לא התנועה, לא המקצועיות, לא שעוצרים אנשים שמונעים מהם גם כשהחוק מאפשר להם, והם עובדים חיוניים, ועוד מאות מקרים שמגיעים לשולחני ואני מטפל בהם יום-יום, כל הזמן, כל החג ולפני החג – כשזאת האינדיקציה להצלחה, מה יעשה הבן ולא יחטא? אם האינדיקציה היא כמה דוחות נתת בסוף, זאת האינדיקציה, ולא אומרים בדרך באיזו סמכות, ואיך הגיעו, ודאי שבנתונים האלה יש מוטיבציה ברורה מאוד לכל השדרה של הארגון לתת כמה שיותר דוחות. אדוני היושב-ראש, אלה הדברים שצריכים להבין אותם בעניין הזה. אין ספק שאני אתמוך בהצעת החוק הזו מסיבה אחת: כיום המשטרה פועלת לבד. ודאי שיש עדיפות אחת, שאנחנו נעשה שהכנסת תהיה בפיקוח. אבל אנחנו צריכים לדעת לקראת מה אנחנו הולכים, ואנחנו מודעים להצעת החוק הזאת – מה המשמעויות ומה ההשלכות של החוק הזה. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מקלב. חבר הכנסת יזהר שי, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת יעקב מרגי. במידה שהוא לא יגיע – חבר הכנסת יאיר לפיד. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יזהר שי (כחול לבן): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, מדובר בהצעת חוק לחלוטין לא טריוויאלית, שעברה היום דיון קשה ונוקב בוועדה המסדרת. מדובר פה הרי בסתירה בין עקרונות של מדינה דמוקרטית, שאנחנו כל כך אוהבים ומכבדים, לבין הצורך, הכורח ההכרחי לתת בידי מי שעוסקים במלחמה הקשה הזאת את כל הכלים הדרושים להם כדי לנטר, לעקוב ולמנוע הידבקות, שהיא כל כך חשובה לנו גם כדי לשמור על הבריאות של הציבור וגם כדי להגיע למצב שאנחנו יכולים, סוף סוף, להתחיל לצאת מהבתים ולחזור לעבודה. לכן, הדיון היה דיון קשה ונוקב, ואכן, אני גם שמח שהוועדה המסדרת החליטה היום, בסופו של דבר, לחסוך לפחות בקריאה אחת, להאיץ את התהליך הזה ולהגיע למצב שהכנסת יכולה לדון כמה שיותר מהר. אני מקווה שהוועדה שתדון בנושא תעלה את כל הסוגיות הרלוונטיות ותחליט בזמן שנותר לנו עד ליום שלישי בלילה, יום פקיעת התקנות. הצורך שם הוא להכניס את החוק הזה לתוקף כמה שיותר מהר. אני רוצה להכליל מפה ולהגיד שזאת הייתה דוגמה לעבודה נכונה של כנסת מגויסת, ועדה שדנה בנושאים האמיתיים והרלוונטיים מכל צידי הבית, כדי להגיע לתכלית של החלטות. זאת דוגמה למה שהכנסת הזאת צריכה לעשות גם בחודשים הקרובים. זאת דוגמה למה שהמדינה הזאת צריכה בחודשים הקרובים. וכאן אני פונה לידידיי שנמצאים בצד הזה של הבית: חברים יקרים מיש עתיד, אני יודע שהמנהיג האהוב והמוערך יאיר לפיד עומד לדבר פה אחריי. שמעתי את חלקכם מדברים פה בשבועיים האחרונים ונושאים זעקות שבר על ההחלטה המנהיגותית של יושב-ראש כחול לבן בני גנץ להצטרף, להתגייס למאבק ולעשות כל מה שאפשר כדי לעזור במאבק הקשה הזה, וכדי להתגייס לעזור לטובת עם ישראל. חברים, בזמן שאתם תמשיכו לעמוד ביציע ולצעוק צעקות ולשאוג את שאגות החמס שלכם ולשלוח את הפעילים השונים בצורה שיטתית וראויה לציון – – << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אם אתה מצטט את השר, לפחות – – – << דובר_המשך >> יזהר שי (כחול לבן): << דובר_המשך >> – – לשלוח את הפעילים הרבים כדי לדפוק על דלתותינו ולהסביר לנו כמה אנחנו נטולי ערכים, כמה אנחנו פחדנים וכמה אנחנו נאיביים – – << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אל תטיף מוסר. << דובר_המשך >> יזהר שי (כחול לבן): << דובר_המשך >> – – הינה מה שנגיד לחבר הכנסת יאיר לפיד: נכנסנו לכאן בעיניים פקוחות וצלולות. לקחנו אחריות כשאתם העדפתם לעמוד ביציע. אתם תמשיכו שם להריע ולעמוד. << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> אז איפה הממשלה? << דובר_המשך >> יזהר שי (כחול לבן): << דובר_המשך >> אנחנו יודעים שעשינו את הדבר הנכון בלי קשר לתוצאה. עכשיו יום חמישי אחרי הצוהריים – חברים, אני לא יודע אם תקום ממשלת אחדות או לא, אני לא יודע אם תשתמשו בזה נגדנו או לא. אתם אלה שתירשמו בהיסטוריה. אורנה, את עמדת שם, ליד המיקרופון ההוא, והעזת לגעור במנהיג אמיץ – – << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> למה לגעור? למה לגעור? << דובר_המשך >> יזהר שי (כחול לבן): << דובר_המשך >> – – שלפני שנים נתן לך את הדרגה שלך ונתן לך את ההזדמנות הגדולה בצה"ל. עמדת פה וניסית להשפיל מנהיג שקיבל החלטה מאוד אמיצה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> ממש לא, ההפך, מתוך הערכה אליו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יזהר שי (כחול לבן): << דובר_המשך >> אדוני, אולי תגן עליי, שאני אוכל לסיים את דבריי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> פשוט פנית אליהם. כשאתה פונה אליהם, אתה מזמין אליך. אני מבקש מקריאות הביניים – – – << דובר_המשך >> יזהר שי (כחול לבן): << דובר_המשך >> אבל תיתן לי את חצי הדקה שהם לקחו לי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חצי דקה זה לא היה, בוא תסיים. << דובר_המשך >> יזהר שי (כחול לבן): << דובר_המשך >> אני מעריך ומכבד את החלטתכם המכובדת לעמוד ביציע ולגעור בנו ולעודד מהקהל כשאנחנו לוקחים את האחריות. אני מאחל למדינת ישראל שלא משנה מה יהיה – – – << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> יזהר, לא לקחת אחריות – זחלת. זה לא אותו הדבר. << דובר_המשך >> יזהר שי (כחול לבן): << דובר_המשך >> בסופו של דבר – – – << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> יש לקחת אחריות ויש לזחול. אלה שני דברים שונים. << דובר_המשך >> יזהר שי (כחול לבן): << דובר_המשך >> חבר הכנסת לפיד, זה שאתם קוראים לשותף שלכם, שהלך איתכם דרך ארוכה – – << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זחלת. זחלת. זחלת. << דובר_המשך >> יזהר שי (כחול לבן): << דובר_המשך >> – – וייצר אלטרנטיבה, זחלן, אני חושב שזה לא מכבד לא אתכם ולא את כל מי שעמד פה ליד המיקרופונים השונים. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> יזהר – – – << דובר_המשך >> יזהר שי (כחול לבן): << דובר_המשך >> אנחנו אלה שמקבלים באהבה, ונמשיך להילחם למען מדינת ישראל – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בהצלחה. << דובר_המשך >> יזהר שי (כחול לבן): << דובר_המשך >> – – למען כל השותפים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יזהר שי (כחול לבן): << דובר_המשך >> יש לי הפתעה בשבילכם, יכול להיות שאפילו נשתף פעולה בעתיד – – – << קריאה >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אזרח ישראל שהצביע לכם – – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אז תחסכו מאיתנו את כל ההערות ואת כל – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יזהר שי (כחול לבן): << דובר_המשך >> אנחנו פה בשביל לשאת באחריות המשותפת. אתם תודו לנו ותמשיכו להריע מהיציע. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יזהר שי. חבר הכנסת יעקב מרגי – אינו נוכח. חבר הכנסת יאיר לפיד, בבקשה, אדוני. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> כמו אקוניס הפכת להיות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> צריך כבוד. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לאור אירועי היממה האחרונה, החודש המביש האחרון, השנה האחרונה, אני רוצה לשים הצעה מול הבית הזה – לעצור את הפוליטיקה. לאנשים אין מה לאכול, עסקים מתמוטטים, בבתי החולים אנשים מתים. אנחנו צריכים לפתור את משבר הבדיקות, להתחיל לטפל, כי עוד לא התחילו לטפל במשבר הכלכלי. בנסיבות האלה, הקמת ממשלת שחיתות מנופחת היא אסון לאומי. הרעיון שאנחנו ניגרר לבחירות רביעיות בלתי נסבל. זה ניתוק גמור מהמציאות. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הם גם יזחלו וגם לא יקבלו תיקים? קשה ככה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני מבקש לא להפריע, בבקשה. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לפיכך אני חוזר להצעה שכבר העליתי, הצעה פשוטה, נקייה: ללכת לשישה חודשי הקפאה. הבית הזה יצביע על הוראת שעה לתיקון סעיף 10 לחוק-יסוד: הממשלה, ונלך להקפאת מצב. זה נבדק משפטית, הצעת החוק הוגשה מוקדם יותר היום. המדינה צריכה יציבות, אנחנו חייבים למנוע בחירות רביעיות. נלך לשישה חודשים של הקפאת המצב הפוליטי, ובעוד שישה חודשים נחזור בדיוק למצב הנוכחי. בששת החודשים האלה, במקום להתעסק בפוליטיקה, נלך להציל את הכלכלה ואת מערכת הבריאות ואת חייהם של אנשים. בששת החודשים האלה ממשלת המעבר תמשיך. זו ממשלה רעה בעיניי, אבל היא לא תוכל לעשות מה שהיא רוצה, מפני שהפעם אנחנו ננהל את הכנסת. יהיו לכנסת שיניים ויהיה לה רוב. נניח את החוקים למניעת השחיתות, ונוודא שהממשלה לא מנצלת את הקורונה בשביל פוליטיקה. הממשלה והכנסת יעבירו יחד תקציב. נחזיר את המערכות החיוניות שלנו לתפקוד, נציל את העמותות, נקים מנגנון פיצוי יעיל לעסקים הקטנים, נטפל ביותר ממיליון מובטלים. זה מה שחשוב עכשיו. הקפאה זה לא מצב אידיאלי, זה לא מה שרצינו, אבל זה יותר טוב מממשלה שתכשיר את השחיתות, וזה בטח יותר טוב מבחירות רביעיות. אזרחי ישראל במצוקה, הם צריכים לדעת שהפוליטיקאים לא עסוקים בעצמם, אלא בהם. הם בעיקר צריכים לדעת שאנחנו עובדים בשבילם. בואו נקפיא את הפוליטיקה ונלך לעבוד. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יאיר לפיד. חברת הכנסת היבא יזבק, ואחריה – חבר הכנסת אלכס קושניר. במידה שהוא לא יהיה כאן, חבר הכנסת סמי אבו שחאדה. בבקשה, גברתי, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אכן אנחנו נמצאים בתקופה מאוד קשה, תקופה מאוד משברית, תקופה מאוד מערערת, ומצב מתמשך של חוסר ודאות והרבה איום. אנשים מרגישים מאוד מאוימים בגלל שיש מצב של חוסר ודאות, לא יודעים איך כל זה ייגמר. אבל בין זה לבין לעשות ניצול ציני, ניצול מקומם של משבר של הקורונה כדי להעביר חוקים שפוגעים מהותית, מהותית, בזכויות או בפרטיות של האזרח, יש הבדל מאוד מאוד גדול ועמוק. אנחנו מדברים כאן על מצב חירום בריאותי, מצב חירום אזרחי, מצב חירום שכן דורש הרבה פעולות מצד הממשלה; הוא כן דורש הרבה יותר הסברה, יותר מודעות, יותר בדיקות, שאנשים באמת יהיו מודעים לסכנה בעקבות המתקפה הזאת. אבל ללכת ישר לאמצעי הפוגעני ביותר, זה אכן פוגע בכל הערכים של הפרטיות של האזרח. אסור לתת יד, להתייחס למשבר ולמצב חירום שהוא בריאותי באמצעים של ביטחוניזם. הממשלה רוצה לחוקק כאן חוק שרק מעמיק את הפגיעה בזכויות האזרח, שוב, בחסות מצב החירום. אנחנו עדיין עדים איך היסטורית, מאז 48', מצב החירום הפך לנוהל קבוע ולהוראות שמוארכות כל הזמן. ועכשיו שוב פעם, בשם הבריאות רוצים לקבע מצב חירום קשה עוד יותר. לא ניתן לחצות עוד קווים אדומים בשם הקורונה. מי שאכפת לו מבריאות הציבור ומי שרוצה לעצור את המגפה פועל בשותפות עם האזרחים ומקדם מגמה של משמעת אזרחית; מגמה שכבר עכשיו קיימת, דרך אגב. זה מה שאנחנו מקבלים מהדיווחים, שיש משמעת גדולה בקרב הציבור. זהו מהלך של ביו-פוליטיקה שמפחיד אפילו יותר ממגפת הקורונה עצמה, שאני מקווה שאנחנו נצא ממנה מקרוב; אך מההיסטוריה למדנו כי מחוקי החירום ותקנות החירום אי-אפשר לצאת בריאים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני מתנגדת לחוק זה וקוראת לשאר חברות וחברי הכנסת להתנגד לעוד חוק מסוכן ומדכא. יש זכויות שאסור לפגוע בהן ויש אמצעים שאסור להכיל. אנחנו כאן כדי לעשות את הכול למען רווחת הציבור, אבל לא נשתף פעולה עם אף צעד שמהותו פגיעה בפרטיות של האזרחים. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת יזבק. חבר הכנסת אלכס קושניר – אינו נוכח. חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, ואחריו – חבר הכנסת יעקב מרגי. בבקשה, שלוש דקות, אדוני. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, סלאם עליכום, אנחנו באמת עומדים מול שני משברים – יש את המשבר הבין-לאומי שמשנה את חוקי המשחק וקובע עובדות חדשות ברמה הבין-לאומית, ברמה חברתית, תרבותית, כלכלית, פוליטית וכו', שזה משבר הקורונה, ועל זה דובר הרבה. אני רוצה לדבר על המשבר השני שבו אנחנו נמצאים, שבתוך משבר הקורונה זה נראה ריאלי לדבר על בחירות רביעיות במדינת ישראל, בתקופה כל כך קצרה. ולמה זה קורה? זה קורה כי המושחת מבלפור ממשיך לנהל את המדינה לפי התיקים הפליליים שלו. אף אחד לא ציפה שיהיו בחירות שניות במדינת ישראל; בחירות שלישיות – בכלל נראה לנו אבסורד. אני דווקא חושב שהבחירות הרביעיות נראות די קרובות, ויש לזה הסבר: כי לא מספיק שהמושחת מבלפור חושב שמגיע לו להיות מלך, יש מסביבו לא מעט אנשים שחשבו שהמושחת הזה אמור להמשיך להיות מלך והם מאפשרים לו את הדבר הזה. במצב של ניצול ציני של משבר הקורונה עכשיו הם ממציאים לנו כל מיני סיפורים הזויים, שאף אחד לא מבין מאיפה זה יוצא, ובאים אלינו עם הצעות החוק המוזרות האלה כדי לייצר איזושהי אווירה של חירום. ובאווירה של החירום יש רק קוסם אחד במדינת ישראל שמסוגל לעמוד בדברים הקשים, והוא המושחת מבלפור– ולכן צריך לסבול אותו ולתת לו עוד קצת זמן. אני לא חושב שהדבר הזה צריך להימשך. אני חושב שהמושחת מבלפור מזמן כבר היה צריך לא להיות פה, ולא רק בגלל הפשעים שבהם הוא מואשם – לא רק בגלל מרמה, הפרת אמונים ושוחד. יש הרבה פשעים אחרים שהוא עשה, והם לא פחות חשובים, ואולי קצת יותר. אנחנו נתנגד בכל הכוח להצעת החוק הזאת, כמו להצעת החוק שתבוא אחריה. אני חושב שמספיק זמן המדינה מתנהלת באופן כביכול זמני. יש פתרון אחד מצוין שהוא טוב לכולם: המושחת מבלפור יקום ויתפטר, ואז יהיה מצב הרבה יותר סביר – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אפשר גם להוציא אתכם מחוץ לכנסת, כתומכי טרור, לא לתת לכם להיבחר בכלל – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני מבקש לא להפריע, אדוני. חבר הכנסת קרעי, אני מבקש לא להפריע. תודה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – ובג"ץ מאפשר לכם פעם אחר פעם. זה הרבה יותר פשוט. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני מסיים בדבר אחד, כבוד היושב-ראש, במשפט אחרון. זה מתמטיקה – שאף אחד לא יכעס. אין רק אפס – אחד הדברים החשובים בספרה אפס זה שלא משנה כמה אפסים אתה מנסה לחבר או כמה אתה מנסה להכפיל את האפס הזה, הוא נשאר אפס. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> נכון. עשרה, 13, 15 – – – << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ככה זה המושחת מבלפור ומי שסביבו – ככה זה. זאת הספרה אפס, לא משנה כמה מחברים אליה אפסים, יישאר אפס. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, אדוני. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> גם 15 הפך לאפס, ללא משמעות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת יעקב מרגי, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת בועז טופורובסקי. שלוש דקות בבקשה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדי השר, חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, הייתי שמח שתשמע, אם לא – הפרוטוקול ישמע, גם זה חשוב, לא פחות חשוב. לא ייתכן – בדיון קודם אתה קורא לשוטרים ששומרים עליך "פושעים", היום אתה מתבטא, בטעויות, כלפי קבוצה של חברי כנסת, כאפסים. אותי לימדו – כל הפוסל במומו פוסל, ותדע לך שאני אדם מאופק, אבל יגיע זמן לזחיחות דעת שלך. כשאתה פוגע פה באנשים בצורה חופשית ובשוטרים, שאין להם בית, אין להם יום, אין להם לילה – קראת להם פושעים ופורעים – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה מתמטיקה. אדוני, זה בסך הכול מתמטיקה, הכול בסדר – – – << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני לא רוצה את התגובה שלך, תודה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לגופו של עניין – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מתמטיקה, הכול בסדר. מה נעשה, זה מה שמאפיין אפסים. אני לא המצאתי את זה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת שחאדה. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> זחיחות הדעת הזאת תבוא לך בפרצוף. גם בנאומים, כאן, שייתנו לך את אותם דברים ותחפש מי שיגן עליך. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> יותר גרוע – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת שחאדה. הנאום שלך כבר הסתיים. תודה רבה, אדוני. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, תחילה, אנחנו בשעת חירום, ואני באמת רוצה לומר מילה טובה לכל מי שעושה במלאכה, ויש הרבה שעושים במלאכה. החברה הישראלית נמצאת בחבית לחץ, כמו הרבה חברות בעולם. אני זוכר כאן דיונים בכנסת, כשביקשו, פה, לתת סמכויות למשטרה, שתהיה האזנה על מכשירי טלפון ללא צו של שופט כדי להילחם בפשיעה. והכנסת המכובדת כאן, שכמה חברים לא ראויים לה, בזים לה והפכו אותה ללא רלוונטית, נתנה למשטרה את הסמכות הזאת – כן, כדי להילחם בפשיעה במקרים מצומצמים. ואני מקווה שזה נעשה במקרים מצומצמים. נתנו, לעיתים גם חשבנו שאולי עשינו טעות. אנחנו מדברים כאן בשעת חירום. כל יפי הנפש מדברים איתי כרגע. ואם יש פצצה מתקתקת שמסתובבת לידי, ובגלל זחיחות הדעת שלה, בגלל האטימות שלה לא נכנסת לבידוד? אנחנו נאכוף זאת, ובמחיר של פגיעה בצנעת הפרט, במחיר שידעו איפה הייתי 24 שעות; גם Google Maps יודע את זה בלי טובות של אף אחד. שיעשו איכון – וזה לא פוגע באף אחד. אבל יש הזדמנות לתקוע, להתנגד לממשלה ולהרים דגלים. תאמינו לי שאין דמוקרט יותר ממני. גם אני חס על הערכים האלה, אבל אנחנו בשעת חירום. אני הייתי מציע – כן, כן, נכון – הייתי קורא כאן לכל חברי הכנסת, בחוקים האלה של שעת חירום. אנחנו לא משתמשים בהם – נכון, יש פה הארכות של תקנות לשעת חירום, וכל הסוגיה הזאת של המוצרים בשעת חירום, והגיע הזמן שהכנסת באמת תעשה עבודה, תסיים את העבודה הזאת. אבל פה זו שעת חירום אמיתית, זה לא בגלל שהכנסת התרשלה. הריבון – זרועות האכיפה מבקשות זאת, ואנחנו ניתן זאת, ונאפשר זאת, כדי למנוע, הלוואי, עוד חולה אחד מיותר. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת בועז טופורובסקי, ואחריו – חבר הכנסת יעקב טסלר. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה, אדוני יושב-ראש המליאה. חבריי חברי הכנסת, בעצם מונחים לפנינו שני חוקים, אבל בואו נלך שנייה לחוק הראשון, שבא ואומר שבן אדם לא פשע, אבל אנחנו מסמיכים את משטרת ישראל שתוכל לעקוב אחריו, לאכן את הטלפון שלו ולבדוק אם הוא ביצע פשע. עצם זה שדנים כאן, זה מראה על חוסר הבנה בסיסי של דמוקרטיה וזכויות אדם במדינה מתוקנת. הרי אם אנחנו מאשרים את זה, השלב הבא שנצטרך לאשר – כי זה אותו טיעון – נבדוק בן אדם ששללו לו רישיון, נעקוב גם אחריו, נאכן את הטלפון ונראה שהוא לא נהג. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> – – – בחוק – – – << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> עזוב. בן אדם עוד לא פשע, אבל רק נוודא, נרצה לבדוק שבן אדם לא עשה פשע – לא עבר באדום, לא לקח שוחד, לא נתן סטירה למישהו שהוא לא היה אמור לתת, לא עשה שום פשע. בואו נוודא שאף בן אדם לא עשה פשע על ידי זה שהמדינה תעקוב כל הזמן אחרי כל האזרחים, נראה מה כל אחד יעשה בבית, מה כל אחד יעשה מרגע שהוא יוצא מהבית, מה כל אחד יעשה כל הזמן. ואז כולם, כולם יפחדו מהמדינה ואולי לא יעשו שום פשע, שום דבר שהמדינה אומרת שאסור. הרי זה בדיוק אותו הסבר לכל רצון למנוע מבן אדם לעשות פשע. הרי לא מדובר כאן על אנשים שאומרים שיש חשד לכך שהם פשעו, שהם חטאו, שהם עשו משהו שאסור. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> איפה זה כתוב? << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אומרים: בואו נעקוב אחריהם כדי לוודא שהם לא עשו משהו שאסור. זה בדיוק מה שהחוק הזה אומר. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> איפה זה כתוב, מה שאתה אומר? אתה ממציא חוק שלא קיים? << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> תקרא. אתה קראת את החוק? << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> כן, תראה לי את החוק שאתה מדבר עליו. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> בוא, הינה. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> עבריין, פושע – – – << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> מוצע לקבוע הוראות שעה שיאפשרו למשטרת ישראל לקבל נתוני מיקום של אדם החייב בבידוד בשביל לוודא – – << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> בידוד – – – << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – שהוא עוקב אחר ההוראות – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת יברקן, תודה רבה. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> גדי, זה שאתה לא מבין – זה אותו דבר. תחשוב – – << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> אתה מבין – – – << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – האנשים – בוא אני אלך איתך למקום אחר – – – << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני מבקש להפסיק. תודה רבה. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> גדי יברקן, יבוא שוטר, יגיד שבא מישהו משכונת רמת אליהו בראשון לציון ולדעתו עבר על החוק – הוא לא יודע את זה, אין לו שום הוכחה או שום טענה, אבל הוא אומר, בוא נעקוב אחריו ונבדוק שהוא לא עבר על החוק. בטיעון שאיתו אתה יכול להצדיק את החוק הזה, אתה יכול להצדיק לגבי אותו בחור מרמת אליהו, שאולי אתה מכיר ואולי אתה לא מכיר אותו. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> יש לי בשורה בשבילך, אני בדיוק דיברתי על זה קודם, לפני שהגעת. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אדוני יושב-ראש המליאה, גם יושב-ראש הכנסת – – << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> לפני שעלית לדוכן אני דיברתי על זה בדיוק. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – זה החוק הראשון שהוא חתום עליו, ולדעתי גם אתה וגם עוד כמה חברים כאן. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> חוסר אחריות. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> זה חוק שמדבר על הגבלת כהונה של ראש ממשלה, על זה שראש ממשלה לא יכול להיות מישהו שהוגשו נגדו שלושה כתבי אישום. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> זה סיפור אחר. תן לבית המשפט להכריע, אבל אל תמציא חוקים – – – << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> ועל זה שמישהו שהוגש נגדו כתב אישום, יצטרך להתפטר מתפקידו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת יברקן. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> מה שאני מציע, שבמקום להזדרז ולהיות חותמת גומי של חוקים כאלה נוראיים, חוקים שהם נגד הדמוקרטיה במדינת ישראל כמדינה דמוקרטית ומתוקנת, אתם תעלו את החוקים האלה, שהם הראשונים שאתם העליתם, החוקים הראשונים שאתם הגשתם ברגע שהושבעתם להיות כאן חברי כנסת, בכנסת הזאת. הגיע הזמן שאתם תעלו את החוקים האלה, לא תהיו צבועים, ותעבירו את החוקים האלה, במקום לבוא ולקחת חוקים שהממשלה ניסתה לעשות בלי חקיקה. היועץ המשפטי לממשלה הכריח אותה, ואז היא מעלה – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה, אדוני. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – אותם עם פטור מהנחה בלי שיהיה בהם דיון אמיתי, בשביל שיוכלו לעקוב אחרי אזרחי ישראל. לא בשביל זה הגעתם לפוליטיקה הזאת, והגיע הזמן שממשלת ישראל תדאג לטפל בכלכלה ההרוסה, באזרחי ישראל, ולא לחפש פושעים איפה שאף אחד לא פשע. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת יעקב טסלר, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת ישראל אייכלר. שלוש דקות לאדוני. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה בכלל זה שאמרת שהקורונה היא שפעת, לא? אז עכשיו אתה – – – הנחיות חדשות – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – מקורונה – – – תגלה שזה נכון. שראש הממשלה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה, חבר הכנסת טופורובסקי. << דובר >> יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, נושא איכון הטלפונים חשוב מאין כמותו ברתימת הטכנולוגיה למאבק בקורונה, ולכן יש להסדיר את הסוגיה בחקיקה מתאימה. אבל אליה וקוץ גדול בה: בישראל קיימים אלפי אנשים שעל שמם רשומים קווים ניידים, אבל מי שמשתמש בהם אלו לא הם אלא בני משפחה, חברים, עובדי עסק וכיוצא באלו. הפרוצדורה הקיימת כיום מאוד לא הוגנת. אדם שקיבל הוראה על כניסה לבידוד בגלל איכון שנעשה למכשירו חייב לציית מיידית, גם אם הוא יטען שהמכשיר כלל לא נמצא בשימושו או ברשותו. הוא אומנם זכאי להגיש ערעור למשרד הבריאות, אבל עד שהתשובות מתקבלות לוקח כמה ימים, ובינתיים הכניסו אדם למעין כלא והפכו אותו לעציר על לא עוול בכפו. אני רוצה ברשותכם לציין דוגמה של מקרה שהגיע אליי. יצרו קשר עם אדם שהורו לו להיכנס לבידוד בגלל איכון טלפון, ובפועל מי שהשתמש במכשיר הזה הייתה רעייתו. אז מה יצא מזה? שהאדם הנקי סגור בביתו בגלל שהוא כפוף להוראות המאלצות אותו, ואילו אשתו, שייתכן שהיא נשאית של הנגיף ואולי לא, מסתובבת בינתיים באופן חופשי בארץ ומדביקה את כל מי שנמצא בסביבתה. קוראים לזה בעברית פשוטה חלם. בנוסף, מאות תלונות מגיעות אלינו, נציגי הציבור, על טעויות פטאליות, כאשר המערכת מזהה בטעות אנשים כמי ששהו בסמיכות לחולי קורונה, כאשר בפועל אותם אנשים שהו אז בביתם או במקומות אחרים, והם נענשים כביכול בבידוד מיידי. הערר שהם מגישים אומנם יכול להוציא אותם שוב לחירות, אבל כאמור זה עלול לקחת כמה ימים ובינתיים שיבשנו להם את החיים סתם ולריק, וזה לא צודק ולא הוגן. ולכן כאשר אנו דנים בהסדרת חקיקה בנושא חייבים לוודא שלא תצא עוולה מתחת ידנו, חייבים לעגן בחוק את הסעיפים הרלוונטיים כדי שכל הוראות הבידוד המונחתות על האדם יהיו רק לאחר בדיקה פרטנית עמוקה ומקצועית, ולא חובבנית כמו שעד היום. ועד שהנתונים לא בדוקים ומאומתים במלוא מאת האחוזים, אין סמכות לאף גורם לכלוא אדם בביתו על סמך השערות ומידע מעורפל. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת טסלר. חבר הכנסת ישראל אייכלר – אינו נוכח. חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת סעיד אלחרומי. שלוש דקות לאדוני. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אדוני היושב בראש, עמיתיי חברי הכנסת, זו שעת חירום. אנחנו יודעים את זה, אני חושב שאנחנו מתנהגים ככה, אני מניח, כאופוזיציה. אני חושב שכבר הוכחנו את זה. אנחנו לא צריכים תעודות מאף אחד לא על מה שעשינו ולא על מה שאנחנו עושים עכשיו. אבל שעת חירום לא צריכה למחוק היגיון, והיסטריה לא צריכה לבטל שיקול דעת ותהליך נכון של קבלת ההחלטות. דרך אגב, אם שעת החירום הייתה באמת בוערת בלב כולם, וצריך לקבל החלטות נכונות, לפיד הציע כאן קודם את ההצעה הכי טריוויאלית: חצי שנה ניקח הפסקה, נתמוך בממשלה על מה שהיא צריכה לעשות בשביל להילחם בקורונה, ואחר כך נחזור לאותה הנקודה. מה יותר פשוט? חוץ מג'ובים וכיסאות, שהינה מוותרים עליהם בדברים האלה. אני חושב שלשם היה צריך ללכת. אני רוצה להגיד עוד משהו: תראו, אתם אומרים שצריך לאכן ואני בעד שצריך לאכן. תלוי איך, תלוי איזה דיון עושים על זה, מהו עומקו של הדיון כדי לחסוך – איך אמר כאן קודם חבר הכנסת מרגי – אולי בן אדם אחד. תגידו, אתם יודעים כמה חיי אדם עולה עוצר הכלכלה? תשאלו את שר הביטחון. אתם חושבים שכשראש ממשלה מחליט על תקציב, כשהוא נותן מיליארד לביטחון ופחות מיליארד לבריאות, הוא לא יודע שיש לזה מחיר של חיי אדם? תדעו, לכסף יש מחיר של חיי אדם. זאת חובה של מנהיגים לשקול. גם לפגיעה בזכויות בני אדם יש – בקצה – מחיר של חיי אדם. כל מה שאנחנו מבקשים זה: אל תיקחו לא את החוק הזה ולא את העמדות שלנו כמבחן של פטריוטיות. אנחנו מצדיעים לאנשי הבריאות, לאנשי כוחות הביטחון, לשוטרים שלו בבתים שעומדים, אבל תעצרו. תדעו שהכותרת הזאת של חיי אדם – כן, הקורונה גובה גם חיי אדם, וצריך להילחם בה בכל האמצעים שעומדים לרשותנו, ובלבד שבמבחן עליה אנחנו לא מקריבים חיים אחרים, גם אם בדרך קצת יותר עקיפה, וגם אם זה לא בטווח המיידי אלא בטווח הרחוק. אני חושב שבדברים האלה, כמי שנמצא בבית הזה, ולא משנה קואליציה או אופוזיציה, טוב נעשה אם נשקול, ולא נגיד שבחסות הקורונה הזאת – כמו שכבר קורה פה לצערי הרב: כל הערכים הכי בסיסיים שלנו, שגם להם יש מחיר של חיי אדם בסוף – אנחנו מוותרים עליהם. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אלעזר שטרן. חבר הכנסת סעיד אלחרומי, ואחריו – חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. שלוש דקות בבקשה. << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, ושוב בחסות הקורונה, אבל אני אדרים איתכם לעיר רהט, לשכונה 21, שכונת אל-תקווה. בשכונה הזאת, כמו לצערי בכמה יישובים בארץ, התחוללו לפני שבועיים יריות בין שתי חמולות, והמצב החמיר ביום חמישי לפני עשרה ימים או לפני שבוע בדיוק, ושם במהלך פעילות משטרתית נורו גם רכבים של משטרת ישראל. באותו יום נכנסנו לתמונה וגינינו את האירוע, ולא רק ראש העיר וקברניטי העיר, אלא אני, גם מהדוכן הזה, מבקש למצות את הדין עם מי שיורה בכלל בתוך שכונת אזרחים, וגם מי שירה ברכבי המשטרה או הרכבים שהיו שם. אבל בין זה לבין הענשה קולקטיבית של שכונת אל-תקווה, שיש בה אלפי תושבים, נשים וטף, וסגירת השכונה במצור כבר שמונה ימים, בבטונדות מסביב לשכונה; כל הכניסות של השכונה סגורות, מי שנכנס ויוצא – דוחות על ימין ועל שמאל, והיום הגדילו לעשות כשנכנסו פקחי בנייה לחפש עבירות בנייה בתוך השכונה. שומו שמיים, בתוך מצב חירום, בתוך מצב שאנשים יושבים בבית וכל מי שיוצא לקנות במרכז קניות או ללכת לבית מרקחת חוטף קנס, מה שחסר היה – להביא פקחים גם לחפש עבירות בנייה. כאילו אנחנו במקום אחר לגמרי ולא במדינת חוק. עושים אכיפה סלקטיבית כלפי שכונת אל-תקווה, הדברים האלה מתרחשים. אני קורא מכאן לשר לביטחון הפנים: תפסיק. תפסיק את הסיפור העלוב הזה, את הדבר הנבזה הזה. עבריין – צריך לתפוס אותו, להעניש אותו, זה אדם שצריך לשלם את המחיר, אבל הענשה קולקטיבית איננה מקובלת ואנחנו לא נסבול את זה. במהלך השבוע האחרון, אדוני היושב-ראש, אני וחבר הכנסת מנסור עבאס השגנו שלב ראשון בסולחה בין החמולות, מאז אין יריות. אבל הצעדים האלה שעושות המשטרה ורשויות אחרות מחבלים במאמץ הזה. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אלחרומי. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, ואחריה – חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. שלוש דקות, בבקשה, גברתי. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> כולנו מודעים למצב החירום שנמצאים בו, ואולי פעם ראשונה שיש מצב חירום במדינה שהוא לא קשור לעניינים שאפשר להגיד שיש בהם עמדת ערבים ועמדת יהודים. אולי פעם ראשונה שיש מצב חירום שמאחד את כולנו בסכנה מיידית, שעלולה להגיע לכל בית ולכל אדם ולכל אישה, בלי הבדלים של מוצא, של גזע, של דת, של מין. אבל הוא לא מאחד אותנו, יכול להיות, במידת הנגישות לשירותים; מצב החירום הזה לא מאיר איזושהי נורת אזהרה בפני הממשלה, שצריכה להבין שהפעם אם יש איזושהי קבוצה שמודרת, אם יש איזושהי קבוצה שמרחיקים אותה מהשירותים הבסיסיים – כמו בדיקות או כמו מתן שירותים אחרים שתלויים בעניין רווחתה הנפשית ורווחתה החברתית – זה בסופו של דבר יגרום לכולנו לסבול, לא רק לקבוצה עצמה. אם תהיה התפרצות של הידבקות בתוך קבוצה מסוימת, אז כל החברה הישראלית תסבול ולא רק אותה קבוצה. לכן, כאשר חושבים על פתרונות, אם יש משהו ללמוד מהמשבר של הקורונה – פעם אחת צריך לחשוב באופן שוויוני, באופן צודק ובאופן שלא רומס זכויות בסיסיות כדי כאילו לספק פתרונות. מצד אחד מביאים חוק שדורס זכות בסיסית של אדם שלא ייכנסו אליו לחיים הפרטיים שלו ושלא להיות במעקב, ואף אחד לא יודע איך ישתמשו במידע הזה אם יזלוג החוצה, ובאותו זמן מבקשים מהאדם שמקבל הודעה שהוא אמור להיות בבידוד להודיע לרשויות שהוא אמור להיות בבידוד. כאילו – איפה השכל? אתם שלחתם לבן אדם שהוא חיובי מבחינת הקורונה? תכניסו אותו ישר למאגר של אלה שידוע שהם צריכים להיות בבידוד. למה הוא צריך להירשם? למה הוא צריך להעביר את המידע הזה? למה הסרבול? אם יש יכולת טכנולוגית אדירה לעקוב אחרי בני אדם, לא יכולים לחשוב על פתרון כל כך פשוט? אלא אם כן יש לפתרון הטכנולוגי הזה מטרות שהן מעבר לעניין של הידבקות, שהן מעבר לעניין המאבק במחלה, שהן בעצם המשך של הכרסום במרחב הדמוקרטי שהתקיים לפני הקורונה וימשיך להתקיים אחרי הקורונה וחוגג בצל הקורונה. חוגג, כי משתמשים בו לעניינים פוליטיים, לצערי הרב, ואת המסר העיקרי של משבר הקורונה, שכולנו בסופו של דבר בני אדם שווים, אף אחד לא רוצה להבין בממשלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. תודה רבה לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. בבקשה. אחריה – חברת הכנסת קרן ברק. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> מוותרת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מוותרת. אז אחריה – חבר הכנסת מיכאל ביטון. שלוש דקות, גברתי. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> סלאם עליכום ג'מיען, כנסת נכבדה, אני שמעתי פה בהתחלה חלק מהחברים שדיברו על החזרה כאילו לשגרה והחזרה לעבודה וכאילו אנחנו באמת נמצאים במקום הזה של לחזור לשגרה. אני רוצה להתחיל מהמקום הזה של לשים לב שיש פערים מאוד מאוד גדולים בין הקבוצות בתוך החברה הישראלית, ואני כן רוצה לשים דגש על החברה הערבית, ובתוך החברה הערבית יש קבוצות שהן גם נמצאות בפערים, במיוחד אם אנחנו מדברים ומדברות על הדרום, על הנגב, על הכפרים הבלתי-מוכרים, שרק היום התחילו לעשות בדיקות לאנשים ולנשים האלו בשלושה מוקדים. אז איך ייתכן שאנחנו מדברים ומתארגנים לקראת החזרה בזמן שבתוך החברה הערבית יש יישובים שלמים שעוד לא עשו אף בדיקה? זה בלתי נתפס, כאילו שאנחנו חיים במקום אחר במדינה הזו. מצד שני, הממשלה דורשת לעשות אכיפה ולעקוב ולהעניש את האנשים כאילו עשו בדיקות. שוב, מי שמשלם על זה הם המוחלשים. שוב, זה שיצטרך להיכנס לבידוד הוא גם מוחלש במקום מסוים: הוא גם איבד את מקום העבודה שלו, הוא גם בלי פרנסה, הוא גם עם לחץ נפשי ובריאותי, הוא גם חושב על הסובבים אותו. אז למה שבמקום זה – במקום שהממשלה תציע חוק כזה, שתמצא פתרון לבן האדם הזה? וצודקת חברתי עאידה. מי שיודע על זה ראשון הם מוסדות המדינה, אז שמוסדות המדינה והממשלה ייקחו אחריות על הבן אדם הזה ויאפשרו לו בידוד מכובד. מי אמר שבתקופה של חירום אנחנו צריכים לרמוס זכויות אדם? בהחלט לא בצורה כזו. ולכן אני גם מתנגדת לדרך הזו. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה לחברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. יעלה ויבוא חבר הכנסת מיכאל ביטון, ואחריו – חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר >> כבוד יושב-ראש הכנסת, קודם כול, ברכות, טוב לראות אותך כאן. מזל טוב. אני רוצה לדבר על נושא אחר לחלוטין, שהוא כרגע לא בפוקוס של מדינת ישראל, אבל הוא חובתנו כמדינה וכיהודים – מצב הקהילות היהודיות בעולם. אני שומע זעקה גדולה ומרה ביהדות איטליה, שסופרת את החולים ואת הנפגעים ממחלת הקורונה ולא ערוכה מספיק, ארגונית וכלכלית, להתמודד עם המשבר הזה לבדה. כך גם יהדות מרוקו, שסופרת את מתיה. אני רוצה לדבר על הערך החשוב שלנו כיהודים – ערבות הדדית. יש כ-14 מיליון יהודים בעולם, שישה מיליון יהודים בארץ, שישה מיליון יהודים בארצות הברית שמתמודדים עם משבר קשה מאוד ולכן הם לא יכולים עכשיו להיות הכוח התומך ביהדות העולם, ועוד כשני מיליון יהודים פזורים ברחבי העולם. אני גם זוכר את הערבות ההדדית של הקהילות היהודיות למען מדינת ישראל. די אם נזכיר את אותן שלוש אוניות של 1,500 עולים ממרוקו בטרם קום המדינה שהלכו למחנות המעצר בקפריסין והצטרפו למלחמת השחרור, או גיבורים בקהילת איטליה, למשל משפחת סרני, אנצו סרני זיכרונו לברכה, המפורסם, שהיה צנחן יהודי, ואביו שמואל סרני שהיה רופאו של המלך עמנואל באיטליה, ודודו אנג'לו סרני, ראש הקהילה היהודית באיטליה 35 שנה, שהוביל לתמיכה בציונות. אני פונה לראש הממשלה ולשר החוץ להכין משלחת סיוע לקהילות היהודיות שבמצוקה הכי גדולה, שאין להן תשתית לתמיכה עצמית, במיוחד מרוקו ואיטליה, ואם יש עוד קהילות – למפות את זה ולבצע את זה. מדינת ישראל ידעה להעלות מטוסים לרעידת אדמה בטורקיה או בנפאל, והערבות ההדדית היהודית והאחריות שלנו כמדינה שיש לה חוסן ועוצמה כלכלית יותר מבעבר – להחזיר לקהילות היהודית שתמכו בנו והן בשעת משבר. אני קורא לחברי הכנסת לפעול ולומר ולהזכיר את הקהילות היהודיות בעולם שהן במשבר, ואני רוצה, ביחד איתכם והממשלה, להכין תוכנית סיוע ומיפוי כיצד עוזרים ליהדות איטליה ויהדות מרוקו בשעת צרה, ואם יש עוד קהילות – שנלמד את זה. שר החוץ, ראש הממשלה, הנשיא, כל באי הבית – אל תשכחו את הערבות ההדדית והכרת הטוב. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מיכאל ביטון. חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי, בבקשה. ואחריו – חברת הכנסת תמר זנדברג. בבקשה, אדוני, שלוש דקות. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אנחנו נמצאים בתקופה לא פשוטה – ברכות, אדוני היושב-ראש, לא הספקתי לברך – וקודמיי כבר דיברו על המורכבות של תקופה זו. אבל, אני שואל את עצמי, האם פנינו, חלילה, למלחמת אחים? האם כשאנחנו רואים אכיפה – אני רוצה מעל במה זו לחזק את משטרת ישראל, את משרד הבריאות, את ראש הממשלה, את הצבא, שעושים עבודת קודש, בלי ספק. רבותיי, אבל אנחנו צריכים לשאול את עצמנו כחברה, האם אנחנו לוקחים את וירוס השנאה איתנו לעוד כמה שנים? אני רוצה להביא דבר שראיתי היום: צלם של ynet, משה מזרחי, הגיע לכמה מחסומי משטרה בלבוש לא דתי והעבירו אותו בקלות, לא שאלו שאלות. אותו העיתונאי, מזרחי, לבש כובע וחליפה – חזות של אדם חרדי – נדרש להוכיח שהוא בתפקיד, אוים בקבלת דוח. תגידו לי, לאן הגענו? אדם שבגלל שהוא לבוש כאדם חרדי צריך להוכיח לשוטר יותר מאשר אם הוא היה אדם שלא נראה חרדי? אני רוצה להביא עוד ציטוט, של יקי אדמקר – הוא מביא מישהו שמתצפת על מחסום משטרה בבני ברק. שמונה חילונים נכנסו ויצאו רגלית ללא בדיקה. חילונים עוברים את אותו מחסום – לא בודקים אותם. נוספו עליהם אחרי זה שני נהגים חילונים – בלי שאלות. חמישה נהגים חרדים – כולם צריכים להציג אישור. רבותיי, אף אחד לא צריך לעבור בלי אישור, כולם צריכים בדיקה. אבל למה אותו שוטר במחסום, כשהוא רואה אדם חרדי, רואה את משה מזרחי מ-ynet עם כובע וחליפה – הוא עוצר אותו? רבינוביץ' מהארץ – סליחה, אדמקר – מספר לנו על אותם חרדים שכשהם עוברים מתשאלים אותם; חילונים – לא מתשאלים אותם. רבותיי, אני רוצה להביא את הפן היפה בחברה שלנו, את אותם אנשים שעשרות שנים לא איבדו תפילה במניין והיום בכאב לב מתפללים בבית. אני רוצה להביא לכם עיתונאי חרדי, ישי כהן – מביא את הרב בני פישר. אין אדם שלא מכיר אותו, מומחה בתחום הרפואה, שהולך ברחוב ורואה את אותם חיילי צה"ל מחלקים אוכל – באיזו אהבה מקבלים אותם, קראתם את זה באיזה מקום? אהרן רבינוביץ' מספר לנו על אותן חיילות של פיקוד העורף, שהוא מתעד אותן מחלקות סלי מזון, איך מקבלים אותן בבני ברק במאור פנים. תחשבו אם איזה חרדי אחד היה זורק איזה מילה לא במקום – זה היה פותח את כל המהדורות היום בערב. מישהו שמע על אותם חרדים שמקבלים במאור פנים, או שמעתם את אותם הדברים האחרים? רבותיי, הגיע הזמן שאנחנו כאן, בבית הזה, נוציא אמירה של אחדות, של אהבה. ואני רוצה להתנער מאותו עשב שוטה שנמצא כאן – לא פיזית עכשיו – אותו חבר כנסת שמוציא היום הודעה בטוויטר. הוא כותב על ליצמן: "היחידים שלא הוצאו לחל"ת, ומעולם לא שילמו מס הכנסה וביטוח לאומי, וממשיכים לקבל מדי חודש", אלו האברכים ותלמידי הישיבות. ריבונו של עולם, מה יש לליברמן עכשיו – אותו עשב שוטה שבליל הסדר, ליל אחדות, ליל אהבה, צפצף על ההוראות. תחשבו שאיזה שר חרדי היה שם את הילדים שלו איתו בבית – מה היה קורה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> ואותו ליברמן שאין לו מה לעשות היום – לא לבכות את הנפטרים, לא להתפלל לרפואת חולים, לא לחשוב על פתרונות של בעיות שנמצאות בוועדות הכנסת, רק לדבר על אותם בחורי ישיבה. אני רוצה לסיים, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה, אדוני. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> לווירוס הקורונה, בעזרת השם, יימצא הפתרון, אבל לווירוס השנאה ייקח הרבה הרבה זמן. אנחנו, ימין ושמאל, דתיים ושאינם דתיים, תפקידנו להביא את המאחד בחברה. ואני מקווה שהשם יעזור והמגפה – שתי המגפות האלה יסתלקו מעלינו. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מלכיאלי. חברת הכנסת תמר זנדברג, בבקשה, ואחריה – חבר הכנסת עידן רול. שלוש דקות לגברתי. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. דמוקרטיות גוועות בדיוק בזמני משבר – לא בשגרה בדרך כלל, במשבר. זה משבר עולמי, נאמר כבר כאן כבר קודם, ואפשר להסתכל ברחבי העולם, לעבר הונגריה למשל, שלפני שבועיים ביטלה את הדמוקרטיה אצלה. הממשלה פועלת בלי פיקוח של הפרלמנט, אפשר לעצור עיתונאים ואפשר אפילו לבטל את הבחירות, חברות וחברים, דבר שנשמע הזוי בכל דמוקרטיה אחרת, אבל כשאני מסתכלת על החוקים כאן, שמובאים לנו, ולצערי אני שומעת שחלק מחברי הכנסת מוכנים לוותר בהתנדבות על הסמכות של הפיקוח הפרלמנטרי שלנו, ומוכנים לתת את הזכויות של האזרחים ששלחו אותנו לכאן אפילו בלי מאבק – שיעשו איכון; בטח, שיעשו איכון לאלה שחולים, ואחר כך לאלה שבאו במגע עם חולים, ואחר כך לאלה שבאו במגע עם אלה שבאו במגע עם חולים. מדובר על כל אזרחי המדינה, חברות וחברים, ואחר כך על עיתונאים. אני האזנתי, ועקבתי גם אחרי הדיון בבג"ץ – שזה המקום לשבח שלראשונה, באופן תקדימי, ויש גם דברים טובים שמשבר מביא איתו, הוא נפתח ושודר היום לציבור. המדינה שם באה וטענה שהיא מתכוונת להרחיב את הסמכויות של שב"כ עוד יותר ממה שהן היום, אבל היא לא אמרה מה בדיוק. מישהו יודע? מישהו שמע? מישהו מוכן לוותר על הזכויות שלנו בהתנדבות, ועוד בזמן שיש חלופות, חברות וחברים. תראו, כבר היום מובא לנו כאן חוק – הפלא ופלא, אפשר לחוקק חוק כי יש כנסת, יש דמוקרטיה במדינה – ששוטר יוכל לבקש את נתוני המיקום מחברות הסלולר. מישהו שאל, בעצם, אז למה צריך שב"כ אם יש לנו חברות אזרחיות שאפשר לבקש מהן? אפשר להביא את הדבר הזה לצו שופט – יש גם שופט תורן, זה גם בלילה, זה 24 שעות. יש אפליקציה של משרד הבריאות, אפליקציית מגן. מישהו שאל את השאלות האלה, האם יש חלופות אזרחיות טובות יותר? האם אפשר לשמור על הבריאות וגם לשמור על הזכויות שלנו? או שאנחנו רצים מהר מהר לחוקק. אנחנו רצים מהר מהר להשתמש בתקנות תוך ביטול הזכויות הבסיסיות שלנו: הזכות לפרטיות, חופש ההפגנה – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> באמת נראה לך שמי – – – משתמש באפליקציית מגן? באמת. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> חברות וחברים, יש חלופות אזרחיות טובות לא פחות. צריך רק לרצות. אוי ואבוי אם – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – משתמש – – – << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> – – אנחנו נפקיד את הזכויות שלנו בהתנדבות בגלל שיש משבר. להפך, שעת משבר היא-היא – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני מבקש לא להפריע. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> – – השעה להקפיד הקפדת יתר על הזכויות שלנו. לבדוק שאין לנו במקרה מנהיגים שנאשמים בשוחד, שנאחזים בכיסא שלהם ושמוכנים לעשות הכול, כל דבר, לא חשוב המחיר. אז כן, חשוב לשמור על הבריאות, חשוב להתמודד עם המשבר, זה משבר עולמי, זאת מגפה עולמית. חשוב מאוד להגן על החברה ועל הכלכלה ועל האזרחים שלנו. וחשוב לא פחות להגן על הדמוקרטיה שלנו, כי היא הבסיס כדי שנוכל בכלל להמשיך לעשות את כל שאר הדברים שאנחנו עושים כאן. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת זנדברג. חבר הכנסת עידן רול, בבקשה, אדוני, ואחריו – חבר הכנסת מנסור עבאס. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אנחנו באמת חייבים לדבר על פרטיות, אבל לדבר עליה בלי סיסמאות. לא כל פגיעה בפרטיות היא הרס הדמוקרטיה ולא כל פגיעה פרטיות היא נקודה שאי-אפשר לחזור ממנה. יש פגיעה בפרטיות שיכולה להיות גם מצילת חיים, אבל עלינו לוודא שלפני שפוגעים בפרטיות ניסינו ומיצינו כל דרך אחרת. זה זמן טוב – דווקא עכשיו בכנסת ישראל, כשאנחנו מדברים על החוקים שמונחים היום על שולחן הכנסת – לקרוא לכם, אזרחי המדינה, ולהגיד: קחו את הפרטיות יותר ברצינות. לפעמים זה יכול להיות דיון בגבוה מדי, לפעמים זה מטרחן, אבל זה חשוב. ישראלים, כהכללה, לא מתרגשים יותר מדי מפרטיות. אנחנו ממהרים, ביחס למדינות אחרות, לוותר על הפרטיות שלנו לגופים גדולים מסחריים כמו גוגל וכמו פייסבוק, ואנחנו גם לא נרעשים מדי כשממשלת ישראל מחליטה לפגוע בפרטיות שלנו. אתם לא חייבים להיות נגד בכל מצב, אתם לא חייבים לוותר עליה בקלות, אבל אתם חייבים להתעניין בזה. ונכון להיום זה מין ויכוח של שוליים, מתנגדים מאוד נחרצים ואנשים שממהרים להקל בזה ראש. אז אני מבקש, דווקא מעל במה זו, מאזרחי המדינה, לתת על זה את הדעת. החוקים שמונחים היום על שולחן הכנסת הם ניסיון לא רציני ולא יסודי בעליל לטפל בסוגיה הכי רצינית שיש, והיא החופש שלנו. יש מקרים, כמו שאמרתי, שפגיעה בפרטיות, ופגיעה בזכויות אחרות, אגב, היא מצילת חיים – יש המון מקרים שאני תומך בזה. אבל כאן אין ספק – ואני אומר את זה אפילו בצער מסוים, בגלל שאם זה היה מוכח ככלי יותר רציני, שנבדק יותר, ולא עבודה שהיא – סליחה – קצת חאפ-לאפ של הממשלה פה, עם החוק הזה, אז היה אפשר לדעת שזה אולי משהו שנכון לאשר. צריך להשקיע ביותר בדיקות, לא באיכון. צריך להשקיע בזה שבדיקות לא ייקחו 48 שעות לפיענוח, צריך לדבר על אסטרטגיית יציאה, צריך לעשות סיורים של שוטרים, ויש לנו עדיין מספיק שוטרים לואו-טק לגמרי, לבקר בבתים ולוודא שהסגר נשמר. יכול להיות – ואני שם את זה כאן – יכול להיות שאם נגיע ל-120,000, 150,000 מבודדים שצריך לעקוב אחריהם, יהיה נכון לעשות איכון, ואז יהיה מקום שוב להעלות את זה על שולחן הכנסת. אבל נכון לנקודת זמן זו זה ניסיון לא רציני מספיק, לא יסודי מספיק, שפוגע פגיעה חמורה בפרטיות וצריך להתייחס לזה במלוא כובד הראש. אני חושב שדווקא הפרטיות הזאת, האיכון הזה, שהוא בעצם עוד מכשיר של הבידוד – אנחנו צריכים להיות פה ולהתריע: אל לנו להתמכר לבידוד, זה לא הכלי היחיד. במקום לשבת פה ולדון היום באמצעי לאיכון, אנחנו צריכים לשבת ולדון באסטרטגיית יציאה; צריכים לשבת ולשמוע איך מדינת ישראל, שהיא באמת מדינה למודת משברים ומלחמות, מדינה שהיא סטרטאפ ניישן, איך דווקא אנחנו, מכל האומות, מוצאים דרך החוצה מהמצב הזה לאיזושהי שגרת קורונה, ואיכון הוא לא הדרך. איכון הוא הדרך להסכים למצב הקיים ולגרום לאנשים להישאר בבית במקרה הטוב. אני שוב אומר לסיום, אדוני היושב-ראש, אני לא חושב שיש פה ניסיון של משטר אפל, ממש לא. אני גם לא חושב שיש פה איזשהו מעשה בזדון של הממשלה לפגוע בזכויות הפרט. אבל זו פשוט הצעת חוק לא רצינית, לא מידתית, שעוסקת בנושא מאוד מאוד רציני, שהוא החופש שלנו. מן הראוי שהממשלה תחזור, תעמיק בדברים, תמצא אלטרנטיבות ותרכך את הפגיעה הזאת, כדי שנוכל למצוא פתרון שהוא גם הולם את גודל השעה וגם דואג לאזרחים. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת עידן רול. חבר הכנסת מנסור עבאס, בבקשה, אדוני, ואחריו – חבר הכנסת יואב קיש. << דובר >> מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לחוק הזה אנחנו מתנגדים, לא כי אנחנו מתנגדים לצעדים שבאו במטרה למגר את המגפה הזאת ולטפל בה; אנחנו מתנגדים כי יש פגיעה בחירויות. אנחנו מתנגדים כאשר אנחנו רואים בעיניים שלנו איך המשטרה היום ואתמול ושלשום מתנהגת בשכונת אל-תקווה, שכונה מס' 21 בעיר רהט. שם, במקום לטפל בפושעים, בעוברים על החוק במשך חודשים, שכל יום משתמשים בנשק חי ויורים אחד על השני והמשטרה עומדת בצד, היום שוב המשטרה מענישה את האוכלוסייה, את התושבים שם, פעמיים: פעם כאשר היא לא נותנת מענה לפשיעה ולאלימות בעיר, ופעם שנייה כאשר מישהו מעז – ועל זה התרענו כמה פעמים – לירות על ניידות המשטרה ועל השוטרים, ואנחנו מגנים את זה. במקום לתפוס אותם ובמקום להעניש אותם, היא באה להעניש ענישה קולקטיבית חברה שלמה. היום הכניסו את פקחי ועדות התכנון והבנייה. אני בא במגע עם יועץ בכיר במשרד לביטחון הפנים, והוא אומר לי: מה הבעיה, כל המפקחים עובדים במדינה, היום יש פיקוח של ועדת הבנייה והתכנון ומחר יש שם מפקחים של הגנים הלאומיים ומפקחים של רשות המיסים. אז כאשר אתה רואה שגוף סטטוטורי, משטרת ישראל, מתנהג בצורה שלא מכבדת את החוק ואת זכויותיהם של התושבים – ואני שוב אומר, הם סובלים פעמיים: הם סובלים מהפשיעה והאלימות והם סובלים עכשיו מהתנהגות המשטרה – אז אתה אומר, בשביל מה צריך חוק כזה, לתת עוד כוח לעוד גוף סטטוטורי שיבוא ויחצה את הקווים בשמירה על זכויות הפרט? לכן אנחנו במשך שנים תמיד שאלנו: למה לא נותנים למשטרה – למה הממשלה לא נותנת למשטרה כלים מתוחכמים, מתקדמים, כדי שתוכל להילחם בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית בכלל ובחברה בפרט? והשוטרים ומפקדי המשטרה אומרים: אין לנו את האמצעים הטכנולוגיים כדי לעשות את העבודה כראוי; והיום יש את האמצעים האלו, משתמשים בהם בתחום מסוים, ובתחום אחר, שגם הוא נוגע לקדושת החיים ולערך החיים של האזרחים, הולכים לכיוון של ענישה קולקטיבית כאילו כל החברה אשמה שיש שם עבריין שהוזנח במשך תקופה ארוכה; מענישים את החברה הזאת ולא משתמשים באותם כלים שדרכם יכולים להגיע לפושעים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לכן, אדוני היושב-ראש, אנחנו נתנגד לחוק הזה עקרונית ומהותית, אנחנו נתנגד לו כי הוא לא נותן מענה הולם בסוגיה שאנחנו דנים בה היום. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מנסור עבאס. חבר הכנסת יואב קיש, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת אוסאמה סעדי. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> תודה. כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, לפני שאתחיל להתייחס לחוקים עצמם, אני רוצה לפנות מפה לשר הבריאות בבקשה, והבנתי שגם חברתי חברת הכנסת קטי שטרית הייתה פה קודם ודיברה על כך: אני שלחתי לו מכתב בערב החג, לפני כשלושה ימים, עם בקשה להתחיל את נושא טיפולי הפוריות לנשים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> יואב, מחר מתכנסת ועדה בנושא הזה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> בסדר, אני אומר עוד פעם: אנחנו בסיטואציה שאין טיפולים אלקטיביים ואנחנו לקראת תוכנית שחרור המשק. הגיע הזמן – אנחנו לא בקריסה במערכת הבריאות, ברוך השם, אפשר להקצות את המשאבים ולאפשר לנשים טיפולי פוריות כשלב ראשון במהלך של חזרת המשק לשגרה. אני חושב שיש פה באמת אולי אפילו פיקוח נפש מסוים, כי יש נשים שאם לא יתחילו עכשיו את הטיפולים זה יהיה מאוחר מדי להן, ולכן אני שמח שיש היענות וגם יש ועדה ואנחנו נעקוב אחרי זה. לגבי החוקים עצמם, יש פה היום שני חוקים שמגיעים למליאת הכנסת שמטרתם להשתמש בכלים שקיימים היום בשב"כ, במשטרה, על מנת להתמודד עם הקורונה. אני חושב שהחוק הראשון, שאנחנו דנים בו עכשיו, הוא חוק סביר. אני לא חושב שהנתונים של איפה שאנחנו נמצאים מהווים פגיעה גסה מדי בפרטיות; מהצד השני, הדלתא שהם נותנים היא ביכולת המעקב והטיפול במבודדים או במי שאחר כך מתגלה כחולה קורונה. לעומת זאת, החוק השני, שיעלה אחר כך להצבעה, הוא בעיניי חוק מאוד בעייתי. הנושא הזה של הדרישה של ה-carte blanche, להשאיר אנשים במעצר גם אם עכשיו לא חוקרים בעניינם, אני חושב שזה אירוע שאסור לנו להיכנס אליו. ולכן אני איזהר מאוד, ואני לא מתכוון להצביע עליו. אבל בוודאי ובוודאי, החוק הראשון הוא בהחלט מאוד רלוונטי, בליבת האיזונים הנדרשים, ואני קורא לכנסת לאמץ אותו. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יואב קיש. חבר הכנסת אוסאמה סעדי, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת עוזי דיין. סליחה, חבר הכנסת דיין: אחריו – חבר הכנסת יוסף ג'בארין, ואחריו – חבר הכנסת עוזי דיין. סליחה. שלוש דקות. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, באמת אני מתפלא, כבוד השר, על הצעת החוק הזאת. אין ספק שכולנו מאוחדים במלחמה נגד הנגיף הזה, שפוגע בכולנו, ובאמת, אנחנו צריכים לעשות את כל המאמצים, ואני מברך מפה את כל הצוותים הרפואיים, ערבים ויהודים, שנמצאים בחזית המלחמה נגד הקורונה ומסכנים את עצמם. אבל לבוא ולדרוס באופן גס זכויות בסיסיות, זכויות יסוד כמו הזכות לפרטיות, כמו כל הזכויות הבסיסיות שאנחנו מדברים עליהן – אני אגיד לך, אדוני השר: הרי בהתחלה, גם כממשלה השתמשתם בתקנות לשעת חירום. ואז הלכו לבג"ץ, ובג"ץ נתן כמה ימים ואמר לכם: תעגנו את זה בחקיקה ראשית, יש כנסת. טוב שאתם עושים את זה ואתם מביאים את הצעת החוק הזאת כחקיקה ראשית ולא בתקנות לשעת חירום. אבל בתקנות שעת החירום הראשונות, דובר על מעקב של שב"כ, ואז כולם התקוממו: מה יש לשב"כ – חבר הכנסת הורוביץ – מה יש לשב"כ עם קורונה. עכשיו, לפחות, אתם באתם לפה ותיקנתם את זה, ונתתם את הסמכויות האלה למשטרה ולא לשב"כ. אז זה אומר שכל הטענות שלנו מלכתחילה נגד שימוש בתקנות שעת חירות ושימוש בשב"כ לצרכים אזרחיים – עכשיו אפילו הממשלה הזאת הגיעה למסקנה שזה נכון. איך אני יודע, חבר הכנסת מיקי לוי, שמדובר בזה שכנראה אנחנו הולכים לקראת בחירות? את הדיווח אחת לחודש צריכים לתת לוועדה להתמודדות עם הקורונה, שהיא ועדה זמנית מיוחדת. היום דיברנו עם יו"ר הוועדה, חברנו עופר שלח, ואמרנו שעכשיו לפחות אנחנו יודעים שיש עוד זמן לוועדה הזאת, כי צריכים לתת לנו דיווח. זה, כמובן, בהומור. אנחנו מדברים על מעקב ועל פגיעה בפרטיות, ועל זה שאפילו בלי צו של בית משפט הולכים ומקבלים את הכתובת של אותו מפר בידוד. קודם כול, כמה מפירי בידוד יש? שאלתם את עצמכם? אני יודע על כמעט, אולי 150 – חבר הכנסת ג'בארין, קיבלנו את המספר 150; 150 מתוך 140,000–150,000. אז בשביל 150 מפירים – ואני, כמובן, נגד כל הפרה של בידוד, ואני קורא לאנשים, לכולם, לכל האזרחים, ערבים ויהודים; אנחנו מסתובבים, אדוני היושב-ראש, ביישובים שלנו, ואומרים וקוראים לכל התושבים למלא אחר ההוראות. אם מישהו נמצא בבידוד שיישאר בבידוד ולא יצא. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל כאשר מדובר במספר זניח, המשטרה לא יכולה לטפל בזה אלא באמצעות חוק ובאמצעות תקנות שעת חירום ובאמצעות פגיעה בפרטיות, ואני יודע לאיפה המידע הזה יזלוג ולמי יזלוג ואיך ישתמשו בזה אחרי זה? לכן אנחנו, ברשימה המשותפת, מתנגדים בתוקף להצעת חוק כזאת ונצביע נגד. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אוסאמה סעדי. חבר הכנסת יוסף ג'בארין, ואחריו – חבר הכנסת עוזי דיין. ג'בארין – אני לומד, תודה על התיקון. שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה לכבוד היושב-ראש. אני חושב שחברי עו"ד סעדי, שמומחה גם לזכויות אדם, התייחס להפרות אותו איזון עדין בין זכויות הפרט והזכות לפרטיות מצד אחד, לבין הצורך, שכולם כמובן מכירים בו, להיאבק במחלת הקורונה מצד שני. אבל הטענה שלנו היא שהאיזון כאן הופר באופן גס, גם בתקנות שעת חירום, ועכשיו חוזרים על זה בדיון כאן. אין ביטחונות לאזרחים שלא יהיה שימוש לרעה באותם נתונים ושהנתונים הללו לא יזלגו גם למטרות אחרות. כאן מדובר ביחס בין האזרח לבין הרשויות. מטבעו, היחס הזה הוא יחס מתוח – וחבריי קודם גם דיברו על כך שאם אנחנו מדברים על האוכלוסייה הערבית, מתקיים יחס כמו שוועדת אור תיארה אותו ב-2003: המשטרה מתייחסת אל האזרחים הערבים כאל אויבים ועוינים. ולכן, אנחנו אומרים שהאיזון שנדרש כאן בין שני השיקולים הללו לא מתבטא בהצעת החוק הזאת. מכאן גם החשש שלנו משימוש לרעה ומזליגת חומר, וגם, את מה שכנראה עושים עכשיו יהיה קשה לתקן אחר כך והמשטרה תמשיך גם בשיטות העבודה הפסולות הללו. אני מקווה שכשנעבור את הקורונה – החשש שלנו הוא שימשיכו גם בשיטות עבודה כאלו. אני גם רוצה לומר שבכלל לא זיהינו תופעה אזרחית בקרב האזרחים של אי-ציות לצווי הבידוד. זאת אומרת, רק הוציאו את התקנות ומייד את העונשים, מייד הסמיכו את המשטרה. אפילו לא עברה תקופה שבה היה אפשר לראות שזה לא הולך, זה לא עובד, ואולי אז היה נדרש להתחיל לחשוב על מעורבות יתר של המשטרה ועל שימוש באמצעים הטכנולוגיים. זה לא קרה. אפשר היה, כמובן, להשתמש בכלים של התודעה הציבורית, של הפצת מידע, של שיח עם הציבור, שלדעתי הוא הרבה יותר חשוב והרבה יותר אפקטיבי. אתם כבר מכירים את זה שכעיקרון אותו אזרח יכול להשאיר את הנייד שלו בחדר מסוים ולצאת, נכון? זה לא שאי-אפשר פשוט להתחכם כאן. ולכן, לדעתי, היה כאן פספוס של ניסיון לבנות את האמון הזה עם האזרחים, הצורך הקבוצתי של כלל החברה להתמודד עם הנגיף, והגלישה – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – מייד לתקנות שעת חירום ולאמצעים הטכנולוגיים לא הייתה במקומה, חרגה מהסמכות המתבקשת בהגנה על זכויות האדם, והיא פוגעת יתר על המידה בזכות לפרטיות. לכן, אנחנו גם נתנגד לחוק הזה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יוסף ג'בארין. חבר הכנסת עוזי דיין, בבקשה, אדוני, ואחריו – חברת הכנסת סונדוס סאלח. שלוש דקות לאדוני. כן, בבקשה אדוני, שלוש דקות. << דובר >> עוזי דיין (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, ברכותיי. עמיתיי לכנסת הנכבדים, שני נושאים: הראשון הוא החוק. בחלק של סמכויות האכיפה אני ממש מבין את החשש והרתיעה בימים כתיקונם, אבל לא השתכנעתי שיש פה סיכון לא מחושב. כן השתכנעתי שיש צורך דחוף, ואני חושב שאנחנו לא עושים פה דבר שלא נדע לבקר אותו או לחזור בנו ממנו. לכן אני מתכוון להצביע בעד. אני חושב שזה נותן לנו אפשרות חשובה להתחיל לדון מוקדם ככל האפשר, וגם לתת דוגמה מסוימת לרשות המבצעת שאנחנו לא עוצרים דברים, ומניחים אותם עד שמגיעים לדון בהם אחר כך. בקיצור, אני חושב שהדמוקרטיה היום – בעיקר העם צריך את האפשרות הזאת, ואני לא חושב אנחנו עושים מהלך אירוורסבילי או מסוכן. אני רוצה, לעומת זאת, להצביע על איזושהי סכנה שדווקא מגיעה ממקום מאוד מאוד טוב. החיילים של צה"ל מתחילים לצאת לחופשות, חלקם כבר יצאו היום. מגיעה להם כל דקה מהחופשה הזאת. ולצד התרומה המצוינת שלהם בתחומים חשובים ישנן שתי סכנות. הסכנה הראשונה היא הדבקה של הציבור. מדובר באנשים צעירים וצעירות שבאים ממשימות שבחלקן הם מאוד חשופים גם לקורונה. ולכן, אני פשוט קורא להם: בואו הביתה, תלכו למשפחות שלכם, אל תעסקו בלצאת ולבלות עם החבר'ה, ותבקרו את ההורים ולא את הסבא והסבתא. בקיצור, תנהגו באחריות, כי לדעתי יש בזה סיכון. הנקודה השנייה, אני התרשמתי מסיפורים של חיילים שכבר יצאו, שחלק מהכללים והנהלים של מה עושים בצבא בשעות הפנאי לא מספיק ברור ולא מספיק מקוים. מה שכן, מדובר גם על מה שהיה אתמול, ערב המימונה, מה שהיה בערב החג. ובכלל, אני חושב שהצבא צריך להדק ולהבהיר הרבה יותר טוב מה קורה בשעות הפנאי, בגלל שלצבא יש תפקיד מאוד חשוב גם במצב החירום הזה, והוא פתרון ותשובה בהרבה תחומים. אסור שהוא יהווה בעיה וסכנה בתחומים אחרים של בריאות הציבור. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת עוזי דיין. חברת הכנסת סונדוס סאלח, ואחריה – חבר הכנסת מיקי לוי. שלוש דקות, גברתי. << דובר >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפני שאני אתייחס לחוק אני אתייחס לנושא שבעיניי הוא לא פחות חשוב מהחוק הזה, והוא הקמת צוות מומחים לתכנון שלב היציאה ממשבר הקורונה. מישהו החליט שם שהמומחיות נמצאת אך ורק אצל גברים, ונשים לא יכולות להוסיף למומחיות ולתכנון היציאה מהמשבר הזה. בפרפרזה על הטקסט המכונן של האומנית האמריקאית זואי לאונרד משנת 1992: אני רוצה נשיאה אישה – אני רוצה אישה נציגה מהכפרים הלא-מחוברים למים זורמים, שתהיה נציגת ציבור בתוך הצוות הזה. אני רוצה אישה ערבייה שהייתה ועדיין היא רופאה בחזית המגפה ונלחמת בקורונה, אני רוצה שהיא תהיה נציגת ציבור בתוך הצוות הזה. אני רוצה אישה שהיה לה עסק חדש שפתחה לפני שלושה חודשים ונסגר בגלל המשבר, ואין לה סיוע, ואין לה דרך להתקיים עכשיו בגלל המשבר, שתהיה נציגה בתוך צוות המומחים הזה. מישהו החליט שבצוות הזה יהיו רק גברים. מישהו החליט שלא יהיו נשים בצוות הזה. עם כל הכבוד לפיזיקאים וההערכה האישית שלי לתחום הזה, מי החליט שמסה כל כך גדולה של פיזיקאים יכולה לתכנן תוכנית ולצאת מהמשבר? מישהו החליט שם שלא רק שלא יהיו נשים – מישהו החליט שלא יהיו ערבים. יש הדרה לאוכלוסייה שלמה. רק להזכיר לכם, בזמן שאנחנו מתכננים יציאה מהמשבר יש חברה שלמה שרק נכנסת למשבר עכשיו, ונמצאת בשיא המשבר בכפרים ובערים בחברה הערבית. זה שהקורונה לא מבדילה בין אוכלוסיות זה ברור לנו, לכולנו. היא לא מבדילה בין יהודי לערבי, בטח לא בין גבר לאישה. אבל המדיניות ומקבלי ההחלטות אכן מוכיחים כל פעם מההתחלה שהם מבדילים בין אוכלוסיות, מבדילים בין מגדרים, מבדילים בין קבוצות שונות, מבדילים בין ערבי ליהודי. אני דורשת ואני מצפה – ואני חוזרת לחוק, להצעת החוק: כמובן, אני מתנגדת לחוק הזה. והלוואי שיכולתם ויכלה הממשלה להעביר חוק שיציל 50% מהנשים שנרצחו ודיווחו שעל החיים שלהן יש מאיימים והחיים שלהן בסכנה עוד לפני שנרצחו. הלוואי שטכנולוגיות אלו היו בשימוש. היינו מצילים נשים רבות שעכשיו הן נרצחות, לצערי. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. דברים חשובים. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה, ואחריו – חברת הכנסת איילת שקד. שלוש דקות לרשות אדוני, בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> נראה לי, אדוני היושב-ראש, שהמיקרופון הזה הוא הדבר הכי מסוכן במליאה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו מחטאים אותו מעת לעת. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אז לא ראיתי את זה. אני אישאר עם המסכה. יש לי מספיק קול גבוה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קצין משטרה צעיר הייתי וגם זקנתי, אבל הצעות חוק דרקוניות, פרוצות ופולשניות, כגון אלה לא ראיתי. והאמת, אני לא אומר אם זה טוב או רע. אני רק מפנה אתכם, את תשומת ליבכם: הצעות החוק הללו פשוט לא יכולות לעבור במתכונתן ובניסוחן הנוכחי בקריאה שנייה ושלישית. נקודה. בחסות הקורונה פוגעים פגיעה קשה בזכויות הפרט בלי שורה ארוכה של אמצעי פיקוח ובקרה, וזאת למרות שבחלק מן המקרים ישנם תחליפים ראויים. פותחים פה פתח גדול בשעת חירום, והרי אנו יודעים שהזמני זה הדבר הכי קבוע שיש. חבריי חברי הכנסת, חוק המעקבים הסלולריים מעצם טבעו הוא חוק מסוכן, בעייתי. במתכונת ובנוסח שאתם מביאים אותו הוא בלתי אפשרי לעיכול בדמוקרטיה. עד כה הוגדרו – ותקשיב טוב, אדוני היושב-ראש, למספרים – 160,000 איש בישראל כמחויבי בידוד. המספר הזה עולה כל הזמן ויכול להגיע גם לרבע מיליון. ותחשבו על זה: הממשלה יכולה להיכנס לפלאפונים של רבע מיליון ישראלים, וזה כשעד כה נחשדו, על פי הנתונים שנאספו, רק 150 איש. בלבד. 150 איש הפרו את ההוראה הזאת. זה 0.0009%. זה כלום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חשודים כ-. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> חשודים כ-. בשביל זה מפעילים את כל המערכת? ואני אומר לכם כקצין משטרה: לאן תשלחו את הניידות האלה? מה הן יספיקו לעשות? יש את כל העומסים על השוטרים אלה עכשיו, הם גם ילכו לבדוק עכשיו מי הפר את הצווים האלה? נראה שמישהו פה לא חשב מספיק. וגם – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> תיחסם עוד פעם על חצי, על חצי מיליון. כמה זה 150 איש? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 150,000 אמרו. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> וגם מהם היו בלבולים, גם 150 האלה לא בדיוק היו אותם 150, כי בסוף הציבור בישראל הוא ציבור ממושמע. אז לא ברור מדוע צריך להמשיך ולעשות שימוש באמצעי כל כך דרקוני בתנאים הללו. לא מסבירים לנו. ואם כבר עושים שימוש אז לא ברור אם מעדכנים את המבודדים שחודרים להם לפלאפון. מה קורה אם התבלבלו? האם המבודד יכול לבדוק במאגר כלשהו? חדרו? ואני קראתי את החוק. מותר לקצין משטרה להעביר את הידיעות. למי הוא יעביר? למי מותר לו להעביר? הכול פרוץ. הכול בלגן אחד גדול. לגבי חוק המעצרים, אדוני היושב-ראש, מעצרו של אדם חף מפשע שטרם הוגש נגדו כתב אישום, בתקופה שבה לא ניתן לחקור אותו, פוגע בזכויות היסוד שלו לחירות ולהליך הוגן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני מסיים, אדוני. האיזון הראוי בין פגיעה זו לבין צורכי החקירה והאינטרס הוא רחוק מאוד מאוד. שנייה אחת, אני מסיים. חבריי חברי הכנסת, בדמוקרטיה אין צ'ק פתוח לפגיעה בחופש הפרט, גם לא במצבי חירום. ההצעות הללו מחוררות כמו גבינה שוויצרית, ונהיה חייבים לתקן אותן בקריאה השנייה והשלישית, אם זה יעבור. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מיקי לוי. חברת הכנסת איילת שקד, בבקשה, גברתי, ואחריה – חבר הכנסת אופיר סופר, ואם הוא לא יגיע, ינעל את רשימת הדוברים חבר הכנסת ניצן הורוביץ. שלוש דקות, גברתי. << דובר >> איילת שקד (ימינה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בשעת משבר – ואנחנו נמצאים בשעת משבר – ננקטים אמצעים קשים, וננקטו לא מעט אמצעים שפוגעים בזכויות הפרט. החוק הזה ללא ספק פוגע בזכויות הפרט. אבל אני חושבת שהסגר זה דבר שפוגע הרבה יותר בזכויות הפרט. קודם כול, כשיש הסגר כולם יודעים איפה אתה. אז במצב שאנחנו נמצאים בו היום, כולם יודעים איפה כולם, כי רוב המדינה נמצאת בהסגר, וההסגר הזה פוגע בצורה קשה ואנושה במיליוני אנשים. יש כבר מעל מיליון מובטלים, משפחות קורסות, אני שומעת סיפורים מאוד מאוד מאוד קשים של עצמאים שמאבדים את כל עולמם. ולכן, אם אנחנו צריכים לשלם מחיר, וזה מחיר, שהמשטרה תוכל לגשת למיקומים של אנשים שצריכים להיות בבידוד. גם ככה אותם אנשים צריכים להיות בבידוד, זאת אומרת, אמורים לדעת איפה הם, כי הם אמורים להיות בבידוד ולא להפר אותו. אז זה מחיר שדמוקרטיה חזקה יכולה לשלם, בוודאי אם זה נמצא בפיקוח של הכנסת, בפיקוח של היועץ המשפטי לממשלה, וכמובן, זה תקנות לשעת חירום. ראיתי דברים שאפשר לשנות בהצעה: לא צריך שהמשטרה תחזיק במידע 90 יום, זה מיותר. יש שם דברים שצריך לשנות והדברים האלה בוודאי ישונו בכנסת. בשעה הזאת יש אצל ראש הממשלה דיון עם כמה שרים על אסטרטגיית היציאה מהמשבר. אני באמת כבר הרבה מאוד זמן אומרת באופן עקבי שמייד אחרי פסח צריך לשחרר את המשק. להשאיר בבידוד אוכלוסייה שנמצאת בסיכון, מעל גיל 65 ועם מחלות רקע, אבל לשחרר לעבודה את כל שאר האנשים תחת מגבלות: לשמור על ריחוק חברתי, לשטוף ידיים, לנקות ידיים, לשים מסכות. צריך להיכנס לשגרה, שגרת קורונה. אין מה לעשות, לא ניפטר מהמחלה הזאת תוך שבוע או תוך שבועיים. אי-אפשר להחריב את כלכלת ישראל. אני מבינה את עמדת משרד הבריאות, הם רואים את זה בראייה שלהם, אבל אני לחלוטין תומכת בעמדה של משרד האוצר, או בתוכנית של שר הביטחון. צריך ביום ראשון להחזיר את עובדי התעשייה, ההייטק, השירותים, המסחר, החנויות. גם המספרות, גם הקוסמטיקאיות, שוב, תחת חוקים של משרד הבריאות, אבל צריך להחזיר את האנשים לעבוד, להחזיר להם את פרנסתם, להחזיר להם את כבודם. הפגיעה הכי קשה במשבר הזה, לפני הפגיעה בפרטיות כתוצאה מכל תקנות העיקוב האלה, זאת הפגיעה הקשה בכלכלה, בפרנסה של אנשים. אנשים רבים נכנסים לדיכאון. האלימות במשפחה עולה. אני כבר שמעתי גם על מקרי התאבדות כתוצאה מהמשבר הזה. אנחנו חייבים ביום ראשון לתת גיבוי למשרד האוצר וללחוץ על הממשלה לשחרר את המשק. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, גברתי. חבר הכנסת אופיר סופר, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת הורוביץ. שלוש דקות, אדוני. << דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני חושב שבימים אלו בהחלט אפשר לומר שמדינת ישראל מתמודדת בצורה מובילה, מקצועית, מעוררת השראה וגם גאווה. הייתי אומר, מהמדינות הטובות בעולם. אני חושב שאפשר לזקוף את זה קודם כול לזה שבאמת זכינו לא להיות מהראשונים שנפגעו מהמגפה הזאת. גם אפשר לומר שאפשר לזקוף את זה לאזרחי ישראל, להיענות הטובה שלהם; למשק הישראלי, על זה שהוא הגיע חזק. בכלל, אנחנו יודעים שמדינת ישראל בשנות קיומה הצליחה לעשות הרבה דברים שמדינות אחרות לא הצליחו לעשות בשנים רבות. מעל הכול ולפני הכול אני חושב שיש לנו במדינת ישראל סייעתא דשמיא. יש למדינת ישראל את ההשגחה האלוקית, מה שאנחנו נוהגים לומר, ובהחלט כנראה שזה גרם גם לזה שלא נהיה הראשונים וגם שנהיה טובים, וצריך לדעת להודות על זה. בפסח עסקנו ביציאת עם ישראל ממצרים, ומה שליווה את יציאת עם ישראל ממצרים היה תמיד עמוד הענן שהוביל והלך לפני המחנה. זה אולי אחד הכלים שנתנו את הביטחון ועזרו לעם ישראל בסופו של דבר לדעת להתמודד עם אי-ודאות. אנחנו נמצאים בתקופה שאתה מקבל כל היום אינפורמציות כחבר כנסת ואתה כל היום מרגיש שעם ישראל נמצא באיזושהי אי-ודאות; לא רק עם ישראל, כל העולם כולו. כל מדינת ישראל, כל האזרחים, כל העולם, נמצאים באיזושהי אי-ודאות כוללת. מרכיב האי-ודאות הוא מרכיב מאוד מאוד משמעותי, חלק מההתמודדות עם הפתרון במשבר הקורונה. צריך להבין את זה. כל משקי הבית, כל העסקים הגדולים, כל העסקים הבינוניים, כל העמותות, כל זרועות הביצוע הממשלתיות והוולונטריות – בסופו של דבר, כל המערכה הזאת צריכה להיות מתוכללת וצריכה להתכנס תחת איזושהי אסטרטגיה אחת. והיא כנראה קיימת אלא שאנחנו ניזונים כל הזמן באמת, גם אומנם מהודעות כלליות לתקשורת אבל בסופו של דבר, כשאנחנו עושים זום אין על סוגיית הרווחה ועושים זום אין על סוגיית הכלכלה ועושים זום אין על סוגיות בחינוך, אנחנו מבינים שצריכים לפתח פה מערך הסברה ממשלתי שיטפל במשך כל השנה הקרובה במשבר הקורונה; מערך הסברה ממשלתי שידע להיות קשוב ולהקשיב לרזולוציות ולדעת גם כן לתת את הכיוונים הכלליים, לתת את הכיוונים היותר-ממוקדים ולתת מענה לאזרחי ישראל. ברגע שיהיה מערך הסברה כזה פרטני, שידע לתת מענה וילווה אותנו במשך כל השנה הזאת, אני מניח שחלק נכבד ממרכיב האי-ודאות שמלווה את המערכה הזאת יצומצם וממילא גם כן ההתמודדות תהיה כנראה טיפה יותר פשוטה. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת סופר. חבר הכנסת ניצן הורוביץ ינעל את רשימת הדוברים. נבקש לצלצל ולהודיע לחברי הכנסת שמייד לאחר מכן נתחיל בהצבעה השמית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שמית? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בימי קורונה אנחנו בשמית. בבקשה אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה. אנחנו נתנגד לשתי הצעות החוק האלה, שהן בעינינו פסולות ומיותרות. הצעת החוק הראשונה מאפשרת להרחיב את הניטור והאיכון באמצעות מכשירים סלולריים אחרי כל אזרח בעצם ללא צו שיפוטי. הצעת החוק השנייה מאפשרת להאריך מעצר של אדם שהוא רק חשוד, הוא חף מפשע, גם כשזה לא מוצדק לצורך קידום חקירה. זה הרי העיקרון המרכזי בחקירה הפלילית, שאתה עוצר בן אדם ושולל ממנו חירות כי המעצר שלו מקדם את החקירה. פה אנחנו חורגים מהעיקרון הבסיסי הזה. מה שעומד ביסוד שתי הצעות החוק זה פגיעה בלתי מידתית ובלתי נסבלת בחירויות היסוד. ביחס להצעה הראשונה, נתוני תקשורת: משטרה לא צריכה לנטר אזרחים, נקודה, בטח לא כאלה שלא עברו שום עבירה. יש כאן בעיה מהותית שאי-אפשר לעבור עליה לסדר-היום גם בימי קורונה. כשאנחנו משווים את מה שקורה בארץ עם מדינות אחרות – הרי הקורונה היא לא רק אצלנו ולא רק כאן יש מגפה, בכל העולם יש מגפה – אנחנו רואים שבקרב מדינות דמוקרטיות, בישראל נעשה השימוש המופרז ביותר או הנרחב ביותר באמצעי מעקב שכאלה. מי כן עושה מעקבים כאלה? הינה, היום במקרה ראיתי כתבה במגזין Vice, שמונה 30 מדינות שבחסות הקורונה מהדקות את טבעת החנק על חירויות היסוד, למשל רוסיה, קמבודיה, הפיליפינים, סין, מיאנמר ואיראן, וגם ישראל, לצערי הרב, נמצאת ברשימה הזאת. היא לא צריכה להיות ברשימה הזאת. החוקים האלה הם גם פרצה שקוראת לגנב, וזה מה שנקרא מדרון חלקלק, זאת בדיוק הדוגמה. היום, למשל, בדיון בבג"ץ, פרופ' סדצקי אמרה שמשרד הבריאות רוצה להרחיב משמעותית את השימוש באמצעי המעקב של השב"כ, בלי לפרט. אני שואל שאלה: מדוע רק בישראל – אני מדבר רק מקרב המדינות הדמוקרטיות – השירות החשאי הוא שמנהל את העניין הזה? זה לא קורה בגרמניה, זה לא קורה בבריטניה, זה לא קורה בספרד, ובהן יש יותר קורונה ויותר מתים ממה שיש פה, וטוב שפה יש פחות. למה כאן האמצעים צריכים להיות הדרקוניים ביותר? מה, אנחנו סין? מה, אנחנו רוסיה? זה לא מתאים למדינת ישראל. אני רק רוצה להגיד לסיום שלצערי לא בזה עוסק ראש הממשלה ולא בזה עוסק גם יושב-ראש הכנסת בני גנץ; לא בקורונה, לא בבתי החולים, לא באבטלה, לא בקריסה הכלכלית. הם מדברים כבר ימים על ימים על הוועדה למינוי שופטים, איך לביבי יהיה וטו על מינוי שופטים ואיך אפשר יהיה לעקוף את בג"ץ. לכל הקומבינה הזאת קוראים ממשלת חירום וממשלת קורונה וממשלת אחדות. לא קורונה ולא שמורונה, רק כרטיס לנתניהו להיחלץ מהמשפט ולשלוט ללא מעצורים. חבל מאוד שזה קורה בחסות הקורונה, ואני קורא לכנסת לדחות את שני החוקים הללו. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת הורוביץ. האם הממשלה רוצה, מעוניינת, לסכם את הדיון? לא. אם כך, אנחנו נעבור להצבעה. צלצלנו, הודענו לחברי הכנסת. אנחנו נעבור להצבעה שמית. גברתי מזכירת הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (קבלת נתוני מיקום לצורך פיקוח על קיום הוראות הבידוד), התש"ף–2020, בקריאה ראשונה, בבקשה. << דובר_המשך >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר_המשך >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד סמי אבו שחאדה – אינו נוכח אלי אבידר – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר_המשך >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) סמי אבו שחאדה – נגד ינון אזולאי – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת סעיד אלחרומי – אינו נוכח זאב אלקין – אינו נוכח דוד אמסלם – אינו נוכח אופיר אקוניס – אינו נוכח משה ארבל – בעד גלעד ארדן – אינו נוכח גבי אשכנזי – בעד יעקב אשר – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח רם בן ברק – בעד נפתלי בנט – אינו נוכח יואב בן צור – אינו נוכח אורנה ברביבאי – נגד קרן ברק – בעד ניר ברקת – בעד יוסף ג'בארין – אינו נוכח יאיר גולן – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – בעד יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח אני חוזרת: דוד ביטן – בעד עוזי דיין – אינו נוכח אבי דיכטר – בעד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח צבי האוזר – אינו נוכח ניצן הורוביץ – נגד צחי הנגבי – בעד יועז הנדל – אינו נוכח שרן מרים השכל – בעד מכלוף מיקי זוהר – אינו נוכח אסף זמיר – אינו נוכח תמר זנדברג – אינה נוכחת ציפי חוטובלי – בעד עוזי דיין – בעד אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת מיקי חיימוביץ' – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – בעד דסטה גדי יברקן – אינו נוכח היבה יזבק – אינה נוכחת עומר ינקלביץ' – אינה נוכחת משה יעלון – אינו נוכח אלי כהן – אינו נוכח יעקב טסלר – בעד יצחק כהן – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכח מתן כהנא – בעד ע'דיר כמאל מריח – נגד עופר כסיף – נגד אופיר כץ – בעד חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – בעד מיקי לוי – נמנע בנימין גנץ – בעד יואב בן צור – בעד אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת יריב לוין – אינו נוכח אביגדור ליברמן – אינו נוכח יעקב ליצמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח דסטה גדי יברקן – בעד תמר זנדברג – נגד << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נבקש מחברי הכנסת שהצביעו לצאת מהמליאה על מנת לאפשר לחברי כנסת אחרים להיכנס ולהצביע. תודה. << דובר_המשך >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר_המשך >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) פטין מולא – בעד מרב מיכאלי – אינה נוכחת אני חוזרת: יוסף ג'בארין – נגד מאיר כהן – נגד יוליה מלינובסקי קונין – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח אורי מקלב – אינו נוכח יעקב מרגי – אינו נוכח משולם נהרי – אינו נוכח אבי ניסנקורן – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח עופר כסיף – נגד << קריאה >> שרת התרבות והספורט מירי מרים רגב: << קריאה >> כולם עומדים בחוץ ופשוט – – – << דובר_המשך >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר_המשך >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) סונדוס סאלח – אינה נוכחת היבה יזבק – נגד בועז טופורובסקי – נגד יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – אינו נוכח אופיר סופר – בעד בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח אוסאמה סעדי – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – נגד חוה אתי עטייה – אינה נוכחת חמד עמאר – אינו נוכח ג'אבר עסאקלה – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח טלי פלוסקוב – בעד אורלי פרומן – אינה נוכחת אני אחזור: צחי הנגבי – בעד מירב כהן – בעד << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת אשר הצביעו, אני מבקש לאפשר את כניסתם של חברי כנסת אחרים. << דובר_המשך >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר_המשך >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) ע'דיר כמאל מריח – נגד יואב סגלוביץ' – נגד מאיר פרוש – אינו נוכח עמיר פרץ – אינו נוכח רפי פרץ – אינו נוכח אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת אנדרי קוז'ינוב – נגד אלכס קושניר – אינו נוכח יואב קיש – בעד שלמה קרעי – בעד מירי מרים רגב – אינה נוכחת עידן רול – אינו נוכח יואל רזבוזוב – בעד יפעת שאשא ביטון – בעד אלון שוסטר – אינו נוכח אנטאנס שחאדה – אינו נוכח יובל שטייניץ – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – אינו נוכח יזהר שי – בעד מיכל שיר סגמן – בעד סעיד אלחרומי – נגד ווליד טאהא – נגד אימאן ח'טיב יאסין – נגד חנה אתי עטיה – בעד מרב מיכאלי – נגד אחמד טיבי – נגד סונדוס סאלח – נגד אוסאמה סעדי – נגד עפר שלח – אינו נוכח איציק שמולי – אינו נוכח רם שפע – אינו נוכח איילת שקד – בעד עאידה תומא סלימאן – נגד אנטאנס שחאדה – נגד מנסור עבאס – נגד אורלי פרומן – נגד פנינה תמנו – בעד אורלי לוי אבקסיס – בעד מיכאל מלכיאלי – בעד מאיר פרוש – בעד בצלאל סמוטריץ' – בעד יעקב מרגי – בעד יועז הנדל – בעד ינון אזולאי – בעד אלון שוסטר – בעד רם שפע – בעד צבי האוזר – בעד עפר שלח – נגד אורי מקלב – בעד אלעזר שטרן – בעד עידן רול – נגד << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נעבור לקריאה נוספת של השמות. אני מציע לעבור ברצף על השמות מהאות א'. << דובר_המשך >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר_המשך >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) אלי אבידר – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – אינו נוכח דוד אמסלם – אינו נוכח אופיר אקוניס – אינו נוכח גלעד ארדן – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו נוכח יאיר גולן – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת גילה גמליאל – בעד משה גפני – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח מכלוף מיקי זוהר – אינו נוכח אסף זמיר – אינו נוכח מיקי חיימוביץ' – אינה נוכחת עומר ינקלביץ' – אינה נוכחת משה יעלון – אינו נוכח אלי כהן – אינו נוכח יצחק כהן – אינו נוכח חיים כץ – אינו נוכח יריב לוין – אינו נוכח אביגדור ליברמן – אינו נוכח יעקב ליצמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח יוליה מלינובסקי קונין – אינה נוכחת משולם נהרי – אינו נוכח אבי ניסנקורן – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח חמד עמאר – אינו נוכח ג'אבר עסאקלה – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח עמיר פרץ – אינו נוכח רפי פרץ – אינו נוכח אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת אלכס קושניר – אינו נוכח מירי מרים רגב – אינה נוכחת יובל שטייניץ – אינו נוכח איציק שמולי – אינו נוכח << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> האם יש מישהו במליאה או בקרבתה שנמצא ולא הצביע? ניתן כמה שניות למי שנמצא מחוץ למליאה. סדרנים, יש עוד חברי כנסת בחוץ? אין עוד חברי כנסת. תמה ההצבעה, נעבור לספירת הקולות. אם כך, חברי הכנסת, תוצאות ההצבעה הן כדלקמן: בעד הצעת החוק בקריאה הראשונה – 49; נגד – 26; נמנע אחד. אם כך, אני קובע כי החוק עבר בקריאה ראשונה ויעבור לדיון בוועדת החוץ והביטחון הזמנית. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בוועדת הקורונה, בבקשה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בוועדה המסדרת, על מנת לקבוע באיזו ועדה החוק יידון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה זה קשור לחוץ וביטחון? << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> ועדת הקורונה מופיעה בטקסט של החוק. תסתכלו, הדיווח צריך להיות – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מכיוון שיש עמדה משפטית ויש בקשה של חברי הכנסת, מי שתכריע זו הוועדה המסדרת. ולכן היא תכריע בין דיון בוועדת הקורונה לבין דיון בוועדת החוץ והביטחון. << הצח >> הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (מעצר חשוד בעת מניעה לקדם חקירה), התש"ף–2020 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1297).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו נעבור לסעיף השני בסדר-היום: הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (מעצר חשוד בעת מניעה לקדם חקירה), התש"ף–2020, קריאה ראשונה. הצעת החוק קיבלה פטור מחובת הנחה ויציג אותה – מי מציג מהממשלה? השר יואב גלנט, בבקשה. בבקשה, אדוני. << דובר >> שר העלייה והקליטה יואב גלנט: << דובר >> הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (מעצר חשוד בעת מניעה לקדם חקירה), התש"ף–2020. מכובדי היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (מעצר חשוד בעת מניעה לקדם חקירה), התש"ף–2020. עניינה של הוראת השעה בהסמכת בית המשפט להאריך מעצר של חשוד בנסיבות שבהן המעצר הוא חיוני ויש מניעה לקדם את החקירה הפרונטלית בשל הסיכון הבריאותי הכרוך בחקירת החשוד עצמו או בחקירת עד חיוני אשר נמצאו חולים או שוהים בבידוד. כידוע, מדינות העולם, ומדינת ישראל בהן, מתמודדות עם מגפה כלל עולמית כתוצאה מהתפרצות והתפשטות נגיף הקורונה. נתוני משרד הבריאות מעידים על מעל 12,500 איש שנדבקו בנגיף הקורונה בישראל והמספר עולה מדי יום. לצערנו טרם נמצאו חיסון או תרופה ולמעשה הדרך היחידה למנוע הדבקה והתפשטות נוספת של הנגיף היא הבידוד החברתי, אשר כולל את בידוד החולים ומי ששהו עימם במגע, מניעת התקהלות והגבלת תנועת האזרחים. מצב דברים זה מציב אתגרים אף לגופי החקירה של גופי הביטחון – שירות הביטחון הכללי ומשטרת ישראל – בבואם לבצע את תפקידם בשמירה על שלום הציבור וביטחון המדינה. לנוכח התפשטות המחלה ייתכנו מצבים שבהם גופי החקירה ייאלצו לחקור גם חשודים, מתלוננים, עדים ונפגעי עבירה אשר יהיו חולים מאומתים או מצויים בבידוד. בתוך כך, פעולות חקירה שונות, כגון עריכת שחזורים או עימותים, כרוכות מטבע הדברים במגע קרוב וממושך בין החוקר לבין הנחקר ולעיתים אף מחייבות את הוצאת הנחקר מחוץ למתקן הבידוד. זאת ועוד, בחלק מהמקרים, בעיקר בעבירות חמורות ובעבירות ביטחון, לא ניתן לקיים חקירה אפקטיבית במצב שבו הנחקר חב הבידוד והחוקרים ממוגנים, שכן מיגון זה עלול להקשות על החוקרים להבחין בהבעות הפנים ובתגובות הגופניות של הנחקר, מה שנהוג לכנות "אותות האמת והשקר", שהם חלק אינטגרלי מהחקירה. נוסף על כך, ביצוע פעולות חקירה הדורשות השתתפות של נחקרים חבי בידוד עלול לסכן את כל אלה: עצורים אחרים הנמצאים במתקני המעצר; עדים, לרבות נפגעי עבירה; סוהרי שירות בתי הסוהר ואנשי הסגל, וכאמור גם צוותי החקירה עצמם. ואכן, לנוכח הדחיפות הנובעת מקצב התפשטות הנגיף ומהצורך החיוני במניעת התפשטות הנגיף בבתי הסוהר, בקרב גופי חקירה ובקרב הציבור הרחב, ובשים לב לצורך להמשיך להגן על שלום הציבור, על ביטחונו ועל ביטחון המדינה גם בתקופה זו, עוגן ההסדר המוצע בתקנות שעת חירום שעניינן מעצר חשוד בעת מניעה לקדם חקירה. תוקפן של תקנות אלה עד ליום 23 באפריל 2020. יצוין כי מנתונים אשר יש בידינו ההסדר הקבוע בתקנות שעת חירום הופעל עד כה בשני תיקי חקירה: בתיק דקירה ובתיק אונס. לפי ההסדר המוצע, טרם החלטתו של שופט להורות על מעצר או על הארכתו בנסיבות שבהן לא ניתן לקדם חקירה בשל חולי או חובת בידוד של חשוד או עד הוא נדרש לשקול את כל אלה: חיוניות המעצר, חומרת העבירה, משך התקופה הצפויה שבה לא ניתן יהיה לקדם את החקירה והפגיעה הצפויה בחשוד. יודגש כי ההסדר לא מציע לקבוע עילת מעצר נוספת ולא מציע, בניגוד לגרסאות קודמות שהונחו בפניי – אני מדבר בשמו של שר המשפטים – להאריך את תקופות המעצר מעבר לתקופות הקבועות בחוק. לכך לא הסכמתי. על בית המשפט להשתכנע תחילה כי ישנה עילה למעצרו של החשוד וכן כי מעצרו חיוני ואין חלופה שיכולה לאיין את המסוכנות או החשש לשיבוש הליכי חקירה, הימלטות מדין וכדומה. ורק לאחר שהשתכנע בכל אלה, עליו לשקול גם את השיקולים הנובעים מהטיעונים שברישא. יצוין כי גם בימים רגילים, לפי ההסדר החוקי הקיים היום, ישנם מקרים שבהם מוארך מעצרו של חשוד בנסיבות שבהן לא ניתן לקיים את החקירה, למשל במצב שבו החשוד מחוסר הכרה או במצב שבו נדרש להמתין עד להגעתו של עד מרכזי מחו"ל. אכן, החוק הקיים סובל פרשנות זו, אך היא נכונה לנסיבות מיוחדות ולא נסיבות של חובת בידוד, נסיבות אשר מסתמן שהופכות להיות שגרתיות בימים אלה. לכן ראוי שהמצב החוקי יעוגן בצורה מפורשת וברורה תוך יצירת איזונים והתוויית שיקול הדעת השיפוטי. לנוכח חשיבותה של הצעה זו, ובשים לב למנגנוני האיזון אשר נקבעו בה, ותוך לקיחה בחשבון שתמיד ובכל מקרה שיקול הדעת הנתון לבית המשפט הוא רחב ובלעדי, אני מבקש מהכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה ולהעבירה לדיון לצורך הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה לשר יואב גלנט. נעבור לרצף הדוברים. ראשון הדוברים יהיה חבר הכנסת ינון אזולאי – הוא אינו נוכח. חבר הכנסת גדי יברקן, ואחריו – חבר הכנסת יואב סגלוביץ'. ובזאת אני גם נועל את רשימת הדוברים. שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום, בחוק הזה, אני מסתכל ואומר: אני חושב שאנחנו בשעת חירום ובמשבר בריאותי בין-לאומי שמדינת ישראל עמוק בתוכו. הודות להתנהלות הנכונה של ראש הממשלה והאזרחים במדינת ישראל, וכל צוותי הרפואה בישראל וכל העוסקים בעבודת הקודש הזאת, אנחנו נמצאים במצב יחסית טוב. אבל כשאני רואה שאנחנו הולכים להעביר חוקים על מנת להגן על אזרחי מדינת ישראל, אני רואה אנשי ציבור שבשעת חירום, בשעה קשה זו, מחליטים לעשות פוליטיקה. אני יכול להבין את חבריי ביש עתיד שזה עניין של "נולדו לאופוזיציה", אבל אני לא יכול להבין את הרשימה המשותפת שעכשיו הם מבקשים – הציבור זועק לעזרה, שכוחות הביטחון יבואו ויסייעו להם, שמערכת הבריאות תיכנס לערים ולשכונות על מנת להיאבק בנגיף הקורונה ביחד איתם; אני רואה את כל חברי הרשימה המשותפת מטנפים על כוחות הביטחון, מצביעים נגד חוק שיכול לסייע ולהציל נפשות. אני לא מבין, בשביל מה נבחרתם? האם כל יום תגידו שקר על כל דבר, גם כשאתם יודעים שאתם פוגעים בבריאות הציבור שלכם? האם אין בושה? האם אתם יכולים עכשיו ללכת הביתה ולהגיד: טוב, ייצגנו אתכם נאמנה בכנסת? << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אנחנו כן – – – << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה קודם מנית ואמרת שכמה אפסים מתחברים, וגם אם יתחברו אלף פעמים התוצאה תהיה אותה תוצאה. אבל עוד לא ראיתי ש-15 מנדטים שווים אפס. עוד לא ראיתי דבר כזה. אתם 15 מנדטים פה – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> שמח שלמדת מהר. שמח. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אתם פשוט אפס. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> שמח שלמדת מהר. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> פשוט אפס. ויש פה אזרחים, לא משנה אם חרדים, יהודים, ערבים, לא משנה מה. הנגיף הזה לא מבדיל, אבל אתם עושים מזה פוליטיקה על הגב של הציבור ששלח אתכם? בושה. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה לחבר הכנסת יברקן. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', ואחריו – חבר הכנסת אנטאנס שחאדה. שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו מדברים על הצעת חוק ממשלתית נוספת, הצעת החוק לתיקון כל מה שקשור לסמכויות אכיפה – מעצרים. אני מניח שזה גם מעניין את חבריי שמדברים כרגע במליאה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת ברקת, אדוני השר סמוטריץ', זה מפריע. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> מעצרים זה מעניין. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תלוי למי. << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> רק את מי שעצרו אותו, אולי. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> כאמירה מקדמית, בהצעת החוק הזאת – ובדברי ההסבר – גם בה, אין נתונים. על מה מדובר פה, מה היקף הבעיה, כמה חולי קורונה, בחודש האחרון, נעצרו, נחקרו, היה צריך לעשות משהו מיוחד איתם? ואני חוזר למה שאמרתי פה קודם בכנסת, לא יכולות להיות הצעות חוק ממשלתיות נטולות נתונים. במצב הרגיל – אני מודע לזה, אנחנו נמצאים בעת חירום – המשטרה, שיקרה לליבי ושירתי בה שנים רבות, ואני יודע בדיוק באיזה עוצמות של פעילות היא נמצאת וברור לי לחלוטין כמה קשה לטפל עכשיו והיא צריכה לקבל את הגיבוי גם מהבית הזה, בוודאי שממני. אבל אחרי שאמרתי את זה, כשאנחנו באים היום ומתקנים את חוק המעצרים בשביל נסיבות מיוחדות, צריכות להיות אכן נסיבות מיוחדות; לא בגדול, לא להגיד "הקורונה" – להגיד איפה הבעיה, מה ההיקף שלה ומה הפתרון. ואני אומר לכם, חבריי חברי הכנסת, יש פתרונות גם היום. גם היום, כאשר מגיע עצור, והעצור הזה חשוד בעבירה חמורה, והוא נמצא במצב רפואי שלא מאפשר לחקור אותו, לא חוקרים אותו. בית המשפט יודע את הדרך לעשות את זה. יש לו את הסעיף שבו הוא משתמש בחוק בדרך הפרשנית שלו – לא מהיום, 20 ו-30 שנים אחורה. לא נולדנו היום – חוק המעצרים לא נולד כשהגיע הנגיף ולא על כל דבר צריך לעשות משהו מיוחד. מדוע? כשאתה פותח פתח, יהיו פתחים נוספים אחריו, יהיו אירועים נוספים מיוחדים אחרים. ואני, כמי ששירת במערכת האכיפה שנים רבות, אומר לכם, חבריי: החוק הזה הוא חוק שלא צריך אותו. הוא לא באמת חוק נחוץ. משטרה נמצאת בסיכון כל הזמן, ואם יהיה אירוע שצריך לחקור עצור – אין ברירה וצריך לחקור אותו, כי הימים נגמרים. הרי הצעת החוק הזאת לא משנה את זמני המעצר, בסוף עצורים משתחררים. אני במקום זה הייתי מציע, אדוני השר, ואני פונה לשר גלנט שיושב כאן: היה נכון יותר, אולי לא בחוק אבל בהכוונה, שיעשו יותר בדיקות של אותם עצורים חשודים. מדוע? אם כבר עצרו אדם, ויש חשד שהוא חולה בקורונה, בואו נבדוק שהוא באמת חולה, ננטר אותו ונמשיך לחקור אותו. אבל זה לא נעשה, הלכו לפתרון הקל – הרחבת הסמכות של בתי המשפט. אני מכבד את השופטים ומכבד את בית המשפט. בית המשפט – יש לו סמכות לקבל את ההחלטות האלה גם היום. הוא לא צריך את החוק הזה, המדינה לא צריכה את החוק הזה. הוא חוק מיותר, פוגעני, שלא ייטיב דבר אבל יפתח פתח כזה גדול להחלטות שבהכרח לא תמיד הן יהיו מידתיות. ואני אומר כאן, כהסתייגות, כי החוק הזה כנראה יעבור – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – החוק הזה כנראה יעבור, אבל גם אם הוא יעבור יהיה צורך בדיווח מסודר מהנהלת בתי המשפט כמה השתמשו בסמכות הזאת. הסמכות הזאת בסוף עושה דבר אחד – היא פוגעת בזכויות העצורים. היא לא בהכרח מיטיבה עם החקירה. ואת הדבר הזה לא נכון להעביר בכנסת הזאת, בטח לא בעיתוי הזה, בטח לא על סמך ההצעה הזאת, שאין בה נתון אחד שמסביר את הבעיה, אחד – אין. אמירות יש – קורונה. זה בסדר, גם אני רוצה להילחם, בוודאי בעצורים שעושים ופוגעים בנפש ובאנשים אחרים. אין פה נתון אחד משמעותי שמחייב, שמצדיק את העניין שאנחנו הולכים אליו. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יואב סגלוביץ'. חבר הכנסת אנטאנס שחאדה, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת משה אבוטבול. << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת הנכבדים, אנחנו נמצאים במצב חירום, כנראה שנצטרך להתרגל למצב הזה, אם כי במידה פחותה יותר, אבל לאורך זמן ארוך יותר. אנחנו נהיה בתקופת חירום כלכלית, בתקופת חירום חברתית ובתקופת חירום בריאותית. והשאלה הנשאלת, האם אנחנו נציגי העם, ובמקרה הזה נציגי החלשים, נהיה מוכנים, בכל פעם שבה יהיה מצב חירום או משבר להעניק ולהאציל עוד כוח ועוד עוצמה למדינה; עוד כוח ועוד עוצמה על חשבון האזרחים – ובמקרה הזה על חשבון הנחקרים, או על חשבון החשודים – הוא בגדר חשוד. גם החוק שעבר לפני דקות מקנה עוד עוצמה ועוד כלים למדינה כדי לפקח על האזרחים. מידת הדמוקרטיה ועוצמת הדמוקרטיה נמדדות בעיתות משבר. עוצמת האנושות, אם תרצו, תימדד בתקופות משבר ובתקופות שיש בהן לחצים לא רגילים על המערכת; בתקופות שיש צורך אמיתי להגן על הבריאות ועל חיי אדם, אבל גם על חירות וחופש של בני אדם ועל זכויות אדם וזכויות אזרח. אל לנו לרגע לשכוח, חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, שכל מה שאנחנו מחוקקים היום נהפך לתקדים. אנחנו עושים תקדימים מסוכנים ברגע שנותנים יותר כוח למשטרה. ושמענו – לפניי דיבר איש ששירת במשטרה ובא מהמשטרה, והוא אמר שאין צורך, זה לא נחוץ. והראינו דוגמאות גם לחוק שעבר – על כל האיכון והניטור והאיתור בשימוש בטכנולוגיה במכשירי טלפון – שזה לא באמת עוזר. זה לא מוריד את מספר הנדבקים, זה לא מוריד את התחלואה. מה שמוריד זה טיפול אמיתי ויסודי. כל השאר זה הקניית עוד עוצמה ופגיעה באזרחים, ולא פותר את הבעיה. אני קורא לחברי הכנסת להתנגד לחוק הזה. זה פוגע בזכויות העציר וזה פוגע עוד יותר – חבר'ה, אתם מפריעים לי, סליחה – כי זה חל גם על בתי משפט צבאיים. זה נוגס עוד יותר בשאריות זכויות העצורים והאזרחים שנשארו. במיוחד בתקופה זאת כולנו צריכים לעמוד איתנים. לא לפחד ולא לוותר לרגע על זכויות שנרכשו בעמל ובזיעה רבה – זכויות אדם, זכויות אזרחים. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת משה אבוטבול, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת ווליד טאהא. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כנסת נכבדה, אדוני היושב-ראש, ראשית אנחנו כמובן בעד החוק שמוצע כאן, אבל עם כל זה אנחנו חייבים להגיד כמה מילים. ישנן עשרות פניות יומיות שמתקבלות אצלי – אולי כחבר ועדת הקורונה, ובטוח אצל כל אחד מחברי הכנסת שנמצאים כאן – במגוון נושאים. זה עובר להרבה הרבה תחומים: מעוניינים לדעת בנושא של תספורות בתקופה הזאת, שמירת התור במרפאות, הנושא של מחירי המסכות והפקעת המחירים, או בכלל לתת אותן בחינם למשפחות מעוטות יכולת; הנושא של חשמל, מים, טלפון בתקופה הזאת, שרוב הציבור נמצא בבית ופשוט החשבונות זורמים, זורמים; יש את נושא השכירות, הקפאת המחירים בהרבה דברים, המשכנתאות, ההלוואות. אני אומר פה רק ממש מקצת מהמגוון של הדברים שאנחנו אומרים. מקומות עבודה, המשמר האזרחי, שפנו וגם העברנו את הפנייה הזאת; אפילו הייתה פנייה כזו – תתפלאו לשמוע – מה עם הקפאת הנקודות בנוסע המתמיד של אל על, שיקפיאו את הזמן כי אין טיסות. בכל דבר יש שאלות לציבור שלנו שנמצא בבית – יש לו הרבה זמן לשאול, וטוב שכך, אנחנו שמחים בכך. כל שאלה היא בעצם תמרור בשבילנו לטפל בנושא – ויש זמן לנושא הזה. אבל מול כל מאות השאלות האלה, אני חושב שחייבים להקים מין מוקד מידע לאזרח שיתכלל את כל השאלות והתשובות האלה לאותם תושבים שעומדים נבוכים. ואם למישהו יש קצת קשרים פה ושם הוא מנסה לנצל את הקשרים שלו על ידי השאלות. אז הייתי מאוד רוצה לחשוב על הנושא הזה של תכלול השאלות. דבר אחרון – רגישות, רגישות. אנחנו שומעים על מעצרים של ילדים מחינוך מיוחד. אנא, אנא, אני קורא למשטרת ישראל לשים לב, לשים עין על אותם ילדים, שלפעמים אולי בחזות לא מזהים את זה; ברגע שכן יודעים שמדובר בכזה, או שמקבלים קריאה מאחד השכנים שמזהיר בנושא הזה, אז ודאי שצריכות להיות חמלה ורגישות בנושא הזה, גם לשוטר הכי קשוח. והדבר האחרון, ראינו את זה גם כן: בשבוע שעבר נכנסו, פרצו לתוך ביתו של אחד הזמרים, רולי דיקמן, וגם כן פרצו לתוך הבית שלו שמה, והחרימו, ועשו שם בעיות בנושא הזה. קצת יותר רגישות. אנחנו פשוט מאבדים את הרגישות. עם הנושא הזה, ככל שבאמת אנחנו מסכימים שזה דבר מסוכן ומגיפה משתוללת, חייבים גם כן לעשות, אולי – מה זו הגדרת רשות ומה זו הגדרת הנושא של המעצר. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אבוטבול. חבר הכנסת ווליד טאהא. אחריו – חבר הכנסת איימן עודה, אחריו – חבר הכנסת אחמד טיבי, ואחריו – חבר הכנסת עופר כסיף. ואם הם לא יגיעו, אז חבר הכנסת יזהר שי. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, לפני כשבועיים הצהיר שר הביטחון נפתלי בנט שבמדינת ישראל מתקיימות בו בזמן שלוש מדינות של קורונה. האחת, על פי בנט, היא מדינת הקורונה של החברה הערבית; השנייה היא מדינת הקורונה של החברה החרדית, והשלישית – והכול על פי בנט – היא מדינת הקורונה של שאר האזרחים במדינת ישראל. באותה תקופה, אדוני היושב-ראש, שהשר בנט הכריז על קיום שלוש המדינות של הקורונה בישראל, למדינה, למד"א ולמערכת הבריאות עוד לא היה מושג מה קורה בתוך החברה הערבית, פשוט משום שהמדינה ומשרד הבריאות לא טרחו עד אז לערוך את הבדיקות הנדרשות לגילוי הנגיף בקרב חולים פוטנציאליים בחברה הערבית. אף על פי כן, ועל אף היעדר נתונים של חולים בחברה הערבית, הדבר לא מנע מהשר להכריז בריש גלי שבמדינת ישראל מתקיימות שלוש מדינות של קורונה. ואני שואל, לאור זה שהממשלה מביאה לחקיקה שני חוקים הקשורים לסדר הדין הפלילי לגבי נתוני מיקום לצורך פיקוח ומעצר חשודים: כלפי איזו מדינה מבין שלוש המדינות של הקורונה שעליהן דיבר השר בנט מתכוונת הממשלה להפעיל את החוקים הללו? האם חוקים אלה יפעלו בהתאם לחלוקה שקבע השר בנט? אנחנו, בחברה הערבית, ואני מניח גם שרבים בתוך החברה החרדית, שגם היא מדינת קורונה בתוך ישראל, על פי השר בנט, מעוניינים לשמוע תשובה מהשר או מכל נציג של הממשלה לגבי אופן הפעלת החוקים המוצעים. על איזו מדינה מבין שלוש המדינות שעליהן דיברו החוקים האלה יפעלו? תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי. Timing is everything. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> סליחה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> קראתי לך, לא היית. אז אחמד טיבי – אתה תיכנס אחריו. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. התזמון של טיבי, עודה, היה פשוט מושלם, אז לא יכולנו לשבור את – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הם עשו את העבודה ביניהם. זה בסדר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה, אדוני. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> נתחלף. אדוני היושב-ראש, לפני כמה ימים, חבורה של פרחחים פושעים, שמכונים נוער הגבעות – כי יהודים, סמי, לא יכולים לקרוא לעצמם מחבלים. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> טרוריסטים. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מערכת פוליטית ישראלית. בדרך כלל זה רק הצד השני. נוער הגבעות – אתה יודע מה הם עשו. שני רכבים פלסטיניים עברו באופן תמים באזור ים המלח, (אומר בערבית: ים המלח) – תקפו אותם, הכו אותם, שרפו את הרכבים ותקפו את האישה. מדובר ב-so called נוער הגבעות שנמצאים בתוך אוהל בידוד שהצבא הכין להם. לאחרונה הם פירקו את האוהל (אומר בערבית: וברחו, נפוצו לכל עבר.) למה? כי הם יכולים. ברחו. מישהו עצר אותם? תאר לעצמך שזה מצב הפוך. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תאר לעצמך מצב הפוך. תמשיכי להגן על הזבלים האלה, המוסריים. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תמשיכי לגונן על הזבל המוסרי הזה. אני חשבתי שכשאני מדבר עדיף לשתוק, כשאני מציג את העובדות, או להתבייש או קצת להסמיק. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << קריאה >> או להראות צדדים – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מותר. או להסמיק. מה ההבדל בין בעלי חיים לבין בני אדם, סמי? בני אדם מסמיקים כשיש בושה, בעלי חיים לא. זה ההבדל. ולכן, עד עכשיו לא המשטרה, לא השב"כ, לא עצרו אותם. המשטרה לא הביאה כוחות. אבל אתה יודע לאיפה שלחו כוחות? אתם יודעים לאיפה? חבר הכנסת ארבל, לאיפה המשטרה שלחה כוחות לאחרונה? לתחנת בדיקת קורונה בסילואן. היא התנפלה על כל הצוות הרפואי, עצרה אותם ופירקה את התחנה. למה? כי זו תחנה פלסטינית, בקשר עם הרש"פ, לא בקשר עם הרש"פ. בסילואן יש חשש כבד – אנשים חוששים מהקורונה. טבעי. והם רוצים להרחיב את הבדיקות, לעשות יותר בדיקות. זה מה שמשטרת ישראל מצאה לנכון עשות בעת מצוקה זו, במקום ללכת לעצור את הפרחחים ההם, (אומר בערבית: הפושעים, החוליגנים.) זו תמונת קונטרסט, ניגוד. אנשים שיש נגדם אכיפה ויד קשה, ואכיפה כשלא צריך – מה עושים אנשים? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים, אדוני. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> משרתים את הקהילה באמצעות בדיקות קורונה. שם הפרחחים האלה, הפושעים, תוקפים אנשים, פוצעים אותם, ובסוף – לא יודע, הנאשם מבלפור הוציא הודעה, משהו? לא שמעתי. דקה, דקה, אדוני. הוציא? לא הוציא. במה הוא עסוק? במה הוא עסוק? במה? << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> בלהציל חיים. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> להציל את חיי הכיסא שלו, חבר הכנסת ארבל. את חיי הכיסא שלו. (אומר בערבית: שאלוהים לא יהיה בעזרו.) << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה לחבר הכנסת אחמד טיבי. חבר הכנסת איימן עודה, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת עופר כסיף. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אני מבקש להגיב על דבריו של חבר הכנסת טיבי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אתה צריך להעביר בקשה בכתב, עם תמצית דבריך. ובתום הדיון, אם – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> זה התקנון? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא חייבים. בבקשה, אדוני, שלוש דקות. << דובר >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להזהיר מפני שתי סכנות אסטרטגיות שמוביל ראש הממשלה בנימין נתניהו. לפני כעשרה ימים פורסם בעיתון הארץ שראש הממשלה נתניהו אומר שבמדינת ישראל אין דמוקרטיה, יש deep state – מדינה עמוקה. ראש ממשלה שמכהן בתפקידו יותר מכל ראש ממשלה אחר אומר שבמדינת ישראל אין דמוקרטיה. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אפשר לשאול אותו. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני חושב שזו אמירה חשובה. אבל מה הוא מחפש? הוא מחפש איך לחסל את ה-deep state, שה- deep stateמפריעה לדמוקרטיה. אני למדתי על הנושא הזה רק מבית מדרשו של הדוצ'ה בניטו מוסוליני, שאמר שצריך לחסל את המוסדות וצריך רק את רצון העם בדרך דמוקרטיה עממית, הכי ישירה, באין מפריע. הסכנה השנייה זה הסיפוח. בנובמבר יש בחירות בארצות הברית. טראמפ זקוק לאוונגליסטים, וזקוק, בין היתר, לימין הקיצוני במדינת ישראל, והוא אכן יתמוך בסיפוח בפועל של חלקים מהשטחים הכבושים בגדה המערבית. נתניהו כבר אמר מעל במה זו שלעד נחיה על חרב. מי שרוצה לספח ולהפנות עורף לזכויות הלאומיות של העם הערבי הפלסטיני אומר בעצם שנחיה לעד על חרב. כל בן אדם שוחר שלום, דמוקרטיה, צריך להתקומם ולצאת נגד, ובוודאי, חבר הכנסת איציק שמולי, לא להצטרף לממשלה כזו אלא להתנגד לה. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת עודה. חבר הכנסת עופר כסיף. אחריו – חבר הכנסת יזהר שי. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת. אני חייב להודות שהייתי מעורב בעברי, וגם בהווה, ואני מקווה שגם בעתיד, בהרבה מאבקים חברתיים, ואני בקשר עם לא מעט פעילים מתחומים חברתיים שונים. ידוע לי, למדתי את זה היטב, שמעצר משטרתי הוא במקרים רבים לא כלי לחקירה בכלל אלא כלי לענישה ולהרתעה, ושהפיקוח על הכלי הזה לוקה מאוד בחסר. למעשה, המשטרה משתמשת בכלי הזה לעיתים קרובות כדרך לסמן גבולות של לגיטימיות סביב קבוצות שונות של אזרחים, ולקבוע – על פי ההוראות של המפקד, או שר, או ראש ממשלה – מה מותר ומה אסור, הרבה מאוד פעמים בלי קשר לחוקי המדינה ואולי אפילו לפעמים בניגוד להם. ריטואל אחד שידוע ומוכר הוא שלאחר שעוצרים מפגינים מייבשים אותם בתחנה, בתחנת המשטרה, ואז לעיתים גם מנסים להאריך את המעצר שלהם בבית המשפט. בבקשות של המשטרה להארכת המעצר נאלצים השופטים לא פעם לדחות את הבקשה, ולנזוף במשטרה על כך שהשתמשה בכלי המעצר ללא הצדקה וללא סמכות. אבל המשטרה ממשיכה בשלה, והשימוש במעצרים לצורכי ענישה והרתעה ממשיך. כאשר, מאידך, בתי המשפט רואים את הבקשה להארכת מעצר מוצדקת הם מקבלים אותה ומאריכים את המעצר, בלי קשר כרגע אם זה נכון או לא. מה שמבקשת הממשלה הזמנית לקבוע כעת בחוק הוא יד חופשית להארכת מעצר בלי שהמשטרה תצטרך להתאמץ ולהוכיח מדוע ההארכה היא חיונית ומדוע אין חלופות אחרות. החוק יספק למשטרה כלים להארכת מעצרים באופן שרירותי. אל לנו להיות תמימים: מהרגע שנאשר את החוק הזה יתחילו להשתמש בו על ימין ועל שמאל, או יותר נכון – על שמאל ועל שמאל. מעכשיו, כל חשוד שירצו להאריך את המעצר שלו כדי להפעיל עליו לחץ, ייאלצו לעצור את חקירתו באורח פלא בשל הקורונה. מהר מאוד נשמע שוטרים מאיימים על חשודים, משתמשים במעצר קורונה ככלי של הפחדה וסחיטה. ואני רוצה להפנות את תשומת ליבכם, חברי הכנסת, לכך שהחוק מחולק בין מערכת החוק האזרחית לזו הצבאית. בפועל כבר היום בתי המשפט הצבאיים אינם אלא פסי ייצור למעצרי שווא והאשמות כזב. החוק הזה שאנו דנים בו מקרב את מערכת המשפט האזרחית בישראל למערכת המשפט הצבאית. פשוט מעתיקים מאפיינים אוטוריטריים משם לכאן. נכון שאנחנו נמצאים במצב חריג, ואף אחד מאיתנו לא מקל ראש בחשיבות של פעילות המשטרה בכל מה שנוגע למניעת פשעים אלימים והצלת חיים, אבל אסור לתת למצב חריג, או אסור שמצב חריג ייתן למשטרה יד חופשית ללכת ולעצור כאילו שאין זכויות אדם ואזרח ובניגוד לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, חוק-היסוד שקובע במפורש את חירותו של האדם כערך חוקתי עליון במדינה. עלינו לעמוד על הערך הזה ולשמור עליו מכל משמר, כי בלעדיו כולנו נהיה בסכנה. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת יזהר שי – מוותר; חבר הכנסת יעקב מרגי – ויתר; חברת הכנסת היבה יזבק – אינה נוכחת. סמי אבו שחאדה, בבקשה אדוני. שלוש דקות לאדוני. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, קודם כול ברכות על התפקיד החדש. חברות וחברי הכנסת, אכן מצב של משבר, אבל במצב של משבר – דווקא פה מנהיגות מוכיחה את עצמה, ודווקא בעיתות משבר צריכים להיות עם קצת יותר אחריות, כפי שהיה מצופה, ולפחות כך האזרחים היו מצפים מהמנהיגים. וכמובן גם היה סביר לצפות שהמנהיגות תהיה role model כזה, מודל לחיקוי. אני מאוד מקווה שבישראל האזרחים לא לוקחים את ראש הממשלה כמודל לחיקוי, כי אז אנחנו במצב מאוד קשה. העניין הזה של החקירות – אנחנו לא יודעים מה בכלל גודל הבעיה כדי לחוקק לה חוק. אנחנו לא ראינו שום מספרים, לא ראינו כמה זה מקשה על עבודת המשטרה, מה גודל הסוגיה, על מה מדובר, על כמה נחקרים מדובר, כמה מהנחקרים הם חולי קורונה, וכמה זה הקשה על עבודתה של המשטרה ובשביל זה צריך לחוקק חוק. האם מדובר על מאות אלפים? עשרות אלפים? אלפים? מאות? עשרות? בודדים? אנחנו לא יודעים. אין פה שום נתון רציני שאפשר להסתמך עליו כדי להמשיך בעוד חקיקה דרקונית ומיותרת. בלי הנתונים האלה, לדעתי, אף אחד לא יכול – אף אחד שאכפת לו קצת מזכויות אדם לא צריך להצביע בעד חוק מהסוג הזה. אני חושב שכולם צריכים להתנגד לחוק הדרקוני הזה. אני מאוד מקווה שנעבור את התקופה הזו בלי ממשל צבאי או-טו-טו, שרוצה לשמור רק על ראש ממשלה, ואז אפשר לפרק את כל המוסדות בכלל. למה צריך מוסדות במדינה אם יש לנו את ביבי? אני מקווה שהמוסדות בסוף כן יבואו וייקחו את המושחת מבלפור לאן שהוא צריך להיות. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יעקב טסלר – אינו נוכח. חבר הכנסת מאיר פרוש, סגן השר, יש לומר. אחריו – חבר הכנסת אורי מקלב. שלוש דקות לרשות אדוני. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני אומר את זה בצער: אני היום בבוקר התפללתי תפילת שחרית בבית. אני בחול המועד פסח, אומר גם את זה בצער, התפללתי שחרית בבית. אתמול, יום שביעי של פסח, חג, התפללתי בבוקר במניין של מרפסות, למי שיודע מה הכוונה. אני לא בא, חלילה, כאן להתריס נגד תקנות שאנחנו מחויבים לפעול לפיהן, אבל אני רוצה לשאול מעל הבמה למה אי-אפשר לחשוב מחוץ לקופסה ולמצוא פתרונות? אם יגידו לי שאין פתרונות אז אני אשאל מדוע אנחנו עכשיו, כאן במליאת הכנסת, נמצאים 21 אנשים. מותר באופן רשמי שיהיו שישה בכל פאה, 18, ניקח את הצוות שיושב פה – 21 איש. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 23. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 23. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני חשבתי ש-21. זאת אומרת שכאשר רוצים לקיים את דיוני הכנסת יש פתרונות. מדוע שלא יחשבו איך וכיצד ניתן לאפשר להתפלל במניין, ויקבע משרד הבריאות, או מי שצריך לקבוע – אני לא יודע מי צריך לקבוע בדברים האלה – שבית כנסת של 50 מטרים מותר שיתפללו בו x אנשים וב-100 מטר מותר כך. אם חלילה עברו, והיו יותר אנשים בבית הכנסת אפשר לתת קנס לגבאי על זה שיש שם אנשים יותר מהמותר. אני כבר לא רוצה לדבר על דבר שהוא לא דבר שביום-יום: שלא תהיה תחבורה ציבורית לא של אוטובוסים ולא של מוניות לעיר העתיקה. אבל למה, אם אנשים רוצים להגיע ברגל להתפלל בכותל המערבי, הוא נראה היום כמו שהוא היה נראה 19 שנה בימי שלטון חוסיין. אני חושב שמותר לחשוב איך עושים את הדברים האלו לאנשים שזה לחם חוקם להתחיל את הבוקר ולהתפלל בשחרית עם מניין, וכך הלאה – מנחה ומעריב. אבל אני אומר, אני היום התפללתי שחרית בבית ואני אומר את זה בצער. אנחנו צריכים לחשוב איך עושים את זה, ומכאן אני מוצא את המקום להריע ולהתריע ולבקש: תחשבו ותמצאו את הפתרונות. אסור לנו לתת שנגיף הקורונה יפגע בכל דבר שבקדושה – לא בתפילות, לא בכל הדברים האלה שיש להם סממני קדושה. נגיף הקורונה מנצח אותנו. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה לחבר הכנסת פרוש. חבר הכנסת יעקב טסלר. ניתן לך לנוח קצת, אורי מקלב, ביקשת. טסלר, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת אורי מקלב. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> איך הסדר הזה נהיה, אני רואה שיש חוקים חדשים פה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הוא פשוט נכנס דקה אחרי שקראתי בשמו אז אפשרתי לו להיכנס. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא, אבל אני לא ראיתי – – – אני מאוד אוהב אותו, אבל איך זה נהיה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, אין, אני אחרי זה אסביר לך. מקלב היה לפני, ביקש לדחות רגע ונכנס בסוף בזמן. << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לקבוע רשימות לכנסת, לדלג, להביא – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו בסדר. אנחנו בסדר. לא, לא, אנחנו בסדר. שלוש דקות, בבקשה. << דובר_המשך >> יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתה לא העניין, אתה לא העניין. << דובר_המשך >> יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כנסת נכבדה, אנו דנים כעת בהצעת החוק להסדרת סמכויות האכיפה שיינתנו למשטרת ישראל כדי לאכוף את הנחיות הבריאות והוראות החירום של ממשלת ישראל לתקופה קשה זו. אין ספק כי הצעת החוק הזו חיונית, ואני כמובן גם אצביע בעד החוק, אנחנו במדינת חוק. אני רוצה תחילה להגיד מילה טובה למשטרה, שבימים טרופים אלפים משוטריה פרוסים בכל הארץ ונרתמים כמיטב יכולתם ומבצעים את תפקידם לעצור את המגפה המשתוללת. אבל חברים, קיימת בעיה רצינית ביותר עם המשטרה, שנוקטת שיטור יתר ויחס מפלה ובררני למול המגזר החרדי באופן כללי, ובמיוחד בתקופה זו. אני רוצה להזכיר שבגלל שאנחנו במדינת חוק חשוב להדגיש שגם השוטרים אינם מעל החוק. חבריי חברי הכנסת, הנושא בעצם מתחלק לשתי קטגוריות: האחת, נקיטת יד קשה ולעיתים אלימה וחריגה במקרים שמתרחשים בקרב שכונות החרדים. השנייה, יחס סלחני ועצימת עין באשר לאירועים והפרות חוק שמתרחשות בקרב מגזרים אחרים. תקופה ארוכה אנו שומעים ורואים תיעודים של אלימות שוטרים כלפי חסרי ישע, שחוזרת על עצמה שוב ושוב. רק לפני כמה ימים ראינו תיעוד מזעזע נוסף של אלימות שוטרים כלפי חוסה. גם בימי הסגר בבני ברק נוכחנו בהתנכלות כמעט שיטתית, ולפעמים אף זוועתית, של שוטרים כלפי תושבים, וכשמדובר באכיפת איסור תפילה במניין נוקטת המשטרה יד תקיפה באופן חריג, בחוסר פרופורציה, בלא שום יחס לאכיפת שאר ההגבלות. כך, למשל, שמענו על פריצה של שוטרים לתוך בית שהתקיימה בו תפילה בסלון הבית על פי הכללים, שהופסקה בידיהם בלא סיבה. אני רוצה לציין כאן עובדה מקוממת: אזרחים שאינם חרדים החולפים במחסומים משטרתיים בימים אלו עוברים באורח חופשי וכמעט ללא בידוק או תחקור. רק חרדים נאלצו לנופף באישורים על היותם עובדים חיוניים כדי שיוכלו לצאת. בטח שמעתם על צלם אתר ynet שחצה בקלילות כל מחסום אפשרי כשעבר אותם כחילוני, אבל כאשר התחפש לחרדי וחלף שנית בדיוק באותם מחסומים הערימו עליו קשיים. מאידך, נחשפנו לצילומים שונים מחופי הים עמוסי המתרחצים, מפארקים הומי אדם – אנשים, נשים וטף – מתפילות של מוסלמים על גגות בניינים, שמענו על משתתפים רבים – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים, בבקשה. << דובר_המשך >> יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מופעי זמר ברחבות בתי חולים שהייתה בהם התקהלות אסורה, ועוד. הפארקים בשכונת רחביה פתוחים לרווחה, אבל בשכונת רמות הגינות והפארקים משולטים ומגודרים, שלא ייכנסו בהם חלילה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מסיים מייד, אדוני. ועוד אין-ספור אירועים. מראות שבריכוזי המגזר החרדי כבר לא רואים מזמן, ובכל אלה, כמה מפתיע, המשטרה כלל לא הגיעה לפזר, לעצור או לקנוס. ואחר כך לא יבינו למה אנו זועקים על אפליה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לכן אני חושב שיחד עם נתינת כוח למשטרה צריך למסד הפעלת משמעת כלפי שוטרים שיש להם אצבע קלה על הדק הכוח המופרז בפזיזות וללא שיקול דעת – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – ולקבוע נהלים ברורים בסוגיה זו. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת אורי מקלב, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת ישראל אייכלר, ואם הוא לא יגיע – חבר הכנסת אלעזר שטרן. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, הינה אתה, אדוני היושב-ראש, נראה שעשית אפליה. הקדמת, נתת לי לדבר בזמן שלא הייתי, וכבר אנשים חושבים – בדימוי זה נראה כאילו יש כאן איזה חוסר עקביות בהחלטות שלך ובניהול שלך, ואני יודע בעצמי שלא נכון. אתה קראת, ביקשת. ביקשתי רק להחליף עם מישהו, ככה שלא לקחתי משום זמן של מישהו אחר. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> המחמאות זה על חשבון – – – << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא, לא, לא. זו רק הקדמה להראות שיש דברים שאנשים רואים מבחוץ, והם רואים את הדברים אחרת ממי שנמצא מבפנים. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> למי היתרון? למי היתרון? << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ודאי שלמי שנמצא בפנים ורואה את זה אחרת. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא , לא – – – << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מי שרואה מבחוץ רואה דברים לא אמיתיים, מי שנמצא בפנים יודע. אחד הוויכוחים שיש לנו – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא, הוא – טוב, נדבר על זה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> טוב, נדבר על זה. אז אני רק אתחיל קודם כול, אני אגיע לזה. כשאנחנו באים עכשיו לדבר בהצעות החוק, שתי הצעות החוק שאנחנו מביאים היום למליאה הן בעצם פגיעה בזכויות האזרח, והשאלה תמיד היא האיזון, מערכת האיזונים של פגיעה מול הצורך. אנחנו תמיד צריכים לתת את הדעת ולראות אם באמת השיקול – גם אם זו הצעת חוק ממשלתית כזו או אחרת, האם היא נעשית נכון. אבל אני חושב שהמשקולת המרכזית בעניין הזה בין מה שדיברתי בהצעת החוק הראשונה לעכשיו – בשעתיים האלה קיבלתי באמת הרבה טלפונים, חלקם להזכיר לי שאני צריך גם להודות, וזה נכון, על עבודת המשטרה שנעשית. נעשית עבודה טובה, מסורה, גם ההתנהלות, של הרוב של רובם, אין לי ספק שעושים את זה טוב. גם נתקלתי ועשיתי סיור מחסומים ודיברתי איתם – אין ספק. אבל אנחנו תמיד שואלים: אלו שלא עושים ככה, מה התרבות ואיך המערכת מסתכלת עליהם? האם היא עושה את זה ככה, או שדברים כאלה המערכת של המשטרה ומערכת החוק יודעות להציף, יודעות לקחת את זה כדבר שאפשר ללמוד אותו ולהתנהג אחרת? זה אנחנו לא בטוחים שנעשה. והינה אחת העובדות, ויש כמה עובדות: בסופו של דבר, בין הצעת החוק שאנחנו נאשר בסמכויות לבין מה שקורה בשטח יש פערים מאוד גדולים, בין אם זה המערכת כולה ובין אם זה אותו שוטר או אותו איש ביטחון או אותו איש חירום שנמצא בקצה. האם אנחנו באמת נותנים סמכות לשוטר לתת דוח על 120 מטר מחוץ לבית? עובדת כנסת סיפרה לי היום שבחג אתמול היא יצאה 20 מטר מהבית שלה; ברמקול השוטר אומר: תיכנסי מייד הביתה. היא אומרת לו: אבל מה קרה? אני כאן בתוך ה-100 מטר – תיכנסי מייד הביתה, אני לא רוצה לשמוע. וכמו שהביא חברי משה ארבל, סגירת עיר בגלל שיקול דעת כזה, אנשים לא יכולים לעבור מחסומים. כל שוטר יכול למדוד את הדציבלים של הרמקולים של תפילה שנעשית מתוך בית, תפילה של עשרות אלפים. והתפרצו לבית, אדוני היושב-ראש, התפרצו, שוטר התפרץ, בסולם עלה וטיפס ונכנס דרך המרפסת לתוך בית כדי להפסיק מערכת הגברה כזאת. והוא יודע שהדציבלים – אולי השמיעה היא סלקטיבית? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אין לי ספק, אם זה היה איזה זמר אחר או משהו שנשמע לו יותר ובא לו עליו והוא יותר נעים לו, אז הקול הרם הזה, הדציבלים לא היו כל כך גבוהים, אבל כנראה שתפילה זה אחרת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני אומר עוד חצי משפט: היום אנחנו מתעסקים הרבה עם בתי אבות. קרה מה שקרה שם, באמת עצוב מאוד. אבל תדעו לכם שגם בבתי החולים, שנמצאים היום עם כוח עבודה מצומצם, עם כוח עבודה שנופל מרגליו, כשאין משפחה ואין מי שסועד ואין מי שעוזר – אנשים רבים, גם חולי קורונה וגם לא חולי קורונה, סיעודיים, נמצאים בבתי חולים ללא כוח העזר ולא יכולים להתהפך, הם כאבן שאין לה הופכין, לא יכולים לאכול לבד ולא יכולים לשנות צד לבד. אלה נמצאים היום במצב קשה מאוד. בסופו של דבר אולי קוראים שהם מתו מקורונה – הם לא מתו מקורונה, הם מתים מחוסר טיפול. היום צריך להניף את הדגל הזה יחד כולם, לדעת שגם האנשים האלה, שנמצאים היום בחוסר אונים, צריכים את הטיפול הנכון. שלא נגיע למה שקורה בבתי האבות. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת ישראל אייכלר – אינו נוכח. חבר הכנסת אלעזר שטרן, בכבוד. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אורי, לאן אתה הולך? חכה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שלוש דקות לאדוני. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> חברי, חבר הכנסת אורי מקלב, אני עליתי לפרוס פה את החלום שלי אבל זה משולב עם מה שאמרת. אמרת שאלה שבפנים רואים יותר טוב מאלה שבחוץ. אני אגלה לך משהו, לא שומעים אותנו: בפעם השנייה שיצאתי עם אשתי הבאתי חבר. אמרו לי: תגיד, השתגעת – הינה, חבר הכנסת ניר ברקת מכיר את זה אמרו לי, אתה פעם שנייה יוצא עם בחורה, מה אתה מביא חבר? אמרתי: אני ראיתי הרבה חברים שאכלו אותה, טוב שיהיה מישהו בצד שיסתכל ויגיד לי אם אני בכיוון. אמרו לי: מאיפה למדת את זה? אמרתי: אני יכול להיות מג"ד בצנחנים בן 32, בסוף אני לוקח סמל בן 20 ואומר לו, תעלה על הגבעה, תגיד לי מה התמונה האמיתית, והוא רואה את התמונה האמיתית. אני רוצה להגיד לך שאם החברים מהצד הזה, חלק פה, היו עכשיו מסתכלים גם מבחוץ על איך הם נראים מבפנים, היינו במציאות הרבה יותר טובה. עכשיו אני רוצה להגיד לך, ובזה אני אסיים, שבאמת יש לי חלום, אם מותר בימים כאלה גם לחלום. עזוב שנתגבר על הקורונה והכול יחזור, אבל יש לי חלום שרשימות תהיינה רשימות. אני, אין לי טענות ליושב-ראש, לחבר הכנסת גינזבורג. שרשימות תהיינה רשימות. כשהעם אומר את דברו ויש תוצאות – אז יש תוצאות, ולא מתחילים לראות מי מושך את מי ומי יורק למי ומה המשמעות של 61 מול 59, ומה המשמעות של איך נראות מפלגות. והחלום הזה, שרשימות הן רשימות, שתוצאות הן תוצאות, שרוב הוא רוב במוצאי הבחירות, תאמין לי, זה יעשה לנו מדינה וחברה הרבה יותר טובה. תגיד לי: זה חלום. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> יש לך זמן לחלום? << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אנחנו, אין לנו ברירה, אנחנו מוכרחים לחלום. ובזה אני אסיים: אתה יודע, בחיים של בן אדם יש שתי טרגדיות. האחת, כשהוא לא מצליח להגשים את החלום שלו; השנייה, כשהוא מצליח. אז אנחנו שומרים על חלומות, שיום יבוא ובאמת הדמוקרטיה הישראלית והפוליטיקה הישראלית יהיו הרבה יותר יפות, גם לאלה שנמצאים בתוכן, ואנחנו בתוכן, אבל גם לאלה שרואים אותנו מבחוץ. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אלעזר שטרן. חבר הכנסת סעיד אלחרומי, בבקשה, ואחריו – חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. רק שתדע, חבר הכנסת שטרן, שהרשימות הן רשימות ואנחנו מקפידים עליהן, ובתקופת הקורונה מאפשרים למי שפספס לבוא ולהיכנס ולומר את דברו. כן, בבקשה. << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, ידוע, וחברים לפניי דיברו על זה, שזכויות אדם נרמסות בדרך כלל בעיתות חירום. בעיתות חירום ההנהגה, מי שמנהיג את המדינה, בדרך כלל עוקף את המסלול הרגיל של החקיקה ונותן בעצם לגופי האכיפה – למשטרה, לצבא, לגופים אחרים – זכויות יתר, או, בוא נגיד, מצב שבו הם כל-יכולים במידה מסוימת. כבר התרעתי בעבר לגבי גובה הקנסות שהמשטרה מחלקת גם לבעלי העסקים הקטנים וגם לאזרחים עצמם, אני חושב. בעל עסק קטן, המדינה אמרה: גם אם נפצה אותו לפי המחזור של 2018 – המקסימום בהתחלה היה עד 6,000; עד, זה לא 6,000 שקל – יכול להיות שהוא יגיע ל-3,000, יכול להיות 4,000, יכול להיות פחות. אבל אם שוטר מסוים תפס אותו בתחילת הדרך והוא פתח את העסק הזה, הוא חוטף קנס של 5,000 נטו, אין דירוג בקנסות, אין לפני הסברה מתאימה בנושא הזה. ולכן אני נכנס לסוגיה שמעסיקה אותנו בימים האלה, והיא סוגית הדיבור על יציאה מהמשבר. התבשרנו שכל המומחים שהמל"ל בעצם הציע, הצוות שיכין את היציאה מהמשבר הזה, כולם ללא יוצא מן הכלל – אין ייצוג לאוכלוסייה הערבית בכלל ובעצם לאוכלוסיות שונות בחברה הישראלית. וכאן אני אעמוד על ההבדלים. בחברה הערבית, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, נושא העסקים הקטנים הוא נושא קריטי. בחברה ובכפרים הערביים, בדרום, בצפון, כולם, כל הכלכלה בחברה הערבית מתמקדת בעיקר בעסקים הקטנים. והעסקים האלה, כמה שתידחה הפתיחה שלהם בצורה כזאת או אחרת ככה המשבר יעמיק יותר. נושא החזרה ללימודים, למשל: בעוד שבעה ימים יתחיל חודש הרמדאן; בדרך כלל בחודש הרמדאן ממילא אנחנו סובלים מהיעדרויות של ילדים מבתי הספר, אז מה הטעם לפתוח את בתי הספר בחודש הרמדאן, במקום לדחות את הפתיחה כמה שיותר ולשמור כך על חיי אדם ולמנוע בצורה זו הדבקה המונית? שלא יהיו בתי הספר מדגרה להתפתחות המחלה הזאת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ולכן דרישתנו היא שיהיה ייצוג לחברה הערבית, ומבחינתי לאוכלוסיות השונות, בתוך הצוות הזה. זה דבר חשוב מאוד. הדבר השני: עם בקשות חוזרות ונשנות, היום, לאחר דין ודברים, סיכמנו שבשבוע הבא יחלו הבדיקות של הקורונה בכפרים הלא-מוכרים. ביום ראשון הן יחלו. אני מקווה שאנחנו נספיק את זה לפני הרמדאן, אבל אני קורא מכאן לתושבי הכפרים הלא-מוכרים בנגב: תיגשו למרכזי הבדיקה ואל תפספסו את זה. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, ואחריה – חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. אחריה – חבר הכנסת עפר שלח. שלוש דקות לגברתי. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, הצעת החוק הזאת, כמובן אנחנו מתנגדים לה, ואנחנו מתנגדים לה מאותה גישה שהתנגדנו להצעת החוק הקודמת, כאשר בצל מצב החירום הבריאותי והכלכלי-חברתי שאנחנו עומדים בפניו אנחנו רואים יותר ויותר העברה של כל מיני הצעות חוק שמכרסמות בזכויות אזרחים וזכויות אדם בסיסיות. שנים רבות היו מאבקים, עד שהגענו למצב – אני לא אומרת אידיאלי, כי לא היה מצב אידיאלי לפני הקורונה מבחינת זכויות אדם וזכויות אזרח במדינה; אבל לצפות שנעבור את המשבר הזה, ואנחנו כן נעבור אותו, ונישאר עם מצב שיש בו אפילו כרסום יותר ויותר בזכויות אדם ונישאר עם מצב שנרמסו בו חוקים, זה לא מתקבל על הדעת. מדינת ישראל – הממשלה הודיעה שהיא משחררת אסירים מבתי סוהר כי היא לא יכולה לשאת בעומס שקיים שם, ויש אפשרות להידבקות, ומתחילים לשחרר יותר ויותר אסירים – היום באה ואומרת: תנו לנו את הזמן שלנו כדי לקיים את החקירות שאנחנו צריכים לקיים. הטענה המופרכת הזאת, שלא יכולים לראות את הבעות הפנים של האדם שנמצא במעצר – תעשו את זה מאחורי זכוכית, תעשו את זה כשהוא נמצא בבידוד, תסתכלו על הפנים שלו, תבינו בדיוק מה הוא מנסה להחביא בהבעות הפנים שלו, אבל אל תנסו לעשות מאיתנו צחוק כאשר מדברים בצורה כזאת. אנחנו יודעים שבמדינת ישראל עושים מעצרים מינהליים, עושים מעצרים מינהליים ודוהרים עם מעצרים מינהליים. עכשיו כאילו באים לכסות עם החוק הזה על העובדה שהמשטרה לא מצליחה לשאת בנטל עם אכיפה בחוץ. אנחנו יכולים להבין את זה שיש עבודת אכיפה יותר אינטנסיבית של המשטרה בחוץ, אבל שאנשים פרטיים ישלמו את המחיר על זה וישכחו אותם במעצר כי אין את הזמן לעשות את החקירות, זה לא מתקבל על הדעת. בזמן חירום יש צורך להיות יותר רגישים לאיזונים מאוד מדויקים בין הרצון לשמור על הכלל, על כל אזרחי המדינה, וגם לשמור על הפרט, על האדם בתוך זה. אותו דבר קרה בתקנות לשעת חירום שקיבלו עליהן החלטה בממשלה בעניין עבודת נשים, כאשר פטרו את המעסיקים מקבלת אישור והיתר לפיטורי נשים בהיריון. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הוש-הוש, בשקט, פורצים את החוק הזה, נותנים למעסיק אור ירוק. אני לא עברתי על זה, יש עתירה בבג"ץ בנושא הזה. אסור לנו לתת יד לרמיסת זכויות אדם ואזרח בתקופה קשה כזאת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת תומא סלימאן. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה, ואחריה – חבר הכנסת עפר שלח. שלוש דקות לגברתי. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> סאלם עליכום. מכובדי משכן זה, אני בהתחלה רוצה להפנות את דבריי לכל אלה שמביעים תמיהה למה הרשימה המשותפת מתנגדת להצעות האלה. אני רוצה להזכיר לכולם, גם מהעבר הלא-רחוק וגם מההווה, איפה אנחנו נמצאים ולאיזו מדינה משלוש המדינות שבנט חילק אנחנו שייכים, ומיהם השותפים הטבעיים שלנו בזמנים מסוימים ובסיטואציות מסוימות. אז זה טבעי ומובן מאליו שאנחנו נתנגד, כי אנחנו באנו לכאן כדי לייצג נאמנה את אלה ששלחו אותנו לכאן ואת אלה שהאמינו בדרך שלנו לאורך כל השנים ולאורך כל הדרך. אני גם רוצה לציין שאנחנו עִם לא להפר חוקים, ואפילו מתנגדים להפרת חוקים. אבל מה, לא חוקים שבאים לרמוס זכויות בסיסיות של אנשים. זה לא יכול להיות – זה קל מאוד בעיתות של חירום לרמוס ולהעביר דברים. מי שהקול שלו לא יהיה חזק ויעלה זה שוב האנשים המוחלשים, ואנחנו כאן בשביל הקול הזה. לא יכול להיות שהמשטרה תרשה לעצמה, כשיש לה את היכולת לאכוף את החוק בצורה מכבדת – אני רוצה להביא דוגמה מאוד קטנה ואישית מסוף השבוע שעבר, איך שהמשטרה באופן מיוחד, במיוחד בכפרים הערביים, מרשה לעצמה לנהוג בדרכים לא דרכים. השוטר עומד בצד הדרך ולוקח עבירות, והוא בעצמו, באמצע רחוב ראשי באחד הכפרים הערביים, מחליט לעצור, לנהוג ברוורס ולפגוע ברכב שלי. מי ישאל אותו מה הוא עשה? אם זה היה בן אדם פשוט, איך היו מתייחסים אליו? הדוגמה הזאת רק מעידה על היכולת ועל היד הנטויה של המשטרה להשתמש בדברים לא לפי החוק. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ולכן אנחנו נמשיך להתנגד לכל דבר שירמוס זכויות אדם. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת ח'טיב יאסין. חבר הכנסת עפר שלח, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי, ואחריו – חברת הכנסת קרן ברק. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה, אדוני, החוק הזה מובא אלינו בחסות משבר הקורונה, באמירה שהמשבר הזה מחייב צעדים קיצוניים וזה אחד מהם, בלי להבין בכלל שמשבר מסוג משבר הקורונה הוא הרגע שבו נמדדת הדמוקרטיה ונמדד הממשל תחת לחץ. דמוקרטיה וממשל תקין בימים כתיקונם זה לא ממש בעיה, אבל הקורונה עכשיו מהווה תירוץ לכל כך הרבה דברים, שהחוק הזה, חברי מאיר כהן, הוא אולי רק סוג של דוגמה. למשל, העיר קודם חבר הכנסת סגלוביץ' שמביאים לפנינו את החוק בלי לתת לנו נתונים והסברים. אז הלכתי לברר את הנתונים, מיקי לוי נתן לי אותם. בשנה יש בישראל כ-60,000 מעצרים ו-25,000 כתבי אישום, זאת אומרת שבממוצע – כמובן כתבי האישום יכולים להיות משנים קודמות – בממוצע 35,000 איש שהובאו למעצר, וחלקם, מן הסתם, חלקם הגדול, גם להארכת מעצר, בכלל לא עמדו למשפט. אבל לא צריך לתת את זה עכשיו, כמו שיש תירוץ לא לתת מידע לציבור בענייני הקורונה או בענייני החלטות הממשלה, כי אנחנו בקורונה; ויש תירוץ לכרוך בסל את מי שיועמד אולי לדין על העבירות הכי חמורות בספר החוקים עם מי שלא יועמד אף פעם לדין, כי יש קורונה; כמו שיש תירוץ להטיל סגר על כל הציבור הישראלי ולא לבחור ולנהל מדיניות נבונה בלי הבחנה, ולגרום נזק כלכלי וחברתי אדיר, כי יש קורונה; ויש תירוץ לקחת את שיקולי בית המשפט, שבדרך כלל עומדים ושוקלים ובוחנים אם יש לעשות הארכת מעצר, ולבטל אותם, כי המשטרה עכשיו על פי זה יכולה בכלל להתרשל בעבודתה ולבוא ולהגיד: לא גמרנו לעבוד, יש קורונה; כמו שיש תירוץ לפוליטיקאים לקבל החלטות שהן הפרת כל הבטחה לבוחר, כי יש קורונה. זו התמצית של החוק הזה, זו התמצית של החוקים שמובאים בפנינו. זו התמצית של הכישלון גם לשמור על הדמוקרטיה וגם לנהל את המדינה הזאת כמו שצריך. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת עפר שלח. חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח; חברת הכנסת קרן ברק – אינה נוכחת. חבר הכנסת מנסור עבאס, בבקשה, אדוני. אחריו – חברת הכנסת תמר זנדברג. אם היא לא תגיע – חבר הכנסת יואב קיש, ואם הוא לא יגיע – חבר הכנסת אוסאמה סעדי. << דובר >> מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני פונה בערבית, אדוני, לציבור הערבי. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: אחיי ואחיותיי, שלום לכם ורחמי האל וברכותיו. פה בכנסת דנים בחוקים מתוך כוונה שישמשו כלי אפקטיבי ומוצלח בצמצום התפשטות מגפת האלימות – מגפת הפשיעה והקורונה. מובן שזו אינה טעות, אבל בעצם החוקים שכרגע מחוקקים קשורים לנושאים ביטחוניים, והם פתרונות ביטחוניים לנושא שהוא בבסיסו דילמה בריאותית ומגפה בריאותית. אבל זה ההיגיון כעת בישראל: אפילו הנושאים הבריאותיים והכלכליים והאחרים זוכים לטיפול ביטחוני – חוק שקשור בסמכויות השב"כ ואחר שקשור בסמכויות המשטרה – –) << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני לא מבין מה שהוא אומר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זכותו לדבר באיזה שפה שהוא רוצה, ואני חושב שלא צריך להפריע לו. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> (– – ולכן יש סימן שאלה אם החוקים האלה בעלי האופי הביטחוני ייתנו פתרונות אמיתיים לחברה הערבית שלנו. זה סימן שאלה גדול, שלא נדון בו פה, אבל אנחנו יכולים כבני החברה הערבית להגן על עצמנו בעצמנו, להגן על החברה שלנו, להגן על הבנים שלנו, להגן על הבנות שלנו, להגן על אבותינו, אימהותינו, סבינו וסבותינו – להגן עליהם מפני המחלה הזאת ומפני המצב הזה. ההנחיות בעניין הזה ברורות ומפורשות: כל אדם נשאר בביתו ולא בא במגע ישיר עם אחרים כדי שלא ישמש ככלי להעברת המחלה הזאת. אנחנו גם בפתחו של חודש רמדאן המבורך. החודש הזה הוא חודש של ברכות ומעשים טובים, חודש של מעשי חסד. לא נכון שחודש רמדאן המבורך יהפוך לחודש שבו תעבור מגפת הקורונה בין האנשים. המצב בחברה הערבית שלנו טוב, אבל אנחנו אולי בתחילתה של מגמת עלייה בשיעור ההתפשטות של המחלה הזאת בחברה שלנו. לפיכך אני קורא לאנשים להבליג ולהחזיק מעמד במצב החברתי המיוחד שאנו חווים. נכון, המסגדים סגורים והתפילות אינן מתקיימות בתוך המסגדים ברבים, אבל כל זאת בשביל חיינו וחיי בנינו והחברה שלנו. לפי מה שאנו רואים הפתרונות שהממשלה נותנת לנו הם פתרונות חלשים ואינם עומדים בציפיות החברה הערבית שלנו.) חבר הכנסת אזולאי, אני פניתי לציבור הערבי בדרישה שאנחנו נשמור על עצמנו. החוקים שמוצעים היום בכנסת, יש להם אופי שהוא פתרון ביטחוני לבעיה בריאותית. ולכן אני דורש ומבקש מהציבור הערבי כן לשמור על ההוראות שיוצאות ממשרד הבריאות, וכן להקפיד, במיוחד בחודש רמדאן, שאנחנו עומדים לפתחו. א-סלאם עליכום ורחמת אללה וברכאתה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מנסור עבאס. חבר הכנסת יואב קיש – אינו נוכח; חבר הכנסת אוסאמה סעדי, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת יוסף ג'בארין. שלוש דקות לרשות אדוני, בבקשה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השרה, חבריי חברי הכנסת, בטרם אני אתייחס להצעת החוק לגופה ואגיד מה העמדה שלנו, והואיל ואי-אפשר, גברתי השרה, בתקופה זו שלא לדבר על הקורונה ועל הנגיף שמשבית את חיינו, ואפרופו הישיבות על תכנון אסטרטגיית היציאה מהמשבר, וגם אולי חזרה ללימודים, אני אומר לך, ותעבירי את זה לממשלה: אני עכשיו קיבלתי הודעה ממשפחה בפוריידיס, היינו שם לפני כמה ימים בתחנת בדיקת קורונה. יש משפחה שהם חברים שלי, הבן שלהם עובד כאח בבית אבות, צעיר בשנות העשרים. הוא נדבק במקום העבודה שלו. הוא לא ידע. הוא שיחק עם התאומים בני אחיו, וגם עם בת שלוש, בת אחותו, והוא הדביק את כולם. עכשיו הם קיבלו, לצערנו, תוצאה חיובית – תינוקת בת שלוש ושני ילדים תאומים בני תשע. כל המשפחה המורחבת עדיין לא קיבלה תוצאות, כך שיכול להיות שכל המשפחה, משפחת חסנייה מפוריידיס, נדבקה. ליבי עם המשפחה הזאת, עם חברנו חאלד חסנייה מפוריידיס, ועם משפחתו. ואני אומר לו: תהיה חזק, ואתם תצאו ואתם תחלימו, אינשאללה, בעזרת השם. אבל זה אומר שאל תמהרו כבר לתכנן את היציאה מהמשבר. אנחנו בעיצומו של המשבר, במיוחד בחברה הערבית, גברתי השרה. אנחנו עכשיו עדים לאחרונה, בימים האחרונים, להתגברות והתפשטות של הנגיף הזה. שמענו כולנו על דיר אל-אסאד, אנחנו שמענו עכשיו על אום אל-פחם, ויושבים פה חברי תושב אום אל-פחם ד"ר ג'בארין וחברי אחמד טיבי, ועכשיו משרד הבריאות ומד"א החליטו על שלושה ימי בדיקות החל מהערב באום אל-פחם. ולכן אני סבור שבאמת תשקלו את הדברים, ולא כדאי למהר ואז אנחנו נאבד חיים. לגופו של עניין, אדוני היושב-ראש – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – מדובר בעוד הצעת חוק שאין לה מקום. מדובר למעשה ביצירת עילת מעצר חדשה. חבר הכנסת ארבל, אתה עורך דין, מדובר ביצירת עילת מעצר שאי-אפשר לחקור ואז עוצרים את החשוד, או אי-אפשר לחקור את העד מכיוון שהוא חולה קורונה או שהוא בבידוד או שהוא בבית חולים, ואז מאריכים את המעצר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> זה ערך יסוד במשפט, חף מפשע. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ולכן צריך להתנגד לחוק הזה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> וגם ראש הממשלה חף מפשע. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת סעדי. חבר הכנסת יוסף ג'בארין, בבקשה, ואחריו – חברת הכנסת סונדוס סאלח. אם היא לא תגיע – חבר הכנסת מיקי לוי. שלוש דקות. << דובר >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, בכל מה שקשור לחוק אני חושב שחברי חבר הכנסת סעדי – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> (אומר בערבית: אותה היד.) ככל שהדיון נוגע לחוק, אני חושב שחברי חבר הכנסת סעדי בהחלט הסביר את הבעייתיות בחוק. ונראה לי שכל מי שכאן למד משפטים יודע להגיד שזה חוק אבסורדי. זה חוק שיוצר עילת מעצר שאפשר היה להתמודד איתה בכלים הרבה פחות פוגעניים כמו פגיעה כל כך קשה בחירות של האזרחים. ולכן זאת באמת יצירת עילה חדשה שלא קיימת בספר החוקים, ואנחנו סבורים שזה גם לא חוקתי, לא רק שזה חוק לא ראוי. אני מקווה שלא יימצא הרוב המתאים במשכן הזה לחוק. ואם זה יעבור, אני מקווה שבג"ץ יתערב כדי לפסול אותו. אני רוצה לנצל את הדקתיים שנותרו כדי להתריע שוב על הצורך בהגברת הבדיקות למחלת הקורונה ביישובים הערביים. ואני רוצה להגיד לכם שאם לפני שלושה שבועות דיברנו על עשרות מקרים ביישובים הערביים, היום אנחנו מדברים על מאות. לדעתי הערב המספר כבר חוצה את 500 המאובחנים כחולים ביישובים הערביים. אבל גם קצב העלייה יחסית גבוה. כשאני בדקתי את הנתונים לגבי היקף הבדיקות המבוצעות ביחס לגודל היישוב בהשוואה לכמה אנשים אובחנו, ראיתי שיש קשר ברור: ככל ששיעור הבדיקות עולה ביישוב מסוים, אז אנחנו מזהים יותר ויותר נדבקים, ולכן זה מחייב. גברתי השרה גילה גמליאל, זה באמת מחייב שתהיה כאן התגייסות כדי להגביר כמה שאפשר, תוך יומיים-שלושה, את מערך הבדיקה בקרב החברה הערבית. כיום המצב הוא שמכל הבדיקות שנעשו, נעשו פחות מ-10% ביישובים הערביים – ולכן המספרים עדיין אולי בסביבות ה-500 מאובחנים. צריך תוך תקופה קצרה של יומיים-שלושה להגיע לעוד 20,000 לפחות, כדי לקבל תמונה רחבה יותר, תמונה שאנחנו נוכל להרגיש שהיא תמונה יחסית מתאימה לתמונה הכללית בישראל. אחרת, אנחנו חוששים שיש אנשים, בדיוק כמו הדוגמה ששמענו כרגע, שנושאים את המחלה, הם לא יודעים, ואז הם מפיצים אותה – וכאן יהיו, אולי, תוצאות מאוד קשות. לכן, אני שב וקורא לכל האנשים האחראים להגביר את קצב הבדיקות. איתנו חבר הכנסת ד"ר אחמד טיבי, יושב-ראש ועדת הבריאות ברשימה המשותפת, שעושה מאמצים כבירים בשבועות האחרונים כדי להגביר את הבדיקות הללו. ואנחנו משתפים פעולה כדי לעשות עוד מאמץ בשלושת-ארבעת הימים, כי אנחנו צריכים קפיצה משמעותית. לא עוד 1,000 ו-2,000, אלא באמת צריך להגיע ל-20,000–30,000 בדיקות תוך שלושה-ארבעה ימים, כדי שנוכל לקבל תמונה מספיק ברורה בעניין הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ג'בארין. חברת הכנסת סונדוס סאלח – אינה נוכחת. חבר הכנסת מיקי לוי. מיקי לוי, ואחריו – חברת הכנסת איילת שקד, ואם היא לא תהיה נוכחת – חבר הכנסת אופיר סופר, ואם הוא לא יגיע – חבר הכנסת איציק שמולי. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, תראו איזה מצב הזוי, במקום לדבר על העצמאים שעסקיהם קורסים ועל האזרחים שאיבדו את מקום פרנסתם, כמיליון איש, וזקוקים לסיוע המדינה, אנחנו יושבים פה, מדברים על חוק המעצרים, על סדר הדין הפלילי. מי צריך את זה? אני אספר לכם סיפור קטן. לפני כשנה וחצי, בעוונותיי כי רבים, ויש הרבה כאלה, הגשתי הצעת חוק שבאה ואומרת לתת ליחידה מיוחדת של שירות בתי הסוהר שעוסקת בפדופילים לבצע מעצרים, כאשר הם עוקבים אחריהם בזמן יציאתם מן הכלא, ורואים שהם נכנסים לגני משחקים ולמגרשים שבהם יש קטינים ועושים בהם מעשים מגונים. אבל לאותם בלשים מיוחדים מיחידה מיוחדת של שירות בתי הסוהר, שמגינים על הילדים שלנו, פסלו את החוק. בוועדת שרים לחקיקה ראו מיקי לוי, ישר פסלו. למה? ככה, שיהיה נחמד. איפה שצריך לתת לא נותנים, איפה שלא צריך לתת – נותנים. בשביל מה? תחשבו מי צריך את זה. יש מספיק סמכויות גם בלי הדברים האלה. וכאן, ממשלת ישראל מדברת, מדברת, מדברת בשטח. כחצי מיליון עצמאים ועסקים קטנים לא רואים יותר מדי את הזעם שמתחיל לצאת לרחובות – וכולנו נרגיש את זה בקרוב. יש הבטחות להגדלת מענקים. אני יושב כל יום, כל יום, בוועדת כספים, לא זז מהכיסא. יש הבטחות להגדלה של מענקים, להקלת התנאים, לקבלת הלוואות מהמדינה ומה לא. אבל בינתיים איננו רואים את התקנות מגיעות לאישור ועדת הכספים. הכול דיבורים, דיבורים, דיבורים באוויר. ואני, כמו קאטו הזקן, אחזור ואגיד עוד פעם שהממשלה חייבת לעשות כמה צעדים דחופים, לא רק לדבר. אגב, מתוך ה-80 מיליון, 30 מיליון זה בכלל לא כסף ממשלתי. המדינה ערבה ל-12.5% מהלוואות. וכדי לקבל הלוואה צריך להיות פרופסור באוניברסיטה – לכלכלה, לא סתם. מענקים והלוואות לעצמאים, הגדלת הסכום, פישוט הביורוקרטיה, דחיית מס הכנסה בשלושה חודשים, ומע"מ עד חודש להחזרת המשק. צריך להסיר את החשש ואת חוסר הוודאות של האזרחים. חייבים לאחד דוחות מס כדי לקזז הפסדים. חייבים לאפשר לאנשים למשוך קרנות השתלמות. הרי הכסף הזה של האנשים הוא עומד בתור לסופר, והקופאית אומרת לו: אין כיבוד של כרטיס האשראי שלך. ואני אומר, יש להם קרן השתלמות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> הגשתי הצעה: תנו לו בשנה הראשונה למשוך 15% מהסכום, בשנה השנייה עוד 15%. הרי זה כסף שלו, זה לא עולה למדינה אפילו פרוטה. לא. למה לא? בנקים, שמנקים, הסבר, נפילות – תעשו לי טובה, לאנשים אין כסף. תנו להם למשוך את הכסף שלהם שבקרנות השתלמות. לא הכול – על כל שנה 15%, זה הכול. ובעיות בקבלת הלוואות. אני מסיים. המייצגים עורכי הדין, רואי החשבון, מנהלי החשבונות, המערכת – יצאה הוראה מהחשב הכללי באוצר: אתה יכול לייצג רק חמישה איש בקבלת ההלוואות, אבל אם יש לי 50, מה יעשו 45? ילכו לחפש מייצג אחר, שאינו מכיר את הדוחות הכספיים, לעזאזל. ואני כבר שבוע מתחנן: תורידו את המגבלה הזאת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> בא לי לבכות. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה לחבר הכנסת מיקי לוי. חברת הכנסת איילת שקד – אינה נוכחת; חבר הכנסת אופיר סופר – אינו נוכח. חבר הכנסת איציק שמולי, בבקשה, ואחריו – חברת הכנסת אורנה ברביבאי. שלוש דקות, אדוני. << דובר >> איציק שמולי (העבודה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. גברתי השרה, חבריי וחברותיי חברי הכנסת, אומרים שהמגפה לא מפלה, שכולנו שווים בפניה, אחים לגורל ושותפים לאותה הסכנה ללא הבדלים של דת, גזע, לאום ונטייה מינית. אין שקר גדול מזה. הנגיף אולי אינו מפלה, אבל החברה שלנו דווקא כן. והמגפה הזו לא רק שאינה משטחת את תמונת הפערים החברתיים אלא שהיא רק מהדהדת ומגבירה את אותם הפערים שהיו מושרשים הרבה הרבה קודם אצלנו בחברה. מיליוני מובטלים – סליחה, מיליון מובטלים, עשרות אלפי עסקים קטנים, שנשבר מטה לחמם, אלפי חולים, אינם נושאים את עיניהם לא ליד הנעלמה ולא לשוק החופשי ולא למעשה האלילות שהתפתח כאן סביב הרפואה הפרטית. הם תולים את יהבם במדינה – במוסדותיה, בעובדיה, בחוזה שכרתו האבות המייסדים שלנו איתנו האזרחים. ישראל לא יכולה לקיים את הבטחתה להיות מקלט בטוח, בית ומגן אם תימשך המגמה המסוכנת של ההרעבה של השירותים החברתיים. בן-גוריון כבר לימד אותנו שכוחה של ישראל תלוי בשני יסודות: בכוחה וגם בצדקתה. וחברה שצמחה על בסיס הערך של כל ישראל ערבים זה לזה, ומקץ 70 שנה הגיעה למצב של שיעורי עוני פנומנליים ופערים חברתיים יוצאי דופן היא אינה חברה צודקת – היא חברה חולה. מחובתנו – אני מדבר על בני הדור שלי – להמשיך לשמור על ישראל עם עליונות צבאית, זה בטוח, אבל גם לחזקה מחדש מבחינה פנימית. ישראל, שהתנערה מהאחריות הממלכתית ובזה לסולידריות בשנים האחרונות, חייבת, אחרי המגפה הזו, לכתוב מחדש את החוזה החברתי שלה עם האזרחים. מכונות הנשמה ומיטות בתי חולים חשובות לא פחות לביטחון מאשר המטוסים. היכולת לספק הזדמנות בחינוך לכל ילד ולתת הזדמנות מחודשת לנתמכי הרווחה היא חלק בלתי נפרד מהחוסן הלאומי והחברתי שלנו. אנחנו כמדינה, ימין ושמאל, קואליציה ואופוזיציה, זקוקים לניו דיל חברתי וכלכלי. הווירוס הזה, אדוני היושב-ראש, הוא לא שוויוני. הוא קוטל קודם כול את המבוגרים המפוחדים בבתי האבות או שספונים בבתים שלהם. היום התבשרנו שהאוצר מבקש לחתוך בתוכנית הדגל של משרד הרווחה, נושמים לרווחה, כך שתוכניות המקרו לחילוץ המשק, חלקן ימומנו – תקשיבו טוב – על ידי קיצוץ בזכויות של האוכלוסיות המוחלשות. לכאורה – ובזה אסיים, אדוני היושב-ראש – הווירוס הזה זקוק רק לשלושה דברים כדי להתמודד איתו: בידוד, שני מטר והיגיינה. בידוד למי? לקופאיות בסופר? לשליחים? למטפלים הסיעודיים, גם המטפלים הערבים, ד"ר טיבי, שעושים עבודת קודש בימים האלה? עובדי כפיים שבלית ברירה נמצאים בחזית האפרורית והמסוכנת של המאבק הזה. שני מטר למי? למי? לנפגעי האלימות במשפחה? לקשישים בודדים? למשפחות עניות עם הרבה ילדים ומיעוט חדרים? היגיינה למי? אלכוג'ל בסופר עולה 20 שקל. חבילה של כפפות – 70 שקל. קצבת זקנה ליחיד היום במדינת ישראל – 1,500 שקל. קצבת נכות – בערך 3,200. כמה אתם חושבים שיכולים לקנות היגיינה בסכומים האלו? אז לסיכום, אדוני היושב-ראש, על המחלה הזו, כמו שהיינו מול אתגרים בעבר, אנחנו נתעלה ונתגבר. אנחנו ישראלים. אין שאלה בכלל. אבל השאלה היא: האם אנחנו נצא ממנה כחברה אחת מלוכדת וחסונה או האם נמשיך לחיות כאן כאוסף של פרטים ובודדים? תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת איציק שמולי. חברת הכנסת אורנה ברביבאי, ואחריה – חבר הכנסת שלמה קרעי. שלוש דקות, גברתי. << דובר >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> המגפה הנוראית הזאת פוגעת באנושות כולה. ודווקא ככזאת, לא כמקרה בוחן רק לחברה הישראלית, היא מעמידה את המנהיגות בכל העולם במבחן. בעוד אנחנו רואים דוגמאות של מנהיגים מעוררי השראה, שמבינים את גודל השעה ומבינים עד כמה הקורונה יכולה לפגוע בפחדים הכי הכי מוחשיים לכל אדם – בריאות, פרנסה, משפחה – ויודעים לשמש עבורם השראה, אנחנו רואים איך אצלנו, להבדיל, במקום לעסוק בתוכנית עבודה שמפרטת בדיוק בפני האזרח כמה הוא הוא זה שישפיע על מיגור הקורונה, כי הוא ידע מה מצופה – להקטין את חוסר הוודאות, לדעת שהיכולת להתמודד עם הנגיף הנורא הזה תלויה בעיקר בפרט ובהתנהגות שלו – במקום לעורר השראה בקרב האזרחים, במקום להסביר להם, למבוגרים, לצעירים, מה המשמעות של ההתמודדות עם הנגיף, היום מונחות פה שתי הצעות חוק שאחת מדברת על אכיפה, הגברת האכיפה, והשנייה מדברת על המעקבים. ואני שואלת: האם אלה שתי הצעות חוק שישנו את המציאות בקרב אזרחי המדינה? בחוסר הוודאות והכאוס, גם בהיבטים של כלכלה וגם בהיבטים של בריאות, לא מספיקה לאזרחי המדינה המציאות הכל-כך קשה הזאת, שאנחנו צריכים להוסיף להם עכשיו גם מעקבים וגם מעצרים? אני חושבת שצריך להתנגד בתוקף. אני חושבת שמי שעושה איזה עוקף דמוקרטיה בשם הקורונה, ואומר: תעזבו עכשיו, מה נתעסק עם דמוקרטיה, יש לנו כזה איום של קורונה, לא מבין שדמוקרטיה היא הכלי המשמעותי ביותר להתמודדות, בוודאי בעת משבר בסדר גודל כזה של הקורונה. לכן אני אתנגד לשתי הצעות החוק האלה. אני חושבת שכאשר הקורונה תחלוף ואנחנו נרים את הראש ונצטרך לחיות פה כמדינה חופשית ודמוקרטית, נצטרך לשאול את עצמנו איך נגרם נזק בלתי הפיך במציאות שלא נוכל להחזיר חזרה. ולכן צריך לשמור ולעשות כל מה שנדרש עבור אזרחי המדינה כדי להתמודד עם הקורונה ולשמור על הדמוקרטיה, לא פחות מזה. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת אורנה ברביבאי. חבר הכנסת שלמה קרעי, ואחריו – חבר הכנסת משה ארבל. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מדינת ישראל מובילה במאבק נגד הקורונה. על פרטי ודקדוקי הצעת החוק הזו אפשר ואף רצוי לדון בוועדה, אבל חלילה לנו למנוע מהממשלה ומכוחות החירום לבצע את תפקידם בשמירה על בריאותו ושלומו של הציבור. ישבתי כאן ושמעתי בקשב רב את הנאומים חוצבי הלהבות על קץ הדמוקרטיה מחבריי חברי הכנסת שהגורל שם אותם בצד השני של המפה הפוליטית. ואני לא סתם אומר "הגורל", כי זו אינה אידיאולוגיה ואלו אינם ערכים; הם משתמשים בדמוקרטיה עצמה כקרדום לחפור ולהרוס את יסודותיה. הרי באותה נשימה אתם מבקשים להגיש הצעת חוק אנטי-דמוקרטית בעליל – הצעת חוק שליועצים של ארדואן יהיה הרבה מה ללמוד ממנה, הצעת חוק שתסיר מהמגרש הפוליטי מועמד אחרי שכבר ניצח אתכם. ממש דמוקרטיה במיטבה. הצביעות עולה על גדותיה והורסת כל חלקה טובה. יאיר לפיד ואביגדור ליברמן הם האנשים חסרי האחריות והצבועים ביותר בפוליטיקה הישראלית. אתם צריכים להתבייש בעצמכם, חברי ישראל ביתנו וחברי יש עתיד. אתם לא ענייניים. אתם לא דוברים אמת. אתם מקדשים את הפוזיציה ואת הצביעות. בושה וחרפה. יושבים כאן אנשים – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אנחנו רוצים שמועמד שמואשם בשוחד והפרת אמונים ילך ויעמוד למשפט. זה מה שאנחנו רוצים. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> בדיוק. פתאום, פתאום אין דמוקרטיה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא רוצים יותר מזה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> יושבים כאן אנשים ששנה שלמה – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – שוחד והפרת אמונים – – – שנות מאסר. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – מכרו לאזרחי ישראל אדם מסוים כראש ממשלה, ועכשיו מלכלכים עליו בכל פה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אז תן לי להסביר לך, חבר הכנסת מיקי לוי, את המהלך של חבר הכנסת גנץ. מתוך פרקי אבות, שנתחיל לקרוא בשבת הקרובה, רבי מתיא בן חרש אומר: הווי זנב לאריות ואל תהיה ראש לשועלים. אם תעשו חשבון, ואתה אוהב חשבונות, חבר הכנסת לוי, לפיד – זה 124, ליברמן – 332; שניהם ביחד – 456, וזה בדיוק שועלים. אחרי שלוש מערכות בחירות, הבין גנץ שלא כדאי להיות ראש לשועלים. שועלים קטנים מחבלים בכרמים כשלפידים של שנאה קשורים בזנבותיהם. אריות זה 617. איפה הוא מצא אריות? בליכוד. ביבי נתניהו – 617. הוא בחר לשלם מחיר באחריות לאומית ולהיכנס למשא-ומתן רציני על ממשלה בראשות נתניהו. לפיד וליברמן, בין אם יהיו בחירות ובין אם תקום ממשלת אחדות, אתם תיזרקו לשולי ההיסטוריה. הדבר היחיד שיזכרו לכם הוא את הניצול הציני, הבזוי, של כל משבר, של כל בעיה במדינה, לצורך פוליטיקה קטנה שבינה ובין דאגה למדינת ישראל אין ולא כלום. תודה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – והמשיח יבוא – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת קרעי. חבר הכנסת משה ארבל, בבקשה, ואחריו – חברת הכנסת היבה יזבק. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מושחתים – זה 823. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כמה? << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> 823. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אחרון הדוברים יהיה חבר הכנסת ינון אזולאי, ובכך יסתיימו הדוברים. אני מציע להתחיל לצלצל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא סתם אומר. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ארבל, ארבל, ארבל, תבדוק. מושחתים – זה 823. תבדוק. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> ד"ר טיבי, אני מצטער. לא למדתי ליבה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא רציתי להקשות עליך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה, שלוש דקות. שלוש אתה יודע, כן? << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אומנם ביקשתי מכבוד היושב-ראש לדבר בהודעה אישית, שלא אושרה לי, אבל לבסוף הוא, לפנים משורת הדין, אישר לי לבוא ולהעלות כאן לדוכן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, זה לא היה לפנים משורת הדין, אדוני. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> לא? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הרשימה לא הייתה סגורה, אז נרשמת לדבר. אז זה בסדר. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> מאה אחוז. אני מודה לך על ההזדמנות. זה בהמשך לדבריו של חבר הכנסת ד"ר טיבי, שהזכיר את שמי בנאומו בנושא הכאוב שהיה ליד נחל דרגות. מדבריך, חבר הכנסת טיבי, עלה שמא יש איזו הסכמה שבשתיקה או הכלה או חוסר בושה או היעדר הסמקה ממעשה הנבלה של נוער אנרכיסטי ששהה במתחם בידוד לחולי קורונה, שהוקם על ידי צה"ל עבורו. אז אני רוצה, ברשותך, אדוני היושב-ראש וחברי הכנסת, גברתי השרה, לציין שהדברים החמורים הללו, אין ראוי לעבור עליהם לסדר-היום. היום, ממש בשעות האחרונות, שר הביטחון נפתלי בנט הוציא הודעה בתקשורת, אפשר לומר המגזרית, אפילו, בבייס שלו; הודעה ברורה, שפורסמה בין היתר באתר סרוגים, ואני מצטט: "השחתת המתחם שהקים צה"ל והצתת הרכבים הפלסטיניים הן מעשי נבלה שחצו את כל הקווים האדומים. מדובר בחוצפה ובחרפה שלא יתוארו, ואין לנו שום כוונה לעבור על כך לסדר-היום. אינני מקבל כל גילויי אלימות, בוודאי שלא בעת הנוכחית, שבה צה"ל ומערכת הביטחון נרתמו במלוא הכוח לסייע במשבר". עוד הוסיף שר הביטחון: "הנחינו את כוחות הביטחון להגיע לכל החשודים בהקדם ולמצות עימם את הדין, כך שהמסר יעבור בבירור: על אלימות משלמים". אני לא נציג הממשלה. אני חבר כנסת. היה לי חשוב להביא את דבריו של שר הביטחון כדי להצטרף לגינוי בפה מלא לאנשים שצריכים לדעת, ומעל הבמה הזו: כל אלימות, מכל מגזר וכנגד כל אדם, ראויה לגינוי ולהוקעה, וחייבים למצות את איתם את הדין. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת משה ארבל. חברת הכנסת היבה יזבק, בבקשה. אחריה – חבר הכנסת ינון אזולאי. מייד לאחר מכן, אם לא תהיה הודעת סיכום של הממשלה, אנחנו נעבור להצבעה. חברי הכנסת מתבקשים להגיע למליאה. בבקשה, גברתי, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, כמובן שאני מתנגדת להצעת חוק זו. זו עוד הצעת חוק בשם מצב החירום שבאה לעשות ולהפעיל עוד דיכוי על האזרחים, על האנשים, על התושבים. זו הצעת חוק מיותרת, בכל הרמות היא מיותרת. האמת היא שצעדים של הסברה, צעדים של שיתוף פעולה עם האזרחים, עם הציבור הרחב, הם באמת צעדים שהוכיחו את עצמם. ואני מכאן שואלת ותוהה, באמת אני תוהה: זה מדהים, פתאום הממשלה יכולה לבוא ולאכוף ולהפעיל ומעצרים ומעקב בטלפונים, אבל כשאנחנו כבר שבועיים-שלושה מעלים את העניין של האלימות במשפחה, אלימות נגד ילדים, אלימות נגד קטינים, אלימות נגד קשישים, ואנחנו מצביעים על העלייה, באחוזים ובמספרים, של אלימות המתמשכת, בשל המצב, ולנוכח המשבר של הקורונה, נגד האוכלוסיות המוחלשות – אין, אף אחד לא שומע. לאף אחד אין פתרון בתוך הממשלה, זה לא מעניין אף אחד. אנחנו לא מקבלים שום מענה. אבל כשזה מגיע לעניין כל כך ביטחוניסטי – וזו אכן עוד הצעת חוק ביטחוניסטית, ולא קשורה לא למצב בריאותי ולא למצב האזרחי – אנחנו פתאום רואים הצעות חוק ומצב חירום שאנחנו צריכים לטפל בו מיידית. הגיע הזמן להגיד במפורש שצעדים אלו והצעות חוק כאלה, שכנראה שיעברו בכנסת הנוכחית, הם לא יכסו והם לא יסתירו את הכישלון הברור של הכנסת ושל הממשלה, סליחה, בטיפול בכל המשבר של הקורונה – אם זה בעניין של הבדיקות, אם זה בעניין של הרווחה, אם זה בעניין של האלימות המתפשטת בתקופת הקורונה ואם זה בעניין המשבר הכלכלי. שום דבר לא יסתיר את העובדה ולא יכסה על העובדה שקיים כאן כישלון מאוד גדול. אנחנו כמובן נצביע נגד הצעת חוק זו. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת יזבק. חבר הכנסת ינון אזולאי, אחרון הדוברים. בבקשה, אדוני. אחריו נעבור לסיכום הממשלה, לבחירת הממשלה, ולהצבעה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב בראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, בשבוע שעבר ראיתי סרטון מזעזע שפורסם באתר בחדרי חרדים על שוטר שהכה אדם עם מוגבלות נפשית מכות נמרצות. הוא בא לעצור אותו, הפילו אותו על הרצפה בשביל לעצור. תגובת המשטרה הייתה שמצאו שם בית תפילה ומקווה, כמובן לא על פי ההוראות – כולנו מגנים זאת, אין שום סיבה מוצדק בעולם לקיים מניין נגד ההוראות ומקווה נגד ההוראות, זה מובן. אבל אומרת המשטרה: כשהם הגיעו למקום כולם ברחו, וכנראה תפסו את החלש. מה חשבתם, שאם הוא היה נורמלי הוא היה נשאר? קצת רגישות. תגובה מבזה של המשטרה. ואני שולח אותם לראות את ההנחיות שהוציא משרד המשפטים לצוותי אכיפה שנתקלים באדם עם מוגבלות. אקרא קטע קטן: "במידה שאינכם מזהים שמדובר באדם עם מוגבלות, תוכלו לתשאל אותו בעדינות למעשיו ולסיבות הימצאותו מחוץ לביתו. שימו לב כי התייחסות נוקשה עלולה לאיים על אדם עם מוגבלות ולגרום לו לתחושת לחץ ובלבול, במקרה כזה הוא עלול להימנע משיתוף פעולה ומענה לשאלות", וכן, זו הדרך. אבל את המשטרה זה לא מעניין. אני שואל: בהצעת חוק הזאת שעכשיו מביאים, אולי להוסיף שם ששוטר שהכה אדם עם פגיעה נפשית – וזו לא פעם ראשונה: אנחנו זוכרים את ההכאה של יענקי רוזנברג; גם בחור עם מגבלות נפשיות, שגם הוכה ופצעו אותו והוא שתת דם, והמשטרה עוד פעם הוציאה איזו תגובה, ומח"ש, המחלקה לחיפוי שוטרים, סגרה את התיק הזה; אולי בחוק הזה נוסיף ששוטר שהכה אדם עם מוגבלות נפשית ייעצר מייד עד תום ההליכים ל-30 יום, עד שיעבור המקרה, עד שיעברו התקנות האלה, החירום שאנחנו נמצאים בו? אבל זה לא יהיה. יש שוטרים מיוחדים – שתדעו לכם, רוב השוטרים במשטרת ישראל אנשים טובים שעושים עבודתם 24/7 למעננו, למען כל עם ישראל. מגיע להם יישר כוח עצום, ולשר שעומד בראש מגיע יישר כוח שהוא עושה את כל המאמץ על מנת שהמשטרה תתנהג כמו שצריך, גם ביום-יום וגם בנושא של החירום. אבל יש עשבים שוטים, ואותם אנחנו צריכים להוקיע. ולכן אני מבקש מהמשטרה לעשות בדק בית. גם בשבוע שעבר כשפרצה לדירה; נכון, הייתה תלונה של שכנים על הפרעה באמצע היום, על תפילה, פרצו דרך הגג. יש כל מיני מקרים שמביאים לסימני שאלה. אני מבקש מהמשטרה לעשות בדק בית אמיתי ולבדוק איפה זה נמצא. לסיום דבריי אני רוצה לברך את אלי ביר. אלי ביר הוא נשיא איחוד הצלה. הוא מאושפז היום בארצות הברית, וברוך השם הוא התעורר לאחר שלושה שבועות. אני מבקש לשלוח מפה את ברכותיי להחלמתו המהירה. הוא עושה עבודת קודש למען עם ישראל. איחוד הצלה, ואני נמנה עם הארגון הקדוש הזה, ואני גאה להיות בו, עושה עבודת קודש. לצערי, בימים האלה מידרו את המתנדבים, אותנו, אבל זה לא הזמן לעשות את החשבונות. אני רק מקווה שלא נשלם על זה בחיי אדם, בגלל אגו. אבל לך, נשיא איחוד הצלה אלי ביר, שתהיה לך רפואה שלמה. וביחד, לכל המתנדבים, תהיו חזקים. אני יודע שגם עכשיו אתם עושים את עבודתכם קודש 24/7, על מנת להגיע לכל חולה, ולהמשיך עם הפרויקט "תן כבוד". בסיום היום הזה, יישר כוח לעם ישראל, שביום המימונה נשמע להוראות, בברכת תרבחו ותסעדו. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ינון אזולאי. הממשלה רוצה לסכם? גברתי השרה. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל: << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אז אנחנו נעבור להצבעה שמית. נקרא בשמות חברי הכנסת. נבקש מחברי הכנסת שנמצאים במשכן להגיע למליאה להצבעה. בבקשה, גברתי המזכירה. << דובר_המשך >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר_המשך >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח סמי אבו שחאדה – נגד אלי אבידר – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – בעד משה אבוטבול – בעד ישראל אייכלר – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת סעיד אלחרומי – אינו נוכח זאב אלקין – אינו נוכח דוד אמסלם – אינו נוכח אופיר אקוניס – אינו נוכח משה ארבל – בעד גלעד ארדן – אינו נוכח גבי אשכנזי – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח רם בן ברק – נגד נפתלי בנט – אינו נוכח יואב בן צור – אינו נוכח אורנה ברביבאי – נגד קרן ברק – אינה נוכחת ניר ברקת – בעד יוסף ג'בארין – נגד יאיר גולן – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – בעד יואב גלנט – אינו נוכח סעיד אלחרומי – נגד גילה גמליאל – בעד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח עוזי דיין – בעד אבי דיכטר – בעד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח צבי האוזר – אינו נוכח ניצן הורוביץ – אינו נוכח דוד ביטן – בעד צחי הנגבי – אינו נוכח יועז הנדל – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת מכלוף מיקי זוהר – אינו נוכח אסף זמיר – אינו נוכח תמר זנדברג – נגד ציפי חוטובלי – בעד אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת שרן השכל – בעד מיקי חיימוביץ' – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח אחמד טיבי – נגד יעקב טסלר – בעד << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת שהצביעו, אני מבקש לפנות את המקום על מנת לאפשר לחברי כנסת אחרים להיכנס למליאה ולממש את זכות ההצבעה. תודה. << דובר_המשך >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר_המשך >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) חילי טרופר – אינו נוכח דסטה גדי יברקן – אינו נוכח היבה יזבק – נגד עומר ינקלביץ' – אינה נוכחת משה יעלון – אינו נוכח אלי כהן – אינו נוכח יצחק כהן – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – בעד ע'דיר כמאל מריח – אינה נוכחת עופר כסיף – נגד אופיר כץ – בעד חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח מיקי לוי – נגד אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת יריב לוין – אינו נוכח אביגדור ליברמן – אינו נוכח יעקב ליצמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח פטין מולא – אינו נוכח מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי קונין – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – בעד אורי מקלב – אינו נוכח יעקב מרגי – בעד משולם נהרי – אינו נוכח אבי ניסנקורן – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח סונדוס סאלח – אינה נוכחת גבי אשכנזי – בעד יואב בן צור – בעד פטין מולא – בעד מרב מיכאלי – נגד יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – אינו נוכח אופיר סופר – בעד בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח אוסאמה סעדי – נגד גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – נגד איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – אינה נוכחת חמד עמאר – אינו נוכח ג'אבר עסאקלה – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח טלי פלוסקוב – בעד אורלי פרומן – אינה נוכחת מאיר פרוש – בעד עמיר פרץ – אינו נוכח רפי פרץ – אינו נוכח אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת אנדרי קוז'ינוב – נגד אלכס קושניר – אינו נוכח יואב קיש – אינו נוכח שלמה קרעי – בעד מירי מרים רגב – אינה נוכחת עידן רול – אינו נוכח יואל רזבוזוב – אינו נוכח יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת שהצביעו – קרעי, ברקת, דיין, בבקשה, אם אפשר לאפשר לאחרים להיכנס. אתם נמצאים ולא מאפשרים בגלל מגבלת הכמות. << דובר_המשך >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר_המשך >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) סונדוס סאלח – נגד דסטה גדי יברקן – בעד אנטאנס שחאדה – נגד יובל שטייניץ – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – אינו נוכח יזהר שי – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – בעד עפר שלח – נגד איציק שמולי – אינו נוכח רם שפע – אינו נוכח איילת שקד – בעד עאידה תומא סלימאן – נגד פנינה תמנו – אינה נוכחת אימאן ח'טיב יאסין – נגד חוה אתי עטייה – בעד יפעת שאשא ביטון – בעד בועז טופורובסקי – נגד מירב כהן – בעד מיכאל ביטון – בעד קטי קטרין שטרית – בעד אורלי לוי אבקסיס – בעד ווליד טאהא – נגד יזהר שי – בעד אורי מקלב – בעד אלון שוסטר – בעד רם שפע – בעד עידן רול – נגד פנינה תמנו – בעד << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני אבקש לקרוא שוב את שמות אלו שלא נכחו בקריאה השנייה. << דובר_המשך >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר_המשך >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח אלי אבידר – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – אינו נוכח דוד אמסלם – אינו נוכח אופיר אקוניס – אינו נוכח גלעד ארדן – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו נוכח קרן ברק – אינה נוכחת יאיר גולן – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח צבי האוזר – אינו נוכח ניצן הורוביץ – אינו נוכח צחי הנגבי – אינו נוכח יועז הנדל – אינו נוכח מכלוף מיקי זוהר – אינו נוכח אסף זמיר – אינו נוכח מיקי חיימוביץ' – אינה נוכחת חילי טרופר – אינו נוכח עומר ינקלביץ' – אינה נוכחת משה יעלון – אינו נוכח אלי כהן – אינו נוכח יצחק כהן – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח ע'דיר כמאל מריח – אינה נוכחת חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח יריב לוין – אינו נוכח אביגדור ליברמן – אינו נוכח יעקב ליצמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח יוליה מלינובסקי קונין – אינה נוכחת משולם נהרי – אינו נוכח אבי ניסנקורן – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח חמד עמאר – אינו נוכח ג'אבר עסאקלה – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח אורלי פרומן – אינה נוכחת עמיר פרץ – אינו נוכח רפי פרץ – אינו נוכח אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת אלכס קושניר – אינו נוכח יואב קיש – אינו נוכח מירי מרים רגב – אינה נוכחת יואל רזבוזוב – אינו נוכח יובל שטייניץ – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת סליחה, קטי שטרית הצביעה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הצביעה בעד. << דובר_המשך >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר_המשך >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) אלעזר שטרן – אינו נוכח איציק שמולי – אינו נוכח << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> האם נמצא במליאה או מסביבה חבר כנסת שהצבעתו לא נרשמה? ניתן לו כמה שניות להיכנס למליאה. נבקש מהסדרנים לבדוק אם יש מישהו בחוץ. אין. אם כך, ההצבעה הסתיימה ונבקש לספור את הקולות. חברי הכנסת, תוצאות ההצבעה הן כדלקמן: בעד הצעת החוק – 37, נגד – 23, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (מעצר חשוד בעת מניעה לקדם חקירה) עברה בקריאה ראשונה ועוברת לוועדת החוץ והביטחון הזמנית – – << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> ועדת הקורונה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> – – או לוועדה המיוחדת להתמודדות עם נגיף הקורונה, לפי החלטת הוועדה המסדרת. אנחנו עושים עכשיו הפסקה בדיונים ונודיע על ההמשך. כרגע יש הפסקה בדיון, והוועדה המסדרת תקבע עכשיו. אנחנו נודיע מתי תתכנס המליאה בשנית. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 20:52 ונתחדשה בשעה 21:37.) << הפסקה >> << הצח >> הודעת הוועדה המסדרת << הצח >> << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני מחדש את ישיבת המליאה. הודעה לממלא מקום יושב-ראש הוועדה המסדרת, חבר הכנסת יזהר שי. בבקשה, אדוני. << דובר >> יזהר שי (בשם הוועדה המסדרת): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, גברתי מזכירת הכנסת, כנסת נכבדה, הוועדה המסדרת קבעה את הוועדות הבאות לדיון בהצעות החוק כדלקמן לשם הכנתן לקריאה שנייה ושלישית: ועדת החוץ והביטחון תדון בהצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (קבלת נתוני מיקום לצורך פיקוח על קיום הוראת הבידוד), התש"ף–2020, מ/1296. הוועדה המיוחדת בעניין ההתמודדות עם נגיף הקורונה תדון בהצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (מעצר חשוד בעת מניעה לקדם חקירה), התש"ף–2020, מ/1297. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה לחבר הכנסת יזהר שי. אם כך, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני, כ"ו בניסן התש"ף, 20 באפריל 2020, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 21:39. << סיום >>