דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת י"ז ישיבה ר"ס הישיבה המאתיים-ושישים של הכנסת העשרים-וחמש יום רביעי, כ"א בשבט התשפ"ה (19 בפברואר 2025) ירושלים, הכנסת, שעה 11:00 תוכן העניינים שאילתות דחופות 7 2809. הרחבת מעני "סיוע רגשי" לאחים שכולים 7 קארין אלהרר (יש עתיד): 7 שר העבודה יואב בן צור: 7 נאור שירי (יש עתיד): 11 2905. דוח חדש חושף שזיהום האוויר גובה את חייהם של כ-5,500 ישראלים בשנה, יותר מפי שניים ממה שסברו קודם לכן 18 סימון מושיאשוילי (ש"ס): 18 השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: 19 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 29 מרב מיכאלי (העבודה): 30 הצעת חוק שירות אזרחי (תיקון – הארכת גיל הזכאות של נכה נפש לשרת במסגרת שירות לאומי או התנדבות קהילתית), התשפ"ג–2022 34 מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): 34 השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: 37 הצעת חוק כלי הירייה (תיקון – הודעה בגין חשש לחיי אדם מצד המגיש בקשה להחזיק בכלי ירייה), התשפ"ה–2025 40 צביקה פוגל (עוצמה יהודית): 41 הצעת חוק כלי הירייה (תיקון – הודעה בגין חשש לחיי אדם מצד המגיש בקשה להחזיק בכלי ירייה), התשפ"ה–2025 42 לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): 42 שר העבודה יואב בן צור: 44 מרב מיכאלי (העבודה): 44 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 45 איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): 46 הצעת חוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון (תיקון – איסור על ייצור ושיווק של חומר מילוי בטעם או בריח מובחן), התשפ"ה–2024 52 אלי דלל (הליכוד): 52 שר העבודה יואב בן צור: 54 הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – עדכון הסיוע וההטבות לאלמנה), התשפ"ה–2025 55 אופיר כץ (הליכוד): 56 שר העבודה יואב בן צור: 57 הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון – ייצוג נישום על ידי רואה חשבון ויועץ מס מייצג), התשפ"ה–2024 58 משה פסל (הליכוד): 59 שר העבודה יואב בן צור: 62 הצעת חוק העמותות (תיקון – תרומה מישות מדינית זרה), התשפ"ה–2024 64 אריאל קלנר (הליכוד): 65 שר המשפטים יריב לוין: 72 מרב מיכאלי (העבודה): 78 הודעה אישית של חבר הכנסת גלעד קריב 79 גלעד קריב (העבודה): 80 הצעת חוק איסור שהייה וישיבה בישראל שלא כדין (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025 84 עמית הלוי (הליכוד): 84 שר העבודה יואב בן צור: 86 הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – החמרה בענישה בשל עבירה שהיא מעשה טרור), התשפ"ד–2024 88 אביחי אברהם בוארון (הליכוד): 88 שר המשפטים יריב לוין: 90 הצעת חוק להגנה על אנשי ציבור ישראלים מפני פעילות של בית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג כנגד מדינת ישראל, התשפ"ד–2024 93 עמית הלוי (הליכוד): 93 שר המשפטים יריב לוין: 96 הצעת חוק יישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה (הגבלת פעילות) (תיקון – איסור פעילות הרשות הפלסטינית בתחומי מדינת ישראל, אכיפה ועונשין), התשפ"ה–2024 98 יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): 99 שר העבודה יואב בן צור: 100 גלעד קריב (העבודה): 102 הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – ריבית על יתרת זכות), התשפ"ג–2023 105 הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – ריבית על יתרת זכות), התשפ"ג–2023 105 הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – ריבית על יתרת זכות), התשפ"ג–2023 105 שר העבודה יואב בן צור: 106 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 107 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 108 מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): 109 ינון אזולאי (ש"ס): 110 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 112 הצעת חוק לתיקון פקודת הנמלים (פרק הזמן המרבי למתן שירות מקדים לפריקת מטען מאוניות), התשפ"ג–2023 114 עודד פורר (ישראל ביתנו): 115 סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: 117 עודד פורר (ישראל ביתנו): 120 הצעת חוק העונשין (תיקון – קביעת עונש מינימום לעבירות יידוי אבנים), התשפ"ג–2023 121 רון כץ (יש עתיד): 122 הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – החזר דמי נסיעה באמבולנס למי שהגיע לגיל פרישה), התשפ"ג–2023 129 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 129 שר הבריאות אוריאל בוסו: 130 הצעת חוק לא תעמוד על דם רעך (תיקון – חובה לפעול להחזרת החטופים), התשפ"ה–2024 134 רון כץ (יש עתיד): 134 שר המשפטים יריב לוין: 146 יאיר לפיד (יש עתיד): 157 הצעה לסדר-היום 160 קשרי יועצים בכירים עם גורמים עוינים והשלכותיהם על ביטחון המדינה 160 אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): 160 הצעה לסדר-היום 163 בדיקת קשרים של גורמים בלשכת ראש הממשלה עם מדינה עוינת 163 נעמה לזימי (העבודה): 164 שר התקשורת שלמה קרעי: 171 גלעד קריב (העבודה): 201 מאיר כהן (יש עתיד): 203 הצעה לסדר-היום 207 זעקתו של "אבא של איציק" בשם רבבות אוטיסטים ובני משפחותיהם 207 יוסף טייב (ש"ס): 209 שר הבריאות אוריאל בוסו: 213 מיקי לוי (יש עתיד): 216 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 219 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 219 הודעה אישית של חבר הכנסת בנימין גנץ 219 בנימין גנץ (המחנה הממלכתי): 220 הודעה אישית של חברת הכנסת טלי גוטליב 221 טלי גוטליב (הליכוד): 221 הצעות לסדר-היום 227 הצורך בהיערכות למניעת אסונות לקראת גל הקור שבפתח 227 משה רוט (יהדות התורה): 228 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 229 ירון לוי (יש עתיד): 229 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 230 שר התקשורת שלמה קרעי: 231 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 239 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 240 הצעות לסדר-היום 240 התמודדות מערכת הביטחון עם שחרור מחבלים לתוך שטח מדינת ישראל 240 צביקה פוגל (עוצמה יהודית): 240 אביחי אברהם בוארון (הליכוד): 242 שר הבריאות אוריאל בוסו: 243 הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 40), התשפ"ה–2025 247 יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): 247 מירב בן ארי (יש עתיד): 249 מישל בוסקילה (הימין הממלכתי): 253 הודעות ועדת הכנסת 254 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 254 << נושא >> שאילתות דחופות << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברות וחברי הכנסת, שלום. שלום גם לשר. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום רביעי כ"א בשבט התשפ"ה, 19 בפברואר 2025. הנושא הראשון שעל סדר-היום הוא שאילתות דחופות. השאילתה הראשונה היא של חברת הכנסת קארין אלהרר לשר העבודה בנושא: הרחבת מעני "סיוע רגשי" לאחים שכולים. אני מתכבד להזמין את שר העבודה יואב בן צור אל הדוכן. חברת הכנסת אלהרר, בינתיים אנחנו נשמע את השאלה שלך, בבקשה. << שאילתה >> 2809. הרחבת מעני "סיוע רגשי" לאחים שכולים << שאילתה >> << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, כיום אחים שכולים שאיבדו את היקר מכול זכאים רק לארבעה טיפולים ב"סיוע רגשי", קרי אלטרנטיבי, שהם מסובסדים בחוק, למשך 12 טיפולים בלבד; זאת, בשונה מהורים שכולים שזכאים ללמעלה מ-18 סוגי טיפולים ולסבסוד גבוה יותר. אני רוצה לשאול: 1. מדוע קיים הפער? 2. האם בכוונתך להשוות את התנאים של האחים וההורים ביחס לסוגי ההכרה, משך הטיפולים והסבסוד שלהם? תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. בבקשה, כבוד השר. << דובר >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גברתי השואלת חברת הכנסת קארין אלהרר, הזכאות לטיפול נפשי ורגשי לבני המשפחות השכולות קבועה בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה סעיף 15ז(ד) ובהוראה 84.18, המפרטים את הזכאויות השונות של בני המשפחות. הורים שכולים זכאים לטיפול נפשי בהיקף של שלוש שעות שבועיות, הכוללות טיפול פרטני, זוגי ומשפחתי. במקביל, הורים שכולים זכאים, בהתאם להוראה 81.11, ל-20 טיפולים אלטרנטיביים בשנה לכל הורה, בהשתתפות של 162 ש"ח לטיפול. על פי סעיף 15ז(ד) והוראה 84.18 לחוק המשפחות, אחים שכולים זכאים לטיפול פרטני בהיקף של שעתיים שבועיות. אחים שכולים אינם זכאים לטיפולים אלטרנטיביים על פי החוק. המתווה הטיפולי במשפחות השכול נקבע לאחר מיפוי הצרכים ובהתייעצות עם גורמי מקצוע רלוונטיים, כדי לייצר מעטפת מותאמת להתמודדויות ולקשיים השונים של הורים שכולים ואחים שכולים. כמובן שאי-אפשר ובלתי ניתן לדרג את כאב השכול, ולו בשל העבודה שכל אחד חווה את השכול בצורה אחרת, במידה אחרת ובעוצמה אחרת. אבל המענים המוצעים, כפי שאמרתי, בנויים ומושתתים על דרישה, צרכים, ובהתייעצות עם גורמי מקצוע שהמליצו על סוג המעטפת וטיבה. למרות האמור, הביטוח הלאומי לא דבק במסגרות הקיימות בחוק – להפך, הביטוח הלאומי קשוב מאוד לצרכים המשתנים, ומשתדל להתאים את המענים בהתאם לאותם צרכים. בעקבות הטבח הנוראי שאירע ב-7 באוקטובר 2023, שמחת תורה, ביישובי העוטף ובמשתתפי מסיבות טבע, נתקלנו באחים שכולים במצבים נפשיים קשים ומורכבים ועם קושי בולט בחזרה לתפקוד. מהדיווחים שעלו בפני העו"סים בביטוח לאומי לאחר 7 באוקטובר עלתה תמונת מצב מחרידה, ולפיה אחים רבים יצאו לחפש את בני משפחתם ונחשפו למראות קשים של גופות חרוכות וילדים שנטבחו, וחלקם אף מצאו בעצמם את גופות אחיהם, שנרצחו באכזריות. העיכוב בזיהוי החללים וההמתנה הארוכה במשך ימים ואף שבועות יצרו מצבי קיצון עבורם ועבור הוריהם, שהובילו אותם לתחושת חוסר אונים וייאוש. חלק מהאחים השכולים פונו מבתיהם בעוטף ונאלצו להתמודד עם ריבוי אובדנים – של חברים, בני קהילה, ואובדן הבית ותחושת שייכות. מ-7 באוקטובר נותרו 1,694 אחים שכולים, מתוכם כ-1,460 מעל גיל 18. המצבים הנפשיים הקיצוניים שחוו האחים – שחלקם הגדול התקשה לבטא במילים את גודל האסון – מראות קשים ותחושת אשמה ואובדן כבדות, הובילו את הביטוח הלאומי לפעול בכל דרך אפשרית על מנת לסייע לאחים שהתקשו בתקופה הזו להיעזר בטיפול ורבלי, ומצאו ערוצים אחרים בתחום טיפולי גוף-נפש לשחרר את מכאובם. למרות שטיפולים אלטרנטיביים אינם ניתנים על פי חוק לאחים שכולים, הביטוח הלאומי פעל ופועל במסגרת הוראת שעה, שהוארכה עד ליום 31 ביולי 2025, על מנת להעניק טיפולים אלו לאחים שכולים, וזאת במקביל לטיפול הנפשי שלו הם זכאים, כאשר בתקופה זו ייעשו מאמצים לשינויי חקיקה, כדי להתאים באמת ככל הניתן את המענים לצרכים הקיימים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> יש שאלת המשך? << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן. כן, אדוני. קודם כול, אני מברכת על כך שאתה רוצה לחוקק את זה. אני חושבת שזה ראוי. וגם ראוי שהטיפולים המוצעים יהיו בהיקף זהה – כפי שאתה הצבעת, באמת יש צורך זהה. דבר נוסף שאני רוצה לשאול את אדוני: הוועדה הציבורית שהוקמה על ידי שר האוצר לפיצוי נפגעי טבח 7 באוקטובר סיימה את עבודתה ביולי; ההסכם אושר על ידי ועדת רווחה, ולמרות זאת, אני מבינה שייקח עוד כמה חודשים עד שהכסף יעבור. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> לא, לא. לא, גברתי. אנחנו עושים את כל המאמצים שכולם יקבלו את מה שהם צריכים לקבל לפני חג הפסח. מאמצים עילאיים. זה לא פשוט. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >> פסח זה באפריל. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> נכון, נכון. אז זה לא הרבה זמן. לפני פסח – אנחנו יודעים שיש צרכים מרובים לפני פסח – יקבלו האנשים סכומים מאוד מאוד יפים של עשרות אלפי שקלים. אני מקווה – – – << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >> חלקם, כן. את זה המשפחה תקבל. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> ביטוח לאומי זה גוף משלם, לא מחליט – – << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >> ברור, ברור. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> – – כידוע לך, והוא עובד לפי חוק. ככל שהחוק אומר לנו, אנחנו עושים את כל המאמצים, ביורוקרטית, כדי לקצר תהליכים וכדי לגרום לכך שאנשים, במהירות האפשרית, יקבלו את המגיע להם. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >> מתי זה יושלם? זו השאלה. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> אמרתי, עד פסח. בעזרת השם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. יש שאלה נוספת לחבר הכנסת שירי. בבקשה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, הגיעו הרבה פניות עכשיו, לאחרונה, מחיילי מילואים. אני רוצה להסביר. הם רשמו את הילדים שלהם למעונות היום המפוקחים והיו זכאים להנחה. הבעיה העיקרית היא שלקחו את המענקים שהם קיבלו אחרי כל סבב – המענקים האלה הם לא משכורת, אלא הם מענקים שמגיעים להם כי יש הוצאות נלוות לשירות המילואים לאותו משק בית – וצברו להם את זה כמשכורת, ואז כפועל יוצא הם משלמים יותר, ההנחה שלהם קטֵנה כי החישוב של מעונות היום הוא נגזרת מהשכר למשק הבית. אני חושב שזו לקונה שהיא לא ברורה. הרי בסוף המענק הזה לא ניתן כאיזה בונוס, זה לא המשכורת שהוא מקבל או היא מקבלת. זה ניתן לתשלומים – נגיד על בייביסיטר, נגיד על דברים אחרים – שמשק הבית זקוק להם בהיעדר אותו איש מילואים. אני מבין שזה משהו שאתה מכיר, ואני מקווה מאוד שאתה מטפל. רק רציתי לשאול מתי ואיך וכמה אנחנו צריכים לחכות כדי שהדבר הזה יסתדר. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> טוב, נאור, השאלה שלך טובה. באמת טובה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כל השאלות שלי טובות. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> עזוב רגע, בוא לא נתווכח על זה כרגע. בסדר? בוא נתרכז עכשיו בשאלה הזאת. אתה בחור נחמד וחכם ומבין טוב בנושא של מעונות, ואני שמח לפעמים שיש לי פרטנר שמבין. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השר, אתה הורס לו את הפריימריז. אפשר לעצור פה עם המחמאות. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> למה? למה? נאור, באמת? אני מזיק לך? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כמו שאני מזיק לך לפריימריז, אתה מזיק לי לפריימריז. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> אתה אף פעם לא מזיק לי. הפריימריז שלי – לך למועצת החכמים, דבר שם. אין שום בעיה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> גם אצלנו יש מועצת חכמים. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> כן. טוב, תראה, יש שני סוגים של חיילי מילואים שנפגעו כתוצאה מהחישוב שלנו. קודם כול, אתה יודע שכל חייל מילואים אצלנו קיבל דרגה מופחתת. בסדר? חיכינו למשרד הביטחון הרבה זמן, קיבלנו את הרשימות, וזה כבר מיושם בפועל. כל חייל מילואים שדרגתו הרגילה, נגיד, 9 – הוא מקבל 8; 7 – מקבל 6. זה אחד. יש שני סוגים של חיילי מילואים: יש סוג של חיילי מילואים סטודנטים שבעצם לא עבדו, ועכשיו, בגלל שהם היו בצבא, הם קיבלו את הסכום המינימלי של 9,000 פלוס שקל לחודש. אני אסביר: ביטוח לאומי עובד – אי-אפשר ככה. אי-אפשר, זה קשה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברים, שקט במליאה, בבקשה. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> מדברים על חיילי מילואים, קצת כבוד בשבילם. אז בביטוח לאומי כל סכום – אנחנו במעונות – כל סכום שעליו משולם ביטוח לאומי הוא סכום שנכנס ונחשב כשכר, בסדר? אז ראשית, אנחנו צריכים לפתור את הבעיה של הסטודנטים האלה. זה בערך 800 איש, 800 משפחות של סטודנטים, שאומרים: אני עכשיו הייתי במילואים, קיבלתי כסף, יצאתי מהמילואים, ואני חוזר למעמדי כסטודנט, בלי הכנסה. הייתי דרגה 2, הייתי דרגה 3, עכשיו אני דרגה 6. בזה אנחנו ראשית מטפלים במיידית כדי שאותם חיילי מילואים שבאמת מקבלים סוג של שכר – לא נקרא לזה שכר, מענק – על היותם במילואים, לא ייפגעו. שנית, אלה חיילי מילואים שמקבלים גם שכר עבור המילואים וגם את השכר שלהם במסגרת העבודה הרגילה שלהם. הם מקבלים כאילו double. עכשיו, צריכים להבין: כל אירוע כזה הוא אירוע תקציבי. אתמול, כבר לפני הפניות, עשינו בדיקות, מה יקרה אם היום אני אומר – העלינו הצעה. ההצעה הייתה שכמו שתושבי העוטף למשל קיבלו כולם דרגה 3, כן? כל חייל מילואים ששירת לפחות 60 יום ברציפות – – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> נאור, שלום, אדוני. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת כהן. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> אנחנו רוצים להביא הצעה שכל חייל ששירת 60 יום ברציפות יקבל דרגה 3, שזו דרגה מאוד נמוכה, מסובסדת. בדקנו אתמול את הסיפור של העלות – עשרות מיליוני שקלים. אני בשיח עם שר האוצר. הוא ביקש ממני אתמול, בעקבות פנייתי, את הנתונים. עשינו את הנתונים. הוא לא קיבל אותם. אני רק אומר לך, הנתונים הם עשרות מיליוני שקלים. ואז, פתרנו את הבעיה. מצד שני, תחשוב רגע, אני בעד חיילי המילואים, באמת, אבל חייל מילואים שקיבל עוד 30,000 או עוד 40,000 שקל, הדרגה הזאת, הדרגה הזאת באמת היא לא עכשיו – עם כל הכבוד, הוא קיבל תוספת כספית נכבדה. כמה זה הדרגה של המעונות? כמה זה בכסף? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> זה יכול להיות 1,000 שקל בחודש. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> בסדר, עוד פעם, אבל הוא קיבל. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אבל כמה יש לך למשפחות? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הרבה, 21,000. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> ולמה הוא קיבל 21,000 אם אין לו ילדים? << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> 21,000. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אבל הכסף שניתן, התגמול ניתן בגין היעדרותו מהבית. זה לא כסף למשכורת. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> אין בעיה, בסדר, בסדר. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> בסוף יש הפתעות. תחשוב שאתה צריך עכשיו לשלושה ילדים בייביסיטר. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> אני בעד שכל חיילי המילואים ששירתו – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא, רק צריך להוסיף – – – << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> שנייה, דקה, דקה. – – 60 יום ברציפות, יקבלו כולם כמו תושבי העוטף – יקבלו כולם דרגה 3. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל זה אירוע תקציבי עצום. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> בסדר. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה שאני אומר – רק תוציא את התגמול מהחישוב שלכם. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> הבעיה היא חוקית. אני לא יכול לעשות את זה, כי כל כסף שמשלמים עליו ביטוח לאומי הוא שכר, הוא שכר. אני צריך להפוך את כל המחשבים שלי. אין לי יכולת לעשות את זה. שתבין, אין לי יכולת לעשות את זה. אבל אני מקווה שנמצא את הפתרון. זה מחשובי – נאור, תשמע אותי. אחר כך יהיו לך עוד שאלות. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> צריך לדרג את מרכיבי התגמול. אבל זה עניין של חקיקה, כנראה. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> זה בדיוק מה שאני אומר. גם זה כרגע בחקיקה. צריך לעשות שינוי חקיקה בשביל זה. אני מציע משהו אחר: אז אולי במקום דרגה 3, ניתן להם דרגה 4 או דרגה 5, שזה יהיה פחות. כל דרגה שאני מוריד זה פחות, אבל יקבלו. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> בסוף למשק בית זה יכול להיות 15,000 שקל בשנה ההפרש. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> צודק, ידידי. אתה צודק במאה אחוז, אין שאלה על זה. אין שאלה על זה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> טוב, אם צריך לשנות את החוק, אז זה המקום, נכון? << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> בסדר, כן. << דובר_המשך >>אבל עד שנשנה את החוק, תיגמר שנת הלימודים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא, לא. אני אומר שמאשרים את מה שאתה אומר. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אדוני השר, כפי שעשינו את התיקון לגבי החזר תגמולי מילואים למילואימניק העצמאים, אז גם כאן צריך להתאים את המציאות לאירוע. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> כן, כן. בסדר. אוקיי. רבותיי, אני אבדוק אם אני יכול לעשות את זה בתקנות ולא בחקיקה. אם אני אצליח לעשות בתקנות, זו הדרך הקצרה ביותר – נעשה את זה במיידית. רק שתדע שאני בעד. אני בעד. בעד אפילו לתת להם דרגה מופחתת, לכולם. אני חושב שהם לא פחות ממי שישב בעוטף; מי שנלחם הוא לא פחות. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לשר על המענה המפורט והמעמיק כהרגלו. תודה רבה לחברי הכנסת השואלים. << נושא >> 2905. דוח חדש חושף שזיהום האוויר גובה את חייהם של כ-5,500 ישראלים בשנה, יותר מפי שניים ממה שסברו קודם לכן << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנחנו נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום – שאילתה של חבר הכנסת סימון מושיאשוילי לשרה להגנת הסביבה, שאני מתכבד להזמין אל הדוכן, בנושא: דוח חדש חושף שזיהום האוויר גובה את חייהם של כ-5,500 ישראלים בשנה, יותר מפי שניים ממה שסברו קודם לכן. בבקשה, השרה. שלום. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> שלום, צוהריים טובים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת מושיאשוילי, בבקשה. << דובר >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. דוח חדש חושף שזיהום האוויר גובה את חייהם של כ-5,500 ישראלים בשנה, פי שניים ממה שסברו קודם לכן. המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות מפרסמים נתוני תמותה מזיהום אוויר שיותר ממכפילים הערכות קודמות. זיהום אוויר הוא גורם הסיכון הסביבתי המשמעותי ביותר. הוא גורם לתמותה ולתחלואה במחלות נשימה וריאה, לב ודם ולמחלות סרטן. ברצוני לשאול, גברתי השרה: כיצד מתכוון המשרד להפחית את זיהום האוויר בישראל? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. כבוד השרה, בבקשה. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> אז קודם כול תודה רבה על השאלה. זו הזדמנות בשבילי קצת לחשוף בפניכם, ואני אשמח גם לנהל על זה דיון, אם תרצו, ככה, של שאלות ותשובות, וגם לשתף אתכם בעשייה המשרדית. בהחלט, הדוח שפרסמנו – ונעמיד את הדברים על דיוקם – הוא הוכן בשיתוף עם משרד הבריאות, והוא באמת מעדכן על היקף הסיכון לתמותה מוקדמת כתוצאה מחשיפה לזיהום אוויר. זו איזושהי הערכה שבוצעה. הרי האומדנים – גם בנתונים העולמיים שינו את החישוב, את שיטת החישוב. אירופה כתוצאה מזה שינתה את שיטת החישוב בהתאמה. אנחנו, בגלל שאנחנו לא שותפים לזה אלא תמיד אנחנו עושים אומדנים שלנו, של ישראל, אז עשינו את האומדן בהתאמה לאותו שינוי. העדכון לא מציג תמותה גבוהה יותר מאשר בשנים שעברו, אלא הוא משקף ייחוס גדול יותר משהיה ידוע עד עתה, כי הוכנסו לחישוב נתונים שלא היו בעבר על התרומה של זיהום האוויר מתוך מספר מקרי התמותה הטבעית בישראל בשנה. הייחוס הגדול יותר נובע, כמו שאמרתי, מעדכון של ארגון הבריאות העולמי, שעדכן את הערכים לערך הסף שממנו ישנה השפעה בריאותית מחשיפה לחלקיקים, וכן מביטוי ההשפעה של מזהמים נוספים שהוכנסו לחישוב – תחמוצות חנקן ואוזון, שהן דברים נורא חשובים היום, שמשפיעים על איכות החיים ועל הבריאות של התושבים, אשר לא בוטאו במספר המקרים שיוחסו עד היום. באשר למה שהמשרד מבצע, תראו, אני אעמיד כמה נושאים גדולים שאנחנו פועלים בתוכם. אם תרצו הרחבה, אני אשמח גם להרחיב. אחד הדברים הכי חשובים בישראל – אנחנו באמת עושים גם רגולציה על תעשייה ועל מפעלים, אבל כשבאים ובודקים מאיפה מגיע זיהום האוויר הגדול ביותר, אנחנו מזהים על פי הנתונים – בצד שם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> חברי הכנסת בצד שם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת פורר וכץ. חבר הכנסת אופיר כץ. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> הנתונים הגבוהים ביותר מגיעים מתחבורה. ההבדל המשמעותי באשר למפעלים ותחבורה הוא שאם מפעלים, לדוגמה, יש להם ארובות והחלקיקים נישאים אל על, ברור שמתישהו גם חלקם יורדים; התחבורה נמצאת בגובה שלנו, של בני האדם, של הילדים שלנו, שהם נמוכים יותר, ממש איפה שהאגזוזים נמצאים, אז שאיפת עשן והחשיפה לזיהום היא הרבה יותר גדולה. לכן המשרד שלי משקיע מאמצים ומשאבים בשינוי עולם התחבורה. אומנם אני לא שרת התחבורה, ואני גם לא מתיימרת להיות, אבל המשרד שלנו, כרגולטור של המשק מעל כל המשרדים בצורה רוחבית, נותן כיוון, מוציא קולות קוראים ומייצר מיזמים שמראים שינוי אמיתי מבחינת הנתונים, ואז הוא דורש משאר המשק להתכנס לתוך זה. אני אתן דוגמה. כל הנושא של אוטובוסים בין-עירוניים, חשמול של האוטובוסים הבין-עירוניים, עבדנו על זה הרבה, והמשרד יצא בקולות קוראים, הוכיח שזה אפשרי. עודדנו חברות להשתמש ולעשות חשמול של אוטובוסים. כמובן שפה אנחנו צריכים את השיתוף של משרד התחבורה בנושא של עמדות טעינה. גם עכשיו, המיסוי של הרכבים החשמליים – אנחנו פועלים מאוד אל מול משרד האוצר ואל מול כל הגורמים כדי לא להעלות את המס על הרכבים החשמליים, כי בסופו של דבר חשמול רכבים הוא דבר נכון. יש יותר כניסה של רכבים חשמליים, הרכבים החדשים שנקנים היום. כמובן שאנחנו צריכים לדאוג לכל השרשרת: מה עושים עם הסוללות; איך מפתחים מתקני קצה לטיפול בסוללות. יצאנו עכשיו בקול קורא למפעלי מחזור ב-400 מיליון שקל, ביחד עם משרד הכלכלה, דרך רשות ההשקעות. אנחנו ייצרנו תוכנית שנקראת "נעים בעיר". התוכנית – – – << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> – – – אבל את ההטבות מס – – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> הטבות מס זה לא אנחנו, זה משרד האוצר. עשיתי דיון מיוחד בוועדת הכספים וביקשתי לא לבטל את הטבות המס ולשמור – הפוך: להטיל מס על רכבים מזהמים באופן שזאת תהיה ההכנסה. בסוף צריך להכניס, מה לעשות? תראו, במדינת ישראל, המס על הבלו, בסופו של דבר – היה אמור להתקיים השבוע דיון בוועדת הכספים, ביום שני. אנחנו היינו ערוכים. שני או שלישי? שלישי אולי. אנחנו היינו ערוכים לזה, גם הוצאנו הודעה לקראת זה, ואני ממש נלחמת בזה. אני חושבת שזאת תהיה טעות קריטית להעלות את המס, כי בסופו של דבר, אנחנו רוצים לעודד תחבורה חשמלית. צריך לזכור שלא מספיק לעודד תחבורה חשמלית, צריך לייצר עמדות טעינה, כי זה לא מספיק שלבן אדם יהיה רכב חשמלי, אם לא יהיה לו איפה לטעון אותו או שהוא לא יוכל לייצר נסיעות רציפות. תוכנית נוספת, שאנחנו באמת מתגברים אותה, ויצאנו בקול קורא כזה ויש כבר כמה רשויות שזכו בזה, זו התוכנית "נעים בעיר". "נעים בעיר" אומרת שיחד עם גורמי המקצוע במשרד, כל רשות – במצ'ינג, שבסופו של דבר מסתכם בכ-4 מיליון שקלים – מייצרת תוכנית לצמצום זיהום האוויר בעיר. זאת אומרת שתילת עצים, עידוד הליכה, עמדות טעינה, מעבר לאוטובוסים חשמליים – סל של דברים שמייצרים הפחתה של זיהום האוויר בעיר. יש אזורים שאנחנו מגדירים כאזורי אוויר נקי בעיר, ושם אנחנו מונעים כניסה של רכבים מזהמים. עשינו את זה בעיריית ירושלים – פה בונים הרבה. אגב, יש לנו את זה כרגע בתחנה המרכזית בתל אביב, תזכירו לי שנייה לדבר על זה, כי זה קריטי. בירושלים, לדוגמה, יש הרבה כלי צמ"ה כבדים, שכן בונים בעיר הרבה, כמעט בכל מקום. משה ליאון, ייאמר לזכותו, באמת החליט לעשות שינוי משמעותי מאוד כדי לפתח את העיר הזאת. זו עיר הבירה, אז גם הקווים החשמליים של הרכבות, גם בנייה למעלה. כתוצאה מזה, יש הרבה כלי צמ"ה בעיר, והם מזהמים. ולכן, אני לא יודעת אם ראיתם את הקמפיין שעשינו יחד עם עיריית ירושלים: גם אוויר הרים אפשר להרים. הרעיון הוא להכניס מסנני חלקיקים בתוך כלי הצמ"ה. יש גם אזורים בעיר, שבהם יש מניעה של כניסת רכבים מזהמים לתוך האזורים האלה, אזורים שהם גם ככה צפופים מאוד וכבדים מאוד. << קריאה >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << קריאה >> יש את הגודש בתל אביב, וזה יתחיל בשנה הבאה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> אז תל אביב גם עושה צעדים. תל אביב בכלל – אגב, הם יצאו בקמפיין מהמם של פסולת עודפת, איסוף של פסולת. שווה להסתכל ברשת. עיריית תל אביב יודעת לנהל את העולמות האלה בצורה מעוררת השראה. גם עכשיו, בתחנה המרכזית – יש לנו שם אירוע שבו אנחנו בודקים את כל דוחות הניטור, אם זיהום האוויר מגיע משם כרגע, מהתחבורה, אחרי הרבה צעדים שעשתה הרשות, או שזה מגיע מעבודות תשתית. היום יש ישיבה של אדם טבע ודין, שהגיעו את הבקשה ביחד עם המשרד ומחוז תל אביב, והם יביאו לי את המסקנות. בסך הכול, עיריית תל אביב עשתה חשמול של קווים, הסטה, הרבה דברים חשובים מאוד מאוד לצמצום זיהום האוויר בעיר. זה לגבי תחבורה. אנחנו עתידים לצאת גם בקולות קוראים לתחבורה בין-עירונית, לא רק עירונית, ובזה לכוון את המשק. אנחנו יצאנו בקול קורא למשאיות פסולת חשמליות. יש כמה רשויות שיקבלו מאיתנו עכשיו משאיות פסולת חשמליות. משאיות הפסולת שמפנות את הפסולת בשעה מאוד מוקדמת בבוקר גם עושות רעש. החשמול של משאיות הפסולת הוא קריטי בעינינו. יצאנו עכשיו בקול קורא ואפילו מימנו לכל המועצות האזוריות את האוטובוסים לתלמידים. אנחנו יוצאים לקול הקורא הזה ביחד עם משרד החינוך, וכל רשות שתקנה אוטובוס חשמלי לתלמידים במועצות האזוריות תקבל מאיתנו תקצוב נוסף. עשיתי לא מזמן סרטון כזה עם נחל שורק; היינו עם אשר דוידוביץ' בצפון; עכשיו גם כל העוטף מקבלים. זה עוזר בנושא של צמצום זיהום אוויר. אנחנו באמת מייצרים תוכניות היערכות לשינויי אקלים ברשויות המקומיות. אנחנו אמורים לקיים ביום שני הקרוב, בעזרת השם, אם השלג לא יחסום אותנו, אירוע בבית הנשיא. כבר יותר מ-60 ראשי רשויות יגיעו לשם – הסכמנו רק לראש הרשות להגיע לשם בגלל המינימום של המקום בבית הנשיא – אלה שכבר התחילו בתוכניות היערכות לשינויי האקלים ברשות, וגם את הדבר הזה אנחנו מטמיעים. אני כן חייבת להגיד – – – << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> גברתי, אפשר שאלה? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני אאפשר לגברתי שאלה נוספת מהצד. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> כן, אבל בעניין הזה של תחנות הניטור של זיהום האוויר – בדיון שקיימנו לפני שבועיים עלה פער בין המקומות של תחנות הניטור לבין מוקדי התלונות של הציבור בארץ. הן לא נמצאות – – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> אני אגיד משהו. ניקח לדוגמה את יבנה, בסדר? יבנה הירוקה ויבנה בכלל שסובלת מריחות. מבחינתי, גם כששמנו תחנות ניטור, גם באזור התעשייה הצפוני של אשדוד, במקומות מסוימים, וגם ביבנה, תחנות הניטור לא ניטרו את המזהמים. צריך לזכור שתחנות ניטור מנטרות מזהמים מסוימים, ספציפיים. אני מסתכלת על נתונים אובייקטיביים. אם בן אדם אומר שצורבות לו העיניים, אם בן אדם אומר שהוא מריח ריח לא טוב, אם בן אדם מרגיש מחנק, מבחינתי, גם אם תחנת הניטור לא מראה את זה, זה סימן לא טוב, שדורש שינוי מבחינתי. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> כדאי לעבות או להוסיף – – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> אז אנחנו, בהתאמה לרשויות המקומיות, מעבים. אנחנו תקצבנו עכשיו את היחידות הסביבתיות, לפני כשבועיים, ואת כל איגודי הערים בישראל – 110 מיליוני שקלים, גם כדי להגביר את האכיפה ואת המעקב שלנו בנושאים האלה. אם אתם יודעים על רשויות שצריכות עוד ולא מקבלות, תפנו אותן גם דרככם. אני כן אגיד שאנחנו יוצאים לתוכנית לאומית לצמצום זיהום אוויר באזור התעשייה הצפוני של אשדוד. זה קיבל סטמפה, חותמת, של משרד ראש הממשלה. על תוכניות לצמצום זיהום אוויר אנחנו קיבלנו בתוך התקציב כמעט 50 מיליוני שקלים ייעודיים, זה לא היה בכל השנה הקודמת, בגלל שאנחנו רואים מחויבות לצמצם באזורים שיש בהם תשתיות לאומיות מרובות. לדוגמה, גם באזור של חדרה, עם כל המעבר מפחם לגז, ומגז שצריך לעבור אחר כך לאנרגיות מתחדשות – כל הדחיפה הזו היא של המשרד להגנת הסביבה. אני חייבת להגיד לכם שהמאבקים האלה הם חשובים, כי גם בדוחות של מדדי ההשפעה על הסביבה וגם בדוח המפל"ס, אנחנו רואים את המפעלים המזהמים, את נתוני זיהום האוויר. אני, מבחינתי, חושבת שהאכיפה צריכה להיות הרבה יותר קשה למי שיש לו חריגות – גם נשר, שאנחנו אוכפים אותו, גם בתי הזיקוק באשדוד. ספציפית, באשדוד ישבנו כבר גם עם האיגוד, גם עם כל ראשי הרשויות, גם עם יבנה, ואנחנו מתקדמים לעבר תוכנית לאומית גדולה. יש לנו גם את כל הפינוי של התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה. אנחנו פותחים פורום סביבתי. וכאן אני פונה גם ליוראי וגם למטי, שאני יודעת שהנושאים האלה חשובים לכם: אנחנו פותחים פורום סביבתי גדול בחיפה, ששותפים לו כל איגודי הערים, כל ראשי הרשויות של המפרץ, כי יש שם אירוע מאוד משמעותי. המינהלת, מבחינתי, לא מתקדמת מספיק מהר. זה עומד במקום, ויותר מדי זמן. התהליך הזה היה צריך לקרות כבר אתמול. אנחנו בעיכוב גדול בלוחות הזמנים, ולכן החלטנו לפתוח פורום סביבתי גדול שיכיל את כולם, כדי לאתגר את המינהלת, כדי להתחיל לזוז ולראות תוצאות בשטח הלכה למעשה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> אחת הבעיות הגדולות במדינת ישראל היא שרפות פסולת. אנחנו רואים את זה בכל מקום. אנחנו גם בהצעת מחליטים על זיהום חוצה גבולות, כי הרבה משרפות הפסולת מגיעות מאזורי A, B ו-C, ואנחנו גם כרגע עושים שינוי אמיתי בכל הנושא של הפסולת במדינת ישראל: עוברים מהטמנה להשבה. זה לא רק להקים מתקני השבה, זה לשמור על כל שרשרת הערך ולהקים מתקני קצה לטיפול בפסולת. לא יכול להיות שמדינת ישראל, שמתיימרת ונמצאת בתוך המיליה של ה-OECD, של המדינות המפותחות, עדיין תהיה הרחק מאחור, ו-80% מהפסולת בישראל תלך להטמנה שמזהמת קרקע, מזהמת אוויר, את האקוויפרים שלנו. בסוף זה משפיע עלינו. אז גם במקומות האלה אנחנו פועלים, ופועלים ביתר שאת. והצעת מחליטים תבוא עוד מעט לאישור הממשלה, על הזיהום חוצה הגבולות מבחינת האזורים של יהודה ושומרון. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אז אם כבר השרה הזכירה את שרפת הפסולת, שהיא באמת אחד האתגרים הקשים, אני לוקח לעצמי את הזכות גם לשאול: אני יודע שיש מצוקה קשה מאוד – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> ברשויות הערביות. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> – – בראש העין. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> אה, כן. נכון. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני שומע על ראש העין, והם מתלוננים על זה כבר הרבה מאוד זמן, הרבה מאוד שנים. יש בשורה במה שאמרת כרגע בהקשר הזה? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> אז אני רק אגיד, ירושלים באמת היא – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא. אני אמרתי "ראש העין". << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> כן, כן, ראש העין, אמרתי. ראש העין היא במקום של זיהום חוצה גבולות. אם אתם מסתכלים על קו התפר, בסופו של דבר – לדוגמה, גם שוהם סובלת. היא סובלת מאתר שקוראים לו רנתיס, אתר פסולת פיראטי, בלתי חוקי, בתוך המקומות האלה. עכשיו, בסופו של דבר יש לנו כ-123 אתרים פיראטיים בלתי חוקיים ברחבי יהודה ושומרון ששורפים פסולת כמעט מדי יום, לסירוגין. עבדנו על הצעת מחליטים גדולה שתמגר. לאחרונה, באזור ראש העין יש פחות,= כי אנחנו ממש במיקוד גדול על כל אזור קו התפר, גם ברנתיס. אבל אני אתן לכם דוגמה. חוק גדול שאנחנו עובדים עליו עכשיו זה חוק פסולת בניין, שנמצא לקריאה שנייה ושלישית בוועדת הפנים והגנת הסביבה. וכאן אני מבקשת גם מהשותפים שלנו בתוך הוועדה שיעזרו לנו לקדם את החקיקה הזאת שתבוא לידי סיום, כי מה שקורה זה שפסולת בניין הרבה פעמים עוברת מתוך מדינת ישראל אל עבר אזורי יהודה ושומרון בצורה בלתי חוקית, ושם שורפים את זה. איך אנחנו יודעים? כי כשהייתה שרפת הפסולת הגדולה ברנתיס, אז מצאנו שם דברים שמגיעים מתוך מדינת ישראל ולא שייכים לכפר רנתיס ספציפית. לכן חוק פסולת בניין, שיעשה game changer גדול, אמור לנטר את כל 8,000 משאיות הפסולת שמסתובבות כאן מדי יום. האכיפה לא מספיקה. הוא ינטר אותן גם באמצעות צ'יפים וגם באמצעות עצם העובדה שהם חייבים להיכנס למתקן קצה ייעודי לטיפול בפסולת הבניין. כל הדברים האלה ימגרו את כל הנקודות האלה, שבסופו של דבר מביאות לנו זיהום אוויר. וכן, הצעת המחליטים של זיהום חוצה גבולות אמורה לסיים, זאת אומרת באמת למגר. יש שם גם משאבים וגם עשייה משמעותית. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> יפה. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אבל גברתי, זה כבר באיחור של יותר משנה – – – אם את רק יכולה להגיד מילה על זה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> רק שנייה. רק שנייה. שאלה נוספת, שאלת המשך. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> אז אני אגיד רגע על הזיהום חוצה הגבולות למה זה לוקח הרבה זמן. אני אסביר. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> למה זה לא על פי החלטת הממשלה מדצמבר 2024? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> אני אסביר. הרי הייתה צריכה להיות ועדה בין-משרדית, ופרצה המלחמה. כתוצאה מזה הרבה מהשותפים לוועדה הבין-משרדית לא היו. אתן לך דוגמה. מתוך רט"ג, רשות הטבע והגנים, 650 עובדי רט"ג היו מגויסים למילואים. גם הרבה מהמשטרה הירוקה ומהסיירת הירוקה ומהמינהל האזרחי. המיקוד היה במקומות אחרים. אנחנו החזרנו את זה לשולחן. אגיד לך את האמת. אנחנו סיימנו מבחינת המשרד שלנו את העבודה על זה. תמיד האויב של הטוב-מאוד הוא המצוין. אני חושבת שמה שהמשרד הביא לשולחן הוא טוב מאוד. נכון, הוא לא מכסה הכול; יש עוד נושאים שיהיה צריך לטפל בהם, אבל הוא מספיק טוב כדי להעלות את זה לממשלה. אנחנו העברנו את זה לשר האוצר, שהוא השר במשרד הביטחון. הבאנו שם לצוות שלו את כל העבודה הבין-משרדית, ואנחנו כרגע מחכים להערות אחרונות. אל תשכחו שהחוק הבין-לאומי מעורב פה מאוד – כי אנחנו מדברים על שטחי B ו-C, שהם באמת שטחים שהחקיקה הבין-לאומית מאוד מאוד משמעותית בהם, בטח לגבי פסולת. אבל זה יעזור לנו גם להקים תשתיות פסולת באזורי יהודה ושומרון – מאוד סובלים שם היום, ואין שם מתקני קצה לטיפול בפסולת. הפחד שלנו להקים מתקן קצה זה שחוק אוויר נקי וחוק שמירת ניקיון לא חלים באזורים האלה, ואז לנו בתור משרד לא תהיה אכיפה על המתקנים האלה. אנחנו יודעים כמה הם מתקנים רגישים, והם חייבים את האכיפה והפיקוח שלנו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אבל גברתי יודעת – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא, לא. סליחה, עד כאן. אני מצטער. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> לא. היא גם ביקשה – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> גברתי, אני יודע, אבל אני מאפשר שאלות נוספות לפי המבקשים. אני אאפשר שאלת המשך לחבר הכנסת מושיאשוילי, לחבר הכנסת יוראי להב הרצנו ולחברת הכנסת מיכאלי, ולאחר מכן נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום. << דובר_המשך >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << דובר_המשך >> תודה, היושב-ראש. ראשית, אני באמת מברך על פועלכם במשרד בעניין הזה. זה עניין חשוב לכולנו, לכל חלקי הארץ. אבל הערה ראשונה בנוגע לתחבורה. דוד המלך רשם: "השמים שמים להשם והארץ נתן לבני אדם", כמו שגברתי השרה אמרה, אנחנו חיים כאן והחלקיקים עולים למעלה. אבל צריך לזכור גם את התחבורה האווירית, המטוסים למיניהם, מעבר למטוסים צבאיים, F15 וכו'. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> גם אוניות. << דובר_המשך >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << דובר_המשך >> נכון. זה אחד. דבר שני, אני תושב הקריות. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> מאיפה? מאיזה מקום? << דובר_המשך >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << דובר_המשך >> מקריית אתא. אני לא יודע אם שמים לב, לא שמים לב, אבל אני צועד רגלית. אני אוהב את זה. יש מקומות בקריית אתא ובמפרץ חיפה בכלל – את יודעת, אפרופו תחבורה, כשאני ברכב ונוהג אז אנחנו "נהנים" מאותם ריחות לא נעימים. לפני שבע, שמונה, תשע שנים, אני לא זוכר בדיוק, גם העליתי בכתב דרישה למשרד לאיכות הסביבה להתייחס לנושא הזה, לנושא הריח. יש מקומות שאתה פשוט לא יכול לצעוד בהם, ואני רוצה להדגיש: בשעות מסוימות. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> אוקיי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> רק שנייה, בבקשה שאלה נוספת לחבר הכנסת להב הרצנו ולאחר מכן לחברת הכנסת מיכאלי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, ותודה רבה לשרה על התשובה המפורטת. אני רוצה לשאול: לפי הפרסומים בימים האלה מופעלים לחצים כבדים מאוד על המשרד להגנת הסביבה להאריך את ההיתר המיוחד שניתן בחסות המלחמה לקצא"א לשנע נפט ללא הגבלה דרך מפרץ אילת, בלי קשר לצורכי משק האנרגיה ולצורכי הביטחון של מדינת ישראל, ובלי סקר סיכונים. משמעות ההחלטה היא, למעשה, להפוך את ישראל לחצר האחורית של שינוע הנפט במזרח התיכון, תוך סכנה איומה גם על רצועת החוף וגם על העיר אילת. מה ההיגיון, גברתי השרה, בהסרת המגבלה של שינוע הנפט שלא לצורכי משק האנרגיה או הביטחון של מדינת ישראל? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> אין היגיון. תודה על השאלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> גברתי, אנחנו לוקחים את השאלות ביחד, ואז השרה תשיב במרוכז. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> ביחד? תודה על השאלה, יוראי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בבקשה, חברת הכנסת מיכאלי. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> שמעתי שגברתי מקצה 4 מיליון ש"ח לרשויות המקומיות כדי שייטעו עצים ויגבירו תחבורה ציבורית, ואין חולקת שהגורם הכי משמעותי בזיהום אוויר הוא אכן התחבורה. לכן כשרת תחבורה המשרד בהנחייתי הקצה 400 מיליון ש"ח רק לנת"ע – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> נכון, בצידי דרכים. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> – – כדי לשתול עצים ולעשות קישוריות ולהגביר את הקישוריות מסביב לתחנות הרכבת הקלה. לכן השקענו 2 מיליארד ש"ח בשבילי אופניים לאורך חומש בכל רחבי הארץ, והשקענו בתוספות בתחבורה הציבורית, שהיא דרמטית, כדי שאנשים ייסעו פחות במכוניות. הממשלה, משרדי יחד עם משרדך, עם השרה זנדברג, העברנו החלטת ממשלה להפחתת פליטת הפחמן, החלטה שאומרת שהחל מ-2026 כל אוטובוס עירוני חדש יהיה רק חשמלי. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> נכון. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> עכשיו, בינתיים השרה רגב ביטלה רכש של כ-3,000 אוטובוסים חשמליים, כי היא הייתה צריכה את הכסף לכל מיני קומבינות אחרות. למיטב הבנתי הממשלה לא עומדת ביעדים של 2026 עם אוטובוסים חשמליים בלבד. אשמח לדעת מה בכל זאת היעד החדש ומה התוכניות בהתאם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. השרה, בבקשה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> אז קודם כול, תודה רבה על השאלות. אני אתחיל ואפתח בשואל הראשון. אז ככה, אם היית עובר לפני שנים באזור מפרץ חיפה, אז היית מרגיש את הריח הצרוב הזה. חוק אוויר נקי שקידם המשרד להגנת הסביבה שינה בעשורים האחרונים את כל האוויר ואת כל זיהום האוויר במפרץ חיפה, והמציאות היא אחרת. אין ספק, ואמרתי קודם לכן, שעדיין יש עוד עבודה רבה לפנינו, ואת כל התעשייה הפטרוכימית ממפרץ חיפה צריך לפנות. לכן יש גם מינהלת. אני אמרתי קודם שאני חושבת שהמינהלת לא עובדת מספיק מהר. למה? כי הדברים היו צריכים כבר לקרות. היינו עכשיו בכנס, והם הציגו דברים יפים מאוד מאוד. יש שם איזושהי מועקה מאוד מאוד גדולה – ואתה כתושב קריית אתא אולי תוכל להבין את זה. בסופו של דבר הרבה מהתושבים עובדים בכל התעשייה הזאת, וכדי למצוא פתרון אמיתי יצטרכו גם להביא פתרון תעסוקתי אמיתי לרשויות. כיום, יש הרבה הכנסות לרשויות מהתעשייה הזאת, ויצטרכו למצוא חלופות. העניין הוא גם כלכלי. לכן אני חושבת שהמינהלת צריכה להתקדם גם במקומות האלה, כדי שהם לא יהוו חסמים לנושא הסביבתי האמיתי שנמצא על הפרק, והוא פינוי כל התעשייה הפטרוכימית. אנחנו כמובן אוכפים בכולם. כל אחד צריך לקבל מאיתנו היתר הזרמה לים, היתר פליטות לאוויר, ועוד הרבה רישיונות. ועדיין יש שם ריבוי של תשתיות לאומיות שיהיה צריך לפנות אותם. בסדר? זה אחד. לגביך, יוראי, קודם כול אתה צודק. אני התנגדתי לנושא של קצא"א לאורך כל השנה וחצי האחרונות. אני חושבת שאין סיבה – ואני רק עכשיו חזרתי מאילת, היה שם כנס של סגני ראשי ערים. אני לקחתי לשם גם אנשים איתי, גם את ראש העירייה בני ביטון. אמרתי לו: תקשיב, בני, בוא איתי רגע, נעלה על היחידה הימית. אני עושה לך סיבוב כדי שתראה בעיניים איך נראה המפרץ ומה המשמעויות. כי הרי באונייה, בסירה, אתה עובר את כל המפרץ שלנו באמת ברבע שעה, 20 דקות. זה משאב טבע עולמי, לאומי, ייחודי, עם שונית האלמוגים הצפונית ביותר בעולם. בשעה ששוניות האלמוגים בכל העולם הולכות ומסתיידות, פה במדינת ישראל, זכינו. באמת, יש כאן ברכה ששורה בישראל, אבל צריך לשמור על זה. אם קלקלת, אין מי שיתקן אחריך – במקום הזה באמת אין מי שיבוא ויתקן. זה זיהום נפט, זיהום ים בשמן במפרץ אילת. תהיה כאן בכייה לדורות. ניסיתי להסביר את זה, ניסיתי להביא את ניהול הסיכונים הזה לממשלה. אני באמת חושבת שזה לא צורכי משק האנרגיה – שם פתחנו גם בים התיכון. הים התיכון שונה מים סוף וממפרץ אילת, גם מבחינת התנאים, גם מבחינת המקום. אני חושבת שמדינת ישראל מתמודדת היום עם הצפון ועם הדרום, והיא לא צריכה חזית נוספת שמאיימת עליה כלכלית לשנים קדימה. נכון, זה עניין של ניהול סיכונים, של מה יקרה אם ומה יקרה אם לא, אבל ראינו כבר – בטח אחרי כל מה שעברנו בשנה האחרונה – שבכל דבר קיים סיכון, והשאלה היא אם אנחנו יכולים לקחת על עצמנו את הסיכון הזה. אני שרה ששוקלת שיקולים סביבתיים נטו, ובשיקולים הסביבתיים אמרתי שמבחינתי השיקול הסביבתי הוא עליון. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> ככל שזה תלוי בך – – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> לכן אני חושבת שעד שהמשרד לא יבדוק, בסקר סיכונים אמיתי, שמביא את כל הדברים בצורה של evidence based, אי-אפשר לאשר, גם לא לתקופות ביניים. אני חושבת שזה שיקול סביבתי, שכרגע הוא השיקול העליון. אבל אני לא הממונה, בסוף אני לא גורם מקצועי. כרגע גורמי המקצוע יושבים על המדוכה ויקבלו את ההחלטה. אני חושבת שהשיקולים הסביבתיים הם קריטיים. עכשיו גם צריך לזכור שבחסות המלחמה פתחנו את מפרץ אילת לשינוע, כדי שלא יהיו חוסרים אנרגטיים למדינת ישראל. מאז 7 באוקטובר אף מכולה לא עברה שם. למה? כי יש איום – יש איום של החות'ים ויש איום שקיים, ולכן כרגע גם הכול פתוח להם, ואם אין משהו קריטי משמעותי שצריך כרגע – ואם יש משהו קריטי משמעותי ספציפי שמדברים עליו, אז שיבואו ויגידו. אבל אני חייבת להגיד לך שבתוך החלטת הממשלה באו גם ממשרד האנרגיה, גם מהמשרד לשיתוף פעולה אזורי, גם ממשרד ראש הממשלה, גם ממשרד האוצר, גם רשות החברות הממשלתיות וביקשו והורו לנו; בהחלטת ממשלה ביטלו את המדיניות של אפס תוספת סיכון והורו לממש מדיניות אחרת. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אבל ככל שזה תלוי בך לא תאשרי את ההרחבה – – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> בסוף, לא נעים לי להגיד, בסוף יש ממונה, והיא שקובעת את היתר הרעלים, וזו החלטה של גורמי מקצוע. כך גם על פי חוק – זו החלטה של גורמי המקצוע. אני יכולה להגיד לך שאני חושבת שיש כאן סיכון שהוא גדול מדי ולא צריך אותו. אם זה עניין כלכלי, צריך לחשוב על חלופות. כלכלי זה משהו כלכלי. אם אפשר להעביר צינור יבשתי, זה עדיף מבחינתי. זה אולי גם יכול להיות שיתוף פעולה אזורי הרבה יותר טוב, אם זה מסעודיה או ממקומות אחרים. כבר דיברו על זה שרוצים להעביר צינור נפט ולעשות שינוע נפט יבשתי מסעודיה דרך מקומות אחרים והלאה. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> קצא"א חברה עבריינית כבר הרבה שנים – – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> אני יכולה להגיד לכם שאני פועלת על פי השיקולים הסביבתיים. קיבלתי לידיי את תיק הגנת הסביבה ואני מסתכלת על הגנת הסביבה של מדינת ישראל. אני חייבת להגיד שאני גם מאוד מחוברת לזה. אני גם מבינה שיש איומים, וגם ראינו שנחתו כטב"מים במפרץ אילת. זה לא שלא קרה, הדבר קרה. לכן אני חושבת – מבחינת החלטת הממשלה, אני אמרתי את עמדתי בממשלה. אני כשרה להגנת הסביבה מציגה את ההיבטים הסביבתיים, ועכשיו השיקולים יהיו של גורמי המקצוע. הם יושבים גם היום עם כל הארגונים הסביבתיים, יש זום של כל הארגונים הסביבתיים – אם אתם רוצים לעלות אליו, אתם מוזמנים – ביחד עם המנכ"ל וכל גורמי המקצוע של המשרד. אני מאמינה שלאור זה גורמי המקצוע ישמעו את כולם, וישקלו את השיקולים שהורו להם בהחלטת הממשלה לשקול. הורו שם לשקול שיקולים כלכליים, שיקולים אנרגטיים. כל משרד כתב את השיקולים שלו, וזה מה שהורו לנו בהחלטת הממשלה, לכן נצטרך לשקול גם את השיקולים האלה שהורו לנו בהחלטת הממשלה. מרב מיכאלי, לשעבר שרת התחבורה, את צודקת. יש יעד עד 2026. אני חושבת שהיעד שקיבלתם הוא נכון, כי בסופו של דבר יש גם אפשרות להגיע ליעד הזה. אנחנו במשרד להגנת הסביבה תומכים כלכלית בפעילות הזאת. אנחנו לא מממנים אותה באופן מלא, כי אנחנו לא משרד התחבורה, ואנחנו גם לא מתוקצבים על זה. אבל בהחלטת הממשלה הקציתם תקציבים לזה, ואנחנו באמת שמים את התקציב, כמעט 60 מיליוני שקלים, לדעתי, של המשרד שלנו, שהוקצו לתוכנית הזאת. כן, כרגע אין שינוי מהתוכנית של 2026, כלומר הם יצטרכו לעמוד בזה. את צודקת, אנחנו ביקשנו לקיים שולחן עגול ביחד עם משרד התחבורה כדי לראות איך מגיעים ליעדים האלה ואם יש פערים. אני ישבתי עם חברות תחבורה שמדברות איתי על זה שאין להן מספיק מסופים להטענה של אוטובוסים חשמליים, שגם זה בעיה. בסופו של דבר יש לך אוטובוסים ואין לך איפה להטעין אותם – – – << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> יש תוכנית מסופים – – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> אז אם יש תוכנית מסופים, אני שמחה לשמוע. סליחה, אני מצטערת. אם צריך עוד משהו, אני תמיד אשמח לענות מקצועית. אני אוהבת. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לשרה על המענה הארוך והמפורט, ותודה רבה לחברי הכנסת השואלים. << הצח >> הצעת חוק שירות אזרחי (תיקון – הארכת גיל הזכאות של נכה נפש לשרת במסגרת שירות לאומי או התנדבות קהילתית), התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/43/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנחנו נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום – הצעות חוק לדיון המוקדם. ההצעה הראשונה – הצעת חוק שירות אזרחי (תיקון – הארכת גיל הזכאות של נכה נפש לשרת במסגרת שירות לאומי או התנדבות קהילתית), התשפ"ג–2022, של חברי הכנסת מיכל מרים וולדיגר ואוהד טל. אני מתכבד להזמין את חברת הכנסת וולדיגר להציג את הצעת החוק. בבקשה, עד עשר דקות. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. כבוד השרה, חברי כנסת נכבדים וכמובן אופיר כץ – אופיר, תודה גם לך – ימים ולילות אנחנו עסוקים בנושא הגיוס. אני חברה בוועדת החוץ והביטחון, ולאחרונה אנחנו יושבים ויושבים ויושבים ומדברים, ובעזרת השם גם נגיע לתוצאות. הצבא זועק ללוחמים, אך את האוכלוסייה שהצעת החוק שלי עוסקת בה הצבא אינו רוצה. החבר'ה האלה יכולים להיות משמעותיים, לסייע למדינה שלנו, לעזור בכל כך הרבה מקומות. השירות הלאומי הוא-הוא המקום שלהם. אלא מאי? חוק השירות הלאומי הפלה אותם לרעה, ואת זה באה הצעת החוק שלי לתקן. היא באה להעניק שוויון הזדמנויות למי שלעתים נשכחים בשולי החברה. אנו מדברים על צעירים המתמודדים עם מחלת נפש, צעירים עם קשיים נפשיים, צעירים שרוצים לתרום לקהילה אך נתקלים במחסום ביורוקרטי לא מוצדק. אז מהי מהות הצעת החוק שלי? חוק השירות האזרחי מאפשר לצעירים שקיבלו פטור משירות צבאי להתנדב לשירות לאומי עד גיל 24. אוה, אני רואה גם את כבוד השרה שאחראית לאירוע. תודה, כבוד השרה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> היא גם תשיב מטעם הממשלה. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תודה, אורית. חוק השירות האזרחי מאפשר לצעירים שקיבלו פטור משירות צבאי להתנדב לשירות לאומי עד גיל 24 או עד גיל 27 אם הם בוגרי מוסדות חינוך מיוחד, שכן בחינוך המיוחד לומדים עד גיל 21. כלומר, מצד אחד הגיוני; מצד אחר, יש כאן עיוות. מי שלומד עד גיל 21 ולא משתחרר בגיל 18 – מאחר שכל אלה שמשתחררים בגיל 18 יכולים עד גיל 24 לעשות שירות לאומי, יש להם מספר שנים: מי שלומד בחינוך מיוחד ולומד עד גיל 21 – בואו נוסיף לו את שלוש השנים שהלכו לו לאיבוד וניתן לו עד גיל 27. אבל מה, צעירים שמתמודדים עם בעיות נפשיות, עם קשיים נפשיים, הם לא נכללים בקטגוריה הזאת של החינוך המיוחד, שכן אצלם, בכל אופן אצל רובם, המחלה מתפרצת בגיל ההתבגרות, בשלב שהם בחטיבת ביניים או אפילו בבית ספר תיכון או אפילו בשלהי בית ספר תיכון. ברגע שמתפתח אצלם קושי נפשי משמעותי, ואולי גם כרוני, אז הם בהכחשה. כך עוברות השנים, הם בהכחשה, הם בהסתרה, ואופס, בלי שהרגשנו הם סיימו את בית הספר. הם לא מופנים לבית ספר לחינוך מיוחד, ולכן או שהם הופכים לנוער נושר או שהם מצליחים באצבעות ובציפורניים לשרוד את התיכון הרגיל. אבל בכל אופן, כמו שאמרתי, רובם אינם בוגרי מוסדות החינוך המיוחד, על אף האתגרים הקשים ביותר שאיתם הם מתמודדים. אז למה חשוב החוק הזה? אז כך: גיל ההתבגרות הוא תקופה סוערת, ולעיתים זהו השלב שבו מופעים הסימנים הראשונים של מחלת נפש. עבור רבים ממתמודדי הנפש, השנים עד גיל 24 הן שנים של הכחשה והסתרה ומאבק ואבחונים וניסיונות התאמה לטיפול הנכון, ואין להם זמן להתרכז בדברים אחרים. לעיתים רק אחרי הגיל הזה הם מצליחים להגיע לאיזה סוג של יציבות – ככל שאפשר לקרוא לזה יציבות, כי מחלת הנפש מאוד לא יציבה – שמאפשרת להם להשתלב במסגרות חברתיות, להרגיש מסוגלות ולהרגיש שייכות. אבל אז הדלת נסגרת בפניהם; הם כבר לא עומדים בתנאי הגיל הקבועים בחוק להתנדבות בשירות הלאומי. הצעת החוק שלי באה לשנות זאת, כי השירות הלאומי, מעבר לנתינה של אותם צעירים למדינה, גם נותן – אגב, לאו דווקא לאותם צעירים, אלא בכלל לכל מי שהולך לשירות הלאומי. זו לגמרי נתינה למדינה, זה לגמרי לצורך תיקונים ועזרה וסיוע למדינה בכל מיני מקומות שהיא לא יכולה להגיע אליהם, אבל זה באותה נשימה גם נותן ומעניק למתנדבים עצמם. כמו כל התנדבות – אתה יותר מקבל מאשר נותן; בוודאי לצעירים האלה, שמכל מקום הם נזרקו והם לא רלוונטיים, והחברה זורקת אותם לכל הרוחות והשדים. והשירות הלאומי הוא בהחלט מקום שבו הם גם ירגישו משמעותיים, הם גם יעניקו, אבל בוודאי יקבלו. הצעת החוק שלי באה לשנות את סגירת הדלת, את טריקת הדלת בפניהם. אז מה אנחנו מבקשים? אנחנו מבקשים להעניק הזדמנות למאות אם לא לאלפים של מתמודדי נפש לתרום את חלקם בחברה. מי שמכיר את הכוח המרפא של הנתינה יודע שזה לא רק חסד עם הקהילה, זהו גם צעד חשוב בשיקום והעצמה אישית. אנחנו משדרים מסר ברור של העצמה והכלה. מתמודד נפש ראוי לאותה הזדמנות שיש לצעירים עם מוגבלויות פיזיות או שכליות. הגיע הזמן להשוות את זכויותיהם ולאפשר גם להם להיות משמעותיים ולשרת את המדינה בגאווה. מעבר לערך החברתי, שילוב של מתמודדי נפש בשירות לאומי תורם, כמו שאמרתי, להפחתת סטיגמות חברתיות כלפיהם. כשצעירים בכלל והחברה בפרט פוגשים מתנדבים עם מוגבלות נפשית במקומות ההתנדבות שלהם, כמו בגני ילדים, בבתי ספר, בבתי חולים, במרכזי הקהילה ועוד ועוד, הם לומדים להכיר את האדם מאחורי המחלה; הם רואים את התרומה, את הכישרונות, את הרצון לעזור, לא רק את הכותרת "מתמודד נפש". בנוסף, שילוב של מתמודדי נפש בשוק העבודה העתידי מתחיל כאן, מתחיל בשירות הלאומי, שבו אותם צעירים רוכשים כישורים חברתיים ותעסוקתיים חיוניים. הצעת החוק שלי חשובה מאוד, ואני רוצה להאמין שכולכם מסכימים לה. אנחנו חייבים לתת לאותם צעירים הזדמנות להשתלב בשירות הלאומי גם למען עצמם ובוודאי למען המדינה, ולכן הצורך הזה הוא קריטי – פשוט להרחיב את הגיל שבו הם יכולים לעשות שירות לאומי עד 27. תודה רבה רבה. אני יודעת שהשרה איתי יחד באירוע הזה, ואני מודה לכל מי שחתם על החוק ובוודאי למי שיצביע בעדו. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת וולדיגר, ואני מתכבד להזמין כעת את השרה למשימות לאומיות, חברת הכנסת אורית סטרוק, להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> בשמחה. מכובדי יושב-ראש הכנסת, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק שהביאה בפנינו חברתנו חברת הכנסת מיכל וולדיגר היא הצעת חוק שירות אזרחי (תיקון – הארכת גיל הזכאות של נכה נפש לשרת במסגרת שירות לאומי או התנדבות קהילתית). << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – החוק לשיקום נכה נפש – – – << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> "מתמודדי", עדיף "מתמודדי". יפה. ובכן, הצעת החוק הזאת עוסקת בתיקון סעיף 3 בחוק השירות האזרחי, התשע"ז–2017, ולפי הצעת החוק הזו, בסעיף 3(א)(3), אחרי "ולעניין" יבוא: מי שהוא נכה נפש כהגדרתו – אנחנו נתקן ל"מתמודד", בעזרת השם – מתמודד נפש כהגדרתו בחוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה, התש"ס–2000. מטרת הצעת החוק היא להסיר ככל הניתן חסמים, במקרה הזה חסמי גיל, ולאפשר שילוב מלא, ושכל צעיר או צעירה המעוניינים לתרום למדינה ולחברה במסגרת השירות הלאומי-אזרחי יוכלו לעשות כן. השירות הלאומי הוא המסגרת הממלכתית השנייה לצבא, המזמינה ומאפשרת לכל מי שמסיבות שונות לא התגייס לצבא ורוצה בכל זאת להיות חלק מהתורמים למדינה, לבוא ולתרום את חלקו באופן ממלכתי, מאורגן ובהתאם לצרכיה האמיתיים של המדינה. בתוך המסגרת הממלכתית הזו קיימת גם אפשרות לצעירים וצעירות בעלי מוגבלויות שונות לתת את חלקם ולהתנדב, גם לתרום וגם להיתרם. אני רואה חשיבות עצומה במסלול המיוחד הזה, שנקרא אצלנו המסלול לאוכלוסיות מיוחדות, משום שבמסגרתו אותם צעירים וצעירות יכולים לבטא את יכולותיהם, את כישרונותיהם, להוכיח לעצמם ולחברה שיש ביכולתם ובכוחם לתרום תרומה אמיתית, וגם לא להיזרק אל מחוץ למעגל, אלא אדרבה – למצוא את דרכם גם בהמשך חייהם הבוגרים. זה המקום לשבח הן את מנכ"ל השירות הלאומי מר ראובן פינסקי והן את האחראית למסלול האוכלוסיות המיוחדות ברשות השירות הלאומי, גב' דבורה גריידינגר, על הבנייה המושקעת מאוד של המסלול הזה שמאוד מוכיח את עצמו. אחת ההחלטות הראשונות שקיבלתי עם כניסתי לתפקיד של השרה הממונה על השירות הלאומי-אזרחי הייתה להגדיל את היקף התקנים למסלול האוכלוסיות המיוחדות, על מנת לאפשר ליותר צעירים וצעירות שאין באפשרותם לתרום במסגרת הצה"לית, לתרום ולהיתרם דרך המסגרת שלנו. בשנת השירות הנוכחית חצינו לראשונה את המספר 1,200 מתנדבים עם מוגבלויות שונות. זה גידול של 25% מהשנה הקודמת, והגידול הזה נמשך ויימשך, בעזרת השם. במסגרת המסלול הזה אתן דוגמה לצעירה המתמודדת עם חרדה חברתית. הצעירה הזו לא יצאה מפתח ביתה במשך שנתיים. היא הגיעה אלינו לשירות הלאומי והתנסתה בחווה של רכיבה טיפולית. לא רק שהיא הצליחה לתרום במסגרת החווה הזו ולפעול ביחד עם צעירים נוספים המתמודדים עם קשיים דומים, אלא היום היא ממשיכה במסגרת הזו כמדריכה מן המניין ומחזקת צעירים שמתמודדים עם קשיים שונים בחווה הטיפולית הזו שבה החלה לשרת. אפשר למצוא במסלול של האוכלוסיות המיוחדות שלנו, למשל, גם מתנדבים שהגיעו לשרת בשירות בתי הסוהר ותרמו שם בהצלחה גדולה כל כך עד שבתום שירותם הם גויסו לשב"ס ושולבו שם כעובדים מן המניין. ההבדל המרכזי במסלול לאוכלוסיות המיוחדות בא לידי ביטוי בטיב הליווי שמקבלים המתנדבים האלה לאורך תקופת השירות שלהם ובהתאמה המיוחדת של התפקיד למתנדב באופן שהולם את כישרונותיו, את יכולותיו, את מה שיש לו ולא רק את מה שאין לו, את הפלוסים שלו ולא רק את המינוסים שלו. הוא מצליח להפיק מאותו מתנדב או מתנדבת את המיטב כך שהתרומה לחברה תהיה אמיתית ומשמעותית ואף תאפשר לו או לה אופק תעסוקתי בהמשך. זה המקום לשבח את עמותות השירות הלאומי, אשר כמעט כולן עושות עבודת קודש מדהימה בתחום הזה – מתאימות לכל אחד מהמתנדבים והמתנדבות שלנו תפקיד שמתאים לו, תפקיד שבו הוא באמת באמת תורם; תפקיד שבו הוא באמת מפתח את החוזקות שלו ויכול להמשיך הלאה במסלול חיים חיובי ומשתלב. לאור ההצלחה הגדולה הזו הוספנו בשנה שעברה 9 מיליון שקלים להפעלת תקנים עבור האוכלוסיות המיוחדות. חשוב לי לשבח מאוד גם את המתנדבים והמתנדבות עצמם על הרצון שלהם להיות חלק, לא לוותר לעצמם, לא לוותר על עצמם, להתמודד עם כל האתגרים, לפעול מתוך שליחות, מסירות והתגייסות למען הכלל. המתנדבים והמתנדבות הנפלאים האלה הם ברכה גדולה למדינת ישראל. זכיתי להיפגש מקרוב עם המתנדבים האלה, שבאים מכל חלקי האוכלוסייה – מה אומר לכם, מפגשים מרגשים ממש. פגשתי למשל צעירים שלמדו והתחנכו במוסדות של חינוך מיוחד, ואחרי סוף תקופת הלימודים שלהם הגיעו לאותן מסגרות באותם מוסדות כדי ללוות שם תלמידים צעירים ולעזור להם להתגבר על האתגרים שלהם. והתרומה שהם יודעים לתרום לאותם תלמידים מתוך החוויות שהם בעצמם חוו בבתי הספר האלה היא לא תסולא בפז. שום מורה שמגיע מבחוץ לא יכול לתרום את מה שאותם צעירים למדו, התנסו בו בעצמם ומביאים איתם למפגשים האלה. המפגשים למתנדבים המיוחדים שלנו עם העמותות שמסייעות להם להיות חלק מהמדינה הביאו אותי למסקנה שאני רוצה להגדיל את המפעל הזה עוד לפני המלחמה. אבל עכשיו, אחרי המלחמה, כשהוספנו תקנים של השירות הלאומי שנועדו לסייע לתושבי הצפון, החלטתי לייעד חלק מהתקנים האלה לצעירים ולצעירות תושבי הצפון, שעקב מוראות המלחמה וקשייה הגיעו למצבים נפשיים שלא מאפשרים להם כרגע להתגייס לצה"ל. חשוב לנו, חשוב לי, שהצעירים האלה לא ייזרקו לשולי החברה, לא יתייאשו מעצמם, וכן ימצאו את דרכם לחזור להיות חלק, דרך השירות הלאומי. הצעת החוק הזו של חברתי חברת הכנסת מרים וולדיגר עוסקת אומנם רק בפלח קטנטן מתוך האוכלוסיות המיוחדות; היא בסך הכול מגדילה את מרחב הגילים של אותם מתמודדי נפש. זה פלח, אבל דרך הפלח הזה, דרך הסדק הזה, רציתי לפתוח איזשהו חלון ואשנב ולעשות לחברי הכנסת ולציבור בכלל את ההיכרות עם הקבוצה של האוכלוסיות המיוחדות, עם המסלול המיוחד שבנינו להם, עם הברכה העצומה שהמסלול הזה מביא למדינת ישראל. אני רוצה לברך את חברת הכנסת מיכל וולדיגר – ולא בפעם הראשונה – ולהודות לה מעומק הלב על המשימה המיוחדת הזו – משימה שלקחת על עצמך, מיכל – לפתוח את כל הפתחים הנדרשים עבור מתמודדי הנפש; למלא מחדש את כל הלקונות; לאפשר להם להשתלב כמו שצריך, עם כל הקשיים המיוחדים שנלווים למצב שלהם. את עושה את זה עם כל הלב והנשמה, אבל עם כל המקצועיות, עם כל הדיוק, עם כל המיקוד במה שחסר, בצורה מדויקת. זו ברכה עצומה בעבורנו כחברה שסוף-סוף יש חברת כנסת שעושה את הדבר החשוב הזה. במקביל, במקרה הספציפי של הצעת החוק הזו, את גם מביאה אותה אלינו כיושבת-ראש השדולה למען השירות הלאומי. אז ממש שילוב פנטסטי. תראו, חברי הכנסת, הצעת החוק הזו של מיכל היא מעין קדימון להצעת החוק הממשלתית הגדולה שנביא בקרוב לכנסת, ולכן המלצתי והמלצת ועדת השרים לחקיקה היא להצביע בעדה בקריאה הטרומית, ולאחר מכן לשלב אותה ולמזג אותה בהצעת החוק הכללית שלנו, הממשלתית. תודה רבה. אני ממליצה להצביע בעד, כמובן. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לשרה סטרוק. אנחנו עוברים להצבעה. חברי הכנסת המבקשים להצביע, אנא שבו במקומותיכם. ההצבעה היא על הצעת חוק שירות אזרחי (תיקון – הארכת גיל הזכאות של נכה נפש לשרת במסגרת שירות לאומי או התנדבות קהילתית), התשפ"ג–2022. ההצבעה כעת. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 16 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק שירות אזרחי (תיקון – הארכת גיל הזכאות של נכה נפש לשרת במסגרת שירות לאומי או התנדבות קהילתית), התשפ"ג–2022, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 16 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק שירות אזרחי (תיקון – הארכת גיל הזכאות של נכה נפש לשרת במסגרת שירות לאומי או התנדבות קהילתית), התשפ"ג–2022, אושרה בקריאה הטרומית, ותעבור לדיון בוועדת העבודה והרווחה לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. אני מברך גם את תלמידי התיכון מכפר אדומים שמלווים אותנו כאן ביציע. ברוכים הבאים לכנסת. מקווה שיהיה לכם ביקור מוצלח. << הצח >> הצעת חוק כלי הירייה (תיקון – הודעה בגין חשש לחיי אדם מצד המגיש בקשה להחזיק בכלי ירייה), התשפ"ה-2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/5276/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת צביקה פוגל) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנחנו נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום – הצעת חוק כלי הירייה (תיקון – הודעה בגין חשש לחיי אדם מצד המגיש בקשה להחזיק בכלי ירייה), התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת צביקה פוגל, שאני מתכבד להזמין אל הדוכן להציג את הצעת החוק שלו. אדוני השר? סליחה? חבר הכנסת פוגל מציג את הצעת החוק. בבקשה. << דובר >> צביקה פוגל (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדי השר, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק כלי הירייה, כשהדגש בעצם הוא על התיקון: הודעה בגין חשש לחיי אדם מצד המגיש בקשה להחזיק בכלי ירייה. אדוני היושב-ראש, כשהשר לשעבר איתמר בן גביר – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת מלול. << דובר_המשך >> צביקה פוגל (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כשהשר לשעבר איתמר בן גביר יזם והוביל את הרפורמה בכלי הנשק, היו מי שהעזו לבוא ולצעוק כי אותה חלוקת רישיונות נשק פרטי תוביל לרצח נשים, אותו נשק שאנחנו יודעים ונוכחים לגלות מדי יום שהוא מציל חיים. הנתונים, אדוני היושב-ראש, מוכיחים מעבר לכל ספק: לאחר שחולקו למעלה מ-200,000 רישיונות לכלי נשק לא נרצחה אף לא אישה אחת מנשק פרטי חוקי, הודות למבחנים המחמירים שהציב האגף לרישוי כלי ירייה ולפיקוח ההדוק שמתבצע בפועל, בשיתוף פעולה מדהים עם משטרת ישראל. אך למרות זאת, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ואף שאינני מסכים עם העמדה הטוענת כי מדיניות רחבה של מתן רישיון נשק מסוכנת או עלולה להוביל ליותר מקרי אלימות ורצח של נשים, אני מבין את החשש של אותן נשים. ולכן, כמי שהוביל ודחף את החוק לפיקוח טכנולוגי – מה שאנחנו קוראים צימוד אלקטרוני או איזוק אלקטרוני – עם כל הקשיים שהיו בדרך, גם במקרה הזה, הרמתי את הכפפה, כדי לחוקק את החוק החשוב הזה שמונח לפניכם. החוק הזה יאפשר לעובד סוציאלי לדווח על מי שנשקפת ממנו סכנה לחיי אדם כבר בשלב הגשת הבקשה לרישיון נשק, ולא להמתין שהאדם שיש חשש לגביו כבר יחזיק ברישיון. חוק כלי הירייה המוצע כאן משלים תהליך שרבים רצו להביא לידי ביטוי, עשו הרבה רעש, אך לא הצליחו לקדמו. התהליך כולל צו הרחקה, פיקוח טכנולוגי ומניעה למתן רישיון נשק פרטי. לסיכום, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, במסגרת הצעת החוק שלפנינו מוצע להסמיך את העובד הסוציאלי לדווח לאגף רישוי כלי ירייה כבר מרגע הגשת הבקשה על מסוכנותו של המבקש. התיקון שנמצא בבסיס ההצעה יקטין עוד יותר את החשש שאדם שלא ראוי שיישא נשק באמת יישא אותו, והחוק הזה יביא בשורה למדינת ישראל. על שולחן הוועדה לביטחון לאומי מונחת הסכמתם של משרדי הרווחה והמשרד לביטחון לאומי לקידום ההצעה, אני מברך על כך וקורא לחבריי לתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת פוגל. << הצח >> הצעת חוק כלי הירייה (תיקון – הודעה בגין חשש לחיי אדם מצד המגיש בקשה להחזיק בכלי ירייה), התשפ"ה–2025 << הצח >> [הצעת חוק פ/5392/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת לימור סון הר מלך) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להצעת החוק הוצמדה הצעת חוק כלי הירייה (תיקון – הודעה בגין חשש לחיי אדם מצד המגיש בקשה להחזיק בכלי ירייה), התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת לימור סון הר מלך. אני מזמין את חברת הכנסת. לרשותך עד שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו עומדים כאן היום לא כדי לדון בתיאוריה, לא כדי להעלות רעיונות מופשטים, אלא כדי להתמודד עם מציאות חיה ונושמת. מציאות כואבת אך ברורה: אזרחים חמושים מצילים חיים – חיים שתלויים בשניות. לנו יש את הכלים להשפיע על כך. אנחנו רואים את זה פעם אחר פעם. בכל פעם שבה אזרח חמוש מצליח לנטרל מחבל בשניות הראשונות של האירוע, נמנעת טרגדיה עצומה. כל דקה שבה מחבל ממשיך לפעול ללא הפרעה היא דקה של טרור, של פציעות קשות, של חיי אדם שנגדעים. זה לא משהו שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו, בטח לא במציאות הביטחונית שבה אנחנו חיים. אנחנו חיים במדינה שבה אזרחים נמצאים בחזית הטרור. כל אחד ואחת מאיתנו, כל ילד וילדה שהולכים לבית הספר, כל משפחה שיוצאת לטייל, כל אדם שנוסע בכבישי יהודה ושומרון או אפילו הולך ברחובות ירושלים ותל אביב, חדרה, כולנו מטרה. המדינה חייבת להעניק לאזרחיה את הכלים להגן על עצמם, בדיוק כפי שהיא מציידת את חייליה. אין הבדל מהותי בין לוחם שמגן על אזרחים לבין אזרח שמגן על עצמו ועל סביבתו הקרובה. ולכן, אני רוצה להודות לשר לשעבר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שלא רק שהבין את הצורך הזה בזמן אמת, אלא פועל ופעל לשנות את המציאות בשטח. ראינו במשך שנים מדיניות נוקשה ומסורבלת שהקשתה על אזרחים לקבל רישיון נשק, מדיניות שהתעלמה מהאיום הביטחוני וחסמה אזרחים טובים מלהגן על עצמם. היום אנחנו רואים שינוי בזכות החלטותיו האמיצות של השר בן גביר. בזכות הרפורמות שהוביל במשרד לביטחון לאומי, אנחנו רואים יותר אזרחים שמקבלים רישיון, יותר נשקים שמגיעים לידיים של אנשים טובים. אבל כאן עולה נקודה חשובה וקריטית, והיא שהמהלך ייעשה באופן אחראי ובטוח. נשק הוא כלי רב-עוצמה. הוא מציל חיים, אבל בשימוש לא נכון הוא גם עלול לגרום לנזק איום ונורא. לכן עלינו לוודא שהוא יגיע אך ורק לאנשים הנכונים, לאזרחים אחראיים שקיבלו את ההכשרה המתאימה ושעוברים את הסינון הנדרש. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טלי, טלי, זה מפריע. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> בדיוק לשם כך אנחנו מביאים היום את הצעת החוק הזאת, שנועדה לשמור על האיזון הנכון בין הצורך הקריטי בהתחמשות האזרחים לבין האחריות שבהענקת הרישיונות. הצעת החוק הזאת באה לוודא שמי שמסוכן לעצמו או לסביבתו לא יוכל לקבל רישיון לנשק. אנחנו לא מוכנים לקחת סיכונים מיותרים, אבל באותה נשימה לא ניתן לפחדנות ולביורוקרטיה מיותרת לשלול מאנשים טובים את היכולת להגן על עצמם ועל כולנו. אנחנו כאן כדי להביא ביטחון אמיתי לתושבי ישראל. תודה רבה לצביקה פוגל על יוזמת החוק הזה, ואני באמת מרגישה זכות גדולה להצטרף אליו. זה חוק חשוב ביותר, שבאמת מביא לנו בשורה ואפשרות לזה שמי שיקבל נשק, יקבל אותו באופן אחראי ובטוח. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את כבוד שר העבודה הרב יואב בן צור להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. לרשותך עד עשר דקות, בבקשה. << דובר >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת החוק הפרטית מס' 5276/25, הצעת חוק כלי הירייה (תיקון – הודעה בגין חשש לחיי אדם מצד המגיש בקשה להחזיק בכלי ירייה), התשפ"ה–2024. סעיף 11(ב)(2) לחוק כלי הירייה, התש"ט–1949, קובע כי עובד סוציאלי המטפל באדם אשר נודע לו לגביו כי הוא מחזיק בכלי ירייה, והוא סבור כי יש בכך משום סכנה כלפי אותו אדם עצמו או לציבור, יודיע על כך למנהל משרד הרווחה, וזה יעביר את הידיעה לפקיד הרישוי, ויהיה רשאי להעבירה לצבא ההגנה לישראל. הצעת החוק מבקשת לתקן את חוק הירייה באופן שיאפשר לעובד סוציאלי המטפל באדם להודיע למנהל משרד הרווחה על סכנה הנשקפת לאותו אדם או לציבור לא רק בעת החזקתו ברישיון כלי ירייה, אלא גם בשלב הגשת הבקשה מטעמו להחזקה בכלי ירייה. הצעת החוק נותנת מענה לפער קיים בעניין העברת מידע על מבקשי רישיון לכלי ירייה, ותכליתה עולה בקנה אחד עם עמדת האגף לרישוי ופיקוח כלי ירייה בנושא. ועדת השרים לענייני חקיקה, בישיבתה מיום 16 בפברואר 2025, החליטה לתמוך בקריאה הטרומית בקידום הצעת החוק, בכפוף לתיאום של המשרד לביטחון לאומי. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. להצעות החוק התנגדו ח"כים. אני מזמין את חברת הכנסת מרב מיכאלי להציג את התנגדותה לחוק. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> הצעת החוק הזאת מבורכת. הבעיה איתה היא שהיא לא מתחילה לפתור את הנזקים בחלוקת הנשק המופקרת שהמפלגה שלכם עושה מאז שנכנסתם למשרד לביטחון שאתם קוראים לו "לאומי", וספציפית, חברת הכנסת סון הר מלך, להצעה שלך שמאבטחים יוכלו לקחת נשק הביתה: מאבטחים, כבר יש להם רישיון לנשק. יש הבדל בין להחזיק נשק בעבודה, כשאתה מאבטח מקום, לבין לקחת את הנשק הזה הביתה; כשאתה יכול לשים אותו, כמו שאמרה אז הקואליציה שלנו "האקדח על שולחן המטבח" – שעשתה מאבק של שנים עד שהבאנו לכך שמאבטחים לא יוכלו לקחת את הנשק הביתה ולאיים על הנשים שלהם ועל הילדות והילדים שלהם ולפגוע פגיעה מינית בצל האקדח שמונח על שולחן המטבח, וחלילה להשתמש בו כדי לקפד חיים של חפות וחפים מפשע. מדינה צריכה להגן על האזרחיות והאזרחים שלה, לא לעשות הפרטה של הנשק, בוודאי הפרטה באופן מופקר, כזה שגם הצעת החוק המאוד-טובה הזאת לא תפתור את הסכנה המאוד-גדולה, שאנחנו נמשיך להמשיך להתמודד איתה שנים קדימה, לנוכח האבנים האלה שאתם זרקתם לבאר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. גם חבר הכנסת ואליד אלהואשלה מתנגד להצעת החוק. אני מזמין אותו להציג את התנגדותו. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, יש לנו בעיה עם החקיקה הזאת, שלא מועילה לחברה הערבית. אנחנו לא צריכים פסיכולוגים על מנת לתת חוות דעת לאנשים. אנחנו אומרים לכם שיש נשק בחברה הערבית, נשק שמסתובב, נשק בסיטונאות, שצריך לאסוף אותו על מנת למגר את הפשיעה בחברה הערבית. בשנתיים האחרונות – מעל 480 נרצחים בחברה הערבית, מתחילת השנה 37 נרצחים, והיום בבוקר בוואדי אל-חמאם נרצח בחור בן 20. כל יום אנחנו עולים לכאן ודורשים מהממשלה להתעשת ולקבל החלטות על מנת למגר את הפשיעה בחברה הערבית, אבל אתם לא עושים את זה. נותנים לכם כלים פרלמנטריים על מנת לקדם, לעזור ולסייע לאזרחים, אבל אתם לא עושים את זה. 500 שוטרים היום בטובא-זנגרייה. למה? על מנת להרוס שני בתים של האזרחים הבדואים בנגב? << קריאה >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> שב בשקט, אתה. אל תתערב. שב בשקט, אל תתערב בדברים שלי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא לא לא, חבר הכנסת ואליד, אל תנהל לי את המליאה, ואליד. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> הצל שלך עדיין נמצא בממשלה, רק הורס. << קריאה >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת איתמר בן גביר. חבר הכנסת איתמר בן גביר. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> ברחת מהממשלה. היה כישלון אחד גדול. נכשלת בתפקיד שלך. בקדנציה שלך נרצחו יותר מ-480 אזרחים. איפה היית? מה עשית? רק הורסים בחברה הערבית. 500 שוטרים שולחים לטובא-זנגרייה, אבל בוואדי אל-חמאם הרוצח עדיין מסתובב באופן חופשי. מה קרה לכם? אנחנו צריכים פסיכולוגים? אנחנו צריכים לנקות את החברה הערבית מנשק. לא צריך את כל החקיקה הזאת. אנחנו לא צריכים אותה. הדבר הזה מצריך חקיקה ממשלתית – – << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> ראינו, ראינו. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – מצריך החלטה של ראש הממשלה. ומספיק עם ההריסות, עם הדחפורים שאצל הבדואים. אנחנו רוצים שהממשלה תקבל החלטות למען החברה הבדואית, הידברות, לא דרך דחפורים וטרקטורים. די, מספיק. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת המציעים רוצים להשיב על ההתנגדויות? חבר הכנסת צביקה פוגל. חבר הכנסת איתמר ישיב על ההתנגדות במקום חבר הכנסת צביקה פוגל. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, השר, חבריי חברי הכנסת, זה פשוט לא להאמין, לא להאמין. הרי מה אתם אומרים כל הזמן? כן, אתם, חברי הכנסת הערבים: לא דואגים לנו, לא אכפת לכם מהחברה הערבית. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אתה ברחת מהממשלה. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> זה לא הולך ככה בחברה הערבית, אין מי שיעשה סדר. ואז באים עם חוק שאתם, אתם, אתם צריכים להיות הראשונים לתמוך בו. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> שמעתי את זה כבר – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת ואליד, חבר הכנסת ואליד. חבר הכנסת ואליד, אני אתחיל עם הקריאות. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אתם הראשונים שצריכים לתמוך בו. אתם צריכים להיות הראשונים לתמוך בו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת ואליד, אתה אמרת את דבריך. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אתם הייתם צריכים להיות הראשונים, וזה פשוט לא להאמין. דווקא אתם המתנגדים הכי גדולים. אתה יודע מה זה אומר, ואליד? זה אומר שלא אכפת לך מילדה בת שמונה מרהט שנרצחת; זה אומר שלא אכפת לך מילד בן עשר שנרצח. זה אומר שאתם באתם לכאן לכנסת – כלאם פאדי. פלסטין, פלסטין, עוד פעם פלסטין. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אבל מה עשית כשהיית שר? מה עשית? תפסיק לשקר פה במליאה. נכשלת בתפקיד שלך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת ואליד, אתה בקריאה ראשונה. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> מי שדואג לחברה הערבית, מי שדואג נגד הפשע – מי שדואג נגד הפשע היה הראשון שצריך להצביע יחד עם צביקה פוגל עם ההצעה הכל-כך חשובה; עם לימור סון הר מלך על ההצעות הכל-כך חשובות האלה. אני אמרתי לכם אתמול, אני אומר לכם גם היום. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אל תגיד לנו. תגיד לנו למה לא מקבלים – – – << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> 500 נרצחים על הידיים שלך. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> שנתיים הצלחנו בענק במשרד לביטחון פנים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת יוסף עטאונה, אתה בקריאה ראשונה. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> תתבייש לך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת עטאונה, אתה בקריאה שנייה. << קריאה >>קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> שנתיים הצלחנו – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת עטאונה, אתה בקריאה שלישית. תצא, בבקשה, ותחזור להצבעה. תצא, בבקשה, תחזור להצבעה. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> הדם שלהם על הידיים שלך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תצא, בבקשה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מעניין, מי שחילק נשק עכשיו רוצה – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> סדרנים, תוציאו אותו, בבקשה. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> הדם שלהם על הידיים שלך. בושה. (חבר הכנסת יוסף עטאונה יוצא מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> מה אתה מרביץ לסדרנים? מה אתה מרביץ לסדרנים? למה אתה מרביץ לסדרנים? תתבייש לך, צא. ברא. שנתיים הצלחנו – אמרתי לכם גם אתמול – היו 8,000 רישיונות נשק. 200,000 רישיונות נשק בשנה, אתה יודע מה זה? 1,000 כיתות כוננות הקמנו. אתה יודע מה זה 1,000 כיתות כוננות, כמה מחבלים הם יכולים להרוג? בתי הסוהר, הרגנו באמת את כל ההטבות – אין מרמלדה, אין שוקולדה, אין כלום. אין לימודים, אין קנטינה. הכול הוצאתי למחבלים ולמשפחות הפשע. ועכשיו, כשיש חוקים נגד משפחות הפשע, אתם – אתם הראשונים להיות נגדם. זה פשוט לא להאמין. אתם צבועים. ומה שאכפת לכם זה רק לדבר על פלסטין. זה מה שאתם שווים – פלסטין, פלסטין, עוד פעם פלסטין. זה מה שמעניין אתכם, בשביל זה באתם לכנסת. לא באתם כדי לייצג באמת באמת את הילד בן השמונה ברהט. גם את, גם את – רק דיבורים, רק דיבורים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אתם באתם כדי להפקיר את הילדים האלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבריי חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק כלי הירייה (תיקון – הודעה בגין חשש לחיי אדם מצד המגיש בקשה להחזיק בכלי ירייה), התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת צביקה פוגל. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 28 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק כלי הירייה (תיקון – הודעה בגין חשש לחיי אדם מצד המגיש בקשה להחזיק בכלי ירייה), התשפ"ה–2025, לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 28 בעד, אין מתנגדים, נוכח אחד. אני קובע כי הצעת חוק כלי הירייה, התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת צביקה פוגל אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדה לביטחון לאומי לצורך הכנתה לקריאה ראשונה. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק כלי הירייה, התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת לימור סון הר מלך. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 22 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק כלי הירייה (תיקון – הודעה בגין חשש לחיי אדם מצד המגיש בקשה להחזיק בכלי ירייה), התשפ"ה–2025, לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 22 בעד, שני נוכחים. אני קובע כי גם הצעת חוק כלי הירייה (תיקון – הודעה בגין חשש לחיי אדם מצד המגיש בקשה להחזיק בכלי ירייה), התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת לימור סון הר מלך אושרה בקריאה טרומית ותעבור לוועדה לביטחון לאומי לצורך הכנתה לקריאה ראשונה. << הצח >> הצעת חוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון (תיקון – איסור על ייצור ושיווק של חומר מילוי בטעם או בריח מובחן), התשפ"ה–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/5267/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אלי דלל) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון (תיקון – איסור על ייצור ושיווק של חומר מילוי בטעם או בריח מובחן), התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת אלי דלל. אני מזמין את חבר הכנסת אלי דלל להציג את הצעת החוק. חבר הכנסת אלי דלל, עשר דקות לרשותך. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ראשית, בתפקידי לשעבר כיושב-ראש הוועדה לזכויות הילד היה לי מאוד מאוד חשוב לטפל בכמה נושאים, אם זה בנושא הסמים, אם זה בנושא הסיגריות, אם זה בנושא אלכוהול, וכך הלאה. לצערי יש לנו לא מעט תופעות שאנחנו צריכים פשוט להעביר מהעולם לפחות עד גיל 18, גיל 21, ואנחנו צריכים לא לתת לילדים שלנו להיות חשופים. הצעת חוק איסור פרסום והגבלת השיווק של מוצרי טבק בעצם מדברת על לא לתת לילדים להיחשף לפרסומות האלה. מוצע לקבוע איסור על ייצור ושיווק של חומר מילוי לסיגריה אלקטרונית בטעמים או בריח, וזאת במטרה לסייע בצמצום תופעת העישון ונזקיה בישראל. צריך להזכיר: ברגע שיש טעמים, אז זה כאילו מביא את זה למשהו טוב יותר, טעים יותר, ריחני יותר – אבל הנזקים הם אותו דבר, אם לא יותר גרועים. כמובן, גם בדיווח של שר הבריאות של העישון בשנת 2019 עולה כי העישון בישראל גובה את חייהם של כ-8,000 – שימו לב למספר – כ-8,000 בני אדם, 800 מהם כתוצאה מעישון פסיבי. זאת אומרת, אפילו אם אני לא מעשן ומישהו לידי עומד ומעשן, אני בעצם ניזוק מזה. עוד עולה מנתוני הדוח כי 20% מבני הנוער מעשנים, וכי שני-שלישים מבני הנוער שמעשנים בכיתות י"א וי"ב התחילו לעשן עוד לפני גיל 15. דרך אגב, בוועדה שקיימתי בנושא הזה גילו גם, ואני הייתי די מופתע, שילדים בני תשע-עשר מתחילים לעשן. אלה פשוט גילים בלתי נתפסים. על פי מחקרים מהעולם, סיגריות אלקטרוניות בטעמים תורמות לפיתוח התמכרות לעישון – עכשיו, זה לא רק לעישון, איזה עישון? זו בעצם פלטפורמה גם לעישון של סמים וסמים מסוכנים אחר כך – ומושכות מעשנים רבים להשתמש בהן, בעיקר בני נוער וצעירים. לפי מחקר שפורסם על ידי המכונים הלאומיים לבריאות של ארצות הברית בשנת 2018, מעל 80% מהצעירים ובני הנוער המעשנים דיווחו כי הם משתמשים במוצרי עישון בטעמים. בוועידת הצדדים לאמנת המסגרת הבין-לאומית לפיקוח על טבק בשנת 2010, שבה השתתפה ישראל, שחתמה על אמנה זו בשנת 2003 ואישרה אותה עוד ב-2005, לפני כ-20 שנה, הסכימו הצדדים לאסור את השימוש בחומרי טעם ברכיבים במוצרי עישון. השימוש בטעמים הוגדר כשיטה להסוות את גסות העשן המופק ממוצרים אלו, ובדרך לפתוח ולמשוך משתמשים חדשים. כמו שאמרתי, זה במעטפת של טעמים, שהכול בסדר, אין נזק – להפך, זה דבר מזיק מאוד. יותר מ-35 מדינות בעולם אוסרות או מגבילות את השימוש, הייצור והשיווק של מוצרי עישון בטעמים. רישום המדינות כאמור כולל בין היתר את ארצות הברית, קנדה והאיחוד האירופי ובכללותו. בישראל, אף שהנושא עלה בעבר, עד היום לא קיימת חקיקה בנושא. לכן אני מאוד מבקש כן לקדם חקיקה בנושא. יש גם אבסורד נוסף שדיברתי עליו עם רשות המיסים: אם אתם לא יודעים, אדוני היושב-ראש וחברי הכנסת, המכס על סיגריות אלקטרוניות הוא עד פחות מחצי, אם לא אפסי, מול הסיגריות הרגילות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא ידענו את זה. << דובר_המשך >> אלי דלל (הליכוד): << דובר_המשך >> ועכשיו בעקבות בקשה שלי בוועדת הכספים רשות המיסים מכינה תוכנית כדי לאכוף ולתת מיסוי גבוה יותר על הסיגריות האלקטרוניות. אדוני היושב-ראש, אני חושב שמחובתנו, חברי הכנסת, לתת לילדים סביבה בטוחה יותר, טובה יותר ולא מאיימת, ולהוציא אותם מכל הסביבה שמדברת על סמים, עישון, אלכוהול – כדי שיהיה לנו דור טוב יותר עם בריאות טובה יותר. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אלי דלל. אני מזמין את שר העבודה הרב יואב בן צור להציג את עמדת הממשלה. עשר דקות לרשותך. << דובר >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מטרת הצעת החוק היא לסייע בצמצום תופעת העישון ונזקיה בישראל באמצעות איסור על ייצור, שיווק ואחסון לשם שיווק של חומר מילוי לסיגריה אלקטרונית בטעם או בריח מובחן. טעמי הסיגריות האלקטרוניות הוכחו כגורם משיכה משמעותי, ואיסורם חיוני לשמירה על בריאות הציבור. סקרים ומחקרים בארץ ובעולם מראים שמוצרי עישון בטעמים תורמים לפיתוח ההתמכרות לעישון, ומהווים שער כניסה למעגל העישון. נכון להיום בישראל מוספים למוצרי העישון – לא רק סיגריות אלקטרוניות, אלא גם למשל טבק לנרגילות וטבק לגלגול – טעמים וריחות במגוון רחב מאוד. כך, בין היתר מוספים טעמי פירות, ממתקים, וניל, שוקולד ומנטה. מגוון זה, המיועד לאוכלוסייה צעירה במיוחד, מגדיל את ספיגת חלקיקי העשן, מעוות את תפיסת הסיכון של המשתמשים הצעירים, ומוריד את הרצון לגמילה. חומרי הטעם והריח מסווים את הטעם הגס של הטבק ומרככים את הגירוי הלא-נעים מהניקוטין. כך הופך מוצר עישון, שהוא מוצר מזיק לבריאות, למוצר מושך שילדים ובני נוער מתאווים אליו ומנרמלים את שימושו בחברה. אחת הדרכים המוכחות להתמודדות עם תופעת העישון בפרט בקרב צעירים היא איסור על ייצור ושיווק של מוצרי עישון בטעמים או ריחות. מחקר מקיף של ה-FDA האמריקאי משנת 2023 בקרב בני נוער וצעירים הראה כי כ-70% מהמשתתפים הצהירו כי יפסיקו את השימוש בסיגריה אלקטרונית אם טעמה יוגבל לטעם טבק בלבד. לאור חשיבות ההגנה על בריאות הציבור מפני נזקי העישון, שגובים אלפי קורבנות בשנה, ולצורך התמודדות עם בעיית ההתמכרות לעישון ובעיקר מניעת כניסת משתמשים צעירים חדשים, אבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק בקריאה טרומית. בהתאם להחלטת ועדת השרים, ההצעה תמוזג עם הצעת החוק של חבר הכנסת ביסמוט ואחרים, פ/3331, ותקודם בכפוף להסכמת משרד הבריאות ותיאום עם משרדי המשפטים, הביטחון הלאומי, האוצר והכלכלה והתעשייה. הצעת החוק תוחזר לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה לפני הקריאה הראשונה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה לשר העבודה הרב יואב בן צור. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון (תיקון – איסור על ייצור ושיווק של חומר מילוי בטעם או בריח מובחן), התשפ"ה–2024. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 15 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון (תיקון – איסור על ייצור ושיווק של חומר מילוי בטעם או בריח מובחן), התשפ"ה–2024, לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 15 בעד, שלושה נוכחים. אני קובע כי הצעת חוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון, התשפ"ה–2024, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת הכלכלה לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. אני מוסיף את חברת הכנסת עאידה וחבר הכנסת יוסף עטאונה. בעד? בעד לפרוטוקול. זה לא משנה את תוצאות ההצבעה. << הצח >> הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – עדכון הסיוע וההטבות לאלמנה), התשפ"ה–2025 << הצח >> [הצעת חוק פ/5463/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אופיר כץ) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – עדכון הסיוע וההטבות לאלמנה), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת אופיר כץ. אני מזמין את חבר הכנסת אופיר כץ להציג את הצעת החוק. לרשותך עד עשר דקות. בבקשה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת, מאז תחילת המלחמה אני נפגש עם המון אוכלוסיות שנפגעו. אני שומע את הכאב, את הקושי, את חוסר הוודאות. לכל אחת מהמשפחות יש סיפור, אבל לכולן יש גם מכנה משותף: הן נאלצות להמשיך קדימה, להתמודד עם המציאות החדשה שנכפתה עליהן, ולמצוא את הכוחות לבנות מחדש את חייהן. אני עושה כל שביכולתי כדי לסייע לכל מי שפונה אליי. במהלך המלחמה הצלחתי להעביר חוקים חשובים: חוק הארוסות, שהכיר לראשונה בארוסות נופלים, חוק שמגן על נשות המילואימניקים מפיטורים ומעניק להן סיוע כלכלי, חוק שמבטיח 100% מימון לתואר ללוחמים, חוק יתומי גרושות וגרושים, שהעלה את התגמולים שלהם בצורה משמעותית, ועוד. היום אני מביא בפניכם הצעת חוק שהיא הרבה מעבר לאותיות כתובות – היא מענה אמיתי למשפחות שנמצאות עכשיו ברגעים הקשים ביותר של חייהן. נפגשתי עם אלמנות רבות, שהציפו בפניי את המצוקה שלהן, את הצורך בהגדלת התגמולים ובהתאמת הסיוע למציאות של היום. משרדי האוצר והביטחון עובדים על תזכיר מקיף בנושא, אבל הוא לוקח יותר מדי זמן, ואני לא יכול לומר לאותן נשים שיחכו. אי-אפשר להגיד לאימא שאיבדה את בן זוגה, שנותרה לבד עם ילדים קטנים, שעדיין אין פתרון וזה ייקח עוד זמן. לכן, עד שהתזכיר יושלם, ואני מקווה שזה יקרה מהר, אני מתחיל לקדם את השינויים הדחופים האלה כהצעת חוק פרטית. ההצעה שמונחת לפניכם כוללת תגמול הסתגלות ראשוני לאלמנה – בשנים הראשונות, שבהן ההתמודדות היא הקשה ביותר, התגמול יוכפל, כדי לאפשר לה להסתגל למציאות החדשה. סיוע ברכישת רכב – כיום הסיוע מוגבל לרכישת רכב חדש בלבד, מה שלא מתאים לכל אלמנה; ההצעה תאפשר להן לבחור גם רכב משומש ולנהל את הוצאותיהן בצורה שמתאימה להן. הגדלת הסיוע למצבי חירום – לעיתים החיים מזמנים הוצאות בלתי צפויות. המענק למצוקה כלכלית יורחב, כך שהסיוע יהיה נגיש ומהיר יותר. תמיכה ביתומים רכים בשנים הראשונות – תינוק שאיבד את אביו, אם שנותרה לבד ברגעים הראשונים של ההורות, אנחנו לא יכולים להשאיר אותם להתמודד לבד. הן צריכות והם צריכים את הסיוע; ההצעה תקנה לאלמנה מענקים חודשיים משמעותיים בעבור הטיפול בילדיה היתומים בגיל הרך. עדכון הסיוע לדיור – במהלך השנים נשחקו הסכומים, וכיום הם אינם משקפים את מחירי הדיור האמיתיים – החוק יתקן את זה. סיוע בטיפולי פוריות ופונדקאות – הסיוע יינתן גם לאלמנות וליתומים שהתייתמו לאחר גיל 21, כדי להבטיח להם את האפשרות להקים משפחה בעתיד. המשפחות השכולות הקריבו את היקר להן מכול עבור המדינה. הן לא ביקשו להיות שם, אבל הן שם – והן זקוקות לנו עכשיו. אני מאמין שזו חובתנו להקל עליהן, לתת להן ביטחון, לאפשר להן לעמוד על הרגליים. אני רוצה להודות לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' ולשר הביטחון ישראל כץ, שתומכים בהצעה; כמובן, ליו"ר ועדת השרים, השר יריב לוין. אני מאמין בלב שלם שבקרוב מאוד יגיע התזכיר המלא, שיסדיר את הכול בצורה המיטבית. אני מודה גם לארגון אלמנות ויתומי צה"ל, שפועל ללא לאות למען האלמנות והיתומים. אני מבקש מכם לתמוך בהצעת החוק למען המשפחות שאיבדו את היקר להן מכול, למען מי שנותרו מאחור וזקוקים לכל עזרה שנוכל לתת. זה בשבילכן. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את שר העבודה, הרב יואב בן צור, להציג את עמדת הממשלה. עשר דקות לרשותך. << דובר >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת אופיר כץ מציע לתקן את חוק משפחות חיילים שנספו במערכה על מנת לטייב את המענה הניתן לצורכיהן של המשפחות השכולות בתחום הכלכלי והשיקומי, בדגש על אלמנות צה"ל וכוחות הביטחון. מערכת הביטחון תומכת בהרחבת זכויותיהן של המשפחות השכולות ופועלת בנושא זה ללא לאות. בתוך כך משרד הביטחון פרסם להערות הציבור תזכיר חוק אשר מטרתו העיקרית לספק מענה ראוי ומיטבי לצורכיהם של יתומי ואלמנות צה"ל וכוחות הביטחון. יצוין כי קודם לפרסום תזכיר החוק התקבלו המלצות של ועדה ציבורית בראשות כבוד שופט בית המשפט העליון בדימוס פרופ' אליקים רובינשטיין לבחינה וגיבוש המלצות בסוגיות הכרוכות במעמדם ובהיקף זכויותיהם של יתומי צה"ל וכוחות הביטחון הבוגרים, וכן מסקנות של עבודת מטה שבוצעה במערכת הביטחון לאחר הגשת המלצות הוועדה. תזכיר החוק שפורסם על ידי משרד הביטחון מביא לידי ביטוי בין היתר את המלצות הוועדה הציבורית ומסקנות עבודת המטה שבוצעה לאחריה. נוסף על כך, הצעת החוק כוללת הרחבת זכויותיהן של אלמנות צה"ל וכוחות הביטחון בין היתר בנושאי רכב, דיור, החזר עבור מטפלת ותוספת לתגמול בשלושת החודשים הראשונים לאחר מות הנספה. הממשלה החליטה לתמוך בהצעת החוק של חבר הכנסת אופיר כץ בקריאה הטרומית בלבד, ובלבד שקידומה ייעשה לאחר קידום הצעת החוק הממשלתית ותוך מיזוגה להצעה הממשלתית. בכל מקרה, לפי עמדת הממשלה, קידום הצעת החוק הפרטית צריך להיות בהסכמה עם משרדי הממשלה הנוגעים בדבר: משרדי הביטחון, האוצר, המשפטים והעבודה. לאור האמור, אני מציע כי מליאת הכנסת תאשר את ההצעה בקריאה הטרומית, אולם תדחה את המשך קידומה עד להגשת הצעת החוק הממשלתית. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה לכבוד השר. חבריי חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – עדכון הסיוע וההטבות לאלמנה), התשפ"ה–2025. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 11 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – עדכון הסיוע וההטבות לאלמנה), התשפ"ה–2025, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 11 בעד, נוכח אחד. אני קובע כי הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה, התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת אופיר כץ, אושרה בקריאה הטרומית, ותעבור לדיון בוועדת העבודה והרווחה לצורך הכנתה לקריאה ראשונה. << הצח >> הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון – ייצוג נישום על ידי רואה חשבון ויועץ מס מייצג), התשפ"ה–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/5108/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבריי חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון – ייצוג נישום על ידי רואה חשבון ויועץ מס מייצג), התשפ"ה–2024, של חברי הכנסת משה פסל, אביחי בוארון ושמחה רוטמן. אני מזמין את חבר הכנסת משה פסל להציג את הצעת החוק. לרשותך עד עשר דקות. למה אני לא מופיע בהצעת חוק חשובה זו? אני יושב לידך, אביחי יושב לידך, אתה צריך לצרף אותי. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מציג בפניכם היום תיקון לחוק מיסוי מקרקעין: ייצוג נישום על ידי רואה חשבון ויועץ מס מייצג, התשפ"ה–2024. התיקון הוא של סעיף 109 לחוק מיסוי מקרקעין. האמת היא שזה תיקון מאוד פשוט. למעשה, היום בכל העניינים של מקרקעין כשאתה מיוצג מול רשות המיסים, ישנה חובה שעורך דין ייצג אותך. הרבה מאוד פעמים עורך הדין לא כל כך – בפרקטיקה, מי שמטפל בזה באמת הוא רואה חשבון או יועץ מס, שהם יותר בעניין מול רשות המיסים. הם מי שמטפלים בזה בפועל, ומביאים את עורך הדין. אז אנחנו לא מבטלים את זה שעורך דין יוכל לייצג אותך מול רשות המיסים, אבל אנחנו מוסיפים גם את רואי החשבון, שהם לא פחות מלומדים – הם למדו הרבה, עבדו קשה בשביל התעודה שלהם – ואת יועצי המס. הם יוכלו – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> רק כדי להבין את הצעת החוק – זה רק בהיבט של השומה, לא בבית המשפט, בהליך של השומה – – – << דובר_המשך >> משה פסל (הליכוד): << דובר_המשך >> מול רשות המיסים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מול רשות המיסים. ברשות המיסים, לא בבתי המשפט. << דובר_המשך >> משה פסל (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון, לייצג את הנישום מול רשות המיסים יוכלו גם רואי החשבון וגם יועצי המס. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הצעה חשובה מאוד. << דובר_המשך >> משה פסל (הליכוד): << דובר_המשך >> אני חושב שזה דבר מתבקש, וזה ייצור יותר תחרות ויוריד את המחירים לנישומים. זה מה שאנחנו מבקשים לעשות בהצעת החוק הזו. בחצי הדקה שנשארה לי, אם תרשה לי, אדוני היושב-ראש, אני – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> יש לך עוד שמונה דקות. << דובר_המשך >> משה פסל (הליכוד): << דובר_המשך >> עוד חצי דקה על שמונה הדקות האלה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רציתי להגיד שאתה שיאן הצעות החוק הטובות פה בכנסת. << דובר_המשך >> משה פסל (הליכוד): << דובר_המשך >> מה את אומרת על הצעת החוק הזו? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טלי, הוא לא צריך את הציונים. חברת הכנסת טלי, הוא לא צריך את הציונים שלך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא לא צריך, ברור, אבל – – – << דובר_המשך >> משה פסל (הליכוד): << דובר_המשך >> אני שמח לקבל ממך קומפלימנטים, חברת הכנסת טלי גוטליב, תודה רבה. אבל אני רוצה לנצל את הזמן שנותר להגיד שבמה שאני רואה – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> את מבינה שזה פוגע לך במקצוע, כן? כעורכת דין לא הייתי מפרגן לו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני חייבת להגיד לך משהו: אנחנו פה לא חושבים על עצמנו אלא על מה שטוב לעם ישראל, ותהא עבודתנו הקודמת אשר תהא. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יפה. ענית תשובה יפה. << דובר_המשך >> משה פסל (הליכוד): << דובר_המשך >> חברת הכנסת גוטליב, תודה רבה לך על הדברים ועל הקומפלימנטים, אבל חוץ מהצעת החוק תהיי יותר מרוצה גם ממה שאני הולך להגיד כרגע. אני חושב שאני רואה מה קורה בממשל האמריקאי, שמזכיר לנו, בא להזכיר לנו מבחוץ מי אנחנו ומה אנחנו ואת ההיסטוריה שלנו. אנחנו עומדים לפני פרקי זמן היסטוריים, לא פחות ולא יותר. אני חושב שכולנו כאן בבית הזה צריכים לדחוף לטובת העניין הזה של החלת ריבונות, ולהגיד את האמת כמו שהיא. שם ההיסטוריה שלנו, משם אנחנו שואבים את הכוח. אני חושב שלא היינו צריכים לחכות לאמריקאים שיגידו, אבל אם הם מכירים בדבר הזה, קל וחומר שאנחנו צריכים לתפוס את ההזדמנות הזו בשתי ידיים – להחיל את הריבונות על יהודה ושומרון ולקיים פה מדינה יהודית כמו שצריך. תודה רבה לכם, חבריי חברי הכנסת, אני קורא לכם כמובן לתמוך בהצעת החוק הזו. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת משה פסל. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה לא החוק הזה של הריבונות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, איזו ריבונות? מה ריבונות? << קריאה >> משה פסל (הליכוד): << קריאה >> את זה הוספתי, הוספתי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הוא הוסיף. מותר לו להוסיף. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כשאני הבאתי את חוק הריבונות – – – << קריאה >> משה פסל (הליכוד): << קריאה >> אני שמח על זה שאתה הבאת את החוק שלך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כבוד השר, אתה מוזמן להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. << דובר >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ועדת השרים לענייני – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת טלי, לא להפריע לשר העבודה, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה אתה מזכיר רק את השם – השר, תגיד לו, יש פה עוד שמות. הוא מאוד אוהב את השם שלי, והוא כל הזמן קורא לי. השר, תגיד לו שיש פה עוד אנשים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כי רק את מדברת, מה לעשות? רק את מדברת במליאה בקול. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> הכי קל להזכיר את השם שלך, כי הוא פופולרי. ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לתמוך בקריאה הטרומית בהצעת החוק בכפוף לקידומה בתיאום עם משרד האוצר. תודה. << קריאה >> משה פסל (הליכוד): << קריאה >> אני מבקש ועדת חוקה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> רגע, מי אמר לך שהחוק יעבור? אולי הוא יוסר מסדר-היום? אנחנו בהליכים דמוקרטיים, ותעבוד לפי הפרוצדורה. חבריי חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון – ייצוג נישום על ידי רואה חשבון ויועץ מס מייצג), התשפ"ה–2024. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 9 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון – ייצוג נישום על ידי רואה חשבון ויועץ מס מייצג), התשפ"ה–2024, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה – תשעה בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון – ייצוג נישום על ידי רואה חשבון ויועץ מס מייצג), התשפ"ה–2024, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור – – << קריאה >> משה פסל (הליכוד): << קריאה >> לוועדת החוקה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> – – לוועדת החוקה – המחלקה המשפטית המליצה על ועדת הכספים. << קריאה >> משה פסל (הליכוד): << קריאה >> אז אני ממליץ על ועדת החוקה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לוועדת הכנסת, שתקבע ועדה לדיון בחוק. << הצח >> הצעת חוק העמותות (תיקון – תרומה מישות מדינית זרה), התשפ"ה–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/5222/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אריאל קלנר) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבריי חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק העמותות (תיקון – תרומה מישות מדינית זרה), התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת אריאל קלנר. אני מזמין את חבר הכנסת אריאל קלנר להציג את הצעת החוק. לרשותך עד עשר דקות, בבקשה. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מדינת ישראל איננה למכירה. "מדינה למכירה" זה לא רק שם הספר החשוב של מתן פלג, העוסק בפגיעה בריבונות ישראל בידי מדינות זרות – זו מציאות של ממש, מציאות שבה מדינות זרות משתמשות בכספן כדי להתערב במדיניותה של מדינת ישראל, להשפיע על החלטותיה ולחתור תחת ריבונותה. הצעת החוק שאני מביא בפניכם היום היא קיר ברזל לריבונות הישראלית. היא נועדה להבטיח שמדינת ישראל תהיה שייכת לאזרחיה, ולא תופעל באמצעות שלוחות זרות במסווה של ארגוני חברה אזרחית. כמה נתונים, חבריי, שלא ניתן להתעלם מהם: בין 2012 להיום יותר מ-1.3 מיליארד ש"ח זרמו ל-83 ארגונים חוץ-פרלמנטריים, כסף שזרם ממדינות זרות; 300,000 ש"ח בכל יום, בכל יום – אתמול, היום, מחר. << קריאה >> משה פסל (הליכוד): << קריאה >> ממדינות? << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> ממדינות – ישויות מדינתיות, מדינות. עוד שנייה אני ממש אפרט אותן. זה לא כסף לחיזוק החברה האזרחית שלנו, זה כסף שנועד להשפיע על מדיניותה של ישראל. הארגונים הממומנים אינם ארגוני זכויות אדם, אלה ארגוני דה-לגיטימציה, והתופעה הזו פוגעת בנו, במדינת ישראל, בשלושה מישורים קריטיים: המישור הראשון – ניצול מערכת המשפט הישראלית; המישור השני – פגיעה בריבונות הישראלית ובזהות היהודית; והמישור השלישי – פגיעה בין-לאומית במדינת ישראל. נתחיל מהמישור הראשון – מערכת המשפט: מערכת המשפט שלנו הפכה למגרש משחקים של מדינות זרות. נשיא בית המשפט העליון לשעבר מאיר שמגר, זיכרונו לברכה, הזהיר מפני סכנת ההתערבות הזרה, ואמר: תמיכה בגוף פוליטי על ידי ממשלה זרה היא דבר שהיה צריך להפחיד כל אדם המאמין בדמוקרטיה אמיתית. כמה צדק. מחקר חדש של אגף המחקר בתנועת אם תרצו חושף נתון מטריד: רק בשמונה השנים האחרונות, משנת 2017 ועד היום, 2025, הוגשו לבג"ץ 1,000 עתירות על ידי 38 ארגוני שמאל קיצוני אשר מומנו ביותר מחצי מיליארד ש"ח על ידי מדינות זרות. מעל עשר עתירות בחודש, עתירה כל שלושה ימים. הארגון שמוביל את המתקפה המשפטית הזאת הוא המוקד להגנת הפרט, או בשמו הראוי יותר: המוקד להגנת הטרוריסט. הוא אחראי לבד ל-42% מהעתירות, 412 עתירות. מי מממן את זה? גרמניה – 105 מיליון ש"ח; האיחוד האירופי – 55 מיליון שקלים; בריטניה – 38 מיליון שקלים; הולנד – 34 מיליון שקלים; שווייץ – 33 מיליון שקלים. זאת רק ההתחלה. ההשפעה של ההתערבות הזרה ניכרת במיוחד בימי מלחמה. בג"ץ, אגב, תיראו מופתעים, חבריי, דלתותיו פתוחות לרווחה. יוני 2024 – בעקבות עתירה של גישה, המוקד להגנת הפרט, רופאים לזכויות אדם, האגודה לזכויות האזרח ועדאלה, בג"ץ הוציא צו על תנאי לחייב את המדינה להכניס עוד סיוע הומניטרי לעזה. לא מספיק. כל הארגונים, אגב, ממומנים על ידי מדינות זרות; יוני 2024 – בג"ץ הוציא צו על תנאי בעתירה של האגודה לזכויות האזרח נגד חוק אל-ג'זירה; דצמבר 2024 – בג"ץ הוציא צו על תנאי בעתירה של – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברי הכנסת, לא שומעים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אל-ג'זירה זה – – – לא? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב. חבר הכנסת גלעד קריב. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> – – האגודה לזכויות האזרח, שדרשה לשפר את המזון, חבריי – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב, ראינו שהגעת. ראינו שהגעת. הכול בסדר. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> ברוך הבא, גלעד קריב, ברוך הבא. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מי עושה עסקים עם קטר? << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מזכיר לך, גלעד קריב, כדי שתשמע. בדצמבר 2024 בג"ץ הוציא צו על תנאי בעתירה של האגודה לזכויות האזרח, שדרשה לשפר את המזון של האסירים הביטחוניים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אדוני יודע מה ההבדל בין צו על תנאי לפסיקה? << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> זו לא חברה אזרחית. זו לוחמה משפטית ממומנת נגד מדינת ישראל. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> די. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> אגב – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> למה די? למה די? למה די? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> זה בעד מדינת ישראל – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתה מממן את הבסקים בספרד? נראה לך נורמלי שנממן את הבסקים בספרד? נראה לך נורמלי שנממן את הבסקים בספרד? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה זה – – – בית משפט – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> או נממן את – – – באירלנד, למה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טוב, זהו. גמרנו. חבר הכנסת גלעד קריב, אני אתחיל בקריאות. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> חבר'ה, מה נסגר איתכם? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת קטי, אני אתחיל בקריאות. אני אתחיל בקריאות. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – זה מה שאני מסבירה לך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת קטי, לא נהוג להפריע לחבר – – – << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> גלעד קריב דואג מאוד כנראה גם כן למזון של האסירים הביטחוניים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> למה הם צריכים להתערב? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת קטי, את בקריאה ראשונה. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> חברים, אגב, כל הנושא הזה של הלוחמה המשפטית נגד מדינת ישראל – בוועדה החקירה שתקום, ההשפעה הזאת של מערכת המשפט על מדיניות הביטחון ויכולת הלחימה שלנו תצטרך להיבדק. יצחק עמית וחבריו יצטרכו לתת תשובות, לא לשאול שאלות. המישור השני של ההתערבות המדינית הזרה הוא פגיעה בזהותה היהודית של מדינת ישראל. מדינות זרות אינן מסתפקות במאבק משפטי, הן גם מממנות עמותות הפוגעות בזהות המדינה ובריבונות המדינה. כאשר שווייץ, האו"ם והאיחוד האירופי מממנים את המוקד לפליטים ומהגרים, שפועל נגד מדיניות ההגירה של ישראל ולמען מסתננים בלתי חוקיים. זה לא חברה אזרחית תוססת. כאשר טורקיה משקיעה מיליונים במוסדות בירושלים כדי לחזק את האחיזה המוסלמית בהר הבית – זה לא פעילות לגיטימית. והמישור השלישי, אדוני היושב-ראש – פגיעה בזירה הבין-לאומית באמצעות עלילות דם. כאשר האיחוד האירופי תורם מיליון ש"ח לשוברים שתיקה כדי לקדם את קמפיין אלימות המתנחלים – זה לא דאגה לזכויות אדם אלא קמפיין השחרה שנועד לפגוע בנו מבפנים ולהפעיל לחצים דיפלומטיים על מדינת ישראל, כל זאת כדי לקדם מדינת טרור פלסטינית; כאשר ממשל ביידן הטיל סנקציות אישיות נגד מתיישבים ביהודה ושומרון, זה היה בהתבסס על דוחות שקריים של יש דין, שזכו למימון מדינתי זר. קיימנו כאן בכנסת דיונים – איך אנשים חפים מפשע, שלא הורשעו ולא הואשמו, חלוצים, מלח הארץ, פתאום לא היו יכולים להעביר אשראי ולמשוך כסף מהבנק, רק כי ארגון שממומן על ידי מדינות זרות הפיק, לבקשת אותן מדינות זרות, דוחות שקריים, ועל סמך אותם דוחות הופעלו סנקציות נגד אזרחים שלנו. זאת ההזדמנות גם להגיד תודה מכאן לידיד האמת שלנו, הנשיא טראמפ, שביטל את הסנקציות המרושעות האלה. אבל המשוואה ברורה, על כל פנים. מדינות זרות מממנות עמותות, העמותות מייצרות מחקרים, הממשלות הזרות משתמשות בהם כהצדקה לסנקציות נגד אזרחי ישראל ומדינת ישראל. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתם רוצים לסתום את הפה לכל מי שלא מסכים איתכם. סותמי פיות. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רואה, אתה מודאג מאוד, גלעד קריב. ויש לך סיבה להיות מודאג, כי ההתערבות המדינתית הזרה תופסק. אנחנו נגן על הריבונות שלנו. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו נגן על המדינה שלנו. כואב לך. אתה רוצה עוד. אתה רוצה שתהיה התערבות, אתה רוצה לעוות את החברה האזרחית בישראל. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מתי – – – בשטחים. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון, אבל לא יעזור לך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> קשה לכם עם זה. אתם צריכים את המימון המדינתי הזר, כי בחברה הישראלית אתם לא מייצגים כלום. הממשלות הזרות משתמשות בהם כהצדקה – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתה לא מבין שיש פה את הרוח של יאיר גולן, המזהה תהליכים? זה ההבדל. יאיר גולן – – – << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> הגיע הזמן לשים לזה סוף. הצעת החוק שלי היא חומת מגן וקיר ברזל נגד החתרנות המדינית הזרה. על פי ההצעה – 80% מס על כל תרומה מישות מדינית זרה, כי לא ייתכן שמדינות זרות יקנו כאן השפעה בלי לשלם. עמותות שממומנות על ידי ממשלות זרות לא יוכלו לעתור לבג"ץ, כי בג"ץ לא צריך להיות שלוחה של מדינות זרות. זה לא חוק נגד חברה אזרחית, זה חוק בעד חברה אזרחית ונגד העיוות שלה. מדינת ישראל איננה למכירה. החוק הזה ישמור על המדינה היהודית, יחזיר את הדמוקרטיה לידי אזרחי ישראל, ויחסום את ההתערבות הזרה. הגיעה השעה לעצמאות אמיתית. אני קורא לכם, חברי הכנסת, בואו נגן יחד על הריבונות של מדינת ישראל. תודה רבה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> מה תעשה עם ההתנחלויות? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את כבוד שר המשפטים, השר יריב לוין, להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. עשר דקות לרשותך. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אוי, קלנר, קלנר, איך הפכו אותך לשליח לדבר סתימת פיות. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> התנחלויות מקבלות מיליונים – תרומות. מה תעשה? << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. השר, חברות וחברי הכנסת, אני רוצה לברך את חברי חבר הכנסת ארי קלנר, ששנים ארוכות עוסק במאבק בנושא של ההתערבות של ישויות מדיניות זרות בענייניה הפנימיים של מדינת ישראל, התערבות שנעשית בין היתר גם בכלים האלה של מימון עמותות שפועלות כדי להשפיע וכדי לכפות עמדות של אותן ממשלות זרות עלינו, כאן בפנים. ואני רוצה לומר, חבר הכנסת קלנר, שהמהלך שאתה עושה היום הוא מהלך חשוב, משום שהוא צעד קדימה מעבר למה שכבר נעשה בעבר. צריך לומר שבעניין הזה כבר נקבעו בעבר מהלכים חשובים, דוגמת חובת גילוי מוגברת, אבל אני חושב שההצעה של חבר הכנסת קלנר נועדה באמת לאחוז את השור הזה בקרניו, ולטפל – – – << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אדוני שר המשפטים, באילו מדינות – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני אסביר, אני אומר לך. אין אף מדינה בעולם – – << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> לא, יש. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – שמאפשרת למדינות זרות להתערב בענייניה הפנימיים דרך מימון של עמותות שעוסקות לא בסוגיות מחקריות אוניברסיטאיות אלא עוסקות בניסיון – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> איזה חוקים גדולים אתה מכיר? איזו מדינה דמוקרטית – – – פנייה לערכאות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב, אתה בקריאה ראשונה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אלא עוסקות – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> זו התערבות בריבונות שלנו. זו התערבות, מה זה? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אלא עוסקות בניסיון באמצעות – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מה יהיה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת קטי, אזכיר לך, את בקריאה ראשונה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אלא עוסקות בניסיון – באמצעות כסף זר של ישויות מדיניות – לנסות להתערב ולהכתיב לנו מה יקרה כאן. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> מה בדבר ההתערבות של קטר? קטר, שפועלת מתוך לשכת ראש הממשלה, מה בדבר ההשפעה של קטר על לשכת ראש הממשלה? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> עכשיו, אני רוצה לומר לכם, חבריי לאופוזיציה: קודם כול, אני חושב שהעמדה שלכם היא עמדה – – – << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> אבל לא שמענו מה בדבר ההתערבות של קטר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת מירב, זהו. אמרו את זה כבר, השתמשו בטיעון הזה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אבל למה בכלל הם צריכים להתערב? מירב, למה אתם צריכים להתערב? מה נסגר איתכם? לאן הלכתם? << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> אבל לא קיבלתי מענה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> די. את בקריאה ראשונה. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> אבל מה עם הממשלה של קטר שמימנה את חמאס? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> את בקריאה שנייה, חברת הכנסת מירב. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> מה עם קטר, שמימנה את חמאס ושילמה ליועצים של נתניהו? מה איתה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת מירב, את בקריאה שנייה. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> אי-אפשר לטפל בזה ולא לטפל בזה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני אעבור לקריאה – זהו, חברת הכנסת מירב? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני יכול לומר לחבריי לאופוזיציה – אדוני היושב-ראש. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> למה אתם בשקט? למה אתם לא מגנים את התשלום של קטר ליועצים? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת מירב, את בקריאה שלישית. בבקשה לצאת. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> מעניין שאתם בשקט. נורא מוזר. מה בדבר התשלום של קטר ליועצים של נתניהו? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בבקשה לצאת. תוציאו אותה. סדרניות, תוציאו אותה, בבקשה, זה מפריע. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מה קורה לך, מירב? << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> לא הבנתי, זה מוזר קצת. (חברת הכנסת מירב כהן יוצאת מאולם המליאה.) << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> למי את מתכוונת, לרונן בר? << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> הלחץ בסקרים הורג אותם. מסכנים. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כל הניסיונות האלה להסיט את הדיון למקומות אחרים לא יצליחו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> – – – לא קשורים, זה לא ממין הטענה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> לא יצליחו. ואני רוצה לומר לחבריי באופוזיציה: הרי הדבר הבסיסי בשוויון, שאתם מדברים עליו כל כך הרבה כאן, הוא שלכולם יש יכולת שווה לממש את הזכויות שלהם ולהביע את עמדתם, וכל קול בקלפי שווה. ומה אתם עושים כאן? על מה אתם מגינים? על מצב בלתי שוויוני בעליל, שבו ישויות מדיניות זרות תורמות סכומי עתק לעמותות כדי שלהן יהיה כוח עודף, שאין לגורמים אחרים, כדי להגיש עתירות וכדי להשפיע באופן הזה על מדינת ישראל, על ההחלטות שמתקבלות, לנצל את ההתערבות הפסולה של בית המשפט העליון בנושאים שהם בליבת הסמכויות של הממשלה והכנסת. לכן אני חושב שדין ההצעה הזאת לא רק להתקבל – אני חושב שהיא חשובה מאוד. אני רק אומר שוועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את ההצעה הזו בכפוף לתנאים הבאים: ההצעה תקודם בהסכמה של שר האוצר ושר המשפטים; יוחרגו ממנה גופים שמקבלים סיוע מהמדינה; ואנחנו כמובן נצטרך במהלך הליכי החקיקה לדייק סוגיות שנוגעות לגישה לערכאות, כי הכוונה היא ברורה. ברור שאם יש איזה משהו שנוגע לוויכוח על נכס שעמותה שוכרת, אז שם היא יכולה ללכת לבית משפט – זה ברור, לא לזה מתכוונים. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> לא על זה מדובר. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> בוודאי. ברור. צריך לקבוע באופן מדויק את שיעור המס, ונקודות נוספות שצריך יהיה לדייק אותן, אבל אני קורא לכנסת לתמוך בהצעה החשובה מאוד הזאת. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להצעת החוק הזאת התנגדו חברי כנסת. אני מזמין את חברת הכנסת מרב מיכאלי להציג. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> לאפשר לארגוני חברה אזרחית להשפיע על מדיניות הממשלה והכנסת – וואו, בשום פנים ואופן לא ניתן את זה. ניתן את זה רק לארגוני ימין, שממומנים 80% מכסף זר, אבל כסף מתורמים שאי-אפשר לאתר אותם. אי-אפשר לאתר אותם, אי-אפשר לאתר את האינטרסים שלהם, הלאומניים, המשיחיים, הכספיים, הכלכליים, המושחתים, המטונפים, האישיים – – << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת אריאל קלנר, לא. אתה יכול להשיב. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> – – כל אלה, וגם מדינות. אני מציעה, חבריי באופוזיציה, שאולי אנחנו נתמוך בהצעה הזאת, רק נחריג את קטר. חוץ מאשר קטר. מדינות לא יכולות להשפיע על כל המדיניות של מדינת ישראל, רק קטר יכולה. רק מדינה אחת, שדואגת לאינטרס הביטחוני – הוכיחה כמה היא דואגת לאינטרס הביטחוני של מדינת ישראל, מעל הראש. האופן שבו אתם משתינים על הדמוקרטיה שלנו מהמקפצה רק לטובת ההישארות האין-סופית הנצחית שלכם בשלטון, באמת לא מפסיק להפיל את הלסת. הגבלת גישה לערכאות – מה זה, זה ממש לפתוח את הדמוקרטיה שלנו. אי-אפשר לגשת לבית המשפט העליון. בלאו הכי אנחנו עובדים על זה שבית המשפט העליון יהיה שלנו ויעשה רק מה שאנחנו רוצים, אבל בשביל להיות בצד הבטוח של האירוע, נגביל, ומי שלא מוצא חן בעינינו לא יוכל לגשת אליו מלכתחילה, לא יוכל להיאבק על זכויות של עניות ועניים, של כל המוחלשות והמוחלשים שאתם פוגעות ופוגעים בהם. וכן, אתן פוגעות בהם לא פחות ממה שאתם פוגעים בהם. אתם עושים את האנשים בישראל עניים יותר, סובלות וסובלים יותר, מופקרים יותר, לא רק בעזה במנהרות, גם כאן – בכל מקום במדינת ישראל, וכמובן במיוחד בפריפריה, המקום שעליו הארגונים נאבקים הכי הרבה. אז אני מציעה שנשנה את זה, ונגיד: החוק ליצירת חסינות נוספת לשלטון הימין המתנחלי של נתניהו לדורי-דורות. איך אתם אומרים את זה? ותבוא לציון גואלת? עם בית המקדש השלישי, עם סיפוח עוד חמישה-שישה מיליון פלסטיניות ופלסטינים, עם חוסר שוויון, חוסר אזרחות. בקיצור, ממש בית שלישי במיטבו. הנזק שאתם עושים – לא לדמוקרטיה של מדינת ישראל אלא לעצם קיומה – הוא על הידיים שלכם, ומגואל בהרבה הרבה דם והרבה הרבה הרבה חורבן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבריי חברי הכנסת, נא לשבת. אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק העמותות (תיקון – תרומה מישות מדינית זרה), התשפ"ה–2024. הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 47 נגד – 19 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק העמותות (תיקון – תרומה מישות מדינית זרה), התשפ"ה–2024, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 47 בעד, 19 מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק העמותות (תיקון – תרומה מישות מדינית זרה), התשפ"ה–2024, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. << נושא >> הודעה אישית של חבר הכנסת גלעד קריב << נושא >> << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני מזמין את חבר הכנסת גלעד קריב. הודעה אישית. חבר הכנסת עופר כסיף הצביע נגד, לפרוטוקול, זה לא משנה את תוצאות ההצבעה. חמש דקות לרשותך. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> דבר על קהלת. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כמה סמלי שהצעת החוק הזו עולה כאן להצבעה וזוכה לתמיכת הממשלה בשבוע שבו אנחנו מגלים עוד פרטים על עומק ההשפעה של השלטון הקטרי על ממשלות נתניהו. כשמדובר בשלטון הקטרי זה בסדר שממשלת ישראל והעומד בראשה ישמשו כבלדרי כספים במזוודות עור, כי כאן זה בסדר לקחת כסף ממדינות זרות ולהעביר אותו לארגוני טרור ולעמותות קשורות, כי זה משרת האג'נדה של הימין שחמאס הוא נכס. אתם תטיפו לנו על קשרים מפוקפקים עם מדינות זרות? אתם לא מתביישים? אתם לא הולכים עם חמאה על הראש, אתם שוחים בחמאה, אתם טובעים בחמאה. אתם משתפים פעולה עם השלטון הקטרי, ומדברים על עמותות ישראליות שמקבלות כסף, ממי? ממדינות אויב? מקבלות כסף מארצות הברית, מקבלות כסף מגרמניה, מהאיחוד האירופי. אלה המדינות שתומכות באותו עמותות. ועולה שר המשפטים, אביר הדמוקרטיה וחופש הביטוי, זה שכל שבוע זועק כאן נגד סתימת הפיות של הימין, הנאום הקבוע, זה שצריך רק ללחוץ על play ולשמוע איך סותמים את הפה לימין המדוכא, שנמצא בשלטון מאז 1977. עולה לכאן שר המשפטים ואומר: אין מדינה בעולם שמאפשרת את זה. אתה יודע, אדוני השר, באיזה מדינות בעולם יש חוק כדוגמת החוק הזה? רוסיה, סין, הונגריה וטורקיה. לשם אתם לוקחים אותנו. המפלגה הליברלית הלאומית, אתם רוצים להפוך את הדמוקרטיה הישראלית לדמוקרטיה נוסח פוטין, נוסח ארדואן. אורבן הוא הרי המנהיג החביב עליכם. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אורבן האנטישמי. לשם אתם רוצים להוביל אותנו. אתם רוצים לסתום את הפיות, אתם רוצים למנוע מאזרחים ישראלים ומעמותות ישראליות להציג עובדות – – << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – ועמדות לפני הציבור הישראלי, כי אתם רוצים להנציח את השלטון שלכם. ואז אתם מדברים איתנו על סתימת פיות. לפני כמה שנים – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> למה צריך לתת כסף לאנשים – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לפני כמה שנים, כשהבאתם את חוקי העמותות במהדורה המוקדמת, אמרתם לנו: מה אתם מפחדים משקיפות? כל מה שאנחנו רוצים זה שאותן עמותות תצהרנה על התרומות מהמדינות הזרות. אנחנו אמרנו כבר אז – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> באמת – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – שמדובר במדרון חלקלק. אמרנו לכם, אתם רוצים שקיפות? בבקשה, שפורום קהלת יציג את התורמים שלו שקשורים לממסד הפוליטי הימני הקיצוני בארצות הברית. מה אתם מספרים לנו, שלתורמים של קהלת אין אינטרסים פוליטיים ומעורבות פוליטית בארצות הברית? אבל קהלת, הם לא צריכים שקיפות. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, תדבר על התורמים של עתיד כחול לבן. עתיד כחול לבן. תדבר עליהם, על עתיד כחול לבן. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> העמותות של השמאל – כן. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אבל כבר אז אנחנו אמרנו לכם – – << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> V15 מוכר לך? V15 מוכר לך? 1999, עמותה של ברק, מוכר לך? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – שאתם לא מתעניינים בשקיפות, אלא אתם רוצים לסתום את הפה לאותן עמותות. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> קניתם שלטון בכסף. זה בית המשפט אמר. מזה אתה מתעלם, נכון? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> והצעת החוק הבזויה הזאת, אדוני שר המשפטים, זו ההוכחה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת אושר שקלים, די, מספיק. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> איך אתה, בתור שר משפטים, מעז לעלות כאן לדוכן ולתמוך בהצעת חוק שאוסרת על עמותות – – << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> קניתם שלטון בכסף. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – שפועלות כחוק במדינת ישראל לפנות לבתי משפט? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברים. קטי, את בקריאה שנייה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אתה שר המשפטים הרוסי, אתה שר המשפטים הטורקי, או אתה שר המשפטים של המדינה היהודית והדמוקרטית? איך אתה לא מתבייש, מר יריב לוין, לתמוך בחוק, בחוק היחיד, היחיד, שבו מדברים על מניעת פנייה לערכאות מגוף שפועל כחוק, שמאוגד כחוק? לאן אתה מביא את הדמוקרטיה הישראלית? שבחוק ייקבע שגוף שהוא לא בלתי חוקי – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – הוא לא יוכל לפנות לבתי משפט. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב, תודה רבה. זמנך תם. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לשם – לטורקיה, לרוסיה ולסין, אתה גורר את כולנו. תתבייש לך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת קריב, זהו, גמרנו. תסיים, בבקשה. << הצח >> הצעת חוק איסור שהייה וישיבה בישראל שלא כדין (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025 << הצח >> [הצעת חוק פ/5507/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבריי חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק איסור שהייה וישיבה בישראל שלא כדין (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת עמית הלוי וקבוצת חברי הכנסת. חבר הכנסת עמית הלוי רוצה דקה מהצד. בבקשה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. החוק הזה – אני מזכיר, כיוון שהחוק הזה כבר עבר כאן גם בקריאה טרומית וגם בקריאה ראשונה. לצערי הרב הוא חזר למליאה, אז אני בחצי דקה אומר את הנימוקים לחוק, ובחצי דקה – משהו עקרוני לגבי הליך החקיקה. החוק הזה רוצה להפסיק את החגיגה, את שער הטרור המרכזי שבו נכנסים אנשים, קרובי משפחה, בכלל, נכנסים אנשים תחת הכותרת איחוד משפחות, ולמעשה שותפים, כמו שנאמר לנו על ידי שירות הביטחון הכללי – השותפים הגדולים לטרור נגד ישראל. לכן, דבר ראשון שאנחנו עושים בחוק הזה – קצת מצמצמים את שער הטרור הזה, ולא נותנים לקרובי מחבל את הזכות, שהיא לא זכות טבעית ולא זכות קנויה, לקבל היתר שהייה או היתר ישיבה בארץ. דבר שני, אנחנו מחמירים את הענישה על השוהים הבלתי-חוקיים. אלו שני הדברים בחוק הזה. אני רוצה לומר משהו למה החוק הזה הגיע עוד פעם. הוא הגיע עוד פעם, כיוון שבפעם הקודמת שהצבענו לקריאה ראשונה לא ידענו – או לא זכרתי, בכל אופן, לא עלה כאן בכנסת – שזו הצעת חוק תקציבית ולכן דרושים לה 50 חברי כנסת. ואני רוצה לומר פה ליושב-ראש הכנסת: הצעת חוק תקציבית, כשבא האוצר ואומר בוועדה שזאת הצעת חוק תקציבית – הוא לא יכול לומר את זה סתם כך, זה חייב להיות מבוסס. הצעת החוק הזאת היא לא תקציבית בעליל. דבר ראשון, בגלל שהרבה מאוד שב"חים עולים הרבה מאוד כסף למדינה. לאלפי שב"חים יש עבירות נלוות שעולות הרבה מאוד כסף לאוצר המדינה. זה כאילו לא חושב על ידי האוצר. דבר שני, בסיסי – בזה אני אסיים – יש מושג בסיסי במשרד האוצר, באגף תקציבים, שנקרא עלות אלטרנטיבית. עלות אלטרנטיבית זה לבחון את מה שאמרתי הרגע, את ההוצאות האחרות, אם לא – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> דבר אחרון, אי-אפשר לומר שהחוק הזה יגביר – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, לא. חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – את הכליאה, בעוד הרבה מאוד אנשים חושבים, הרבה מאוד קרימינולוגים חושבים שדווקא זה יפחית את הכליאה, כיוון שההרתעה תגבר, ויהיו פחות עצורים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה לסיים. תנתקו לו את המיקרופון, בבקשה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> ולכן, אני לא רואה בהצעה הזאת – תקציבית. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני מזמין את השר בן צור. אני אומר לפרוטוקול, בחוק העמותות חברת הכנסת מירב כהן הצביעה נגד – – << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> – – רצתה להצביע. היא לא הצביעה, כי היא הייתה בחוץ ולא הכנסתי אותה. היא מצביעה עכשיו נגד. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> לא, הוצאתם אותי והייתם אמורים להחזיר. בסדר? תגיד – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כן. נגד, וזה לא משנה את התוצאות. כבוד השר, בבקשה. << דובר >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, חבריי חברי הכנסת, הצעת חוק זו מבוססת על הצעת חוק זהה שעברה בקריאה טרומית וקריאה ראשונה בכנסת זו לאחר שנדונה בוועדת החוץ והביטחון, אך ירדה מסדר-היום משהוחלט שמדובר בהצעת חוק תקציבית ולא הושג בהצבעה בעניינה הרוב הדרוש. כעת ההצעה מועלית שוב. עמדת הממשלה גם הפעם היא לתמוך בהצעה, בכפוף להמשך התיאום עם רשות האוכלוסין, המשרד לביטחון לאומי, משרדי המשפטים, הביטחון והאוצר, וכן החזרת ההצעה לוועדת שרים לענייני חקיקה לפני קריאה שנייה ושלישית. כפי שצוין בהצעה, קיימת חשיבות רבה שלא לאפשר מתן מעמד חוקי למי שיש סיכוי גבוה שינצל מעמד זה כנגד מדינת ישראל ואזרחיה ויתמוך במעשי טרור, ישתתף בהם או יזדהה עימם ועם המבצעים של המעשים. מנגד, חשוב שהחוק ינוסח בתבונה באופן שלא ישפוך את התינוק עם המים ולא יוביל לתוצאה ההפוכה, של משפטיזציה של ההליך ודווקא צמצום האפשרות לסרב לבקשות לרישיון ולהיתרים מטעמים ביטחוניים, כפי שקורה פעמים רבות כשהכנסת בוחרת לגבש חקיקה בתחומים שעד כה היו מוסדרים בהוראת מנהל. לכן הוחלט, כאמור, כי ההצעה תתואם עם המשרדים ותוחזר לבחינתה של ועדת השרים לענייני חקיקה טרם תקודם לקריאה שנייה ושלישית. בכפוף לכך, אציע לחברי הכנסת לתמוך בהצעה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה לכבוד השר. חבריי חברי הכנסת, נא לשבת. אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק איסור שהייה וישיבה בישראל שלא כדין (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025. הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 45 נגד – 8 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק איסור שהייה וישיבה בישראל שלא כדין (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 45 בעד, שמונה מתנגדים, שני נוכחים. אני קובע כי הצעת חוק איסור שהייה וישיבה בישראל שלא כדין (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לדיון בוועדת חוץ וביטחון לצורך הכנתה לקריאה ראשונה. << הצח >> הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – החמרה בענישה בשל עבירה שהיא מעשה טרור), התשפ"ד–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/4870/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבריי חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון –החמרה בענישה בשל עבירה שהיא מעשה טרור), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון. בבקשה, חבר הכנסת בוארון, לרשותך עד דקה מהמיקרופון בצד. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – רק אם אפשר להגביר פה. ארז, תן לי עוד כמה שניות. תודה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו מבקשים, אני מבקש את התמיכה שלכם בחוק מאוד מאוד חשוב. מדובר בחוק שמורה לבית המשפט לתת משקל מופחת לשיקולי שיקום ועבר פלילי ומשקל מוגבר לשיקולי הרתעה בבואו לדון בעבירות שנעשו על בסיס חוק הטרור. על מה מדובר? אני אתן לכם דוגמה אחת, חברים. בתיק של אבראהים חמד, חבר בארגון טרור חללי אל-אקצא, שהיה מעורב בירי רקטות לעבר העיר שדרות, והורשע בעבירות חברות בארגון טרור, ניסיון רצח, עבירות נשק והסתננות, אדוני היושב-ראש, בית המשפט קיבל הסדר טיעון עם הנאשם, כיוון שביצע את העבירות ללא עבר פלילי ועקב מצבו המשפחתי. בית המשפט בעצם מתעלם, בתי המשפט בישראל מתעלמים מכך שמדובר בפשעים אידיאולוגיים, בפשעי שנאה, בעבירות טרור נגד העם היהודי. והצעת החוק שאנחנו מציגים אותה היום ומבקשים שתצביעו בעדה – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> – – בעצם מבקשת מבית המשפט לא לשקול שיקול עבר פלילי – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה. תודה. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> – – להפחית את שיקול העבר הפלילי והשיקום – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ולהגביר את השיקולים. לא יכול להיות – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת בוארון. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> רק עוד שאלה אחת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, לא, לא. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זה דקה. בבקשה לסיים. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> – – לנאצים – אנחנו מתמודדים עם טרור אסלאמו-נאצי – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני אסגור את המיקרופון. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> – – לנאצים היינו שוקלים שיקולי עבר פלילי? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> די, חבר הכנסת אביחי בוארון. תסגרו את המיקרופון, בבקשה. כבוד שר המשפטים יציג את עמדת הממשלה. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אני מבקש להודות לחברי חבר הכנסת אביחי בוארון על הצעת חוק חשובה שהיא חלק ממארג שלם של חקיקה שאנחנו מקדמים כדי לשפר את הכלים ואת המענים למאבק שאנחנו נדרשים לו כנגד הטרור. סעיף 37 לחוק המאבק בטרור קובע היום כפל ענישה ביחס לעבירה שהיא מעשה טרור – אני חושב שזה מובן מאליו. וההצעה של חבר הכנסת בוארון מבקשת לחדד את הכוונת שיקול הדעת השיפוטי בעת גזירת הדין ומציעה להוסיף הוראה שלפיה בקביעת עונשו של מי שהורשע בעבירה שהיא מעשה טרור, בית משפט ייתן משקל מופחת להיעדר עבר פלילי ושיקולי שיקום – דברים שמאוד רלוונטיים כשמדובר בעבירה פלילית רגילה – ומשקל מוגבר לשיקולי גמול והרתעה, וביחס למי שאינו תושב או אזרח ישראל, הוא לא יתחשב כלל בהיעדר עבר פלילי. זו בעצם ההצעה המקורית. התכלית של ההצעה להחמיר עם מי שביצע עבירות המהוות מעשה טרור היא ראויה וחשובה. גם העיקרון ששיקולי הרתעה וגמול הם חשובים כאן במיוחד, בעוד שהתחשבות באלמנט כמו היעדר עבר פלילי הרבה פחות רלוונטית במקרה של טרור. נדמה לי שגם הדבר הזה הוא מובן מאליו. לכן באופן עקרוני אני חושב שהכיוון של ההצעה הזו הוא נכון. התקיים בעניין הזה שיח עם המציע, חבר הכנסת בוארון, ולאחר השיח – חשוב לי אולי שחבר הכנסת בוארון, אדוני היושב-ראש, ישמע אותנו כדי שנהיה – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת בוארון, השר מדבר איתך. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני פשוט רוצה שתשמע את הסיכום שהיה כדי לראות שאנחנו באמת כולם מבינים אחד את השני עד הסוף. ואכן, לאחר שיח שהיה עם חבר הכנסת בוארון גובשה הסכמה שלפיה התמיכה בהצעה תהיה בכפוף לכך שבסעיף 37, אחרי סעיף (ד) יבוא סעיף (ה), שיאמר את הדבר הבא: בקביעת עונשו של מי שהורשע בעבירה שהיא מעשה טרור, ייתן בית המשפט משקל מופחת להיעדר עבר פלילי ושיקולי שיקום, ומשקל מוגבר לשיקולי גמול והרתעה – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת בוארון, אתה מסכים לשינוי? הוא לא איתנו בכלל. טוב, אז שתיקה כהודאה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> כן. משקל מוגבר לשיקולי גמול – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> שלא יבוא בתלונות אחרי זה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – והרתעת הרבים במסגרת מתחם העונש, וכן ייאמר שהתיקון והסעיף כולו אינו גורע מהוראות חיקוק אחרות. כמו כן, סוכם שהמשך הליכי החקיקה יקודם בתיאום עם משרד המשפטים כדי לדייק את הסעיף באופן שיובהר שהוא לא יפגע בהוראות חיקוק שקיימות בעבירות אחרות, על מנת שאנחנו באמת נדייק את הדברים ונשיג בדיוק את המטרה. כמו כן, סוכם שהצעת החוק תחזור לדיון בוועדת שרים לענייני חקיקה לפני הקריאה השנייה והשלישית כדי לוודא שבאמת כולנו מסכימים והכול מובן ומסוכם. אני מוכרח לומר, אדוני היושב-ראש, דבר נוסף בהקשר של הצעת החוק. מאחר שיש לי עוד הזדמנויות לעלות, אולי אנחנו נשאיר את זה להצעת החוק הבאה. בכל אופן, אני מבקש מהכנסת לתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית, ולקוות שהיא אכן תושלם על פי ההתניות כפי שנקבעו. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה לכבוד השר. אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – החמרה בענישה בשל עבירה שהיא מעשה טרור), התשפ"ה–2024. הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 38 נגד – 5 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – החמרה בענישה בשל עבירה שהיא מעשה טרור), התשפ"ה–2024, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 38 בעד, חמישה מתנגדים, אחד נוכח. אני קובע כי הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – החמרה בענישה בשל עבירה שהיא מעשה טרור), התשפ"ה–2024, אושרה בקריאה טרומית, ותעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה ראשונה. << הצח >> הצעת חוק להגנה על אנשי ציבור ישראלים מפני פעילות של בית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג כנגד מדינת ישראל, התשפ"ד–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/4711/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת עמית הלוי) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבריי חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק להגנה על אנשי ציבור ישראלים מפני פעילות של בית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג כנגד מדינת ישראל, התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת עמית הלוי. אני מזמין את חבר הכנסת עמית הלוי להציג את החוק. עשר דקות לרשותך. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, אזרחי ישראל, החוק הזה, חוק האג – שאנחנו מתחילים את החקיקה שלו היום, ואני מקווה שנשלים אותו בהקדם – למעשה משקף שלושה עקרונות שאותם אני אציג כאן. העיקרון הראשון הוא שפעם ראשונה הכנסת במלחמה הזאת עוסקת לא רק בנשק אלא גם בצדק. בשביל לנצח במלחמה צריך את שני הדברים: צריך גם צדק וגם נשק. אם יורשה לי לתקן את ראש הממשלה הראשון שלנו בן-גוריון, שאמר "גורל ישראל תלוי בשני דברים: בכוחה ובצדקתה" – זה משפט נכון מאוד, רק את הסדר צריך להפוך: בצדקתה ובכוחה. הדבר הראשון זה הצדק. זה מה שקובע בסופו של דבר. זה מה שקובע בחברה האנושית. זה מה שקובע אצל בני האדם שנבראו בצלם אלוהים, ולכן זה הדבר החשוב. פעם ראשונה אומרת כנסת ישראל היום – אנחנו אומרים בפומבי בקול ברור מי הצדיק ומי הרשע, מי רוצח העם ומי מגן כדי שלא יהיה כאן רצח עם, מי מדבר בשם המוסר והאמת והטוב ומי מדבר בשם הרשע והעוול והברבריות. ובמובן הזה בית הדין בהאג, כפי שהוא התגלה לכולנו – אני מדבר על ההרכב הנוכחי, על הסטנדרטים הנוכחיים שלו – הוא בהחלט ראוי להיות מוגדר אויב לכל דבר ועניין. אויב של הצדק, אויב של מוסר, האויב של המצפון האנושי. וזה הדבר הראשון שאנחנו עושים כאן. הדבר השני – כן, זה אותו בית הדין, אגב, שבאמנת רומא נאמר שהוא מוקם כדי להוציא צווי מעצר כדי – אני מצטט – להביא לדין יחידים הנאשמים בפשעים המזעזעים את מצפון האנושות. אז זה הדבר הראשון שאנחנו עושים בחוק הזה, אנחנו פונים למצפון האנושות ואנחנו מנקים אותו מהזוהמה המוסרית שבית הדין בהאג מטיל על המצפון הזה, ואנחנו מטהרים אותו מכל הרשע שההרכב הזה של בית הדין בהאג מייצג ועושה בפועל. מה זה להציג, אדוני שר המשפטים, צווי מעצר על ראש הממשלה ועל סנוואר ביחד? זה כמו שבנירנברג היו מציגים צווי מעצר לצ'רצ'יל ולהיטלר ביחד. זה מצפון האנושות? זה מוסר? זה משהו שקשור למוסר? אגב – שלמה המלך אמר: "מצדיק רשע ומרשיע צדיק תועבת ה' גם שניהם". יש דבר כזה להרשיע צדיק, זה דבר רע מאוד; להצדיק רשע זה דבר רע. לשים את שניהם ביחד, לשים את הצדיקים והרשעים ביחד – זו תועבה. גם להצדיק את הרשע וגם להרשיע את הצדיק – זאת כבר תועבה כשאתה עושה את זה ביחד. אז זה דבר ראשון שאנחנו עושים, ואני מאוד שמח על הגיבוי החזק של ראש הממשלה בנימין נתניהו לחוק הזה, כדי שמדינת ישראל קודם כול תניף את דגל הצדק. דבר שני שאנחנו עושים בחוק הזה הוא שמורידים את הגלימות, את הכסות. אחד הדברים הכי שפלים מבחינה מוסרית הוא להתהדר בכסות מוסרית, להתהדר בכסות הומניטרית – אנחנו כבר רגילים למודל הזה – אבל באמת להיות שותף לרשע ולברבריות הכי גדולה. אז מה שאנחנו עושים בחוק הזה הוא קודם כול להסיר. הדבר השני שאנחנו עושים בו הוא להסיר את הגלימות, גלימות השופטים, המראה הפסאודו-מוסרי, כאילו אתה נכנס להיכל הצדק ואתה מייצג, אתה שופט של בית הדין בהאג – השופטים, אני מדבר על בית הדין הפלילי, כמובן, מייצגים את הצדק ואת המשפט. אנחנו מסירים את הכסות הזאת; זה נכון גם לכסות מוסרית משפטית, וזה נכון גם לכסות של מוסר דתי, כאילו בשם אמונה. מה שאנחנו רואים לנגד עינינו, את אותם אויבים ברברים – כאילו בשם אמונה – והם הכופרים היותר-גדולים, כאילו בשם מוסר דתי מייצגים מונותאיזם מעוות, רצחני, דכאני. אז זה הדבר השני שאנחנו עושים. אנחנו לא מכירים את זה רק בבית הדין בהאג – מכירים את זה באונר"א, מכירים את זה בארגונים הומניטריים. הכסות היא הומניטרית, ואתה מוריד את הגלימה – אתה רואה את החרבות, אתה רואה את מטעני הנפץ, את חגורות הנפץ. רק תוריד את הגלימה של השופטים – תראה את מטעני הנפץ, את חגורות הנפץ על גופם. אפרופו אונר"א, אחד הדברים ההזויים בצווי המעצר האלו של בית הדין בהאג הוא שהם נסמכים על נתונים כשהם אומרים שכאילו ישראל עשתה פשעים נגד האנושות. כשהם מאשימים אותם – את ראש הממשלה ואת שר הביטחון לשעבר – בפשעי מלחמה, הם מסתמכים לא פחות על נתוני אונר"א, כאילו מצא מין את מינו, הלך הזרזיר אצל העורב. עוד פעם ארגון עם שם הומניטרי ועם דאגה כביכול לסעד ולתעסוקה, והוא דואג בעיקר לסעד של הרוצחים ולתעסוקה של הטרור. זה הדבר השני. העיקרון השלישי, שחשוב לומר אותו כאן בכנסת ישראל, הוא שהחוק הזה מגן על סמכותה, ריבונותה של מדינת ישראל ושל מערכת המשפט הישראלית. הרי מה יקרה אם לא יהיה החוק הזה? יבוא אזרח – ואנחנו כבר רואים את הניצנים של זה – ויפנה לבית הדין הבין-לאומי בהאג נגד אזרח אחר. בית המשפט עצמו, אני מצטט לכם מהאמנה – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נטע, נטע, זה מפריע. עליזה, זה מפריע. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – על בית המשפט עצמו, על הקמת בית המשפט, אותה אמנה שהתקבלה ב-1998, שישראל כמובן לא חתומה עליה – גם זה בגלל שאנחנו יודעים בדיוק שיהיה קשה מאוד לבית דין בין-לאומי במבנה של האו"ם היום, באופן מובנה, באופן אוטומטי, לא להיות אנטי-ישראלי. באותה אמנה נאמר כך: בית המשפט הפלילי הבין-לאומי נועד להיות מוסד קבוע, המשלים את מערכות המשפט הלאומיות הקיימות. הוא יהיה משלים לסמכויות שיפוט לאומיות. כשאנחנו מחוקקים את החוק הזה, אנחנו אומרים לכל מי שמעז לחשוב שהוא יפנה נגד אזרח ישראלי לבית הדין בהאג, או שישתף פעולה עם בית הדין בהאג – לא רק רשויות המדינה, שעל פי החוק אסור להן לשתף פעולה, אלא גם אזרח ישראלי – שכשהוא עושה את זה, הוא כופר בריבונות של מדינת ישראל, הוא כופר בסמכות של מדינת ישראל. כשהנשיא טראמפ הטיל את הסנקציות, לא לפני הרבה זמן, לפני כמה ימים, הביטוי המרכזי שלו היה – ואני אומר את זה כיוון שמדינת ישראל כאן עושה את החוק הזה; אנחנו נחוקק אותו באיחור של שנים רבות, ארצות הברית כבר עשתה זאת, אנחנו מצטרפים באיחור למה שנקרא Hague Invasion Act, מה שנקרא, חוק הפלישה להאג, שנועד להגן על אנשי השירות האמריקאי. כשהנשיא הטיל את הסנקציות, הוא אמר: ארצות הברית התנגדה באופן עקבי לסמכות השיפוט של בית המשפט הפלילי הבין-לאומי, כיוון שהיא פוגעת בריבונות של ארצות הברית. לכן העיקרון השלישי הוא העיקרון הזה: לא לאפשר את הכפירה בסמכות של מדינת ישראל ושל מערכת המשפט הישראלית. אני חושב ששלושת העקרונות הללו חשובים כשלעצמם. הם באים לידי ביטוי בחוק הזה. בחוק הזה אנחנו נעשה שלושה דברים בפועל: דבר ראשון, אנחנו נטיל סנקציות כלפי בית הדין וכל מי ששותף איתו לפעולות האלו, שכמו שאמרתי בהתחלה, הן פעולות רשע, פעולות עוינות כלפי מדינת ישראל; דבר שני, אנחנו נחייב בחוק הגנה על אזרחי ישראל ועל חיילי צה"ל, שניצבים בחזית של האיומים מפני לובשי הגלימות הללו, שכמו שאמרתי, הם חגורים חגורות נפץ מתחתיהן; דבר שלישי, להטיל סנקציות גם על אזרחים שיהינו לשתף פעולה עם האויב, במקרה הזה עם בית הדין בהאג בהרכבו הנוכחי ובסטנדרטים הנוכחיים שהוא מייצג. לכן, אדוני היושב-ראש וחברותיי וחבריי לכנסת, אני מבקש – אני מקווה מאוד שגם האופוזיציה תצטרף באופן מלא במקרה הזה, נוכח מה שגילינו בשנה האחרונה על בית הדין בהאג. חבר כנסת בליאק, חבר הכנסת דוידסון, כל מי שנמצא כאן: תצטרפו, תתמכו בחוק הזה. החוק הזה לא רק מגן על חיילי צה"ל, הוא מגן על הסמכות השיפוטית במדינת ישראל. הוא לא מאפשר לאזרחים לעקוף את הריבונות המדינתית. הוא בעיקר, בראש ובראשונה – ובזה אני אסיים – עושה את מה שמדינת ישראל הייתה צריכה לעשות מ-7 באוקטובר – להשתמש באמל"ח הכי חשוב שיש למדינה ולחברה, והוא הצדק. החוק הזה מבהיר מי הצודק ומי הרשע, מי המוסרי ומי הברברי. אני מבקש ומקווה שהחוק הזה יזכה לתמיכה רחבה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עמית, פעם ראשונה שאתה מסיים לפני הזמן. שאפו, שאפו. אני מזמין את שר המשפטים יריב לוין להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, חבר הכנסת עמית הלוי שוב מביא בפנינו הצעת חוק חשובה, ואני רוצה לומר גם לזכותך, חבר כנסת הלוי, אחרי עבודה מסודרת שעשית מול כל הגורמים כדי לדייק את הדברים ולהביא את זה בזמן הנכון, באופן הנכון – אני חושב שברגע שהדברים נעשים בצורה הזאת, באמת הדבר הזה מקל על היכולת להתקדם ולהביא את הדברים בצורה מדויקת וטובה. חבר הכנסת הלוי תיאר בצורה טובה ונכונה את האבסורד הזה שמתרחש במה שמכונה בתי הדין הבין-לאומיים בהאג, מוסדות שבינם לבין משפט אין דבר וחצי דבר. די אם נזכיר – אפשר לתת כל כך הרבה דוגמאות, אבל כדוגמה אחת ממש בולטת, זועקת לשמיים – את אותו בית דין, ה-ICJ, שבראשו ישב עד לא מזמן מי שמכהן היום כראש ממשלת לבנון, מדינת אויב למדינת ישראל. אני מסביר לא פעם לשרים ולמשפטנים שמגיעים לכאן מחו"ל, אני אומר להם: תראו, הרי כל הטענה כאילו אפשר בכלל לקיים במוסדות האלה איזה שיפוט אובייקטיבי, היא דבר מופרך מהיסוד. הרי בואו נניח שאותם שופטים שבאים ממדינות כמו לבנון – וזה בדרך כלל פלוס-מינוס מחצית משופטי בית הדין שבאים מבתי הדין, שמגיעים ממדינות שאינן מדינות דמוקרטיות בכלל – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – נניח אפילו שמי מהשופטים האלה הוא באמת אדם כל כך נקי, ומשפטן שלא מערב שום שיקול אישי – דבר שכמובן לא קיים – אבל נניח לרגע, והוא באמת באמת שומע טיעונים בנפש חפצה ואפילו משתכנע שהם נכונים. נו, אז מה הוא יעשה? הרי אם הוא יפסוק לטובת מדינת ישראל, לא רק שלא יוכל לחזור חזרה לארץ שממנה הגיע – אפשר רק לדמיין מה יקרה לקרוביו ולבני משפחתו וכו'. לכן ברור לגמרי שבתי המשפט האלה ובתי הדין האלה הם לא בתי דין ולא בתי משפט. זה דבר פוליטי לחלוטין, אנטישמי לחלוטין, מוטה לחלוטין. אני חושב שההצעה הזאת, שנועדה להסדיר שורה של דברים שנוגעים לחובתה של המדינה להגן על האנשים שפעלו בשירותיה – שוב, כפי שפירט, אני לא רואה טעם לחזור על הדברים של חבר הכנסת הלוי – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כבוד השר, זה לא מיותר אחרי שטראמפ החליט להטיל סנקציות? זה לא מייתר את החוק? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> לא, ממש לא. אני אסביר למה. א. אני חושב שזה שהנשיא טראמפ עושה דברים חשובים לא פוטר אותנו מלפעול; ב. צריך לומר שהצורך להתמודד עם המוסדות האלה הוא לא צורך שמתחיל ומסתיים בכהונתו של הנשיא טראמפ. בסוף הבעיה היא בעיה ארוכת טווח, והיא מחייבת התמודדות גם לטווח הארוך; ג. גם בטווח המיידי אנחנו בוודאי רוצים לסייע למהלכים שעושה הנשיא טראמפ, ולא שדווקא מתוך מדינת ישראל תהיינה פעולות שדווקא יקשו על הדברים האלה או יביאו אותנו למקומות לא טובים. ולכן, ברור שההצעה היא דרושה ונכונה. הסיכום של ועדת שרים לחקיקה הוא שההצעה תקודם בהסכמת משרדי ראש הממשלה, המשפטים, החוץ, הפנים, הביטחון והביטחון הלאומי ובתיאום עם משרד הכלכלה. יש דיוק נוסף חשוב – בסדר, אני לא מעריך שתהיינה בעיות, כי אנחנו באמת נמצאים כבר במקום די מדויק בהבנות. יש תיקון אחד חשוב שנאמר על ידי המל"ל ואני חושב שהוא נכון – שראש הממשלה ולא שר המשפטים צריך להיות זה שימנה את הגורם המוסמך כפי שאתה מגדיר אותו בנוסח הצעת החוק. וכמובן, באשר לפרק ג' להצעה, תצטרך להתבצע איזושהי עבודת מטה, שהדגשתי ואני מדגיש שוב, צריכה להתבצע באופן מהיר כך שלא תעכב את תהליכי קידום ההצעה הזאת כאן, בכנסת. אני רוצה לברך אותך, חבר הכנסת הלוי – זו הצעה סופר-חשובה – ולבקש מהכנסת לתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת עאידה? לא. חבריי חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק להגנה על אנשי ציבור ישראלים מפני פעילות של בתי הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג כנגד מדינת ישראל, התשפ"ד–2024. הצבעה. הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 28 נגד – 5 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק להגנה על אנשי ציבור ישראלים מפני פעילות של בתי הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג כנגד מדינת ישראל, התשפ"ד–2024, לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 28 בעד, חמישה מתנגדים, אחד נוכח. אני קובע כי הצעת חוק להגנה על אנשי ציבור ישראלים מפני פעילות של בתי הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג כנגד מדינת ישראל, התשפ"ג–2024, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת החוץ והביטחון לצורך הכנתה לקריאה ראשונה. << הצח >> הצעת חוק יישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה (הגבלת פעילות) (תיקון – איסור פעילות הרשות הפלסטינית בתחומי מדינת ישראל, אכיפה ועונשין), התשפ"ה–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/5011/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת יצחק קרויזר) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום – הצעת חוק יישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה (הגבלת פעילות) (תיקון – איסור פעילות הרשות הפלסטינית בתחומי מדינת ישראל, אכיפה ועונשין), התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת יצחק קרויזר. אני מזמין את חבר הכנסת יצחק קרויזר להציג את הצעת החוק. בבקשה. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, אני עומד כאן היום כדי להציג הצעת חוק חשובה מאין כמותה, הצעת חוק שאינה עוסקת רק בסעיפים משפטיים או בטכניקות חקיקה אלא בבסיס הקיום שלנו כמדינה ריבונית. מדובר בהגנה על הריבונות והמשילות הישראלית ועל זכותו הבלתי-מעורערת של העם היהודי לקבוע את עתידו בארצו. המציאות מחייבת פעולה נחרצת. מאז חתימת הסכמי אוסלו התחייבו נציגי הרשות להימנע מכל פעילות שלטונית בתחומי מדינת ישראל. החוק שנחקק בהתאם להתחייבות זו נועד למנוע הקמת נציגויות של הרשות בישראל ולחסום את ניסיונותיה לערער על ריבונותנו. אך לצערנו, המציאות מוכיחה שהרשות מפירה ברגל גסה את החוק הזה פעם אחר פעם. הרשות לא מסתפקת בשליטה באזורים שנמסרו לה במסגרת ההסכמים; היא מנסה להשליט את מרותה גם בתוך שטחי מדינת ישראל הריבוניים. בשנים האחרונות חזינו שוב ושוב בניסיונותיה להפעיל את מנגנוני השלטון שלה במדינת ישראל. במזרח ירושלים – הקמת נציגויות רשמיות במסווה של פעילויות חברתיות, גביית מיסים, פיקוח על מערכת החינוך ואף אכיפת חוקים על אזרחים ישראלים; באזור יהודה ושומרון שבשליטת ישראל מופעלים המנגנונים הביטחוניים שלהם בניגוד לחוק – מעצר ורדיפה גם של אזרחים פלסטינים שמכרו קרקעות ליהודים והפעלת מערכת משפטית המקבילה לזו של מדינת ישראל; תשלומים למחבלים ולמשפחותיהם, עידוד ישיר לטרור – מהלך שמוכיח שוב ושוב שהרשות תומכת ומפעילה טרור כנגד אזרחי מדינת ישראל. חברים יקרים, מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להפוך למדינה ריבונית על הנייר בלבד. ריבונות היא לא מונח תיאורטי, היא מציאות שיש לקיים ולאכוף בשטח. אמירה חד-משמעית: לא תהיה כאן ישות שלטונית נוספת. הצעת החוק שאני מביא בפניכם מהדקת את האיסור על הפעילות של הרשות ומוסיפה כלים נחוצים לאכיפתו. מה קובעת הצעת החוק? איסור מוחלט של פעילות של הרשות, פתח או אש"ף בתוך תחומי מדינת ישראל; הענקת סמכויות לשר לביטחון לאומי להורות על סגירת משרדים ופעילויות בלתי חוקיות של הרשות; אכיפה משמעותית נגד העבריינים – הפרת החוק תגרור עונשי מאסר כבדים, עד עשר שנים במקרים חמורים; הרחבת סמכויות הרחקה – הרשויות יוכלו להרחיק את מפרי החוק באזורי המפתח. הריבונות היא לא המלצה, היא חובה. חברים, ריבונות איננה משהו שניתן לוותר עליו ולהקל בו ראש. היא הבסיס לקיומה של המדינה. איננו יכולים להבליג על מציאות שבה גוף זר מקיים מנגנוני שלטון בתוך שטחנו. איננו יכולים להעלים עין מכך שבמזרח ירושלים, שוטרים של הרשות רודפים אחרי אזרחים ישראלים. הגיע הזמן לשים קץ להפקרות הזאת. אני אצטט את ראש הממשלה, מר בנימין נתניהו, שאמר: לא ניתן לרשות הפלסטינית לקבוע עובדות בשטח בתוך מדינת ישראל. הריבונות הישראלית היא מוחלטת ואיננה נתונה למיקוח. אני רוצה להודות לכל מי שעוסק בקידום הצעת החוק הזאת – לצוות לשכתי, למשרד לביטחון לאומי, לעו"ד דוד בבלי, למשרד ראש הממשלה, משרד המשפטים ומשרד הביטחון. הצעת חוק זו איננה עניין של ימין או שמאל. היא לא הצעת חוק פוליטית, היא הכרח קיומי. אני קורא מכאן, מעל בימת הכנסת, לחבריי גם מהקואליציה וגם מהאופוזיציה לתמוך בהצעת החוק הזאת ולהצביע בעד בקריאה הטרומית. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יצחק קרויזר. אני מזמין את כבוד שר העבודה הרב יואב בן צור להציג את עמדת הממשלה. עשר דקות לרשותך. << דובר >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת החוק הפרטית – הצעת חוק יישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה (הגבלת פעילות) (תיקון – איסור פעילות הרשות הפלסטינית בתחומי מדינת ישראל, אכיפה ועונשין), אשר הוגשה על ידי חבר הכנסת יצחק קרויזר. מדובר בתיקון לחוק הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה אשר נחקק לאחר הסכם אוסלו המכונה "הסכם ביניים". מטרת החוק היא שמירת ריבונות מדינת ישראל ומניעת פעילות כלשהי של גורמי פתח, אש"ף ורש"פ בשטח מדינת ישראל ללא היתר של מדינת ישראל. חוק זה תוקן כמה פעמים, והתיקון המשמעותי בעניינו, משנת 1997, הרחיב את תחולת החוק על פעילויות נוספות, כדי למנוע פעילות של רש"פ כאשר הלה חפצה לערוך מפקד אוכלוסין בתוככי שטח מדינת ישראל תוך הפרה בוטה של ריבונות מדינת ישראל. אומנם חוק זה מעגן עקרונות יסוד מהמשפט הבין-לאומי המנהגי, קרי שמירה על ריבונות המדינה, וכן את ההסכמות מכוח הסכם הביניים, אולם מעבר לכך החוק מעגן אלמנטים בסיסיים לעצם קיומה של מדינה באשר היא, קרי שמירת עקרון הריבונות ומניעת פעילות של ישות מדינית זרה בשטח מדינת ישראל ללא הסכמתה לכך. יצוין כי לאורך השנים הוציא השר לביטחון לאומי צווים מכוח חוק זה, בהתבסס על חוות דעת מודיעינית של משטרת ישראל ושירות הביטחון הכללי, כאשר הצו המוכר ביותר הוא הצו כנגד פעילות אוריינט האוס, אשר שימש בעבר את הרשות הפלסטינית ופעל בשטח ירושלים, ובכך פגע בצורה חמורה בריבונות מדינת ישראל. במסגרת הצעת החוק האמורה מוצע לערוך מספר תיקונים לחוק, והעיקריים שבהם הם הרחבת סמכות השר לביטחון לאומי להוציא צווים אף נגד הפת"ח ונגד אש"ף, שכן כיום סמכותו היא אך ורק נגד הרש"פ. כמו כן, מוצע למחוק את סמכות הממשלה כיום להוציא צווים כאמור נגד אש"ף, שכן סמכות זו תועבר, במסגרת הצעת החוק, לשר לביטחון לאומי; זאת, בדומה לסמכותו כיום להוצאת צווים נגד הרשות הפלסטינית. תיקון נוסף נוגע להענקת סמכות לשר לביטחון לאומי להוציא צווי הרחקה נגד אדם אשר מפר צווים אשר הוצאו מכוח החוק, וזאת בכדי למנוע הפרות נוספות מצד אותו אדם. לבסוף, מוצע לקבוע עבירה פלילית בחוק נגד אדם המפר צווים אלו בנסיבות רגילות, אשר עונשו יהיה חמש שנות מאסר, וכן בנסיבות מחמירות – הפרת הצו תוך ביצוע אלימות, איומים, הסתה לטרור או הסתה לגזענות – אשר עונשו יהיה עשר שנות מאסר. מדובר בהצעת חוק חשובה אשר מקדמת משמעותית את תכלית החקיקה ונתמכת על ידי גורמי המקצוע במשרד לביטחון לאומי ובמשטרת ישראל בכפוף לעריכת מספר תיקונים בה. הצעת החוק עלתה לדיון בפני ועדת השרים לענייני חקיקה ביום 16 בפברואר 2025, ובתום הדיון הוחלט על ידה לתמוך בהצעה בקריאה טרומית בכפוף לכך שהמשך קידומה יהיה בהסכמת המשרד לביטחון לאומי ומשרד ראש הממשלה ובתיאום עם משרד הביטחון ומשרד המשפטים. עוד נקבע כי סמכות הממשלה להוציא צווים נגד אש"ף לא תימחק מהחוק אלא תיקבע במקביל לסמכותו של השר לביטחון לאומי. לבסוף נקבע כי לעניין סעיף 1(5) להצעת החוק תתבצע עבודת מטה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להצעת החוק התנגד חבר הכנסת גלעד קריב. שלוש דקות לרשותך. אנא נמק והסבר את התנגדותך לחוק. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מי השר? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יש לך, השר יואב בן צור. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אה, כבודו – שאני אדע למי לומר "מכובדי". << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> באתי להגיד: השר איתמר בן גביר. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> חס ושלום. אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי וחברות הכנסת, מכובדי השר, האמת היא שאני יכול להבין את הצעת החוק של חבר הכנסת קרויזר, כי היא הולמת את תפיסת העולם שלו ושל המפלגה שלו. הם רואים ברשות הפלסטינית כאויבת על מלא מלא. הם חושבים שמדינת ישראל צריכה לבטל את ההסכמים עם הרשות הפלסטינית, ומבחינתם יש להכריז מלחמה על הרשות הפלסטינית כפי שיש להכריז על חמאס. אני לא מסכים לאף דבר מהדברים האלה, אבל כולם יודעים שזו עמדתם. << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> חבר הכנסת קריב, לשיטתך הרשות הפלסטינית – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> איך ממשלה בראשותו של אדם שחתם על הסכמים עם אש"ף והרשות הפלסטינית – – << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> הרשות הפלסטינית וחמאס זה אותו דבר, אותו דבר. חמאס אותו דבר. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – לחץ יד לערפאת ואירח את אבו מאזן במעון הרשמי בבלפור כשדגל פלסטין ניצב מאחוריו, ועד היום הזה תומך בעמדה שצריך לשמור על ההסכמים האלה – איך ממשלה בראשותו תומכת בכזה חוק? את זה אני לא יכול להבין. איך אמר המלך ינאי לרעייתו שלומציון: יותר גרועים מהפרושים הם הצבועים שעושים את עצמם כפרושים. נכון. אל תפחדי מאלה, אל תפחדי מאלה. הכי תתייראי מהצבועים – לחץ את היד לערפאת, אירח את אבו מאזן, עד הרגע הזה שולח את המח"טים של צה"ל ביהודה ושומרון לדבר שלוש פעמים בשבוע עם המקבילים שלהם במנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית אבל בא לכאן כמו איזה אבו עלי, חוק נגד הרשות הפלסטינית. עכשיו, אתם רוצים משילות במזרח ירושלים, מי מפריע לכם לעשות משילות במזרח ירושלים? מה אתם חושבים, שבגלל שאתם לא מצליחים להבטיח משילות לא במזרח ירושלים, לא בלוד, לא ברמת גן ולא בחדרה, אז אם תביאו איזה חוק מצ'וקמק ותתמכו בו פתאום תהיה משילות? גם תסתכלו על סעיפי החוק. אני לא מבין, נתניהו יכול לתלות את דגל פלסטין בבית בבלפור, אבל אם מחר אוניברסיטה בישראל תקיים כנס אקדמי ותזמין אליו נציגים מהרשות ותאמר שהכנס מאורגן למשל ביחד עם משרד איכות הסביבה הפלסטיני, אז היא עוברת על החוק? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. בבקשה לסיים. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> זה מה שכתוב בחוק שלכם. לקרוא אתם יודעים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בבקשה לסיים, גלעד. אני מבקש, גלעד. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> זה שאתם צבועים לא אומר שאתם לא יודעים לקרוא. קראתם את החוק ההזוי הזה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> קריב, לא מפריע לך שהם משלמים לרוצחים? לא מפריע לך שהם משלמים לרוצחים? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תורידו אותו. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אני יורד, אני יורד. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, לא. אתה לא יורד. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> קראתם את החוק ההזוי שאתם תומכים בו? << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> קצת מוסר, קצת ערכים. מוסר, ערכים. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> חבורה של צבועים שלא יודעים לקרוא חקיקה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> על מי אתה מדבר? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. חבריי חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק יישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה (הגבלת פעילות) (תיקון – איסור פעילות הרשות הפלסטינית בתחומי מדינת ישראל, אכיפה ועונשין), התשפ"ה–2024. הצבעה. הצבעה מס' 11 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 40 נגד – 11 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק יישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה (הגבלת פעילות) (תיקון – איסור פעילות הרשות הפלסטינית בתחומי מדינת ישראל, אכיפה ועונשין), התשפ"ה–2024, לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 40 בעד, 11 מתנגדים, שני נוכחים. אני קובע כי הצעת חוק יישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה (הגבלת פעילות) (תיקון – איסור פעילות הרשות הפלסטינית בתחומי מדינת ישראל, אכיפה ועונשין), התשפ"ה–2024, אושרה בקריאה הטרומית, ותעבור לדיון בוועדת החוץ והביטחון לצורך הכנתה לקריאה ראשונה. << הצח >> הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – ריבית על יתרת זכות), התשפ"ג–2023 << הצח >> [מס' פ/1446/25; דברי הכנסת, חוב' ז', ישיבה 230.] (הצעת חבר הכנסת ינון אזולאי) << הצח >> הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – ריבית על יתרת זכות), התשפ"ג–2023 << הצח >> [מס' פ/3185/25; דברי הכנסת, חוב' ז', ישיבה 230.] (הצעת חבר הכנסת אחמד טיבי) << הצח >> הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – ריבית על יתרת זכות), התשפ"ג–2023 << הצח >> [מס' פ/3849/25; דברי הכנסת, חוב' ז' ישיבה 230.] (הצעת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבריי חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – ריבית על יתרת זכות), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת ינון אזולאי. להצעת החוק הוצמדו שתי הצעות חוק נוספות: הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – ריבית על יתרת זכות), של חבר הכנסת אחמד טיבי, והצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח), של חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון. הצעות החוק נומקו ביום 11 בדצמבר 2024. אני מזמין את כבוד השר יואב בן צור, כרגיל, להשיב להצעת החוק. << דובר >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ועדת שרים לענייני חקיקה החליטה לתמוך בקריאה הטרומית בהצעת החוק, בכפוף לכך שהמשך הליכי החקיקה יקודמו בהסכמת משרד האוצר ובתיאום עם בנק ישראל ומשרד המשפטים. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת חמד עמאר מתנגד. לרשותך שלוש דקות. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אנחנו יכולים להגיב לחוק, לא? להגיב להודעה של השר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להגיב להתנגדות שלו, אתה רוצה? << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> בהמשך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא. הוא רוצה להשיב. זו הצעת חוק שלו. יש שלושה מתנגדים? בסדר. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> היושב-ראש מלול – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תגיד שאתה מתנגד להצעת החוק של מרדכי ביטון, כדי שהוא יוכל להשיב לך. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מתנגד להצעת החוק, ואני אגיד לכם למה אני מתנגד להצעת החוק – כי לא נקבע אחוז הריבית. על מינוס יש אחוז ריבית, זה מגיע ל-15%, כאן אתם לא קובעים אחוז ריבית. תעלו לכאן, תשכנעו אותי, אולי אני אצביע איתכם. תגידו לי כמה אחוז ריבית אתם קובעים. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אנחנו לא מאמינים שתצטרף. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> קודם כול, עליתי לכאן כי אנחנו בשנת 2025 והיישוב בית ג'ן יצא לגיוס המונים כדי לממן פרויקטים בסיסיים בתוך היישוב. זו תעודת עניות למדינת ישראל; זו תעודת עניות לממשלת 7 באוקטובר; זו תעודת עניות לראש הממשלה, שעלה לכאן וענה לי. בחודש יוני הוא הבטיח לראשי רשויות שהוא יביא תוכנית חומש עד חודש אוקטובר. בחודש יולי, כשעלה וענה לי על זה שאמרתי שאין תוכנית חומש, הוא אמר לי באופן ברור שתהיה תוכנית חומש לעדה הדרוזית שתקדם את היישובים הדרוזיים. אתם מבינים שיישוב כמו בית ג'ן, ששכל הכי הרבה חיילים במדינת ישראל, יחסית למספר האוכלוסייה במדינת ישראל, יישוב שאחוז הגיוס בו הוא הגבוה במדינת ישראל, יישוב שחונך על נתינה וגיוס לצה"ל וביטחון המדינה, מה הוא עושה עכשיו? מממן פרויקטים באמצעות גיוס המונים, שאזרחי מדינת ישראל יתרמו לו. בשביל מה? בשביל להקים מגרש כדורגל. מגרש כדורגל אין ביישוב בית ג'ן. בשביל להקים אולם ספורט. אולם ספורט בבית ג'ן – אין. בריכה עירונית בבית ג'ן – אין. אז אתם רוצים להגיד לי, הקואליציה הזאת, שזה מצב נורמלי שאנשים ילכו לחפש תרומות? תושבי בית ג'ן בעצמם תורמים. יש משפחות שבמקום שהאבא יקנה שקית חלב לבן שלו, הוא הולך ותורם למועצה בשביל שתקים אולם ספורט או מגרש כדורגל או בריכת שחייה. לכן אני אומר לכם, בושה של ממשלה, בושה של קואליציה. תתביישו לכם אם בשנת 2025 יישוב דרוזי צריך לצאת לגיוס המונים. תודה לכם. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, מכובדי השר, אני מתנגד להצעת החוק מכיוון שאני סבור שלפני שאנחנו מקדמים הצעות חוק מהסוג הזה, שאפשר לומר שאלה הצעות חוק חשובות לטובת האזרחים, אנחנו חייבים לחשוב על רפורמה כוללת במערכת הבנקאית כדי לקדם תחרות אמיתית במערכת הבנקאית ולא לטפל בנושא הזה על ידי פלסטר על פלסטר על פלסטר. מעבר לזה, לפני יומיים פורסם דוח שנתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בנושא הכלכלי. זו השנה השנייה שבמדינת ישראל נרשמה צמיחה שלילית לנפש; זו שנה שבמדינת ישראל נרשמה צמיחה שלילית למגזר העסקי; זו שנת שיא של יוקר מחיה למשקי בית, וזו השנה שבמדינת ישראל נרשם הגירעון הכי גבוה במערב, הכי גבוה – 8.3% – אפרופו הוויסקי ששר האוצר הבטיח לי, ונעלמו עקבותיו. אנחנו היום לקראת – או אפשר להגיד כבר בתוך – דיוני התקציב של 2025, שאין בהם מנועי צמיחה. בקואליציה אוהבים לדבר על ביטחון. אתם מדברים על ביטחון, נכון? אז אני מודיע לכם, דווקא על סמך מסקנות ועדת נגל, על מה שאפשר לדבר, היכולת של מדינת ישראל לעמוד באתגרים הביטחוניים החשובים שעומדים בפנינו תלויה במידה רבה בצמיחה הכלכלית במשק. אם המצב הבלתי-נסבל הזה של צמיחה שלילית, של אי-שילוב אוכלוסיות שלמות בשוק העבודה, של מגזר ציבורי מנופח עם משרדים פיקטיביים, עם כספים קואליציוניים – אם המצב הזה יימשך, זה ימשיך לפגוע לא רק ברמת החיים של אזרחי מדינת ישראל, אלא באופן ישיר גם ביכולת שלנו כמדינה לעמוד באתגרי הביטחון שעומדים בפנינו. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת מיכאל ביטון, אתה רוצה להשיב. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> הוא משיב למתנגד. יש שניים. שני משיבים, אבל שני משיבים מתוך המציעים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מוכן להתחלק בזמן שלי עם ינון. ואם אני מוותר, הוא יכול? אני אוכל להגיד משהו מהצד? ינון, בוא, אני נותן לך את זכות הדיבור. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אתה רוצה לעלות, חבר הכנסת אזולאי? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בוא, הם מסכימים. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> שניים יכולים להשיב, אז חבר הכנסת אזולאי יכול להשיב. אחרי זה – חבר הכנסת אחמד טיבי. אתה ויתרת. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני רוצה, אבל אני נותן את שלי לינון. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לא, סליחה, ויתרת. יש רק שניים. היה לנו כבר מתנגד. חבר הכנסת מיקי לוי, אתה רוצה להתנגד? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב בראש. כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, חמד עמאר, אני רוצה להגיד לך, קודם כול תדע שהוא חוק טוב. מה קרה פה? << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תשכנע אותי. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> הבנקים לוקחים לנו ריבית חריגה על המינוס. בריבית החריגה אפשר להגיע עד 19% ריבית, אבל אם יש לך 1,000 שקל, 2,000 שקל, 30,000 בעו"ש, אומרים לך: כלום. למה כלום? אז אתה בא ואומר לי שייתנו לי אותו הדבר, 19%. אני לא רוצה לקבוע, אתה יודע למה? כי אם אקבע זה למעשה התערבות בתחרות, התערבות באחוזים של הבנקים, ואז למעשה אתה גורם להתערבות בתחרות. אני לא רוצה להגיע למקום הזה, אבל אני כן רוצה שתהיה להם תחרות. איך תהיה להם תחרות? אני אומר: קודם כול תהיו חייבים בריבית, ועכשיו תתחילו להתחרות ביניכם. האמת, אני גם לא מצפה שיביאו 19%, אבל שיגיעו למצב שהם מביאים. לא יכול להיות שהבנקים חוגגים על אזרחי ישראל. פגשו אותי אנשים ואמרו לי: תשמע, בפעם שעברה הצגת את החוק, למה לא הצבעת עליו? אתה לא יודע כמה זה חשוב. אז אם אלה טייקונים שיש להם 300,000–400,000 שקל, זה לא החוק, שיירגעו. אנחנו לא באים לדאוג להם. אנחנו באים לדאוג לאנשים שיש להם כמה עשרות אלפי שקלים, או שהוא מכר דירה ועכשיו יש לו בעו"ש, או לאישה מבוגרת שלקחה את הפנסיה ומפחדת לשים אותה באיזשהו מקום בפיקדונות, ואומרת: תעזוב אותי, אני רוצה לראות את הכסף מול העיניים. לטייקונים אני לא דואג. החוק הזה הוא לא בשביל הטייקונים. הינה, אני אומר גם לבנק ישראל ואני אומר לבנקים: אל תדאגו, אני לא דואג להם, כי גם אתם טייקונים. כל הבנקים האלה גם טייקונים וגם בכם צריך לטפל, ואנחנו נטפל בכם, זו רק תחילת הדרך. אמרתי את זה בפעם שעברה ואגיד את זה גם עכשיו. גם על הפיקדונות אין שום חוק שמחייב את נגיד בנק ישראל לחייב את הבנקים. אם הוא רוצה לחייב אותם לתת להם ריבית, הוא לא יכול, אין לו חוק שמחייב את זה. מה קורה עם כל העמלות שלנו? מה קורה עם הוראת קבע, למשל? מה קורה? הוראת קבע חוזרת של 18 שקלים – אתה משלם בין 29 שקלים ל-39 שקלים או 40 שקלים וצפונה. מה, השתגענו? אין לך כסף – לאותו אחד – לח"י שקלים האלה, אבל יש להם כסף למה? לקחת את העמלה. לאן הגענו? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> 450 מיליארד שקל עו"ש. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> בדיוק. אתם יודעים מה זה 450 מיליארד שקל? תקציב מדינה יש להם – והם משתמשים בזה, שלא יספרו לי סיפורים – אם זה בעו"ש אנחנו לא משתמשים. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> הם מרוויחים על זה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> הם משתמשים, חוגגים על זה, מרוויחים על זה, מרוויחים על זה ומרוויחים על זה. הגיע הזמן – – – << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> 9 מיליארד. מרוויחים 9 מיליארד. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> 9 מיליארד. הגיע הזמן שנעשה לזה סוף. הבנקים, תתחילו לרעוד בכיסאות שלכם, התחלנו לטפל בכם. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. בבקשה, חבר הכנסת אחמד טיבי. בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, אני רוצה לשכנע את חבר הכנסת בליאק, שעלה להתנגד, שהצעת החוק הזאת היא הצעה טובה, צרכנית ועוזרת לאזרח. מי שמפקיד כסף – יש 450 מיליארד שקל בעו"ש בבנקים. תקציב מדינה ממש. עכשיו, הבנקים גובים ריבית על המינוס – זה יכול להגיע עד 10% לפעמים – אבל על הפלוס בעו"ש – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת, מעל 10%, בגלל שיש לך חריגה מהמסגרת. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מעל 10% כשיש חריגה מהמסגרת, צודק חבר הכנסת רוט. אבל על הפלוס – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> גם על המסגרת יש. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – כלום, נאדה, אפס. הבנקים רק מרוויחים. יש הערכה שהם מרוויחים מהריבית הזאת 9 מיליארד שקל בשנה. אגב, ארגון לובי 99 טיפל ועקב אחרי זה וציין את המספרים האלה. לכן הגיע הזמן שנחוקק את החוקים האלה, חבר הכנסת אזולאי, שלא רק הבנקים ירוויחו, שגם האזרח ירוויח מהכסף שלו, שהוא צבר – פלוס, יתרה בעו"ש – לא בפיקדונות, בעו"ש. לכן, אין יותר צודקת מהצעת החוק הזאת, חבר הכנסת בליאק. אני מקווה שההסברים האלה שנתתי כאן על הצורך לתת ריבית על הפלוס, על היתרה בעו"ש, על ידי הבנקים ישכנעו אותך, ואתה תצביע יחד עם כל חברי הכנסת להצעות החוק האלה. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. אם כן, חברי הכנסת, נעבור כעת להצבעה. תחילה נצביע על הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – ריבית על יתרת זכות), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת ינון אזולאי. הצבעה. הצבעה מס' 12 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 25 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – ריבית על יתרת זכות), התשפ"ג–2023, לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> 25 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – ריבית על יתרת זכות), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת ינון אזולאי, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לדיון בוועדת הכלכלה לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. חברי הכנסת, נעבור להצביע על הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – ריבית על יתרת זכות), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת אחמד טיבי. הצבעה. הצבעה מס' 13 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 29 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – ריבית על יתרת זכות), התשפ"ג–2023, לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> 29 בעד, ואין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – ריבית על יתרת זכות), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת אחמד טיבי, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לדיון בוועדת הכלכלה לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – ריבית על יתרת זכות), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון. הצבעה. הצבעה מס' 14 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 34 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – ריבית על יתרת זכות), התשפ"ג–2023, לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> 34 בעד, ואין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – ריבית על יתרת זכות), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לדיון בוועדת הכלכלה לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת הנמלים (פרק הזמן המרבי למתן שירות מקדים לפריקת מטען מאוניות), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/1585/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק לתיקון פקודת הנמלים (פרק הזמן המרבי למתן שירות מקדים לפריקת מטען מאוניות), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת עודד פורר וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את חבר הכנסת פורר להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני, עשר דקות לרשותך. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני השר, הסוגיה שלפנינו היא בראש ובראשונה סוגיה של יוקר מחיה. תראו, אדוני השר, אדוני סגן השר, הכאוס שמתחולל כרגע בנמלים במדינת ישראל הוא לא תקלה, הוא מחדל. הוא מחדל שמונע מסחורות חיוניות להיכנס לישראל בזמן; הוא מחדל שהתוצאה שלו היא עליית יוקר המחיה; הוא מחדל שפוגע ביצואנים ובמפעלי התעשייה; והוא מחדל שמהווה עוד עדות לשיתוק שאוחז בממשלת ישראל, שאוזלת ידה מובילה לכך שסחורות תקועות בכניסה למדינת ישראל. אדוני סגן השר, הנתונים לא משקרים – עשרות אוניות תקועות מחוץ לנמלים, עומדות על עוגן בעיקר עם מטען כללי וצובר יבש שמיועד לתעשייה, לבנייה ולצרכים חיוניים של המשק. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, אפשר לקבל שקט במליאה? סליחה. כן, בבקשה, חבר הכנסת. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני רק אזכיר, סגן השר, ש-99.6% מסחר החוץ של מדינת ישראל מגיע דרך הים ומהווה 60% מהתמ"ג. כל יום עיכוב של אונייה עולה למשק הישראלי בין מיליון ל-1.2 מיליון דולר, ובזמן שהמשק הישראלי מדמם בגלל הפקק של האוניות מחוץ לנמל, מה עושה שרת התחבורה? טסה לעוד כנס, עוד ועידה, עוד צילום יח"צ – הכול מעבר לים, כאילו כאן הכול גן עדן. עכשיו, הבעיה פה היא לא רק אישית; יש פה בעיה מערכתית – ממשלה שמדברת כל היום על משילות, אבל בפועל לא מסוגלת לקבל החלטות פשוטות שיאפשרו לפתוח את הנמלים. יש רציפים חדשים בנמלים – נמל המפרץ, נמל הדרום – שעומדים ריקים ומחכים לאישור ממשלתי לשימוש – אישור שהיה קיים עד לפני שנה, אבל נשלל מסיבות לא ברורות. או שאולי הסיבות כן ברורות, כי הממשלה נרתעת מלהתעמת מול ועדי עובדים, מול קבוצות לחץ ולוביסטים, ומגישה את החשבון הזה ישירות לאזרחי ישראל, שנאנקים תחת יוקר המחיה. חברי הכנסת, כל עוד ממשלת ישראל לא נותנת את האישור הזה, הנמלים מפוצצים, האוניות ממתינות, והאזרחים הם אלה שמשלמים את המחיר. התאחדות התעשיינים, איגוד לשכות המסחר ולשכות הספנות זועקים, אבל במשרד התחבורה – עסקים כרגיל. לא שומעים את קול הזעקה, אולי בגלל שהוא לא עובר מבעד לחלונות העבים של טרקליני ה-VIP בשדות התעופה. אני רואה את השרה מבקרת בהונגריה, בהודו, בפריז או במרוקו – אני מציע לה ללכת ולבקר דווקא ברציפים הריקים האלה, שלא מופעלים, ולראות את האוניות שממתינות בחוץ. עכשיו, כשאני אומר שזו לא גזרת גורל אלא נתון להחלטה, זה על סמך ניסיון. בממשלה הקודמת ידע שר האוצר אביגדור ליברמן לאפשר את השימוש ברציפים הללו ולחסל את הפקק שהיה בכניסה לנמלים – כשאנחנו נכנסנו לממשלה, שקיבלנו שוב מאותה חבורה שמרשה לעצמה להתעלם מהמצב במשק הישראלי. המקסימום שמצליחה הממשלה הזאת לעשות בענייני יוקר המחיה הוא לשחרר הודעה לעיתונות. בטח שהיא לא מצליחה לשחרר את המדינה מהפקקים בכניסה לנמלים, כמו שאתם לא מצליחים לשחרר אותנו מהפקקים בכבישים בכניסה לערים. לכן, חברי הכנסת, הצעת החוק שאני מביא היום היא לא רק חיונית, היא דחופה. זה חוק שיקבע שלנמלים יהיה פרק זמן מקסימלי לפריקת האונייה ולא יותר מ-72 שעות המתנה על עוגן. אם היא לא תעמוד, אם הנמלים לא יעמדו בפרק הזמן הזה, הם ישלמו קנס. אם הממשלה לא מסוגלת לקבל את ההחלטות האלה לבד, נקבל אנחנו את ההחלטות בשבילה. חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת היא מבחן לכולכם – גם קואליציה וגם אופוזיציה, כי זאת לא שאלה פוליטית, זאת שאלה פשוטה: האם אתם בעד אזרחי מדינת ישראל, או שאתם בעד הביורוקרטיה והמחדלים של הממשלה? האם אתם רוצים להוריד את יוקר המחיה, או שאתם בסך הכול משרתים של ועד עובדים וקבוצות לחץ? ואני אומר לכם: תתחייב הממשלה – אפשר להוריד את הצעת החוק הזאת. תגידו שאתם חותמים, ששרת התחבורה תגיד: היום אני חותמת על אישור לרציפים האלה להתחיל לפעול – לא נצטרך את הצעת החוק הזאת, כי הפקק הזה פשוט ייעלם מהכניסה לנמלים, הסחורות האלה ישוחררו, ואפשר יהיה קצת להיאבק ביוקר המחיה שמאמיר. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים הרב אורי מקלב להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> למה? איפה השרה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> השרה ביקשה להשיב בפרלמנט במרוקו. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברי הכנסת, אבקש רגע שקט. חברי הכנסת, בואו נשמע את תשובת סגן השר, הרי ביקשת תשובה. << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חברי הכנסת – – << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> תרבחו ותסעדו. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> – – אני נמצא פה בארץ, ואני מתכבד לענות לך, חבר הכנסת פורר. באתי במיוחד כדי לענות לך, ואני מכבד את הצעת החוק הזו. אני חושב שיש בה גם היגיון ודברים נכונים. כמו שאמרת, המספרים לא משקרים, ובסופו של דבר יש מצוקה ויש המתנה, ויש לך – אתה רוצה למנוע דרך החקיקה. אבל אני אקריא לך את התשובה המקצועית שקיבלתי, ונראה אם אני אוכל אחרי זה להוסיף על זה דברים. בהצעת החוק לתיקון פקודת הנמלים של חבר הכנסת עודד פורר ואחרים מוצע לקבוע פרק זמן מרבי של 72 שעות ממועד הגעת האונייה לנמל עד לתחילת פריקתה בפועל. על פי המוצע, כאשר עיכוב בפרק הזמן המרבי המוצע ישית על מפעיל הרציף הפחתה בדמי הניהול שלהם הינו זכאי לפי צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שירותי נמל), התשע"א–2010 – אני קורא את זה בשביל הפרוטוקול, אף שאתה אמרת את זה בדבריך כשהצעת את הצעת החוק. התשובה היא: הצעת החוק לוקה בקשיים משפטיים ויישומיים רבים – אחד, ההצעה אינה עולה בקנה אחד עם כללי נוהל התור התפעולי וצווי הפיקוח על שירותי נמל – אני מבין שמסבירים פה: בגלל שיש כמה סוגי אוניות, וזה לא נכון לגבי כל אוניית מכולות. אוניית נוסעים מקבלת עדיפות, אוניית מכולות בעדיפות שנייה, מטענים ודגנים הם אחרונים ברשימה – כמו גם עם תיקוני חקיקה שכבר נמצאים בקנה ועקרונות המדיניות שנקבעו, לרבות עידוד תחרות והפחתת רגולציה. ההצעה אינה מתחשבת בשינויים מבניים שנערכו במשק הנמלים או בהסדרים מקובלים בשוק הספנות. מעל לכול היא חוטאת למטרתה, ויישומה עלול להוות תמריץ שלילי להתייעלות התפעולית המיוחלת, משום שמנגנון ההפחתה המוצע חסר גמישות באופן שאינו ראוי ואינו מתחשב בסיבות לעיכוב האונייה או בגורם האחראי לכך. תוצאת הדברים אף עלולה להיות החרפת משכי ההמתנה של המטען הכללי והצובר ויצירת תמריץ שלילי למפעילי הרציפים לפריקת מטענים אלו. סיבה שלישית, שבעיניי היא גם אולי אפילו הסיבה המהותית, חבר הכנסת פורר: ההצעה אינה האכסניה – אני לא משפטן, אבל לטענת המקצועיים, זו הטענה המרכזית – ההצעה הזאת אינה האכסניה המשפטית המתאימה, אשר מוסדרת בצו הפיקוח ובתקנות הנמלים, התשל"א–1971. אתה מבקש לתקן בתיקון פקודת הנמלים – זה צריך להיות בכלל תיקונים בצו הפיקוח על המחירים. כל שינוי בנושא מחייב בחינה כוללת ורחבה של ההשלכות התפעוליות והכלכליות, והדבר לא מקבל ביטוי במסגרת ההצעה הנדונה. לצד זאת יצוין כי משרד התחבורה ורשות הספנות והנמלים פועלים בכלים ובאמצעים העומדים לרשותם על פי דין להתמודדות עם סוגיית משכי ההמתנה של האוניות. בדיון שנערך בוועדת השרים הוחלט לדחות, ועל כן הממשלה מבקשת להתנגד להצעת החוק. אבל בכל אופן, אני כן אגיד כמה משפטים: אני לא הסתפקתי בתשובה המקצועית שנתנו לי, ואני ביקשתי לדבר עם זה שערך אותה. ניהלתי איתו שיחה ארוכה היום שוב כדי להבין למה באמת הסעיפים האלה נכונים, וזה רק יגרום לתמריץ שלילי, וזאת לא אכסניה – על זה אני לא יודע, אמרתי לך שזו לא אכסניה מתאימה – זה בצו הפיקוח על המחירים, ולא בתיקון פקודת הנמלים, עם כל מיני השלכות שזו לא אכסניה מתאימה, זה יכול להיות. אבל גם בנושא העקרוני – בעצם יש לנו שלושה שחקנים במקרה הזה, בהצעת החוק שלך, חבר הכנסת פורר: יש את בעל המכולה, בעל המטען, שהוא בעל המכולה ­– רוב המטענים הם מכולות, ואתה מתכוון אליהם ודאי לפני שאתה מדבר על דגנים או על – בכל אופן, בעל המטען, בעל המכולה, שיכול להיות או אדם פרטי או בעל עסק או יבואן, נמצא; גם חברת הספנות, שהיא זאת שמובילה, והיא זאת שמשלמת את שירותי הניטול לבעל או זכיין הרציף. אם אנחנו רוצים לקנוס, בעל חברת הספנות – חברת הספנות לא תשלם לבעל הרציף, אז כמה דברים ייעשו כאן. בעל הרציף הרבה פעמים לא אשם שהוא לא יכול – הוא מעמיד עובדים, מביא פועלים, יש בעיית מזג אוויר, לדוגמה, שיכולה לעכב את האוניות, יש מפעילים אחרים, כמו אלה של הים, ועוד כאלה שמכוונים, שהם אלה שלא יכולים לתת את השירותים. יש סדרה שלמה של נותני שירותים שבעל הרציף או הזכיין של הרציף, הוא – אם אנחנו היום נקנוס אותו – הוא לא זה – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – שהממשלה – – – יש רציפים שעומדים ריקים, ובגלל חתימה של שרת התחבורה, שמסרבת לחתום, אי-אפשר – – – << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> הרי אף אחד לא חושב שאנחנו לא רוצים. גם אם יש בעיה עם ועד העובדים – זו בעיה. אף אחד לא אומר שבעיות של עובדים וזכיינות ובעיות כאלה הן לא בעיות, הרי אני לא חושד – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> המדינה – – – << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> הרי אני לא חושד – אני מכיר את השרה – תשווה בעיניך שהשרה רוצה, נוח לה שיש אוניות שמחכות. מישהו רוצה את זה? אף אחד לא רוצה את זה, כמו שגם בעל הרציף לא רוצה להמתין. הוא רוצה לתת שירות. רוצים לתת שירות. נכון שיש בעיות מורכבות במיוחד – ולמדתי בקצרה, על רגל אחת, שכל הנושא של תפעול הנמלים הוא מורכב מאוד. דברים ישנים – אנחנו – הרגלים כאלה, חוקים כאלה. כמו שאני אומר לך, למשל, יש תור – לא קובע בעל המטען. חוץ מזה, גם האוניות לא מגיעות באופן מסודר. אלה לא טיסות, שאתה יודע שהיום הזה יש הרבה טיסות. יש תקופות שבהן מגיעות באופן רנדומלי הרבה אוניות שאתה לא יכול – אין לך מספיק רציפים כדי שתוכל לפרוק. יש ימים שמחכים להם. אלה לא דברים שאתה יכול לתכנן. לכן, הדבר הזה מורכב. וכמו הרבה דברים, כשאתה נותן למישהו – קודם כול, לא בטוח שזה ייתן לך ביוקר המחיה. בעל ספנות, אם הוא יצטרך לשלם פחות לבעל הרציף, זה בכלל לא אומר שהוא יוריד את המחיר לבעל המכולה, זה יישאר אצלו. כמו שאנחנו יודעים, לחלופין, שכשמעלים מחירים או נותנים קנסות, מעלים את זה לצרכן, אז ככל שהוא יקבל פחות, הוא יעלה את התעריף יותר. ככה שוודאי שצריך לעשות איזה איזון בתוך כל המערכת הזאת. לכן, אני חושב שצריך לסדר את זה, אני חושב שצריך באמת לראות, להמתין ולהפחית את התור. הדבר הזה פוגע, פוגע בבעלי הספנות, בבעלי המכולות – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> רגע, אז אתם בעד? << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> – – בכל מי שמייבא לארץ. אין ספק שצריך לעשות את זה. הממשלה פועלת בדרכים שלה. יש ועדה מיוחדת, כמו שכתוב פה, שם זה נמצא בצו הפיקוח על המחירים, כדי לנסות לעשות את מערכת האיזונים הנכונה, כדי להביא לכך – גם לתת תמריצים שליליים וחיוביים כדי למעט את התור או להקטין את התור, או שבכלל לא יהיה תור – שהרציף יחכה לאונייה. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת פורר, אתה רוצה להשיב? כן. אז בבקשה, להשיב להתנגדות הממשלה. בבקשה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה. ראשית, סגן השר מקלב, אני כן, כמובן, מכבד ומעריך את זה שאתה מגיע לכאן כדי לענות. אני חייב לומר שאתה נוהג שלא כמו השרים האחרים, שבדרך כלל שולחים מישהו אחר להקריא את תשובת ענייני משרדם. אז אתה ממלא את תפקידך – אגב, כפי שמצופה ממך למלא את תפקידך, לא מעבר לזה – אבל אני כן אומר שוב: יש שרה. שרת התחבורה, אמרת, מה, היא רוצה שיהיו פקקים? כנראה שהיא רוצה. הרי ישנם רציפים מוכנים שעומדים ריקים, מחכים לחתימה של שרת התחבורה כדי שאפשר יהיה להפעיל אותם – הפעלנו אותם בממשלה הקודמת – ואז יכולים לפרוק יותר אוניות וייעלם הפקק. אבל אנחנו מכירים את כל הלחצים שמופעלים מכל מיני גורמים אינטרסנטיים, שנהנים מהתור הזה שבחוץ. היחידי שסובל זה האזרח הישראלי, כי הרי כשהאונייה עומדת בחוץ זה עולה כסף, ומישהו צריך לשלם את הכסף הזה, והכסף הזה מתגלגל בסוף למחיר של המוצר בקצה. גם אם אנחנו מדברים על חומרי בנייה, גם אם אנחנו מדברים על חומרים אחרים, גם על אספקה של מוצרים – בסוף, אם זה יקר למי שמוביל את המוצר הזה, כי האונייה עומדת בחוץ ואין מי שיפרוק אותה, והימים האלה עולים כסף, הוא מגלגל את המחיר הזה לצרכן. לכן זה מונח לפתחה של שרת התחבורה, לא לפתחן של ועדות ולא לפתחם של דיונים, ולא צריך אלף דיונים. צריך להוריד את הרגולציה, צריך להקל. יש רציפים שבנתה מדינת ישראל בכספי משלם המיסים הישראלי – תאפשרו לפרוק שם סחורה. ריבונו של עולם, על מה אנחנו מדברים פה? הרי הממשלה אמרה שהיא דוחה את הצעת החוק, והקואליציה תצביע נגדה, ואז הצעת החוק הזו תיעלם בנשייה יחד עם כל הצעות החוק שהקואליציה מפילה, וכאילו הנושא הזה נעלם. אני לא רוצה שהנושא הזה ייעלם, ואני מבקש להעביר את הנושא הזה להצעה לסדר-היום, שתידון בוועדת הכלכלה. הוא יצא לפני רגע – היה פה דוד ביטן, והוא התחייב בפניי שההצעה הזו תבוא בהקדם לוועדת הכלכלה, כדי שיבואו גורמי המקצוע, ושם ייתנו את התשובות. הדבר הזה לא מקובל בעליל. אני חוזר ואומר, אני לא חושב שצריך חקיקה אם משרד התחבורה יעשה את עבודתו. אז בואו ננצל את הזמן, נתפוס את שרת התחבורה בשעות הספורות שהיא תהיה בארץ בין טיסה לטיסה, שתבוא לוועדה ותסביר את עמדתה למה היא לא חותמה על הרציפים. אני מבקש להעביר את זה להצעה לסדר-היום. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אם כן, ההצבעה היא להפוך את הצעת החוק לתיקון פקודת הנמלים להצעה לסדר-היום. אנחנו נצביע על להעביר את זה לוועדת הכלכלה. אם כן, הצבעה. הצבעה מס' 15 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 18 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להפוך את הצעת חוק לתיקון פקודת הנמלים (פרק הזמן המרבי למתן שירות מקדים לפריקת מטען מאוניות), התשפ"ג–2023, להצעה לסדר-היום ולהעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> 18 בעד, אין מתנגדים. אם כן, ההצעה לסדר-היום לתיקון פקודת הנמלים תעבור לדיון בוועדת הכלכלה. לפרוטוקול, ההצבעה של חבר הכנסת פורר הייתה בטעות מהעמדה של חבר הכנסת ליברמן לידו. << הצח >> הצעת חוק העונשין (תיקון – קביעת עונש מינימום לעבירות יידוי אבנים), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/1986/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק העונשין (תיקון – קביעת עונש מינימום לעבירות יידוי אבנים), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת רון כץ וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את חבר הכנסת רון כץ להציג את הצעת החוק, בבקשה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אדוני היו"ר, חבריי חברי הכנסת, החוק הזה הוא אולי אחד החוקים הכי טריוויאליים שאמורים לעבור בקלות בבית הזה, בטח בקואליציה המתיימרת להיות ימין, ימין ועוד קצת ימין. מה בעצם החוק הזה אומר? הצעת חוק העונשין (תיקון – קביעת עונש מינימום לעבירות יידוי אבנים), נשמע פשוט, נכון? עונש מינימום למי שמיידה אבנים. רק היום היה מקרה של אזרחים שיידו אבנים אל עבר חיילי צה"ל. אנחנו יודעים שאבן הורגת. כאשר אדם לוקח בלוק וזורק על רכב של מישהו במהלך נסיעה, לא בטוח שהוא יצא מזה בחיים. אבל משום מה היום אני צריך לעבוד קשה בשביל לשכנע את מפלגות הימין עלק שצריך עונש מינימום בעבירה של יידוי אבנים. עכשיו, זה אמור להישמע פשוט לכל בן אדם במדינת ישראל, לכל מי שיושב בבית הזה. למה לא? השאלה היא למה לא לעשות את זה. מה מונע מממשלת נתניהו, מיריב לוין, מסמוטריץ', מכל האנשים שכל היום מבקשים להחמיר ענישה ולהתנהג קשה יותר עם הטרור ולפעול ביד קשה – למה כשמגיעה אליכם ההזדמנות האמיתית, הפשוטה, לקבוע בחוק שמי שירים יד על חייל ייענש מיידית? למה אתם רק דיבורים כל הזמן? אני באמת רוצה לשאול אתכם. אני רוצה לומר לכם שהניסיונות שלי התחילו לא מהיום. את החוק הזה אנחנו כבר דוחים במשך יותר מחצי שנה, וכל הזמן בטענה של "בוא נראה איך כותבים אותו טוב יותר", "בוא נראה איך עושים אותו טוב יותר", "בוא נראה מה אנחנו יכולים לעשות". אנחנו אחרי 7 באוקטובר, אנחנו אחרי שחיקה מוחלטת של אנשי המילואים שלנו, של אנשי הסדיר שלנו – באמת, אי-אפשר לבקש מהם יותר – והבקשה הפשוטה שלהם היא שנשמור עליהם, וכאשר מישהו פוגע בהם, הם לא יגיעו לבית משפט וישחררו אותו אחרי דקה, כי מה לעשות, זאת המדיניות היום. מה שהם מבקשים זה שהבית הזה יגן על אותם אנשים. ואיך הבית הזה אמור לעשות את זה? הוא אמור לעשות את זה בחקיקה, בדבר הכי פשוט שיש: שימו עונש מינימום למי שזורק אבנים – הוא לא יזרוק יותר אבנים. הכי פשוט שיש. אתם כל הזמן מדברים על הרתעה ואיך למגר את הטרור ולפעול נגד הטרור ויד קשה ויד רמה והרבה ידיים. בסוף, כשצריך את הידיים האמיתיות שלכם פה במליאה להצביע בעד חוק שישמור על חיילי צה"ל, מה אתם עושים? דממה, צרצרים. היום אתם מתכוונים להפיל את החוק הזה, שאמור לשמור על חיילי צה"ל, ואני רוצה באמת לשאול למה. למה החוק הזה צריך להתגלגל בבית הזה כבר יותר מחצי שנה? למה זה צריך לקרות? למה אנחנו לא מצליחים להעביר חוק שמטרתו היחידה היא להגן על חיילי צה"ל? מה הסיבה האמיתית? מה האינטרס שאזרחי מדינת ישראל לא יודעים? למה אתם מעכבים את החוק הזה? מה ההסדר הסודי של שר המשפטים, שהוא גם יושב-ראש הוועדה שמאשרת את החקיקה הזאת? למה הוא מעכב את החוק הזה חצי שנה? למה שר האוצר סמוטריץ', שכל היום מדבר על אכיפה קשה בדיוק בנושאים האלה, לא נמצא עכשיו במליאה לתמוך בחוק הזה? למה שר החינוך, שמדבר על ענישה קשה, לא נמצא היום לתמוך בחוק הזה? למה כל השרים שכל היום רצים לתקשורת ומדברים על ענישה לא נמצאים לתמוך בחוק הזה? אני רוצה לשאול גם יותר מזה – אני אשאל גם את ראשי היישובים שכל היום טוענים שלא מגבים אותם. אז הינה, אני שם פה חוק שמגבה אתכם. אני לא רק מדבר, אני גם עושה, ומה קורה? ומה עמדת הקואליציה? עמדת הקואליציה היא שאם אני מעלה עכשיו את החוק, הם יפילו אותו. זו עמדת הקואליציה. יש עמדה אחרת, ינון? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אם תגיד לי לרדת להצבעה, אני יורד עכשיו להצבעה. אתה תצביע בעד? אתה תצביע בעד? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> מה יש לדבר? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה יש לדבר? כן, זה פשוט בבית הזה. מזל שאנחנו לא יותר מורכבים, אחרת לאן היינו מגיעים פה? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> בשבילך זה כבר מורכב. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אם תגיד לי שאתם מצביעים בעד, תאמין לי, אני אודה לך מפה ועד לאיפה – למי שאתה רוצה אני גם אודה בדרך. יש אפשרות כזאת? תנסה להשפיע על יו"ר הקואליציה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא, זה לא הוא. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד ששניכם אנשים טובים, ושניכם הלב שלכם במקום הנכון. אם זה היה תלוי בכם, החוק הזה היה עובר. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אני מציע שניתן עוד הזדמנות להעביר את החוק. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה זה הזדמנות? בשבוע הבא? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא בשבוע הבא. צריך לשבת על זה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> שבוע הבא זה מספיק. החוק הזה, אופיר, נדחה במשך יותר מחצי שנה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אני אגיד לך, זה לא חצי שנה. כשאני הייתי באופוזיציה ורציתי להעביר אותו, אתם – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אופיר. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – יש לי את החוק הזה. אני אומר, בוא ניתן ניסיון שבועיים-שלושה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני רוצה להגיד לך, אני את החוק הזה דוחה מהמושב הקודם. ברצינות, אני לא רוצה שהחוק הזה ייפול. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> גם אני לא. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה שיגנו על חיילי צה"ל. אני שואל אותך באמת, כי שר המשפטים לא פה. אם הוא יבוא לפה ויגיד לי משהו אחר, אני אשמח. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא, דיברתי איתו. זה מקובל, מה שאני מציע. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני שואל באמת, לא בשביל לעשות מאמץ, בשביל להעביר את החוק. כי בפעם שעברה הוא אמר לי בכנות – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אני לא יודע להבטיח לך כן או לא. אני מבטיח לעשות מאמץ. נשב על זה ביחד עם יריב ונחליט. אם לא, תביא את זה עוד פעם. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז הינה, אני אומר לך. כבר הייתי בסרט הזה כמה פעמים. זה לא עובד. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> הוא אומר לך משהו. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אביא אותו לשבוע הבא עוד פעם בשבילכם, אבל אני אומר לך, החוק הזה – בוא נעשה את זה גם אתגר לצופים. אתגר לצופים: החוק הזה מתגלגל כבר חצי שנה. החוק הזה הוא הכי פשוט שיש. החוק הזה אמור לדאוג – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אתה מטעה. אמרתי, הרבה יותר מחצי שנה. אני הייתי באופוזיציה, אתם הפלתם לי אותו. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> החוק שלי – הינה, תראה את הדיוק: החוק שלי מתגלגל יותר מחצי שנה. החוק הזה הוא החוק הכי פשוט בעולם. הוא אומר: מי שזורק אבן על חייל בצה"ל – עונש מינימום. כלומר, באותו רגע שזרקת את האבן אתה הרי יודע שתיענש, אתה יודע שתלך לכלא. אני מבקש מהקואליציה, שמתיימרת להיות ימין, להעביר את החוק הזה. הכי פשוט שיש. ניסיתי לעשות את זה כמה פעמים. שר המשפטים לא התרצה, אני לא יודע למה. עכשיו יו"ר הקואליציה אומר שנעלה את זה להצבעה תוך שבועיים, והינה אני – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מקובל. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> נעלה את זה להצבעה תוך שבועיים ותוך שבועיים נעביר את זה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> הוא לא אמר לך "להעביר", הוא אמר לך "הידברות". << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> סליחה, נעשה עוד שבועיים – להצבעה. נעשה עוד שבועיים להצבעה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> ובינתיים תהיה הידברות. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> והינה, אני אומר לכם פה – החוק הזה חייב לעבור. << קריאה >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << קריאה >> התשובה וההצבעה במועד אחר? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא חייבים להשיב לו. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לא חייבים להשיב. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> תשובה והצבעה במועד אחר, נכון, ראדה, אפשר תשובה והצבעה במועד אחר? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> שבועיים, אין לי בעיה לעשות בשביל חיילי צה"ל. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> באותה מידה הוא יכול גם בפעם הבאה להשיב. אפשר גם בפעם הבאה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה מאמין להם? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> חברים, החוק הזה יחזור לפה להצבעה תוך שבועיים, והחוק הזה הולך להיות הכי פשוט בעולם. הינה, אני עומד פה ואומר את זה. החוק הזה אומר: מי שזורק אבן במטרה לפגוע ביהודי במדינת ישראל ייכנס לכלא אוטומטית. אין משחקים, אין פשרות, אין חוכמות, אין כלום. זה מה שהחוק הזה אומר. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> רון, רק הוכחתי לך שזה לא כן או לא. יש דברים שאפשר לעשות בהם ביניים. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> הינה, אני אומר לך – בשביל שלא תגידו שאני עושה פה איזה מהלך בשביל להיות פופוליסט, אני לא פופוליסט. אני רוצה שהחוק הזה יעבור. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אתה פופוליסט, אבל הפעם לא. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה שהחוק הזה יעבור. אני מאוד מקווה שבעזרתכם ובעזרת כולם החוק הזה באמת יעבור, ואנחנו נצביע עליו בעוד שבועיים. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> גם תשובת השר וגם ההצבעה יהיו בעוד שבועיים. תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – החזר דמי נסיעה באמבולנס למי שהגיע לגיל פרישה), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/2817/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אם כן, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – החזר דמי נסיעה באמבולנס למי שהגיע לגיל פרישה), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את חברת הכנסת יאסין להציג את הצעת החוק, בבקשה. עשר דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק שאני מביאה כיום היא גם הצעה חברתית, והיא גם, כמו תמיד, באה לעזור לאנשים המוחלשים בתוך החברה הישראלית, ואני לא חושבת שזה נטל כלכלי גדול שיכול ליפול על הקופות. בסופו של יום המבוטחים משלמים לאורך כל החיים ומגיעים לגיל פרישה. אני לא מבינה מה ההתנגדות ועל מה, אנחנו מדברים על אנשים שהגיעו לגיל פרישה, ופתאום קורה מקרה שהם צריכים להגיע לבית חולים בטיפול באמבולנס של טיפול נמרץ או באמבולנס רגיל. בודקים אותם, נותנים להם את הטיפול הראוי, לפעמים גם משחררים, הם לא מתאשפזים. אז הצעת החוק מדברת על זה שלא נחייב את אותם אנשים – שהם בגילאי סוף שנות השישים לחייהם, ששילמו כל החיים והגיעו לגיל פרישה; לא לחייב את אותם אנשים, ולתת להם הנחה של 80% בתשלום לאמבולנס שהסיע אותם לבית החולים. אני ניסיתי, גם דרך שר הבריאות, לנסות להבין: דווקא בזמנים האלו שאנחנו נמצאים, יש קושי כלכלי רב, ואנשים באמת צריכים כל עזרה ולו קטנה. וגם אנחנו לא מדברים על משהו שהוא יום-יומי – כמה פעמים בן אדם צריך תופעה כזאת שתקרה לו? אבל התשובה היא שזה עולה כלכלית. נכון, אין שום דבר שלא עולה כלכלית, אבל לקופות יש את האפשרות לשלם, וצריך לבדוק גם את האופציה הזאת ולא לדחות על הסף. לכן אני עדיין פונה לאותם ח"כים וח"כיות בתוך האולם הזה, משני הצדדים, שיחשבו בעיקר בצורה הגיונית, אנושית קודם כול. זה לגבי החוק. אני לא יכולה לעלות לכאן בלי להתייחס לגל הרציחות. אנחנו צריכים להפסיק להשתמש ב"גל האלימות", כי אנחנו על אמת בגל של רציחות. אתמול בלילה, היום נהרג בחור צעיר מהיישוב טובא. אלימות גם נכנסת לתוך בתי הספר, מרדף אחרי תלמיד שעדיין בתיכון בשפרעם. איפה המשטרה? אולי יש לכם תשובות? אבל אני אומרת לכם את התשובה האמיתית. המשטרה עסוקה בלהרוס בתים בטובא. הבחור מוואדי אל-חמאם לא רחוק מטובא. אולי הם ילכו לשם, חלק מהם מ-500 שוטרים שהגיעו עם כל הציוד הכבד – בזמן שאין, אין תקציבים, אין משאבים. צריך לכוון הכול למקום אחד. דווקא בזמן הזה הורסים שישה בתים – לזה יש משאבים ויש תקציבים ויש כוח אדם ויש משטרה מוכנה ופנויה, אבל להגן על חיי האזרחים אין, אין משטרה מספיקה. השר תמיד מתלונן שאין לו הכוחות המספיקים. אבל יש מספיק כוחות להרס. יש מספיק כוחות לסיפוק האגו של הגזעניים במדינה הזאת. תגידו, מישהו ידע, מוכן לעלות לכאן ולהגיד מילה אחת? המדינה מתכוננת – אתם שומעים? בסוף השבוע, בתחילת השבוע המדינה מתכוננת, מזהירים מפני קור, קור לא נורמלי, שצריך להתארגן בשבילו. אבל ממש לפני (אומרת בערבית: סופת השלג הזאת שמדברים עליה,) כן, אפשר להרוס שישה בתים. מה אתם חושבים? הבתים האלו ריקים מאנשים? אין בהם לא אנשים מבוגרים, לא ילדים, לא תינוקות, לא נשים, לא צעירים, לא גברים שצריכים לצאת לעבודה? אין בעלי צרכים, אין כלום? הלכתם, בדקתם? אז האמת, אני זועקת את זה, ואני יודעת שלכם לא אכפת, כי אף אחד לא עלה לכאן ודיבר על זה בכלל, כי למי אכפת? מדובר בערבי או ערבים. אז פחות ערבי, לא נורא. ופחות בתים. שיתמרמרו יותר. שיחלו יותר, שיישנו בחוץ, בקור. מה, מה הבעיה? האמת, חבל על הדיבורים וחבל על הזמן, כי אין כאן לב ובני אדם עם תכונות של בני אדם. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את שר הבריאות להשיב ולהציג בשם שר המשפטים את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. << דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להשיב על הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – החזר דמי נסיעה באמבולנס למי שהגיע לגיל פרישה), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין וקבוצת חברי הכנסת. פרט 28 לתוספת השנייה לחוק ביטוח בריאות ממלכתי קובע את הזכאות לקבלת החזר כספי בשיעור שבין 50% ל-100% בעד נסיעה באמבולנס במקרים השונים המפורטים בו. הצעת החוק שלפנינו מבקשת להוסיף זכאות לפרט 28, ולפיה מבוטח שהגיע לגיל פרישה יהיה זכאי להחזר של 85% מדמי נסיעה בנט"ן או באמבולנס, במקרה שלא הסתיים באשפוז. הזכאות הקיימת בחוק כבר מעניקה החזר של 50% לכל מבוטח שנסע בניידת טיפול נמרץ ולא אושפז, אך מבוטח שנסע באמבולנס ולא אושפז לא יקבל החזר. כלומר כבר היום החוק נותן מענה, גם אם חלקי, למקרים של הזנקת ניידת שהסתיימה ללא אשפוז. הצעת החוק מבקשת לתת זכאות לכל מבוטח שהגיע לגיל פרישה ללא כל תלות במצבו הרפואי או בגידור נוסף. זכאות שאינה תלויה במצב רפואי אלא בגיל בלבד היא זכאות חריגה בהשוואה ליתר הזכאויות בפרט 28, המבוססות כולן על מצב רפואי של המבוטח, שמצדיק את הזכאות שניתנת לו. הזכאות במסגרת פרט זה אכן נבחנת מעת לעת, ולעיתים מתווספים מצבים נוספים לרשימת המצבים המזכים בהחזר, אולם המשותף להם הוא המצב הרפואי המיוחד של המבוטח, כשאתה בסוף יודע להבחין בין אחד למשנהו. על אף החשיבות הגדולה בתמיכה באוכלוסיית הגיל השלישי, הגעה לגיל פרישה כשלעצמה היא קריטריון שאינו מצדיק החזר למבוטחים, ודאי לא על פני אוכלוסיות אחרות הסובלות ממצבים רפואיים שונים, ובהיעדר מקור תקציבי בצד ההצעה. אני סבור כי לא זו הדרך להיטיב עם אוכלוסייה זו, זאת בפרט לאור החשש כי הזכאות המוצעת, שאינה מגודרת באף קריטריון מלבד גיל המבוטח, תביא לשימוש וניצול יתר של נסיעה באמבולנסים גם במקרים שאינם הכרחיים, באופן שיביא הן לעלות תקציבית משמעותית והן לשימוש במשאב חשוב של אמבולנסים וניידות טיפול נמרץ שלא בהכרח למטרה שלשמה נועדו. אני שותף לרצון של חברי הכנסת המציעים לדאוג לרווחתה של אוכלוסיית הגיל השלישי ומברך עליו, אולם אני סבור כי לא זו הדרך להיטיב עם אוכלוסייה, כפי שנאמר, וכי על הזכאות בחוק ביטוח בריאות ממלכתי להתמקד במצבים הרפואיים המיוחדים שאכן מצריכים את הרחבת הזכאות. לאור האמור, ובהתאם לעמדת ועדת השרים לחקיקה, אני מבקש מחבריי להתנגד להצעה. אני מזכיר כי חברת הכנסת חוה אתי עטייה הגישה הצעת חוק שהעבירה בקריאה השלישית, שהוסיפה לאנשים בעלי זכאויות, בעלי נכויות, ועוד ועוד בשביל להיטיב, אבל שוב – בהתייחס למצב רפואי, אבל לא לאדם שהגיע לגיל פרישה, והוא לבד יעמוד כקריטריון בנושא הזה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר_המשך >> חברי הכנסת, כפי שפורסם היום, ביקרתי בבוקר במכון לרפואה משפטית באבו כביר. פגשתי את הצוותים המקצועיים, הרפואיים והפתולוגיים שנמצאים שם דרוכים, אפשר לומר, למרות שמדובר בחללים. הם מתרגשים לקראת הבאתם בפעימה הנוספת, שמתעתדת מחר להגיע למכון לרפואה משפטית. כמובן שהמכון נערך, משרד הבריאות כמובן נערך גם למתן אפשרות ומעטפת גם נפשית וגם לוגיסטית למשפחות, ככל שיצטרכו. אנחנו לא חושבים שיש צורך להגיע – כמובן יהיו שם עיתונאים – המתחם וכל הבאת החללים בתיאום עם צבא ההגנה לישראל ומשטרת ישראל והגופים האזרחים הרלוונטיים שנמצאים שם. הדבר העיקרי שבחנו שם, וזה מה שאמרתי גם בתקשורת, שמאחר שאין לנו מידע מדויק על מצבם של החללים שאמורים להגיע, בדיקה וזיהוי סופי – לא רק חיצוני, אלא מדעי – יכולים לארוך בין שעתיים, אם יש צילומי שיניים או חלל במצב שלם, לשעות ואפילו עד 48 שעות באופן קיצוני, כי אנחנו צריכים להיות בטוחים בזיהוי של החללים שיגיעו. הנקודה הנוספת – אמרתי את זה גם למשפחות ולמטה החטופים שפנו – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> זה כשיש דנ"א. << דובר_המשך >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר_המשך >> גם כשיש דנ"א, תלוי במצב, במצב של העצמות, של המורכבות, איך זה הגיע. המטרה הנוספת שלנו היא להגיע לחקר האמת – מה סיבת המוות, מתי זה קרה, ולפעמים אלו דברים שיכולים לקחת יותר זמן. ולכן אמרתי גם לאזרחי ישראל: אלה יהיו שעות מורטות עצבים, נצטרך להיאזר בסבלנות, לתת לצוותים המקצועיים לעשות את עבודתם נאמנה בצורה מסודרת ומקצועית ללא שום לחץ חיצוני. ניתן להם את כל המרווח. הם יעבדו סביב השעון בשביל שנוכל לתת תשובות ברורות, כולל אם נצטרך לעבוד בשבת, ללא ספק, אבל אני מקווה שלא ניכנס לשם ויהיו לנו תשובות הרבה לפני כן. אומנם זה מקרב אותנו לעוד עסקאות, אבל זה חלל עצום ושבר שאנחנו מתכוננים שיקרה מחר כאן, במדינת ישראל, לאחר הפעימות הקודמות שהגיעו, והייתה לזה התייחסות גם של האגף לבריאות הנפש. כפי שמטה המשפחות קראו בכלי התקשורת, אני גם חושב שאין צורך לשדר את הבאתם של החללים, האמבולנסים שמגיעים, הארונות שיובאו. זה יום כואב, ואלו ימים שיכולים לשחק לידי האויב. אנחנו לא צריכים להיות חלק מהמשחק הזה. אנחנו נכאב עם המשפחות, ניתן להן את הכבוד הראוי, ונדאג שיגיעו לקבר ישראל, כפי שראוי, בזכות עבודתם המקצועית, הנאמנה והמסורה של עובדי המכון, מנהלי המכון, גם המשפטנים, פיזיולוגים, העובדים המקצועיים ועובדי הלוגיסטיקה שם במכון, כמובן לצד ההיערכות של בתי חולים להבדיל בין החיים לשאר החטופים שאמורים להגיע בשבת למתחמי השבים בבתי החולים הרלוונטיים. לפי מה שפורסם, אמורים להגיע שישה חטופים בשבת הקרובה. גם שם משרד הבריאות יקבל אותם, ימשיך ללוות אותם. נשאלתי כאן על ידי חברים מה הליווי שניתן; אז הליווי שניתן ויינתן, כולל לחטוף או למי ששב אלינו, מנגיסטו – לאחר 11 שנה הוא מגיע לכאן, לארץ ישראל – המשפחה שלו כמובן תקבל מקום מוסדר ללינה במקום, ליווי אמיתי. לא נגביל אותם בזמן, עד שנראה את מצבם הרפואי והנפשי של אותם חטופים שיחזרו אלינו, מי שנחטף כמובן ב-7 באוקטובר, כולל אלו הנוספים, שיגיעו משנים קודמות, שנמצאים שם, בשבי החמאס. כל פעימה כזאת מקרבת אותנו לתכלית הסופית, אין לנו ערך גדול מזה. כולם שותפים לכך שאנחנו רוצים שכולם כולם כולל כולם – חיים ושאינם חיים – יחזרו אלינו. מי שחיים, יחזרו בריאים ושלמים ונמשיך ללוות אותם. גם אלו שמשוחררים מבתי החולים – משרד הבריאות ממשיך ללוות אותם ואת בני משפחותיהם עד כמה שצריך. מה שאתם חושבים ומה שאנחנו חושבים שרואים בחוץ ויודעים – זה אפס קצהו של מה שבאמת, כשמקלפים את הנפש שלהם ושומעים מה הם עברו. עדיף שלא כולנו נשמע ונדע מה הם עברו, אבל אנחנו מתמודדים ונדע להתמודד, ברור שהרבה יותר טוב לעומת כשהם נשארו שם לפני כן. ללא ספק זה אתגר שמערכת הבריאות עומדת בו בגאון ובעוז, ללא ספק – כל הצוותים הרפואיים שנמצאים במחלקות השבים הרלוונטיות בבתי החולים, כולל הרפואיים, הפארה-רפואיים, הלוגיסטיים, הסוציאליים. גם הנהלת המשרד, שמלווה את התהליכים הללו באופן צמוד, ערה וקשובה גם כן לקריאות ממי שמעוניין לקבל פרטים, וגם לבקשת הפרטיות של המשפחות ושל החטופים עצמם. יש לזה משמעויות אדירות, שגם כן, לא מרגישים אותן בהתחלה, יודעים אותן בהמשך. ללא ספק, את העבודה שאני עושה כשר הבריאות, כראש המערכת שמקבלת את אותם חטופים, אני עושה בשליחותכם, כאן, של הכנסת ושל הממשלה. אנחנו מודים לראש הממשלה, שממשיך ועושה את הדברים הנכונים לחזרתם של החטופים ושל כל השבים שצריכים לחזור אלינו – מי חי ומי שאינו חי, כולם בסוף צריכים להיות כאן. אנחנו שומעים, כפי שראש הממשלה אמר, שהדברים נעשים גם בתיאום עם ארצות הברית, עם השותפים שלנו, עם הנשיא טראמפ, שנותן את מלוא כובד משקלו בנושא העסקה הזו, וככל שהיא תתקדם, כך יצטרך להיות. לכן, חברי הכנסת, כפי שאמרתי, אני קורא להתנגד להצעת החוק הזו, כפי שהחליטה ועדת השרים לחקיקה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יאסין, את רוצה להשיב? אם כן, נעבור להצבעה על הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – החזר דמי נסיעה באמבולנס למי שהגיע לגיל פרישה), התשפ"ג–2023. חברי הכנסת, נא לתפוס את מקומותיכם. הצבעה. הצבעה מס' 16 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 28 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 45 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – החזר דמי נסיעה באמבולנס למי שהגיע לגיל פרישה), התשפ"ג–2023, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> 28 בעד. 45 נגד. אני קובע כי הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – החזר דמי נסיעה באמבולנס למי שהגיע לגיל פרישה), התשפ"ג–2023, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום. << הצח >> הצעת חוק לא תעמוד על דם רעך (תיקון – חובה לפעול להחזרת החטופים), התשפ"ה–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/5195/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת רון כץ) << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק לא תעמוד על דם רעך (תיקון – חובה לפעול להחזרת החטופים), התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת רון כץ. חבר הכנסת רון כץ, בבקשה. לרשותך עשר דקות להציג את הצעת החוק. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היו"ר. כנסת נכבדה, אם אפשר טיפה שקט. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> כן. חברי הכנסת, אני מבקש שקט במליאה. חברי הכנסת. תודה רבה. בבקשה, חבר הכנסת כץ. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היו"ר, חבריי חברי הכנסת, ההצעה הזאת אמורה הייתה להיות דבר שמובן מאליו. זה ערכי, זה מוסרי, זה יהודי, הדבר הכי נכון שיש – לא תעמוד על דם רעך. ברור לכל מי שיושב בחדר הזה שאם הייתם רואים מישהו במצוקה, מישהו שצריך עזרה, כנראה שלא הייתם מתעלמים ממנו, אני רוצה לקוות ככה, והייתם מושיטים לו עזרה. ואני רוצה לומר לכם מי ממש כרגע נמצא במצוקה קשה, מצוקה אמיתית, מצוקה שמסכנת חיים. אחים שלנו נמצאים לא רחוק מאיתנו. נמצאים חטופים בשבי מפלצות החמאס ומחכים שהבית הזה יתעורר לכבודם. מחכים שיעזבו פה הכול, לא יתעסקו בהצעות חוק הזויות ומיותרות, כמו שעושים פה כל היום, ויתעסקו רק בהם. רק בהם. שמדינת ישראל, העם היהודי יעצור הכול ויעשה הכול בשביל להחזיר את אחים שלנו לגבולות מדינת ישראל. הממשלה שהפקירה אותם ב-7 באוקטובר לא יכולה לסנדל עסקה להחזיר אותם בחזרה. והחוק הזה אומר את הדבר הפשוט ביותר – החוק הזה אומר שאי-אפשר יהיה לסנדל את שלב ב' בעסקת החטופים. יהיה לא חוקי לא להחזיר את האחים שלנו החטופים למדינת ישראל. אז אל תצקצקו ואל תעשו לא עם הראש, טלי, זה הדבר היהודי לעשות. זה הדבר היהודי לעשות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – אתם עובדים אצל החמאס. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אנחנו לא עובדים אצל חמאס, טלי, אנחנו עובדים אצל משפחות החטופים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתם עובדים אצל חמאס, חמאס. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה מה שאני עושה. אני עובד בשביל להחזיר את החטופים למדינת ישראל. זה שאתם תברחו מפה ותגידו את זה, זה לא יעזור. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה לא יעזור לכם. קטי, זה לא יעזור לכם. משפחות החטופים מצפות קודם כול מכם – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתם – – – אנחנו מטפלות במשפחות. אנחנו מטפלים, לא אתם. אתם רק מדברים. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – קודם כול מכם, שהפקרתם אותם – להחזיר אותם. אבל מה אתם עושים במקום? מה אתם עושים במקום? משחקים אותה ימין חזק חזק ודוחפים סיוע הומניטרי במיליונים – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> נמאס. נמאס מהפופוליזם. אתם לא מטפלים בהם. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – שככה חמאס חזר להתעצם. בוכים פה במליאה על כמה צריכים להיות חזקים נגד הטרור, ושולחים להם דלק. אז לפחות הצעת החוק הזאת – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתם גרמתם להעלות את המחיר. אתם גרמתם להעלות את המחיר. בגללכם הם העלו את המחיר. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברת הכנסת שטרית. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> לפחות הצעת החוק הזו – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> רק אתם. אתם הסיבה. אתם הסיבה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – תחשוף את המסכה של כולכם, גם שלך, חנוך, שקם, גם שלך, קטי, של כל מי שלא נוח לו לשבת פה ולומר את הדבר הכי פשוט שיש – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אני מלווה משפחות. אני. אני, לא אתה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – הכי פשוט שיש: צריך לעשות הכול – – – << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> אתה שופר של החמאס. אתה שופר של החמאס. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> שופר של חמאס. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברי הכנסת, בואו לא נקצין. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> חנוך, אני רוצה שעם ישראל ישמע מה אמרת עכשיו, כי נראה לי שלא שמעו אותך במיקרופון – – << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> שופר של החמאס. שופך דם, אתה שופך דם. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני רוצה לומר לך משהו – אתה והממשלה שלך הפקרת אותם. תתבייש, תוריד את הפנים, צא החוצה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> שופר של החמאס. שופר של החמאס. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> תתבייש, תוריד את הפנים, צא החוצה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> שופר של החמאס. שופר של החמאס. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה עובד בשביל סנוואר, ואתה יודע מה, אני לא ארד למה שלך. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> שופר של החמאס – – – איך אתה לא מתבייש? איך אתה לא מתבייש? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אגיד לך הכי פשוט שיש – אתה וכל מי שיושב פה לא אמור לצאת לרחוב במדינת ישראל מרוב בושה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> – – – דם יהודי? אתה – – – דם, אתה – – – דם. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> במקום זה, אתם יושבים פה, ובמה אתם מתעסקים? << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> איך אתה לא מתבייש? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> במה אתם מתעסקים, ריבונו של עולם, במה? << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> איך אתה לא מתבייש? איך אתה לא מתבייש? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אחים שלנו מתחת לאדמה ובמה אתם מתעסקים? << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> איך לא רועדות לך הרגליים? איך לא רועד לך הקול? איך אתה לא מתבייש? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> במה אתה התעסקת היום, חנוך? במה אתה התעסקת היום? << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> איזה שפל. מה לא תעשו? איזו שפלות. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברי הכנסת – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה אתה עשית בשביל להחזיר חטופים? מה אתה עשית? מה אתה עשית, ומה את עשית, ומה את עשית, ומה כולכם עשיתם? אני אגיד לכם מה עשיתם – לא עשיתם כלום. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> תתבייש, תרד משם, תרד משם. איך אתה לא מתבייש? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא עשיתם כלום. ושימו לב, אזרחי מדינת ישראל, בכל פעם שאומרים לחבורה הזאת את האמת, זה מה שקורה. זה מה שקורה כשאומרים להם את האמת, כמו פצע שמתפוצץ. ברור שאתם אשמים. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> – – – של האויב – – – פרחים מסנוואר. פרחים מסנוואר אתה תקבל. פרחים מסנוואר. איזה איש עלוב. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מה אתם עשיתם? מה אתם עשיתם? מה אתה עשית? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתם יודעים שאתם אשמים. אין במדינה הזאת אדם אחד שלא חושב שאתם אשמים. 70% מהציבור – בכל סקר, 70% מהציבור דורש מכם, דורש, להחזיר אותם. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – מה עשית למען החטופים? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אגיד לך, קטי, את שואלת אותי מה אנחנו עשינו? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתם העליתם את המחיר. החמאס מרוצה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> את שואלת אותי מה אנחנו עשינו, מהאופוזיציה? מה אתם עשיתם? אני אגיד לך מה אתם עשיתם. הבאתם עלינו את 7 באוקטובר. הבאתם עלינו שנאת אחים – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – החטופים. החטופים – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – פוררתם את המדינה, פוררתם את הכלכלה. אין דבר אחד טוב שעשיתם במדינת ישראל. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> מה עשית אתה? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה עשיתם טוב עבור מדינת ישראל? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> החטופים – – – ואתם עוזרים להם להעלות את המחיר. אתם עוזרים לחמאס. אתם עוזרים לחמאס. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> תקשיב לתצפיתניות. זה בדיוק מה שהתצפיתניות אמרו. תתבייש. תתבייש. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> תתבייש לך. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני חייב לומר משהו לאזרחי מדינת ישראל שצופים – זו הרמה של נבחרי ציבור פופוליסטיים ברמה הכי נמוכה שיש, שאת החוק הכי פשוט שיש, שאומר – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – לא תעמוד על דם רעך – איפה אתן, המפלגות החרדיות? איפה אתן, מפלגות החרדים? מישהו בבית? מישהו שומע מה קורה פה? ואתם, מחלקת הדגים הקפואים, מעניין אתכם? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> את באמת תצביעי. אני נותן לכנסת את היכולת להביע תמיכה בשלב ב' של העסקה, ועכשיו מדינת ישראל, משפחות החטופים, כל העולם יראה מה העמדה האמיתית, מה העמדה האמיתית של ממשלת ישראל – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – החטופים אומרים את זה. החטופים אומרים שהחמאס – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – של הקואליציה שלכם. עכשיו העולם ידע את זה. ואני רוצה לומר לך משהו, קטי, אני מאוד מקווה, ואני נותן לכולכם עכשיו את ההזדמנות לעשות תשובה וכפרה. תצביעו בעד החוק הזה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הפופוליזם שלך – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. אני מזמין – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> החטופים מספרים את זה. החטופים מספרים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברי הכנסת, אני מבקש. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הם מספרים – – – פופוליזם. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> זהו. הבנו את המסר. אני מזמין את שר המשפטים חבר הכנסת יריב לוין להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – זה פשוט מבייש – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברי הכנסת. חברי הכנסת, בואו ניתן לשר להשיב. חברת הכנסת גוטליב, בואי ניתן לשר. אני רוצה לתת לשר להשיב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, אני מבקש, אנא. בואי ניתן כבוד, חברת הכנסת, להשיב. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> כל הצמרת האמריקאית אמרה שהחמאס אשם. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> בואו ניתן לשר להשיב. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מה עוד אתם צריכים לשמוע? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, חברת הכנסת שטרית, אנא, בואו ניתן לשר להשיב. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתם מעלים את המחיר. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברת הכנסת שטרית, אוקיי. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברת הכנסת שטרית, אנא, כבוד. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אפילו לפיד אמר אחד תמורת אחד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> די, שקט, די. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אחד תמורת אחד, איפה זה? << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, אני רוצה בפתח הדברים לגנות בגינוי חריף מאוד את פרסום ההסתה הקשה שנחשפנו אליו היום עם מודעת אבל על פטירה – חס וחלילה, כביכול – של ראש הממשלה, עם אמירות מסיתות, קשות מאוד. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – לדבר, נכון? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> עם אמירות מסיתות, קשות מאוד – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת שקלים, חבר הכנסת שקלים, אני קורא אותך לסדר בפעם הראשונה. חבר הכנסת שקלים, חבר הכנסת שקלים, קראתי אותך לסדר, בבקשה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> לא שמעתי אף אחד מדוברי האופוזיציה. לא שמעתי אף אחד – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> כל אחד בבית הזה מגנה את המודעה הזאת. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> למה, למה להגיד את זה? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתה מגנה משהו? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא היית פה, לא היית פה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> שנייה, בואו, תנו לשר להתבטא. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> יריב, למה להגיד את זה? גינינו, אני גיניתי. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברי הכנסת, נא – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> תשמע אותי עד הסוף. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> בין כה לא שומעים את כל – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> יריב, לא היית פה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> תקשיב עד הסוף למה שאני רוצה לומר. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> בואו ניתן לשר. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> לא שמעתי אף אחד מדוברי האופוזיציה – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו מגנים את ההודעה הזו, כל הבית. זה מזעזע. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – עושה דין, חשבון נפש אמיתי – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הוא כאן, לפיד, שיגנה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – עם האכיפה הבררנית הקיצונית שמתקיימת כאן – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> עשיתם חשבון נפש על 7 באוקטובר? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – שהיא הכר הפורה שעליו צומחים גידולי פרא כאלה של דברי הסתה מהסוג הזה. ואני מצפה – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> יריב, חשבון נפש על 7 באוקטובר עשית? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת שטרן, אנא. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> – – – בכלל. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת ולדימיר, לא שומעים אתכם בכלל. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> חבר הכנסת שטרן, אני לא אזכיר, לא אזכיר את התשובה שלך לאלוף בריק. אתה לא מציע שנתחיל עכשיו עם חשבונות נפש. אז בוא, אל תטיף לי מוסר. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> צדקתי. אתה לא מבין בזה – – – תערוך את החשבון נפש של עצמך – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתה עשית את החשבון נפש של עצמך על 7 באוקטובר? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אתה חוזר על עצמך. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> על 7 באוקטובר אני הזהרתי אותך. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת שטרן, אתה חוזר על עצמך בפעם השלישית, בסדר. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני מציע לא להתעלם מזה שדברים כאלה צומחים על רקע ברור של אכיפה בררנית קיצונית, בוטה, שמתקיימת כאן, שהיא ההפך משלטון החוק, היא ההפך מדמוקרטיה, היא הדבר הכי פוגעני שיכול להיות למשטר דמוקרטי תקין, לזכויות אדם ולזכויות אזרח. הדבר הזה, שמתנהל פה כבר תקופה ארוכה מאוד, עובר בשקט מוחלט מבחינתכם, ואז יש גינוי כזה רפה, לצאת ידי חובה, לפרסומים נוראיים ולאלימות נוראה, מילולית ולא רק מילולית, שמתרחשת כאן תקופה – – – << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אולי אם – – – זה היה נראה אחרת. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> תקופה ארוכה מאוד, ואני רוצה לקרוא מעל הבמה הזו לרשויות אכיפת החוק, לצערי הרב, אני מוכרח לומר, לחרוג ממנהגן ולטפל בהסתה הזו בעוצמה גדולה מאוד. מי שפרסם את הפרסום הזה צריך היה להיות כבר עצור מזמן, ויש לי הרושם שאם הפרסום הזה היה בא מצד אחר של המפה הפוליטית, זה גם מה שהיה קורה. אני מצפה שהדבר הזה יקרה, וללא דיחוי. עכשיו אני אומר לך, חבר הכנסת רון כץ. איפה חבר הכנסת כץ? אני לא רואה אותו. פה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> יש לך מלא כצים, פשוט. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> לא, פשוט הוא לא היה איתי. תראה, אתה יודע שאם הייתי מחפש הגדרה מילונית לחוסר אחריות הייתי יכול לעשות אותה – היום, אתה יודע, העולם הוא גם ויזואלי, מילון יכול להיות, נלווים לו יכולים להיות גם סרטוני וידיאו. הייתי יכול להביא את הבאת הצעת החוק הזו – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לגנות שכינו אותי "שופר של החמאס". << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> הבאת הצעת החוק הזו היום – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> יריב, ברצינות, אבל, אני שואל. עכשיו גינית צד אחד, שאני מגנה גם. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> הבאת הצעת החוק הזו היום, חבר הכנסת – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא תגנה את זה שקראו לי "שופר של החמאס"? זה לא מעניין אותך? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> הוא משיב. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> חבר הכנסת כץ, אני מגנה כל אמירה שהיא לא במקומה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> באמת, אני שואל באמת. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני שמעתי אותך עומד כאן על הדוכן הזה עכשיו ומאשים כאן חבר כנסת שהוא פועל בשירותו של סנוואר. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא, זה הוא אמר לי. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אתה אמרת, אמרת את זה פה, אני שמעתי אותך טוב. אז אני מציע שכל אחד קודם כול יהיה אחראי לעצמו. בכלל, כדאי שנשמור פה על תרבות דיון מינימלית. אבל אני אומר לך, חבר הכנסת כץ, בצורה מכובדת אבל מאוד תקיפה, אני חושב שזו דוגמה נוראה לחוסר אחריות שאין למעלה ממנו. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> ברור, זה הזיה מה שאתה עושה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> ברור. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> מה אתה מציע, חבר הכנסת כץ, שאני עכשיו אשיב לך, ובזמן הרגיש הזה, בנקודה הזאת, ואני אפילו לא רוצה להרחיב מעבר לזה על המצב שאנחנו נמצאים בו ומה מונח כרגע על כף המאזניים – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מה מונח? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – אני אעמוד כאן ואתחיל לנהל איתך עכשיו את הדיון על איך צריך להתנהל המשא ומתן ומה צריך לעשות, ומה לא צריך לעשות. מדובר בחיי אדם, חבר הכנסת רון כץ. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא צריך לנהל איתי. אתה לא צריך לנהל איתי. צריך להחזיר את החטופים, זה מה שצריך לעשות. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> זה פשוט מביש, מביש. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> – – – זה הזוי. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> ברור, אתם לא – – – אתה יודע מה יותר הזוי? חוק המתנות. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> – – – חוק הזוי – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> ואני אומר לך, חבר הכנסת רון כץ, חוק המתנות זה חוק הזוי. זה נכון, חוק המתנות זה חוק הזוי. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> חבר הכנסת רון כץ. חבר הכנסת רון כץ, אפשר לצעוק – אדוני, זה לא עובד ככה. זה לא עובד ככה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> כן, כן, סליחה. אני גם, כל רעש הוא לא במקום כששר מדבר, בפרט כשהוא רוצה להשיב לעניין. אז בואו, דנים בדבר חשוב. בבקשה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אתה יודע, חבר הכנסת רון כץ, אני הרי יכול לתת לך פה תשובה, האמן לי, כולל כזאת שהולכת אחורה להצעות חוק שיושב-ראש המפלגה שלך הגיש, ואני לא רוצה לעשות את זה, אני חושב שזה לא נכון. אני חושב שזה הרה אסון, אני חושב שזה מסוכן, אני חושב שזה לא אחראי, ואני חושב שבעיקר, בעיקר זה דבר שבינו לבין כובד האחריות ועוצמת הרגע שאנחנו נמצאים בו יש סתירה מוחלטת. ולכן אני רק אגיד – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אם זה היה תלוי בכם, הם לא היו חוזרים. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> תשמע, חבר הכנסת רון כץ, אני אגיד לך משהו בעניין הזה: תתבייש לך, באמת. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא, אתם צריכים להתבייש על מה שקרה במדינה. על מה שקרה במדינה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> דברי הבל, דברי הבל – – – << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> החוק – – – הוא – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> תיקחו אחריות. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת סעדה, אנא. חבר הכנסת סעדה, אתה מפריע לשר. בסדר, אבל קודם כול בוא ניתן לשר לדבר. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> דברי הבל. דברי הבל. אני חושב שהממשלה הזו הוכיחה שהיא נחושה להשיג את כל מטרות המלחמה, ואנחנו נשיג אותן. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> איזה מטרות מלחמה, יריב? חמאס שולט בעזה, איזה מטרות? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אנחנו נעשה את זה מתוך הראייה האמיתית של הצורך והחשיבות העליונה שבהשבת החטופים, בצורה אחראית, בצורה לא מתלהמת, בצורה עניינית. הייתי אומר שגם בצורה שמביאה בחשבון את הנסיבות בכל רגע נתון ולא מתעלמת מהן בבוטות כל כך גדולה. אני הייתי משוכנע, חבר הכנסת רון כץ – אתה מבין, אדוני, זו גם כן שיטה. להגיש הצעה, לקרוא קריאות ביניים ואחר כך לדבר בטלפון ולא להקשיב, אדוני, אחר כך לדבר בטלפון ולא להקשיב כשעונים לך. לא יודע, זו תרבות, חבר הכנסת רון כץ, זו תרבות, תרבות – אני הייתי יושב-ראש הכנסת – תרבות שאני לא מכיר. לא מכיר, פשוט לא מכיר. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> הינה, אני אומר לך, מקשיב לך. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אז אני אומר לך, אני הייתי משוכנע שתמשוך את הצעת החוק ולא תביא אותה, בעיתוי הזה בוודאי. צר לי שכך בחרת לעשות. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> צר לי שאתם לא רוצים להחזיר אותם. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אנחנו נמשיך להיות אחראיים. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מאוד אחראיים. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> ונמשיך לעשות להשבת החטופים, ונמשיך לראות חטופים שבים בזכות הפעולות שהממשלה עושה, וננהג ברגישות – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> הם נחטפו בזכות הממשלה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – ובאחריות שמתחייבת כשמדובר בחיי אדם. חבר הכנסת רון כץ, אני אומר לך, אתה צריך לעשות חשבון נפש גדול, תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> ממשלת 7 באוקטובר, אתה מדבר על חשבון נפש? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת לפיד ישיב להתנגדות הממשלה, תודה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> יאיר, אני קורא לך להוריד את החוק ההזוי הזה, זה חוק שאדם שעומד על דעתו לא יכול להסכים לזה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, סליחה, הוא יכול – – – << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> – – – את הרגע שלך, תגיד: אני חוזר בי מהחוק ההזוי הזה, אני מתנצל בפני עם ישראל. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת סעדה, הוא קיבל רשות דיבור. חבר הכנסת קיבל רשות דיבור שלוש דקות, הוא יקבל את זה. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, קודם כול, היות שאנחנו לא אוהבים שלכנסת ישראל יש ספקות, אז למען הסר ספק, הגורם הבכיר בלשכת ראש הממשלה שהוציא היום הודעה נגד ראש השב"כ ונגד ראש המוסד הוא ראש הממשלה. שום "גורם בכיר" – זה ראש הממשלה עצמו יצא ממשפטו, הרים את הטלפון והוציא את ההודעה נגד ראש השב"כ, שהוא מינה לצוות המשא ומתן, וראש המוסד, שהוא מינה לצוות המשא ומתן. זה ממש מעורר דאגה למצב שיקול דעתו של ראש הממשלה שהוא מוציא הודעה כזו. תחשבו מה הרגישו משפחות החטופים כשהן שומעות שראש ממשלת ישראל אומר שאסור לסמוך על צוות המשא ומתן שהוא מינה, שדן כל החודשים האלה בגורל יקיריהן. אני כבר ראיתי מנתניהו מופעים של הסרת אחריות מעצמו, בוודאי אחרי 7 באוקטובר, אבל להפיל את האחריות על ראש השב"כ וראש המוסד – שהוא שלח לדוחה, שהוא שלח לקהיר – ולהגיד שהם ניהלו מתן ומתן במקום משא ומתן, כי גם יש לו משחקי מילים על נושא החטופים – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תמשלו. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – זה פשוט בלתי נסלח, לא אנושי, ובעיקר אומר לציבור הישראלי: הפסקתם לנהל את מדינת ישראל. זה פשוט נורא. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אתה מאוכזב מזה שראש הממשלה מחזיר שישה בשבת? << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני חושב על משפחות החטופים שצריכות לשמוע את זה. במקום תדרוכים אנונימיים, שאף אחד לא חושב אפילו מי עומד ומי לא עומד מאחוריהם, במקום ללכלך על ראשי מערכת הביטחון הישראלית, במקום לעשות כל דבר כדי לערער את אמון הציבור במערכת הביטחון הישראלית, תעשה פשוט את הדבר הנכון: תשיב את החטופים הביתה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> ואתה תוריד את החוק הזה מהצבעה היום. תוריד את החוק הזה מעם ישראל. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> הם צריכים לחזור הביתה בלי פעימות ובלי שטויות. עליהם לחזור לביתם, למשפחותיהם. בתקופת הממשלה שלכם היה 7 באוקטובר. אתם ממשלת 7 באוקטובר. הם נחטפו במשמרת שלכם. למען השם, תשיבו אותם לביתם. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> יאיר, תוריד את החוק הזה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> "הגורם הבכיר". בושה וחרפה. "הגורם הבכיר". << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. נא לא להפריע להצבעה. חבר הכנסת מיקי לוי, נא לא להפריע, אנחנו מצביעים. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק לא תעמוד על דם רעך (תיקון – חובה לפעול להחזרת החטופים), התשפ"ה–2024. חברי הכנסת, נא לתפוס את מקומותיכם. הצבעה. הצבעה מס' 17 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 35 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 44 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק לא תעמוד על דם רעך (תיקון – חובה לפעול להחזרת החטופים), התשפ"ה–2024, לא נתקבלה. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> יאיר לפיד, אתה מאוכזב שעשרה חטופים – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> שקט, אנטישמי. תהיה בשקט, אתה אנטישמי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, חברי הכנסת, שמענו. 35 בעד, 44 נגד. אני קובע כי הצעת חוק לא תעמוד על דם רעך (תיקון – חובה לפעול להחזרת החטופים), התשפ"ה–2024, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> קשרי יועצים בכירים עם גורמים עוינים והשלכותיהם על ביטחון המדינה << הלסי >> << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעות רגילות ודחופות לסדר-היום. ההצעה הראשונה היא הצעה רגילה לסדר-היום בנושא: קשרי יועצים בכירים עם גורמים עוינים והשלכותיהם על ביטחון המדינה. את ההצעה הציע חבר הכנסת אלון שוסטר. חבר הכנסת שוסטר, בבקשה, לרשותך עשר דקות. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי וחברותיי, אנחנו בימים הרי גורל, ימים שבהם דמעות שכול נמזגות בדמעות של אושר. אנחנו בלילות של חילוקי דעות עמוקים – בעיקרם לשם שמיים, לא רק. בימים כאלה, חבריי וחברותיי, נחוץ לנו כאוויר לנשימה אמון בשלטון שקובע גורלות לחיים ולמוות. תראו, לאחר שהקואליציה הסירה מסדר-היום זה עתה את הצעת החוק של לא תעמוד על דם רעך, הגיע תורה של הממשלה להוכיח שהיא אכן לא עומדת על דם רעינו ורעותינו. מטרות המלחמה של השבת החטופים ושל מיטוט החמאס חשובות שתיהן, אבל אני פונה לחבריי השרים שנמצאים פה ולאנשי הקואליציה: התניית האחת בשנייה פירושה הוודאי – הקזת דם רעים ורעות. יש מוקדם ומאוחר בהשגת המטרות שלנו: החטופים כולם הביתה בטווח זמן מיידי, ומנגד הרחקת החמאס – המטרה הראויה הזו תקרה, כי עם הנצח לא מפחד מדרך יותר ארוכה, כי העם שיושב בציון ב-7 באוקטובר בבוקר הבין שהוא יוצא למערכה ארוכה, ממושכת, קשה, שתדרוש מכולנו דם, דמים, תשומת לב, אורך רוח, סבלנות וסובלנות. אבל אין בכל הדרישות הללו כדי לבלבל את המוקדם במאוחר. אין בכך כדי לערבב ולהתנות את השבת החטופים במטרות שהשגתן, בל נתבלבל, יקרו, אבל נחוצים לנו חודשים ארוכים של מאבק. ומי שהסיר מסדר-היום את הצעת החוק הזו צריך להוכיח במעשים ברורים כאן ועכשיו שהוא מסוגל לבצע את מה שצריך גם בלי החוק הזה. ובימים אלה, בעיצומה של מערכה מורכבת נגד ארגון הטרור חמאס, נחשפת לפנינו פרשה חמורה, שמעלה תהיות כבדות על טוהר המידות של בכירים בממשלה, במשרד ראש הממשלה, ועל ביטחון המדינה. האם ייתכן, חבריי וחברותיי, כי אדם שהחזיק בגישה למידע ביטחוני מסווג ביותר – יתרה מזאת, אדם שאין לו סיווג מתאים לאחוז במידע מהסוג הזה, מי ששירת בפועל בתפקיד רם דרג כל כך בלשכת ראש הממשלה – פעל במקביל מאחורי הקלעים בלי גילוי נאות למען אינטרסים של מדינה זרה? וחלק מהעסקה שלכאורה הייתה – העסקה המסחרית, המקצועית – היא לפעול למען האינטרסים של המדינה הזרה. זה עובר, אולי כשר, בוודאי לא בלתי מסריח. אבל מתוך קודש-הקודשים של הלשכה המסווגת הזו זהו מעשה שלא ניתן לעבור לסדר-היום לגביו. העובדות שהתפרסמו בנוגע לפעילותם של היועצים בלשכת נתניהו אוריך ופלדשטיין הן חמורות. אנשים אלו החזיקו במידע רגיש, הסתובבו בבור בזמן ניהול המלחמה, פעלו במסגרת חברה בין-לאומית שמומנה על ידי קטר. אותה קטר שמנהלת משא ומתן על גורל חיילינו ואזרחינו החטופים, ובה בעת משמשת עורף כלכלי ודיפלומטי להנהגת חמאס, שרוצה – לא אמרה אחרת – לשמר את כוחה בעזה ובאזור. זה אבסורד, חבריי וחברותיי, שהממשלה וגם הכנסת פועלות נגד אל-ג'זירה הקטרית, בעוד שמקורבים לראש הממשלה פועלים אקטיבית למען המדינה הזו. הסוגיה כאן אינה אישית, אינה פרטנית, אלא היא עקרונית. אנחנו עדים למקרה שבו יועצים בכירים שמחזיקים במידע ביטחוני מסווג – וכאמור, בחלק מהמקרים בלי הרשאה ביטחונית מתאימה ובניגוד להרשאה הביטחונית או הסיווג שהיה להם – פועלים במקביל בשירות אותם אינטרסים של מדינות זרות, כשרק לפני שעתיים אולי הכנסת הביעה את דעתה לגבי העניין בכלל בסוגיות אזרחיות שוליות יחסית לנושאים שמדובר פה כרגע. כל זה ללא שקיפות, ללא סיווג ביטחוני מתאים וללא הליך מוסדר של גילוי נאות שימנע פגיעה פוטנציאלית בביטחון המדינה. חבריי וחברותיי, לא כל מה שאינו פלילי – כשר. יש כאן ריח בלתי סביר של חוסר מקצועיות ושל פגיעה בביטחון הלאומי. יש כאן פגיעה באמון הציבור, בשלטון המרכזי, וסכנה מיידית לביטחון. מדובר פה בניגוד עניינים חריף ולא מוצהר – גם ניגוד עניינים חריף וגם בלתי מוצהר, מוסתר מעיני הציבור. חומרת המקרה מתעצמת כאשר בוחנים את השאלות הבאות: האם אוריך ופלדשטיין הצהירו על ניגוד עניינים כשפעלו עבור קטר כאשר נחשפו לחומרים מסווגים, וכאמור בלא סמכות, לפחות בחלקם? האם נעשתה בדיקה אם גישתם למידע רגיש יכולה להוות סיכון ביטחוני? האם לשכת ראש הממשלה, ובמפורש ראש הממשלה, ידעו ובדקו את הקשרים הללו? אם בדקו ואישרו – חמור; אם לא ידעו – חמור לא פחות. יש שיגידו שקטר אינה מוגדרת כמדינת אויב ולכן אין מניעה מעשיית עסקים איתה. קטר אכן אינה מוגדרת ככזאת, אבל מי שפועלים בלשכה החשובה כל כך מחויבים לכל הפחות בגילוי נאות, בעמידה על עקרונות הסיווג המתאים ובחתימה על מסמכים של ניגוד עניינים, כדי שהממונים וכולנו נדע מה הם עושים בשעות הפנאי שלהם אחרי שהם עוזבים את הלשכות ואת החללים המסווגים ביותר במדינת ישראל. זהו כשל מערכתי מהמעלה הראשונה כאשר אדם בתפקיד רגיש, ללא סיווג מתאים, בשירות המדינה, פועל למען אינטרסים שלפחות באופן חלקי מנוגדים לאינטרסים של מדינת ישראל, כל זאת בלי מנגנוני פיקוח. זה מתכון למפגע ביטחוני ולערעור באמון הציבור. אני לא רוצה לזלזל בנושאים שלכאורה, כשעוסקים בביטחון המדינה, הם אולי שוליים. אופן ההעסקה – חבריי וחברותיי, העסקתו של פלדשטיין נעשתה בדרך עקיפה, דרך חברה חיצונית, ולא באופן ישיר על ידי משרד ראש הממשלה. מדוע זה נעשה באופן הזה? מדוע לא ניתנו ההרשאות המתאימות? מדוע הוא פעל באותם חללים מסווגים וקיבל מסמכים מסווגים בלא הרשאה, בניגוד חמור לחוק ותוך פגיעה חלילה בביטחון המדינה? זו התנהלות בלתי תקינה בלשכה הבכירה הזו, ומה הפלא שעץ שנוטעים אותו עקום אינו צומח ישר? ואולי לסיום, אני רוצה לציין את פליאתי מתגובת לשכת ראש הממשלה כשהפרשה או המידע התגלו. במקום להתמודד עם השאלות הקשות, לומר: אנחנו נבדוק, אכן לכאורה חמור, אנחנו נבדוק – ראינו מתקפה חסרת תקדים כנגד השב"כ, עד כדי ניסיון חלילה להדיח את ראש השירות, מי שאמון על חקירת האמת והגנה על ביטחון המדינה ועל הדמוקרטיה שלנו. אנחנו רואים שוב ושוב ניסיון להלך אימים על גופי הביטחון במקום לתת להם לפעול ללא הפרעה. אם אין מה להסתיר, מדוע לא לשתף פעולה? מדוע להרתיע גורמים שאמונים על ביטחון המדינה? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> משפט אחרון, בבקשה. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מייד. חבריי חברי הכנסת, עלינו לדרוש בדיקה מקיפה, חקירה מעמיקה, לקבל אותה באהבה, ומדיניות ברורה למניעת הישנות מקרים אלו בעתיד. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא ייתכן שדלתות מסתובבות בין הממשל לגורמים זרים יהפכו לנורמה. לא ייתכן שאינטרסים זרים יחלחלו לקודש הקודשים של מערכת הביטחון והביטחון הלאומי. אני קורא לכלל סיעות הבית, לכולם – למחנה הלאומי מכל צדדיו – לתמוך בקיום דיון דחוף. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ביטחון ישראל הוא קו אדום. לא נאפשר לאיש לחצות אותו. תודה גם לך, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת שוסטר. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> בדיקת קשרים של גורמים בלשכת ראש הממשלה עם מדינה עוינת << הלסי >> << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> ההצעה הבאה גם היא הצעה רגילה לסדר-היום, בנושא: בדיקת קשרים של גורמים בלשכת ראש הממשלה עם מדינה עוינת. את ההצעה הגישה חברת הכנסת נעמה לזימי. לרשותך, בבקשה, גברתי, עד עשר דקות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, נתניהו, אני רוצה לפתוח בפרגון. תתפלא, תתפלאו – פרגון. כל הכבוד לך, הצלחת להרדים מדינה שלמה. את מי, את מי לא הרדמת? עכשיו כבר כולם יודעים ששנים הלשכה שלך עובדת עבור מדינה עוינת, או כמו הגדרתך מלאחר המלחמה, "מדינת אויב". בעודה חשופה לחומרים מסווגים, חלקה לא עבר בכלל סיווג מתאים וכלום, הלשכה של ראש הממשלה עובדת עבור מדינה עוינת בזמן מלחמה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זאת שקרנית – – – << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> פלדשטיין, היועץ שלך, הדליף בשבילך מידע מודיעיני שסיכן את החטופים וחיילינו בשטח – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> מאיפה את יודעת? מאיפה הם יודעים? השב"כ אחראי על מדינות? << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> – – ולאחרונה דווח שהוא בכלל עבד בזמן זה עבור קטר – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> השב"כ אחראי על מדינות, או המוסד? אני מבולבל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – קטר – – – << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> – – בעודו עובד לדכא את המחאה עבור החזרת החטופים והחטופות. האיש שמתהלך איתך בקודש-הקודשים של הסיווג הביטחוני בעצם מקבל כסף מקטר. אתה, נתניהו, מממן החמאס הראשי, מי שאפשר לקטר את הזרמת מיליארדי הדולרים והמזומנים שאיתם הם בנו את מפלצת הטרור של חמאס. נכון, ראש השב"כ לשעבר אבי דיכטר? עד כאן אני מדייקת. ועדיין, עדיין אתה, נתניהו, לא נחקרת על הקשרים והעסקים של לשכתך ושלך עם קטר. אנחנו עדיין מחכים שהקשר שלך עם קטר ייחקר. איך הרדמת מדינה שלמה כך שגם חשד כבד לבגידה עובר כאן כאילו כלום? אבל אנחנו לא ניתן לך להמשיך להרדים אותנו. אתה וכל לשכתך תיחקרו על פרשת המעורבות עם קטר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הבוס שלך – – – אבי-אבות המסיתים. מכרתם לו את – – – << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אני רוצה לדעת מה מידת המעורבות של בנימין נתניהו בעסקים של צוותו עם קטר. אני רוצה לדעת מה האינטרס של קטר לבחור – שימו לב, מכל העולם – דווקא בשלושת אנשי הצוות של לשכת ראש הממשלה, כמה כספים הועברו לאנשים האלה לאורך השנים ובעבור מה. מה יש לקטר לבחור דווקא באוריך, איינהורן ופלדשטיין, שלושה אנשי צוות מלשכת ראש הממשלה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה יש לקטר לבחור – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> ולמה שרוליק איינהורן מתחבא בסרביה? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אנא, חברת הכנסת גוטליב, אין צורך. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> למה הוא חושש לשוב ארצה? אני רוצה לדעת מה ההשלכות הביטחוניות, רבותיי, של מעשיהם על ביטחון ישראל לפני ואחרי המלחמה. האם קטר קשורה להתערבות לשכת ראש הממשלה כנגד מטה החטופים, משפחות החטופים והמאבק להשבתם? הרי אנחנו כבר יודעים שלשכת ראש הממשלה פעלה לפרק את מטה החטופים. אנחנו כבר יודעים שפלדשטיין הדליף חומרים מסווגים וביטחוניים כדי לסכל עסקת חטופים בעודו ממומן על ידי קטר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה מה שאת – – – גברתי השקרנית. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אני רוצה לדעת מה או מי הוביל אותו לזה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> פלדשטיין הדליף מסמך – – – אסטרטגיית חמאס – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, אני מבקש ממך, אנא. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל כמה אפשר לשקר, לזימי? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> זה בסדר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לזימי, יש סיכוי שפעם תגידי פה אמת? פעם אחת תגידי אמת? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> טלי, כנראה צריכים לבדוק גם מה הקשרים שלך איתם. אין מה לומר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> פעם אחת. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אין צורך בקריאת הביניים הזאת. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> את בהחלט פועלת בכנסת כסוכן זר שבא לפרק הכול, טלי גוטליב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> סליחה. לא, לא, לא. אדוני, היא אמרה שצריך לבדוק את הקשרים – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברת הכנסת, אני מבקש, אני רוצה שהיא תמשיך לדבר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אז אני רוצה הודעה אישית. היא אמרה שצריך לבדוק את הקשרים שלי עם קטר. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, לא, לא, לא. זה בדיוק מה שאמרת, גברתי השקרנית – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> היא לא יכולה להפריע ככה. למה – – – << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אני רוצה לדעת, נתניהו, איך אתה מסוגל לישון במלון פאר של 40,000 שקל בלילה ביום שבו חוזרים חטופים כמוזלמנים. הנהנתנות ותאוות הכסף והשררה הפשיטו אותך, נתניהו, מכל כבוד לאומי ומוסר. המלך הוא עירום, עירום לחלוטין. כולנו מבינים שפרשת הכסף הקטרי היא עוד אחת מהסיבות שנתניהו רועד מוועדת חקירה ממלכתית. גם הוא יודע שמה שנגלה על בניית מכונת הטרור הרצחנית של חמאס תחת חסותו הוא הפשע הכי גדול שנעשה כלפי מדינת ישראל ואזרחיה. צריך לומר, מגפת השחיתות שהביא איתו נתניהו כבר התפשטה לכל עבר: חצי ממשלה פה עם תיקים במשטרה, עבריינים, מושחתים. והלשכה שלו מכרה את המדינה וביטחונה עבור בצע כסף ממדינה עוינת. אני רוצה להגיד לכם, עלק המחנה הלאומי, אתם המחנה שמרסק את מדינת הלאום לעם היהודי, אבל אנחנו לא ניתן לכם. הרי כבר עכשיו, נתניהו, אתה הפוגע בסמכויות השב"כ, בצוות המשא ומתן, כדי לטרפד את שלב ב'. בואו לא נכבס מילים, זה בדיוק מה שקורה כאן. ואנחנו לא ניתן לפרשה החמורה הזאת לעבור ללא חקירה. אנחנו לא ניתן לך לטרפד, נתניהו. אני רוצה לומר שביטחון המדינה וחובת חשיפת האמת מחייבים אותנו לפעול בכל כלי פרלמנטרי ובכל דרך עבור הנושא הזה, כי יש חשד כבד לבגידה. אני רוצה לומר שישראל של הערבות ההדדית והתקווה תנצח, לא תטה משפט, לא תכיר פנים ולא תיקח שוחד, כי השוחד יעוור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים. ואי-אפשר – יש פה גם אנשים – אי-אפשר לא לסיים – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ראית – – – << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> כל הכבוד לכם. אני אומרת לכם, כל מי שפה, הצעירים שפה, ישראל של השפיות והערבות הדדית והתקווה תנצח. השחיתות, הריקבון שהוביל את המדינה לתהום – אנחנו נעיף, נעיף את זה. נעיף אותם מכאן, כדי לבנות מחדש חברה חומלת, טובה, אוהבת. ובגלל זה אנחנו דורשים לחקור. ותהיה פה כנסת ראויה עבורכם, דור העתיד. אבל אני רוצה להגיד ליועצת המשפטית לממשלה – אני אקריא מהמכתב ששלחתי לך השבוע: "ניסיון להדיח את ראש השב"כ בעיתוי זה מהווה ניגוד עניינים חמור, שכן מדובר בגוף אשר החלטותיו צריכות להתקבל באופן עצמאי לחלוטין ללא השפעה של הדרג הפוליטי, ובוודאי ללא התערבות מצד מי שעלול להיות קשור ישירות לנושא החקירה" – נתניהו. "מהלך כזה מעלה חשש כבד לניסיון להשפיע על הבדיקה ואף לטייחה, תוך שימוש בסמכות שלטונית כדי לערער את עצמאות הגוף החוקר". נתניהו מנסה להשתלט על השב"כ כדי לחמוק מהחקירות, שמראות עד כמה הריקבון שלו באמת פושה בכל מרחב. ואני רוצה לומר, לא ניתן לזה לחמוק. את כולכם צריך לעניין למה לשכת ראש הממשלה עובדת עבור מדינה עוינת בזמן מלחמה. זה שאתם מכסים עליהם, מעיד עליכם. הריקבון הגיע לכולכם. אחד, אחד לא היה אמיץ כדי לומר: הטירוף הזה חייב להיחקר. באמת, באמת תתביישו לכם – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, הרי – חברת הכנסת, ביקשת. אני מבקש. חברת הכנסת גוטליב, אנא. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אין לי ספק שתעשו הכול כדי למנוע חקירה. אתם כבר לא עובדים עבור מדינת ישראל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל אי-אפשר – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברת הכנסת, אנא. יש לך, תהיה לך הזדמנות. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> מדינת ישראל לא מעניינת אתכם. הכיסא כבר עומד מעל הכול, ואנחנו צריכים שיהיו פה אנשים – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, ביקשתי. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> – – שעבורם המדינה תהיה מעל הכול, ישראל תהיה עבורם מעל הכול, שלא יטייחו חשד כבד לבגידה עבור הכיסא שלהם. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את השר שלמה קרעי להשיב במשולב על ההצעות. בבקשה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, עמדתי כאן קודם נדהם. יאיר לפיד העלה את עצמו לדוכן הנואמים וממש מאוכזב מזה שראש הממשלה הסיט את רונן בר מהמשא-ומתן והצליח להחזיר יותר חטופים. עשרה חוזרים בשלושת הימים הקרובים. זה מה שכואב לך, יאיר לפיד? אני באמת לא מצליח להבין אתכם. מה כואב לכם? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מי? ראש השב"כ – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> ראש השב"כ ירד מהמשא ומתן. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה "ירד", הוא – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> ראש הממשלה נתניהו הביא אותם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתמול הוא ירד. אז למה הוא הזיז אותו, אם הוא הביא אותו? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אז מה אתם מאוכזבים מזה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה? למה הוא הזיז את ראש השב"כ – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> ראש הממשלה נתניהו מצליח לעשות את מה שאתם לא מצליחים, והחבורה שלכם לא מצליחה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה הוא עושה? מה הוא עושה? אפילו את החמאס לא – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מי שהביא את ההסכם זה ראש השב"כ – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – מה זה ? מה – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אנחנו – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – מבחינתם זה לא הוא, זו נכונות של החמאס. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> של קטר והחמאס. אדוני, תכף – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> היועצים שעובדים אצל קטר, לא – מה היה קורה אם יועץ של לפיד היה עובד אצל קטר? מה היית עושה? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תכף נראה מי עובד אצל קטר. תכף נראה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה היית עושה אם יועץ של לפיד היה עובד עם קטר? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אז שבי, תקשיבי ותראי מי עובד אצל קטר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה אומר? מה היית עושה ליועץ של לפיד? הייתם שורפים לו את הבית – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אדוני יושב הראש, אנחנו שוב עדים – אדוני. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> כן, כן. אוקיי. היא אמרה. אין צורך לחזור. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מי מימן את חמאס – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> עם כל הכבוד למירב – אני אתן לך בסוף – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת, נו. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מי העביר להם מזוודות של מזומנים – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת הרצנו, אין צורך לחזור. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תחליף את דפי המסרים, חבר הכנסת הרצנו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מצאת – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> זו המציאות – – – זו המציאות. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> המסר הועבר. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אדוני יושב הראש, אנחנו שוב עדים להצגה מתוזמרת – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – לשקר לציבור – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת הרצנו, השר רוצה להשיב. רוצה להשיב. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, קריאה ראשונה. אדוני, אי-אפשר, הוא לא יפסיק עד שתהיה קריאה, נו. אני מכיר אותו כבר. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתה מכיר אותי? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אנחנו שוב עדים להצגה מתוזמרת מבית היוצר של השמאל, עוד ניסיון לנפח בלון שקרי כדי להסיט את תשומת הלב מהדברים האמיתיים, המסוכנים והחמורים באמת: הקשרים של השמאל עם גורמים זרים, המימון הבעייתי שמקבלות עמותות השמאל, שאת חלקו הנשיא טראמפ עצר לכם עכשיו, ושיתוף הפעולה שלכם עם אינטרסים זרים שפועלים – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מי מימן את החמאס 18שנה – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אדוני, אמרתי לך, קריאה ראשונה. זה לא יעזור בלי קריאה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתה אנטישמי ואתה משקר לציבור בלי בושה – – – לשכת ראש הממשלה, שקטר השתילו. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> בכל מקרה, לא שומעים את שניהם בבת אחת. יש צעקות שלך וצעקות שלו. לא שומעים. חבר הכנסת הרצנו, צעקת כבר פעמיים-שלוש, אין צורך – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – קטר השתילה סוכנים שפועלים למען קטר. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אין צורך, שמענו. אוקיי. זהו, קריאה – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אדוני, אתה לא מגן על זכות הדיבור שלי. אני מבקש ממך. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אני אגן על היכולת של השר לענות. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – מלחמה שנים על גבי שנים. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – מה היה קורה – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אנחנו סתם חוזרים על עצמנו. חברת הכנסת לזימי, היו לך עשר דקות, באמת. זהו, בסדר. אבל השר משיב עכשיו. זהו, מספיק. אין צורך, מספיק. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – בלי בושה. הוא משקר בלי בושה – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אני מבקש בלי קריאות. זהו. מיצינו. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> המימון שמקבלות עמותות השמאל, שאת חלקו עצר הנשיא טראמפ לאחרונה, ושיתוף הפעולה שלכם עם אינטרסים זרים שפועלים להחלשת מדינת ישראל – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברת הכנסת לזימי, אני קורא אותך לסדר. עשר דקות. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אז בואו נעמיד דברים על דיוקם: אין ולא היה שום קשר בין יועצים בכירים בלשכת ראש הממשלה לבין גורמים עוינים. מדובר בשקר מוחלט – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מאיפה אתה יודע? מאיפה אתה יודע – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> כי אני מכיר את האנשים, ואלה לא האנשים שאת מכירה. מדובר בשקר מוחלט, שמבוסס – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברי הכנסת. כן, כן. שקט. חבר הכנסת הרצנו, אני קורא אותך לסדר בלית ברירה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> למה אתה אומר "בלית ברירה"? למה? תקרא לו – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> בלית ברירה, כי אני מבקש – אין צורך כל הזמן – אתה כל דקה – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> הוא מכיר אותם. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> בשמחה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אני קראתי אותך לסדר פעם ראשונה. חבר הכנסת הרצנו, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> זה כמו ששאלו – אבל למה אתם מתרגשים מזה שאני אומר "אני מכיר אותם", וכשאנחנו פונים לנציב התלונות על השופטים, אז נציב התלונות על השופטים – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא מתרגשים. יש – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – יש חקירה – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת הרצנו. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – אמר לנו: שאלתי את אסתר חיות, והיא אמרה לי שהכול בסדר. הוא שאל את אסתר חיות, והיא אמרה שהכול בסדר. זה מקובל עליכם. אז למה כשאני אומר שאני מכיר אותם ושאלתי אותם, אז זה פתאום לא בסדר? שאלו את יצחק עמית, והוא אמר שהכול בסדר – זה מקובל עליכם. אתם חבורה של צבועים. זה מה שאתם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה מכיר אותם – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – אתה אנטישמי – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> – – – שמת קריקטורה אנטישמית. אתה אנטישמי. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת בליאק, חבר הכנסת בליאק, בוא לא נשתמש בכאלה מילים, באמת. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אתם פשוט – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתם סוכנים של קטר. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אל תשתמשו במילים כאלה פה, בבקשה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אתם יודעים, מילא בתורה, בתנ"ך, בתלמוד, כבר גיליתם שאתם בורים ועמי הארץ, אבל את אלת הצדק אתם גם לא מכירים? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> – – – אתה אנטישמי – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – גם אנטישמי – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> גם את אלת הצדק אתה לא מכיר? מה אתם מבינים? לא בידע כללי, לא במורשת ישראל. בורים ועמי הארץ. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> דבררו את קטר – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אתם לא יודעים מה זה אלת הצדק שמחזיקה מאזניים ביד אחת וחרב ביד השנייה? אתם לא מבינים שהקריקטורה היא פרפראזה על אלת הצדק? איך הגעתם לאנטישמיות? מה ראיתם שם, דם של ילדים? ראיתם כסף? ראיתם אף ארוך? מה ראיתם? אתם פשוט בורים, זה מה שאתם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, כי אתה – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתה אנטישמי, אתה אנטישמי – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> מה שכן יש כאן – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לא, לא, לא. חבר הכנסת הרצנו, אני מבקש ממך לא להגיד את זה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> הם סוכנים של קטר בלשכת ראש הממשלה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. אתה לא יכול להגיד את זה לשר ואתה לא יכול – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אדוני, הוא פשוט אידיוט, ובגלל זה הוא אומר. הוא לא מבין בזה, מה אני אעשה? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אני יכול להגיד מה שאני רוצה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אני שמעתי, אני שמעתי. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> זה בושה שאדם מגיע לפרסם קריקטורות אנטישמיות, הסתה חמורה – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת הרצנו, קראתי אותך – – – << דובר_המשך >>שר התקשורת שלמה קרעי:<< דובר_המשך >> אתה ממשיך להוכיח כמה שאתה בור, כמה שאין לך הבנה בכלום – לא בתנ"ך, לא בתלמוד, לא במורשת וגם לא בידע כללי. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת הרצנו, אני קראתי אותך לסדר פעם שנייה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> ואתה אנטישמי, אתה בושה וחרפה לממשלת ישראל. ואתה אנטישמי. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> פשוט בור ועם הארץ, זה מה שאתם. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת הרצנו, אני קורא אותך לסדר. אני קורא אותך לסדר פעם שלישית. אני מבקש ממך לצאת מהאולם. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא פלא שהאדון חסר הבגרות שלך שם אותך ברשימה שלו, לא פלא. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתה אנטישמי שחבריו הטובים ביותר הם סוכנים של סוכנות קטר בלשכת ראש הממשלה. אתה אנטישמי. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סדרנים, נא ללוות את חבר הכנסת הרצנו החוצה. נא לצאת מהאולם, אתה צעקת ואתה חוזר על עצמך. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לך תלמד קצת ידע כללי, קצת תנ"ך, קצת מורשת. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתה אנטישמי. לך תלמד אתה. בושה – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> נא לצאת מהאולם. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תכניס קצת ידע, קצת ידע. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – מחריב הדמוקרטיה הישראלית. אתה אנטישמי, אנטישמי שחבריו הטובים ביותר הם סוכנים של קטר. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> החוצה. (חבר הכנסת יוראי להב הרצנו יוצא מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> מה שכן יש כאן – – – << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – לא מתבייש? איך אתה – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> מה שכן יש כאן – חברת הכנסת לזימי, תמשיכי עם החברים שלך. תעזבי אותנו בשקט. לכי תשרפי מדורות באיילון, תחסמי כבישים, תפריעי לאזרחי מדינת ישראל – ותבואי תטיפי לנו מוסר. מה שכן יש כאן זה עוד מזימה פוליטית מבית היוצר של אלו שמסרבים לקבל את הכרעת העם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אין לכם מנדטים. העם לא רוצה אתכם. תלכו כבר, אי-אפשר עם "העם". << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> כן, ראינו. ראינו איך אתם נוסקים במנדטים, מירב. איזה מקום את ביש עתיד? את בתוך השישה או אחרי השישה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אין לך – ואל תדאג לי. אז בוא נצא לבחירות, אז בוא נצא לבחירות מחר. מה, אתה מאיים עליי? בוא נצא לבחירות מחר. אתה דואג לעתיד הפוליטי. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> כן, שמענו. לא, למה שנצא לבחירות מחר? הבחירות קבועות לאוקטובר 2026. אנחנו לא מנגנים לפי החליל שלכם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> בוא נצא לבחירות. בוא נצא לבחירות עכשיו, עכשיו. מה זה הדבר הזה? אתה דואג למקום שלי בכנסת? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא. מה זה, קזינו? כל פעם שתריבי איתי, תגידי: בוא נצא לבחירות? מה זה, קזינו על חשבון המדינה? אין לך בעיה לבזבז עכשיו מיליארדים על בחירות? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כבר אי-אפשר. אתה בושה לחברי הכנסת. תרד כבר, תרד. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> ואגב, עד היום הרי אמרתם שנתניהו הוא זה שמתנגד כל הזמן לעסקאות שהציגו קטר וחמאס. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא התנגד. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> עד היום אמרתם שנתניהו פועל מול קטר, נגד קטר והחמאס. אז פתאום זה מתיישב לכם עם העלילה החדשה, שנתניהו משרת את קטר? מה נסגר איתכם? קצת לוגיקה, קצת היגיון. ומי באמת מקיים קשרים עם קטר? לא אנחנו – דווקא השמאל, אלון שוסטר – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה פועל בשביל קטר, הממשלה שלך פועלת בשביל קטר. יועצים של ראש הממשלה – מה היה קורה אם יועץ של לפיד היה עובד בשביל קטר? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> איפה חבר הכנסת שוסטר? אדוני, אני מתקשה להתמודד עם הקול הגבוה של בן ארי. זה יותר מהמיקרופון שלי. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> איך אתה מתקשה, איך? איך אתה מתקשה? איך? איך? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> זה יותר מהמיקרופון שלי. יש לה קול מאוד גבוה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לבריאות. אתה פותח לי עין עכשיו? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> בלי עין רעה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תירגע. אנחנו שנינו מאותה עדה, תיזהר, כן. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, חברת הכנסת בן ארי, בשם האלקטרוניקה, האיזון – לשמור על אותו קול. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הינה, שמעת? תשמרי על הקול – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> באיזון, איזון של הקולות. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – כתוב: העונה אמן – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אל תדאג. בצד הזה, בשביל הצופים של ערוץ 14, בשביל שימשיכו להגיד: תרנגולת, את מקרקרת. אני רואה הכול, נשמה. הם עושים עליי כבר לו"ז שלם. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> באיזון, באיזון. חברת הכנסת בן ארי, השר מבקש שזה יהיה באותם דציבלים, באותו גובה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> זה לא רק אני, זאת הלכה. הרב רוט, כתוב: העונה אמן לא יגביה את קולו יותר מן המברך. מי שעונה למי שמדבר צריך להיות באותו גובה, לא מעליו. אבל שאלת מי באמת מקיים קשרים עם קטר; מירב בן ארי, תשאלי את רם בן ברק. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הוא היה המנכ"ל של המימד החמישי, שניסתה למכור טכנולוגיות ביטחוניות רגישות לקטר בניגוד לחוק. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> די כבר עם המימד החמישי הזה, די, לא עובד יותר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אה, לא נכון? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> די כבר, הינה. די כבר עם הסיפור הזה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> חבר הכנסת גנץ, אני לא רציתי להזכיר אותך, כי אתה ממש נחמד, ויושב כאן רגוע ומקשיב, אבל גם אלון שוסטר, אלון שוסטר – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> משקרים על בני גנץ. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אוי, אלון שוסטר. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – הבוס שלך, הוא זה שהיה יושב-ראש המימד החמישי, שניסו למכור טכנולוגיות רגישות לקטר. איך אתה בא ומדבר עלינו? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה עשה לך אלון שוסטר? מה הוא עשה לך? בחיים לא התווכח איתך על כלום. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אתה יודע, חבר הכנסת שוסטר – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> בחיים לא אמר עליך כלום, מה נפלת עליו? מילא אני, אבל הוא? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא אמרתי, הוא התעורר. לבד הוא צעק. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מי התעורר? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> גנץ. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> גנץ, כי אתה אומר "מימד חמישי", מה? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> בסדר. לא הזכרתי את השם שלו. הזכרתי את רם בן ברק. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא יודע שהוא – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> חבר הכנסת שוסטר, אני חייב לומר לך, כשאתה עומד כאן על הדוכן ומדבר על קטר כשהיושב-ראש שלך היה יושב-ראש המימד החמישי, שניסה למכור טכנולוגיות לקטר, זה מזכיר לי – אתה יודע מה זה מזכיר לי? אני רואה אותך לפעמים עם חולצה שכתוב עליה: יוקר המחיה – לא על הגב שלנו. עכשיו אתה קיבוצניק, אוכל אוכל אורגני, מדושן עונג – מתי סבלתם בקיבוצים מיוקר המחיה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה? למה? למה לדבר ככה? למה? מה זה הדבר הזה? למה? מה זה הדבר הזה? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה הדבר הזה? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> מילא תבוא אלינו למושב, תבוא לפריפריה, תבוא למי שבאמת סבל מיוקר המחיה, אבל אתה כקיבוצניק מרים דגל של יוקר המחיה? אמת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה רוצה לדבר על הקיבוצניקים של ניר עוז? של ניר עוז, על הקיבוצניקים של כפר עזה? הקיבוצניקים של בארי, שהפקרתם אותם – – – מה זה מדושן עונג? מה זה? מה זה? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> מה הבעיה עם מדושן עונג? את רוצה שאני אסביר לך מה זה? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> בן אדם יושב בעוטף עזה. אתה לא מתבייש? הוא גר בעוטף, אתה לא מתבייש? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא גר בעוטף. איפה אתה גר? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> גם אני גר בעוטף. חברת הכנסת בן ארי, גם אני גר בעוטף – במושב, ולא בקיבוץ. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> די, המושב שלך רחוק מהעוטף, אל תבלבל את המוח. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא מדושן עונג – שיגיד את זה על הקיבוצניקים של ניר עוז, של כפר עזה, של בארי. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> והינה, עכשיו הקיבוצניקים, גם מערכת המשפט עכשיו עובדת כדי לסדר רק לקיבוצניקים פטור מהיטל השבחה, פטור מכל מיני אגרות. למה למושבניקים לא מסדרים את הפטור הזה? למה למי שגר בפריפריה לא מסדרים? למה? כי זה יד רוחצת יד. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה הבעיה שלך? מה? מה? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה לא יודע על מה אתה מדבר. תעזוב, אתה לא יודע על מה אתה מדבר. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> ומי עוד פועל? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה להסית? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא מסית. אין שום בעיה להיות מדושן עונג. אבל מי שגדל עם כפית של כסף בפה לא יכול להרגיש, לטעום את טעמו של הרעב; לא יכול להילחם ולהרים את הדגל של יוקר המחיה. מה לעשות, אלה העובדות. מאיר מכיר את זה, הוא בא מדימונה. הוא יכול להיאבק על יוקר המחיה. קיבוצניק לא יכול להיאבק על יוקר המחיה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אל תישא את שמו של מאיר לשווא. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אני באמת מציע שתתנצל. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אתה חושב שהקיבוצניקים סובלים מיוקר המחיה? << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> תתנצל. אתה – אתה אדם טיפש. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני שואל אותך, מאיר, בוא תגיד לי אתה: אתה חושב שתושב דימונה או תושב אופקים סובל מיוקר המחיה – – – << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> תתנצל. זה לא שייך. זה לא הזמן, זה לא הזמן. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> מה זה קשור לזמן? << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אלה אנשים שיושבים על הגבולות. מה זה? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> מי דיבר על הגבולות? דיברתי באופן כללי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אמרת עליו שהוא מדושן עונג. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אין ספק שבקיבוצי העוטף הם מדושני עונג ב-500 הימים האחרונים. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> ומי עוד פועל לקידום – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה מכחיש שואה. שומע? אתה מכחיש שואה, מכחיש שואה, אנטישמי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה אנטישמי, זה מה שאתה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> ומי עוד פועל לקידום האינטרסים של קטר? עו"ד יוסי בנקל – היושב-ראש, הרפורמי מפריע לי פה הרבה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מכחיש שואה, תבקש סליחה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, סליחה, חבר הכנסת קריב, אתה עומד פה וסתם צועק, אני מבקש ממך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא עומד כאן לדבר. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> התבלבלת עם השר. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> זו לא הדרך. זו לא הדרך. נותנים לדבר. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> ומי עוד פועל לקידום האינטרסים של קטר? עו"ד יוסי בנקל, מקורבם של אהוד ברק וגלי בהרב-מיארה. הוא מייצג את קטר ואת האינטרסים שלה כאן בישראל. אבל על זה אף אחד לא מדבר. אתם לא תגישו הצעה לסדר-יום על זה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> כהרגלכם בשמאל, אתם מאשימים את הימין בדיוק במה שאתם עושים כבר שנים. אין גבול. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יאללה, תודה רבה, קיבלת את הקהל. אפשר לרדת, יש גיוס מלא. תודה רבה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא, אין זמן. אני לא מוגבל בזמן. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תודה. יש גיוס, כולם פה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אין גבול לצביעות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אין גבול לרעל שאתה שופך במליאה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אין גבול לאבסורד. ואתם יודעים מה? << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> רד. שיגעת אותנו. תעשה לי טובה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הכול מתנקז לשבת הזו. אתם יודעים מה פרשת השבוע השבת? אתם זוכרים את מנדלבליט? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> על הראש שלכם השבת של 7 באוקטובר. 7 באוקטובר על הראש שלכם. אתם ממשלת החורבן, ואתה מכונת רעל. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> בוא נשאל את יש עתיד: יש עתיד, מה פרשת השבוע השבת, אתם יודעים? יש עתיד, אתם יודעים מה פרשת השבוע? לא יודעים? הרפורמי, תגיד להם מה פרשת השבוע. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה רוצה לדבר על פרשת בשלח? אולי תדבר על פרשת בשלח? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> פרשת השבוע היא פרשת משפטים. פרשת משפטים, בושה. פרשת משפטים, בושה. זו פרשת השבוע. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> קטרגייט, קטרגייט. פרשת קטרגייט. שמעת? פרשת קטרגייט. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> בעוד אנשי ימין נרדפים – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה קשור לימין? מה זה קשור לימין? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> פרשת משפטים היא הפרשה שבה אסור לקחת שוחד? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> בעוד אנשי ימין נרדפים ומוזמנים לחקירות על כל פוסט, על כל ציוץ – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אוי, אוי. ועוד עבריינים, ועוד עבריינים. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – פעילת שמאל בשם כרמל יום טוב, יימח שמה ושם זכרה, הסיתה אתמול לרצח ראש הממשלה – אה, נעצרה עכשיו? אה, אוקיי, אז אני אשנה פה את השורות. אז הינה, היא נעצרה. הינה, היא נעצרה. סוף-סוף המשרוקית של הפרקליטות והיועמ"שית השמיעה איזשהו צליל. בואו נראה מה יהיה בסוף החקירה הזאת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אה? מודעה – זו הסתה לרצח ראש הממשלה. פרשת משפטים, בושה. פרשת משפטים, בושה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אנחנו רואים כאן – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היא נעצרה אבל – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> מירב, היא אולי נעצרה על הסתה לרצח, אבל אתם לא אמרתם מילה. אתם – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה, כשאמרו על לפיד, אמרתם משהו? כשאמרו על אשתו של לפיד, על בנט – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני תמיד מגנה אלימות. אני תמיד מגנה אלימות. תבדקי אותי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> על בנט אמרתם משהו? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תבדקי. תבדקי אצלי, אני תמיד מגנה אלימות מכל הצדדים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא אמרתם כלום. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אנחנו רואים כאן שוב ושוב את הדפוס המוכר – האשמות שווא נגד לשכת ראש הממשלה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> בעבר ניסו להפיץ שקרים – אדוני היושב-ראש, חנוך. אנחנו רואים כאן שוב ושוב – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> רגע, רגע, אדוני השר. חבר'ה, אני מבקש שתשבו. תשבו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני יודע, אני לא אומר שאתה – כולם. כולם ישבו עכשיו. אם פה – יושבים. אם לא, אפשר לצאת החוצה ולעמוד ולדבר שם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אותו דבר בקואליציה. רבותיי, אנא, מי שנמצא פה, נא לשבת במקום. אם רוצים לעמוד, אפשר לעשות את זה בחוץ. דבר שני – כולם, בבקשה, חצי אוקטבה פחות, שהשר קרעי לא יצטרך לצעוק. תודה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אנחנו רואים כאן שוב ושוב את הדפוס המוכר של האשמות שווא נגד לשכת ראש הממשלה. בעבר ניסו להפיץ שקרים על הקלטות סודיות, זיוף פרוטוקולים ואפילו על סחיטה באיומים. הכול התברר כשקר מוחלט – כך יהיה גם הפעם. ואתם יודעים, אתם מדברים איתי על ניגודי עניינים שלנו מול ראש השב"כ – אולי להפך? מה עם ראש השב"כ, ששלח צוות טקילה באמצע הלילה – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> עכשיו גם ראש השב"כ? תגיד לי, אין לך בושה? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – ולא העיר את הלוחמים בגבול? הוא נמצא בראש המערך המודיעיני שכשל ב-7 באוקטובר – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – הוא לא נמצא בניגוד עניינים? הוא לא נמצא בניגוד עניינים כשהוא מנסה עכשיו לחקור בלשכת ראש הממשלה? הוא מבין – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אז למה הוא לא פיטר אותו? למה כבר שנה וארבעה הוא מנהל איתו משא ומתן? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הוא הבין את השיטה, כמו היועמ"שית – תלכלכו על לשכת ראש הממשלה, כל השאר יעבור לכם בשקט. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, אנא. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – תלכלכו על ראש הממשלה, הכול יעבור לכם בשקט. זו השיטה של השמאל האנטי-דמוקרטי. לא יעזור לכם, הם צריכים ללכת הביתה. תודה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יאללה, תודה רבה. בושה. בושה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> פשוט בושה לכנסת הזאת – – – רקוב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אנא, רגע, רגע. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> גלעד קריב, הודעה מהצד. בבקשה. דקה יש לרשותך, אדוני. בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> עמדה נוספת מהצד. קודם כול, השר קרעי, מי שמתגאה על אחרים בידיעותיו בתורה הוא לא תלמיד חכם, הוא נבל ברשות התורה. אני מציע לך קצת להצטנע. בגימטריות אתה טוב, בדרך ארץ אתה גרוע מאוד. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> עכשיו תראו, אפשר לעסוק בענייני היועצים של נתניהו, אבל פרשת קטר האמיתית היא איך ב-2017 כל מדינות הסכמי אברהם ניתקו את היחסים עם קטר; איך כל מדינות הסכמי אברהם לא הסכימו להיות בקשר עם החמאס; איך הרשות הפלסטינית ב-2017 הפסיקה לממן את פקידי החמאס בעזה – – << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – ומי מימן אז את פקידי החמאס? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה, חבר הכנסת קריב. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> קטר, כי נתניהו התחנן לפניהם. נתניהו היה בלדר הכספים של קטר – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת קריב. חבר הכנסת קריב, תודה רבה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – בהעברת הכסף לחמאס, וזה קטרגייט האמיתי, וזאת פרשת השבוע שלנו – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. תודה רבה, חבר הכנסת קריב. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – השר קרעי. אות הקין על המצח שלכם – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת קריב, חבר הכנסת קריב, אני לא רוצה להוציא אותך. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – לא ייעלם – מממני החמאס. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> אתה לא מתבייש – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת כהן, אני מבקש שיהיה דקה, כמו שצריך, בסדר? תודה. חבר הכנסת כהן רוצה לדבר, אני בטוח שאתם לא רוצים להפריע לו. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני רוצה ללמד זכות על שוסטר חצי דקה: 40 שנות שירות בצנחנים, אני מכיר אותו – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> גם אני מוכן ללמד עליו זכות. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – נכה צה"ל. ואני רוצה לבקש מכם, חבריי מהקואליציה: יש פעמים שאתם צריכים לקום ולהתנגד. עומד כאן השר קרעי, קורא לקיבוצניקים "מדושני עונג" – אלה שמבכים את מתיהם; אלה שב-7 באוקטובר בזזו את ביתם, שרפו את ביתם, אנסו את נשותיהם – – – << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> מי דיבר עליהם? אתה דמגוג – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> רגע, אל תפריע לי. כשאתה אומר "קיבוצניקים מדושני עונג" – אני מבקש מכל אחד מכם – אם אין לכם אומץ לבוא לכאן – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – תלכו אליו, שיחזור בו. אני מבקש ממך. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> גם אני תושב עוטף עזה – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מבקש ממך. אם אתה לא מתנצל, אני פונה לכל תושבי העוטף ומתנצל – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ומתנצל בפניכם על כך שמישהו בכנסת ישראל קרא לכם "מדושני עונג". << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> מי דיבר על תושבי העוטף? למה – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו מתחננים ומבקשים את סליחתכם. בושה וחרפה, קרעי, עברת את כל הגבולות, את כל הגבולות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת כהן. בלי הדברים האלה, תודה. עכשיו נצביע, נכון? שתי הצבעות, נכון? אנחנו מצביעים על ההצעה הראשונה, של חבר הכנסת אלון שוסטר. הצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 18 בעד ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום – 33 בעד ההצעה להסיר את הנושא מסדר-היום – 41 נמנעים – אין ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת לא נתקבלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 33 בעד, 41 נגד. ההצעה לא עברה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> רוט לחץ ולא עבד. יש אצלו תקלה טכנית, אז נוסיף אותו ונשנה את התוצאות בהתאם. הצבעה על הצעתה של חברת הכנסת לזימי. הצבעה. הצבעה מס' 19 בעד ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום – 33 בעד ההצעה להסיר את הנושא מסדר-היום – 43 נמנעים – אין ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת לא נתקבלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 33 בעד, 43 נגד. אני קובע כי גם הצעה זו לא עברה. יש לי פה חמש הודעות אישיות. אני לא מתכוון להיעתר לשום הודעה אישית. אני לא יכול להתחיל לבחור, זה כן, זה לא, ובטח לא אתן פה חמש הודעות אישיות עכשיו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אז אני פה עכשיו, ואני לא מאשר לאף אחד, אחרת אני אצטרך לאשר לכל החמישה. צר לי, כולם. אני לא מאשר אף הודעה אישית לאף אחד. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה הדבר הזה? מה זה? << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> זעקתו של "אבא של איציק" בשם רבבות אוטיסטים ובני משפחותיהם << הלסי >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ההצעה הבאה היא גם הצעה רגילה על סדר-היום: זעקתו של "אבא של איציק" בשם רבבות אוטיסטים ובני משפחותיהם. את ההצעה הגיש חבר הכנסת יונתן מישרקי. בבקשה, אדוני חבר הכנסת – בשמו. בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> קורה שלא אישרתי, לא קיבלתי. << קריאה >> בנימין גנץ (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – אני לא יכול לענות לו? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא מאשר הודעה אישית. << קריאה >> בנימין גנץ (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אדוני, שב במקום, בבקשה. שב במקום, בבקשה. << קריאה >> בנימין גנץ (המחנה הממלכתי): << קריאה >> זה מה שאתה עושה – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שב במקום. למה אתה לא יושב במקום? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אדוני, יש לי חמש הודעות אישיות. אני לא מאשר לאף אחד הודעה אישית. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אבל מגיע לו לפי התקנון, מגיע לו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> סדרנים, בואו לפה, בבקשה. מי שלא יושב במקום, אני מבקש להוציא אותו החוצה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מגיע לו לפי התקנון – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת לוי, אתה בקריאה ראשונה. נא לשבת. חברת הכנסת לזימי, נא לשבת. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אז תציעי לי אחר כך. נא לשבת כרגע. תודה לכולם, נא לשבת. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> ביקשתי ממנו הצעה חלופית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, אני לא דן בזה כרגע. חבר הכנסת, בבקשה. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, השבוע שמענו את הריאיון של אבי מימרן, אבא של איציק, מייצג ארגון מסוגלים, בערוץ הידברות. הריאיון הזה עורר הדים רבים בציבור ושיקף את מצוקתם של אלפי אוטיסטים, הוריהם ובני משפחותיהם. הריאיון כלל ביקורת נוקבת לצד הצעות מעשיות לשיפור המצב. לנוכח חשיבות הנושא חבר הכנסת מישרקי ביקש להעלות את זה כהצעה לסדר-היום, ואני רוצה לתת קצת מעיקרי הדברים שהועלו על ידי אבא של איציק ולנסות לפרוס בפניכם ובפני כנסת ישראל את השינויים הנדרשים. יש לילות שאתה פשוט עומד במקלחת עם הילד שלך ואומר: ריבונו של עולם, למה אני? מה הכלים שנתת לי כדי להתמודד עם הקושי הזה? כל המחלות הכי נוראיות ששמעתי עליהן בחיים, יש להן תרופה, אבל פה אין תרופה; זה לא יעבור וזה לא ישתנה. הציפייה שלי היא שכל עובדת סוציאלית במדינת ישראל שמתעסקת בתחום האוטיזם תיקח ילד אחד כזה ללילה אחד ואז תקבל את התעודה שלה. את המילים הקשות והכואבות הללו אמר אבא של איציק בריאיון המטלטל שנתן בערוץ הידברות. מי שצפה בדברים האלו לא יכול היה להישאר אדיש – לא לכאב, לא למצוקה, לא לזעקה שמשמיעה כל משפחה לילד עם אוטיזם בתפקוד נמוך. הורים לילדים אוטיסטים בתפקוד נמוך חיים במציאות של מאבק מתמיד, מאבק בלתי פוסק, כדי להעניק לילדיהם את המינימום ההכרחי – טיפול, מסגרת, הבנה ותקשורת. אוטיזם בתפקוד נמוך זו תלות מוחלטת בהורים לכל החיים. כשאין תמיכה מספקת המשפחה נשחקת. יש להחליף טיטולים באמצע הלילה; זה כל היום לסדר את הבית; זה לנעול בכל לילה עשרות ארונות, מאבק שלא נגמר; זה נשים שהפסיקו לעבוד, גברים שהפסיקו לעבוד. המצב הכלכלי בבית מידרדר בצורה קיצונית. תהיה חזק. איך להיות חזק? אוטיזם בתפקוד נמוך – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת טיבי. << דובר_המשך >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר_המשך >> חברים, אני חושב שהנושא מספיק חשוב בשביל להיות קשובים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת טיבי, חבר הכנסת טיבי, אנא. אנא. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל אתה עושה את זה בקול רם. תודה. << דובר_המשך >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר_המשך >> אוטיזם בתפקוד נמוך איננו רק אתגר רפואי או חינוכי, זו התמודדות שאין לה הפסקה. זאת תלות מוחלטת בהורים 24 שעות ביממה, 365 ימים בשנה, למשך כל החיים. למשפחות אין רגע של שקט, אין רגע של מנוחה. כל יציאה מהבית היא מבצע לוגיסטי אמיתי, כל משימה יום-יומית היא אתגר. תבואו פעם לנופשון של ארגון מסוגלים, ואולי, אולי תבינו. אולי. זה להחליף טיטולים באמצע הלילה לילד בן עשר או בן 15; זה להינעל בבית כי הילד בורח; זה לנעול כל לילה עשרות ארונות כי הוא עלול לשפוך את כל מה שיש בתוכם; זה לאכול תוך כדי תנועה כי אין הפוגה. זו איננה רק התמודדות פיזית אלא התמודדות רגשית, כלכלית ונפשית. ילדים אלו לא יכולים לומר: אני רעב. הם לא יודעים לומר "אבא", "אימא". הם לא יודעים איך קוראים להם. אם הם ילכו לאיבוד ברחוב, איש לא ידע למי להחזיר אותם. מדינת ישראל חייבת לתת להם מענה. אנחנו לא יכולים להשאיר את המשפחות האלו להתמודד לבד. הן זקוקות לליווי, למסגרות, לפתרונות אמיתיים, לא לפולקלור, לא להבטחות ריקות ולא להזנחה מתמשכת. לכן אני מציע שלוש חלופות: האחת – המציאות שבה ילדים עם אוטיזם בתפקוד גבוה ונמוך מקבלים את אותו תקציב ואותן מסגרות היא בלתי מתקבלת על הדעת. כיום המדינה אינה מבחינה בין ילד בתפקוד גבוה לילד בתפקוד נמוך, מה שמשליך ישירות על איכות התמיכה שהם מקבלים. התקציב שניתן לכל ילד הוא אחיד, אבל הצרכים אינם אחידים. משפחה עם ילד בתפקוד נמוך זקוקה להרבה יותר שעות טיפול, יותר סיוע, יותר מסגרות שמתאימות ומתואמות לכל ילד וילד. אבל התקציב שהמשפחה הזו מקבלת נגמר מהר מאוד, פשוט כי ההתמודדות היום-יומית והאינטנסיבית היא הרבה יותר קשה. המשמעות של זה היא שמשפחות נאלצות לבחור בין טיפולים חיוניים, בין מסגרות מתאימות, או לגרור את הילד למסגרות שלא מסוגלות להתמודד עם רמות הקושי שלו. בסופו של דבר מי שמשלם את המחיר הם הילדים האלו והמשפחות. הנושא השני – הבחנה בין ילד בתפקוד גבוה ונמוך אינה תיאורטית; היא באה לידי ביטוי בכל ההיבטים של החיים – בהוסטלים, בחינוך ובתעסוקה. בהוסטלים ילדים בתפקוד נמוך דורשים ליווי אישי צמוד. אין להם עצמאות תפקודית. הם לא מסוגלים לדאוג לעצמם לבד. אבל בפועל מדינת ישראל מתקצבת את ההוסטלים האלה באותו סכום, בין אם מדובר באוטיסט בתפקוד גבוה שיכול לתפקד באופן עצמאי יחסית ובין אם מדובר בילד סיעודי שזקוק לטיפול מלא 24/7; בנושא החינוך, כיו"ר ועדת החינוך של הכנסת, בעוד שילדים בתפקוד גבוה יכולים ללמוד בכיתות תקשורת עם שילוב מסוים, ילדים בתפקוד נמוך נדרשים למסגרות חינוכיות מותאמות לחלוטין, אבל התקציב הוא תקציב שווה, ולכן הם לא מקבלים את המענה הראוי להם; בתעסוקה המדינה מפעילה תוכניות הכשרה ותעסוקה לאוטיזם דרך משרד הרווחה, אך שוב אין הבחנה מספקת, והמדינה מתקצבת באותו סכום אוטיסט בתפקוד גבוה ואוטיסט בתפקוד נמוך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אין פתרונות לילדים עם אוטיזם בתפקוד נמוך. << דובר_המשך >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר_המשך >> התוצאה היא שבוגרים בתפקוד גבוה יכולים להשתלב במסגרות מסוימות, אבל בוגרים בתפקוד נמוך נותרים ללא פתרון ראוי, ללא אפשרות לקידום וללא עתיד תעסוקתי אמיתי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ללא פתרון בכלל. << דובר_המשך >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר_המשך >> כדי להקל על המשפחה באופן מיידי, אני מציע להקצות תקציבים למינהלים הקהילתיים ברחבי הארץ דרך הרשויות המקומיות. משפחות לילדים בתפקוד נמוך מתמודדות עם קשיים עצומים הדורשים ליווי ותמיכה שלא תמיד זמינים עבורן. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> יוסי, תביא חוק על האוטיסטים. << דובר_המשך >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר_המשך >> אנחנו נשתדל להעביר את זה גם בלי חוקים. אתה יודע, בדרך כלל כשאנחנו מביאים ביחד חוק, בסוף פתאום אנשים מתעוררים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איזה חוק? מה צריך את החוק? צריך פתרונות. באמת, יש לי ילדה בתפקוד נמוך. זה לא קשור לחוק, זה קשור לזה שאין פתרונות. << דובר_המשך >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר_המשך >> הבאנו הצעה לסדר-היום על ידי מישרקי, נקווה שהמשרדים יתחילו לעבוד. יש להעניק להורים תמיכה פסיכולוגית מקצועית, שתסייע להם בהתמודדות עם המציאות היום-יומית השוחקת. בנוסף יש להעמיד לרשותם מערך הכוונה ומיצוי זכויות, שיאפשר להם לקבל את כל הסיוע המגיע להם מבלי שייאלצו לנווט לבדם בתוך המערכת הביורוקרטית המורכבת, האין-סופית. משפחות רבות אינן מודעות בכלל לאפשרויות לסיוע שקיימות עבורן, וזקוקות להכוונה מקצועית אמיתית שתסייע להן להבין מהן הזכויות שלהם וכיצד ניתן לממש אותן. כמו כן, יש לספק ליווי מקצועי בהתנהלות מול הרשויות, כדי להקל על ההורים שנאלצים להתמודד לבד מול דרישות מורכבות ובלתי נגמרות של מערכות הרווחה, הבריאות והחינוך. כיום ישנן רשויות מקומיות, כמו בני ברק וירושלים, שמבינות את הצורך הדחוף ומתקצבות שירותים אלה מתקציבן העירוני, אך אסור שהסיוע הזה יהיה תלוי בהחלטה של רשות כזו או אחרת, רשות חזקה, רשות חלשה. המדינה חייבת לקחת אחריות ולהבטיח שכל משפחה ומשפחה, שכל אוטיסט בתפקוד נמוך יקבל את התמיכה שהוא נדרש לה, ללא קשר למקום המגורים, בפריפריה או לא בפריפריה, ברשויות חזקות וברשויות חלשות, ללא תלות של המשאבים האישיים של אותה רשות. זהו צורך בסיסי ולא מותרות, אדוני היושב-ראש, והגיע הזמן שהמדינה תפעל כדי לספק אותו באופן הולם ושוויוני. מהיכרותי את ליבו הרגיש של שר הרווחה ידידי השר מרגי, אני מאמין שהדברים האלו שנאמרו כאן לא יישארו רק במילים, אלא באמת יובילו לשינוי אמיתי עבור אותן משפחות שמנהלות מאבק יום-יומי על עצם קיומן. לסיום, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, יש אלפי אוטיסטים, יש להם אלפים רבים של אחים ואחיות. אח של אוטיסט בתפקוד נמוך או גבוה הוא כמו סוג של עובד סיעודי. גם האחות, כמו ההורים – הם גם משועבדים לאימא שלהם או לאחות; משועבדים אומנם מרצון, משועבדים מאהבה, אבל משועבדים. האחים והאחיות האלה הם שקופים, וחייבים לשנות את הגישה ולסייע גם להם. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. מי מציג את עמדת הממשלה? השר בוסו? בבקשה, אדוני. << דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ראיתם מה זה יושב-ראש ועדת חינוך שדיבר מנהמת ליבו בנושא כל כך קרוב אליו. אז הוא הציג את ההצעה לסדר-היום של חבר הכנסת יונתן מישרקי, יושב-ראש ועדת הבריאות, ואני רוצה להשיב להצעה הזו. קודם כול, צריך להודות לחבר הכנסת מישרקי על העלאת הנושא לסדר-היום. בסוף אלה דברים שנופלים בין לבין, ואנחנו לא לגמרי יודעים איך להתמודד איתם. בהקשבה מלאה לריאיון של איש התקשורת אבי מימרן בערוץ הידברות ניתן לשמוע את התחושות העמוקות של כאב, מסירות, קושי ואהבה של אב כלפי בנו המאובחן על הרצף האוטיסטי. אבי מימרן מתאר את המורכבות המשפחתית בטיפול בילד עם אוטיזם וכיצד היא משפיעה על כל המערכת המשפחתית והקהילתית. ברשותכם, היכרותי רבת השנים עם אבי מימרן גרמה לכך שנחשפתי בין היתר לחייו האישיים ולפועלו למען אותם מוגבלים בפעילות ענפה בארגון מסוגלים. כאן המקום לומר לו יישר כוח על הכול. ראיתי אותו כמה פעמים, גם באירועים – מדהים. מינהל המוגבלויות במשרד הרווחה והביטחון החברתי אמון על פיתוח שירותים מגוונים לתמיכה באדם עם מוגבלות ובמשפחתו בכל שלבי החיים. חוק שירותי הרוותה לאנשים עם מוגבלות, התשפ"ב–2022, מדגיש את זכאותם של ילדים ואנשים עם מוגבלות לשירותים שמאפשרים לילדים ובוגרים עם מוגבלות לחיות בחיק משפחותיהם ובקהילה שבה הם רגילים ואוהבים לחיות. עם כניסת החוק לתוקף בשנת 2022, מינהל המוגבלויות על כל אגפיו פעל וממשיך לפעול באינטנסיביות במישורים הבאים: 1. תחום המשפחה – המשרד מפתח מענים לתמיכה פרטנית וקבוצתית בבני משפחה המטפלים בילד או בגיר עם מוגבלות לאורך כל שלבי החיים. שירות למעטפת תמיכה בבני המשפחה נמצא בשלבים מתקדמים של מכרז והקמה, והוא צפוי לעלות לאוויר במהלך הרבעון השלישי של שנת 2025. 2. מרכזים למשפחה – המשרד מפעיל מרכזים משלימים למשפחה, אשר מספקים מענה קבוצתי וקהילתי לבני המשפחה המטפלים בילד עם מוגבלות – כמובן משרד הרווחה. המינהל מפעיל נכון להיום כ-100 מרכזים למשפחה, אשר נותנים מענה לכ-10,000 משפחות – הורים, אחים ובני משפחה. השירות צפוי להרחיב את השירותים בשנים הקרובות לכדי מרכז למשפחה בכל עיר. מתקיימות עשרות קבוצות מנהיגות של הורים במרכזים למשפחה, קבוצת מנהיגות במרכזים לחיים עצמאיים, קבוצת פעילים בתוכנית קהילה נגישה ועוד. 3. המשרד מפעיל תוכניות רבות ומגוונות לאורך מעגל החיים של הילד עם המוגבלות והוריו: מעונות יום שיקומיים – כ-6,370 פעוטות עם מוגבלות ב-183 מעונות יום שיקומיים; מועדוניות והארכת יום לימודים – בתחום הילדים נותן המינהל מענה ל-9,000 ילדים, בני נוער וצעירים בגילים 3–21. 4. שירות בצבא ומתנדבים – ליווי צעירים המתנדבים לצה"ל ולשירות לאומי. עם המעבר לבגרות ואילך, השירותים לבוגרים כוללים מרכזי יום, הנותנים מענה יומי כולל ל-9,000 מקבלי שירות במאות מפעלים ומרכזי יום; נופשונים ­– נותנים מענה לכ-7,600 מקבלי שירות בכל רחבי הארץ. כמובן, רצף מענים לבוגרים בתעסוקה: מפעלים שיקומיים שהם מוגנים – מסגרות שמיועדות לאנשים עם מוגבלות אשר אינם יכולים להשתלב בתעסוקה – זה בביתם או במסגרת דיור בקהילה, מגיל 18 ומעלה. המפעלים האלה מקנים להם כלים לשילוב בתעסוקה. במפעלים ישנם כ-5,860 מקבלי שירות. וכמובן, תעסוקה נתמכת – שירות שמטרתו לסייע לאנשים עם מוגבלות להשתלב בשוק העבודה הפתוח. זה כמובן עם ליווי לאורך כל התהליך להשתלבות מוצלחת. יש שם 2,000 מקבלי שירות. ותוכנית המח"ר – מפעלים חברתיים רווחיים תעשייתיים – אלה קבוצות עבודה בליווי הדרכה שיקומית המשולבות בשוק החופשי באמצעות חוקים, הסכמים קיבוציים, חוזים אישיים. במח"ר תעשייתי ישנם 1,700 מקבלי שירות. בנוסף, אגף דיור במינהל מוגבלויות מפעיל מסגרות דיור ייעודיות המותאמות לאנשים על רצף האוטיזם, על כל רצף רמות התמיכה, ובכללם אנשים הזקוקים לרמות תמיכה גבוהות, כאלה בתפקוד נמוך. 106 מסגרות נותנות מענה ל-2,293 דיירים הנמצאים על רצף האוטיסטי וזקוקים לתמיכות גבוהות ומשמעותיות. מרבית המסגרות פועלות בכמה בתים לעד 12 דיירים בקהילה, שזה המספר המותר למסגרת. ככל שהמשפחה מביעה רצון וצורך במענה של מסגרת דיור, נעשית בחינה מעמיקה של צורכי הילד והתאמת מסגרת הדיור לצרכיו. כמובן, כדי ליישם את החוק ואת מדיניות המשרד, המדגישה את החשיבות של חיים בקהילה, אגף הדיור במינהל המוגבלויות מפתח ומאשר פתיחה של מסגרות נוספות באופן שוטף. המודלים החדשים הם של דירות בקהילה עד שישה דיירים, כולל לאנשים הזקוקים. כמו כן, מינהל מוגבלויות, באמצעות הרשויות המקומיות, מפעיל תוכניות בתחום שינוי העמדות של אזרחי מדינת ישראל בקרב האוכלוסייה הכללית, אנשים, משפחות ואנשי מקצוע כלפי אנשים עם מוגבלות וזכאותם לחיים בקהילה. לכן, כפי שאתם רואים, המשרד נותן את דעתו בנושא. תודה רבה על העלאת הנושא לסדר-היום. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה אתם מעוניינים? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> להעביר לסנאט. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> להעביר לשנה הבאה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר_המשך >> דיון בוועדת הבריאות, דיון בוועדת החינוך? לדעתי ועדת החינוך או ועדת העבודה והרווחה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רווחה – – – << דובר_המשך >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר_המשך >> זה מתאים לוועדת העבודה והרווחה, כי שם חונה הנושא. אוקיי. רבותיי, אין התנגדות שהנושא יידון באחת הוועדות, וועדת הכנסת תחליט בהתאם לתיאום בין יושבי-ראש הוועדות. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת בן ארי נמצאת פה? לא נמצאת פה. חבר הכנסת לוי, רצית הודעה מהצד. בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> שני נושאים, אדוני היושב-ראש: האחד, כנראה הסתובב לנו המוח. גורמים בכירים מנסים לסכסך בינינו לבין מצרים, המדינה הערבית הגדולה ביותר. מי שלא יודע, כל הפרה שמצרים מבקשת – יושב כאן רמטכ"ל – משרד הביטחון, הרמטכ"ל, מביאים את זה לאישורו של ראש הממשלה. סיני מחולקת לשלושה שטחים, A, B ו-C, רוב הכוח המצרי קרוב לתעלה. כל מה שהם הכניסו זה למרכז, לאמצע. מה שמקודם לחלק שלנו מובא לאישורו של ראש הממשלה, ואין בחלק שקרוב לגבולות ישראל שום כוח מצרי מלבד כוחות שיטור שתפקידם לטפל במסתננים ובגנבים, במפירי חוק. אז תפסיקו לקלקל את היחסים. אנחנו השתגענו? גורם בכיר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה, חבר הכנסת לוי. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> עוד משפט, אני מסיים. השגריר שלנו, עוד לא הגעת, אתה מבצע פיגוע בינינו לבין מצרים? המדינה הזאת התחרפנה, הממשלה הזאת התחרפנה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. אנחנו נצביע על הכללת הנושא בסדר-היום של – – – << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> ועדת החינוך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תגידו. אני צריך להצביע על ועדה כזאת או ועדה כזאת. אי-אפשר לוועדת הכנסת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – עבודה ורווחה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – לרווחה, מה הקשר? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> טוב, חבר'ה, אם לא תגיעו להסכמה, נצטרך להצביע גם על זה וגם על זה. << קריאה >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << קריאה >> אני חושב שזה מתאים לוועדת העבודה והרווחה. החוק חונה שם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נכון, צודק. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אז אנחנו נצביע על הכללת הנושא בסדר-היום של ועדת העבודה והרווחה. הצבעה. הצבעה מס' 20 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 16 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתם רואים שאפשר להגיע להסכמות? תלמדו. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> איך אתה מחבר, יוסי, איך אתה מחבר. איש אחדות. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> כשאין רוטמן יש הסכמות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 16 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. הנושא יידון בוועדת העבודה והרווחה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הודעה למזכיר הכנסת. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק יום לציון מכתב 18 המשפחות היהודיות מגאורגיה, התשפ"ה–2025, שהחזירה ועדת החינוך, התרבות והספורט. עוד הונח על שולחן הכנסת הסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת ממלכת מרוקו בדבר הובלה ימית. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. << נושא >> הודעה אישית של חבר הכנסת בנימין גנץ << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בהתאם להסכמות בין חבר הכנסת כץ לחברת הכנסת בן ארי ולפנים משורת הדין, אנחנו נאפשר כרגע שתי הודעות אישיות, אחת קואליציה ואחת אופוזיציה. אדוני, בני גנץ, בבקשה. << דובר >> בנימין גנץ (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב בראש, אלה מכם חברי הכנסת שהצליחו להיות פה – טלי, אני אשמח אם תקשיבי – אני רוצה להתייחס כאן להודעה השקרית והחמורה של שר התקשורת. אנחנו בימים שאנחנו אמורים להפגין סולידריות. יש חללים שחוזרים; יש חטופים שחוזרים; יש לוחמים שנלחמים; יש משפחות שכולות; יש משפחות של נפגעים – והיה ראוי לנהוג בצורה אחרת בהודעה שלו. הנושא של חקירת עובדי משרד ראש הממשלה באשר לקשרים שלהם עם קטר, בין שהיו ובין שלא היו, ושהדבר הזה נמצא בחקירה – היה עושה טוב ראש הממשלה אם היה מברך על העוצמה של החקירה והיה דואג שתתפרסם במהירות. היו דברים – היו מוצאים, לא היו דברים – לא היו מוצאים. לשכת ראש הממשלה איננה לשכת תעסוקה. בלשכת ראש הממשלה עובדים רק אנשים מוסמכים, רק אנשים עם אישור ביטחוני מתאים ורק למען מדינת ישראל, וטוב שחוקרים את זה. ואם יש ראש שב"כ שרואה פוטנציאל לבעיה ביטחונית ולא חוקר את העניין הזה, בלי שום קשר לתוצאות בקצה, שאני מקווה שיתברר שאין בהן כלום, היינו צריכים לשאול אותו: איך אתה לא עושה את העניין הזה? אבל מה לא יכולה לעשות ממשלה במלחמה? היא לא יכולה לקחת את ראשי ארגוני הביטחון שלה ולתקוף אותם בעודם מכהנים בצורה כזו או בצורה אחרת. אתה לא יכול לשבת עם בן אדם בדיונים מבצעיים הרי גורל כשאתה יודע באמת מה הוא עושה למען המדינה עכשיו ואתה יודע באמת מה הוא עשה למען המדינה במשך עשרות שנים, ואתה הולך ותוקף אותו בשמה של אסטרטגיה פוליטית כזאת או אחרת. הדבר הזה בעיניי הוא כמובן דבר מאוד מאוד חמור. הדבר השני שמאוד מאוד חמור הוא ההודעה השקרית. כי מה אתה עושה, השר קרעי? אתה לוקח פייק ניוז שהוכח כלא קיים ופייק ניוז ישן, ואתה מנסה לשחזר אותו כאילו אין כלום; משחזר והולך. הדבר הזה כבר נבדק, נמצא שאין בו שום דבר, מעולם לא קיבלנו שום דבר, אנחנו לא מתכוונים לקבל שום דבר – וכן, יש לי קשר עם גורמים מדיניים בקטר; הם מטעם ממשלת ישראל או למען מדינת ישראל, לא שום פוילע שטיק אחר מאחורה, והדובר יודע שהוא משקר בזמן שהוא אומר את זה, אבל אין לו שום בעיה להגיד את זה. מה קרה? המליאה שמעה, צעקה, זה נרשם בפרוטוקול – זה נהיה אמיתי. אז לא, זה לא אמיתי. זה לא נכון על רם בן ברק וזה לא נכון עליי, ומה לעשות שהעניין הזה כן נבדק, לא לא-נבדק. אז הצעתי להם בהודעה ציבורית פורמלית, יש לי בשבילכם הצעה: אתם רוצים ועדות חקירה ממלכתיות? הינה לכם שתיים בהחלטה אחת: תחקרו אותי ותחקרו את המלחמה. כן, עניינים דומים. עניינים דומים בחומרתם, תבדקו את שניהם. הדבר השלישי, על הקיבוצניקים מדושני העונג. אני, חשוב לי שמי מכם ששומע אותי ואולי פעם מישהו יקרא את הפרוטוקול הזה – מדושני העונג האלה הקימו את מדינת ישראל; סימנו את גבולותיה; יושבים עליה ומקיימים את אמירתו של טרומפלדור: עד התלם האחרון; שילמו בחייהם על התקלות הכי גדולות שמדינת ישראל עשתה מאז שהוקמה וטרם לקחה אחריות על העניין הזה, והם ממשיכים להיות שם. ושולחים לי, מדושני העונג האלה – לא צריכים לשלוח לי, אני חי שם, אני רואה את זה, את השדות הירוקים עד קו הגבול, את החיטה הצומחת עד קו הגבול, לא עד 7 באוקטובר – אחרי 7 באוקטובר, נוכח כל העניין הזה. אלה מדושני העונג. אני רוצה לספר לשר קרעי, שאיננו פה, שאני התקשרתי למדושן עונג, מכולם, ב-7 באוקטובר – הוא יושב פה מולי – אלון שוסטר. הוא לא ענה לי לטלפון. ואני מחייג עוד פעם ואני מחייג עוד פעם, והוא עוד לא עונה לי לטלפון. ועד שהוא סוף-סוף עונה לי לטלפון, אני כועס עליו שהוא לא עונה לי בזמנים כאלו, והוא אומר לי: בני, מה לעשות, נלחמים פה. אני בחמ"ל, הבן שלי בשער, יש פה מלא מחבלים. מדושני עונג שכמותכם. השר קרעי צריך להתנצל על מה שהוא אמר פה היום. ראש הממשלה צריך לדרוש ממנו להתנצל על מה שהוא אמר פה היום וצריך להתנצל בשמו היום. אם אתם מדברים על סולידריות ואם אתם מחברים, שיהיו עוד רגעים כאלה – כמו עכשיו כשהצבענו ביחד על משפחות שיש להן עניינים של אוטיזם וצריך לעזור להן – כדאי שתתנהגו אחרת. << נושא >> הודעה אישית של חברת הכנסת טלי גוטליב << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, בבקשה, גברתי. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אין לי שום כוונה להיות ממלכתית, מהסיבה הפשוטה שנעמה לזימי, נצר למפלגת העבודה שנגנבה על ידי יאיר גולן, עסוקה כדרכה בקודש בשקרים בוטים. אני לא אומר "רפיון שכלי", כי רפיון שכלי זה מאלוקים, אבל שקרים בוטים הם בחירה של נעמה לזימי. עומדת כאן נעמה לזימי, מצטטת את אבי אבות המסיתים, אבי אבות הממרידים, יאיר גולן – המסוכן, האיש המסוכן הזה שאני אומרת כל הזמן: אוי לנו אם הוא ישב כאן בכנסת. אוי לנו. שאלה אותי כאן נעמה לזימי – צריך לבדוק את הקשר שלי למדינת קטר. ובכן, גב' נעמה לזימי, צריך לבדוק את הקשר שלך ושל הבוס שלך לכל מה שקשור לצמרת השב"כ וצמרת צה"ל, ואני אתן לך את ההסבר הבא, ולכולכם: ברור לכל דביל, תסלחו לי, שאף אחד מיועצי ראש הממשלה לא חשוד בבגידה. יונתן אוריך, לפי הנטען, בואו נניח את ההנחה שהעובדה הזו מוחלטת: בזמן המונדיאל, כשראש הממשלה שלנו עוד לא היה ראש ממשלה, זה היה לפני בחירות 2022, רכשו את שירותיו. יש לו חברת תקשורת, רכשו את שירותיו למען האדרת שמה של קטר כך או אחרת. אני לא אשת תקשורת, זה לא מעניין אותי. זה מה שעשה יונתן אוריך לפי הנטען. מה עושה יאיר גולן, השקרן הזה, המסוכן הזה, שעסוק כל-כולו – כל, כל מה שעושה יאיר גולן, אתם צריכים להבין, באמצעות עכשיו השופרות שלו? כי יאיר גולן היה מועמד הרי להיות ראש מרצ והוא הפסיד. במקום שחבריי ממפלגת העבודה יתחרו מולו על הפריימריז, על ראשות העבודה, יאיר גולן גונב את מפלגת העבודה ואת מה שנשאר ממנה והופך גם אותה לסניף של מרצ. יאיר גולן מתראיין מעל כל במה ואומר שיש כאן בגידה ויש כאן חשד לבגידה. אבל תראו מה מדהים על הקשר המוזר מאוד והמטריד מאוד בין נציגי מפלגת העבודה לבין ראש השב"כ רונן בר. פונים במכתב לראש השב"כ: אדוני, אנחנו רוצים שתבדקו מה קורה שם בקשרים של היועצים של ראש הממשלה לבין מדינת קטר. איזה קטע, רונן בר גם עונה להם. הוא עונה להם: הדברים נמצאים בבירור. ובכן, רבותיי וגב' נעמה לזימי, שתינו יודעות – אולי את לא יודעת, את יודעת מה? את לא יודעת – שתינו יודעות, אבל כולנו יודעים שהמילה "בירור" היא מכבסת מילים ל"אנחנו לא עושים כלום אבל אנחנו עונים לך". למה עונים למכתבו של גלעד קריב ממפלגת העבודה? עונים כי הוא שייך לצד הנכון מבחינת ראש השב"כ. הרי במה עסוק ראש השב"כ, שאתה שומר עליו, אדוני בני גנץ? אתה שומר עליו ועל העניין הזה אני מתפלאת עליך, כי רק לאחרונה, בשבועיים-שלושה האחרונים, אני חושפת כאן דברים שהם פלצות. הייתי מוכנה לקבל רשלנות, הייתי לוקחת את זה בשתי ידיים, אבל אני חושפת לכם כאן רק לפני שבועיים: ב-03:30 מקפיץ רונן בר צוות טקילה לחילוץ שתי עובדות שב"כ מאחד הקיבוצים. וזה לא מפריע לו להאמין לראש המודיעין המצרי ובגלל זה לא לעדכן את ראש הממשלה, בגלל זה להתעלם מהסימנים המעידים; לא להודיע לנובה ולא להודיע לרבש"צים – ואתם חיים עם זה לגמרי בשלום, כי הוא ראש השב"כ. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הוא לקח אחריות, טלי. הוא לקח אחריות. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע. רגע. << קריאה >> בנימין גנץ (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אף אחד לא חי בשלום, זה בטח. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אומרת לכם כאן, אותו רונן בר עונה לגלעד קריב מהעבודה ועונה לנו במכתב: אנחנו בבירור. ואנחנו רואים הדלפות בעיתון הארץ שהבירור הולך להיות מה קורה בקטר, מה היא רצתה להשיג מהיועצים של נתניהו. תבינו משהו, לשב"כ אין יכולת חקירה בקטר בכלל, זה בסמכות המוסד. אבל רונן בר סומך על זה שכולם יאתרגו אותו, אף אחד לא ישאל אותו שאלות. אז נעמה לזימי עומדת כאן ובודקת את הקשרים שלי עם קטר. ובכן, גב' לזימי, השקרנית כדרכך, שראיתי, אגב, הודעה שלך בקבוצה של כל הפעילים שבאים כאן לכנסת באצטלה שהם קשורים למשפחות החטופים והם לא קשורים למשפחות החטופים. את כותבת להם בקבוצה: בואו, תנו לי את השלטים, אני אכניס אותם אם לא נותנים לכם להכניס את השלטים. אז גב' נעמה לזימי, לידיעתך הרבה, בואי קבלי – מכל מלמדיי השכלתי: יש בישראל יוצאי שב"כ רבים, ויש בישראל יוצאי 8200 רבים, ויוצאי אמ"ן רבים, ובכירי צבא רבים, שמשמשים מתווכים בעסקאות שונות, לרבות עסקאות נשק, על כל הקבוצות של הנשק, סייבר, בשם ישראל – גם עם קטר. פניתי אתמול לרונן בר, אמרתי לו: אומנם אני לא מהצד הנכון של המפה הפוליטית ואומנם אתה חושב שאני פוגעת בביטחון, אבל פניתי וביקשתי מרונן בר: אנא, העבר לי את רשימת אנשי השב"כ שהיו אנשי שב"כ והיום הם גוזרים קופונים בעסקאות, בין השאר של נשק, בשם ישראל. אני גם רוצה לנסוע לי ולהיות מתווכת ולגזור קופון, איזה קטע. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אבל הוא לא הכתובת. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> ובכן, גב' לזימי, אם עוד פעם אחת, עוד פעם אחת את תכניסי את השם שלי בפה שלך, אני כבר מזהירה אותך שאני לא אעבור על סדר-היום אף פעם. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה תעשי לה? << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> הגברת השקרנית הזו – עם ישראל ידע – תראו, אני לא סומכת על השמאל הרדיקלי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> רק נא לסיים. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא סומכת, כי השמאל הרדיקלי גרם לך, גלעד, לא להיאבק על ראשות המפלגה שלך. אתה לא מספיק טוב? לא מספיק, שצריך להביא את יאיר גולן? אתה לא מספיק נאבק בכנסת? ואני לא מסכימה עם דעותיך. אתה לא מספיק אינטליגנטי? לא מספיק מדינאי? לא מספיק דואג לאינטרסים של מפלגת העבודה, שהבאת לנו את יאיר גולן המסוכן, המפחיד הזה, המסית הזה? נעמה לזימי היא פיון ושופר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> ומצטטת את שקריו הבוטים של יאיר גולן, שהעז השבוע פעם אחר פעם לעשות שימוש – אגב, כל פעם יש לו כותרת חדשה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, צריך לסיים. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> הפעם הכותרת היא "בגידה". לא הייתה בגידה, ואני אומר את המשפט לסיום. חודשים ארוכים יושב ראש השב"כ על לשכת נתניהו, פלדשטיין והנגד, יושב על הלשכה שלו. אם היה רבע טענה של בגידה, חשד קטן – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – הייתם יודעים מזה, כי רונן בר עסוק מאוד באתרוג עצמי, והמטרה מקדשת מבחינתו כל אמצעי, לרבות שקרים ופגיעה – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, תודה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – בראש הממשלה ובממשלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רונן בר גם ביקש להגיב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שיתפטר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> די, טלי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> את הבקשה לגבי הזה – למשרד הביטחון. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא רוצה, אני רוצה לדעת – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ההצעה הבאה היא הצעה – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אפשר הודעה אישית? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, אני לא מאשר הודעה אישית. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> חמש דקות מדברים על סיעת העבודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל זו לא הודעה אישית. אמרתי עליך משהו רע? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת קריב, אני מסביר. היו לי עכשיו – תהיה איתי רגע, בבקשה. כן, אני יודע, אבל היו לי עכשיו שש בקשות להודעות אישיות, לא אישרתי אף אחת. ואז יש סיכום של ראש הקואליציה ויושב-ראש האופוזיציה. אני לא – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> יש רק בעיה אחת, יש יושב-ראש מפלגה בישראל שבמשך חמש דקות עבר כאן התקפה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אז אם אתה רוצה, אתה תוכל דקה מהצד אחר כך, בבאה. ההצעה הבאה היא הצעה דחופה לסדר-היום. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> זה לא, זה abuse. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה יודע שאנחנו לא נצא מזה, גלעד, כי אתה תגיב, ואז מישהו אחר יגיב, ואז – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> זה abuse של הדקה, אבל בבקשה, אז תרשום אותי. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> הצורך בהיערכות למניעת אסונות לקראת גל הקור שבפתח << הלסי >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נעבור להצעות דחופות לסדר-היום בנושא: הצורך בהיערכות למניעת אסונות לקראת גל הקור שבפתח. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אמרתי משהו רע עליך שזה מגיע להודעה אישית? לא, אין לי בעיה, אבל שלא – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה, חברת הכנסת גוטליב. חברת הכנסת גוטליב, תודה. את ההצעה הגישו חברי הכנסת רוט, אימאן ח'טיב יאסין, ירון לוי ואחמד טיבי. ראשון המנמקים, חבר הכנסת רוט, בבקשה, אדוני. << דובר >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה, אדוני. תודה רבה. אדוני היושב-ראש, הנושא שאנחנו העלינו על סדר-היום – ואני רוצה להודות לחבר הכנסת מישרקי, שהעלה את הנושא והצטרפתי אליו בגלל חשיבות העניין – זה הצורך בהיערכות למניעת אסונות לקראת גל הקור. עכשיו, אני חייב להגיד – איפה שר הבריאות – אני חשבתי לעמוד פה ולהגיד: אשמנו, בגדנו; להגיד: חטאתי, עוויתי, כי שמעתי, לא עלינו, שאנשים מתו בגל הקור. אנחנו יודעים מחז"ל, וכבוד שר הבריאות, סליחה שאני מבקש את תשומת ליבך, אני יודע שאם קורה כזה דבר, גם כשאף אחד לא אשם – אני, חס ושלום, לא מאשים אף אחד, לא את רשויות הרווחה ובוודאי לא את ארגוני ההצלה, להפך, הם הצילו הרבה אנשים; אני אפילו רוצה להגיד כמה הערכה יש לארגוני ההצלה – איחוד הצלה והצלה. אבל סוף-כל-סוף אדם מת, חסר בית, אדם מבוגר, וכשבן אדם מת אנחנו כולנו צריכים לעשות חשבון נפש – אם יכולנו באיזושהי דרך למנוע את המוות הזה. ולכן אני אומר, ואפילו אם זה היה בן אדם אחד, קל וחומר כשזה כמה אנשים שנפטרו בגל הקור הזה, הדבר הזה אמור לזעזע אותנו, ואני חושב שזה באמת זעזע כל אחד ששמע את זה. אדוני היושב-ראש, אני חושב שאם קרה כזה דבר, אז אנחנו צריכים לעצור ולחשוב ולעשות חשבון שאולי לא עשינו הכול. ולכן, כדי לתקן, עכשיו, כשהולך להיות גל קור חדש, אנחנו צריכים להיזהר שבעתיים. ולכן הקריאה היא גם לשכנים, שכל אחד ישים לב לסביבה שלו, שזה הדבר הבסיסי והמתבקש. והרשויות – רשויות הרווחה וכל הרשויות וגם משרד הבריאות – שיעשו את המקסימום שלא נשמע על כאלה אסונות. אני רוצה להודות לחובשים ולארגוני ההצלה. דווקא במקרה אני רוצה להזכיר שני שמות, כי אני יודע שהם הצילו אנשים בגל הקור הקודם – אלחנן מאמו ודודי אדלהייט מבני ברק. אני יודע שהם הצילו אנשים, אבל יש רבים שהצילו. אבל סוף-כל-סוף קרה האסון הזה, ואנחנו צריכים לתת את הדעת על כך. ואני יודע, אדוני השר, שר הבריאות, שאתה אישית עוסק בהצלת חיים, לא רק במשרד אלא בכל מקום שאתה נמצא בו. אז אתה בוודאי תעודד את הזהירות הרבה שאנחנו צריכים שתהיה לנו בתחום החשוב הזה של הצלת נפשות. תודה רבה << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, סוף שבוע קשה, כנראה, מהרבה בחינות, וגם מבחינת מזג האוויר. לצערי הרב, גם מניסיון של שנים קודמות, אנחנו יודעים שלא בדיוק המדינה הייתה ערוכה. אני לא רוצה לקרוא לזה "אסונות טבע", ומקווה שלא נהיה במקום הזה – אפילו לגל של קור וגל של שלג, לפני מספר שנים, גם המדינה לא הייתה ערוכה. ואני רוצה להזכיר כאן את אותם אנשים זקנים שאין להם מי שמלווה אותם בתקופה הזאת, את אותם אנשים שנמצאים במקומות שאין בהם אפילו חשמל ואין משהו אחר כדי להתחמם, דוגמת 150,000 תושבים שגרים בדרום ביישובים הלא-מוכרים. לא רק זאת, דיברנו על האנשים הזקנים, אבל גם תינוקות וילדים קטנים. אני חושבת שנדרשת כאן התארגנות מאוד גדולה של משרד הבריאות וגם של פיקוד העורף בשני הצדדים. א. בנושא של ההסברה והעלאת המודעות ואיך להתנהג וכתובות למי לפנות וכל הדברים; ומצד שני גם התארגנות של הרשויות והגופים הרלוונטיים. וגם צריך, כבוד שר הבריאות, אתה נמצא כאן, להוציא איגרת לקופות החולים וגם לבתי החולים, אבל בעיקר לקופות החולים, שיש להן במאגר שלהן את רשימת האנשים שנמצאים במצב של סיכון, ולדאוג להם באופן ספציפי. אז אני מודה גם לח"כ יוני מישרקי שהציע את ההצעה הזאת, ואני גם נצמדתי להצעה, ואני חושבת שיש מקום ויש זמן עדיין להתארגן. כולי תקווה שלא נגיע למקום שבאמת המחיר יהיה כבד מדי, תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת לוי. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני גם רוצה להצטרף ולברך את חבר הכנסת יוני מישרקי על הנושא המאוד-חשוב. הצטרפתי אליו. אני רוצה לספר לכם, יש לי זכות בפרויקט חורף חם. אני רוצה לספר לכם על פרויקט חורף חם, פרויקט שכל מטרתו לחלק אלפי ערכות חימום לקשישים כדי שיוכלו לעבור את החורף בשלום. הפרויקט הזה נולד לפני חמש שנים בבת ים, אחרי שיזם צעיר בשם לירון פרידי שמע על קשיש בעיר שנפטר מהיפותרמיה. זה נגע לליבו, והוא אמר: מה אני יכול לעשות כדי שדברים כאלה לא יקרו? אז הוא החליט שהוא אוסף תרומות, ובכל שנה הוא מקים ערכות ומחלק אותן לפני שמגיע גל קור, כמו שאנחנו יודעים, הרי בכל שנה – מי שמופתע, אני מופתע ממנו. למה אני אומר את זה? הנושא הזה כזה חשוב, שאני אומר, אנחנו כבר נמצאים בגל הקור, ואנחנו מדברים על הצורך בהיערכות למניעת אסונות לקראת גל הקור שבפתח, כשאנחנו כבר לקראת הגל. מה אנחנו כבר יכולים לעשות? מה יש בידינו? ואז אני אמרתי: אוקיי, אנחנו, המדינה, הכנסת, אמורים להיערך, הממשלה. יש כאן הרבה מאוד דברים מאוד חשובים שמתעסקים בהם. אני חושב שחיי אדם זה לא פחות חשוב. אני חוזר רגע ללירון, כי לירון, בכיתה י"א, לפני חמש שנים, כשהוא עשה את זה, הוא המשיך חמש שנים קדימה. אמרתי, אני אבדוק מה קורה השנה. ובדקתי – עכשיו הוא סטודנט, ומ-7 באוקטובר הוא גם מילואימניק שנלחם בעזה. ושאלתי אותו אם הוא עשה את הפרויקט, אז הוא אמר לי: כן, לפני שלושה חודשים. יזם צעיר מבין שהולך להיות גל קור ומחלק מאות ערכות לקשישים בבת ים, ואנחנו עכשיו, יומיים לפני או יום לפני, שואלים את עצמנו איך אנחנו אמורים להיערך. אז לצד ביקורת, גם לפרגן לדור הצעיר שיש לנו, שבאמת דואג לחברה. אבל אנחנו לא יכולים רק להסתמך על טוב ליבם של אנשים. חבר הכנסת רוט, בהמשך לדברים שלך, מה שאנחנו כן יכולים לעשות זה באמת כל אחד באישי – לפני שאנחנו רוצים לשנות עולם, בוא נדאג לדברים הקרובים שלנו, לסבא, לסבתא, ולבדוק עם השכנים, לראות שלכולם יש את הציוד הנדרש כדי לעבור את גל הקור הזה. ולהתפלל שיהיו כאן דברים קצת עם תוכניות ארוכות טווח ולא לחכות לרגע – יום לפני. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת טיבי. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, בחודש האחרון, מכובדי השר, אירעו כמה מקרי היפותרמיה חמורים, אשר גבו את חייהם של כמה מהפגיעים ביותר בחברה שלנו. מדובר בקשישים, מדובר בדרי רחוב ואנשים שמזג האוויר הקר הפך עבורם לאיום ממשי וקיומי. עבורם, ירידה חדה בטמפרטורות אינה עניין שולי אלא סכנת חיים ממשית, ולעיתים קטלנית. וכבר היו מקרים כאלה. אסונות מהסוג הזה חוזרים על עצמם מדי חורף ומחייבים אותנו להיערכות מקיפה ומתמשכת, שתיתן מענה לכל מי שנמצא בסיכון. בימים הקרובים אנחנו ניצבים בפני גל קור משמעותי, המחייב היערכות רחבה של כלל הרשויות במדינה. יש צורך במתן פתרונות חימום נגישים, הרחבת הסיוע לאוכלוסיות בסיכון, חיזוק מערכי החירום הרפואיים ויידוע – הפצת מידע שיסייע למנוע מקרים נוספים של פגיעות קור. אוכלוסיות – למשל בכפרים הלא-מוכרים בנגב, כ-150,000 איש, הם פגיעים יותר מאשר כל אוכלוסייה אחרת. זה מחייב עבודה משותפת של מספר רב של משרדי ממשלה, רשויות מקומיות וארגוני רווחה, כדי להבטיח שיהיה מענה טוב. דובר משרד הבריאות הוציא הודעה לפני שעה קלה בגלל הסערה המתקרבת, עם הוראות ברורות מה לעשות ואיך לעשות. כך גם משרד הרווחה. אי-אפשר לדבר על קור ועל סערה בלי להיזכר במיליונים שנמצאים באוהלים בעזה במצב בלתי אנושי, בלתי נסבל, גם ללא קור, ללא גשמים. (אומר בערבית ומתרגם:) "חשוב על זולתך", זה היה השיר של מחמוד דרוויש. (אומר בערבית: חשוב על אנשי האוהלים). תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. ישיב על ההצעה השר קרעי. בבקשה, אדוני. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, כנסת נכבדה, לפני שאני אשיב על ההצעה, הבנתי שעלו כאן בזה אחר זה חבורת הצבועים, ובמקום להתייחס לגופו של עניין, לטענות, להאשמות, מה באמת המימד החמישי עשה עם קטר, מה עשה רם בן ברק – עלה לפה גנץ, ובמקום להגיד: לא היו לי שום קשרים עם קטר, הבנתי שהוא עוד הודה שכן יש לו קשרים עם קטר. וכדי להסיט את תשומת הלב ממה שהם עושים לאורך כל השנים האחרונות – זה שהוא מינה את אותו פרקליט מדינה שסגר לו בסופו של דבר את התיק על המימד החמישי – למה הם נטפלו? לאיזו אנקדוטה קטנה שאמרתי לחברי אלון שוסטר, שאני מעריך אותו מאוד, שכשהוא היה צריך להעביר כאן הצעת חוק על עידוד לוחמים באקדמיה, אני זה שדאגתי שהחוק כאן יעבור, כי הוא עושה דברים מאוד מאוד טובים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אל תפריע לי, חבר הכנסת קריב. הוא עושה דברים חשובים מאוד. אבל כן, לי זה צורם בעיניים שקיבוצניק נושא דגל של יוקר המחיה על החולצה שלו, על הגב שלו. לא עוטף עזה. אף אחד לא דיבר על קיבוצי עוטף עזה, חלילה וחס. הם עברו את האסון הנורא ביותר שהיה כאן, ואנחנו כולנו נותנים כתף ולוחמינו הגיבורים מחרפים את נפשם כדי להוציא את מדינת ישראל מהאסון הזה. אבל עדיין, אין לזה שום קשר. יש דבר אחד, ויש חולצה מנקרת עיניים בעיניי, שקיבוצניק אומר: יוקר המחיה – לא על הגב שלנו. לא עוטף עזה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> על מה אתה מדבר? אתה לא מבין בקיבוצים. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> דיברתי בכלל על הקיבוצים בצפון, שבג"ץ עכשיו מבטל להם את היטל ההשבחה, כמו שכל אזרחי המדינה משלמים. אז אל תהיו צבועים ואל תסיטו את תשומת הלב מהדברים שאתם עושים. זאת השיטה שלכם בשמאל – מסיטים את תשומת הלב ממה שאתם עושים, ואומרים: הינה, תראו ציפור. הינה ציפור: קרעי אמר על שוסטר שהוא לובש חולצה של יוקר המחיה. באמת, זה הדיון? הדיון שרם בן ברק ובני גנץ היו בקשר עם קטר. היה להם יועץ, שילמו לו מיליון דולר, לפי הבדיקה בארצות הברית. הדיון הוא על זה שאותו עורך דין שמייצג את גלי בהרב-מיארה, גם כן, אותו דבר – קשרים עם קטר ואהוד ברק; הדיון הוא על השחיתות שלכם, לא דיון על איזו הערת ביניים, איזו הערת אגב של משהו שלא מצא חן בעיניי. אז בסדר, בעיניכם זה מוצא חן, הכול טוב. שוסטר הוא אחלה, וקיבוצי העוטף – אנחנו מחזקים אותם, ומדינת ישראל הקימה את מינהלת תקומה כדי לחזק ולהפריח ולשגשג אותם. זה לא אומר שקיבוצניק מהצפון שלא נותן לאנשים להיכנס בשערי הקיבוץ ולשחות בנחל שלו יכול לשים חולצה של יוקר המחיה, לא על הגב שלנו. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – די. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> שני דברים שונים, חבר הכנסת קריב. לצביעות שלכם אין גבולות, והבורות של חלק מהיושבים כאן, שלא מבינים מי זו אלת הצדק שמחזיקה מאזניים וחרב ביד השנייה, וזאת הקריקטורה על יצחק עמית, שעם החרב הזאת דוקר את הצדק ואת המשפט – גם עם הבורות הזאת אין מה לעשות כל כך, כי ככה אנשים גדלו. לא למדו, לא הבינו כלום, ומתלוננים שאני בא ועומד. קריב, לא צריך להתנשא. לא צריך לומר דברים. הדברים מאוד ברורים גם בלי לומר אותם. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אז אל תחזור. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא צריך לחזור, אבל לפני שתוקפים אותי ואומרים "אנטישמי", כדאי מאוד – מה אתה רוצה שאני אגיד? אתם צודקים? אתם חכמים גדולים? אתם מבינים הכול ואתם צודקים? לא, לא מבינים. מה לעשות? אתה יודע מי זו אלת הצדק ומה היא מחזיקה בידיים? אתה חושב שהקריקטורה אנטישמית, שהיא פרפרזה של אלת הצדק? כנראה שלא. אולי תגיד כן, כי אתה חייב להיות עם כולם, אבל ברור שלא. לכן, את כל המשחקים האלה ואת כל הצביעות האופיינית הזאת של "הינה ציפור", ובדברים המהותיים באמת – הקשרים שלכם עם קטר, עמותות השמאל שלכם שמקבלות סיוע ממדינות זרות – החוק של קלנר, שעבר כאן בטרומית וגם יפרק חלק מזה, הנשיא טראמפ, שפירק לכם חלק, לאט-לאט אנחנו מפרקים לכם את הניסיונות להחליש את מדינת ישראל. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> את הדמוקרטיה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> להפך – אנחנו מחזקים את הדמוקרטיה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כן, כן. אין ספק שהממשלות שלכם חיזקו את מדינת ישראל עד שהגעתם לשיא של 7 באוקטובר. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> דמוקרטיה היא שלטון החוק. את זה הבאתם אתם, הוגי אוסלו, הוגי ההתנתקות, הוגי הרפיסות – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא, לא, לא – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת קריב, די. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – עשרות שנים של רפיסות, של חולשה – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – הרופס ביותר הוא נתניהו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת קריב, חבר הכנסת קריב, די. חבר הכנסת קריב, אני לא אאפשר את הצעקות האלה. חבר הכנסת קריב, תודה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> ראש הממשל הרופס ביותר במבחן התוצאה הוא בנימין נתניהו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת קריב, תודה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת קריב, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> עשרות שנים של רפיסות ושל חולשה, שהכתיבו למדינת ישראל – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אבל הוא כל הזמן מדבר איתי. שיפסיק לדבר איתי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הוא לא מדבר איתך, הוא מדבר למליאה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> מה נעשה? מה נעשה שאתה היחיד מהאופוזיציה שבא לעבוד? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני באתי לשמוע. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> מה לעשות? אף אחד לא נמצא פה. רק כשליאיר לפיד יש איזה הצגה לעשות כאן, אז כל חבורת הפיונים שהוא ממקד ברשימה מגיעים לפה, אבל אחר כך הולכים הביתה. אני כבר לא זוכר לילה לבן במליאה, מצטער לומר לכם. 20:00–21:00 – הכול נגמר. לא הכרתי אופוזיציה כזאת, אבל בסדר. תמשיכו לשלוח את קריב לעשות את המלחמות שלכם. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה מוכן לענות להצעה לסדר-היום? בכל זאת, מדובר בפיקוח נפש. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני אענה להצעה לסדר-היום. אני מבין שגם אתה, קשה לך לשמוע את האמת. האמת כואבת, והאמת היא שאתם באופוזיציה משתפים פעולה עם מדינות זרות שמנסות להחליש את מדינת ישראל לאורך כל הדרך. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא, האסון שהבאתם עלינו כואב. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> האופוזיציה בסדר גמור. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> האופוזיציה בסדר גמור, אומר יושב-ראש הקואליציה. אחלה אופוזיציה, נכון? אחלה אופוזיציה. טוב, לגופו של עניין – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אפשר להתקדם הלאה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני חייבת לומר שאני באמת גאה – – – מליאה – – – לילה לבן – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> מסכים איתך, טלי, אבל גם עניינית אין פה, הם לא נמצאים פה בכלל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אין לי בעיה שהם לא – – – אני לא מתחברת לשיטה הזאת ששורפים פה שעות על חשבון עובדי משמר ועובדי כנסת על כלום ושום דבר. אני בעד דיונים מהותיים. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> את צודקת, אבל כשהם נמצאים פה, הם שורפים שעות על כלום ושום דבר, וכשיש דיון ענייני אז הם לא נמצאים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה משהו אחר – – – אני לא מודדת אותם בזה שהם מושכים זמן על כלום ושום דבר, להפך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. בואו נתקדם. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> טוב, טלי, טוב. לא נכלים את פני האופוזיציה. אני יודע שאת רוצה ללכת הביתה, בסדר. סליחה, אופוזיציה. לא אכלים את פני האופוזיציה כשאני יודע שאת לא רוצה שהם יבואו ויעכבו אותך פה עוד שעה-שעתיים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני שיאנית הנוכחות במליאה. מה אכפת לי מתי זה נגמר? ובלבד שזה ענייני, זה הכול. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> טוב. לגופו של עניין, יש כאן תגובה מאוד מאוד מפורטת של משרד הרווחה. אני בטוח ששר הרווחה יוכל לפרסם אותה לטובת מי שרוצה לדעת על כל המענים המפורטים שמשרד הרווחה נקט בנושא הצורך בהיערכות למניעת אסונות לקראת גל הקור שבפתח. בכל זאת אקריא את עיקרי הדברים: משרד הרווחה והביטחון החברתי פועל בכמה מישורים כדי לספק מענה מיידי מציל חיים לדרי רחוב, לאזרחים ותיקים ולאוכלוסיית קצה במיוחד במזג אוויר קיצון. המשרד רואה בהצלת חיים ערך עליון, והצוותים מונחים בראש ובראשונה לתת מענה מציל חיים ללא תנאי וללא כל שיקול אחר. יש כאן פירוט של הדברים שנעשו לצורך הגנה על דרי רחוב, מחוסרי דיור, מענים בקהילה, מענים חוץ-ביתיים, מסגרת גגונים, מרכזי אבחון קצרי טווח, בבית לחיים, הוסטלים שיקומיים תעסוקתיים, דירות מעבר, מרכזי יום, מועדוני מופת, קהילות תומכות, נופשונים, סיוע – ומעבר לכך ב-9 בפברואר נשלח מכתב הנחיות למזג אוויר חריג בתפוצה רחבה לכלל שירותי הפרט והמסגרות בקהילה. בנוסף, ב-18 בפברואר נשלח מכתב מקביל לכלל מערכי הדיור של המינהל, ובו הנחיות נרחבות להיערכות, המלצות להקדמת תורים רפואיים והיערכות מראש לשימוש באמצעי חירום. מעבר לכל המענים, החל משנת 2022 משרד הרווחה והביטחון החברתי הקצה תקציב עבור הרשויות המקומיות לפינוי דרי רחוב למלוניות ובתי מלון בנוסף לגגונים. בדרך זו מתאפשר פינוי בטוח בעת סערה. המשרד מוציא בכל שנה לקראת הסערה הראשונה הודעה לעיתונות שמתפרסמת בכל הפלטפורמות, לרבות הרשתות החברתיות. ההודעה יוצאת לאחר מכתב ריענון רשמי ממינהל שיקום ליווי ומניעה לרשויות המקומיות. לקראת הסערה הצפויה בסוף השבוע הקרוב המשרד יפרסם מידע חיוני להתמודדות עם הסערה בליווי סרטוני הסברה שיתפרסמו בכל הרשתות החברתיות. בסרטון יהיו המלצות לאוכלוסייה כיצד לפעול ולדאוג לשכנים המבוגרים, ומהם המשאבים הקהילתיים שבהם הם יכולים לעזור. כמו כן, המשרד מנגיש ומפרסם את מוקד 118 למקרים של מצוקה כתוצאה ממזג אוויר – כאשר מתקשר פונה הנזקק לסיוע, אם מדובר בצורך בקורת גג או בציוד חימום וכדומה, המוקדן מברר על מיקומו, מתקשר יחד עם הפונה למחלקת הרווחה ומחבר אותו לצוותים המקצועיים במחלקה להמשך טיפול. המוקד פועל 24 שעות, שבעה ימים בשבוע. במסגרתו מספק המוקד מידע והכוונה בכמה שפות: עברית, אמהרית, ערבית, אנגלית וצרפתית. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. מציע, מה אתה מעוניין לעשות? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> שהקמפיין יתנהל בעברית, ערבית, רוסית ואמהרית. << קריאה >> משה רוט (יהדות התורה): << קריאה >> ועדת בריאות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ועדת בריאות? טוב, אז נצביע על העברת הנושא לוועדת הבריאות. הצבעה. הצבעה מס' 21 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 6 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שישה בעד, אין מתנגדים. הנושא יעבור לסדר-יומה של ועדת הבריאות. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הודעה למזכיר הכנסת. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת מסקנות ועדת הפנים והגנת הסביבה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת עודד פורר, רון כץ, משה פסח ומיכאל מרדכי ביטון בנושא: היערכות עיריות ומועצות לחגיגות לאומיות – מעבר לשימוש בזיקוקים שקטים. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> התמודדות מערכת הביטחון עם שחרור מחבלים לתוך שטח מדינת ישראל << הלסי >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ההצעה הבאה היא הצעה דחופה לסדר-היום בנושא: התמודדות מערכת הביטחון עם שחרור מחבלים לתוך שטח מדינת ישראל. את ההצעה הגישו חברי הכנסת פוגל, בוארון ומלינובסקי. ראשון המנמקים – חבר הכנסת פוגל. בבקשה, אדוני. << דובר >> צביקה פוגל (עוצמה יהודית): << דובר >> אני מייצג גם אותך, לא? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תמיד. רגע, חבר הכנסת פוגל, אעדכן אותך במידע שאיכשהו רלוונטי – אתה שומע, חבר הכנסת בוארון? גם אותך זה יעניין. קיבלתי נתונים ממרכז המחקר והמידע של הכנסת לגבי משוחררי עסקת שליט – 1,026 או 1,027. מתוכם – שימו לב לנתונים, אלה נתונים מאומתים – 75% חזרו לעסוק בטרור. מתוך אלה שהגיעו לבתי הסוהר במדינת ישראל, מי עם השיוך הארגוני הכי מוביל? למי הכי הרבה, איזה ארגון יש הכי הרבה? << דובר_המשך >> צביקה פוגל (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> חמאס, לא? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> פתח של אבו מאזן. חצי מהאנשים הם בעלי שיוך ארגוני של הפתח, והחצי של האחרים מתחלקים בין יתר הארגונים. << דובר_המשך >> צביקה פוגל (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> חמאס, ג'יהאד וכל האחרים, נכון. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אז למה אתם לא זורקים את ההסכמים איתם? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שאלה טובה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני לא ידעתי – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> צביקה פוגל (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, אני מתכבד להגיש הצעה דחופה לסדר-היום, שעיקרה התמודדות של מערכת הביטחון עם שחרור מחבלים לתוך שטח מדינת ישראל. מכובדיי כולם, ב-7 באוקטובר שילמנו בדם את המחיר של ההערכה המוטעית, והינה אנחנו שוב חוזרים על אותם מעשים שתוצאותיהם ידועות מראש. לא השערות, לא ניחושים, אלא נתונים מוצקים שנמסרו מראש השב"כ – בהמשך למה שהציג פה היושב-ראש – שמדברים בעד עצמם: 82% מהמחבלים המשוחררים חוזרים לפעילות טרור. לכן שחרור מחבלים לתוך שטח מדינת ישראל הופך מיידית לסכנה מוחשית לביטחון מדינת ישראל ואזרחיה. ושיהיה ברור, אני לא רואה שחורות, אלא מציין עובדות מוכחות מהשטח. ניקח לדוגמה, אדוני היושב-ראש, שם שנדמה לי שחלק גדול מאיתנו מכירים, מחמוד קוואסמה, ששוחרר בעסקת שליט והיה אחד ממתכנני החטיפה והרצח של גיל-עד מיכאל שער, בן 16, השם ייקום דמו, יעקב נפתלי פרנקל, בן 16, השם ייקום דמו, ואיל יפרח, בן 19, השם ייקום דמו, בשנת 2014 – שלושת הנערים שהובילו למבצע צוק איתן. או אם נרצה לקחת דוגמה אחרת, אז יחיא סנוואר, גם הוא משוחרר מעסקת שליט, שהפך למנהיג חמאס בעזה והיה ממתכנניה של המתקפה הנוראית של 7 באוקטובר. נכון להיום, אדוני היושב-ראש וחבריי חברי הכנסת, אנחנו משחררים 1,900 מחבלים, מתוכם 735 אסירים ביטחוניים, כאשר 367 עם דם על הידיים כבר שוחררו לתוך שטח מדינת ישראל, למזרח ירושלים וליהודה ושומרון. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, נראה שלא למדנו כלום מהניסיון. נראה שמהר מדי שכחנו את המחיר הכבד ששילמנו. אסור לנו להתעלם מהסכנה האסטרטגית, זה לא טקטי. שחרור מחבלים בתוך שטחי המדינה מאפשר להם להקים תשתית טרור, להסית, לחזק את אחיזת חמאס, ויותר מזה – מאפשר לשקם את ההיררכיה הפיקודית שאבדה להם ולשקם את ההנהגה, לא רק בעזה, אלא גם ביהודה ושומרון. אני קורא מכאן לממשלה לגבש תוכנית פעולה מקיפה למאבק והתמודדות עם המשוחררים. עלינו להבטיח שמה שהיה לא יהיה שוב, ושהמציאות הקשה שמלווה אותנו כבר שנה וחצי בגלל אותה הערכה מוטעית והחלטות שגויות לא תחזור על עצמה, ולהיות מוכנים לנטרל אותם, כי אנחנו לא מהמרים על ביטחון אזרחי מדינת ישראל. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת בוארון. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אזרחי ישראל, 1,900 מחבלים שוחררו בתמורה לשחרור חטופינו. בשבת הקרובה ישוחררו עוד עשרות רבות של מחבלים. בין המחבלים האלה ישוחרר גם תאמר רימאווי. תאמר רימאווי רצח את ארז רונד, אחיה של רעייתי, לפני 23 שנה. הוא נרצח בהיותו בן 18, בדרך לביתו בעופרה, ליד היישוב שילה. עפרה רעייתי, הוריה יוסי וחיה, אחיה אורן ואיה, התמודדו ומתמודדים שנים עם הכאב האדיר, עם החלל ועם השכול. והם המשיכו להתמודד גם עם הידיעה שבן העוולה הזה ישוחרר בתמורה לשחרור חטופינו, בתמורה לשחרור אחינו, יהודים חיים, מבור שביים בעזה. אבל אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הם וכולנו מתקשים להתמודד עם הידיעה שאותו בן עוולה יפגוש אותם ברחובות יהודה ושומרון, בכבישים, ילך לצידם ברחוב, ייכנס לעבוד ביישוב, בן העוולה הזה, ואיתו עוד מאות רבות של רוצחים שמסתובבים ברגעים אלה ממש ברחובות ישראל, וזה לא יכול להיות. אדוני היושב-ראש, זה לא יכול להיות. חבריי, לא יכול להיות שאנחנו נשחרר לרחובות ישראל מאות רוצחים, מאות פצצות מתקתקות, שמסתובבות עכשיו בינינו ומסכנות את קהילותינו, את אזרחינו, את בנינו ובנותינו, את משפחותינו. ולכן, אדוני היושב-ראש, המסקנות הן פשוטות, והן לפחות שתיים: האחת, יש לעשות הכול, הכול, כדי לשחרר את אותם רוצחים לא במדינת ישראל, לרבות לא ביהודה ושומרון. לא לשחרר אותם באופן שהם יסכנו את ילדינו. זה אחד. ושתיים, יש לעשות הכול משפטית ומעשית כדי לפעול לעצור את אותם בני עוולה, בני מוות, ברגע שבו הם טובלים את רגליהם בדם הטרור שוב, ברגע שבו מזהים את חזרתם – וכפי שנאמר פה, 82% מהם חוזרים לטרור. ברגע שבו הם חוזרים לטרור, יש לאסור אותם מחדש, יש לעשות הכול, משפטית ומעשית, כדי להביא למצב הזה. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. השר בוסו, בבקשה. << דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כמובן אני משיב בשם שר הביטחון על הצעה לסדר-היום של חבר הכנסת אברהם אביחי בוארון וחבר הכנסת צביקה פוגל. שמעתי את חבר הכנסת בוארון, שמדבר על האפשרות שמי שישוחרר – זו הרגשה נוראה, ללא ספק. זה פשוט מתסכל כשזה קרוב אליך. אני יכול לספר שפגשתי לפני בערך שלושה שבועות את – אני חושב שקוראים לו יעקב שבי, שנרצחו אשתו והילדים שלו באיתמר לפני 20 ומשהו שנה. ביחד עם הבת שלו הוא היה, כשפגשתי אותו, והוא אמר לי שהוא קיבל הודעה שכנראה הרוצח ישוחרר. הוא כינס את המשפחה שלו, כי הוא מבין שזה מציף, והוא אמר להם: אנחנו לא בתמונה, כי אנחנו רוצים שיחזרו החטופים. הוא חזק. כמובן, החששות שאתה מעלה הם קיימים, ללא ספק, לצד הרצון. באמת זו אחריות כבדה של צה"ל ומערכת הביטחון להתמודד עם כזה שחרור, גם בגודלו המסיבי. הקונפליקט שאנחנו נמצאים בו ברמה היום-יומית הוא משהו בלתי נתפס, הן בתוצאות והן במה שצריך לעשות. אין לאף אחד ספק, וצריך לומר את זה בקול ברור, שכל חברי עוצמה יהודית וכל חברי הכנסת – אם מישהו מדבר בעד עסקה או נגד עסקה, הם רוצים את החטופים כאן כמו כולם, והמחלוקות, לפחות בעיניי ובעיני הרבה, הן מחלוקות שהן לשם שמיים. אני שומע אותם, מרגיש את החששות שלהם. כשעומד לך כאן חבר כנסת שאומר שמשחררים את הרוצח של גיסו, צריך לדעת להתמודד עם זה. החשש שלהם מהעתיד הוא לכאורה לגיטימי. כמובן גם כשחלקנו אמרנו שאנחנו מצביעים בעד כל עסקה, ועדיין אומרים שאנחנו רוצים את החטופים ורוצים שתמשיך העסקה, זה לא מוריד את החששות, ורוצים שהנושא יהיה בטוח ככל שניתן. ולכן, אומר כאן שר הביטחון, כל ההתייחסות לסוגיית שחרור מחבלים כחלק ממימוש העסקה צריכה להתחיל בראייה רחבה יותר, הנוגעת כמובן לגזרת יהודה ושומרון ולאתגרים שמציב בפנינו המאבק בטרור הפלסטיני היום-יומי שקיים שם. עובדה מרכזית שחשוב לזכור בהקשר הזה – המאבק נגד הטרור הפלסטיני ביהודה ושומרון עומד כעת בראש סדר העדיפויות של צה"ל ומערכת הביטחון, ואנו רואים ביהודה ושומרון את זירת החיכוך המרכזית במרחב, שבה קיימת כעת פעילות ירי וטרור נגד מדינת ישראל. רואים גם כן כיצד צירי הטרור האיראניים והאסלאם הסוני הקיצוני פועלים בעיקר מול מחנות הפליטים הפלסטינים, וזאת מתוך מטרה ברורה – לקדם אמצעי טרור מתקדמים ומימון, ולהכווין טרור נגד חיילי צה"ל והמתיישבים היהודים. מבצע חומת ברזל במחנה הפליטים ג'נין מהווה דוגמה מובהקת לשינוי המהותי בתפיסת הביטחון של צה"ל ביהודה ושומרון. המבצע מתמקד בפעולה עצימה לחיסול מחבלים, לפירוק תשתיות הטרור במחנה, תוך מניעת החזרתיות של פעילות הטרור עם סיום המבצע. את זאת אנחנו מבצעים כלקח מרכזי משיטת הפשיטות החוזרות ברצועת עזה. את הפעילות ההתקפית הזאת ממשיכים ביתר שאת. צה"ל יפגע בטרור, בתשתיות הטרור ובמחבלים ביהודה ושומרון בכל העוצמה. כל הפעילות הזאת ועוד פעולות שצה"ל מקיים במקביל בשטח נועדו ליצור מציאות ביטחונית טובה יותר, תוך שכוחות צה"ל בפיקוד המרכז מתגברים את פעולות ההגנה ונמצאים בשיא הפעילות לסיכול טרור במרחב יהודה ושומרון. בהמשך לחשש שמעלה חבר הכנסת כאן, ששחרור המחבלים לשטחי יהודה ושומרון ומזרח ירושלים טומן בחובו סיכונים מהמעלה הראשונה, מבקש שר הביטחון לחדש את הנקודות הבאות: ראשית, יש לזכור שהסכם הפסקת אש ושחרור החטופים המוחזקים בידי ארגון הטרור ברצועה אושר על ידי ממשלת ישראל והקבינט והתקבל בתמיכת ראשי מערכת הביטחון, לא בניגוד אליהם. זאת אומרת שאלו היו ההערכות שעמדו בפניהם. שנית, כפועל יוצא של ההסכם וכחלק מההיערכות מבצע צה"ל את הצעדים הבאים: קודם כול תגבור פיקוד המרכז בכוחות לוחמים נוספים לפעולות הגנה והתקפה ברחבי יהודה ושומרון; הקמת מחסומים נוספים בצירי התנועה המרכזיים; תגבור הפעילות בכפרים הפלסטיניים במטרה לסכל טרור ולמנוע הפרות סדר. בנוסף, צה"ל פועל לחיזוק מערך הביטחון המקומי תוך שיפור ההיערכות של כיתות הכוננות בישובים. צה"ל יחד עם זרועות הביטחון הנוספות ימשיך לפעול בהגנה ובהתקפה לשמירה על ביטחון אזרחי ישראל. לנוכח הדברים שפירטתי מאמין שר הביטחון כי החששות הלגיטימיים שמעלים חברי הכנסת כאן באשר להשלכות שחרור המחבלים ליהודה ושומרון מקבלים מענה בהיערכות נכונה, התקפית והגנתית, של כוחות הביטחון בשטח. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אדוני השר, ברשותך, למרות שזה שר הביטחון, אנחנו שומעים את הדברים, ומצד שני אתה שומע לפני יום או יומיים – אני לא זוכר – את מי שאמור להיות המפקד העליון, אלוף פיקוד המרכז, שאמור לרכז את כל המלחמה הזו, מגיש בקשה לתת 15,000 היתרי עבודה לערביי יהודה ושומרון. ואתה תוהה – אתה תוהה אם אותו אדם שאמור לרכז את המלחמה ויודע את כל העובדות שאנחנו מדברים עליהן, אם הוא כך חושב. << דובר_המשך >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר_המשך >> כדאי לשמוע אותו. יכול להיות שכחלק מההסתכלות הביטחונית שלו באזור, שהוא רוצה אולי – הוא תמיד אומר "למנוע את סיר הלחץ", ואלו המחלוקות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה אותו – – – << דובר_המשך >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר_המשך >> אותה תפיסה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אותה תפיסה ישנה, שאפשר לקנות החוצה את הרצון להרוג אותנו. << דובר_המשך >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר_המשך >> אני ודאי לא יכול להיכנס לנעליו של האלוף, מפקד פיקוד המרכז, ובטח לא של שר הביטחון, בהסתכלות הכל-כך רחבה שהם צריכים לקחת על כתפיהם. לפחות אני כן אוכל לומר על שר הביטחון, וחבריי חברי הכנסת מסכימים, שהוא פועל בנחישות והוא מפתיע, לפחות בפעילויות ההתקפיות שלו, וכן אפשר לשנות מציאות גם בתחומי יהודה ושומרון. אני מקווה שכך יהיה, ונקווה שכל החששות יתבדו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, רבותיי, מה אתם מבקשים? << קריאה >> צביקה פוגל (עוצמה יהודית): << קריאה >> אני יכול לדבר מפה, נכון? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא לדבר, פשוט להגיד איזו ועדה אתה רוצה. << קריאה >> צביקה פוגל (עוצמה יהודית): << קריאה >> רגע, סבלנות. חשוב לי להבהיר שברורה גם לחבר הכנסת אביחי בוארון וגם לי חשיבות החזרת החטופים. אין פה שום דבר שבא נגד החזרת החטופים. אנחנו רק רוצים לוודא שהחזרת החטופים לא תביא לחטופים חדשים. ולכן אנחנו מבקשים שההצעה לסדר-היום תעלה בוועדת החוץ והביטחון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אוקיי. אנחנו נצביע על הכללת הנושא בסדר-יומה של ועדת החוץ והביטחון. הצבעה. הצבעה מס' 22 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 8 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שמונה בעד, אין מתנגדים. הנושא יעבור לדיון בוועדת החוץ והביטחון. << הצח >> הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 40), התשפ"ה–2025 << הצח >> [מס' כ/1067; דברי הכנסת, חוב' ד', ישיבה 220; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 40), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת מישל בוסקילה, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חבר הכנסת יעקב אשר, היושב-ראש המיתולוגי של ועדת הפנים והגנת הסביבה, להציג את הצעת החוק. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> הלוואי שהיו"ר היה מתרגש ככה כשאני עולה, אבל אני – – – << דובר >> יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר >> הלו, לא לקנא. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 40) התשפ"ה–2025, לקריאה השנייה והשלישית. סעיף 2(ד) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב, קובע כי ככלל לא ייתן שר הפנים אשרה ורישיון ישיבה בישראל מכל סוג שהוא לאדם שפרסם ביודעין קריאה פומבית להטלת חרם על מדינת ישראל או על חלקים ממדינת ישראל. כדי למנוע מגורמים עוינים לפעול בשטחי המדינה לקידום פגיעה בה, באזרחיה ובנושאי תפקידים מטעמה, בביטחונה, ביחסי החוץ שלה ובקשרי המסחר שלה, מוצע בהצעת חוק זו, שיזם תחילה ידידי השר זאב אלקין והמשיכה בהובלתו של ידידי חבר הוועדה חבר הכנסת מישל בוסקילה, לקבוע עילות נוספות כמפורט להלן, אשר בהתקיימן לא יינתנו אשרה ורישיון ישיבה מכל סוג שהוא למי שאינו אזרח ישראלי או בעל רישיון לישיבת קבע. כך, הוצע בהצעת החוק לקבוע כי ככלל לא יינתנו אשרה ורישיון ישיבה כאמור גם למי שפרסם דברי הכחשת השואה כמשמעותם בחוק איסור הכחשת השואה, וכן למי שפרסם דברי תמיכה בהעמדה לדין של אזרחים ישראלים במדינת חוץ או בבית דין בין-לאומי בשל פעולות שנעשו במסגרת תפקידם בצבא ההגנה לישראל או באחת מזרועות הביטחון של מדינת ישראל. במהלך הדיון הצעתי להוסיף להצעת החוק עילה נוספת לשלילה של אשרה ורישיון ישיבה בישראל, למי שפרסם דברי הכחשת טבח 7 באוקטובר כמשמעותם בחוק איסור הכחשת טבח 7 באוקטובר, שהתקבל בכנסת, אדוני היושב-ראש, רק לפני שבועות מספר. חוק של חבר הכנסת פורר. ואכן, זה נכנס לחוק העומד להצבעה עכשיו. יש לציין כי על פי סעיף 2(ה) לחוק, על אף האיסור כאמור הקבוע כברירת מחדל, שר הפנים יהיה רשאי לתת אשרה ורישיון ישיבה לגורמים כאמור רק מטעמים מיוחדים שיירשמו. הצעת חוק זו מוגשת בצירוף כמה הסתייגויות, שהבנתי שהוסרו, אך אבקש כי הכנסת תדחה את ההסתייגויות האלה – כבר לא צריך, כנראה – ותתמוך בהצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בנוסח המוצע על ידי הוועדה. אני רוצה לשבח את חבר הכנסת זאב אלקין ואת ידידי חבר הכנסת מישל בוסקילה על הצעת חוק טובה ונכונה, ששומרת על גבולות המדינה, כי הכחשה של השואה או הכחשה של 7 באוקטובר זו לא רק הכחשה שהיסטוריון מכחיש את זה. זו לא הכחשה כזאת. זה אומר שאותו בן אדם הוא אויב של מדינת ישראל, שמפיץ בפועל שקרים ובדותות על דבר שנעשה קבל עם ועולם. אנשים כאלה – אין מקומם לעבור את גבולות מדינת ישראל. אני משבח את המציע חבר הכנסת בוסקילה. זו הצעת חוק מצוינת, ואני קורא לכנסת לאשרה פה אחד. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות של קבוצות יש עתיד, המחנה הממלכתי, והעבודה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני רוצה לדבר, ואחרי זה אני אגיד לכם את ההמשך שלי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אוקיי, אז תכף נלך לנימוק של יש עתיד. אבל המחנה הממלכתי והעבודה לא נמצאים פה, אני רואה, ולכן ההסתייגויות שלהם מוסרות. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. קודם עלה לכאן השר שלמה קרעי – לא יודעת אם הוא תכף יגיע – דיבר בצורה מזעזעת, גם השתלח בי באופן אישי, דיבר על הקול שלי. לא אכפת לי, אני באמת לא סופרת אותו, כן? אני לא סופרת אותו, שזה יהיה בפרוטוקול, שהוא יכול לדבר על הקול שלי כמה שהוא רוצה. אני אענה לו ואני אגיד לו בדיוק מה אני חושבת. אבל לא על עצמי, לי הוא באמת לא מזיז. אני קודם כול רוצה לדבר – ואגב, ביקשתי הודעה אישית, היה עומס של הודעות – מובן, אבל בסוף אם שר מדבר אישית על חבר כנסת, אתה גם אמור לאשר את זה. אבל לא נורא, נתקדם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> היו שש, מירב. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, וקיבלתי, בסוף גם קיבלתי את המתווה שלך, אתה יודע. אבל בסוף הוא דיבר עליי באופן אישי, מתישהו – הוא לא דיבר על טלי. אז בסדר, לא משנה, קיבלנו את זה, אפשר להתקדם. אני רוצה רגע לדבר עליו ספציפית. בסוף הוא עמד כאן, והוא אמר על שוסטר: הוא מדושן עונג ואוכל אוכל אורגני, אוקיי? וגם: תבוא למושב ותראה מה זו פריפריה. עכשיו, אני לא יודעת אם הוא יודע, כי שוסטר הוא לא מהמפלגה שלי, אבל כמעט כל אדם פה יודע ששוסטר הוא מקיבוץ מפלסים. ב-7 באוקטובר, כששלמה קרעי או נמנם במיטה או ישב במקום אחר, שוסטר כבר היה בקיבוץ, בחמ"ל, וניהל את הקרב – הקרב הקשה מאוד על קיבוץ מפלסים. מי שמכיר, יודע ש-51 נרצחים היו רק בעיקול מפלסים – וזה בזמן שהוא ישב בבית שלו, אכל ארוחת שבת, לא יודעת מה. זה מה שעשה שוסטר, וגם הבנים שלו. וטיפה צניעות, לבוא ולהגיד "מדושן עונג" – שילך להגיד את זה לאנשים בניר עוז, בכפר עזה, בבארי – הקיבוצניקים ששמרו על המדינה הזאת ושילמו על זה בחיים שלהם. אני רוצה להגיד עוד משהו: עלה לכאן השר המשתלח – אגב, זה לא מפתיע, הוא הבן אדם היחיד שלא מקזזים, עובדה שרוב השולחן הזה ריק רוב הזמן, אבל הוא תמיד תקוע פה כי אף אחד אפילו לא מוכן לקזז אותו, כי אף אחד אפילו לא מדבר איתו. משתלח בי, כי אני מרגישה אחריות כאופוזיציה, ובא ואומר: אתם, האופוזיציה, לא עושים לילות לבנים. אז לא צריך ללכת יותר מדי רחוק כדי לבוא ולהגיד על האופוזיציה. בואו נדבר על החקיקה שהקואליציה מביאה כבר חודש. אז השבוע, ביום שני, הם הביאו את החוק של כוורות הדבש – אין ספק, חוק דרמטי, משנה משמעות לאזרחי ישראל, כוורות הדבש. בשבוע שעבר הקואליציה הביאה עוד חוק דרמטי לאזרחי ישראל של סימני מסחר. אין ספק, זה יכול להשפיע בצורה רצינית על כל אזרח ואזרח, חוק סימני המסחר. אבל מה עם חוק של שירותי תעופה? מה איתו? גם הוא משנה. אז לפני שבאים ומתלוננים על אופוזיציה – מה אתם רוצים שאני אעשה כאופוזיציה? אתם לא מחוקקים כלום. כלום אתם לא מחוקקים. בואו נדבר על שרה כאן – עזוב, אחת יותר גרועה מהשנייה, אבל נדבר על שרת התחבורה. פעם כל יום שני היו כאן חוקים של משרד התחבורה – כל יום שני. אורי מקלב, היום ראיתי אותו – זה נראה לי כמו פאטה מורגנה. ואללה, פעם הוא היה מגיע לפה כל שני ורביעי. אין משרד תחבורה, אין. קודם כול, עזבו שזה משרד התעופה, כי היא בין לאונג' לדיוטי פרי, אבל מה היא עושה, האישה הזאת, במה היא עובדת? איפה השרה לאיכות הסביבה? בחיים לא היה כאן חוק של הגנת הסביבה – כלום, אפס, אין חקיקה לממשלה הגרועה הזאת. אני לא רוצה לדבר על המשרד לשוויון חברתי. פעם היו כאן חוקים למען אזרחי ישראל, היה עולה שר ומביא חקיקה ממשלתית. כל כך אין חקיקה ממשלתית, שמה שכן עולה פה זה חקיקה של ח"כים. ממתי ביום שני הייתה פה חקיקה פרטית? בחיים לא. הינה, את מסתכלת, שרן, כי את יודעת על מה אני מדברת. ימי שני היו כאן חקיקות ממשלתיות. אבל זו ממשלה שלא מסוגלת לעשות כלום, שהמקסימום שהיא מביאה לי זה כוורות דבש, סימני מסחר, שירותי תעופה. עכשיו, לא שאני צריכה שתביאו לי את כל החוקים הנוראיים שלכם, אבל מה עם חוקים לטובת האזרחים? מה עם חוקים שמשנים, שמדברים על יוקר מחיה? הייתי פה ארבע שנים עם שר אוצר – כל יום שני רפורמה. בום – חיסכון לכל ילד; בום – מחיר למשתכן. כל יום שני רפורמה אמיתית למען אזרחי ישראל. מה אתם עושים? מה אתם עושים כל היום? מה אתם עושים? מתי עלה כאן חוק שעוזר לאזרחים? מתי הבאתם חוק שמסייע להקל על יוקר המחיה? הוא צורח על שוסטר שהולך עם חולצה על יוקר מחיה – בוא למושבים, בוא לפריפריה. הבן אדם משנת 1957 גדל בפריפריה. מה אתם עושים? מתי הגיע לפה שר אחד בשנה האחרונה, בשנתיים האלה, והביא חוק אחד שעוזר לאזרחים? ועוד לא דיברתי על השר הזה, שגם את החוקים שלו, של התקשורת, שהוא כבר מביא לוועדה, הוא לא מצליח לקדם. אין, אני מסתכלת על עצמי, אני אומרת, הייתי פה ארבע שנים בקואליציה, הייתי כאן – עזבו את שר האוצר שהיה מביא פה כל שבוע חקיקה לטובת האזרחים; זה שר אוצר שלא הייתי נותנת לו לנהל את – לא נעים לי להגיד על הבת שלי, כי אני אפגע במנהלים. לא הייתי נותנת – מה אני יכולה לתת לו לנהל שלא יפגע במישהו, אני לא יודעת. אולי, לא יודעת, מחלקה בסופר, אבל לא נעים לי מראשי המחלקה בסופר. כלום לא הייתי נותנת לו לנהל. הוא לא מביא חוק אחד – אחד. מתי עלה לפה שר האוצר של מדינת ישראל ואמר: זו רפורמה למען הציבור, כאן אני חוסך לאזרח? להפך, הוא לא ביטל את המיסוי על השתייה הממותקת, עשה נזק, נזק, הכי הרבה סוכרת במגזר החרדי והערבי, זה בכלל לא מעניין אותו. אין כאן שר אחד שעלה בשנתיים האחרונות – ותבדקו אותי – שהביא חוק אחד לטובת האזרחים פה. אני הלכתי לסופר לפני שבועיים, אני אוהבת ללכת לסופר, אני אוהבת לקנות בעצמי. לא אוהבת משלוחים, אני מפטפטת ליד הירקות עם האזרחים. תקשיב, אלי, ואללה, אפילו הייתי באושר עד בנתניה. לא עושה פרסומת, אבל זה סופר זול, אתה יודע את זה. אתה יודע את זה. תקשיב, מעולם הסופר לא היה לי כל כך יקר. מה זה, הייתי בהלם, ולא נעים לי, עשיתי פה פרסומת. לא משנה, אני גם קונה בעוד סופרים. אבל זה סופר זול, כולם יודעים את זה. והינה, אני אומרת לך – יקר. מתי יבוא לפה שר אוצר ויביא בשורה במשהו, במשהו לאזרחים, להקל עליהם? אני אומרת לך, אם לי יקר – ואז כולם יגידו, אה, את חברת כנסת, יש לך משכורת – אז מה יגידו אנשים שאין להם? מה יגידו? איך יכול להיות שזו הממשלה עם הכי הרבה שרים ואין שום רפורמה אמיתית למען האזרחים שתעזור להם בכיס? אין להם כלום. כל היום אתם מתעסקים בחקיקה על חקיקה שאין לה שום משמעות, שום משמעות. נכון, עוד חוק טוב, ובוודאי שהאופוזיציה לא תתנגד לחוק הזה של מישל, ברור שלא. אבל מתי היה כאן חוק שעוזר לאזרחים? מתי הבאתם כאן משהו? איך אף אחד מכם לא מצליח להביא – עכשיו, אני לא מדברת על הפרטיות, כי פרטיות מגיעות, פרטיות מגיעות לשנייה ולשלישית, עזבו את דעתי עליהן. גם החוק של מישל הוא חוק של חבר כנסת – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רק תכף – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> איזה, תקשיבי, אני פה שנתיים פלוס, בואי, אני גם מאוד מעריכה אותך. תקשיבי, את יודעת מה המזל שלי? אתה יודעת מה המזל שלי? שהיו לי ארבע שנים עם שר אוצר שכל בוקר קם לעבוד למען אזרחי ישראל. כל שבוע הביא רפורמות. הקמנו ועדת רפורמות בכנסת. גם עוד אלף שנה מהיום בצלאל לא יגיע ל-0.02 של כחלון. הינה, אני אומרת – עוד אלף שנים. שנתיים פלוס הוא שר אוצר – ח'יר לא ראינו ממנו. ככה אומרים אצלנו בטריפוליטאית, ח'יר, שום דבר טוב לא יצא מהשר הזה. שלא לדבר על מה שהוא עושה למשפחות החטופים, לזה אני צריכה נאום אחר של עשר דקות. לא ראיתי שר אוצר כזה גרוע, משותף עם חבורה שבאמת – כלום, שום רפורמה, שום בשורה – כלום. חבורה כזאת, באמת – אני מתביישת בשביל הכנסת הזאת שיש ממשלה כזאת. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה את רוצה לעשות עם ההסתייגויות? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני רוצה למשוך את ההסתייגויות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אוקיי, אז ההסתייגויות נמשכות. לכן אנחנו נצביע כרגע על סעיף 1 לחוק כנוסח הוועדה. הצבעה. << קריאה >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << קריאה >> על החוק או על ההסתייגויות? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, לא, אין הסתייגויות. קריאה שנייה כרגע. הצבעה מס' 23 בעד סעיף 1 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 1 נתקבל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 12 בעד, אין מתנגדים. עבר. מה עכשיו, גברתי? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אפשר לעבור לקריאה השלישית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עכשיו נעבור להצביע על החוק בקריאה השלישית. הצבעה. הצבעה מס' 24 בעד החוק – 12 נגד – אין נמנעים – אין חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 40), התשפ"ה–2025, נתקבל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 12 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 40), התשפ"ה–2025, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. חבר הכנסת בוסקילה, בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> מישל בוסקילה (הימין הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדיי השרים, כנסת נכבדה, הזכות לקבוע מי ייכנס בשערי המדינה ומי לא היא זכות בסיסית לכל מדינה ריבונית. כמו כל מדינה אחרת בעולם מדינת ישראל חייבת להגן על עצמה, על אזרחיה, על חייליה, על מורשתה ועל זהותה הלאומית. חוק הכניסה לישראל אינו רק עניין טכני, משפטי – הוא קו ההגנה הראשון שלנו מול אלה המבקשים לנצל את הדמוקרטיה הישראלית כדי לפגוע בה מבפנים. בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה מסוכנת ומדאיגה: לא רק קריאות לחרמות וניסיונות לערער על הלגיטימציה של מדינת ישראל, אלא גם להכחשת השואה, להכחשת הזוועות של 7 באוקטובר, להסתה פרועה נגד חיילי צה"ל ונגד אזרחי ישראל. יש מי שמנסים לשכתב את ההיסטוריה, למחוק את הסבל שעבר העם היהודי, להטיל ספק באכזריות שהייתה נגד אזרחי ישראל. הכחשת פשעים כאלה אינה חופש ביטוי, זו מתקפה ישירה על האמת ועל זכותנו להגן על עצמנו. צה"ל הוא חומת המגן של מדינת ישראל. החיילים שלנו עומדים בחזית, מסכנים את חייהם כדי להגן עלינו, והם זכאים להגנה מוחלטת מהמדינה שלהם. לא ייתכן שמי שמסיתים נגדם, רודפים אותם בבתי דין בין-לאומיים, משקרים ומציגים אותם כפושעי מלחמה, יקבלו אישור כניסה לישראל. לא ניתן להפוך את המדינה שלנו לבמה לאלו שמבקשים לפגוע במי ששומר עליה בגופו. בכל מדינה נורמלית, מי שמסית נגד חיילים ומפקדים לא היה מקבל דריסת רגל בשטחה. גם אנחנו לא נאפשר זאת. מדינות רבות בעולם אוסרות כניסת גורמים עוינים שפוגעים בכוחות הביטחון שלהן. כך בארצות הברית, בבריטניה, בצרפת – והגיע הזמן שגם בישראל נעמיד קו אדום וברור. אני מודה לכל חברי הכנסת שתמכו בחוק החשוב הזה. ישראל היא מדינה דמוקרטית, אך היא לא נאיבית. אנו יודעים להבחין בין ביקורת לגיטימית לבין ניסיון לפגוע בקיומנו. מי שתומך במדינת ישראל – יתקבל בכבוד; מי שמנסה לערער על עצם קיומנו, להכחיש את זוועות העבר או לפגוע בחיילינו ובאזרחינו – אין לו מקום בינינו. אדוני היושב-ראש, אני רוצה להודות לחברי היקר השר זאב אלקין, יוזם הצעת החוק, ליושב-ראש הוועדה יעקב אשר, ליועצת המשפטית ולכל חברי הוועדה. תודה רבה לכולם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יישר כוח. << נושא >> הודעת ועדת הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברי הכנסת, רגע, הודעות ליושב-ראש ועדת הכנסת. << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> אדוני השר, חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום כי ועדת החוקה, חוק ומשפט תדון בהצעות החוק הבאות: הצעת חוק העונשין (תיקון – שימוש במשבש תדרים), התשפ"ד–2024, פ/4719/25, של חבר הכנסת צביקה פוגל, ו-פ/5064/25, של חבר הכנסת משה פסל; הצעת חוק לתיקון מונחים בחקיקה (יהודה והשומרון), התשפ"ה–2024, פ/5173/25, של חבר הכנסת שמחה רוטמן – גם היא לוועדת החוקה. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני כ"ו בשבט התשפ"ה, 24 בפברואר 2025, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 17:45. << סיום >>