דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת ז' ישיבה י"ט הישיבה התשע-עשרה של הכנסת העשרים-ושלוש יום שני, ג' באייר התש"ף (27 באפריל 2020) ירושלים, הכנסת, שעה 11:00 תוכן העניינים נאומים בני דקה 4 רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): 4 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 6 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 7 עודד פורר (ישראל ביתנו): 9 יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): 11 אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): 12 אופיר כץ (הליכוד): 13 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 14 אלכס קושניר (ישראל ביתנו): 15 ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): 17 קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): 18 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 19 נאומים בני דקה 20 סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): 20 משה אבוטבול (ש"ס): 21 יואב בן צור (ש"ס): 23 היבה יזבק (הרשימה המשותפת): 24 קרן ברק (הליכוד): 25 הצעת הוועדה המיוחדת בדבר פיצול הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – ממשלת חילופים) 26 איתן גינזבורג (יו"ר הוועדה המיוחדת): 26 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 27 תמר זנדברג (מרצ): 30 יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): 34 ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): 36 ניצן הורוביץ (מרצ): 38 יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): 41 עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): 43 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 45 משה יעלון (יש עתיד-תל"ם): 47 קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): 49 רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): 51 עידן רול (יש עתיד-תל"ם): 51 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 54 אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): 56 אלי אבידר (ישראל ביתנו): 61 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 63 אלכס קושניר (ישראל ביתנו): 65 איימן עודה (הרשימה המשותפת): 69 סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): 70 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 71 אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): 72 יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): 74 ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): 76 ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): 77 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 78 סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): 80 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 82 עודד פורר (ישראל ביתנו): 88 יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): 89 היבה יזבק (הרשימה המשותפת): 92 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 94 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 94 הודעת יושב-ראש הוועדה המסדרת 95 אבי ניסנקורן (יו"ר הוועדה המסדרת): 95 << נושא >> נאומים בני דקה << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שני, ג' באייר התש"ף, 27 באפריל 2020. על סדר-היום נאומים בני דקה. חבר הכנסת חמד עמאר, ראשון הדוברים – לא נמצא. חבר הכנסת רם בן ברק, ואחריו – חבר הכנסת מיקי לוי, אם יהיה נוכח. מהמקום, סליחה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> טוב, קצת מוזר, כן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הכול מוזר. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> הכול מוזר. אדוני היושב-ראש, בוקר טוב. אני רוצה לפנות לחבריי בכחול לבן: מיקי חיימוביץ', בואי נודה על האמת, אם לא היית מקבלת הבטחה לכהונה של שרה בכירה בממשלת השחיתות החמישית של נתניהו, היית תומכת בהסכם הזה? יועז הנדל, אם לא היית מקבל הסכמה על הדרישה שלך ושל האוזר לשנות את החוק ולקבל מימון מפלגות של 6 מיליון שקל, שלא מגיע למפלגה בת פחות משנתיים, היית תומך בממשלת השחיתות? יזהר שי, אתה? אתה היית תומך בממשלת ימין, שהמפלגה שלך הולכת אליה, אם לא היו נותנים לך מינוי לשר המדע והחלל? פנינה תמנו שטה, תגידי פה בכנסת את האמת: אם לא היו מבטיחים לך להיות שרה על חשבון גדי יברקן, היית עוברת לנתניהו ועוזבת את המפלגה שהייתה לך בית פוליטי מהיום שנכנסת לפוליטיקה? אבי ניסנקורן – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נצדיע למטס. שנייה, שהמטס לא יפריע לך. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אבי ניסנקורן, אבי, אתה הולך להיות שר המשפטים שיהיה במקרה הטוב בובה של בלפור בשביל לקבל הנחיות איזה שופט למנות לערעור של נתניהו בעליון. או שאולי אתה המצאת את החוק היצירתי, החוק המדלג, רק בשביל להכניס מקורבים או מקורבות לכנסת? אסף זמיר, אתה, שכל עתידך הפוליטי יכול להיות לפניך, מכרת את האידיאולוגיה והדרך שלך. בשביל מה? בשביל תפקיד של שר זוטר? עכשיו, בגלל אנשים כמוך, לא נוכל לאפשר תחבורה ציבורית בשבת בתל אביב ופתיחת עסקים בשבת במקומות שלא מפריעים לאנשים שומרי מסורת. איתן – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. לא בגלל השבת, תודה בגלל שעבר הזמן. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אבל אני עצרתי בגלל המטס. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נתתי לך עוד, אבל קח עוד. משפט אחרון, בבקשה. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> גבי, אתה, שבתור רמטכ"ל, וגם בשיחות בינינו, התנגדת לסיפוח חד-צדדי, עכשיו תצטרך לקדם את הסיפוח הזה, שיסכן את השלום שלנו עם ירדן ומצרים, רק בשביל להיות שר חוץ בזום של ראש ממשלה חלופי, שיהיה ממילא אחראי לקשר עם המעצמות. מה תהיה, שר חוץ לענייני גבון? כל זה נכון גם לך, מיכאל ביטון – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. רם, תשאיר את זה להמשך היום. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – חילי טרופר, עומר ינקלביץ' – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – אורית, מירב, אלון ורם – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – שכחתם מאיפה באתם, מה הבטחנו, ובטח לא מבינים לאן אתם הולכים. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. מסגרת של נאומים בני דקה. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> היית ראשון הדוברים, אז. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כן, אבל אמרו לי שפותחים את המליאה ב-13:00 – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> החקיקה, החקיקה ב-13:00. בבקשה, אדוני. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> נאמר לי שפותחים את המליאה ב-13:00. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אתמול קיבלתי העתק מכתב שנשלח לראש הממשלה מפורום ראשי הרשויות הדרוזיות, בנושא: תוכנית החומש של העדה הדרוזית. כידוע לכם – דיברתי על זה יותר מפעם אחת – התקציב של הרשויות נמצא בתוך תוכנית חומש, ומה לעשות, תוכנית החומש הסתיימה בסוף שנת 2019. מתחילת שנת 2020 הרשויות בלי תקציב. בתחילת השנה, ב-29 בינואר, ראש הממשלה הגיע לסיכומים עם ראשי הרשויות ואישר להם 200 מיליון שקל, וההחלטה עברה בממשלה. הובטח על ידי ראש הממשלה בעצמו – ואני שמעתי את השיחה שלו עם ראשי הרשויות – שהכסף יועבר בתוך כמה ימים לרשויות. עד היום לא הועבר שקל אחד לרשויות. שקל אחד לא הועבר. זה אומר שהרשויות המקומיות בלי תקציב, ובמצב הנוכחי של הקורונה וכל נושא הגבייה שלא מתבצע ברשויות, הרשויות הולכות לקרוס. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני מאמין שבתחילת השבוע – וזה מה שרשמו במכתב – יוצאים למאבק. אני תומך במאבק שלהם. חייבים לצאת למאבק – הם חייבים לקבל את התקציב שלהם. לא יכול להיות מצב שראש ממשלה מבטיח לפני בחירות שהוא מעביר את התקציב ולא עושה את זה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי, ואחריו – חבר הכנסת עודד פורר. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, יש לי כבוד רב אליך – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כבוד הוא לי. הדדי. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – אבל אינני מבין מדוע אתה נשלחת – ואני נותן לך את הכבוד – לכס – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> באתי לבד. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – לכס היו"ר. אני מבין שיושב-ראש כחול לבן בני גנץ פוחד לעלות היום כדי לשמוע מה יש לנו להגיד לו. נכון, לפעמים מאריכים ועדות במקביל למליאה, אבל זאת הארכה כדי לגמור נושא. אף פעם לא קרה – ואתה ותיק פה – שפתחו כמה ועדות ועושים את דיוני הוועדה במקביל. מה בוער? היום יום הזיכרון. יום הזיכרון. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ערב יום הזיכרון. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> ערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. אתמול דנו בנושא שינוי חוקי-יסוד, שהם חלק מהסכם קואליציוני מזוהם, מ-09:00 עד 02:30 – כ-18 שעות. בשעה 17:00 ביקשנו, כמה חברי כנסת, בנים למשפחות שכולות, להפסיק את הדיונים – להפסיק את הדיונים ולתת לנו להתאחד באמצעות הזום – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – עם משפחות שכולות, לתת לנו ללכת לבקר את ההורים. המכתב הזה והווטסאפ הזה נשלחו גם לבני גנץ ולגבי אשכנזי. חרפה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> איבדתם את הגבולות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מיקי. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אין לכם קו אדום. אני בז לכם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חבר הכנסת עודד פורר. אחריו – חבר הכנסת עופר כסיף, אם יהיה נוכח. אם לא, אז יואב סגלוביץ'. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> איימן רשום. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אפשר לפתוח את המיקרופון? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כן. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, תראה, אנחנו אחרי דיון לילי – מי שנכח בדיון בוועדה – לענייני איזשהו חוק, שהוקמה באופן מיוחד כדי לקדם את חוק-יסוד: הממשלה על משטר דו-ראשי באופן מהיר ובלתי מתפשר. אז באמת, עם כל הכבוד, היום, משעה 16:00, אדוני היושב-ראש, לא יהיה אפשר לעשות התקהלויות בבתי העלמין, ובבתי העלמין הצבאיים בוודאי. מי שרוצה ללכת או ללוות משפחות שכולות בצורה כזאת או אחרת, או חברי כנסת מהבית הזה, שחלקם הם אחים ובנים למשפחה שכולה ורוצים לקחת חלק ביום – אני חושב שהוא אחד הימים הקדושים של מדינת ישראל – אני מבין שאתם רוצים לקדם את החקיקה מהר, זה בסדר, אבל לא יכול להיות שלא מאפשרים לחברי הכנסת גם למלא את חובותיהם כחברי כנסת וכאזרחי מדינת ישראל בערב יום הזיכרון – יום הזיכרון ויום העצמאות. צריך להבין שהעובדה שיש סגר מחייבת אותנו להתנהלות קצת אחרת. זה – מצד אחד. מן הצד השני מתירים – אגב, למיטב הבנתי, בניגוד לחוות דעתה של היועצת המשפטית – לפתוח את המליאה כרגע. אני רצתי מוועדת הכנסת, שדנה בסדרי הישיבה כאן – איך אנחנו נשב ואיך אנחנו נצביע. עזבתי את הדיון שם, באתי לפה, אני לא יכול לקחת חלק בדיון שם. יש דיון שמתנהל במקביל בוועדה לענייני החוק, וגם שם אני רוצה לקחת חלק – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. נא לסיים. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – כחבר כנסת. עכשיו, רק עוד דבר אחד: תראה את עזות המצח והחוצפה של איך שמנהלים את הכנסת כרגע. תסתכל על השמות שמופיעים על הכיסאות, תסתכל על השמות למעלה – זה טרם ההחלטה של ועדת הכנסת. האם ההחלטה של ועדת הכנסת כתובה עוד לפני שוועדת הכנסת הצביעה? האם הכנסת הזאת מתנהלת כבר בלי שהצביעה ועדת הכנסת אלא רק על פי גחמה של אדם כזה או אחר שלפיה מנהלים את הכנסת, אפילו שהכנסת לא הצביעה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עודד, תודה. נא לסיים. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני מבקש ואני דורש כאן גם ממך – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מסגרת של נאומים בני דקה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – אתה, כיושב-ראש הישיבה, צריך לתבוע שיורידו את כל השמות מסביב ויחזירו אותם כאן למליאה. אין החלטה של ועדת הכנסת לנהל את הדיונים בצורה שבה כרגע אתם מנסים לנהל אותם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חבר הכנסת עופר כסיף – איננו. יואב סגלוביץ', בבקשה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בני גנץ סיפר לקראת הקמת הממשלה הדו-ראשית הזאת שהוא ישמור על משרד המשפטים. אז קראתי את ההסכם הקואליציוני – הפקירו את משרד המשפטים, פשוט הפקירו. לא רק זה, אפילו לקחו את שומרי הסף – את המפכ"ל, פרקליט המדינה – ואמרו: הם ימשיכו עוד חצי שנה. נשים אותם, נראה איך – התנהגות טובה – נראה מה יהיה. הפקירו את משרד המשפטים. מספרים סיפור. אתה קורא את ההסכם הקואליציוני, ומה יכול לקרות, חס וחלילה, אם בג"ץ יתערב באיזו אות? זו עילה לפירוק ההסכם. בג"ץ הוא חלק מהאירוע שעליו חתומים. הפקירו את משרד המשפטים, אבל משרד המשפטים זה לא הסיפור. הפקירו אותנו לגחמותיו של אדם שיש לו כתב אישום על שוחד, מרמה והפרת אמונים, שיכול לקבוע – לפי ההסכם הקואליציוני, אדוני, הוא יכול לקבוע מי יהיה פרקליט המדינה הבא. הם קוראים לעצמם שומרי החותם – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – אבל הם הפכו לחותמת גומי עם חוט שדרה רך יותר אפילו מפלסטלינה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. אנטאנס שחאדה, בבקשה, אדוני. לאחר מכן – אופיר כץ, אם יהיה נוכח. בבקשה. << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו כבר התחלנו בחודש הרמדאן, ואני כאן עוד פעם כדי לברך את האזרחים הערבים בחודש מבורך, ואינשאללה, (אומר בערבית: בשנה הבאה נברך ונחגוג ברמדאן כמו בשגרה.) אבל אני רוצה לפנות – – – << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אינשאללה (אומר בערבית: תוקם המדינה הפלסטינית.) אני רוצה לפנות מכאן למשרד הפנים, לשר הפנים ולממשלה עוד פעם כדי שישקלו מחדש את כל סוגיית סגירת החנויות ביישובים הערביים, כי זה מייצר לחץ על החנויות, לחץ לפני ארוחת האיפטאר. הכוונה היא לפזר כמה שאפשר את שעות הפעילות ואת לחץ האזרחים בסופרים, בקניות, כדי למנוע את החיכוך ולמנוע את ההתפרצות המחודשת של המחלה, כי ברוב היישובים הערביים ההתפרצות, בואו נגיד, עדיין בשליטה. לכן עדיף לפתוח כמה שאפשר, לפזר את שעות הפעילות ולתת לאזרחים אפשרות לפרוס את הקניות, ולא להתחיל להסתובב וללכת גם ליישובים יהודיים קרובים כדי לקנות. רמדאן זה חודש של תפילה, של משפחה – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. נא לסיים. << דובר_המשך >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – וגם של קניות, וזו שעתם של הסוחרים ושל החנויות. אולי נפצה אותם על הפגיעה הכלכלית שהייתה בחודשים האחרונים. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חבר הכנסת אופיר כץ, ולאחר מכן – חבר הכנסת חבר הכנסת אוסאמה סעדי. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום אנו מציינים את ערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה. אנו מתייחדים עם זיכרון הנופלים במאבק להקמת המדינה וקיומה. אנו שומעים וחווים מחדש את סיפורם של הנופלים ואת כאבן של המשפחות, אשר למעשה הינו כאב יום-יומי, כאב שאין לו קץ ואין לו שיעור. גם השנה נוספו שמות ללוח הזיכרון. גם השנה הצטרפו משפחות למשפחה הגדולה – גדולה מדי – של השכול. ביום הזה הייתי רוצה לומר למשפחות השכולות: קורבנכן לא היה לשווא. הייתי רוצה לספר לכן בגאווה כי אנו חיים במדינה חופשית ומצליחה עם תרבות עשירה, מדע מתקדם וצבא הגנה חזק ואיתן. השנה לא נלך לטקסים, לא נפקוד את בתי העלמין. גם אני לא אלך לטקס בבית יד לבנים בעירי עפולה ולא אביט בקיר הזיכרון, ששם נרשם שמו של אח של סבי, דוד עובדיה ז"ל, אשר עלה לארץ מעיראק יחד איתו, גויס לצה"ל במאי 1961, ולאחר שחרורו נקרא לדגל למילואים בפרוץ מלחמת ששת הימים. ביומה השני של המלחמה נפל יחד עם שבעת חבריו מהפגזה סורית על המוצב שלהם ברמת הגולן. סיפוריו וכאבו של סבי על אחיו הגיבור ליוו אותי במשך כל חיי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> לא סיימתי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עוד משפט, בבקשה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> לצד הזיכרון, עלינו להמשיך את חיינו בארץ, להבטיח את קיומנו ולבסס את העתיד לדור הבא. זהו הציווי של הרעיון הציוני. בערב זה נתחייב לזכור את הנופלים, לשמור על המדינה שלמענה הקריבו את חייהם ולהיאבק למען מדינה וחברה טובות יותר, הראויות לקורבנם ולזכרם. יהי זכרם של הנופלים ברוך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אוסאמה סעדי, ולאחר מכן – אלכס קושניר. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אומנם אנחנו נמצאים כבר תקופה די ארוכה עם המשבר של הקורונה, שגובה את חייהם של רבים – ואתמול נפטר ראש מועצת דיר אל-אסד, אבו כמאל, אללה ירחמו – אבל אנחנו גם חייבים לזכור שמשבר הקורונה לא פוסח על טרגדיות אחרות שאנחנו מתמודדים איתן, בין שזו האלימות הגואה בחברה הערבית – וראינו אתמול עוד עדות מצמררת של ירי ביאפת א-נאצרה ובא-נאצרה, שבא אופנוע וירה, ואז האנשים ירדו, ואז בא רכב אחר וירה בכל המתקהלים ונפצעו תשעה אנשים, שניים מהם במצב קשה. אבל גם, אדוני היושב-ראש, אנחנו אתמול ושלשום קיבלנו עוד עדות מצמררת – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תסכם. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – של תאונות דרכים והרוגים בתאונות דרכים. אתמול נהרגו בתאונות דרכים עומר אל-אסלע וסוהיל ראביעה משגב אל-סלאם, ולפני יומיים גם נהרגו שני אחים ממשפחת אבו באדר, (אומר בערבית: משפחת אבו באדר,) ראמי ועבד אל-כרים באסם אבו באדר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני קורא לכל הצעירים ולכל האנשים ולכל האזרחים לנהוג בזהירות ובאחריות ולשמור על חייהם. חיאתכו ע'אלי, דירו באלכו עליהם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלכס קושניר, ולאחר מכן – חברת הכנסת ע'דיר כמאל מריח. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> היושב-ראש, מתי אני? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מתי שנרשמת. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בסוף הרשימה. את אחרונה. עוד 30. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – חברים, אני ישבתי אתמול בדיון על הצעת החוק המתגבשת להקמת הקואליציה המיוחלת משעה 09:00 עד השעה 02:30. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 02:40. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> 02:40, מתקנים אותי פה. לאחר מכן, הגעתי עכשיו בבוקר לוועדה המסדרת וראיתי איך יושב-ראש הכנסת יחד עם הקואליציה המתהווה דוחף לפתיחת המליאה כמה שיותר מוקדם כל יום ויום על מנת לנסות ולקדם את החוק הזה. אני רק אזכיר לכם שברקע יש לנו כאן משבר קורונה, ואותו יושב-ראש הכנסת, לפני שהוא נהיה יושב-ראש הכנסת אמר שמבחינתו מאוד מאוד חשוב שיהיה כאן פיקוח פרלמנטרי. עכשיו, בואו נבין רגע מה קורה פה – מהי המשמעות של פתיחת המליאה ב-09:00. המשמעות של פתיחת המליאה ב-09:00 – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> המליאה ב-11:00. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא היום, אני מדבר איתך על הלו"ז שקבעו להמשך. אז פתיחת המליאה ב-09:00 – המשמעות היא שוועדת הכספים לא מתכנסת, שוועדת הרווחה לא מתכנסת, שוועדת הקורונה לא מתכנסת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים, בבקשה. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז אני מבין את סדר העדיפויות של הממשלה המתהווה, שכל כך רוצה להילחם בקורונה אבל בעצם מה שמעניין אותה זה איך היא מקדמת את עצמה לכיוון כיסאות השרים, אבל תזכרו שיש כאן אזרחים שמצפים שאנחנו גם נקדם חוקים אחרים, שכרגע תקועים בוועדות. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת ע'דיר כמאל מריח. לאחר מכן – חברת הכנסת קארין אלהרר. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תודה רבה, אדוני. << דובר >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> היום הזה הוא יום חשוב, יום עוצמתי ויום שבו אנחנו מציינים את זכרם, מרכינים ראש ומכבדים את כל החללים שלנו. ביום הזה יותר מתמיד חשוב לי לבטא את קולם ולזעוק את זעקתם של 451 משפחות שכולות בעדה הדרוזית. היום הזה ממחיש לי יותר מכול למה נכנסתי לפוליטיקה; למה חשוב לעגן את ערך השוויון במדינת ישראל, שהיא מדינה יהודית ודמוקרטית; למה חשוב שהשוויון לא יתקיים רק בבתי הקברות; למה חשוב שנפסיק לדבר על ברית הדמים ונתחיל לדבר על ברית חיים, על ברית שבה אנחנו שותפים כאזרחים שווים גם באקדמיה, גם בתעסוקה – בכל תחום – ללא גזענות, ללא סטיגמות, ללא דעות קדומות. ביום הזה חשוב לי יותר מתמיד לפמפם שוב ושוב בכל מקום על שוויון בכל ריאיון, בכל ועדה, בכל נאום, בכל מקום. שוויון, שוויון, שוויון, דווקא ביום הזה. יהי זכרם ברוך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חברת הכנסת קארין אלהרר, ולאחר מכן – הודעה לחברי הכנסת – אנחנו נצא להפסקה כדי לאפשר הצבעות על הרוויזיה בוועדה. בבקשה, גברתי. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מה עם יתר הנואמים? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כשיוחלט. נא לא להפריע. קארין, בבקשה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, תראו, זה – אדוני, אבל אתה צריך לשמור על השקט, לתת לי את זכות הדיבור. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ידעתי שאני אצא לא בסדר בסוף. אני מבקש לא להפריע. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני רק עומדת על זכותי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, בבקשה. אני יכול לנעול את הישיבה עכשיו, אם אתם רוצים. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> כנסת נכבדה, היום אני בעיקר מתביישת – מתביישת, ובגדול. אני הרצתי שלוש מערכות בחירות עם אנשים שטוענים בתוקף, טענו בתוקף, שהם הולכים לשמור על הדמוקרטיה בישראל. מאז שהתחילו לדון בחוק המשוקץ הזה, של ממשלה חלופית, של ראשי ממשלה חלופיים, ראש ממשלה דו-ראשי – איך שאתם רוצים לקרוא לזה – פשוט אנשי כחול לבן איבדו כל צלם – מנעו מחברי כנסת לדבר בצורה עניינית, לא נתנו לנו לישון, דיונים עד אמצע הלילה. אדוני, אתה לא מקשיב לי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הפרוטוקול מקשיב לך. הפרוטוקול מקשיב ואת יכולה להמשיך. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לא, אבל אני רוצה שאתה תקשיב לי. אני אמתין. איפה השמירה על הדמוקרטיה כשבאים לדון בחוק-יסוד שישנה שינוי מהותי את שיטת המשטר במדינת ישראל? ועושים את הכול בחופזה, בלי שׂום שכל, בלי דאגה אמיתית איך תתפקד הממשלה. אתה יודע מה, אדוני, לא שלטון הדמוקרטיה חשוב להם – הג'ובים חשובים להם – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נתתי לך עוד 30 שניות. נא לסיים. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – ורואים את זה כל דקה בדיוני הוועדה המיוחדת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> תתביישו לכם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. אני מכריז על הפסקה. כשתחודש המליאה תקבלו הודעה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 11:22 ונתחדשה בשעה 14:05.) << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, אני מחדש את הישיבה בהודעה למזכירת הכנסת. << דובר_המשך >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר_המשך >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת החלטת הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – ממשלת חילופים) בדבר פיצול הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – ממשלת חילופים). תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לך. << נושא >> נאומים בני דקה << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו ממשיכים את סדרת הנאומים בני דקה, אבל בהמשך להחלטת הנשיאות, אנחנו נגיע ל-20 דוברים ונעצור, זאת אומרת, נשארו לנו עוד חמישה דוברים במסגרת נאומים בני דקה. אני אקרא בשמות. מי שיהיה נוכח ידבר, ולא – ההזדמנות עוברת לבא אחריו בתור. חברת הכנסת חוה אתי עטייה – אינה נוכחת; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת. חברת הכנסת סונדוס סאלח, נאום בן דקה. בבקשה, גברתי. << דובר >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, מחד גיסא אנחנו מוצאים את עצמנו בשלב של יציאה מהמשבר, ומאידך גיסא אנחנו בחברה הערבית אנחנו עדיין בסימנים של שיא במשבר ביישובים רבים. אז אני רוצה לפנות לציבור הערבי בכמה מילים, ברשותך. (אומרת בערבית: ציבור יקר, בזמן שהממשלה מניחה תוכנית ליציאה ממשבר הקורונה אנחנו בחברה הערבית עדיין עומדים מלאי דאגה מול סכנה גדולה זו.) אני מפסיקה עד שיהיה שקט קצת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> את יכולה להמשיך, בבקשה. חברי הכנסת, לשמור על שקט. בבקשה, גברתי, אלא אם כן את מוותרת על זכותך. << דובר_המשך >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא, אני לא מוותרת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אז בבקשה. << דובר_המשך >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני ממשיכה. אני פונה אל הציבור הערבי: (אומרת דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: ציבור יקר, בזמן שהממשלה מציגה תוכנית ליציאה ממשבר הקורונה, הנתונים הקשורים להתמודדות החברה הערבית מול המשבר המסוכן הזה עדיין מדאיגים, ובייחוד בימים אלו ועם ההגבלות שנכפו עלינו ביישובים הערביים – סגירת העסקים לאחר השעה 18:00. מצב זה מחייב אותנו להפגין סולידריות חברתית רבה יותר ולשים את הדגש על היותנו בסירה אחת ומול משבר כלכלי וחברתי אחד. עלינו לנצל את המשבר הזה כדי לחזק את הכלכלה המקומית ולא להפך. תודה.) << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חבר הכנסת יואב בן צור – אינו נוכח. משה אבוטבול, בבקשה. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כנסת נכבדה, אדוני היושב-ראש – אי-אפשר ככה – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בוא. אני מבקש, חברי הכנסת. דברו, בבקשה. חבל על הזמן. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> אני רוצה לציין שקראתי לפני כמה ימים בעיתון המודיע על דוח של מרכז קנטור על עלייה של 18% בתקריות אנטישמיות אלימות מהחמורות בעולם. 1,839 תקריות ברחבי גרמניה; בממוצע חמש תקריות ליום. ב-2018 היו 387 תקריות חמורות וב-2019 – 456 תקריות חמורות. שבעה יהודים נרצחו בכל העולם בגלל התקריות האלה. בבריטניה – 122 תקריות; בארצות הברית – 11 תקריות כאלה. ההתעצמות של התקריות היא דווקא נוכח משבר מגפת הקורונה, והיהודים שם מואשמים כמרעילי בארות ועוד כל מיני עלילות דם של תקופת ימי הביניים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים, בבקשה. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> במעבר חד, אני עובר גם להסתה מסוג אחר, מסוג ישראלי. אני רוצה לנצל את הבמה ולמחות על ההסתה של מאיר שלו ועל הקריקטורה נגד שר הבריאות הרב יעקב ליצמן, שכביכול אישר את פתיחת איקאה – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת אבוטבול, תודה. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> – – בגלל שהוא חסיד גור. זה דבר שנועד לבזות את הציבור החרדי, לבזות את שר הבריאות, שמוסר את נפשו למען כלל ישראל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> כואב הלב. אנא, לא להמשיך בימים כאלה בהסתה כזאת חמורה. עד מתי? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חבר הכנסת יואב בן צור, בבקשה. בבקשה, אדוני. << דובר >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בלילה שבין חמישי לשישי בשבוע שעבר הלך לעולמו ידיד נפש ואח אהוב, הרב ישעיהו הבר זצ"ל, יושב-ראש מתנת חיים, האיש שהציל 800 איש בהשתלות כליה והמשיך לעסוק בפעילות על אף מצבו הגופני. האדם הזה, שעשה פעולות כל כך נעלות לטובת האנושות כולה, הלך לעולמו מנגיף הקורונה. יהי זכרו ברוך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> אני רוצה לנצל – סליחה, אדוני – אני רוצה לנצל רק את ההזדמנות הזאת ולחזק את רעייתו הרבנית שתמשיך בפעילות הזאת, ולציין את מנכ"לית קופת חולים מאוחדת, הגב' סיגל רגב, שבאמת, בחוכמתה כי רבה, גילתה רגישות למשפחה ועזרה לה להתנהל במהלך המחלה וגם לאחר הפטירה. יישר כוח. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת היבה יזבק, ולאחר מכן – חברת הכנסת קרן ברק. את אחרונת הדוברים בנאומים בני דקה. חברי הכנסת, כדי שלא תקראו סתם קריאות ביניים, למי שלא מעודכן אני אסביר: החלטת הנשיאות הייתה בין 15 ל-20 דוברים. סגרנו את הרשימה ב-16 דוברים. תודה. הרבה מאלה שנרשמו לא ידברו. בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לא להפריע, בבקשה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני חייב לך אלמנט של דיקטטורה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני נהנה מזה לפעמים. כשאנשים מנסים להפריע לסדר-היום, אני נהנה מזה. בבקשה, גברתי. << דובר >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אומנם שום רשות, שום גורם לא היה מוכן למשבר הקורונה, אבל אנחנו מוצאים שהרשויות הערביות נקלעות למשבר מאוד קשה. הן נאלצות להתמודד כפליים עם המשבר הזה – פעם להתמודד כדי לחסום את המשך פריצת הנגיף ופעם להתמודד עם המדיניות הממשלתית והתקצוב המפלה נגד הרשויות הערביות. סתם דוגמה אחת, למשל: 67 רשויות מקומיות ערביות אשר משרתות יותר ממיליון ו-200,000 תושבים מקבלות את אותו תקצוב ואותו תקציב כמו העיר אילת לבדה, בזמן, בתקופה שבה שאנחנו מדברים על למעלה מ-40% אבטלה בחברה הערבית. חייבים לטפל בעניין של התקציבים בחברה הערבית, ברשויות הערביות. ראשי הרשויות הערביות התריעו על המצב, ואנחנו נעמוד לצידם בכל צעד שהם ייקחו, אפילו אם זה במחיר של לסגור את השערים ולצאת לשביתה כללית. חייבים להיענות מיידית לדרישות הרשויות הערביות. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. אחרונת הדוברים בסדרת הנאומים בני דקה – חברת הכנסת קרן ברק. בבקשה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> השבוע קיבלתי פנייה מבעלת עסק. היא כתבה לי את הדבר הזה: עברו חודשיים ועד עתה לא נכנס – למשל אליי, עסק מתחום האירועים שנפגע במאת האחוזים מהקורונה – אפילו לא שקל אחד. שקל. איך זה יכול להיות? ואין לי עד עכשיו יכולת לצאת לחל"ת, בגלל שאני שכירה בעלת שליטה, אבל מיסים אני חייבת לשלם. עכשיו אני צריכה בדיוק לאשר לרואה חשבון שלי את תשלום המיסים. זו חרפה. זו בושה. שום תוכנית לא רלוונטית. אתם לא מבינים שנגמר לאנשים הכסף? מוות. זה יותר קשה מלמות מקורונה. אתם פשוט לא מבינים, אין הסבר אחר. ואז, כשאנחנו שואלים: אבל מה קורה עם הבקשות? מה קורה עם הבקשות שהגשתם? היא עונה לי: אבל איך אני אבין, אם עד עכשיו אין לי שום דרך להגיש בקשה למענק? האם יש לך מידע חדש שבו אני יכולה למלא איזשהו טופס כדי לקבל מענק? אז לא, לא הייתה לי שום תשובה, כי אין שום טופס שאפשר למלא כדי לקבל את המענק. אנשים, בעלי עסקים, יושבים בבית חודשיים – לא נכנס להם שקל. הם עדיין צריכים לשלם שכירויות ואת ההוצאות הקבועות שלהם נשארות, והם צריכים לפרנס גם את ילדיהם. אין להם שום טופס למלא כדי לראות בכלל אם הם זכאים למענק. אנחנו יושבים בוועדת הכספים. אנחנו דורשים שהפקידות תגיע לדיונים עצמם – לא תשב בזום ותיתן לנו תשובות במסך רחוק, אלא תשב איתנו ממש בדיונים, כדי שנוכל להסתכל עליהם בעיניים ולהסביר להם שמה שאפשר היה לעשות עם החל"ת, עם הביטוח הלאומי, שהיה אפשר תוך 24 שעות למלא ולקבל – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. נא לסיים. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> – – צריך גם לקרות עם בעלי העסקים, ויפה שעה אחת קודם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חברי הכנסת, למי שלא הבין, אני חוזר על הודעתי לפני שנמשיך בסדר-היום: החלטת הנשיאות הייתה שיהיו נאומים בני דקה במסגרת של כרבע שעה, בין 15 ל-20 דוברים. הגענו ל-18 דוברים. אז תודה רבה. נרשמו מעל 40 דוברים. חלקם לא ידברו היום. בהזדמנות אחרת. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, בכנסת אי-אפשר לדבר, אז תשאירו אותנו בבית. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני שמעתי היום ובמשך הימים האחרונים כמה דברים חדשים בתקנון: אי-אפשר; הכנסת לא יכולה; ועדה לא יכולה. תלמדו לפני שאתם מעירים הערות. << הצח >>הצעת הוועדה המיוחדת בדבר פיצול הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – ממשלת חילופים)<< הצח >> [נספחות.] << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני עובר לסעיף הבא בסדר-היום – החלטת הוועדה בדבר פיצול הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – ממשלת חילופים). מובן שההצבעה בכפוף להנחה על שולחן הכנסת, והיא הונחה. יציג את זה חבר הכנסת איתן גינזבורג, יו"ר הוועדה המיוחדת. << דובר >> איתן גינזבורג (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – ממשלת חילופים) נדונה בכנסת בדיון מוקדם ביום כ"ט בניסן התש"ף, 23 באפריל 2020, והועברה לוועדה מיוחדת לדיון בהצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – ממשלת חילופים), פ/280/23. בשל העובדה שחלק מהצעת החוק עוסק בתיקונים לחוקי-יסוד וחלק אחר של הצעת החוק עוסק בתיקונים לחוקים שאינם חוקי-יסוד מוצע לפצל את הצעת החוק להצעות חוק נפרדות כך שהתיקונים בחוק-יסוד: הממשלה ובחוק-יסוד: הכנסת, סעיפים 1–5, 8 ו-9, יידונו בנפרד מהתיקונים לחוק הממשלה, התשס"א–2001, וחוק מימון מפלגות, התשל"ג–1973, סעיפים 6 ו-7. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. הדיון הוא כמובן דיון אישי. יש רשימה של חברי הכנסת. ראשון הדוברים – חבר הכנסת אחמד טיבי, בדגש רבתי כזה, עם תשומת לב מיוחדת, בגלל הדיקטטורה. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> מי אחריו? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אחריו – חברת הכנסת תמר זנדברג. לטובת הסדר אקריא שלושה דוברים ככה שיוכלו להתכונן אם הם יושבים למעלה. אז ברגע זה – חבר הכנסת אחמד טיבי, אחריו – חברת הכנסת תמר זנדברג, ואחריה – חברת הכנסת קטי שטרית. בבקשה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> גם את הרשימה הזאת אתה מקצר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, נא לשמור על השקט. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, האמת היא שזה נראה כמו שוק. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, נא לשמור על השקט. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כמו שוק. אי-אפשר לדבר ככה. אי-אפשר לדבר ככה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני שמח שאחמד טיבי מעיר, כי כשהוא – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא לא, הגנתי עליך ונתתי לך אופי של דיקטטור חיובי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא, כשמדברים שם, תדעו לכם שגם פה זה מפריע. בבקשה, אדוני. איפוס, עכשיו זה על חשבונך הכול. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> טיבי, אתה אוהב את זה, אה? דיקטטור. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש – לא, אמיתי, אדוני היושב-ראש? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, משבר קשה עובר על כולנו, בעיקר משבר בריאותי, אבל הוא משבר כלכלי וחברתי. אין כמעט מקום, קבוצה, שלא נפגעו ממשבר הקורונה. אני רוצה לדבר על המשבר הכלכלי כעת ולומר שמה שעובר על הרשויות הערביות הוא משבר כלכלי קשה. כאשר הממשלה, בהחלטתה לתגמל את הרשויות על ארנונה עסקית, מסך כל ה-2.8 מיליארד – כמה יוצא לרשויות הערביות מכל זה? 47 מיליון שקל. לעג לרש. לא נתפס. למה? כי אין אזורי תעשייה, אין מפעלים, אין משרדים גורדי שחקים כמו שיש בבני ברק, שקיבלה 12 מיליון שקל לפחות. גם לא מקימים אזורי תעשייה וגם לא מתגמלים בסופו של דבר, והמשבר הוא קשה. גם יש ירידה בהכנסה מארנונה של מגורים, כמעט 80%. לכן מודר יונס, בשם הרשויות, שיגר מכתב גם לראש הממשלה, גם לשר האוצר, גם לשר הפנים, ואמר: אנחנו רוצים פיצוי, תיקון של העיוות הזה, אחרת ניאלץ, כברירת מחדל, להשבית את הרשויות. לא רוצים להגיע למצב הזה, אבל רוצים לתקן את המצב. יש נושאים נוספים, אדוני, וקבוצות שעד כה אף אחד לא הזכיר אותן, גם בוועדות: מלונאים, למשל, עובדי בתי המלון, תחום התיירות, אלפי עובדים בבתי מלון – תחום שקורס. צריך לתת את הדעת על שיקום התחום הזה, על פיצוי, כדי לעזור לכל אחד ואחד מאלה שעובדים – לא רק בעלי בתי המלון אלא עובדי בתי המלון, עובדי תיירות, תחום התיירות. הנקודה השנייה, אדוני, היא נושא הסגירה, סגירת מקומות. למשל, קיבלו החלטה בממשלה לסגור מ-18:00 עד 03:00 ברמדאן, אבל תראה מה קורה: בנצרת נאלצים לצאת, בגלל בתי המסחר הסגורים, לנוף הגליל, במרחק כמה דקות, למרכז המזון, למשל, שם פתוח; בשועפט, רמי לוי – בשועפאט, עטרות – פתוח, אבל בלדי מול, סופרמרקט ג'עפר וטאחונה סגורים, אז התושבים נאלצים ללכת לרמי לוי. מה החוכמה בדבר הזה? זה ממש לא חכם. << קריאה >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << קריאה >> צריך להפסיק את זה מייד. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> צריך לתקן את העיוות הזה ואת הטעות הזאת, ולכן שוחחתי עם השר דרעי על הנושא הזה. מצד שני, במקביל – וזה חשוב – יש להמשיך להיענות – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – להוראות של משרד הבריאות ולהחמיר בסגירה איפה שיש מוקדי התפרצות – בעיקר ברשויות הערביות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני כרופא מחויב לשמור על הבריאות. איפה שיש מוקדי התפרצות – להגביל תנועה, ואם צריך – לסגור, כפי שנעשה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אחמד טיבי, תודה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אבל מבחינה כלכלית יש לשקם באופן הדרגתי את הכלכלה של כולם. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לך. חברת הכנסת תמר זנדברג. רבותיי, אני אקפיד על הזמנים – שלוש דקות לכל דובר. יש תקלה, מטפלים בזה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אדוני היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא עייפת, אני רואה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מה פתאום. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. עמדנו כאן כמה פעמים בשבועות האחרונים והתרענו על הסכנות החמורות – לא רק הסכנה הבריאותית, לא רק הסכנה החברתית-כלכלית, גם הסכנה הדמוקרטית, והדברים קשורים זה לזה. אנחנו נמצאים כרגע במשבר חריף שכביכול בחסותו קמה לה – אצה-רצה לקום – ממשלת החירום, ממשלת האחדות, שבינה לבין אחדות, בינה לבין חירום אין דבר וחצי דבר, ויעידו רק חוקי הקורונה שעמדו לעלות כאן במליאה על סדר-היום אתמול וירדו ממנו, למה? בשביל דיונים בוועדה על חוק השחיתות. חבר הכנסת פורר, יושב-ראש ועדת הכספים, סיפר על דיון בנושא קרן ההלוואות לעסקים שהוא רוצה להביא ביום חמישי. מה קבעו במקום זה? מליאה על חוק הרוטציה, הידוע בכינויו "חוק השחיתות". עד כדי כך חשוב משבר הקורונה; עד כדי כך בקואליציה המתהווה למישהו אכפת בכלל מהקורונה. אבל אני רוצה לספר לכם, שיירשם גם בדברי הכנסת, פה, בפרוטוקול של המליאה: חברות וחברים, אני כמעט שמונה שנים בכנסת, ולפני כן הייתי עוד כמה שנים עוזרת פרלמנטרית. הייתי כאן בתקופת ההתנתקות, הייתי בחוקי הלאום, הייתי בחוק ההסדרה, הייתי בחבילת חוקי המשילות שהביאו. כזה דבר, אדוני היושב-ראש, לא היה. לא היה. וזה יפה מאוד שדווקא הממלכתיים, הדמוקרטים, הערכיים, באים ומתנהגים יותר גרוע מהבריונים שבבריונים שהיו כאן. חוקים עברו בבית הזה, אדוני היושב-ראש; גם חוקים קשים. אתה היית יושב-ראש ועדה – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא ידעתי שיש חלוקה כזאת סיסטמטית. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> יש, יש. אתה היית יושב-ראש ועדה והגשת כאן חוקים. לא היה דבר כזה שמליאה נפתחת ונסגרת בהתראה של דקות, ונדחית, ואחר כך פתאום נסגרת בלי שהיה בה שום דבר; לא היה דבר כזה שבערב יום הזיכרון עמדנו כאן ודיברנו על הא ועל דא ולא היינו במקומות שהכנסת שלחה אותנו; לא היה דבר כזה שמגיעים ב-09:00 לדיון ולא יודעים מה שעת הסיום שלו ואם תתקיים בסופו הצבעה, כן או לא; לא היה דבר כזה שלחברי כנסת יש שאלות ליועץ המשפטי לממשלה ויושב-ראש הוועדה דופק בפטיש שלו ומשתיק אותם באלימות – באלימות, חבר הכנסת גינזבורג. אני היום נגררתי החוצה באלימות שלך, לא של הסדרנים – שלך, כי אתה עמדת עם הפטיש ועודדת אותם: כן, תוציאו אותה, כשאתה רואה שאני נגררת באלימות. תתבייש לך. אין דברים כאלה בכנסת. יש פה דיונים, יש פה שאלות ליועצים המשפטיים, יש פה ויכוחים; אין פה את האלימות הזאת, שאתם אתמול הגעתם והופכים סדרים בבית הזה. כל אחד מכם – וזה לא פלא שחברים מהליכוד מפקירים אתכם, משאירים אתכם לנפשכם. אתה יודע למה? כי לא אכפת להם מהחוק הזה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> החוק הזה לא הולך להתקיים בכלל. הרוטציה של גנץ לעולם לא תגיע, וגבי אשכנזי – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים, תמר. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> – – לפני שהוא יוכל לעלות מטוס, הוא יסיים את הכהונה הפיקטיבית שלו כשר החוץ. אבל הבושה על מה שקורה כאן בכנסת – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> – – על מה שהפכתם את הכנסת, את הליך החקיקה, את האופוזיציה, את הדמוקרטיה הישראלית – זה יישאר על ראשכם לדיראון עולם. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חברת הכנסת קטי שטרית – אינה נוכחת; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת. חברת הכנסת ע'דיר כמאל מריח, יש לך מיקרופונים שם, את יכולה לדבר משם. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני פה, אדוני היושב-ראש, אבל אני רביעית. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אחריה אני אתן לך לדבר, לא עכשיו. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> עד שהיא יורדת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא, היא לא יורדת. היא מדברת משם. כבר קראתי בשמה והיא עומדת. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני אישאר, אבל – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש לך מקום למעלה, יוליה. בינתיים תתמקמי. אני אתן לך את רשות הדיבור. << קריאה >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא, אני מעדיפה למטה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אז יוליה, בבקשה, גברתי. בבקשה, יוליה. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> אבל אני רביעית ברשימה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הגענו לרביעית. הם לא באו. את רוצה לנהל את זה במקומי? רובי ריבלין היה אומר – – << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה? מה רובי ריבלין היה אומר? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> – – על החדשים מקרוב באו. אבל את לא חדשה. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, אבל הייתה קטי שטרית. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא נורא. בבקשה, גברתי. << דובר >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, למרות הסידור המוזר הזה, זה יותר טוב ממה שהיה. יש לי הכבוד לראות שרים, יש לי הכבוד לראות חברי כנסת אחרים, אנחנו לא פה בשלישיות או בזוגות – זה כבר משמח. אני מקווה מאוד שבעתיד – וגם ביקשנו – סידור הישיבה יהיה לפי סיעות ולא לפי האל"ף-בי"ת, כי אם פתאום חבר כנסת מהליכוד יתבלבל ויצביע לפי הסתייגות לא נכונה, מה יקרה? הולך להיות פה שמח עם כל חוקי-היסוד האלה. אני כבר מבטיחה שזה יהיה שמח. חוקי-היסוד – חוק-יסוד לא סתם נקרא חוק-יסוד. יסוד זה משהו מובנה, זה משהו שורשי, זה משהו פונדמנטלי, ובעצם על בסיס חוקי-היסוד בונים חקיקה משנית, חקיקה יותר פשוטה. כל שינוי בחוק-יסוד צריך להיות בכובד ראש, במחשבה שנייה ושלישית, עם דיון מעמיק. התיקונים בחוקי-היסוד לא אמורים לשרת אינטרס בן רגע, התיקונים האלה אמורים לשרת הסתכלות לטווח ארוך, פרספקטיבה והבנה מה טוב למדינת ישראל. מה שאנחנו כרגע רואים – ותביאו בחשבון, אגב, שאחר כך חוקי-היסוד נכנסים לספרי הלימוד של הילדים שלנו באזרחות, והילדים בעצם צריכים ללמוד ולשנן את החוקים האלה, וגם המורים לאזרחות צריכים ללמוד את זה, ועד שהתיקונים האלה של חוק-היסוד הזה שאתם כרגע מעבירים פה ייכנסו לספרי הלימוד והילדים ילמדו אותם, כנראה זה יהיה כבר פג תוקף, כי גם כאן, משום מה, קיצצתם את כהונת הכנסת לשלוש שנים. כשאנשים הלכו לבחירות, הם הצביעו לכנסת ולחברי כנסת. הכנסת אמורה להתכונן ארבע שנים. פתאום אנחנו רואים פה בחוק-יסוד שינוי – שעד היום לא הצלחתי לקבל תשובה – שמקצצים את הקדנציה של הכנסת לשלוש שנים. למה שלוש? למה לא שנתיים וחצי? למה לא שלוש וחצי? אז בעצם לא קיבלתי הסבר. זה גם, אגב, איך מתנהלים דיוני הוועדה, שאנחנו כחברי כנסת לא מקבלים תשובות על שאלות מאוד פשוטות. אז למה שלוש שנים? לא יודעת. אבל בעצם אתם פוגעים פה, בהצעת החוק הזאת – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. נא לסיים. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – בכל המוסכמות שהיו במדינת ישראל עד עתה. ואגב, עוד הערה קטנה, אדוני היושב-ראש. לפי החוק הזה יהיה לנו ראש ממשלה חלופי, שאגב, יקבל שכר כמו – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – ראש הממשלה מהיום הראשון שלו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> גם זה מאוד מוזר, ואם זה לא טובתו האישית או הנאה אישית אז אני לא יודעת מה זה, כי זה לא שווה כסף – זה כסף. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ראש ממשלה חלופי יקבל שכר של ראש הממשלה מהיום הראשון למרות שהוא חלופי בעוד שנה וחצי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זה גם כן – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – לתשומת ליבם של מקבלי ההחלטות – להתחשב במצב הכלכלי ובמה שקורה בחוץ. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה, ונא לכבד את גם היושב-ראש כשהוא אומר נא לסיים. חברת הכנסת ע'דיר כמאל מריח, בבקשה, שלוש דקות לרשותך. לאחר מכן – חבר הכנסת אורי מקלב. << דובר >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה ומפוזרת, מפוזרת מאוד – מפוזרת כי היא שכחה את הדרך, שכחה לשם מה היא באה ובשביל מי היא נמצאת כאן. אנחנו כבר כמה ימים דנים ומדסקסים ומדברים על מהי זיקה, מנסים להגדיר את המושג זיקה: האם זיקה היא נאמנות, או לויאליות – מושג שמזכיר לנו משטרים חשוכים, מזכיר לנו מדינות עולם שלישי שהמושג דמוקרטיה הוא לא בראש מעיניהן. אנחנו במשך כמה זמן אתמול דנו בנושא חשוב: האם אומרים בעברית תקינה פריטטי עם סגול תחת הט' או פריטטי – שמחנו לדעת שזה פָּרִיטֶטִי – בזמן שאנשים עם מקררים ריקים בבית, בזמן שיש מפוטרים, שיש עסקים קטנים, שיש אנשים שפשוט מחכים נואשים כדי שנבוא ונעזור להם. אני בטוחה שלא רק הלשכה שלי – הלשכה של ח"כים רבים כאן מוצפת בפניות ציבור זועמות של אנשים שמחפשים פתרונות אמיתיים ומענה חכם ונכון ומוצדק למצוקות שלהם. אנחנו מוצאים את עצמנו שעות רבות, מבוקר עד לילה אתמול, מנסים להבין את ההסכם הבלתי-ניתן להבנה שדאגו להנדס אותו בכוח למרות שהוא בלתי ניתן להנדוס. מעגלים ומלבנים מרבעים, ולא רק מלבנים אלא גם מלבינים – מלבינים את מה שלא נכון, מלבינים את מה שלא מוסרי, מלבינים את מה שהוא לא נכון ולא ערכי. חברים, תתביישו לכם. לא בשביל זה אתם נבחרי ציבור. לא בשביל זה בחרו בכם. לא בשביל זה נתנו את האמונה ואת האמון בכם. אתם מדברים איתי על השלכות. מישהו כאן יכול להעלות בדעתו את ההשלכות ההרסניות של הקיפאון הקיים? הפרלמנט הישראלי מושבת ולא עובד ולא מתפקד, ומנסה בכוח להתאים את עצמו בשביל אדם אחד. אם זה לא פרסונלי אז אני לא יודעת מה כן פרסונלי. הסכם עגום שבו חוות דעת משפטית נותנת את הוויז'ן המקצועי שלה ומודה ואומרת: חברים, יש פה לקונות, יש כאן חוסרים, יש כאן שאלות נוקבות, יש קשיים משפטיים, ואתם מנסים בחיפזון להעביר אותו כאילו מדובר בזוטות? אתם מנסים לשנות כאן משטר, אתם מנסים לשנות כאן תיקונים בלתי ניתנים לתפיסה של חוקי-יסוד, ואתם חושבים שאנחנו נאיביים? אז חברים, אנחנו קודם כול לא נאיביים. אנחנו לא נדלג כפי שאתם מדלגים – לא רק בחוקים שלכם; לא רק "נורבגי מדלג" וכל מיני מושגים שהמצאתם על דילוג. מסתבר שהמילה דילוג היא לא כל כך זרה. מסתבר שאם אנשים מדלגים על ערכים ועל עקרונות, אז גם אין להם בעיה לדלג על דברים אחרים. אז אנחנו לא נדלג, ואנחנו לא ניתן לזה לקרות, ואנחנו נילחם מהמקומות הנכונים על הדמוקרטיה שלנו, על האנשים שלנו, על האזרחים שבאמת אכפת להם מהמדינה הזאת. לא באנו לתת חסינות לאדם אחד – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה, נא לסיים. << דובר_המשך >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – באנו להילחם על הדמוקרטיה שלנו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אדוני, אם יורשה לי, משפט אחרון. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> בערב יום הזיכרון מאוד חשוב לי להדגיש: הערב הזה מדגיש לי יותר מכל יום אחר לפמפם בכל מקום את המושג הנדיר הזה, שוויון – בכל מקום, בכל ריאיון. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> בכל מקום – שוויון, חברים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חבר הכנסת אורי מקלב – מוותר. << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> מוותר בגלל לחץ הזמן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אוקיי, תודה רבה לך. חבר הכנסת ניצן הורוביץ, בבקשה, אחריו – חבר הכנסת יאיר לפיד, ואחריו – חבר הכנסת עופר שלח. דילול, דילול. לא אמרו לך איפה אתה יושב? סדרנים, נא לסייע לחבר הכנסת לפיד, בבקשה. ניצן, אתה יכול להתחיל. << דובר >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר >> גם אנחנו לא מוצאים את מקומנו פה יותר, יאיר. תאמין לי, אנחנו מחפשים. אני לא יודע איפה נפלתי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא להתחיל, הזמן רץ. << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> טוב. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מתקיים פה במקביל כל הזמן הדיון על החוק הזה שעכשיו מפצלים וכו', ובאים לדיון הזה יועצים משפטיים – נציג משרד המשפטים, נציגים של הכנסת, של הייעוץ המשפטי, וממש על סף התחנונים אומרים לחברי הכנסת שדנים: תראו, בסוף יש פה גם איזו מדינה, ככה, בסופו של דבר, שצריך לנהל אותה. אם אתם למשל ממנים שני שרים למשרד אחד – כי גם זה מופיע פה בחוק, שאפשר למנות שני שרים למשרד אחד – אז אומר היועץ המשפטי: ואם שר אחד אומר ככה והשר השני אומר ככה, מי יחליט? שאלה טובה. זו רק דוגמה אחת משלל, באמת, שלל הבעיות שיש בחוק הרע הזה, המעוות הזה והמושחת הזה. מדוע מושחת? הרי על מה אנחנו מצביעים עכשיו בפיצול? לפצל מהחוק את הסעיף שנותן להנדל והאוזר 6 מיליון שקל. למה צריך לתת להם 6 מיליון שקל ולא לך או לי? << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> למה לא? << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> למה לא? למה לא? הם מבקשים 6 מיליון שקל. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לא להפריע, חברת הכנסת יוליה. << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> יעשו חוק וייתנו 6 מיליון שקל, מה יש? 6 מיליון שקל. מה זה 6 מיליון שקל? זה שלוש דירות. מה רע? שלוש דירות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> איפה? << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> שלוש דירות ברחובות, נגיד. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> או בקיסריה, במחירים של קיסריה. << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> בקיסריה זה צריף, אבל לא חשוב. בקיצור, עוד דוגמה לחוסר הבושה שיש בחוק הזה. כשקמה כאן הכנסת – יש פה הרצל וכו'; כשקמה כאן הכנסת, חוק-יסוד, אחר כך, במהלך השנים, נחשב לפרק בחוקה – פרקים בחוקה. מה שמביאים לנו היום – אפילו בתקנון ועד הבית לא מעבירים סעיפים כמו שמעבירים כאן היום. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זו חוקה של רפובליקת בננות. << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> שמע, ברפובליקת בננות לפחות נהנים מהבננה, יש עוד מה לאכול. פה יש רק את הקליפה של הבננה, לא נשאר פה כלום. זה חוק מביש, ואני מאתגר פה את כל חברי הכנסת – גם אותך, אדוני היושב-ראש: קחו את הנוסח הזה – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה לא יודע איך אני מאותגר בימים האחרונים. << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> תאמין לי, מרגי, קח את הנוסח הזה, אם אתה מצליח פה להבין את הסעיפים, למשל על הזיקה של האלה לזיקה הזאת והאלה לזיקה הזאת, ואל 12 החברים שאומרים שאפשר להעיף או להפיל. שמע, אני קראתי את זה ברצינות שלוש פעמים, אני אפילו עורך דין – נשבע לך, לא הצלחתי להבין. לא רק שהחוק הזה עקום, גם הדרך שהוא מתקבל – לא רק שהיא חריגה, היא מבישה, והיא על סף הבלתי-חוקית בעיניי. נכון שהדברים יגיעו לבג"ץ, ובסופו של דבר כל העניין הזה יקום או ייפול בבית המשפט העליון, אבל חבל – ואני אומר את זה כמי שתומך בבג"ץ – חבל שאנחנו בבית הזה משאירים אחרינו פיסת חקיקה עלובה שכזאת, שאנחנו נדרשים לבית המשפט העליון כדי שיחלץ אותנו מהבור הזה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. תודה. << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> החוק הזה, אדוני היושב-ראש, לא היה צריך לבוא לעולם, ומוטב מה שנקרא – אני לא רוצה גם כאן לעשות את האקט הזה ולקרוע פה ניירות ולזרוק – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. תודה. << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> – – אבל מקומו של החוק הזה בפח האשפה של הכנסת. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חבר הכנסת יאיר לפיד, ואחריו – עפר שלח. אחרי חבר הכנסת עפר שלח – חבר הכנסת מיקי לוי. מי שרוצה לנאום מהדוכן, שיתכונן כבר מעכשיו. אם לא, יש מיקרופונים ביציעים, אם אתם רוצים. שלוש דקות עומדות לרשותך, אדוני. בבקשה. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו ערב יום הזיכרון, ואנחנו פנינו ליושב-ראש הכנסת בני גנץ בשאלה: עד מתי יימשכו היום הדיונים? וקיבלנו את התשובה: 16:00. כדי לוודא שלא תהיה פה איזושהי גלישה לתוך יום הזיכרון, חבר הכנסת מאיר כהן, שהוא רכז האופוזיציה, שלח מכתב לחבר הכנסת בני גנץ יושב-ראש הכנסת – אני רוצה להקריא את המכתב: לכבוד חבר הכנסת בני גנץ, יושב-ראש הכנסת, שלום רב. לצערי הגדול התבשרנו הערב שהוועדה המיוחדת תמשיך את דיוניה עד לחצות הלילה ואף מעבר לכך. אבקש ממך בכל לשון של בקשה להורות על הפסקת הדיונים, וזאת על פי בקשתם של חברי הכנסת, בנים ובנות למשפחות שכולות, המשתתפים בדיוני הוועדה ומבקשים לאפשר להם להיערך לקראת יום הזיכרון. מיותר לציין בפניך, אדוני היושב-ראש, כרמטכ"ל לשעבר, שבכנסת ישנם מפקדים, חיילים, רעים לנשק ובני משפחה שנוהגים לבקר בני משפחות שכולות טרם יום הזיכרון. הדברים מקבלים משנה תוקף היות שביום הזיכרון תימנע מכולנו האפשרות לפגוש את בני המשפחות השכולות ולפקוד את קברי הנופלים מפאת הוראות הקורונה. אין בבקשתי זו כדי שאיש יחשוד בנו חלילה שהיינו עושים איזשהו שימוש ביום הזיכרון בשביל לעכב תהליך. נאמר במכתב: אין בבקשתי זו שום כוונה לחבל או להאט את החקיקה. נשמח ביום חמישי לקיים דיון בוועדה בכל זמן שיידרש. המכתב הזה מיועד לאפשר למיקי לוי, שהוא גם בוועדה וגם פה, ללכת לבקר את אימא שלו – מיקי הוא אח שכול; רם בן ברק הוא אח שכול. יש פה כמובן אחרים; אני רק אומר מחברי הסיעה שלי. לא זכינו אפילו לקבל תשובה. אחרי כל הדיבורים הגדולים על חשיבותו של יום הזיכרון והנופלים, מנסים עכשיו לעשות שימוש ביום הזיכרון בשביל למשוך את התהליכים, כי יש ח"כים שצריכים ללכת למשפחות שלהם. אני אומר פה: אני מאתגר את בני גנץ ואת הקואליציה. אנחנו ב-16:00 נקום ונלך. אמרו לנו שהכנסת היא עד 16:00 – אנחנו ב-16:00 נקום ונלך. אם אתם רוצים לכנס כאן לבד, בלי האופוזיציה – כי כל האופוזיציה תקום ותלך – ובזמן שמשפחות הולכות ליקיריהן להצביע לבד על פיצול חוק טכני שאפשר לעשות ביום חמישי, אתם מוזמנים, ותתכבדו ותעשו את זה, ולכו אתם ותסתכלו בעיניהן של המשפחות השכולות ביום הזיכרון, עם כל הנאומים המרוממים שלכם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. למען הדיוק, ההחלטה הייתה עד השעה 17:00. חבר הכנסת עפר שלח, בבקשה. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> 16:00. חבר הכנסת מרגי, הודיעו לנו עד 16:00. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בוועדה המסדרת ובנשיאות היא הייתה עד 17:00. בבקשה, אדוני, עפר שלח, ואחריו – חבר הכנסת מיקי לוי. אחריו – חבר הכנסת משה יעלון. עד שלוש דקות לרשותך. בבקשה, אדוני. << דובר >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, השעה 16:00 שבה נקב חברי יאיר לפיד לא קרתה במקרה. אני לא יודע אם אתה יודע, אבל היום משפחות יכולות לבקר את יקיריהן בבתי העלמין הצבאיים עד השעה 16:00, מה שאומר שמהשעה 16:00 חל סוג של סגר – לא סגר כמו שראינו בפסח ולא סגר כמו שנראה ביום העצמאות, אבל סוג של סגר שמקשה גם עלינו, שזוכרים בימים האלה את החברים שהשארנו בשדות הקרב ונמצאים כל השנה עם המשפחות שלהם, להיות יחד איתן ברגעים הקשים האלה. אבל מה לנו ולזה, אם אנחנו מדברים – יושב פה חברי עודד פורר; תכף אני אתייחס לוועדת הכספים בראשותו ולוועדת הקורונה בראשותי, שנאמר לו עכשיו שמכיוון שמאוד דחוף ב-09:00 בבוקר ביום חמישי לעשות מליאה, שיעשה ישיבה של ועדת הכספים מחר, ביום הזיכרון, כי מה זה יום הזיכרון על יד החוק הבאמת-בלתי-נתפס הזה. אדוני היושב-ראש, אתה ותיק בבית הזה. ראית פה בורות וראית פה חזירות. מעולם לא ראית בורות וחזירות נפגשות יחד כמו בחוק הזה. מעולם. החזירות של ממשלה של 36 שרים ו-16 סגני שרים, החזירות של – אני לא יודע אם אתה יודע, אני לא יודע אם טרחת לקרוא את החוק הזה. אתה תלמיד חכם – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני שאלתי וטרחתי. << דובר_המשך >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – יש לך דברים יותר טובים לעשות, אם אתה שואל אותי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא, עשיתי גם את זה, וגם צפיתי בדיון. << דובר_המשך >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> בין השאר בחוק הזה – אני לא יודע אם אתה יודע – הכנסת תתבקש לתת צ'ק דחוי על ראש הממשלה, כי בהשבעת הממשלה ישביעו למעשה שני ראשי ממשלה, אחד לעוד שנה וחצי. אבל מה שאתה אולי לא שמת לב – שהצ'ק גם ניתן להסבה, מפני שאם קורה משהו, חס וחלילה, לראש הממשלה החלופי, המיועד, במהלך השנה וחצי הזאת, תתכנס הסיעה שלו ותבחר מישהו אחר, זאת אומרת, תחתום מאחור על הצ'ק, ואפשר להעביר אותו הלאה. כדי להעביר את החוק המטורף הזה, כדי להעביר את החוק הזה – שאני אומר לכם: לא חשבתי ככה בהתחלה, ואני באופן עקרוני לגמרי בעד שבית המשפט ינהג בדחילו ורחימו בבואו לדון בחוקי-יסוד ובתיקונים לחוקי-יסוד, ואני אומר לכם: בג"ץ יתערב בחוק הזה, אין לו ברירה בכלל. זה שינוי של כל המבנה החוקתי במדינת ישראל בשביל הגחמות של שני גנבים שלא מאמינים אחד לשני. כדי לעשות את זה, שים לב מה עשו. כמה פעמים אתה זוכר שפותחים את המליאה וסוגרים אותה בשביל לכנס ועדה ובשביל רוויזיה, ומבטלים ועדות ביום חמישי? ועדת הכספים בראשות חבר הכנסת פורר וועדת הקורונה בראשותי היו אמורות להתכנס פה לדיונים סופר-חשובים. אלה שתי הוועדות היחידות שדרכן הכנסת באמת – לא היחידות; גם של ניצן הורוביץ ועאידה תומא, אבל העיקריות שדרכן הכנסת פותרת בעיות של אנשים – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> עפר, אנחנו צריכים לאשר – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים, בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> הוועדה שלי צריכה לדון במידע. איך המידע מגיע לגופים שאמורים לקבל החלטות כדי לדבר על אסטרטגיית היציאה? את הדברים האלה הם מבטלים – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – כי צריך לדון על הפיצול, ועל הקריאה הראשונה שהרוויזיה עליה עוד לא הוצבעה. וכל זה נובע מעוד דבר: מבורות של האיש שעל כיסאו אתה יושב עכשיו, של יושב-ראש הכנסת – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – שעקומת הלמידה שלו את התפקיד שלו – אם העקומה המפורסמת של הקורונה הייתה כל כך שטוחה כבר לא הייתה לנו בעיה והיינו פותחים את הסגר. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי, ואחריו – חבר כנסת משה יעלון. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. טירוף מערכות, אין לי מילה אחרת. אתמול ישבנו 17.5 שעות, משעה 09:00 לשעה 02:30, התווכחנו, רבנו, הבאנו. אינני טוען שאי-אפשר לשנות חוקי-יסוד; היו דברים מעולם. אבל כאלה – גם ותיקי הבית הזה לא ראו כאלה שינויים שנובעים אך ורק מכך שהאחד לא מאמין לשני. זה מבצר את מעמדו של זה וזה מבצר את מעמדו של זה, ושניהם מושבעים באותו יום, באותה דקה, שמא אחד יברח. כל היום שומרים על האורווה כדי שהסוסים האלה לא יברחו מהאורווה. ראש ממשלה אינו יכול לפטר שר שאינו מסיעתו. איך יעבוד איתו? וכבר שאלו את השרה מירי רגב – אחרי ההסכם כבר – האם בני גנץ ראוי להיות ראש ממשלה, והתשובה היא כמובן: לא. ושאלו את נפתלי בנט: האם תשב מתחת לממשלתו של בני גנץ, והתשובה היא: לא. ובשביל מה צריך להאריך בעוד שלושה חודשים, לשישה חודשים, את הכנת התקציב? ובשביל מה – הערנו – שני שרים באותו משרד? הרי איך יתקבלו החלטות? אז הלכו ושינו במשך הלילה: אחד מהם שר ללא תיק, והינה הגענו לממשלה מושחתת עם 52 שרים וסגני שרים. ועכשיו אני עובר למשהו אישי. החל מהשעה 17:00 ביקשנו ממך, איתן, ושלחנו גם לבני גנץ ושלחתי גם לאשכנזי. בתוך הוועדה היו בנים למשפחות שכולות. ביקשנו להפסיק את הדיון. אמר גם ראש הממשלה – לזכותו ייאמר: תחתמו, וגם נעביר את זה בשלושת החודשים הקרובים. ממה אתם מפחדים? ביקשנו ממך לא פעם, לא פעמיים, לא שלוש: יש לנו זום עם לוחמים שלנו, יש לנו זום עם מפקדים שלנו, עם המשפחות שנפלו. הפלוגה של אחי התכנסה בשעה 18:00. ביקשתי ממך כבר ב-17:00. ולא הנדת עפעף. כלום, מלבד המילה "תודה", והמכה הזאת עם הפטיש על השולחן שלך. זה מה ששמענו ממך. לא התחשבות בנופלים – כי לא אכפת לך; לא התחשבות במשפחות – כי לא אכפת לך; לא התחשבות בחברי הכנסת שרצו ללכת ולהתאחד איתם. כלום. ביקשתי ממך בסביבות עשר פעמים, לפעמים בהתפרצויות – ואני מתנצל על כך – מתוך כאב, מדם ליבי. אחר כך גם שלחתי לגנץ, ערב יום הזיכרון: לא נתתם לנו – מה כל כך דחוף – להתאחד עם המשפחות שלנו, עם משפחות הנופלים, עם משפחות הפקודים שלנו. והבוקר, ב-09:30 – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסכם, בבקשה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – רצתי לשני הקברים של שני האחים שלי כדי להספיק לבוא אליך לוועדה. ועכשיו, אחרי שהעברנו הכול והבטחתם לסגור את הוועדה, אז אתה מביא היום את החקיקה, ולא אכפת לך אם היא תהיה גם ב19:00. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אין לכם אלוהים. אין לכם דם – זורמים מים בעורקיכם. יש גבול שלא עוברים. את אותם שקידשו לנו את החיים – אתה, בני גנץ, אשכנזי, אבי ניסנקורן, יש אות קין על המצח שלכם בגלל האירוע הזה. תתביישו לכם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת משה יעלון, בבקשה, אדוני. אחריו – חברת הכנסת קארין אלהרר, ואחריה – חבר הכנסת רם בן ברק. עד שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> משה יעלון (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש – ואינני יכול להגיד היום כנסת נכבדה – אלה ימים שחורים לכנסת ישראל. לעיתים בתוך האירועים אנחנו עוסקים בעצים אך לא רואים את היער. היום כל מי שמצביע בעד הצעת החוק שמונחת לפנינו, שהיא תוצאה של הסכם קואליציוני בין בנימין נתניהו לבני גנץ, הופך לשותף לשינוי המשטר במדינת ישראל, לא פחות – עוד שלב בהפיכת מדינתנו מדמוקרטיה לדיקטטורה. כל זה מסיבה אחת: משום שמדינת ישראל הפכה לבת ערובה לנאשם בפלילים בגין שוחד, מרמה והפרת אמונים שמנסה לחמוק מספסל הנאשמים. הוא מוכן לשסות איש באחיו, לפגוע בשלטון החוק, בשוטרים, בפרקליטים, בשופטים; הוא מוכן לתקוף עיתונאים; ממנה שר משפטים שממנה ממלא מקום פרקליט מדינה שכבר פגע בבני גנץ בפרשת הממד החמישי ערב הבחירות, שלא בצדק, ועכשיו מעורר מהומה בפרקליטות. הנאשם שיושב על כיסא ראש הממשלה מוכן להרוס איזונים ובלמים בדמוקרטיה ולהפוך את ישראל לדיקטטורה. אנחנו קראנו לזה – כן, בני – ארדואניזציה. הבנו שהאיום הפנימי שיוצר נתניהו בהתנהלותו הופך לאיום קיומי. הסכמנו שצריך לשמור ולפתח את מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, כי אם היא לא תהיה יהודית היא לא תהיה דמוקרטית, ואם היא לא תהיה דמוקרטית היא לא תשרוד. יצרנו אלטרנטיבה שלטונית שהסתייגה מכל אלה. רצינו להציג מנהיגות נקיית כפיים ולא מושחתת; נותנת דוגמה אישית ולא נהנתנית ורודפת בצע; מחזקת את שלטון החוק, את האיזונים והבלמים בדמוקרטיה; מעצימה את הממלכתיות ובעיקר משרתת את האזרחים, את הציבור, ולא את עצמה. הבאנו תקווה לשינוי. כל זה, לצערי, נגוז עם קריסתו של בני גנץ, עם נפילתו לרשתו של נתניהו. ההסבר היה משבר הקורונה. ההסבר היה הצורך בממשלת חירום. אני קורא את ההסכם הקואליציוני ואת החוק שמוצע בעקבותיו ואינני רואה בו סימן לאיזשהו מענה, לאיזושהי תוכנית למשבר הקורונה. איזה מענה נותנים 36 שרים, 16 סגני שרים, בעלות של 900 מיליון שקל? איזה מענה נותנים למיליון ו-250,000 מובטלים, למאות אלפי בעלי עסקים עצמאים שמפעל חייהם, מקור פרנסתם, קורס? איזה מענה למשבר הקורונה נותן מעון רשמי נוסף לראש הממשלה החלופי על כל הוצאותיו? שמעתי את הטענה שזה צו השעה, אחרת היינו מגיעים לבחירות רביעיות. זהו שקר שכבר התייחסתי אליו פעמים רבות. היינו במרחק ארבעה ימים מחקיקת חוק – מובן מאליו, לטעמי – שנאשים בפלילים לא יוכל להיות מועמד לראשות ממשלה. מה יותר נכון מזה? למה בכלל צריך לחוקק חוק כזה? זה לא מובן מאליו שמי שנאשם בעבירות פליליות חמורות לא יוכל להתמודד על ראשות הממשלה? הוא גם לא צריך להיות מתמודד על חברות בכנסת. למה צריך חוק? הרי הנאשם נתניהו דרש מראש הממשלה הקודם אהוד אולמרט להתפטר עוד בשלב שהיה נחקר ולא נאשם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים, בבקשה. << דובר_המשך >> משה יעלון (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> זה מה שנתניהו היה אמור לעשות כבר מזמן, ולא לגרור את המדינה למשבר פוליטי עמוק כל כך. אבל הוא דואג לעצמו לפני הכול, ולא למדינה. מדברים על ממשלת אחדות וחירום? זאת ממשלת שחיתות וחסינות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. נא לסיים. << דובר_המשך >> משה יעלון (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> ויש עוד טענות שונות שנזים אותן בהזדמנויות אחרות. היום אנחנו נדרשים לשנות חוקי-יסוד באופן שיתאים לנאשם אחד בפלילים לחמוק מספסל הנאשמים. מאפשרים לו, לפי החוק המונח לפנינו, למנות את שופטיו, פרקליטיו, שוטריו; להיות מעל החוק. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים, בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> משה יעלון (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> היה ברור שבג"ץ ייאלץ להתערב. הרי ברור – נתניהו יודע ורוצה שבג"ץ יתערב, כדי לתקוף אותו ואת מערכת המשפט ולהכריז על הפיכה שלטונית. כל כך שקוף. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. אנחנו כבר אחרי הזמן. << דובר_המשך >> משה יעלון (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> ביבי, היית צריך להתפטר במקום לגרור אותנו למשבר הזה, ולא להיאחז בקרנות הכיסא, בכיסא ראש הממשלה. מי שיצביע בעד החוק הזה ייזכר בכנסת הזאת לדיראון עולם. ואני חייב להגיד משפט אחרון לסיום, לקראת יום הזיכרון שבפתח. מטבע הדברים, במהלך חיי ושירותי בצה"ל איבדתי חברים, פקודים, מפקדים, וגם בני משפחה. האמירה "במותם ציוו לנו את החיים ושנהיה ראויים להקרבתם" בשבילי היא אמירה מחייבת יום-יום. השנה, ובמיוחד היום, אני אומר: הלוואי שהיינו ראויים להקרבתם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חברת הכנסת קארין אלהרר, אחריה – חבר הכנסת רם בן ברק, ולאחר מכן חבר הכנסת עידן רול. שיתכונן. עד שלוש דקות לרשותך, גברתי. בבקשה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי וחברותיי חברי הכנסת, 72 שנים לקיומה של מדינת ישראל; מעט פחות לקיומה של הכנסת. שנים שבהן התקיימו ויכוחים אידיאולוגיים לוהטים, דיונים עמוקים, ריבים קשים, ולעיתים, לצערנו, גם עלבונות מבזים. אבל העלבון הכי גדול והכי קשה למשכן הזה הגיע דווקא בסוף חודש אפריל 2020, אתמול והיום. העלבון הוא בוטה והוא גדול, כי הוא ממש מצפצף על כללי המשחק: צפצוף על כל מה שהכנסת מסמלת – משטר פרלמנטרי, זלזול מוחלט בנבחרי הציבור, גם באלה שלא מסתכלים לצד הנכון. מה שקורה בוועדה המיוחדת בימים האחרונים, ביומיים האחרונים, הוא עלבון לפרוצדורה. תראו, אין לי טענות ליושב-ראש הוועדה. ביקשו ממנו לבצע את המשימה. אני פונה דווקא לאלה שמעליו – אני פונה לבני גנץ, שאני שלוש מערכות בחירות אמרתי: הוא ראוי, כי הוא ישמור על הדמוקרטיה, כי הוא מאמין בשלטון החוק. איפה זה, בני? איפה אתה? הגשנו לך מכתב לסגור את הדיון אתמול. תראו מה השעה: השעה 15:00. מאתמול ב-17:00 הוא לא ענה. הגנרל, הרמטכ"ל, איפה אתה, בני? מה מונע ממך? איפה ההגנה שלך? מה עם הכללים בכנסת? מה, הכול, הכול, הכול כדי להקים ממשלה? בני, גם אתה יודע שהרוטציה הזאת לא תתקיים. אמרת את זה בכמה פורומים, אתה יודע את זה, ובכל זאת אתה עושה את הכול. אתה מבזה את חברי הכנסת שלך, של כחול לבן, לא שלי. של כחול לבן. יושבים בוועדה ונלחמים – ועל מה? על מה הם נלחמים? פשוט מבייש. עכשיו תראו, חוק-היסוד הזה – אני אפילו עוד לא רוצה להתייחס למשמעויות המשפטיות שלו, הפגיעה החוקתית שבו, עוד נדון בזה. אין ספק שיש פה מישהו שרוצה – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים, בבקשה. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – שהוא ייפסל בבג"ץ. אין ספק. כל זאת למה, חברי בן ברק? כדי להגיד: בג"ץ, הכול בגלל בג"ץ. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> גברתי, נא לסיים. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> תראו, מוטי יוגב כבר לא בכנסת, אבל רוחו בהחלט שורה כאן. ה-D9 קיים. הוא פשוט החליף שם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לך. חבר הכנסת רם בן ברק, ואחריו – חבר הכנסת עידן רול. אחריו – חבר הכנסת עופר כסיף. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הכנתי נאום ארוך של שלוש דקות, מנומק היטב, שמסביר למה ההסכם הקואליציוני המתגבש בין כחול לבן לליכוד הוא הסכם רע. הכנתי נאום עם טיעונים רבים למה ההסכם הזה והתיקון של חוק-היסוד רומסים ברגל גסה תרבות דמוקרטית מפוארת של 72 שנים, המדינה היחידה במזרח התיכון שמיום הקמתה ידעה רק סוג אחד של משטר – משטר דמוקרטי. והכול בשביל מה? בשביל לקבל שלטון שנקנה בג'ובים ובשררה. אבל היום הוא ערב יום הזיכרון, והאמת היא שלא בא לי לדבר על זה. אני לוקח את שתי הדקות שנשארו לי ואני בוחר לשתוק – לשתוק לזכר אלה שנפלו בשביל שתהיה פה מדינה יהודית, דמוקרטית ושוויונית, בשביל אלה שלא פיללו שהשחיתות תאחז בבית הזה. ולכן אני אשתוק, אדוני היושב-ראש, בשתי הדקות שנותרו לי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. יהי זכרם ברוך. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת עידן רול. אחריו – חבר הכנסת עופר כסיף. אחריו – חבר הכנסת אלעזר שטרן. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אני לא יודע מי מכם צפה בדיונים בוועדה ביומיים האחרונים. אני לא אלאה אתכם ואת הצופים בבית בטיעונים חוקתיים, כי זה בדיוק מה שהם היו רוצים שנעשה. לכן ניהלנו בשעות ליל מאוחרות דיונים חוקתיים מורכבים, שבאמת, רחמיי על מי שאין לו רקע משפטי או שנים ארוכות בכנסת בשביל לנסות ולהבין את גודל החורים וריבוי החורים בחוק הזה. אני רוצה שנייה לקחת אותנו למקום שהוא מחוץ לפוזיציה שכל הזמן משטיחה פה את הדיון. זה לא עניין של אופוזיציה, זה לא עניין של קואליציה. חבריי בקואליציה המתהווה, אתם מקימים ממשלה – בסדר גמור. אבל המשטר צריך להיות כאן גם אחריכם, והוא צריך להחזיק מים גם אחריכם, והוא צריך למנוע משבר חוקתי נוסף. החוק שאנחנו חופרים ונוברים בו נכתב בצורה באמת רשלנית, נפשעת, שכל גורם ייעוץ משפטי אמר: אנחנו לא מסוגלים להתמודד עם כמות השינויים המשטריים ביום אחד של לעבור על החקיקה. לנו ניתנו 20 דקות לעבור על הצעת החוק הזאת – הצעת חוק פרטית שבעצם משנה לחלוטין את יסודות המשטר. אני רוצה להגיד לכם משהו: בסופו של דבר החוק הזה כפי שהוא נמצא והוגש לנו וכפי שאמרו גם שלוחיהם המקצועיים של מי שהגישו את החוק – אנחנו עוד נתגעגע לפלונטר הפוליטי שהיינו בו. אני רוצה לשתף את הקהל בבית בכמה מהאבסורדים שיש בחוק הזה ברמה הכי פשוטה. דבר ראשון, יש פרצה מאוד מעניינת בחוק, פרצה שאותה הגדיר יושב-ראש הוועדה חבר הכנסת גינזבורג כמשהו שעוד נפתור. יש פרצה בחוק שלפיה יכול להיווצר מצב שאין ראש ממשלה בישראל. שמעתם מה אמרתי? החוק שהקואליציה וממשלת נתניהו החמישית שמגישה אותו – ולדעתי לא קראה אפילו מה היא ניסחה – וכל הזמן הם אומרים: אנחנו עושים את זה עבורכם, אנחנו עושים את זה בשביל הדמוקרטיה, בשביל היציבות המשטרית, בשביל המשילות, בשביל להילחם בקורונה. אז בואו נשים את המשילות שנייה בפרופורציה ונגיד לכם שוב: החוק הזה, יש בו לפחות שלוש דרכים שבהן נוצר מצב שאין ראש ממשלה בישראל. תנוח דעתכם, שני מעונות שרד לראש ממשלה ולראש ממשלה חלופי יהיו, אבל ראש ממשלה לא יהיה. זה הוגדר כלקונה מינורית על ידי מגישי החוק, זאת אומרת, לקונה, למי שלא מכיר – כאילו יש פה איזה חור בחוק, יש פה איזה משהו לא ברור. משהו לא ברור. יקום הבן אדם מהממשלה המתהווה ויגיד לי – בלי קשר עכשיו לפוזיציה – יגיד לי שזה לא מהותי בעיניו שיהיה לנו ראש ממשלה בישראל, שזו לא הסמכות העליונה והכי חשובה ביצועית בישראל. זה לא נגמר בזה. נוצר לנו מצב שאין ראש ממשלה אבל יהיו שרים שאף אחד לא יכול לפטר. נוצר לנו מצב שהממשלה מגישה הצעת חוק שמקצרת את הכנסת לשלוש שנים. שאלתי את חבר הכנסת אבי ניסנקורן, מהחתומים על ההצעה, והוא פשוט לא הסכים להשיב למה שלוש שנים. אני מזכיר לכם: אנחנו בעיצומו של משבר כלכלי היסטורי. אתם אומרים שהחוק הזה נועד לעזור לנו לצאת מהמשבר – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני כבר מתכנס, אדוני היושב-ראש. – – להתמודד עם המשבר הזה, אתם טוענים שהוא נועד למנוע בחירות, אבל מקצרים את הקדנציה – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – הקרובה של הכנסת. אין פה שום דין ואחריות כלפי הציבור. אני חושב – ובזאת אני אסיים; ברשותך, משפט אחרון – אני חושב שחוק שבא ומשנה את המשטר בשעת ליל ואין זמן לדון בו זה משהו שצריך להטריד כל אחד – מימין, משמאל ומכל חלק של הציבור הישראלי. עליכם לדרוש תשובות על דברים כאלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חבר הכנסת עופר כסיף. לאחר מכן – אלעזר שטרן, ואחריו – חבר הכנסת אלי אבידר. בכבוד ועונג. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> כמה דוברים יש, אדוני היושב-ראש? << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הרבה – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רק המלצה לדוברים הבאים: את משפטי המחץ תאמרו בהתחלה, שלא יהיו אחרי השלוש דקות. תיתנו את הפוש בהתחלה. עד שלוש דקות לרשותך, אדוני. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> כמה דוברים יש? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עוד 20. כ-20, שלא תתפסי אותי – – – << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, יש סיפור ידוע על אלכסנדר מוקדון – כבר שמעו אותו חלק מחבריי פה – שמספר את הסיפור הבא: אלכסנדר מוקדון, מביאים בפניו שודד ים, מעמידים אותו אצלו למשפט. ואלכסנדר מוקדון, או אלכסנדר הגדול, אומר לו: איך אתה מעז, עם הסירה שלך, להסתובב בים ולשדוד סירות של אחרים? ענה לו שודד הים: כשאתה מסתובב עם סירה אחת ושודד כמה סירות קוראים לך פיראט; כשיש לך צי שלם ואתה שודד איתו עמים וארצות שלמים קוראים לך אלכסנדר הגדול. אותו דבר אני יכול להגיד על מה שקורה בהקשר של החוק הזה: כשאתה חבר כנסת שגונב מנדט אחד קוראים לך אורלי לוי אבקסיס; כשאתה סיעה שלמה שגונבת 17 מנדטים ואת המדינה כולה קוראים לך כחול לבן. החוק הזה שעומד מולנו הוא חוק שמבטא בדיוק את הגנבה הזאת, השוד הזה. החוקים הללו – עם פיצול, בלי פיצול – התיקונים הללו הם חוקים של גנבים. קודם כול הם חוקים של גנבים במובן הצר של המילה – במובן הכספי. קמה לה פתאום מפלגה חדשה שבאופן אירוני קוראת לעצמה דרך ארץ – אולי השם הזה מתאים לה; זה על שם כביש אגרה – כל מה שעושים בו זה לגבות כסף – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ודרך ארץ – – – יא עופר – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה, סמי אבו שחאדה. תודה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – ובעצם גונבת, שודדת בנכלוליות את הקופה הציבורית. אתנן. אבל יש שוד נוסף, וזה שוד משטרי, משום שגונבים פה את שרידי הדמוקרטיה המעטים שעוד נותרו עד כדי חיסולה המוחלט. החוקים האלה, או החוק הזה כמו שהוגש בתחילתו, מאיין את הכנסת, הופך אותה לחותמת גומי של הממשלה. הוא גם תוצר – וזה עוד היבט של השוד שהוזכר קודם במילים אחרות – תוצר של הליך קלוקל של שיח נבזי, פושע. אתמול היינו 17 שעות בדיון בוועדה המיוחדת שמחליפה את ועדת החוקה, חוק ומשפט. וכמה פעמים – אמרו את זה קודם – פנו ליושב-ראש הוועדה מר גינזבורג ואמרו לו, מכל מיני סיבות: תפסיק את הישיבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים, אדוני. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> עוד כמה שניות, ברשותך. אבל מעבר לשעות האלה ומעבר לכך שכבר הראש לא עובד אחרי 17 שעות, ב-03:00, היושב-ראש לא נתן לחברי הכנסת להשמיע את קולם, להעלות שאלות, להעלות טיעונים. זהו מתאבן, פתח לסכנות שרובצות לפתחנו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה, חבר הכנסת כסיף. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> התשה של חברי הכנסת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. יהיו לך עוד הזדמנויות. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> משפט אחרון באמת. אני מציע פה שבמקום לקרוא למר גינזבורג בשמו, נקרא לו מריונטה – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – כי הוא עושה את הדברים ששולחים אותו לעשות – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה, תודה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – ואין לו את האומץ לעמוד נגדם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חבר הכנסת אלעזר שטרן. אחריו – חבר הכנסת אלי אבידר, ואחריו – חמד עמאר. בבקשה, אדוני. עד שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יש פה הנחיות. מי כתב את זה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מזכירות הכנסת. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אז אני כל פעם צריך לנקות? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תנקה. בבריאות מחמירים. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לא ידעתי שכתוב. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עד שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> תודה. עוד לא. מה אתה לוחץ? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> איפוס. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לא, לא. חכה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בחרדת קודש. עד שלוש דקות. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לפני זה, אפשר לבקש שיורידו את – יש פה שר? אני לא רואה שר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> איפה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אמיר אוחנה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אוקיי. הינה הוא. הוא באמת עם זה, בגלל זה לא ראיתי. סליחה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אוקיי. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> ראיתי פה הרבה שרים – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – וראשי ועדות. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> יש הרבה שרים בפוטנציה, אדוני. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> כן, ראשי ועדות. אני יודע. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אל תפריעו לו. זה על חשבון מכסת הזמן שלו. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> עוד לא התחלתי לדבר, היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> פעם שלישית אני מאפס לך. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אוקיי. תראו, לעם ישראל יש שני מועדים של חשבון נפש בלוח השנה העברי: יש את יום כיפור – זה יום לחשבון נפש פרטי – ויש את יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, שזה יום זיכרון לחשבון נפש לאומי. לפחות ככה אני מרגיש מאז שעמדתי על דעתי, בטח כקצין צעיר בצנחנים. ככה הרגשתי. אני רוצה להקדים ולומר: אין לי ספק, אדוני היושב בראש, שהנושא הזה של יום הזיכרון, למרות הדרך שאני מבלה אותו כל שנה – אני חי בתוך משפחה שכולה – אני לא מטיל ספק ברגישות של כל מי שלא נמצא פה ובחרו לא להיות פה, לצערי הרב. אבל אני חושב, אחרי שאמרתי שאני לא יותר רגיש מהם – אני בטוח בזה, אני לא אומר את זה בשביל לצאת – שאם החברים שלי שנושאים יחד איתי גם את חובת הזיכרון, כמו ההגנה, היו יושבים שעה בוועדות שחברנו איתן ניהל – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בוועדה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> בוועדה. – – והיו שומעים מה אנחנו מייצרים פה – בזכותם, דרך אגב – איזה עוולות אנחנו יוצרים פה. עכשיו, מה זה חוק-יסוד? חוקי-היסוד אמורים לבטא את שני עקרונות היסוד של המדינה – יהודית ודמוקרטית – לבטא ערכים מרכזיים, את הרשויות והיחסים ביניהן ולעגן את זכויות האדם – זכויות אדם בכלל, לא של אדם אחד. ולאחר מכן היועץ המשפטי לממשלה מזוז אמר: יש לחוקק חוקי-יסוד ביישוב הדעת. גם אם התיקון המוצע לחוק הוא קטן ושולי – אז דובר על תוספת ממלא מקום אחד לראש ממשלה – הוא צריך להתבצע בזהירות, משום שחוקי-היסוד צריכים לשמש יסוד של החקיקה ואורחות החיים בישראל. יסוד של אורחות החיים בישראל. אני שואל אותך, אדוני היושב בראש: יש בחוץ מיליון מובטלים. הערכים שלנו, של חוקי-יסוד, חשבון הנפש שאנחנו צריכים לתת לאלה שכבר לא איתנו – הוא מצדיק את זה שאנחנו בן לילה או שניים – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, תכבדו. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – נעשה 36 שרים, 16 סגני שרים, שרים – יש כאלה שקוראים לזה שרים בלי תיק; אתה יודע, זה שקר. זה שרים עם תיק ריק, בגלל שהרי באים עם תיק, יש להם משרד, רק בתיק אין כלום, אין מה לעשות. אז באים עם תיק ריק – אולי פעם מישהו ימלא. ומה שאני שואל באמת – ועכשיו אני חוזר לזה שזה דווקא בימים האלה – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת פטין מולא. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני חוזר לזה שזה דווקא בימים האלה, ואני לא רוצה להיכנס לנבכי החוק – עוד יהיה לנו זמן. אני מקווה שכמוני עוד רבים, גם יוזמי החוק הזה, יסתכלו שוב, יצאו קצת מהסיטואציה הפוליטית שבה כל אחד מאיתנו נמצא – גם אני, דרך אגב, גוזר את זה על עצמי – ויסתכלו רגע אם כשאנחנו עושים ממשלה של 36, של ראשי ממשלה שלא מאמינים אחד לשני, שלא סומכים אחד על השני – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תתכנס לסיום. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – של 16 סגני שרים, כל העלויות שיש בדבר הזה – האם באמת אלה הערכים שציוו עלינו? אלה אורחות החיים שאנחנו רוצים? איך אמרו הרבה פעמים מנהיגי כחול לבן, וגם אני? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אנחנו פה בשביל הילדים שלנו ובשביל הנכדים שלנו. האם זאת המורשת שאנחנו רוצים להשאיר להם? תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת אלי אבידר. אחריו – חבר הכנסת חמד עמאר, ולאחר מכן – אלכס קושניר. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> (אומר בערבית: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת הנכבדים, ברצוני לנצל את ההזדמנות לברך את בני העדה היקרה, עדת אל-מווחדון, בני מערוף, לרגל חג הנביא שועייב, עליו השלום. אנו מאחלים להם זיארה מקבולה, אינשאללה.) << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רמדאן כרים – חכו. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אומרים אללה אכבר, אם כבר. (אומר בערבית: ובהזדמנות זו אני רוצה לברך את העדה המוסלמית הנכבדה לרגל חודש רמדאן המבורך. אני רוצה להגיד לכם שאנחנו צמים יום אחד ויוצאים מגדרנו. אלוהים יהיה בעזרכם ורמדאן כרים.) עכשיו נתחיל בעברית, אדוני. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הינה, קיבלת. עד שלוש דקות לרשותך. חבריי חברי הכנסת, זה היה על חשבון הבית, הזמן הזה. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הבוקר בדקתי את נתוני החולי של הקורונה לאור העובדה שדוברי הממשלה, מראש הממשלה ועד אחרון היועצים, חוזרים על צמד המילים "מצב חירום", ומתוקפו הם מצדיקים את הצעדים שהם עושים, או בצורה יותר מדויקת – את ההרס שהם גורמים למדינת ישראל ולאזרחיה. הבוקר הנתונים מראים שבמדינת ישראל יש 129 חולים במצב קשה, ומתוך אותם 129 יש 96 מונשמים. נאחל לכולם בריאות שלמה ובמהירות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אמן. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זה אומר שיש כמות גדולה של מכונות הנשמה שפשוט עומדות ריקות, ויש מחלקות שלמות שנבנות למען הקורונה שאינן מאוישות. הגענו למצב אבסורדי שמנהלי בתי החולים יוצאים במסעות פרסום לעודד חולים להגיע לבתי החולים. זהו מצב חירום מדומה שבאמצעותו נתניהו וגנץ לא התביישו להישיר מבט למצלמה ולחתום על ההסכם הבזבזני והשערורייתי, המושחת, האנטי-חוקתי, שאי-פעם נחתם במדינת ישראל. ידע כל זוג צעיר במדינת ישראל שהעתיד שלו הולך להיות הרבה יותר קשה, ושאין ודאות שהוא יוכל לבנות על הסיוע של ההורים שלו, כי הממשלה הזאת, במצב החירום המדומה שהיא יצרה, מחקה להורים את החסכונות. ידע כל בעל עסק עצמאי שהממשלה הזאת, במצב החירום המדומיין שהיא יצרה, מחקה לו את החסכונות ושמה את עתידו ואת עתיד משפחתו בסכנה. זו גם ממשלה שלא מצליחה לרסן את הבנקים, שללא בושה מעלים ריביות ומבקשים ודורשים להגדיל ביטחונות ולפרוע הלוואות קיימות. ידעו כל פנסיונרית ופנסיונר שהממשלה הזאת, בקמפיין יחצנות החירום שלה, היא שפגעה בהכנסה הפנסיונית העתידית שלהם, ושלמרות מה שהם חשבו ותכננו, הם לא יוכלו לסייע לילדים ולנכדים שלהם – אלא להיסמך על הילדים. אבא שלי, זיכרונו לברכה, תמיד היה אומר: כשהאבא נותן לילד כסף, האבא שמח, הילד שמח; כשהילד נותן לאבא כסף, האבא בוכה וגם הילד בוכה. תדע כל משפחה בישראל שהממשלה הזאת, עם פייק מצב החירום שלה, גרמה לרמת החיים שלהם לרדת דרמטית, וכדאי שיתחילו להתרגל להגיד לילדים שלהם "אין לי". מצב החירום האמיתי נובע מהכישלון החרוץ של הממשלה הזאת לבצע את מה שהיא הייתה צריכה לבצע – להגדיל את מספר הבדיקות ל-30,000 ביום, להוריד את זמן קבלת התוצאות ל-24 שעות – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – להגדיל את החקירות האפידמיולוגיות. אבל העם הזה, רבותיי, זקוק לממשלה אמיתית – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסכם, אלי. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – ולראש ממשלה אמיתי, ולא ליחצן משברים. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת חמד עמאר, ואחריו – חבר הכנסת אלכס קושניר וחבר הכנסת איימן עודה. עד שלוש דקות לרשותך. חברי הכנסת, ההתרגשות – בלחש. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, הפעלת את הזמן. מפריעים לי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, נא לא להפריע. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> סמי אבו שחאדה, אני אקצץ לך את זמן הדיבור שלך. אני אאפס אותך, סמי אבו שחאדה. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתה צריך לאפס עוד פעם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, אנחנו עכשיו דנים בפיצול וצריכים להצביע על הפיצול. אני ישבתי בכל הדיונים, ואני אומר לך, לא צריך לעשות שום פיצול – צריך לקחת את החוק הזה, לזרוק אותו לפח הזבל ולהמשיך הלאה, כי החוק הזה, אתה יכול לגמור אותו בהסכם קואליציוני. אפילו נושא השרים, שהוא נושא חשוב מאוד, ולעלות את זה ל-36 שרים – יש בחוק הישראלי היום אפשרות למנות יותר מ-19 שרים אם יש לך 70 חברי כנסת שתומכים. לפי הקואליציה המתהווה יש יותר מ-70 חברי כנסת. לכן, אני חושב שלא צריכים את החוק הזה, לא צריכים את הפיצול הזה. אנחנו יכולים להמשיך קדימה. אבל דבר חשוב בחוק הזה שאני רוצה להגיד לכם – שהוא משנה משטר. הוא נותן כוח לבלוק של 19 חברי כנסת כמו ל-59 חברי כנסת – זה אומר שמי שהצביע לבני גנץ ולקבוצה שלו, הקול שלהם שווה שלושה קולות מאלה שהצביעו לכם, כולל אותך. כולל אותך, אדוני היושב-ראש. כל קול אחד שם שווה שלושה קולות, כי הם מקבלים את אותם תפקידים, אותם תפקידים: 16 שרים, שמונה סגני שרים, שבע-שמונה ועדות – אותו הדבר. ואני עוד שומע את היושב-ראש בני גנץ אומר: אנחנו נוותר על חלק מהתפקידים. מאיפה תביא אנשים? יש לך 19 חברים ויש לך מעל 30 תפקידים. מאיפה תביא? אז את כל זה אנחנו שמים בצד. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הנושא החשוב בשבילי עכשיו – ואני עומד כאן – הוא הנושא של תוכנית החומש של המגזר הדרוזי. אני לא אוותר. אני אצא עם כל ראשי הרשויות הדרוזיות למאבק. עם כל האזרחים הדרוזים נצא למאבק. לא יכול להיות שתהיה הבטחה של ראש הממשלה לפני הבחירות ואחרי הבחירות הוא יתעלם מההבטחה שלו. הוא הבטיח להעביר 200 מיליון שקל. הממשלה אישרה את זה ב-29 בינואר. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> חמד, אתה מאמין – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני לא מאמין לו לכלום. אני אומר לך – ניהלתי איתו משא ומתן על חוק הלאום; אני יודע, אני לא מאמין. אני, חשוב לי עכשיו הנושא של היישובים הדרוזיים, כי היישובים הדרוזיים קורסים. ראשי הרשויות דיברו איתי. אין להם כסף – אין להם כסף לשלם משכורות; אין להם כסף להוציא את הזבל מהכבישים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני אמרתי לזרוק את החוק לזבל – אין להם איך לזרוק את הזבל שלהם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה, אדוני. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת אלכס קושניר, לאחר מכן – חבר הכנסת איימן עודה ולאחר מכן – חברת הכנסת סונדוס סאלח. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה שקט. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת. פטין מולא, אני מבקש. בבקשה, אדוני. עד שלוש דקות לרשותך. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אינך זכאית למענק. כשראיתי את התשובה הזאת ממס הכנסה הרגשתי נבגדת. ההגדרה הזאת, "עצמאית", היא מתעתעת. הדמיון לוקח למקומות של מישהי שעושה כרצונה, חופשייה, לא תלויה באיזה בוס שמעליי, אדונית לעצמי. אבל הסתבר לי שבמדינה שלי הביטוי "חופשי זה לגמרי לבד" מקבל משנה תוקף. אני לבד, ללא מדינה שתומכת בי. אותה מדינה שאני כל כך אוהבת זרקה אותי, עזבה אותי, נטשה אותי, וכל מה שיש לה לומר לי זה "אינך זכאית למענק". העסק המתוק שלי מפעיל חוגים בגני ילדים, הצגות ושעות סיפור. שבע שנים אני רצה, יוצרת, מדווחת, משלמת כל מה שמתבקש במהלך השנים. אפילו העסקתי מדריכים, שחקנים ויוצרים נוספים שקיבלו מהעסק שלי כמה גרושים. אבל המדינה לקונית, תכליתית ויעילה: אינך זכאית למענק, כי בעלך מקבל שכר, ולכן העסק שלך יכול למות. לא אכפת לי – אומרת לי המדינה. מתגעגעת לעבודה עם הילדים שמשמחים את נשמתי ומקווה לימים טובים יותר, רחלי. חברים, זו רק דוגמה אחת מני מאות אלפי ישראלים שמרגישים שהמדינה בגדה בהם. אבל מנגד יש אוכלוסייה שמרגישה מיוחסת ונתמכת, מלוקקת ואהובה. לפי הדוח של אגף הכלכלן הראשי מדצמבר 2019 כל אברך מקבל קצבת אברך – 850 שקלים, סיוע בשכר דירה – 890 שקלים, קצבת ילדים – 917 שקלים, סבסוד מעונות יום – 1,390 שקלים – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כמה תסית? אתה אומר כל אברך. למה אתה – אתה לא בקי בנתונים, למה אתה אומר דברים כאלה? << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – הנחה בארנונה – 278 שקלים – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ההסתה שלך, מתקופת הבחירות לא הפסיקה. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – סך הכול – 4,000 – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ההסתה גובלת באנטישמיות. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתה לא מפריע לי, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני אפריע לך מתי שאני חושב. אם אתה לא תדייק – אתה תקבל את הזמן שלך, אבל אני אומר לך, אתה לא יכול לומר דברים שהם לא נכונים. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אגף הכלכלן הראשי אומר שסך כל הסכום הוא 4,326 שקלים בחודש. ועכשיו גפני ודרעי סידרו תוספת של עוד 1,080 שקלים לכל אברך. אז בזמן שבחוק שעליו אנחנו דנים אין מנגנון הכרעה ברור בין גנץ לנתניהו, יש דבר אחד שהוא ברור מאוד: השליטים האמיתיים הם דרעי, גפני וליצמן, וכמובן, כמובן – האדמו"ר מגור. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה יותר טוב מאותו אחד שהשבית את המדינה שנה וחצי בבחירות סרק. השבתם את המדינה והבטחתם הבטחות שווא. תודה רבה. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת איימן עודה, לאחר מכן – חברת הכנסת סונדוס סאלח ולאחר מכן – חבר הכנסת אוסאמה סעדי. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> המטתם קלון ובושה על החברה הישראלית שנה וחצי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, אדוני. נא לא להפריע. נא לא להפריע. אתה יודע מה טוב? שסרטוני ההסתה הפרועה שלך לא יימחקו לעולם. יש לך אות קלון על מצחך. אתה מסית ומדיח. אין לך אחריות בכלל לעם הזה שאתה יושב בו. בכלל. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> בסדר, תקים קואליציה עם גנץ ונתניהו – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה, ואם תפריע תהיה גם שנייה ושלישית. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אין בעיה, אני גם יוצא – – – << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני קורא אותך פעם ראשונה. שלוש דקות לרשותך. המשך. << דובר >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי וחברות הכנסת, בעוד יומיים נציין יום שבו הקולקטיבי מתערבב באישי ויוצר סערת נפש של זעם מהול בכאב של הקורבנות שלא רצינו שירימו עליהם את המאכלת. עצמאות, אדמה ומולדת נגזלו מעם ילידי בארצו וחולקו כשלל. הנכבה היא לא רק שרידי כפרים המתחבאים בין גבעות הגליל או ההרוגים התמימים והקדושים של דיר יאסין, אל-טנטורה ועיילבון; הנכבה היא לא רק שיירת הפליטים הטריים צועדים אל עבר הלא-נודע תחת איומי נשק. הנכבה היא גם פועל – פועל פלסטיני שחוזר לביתו – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אלי אבידר, שב לשמוע את נאום הנכבה. למה אתה בורח? למה אתה בורח? אני לא מבין. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – אתה יושב-ראש או שאתה ליצן? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, אדוני. על חשבוני, על חשבוני. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה לא מנהל את הישיבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני רוצה לנהל את הישיבה ולסייע לחברי הכנסת הזחיחים והזחוחים, שישמעו את נאום הנכבה של שותפכם. בבקשה, אדוני. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה יושב-ראש ישיבה או שאתה – – – << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הנכבה היא גם פועל פלסטיני שחוזר לביתו אחרי המלחמה ומוצא בה משפחה צעירה שאינו מכיר; סוחר בשוק שנשאל "מן ווינכ" במבטא גס, בלי לדעת שהתשובה על השאלה היא געגוע לכפר שאיננו. נכבה היא מפתח אכול חלודה הממתין לשובם של דיירים ומאז תלוי מצווארה של אישה, שכמו המפתח – ממתינה. הנכבה היא גם חוק הלאום ותוכנית המאה, והנכבה ממשיכה בכל פעם ששוטר מרביץ לנער ביפו או אדיש לרצח ביפיע. היא ממשיכה כאשר בונים יישוב יהודי על הריסותיה של אום אל-חיראן וכאשר ראש ממשלה עבריין מסית נגד ציבור ומנהיגיו הנבחרים. הנכבה היא חוק קמיניץ ומתווה פרוור. הנכבה היא צנזורה של מחמוד דרוויש. בזמן שרבים יציינו שמחה גדולה, אנחנו נציין אסון. שמחה וזעם – כמו שני קווים מקבילים שנגזר עליהם לא להיפגש לעולם. אבל כל עוד לא תיפגשו, כל עוד תסרבו להבין שהזכות להגדרה עצמית היא לא משחק סכום אפס, לא יהיה שלום, שוויון ודמוקרטיה בלי להכיר בנכבה ולתקן את העוול ההיסטורי. יש דרך אחרת, דרך של תקווה ואומץ, שבסופה שוויון אזרחי ולאומי מלא לכולם, שוויון לכל האוכלוסיות המוחלשות ושלום צודק בין שני העמים, בין שתי מדינות עצמאיות ודמוקרטיות. עוד נביא את היום שבו יכירו בנכבה ויתקנו את העוול ההיסטורי. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לך. חברת הכנסת סונדוס סאלח, ולאחר מכן – אוסאמה סעדי. אחריו – אנטאנס שחאדה. בבקשה, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, עם הכניסה שלנו למליאה הונחה לפנינו החלטה בדבר פיצול הצעות חוק-יסוד. האמת היא שאנחנו לא רק עם פיצול חוק-יסוד – אנחנו עומדים מול ממשלה אלופה בפיצול: פיצול חוקי-יסוד, פיצול מפלגות, פיצול משרדים, פיצול מגזרים, פיצול אנשים. אנחנו נפגשים עם אנשים ומוצאים אנשים שיש את הגרסה של לפני הבחירות ויש את הגרסה של אחרי הבחירות. אנחנו פוגשים ממשלה מפצלת בין אישיות ותפקידים: יש את האישיות של ראש הממשלה, ואתם טועים כשאתם אומרים שיש שני ראשי ממשלה. יש שני חצאים – יש חצי אחד ויש חצי שני, כי אף אחד מהם לא ממלא תפקיד ואין לו את האומץ לומר "אני ראש ממשלה" או יכול להצליח בתקופה הזאת, בבחירות או בתקופת הקורונה, להגיד שהוא זכאי להיות ראש ממשלה אחד. לכן, אנחנו מול שני חצאי ראשי ממשלה. אנחנו מול ניסיון לפצל בין משרדים שונים, ושוב העובדים ישלמו מחיר על זה. אני רוצה להתייחס לכוונה לפיצול בין זרוע העבודה והרווחה לזרוע הכלכלה. מי שישלם על זה מחיר, האוכלוסייה הראשונה שתשלם, היא של עובדי הבניין, שהם קבוצה שבונה לנו בתים, והממשלה כל פעם הורסת להם את החיים. עשרות אנשים מאבדים את החיים שלהם באתרי הבנייה, והפיצול הזה של זרוע העבודה בין משרד הרווחה למשרד הכלכלה זה לתת לחתול לשמור על השמנת, זה להפקיר שוב את ביטחונם של עובדי הבניין מאילוצים כלכליים ולא להגביר את האכיפה החוקית והפיקוח עליהם, וזה שוב להפקיר אותם ולגרום לרצח ולעוד הרוגים ועוד קורבנות באתרי הבנייה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לך. חבר הכנסת אוסאמה סעדי, ולאחר מכן – אנטאנס שחאדה. לאחר מכן – יואב סגלוביץ'. בבקשה, אדוני. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כל אתמול וכל הלילה בילינו אני וחברי הוועדה המיוחדת, אני וחברי עופר, בדיון בהצעת החוק הזאת, שהיא הצעת חוק מבישה שמתנוסס דגל שחור מעליה. אנחנו שמענו את הביטוי, אדוני היושב-ראש, "ממשלה פריטטית" – שיש למעשה שתי ממשלות ולא ממשלה אחת עם שני ראשים, עם זכות וטו של ראש הממשלה נגד ראש הממשלה החלופי וזכות וטו של ראש הממשלה החלופי על ראש הממשלה הנוכחי. אבל בדבר אחד אין זכות וטו – בכל ההסכם הקואליציוני אין זכות וטו לבני גנץ ולכחול לבן על ראש הממשלה. אתם יודעים במה זה? בסיפוח, בסיפוח שיתחיל ב-1 ביולי. אנחנו יומיים לנכבה של העם שלנו. בסיפוח, דווקא פה בני גנץ ויתר על זכות הווטו שלו והסתפק בכך שראש הממשלה יכול להתייעץ איתו. בשאר הדברים כתוב שעמלו על כך שרוצים לעגן את ההסכם בחוק-יסוד, ודווקא פה ויתר. כמובן, יהיו לנו עוד ימים להתעסק עם החוק הזה, אבל אני רוצה לנצל את הזמן שנותר לי, אדוני היושב-ראש, ואני רוצה לדבר על מצוקתם של האזרחים הערבים ועל מצוקתן של הרשויות הערביות, שזועקות. אנחנו כבר כמה ימים, בכל הישיבות העלינו את המצוקות של הרשויות הערביות, ובמיוחד עכשיו, כשהן מתמודדות עם נגיף הקורונה, שמטיל עליהן עוד ועוד ועוד מעמסה ועוד נטל כלכלי כבד, והן לא יכולות לעמוד בזה. פנו אלינו ראשי הרשויות, שלחו מכתבים, אדוני היושב-ראש, גם לראש הממשלה, גם לשר הפנים, גם לכחלון, שר האוצר, ועד עכשיו לא קיבלו שום תוספת. והעניין הזה של השיפוי על הארנונה לעסקים, אדוני היושב-ראש – אני רק נותן לך מספר: מתוך 2.8 מיליארד, כמה כל הרשויות הערביות מקבלות? 40 מיליון שקלים, שזה בקושי 2%. כל הפיצוי על הארנונה לעסקים של כל הרשויות הערביות זה כמו של עירייה אחת, של בני ברק: בני ברק מקבלת 12 מיליון שקל מתוך ה-150 מיליון, וכל ראשי הרשויות הערביות מקבלות 11 מיליון. אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, המצוקה הזאת היא מצוקה אמיתית. ראשי הרשויות שלחו מכתב ומאיימים להשבית, ואנחנו בעד דרישתם הצודקת. אם יפתחו בשביתה – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – אנחנו נהיה הראשונים שנתמוך במאבק הזה, נצא לרחובות ונצא לכבישים ולא נסכים שהחיים הרגילים יימשכו כאשר הרשויות – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – וגם האזרחים וגם העסקים הקטנים הערביים הם בקריסה. אנחנו לא נסכים לזה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. אנטאנס שחאדה, אחריו – יואב סגלוביץ', ואחריו – ווליד טאהא. עד שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, מאז 1998 אנחנו מציינים את יום העצמאות כיום הנכבה. זה כבר הפך למנהג, מה שנקרא "מסירת אלעודה", שזה צעדה שכל שנה בוחרים כפר הרוס ואנחנו מבקרים בכפר הזה, כל הקולקטיב הפלסטיני בישראל. זה מנהג של 20 ומשהו שנה. השנה, לצערנו, בגלל הקורונה גם המנהג הזה יצוין בדרך אחרת, אבל חשוב מאוד שנמשיך לציין את היום הזה, כי זה הפך לחלק מהזיכרון הקולקטיבי, מהנרטיב הקולקטיבי של הפלסטינים בישראל. ולמה אני אומר את זה? במיוחד היום, כאשר אני הולך לוועדה המיוחדת לדיון בחוק-יסוד: הממשלה ולדיונים בכנסת בכלל אני שומע אנשים שמתנגדים – בצדק – לשינוי המשטרי, לשינוי החוק, בטיעון שזה מזיק לדמוקרטיה, בטיעון שזה משנה או הופך את ישראל למדינה לא דמוקרטית. עכשיו, אני תוהה לפעמים – אני באמת רוצה לשמוע אנשים שמגינים על הדמוקרטיה, אני רוצה לשמוע שנלחמים על הדמוקרטיה, אבל אני לא שמעתי אף אחד מהם מדבר על דמוקרטיה מהותית, על מה פירושה של דמוקרטיה, מה זה משטר דמוקרטי. מדברים על פרוצדורה, על תהליך דמוקרטי, על הרגל או מנהגים, אבל מהות דמוקרטית, מה זה דמוקרטיה, איך זה להיות מדינה דמוקרטית בלי להכיר בעוול שנעשה לחלק גדול מאזרחיה, בלי להכיר בכיבוש – הרי לפני כמה ימים הופתעו פה בכנסת שיש שוחד ואין דמוקרטיה. עוד חודש או כמה חודשים, כאשר יביאו את הסיפוח, יופתעו שיש כיבוש. פתאום ידעו: ואללה, יש כיבוש. אבל מכאן אני אומר לאותם חברי כנסת: זה מצוין להגן על הדמוקרטיה, ונהיה ביחד להגן על הדמוקרטיה, אבל כאשר אני חוזר כמה שנים אחורה, כמעט כל המפלגות והח"כים שעכשיו נלחמים על הדמוקרטיה הצביעו בעד כל החוקים שפגעו בדמוקרטיה בעשר השנים האחרונות, החל בחוק הנכבה, המשך בחוק ועדות קבלה ליישובים קהילתיים – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – המשך בחוק החרם – אתם זוכרים? יש דיכוי לחופש של האזרח, דיכוי – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תן לי עשר שניות, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – דיכוי לחופש הפוליטי, וכמעט כולם הצביעו בעד חוק הלאום. אי-אפשר, חברים יקרים – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אי-אפשר לתמוך בחוק הלאום ולהלין עכשיו על כך שאין דמוקרטיה. או שתהיו דמוקרטיים – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – עד הסוף, למען דמוקרטיה מהותית, או שתמשיכו להיות מופתעים כל פעם מחדש. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', אחריו – ווליד טאהא ולאחר מכן – חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה. בבקשה, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, האמת היא שאני רואה את הסידור החדש בכנסת, אדוני היושב-ראש, ועכשיו אני רגוע – יש מקום לכולם. אני מוטרד כבר כמה ימים שלא יהיה פה מקום ל-36. עכשיו אפשר גם בשורה השנייה, ככה שיש דברים טובים בקורונה, לא הכול רע. ההסכם הקואליציוני הוא הסכם בין שני אנשים. שני אנשים. אני יושב בוועדה הזאת כבר יומיים, ואני רואה שצד אחד נמצא שם ואני לא רואה את הצד השני. אני מחפש איפה מיקי זוהר – הוא לא שם; חבר הכנסת ניר ברקת – ראיתי אותו מקודם, הוא היה כאן – הוא לא שם. נהיה איזשהו דיון מוזר, חד-צדדי, טענות כבדות משקל, ואין אף אחד. האם באמת שני הצדדים רוצים לקיים את ההסכם, אדוני היושב-ראש? לפי מה שאני רואה, אולי. אולי לא. אולי הם אדישים. אולי יבוא משיח. כמה מילים על תרגום ההסכם. במילה אחת: זה שימוש בסמכות של הכנסת כרשות מכוננת – משתמשים בה עכשיו למימוש הסכם קואליציוני. אז כמה מילים על ההסכם הקואליציוני: ממשלת החילופים – כתוב שכל שר וסגן שר יזדהה כבעל זיקה לראש ממשלה. זיקה זה מונח חדש. מה זו זיקה – חברות? ידידות? יצאו לבלות ביחד? נאמנות? אני מדמה בנפשי: הממשלה החדשה באה, ויש את הצהרת האמונים הרגילה, ואז יבוא השר בעזוז ובכוח ויגיד: אני מתחייב כחבר הממשלה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה ולמי שיש לי זיקה אליו – זיקה – ולמלא באמונה את תפקידי למי שאני מחויב אליו בזיקה. מה זו אחריות משותפת? מהי האחריות המיניסטריאלית? האם האחריות היא רק לבעל הזיקה? ומי זיקתו למי? ומה יעשו הזיקיות? הרי אנחנו רואים פה זיקיות רבות בכנסת, שמעבירות זיקה. מהי הזיקה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רק שלא יעבירו את הזיקה. << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> יש מחלה כזאת – – – << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> סעיף 8 להסכם הקואליציוני אומר: "הצדדים ייתנו זה לזה ביטחונות נוספים לקיום מלא של הסכם זה, ובפרט לעניין הסדרי הרוטציה לתפקיד ראש הממשלה, מ"מ ראש הממשלה" – מה הם ביטחונות? מה זה, הערת אזהרה על הדירה? למשכן את האוטו? להעביר מניות? שטר חוב? עד עכשיו, דרך אגב, הכנסת לא יודעת, לא הניחו מה הן אותן ביטחונות. "כל המינויים למועצות ותאגידים" ייעשו בהסכמה ובחלוקה – כמובן על פי החוק ועל פי הכללים. מה זה, חלוקת שלל? "תיקבענה הוראות נוספות לעניין אבטחת ראש הממשלה החלופי ולמ"מ ראש הממשלה ונושאים הנגזרים מכך דוגמת סידורי דיור, משרד וכל הנגזר מכך", כלומר המחוקק החכם – לא במירכאות – חשב על ראש הממשלה החילופי העתידי, שהוא יהיה חסר בית, ואז באמת אנחנו נדאג לו, כי הוא חסר בית. ללא ספק הצעת חוק מעולה. ממתי סידורי האבטחה נקבעים בהסדר קואליציוני, אדוני? ממתי? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים, אדוני. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לך לסיום משפט אחד אחרון שאולי יתמצת את הכול: בסוף עוד יתברר שהקורונה הגיעה מזיקית שיש לה זיקה לעטלף. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת ווליד טאהא, לאחר מכן – חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה, ואחריו – חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. עד שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, לא היינו צריכים כל כך הרבה זמן כדי לקבוע שהחלטת הממשלה על הסגר, הסגר הקורונה על היישובים הערביים, הסגר שמתחיל בשעה 18:00, כלומר שעה וחצי לפני שבירת יום הצום, ומסתיים בשעה 03:00, כלומר שעה וחצי לפני תחילת מועד הצום, היא החלטה שגויה, לא נכונה, ויש צורך לבטל אותה לאלתר. החברה הערבית עוברת תקופה כלכלית קשה ביותר. רשויות מקומיות אינן מצליחות לספק שירותים לתושבים, וחלקן אף על סף קריסה. העסקים בחברה הערבית מתמוטטים, וההכרזה על הסגר שיימשך חודש ימים היא טירוף מושלם והזמנה לפשיטת רגל ודאית, ויש לבטל את הגזרה ההרסנית הזאת באופן מיידי. במקום הסגר והגבלות על העסקים צריך להחליט באופן מיידי על החזרת הפעילות העסקית ללא הגבלות זמן, תוך שמירה נוקשה וקפדנית על שימוש במסכות, שמירת מרחק בין אנשים, איסור מגע פיזי, ניקיון, רחיצת ידיים וכו'. החברה הערבית צריכה את השינוי הזה באופן מיידי, צריכה את השינוי הזה היום, צריכה את השינוי הזה עכשיו, ולא בעוד כמה ימים. אני קורא לראש הממשלה לחזור בו מההחלטה על הסגר ביישובים הערביים ולהחזיר את החיים, להחזיר את הפעילות העסקית לאנשים, שמתחילים להתקשות למצוא את מזון היום שלהם, אבל עם זאת, לשמור בנוקשות על כל ההנחיות של בריאות הציבור. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לך, אדוני. חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה, לאחר מכן – חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, ואחריה – בועז טופורובסקי. עד שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני לא אדבר על החוק – דיברו מספיק, ונראה לי שזה חוק מביש שהוא סידור עבודה וחלוקת כוח וממון ותפקידים – – – << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ג'אבר, תגביה את המיקרופון, שנשמע – – – << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ג'אבר, תגביה את המיקרופון. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> סוף-סוף הוא מדבר בנחת. אתם רוצים רק צעקות. << דובר_המשך >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> יאללה, נתחיל מהתחלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני אמרתי: לא אדבר על החוק המוצע, כי דיברו מספיק, (אומר בערבית: דיברו די והותר על המשמעות שלו,) והוא חוק של סידור עבודה, חלוקת ממון, כוח ושחיתות בין שני אנשים למען הצרכים האישיים שלהם. בזה אני אסתפק לגבי החוק הזה. אבל אני רוצה להציג את המצוקה של הרשויות המקומיות הערביות בכלל, ובתוכן גם הרשויות המקומיות הדרוזיות. הרשויות המקומיות הערביות, שלמעשה אין להן אזורי תעשייה ומסחר, לא מפוצות על הנזקים כמו שאר היישובים בארץ, ועל כן הן מפוצות במעט מאוד על העניין של איסוף אשפה. אבל אנחנו יודעים מתחשיבים של ועד ראשי הרשויות שרק לחודש הרמדאן, כדי לטפל במצוקה בשל הקורונה, הם צריכים 70 מיליון שקל. מתוך זה הם מקבלים עד עכשיו 0 שקלים. לכן אני חושב שהם הולכים לקראת מאבק. אנחנו כמובן נתמוך בהם. לגבי היישובים הערביים הדרוזיים והיישוב הצ'רקסי, אנחנו כבר חודשים – בדצמבר שנה שעברה העלינו את הנושא הזה ודרשנו תוכנית חומש ברורה ליישובים האלה. משרד האוצר וראש הממשלה הבטיחו הבטחות ולא קיימו. אנחנו היום ארבעה חודשים אחרי דצמבר, וליישובים הדרוזיים אין תקציבים. הם עומדים בסכנת סגירה, בסכנה אמיתית של אי-תשלום משכורות ואי-קיום פרויקטים. על כן נדרש לטפל בזה באופן מיידי. אני חושב שהסוד של מה שנקרא "תוכנית חומש" – צריך עכשיו לחשוף אותו. חבר'ה, צריך להפסיק את תוכניות החומש האלה. צריך שיהיה תקציב לרשויות המקומיות בבסיס התקציב, בבסיס התקציב, כי אז אפשר להבטיח שהכסף הזה מגיע. הבטחות לא מקוימות. כל ההבטחות של ראש הממשלה – אנחנו רגילים להבטחות השקר שלו – לא מתקיימות, ועל כן גם היישובים הערביים הדרוזיים וגם היישובים הערביים בכלל, כולם יוצאים למאבק, לשביתה, בקרוב. אני מבקש מוועדת הכספים, ממשרד האוצר, ממשרד ראש הממשלה, להתחיל באופן מיידי לטפל בסוגיה הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לך, אדוני. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, לאחר מכן – חבר הכנסת בועז טופורובסקי, ואחריו – חבר הכנסת סמי אבו שחאדה. עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, אני רוצה להציע שם לממשלה שמתכננים לנו ואמורה לקום אחרי שמחוקקים את החוקים האלה: ממשלת פרנקנשטיין. הממשלה שהחוק הזה מתכוון ליצור היא המפלצת של פרנקנשטיין. יצור גדול, בגודל של 2.4 מטר, ליצור הזה יש צורה כללית של בן אדם, אבל כשמסתכלים מאוד טוב רואים – ואני מצטטת – שהעור הצהוב שלו מכסה רק בקושי את השרירים והעורקים מתחת. יש לו שער ארוך ושחור – – זה רועש מאוד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, נא לשמור על שקט. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – גולש, ושיניים לבנות כמו פנינה, שנראות מפלצתיות לצד העיניים המימיות שלו, שלהן יש צבע חום-אפרפר, והצבע הכמוש של פניו והשפתיים שחורות. ככה נראית הממשלה הזאת והחקיקה המופרעת שמנסים להעביר כדי להקים אותה –יצור ענק ומעוות, גיבוב של איברים בגדלים שונים, מבעיתה, מפלצתית. כמה מהמילים שממשלת פרנקנשטיין מכניסה ללקסיקון שלנו: זיקה, ראש ממשלה חלופי, חוק נורבגי מקפץ. איזה עוד עיוותים ימציאו המשפטנים של כחול לבן כדי להציל את נתניהו? אבל בהסכם הזה ובחקיקה להקמת ממשלת פרנקנשטיין הזאת אין שום התייחסות לחירום: אין התייחסות למצוקה של מיליון ו-200,000 מובטלים, או לעצמאים שלא מקבלים מענה, לשירותי הרווחה שלא יודעים איך להתמודד עם המשבר או למספר המתרבה של משפחות הנופלות מתחת לקו העוני. ממשלת פרנקנשטיין מעוניינת רק להציל את נתניהו, למנוע ממנו את הדיון ולהפיח חיים בממשלה שלו, ההולכת ודועכת. היום פורסם שממשלת נתניהו כבר פרסמה 70 תקנות לשעת חירום – מספר שיא שלא היה מאז קום המדינה בכל מצבי החירום שהוכרזו עד עכשיו. אבל כחול לבן מתכננת רק להמשיך את המגמה הזאת של חיסול כוחה של הכנסת, רמיסת מערכת החוק ודיקטטורה של הרוב. ממשלת פרנקנשטיין, שהיא ממשלה של הסיפוח ושל ההון, היא מסוכנת, אבל אנחנו נציב לה אופוזיציה עיקשת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. נא לסיים. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ממשלת נתניהו הייתה חסרת תעודת כשרות, ומי שטענו להיות אלטרנטיבה נתנו לה את תעודת הכשרות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. חבר הכנסת בועז טופורובסקי – אינו נוכח. חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, בבקשה, אדוני, שלוש דקות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, סלאם עליכום, רמדאן כרים. אני שואל את עצמי: למה אנחנו בדיון הזה? מאוד פשוט, ורבים גם השיבו לפניי שבני ג' לא סומך על בני נ' ובשביל זה צריך לחוקק חוקים. אין פתרון בחוק הקיים. צריך לשנות להם את החוקים, כי שני האנשים לא סומכים אחד על השני. לא סומכים אחד על השני, אבל הם רוצים להקים ביחד ממשלה – שזה מסכן בכלל את כל הציבור וכל המדינה. עכשיו, כמו שאנחנו יודעים במתמטיקה, כבוד היושב-ראש, הקו הקצר בין שתי הנקודות הוא הקו הישר שעובר דרכן. ברגע שאתה לא יכול ללכת ישר ואתה הולך סחור-סחור, זה לא הקו הקצר וזה לא הקו הישר. זה הקו של גנץ ונתניהו, שממציאים לנו פה חוק שלא קיים – לא קיים אפילו בספר החוקים של הדמוקרטיה היהודית הבעייתית, ולא בשום ספר של דמוקרטיה בכל מקום אחר בעולם. לכן גם היועצים המשפטיים מתקשים מאוד בישיבה בדיון ואין להם תשובות לחברי הכנסת. אז מה קורה? אנחנו עוברים להליך שהוא מאוד טכני, כמו שכבוד היושב-ראש עכשיו עושה פה במליאה. זה הופך להיות דיון שאנשים לא צריכים להקשיב; אנשים לא צריכים לדון פה ולנסות להשפיע אחד על השני. זה פשוט דיון טכני, כמו הדיון בוועדה עצמה שדנה בחוק. יש שם גם יושב-ראש שמנהל את כל הדיון באיזושהי בריונות שקשה להאמין שדבר כזה קורה בפרלמנט. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הצלחתם להביא כמה שינויים, לא? << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אתה לא מבין בכלל מה קורה שם. הוא מחליט מתי להפסיק, מתי להתחיל, למי כן, למי לא, וכל הזמן עוצר את הדיון כדי לעבור לדברים אחרים. אין היגיון במליאה: אפשר להתחיל עם נאומי דקה ואז לעצור את נאומי הדקה; להתחיל דיון בחוק ואז להפסיק את הדיון בחוק. וכל זה למה? כל זה כי כולם מבינים שכל מי שעסוק בתהליך הזה ומנסה להוביל אליו מנסה להכשיר את השרץ. עכשיו, ניחא החילונים רוצים להכשיר את השרץ, אבל גם הדתיים והחרדים רוצים להכשיר את השרץ? אבל אלה כבר התרגלו לגור איתו. הם חיים איתו כבר המון זמן, עם השרץ הזה, אז הם לא צריכים להכשיר אותו, כי הם כבר התרגלו, אפילו החרדים והדתיים שבהם, שעם השרץ הזה אפשר לחיות. ועכשיו הוא כבר לא שרץ – הוא יכול להיות אפילו רב אצלם. החוק הזה לא רק שהוא מסוכן לנו, אנחנו, הוא מסוכן למדינה, הוא מסוכן לחברה. כשמחוקקים חוק-יסוד חושבים צעד אחד קדימה – מה יקרה אם לא יסתדרו? חוקקתם את החוק הזה ואין קואליציה, חוקקתם את החוק הזה ואין ממשלה – מה יקרה לממשלה הבאה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים, אדוני. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מה, אנחנו נבוא כל פעם ונצביע על שני ראשי ממשלה, על שני שרים, שני סגני שרים, שני חברי כנסת, אחד שימלא את מקומו של השני? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תחשבו קצת יותר קדימה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אל תדאג, יש לך ארבע שנים – שלוש שנים לשבת באופוזיציה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מי זה עם מיקרופון? מי זה? << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אין לי שאיפות אחרות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת ביציע, לא לקרוא קריאות ביניים. אתם מחוברים לרמקול. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא שומעים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מה לעשות? בעת הזאת – להתאפק. תודה רבה, אדוני. חבריי חברי הכנסת שנוכחים כאן ואלה שבחדרים, אנחנו מתקרבים לזמן ההצבעה. אי לכך נא להתחיל לתפוס את מקומותיכם במליאה, כי ייקח לכם זמן למצוא את המקום ולהתרגל אליו. הסדרנים יבואו ויסייעו בידכם. כמובן, ההצבעה תהיה אלקטרונית. ההצבעה תהיה אלקטרונית ולא שמית, לכן להתכונן ולתפוס את המקומות. חבר הכנסת יבגני סובה, ולאחר מכן – חבר הכנסת עודד פורר. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, לפני שאתה פותח שעון, הערה קטנה בקשר לוויכוח האידיאולוגי שלך עם אלכס קושניר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני לא – רק הזכרתי לו את הסרטונים שלו. אין לי ויכוח איתו בכלל. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, באמת, שמעתי היום ששר הפנים ביקש – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אדוני, בוא, בוא, דבר איתי אחר כך ביציע. עד שלוש דקות, ברשות. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, חצי משפט. תן לי לפרגן לך, תן לי לפרגן לך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אל תפרגן לי, אחר כך תפרגן לי, לא על חשבון – – – << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני בעד העיקרון "חיה ותן לחיות". אני בעד הדבר הזה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> רק חבל שחלק מהאוכלוסייה החרדית לא ישמעו בטלוויזיה ש-67% מהציבור לא מרוצים משר הבריאות ליצמן. זה, ככה, הערה, אבל אני בעד העיקרון "חיה ותן לחיות". << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אנחנו בעוד כמה שעות, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ניכנס ליום הזיכרון, ואנחנו נשמע הרבה על מנהיגות, כי מנהיגות זה מה שמאפיין את טובי בנינו. את המילה מנהיגות שומעים גם בתקופת הבחירות – אדוני, זה מפריע לי, יש פה רעש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, נא לשמור על השקט. בבקשה. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תודה. בתקופת הבחירות המילה הכי נפוצה בקמפיינים היא המילה "מנהיג": מנהיג חזק, מנהיג בטוח, מנהיג עם ניסיון, מנהיג עם ערכים וכו' וכו'. לא, הם לא שומעים, הם ממשיכים לדבר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שומעים אותך היטב. בבקשה, תרים את המיקרופון אליך. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בין שזה מנהיג מפלגה – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, נא לשמור על השקט. בבקשה. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> דווקא כשמדברים על מנהיגות, פתאום מתחילים לדבר. אני לא מצליח להבין את זה. מנהיגות זה משהו שצריך לאפיין את כולנו, לא קשור קואליציה או אופוזיציה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא פשוט. כדאי שחברי כנסת – עכשיו זה על חשבוני – כדאי שחברי הכנסת שסובלים כאן כשמפריעים להם, גם כשהם יושבים ביציע יביאו זאת בחשבון. העולם הוא הדדי, מה לעשות. בבקשה, אדוני. לא אליך, אני מדבר אליו. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני מסכים איתך במאה אחוז. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה. אני מחזיר לך את הקריאות. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז בקשר למילה "מנהיג" – וזה לא משנה אם זה מנהיג מפלגה, מנהיג חברתי או מנהיג מדינה – אם נפתח מילון, או יותר נכון היום – אנחנו אוהבים ויקיפדיה – אז מה אנחנו מקבלים? "מנהיגות היא יכולתו של אדם או קבוצת אנשים להוביל אנשים אחרים אל עבר מטרה משותפת" – שימו לב – "במינימום סמכות". אתם קולטים? מינימום סמכות. הרי זה כל ההבדל בין מנהיגות לסמכות, בדיוק הפער שמגדיר את המושג מנהיג. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> זה בדיוק ליברמן. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא ביקשתי את ההערות שלך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ביקשנו בלי קריאות ביניים. תתחשבו. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני – תקשיב – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אז תרד ליציע, תרד למליאה. תתאפק עכשיו. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אגב, יש להם יתרון. התקינו להם שם רמקולים, ואנשים יחשבו שהם עומדים על הדוכן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אל תנצלו את זה. מספיק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל מותר לנו לקרוא קריאות ביניים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אם העם הולך אחריך ואתה יודע שהוא איתך, אתה צריך מינימום סמכות, כי העם איתך. אתה גם לא זקוק לשום חוק, ובטח שאתה לא זקוק למושגים כמו "זיקה לראש הממשלה". למה בחוק שאנחנו דנים בו – וגם אתמול דנו בחוק הזה – למה בחוק הזה אין זיקה לצניעות, זיקה לחיסכון, זיקה ליושר אישי, זיקה לאמון הדדי? הרי הולכים להנהיג את המדינה. אין את זה בחוק הזה. אני לא יודע למה, אין לי תשובה. אולי למישהו מהנוכחים יש תשובה לזה – אבל בלי סיסמאות. ובכל זאת אני חייב להגיד שהחוק הזה הצליח לעשות משהו שאין בכנסת למעלה משנה ובאמת באמת לאחד, באמת לאחד את הנוכחים בבית הזה, ואני תכף אני אסביר למה אני מתכוון. אני מתכוון שהרוב הגדול של הבית הזה מקווה שהחוק הזה ייפול בבג"ץ, ובזה החוק הזה מאחד את הנוכחים בבית הזה. האופוזיציה בטוחה שהחוק לא יעבור. חלק נכבד מהקואליציה בונה על זה שהחוק ייפול בבג"ץ. קשה להיפרד מכל כך הרבה תיקים כשמדובר על קבוצה – אני לא אוהב להשתמש במילה "אופורטוניסטית", אבל אין לי מילה, אין לי הגדרה אחרת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כשאתה נפרד מהתיקים ונותן כל כך הרבה תיקים לקבוצה אופורטוניסטית שלמעשה הבטיחה משהו לבוחרים שלה ולא קיימה, אז זה צורם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. נא לסיים. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> חצי משפט, אדוני היושב-ראש. אני כבר מסיים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ולכן, בשבוע הבא אל תתפלאו אם אנשים יתחילו להוציא מהבוידעם את כל השלטים עם המושג "מנהיג חזק" – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – "מנהיג עם ערכים", "מנהיג עם יושרה", כי אנחנו נתכונן לבחירות רביעיות. אני מקווה שלא נגיע לזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חבר הכנסת עודד פורר, ולאחר מכן – חבר הכנסת יוסף ג'בארין. יוסף. אתה רואה, עבר זמן מאז שהיית אצלי בוועדה, שהייתי איתך בוועדה. אחריו – חבר הכנסת מאיר כהן, אם הוא יהיה נוכח, אחרי יוסף ג'בארין. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ערב יום הזיכרון. אני לא חושב שראוי בכלל לנהל את הדיון הזה בשעה כזאת ואנחנו מוכרחים את הדיון הזה בשעה כזאת, ולכן אני לא אתייחס לחוק. התייחסנו לחוק הזה מספיק, אמרנו כבר מספיק בגנותו. אני אתייחס לחרפה – לחרפה שמתחילה בזה שלא מאפשרים כינוס של ועדת הכספים ביום חמישי. את יודעת, חברת הכנסת ברק – וחבר הכנסת מיכאל ביטון – הרבה אנחנו עובדים בוועדת הכספים כדי לאשר הלוואות לעסקים קטנים, ואנחנו מבקשים להגדיל את הקרן, ובאמת נידרש לזה. היינו אמורים להידרש לזה ביום חמישי, אבל אצה הדרך עד כדי כך פה בעניין של החקיקה הזאת, שגם ביום חמישי לא יתקיים דיון בוועדת הכספים, כי הקדימו את המליאה לשעה 09:00. גם ביום חמישי לא יהיה אפשר לעשות את הדיון הזה. למה? כי את הסכם הקואליציוני שלכם החלטתם שאתם צריכים לעגן בחקיקת-יסוד, וזה צריך לבוא בערב יום הזיכרון. עשיתם הסכם קואליציוני. נעשו הרבה מאוד הסכמים קואליציוניים. תקימו ממשלה ותחוקקו את החוקים שלכם בזמן הקמת הממשלה. אני לא מצליח להבין את הטירוף הזה שבערב יום הזיכרון מחזיקים את כל הכנסת כאן, כולל אתמול בערב, עם כל מה שהיה עם המשפחות השכולות. וחשוב לכם גם לקיים את הדיון ברוויזיות אחרי המליאה, ולהחזיק את כולם, כי שכחתם שלפחות – כך אני חשבתי – ערב יום הזיכרון ויום הזיכרון הם קווים אדומים; שאחרי הצוהריים הכול נעצר וכולם מתאחדים עם הנופלים ועם זכרם וכל אחד עם החברים שלו או המשפחות שלו ואנשים שהוא מכיר והלוחמים שלחמו לצידו והחיילים שלו. וכאן אני חייב לומר ולהעביר מכאן מסר, כי הוא לא נמצא כאן – יושב-ראש הכנסת לא נמצא בדיונים האלה. פעם אחר פעם במליאה הוא מתחמק מהם, הוא שולח לכאן אנשים אחרים. הוא לא מגיע. הוא לא עומד במלוא גובהו ואומר: זה הכי חשוב עכשיו להעביר את החקיקה הזאת, בערב יום הזיכרון. לכן אנחנו צריכים לעשות את זה עכשיו ולהגיד לו, לרמטכ"ל לשעבר, שברח מהדיון הזה, ולשאול אותו לאן הוא יוליך את החרפה של מה שקורה כאן בימים האחרונים. ואולי בפרפרזה על דברים שכתב נתן אלתרמן, שפשוט מבטא יותר טוב – וקצת שניתי את חלקם: לאן תוליכו את החרפה. לאן תוליך את החרפה, חבר הכנסת בני גנץ? כי בעפר תבוא ואין ממנה מחבוא, וביאור תצלול כמטיל ואין ממנה מציל, ודרוך תשכב על המשמר ותזכור כל זאת ותאמר: לנשכחים ירווח, ולחיים ירפא, וארץ עוד תחליף קֵיצה וגם חורפה. אבל לאן, לאן תוליך את החרפה? תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לך. חבר הכנסת יוסף. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני רק אציין, אדוני, שאנחנו, כמובן, לא נישאר כאן להשתתף בהצבעה. כפי שסוכם, חשבנו שיסיימו כאן את הדיונים בשעה 16:00. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אנחנו כן נמתח את הקו האדום הזה בין ימים רגילים לערב יום הזיכרון ויום הזיכרון. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חבר הכנסת ג'בארין, לאחר מכן – חבר הכנסת מאיר כהן, ואם הוא לא יהיה נוכח – חברת הכנסת היבה יזבק. כן, יוסף ג'בארין. עד שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לצעוק את צעקתם של ראשי הרשויות המקומיות הערביות, שנאלצים בימים הללו להתמודד עם מצוקה כלכלית קשה ביותר, שמאיימת בעצם לחסל גם את הכלכלה המקומית ביישובים הערביים וגם להביא לקריסתם הטוטלית, אם לא תהיה העברה של תקציבים ומשאבים משמעותיים ליישובים הערביים. יו"ר הוועד הארצי של ראשי הרשויות המקומיות הערביות פנה השבוע לראש הממשלה ולשרים הרלוונטיים – שר הפנים ושר האוצר ושר הרווחה – והתריע שהשלטון המקומי הערבי יצטרך לקיים שביתה ללא הגבלה, החל בתחילת השבוע הקרוב, החל ב-3 במאי, אם לא יועברו לרשויות הערביות התקציבים הנדרשים והנחוצים כל כך כדי להתמודד עם המשבר הנוכחי. שיעור האבטלה ביישובים הערביים כיום הוא מעל 40%. העסקים נסגרים בזה אחר זה. המצב שנוצר אינו מאפשר גביית הכנסות עצמיות, שהן בעיקר הכנסות ממגורים. אני רוצה גם להביע לא רק את האכזבה העמוקה של ראשי הרשויות ושל הציבור הערבי אלא גם את המעשה שלא ייעשה. אני מתייחס להסכם שנחתם בין השלטון המקומי לבין האוצר שהקצה כ-3 מיליארדים לרשויות המקומיות, לשלטון המקומי. 3 מיליארדים. מה היה חלקן של הרשויות הערבית? 47 מיליונים, שזה פחות מ-2%. התקציב שקיבלו כל היישובים הערביים, יותר ממיליון ורבע אזרחים, שווה פחות או יותר לתקציב שקיבלה העיר אילת. במצב הזה אי-אפשר כמובן לתפקד; אי-אפשר לספק את השירותים ההכרחיים והבסיסיים לתושבים; אי-אפשר לתמוך בהם; אי-אפשר לנהל את משבר הקורונה ולהיאבק בנגיף. לכן אני מקריא לכם את הסיכום של ועד ראשי הרשויות המקומיות, שהופנה – אמרתי – לראש הממשלה, שככל שהממשלה לא תיתן מענה הולם על הדרישות, ראשי הרשויות המקומיות הערביות רוצים להשבית – אנחנו רוצים להשבית איתם – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. נא לסיים, בבקשה. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – את כל הרשויות המקומיות הערביות, לרבות מערך החינוך, אם החינוך יחזור – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – החל ביום ראשון. אני מתריע כאן על הקריסה המאוד-מסוכנת הזאת בתקופת המשבר – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – ועל הצורך שכל שרי הממשלה, הממשלה כולה וראש הממשלה יעבירו בהקדם ובאופן מיידי את התקציבים הנדרשים, לפני שזה יהיה מאוחר מדי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חברת הכנסת היבה יזבק. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני מחזק את ידיהם של ראשי הרשויות המקומיות הערביות, ואדוני – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> גם אנחנו. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – ואדוני היו"ר, בדיוק, אני מצפה גם ממך לעמוד לצד הרשויות הללו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, חברת הכנסת יזבק, ולאחר מכן, אם תהיה כאן – חברת הכנסת אורנה ברביבאי, ואם לא – חבר הכנסת מנסור עבאס, אם יהיה נוכח. אם לא, אחרון הדוברים יהיה חבר הכנסת יאיר גולן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נולדה לו בת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מזל טוב שיהיה לו. נא לצלצל. חברי הכנסת ששומעים אותנו כאן, בפרוזדורים ובחדרים, אנחנו נקיים הצבעה על הודעת הפיצול בהצבעה אלקטרונית. לכן, נא להגיע למליאה ולתפוס את מקומותיכם ביציעים, מי שצריך ביציעים, ומי שצריך – באולם המליאה. בבקשה, גברתי, עד שלוש דקות. << דובר >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, יש משהו מאוד אבסורדי בדיונים שמתקיימים בימים האחרונים בכנסת, בכך שנוצר מצב שיש לפנות את המקום רק לדיונים בעניינים של חוק הרוטציה וההסכם הקואליציוני, כאילו אין נושאים חשובים אחרים בעולם ובמדינה ואין קורונה. אפילו חוקים שנוגעים בקורונה ישירות נמשכו אתמול מתוך המליאה. הדיונים שמתקיימים כאן סביב הדמוקרטיה – שיש הרבה חלקים כאן שמופתעים שהמהלכים האנטי-דמוקרטיים – הם באמת מפתיעים אותי באופן אישי. הלב של הדיון הדמוקרטי זה באמת המהות של איזו ממשלה תקום בעקבות הסכם כזה או אחר. המהות של ההסכם הזה היא המשך הכיבוש, הסיפוח, המשך הגזענות, השחיתות. האמת, בין זה לבין דמוקרטיה אין כלום. זה לא קשור אפילו בדמוקרטיה. דמוקרטיה וכיבוש לא הולכים ביחד, וערכים דמוקרטיים לא ניתנים לפיצול. אז או שזה דמוקרטיה עד הסוף או שזה כיבוש עד הסוף. אי-אפשר – לא הולכים ביחד. אי-אפשר ללכת עם ולהרגיש בלי. זה לא הולך ככה. אנחנו רואים שהמהלכים האנטי-דמוקרטיים האלה לא רק נוגעים למדיניות הפוליטית הכללית, הם גם נוגעים לחיי היום-יום של האזרחים הערבים בתוך המדינה. אומנם הממשלה מנסה באופן מאוד אקטיבי לאכוף את כל התקנות שקשורות בקורונה, היא מפעילה תוכנית חירום, אנחנו רואים את השוטרים מציבים מחסומים ונותנים גם דוחות וכו', וזה טוב. אבל מצד שני, כבר נרצחו 17 אזרחים ערבים מתחילת השנה. רק היום, לפני שעתיים, היה בנצרת ירי. ביום שבת תשעה אזרחים חפים מפשע נפגעו, ובאותו יום גם עוד שניים בקלנסווה ועוד אחד בעארה. בואו, תפעילו את הדמוקרטיה גם כלפי האזרחים הערבים. איפה התפקיד של המשרד לביטחון הפנים? התפקיד של המשטרה? אנחנו רוצים לאכוף את החוק בכל מה שקשור לסיום התפשטות נגיף הקורונה, אבל גם כלפי נגיף הפשיעה בחברה, ובחברה הערבית במיוחד. שאף אחד לא ישלה את עצמו: לא הקורונה וגם לא רמדאן יפסיקו מעצמם את הפשיעה. זה התפקיד של המשטרה, אך ורק של המשטרה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לך. חבר הכנסת איתן גינזבורג, יו"ר הוועדה המיוחדת, אתה רוצה לסכם? << קריאה >> איתן גינזבורג (יו"ר הוועדה המיוחדת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו ניגשים להצבעה אלקטרונית. זו הפעם הראשונה שאנחנו מצביעים במבנה הזה של פיזור חברי הכנסת. אני מבקש הבנה. אנא, שכל אחד יתפוס את מקומו. אני אתן שהות. אני מקווה שלא יהיו תקלות, אבל אם יהיו תקלות אני אורה למזכירת הכנסת לעשות הצבעה שמית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, כולכם יושבים במקומותיכם מול המסכים? אני רואה שהתשובה היא כן פה. אני נותן דקה להתארגנות. נא לסייע לחבר הכנסת שמולי לתפוס את מקומו. הינה, הסדרן יסייע בידך. << קריאה >> איציק שמולי (העבודה): << קריאה >> הייתם שמים אותי מחוץ למליאה – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> גם אני שם, אל תדאג. האנשים הטובים נמצאים שם, כנראה. סדרנים, נא להוביל אותו למקומו. הוא הראשון. הוא היה מוכן להישאר שם קבוע, גם אחרי הקורונה. טוב, אנחנו ניגשים להצבעה. חברי הכנסת, אנחנו מצביעים על הודעת הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק-יסוד: הממשלה בדבר פיצול הצעת חוק-יסוד. מי שמצביע בעד – הוא בעד הודעת הוועדה המיוחדת. זו הפעם הראשונה, לכן נעשה זאת בסבלנות. גם חבר הכנסת מקלב – נא לסייע בידו. טוב, חברי הכנסת, אני עובר להצבעה. בבקשה, ניגשים להצבעה. בבקשה, חברי הכנסת. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה – 43 נגד – אין נמנעים – אין הצעת הוועדה המיוחדת בדבר פיצול הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – ממשלת חילופים) נתקבלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בעד – 43 חברי כנסת, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני מודיע שההודעה אושרה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תודה על שיתוף הפעולה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני מודה לחברי הכנסת על ההבנה ועל שיתוף הפעולה. בבקשה. אבי ניסנקורן, תתכונן למסירת ההודעה למטה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונח היום על שולחן הכנסת הסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה הדמוקרטית הסוציאליסטית של סרי לנקה בדבר העסקה זמנית של מטפלי בית סרי לנקים. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה למזכירת הכנסת. << נושא >> הודעת יושב-ראש הוועדה המסדרת << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הודעה ליושב-ראש הוועדה המסדרת, בבקשה. << דובר >> אבי ניסנקורן (יו"ר הוועדה המסדרת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הריני מתכבד להודיע על חילופי אישים בוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק-יסוד: הממשלה (ממשלת חילופים). מטעם סיעת ימינה, במקום חברת הכנסת איילת שקד יכהן חבר הכנסת מתן כהנא. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום שלישי, ד' באייר התש"ף, 28 באפריל 2020, בשעה 10:55. שימו לב – 10:55. אנחנו רוצים להיות מוכנים לצפירה בדיוק ב-11:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:33. << סיום >>