דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת ז' ישיבה כ"א הישיבה העשרים-ואחת של הכנסת העשרים-ושלוש יום חמישי, ו' באייר התש"ף (30 באפריל 2020) ירושלים, הכנסת, שעה 09:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 6 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 6 הצעות לסדר-היום 6 הלמידה מרחוק בבתי הספר בעת משבר הקורונה 6 קרן ברק (הליכוד): 7 יזהר שי (כחול לבן): 11 מתן כהנא (ימינה): 14 ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): 16 אורי מקלב (יהדות התורה): 18 יעקב מרגי (ש"ס): 22 שר החינוך רפי פרץ: 23 משה ארבל (ש"ס): 43 ניצן הורוביץ (מרצ): 44 אלון שוסטר (כחול לבן): 45 אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): 46 משה אבוטבול (ש"ס): 47 עומר ינקלביץ' (כחול לבן): 47 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 48 מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): 49 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 49 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 51 איימן עודה (הרשימה המשותפת): 52 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 53 הצעות לסדר-היום 61 הצורך המיידי להרחיב ולתקן את מתווה הסיוע לעצמאים 61 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 61 סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): 62 משה ארבל (ש"ס): 64 אלון שוסטר (כחול לבן): 75 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 77 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 77 אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): 79 אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): 80 אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): 82 איימן עודה (הרשימה המשותפת): 85 ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): 86 הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 9 והוראת שעה) (ממשלת חילופים) 88 איתן גינזבורג (כחול לבן): 89 איילת שקד (ימינה): 94 אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): 95 קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): 99 אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): 101 יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): 102 שלמה קרעי (הליכוד): 104 יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): 105 ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): 107 אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): 108 אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): 109 אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): 110 אלי אבידר (ישראל ביתנו): 115 היבה יזבק (הרשימה המשותפת): 118 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 119 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 121 אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): 123 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 125 אלכס קושניר (ישראל ביתנו): 126 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 128 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 130 עודד פורר (ישראל ביתנו): 133 ניצן הורוביץ (מרצ): 135 עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): 138 איימן עודה (הרשימה המשותפת): 139 אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): 141 סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 143 יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם): 144 רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): 145 ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): 149 מאי גולן (הליכוד): 150 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 152 דסטה גדי יברקן (הליכוד): 154 יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): 155 סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): 159 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 160 יאיר גולן (מרצ): 161 עידן רול (יש עתיד-תל"ם): 163 מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): 164 תמר זנדברג (מרצ): 166 מתן כהנא (ימינה): 167 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 169 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 170 סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): 172 צבי האוזר (דרך ארץ): 173 הצעת חוק ממשלת חילופים (תיקון חקיקה והוראת שעה), התש"ף–2020 193 צבי האוזר (דרך ארץ): 194 יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): 196 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 199 משה יעלון (יש עתיד-תל"ם): 204 מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): 205 הודעה אישית של חבר הכנסת יאיר לפיד 213 יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): 213 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> בוקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום חמישי, ו' באייר התש"ף, 30 באפריל 2020. הודעה למזכירת הכנסת. גברתי. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 9 והוראת שעה) (ממשלת חילופים), של חבר הכנסת איתן גינזבורג וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק ממשלת חילופים (תיקון חקיקה והוראת שעה), התש"ף–2020, של חבר הכנסת איתן גינזבורג וקבוצת חברי הכנסת. עוד הונח היום על שולחן הכנסת הסכם קואליציוני בין סיעת כחול לבן לבין סיעת העבודה הישראלית, שהוגש למזכירת הכנסת ביום שלישי, ד' באייר התש"ף, 28 באפריל 2020, ונשלח אליכם באותו היום בדואר האלקטרוני. כמו כן הונחו על שולחן הכנסת, בהתאם לסעיף 73(א) לתקנון הכנסת, תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (הגבלת פעילות) (תיקון מס' 8), התש"ף–2020 – החלטה מס' 5022. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> הלמידה מרחוק בבתי הספר בעת משבר הקורונה << הלסי >> << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> שלום לאדוני השר. אדוני שר החינוך, אתה השר התורן. הצעות לסדר-היום בנושא: הלמידה מרחוק בבתי הספר בעת משבר הקורונה, מס' 39, 41, 44, 45, 56 ו-64. תעלה ותבוא חברת הכנסת קרן ברק. להזכירכם, לכל אחד מהדוברים יש שלוש דקות, ולאחר מכן תהיה תשובת השר ותתקבל החלטה באיזו ועדה אנחנו ממשיכים את הדיון. גברתי. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> כן, כן. את גם אחת המציעות. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אדוני וחבריי, שלשום, בשעות הצוהריים ואחרי ששידורי טקסי יום הזיכרון הסתיימו, יצאתי מביתי ונסעתי באוטובוס קו 5 לאורכו של רחוב דיזנגוף בתל אביב, שבו אני מתגוררת. זו הייתה נסיעה עצובה. מעבר למערבולת הרגשית ביום הכל-כך מיוחד הזה, הרגשתי שאני נוסעת לא ברחוב דיזנגוף השוקק חיים אלא בשדרה המרכזית של בית הקברות לעסקים קטנים. רחוב דיזנגוף הוא סמל לרחוב מרכזי שלכל אורכו פועלות חנויות רחוב – אותן חנויות שלאחרונה אפשרנו לפתוח. במקום רחוב שוקק ראיתי חנויות נעולות על סוגר ובריח – חנויות ריקות שכבר לא תחזורנה לפעול – וחנויות לממכר מזון, שבהן היו תורים ארוכים. את בעלי החנויות הרחוב הללו אני יכולה לחלק לשתי קבוצות עיקריות: בקבוצה הראשונה אנשי מבוגרים הנמצאים בקבוצת סיכון וממעטים לצאת מביתם, ולכן עסקיהם נשארו סגורים; בקבוצה השנייה אנשים צעירים שהשקיעו את כל חסכונותיהם ועתידם בעסק קטן שהקימו במו ידיהם. אתם מפריעים לי. רבים מאותם צעירים הם גם בעלי משפחות צעירות. אף אחד לא יחזור לפתוח את העסק שלו כאשר ילדיו נמצאים בבית. הדוגמה הזאת נכונה לכל אדם עובד ולכל תחום עסקי, מסחרי ויצרני במשק הישראלי. כך בנוי המשק. ללא מסגרות חינוכיות וחברתיות לילדים ההורים לא יחזרו לעבודה, ובוודאי לא בתפוקה משמעותית עד מלאה. אף אחד לא יחזור לעבודה כאשר לילדים שלו אין מסגרת חינוכית וחברתית פעילה. אני אומרת את זה גם לגבי ילדי הגן והכיתות הנמוכות, שלא ייתכן שיחזרו ללימודים במתכונת של חצי שבוע, וגם – ותקשיב, אדוני השר – אני מתקשה לדמיין הורים לילדים בני 10 ו-12 שמנשקים את הילדים שלהם לשלום ב-08:00, משאירים אותם לבד במשך כל היום וחוזרים ב-17:00. ילדים בני 10 – כי אלה כיתות ד'. כל מי שחושב שאפשר לעשות את הפרדה בין ילדים קטנים לילדים קטנים יותר פשוט טועה. כל מי שחושב שהחזרת הגנים וכיתות א'–ג' תוכל להשיב את המשק לפעילות הוא במקרה הטוב תיאורטיקן ובמקרה הפחות-טוב סתם אדם שטומן את ראשו בחול. למשרד החינוך היה חודש וחצי לקיים ישיבות עומק ולתכנן את התהליך הנכון והיעיל לחזרה ללימודים. אסטרטגיית החזרה למערכת החינוך אינה רק עניין של מורים ותלמידים – זו שאלה כלל-משקית, כי בלי מערכת חינוך מתפקדת אין משק מתפקד. לצערי, נראה כי כל תהליכי קבלת ההחלטות בתחום הזה נשענים יותר על החלטות אקראיות ומשא ומתן עם נציגות המורים ופחות על ראייה משקית כוללת ורחבה. אסטרטגיית החזרה ללימודים אינה יכולה להסתפק בכיתות א'–ג', ויש להרחיבה עד כיתה ו'. זו סתם הפרדה מלאכותית. אין לה קשר למציאות. מבחינת שחרור ההורים לחזור לעבודה, אין הבדל בין תלמידי א'–ג' לבין תלמידי ד'–ו'. כאשר משבר הקורונה פרץ ונקלענו לפתע לממלכת האי-ודאות, משרד החינוך פעל במהירות ראויה לציון והעביר את הלימודים ללמידה מקוונת. מאחר שבישראל אין תרבות ונוהג של לימודים מקוונים בשילוב המערכת הרגילה, הלמידה המקוונת נתנה מענה מוגבל בלבד, שעיקריו סדר-יום מינימלי, מסגרת כלשהי לילדים ובעיקר מתן תמיכה חברתית, אך לא מעבר לכך. אפילו מנכ"ל משרד החינוך הודה בפנינו בוועדת החינוך ששעות הלימוד בזום אינן אפקטיביות כמו שיעורים פרונטליים. פניותיי הרבות בנושא למשרד החינוך וגם אליך, אדוני השר, בדרישה לקבל נתונים אמפיריים על אודות האפקטיביות של הלימוד המקוון טרם נענו, ואני חוששת שהמידע הזה פשוט לא קיים. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> עם זאת, סקרים שנעשו באופן פרטי הראו כי 75% מההורים טוענים שהלימודים המקוונים בכיתות הנמוכות אינם אפקטיביים ושיכולת הריכוז מול המסכים מוגבלת ביותר. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע, אני ממשיכה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> כן, אבל – – – << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> את זאת אני יודעת לא רק מסקרים – זה חשוב – אלא ממקור ראשון. בני עידו לומד בכיתה ד' בלמידה מקוונת שלא נותנת לו כל כך הרבה. יתרה מזו, אני חרדה מהפערים הפדגוגיים שהוא וחבריו פותחים ומהנזקים החינוכיים שייגרמו מכך, בטח לקראת המעבר לחטיבות הביניים. דקה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> לא, גברתי, את מדברת ארבע דקות. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל הפריעו לי באמצע. אני רק מסיימת. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> ממש לא הפריעו לך באמצע. בבקשה, גברתי. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רק מסיימת את הסוף. אני אומרת שוב: ללא חזרת כיתות ד'–ו' למערכת החינוך ייגרמו שני נזקים משמעותיים: הראשון – פגיעה אנושה בהתפתחות החינוכית של ילדינו, והשני – המשך פרפורי המוות של המשק הישראלי. תפקידנו כחברי הכנסת לראות את הדברים בראייה כוללת ולדרוש מהמערכות כולן לתת פתרונות מלאים ושלמים לחזרה מלאה של כולם. עלינו לדרוש כי תוכנית הלימודים תימשך גם לתוך הקיץ, ואל לנו להסתפק בקייטנות, אלא בלימודים אמיתיים. את ההתחשבנות הכספית מול המורים נשאיר לכם, משרד החינוך, אבל הלימודים צריכים להיות לימודים, ולא בית ספר של הקיץ. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו מבקשים שלא ייווצר מחזור קורונה של ילדים שיסחבו את הנזק לאורך השנים. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע. הסוף: מכיוון שההשלכות הכלכליות על המשק הן שעומדות בבסיס טענותיי, אני מבקשת שזה יעבור – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> גברתי, אני מאוד מכבד אותך, אבל אי-אפשר. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. אני רק מבקשת. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> יש תקנון. אני צריך לתת לכל אחד חמש דקות ועשר דקות. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> אין בעיה. אני רק מבקשת שזה יעבור לוועדת הכספים ולא לוועדת החינוך. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. אמרת לוועדת כספים ולא לוועדת חינוך. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> לא לוועדת חינוך, כי אני מדברת על משברים כלכליים. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> זו הצעתך. חבריא, אני מצטער. לא נעים להפסיק אתכם, אבל יש היום סדר-יום ארוך מאוד. שלוש דקות זה שלוש דקות. יזהר שי, בבקשה, אדוני. קרן, אני מצטער, אבל – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אוקיי. בבקשה, אדוני. << דובר >> יזהר שי (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד שר החינוך, חברות וחברי הכנסת, 186 מדינות בעולם הודיעו על סגירה מלאה של מוסדות החינוך בחודש מרץ בעקבות משבר הקורונה, ובהן היינו אנחנו, מדינת ישראל. מנתוני משרד החינוך אנחנו למדים שלמעלה מ-700,000 תלמידים עשו שימוש בתוכן דיגיטלי מדי יום בזמנים שבהם אכן החינוך המקוון היה זמין לכולם. אני מסתכל על זה ככה: קיבלנו הזדמנות. זו הזדמנות לבחון תפיסות עולם והנחות יסוד לא רק בנושא הלימוד המקוון אלא בכלל במובן הרחב של החינוך. שנים רבות אנחנו מתכוננים, והינה, עכשיו קיבלנו הוכחה שלימוד מקוון הוא רובד הכרחי ביכולות של מערכת החינוך בעיתות משבר – רעידות אדמה, מלחמות, חלילה, משבר בריאותי – אבל צריך להסתכל על זה גם אחרת, כחלק מהמערכת הכוללת שאנחנו קוראים לה מערכת חינוך. יש חמישה רבדים שבנו את היכולת הזאת של לימוד מקוון. קודם כול, צריך מחשב זמין; אחרי זה צריך תשתיות תקשורת; צריך תוכן רלוונטי. המורה והתלמיד צריכים להיות מיומנים ביכולות לעבוד ככה ביחד, והם צריכים להיות מוכנים פדגוגית, נפשית, לתפיסה הזאת שזה שיעור מסוג אחר. ועכשיו, במה אנחנו חייבים לטפל מיידית? אנחנו חייבים מחשב לכל ילד. אדוני שר החינוך, אני יודע שזו לא בעיה שלך, במירכאות; זו בעיה ממשלתית, בעיה ציבורית, בעיה של תפיסת עולם. כל ילד בישראל חייב מחשב. נקודה. אנחנו חייבים תשתיות תקשורת ואנחנו חייבים תכנים, מיומנויות למורים ולתלמידים, שיטות לימוד, פדגוגיה חדשה. אלה הדברים שעולים מהמסקנות שזכינו לקבל; הינה חלק מיתרונות הקורונה. אז בואו נדבר על ההזדמנויות האלה. דבר ראשון – צמצום פערים. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אדוני היושב-ראש, 24 ממשקי הבית עם ילדים בישראל אינם מחוברים לאינטרנט. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> 24%. << דובר_המשך >> יזהר שי (כחול לבן): << דובר_המשך >> 24% ממשקי הבית עם ילדים בישראל אינם מחוברים לאינטרנט. ל-15.7% אין אפילו מחשב ביתי. מדברים על פערים – 51% ממשקי הבית הערביים בישראל אינם מחוברים לאינטרנט. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לכמה אין מחשב ביתי? << דובר_המשך >> יזהר שי (כחול לבן): << דובר_המשך >> מחשב ביתי – על פי נתוני הלמ"ס ל-15.7% מילדי ישראל אין מחשב בבית. דיברתי פה לא מזמן על ילדי הפנימיות וכפרי הנוער. הם היו מנותקים. שלחנו אותם הביתה בזמן המשבר, אבל הם לא יוכלו להתחבר ללימוד המקוון. אנחנו חייבים לעמוד על כך שלכל ילד בישראל יהיה מחשב; שבכל בית יהיה אינטרנט. כל אדם בישראל בכלל צריך גישה לרשת, לתכנים, לתקשורת בין בני אדם. אבל בואו נדבר גם על שינויים במערכת החינוך. אני לא מעביר ביקורת, אדוני השר, אני מציע. יש לנו עכשיו הזדמנות לדבר על תפיסת עולם: מה זה שיעור? מה זאת כיתה? על מהות תפקיד המורה במרחב הזה על מה אנחנו מצפים מהתלמידים. לא מדובר רק על הנושא של לימוד מקוון, אלא בכלל. אנחנו יכולים לדבר על לימוד מקוון בקבוצות כהזדמנות. למה רק מורה מול התלמידים שלו? למה שתלמידה מבית שאן לא תלמד עם תלמיד מרמת אביב ועם מורה מבאר שבע? אנחנו צריכים לדבר על לימוד עצמי. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, אדוני. << דובר_המשך >> יזהר שי (כחול לבן): << דובר_המשך >> אני עניתי על שאלות. תיתן לי בבקשה עוד חצי דקה, אדוני היושב-ראש. אנחנו צריכים לדבר על לימוד עצמאי, על חקר, על שעות לימוד – לרווח אותן למשל בשעות היום כך שבעיות הפקקים ייפתרו, כי אפשר גם ללמוד חלק מהזמן מקוון. אפשר לדבר על שינוי מבני במערכת החינוך בישראל: הרבה פחות ריכוזיות של משרד החינוך, הרבה יותר אוטונומיה למורים, למחנכים, למנהלי בתי הספר, למועצות מקומיות וכן הלאה. אנחנו צריכים לבנות מחדש את תפיסת העולם של מערכת החינוך בישראל. הקורונה הייתה גורם מאיץ, אדוני היושב-ראש, אבל היא גם הזדמנות לחישוב מסלול מחדש. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יזהר שי (כחול לבן): << דובר_המשך >> אני מציע להעביר את ההצעה הזאת, אדוני, לוועדת החינוך בראשותו של חבר הכנסת ניצן הורוביץ, שעושה שם עבודה מצוינת, מהסיבה שמדובר פה על תפיסה חינוכית. אני מקווה שתהיה משם המשכיות לוועדת החינוך הקבועה, כשהיא תקום, כשבעזרת השם תקום בקרוב ממשלה בישראל. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. אני רשמתי את בקשתך לחינוך. חבר הכנסת מתן כהנא, אדוני. אחריו – חברת הכנסת ע'דיר מריח. כן, אדוני. << דובר >> מתן כהנא (ימינה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני השר, אני רוצה לפתוח ולהגיד תודה רבה רבה למורים ולצוותי ההוראה. אני אומר לך, אני רואה אותם ברמה האישית, כמה קשה הם עובדים. אני מדבר איתם, מדבר עם מנהלים. אני רואה את זה על הילדים שלי – כמה המורים משקיעים בתקופה הזו. אני רואה כל בוקר את מה שמוכן ברשתות לקראת עוד יום של לימוד. אני רואה את הקשר הישיר של המורים עם התלמידים. באמת מלא הערכה והערצה לצוותי ההוראה. אלא מה? יש פה איזו יעילות משתנה. אני אומר לך, אדוני השר, בתיכון, לפחות בחוויה האישית שלי, זה יעיל מאוד, וביסודי זה כמעט פול גז בניוטרל. אני רואה את זה על תלמידי היסודי. אני מדבר שוב – אני רואה גם בסקרים: היעילות של הלימוד מרחוק בכיתות הנמוכות היא נמוכה מאוד מאוד. העלות של שבוע שהילדים של היסודי נמצאים בבית למשק היא כמה מיליארדים. אני אומר לך, אדוני השר, המאבק של ארגוני המורים בהצעות שיש פה מבזה את המורים. ארגוני המורים מבזים את המורים. עכשיו אני אומר לך, אדוני השר, אני כימין שמרני, קפיטליסט, לא מצפה מאף אחד לעבוד חינם – זה נגד תפיסת העולם שלי – אבל אני שומע את המורים – – << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> באמת תודה רבה. באמת תודה רבה. << דובר_המשך >> מתן כהנא (הבית היהודי-האיחוד הלאומי): << דובר_המשך >> – – אני שומע את ההורים, והמורים מוכנים לעשות את זה אחרת. לעשות את זה אחרת. איפה שזה לא יעיל עכשיו, הלימוד מרחוק, צריכים להפסיק אותו, כדי לשמור את הימים האלה עד שהקורונה תיגמר, בעזרת השם, ויהיה אפשר ללמוד כמו שצריך. צריך לעשות עכשיו פחות לימוד מכוון בכיתות הנמוכות ויותר לימוד אחר כך, כולל בקיץ. המורים מוכנים לזה. ארגוני המורים פשוט מבזים את המורים עצמם. << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> אתה פשוט מטעה את הכנסת. אתה מטעה את הכנסת. << דובר_המשך >> מתן כהנא (הבית היהודי-האיחוד הלאומי): << דובר_המשך >> צריך להפסיק עם זה. << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> אתה מטעה את הכנסת. << דובר_המשך >> מתן כהנא (הבית היהודי-האיחוד הלאומי): << דובר_המשך >> ואני שוב אומר פה תודה רבה למורים ולצוותי ההוראה. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עשו עבודה מאוד יפה בלמידה מרחוק. << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> כן, זו אכן דעתו. חבר הכנסת ניצן הורוביץ, זו אכן דעתו, אבל אני ברשותכם גם הייתי אומר שהביטוי "מבזים את המורים" – אלה הארגונים שלהם. ברצונם יבחרו בהם, ברצותם לא, אבל אלה הארגונים שלהם, וחבל. אוקיי, זו דעתך, אדוני. יעלה ויבוא – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> כן, אנחנו מכבדים את זה. חברת הכנסת ע'דיר מריח. בבקשה, גברתי. אחריה – חבר הכנסת אורי מקלב. מתן, אתה דיברת דקה וחצי. נזכור לך. << דובר >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז תן לי. תקזז את מה שהוא – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> בבקשה, גברתי. << דובר_המשך >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אדוני יושב-ראש הישיבה, אדוני שר החינוך, חברי כנסת נכבדים, אני אפתח ואומר שאני מוקירה, מודה ומעריכה את משרד החינוך על כל מרכיביו, על כל פועליו, האנשים המדהימים שעושים מאמצים כבירים, לילות כימים, כדי לעזור לנו, ההורים והתלמידים, להיחלץ, לבנות את עצמנו מחדש ולצאת מהמשבר הזה. יחד עם זאת, אנחנו היום דנים בסוגיה חשובה שנקראת "הלמידה מרחוק", או "הלמידה המקוונת", שעליה נשענת כל ההתמודדות שלנו כמשרד חינוך – או שלכם כמשרד חינוך – כדי לעזור לנו. אדוני השר, משהו לא תקין בארגון, בבנייה של הלמידה המקוונת. אני יכולה להגיד לך שאני אימא לשני בנים, בן חמש ועשר, ולי כן יש יותר ממחשב אחד בבית. אני ובעלי עבדנו בחלק מהימים שנינו בבית, ומשהו לא עובד בבנייה של הלו"ז הזה. היו הנחיות סותרות. הייתה הרגשה שאתם בונים את עצמכם תוך כדי; שנתפסתם לא מוכנים לדבר שנקרא "למידה מקוונת" או "למידה מרחוק". << קריאה >> שר החינוך רפי פרץ: << קריאה >> מה שנקרא קורונה. << דובר_המשך >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> שר החינוך רפי פרץ: << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> הרגשנו שהתכנים לא ישימים, שהלו"ז לא ישים וגם הסביבה. לא היינו מוכנים כהורים וכתלמידים להבנה של משמעות הלמידה המקוונת. זה לא משהו שהתנסינו בו בעבר. לפי נתונים, לפי דוח של הלמ"ס מ-2018, כשליש ממשקי הבית בישראל בכלל יש להם מחשב אחד ולא יותר. אם אנחנו מסתכלים על העשירון התחתון, הנתונים אפילו עגומים יותר: ל-50% מהמשפחות אין אפילו מחשב אחד. תחשבו מה קורה במשפחות אחרות: יש משפחות מרובות ילדים, יש משפחות שבהן יש פחות מחשבים. אנחנו מדברים על אמצעים, על ספקים, על אינטרנט, על תשתיות. אלה דברים שהם הבסיס כדי לבוא וללמד מרחוק, ואלה דברים שלא קיימים. מה שאני אומרת ומה שאני מציעה: אומת הסטרטאפ, שיש לה הישגים כבירים מבחינת מדע, מבחינת חדשנות, מבחינת טכנולוגיה, לא יכולה להרשות לעצמה להיתפס לא מוכנה למשבר. משרד החינוך חייב לבנות, מאתמול, מערכת חינוך שבה תוטמע למידה מקוונת, למידה מרחוק, שלא קשורה לשום משבר, לא כלכלי ולא בריאותי. אנחנו חייבים להתחיל להטמיע את זה בהדרגתיות, בצורה רציפה, בצורה עקבית, בצורה מאורגנת, כי אני חושבת שזה הסוד להצלחה. אנחנו מדברים על העולם המודרני. בעולם המודרני הבסיס לכול הוא היכולת להתמודד עם הטכנולוגיה, היכולת להתמודד עם מחשב. ואני יכולה להגיד לך שבחלק מהימים, אדוני השר, מצאתי את עצמי עם ילד בן חמש, בגן, שמן הסתם לא יכול להדליק ולכבות ולפתוח זום, מנסה יחד איתו לבנות את הלו"ז הזה. הלו"ז הזה לא היה ישים בשום צורה. לשבת עם שני ילדים בבית, עם שני מחשבים במקביל, עם אחד, בן חמש, להכין סלט ויצירה, לבנות מטוס ולעשות התעמלות, ועם השני בכלל להתחיל עם סוגיות מתמטיות מורכבות, זה לא נכון ולא תקין. בואו נתחיל ונבנה את המערכת החינוכית שלנו ונבנה בה ונטמיע בה את הלמידה המקוונת. המשבר הבא – זו לא שאלה אם יבוא; השאלה היא מתי יבוא. בואו נבנה את זה ולא נחכה שיבוא משבר. בואו נטמיע את זה באופן נכון במערכת החינוכית. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. יעלה ויבוא חבר הכנסת אורי מקלב. מתן, חבר כנסת כהנא, להעביר את זה לוועדת חינוך? לאן אתה – – – << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> כספים? << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> הוא קפיטליסט, הוא רוצה כספים. << קריאה >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> חינוך. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, אין ספק שאנחנו רוצים לדון בנושא המרכזי לאחר ההתמודדות של מערכת הבריאות עם נושא הקורונה, וזה מערכת הלימודים; מערכת הלימודים היא הדבר החשוב ביותר שאנחנו צריכים לדון בו – בהשתחררות, או בחזרה לשגרה. אבל השיח בתקופה האחרונה, והאי-בהירות והאי-יציבות בנושא של החזרה ללימודים – והרבה דעות יש בעניין הזה – קורה בעיניי מסיבה אחת: הדיון הוא לא על חזרה ללימודים, אדוני השר, הדיון הוא אם בתי הספר וגני הילדים מספיק בטוחים כדי לשמש בייביסיטר לחזרה לעבודה. במקום לשים את דגל החינוך ולשים את החזרה ללימודים במקום ראשון, אנחנו שמים את הדגל של חזרה לעבודה – שזה חשוב מאוד, מאוד חשוב, אבל יש זילות בנושא של הצורך בלימודים. ועכשיו אנחנו באמת בדילמה בין להחזיר את גני הילדים, שהם הכי מסוכנים ואולי הכי לא מתאימים עכשיו לחזור – גם למורים, גם לגננות, גם לילדים עצמם – לבין חזרה ללימודים של הכיתות הגבוהות, בגלל שהנושא הוא העבודה, וכדי לחזור לעבודה צריך להחזיר את הילדים הקטנים. דנו הרבה בכנסת – ועדת החינוך בראשותו של ניצן הורוביץ – בבעיה של הלימודים המקוונים. היא בעייתית מאוד, גם כלפי המורים, גם כלפי התלמידים, גם כלפי ההורים בעניין הזה. הרבה שיח היה בעניין, אבל בעיניי, אני רוצה להגיד לך שבמקרה הזה, תפסת מרובה לא תפסת. היעדים ששמתם בלימוד המקוון מהכיתות הקטנות ועד הכיתות הגבוהות לתעודות, לציונים, למבחנים, הם מה שהביא את המערכת גם לקושי. היטיבו אחרים להסביר את זה: כשיש שני ילדים, קל וחומר כשיש ארבעה ילדים, קל וחומר כשאין מספיק מחשבים, קל וחומר שצריך להדפיס את כל החומרים האלה; הקושי של המורים להכין חומרי למידה אחרים, צורת למידה אחרת, אביזרים של למידה – דברים בעייתיים מאוד; התלמידים צריכים להיות מרוכזים, וזה כשהאימא בבית, אבל כשההורים, חלקם – – – << קריאה >> שר החינוך רפי פרץ: << קריאה >> רק בגרויות זה – – – << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מה פתאום? אדוני השר, סליחה, חובה ללמוד עם מבחנים, עם מדדים לתעודות. אשתי מורה 40 שנה, אני יודע מה קורה בבית, אני יודע מה מדהים אותה. אשתי מורה בממלכתי-דתי. << קריאה >> שר החינוך רפי פרץ: << קריאה >> ומה ההנחיות? << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני יודע מה ההנחיות שלה, אדוני השר, לתעודות – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל בסוף – – – << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אבל זאת הדרישה של מנהל בית הספר. אלה יהיו מדדים לציונים שהיא צריכה לתת. אתה גם מחייב אותם – – – << קריאה >> שר החינוך רפי פרץ: << קריאה >> לכן, רק קורונה – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אדוני השר יענה אחרי זה במשולב. כשאני מסתכל על נכדיי אני מרגיש שהוא יותר צודק, כי הבנתי את זה שהמורים מכניסים איזו ציפייה. כדאי שתבהיר את זה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הרי המתח סביב הלימודים האלה, והחיוב – היה צריך לעשות איזה משהו שהוא יותר חברתי, שהילדים ירגישו שיש להם את החברים שלהם. היה צריך לתת יותר אתגרים, שזה יהיה חווייתי יותר. אבל נשאיר את זה, גם את הקושי – יש מה לשפר. צריך לדבר, ודיברנו על זה בוועדת החינוך. אבל אני רוצה להתייחס למגזר החרדי. המגזר החרדי התמודד עם נושא הלימודים מרחוק על ידי קווי תקשורת לא חזותיים – קווי שמע. הכינו בצורה נפלאה, על כל השדרה, מגני הילדים ועד בתי הספר התיכוניים – הכינו חומרים, חומרי לימוד, שיעורים פרונטליים, שיעורים חיים, בלייב, כניסות לכיתות אלה, לכיתות אחרות, שיחות עם המורים בצורה נפלאה – והכול קרס. הכול קורס. אי-אפשר להשיג – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אדוני, אני מסיים. אי-אפשר להשיג לא את קווי הטלפון – עומס על הקווים, עומס על השרתים, ששם השיעורים נמצאים, קשיים מאוד גדולים. אני רוצה לציין את משרד התקשורת: באופן מופלא – זה לא צריך להיות החלק שלו – הגיע להסדרים, גם בגלל העלויות הגבוהות מאוד – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> משרד התקשורת הגיע להבנות. משרד התקשורת יוזם עם משרד החינוך שיח כדי לתת מענה. המענה צריך להיות בסבסוד של השעות, של הדקות האלה. מדובר על עשרות מיליוני דקות שהיו בשימוש וגם נדרשים לשימוש, עלויות מאוד גבוהות. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חבר הכנסת מקלב, אדוני. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מסיים, אדוני, משפט. היה איזה שיח קטן. היום נותנים מחשבים, נותנים אינטרנט פתוח. למה לא לתת פלאפונים מושאלים – מושאלים, הפשוטים ביותר, שעולים אגורות, לאותן משפחות? למה לא לקחת את הקווים הקיימים במשרד התקשורת, כמו 1900? מדובר על סבסוד קטן של דמי קישוריות. אדוני השר, משרד החינוך, לא מבקשים עכשיו לתת לילד ולא לתת למשפחה – לתת מול חברות התקשורת, מול בזק ומול חברת הסלולר סבסוד או קנייה של דמי קישוריות. זה היה פותר את הבעיה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אדוני, אתה צריך להפסיק. תודה רבה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מודה לך, אדוני היושב-ראש. אני רק אומר לך, בפסוק אחד – את זה תרשה לי – מה שאנחנו קוראים בפרשת – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> מי יגיד לא לפסוק? << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני יודע, זה תמיד המזל: תבן לא ניתן לעבדיך ולבנים אומרים לכם עשו – זה מה שקורה – "והנה עבדיך מֻכים". תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, אדוני. חבר הכנסת מרגי, בבקשה, כבודו. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> כן. אגוזים קשים לפיצוח. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדי השר, אתם יודעים, אני שומע את השיח מכל גוני הקשת. יש טענות, ובצדק, אבל אני אומר לכם: גם אני כועס – אני כועס על הקורונה, שלא הודיעה לנו מבעוד מועד שהיא עומדת להגיע. כל מה שלימד אותנו הנגיף הזה הוא להתמודד תוך כדי תנועה. הממשלה הוכיחה זאת, התנהלה כך; המציאות מכתיבה את זה. ואני רואה, כשישבו הילדים בבתי הספר – מה יהיה? מה יהיה? עכשיו יש מתווה, אז יש טענות. בצדק, החששות. אף אחד לא אומר שהכול יהיה בסדר. הכול זה ניסוי וטעייה. ואמר ראש הממשלה, בצדק: נצליח – נתקדם. אם תהיה התפרצות, חס ושלום, נחזור ברוורס. כנ"ל גם מערכת החינוך. ואדוני, מכובדי השר, היום רציתי לדבר על הלמידה המקוונת, לא על החזרה. החשש שלי – זה לוקסוס של עשירים, מה שדיברו פה. יצליחו, עם מבחנים, בלי מבחנים – אני עדיין תקוע עם אלה שאין להם את האמצעים, אין להם את הכלים הטכנולוגיים. אני שומע מהורים על למידה מקוונת. יש כאלה שמרוצים, זה מצליח; תלוי גם במורה, תלוי גם באכפתיות, תלוי גם בהורים, הורים משקיעים. לכן, אי-אפשר לקבוע קביעה אחת נחרצת, וזה לא נכון לבוא לכאן, לומר דברים גבוהים ולקבוע ממקרה אחד, מהנכד או מהבן, מהשכן או מהשכנה, איך זה עובד. זה עובד טוב במקומות מסוימים, עובד פחות טוב, אבל אתה יודע, זה עובד. במציאות הקשה שאנחנו נמצאים בה זה עובד. המשק צריך לחזור לפעולה, כולם, אין מי שחולק על זה. זה צריך להיעשות בהדרגה, וטוב שאנחנו נוהגים באחריות, בהדרגה. אין משק שחוזר לפעולה בלי שמערכת החינוך במקביל חוזרת במידה מסוימת. אני חושב שהגילאים שבאמת צריכים השגחה הם הגילאים שהממשלה ומשרד החינוך מדברים על חזרה מדורגת שלהם. צריך לעקוב אחרי זה. יש חששות. אני אומר לכם שקיבלתי פניות מגננות, ממורות, שהן עצמן בקבוצת סיכון, והן חוששות. אף אחד לא יכול לערוב להן שלא ידביקו ולא יידבקו, ושילדים לא ידביקו אחד את השני או שהן עצמן לא יידבקו. אבל מה, צריך לנסות לעשות זאת בזהירות, תוך הקפדה של כל הכללים. אין ספק שיש כאן ניסוי וטעייה. אני קורא לך, מכובדי השר, באמת להסתכל על אלה שאין להם את האמצעים. יש קשיים אובייקטיביים במגזר הערבי, במגזר החרדי, באוכלוסיות מוחלשות, שאין להן את האמצעים הטכנולוגיים – לתת להן את המענה. אני לא אומר לך פה מענה אחיד בצורה כזאת, אבל צריך לדעת לסמן, לאתר, למפות את האוכלוסיות האלה ולתת להן מענה ייחודי. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. אדוני השר, ולאחר דברי השר אנחנו נשמע דעות נוספות. דקה לכל אחד. << קריאה >> שר החינוך רפי פרץ: << קריאה >> אתה רוצה – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> לא, יש נוהל. רק אחריך, אדוני. בבקשה. << דובר >> שר החינוך רפי פרץ: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי וחברותיי חברי הכנסת, אני הקשבתי ברוב קשב לדברים המחכימים והיוצאים מן הלב שנאמרו כאן בנושא הלמידה המקוונת. יזהר, הדברים שלך הם ממש סדר-יום שאני מעמיד על סדר-היום שלי, ורשמתי לי אותו. חלק מהדברים – אנחנו ממש עמוק בתוכם. הקורונה תפסה את כולנו בהפתעה. אנחנו היינו בתהליך ארוך של שנים של להיכנס לנושא הלמידה המקוונת. אנחנו האצנו את התהליך הזה ברגע שנכנסנו למהלך של הקורונה. האצנו את התהליך הזה – בערך בשבועיים וחצי, שלושה עשינו תהליך של הרבה שנים. התהליך הזה ייתן את אותותיו ואת פריו בשנים הבאות, אין לי ספק. תמונתי דומה מאוד למה שאתה הצגת – – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר החינוך רפי פרץ: << דובר_המשך >> תמונתי לגבי המשך הדרך דומה לדברים שאתה אמרת, חבר הכנסת יזהר, לגבי המעורבות של הלמידה המקוונת במהלך הלימוד המשותף, הכולל יותר, הנחלק על פני כל היום. הייתי רוצה לראות שמורים ומורות מדברים עם התלמידים והתלמידות גם בערב. אבל באמת, בראשית דבריי אני רוצה לפתוח בהערכה גדולה מאד מאוד למורים, למורות ולגננות על המסירות, על הנחישות ועל היצירתיות שבה הם התחילו את כל המהלך. אם לא הם, שני מיליון ו-300,000 תלמידים היו במקום אחר. על הגרף אני לא יכול להגיד פה או שם, אבל ברור לי שהם היו במקום אחר. המורים שלנו, ההון האנושי הנפלא הזה, בכל המגזרים, עושים עבודה, עבודת קודש. מעל הבמה הזאת אני אומר לכם כשר חינוך שאני מלא הערכה, ואין לי שום ספק שהם ראויים לתגמול, לשכר, לכבוד וליחס כמו שמגיע למי שנותן את כל-כולו למשימה שהוצבה. אני אומר לכם, אולי חוץ מאורי מקלב, אני מוכן להתחרות עם כולם כמה נכדים יש למישהו פה. אולי. יש לי נכדים מגיל אפס. לפני יומיים נולדה לי נכדה – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר החינוך רפי פרץ: << דובר_המשך >> מגיל 1, אין אפס. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מלידה. << דובר_המשך >> שר החינוך רפי פרץ: << דובר_המשך >> מלידה, והנכדה הגדולה שלי היא שביעיסטית, בכיתה י"א. על כל הסקאלה; אין לי אחד כן ואחד לא – יש לי בכל כיתה כמה. אני לא אגיד כמה יש. << קריאה >> אלון שוסטר (כחול לבן): << קריאה >> שמות, שמות. << דובר_המשך >> שר החינוך רפי פרץ: << דובר_המשך >> אל תעשה לי את זה, אלון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> צריך לומר: כן ירבו. << דובר_המשך >> שר החינוך רפי פרץ: << דובר_המשך >> תודה רבה, תודה רבה. אני רוצה לומר לכם שאני שומע מכולם – יש לי גם הרבה מורים ומורות וגננות במשפחה, ואני שומע מכולם את הקולות, אני שומע את האורות, אני שומע את הקשיים, אני שומע את הבעיות. אבל אני אומר לכם שכמסה – וחשוב מאוד שהכנסת היקרה תדע את זה – אנחנו הרבה יותר בסקאלת החיוב מאשר בדמדומי העשייה. החיוב כאן הוא עצום, ואני רוצה לפרט לכם כאן בצורה יותר מקצועית את העבודה של משרד החינוך. למעלה מחודש פועלת מערכת החינוך, כמו מדינת ישראל כולה, תחת שגרת חירום. עם ההודעה על סגירת בתי הספר פעלנו באופן מיידי לפתיחת מערכת חינוך מקוונת, במתכונת מקוונת, של למידה מרחוק. המטרה שלנו הייתה ליצור סדר-יום לימודי בתנאים החדשים. סדר-יום לימודי פירושו של דבר ש-2 מיליון ו-300,000 תלמידים, הילדים שלנו, לא יהיו מפוזרים בחלל האוויר. סדר-יום לימודי בתנאים האלה זה אומר סדר-יום לימודי, סדר-יום רגשי, סדר-יום אנושי, סדר-יום מחבק, סדר-יום מחבר. אלה ערכים שנכון שצריך שהם יהיו בבית הספר, אבל כשהפגישה היא פרונטלית זה פשוט, וכשהפגישה היא "פגישה", וירטואלית, אז מאוד מאוד צריך – ואף אחד כאן לא יוכל למדוד מה עשתה מורה או גננת שהתקשרה בבוקר, ובערב החליטה לספר סיפור לילד בן ארבע באופן אישי. אני אומר לכם שגם זה קרה. זה שווה לימוד? זה שווה ערך למה? המטרה שלנו הייתה להתמודד עם המשימה הלאומית – גם הלימודית, אבל המשימה הלאומית שעומדת לפתחנו היא לשמור על הרוח של תלמידים שמחים, הורים שמחים. לצערי הרב, וכואב לי על זה מאוד, כשאני שומע על בתים שבהם גם האבא והאימא אינם יודעים מהיכן יהיה מטה לחמם, אני ודאי חושב שילדים שממלאים את הבית בקצת יותר שמחה, זה מוסיף המון המון תמיד. המורים והגננות, כמו שאמרתי, גילו מנהיגות, גילו מסירות, גילו אחריות. אני יודע על מורים ומורות שהכינו תוכניות. זה קשה. זה קשה. אתם צריכים לדעת מה זה הדבר הזה. לימוד מקוון זה לא שיטה רגילה. התרגלנו לשיטה אחת. גם אני מדי פעם מעביר שיעורים ככה. זה לא פשוט. אתה רגיל בצורה מסוימת, ופה זה כבר אחרת – אתה מכין את החומר אחרת, אתה מנגיש אותו אחרת. תכף אעבור על האמצעים שיש. מורה צריך להיות חצי פרופסור על כל האמצעים שיש לו, ולדעת לנצל אותם, ולתת לתלמיד – לזה את זה ולזה את זה. אני אעבור איתכם עכשיו על ארבעת המרכיבים המרכזיים, ואני גם אגיד לכם מספרים. חשוב שכנסת ישראל תדע מספרים נכון להיום, איפה אנחנו עומדים בנתונים האלה. קודם כול, ארבעה מרכיבים: הצוות החינוכי, שהוא המרכיב המרכזי – מורים, גננות, עובדים, מלמדים בתלמודי תורה ודאי גם כן. אתרי תוכן לימודי – יש לנו במשרד החינוך מגוון עצום של עושר שנמצא בתוך הרשת, ומורים ומורות יודעים איך להפנות תלמידים. יש לנו 24 סביבות תוכן לימודי שעומדות לרשותם של התלמידים, ובהן מתאפשר לבצע משימות מגוונות ועתירות מדיה בליווי ובמעקב המורה, כלומר המורה יודע שנכנסת, המורה יודע מה עשית, המורה יודע מה התוצר של זה. זאת שפה קלה, כי היא נמצאת לנו כבר מוכנה ברשת. בממוצע כחצי מיליון תלמידים מופנים לאתרים של ספקי התוכן האלה על ידי המורים. הדבר הבא: מערכת השידורים הלאומית – 28 ערוצים שידור, מגן – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אתרי התוכן האלה, כולם עובדים על פי תוכנית הלימודים? העשרה לתוכנית הלימודים? << דובר_המשך >> שר החינוך רפי פרץ: << דובר_המשך >> העשרה לתוכנית, אבל לא רק העשרה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> התוכנית עצמה. << דובר_המשך >> שר החינוך רפי פרץ: << דובר_המשך >> התוכנית עצמה, וגם בתוך התוכנית – סרטון, איזשהו מסלול וירטואלי להכרה; מלא חומר יש למורה. אם הוא רוצה להעביר שיעור על שאול ויונתן בקרב בגלבוע, יש לו ארבע אפשרויות איך להעביר את הדבר הזה. כשהוא לוחץ, הוא רואה, הוא בוחר: אופציה א', אופציה ב'. הוא יכול להגיד: לך לאופציה ג', קח את הסיור הווירטואלי בהרי הגלבוע, תראה ותיהנה לך בטיול שלך. תסתובב ותראה איפה קרה כל הקרב הקשה הזה שבו שאול ויהונתן נהרגו. ומישהו אחר יכול לקחת משהו אחר. מערכת השידורים הלאומית – במסגרתה פועלים 28 ערוצי שידור, מגן ועד כיתה י"ב. ערוצי השידור מעבירים שידורים חיים משעות הבוקר עד שעות אחר הצוהריים, בעברית ובערבית, בתחומים שונים: מדעים, מתמטיקה, חינוך גופני, אומנות, הכנה לקראת הבגרויות. כל אחד יכול להיכנס. זה לא קשור – זה חלק מהלמידה המקוונת. בשידורים ניתן לצפות באמצעים מגוונים: דרך המחשבים, טלפונים חכמים, טאבלטים. אני עוד אתייחס, חבר הכנסת אורי מקלב, אני אתייחס מאוד לדברים שלך בנושא החרדים. אני מודה שהעסק עוד לא סגור לגמרי, אבל אני חרד מאוד – כילדים יקרים של עם ישראל, אני חרד גם להם. לשמחתנו, גם חברות הטלוויזיה – ורתמנו את חברות הטלוויזיה לעניין, והן מאפשרות צפייה בשידורים בהוט, סלקום tv, פרטנר tv, אפליקציה של יס. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> בדקתם מי משתמש בזה? הכול נחמד, אבל – – – << דובר_המשך >> שר החינוך רפי פרץ: << דובר_המשך >> קודם כול, אנחנו בודקים – – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> 10% מהתלמידים. << דובר_המשך >> שר החינוך רפי פרץ: << דובר_המשך >> לא, לא. אנחנו בודקים – – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר החינוך רפי פרץ: << דובר_המשך >> רק שנייה – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אני חושבת שזה רעיון מאוד יפה, אבל – – – << דובר_המשך >> שר החינוך רפי פרץ: << דובר_המשך >> קרן, חברת הכנסת קרן, אני רק רוצה לומר שפתחנו אופציה למיליון משקי בית, אופציה למיליון. לא אמרתי שעכשיו משתמשים בזה חצי מיליון. אני אומר שהאופציה הזאת היא אופציה אלטרנטיבית למחשב. יש הרבה אנשים שאין להם מחשב – יש להם טלוויזיה, יש להם הוט, יש להם – – – << קריאה >> עומר ינקלביץ' (כחול לבן): << קריאה >> זה ברור שיש כאלה שבכלל לא. << דובר_המשך >> שר החינוך רפי פרץ: << דובר_המשך >> נכון, גם זה. תכף אני אתייחס גם אליהם. << קריאה >> עומר ינקלביץ' (כחול לבן): << קריאה >> ברור. << דובר_המשך >> שר החינוך רפי פרץ: << דובר_המשך >> השידורים מועברים מ-36 אולפנים. אתם יכולים לבקר, וזה בסדר גמור, אבל הקמנו 36 אולפנים – 12 מהאולפנים בעברית, 12 מהאולפנים בערבית ועוד 12 אולפנים לעוד כל מיני דברים במעטפת: לחינוך המיוחד, לחינוך הדתי, לחמ"ד. יש לנו כ-3,000 שידורים שהוקלטו לשימוש חוזר. אנחנו בנינו בנק, חבר הכנסת יזהר. בנינו בנק. בשנה הבאה נוכל לשבת, פחות או יותר, ולהעביר אותה דרך וידיאו. אבל עשינו את זה באמת כדי שאם יהיו לנו אירועי עוטף עזה, אם יהיו לנו אירועי חירום אחרים, יש לנו היום כבר מענה, ואנחנו כל הזמן יושבים במקביל על נתינת המענה. ואני מאוד רוצה לשבח את הוועדה, את ועדת החינוך כולה ואת חבר הכנסת הורוביץ, שעומד בראשה, והחברים – גם ערניים, גם אכפת לכם, גם חושבים, גם עוזרים. אני מקבל מהמנכ"ל דיווחים שוטפים, ואני מקווה שאני אוכל גם להגיע ולהתכבד בנוכחותי אצלכם. אני ממשיך. אני רק רוצה להגיד לכם את הנתון, חברת הכנסת ברק. אני רוצה להגיד לכם את הנתון, כמה נכנסו לערוצי הצפייה האלה. זה הנתון: 9.6 מיליון צפיות. 9.6 מיליון צפיות. זה לא מינורי וזה לא רע. הפעלת – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה כולל את ההורים? << דובר_המשך >> שר החינוך רפי פרץ: << דובר_המשך >> ההורים, יש להם את – הפעלת כיתות וירטואליות היא עוד מרכיב של למידה. המשרד מאפשר הפעלת כיתות וירטואליות. אנחנו יצרנו חוזה עם זום, חוזה קולוסלי, ואנחנו יכולים לפעול בכול, לכמה זמן שאנחנו רוצים, עם כמה נמענים שאנחנו רוצים. ועוד פלטפורמות: Microsoft Teams, Webex ועוד. יש כמובן מערך הדרכה. יש יותר מ-100,000 עובדי הוראה שעושים שימוש בכיתות הווירטואליות בבתי הספר, בגני הילדים ובכיתות. בכיתה וירטואלית – הכיתה מאפשרת למורה לקיים שיעור חי עם התלמידים. את הדף הזה כתבתי אתמול, אבל מאתמול להיום כבר כל אחד השתפר בעוד כמה מעגלים בנושא הזום. יום הזיכרון – אני חייב לומר לכם שכל היום הזה הייתי בזום אחד גדול, עם כל כך הרבה משפחות של נופלים, אבל באמת מנצלים את זה למקום טוב. הרווח הגדול של השיח הזה זה לא רק הרווח הלימודי, היושב-ראש – ואני יודע שאכפת לך מאוד; זה הרווח המנטלי, הנפשי, האישי והחברתי. הקשר של הצוות החינוכי עם התלמידים והוריהם מוכיח את עצמו ללא ספק, והייתה לו גם השפעה על החוסן הלאומי ועל הערבות ההדדית. לי אין שום ספק בדבר הזה, למרות שזה לא מדיד, זה לא מתמטיקה, אבל אין לי שום ספק שהמורים, בהשקעה האין-סופית שלהם בנושא הלמידה המקוונת, תרמו לחוסן הלאומי, תרמו לערבות הדדית, שהיא יסוד, יסוד החיים הישראליים שלנו. דרך אגב, זה היה הנושא שאני הנחיתי, שיהיה הנושא של חידון התנ"ך השנה: ערבות הדדית. זה היה לפני שלושה-ארבעה חודשים, אבל היום, בחידון התנ"ך, מתברר עד כמה עם ישראל ראוי מאוד לכותרת הזאת על מהלך החיים שלו בתוך ההתהלכות בקורונה. השמירה על הקשר אפשרה לנו לזהות מצוקות ולתת מענה. בתקופה האחרונה חילקנו ארוחות לכ-18,000 ילדים שזיהינו שהמצב בבית מצריך זאת מהלמידה המקוונת. אתה מדבר, אתה שומע: אבא לא עובד, אימא לא עובדת, המקרר ריק. אנחנו יודעים את זה ואנחנו מביאים אוכל לבתים האלה. זה מדיד ברמה של שיעור או זה מדיד ברמה של חוסן לאומי? זאת פעולה שנולדה מתוך המעורבות של הצוותים החינוכיים והשמירה על הקשר. השירות הפסיכולוגי-ייעוצי של המשרד מדריך את הצוותים, מפיק ערכות חוסן למשפחה. עד כה ניתן מענה רגשי וחברתי לכ-500,000 תלמידים באמצעות היועצות בבתי הספר. באשר לאמצעי הקצה – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אני ראיתי תלמידים מחלקים מנות מזון. אני חושב שזה השיעור הטוב ביותר. << דובר_המשך >> שר החינוך רפי פרץ: << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אלפי תלמידים כאלה. << דובר_המשך >> שר החינוך רפי פרץ: << דובר_המשך >> אני לא מדבר איתכם עכשיו על כל נושא ההתנדבות, שזה, כמו שאמרתי, בערבות ההדדית. נושא התנדבות זה משהו מדהים: אלפי, אלפי תלמידים, מכינות, ישיבות, מדרשות, עושים עבודה. אני, באזור שלי – זה אזור חקלאי – החקלאים אצלנו מרימים ראש, פשוט חזר להם האור לחיים. באשר לאמצעי הקצה, במשרד החינוך נבנתה תוכנית לחלוקת כ-50,000 אמצעי קצה לתלמידים ממשפחות שידם אינם משגת, אוכלוסיות מוחלשות – המגזר הערבי-בדואי, חרדים – ששם זה יותר טלפונים, כולל קריטריונים ברורים וההנחיות לפעולה. אני העליתי את זה בישיבת הממשלה. דרך אגב, אולי לא מפרסמים את כל ישיבות הממשלה, אבל תדעו לכם שכל התהליכים שאנחנו עוברים הם תהליכים, אני לא אומר שהם הכי – זה לא לפי הספר – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 50,000 זה מספיק? זה מעט? זה הרבה? << דובר_המשך >> שר החינוך רפי פרץ: << דובר_המשך >> אני אגיד לך בכנות. אני בדקתי את הצורך – הצורך הוא 121,000, מתוכם למגזר הערבי יש, נדמה לי, כ-45,000, ואנחנו מתכוונים לתת מענה. אני העליתי את זה בישיבת הממשלה. ראש הממשלה אמר שהדבר הזה הוא מאוד במקום והוא מאוד בעדו. כבר הוצאנו על זה קול קורא. זה עבר למשרד האוצר. אדרבה, ועדת החינוך תוכל לעזור לי בדבר הזה מאוד מאוד, כי אנחנו רוצים לגרום לזה לעבוד, ולזה שאתם תקבלו את – לא רק הציבור הערבי והדרוזי והבדואי, אלא גם הציבור הכולל שזקוק לזה. במקביל אנחנו כבר רכשנו טלפונים, ואנחנו נרכוש עוד טלפונים; זה נקרא טלפונים טיפשים. הכוונה היא לתת את זה למגזר החרדי. ניסינו דרך מחשבים – זה לא עובד. אנחנו עושים את זה דרך טלפונים. אנחנו קונים עשרות אלפי טלפונים. אנחנו רוצים שלכל ילד יהיה טלפון בהשאלה – טלפון טיפש, מה שנקרא, בלי יכולת – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> שמע. שמע. << דובר_המשך >> שר החינוך רפי פרץ: << דובר_המשך >> כן, כן. הוא ישמע שיעורים – בדיוק מה שאמרו – אבל שתהיה לו את היכולת לזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אפשר גם תדר ברדיו. << דובר_המשך >> שר החינוך רפי פרץ: << דובר_המשך >> איך? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תדר ברדיו. << דובר_המשך >> שר החינוך רפי פרץ: << דובר_המשך >> נכון, נכון, נכון. את צודקת. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כבוד השר, שאלה עקרונית. << דובר_המשך >> שר החינוך רפי פרץ: << דובר_המשך >> כן, כן. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> 25% מהתלמידים הם תלמידים ערבים. << דובר_המשך >> שר החינוך רפי פרץ: << דובר_המשך >> נכון. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> 25%. << דובר_המשך >> שר החינוך רפי פרץ: << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אם אתה מדבר על היערכות לאומית של עם ישראל, אולי יש עוד אזרחים. אולי תרחיב קצת ותדבר על כל האזרחים, ולא רק על קבוצה יהודית אחת. << דובר_המשך >> שר החינוך רפי פרץ: << דובר_המשך >> דיברתי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא דיבר – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר החינוך רפי פרץ: << דובר_המשך >> תדע לך שבמובן הזה, שיהיה לך ברור, אני שר חינוך של כולם. אני לא רואה את עצמי שר חינוך של אלה יותר ושל אלה פחות. הייתי במגזר הערבי, ביקרתי בו – בבדואי, בדרוזי. ביהודי – בחרדי – – – << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> השאלה היא מה עם המגזר הערבי, ערבים. ערבים – – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> אנחנו ערֵבים זה לזה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ערבים. ערבים זה – – – << דובר_המשך >> שר החינוך רפי פרץ: << דובר_המשך >> כולם ערֵבים. אתה מתכוון, כולם ערֵבים. אני מקווה שנגיע ליום הזה שכולנו נהיה ערֵבים זה לזה, אבל כמו שאני יודע מה זה ערבות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ערבים זה ערֵבים. << דובר_המשך >> שר החינוך רפי פרץ: << דובר_המשך >> תאמין לי, הלוואי שנהיה שם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> אתה רואה, אמרת "ערבים" – החיוך חזר. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> כבוד השר, אין לך מספרים בכלל, אם הלימודים האלה אפקטיביים. זה סביר שמושכים משהו שאולי הוא נורא יפה, וההפקה נורא נורא גדולה, ואין לו שום אפקטיביות? << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> קודם כול, כשאמרתי לך 9.6 מיליון צפיות – זה לא שמישהו לחץ וגירדה לו האוזן. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אפקטיביים. אפקטיביים. מלמדים. אתה יכול לעשות משהו נורא יפה, אבל זה לא אומר שיש לו – – – << דובר_המשך >> שר החינוך רפי פרץ: << דובר_המשך >> מייד אני אעבור – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> כמה מכתבים, ביקשתי – לא העברתם לנו שום מסמך. << דובר_המשך >> שר החינוך רפי פרץ: << דובר_המשך >> מייד אני אעבור על הדברים שבהם אנחנו פועלים, כדי לדעת גם למדוד את הדברים שעליהם אנחנו עובדים. בכל אופן, התכנים והפעילויות המסופקים כיום – יש, לצערי הרב, תכנים שאי-אפשר להעביר אותם דרך המחשבים, כי יש כאלה שאין להם, ואנחנו עובדים על זה בצורה מאוד רצינית. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> זה בטח לא אפקטיבי. << דובר_המשך >> שר החינוך רפי פרץ: << דובר_המשך >> ברור. ברור. אני מסכים. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> לא רק להם. אני מדברת על שיטת הלימוד. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> עוד פעם – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> הרי לימודים המקוונים זה לא שהמורה עומד ומצלמים אותו עם מצלמה. לימודים מקוונים – התפיסה היא שזה חוויה אחרת, זה משהו אינטראקטיבי; זה לא מורה פרונטלי מצולם על ידי מצלמה, זאת לא הכוונה. << דובר_המשך >> שר החינוך רפי פרץ: << דובר_המשך >> לימודים מקוונים זה בהרבה מאוד ערוצים. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> החוויה צריכה להיות אחרת. << דובר_המשך >> שר החינוך רפי פרץ: << דובר_המשך >> פירטתי קודם כול על חמישה ערוצים שדרכם אנחנו מתקשרים עם התלמידים. זה יכול להיות גם באופן אישי, זה יכול להיות בקבוצה קטנה. השבוע, בעזרת השם, ביום ראשון, אנחנו נתחיל בתהליך הזהיר מאוד והאיטי של הכניסה המשולבת של לימוד מקוון – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אולי אדוני יגיד כמה מילים על ההיערכות לקראת יום ראשון? << דובר_המשך >> שר החינוך רפי פרץ: << דובר_המשך >> מייד. אני אומר את זה. אני אומר. אני אשמח, היושב-ראש, ואני אעלה את זה. קודם כול, בשבועיים האחרונים פעלנו להחזרת החינוך המיוחד. אני חייב לומר לכם שאני הסתובבתי גם בבתי ספר של החינוך המיוחד, ויש לי סימפתיה מאוד מיוחדת לילדים המופלאים האלה. ואני אומר לכם שהילדים האלה – הם מקבלים טיפול, אהבה והשקעה, והמורים חוזרים כאילו זה 1 בספטמבר. הם באו, הם מאושרים, הם שמחים להיות עם התלמידים האלה, והתלמידים שמחים מכל העסק. הנושא הזה – בצורה מדורגת. יש ביטוי היום בקורונה, זה נקרא "קפסולות". אז הקפסולה שאנחנו מדברים עליה היום היא חמישה: שלושה ילדים ושני מטפלים, אנשי צוות. זה עובד יפה מאוד. אני מאוד אשמח שאנחנו נצליח להרחיב את זה. הכיתות של החינוך המיוחד הן כיתות של שבעה, שמונה, תשעה, עשרה. מאוד הייתי רוצה שנצליח להרחיב את זה ולהביא את התלמידים באופן מלא לגמרי. אני יודע מה הקושי שזה עושה בבית. אני יודע מה המחיר שהתלמידים משלמים. אני מודע לזה, ואנחנו עובדים על זה מאוד קשה מול משרד הבריאות. יחד עם זאת, אנחנו מבינים שהלמידה מרחוק תמשיך ללוות אותנו, ולצורך זה אנחנו פונים לכמה מישורים. אני אתאר מה אנחנו עושים עכשיו כדי להיות יותר מקצועיים בנושא הלמידה מרחוק. אחרי כן אני אגיד כמה מילים – כפי שביקש היושב-ראש, אני אגיד כמה מילים על תוכנית הפתיחה, מהשבוע הבא, שמותנית עדיין, מותנית – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> באישור הממשלה. << דובר_המשך >> שר החינוך רפי פרץ: << דובר_המשך >> – – מותנית באישור הממשלה ביום שישי. אז ככה: יצאנו להיוועצות עם הציבור, חברת הכנסת קרן – יצאנו להיוועצות עם הציבור, מנהלי בתי הספר, מורים, נציגי רשויות וציבור ההורים לצורך למידה מהשטח ואיסוף תובנות לקידום ולחיזוק הלמידה המקוונת. זה לא פעם אחת – אנחנו עושים את זה כל הזמן. אני חייב לומר לך שאנחנו לומדים. אמרתי, עוד פעם, בדיוק כמו המיקרוקוסמוס של הלהקה שיש אצלי – היא לא בחצר שלי לצערי הרב, אני לא רואה אותם, אני רק מדבר איתם בזומים כל היום; לא כל היום, מתי שאני מדבר – אני באמת רוצה לומר לך שאנחנו רואים, לומדים, מתקנים, משתפרים. יגיד לך חבר הכנסת מתן כהנא שחיל האוויר יודע לעשות את זה. ככה אנחנו עובדים. לא הכול מושלם, אבל כל הזמן יש למידה, וכל הזמן יש תחקור, וכל הזמן יש ניסיון ליישם כדי לטייב את נושא הלמידה המקוונת. << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> טייסי קרב – – – << דובר_המשך >> שר החינוך רפי פרץ: << דובר_המשך >> התחיל איתי זה. אתם מבינים? חללית שטסה בשמיים באה לדבר על מי שיודע להילחם מגובה הארץ. אבל הוא טייס נפלא. הוא גם היה חי"רניק פעם, זה ייאמר לזכותו. אנחנו עושים סקר בקרב גננות ומורים בנוגע לשימוש בכיתות וירטואליות, פועלים להידוק מתווה הלמידה המקוונת וליצירת כלי הערכה פנימיים, מעשירים את חומרי הלמידה, והדבר הכי חשוב זה שאנחנו מרחיבים את ההדרכה. כבר עכשיו, בצורה "זומית", יש הדרכה מקוונות לכל המורים והמורות והגננות ללימוד והבנת הדרך של הלמידה המקוונת והשתפרות בה, וכל המרחב הווירטואלי, וכל האמצעים שיש לך. אנחנו עובדים כדי שהכול יהיה מוכן לנו. הלמידה מרחוק הוכיחה את עצמה כמענה חיוני בימים של חירום ואי-ודאות – לא במאה אחוז בתוצר, אבל בהחלט הוכיחה את עצמה כפקטור שמשנה חוסן, פקטור שמשנה מורל ציבורי. אני זוכר, ואני אומר לך עוד פעם – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> זה סבבה, אבל זה לא מלמד. זה חשוב נורא. זה פשוט לא מלמד. << דובר_המשך >> שר החינוך רפי פרץ: << דובר_המשך >> בסדר. מה שאני אומר עכשיו, בתקופה הזאת של הקורונה אני חי ונושם כמו במלחמה. עברתי מלחמות, ואני אומר לך, זה כמו במלחמה. יש לנו ישיבות ממשלה שמתחילות בלילה ונגמרות בבוקר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה לקום? << דובר_המשך >> שר החינוך רפי פרץ: << דובר_המשך >> ביום צריך לעבוד. תדעי לך שבמלחמה – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> בסדר. אני מסכימה שזה חשוב. << דובר_המשך >> שר החינוך רפי פרץ: << דובר_המשך >> – – הדבר הכי חשוב זה לבנות את החוסן, שהמורל יישאר. ברור שלצד זה – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אחלה, רק תחזירו את זה ביולי. אין בעיה. זה מצוין, רק להחזיר את זה ביולי. << דובר_המשך >> שר החינוך רפי פרץ: << דובר_המשך >> ברור שלצד זה, הצד הלימודי – אנחנו משתדלים לעבוד בכל הערוצים האלה. << קריאה >> עוזי דיין (הליכוד): << קריאה >> תני לו לנשום קצת. << דובר_המשך >> שר החינוך רפי פרץ: << דובר_המשך >> באשר לימי הקיץ, באופן כללי, ההסכם שנחתם עם המורים הוא שיוחזרו לתשעה ימי לימוד ביולי. אני בהחלט מאוד מכבד ומעריך את המורים ואת ארגוני המורים על ההחלטה הזאת. עם תום החזרת הימים, אם יהיה ביניהם עוד משא ומתן ויגיעו לעוד מסקנות – יכול להיות, אני לא הקובע; זה מול משרד האוצר וארגוני המורים. בכל אופן, המטרה שלנו היא בהחלט להיכנס למערכה של בתי ספר, למתכונת של בתי ספר של החופש הגדול. לא זוכר מי העיר או העירה את זה, אבל לא במובן של תוכנית הפגתית – שוקו ולחמנייה – אלא באמת כתוכנית שיהיה בה צד יותר סדור, לימודי, לצד זה שניקח בכל כיתה את האתגרים, כמו בכיתה א', להשקיע בקריאה ולהמשיך. אנחנו נעשה את הדברים המרכזיים, לא כל דבר – את הדברים המרכזיים נמשיך לעשות. כמובן שיהיה לזה גם קצת צד הפגתי, כי זה קצת חופש. << קריאה >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – זה רק לכיתות א' – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> נכון. הערה חשובה ביותר. << דובר_המשך >> שר החינוך רפי פרץ: << דובר_המשך >> יפה. צודקת. נכון מאוד. הערה חשובה ביותר. בתי הספר של החופש הגדול הם רק לכיתות א'–ג'. אני גם אומר את זה לוועדת החינוך, שיכולה לעזור לנו בדבר הזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר החינוך רפי פרץ: << דובר_המשך >> יופי. נפגשתי עם שר האוצר. העליתי את זה בישיבת הממשלה. עוד אין לזה שורה תחתונה, אבל צריך בשביל זה עוד הרבה כסף כדי שיהיה לנו גם בגנים וגם בכיתות ד'–ו'. אבל זה בהחלט – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> מה ההבדל בין ילד בכיתה ג' לילד בכיתה ד' מבחינת להשאיר אותו בבית וללכת לעבודה? << דובר_המשך >> שר החינוך רפי פרץ: << דובר_המשך >> לא אמרתי שיש הבדל. עכשיו את מדברת על התוכנית, אז בואי, אני אגיד שתי מילים על התוכנית. תראו, התוכנית הזאת – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר החינוך רפי פרץ: << דובר_המשך >> אני בדקה וחצי, ברשות היושב-ראש. עוד דקה וחצי. << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> – – – כמה ילדים נשארים? << דובר_המשך >> שר החינוך רפי פרץ: << דובר_המשך >> ברשות חברי הכנסת והיושב-ראש, אנחנו בתהליך מאוד מאוד איטי וסדור מול משרד הבריאות ומול סקרים ומול ניסיון לראות את ההתפתחויות. ראינו – אני לא אגיד לכם עכשיו את הנתונים. תדעו לכם שהנתונים של מדינת ישראל הם נתונים מדהימים בעולם, בהתמודדות שלנו עם הקורונה. נתונים מצוינים. זה לא אומר שאנחנו יכולים לשים את זה מאחורינו. הקורונה תלווה אותנו, לצערי הרב, בטח בחצי שנה, שנה הקרובה. אנחנו נצטרך לחיות לצידה ולדעת איך אנחנו שומרים על איזונים. זו תהיה העבודה שלנו כל הזמן. גם בנושא הזה אנחנו פותחים בזהירות, כמו שאמר חבר הכנסת מרגי – אנחנו פותחים בזהירות, בוחנים. אנחנו עכשיו נמצאים בתוצר של הסגרים הגדולים, והתוצר עכשיו הוא מעולה. אבל עכשיו, בימים הקרובים, אנחנו מתחילים לראות את התוצר של הפתיחה שהייתה לפני שבועיים. את התוצאות הראשוניות של זה נראה היום ומחר. לכן, כל מה שאני אגיד לכם עכשיו מותנה בזה שאנחנו נמצאים באיזה מקום נורמלי ולא באיזושהי התפרצות מחר. אנחנו מדברים על זה שהגנים – ואני מדבר מלידה ועד גיל שש – ייכנסו למסלול של חצי שבוע, שלושה ימים-שלושה ימים, עד הצוהריים. אני לא איכנס לפרטים – יהיה הכול מאורגן, הכול מסודר, הכול בתיאום עם משרד הבריאות. אנחנו נהיה – אנחנו נישמע להוראות, בשיניים. כל דבר. ברור שאי-אפשר לבקש מילדים שלא ישבו אחד ליד השני ולא ישחקו אחד עם השני, ילדים קטנים. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> זו אחריות גדולה של המערכת. << דובר_המשך >> שר החינוך רפי פרץ: << דובר_המשך >> זו אחריות גדולה, גדולה. אני ממש מסכים איתך, כבוד היושב-ראש. ממש מסכים איתך. בכל אופן, הכוונה היא להיכנס לכך שיהיה חצי שבוע, וככה – אנחנו ניקח את הגן, זה אומר שהוא יהיה מחולק לשניים, והחלוקה לשניים תהיה מחולקת לעוד שניים בתוך הגנים, לשני מרחבים; שירותים שונים, מרחבים שונים. זאת הכוונה, שנוכל בגדול שיהיה לנו בכל קבוצה שבעה-שמונה חבר'ה. כיתות א'–ג' ילמדו חמישה ימים בשבוע. לצורך זה הם יקבלו תגבור מכל המערכת של בית הספר, כולל המורים, כולל מורים מכיתות אחרות. כיתות ד', ה', וו' ימשיכו בלמידה המקוונת, ואנחנו נמשיך עם התהליך הזה. היחידים שעוד יש לנו אליהם נגיעה כבר משבוע הבא הם נבחני הבגרות, ושם יהיו קבוצות קטנות מאוד שיהיה איתן מפגש להכנה, במיוחד אוכלוסיות מוחלשות – הכנה לקראת הבגרויות – כשהכוונה, את הבגרות לעשות בקבוצות קטנות בצורה ויזואלית. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> מה ההבדל בין ג' לד'? לא הבנתי עדיין. מה ההבדל בין ילד בכיתה ד' – – – << דובר_המשך >> שר החינוך רפי פרץ: << דובר_המשך >> אנחנו לא יכולים לתת תשובה לשום שאלה בצורה אמפירית. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> לא, בכיתה ז' נשאיר אותם לבד בבית. ד', ה' וו' – לא נשארים. << דובר_המשך >> שר החינוך רפי פרץ: << דובר_המשך >> תראי, למשל, אם יהיה בית ספר שיש אפשרות להכניס בו ארבע כיתות, ולכל אחד יהיה את המרחב שלו, ויהיה לבית הספר מספיק מורים, אני אומר לך שגם הנושא הזה יעלה על סדר-היום. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אז קדימה, תבדקו. תבדקו כל אחד בנפרד, לא – – – << דובר_המשך >> שר החינוך רפי פרץ: << דובר_המשך >> אז אנחנו בודקים. אנחנו במשא ומתן עם משרד הבריאות כדי לאפשר אופציה כזאת. התפרצת לדלת פתוחה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתם לא יכולים – – – << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> אדוני השר – – – << דובר_המשך >> שר החינוך רפי פרץ: << דובר_המשך >> שוב, אני רוצה לסיים את דבריי. מבקשים ממני פה לסיים, והבטחתי שאני אסיים. אני תקווה שנחזור לשגרה הברוכה במהירות וימי הקורונה ירחקו מאיתנו. במציאות המורכבת הזאת אנחנו פעלנו בכל האמצעים על מנת לגשר על הפער שנוצר בעקבות הפסקת הלמידה, ונמשיך לעשות את זה עד אשר נחזור לימים כקדם. אני חוזר עוד פעם – בראשית דבריי אמרתי את זה, באמצע דבריי אמרתי, ואני אומר את זה בסוף דבריי: אני רוצה שוב לשבח את המורים – לשבח את המורים על המעבר שלהם ללמידה המקוונת פעם אחת, ולשבח אותם מאוד על המעבר ועל ההתלהבות שלהם לקראת השבוע הבא, לחזרה לשגרה. בשני המקרים האלה אני רואה הון עצום שיש לעם ישראל, שרוצה לשמור עליו ולטפח אותו, ואין כמו חברי הכנסת שצריכים להעלות על נס. אני מודה לחברי הכנסת שעמדו כאן ואמרו את זה בצורה ישרה וברורה: מורי ישראל ראויים לכל שבח. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. תשובה מקיפה בנושא מאוד חשוב. שני דברים, אדוני, עד שיגיע למושב:. האחד זה ה-25% מהילדים שאין להם מחשבים, וכדאי ורצוי שמשרד החינוך יעשה הכול כדי למפות את הילדים האלה – אלה שאין להם מחשבים בבית; דבר שני, העירה נכון חברת הכנסת קרן ברק לגבי הערכה ומדידה. תודה רבה על התשובה שלך, אדוני. לפני שאנחנו נעבור להצבעה, אני אאפשר עמדה נוספת. עכשיו, חבריא, עמדה נוספת מהמיקרופונים בצד – דקה, לא יותר. דקה, לא יותר. ראשון הדוברים – חבר הכנסת משה ארבל. בבקשה, כבודו. אחריו – חבר הכנסת הורוביץ. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> כבוד השר, חבריי חברי הכנסת – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> השר, אם אתה יכול לשבת במקומך. זו דעה אחרת, ואתה עסוק בדברים מאוד חשובים. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> שנייה אחת, אחר כך. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> חבר הכנסת לוי, אני סמוך ובטוח שהוא מצליח. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> אני בטוח שיצליח גם להקשיב וגם לדבר עם עליזה. זה הרף אצל טייסי צה"ל. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> בבקשה, כבודו. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> כבוד השר, אנחנו מדברים פה על צמצום פערים, בעצם. בכנס שהתקיים בדצמבר האחרון ב-Law School באוניברסיטת הרווארד, שזכיתי להיות מוזמן אליו ולשאת בו דברים, הוצגה מציאות קשה מאוד על האקדמיה בישראל. באקדמיה בישראל מכהנים 9% בלבד של אנשי סגל ממוצא מזרחי. בהמשך לזה, למרות מינויו של פרופסור בר-אשר, האהוב והמוערך מאוד, לחבר השופטים, כעלה תאנה – אמר הבוקר שהעיסוק בנושא מזיק כשלעצמו – בחרתם בעשרה חתנים וכלות לפרס ישראל, שהמצוינות האקדמית כנראה הייתה הפקטור המשמעותי בבחירתם, וטוב שכך, אבל מה נעשה שהמזרחיים בישראל לא נמצאים שם – 9% בלבד. מספר כזה הוא לא רנדומלי. ולכן, אדוני, אתה יושב-ראש המל"ג, ואתה שר החינוך שעומד תחת זה. עד מתי? תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת ניצן הורוביץ. אחריו – חבר הכנסת שוסטר. דקה, אדוני. << דובר >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר >> בוועדת החינוך, כמו שציינת, קיימנו כבר שלושה דיונים – בעצם, דיון מדי שבוע בנושא הלמידה מרחוק. עמדנו מצד אחד על התועלת – ויש תועלת עצומה בלמידה מרחוק – ומצד שני גם על הנזקים. יש נזקים. בדיון שעשינו ממש עם יזמים ואנשי טכנולוגיה שלשום על הנושא הזה הסתבר שזה מגדיל פערים מול אלה שאין להם ציוד קצה, מול אלה שאין להם הורים שיושבים איתם, מול אלה שמתקשים בטכנולוגיה. ולכן, ואני אומר את זה גם ביחס למה שחברתי קרן אמרה: ככל שהקורונה איתנו והתלמידים יושבים בבית, חייבים להמשיך בלמידה מרחוק, ולו כדי להשתפר ולסגור את הפערים האלה, בעיקר מול החברה הערבית והמגזר החרדי. זה מאוד חשוב שכל עוד אנחנו בתוך העניין, צריך לתת את הפלאפונים הכשרים, כמו שאמר מקלב, צריך להגדיל טאבלטים במגזר הערבי ואת השידורים, לתת גם הוראות גישה בשפה הערבית, וכל מה שדנו עליו בוועדה. וזה מתחיל גם להשתפר. לכן, אני בדעה שחייבים להמשיך בלמידה מרחוק כל עוד אפשר. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אדוני. << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> לגבי מסגרת הדיון, אני מציע ועדת חינוך, כי זה הפורום המתאים. אם רוצים לדון בהסכמים עם המורים ולפתוח אותם – שלדעתי זה לא על סדר-היום – אז אפשר לעשות משהו משותף לוועדת הכספים וועדת החינוך. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה לך, כבודו. חבר הכנסת שוסטר, אדוני. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן): << דובר >> לגבי הלמידה המקוונת, אדוני היושב-ראש, חבריי, בחירום הלמידה הזאת חשובה – היא מייצרת שגרה, כפי שנאמר. צריך לחדד את הדברים שאמר חבר הכנסת הורוביץ. יש מי שפורח בשיטה הזאת ויש מי שפותח פערים. צריך ללמוד בהמשך מי הולך לאיזו קבוצה, וכמובן, לדאוג לכך שכולם יוכלו להתקדם. בשגרה, הלמידה המקוונת צריכה להימשך. היא חייבת להיות כזאת שמעודדת אותנו בתוך בית הספר ומחוצה לו לפיתוח של מוטיבציה ללימודים, סקרנות, פיתוח אישי, סוציאליזציה – על כל זה אני צריך ללמוד בהמשך. מילה לגבי החזרה ללימודים, שתי נקודות: יש לנו מכשלה עצומה בכל המגזרים, אדוני השר, שהם מוטי הסעות. זה יכול להיות באזורים של הפזורה הבדואית או במועצות אזוריות, שאני מכיר מקרוב. יש הנחיה שרק מחצית ממספר התלמידים ימלאו את האוטובוסים, ולכן צריך להכפיל את התקציבים. לא יהיה אפשר ללמוד בלי זה. אלה הוצאות עצומות. הנושא השני – מעונות היום, אדוני היושב-ראש, המסובסדים והפרטיים. יש שם תקלה תקציבית קשה. זה נמצא בכאסח רציני, נמצא בדיון פה אצלנו בוועדת הכספים ובוועדת החינוך, וגם ההנחיות הבריאותיות למיגון הילדים והצוות חייבות להיות בהירות. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, אדוני. חברת הכנסת אורלי פרומן. אני חייב לציין שהסתכלתי על שני שיעורים. המערך היה הטרוגני לגמרי, וזה ממש היה מצוין. ממש הטרוגני; שמת לב שהייתה חשיבה מצוינת. בבקשה, גברתי. << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> נכון. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי, קודם כול אני רוצה לפתוח בהערכה גדולה לכל אנשי החינוך באשר הם, אדוני השר, לא רק למורים – לכל אנשי החינוך באשר הם – ורוצה להזכיר לכולנו דברים חכמים שאמר, בהקשר של גודל משימתו של איש החינוך, נתן אלתרמן, לפני 62 שנים. הוא אמר: "יש אומרים: המורה הוא אֻמן. יש אומרים: הוא אָמן. אך יש רגע אשר בו הוא למעלה מזה, הוא לוחם ובונה ובורא". וזה גודל משימתם של אנשי החינוך תמיד, ובמיוחד בימים אלו. אני רוצה – שתי נקודות, אחת לגבי נושא של פעילות הקיץ. אדוני השר, חודש יולי צריך להיות חודש לימודים מלא. שנת הלימודים צריכה להסתיים ב-30 ביולי; הלוואי שגם ב-10 באוגוסט. אבל זה חודש לימודים מלא על כל המשתמע מכך, לרבות ההפגה, שהיא חלק מתהליכי למידה. אני חושבת שלשם צריך לשאוף, ואתה צריך להוביל את המהלך הזה מול ארגוני המורים ואנשי החינוך כולם. נקודה נוספת היא הגנים הפרטיים. שיקום המשק לא יוכל לצאת לפועל בלי סיכום והסכם חתום עם הגנים הפרטיים. הפעוטות בבית, ובזמן שאנחנו יושבים פה, בחוץ ישנה הפגנה של ארגוני הגנים הפרטיים. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה. תודה, גברתי. << דובר_המשך >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני קוראת לך, אדוני השר, להוביל מול שר האוצר לחתימת הסכם לפיצוי הולם על החודשים שהם ניזוקו ועל החודשים הבאים. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. גברתי, תודה לך. תודה לך. משה אבוטבול, אדוני. תקפידו על דקה. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כנסת נכבדה, אדוני היושב-ראש, אני רק אומר שהיות שאנחנו מדברים על למידה מרחוק, אדוני השר – דיברת על זה, ואני שמח שמנסים למצוא פתרונות למגזר החרדי – אי-אפשר שלא לציין שכולם יודעים שהמגזר החרדי מתנזר מהאינטרנט ומדומיו. זה בעצם מביא אותנו רק לפתרון שיוכל באמת לעזור בנושא של טלפונים, כמו שהם נקראים, "טלפונים טיפשים". פונים אליי הורים ממשפחות ברוכות ילדים. הם צריכים להקשיב למערכי הלימוד שהוכנו להם בתלמודי התורה. מדובר במספר גדול של משפחות; מדובר בשבעה-שמונה ילדים. איך כולם יוכלו באמת לשמוע את התוכניות האלה? אני מדבר גם על המחירים. המחירים, לאחר מכן, יפגשו אותם בתוך התדפיסים שיגיעו אליהם בחשבונות הטלפון הנייד והנייח. זה יכול להביא אותם למצבים של סכום גבוה ביותר, בפרט בנושא של הנייחים של בזק – שבסופו של דבר לא תהיה לנו הפרסומת של בזק: מצד אחד לדבר ומצד שני אין עם מי לדבר אלא לשלם. פניתי לשר התקשורת בנושא הזה של הנייחים. לצערי, לא קיבלתי תשובה ברורה בנושא הזה. אני קורא לשר לענות לנו בעיקר על הנייחים, וגם על הניידים, כדי שנוכל, בעזרת השם, לעזור לאותו מגזר, שמונה רבבות של תלמידים. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. תודה רבה כבודו. עומר ינקלביץ', גברתי, בבקשה, ואחריה – חבר הכנסת אוסאמה סעדי. << דובר >> עומר ינקלביץ' (כחול לבן): << דובר >> תודה רבה, אדוני. דרך אגב, הרב אבוטבול, צריך להוסיף שגם בניידים הרגילים לילדים זה עולה המון כסף, לאו דווקא לכשרים. זה עולה המון כסף, ולכן יש לזה פתרונות. ראשית, אדוני השר, באמת חשוב לי להודות גם לאדוני השר וגם לחבר הכנסת ניצן הורוביץ על העבודה של הוועדה, ולמשרד החינוך, למורים. באמת נעשית עבודה מקסימה. אבל צריך לזכור ש-48% הם אלו שמשתמשים. השאר לא משתמשים, וגם את זה צריך לזכור. יש פה מורכבות. יש פה אתגרים. לחלק יש מכשירים ולחלק אין, ואתם זוכרים את זה, אבל אנחנו עושים את המקסימום שאפשר. חשוב לי, בבקשה, להאיר את עיני השר ואת עיני כולנו לנושא של האפליה. בלא מעט פרמטרים ישנה אפליה – לדוגמה, בגרויות. בבגרויות לציבור הכללי נעשו הקלות. לעומת זאת, לציבור הדתי לא נעשו הקלות. נאמר שמראש החומר שם מצומצם יותר. זה לא נכון. בדקתי. אז אני מבקשת לבדוק גם את נושא הבגרויות וגם נושאים אחרים, שלא תיווצר אפליה, חלילה. אנחנו חוטאים פה למטרה שלנו, אם זה קורה. בנוסף, בנוגע לסבסוד הטלפונים, אדוני השר, אני פשוט מציעה – הטלפונים הם פתרון מורכב מאוד למגזר הדתי והחרדי. אני חושבת שאם יימצא במשרד התקשורת תדר, תדר רדיו שיוכל לשדר שיעורים, זה פתרון מדהים. אני לא יודעת אם זה עלה, אבל אני חושבת שכדאי לשקול את זה. אדוני השר, החזרנו את החינוך המיוחד במתכונת מסוימת, אבל לא פתרנו את נושא ההסעות. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עומר ינקלביץ' (כחול לבן): << דובר_המשך >> הורים לא יכולים להביא את הילדים ללימודים. זה נורא מורכב. אנחנו חייבים למצוא פתרון להסעות לחינוך המיוחד ולנושא של הילדים החולים. זה גם נושא מאוד מורכב שדנו בו באריכות בוועדת החינוך, וצריך לפתור אותו. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת סעדי, ואחריו – חבר הכנסת ינון אזולאי, כבודו. בבקשה, כבודו. נא להפעיל את המיקרופון בצד שמאל, בבקשה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול, אני רוצה לשלוח ברכה והערכה לכל מערכת החינוך, המורים, המורות, ובמיוחד המורים והמורות בחברה הערבית, שעושים עבודת קודש גם בימים אלה. לעניין הלמידה מרחוק, אני חושב שהנתון המדאיג ביותר הוא של-25% אין מחשבים ואין לפטופים, ורובם המכריע הוא בעיקר מהחברה הערבית ומהשכבות החלשות וגם מהמגזר החרדי. לא שמענו תשובות משר החינוך על העניין הזה. לעניין המתווה, אני מבקש, אדוני השר, לפני שתקבלו החלטה – היום פורסם שלמעשה כל ראשי הרשויות הערביות מתנגדות להסדר הזה, חזרה ללימודים. אני אומר לך, ביומיים האחרונים העקומה לא השתטחה אצלנו בחברה הערבית אלא יש עלייה מדאיגה. ביומיים האחרונים יש עלייה של 6%, ויש לנו חודש רמדאן. יש יישובים שהם מוכי קורונה, ולכן אל תמהרו לקבל החלטה להחזיר את הלימודים ביישובים הערביים. דברו עם ראשי הרשויות הערביות ועם המנהיגים של החברה הערבית בטרם תקבלו החלטה כזאת. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, כבודו. תודה רבה. חבר הכנסת מיכאל ביטון, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת אחמד טיבי. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, אתה עשית פה שיח צבאי. בצבא יש מושג שנקרא "מיצוי הכוח". אתם לא ממצים את הכוח. יש לך אלפי אנשים מדהימים בקרן קרב – 3,000; יש לך 700 עובדים ב"שלבים" שהולכים ללמד מהבית כל השנה את הילדים הכי מוחלשים. כל החינוך הבלתי-פורמלי בכלל לא קיבל מכה של תגבור, והוא קלט את כל הנוער בסיכון שבא מהפנימיות. אני מבקש ממך, השר, לקיים דיון במשרד על המערך הבלתי-פורמלי – לתגבר אותו, כי הוא נושא בנטל של הנוער בסיכון שחזר הביתה – ולשלב את קרן קרב, "שלבים" ואת כל הכוחות הבלתי-פורמליים שעומדים לרשותך, לשפר את הלמידה. הם הכי יצירתיים, הכי גמישים בהפעלה. פניתי אליך במכתב ועכשיו אני פונה אליך בפרהסיה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. תודה, אדוני. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. רבותיי, כדי לא להאריך את הדיון, אנא מכם, תהיו קצרים. יש היום יום ארוך מאוד בכנסת. בבקשה, אדוני, דקה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אפרופו המתווה של החזרה ללימודים – אדוני, יש דיפרנציאציה בין כמה וכמה יישובים, וגם בין שני "המגזרים", במירכאות. הבדיקות בחברה הערבית התחילו באיחור, ולכן לאחרונה יש בכמה יישובים פיק – עלייה בשיעור ההידבקות בנגיף הקורונה. זה מאוד לא סביר להחזיר את התלמידים ללימודים ביישובים האלה שיש בהם התפרצות. זו תהיה החלטה חסרת אחריות. אבל באופן כללי, לכלל היישובים, גם ועדי ההורים בחברה הערבית וגם רוח הדברים מוועד ראשי הרשויות – מבקשים להמתין עד סוף חודש הרמדאן, אדוני. בלאו הכי בחודש הרמדאן הנוכחות – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אדוני השר, יש פנייה ישירה אליך. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> (אומר בערבית: היכן השר?) << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> בבקשה, בבקשה, קדימה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תודה רבה. דיברתי, מכובדי השר, על המתווה שלא הביא בחשבון יישובים שיש בהם התפרצות, אחרי הפיק ביישובים הערבים. סתם יישובים, כמו חורה, ג'יסר א-זרקא, אום אל-פחם, בעיינה, דיר אל-אסד ויישובים נוספים שלא הזכרתי את שמם – צריך באופן כללי לבוא בדברים, אדוני השר, עם ראשי הרשויות הערביות ולהביא בחשבון את חודש הרמדאן. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> שים לב למשל שהממשלה הוציאה הנחיות מיוחדות לחודש הרמדאן, כך שצריך לעשות שיקול מיוחד גם לחודש הרמדאן ולהפחית את הסיכונים. זו אחריות כבדה מאוד שאנחנו לוקחים על עצמנו. תראו את המקרה של יפן, בבקשה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת מיקי לוי. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני השר, אני מבקש את תשומת ליבך. תודה רבה לך על עבודתך בתקופה כזאת קשה, אבל אתמול התקיים חידון התנ"ך העולמי. כשמו כן הוא, אדוני – משתתפים בו נוער מכל הקהילות היהודיות בעולם. אני מבקש להביא בפני חברי הכנסת אמירות מזלזלות של מנחה הטקס ד"ר אבשלום קור. במהלך הטקס, אדוני, נקט אבשלום קור שפה גסה וכינה את יהדות התפוצות "יהדות הגולה". זהו ביטוי עולב, לא ראוי, ובפרט בטקס רשמי. לאחר מכן, אדוני השר, הוא אמר לאחד המתמודדים: "בגולה הכול הולך יותר לאט". ולמתמודדת אחרת אמר: מה יש לך לחייך אם את גרה בגולה? אבל, אדוני השר, כאשר קורה לנו משהו והמדינה הזאת נמצאת בתקופת חירום, אנחנו יודעים להפעיל את איפא"ק כדי ללכת וללחוץ את הגבעה בוושינגטון. קרן רודרמן – ראשי הקרן ג'יי ושירה רודרמן תורמים רבות למדינת ישראל ולהעמקת הקשר בין יהדות צפון אמריקה לארץ. שלחו לך מכתב, אדוני. אדוני שר החינוך, אני קורא לך ולממשלת ישראל להדיח באופן מיידי את ד"ר אבשלום קור מהעברת חידון התנ"ך. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, מיקי. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לא יכול להיות דבר כזה במדינת ישראל. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, אדוני. חבר הכנסת איימן עודה, בבקשה. << קריאה >> עוזי דיין (הליכוד): << קריאה >> – – – ולהגלות אותו גם. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הלוואי ויכולתי, אחרת לא הייתי – הייתי מגלה אותו – – – << קריאה >> עוזי דיין (הליכוד): << קריאה >> אני מאמין לך – – – מבקש להגלות. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – מגלה אותו. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת איימן עודה. << דובר >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד שר החינוך רפי פרץ, דיברנו הרבה בשבח הצוותים הרפואיים וגם אנשי הדת שהתנהגו באחריות, אבל לא מספיק דיברנו בזכות המורים. מגיעה להם כל ההערכה. הם עבדו יותר קשה מבכל תקופה אחרת. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מגיע להם בשמנו, מכולנו, הרבה הערכה, למורים ולמורות. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> ולמנהלים, אני מבקש. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> זה מתוקף תפקידך לשעבר. כבוד השר, המצב בקרב האוכלוסייה הערבית לא ממש כמו בקרב החברה הכללית. הקורונה הגיעה אלינו באיחור של כשבועיים-שלושה לעומת החברה הכללית. אנחנו גם נמצאים בחודש הרמדאן, וצריך להתייחס לפתיחת הלימודים מחדש באופן דיפרנציאלי, באופן יחסי, גם באופן כולל וגם לפי היישובים. אבל יותר חשוב מכל מה שאמרתי – ואני מבקש ממך: יש לנו הנהגה אחראית, והיא הוכיחה את עצמה במשך החודשיים האחרונים. אני מדבר על ראשי הרשויות המקומיות הערביות. אנא ממך, צור קשר איתם, ממש לפנות אחד-אחד ולשאול אותו לגבי היישוב שלו ולתאם איתו מתי לפתוח. יש סיכוי שכולם יגידו: לא עכשיו כלל וכלל, ויש סיכוי שאחרים יגידו שפה כן אבל שם לא. זו הנהגה שאפשר להישען עליה, ממש אחראית. לכן, אנא ממך, תאם איתם. תודה רבה שאתה מסכים בכיוון הכללי. מקווה שזה יצא לפועל כבר היום. תודה רבה לך. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. אחרונת הדוברים – חברת הכנסת קטי שטרית. המורה קטי שטרית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> לא, זהו. לא, אני מצטער, את לא רשומה כאן, גברתי. שמך לא מופיע. בבקשה, גברתי. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> שר החינוך רפאל פרץ, אני חושבת שעד כה הטיפול בעניין הלמידה מרחוק, על אף כל הקשיים – והיו הרבה מאוד קשיים – היה יוצא דופן. אני חושבת שהמנהלים, המורים, הגננות, הקדישו הרבה מחשבה ויחס אישי לכל תלמיד. למרות המתקפות על ציבור המורים, אני חושבת שהרבה מאוד הורים היום הבינו כמה מלאכתם של המורים והגננות היא קשה. אני יודעת, לפחות על חברים קרובים אליי, שאמרו: וואו, עכשיו אנחנו כל כך מעריכים את עבודתם של המורים. יחד עם זאת, יש דברים שחשוב לשפר. נראה שהקורונה, לצערי, עוד תישאר איתנו הרבה זמן. ולמה אני מתכוונת? יש סטודנטים להוראה שעבודת הסטאז' שלם הופסקה; יש סייעות וסייעים רפואיים לילדים בחינוך המיוחד שנמצאים בסיכון גבוה ולא יכולים לחזור. הרי אנחנו מחלקים את הילדים לקבוצות קטנות. אותם סייעים וסייעות רוצים לבוא לילדים הביתה, הם מעוניינים, אבל הרשויות לא מרשות. דברו עם הרשויות, דברו עם ראשי רשויות – הוציאו את כולם לחל"ת. דברו איתם שיחזרו, כי הסייע והסייעת שמטפלים בילדים בחינוך המיוחד במהלך השנה, יש להם קשר אישי לאותו ילד, ומאוד חשוב להם שיישמר הקשר הזה. זה יקל גם על ההורים. אני מדברת על ילדים בחינוך המיוחד שזקוקים לאותו יחס ומשוועים לצאת מהבית, גם 100 מטר מהבית. גם שיחה, גם כמה שעות טובות, יעזרו לאותם ילדים. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. אם כן, אנחנו מסכמים את – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> לא, אני מצטער, זה התקנון. זה התקנון. אני אשמח לשמוע אותה בהזדמנות אחרת. אנחנו מסכמים את הנושא הזה. תודה רבה למנהלות, למנהלים, למורים, למורות, אדוני השר, למנכ"ל המשרד שלך וכל העובדים. היות שאין תמימות דעים איפה להמשיך להתדיין – יש מבקשים כספים ויש חינוך – המציעים, אתם יכולים לגבש עמדה? כי זה יחסוך מאיתנו. אם לא – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> קורונה. קורונה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אוקיי. אם כך, אנחנו מעבירים את זה לוועדה המסדרת. אני מבקש מכל אחד ואחת לשבת במקומו, כי ההצבעה היא אלקטרונית. תאתרו את המקומות שלכם, בבקשה. או שנעשה שמית, גברתי? אוקיי, שבו, נעשה את זה שמית, מהיר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אנא מכם. חברים, חבל על הזמן, יש יום ארוך. שבו. שמית, גברתי, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כבוד היושב-ראש, חבל על – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אנחנו מעבירים את ההצעה הזאת לוועדה המסדרת ושם תתקבל החלטה אם זה יהיה בחינוך או בכספים או בקורונה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> רבותיי, אנחנו עובדים על פי תקנון הכנסת. לא נזוז ממנו. שבו נא, בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חבר'ה, אנחנו מתווכחים על דבר שהוא בניגוד לתקנון. הציעו כאן שלוש ועדות, לכן – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה שלוש? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> הציעו קורונה, כספים וחינוך. לכן זה יעבור למסדרת ושם תתקבל החלטה. שבו, אנחנו מתחילים בהצבעה שמית. גברתי. << קריאה >> עוזי דיין (הליכוד): << קריאה >> רגע, סליחה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא אמר שלוש פעמים. << קריאה >> עוזי דיין (הליכוד): << קריאה >> הוא אמר: יעבור למסדרת. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> במסדרת תתקבל החלטה, זה הכול. כדי להעביר למסדרת צריך הצבעה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אם אני מצביעה נגד, מה קורה? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אז את לא רוצה שזה יידון. זה בעד ונגד העברה לוועדה, את נגד העברה לוועדה. בבקשה, גברתי, חבל על הזמן, בואו נתחיל. << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> אפשר בהרמת יד, אדוני, בעד או נגד. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> לא, אי-אפשר. הרמת יד זה חלק מרצף של הצבעות. בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד סמי אבו שחאדה – בעד אלי אבידר – בעד יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת סעיד אלחרומי – אינו נוכח זאב אלקין – אינו נוכח דוד אמסלם – אינו נוכח אופיר אקוניס – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח גלעד ארדן – אינו נוכח גבי אשכנזי – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – אינו נוכח רם בן ברק – בעד נפתלי בנט – אינו נוכח יואב בן צור – אינו נוכח אורנה ברביבאי – בעד קרן ברק – בעד ניר ברקת – אינו נוכח יוסף ג'בארין – אינו נוכח יאיר גולן – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – אינו נוכח יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח עוזי דיין – בעד אבי דיכטר – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח צבי האוזר – אינו נוכח ניצן הורוביץ – בעד צחי הנגבי – אינו נוכח יועז הנדל – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת מכלוף מיקי זוהר – אינו נוכח אסף זמיר – אינו נוכח תמר זנדברג – אינה נוכחת ציפי חוטובלי – אינה נוכחת אימאן ח'טיב יאסין – בעד מיקי חיימוביץ' – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח אחמד טיבי – בעד יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – אינו נוכח דסטה גדי יברקן – בעד היבה יזבק – אינה נוכחת עומר ינקלביץ' – בעד משה יעלון – אינו נוכח אלי כהן – אינו נוכח יצחק כהן – בעד מאיר כהן – בעד מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח ע'דיר כמאל מריח – אינה נוכחת עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – אינו נוכח חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח מיקי לוי – בעד אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת יריב לוין – אינו נוכח אביגדור ליברמן – אינו נוכח יעקב ליצמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח פטין מולא – בעד מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי קונין – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח אורי מקלב – בעד יעקב מרגי – אינו נוכח משולם נהרי – אינו נוכח אבי ניסנקורן – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח סונדוס סאלח – בעד יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח אופיר סופר – אינו נוכח בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח אוסאמה סעדי – בעד גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – בעד חוה אתי עטייה – אינה נוכחת חמד עמאר – אינו נוכח ג'אבר עסאקלה – בעד עודד פורר – אינו נוכח טלי פלוסקוב – אינה נוכחת אורלי פרומן – בעד מאיר פרוש – אינו נוכח עמיר פרץ – אינו נוכח רפי פרץ – בעד אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת אנדרי קוז'ינוב – בעד אלכס קושניר – אינו נוכח יואב קיש – אינו נוכח שלמה קרעי – אינו נוכח מירי מרים רגב – אינה נוכחת עידן רול – אינו נוכח יואל רזבוזוב – אינו נוכח יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח אנטאנס שחאדה – בעד יובל שטייניץ – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – בעד יזהר שי – בעד מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת עפר שלח – אינו נוכח איציק שמולי – אינו נוכח רם שפע – אינו נוכח איילת שקד – אינה נוכחת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חברים, יש חבר כנסת או חברת כנסת שלא הצביעו – שנמצא כאן באולם, נמצאת כאן באולם ולא הצביעו? בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשם חברת הכנסת) ע'דיר כמאל מריח – בעד << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> יש עוד מישהו או מישהי? תודה. ההצבעה נסגרה. אם כן, 34 בעד, השאר לא היו כאן. יעבור לוועדה המסדרת לקבלת החלטה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> הצורך המיידי להרחיב ולתקן את מתווה הסיוע לעצמאים << הלסי >> << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אנחנו עוברים להצעה השנייה לסדר-היום, בנושא: הצורך המיידי להרחיב ולתקן את מתווה הסיוע לעצמאים – הצעות מס' 6, 20, 38, 65 ו-67, של חבר הכנסת מיקי לוי, סמי אבו שחאדה ועוד שניים. מיקי לוי נמצא כאן. בבקשה, אדוני, שלוש דקות, ואחריו – סמי אבו שחאדה. אנא מכם, אני חוזר: להקפיד על לוח הזמנים. שלוש דקות בדיוק. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני היושב-ראש, מכובדיי חברי הכנסת, הזנחה, ברדק, ייאוש, קריסה – אלה המילים היחידות שאני שומע מהעצמאים; אלה המילים היחידות שמתאימות לתאר את טיפול המדינה בעצמאים ובעסקים הקטנים. אחרי שצעקנו מתחת לכל עץ רענן, המתווה הראשון שיצא באיחור תוקן, וגם הוא פשוט לא מספק את הסחורה. אין מדיניות עקבית. מצהירים משהו לתקשורת ביום שישי, וביום ראשון מוציאים קובץ מפורט, מורכב ומבולבל. כל הרבה אותיות קטנות וביורוקרטיה שמשאירים את הרוב הגדול בלי סיוע, בחוסר אונים. כל זה נותן תחושה קשה שהמדינה עושה הכול כדי להקשות ולמנוע מהעצמאים והעסקים הקטנים לקבל את הכסף שמגיע להם. אתייחס ברפרוף לכמה נקודות. נושא ראשון: ההלוואות בערבות המדינה שניתנות ב-15% בלבד – מהנמוכים בעולם. זה, כמובן, יוצר מצב שהבנקים מעדיפים שלא לתת הלוואות, ועד היום רק כ-9,000 בקשות נדונו וכ-27% לא אושרו. חברים, זו נורה אדומה לקריסת צפויה של עסקים רבים. דוגמה אחרת: המדינה שינתה את הכללים, ובעלי אולמות אירועים, שסוף-סוף זכו לקבל את ההלוואה, קיבלו הודעה מהבנקים שהאישור בוטל. למה? כי הם עסקים בסיכון. עושים הכול כדי למנוע מהעסקים לקבל את המגיע להם. קיבלו את ההלוואות האלה פחות משליש. למרות ההצהרה על מענק עד 8,000 בפועל, בממוצע מדובר על 4,000 שקל ופחות מזה, וגם על זה יורד מס. המדינה הצהירה שהיא נותנת פטור מארנונה לשלושה חודשים. הרי העסקים האלה לא פתוחים, ואין סיבה שהם ישלמו ארנונה. אדוני שר הכלכלה, שר האוצר, חייבים להכניס את היד לכיס. לסיום, אדוני היושב-ראש, טוב היה אם היו מנצלים את השבוע הקרוב בכנסת לדון בחוקי דמי האבטלה של עצמאים לקרן ייעודית, ויש לי הצעת חוק בעניין הזה. היום, בימים אלה, במקום לדון בשינוי חוקי-יסוד שרק יפגעו בציבור ובכנסת – שינוי משטרי מקיף – שמעתי חברי כנסת, חלקם מכחול לבן, כי ההצהרה של לפיד בדבר פיזור הכנסת והפלת הממשלה היא איומה. אני רוצה להזכיר לכם שזה תפקידה של האופוזיציה בכלל. אני מסביר לכם, חברי הכנסת – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – שזה חלק של האופוזיציה. לאותם מתחסדים: הרי ביבי גייס את הרשימה המשותפת כדי להפיל את הכנסת הקודמת. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אז לכו, תלמדו ותשכילו. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, בבקשה, כבודו, שלוש דקות. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, בשנת 2018 נרשמו במדינת ישראל כ-600,000 עסקים. בעלי העסקים האלה הם אלה שמשלמים את המשכורות לנערי האוצר, שבכל ישיבה בוועדת הכספים אנחנו מגלים שהם מנהלים את המדינה כעסק הפרטי שלהם. כ-67% מהאנשים האלה עצמאים, אדוני; 27% הם חברות. העצמאים האלה, כולנו יודעים שהם בקריסה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חבריא, על פי הכללים – שני מטרים מכל אחד. אני מצטער. אנא מכם, צופים בנו. אנחנו נותנים דוגמה. אנא מכם – ומסיכות. סליחה, אדוני. בבקשה. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תודה, אדוני. אני אומר שהאנשים האלה, שמחזיקים את המדינה, מתלוננים שהם קורסים. המדינה כל פעם יוצאת עם איזשהו פתרון שהוא באמת לא פתרון. אף אחד לא מאמין, גם אם הם יקבלו את 4,000 השקלים, שהבעיה תיפתר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – חבר הכנסת אבו שחאדה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> זהו, חברים, להירגע. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני רוצה לרכז את הדברים שלי במכתב ששלחתי למשרד האוצר והכלכלה לגבי אנשים שבכלל נשכחו מהמעט שניתן, שכולנו יודעים שהוא לא מספיק לכלום. יש כאלה שנשכחו לגמרי. הפקרנו אותם לגמרי. אנחנו מענישים אותם. המדינה, שמעודדת כל הזמן, משקיעה מיליארדים בחדשנות וביצירתיות, מענישה את היזמים שפתחו עסקים בתחילת 2020. אלה בכלל לא נזכרו בשום מקום. גם את המעט שניתן לאחרים הם לא יקבלו. אני רוצה שהתוכנית שהמדינה תיתן, תיתן מענה לכל מי שפתח עסק לפני מרץ 2020. כל מי שפתח עסק – זה כולל גם את מי שפתח ב-2020, סוף 2019. אנחנו חייבים לתת פתרונות לכולם. ב-BDI יצא דוח מאוד מעניין שאומר שכמעט 50,000 עסקים נסגרים בממוצע בשנה. השנה הם צופים שכמעט 70,000 ייסגרו – כמעט כ-50% יותר משנה ממוצעת. העסקים החדשים – ברור לכולם, מכל המחקרים שמתפרסמים – הם אלה שהם ברמת הסיכון הכי גבוהה. ד"ר סאמי מיעארי אומר שהעסקים בחברה הערבית הם במצב הרבה יותר מורכב. הם היו במצב מאוד קשה הרבה לפני הקורונה. הסיכוי שהם ייסגרו אחרי הקורונה הוא הרבה יותר גבוה – ממחקרים שנעשו ברהט, בסח'נין ובמקומות אחרים. העסקים האלה, אפשר להציל אותם בקלות. הקריסה של העסקים האלה תביא להרבה פחות ארנונה לרשויות המקומיות ותעלה את העול על המדינה, כלומר, זה דבר שיתגלגל בסוף למדינה. את הדברים האלה אפשר לחסוך מבעוד מועד בעזרה, לפחות לעסקים החדשים שנפתחו. אפשר בסכומים מאוד סבירים להציל עשרות אלפי עסקים גם בחברה הערבית, שהיא ברמת סיכון הרבה יותר גבוהה, וגם בחברה בכלל. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת יעקב אשר – לא נמצא. חבר הכנסת משה ארבל, כבודו. אחריו אנחנו נשמע את תגובת סגן השר. אדוני. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, סגן שר האוצר, חבריי חברי הכנסת, אנחנו נמצאים בעיצומו של המשבר הכלכלי הקשה ביותר שידעה מדינת ישראל זה שנים רבות. מקור המשבר הזה אומנם איננו כלכלי אלא בריאותי, אבל ההשלכות הן כלכליות וחברתיות, והן רחבות היקף. עד כה נרשמו בשירות התעסוקה למעלה ממיליון אזרחים ישראלים כמובטלים. חלקם הוצאו לחל"ת, אבל ברור שרבים מהם לא יוחזרו לעבודתם על ידי המעסיקים. גם עובדים שלא פוטרו או הוצאו לחל"ת נפגעו כמובן מן המשבר. השכר במקומות רבים קוצץ. לגבי חודש מרץ, מנכ"ל הביטוח הלאומי מסר שבניכוי העובדים שפוטרו או הוצאו לחל"ת, השכר הממוצע ירד ב-10%. אם מביאים בחשבון שהכלכלה הושבתה באמצע חודש מרץ, מדובר למעשה בירידת שכר חודשית של כ-20% בקרב העובדים שלכאורה לא נפגעו שכן הם ממשיכים להיות מועסקים. אדוני היושב-ראש, אני מזמין אתכם, חבריי, לעשות את החישוב מה הם 20% לאם חד-הורית שמפרנסת שלושה ילדים, מה הם 20% למשפחה שגם לפני המשבר בקושי הצליחה לסגור את החודש. בתקופה זו אנחנו מתוודעים לסיפורים קורעי לב על בעלי משפחות שלא יודעים אם יצליחו לעמוד בחובות לבנק; על עצמאים, בעלי עסקים קטנים, שבנו עסק בעשר אצבעות, וכעת הם צריכים להיפרד מעובדים בתפילה שלא יתבעו, שיצליחו להחזיק את העסק מעל המים עד שיבואו ימים טובים יותר. קראתי בתקשורת את סיפורה של ס' מגבעת שמואל, אלמנה בת 40 עם חמישה ילדים, שלא נתנה לקשיים לשבור אותה, עולה מברית המועצות לשעבר שפתחה גן פרטי והחזיקה אותו כלביאה בעשר אצבעות, עסק שפרנס חמישה עובדים עד החודש שעבר. הגן, כמובן, סגור בימים אלו, ההכנסות התאפסו, אבל ס' לא הייתה זכאית למענק מרץ. יש כאלה, רבותיי, עוד אלפי סיפורים של עצמאים, גברים ונשים, שבנו עסק בעשר אצבעות ומפרנסים בתי אב בישראל. הם מחזיקים את הכלכלה, העסקים הקטנים והבינוניים. קראנו את תוכנית הסיוע של משרד האוצר לעצמאים ולעסקים הקטנים. מדובר בצעד בכיוון נכון, אבל אני מבקש להזכיר לאוצר שהרבה יותר קל לשמור על עסק חי ונושם מאשר להקים אותו מחדש. כולנו מבינים את ההסתייגות הטבעית באוצר משימוש בארנק הציבורי. כל שקל שנגבה ממשלם המיסים הישראלי, עליו להיות מושקע אחרי מחשבה ותכנון, אבל כל שקל שיושקע היום בהצלת עסקים מקריסה יחזור בעתיד בתקבולי מיסים כפלי-כפליים ויחסוך תשלום דמי האבטלה. אדוני סגן השר, אני הזדעזעתי מהפרסום של רשות המיסים על המבצע הכל-כך חשוב שהם עושים עכשיו לתפוס את המעלימים הקטנים, במקום להשקיע עכשיו משאבים בסיוע, במס הכנסה שלילי ובעזרה לאוכלוסיות החלשות. זה דבר היחיד שנשאר לעשות. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> העובדים שלהם – – – << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> אנחנו נמצאים במקום טוב מבחינה בריאותית, תודה להשם – נראה בשלב הזה שהרע מכול מאחורינו – אבל זה לא המצב ביחס למשבר הכלכלי. כל יום שעובר ועסקים נשארים סגורים, עובדים נוספים גולשים מחל"ת לאבטלה ומבינים שהמשרות שלהם כבר לא יחזרו. יש לפעול בעוצמה ובמהירות להחזיר כמה שיותר עסקים לפעילות כבר ביום ראשון הקרוב, ויפה שעה אחת קודם. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. היות שקרן מרציאנו אתמול פתחה את הסכר, על זה אומרים בערבית, על מה שהם עשו: (אומר בערבית: תרנגולת מתה ועיניה רוקדות.) זה בדיוק. דווקא עכשיו ללכת לחפש את המעלימים? אפשר לחשוב שזה – כן, בבקשה, סגן השר. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בערבית ולא במרוקאית. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> בערבית מרוקאית. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אין דבר כזה מרוקאית. יש ערבית במבטא מרוקאי. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> טיבי, טיבי. אדוני סגן השר, בבקשה. << קריאה >> שר החינוך רפי פרץ: << קריאה >> אחמד טיבי, רוב חברי הכנסת פה מרוקאים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עשה משבר קואליציוני. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> בבקשה. << קריאה >> שר החינוך רפי פרץ: << קריאה >> רוב חברי הכנסת פה מרוקאים. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> כן. << קריאה >> שר החינוך רפי פרץ: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> בבקשה, תגובתו של סגן שר האוצר מר יצחק כהן היקר. בבקשה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אפשר עמדה מהצד? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> לא, יש כבר שמונה. מותר על כל מציע שניים. אני מצטער, מר עודד פורר. נמצא הזדמנות אחרת. בבקשה, כבודו. << דובר_המשך >> יצחק כהן (ש"ס): << דובר_המשך >> אחמד, בכל מקום שהיו יהודים בעולם הייתה להם שפה שלהם. הייתה יידיש, שזה גרמנית ולשון הקודש; הייתה מרוקאית, שזה עברית, לשון הקודש וערבית. לכל מקום הייתה היידיש שלהם. גם במצרים היה – הם היו מדברים – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני מסכים – – – << דובר_המשך >> יצחק כהן (ש"ס): << דובר_המשך >> תן לי להסביר לך. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תגיד שאתה גאה בשפה הערבית של ההורים שלך. זה מבטא מרוקאי – – – << דובר_המשך >> יצחק כהן (ש"ס): << דובר_המשך >> ברור לי. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> בבקשה. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> איציק, אני אגיד לך מה הבעיה – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חבר הכנסת איימן עודה, אנחנו נפסיק את הוויכוח הזה. בבקשה, כבודו. בבקשה. << דובר_המשך >> יצחק כהן (ש"ס): << דובר_המשך >> על כל פנים, רק שתדע, יידיש היה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה הבנת את קרן מרציאנו אתמול? << דובר_המשך >> יצחק כהן (ש"ס): << דובר_המשך >> אחמד, תקשיב טוב טוב – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> סגן השר, זמננו לא בידינו. יש יום ארוך. << דובר_המשך >> יצחק כהן (ש"ס): << דובר_המשך >> מרוקאית היא השפה הערבית של היהודים במרוקו; לדינו זה הספרדית של היהודים בספרד – בכל מקום, אז תתרגל לזה. אתה יודע למה זה היה? היו מדברים לידך ולא היית מבין. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני הבנתי את קרן מרציאנו. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> כן, כבוד סגן השר. << דובר_המשך >> יצחק כהן (ש"ס): << דובר_המשך >> קודם כול, שמעתי פה כמה הערות, כל מה שנאמר פה. אנחנו נמצאים באמת במציאות כלכלית מאוד מאוד קשה שלא חווינו במשך כל שנות ההיסטוריה. לא היה דבר כזה. אגב, זה לא רק בישראל, זה בכל העולם. אבל לומר – איפה חבר הכנסת שחאדה? תאמין לי, בכל שעה שתבוא לאוצר, בכל שעה ביממה, תמצא את האנשים האלה עובדים על איך לפתור את הבעיות, איך לשמוע את רחשי הציבור, איך לתקן תוך כדי תנועה. עושים עבודת קודש, תאמין לי. עכשיו משה, משה ארבל, לחזור לעבודה – זה תלוי בשר החינוך. על כל פנים – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה תלוי במועצה – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חברים, תאפשרו לסגן השר להגיד את דבריו. << דובר_המשך >> יצחק כהן (ש"ס): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, במסגרת הצעדים הכלכליים שננקטו על ידי ממשלת ישראל בהובלת משרד האוצר על מנת להתמודד עם ההשפעה הכלכלית של התפשטות נגיף הקורונה בוצע מספר רב של צעדים, אשר חלק משמעותי מהם מתמקד באוכלוסיית העסקים הקטנים והעצמאים. יש לזכור, אדוני היושב-ראש, כי קיימת זהות בין העצמאי – עוסק מורשה, פטור – לעסק הקטן, לכן כל סיוע שניתן לעסק במקרה הזה משמעותו סיוע ישיר לעצמאים. עכשיו בואו נפרט לאט-לאט. אני מבקש קצת קשב. בתוך כך יש לכלול בין היתר את הצעדים האלה: א. הפחתת ארנונה לשלושה חודשים בעלות של 2.8 מיליארד שקל, כולל השתתפות הרשויות המקומיות; ב. – – – << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה העסקים או – – – << דובר_המשך >> יצחק כהן (ש"ס): << דובר_המשך >> עסקים. אנחנו מדברים על עסקים. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אז העסקים הערביים לא חלק מזה. << דובר_המשך >> יצחק כהן (ש"ס): << דובר_המשך >> ב. הקמת קרן הלוואות ייעודית לעסקים קטנים ובינוניים בערבות מדינה בהיקף של 8 מיליארד ש"ח. איימן, 8 מיליארד ש"ח. אגב, הם עומדים להסתיים. אנחנו עומדים לגמור אותם, ואנחנו נוסיף עוד. ככל שנצטרך אנחנו נוסיף. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה הלוואות? << דובר_המשך >> יצחק כהן (ש"ס): << דובר_המשך >> הלוואות, כן, בערבות מדינה. קרן זו כוללת תנאים מיטיבים, לרבות סבסוד ריבית בשנים הראשונות, וגרייס של 12 חודשים – שהם יתחילו לשלם אותם רק בעוד 12 חודשים. יש לציין כי קרן זו קרובה למיצוי, כפי שאמרתי לכם, ולאור זאת עובדים על הגדלתה. ככל שנצטרך, נגדיל. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כרגע, בגלל ההצעה לסדר-היום פה – – – אנחנו לא יכולים להשלים את הגדלתה. << דובר_המשך >> יצחק כהן (ש"ס): << דובר_המשך >> למה? << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> כי צריך אישור של ועדת כספים. אין לנו זמן להתכנס. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> רציתי לכנס את ועדת הכספים – באה הצעה לסדר-היום ואני לא יכול לכנס את הוועדה. << דובר_המשך >> יצחק כהן (ש"ס): << דובר_המשך >> לא אני הגשתי את ההצעה לסדר-היום. לא אני הגשתי אותה, רק משיב עליה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> ביקשתי מהיושב-ראש לקיים במקביל, אבל הוא לא אישר. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> הדיון בדבר ההרחבה של 8 המיליארדים? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> יצחק כהן (ש"ס): << דובר_המשך >> הינה, הוכחה מהשטח. הכול עובד, אה, פורר? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אגב, איציק, הדבר היחיד שבאמת עובד עד עכשיו זה ההלוואות. לא מספיק טוב, אבל זה הדבר היחידי שעובד. << דובר_המשך >> יצחק כהן (ש"ס): << דובר_המשך >> משתדלים. תאמין לי שמשתדלים. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> דווקא בחברה הערבית – ממש לא טוב שם. << דובר_המשך >> יצחק כהן (ש"ס): << דובר_המשך >> מבינים את גודל השעה. משתדלים מאוד. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> האתגר הכי גדול שם זה – – – << דובר_המשך >> יצחק כהן (ש"ס): << דובר_המשך >> ג. דחיית תשלומי מס הכנסה ומע"מ לעוסקים קטנים – יורחב בהמשך; ד. שתי פעימות של מענק סיוע ייעודי לעצמאים בעלות כוללת של 3.8 מיליארד שקל – יורחב בהמשך; ה. מענק השתתפות בהוצאות קבועות לעסקים קטנים עד מחזור מכירות של 20 מיליון ש"ח בעלות של 5.2 מיליארד ש"ח, וזה יורחב בהמשך. תרשמו את מה שאני אומר. לעניין סיוע לעסקים חדשים, יש לציין כי במסגרת הפעימה השנייה של מענק הסיוע הייעודי לעצמאים ניתן מענה לעסקים שהוקמו עד סוף אוקטובר 2019, ובמסגרת מענק הסיוע לעסקים קטנים – הוא חל על מי שפתח את העסק עד סוף שנת 2019. לעניין פתיחת המשק, לאור הבנת ההשפעה הכלכלית של המגבלות – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> יש כאלה שפתחו אותם ב-2020, לפני הקורונה. << דובר_המשך >> יצחק כהן (ש"ס): << דובר_המשך >> כן, אבל כמו שלביטוח לאומי יש תקופת אכשרה של שישה חודשים, גם פה יש תקופת אכשרה. אבל תן לי, זה מופיע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הם השקיעו את הכסף אבל עוד לא הצליחו להרוויח. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אלה הכי בסכנה. << דובר_המשך >> יצחק כהן (ש"ס): << דובר_המשך >> לעניין פתיחת המשק, חבר הכנסת שחאדה, לאור הבנת ההשפעה הכלכלית של המגבלות על המגזר העסקי, משרד האוצר מוביל לחזרה לפעילות מוקדמת ככל הניתן של כלל הענפים במסגרת המגבלות הבריאותיות – אגב, היושב-ראש העיר, מאיר, שמקבלים הרבה הודעות מהציבור שרואה אותנו, אומרים שאנחנו לא מקיימים את הכללים, לא שמים מסכות ולא שומרים על ריחוק – תוך שיתוף פעולה עם כלל הגורמים הרלוונטיים, בפרט משרד הבריאות, משרד ראש הממשלה והמל"ל. ההרחבה לעניין מענק השתתפות בהוצאות גבוהות: מענק זה, בהיקף של 5.2 מיליארד ש"ח, מוקד לטובת סיוע לעסקים קטנים שמחזור מכירותיהם בשנת 2017 לא עלה על 20 מיליון ש"ח. מדובר במענק משמעותי ביותר לעסקים שמחזור המכירות שלהם ירד בצורה משמעותית בחודשים מרץ-אפריל 2020 לעומת התקופה המקבילה בשנת 2019, כאשר מענק יכול להגיע עד ל-400,000 ש"ח מענק לעסק. המענק משקף – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מה קורה עם מי שפתח ביולי 2019? מה הוא יעשה? << דובר_המשך >> יצחק כהן (ש"ס): << דובר_המשך >> הינה, אני מסביר לך. שאלות בסוף. המענק משקף את השתתפות המדינה בהוצאות הקבועות של העסק בהתאם לירידת במחזור העסק, ומבוסס על מודלים כלכליים של קרן הפיצויים שמפצה על נזקים בעיתות מלחמה או מבצעים צבאיים, בהתאמות הנדרשות. הרחבת מענק סיוע ייעודי לעצמאים, פעימה שנייה: התוכנית הכלכלית כללה מענק סיוע ייעודי לעצמאים שמהווה מעין חלף שכר – זו תשובה לך – לעצמאים שפעילותם ירדה, בהיקף כולל של 3.8 מיליארד שקלים, בחלוקה לשתי פעימות. במסגרת הפעימה הראשונה, שהייתה מצומצמת יותר, למעלה מ-175,000 עצמאים קיבלו עד עתה סכום הגבוה מ-4,000 ש"ח. במסגרת הפעימה השנייה, שאושרה ביום 24 באפריל 2020 – יום שישי – תנאי המענק הורחבו באופן משמעותי, כך שסכום המענק המקסימלי עלה מ-6,000 ל-10,500 ש"ח, וגם נכללות בו אוכלוסיות נוספות, כגון שכירים בעלי שליטה. אתם זוכרים את הטענה שבאה מהציבור? נפתרה. לעניין עסקים חדשים, המענק ישולם גם לעסקים חדשים, שחאדה, ובלבד שהתחילו לפעול לפני 1 באוקטובר 2019. תנאי זה מקביל לתקופת האכשרה של שישה חודשים עבור שכירים. הרחבת דחיית תשלומי מס הכנסה ומע"מ: רשות המיסים ביצעה כמה מהלכים של דחיית מס הכנסה ומע"מ, משה ארבל, כדי להקל על ציבור העסקים בישראל. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> את זה עדיף שלא תגידו. אתה יודע למה? כי כשאתם נותנים את זה יום לפני, יומיים לפני, זה לא שווה שום דבר. מושכים את כולם עד יום לפני – – – << דובר_המשך >> יצחק כהן (ש"ס): << דובר_המשך >> חבל – אבל זה בוצע. בנוסף – עודד, את זה אתה תאהב – יוחזרו מקדמות ששולמו ביתר על ידי העסקים שיבקשו זאת. עסק ששילם מקדמות יותר מאשר הוא באמת הרוויח יוכל לבקש ולקבל חזרה. יחד עם זאת, בתקופה הזאת, אף יותר מכל תקופה אחרת, יש לשמור על מקורות התקציב של המדינה. אנחנו נצטרך לחזור לתפקד. בנוסף, רבותיי, צריך לזכור כי תשלומי המיסים מתאימים את עצמם לרמת הפעילות והרווחיות של העסקים גם ללא התערבות ממשלתית. ככל שעסקים נפגעו יותר, כך חבות המס שלהם יורדת באופן משמעותי. ככל שעסק לא נפגע, גם חבות המס שלו אינה יורדת. משמעות האמור לעיל, אדוני היושב-ראש, הינה כי דחייה גורפת של תשלום המס הינה מהלך רגרסיבי שמיטיב דווקא עם העסקים שלא נפגעו בצורה קשה או אף שיפרו את מצבם, אינו רלוונטי לעסקים שנפגעו בצורה קשה וגורע מהקופה הציבורית, שאמורה לסייע למי שנפגע במידה משמעותית. אם כן, אדוני היושב-ראש, עד כאן. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יצחק כהן (ש"ס): << דובר_המשך >> אני חושב שהמדינה עושה רבות, באמת רבות. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. << דובר_המשך >> יצחק כהן (ש"ס): << דובר_המשך >> אנחנו, אדוני, קשובים לרחשי הציבור. עובדה, היו הרבה תיקונים שבאו מהשטח. בואו נקווה, בעזרת השם, שיבואו תקופות טובות יותר ושנתבשר בשורות טובות. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, כבודו. דקה לדעה נוספת. דקה. בבקשה, אלון שוסטר, אדוני, ואחריו – אחמד טיבי. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני מבקש להציב על סדר-יומה של הכנסת סוגיה – שומעים? לא. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> כן, שומעים. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (כחול לבן): << דובר_המשך >> הינה, עכשיו אנחנו שומעים. מדובר באפליה של מגזר לא גדול, מגזר שהוא אולי 1% מהאוכלוסייה, אולי 3% מהעסקים הקטנים. זה המגזר שממנו אני בא, המגזר הקיבוצי. למעשה, מה זה קיבוץ? זו אגודה שיתופית. תקראו לזה שותפות של עצמאים שיצרו לעצמם שיטה לעבוד עם רשת ביטחון. אומר לנו האוצר: לא מגיע לכם, אתם לא משלמים דמי אבטלה. הלוא זה בדיוק מה שקורה עם כל עצמאי. אנחנו עדים לאירוע חריג שלא כדרך הטבע, עד כדי כך חריג שעשרות מיליארדי שקלים יוצאים, ובצדק, כדי לאושש את הכלכלה והחברה, כדי להתמודד עם המגפה הנוראה הזאת. ולכן, גם מי שלא משלם בדרך כלל עבור דמי אבטלה בביטוח לאומי – המדינה מתגייסת דרך הבית הזה, והממשלה, ומסייעות לו. לכן בלתי קביל, לא אפשרי, שמגזר אחד מסוים – אגב, קטן, כמעט בטל בשישים – יופלה. יותר מזה, נאמר לנו: לכם, הקיבוצניקים, יש רשת ביטחון בשביל זה בדיוק. ואני אומר: רבותיי, מה זה הדבר הזה? כל אחד מתערב לשני באיזה אופן האימא או השכן או השותף עוזרים לו בזמן משבר? זה לכל היותר יכול להיות נכון אם המדינה מתערבת כדי לנהל את השוטף. אבל באירוע דרמטי, אפוקליפטי כזה, אנחנו לא יכולים לקבל את זה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (כחול לבן): << דובר_המשך >> לא נוכל לקבל אפליה מכוונת של המגזר הקיבוצי. אנחנו דורשים – ואני מקווה שהדיון הזה יתקיים סוף-סוף בוועדת הכספים – להשוות את מה שקורה ולסייע לקיבוצים, בין שזה יזמות פרטית שעוברת דרך הקיבוץ, בין שזה חברי קיבוץ שנאלצו להפסיק לעבוד או לסגור את העסק שלהם, בדיוק כמו כל עצמאי אחר. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה לך. סוגיה חשובה ביותר. איפה זה נדון חוץ מההזדמנות הזאת? כלומר, יש פניות לאוצר? << קריאה >> אלון שוסטר (כחול לבן): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. אחמד טיבי, אדוני. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עד דקה לרשותך, אדוני, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש החדש, דיברתי, ואני שוב אדבר, על ענף התיירות, שנפגע קשה כתוצאה ממשבר הקורונה, ובעיקר על עשרות אלפי משפחות שעובדות בענף הזה, במלונאות, עובדי בתי המלון. יש לתת את הדעת ולתת מענה ופיצוי לאנשים האלה. משפחות קורסות. הנושא השני – אני רוצה לדבר על מה שקשור בתיירות: אוטובוסים. נהגי אוטובוסים, למשל, נהגי אוטובוסים בענף התיירות, גם בענף ההסעות, קורסים. אני פונה לבנקים: תאפשרו הלוואה עם החזר אחרי חצי שנה, כי אחרת גם האנשים האלה יקרסו. אני מקבל פניות אישיות, אדוני היושב-ראש, והדברים נוגעים ללב. אי-אפשר להיות ערלים לזעקה של האנשים האלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ומשפט אחרון, אדוני, אני מודה לך. עשרות אלפים שהגישו בקשה לדמי אבטלה מביטוח לאומי לא קיבלו. יש לבדוק למה. מי זקוק לדמי אבטלה? אנשים שבלי התשלום הזה לא יוכלו לגמור לא את החודש, לא את השבוע – את היום. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. אוסאמה סעדי, דקה לעמדה נוספת. בבקשה, אדוני. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, נוסף למה שאמרו חבריי קודם, אני רוצה להעלות גם בפני סגן שר האוצר וגם בפני שר החינוך – אדוני שר החינוך, אנחנו פנינו, אני פניתי, גם חברים רבים מהרשימה המשותפת פנו, בעניין שכר לימוד באוניברסיטאות ושכר דירה במעונות. אדוני השר, אנחנו פנינו גם אליך, גם לשר האוצר וגם לממשלה בעניין שכר לימוד באוניברסיטאות ושכר דירה במעונות. היום סטודנטים לא לומדים ולא גרים במעונות, והאוניברסיטאות ממשיכות לחייב אותם בתשלום מלא של שכר לימוד וגם של שכר דירה למעונות. מדובר באלפי פניות אלינו. אני חושב שגם ליתר חברי הכנסת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לכולם. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לכולם. לכן אני אומר, בסוגיה הזאת עד עכשיו לא התקבלה שום תשובה, שום התייחסות, ואני חושב שגם בתוכנית הכלכלית אתם צריכים להביא בחשבון – – – << קריאה >> שר החינוך רפי פרץ: << קריאה >> אני אגיד לך, יש הנחה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אנחנו לא שמענו על שום הנחה. << קריאה >> שר החינוך רפי פרץ: << קריאה >> כל מי שתהיה לו בעיה – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מכובדי השר, השר רפי פרץ, אני מנהל את הישיבה. אנחנו לקראת יום ארוך, ואני לא ארשה – זאת לא שעת שאלות לשר. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אבל זה חשוב מאוד, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> השמעת את העמדה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> זה כל הסטודנטים בישראל. תן לו לענות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוא לקח לתשומת ליבו. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תן לו לענות, מה הבעיה? חשוב מאוד שישמע. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עומדת לו הזכות להתערב בדיון, אבל אני הפניתי את תשומת ליבו ליום הארוך שלנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת אנטאנס שחאדה, בבקשה, ואחריו – חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. עד דקה לרשותך, בבקשה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בדרך כלל חבר כנסת מאוד רוצה לשמוע – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בדרך כלל אין לנו ימים שצפויים להיות בהם מעל 20 שעות דיון. בבקשה, אדוני. אחמד טיבי, מה שאני למדתי בתקופה שנכנסתי והחופפת אליך – בבקשה, אדוני. << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני רוצה לדבר על מצוקתם – אי-אפשר, אני לא שומע את עצמי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לא להפריע לחברכם. << דובר_המשך >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני אתחיל מחדש, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אל תדאג, תקבל. הרי ממילא נריב אחר כך על הפסקת הדיבור. << דובר_המשך >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני אדבר על פלח כלכלי מאוד ספציפי שמצוקתו גדולה מאוד, וזה פלח האומנים וכל ענף החתונות. זו תקופה מוגבלת בשנה – מתחיל באפריל ומסתיים באוקטובר או בנובמבר, במקרה הטוב ביותר. לכן, קבוצה זו, פלח כלכלי זה ניזוק פי כמה מהעסקים הרגילים, כי כאשר מודדים את ההכנסה שלו לפני הקורונה, כדי לתת מענק, אבטלה או עזרה – זאת תקופה שבדרך כלל היא לא העונה, וההכנסה מדצמבר ועד מרץ היא הכנסה נמוכה מאוד, לכן כל החישובים שנעשים בענף זה כדי לפצות הם נמוכים מאוד. אני מבקש התייחסות מיוחדת לפלח כלכלי זה – הן הצלמים, הן אולמות החתונות, הן הטבחים, הן האומנים וכל התזמורות והצלמים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> זה פלח שניזוק פי כמה וכמה מכל ענף אחר, ועד כה אף אחד לא סיפק לו משהו, או תשובה ספציפית. צריך בזה טיפול מיוחד, אני מקווה, ממשרד האוצר, שייתן מענה לקבוצה זו. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה. לאחר מכן – חבר הכנסת אלעזר שטרן. עד דקה לרשותך, בבקשה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> כנסת מכובדת, בימים מורכבים אלה, ימים טעונים רגשית – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנטאנס, נא לא להפריע לחברתך לדבר. אתה יכול לשבת אם אתה רוצה. בבקשה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בימים מורכבים אלה, ימים טעונים רגשית, ימים של משבר בריאותי, ימים של מצוקה כלכלית נוראה, הקורונה לא מבדילה בין יהודי לערבי, אבל המדינה דואגת לעשות את ההפרדה ולהשלים את המלאכה. ואני לא רוצה להתייחס לכל הדברים שהחברים שלי אמרו קודם. אני רוצה להתייחס ספציפית לשני פלחים: לפלח של הסטודנטים, ובמיוחד לסטודנטים הערבים. הסטודנטים שלנו הולכים ללמוד ישירות אחרי י"ב. סטודנטים בגיל 18 עד 21-20, לא מקבלים דמי אבטלה, אפילו שהם הוצאו לחל"ת. מצד אחד הם עבדו, לכאורה יש להם את כל הזכויות שצריכות להיות כדי לקבל דמי אבטלה, ועדיין הם נופלים בין הכיסאות. מצד שני הם הכי נפגעים, וגם רוב הסיכויים שלא יחזרו לעבודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> דקה. לא יחזרו לעבודה, כי רוב העבודות שלהם הן במסעדות ובאולמות, והענף הזה קורס. דבר נוסף – אני רוצה לדבר על העסקים הקטנים – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. בהזדמנות הבאה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – בתוך היישובים הערביים. ההוראה שיצאה לסגור את העסקים הערביים בשעה 18:00 בערב ברמדאן ולפתוח ביישובים היהודיים על יד זו עוד מכה רצינית לחברה הערבית. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חבר הכנסת אלעזר שטרן. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ברשותך, אני מודיע לחברי הכנסת: ההצבעה על ההצעה לסדר-היום הזאת תהיה אלקטרונית, לכן, מי שחפץ להצביע שיתמקם כבר במקומות. לא תהיה הצבעה שמית. בבקשה, אדוני, עד דקה לרשותך. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, קודם כול אני מקווה שלא התכוונת באמת ל-20 שעות דיונים בכנסת ברציפות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לפי מה ששמעתי מחבריך לסיעה מתכוננים אפילו ל-24 שעות. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אנחנו לא מנהלים את הכנסת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש כלים פרלמנטריים שהאופוזיציה יודעת להשתמש בהם. בבקשה, אדוני, זה על חשבונך. אתה לא מנהל איתי עכשיו את הדיון. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני חושב שזה לא פחות חשוב. אני גם רציתי להוסיף על הנושא הזה. אני אספר לך סיפור מאמריקה. בעל עסק, אומרים לו השלטונות האמריקאיים: אם תתחייב להעסיק שלושה חודשים קדימה את העובדים שלך, חודשיים לפחות – אנחנו משלמים משכורת. לך לבנק, תמלא טפסים. זה מה שהוא עשה ביום שני. ביום רביעי הוא קיבל אישור מהבנק שהטפסים בסדר והעבירו אותם. ביום שני אחר כך הוא קיבל כסף לחשבון הבנק שלו. ככה צריך לעשות. זאת אומרת – ואני רוצה לדבר איתך, לדוגמה, על מסעדות שלא ייפתחו. יש פה בחוץ גננות. הגנים הפרטיים – הם לא יכולים להתאושש לבד. זה לא יעזור. אני אומר לך, מטפלות, סייעות, גננות – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני רוצה להאמין, יחד איתך, שהמדינה תוך כדי תנועה כן תטפל בהם. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> תראה, אני אגיד לך את האמת, אנחנו שנינו אנשים מאמינים בני מאמינים, אבל זה לא תמיד עוזר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אוקיי. ולכן, מה שצריך – לא רק לעמוד פה ולהגיד: אנחנו נטפל. אני מסתכל על ענף המסעדנות. דיברו פה כאילו זה שייך למגזר הערבי – זה לא שייך. לא ייפתחו מסעדות. אני מסתכל על הקצב. אוקיי, אז עמד פה קודם סגן שר האוצר ויצא – כנראה היה לו משהו דחוף – והסביר לאן מקצים את הכסף. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> שנייה אחת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו כבר דקה נוספת. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> זה שמוצאים את הכסף והכסף נשאר זה לא עוזר לכלום. אנשים לא יפתחו. אני נתתי פה רעיון: במקום שישלם את זה הביטוח הלאומי ושהעסקים יהיו סגורים, כדמי אבטלה לעובדים, תנו את זה לבעלי עסקים ותחתימו אותם שאתם מעסיקים את האנשים האלה בחודשיים הראשונים שהם עובדים. ייפתחו עסקים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הבנו את זה ברישה של דבריך. תודה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת איימן עודה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כבוד היושב-ראש, בימין – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אחריו – חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> סמי, אני אוהב לשמוע אותך לא בקריאות ביניים. בבקשה, אדוני, עד דקה. << דובר >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד סגן שר האוצר יצחק כהן מקשיב לי? << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> כל הזמן. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תודה רבה. כבודו, אני רואה שהתוכנית הזאת ראויה לשם "גבינה שווייצרית", כלומר יש יותר חורים מגבינה. אני נותן לך כמה דוגמאות. אני רוצה לזעוק פה את זעקתם של אנשי התרבות, בין היתר הזמרים, אולמי חתונות או כל קבוצה שנפגעה בגלל שלא עבדה בתקופת החורף. אז לפי התוכנית שלך לא מגיעים להם פיצויים. למשל טכנאי מזגנים; למשל אנשי תיירות שלא עבדו בחורף אבל עובדים בקיץ; למשל אנשים שפתחו עסק לפני פחות משישה חודשים – לפי התוכנית שלך לא מגיע להם כלום, למרות שיש סיכוי שהשקיעו מאות אלפים ואפילו מיליונים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים, בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני מציע לך, כבוד סגן השר, לפגוש את חברי הרשימה המשותפת בתוך יום-יומיים כדי שנציג לפניך את כל הדברים הללו – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – בשביל להתקדם בדרך מקיפה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הצעה מעשית. תודה. אחרון הדוברים – חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה. בבקשה, אדוני. לאחר מכן אנחנו ניגשים להצבעה על ההצעה לסדר-היום. << דובר >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני סגן שר האוצר, אדוני היושב-ראש, אני רוצה להדגיש את נושא האומנים, את נושא חברות הנסיעות, כל מה שקשור לתיירות וכו'. אבל יש נקודה אחת – יש אנשים שמגיע להם החזר מס מהמדינה. הכסף הוא שלהם. למה אתם מחזיקים אותו? אני כבר חודשיים מבקש שתקדימו את החזר הכספים לאנשים שמגיע להם החזר מס או מגיע להם מענק עבודה. חברים, אלה אנשים שזקוקים לכסף הזה, ואתם לא יכולים להמשיך להחזיק אותו אצלכם. תחזירו להם את הכסף באופן מיידי. אני רוצה להדגיש באופן מיוחד, אדוני שר החינוך, את נושא הסטודנטים, שהוזנחו מכל הבחינות – אם זה בשכר הלימוד, אם זה בשכר דירה, אם זה באבטלה. בכל תחום ותחום הסטודנטים הוזנחו. התוכנית הכלכלית לא התייחסה אליהם בכלל. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני רוצה להצטרף ולומר לכבוד שר האוצר, באמצעות סגן שר האוצר, ידידי: אני קורא לשר האוצר להיות קשוב לכל המגזרים והקבוצות שאכן הפיצוי שניתן לא נתן להן מענה. כפי שהתחייבנו לטיפול תוך כדי תנועה, אני מאמין שהאוצר יהיה קשוב, ובעזרת השם, גם מי שנפגע ולא קיבל פיצוי בטיפול האחרון, יהיה לו מענה בהמשך. תודה רבה. אנחנו ניגשים להצבעה. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ההצבעה היא אלקטרונית? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כן, ההצבעה היא אלקטרונית. הודעתי. מי שנמצא פה יוכל לומר ונוסיף אותו. הצבעה, רבותיי. אפשר מפה להרים יד. אנחנו מוסיפים לפרוטוקול. אתה ישבת פה, אתה צריך לדעת. << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> על מה מצביעים? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ישבת פה, אתה צריך לדעת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו נאמר. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 9 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכספים נתקבלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תשעה בעד העברת הנושא לוועדת הכספים, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני מוסיף לפרוטוקול את חבר הכנסת עידן רול, חברת הכנסת אורנה ברביבאי – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא הצבעתי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא משנה. – – חבר הכנסת עוזי דיין, השר רפי פרץ, חבר הכנסת איימן עודה, חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, סמי אבו שחאדה, חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה, חבר הכנסת יזהר שי, חבר הכנסת אוסאמה סעדי, חבר הכנסת אנטאנס שחאדה, חבר הכנסת מיקי לוי, חבר הכנסת אלעזר שטרן וסגן השר יצחק כהן. הוספנו את כולם לפרוטוקול. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני עליתי למעלה, סגור, עכשיו יש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אוקיי. יישר כוח, הוספת את זה לריצת הבוקר. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא, כבר רצתי הבוקר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אמרתי: הוספת את זה לריצת הבוקר שלך. << נושא >> הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 9 והוראת שעה) (ממשלת חילופים)<< נושא >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/840).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום: הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 9 והוראת שעה) (ממשלת חילופים), לקריאה ראשונה, של חבר הכנסת איתן גינזבורג וקבוצת חברי הכנסת, כפוף להנחה על שולחן הכנסת. יציג את הצעת החוק יושב-ראש הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – ממשלת חילופים), חבר הכנסת איתן גינזבורג. יש רשימת דוברים. הדיון הוא אישי. אני מודיע לחברי הכנסת: מי שנרשם עד לרגע זה תהיה לו רשות דיבור. מי שלא נרשם – נעלתי את רשימת הדוברים. בבקשה, אדוני. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, אנחנו נמצאים בימים של משבר בריאותי חמור, שישראל לא ראתה כמותו בעבר, והוביל גם למשבר כלכלי עמוק. המשבר פרץ בעיצומו של משבר פוליטי חסר תקדים שגם כמוהו יש שיאמרו שלא ראינו. מדינת ישראל מצויה זה למעלה משנה במצב של קיפאון שלטוני, אחרי שלוש מערכות בחירות ושתי כנסות שלא הצליחו להקים ממשלה, וממשלת מעבר אחת שמכהנת מתוקף דין הרציפות, למרות שאיבדה את אמון הכנסת העשרים, ומאז לא זכתה לאמון הציבור והכנסת. בעקבות תוצאות בחירות ללא הכרעה פוליטית ברורה שלא מאפשרות הרכבת ממשלה באופנים שאותם הכרנו עד היום אין מנוס, כנראה, מהקמתה של ממשלה במתווה של רוטציה. זוהי ממשלה שוויונית. במצב שנוצר ואל מול המשברים הבריאותיים, הכלכליים והחברתיים, זה הדבר הנכון כעת למדינת ישראל. שלוש מערכות בחירות בשנה אחת שלא הביאו, כאמור, להכרעה ברורה, הרחיבו את הקיטוב בחברה הישראלית לממדים שלא נראו קודם לכן. השיתוק השלטוני הארוך מוביל את הרשויות המקומיות למצב של קריסה כמעט וצימאון תקציבי שמשפיע באופן ישיר על תושבי מדינת ישראל כבר למעלה משנה. ללא הקמת ממשלה, אזרחי ישראל עתידים לסבול מהקיפאון השלטוני עוד חודשים רבים, עד קריסה צפויה ומוחלטת של מערכות, עסקים, רשויות ומשק שתלוי במידה רבה בתפקודה של ממשלה. הצעות החוק שמונחות היום לפניכם, חברי הכנסת, מבקשות לאפשר את קיומו של שלטון מתפקד בתנאים קשים של תוצאות בחירות חצויות ואי-תפקוד שלטוני מתמשך. כדי לעשות את זה, לטובת אזרחי המדינה, אנחנו רוצים לאפשר הסדר שלטוני שיאפשר יציבות ותפקוד מלא. עכשיו, חשוב להדגיש, אנחנו לא באים לשנות את המשטר באופן כזה, שזה דבר שלא ראינו מעולם. אנחנו לא פוגעים או מבטלים את ההסדר המשטרי הקיים. אנחנו כן מבקשים להוסיף פרק להסדר הקיים, שמעגן את עקרונות הקמתה של ממשלת רוטציה, ממשלה שוויונית. זה פרק שיעגן סיטואציה של ממשלת רוטציה, שעד היום הייתה רק פעם אחת, והתבססה על הסכם ג'נטלמני ועל הסדרים טכניים ומלאכותיים של התפטרות ראש מממשלה ואיתו הממשלה כולה, ואחר כך הצבעת אמון בממשלה חדשה עם אותם שרים ועם אותו מבנה, ורק ראש הממשלה מתחלף. אנחנו מאמינים שעל ידי תיקון החוק אנחנו מייצרים ודאות להקמת ממשלה. אנחנו מאפשרים לחברי הכנסת דרך נוספת להקים ממשלה בישראל. אנחנו בעיקר מייצרים יציבות שלטונית שכל כך חסרה לנו, ובתוכה מערכת איזונים ובלמים פנימית במצב של תפיסות עולם ערכיות שונות בין גושים פוליטיים במדינת ישראל. השלטון הדמוקרטי בישראל, כמובן, נשאר על כנו, והוא אפילו יתחזק. תוצאות הבחירות ישתקפו בצורה מיטבית בממשלה, והעיקרון הייצוגי יבוא לידי ביטוי יותר מאי פעם, בממשלות האחרות שראינו. נקודת המוצא להצעות החוק היא הצורך להחזיר את ממשלת ישראל לתפקוד מלא, תוך קבלת אמון מהאזרחים, ולא כממשלת מעבר ארוכה, שבה כל החלטה היא זמנית בלבד, ועל כן הראייה שלה היא קצרת טווח, הססנית וחסרת יכולת למסד תוכנית ארוכת טווח. הצורך הקריטי להעביר סוף-סוף תקציב במדינת ישראל הוא צורך חיוני – תקציב שבלעדיו כלכלת ישראל תמשיך ותידרדר במציאות כלכלית שלא הייתה כמותה ובחוסר ודאות אדיר. אנחנו ניצבים באחת מאותן פעמים מועטות שבה המדינה נדרשת לייצר שינוי חוקתי על מנת שתוכל לשוב ולהתקיים כפי שהתקיימה עד תחילתו של הקיפאון השלטוני הקיים, שלא נמשך חודש-חודשיים – נמשך הרבה מעל שנה. ואני מדגיש שוב: לא מדובר בשינוי משטרי מהבסיס, כמו שהיה בשינוי השיטה בשנות התשעים. בדיוק להפך. אנחנו רוצים – התכלית של ההצעות האלה היא להמשיך את הפעילות של השלטון בישראל בדיוק כפי שהכרנו אותו קודם אבל בתוך ממשלת רוטציה, ולא לייצר שיטה חדשה שלא הייתה קודם. אנחנו מאפשרים כינונה של ממשלה. אנחנו קובעים את ההסדרים של פעילות בתוך הממשלה בחוק. אנחנו לא פוגעים בכנסת, חלילה, וגם לא בנציגי האופוזיציה. החוק הזה לא פוגע במעמדה של הכנסת ולא פוגע במעמדם של המיעוט או המיעוטים בתוך הכנסת. בהינתן כל אלה, הצעות החוק שמובאות היום לפתחה של מליאת הכנסת – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת איימן עודה, זה מפריע. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> – – תאפשרנה הקמתה של ממשלה שוויונית, שמייצגת רוב גדול מאוד של חברי הכנסת, למעלה מ-70 חברי כנסת. חלק מכריע בהגבלות המתוארות על ראש הממשלה בהצעות החוק שמובאות בפניכם הוטלו על ראשי ממשלה בתקופות רוטציה בעבר, וההבדל הוא שהיום ההגבלות תעוגנה בחקיקה. ביחס לקיצור כהונתה של הכנסת – וחשוב לי להדגיש גם את הדבר הזה – שמעתי טענות רבות של חברי כנסת. הטענות של האופוזיציה או של אלה שמתנגדים להגבלת כהונתה של הכנסת נגועות כמעט בצביעות, מכיוון שאם נבדוק באמת, אפילו היום, בכנסת הנוכחית, אנחנו נמצא חברי כנסת שהגישו ביום כינונה של הכנסת הזאת הצעות חוק לפיזור הכנסת הזאת. מן המפורסמות שזה מה שעושים אנשים שמתנגדים לקואליציה מסתמנת. ואני לא זוכר מתי הכנסת מילאה את ימיה באופן מלא. ואם רוב חברי הכנסת מחליטים כי הכנסת תכהן תקופה מעט יותר קצרה ומעגנים זאת בחקיקה – – << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> אי-אפשר שלוש שנים מראש. אי-אפשר לעשות את זה שלוש שנים מראש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> – – הרי שחברי האופוזיציה שמציעים הצעות כאלה צריכים רק לתמוך בכך. אנחנו, חלילה – וחבר הכנסת הורוביץ, מהסיעה שלך הגישו הצעת חוק לפיזור הכנסת רק ביום כינון הכנסת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אל תפנה אליהם. אל תפנה אישית. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זה לא קשור – – – << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> אנחנו לא מאריכים, חלילה. אנחנו לא מאריכים את תוקפה של הכנסת. אנחנו לא באים למנוע בחירות. להפך, חוק-יסוד: הכנסת קובע באופן מפורש שרק במקרה של הארכת כהונת הכנסת, ולא בקיצורה, יש עליה מגבלות בדמות הגבלת הרוב הדרוש לשם השגת הרוב הזה. ולכן, אין שום מניעה לקצר את כהונתה של הכנסת, בייחוד כשמדובר בדבר שמבטיח יציבות שלטונית וייעול של השלטון במדינה לתקופה של שלוש שנים מלאות. בכל מקרה, מדובר בהסדר שהוא הוראת שעה ותקף רק לכנסת הנוכחית. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תהפכו אותו לחוק. תהפכו אותו לחוק. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> תפקידן של הצעות החוק הוא להטיל עוגנים – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. תשמור כוחות לוועדה, מיקי לוי. שמור כוחות לוועדה. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> – – להטיל עוגנים רבים ככל שניתן בספינה שמיטלטלת בשעה של סערה קשה שכמוה לא חווינו. אנחנו לא מתכוונים לשנות את טיב המסלול של הספינה אלא למנוע את ההתהפכות שלה בתקופה הקרובה ולאפשר את ההתקדמות של הספינה הזאת בצורה תקינה ביום שהסערה הזאת תעבור. ואני רוצה לסיים, אדוני היושב-ראש, בדברים שכתב דווקא המכון הישראלי לדמוקרטיה ביחס להצעה שמונחת לפניכם. לא בכדי המכון לא הביע התנגדות למודל עצמו של ממשלה שוויונית. והוא כתב כך – הוא דיבר על כך שהצעות החוק מבקשות, ואני מצטט: להחזיר את העיקרון, את עקרון ההסכמיות לפוליטיקה ולמבנה המשטר בישראל ולעגן אותו בחקיקה, ולכך עשויות להיות השלכות חיוביות על מיתון השסעים בחברה הישראלית, על צמצום מגמות פופוליסטיות וההגנה שלטון החוק. זו האחריות שלנו למנוע בחירות רביעיות, להקים ממשלה שתשרת את האזרחים, שתדאג למצוקות, שתהיה כאן ממשלה שתזכה לאמון הכנסת ולאמון הציבור, ליצור פה ממשלה שתהיה מושתתת על אחדות, על שיח, על שיתוף ועל שיתוף פעולה בין יריבים פוליטיים. << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> ועל כתבי אישום. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> רב המאחד – – – << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> ראש ממשלה נאשם בפלילים – – – << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> רב המאחד – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> ובזבוז כספי ציבור. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> זה – לא. רב המאחד על המפריד. יש בינינו חילוקי דעות. לא נסכים על הכול. כל צד ימשיך וינסה להיאבק על העקרונות ועל האמונות שלו, אבל לצדדים גם תהיה אחריות משותפת. אנחנו מדברים פה על שיח – לקיים שיח, לקיים הידברות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> תהיינה פה פשרות, אדוני, אבל עדיפה החלטה של פשרה מאשר החלטה של צד אחד באופן דורסני, שאינו מקשיב, או באופן שרומס את הצד האחר. זה לא פשוט, זה מצריך החלטות מנהיגותיות לא פשוטות, אבל זה מה שנדרש בעת הזאת לאזרחי המדינה. כמו שאמרתי קודם, רב המאחד על המפריד גם בבית הזה, ובעת הזאת, אחרי כל מה שעברנו, הגיע הזמן לנסות ולהידבר, לנסות ולשלב ידיים, לשלב כוחות באופן כזה שכל צד ייאלץ להתפשר על משהו. שום דבר – אף צד לא יצא עם מלוא תאוותו בידו. אבל אנחנו החלטנו באמת להציב את ישראל לפני הכול, ועל כן אבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק להעביר אותה לוועדה לקריאה שנייה ושלישית. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת איתן גינזבורג. אנחנו ניגשים לדיון. ראשונת הדוברים, חברת הכנסת שרן מרים השכל – אינה נוכחת; חברת הכנסת איילת שקד, בבקשה, ולאחר מכן – חבר הכנסת אביגדור ליברמן. מי שלא יהיה נוכח במליאה לא יקבל רשות דיבור בהמשך. תודה. בבקשה, גברתי, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> איילת שקד (ימינה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, שריון של חוק ברוב של 61 הינו למעשה דרישת קוורום שתבטיח שרק אם רוב מייצגי הציבור מעוניינים בשינוי באופן אקטיבי, השינוי יתבצע. לעומת זאת, שריון ברוב גבוה יותר שולל מרוב הציבור את היכולת לקבוע את החקיקה. השופט חשין צפה את הסיטואציה הזו כבר לפני 25 שנה, והוא עסק בסוגיה הזאת במפורש בפסק הדין בעניין בנק המזרחי. דבריו אז יפים גם להיום. מחר-מוחרתיים, כי תקבל הכנסת חוק או חוק-יסוד בנושא של חוקה, וייאמר בו – בחוק או בחוק-היסוד – כי לא ניתן יהיה לשנותו אלא ברוב של 70 או ברוב של 80 מחברי הכנסת, או ברוב של 90 או של 100 – דינו של שריון זה מה יהיה? ותשובתו של השופט חשין: הוראה האומרת להגביל את כוחה של הכנסת לשנות את החוק – הוראה זו לא תתפוס מעיקרה, בהיות הכנסת נעדרת סמכות לחוקקה. הוראת חוק זו לדעתי הינה אנטי-דמוקרטית בעליל – הוראת חוק היא המשליטה את המיעוט על הרוב; הוראת חוק היא שהעם לא הסמיך את נציגיו לחוקק. יתרה מזו, חוק מעין זה, בהיעדר חוקה של אמת, אני רואה בו סכנה אמיתית וקרובה לדמוקרטיה בישראל, גם להלכה, גם למעשה, ואכלה בו את אשפתי. ובהמשך הוא שואל: האם העם של היום העניק לשלוחיו בכנסת סמכות לכבול את העם של מחר, ולו בענייני חוקה? עקרון היסוד הדמוקרטי של שלטון הרוב – לענייננו, 61 חברי כנסת – נעלה הוא בעיניי מכדי שאתעלם ממנו, כאילו אין הוא עימנו. אכן כן, ניתן לסטות מעיקרון זה, אך זאת ביודעין, בכוונת מכוון, בנטילת אחריות, בחישוב מחושב, בהליך ראוי לחקיקת חוקה. ואני אומרת לכם, חברי הכנסת – אני רואה שאין כאן חברי כנסת מכחול לבן. יש? << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> יש. << דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> איפה? << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> כאן. << דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> רק אתה? << קריאה >> יזהר שי (כחול לבן): << קריאה >> יש. יש. דברי גם אליי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לאט-לאט תזהי אותם. << דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> אוקיי. אני מקווה שלפחות לשופט חשין הקשבתם. אין דבר כזה, לא היה דבר כזה בכנסת ישראל שמשריינים חוק ב-75 חברי כנסת ומשריינים את השריון. אין דבר כזה, לא היה דבר כזה, ואני מאוד מקווה גם שלא יהיה דבר כזה. אתם למעשה מאפשרים בעתיד למיעוט לשלוט על הרוב. אני גם אומרת לכם, זה ייפסל בבג"ץ. חבל שאתם מביאים אותנו לשם. תוותרו על הסעיף הזה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אביגדור ליברמן, ולאחר מכן – חבר הכנסת יעקב אשר, ואחריו – חברת הכנסת קארין אלהרר. בבקשה, אדוני. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני חייב לציין, איילת – לא הבנתי, אז איך תצביעי בהצעת החוק הזאת? זאת שאלה מעניינת. << קריאה >> איילת שקד (ימינה): << קריאה >> נמנעת. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אבל מעבר לזה, אמר אחד ממנהיגינו הדגולים שבכל קואליציה יש קצת גועליציה. בקואליציה הזאת יש רק גועל, רק גועליציה. אין שום דבר – אין עקרונות, אין ישראל לפני הכול; אין שום דבר. אין ישראל לפני הכול, כלום, רק ג'ובים ותעסוקה לכחול לבן. אתם עשיתם הסכם בזוי, ולמעשה יש לכם מקסימום ג'ובים, מינימום של השפעה. אנחנו כבר ידענו ממשלות של יותר מ-30 שרים, אבל מעולם לא הייתה ממשלה שגם כוללת 36 שרים כנסת, גם 16 סגנים, גם רוטציה וגם מעון שרד לראש ממשלה חלופי. זה עוד לא היה, וזה על רקע משבר כלכלי. אתם מרבים לדבר על המשבר, על משבר הקורונה, על המשבר הכלכלי, ועל רקע זה אתם מייצרים פה הוצאה בלתי סבירה של יותר ממיליארד שקל. מעולם זה לא היה. קחו מדינות דומות למדינת ישראל. כמה שרים יש בממשלת אוסטריה? 11 שרים. כמה יש בממשלת צרפת, כולל הנשיא? 17 שרים, זה כל הסיפור. פה אתם פשוט מייצרים ג'ובים. אתם דואגים קודם כול לעצמכם. שום דוגמה אישית, שום ניסיון להוריד בשכר – לא של השרים, לא של הח"כים, לא של בכירי הממשל. הכול קודם כול לכיס שלכם, התעסוקה שלכם. מה אני שומע פה? דבר חדש: ליצמן לא מנהל בכלל משא ומתן קואליציוני. הוא מודיע לראש הממשלה שהוא לא יהיה שר הבריאות – הוא רוצה להיות שר השיכון, ולא רק שר השיכון, הוא רוצה גם את רמ"י – רשות מקרקעי ישראל; הוא רוצה גם את ועדות התכנון. תסתכלו מה קורה פה, מה מייצרים לנו: אז יש לנו ליצמן במשרד השיכון, יש לנו אריה דרעי במשרד הפנים, במשרד לגליל והנגב, ויש לנו גפני בוועדת הכספים. מה זה אומר? מה זה אומר לגבי דיור בר-השגה קודם כול לאותם אנשים, לאותם זוגות צעירים ששירתו בצבא, עושים מילואים, עובדים ומשלמים מיסים? זה אומר שהם לא יראו, שהחלום הזה של דיור בר-השגה הולך ומתרחק. זה מה שאתם עושים – שוד לאור היום. הרי ברור, אנחנו ראינו אחרי ההצלחות של ליצמן במשרד הבריאות, אז אנחנו כבר יודעים מה תהיה ההצלחה שלו במשרד השיכון ולאיזה כיוון הוא ייקח את זה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> היית שר הביטחון. היית מודה – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לא להפריע. נא לא להפריע. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> דבר נוסף – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> סליחה. אני מבקש לאפשר לחבר הכנסת לסיים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אפרופו לגבי הביטחון – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לגבי הביטחון – שני רמטכ"לים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים, אדוני. אנחנו אחרי – – – << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> גרסת חוק הגיוס שהביא משרד הביטחון – לא אביגדור ליברמן, לא ישראל ביתנו – הצעת חוק של משרד הביטחון – מה עושים שני רמטכ"לים? מאמצים את הגרסה של מועצת גדולי התורה, שלמעשה בהחלטה שלה עשתה הכול כדי לרוקן את חוק הגיוס מתוכן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אדוני, נא לסיים. תודה רבה. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זה מה שעשו שני רמטכ"לים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> מה אתה רוצה שהם יעשו, את שנאת החינם שאתה עושה – – – << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תודה, אדוני היושב-ראש. אני מתכוון ואני אומר לכם – איפה גינזבורג? רק תדע, ממשלה לא תקום. לנתניהו אין שום עניין ואין לו שום כוונה להקים ממשלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. אתה יכול לומר לו את זה מהמושב שלך. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הוא צריך הלבנה מכם, מבג"ץ, וזה מה שיקרה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חבר הכנסת יעקב אשר – איננו נוכח. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> סליחה, רק מילה אחת: אתה זוכר מה שפעם אמר צ'רצ'יל? הוא אמר: עמדתם בפני ברירה – או בושה או מלחמה. קיבלתם גם בושה וגם מלחמה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. תודה. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תקבלו גם בושה וגם בחירות מוקדמות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חבר הכנסת ליברמן, עברנו את הזמן. חברת הכנסת קארין אלהרר, בבקשה, ולאחר מכן – חברת הכנסת אורנה ברביבאי, ואחריה – עידן רול. עד שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה. אדוני יושב-ראש הכנסת, אדוני השר, חבריי וחברותיי, הבוקר אנחנו דנים בחקיקה שבכחול לבן תפרו במיוחד, בתפרים מאוד מיוחדים להם, כדי שיוכלו לכהן כשרים, אבל בהמשך הרחוב עומדות ומחכות להן עתירות לבג"ץ שעוסקות בתוקף ההסכם הקואליציוני, ואי-אפשר פה לנהל דיון רציני תוך שאנחנו מתעלמים מהפנינים שכתבו בתשובה על העתירה, כי לצערכם, חבריי בכחול לבן, הן קשורות באופן ישיר מאוד לכל מה שקורה כאן. ישבתי וקראתי את התגובה בערב יום העצמאות והתלבטתי אם לצחוק או לבכות. זה מדהים, באמת, חייבים לקרוא את זה. אני אומרת לכם, נדיה קומנץ' הייתה הרבה פחות גמישה מהגמישות המחשבתית שהם הביעו בתגובה – מתייחסים לכל מילה שיצאה להם מהפה כאילו מדובר בפלסטלינה שצריך לעצב מחדש כל פעם בהתאם למה שמתאים להם, לג'ובים שלהם. אבל אפילו אני נשארתי פעורת פה כשהבנתי שזאת התשובה על העתירה. אתם פשוט הפכתם את עצמכם לסנגורים של בנימין נתניהו. על מה אני מדברת? סעיף 15. כתבתם בתשובה על עתירה – שימו לב: לצורך הטלת מלאכת הרכבת הממשלה על חבר הכנסת, בחר המחוקק שלא להביע את עמדתו המפורשת במסגרת חוק-היסוד. מה אתם יודעים? בחודשיים שחלפו הספקתם להתהפך – תאמינו לי, הסטייקים של יום העצמאות היו פחות זריזים מכם. אתם אלה שאמרתם בכל במה, כל במה, שראש ממשלה לא יכול לכהן עם כתבי אישום, אבל פתאום מתקרנפים, מצטדקים; פתאום אתם אומרים שככה קובע החוק. מה השלב הבא? תרימו שלטים שלא היה כלום כי אין כלום? תגידו שהכול רק חמגשיות? שהכול יקרוס כמו מגדל קלפים? הידיים – ידי כחול לבן, אבל הטיעונים – טיעוני נתניהו מלא מלא. אתם חבורה של פחדנים, עלובים, שמתחבאים מאחורי איזו סיסמה: ישראל לפני הכול. עלק ישראל לפני הכול. אתם לפני הכול; התיקים שלכם לפני הכול; סידורי עבודה, מנעמי השלטון – זה מה שמניע את הדרך שלכם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. נא לסיים. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אתם אפילו לא סומכים על נתניהו שיהיה שותף מלא מלא – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים, גברתי. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – אז אתם כתבתם הסכם מכוער שמשנה כאן את כל השיטה. למה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כי צריך לסיים. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> ככה. שיהיו לנו עוד תפקידים ועוד ג'ובים, כי זה באמת מה שחשוב. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברת הכנסת קארין אלהרר, תודה רבה לך. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא שמת לב, קארין – כולם ברחו, כולל גינזבורג. פחדנים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי, עם שנות הוותק שלך, אתה יודע שקריאות ביניים לא קוראים בעמידה, וכל שכן כשזה עובר על חוק הרעש ב-135 דציבלים. הוא לא הקשיב אפילו. יהיו לנו עוד הרבה הזדמנויות לומר לו את זה. עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הקשבתי ברוב קשב לדברי ההסבר לחוק. אני רוצה לעמוד על הפער העצום בין ההסבר, שפורט בנימוק יתר, לבין המציאות עצמה. כשאנחנו מדברים, כשכחול לבן מדברת על הצורך בממשלת חירום מיידית, כי הבריאות היא במצב כל כך קשה, כי הקורונה מאיימת עלינו לכלותנו, אני שואלת: איך יכול להיות שכחול לבן לא בתפקיד שר הבריאות? איך זה קורה? איך ייתכן שבתפקיד הכי משפיע – עסקתי בענייני הורדת זיהומים בבתי חולים כמה שנים, ואני יודעת איזה פער יש במערכת הבריאות, אני יודעת כמה היא הורעבה לאורך שנים, אני יודעת כמה אפשר לעשות ולטפל ולתקן. אז הריצה לכיוון ממשלת החירום הזאת שהתכלית שלה היא התמודדות עם מצב חירום בריאותי – איפה אתם? למה זה לא התפקיד הראשון שלקחתם על עצמכם? לא במסחרה של תיתנו לנו תיק, נחזיר לכם שניים – לא, במהות אמיתית, כשיש לכם תוכנית סדורה. אם הייתם כאלה רציניים, כבר התוכנית הייתה כתובה, סדורה, והייתם נכנסים מייד ועושים אותה. רוצים עוד פער? מדובר על יעילות – אומר איתן גינזבורג, עומד פה ואומר: יעילות ממשלת החירום הזאת. איזו יעילות זו עם 52 שרים וסגני שרים? איזו יעילות יש בקשר לתקציב, או ביכולת לעבוד בספגטי הזה? לפני דקה אישרנו פה את החובה לעסוק בנושא תקצוב העצמאים. התקציב של ממשלה כל כך גדולה, כל כך מסואבת – היכולת שלה לעבוד בכלל לגיטימית? שריון – דיברה פה שרת משפטים לשעבר, אומרת לכם על הבמה הכי ישיר: לא, החוק הזה לא עובר. שריון של מיעוט – למרות שאנחנו נשמח, במיעוט שלנו, לפעול ולמצות את הכלים הפרלמנטריים שעומדים לרשות האופוזיציה, אבל איך זה מתכנס? משך – שלוש שנים, על דעת עצמכם קבעתם. למה שלוש שנים? כי ככה בא לכם, כי ככה זה מתאים. אז אם אני לוקחת את כל דברי ההסבר, ההקדמה, למהות שבגללה הגעתם לממשלת החירום הרעה הזאת, שאין בינה לבין ההתמודדות עם המצב בשטח שום דבר, אני אומרת לכם: תראו, אנחנו לא מטומטמים – לא אנחנו, לא הציבור. הוא קשוב, הוא מסתכל למעלה, הוא רואה ממשלה שהולכת ומתעבה מנותקת מהצרכים בפועל. לדבר אחד כולי תקווה – שבג"ץ, שעומד כרשות עצמאית – בינתיים, כי ביבי עושה כל מאמץ, ואתם גם עוזרים לו, לכלות את הרשות השופטת – שהרשות הזאת עוד ביושבה תשב בשום שכל ותראה שכל מה ששמתם בדברי ההסבר אין לו שום דבר ושום קשר. אני מסתכלת על זה דרך הרשות המחוקקת ואני אומרת לכם: פה כבר אתם עושים שמות, נזקים שלא יתוארו, ונצטרך לעבוד אחר כך קשה מאוד כדי להחזיר את מעמדה של הכנסת למה שהוא. כולי תקווה שהרשות השופטת צופה בעין פקוחה ורואה איך לא תצליחו לפגוע בה. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. לתשומת לב חברי הכנסת הוותיקים, שימו לב, חברת הכנסת אורנה ברביבאי עמדה בלוחות הזמנים ואמרה כל מה שעל ליבה. תודה רבה לך. חבר הכנסת יאיר לפיד. לאחר מכן – חבר הכנסת יואב סגלוביץ'. אל תתקלקלי, אורנה. קיבלת מחמאה בזכות. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא, היא גם ותיקה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הכול יחסי. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני הקשבתי להסברו המלומד של חבר הכנסת גינזבורג על זה שבגלל צוק העיתים ומשבר הקורונה נכתב ההסכם הזה. יש טיפה בעיה: אני מכיר את ההסכם הזה. הוא נכתב בספטמבר. לא הייתה קורונה. יותר מזה, אנחנו שילמנו לאבי ליכט. הייתי, לצערי, אחד האנשים שהביאו את התשלום כדי שהוא יכתוב את זה, ואנחנו הצלחנו לפסול את זה, כי אני אמרתי: לא נכנסים מתחת לראש ממשלה עם ארבעה כתבי אישום. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש פתגם במרוקאית, אבל לא תבין, אז לא אגיד לך אותו. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> נו, תגיד, תתרגם לי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני אתרגם אותו לעברית: מי שמביא את המקל חוטף ממנו ראשון. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> זו הגדרה יפה מאוד. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תגיד במרוקאית. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> (אומר דברים במרוקאית.) << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> עכשיו אני מרגיש בבית, מפני שאני כאילו מאיר כהן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כן. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אז מה שאני אומר הוא: אתם רוצים למכור לציבור שטויות כאילו זה אתם הלכתם להסכם הזה בגלל הקורונה? תמכרו שטויות. למה אתם מוכרים את זה לנו, שהיינו שם? אני מכיר כל שורה בהסכם הזה, כי הוא נכתב אחרי בחירות ספטמבר. בספטמבר לא הייתה קורונה, לא היה מצב חירום, לא היה משבר כלכלי, לא היה משבר בריאותי. מה שנכון – כבר אז היו אנשים בכחול לבן שנורא רצו לזחול לממשלה של נתניהו, ועכשיו ניתן להם התירוץ. ביקשתי שילכו להביא לי, בזמן ששמעתי את ההסברים של גינזבורג, את תשובת כחול לבן לבית המשפט העליון, למה מקימים את הממשלה ומה מטרתה. נאמרו בה מילים שוברות לב: בתקופת החירום שבו נמצאת מדינת ישראל מבקשים הצדדים כי הממשלה תמקד את כל משאביה לצורך מאבק במשבר הבריאותי-כלכלי-חברתי, ולא תפזר את משאביה על דברים אחרים, למעט אם נדרש הדבר. כל משאביה – 36 שרים ו-16 סגני שרים. כל משאביה. אלה המשאבים, שצריכים 900 מיליון שקל שזה יעלה, אני כבר לא מדבר על זה שמקימים פה מפלצת ביורוקרטית שתמשיך להתעלל בעסקים הקטנים. וכאמור, כל זה נכתב בספטמבר. ואני אגיד לכם עוד דבר: מרמים גם את הציבור – – << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> העסקים הקטנים – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. נא לאפשר לו לסיים. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – וגם את בג"ץ, כשאומרים לו שהברירה היא בחירות רביעיות. מונח על שולחן הכנסת מתווה ההקפאה. מתווה ההקפאה אומר: יוצאים להקפאה של שישה חודשים. שוב, מתוך החדר. זה אושר בקוקפיט על ידי בני גנץ, על ידי גבי אשכנזי, שאמרו: נכון, רעיון מצוין, נלך להקפאה של שישה חודשים, נטפל בבעיות הדחופות של מדינת ישראל. אני אומר שוב: אתם רוצים לרמות את הציבור? בסדר. למה מעל הדוכן? למה לתוך המיקרופון? ותשמעו הצעה משחקן ותיק: אל תעשו את זה מול מצלמות. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לך, אדוני. חבר הכנסת יואב סגלוביץ'. לאחר מכן – חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מה עם ה-6 מיליון של חברי הכנסת שהם לא שלך, שאתה ממשיך לנאום – – – << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תעשה לך – – – קטן: הגבוה עם הקרחת זה בוגי, הנמוך עם השערות זה לפיד. פשוט אז תדע למי אתה פונה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> כשאתה אומר – – – אבל אתה ממשיך – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. נא לא להפריע, חבר הכנסת קרעי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אני מבין שאתה נגד בוגי בעניין הזה – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו לקראת שינוי משמעותי בחקיקה של חוק-יסוד, שהמשמעות שלו היא באמת שימוש בסמכות המכוננת של הכנסת הזאת כחלק מהחוקה העתידית, ולכן הוא חייב להיעשות בזהירות, תוך בחינת ההשלכות. אדוני היושב-ראש, זה ממש לא נעשה כך. זה נעשה בחפיפיות, בחוסר רצינות, בלחץ של לוחות זמנים. ואני אומר גם מעל הבמה הזאת: אם הדיונים היום יימשכו אחרי השעה 22:00, זו עוד עדות לכך כמה העסק הוא לא רציני ולא אחראי, ויש לזה גם השלכות משפטיות. ההצעה הזו עושה שינוי מרחיק לכת בהתנהלות הממשלה, ויש לה השפעה משטרית משמעותית. בסוף, היא נולדה על מנת להגן על הסכם קואליציוני בין שני אנשים שלא מאמינים זה לזה. אז במקום לעשות הסכם קואליציוני ולקחת בטוחות או כל דבר אחר, משנים חוק-יסוד, והעסק הזה עובר חלק – עובר כאילו ככה צריך להיות, כאילו ככה תמיד היה. המודל החדש שהומצא הוא מודל לראש ממשלה, ממשלה דו-ראשית, כאשר יש שתי קבוצות שרים שהם נמדדים בזיקה אם לזה ואם לזה. אבל מעבר לעניין שיש פה מונח חדש, בואו נראה מה המשמעויות האמיתיות של הדבר הזה. מה המשמעות על היכולת של ראש ממשלה במובן של אחריות וסמכות? האם הוא יכול לפטר שר מאלה מהזיקה השנייה? לא. אבל החובה של שר היא גם כלפי ראש הממשלה. איך הוא יממש אותה? הוא לא יכול לממש אותה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ממלא מקום הוא יכול לפטר? << קריאה >>יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם):<< קריאה >> למעשה, בשיטה הזאת קורים שני דברים: ראש הממשלה נפגע בסמכויותיו מן העבר האחד, ומן העבר השני השרים הופכים להיות בובות על חוט: רוצה בני גנץ – משחק בחוט ימין; רוצה בנימין נתניהו – משחק בחוט שמאל. איפה האחריות המשותפת? מחר, כשתהיה ועדת חקירה ממלכתית, לא עלינו, חס וחלילה, רחמנא ליצלן, מה יהיה על המוסד הזה של האחריות המשותפת? כל אחד לבדו? כל אחד לעצמו? נגמר? השינוי פה הוא שינוי מהמעלה השנייה. הוא לא עוד שינוי קטן, אדוני. הוא לא עוד שינוי קטן, ואני מציע לכנסת לחשוב גם על הדבר הזה: אם מדברים גבוהה-גבוהה על משילות, האם יש פה משילות? חפיפיות יש פה. האיזון בין הסמכות לאחריות משתנה בכל המובנים. הסרת ההגבלה על מספר השרים – אני לא אדבר עליה, כמה זה בזבוז וכמה כסף הולך לאיבוד, אבל לא רק זה – כמה הממשקים הם בעייתיים. על פי הצעת החוק, ממלא מקום ראש ממשלה העתידי החלופי יהיה זכאי לאותם דברים – הצעה מושחתת ומשחיתה, שלצערי חבריי לכחול לבן נתנו לה יד. הסיפור של רוב של 75 ח"כים – לא היה דבר כזה בשום חוק במדינת ישראל. לא, לא, בעצם טעות. פעם אחת יש – כאשר הכנסת יכולה להאריך את תקופתה ברוב של 80, כי זה סיפור משטרי. השתגעתם פה לגמרי. לגמרי. אתם לא סומכים אחד על השני? אתם רוצים לעשות הסכם קואליציוני? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים, בבקשה. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אתם רוצים לעשות הסכם קואליציוני? תעשו הסכם קואליציוני. אתם רוצים בטוחות? קחו בטוחות אחרות. אולי קחו שטרי חוב, זה תמיד עדיף. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני מציע לשניכם לקחת שטרי חוב, אבל אל תמשכנו את סדרי השלטון של מדינת ישראל עבור תאוות שלטון בלי כלום מעבר לכך. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה, ולאחר מכן – ­אנטאנס שחאדה. עד שלוש דקות לרשותך. בבקשה, אדוני. << דובר >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כשמדובר על ממשלת חירום, צריך לראות איפה החירום בכל ההסכמים האלה. ההסכמים האלה מדברים בעצם על שני דברים: על חלוקת כוח וממון ותפקידים בין שתי מפלגות; על שינוי שיטת המשטר בישראל באופן מפתיע, ללא כל חשיבה ותכנון, אלא כדי לקדם אינטרסים של שני אנשים שרוצים לשלוט במדינה הזאת. השלטון בישראל אמור להיות שלטון דמוקרטי פתוח. כל העניין הדו-ראשי הזה זה עניין חדש. אי-אפשר לשנות שיטה ולקבוע שהמדינה נשלטת על ידי שני ראשים. אני, מניסיוני, ניהלתי כמה ארגונים ב-co-ניהול, מה שנקרא, ניהול משותף. חברים, אחד התנאים לניהול משותף זה כוח שוויוני, ופה אנחנו מדברים על – אין כוח שוויוני פה, יש פה א-סימטריה מוחלטת: גוש של 58, ואפילו אפשר להגיד 61, ו-15 חברי כנסת. לגנץ אין כוח בממשל הזה. לגנץ ולכחול לבן אין משמעות ואין משקל בממשלה מהסוג הזה – למרות שפורמלית יכול להיות שיש להם משקל, אבל בפועל הם יהיו כמשקל הנוצה ולא יהיו שותפים אמיתיים בקביעת המדיניות של הממשלה. חוץ מזה, אנחנו מדברים על בעיות אקוטיות שיש במדינה כבר שנים. מדברים על חוקי תכנון ובנייה, מה שנקרא חוק קמיניץ. קיווינו שבמהלכים שהובלנו לפני הבחירות האחרונות אנחנו נגיע לפתרונות של חוק קמיניץ, לביטולו או לפחות להקפאתו. איפה אתם עם ההתחייבות הזאת, אנשי כחול לבן? איפה אתם עם ההתחייבות לטיפול בעניין חוק הלאום? חוק הלאום צריך להיות מבוטל, ואנחנו צריכים להוביל מאבק כדי לבטלו. אתם הולכים כמו כבשים למשחטה, חברים. אני חושב שהגיע הזמן שנגיד שמשטר כזה הוא משטר דיקטטורי של שלטון הרוב בשליטה של אדם אחד, מושחת ומואשם בעבירות מרמה והפרת אמונים. הגיע הזמן להפיל את השלטון הזה, ולא לשתף איתו פעולה. כמובן, אנחנו ואני נצביע נגד הצעת החוק הזאת ונגד הצעות חוק שמשנות משטר במדינת ישראל, ולא נשלים עם השינוי הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אנטאנס שחאדה, ולאחר מכן – חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, ואחריה – חבר הכנסת אלעזר שטרן. << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להתייחס לזווית שונה קצת בהצעת החוק, או בכל ההסכם המתגבש בין הליכוד לבין כחול לבן. הצעת החוק הזאת, או הסכם שינוי כל המשטר – וממש הנדסה משטרית, נקרא לזה – משקפת בעצם היעדר כל תחרות פוליטית אידיאולוגית בין שתי המפלגות: בין כחול לבן, המפלגה שהתיימרה להתחרות עם הליכוד ולהציע אלטרנטיבה – היא בעצם מראה שהיא לא אלטרנטיבה, לפחות מהבחינה הפוליטית. היא לא, עד כה. גם בהסכם הזה – כולם מדברים על הצד הטכני, על שינוי תקופת הכנסת, על שינוי החקיקה ושרים ושני שרים וסגני שרים, אבל מה עם המהות? ההסכם הזה מראה שיש הסכם, יש קונסנזוס פוליטי בין הליכוד לבין כחול לבן, ולצערי, וזה גם באופן ניכר – לא רק חלקי – גם עם יש עתיד. כי אני לא שומע אותם מציגים שום אלטרנטיבה פוליטית מהותית. במה הם מנגחים את ההסכם הזה? שזה רע לדמוקרטיה – משנים את תקופתה של הכנסת, מוסיפים 36 שרים. so what – זה לא מזיז לאזרחים, חבר'ה. וככה לא משנים תרבות פוליטית, לא עושים שינוי מהותי במדינה. לדוגמה, מה עם עקרונות היסוד של המשטר? מה עם הכיבוש? מה עם זכויות האזרח? מה עם מעמדה של האוכלוסייה הערבית במדינה? מה פירושה של דמוקרטיה? איזו אלטרנטיבה אנחנו או אחרים מציעים? ההסכם הזה בעצם מראה עוד פעם שמאז 2013 אין שום מפלגה שמציעה אלטרנטיבה פוליטית אמיתית, לא מציעה משהו שונה למצביעים ולאזרחים במדינה. יכול להיות שאנחנו גם צריכים לשנות משהו אצלנו ברשימה המשותפת, כי אנחנו היחידים שמציעים משהו שונה. אנחנו אומרים עד כה – כמעט המפלגה היחידה חוץ ממרצ – שאנחנו נגד הכיבוש, רוצים הקמת מדינה פלסטינית על כל שטחי 67'. אחרים מפחדים, כי הם מפחדים שהבוחר יעניש אותם אם הם יגידו שהם בעד סיום הכיבוש. התחושה היא שכל היועצים שלהם בעצם אומרים להם: המצביע יעניש אתכם, אם הם יגידו שהם בעד שירושלים תהיה בירת המדינה הפלסטינית, היועצים שלהם יגידו: הבוחר יעניש אתכם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אבל מאז 2013, אדוני היושב-ראש, בגלל שלא מציעים שום אלטרנטיבה, בגלל שהם לא מעיזים להגיד את התחליף, הם לא מצליחים לשנות. לכן רק אנחנו ברשימה המשותפת נמשיך להציע אלטרנטיבה לכולם – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. נא לסיים. חבר הכנסת, שלוש דקות, והגעת לארבע דקות. << דובר_המשך >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – אבל על הפרויקט הפוליטי, על המצע הפוליטי ועל העקרונות שלנו לא נעשה שום הנחות. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, ולאחר מכן – חבר הכנסת אלעזר שטרן. נא להתאמן על שלוש דקות. נא להיערך. אני חס על שעות השינה שלכם, פשוט. בבקשה, גברתי, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> כנסת מכובדת, 1,141,968 המובטלים, קורבנות משבר הקורונה נכון ליום 26 באפריל 2020, נועצים מבטיהם במשחיתי המידות שמבקשים לתפור חליפות על חשבונם ולא מאמינים עד כמה הזויה ואבסורדית היא מציאות חייהם. משחיתי המידות העומדים היום ומבקשים לשנות סדרי עולם מנמקים זאת ברוב ציניות ואטימות לב בשם משבר הקורונה והניסיון להתמודד עימו ולהציל את קורבנותיו. ואם כבר, כגודל המשבר כך הוא גודל ההשחתה. אין מסתפקים בחליפה אחת אלא בשתיים מכל סוג: לא ראש ממשלה אחד אלא שני ראשי ממשלה; לא מעון-ארמון אחד אלא שני ארמונות; לא שר אחד אלא שני שרים; לא סגן שר אחד אלא שני סגני שרים. והרי אי-אפשר אחרת – ספינת נח מנתה זוג מכל סוג, והמבול עוד לפנינו. בין משחיתי המידות שורר חוסר אמון מוחלט – והאמת, יש להם סיבות טובות לכך – והם אינם מאמינים אחד לשני. הם ניסחו לעצמם הסכם שיעגן את חלוקת השלל ביניהם. מכיוון שאין בהסכם די להבטיח את קיומו ואת מימושו, הם מבקשים להדק את תפריו בחקיקה – לא סתם חקיקה אלא בחקיקת-יסוד. מרוב פחד שמא התפרים ייפרמו להם הם מבקשים להדק אותו בתפרים עבים, והינה לנו חליפות בתפירה גסה ומכוערת, והם באים אלינו עתה בבקשה לאשר ולהכשיר את מלאכת התפירה הגסה והמכוערת הזאת. לכך לא אתן ידי; לכך 1,141,968 המובטלים ואלה שיצטרפו אליהם לא ייתנו יד; לכך בית המשפט העליון, אני מקווה שכך, לא ייתן יד. אני מבקשת ממשחיתי המידות להישיר מבט למיליוני העניים החדשים ולומר: טעינו ואנו חוזרים בנו. זו לא עת לפזרנות, זו לא עת לשחיתות חסרת מעצורים, זו לא עת לחליפות כפולות, ויפה שעה אחת קודם. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לך. חבר הכנסת אלעזר שטרן. לאחר מכן – חבר הכנסת אלי אבידר, ואחריו – חברת הכנסת היבה יזבק. עד שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, עמיתי שר החינוך, עמיתיי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, לא מקובל – אולי אני טועה – בדרך כלל, שמציע החוק או יושב-ראש הוועדה שמטפלת בזה נמצא במליאה כשדנים בחוק שהוא הגיש, במיוחד אם זה גם יושב-ראש הוועדה וגם המציע? << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה הדבר היחידי שמפריע לך? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני לא יודע אם מקובל או לא מקובל. בכנסת הזאת נחצו כל הקווים. אם אתה שואל אותי, ברמה האישית, אני חושב שראוי יותר. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> שראוי יותר? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אוקיי. שאלת – קיבלת תשובה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אז היושב-ראש אומר שראוי – יש מילה "ראוי" עוד? זו מילה רלוונטית, "ראוי"? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אצלי, עדיין. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני חשבתי ש"ראוי" זה גם איך כותבים חוקי-יסוד, איך מקיימים דיונים בחוקי-יסוד. יועץ משפטי לממשלה כבר השתמש במונח הזה, ראוי. אני באמת חושב שבמסגרת מה שעובר עלינו גם המילה "ראוי" היא מילה שנמחקה. ולכן יושב-ראש הוועדה, שהוא ראש המציעים, גם לא נמצא פה, ובעיניי – אתה אמרת שזה לא ראוי, הבנתי ממך – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא. ראוי שיהיה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> היה ראוי שיהיה. אני אומר שזו בושה – – – << קריאה >> עוזי דיין (הליכוד): << קריאה >> אם אין ראוי – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> בדיוק. אז אני אומר שזאת בושה גדולה. אז אדוני היושב-ראש, אולי אתה תענה לי למה. למה? תגיד לי באמת, למה צריך את החוק הזה? למה צריך מפלצת חוקתית בחוק-יסוד שלא קמה במדינת ישראל מאז היווסדה? אני אגלה לכם משהו: לא רק במדינת ישראל – בעולם. בעולם עוד לא קמה מדינה דמוקרטית או ממשל דמוקרטי – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני שמח על הדיוק האחרון. אמרת בהתחלה בעולם, אחר כך – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> כן? אוקיי, בסדר. דמוקרטי, אתה צודק. דמוקרטי, שיש בו – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה רואה שאני מקשיב לך . << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> חבר הכנסת מרגי, היושב-ראש, אני יודע שאתה מקשיב. אנחנו מכירים. אני שואל: למה היה צריך את זה? בוא נגיד את האמת ונזרוק את הבלופים: זה לא בגלל שהיה צריך ממשלת אחדות. אני הייתי בעד ממשלת אחדות, כולם ידעו את זה שאני בעד ממשלת אחדות – בתוך כחול לבן, בתוך יש עתיד – אבל לא ככה. אני בעד מלחמה בקורונה, אבל נגיד את האמת, ביום שפירקו לחתיכות את כחול לבן ישראל כבר התגברה על הקורונה. גם בתוך הוועדה הזאת, בוועדת החוץ והביטחון, אמרתי שהגרף של מספר המונשמים מתחיל לרדת באותו היום שבו מאחורי גבנו היה המשא ומתן הזה, אחרי התרגיל שנעשה פה עם התפטרות יושב-ראש הכנסת. ואני רוצה שיהיה ברור: למה אני כואב את זה, באמת? אני מכיר את בני גנץ ואת גבי אשכנזי מצוין. גם היום אני מאמין בערכים שלהם – הם לא אנשים רעים, הם לא נגד המדינה – לכן אצלי זה רק מגביר את התסכול, את הכאב. אז אני אגיד לך מה אמרו. אמר ראש הממשלה: בואו תיכנסו מתחת לאלונקה. הרי אתה יודע שאם בני גנץ – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. הוספתי לך את השניות שהפרעתי. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אז סליחה, דקה. עכשיו תלמד משהו – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> דקה ולא יותר. קיבלת דקה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> השר פרץ – גם בקורס טיס – יודע: כשנכנסים מתחת לאלונקה, ממה אתה חושש? למה נכנסים? יש משא לסחוב. אבל אתה מסתכל על זה שמצד ימין שלך או מצד שמאל שלא ישמוט כתף וכל המשקל יהיה עליך. אתה מסתכל שאלה מאחור, שעושים לך פסססט, באמת ישמעו כדי שיחליפו אותך ולא יעשו את עצמם לא שומעים. ממה אתה הכי פוחד כשאתה סוחב אלונקה? שזה שסוחב איתך את האלונקה יכניס מתחת לפצוע את הקת של הרובה או את הקנה ואז הוא יעיף את הפצוע מהאלונקה. << קריאה >> עוזי דיין (הליכוד): << קריאה >> שהפצוע לא ימות. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> בגלל שאתה יודע, גם כשאתה שומט כתף וגם שם מכה עם הקת באמצע האלונקה – הפצוע עף. הפצוע של עכשיו זה היועץ המשפטי לממשלה. מזל שיש בג"ץ, בגלל שעם הקנה שדחפו לו בגב כשאמרו שחצי שנה אי-אפשר להחליף את המשנה שלו – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – אז העיפו את היועץ המשפטי לממשלה מהאלונקה והוא פצוע בגלל מה שעושה לו הממשלה הזאת. אני חושב שאני, עם האלה שמנמיכים כתף ולא שומעים פסססט – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – אנחנו לא מוכנים לאכול מאותו מסטינג. אבל איך רמז פה חבר הכנסת סגלוביץ'? לא ביקשנו שתאכלו איתנו מאותו מסטינג. אתם רוצים – תאכלו, אבל אל תפקירו את גורלנו בידם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חבר הכנסת אלי אבידר, ולאחר מכן – חברת הכנסת היבה יזבק. אחריה – חבר הכנסת עופר כסיף. רצית לשים בשלוש דקות את כל הטרמינולוגיה הצבאית? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> יש כאלה שצריך להשלים להם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עד שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> המשל והנמשל שלך התערבבו קצת. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא יודע איפה אתה היית בשנים האלה. אל תתערב, קרעי. לא כדאי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תתחיל, השעון רץ. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> השעון לא רץ ואל תתחיל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הינה, אני מאפס, אבל עד שלוש דקות לרשותך. תתחיל לדבר. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בכל פעם שאנחנו חושבים שכחול לבן יתפכחו, יפסיקו להתבזות, הם מוכיחים לנו שאין גבול ושעדיין לא ראינו הכול. גם עכשיו, לאחר שקיימת סבירות לכך שבג"ץ יפסול חלקים משמעותיים בהסכם, הם עשו את הבלתי-נתפס. הם הודיעו לבג"ץ, ואני מצטט: הגשת כתבי אישום כנגד מועמד לכנסת, אף בעבירות חמורות, אין בה כדי למנוע מאותו מועמד להיבחר לכנסת מבחינה משפטית, והעניין נתון לשיפוטו של ציבור הבוחרים. תראו, זה לא שהם מסכימים, כמו שאנחנו חשבנו שצריך לדבוק בחוק של 2001, שראש ממשלה יכול להיות עד פסק דין חלוט. הם אימצו את הנרטיב המלא של נתניהו. בבחירות הם טענו שכשאנחנו אומרים שאנחנו תומכים בחוק של 2001, אז אנחנו, ישראל ביתנו, נקפוץ לעגלה של נתניהו וניקח קולות של בוחרים תמימים. טוב, עכשיו אנחנו יודעים מי קפץ ומי שיקר לבוחרים שלו. אבל אם – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, תוכל להגיד בבקשה לחבר הכנסת אלי ישי להפסיק להפריע? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לא להפריע, בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אם הייתה להם קצת בושה, לפחות לא היו עונים לבג"ץ. אבל לא, גנץ וחבריו לא ישאירו הצהרה או עמדה אחת שלהם שהם לא יהפכו אותה, והכול כדי להיכנס ללשכות השרים. בקרוב, למרות שהם לא רוצים ולא נעים להם, כל חברי כחול לבן יחתמו לנתניהו את אותן 61 חתימות כדי שנתניהו יודיע לנשיא שעלה בידו. ואז יהיו שבועיים; בשבועיים האלה הם לא ידעו – גברתי, אני לא שומע את עצמי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לא להפריע. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בשבועיים האלה הם לא ידעו עד הרגע האחרון אם הוא יכניס אותם או ישאיר אותם בחוץ. הם בונים על ההבטחות של חבר הכנסת ליצמן, אבל הם לא יודעים אם באגודת ישראל – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תהיתי אם ליצמן יוזכר בנאום, אז חסכת לי. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בדיוק. הרי ברור שהם בטוחים שזה יעזור להם. גם אגודת ישראל לא רוצה בחירות. יכול לקרות דבר נוראי – פתאום יחליפו שם אנשים ברשימה, חס וחלילה. אז מה נותר? גנץ יצטרך להשתדל מאוד כדי לשכנע את נתניהו לקיים את ההסכם. וההצהרה הזאת מלפני כמה שבועות: נתניהו, אתה יודע שאנחנו שותפים נאמנים – היא לא עשתה רושם עז. היא גם לא תעשה בהמשך. איך אמר חברי יואב סגלוביץ'? גנץ מחפש אהבה. אז אני רוצה להמליץ לבני גנץ להכין את עצמו נפשית ללכת לשער של בית רה"מ בבלפור ולשיר איזה משהו מלא רגש, לא כזה דרדל'ה – משהו משכנע, כמו איזו יצירה של פוצ'יני, Nessun Dorma. זה מדבר על נסיך שמוכן למות בשביל האהבה של הנסיכה שלו – אני בטוח שאתם מכירים, אני לא אשיר לכם את זה. ואם נתניהו ישאיר אותם לבסוף באופוזיציה, זה יהיה הרי אסון. מילא לפיד, שלח ומאיר כהן יתנכלו – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. תודה, אדוני. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – אבל ברשימה המשותפת יש גם חברי כנסת בדואים. אלה, חמודים שלי, לא שוכחים גם 40 שנה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה, אדוני. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> עוד משפט, בבקשה. אדוני היושב-ראש, אני חושב שחברי כחול לבן, יש להם הזדמנות לשקם את האמינות שלהם ולהגיד לגנץ ולאשכנזי שהם גררו אותם מספיק לביזיון, ושהם לא יחתמו לנתניהו, ובצעד הזה הם יוכלו לשקם – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת אלי אבידר, נא לסיים. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – את האמינות שלהם ולברוח מהבושה שתכתים את גנץ ואשכנזי עד יומם האחרון – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אלי אבידר, נא לסיים. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – בפוליטיקה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חברת הכנסת היבה יזבק, ולאחר מכן – חבר הכנסת עופר כסיף, ואחריו – חבר הכנסת אוסאמה סעדי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתם ולפיד תמשיכו לשבת באופוזיציה ולא תצליחו – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני רוצה להבין, לאלי ישי אתה נותן – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני מבקש לכבד את חברי הכנסת. לא היית רוצה שיקראו לך בשם שהוא לא שלך. אני חסיד של ההדדיות בבניין הזה, כי ראיתי דברים ב-18 השנים כאן, ימים מצד ימין של המליאה וימים מצד שמאל של המליאה. בבקשה, עד שלוש דקות לרשותך. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הם עברו לשמאל עכשיו. << דובר >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אנחנו נדרשים לדון שוב ושוב בהמשכיות בהצעת חוק ובהסכם שדורש אמון אך הוא כולו מבוסס על אי-אמון ואובססיה. אז ברשותכם, אני חושבת שהמשך הדיון הזה לא מקדם את הצרכים ואת הדברים החיוניים שהציבור מחכה להם בימים המאוד-קשים האלה. אני לא חושבת שדיון מתמשך כזה בחוק שכולו בא לגבות את נתניהו, את השחיתות של נתניהו והמשך של עוד ממשלה שהיא מושחתת, שהיא גזענית והיא מסיתה בחוסר רסן זה התפקיד שלנו. לי יותר חשוב לדבר על נושאים מאוד בוערים, שחשובים לכלל הציבור, שאנשים מחכים שמכאן נפעל למענם ונקדם את הצרכים היום-יומיים. פשוט, הציבור קורס; הפעם הציבור הוא זה שקורס מחוסר האחריות שהממשלה מפגינה. אני כן רוצה לדבר על בתי האבות, שרק באיחור ניכר הממשלה התחילה לפעול כדי למנוע את הדבקתם; אני גם רוצה לדבר על הרשויות המקומיות הערביות, שלגמרי קורסות כרגע ומקבלות את הסיוע הכי מזערי ומפלה; אני מדברת על נפגעי ונפגעות אלימות במשפחה, שלצערנו, אנחנו רואים בתקופה האחרונה עלייה משמעותית במספר הפניות שלהם למוקדים; אני מדברת על הצוותים הרפואיים, שלא מקבלים כיום תשלום מלא על ימי הבידוד; אני מדברת על מי שאין לו ימי מחלה צבורים כדי להמשיך לקבל תשלום מהעבודה בזמן הבידוד – ויש הרבה אנשים, אגב, בין היתר חולים כרוניים; אני מדבר על עצמאים ועצמאיות ובעלי עסקים קטנים ועסקים חדשים, שחלקם לא עומדים בקריטריונים לקבלת סיוע, וגם אם כן, מקבלים סכומים מאוד מזעריים; אני מדברת על מי שיצאו לאבטלה וחל"ת והם עוד לא בני 20 והם מופקרים לגמרי ולא מגיע להם כלום; אני מדברת על הסטודנטים, שעד היום אין החלטה על הפחתה בשכר הלימוד שלהם, וכל אוניברסיטה עושה כראות עיניה. הציבור קורס, ואתם ממשיכים לדאוג לרוטציה ההזויה הזאת, אך אנחנו נמשיך לדאוג לזכויות של הציבור בנאמנות. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לך. חבר הכנסת עופר כסיף. לאחר מכן – אוסאמה סעדי, ואחריו – ווליד טאהא. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בינואר 1898 פרסם אמיל זולא את המאמר המפורסם שלו "אני מאשים", ואני רוצה, ברשותכם, לעשות פרפראזה למאמר הזה ולחבר אותו להקשר שבו אנו דנים. לכן, מה שאני אומר הוא צמוד פחות או יותר לחלק מאותו מאמר ארוך, שמן הסתם לא אעשה פרפראזה לכולו. אדוני יושב-ראש הכנסת, האם תרשה לי למשוך את תשומת ליבך ולומר לך ששמך ייזכר לדיראון עולם בשל מעשך המביש? עברת בביטחון ובבריאות דרכי חתחתים; כבשת לבבות. אתה קורן בפסטיבל הלאומני השולט ואף מתיימר לנצח על חגיגת הממשלה החדשה. אבל איזה כתם תמיט על שמך – כמעט אמרתי על שלטונך – החקיקה הזאת. ההיסטוריה תכתוב שהיה זה תחתיך שפשע חברתי שכזה התרחש. חובתי לדבר ואת האמת לומר, ומולך, אדוני היושב-ראש – – אני מתכוון ליושב-ראש הכנסת, לא לאדוני. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הבנתי מתחילת הנאום. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – ומולך, אדוני היושב-ראש, אכריז עליה, על האמת הזאת, בכל כוח הסלידה שיכול להיות לאדם. ואת מי אוקיע אם לא אותך, יושב-ראש הפרלמנט המוביל לחיסולו? זו אפוא האמת הפשוטה, אדוני היושב-ראש, והיא מחרידה. היא תישאר כתם על מוסד היושב-ראש. אני בספק רב אם אין לך יכולת בפרשה הזאת, שאתה רק אסיר הנסיבות והבחירות. אין לך פחות השפעה מאשר לאלו שעליהם אך לפני כמה חודשים קראת תיגר. אני מאשים בוודאי את בנימין נתניהו, שהתיר את כל רסני הגזענות והשנאה, השקר וההונאה, אבל אני מאשים יותר את בנימין גנץ, שברח מהמלחמה נגד השחיתות והרודנות והפקיר את חבריו מדממים בשדה הקרב. ואתה מכונן חוק לביצור שלטונו של העריץ נתניהו, חוק שמאיים להופכו לשליט אבסולוטי והופך את השיטה הפרלמנטרית לפורמליזם ריק מכל תוכן או משמעות. אני מאשים את גבריאל אשכנזי בפחדנות ובנטישת המאבק בעריצות תמורת נזיד עדשים מורעל בדמות משרד חוץ בשליטה דה פקטו של נאשם בפלילים; אני מאשים את אבירי האופורטוניזם הנדל, האוזר ולוי אבקסיס שרימו וגנבו קולות בקלפי בעבור בצע כסף ותפקיד; אני מאשים את עמיר פרץ ואיציק שמולי – אחד גילח שפם, השני מתגלח על העשוקים, ושניהם ביחד מכשירים את שרץ הכיבוש והאפרטהייד; אני מאשים את – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים, אדוני. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני מסיים מייד, אדוני. אני מאשים את איתן גינזבורג, שעשה עליי בזמנו רושם של אדם הגון וישר, וכעת בוחר ביודעין להיות המוציא לפועל של כנופיית הבִּיבִּים או הבִּיבִים או הבִּיבִּים – לשים את שמו על חוק שלא היה מעז לכתוב ביוזמתו – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. תודה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – ולקדמו בוועדה ביוהרה ובבריונות. משפט אחרון באמת – לבסוף, אני מאשים את כל אנשי כחול לבן, חלקם אנשים טובים וישרים בבסיסם, שבחרו בשעה זו בהוראת מפקד שסרח ומסרבים להישיר מבט לפשע ולאסון שהם מביאים עלינו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תודה לך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת אוסאמה סעדי, אחריו – חבר הכנסת ווליד טאהא, ואחריו – חברת הכנסת אורלי פרומן. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> במקור – – – << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> שניהם אחראים באותה מידה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עד שלוש דקות לרשותך, אדוני. נא לא להפריע. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו קיבלנו היום מסמך, חוות דעת של הייעוץ המשפטי לכנסת לוועדה המיוחדת שתדון בחוק הזה אחרי שהמליאה תאשר אותו בקריאה ראשונה ולקראת קריאה שנייה ושלישית. אני מזמין את כל חברי הכנסת לקרוא את חוות הדעת הזאת. אין סעיף בחוק הזה שהייעוץ המשפטי של הכנסת וגם הייעוץ המשפטי של הממשלה לא כותב שיש בו בעיה חוקתית, שיש מניעה חוקתית, שיש קושי, שיש לקונות ושיש חוסרים. ההסכם הזה, ממש יש בו יותר חורים מאשר בגבינה שווייצרית. הממשלה הזאת שעומדת לקום – אם תקום, אדוני היושב-ראש – היא ממשלה מנופחת עם 36 שרים, 16 סגני שרים ועם שני שרים ושני סגנים באותו משרד, יעני יכול להיות מצב שבאותו משרד יש שני שרים ושני סגנים – ארבעה שרים וסגנים באותו משרד. אמרתי בנאום קודם שאני לא יודע מאיפה יביאו כחול לבן את כל חברי הכנסת למלא את כל המכסות שלהם בשרים, בסגנים וגם ביושבי-ראש ועדות, כאשר החוק הנורבגי המדלג, סמי – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – הורידו אותו. מרוב בושה אפילו הם לא הכניסו את זה. יש כל הרבה כך שרים, סגנים, משרדים ותקציבים ללשכות האלה ולכל הצוותים, אבל למובטלים אין כסף, לעצמאים שהם בני פחות מגיל 20 אין כסף, ולסטודנטים – ושאלנו היום, וכולנו דיברנו בנוכחות שר החינוך – לא נותנים להם לא פטור, לא מענקים ולא הנחות בדיור כאשר הם לא גרים שם. אנחנו מקבלים כל יום פניות של משפחות שאומרות: אנחנו לא יכולים לשלם על המעונות. אדוני היושב-ראש, הנהלות האוניברסיטאות, במקום להתחשב, מאיימות עליהם: אם תבטלו את הוראת הקבע, אתם ישר תוצאו מהדיור הזה. לכן, ממשלה כזאת, אדוני היושב-ראש, שלא שמה לב, שלא נותנת דגש ולא נותנת מענה לא למובטלים, לא לעצמאים, לא לרשויות המקומיות הערביות שהכריזו – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים, אדוני. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תכף. משפט אחרון, אדוני. – – שהן יפתחו בשביתה – כל הנושא הזה של חזרה ללימודים לא אקטואלי מבחינת החברה הערבית, כי או-טו-טו גם הרשויות הערביות ישביתו את כל היישובים שלהן בגלל שהן קורסות תחת הנטל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ממשלה כזאת צריך לזרוק לפח. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח. חברת הכנסת אורלי פרומן, אחריה – חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, ואחריה – חבר הכנסת אלכס קושניר. בבקשה, גברתי, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדיי כולם, מהפך רציתם – והפכפכות קיבלתם. הייתה לנו תקווה למגר את השחיתות, לבנות פה ממשלה אחרת, להנהיג פוליטיקה אחרת, ובמקום זאת קיבלנו ממשלה בזבזנית ומושחתת ביותר שידעה מדינת ישראל – ממשלה אשר החוקים וחוקי-היסוד, השלכותיהם ומשמעותם, כנראה אינם מספיק טובים עבורה. אלה החוקים שהיא מאיימת לזרוק רק כדי להקים את ממשלת נתניהו החמישית, ממשלת החסינות, ממשלת הג'ובים, הממשלה הדו-ראשית. כך, בחיפזון ובמהירות, ללא הליך מחשבתי מעמיק, ללא דיון מקיף וממצה, רוצים נתניהו וגנץ לשנות בהינף יד חקיקת-יסוד. השופט מאיר שמגר, זכרו לברכה, בניסיונו לקדם את כינונה של חוקה שלמה במדינת ישראל, אמר כי החוקה היא קודקס – קובץ הוראות חוק אשר באמצעותן מבקשים להסדיר את התפקידים, את הסמכויות ואת החובות של רשויות השלטון ולהגדיר את מערכת היחסים בינן לבין עצמן ובינן לבין האזרח. החוקה תהיה מקבץ העקרונות היסודיים אשר עליהם מושתת השלטון. כתיבה של חוקה כזאת דורשת עבודה מעמיקה ומחקר מעמיק על השלכות של כל סעיף וסעיף בה, ולא הליך חפוז מלא ביצרים ואינטרסים צרים. מדובר פה בהליך חקיקה שנופל בו פגם היורד לשורש ההליך באופן חד-משמעי, והתוצאות של זה, אדוני היושב-ראש, תהיינה הרסניות לדמוקרטיה הישראלית. מי שזו לא הפעם הראשונה שהוא שומע את המשפט הזה כנראה צודק. זה כבר הופיע בתיקון לחוק מס הדירה השלישית. הכתובת הייתה על הקיר. והינה, אנחנו בעיצומו של הליך פגום ומזורז לשינוי שיטת המשטר במדינת ישראל. לחקיקה כזאת יש שם: הפיכה שלטונית. הפעם לא מדובר רק בתרחיש מבית היוצר של הנאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים. הפעם גם, לצערי, חברי הרשימה שאיתם רצתי במהלך כל מערכות הבחירות בשנה האחרונה תחת סיסמת המהפך שותפים להתנהלות המקולקלת הזאת. החוק שמובא להצבעה לפנינו מסוכן. הוא מנציח את השחיתות. הוא פוגע באזרחי מדינת ישראל אשר גם ככה מתקשים להחזיק את הראש מעל המים בתוך משבר הקורונה. חמור מכול – יוזמיו קובעים, שחור על גבי לבן – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים, בבקשה. << דובר_המשך >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – שראש ממשלה, נאשם ומורשע, יכול לכהן. מבחינתם, זה לא משנה. ומה עם חברת המופת? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה, אורלי. << דובר_המשך >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> הממשלה הזאת מסוכנת. היא החותמת הסופית להטמעת השחיתות הזאת עמוק ביסודותיה הערכיים של החברה הישראלית. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> ולתפארת מדינת ישראל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, ולאחר מכן – חבר הכנסת אלכס קושניר, ואחריו – חברת הכנסת קטי שטרית, אם תהיה נוכחת. בבקשה, גברתי, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> להיות מנודים ומורחקים למעלה – זה גורם לעשות ספורט. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני מורחק. להיות איתי למעלה זה לא מנודה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא. אבל אתה רואה – אף אחד לא למעלה. זו דרך טובה ממש לשמור על ריחוק חברתי עד הסוף. האמת, דיברנו כבר הרבה על הצעת החוק הזאת, וכל פעם, ככל שקוראים יותר ולומדים יותר את הצעת החוק, אנחנו מגלים עוד היבטים דרקוניים, בעיניי, המשנים את פניה של המציאות שאנחנו מכירים. בדיונים בתוך הוועדה אולי אפשר להתייחס יותר לסעיפים, אבל בלתי מתקבל על הדעת לעבור בשקט ולהפוך את הדיון – הוא אומנם דיון מאוד חשוב חוקתית, אבל צריך להסתכל גם על ההיבטים הפוליטיים של הסכם כזה, שהצעת החוק באה לעגן אותו, למצוא לו דרך להתאים. בדרך כלל, במצבים מתוקנים, בהסכמים קואליציוניים אמורים להביא בחשבון את חוקי-היסוד של המדינה שבה הם נעשים ולהתאים את עצמם למה שמותר ולמה שלא מותר. פה התהפכו היוצרות. בעצם קודם כול שמים את ההסכם הקואליציוני שיתאים למאוויים הפוליטיים של אלה שחותמים עליו, ואחר כך באים לתקן את המצב החוקתי ומשנים אותו ומתאימים אותו. זו באמת הפיכה שלטונית –הפיכה שלטונית שבאה לשנות את צורת התנהלות הדברים מהצורה המתוקנת והנכונה שאמורה להיות. הצעת החוק הזאת – לפני הבחירות נאמר שאנחנו בעיקר, תוך כדי הבחירות, נאבקים בשחיתות, נאבקים בהסתה, בגזענות ובהמשך כיבוש ואף בלקיחת הנושא של כיבוש של עם אחר ואדמה של עם אחר לדרגה יותר גבוהה – כבר של סיפוח, לעבור על החוק הבין-לאומי. נאמר שאנחנו נתנגד לזה, ואלה שיושבים היום בקואליציה הזאת, או רוצים לשבת בקואליציה, לא רק שהם לא התנגדו אלא באמת נתנו תעודת כשרות לדבר בלתי מתקבל על הדעת. זה להפוך את המדינה הזאת בצורה הכי גלויה למדינת אפרטהייד, למדינה שעוברת על החוק הבין-לאומי עכשיו בגלוי. אם היה בעבר ויכוח אם אכן עוברים על החוק הבין-לאומי או לא, עכשיו זה אשכרה; זה כתוב אפילו בהסכם קואליציוני – ב-1 ביולי יתחיל מסע הסיפוח של קרקעות ואדמות פלסטיניות כבושות למדינת ישראל. מעבר לכל זה, הצעת החוק הזאת באה לתת גושפנקה לעריצות הרוב. לשריין את החוק הזה ב-75 חברי כנסת – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – זה אומר שזו העריצות לא רק של הרוב, אלא אפילו אם יתאמץ הציבור וישנה את המציאות ויפסיקו להיות רוב, זו תהיה גם עריצות המיעוט. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חבר הכנסת אלכס קושניר. אחריו – חברת הכנסת קטי שטרית ואחריה – יבגני סובה. עד שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אין ספק שיום העצמאות הזה היה שונה מכל אלה שקדמו לו. כולנו היינו בבית וצפינו בטקס המרכזי, המרגש והמושקע שארגנה שרת התרבות והספורט מירי רגב. היו בטקס הזה הרבה דברים מרגשים, ובעיקר הברכה של ראש הממשלה, ששיבחה בעיקר את ראש הממשלה. היו הרבה דברים והרבה מאוד דיבורים על ערבות הדדית, על אחדות, על אחווה, על הרב-גוניות של הציבור הישראלי. שיבחו קבוצות אוכלוסייה שונות, ולכולן היה ייצוג הולם: למזרחים, לאשכנזים, לדתיים, לחילונים, לדרוזים, לערבים הישראלים, ליוצאי אתיופיה – כולם חוץ מיוצאי ברית המועצות לשעבר. כבוד השרה, אני מבין שאת לא מחבבת את הספרות הרוסית הקלאסית, ואני מבין שאת לא מסמפתת את ישראל ביתנו, אבל גם אצלך במפלגה יש שלושה חברי כנסת שהם דוברי רוסית. יולי, זאב, טלי, אין לכם מה לומר על זה? כבוד ראש הממשלה, אחרי שנה וחצי של מערכות בחירות שבמהלכן רצת וחזרת וחיזרת אחרי ציבור העולים מברית המועצות לשעבר, לא פספסת הזדמנות להופיע בערוץ 9, ואפילו הטרחת את עצמך לתת ריאיון לרדיו רק"ע, נסעת לרוסיה ולאוקראינה, דיברת רוסית, לא חשבת שכדאי לשלב נציג עלייה שמהווה 20% מכלל אוכלוסיית ישראל בטקס הזה? או שאתה חושב שאם פוטין הופיע בברכה שלך זה מספיק? אז אני אגלה לך סוד שאולי היועצים שלך לא אמרו לך: פוטין הוא נשיא הפדרציה הרוסית, הוא לא נציג של העלייה מברית המועצות. לא מצאתם אף לא אומן אחד, אף לא רופא אחד, אף לא מתנדב אחד, אף לא קצין אחד, אף לא מדען אחד שייצג את אחת העליות המוצלחות ביותר שידעה המדינה? לא חשבתם שראוי שלפחות נציג אחד ייצג אותנו, אפילו רק למראית עין? כשאנחנו שומעים את גדעון לוי בעיתון הארץ משווה אותנו למסתננים מאפריקה; כאשר רק לאחרונה עוד עיתונאי דגול מאותו עיתון, אדון פפר, טוען שכל העולים מברית המועצות לשעבר קשישים והגיעו לכאן רק כדי לקבל סל קליטה; כשהשר אריה דרעי, בכנס בחירות באשדוד, מודיע קבל עם ועדה שהוא מצטער שיש כאן כל כך הרבה רוסים; כשהרב הראשי הספרדי יצחק יוסף טוען שכולנו אלכוהוליסטים, נוצרים, קומוניסטים וגויים – הייתה לכם הזדמנות לתקן, אפילו רק ליום אחד, אפילו רק בטקס אחד, אבל בחרתם להתעלם. אז רבותיי, אני מודיע לכם באופן חגיגי: אנחנו לא נמתין יותר עד שתתקנו. אנחנו נתקן בעצמנו. אנחנו נשמיע את קולנו מעל כל במה – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים, בבקשה. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – ולא נפספס שום הזדמנות להשתלב, לשנות ולהוביל. העלייה מברית המועצות לשעבר היא בת 30 שנה. נציגי העלייה הזאת נמצאים בעמדות מפתח בספורט, בתרבות, בהייטק, ברפואה, במדע, בתעשייה, בצבא, במערכות הביטחון. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת, נא לסיים. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הגיע הזמן שתתחילו להעריך את העלייה הזאת – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – ואם לא תרצו, אנחנו נגרום לכם להעריך אותנו. שיהיה חג עצמאות שמח לעם ישראל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת קטי שטרית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חבר הכנסת קושניר – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ידידי, צריך לומר לו, א. אני מסכים איתו, אסור לקפח שום אוכלוסייה, אבל צריך להביא בחשבון שבחברה הישראלית אנחנו זכינו אחרי 70 שנה לפתחון פה. אני לא מאחל לו שזה יהיה 70 שנה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אגב, גם פרס ישראל – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נכון, נכון, אני מסכים. אבל העלייה מברית המועצות לא התחילה בשנות התשעים. יש בה ממייסדי המדינה, והם זכו לביטוי. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> נכון, זו עלייה מבורכת. יש לי כלה כזאת בבית. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נכון. עד שלוש דקות לרשותך. סיימנו. חדל סדר קיפוח. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, התבשרנו השבוע שטיפולי הפוריות יחזרו באופן מדורג, ותחילה יטופלו נשים מגיל 39 ומעלה. זו התחלה טובה, אבל זה לא מספיק. החלטה כזאת, גם אם היא זמנית, עלולה למנוע מנשים רבות להפוך לאימהות. ההחלטה הזאת מחריגה נשים עם מחלות רקע כמו סוכרת, לחץ דם ועודף משקל, והיא לא מתייחסת לתסמונות שפוגעות בפריון של נשים צעירות, הרבה מהן מתחת לגיל 39, ובגלל התסמינים הללו הגוף לא מתפקד בהתאם לגיל הכרונולוגי. הזמן פה, ריבונו של עולם, הוא אלמנט קריטי, והשעון רץ לאחור. יש נשים שהדרך היחידה שלהן ללדת ילד בריא היא באמצעות הטיפולים הללו, וגם על זה צריך לתת את הדעת. חשוב מאוד לציין שנשים מודעות לסיכונים של טיפולים בזמן הקורונה והן מוכנות לחתום על הצהרה. רוב הנשים לא יכולות לעמוד בקריטריונים שמשרד הבריאות פרסם. אני מבקשת לשתף אתכם בדברים שכתבה לי אחת המטופלות: איך ייתכן שמפלים כך על גיל, על מצב רפואי, רק בטיפול פריון ולא בשום טיפול אחר? איך ייתכן שבדיקות הקורונה לא נדרשות לפני שום טיפול, אפילו לא טיפולי פה, ורק בטיפולי פריון דרושות שתי בדיקות? איך ייתכן שדורשים בדיקה של 72 שעות לפני פרוצדורה שניתן לתזמן רק 33 שעות מראש? איך ייתכן שבמסמך שהוציאו נכתב כי היריון זה סיכון ובמסמך הנחיות לנשים בהיריון יום לפני נכתב שאין סיכון? נשארתי חסרת מילים. איך משרד הבריאות מיישב את כל הקושיות שעולות במכתב זה? דבר נוסף – העניין כעת עומד, לצערי, לפתחו של בג"ץ, והרי בג"ץ יבקשו תשובות מהמדינה. אני מבקשת שהמדינה לא תבקש הארכה ותשיב בהקדם תשובה שמניחה את הדעת. צריך להחזיר את כל הנשים לשגרת הטיפולים באופן מיידי. בידכם למנוע את הבושה שעניין רגיש וחשוב – הבאת ילד לעולם – ייפתר רק בהתערבות של בית המשפט. אני קוראת לכל הגורמים שמטפלים בנושא הזה להקדים ולעשות, כי מדובר בזמן קריטי לאותן נשים שהזכות היחידה שנשארה להן והזכות היחידה שהן מבקשות זה להיות אימהות. בואו, זה בידיים שלנו. תנו להן את ההזדמנות לממש את החלום שלהן. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לך. חבר הכנסת יבגני סובה. ואחריו – חבר הכנסת עודד פורר. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. בהמשך לדבריו של חבר הכנסת אלכס קושניר, ידידי, גם לי הייתה תחושה די מוזרה כשצפיתי בטקס. בדרך כלל עם ילדיי ומשפחתי אנחנו יוצאים החוצה, אבל הפעם, כמו כל עם ישראל, נאלצנו לשבת ולצפות. בהתחלה לא הבנתי, הייתה איזושהי תחושה מוזרה שמפריעה לי, ואז, אחרי שהטקס נגמר, קיבלתי קישור – מה שנקרא באנגלית "לינק" – לאחד הדיונים בפייסבוק, ואנשים ממש פתחו את הלב. באמת, מסתבר שאחרי 30 שנה של עלייה – ואתה, אדוני היושב-ראש, אמרת את זה נכון: העלייה מברית המועצות התחילה עוד לפני, בשנות השבעים – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 50% מהלחנים של השירים העבריים לקחנו מכם. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> נכון. תאמין לי, גם גדולי האומה הזאת באו מהאימפריה הרוסית. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הנוכחות כל הזמן נמצאת. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אגב, גדולי התורה באו מהאימפריה הרוסית. הרבי מלובביץ' נולד במחוז שאני גדלתי בו, במחוז בדרום אוקראינה ששמו ניקולייב – זה השם של המחוז. ולכן אני הרגשתי, אמרתי – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לא להפריע, חברים. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, לא, קטי שטרית מחזקת את התחושה שלי. ראיתי שלאנשים באמת חשוב לפתוח את הלב. 30 שנה בארץ, הילדים מדברים עברית – כמו שהילדים שלי לא מדברים רוסית כל כך טוב – ואז מסתבר שהייצוג הוא חשוב. אנחנו מתמודדים כבר חודשיים עם הקורונה. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> יש להם עוד הרבה זמן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו לא רוצים שהם יחכו כמונו וכמו – – – << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אגב, 40% מהצוות הרפואי הם גם מהמגזר הערבי וגם יוצאי חבר המדינות. איך יודעים את זה? לפי התעודות שלהם. אתה יודע את זה? לא מתי אתה עלית, אלא תעודות: אם אתה למדת שם, סימן שאתה יוצא חבר המדינות. ואני ראיתי, תחושה – באמת, בלי קשר לפוליטיקה, ימין, שמאל – ראיתי שזה באמת חסר. אני מקווה ששרת התרבות – אני לא יודע אם היא צופה באופן קבוע בערוץ 99, אבל שהיא תיקח את זה לתשומת ליבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש לך הזדמנות להחליף אותה, אם תתמוך בממשלה. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זה לא עניין של הזדמנות, זה עניין של תיקון. אף פעם לא מאוחר להודות. תתקנו, בשביל שבשנה הבאה לא תהיה לנו התחושה המוזרה הזאת, ושכמו כל עם ישראל אנחנו נשב וניהנה מהטקס הזה ולא נחפש תחושות מוזרות. כמה מילים על החוק שאנחנו דנים בו היום, ונמשיך לדון. תראו, חברים, אנחנו כבר ימים מדברים על חוק שעוסק בכל מיני תרגילים, שעוסק במעון לראש הממשלה, שעוסק ברוטציה, שעוסק בכל מיני תרגילים וספינים, ומה יהיה אם אלה לא יתמכו, מה יהיה ככה וככה, ומאות אלפי אזרחים מסתכלים עלינו ופשוט מתביישים. אני מציע לחבריי מהקואליציה שמקדמים את החוק הזה – דרך אגב, אנשי כחול לבן עושים את זה הרבה יותר במרץ מאשר אנשי הליכוד – אני לא יודע למה הם מחכים: תציעו הצעת חוק לקיצוץ השכר לשרים ולחברי הכנסת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תציעו הצעת חוק לקיצוץ רוחבי ותהוו דוגמה אישית. בואו נעשה את זה ביחד. תהיה לי עוד הזדמנות, נכון? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בוודאי, יהיו לך עוד הרבה הזדמנויות. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אנחנו נדון בהצעת החוק השנייה, ואז אני אמשיך לדבר, אבל תיתנו דוגמה אישית, כי המצב הכלכלי במדינת ישראל הולך ומחמיר, וזאת רק ההתחלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עודד פורר. צריך לאמץ פה מנהג ש-20 שניות לפני תום הזמן צריך לתת התראה, הכנה, הכנה נפשית. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מה הדוגמה אישית – שאתם רוצים לקחת אותנו לבחירות רביעיות? << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> מי שיזם את הבחירות זה הליכוד. פיזור הכנסת – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בישיבה. אתה יכול לדבר איתו בישיבה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אפשר היה לחסוך חודשיים של דיונים – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה, חברי הכנסת. עד שלוש דקות לרשותך. יבגני סובה, תודה. עד שלוש דקות לרשותך, בבקשה, אדוני. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, תראו, אני חייב לומר לכם: אני חושב שחשוב שתקום כאן ממשלה. וזה גם בסדר – ואני אומר את זה גם לחברים הנעלמים מכחול לבן, שלא מגיעים לפה לדיון כי המסכה לא מספיק גדולה בשביל להסתיר להם את הבושה: זה גם בסדר שתחליטו להיכנס לממשלה. זה גם לגיטימי. אבל למה, למען השם, אתם מתנים את כניסתכם לממשלה בהקמת ממשלה של 36 שרים ו-16 סגני שרים כשאנחנו נמצאים במשבר הכלכלי אולי הגדול ביותר שידעה מדינת ישראל מעודה? למה אתם מקימים ממשלה כשברור לחלוטין שלא רק מבחינת הנראות הציבורית זה נראה רע – גם אי-אפשר לקבל החלטה בממשלה כזאת? אתה ישבת בממשלה, חבר הכנסת מרגי, ואתה יודע מה המשמעות של להוביל מהלך בתוך משרד כשיש לך עוד ארבעה משרדים שעוסקים באותו נושא. זה פשוט לא יזוז. שום דבר לא יזוז. אתם משנים את שיטת הממשל בישראל רק לייצר לבני גנץ – שתהיה עוד שיירה ועוד מעון חלופי ועוד איזה משהו שגם הוא נראה רע, שלא לדבר על העלויות שלו. אבל אתם לא מאפשרים – יושב-ראש הכנסת לא מאפשר היום לכנס את ועדת הכספים כדי לדון בבקשה של האוצר להגדיל את קרן הלוואות המדינה. זה פחות חשוב. חשוב שפה, עכשיו, לא נדחה, חס וחלילה, את הדיון הזה בשעה. אבל מה יעשו אותם בעלי עסקים? הרי ברור לחלוטין שכשהיום הזה ייגמר, גם אם נאשר את זה בלילה – אני אומר לכם, ועדת הכספים היום תתכנס ותאשר את זה, לא יעזור, היא תאשר את זה היום, אבל דחינו בעוד יומיים-שלושה את האירוע הזה של מתן ההלוואות. ואני אומר לכם, תזכרו את זה: ב-15 במרץ יצאו מאות אלפים לחל"ת; בני מתחת לגיל 25 – אישרו להם רק 50 יום. זה אומר שביום ראשון יוציאו להם מכתבי שימוע לפני פיטורים. אבל חס וחלילה, שוועדת הכספים לא תאפשר קיום דיון כדי שהעסקים יוכלו להתנהל ולהתקיים; חס וחלילה, שלא נעכב את החוק שייתן פה הקמה של ממשלה עם 36 שרים, 16 סגנים, שיירה נוספת ומעון חלופי. ב-1 במאי ירדו חיובי האשראי לעסקים ולעצמאים ולעצמאיות, וגם לשכירים, ירדו תשלומי ההלוואות שלהם, ירדו השכירויות שלהם. אבל מה קיבלו העצמאיות והעצמאיים עד עכשיו? בממוצע, אולי 4,000 שקל. הבטיחו להם פעימה שנייה עד 1 במאי – בכלל עוד לא נפתחה המערכת כדי שהם יוכלו להגיש את הבקשה לפעימה השנייה. ואתה יודע למה זה קורה, אדוני היושב-ראש? כי עשו סלטות בממשלת ישראל שיכולות להגיע לאולימפיאדה, אם הייתה מתקיימת כזאת עכשיו – סלטות שלא יצטרכו להגיע לוועדת הכספים. והמשמעות של הסלטות האלה היא שבסוף אין חקיקה שמאושרת מהר כדי שהאנשים האלה יוכלו לקבל את מה שמגיע להם – את המענק הקטן שאותו עוד אפשר לקבל. אתם איבדתם את הדרך, ואתם לא יושבים כאן כי אתם מתביישים, ובצדק, חבריי מכחול לבן. אבל אני יכול לומר לכם – ובזה אני אסיים, אדוני – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. תודה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בזה אני אסיים. – – בעוד 30, 40 שנה, אתם תשבו לארוחה משפחתית עם הנכדים שלכם ועם הילדים שלכם והנכד שלכם ישאל אתכם: תגידו, במשבר הכלכלי הגדול ביותר שהיה פה אי פעם – – – << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתה אופטימי, עודד. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כששינו את שיטת המשטר בישראל והקימו את הממשלה המנופחת, שלא יכלה לקבל שום החלטה והביאה את המשק לקריסה, איפה הייתם? מה עשיתם? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים, עודד. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז אתם תשפילו מבט ותגידו: אנחנו היינו אלה שקידמו את הבושה. אנחנו לפחות נוכל להגיד: אנחנו נלחמנו שממשלה כזאת לא תקום ושתקום ממשלה יותר טובה, רזה, יציבה, שתוכל לקבל החלטות. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת ניצן הורוביץ. אחריו – חבר הכנסת עפר שלח. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר >> תודה רבה. נתחיל עם משהו חיובי, עם קרן אור: בג"ץ קיבל את העתירה שהגישו הפורום החילוני, ישראל חופשית, גם חברתי תמר זנדברג הייתה בין העותרים וחברי כנסת אחרים, להפסיק את המחזה המביש שחוזר על עצמו מדי פסח שבו מאבטחים, אנשי ביטחון בכניסה לבתי החולים, מחטטים בתיקים כדי למצוא איזה פיתה חשודה. אפילו חבר הכנסת איימן עודה, שהוא לא יהודי, הוא רוצה לבוא לבקר מישהו בבית חולים – אסור לו להכניס אוכל חמץ. הסיפור הזה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – המסורת היהודית. << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> אז אני אומר, נתחיל בקרן אור. אני אומר, טוב שבג"ץ החליט כך. אני מברך על זה. הכפייה הזאת עברה מן העולם, ואני שמח מאוד. טוב מאוד שזה קרה. עכשיו לסיפור החשוך הגדול שמלווה אותנו כאן. החטא הגדול בחוק הזה שמונח כאן לפנינו, בדפים הכחולים, זה הכשרת השרץ. זה חוק ההלבנה הגדול. הייתה כאן כניעה מונומנטלית מוחלטת למי שנאשם בעבירות פליליות חמורות: שוחד, מרמה והפרת אמונים. כל החוק הזה הוא הלבנה של הנאשם נתניהו. זה מה שהוא רצה. ועוד ממי? ממי שאמר: או כחול לבן או ארדואן. מי שכינה אותו – מה זה כינה? בשלטי ענק ברחבי ישראל: ארדואן, ארדואן, עכשיו נותן בפיו לארדואן הזה את ההלבנה הזאת, המוחלטת, את ההכשרה המוחלטת. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הארדואנים זה אתם. אתם רוצים לשלול מועמד שניצח – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לא להפריע, חבר הכנסת. << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> שוחד, מרמה והפרת אמונים. ואפילו – כדי למנוע מבג"ץ את האפשרות שאם תהיה רוטציה ונתניהו יהפוך לממלא מקום – שאי-אפשר יהיה להחיל עליו את הלכת דרעי-פנחסי. גם לזה יש פה שריון בפועל מפני פסיקה של בית המשפט העליון, ואם בכל זאת תהיה פסיקה, יהיו בחירות ולא תהיה לגנץ ממשלה. זאת השורה התחתונה של כל הסיפור והסידור. כדי להגיע לזה עשו כאן תרגילים, אדוני היושב-ראש – באמת השערות סומרות. זיקה – הזיקה הזאת, אנשים פשוט לא מבינים כשהם קוראים את זה. מזיקה ישחרר רק המוות. ברגע שקובעים את זיקתך – של שר מסוים, או אפילו חבר כנסת – אתה לא יכול להשתחרר מהזיקה. אתה כבול לזיקה. כדאי שידעו כאן האנשים שאי-אפשר לשנות את הזיקה, כי היא נקבעת ביום הקמת הממשלה, ושר לא יכול להצביע בניגוד לזיקתו, ואחד לא יכול לפטר שרים עם הזיקה השנייה, והחלופי לא יכול לפטר אלא את השרים של הזיקה שלו. בקיצור, אדוני, יש כאן שתי ממשלות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים, אדוני. << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> אמר בצדק אחד החברים כאן שבשום מקום בעולם אין ממשלה כזאת, דו-ראשית. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוא תיקן – דמוקרטית. << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> לא, לא – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שום מדינה דמוקרטית בעולם. הוא לאחר מכן תיקן. << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> – – בא נציג משרד המשפטים לוועדה ואמר: בשום מדינה בעולם אין ממשלה כזאת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אז הוא טעה. תודה. << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> וכדי להוסיף חטא על פשע – שני שרים במשרד, שני סגני שרים לכל שר. לא מספיק אחד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> זו חוצפה. זו חזירות. זו שחיתות מאין כמוה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חבר הכנסת עפר שלח, אחריו – חבר הכנסת איימן עודה, ואחריו – מנסור עבאס. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות עומדות לרשותך. << דובר >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה, אדוני. מתחילת הדיון בצבר החוקים המשונה והמגונה הזה אנחנו המתנגדים משמיעים בלהט את דברינו. בצד השני די שקט. הליכוד – להלן: מח"ל – יושב ביציע ושולח את כחול לבן – להלן: כח"ל – לשכב על הגדר, אבל גם שם אין הרבה מתנדבים, פרט, כמובן, לידידינו טווידלדי האוזר וטווידלדם הנדל, שאת מעשה זמרי, אדוני היושב-ראש, הם כבר עשו, ועכשיו הם יושבים בוועדה כדי לוודא ששכר פינחס ישולם בזמן. למזלנו, לבג"ץ צריך לענות, ומהתשובות של שני הפלגים במפלגת מח"ל-כח"ל לעתירות נגד נתינת המנדט לנאשם בפלילים ונגד הסכם הגנבים הקואליציוני עולה הרמוניה מופלאה, חבריי; ממש ברית בין הבתרים. הליכוד מצטט דברים של השופט מצא בעניין אחר לגמרי, ולפיהם – ואני מצטט: "לא הרי מועמד שרבים כמותו כהרי מועמד יחיד סגולה, שרק הוא עשוי בנסיבות מסוימות וחריגות למלא את המשרה. כמו כן יש להתחשב בשאלה אם קיים מצב אמיתי של חירום המחייב גיוס כל הכוחות לרבות אלה בעלי עבר פלילי". אתם מבינים? הקורונה זה לא משבר שצריך לנהל בקור רוח, באמינות ובשקיפות, אלא איום קיומי שרק בנימין נתניהו, היחיד ומיוחד, יוכל להוביל אותנו אל מעבר לו. אז אפילו אם הוא יורשע בערכאה ראשונה הוא צריך להמשיך, כי הרי אין מדקדקין בשעת הסכנה. וכח"ל כמו בפוקר – יש פה מתמצאים בפוקר? כמו בפוקר – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> עפר, תתייחס לרצון להצטרף – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא להפריע. << דובר_המשך >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – מסכימים ומעלים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברת הכנסת שטרית, נא לא להפריע. << דובר_המשך >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> גם אצלם מופיע צוק העיתים שבו נתונה מדינת ישראל, אבל גם נימוק נוסף, שלקוח לחלוטין מתעמולת מח"ל: אם בג"ץ יקבע שנאשם בפלילים לא יכול להרכיב ממשלה, יש בכך – ציטוט: אפשרות לסיכול בחירתו הדמוקרטית של הריבון, שהוא העם. ביבי לא אמר את זה יותר טוב. אז הינה הם, מח"ל וכח"ל, ביבי ובני, תאומים שחוברו יחדיו על ידי עו"ד ליכט, האחד יחיד סגולה ולצווארו עטרת זהב של שוחד, מרמה והפרת אמונים והשני הסנצ'ו פנסה שלו ולצווארו עטרת זהה – שקר, חולשה והונאת מצביעים. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לך, אדוני. חבר הכנסת איימן עודה. לאחר מכן – חבר הכנסת מנסור עבאס. עד שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי וחברות הכנסת, אנחנו ערב אחד במאי, יום הסולידריות הבין-לאומי של העובדים והעובדות. ואני היום קורא את כותרות העיתונים: מיליון ו-200,000 מובטלים במדינת ישראל – שיא של כל הזמנים; היום מתקיימת מחאה של רופאים מתמחים; היום מתקיימת מחאה של מורות ומורים, מחאת האלונקות, בתגובה על ההסתה המגונה נגד 200,000 מורות שעובדות בהוראה והדרישה המחוצפת שיעבדו חינם בקיץ, ללא שכר; עוד היום – מחאה של ארגוני העצמאים על המענקים החד-פעמיים העלובים. עובדים מובטלים, מורות, עצמאים, סוחרים, רופאים. חברי הכנסת, זה מזכיר לי את המחאה החברתית לפני עשר שנים – היה גם יוקר מחיה, שביתה של הרופאים, של העובדות הסוציאליות ומחאה נגד יוקר המחיה. אבל ההפגנה, המחאה ההיא, הייתה די של מעמד הביניים הישראלי והייתה די חד-לאומית, למרות שאני השתתפתי וכמה ערבים השתתפו, אבל הייתה די חד-לאומית. אני רוצה לפנות לאזרחי המדינה ולומר להם: כל מה שאנחנו עושים פה בכנסת, זה עשוי לעזור לכם בעוד 20%. כל פגישה עם שר יכולה להיטיב בעוד 5%, אבל לא יותר מזה. הדרך היחידה לעשות שינוי אמיתי, עמוק, זה מאבק ברחובות – כן, כן, זה מאבק ברחובות. אין דבר שמפחיד את הממשלה המתגבשת יותר מיציאה המונית לרחובות. זה – 1. 2. שתהיה הפגנה של ערבים ויהודים יחד. לא ניתן להם להפריד ולשסות מוחלשים במוחלשים, אלא להיות ביחד. אני פונה לאזרחי המדינה ואומר להם: מחר, 1 במאי, יש הפגנה בחיפה, בתל אביב ובנצרת. תצטרפו להפגנות הללו על מנת שיהיו הפתיח של הפגנות – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – של המונים, עד שנשיג את מה שמגיע לאזרחי המדינה – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – בשוויון, גם כלכלי, גם מעמדי. יחי 1 במאי. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח. חבר הכנסת אנדרי קוזניצוב, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת סעיד אלחרומי. << דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> קוז'ינוב. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> קוז'ינוב, סליחה. אני מקבל את התיקון. כוחה של שגרה. << דובר_המשך >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> בסדר. תלמדו. הכול בסדר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנדרי קוז'ינוב. << דובר_המשך >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אכן. כך מתחיל, אגב, הסיפור של החיבור ולא של ההדרה בטקסים הרשמיים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נכון, אני מסכים איתך. << דובר_המשך >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> פה אני מתחבר – תודה אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, פה אני מתחבר לדברי חבריי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עד שלוש דקות לרשותך. << דובר_המשך >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> כבר התחלתי. פה אני מתחבר לדברי חבריי, גם אלכס קושניר וגם יבגני סובה. ועוד כמה מילים: לא באנו להתבדל, אבל לא באנו להיות נוכחים-נפקדים. מדברים על העלייה המבורכת, אבל שוכחים ממנה בכל הטקסים הרשמיים – ואגב, גם הייצוג של אנשי המזרח, המזרחים, כפי שקוראים להם. 30 שנה, ובמשך שש שנים רצופות לא מצאו אחד ראוי, מתוך מיליון וחצי אנשים? מתוך מיליון וחצי עולים לא מצאו אחד ראוי שעשה למען המדינה? 20% מהאוכלוסייה הודרו, אבל זה לא נושא הדיון היום, למרות שזה נושא חשוב. רציתי, בהקשר של החוק שאנחנו דנים בו, חוק ממשלת החילופים – או כפי שעודד פורר קרא לזה "חוק ריבוי השרים" – להזכיר על מה אנחנו דנים היום ועוד נדון עד שעות הבוקר. אנחנו מדברים על מגוון נושאים. אלה רק מקצתם: 75 חברי כנסת נדרשים כדי לשנות את החוק הזה; 80 חברי כנסת נדרשים כדי להאריך את תקופת כהונתה של הכנסת משלוש שנים לארבע לאחר מכן; קיצור תקופת כהונתה של הכנסת לשלוש שנים; ממשלה דו-ראשית. נוסף לזה – יצירת זיקה של ראש הממשלה לשריו או שרים לראש הממשלה כך שראש הממשלה לא יוכל לפטר את השרים האחרים. אלה באמת מקצת הנושאים, ואנחנו דנים ועוד נדון בהם בהמשך השבוע. על מה לא נדון? אנחנו לא נדון – גם בוועדות, אגב, אדוני היושב-ראש, ואני יודע שהנושא קרוב לליבך – אנחנו לא נדון על מעונות היום הפרטיים ועל המשפחתונים, כי אנחנו עסוקים בוועדות האלה – אנחנו עסוקים בשינוי חוקי המשטר ובשינוי היסודות של מדינת ישראל. אבל 500,000 ילדים שאמורים לחזור עכשיו למסגרות – מה איתם? מי ידבר על הגננות? מי ידבר על מעונות היום הפרטיים, על פיצויים שמגיעים להם? והמתווה של משרד החינוך ומשרד הרווחה – איך אותם הגנים אמורים לחזור לפעילות ולשחרר את ההורים למשק, לעבודה במשק, אם יש מתכונת חצויה – חצי שבוע וחצי שבוע? במחצית השבוע השנייה, עם מי משאירים את הילדים? מי משלם שכר לאותן גננות – ההורים? זה יושת על ההורים? איך זה יכול להיות? איך זה ייתכן? את זה, אגב, משרד האוצר מציע. ומשרד האוצר – וגם על זה לא נדון, וגם לא בוועדת הכספים, כי זה לא עולה שם. זה לא עולה לא בגלל ועדת הכספים עצמה, אלא כי פשוט הנושא נעצר. זה לא מספיק חשוב. מי ישלם פיצוי עתידי לאותם הגנים? כי לפי המתכונת הנוכחית, לא כלכלי להפעיל אותם. בשבוע וחצי האחרונים נסגרו כ-1,500 גנים ברחבי הארץ מתוך 10,000. כמה ילדים יש בסך הכול במסגרת החינוך הזאת? עד חצי מיליון. אגב, ההפסד של המשק, לפי נתוני בנק ישראל, משבוע אחד של אי-הפעלה של מסגרות חינוך לגיל אפס עד שש – מאפס עד שלוש, משלוש עד שש: 2.5 מיליארד שקל. 2.5 מיליארד שקל. אז מתוך הסכום הזה שאנחנו מפסידים, מה אותם מעונות יום מבקשים – פיצוי של כמה מאות מיליונים כדי שהמערכת תוכל לתפקד? וזה, אגב, חוצה את כל המגזרים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> ועל זה לא נדבר, כי נדבר על הממשלה של 36 שרים ו-16 סגני שרים ושרים בלי תיק. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת סעיד אלחרומי, ואחריו – חבר הכנסת יואל רזבוזוב. אחריו – חבר הכנסת רם בן ברק. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. אני לא ארחיב על ההסכם הקואליציוני. אני חושב שזה תוצר של מחלה יותר רחבה של מדינת ישראל, שנעדרת חוקה שבה יש איזונים וגבולות גם לגחמות של המפלגות – כמו שאנחנו רואים עכשיו, שמביאים הסכם קואליציוני כזה, כשבכל שנה או שנתיים או שלוש נחזור על אותו סיפור. והבחירות, שלוש פעמים בשנה אחת – ברור שזה מחוסר חוקה למדינת ישראל שתשמור על האיזונים המתאימים. אני רוצה לדבר על נושא אחר שמדובר עליו בימים האחרונים, וזה החזרה לשנת הלימודים. דיברו על גני ילדים ועל הילדים עד כיתה ג'. אולי במידה מסוימת, כדי להציל במעט את הכלכלה, אפשר לדבר על חזרה בתל אביב או ברמת השרון, אבל אי-אפשר לדבר על חזרה ללימודים בחברה הערבית. שם זה לא יתרום מאומה לכלכלה. שם רוב הנשים הערביות אינן מועסקות, וממילא אנחנו בחודש הרמדאן. מה גם שבמקום שממנו אני מגיע, אדוני היושב-ראש – וגם אתה מכיר אותו – רוב הילדים, או לפחות מחצית מילדי הנגב, מוסעים; ילדי הבדואים בנגב מוסעים. גם אם נחלק את הכיתה לשני חלקים ולשתי כיתות נפרדות, בבוקר הם יהיו באותו אוטובוס ובחזרה הם יהיו באותו אוטובוס. אז אם אנחנו חושבים על חזרה ללימודים במידה מסוימת, צריך לדבר על הבוגרים – על כיתות י', י"א, י"ב, שיודעים לשמור על היגיינה, שיודעים לעטות מסכה. אלה הילדים שאפשר להחזיר, אם כבר אנחנו רוצים לחזור ללימודים. אני אומר כאן שבחברה הערבית בכללותה, ראשי הרשויות, ועדי ההורים וההורים עצמם לא יחזירו את הילדים ביום ראשון, ולכן אני קורא לראש הממשלה ולצוות שמטפל בנושא הקורונה לחזור בהם מהכוונה הזאת. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת יואל רזבוזוב, ואחריו – חבר הכנסת רם בן ברק. עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, תראו כמה זמן אנחנו מבזבזים, ימים ולילות כאן, במשכן. על מה? על הצעת חוק הממשלה והוראת שעה, על ממשלת חילופים – על זה, תיקון חוק-יסוד שמנסים להעביר במחטף. מה רשום בהצעת החוק הזאת? איזה תיקונים אנחנו עושים? ממשלה חלופית, כשאנשים רוצים משהו קבוע ויציב? כתוב שם: זיקה של השרים לראש הממשלה; האם לא – צריכה להיות זיקה של אזרחים למדינה, אבל לא יכולה להיות זיקה של שרים לראש הממשלה. זה פשוט לא נורמלי. אנחנו רואים שם את המספר המנופח, שכבר התעייפנו לדבר עליו, של 52 שרים וסגני שרים שרצים להיכנס תחת האלונקה בכמות כזאת. איזו אלונקה? ופשוט אנחנו רואים שהמשק קורס. שום שקיפות, שום תוכנית. אנחנו כן מצליחים להבין שמתחילים להסיר מגבלות מסוימות, אבל למה? איך? איך עושים את הצעדים האלה? עכשיו החליטו לגבי החזרה לבתי הספר. אנחנו מברכים – אנחנו רוצים שהמשק יחזור לשגרה, שאנשים יצאו לעבוד, שהילדים יחזרו לבית הספר במתכונת של עד 15 ילדים. אז אני דרשתי מהשרים לדבר גם על החוגים, על חוגי הילדים. אם אנחנו מחזירים את הילדים לבית הספר במתכונת של 15 ילדים, אפשר להחזיר אותם גם לחוגים. הרי אנחנו סומכים על המאמנים שלנו, שהם עשרות אלפים, שבדיוק בתקופה הזאת ידעו לשמור על הילדים שלנו על פי הנחיות משרד הבריאות. אפשר לעשות. ראיתי פנייה של הנהלות של המרכזים הקהילתיים בכל הארץ. רשת המתנ"סים פונה לראש הממשלה בקריאה שחייבים להציל את המרכזים הקהילתיים מקריסה כלכלית. הם קורסים. דיברתי גם עם יו"ר החברה למתנ"סים אבי וורצמן וגם עם כפיר כהן, שאחראי לספורט. מעל 30,000 מאמנים-מדריכים יכולים לחזור לעבודה עכשיו. זו פרנסה. תחשבו, עשרות אלפי משפחות לא מצליחות לחזור. למה? אפילו לא דנים עליהם. הרי אם מחזירים לבית ספר, וקיבלנו את ההחלטה האמיצה הזאת, אז אפשר להחזיר גם אותם. אף אחד לא מדבר – רשות המתנ"סים קורסת, המאמנים והמשפחות קורסים, הילדים לא מצליחים לחזור לפעילות. ואנחנו כאן, בכנסת, במה אנחנו מתעסקים? בהצעת חוק הזאת – הצעת החוק עם השרים, עם סגני שרים, עם המחטפים, עם הזיקה. לא בזה אנחנו צריכים להתעסק. אנחנו צריכים להיות ממוקדים נקודתית, לפתור ענף-ענף, לשחרר את המגבלות. היום גם נודע שהחזירו את הגולשים לים, ופתאום מחזירים אותם חזרה מחוץ לים. הם כבר לא יכולים לגלוש. אז אנחנו רואים זיגזגים – כל יום מקבלים החלטה אחת, חוזרים ממנה. פשוט כאוס. חבל שאנחנו מתעסקים בזה במקום לעזור להציל את המשק. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. נא לסיים. << דובר_המשך >> יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת רם בן ברק, ואחריו – חברת הכנסת ע'דיר כמאל מריח, אם תהיה נוכחת. היא כבר נוכחת. סליחה, לא שמתי לב. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, לפני שאתה מאפס לי את השעון – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עוד לא התחלתי ועוד לא כתבתי. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לפני שאתה מאפס לי את השעון – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – אני רוצה להגיד לחבריי מהעלייה הרוסית שלדעתי העלייה הרוסית היא אחד הדברים הכי טובים – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ככל שיהיו דברים כנים ונכונים – – – << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – שקרו למדינת ישראל ב-72 שנות קיומה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, אדוני. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> חבר העמים – – – << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> חבר העמים. חבר העמים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> כי אוקראינה – – – << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> צודקת. קטי, לפעמים את צודקת. חבר העמים. חבר העמים. אדוני היושב-ראש, קראתי בעיון רב את הסכם האזיקים של ממשלת נתניהו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> בואו לא נתבלבל, ממשלת אחדות וחירום זה לא. מפלגת כחול לבן וספיחי מפלגת העבודה הולכים לפגוע בדמוקרטיה, לא לשמור על הדמוקרטיה. כל תכליתו של החוק ושל ההסכם הזה זה לכבול את ידי הצד השני כדי שאף אחד לא יעשה תרגיל לשני – שברור שבוא יבוא. אבל גרוע מזה – זה יכבול את ידי הממשלה בכל צעד. לראשונה בהיסטוריה, ובשונה בתכלית מההבטחות של כחול לבן לציבור הישראלי, אתם הולכים לתת יד לכך שלא רק שר עם כתב אישום יוכל לכהן בממשלה אלא ראש ממשלה מורשע יוכל לכהן כממלא-מקום ראש הממשלה, ובפועל להיות ראש ממשלה. זאת פשיטת רגל ערכית. אני רוצה לשאול את שרי ממשלת נתניהו החמישית, חבריי מכחול לבן – שלום, גינזבורג: חבריי מכחול לבן, האם מישהו מכם היה מוכן להציב בראש רשות המיסים אדם שמואשם בשוחד? האם מישהו מכם היה נותן יד למינוי של ראש רשות הרישוי במשרד התחבורה שמואשם במרמה והפרת אמונים? מי ומה ימנע משומרי הסף, מהפקידים הבכירים שלנו, ליפול במלכודת הדבש של מתנות מחברים, עלק חברים? אדוני היושב-ראש, אני רוצה לפנות לרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי. הרי אתה, גבי, הדחת את אחד הקצינים הטובים ביותר שהיו לצה"ל, תא"ל צ'יקו תמיר, שנתן לבן שלו לנהוג בטרקטורון צה"לי, כי אתה קבעת שאתה רוצה שלקצינים שלנו יהיה מסד ערכים אחר, אבל ראש ממשלה, שעומד בקצה הפירמידה של המדינה, אתה כן מוכן? איזה מסר אנחנו מעבירים כלפי מטה? אדוני היושב-ראש, אני רוצה לפנות לרמטכ"ל לשעבר חבר הכנסת בני גנץ: בני, אתה מוכן לתת יד לתיקון חוק-יסוד שמעתה והלאה מייצר תקדים שראש ממשלה מואשם בשוחד יוכל לכהן בלי בעיה? תיקון חוק בלי סעיף שצופה פני עתיד? אני מבין שלחוץ לכם לתת לביבי, שמואשם ואולי יהיה מורשע, להיות ראש ממשלה, אבל מה לגבי העתיד? מה יקרה מעכשיו והלאה? על מה אנחנו מדברים פה? למה לא התעקשתם להכניס בחוק הזה שאתם מביאים – לפחות בשלוש השנים האלה תכניסו איזה סעיף שאומר שאחרי זה אי-אפשר שיכהן ראש ממשלה עם כתב אישום חבריי חברי הכנסת, אני מסכים כי מחיר הבחירות הוא בלתי נתפס. הוא בלתי נתפס והוא לא רצוי, ובינינו – הוא גם אף פעם לא היה על הפרק. אבל האם מישהו מכם בחן את העלות של תקדים שבו ראש ממשלה שמואשם בשוחד יכהן כאן? לא זאת אף זאת, עוד הגדלתם לעשות והסכמתם שראש ממשלה שמורשע יוכל לכהן. אנה אנו הולכים? אני שואל – אולי נשנה גם את זה שנשיא המדינה יוכל להיות כאן אדם שהורשע בפלילים, כך שלא נזדקק להגיע שוב לדיונים על דיונים על דיונים בשביל פרסונה כזאת או אחרת. וכולכם יודעים למה אני מתכוון. אני עדיין מאמין, ויש סיכוי יותר מסביר, שבסופו של דבר לא תקום – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – ממשלת נתניהו החמישית. ממשלת נתניהו החמישית במתכונת המוצעת לא תקום, כי ביבי השיג כל מה שרצה – כחול לבן כבר העניקו לו לגיטימציה לכהן תחת כתב אישום, ועוד אפילו יותר ממה שביקש –גם אם יורשע. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, עוד לא מאוחר מדי לשים סוף לפרסה הפוליטית הזאת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> עוד לא מאוחר מדי לחוקק את החוקים האמיתיים לשימור הדמוקרטיה. לא נותנים יד לנאשם בפלילים לנהל את המדינה. כמו שאף אחד לא היה ממנה במטכ"ל אלוף שמואשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים, ככה אל תיתנו לנאשם לנהל את המדינה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> החוק היום מתיר את זה, אבל אנחנו התחייבנו לשנות את הנורמה הזאת. אפשר, עוד אפשר לעשות את זה. בואו, תצילו חלק מהכבוד העצמי שלכם, וניישם את מה שהבטחנו: חוקים לשימור הדמוקרטיה וממשלת אחדות בראשותנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה לחבר הכנסת רם בן ברק. חברת הכנסת ע'דיר כמאל מריח, בבקשה, גברתי. אחריה – חברת הכנסת מאי גולן. << דובר >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חשוב לי היום לספר לכם את סיפורה של מייסה חלבי אלשיך. מייסה היא בחורה צעירה, דרוזית, דתייה, מהכפר עוספיא. היא אישה אמיצה וחכמה, שייסדה את מיזם לוטוס, מיזם שמלמד נשים דרוזיות דתיות תכנות, מכשיר אותן ומשלב אותן בתעשיית ההייטק, בחברות הכי גדולות והכי מובילות בארץ ובעולם, דוגמת אמדוקס ואינטל. מייסה כיום בעיצומו של מיזם שבו היא מגייסת כספים מתרומות של אזרחים פשוטים וטובים, מעמותות ומארגונים. לצערנו היא אינה מצליחה להישען על תוכנית ממשלתית כלכלית רחבה, שבאה לתת מענה לכל המיזמים האלה, שהם כל כך חשובים, שצומחים לנו בפריפריה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> כמאל, יש תוכנית כזאת בתמ"ס, שנקראת מסלולי תעסוקה. במקרה בעלי היה אחראי עליה. << דובר_המשך >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> נכון, יש כזאת תוכנית, אבל היא לא מספקת, כי יש כמה קריטריונים שלא עוזרים לכל תוכנית ולכל מיזם. שמתי לב לסעיף בתוך ההסכם הקואליציוני בין כחול לבן לבין הליכוד, סעיף מס' 19, ובו כתוב, ואני מצטטת: "שגריר ישראל באו"ם, שגריר ישראל בלונדון, שגריר ישראל בפריז ושגריר ישראל בקנברה ימונו על ידי ראש הממשלה לכל תקופת כהונתה של הממשלה". בסוגריים כתוב: "לא יוחלפו גם בעת ולאחר ביצוע הרוטציה". אני מפנה אתכם גם לסעיף מס' 19 בהסכם הקואליציוני שהתגבש בין כחול לבן לבין העבודה, ובו כתוב, ואני שוב מצטטת: "לנציג מפלגת העבודה יישמר תפקיד שגריר או קונסול באחת הנציגויות הדיפלומטיות הבכירות בחו"ל". דמיינו אילו במקום שני הסעיפים האלה היה כתוב משהו אחר: ממשלת ישראל תדאג לפיתוח הפריפריה, תדאג לצמצום פערים, תדאג להעצמת נשים, תפתח יזמות, תפתח חדשנות, תפתח מיזמים של טכנולוגיה – כי ככה נראה הסכם קואליציוני במדינה דמוקרטית נאורה ומתפתחת. הסכם קואליציוני – מה המהות שלו, אם נשאל? המהות שלו זה לדאוג לעם הפשוט, לדאוג לאזרח הקטן, ולא לדאוג לשליט, לא לדאוג לג'ובים הבאים בתחנות הבאות של נבחרי הציבור. לא לשם זה באנו – לבדוק איפה יועסקו ואיפה יעבדו, אם זו משרה בכירה או לא. לא ככה אמור להיראות הסכם קואליציוני. אז אני מבקשת להפנות את תשומת הלב שלנו, כנבחרי ציבור – כי זו המהות שלנו: לשרת את הציבור – לסיפורה של מייסה חלבי אלשיך ולסיפורן של כל כך הרבה נשים מהמיעוטים, מהפריפריה, שהן בקושי מצליחות, ובתעוזה ובהמון אמונה בדרך הן מנסות לפתח מיזמים, ולחשוב ולדמיין שיום אחד – אני רוצה שבהסכם הקואליציוני הבא, בסעיף 19, הן יוזכרו והן יופיעו בו. הלוואי שהיום הזה יבוא. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מריח. חברת הכנסת מאי גולן, ואחריה – חבר הכנסת חמד עמאר. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> מאי גולן (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, בזמן שאנחנו פה, בכנסת, מחוץ לכנסת וליד בית המשפט העליון עומדים עכשיו אנשים ומפגינים ביחד עם דגלי ישראל. הם עומדים ומניפים שם דגלים וזועקים את זעקת רוב-רובו של העם, יש לציין. כמובן, אף אחד לא מראה אותם בתקשורת; אף אחד לא נותן להם יותר מדי תשומת לב. על מה הם מפגינים? הם מפגינים על הדמוקרטיה. איזו דמוקרטיה? לא הדמוקרטיה שהתקשורת אוהבת לדבר עליה, שארגוני השמאל אוהבים לדבר עליה, שכל יפי הנפש וארגוני הזכויות למיניהם אוהבים לדבר עליה; אותה דמוקרטיה בסיסית של העם, של הריבון, זה שהולך להצביע בבחירות ומקווה לדבר נורא פשוט: שהזכות הבסיסית שלו, הדמוקרטית, תיושם בפועל בכנסת. אבל זה קורה, והינה אנחנו רואים איך זה לא קורה: שלוש פעמים בשנה האחרונה הלכו אזרחי ישראל ליישם את זכותם הדמוקרטית, אותה זכות שאנחנו מדברים עליה, בחרו שוב ושוב, ועדיין יש מישהו אחר שמחליט עבורם את ההחלטות. אתן לכם עוד דוגמה: עשר שנים אנחנו מבינים שמשהו רע מאוד קורה פה, כששלוש פעמים מבוטל חוק המסתננים – מעוקר, מסורס, נרמס על ידי שופטי בית המשפט העליון – ועולם כמנהגו נוהג, למרות שבחרנו בקלפי, ויש לנו נציגי ציבור שאמורים ליישם את הדברים האלה. עכשיו גם מבוטל חוק הפיקדון. אתם יודעים, חוק הפיקדון, התמריץ היחיד שעוד נשאר כדי להילחם במסתננים הבלתי-חוקיים שמגיעים לפה מכל העולם, גם הוא בוטל ככה פתאום על ידי בג"ץ. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> פתאום. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> חד-משמעית, פתאום. ולא רק זה, הם גם רוצים שנחזיר את הכספים בתוך 30 יום – הם, אותם אנשים שחיים להם שם במגדלי השן, לא יודעים בכלל מה זה דרום תל אביב, לא יודעים בכלל מה זה שכונות העוני, בזמן שבעשור האחרון אנחנו רואים שהתיישבויות מפונות, מוקפאות, כל מיני מחבלים למיניהם מקבלים זכויות, מצליחים לעתור, הם מחליטים עבורם איזה חדר בבית שלהם כן ייהרס אחרי שהם רצחו יהודים או לא ייהרס. גם היום, למשל, עוד חדשה אחת באמת מרעננת לכל המסע הזה: בג"ץ מקפיא את מינויו של דן אלדד, ממלא מקום פרקליט המדינה. וכבר אף אחד לא מופתע, כי למה להיות מופתעים? למה? הרי יש פה מי שמנהל בפועל, תרתי משמע, את המדינה, וזה לא אנחנו – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> עוד דקה. – – לא נבחרי הציבור, לא המנהיגים, גם לא העם. אנחנו לא הריבון. אתם יודעים מה, אפילו אשר ואירית, הורים שכולים ששכלו את בנם, מה הם ביקשו? הם ביקשו סך הכול להביא ילד מהזרע המוקפא של הבן שלהם, שהלך לשרת בצבא הגנה לישראל, אבל בית המשפט העליון החליט שהם לא ראויים לעשות את זה. למה? כי הם הבריאה, הם היקום, הם המהות. הם לא – אנחנו פה רק תפאורה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מסיימת. משפט אחרון, מסיימת. תראו, הרבה דובר על הפחד מבחירות רביעיות, על הכסף שיישפך. ואני אומרת במשפט: למה ללכת לבחירות רביעיות? למה, אם יש את שופטי בג"ץ? גם ככה הם מחליטים מה לחוקק. גם ככה הם מקבלים פה את ההחלטות האמיתיות. הם מנהלים ומיישמים את מדיניות ישראל בפועל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> ולכן, אני קוראת מפה למפגינים שיושבים בחוץ: חזקו ואמצו, אנחנו מגבים אתכם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. תודה רבה לחברת הכנסת מאי גולן. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת דסטה גדי יברקן. שלוש דקות, בבקשה, אדוני. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הסכמתי איתך כאשר הצגת את החוק. אנחנו באמת במצב מאוד קשה – אבטלה של מעל מיליון איש, מדינה במצב הכי קשה שיש. גם לא נשכח, מ-1 בחודש אנשים יצטרכו להתחיל לשלם משכנתאות, יצטרכו לשלם את החשמל, את ההלוואות שלקחו, את החובות, את הצ'קים שהוציאו – ומעל מיליון איש מובטלים. אבל אנחנו לא דנים כאן במצב הכלכלי הקשה. לא ראיתי כלום, דיון אחד על המצב הקשה; לא ראיתי דיון אחד על איך אנחנו מניעים את המשק; לא ראיתי דיון אחד על איך אנחנו מורידים את האבטלה, כי בן אדם שמוצא את עצמו בבית, יושב, מובטל, זה הורס לו את כל החיים, אבל אנחנו לא עושים את זה. אנחנו דנים בחוק שנותן הרבה ג'ובים. כחול לבן יכלו להיכנס לממשלה, אם הנושא היה כל כך חשוב, אבל למה לקבל 16 שרים? למה לקבל שמונה סגני שרים? למה לקבל את כל הוועדות שצריך לתת להם – ובזה אני הייתי איתכם: תלכו על הוועדות, תקבלו את הוועדות, לא צריך את כל התפקידים האחרים. תקבלו מספר שרים לפי הגודל שלכם. אתה לא יכול לקחת 59 חברי כנסת מול 19 חברי כנסת – אתה לא יכול. ואם ניכנס לחוק שאנחנו דנים בו היום, צריך לזכור שלושה דברים: ראש הממשלה, ראש הממשלה החלופי וזיקה. אנחנו מחוקקים כאן אפשרות לראש ממשלה חלופי לפטר שר בממשלה אם יש לו זיקה לאותו ראש ממשלה חלופי – זה מה שאנחנו עושים היום. אנחנו מאפשרים שר ועוד שר באותו משרד בלי תיק. בואו ואתן לכם דוגמה, רק שתבינו בדיוק מה קורה: בואו נגיד שיש לנו משרד לענייני חלל – יש במדינת ישראל משרד לענייני חלל? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן, יש, המדע והחלל. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ניקח את משרד החלל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> משרד המדע והחלל. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, חלל לבד אני רוצה. יש אפשרות? יש או אין אפשרות? << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> יש משרד המדע והחלל – – – << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ניתן לחלל. אז ניקח את משרד החלל, נשים שר לענייני חלל, נשים אצלו עוד שר ללא תיק, נשים עוד שני סגני שרים. תארו לעצמכם: לשכה אחת – לשכת שר שאמור לנהל את המשרד, עם שבעה-שמונה עוזרים, עם מזכירות, עם לשכה; שר ללא תיק, עם שבעה-שמונה עוזרים, עם לשכה, עם מזכירות; סגן שר, עם חמישה-שישה עוזרים, מזכירות ולשכה, ועוד סגן שר. ועם כל זה נתחיל לחפש למי לכל אחד מהם יש זיקה – האם לראש הממשלה או לראש הממשלה החלופי. תתביישו לכם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. תודה רבה לחבר הכנסת חמד עמאר. חבר הכנסת דסטה גדי יברקן. אחריו – חברת הכנסת יוליה מלינובסקי. בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, עשרות אלפי סטודנטים בעשרות אוניברסיטאות ומכללות משלמים עשרות אלפי שקלים בשנה עבור שכר לימוד. סטודנטים אלו עובדים קשה על מנת לממן את שכר הלימוד. חלקם אף לוקחים הלוואות למימון, וחלקם מקבלים מלגות. בתקופה זו, שבה הקורונה השביתה את רוב המשק, גם המכללות והאוניברסיטאות סגרו את שעריהן בפני הסטודנטים, והתחילו ללמוד בזום. בשל כך התאגדו אלפי סטודנטים מעשרות מכללות ואוניברסיטאות על מנת שלא יגבו מהם שכר לימוד על התקופה הזאת. דרישתם צודקת לחלוטין, אדוני היושב-ראש, ואף יש בה ערך חינוכי עליון שלא גובים תשלום אם אין תמורה. במקום לקבל את בקשת הסטודנטים, חלק מהמוסדות מציעים הלוואות, לעזור בתנאי התשלומים. כמובן שזה לעג לרש, בגלל שרובם לא עובדים בתקופה זו. אני הייתי מציע שהאוניברסיטאות והמכללות הללו ייתנו מענק או פטור מתשלום בתקופת הקורונה. חלקם גם לא יחזרו לעבודה גם אחרי תקופת הקורונה, לצערנו הרב, ולצערי יהיו כאלה שאולי גם לא יחזרו לספסל הלימודים. אני מקווה שכל סטודנט יחזור להשלים את לימודיו. בשבוע שעבר שוחחתי עם סטודנט בשם שלו, סטודנט מהקריה האקדמית אונו, והוא שטח לפניי את הבעיות הקשות שעומדות בפני הסטודנטים. הוא אמר לי שבאופן אישי אין לו בעיה לעמוד בתנאי התשלום, ככל הנראה, אבל הוא רואה את החברים שלו שנוטלים – מה שנקרא, פשוט קורסים מהנטל ואין להם יכולת להחזיר את הכסף הזה למכללות והאוניברסיטאות. הייתי רוצה לפנות לראשי המכללות והאוניברסיטאות, באמת, לקחת את העניין הזה ולבקש מהסטודנטים: תעצרו, אל תשלמו. אנחנו נשלם על התקופה הזאת, ניתן לכם מלגות. בסופו של התהליך הסטודנטים הללו הם המוח מאחורי כל מה שהחברה הישראלית העתידית תהיה מושתתת עליו. המקרה הזה מציף מחדש בעיה, בעיה חמורה יותר, במועצה להשכלה גבוהה, והוא שכר הלימוד הגבוה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> במכללות משלמים פי שלושה משכר הלימוד באוניברסיטה. אני מקווה שיבוא יום ושכר הלימוד לאוניברסיטה יהיה מלגה שהמדינה מציעה למיטב בניה ובנותיה. הגיע הזמן שישראל באמת תהיה צעד אחד קדימה ממה שהיא נמצאת בו היום. לעניין התשלום, כל הסטודנטים התאגדו והגישו עתירה על סך 30 מיליון שקל כדי שהמכללות האלה באמת ייעתרו לדרישה ואפשר יהיה למנוע תשלום על דבר שהם לא קיבלו. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יברקן. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, ואחריה – חבר הכנסת אופיר כץ. אחר כך – חבר הכנסת ישראל אייכלר. בבקשה, גברתי, שלוש דקות מלאות לרשותך. << דובר >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני רק רציתי להתעדכן ולשאול: אולי אתה יודע מה שלום יושב-ראש הכנסת? הוא בסדר? אנחנו פשוט בכלל לא זוכים לראות אותו פה. נהוג – היה נהוג – שיו"ר הכנסת המכהן בא, פותח את הישיבה לפחות בהתחלה ואחר כך מתחלף עם הסגנים שלו. אז אני מאוד אשמח אם בני גנץ יראה לנו את הפנים שלו, כי אתה יודע, יושב-ראש הכנסת זה תפקיד ממלכתי שגם חייב לקיים החלטות של בג"ץ, להזכירך. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> חבל שלא צפית אתמול בחידון התנ"ך. הוא היה שם שעתיים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הוא היה פה בישיבה הקודמת של הכנסת, ניהל את כולה. אבל כל אחד ועמדותיו. כן, בבקשה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אמרתי: פה, בכנסת. אני לא ראיתי אותו פה בכנסת הרבה זמן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כנראה שלא היית בטקס הזיכרון. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הוא היה פה היום, הכול בסדר. תמסור לו ד"ש ממני באופן אישי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אגב, את יכולה לצעוד כמה צעדים פה מחוץ למסדרון ותוכלי לראות אותו. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> שום דבר אישי. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> לכי אליו הביתה, תבקרי אותו. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> שום דבר אישי. יו"ר הכנסת לפחות מפעם לפעם צריך לבוא ולפתוח ישיבות ולהיות נוכח, וגם לשמוע אולי דברי ביקורת. לא קרה כלום. זה חלק מהעניין. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> כבר אין לך צעיף שחור – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אחד היועצים הפרלמנטריים שלי הוא קצין במילואים, עושה מילואים, ככה, אתה יודע, ארוכי ימים מדי פעם. יותר מדי. שאלתי אותו, אמרתי: דור, יש דבר כזה בצבא שנקרא ניווט? הוא אמר: כן. אז כשקצין עושה ניווט ומוביל את הפלוגה או את היחידה או את החיילים שלו, הוא חייב להיות בטוח שהניווט שלו נכון, כי אם הניווט לא נכון, הם יכולים להיתקל בבעיות – באויבים, במכשולים, בכל מיני דברים לא סימפטיים. הוא אמר: כן, נכון, זאת אחריות של הקצין, זה חלק מהתפקיד שלו. אמרתי: אם קורה שהקצין או החבר'ה רואים שמשהו לא טוב, משהו לא נכון, מה עושה קצין נבון, חכם ואחראי? הוא אמר: עולה לגבעה, מסתכל, עושה הערכת מצב, ואם הוא מבין שהוא טעה, הוא יורד ומשנה את המסלול. אז אמרתי: ומה קורה אם אותו קצין הוא כזה, כפי שהעוזר שלי אמר, ראש בקיר – הוא השתמש במילים אחרות, שנהוגות כנראה בז'רגון צבאי – והוא ממשיך את המסלול לתהום? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ליברמן. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז אני לא אגיד מעל במת הכנסת מה היו הכינויים לאותו קצין שממשיך להוביל את הפלוגה שלו לתהום ולהתאבדות. כל אחד ששירת בצבא בטח יודע מה הסלנג המתאים. << קריאה >> עוזי דיין (הליכוד): << קריאה >> אני רואה שאת חושבת לעשות שמיכה ליו"ר. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני ממליצה לכל אחד שמוביל את הפלוגה, היחידה, הגדוד – מה שלא יהיה: אם הוא מרגיש שמשהו לא בסדר או שאולי יש חשש סביר שמשהו לא בסדר, לעלות לגבעה, להסתכל שמאלה וימינה, ואולי כדאי לחשב מסלול מחדש; אלא אם כן זאת התאבדות קולקטיבית וזאת המטרה. בהצלחה לכל הצדדים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מלינובסקי. חבר הכנסת אופיר כץ – אינו נוכח; חבר הכנסת ישראל אייכלר – אינו נוכח. חברת הכנסת סונדוס סאלח, בבקשה, גברתי, ואחריה – חבר הכנסת אורי מקלב. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> איזה מזל שאנחנו כבר לא תלויים בליברמן, שמוביל אותנו עם ראש בקיר לבחירות אחרי בחירות. מקווה שהוא הקשיב לנאום שלך. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> תקשיב, מזל שעכשיו אין לכם את מי להאשים, רק את עצמכם. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא, עכשיו אנחנו מסודרים. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> – – – זה הרבה הרבה יותר – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> עכשיו אנחנו מסודרים. תקום ממשלה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה, גברתי, שלוש דקות לרשותך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, תודה רבה. אתם בטח רוצים לשמוע את חברת הכנסת – – – << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – דברים אחרים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת עמר, חבר הכנסת עמר, אתה בטח רוצה לשמוע את חברת הכנסת סאלח. בבקשה, גברתי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הסר דאגה מליבך – – – << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> סבלנות, סבלנות – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, תודה. חברת הכנסת מלינובסקי, תודה רבה. אנחנו רוצים לשמוע את חברת הכנסת סונדוס סאלח. בבקשה, גברתי. << דובר >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, מה לא עושים ומה לא עשו כדי שבנימין נתניהו ימשיך לכהן כראש הממשלה, ומה בנימין נתניהו לא עשה כדי לדחות את המשפט שלו, אף עד השמדתו – אפילו שינויים בכללי המתמטיקה היסודית ביותר. אתם יודעים, לתפור חליפה שמתאימה גם לגנץ וגם לנתניהו זאת משימה כמעט בלתי אפשרית, וזה החוק שהונח בפנינו. נעשו בו שינויים אפילו בכללים יסודיים במתמטיקה. בכל מקום בעולם אחת פלוס אחת זה שתיים; רק במדינה הזאת אחת פלוס אחת נשאר אחת – ראש ממשלה אחד. להזכיר לכם, בנוסחה הכי פשוטה, x ועוד אחת שווה אחת במקרה אחד ויחיד: כשה-x שווה אפס. ממש. אין פתרון אחר. בתוך התוהו ובוהו הזה אני רוצה לזעוק את זעקתם של ראשי הרשויות ביישובים הערביים, אשר בטח הולכים לאיבוד בתוך הדפים של ההסכם הזה, שהוא מנותק מהמציאות שאנחנו פוגשים בחוץ – המציאות של המשק הקורס, האנשים הקורסים, הנשים הקורסות. בכל הרמות, בכל התחומים יש קריסה טוטלית, ויש אנשים שבחדרי חדרים עדיין ממשיכים לקיים הסכם שמדיר אותם, שמפנה אותנו לעוד משבר כלכלי ופוליטי. הרשויות הערביות, יותר מ-80% מהן בעוני. לפי המדדים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הן בדירוגים הכי נמוכים מבחינה סוציו-אקונומית. זה הזמן לעשות צדק ולא צדקה. זה הזמן, באמת – צעד אחד כלפי כלל האוכלוסיות המוחלשות, ובטח כלפי הרשויות המקומיות שעשו את התפקיד שלא צלח בידה של הממשלה לעשות אותו בזמן המשבר הזה בחברה הערבית. אם נסתכל על התרחשויות הדברים, בין שזה הנגשת המידע בשפה הערבית – זה היה מאבק של הרשימה המשותפת, ארגונים אזרחיים והרשויות המקומיות; הבדיקות שנעשו בחברה הערבית – גם זה היה מאבק ועשייה של הרשימה המשותפת, ראשי הרשויות וארגונים אזרחיים; כשמדברים על המוכנות של בתי חולים והצוות הרפואי, תזכרו שאין אף בית חולים אחד בשום יישוב ערבי שהקימה הממשלה; כשאנחנו מדברים על למידה מרחוק, תזכרו שביישובים הערביים יש כל כך הרבה תלמידים שנשארו רחוקים מהלמידה כי יש בעיה בתשתיות החשמל והאינטרנט. המשבר הזה העמיק את הפערים. ההסכם הזה והקמת הממשלה הזאת יעמיקו את הפערים הפוליטיים, הכלכליים, החברתיים והבריאותיים. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת סאלח. חבר הכנסת אורי מקלב – אינו נוכח; חבר הכנסת יעקב טסלר – אינו נוכח. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת יאיר גולן. שלוש דקות, בבקשה, אדוני. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אזרחי ישראל – כמו שנוהג ראש הממשלה להגיד, ובני גנץ, אז גם אני אגיד – אנחנו עומדים בפני שינוי המשטר החוקתי במדינת ישראל כך שתתאפשר – ואדוני היושב-ראש, שמעתי את נאומך בקשב רב וציינת לא אחת: אין כאן שינוי משטרי. אני מפנה אותך לחוות הדעת של היועץ המשפטי של הוועדה שאתה עומד בראשה, שהגיעה אתמול בלילה ולקח ארבע-חמש שעות ללמוד אותה אל תוך הלילה – וגם על זה נדבר בוועדה – שבכל עמוד מצוין איזה שלוש פעמים או פעמיים לפחות: שינוי משטרי. בכל עמוד. אז לבוא לטעון כאן במליאה שאין שינוי משטרי – לאלוהים הפתרונים. השינוי המשטר החוקתי במדינת ישראל מאפשר את רמיסת חוקי-היסוד שלנו בעקבות הקמתה של ממשלת נתניהו החמישית, ממשלה שכנגד העומד בראשה יש שלושה כתבי אישום –שלושה סעיפי אישום בכתב אישום אחד, והכול בחסותו של היושב-ראש בני גנץ. אין לי ספק שאם האנרגיות של חברי הקואליציה העתידית היו מושקעות באופן הזה בהתמודדות עם נגיף הקורונה, להערכתי, היום היינו כבר מוצאים אולי תרופה לנגיף. אבל את חברי הקואליציה המתגבשת לא מעניין המשבר שבו אנו נמצאים; מעניין אותם המשבר שבו ראש הממשלה נמצא, המשבר המשפטי שמשפיע על כל המערכת השלטונית שלה, והוא הסיבה היחידה לשלוש מערכות בחירות. אם רציתם להצטרף, הייתם אומרים מהסיבוב הראשון: עזבו, חברים, לא מתאים לנו. לכו לבד, תצטרפו, אין לי בעיה עם העניין הזה. אם זו דרככם, תפדלו. משכתם את כל המדינה שלוש מערכות ובסוף הצטרפתם על גחונכם. חבריי לשעבר בכחול לבן, בשביל זה נבחרתם לכנסת? אני שואל אתכם: אתם משקיעים את מרב זמנכם בשינוי אופי השלטון שלנו כדי שכולכם תהיו שרים וסגני שרים? חבריי חברי הכנסת, החלשת הכנסת פוגעת בכולנו. הרי מה אנחנו מאשרים פה? חוק שמאפשר לממשלה לשלוט באופן שמנטרל את הכנסת מלהחליף אותה ואת הרכבה והעומד בראשה. גם אם נמצא לכך רוב בקרב חברי הכנסת, אין חוק בספר החוקים הישראלי שבו רוב כופה דעתו על המיעוט במדינה דמוקרטית. ואה, אדוני, כנראה יש לי חדשות בשבילכם – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני מסיים. – – המספר 75 הולך להשתנות ל-72. שמעתי אומרים במסדרונות הליכוד שהם לא מאושרים מכך, ולכן הם הולכים לשנות את הרוב לפיזור הכנסת כנראה מ-75 ל-72. ומה הסיבה, חברת הכנסת זנדברג? ימינה בחוץ. חברת הכנסת שקד, אני אומר לך, אי-אפשר לתרגם את זה מאחור: כחול לבן – 17; גוש הימין מינוס ימינה – 52; לוי אבקסיס – 1; העבודה – 2. סך הכול 72. הינה, משנים מ-75 ל-72. הכול אפשרי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת לוי. חבר הכנסת יאיר גולן, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת עידן רול. שלוש דקות. << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ב-13 בספטמבר 1984 הושבעה ממשלת ישראל העשרים-ואחת. הייתה זו ממשלת רוטציה בראשות פרס כראש ממשלה ויצחק שמיר כשר החוץ וכממלא מקום ראש הממשלה. גם אז היה מחיר לרוטציה, והממשלה מנתה 26 שרים במקום 21 בממשלה העשרים. ב-20 באוקטובר 1986 הושבעה ממשלת ישראל העשרים-ושתיים. הרוטציה מומשה – פרס ושמיר התחלפו בתפקידיהם. מספר השרים לא השתנה. שתי הממשלות האלה, שניתן לראותן כאחת, כיהנו למעלה מארבע שנים במסגרת הכנסת האחת-עשרה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> רוטציה בלחיצת יד. הסכם ג'נטלמני. << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> אני רוצה להזכיר לכנסת הנכבדה – זה מפריע לי, תודה – חוק-יסוד: הממשלה קובע שבממשלה יכהנו 19 שרים וארבעה סגני שרים. מדוע אנו זקוקים ל-36 שרים ו-12 סגני שרים? מדוע צריך להמציא משרדים שבאמת לא קיימים? פעם הייתה פה פרקטיקה של שר ללא תיק. מדוע הפרקטיקה הזאת נעלמה? מדוע צריך לבזבז כספי ציבור לשווא? אני רוצה לומר כמה מילים על מה שנהוג בעולם: בגרמניה יש 14 משרדי ממשלה; בצרפת – 20; באיטליה – 18; בריטניה הגיעה לשיא של 27, מתוכם 25 משרדים ועוד שניים ללא תיק. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תגיד גם כמה חברי כנסת יש שם. << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> נורבגיה – 19; סרביה – מדינה מתוקנת – 14. אני רוצה להקריא לכם ציטוט מאתר ynet לקראת כינונה של הממשלה השלושים-ושלוש ב-2013. כך כתוב: הממשלה השלושים-ושתיים של מדינת ישראל נופחה לממדים אדירים. היא כללה, לא עלינו – זו תוספת שלי – 30 שרים, מהם שלושה בלי תיק וחלקם במשרדים שנתפרו במיוחד, ותשעה סגני שרים, חלקם כלל לא במשרד ביצועי קיים. אנה הגענו. רבותיי חברי הכנסת, לא צריך להיכנס להצעת החוק. החוק הזה שהונח פה לפנינו בחוברת הכחולה זה חוק מושחת הסותר כל נורמה ציבורית מקובלת, העומד בסתירה לשכל הישר ולתבונת הלב. בעת משבר בריאותי, כלכלי ושלטוני, החוק המובא לפנינו הוא שיא חדש בציניות פוליטית. אני רוצה לסיים ולומר את הדבר הבא: יש גם תקווה. לפחות ביולי נכריז על סיפוח, ועם הסיפוח נוכל לבטל סוף-סוף את המשרד לשיתוף פעולה אזורי. ומילה אחרונה: ממשלת ישראל השביעית, זו שהובילה את ישראל לניצחון האדיר במבצע קדש והתמודדה עם איום קיומי שבא לידי ביטוי בבניין כוח מואץ במצרים, מנתה 17 שרים. געגועים לעבר. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת גולן. חבר הכנסת עידן רול, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת מאיר כהן. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בשבוע שעבר פניתי ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה שיבדוק בדחיפות את המימון שהובטח לחברי הכנסת הנדל והאוזר. כולנו מכירים את דעותיהם של חברי הכנסת הנדל והאוזר, או לפחות את דעותיהם כפי שטרחו לציין אותן בכל פלטפורמה אפשרית בשנה החולפת. כולנו מכירים את הסלידה שהם תיארו מנתניהו ואת ההצהרות הברורות שלא ישבו תחתיו בממשלה שלו. אחרי שהתבשרנו שהם החליטו לשבת בממשלת נתניהו החמישית, באורח פלא התגנבה גם הצעת חוק לשינוי חוק מימון מפלגות, מה שיאפשר להם לקבל 6 מיליון שקלים שהם לא זכאים להם לפי החוק הנוכחי. בניגוד למה שהם אומרים, לא נלקח מהם כלום. הם פשוט לא מרוצים מהחוק הקיים. אגב, זה אותו חוק שחל כשהם החליטו לרוץ בבחירות לכנסת. זה גם אותו חוק שחל כשהם החליטו להתפצל מכחול לבן. אבל אם כבר משחקים בלשון מאזניים פוליטיים, אז למה לא פשוט לשנות את החוק שיתאים בול למה שהם רוצים? אתם צריכים להבין: שינוי חוק רטרואקטיבי, כלומר שינוי חוק בדיעבד, מייצר חוסר יציבות למשטר שלנו. למה? כי אם אני משנה היום חוק בדיעבד ככה שיחול על העבר, אנחנו מאבדים ודאות –אנחנו לא יודעים למה אנחנו זכאים, אנחנו לא יודעים מה אנחנו חייבים, אנחנו לא יודעים אפילו מתי אנחנו עוברים על החוק – כרגע, ברגע זה ממש ­– כי הוא עלול להשתנות. שינוי חוק ככה שיחול פרסונלית, כלומר שיחול על מישהו ספציפי מכל מדינת ישראל, משמעותו ברורה מאוד. שינוי חוק פרסונלי אומר: יש אזרחים שווים ויש אזרחים ששווים יותר. זה בדיוק מסוג המהלכים שגורמים לכם, הציבור בבית, לא לבטוח בנו, הפוליטיקאים, כי יש דין אחד לכל הציבור בבית ודין אחר, טוב יותר – אני אעשה לכם ספוילר: ששווה הרבה כסף – לחברי הכנסת הנדל והאוזר. אני פונה אליכם, כל אותם עצמאים שיושבים בבית ואפילו לא זכאים לדמי אבטלה: תארו לכם שיכולתם גם אתם, ממש כמו הנדל והאוזר, לשנות את החוק רטרואקטיבית, שיחול רק עליכם, העצמאים, שתהיו זכאים לדמי אבטלה כבר עכשיו, ממש ברגע זה. אבל בעצם למה לחשוב בקטן? תארו לכם שהייתם משנים את החוק ככה שתהיו זכאים כולכם, כל העצמאים שנמצאים בבית ומסתכלים בעיניים כלות על הפרנסה שלהם מתרסקת ובאי-ודאות על העתיד שלהם – תארו לכם שיכולתם לשנות את החוק ממש כמוהם ולקבל פיצוי מלא על כל שקל שאיבדתם בעסק בתקופת הקורונה. נחמד, נכון? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אבל אתם לא יכולים. והסיבה שאתם לא יכולים היא בגלל שלא קוראים לכם צביקה האוזר ולא קוראים לכם יועז הנדל. אתם בסך הכול אזרחים משלמי מיסים שנאבקים כדי לעבור את המשבר הכלכלי הנורא הזה וכדי לפרנס את המשפחות שלכם, ועבורכם אף אחד לא יתפור חוק במיוחד. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת עידן רול. חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה. אחריו – חברת הכנסת מיקי חיימוביץ', ואם היא לא תהיה – חבר הכנסת האוזר. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אני מוצא חובה נעימה להביע הערכה וכבוד לכל מדליקי המשואות באשר הם, בפרט לגברת אחת מיוחדת, הסבתא – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הם היו מרגשים כולם, נכון? << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> כן, לגמרי – – הסבתא המקסימה ריינה אביטבול, שאני אומר לה בשפה שלנו: (אומר דברים במרוקאית.) אני לא אשכח אותם לעולם, סבתא, אימא היקרה. גאווה גדולה. ולענייננו. חבריי מכחול לבן, כפי הידוע, החלטתם להצטרף לממשלת נתניהו החמישית. כשותפכם עד לא מכבר – כשותפים שלכם, אנחנו מנסים להניא אתכם מהדרך השגויה הזאת. מעולם, אגב, לא היינו נגד אחדות וממשלת חירום, אבל לא במתכונת הזאת. והשאלה תמיד היא מה הוא המחיר. אם אכן, אדוני היושב-ראש, גברתי המזכירה, אם אכן אנחנו בצוק העיתים ובמשבר חריף – זה וזה גם נכונים – אז אנא, תסבירו לי בפשטות למה צריך 36 שרים. אני משער שכמעט כל חבר וחברת כנסת שעולים לכאן שואלים את השאלה הזאת. למה צריך 36 שרים? למה ישראל חייבת בשעה זו 16 סגני שרים, ולמה חייבים את החוק הנורבגי, החוק שיכניס עוד עשרות חברי כנסת? החלטתם על ממשלה פריטטית? פנטסטי. למה? ומה רע בממשלה של 18 שרים ושני סגני שרים? זאת הרי שעת חירום. אני לא אומר את זה בציניות. אני לא אומר את זה כדי לנהל איזה ויכוח פוליטי. המשק בקריסה: מאות אלפים ללא שכר, ומעל למיליון מובטלים שאינם רואים את האופק. מול הפזרנות חסרת התקדים שאתם מובילים אליה אני רואה את העובדה הפשוטה ששמענו הבוקר – אדוני היושב-ראש, חברת הכנסת זנדברג, סיפר שר החינוך – ושמע את זה גם חבר הכנסת מתן כהנא – ש-25% מילדי מדינת ישראל, אין להם מחשב. כלומר, כל הסיפורים האלה על הלמידה מרחוק – 25%, אגב, רובם הגדול מהמגזר הערבי, ילדים עניים שאין להם מחשב. תחשבו מה היה אפשר לעשות בכסף הזה של 36 שרים ו-16 סגני שרים. יש לפנינו אוכלוסיות שאין להן דברים אלמנטריים. דברים אלמנטריים. לכן, בין שתצלחו בממשלה הזאת ובין שלא – ואני משער שהצרות לא יבואו מאיתנו, השותפים שלכם לשעבר; אתם בוודאי יודעים מאיפה זה יבוא – אבל אם כך ואם כך, אנא מכם, באמת אנא מכם, תפסיקו עם הבזבזנות. תשבו ותחליטו על ממשלה פריטטית של 18 שרים, 14 שרים. זה ייטב לכולם, ובראש ובראשונה גם לכם. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת כהן. חברת הכנסת מיקי חיימוביץ' – אינה נוכחת; חבר הכנסת צביקה האוזר – מוותר. חברת הכנסת תמר זנדברג, בבקשה. שלוש דקות, גברתי. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. בשיר הידוע של כוורת מדברים על מישהו שעשה קולות של שטיח. שנים, מאז שאני ילדה, שאלתי את עצמי איך זה קורה. איך אפשר לעשות קולות של שטיח? עכשיו, כשאני רואה אתכם, אני מבינה. ככה עושים קולות של שטיח: נשכבים מתחת לרגליים של ראש ממשלה, והוא דורך עליכם בניסיון לברוח מהכלא, וגם מנגב את הרגליים. זה שטיחון – עברו איזה 30 שנה. בדרך, השטיח, אם מקשיבים טוב, שומעים אותו אומר: מנענו בחירות רביעיות. מנענו בחירות רביעיות. אבל אז מקשיבים לאלה שמנגבים את הרגליים על השטיח, והם אומרים משהו אחר לגמרי. אם מקשיבים להם טוב, הם עדיין מסתכלים על הסקרים לראות אם כדאי להם או לא כדאי להם בחירות רביעיות. אותם לא מעניין אחדות, אותם לא מעניין קורונה, אותה מעניינים הסקרים. אם הם יהיו מספיק בטוחים שאפשר לחזור לכאן עם רוב של 61 בלעדיכם, הם לא יהססו. הם יעשו איתכם בדיוק מה שעושים עם שטיח – מנגבים את הרגליים וזורקים. אבל את הנזק לאמון הציבור, את הריסוק שהרגיש מחנה שלם של התקווה שהוא תלה בבני גנץ – את זה מאותו רגע כבר אי-אפשר יהיה להחזיר. גם אתם שומעים את זה, אתם יודעים את זה – אתם יודעים שהם מחכים לראות אם ללכת לבחירות רביעיות או לא. זאת הסיבה שאתם כל כך לחוצים להעביר את החוק הזה לפני יום חמישי. מה יקרה ביום חמישי? יהיה איזה ציון דרך בהחלמה מהקורונה? תהיה איזו יציאה חברתית-כלכלית מהמשבר? פתאום עסקים יעברו לקחת הלוואות מהקרן עם ערבות ממשלתית? לא. ביום חמישי אתם אמורים לחתום לביבי על המנדט, ואז אתם תהיו עוד יותר קווץ' או פלסטלינה בידיים שלו. אז אתם ממהרים, אתם רצים-אצים לנסות לחוקק את החוק בזמן שחברי הליכוד מזמן הפקירו אתכם בוועדה. ואז, כשמקשיבים לכם טוב, אתם אומרים עוד משפט: אנחנו נשפיע מבפנים. אז אני רוצה לספר לכם על משפט מפורסם שנהגה להגיד שולמית אלוני: רק תולעים משפיעות מבפנים. כל השאר, עם הכבוד העצמי שלהם, עושים משהו; לא נכנסים פנימה ומתחילים, כביכול, להשפיע מבפנים. ואם במשל הזה ממשלת הימין ונתניהו וממשלת השחיתות הזאת זה התפוח הרקוב, אז אתם יכולים לתאר לעצמכם באיזה תפקיד אתם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים, בבקשה. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> רק מילה אחרונה, אדוני היושב-ראש, למקרה שהממשלה הזאת כן תקום – למרות שהסיכוי לזה יורד בכל שעה שעוברת – למקרה שהממשלה הזאת כן תקום, אתם, שרק לאחרונה נבחרתם לכנסת ובעצם לא ממש כיהנתם כהונה שלמה, כי כל הזמן היו בחירות מקדנציה לקדנציה בשנה האחרונה, אתם תיווכחו מה זה אופוזיציה. וכל הדיבור שלכם על לצעוק מהיציע והשפעה מבפנים – אתם תראו איך זה נראה כשיש כאן אופוזיציה שבאמת תמרר לכם את החיים עד שאתם תצטערו שנכנסתם לממשלה הזאת. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת תמר זנדברג. חבר הכנסת רם שפע – אינו נוכח. חבר הכנסת מתן כהנא, בבקשה. אחריו – חברת הכנסת קרן ברק. אתה כבר הולך הרבה יותר טוב, מתן. << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני רואה שאתה מתרגל. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> מתן כהנא (ימינה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני השר שטייניץ, בעיניי, אחדות היא צו השעה, ואני חושב שבני גנץ עשה את הדבר הנכון, עם כל ההשמצות שהוא סופג, ואיתנו או בלעדינו זה פחות קריטי. אני מציע לכם להקשיב, האוזר והשר שטייניץ. אני חושב שהסכם קואליציוני שכולל בתוכו שינוי של כל כך הרבה חוקי-יסוד זה דבר רע מאוד, במיוחד חוקים שמחלישים את הכנסת. החוק הזה של רוב של 75, החוק שמכריח את הכנסת – שקובע לכנסת מי יכול להיות ראש ממשלה אם הממשלה תיפול ומי לא יכול להיות ראש הממשלה אם הממשלה תיפול; אם 12 ח"כים של מפלגה אחת בוגדים ועוברים לצד השני, מה קורה, מי כן יכול להיות ראש ממשלה ומי לא יכול להיות ראש ממשלה – יש פה חוקים שמגבילים את הכנסת. אנחנו, אנשי הימין, כבעלי תפיסת עולם של שמרנות משפטית, קוראים כל הזמן לבג"ץ להימנע מלהתערב בעבודת הכנסת. אנחנו קוראים להפרדה יותר ברורה בין הרשויות. אני אומר לכם שחקיקת חוקי-יסוד כל כך עקומים בדרך כל כך עקומה זה כאילו שאנחנו מתחננים לבג"ץ להתערב בעבודת הכנסת, אבל הפעם זה גרוע במיוחד, כי אנחנו קוראים להם להתערב בחוקי-יסוד, וזה חמור שבעתיים, וזה מדרון חלקלק מאוד שאנחנו בעצמנו נקרא לבג"ץ להתערב בחקיקת חוקי-יסוד. ועדיין אני אומר פה לשופטי בג"ץ: גם אם זה יגיע אליכם בטעות, אני קורא לכם לא לגעת בעבודת הריבון, שזה אנחנו פה בכנסת. ואני אומר פה לליכוד: אם כבר החלטתם לפתוח חוקי-יסוד כדי לעשות את ההסכם הקואליציוני הזה, אז אנחנו נציע בין הקריאה הראשונה לקריאה השנייה והשלישית להוסיף פסקאות התגברות שהליכוד הציע אותן, ואנחנו משוכנעים שהליכוד וכל הקואליציה כאיש אחד בלב אחד יעמדו מאחורי החקיקה הזאת של פסקות ההתגברות כדי לרסן את בג"ץ. תודה רבה לכולם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת כהנא. חברת הכנסת קרן ברק – אינה נוכחת; חבר הכנסת אלון שוסטר – אינו נוכח; חברת הכנסת פנינה תמנו – אינה נוכחת; חבר הכנסת יוסף ג'בארין – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל שיר – אינה נוכחת; חברת הכנסת אתי עטייה – אינה נוכחת; חבר הכנסת מיקי זוהר – אינו נוכח; חבר הכנסת יואב קיש – אינו נוכח; חבר הכנסת שלמה קרעי – אינו נוכח; חברת הכנסת טלי פלוסקוב – אינה נוכחת; חבר הכנסת ניר ברקת – אינו נוכח; חברת הכנסת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת גדעון סער – אינו נוכח; חבר הכנסת משה יעלון – אינו נוכח. חבר הכנסת ינון אזולאי, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת אבו שחאדה. בוא תעלה. בבקשה, מלכיאלי. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> זה לא ינון אזולאי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן, אבל הוא פספס בדקה, אז – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא שלחו לי. עכשיו שלחו לי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, לא. קראתי. קראתי. תראה כמה עברו מאז. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אז אני מבקש. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שלוש דקות לרשותך. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להצטרף לברכות – – – << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי, לא חבר הכנסת ינון אזולאי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אכן. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני רוצה להצטרף לברכות לאבישי ברוורמן, לנעמי סטוצ'ינר, ורד נעם, גדעון רכבי, הרב יעקב אריאל, דני זמיר, שרה ברייטברג, בנימין זאב קדר, אברהם בן-צבי ועוד, שזכו בתואר היוקרתי חתן פרס ישראל. אני שואל את עצמי: ריבונו של עולם, אותה ועדה חשובה, אותה ועדה יוקרתית שאמורה לקבוע מי זוכה בפרס ישראל, לא מצאה ספרדי אחד, מזרחי אחד, שראוי לתואר חתן פרס ישראל? אותה ועדה שגם קבעה את אותן דמויות שאמורות להתנוסס על השטרות לפני כמה שנים – לא מצאו משורר אחד מזרחי, ספרדי, איזה רב ספרדי, איש תרבות, שאפשר לפרגן לו? רבותיי, אני באמת מפנה את השאלה הזאת לשר החינוך הרב רפי פרץ, שאני סומך עליו שישנה לפחות לשנה הבאה וכן יקבע שמגיע לאדם מזרחי אחד הפרס הזה; לא אחד – לפחות 50% מהם. רבותיי, אנחנו נמצאים בזמן לא פשוט, בזמן שכולם עסוקים. אנחנו מחזקים את הצוותים הרפואיים. רבותיי, אני רוצה לומר כמה מילים על אנשים שלא תמיד נמצאים בפרונט: כמובן, השר הרב דרעי, שלקח על עצמו את הטיפול בנושא המגזר החרדי בזמן שהרבה התעלמו ולא ידעו לטפל נכון במגזר הזה. אני רוצה לשבח שני אנשים שעזבו את כל עיסוקיהם כבר כמה חודשים ועסוקים רק בטיפול מבוקר ועד ערב שלא על מנת לקבל פרס – אני רוצה לציין את הרב יהודה אבידן ואת הרב אבשלום אוחיון, אברשה, שמבוקר ועד ערב עושים עבודת קודש שלא על מנת לקבל פרס, משעות הבוקר המוקדמות עד שעות הלילה, בטלפון, לשנע חולים, לעזור למשפחות באוכל. האנשים האלה – הם ראויים לפרס ישראל. אם אותה ועדה לא מצאה מזרחים, אני יכול לעזור לה למצוא אנשים שבשקט, בלי הרבה רעש, עושים מבוקר עד ערב למען אותו ציבור מוחלש. אני מקווה שלקראת השנה הבאה אנחנו נראה ייצוג הולם עבור הציבור המזרחי. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי, ואחריו – חבר הכנסת ינון אזולאי. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני מודה לך. האמת היא שאנחנו מדברים הרבה על ההיבטים הרפואיים של הפנדמיה הזאת, אבל אנחנו צריכים לדבר גם על ההיבטים החברתיים והכלכליים ועל המצוקה של מגזרים רבים וקבוצות רבות במשק. דיברתי על תיירות ועל מלונאות, ואני רוצה לדבר גם על המצוקה של משרדי נסיעות; לדבר שוב ושוב על עסקים קטנים, על הקושי להשיג מענק, והמענק הוא חד-פעמי; על סירוב הבנקים לתת ארכה של חצי שנה להחזר הלוואות; לדבר על המורים והמורות, ובעיקר על המורים, המורות והמנהלים של החינוך המיוחד שחזרו. אגב, בניגוד לדיווח של משרד החינוך, אדוני היושב-ראש, זו לא חזרה של 97%. הדיווחים האלה, אני לא יודע מאיפה הם. אני מקבל דיווחים אחרים על אחוזים בודדים שחוזרים, יוסף, לבתי ספר של החינוך המיוחד. בחוץ יש הפגנה של גננות בגנים פרטיים, ובצדק הן מפגינות. חברי אנטאנס דיבר בבוקר גם על האומנים ועל אולמות חתונות. עכשיו התקשר אליי סברי, בעל אולם חתונות, וגם עסאם קאדרי התקשר אלינו. תהיה ישיבה – היבה מארגנת ישיבה של הרשימה המשותפת בנושא הזה. חשוב להקשיב כמה חודשים הם בלי עבודה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כל העונה. כל העונה. בהחלט. הם הפסידו את כל העונה שבה הם עובדים, ואני מכיר רבים מהם – אנחנו מיודדים, חברים, ואני מקשיב למצוקה שלהם. אני גם רוצה להמשיך להקשיב לשיר ולזמר המעולה והמיוחד שלהם. יש עוד נושא, אנטאנס, אדוני היושב-ראש – נושא הדייגים. מדברים על הקלות, ספורט. למה לא לאפשר לדייגים לחזור לעבוד באופן מבוקר, לפרנס את המשפחות שלהם? אף אחד לא מזכיר את הנושא הזה. אדוני היושב-ראש, נושא מענק האבטלה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> משפט אחרון, בבקשה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בדיוק. האתר wazcam ויזיד דהאמשה, שעובד שם, יצאו במבצע מצוין לגבי עשרות אלפים שהגישו ולא קיבלו, שלא מצליחים להגיש את המענקים האלה. האנשים האלה זקוקים, והפכו להיות נזקקים. לכן אני מברך על המבצע הזה, וחשוב, חברת הכנסת רגב, להקשיב – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> השרה, השרה רגב. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> חברת הכנסת, השרה – אגב, היא בדרך כלל מוסיפה עוד תואר בשם שלה. לדמי האבטלה ולמענקי האבטלה – אלה משפחות שזקוקות למענק הזה, ואנחנו צריכים להקשיב ולעשות הכול, גם בוועדת הכספים, גם בהחלטות ממשלה, ובעיקר בסיוע של כל הסיעות, אדוני היושב-ראש, כדי להביא מזור לאנשים האלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אכן. זה חשוב. תודה רבה לחבר הכנסת טיבי. חבר הכנסת סמי אבו שחאדה. סמי אבו שחאדה, בבקשה, אדוני – אחרון הדוברים. אני קורא לחברי הכנסת לתפוס את מקומותיהם החדשים. אני מזכיר לכם שאנחנו עדיין בכללי הקורונה. לאחר חבר כנסת אבו שחאדה – הצבעה שמית, או אלקטרונית, אנחנו נראה לפי הדרישה. אבל לשבת במקומות. הוא אחרון הדוברים לפני סיכום. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, צוהריים טובים – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, אני מבקש לשמור על השקט, בבקשה. השרה חוטובלי, תודה. << קריאה >> שרת התפוצות ציפי חוטובלי: << קריאה >> זה מותר, אגב. ברוך הבא – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ברוך הבא. תודה רבה, גברתי. זו כבר פעם שנייה שאת מעירה לי על ניהול הישיבה. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> צוהריים טובים, אני רוצה להזכיר לכולם ללכת כמה ימים אחורה, כשכל התקשורת וחלק גדול מהאנשים המיועדים להיכנס לקואליציה דיברו על חקיקה פרסונלית, וכמה רעה היא חקיקה פרסונלית, וכמה לא פייר זה לעשות חקיקה פרסונלית, וכמה זה מסוכן לעשות חקיקה פרסונלית. ואז אנחנו מקבלים תיקון לחוק-יסוד: הממשלה בדמות הנייר שקיבלנו היום, שהוא גם סוג אחר של חקיקה פרסונלית, רק שזה לא person אחד הפעם – זה חוק שאנחנו אמורים לשנות, לתקן בשביל שניים. אבל גם כשזה שניים זו חקיקה פרסונלית; זה לא משנה את היותו חקיקה פרסונלית, ואם היא רעה, חקיקה פרסונלית, אז היא תמיד רעה, ואם היא טובה אז היא תמיד טובה. אני לא מבין את המלחמה העקרונית שהייתה נגד החקיקה הפרסונלית בתקשורת ובמבנה הזה. אנחנו לא מדברים פה על חוק רגיל. מדובר על חוק-יסוד שברור לכולם שהתיקון שלו לא יעבור בצינורות הנכונים ואנחנו לא נעשה את זה בצורה מתוקנת, ועם זאת כולם מתעקשים להעביר את התיקון לחוק-יסוד: הממשלה. ואם כן, אז אני רוצה להצטרף לתומכים בחוק הזה, ואני רוצה לבקש תיקון אחד קטן, כבוד היושב-ראש, כדי שנוכל גם אנחנו להצביע בעד החוק הזה. אם כבר תופרים את החוק בדיוק לבנימין את בנימין, אז אני רוצה להציע תיקון קטן כדי שנצטרף, בבקשה. אני רוצה להציע שראש ממשלה במדינת ישראל צריך לשאת את השם בנימין, וכדי שלא יהיו אי-הבנות – כי יש שניים עכשיו – צריך גם שיהיה נשוי לאישה בשם שרה. העדיפות – עם ילד בשם יאיר. ואז את החוק הזה יהיה אפשר להעביר גם בלי רוב בכנסת, אבל לשינוי לחוק הזה יהיה צורך ב-120 חברי כנסת. עם תיקון כזה יהיה אפשר בכלל שכולנו נצביע בעד. אז אני מציע אולי למי שמביא לנו פה את החוק לעשות את התיקון הקטן הזה ואז להביא לנו מחדש. אנחנו נשקול. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה לחבר הכנסת אבו שחאדה. חבר הכנסת צביקה האוזר יסכם את הדיון, ולאחר מכן נעבור להצבעה. בבקשה, אדוני, כאחד מיוזמי החוק שמורה לך הזכות לסכם את הדיון. << דובר >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אט-אט חברי הכנסת מתאספים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, אבקש לשמור על השקט. השרה גמליאל, ברשותך. בבקשה. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> תגיד לי, צביקה, אתה לא מתבייש? אתה הולך לקבל כסף מהחוק הזה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת זנדברג. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> אתה הולך לקבל כסף מהחוק הזה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת זנדברג, אם לא שמת לב, זה חוק-היסוד, זה לא החוק הבא. החוק הבא מתייחס למה שאת מדברת עליו. << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> הינני מסכם את חוק-היסוד, ואני אייחד אותו, אייחד את נאומי, במיוחד בשבילך – – << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> תתבייש. << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> – – נאום שהוא בזכות האחדות, גב' זנדברג – – << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> כן, ממש – – – << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> – – בגנות הפילוג ובגנות הדה-קונסטרוקטיביות שכה בלהט את מייצגת אותם, כה בחדווה. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> בכל דבר – – – << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> כל דבר – לפרק, להרוס, למרר, לנאץ, להשמיץ, לפלג. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> אז רגע אחד בזכות האחדות. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> תוותר על הכסף – – – << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> ואני מדבר בפרספקטיבה במיוחד בשבילך, חברת הכנסת זנדברג, בפרספקטיבה של 100 שנה איך הגענו עד הלום. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> תוותר על הכסף, ואז נראה אותך מדבר על אחדות. << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום, ו' באייר, אנחנו מציינים 100 שנים לוועידת סן רמו. אנחנו רגילים בחודש אייר, בה' באייר, לציין, בניגוד לרוח הדה-קונסטרוקטיביות, את הקמת המדינה, הכרזת המדינה, חידוש ריבונות העם היהודי בארץ ישראל. אבל בו' באייר – ויש שיגידו שזה בעצם היה בז' באייר – ששת נציגי המעצמות שניצחו במלחמת העולם הראשונה התכנסו בעיירה קטנה על הריביירה באיטלקית ודנו במה שלימים מכונה החלטות ועידת סן רמו. חברי המעצמות דאז, המדינות המנצחות – בריטניה הגדולה, צרפת, איטליה, יפן, יוון, בלגיה, וארצות הברית הייתה המשקיפה – התכנסו וקבעו היסטורית, תקדימית, שתי החלטות שאז נחשבו חדשניות, בלתי נתפסות, קונסטרוקטיביות, בונות ולא הורסות: רעיון אחד היה רעיון המנדט – לא עוד מדינות מנצחות שכובשות ושולטות אלא מדינות שמנהלות אזור ומנהלות את השטח שנכבש. מה שהיה האימפריה העות'מאנית במשך כ-400 שנה – הרעיון היה להחיל מנדטים, ובשטח הזה נקבעו שלושה מנדטים: המנדט על עיראק, המנדט על סוריה ולבנון והמנדט על ארץ ישראל. הכוונה הייתה שהמדינות המנצחות יעזרו לעמים המקומיים להתקדם, ובסופו של יום להכריז על ריבונות. אבל הרעיון החדשני, הייחודי, שהיה בהחלטת סן רמו – לא רק עצם רעיון המנדט אלא במנדט הארץ ישראלי – הרעיון היה להקים בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. זאת אומרת, מטרת המנדט שהיה בשטח של ארץ ישראל, להבדיל מהמנדט על סוריה ולבנון והמנדט על עיראק, הייתה לא להקים בית לאומי לתושבים המקומיים, אלא לייחד את החלק הזה במזרח התיכון לתקומתו של העם היהודי, כאשר רוב העם היהודי אז יושב מחוץ – – – << קריאה >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני מבקש שלא להפריע, חבר הכנסת ג'בארין. << קריאה >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ומה עם הפלסטינים – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני מבקש שלא להפריע, חבר הכנסת ג'בארין. תודה. << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> רוב העם היהודי אז יושב מחוץ – – << קריאה >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת ג'בארין, תודה. << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> – – לארץ ישראל. אגב, הרעיון הזה של ועידת סן רמו מאושר מייד לאחר מכן על ידי חבר הלאומים – 51 מדינות מאמצות את אותו רעיון, שהיה לפני כן הכרזה – – << קריאה >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> המצאת ההיסטוריה. << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> – – הכרזת בלפור של בריטניה, המעצמה ששלטה, אבל זו הייתה הכרזה פוליטית, והחלטות סן רמו הפכו אותה לחלק מהמשפט הבין-לאומי: להקים בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איזה סיכום נפלא לדיון. << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> זה היה רעיון חדשני מבחינה בין-לאומית, אי שם לפני 100 שנה, ב-1920. אגב, ההחלטה של סן רמו, שאושררה בחבר הלאומים, על ידי 51 מדינות, אחרי זה ב-1946, כשהאו"ם קם ונכנס לנעלי חבר המדינות, במגילת האו"ם אושררו המנדטים שניתנו למעצמות על מטרתם הקונקרטית, לרבות המנדט על ארץ ישראל – מטרתו הקונקרטית: בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת שחאדה, תודה רבה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תדבר על שיבת הפליטים. << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> כן, רבותיי, היום לפני 100 שנה, למגינת ליבם של חלק מהאנשים שיושבים כאן – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – לסבך אותך לדבר בשם האו"ם – לא כדאי. אני במקומו לא הייתי מדבר בשם האו"ם. אם הייתי כובש לא הייתי מדבר בשם האו"ם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת שחאדה, תודה רבה. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> במקום דרך ארץ, תלך לתנועת כך – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת סעדי. << קריאה >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אולי תתייחס לרוטציה? עדיף. << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> בואו נסתכל ונראה מה התרחש במהלך 100 השנים האחרונות בשלושת המנדטים – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> התרחש כיבוש. מיליונים של אנשים עד היום לא בבתים שלהם. מיליונים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אבו שחאדה, תודה רבה. שמענו את הקריאה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אדוני – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אדוני, תודה רבה. תודה. << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה כרטיס לממשלה גזענית. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה, חבר הכנסת עסאקלה. חבר הכנסת סעדי, תודה רבה לך. כן, בבקשה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תתבייש לך. תתבייש. << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> מה קרה? מה קרה? יש בעיה עם החלטות סן רמו? לא קיבלתם את זה ב-1920, לא קיבלתם את זה ב-1947, לא קיבלתם את זה ב-1948, לא קיבלתם את זה ב-1967, אתם לא מקבלים את זה 100 שנה אחרי. 100 שנה אתם לא מקבלים את הרעיון הזה של הזכות להגדרה עצמית לעם היהודי בארץ ישראל. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> למה אתה משקר לציבור? אבל זה לא נכון. אדוני, לך תלמד היסטוריה. זה לא נכון. << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> כן, גם ב-1920 התנגדתם. גם ב-1947 התנגדתם. אז בוא תיתן לי להמשיך, בבקשה. תן לי להמשיך – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אבו שחאדה, שמענו אותך. תודה רבה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לפחות תגיד אמת. << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> מה קרה? מה קרה? מרצ לא יכולה לציין 100 שנה לסן רמו? << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> מה זה הנאום הזה? << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> חבר הכנסת הורוביץ, איזו בעיה יש לך עם ההכרה של בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל לפני 100 שנה? מה מרצ עשתה לציון האירוע? << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הנאום הזה הוא להזהיר את הקואליציה – – – << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> אמשיך, ברשותך, אדוני היושב-ראש. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לקחו 6 מיליון שקלים. לקחו 6 מיליון שקלים לכיס. << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> בפרספקטיבה של 100 שנה, נסתכל על שלושת המנדטים שניתנו לפני 100 שנה: מה גורלו של המנדט הצרפתי בסוריה ובלבנון? האם המנדט הצרפתי, שמטרתו הייתה לתת עצמאות לעמים כדי להביא קדמה ושלום – האם במלאת 100 שנים למנדט מה שמתרחש היום בסוריה ולבנון מסמל את השאיפה של המוסד הבין-לאומי, של אומות העולם, לקדמה? האם מה שמתרחש היום בסוריה ובלבנון מסמל את השלום? התשובה היא תשובה שלילית: לא ולא. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> לצערנו, לצער כולם, אלה שישבו בסן רמו לפני 100 שנה – האם זה היה חזונם? נדמה לי שכל איש הגון יסכים שמה שמתרחש כאן איננו עומד בציפיות של המעצמות שקבעו את רעיון המנדט על סוריה ולבנון לפני 100 שנה. נעבור למנדט השני, המנדט בעיראק. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אבל צריך להמשיך את המנדט – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, מספיק, מספיק עם ההערות. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הוא יביא לשם נאורות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אבו שחאדה, מספיק עם ההערות. די. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הוא יביא נאורות לג'ונגל. << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> יש לנו פה חברי כנסת ממוצא כורדי? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הוא יכול לסכם את החוק שגם הוא הגיש. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הוא עושה את זה, אתם מפריעים לו. אתם מפריעים לו, חבר הכנסת הורוביץ. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. בבקשה, חבר הכנסת האוזר. << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, היו פה בשנים האחרונות כמה דיונים שהוקדשו לנעשה בעיראק – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – מסית, גזען. << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> – – שהוקדשו למה שמתרחש בין העמים המרכיבים את מה שמכונה מדינת עיראק: הכורדים – הכורדים בעיראק, הכורדים בצפון סוריה, היזידים ואחרים. האם בפרספקטיבה של זמן מה שמתרחש היום במה שמכונה "האביב הערבי", קרוב ל-100 שנה אחרי סן רמו, האם המצב הנוכחי – הסטנדרטים של שלום ושל קידמה, הערכים ההומניסטיים – האם הם עומדים בציפיות המעצמות, אומות העולם, שלפני 100 שנה, בדיוק היום, קבעו שבאזורים האלה יוקם מנדט? << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> האם אדם הגון, בין שהוא חבר הרשימה המשותפת, בין שהוא חברי ניצן הורוביץ, איש מרצ – – << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> כמה זמן אתה מקשקש במוח? << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> – – האם אדם הגון היה אומר שהמתרחש היום באזורים האלה עומד בציפיות של אותן תפיסות נאורות, תפיסות שרצו לקדם שלום וקדמה? << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> די כבר. כמה זמן אתה מקשקש? << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תעשה טובה, אל תביא נאורות כמו שלך. תעשה טובה. << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> התשובה היא: לא. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אין כיבוש נאור. << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> ולכן, אדוני היושב-ראש, נפנה את תשומת ליבנו – – – << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> סליחה, מה זאת האפליה הזאת? למה לחבר הכנסת האוזר אתה נותן יותר זמן? שלוש דקות זה שלוש דקות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת האוזר מסכם את הדיון, והוא משיב לכל מי ששאל. אין הגבלת זמן לכך, לכן אני מבקש מחברת הכנסת מלינובסקי לשבת. בבקשה, חבר הכנסת האוזר. << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> תודה, אדוני היושב-ראש. לאחר שבחנו בחלוף 100 שנים את המתרחש במנדט ובשטחים שעליהם היה המנדט הצרפתי בסוריה ובלבנון, ואחרי שבחנו בפרספקטיבה של זמן – בדיוק היום, ו' באייר – את המתרחש בשטח של המנדט הבריטי בעיראק, ניגש עכשיו הבית הזה, כנסת ישראל, לתת דעתנו לכמה דקות למתרחש במה שהיה המנדט בארץ ישראל – אותה תפיסה חדשנית של אומות העולם, של המעצמות המנצחות, להקדיש את השטח הזה, הקטן באופן יחסי, פיסת טריטוריה קטנה, מכל השטחים ששוחררו או שנכבשו מהאימפריה הטורקית, האימפריה העות'מאנית, ששלטה כאן 400 שנה; אותה פיסת אדמה שהוקדשה למימוש חזון הנביאים, חזון של אלפי שנים, לאפשר לעם היהודי – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> – – לחזור למולדתו, לכברת הארץ שלו; ב-1920, כשיושב היפני יחד עם האיטלקי, היווני יחד עם המשקיף האמריקני, הצרפתי יחד עם האנגלי, ומעלים רעיון אולי בלתי נתפס אז – כן, במסגרת אותה הסכמה, ובלי לחצים ובלי מניפולציות, מכריעים הכרעה היסטורית: לאפשר לעם היהודי, שבאותה העת יושב ברחבי העולם, אחרי אלפיים שנות גלות, לשוב לארצו – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ולכבוש אותו – – << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> – – ואת אותו מנדט שנותנים בידי הבריטים, מכווינים את הבריטים, מתנים את המנדט הבריטי – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – ולגרש אותו ולהרוס לו את החיים – – – << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> – – במטרה שאינך מקבל עד היום – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אנחנו – – – << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> – – במימוש ריבונות לעם היהודי. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לפני – – – הציוני – – – << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> חבר הכנסת שחאדה, אני יודע שאתה לא מקבל את זה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ברור שאני לא מקבל את זה. << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> בשביל זה אנחנו לא נמצאים באותו צד. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ברור שלא מקבל. << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> הגם שאתה כאן, בפרלמנט של המדינה הזאת, וטוב שכך. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – ונלמד אותך גם היסטוריה – – << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> טוב שאתה משפיע ומשמיע עמדותיך – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – מתוך הפרלמנט. << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> – – אבל אינך מקבל את אותה הכרעה היסטורית של 1920. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> להפך, אני בעד לחיות פה בשוויון. << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> אינך מקבל את אותה הכרעה של 1947; אינך מקבל את מגילת העצמאות של 48'. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> להפך, אני רוצה לתת לך שוויון – – – << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> רק אתמול ציינו 72 שנים להכרזת העצמאות שאינך מקבל אותה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> להפך, אני רוצה לתת לך שוויון פה. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> – – – חבל. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אבל זה סיכום מצוין לדיון. זה אומר מה רמת ההבנה פה. << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> ואני אסכם שבפרספקטיבה של 100 שנה – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> סיכום מדהים לדיון. קלעת בול. << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> – – זה המנדט היחיד שעמד בציפיות אומות העולם. מה שמתרחש כאן, במדינת ישראל, עומד בתנאי הקדמה, השלום, הערכים – – << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> 3 מיליון שקל. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> – – והוא מהווה הכרעה היסטורית חשובה לאומות העולם, וכמובן לעם ישראל. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> ולכן התחלתי בזכות האחדות ובגנות הפילוג. << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> 3 מיליון שקל. 3 מיליון שקל. << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> ולסיכום החוק הזה, אדוני היושב-ראש, אנחנו צריכים להילחם על אופייה ודמותה של ישראל. אנחנו צריכים לעשות הכול בעת הזאת כדי להקים ממשלת אחדות. זה צו השעה, זה כורח הזמן. אנחנו צריכים להמשיך עם אותו חזון ציוני ולקחת את המדינה הזאת קדימה, לא בגישה דה-קונסטרוקטיבית, הרסנית, פלגנית, משסעת, כמו שחבריי מציעים – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> – – אלא לנסות ולהתגבר על המחלוקת ולהביא אחדות למדינת ישראל. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. תודה לחבריי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה לחבר הכנסת צביקה האוזר. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. ההליך יהיה כזה: ראשית, אני מבקש מכל חברי הכנסת לשבת במקומותיהם. ההצבעה הזאת תהיה הצבעה שמית, על פי בקשת הממשלה ובקשת סיעות יש עתיד וישראל ביתנו. חתימות של 20 חברי כנסת הוגשו לי, ועל כן ההצבעה תהיה שמית. מי שנמצא ביציע הציבור – יש לכם שם מיקרופונים שמפוזרים. אני אבקש שכל מי שמצביע יגיע למיקרופון ויאמר את הצבעתו. ואני מבקש מחברי הכנסת לשמור על מקום ישיבתם על מנת שההצבעה תיערך בצורה מסודרת. אני מבקש ממזכירת הכנסת להקריא את השמות, ומחברי הכנסת – לא להפריע בזמן ההצבעה. תודה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד סמי אבו שחאדה – נגד אלי אבידר – נגד יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – בעד ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – אינו נוכח קארין אלהרר – נגד סעיד אלחרומי – נגד זאב אלקין – בעד דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – בעד גלעד ארדן – בעד גבי אשכנזי – בעד יעקב אשר – בעד מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – בעד רם בן ברק – נגד נפתלי בנט – אינו נוכח יואב בן צור – בעד אורנה ברביבאי – נגד קרן ברק – בעד ניר ברקת – בעד יוסף ג'בארין – נגד יאיר גולן – נגד מאי גולן – בעד איתן גינזבורג – בעד יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – בעד בנימין גנץ – בעד משה גפני – בעד עוזי דיין – בעד אבי דיכטר – בעד אריה מכלוף דרעי – בעד צבי האוזר – בעד ניצן הורוביץ – נגד צחי הנגבי – בעד יועז הנדל – בעד שרן מרים השכל – בעד מכלוף מיקי זוהר – בעד אסף זמיר – בעד תמר זנדברג – נגד ציפי חוטובלי – בעד אימאן ח'טיב יאסין – נגד מיקי חיימוביץ' – בעד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – נגד אחמד טיבי – נגד יעקב טסלר – בעד חילי טרופר – בעד דסטה גדי יברקן – בעד היבה יזבק – נגד עומר ינקלביץ' – בעד משה יעלון – נגד אלי כהן – בעד יצחק כהן – בעד מאיר כהן – נגד מירב כהן – בעד מתן כהנא – אינו נוכח ע'דיר כמאל מריח – נגד עופר כסיף – נגד אופיר כץ – בעד חיים כץ – בעד ישראל כץ – בעד מיקי לוי – נגד אורלי לוי אבקסיס – בעד יריב לוין – בעד אביגדור ליברמן – אינו נוכח יעקב ליצמן – בעד יאיר לפיד – נגד פטין מולא – בעד מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי קונין – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד אורי מקלב – בעד יעקב מרגי – בעד משולם נהרי – בעד אבי ניסנקורן – בעד בנימין נתניהו – בעד סונדוס סאלח – נגד יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד אופיר סופר – אינו נוכח בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח אוסאמה סעדי – נגד גדעון סער – בעד מנסור עבאס – נגד איימן עודה – נגד חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – נגד ג'אבר עסאקלה – נגד עודד פורר – נגד טלי פלוסקוב – בעד אורלי פרומן – נגד מאיר פרוש – בעד עמיר פרץ – בעד רפי פרץ – אינו נוכח אורית פרקש הכהן – בעד אנדרי קוז'ינוב – נגד אלכס קושניר – נגד יואב קיש – בעד שלמה קרעי – בעד מירי מרים רגב – בעד עידן רול – נגד יואל רזבוזוב – נגד יפעת שאשא ביטון – בעד אלון שוסטר – בעד אנטאנס שחאדה – נגד יובל שטייניץ – בעד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד יזהר שי – בעד מיכל שיר סגמן – בעד עפר שלח – נגד איציק שמולי – בעד רם שפע – בעד איילת שקד – אינה נוכחת עאידה תומא סלימאן – נגד פנינה תמנו – בעד << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נחזור על השמות של מי שלא נכח באולם. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) יולי יואל אדלשטיין – בעד ישראל אייכלר – בעד נפתלי בנט – אינו נוכח מתן כהנא – אינו נוכח אביגדור ליברמן – אינו נוכח מרב מיכאלי – אינה נוכחת אופיר סופר – אינו נוכח בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח רפי פרץ – אינו נוכח איילת שקד – אינה נוכחת << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> האם יש מישהו מחברי הכנסת שנוכח ושמו לא הוקרא או שלא זכה להצביע? אין. אם כך, שנייה למנות את הקולות. ההצבעה הסתיימה. אם כך, חברי הכנסת, תוצאות ההצבעה הן כדלקמן: 72 בעד, 31 נגד, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – ממשלת חילופים) התקבלה בקריאה ראשונה – 72 בעד, 31 נגד – והיא חוזרת לדיון בוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – ממשלת חילופים). << נושא >> הצעת חוק ממשלת חילופים (תיקון חקיקה והוראת שעה), התש"ף–2020 << נושא >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/840).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו נעבור לסעיף הבא על סדר-היום: הצעת חוק ממשלת חילופים (תיקון חקיקה והוראת שעה), התש"ף–2020, לקריאה ראשונה, של חבר הכנסת איתן גינזבורג וקבוצת חברי הכנסת. יציג את החוק חבר הכנסת צביקה האוזר. בבקשה, אדוני. << דובר >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר >> אדוני היושב-ראש – – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אוה, הגזען – – – תתבייש לך, לא רוצים לשמוע אותך, יא גזען – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, תן לחברי הכנסת – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה, חבר הכנסת סעדי. << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> – – כמו שנאמר בנאומי הקודם, שממשיכים את אלה שלא קיבלו – לא ב-1920, היום לפני 100 שנה, לא ב-1947, לא ב-1948, לא ב-1967, ועד היום – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת סעדי – – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת סעדי, תודה רבה. << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> – – אינם מקבלים את ההסדר המכונן של מדינת ישראל – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תתבייש. איזו בושה. << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> – – כן, כן, הבית הזה, שנבנה ונותן את אותה זכות הביטוי, חופש ביטוי, וטוב שכך, שלאנשים כמו חבר הכנסת סעדי יינתן חופש ביטוי מלא, יינתן חופש הביטוי גם ברגע הקשים, ולא הקלים, ורק בגלל אותה הצלחה היסטורית של כינון הדמוקרטיה הישראלית כאן בישראל. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אין לך מושג איזו דמוקרטיה. << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> אדוני, התבקשתי להציג את הצעת חוק ממשלת חילופים (תיקון חקיקה והוראת שעה), התש"ף–2020. הצעת החוק הזאת היא הצעת החוק הנלווית להצעת החוק הראשית, שדנו בה ואישרנו אותה, לשינוי הצעת חוק-יסוד: הממשלה. פה יש תיקון לחוק הממשלה. בקצרה, סעיף 1 קובע בעצם הסדר זהה בין ראש הממשלה לראש הממשלה החלופי בכל הקשור לקבוע בסעיף 4 המקורי לחוק הממשלה. בנוסף, הוא קובע חובת פרסום ברשומות של הפעולות הנגזרות מהאמור בשינוי בחוק-היסוד. סעיף 2 קובע הסדר שוויוני בין כל חברי הכנסת והסיעות המוכרות כחוק, קרי, כל 120 חברי הכנסת יקבלו מימון שוטף כחלק ממימון המפלגות באופן שוויוני, שהרי שוויון הוא עקרון יסוד בשיטה הדמוקרטית, ובפרט בכל מה שקשור לחוקי בחירות ולחוקים הקשורים למימון שוק הרעיונות והדעות במדינה הדמוקרטית, מדינת ישראל, שכפי שהזכרתי, לפני כ-100 שנים בסן רמו, ממש ברגעים אלה, דנו בחזון הקמתה. והתיקון הזה מאפשר לסיעה שהתפלגה מסיעה שהיא עצמה קמה עקב התפלגות לקיים את אותו קשר ארגוני ורעיוני כפי שמתחייב מהחוק ומהשיטה הדמוקרטית, כאמור, בצורה שוויונית מלאה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה לחבר הכנסת האוזר. נתחיל ברשימת הדוברים. ראשונת הדוברים תהיה חברת הכנסת שרן השכל – אינה נוכחת; חברת הכנסת איילת שקד – אינה נוכחת. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי. בבקשה, חברת הכנסת מלינובסקי, שלוש דקות. << דובר >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לדבר על משהו שכולנו מאוד אוהבים – על החיילים. אנחנו מאוד אוהבים לדבר על הצבא, על החיילים, כמה אנחנו מחויבים לחיילים וכמה אנחנו מצדיעים להם. עד כה הכול נכון, אבל כאשר מדובר על חיילים ספציפיים שיש להם שם ופנים – אופס, כולם מוצאים משהו אחר על מה לדבר ולהצדיע. זה בדיוק הפתגם, אתה יודע: כולם אוהבים עלייה ואף אחד לא עולים. זה בדיוק הסיפור. אז יש קבוצה, חיילים בודדים וחסרי עורף משפחתי, שזה או עולים חדשים שבאו מחו"ל והתגייסו לצבא ההגנה לישראל, או חרדים לשעבר או לא לשעבר שבחרו כן לשרת את המדינה ואז המשפחות פשוט זרקו אותם לרחוב, או חבר'ה מיישוב ערבי שהחליטו שהם כן רוצים לשרת, או ממשפחות קשות יום שנפלטו מהבית. חיילים בודדים וחסרי עורף משפחתי – כל יום טקסים, כל שנה טקסים, הסוכנות עושה, זה עושה, הרמטכ"ל מצדיע. עכשיו קורונה פתאום – אופס, יש לנו קורונה. חוץ מממשלה כזאת או אחרת, יש לנו קורונה. אל תשכחו, יש שם הפגנות בחוץ. ואז מה קורה עם אותו חייל בודד שסיים את השירות ואין לו אבא ואימא שיכולים לעזור? הוא שוכר דירה בעצמו, נשלח לחל"ת, ואין לו מה לאכול, אין לו איפה לחיות, אין לו איפה לגור, כי הוא בדיוק עם אותם חבר'ה – אין להם כסף עכשיו. אז הגעתי לסיכום עם משרד האוצר. סיכום? הייתה מריבה גדולה מאוד בוועדת הכספים הודות לחבר הכנסת פורר, ומשרד האוצר הקצה סכום כסף עד 5,000 שקל סיוע לחיילים בודדים משוחררים וחסרי עורף משפחתי שנפגעו עקב הקורונה ואין להם מספיק ותק כדי להיות באבטלה. אוקיי, חשבתי שמכאן והלאה מצוין, יש כסף. אבל אופס – פתאום אין מנגנון איך להעביר להם כסף, כי דרך משרד הביטחון אי-אפשר. מצאנו דרך: המשרד לשוויון חברתי מוכן להתגייס למשימה ולהעביר כסף לחיילים, אבל אופס – משרד הביטחון מתנגד. צביקה, תחשוב על זה, זה לא בתיאוריה ובהיסטוריה, זה פה במציאות. משרד הביטחון מתנגד להעביר סיוע לחיילים משוחררים וחסרי עורף משפחתי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> במריבה מאוד גדולה עם משרד הביטחון הצלחנו להסיר את התנגדותם, אבל עדיין שלושת המשרדים – האוצר, הביטחון והשוויון החברתי – לא מצליחים לדבר ביניהם ולהגיע למנגנון איך להעביר כסף לאותם חיילים משוחררים מסכנים, שכולם אוהבים אותם – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – אבל תכל'ס, לא אכפת לאף אחד. אגב, 36 שרי ממשלה – עכשיו בין שלושה משרדי הממשלה הם לא מסוגלים להסתדר. תתאר לעצמך מה יהיה פה עם 36. אני מקווה מאוד שבסוף, עם רצון טוב ופטיש על הראש, אני אוכל להגיע לביצוע, אבל זה מקומם. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מלינובסקי. חבר הכנסת יעקב אשר – אינו נוכח; חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה – אינו נוכח; חבר הכנסת אנטאנס שחאדה – אינו נוכח; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חבר הכנסת אלי אבידר – אינו נוכח; חברת הכנסת היבה יזבק – אינה נוכחת; חבר הכנסת עפר כסיף – אינו נוכח; חבר הכנסת אוסאמה סעדי – אינו נוכח; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חברת הכנסת אורלי פרומן – אינה נוכחת; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת אלכס קושניר – אינו נוכח; חברת הכנסת קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חבר הכנסת אביגדור ליברמן – אינו נוכח; חבר הכנסת ניצן הורוביץ – אינו נוכח; חבר הכנסת עפר שלח – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח; חבר הכנסת אנדרי קוז'ינוב – אינו נוכח; חבר הכנסת סעיד אלחרומי – אינו נוכח; חבר הכנסת יואל רזבוזוב – אינו נוכח; חבר הכנסת רם בן ברק – אינו נוכח; חברת הכנסת ע'דיר כמאל מריח – אינה נוכחת; חברת הכנסת טלי פלוסקוב – אינה נוכחת; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חבר הכנסת דסטה גדי יברקן – אינו נוכח; חבר הכנסת עוזי דיין – אדוני מוותר? מוותר על זכות הדיבור; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חבר הכנסת אופיר כץ – אינו נוכח; חבר הכנסת ישראל אייכלר – אינו נוכח; חברת הכנסת סונדוס סאלח – אינה נוכחת; חבר הכנסת אורי מקלב – אינו נוכח; חבר הכנסת יעקב טסלר – אינו נוכח; חבר הכנסת מיקי לוי – אינו נוכח; חבר הכנסת יאיר גולן – אינו נוכח; חבר הכנסת יאיר לפיד – אינו נוכח; חבר הכנסת בועז טופורובסקי – אינו נוכח; חברת הכנסת קארין אלהרר – אינה נוכחת; חברת הכנסת אורנה ברביבאי – אינה נוכחת; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; חבר הכנסת עידן רול – אינו נוכח; חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח; חברת הכנסת מיקי חיימוביץ' – אינה נוכחת; חבר הכנסת צבי האוזר – אינו נוכח; חברת הכנסת תמר זנדברג – אינה נוכחת; חבר הכנסת רם שפע – אינו נוכח; חבר הכנסת מתן כהנא – אינו נוכח; חברת הכנסת קרן ברק – אינה נוכחת; חבר הכנסת אלון שוסטר – אינו נוכח; חברת הכנסת פנינה תמנו שטה – אינה נוכחת; חבר הכנסת יוסף ג'בארין – אינו נוכח. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא היה צלצול להמשך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מה יש לצלצל להמשך? ממשיכים בדיון. מה, זה חדש? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ואנשים לא נכחו. בבקשה, אחמד טיבי, שלוש דקות לרשותך. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה, אדוני, שלוש דקות. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. יש כמה דברים בעייתיים בהסכם של הליכוד עם כחול לבן מבחינה משפטית ואתית, וצריך להציף אותם. החוק הנורבגי המדלג אומנם לא הובא, אבל הוא חוק בעייתי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל לא הונח אפילו. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא הונח. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, אני מייד אחרי ההצבעה הודעתי שממשיכים. מה זה, סדר-יום חדש? מה זה? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני מספר 57. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה, אחמד טיבי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> 57. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא רצתי, קראתי לאט-לאט, האמן לי, חבר הכנסת לפיד. בבקשה, חבר הכנסת טיבי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מהתחלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן. בבקשה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אמרתי שיש דברים בעייתיים בהסכם הזה מבחינה משפטית ומוסרית: אמרתי לגבי החוק הנורבגי, שלא הונח אומנם, אבל הוא באוויר – הוא נגד רצון הציבור; יש כאן נטרול של הכנסת וחוקים לפי מידות של ההסכם שנקבע בין שני הצדדים; אפס פיקוח על הממשלה; הליכוד, אגב, לקח את ועדת הקורונה, למרות שלדעתי היא צריכה להיות של האופוזיציה; נתניהו לא יכול לפטר שר שיש לו זיקה לכחול לבן וההפך; יש את הבעיה המוסרית של ה-6 מיליון של הנדל והאוזר, שהיה פה והטיף מוסר על הסכם סן רמו ושאין לנו זכויות על הארץ הזאת. יש לנו זכויות גם בארץ וגם על הארץ. << קריאה >> צבי האוזר (דרך ארץ): << קריאה >> ציין – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני מציע לך לא לבטל עם, במיוחד עם שקם. אתה הטפת מוסר, תקפת את כולם, תקפת את כל האופוזיציה, דיברת כאילו מדבר נציג של מפלגת כהנא שנפסלה. האמת, ואז חשבתי מה שם הסיעה שלך: ארץ? דרך ארץ? << קריאה >> צבי האוזר (דרך ארץ): << קריאה >> ציינתי את ההחלטה של סן רמו. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הנאום שלך היה דרך ארס, לא דרך ארץ. מלא ארס. על כל פנים – – – << קריאה >> צבי האוזר (דרך ארץ): << קריאה >> אתה מקבל את החלטות סן רמו? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני מקבל את החלטות מועצת הביטחון של האו"ם, שמדינת ישראל מתחמקת מהן אחת-אחת, החלטה אחרי השנייה. התחמקות טוטלית. << קריאה >> צבי האוזר (דרך ארץ): << קריאה >> את סן רמו אתה מקבל? את החלטת החלוקה אתה מקבל? גם את זה אתה לא מקבל. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ואז אתה בא ומעוות איזה הסכם, מעוות הסכם היסטורי – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> צבי האוזר (דרך ארץ): << קריאה >> את החלטת החלוקה אתה לא מקבל. יש לך הזדמנות להגיד שאתה – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> איך שאתה רוצה, אני יכול להביא לך אלף הסכמים, אלף הסכמים שאתה לא – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת צביקה האוזר, אני מבקש ממך. << קריאה >> צבי האוזר (דרך ארץ): << קריאה >> – – – יש לי זכות להגיב. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת האוזר, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תנוח. אבל ההצעה שלו לגבי יחידות מימון עובדת, לא? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הגנתי עליך עכשיו, אדוני. זה בסדר שהגנתי עליך. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני רק שואל שאלת הבהרה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני שאלתי אם זה בסדר שהגנתי עליך. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני רק שואל שאלת הבהרה – שיחידות המימון – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בסדר. נא לסיים. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> 6 מיליון טובות הנאה של דרך ארס זה מביש. ולכן, אדוני היושב-ראש, התנגדנו, ונתנגד גם לחוק הזה. יש וירוס קורונה – שנתגבר עליו; ייקח זמן. יש וירוס גזענות, שיארך יותר מהקורונה, אבל גם עליו נתגבר. אנחנו יכולים. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת טיבי. חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל שיר – אינה נוכחת; חברת הכנסת אתי עטייה – אינה נוכחת; חבר הכנסת מיקי זוהר – אינו נוכח. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> איפה הוא? בבקשה, אדוני. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אתה מסכם את הדיון, אז אתה לא מדבר. חבר הכנסת יואב קיש – אינו נוכח; חבר הכנסת שלמה קרעי – אינו נוכח; חברת הכנסת מאי גולן – אינה נוכחת; חבר הכנסת ניר ברקת – מוותר; חברת הכנסת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת גדעון סער – אינו נוכח. חבר הכנסת משה יעלון, בבקשה, אדוני. משה יעלון, ואחריו – ינון אזולאי, אחרון הדוברים. יסכם את הדיון מגיש החוק מיקי זוהר. בבקשה, אדוני, שלוש דקות. << דובר >> משה יעלון (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אנחנו עוסקים בחקיקה שבסופו של דבר אי-אפשר להגדיר אותה אחרת מאשר שינוי משטר, ואת זה אנחנו עושים בחופזה, גם בדיונים בוועדה, גם בדיונים פה, במליאה. הייתי אומר שהדיונים הללו מבחינתנו, מבחינת כנסת ישראל, ייחשבו לדיראון עולם. את החקיקה הזאת מלוות אמירות לא מדויקות, בלשון המעטה, כמו למשל שלא הייתה ברירה – זה או ממשלת אחדות או בחירות רביעיות. מאחר שהייתי שם, בכחול לבן, ובנינו את אותה תוכנית שאמורה הייתה למנוע בחירות רביעיות, אני טוען שהאמירה הזאת היא שקרית. הרי הדבר הנכון ביותר לעשות היה לחוקק את אותו חוק. מובן מאליו שמי שנאשם, בוודאי בשלושה כתבי אישום חמורים – שוחד, הפרת אמונים ומרמה – שבגינם עומד תלוי עונש מאסר ממושך, לא אמור להיות מתאים להיות ראש ממשלה, כמו שאינו מתאים להיות מורה לילדינו, מנהל בנק, ובקריטריונים האלה גם לא מגייסים לצה"ל. החקיקה הזאת הייתה צריכה להתבצע ביום שני שלאחר אותו יום חמישי שבו לצערי בכחול לבן הייתה הקריסה. היו גם ברירות אחרות – הייתה גם ברירה של הקפאת מצב, הייתה ברירה אחרת. בכל אופן, גם היום, הרי מי קבע שיש רק מועמד אחד לראשות ממשלה, בוודאי אחרי שהוא נכשל בשלוש מערכות בחירות, גם אם הליכוד השיג תוצאה גבוהה? הרי בסופו של דבר הכנסת הזאת צריכה לבחור איש אחד שיהיו לו 61 תומכים. האמירה השקרית השנייה היא שזה או ממשלת אחדות או מלחמת אחים. מי גרם לאותה תחושה בציבור אם לא מי שנאשם באותם שלושה כתבי אישום ועושה את כל המאמצים כדי להימלט מספסל הנאשמים? כן, אותו טרור, שאיננו מקבל את תוצאות הבחירות, מאיים במיליון איש שיתנפלו על המתנגדים, כמו שכבר קרה באירוע אחד. והדבר החמור ביותר זה מה שמתרחש בעצם השעות הללו. כן, אנחנו כאן בבית המחוקקים העברנו את העניין לבג"ץ, ואחרי זה טוענים טענות שונות. כבר נתקלתי בלא מעט מקרים שהרשות המבצעת מתפשטת מאחריותה. במקרה הזה הרשות המחוקקת מתפשטת מאחריותה, ואז גם נוח לתקוף את בית המשפט העליון על אקטיביזם שיפוטי – דיון בפני עצמו. בוודאי אלה לא הנסיבות. וההתנפלות כרגע על בית המשפט העליון היא מסוכנת. זה מה שנקרא "הרצחת וגם ירשת" – גם מתנערים מאחריות וגם אחר כך תוקפים את בית המשפט העליון. אלה שעות הרות גורל, ואני מקווה שבג"ץ לא ייבהל, אבל הייתי מעדיף שהכנסת תתעשת ותמצא את הדרך לבחור מישהו אחד שכן יקבל תמיכה של 61, והוא לא יכול להיות נאשם עם שלושה כתבי אישום כבדים אלה. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת משה יעלון. חבר הכנסת ינון אזולאי – אינו נוכח. יסכם את הדיון חבר הכנסת מיקי זוהר, מניח החוק. אני רק מבקש מחברי הכנסת, לפני שחבר הכנסת זוהר יתחיל לדבר, אני מבקש לתקן את תוצאות ההצבעה שהקראתי קודם. התוצאות הן כדלקמן: 72 בעד הצעת החוק, 40 נגד ואין נמנעים. תודה. בבקשה, חבר הכנסת זוהר. << דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >> חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, אנחנו עכשיו מסכמים את הדיון הזה לקראת הצבעה על החקיקה, אבל אני רוצה לדבר ברשותכם על עוד נושאים שקשורים לתהליך הדמוקרטי שאנחנו עוברים פה, וגם קשורים לתהליך הדמוקרטי שאמור להתנהל בעזרת השם ביום ראשון בבית המשפט העליון. בית המשפט העליון ידון בחקיקה שצריך לומר את האמת, היא חקיקה שטרם הוגשה בכנסת, אבל כפי שראיתם בהצבעה בקריאה הראשונה, היו 72 חברי כנסת שהצביעו בעד החקיקה הזאת. אני רוצה שתבינו דבר אחד: 72 חברי כנסת מתוך 120 חברי כנסת זהו רוב מיוחד; זהו רוב שהכנסת לא רגילה להעביר בו דברים, בטח כשמדובר בעניין שאין בו הסכמה במשכן בין קואליציה לאופוזיציה. ולכן, רוב מיוחד של 72 חברי כנסת זה רוב שאי-אפשר להקל בו ראש, לא ניתן להקל בו ראש. בג"ץ יידרש לדון אם החוק הזה שאנחנו חוקקנו בקריאה ראשונה – ולאחר מכן, בעזרת השם, נסיים אותו גם בקריאה שנייה ושלישית – הוא חוק סביר ואפשר לאפשר לו להתקיים. זהו מצב שבו בית המשפט העליון יצטרך לתת את הדין גם על השאלה אם 72 חברי כנסת יש להם משמעות מיוחדת או שמא לא, וזה דבר מאוד מאוד חשוב. מלבד העובדה הזאת, אנחנו יודעים שאם וכאשר בית המשפט העליון יקבל החלטה לפסול את ההסכם הזה, או חלילה לפסול את כהונתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, אנחנו בוודאות מוחלטת נגררים למערכת בחירות רביעית. במצב שבו אנחנו נהיה במערכת בחירות רביעית, יש לכך השלכות מאוד מאוד גדולות על מדינת ישראל גם בעניין הכלכלי, גם בעניין הבריאותי, כשאנחנו יודעים שאנחנו בתקופה מאוד מאוד לא פשוטה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> רק שנייה, חבר הכנסת זוהר. חברי הכנסת, רבותיי חברי הכנסת וגבירותיי חברות הכנסת, אני מזכיר לכם שאנחנו עדיין בכללי הקורונה. קבעו לכם מקומות ישיבה חדשים. מי שמקומו הקבוע פה, בתוך המליאה עצמה, לא יכול להיכנס, כי יש כאן חברי כנסת שלא יושבים במקומותיהם ביציעים. לכן, אבקש ממי שמקומו נמצא ביציע שיעבור ליציע – אתם מונעים את כניסתם של חברי כנסת אחרים לתוך המליאה – וגם אבקש מחברי הכנסת אבו שחאדה וסעדי להיפרד ולשמור את המרחק הנדרש. תודה. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> מה שהתחלתי לומר ואני רוצה להמשיך זה שמספר חברי הכנסת שיצביעו בעד החקיקה הזאת זה מספר מאוד מיוחס, לא מבוטל, של 72 חברי כנסת, ואי-אפשר לומר שבית המשפט העליון יכול להקל ראש במספר כזה של חברי כנסת שמצביעים בעד תיקון חקיקה כזה. לכן אני חושב, או לפחות מקווה, שבית המשפט העליון לא יתערב, לא בחקיקה הזאת ובטח לא באפשרות של ראש הממשלה להרכיב ממשלה. הרי מה יקרה, כמו שציינתי קודם, אם בית המשפט העליון יחליט להתערב בחקיקה שכזאת? זה אומר שאנחנו ניגרר למערכת בחירות רביעית. יש לכך משמעות כלכלית, בריאותית, אבל בסופו של יום אני חושב שבמצב כזה חלק גדול מהציבור הישראלי יכול לאבד את האמון שלו בבית המשפט העליון. כי בית המשפט העליון בימים האחרונים, בשבועות האחרונים, פוסק באופן אקטיביסטי חסר תקדים. לא הייתה מעולם כמות כזאת של חקיקה שנפסלה על ידי בית המשפט והחלטות שנפסלו על ידי בית המשפט העליון כמו שהיה לנו בחודשים האחרונים. אם, חלילה, תתקבל החלטה שבנימין נתניהו – – – << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> – – – אז בית המשפט מתערב. מה קרה? << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, לא. אני רוצה להזכיר לך שכל מה שאנחנו מצפים, חבר הכנסת גולן, כל מה שאנחנו מצפים מבית המשפט העליון זה לפעול אך ורק בהתאם לחוק, ללשון החוק, שקובעת שאדם, גם אם יש נגדו כתב אישום, עד פסק דין חלוט של ערכאה עליונה יכול לכהן כראש ממשלה. כל מה שאנחנו מצפים מבית המשפט העליון זה לפעול על פי החוק. שמחתי שהיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט העביר את עמדתו לבית המשפט העליון ובה הוא אומר שאין מניעה מבנימין נתניהו לכהן כראש ממשלה. עכשיו אני נושא את עיניי לבית המשפט העליון בתקווה שלא יפסלו את ההסכם שנחתם בין הליכוד לבין כחול לבן ושלא יפסלו את החקיקה המאוד-מאוד חשובה הזאת לשם קיום ההסכם. עכשיו, ברשותכם, נדבר קצת פוליטיקה, כדי שלא יהיה משעמם. רם, אתה רוצה שאני אספר על ההתערבות שלנו? טוב, אוקיי. אין אישור. אני אומר ככה: תראו, לגבי המצב הפוליטי שנוצר – היה כאן מין מצב מאוד מאוד מוזר, שקבוצת חברי כנסת קטנה מתוך 33 – כמה כחול לבן היו? 33? חבורה קטנה מאוד של חברי כנסת מתוך 33 חברי כנסת החליטה שהם לא מוכנים לאפשר לנתניהו להיות ראש ממשלה. הם החליטו לעשות את זה מתוך שנאה יוקדת כלפי נתניהו. אתם רוצים לדעת למה? גבי, אתה רוצה לדעת למה? אני אספר לך. פעם היה יאיר לפיד בתור שר אוצר. הינה, הוא כאן. הוא היה שר אוצר, והוא היה שר אוצר לא משהו. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני לא רוצה שתרד עליי בהיעדרי. אני רוצה להיות נוכח. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> שב, שב, אני אספר לך. הוא היה שר אוצר לא משהו. ראש הממשלה ראה שיאיר לפיד מקדם בכנסת חקיקה נגד ישראל היום. הוא ראה את זה, זה היה לנגד עיניו – אגב, אחרי לא מעט דברים מאוד מאוד מוזרים שהיו קשורים לידיעות אחרונות. ראש הממשלה לא רצה בחקיקה הזאת. בנוסף, הוא ראה שיאיר לפיד הוא שר אוצר לא משהו – אני משתדל לשמור על הכבוד של יאיר לפיד – אתה יודע, חוק מע"מ אפס וכל הדברים האלה; לא נחזור עוד פעם להיסטוריה הזאת. חוק מע"מ אפס היה טרגדיה, יאיר. ואז ראש הממשלה אמר: אוקיי, אני לא רוצה את יאיר לפיד. ראש הממשלה עשה טעות קשה – הינה, אני מבקר אותו, יאיר: הוא התקשר אליו ופיטר אותו בטלפון. אם הוא היה מזמין אותו לפגישה, מדבר איתו בארבע עיניים, אומר לו: יאיר, אני לא רוצה אותך יותר, בוא ניפרד כידידים, יכול להיות שלא היינו במצב הזה. יכול להיות שהוא לא היה כל כך עוין את ראש הממשלה. עכשיו, תראו, מה שאני אומר לכם זה לא מופרך, כי בסוף זה הכול אנשים, זה הכול יחסי אנוש בין-אישיים. ככה זה עובד. ומאותו הרגע יאיר לפיד גזר את דינו של ראש הממשלה עוד לפני שהתחיל משפט, ופעל בצורה יוצאת דופן נגד ראש הממשלה שלא יהיה ראש הממשלה. עפר, אני לא רוצה להזכיר אותך, אבל בוא נגיד שאתה יד ימינו של יאיר לפיד, המוציא והמביא. << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הזכרת אותי בשם – עכשיו גם אני יכול לעלות. אני מודה לחבר הכנסת – – – << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> אוקיי, אבל מה שקורה פה כרגע זה שאותה קבוצת חברי כנסת מתוך יש עתיד, שבראשם יאיר לפיד, רצתה לומר ל-33 חברי כנסת – ואני אומר לכם שיש הרבה אנשים ביש עתיד שכן היו רוצים להצטרף לממשלה, אבל יאיר לפיד לא אפשר להם, והם רצו לכפות את דעת המיעוט על הרוב. אני רוצה לומר לכם שגבי אשכנזי ובני גנץ – חייב לומר את זה – גילו מנהיגות. הם גילו מנהיגות והם קיבלו החלטה שכולם חשבו שהיא הגרועה ביותר. ואני בעצמי חשבתי שהיא הגרועה ביותר. הינה, אני מודה פה, מעל הדוכן הזה. לא האמנתי. ואז יומיים אחר כך התפרסם סקר. מה התגלה שם? 20 מנדטים לכחול לבן, 10 מנדטים ליש עתיד. זו הייתה התשובה שההחלטה הממלכתית, ההחלטה האחראית, ההחלטה נטולת השיקולים האישיים, נטולת השנאה, הייתה ההחלטה המנצחת. ולכן, כל מה שנותר לי זה לומר לכם: כל הכבוד, קיבלתם החלטה טובה. עכשיו, בשביל שזה יהיה מושלם, קחו את תיק הבריאות, ותרו לנו על שניים-שלושה תיקים כדי שנוכל להקים ממשלה יציבה עם 59 חברי כנסת שכולם מרוצים למשך ארבע שנים. זה יכול להיות פנטסטי. אז אני, ברשותכם, מסכם את הדיון וקורא לכם להצביע בעד הצעת החוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת זוהר. רבותיי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. על פי בקשת 20 חברי כנסת, וגם בקשת הממשלה, ההצבעה תהיה הצבעה שמית. על כן אבקש מכולכם לתפוס את מקומותיכם ונתחיל בהקראת השמות. אבקש לשמור על שקט בזמן ההצבעה. בבקשה, גברתי המזכירה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד סמי אבו שחאדה – נגד אלי אבידר – נגד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – אינו נוכח קארין אלהרר – נגד סעיד אלחרומי – נגד זאב אלקין – בעד דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – בעד גלעד ארדן – בעד גבי אשכנזי – בעד יעקב אשר – בעד מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – בעד רם בן ברק – נגד נפתלי בנט – אינו נוכח יואב בן צור – בעד אורנה ברביבאי – נגד קרן ברק – בעד ניר ברקת – בעד יוסף ג'בארין – נגד יאיר גולן – נגד מאי גולן – בעד איתן גינזבורג – בעד יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – בעד בנימין גנץ – בעד משה גפני – בעד עוזי דיין – בעד אבי דיכטר – בעד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח צבי האוזר – בעד ניצן הורוביץ – נגד צחי הנגבי – בעד יועז הנדל – בעד שרן מרים השכל – בעד מכלוף מיקי זוהר – בעד אסף זמיר – בעד תמר זנדברג – נגד ציפי חוטובלי – בעד אימאן ח'טיב יאסין – נגד מיקי חיימוביץ' – בעד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – נגד אחמד טיבי – נגד יעקב טסלר – בעד חילי טרופר – בעד דסטה גדי יברקן – בעד היבה יזבק – נגד עומר ינקלביץ' – בעד משה יעלון – נגד אלי כהן – בעד יצחק כהן – בעד מאיר כהן – נגד מירב כהן – בעד מתן כהנא – אינו נוכח ע'דיר כמאל מריח – נגד עופר כסיף – נגד אופיר כץ – בעד חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – בעד מיקי לוי – נגד אורלי לוי אבקסיס – בעד יריב לוין – בעד אביגדור ליברמן – אינו נוכח יעקב ליצמן – בעד יאיר לפיד – נגד פטין מולא – בעד מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי קונין – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד אורי מקלב – בעד יעקב מרגי – בעד משולם נהרי – בעד אבי ניסנקורן – בעד בנימין נתניהו – בעד סונדוס סאלח – נגד יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד אופיר סופר – אינו נוכח בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח אוסאמה סעדי – נגד גדעון סער – בעד מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – נגד ג'אבר עסאקלה – נגד עודד פורר – נגד טלי פלוסקוב – בעד אורלי פרומן – נגד מאיר פרוש – בעד עמיר פרץ – בעד רפי פרץ – אינו נוכח אורית פרקש הכהן – בעד אנדרי קוז'ינוב – נגד אלכס קושניר – נגד יואב קיש – בעד שלמה קרעי – בעד מירי מרים רגב – בעד עידן רול – נגד יואל רזבוזוב – נגד יפעת שאשא ביטון – בעד אלון שוסטר – בעד אנטאנס שחאדה – נגד יובל שטייניץ – בעד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד יזהר שי – בעד מיכל שיר סגמן – בעד עפר שלח – נגד איציק שמולי – בעד רם שפע – בעד איילת שקד – אינה נוכחת עאידה תומא סלימאן – נגד פנינה תמנו – בעד << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבקש לקרוא שוב את שמות חברי הכנסת שלא הצביעו. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) ישראל אייכלר – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח מתן כהנא – אינו נוכח חיים כץ – אינו נוכח אביגדור ליברמן – אינו נוכח מרב מיכאלי – אינה נוכחת אופיר סופר – אינו נוכח בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח רפי פרץ – אינו נוכח איילת שקד – אינה נוכחת << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> האם יש מישהו ששמו לא הוקרא? בבקשה, אייכלר. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשם חבר הכנסת) ישראל אייכלר – בעד << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> יש עוד מישהו ששמו לא הוקרא או הוקרא ולא הצביע? אין. תמה ההצבעה, נא למנות את הקולות. חברי הכנסת, תוצאות ההצבעה הן כדלקמן: 70 בעד, 38 נגד, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק התקבלה בקריאה הראשונה ותעבור לוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – ממשלת חילופים) להמשך הדיון לקראת הכנה לקריאה שנייה ושלישית. << נושא >> הודעה אישית של חבר הכנסת יאיר לפיד << נושא >> << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, חבר הכנסת לפיד ביקש למסור הודעה אישית. למרות שלפי התקנון היית אמור לפרט מה אתה אמור להגיד, אנחנו נאפשר לך להגיב במסגרת הדברים שאמר מיקי זוהר. בבקשה. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כל החיים מעמד הביניים הישראלי הולך לצבא בשביל כולם, משלם מיסים בשביל כולם, בונה עסקים שכולם חיים מהם. פעם אחת בחייו הוא צריך עזרה – הממשלה נעלמה. הם קיבלו הסברים איך לשטוף ידיים, לא איך להציל את העסקים שלהם. יותר מ-80% מהעסקים הקטנים שפנו לבקש הלוואה לא חצו את הביורוקרטיה, לא קיבלו אגורה שחוקה; נתקעו בין האתר המגמגם לפקיד המנמנם. אף אחד לא מבין את ההנחיות. למי פונים כדי לפתוח את העסק שלך? מי אחראי – משרד הבריאות? ממתי משרד הבריאות מבין בעסקים? למה אין צוות מקצועי חזק, אחד, עם סמכויות, שיודע להחליט ולבצע? אם הממשלה תעשה דברים טובים בשביל העצמאים – נתמוך, נצביע איתה, לא נעשה פוליטיקה. אני רוצה להציל את העצמאים, רק אין במה לתמוך. הם לא יודעים לנהל את זה. גורלם של העסקים הקטנים נתון בידיהם של אנשים שבחיים שלהם לא הוציאו חשבונית. בינתיים הבניין הזה עסוק רק בדבר אחד – להקים ממשלה של 52 שרים וסגני שרים. לא רק בזבוז של 900 מיליון שקל – מקימים מפלצת ביורוקרטית. זה מה שחסר לעצמאים – עוד ביורוקרטיה, עוד משרדי ממשלה מיותרים שייתנו להם הוראות סותרות. חודש ביבי מנהל משא ומתן. אף מילה על הקורונה אין בהסכם הקואליציוני; אף מילה על העצמאים אין בהסכם הקואליציוני. הכלכלה הישראלית מתפרקת והוא עסוק במי יקבל תיקים, מי ימנה שופטים, מי יהיה אחראי לפרקליטות. זה מה שאמרנו לכם שיקרה. הזהרנו אתכם. אי-אפשר לנהל מדינה כשכל מה שמעניין אותך זה כתבי האישום שלך. העצמאים היו צריכים לקבל דמי אבטלה כל חודש, לא מענק חד-פעמי – השכירים הרי לא מקבלים מענק חד-פעמי. הם צריכים מנגנון פיצוי יעיל, לקבל פיצוי לפי הרווחים שלהם בשנה שעברה. זו הדרך הכי יעילה. הם צריכים לקבל מענקים לפי מספר העובדים שלהם כדי שהם לא יפטרו עובדים. כל מה שאמרתי עכשיו היה צריך לקרות לפני שלושה שבועות. מרוב דיבורים על אלונקות השארתם את העצמאים פצועים בשטח. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה לחבר הכנסת יאיר לפיד. חברי הכנסת, אני מודיע שהוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – ממשלת חילופים) תתכנס בשעה 16:15. בכך תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני, י' באייר התש"ף, 4 במאי 2020, בשעה 16:00, בכפוף להחלטת הוועדה המסדרת. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:33. << סיום >>