דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת י"ז ישיבה רנ"ט הישיבה המאתיים-וחמישים-ותשע של הכנסת העשרים-וחמש יום שלישי, כ' בשבט התשפ"ה (18 בפברואר 2025) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 4 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 4 נאומים בני דקה 4 משה סולומון (הציונות הדתית): 4 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 5 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 5 לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): 6 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 7 יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): 7 יום לענייני החברה הערבית 8 מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 8 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 10 ינון אזולאי (ש"ס): 12 אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): 14 איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): 15 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 24 גלעד קריב (העבודה): 25 השר לביטחון לאומי חיים כץ: 28 הצעת חוק הנוטריונים (תיקון מס' 11) (התליית רישיון מרצון), התשפ"ה–2025 33 מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): 33 מיקי לוי (יש עתיד): 34 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 35 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 36 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 38 יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): 38 נאור שירי (יש עתיד): 43 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 47 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 47 אלעזר שטרן (יש עתיד): 50 יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 51 אושר שקלים (הליכוד): 52 צגה מלקו (הליכוד): 58 הצעת חוק הגנת השכר (תיקון מס' 32) (הגברת האכיפה – ניכויים משכר עבודה), התשפ"ה–2025 60 אפרת רייטן מרום (העבודה): 60 הצעת חוק הגנת השכר (תיקון – איסור ניכוי חוב או קנס), התשפ"ג–2023 62 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 62 הצעת חוק גיל פרישה (הורה שילדו נפטר) (הוראת שעה) (תיקון מס' 3) (הפיכה להוראת קבע), התשפ"ה–2025 64 גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): 64 מירב כהן (יש עתיד): 68 הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 15), התשפ"ה–2025 70 עמית הלוי (בשם הוועדה לביטחון לאומי): 70 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 72 סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: 73 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברות וחברי הכנסת, שלום. שלום גם לשר. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שני כ' בשבט התשפ"ה, 18 בפברואר 2025. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק להסדרת עסקאות איגוח, התשפ"ה–2025. מסקנות ועדת הכלכלה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת רון כץ ואברהם בצלאל בנושא: דרכים למניעת ניצול לרעה של כוחה של חברת וולט על צרכני המשלוחים; מסקנות ועדת הבריאות בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת טטיאנה מזרסקי, קטי קטרין שטרית, סימון מושיאשוילי, מיכאל מרדכי ביטון, יאסר חוג'יראת ואחמד טיבי בנושא: הפסקת הדרכות קליניות לסטודנטים בעקבות פיצוץ המשא ומתן בין משרד האוצר לאיגוד מקצועות הבריאות. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. << נושא >> נאומים בני דקה << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הנושא הראשון שעל סדר-היום הוא נאומים בני דקה. חברי הכנסת המבקשים להירשם, מוזמנים להצביע בעד כעת. עד שאקבל את הרשימה – ראשון הדוברים, חבר הכנסת משה סולומון, בבקשה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש, כמנהגי אזכיר את אחד הגיבורים מבני יוצאי אתיופיה, והפעם סמל ראשון ארמיאס מקוריאו, השם ייקום דמו. ארמיאס, לוחם בחטיבת הנח"ל בגדוד 931, נפל בקרב בצפון רצועת עזה. הוא נפל בב' באייר התשפ"ד, 10 במאי 2024. ארמיאס נולד באתיופיה להוריו אנייאט ודגו, אח לאיינאו, אוראל וליאור. הוא עלה לישראל עם משפחתו בגיל ארבע, והיה רק בן 19 בנופלו, צעיר מלא חיים שבאוגוסט 2023 התגייס לשירות קרבי. חבריו זוכרים אותו כאדם חייכן ואופטימי שתמיד דחף את הקבוצה קדימה. מחנכיו זוכרים כיצד בסוף כל שיעור היה מבקש להתקשר לאביו, לספר שהיה ילד טוב, רק כדי לשמח אותו. ארמיאס היה דמות מיוחדת במינה – משפיל מבט בענווה, נותן כבוד לכל אדם, תמיד עם חיוך על פניו. מפקדיו מספרים על לוחם מוביל וכריזמטי שלא הייתה משימה שלא הצליח לעמוד בה. הוא בחר להיות לוחם מתוך תחושת שליחות עמוקה, ונפל על משמרתו כשחיוך של גאווה על פניו. יהי זכרו ברוך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא הוא חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. אחריו – חבר הכנסת ולדימיר בליאק. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדיי חברי הכנסת, אתמול רשות הטבע והגנים העלתה מסוק משטרתי מעל היישובים הלא-מוכרים אל-בקיעה ואום אל-בדון. זה מה שנשאר לרשויות לעשות מול האזרחים הבדואים בנגב. עוד מעט עם יעלו מסק"ר ויתחילו לעשות שם אימונים צבאיים מול הבדואים. אנחנו לא צריכים את זה. הם צריכים להכיר קודם כול בענף הגמלים, ולהפסיק לרדוף, להציק לאזרחים הבדואים בנגב. הגיע הזמן קודם כול לדבר עם הבדואים, לאפשר להם שטחי מרעה ולאפשר לגמלים – שקודם כול ייתנו להם את החיסונים, וגם לכבשים. אני חושב שהגיע הזמן להסתכל על החברה הבדואית בצורה שונה – להפסיק לחלק דוחות, להפסיק להוריד פקחים מהאוויר, וגם הגיע הזמן שיחשבו מסלול אחר עם החברה הבדואית בנגב. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת בליאק. אחריו – חברת הכנסת לימור סון הר מלך. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, השבוע פורסם כי מפלגת אגודת ישראל מפעילה קו סיוע לאברכים חייבי גיוס כיצד לרמות את רשויות החוק ולקבל סבסוד למעונות יום בניגוד לחוק. אז דבר ראשון, זה בלתי נסבל שמפלגה שהיא חברה בקואליציה מעודדת אזרחים לעבור על החוק; דבר שני, לרשות המיסים ולמנהל רשות המיסים יש סמכות לא לפתוח עסקים פיקטיביים לאנשים שלא מתכוונים לנהל פעילות עסקית; דבר שלישי, פניתי השבוע ליועצת המשפטית לממשלה בדרישה לפתוח בחקירה פלילית נגד הגורמים בקואליציה המעודדים אזרחים לעבור על החוק. לא נשתוק על כך. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. כעת חברת הכנסת לימור סון הר מלך. אחריה – חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, נאום קול המושתקים. בכל שבוע אני ניצבת כאן ומספרת על אירועי הטרור שהתרחשו ברחבי ישראל בתוך הקו הירוק ומחוצה לו – אירועים שלא קיבלו תהודה תקשורתית. היום אני מבקשת לשתף על היקף הטרור שברובו לא זוכה לכותרות, אך ממשיך לפגוע באזרחי ישראל מדי יום. הנתונים הם מתוך דוח מפורט של הצלה יו"ש ללא גבולות – שכאן המקום להודות להם על פעילותם המסורה למען ביטחון תושבי יהודה ושומרון. אז מה היה לנו בשנת 2024? 3,668 יידויי אבנים; 179 פיגועי ירי; 526 מטענים; 843 בקבוקי תבערה; 364 הצתות; 671 מקרים של סנוור בלייזר; 36 בקבוקי צבע ושקיות צבע; תשעה פיגועי דקירה; 28 ניסיונות דקירה; 12 פיגועי דריסה עם נפגעים; שבעה ניסיונות דריסה; 15 תקיפות אלימות עם נפגעים במהלך שוד רכב; בסך הכול 27 נרצחים ו-306 פצועים רק ביהודה ושומרון; 21 נרצחים ו-137 פצועים בפיגועים ובאלימות של ערבים בשאר חלקי הארץ. כל מספר כזה הוא עולם ומלואו. מאחורי כל פיגוע עומדים אנשים ומשפחות שנהרסו, ילדים שגדלים לצד אובדן ושכול. כל יידוי אבן שמתנפצת על שמשת רכב עם משפחה בפנים, כל בקבוק תבערה שמאיים להפוך מכונית למלכודת אש, כל ירי, כל מטען חבלה – זו המציאות היום-יומית שלנו. אז למה השתיקה? למה לא שומעים על זה? למה כשרכב של משפחה יהודית נרגם באבנים זה לא הופך לכותרת ראשית? למה כשנרצח יהודי ביהודה ושומרון זה נתפס כאירוע שבשגרה? אני ניצבת כאן כדי להשמיע את קולם של המושתקים. אני דורשת שממשלת ישראל תתייחס לטרור הזה בדיוק כפי שהיא מתייחסת לכל איום ביטחוני אחר; שהצבא יקבל יד חופשית למגר את הטרור. לא ניתן יותר להסתפק בנתונים. לא ניתן להפוך את הפיגועים האלה לשוליים. זה הזמן לפעול. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה, גברתי. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי. אחריה, אחרון הדוברים לשלב זה – חבר הכנסת יוסף עטאונה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. 501 ימים ש-73 חטופים נמצאים בשבי החמאס. אני מבקשת לספר על סמ"ר אוריה גושן ז"ל, לוחם סיירת גבעתי, שנפל בז' בשבט בקרב ברצועת עזה לפני שנה. בן 21 בנופלו. שמו השני של אוריה היה איימאלק, מלאך באמהרית. הוא בוגר תיכון הימלפרב בירושלים. התיכון הזה שכל עשרה מבוגריו. אוריה היה אדם רחב אופקים, דעתן, בחור מצחיק, רגיש, עם חיוך גדול ולב ענק, איש של אנשים, והיה גם פעיל סביבתי. יחד עם חבריו למכינת חנתון יזם מחאה שקראה לטיפול במשבר האקלים. הוא ראה את שחרור החטופים כשליחות בעבורו, ולפני המלחמה פעל להשבתו של אברה מנגיסטו. אוריה התגאה רבות בסיפור העלייה הרגלית של משפחתו מאתיופיה, וראה בכך סמל לציונות אמיתית. הוא הותיר אחריו את הוריו יפית ואיוב, אחותו נועם ואחיו דורון ואת חברתו שיר, שהכיר כמה ימים לפני פרוץ המלחמה. יהי זכר אוריה ברוך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יוסף עטאונה. לאחר מכן נעבור לנושא הבא. בבקשה, אדוני. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה רבה, כבוד היושב-ראש. אני רציתי לדבר דווקא על פשיזם וגזענות שעולה בתקופה האחרונה. יש מי שמנצל את המצב שקיים כיום במדינה, ואזרח ערבי מותקף רק בגלל שהוא ערבי. בשבוע שעבר במצפה רמון הגיע קבלן מכפר ערערה בנגב – קוראים לו עדנן עטאללתת – הוא והבן שלו, וקבוצה גדולה של גרעין תורני, אנשים עם כיפות, שלפי המראה שלהם הם כנראה המשך לנוער הגבעות שנמצא בשטחים הכבושים, כמעט עשו בו לינץ' אך ורק בגלל שהוא ערבי. אני חושב שהגיע הזמן שתופעות כאלה – לטפל באנשים האלה שמנסים לפגוע בערבים אך ורק בגלל שהם ערבים. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. << נושא >> יום לענייני החברה הערבית << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, הנושא הבא שעל סדר-היום הוא ציון יום לענייני החברה הערבית. הינה, זה מתקשר גם לנושא האחרון שדיברנו עליו עכשיו. אני מזמין את חבר הכנסת מנסור עבאס לפתוח את היום המיוחד. בבקשה. שלום, אדוני. עד חמש דקות לרשותך. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, הכנסת הקדישה היום יום מיוחד לחברה הערבית, ובהחלט רוב ראשי הוועדות נענו לפנייה שלי ושל חברי הכנסת מסיעת רע"מ וקיימו דיונים חשובים מאוד בנושאים מגוונים שקשורים לחברה הערבית. העלו את הסוגיות הרלוונטיות לחברה הערבית – המשברים, המצוקות של האזרחים הערבים במדינת ישראל. הנושא של פשיעה ואלימות בהחלט תמיד נוכח בכל נושא שאנחנו דנים בו, מחינוך, תשתיות ורווחה ועד ספורט, תרבות וחקלאות. לכולם יש קשר לתופעה של פשיעה ואלימות בתוך החברה הערבית. לכן, גם בנושא הזה, אדוני השר לביטחון לאומי חיים כץ, בהמשך לפגישה שהייתה לנו לפני שבועיים בערך, קיימנו – סליחה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> כשפנית לשר כץ, רק תפקיד אחד הזכרת. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> כן, השרים חיים כץ. << קריאה >> השר לביטחון לאומי חיים כץ: << קריאה >> אני מקבל ארבע משכורות. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אנחנו מאחלים לו הצלחה. אני בטוח שאם הוא היה מתמקד במשרד לביטחון לאומי – הוא יודע לעבוד – הוא היה יכול – – << קריאה >> השר לביטחון לאומי חיים כץ: << קריאה >> אני שבועיים מתעסק רק בזה. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – אבל אני מאמין שבמה שנותר לו, הוא ישאיר חותם. הוא ישאיר חותם. יש לנו הרבה תקוות. בהמשך לישיבה שהייתה לנו עם השר ועם מפכ"ל המשטרה ומפקדי המשטרה, קיימנו היום ישיבה גם בוועדת חוקה, חוק ומשפט עם הייעוץ המשפטי והפרקליטות, ואפשר להגיד שהשלמנו את הנושאים שדנו בהם באותה ישיבה. גם למשטרה הייתה נציגות בישיבה. אני מקווה שנקבל בזמן הקרוב גם מהייעוץ המשפטי, גם מהפרקליטות וגם מהמשטרה עצמה תפריט של מה הם דורשים מהכנסת לקדם בהקשר הזה. אבל אדוני השר, מי כמוך יודע – אתה אולי מחוקק מספר אחת בכנסת ישראל, נכון? המון. המון. אתה יודע איך מקדמים תהליכים, חוקים וכו'. אני חושב שאתה צריך לקחת את הדברים לידיים שלך וממש להניח את הכול על השולחן, להביא את זה לכנסת ולדרוש עוד חקיקה ועוד כלים והחלטת ממשלה, כפי שהעלינו בפניך, וכל הדברים האלה. אדוני היושב-ראש, התחלתי לומר שהכנסת הקדישה את היום הזה לחברה הערבית על כל הנושאים וההיבטים. יש לי גם אמירה ליושב-ראש הכנסת חבר הכנסת אמיר אוחנה: אני חושב, מהניסיון שיש לי מהתקופה שאני נמצא בכנסת, אני חושב שכנסת ישראל צריכה להקדיש ועדה – לא מיוחדת, ועדה סטטוטורית לענייני החברה הערבית, לפחות לכמה שנים, שבה נוכל להביא בצורה מסודרת; ועדה שתשלים, לא תחליף, ועדה שתשלים את ועדות הכנסת בתחומים השונים. אני חושב שלצעד כזה מכנסת ישראל יש משמעות רבה, ואני לא מתנה תנאים ומדבר על מי יהיה שם ומי לא יהיה שם. אני חושב שחברה שהיא 20% מאוכלוסיית המדינה, שיש בה כל כך הרבה בעיות קשות – חלק מהבעיות הן של כלל החברה בישראל, אבל חלקן בעיות מיוחדות, שקשורות לחברה הערבית. אני חושב שהנושא הזה, אם אדוני היושב-ראש יקדם אותו, אני חושב שזה צעד חשוב ומשמעותי. אני בטוח שזה ישפיע גם על התנהלות הממשלה. בעצם זה נותן לכנסת כלי לפקח על עבודת הממשלה ולקדם עבודה מול הממשלה במה שקשור לחברה הערבית. ואני בטוח: ביום שיהיה טוב לאזרחי מדינת ישראל הערבים, יהיה טוב גם לאזרחי מדינת ישראל היהודים. לכולם יהיה טוב. אנחנו מנסים לקדם חזון של שותפות אזרחית, השתלבות וערבות הדדית, כדי שנוכל לממש גם את אחריותנו בהיותנו אזרחים, גם בהיותנו נציגים בכנסת ישראל. אז אדוני היושב-ראש, אתה לא חייב לענות לי היום. תחשוב על הרעיון הזה. אני חושב שזה רעיון ראוי, משמעותי, שיכול לשדר מסר חיובי מאוד מכנסת ישראל לאוכלוסייה הערבית. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת מנסור עבאס. כעת חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה. עד חמש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, היום היה פה יום עמוס בכנסת ישראל בנושאים רבים ומגוונים. אני מודה לחברי מנסור עבאס על היוזמה של היום הזה. אני אומר כמה דברים, ולדעתי זה הכיוון שצריך ללכת אליו. זה אולי בגדול, אבל זה מחבר את כולנו למקום משותף, לדעתי, לכולנו. "מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות". מגילת העצמאות הזו, שהקראתי קטע מתוכה, היא ציר, מצפן, שכולנו בבסיס מתחברים אליה, ומפה כדאי להתחיל. זו ראשית הצירים של כולנו. מגילת העצמאות כוננה את העקרונות הבסיסיים ביותר של המדינה. צריך לזכור גם את התקופה שבה היא נכתבה – עם ויכוחים, אבל בסוף עם הסכמה – תקופה קשה ומדממת של הקמת מדינה, עם מתח אדיר, קשה מנשוא, שהיה אז, שאי-אפשר להשוות אותו אפילו למציאות הקשה של ימינו. אבל זה הציור האמיתי של דמותה, וזוהי ראשית הצירים. 21% מתושבי מדינת ישראל הם ערבים. הם בני הארץ הזו, הם אזרחי המדינה. לא כולם חשים כך, והחובה עלינו, על כולנו, כנבחרי ציבור, אל מול ערכיה אלה של המדינה שהקראתי קודם, שהביטוי להם הוא מצד אחד הבנת השונות התרבותית והגיוון – גיוון הוא יופי. אנחנו לפעמים לא מדברים על היופי של הגיוון. גיוון הוא יופי. בסוף יש גם הכרה עמוקה, בסיסית, אמיתית, של כל אחד מאיתנו כבני אדם שכולנו ישראלים. זה המשותף. זה נכון לכל אחד מתחומי החיים – חינוך, תרבות, בריאות, תעסוקה, כלכלה, הזדמנויות להגשים חלומות ושאיפות, לטובת כלל מדינת ישראל ולטובת האנשים כפרטים, ומדינה שמאפשרת לאנשים להגשים חלומות זו מדינה שאבותינו חלמו עליה, שתהיה מקום שניתן להגשים בו חלומות. זה המשותף לכולנו. אנחנו רוצים את זה לילדינו, לבנינו ולבנותינו. זה מכיל שורה ארוכה של דברים "טכניים", של חוסר באזורי תעשייה, היעדר ההסדרה התכנונית לאורך שנים, מחסור בתוכניות מתאר, תעסוקת נשים, חסמים של שפה, תשתיות תחבורתיות, תשתיות בתחום החינוך הפורמלי והבלתי-פורמלי. אך מעל כל הדברים האלה מרחפת בשנים האחרונות הבעיה הקשה ביותר, שמקיפה הכול, שבלעדיה אי-אפשר לחלום. אי-אפשר לחלום במקומות שאנשים פוחדים. כשאנשים פוחדים הם לא חולמים. ואנחנו רוצים שהמדינה הזו תהיה מדינה של אנשים שרוצים להגשים את עצמם. פה זה מתחבר. זו הבעיה הקשה ביותר היום בישראל – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בחברה – – – << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – שהיא בחברה הערבית, אבל היא בישראל. יש איזשהו מסך לפעמים, לפעמים יותר דק, לפעמים פחות דק, בין מה שקורה מעבר, אצל השונה מאיתנו. לצערנו, המציאות הקשה של פשיעה ואלימות מרימה את המסך הזה. והשאלה היא אם אנחנו, אחרי שהרימו את המסך הזה – ואני מדבר עליי, עלינו – אם אנחנו רואים מה קורה שם ומה עלינו לעשות. ואני מאמין שהטוב המשותף יכול לנצח, אם רוצים. והנתונים הם קשים. ויש שר חדש במשרד, וזו חובה שלו וזכות שלו, זכות גדולה, להציל חיים. ואנחנו היום בנתונים מזעזעים. אנחנו עם 130% עלייה במקרי הרצח. אגיד משהו שאמרתי היום באחת הוועדות: אנחנו לא סופרים את הפצועים. בטמרה, לפני יומיים וחצי, היו שבעה נפגעים מאירועי ירי ברמות פציעה שונות. ירו גם על רכבה של מנהלת בית ספר לחינוך מיוחד, וזה אפילו לא כותרת בעיתון, עד כדי כך אנחנו נרמלנו. אפשר, אם רוצים. ואני חושב שהביקורת שלי על מעשי הממשלה ידועה, ויש שר חדש, וזו חובתו, וזו גם זכותו, להציל חיים. הוא יכול לעשות אם הוא ייקח דברים אמיתיים ויעשה אותם ממחר בבוקר. ולקראת סיום, אני לא יכול שלא להגיד ולהתפלל יחד עם כולם להחזרתם של כל החטופים אחרי 501 ימים. לקראת חודש הרמדאן, שיתחיל בסוף החודש, עוד עשרה ימים מהיום, הייתי רוצה לאחל לכל תושבי ותושבות מדינת ישראל רמדאן מבורך, רמדאן כרים. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ינון אזולאי. ראיתי אותו קודם. טוב, אז אני אקרא לחבר הכנסת אלון. ינון, אתה רוצה לעלות? בבקשה. כמעט החמצת. בבקשה, אדוני, עד חמש דקות לרשותך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, האמת, בדיוק קראת לי. באתי עם דפים, ואמרתי: אני עולה לדבר בלי דפים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מהלב. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> כן. אנחנו מכירים, חיים, נושמים את החברה הערבית. אנחנו על החברה הערבית שומעים אתם יודעים מתי? רצח. אז עכשיו אנחנו שומעים עליהם בכל יום, לצערנו. בכל יום. אני חייב לספר לכם, אני גדלתי בעכו. עכו היא עיר מעורבת. עד היום, כשאני מגיע לעכו, אני לוקח את הילדים שלי, שאוהבים לטייל בעיר העתיקה, אוהבים לטייל בעיר הזאת, בשווקים. אז כשהייתי מביא חברים מהישיבה, היו אומרים לי: תגיד, לא מפחיד לטייל שם? הייתי מביא אותם, והולכים לטייל גם ב-00:00 וגם ב-01:00, בבין הזמנים. אל תלכו לגייס אותם. היינו מטיילים ורואים את הפנים היפות של החברה, את העסקים שיכולים לשגשג. כשהיא רוצה לתת, היא יכולה לתת כמדיניות של ראש עירייה. יכול להיות שיש שם גם את החינוך הטוב, אתה יכול לראות את החברה הטובה, את העסקים. אבל אם לא רוצים לתת, מה קורה? אם אתה סוגר את הברזים ולא נותן כלום, אז גם האנשים שרוצים להיות טובים – שאלה רובם, רובם ככולם, שרוצים להיות טובים – אתה אומר לו: רק רגע, אני לא נותן לך. אתה סוגר את הדלת. מה קורה כשאתה נותן עונש לאדם? אתה סוגר אותו במקום. הוא אומר: אני רוצה לברוח מפה. אז הוא מחפש איך לברוח. הוא מחפש לברוח אולי מהחלון, אולי לפרוץ את המנעול. אז הוא כבר מגיע למקום אחר. כי כשהוא יצא משם הוא כבר מתחיל לברוח מאנשים. הוא מתחיל לברוח שלא יתפסו אותו. ואז הוא מחפש פתאום איפה לאכול, איפה לישון, ולא תמיד זה בדרך הישרה. בדרך כלל זה לא בדרך הישרה. למה? כי היה מישהו שנעל אותו, חנק אותו. 21% מהחברה בישראל במדינת ישראל, מאזרחי ישראל, הם מהחברה הערבית. לא פעם כשאנחנו שואלים: כמה מהם נמצאים בשירות המדינה? אף פעם, אני חושב, לא הגיעו לאחוזים האלה. ואנחנו חושבים: טוב, עוד יום יעבור, ואולי יהיה פחות. אנשים – חנקו אותם, כלומר, המדינה במידה מסוימת חנקה אותם, ואז אוטומטית הם מתפרצים בצורה – הילד הזה שגדל בבית עני ללא שום דבר, גם חינוך לא היה להם לתת לו, כי לא היה כסף לפעמים, והיה צריך לחפש את הדרך למצוא את השקל או שניים בשביל לקנות לעצמו משהו, היה צריך ללכת לפרוץ, היה צריך להגיע למקום שלא רוצים אותו. וזה יכול לקרות לאו דווקא בחברה הערבית, זה יכול לקרות אצל כל אחד. אז מי שחושב שעם החברה הערבית אנחנו נגיד: טוב, יאללה, ערבים, תן להם – סליחה שאני אומר את המשפט הבזוי הזה – שיהרגו את עצמם. מה יכול לקרות? ואז מה? מה הרווחנו? שמה, שזה הולך לעוד מקום ולעוד מקום, ואז פתאום יש לנו יותר, וזה גולש גם לחברה היהודית? בסוף זה יגיע, אם זה עוד לא מגיע, אז מה חשבנו? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אבל גם אם לא. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אמרתי גם אם כן וגם אם לא. לכתחילה צריך לבוא ולעשות. גדלתי, אמרתי לכם, בעכו. אני זוכר שתמיד דיברו על כך שש"ס עשתה את האפליה המתקנת, אריה דרעי. אני אף פעם לא הבנתי מה זה. אבא שלי, זיכרונו לברכה, היה ראש מועצה אזורית נחל עירון, שמונה יישובים בוואדי עארה. ויום אחד הוא אמר לי: בוא, ינון. אני לוקח אותך היום לטקס. טוב, טקס. אני מגיע איתו לטקס. זה היה שעון חורף, אם אני לא טועה, בסביבות השעה 17:00, והיה חשוך; רואה את נכבדי הכפר יוצאים, מגיעים למקום, ואז אנחנו רואים את השייח' מגיע ומרים שאלטר ונדלק אור ברחובות. אמרתי לאבא: אבא, הם מוחאים כפיים. אני מזועזע. עד עכשיו לא היה להם אור ברחובות? אני מזועזע. הוא אומר: ינון, אתה רואה מה זה? אנחנו צריכים לעשות הכול שיהיה להם טוב. הם חיים בכפרים, ביישובים. הם לא צריכים להיות כאלה שחיים בסוג ב' ולהגיד: רגע, אני צריך ללכת לבדוק איפה העששית בשביל לחפש את הדרך שלי. אנחנו צריכים לעשות הכול – לא רק לא להחזיר אותם אחורה, אלא שיתקדמו ושיהיה להם בחברה הערבית, כי החברה הערבית היא חברה טובה, ויש להם מה לתרום במדינה הזאת. ולכן, צריך לעשות הכול. צריכה להיות לממשלת ישראל, למדינת ישראל, תוכנית. יואב, אתה היית אז והבאת דברים טובים בפשיעה, נלחמת בפשיעה בחברה הערבית. צריך לעשות ולמגר הדבר הזאת כליל, שלא יהיה צורך להשקיע כספים בשביל שהפשיעה הזאת – לא רק שהיא לא תיגרר לרחוב היהודי, אלא שהיא לא תהיה אצלם. זו מחלה ממארת, ואסור לנו לתת לזה לקרות. אני אומר לכם לסיום, חבריי מהמפלגות הערביות, אל תחכו שאחרים יביאו חוקים בשביל למגר את הפשיעה הערבית, הביאו גם אתם חוקים. נצטרך לעבוד עליהם ביחד. כשאתם מביאים את החוקים האלה זה כמו שאני אביא לציבור שלי, ויגידו: אה, זה בטוח טוב. כשאתם תביאו לציבור שלכם, יגידו: זה בטוח טוב. תפקידנו לעזור לכם ולקדם את החוקים האלה. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. וכעת חבר הכנסת אלון שוסטר, בבקשה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הבית הזה הוא בית של מפגש בין דעות, בין מגדרים, בין אמונות. הבית הזה הוא גם מפגש של כאבים. היום בוועדת חוקה באתי להציג הצעת חוק שלי בנושא המאבק בפשיעה, בפרוטקשן. התכבדנו בביקור של טל קופרשטיין, האבא הנכה של בר קופרשטיין, שמאוד קשה לו לדבר, שעמד על זכותו לדעת למה הוא לא בבית. הכאב היה עצום. בנמיכות רוח, כמיטב יכולתי, אמרתי לו שאני חושב ש-120 חברי כנסת רוצים לראות את כולם כאן, בבית, ובינתיים אנחנו מנסים לעשות כמיטב יכולתנו כדי לייצר חברה מכובדת, מכבדת, נטולת איומים, שלא מזעזעת את המשילות, את הסולידריות ואת הדמוקרטיה. מדינת ישראל, אדוני היושב-ראש, תהיה אור לגויים אם המיעוט שבה ירגיש שאכן זהו ביתו. אני רוצה לנצל את ההזדמנות כדי להגיד לחבריי, לאחיי, לשותפיי, לשכניי חברי הכנסת הערבים: אני חושב שאתם, יחד עם מנהיגות מקומית ומנהיגות מקצועית ברחבי ישראל, חיים במציאות מרובת אתגרים, וצולחים את האתגר העצום הזה בצורה שמכבדת אתכם ואת החברה הישראלית. אני חושב שזאת דוגמה – המיעוט הגדול דובר הערבית מבית אבא ואימא משולב במדינת ישראל, נאמן, מקצועי. אנחנו כולנו צריכים להתברך בכך. עשבים שוטים קיימים תמיד, ותפקידנו להיאבק בהם ביחד. זאת הסיבה שאני חושב שההצעה המעניינת שלך, אולי הספונטנית, חבר הכנסת מנסור עבאס, היא טובה. אני חושב שזה ראוי שבכנסת תהיה ועדה שתעסוק בנושא החברה הערבית. זה יהיה לכבודנו. אני מבקש לומר כמה דברים בסוגיה אחת קונקרטית שנוגעת במצב הביטחוני ובחברה הערבית, וזו סוגיית המיגון. ברור שככלל אנחנו מזהים שיעור הרבה יותר נמוך של מיגון בחברה, ביישובים, בקהילות הערביות, אדוני היושב-ראש, אדוני השר. זה תוצר לוואי נוסף של שנים ארוכות של השקעות בחסר, לפעמים של הזנחה, לפעמים קיפוח מכוון ולפעמים התעלמות. בכל מקרה, ברור שכאשר אנחנו עומדים מול אתגר שמבוסס על מחסור במשאבים, מחסור בתכנון, ולפעמים גם לצערי מחסור ברצון טוב, מה שצריך לעשות, כאשר יש לנו משאב ויש לנו רצון טוב, זה בין השאר לבסס את ההקצאות המתאימות לא רק על סוגיה של קרבה או על קריטריון של קרבה לגבול או קריטריון סוציו-אקונומי, אלא גם על הסוגיה של שיעור המבנים המוסדיים, מבני הציבור, בעיקר מבני הציבור, שאינם ממוגנים. אני סבור ששאלת המחסור בתכנון או היעדר התכנון הסדור היא משימת-על של החברה הישראלית, של הבית הזה, וכמובן – של הרשות המבצעת. אנחנו משלמים מחירים על היעדר תכנון לבנייה למגורים, למבני ציבור, לתשתיות, בין השאר באיכות החיים של כולנו. כפי שנאמר, שום דבר רע לא נשאר סגור בתוך חברה אחת; הוא זולג, ושיתופי פעולה בין נשמות – איך אומרים בחינוך? אין ילדים רעים, יש ילדים שרע להם. אז הרוע זולג ומשותף ומחבר בין כולם. אני מבקש ומצפה, אדוני היושב-ראש, שהבית הזה יהיה מקום שבו הכאבים המרובים, התקוות, לפעמים השונות, החלומות והסיוטים, שלא תמיד חופפים, יקבלו מקום של כבוד, ונוכל להתווכח, לדון לגופו של עניין, בלי לגלוש בכל רגע נתון למריבה, מריבה גדולה. אני מודה למי שהעלה את הנושא לסדר-היום ומקווה לימים טובים ולחזרה של כל הישראלים והישראליות, מתים וחיים, ממש עכשיו, בשבוע הזה, הביתה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אמן ואמן. חבר הכנסת איתמר בן גביר, בבקשה. עד חמש דקות לרשותך. << דובר >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, היום הזה הוא יום חשוב ביותר, אבל אני חושב שביום הזה גם צריך להזכיר את המילה "צביעות". כי כשאנחנו משתמשים במונח הזה, אנחנו צריכים להבין שהנאומים ששמענו כאן מלא מעט חברי כנסת זה צביעות בהתגלמותה. צועקים כאן חברי הכנסת מהמפלגות הערביות, זועקים בכל מקום כמה אכפת להם מהציבור שלהם, כמה הם נגד מעשי הרצח והפשע. אני חייב להגיד לכם משהו: שנתיים הייתי במשרד לביטחון לאומי – הינה כאן השר חיים כץ, שמכהן היום כשר, ואני מאחל לו הצלחה גדולה גדולה – שנתיים של הצלחות, ברוך השם: בתי הסוהר – – << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> המספרים היום יותר. תתבייש לך. תתבייש. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> איזה הצלחות – – – מה קרה לך? << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתה לא בן אדם. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> – – עשינו רפורמה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, חברי הכנסת. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> הפסקנו את הקייטנות. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> כל המספרים עלו. אתה מדבר על הביטחון? תתבייש. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת אלהואשלה. חבר הכנסת אלהואשלה. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אין לו מושג. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> הפסקנו את הקייטנות. צא מהמליאה כבר, נו. אתה, אכפת לך מהציבור הערבי? << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אהה, לך אכפת. לך אכפת. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> עשינו קייטנות – הפסקנו את הקייטנות בבתי הסוהר. נשקים – – – << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> ברחת מהממשלה. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אתם יודעים, לפניי, 8,000 רישיונות היו – – << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – אתה ביזיון. אתה שר ביזיון. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> – – היום – 200,000, 200,000 רישיונות. מה זה? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת. שנייה, השר, שנייה אחת. חברי הכנסת, לא רציתי להתחיל בקריאות, אבל אני אתחיל בקריאות. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> גם אנחנו לא רוצים, אבל – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני אתחיל בקריאות. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – אתה רואה שאין גבול לחוצפה. יש גבול לחוצפה – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> רשות – – – חבר הכנסת אלהואשלה, חבר הכנסת עטאונה, רשות – – – << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> הוא ידבר על הביטחון בחברה הערבית? אמיר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני יכול לדבר? << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> רשות הדיבור כרגע לחבר הכנסת בן גביר ולו בלבד. יש אחר כך חברי כנסת. גם חבר הכנסת אחמד טיבי יעלה לדבר. אני מבקש לא להפריע. אני מרגע זה מתחיל בקריאות. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אני מקווה שאדוני גם מוסיף לי את הזמן. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אוסיף. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> 200,000 כלי נשק. היה לפניי, השר הקודם, היו 8,000 רישיונות. 200,000 רישיונות בשנה. תבינו איזה עוצמה. 1,000 כיתות כוננות. זה עוצמה, זה הצלחה גדולה. אבל בדבר אחד עדיין לא הצלחנו באופן מלא, ובגללכם זה קרה – בגלל חברי הכנסת מהמפלגות האלה. כשלדוגמה הבאנו לכאן צו, חוק, שמאפשר בלי צו להיכנס לבתים ולמצוא נשק שם, לחפש נשק – תנחשו מי התנגד? חבר הכנסת אלהואשלה, חברת הכנסת תומא סלימאן, אחמד טיבי, איימן עודה, עופר כסיף – כל חברי הכנסת האלה. אתם התנגדתם. אתם התנגדתם. אני פשוט לא מאמין. אנחנו באים לטפל במצוקות, בתחלואים, ואתם מתנגדים לדבר כל חשוב, לדבר כל כך נצרך. הלאה. חוק עונשי מינימום – רצינו לטפל במשפחות הפשע, להיכנס בהן, לקרוע להן את הצורה. אף אחד מכם לא הסכים לדבר הזה. אף אחד מכם לא נתן יד לדבר הזה. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> כשעשית את זה בנתניה, ביקשת רשות – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת עטאונה, קריאה ראשונה. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> ואני אומר – – – << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> כשעשית את זה ברמת גן, ביקשת רשות – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת עטאונה, קריאה שנייה. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> שהמשטרה תעשה את העבודה שלה. אתה ביזיון. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת עטאונה, אתה בקריאה שנייה. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> חבר הכנסת פוגל – עוד דוגמה – הציע חוק כל חשוב, הגנה מפני ארגוני הפשיעה, צווים מינהליים, מעצרים מינהליים. מי לא נכח? מי נעלם? מי לא היה? תנחשו. האנשים האלה, שטוענים שאכפת להם מהפשע ומהרצח וכן הלאה וכן הלאה. מנסור, הציבור שלכם לא טיפש. אני פוגש אותם כל הזמן. הם כל הזמן באים אליי, אומרים לי: בן גביר, למה הלכת? בוא תעשה אצלנו סדר. אנחנו צריכים אותך. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת אלהואשלה, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אנחנו אוהבים אותך. אתה יודע, הסתובבתי בג'יסר, באום אל-פחם, בסח'נין – היית צריך לראות את התגובות. הייתם צריכים לראות איזה תגובות הציבור שלכם. הציבור שלכם בא אליי, אומר לי: בן גביר, מה שעשית חשוב. טוב מאוד שנתת נשקים, טוב מאוד שפתחת כיתות כוננות וטוב מאוד – – – << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> נתת נשקים שנועדו לרצוח את השני. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אתה בקריאה שנייה, חבר הכנסת עטאונה. אני מבקש. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתה מקבל רשת ביטחון מארגוני הפשיעה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אוקיי, קריאה שלישית. נא לצאת, חבר הכנסת עטאונה. תודה. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתה נותן נשק, אבל – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת עטאונה, קריאה שלישית. נא לצאת. תודה. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> קצת בושה. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> טוב מאוד, טוב מאוד שרציתם – – << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> קצת בושה. תרד מהדוכן. קצת בושה. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> – – לעשות את כל הרפורמות – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תוציאו את חבר הכנסת עטאונה, אני רואה שהוא לא יוצא לבדו. בבקשה. תודה. (חבר הכנסת יוסף עטאונה יוצא מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> טוב מאוד שרציתם לעשות את כל הרפורמות האלה ועשיתם, ואנחנו תומכים במעצרים מינהליים למשפחות פשע. כן, אנחנו תומכים במעצרים מינהליים למשפחות פשע, ואנחנו תומכים בזה שרצית להוציא את הנשקים מרהט, ואנחנו תומכים בזה שרצית להוציא את הנשקים מאום אל-פחם, כי אנחנו יודעים שבסוף, הילדה בת השמונה באום אל פחם או ברהט – מי דואג לה? אתה דואג לה? אתה, מעניין את הסבתא שלך. אתה, אכפת לך מפלסטין, פלסטין ועוד פעם פלסטין. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת אלהואשלה, תודה. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אתם באים לכאן רק לדבר על פלסטין. לא מעניין אתכם שום דבר. אתם, אכפת לכם מעוד פלסטין ועוד פלסטין ועוד פלסטין – – << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> – – מדברים על עזה, וכשאתה מגיע – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת עטאונה. חבר הכנסת בן גביר, אנחנו עברנו קצת את הזמן. נתתי לך. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אדוני – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אפשרתי, אפשרתי. לסיום. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אתם, לא אכפת לכם. זה לא עניין אתכם אף פעם; זה לא יעניין אתכם אף פעם. אתם באתם לכאן עם אג'נדה פוליטית. הציבור פחות מעניין אתכם. כשאני הולך בג'יסר, כשאני הולך באום אל-פחם, אתם צריכים לראות כמה אהדה. באים אליי ואומרים לי: בן גביר, אנחנו לא מאמינים בחברי הכנסת שטוענים שהם מייצגים אותנו. אנחנו לא מאמינים להם. הם לא מייצגים אותנו. אל תתבלבל, הם לא מייצגים אותנו. לכן ביום הזה אני מודיע שאנחנו נמשיך לפעול כדי להוציא את הנשקים מרהט, לפעול כדי להוציא את הנשקים מאום אל-פחם. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אני חייב להגיד לכם את זה. ההבדל בינינו וביניכם הוא דבר אחד – אני אומר לכם את זה בכאב, כי אתם לא באמת מייצגים את הציבור הערבי. אכפת לי מהילדה בת השמונה באום אל-פחם, ולכן בשנתיים האלה עשיתי כדי להוציא משם את הנשקים. אתם לא עזרתם. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה, עד חמש דקות לרשותך. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה רבה. כבוד היושב-ראש, א. אני רוצה לפתוח בתודה לחברי חבר הכנסת מנסור עבאס, שיזם את היום המיוחד הזה בכנסת בנושא החברה הערבית בדגש על הפשיעה בחברה הערבית, להבדיל ממי שקדם לי כאן, מהמוקיון שעלה כאן והגדיר את המילה "הצלחה" ככישלון. פעם ראשונה אני שומע מישהו שאומר: הצלחנו, הצלחנו, למרות שהכישלון מהדהד – עלייה במספר הנרצחים, שיעור פענוח של 13%. הדברים ברורים. יושב פה חבר הכנסת סגלוביץ' – הוא ראה אחרת את הדברים ופעל יחד עם צוות. הוא אף פעם לא אמר על עצמו, למרות העקומה: הצלחה, הצלחה, הצלחה, למרות שהיחס שלו היה רציני. הוא בא לעבוד. מכובדי היושב-ראש, רק היום בבוקר נרצח בעיר שלי טייבה אדם שאני מכיר, רפעת מסרווה, אדם טוב בכל מובן, אדם שעשה טוב. רק לפני כמה ימים ראיתי אותו באיזה אירוע חברתי. אני זוכר שכשחילקנו סיוע בחודשי רמדאן – (אומר בערבית: החבילות) – הוא תמיד היה מתנדב ותורם. כך מכירים אותו תושבי טייבה. הרצח שלו כואב. הרוב המוחץ של תושבי טייבה הם אנשים שרוצים בטוב, רוצים לחיות בשלווה ובשלום. אחד, שניים או שלושה אנשים מחפשים לעשות רע ביישוב הזה. יש אנשים ביישובים אחרים שהרצח שם גדול יותר. בטייבה בשנים האחרונות המצב טוב יותר מאשר ביישובים אחרים מהבחינה הזאת. יש אחד או שניים או שלושה חולי רוח שמנסים לתקוע טריז, לפגוע במרקם החברתי, לסכן את המרקם החברתי. המשטרה צריכה להגיע אליהם, והציבור צריך להוקיע אותם בריש גלי. היום בבוקר, כבוד היושב-ראש, קראתי ציוץ של ראש עירייה מהליכוד, ליכודניק – רביבו – של לוד. הוא אומר שמדינת ישראל מיישמת את תוכנית טראמפ על אזרחי ישראל הערבים באמצעות המדיניות של ערבים הורגים ערבים, וכך מדינת ישראל מדללת את המספר של האזרחים הערבים. ליכודניק. הוא היה ראש מטה הבחירות של הליכוד פעם, מקורב לבנימין נתניהו. הוא אומר את הדברים. אגב, זאת עיר מעורבת, הוא חי את הסכסוכים האלה. הזכות לביטחון אישי היא זכות יסוד. אנחנו לא צריכים להתחנן בשביל הביטחון האישי. זה אמור להיות משהו שהמדינה מספקת לכלל האזרחים. אגב, כאשר אני שומע פה אנשים אומרים: צריך לחשוש שמא זה יעבור, או לא לחכות שמא זה יעבור ליהודים – נו, ואז מה? חיי יהודים יותר חשובים מחיי ערבים? חיי כלל האזרחים חשובים. גם הבוקר נרצח מישהו בלוד. ארבעה במשך יממה. במשך שנתיים הייתה עלייה, ובא המוקיון הזה, אומר: הצלחנו. איזו הצלחה זאת? << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – זה ווטסאפ של גופשטיין. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כאשר עוצמה יהודית היא זוהמה יהודית, הצלחה היא כישלון. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה. לאחר מכן יסכם השר לביטחון לאומי השר חיים כץ. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברות וחברי הכנסת, כבוד חבר הכנסת עבאס, שיזם את היום החשוב הזה, מכובדי השר, תראו, צריך באמת עצבי ברזל כדי לעלות לכאן ולא להתייחס למסכת השקרים וההסתה ששמענו מפי אדם שנכנס להיסטוריה הישראלית כשר הכושל ביותר לביטחון פנים. אבל אני אמצא את היכולת הפנימית הזאת לא להתייחס אליו, כי כל תפקידו ומטרתו הם לעלות לדוכן הזה ולחלל את חשיבות הדיון שאנחנו מקיימים. אין באמת מה להתייחס לאדם שעל כהונתו רשומים נהרות של דם ברחובות היישובים הערביים במדינת ישראל. אדוני חבר הכנסת עבאס, אני מבין היטב את הרצון ואת הצורך לקיים יום מן הסוג הזה כאן בכנסת. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> גלעד, אולי תגיד את המספר? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לא, עזבו. המספרים כבר חסרי משמעות. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> 237 נרצחים. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אני רוצה לומר לכם, עזבו. יש פה לא מעט חברות וחברי הכנסת שלא באמת מזדעזעים מן המספר. הם לא אוהבים את המציאות הזאת, זה לא שהם רוצים בה, אבל עזבו, הם אדישים. האדישות היא תמיד הסכנה הגדולה ביותר של כל חברה, לא כוונות הזדון. יש מעט אנשים עם כוונות זדון – איתמר בן גביר הוא אחד מהם – אבל הסכנה הגדולה היא האדישות. האמת היא – אני אומר עוד פעם, אני בהחלט מבין את הצורך ביום הזה, אבל האמת היא שהכותרת צריכה להיות: יום לציון ההתעלמות מענייני החברה הערבית, ההתעלמות הגורפת. מכיוון שהמציאות היא כל כך קשה, אנחנו פעם אחר פעם מדברים על מספר הנרצחים, אבל זה הדבר שמשקף את עומק התהום שאנחנו נמצאים בה. כאילו הדבר היחיד שנוגע לחייהם של שני מיליון אזרחים זה אם אימא יכולה לתת לילד לצאת לגן השעשועים. לשם הגענו. אז צריך יום מיוחד שיזכיר לנו מה יכולה הייתה להיות מציאות מתוקנת: כשדנים על שיפור היכולת של השפה העברית בקרב צעירים ערבים; כשמדברים על ייצוג הולם במוסדות שלטון, על השתלבות באקדמיה ובתעשייה; כשמדברים על איכות הסביבה ביישובים במגזר הערבי; כשמדברים על תשתיות; כשמדברים על חינוך; כשמדברים על דתות. כי הרי במדינת ישראל יש משרד לענייני דתות שהוא אך ורק לענייני הדת היהודית, נכון? אז היה אפשר לדבר על הממסדים הדתיים והקהילות הדתיות, אבל בשביל זה צריך יום מיוחד, כי בשגרה יש לנו ממשלה שמתעלמת לחלוטין מהמגזר הערבי. אני מכיר על בוריים את כל ההסכמים הקואליציוניים, את כל מאות הסעיפים; שני מיליון אזרחים ערבים לא מעניינים את הממשלה הזו. אבל לא רק את הממשלה. כמה ועדות מיוחדות שאינן קבועות בתקנון פועלות בכנסת הזו? ועדה לענייני גליל ונגב, ועדה לענייני שורדי השואה, ועדת הצעירים, הוועדה לצמצום פערים חברתיים בפריפריה – עוד ועוד הרשימה ממשיכה. איזו ועדה הקואליציה סירבה להקים? ועדה שתעסוק בעניין הזה. אז עברנו מוועדה של הכנסת שתעסוק בעניינים האלה ליום חגיגי. זה המצב. בכנסת הקודמת, בכנסת העשרים-וארבע, הייתה ועדה. הייתה גם ועדה ממשלתית, אבל אני חבר הכנסת אז אני מדבר קודם כול על הרשות המחוקקת. הייתה ועדה בבית הזה, והיא בוטלה. אז מה זה משנה שיש פה יום לענייני החברה הערבית? הרי הכנסת העשרים-וחמש וראשיה הודיעו לשני מיליון אזרחים שהמצוקות שלהם בכל תחומי בחיים לא ראויות לוועדה מיוחדת, למרות שיש פה בערך עשר ועדות מיוחדות. על כל נושא שצץ מקימים פה ועדה. זה המסר של הבית הזה לציבור הערבי. זה המסר של הבית הזה ושל הקואליציה הזו לציבור הערבי. רק בכנסת הזו התקבע מנהג שחבר כנסת לא יכול לדבר פה בערבית כי חברי קואליציה יתנפלו על הדוכן. יש חוות דעת של היועצת המשפטית – אני מסיים, אדוני – יש חוות דעת של היועצת המשפטית – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> למה? הוא יכול. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לא, הוא לא יכול, כי אם חבר כנסת מדבר כאן, וברגע שהוא עובר לערבית חברי קואליציה מכובדים – לא לא לא, בוא, בוא. בבית הזה, בכהונה הזו, השתבשה לחלוטין היכולת של חברי כנסת לדבר בשפה הערבית בלי שיתקפו אותם וישבשו את הנאום רק בגלל שהם מדברים בשפה הערבית – שפה שבחוק הלאום יש לה מעמד, נכון? רשמי. המעמד הרשמי של השפה הערבית בכנסת הוא שברגע שאתה מדבר בערבית, יפריעו לך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אתה מכיר החלטה של ועדת האתיקה בנושא? כי היו תלונות. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת קריב. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> הינה, אני מסיים. אני קורא לך, אדוני יושב-ראש הכנסת, כי אני גם יודע שלא כל חברי הכנסת בקואליציה הם מקשה אחת בעניין, אז אני רוצה לפנות אליך בבקשה: אני מבקש ממך לשקול פעם נוספת מהלך שייצא ממך, מלשכתך, של מחשבה אם לא נכון להקים מחדש ועדה מיוחדת שבסופו של דבר, אתם הקואליציה ויהיה לכם בה רוב. אבל אני קורא לך ומבקש ממך לשקול מחדש, נוכח המספרים הקשים והנתונים הקשים, אנא, לא רק בשם הדמוקרטיה הישראלית, גם בשם הציונות ויהדותה של מדינת ישראל, הקם מחדש את הוועדה המיוחדת לענייני החברה הערבית במדינת ישראל. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. אני מתכבד להזמין את השר לביטחון לאומי להשיב בשם הממשלה. בבקשה. << דובר >> השר לביטחון לאומי חיים כץ: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפני שאקרא את תשובת הממשלה, לפני שבועיים קיימנו ישיבה – אחמד, לפני שבועיים קיימנו ישיבה עם נציגי המגזר, ואנחנו נעשה ועדת מעקב בהשתתפותכם, ונראה איך אנחנו עושים ומה אנחנו עושים על מנת למגר את התופעה הבלתי-ראויה הזאת של אלימות במגזר. נעשה ביחד, שותפים, נתכנס ונראה. ממשלות ישראל קיבלו בעשור האחרון כמה החלטות ממשלה שייעודן ותכליתן להביא לצמצום פערים בין החברה הערבית לחברה הכללית ולהביא לשילובם של ערבים אזרחי מדינת ישראל בכלכלה ובחברה. את המספרים שאני אקריא – אני לא יודע מה הם, אתם יודעים יותר טוב ממני. החלטות הממשלה העיקריות: 1. החלטת ממשלה 922 מיום 30 בדצמבר 2025 הייתה תוכנית חומש לשנים 2016–2020 והוארכה בשנה באמצעות החלטות ממשלה 468 ו-469; 2. החלטת הממשלה 550 מיום 24 באוקטובר 2021, אשר הייתה תוכנית חומש לפיתוח כלכלי-חברתי לשנים 2022–2026; 3. החלטת ממשלה 549 מיום 24 באוקטובר 2021, אשר הייתה תוכנית חומש למיגור הפשיעה והאלימות. אני לא רואה שזה קורה, לא רואה שזה קורה; 4. החלטות שנועדו למקד מאמצים במגזרי החברה הערבית ביישובים הבדואיים בצפון, ביישובים הדרוזיים וביישובים הבדואיים בדרום; 5. החלטת ממשלה 1804 מיום 28 ביולי 2022, שנועדה לתת מענה ממוקד לישוב ג'יסר א-זרקא; 6. החלטת ממשלה 1834 מ-29 באוגוסט 2022, שנועדה לתת מענים דחופים למניעת אלימות ופשיעה בערים המעורבות. לאחרונה גם אישרה הממשלה החלטה 2565 – יותר מדי החלטות, צריך קצת ביצועים. כמה מחליטים. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> וביצועים. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי חיים כץ: << דובר_המשך >> אתה יודע, אצלנו בערבית אומרים too much. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> too much על הנייר. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי חיים כץ: << דובר_המשך >> כן, את צודקת. לאחרונה אישרה הממשלה את החלטה 2565 מיום 15 בדצמבר 2024, תוכנית לשנים 2024–2025 לפיתוח כלכלי-חברתי של היישובים הבדואיים בצפון, בהובלת השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה חברת הכנסת השרה מאי גולן, וגם את החלטת הממשלה 2618, שהיא תוכנית אסטרטגית לקידום השפה העברית בקרב דוברי השפה הערבית. לכלל החלטות הממשלה הללו קדמו עשרות תוכניות בהשקעה של מיליארדי שקלים – שתה קצת מים, מנסור, שתה מים, שלא תיחנק לי פה. אחר כך יגידו שאני הגורם. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> שכחת עוד החלטה מאוד חשובה לנגב, 1279. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי חיים כץ: << דובר_המשך >> 1279? בוא נראה, אולי זה כתוב אחר כך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> זה בהמשך הרשימה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי חיים כץ: << דובר_המשך >> 1279? לא רואה אותה. רגע, אולי השתעלת ולא הקשבת. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> לא, לא הזכרת את זה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי חיים כץ: << דובר_המשך >> טוב, אז בדיון הבא אנחנו נעלה גם את ההחלטה הזאת. לכלל החלטות הממשלה הללו קדמו עשרות תוכניות בהשקעה של מיליארדי שקלים לצמצום הפערים הגדולים הקיימים בין החברה הערבית ליהודית בשלל תחומי החיים. במסגרת אותן החלטות קודמו תוכניות רבות, כגון – מה קודם – שיפור מצב התשתיות ביישובים הערביים, סלילת כבישים, קידום מענים בתחום התחבורה הציבורית, חיבור היישובים לתשתיות המים והביוב וקידום מענים לאתגרי הסביבה; קודמו תוכניות לשיפור ההישגים של התלמידים הערבים – – – << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> חיים – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי חיים כץ: << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – עזוב את הדף, דבר מהלב, אנחנו מקשיבים לך. דבר מהלב, באמת. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי חיים כץ: << דובר_המשך >> שמע, אני איתך, תן לי – – – << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> לא, באמת, עזוב אותך. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי חיים כץ: << דובר_המשך >> אחר כך יפטרו אותי, לא אמרתי – – – << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> לא, בסדר, מקובל. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כבוד השר, גם ראיתי שהתחלף היושב-ראש ועלה סגן יושב-ראש, אז אולי גם כדאי להזכיר שהכנסת העשרים-וחמש היא הכנסת הראשונה מזה שני עשורים, אם לא יותר, שאין סגן יושב-ראש הכנסת שהוא לא מקרב חברי הכנסת היהודים. אין ספק שהכנסת העשרים-וחמש זה המקום המתאים לדבר על ענייני החברה הערבית. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי חיים כץ: << דובר_המשך >> אוקיי. תודה רבה, תודה רבה על ההערה שלך. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה בוודאי תומך במינוי. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי חיים כץ: << דובר_המשך >> תודה רבה, תודה רבה על ההערה שלך. שמענו אותך בקשב רב. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> גם בא' וגם בע'. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי חיים כץ: << דובר_המשך >> שמענו אותה בקשב רב. קודמו תוכניות לשיפור ההישגים של תלמידים ערבים במערכת החינוך, תוקצבו תוכניות בחינוך הבלתי-פורמלי ונוספו שעות ותקציבים למערכת החינוך הערבי למתן מענים לאתגרים הייחודיים לה. קודמו תוכניות לשיפור השירות לתושב וכן הלאה וכן הלאה. במהלך מלחמת חרבות ברזל פעל המשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה בראשות השרה מאי גולן להגברת הביטחון בקרב תושבי היישובים וכן הלאה. העובדה שהיום החשוב הזה בכנסת אינו מוגדר כיום בנושא הפשיעה בחברה הערבית אינה יכולה לפטור אותנו מלהזכיר גם את הסוגיה הזאת. אני מדלג, הרבה, אתה שם לב. ממשלת ישראל רואה חשיבות – קיימנו את הישיבה שלנו, אנחנו נעשה – – – << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> חיים, כל פעם שיש את ממשלת ישראל, תדלג. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי חיים כץ: << דובר_המשך >> לא, זה לא. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> תדלג. כמו שהוא אמר לך, תאמר מה שאתה מרגיש. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי חיים כץ: << דובר_המשך >> אנחנו, בעקבות הישיבה שעשינו, נעשה ניסיון גדול ונשקיע מאמצים לנסות ולשפר את איכות החיים במגזר הערבי ולהתחיל בנושא הפשיעה. מאמצים. נעשה כמיטב יכולתנו. בוא נחכה חודש, נבוא לפה עוד פעם, אני אעלה לפה, לא משנה למה, תגידו לי: חיים, מה קרה? בלי שום קשר אנחנו גם ניפגש, נגיד מה עשינו, אתם תעירו הערות, אנחנו נתייחס. המטרה שלנו היא שורה תחתונה. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לשר חיים כץ. << הצח >> הצעת חוק הנוטריונים (תיקון מס' 11) (התליית רישיון מרצון), התשפ"ה–2025 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1088).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אם כך, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הנוטריונים (תיקון מס' 11) (התליית רישיון מרצון), התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר וקבוצת חברי הכנסת, לקריאה הראשונה. אני מזמין את חברת הכנסת וולדיגר להציג את הצעת החוק, בבקשה. עשר דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> תודה. ייקח פחות. כבוד יושב הראש, כבוד השר – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אל תצהירי מראש. אולי אני אעצבן אותך ותרצי עוד זמן. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא תעצבן אותי, אין סיכוי שבעולם, בוודאי שלא אתה. – – כבוד חברי הכנסת היקרים, חוק הנוטריונים מסדיר את פעולתם של הנוטריונים בישראל. על מנת לקבל רישיון לפעול כנוטריון נדרשים כמה תנאים, ובהם חברות בלשכת עורכי הדין וכן שהמבקש עסק במקצוע לפחות עשר שנים. כיום נוטריון אינו יכול לבקש להתלות את רישיונו לשמש כנוטריון ולהימנע מתשלום אגרה הכרוכה ברישיון הזה אלא אם כן השעה גם את חברותו בלשכת עורכי הדין, כלומר אם נוטריון – שהוא כאמור גם עורך דין – רוצה לקחת פסק זמן מפעולותיו כנוטריון, הוא ייאלץ לבחור בצעד קיצוני. כתנאי מקדים והכרחי להפסקת פעילותו כנוטריון, הוא חייב להפסיק את חברותו בלשכת עורכי הדין ולהפסיק לשמש עורך דין, דהיינו, הוא יצטרך לגדוע את מקור פרנסתו, עריכת דין, רק כדי להשעות את פעולותיו כנוטריון. אז גילוי נאות, כבוד היושב-ראש, גם אני שימשתי עד לא מזמן כנוטריונית, ואכן נאלצתי להשעות את חברותי בלשכת עורכי הדין כדי להשעות את רישיוני לשמש כנוטריון. ההכפפה הזאת והתנאי והקשר בין השעיה של נוטריון לבין השעיית חברות בלשכת עורכי הדין, אין בה כל היגיון, היא מיותרת ופוגענית. הצעת החוק שלי מבקשת להוסיף לחוק הנוטריונים סעיף חדש וברור: נוטריון יוכל להודיע כי הוא מבקש להשעות את רישיונו, והרישיון יושעה גם ללא הגבלת חברות בלשכת עורכי הדין. את ההודעה הוא יצטרך למסור לוועדת הרישיונות של הנוטריונים במשרד המשפטים. בתקופה שבה יותלה הרישיון שלו, הוא לא יצטרך לשלם את אגרת הרישיון השנתית, וכמובן שלא יוכל לפעול כנוטריון. נוטריון שרישיונו הותלה לבקשתו ויהיה מעוניין לשוב ולשמש כנוטריון, יוכל להודיע לוועדה ולחדש את הרישיון שלו, ובלבד שעמד בתנאי הכשירות הקבועים בסעיף 2 לחוק, אבל הוא לא יצטרך לחזור על כל התהליך מחדש, ובין היתר לעבור הכשרות שגם עולות כסף, אלא פשוט להגיש הודעה. אם הוא עמד בתנאים, כולל שאין לו הרשעות פליליות בעבירות שיש עימן קלון, אזי הוא יוכל לחזור ולשמש כנוטריון. התיקון הזה הוא אומנם קטן אבל הוא תיקון חשוב, ואני מבקשת שתצביעו בעדו. תודה. לא הפרעת לי, איזה באסה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת וולדיגר. חברי הכנסת, אנחנו נעבור לדיון אישי בהצעת החוק. ראשון הדוברים, חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. מי שרוצה להירשם, נא להירשם. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, אני מודה שאינני מכיר היטב את החוק הזה – אפשר להגיד גם את האמת – אבל אני רוצה לדבר על המצב הכלכלי של מדינת ישראל. נכון, עוד לא ונצואלה, אבל בדרך. נתוני הצמיחה השליליים שפורסמו מראים שנה כלכלית קשה, קשה ביותר, במדינת ישראל. זה לא רק בגלל המלחמה. הדבר קורה גם בגלל שורה של החלטות שפגעו קשות בישראל. התמיכה במי שאינו עובד – וגם, בעיקר, במי שאינו משרת – היא גם אובדן הכנסות. יתרה מכך, כספים קואליציוניים הולכים לאותו מגזר חרדי שלא תורם, לא תורם ולא מתגייס, לא בעבודה ולא בגיוס, אלא משיקולים פוליטיים מחליטים פה. גם בגלל שממנים אנשים שאינם מקצועיים מטעמי נוחות ומטעמים פוליטיים, ממשלות נתניהו לדורותיהן מראות צמיחה נמוכה, ולא רק בגלל הכלכלה. בשנת 2023 הצמיחה תחת ממשלת נתניהו ושר האוצר סמוטריץ' עמדה על 2%. לצורך ההשוואה, הצמיחה בממשלת בנט-לפיד עמדה על 6.8%. נקפוץ מעל שנת הקורונה, כי אז כל כלכלת העולם נפגעה, ונגלה כי הצמיחה בממשלת נתניהו עמדה על 3.3%. בשנת 2018 עמדה הצמיחה על 3.3%, וב-2017 – על 3.4%. גם בשנת 2018 עמדה הצמיחה על 3.3%. בכל השנים שנתניהו היה ראש הממשלה, הצמיחה לא עמדה על יותר מ-4.6%. הצמיחה הממוצעת בכל ממשלות נתניהו, הממוצעת – 2.8%. משנת 1992, הצמיחה בממשלות שאינן ממשלות נתניהו היא בממוצע 6.1% – יותר מפי שניים מממשלת נתניהו. ומה אשר לגירעון? הגירעון שובר שיאי עולם: יוון – 0.8%, ספרד – 3%-, בריטניה – 5.6%-, צרפת – 6.1%, ארצות הברית – 7.6%, ברזיל – 7.9%; ישראל – 8.3%, ולא בגלל המלחמה. המדהים הוא ששר האוצר עולה לדוכן פעם אחר פעם ומתגאה בהישגים הכלכליים, מתגאה – שידבר איתי מספרית – וחותם במילים "בעזרת השם". עזרת השם, חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, היא חשובה, אבל השם אינו עוזר למי שאינו עוזר לעצמו. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מיקי לוי. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינו נוכחת. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה. בבקשה, אדוני, שלוש דקות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שמעתי את השר לביטחון לאומי לשעבר בן גביר, שדיבר על ההצלחות שלו, אבל אם בעיניו זה הצלחה שהוא שובר את השיאים של נרצחים ערבים בשנת 2023–2024, אז הוא הצליח. כי בשנים האלה, מספר הנרצחים בחברה הערבית היה בשיא, והוא שבר את כל השיאים. הוא הצליח להגיע לתוצאה הכי טובה, שערבי הורג ערבי – פחות ערבי – אם זו המטרה שלו. אם הוא דיבר על הצלחה של אחוז הפענוח של הנרצחים במגזר הערבי, אז הוא פחות מ-14% – אז הוא הצליח. והוא מדבר על הצלחה שבתוך מדינת ישראל, שלושה, ארבעה אנשים יורדים עם נשק ארוך בתוך יישוב והורגים שלושה אנשים, פוצעים שניים ובורחים מהמקום, ועד עכשיו אף אחד לא נעצר, אז הוא הצליח. לכן, כל הצלחה נמדדת לפי מה שאותו שר חושב שזה הצלחה. ההצלחה של השר בן גביר הייתה שכמה שיותר רציחות בעולם הערבי זה יותר טוב, אז הוא הצליח. לכן אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, נוכל לדבר הרבה, אבל ממלא מקום השר לביטחון לאומי יושב כאן, והוא שומע אותי. אם לא ישימו את הנושא הזה על סדר-יומה של הממשלה ובסדר העדיפויות של הממשלה, יקימו ועדה ייחודית בראשות ראש הממשלה שתטפל בנושא ויכניסו את כל כוחות הביטחון במדינת ישראל שיש להם היכולת לפענח כל רצח ורצח במגזר הערבי, לעולם לא ישתלטו על האלימות במגזר הערבי. כי פעם בשביל לרצוח מישהו ארגוני הפשע היו צריכים לשלם הרבה כסף; היום, בגלל שארגוני הפשע והרוצחים עצמם יודעים שהסיכוי שייתפסו הוא אפסי, המחיר ירד. ואני לא רוצה לנקוב במספר, כי אני לא יודע איזה כסף הם משלמים עכשיו, אבל בטוח זה לא מה שהיה פעם, כי פעם דפקו חשבון שייתפסו, היום לא. הם יודעים שהם יכולים לרצוח, לברוח מהמקום, ללכת מהמקום, ואף אחד לא יתפוס אותם. ערבי הורג ערבי – פחות ערבי. זו ההצלחה של השר בן גביר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחבר הכנסת חמד עמאר. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, איך יכול להיות שעולה לכאן שר לשעבר, שר כושל, שמתגאה בהורדת מספר הנרצחים בחברה הערבית ובמיגור הפשיעה בחברה הערבית כאשר אנחנו רואים שהמספרים רק מזנקים למעלה? שאלו אותו ב-N12 – הוא רץ לטלפון הנייד שלו על מנת לבדוק את מספר הנרצחים, כי הוא לא בקי במה שקורה בחברה הערבית. אין לו מושג. הקבוצה שלו, קבוצת הווטסאפ שלו, מכתיבה לו מה לעשות. כאשר יש יותר נרצחים בחברה הערבית, יש עלייה בסקרים אצל בן גביר. זה מה שהוא מחפש. ולא פלא שאנחנו שומעים ורואים מה כתב היום ראש העיר של לוד, רביבו, על הפשיעה בחברה הערבית, וגם בעיר שלו, שהממשלה מיישמת את התוכנית של טראמפ איך לדלל את החברה הערבית. רבותיי, אנחנו דורשים מכם לטפל בפשיעה בחברה הערבית, לעצור את הדימום. זה מה שאנחנו רוצים. על מה אנחנו עושים כאן כנסים בכנסת יום החברה הערבית וכנסים למיגור הפשיעה בחברה הערבית? מה בסך הכול אנחנו רוצים מהכנסים האלה? לא רק להגיע לכנסת ולהעלות אותם. אנחנו מעלים את הקול של האזרחים שלנו, הקול שעולה מהשטח. הגיע הזמן שתסתכלו על האנשים, שתטפלו בבעיות הקרדינליות של החברה הערבית. זה מה שאנחנו רוצים. מצד שני, מה הממשלה עושה בנגב? שולחת מסוקים של רשות הטבע והגנים לאל-בקיעה ואום אל-בדון, טייארת, מסוקים, עוד מעט מסק"רים – על מה? על מנת לתת קנסות למוחלשים? זה מה שאתם עושים? זה מה שנשאר לכם לעשות מול האזרחים הבדואים בנגב? תפסיקו את ההפקרות הזאת. תפסיקו להסתכל על האנשים בנגב בצורה שונה. הורסים להם, רודפים אותם. לאן אתם רוצים להגיע? חשוב מאוד שקודם כול הממשלה תקבל החלטה על מיגור הפשיעה בחברה הערבית. אנחנו דורשים את זה מפורשות, ושלא יעלה לכאן השר בן גביר השקרן ויגיד שחברי הכנסת הערבים לא רוצים את זה ושהוא דואג לילדה מאום אל-פחם וחברי הכנסת הערבים לא עושים את זה. זה לא נכון. הוא היה במוקד קבלת ההחלטות, לא אנחנו, והוא נכשל בתפקיד שלו, במיגור הפשיעה, והוא נכשל בהגנה על האזרחים ועל הילדים ועל הנשים שלנו, ולכן אנחנו רואים שהמספרים מזנקים וממשיכים לזנק למעלה. הגיע הזמן לעשות שינוי. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחבר הכנסת ואליד אלהואשלה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, לא, אני פספסתי אותה כשהיא נכנסה, אז – עניתי על השאלה שלך? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> שאלה שלי? אני לא שאלתי. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, נאור שירי שאל. אתה לא לבד בסיעה, נכון? יש עוד אנשים. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אני בכלל מסיעה אחרת. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בבקשה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, האמת, אחרי יום ארוך ודיונים כמו מרתון בכל הוועדות ביום המיוחד של החברה הערבית, ועם הוכחות שבאמת לא אכפת לא לממשלה ולא לקואליציה מהחברה הערבית בכל התחומים, עולה לכאן שר כושל, מצליח לשקר וחושב שהוא לפחות – אני מקווה שהוא מאמין לעצמו לפחות, לדברים שהוא אומר. הוא נכשל בכול: הרציחות בתקופה שלו זינקו במאות אחוזים, אנשים מפוחדים, דמים ברחובות ובכניסות של הבתים, והוא מטיל עלינו אחריות. אנחנו כן לוקחים אחריות כשליחי ציבור להביא את הקול והזעקה של בני החברה שלנו, אבל יש כאן ממשלה שיש לה הזכות והיכולת להחליט ולעשות, והיא לא עושה. אז לא יכול להיות שהדרמה הזאת תמשיך להתגלגל. אני רוצה להגיד עוד משהו. בכל הוועדות שהיו, היו 12 דיונים, 12 דיונים היום בוועדות השונות. אני יכולה לזכור בעל פה מי נכח מחברי הכנסת – מהקואליציה כמובן רק חבר כנסת אחד לחמש דקות בוועדת הכספים; מהאופוזיציה חמישה, שישה חברי כנסת, ותודה גם להם. אבל זו החובה של כולם ושל כולן. מהקואליציה אין; מהאופוזיציה גם אני יכולה להגיד שאין, למרות המעט שהיו. אז זה רק אומר כמה באמת אכפת לאנשים היושבים בבית הזה מ-20% מתוך החברה. אני בטוחה שכל אחד מה-120, או לפחות מה-110, מסתובב לפני הבחירות ביישובים הערביים ומקבץ את הקולות שלהם, אבל כולי תקווה שאנחנו כחברה הפעם, אחרי שנתיים כאלה, באמת השכלנו להבין מה צריך לעשות. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. חברת הכנסת יסמין פרידמן – אינה נוכחת; חברת הכנסת מירב בן ארי – אינה נוכחת. חבר הכנסת יוסף עטאונה, בבקשה. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני דווקא רוצה לדבר על ההצעה של הנשיא טראמפ להגירה מרצון, איך שהוא קורא לזה, אבל אנחנו אומרים שזה טרנספר. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אפשר גם לא מרצון. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, אני לא רוצה שיפריעו לי. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני אוסיף לך. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני שומר עליו. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, תוכנית הטרנספר שהנשיא טראמפ וראש הממשלה נתניהו הכריזו עליה, היא לא באה בהפתעה, זה לא מפתיע אותנו. לפחות ב-80 השנים האחרונות, הרעיון של הטרנספר לא חדש; הגירוש הוא לא חדש גם לאנשי ותושבי עזה – – – << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רגע, שנייה. חבר הכנסת שקלים, בוא נסכם: אתה מוזמן להירשם – – – << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> חבר הכנסת אור שקלים, אין הגירה מרצון. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אושר. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אושר. אין הגירה מרצון. מה שאתם מדברים זה הגירה לפי הרצון שלכם, לפי הרצון של הכובש, לפי הרצון של הכהניזם שהשתלט על הממשלה הזו. אם יש הגירה מרצון – – – << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני רוצה לענות לך. אם יש הגירה מרצון, אני חושב שהעם הפלסטיני, קיימת לו, עומדת לו הזכות והרצון לחזור – – – << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תשמע אותי טוב מאוד. תשמע אותי טוב מאוד. לעם הפלסטיני בעזה, שהוא גורש לשם ב-48', עומדת הזכות – – << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – ואם יש רצון לעם הפלסטיני – בוא נסכים שנינו: אתה מדבר על הגירה מרצון? בוא נכבד את הרצון של תושבי עזה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אם אנחנו ניתן להם את האפשרות להגירה, אין לי ספק במה הם יבחרו: הם יבחרו לחזור – – << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – הם יבחרו לחזור לאשקלון, לאשדוד – – – לבאר שבע, ללוד, לרמלה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> זה הרצון האמיתי, אם מדברים על הגירה מרצון. אבל אתם מדברים על הרצון שלכם – אתם לא רוצים עם פלסטיני פה. אבל העם הפלסטיני לא יהגר. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> העם הפלסטיני איתן וקיים. העם הפלסטיני לא ייכנע. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אין דבר כזה עם פלסטיני וגם לא יהיה. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> יש עם פלסטיני מלפני שאתה הגעת לכאן, והעם הפלסטיני, יש לו את כל הזכות – לעם הפלסטיני יש את כל הזכות להגדרה עצמית ולמדינה עצמאית לצד מדינת ישראל. אם אתם רוצים ומדברים על הגירה מרצון, תכבדו את הרצון של העם הפלסטיני – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לסיום, לסיום. חבר הכנסת עטאונה, לסיום. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – את הפליטים בעזה, שיש להם את הזכות לחזור לאן ומאן שגורשו ב-48'. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> זה הרצון היחידי שלהם. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הרצון האישי שלכם לגירוש, זה ילך לפח האשפה של ההיסטוריה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה, חבר הכנסת עטאונה. שניכם הרווחתם. אני עקבתי אחרי השידור בערוץ הכנסת, היה פיצול במסך, אז גם אתה קיבלת וגם אתה, אז לכן לא הפרעתי לאף אחד מכם. כל עוד חבר כנסת פונה לחבר כנסת אחר, אני לא מתערב. כל עוד – היית מבקש ממני לכבד את זכות הדיבור, בוודאי שהייתי גם מעיר, אבל אתה פנית אליו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני חושב ששניכם הרווחתם מהשידור כרגע – שלוש דקות, מסך מפוצל, גם אתה וגם אתה בשידורים. תודה. בשלב זה סיימנו. חברת הכנסת פנינה תמנו – אינה נוכחת; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה. תבחר גם אתה אולי מישהו, שהמסך יפוצל ואז תוכל גם לקבל את שלוש דקות התהילה. בבקשה, שלוש דקות, אדוני. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני עושה מסך מפוצל רק עם ביבי. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, מה שנקרא, אני אעשה מעשה סימון – תכננתי לדבר על משהו אחד, ואז בא איתמר. שנתיים של הצלחות. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> נכון. נכון. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> ממש. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ממש. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> 237 נרצחים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מנסה למצוא את המילים. ההצלחה היא כישלון. השחור הוא לבן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מלחמה זה שלום. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מלחמה זה שלום. הירח זה שמש. העוצמה היא חולשה, אבל הליצן אותו ליצן. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> יוקר המחיה – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואללה, אני ראיתי היום את איתמר בן גביר ברשימת הדוברים, אני הייתי בטוח שהבן אדם יעלה ביום שנדבר על החברה הערבית, היחס שלו – הוא, הערבים ממש מעניינים אותו – ויגיד: תקשיבו, הייתי שר שנתיים, הבאתי את מדינת ישראל למספר שלוש בעולם ברציחות, בואך קולומביה של פבלו אסקובר. אנשים הולכים ברחוב – מתפוצצים אופנועים לידם; ילד פותח את הדלת – מקבל כדור בראש; רופא יושב במרפאה ונרצח. בוא'נה, הבן אדם הזה לא פה. הוא לא פה, וזה מדאיג, כי הוא נשמע כאילו הוא מאמין למה שהוא אומר. הוא אשכרה חושב שהוא הצלחה. אין פה אחד – אם עושים היום הצבעה חשאית בכנסת ישראל, אני אומר לכם שיהיו פה 115 או 116 אנשים שיגידו: הבן אדם הכושל ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל הוא איתמר בן גביר. אני אומר לכם שגם צביקה פוגל יצביע נגדו. אלמוג – זה כבר בכיס. הבן אדם חושב שהוא הצלחה. עלה פה השר כץ, שבאמת, מה שנקרא "שר אשכולות". קודם כול, אני מודאג למסורת ישראל, מה קורה איתה. יש לי הרגשה שהיא לא מקבלת מספיק יחס מאז שהשר האלמותי אליהו לא נמצא בתפקיד. אבל תראו את הפערים בשיח. עולה פה השר כץ ופונה אל חברי הכנסת הערבים ומזמין אותם לדיון שעוסק בחברה הערבית. איתמר בן גביר, אם הוא לא עוסק בלעצור אנשים שמחלקים פלאיירים בבתי כנסת, היה זורק עליהם אבנים. והוא שר בקושי חודש. אני אומר לך, לטובת מדינת ישראל – – – << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> שבועיים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> חודשיים – שבועיים. אמרתי בקושי חודש אז זה שבועיים, אני בספקטרום הנכון. אני אומר לך, לטובת מדינת ישראל – יסלח לי ותסלח לי מסורת ישראל והנגב והגליל, אני בטוח שאופיר כץ ימצא למי לתת; יושב פה ינון אזולאי, אני בטוח שהוא ישמח לקחת. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ביטחון הפנים של ישראל – – – << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> הוא לא מסכים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא מסכים, בסדר. ביטחון הפנים של מדינת ישראל זקוק לשר נורמלי פלוס, ואני לא נוטה להחמיא – – – << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> נאור, נאור – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, לא, אתה לא פותח דיון, נגמר לו הזמן. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> תחייב את ינון. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> עזוב, ינון זה מועמד לשר אוצר. בשבועיים שאתה שר לביטחון פנים, אני מרגיש שיש הרבה יותר אפשרות לעתיד נורמטיבי במדינת ישראל – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – שאנשים לא ילכו ברחוב ויירצחו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה אמרת באנגלית – משפט אחרון באמת. אמרת באנגלית: too much decisions. זה ממשלת השר הכלאם פאדי. הבן אדם חושב שהוא הצלחה. זה בן אדם שצריך לעבור הערכה במקום שיבדוק את החיבור שלו למציאות. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחבר הכנסת שירי. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה. שלוש דקות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, המספר היומי שלי זה 1,873,142 שקלים. 1,873,142 שקלים זו העלות של החלפת החלון המשוריין בבית משפחת נתניהו בקיסריה. אזרחי מדינת ישראל, 1,873,142 שקלים. כשאתם רואים בביתכם חלון להחלפה, אתם רואים בביתכם חלון להחלפה; כשמשפחת נתניהו רואה חלון להחלפה בבית, היא רואה חלון הזדמנויות לביזת כספי ציבור. זה חלון הזדמנויות לביזת כספי ציבור. המשפחה הזאת בטוחה שמדינת ישראל זו רפובליקת בננות. ב-1,873,142 שקלים הייתי משקם את בית לוחמי הגטאות; ב-1,873,142 שקלים הייתי מציל את הספרייה הנדירה בבית בן-גוריון בתל אביב. אבל במקום זה משלם המיסים הישראלי ישלם 1,873,142 שקלים על החלפת חלון משוריין בבית משפחת נתניהו. אם זה נראה לכם הגיוני, אז אנחנו באמת בבעיה, חברי הקואליציה. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחבר הכנסת ולדימיר בליאק. חבר הכנסת עמית הלוי – אינו נוכח. חבר הכנסת טיבי, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, יש תופעה שקשורה בכביש 6 – חוץ מהפקקים, שזאת בעיה רצינית. אני הגשתי הצעת חוק כדי לפטור את האנשים מתשלום במקטעים שיש בהם עומס תנועה. כי מה זה כביש אגרה? יש תמורה לאגרה, אבל פה אין תמורה לאגרה. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> יש פקק. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> יש פקק, והזמן הוא מצרך נדיר. יש עוד תופעה – אנשים שמקבלים קנסות, אמורים לקבל את זה ידנית, דרך הדואר, חברה או שליח. יש תופעה באזור המשולש – קיבלתי המון תלונות – שהשליח חותם במקום מי שמקבל, כי הוא מקבל 250 שקל על כל דבר כזה. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> מערוף. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> חותם. ואז הנהג לא מקבל את הקנס, וזה מצטבר. אני יודע שהוגשו תלונות למשטרה נגד התופעה הזאת. עשרות אנשים, עשרות אנשים פשוט לא קיבלו את הקנס. מישהו חתם במקומם – השליח. הוא גם קיבל כסף על הזיוף. זה זיוף רווחי. זאת תופעה שהמשטרה וגם החברה, דרך ארץ, – הם יודעים, יש תלונות במשטרה. הנושא השני, אדוני היושב-ראש – אנחנו מתקרבים לשאהר רמדאן אל-מובראכ, לחודש רמדאן המבורך. בחודש רמדאן יש יותר הוצאות לכל משפחה. יש יותר הוצאות. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> בגלל האוכל? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> נכון. מול יוקר המחיה ועליית המחירים, המעמסה גדולה יותר. (אומר בערבית: עליית המחירים, יוקר המחיה, חודש הרמדאן המבורך –) המשא כבד יותר. משפחה שיש בה שלושה, ארבעה ילדים, בדרך כלל בחודש רמדאן מתקבצים אנשים בארוחה המפסקת, באל-אפטר, גם המשפחה, אחים, אחיות, סב, סבתא, גיסים, ולכן זאת הרגשה טובה, החודש הזה עושה טוב בנשמה. יהיה קשה עם יוקר המחיה. יהיה קשה. אני אסיים. אני מקווה שאף אחד לא יתגרה לא באנשים שצמים, לא יתגרה בחודש, בחודש הרמדאן עצמו, כי החודש הזה הוא חודש של שלווה, של שלום, של צום, של הבנת האחר. לסבול קושי וכאב וצום – – – << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> וצדקה. יש גם צדקה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> חודש של צדקה, בוודאי. גם וגם, כל התכונות האלה ועוד. כל התכונות האלה ועוד. (אומר בערבית: אנחנו מקווים שיעבור עלינו החודש המבורך הזה בטוב ובביטחון אישי,) ביטחון אישי, בעוד שבוע, (אומר בערבית: בעוד שבוע. אנחנו רוצים להמשיך לקוות ולהשמיע את התפילה הזאת, כי יש צורך בתפילות שכאלה.). תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחבר הכנסת טיבי. חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת. חבר הכנסת ווליד טאהא. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> אני כאן. אני אדבר בחוק שלי. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> סליחה, אני מתנצל. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> אלעזר יעלה במקומי. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, לא, יש לו. לדעתי הוא רשום. אתה רוצה לעלות במקומה? אין בעיה, אבל צריך לראות אם אתה רשום בהמשך. אוקיי, בסדר. תעלה במקום חברת הכנסת מירב כהן. אין בעיה, בבקשה. אתה כל פעם מנצל את הטריקים האלה. זאת לא פעם ראשונה שאתה עושה את זה. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, עמיתיי חברי הכנסת, אדוני השר, היום בוועדת חוץ וביטחון – הייתי אומר, כמדי יום בוועדת חוץ וביטחון – נתנו גם במה למשפחות החטופים, בצדק. מדי פעם נשברים שם שיאים של התרגשות, של הזדהות, של כאב. היום אחד הדוברים היה אבא של שגב כלפון. אני מודה, אני שמעתי אותו פעם ראשונה היום, והסתבר בדיעבד שעד לאחרונה הוא העדיף לא לדבר בציבור. הבן שלו, שהוא חי, נחטף ממסיבת הנובה. הוא לא בשלב הראשון, הוא בשלב השני. אני אצטט – הוא אמר: הבן שלי במנהרות, יחף, חולה, עם פוסט-טראומה ופציעה ברגל מלפני שנתיים. יש לו פלטינות. אני תמכתי בליכוד, כולם היו אצלי – אני מצטט ואני כואב, ולא בשביל זה אני אומר את זה – אבל הבנתי שאין עם מי לדבר, אז פניתי לאמריקנים. יולי – הוא המשיך – אני מתחנן לפניך, הבן שלי זועק. הוא תיאר את החיים שלו בבית עם אשתו גלית, כמשפחה שמגדירה את עצמה דתייה, שומרת מסורת, ואיך גם בשבת הם לא רואים את הטקסים, רק במוצאי שבת. הוא תיאר בשפה רגישה מאוד איך מצד אחד הלב שלו שמח עם השבים – וכואב עם הבן שלו, שנשאר במנהרות. אבל אז הוא שאל את חברי הכנסת שלבושים כמוני – כיפה וציצית – אולי מתפללים כמוני: תגידו, כשאתם אומרים "ברוך אתה השם מתיר אסורים", אני שם עוצר – הוא אמר להם – ואני חושב על הבן שלי. על מה אתם חושבים? אני אמרתי לו אחר כך, אמרתי לו: קובי, תראה, גם אני אומר "מתיר אסורים" וגם אני אומר שלוש פעמים "רפאנו השם ונרפא", אבל אני הולך גם לרופא, למרות שאני מתפלל לקדוש ברוך הוא. לברך "מתיר אסורים" לא נותן פטור לאף אחד מאיתנו, לא משנה איך הוא לבוש וכמה הוא מתפלל, לחשוב שצריך לחכות שהקדוש ברוך הוא יתיר אסורים. צריכים להתפלל, בסוף זה תלוי בו, אבל הוא, כמו שאנחנו אומרים בכל יום שישי, בקידוש: "אשר ברא ה' לעשות". וכאן אני אומר, אנחנו יכולים לחכות לנס, אבל חובה עלינו, על כל אחד מאיתנו, בוודאי על מקבלי ההחלטות, בוודאי על אלה שמתפללים, שידעו שאנחנו, כשאומרים "מתיר אסורים", צריכים לדעת שקודם כול זה מוטל עלינו, על מי שהדבר נתון באופן מיידי בידיו, ולא על מי שסומכים על הנס. אני מקווה, אדוני היושב-ראש, שלקובי, אבא של שגב, לגלית, אימא שלו, כשישובו החטופים מהר, לא תהיה אותה – איך אני אגיד את זה? מחלוקת רגשית בין השמחה לבין העצב. שכולנו יחד במהרה בימינו נהיה שמחים יחד איתם. הדבר הזה, אם הוא תלוי באמריקנים, אז שהם יעשו את העבודה, אבל אני מקווה שממשלת ישראל לא תשאיר את זה לאמריקנים אלא תעשה את מה שהיא יכולה לעשות הרבה יותר מהר, בגלל שהמושג הזה "תלוי באמריקנים" הוא לא בדיוק מושג של מדינה ריבונית. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אלעזר שטרן. חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, בבקשה. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד יושב-ראש הישיבה, חבריי חברי הכנסת, היום ציינו יום החברה הערבית. היו דיונים, הרבה דיונים בוועדות. אני קיימתי וניהלתי את ועדת הבריאות, וניהלתי גם את הוועדה למדע וטכנולוגיה. דיברנו על שילוב הצעירים הערבים בהייטק. יש התקדמות, אנחנו רואים שיש התקדמות, אבל זה עדיין – אם נדבר באחוזים – באחוזים נמוכים: 1.4% בהשוואה ל-12% בחברה היהודית. אנחנו מדברים על הבעיה הבוערת שכל הזמן מדברים עליה, שהיא הפשיעה בחברה הערבית. אנחנו מעלים כאן, מתארים את המצב, כולנו מתארים את המצב. השאלה – צריך לסיים עם תיאור המצב ולעבור לצעדים ולתוכנית פעולה ולתוכנית ביצוע. אמר כאן השר חיים כץ, שהוא ממלא המקום של השר לביטחון לאומי – נכון שהוא ממלא מקום, אבל איך שהוא נכנס, הוא קיים ישיבה, והיו גם ישיבות לפני כן עם ראש הממשלה. השאלה היא, לאן? אחרי שקיימנו את הישיבה, תהיה עוד ישיבה. אני חושב שהבעיה היא לא בישיבות, כמה ישיבות צריך לקיים בשביל לטפל בבעיה. השאלה היא אם באמת שמים את הנושא הזה במקום עליון בסדר העדיפויות במדיניות הממשלה. כל הנושא הזה של הלחימה בפשיעה בחברה הערבית זה עניין של מדיניות. זה לא עניין של אם המשטרה תעשה ככה או ככה; זה עניין של מדיניות. צריכה להיות החלטה ברורה, תוכנית ברורה, למלחמה בפשיעה ובאלימות. זה לגבי הפשיעה והאלימות. אני רוצה להגיד כאן, נכון, כיום לחברה הערבית בוועדות היו חסרים חברי הכנסת מכל הקשת הפוליטית כאן בתוך הבית שלא השתתפו או לא הגיעו – לא יודע אם זה בגלל שזה יום שלישי, לא יודע אם זה בגלל היום לחברה הערבית או שזה לא בסדר העדיפויות שלהם. הגיעו פה ושם חברי כנסת לדיונים וקצת השתתפו בדיונים, אבל אם אנחנו מדברים על חברה שמהווה כ-20% מהחברה הישראלית, זה חשוב מאוד, וזאת בעצם אמירה, כשחברי כנסת מגיעים ומשתתפים, זאת אמירה: כן, אנחנו רואים אתכם, אתם לא שקופים, בשביל לטפל בכל הסוגיות של החברה הערבית. אני רוצה לסיים כאן ולהגיד בשבחו – היה נציג של הקואליציה. הגיע אליי – אומנם לא להרבה זמן, אבל ניסים ואטורי הגיע לאחת הישיבות שניהלתי בוועדת המדע והטכנולוגיה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יאסר חוג'יראת. חבר הכנסת אושר שקלים, בבקשה. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אנחנו יושבים כאן, בכנסת ישראל, בית המחוקקים, ומדי פעם עולה חבר כנסת מהסיעות הערביות, ומדברים נטו בשפה הערבית, שלצערי אנחנו רובנו ככולנו לא מבינים. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מדברים בשפה שלהם. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> הינה חמור קופץ בראש. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת עטאונה, תודה. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> לפחות 100 חברי כנסת יושבים כאן ופשוט אין להם מושג על מה הם מדברים. יכול אולי להיות שאותו דובר בשפה הערבית יכול – אולי הוא גם תומך טרור, במקרה; יכול אולי להיות שאולי הנאום שלו תמים, אבל יכול אולי להיות שהנאום שלו מלא הסתה. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> לא. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> מאיפה אני יודע אם אותו חבר כנסת אולי מקלל, מסית נגד חיילי צה"ל, אולי אפילו חושף סודות מדינה? << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מה שאנחנו אומרים בשפה הערבית אומרים בכל שפה. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> מה זה? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברת הכנסת יאסין, לא להפריע. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> כל מה שאנחנו אומרים – אותו דבר בכל שפה. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> אולי אותו תומך טרור מדבר אפילו בשפה מזלזלת. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> אני עוצר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת עטאונה, אני בכלל רואה שקיבלת שלוש קריאות על ידי היושב-ראש לפני שהחלפתי אותו. אני מבקש לא להפריע לחבר הכנסת שקלים, בסדר? << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אבל אני דיברתי – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אתה פנית אליו, הוא לא פונה אליך. אתה פנית אליו ודיברת, הוא לא פונה אליך. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> אפנה אליך תכף. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> כשאתה תפנה אליו, אני לא אפריע לך. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> אולי אותו תומך טרור מדבר בשפה מזלזלת לחברי הכנסת, אולי גם כלפי המדינה, בשביל לפאר את עצמו בפני האויבים שלנו? אולי הוא מסגיר סודות מדינה? אולי הוא מנסה לערוך איזשהו קטע – – << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ולהקרין ולהציג בפני האויבים שלנו בשביל להגחיך את המדינה ולהתריס כנגדה? עכשיו, זה לא שאתם לא יודעים לדבר בשפה העברית, הרי אתם יכולים לעשות זאת זה, אבל זו פשוט התרסה ופרובוקציה לשם הפרובוקציה. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> זו שפה רשמית. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע. בשבילך. לכן אני אומר כאן בשפה מאוד ברורה: זה לא יכול להימשך. אני דורש שכל נאום שלא נאמר כאן בשפה העברית, שיתורגם. אנחנו, גם מגיע לנו הזכות לדעת במה מדובר. שיהיה תיעוד כתוב, שכל חברי הכנסת ידעו בדיוק מה נאמר. לא ייתכן שהכנסת תשמש במה למי שמנסה לעקוף אותנו ולדבר מעל הראש שלנו. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – אין לך סיכוי שזה יהיה. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> ומי שמתנגד לזה כמוך, חמור שקופץ בראש – אז בוא נשאל את עצמנו – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת שקלים, אני מבקש להימנע. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> בסדר. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הרגע ביקשת לדבר יפה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> כשאתה קורא לחבר כנסת חמור, אני אפסיק את דבריך ואוריד אותך מהדוכן. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> בסדר. לוקח בחזרה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> מי שמתנגד, שישאל את עצמו למה. מה יש לכם להסתיר? ממה אתם פוחדים, שתהיה שקיפות? ולכן אני מבקש לבדוק ואולי להוסיף איזשהו סעיף בתקנון הכנסת שיחייב תרגום מיידי של כל הנאמר בשפה הערבית ובכלל. ולמר עטאונה, שאמרתי לו – היה לנו גם הוויכוח לפני כן – אני רק רוצה להגיד דבר מאוד פשוט: מדינת ישראל היא מדינתו של העם היהודי, תרצו או לא תרצו, ואם לא תרצו, אתם יכולים לשתות את הביוב של תל אביב, וכמי שעבד בשפדן תקופה ארוכה, תאמינו לי שאני מכיר טוב טוב את הביוב של תל אביב. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחבר הכנסת שקלים. אני רק אציין שעל פי תקנון הכנסת, ניתן לדבר בשפה הערבית באולם, אבל חבר הכנסת צריך להסביר מה תוכן דבריו. חבר הכנסת שקלים, אתה מקשיב? אני פונה אליך. אם אתה חושב שבדבריו של חבר כנסת נאמרו דברים שלא תואמים את התקנון או האתיקה העיתונאית, אתה מוזמן לבקש הקלטה מערוץ הכנסת. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> תרגום. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אתה רשאי לפנות, לתרגם, ואף להגיש תלונה לוועדת האתיקה. זה הנוהל. אבל כשאתה אומר אולי, אולי זה ברמה של אולי, ועדיין התקנון מאפשר. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> יכול להיות שהוא קילל. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אין בעיה, תגיש הצעת חוק בעניין. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אולי הוא מעביר סודות מדינה? חסרים פה תומכי טרור? זה בזכות בג"ץ. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> שמעתי היטב את דבריך, לכן השבתי לך, למרות שאני לא חייב לעשות את זה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> זה בזכות בג"ץ. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אתה רשאי להגיש בקשה. אתה רשאי גם להגיש הצעת חוק ואתה רשאי גם לבקש שינוי של תקנון הכנסת. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> לדעתי זה לשנות את התקנון של הכנסת, זה לא חוק. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> מי שדן בשינוי תקנון זה ועדת הכנסת, ואתה רשאי להעלות את זה בפני הוועדה. יש לך כלים פרלמנטריים לעשות את זה. תודה רבה. חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת. חברת הכנסת צגה מלקו, בבקשה. אני מציע שנשנה את תקנון הכנסת שכל השפות שיש בהן פסיכומטרי, אז נעשה את זה גם בנאומים בכנסת ישראל. אמהרית אין בפסיכומטרי? אז נוסיף גם אמהרית לבקשה שלך. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> בסוף נעשה רדיו רקע, נראה לי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הפסיכומטרי זה מכשול להשכלה גבוהה, למי שלא דובר – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> השפות שניתן להיבחן בהן במבחן הפסיכומטרי אמורות לשקף את כלל החברה הישראלית. זה ההיגיון שעומד מאחורי הדבר הזה. בבקשה, חברת הכנסת מלקו, שלוש דקות. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, רק לפני שבוע עמדתי כאן ודיברתי על הקשישים העריריים שנמצאים ללא רוח חיים, ימים, לעיתים אף שבועות, לאחר מותם, ללא שאיש שם לב, ללא שאיש שאל לשלומם. והינה, שלשום התפרסמה כתבה בערוץ 14 על עוד מקרה מצמרר אשר מצטרף לסטטיסטיקה האיומה: קשישה בת 70 נמצאה בביתה בבאר שבע במצב ריקבון מתקדם, ורק לאחר שלושה שבועות אושרה קבורתה. מה קורה לנו כחברה? איך אפשר שבמדינת ישראל של 2025 אנשים מסיימים את חייהם בבדידות מוחלטת בלי שמישהו יבחין בהיעדרם? איך יתכן שאדם שגר לידינו, אולי אפילו בבניין שלנו, ימות לבד, ונגלה זאת רק כעבור ימים ארוכים? זה אינו רק כשל מערכתי, זהו כשל מוסרי, חבריי. כמה מאיתנו בודקים את הקשישים השכנים שלנו? התורה מצווה אותנו: והדרת פני זקן. לא ייתכן שנפקיר את הקשישים והעריריים, שהם דור המייסדים שלנו, אלה שתרמו ובנו את המדינה. זו אינה גזרת גורל, זו עדות לכשל עמוק בחברה שלנו, לכשל של המערכות שאמורות להבטיח שלא נשאיר אף אחד מאחור. שוב ושוב אנחנו שומעים את הסיפורים הללו. זוהי אות קלון למדינה ולכולנו. האם שכחנו את חובתנו המוסרית לדאוג לחלשים בחברה? אני דורשת תוכנית חירום למניעת המקרים הללו. אני קוראת למשרד הרווחה, לרשויות המקומיות, לקופות החולים ולכלל הגורמים האחראים להתעורר. זה הזמן לפעול ולא רק לדבר. יש להקים מערך מתנדבים עירוני שיבצע בדיקות יומיות לאנשים המתגוררים בגפם. יש לחייב את חברות הדיור המוגן והדיור הציבורי לקיים קשר טלפוני יום-יומי עם הדיירים. יש לקדם שיתוף פעולה בין הרשויות המקומיות לארגוני החירום כדי לזהות תושבים בסיכון ולוודא שאינם נשכחים מאחור. כמובן, עלינו כחברה להפסיק להיות אדישים. דפיקה אחת על הדלת, שיחת טלפון קצרה, מבט של דאגה, יכולים להציל חיים. אסור לנו להשלים עם מותם של קשישים עריריים בלי שאף אחד ידע על מצבם, אף אחד לא ידע את מצוקתם, בלי שנסייע להם, שיסיימו את החיים שלהם ככה. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להמשיך להיות חברה שמאפשרת את זה. אני כאן לא רק כדי לדבר אלא כדי לפעול. אגיש בקשה ליושב-ראש ועדת העבודה והרווחה של הכנסת לדון בנושא. איאבק כדי לוודא שהנושא הזה יקבל את תשומת הלב הראויה ושהמדינה תיקח אחריות. חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לספר שאני באה מקהילה שמאוד מאוד מקפידה, רואה בזקן חכם; ככל שמתבגרים – יותר מכובדים. נכון, בעולם המערבי העולם שייך לצעירים, אבל בכל זאת, בסופו של דבר הצעירים גם מתבגרים, מזדקנים. אם אנחנו לא נביט בשכנים הקשישים שלנו, רק נשמע אחרי כמה ימים שאנשי זק"א מפנים אותם, אני חושבת שאוי ואבוי, בושה לנו. חבריי חברי הכנסת, בואו נשלב ידיים ביחד ונשנה את המצב. זה אפשרי. הכול תלוי בנו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. תודה לחברת הכנסת צגה מלקו. חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח; חבר הכנסת ינון אזולאי – מוותר; חבר הכנסת אלמוג כהן; חברת הכנסת וולדיגר, את רוצה לסכם את הדיון או שנעבור להצבעה? רבותיי, אם כך, אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק הנוטריונים (תיקון מס' 11) (התליית רישיון מרצון), התשפ"ה–2025, בקריאה הראשונה. מי שרוצה להצביע – נא לשבת במקומות. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 7 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הנוטריונים (תיקון מס' 11) (התליית רישיון מרצון), התשפ"ה–2025 לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – שבעה, אין מתנגדים, שישה נוכחים. אני קובע כי הצעת חוק הנוטריונים (תיקון מס' 11) (התליית רישיון מרצון), התשפ"ה–2025, אושרה בקריאה הראשונה ותחזור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << הצח >> הצעת חוק הגנת השכר (תיקון מס' 32) (הגברת האכיפה – ניכויים משכר עבודה), התשפ"ה–2025 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1093).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הגנת השכר (תיקון מס' 32) (הגברת האכיפה – ניכויים משכר עבודה), התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת אפרת רייטן מרום, לקריאה הראשונה. אני מזמין את חברת הכנסת אפרת רייטן מרום להציג את הצעת החוק. בבקשה. עשר דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אדוני יו"ר הישיבה, כנסת נכבדה, אני שמחה לעמוד כאן היום לאשר את הצעת החוק החשובה הזו, תיקון בחוק הגנת השכר, כדי להגן על העובדים. הצעת החוק הזו קודמה בעקבות תחקיר שפורסם ב-ynet וחשף מציאות מאוד מכעיסה שבה רשתות מזון מנכות חובות וחוסרים בקופה מהשכר של הקופאיות בניגוד לחוק; מנצלים את מעמדם ואת כוחם כנגד העובדים. אומנם החוק הזה קיבל את הכינוי "חוק הקופאיות", אבל חשוב להדגיש שלא מדובר בתיקון שיחול רק בהגנה על קופאיות, אלא על כל העובדים באשר הם – אלו אשר המעסיק שלהם מנצל את חוסר הידיעה או את יחסי הכוחות ומנכה מהמשכורת שלהם חוסרים שיש בקופות. זה לא רק ברשתות מזון, זה יכול להיות גם בתחנות דלק, בחנויות צעצועים – איפה לא, והדברים האלה קורים, לצערנו. אז בהצעה אנחנו קבענו סנקציות חמורות יותר, חיזקנו את האכיפה והעברנו את חובת ההוכחה למעסיקים כך שהם יצטרכו להוכיח שהניכויים נעשו כחוק, ולא להטיל את הנטל על העובדים. אנחנו נמצאים בתקופה מאתגרת במיוחד. המלחמה גובה מכולנו, מכולם, מחירים בגוף ובנפש. אבל במקביל גם המחירים עולים בכלכלה, יוקר המחיה, המחירים בשווקים מזנקים ומעמדם של העובדים, במיוחד החלשים שבהם, הולך ונפגע. לכן חשוב לי מאוד, דווקא עכשיו, לעבוד ולחזק את הסולידריות החברתית, את הדאגה של המדינה לאזרחים, להיאבק בניצול ולהיאבק בהעמקת הפערים. זהו מאבק בעד השוויון, בעד צדק. חברה חזקה צריכה ללמוד להכיל את כל הציבורים ולהגן על החלש מפני ניצול כוח ושררה. אני קוראת לכל חברי הכנסת לתמוך פה אחד בהצעה. בדקות שנשארו לי, אני אבקש לומר כמה דברים שהתבקשתי לומר בשם אימו של תמיר אדר, יעל. תמיר, חקלאי ואיש חינוך בן 38, הוא חבר קיבוץ ניר עוז וחבר כיתת הכוננות. הוא נשוי להדס ויש לו שני ילדים, בני ארבע ושמונה. סבתו יפה אדר נחטפה גם היא לעזה ושוחררה בעסקה הראשונה. דודו, יובל ביטון, הוא ראש המודיעין של השב"ס לשעבר. תמיר היה הראשון שיצא להגן על המדינה, וכמו שאמר יובל דודו, המדינה משאירה אותו להיות האחרון שיוחזר. הורי החטופים כולם מפצירים בממשלה לעשות הכול כדי להחזיר את כל החטופים והחללים עד החטוף האחרון. יעל אמרה לי אתמול, ומבקשת להדגיש, שאנחנו צריכים לדרוש שנקבל תשובה מתי יוחזר החלל האחרון. אם יהיה מועד להשבת החלל האחרון, הרי שיושבו קודם לכן גם כל החיים, ונוכל להציל את כולם ולהביא לקבורה ראויה בישראל גם את מי שנפל. ביום 29 באפריל אנחנו נציין בישראל את יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה. הבקשה שלה לקבור את בנה, כמו כל משפחות החללים שמוחזקים עדיין בעזה, היא קריאה ראויה, חשובה, ערכית, מוסרית, והיא הקריאה של כולנו שעד יום הזיכרון 2025 יוחזרו כל החללים, כך שהמשפחות לא יצטרכו לשבת על ספסל בלי כתובת, כמו שאמרה לי יעל, אלא יוכלו להתייחד, לבכות, להתאבל ולכבד את יקיריהן שנפלו. זאת המשימה שלנו. כולנו חייבים לשים דדליין לא רק לארגון הטרור אלא גם לנו, לעצמנו, ולכל מקבלי ההחלטות, כדי שאפשר יהיה להתחיל להחלים מהפצע הנורא בנשמתנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת רייטן מרום. אנחנו כעת נעבור כרגע לדיון האישי, נכון? ראשונת הדוברים – חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. את רוצה לדבר? אוקיי, אז מוותרת. חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חבר הכנסת מיקי לוי – מוותר; חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, אני אעבור, זה לא רשימה ארוכה, אני מסתכל, פשוט. יש כאלה שלא נמצאים במשכן, אז אני אדלג על השמות שלהם. חברת הכנסת מיכל וולדיגר – אינה נוכחת; חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת; חברת הכנסת מירב בן ארי – אינה נוכחת; חבר הכנסת אושר שקלים – אינו נוכח; חבר הכנסת מאיר כהן – מוותר; חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חבר הכנסת נאור שירי – מוותר; חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, רוצה? גם מוותרת; חברת הכנסת דבי ביטון – אינה נוכחת; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת; חברת הכנסת צגה מלקו – אינה נוכחת; חבר הכנסת ינון אזולאי – אוקיי, אינו נוכח. << הצח >> הצעת חוק הגנת השכר (תיקון – איסור ניכוי חוב או קנס), התשפ"ג–2023<< הצח >> [הצעת חוק פ/1715/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני רואה שיש פה הצמדה, נכון? אוקיי, אז להצעת החוק הוצמדה הצעת חוק הגנת השכר (תיקון – איסור ניכוי חוב או קנס), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס ווליד טאהא, לדיון מוקדם. אני מזמין את חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין לנמק את הצעת החוק המוצמדת. בבקשה. שלוש דקות לרשותך. לאחר מכן נעבור להצבעה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, כמו בהצעות חוק חברתיות אחרות, אני תמיד מנסה באמת להביא ולו בשורה קטנה ולהקל על קבוצה מסוימת בתוך האוכלוסייה הישראלית. כאן, בהצעת החוק הזו, שמוצמדת לזו של חברת הכנסת אפרת רייטן, אנחנו מנסים להגן על זכויותיהם של העובדים, במיוחד עובדים שעובדים במקומות שיש שליטת יתר, אני יכולה לקרוא לזה, למעביד או לבעלים של העסק, שיכול לבוא ולהתנות ולהגיד – כאילו לשים תנאים מסוימים: אם אתה שובר, אתה משלם; אם במסעדה הלקוח לא מרוצה, גם אז אתה משלם – כל מיני ליקויים שאני באמת חושבת שיש עוול שנגרם לאותם עובדים – או בקופות בסופרים, אם יש חוסר בקופה בסופו של היום, העובד ישלם. לא תמיד העובד אשם בדברים האלה. בקיצור, אני לא רוצה להרחיב בדברים. הצעת החוק הזו באה להגן על אותה קבוצה של עובדים שאין להם ממש ארגון כזה שיכול להגן עליהם באמת בצורה מוסדרת, ובעלי העסק יכולים לשלוט בתנאים: טוב לך – תישאר; לא טוב לך – לך ותחפש במקום אחר. תודה רבה. מקווה שנצליח. ביי. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. חברת הכנסת רייטן, אנחנו לא נסכם. אנחנו נעבור להצבעה, מאחר – – – << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> ממש ככה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> כן, כן. אוקיי, אז מי שרוצה להצביע – נא לשבת במקומות. אנחנו נעבור כעת להצבעה. יש לנו שתי הצבעות מאחר שיש פה שתי הצעות חוק. קודם כול, אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק הגנת השכר (תיקון מס' 32) (הגברת האכיפה – ניכוי משכר עבודה), התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת אפרת רייטן מרום, בקריאה ראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 12 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הגנת השכר (תיקון מס' 32) (הגברת האכיפה – ניכוי משכר עבודה), התשפ"ה–2025, לוועדת העבודה והרווחה נקבלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – 12, אפס מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק הגנת השכר (תיקון מס' 32) (הגברת האכיפה – ניכוי משכר עבודה), התשפ"ה–2025, אושרה בקריאה ראשונה ותחזור לדיון בוועדת העבודה והרווחה לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. חבר הכנסת, כעת נעבור להצבעה על הצעת חוק הגנת השכר (תיקון – איסור ניכוי חוב או קנס), התשפ"ג–2023, של חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס ווליד טאהא, בדיון מוקדם. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 8 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הגנת השכר (תיקון – איסור ניכוי חוב או קנס), התשפ"ג–2023, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – שמונה, אפס מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק הגנת השכר (תיקון – איסור ניכוי חוב או קנס), התשפ"ג–2023, של חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס ווליד טאהא, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לדיון בוועדת העבודה והרווחה לצורך הכנתה לקריאה ראשונה. << הצח >> הצעת חוק גיל פרישה (הורה שילדו נפטר) (הוראת שעה) (תיקון מס' 3) (הפיכה להוראת קבע), התשפ"ה–2025 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1094).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק גיל פרישה (הורה שילדו נפטר) (הוראת שעה) (תיקון מס' 3) (הפיכה להוראת קבע), התשפ"ה–2025, של חברות הכנסת מירב כהן וגלית דיסטל אטבריאן, לקריאה ראשונה. אני מזמין את חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן להציג את הצעת החוק. בבקשה, עשר דקות לרשותך. << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אנחנו מדברים על תקנה שאני וחברת הכנסת מירב כהן הצלחנו, ברוך השם, להעביר כחוק, חוק גיל פרישה. בהתאם לחוק גיל פרישה, החל מגיל 67 רשאי מעסיק לחייב עובד לפרוש מעבודתו בשל גילו. חוק גיל פרישה קובע כי מעסיק של יותר מ-25 עובדים לא יחייב עובד שילדו נפטר ומועסק במשך שבע שנים לפחות, לפי התקנון, בהגיעו לגיל פרישת חובה, לפרוש מעבודתו בשל גילו למשך ארבע שנים מהגיעו לגיל פרישה. החוק קובע כמה מקצועות שעליהם לא תחול הוראה זו. כאמור, החוק נקבע כהוראת שעה, והיא הוארכה כמה וכמה פעמים. הצעת החוק הזו מציעה להפוך את הוראת השעה להוראה קבועה. אני רוצה לציין לחיוב את העבודה המצוינת של המשרד לשוויון חברתי. הוא עשה עבודה מחקרית לבחינת היישום וההשפעה של החוק הזה על ההורים שילדם נפטר. המחקר, כפי שאמרתי לא פעם, קבע שמתוך קבוצה של 133 הורים ומעסיקים, 70% מההורים מעוניינים להישאר במקום עבודתם לאחר גיל פרישת חובה, מסיבות מגוונות: בעיקר משמעות – 75%, סיבה לצאת מהבית – 66%, והעובדה שהעבודה מסייעת להתגבר על תחושת האובדן, ולפעמים אפילו מסיבות כלכליות. היה לי העונג לעבוד איתך, חברת הכנסת מירב כהן. לימדת אותי המון. אני רוצה לציין שזה חוק שאת כבר מזמן מנסה להעביר. אני רוצה לציין לטובה את הבקיאות שלך ואת היסודיות שלך ואת תחושת החמלה שלך ואת האחריות שלך. רואים שזה בוער בנפשך. היה לי עונג לעבוד איתך. אני מגיעה מהצד ששומר על המעסיקים, כי אני באה מהשוק הפרטי. את מאוד חברתית, ואני הרגשתי שאת מאזנת אותי – – << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> שילוב טוב. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ואני מאזנת אותך. למדתי להכיר אותך ולהבין שיש פה חברת כנסת שנמצאת פה בשליחות ציבורית אמיתית, ראויה מאוד, ואני מאוד שמחה על השילוב הזה. כבר דיברנו ואמרנו שאם נרצה לשלב עוד בהקשרים האלה, אז הדלת שלי תמיד פתוחה בפנייך. כל הכבוד. אני אומרת בקול רם: זה בעצם חוק שלך. כרגע אני העברתי אותו בוועדת שרים, אבל העשייה, המחקר, היסודיות – הכול עלייך ושלך, ותענוג גדול. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> תודה. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה לנצל את יתרת הזמן שנשארה לי לדבר על מה שכרגע אנחנו רואים בחדשות, על זה שבעזרת השם וברוך השם, בעקבות עסקה שתמכתי בה ועמדתי מאחורי ראש הממשלה, אנחנו רואים שעוד עשרה ישובו אלינו, ארבעה חללים ועוד שישה חטופים חיים, בחמישי ובשבת. אני רוצה לשבח את ראש הממשלה, שקיים את העסקה הזו, ושלוקח כל נשמה ונשמה בתנאים שהיו לא קלים בעבורו, אני משוכנעת. אנחנו מדברים על זה שראש המעצמה הגדולה בעולם בעצם נתן לו carte blanche לעשות ככל העולה על רוחו בעזה. הבייס הימני ברובו אהב מאוד את ההצעה של טראמפ, חיבק אותה. לנתניהו לא הייתה שום סיבה פוליטית או תדמיתית לעשות את הבחירה שהוא עושה עכשיו, אבל הוא הלך על זה בכל הכוח, ועל כך אני כל כך כל כך גאה בו. זה גורם לי לחשוב על השנה החולפת, על השנה שבה בכל אמצעי תקשורת שפתחנו מבוקר עד ערב שמענו איך ראש הממשלה מפקיר חטופים; שמענו אמירות גרועות מאלה: איך ראש הממשלה רוצה שחטופים ימותו בשבי; שמענו איך ראש הממשלה מטרפד עסקאות; שמענו איך ראש הממשלה גורם לכך שהחטופים לא יגיעו לכאן – לא החמאס, אלא ראש הממשלה. ברט מקגורק כתב מאמר בוושינגטון פוסט – הוא היה הדובר של ממשל ביידן; סליחה, לא הדובר אלא השליח למזרח התיכון של ממשל ביידן, ממשל לא אוהד ישראל בשום צורה ובטח לא אוהד נתניהו. הוא אמר לוושינגטון פוסט לפני זמן קצר מאוד שהגורם היחיד, היחיד – הוא הדגיש את המילה יחיד – שגרם לטרפוד העסקאות היה החמאס. מקגורק בעצם מצטוות לראש ה-CIA ולבכירים רבים בממשל האמריקאי שחזרו ואמרו כל הזמן: החמאס לא נמצא באירוע בכלל. החמאס לא מוכן לדבר על שחרור של חטוף אחד. החמאס לא מוכן לשום עסקה. הדבר היחיד שהיה על השולחן במשך השנה חולפת היה שהחמאס מעוניין לדבר אך ורק על הפסקת מלחמה, ורק אחרי שתיפסק המלחמה, רק אז הוא יסכים לדבר על עסקאות. בכל זאת ראינו ברחוב הישראלי, ראינו באולפנים הישראליים, ראינו בקול הציבורי שחלש על כל הקולות האחרים, שיש סיבה אחת שבגללה החטופים לא כאן, והיא נתניהו. היום נתניהו הראה לנו שבמבחן המציאות, ברגע שאפשר היה לדבר עם החמאס על עסקה כלשהי, הוא מעדיף, הוא מעדיף לקבל ביקורת נוקבת מאוד מהבייס שלו, הוא מעדיף להצטייר תדמיתית כחלש מול טראמפ, ולו בלבד שבכל שבת, עוד ועוד נשמות. הוא פשוט מלקט אותם אחד אחד מהשבי אלינו. אני לא רואה באולפנים ואני לא רואה במליאה ואני לא רואה את כל האנשים שהאשימו אותו בהאשמה הציבורית הכי חמורה שאפשר היה להאשים בשנה האחרונה, כל האנשים שחיטטו בפצע המדמם והפתוח הזה, ומבוקר עד ערב – אני חושבת שעשרות אלפי פעמים באייטמים, באולפנים, בפאנלים, מבוקר עד לילה: אתה משאיר את החטופים, אתה מטרפד עסקה; אתה לא רוצה שהם יבואו; אתה מונע משיקולים פוליטיים. אף אחד מהם לא בא היום ואומר: סליחה, סליחה על השימוש הזה בנושא הכאוב הזה. סליחה שהאשמנו אותך. ולא רק האשימו אותו – בואו נודה בזה, כשישראל עצמה, הקול הציבורי היחיד שיוצא ממנה הוא שאנחנו לא רוצים לשחרר חטופים, מה יגיד העולם? למה שהעולם יבוא באצבעות מאשימות כלפי החמאס? הייתה פה בעצם משאית של 1,000 טון בטון שהשטיחה את המציאות המורכבת. איך זה מתכנס? איך זה מתכנס לכם שבמשך שנה שלמה, בכל מאות אלפי שעות אולפן, לא היה בן אדם אחד שהביא את האיפכא מסתברא? לא היה בן אדם אחד שהציג את המורכבויות? לא היה בן אדם אחד שבא ואמר לציבור הישראלי: כן, צריך להביא את החטופים, אבל אלה המחירים, אלו הסכנות, כדי שעם ישראל יוכל להכריע לבד? הייתה היה פה אינדוקטרינציה לטמטום עד כדי כך שאנחנו רואים את עדי אשכנזי מגיעה פה לכנסת, דופקת על שולחן, כי היא משוכנעת לחלוטין שאנחנו לא רוצים, שאנחנו לא רוצים. הדבר הכי מטריד זה שזה נע בשני יקומים מקבילים – האמריקאים אומרים: לא, לא נתניהו, חמאס; התקשורת הישראלית: לא חמאס, נתניהו. זו דוגמה להתנהלות תקשורתית מופקרת שקרעה אותנו, שהובילה לכאב פנימי, לסכסוכים פנימיים, לתחושה של אזרחים תמימים שהיו משוכנעים שיש להם ממשלה שלא רוצה להחזיר חטופים, פשוט לא רוצה, משיקולים פוליטיים. אז הינה השיקולים הפוליטיים לנגד עיניכם. נתניהו מוכן להסתכסך עם הבייס, הוא יורד בסקרים, מפלגות עוזבות את הקואליציה, הרשתות בוערות נגדו. הוא נתפס כסוג של חלש – בעיניי זו חוזקה עצומה, אבל כסוג של חלש מול טראמפ, שהוא אומר לו: תתפרע, חלום שכולנו חיכינו לו, ולא, לא, הוא מתעקש על כל חטוף וחטוף שהוא יכול להציל. על כל חטוף וחטוף. אם זה היה המבחן, אז הוא הוציא בו 100. זה היה מבחן האמת, כי זו הפעם הראשונה שבה באמת אפשר היה לחלץ אותם. עד עכשיו, חוץ מהברברת וההסתה והאינדוקטרינציה לאי- מורכבות ולטיפשות מצד התקשורת, שפעלה פה כמו מכונה משומנת היטב, לא היה אפשר לחלץ את האמת. זה מטריד אותי. זה מטריד אותי שהעם הטוב הזה, שמאל וימין כאחד, העם הרחמן, האכפתי, החומל הזה, שכל אחד ואחד מאיתנו שנמצא כרגע בשבי, זה כאילו הלב שלנו נעקר ויצא החוצה – מטריד אותי שלעם הזה יש באופן בלתי פוסק תקשורת סכסכנית, רעה, שלא בוחלת בשום אמצעי, שלא אכפת לה לקחת כל נושא מדמם, בלי רחמים על הציבור שממנו היא ניזונה, ומשקרת כי "רק לא ביבי". אני מבקשת מכל גופי התקשורת לגלות אחריות. כן, אתם שונאים את נתניהו. תנשמו רגע. יש פה מדינה, יש פה מצב מורכב. אפשר להתנהל אחרת, בלי ההסתה הקונסיסטנטית הזאת. אפשר להראות קצת אחריות כלפי העם הזה, כלפי החיילים האלה, שמחרפים את נפשם. ועוד מילה אחרונה, אדוני היושב-ראש. אני שומעת הרבה אנשים שטוענים כרגע שבזכות ההפגנות, החטופים חוזרים. אני לא רוצה לבקר את המפגינים, אבל זה פשוט לא נכון. החטופים חוזרים בזכות חיילי צה"ל שחירפו את נפשם, שנהרגו כדי שכל חטוף וחטוף יחזור הביתה. חמאס זה לא תנועת נוער, חמאס זה ארגון רצחני שהיה עושה הכול להשאיר את חטופים דורות קדימה, ורק בזכות הצבא שלנו והחיים של החיילים שלנו – רבים מהם מהציונות הדתית, שכרגע מקללים אותם וקוראים להם אוכלי מוות, רבים מהם – בזכותם, הם מגש הכסף שבזכותו אנחנו מגיעים עכשיו לכדי עסקה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן. חברת הכנסת מירב כהן, גם לך יש אפשרות, כיוזמת החוק, להציג. אם אתן רוצות לסכם, תחליטו אחר כך מי, או שפשוט אחרי הדיון נעבור להצבעה. יש חמש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> תודה. כנסת נכבדה, אז הצעת החוק שאנחנו מבקשות לאשר היום היא הצעת חוק שתעגן באופן קבוע בספר החוקים של מדינת ישראל את מה שהיום מוגדר כהוראת שעה שמאפשרת להורים שהילד שלהם נפטר וחוו אובדן גדול, להמשיך לעבוד עוד ארבע שנים. אני חייבת לציין שעל פי תפיסת עולמי, באופן כללי נכון לתת לאנשים להחליט עד מתי הם רוצים ויכולים לעבוד. אני חושבת שזה נכון לכולם. אני חושבת שצריך לאפשר לכל בן אדם לתרום מהניסיון שלו גם בגיל השלישי, להמשיך להתפרנס, להמשיך להיות חיוניים בעבור עצמם, בעבור המשפחה שלהם, בעבור החברה, בעבור המשק. אסור לפלוט אותם ממעגל העבודה רק בגלל הגיל. תודה, גלית, על השותפות במהלך הזה. באמת הייתי זקוקה לגיבוי מהקואליציה, וזכיתי לקבל אותו ממך, אז תודה רבה על שיתוף הפעולה. כפי שציינת, מחקרים רבים שנעשו ברחבי העולם, לא רק במדינת ישראל, בדקו מה קורה אצל אנשים אחרי שהם יוצאים לפנסיה. אנחנו יודעים לומר בבירור שיש קשר ישיר בין הפסקת עבודה ובין הידרדרות קוגניטיבית, שנהיית חמורה יותר בצורה משמעותית אחרי הפנסיה כתוצאה מהבדידות והדיכאון שהרבה פעמים מתלווים לפנסיה. במקרה של הורים שכולים, זה לפעמים אפילו חמור יותר. זה שהם נשארים בתעסוקה, ממש יכול להציל חיים. הורים לא אמורים לקבור את הילדים שלהם; זאת לא דרך הטבע. כשזה קורה, הלב נשבר. השבר הוא עמוק. קשה מאוד למצוא מרפא. לפי כל המחקר והסקרים, עבודה עוזרת להשתקם. לאחרונה ראינו הרבה מאוד אנשים שנאלצו לקבור את הילדים שלהם, אבל חשוב לדעת שמי שאיבד את הילד שלו ונכנס למשפחת השכול על רקע ביטחוני, כיום יש לו חקיקה שמאפשרת לו להמשיך לעבוד; יש לו מעטפת טיפולית רחבה. לעומת זאת, מי שמאבד את הילד שלו בשכול אזרחי, הרבה פעמים נשאר לבד עם כאב גדול ועם לבד גדול. החוק הזה בא לתת מענה למי שאיבד את ילדו בשכול אזרחי ולא ביטחוני. גם המשרד לשוויון חברתי, שמלווה את הנושא הזה כבר שנים – כשאני הייתי השרה לשוויון חברתי עשינו פיילוט, וזה התחיל, האמת, עוד לפניי. גם סמוטריץ' בעבר קידם את זה – צריך להגיד גם את זה. באמת, ראינו ש-70% מההורים השכולים שנשאלו במסגרת הסקר של המשרד לשוויון חברתי ממש ביקשו להישאר במקום העבודה. גם המעסיקים היו שבעי רצון מהפיילוט הזה. אז אני חושבת שזה חוק חשוב מאוד, שצריך לעבור היום בקריאה הראשונה, ובהמשך – בהקדם האפשרי – לעבור גם בקריאה שנייה ושלישית. כדי למצות את האפקטיביות, חובה יהיה להכניס לחוק הזה מנגנון של יידוע במקומות עבודה, כי בדיונים בוועדת העבודה והרווחה ראינו שהרבה אנשים פשוט לא יודעים על הזכות הזאת. צריך לייצר איזשהו מנגנון אוטומטי של יידוע של אנשים, שיידעו שזאת זכותם, יכירו את החוק ויעשו בו שימוש. אני מקווה שבהמשך תהליך החקיקה נוכל להכניס את המנגנון הזה. אני רוצה להודות לכל העוסקים במלאכה; קודם כול להורים השכולים שפנו ובגללם החוק הזה נוצר. הוא נוצר מפניות ציבור, זה לא משהו שנולד בחלל ריק. זה מאנשים שפשוט איבדו את הילדים שלהם, ולקראת גיל הפרישה ביקשו להישאר כי הם ידעו שזה מה שמחזיק אותם חיוניים. תודה למשרד לשוויון חברתי, תודה לאופיר כץ ולנטע מולכו, שעובדת איתו, שסייעה לקדם את זה, תודה לך, גלית, ותודה ליועץ הפרלמנטרי המצוין שלי רועי ברוורמן, שדחף את זה ודוחף את זה בכל הכוח. נעשה ונצליח. תודה רבה. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אמן. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מירב כהן. אנחנו נעבור לדיון אישי. אם יש מישהו באולם שרוצה לנצל שלוש דקות לדיון אישי, אז תגידו. אם לא אז פשוט נעבור להצבעה, כי אני לא אקרא את כל השמות של חברי הכנסת שלא נוכחים. יש מישהו שרוצה לדבר בדיון אישי? לא. אז מי שרוצה להצביע, נא לשבת, בבקשה. אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק גיל פרישה (הורה שילדו נפטר) (הוראת שעה) (תיקון מס' 3) (הפיכה להוראת קבע), התשפ"ה–2025, בקריאה ראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 10 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק גיל פרישה (הורה שילדו נפטר) (הוראת שעה) (תיקון מס' 3) (הפיכה להוראת קבע), התשפ"ה–2025, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – עשרה, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק גיל פרישה (הורה שילדו נפטר) (הוראת שעה) (תיקון מס' 3) (הפיכה להוראת קבע), התשפ"ה–2025 אושרה בקריאה ראשונה ותחזור לדיון בוועדת העבודה והרווחה לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << הצח >> הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 15), התשפ"ה–2025 << הצח >> [מס' מ/1823; דברי הכנסת, חוב' ח', ישיבה 231; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 15), התשפ"ה–2025, לקריאה שנייה ושלישית. מציג את החוק חבר הכנסת עמית הלוי להציג את הצעת החוק. << דובר >> עמית הלוי (בשם הוועדה לביטחון לאומי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג כאן, בשם יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי חבר הכנסת בועז ביסמוט, לקריאה שנייה ושלישית, את הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 15) שיזמה הממשלה. אז ההיסטוריה היא כזאת: החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים מסמיך פקחים עירוניים לאכיפת חוקי העזר ומסדיר את הקמת מערך השיטור העירוני. השיטור העירוני הוא אותן יחידות פיקוח עירוניות, כוח שיטור ייעודי שמטרתו התרעה, מניעה ואכיפה של עבירות – נקרא להן חברתיות: איכות חיים, אלימות, התנהגות אנטי-חברתית. המערך הזה התחיל כפיילוט ב-12 רשויות מקומיות כדי לבחון את האפקטיביות. זה הורחב בהוראת השר לביטחון לאומי ובהסכמת שר הפנים ובאישור הוועדה לביטחון לאומי. המערך הזה הוחל ב-92 רשויות, הוא פעיל ב-87, והוא נמצא בהקמה בעוד חמש רשויות. החוק הזה נחקק בשנת 2011 כהוראת שעה והוארך כמה פעמים. בהתאם לכך, בשנת 2015 החלו ניסיונות לעגן את ההסדר כהוראת קבע. הם לא בשלו. עם זאת, יש עבודת מטה ממשלתית בנושא הזה כדי שתונח הצעת חוק ממשלתית בצורה מסודרת. הצעת החוק הזו שאנחנו נצביע עליה עכשיו מבקשת להסדיר את השיטור העירוני כהסדר קבע תוך הרחבת הסמכויות – סליחה, הצעת החוק שהונחה על ידי הממשלה מבקשת להסדיר את השיטור העירוני כהסדר קבע תוך הרחבת הסמכויות. במסגרת העבודה נערכים דיונים בוועדה, ומה שאנחנו מצביעים עליו עכשיו הוא הארכת הוראת השעה עד שיבוא אותו חוק שיהפוך את זה להסדר קבע. הוראת השעה עומדת לפוג, ולכן הוועדה בראשותו של חבר הכנסת ביסמוט מציעה להאריך את הוראת השעה לפרק זמן נוסף, עד יום ב' בניסן התשפ"ה, 31 במרץ 2025 – לא עוד הרבה זמן – בתקווה שעד אז הצעת החוק הממשלתית תושלם והיא תובא לכאן לקריאה שנייה ושלישית. להצעת החוק הזאת הוגשו הסתייגויות. אני מבקש מחברי הכנסת, ככל שהם כאן בכלל, לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק, את אותה הארכת הוראת שעה, בקריאה שנייה ושלישית. אני אומר רק דבר אחד עקרוני: החוק הזה הוא חלק מאותם חוקים שדנים – אני אומר את זה גם כאן לאורחים ביציע – בשאלה מה צריך להיות במסגרת השלטון המרכזי: אילו דברים במקרה הזה משטרת ישראל אמורה לאכוף ובאילו דברים אנחנו עושים ביזור סמכויות ומאפשרים גם לכוחות המקומיים – במקרה הזה פקחים עירוניים – לאכוף גם חוקי עזר, שזה מטבע הדברים דבר טבעי דווקא, וגם עבירות נוספות – וזו בעצם ההרחבה – עבירות של איכות חיים, אלימות והתנהגות אנטי-חברתית. באופן כללי יש הרבה מאוד דברים שניתן לפתור באופן לוקלי. זה נכון למשפחה וזה נכון גם לעירייה. זו מהות הצעת החוק, אז אני אבקש, אדוני, להצביע על הצעת החוק. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחבר הכנסת עמית הלוי. אכן, להצעת החוק הוגשו הסתייגויות של קבוצת יש עתיד והמחנה הממלכתי, אבל נמסר לי על ידי חבר הכנסת מאיר כהן שכל ההסתייגויות הוסרו. גם חבר הכנסת אלעזר שטרן מאשר את זה. אכן, גם המחנה הממלכתי – מאחר שהם לא נמצאים באולם, אני מסיר את כל ההסתייגויות. הוגשו גם בקשות רשות דיבור. אני לא רואה שיש פה חבר כנסת מן הרשומים. לכן, מאחר שכל ההסתייגויות הוסרו, אנחנו כעת נעבור להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 15), התשפ"ה–2025. מי שרוצה להצביע – נא לשבת במקומותיכם. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד סעיף 1 – 6 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 1 נתקבל. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – שישה, אפס מתנגדים. כעת אנחנו נעבור להצבעה בקריאה שלישית על הצעת החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 15), התשפ"ה–2025. הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד החוק – 6 נגד – אין נמנעים – אין החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 15), התשפ"ה–2025, נתקבל. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – שישה, אפס מתנגדים. אני קובע כי הצעת החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 15), התשפ"ה–2025, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> הודעה לסגנית המזכיר, בבקשה. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת מסקנות ועדת העבודה והרווחה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת יבגני סובה, חוה אתי עטייה, מיכאל מרדכי ביטון, מאיר כהן, אימאן ח'טיב יאסין, אחמד טיבי וגלעד קריב בנושא: קריסת מערך הסבסוד במעונות היום ופגיעתו במאות אלפי משפחות בישראל. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לסגנית המזכיר. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום רביעי כ"א בשבט התשפ"ה, 19 בפברואר 2025, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 18:32. << סיום >