דברי הכנסת

דברי הכנסת ו / מושב ראשון / ישיבות י"ד–י"ז / כ"ו–כ"ט בניסן התש"ף / 20–23 באפריל 2020 / 6 חוברת ו' ישיבה י"ד הישיבה הארבע-עשרה של הכנסת העשרים-ושלוש יום שני, כ"ו בניסן התש"ף (20 באפריל 2020) ירושלים, הכנסת, שעה 11:01 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 5 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 5 נאומים בני דקה 13 היבה יזבק (הרשימה המשותפת): 13 אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): 13 בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): 14 ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): 15 ניצן הורוביץ (מרצ): 16 סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): 17 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 18 משה אבוטבול (ש"ס): 20 חוה אתי עטייה (הליכוד): 22 יזהר שי (כחול לבן): 22 מתן כהנא (ימינה): 23 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 24 אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): 24 ינון אזולאי (ש"ס): 25 מירב כהן (כחול לבן): 26 סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): 27 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 28 אופיר כץ (הליכוד): 28 סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 30 קרן ברק (הליכוד): 30 עודד פורר (ישראל ביתנו): 31 שלמה קרעי (הליכוד): 32 יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): 33 רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): 33 דסטה גדי יברקן (הליכוד): 34 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 34 פטין מולא (הליכוד): 35 עומר ינקלביץ' (כחול לבן): 36 אורי מקלב (יהדות התורה): 36 הודעת יושב-ראש הוועדה המסדרת 37 אבי ניסנקורן (יו"ר הוועדה המסדרת): 38 הצעת חוק שמירת הניקיון (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (מענק לרשויות מקומיות), התש"ף–2020 39 השר להגנת הסביבה זאב אלקין: 39 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 47 ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): 48 מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): 49 יזהר שי (כחול לבן): 51 תמר זנדברג (מרצ): 53 עידן רול (יש עתיד-תל"ם): 54 יעקב מרגי (ש"ס): 55 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 56 סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 57 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 58 אלכס קושניר (ישראל ביתנו): 60 שלמה קרעי (הליכוד): 61 קרן ברק (הליכוד): 62 אלון שוסטר (כחול לבן): 63 משה ארבל (ש"ס): 65 אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): 67 משה אבוטבול (ש"ס): 68 אורי מקלב (יהדות התורה): 70 מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): 72 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 74 רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): 79 יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): 81 אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): 82 ינון אזולאי (ש"ס): 86 השר להגנת הסביבה זאב אלקין: 87 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 99 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 99 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> בוקר טוב לכולם, אני פותח את ישיבת הכנסת, היום יום שני, כ"ו בניסן התש"ף, 20 באפריל 2020. הודעה למזכירת הכנסת. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/1/23 וכלה בהצעת חוק פ/174/23: הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – הגדלת סכום הפיצוי בלא הוכחת נזק), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת פנינה תמנו; הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – מימוש כספי פיקדון בשל נגיף הקורונה) (הוראת שעה), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עפר שלח, יוליה מלינובסקי קונין, משה אבוטבול, מירב כהן, יואב סגלוביץ', מתן כהנא, קטי קטרין שטרית ויואב קיש; הצעת חוק לקביעת שעות ההצבעה בקלפיות ולקביעת היקף יום השבתון בבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות (תיקוני חקיקה), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת אורי מקלב; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הפסקת כהונה של ראש ממשלה בממשלת מעבר שהוגש נגדו כתב אישום), מאת חברי הכנסת עודד פורר, יוליה מלינובסקי קונין, יבגני סובה, אלי אבידר, חמד עמאר ואלכס קושניר; הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – זכות מטופל לקבל רשומות רפואיות), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני ואורי מקלב; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – נכה שהגיע לגיל פרישה), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק איסור פרסום והפצת שמות נפגעים, התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת ע'דיר כמאל מריח; הצעת חוק הלוואות לדיור (תיקון – הלוואה כהון עצמי) (הוראת שעה), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק העונשין (תיקון – איסור תיעוד של חיילי צבא ההגנה לישראל), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת מיכל שיר סגמן ומיכאל מלכיאלי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תגמול למשרתים במילואים), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עפר שלח וחילי טרופר; הצעת חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי (תיקון – ביטול החוק), מאת חברי הכנסת אוסאמה סעדי, אחמד טיבי וסונדוס סאלח; הצעת חוק הפעלת תחבורה ציבורית ביום המנוחה השבועי, התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – מאגר צרכנים להגבלת שיחות שיווק מרחוק), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת מירב כהן; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (פטור מאגרת רישיון לרכב חשמלי), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת יזהר שי; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – חובת הקלטה של עסקה טלפונית), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק הדחת נציג ציבור התומך במאבק מזוין נגד מדינת ישראל (תיקוני חקיקה), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת שלמה קרעי, משה ארבל ודסטה גדי יברקן; הצעת חוק חג המצות (איסורי חמץ) (תיקון – ביטול החוק), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – מימון מוסדות חינוך מוכרים לא רשמיים), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת משה אבוטבול, מיכאל מלכיאלי, משה ארבל וינון אזולאי; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – הרחבת הסדרי הבחירה), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת יזהר שי; הצעת חוק החולה הנוטה למות (תיקון – מוות במרשם רופא), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עפר שלח וקארין אלהרר; הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – גמול לאח הנספה), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת מיכל שיר סגמן, מיכאל מלכיאלי, איתן גינזבורג ואיציק שמולי; הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – מחלת תינוק), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת משה אבוטבול, מיכאל מלכיאלי, ינון אזולאי ומשה ארבל; הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – מניין חברי הכנסת במליאה), מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק דיני העבודה (תיקוני חקיקה), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת מתן כהנא ואורי מקלב; הצעת חוק למניעת אלימות כלכלית בין בני זוג ובני משפחה, התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת יואב סגלוביץ'; הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – תשלום רטרואקטיבי של גמלת הבטחת הכנסה למקבלי קצבת אזרח ותיק), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק הביטוח לאומי (תיקון – ביטוח זכויות עצמאי שעיקר הכנסתו מעסק שמצוי בפשיטת רגל או בפירוק), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני ואורי מקלב; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הגבלת כהונת ראש הממשלה לשתי תקופות כהונה רצופות), מאת חברי הכנסת עודד פורר, יוליה מלינובסקי קונין, יבגני סובה, אלי אבידר, חמד עמאר ואלכס קושניר; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (החזר בתשלום למעונות יום לאימהות), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, עודד פורר, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין, חמד עמאר ואלכס קושניר; הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון – הצבעת אזרחים מחוץ לישראל), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת צבי האוזר; הצעת חוק העונשין (תיקון – פרסום מודעות שעולה מהן הפליה), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת יאיר גולן; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – ביטול הגבלת רישיון נהיגה), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת שלמה קרעי, יעקב אשר, דסטה גדי יברקן ויעקב טסלר; הצעת חוק אימוץ ילדים (תיקון – אימוץ על ידי הורה יחיד), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת ניצן הורוביץ; הצעת חוק זכות יוצרים (תיקון – התרת ביצוע פומבי של יצירה מוזיקלית בעסק קטן), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת מיכל שיר סגמן, מיכאל מלכיאלי ואיתן גינזבורג; הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון – ייצוג בפני בוררות המתנהלת על פי דין דתי), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי; הצעת חוק איסור יבוא ומכירת כבד של בעלי חיים שעברו התעללות, התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת מיקי חיימוביץ'; הצעת חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (ביטול סמכות שר הפנים לעניין חוקי עזר בדבר פתיחתם וסגירתם של עסקים בימי מנוחה), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת יוליה מלינובסקי קונין, עודד פורר, אלי אבידר, יבגני סובה, חמד עמאר ואלכס קושניר; הצעת חוק איסור הונאה בכשרות (תיקון – כשרות בלבד ובית אוכל הפתוח בשבת), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת אלעזר שטרן; הצעת חוק הכרה ברצח העם הארמני וציון יום זיכרון, התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – אחריות מנהל כללי ונושא משרה בשל הפרת הוראות החוק), התש"ף–2020, מאת חברות הכנסת מירב כהן וקטי קטרין שטרית; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – צמצום פערים בין הפריפריה למרכז), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת יזהר שי; הצעת חוק הסדרת העיסוק של מעצבי השיער, התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת מיכל שיר סגמן; הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון – מסירת תעודות לבעלי מוגבלות), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת מיכל שיר סגמן; הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון – פגיעה מנפל), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת משה אבוטבול, מיכאל מלכיאלי, ינון אזולאי ומשה ארבל; הצעת חוק הפקדות וזכויות סוציאליות לעצמאים (תיקוני חקיקה), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עפר שלח, מיקי לוי ורם שפע; הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון – הוראות לעניין מוסד על-תיכוני להשכלה תורנית או דתית), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת משה אבוטבול, מיכאל מלכיאלי, משה ארבל וינון אזולאי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה למי שנמצא בהכשרה מקצועית), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק פיצויים בעד נזק עקב אסון טבע, התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת קרן ברק; הצעת חוק העונשין (תיקון – ביטול העבירה על העלבת עובד ציבור), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה (תיקון – תקציב הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת יזהר שי; הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – השתתפות בדיון ובהצבעה מרחוק במצב חירום) (הוראת שעה), מאת חבר הכנסת יזהר שי; הצעת חוק לתיקון פקודת מיסי העירייה ומיסי הממשלה (פטורין) (פטור מארנונה לבתי חיילים), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת פנינה תמנו; הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון – בחינת סבירות פעולות מבטח, העברת נטל ועיצום כספי), התש"ף–2019, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון – הזכות להישכח), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עפר שלח ויזהר שי; הצעת חוק התרת נישואין אזרחיים (תיקוני חקיקה), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק המים (תיקון – הנחות לאוכלוסיות זכאיות), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק התכנון והבנייה (הוראות מיוחדות לעניין יישובי מיעוטים) (הוראת שעה), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת ע'דיר כמאל מריח; הצעת חוק הסדרת שוק הכשרות בישראל, התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עודד פורר, יוליה מלינובסקי קונין, יבגני סובה, אלי אבידר, חמד עמאר ואלכס קושניר; הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון – ועדה ציבורית לבחינת הצהרות ההון של חברי הכנסת), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת אלעזר שטרן; הצעת חוק ליישוב תחת איום מיידי (הוראת שעה), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת אלכס קושניר, עודד פורר, חמד עמאר, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי קונין ואלי אבידר; הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו–2018) (תיקון – מעמד ערי עולים), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור ממס לדמי הבראה), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת עומר ינקלביץ'; הצעת חוק הגנה על זכויות הדורות הבאים, התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת בועז טופורובסקי; הצעת חוק פרסום אסמכתאות בדבר השכלה ותעסוקה של נבחרי ציבור (תיקוני חקיקה), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת ע'דיר כמאל מריח; הצעת חוק הכנסת (תיקון – ועדה לפיקוח על רשויות פיקוח פיננסיות), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת שלמה קרעי, יעקב אשר, משה ארבל, דסטה גדי יברקן ויעקב טסלר; הצעת חוק אימוץ ילדים (תיקון – כשירות המאמץ), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת עידן רול; הצעת חוק הכנסת (תיקון – ועדה לפיקוח על רשויות פיקוח פיננסיות), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת יואב קיש; הצעת חוק להגברת השקיפות בפעילותם של גופים פיננסיים (תיקוני חקיקה), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת שלמה קרעי, משה ארבל ויעקב טסלר; הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (פסילת ראיה), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת גדעון סער; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור ממס על תשר), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון – הארכת תקופת ההתיישנות), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת אופיר כץ; הצעת חוק הרשויות המקומיות (פטור חיילים, נפגעי מלחמה ושוטרים מארנונה) (תיקון – החרגת ההגבלה סייג לדירות גדולות לחיילים בודדים), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת פנינה תמנו; הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה) (תיקון – גיל העובד), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי; הצעת חוק חובת שקיפות להסדר ניגוד עניינים של שר או ראש הממשלה, התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת קארין אלהרר; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור ממס במכירת תרופות מצילות חיים שאינן כלולות בסל הבריאות), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק יום לציון רצח העם הארמני, התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת יאיר לפיד; הצעת חוק חובת הדיווח של מוסדות פיננסיים על כספים ללא דורש, התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עפר שלח ומיקי לוי; הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון – רישום הורה נוסף), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 116) (תיקון – ביטול החוק), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת אחמד טיבי, איימן עודה, אנטאנס שחאדה, מנסור עבאס, עאידה תומא סלימאן, ווליד טאהא, עופר כסיף, היבה יזבק, אוסאמה סעדי, יוסף ג'בארין, ג'אבר עסאקלה, סמי אבו שחאדה, סונדוס סאלח ואימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים (הגדרת צמח הקנבוס, מדרוג עבירות ועונשים בסם קנבוס), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – עידוד העסקת עובדים מאוכלוסיות ייחודיות), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת יזהר שי; הצעת חוק ירושלים ובנותיה, התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת יואב קיש; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – קביעת אחוזי נכות ללקויי שמיעה – דו-צידי וחד-צידי), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת קטי קטרין שטרית, עומר ינקלביץ', אורלי פרומן ומיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק הפרשנות (תיקון – הגדרת הפליה על רקע זהות מגדרית או נטייה מינית), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עפר שלח, אסף זמיר ועידן רול; הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון – פיקוח אלקטרוני על אדם שהוצא כנגדו צו הגנה), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת יואב סגלוביץ'; הצעת חוק הפרשנות (תיקון – הגדרת הפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדר), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת ניצן הורוביץ; הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – ייצוג הולם ללוחמים), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת יואב קיש; הצעת חוק נציבות הדורות הבאים, התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת מיקי חיימוביץ'; הצעת חוק החזר הוצאות כספיות בגין עריכת נישואין אזרחיים בחוץ-לארץ למי שאינם רשאים להינשא בישראל על פי דיני המדינה, התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, עודד פורר, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין, חמד עמאר ואלכס קושניר; הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – קביעת מועד למתן פסק דין בערעור בתביעת קשיש), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת אלעזר שטרן; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – שינוי פרטים בכרטיס טיסה או בכרטיס לשיט), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 116) (תיקון – ביטול החוק), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת חמד עמאר, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין ואלכס קושניר; הצעת חוק איסור פרסום והפצת שמות נפגעים, התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת פנינה תמנו; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת תשלום בעד חניה במוסד רפואי), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – חיבור לחשמל) (הוראת שעה), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת ע'דיר כמאל מריח; הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור משלוחים חיים לשחיטה), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – השוואת קצבת נכות לשכר המינימום), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין, חמד עמאר ואלכס קושניר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי פגיעה לעצמאי), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עפר שלח ורם שפע; הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – פטור מתשלום בתחבורה ציבורית), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק המקרקעין (תיקון – התקנת מעלית מטעמים מיוחדים), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני ואורי מקלב; הצעת חוק לתיקון פקודת ביטוח רכב מנועי (פוליסה לשני כלי רכב של נהג יחיד), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי; הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – הפחתת יוקר תשלומי הלוואה לדיור), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת שלמה קרעי, יעקב אשר, משה ארבל, דסטה גדי יברקן ויעקב טסלר; הצעת חוק מכר סיטונאי חקלאי, התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק איסור הונאה בכשרות (תיקון – מתן תעודת הכשר על ידי רב מקומי), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עודד פורר, יוליה מלינובסקי קונין, יבגני סובה, אלי אבידר, חמד עמאר ואלכס קושניר; הצעת חוק חובת דיווח שנתי על מצב הטבע והמגוון הביולוגי בישראל, התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת מיקי חיימוביץ'; הצעת חוק איסור הונאה בכשרות (תיקון – כשרות לבית אוכל שאינו מחלל שבת), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת אלעזר שטרן; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שמירה חקלאית כעבודה מועדפת), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת יואב סגלוביץ'; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – תוספת קבועה לסל שירותי הבריאות לעדכון טכנולוגיות רפואיות חדשות, תרופות, מכשור ושיטות טיפול), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת יזהר שי; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – החזר אגרת נסיעה באמבולנס), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני ואורי מקלב; הצעת חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) (תיקון – הרחבת הגדרת הורים מיועדים), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק לאיחוד קווי החירום הטלפוניים, התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת קרן ברק; הצעת חוק הקמת מערכת סולרית בבית משותף שהוקם במסגרת עסקת פינוי ובינוי, התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק השמירה על המקומות הקדושים (תיקון – הבטחת פלורליזם דתי), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – גמלת אבל), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – קצבה יחסית לאזרח ותיק), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת מירב כהן; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תוספת קצבה לנכים מונשמים), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין, חמד עמאר ואלכס קושניר; הצעת חוק חובת הודעה להורים על אי-הגעת ילד למוסד חינוך או למעון יום (תיקוני חקיקה), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק הכנסת (תיקון – קביעת שכר חברי הכנסת בידי ועדה ציבורית), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק הקלות במס על רכישת מכשיר ניידות מסוג קלנועית (תיקוני חקיקה), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק שיקום, פיצוי וסיוע משפטי לנפגעי עבירות מין, התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון – ביטול דרישת מבחני כניסה וציון פסיכומטרי), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת עומר ינקלביץ'; הצעת חוק העונשין (תיקון – גזר דין עונש מוות למורשע ברצח בנסיבות טרור), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת שלמה קרעי, דסטה גדי יברקן, אופיר כץ וחוה אתי עטייה; הצעת חוק העונשין (תיקון – גזר דין עונש מוות למורשע ברצח בנסיבות טרור), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור ממס על משיכה הונית מקופת גמל), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני ואורי מקלב; הצעת חוק לתיקון פקודת הבנקאות (תקופת צינון למפקח על הבנקים), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת שלמה קרעי, משה ארבל, דסטה גדי יברקן ויעקב טסלר; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הוצאות אש"ל לעצמאיים), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת מיכאל מלכיאלי ומשה אבוטבול; הצעת חוק לתיקון פקודת המיסים (גבייה) (פיצוי עקב טעות), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני ואורי מקלב; הצעת חוק חופש המידע (תיקון – מידע על נגישות), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק חופש המידע (תיקון – מידע על נגישות), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת יאיר גולן; הצעת חוק זכות ייצוג לקטין המתנגד לאשפוז פסיכיאטרי (תיקוני חקיקה), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת פנינה תמנו; הצעת חוק העמותות (תיקון – חובת גילוי תרומה אנונימית), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים (תיקון – קביעת תור באמצעות האינטרנט), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת יזהר שי; הצעת חוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים (תיקון – פנייה באמצעי קשר לא דיגיטליים), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת מיכאל מלכיאלי ומשה אבוטבול; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – מענה אנושי בשירות טלפוני לאזרח ותיק), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק להגנת חיית הבר (תיקון – איסור מכירת פרוות), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת מיקי חיימוביץ'; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – שימוש חורג בקרקע חקלאית), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת שלמה קרעי, משה ארבל ויעקב טסלר; הצעת חוק שמירת הסביבה החופית (תיקון – התאמת תוכניות ישנות), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (שקיפות פיננסית), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת ע'דיר כמאל מריח; הצעת חוק איסור הונאה בכשרות (תיקון – מתן תעודת הכשר על ידי רב מקומי), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת אלעזר שטרן; הצעת חוק מניעת בריונות ברשת, התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון – הצהרה על חשבונות בנק בחוץ-לארץ), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק קרן לאזרחי ישראל (תיקון – צמצום אי-השוויון החברתי-כלכלי בישראל), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הכנסת (תיקון – הוראות מיוחדות לעניין ראש אופוזיציה מסיעה קטנה), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת שלמה קרעי, אופיר כץ וחוה אתי עטייה; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (זיכוי וניכוי בגין הוצאות טיפול בילדים), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת קרן ברק; הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון – הגבלת דמי ניהול לעמית שסיים את עבודתו), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור ממס על מלגה לחוקר), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק לתיקון פקודת המיסים (גבייה) (ביטול החוק), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (עיסוק בייעוץ מימון דיור), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק איסור אלימות בספורט (תיקון – איסור התבטאות גזענית מטעמים של זהות מגדרית או נטייה מינית), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת עידן רול; הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – איסור על גביית תשלומי הורים), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק זיכרון השואה (תמיכה במוסדות הנצחה), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת אלעזר שטרן; הצעת חוק חינוך מיוחד (תיקון – הרחבה לגבי מוסדות שאינם מוכרים), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני ואורי מקלב; הצעת חוק הסעה בטיחותית לילדים ולפעוטות עם מוגבלות (תיקון – הרחבת ההגדרה מוסד חינוך), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני ואורי מקלב; הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – שלילת השתתפות בתקציב עקב הפליה), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010) (תיקון – סיוע לעסקים קטנים ובינוניים בהתמודדות עם נגיף הקורונה) (הוראת שעה), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – שעות היעדרות מעבודה לאישה בהיריון בר-סיכון), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) (תיקון – הרחבת הזכאות להליכי נשיאת עוברים והרחבת ההגנה על האם הנושאת), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת ניצן הורוביץ; הצעת חוק הכשרות לאנשי מקצוע בנושא זיהוי ודיווח על התעללות בילדים, התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת קרן ברק; הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון – פטור מהמתנה בתור לנכי גפיים), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – ביטול מענק עבודה מועדפת), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון – תקציב המוקצה למאבק בנגיף הקורונה) (הוראת שעה), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק לפיצוי לנפגעי נגיף הקורונה, התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הגבלת כהונת ראש הממשלה לשתי תקופות כהונה רצופות), מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הגבלת כהונת ראש הממשלה לשתי תקופות כהונה רצופות), מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – סייג להטלת התפקיד להרכיב ממשלה), מאת חברי הכנסת אחמד טיבי, אוסאמה סעדי, מנסור עבאס, ווליד טאהא, היבה יזבק, סמי אבו שחאדה וסונדוס סאלח; הצעת חוק דחיית תשלומי הלוואה (נגיף קורונה החדש) (הוראת שעה), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת שלמה קרעי, מיכאל מרדכי ביטון, בועז טופורובסקי, מיכאל מלכיאלי ואיציק שמולי; הצעת חוק ציון יום לאומי לתרומתה ולפועלה של העדה הדרוזית (תיקון – עיגון מעמדה של העדה הדרוזית כשוות זכויות במדינת ישראל), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת חמד עמאר, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין ואלכס קושניר; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – בחירה ישירה לראש הממשלה וחלוקת מנדטים לסיעות הקואליציה), מאת חברי הכנסת שלמה קרעי וחוה אתי עטייה; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – חובת מינוי ממלא מקום ראש הממשלה), מאת חבר הכנסת אלעזר שטרן; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הפסקת כהונה של ראש הממשלה, שר או סגן שר מחמת הגשת כתב אישום), מאת חברי הכנסת אלי אבידר, עודד פורר, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי קונין, חמד עמאר ואלכס קושניר; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – חובת מינוי ממלא מקום ראש הממשלה), מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – סייג להטלת התפקיד להרכיב ממשלה), מאת חברי הכנסת יאיר לפיד, משה יעלון, מאיר כהן, עפר שלח, אורנה ברביבאי, קארין אלהרר, יואל רזבוזוב, אלעזר שטרן, מיקי לוי, ע'דיר כמאל מריח, רם בן ברק, יואב סגלוביץ', בועז טופורובסקי, אורלי פרומן, אנדרי קוז'ינוב ועידן רול; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הפסקת כהונה של ראש הממשלה, שר או סגן שר מחמת הגשת כתב אישום), מאת חברי הכנסת יאיר לפיד, משה יעלון, מאיר כהן, עפר שלח, אורנה ברביבאי, קארין אלהרר, יואל רזבוזוב, אלעזר שטרן, מיקי לוי, ע'דיר כמאל מריח, רם בן ברק, יואב סגלוביץ', בועז טופורובסקי, אורלי פרומן, אנדרי קוז'ינוב ועידן רול; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הגבלת כהונת ראש הממשלה), מאת חברי הכנסת יאיר לפיד, משה יעלון, מאיר כהן, עפר שלח, אורנה ברביבאי, קארין אלהרר, יואל רזבוזוב, אלעזר שטרן, מיקי לוי, ע'דיר כמאל מריח, רם בן ברק, יואב סגלוביץ', בועז טופורובסקי, אורלי פרומן, אנדרי קוז'ינוב ועידן רול. לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק שמירת הניקיון (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (מענק לרשויות מקומיות), התש"ף–2020. בהתאם לסעיף 73(א) לתקנון הכנסת: תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (חוק עבודת נשים) (ביטול), התש"ף–2020 – החלטה מס' 4992; תקנות שעת חירום (הגבלת מספר העובדים במקום עבודה לשם צמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש) (תיקון מס' 4), התש"ף–2020 – החלטה מס' 4994; תקנות שעת חירום (הרחבת הסכם יציאה לחופשה למגזר הציבורי הרחב בשל נגיף הקורונה החדש) (תיקון מס' 2), התש"ף–2020 – החלטה מס' 4995; תקנות שעת חירום (אכיפת צו בריאות העם) (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה) (תיקון מס' 5), התש"ף–2020 – החלטה מס' 4997; תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות) (תיקון מס' 5), התש"ף–2020 – החלטה מס' 4998; תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (דחיית מועדים לתשלום קנסות) (תיקון), התש"ף–2020 – החלטה מס' 5002. החלטת הוועדה המסדרת בדבר השתתפות חברי כנסת בישיבות ועדה בדרך של היוועדות חזותית בתקופת התפשטות נגיף הקורונה. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. << נושא >> נאומים בני דקה << נושא >> << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אם כן, אנחנו עוברים לנאומים בני דקה, מתחילים ברשימת הדוברים: חברת הכנסת ע'דיר כמאל מריח – אינה נוכחת. אלכס קושניר, אדוני – אני מציע שאנחנו נתחיל עם אלה שנמצאים כאן. גברתי המזכירה, מאשרת? חברת הכנסת היבה יזבק, בבקשה, גברתי. << דובר >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אני רוצה להקדיש את הנאום בן הדקה היום לקבוצת עובדים מאוד חשובה, מאוד חיונית, מאוד נחוצה, שעושה עבודה מסורה: העובדים הסוציאליים, העובדות הסוציאליות, צוותי הרווחה, שהתפקיד שלהם מקבל חשיבות יתרה בימים כאלה, בימים של משבר, בימים של חירום. הם עושים עבודה מצוינת, הם נמצאים בשטח בדיוק בשביל האוכלוסיות המוחלשות, בדיוק בשביל האוכלוסיות שנמצאות בסיכון, הילדים, הנשים, הקשישים, בעלי הצרכים המיוחדים והמשפחות שנמצאות במצב מצוקה. ומכאן אני פונה שוב ושוב למשרד האוצר: חייבים לתגבר את הכוחות וחייבים לתגבר את התקציבים ואת המשאבים למען המשרדים והלשכות לשירותים החברתיים. אנחנו העלינו את זה לפני תקופה ואני מעלה את זה שוב ושוב ושוב. אנחנו כן רוצים לשמר את החוסן הבריאותי, אבל החוסן הנפשי, החוסן החברתי, הם לא פחות חשובים לתפקוד הראוי של הציבור ושל החברה. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. אלכס קושניר – לא נמצא כאן. אנטאנס שחאדה, בבקשה, כבודו. << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> בוקר טוב, אדוני היושב-ראש. חברי הכנסת, אני רוצה לדבר על חוסן כלכלי, אדוני היושב-ראש, ועל יכולת ההישרדות של עסקים קטנים ועצמאים, במיוחד ביישובים הערביים. עד כה, אדוני היושב-ראש, נרשמו או הוגשו כמעט 40,000 בקשות להלוואות לעסקים קטנים והתקבלו כמעט 2,000 – אושרו רק כ-2,000 בקשות, שזה משהו כמו 5% מכלל הבקשות. ובאוכלוסייה הערבית, לפי הנתונים שקיימים אצלנו, לא יותר מעשר בקשות אושרו עד כה לעסקים – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אתה מדבר על ההלוואות, 16% בערבות מדינה. << דובר_המשך >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כן, הלוואות בערבות מדינה לעסקים קטנים. מספר זניח ביותר לעסקים קטנים ועצמאים ביישובים הערביים. אדוני היושב-ראש, עסקים או עצמאים ביישוב הערבי זה עורק מרכזי – אוויר נשימה כלכלי – ביישובים הערביים, כמו בשאר היישובים במדינה בתקופת משבר זו. ואנשים אלה, אין להם מענה. עכשיו אנחנו לפני הרמדאן. אותה קבוצת אנשים לא קיבלה אבטלה או מענק מתמשך מהמדינה, מענק חד-פעמי; רק אחוז קטן מהם קיבלו את המענק. צריך תשומת לב מיוחדת ודאגה לאותו פלח כלכלי, כי זה החוסן הכלכלי, האוויר הכלכלי. אחרי שהמשבר יעבור יצטרכו להחיות את הכלכלה ביישובים הערביים, כמו את שאר הכלכלה במדינה. התעסוקה, הפריון והתוצר המקומי ביישובים הערביים בנויים בעיקר על עסקים קטנים, וחלק ניכר מהם עצמאים. לכן, אדוני היושב-ראש, אני מבקש ממשרד האוצר להקצות קרן מיוחדת לעסקים במצוקה או לעסקים שאינם עונים על הקריטריונים הנוקשים שהבנקים מבקשים בתקופה זו, והקרן, או ההלוואה, תהיה מהמדינה ולא באמצעות הבנקים המסחריים. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. תודה רבה. בועז טופורובסקי, בבקשה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אנסה בדקה להכניס שני נושאים. קודם כול הנושא שאני מדבר עליו כל שבוע, שזה ההרוגים בתאונות הדרכים: ביום חמישי נהרגה אישה בת 84, הולכת רגל בת 84, מפגיעת רכב בבאר שבע. יש אולי פחות הרוגים בדרכים, אבל יש הרוגים בדרכים. והסיבה שיש הרוגים בדרכים היא שאנחנו לא מטפלים בכבישים ולא מטפלים בתאונות הדרכים. הסיבה שיש פחות הרוגים בדרכים היא הקורונה ושאנשים פחות בדרכים. שלא נתבלבל, אף אחד לא מטפל בתאונות הדרכים. הנושא השני – ואתה יודע, עכשיו אתה נמצא כאן כיושב-ראש המליאה – בני גנץ, יושב-ראש הכנסת, מיהר לבטל את ההצבעה כדי שכולנו נתמוך בך, מאיר כהן, ובא והפך את עצמו להיות יושב-ראש הכנסת, והוא לא מתפקד כיושב-ראש הכנסת. מתי הוא מנהל כאן ישיבות? מתי הוא מעלה כאן חוקים? עכשיו שמעתי שהעלו הצעות חוק לראשונה. איפה הצעות החוק הראשונות שהוא העלה, על השחיתות? איפה הצעות החוק הראשונות שהוא העלה כדי שלא יהיה ראש ממשלה עם שלושה כתבי אישום? עכשיו הוא עובד בשביל נתניהו, הוא בא אליו לפגישות, אחר כך לא עושה כאן עבודה. בינתיים הזמן עובר כדי שיהיו בחירות רביעיות, והוא מצפה שאנחנו נעבוד בשבילו, שאנחנו עכשיו נעביר את החוקים. הוא הסיר את עצמו מרשימת החוקים. אז בעצם יושב-ראש הכנסת הפך להיות עושה דברו של ראש הממשלה, הפך להיות כזה שלא רוצה לקדם חוקים נגד שחיתות. זה אומר שהוא בעד השחיתות. אם אתה מסיר את עצמך מהצעת החוק הראשונה שהגשת נגד השחיתות, זה אומר שאתה בעד השחיתות. אני מצפה מיושב-ראש הכנסת שיתחיל לתפקד. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני מצפה ממנו שימלא את ההבטחות שלו. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. ניצן הורוביץ נמצא כאן? לא. ווליד טאהא, אדוני. << דובר >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אתמול השתתפתי בביקור וסיור של הוועדה המיוחדת למיגור הפשיעה והאלימות בחברה הערבית יחד עם חברי רם בן ברק ועוד חברי כנסת בעיר רהט. התמונה שהצטיירה בפנינו שם הייתה תמונה קודרת: העיר סובלת בדרך כלל מהמון מקרי ירי וחילופי ירי בתוך השכונות, בלילה, ביום ובכל הזמנים. בשבוע שעבר, לפני עשרה ימים אולי, בתוך המצב הזה של חילופי ירי, נפגע גם רכב משטרתי, דבר שכשלעצמו הוא מסוכן וחמור. אבל מאז המקרה הזה יש שם מעין ענישה קולקטיבית שהמשטרה מבצעת כנגד שכונה שלמה, כאילו גם נשות השכונה וגם הקשישים של השכונה היו שותפים לירי על הניידת של המשטרה. ואני אומר: ירי הוא דבר חמור ביותר בתוך יישוב, גם כאשר נפגע רכב של משטרה וגם בלי שנפגע רכב של משטרה. צריך לטפל בתופעה הזו ביד קשה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אסור להרשות שבתוך יישובים יתבצעו ירי וחילופי ירי בין אנשים. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ועל כן אני אומר שהמשטרה צריכה לנהוג באחריות, לנהל שיתוף פעולה עם קברניטי היישוב, עם ראש העיר שם, ולהחזיר את המצב למצב נורמלי. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. חבריא, להזכירכם, אלו נאומים בני דקה, זה לא דיון, אז אנחנו חורגים קצת, אבל אנא תקפידו על לוח הזמנים. תודה רבה, אדוני. אני עובר לניצן הורוביץ, בבקשה, אדוני, לפנים משורת הדין. היות שהמליאה לא מלאה, נאפשר. בבקשה. << דובר >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. בדיוק אנחנו מסיימים עכשיו דיון בוועדת החינוך. אני רוצה להגיד כאן דברים שאמרתי שם בסוף הישיבה. בימים האלה של משבר הקורונה מצאו קורבן חדש במדינה – המורים. פתאום המורים הם אלה שאשמים בכל החוליים של המערכת. אני רוצה להגיד, מקצוע ההוראה זה אחד המקצועות הכי קשים, ומצד שני גם הכי חשובים שיש, ומצד שלישי הכי פחות מתוגמלים שיש. הכי פחות מתוגמלים שיש. ואנחנו כחברה, במקום לרומם את מעמד המורה ולכבד את המורים ולהעריך את כל המאמץ שהם עושים, מתייחסים אליהם – ואני שומע את ההתקפות האחרונות – כאילו הם עשו איזה פשע נורא בזה שהם מבקשים שיכבדו את ההסכמים איתם; שאם הם יצטרכו לעבוד במסגרת נוספת, למשל ימים נוספים בחופש הגדול – שזה אולי מה שיצטרכו לעשות בגלל הקורונה – ישלמו להם ויעשו את זה איתם באופן מסודר ואחראי ומתוך כבוד. ומכאן אני אומר: אנחנו צריכים ככנסת להביע סולידריות עם המורים, לחבק אותם ולהגיד להם תודה גדולה על כל מה שהם עושים – כל הימים, בימים רגילים, ובמיוחד עכשיו בימי הקורונה. כי גם ללמד מרחוק זו עבודה, וזו עבודה אפילו קשה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> והיא מזכה לא רק בשכר מלא אלא גם בכבוד מלא מאיתנו. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני, אני מסכים עם הדברים שלך כמורה 25 שנים. סמי אבו שחאדה, אדוני. שחאדה, נכון? בבקשה. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> סבאח אל-ח'יר, אם כבר, אדוני. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> סבאח אל-נור. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, הזוי מה שקורה פה בזמני הקורונה. יש שני צוותי משא ומתן שהתפקיד שלהם בעולם שלנו היום זה להוציא הודעה לתקשורת בערב שהם ישבו ביחד ושהייתה התקדמות גדולה במשא ומתן, ובבוקר עוד הודעה לתקשורת שהמשא ומתן התפוצץ. וכל יום יש כזאת התקדמות, כאילו הם התחילו מרחוק, כאילו אנחנו לא יודעים שהם התחילו כל כך קרוב, שהם צריכים לפוצץ את זה כל הזמן בשביל להתקרב עוד פעם. ואנחנו תקועים באותה נקודה: המושחת מבלפור רוצה חסינות, האנשים מהמפלגה של כחול לבן אפור הסתבכו עם עצמם והם לא יודעים: להגיד לו כן או להיות קצת אמיצים ולהגיד לו לא. אני רוצה להסביר את זה, יש פתגם בערבית מצרית, שבדרך כלל אומרים: (אומר בערבית ומתרגם:) שאלו את פרעה: מה גרם לך להיות פרעה? הוא אמר: לא מצאתי את מי שיעמוד מולי. גוליבר, כבוד היושב-ראש, יכול להיות כל כך ענק רק בארץ הגמדים. יום טוב. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. תודה רבה. קטי שטרית, בבקשה, גברתי. קטי. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> זה עוד מהיותנו מורים. זה אפרופו, אני מצטרפת למילים שלך. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אני וקטי היינו מורים לפני 35 שנה. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> בדימונה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> בדימונה. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון. כן, כן. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> קטי נהדרת. קטי עשתה עבודה יפה בדימונה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איזה נושאים, כבוד היושב-ראש? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אני לימדתי מחשבת ישראל, תנ"ך, היסטוריה, וניהלתי בית ספר הרבה שנים, וקטי – – – << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אני בהכשרה שלי מורה לתיכון, מלמדת אזרחות, מדעי המדינה והיסטוריה, אבל הייתי עתודאית. בצבא לא שואלים איפה – שמים אותך. שמו אותי בדימונה, ודימונה זה היה בדרך לאילת. לא ידעתי בכלל מה, מו, אבל זה המקום הכי יפה בעולם. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> עד היום. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> האנשים המדהימים ביותר. הייתי מורה מג' עד ו', והתאהבתי בגילאים האלה ונשארתי בשכבת הגיל הזאת. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> בבקשה, גברתי, תודה רבה. בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> חבריי חברי הכנסת, מערת המכפלה היא המקום השני בקדושתו לעם היהודי. מדי שנה כמיליון וחצי איש מבקרים במערה, שהוכרה על ידי אונסק"ו ומדינת ישראל כאתר מורשת עולמית. הדרך אל האתר משופעת בכ-100 מדרגות. בגלל התנגדותו של הווקף להנגשת המקום נמנעה מרבים, יהודים ומוסלמים כאחד, האפשרות להתפלל בו. אני מדברת על הנכים. אני מלווה את הנושא למעלה משנה, והשבוע נודע לי שצלחנו את המשוכה המשפטית, והמשנה ליועץ המשפטי ארז קמיניץ אישר כי ניתן להפקיע את השטח במטרה להתקין מעלית. אני פונה מכאן אל שר הביטחון נפתלי בנט ומבקשת ממנו לחתום על הצו ברגע שיימצא על שולחנו. אל תתמהמה, זהו בראש ובראשונה מעשה הומניטרי. חובה עלינו להנגיש ולאפשר למתפללים בני כל העדות חופש דת ופולחן במערת המכפלה. חובה עלינו לאפשר לכל יהודי להתחבר אל מורשתו; חובה עלינו להצהיר שנוכחותנו כיהודים בחברון היא מאז ומתמיד. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. תודה רבה. אוסאמה סעדי. אוסאמה נמצא כאן? לא; עומר ינקלביץ' – לא נמצאת. משה אבוטבול, כבודו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – ביקשתי מעלית, לא ביקשתי שום דבר אחר. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> עד שמשה יעלה – זה דבר שצריך לעשות. שם, אגב, זה משרת את כולם. אני כשר רווחה הלכתי לשם, וגם אנשים מוסלמים ביקשו ממני את זה. בבקשה. חבר הכנסת אבוטבול, בבקשה. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כנסת נכבדה, אדוני היושב-ראש – אנחנו, לצערנו, בגלל הקורונה הארורה נפרדנו גם מהרבה גדולי תורה וענקי רוח בארץ ובעולם. בין אלה שלצערנו נפרדנו מהם היה מרן הרב הגאון הרב אליהו בקשי דורון, זכר צדיק וקדוש לברכה – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אמן. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> – – שהייתה לי הזכות להיות מקורב אצלו ולהיות אצלו עשרות פעמים בדברים שונים שבהם הוא פעל למען עם ישראל. ראוי להזכיר ולציין שהוא גם כן היה רב ראשי בעיר חיפה – כן, חיפה האדומה, שם הוא שימש כרב ראשי במשך שנים – וגם כן בעיר בת ים. אלה ערים שבכל אחת מהן יש אתגרים מאוד מאוד גדולים וציבור מאוד מאוד מיוחד לשרת אותו בתפקיד כזה חשוב כרב ראשי של אותה עיר. אז חייבים להזכיר את זה, מעבר לזה שכמובן הוא היה הרב הראשי לארץ ישראל במשך כעשור, יחד עם הגאון הרב לאו, ייבדל לחיים ארוכים. אבל נזכיר שהוא היה גם כן ראשון לציון, וכאחד כזה הוא פעל רבות ונצורות בתחומים רבים. די אם רק נזכיר את זה שהייתה לו גם קרן לכלות, שהוא היה מחלק לכל מיני כלות כשהיה צריך לעשות הכנסת כלה לכלות שהיו במצוקה. עזר להן, סייע בידן, לחתנים. נזכיר את זה שהוא בנה בכל הארץ כולה למעלה מ-80 בתי כנסיות דרך קרן פיצ'וטו בברזיל. זכינו גם אנחנו בעיר בית שמש שהוא בנה לנו שם מבנה מאוד גדול, בית הכנסת זכור לאברהם. תזכרו גם כן, ואסור לשכוח, לאלה שלא זכו להכיר אותו – הוא גם בנה למעלה מ-20 בתי כנסיות וספריות תורניות, גם בעיר בית שמש, אצלנו. כאשר הייתי ראש העיר הוא בנה לנו שם גם מקווה וספרייה תורנית, בשעלי תורה. הרבה הרבה פעילויות הוא עשה. אבל מעבר לזה, היה לו לב חם. הוא נגע בסוגיות הכי קשות בשאלות ותשובות שלו בספרים המפורסמים שלו: בניין אב, שאלות גנטיקה, ועוד הרבה דברים שהרבה אנשים גם לא התמצאו בהם וגם לא אהבו לנגוע בנקודות האלה. באותן הנקודות הוא נגע, והצליח לענות תשובות לדברים הקשים ביותר. לצערנו הוא לא זכה ללוויה גדולה וענקית כפי שמתבקש, אבל ספדו לו גדולי הרבנים כאן בארץ, ואני הקטן כאן, מעל בימת הכנסת, אומר: יהי זכרו ברוך. געגועים מאוד גדולים אליך, מורנו הרב בקשי דורון. אני לא אשכח את השבת המרגשת שזכיתי שהוא עשה בתוך ביתי. במשך שבת שלמה השתעשענו איתו בדברי תורה, בסיפורים, בחזנות. זאת הייתה שבת שאי-אפשר לשכוח אותה. אז אנחנו, בשם כל התלמידים שלו בארץ ובעולם, בשם כל מוסדות בניין אב, שולחים את תנחומינו למשפחה היקרה, לבנים היקרים, לחתנים היקרים. יהי זכרו ברוך. נמשיך הלאה להנציח אותו בעוד עשרות מקומות, אמן ואמן. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אמן. תודה רבה, אדוני. אלון שוסטר – לא נמצא כאן; מיכאל ביטון – לא נמצא; עופר כסיף – לא נמצא; אורי מקלב? אורי מקלב – לא נמצא. אתי עטייה, גברתי. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, זעקת הדממה של הקשישים נשמעת בקול חרישי אל מול אחד האתגרים הגדולים ביותר בתולדות העולם כולו. מחובתנו לשים זרקור על אוכלוסיית הקשישים, שהנגיף ממשיך להכות בה ולגבות ממנה מחיר כבד. שמחתי לשמוע על הקמתו של המוקד שייתן מענה למשפחות הקשישים במוסדות הגריאטריים. עלינו לזכור שלסגר יש השפעות לא רק בריאותיות אלא גם נפשיות. עלינו לדאוג ולתת מענה מרבי ופתרונות לסוגיית בדידות הקשישים, שעלולה להיות קטלנית לא פחות. בהזדמנות זו אני רוצה להצדיע לכוחות הביטחון, לצוותים הרפואיים ולמתנדבים הנפלאים שלנו. אתם עושים עבודת קודש. עם ישראל כולו מודה ומוקיר, תודה גדולה על העמידה האיתנה שלכם בחזית המאבק בקורונה. אבקש כי בעת שתקום ממשלת ישראל, הממשלה תדע להסיק מסקנות ממה שהתרחש בבתי האבות וממספר הקורבנות שהקורונה גבתה מהאזרחים הוותיקים שלנו, שלחמו ושחלמו על מדינה שתגן על אזרחיה. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, גברתי. יזהר שי, אדוני. אני חוזר ומבקש להקפיד על מסגרת הזמן, אלה נאומים בני דקה. << דובר >> יזהר שי (כחול לבן): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, לפני כחודש עמדתי כאן והכרזתי על כך שאני מקצץ שליש משכרי לטובת תרומה לארגוני נוער. אני שמח מאוד שמאז שמענו על עוד ועוד חברי כנסת שמצטרפים ליוזמה הזאת לתת דוגמה אישית: חברי הכנסת מתן כהנא ועוזי דיין הכריזו אתמול על כוונתם לתרום חלק משמעותי משכרם; חבר הכנסת שר הביטחון נפתלי בנט הכריז על כוונתו כבר לפני שבוע. חברי כנסת נוספים וחברות כנסת: פנינה תמנו-שטה, מיקי חיימוביץ', רם שפע, מיכאל ביטון, חילי טרופר, גבי אשכנזי – ואני מתנצל, אני בטוח שיש גם אחרים שהצטרפו ליוזמה הזאת – הינה, חברת הכנסת אורלי פרומן כאן, ואני בטוח שיש גם אחרים. כל הכבוד לתורמות ולתורמים. אני קורא לכולנו לתת דוגמה אישית עוד לפני שתהיה חקיקה, עוד לפני שיבואו התקנות. אנחנו צריכים גם לפנות אל בכירי המגזר הציבורי, אל כל מי שידו משגת, לתרום ככל האפשר. באשר לי, בחודש שעבר הייתה לי הזכות לתרום לארגון בשם נוער לתת, שעוסק בעידוד והתנדבות בקרב בני הנוער וטיפוח מנהיגות. החודש הזה בכוונתי לתת את תרומתי לצהלה, פרויקט שהוקם על ידי תת-אלוף רן פקר, טייס מהולל בחיל האוויר, זכרו לברכה. צהלה עוסקת בעידוד בני הנוער למנהיגות, ליזמות חברתית ולשוויון הזדמנויות. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, אדוני. << דובר_המשך >> יזהר שי (כחול לבן): << דובר_המשך >> אני קורא לכולנו להמשיך לתרום. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, תודה, אדוני. אימאן ח'טיב יאסין נמצאת כאן? לא נמצא. מתן כהנא, בבקשה, אדוני. << דובר >> מתן כהנא (ימינה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בימים האחרונים רבים שואלים אותי: מה הקטע שלכם עם בית המשפט העליון? מה הקטע שלכם עם הוועדה למינוי שופטים? זה הדבר הכי חשוב שיש לעשות עכשיו? אז אני רוצה לענות. צריך להפריד בין דחוף, שזה הקורונה, לבין חשוב. והדבר הכי חשוב שקורה כאן עכשיו זה הניסיון של ההשתלטות של בית המשפט העליון על השלטון במדינה. אנשים הולכים לקלפי ומשוכנעים שהם בוחרים את הנציגים שלהם שיחליטו איך המדינה הזאת נראית – אבל זה לא המצב. אתם יודעים למה זה לא המצב? כי כבוד נשיא העליון בדימוס אהרן ברק וחבריו חושבים אחרת, והינה, אני אקריא לכם מה הוא אומר, תקשיבו טוב: כמשפטנים, "אנחנו הארכיטקטים של השינוי החברתי". אני חוזר, תקשיבו טוב: "אנחנו", המשפטנים, "הארכיטקטים של השינוי החברתי". והוא ממשיך: "לנו", למשפטנים, "הכישורים לבנות שיטה משפטית טובה יותר וצודקת יותר". אתם מבינים את זה, חברים? לנו, לנציגים של העם, אין מספיק כישורים לקבוע איך המדינה הזאת נראית; צריך אנשים יותר מוכשרים מאיתנו שיחליטו איך עושים את זה. וזה לא אנחנו, האנשים שהעם בוחר – אלה אנשים שבוחרים את עצמם. ולכן את הטירוף הזה חייבים לעצור. אסור לתת לבג"ץ לתפוס את השלטון במדינת ישראל. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, אדוני, תודה רבה. חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי, כבודו, ואחריו – יוסף ג'בארין. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. ב-19 באפריל החליטה הממשלה להחזיר את החינוך המיוחד ללימודים. הבוקר אני מגלה מכמה רשויות מקומיות שנכון, את הלימודים הם יחזירו, אבל ההסעות של אותו חינוך מיוחד לא יוחזרו. ואני שואל את עצמי: איך הם רוצים שאותם הורים ייקחו את הילדים, ילדי החינוך המיוחד, לבתי הספר? אז אמרו: ההורים ייקחו את הילדים ברכבים שלהם. ולמי שאין רכב? והרי גם לקחת ילדים שלא מאותה משפחה ביחד – גם זה אסור. בקיצור, יש פה מדינת חלם: מצד אחד נותנים לחינוך המיוחד לחזור, המדינה מתקצבת אותו; מצד שני בחלק גדול מהרשויות לא מממנים את ההסעות של החינוך המיוחד. פתרון צריך להיות שלם. החינוך המיוחד חייב לחזור ללימודים במסגרת מלאה, כולל ההסעות. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, אדוני. אכן, אתמול פנו גם אלינו באותה סוגיה, סוגיה מאוד חשובה. יואב סגלוביץ', חבר הכנסת – יואב לא נמצא; איימן עודה – לא נמצא. חברת הכנסת אורלי פרומן, בבקשה. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לדמוקרטיה הישראלית דרושים שומרים, כי אנחנו על הסף. כבר תקופה ארוכה שישראל היא דמוקרטיה צולעת מאוד. דמוקרטיה היא איננה סיסמה נבובה, היא השיטה הטובה ביותר הידועה כיום לחיי חופש, שוויון וחוק. זו המטרה, והדרך היא הפרדת רשויות. אז הינה, ראש הממשלה, שנבחר בדרך דמוקרטית, מערבב. נתניהו כבר תקופה ארוכה מבקש לערבב רשות שופטת עם מחוקקת עם מבצעת – מערבב אותן, מערבב אותנו. כולנו יודעים מדוע, וכולנו ערים לסכנה הנשקפת מהערבוב הזה. ערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה, המשימה המוטלת עלינו היום היא לקדם חוקים שימנעו מחבר כנסת הנאשם בפלילים להרכיב ממשלה. אנחנו – 61 מחברי הכנסת. זו גבורת השעה. חבריי מכחול לבן, אלו מכם – ואני מתארת לעצמי שכולכם – שעדיין מאמינים בעקרונות שחיברו בינינו רק לפני זמן קצר, אני קוראת לכם היום: אל תיתנו יד להרס הדמוקרטיה, לניסוח תרחישים עוקפי בג"ץ, לדיונים על הרכבת ממשלה מנופחת. עצרו עכשיו. אנחנו עדיין יכולים להחזיר את התקווה לחברה הישראלית ולכונן פה מדינה דמוקרטית אמיתית. היום, כשנגזר עלינו ריחוק פיזי, אנו חייבים לצופף את שורת המשמר של הדמוקרטיה. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. חבר הכנסת ינון אזולאי. אחריו – חברת הכנסת מירב כהן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, האמת, אני אתחיל בהמשך דבריו של חבר הכנסת משה אבוטבול חברי על הרב בקשי דורון. גם אני זכיתי בהיותי ילד. כשמורי ורבי הרב לופס – רבה הראשי של עכו, שהוא חמיו של הרב בקשי דורון שהיה רב הראשי לישראל – הרב לופס חלה, הוא היה מארח אותו בביתו בתקופת חוליו ובטיפולים. היינו עולים יום-יום ומתפללים בהנץ, ותמיד אבא, זיכרונו לברכה, מו"ר אבי היה אומר לי: זה סמל ודוגמה לענווה, למסירות נפש, לאהבת ישראל, וזה מה שהוא הנחיל הלאה. לאחר תקופה של מחלה קשה והקורונה שהגיעה – החזיר את נשמתו. הוא זכה. אומנם משפחתו עשו הלוויה מצומצמת, שהייתה דוגמה איך נשמעים להוראת משרד הבריאות, אבל 150,000 לפחות, ואף יותר, אפילו 300,000 ו-400,000, ליוו אותו דרך רשתות: קול חי, קול ברמה, ועוד ועוד. כולנו היינו ברגע הזה. כולנו ליווינו אותו, את הכאב הזה. דווקא מפה אני אמשיך להמשך הדיון שהיה היום בוועדת העבודה והרווחה בכל נושא שכר הרופאים. משרד האוצר מתעקש ואומר: אנחנו לא נשלם להם על ימי הבידוד – דבר שהוא הזוי. חברי אחמד טיבי, היה לו סיכום עם האוצר בליל העברת התקציב של ה-80 מיליארד: שלא יפגעו בתקציב של הרופאים, אלו שמוסרים את נפשם בשבילנו. הם הפרו את ההסכם הזה. גם השר נתן את מילתו, וגם פקידי האוצר, גם המנכ"ל, וגם שאול מרידור – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, אדוני. לא, זה נאומים בני דקה, אין דיונים. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> ולכן אני בא ואומר: אנחנו מחזקים את ידיהם של הרופאים שעושים הכול למעננו. הם נמצאים בחזית, ועל כך יישר כוח להם. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, כבודו. חברת הכנסת מירב כהן. אם יש עדיין מישהו שרוצה לדבר – אם לא, אני סוגר את הרשימה. אתה רשום, קרעי. אתה רשום, עודד. קרן, את רשומה. תודה. הרשימה סגורה. בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> את רשומה. בבקשה. << דובר >> מירב כהן (כחול לבן): << דובר >> בישראל יש למעלה מ-135,000 אנשים עובדים שחצו את גיל 67. בימים אלו גם הם, כמו רבים אחרים, הוצאו לחל"ת או פוטרו. אבל הם, בניגוד לשכירים אחרים במשק, על פי החוק הקיים מופלים ואינם זכאים לדמי אבטלה. אחרי מאמצים רבים – כמה פעמים נאמתי על הנושא הזה כאן – הצלחנו להביא לאישור של תקנות שעת חירום בממשלה שאפשרו מתן מענק לאוכלוסייה הזו. אלה לא בדיוק דמי אבטלה, זה לא פתרון מושלם, אבל זה נתן מענה מהיר לצורך הדחוף של האנשים האלו להתקיים – מענק של עד 4,000 שקלים. המענק שאושר בממשלה מכסה את החודשים מרץ ואפריל. אבל מה קורה עכשיו? הממשלה מתמהמהת ולא מאשרת הארכה של המענק הזה לחודשים מאי ויוני, וכך שוב עשרות אלפי מבוגרים עלולים שוב להישאר ללא כל מענה שיאפשר להם להתקיים בתקופה הקשה כל כך הזו. לכן הבוקר הגשתי הצעת חוק פרטית שמבקשת להאריך את התקנות האלה לשעת חירום גם לחודשים מאי ויוני לפחות, כי בואו נזכור, האנשים האלה הם בקבוצת סיכון; אנחנו לא יכולים מצד אחד לומר להם: אתם מחויבים להישאר בבית, אסור לכם לצאת, ומצד שני להפלות אותם ולא לתת להם שום מענה: לא דמי אבטלה, לא מענק, לא משנה איך יקראו לזה. אני פועלת כדי שהצעת החוק שלי תקבל פ' כבר בימים הקרובים, תזכה לפטור מחובת הנחה, ואנחנו נאשר את העניין הזה במהירות המרבית. או שהממשלה תתעשת ותאשר את זה בצורה של תקנות חירום עכשיו או שזה יבוא בצורה של חקיקה פרטית. הצורך הוא דחוף וזה צריך להיות מאושר עכשיו. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי, יישר כוח. סונדוס סאלח, גברתי. << דובר >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, כאימא לשלושה ילדים: ג'ולאן, אלין וכרמל – הגדול בכיתה ג', והקטנה כרמל בת שנתיים – שאמורים לחזור לשגרה ולחזור לבתי הספר בקרוב; כמורה שעד לפני כמה חודשים, יחד עם 40 תלמידים בכיתה אחת צפופה ועם לו"ז כל כך עמוס – לעמוד בדרישות משרד החינוך ולגשת לבגרות מוכנים; וכחברת הכנסת, שרואה מקרוב את תוכנית ההיערכות המנותקת מהמציאות שמובילה הממשלה ומיודעת במשא ומתן המבייש מול משרד האוצר על כל שקל ושקל – לא בשביל זה שילמנו מיסים שנים רבות כל כך וכל כך הרבה מיסים. במצב הזה, יחד עם התכנון לחזרה לשגרה, וכולנו רוצים לחזור לשגרה, אני מביעה דאגה וחששות רבים מאוד. אני מאוד דואגת לילדים ולתלמידים. אנחנו שוב מפקירים את אוכלוסיית המורים – בעיקר המורות, כי רוב עובדי צוות ההוראה הן מורות – מסכנים אותם ושמים אותם בחזית המלחמה הזו, בחזית המגפה, בלי שום תוכנית מגובשת לשמור על שלומם. אלה צוותים שמגיעות להם תודה ענקית והערכה מאוד מאוד גדולה. הם נתנו את הנשמה שלהם בתקופה הזו, הם נתנו את הנשמה שלהם לעמוד בדרישות משרד החינוך למרות כל החוסר בהכנה ללימוד מרחוק. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה לך, גברתי. יבגני סובה, בבקשה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אתמול, כמו רבים, גם אני צפיתי בריאיון של מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דוד, והיום בבוקר הנושא עלה לדיון גם בוועדת החינוך. אני חייב להגיד שיש לי רגשות מעורבים. מצד אחד ליבי עם המורים, ובאמת אני לא פעם בתור חבר ועדת החינוך העליתי את הנושא הזה וכולנו צריכים לדבר על זה. מצד שני יש פה תחושה, הייתי אומר, של ריאיון שהוא, איך אומרים, איבד את המטרה שלו. מצד אחד, כולנו מבינים שצריך להעלות את שכר המורים, והסטטיסטיקה מדברת בעד עצמה: 50% מהמורים נושרים מהמערכת בשנה הראשונה. מצד שני, על מה אנחנו מדברים? הרי בחודש יולי ואוגוסט לא יהיו טיסות לחוץ-לארץ, לא יהיו נופשים. אז מה שאנחנו מבקשים, ומה שאנחנו רוצים – אנחנו אפילו כמחוקקים, ואני מניח שהרבה אנשים יסכימו איתי – הוא שבשביל שהמשק יצא ויחזור לשגרה הילדים צריכים להיות במסגרת. מה לעשות, פעם במאה שנה קורית קורונה. אז לכן אני אומר כך: קודם כול, בואו נירגע, כי כולנו עצבניים במצב הזה וכולנו מדברים מתוך ליבנו, אבל קודם כול צריך לדעת להיות סבלניים, להבין גם שיש פה מצוקה מכל הצדדים. אני חושב שכולנו – ואני גם מקווה שבוועדת החינוך אנחנו נמשיך לדון בזה, ובאמת נשב ביחד ונבין את המצוקה, ולא כל צד ינסה לנצל את המצוקה וימשוך לכיוון שלו. כי בסופו של דבר ביטול החופש הגדול זה דבר הכרחי, לטעמנו. הילדים צריכים ללמוד, להשלים את החומר. ומצד שני, גם המורים שעובדים, ועובדים קשה, צריכים לקבל תגמול, אבל לא בצורה כזו כפי שראינו אתמול בריאיון. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. מנסור עבאס. חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה. אופיר, יש כבר חדר מיון בקריית שמונה? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לא. יש מתחם "היבדק וסע" ליד כל אזור הגליל והעמקים. הוא התחיל לעבוד בסוף השבוע שעבר. כבר תשע רשויות ברשימה בשבועיים הקרובים. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אתה נאמן לצפון. כל הכבוד. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> לא רק, גם לדרום. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אני רואה את הדברים שקורים שם, הם טובים, היות שאנחנו פעלנו וניסינו כל כך הרבה שנים. בבקשה, אופיר. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> לפעמים גם מצליחים, אתה רואה? אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, השבוע נכנסנו לשגרה חדשה עם הקלות נחוצות בהנחיות, שיסייעו משמעותית לשיקום המשק. הוחלט על החזרה של שירותים של התעשייה, הייטק, פתיחת חנויות חשמל, כלי בית ואופטיקה. אלו צעדים מבורכים, אבל יש עוד רבבות עסקים שאפשר לפתוח ולהציל. לדוגמה, אני לא מבין למה לא ניתן בעצם לפתוח חנויות צעצועים. מה ההבדל? בתקופה כזאת, כשההורים כל היום בבית עם הילדים, זקוקים לכל אמצעי סיוע שהם יכולים לקבל, פתיחה של חנויות כאלה תעזור גם להם, וכמובן גם לבעלי העסקים; או מספרות, חנויות בגדים ועוד המון בתי עסק – אין שום בעיה להפעיל אותם במסגרת שמירה על ההנחיות של משרד הבריאות, שמירה על היגיינה, שטיפת ידיים, חבישת מסכות וכפפות, שמירה על כמות הלקוחות וכל מה שיידרש. למשל לקוח אחד במספרה, מה הבעיה עם זה? בעלי העסקים לא יצליחו להתאושש אם לא יקרה פה צעד משמעותי. אנחנו צריכים לשחרר יותר את המשק, תחת מגבלות והנחיות, כמובן. ככה נוכל להציל יותר עסקים מהתמוטטות. זו אחריותנו להנשים את המגזר העסקי ולהעמיד על הרגליים את מאות אלפי העצמאים שקורסים. אני קורא לממשלה לא לחכות שבועיים, ולראות כבר עכשיו כיצד ניתן לשחרר עסקים נוספים במשק. הציבור זקוק לזה נואשות. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת יעקב מרגי. חבר הכנסת אלחרומי, בבקשה, ואחריו – חברת הכנסת קרן ברק. << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אחד ממקורות ההכנסה הפופולריים והחשובים בנגב לאוכלוסייה הבדואית זה גידול עדרים. בחודשים האלה, חודשי האביב, האנשים יוצאים עם העדרים האלה מחוץ ליישובים, הרוב כמובן באישור של משרד החקלאות, וחוכרים שטחים מחוץ לכפרים האלה. אבל כנראה למשטרת ישראל הסיפור הזה לא הגיע, וכאילו שהם לא יודעים שהאנשים האלה, כמו הרבה אנשים בעלי עסקים קטנים, מתמודדים עם המצב הלא-פשוט שאנחנו חיים בו. משפחת אלאעסם, עומר אלאעסם והמשפחה שלו, חוכרים שטח מערבית לעומר, בחורשה שנמצאת מערבית לעומר, מזרחית לבאר שבע. לפני יומיים מגיע רכב משטרתי, ולאחר דין ודברים הוא עוזב את המקום; שעתיים אחר כך הוא חוזר עם דוח של 5,000 שקל. למה? כי הם נמצאים מחוץ לכפר, הם נמצאים מחוץ לבית. הסיפור הזה חוזר על עצמו בכמה מקומות. זה המצב שהגיע אליי. אבל הבוקר התבשרתי שאנשי הסיירת הירוקה גם מסתובבים ועוברים אצל אנשים שהעדרים שלהם נמצאים מחוץ ליישובים. זו עונת האביב, אדוני היושב-ראש; אתה, כתושב הנגב, מכיר את זה. האנשים האלה מתפרנסים מהעדרים האלה, ומשפחת אלאעסם ועוד משפחות סבלו בתקופה האחרונה מנחת זרועה של המשטרה. אני קורא לשר לביטחון הפנים להנחות את השוטרים להפסיק את המעשה הנבזה הזה. זה לא הזמן. האנשים עם אישורים של משרד החקלאות, עם כל מה שצריך. הם מתפרנסים מהעדרים האלה – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. תודה לך. << דובר_המשך >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – ואי-אפשר להמשיך במגמה הזאת. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. חברת הכנסת קרן ברק, בבקשה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אתמול כולנו צפינו – ולדעתי גם כולנו בכינו יחד עם יובל כרמי, בעל דוכן הפלאפל מאשדוד. לא היה אחד שהדמעות לא ניכרו בעיניו בגלל מה שראינו. אבל למה? למה זה היה כל כך משמעותי וחדר את כל הלבבות? כי יושב בן אדם כמוני-כמוך, וכמוהו יש מאות אלפים, שמסביר את השרשרת: שמסביר שיש לו שכר דירה, ויש לו ארנונה, ויש לו מיסים ויש לו חומרי גלם, ואנחנו כמדינה בעצם עוצרים אותו מלהתפרנס, ויש לו את ההוצאות הקבועות שהוא מוציא: מדי חודש הוא צריך להמשיך, ההוצאות הקבועות שהוא מוציא אינן נפסקות אבל ההכנסות נעצרות. ואת כל זה אנחנו בעצם עשינו. אנחנו יושבים כל יום כמעט בוועדת הכספים ומנסים לפצח את המשוואה הזאת, ובצד השני יושבת הפקידות במשרד האוצר – רבים מהם בכלל לא היו מעולם בעולם העסקי, הם נולדו בתוך הפקידות והם גדלו בתוכה, והם מתנהגים כאילו הם שומרים על הקופה. הקופה לא שלהם בכלל, הקופה היא שלנו, אנחנו אמורים לנהל אותה. גם אנחנו כחברי כנסת, גם הדרג שלנו, אנחנו לא יכולים לשבת מנגד ולראות איך הכסף שלא שלהם מנוהל רק על ידיהם. התפקיד שלנו הוא להזרים היום כסף לעסקים האלה, לתת להם, להנשים אותם חזרה. אנחנו צריכים אותם חיים ובועטים, אנחנו צריכים את המשפחות, אנחנו צריכים שהעסקים האלה ימשיכו לפרנס עוד שכירים אצלם בעסקים. אנחנו חייבים לעצור את זה כאן ועכשיו, אנחנו חייבים לעשות את זה מתוך הכנסת. עודד, אני פונה אליך: בתוך ועדת הכספים אנחנו צריכים את התשובות. אנחנו צריכים לקחת את המושכות ולנהל את הכספים האלה. להזרים כסף, גם כמענקים וגם כהלוואות – אבל מהירות ועכשיו – ויפה שעת אחת קודם. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. אמן כן יהי רצון. עודד פורר, בבקשה, כבודו. אחריו – חבר הכנסת קרעי. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני. רק במילה לחברת הכנסת ברק, שגם פנתה אליי. כמו שאת בוודאי יודעת, לוועדת הכספים אין אלא את מה שהממשלה מניחה בפניה לאשר. הצעות חוק עצמאיות, בוודאי בתקופה הזאת, לא מתקדמות, אפילו רק היום הניחו אותן על שולחן הכנסת. כל מה שמגיע – אנחנו מתקנים אותו ומוסיפים. ואני דורש מהממשלה, ודרשתי לא פעם ולא פעמיים: תביאו כבר את הדברים האלה. לצערי, שום דבר עוד לא הגיע. בהקשר הזה אני רוצה לקרוא. פשוט, במקום שאנחנו נדבר, לנסות ולהביא את קולם של העצמאים והעצמאיות, שפונים לא רק אליי אלא אני מניח שלכל חברי הכנסת בתקופה הזאת, ובהם גם – מונח שלא הרבה אנשים מכירים – שכירים בעלי שליטה. הם בכלל נמצאים בתחתית שרשרת המזון ובכלל לא קיימים. אז ברשותכם אקריא כמה מילים. אני לא אציין מי שלח כי אני לא יודע אם הוא רוצה להיחשף. אתחיל מהסוף: אני האחרון שיכבה כאן את האור. אין לי ארץ אחרת, וטוב שכך. זו ארצי מולדתי, כאן נולדתי וכאן איאסף אל אבותיי. אהבתי לארץ היא חד-משמעית וללא תנאי, ואין זה משנה מי מנהיג אותה. לגופו של עניין: הינני עצמאי זה 25 שנה, בן 66, בוגר המעברות, בוגר מלחמות ישראל, אזרח גאה הממלא את כל חובותיו האזרחיות ומשלם בצייתנות מלאה את כל מיסיו בזמן וכחוק. עד כה העברתי מיליוני שקלים לביטוח הלאומי ולמס הכנסה, כמתחייב בחוק. וראו זה פלא: בפעם הראשונה מאז התחלתי לעבוד, לפני כ-50 שנה, כשכיר וכעצמאי, נזקקתי לביטוח הלאומי, שאמור להיות ביטוח על פי שמו. או-אז התברר לי שאני מצורע, שלא לומר, רחמנא ליצלן, עבריין סדרתי, בגלל התואר שהעניקו לי הרשויות: שכיר בעל שליטה. והינה מתברר שהוריי מולידיי, שהם הביטוח הלאומי ומשרד האוצר והכלכלה למיניהם, שהם-הם אשר הגדירו אותי כשכיר בעל שליטה, מתכחשים לקיומי ומתעלמים מתחנוניי לקבל תרי זוזי, כמה אלפי שקלים, בתמורה למיליונים שהעברתי להם. ואני הקטן ודל ממעש פונה אליכם שמא תיפול בידיכם הזכות להביא מזור ומעות לפיהם של כ-80 ריבוא יהודים כשרים, המבקשים את מה שצריך להיות ברור ומובן מאליו. מה עוד תבקשי מאיתנו מכורה? אני אומר: מה עוד נבקש? משרד האוצר, הממשלה, תביאו את העניין הזה לפתחנו בוועדת הכספים. מכל קצוות הכנסת, מכל סיעות הבית, אני מבטיח לכם, זה יאושר פה אחד. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת קרעי, בבקשה, כבודו. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני. מי שעוצר את החמצן לעסקים ומשקי הבית ולא מצטרף לערבות ההדדית בתקופת המשבר אלו הבנקים. הפיקוח על הבנקים נתן להם ביד אחת 5 מיליארד שקלים בריבית קבועה של 0.1% לשלוש שנים, וביד השנייה מאפשר להם להעלות את הריבית ולחנוק את העסקים הקטנים ומשקי הבית. חוץ מהעלאת הריבית המנותקת והמחוצפת הבנקים מסרבים לתת אוויר לנשימה גם בדחיית תשלומי הלוואות. מה שהם כן מאפשרים זה רק במשורה וללא נוהל אחיד בין הבנקים. כל זה חוץ מהקשיים שהם מערימים בקבלת הלוואות מהקרן בערבות המדינה. לכן, ביוזמה משותפת עם השר אלי כהן וחברי כנסת נוספים שהצטרפו ניסחתי הצעת חוק שתאלץ את הבנקים לתת דחייה של עד חצי שנה לכל מבקש, פרטי או עסקי. התשלומים יידחו לתום תקופת ההלוואה ללא שינוי בתנאי ההלוואה. ההצעה הונחה היום על שולחן הכנסת, ואנחנו מתכוונים לבקש פטור מחובת הנחה ולקדם אותה בהליך חקיקה מזורז. מי שלא מבין במוח, יבין בכוח. וזוהי רק ההתחלה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', ואחריו – חבר הכנסת רם בן ברק. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, בתקופה הזאת רובנו נמצאים עדיין בבידוד, הילדים עדיין בבתים, עוד לא הגיעו לבתי הספר. התקופה הזאת במובן הזה היא קשה, אבל בחוץ הכול כל כך יפה, הכול כל כך פורח. הכינרת ממש הגיעה לשיא. הטבע פורץ את גבולותיו בכל מקום. אתה רואה תנים באמצע רמת גן, חזירי בר בחיפה. אפילו פה בירושלים, אפילו פה בכנסת. בתוך החוויה הזאת אתה רואה קבוצה שהייתי חלק ממנה והייתה חלק ממני פורצת כמו עדר קרנפים. הטבע פורח. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת רם בן ברק. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי, אני פונה ליושב-ראש הכנסת חבר הכנסת בני גנץ, ואני אומר לו: חלאס, חלאס, כמה תיתן שישפילו אותך, שיבזו אותך? עוד פעם לנסוע לבלפור, שוב לשבת בפטיו ושיערבבו אותך. עוד פעם מסע זחילות אל עבר ממשלת נתניהו החמישית, ממשלת החסינות שאין לה דבר אחד עם הקורונה חוץ להגן על ביבי מאימת הדין. בני, בוא תיכנס לדפי ההיסטוריה של מדינת ישראל כמי שהציב רף חדש, שמי שנאשם בפלילים לא יכול לכהן כראש ממשלה. רף עליון ולא רף תחתון. בני, תפסיק לפחד. אל תאמין לנוכלים שמנהלים איתך משא ומתן. אל תקשיב ליועציך שנותנים לך עצות אחיתופל, ובטח לא לחלק מחברי מפלגתך שרק חולמים על שררה. הכי גרוע, בני, אם אתה מאיים – תממש את האיום, אחרת אף אחד לא יתייחס אליך ברצינות. גם הערדליים שאתה נדרש ללבוש בכניסה לבלפור לא יכסו על הבושה אם תיתן יד להקמת ממשלת השחיתות החמישית של נתניהו. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת גדי יברקן, בבקשה, כבודו. אחריו – חבר הכנסת אחמד טיבי. << דובר >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כשהקורונה תעבור – ואני מתפלל כמו כולם, כל אזרחי העולם, שתעבור מהר – היא תשאיר משהו בלבבות שלנו ואולי גם עם חשיבה לעתיד איפה טעינו. הקשישים והמבוגרים, אולי אלה שיצליחו לעבור את הקורונה ולא יידבקו בה, רובם הגדול יידבק בנגיף הבידוד. המבוגרים הללו שנמצאים עכשיו בבידוד כדי שלא יבואו במגע עם אנשים ממילא נמצאים בקבוצת סיכון של בדידות. הבדידות הורגת, הבדידות היא מכלה. אני חושב שיש לאפשר ביקור משפחות בבתי אבות. גם ככה בתי האבות האלה הם הזנחה פושעת. בחלק מהמקומות האלה הם רק עושים על הגב של המבוגרים האלה כסף. ראינו את ההתעללות בקשישים, ועכשיו גם ראינו את ההזנחה. חלק מחולי הקורונה, שבשבועות האחרונים הם פשוט גדלים בבתי אבות, זה חלק מההזנחה. היחס לקשישים הגיע לא רק עכשיו, בתקופת הקורונה, הוא בכלל עניין של חשיבה חברתית. בעולם המערבי המתקדם המבוגר, הקשיש כבר לא רלוונטי לחברה המייצרת, אפשר לשים אותו בפינה. אבל בעולם השלישי, הלא-מתקדם, שמחלק ממנו גם אני בא, התרבות האתיופית, ככל שאתה יותר בוגר יש לך יותר מקום בחברה, יש לך יותר מקום בקהילה, יש לך יותר מקום במשפחה. ככל שאתה בוגר יותר ככה אתה מרוויח את מקומך. אנחנו צריכים להפוך את היחס לקשישים ולזקנים שלנו, לאבות ולסבים ולסבתות שלנו, כתוכנית חינוכית ערכית, ולא רק כשאנחנו מגיעים למצב כזה שבו היום יש מחלה וכולם שמים אותם בפינה. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. אחריו – פטין מולא, ומסיימת עומר ינקלביץ'. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני בעד סדר ואכיפה כאשר יש עבירות על הוראות מניעת התקהלות. צריך הסברה. לאחרונה אנחנו עדים לתופעה שמגובה לא רק בהרגשה אלא כנראה במספרים: הקנסות שהמשטרה מטילה על מי שהיא מטילה עליהם קנסות, של 500 שקלים, של 5,000 שקל, לפני שבועיים הם הגיעו עד כדי 12 מיליון שקל; לפני שבועיים, היום זה אולי הכפיל את עצמו. יש לנו יותר מאשר רושם ששיעור הערבים הנקנסים הוא גדול יותר משיעור היהודים הנקנסים. אמרתי שאני בעד שתהיה אכיפה, אבל שתהיה אכיפה שווה. כלומר, לקנוס את x – לקנוס את y; או לא לקנוס יהודים ואז לא לקנוס ערבים, להסביר להם. למשל, מישהו בתוך חנות לתיקון פלאפונים, מתקן בתוך החנות, באו ונתנו לו 5,000 שקלים כי הוא נמצא בתוך החנות ולא מחוץ לדלת, כי ההוראה לא השתנתה. למוחרת התברר שזה אפשרי. או, מישהי מטייבה שדיברה איתי, שוטר עצר אותה ואמר לה: יש לך עבירת תנועה. היא הוכיחה לו שאין לה, אז הוא נתן לה בגלל עבירת קורונה 5,000 שקלים. בירושלים המזרחית, אדוני היושב-ראש, בוא תשמע, ראית את התמונות: נכון, אנשים עמדו בתור בחוץ כדי לקבל 500 שקל דמי ביטוח לאומי. הם נזקקים, הם חייבים, הם במצוקה. בחוץ. במקום לארגן אותם, לסדר את זה, באו ונתנו עשרות קנסות. כמה כל קנס? 500, כמו הקנס ההוא. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> מה שקיבלו, החזירו. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> (אומר בערבית ומתרגם:) זה פתגם בערבית. מה הביאה מהבית של אבא שלה? יעני, יצא שכרו בהפסדו. לכן, זה מעל לבינתנו. אני דורש מהמשטרה לפרסם נתונים מדויקים, אדוני היושב-ראש. (אומר בערבית: אנחנו רוצים לדעת את המספרים, כמה יהודים נקנסו וכמה ערבים נקנסו – –) << קריאה >> קריאה: << קריאה >> וחרדים. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> (– – וחרדים – והחשבון יאיר את עינינו. ברור? ברור.) << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת פטין מולא, ומסיימת – חברת הכנסת ינקלביץ'. בבקשה, כבודו. << דובר >> פטין מולא (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, זה הנאום הראשון שלי – עוד לא עשיתי את נאום הבכורה – נאום של דקה. התפשטות נגיף הקורונה לא פוסחת על אף סקטור או קהילה בחברה הישראלית, לרבות המגזרים הערבי, הדרוזי והחרדי. הרשויות, שהולכות לשלם מחיר כבד בגלל סגירת העסקים ואי-תשלום מסודר של הארנונה, זקוקות יותר מתמיד לתמיכה ממשלתית שתציל אותן מקריסה. אני כאן קורא לממשלה לזרז את כל התוכניות לביצוע למגזר העסקי וגם למגזר הפרטי. אנחנו רגע לפני שלא יהיה לעובדים לאן לחזור. לכן, חבריי חברי הכנסת, אני קורא לכם להצביע בעד הצעת חוק שמירת הניקיון (הוראת שעה). הצעה זאת היא צו השעה. אני רוצה גם, בהזדמנות הזאת, לחבק ולשלוח ברכה לכל הרופאים, האחיות, האחים, כוחות הביטחון, מד"א, על העשייה הברוכה שהם עושים יום ולילה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חברת הכנסת ינקלביץ', בבקשה. תודה רבה, מברוכ, זה הנאום הראשון. חבר הכנסת מולא, זה היה הנאום הראשון שלך, מברוכ. בבקשה, גברתי. << דובר >> עומר ינקלביץ' (כחול לבן): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חברותיי וחבריי חברי הכנסת, לפני שלושה שבועות עמדתי כאן ודיברתי על הצורך לשים לב לבריאות הנפשית של האזרחים פה במדינת ישראל, לא פחות מאשר לבריאות הפיזית שלהם. מאז המצב לא נהיה קל יותר. אנחנו שומעים בלי סוף על העסקים הקטנים. לצערי, בצער רב, ביום חמישי שמעתי על בעל חנות למכשירי כתיבה ששם קץ לחייו. אתמול כולנו שמענו על מר יובל כרמי. יש אין-סוף סיפורים קשים מנשוא. המצב הולך ומידרדר. על פי הערכות, כמיליון ישראלים יזדקקו לטיפול נפשי בעקבות הקורונה, ומחובתנו להיערך לכך. פניתי אתמול למנכ"ל משרד הבריאות כדי לברר מה קורה עם התוכנית הלאומית לחוסן הנפשי שהצעתי. מעבר לזה, על שולחנו של משרד הבריאות מונחת כבר שבועיים תוכנית שתאפשר לכל ישראלי שמרגיש צורך בכך שלושה טיפולים פסיכולוגיים בחינם. מה קורה עם התוכניות האלה? מדוע הן לא מאושרות? האם יש תוכנית אחרת? רבותיי, בואו נתעורר לפני שיהיה מאוחר. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. אני אאפשר לחבר הכנסת מקלב, לפנים משורת הדין. בבקשה, אתה אחרון הדוברים. לאחר מכן אני אקריא את הצעת החוק, ויעלה חבר הכנסת איתן גינזבורג לנהל. בבקשה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש, אני מעריך זאת. אני בטוח שהנושא שאני אעלה גם קרוב אליך כשר הרווחה לשעבר וכאחד שבאמת קשוב לבעייתו של אותו קשיש שבחיי היום-יום עד היום היה עם עובד זר או מטפל צמוד או עם מט"ב או עם הסביבה המשפחתית התומכת, המתקשרת, המתעניינת, והסביבה החברתית, ולפתע הוא מוצא את עצמו כחשוד או כחולה קורונה ומאושפז במחלקות הקורונה. דמיינו לעצמכם מה קורה איתו: את הטיפול הרפואי אנחנו בטוחים שהוא מקבל. יש צוות רפואי שמטפל בו, צוות של סיעוד שמטפל בו, בחלק הזה שקשור לרפואה. מכאן ואילך הוא נתון לגורלו בלבד – אין מי שיהפוך אותו צד, אין מי שידבר איתו, אין מישהו שיכסה אותו, אין מישהו שיכול לדבר איתו. צריך להבין שבמחלקות האלה, מחלקות קורונה, על פי רוב הצוות הרפואי נמצא מחוץ למחלקה. הוא נכנס ממוגן, הוא ממוקד במה שהוא צריך לעשות. צריך לקחת בחשבון שאותן מחלקות עמוסות ביותר בעבודה בגלל שאין עוד כוח עזר שתומך בחולים. תדמיינו לעצמכם מחלקה בימים של שגרה שאף אחד לא מבקר בה, אף אחד לא תומך בחולים; ימי שגרה, כשיש מגוון של חולים – חולים יותר, חולים פחות – והמחלקה שוממת ממבקרים ומתומכים ומסייעים. עכשיו, במחלקות האלה, כשרוב החולים או כל החולים הם במצב קשה – בגלל שמי שלא במצב קשה לא מאושפז – אדוני היושב-ראש וחבריי חברי הכנסת, אותם חולים, באמת, אין להם מי שיכול להסתכל, אין מי שיכול לתמוך בהם, אין מי שיכול לטפל בהם בחלק הסיעודי, בחלק של העזרה. אנחנו צריכים לדעת שהאנשים האלה שוקעים, ובסופו של דבר הבעיה הזאת יכולה להיות הרבה יותר חמורה מאותה מחלה שיש להם, הקורונה. לא זו אף זו, אדוני היושב-ראש, אם בית החולים חושב שבאמת נכון להחזיר אותם לסביבה הקרובה שלהם, יש להם בעיה קשה מאוד: אם זה דיור מוגן, בתי אבות או כל מיני מסגרות שהם היו בהן – לא רוצים לקבל אותן. הם לא יכולים. הם כולם מתחמקים ובורחים מאחריות בעניין הזה. אז אנחנו נמצאים עם סקטור מאוד מאוד גדול: מדובר באלפי חולים שמאושפזים בבתי החולים ולא מקבלים את הטיפול ואת היחס שמגיעים להם, מה שהם צריכים. ובמקביל, להחזיר אותם לסביבה, להחזיר אותם למוסדות, למסגרות שלהם – גם בזה נתקלים בקשיים. בזה אני מסיים, אדוני היושב-ראש. אז נכון שגם בעת שעת חירום יש שגרה של שעת חירום. השגרה של שעת חירום זה לטפל בדברים שבהתחלה לא טיפלנו בהם, לא יכולנו לטפל. אנחנו העברנו אותם לבית החולים ומטפלים בהם, אבל לאט-לאט מתבררים וצפים דברים רבים שעליהם אנחנו צריכים לתת את הדעת. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. אכן כך. << נושא >> הודעת יושב-ראש הוועדה המסדרת << נושא >> << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אדוני, הודעה ליושב-ראש הוועדה המסדרת, חבר הכנסת ניסנקורן. בבקשה. << דובר >> אבי ניסנקורן (יו"ר הוועדה המסדרת): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברי הכנסת, אבקש להודיע על איוש חברי הכנסת במקומות הפנויים לסיעות בוועדות השונות, ועל חילופי אישים, כלהלן: בוועדה המסדרת – מטעם סיעת הליכוד יכהנו חברי הכנסת אופיר כץ, שלמה קרעי, מיקי מכלוף זוהר, פטין מולא ועוזי דיין; מטעם סיעת ש"ס יכהן חבר הכנסת משה ארבל; מטעם סיעת יהדות התורה יכהן חבר הכנסת אורי מקלב; מטעם סיעת יש עתיד – במקום חברת הכנסת קארין אלהרר יכהן חבר הכנסת בועז טופורובסקי; מטעם סיעת הרשימה המשותפת – במקום חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן יכהן חבר הכנסת עופר כסיף. בוועדה הזמנית לענייני כספים – מטעם סיעת הליכוד יכהנו חברי הכנסת אתי עטייה, דוד ביטן, קרן ברק, מיכל שיר וקטי קטרין שטרית; מטעם סיעת הרשימה המשותפת יכהנו חברי הכנסת אנטאנס שחאדה, אחמד טיבי ומנסור עבאס; מטעם סיעת ש"ס יכהן חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי; מטעם סיעת יהדות התורה יכהן חבר הכנסת משה גפני; מטעם סיעת ימינה יכהן חבר הכנסת אופיר סופר. בוועדה המיוחדת בעניין ההתמודדות עם נגיף הקורונה – מטעם סיעת הליכוד יכהנו חברי הכנסת ניר ברקת, חיים כץ, מאי גולן וטלי פלוסקוב; מטעם סיעת כחול לבן תכהן חברת הכנסת מיקי חיימוביץ'; מטעם סיעת יש עתיד-תל"ם יכהן חבר הכנסת יואב סגלוביץ'; מטעם סיעת הרשימה המשותפת יכהנו חברי הכנסת אנטאנס שחאדה, אוסאמה סעדי וג'אבר עסאקלה; מטעם סיעת ש"ס יכהן חבר הכנסת משה אבוטבול; מטעם סיעת יהדות התורה יכהן חבר הכנסת יעקב טסלר; מטעם סיעת ימינה תכהן חברת הכנסת איילת שקד. בוועדה המיוחדת להיערכות מערכת החינוך, לרבות לשנת הלימודים הבאה והחינוך המיוחד – מטעם סיעת כחול לבן יכהנו חברי הכנסת עומר ינקלביץ' ואיתן גינזבורג; מטעם סיעת יש עתיד-תל"ם יכהנו חברי הכנסת עידן רול ואורלי פרומן; מטעם סיעת הרשימה המשותפת יכהנו חברי הכנסת ווליד טאהא ויוסף ג'בארין; מטעם סיעת ש"ס יכהן חבר הכנסת יעקב מרגי; מטעם סיעת יהדות התורה יכהן חבר הכנסת אורי מקלב; מטעם סיעת ימינה יכהן חבר הכנסת אופיר סופר. בוועדה המיוחדת לענייני רווחה ועבודה – מטעם סיעת כחול לבן יכהנו חברי הכנסת מירב כהן, אלון שוסטר, רם שפע; מטעם סיעת יש עתיד-תל"ם יכהן חבר הכנסת בועז טופורובסקי; מטעם סיעת הרשימה המשותפת יכהנו חברות הכנסת עאידה תומא סולימאן וסונדוס סאלח; מטעם סיעת ש"ס יכהן חבר הכנסת ינון אזולאי; מטעם סיעת יהדות התורה יכהן חבר הכנסת ישראל אייכלר; מטעם סיעת ימינה יכהן חבר הכנסת אופיר סופר. בוועדה המיוחדת למיגור הפשיעה והאלימות בחברה הערבית – מטעם סיעת כחול לבן תכהן חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, על מכסת סיעת כחול לבן; מטעם סיעת יש עתיד-תל"ם יכהנו חברי הכנסת ע'דיר כמאל מריח, רם בן ברק ואנדרי קוז'ינוב; מטעם סיעת הרשימה המשותפת יכהנו חברי הכנסת מנסור עבאס והיבה יזבק; מטעם סיעת ש"ס יכהן חבר הכנסת משה ארבל; מטעם סיעת יהדות התורה יכהן חבר הכנסת ישראל אייכלר; מטעם סיעת ימינה יכהן חבר הכנסת מתן כהנא. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. << הצח >> הצעת חוק שמירת הניקיון (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (מענק לרשויות מקומיות), התש"ף–2020 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1298).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אם כן, אנחנו עוברים להצעת חוק שמירת הניקיון (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (מענק לרשויות מקומיות), התש"ף–2020, לקריאה ראשונה, בכפוף להנחה על שולחן הכנסת ולקבלת פטור מחובת ההנחה. יציג את הצעת החוק השר להגנת הסביבה חבר הכנסת זאב אלקין, אדוני. מייד אחריו נתחיל בדיון סביב הצעת החוק. << דובר >> השר להגנת הסביבה זאב אלקין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג כאן את הצעת חוק שמירת הניקיון (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (מענק לרשויות מקומיות), התש"ף–2020. הרציונל שעומד מאחורי הצעת החוק הזאת הוא למעשה רצון של המשרד להגנת הסביבה ושל הקרן לשמירת הניקיון לסייע לרשויות מקומיות בתחום של הטיפול בפסולת. הצורך הזה נובע משתי סיבות: הסיבה האחת – וזה עיקר הצעת החוק – היא למעשה רצון של השלטון המקומי ושל הממשלה ושל המדינה לסייע לבעלי עסקים שכידוע מאוד נפגעו כתוצאה מהמשבר שנובע מנגיף הקורונה, ולמעשה לאפשר לעסקים האלה הנחה בארנונה בהיקף של 25% בחישוב השנתי, או לחלופין – זאת המשמעות של ההנחה הזאת – פטור מלא לשלושה חודשים, שהם שיא המשבר. מדובר בהיקף גדול מאוד. סך הכול המדינה מעריכה את ההכנסות של הרשויות המקומיות מהסוגיה הזאת של ארנונה עסקית בכ-3 מיליארד שקל, ולמעשה במהלך הזה הממשלה והשלטון המקומי ביחד מוותרים על ההכנסות האלה לשלטון המקומי, בהיקף של 3 מיליארד שקל, כדי לסייע לעסקים, שכמובן מבחינתם זה סיוע מאוד מאוד משמעותי. כדי לפצות את השלטון המקומי על אובדן ההכנסות המדינה הגיעה להסכם עם השלטון המקומי שבנוי משני מהלכים: מהלך אחד הוא מהלך של סיוע כספי ישיר של פיצוי. לצורך זה משרד האוצר הקצה דרך משרד הפנים סכום של 2.7 מיליארד שקל – 2 מיליארד ו-700 מיליון שקלים – שהם למעשה מביאים לפיצוי של כ-90% על אובדן ההכנסות לכל הרשויות הרלוונטיות. כאן המשא ומתן הזה למעשה נקלע למשבר, כי השלטון המקומי, לאור ריבוי המשימות שיש לו היום במסגרת המשבר, ראה שהוא לא מסוגל לעמוד ביותר מסכום של כ-150 מיליון שקל – זה כ-5% מהעלות של סך העסקה הכוללת. בסופו של דבר, הפתרון למשבר הזה בא בעקבות ההתערבות שלנו, המשרד להגנת הסביבה וקרן הניקיון. אנחנו חששנו מאוד שאובדן הכנסות של השלטון המקומי יפגע בטיפול בפסולת, אחד מהתחומים הבסיסיים שעליהם מופקדות רשויות מקומיות, במיוחד ברשויות החלשות. למשל, רשויות שמקבלות מענקי איזון, הסיבה שהן מקבלות מענקי איזון היא כי אין להן הכנסות נוספות. אם הן יצטרכו לתרום 10% מהעלות של אובדן הכנסות בגלל ההנחה בארנונה, אין ספק שזה יפגע בטיפול השוטף של הרשויות בין השאר גם בנושא הזה של טיפול בפסולת, שהוא אחת הפונקציות העיקריות של הרשויות המקומיות. ולכן התקבלה החלטה, שלמעשה כבר אושרה בקרן הניקיון ומחכה רק להשלמה של הליך החקיקה, שקרן הניקיון תעמיד סכום של 150 מיליון שקל לטובת הסיוע לרשויות מקומיות לטיפול בפסולת, כדי לסגור למעשה את הפער שנוצר כתוצאה מאובדן ההכנסות. זאת אומרת שהתוצאה שתהיה היא שהרשויות המקומיות החלשות, אלה שמקבלות מענק איזון, יקבלו כ-100% החזר או קרוב ל-100% החזר מאובדן ההכנסות שלהן, והרשויות האיתנות, שהצעת החוק הזאת לא חלה עליהן, הן אלה שיישאו ב-5% הנותרים מכל העסקה, אותם 150 מיליון שקל, שיתפצלו לפי גודל הרשויות האיתנות. למעשה, בצורה כזאת גם בעלי העסקים יקבלו את הסיוע המלא וגם הרשויות המקומיות יקבלו את כל הסיוע הנדרש, במיוחד הרשויות שאין להן מאיפה להוסיף – כל הרשויות שמקבלות מענקי איזון הן הרשויות החלשות, והן יגיעו ל-100% או קרוב מאוד ל-100% של פיצוי על אובדן ההכנסות. מבחינתנו, מה שמעניין אותנו כמשרד להגנת הסביבה הוא שהפונקציה המאוד-מאוד חשובה של הרשויות בטיפול בפסולת לא תיפגע. זה החלק הראשון של הצעת החוק, שהעלות שלו היא כ-150 מיליון שקל. אגב, אני גם אסביר מאיפה הגיעה ההסכמה הזאת של הקרן לתת את העלות. למעשה, 150 מיליון שקל הם פחות או יותר שווה ערך להכנסות של קרן הניקיון במשך ארבעה חודשים מהרשויות המקומיות. זאת אומרת שמה שהקרן עושה, למעשה, היא אומרת לשלטון המקומי: אנחנו ברגע משבר, אנחנו מבינים שבגלל שאתם הולכים לקראת העסקים אתם מאבדים כאן הכנסות והטיפול בפסולת יכול להיפגע, לכן אנחנו בפועל מחזירים לכם בחזרה כל מה שאנחנו מקבלים מהשלטון המקומי, במהלך הזה, כדי לאפשר לכם למלא את כל התפקוד השוטף שלכם, כולל מה שמעניין אותנו ולשם הולך הכסף שאנחנו מקצים, שהוא הטיפול בפסולת. הכסף שלנו לרשויות שמקבלות מענק איזון הוא בערך 20% מאובדן ההכנסות שיש להן, או אם אתם מתרגמים את זה לשפה של ההנחה, זה מכסה להן כ-5% מההנחה לכל העסקים בחישוב הכולל השנתי. זה מה שהתקציב הזה עושה. זה מהלך אחד שמוצע כאן בהצעת החוק. המהלך הנוסף שמוצע בהצעת החוק לא קשור להסכם הגדול של הפיצוי על העסקים, אלא הוא מהלך יזום שלנו, של המשרד להגנת הסביבה, וכמובן גם הוא אושר בקרן הניקיון בתמיכה של הנהלת הקרן. גם בעקבות הפניות שקיבלנו מהרשויות המקומיות וגם בעקבות המדידה שאנחנו עושים של היקף הפסולת שמגיעה היום לתחנות, לאתרי ההטמנה, אנחנו ראינו שכנראה בגלל שהציבור נשאר בבית הרבה יותר ופחות נמצא במקומות העבודה, היקף הפסולת שהרשויות המקומיות צריכות לטפל בו גדל בערך ב-10% – מה שמטיל, כמובן, עלויות נוספות על תקציב הרשויות. שוב, לרשויות חלשות אין מאיפה לקחת את הכסף כדי להתמודד עם זה, שלא לדבר על כך שיש גם לא מעט רשויות שספגו פגיעה בגלל הוויכוח על עלות השינוע: חלק מאתרי ההטמנה במדינת ישראל בנויים על הנוסחה שמביאים פסולת ובחזרה לוקחים חול; זה אתר אפעה, שהוא למעשה אולי האתר הכי גדול להטמנה. היום, בגלל ההאטה שיש בקצב הבנייה יש הרבה פחות ביקוש לחול ולכן, למעשה, בחזרה הופכת לריקה גם המשאית וגם הרכבת, מה שמייקר מאוד את עלות השינוע. לאור הנתונים האלה, גם הבעיות בעלות השינוע וגם העלייה בהיקף הפסולת, המשרד יזם – וכפי שאמרתי, הנהלת קרן הניקיון אישרה – לסייע לרשויות החלשות. קרן הניקיון, לפי החוק, באופן רגיל מסייעת לשלטון המקומי, לאשכולות סוציו-אקונומיים מ-1 עד 5, לרשויות הכי חלשות. לכן, המהלך הזה, בשונה מהמהלך הראשון, שהוא חלק ממהלך גדול מאוד, מוגבל כאן לרשויות שמ-1 עד 5. לצורך זה קרן הניקיון הקצתה 40 מיליון שקל. הסיבה לכך שאנחנו מגיעים לכנסת – לכאורה אנחנו יכולים לעשות את זה גם בלי החקיקה ומספיקה החלטה של קרן הניקיון – היא שאנחנו רוצים לפשט את ההליך הביורוקרטי. כרגע, אם אנחנו נפעל בלי חקיקה, המשמעות היא שהקרן תפרסם קול קורא והרשויות החלשות יצטרכו לגשת – אגב, היכולת של רשויות חלשות לגשת לקולות קוראים היא סאגה בפני עצמה; הרבה פעמים הן אפילו לא יודעות לגשת נכון ונופלות בשלב הזה של ההגשה. זאת תופעה שאנחנו מתמודדים איתה בקרן הניקיון בהרבה מאוד תוכניות ומסייעים לרשויות לצלוח את החסם הביורוקרטי הזה. לאחר מכן צריכים לשפוט את הקול הקורא הזה, ולמרות שהמטרה היא לתת לכולם, פורמלית עדיין צריך לדון בכל בקשה. צריך לבקש לא מעט ביורוקרטיה וניירת עד שהרשויות יקבלו את הכסף. בתקופה הזאת וברמת המשבר שהרשויות נמצאות בו, וגם העלויות גדלות באופן מיידי – הן צריכות לשלם את הכסף באופן מיידי על הגידול בעלויות הטיפול בפסולת – אנחנו רצינו לפשט את ההליך הביורוקרטי ובמקום ללכת במסלול של קול קורא, ללכת במסלול הירוק של קביעת סכום לפי נוסחה עבור הרשויות האלה, מה שיאפשר למדינה בשתי פעימות פשוט לשלם את הכסף. אנחנו נחסוך חודשים ואולי אפילו בין חצי שנה לשנה של הליך ביורוקרטי של פרסום קול קורא, הגשת בקשות, תשובות לבקשות, הגשת חשבוניות וכן הלאה וכן הלאה. פשוט המדינה תוכל להעביר באופן ישיר לכלל הרשויות בשלטון המקומי את הסיוע הזה, שהוא בערך 10% של הוצאות הטיפול שלהן בפסולת. אנחנו סבורים שבימים שאנחנו נמצאים בהם יצירה של מסלול כזה, מסלול ירוק, היא כורח השעה. כי אחרת, מה יקרה? דווקא ברשויות הכי חלשות תיפגע הפעילות השוטפת, ואחד מהדברים הראשונים שבדרך כלל נפגעים זה הטיפול באיסוף הפסולת. אתם מכירים את זה, זה נכון ללא מעט רשויות חלשות שאין להן הכנסות. למעשה, גם היום לא תמיד הן ממלאות את כל הפונקציות שלהן בטיפול בפסולת, ואנחנו מטפלים בזה באפיקים אחרים. יש לנו תוכניות שונות לסיוע לרשויות מקומיות חלשות, גם לאלה שנמצאות מ-1 עד 5. יש גם תוכניות ממוקדות למגזר הלא-יהודי, מה שנקרא "סביבה שווה", תוכנית שהמשרד מפעיל כבר כמה שנים, וכו' וכו'. לכן, בסופו של דבר המהלך שמוצע כאן למעשה משיג כמה מטרות: מטרה אחת, המהלך הזה הכרחי לביצוע של המהלך הגדול של ויתור לעסקים על ארנונה עסקית לשלושה חודשים או הנחה של 25% בהיקף השנתי. אם החוק לא יאושר במהלך השבוע הזה, למעשה הסיכום הגדול בין משרד האוצר לשלטון המקומי יתפרק, כי השלטון המקומי לא מוכן לשאת בעלות הנוספת הזאת של 150 מיליון שקל, וב-1 במאי יגבו הרשויות את הארנונה לעוד שלושה חודשים היכן שהגבייה רבעונית, ולמעשה תהיה מכה מאוד קשה לעסקים שהיו סגורים ויש להם בעיה קשה גם תקציבית וגם בעיה קשה תזרימית. לכן, קריטי לסיים את הטיפול בהצעת החוק הזאת עוד בשבוע הזה, כדי לאפשר לשר הפנים לחתום על התקנות של פטור מארנונה לעסקים לשלושה חודשים; שוב, הוא עושה את זה בצורה של הנחה של 25% בחישוב השנתי. ואז השלטון המקומי יספיק בשבוע הבא להיערך לביטול הגבייה בהתאם לתקנות של משרד הפנים. אם החוק לא יאושר השבוע, למעשה שר הפנים לא יוכל לחתום על התקנות, והשלטון המקומי לא יוכל לבצע את ההטבה הזאת לעסקים. זה מהלך אחד. הרווח השני מהצעת החוק הזאת – במהלך הראשון הרשויות לא מפסידות; מי שמרוויח הם בעלי העסקים, והרשויות מקבלות בחזרה את הכסף כדי למלא את הפונקציות שלהן, שמבחינת התקציב שלנו זה הטיפול בפסולת. המהלך השני למעשה נותן תוספת תקציב לרשויות, בשונה מהמהלך הראשון, כי בפועל הוא מאפשר לרשויות החלשות, מ-1 עד 5, תוספת של כ-10% מסך העלות שלהן לטיפול בפסולת, ומאפשר את זה גם במסלול הירוק, המהיר, בלי ביורוקרטיה מיותרת. הרווח השלישי, שזה גם מה שמעניין אותנו – אנחנו בסופו של דבר לא משרד הפנים ולא משרד האוצר; אנחנו רואים חשיבות לסייע לבעלי העסקים ורואים חשיבות לסייע לרשויות המקומיות אבל מה שמעניין אותנו זה כמובן התפקיד שלנו כמשרד להגנת הסביבה. הרווח השלישי: המהלך הזה על שני מרכיביו למעשה יאפשר לנו להיות רגועים שהטיפול בפסולת במדינת ישראל בשלושת חודשי המשבר האלה לא ייפגע, ולמעשה התפקוד השוטף של הרשויות בתחום הזה לא ייפגע. ומצד שני כל המנגנון שהמדינה בנתה היום כדי לעודד מחזור, גם הוא לא ייפגע. קיבלתי הצעות לבטל את היטל ההטמנה לחודשים האלה. לדעתנו המסלול האלטרנטיבי הזה הוא טעות, כי למה הוא היה מביא? כל עולם המחזור בארץ היה קורס, כי אם היינו מבטלים את היטל ההטמנה על מחזור זה היה לא כדאי. מצד שני, הרשויות החלשות דווקא היו מקבלות פחות סיוע מהוויתור על היטל ההטמנה. מי שהיו מרוויחים אלה בעיקר הרשויות הגדולות, שהן עם רוב הפסולת ורוב היטל ההטמנה, והחלשות היו נשארות להתמודדות עם היקף העלייה בפסולת – למעשה גידול בעלויות ללא שום סיוע. לכן אנחנו במשרד, וגם בהנהלת קרן הניקיון כולה, כשאושרו ההחלטות האלה בחרנו ללכת בדרך אחרת, בדרך המוצעת לכם: אנחנו מחזירים בחזרה לשלטון המקומי את כל ההיקף של היטל ההטמנה, אפילו לא על שלושה חודשים אלא על ארבעה חודשים, כדי לספק פה את כל הסכום, ומצד שני לא פוגעים בכל שרשרת המחזור שקיימת היום במדינת ישראל ולא פוגעים בכדאיות המחזור, שזה תפקידו של היטל ההטמנה. ומצד שלישי, כפי שאמרתי, מסייעים יותר לרשויות החלשות, כי כמובן היכולת שלהן לתמרן ברגע שיש גידול בעלויות או אובדן הכנסות היא לא כמו של הרשויות הגדולות, שיכולות להתמודד עם זה. אני אוסיף ואומר שכמובן ירושלים נחשבת כמו כל הרשויות שמקבלות מענק איזון. אומנם היא לא מקבלת מענק איזון, היא מקבלת מענק בירה, אבל מבחינה זו היא כמו כל הרשויות האחרות שנתמכות על ידי המדינה. היא נחשבת כאן באותו מעמד כמו רשויות שקיבלו מענק איזון. זאת הצעת החוק שמונחת בפניכם. נמצא בה עוד סעיף שאני אציין, והוא חשוב לנו, שבמידה שהנהלת הקרן תראה שיש רשות מקומית שלמרות הסיוע הכספי הזה שהיא קיבלה ניצלה את המשבר כדי לא לקיים את תפקידיה לגבי איסוף פסולת, זה יאפשר להנהלת הקרן למעשה לחלט בחזרה את המענק. אני מניח שלא נזדקק לזה ולא נצטרך, אבל זה סוג של אמצעי, מנוף על הרשויות המקומיות שיקבלו את המענק הזה, לוודא שבאמת הן מבצעות את כל הפונקציות שלהן בטיפול בפסולת. כי שוב, בסופו של דבר זו המטרה של קרן הניקיון וזו המטרה שלנו כמשרד להגנת הסביבה, ולכן שמנו גם את סעיף ההתראה הזה בתוך הצעת החוק – כדי לוודא שהכסף שאנחנו מביאים לטיפול בפסולת ילך לטיפול בפסולת. אני שמעתי שעלתה שאלה כזאת בדיון שהיה בוועדה המסדרת. אז זה כלי שגם התעקשנו עליו מול משרד הפנים ומול משרד האוצר שיהיה חלק אינטגרלי מהצעת החוק. זאת ההצעה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אגב, הצעת החוק מדברת על דרישה בחזרה, לא על חילוט. << דובר_המשך >> השר להגנת הסביבה זאב אלקין: << דובר_המשך >> כן, בסדר, לא משנה. אלה כל הרשויות שמקבלות מענק איזון, ולכן היכולת של המדינה לקבל בחזרה את הכסף היא מאוד קלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> דורשים בחזרה. << דובר_המשך >> השר להגנת הסביבה זאב אלקין: << דובר_המשך >> כן, לא משנה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נכון, אבל זה חשוב. זה אקט חשוב. << קריאה >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << קריאה >> אדוני השר, אתה יכול להרחיב על המפתח? איך אתם הגעתם לסכומים? << דובר_המשך >> השר להגנת הסביבה זאב אלקין: << דובר_המשך >> כן, המפתח מאוד פשוט. יש פה שני מפתחות: מפתח אחד לא אנחנו קבענו את אלא מי שקבע אותו הוא משרד הפנים. משרד הפנים קבע מה אובדן ההכנסות של הרשויות המקומיות שמקבלות מענק איזון מארנונה עסקית, מאותם סוגים של ארנונה עסקית שעליהם יש הטבה. מצד שני חוּשב שהסכום שלנו, 150 מיליון שקל לרשויות מתוך כל העסקה הכוללת לרשויות האלה, סוגר כ-20% מאובדן ההכנסות שלהן. ואז באופן פרופורציונלי, כל רשות לפי אובדן ההכנסות שלה קיבלה 20% מ-150 מיליון השקלים הראשונים. זאת אומרת שהנוסחה פה מתבססת על הנתונים של משרד הפנים על הכנסות של רשויות מקומית, כל רשות ורשות, מארנונה עסקית מאותם עסקים שעליהם תחול התקנה של שר הפנים ועליהם יהיה אובדן הכנסות. זו הנוסחה הראשונה. << קריאה >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << קריאה >> מה עם יישובים שאין להם עסקים ויש להם יותר ארנונה מבתים? << דובר_המשך >> השר להגנת הסביבה זאב אלקין: << דובר_המשך >> רגע, תכף אני אתייחס לזה. המהלך הראשון, כפי שאמרתי, לא נועד לסייע לרשות לקבל יותר כסף; הוא נועד לסייע לרשות להחזיר לה את אובדן ההכנסות שיש לה. בינינו, הוא כן מסייע לרשות. למה? כי אם המהלך הגדול לא יתקיים, נניח אם העסקה תתפוצץ, מה יקרה? הרי חלק מהעסקים יקרסו, והם פשוט לא ישלמו את הארנונה כי הם יהיו חדלי פירעון. לכן, בפועל, יהיה אובדן הכנסות ברשויות מקומיות גם אם הן לא ייתנו הנחה. יהיה. הוא לא יהיה 100%, אבל הוא יהיה 10%, 20%, 30%. קשה לצפות – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת טיבי. << דובר_המשך >> השר להגנת הסביבה זאב אלקין: << דובר_המשך >> – – אבל אנחנו מכירים את המצב הכלכלי, ולכן ברור שהרשויות האלה לא יקבלו את הכסף בחזרה או כסף על הנייר, כי פשוט העסקים לא יוכלו לשלם אותו. בגדול, פורמלית, זו לא תוספת תקציב, זה רק פיצוי על אובדן הכנסות; בפועל, אני אומר לך, זה גם תוספת תקציב, כי אובדן הכנסות יהיה גם בלי הנחה, הוא פשוט יקרה כתוצאה ממצב המשק. ולכן כאן הרשויות, במיוחד רשויות חלשות, אלה שמקבלות מענק איזון, שמקבלות את כל ה-100% בחזרה, בפועל מרוויחות את הכסף. הן לא היו רואות אותו, הן לא היו מקבלות 100% מהארנונה העסקית שלהן במצב הנוכחי של המשק. המהלך השני, הנוסחה שלו היא אחרת. אנחנו חישבנו מה המשמעות של גידול כמות הפסולת ב-10%. המשמעות הזאת היא בערך 3 שקלים פר נפש, ואז לקחנו את כל הרשויות מ-1 עד 5, ולפי הגודל של הרשויות האלה לפי דיווחי למ"ס האחרונים – הם תמיד קצת מאחרים לעומת המצב האמיתי, אבל זה הכלי היחידי שיש לנו – כל אחת קיבלה הסכום לפי המפתח של 3 שקלים כפול האוכלוסייה שיש לה. זה נותן לה בערך, בממוצע, כ-10% מהתוספת של כל עלויות הטיפול שלה בפסולת. כמובן שבגלל שזה המסלול הירוק – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת סעדי, חברת הכנסת זנדברג, בבקשה מכם. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> יש שם חלוקה יפה מאוד. יש שם חלוקה טובה והוגנת. << דובר_המשך >> השר להגנת הסביבה זאב אלקין: << דובר_המשך >> כן, כן, ברור, זה לפי גודל. זה מאוד פשוט. אנחנו לא ישבנו ולא אמרנו: זה ככה וזה ככה. כמובן – אני אומר מראש, לקראת הדיון שיהיה בהצעת החוק, גם פה במליאה וגם בוועדה – אני בטוח שיהיו רשויות שבהן לא הייתה עלייה ב-10%, ויש רשויות שיכול להיות שהפסידו קצת יותר מ-10% בגלל שפגשו גם בעיות שינוע וגם בעיות של כמות הפסולת, אבל אני חושב שהרווח של הרשויות מזה שהמסלול הוא ירוק והעברת הכסף היא מיידית ולא כרוכה בביורוקרטיה עולה בהרבה על fine tuning כזה של אם היינו דורשים מכל אחד להוכיח מה האובדן. שקלנו גם את זה, אבל זה תהליך ביורוקרטי ארוך מאוד והם היו רואים את הכסף בעוד שנה. עד שהם היו מוכיחים כמה בדיוק – – << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מספיק עם הביורוקרטיה. << דובר_המשך >> השר להגנת הסביבה זאב אלקין: << דובר_המשך >> – – עלו ההצעות וכו'. לכן אנחנו סברנו שבעת הזאת הדרך הנכונה היא ללכת על נוסחה פשוטה, שוויונית, הגיונית, של מסלול ירוק, שמאפשרת להעביר את הכסף באופן מיידי במהלך שלושת החודשים האלה בשתי פעימות, ולמעשה לאפשר את הסיוע לרשויות המקומיות באופן מיידי. אלה הן שתי הנוסחאות. הן משלימות אחת את השנייה, הן חלות על קבוצות שונות של רשויות, כי יש רשויות שמקבלות מענק איזון אבל הן מעל 5, ויש רשויות שהן מ-1 עד 5 ולא מקבלות מענק איזון. לכן חלק מהרשויות שאתם רואים בטבלה מקבלות או רק לפי מסלול אחד או רק לפי מסלול שני, אבל רוב הרשויות מקבלות גם וגם, לפי שני המסלולים. עד כאן דבריי לגבי ההסבר לתוכן של הצעת החוק. אני כמובן מבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק כאן במליאה ולהעביר אותה לטיפול כאן בכנסת כמה שיותר מהר. אני מניח שהוועדה הרלוונטית היא ועדת הכספים הזמנית, לפי הנושאים שמופיעים כאן. אני מאוד מאוד מבקש מחברי הכנסת להתגייס לכך שהטיפול בהצעת החוק יסתיים במהלך השבוע הקרוב, כדי שכל המהלך הגדול של הסיוע לעסקים יוכל לצאת לדרך ולהתבצע. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לשר זאב אלקין. נתחיל ברצף הנואמים. ראשון הנואמים יהיה חבר הכנסת אוסאמה סעדי, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת ווליד טאהא. שלוש דקות, בבקשה, אדוני. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, אני חושב שכולם מצפים מאיתנו שנתמוך בחוק הזה, שיש בו העברת כסף לרשויות, 180 מיליון שקל, אבל העמדה שלנו, אדוני היושב-ראש וכבוד השר, היא שאנחנו נגד החוק הזה במתכונת הקיימת. אנחנו בעד מתן פיצוי לעסקים, אנחנו בעד מתן פיצוי גם על ידי פטור מארנונה, אבל מעבירים 2.7 מיליארד שקל מהאוצר, חברת הכנסת חיימוביץ', ואיך שאמר כבוד השר, השלטון המקומי עשה משבר והקרן הייתה צריכה להירתם, והמשרד לאיכות הסביבה – ואנחנו מברכים אותך, אדוני השר – תרם את 150 מיליון השקל, שזה 5% מסך הכול, אבל זעקותיהם של הרשויות הערביות ושל השלטון המקומי הערבי נפלו על אוזניים אטומות, כרגיל. השלטון המקומי הערבי פנה; יו"ר הוועד פנה אלינו, פנה לחברי אחמד טיבי, שפנה לשר כחלון ודיבר עם משרד הפנים בשיחת ועידה: הכיצד אי-אפשר בתקופה הזאת לעזור לשלטון המקומי הערבי, שנופל וקורס? מובן שאנחנו בעד להעביר את הכסף לרשויות, ובמיוחד לרשויות החלשות, אבל אם אתם תסתכלו, חבריי חברי הכנסת, על הטבלה שבחוק: עיריית בני ברק – מובן שאנחנו בעד להעביר לה כסף, אבל עיריית בני ברק מקבלת 12 מיליון שקל פיצוי על הפסד ארנונה מעסקים; 12 מיליון שקל, 200,000 תושבים. ואם אנחנו ניקח את העיר הערבית הגדולה ביותר, נצרת – היא מקבלת 1.3 מיליון שקל, כאשר נוף הגליל מקבלת 4 מיליון שקל, וכאשר יש יישובים ערביים שהם בתחתית הסולם הסוציו-אקונומי והם עכשיו נאבקים בווירוס הקטלני, הקורונה. דיר אל-אסד, שעכשיו היא במקום ראשון עם יותר מ-100 חולים, כמה היא מקבלת? 20,000 שקל. ג'סר א-זרקא, כמה היא מקבלת? 25,000 שקל. תראו, כאוכב אבו אל-היג'א – כל הכבוד, אדוני השר – מקבלת מענק אסטרונומי של 1,000 שקל. מה יעשו ב-1,000 שקל? מה אפשר לעשות עם סכומים זניחים כאלה? לכן, אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אנחנו אומרים: צריך לשמוע את זעקתם של ראשי הרשויות. << קריאה >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << קריאה >> אדוני – – – << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא, זה בפסולת. בפסולת אין לנו בעיה. ב-40 מיליון שקל – – – << קריאה >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא, ב-40 מיליון שקל – אמרתי, ה-190 מיליון שקל מחולקים: 150 מיליון פיצוי על ארנונה לעסקים, ו-40 מיליון על תוספת פסולת. על תוספת פסולת אין לנו בעיה, זה לפי הקריטריון של מספר תושבים, ואין לנו בעיה בעניין הזה של 40 מיליון שקל. צריך לזכור, חברת הכנסת חיימוביץ', לקרן ההטמנה, קרן הפסולת, כל הרשויות, אדוני היושב-ראש, משלמות אותו סכום – משלמות 480 שקל פר טונה. לכן הכסף הזה צריך להיות מחולק באופן שווה לכל הרשויות. אי-אפשר להפלות – אפליה – את הרשויות הערביות, שסובלות כפול: גם סובלות מכך שאין עסקים ואז אין ארנונה מעסקים, וכאשר צריכים לפצות את הרשויות האלה לא מפצים את הרשויות הערביות כי אין ארנונה לעסקים; וארנונה למגורים – אדוני השר, בגלל המצב הכלכלי הקשה עכשיו, בגלל המשבר, התושבים לא משלמים ארנונה למגורים, לכן פה צריך לדאוג ולפצות ולשמוע. בווירוס של הקורונה אנחנו ניאבק ביחד, אבל וירוס האפליה ווירוס הגזענות – הממשלה הזאת, כנראה אנחנו נמשיך להיאבק בה נגד הווירוס הזה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת סעדי. חבר הכנסת ווליד טאהא, בבקשה. שלוש דקות. בבקשה. << דובר >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, כפי שאמר חברי אוסאמה סעדי, הרוב המוחלט של הרשויות הערביות נשענות בעיקר על ארנונה ביתית ולא על ארנונה מעסקים, מהסיבות שאתם יודעים – בעיקר בגלל שמרבית היישובים הערביים לא נהנו עד עכשיו מהקמת פארקים של תעשייה ואזורי תעשייה, ועל כן מרבית הארנונה שהם גובים מן הסתם היא ארנונה ביתית. ההצעה שהגישה הממשלה בעניין הזה משמעה שהם פוסלים מראש את החברה הערבית ואת הרשויות הערביות מלקבל את הסיוע הזה, ומן הסתם אם פוסלים אותן מראש אז המניעים אינם יכולים להיות תמימים. אנחנו, מותר לנו לפקפק במניעים שלהם. אני רוצה להזכיר לכולכם שבעוד כמה ימים, ימים ספורים, אנחנו נכנסים לחודש הרמדאן. אני יודע שהעמותות של הסיוע בחברה הערבית קורסות תחת נטל הבקשות. אלפי משפחות בחברה הערבית, עוד לפני שאנחנו נכנסים לחודש הרמדאן, כבר לא מצליחות להתקיים ולא מצליחות לשרוד, ומן הסתם כשאנחנו נכנסים לחודש הרמדאן – שהינו חודש שבו ההוצאה של המשפחה עולה על ההוצאה בחודשים הרגילים, כי בחודש זה אנשים צמים וצריכים לערוך סעודה משותפת עם כל ההוצאות הכרוכות בדבר – בתנאים כאלה, אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, בחברה הערבית אלפי משפחות יגיעו לרף של עוני וצורך חיוני במזון. בתנאים כאלה לא יכול להיות שגם כאשר באים לחוקק חוק של סיוע לרשויות, הרשויות הערביות נמצאות מחוץ לטווח הסיוע המוצע. אדוני היושב-ראש, אני רוצה לדבר על לפחות שני נושאים, שני דברים – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שים לב שאתה לקראת סיום, אדוני. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בקיצור. – – שבהם אפשר להגיש סיוע מיידי לכל אזרחי המדינה ולאזרחים הערבים ספציפית, והם תשלומי החשמל והמים. שני הדברים האלה הם מצרכים חיוניים שאי-אפשר לוותר עליהם. אני חושב שצריך לחשוב על צעד שיעשה הקלה משמעותית, הנחה משמעותית למשפחות, בתשלום החשמל והמים, כי זה הדבר הנחוץ עכשיו לאזרחים הערבים. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ווליד טאהא. חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת מנסור עבאס, ואם הוא לא יהיה נוכח – חבר הכנסת יזהר שי אחריו. בבקשה, אדוני. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, לגבי הצעת החוק הזאת, אני חושב שזה אחד הדברים הטובים שנעשו, ואני באמת מציע לכל חבריי, ולא משנה – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת זנדברג, אם אפשר – בחוץ. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – מאיזו מפלגה – באמת, יש עניינים שהם מעבר לקואליציה ואופוזיציה. << קריאה >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> איך נתמוך – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> סליחה? << קריאה >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> איך נתמוך – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> חבריא, היות שאני באתי משם ועברתי על הרשימה הזאת – ואני בהחלט הזדהיתי עם כמה מהדברים של חבר הכנסת אוסאמה סעדי – יש אפשרות לפנות ולבקש לתקן את זה. למשל, כשאני מסתכל על כאוכב, זו באמת בעיה. יחד עם זה, ברוב היישובים יש חלוקה שמותאמת לנתונים של הלמ"ס, וזו חלוקה מצוינת. אני מציע לבקש לתקן בהכנה לקריאה שנייה ושלישית, בדיונים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני מזמן לא ראש עיר, אבל אני מדבר גם בשמם של חבריי. בסך הכול, ראשי הערים, ראשי הרשויות, נושאים בנטל, ויש אפשרות – ואגב, זה כסף של השלטון המקומי – לשפות אותם, ואני חושב שכנסת ישראל לא צריכה לצאת חוצץ בגלל איזה יישוב מסוים. אפשר לתקן את זה, ואנחנו נהיה שם ונעשה הכול כדי לתמוך. צודק חבר הכנסת סעדי. אני רוצה להגיד מילה אחת על העסקים העצמאיים, שמוגדרים על ידי ארגון ה-OECD כעמוד השדרה של הכלכלות במדינות המפותחות. כך זה מוגדר. חבריא, זה המעסיק הכי גדול במדינה, בכל המדינות המפותחות. העצמאים הם המעסיק הכי גדול – 75% עד 80%. אני רוצה ללכת אחורה במנהרת הזמן ל-2017. אני עומד כאן על הדוכן הזה ומציע את הצעת החוק של דמי אבטלה לעצמאים; מרגי זוכר את זה, הוא היה שם. ומספסלי הקואליציה אני מותקף, אומרים לי שזאת הצעה פופוליסטית. ואני אומר להם, חבריא, אני הייתי שר הרווחה והייתי בביטוח הלאומי, וזה היה עוול שהעצמאים האלה, אין להם שום קרן שבאה ואומרת להם: תשמע, סגרת את העסק, בוא תקבל דמי אבטלה. ישבנו בהצעת החוק ובאמת תפרנו דבר סדור, יוצא מן הכלל. ואמרנו – הם הסכימו, העצמאים, שיפקידו שנתיים לקרן הזאת כסף ולא יבקשו עד שהקרן הזאת תתמלא. ואנחנו, דרך הביטוח הלאומי, דרך כספים תוספתיים, נמלא, ורק בעוד שנתיים הם יתחילו לקבל את דמי האבטלה. לצערי הגדול הייתה התנגדות מוחלטת של הקואליציה. ועוד פעם, אני לא רוצה להביא את זה חלילה לאיזו מתיחות בין מפלגות, כי היום לא בוכים על חלב שנשפך – אלא אני מנסה לחשוב הלאה. ומרגי, אני פונה אליך, דווקא אתה, כי המשותפת בוודאי ובוודאי יאמצו את זה; לכם במיוחד מש"ס: הגיע הזמן שנתחיל את הכנסת הבאה באמת באמת בדברים חברתיים, בדברים שעוזרים לכלכלה של המדינה הזאת, בדברים הומניסטיים, שלא יהיה ויכוח בינינו. אפשר לעשות את זה, תאמין לי, מרגי. כמו שאנחנו יודעים להסתדר בוועדות, אולי הגיע הזמן להגיד למנהיגי המפלגות: חבריא, תעצרו, תנו לנו להסתדר, יש דברים שהם מעבר לוויכוח הפוליטי. אילו אז לא היו מתנגדים להצעת החוק שלי, בוודאי שהמצב היום של העצמאים – לא היינו רואים את התופעות שקורעות את הלב. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מאיר כהן. חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח. חבר הכנסת יזהר שי, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת עידן רול. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יזהר שי (כחול לבן): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, כבוד השר אלקין, השר לאיכות הסביבה, אני ישבתי בוועדה המסדרת קודם לישיבה הזו והייתי בין אלה שהצביעו בעד העברת החוק הזה או קבלת פטור כדי שהחוק יקבל את הקדימות שלו. אבל בכל זאת יש לי כמה דברים להגיד לך, כבוד השר, ואני חושב שהדברים האלה גם ינחו את הדיון בוועדה שתקדיש את הזמן לנושא הזה. כל מה שאמרת פה נכון לחלוטין ואין ספק שצריך לפצות את הרשויות המקומיות וצריך לעשות את זה כמה שיותר מהר, ואני מצטרף לדבריו של מאיר כהן, חבר הכנסת, בנושא הזה. הוא חוצה אופוזיציה–קואליציה, אין שום משמעות לימין–שמאל או כל סיעות הבית; כולנו כאן בעד למצוא את הפתרונות הנכונים. אבל השר אלקין, מה שתפס את תשומת ליבנו בדיון בוועדה – ויהיה צורך לתת על כך תשובות, כי הנציגים של משרדך ושל משרד האוצר לא נתנו את התשובות הרצויות – זה שבעצם המשרד פה מתנדב לתת תקציב חשוב מאין כמוהו שכנראה ייעודו היה משהו אחר. הרי הקרן הזו לא נוסדה בעלמא, היא נוסדה למטרות טובות ואלמלא משבר הקורונה כנראה הייתם עושים שימוש בכסף הזה לצרכים אחרים. ואז עולה השאלה של התמונה הגדולה: מדוע דווקא התקציב הזה הולך לרשויות לנושא הספציפי הזה. ושוב, הרשויות חייבות לקבל טיפול מיידי ממשרד האוצר וממשרד הפנים, אבל המשרד לאיכות הסביבה מגלה פה גבורה אזרחית הירואית ואומר, אנחנו ניתן את ה-150 מיליון שקל, כי יש לנו. אבל כשאנחנו מסתכלים על המצב הכולל – למה דווקא לניקיון? יש צורך בעשרות אלפי מחשבים לילדים שאין להם מחשבים. אולי לשם תקצו את הכסף הזה, שכנראה אתם לא עושים בו שימוש כרגע, אולי לצרכים אחרים. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> אולי תפנה לשר החינוך שיוציא – – – << דובר_המשך >> יזהר שי (כחול לבן): << דובר_המשך >> אני לא מתלונן, חלילה, קודם כול אני מצדיע לשר אלקין ולמשרד שהתייצבו כאן באופן מיידי. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> לומר לכל השרים: כזה ראה ועשה. << דובר_המשך >> יזהר שי (כחול לבן): << דובר_המשך >> כזה ראה ועשה. אבל כשאנחנו מסתכלים על תוכנית כוללת, החשש שעולה פה מכל הדיונים, גם בוועדת הכספים וגם בוועדת הקורונה וגם פה במליאה, הוא שאין יד מכוונת שמסתכלת על הנושא הזה באופן כללי. אני לא מאשים אף אחד, אני חושב שהיד המכוונת היא כולנו. אנחנו צריכים לצאת עם תוכנית כוללת שמטפלת באותם 90 מיליארד פלוס, שיעלו ל-120 או 130 מיליארד שקל, ולהסתכל כבר עכשיו על סדרי עדיפויות. כי יהיו פה קיצוצים כואבים, ובעוד שנה אתה תעמוד פה בהצעת חוק דחופה של הממשלה, השר אלקין, ותדרוש בחזרה את הכסף דווקא לשם. ואתה התנדבת ראשון לתת אותו, אז הכסף הזה כבר לא יהיה שם. בהערה שמסתכלת על זה ומכלילה את הנושא הזה, חיפשתי את התוכנית הכוללת של מדינת ישראל. פרט לשתי מצגות שפורסמו איפשהו באחד האתרים של משרד האוצר, אין תוכנית. דיברו פה הרבה על עצמאים, בצדק; גם העצמאים משוועים לא רק להנחיות, אלא לתוכנית כוללת שאומרת מה קורה מעכשיו ובשנתיים הקרובות. אין תוכנית למשרד החינוך, אין תוכנית לתקצוב החקלאות, העסקים הזעירים והגדולים והבינוניים, העצמאים, ההייטק וכל מגזר אחר. אנחנו חייבים לדרוש ולעזור לגבש, כולנו, תוכנית כלכלית כוללת, מפורטת לפרטי פרטיה, ואז לא יעלו השאלות שמן הסתם יעלו בדיונים שאתה עוד תידרש אליהם, או נציגיך, השר אלקין, ספציפית ל-150 מיליון השקל האלה, כי יכול להיות שיש סדרי עדיפויות אחרים שמביאים בחשבון את התמונה הכוללת. ובשורה התחתונה – יישר כוח לך ולמשרדך. כמו שאמר חבר הכנסת מרגי, ראה וקדש. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יזהר שי. חברת הכנסת תמר זנדברג, בבקשה. אחריה – חבר הכנסת עידן רול. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברים, זכור לי אולטימטום לחוקק את חוקי השחיתות ביום שני. הסתכלתי ביומן והיום יום שני. מה קורה? << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> עד חצות. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> באיזו שנה? << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> מה קורה? אנחנו פה, יש חוקים חשובים, חשוב למגר את השחיתות, אבל משום מה – אני לא יודעת, יושב-ראש הכנסת – אתה כרגע יושב בראש – איפה חוקי השחיתות? אנחנו ממתינים ומתכוונים להישאר כאן עד הלילה, יש לנו זמן, אין שום בעיה. אני מודיעה כרגע שסיעת מרצ תתמוך בחוקים נגד השחיתות בכל זמן. זה לא טריק ולא שטיק, זה הדבר הנכון לעשות, כי אנחנו מתנגדים לשחיתות, ושחיתות מבחינתנו זה לא קלף בשביל לשבת בממשלה עם המושחת שנגדו רוצים לחוקק. זה ממש לא ברור, החלם הזה והעולם ההפוך הזה שנהיה כאן בכנסת דווקא מאנשים שהבטיחו פוליטיקה נקייה וממשלת חירום. אז בבקשה – אנחנו כאן, אנחנו נתמוך בחוקים נגד השחיתות בכל מצב, אם סיעת כחול לבן תתמוך או תתנגד. כנראה שיש כאלה שבשבילם חוקי שחיתות זה מה שנקרא: יום כן, יום לא – היום לא, ואולי מחר נשב עם המושחת שנגדו רוצים לחוקק את חוקי השחיתות שהצהרנו עליהם אתמול. זו בדיחה שאין כדוגמתה. נגד השחיתות צריך לחוקק, כי התגלעה בעיית שחיתות חמורה במדינה, שבה מי שנאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים מרכיב ממשלה, שאתם זוחלים אליה. זאת בושה בפני עצמה. אבל להשתמש בחקיקה בצורה כל כך צינית זה כבר מגדיש את הסאה. ולגופו של עניין. החוק הזה, במסגרת כמה חוקי קורונה שמגיעים עכשיו לכנסת – טוב שהם מגיעים לכנסת ולא מחוקקים בתקנות שעת חירום. זה חוק שאני חייבת לומר שקצת כואבת לי הבטן ממנו, אדוני השר, כי גם ככה הקרן של היטל ההטמנה מותקפת ויש הרבה רשויות שרוצות לנצל את ההזדמנות כדי להתנער ממנה. אני חושבת שיש מקום לשפות את הרשויות החלשות במצב כזה שהארנונה נעצרת, במיוחד הארנונה העסקית, כשכל המשק הנמצא במצב חירום. אני כן חושבת ששווה להגביל את זה ולשמור שלא תיפרץ הגדר ומצב החירום ינוצל כדי להתעלם ולשחרר ולבטל את היטל ההטמנה, שכאמור, גם ככה הוא קצת מותקף וחבוט, שלא בצדק. זה היטל חשוב, וחשוב להשתמש בו למטרות של הפרדה במקור, שלשמן הוא נועד מלכתחילה, ולא לנצל את זה בשביל פשוט להתעלם ממנו ולעבור הלאה. ולכן, יחד עם ההסתייגויות שהעלו חבריי מהרשימה המשותפת – שצריך גם כן לתת על זה את הדעת; אם יש רשויות שאין להן הכנסות מראש מעסקים אז מן הסתם גם הפגיעה מאובדן הכנסות מעסקים לא תהיה, למרות שאלה הרשויות החלשות ביותר. את כל הדברים האלה צריך לתקן בוועדה, ואני אשמח שנציגי המשרד שלך ושאר הממשלה באמת יהיו קשובים לדברים האלה, כדי לעשות את תיקון הנזק ואת השיפוי כמה שיותר נכון וכמה שיותר צודק. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת זנדברג. חבר הכנסת עידן רול, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת יעקב מרגי. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, בהמשך ישיר לחוק המדובר, שהוא בעצם עוד אמצעי להתמודדות עם הקורונה, אני רוצה לדבר על היום שאחרי הקורונה; אני רוצה לדבר על איך אנחנו יוצאים מחוזקים מהמשבר הזה. משבר הקורונה הוא מגפה כלכלית חסרת תקדים עבור המשק הישראלי. מדינת ישראל כסטרטאפ ניישן יכולה להוביל את המשק הישראלי לפריחה דווקא עכשיו, עם התעוזה הישראלית, החשיבה היצירתית שמאפיינת אותנו, החדשנות הטכנולוגית. זה תלוי בנו איך נצא מהמשבר הזה. אבל חייבים לחשוב מחוץ לקופסה, להיות יצירתיים, לשבור מוסכמות קודמות ותפיסות מיושנות. היום מצוין יום הקנביס הבין-לאומי. הקנביס הוא כבר מזמן לא איזה צמח שמעשנים. אם מישהו בממשלה עדיין מקשר קנביס לחבורת סטלנים שיושבים ומעבירים ביניהם ג'וינט, אז הוא מפספס בענק. מדובר במנוע צמיחה אדיר שיכול לעזור לנו לצאת מהמשבר, מוצר שמשתלב ומניע קדימה תעשיות מהחשובות ביותר שיש לנו: תרופות, מזון, קוסמטיקה, חקלאות, טכנולוגיה, ועוד ועוד ועוד. במקום להמשיך ולהתעסק באכיפה ובדיונים על צריכה עצמית הגיע הזמן שממשלת ישראל תראה ירוק בעיניים. לא ירוק של קנביס – ירוק של כסף, כסף גדול שייכנס לכלכלה שלנו, יספק מקומות עבודה למובטלים ויכניס למדינה מיסים. ככה, פשוט. ממשלת ישראל, את חיה בעבר. יש פה דור חדש שמזהה תעשייה, הזדמנות אדירה, ודורש שישראל תוביל את השוק העולמי כמעצמת קנביס. אתם לא חייבים להבין את זה, אבל אתם חייבים לתת לזה לקרות. הכלכלה שלנו צריכה את זה. כצעד ראשון, הגיע הזמן ללגליזציה מלאה, שתבטל את התפיסה המיושנת של צמח הקנביס כסם אסור, תסיר חסמי רגולציה ותיתן זריקת עידוד נחוצה לענף. אני קורא לכל חבריי וחברותיי לבית הנבחרים לתמוך בהצעת החוק שלי ללגליזציה מלאה של קנביס. אפשר וצריך לצאת מהמשבר הכלכלי הזה מחוזקים. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת עידן רול. חבר הכנסת יעקב מרגי, בבקשה, ואחריו – חברת הכנסת קטי שטרית. אם היא לא תהיה נוכחת – חבר הכנסת סעיד אלחרומי. בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אתייחס תחילה להצעת החוק. הצעת החוק המדוברת והמונחת כאן, שאנחנו דנים בה, היא עוד צעד אחד מהצעדים שהממשלה נקטה ונוקטת ותנקוט עוד במאבק הזה במשבר הקורונה שנכפה עלינו ועל כל היקום כולו. משקי הבית ממשיכים לייצר פסולת, ענפי התעשייה מייצרים פסולת, רשויות מקומיות ממשיכות לתפקד. הממשלה אישרה הנחה בארנונה, וצריך לשפות את הרשויות המקומיות על מטלות שאנחנו מטילים עליהן, ואני חושב שהצעת החוק היא ברוכה. אין ספק, אדוני השר, מכובדי השר, שצריך להתייחס גם לקולות שנשמעים. אני מאמין שיש היגיון בטבלה שהוצמדה להצעת החוק, אבל תמיד בכל היגיון יש יוצאים מן הכלל, ואני חושב שהמקום לדון בהם זה בוועדות. בוועדות לעיתים הנושאים עולים ודנים, מתלבנים, וגדולתם של השרים ושל משרדי הממשלה שהם יודעים גם להתכוונן לרציונל שעולה בדיוני הוועדות. מכאן אני רוצה לנצל את ההזדמנות, ושוב, כמנהגי בשבועות האחרונים, להודות ולהצדיע לכל העושים במלאכה. לכל החיילים האמיתיים שנאבקים בנגיף הקורונה, החל מראש הממשלה, השרים, ראשי המל"ל, בתי החולים והצוותים הרפואיים – שהם הלוחמים בחזית, מסכנים את עצמם, נעדרים מביתם – ארגוני הצלה, מד"א, המשטרה וכוחות מג"ב, שמתפקדים במציאות בלתי אפשרית כמעט, חיילי צה"ל, צה"ל על כל ענפיו ובראשם חיילי פיקוד העורף. כבוד גדול. אני מצדיע, מחבק חיבוק חם את הקשישים שכפו על עצמם – האוכלוסייה הבוגרת כפתה על עצמה בידוד כדי לשמור ולהגן על עצמה, והם עושים זאת בדממה, דממה שמעוררת כבוד. צריך כאן לומר מילים טובות וחמות לאוכלוסייה הזו. ובמעבר חד אני רוצה לומר: אנחנו שומעים, וכל יום מתעדכנים – הפכנו להיות נרקוטיים כמעט – בנתונים של החולים, של הנדבקים, של המחלימים, של המאושפזים, של המונשמים; ואנחנו כמעט מדלגים על אלה שקיפחו את חייהם במגפה הנוראה הזאת. ומכאן אני רוצה לחבק חיבוק חם את אותן משפחות של נפטרים, שלא זכו בגלל המצב גם ללוויה מכובדת, עם ציבור רחב, כיאה וכפי שמגיע ליקיריהם. מכאן, חיבוק חם. שוב, חבריי חברי הכנסת, זה המקום להודות לממשלה, ולהטות אוזן, להטות אוזן לקריאות, שאם נפלו עיוותים או תקלות בטבלה שמקפחות רשויות כאלה או אחרות בגלל המבנה, בגלל הצורך שלהן – בוועדה זה המקום, ואנחנו נתמוך בכל שינוי. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יעקב מרגי. חברת הכנסת קטי שטרית, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, גברתי, בבקשה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> תודה, היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, רבי יהודה אומר: כל שאינו מלמד בנו אומנות מלמד את בנו ליסטות. כשאנחנו מתעלמים מהפגיעה בסטודנטים בתקופת הקורונה אנו דנים אותם לפת לחם. הקשיים של הסטודנטים לא מדוברים, ואני כאן כדי להציף אותם ולוודא שיש גבול למחיר שהמגפה תגבה מהם, ושהנזקים לא ימשיכו גם בשנת הלימודים הבאה – מה שרוב הסיכויים שיקרה. הייתה לי אתמול שיחה ארוכה עם ראשי אגודות הסטודנטים ועם יו"ר ההתאחדות. יש הרבה מאוד סטודנטים שהמשבר אילץ אותם כבר עכשיו להקפיא את הלימודים ואפילו לנשור לחלוטין. אנחנו יודעים שהסטודנטים בדרך כלל עובדים במשמרות חלקיות ובעבודות זמניות כדי לממן את הלימודים שלהם, ולכן הם היו הראשונים להישלח הביתה כשצומצמה הפעילות במקומות העבודה. רבים מהם לא זכאים לדמי אבטלה אך ממשיכים לשלם כרגיל את שכר הלימוד ואת המעונות למרות שהם לא נמצאים במעונות. חברים, אנחנו מדברים על הדור הבא של המורים, המהנדסים, אנשי ההייטק והרופאים של מדינת ישראל. אנחנו מדברים על הון אנושי שלא זוכה למענה ושהפגיעה בו תהיה פגיעה אנושה בחברה הישראלית ובמשק הישראלי לטווח ארוך. אסור לנו לעמוד מנגד כשעתידם של הצעירים ועתיד מדינת ישראל מונח על הכף. אני קוראת לאוצר, למשרד החינוך, למל"ג ולמוסדות האקדמיים להכין תוכנית יציאה מהמשבר הזה ולכלול בתוכה את ציבור הסטודנטים, שהוא בעצם העתיד של המדינה שלנו, ויפה שעה אחת קודם. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת שטרית. חבר הכנסת סעיד אלחרומי, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת מיקי לוי. שלוש דקות לרשותך, אדוני. בבקשה. << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ביום אישור התוכנית הכלכלית התרעתי בפני המצב שאנחנו עכשיו עומדים בפניו לגבי שיפוי הרשויות המקומיות בגלל ההפסד בארנונה וגם בגלל דברים אחרים בתקופת המשבר. ישנם שני טורים בחוק הזה: יש טור אחד שמדבר על חלוקת 40 מיליון שקל, שיש בו שוויוניות לגבי מספר התושבים; שם דיברו על מספר תושבים בכל רשות מקומית ושיפו את הרשויות לפי דבר מוסכם, מובן וברור לכולם. הטור השני, שזה חלוקת המס העיקרית של התקציב הזה של 190 מיליון שקל, שזה 150 מיליון שקל – שם דיברו על 20% מארנונה מהעסקים שלכאורה הייתה אמורה להגיע לרשויות בתקופה הזאת. אני אתן לכם כמה דוגמאות מהטבלה הזאת: לקיה תקבל 1,000 שקל; תל שבע – 7,000 שקל; ג'לג'וליה – 11,000 שקל; כעביה-טבאש – 3,000 שקל; ביר אל-מכסור – 5,000 שקל; נווה מדבר בנגב, שזאת מועצה אזורית של ארבעה יישובים שהם בתחתית הסולם, תקבל 1,000 שקל. חברים, זו בושה אם אנחנו משאירים את הטבלה בצורה הזאת. זאת בושה וחרפה שאנחנו משאירים את הטבלה בצורה הזאת. יש אי-שוויון מובנה בנושא העסקים לגבי הרשויות המקומיות הערביות. ואני כראש רשות לשעבר, שהתמודדתי עם המצב הזה, אני אומר לכם: יש כמה רשויות בודדות, אדוני היושב-ראש, שיש להן קצת ארנונה מעסקים בחברה הערבית, אבל ברוב הגדול, ברוב המוחלט, אין שם אזורי תעשייה, אין שם ארנונה מעסקים, רוב ההכנסות העצמיות שלהן הן מארנונה ממגורים וממענקי האיזון של הממשלה. ולכן אני אומר: חשוב מאוד שלפחות החלק הזה, חלוקת ה-150 מיליון שקל, ישונה. יש כמה דרכים: אפשר לעשות את זה באופן שוויוני, לפי מספר התושבים; אפשר לעשות את זה על פי סכום מינימלי שיינתן לכל הרשויות החלשות, ושאר הרשויות – לפי הנוסחה שהכינה הממשלה בהצעת החוק. אבל במתכונת הזאת אנחנו לא נתמוך בזה ונתנגד לזה. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת סעיד אלחרומי. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת עופר כסיף, ואם הוא לא יגיע – אז חבר הכנסת אלכס קושניר. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברי הכנסת, בדרך לכאן שוב שמעתי שראש הממשלה ויושב-ראש הכנסת גנץ נפגשו הבוקר. הם לא נפגשו כדי לדבר על מצוקת המשק; הם לא נפגשו כדי לדבר על קריסת העצמאים, חלילה; גם לא על הצורך לגבש תוכנית יציאה מסודרת מהמשבר ולא טלאי על טלאי, כפי שחזינו ביממה האחרונה. הם נפגשו שוב לדבר על האופן שבו נתניהו יוכל להשתלט על מערכת המשפט – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מערכת המשפט השתלטה – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים ולקדם את פסקת ההתגברות על פסק דין אפשרי של בג"ץ: פסילה של נאשם עם שלושה כתבי אישום לעמוד בראשות הממשלה. שלושה כתבי אישום: שוחד והפרת אמונים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> חבר הכנסת לוי, למה אתה לא – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> הפרת אמונים – שלוש שנות מאסר; פעמיים שוחד – עשר שנות מאסר. 16 שנים במצטבר. חברים, השיחות עם נתניהו, כפי שהזהרנו אתכם, לא נועדו כדי להקים פה ממשלה בגלל משבר הקורונה. אלה שיחות שנועדו להציל ראש ממשלה עם שלושה כתבי אישום מפני הדין הפלילי, ובדרך לרסק את מערכת שלטון החוק במדינת ישראל ולשנות את פניה של ישראל כמדינה ליברלית ודמוקרטית. מדובר בממשלת חירום להתמודדות עם משפט נתניהו ולא להתמודדות עם משבר הקורונה. הציבור לא יסלח לכם על העיסוק האישי בעת משבר כל כך קשה שבו אנו מצויים, משבר המחייב סיוע מיידי לעצמאים ולא סיוע מיידי למי שעומד מזה שנה וחצי בראשות ממשלת מעבר שלא זכתה שלוש פעמים לאמון העם. לעניין הצעת החוק, אני מברך עליה. מזה תקופה אני דוחף כי ייעשה שימוש במעל למיליארד השקלים שצבורים בקרן הניקיון, ובסופו של דבר אלו תקציבים שהרשויות המקומיות הפקידו בקרן ממשלתית. הפחתת הארנונה לעסקים היא חשובה והכרחית, אבל בכלל גורס אני כי צריך בעת הזו לבטל את הארנונה העסקית לעסקים סגורים ולהגדיל את המשיכה מקרן הניקיון, ואת זאת אני מתכוון להציע בדיונים בהכנת הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית. למשל, הקרן נתנה ופיצתה רק עד מעמד סוציו-אקונומי 5. צריך להגדיל את זה ל-6, כי סדר הגודל הזה הוא כמעט שולי לחלוטין, מאחר שכרגע מדובר על שיפוי חלקי בגין הפחתה של 25% בלבד מגובה הארנונה – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני מסיים, אדוני. – – אני חושב כי צריך לבחון ביטול מלא של ארנונה לעסקים שפשוט סגורים במשך שבועות. מי שסגור במשך שבועות אינו מייצר השפעה, אינו מייצר שירות, אינו צורך שירותים, וצריך לבטל את הארנונה עבור עסקים סגורים. ההצעה דורשת שינויים, ועם זאת, הרעיון שלה חשוב, ואני תומך בה ושמח כי משרד האוצר נענה לקריאות בעניין הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת לוי. חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח. חבר הכנסת אלכס קושניר, בבקשה, אדוני, ואחריו – חבר הכנסת איימן עודה, ואם הוא לא יהיה נוכח – חברת הכנסת קרן ברק. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר, אני לא כל כך מבין איך יכול להיות שאנחנו כאן מדברים על פיצוי הרשויות המקומיות בגין אובדן הכנסה על ארנונה כאשר הממשלה הזאת בכלל לא הגדירה מה הקריטריונים לעסקים שנפגעו מקורונה. ולכן אני לא כל כך מבין איך יכול להיות שכבר יש פה מספרים. אבל יותר מזה, למי באמת יש בעיה בתזרים מזומנים, לרשויות המקומיות או לעסקים? אז אני חושב שהתשובה היא ברורה: ברור שתזרים המזומנים נפגע קודם כול אצל העסקים. אבל לא, אנחנו קודם כול רוצים לעזור לרשויות. הרי הממשלה הבטיחה פטור לשלושה חודשים מארנונה, פטור מלא. אחר כך מסתבר שזה לא פטור מלא אלא זו הנחה של 25% שמבטאת את הפטור המלא. זאת אומרת, לעסקים יש תזרים מזומנים, אין בעיה, הם יכולים לשלם 75% מהארנונה עכשיו, אז אין בעיה; לממשלה אין כסף, לעסקים יש כסף. אז אני אשלם וגם בעל פלאפל ישלם והספר ישלם והמסעדן ישלם ובעל מפעל ישלם. ויותר מזה, אמרנו 150 מיליון שקל – קרן. אני מסתכל על הטבלה ואני רואה שמתוך 150 מיליון 14 מיליון שקל הולכים לבני ברק. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מה כואב לך בני ברק? << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ולאן לא ילך? לאילת למשל, שכל העסקים שם נסגרו, כולם, ויש 73% אבטלה. אתם יודעים כמה קיבלו שם? תסתכלו בטבלה – אפס. אז אני מאוד מקווה שהדבר הזה יגיע לוועדת הכספים ואנחנו כן נוכל לשנות את זה שם, כי אני סומך על עודד פורר, חברי לסיעה, וגם אילת וגם אריאל וגם חדרה וגם כרמיאל ורשויות נוספות יקבלו את הכסף. אבל קודם כול אני דורש ממשרד האוצר והממשלה להגדיר קריטריונים ברורים לעסקים שנפגעו מארנונה – סליחה, מקורונה – כדי שלא יצטרכו לשלם את הארנונה, ואנחנו סוף-סוף נהיה הוגנים, וקודם כול נדאג לעסקים ואחר כך לכל השאר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת קושניר. חבר הכנסת עודה – לא נוכח; חברת הכנסת קרן ברק – אינה נוכחת; חבר הכנסת אלון שוסטר – אינו נוכח. חבר הכנסת שלמה קרעי, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת רם בן ברק, ואם הוא לא יגיע – חבר הכנסת משה ארבל. בבקשה, אדוני, שלוש דקות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, אנחנו עוסקים בהצעת חוק שמירת הניקיון. אסור לשכוח, יחד עם זאת, את השמירה על ניקיון כפיים בדרישות שאנחנו מפנים בימים האחרונים כלפי ציבור עובדי ההוראה. בימים שבהם חלק גדול מהציבור בישראל יושב בבית ומתמודד עם פעילויות שונות לילדים, שזקוקים לתשומת לב בכל רגע, עובדי ההוראה משתדלים לעשות את המקסימום כדי ללמד ולסייע ככל שניתן, בנוסף להתמודדות האישית שלהם. אפשר לא להתחבר לסגנון של נציגי ארגוני המורים אבל זו אינה מהות העניין. אני רוצה לתת דוגמה אישית קטנה. אשתי אפרת, מורה עם ותק של 16 שנה ותואר ראשון ושני, מכניסה לחשבון הבנק כ-8,500 שקלים. בלילות האחרונים היא יושבת עד השעות הקטנות של הלילה ומכינה מערכי שיעור למגוון רמות וכיתות, נותנת מענה טלפוני להורים ולתלמידים ומשתתפת בישיבות ושיחות זום לפי הצורך. כל זה תוך הפעלת ששת ילדינו הקטנים, בני שנה עד 12. יש כאלה שאולי לא יודעים, אבל שכר המורים בחופש הגדול הוא לא שכר על חופש או בטלה אלא נגזרת של העבודה שהם עושים בשאר השנה. כך, למשל, מורה שהייתה בחופשת לידה במהלך השנה תקבל בחופש הגדול כ-60% מהשכר, שזו נגזרת של 60% עבודה בחודשי הלימודים. בדוגמה של אשתי, היא למעשה משתכרת כ-10,200 שקלים לכל חודש מעשרת החודשים, ומפרישים לה בכל חודש כ-1,700 שקלים לצורך הכנסה בחודשי הקיץ. זה כל כך הרבה, 10,200 שקלים? למרות זאת, אשתי, ואני בטוח שיחד איתה עוד מורים רבים אחרים, מסכימים בשמחה להטות שכם ולהתנדב, גם אם זה בכל חודש יולי. אבל קודם לכן צריכים לזכור שהמורים הם לא שק החבטות של משרד האוצר. הם עושים עבודת קודש, וביום שאחרי הקורונה הם גם הדמות החינוכית שתתייצב מול עיני ילדינו. הדבר הטוב שיצא מהוויכוח הזה הוא ההכרה בחשיבותם ובערך עבודתם של המורים בישראל. הגיע הזמן לפתוח דף חדש. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת קרעי. חברת הכנסת קרן ברק, בבקשה, גברתי, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> בהמשך ישיר לדבריו של חבר הכנסת שלמה קרעי, אנחנו לא מנסים לעשות שום הפרד ומשול. כולנו פה, אני חושבת, כל 120 חברי הכנסת וכל המדינה כולה, מצדיעים יום-יום, שעה-שעה, ואתה צודק שעכשיו אפילו הרבה יותר, לאנשי החינוך. הם המורים שלנו, הם המנהלים שלנו, הם המורים של ילדינו, ואם אנחנו לא נסמוך עליהם, איך נוכל לדעת מה יקרה עם ילדינו? אנחנו סומכים עליהם, אנחנו אוהבים אותם, ואנחנו מחבקים אותם. יחד עם זאת, אנחנו נמצאים היום בשעה אחרת, אנחנו נמצאים בתוך משבר קורונה. אנחנו כמדינה עשינו הרבה מאוד צעדים קשים וקורעים, וסגרנו עסקים כדי למנוע הידבקויות, ועצרנו את מטה לחמם של הרבה מאוד אנשים במדינת ישראל כדי לשמור על הבריאות. כך גם עשינו עם בתי הספר. למרות שזו אוכלוסייה שלא נפגעת, בעצם, ביום אחד הפסקנו את החינוך הפרונטלי בבתי הספר. באותו יום נזקקו המורים באמת להתאקלמות, והם לא הבינו מה קורה, והם נרתמו באותה שנייה ואמרו: אנחנו איתכם. יחד עם זה, מה גילינו בזמן הזה? שמדינת ישראל, להבדיל ממדינות העולם, לא יודעת בעצם לנהל לימודים מקוונים. הלימודים המקוונים בכל העולם מצליחים, כי זה גם משולב בלימודים כל הזמן לאורך כל השנה. במדינת ישראל זה לא קורה. ולכן, מה קרה בעצם? ילדי הגנים ובתי הספר היסודיים – אני מדברת אך ורק על ילדי הגנים ובתי הספר היסודיים – בעצם לא באמת לומדים. יש מפגש, מנהלים שיח, זה מאוד חשוב לדבר על הרגשות, וזה גם טוב שהילדים נפגשים, זה מאוד מאוד חשוב, אבל החומר הפדגוגי, החומר שצריך להילמד, בטח בכיתות א', ב', ג', ד', ה', ו', בבית הספר היסודי, כשצריך לסיים את שנתון הלימודים עם החומר במדעים, בתנ"ך, בספרות, במתמטיקה – צריך להילמד. אנחנו כנבחרי ציבור צריכים לראות את התמונה כולה. אנחנו צריכים לראות שהילדים ילמדו, אנחנו צריכים לראות שהמשק יחזור לתפקד. אנחנו צריכים שהכול יקרה, שהורים בגילאים האלה לא יצטרכו ללמד את הילדים – גם לריב איתם באותו זמן, וגם לריב על המחשבים כי אין מספיק מחשבים, וגם בעצם יצטרכו להפוך להיות מורים בעל כורחם. אז אנחנו צריכים שהלימודים האלה – ואני הצעתי את זה כבר מזמן, בעצם: אם זה בלתי אפשרי ולא נערכנו בזמן, אפשר גם להפסיק אותם עכשיו ולהחזיר את הלימודים. להפסיק באמת, לא לעשות משוואות – לימדנו 50%, 70%, 100%. יש מורים שמלמדים 100%, ואפילו 200%, כי הם עובדים עד שעות הלילה, אני מכירה בזה, אבל עדיין החומר הנלמד לא מגיע אל הילדים כמו שצריך. ולכן אני הצעתי שנעצור את הלימודים האלה ונגיד: בואו נפסיק אותם עכשיו ונחזיר אותם בתשלום. לא 60% תשלומי הוראה על החופש הגדול – לסגור על ה-100%. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> אם מדובר בכסף – אנחנו לא צריכים בית ספר של קיץ, כי בית ספר של קיץ לא מלמד חומר, הוא רק בייביסיטר. אנחנו צריכים שהם ילמדו את החומר, שכל שנתון ושנתון יסיים את שנת הלימודים שלו – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> – – עם החומר שהוא היה צריך ללמוד באותה השנה, ושהמורים יקבלו על זה את השכר שמגיע להם. ולזה אנחנו נמצאים פה. אנחנו כחברי כנסת, נבחרי ציבור, צריכים לראות את התמונה כולה: את המדינה, את המשק – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> – – את ההורים שחוזרים לעבודה ואת הילדים שילמדו את החומר, וגם את המורים, אבל את כולם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, גברתי. חבר הכנסת אלון שוסטר, בבקשה. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן): << דובר >> שלום רב, היושב-ראש, חבריי שנמצאים כאן, מכלל החקיקה המועטה שקורית כאן לאחרונה אפשר להסיק על כלל העשייה שנדרשת לטובת מדינת ישראל. תראו, אני וחבריי מואשמים בהאשמות קשות היום ולאורך התקופה האחרונה, גם כאן, על כך שאנחנו מפקירים לכאורה את הדמוקרטיה במדינת ישראל. ואני רוצה לקבוע, אדוני היושב-ראש וחבריי חברי הכנסת, שהקמת ממשלה יציבה אחרי שנה וחצי פרועות של קריסה שלטונית – ואני בא מהרשויות המקומיות – היא לא פגיעה ביסודות הדמוקרטיה; אני רוצה לקבוע שמניעת בחירות רביעיות היא אבן ראשה בחיזוק המשטר הדמוקרטי, לא פחות מזה. חקיקה, מינויים, החלטות רעות, בעיקר כנגד הפרדת רשויות וכנגד שומרי הסף, זו עלולה להיות פגיעה; המניעה היא ההצלה של מדינת ישראל. אני לא מוכן לקבל את ההסתכלות הדקדקנית על המחירים תוך התעלמות מוחלטת מהמטרה הגדולה שלנו. הכנסת הזו חייבת לכונן בהקדם ממשלה יציבה, למען הדמוקרטיה. יש לזה מחירים. מדינת ישראל עלתה על דרך מסוכנת, ואני מודה באשמה: אנחנו רוצים להחזיר אותה בחזרה אל דרך המלך ולהציל את המשטר הדמוקרטי ומוכנים לשלם על כך מחיר תדמיתי. אני מקווה שנצליח. זה לא יקרה בכל מחיר. באשר להצעת החוק – הצעת החוק היא כמובן במקום. יש שתי הערות שאני מבקש שבדיון בוועדה ייקחו בחשבון: פנו אליי ממרכז המועצות האזוריות ומהארגונים החקלאיים. היא עוסקת בין השאר במקורות לשיפוי הרשויות המקומיות על ארנונה לעסקים, אותם 25%, ואני תובע שגם מבנים או גם ארנונה לחקלאות תיכלל באותה מסגרת. לא יכול להיות שתעשייה, שחלקה עובדת וחלקה לא, תימצא ראויה לסיוע, וחקלאים, שהיום המשרד הנוכחי קוטל אותם בתוכנית של 70 מיליון שקל יבוא ללא סיוע משמעותי, לא יהיו חלק מהעניין. זאת נקודה אחת, גם שיפוי לחקלאות. והנקודה השנייה: אני מקבל בהערכה את הצורך במענק מיוחד לניקיון עבור אותן רשויות מאשכולות 1 עד 5. אבל במועצות אזוריות – ששם בעיקר אנשים גרים, והם כמובן נמצאים ומצטופפים ויש הרבה יותר פסולת מאשר בימי שגרה – יש הרבה פחות אזורי תעסוקה, אדוני היושב-ראש. אזורי מסחר, תעשייה, וכו' – זה נמצא בערים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (כחול לבן): << דובר_המשך >> ואנחנו נמצאים במצב שבו גם אשכולות 6, 7, 8 ראוי שיהיו חלק מכך, ועל כך אני אעמוד בוועדה שתדון, ועדת הכספים, אני מניח. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת שוסטר. חבר הכנסת רם בן ברק – אינו נוכח. חבר הכנסת משה ארבל, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת אנטאנס שחאדה. שלוש דקות לאדוני. << אחרי_כן >> << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, בתקופה זו של משבר כלכלי חריף מאוד עקב נגיף הקורונה, כאשר מעל מיליון ישראלים יושבים בבית, חלקם מקבלים דמי אבטלה, ומאות אלפי עצמאים תוהים ובוכים איך יצליחו ואם יצליחו לסגור את החודש או להתחיל את החודש, אנו יושבים וקוראים על בעלי העסקים שנאלצים בעיניים כלות לסגור את מפעל חייהם ולהוציא עובדים לחל"ת, בתקווה גדולה שבמהרה יוכלו להחזירם. לצערנו, ככל שהזמן עובר הסיכוי שיהיו עסקים שלא ייפתחו מחדש בתום התקופה הולך וגדל. התרגשתי לקרוא על אדם בשם רוני, אזרח בשם רוני, מפעיל עסק לקליית קפה שקיים 30 שנה, מעסיק 12 עובדים. העסק היה מוכר פולי קפה למקומות עבודה, בתי קפה, מסעדות. כמובן, בתקופה הזו הביקוש אפסי בגלל סגירת מקומות הבילוי והמגבלות שמוטלות על מקומות העבודה. רוני מספר שהוא נאלץ להוציא את עובדיו לחל"ת, אנשים מבוגרים עם משפחות, בתקווה שיוכל להשיבם במהרה ושבתי העסק החייבים יוכלו לשלם לו את החובות ולא יפשטו רגל. מול כל התופעות הקשות הללו זכיתי להיות עד ולראות בעיניי את הפעילות האינטנסיבית בנושא הזה של שר הפנים, הרב אריה דרעי, שראה לנגד עיניו עוד בתחילת המשבר את האתגרים הקשים מאוד שבעלי העסקים עומדים בפניהם, קיבל החלטה אמיצה והודיע על כך שהארנונה העסקית – שהיא משקולת כבדה מאוד על בעלי העסקים ומאידך היא אפשרות לחמצן לרשויות המקומיות – תוקפא למשך שלושה חודשים, תידחה, כאשר המגמה לאורך כל הדרך הייתה לבטל את הארנונה העסקית הזו. מתוך אותה מודעות, מודעות חברתית לצדק חלוקתי, לעזרה לחלשים, הוא קיבל את אותה החלטה, וההמשך שלה נמצא כאן, בהצעת החוק שמונחת, על מנת שלא לפגוע ברשויות המקומיות, שמחשבונן בעצם יורדת הארנונה העסקית הזו. לכן מונחת הצעת החוק הזו, שמבקשת להעניק 190 מיליון שקלים מתוך אותה קרן לשמירת הניקיון לאותן רשויות מקומיות. גם פה – מתוך ראייה חברתית, תוך העדפה של הרשויות החלשות, בסוציו-אקונומי הנמוך. עכשיו אני מבקש להתייחס לחבריי חברי הרשימה המשותפת, שהעלו את הנושא של החלוקה לרשויות הערביות. בפרק הזמן שהיו פה נאומים ישבתי ולקחתי את הצעת החוק עם מחשבון, וחישבתי. לא כולל רשויות מקומיות מעורבות, אך ורק רשויות מקומיות ערביות, דרוזיות וצ'רקסיות: מתוך 190 מיליון שקלים, ההקצאה כאן מגיעה לכדי כ-22.5 מיליון שקל, אך ורק לרשויות ערביות. אני חושב שגם אם זה לא מספיק, ואני חושב שיש מקום לשיפור, בסך הכול הראייה שרואה כאן את החלש באה לידי ביטוי גם בהצעת החוק הזו – – – << קריאה >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אם אתה לוקח 20%, שזה השיעור הכללי – – – << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> אני לא מתעלם. גם אם זה לא מספיק, ויש מקום לדיון – – – << קריאה >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הגעת ל-10% – – – << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> אני לא מתעלם. בואו לא נשכח שתל אביב הגדולה שכוללת בתוכה גם את יפו לא נמצאת פה ברשימה; רשויות מקומיות עם סוציו-אקונומי גבוה לא נמצאות ברשימה. << קריאה >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> יחד עם זאת, אני חושב שכמצע לדיון יש כאן בהחלט תהליך – ואני מברך גם את השר להגנת הסביבה שקידם את זה – תהליך מאוד חשוב, שרואה חשיבות רבה בחיזוק האוכלוסיות המוחלשות, אוכלוסיות במצב סוציו-אקונומי נמוך. אני סמוך ובטוח שהתהליכים האלה, יחד עם עוד תהליכים רבים נוספים, יוכלו להחזיר את המשק ולהקים אותו לתחייה מייד אחרי המשבר. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת ארבל, נראה לי שהם התכוונו לאפליה הקיימת. למשל, העיר נצרת, שיש בה 77,000 תושבים, מקבלת 1.6 מיליון, והעיר נצרת עילית, שיש בה 44,000 תושבים, מקבלת 3 מיליון. נראה לי שזה קצת – – – << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> מכיוון שכבוד היושב-ראש מגיע מהשלטון המקומי – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני חורג ממנהגי, אבל נראה לי שזה מה – – – << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> מכיוון שכבוד היושב-ראש מגיע מהשלטון המקומי ומבין את הדברים, לצורך הדבר הזה ולצורך תיקון עיוותים כאלה הקים שר הפנים שש ועדות גיאוגרפיות לצורך חלוקת הכנסות, איחוד רשויות – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו מדברים על עכשיו. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> – – והוועדות הגיאוגרפיות הללו, שלצערי הרב משותקות בשנה האחרונה, ידעו לקחת כסף מרשויות חזקות ולהעביר אותו גם לרשויות ערביות חלשות. אם בעבר הייתה מדיניות, לצערי, מפלה – המדיניות הזאת איננה. רשויות בדואיות בנגב קיבלו מנאות חובב תקציבים של ארנונה, אני חושב שזה מבורך ונכון. התהליכים האלה הם רק תהליכים ראשוניים, ואני סמוך ובטוח שבעזרת השם בממשלה הבאה הם גם יימשכו ביתר שאת, כי אין שום סיבה בעולם שהחלשים לא יקבלו את מה שמגיע להם. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה לחבר הכנסת משה ארבל. חבר הכנסת אנטאנס שחאדה, בבקשה. << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני אקצר. אנחנו מדברים פה על האפשרות להיות הוגנים, במיוחד בעיתות משבר. אנחנו מדברים כאן על הצעת תוכנית של משרד הפנים לחלק משהו כמו 290 מיליון שקל לרשויות מקומיות – – << קריאה >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> 190 מיליון. << דובר_המשך >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> נכון. – – עקב משבר הקורונה ועקב הפסקת הפעילות הכלכלית בכל היישובים. בדרך כלל או בזמן רגיל, מי שנהנה מהמציאות הכלכלית ומהצמיחה הכלכלית והתפתחות העסקים, ההשתלבות בגלובליזציה, זה העסקים הגדולים והיישובים הגדולים שנהנים מהארנונה העסקית. דרך אגב, 60% מהארנונה ביישובים היהודיים, לצורך העניין, הם מארנונה עסקית. לעומת זאת, 80% מהארנונה ביישובים הערביים הם ארנונה פרטית, ארנונה ממגורים. וכאן, כאשר משרד הפנים בא לעשות את החלוקה שנקראת "חוק הניקיון" ורוצים לתת תגמול בגלל עומס או ריבוי פסולת – ומה שמתרבה עכשיו זה פסולת ביתית, כי כמעט לא מתקיימים עסקים והעסקים לא מתפקדים – אז רוצים לתגמל על פסולת ביתית, אבל המפתח הוא ארנונה לעסקים. המפתח הוא שאיפה שהמצב הכלכלי היה יותר טוב במציאות בשגרה עכשיו רוצים לתגמל – את אותם יישובים – גם במציאות המשברית, שמי שנפגעו בה יותר אלה היישובים הקטנים. לכן אנחנו, אדוני היושב-ראש וחברי הכנסת, מתנגדים לחלוקה הקיימת. אנחנו עם העיקרון שצריך שיפוי לרשויות המקומיות וצריך לתקן את מפתח החלוקה בין הרשויות החלשות לרשויות החזקות ולתת תמיכה באמת לרשויות שקורסות ונאנקות במציאות העכשווית. ועוד, אנחנו נכנסים השבוע הזה גם לחודש הרמדאן, שבו השירותים – והדרישות והמעמסות על רשויות מקומיות ערביות יהיו גבוהות יותר במציאות הבעייתית הזאת. לכן אנחנו מציעים לשנות את המפתח, לשנות את החלוקה. כן עם עקרון השיפוי, אבל לתת יותר עזרה לחלשים, כי גם תקופת ההתאוששות תהיה מהירה יותר ביישובים החזקים וביישובים שנהנים מאזורי תעסוקה ותעשייה ועסקים גדולים וגלובליים. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת שחאדה. חבר הכנסת משה אבוטבול, בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת אורי מקלב. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ראשית, אני רוצה להודיע שאני כמובן תומך בהצעת החוק לגייס ולסייע לאותן רשויות. גם כראש רשות מקומית בעיר בית שמש במשך שנים רבות, ידוע שאחד הסעיפים היקרים ביותר שהיו לנו כעירייה זה הנושא הזה של שינוע אשפה ופסולת, הטמנת הפסולת. זה באמת היה מגיע למצבים של יוקר מאוד גדול, וגם בעיקר השינוע. אז כך שבאמת היטיב משרד הפנים, ובראשו השר הרב אריה דרעי, לדאוג לנושא הזה של החוק הזה, שיוכל לתת יותר אוויר לאותם ראשי רשויות ולרשויות, שיוכלו, בעזרת השם, בפרט בימים כאלה קשים, להתמודד עם הקשיים. ישנם קשיים גדולים בנושא הזה של ההטמנה. אנחנו מכירים גם כן, בפרט בערים שיש בהן הרבה בנייה, עברייני בנייה שבעצם משליכים את הפסולת בגלל שקשה להם לשלם, או מתחמקים מלשלם את אותו תעריף שיש על דמי הטמנה, ואז בעצם הרשויות מוצאות את עצמן לפעמים – בהיעדר אכיפה או בהיעדר קנסות, כי לא מוצאים את אותם עבריינים, הן בעצמן צריכות להעביר את אותה פסולת בנייה שאותם עבריינים משאירים. כך שאני חושב שבאמת יש פה הרבה מהצדק בחוק הזה, שהוא נותן באמת – אני לא חושב שזה צריך להיות קשור לקורונה ולמשבר הזה, אני חושב שבאמת גם סתם כך צריך לחזק את הרשויות בהרבה דברים, בפרט את ראשי הרשויות. דיברתי על זה גם כן בנושא שיתוף הפעולה בקורונה – לתת להן אפשרויות לקבל גם את התוצאות של אותן בדיקות, לשתף אותן יותר, להראות להן יותר, כדי שיוכלו באמת לטפל יחד באותם חולים שנמצאים שם. נושא שני, ואני כבר מנצל את הבמה, הוא נושא הרגישות המקסימלית שחייבת להיות דווקא בתקופה הזו מצד משטרת ישראל, שמשתדלת ועושה את עבודתה. גם כתבתי מכתב לשר לביטחון הפנים בנושא הזה ביום שישי, אחרי הסיפור המזעזע שכולנו ראינו במאה שערים, עם אותה ילדה שקיבלה רימון הלם. ילדה בת תשע נפצעה מאותו רימון ההלם שהושלך על ידי שוטר. חייבים להפנים שאנחנו בתקופה כזו רגישה. אנא, לפעול כמה שיותר מתוך הידברות, כמו שנוהגים בכל מיני קהילות ואוכלוסיות אחרות. אני הצעתי את שירותיי – גם כראש רשות בעיר בית שמש היינו עומדים מול אותם מנהיגים שלא תמיד היו קשובים לממסד הישראלי. ידענו לעזור להם, ידענו לכבד ולדעת איך אנחנו מחברים גם אוכלוסיות כאלה, שהן יהיו חלק מתוך העשייה גם במשבר ובעיתות כאלה קשות. לסיום, מאוד מאוד פגע בי וכאב לי מאוד מאוד לראות את הסיפור המזעזע שקראתי בעיתונות על אותה גברת קשישה חרדית בת 100, עיוורת, שניסתה לעבור את המחסום, ולא ניתן לה לעבור, לצורך טיפול רפואי; ושוטרים, נערים צעירים, מסתכלים באותה קשישה, שהיא לא יכולה גם להסתכל עליהם, והמשפחה הייתה צריכה לפטרל ולעשות כל מיני סיבובים כדי להעביר אותה לאותו טיפול רפואי. אני מתחנן. העם היהודי ידוע כרחמנים, ביישנים, גומלי חסדים. לא נשכח את המידות האלה גם כשלחוץ לנו מהקורונה. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה לחבר הכנסת אבוטבול. חבר הכנסת אורי מקלב, בבקשה. אחריו – חברת הכנסת מיקי חיימוביץ'. בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, אין ספק, אדוני השר, אתה קצת רחוק נמצא, אבל אני חושב שעשית דבר נכון בהבאת החוק הזה. זו דוגמה באמת איך אפשר לקחת את התקופה הזו ולדעת איפה הנקודות שבהן אפשר להיטיב עם הרשויות, לדעת מה היתרונות ומה החסרונות, איך אפשר לפעול ואי-אפשר לפעול, ולהתאים את עצמנו לזמן התקופה. והלוואי שעוד משרדים – אני מבין שכשמגיעים לנושא הרווחה הנושא יותר מורכב, אבל גם שם לרשויות המקומיות יש טיפול והתמודדות שלהן עם כל מי שצריך היום את המעקב ואת העזרה לאותם אנשים מוגבלים, אנשים מבוגרים, וגם שם היינו צריכים לתת להם תמריצים ואפשרות לעקוב. וכשעושים – נותנים; כשלא עושים – לא נותנים. אבל זה נושא בפני עצמו. תרשו לי, חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, להביע תנחומים למשפחת הרב הראשון לציון הגאון הרב בקשי דורון, שהלך מאיתנו לפני כמה ימים בעקבות מחלת הקורונה. לא יכולנו לתת לו את הכבוד הראוי לו כרב, באישיותו ובגובה קומתו, בגאונותו הגדולה, בחוכמתו ובהקמת מוסדות תורה ותפילה רבים. הוא היה נציג של תורמים רבים, הוא הצליח לקרבם ולהביא אותם כאן לארץ. היה בהם אמון גדול מאוד, והוא ידע להרחיב ולתת לכל מי שצריך, לכל העם היהודי, בכל אופן, גם בתפוצות, אבל בעיקר בארץ ישראל. יהי זכרו ברוך. מעבר לכך, לא פעם עמדנו פה על הדוכן הזה בימים של שגרה ודיברנו על דוגמאות לאבסורדים. שיבחנו מאוד את משרד הבריאות, שהרחיב את פריסת מכשירי ה-MRI ובאמת נתן MRI. פריסת המקומות הייתה הרבה יותר גדולה – הפריפריה ועוד – אבל ראינו שמבחן התוצאה היה לא מעודד ומאכזב. מדוע? MRI יש – אבל לפענוח של ה-MRI אתה מחכה שבועיים. אתה מביא את המכשירים, אבל בעצם המערכת לא נסגרת ולא מושלמת, ושר הבריאות מתמודד עם זה. אנחנו יודעים שבמתן מענה חלקי אתה כמעט ולא מוסיף שום דבר. אתה מקרב את זה – ולא. הדוגמה הזו מתייחסת למה שקורה בבדיקות: מספר הבדיקות הוא אינדיקציה חשובה מאוד, אבל אם מלקיחת הבדיקות עד תוצאות הבדיקות עוברים פרקי זמן בלתי סבירים בעליל – מדוע בבתי חולים נבדקים החולים ויש לך תוצאה בשמונה שעות אם אתה חיובי או שלילי, ובמערכות פה מדובר בפרקי זמן של עשרה ימים, 14 יום? ההשלכות הן גדולות מאוד והן פוגעניות מאוד מאוד. הן פוגעניות לא רק כלפי החולה או כלפי הנבדק עצמו, אלא כלפי כל הסביבה שלו. אנחנו צריכים לדעת שבזה אנחנו צריכים להשתפר, וזה בידינו. אני לא רוצה להאריך עכשיו, מחוסר זמן, על איך שמגן דוד לוקח ושולח לבית חולים, וזה יכול להגיע לבאר שבע מירושלים, מחיפה, ואחרי זה לחזור למשרד הבריאות, ממשרד הבריאות לקופת חולים, מקופת חולים לחולה או לנבדק. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, בזה אני מסיים. אנחנו צריכים לתת את הדעת, וכאן המקום, אולי האפשרות היחידה: אנחנו נתנו תשובות, וטובות – יכול להיות חלקיות – לעצמאים באופן כזה או באופן אחר, אבל כמה עשרות אלפים יצאו מהמסגרת הזו ללא התאמה. מדוע דווקא האנשים הקשים – בגלל שהוא לא מרוויח מספיק, או שב-2018 הוא לא הרוויח, אז אתה אומר שלא מגיע לו היום? אתה יוצא מנקודת הנחה שאם – אז כנראה הוא הסתדר. אבל אולי הוא הכי לא מסתדר, ואתה מוסיף; אז הוא שבר חסכונות, היום הוא כבר לא יכול לתת את זה. למה אנשים שעבדו פרקי זמן קצרים, אתה אומר שאתה לא נותן להם כי אין להם רצף עבודה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הוא האיש החלש כי הוא לא הצליח, הוא רק עכשיו התחיל עבודה, אחרי שהוא נכנס לזה. ויש עוד כאלה ועוד כאלה שאתה אומר: הם סובלים, החלש סובל יותר כי הוא לא קבוצת לחץ. תקשורתית אנחנו פתרנו את הבעיה של הרוב, אבל המיעוט הזה הוא מיעוט באמת גדול, מיעוט שכואב לו, מיעוט שההתמודדות שלו הכי קשה. לעת הזו, אנחנו כבר לא נמצאים בתחילת המערכת, אנחנו נמצאים בזמן שאנחנו כבר יכולים לתת קצת מענה ולפתוח את העיניים ולא להיות מנוכרים ואדישים לסביבה. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מקלב. חברת הכנסת מיקי חיימוביץ', בבקשה. אחמד טיבי אחריה. שלוש דקות. << דובר >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אוה, אדוני השר, אני שמחה שנכנסת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת שחאדה, אני אודה לך. תודה. << דובר_המשך >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר_המשך >> אני באמת אשתדל להתייחס לגוף הצעת החוק שעולה כאן, ובאמת, אדוני השר, נכון, הרשויות המקומיות במצוקה. אנחנו שומעים על זה הרבה. ההכנסות שלהן מארנונה מצטמצמות. אני מאוד מבינה את ההתגייסות שלך, היא חשובה לעזור להן. זה מובן וברור ולגיטימי. אבל יש בהצעת החוק הזו כמה דברים שמעוררים סימני שאלה. ואני רוצה לפנות אליך, אדוני השר. אני שמה לב – וגם הדברים עלו פה, בין השאר למשל בדברים שאמר חבר הכנסת מיקי לוי – שיש איזושהי לטישת עיניים לקרן הניקיון, ואנחנו מכירים את לטישת העיניים הזו לקרן הניקיון. יש שם הרבה מאוד כסף. במדינה הזו יש הרבה מאוד גופים, אנשים ותחומים שצריכים את הכסף הזה. אבל קרן הניקיון הוקמה למטרה מסוימת, יש לה יעד, יש לה מטרה. מדינת ישראל ביום-יום, לפני הקורונה ואחרי הקורונה, תתמודד עם אתגרי פסולת קשים מאוד, והכסף הזה מיועד על מנת להצעיד אותנו למקום טוב יותר, ויהיו גם ימים שאחרי הקורונה. ואני חושבת שצריך מאוד מאוד מאוד להיזהר כשנוגעים בכסף הזה, כי אני מפחדת מאוד שנפתח פה איזה פתח, שאחריו – אז עכשיו זו העזרה לרשויות המקומיות, ומחר זה יהיה משהו אחר, ומוחרתיים זה יהיה משהו אחר, ואנחנו מהר מאוד מאוד נראה איך הכסף הזה בקרן הניקיון הופך להיות הקופה הקטנה של משרד האוצר, כי זה מה שאנחנו יודעים כבר הרבה זמן, שבמשרד האוצר זה מה שהם מעוניינים לעשות. אז אני מבקשת ממך, אדוני השר, וגם נעבוד על זה בוועדה ונבדוק באמת לאן הכסף הולך והאם אכן יש מנגנונים שמבטיחים שהכסף הזה הולך למקום שאליו הוא מיועד. כשמסתכלים על האופן שבו חולק הכסף עולות הרבה מאוד שאלות. חלק העלו פה באמת – חבר הכנסת מהרשימה המשותפת. יש מקומות שיש בהם מצוקה מאוד מאוד מאוד קשה מבחינת הטיפול בפסולת. אנחנו מכירים את זה ביום-יום. אנחנו מכירים את הנושא של הפסולת הפיראטית, את השרפות של הפסולת הפיראטית. המקומות האלה נמצאים ברשימה הזאת, והם מקבלים הכי פחות כסף. ואני חושבת שצריך אולי לתת על זה את הדעת. הם מקבלים תמיכה קטנה מדי. גם לגבי מנגנוני הבקרה והפיקוח, אני יודעת, אדוני השר, ששחררת לחל"ת חלק גדול מאוד מהעובדים שלך. האם באמת יש לך את כוח האדם? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר_המשך >> במשרד להגנת הסביבה חלק גדול מהעובדים נמצאים בחל"ת, לא? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר_המשך >> אתה בצמצום של כוח אדם. לכן נשאלת השאלה אם יש לך מספיק כוח אדם כדי באמת לשמור על הכסף הזה שילך לאן שצריך? לבדוק, ושיהיה מנגנון פיקוח. אני שוב חוזרת, אנחנו נקפיד ונשמור בוועדה, נבדוק לאן ואיך הכסף הזה מחולק, כי אני חושבת שיש שם כמה דברים שהם בעייתיים בחלוקת הכסף. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> זה תפקיד של ראשי הערים. << דובר_המשך >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר_המשך >> אני חושבת שזה התפקיד שלנו לשמור שבאמת החלוקה של הכסף היא הוגנת. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר_המשך >> אני לרגע, קטי, לא אמרתי שאני לא סומכת על ראשי הערים, אבל החלוקה – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – רשויות – ראשי ערים. << דובר_המשך >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר_המשך >> אבל יש ראשי ערים – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר_המשך >> סליחה, יש רשויות מקומיות שיותר זקוקות לכסף הזה מרשויות אחרות, ויש פה איזו בעיה בחלוקה של הכסף. מעבר לזה אני רוצה לנצל את שארית הזמן שניתנה לי להעלות עוד נושא אחד שמתקשר למצוקה הקשה שאנחנו נמצאים בה, ימי הקורונה, וזו סוגיית המגזר השלישי. כבר לפני כמה שבועות דווח לנו בוועדת הקורונה על ידי משרד האוצר שיש קרן מיוחדת של 200 מיליון שקלים שמטרתה לסייע למגזר השלישי, אותן עמותות שעומדות בפני קריסה. אני היום קראתי את דבריה הכואבים של אורנה שמעוני, שעומדת מאחורי מפעל אדיר שנקרא בית איל, שמגיע לסף קריסה. גם בימים אלה אני חושבת שאנחנו חייבים לעזור גם למגזר השלישי, וכרגע משרד האוצר עדיין לא נותן פתרון לעמותות שבאמת נמצאות במצוקה קשה. תודה רבה לך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מיקי חיימוביץ'. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת רם בן ברק. בבקשה. שלוש דקות, אדוני. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אין הנחות למי שכחול לבן הפרו להם הבטחה? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הם כמעט הפרו הבטחה והלכו איתכם. כמעט. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הם לומדים את עובדות החיים בכנסת. אדוני היושב-ראש, לפני יותר משבועיים הצבענו כאן על חוק משק המדינה, בשעה 02:00, נדמה לי, והחוק עבר. 80 מיליארד שקל בקולותיהם של שלושה חברי סיעתי, סיעת הרשימה המשותפת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שים לב שהשעון התחיל רק עכשיו. קיבלת הארכה, לא הנחה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> וההצעה לא הייתה יכולה לעבור אלמלא שלושה – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> וגם אתם נהניתם מזה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> 62 – תכף נדבר. גילינו אחריות ציבורית. אנחנו נמצאים באמצע מצוקה. כאשר חלק מהחברים שלך ישנו בבית, במיטותיהם – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אני הייתי פה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> את היית פה. חלק מחברייך, אמרתי. גם ראש הממשלה שלך, גם חלק מחברייך. אמרתי סתם – אבו מוחמד, אמרתי: אני יוצא מהבניין. אמרתי – סליחה, אף אחד לא שומע: אני הולך לשירותים. לא, אחמד, יש הצבעה. תירגע, אחמד. הליכוד לא רצה שנלך לשירותים. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> היה חשוב שנישאר בחוץ שמא תהיה הצבעה ותומכי הטרור יהיו בשירותים. ולכן היה חשוב שנתאפק. חשוב האיפוק של שלושת חברי הרשימה המשותפת, סמי. הוא היה קריטי. האיפוק שלנו לא להיכנס לשירותים היה שווה 80 מיליארד שקל, יא זלמה. 80 מיליארד שקל. אל תיכנסו לשירותים, ואז יהיו 80 מיליארד שקל למשק. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אבל גם אתם קיבלתם מזה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> התאפקנו, ובסופו של דבר – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> והאיפוק שלנו – להחזיק שלפוחיות שתן של שלושה תומכי טרור זה 80 מיליארד שקל. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> קיבלתם מזה – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ולכן – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה, חבר הכנסת אבוטבול. תודה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ולכן – אתה תירגע, כי אני שוב אגיד שביקשתי ש-500 השקלים יהיו עבור משפחות ברוכות ילדים של חמישה ילדים ומעלה – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> נכון, נכון – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – ואתם, המפלגות החרדיות, התנגדתם. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – אתה רצית להפיל את זה לגמרי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לכן תירגע. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – לא מקבלים כלום. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ולכן – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> כלום לא הייתם מקבלים. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ולכן גילינו אחריות ציבורית, והגשתי אז הסתייגות שצוותים רפואיים שעובדים במערכת הבריאות ונכנסו לבידוד בגלל הידבקות בקורונה יפוצו באופן מלא. התקשר אליי שר האוצר, אמר: עליי, שבוע זה יסתיים. עד לרגע זה זה לא הסתיים, למרות ששוחחנו שוב היום עם שר האוצר ועם שאול מרידור, כי אגף השכר מתנגד, (אומר בערבית: מתנגדים.) ואז אמר לי השר: זה כאילו חיילים בקרב נפצעו ומישהו מפקיר אותם. אני מסכים עם התיאור. עכשיו, גם פה אתם אמרתם "נהנים". מביאים לפה חוק, הכוונה של השר אלקין היא כוונה טובה במקרה הזה, כדי לעזור ליישובים בפינוי אשפה, אבל איך זה שמכל הסכום יש לנו משהו בסביבות 20 מיליון שקל, שזה כמעט 10%? מה שמדאיג אותנו יותר, ועל זה קיימנו שיחת ועידה – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – מודר יונס, ראש השלטון המקומי, שר האוצר כחלון, חיים ביבס ואני, על הקרן שעוברת, על הסכום שעובר לשלטון המקומי, 2.7 מיליארד שקל, שאם זה יחולק כמו הנושא הזה של ארנונה לעסקים – אתם יודעים שהיישובים הערביים לא נהנים הרבה מארנונה לעסקים, 10% בלבד. הארנונה למגורים צנחה במשבר הזה בעשרות אחוזים, ולכן אנחנו מודאגים, ולכן ההתנגדות שלנו היא לא לעיקרון שמביא השר אלא למתכונת הנוכחית של ההצעה. אנחנו בעד עסקים קטנים, בעד עסקים בינוניים, בעד לתמוך בשכירים, במוכרי הפלאפל – נזכר היום ביבי נתניהו להתקשר אליו כי הוא ראה אותו בטלוויזיה. איש מנותק. הוא רק רואה בטלוויזיה והוא מתקשר, כי זה נגע לליבם של אנשים. ולכן בלי שנתקשר למוכרי פלאפל, כי אנחנו חיים יום-יום את המצוקות האלה עם התושבים – גם מוכרי פלאפל, גם עצמאים, גם שכירים, גם עסקים קטנים, גם עסקים בינוניים, גם נהגי מוניות, גם מורי נהיגה, גם אומנות – כל אלה, אנחנו תמכנו בהם והעברנו את ההצעה של 80 מיליארד שקל. אבל דחילכום, 20 מיליון שקל? (אומר בערבית: הגזמתם.) << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת רם בן ברק. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> (אומר בערבית ומתרגם:) הכוונה – הגזמתם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> טיבי, תמיד אתה מקבל פה חמש דקות במקום שלוש. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – דרעי, עמיר פרץ, גם אני. הזמן – – – << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש – אני אחכה שאחמד טיבי ישב. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שלוש דקות, בבקשה. כן, תתחיל. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, ראשית אני רוצה להגיד שאני תומך בחוק. אני חושב שזה נכון בעת הזאת לעזור לעיריות, ואני מברך על החוק הזה. אני רוצה לענות לידידי שוסטר. כשאני אומר ידידי, זה בלי מירכאות, אנחנו באמת ידידים, ואני מאוד מכבד אותו ומאוד מעריך אותו. אבל אני חושב, שוסטר ידידי, חבר הכנסת שוסטר, שאתה מטעה את עצמך כשאתה חושב שמה שקורה כרגע זה שמירה על הדמוקרטיה. אני רוצה להגיד לך – אם אתה לא יודע, אני אעדכן אותך – שבמשך החודש האחרון כל מה שדנו בו במשא ומתן לא היה קשור לדמוקרטיה, הוא כולו היה קשור למר בנימין נתניהו: איך בנימין נתניהו יבחר את השופטים שלו שידונו בערעור, איך בנימין נתניהו יוכל להבטיח שהוא יהיה חסין מבג"ץ, איך בנימין נתניהו ידאג שבוועדה לבחירת שופטים לא יהיה נציג מהאופוזיציה. על הדברים האלה אתם דנתם, ולאט-לאט נסוגותם ונסוגותם ובסוף אולי, אולי, אם ירצה השם והשכל יחזור אליכם, אז אולי לא תוותרו עד הסוף ויכול להיות שלא תקום כאן ממשלת נתניהו החמישית, ממשלה מושחתת. היום שמנו את החוקים, שאנחנו חושבים שהם נכונים, שמי שמואשם בפלילים לא יכול להיות ראש ממשלה. זה חוק שאני חתום עליו, חוק שאתה חתום עליו, שיזהר שי חתום עליו, חוק שכולנו חתמנו עליו. מאותו חוק היום ששמנו בכנסת את השמות שלכם הורידו, ואתם אפילו לא ידעתם שהורידו. כמו שהלכתם כמו כבשים אחרי בני גנץ, בשעה רבע לארבע, והלכתם ובבת אחת שיניתם ב-180 מעלות את הכיוון שלכם והצטרפתם לממשלת נתניהו, אותו דבר כאן: בלי לשאול אתכם, מורידים את החתימות שלכם מהחוקים האלה ואתם לא יודעים את זה. עכשיו, אחרי שיזהר, אני מניח, הוא זה שהעלה את זה, מתחילים לדון בזה שוב. אני מציע לכם, תתעשתו. זאת לא שמירה על הדמוקרטיה, זאת פגיעה בדמוקרטיה. לעולם, לעולם – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> שוסטר, הוא דואג שהליכוד לא יהיו כל הזמן, אתה מבין? כשהייתם ביחד זה בסדר. אבל כשהם עשו פרסה ושיקרו את הציבור – – – << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> קטי ידידתי, אל תעזרי לי בדיונים שלי עם שוסטר. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אבל אותך הם תוקפים עכשיו, אתה מבין? תרגיש מה שאנחנו כל הזמן חוטפים. ליבנו איתכם, אנחנו נשמור עליכם. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לכן אני מפציר בכם: תפסיקו את הזחילה המבישה הזאת לממשלת נתניהו החמישית. תחזרו חזרה למקום הראוי לכם, ונילחם ביחד בשחיתות ונילחם ביחד בפגיעה בדמוקרטיה ובפגיעה בבג"ץ. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת בן ברק. חבר הכנסת יוסף ג'בארין, בבקשה, אדוני. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אחריו – חבר הכנסת אלעזר שטרן. שלוש דקות, אדוני. << דובר >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה לכבוד היושב-ראש. אני חושב שהשאלה ששאלת, מדוע א-נאצרה, נצרת, העיר הערבית הגדולה, מקבלת סכום מסוים, כאשר נוף הגליל, שהיא יותר קטנה מבחינת מספר התושבים, מקבלת הרבה יותר, לפחות כפול – אז אני שמח שהשר נמצא כאן, אולי הוא יכול לתת תשובות. חברים, אלעזר, המטרה של החוק הזה היא לסייע לרשויות המקומיות בתקופה הקשה הזו. אין ספק שצריך לברך על המטרה החברתית. אבל אני רוצה להגיד לכם שכשרוצים לחלק פיצוי, תקציבים, הטבה, צריך לעשות את זה באופן שוויוני. אני לא יודע אם השר זאב אלקין למד משפטים, אני באמת לא יודע – למדת משפטים? לא – אבל במשפט יש מה שנקרא האפקט המפלה, האפקט הבעייתי של ההחלטה או הקריטריון שמשתמשים בו. ופה בדיוק הבעיה. פה משתמשים בקריטריון שבעצם פוגע באופן מיוחד דווקא בקבוצות המוחלשות, דווקא ביישובים הערביים, שדווקא הם צריכים את התקציבים הללו. ברגע שמשתמשים בקריטריון של ארנונה מעסקים, תמונת המצב, שאין חולק עליה, היא שביישובים היהודיים 80% מהארנונה – 60%, סליחה – 60% מהארנונה היא ארנונה עסקית. מה שיעור הארנונה העסקית ביישובים הערביים? 20%. לכן, ברגע שמשתמשים בקריטריון שבתוצאה שלו מפלה את היישובים הערביים, צריך לזהות שיש כאן בעיה. לכן, כואב לנו להגיד עכשיו שאנחנו רוצים להתנגד להצעה שאמורה להיטיב עם הרשויות. נצטרך להתנגד לה עכשיו כי היא לא שוויונית, כי היא פוגעת דווקא באוכלוסיות המוחלשות ודווקא ביישובים הערביים. עכשיו, כבוד היושב-ראש, מה שלא מובן לנו – ואני שוב מקווה שהשר מקשיב לדברים – מה הקשר בין הארנונה העסקית לבין המטרה של החוק הזה, שהיא שיפוי דווקא על פינוי אשפה? הרי דווקא האשפה הגדולה יותר היא ממגורים, כי בכלל רוב העסקים לא פעלו. לכן אני אומר עכשיו – הדיון באמת לעניין, אובייקטיבי: למה דווקא להשתמש בקריטריון שפוגע ביישובים הערביים באופן מיוחד, פוגע באופן משמעותי, ושנית, שהוא לא כל כך מהותי בסדרת הקריטריונים בתחום הזה של שיפוי הרשויות המקומיות, דווקא פינוי אשפה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לכן אני אומר שיש כאן בעיה משפטית מאוד ברורה; יש כאן בעיה אתית ומוסרית, שיש כאן דווקא פגיעה ברשויות המוחלשות, שדווקא הן שצריכות את התמיכה הזאת. אני אסיים ואומר שדווקא עכשיו לקראת חודש הרמדאן – כול עאם ואהלנא באלף ח'יר ברמדאן אל-כרים – דווקא עכשיו צריך למצוא את כל התמיכה וצריך לספק את כל העזרה והסיוע התקציבי לרשויות המקומיות הערביות כדי שיצליחו להתמודד עם האתגרים של השבועות הקרובים. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ג'בארין. חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה. אחריו – אחרון הדוברים, ככל שיגיע, יהיה חבר הכנסת ינון אזולאי. יסכם את הדיון, כמובן, השר אלקין. שלוש דקות. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני אנצל את זה שאני כנראה אחרון הדוברים – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לפני השר. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – לפני השר – אולי לומר שהחוק הזה, אנחנו כמובן בעדו, ואני מקווה שבתוך הוועדה גם ייעשו התיקונים הראויים. אבל אנחנו מאשרים את החוק הזה. אנחנו על סיפו של יום השואה. אני השתתפתי היום בדיון בוועדת החוץ והביטחון, ואמרו שם שעוד יהיו גלים בתוך משבר הקורונה הזה, על אף שאנחנו עכשיו במגמה חיובית. ואני חושב – אנחנו בדרך כלל לא משווים שום דבר, אבל אם בעם הזה יש חוסן ויכולת לעמוד במשברים, אז זה גם בזכות אותם גיבורי שואה, אלה ששרדו ואלה שלא, שאנחנו מסתכלים עליהם ואנחנו יודעים שאם הם חזקים והם הקימו מדינה לתפארת, אז שום דבר לא ישבור אותנו. אבל אני רוצה ללכת לעוד דבר אחד. אני אתמול בערב קיבלתי טלפון מחברי, היינו חיילים יחד בצנחנים. הוא אמר לי: תגיד, שמעתי שבסדרי עדיפויות בבתי חולים עשו טבלה, ויכול להיות שילדים אוטיסטים, במצב קיצוני – ישימו אותם בעדיפות אחרונה בטיפול, אם יצטרכו חס וחלילה, אם נגיע למצב כזה. אני מודה שהשערות סמרו לי על עצם המחשבה שמישהו בכלל יכול לתעדף או לשים במקום נמוך יותר מישהו בגלל מגבלות גופניות, שכליות, לא משנה איזה. ואז שאלתי את עצמי: מה עושה לי את זה? אני עוד פעם חוזר, במחילה, לשני הדברים שאימא שלי לימדה אותי. מאושוויץ היא הביאה אותם: האחד, שלעולם, אבל לעולם תוודאו שיש פה מדינה יהודית חזקה שיודעת להגן על עצמה – את זה היא הביאה, דרך אגב, מאושוויץ-בירקנאו; והשני – לעולם, אבל לעולם, תוודאו שאין פה הבדלים בין בני אדם, לא לפי דת, לא לפי צבע, לא לפי גזע, לא לפי העדפה מינית ולא לפי מגבלות. << קריאה >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מעניין – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אל תפריעו לי עכשיו. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אל תפריעו לי עכשיו. אל תפריעו לי עכשיו. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת שחאדה. אמרת את שלך. << קריאה >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מה שמעולם לא היה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת טאהא. תודה. חברי הכנסת, תודה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אתם לא איתי. אתם לא איתי. אם אתם לא סובלניים, גם כשאני עומד פה ואני אומר לכם שלצד מדינה יהודית דמוקרטית חזקה לעולם אסור לנו לעשות הבדלים בין בני אדם – ואתה לא מבין מה שאני אומר – – – << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני מבין. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לא, אתה לא מבין. אתה לא מבין. אם היית מבין אותי כמו שאני מבין אותך – – – << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> טוב, עזוב, שחאדה, עזוב. חבל, תעזוב, אתה רק מקלקל. אחרי זה החברים שלך יסבירו לך למה אתה רק מקלקל. בשורה התחתונה, אני חושב שגם – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אחמד, תכף, טיבי, תן לי רגע. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני רוצה להעיר לך: ד"ר אנטאנס שחאדה הוא אדם רציני, חבר כנסת רציני, ואני מציע שתתייחס אליו בהתאם. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אתה יודע שאני מתייחס לכל אדם – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לא, לא. אחמד, אני רוצה להגיד לך משהו: אתה יודע שאני מתייחס לכל בן אדם באופן שווה. אדם הוא אדם הוא אדם. אבל כשאני מדבר פה על לקחים שאני לוקח, וגם אתה יכול לקחת והוא יכול לקחת והוא יכול לקחת, על השילוב הזה שבין מדינה שהיא יהודית-דמוקרטית לבין לא לעשות הבדלים בין בני אדם – אתה יודע למה אני מתכוון. אני לא חושב שכאשר אני אומר את זה, צריך להפריע לי עוד פעם. בגלל שהדברים הם כאילו ברורים, הם לא דברים פוליטיים. הם דברים ב-built-in שלי – שלי, של הילדים שלי, של הנכדים שלי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אז תנו לו. אז תנו לו. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני רוצה לסיים. ואני אומר לך, אדוני היושב-ראש, אני חושב שגם הלקחים האלה שבן אדם הוא בן אדם הוא בן אדם, ובני אדם נולדו שווים, גם זה חלק מהמורשת שהדור הזה של ההורים שלנו ושל הסבים שלנו הנחיל לנו, ואני מודה להם גם על זה. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת שטרן. השר אלקין, בבקשה – נכון, סליחה. חבר הכנסת ינון אזולאי, קראתי בשמך, וכל הבמה שלך. אפילו השר שמח לפנות את הבמה בשבילך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ברשות אדוני היושב בראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אנחנו נמצאים בערב יום השואה. השואה התחילה מאנטישמיות מכל סוגיה. גזענות ושנאת האחר מנוגדות לחלוטין לערכים ולעקרונות ולרוח של העם היהודי ושל מדינת ישראל שקמה על בסיסם. ככל שחולפות השנים, חוקרים יהודים ומוסלמים מגלים יותר ויותר עדויות לכך שהשואה הארורה לא פסחה על יהודי צפון אפריקה. וכדאי שבדבר הזה נצטט את דבריו של פרופ' חיים סעדון, שהוא דיקן הלימודים האקדמיים באוניברסיטה הפתוחה וחוקר במכון יד בן-צבי, המרכז את מאמצי השימור, בריאיון שנתן לפני כשנה וחצי ל-ynet, וכך הוא אומר – הוא דיבר על אנשים שטענו שכל מה שעברו שם מתגמד לעומת אושוויץ, ובצדק: אך אי-אפשר לשכוח את העובדה שאלפים מיהודי צפון אפריקה הגיעו למחנות ריכוז, ועוד רבים דוכאו ונרדפו, בין היתר ברציחות בבתיהם וכתוצאה מרעב והפצצות. מדינת ישראל התחילה להכיר, אבל זה עדיין לא מספיק, הדרך עוד ארוכה. אנו מקווים שבעזרת השם גם נגיע לפני שגם ניצולי השואה האלה ייעלמו מעינינו. היום העם היהודי מאוחד בכל מקום שהוא מול מאורעות השואה. אנחנו מאוחדים מול שתיקת העולם על כל גילויי האנטישמיות, ואנחנו מאוחדים בזיכרון שלנו של גיבורי השואה, גם בתקופה הזאת של הקורונה, תקופה לא פשוטה. משבר הקורונה לא פוסח על אף אחד, וגם על האוכלוסייה הקדושה הזאת של ניצולי השואה. ההרוג הראשון ממגפת הקורונה היה אדם בשם אריה אבן, שהוא ניצול שואה בן 88, שעלה לבדו מהונגריה ב-1949. היה עוד יהודי אחד שעשה רבות למען ההחדרה של מסורת העם היהודי ומה שהוא עבר בשואה, קראו לו רבי יקותיאל יהודה זלמן כהן, בן ה-92. ויש עוד ועוד – אבל רק אנחנו יודעים – עדים לכך – על מסירות נפשם של אותם אלה שהם סמל ודוגמה לנו. ואם נשווה ונראה את המרפסת הידועה לשמצה בארמון הופבורג, שעליה עמד היטלר, יימח שמו, כאשר הודיע על פתיחת השואה: מיחידת אבנים זו, שעדיין קיימת, התחילה השואה. הוא כבר לא נמצא, ברוך השם – המרפסת קיימת. אבל לעומת זאת, בימים אלו אנחנו עדים לכך שעם ישראל חי וקיים לנצח. אנחנו רואים שדווקא בימים האלו, כשכל אחד נמצא בבידוד ביתי – לעומת אותם ניצולי שואה שנמצאים ביום-יום בבידוד – ראינו מה זה התשובה למרפסת של אותו רשע, יימח שמו, היטלר: מרפסות רבות שעשו מניינים. מרפסות רבות שיצאו אליהן בליל הסדר, וכולם שרו ביחד, מאות אלפים, "מה נשתנה", וסיימו "והיא שעמדה לאבותינו ולנו". כל אחד הסתכל ועמד בגאון – "שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו, והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם". זוהי האמת היהודית האנושית היסודית ביותר. זה גם המזור היחיד לחיה הנוראה שיכול להיות אדם. ומה יותר מתאים לסיים את הדברים הללו ממשפטו המפורסם של מי ששרד את השואה, הפסיכיאטר היהודי הדגול ויקטור פרנקל, שאמר: האדם הוא אותו יצור שהמציא את תאי הגז של אושוויץ אבל הוא גם אותו יצור שנכנס קוממיות אל תאי הגזים האלה ועל שפתיו תפילת שמע ישראל – שמהדהדת באוזנינו עד היום. תודה רבה. ותהיה נשמתם צרורה בצרור החיים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אזולאי. השר אלקין, בבקשה, יסכם את הדיון. לאחר מכן נעבור להצבעה, אז אפשר כבר אולי להתחיל לצלצל לחברי הכנסת. הצבעה שמית. אנחנו צריכים להתחיל לחשוב איך אנחנו עוברים את האירוע הזה גם. << דובר >> השר להגנת הסביבה זאב אלקין: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני ביקשתי להגיב על כמה מן ההערות, ההצעות והטענות שנשמעו כאן לגבי החוק. קודם כול, נדמה לי שההערה המרכזית – והיא גם רלוונטית לסיעה שלמה שעד כמה שאני מבין מתכוונת להצביע נגד – הייתה של הרשימה המשותפת, לגבי כך שהחוק בכוונה מפלה ופוגע באוכלוסייה של המגזר הלא-יהודי. << קריאה >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> התוצאה – – – << דובר_המשך >> השר להגנת הסביבה זאב אלקין: << דובר_המשך >> קודם כול, אני חייב להגיד לכם: יש לנו לא מעט ויכוחים אידיאולוגיים, אתם יודעים. יש לנו לא מעט זמן וניסיון במיצוי שלהם. אבל הדבר האחרון שמבחינת ההוגנות אתם יכולים לטעון כלפי משרד הגנת הסביבה וכלפי קרן הניקיון זה רצון להפלות את האוכלוסייה הלא-יהודית. למה? כי מי כמוכם יודע היטב שהמשרד להגנת הסביבה, מתוך המקורות של קרן הניקיון, מפלה לטובה את המגזר הלא-יהודי – זו התוכנית סביבה שווה. << קריאה >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << קריאה >> המגזר הערבי; למה "המגזר הלא-יהודי"? << דובר_המשך >> השר להגנת הסביבה זאב אלקין: << דובר_המשך >> לא, זה גם הערבי, גם הדרוזי וגם הצ'רקסי. כולם מקבלים שם כסף. כולם מקבלים שם כסף. לכן אני אומר, זאת תוכנית שהיא מוגדרת למגזר הלא-יהודי. זאת תוכנית בהיקף 310 מיליון שקל, יותר מכל הכסף שמובא כאן למשבר הקורונה, לרשויות של המגזר הלא-יהודי. ואנחנו גאים בזה שאנחנו מפעילים אותה. << קריאה >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר להגנת הסביבה זאב אלקין: << דובר_המשך >> לא, זה בשנים האחרונות, זה בשנים האחרונות. << קריאה >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כבוד השר, לא משנה למה מפלים, במודע או לא במודע. התוצאה זה אפליה. << דובר_המשך >> השר להגנת הסביבה זאב אלקין: << דובר_המשך >> מפלים לטובה, אתה לא מקשיב. אין את זה ברשויות אחרות. יש את זה ברשויות של המגזר בהיקף של 310 מיליון שקל שהמשרד להגנת הסביבה מוביל, ודווקא הח"כים הוותיקים פה של הרשימה המשותפת מכירים את זה היטב. כי אתם גם באים לשוחח איתי על לא מעט בעיות שיש בהפעלה של התוכנית הזאת. יותר מזה, התוכנית הזאת, כבר פעמיים פג תוקפה ויכולתי, כשר להגנת הסביבה, למשוך את הכסף בחזרה לקרן הניקיון למטרות אחרות, כי היא הסתיימה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר להגנת הסביבה זאב אלקין: << דובר_המשך >> ודווקא אני הלכתי פעמיים לממשלה וביקשתי להאריך את התוכנית כדי לאפשר לרשויות של המגזר לנצל את הכסף שהן לא ניצלו מכל מיני סיבות. הדבר האחרון שאתם יכולים לטעון זה לאפליה, כי בינתיים, מהמקורות של קרן הניקיון, יש אפליה לטובה, לא אפליה לרעה. ובצדק, כי יש לא מעט בעיות שצריך לטפל בהן ברשויות של המגזר הלא-יהודי. אני לא אומר את זה כדי להקניט, להפך. אני הייתי מאוד גאה להוביל את היישום של התוכנית הזאת. התחילו את זה שרים לפניי – צריך לתת פה את הקרדיט לעמיר פרץ. הוא זה שהתחיל את זה כשהיה השר להגנת הסביבה. אני, כשנכנסתי, המשכתי את זה במלוא הכוח, וכמו שאמרתי, יכולתי לקחת לא מעט כסף שלא הספיקו לנצל בחזרה לקופה. להפך, פעמיים ביקשתי מהממשלה להאריך כדי שהרשויות של המגזר יוכלו לנצל את כל הכסף. ויש שם עוד תקציבים שלא ניצלו עדיין. יש שם עוד תקציבים שלא ניצלו עדיין וזאת, אגב, הערה לרשויות. לגבי החוק הזה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר להגנת הסביבה זאב אלקין: << דובר_המשך >> אני הקשבתי לכם, לא הפרעתי, נכון? הקשבתי בלי קריאות ביניים. עכשיו תקשיבו לי. שאלתם שאלות, אני עונה. לגבי החוק הזה, החוק הזה, כמו שהסברתי, בנוי משני חלקים. מטרת החוק הזה היא לא לשפר את המצב. אני כבר אומר וחוזר ואומר. אנחנו לא בתקופה שאנחנו יודעים לשפר את המצב. מטרת החוק הזה היא לא לתת לרשויות המקומיות ולטיפול בפסולת לקרוס. זאת המטרה. החלק הראשון של החוק בנוי למעשה על החזר של אובדן הכנסות. אי-אפשר להחזיר משהו שלא מאבדים. אתם צודקים, הטבלה של החוק הזה אומרת משהו על חלוקה של הכנסות מארנונה עסקית במדינת ישראל ואיפה נמצאים עסקים. זה נכון וזה בהחלט תמרור אזהרה. כשמסתכלים על הטבלה של החוק אפשר לראות את התמונה הכוללת, ואתם צודקים שאין מספיק עסקים ברשויות של המגזר הלא-יהודי. רואים כאן. אמרתם, בצדק, שמתוך 150 מיליון, משהו כמו 11 מיליון זה הרשויות של המגזר. אבל זה לא בגלל החוק. זה בגלל המציאות, איפה שיש עסקים ואיפה שאין עסקים. אגב, המציאות הזאת משתנה היום וצריך לשנות אותה בקצב יותר מהיר. צריך שיהיו יותר עסקים ויותר הכנסות מארנונה עסקית ברשויות של המגזר הלא-יהודי. ללא ספק, אין לי מחלוקת איתכם על הנקודה הזאת. אבל כל המהלך כאן, בחלק הזה של החוק – – – << קריאה >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – לעסקים. מה עם המגורים? << דובר_המשך >> השר להגנת הסביבה זאב אלקין: << דובר_המשך >> ארנונה למגורים – הממשלה לא הולכת לקבל החלטה שלא משלמים אותה, למרות התקופה הקשה. לגבי ארנונה מעסקים, הממשלה הולכת לקבל החלטה שלא משלמים אותה. ולכן, בגלל שהיא הולכת לקבל החלטה שלא משלמים אותה – אגב, ייהנו מזה הרבה מאוד בעלי עסקים גם מהמגזר הלא-יהודי, כולל אלה מהם שיש להם עסקים בתוך רשויות מעורבות או בתוך הרשויות של המגזר היהודי. מה, העסקים של הלא-יהודים הם רק בתוך הרשויות של המגזר הלא-יהודי? אתם יודעים היטב שלא. ואם ההחלטה הזאת של הממשלה לא תתקבל בגלל שהחוק הזה לא יעבור בכנסת, ייפגעו כל בעלי העסקים, גם היהודים וגם הערבים וגם הדרוזים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הם לא משלמים. << דובר_המשך >> השר להגנת הסביבה זאב אלקין: << דובר_המשך >> זה לא מפריד אחד מהשני. הם משלמים. דווקא תתפלאי שהם משלמים. זה דבר אחד. לכן, אי-אפשר להגיד: למה לא מפצים אותי על משהו שלא איבדתי? המטרה של החוק הזה היא לא להיטיב. המטרה של החוק הזה, בסעיף הראשון שלו, היא לפצות על אובדן הכנסות שהממשלה כופה על הרשויות המקומיות. זה דבר אחד. אפשר להפיל אותו ואז התוצאה תהיה – לא יהיה לאובדן הכנסות, אף רשות ערבית לא תקבל שקל מזה שתפילו את זה; אלא מה יקרה? מה שיקרה זה שעסקים ישלמו את הארנונה, גם היהודים וגם הערבים. יגידו לכם: תודה רבה, זה מה שעשיתם. זה מה שעשיתם. זה דבר אחד. << קריאה >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר להגנת הסביבה זאב אלקין: << דובר_המשך >> אין פה מה לתקן. אם אין אובדן הכנסות, אין על מה לפצות. מה אתה רוצה שאני אתקן? מה אתה רוצה שאני אתקן? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת ג'בארין, בבקשה. << דובר_המשך >> השר להגנת הסביבה זאב אלקין: << דובר_המשך >> יש פה מציאות, יש פה מציאות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בוא תיתן לשר לסכם את הדיון כדי שנעבור להצבעה. יש את הדיון בוועדה, שם תוכל להעלות את כל מה שתרצה, בבקשה. << דובר_המשך >> השר להגנת הסביבה זאב אלקין: << דובר_המשך >> יש פה מציאות כלכלית-חברתית שאותה צריך לתקן, לא את החוק הזה. לא הוא הבעיה. המציאות היא הבעיה. זאת הערה אחת. הדבר השני שיש בחוק הזה זה רצון לעזור דווקא לרשויות חלשות. תסתכלו מה קורה כאן – מ-40 מיליון שקל ששמנו לתוספת, בשונה מהסעיף הראשון שהוא רק פיצוי, כמה מגיע לרשויות של המגזר הלא-יהודי? 11 מיליון. יותר מרבע. את זה אתם רוצים להפיל יחד עם כל החוק? מצוין, תפילו. זה מה שיקרה. יישאר כסף אצלי בקרן הניקיון, אני אדע מה לעשות עם זה. 11 מיליון שקל נוספים לא יגיעו כתוספת לרשויות של המגזר הלא-יהודי. לשם אתם רוצים להוביל? בבקשה, תצליחו. צריך גם היגיון, חוץ מהצעקות על אפליה. צריך גם לראות בהיגיון מה החוק עושה ומה תהיה המשמעות שהוא לא יאושר. זאת המשמעות. הערה אחרונה, ובזה אני רוצה לסיים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אדוני השר, הוא גם מציג את האפליה בצורה מעוותת. 20% מאוכלוסיית ישראל הם ערבים – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בוא ניתן לשר לסיים, כי חברי הכנסת רוצים להצביע. תודה, חבר הכנסת קרעי. << דובר_המשך >> השר להגנת הסביבה זאב אלקין: << דובר_המשך >> הערה אחרונה בעקבות הדברים של חברת הכנסת חיימוביץ', שהעירה על זה. אנחנו לא רואים בקרן הניקיון קופה, וזה גם בעקבות ההצעות השונות שהיו כאן. קרן הניקיון, הכסף שלה נועד לטיפול בשוק הפסולת של מדינת ישראל, בעיקר לפרויקטים להקטנה של ההטמנה. לכן, הכסף שם נועד לפרויקטים גדולים בתחום של השבת אנרגיה. אין שם כסף חופשי, אין שם את המיליארדים שדיברו עליהם כאן. יש כרגע שלושה פרויקטים גדולים מאוד שאנחנו מובילים בתחום השבת אנרגיה מפסולת, כדי שנהיה כמו כל המדינות המתוקנות בעולם המערבי. אבל יחד עם זה, אחת מהמטרות של הקרן היא לעזור לרשויות מקומיות בטיפול בפסולת. לכן, התקופה הזאת היא בדיוק התקופה שבה הסיוע הזה נדרש. לכן לקחנו את הכסף הזה, אותם 190 מיליון. אבל – וזאת הערה אחרונה שאני רוצה להגיד, גם לקראת הדיונים בוועדה. מי שחושב שאם כבר חגיגה אז חגיגה, ויאללה, בואו נוסיף ונוסיף ונוסיף ונוסיף וניקח עוד כסף, אני מודיע לכם מכאן: לקחת 190 מיליון שקל מקרן הניקיון זו החלטה מאוד לא פשוטה, ועשינו את זה בלב כבד כי צריך לעזור. אבל אם בוועדה ירצו לפרוץ את הגדרות וירצו להוסיף מפה ומשם, וייפרצו הגבולות התקציביים, אני מודיע לכם רשמית: הממשלה תמשוך את הצעת החוק. נשאיר את זה בקרן הניקיון, העסקה בין השלטון המקומי והעסקים תתפרק, העסקים ישלמו את הארנונה, וכל מי שרצה יותר, יגידו לו: תודה רבה. בשלטון המקומי הרשויות החלשות לא יקבלו את הכסף הזה ואנחנו נדע מה לעשות עם הכסף בקרן הניקיון בעוד שנה או בעוד חצי שנה. זה מה שיקרה. לכן, מי שירצה להתפרע, אני מודיע לו רשמית שאני אבקש למשוך את הצעת החוק ואתם תישאו בתוצאות של מה שיקרה. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לשר זאב אלקין, ואנחנו נעבור להצבעה, חברי הכנסת. << דובר_המשך >> השר להגנת הסביבה זאב אלקין: << דובר_המשך >> כספים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ועדת הכספים. אוקיי. אז אנחנו נבקש ממזכירת הכנסת לקרוא בשמות חברי הכנסת, בבקשה, גברתי. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד סמי אבו שחאדה – נגד אלי אבידר – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת סעיד אלחרומי – נגד זאב אלקין – בעד דוד אמסלם – אינו נוכח אופיר אקוניס – אינו נוכח משה ארבל – בעד גלעד ארדן – אינו נוכח גבי אשכנזי – בעד יעקב אשר – בעד מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח רם בן ברק – בעד נפתלי בנט – אינו נוכח יואב בן צור – בעד אורנה ברביבאי – בעד קרן ברק – בעד ניר ברקת – בעד יוסף ג'בארין – נגד יאיר גולן – בעד מאי גולן – אינה נוכחת קארין אלהרר – בעד איתן גינזבורג – בעד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח עוזי דיין – בעד אבי דיכטר – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח צבי האוזר – אינו נוכח ניצן הורוביץ – אינו נוכח צחי הנגבי – אינו נוכח יועז הנדל – בעד שרן מרים השכל – בעד מכלוף מיקי זוהר – אינו נוכח אסף זמיר – אינו נוכח תמר זנדברג – אינה נוכחת ציפי חוטובלי – אינה נוכחת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת מיקי חיימוביץ' – אינה נוכחת ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – אינו נוכח אחמד טיבי – נגד יעקב טסלר – בעד מיקי חיימוביץ' – בעד חילי טרופר – בעד דסטה גדי יברקן – בעד היבה יזבק – נגד עומר ינקלביץ' – בעד משה יעלון – בעד אלי כהן – אינו נוכח יצחק כהן – אינו נוכח מאיר כהן – בעד מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – בעד ע'דיר כמאל מריח – אינה נוכחת עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – בעד חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח מיקי לוי – בעד אורלי לוי אבקסיס – בעד יריב לוין – אינו נוכח אביגדור ליברמן – אינו נוכח יעקב ליצמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח פטין מולא – בעד מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי קונין – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – בעד אורי מקלב – אינו נוכח יעקב מרגי – אינו נוכח משולם נהרי – אינו נוכח אבי ניסנקורן – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח סונדוס סאלח – נגד יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – בעד אופיר סופר – בעד בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח מירב כהן – בעד אוסאמה סעדי – נגד גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – נגד חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – בעד ג'אבר עסאקלה – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח טלי פלוסקוב – אינה נוכחת אורלי פרומן – בעד מאיר פרוש – אינו נוכח עמיר פרץ – אינו נוכח רפי פרץ – אינו נוכח אורית פרקש הכהן – בעד אנדרי קוז'ינוב – בעד אלכס קושניר – אינו נוכח יואב קיש – אינו נוכח שלמה קרעי – בעד מירי מרים רגב – אינה נוכחת עידן רול – בעד יואל רזבוזוב – בעד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – בעד אנטאנס שחאדה – נגד יובל שטייניץ – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – בעד יזהר שי – בעד מיכל שיר סגמן – בעד עפר שלח – אינו נוכח איציק שמולי – אינו נוכח רם שפע – בעד איילת שקד – אינה נוכחת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – בעד << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבקש לחזור על השמות של אלה שלא נכחו. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) אלי אבידר – בעד אמיר אוחנה – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח דוד אמסלם – אינו נוכח אופיר אקוניס – אינו נוכח גלעד ארדן – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח צבי האוזר – אינו נוכח ניצן הורוביץ – אינו נוכח צחי הנגבי – אינו נוכח מכלוף מיקי זוהר – אינו נוכח אסף זמיר – אינו נוכח תמר זנדברג – אינה נוכחת ציפי חוטובלי – אינה נוכחת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת בועז טופורובסקי – אינו נוכח אלי כהן – אינו נוכח יצחק כהן – אינו נוכח ע'דיר כמאל מריח – אינה נוכחת עופר כסיף – אינו נוכח חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח יריב לוין – אינו נוכח אביגדור ליברמן – אינו נוכח יעקב ליצמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי קונין – אינה נוכחת אורי מקלב – בעד יעקב מרגי – אינו נוכח משולם נהרי – אינו נוכח אבי ניסנקורן – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – בעד בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח ג'אבר עסאקלה – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח טלי פלוסקוב – אינה נוכחת מאיר פרוש – אינו נוכח עמיר פרץ – אינו נוכח רפי פרץ – אינו נוכח אלכס קושניר – אינו נוכח יואב קיש – אינו נוכח מירי מרים רגב – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת יובל שטייניץ – אינו נוכח עפר שלח – אינו נוכח איציק שמולי – אינו נוכח איילת שקד – אינה נוכחת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה למזכירה. אם יש חברי כנסת במליאה או מסביב לה שטרם מימשו את זכותם להצביע או שלא קראו בשמם, ניתן כמה שניות כדי להיכנס למליאה. אם לא – נספור את הקולות. סדרנים, אפשר לבדוק אם יש עוד חברי כנסת בחוץ שלא הצביעו? תמה ההצבעה, אנחנו נעבור לספירת הקולות ולהכרזה על תוצאותיה. אם כך, בעד הצעת החוק – 52, נגד – עשרה, אין נמנעים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הצעת החוק התקבלה, ותועבר לוועדת הכספים להמשך דיון לקראת קריאה שנייה ושלישית. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הודעה למזכירת הכנסת. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת החלטה של הוועדה המסדרת לפי סעיף 141 לתקנון הכנסת, בדבר השתתפות חברי כנסת בישיבות ועדה בדרך של היוועדות חזותית בתקופת התפשטות נגיף הקורונה החדש. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה למזכירת הכנסת. תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום שלישי, כ"ז בניסן התש"ף, 21 באפריל 2020, בשעה 9:45. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:29. << סיום >>