דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת י"א ישיבה ל"ד הישיבה השלושים-וארבע של הכנסת העשרים-ושלוש יום רביעי, ד' בסיוון התש"ף (27 במאי 2020) ירושלים, הכנסת, שעה 11:00 תוכן העניינים הודעת יושב-ראש הכנסת 7 היו"ר יריב לוין: 7 שאילתות דחופות 7 4. שני מקרי גנבת ספרי תורה מבית כנסת בירוחם 8 יעקב מרגי (ש"ס): 8 השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: 8 ינון אזולאי (ש"ס): 10 סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 10 3. ישראל – גן עדן לפדופילים 13 אלי אבידר (ישראל ביתנו): 13 שר המשפטים אבי ניסנקורן: 13 עודד פורר (ישראל ביתנו): 15 הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – הפסקת חברות בכנסת של חבר הכנסת המכהן כשר או כסגן שר) 16 רם שפע (כחול לבן): 17 יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): 23 דברים לזכרם של חברי הכנסת לשעבר יעקב נחושתן ודוד גולומב 25 היו"ר יריב לוין: 25 השר צחי הנגבי: 26 היו"ר יריב לוין: 27 שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: 28 הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – הפסקת חברות בכנסת של חבר הכנסת המכהן כשר או כסגן שר) 29 הצעת חוק הפסקת חברות בכנסת של חבר הכנסת המכהן כשר או כסגן שר (תיקוני חקיקה), התש"ף–2020 30 רם שפע (כחול לבן): 31 עודד פורר (ישראל ביתנו): 31 הרכב ועדות הכנסת 35 איתן גינזבורג (יו"ר הוועדה המיוחדת): 35 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 39 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 40 אלי אבידר (ישראל ביתנו): 41 הצעת ועדת הכנסת בדבר הקמת ועדות לעניין מסוים 43 איתן גינזבורג (יו"ר הוועדה המסדרת): 43 בחירת סגנים ליושב-ראש הכנסת 45 איתן גינזבורג (יו"ר הוועדה המסדרת): 46 יפעת שאשא ביטון (הליכוד): 46 הודעת הממשלה על העברת סמכויות משר לשר 47 שר הפנים אריה מכלוף דרעי: 48 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 54 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 55 אלעזר שטרן (יש עתיד): 59 יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): 62 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 64 איימן עודה (הרשימה המשותפת): 65 ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): 67 סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 68 רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): 69 ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): 70 אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): 73 ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): 75 יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): 75 עודד פורר (ישראל ביתנו): 76 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 78 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 80 הודעת הממשלה על העברת שטחי פעולה ממשרד למשרד 84 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 84 הודעת הממשלה על העברת סמכויות משר לשר 85 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 85 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 85 הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון) 86 סגן שר האוצר יצחק כהן: 86 עודד פורר (ישראל ביתנו): 87 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 89 אלכס קושניר (ישראל ביתנו): 91 אלי אבידר (ישראל ביתנו): 91 תמר זנדברג (מרצ): 93 מתן כהנא (ימינה): 95 סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): 95 היבה יזבק (הרשימה המשותפת): 96 אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): 97 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 99 אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): 100 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 101 בצלאל סמוטריץ' (ימינה): 102 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 104 סגן שר האוצר יצחק כהן: 105 הצעות לסדר-היום 116 החזר כספי להורים בעקבות ביטול המסעות לפולין 116 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 116 משה אבוטבול (ש"ס): 117 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 118 אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): 119 שר החינוך יואב גלנט: 121 הצעות לסדר-היום 124 נשארים באבטלה – מובטלים שלא יחזרו למקום עבודתם עם חלוף משבר הקורונה 124 חוה אתי עטייה (הליכוד): 124 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 126 אלכס קושניר (ישראל ביתנו): 128 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 129 יעקב מרגי (ש"ס): 131 סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: 133 ינון אזולאי (ש"ס): 140 שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: 141 הצעות לסדר-היום 143 מניעת כפל קצבאות מהמוסד לביטוח לאומי עבור אוכלוסיות מוחלשות 143 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 143 איתן גינזבורג (כחול לבן): 145 סגן שר האוצר יצחק כהן: 147 הצעות לסדר-היום 149 החשש לקריסתם של עסקים בתחומים שבהם לא שבו לפעילות בהתאם להוראות והצורך במענק נוסף לעצמאים 149 יעקב אשר (יהדות התורה): 149 עידן רול (יש עתיד-תל"ם): 151 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 152 ינון אזולאי (ש"ס): 159 ציון יום הסטודנט 161 היו"ר יריב לוין: 161 רם שפע (כחול לבן): 162 יעקב טסלר (יהדות התורה): 164 סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): 165 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 167 עידן רול (יש עתיד-תל"ם): 168 אלכס קושניר (ישראל ביתנו): 170 מרב מיכאלי (העבודה): 173 השר זאב אלקין: 176 השלמת הרכב ועדות הכנסת 185 איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): 185 הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת 186 איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): 186 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 187 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 187 << נושא >> הודעת יושב-ראש הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, היום יום רביעי, ד' בסיון התש"ף, 27 במאי 2020. אני פותח את הישיבה. בפתח הדברים הודעה לעניין קביעת ראש האופוזיציה. בהתאם להוראת סעיף 11(ב) לחוק הכנסת, התשנ"ד–1994, אני מודיע על קביעתו של חבר הכנסת יאיר לפיד כראש האופוזיציה, כפי שהודיעה לי סיעת יש עתיד-תל"ם, שהיא הסיעה הגדולה ביותר בסיעות האופוזיציה. בהצלחה. << נושא >> שאילתות דחופות << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו עוברים לנושא השני שעל סדר-היום, שאילתות דחופות. האם השר אוחנה או השר ניסנקורן נמצאים כאן? השר ניסנקורן? הם בדרך. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> זו השאילתה הראשונה במושב – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> נכון. זה באמת זה לא מקובל, באמת לא בסדר. אפשר לברר מתי הם עולים? בינתיים אני רק אומר שאני מברך את כל אלה ששבו אלינו למליאה ואת כל אלה שיצאו אל מעבר לזכוכית והגיעו לפחות ליציע, שהוא פתוח. היום אנחנו נכנסים לשלב נוסף של הקלות בנושא הקורונה. זה בא לידי ביטוי גם כאן במליאה, זה בא לידי ביטוי גם באפשרות להכניס אורחים – אם כי במספר מצומצם עדיין – ובעוד כמה שינויים לטובה שעשינו. אני מקווה שהתחלואה תישאר נמוכה ואנחנו נוכל, בעצת גורמי המקצוע, במהרה, לכנס את כולם כאן, באולם המליאה, וכמובן להחזיר את הדברים לקדמותם גם בנושאים האחרים, ולהשיב את הבניין לעבודה רגילה וסדירה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הבעיה היא שהשר – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כן, מכובדיי, אני מסכים. אני חושב שהדבר הזה הוא לא מקובל לחלוטין. מכובדיי, אני לא רואה שיש לנו יותר מדי ברירה אלא לעשות הפסקה, ואני מבטיחכם נאמנה שאני לא אעבור על הדבר הזה לסדר-היום. הינה השר אוחנה. אנא בטובך, שהדבר הזה לא יקרה. אני חושב שזה לא מכובד וגם לא ראוי. << קריאה >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << קריאה >> סליחה, אדוני, אתה צודק. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו עוברים לשאילתה הראשונה – שאילתה דחופה של חבר הכנסת יעקב מרגי בנושא: שני מקרי גנבת ספרי תורה מבית כנסת בירוחם. חבר הכנסת מרגי, בבקשה. << שאילתה >> 4. שני מקרי גנבת ספרי תורה מבית כנסת בירוחם << שאילתה >> << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, מכובדיי השרים, שני מקרי גנבת ספרי תורה מבית כנסת בירוחם אירעו לאחרונה. באחד המקרים מצאה המשטרה את יריעות ספר התורה. רצוני לשאול: 1. כמה תלונות הוגשו על גנבת ספרי תורה ופגיעה בבתי כנסת בירוחם? 2. כמה חקירות התנהלו ומה העלו החקירות? 3. כמה ספרי תורה נגנבו בישראל בחמש השנים האחרונות? כמה נמצאו? << דובר >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר >> תודה לך, אדוני. יושב-ראש הכנסת, כנסת נכבדה, חבר הכנסת מרגי, מתחילת שנת 2020 הוגשו שלוש תלונות בגין התפרצויות לבתי כנסת וביצוע גנבה בירוחם. בגין התלונות האלה נפתחו תיקי חקירה. החקירה נמצאת בעיצומה, החקירות עדיין מתנהלות, ולכן לא אוכל למסור פרטים נוספים בשלב זה. אני יכול לומר לך שאין סיווג בחוק העונשין, סיווג מיוחד של גנבת ספר תורה, לכן אני לא יכול לתת לך נתונים סטטיסטיים בהיקשר הזה. אני כמובן עומד לרשותך בכל דבר ועניין. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שאלה נוספת לחבר הכנסת מרגי. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> תודה, אדוני היושב-ראש. קודם כול זו הזדמנות, גם בפומבי, לאחל לך הצלחה בתפקידך החדש והמאתגר. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> תודה, אדוני. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> עבודה רבה נכונה לך. לא הייתי מגיש את השאילתה הזאת אילולא ניסיונות קודמים. אני יודע כמה הסוגיה הזאת של גנבת ספרי תורה נפוצה, ולא תמיד מקבלת את הביטוי הנכון בסדרי העדיפויות של חקירות המשטרה. עצם העובדה שאין לזה סיווג – זה חמור, ואני אומר לך למה. אני לא הייתי רוצה לחשוב – ואני פחות או יותר יודע את התשובה – אילו היינו מתעוררים בוקר אחד לפעולת תג מחיר, שמאן דהוא – ואני אגנה זאת בכל תוקף, שלא ישתמע – הוריד צלב או פגע בצריח של מסגד ביישוב כלשהו במדינת ישראל, וזה היה עובר בשתיקה או בשלוות נפש כפי שזה עובר בספרי תורה. אני אישית הייתי מעורב בהרבה פרשיות של גנבת ספרי תורה, ואני הייתי רוצה שתיקח את זה מעבר לשאילתה שלי. זה חייב להיות בסיווג. אנחנו נמצאים במציאות עדינה במדינת ישראל – ספר תורה חייב להיות בסיווג כמו שסמלי דת וסמלי שלטון נמצאים בסיווג. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> אני מודה לך, אדוני, על הברכות. אני רק אציין שהסיווג הוא למעשה עניין למחוקק, משום שאין סעיף עבירה. הסיווגים הם לפי סעיפי עבירה; אין סעיף עבירה ייחודי לספר תורה. אם אדוני יגיש הצעת חוק, בהחלט יש מקום לבחון אותה, ואף אולי להצביע עבורה, ואז נוכל לתת נתונים. אני מקווה שלא יהיה בזה צורך כי החקירות יניבו פירות ובעזרת השם התופעה תיפסק. תודה לך, אדוני. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רגע, השר אוחנה, שאלה נוספת לחבר הכנסת ינון אזולאי, ואחריו – לחבר הכנסת סעיד אלחרומי. בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ברשות אדוני היושב-ראש, כבוד השר, קודם כול אני מצטרף לחברי הרב מרגי. אני אומר, אנחנו ניקח את העניין של הסיווג בנושא של ספרי התורה, אבל יש לא מעט בתי כנסת שהוצתו, וראינו את זה רק לאחרונה. אני מבין שנעצר חשוד. עדיין אנחנו לא יודעים מה הרקע למה שהוא עשה. אני שואל: עד כמה תהיה מוכן לקחת את הדבר הזה של בתי הכנסת – שיהיה עונש, והחומרה שייתנו שם על מנת למצוא. אתה יכול לראות. אולי אין בפניך את הנתונים, אבל אני לא פעם הגשתי שאילתות לגבי בתי כנסת שפורצים לתוכם, ששורפים אותם, ועדיין לא מצאו את הפושעים. עד כמה אתה תהיה מוכן לעשות את הדבר הזה על מנת שיימצאו את הפושעים בנושא בתי הכנסת? << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> אני בהחלט מוכן לבקש מאנשי החקירות לתת דגש על הנושא הזה. כך אעשה. אני רק אציין בהקשר לשאלת ההמשך שלך שההצתה שדיברת עליה הרבה הרבה יותר חמורה מבחינת הנזק הפוטנציאלי. שרפה – אתה יודע איך היא מתחילה, אתה לא יודע איך היא מסתיימת. גם העונש בחוק העונשין על הצתה, אגב, אם אנחנו חוזרים לחוק העונשין, הוא הרבה הרבה יותר חמור. אני מקווה שימצו את הדין עם המצית. יהיו מניעיו אשר יהיו, לא עושים דברים כאלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חבר הכנסת סעיד אלחרומי, בבקשה. << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כבוד השר, בשנה האחרונה התרבו המקרים שבהם נהרגו אזרחים בהיתקלות עם שוטרים. רק לסבר את האוזן, בחודש האחרון סלאמה אבו כף מבאר שבע נורה על ידי שוטרים ומוסטפא מחמוד מעארה נורה על ידי מאבטחים. יש צעיר שלוקה בנפשו בראש העין שנורה על ידי שוטרים; יש, לפני תקופה לא ארוכה, בחור מהקריות שנורה על ידי שוטרים. ברצוני לשאול: האם עם תחילת הקדנציה החדשה שלך אתה מתכוון לעשות עבודת מטה ולראות איך אנחנו מצמצמים או נפטרים לחלוטין מהתופעה האיומה הזאת, שברגע שאזרח נתקל בגורמי ביטחון הוא משלם בחייו? תודה, אדוני. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אדוני השר, לפני שאתה משיב – חבר הכנסת אלחרומי, הנושא הוא באמת חשוב, אבל הוא לא נוגע לשאילתה שבה אנחנו עוסקים. לכן, השר, אם תרצה, אתה יכול להשיב תשובה קצרה. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> אני מזמין אותך, חבר הכנסת אלחרומי – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם לא, אתה יכול לדחות – – << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> מאה אחוז. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> – – ולא להשיב, או להתייחס לעניין במועד כפי שתמצא לנכון, משום שזה איננו בגדר הנושא שלשמו נקראת לכאן. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> אדוני צודק. אדוני היושב-ראש צודק, ומן הסתם חבר הכנסת אלחרומי מבין שאין בידיי נתונים, שלא התכוננתי לשאלה. אני רק כן רוצה לציין דבר אחד, משום שהזכרת בין יתר המקרים – שאני מניח שכולם מצויים בחקירה – גם מקרה של אדם שלפחות לפי צילומי הסרטון ניסה לדקור שוטר. ניסה לדקור שוטר, פירושו של דבר – ניסה לרצוח שוטר. אני חושב שראוי שמי שחס וחלילה מתכוון ומעלה על דעתו לעשות כזה דבר – וזה לא חשוב אם הוא יהודי, ערבי, ממוצא כזה או אחר – ידע שדמו בראשו. ובמקרים המתאימים – אני כמובן לא מתייחס לכל המקרים שהעלית, אני גם לא מכיר את כולם; אם כאמור תפנה בשאלה, אני מוכן לבדוק – ראוי שהשוטרים ידעו שיש להם גיבוי מהציבור כאשר הם עושים את עבודתם, ממלאים את תפקידם ומנסים לרצוח אותם תוך כדי התפקיד הזה. אני חושב שהגיבוי הזה חשוב שיבוא מכל חברי הכנסת, מכל שרי הממשלה ומכל מדינת ישראל. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לשר אוחנה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו עוברים לשאילתה הבאה, שאילתה דחופה של חבר הכנסת אלי אבידר, בנושא: ישראל – גן עדן לפדופילים. ישיב שר המשפטים, השר אבי ניסנקורן. בבקשה. << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> קודם כול, אלי – איפה אלי? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כאן, כאן. אלי כאן? << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> לשמאלך, המפקד. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אלי כאן, אבל הוא יצטרך קודם להציג את השאלה. << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> בבקשה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כן, בבקשה. << שאילתה >> 3. ישראל – גן עדן לפדופילים << שאילתה >> << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני שר המשפטים אבי ניסנקורן, אני רוצה קודם כול לברך אותך על תפקידך. שתעלה ותצליח. הצלחתך – הצלחתנו. עשרות פדופילים מסוכנים מנצלים את חוק השבות ונמלטים מעונשם לישראל. סוגיית הסגרתם נדונה בערכאות בישראל בזמנים בלתי סבירים. הם חיים כאן ללא הפרעה וטיפול. ברצוני לשאול, אדוני השר: 1. מדוע מדינת ישראל מעכבת תהליכי הסגרה של פדופילים ואין שיתוף פעולה עם רשויות החוק הבין-לאומיות? 2. מדוע אותם פדופילים זוכים לחופש פעולה בישראל? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> השר, בבקשה. << דובר >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר >> אז קודם כול אני מודה על השאילתה. אני חושב שהשאילתה חשובה מאוד. לפני התשובה המסודרת, אני אתחיל במדיניות שלי. בנושא הזה אני אנהג במדיניות נוקשה של קיום הליכי ההסגרה כפי שנדרש ושיתוף פעולה עם כל רשויות החוק הבין-לאומיות. בטח מדינת ישראל לא תהיה גן עדן לפדופילים, ובנושאים האלה של ההסגרה אנחנו נפעל בצורה מאוד מאוד נחושה. ניצנים לזה – זה לא אני – ראית כבר אתמול. עכשיו, אני רק רוצה להבהיר: משרד המשפטים ממונה על הליכי ההסגרה, כן? יש אנשים שנכנסים מכוח חוק השבות שהם לא במעמד עבריינים, וזה סיפור אחר – זה סיפור שמטופל מכוח חוק השבות. מי שממונה על הטיפול המקצועי בהליכי ההסגרה במשרד המשפטים הוא המחלקה הבין-לאומית בפרקליטות המדינה. המאבק בעבירות אלימות והשמירה על ביטחונו של הפרט הם אחד מיעדי-העל של פרקליטות המדינה. בהתאם לכך, משרד המשפטים ופרקליטות המדינה נאבקים בנחישות ובהתמדה במישורים רבים בתופעת עבריינות המין בכלל ובתופעת עבריינות המין כנגד קטינים בפרט, הן בהליכים המתנהלים בארץ והן בהליכי הסגרה בין-לאומיים. מטבע הדברים, שיתוף פעולה בין-לאומי בהליכי הסגרה, כפי שאתה ציינת, אלי, כמו גם שיתוף פעולה של פרקליטות המדינה עם משטרת ישראל, הם תנאים יסודיים וחיוניים להצלחת המאבק. במהלך העשור האחרון הסגירה מדינת ישראל למדינות שונות תשעה מבוקשים בביצוע עבירות מין בקטינים אשר נמלטו אל ישראל מאימת הדין, וזאת לבקשת מדינות כדוגמת ארצות הברית, בריטניה, הולנד, בלגיה ורוסיה. כמו כן, בעניינם של שלושה מבוקשים נוספים המבוקשים בגין עבירות מסוג זה תלויים ועומדים הליכי הסגרה בבית המשפט המחוזי בירושלים. כל אחת מן העתירות להכרזתם של אלה כבני הסגרה הוגשה מייד עם קיומם של התנאים הקבועים בחוק ההסגרה להכרזת מבוקש כבר-הסגרה. זאת ועוד, עבריין נמלט נוסף אשר נכנס לישראל שלא כדין גורש לבריטניה. טרם הוגשה בקשת הסגרה בעניינו. במאמר מוסגר יצוין כי במקביל פעלה מדינת ישראל לאיתורם ולהסגרתם של עברייני מין ישראלים אשר פגעו בקטינים ונמלטו לחו"ל. עברייני מין נמלטים הוסגרו לישראל מארצות הברית, מקנדה, מברזיל, מספרד ומדרום אפריקה. כל בקשות ההסגרה שמתקבלות במחלקה הבין-לאומית בפרקליטות המדינה מטופלות בתשומת לב קפדנית ובמלוא הרצינות. מובן מאליו כי בקשות שנוגעות לעברייני מין אינן שונות בהקשר הזה. כמובן, כל נושא פרטני – אני אשמח שיפנו ללשכתי, ואנחנו נטפל. אבל לסיום, אלי, אני רוצה עוד פעם לציין – המדיניות שלי בנושא הזה הולכת להיות מדיניות נוקשה. אני אחדד את הנהלים ואני אבדוק שהנהלים גם עומדים באומד הדעת הסביר ושההליכים לא מעוכבים ומטופלים בצורה יסודית ומהירה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. שאלה נוספת לחבר הכנסת עודד פורר, בבקשה. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אפשר שאלת המשך, אדוני? אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אה, סליחה, סליחה. חבר הכנסת אבידר, בבקשה. כן. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> שאלת המשך. קודם כול, תודה רבה על התשובה, אדוני השר. אני מאוד מעריך אותה. רציתי לשאול, אדוני, אם אתה יכול לאשר שמעל 60 פדופילים נמלטו מעונשם לישראל והם חיים כאן ללא פיקוח. ואני מתנצל שאני מדבר על הפיל שנמצא בחדר, ואני יודע שזה לא בסמכותך המלאה – האם יגיע סוף לאותה חקירה של השר ליצמן על ההתערבות הלא-חוקית שלו במניעת ההסגרה של מלכה לייפר? תודה רבה, אדוני. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> תראה, לגבי המספרים אני אומר, המספרים של בקשות הסגרה – בקשות הסגרה מטופלות באופן מיידי, וזה לא עשרות. אבל בקשות הסגרה מטופלות. פדופילים שנמצאים בישראל לא כנגד בקשות הסגרה, אלא נמצאים בישראל כי הם באו מכוח חוק השבות ואין להם איזושהי עבירה בארץ שממנה הם מגיעים – אין כרגע את הנתון פה. פה גם חזקה על משרד הפנים לפעול, ויש לו כלים לפעול בנושא הזה, אבל זה במגרש של משרד הפנים. לגבי הנושא של מלכה לייפר באופן ספציפי, התקבלה אתמול החלטה. בית המשפט המחוזי צריך לקבל החלטה לגבי ההסגרה, אני מניח שבשבועות הקרובים, והעמדה של הפרקליטות בנושא הזה היא חד-משמעית. אחר כך זה יגיע להחלטה שלי, בסופו של תהליך. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חבר הכנסת עודד פורר, שאלה נוספת, בבקשה. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אין לו – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנא, את המיקרופון של חבר הכנסת פורר, כן. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, בהמשך לשאלה, אשמח אם תתייחס מדוע לא יוקם בישראל, כפי שקיים במדינות אחרות בעולם, מאגר מידע לגבי פדופילים מורשעים, שהורשעו בעבר, לגבי מקום מגוריהם. אנחנו נחשפים פעמים רבות לכך שפתאום הורים לילדים בגן מגלים שסביבם מסתובב אחד שהוא פדופיל, ולא אחת גם פוגע שוב באחד הילדים, אם זה בגנים ציבוריים או אפילו בגנים עצמם. אני הגשתי הצעת חוק כזאת גם בכנסת העשרים, ואני אשמח לשמוע מה עמדתך לגבי הקמה של מאגר כזה, כדי שבאמת אפשר יהיה לפחות לייצר את הסביבה האזרחית שתאפשר לאזרחים להתגונן לבדם מפני אירוע כזה, כי ברור לחלוטין שפדופיל מורשע זה לא אירוע שהוא חד-פעמי, ובדרך כלל האירועים האלה חוזרים ונשנים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. השר, בבקשה. << דובר >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר >> תראה, אתה מעלה נקודה אחרת חשובה. אני אבחן אותה בימים הקרובים, באמת בימים הקרובים. אני אשמח גם לשבת איתך בנושא הזה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לשר המשפטים. תם פרק השאילתות. << הצח >> הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – הפסקת חברות בכנסת של חבר הכנסת המכהן כשר או כסגן שר) << הצח >> [הצעת חוק פ/868/23; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו עוברים להצעות חוק לדיון מוקדם. הראשונה – הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – הפסקת חברות בכנסת של חבר הכנסת המכהן כשר או כסגן שר), הצעה של חבר הכנסת רם שפע וקבוצת חברי הכנסת, פ/868/23. חבר כנסת שפע, אתה מוזמן. לרשותך עשר דקות. << דובר >> רם שפע (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב-ראש, זאת הפעם הראשונה שאני פה בכהונתך, אז גם מפה נאחל בהצלחה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> רם שפע (כחול לבן): << דובר_המשך >> ככל הנראה אני לא אשתמש בכל עשר הדקות שיש לי. באמת הרבה מאוד מילים נשפכו – חלקן מדויקות יותר, חלקן מדויקות פחות – על החוק הנורבגי – בניסוחו הראשון, בניסוחו החדש. בכל אופן, נראה לי שברור שככל שהזמן עובר אנחנו מבינים שלחוק הזה יש תכלית אחת מהותית, והיא לחזק את משכן הכנסת ולייצר מציאות שבה אחרי שנה וחצי בלי ועדות כנסת מתפקדות כמו שהציבור זקוק להן אנחנו סוף-סוף, בתקווה היום, נוכל להקים את ועדות הכנסת ולייצר במקביל מציאות שבה יהיו חברי כנסת שיכולים למלא את תפקידם, לעבור בין הוועדות כמו שצריך, להתייחס לדיון בצורה מעמיקה. ודאי ששר, בכל תפקיד שיהיה בו, לא יכול לתת את אותו הקשב לוועדת הכנסת ולכל דיון שמתנהל פה, ולכן תפקידו של החוק הזה – ושאף אחד לא יספר לכם אחרת – הוא לחזק את עבודת הכנסת ולאפשר לחברי הכנסת לעשות את תפקידם. אני אקרא בקצרה את דברי ההסבר כדי שמי מטעמכם יוכל להבין אותו עד הסוף: חוק-יסוד: הכנסת וחוק-יסוד: הממשלה אינם מחייבים כי השרים, זולת ראש הממשלה, ממלא מקומו וראש הממשלה בפועל, יהיו חברי הכנסת, אך גם אינם אוסרים כהונה בו-זמנית בשתי הרשויות, המחוקקת והמבצעת. שר שהוא גם חבר כנסת מנוע מלשמש בתפקידים מסוימים בכנסת, כגון יושב-ראש הכנסת, ואין בכוחו להגיש הצעות חוק כחבר כנסת, אולם בהיבטים רבים אחרים מעמדו וכוחו של שר שהוא חבר כנסת כשל כל חבר כנסת אחר, לרבות לעניין של הצבעה במליאה. מוצע להוסיף בחוק-יסוד: הכנסת סעיף שיאפשר לחבר כנסת שהתמנה לכהונת שר או לכהונת סגן שר להפסיק את חברותו בכנסת לתקופה שבה הוא מכהן בתפקידו זה, וזאת, בין השאר, כדי לאפשר לשר או לסגן שר להתמקד, כאמור, כפי שציינתי, בעבודתו הממשלתית ולאפשר לחבר הכנסת שיכהן במקומו להתמקד בעבודה הפרלמנטרית. זה החוק. אני שמח, נראה שיש הסכמה בבית הזה, במשכן, במליאה, על מהותו ותכליתו, למרות הרבה מאוד מילים שנשפכו עליו והמון אי-דיוקים. עד כאן, אדוני היושב-ראש. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני רוצה להתנגד. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. תודה רבה. אתה רוצה להמשיך? << דובר_המשך >> רם שפע (כחול לבן): << דובר_המשך >> אני אמשיך. אני אמשיך את דבריי. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אתה רוצה להמשיך. בסדר. << דובר_המשך >> רם שפע (כחול לבן): << דובר_המשך >> אני אמשיך את דבריי. חבר הכנסת לפיד, ראיתי שרצית להגיב. אני דווקא סקרן מה תרצה לומר. << קריאה >> שר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << קריאה >> חבר הכנסת שפע, אני ממליץ לך להציג מקורות חייך, איך הגעת להיות – – – << דובר_המשך >> רם שפע (כחול לבן): << דובר_המשך >> מעניין. << קריאה >> שר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << קריאה >> כבסיס משמעותי בנושא. << דובר_המשך >> רם שפע (כחול לבן): << דובר_המשך >> מיכאל ביטון מציע לי להתחיל לספר את קורות חיי, איך הגעתי להיות חבר כנסת. אני לא יודע אם הוא זוכר, אבל היום זה יום הסטודנט הבין-לאומי, ואני ככל הנראה אמצא את עצמי מספר פה שוב איך הגעתי לכאן. אולי חבר הכנסת שמולי, גילה גמליאל ועוד רבים אחרים שעשו את התפקיד הזה לפניי יהיו פה כדי לשמוע. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת שפע, אני חושש שעשית דבר שבשירות הציבורי נתפס כבלתי נסלח: היית יעיל. << דובר_המשך >> רם שפע (כחול לבן): << דובר_המשך >> כן, השתדלתי. אני משתדל להיות יעיל באופן כללי. לומד מהרבה מחבריי. << קריאה >> שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רם שפע (כחול לבן): << דובר_המשך >> לא שמעתי, חבר הכנסת שי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> השר. << דובר_המשך >> רם שפע (כחול לבן): << דובר_המשך >> השר שי. << קריאה >> שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי: << קריאה >> תספר על היתרונות של החוק. << דובר_המשך >> רם שפע (כחול לבן): << דובר_המשך >> התחלתי להגיד – אני באופן כללי רוצה לומר – הגעתי לפה לפני שנה וחצי מתפקידי כיושב-ראש התאחדות הסטודנטים, ואמרו לי: תשמע, כשאתה מגיע לכנסת תדע, שזה מקום מאוד ציני. כל דבר שתעשה – יהיו הרבה אנשים שינסו לגנוב את הקרדיט ולספר סיפורים ולהגיד כל מיני דברים שהם לאו דווקא המהות. ואני רואה שבתקופה די קצרה אכן נוכחתי לצערי שכך הדבר. הסיפורים שנאמרו על החוק הנורבגי או באופן כללי על דברים שאנחנו עושים פה בימים האחרונים ממש גובלים מדי פעם בדברים רחוקים מהאמת. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אבל מה הספקת לעשות חוץ מלהקים ממשלה עם ארבעה ראשים? << דובר_המשך >> רם שפע (כחול לבן): << דובר_המשך >> חברת הכנסת אלהרר. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מה הספקת? << דובר_המשך >> רם שפע (כחול לבן): << דובר_המשך >> כמו כולם, גם אני לא תפקדתי בפרלמנט בשנה וחצי האחרונות, כי היינו בכמה מערכות בחירות, אבל אני גאה בכך שהבנתי שמה שמדינת ישראל צריכה זה להקים ממשלה, וזה מה שאנחנו עושים. אני שמח שהיום, כמו שציינתי קודם, יאושרו ועדות הכנסת ונוכל כולנו – אגב, אני מקווה, ביחד איתך, חברת הכנסת אלהרר – נוכל לעבוד בוועדת החינוך, התרבות והספורט, לעבוד בשביל סטודנטים, לעבוד בשביל ילדי ישראל שכל כך זקוקים לנו. ראינו הרבה מאוד דברים שהשפיעו, גם על מצב החינוך בישראל כיום, ודאי על מצב התרבות והספורט. זה רק בוועדה שאני אכהן בראשה, אבל ודאי גם בשאר הוועדות, שכבר הרבה מאוד זמן לא מתפקדות, והגיע הזמן שיתפקדו. אני מקווה שגם בחוק הזה, כלל הסיעות שיכולות להיתרם משמעותית מכך שיצטרפו אליהן חברי הכנסת שיוכלו לתפקד יבינו שתפקידן להיות בעד החוק הזה. החוק הזה הוא לא מה שסיפרו לציבור בהתחלה, אלא באמת – לחזק את המשכן ואת הבית הזה, כפי שאנחנו רוצים לעשות. אני מאוד סקרן, בזמן שאני מדבר, מה יעשו פה חבריי לכל מיני סיעות בבית לגבי החוק הזה, שכאמור, יכול להיטיב איתם: האם הם יתנגדו לחלק מחבריהם שיכולים להיכנס לפה או דווקא יצביעו בעדו? אבל את זה נדע ממש בדקות הקרובות. יש רעש גדול פה במליאה. אני מנסה לשמוע את עצמי, אבל בסדר, אני אסתדר עם זה. החוק הנורבגי – – – << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> רם, תנסה את פרשת השבוע, זה תופס פה טוב. << דובר_המשך >> רם שפע (כחול לבן): << דובר_המשך >> אני אוותר על פרשת השבוע, אם כי היא מעניינת. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אפשר לעסוק בהמלצות על פיורד כזה או אחר. << דובר_המשך >> רם שפע (כחול לבן): << דובר_המשך >> האמת, אתה מזכיר לי. תודה לאדוני יושב-ראש הכנסת, שמזכיר לי שבאופן כללי – אולי יתפסו אותי על האמירה הזאת – אני לא חובב של טיסות לחו"ל מתוקף תפקידי. בהתאחדות הסטודנטים היו הרבה מאוד הזדמנויות לטוס במסגרת ייצוג הסטודנטים באיחוד הסטודנטים האירופי וויתרתי על רובן. הייתה התכנסות אחת מאוד משמעותית בנורבגיה, ואליה אכן טסתי, אז ראיתי בעצמי פיורד. ב-2016 חוויתי על בשרי את המראה המרהיב הזה. ואגב, בעיקר, הצלחנו אז – אני חושב שזה באותה הצבעה – לראשונה בהיסטוריה להכניס נציג של הסטודנטים בישראל לאיחוד הסטודנטים האירופי, והוא מכהן שם עד היום, כבר כמה שנים. אגב, בזמנו, ביחד עם השר ארדן – ואז לא הייתי איתו בקואליציה, אלא פשוט עשיתי שיתופי פעולה – – – << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רם שפע (כחול לבן): << דובר_המשך >> לא, בועז טופורובסקי צועק מהיציע. לא כחברים בוועד המנהל. אתה הצטרפת לאיחוד הסטודנטים האירופי ועשית עבודה נפלאה. בהקשר הספציפי הזה לא הכנסת אותם כחברים, כאחד משמונת החברים בוועד המנהל של איחוד הסטודנטים האירופי. אתם ודאי מבינים שלא בדיוק כל הנציגים של איחוד הסטודנטים האירופי היו בעד ישראל. אגב, אני זוכר את הקרבות שלנו עם הסקנדינבים – השבדים בהקשר הזה – שהובילו שם התנגדות ענפה לזה שהישראלים יהיו מיוצגים בוועד המנהל של איחוד הסטודנטים האירופי. אבל נאבקנו בהם במלחמה קשה עד שהצלחנו, ודניאל הצליח עד כה לעשות זאת היטב. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה – – << דובר_המשך >> רם שפע (כחול לבן): << דובר_המשך >> תודה לך. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> – – לחבר הכנסת שפע. חברות וחברי הכנסת, נא לשבת. אי-אפשר לקיים כך את הדיון. מי שרוצה לדבר יכול לעשות את זה מעבר לדלת בפרסה. נא לשבת. תודה. מבקש להתנגד להצעת החוק ראש האופוזיציה הנכנס חבר הכנסת לפיד. לרשותך שלוש דקות. בבקשה. חברות וחברי הכנסת. השר ישראל כץ. השר עמיר פרץ והשר ישראל כץ. השר עמיר פרץ, אתם כל כך עסוקים שאתם אפילו לא שומעים. השר עמיר פרץ והשר ישראל כץ, אתם אפילו לא שומעים שקוראים לכם. נא לשבת. השר ליצמן ומכובדי יושב-ראש הקואליציה, נא לשבת. חבר הכנסת זוהר, נא לשבת. אתם אפילו לא שומעים שקוראים לכם. השרה רגב, שאני מזהה אותך על פי גבך, אנא, לשבת. לשבת. אי-אפשר לנהל כך את הדיון. לשבת. אי-אפשר, אי-אפשר. לשבת. השרה רגב. השרה רגב, נא לשבת. השר כץ, כמה פעמים? השר כץ והשר פרץ, אתם מוותיקי המשכן. מספיק. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אל תשכח שיש חברי כנסת גם פה. הם רוצים גם להתנגד וגם להצביע. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני לא שוכח, אבל אתם יושבים במקומכם. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> הם לא יכולים להתנגד. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> זה בסדר. מי שרוצה יכול להירשם אצל המזכירה. תודה. חברת הכנסת שקד, נא לשבת. חבר הכנסת גפני, חבר הכנסת גפני, סגן השר כהן, אנא, לשבת. נא לשבת. השר ישראל כץ. תודה. אדוני יושב-ראש האופוזיציה, בבקשה. לרשותך שלוש דקות. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, החוק הנורבגי זה החוק הראשון שלכם, זה הדבר הראשון שהממשלה הזאת שמה על השולחן – עוד ג'ובים, עוד לשכות, עוד נהגים, עוד תקציבים, עוד סידור עבודה לחבר'ה. נתנו לכם הזדמנות להתחיל ברגל ימין, להעלות היום את חוק דמי האבטלה לעצמאים. אמרנו: לכם בואו נעשה את זה יחד, קואליציה ואופוזיציה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> סליחה, סליחה. השר ביטון וחבר הכנסת כהן. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> רצינו לעשות את זה יחד. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת אקוניס, חבר הכנסת אקוניס, בלי הטלפון, אנא. באמת, אולי נעשה כאן סדנה למתחילים, דברים הכי בסיסיים? בבקשה. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> נַראה לישראלים שיש דברים מעל הפוליטיקה, נעביר את דמי האבטלה לעצמאים. במקום זה, במקום להציל את העצמאים בשעתם הקשה ביותר, כל מה שמעניין אתכם זה ג'ובים. לא עניין אתכם – אם זה לא קשור לג'ובים שום דבר לא מעניין אתכם. לא מספיק לכם 36 שרים ו-16 סגני שרים, מפלצת עם 52 ראשים. אתם רוצים עוד. לא מספיק מעון ראש ממשלה אחד; אתם בונים עוד מעון אחד. לא מספיקה לשכת ראש ממשלה אחת; אתם בונים עוד לשכה. מישהו אצלכם, בממשלת המנותקים, זוכר מאיפה מגיע הכסף? זה כסף של אנשים עובדים, שכירים, עצמאים, משלמי המיסים, כל הישראלים הטובים האלה שאתם לא רואים ממטר. אתם לא רואים בני אדם, אתם רואים כספומטים. אין יותר ישראלים, יש כספומטים. הכספומטים עבדו קשה, שילמו מיסים גבוהים, ואתם באים, מושכים מהם את הכסף, מבזבזים אותו על עצמכם. לא על עזרה לחלשים, לא על הצלת העסקים הקטנים; על מעון השרד החלופי, על משרדי ממשלה שהמצאתם ואף אחד לא צריך. לפחות תחסכו מאיתנו את בלבול המוח של "לקחנו אחריות". לקחתם כסף, זה מה שלקחתם. לקחתם את הכסף של הכספומטים. אגב, זה נחמד שאתם קוראים לזה החוק הנורבגי. זה נשמע קריר כזה, סקנדינבי. בנורבגיה יש רק 19 שרים. לא צריך יותר, אז יש רק 19 שרים. בנורבגיה איש לא היה מעלה בדעתו – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מוסיף לך דקה. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> תודה רבה. בנורבגיה איש לא היה מעלה על דעתו שאדם שהשבוע החל משפטו בעבירות פליליות חמורות יהיה ראש הממשלה. בנורבגיה הממשלה עובדת בשביל הנורבגים, לא רק בשביל עצמה, לא רק בשביל תיקים וכיסאות. לכספומטים נמאס – נמאס מהשחיתות שלכם, נמאס מהכניעה שלכם, נמאס מזה שאתם דואגים רק לעצמכם. חבורה של מנותקים. אני קורא לכנסת להצביע נגד החוק המנותק הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. רבותיי, חבר הכנסת רם שפע, אתה רוצה להשיב? חבר הכנסת שפע מוותר. חברות וחברי הכנסת. אני מבקש מכולם לשבת במקומם. מכובדי השר אריה דרעי, נא לשבת. אני מבקש מכולם לשבת במקומם. השר אלקין, השרה פרקש הכהן, השר אלקין. << נושא >> דברים לזכרם של חברי הכנסת לשעבר יעקב נחושתן ודוד גולומב << נושא >> << דובר >> היו"ר יריב לוין: << דובר >> חברות וחברי הכנסת, לפני שנעבור להצבעה, אני מבקש שנאמר דברים לזכרם של חברי הכנסת לשעבר יעקב נחושתן ודוד גולומב, שנפטרו כבר לפני כמה חודשים. מאחר שהכנסת לא הייתה פעילה בהיקף רגיל סברנו שנכון יהיה לדחות את הדברים למועד שבו ישנה נוכחות משמעותית במליאה והדברים יוכלו להיעשות בצורה מכובדת. חברות וחברי הכנסת, אני מבקש לכבד את זכרם בקימה. (חברי הכנסת מכבדים בקימה את זכרם של המנוחים.) נא לשבת. חברות וחברי הכנסת, אנו מבקשים לכבד כעת את זכרו של חבר הכנסת לשעבר יעקב נחושתן, שהלך לעולמו והוא בן 93. יעקב נחושתן נולד וגדל בבולגריה, ועוד כנער הוא השתתף בפעילות ציונית והיה חבר בתנועת הנוער השומר הצעיר. הוא עלה לארץ לקראת סוף מלחמת העולם השנייה, וזמן קצר לאחר עלייתו, בגיל 19, התגייס לשורות מחתרת האצ"ל. בעקבות הפעילות המחתרתית שלו נתפס נחושתן בידי חיילי המנדט הבריטי והוגלה עם לוחמים נוספים למחנות המעצר באריתריאה ובקניה. לאחר הקמת המדינה פנה נחושתן לתחום המשפטים והוסמך כעורך דין. את דרכו הציבורית הוא החל בתנועת החרות כאשר נבחר לראש סניף התנועה בירושלים בשנת 1968. שנה לאחר מכן נבחר נחושתן לחבר הכנסת השביעית מטעם סיעת גח"ל, ולאורך כהונתו היה חבר פעיל ומשפיע, בין היתר בוועדת החוץ והביטחון ובוועדת החוקה, חוק ומשפט, כמו גם בוועדות מיוחדות שהוקמו למטרות ספציפיות בתקופה ההיא. עם סיום כהונתו כחבר כנסת המשיך נחושתן את פעילותו הציבורית. הוא היה ציר בשגרירות ישראל בוושינגטון, ולאחר מכן – שגריר ישראל בהולנד. כלוחם במחתרת, כפרלמנטר וכאיש שירות החוץ הייתה ליעקב נחושתן תרומה ייחודית להקמת המדינה ולביסוסה. יהי זכרו ברוך. אני מזמין את השר צחי הנגבי לשאת דברים לזכרו. חברות וחברי הכנסת. השר דרעי וחבר הכנסת טיבי, אנא לכבד את המעמד. בבקשה, אדוני השר. << דובר >> השר צחי הנגבי: << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חברי הכנסת, אני זכיתי לשאת דברים מעל הדוכן הזה למעלה מ-30 שנה, אבל מעולם לא זכיתי ליטול חלק בפרידה מחבר כנסת. היום ביקשתי שתינתן לי הזכות לשאת דברים, כי חבר הכנסת יעקב נחושתן, זכרו לברכה, מסמל עבורי, עבור כולנו, דור מופלא – את דור לוחמי המחתרות העבריות – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא עבור כולנו. לא עבור כולנו. << דובר_המשך >> השר צחי הנגבי: << דובר_המשך >> – – את הדור שרק מתי מעט מבניו ובנותיו עדיין עימנו, את דור ההורים שלי ושל אחרים שכיהנו בבית הזה. שנים הרבה לפני שיעקב נחושתן בא בשערי בית המחוקקים הוא בא בשערי בית החיילים האלמונים. זה לא היה בית מפואר כמו הבית הזה, לא מקום של כבוד ושל כוח ושל שררה. אולי ההפך, הבית ההוא היה ביתם של הנרדפים עד צוואר, משכנם של המבוזים בפי רבים מבני עמם; המוסגרים, כפי שהוסגר יעקב נחושתן עצמו על ידי אחִיו. אחיהם של המוסגרים הסגירו אותם לידי השליט הזר. הם היו הפורשים המטורפים, הטרוריסטים. ובאמת, צריך להיות קצת מטורף כדי לעזוב בית, לעזוב משפחה, לעזוב שפה, כפי שיעקב נחושתן עזב בצעירותו את בולגריה מולדתו, והציב לעצמו, יחד עם צעירים וצעירות אחרים, משימה לא פחות מטורפת: להבריח מארצנו אימפריה כבירה ומשעבדת כדי שהיא תחזור ללונדון. כשזכיתי להתלוות כנער צעיר לאבי, עמנואל הנגבי, ולאימא שלי, גאולה כהן, כשהם ביקרו בבית משפחת נחושתן בבית הכרם בירושלים, אלה היו שעות של השתאות. גמעתי בצמא את הסיפורים על הפעולות הנועזות שהדהימו אז את הבריטים. יעקב ואבי עשו דברים שהיום נחשבים באמת לשיא הפעילות ההירואית. דבורה קלפוס נחושתן, רעייתו של יעקב, הייתה גם היא לוחמת פורצת דרך, אולי הלוחמת המזהירה ביותר במחתרת. היא ישבה יחד עם אימא שלי בכלא האסירות בבית לחם. יעקב נחושתן תיאר באוזניי, כנער צעיר, את ההתקפה שביצעו הוא וחבריו על מתחם המשטרה הבריטית בחיפה, את הפעולה של פיצוץ צינור הנפט האנגלו-עיראקי ואת האירוע שמעולם לא שכח ועליו לא סלח: מעצרו בידי אנשי ההגנה שהסגירו אותו לבריטים, ומשם הדרך הייתה כבר קצרה לגלות – שוב – הפעם באפריקה, במחנות המעצר שהקימה אנגליה כדי לשכן בהם את אסירי האצ"ל והלח"י, תחילה באריתריאה, וכפי שאמר יושב-ראש הכנסת, אחר כך בקניה. אבל יעקב חזר, וגם כשקמה המדינה שעליה הוא לחם יעקב נחושתן לא סיים את שליחותו למענה. הוא פיקד במלחמת השחרור על סוללת מרגמות כבדות, בשירותו בצה"ל הגיע עד דרגת מג"ד במילואים, ולאחר מכן בזירה הפוליטית, כשהוא כבר בעל משרד עורכי דין מוערך ומוכר בירושלים, הוא עמד בראש סניף תנועת החרות בבירה, כשאבי היה מזכיר הסניף. ב-1969 בחרה בו הוועדה המסדרת של התנועה לרשימתה לכנסת. יעקב שירת בכנסת מאוד מאוד מאתגרת, הכנסת השביעית, מייד לאחר מלחמת ששת הימים, כנסת שבתחילת דרכה כוננה ממשלת אחדות בין גולדה מאיר למנחם בגין. אבל הממשלה הזאת הייתה קצרת ימים, ולאחר מכן בכנסת הזאת סערה לראשונה בפרלמנט שלנו המחלוקת האידיאולוגית העזה בין ימין לשמאל בשאלת עתיד יהודה ושומרון, שנגאלו רק שנתיים קודם לכן. לאחר קדנציה אחת בבית הזה עזב יעקב מרצונו את הזירה המפלגתית, והעדיף לעשות חיל בזירה המדינית הבין-לאומית: תחילה כציר המדיני של ישראל בוושינגטון – שם החליף אותו דיפלומט צעיר, בנימין נתניהו – ולאחר מכן כשגריר ישראל בהולנד. לא זכיתי מעולם לשוחח עם יעקב נחושתן על מה שאני אומר עכשיו, אבל אני מסתכן בהערכה שעם כל ההישגים שלו בתחום המדיני והציבורי והמשפטי, מה שהביא לו הכי הרבה גאווה, רבותיי חברי הכנסת, לו ולדבורה רעייתו, הייתה העובדה שבנו בכורו, האלוף עידו נחושתן, זכה גם הוא להקדיש כמעט ארבעה עשורים מחייו כדי להבטיח את עתיד מדינת היהודים. אין סגירת מעגל מופלאה מזו למי שכנער יהודי בגולה נאלץ להגן על עצמו מפני התנכלויות אנטישמיות, אז היה מוכן להשליך את נפשו מנגד כדי להגן על זכותם של בני עמו לעצמאות, ואז זכה לחזות בבנו מגן על מדינת ישראל כמפקד חיל האוויר. יהי זכרו של חבר הכנסת יעקב נחושתן ברוך. << דובר >> היו"ר יריב לוין: << דובר >> תודה רבה לשר צחי הנגבי. אנו מבקשים לכבד כעת את זכרו של חבר הכנסת לשעבר דוד גולומב, שהלך לעולמו והוא בן 86. דוד גולומב נולד בתל אביב בתחילת שנות השלושים. את דרכו התחיל ככלכלן. בסיום התואר באוניברסיטה העברית השתלב גולומב כחוקר בבנק ישראל. מראשית שנות השישים פעל גולומב כמנהל המכון למחקר כלכלי של הוועד הפועל של ההסתדרות. לאורך העשור הזה הוא עמד בראש שורה של גופי מחקר ופיתוח, והיה מהראשונים שזיהו את הצורך להשקיע בתעשיות עתירות ידע. דוד גולומב כיהן הכנסת השישית מטעם מפלגת העבודה ובכנסת התשיעית מטעם מפלגת ד"ש והתנועה לשינוי ויוזמה. במהלך כהונתו הוא היה חבר בוועדת הכספים, שבה השקיע את מיטב כישרונותיו ותרם מידיעותיו. יהי זכרו ברוך. דברים לזכרו – אני מזמין את השר עמיר פרץ, בבקשה. חברות וחברי הכנסת, נא לשמור על השקט ולכבד את המעמד. חברת הכנסת קרן ברק וחברת הכנסת שטרית, אנא, כבדו את המעמד. חברת הכנסת מלינובסקי, אנא. חבר הכנסת הורוביץ וחבר הכנסת גולן, אנא, כבדו את המעמד. בבקשה, אדוני השר. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, חבריי חברות הכנסת וחברי הכנסת, זכות גדולה היא עבורי לשאת דברים לזכרו של חבר הכנסת דוד גולומב, זיכרונו לברכה. כך אמר: תנועת העבודה ביססה תמיד את פעולתה הענפה על שני יסודות: התארגנות מקצועית-חברתית והתארגנות משקית. בשתי זרועות אלה פעלה בראש העושים בארץ, ומשום דרכה זו שונה כיום המציאות המשקית בישראל מאשר בכל ארץ אחרת. את המילים האלה כתב דוד גולומב, זכרו לברכה, במאמר דעה בעיתון דבר ב-27 באפריל 1962 כאשר דיבר על תוספת היוקר והחלתה על כלל העובדים במדינת ישראל. דוד גולומב, שכיהן כחבר כנסת הן מטעם תנועת העבודה והן מטעם שינוי-ד"ש, שימש בדרך כלל כחבר כנסת בוועדת הכספים, ושם ניסה ככל יכולתו להשפיע ולהוביל כלכלה מאוזנת. דוד היה מנהל המכון למחקר כלכלי של הוועד הפועל של ההסתדרות – אותה הסתדרות שלעיתים נוהגים לתקוף, אבל הוא היה חלק משדרת משרתי הציבור שגם כשהלכו למגזר העסקי הם ראו זאת כשליחות. ימי הקורונה מזכירים לנו עד כמה מדיניות סוציאל-דמוקרטית כמו זו שהייתה בישראל בתחילת ימיה, כמדינה צעירה, ענייה – היום אנו צריכים ללמוד הרבה מאוד מהדברים ומהמסורת שהשאיר אחריו דוד גולומב. אני רוצה להדגיש ולומר שכל אחד מחברי הכנסת מתנועת העבודה באותה תקופה ראה בעצמו גם שליח לחיזוק ביטחונה של מדינת ישראל, ודוד גולומב ינק את זה מביתו. דוד גולומב היה בנו של אליהו גולומב, שהיה המפקד הלא-רשמי של ההגנה. שם, בתוך הבית הזה, גיבש את התפיסה הרחבה של אחריות כלכלית, אחריות חברתית ואחריות ביטחונית. כך פעלה תנועת העבודה, שהפכה לכור היתוך של מנהיגים ומנהלים שתרמו רבות לביסוסה וחיזוקה של מדינת ישראל. חבריי וחברותיי חברי הכנסת, לזכרו של דוד גולומב, חבר כנסת, איש כלכלה אנושית, אני שמח לעמוד כאן כשר הכלכלה והתעשייה ולומר שבמקום שאוכל לפעול למען צדק חברתי – ולא צדקה – אעשה זאת, גם כחלק מהשליחות של חברי כנסת כדוד גולומב. יהי זכרו ברוך. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לשר עמיר פרץ. << הצח >> הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – הפסקת חברות בכנסת של חבר הכנסת המכהן כשר או כסגן שר) << הצח >> (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו עוברים להצבעה בעניין חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – הפסקת חברות בכנסת של חבר הכנסת המכהן כשר או כסגן שר), הצעתו של חבר הכנסת רם שפע וקבוצת חברי הכנסת, בקריאה הטרומית. הצבעה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> לא עובד. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> הכול עובד והכול בסדר. מי שלא עובד אצלו – אנחנו נוסיף את קולו. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 64 נגד – 39 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – הפסקת חברות בכנסת של חבר הכנסת המכהן כשר או כסגן שר) לוועדה שתקבע הוועדה המסדרת נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אצל השר דרעי המסך לא עבד ואצל השר ליצמן המסך לא עבד. אני מוסיף את קולותיכם בעד. למישהו נוסף הייתה בעיה? חבר הכנסת עודה – נגד. אה, לא היית. חבר הכנסת עודה, אם לא היית כאן בשעת ההצבעה אני לא יכול להוסיף את קולך. היית במקומך? << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא. שם זה לא נקרא שהיית פה. היית במקומך? אם לא, אני לא יכול להוסיף. בבקשה, חבר הכנסת שחאדה – נגד. חבר הכנסת מנסור עבאס – גם. מאה אחוז. חברת הכנסת מיכאלי, אני מוסיף גם את קולך – נגד, ברור, ברור. אם כך, בעד הצעת החוק – 66, נגדה – 42, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק עברה בקריאה הטרומית, והיא תועבר לוועדה המסדרת לצורך קביעת הוועדה שתדון בה בהכנה לקריאה הראשונה. << הצח >> הצעת חוק הפסקת חברות בכנסת של חבר הכנסת המכהן כשר או כסגן שר (תיקוני חקיקה), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/869/23; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה, הצעת חוק הפסקת חברות בכנסת של חבר הכנסת המכהן כשר או כסגן שר (תיקוני חקיקה), התש"ף–2020, פ/869/23, של חבר הכנסת רם שפע. אני אאפשר לחבר הכנסת שפע להציג מלמעלה. לרשותך עד עשר דקות, בבקשה. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> מה זה? איפה – – – << דובר >> רם שפע (כחול לבן): << דובר >> שומעים אותי? תודה רבה לחברי הכנסת על ההצבעה. אני לא צריך את כל עשר הדקות שלי כדי להסביר שוב את מה שהסברתי קודם. החוק הזה, למרות הררי המילים שנשפכו עליו – גם הררי המילים שחבר הכנסת שאני מאוד מכבד, יאיר לפיד, אמר קודם – החוק, תכליתו לחזק את משכן הכנסת כדי שחברי כנסת יוכלו באמת ובתמים לעבור מוועדה לוועדה, להיות מוכנים לדיון, לנמק את הדברים שהם רוצים לקדם ולעשות בכל ועדות הכנסת, אחרי שנה וחצי שהוועדות לא תפקדו, שאזרחי ישראל הסתכלו אלינו ושיוועו לכך שסוף-סוף נחזור לעבוד בשבילם. זו תכליתו של החוק, לא שום דבר אחר מהדברים שמספרים לכם, ולכן אני שמח שהוא עבר, וכך ימשיך לעבור גם בקריאות הבאות. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. ביקש להתנגד להצעת החוק חבר הכנסת עודד פורר. בבקשה, אתה יכול משם. אני לא חושב שנכון לעכב את המליאה. שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, לא מדובר פה בחוק – חבר הכנסת שפע, חבר הכנסת שפע – לא מדובר בחוק שיסייע לעבודת הכנסת. הרי אני אומר לך, כמי שתומך בחוק הנורבגי ברמה העקרונית, שאני חושב שנכון לייצר חקיקה והסדר כזה, אבל בממשלה רזה, לא בממשלה שמנה. בממשלה שמנה החוק הזה הוא פשוט חוק חזירי, לא פחות מזה. ואני אגיד לך יותר מזה. כשאתם מביאים את החוק הזה בה בעת שעולה לממשלה ביום ראשון קיצוץ בתקנים במשרד הבריאות, במשרד הרווחה, רק בשביל לממן את התקנים בשאר המשרדים האחרים והבלתי-נחוצים שהקמתם בהקמת הממשלה, אני חושב שזאת יריקה בפרצוף הציבור, בעיקר בתקופה שהיא המשבר הכלכלי הכי גדול שמדינת ישראל הכירה. עכשיו אני הייתי רוצה לשמוע באמת את ההתייחסות של שר הבריאות, מה דעתו על קיצוץ התקנים הזה. הייתי רוצה לשמוע את שר – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא שומעים. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הייתי רוצה – אני מבקש לרדת למטה, אדוני היושב-ראש. הם לא שומעים פה אפילו – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שומעים מצוין. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא שומעים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם רק לא ידברו, אם ישבו, אז ישמעו מצוין. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זה לא עובד, הפטנט הזה, אני חייב לומר לכם. בכל מקרה – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת פורר, אתה יודע, אנחנו עושים את המיטב במגבלות הקיימות. בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברי הכנסת, נא לשבת. נא לשבת כדי שאפשר יהיה לשמוע את הדברים. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה, חברת הכנסת מלינובסקי. נוכחותך נרשמה. חבר הכנסת פורר, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בעד. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> עדיין אין הצבעה. חבר הכנסת פורר, בבקשה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תודה, אדוני. אני חייב לומר לחבריי בקואליציה, לאלה שאומרים שהם באו בשביל לשרת את אזרחי ישראל: תסתכלו בעיניים של כל אלה שסוגרים את העסקים שלהם היום – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברת הכנסת זנדברג, איך תשמעי כשאת עומדת עם הגב לדובר ומדברת? שבי במקומך. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שבי במקומך, בבקשה. מספיק. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מספיק כבר. שבי במקומך. חברת הכנסת זנדברג, שבי במקומך. תודה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> איך תסתכלו בעיניים לכל אותם בעלי עסקים שפושטים עכשיו את הרגל והעסק שלהם הולך ונסגר? לכל אותם מאות אלפי מובטלים שכשהם יפנו לשירות התעסוקה, השירות שהם יקבלו יהיה פחות טוב, כי קיצצו תקנים כדי לממן כל מיני משרדים מומצאים וכדי לאפשר תקנים בכל מיני משרדים מומצאים? אני מציע לחברי הקואליציה: תמשכו את החוק הזה. הוא מבזה את הכנסת, הוא מבזה אתכם, דווקא בתקופה הזאת ודווקא בממשלה כזאת בסדרי גודל שלא הכרנו מעולם. אתם יורקים בפרצופם של אלה ששלחו אתכם לכאן, ואתם פשוט הופכים חוק שאולי נחוץ בזמנים מסוימים ולממשלות רזות מסוימות לחוק חזירי שממחיש שוב איך הכי קל להכניס את היד לכיס של הציבור ולקחת ממנו כסף. והפעם אתם לא רק מכניסים את היד ולוקחים כסף – אחרי שאתם לוקחים את הכסף אתם גם נותנים לאותו אזרח סטירת לחי. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת רם שפע – אתה מוותר. אם כך, חברות וחברי הכנסת, נא לשבת. אנחנו עוברים להצבעה. חבר הכנסת חמד עמאר, אנא, לשבת. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הפסקת חברות בכנסת של חבר הכנסת המכהן כשר או כסגן שר (תיקוני חקיקה), התש"ף–2020, של חבר הכנסת רם שפע וקבוצת חברי הכנסת, פ/869/23. בבקשה. אם למישהו יש בעיה, אנחנו בסוף ההצבעה נשאל ונוסיף את קולו. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 63 נגד – 43 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הפסקת חברות בכנסת של חבר הכנסת המכהן כשר או כסגן שר (תיקוני חקיקה), התש"ף–2020, לוועדה שתקבע הוועדה המסדרת נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רבותיי, מי הייתה לו בעיה בעמדת ההצבעה? חברת הכנסת קרן ברק וגם חברת הכנסת מיקי חיימוביץ' וגם חברת הכנסת אתי עטייה, כלומר עוד שלושה קולות בעד, אני מבין. מישהו נוסף הייתה לו בעיה? חבר הכנסת אופיר סופר, הצבעתך? << קריאה >> אופיר סופר (ימינה): << קריאה >> נגד. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> נגד. אם כך, רבותיי, בעד הצעת החוק – 66, נגדה – 44. הצעת החוק עברה בקריאה טרומית, והיא תועבר לוועדה המסדרת לקביעת הוועדה שתדון בה בהכנה לקריאה הראשונה. עד כאן הצעות החוק לדיון מוקדם. << נושא >> הרכב ועדות הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום: המלצת הוועדה המסדרת בדבר בחירת ועדות הכנסת הקבועות. אדוני חבר הכנסת איתן גינזבורג, בבקשה. חבר הכנסת גינזבורג? אז הוא בדרך הנה. בסדר גמור, אנחנו נחכה לו דקה. חבר הכנסת גינזבורג, בבקשה. רומן, רומן, מנהל סיעת ישראל ביתנו המכובד, די. די, באמת, זה לא ראוי. << דובר >> איתן גינזבורג (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, בהתאם להוראות סעיף 2א(ג) – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רומן, אני – חבר הכנסת פורר, באמת. רומן, אנא. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אנחנו יודעים שאנחנו מאוד מפריעים לכם, אבל תתאפקו. מה לעשות. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברת הכנסת מלינובסקי, במליאת הכנסת יושבים ומקשיבים, לא עומדים וצועקים. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> אוי, ממתי זה? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, בהתאם להוראות סעיף 2א(ג) לחוק הכנסת, התשנ"ד–1994, אני מתכבד להביא לאישור הכנסת הצעה בדבר הרכב הוועדות הקבועות של הכנסת, כפי שנקבע בוועדה המסדרת, לפי העיקרון של נציגות סיעתית כאמור בסעיף 102 לתקנון הכנסת. אני שמח, אדוני היושב-ראש, שהצלחנו להגיע להסכמות, וההצעה התקבלה פה אחד. ישנן סיעות שטרם השלימו את איוש החברים בוועדות, ולפיכך בשלב הזה תימסר רק זכאות אותה סיעה למקומות בוועדות ללא פירוט השמות, כדי לא לעכב את העבודה של הוועדות, והשמות יימסרו בהמשך. עם אישור הרכב הוועדות הקבועות תחדל הוועדה המסדרת מלכהן, וכן שתי הוועדות הזמניות, לענייני כספים וחוץ וביטחון. כמו כן, יחדלו לכהן ארבע הוועדות המיוחדות שהוקמו בתחילת הכנסת והוגדרו כזמניות עד להקמת הוועדות הקבועות. אני אבקש את אישורה של הכנסת להצעה זו, ואני אמנה את הוועדות. ועדת הכנסת תמנה 17 חברים: מטעם סיעת הליכוד – חמישה חברים: אופיר כץ, מיקי מכלוף זוהר, מאי גולן, טלי פלוסקוב ועוזי דיין; סיעת יש עתיד-תל"ם – שני חברים: אלעזר שטרן ובועז טופורובסקי; סיעת הרשימה המשותפת – שני חברים; סיעת כחול לבן – ארבעה חברים: איתן גינזבורג ושלושה נציגים נוספים; סיעת ש"ס – חבר אחד: מיכאל מלכיאלי; סיעת יהדות התורה – חבר אחד; סיעת ישראל ביתנו – חבר אחד; סיעת ימינה – חבר אחד: מתן כהנא. מוצע כי יושב-ראש הוועדה יהיה חבר הכנסת איתן גינזבורג. ועדת הכספים תמנה 17 חברים: סיעת הליכוד – חמישה חברים: ניר ברקת, אופיר כץ, קרן ברק, מיכל שיר וקטי קטרין שטרית; סיעת יש עתיד-תל"ם – שני חברים: מיקי לוי ורם בן ברק; סיעת הרשימה המשותפת – שלושה חברים; סיעת כחול לבן – שני חברים: שלמה קרעי ישב על מכסת כחול לבן ועוד חבר; סיעת ש"ס – חבר אחד: ינון אזולאי; סיעת יהדות התורה – חבר אחד: משה גפני; סיעת ישראל ביתנו – חבר אחד; סיעת ימינה – חבר אחד: בצלאל סמוטריץ'; סיעת העבודה הישראלית – חבר אחד: רם שפע יכהן על חשבון מכסת העבודה. מוצע כי יושב-ראש הוועדה יהיה חבר הכנסת משה גפני. ועדת הכלכלה תמנה 15 חברים: סיעת הליכוד – ארבעה חברים: דוד ביטן, קרן ברק, שרן השכל ומאי גולן; סיעת יש עתיד-תל"ם – שני חברים: בועז טופורובסקי ועידן רול; סיעת הרשימה המשותפת – שני חברים; כחול לבן – שני חברים; ש"ס – חבר אחד: יעקב מרגי; יהדות התורה – חבר אחד; ישראל ביתנו – חבר אחד; ימינה – חבר אחד: מתן כהנא; מרצ – חברה אחת: תמר זנדברג. מוצע כי יושב-ראש הוועדה יהיה חבר הכנסת יעקב מרגי. ועדת החוץ והביטחון תמנה 17 חברים: סיעת הליכוד – שישה חברים: גדעון סער, ניר ברקת, אבי דיכטר, מיקי מכלוף זוהר, שרן השכל ועוזי דיין; יש עתיד-תל"ם – שלושה חברים: משה יעלון, אורנה ברביבאי ואלעזר שטרן; סיעת כחול לבן – שני חברים: איתן גינזבורג ונציג נוסף; סיעת ש"ס – חבר אחד: ינון אזולאי; יהדות התורה – חבר אחד; ישראל ביתנו – חבר אחד; ימינה – חבר אחד: נפתלי בנט; סיעת מרצ – חבר אחד: ניצן הורוביץ; סיעת דרך ארץ – חבר אחד: צבי האוזר. מוצע כי יושב-ראש הוועדה יהיה חבר הכנסת צבי האוזר. ועדת הפנים והגנת הסביבה תמנה 15 חברים: סיעת הליכוד – חמישה חברים: חוה אתי עטייה, קרן ברק, מיכל שיר, מאי גולן ונציג נוסף; סיעת יש עתיד-תל"ם – שני חברים: ע'דיר כמאל מריח ורם בן ברק; סיעת הרשימה המשותפת – שלושה חברים; סיעת כחול לבן – שני חברים: מיקי חיימוביץ' ואיתן גינזבורג; סיעת ש"ס – חבר אחד: משה ארבל; יהדות התורה – חבר אחד; ישראל ביתנו – חבר אחד. מוצע כי יושבת-ראש הוועדה תהיה חברת הכנסת מיקי חיימוביץ'. ועדת החוקה, חוק ומשפט תמנה 17 חברים: סיעת הליכוד – חמישה חברים: גדעון סער, שלמה קרעי, מיקי מכלוף זוהר, מאי גולן ונציג נוסף; סיעת יש עתיד-תל"ם – שני חברים: קארין אלהרר ויואב סגלוביץ'; סיעת הרשימה המשותפת – שני חברים; סיעת כחול לבן – שני חברים; סיעת ש"ס – חבר אחד: מיכאל מלכיאלי; סיעת יהדות התורה – חבר אחד: יעקב אשר; ישראל ביתנו – חבר אחד; סיעת ימינה – חברה אחת: איילת שקד; סיעת העבודה הישראלית – חבר אחד: איתן גינזבורג יכהן על חשבון מכסת העבודה; סיעת מרצ – חבר אחד: יאיר גולן. מוצע כי יושב-ראש הוועדה יהיה חבר הכנסת יעקב אשר. ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות תמנה תשעה חברים: סיעת הליכוד – שלושה חברים: דוד ביטן, טלי פלוסקוב ונציג נוסף; סיעת יש עתיד-תל"ם – שני חברים: יואל רזבוזוב ואנדרי קוז'ינוב; כחול לבן – נציג אחד; ש"ס – חבר אחד; ישראל ביתנו – חבר אחד; דרך ארץ – חבר אחד. מוצע כי יושב-ראש הוועדה יהיה חבר הכנסת דוד ביטן. ועדת החינוך, התרבות והספורט תמנה 15 חברים: סיעת הליכוד – ארבעה חברים: קטי קטרין שטרית, עוזי דיין ושני נציגים נוספים; יש עתיד-תל"ם – שני חברים: מאיר כהן ואורלי פרומן; הרשימה המשותפת – שלושה חברים; כחול לבן – שני חברים: רם שפע ונציג נוסף; סיעת ש"ס – חבר אחד: משה אבוטבול; סיעת יהדות התורה – חבר אחד; סיעת העבודה הישראלית – חברה אחת: מרב מיכאלי; סיעת מרצ – חבר אחד: ניצן הורוביץ. מוצע כי יושב-ראש הוועדה יהיה חבר הכנסת רם שפע. ועדת העבודה, הרווחה והבריאות תמנה 11 חברים. סיעת הליכוד – שלושה חברים: חיים כץ, אופיר כץ וחוה אתי עטייה; יש עתיד-תל"ם – שני חברים: אורלי פרומן ועידן רול; הרשימה המשותפת – שני חברים; כחול לבן – חבר אחד; ש"ס – חבר אחד: משה אבוטבול; יהדות התורה – חבר אחד; ימינה – חבר אחד: אופיר סופר. מוצע כי יושב-ראש הוועדה יהיה חבר הכנסת חיים כץ. הוועדה לענייני ביקורת המדינה תמנה 11 חברים: מטעם סיעת הליכוד – שלושה חברים: אופיר כץ, שלמה קרעי ונציג נוסף; יש עתיד-תל"ם – חבר אחד: עפר שלח; הרשימה המשותפת – חברה אחת על מכסת הרשימה המשותפת: קארין אלהרר; כחול לבן – חבר אחד; ש"ס – חבר אחד: יעקב מרגי; יהדות התורה – חבר אחד; ישראל ביתנו – חבר אחד; ימינה – חבר אחד: מתן כהנא; דרך ארץ – חבר אחד. מוצע כי יושב-ראש הוועדה יהיה עפר שלח. הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי תמנה 11 חברים: הליכוד – שלוש חברות: קרן ברק, יפעת שאשא ביטון וקטי קטרין שטרית; יש עתיד-תל"ם – חברה אחת: ע'דיר כמאל מריח; הרשימה המשותפת – חבר אחד; כחול לבן – שני חברים; ש"ס – חבר אחד; ישראל ביתנו – חבר אחד; סיעת העבודה הישראלית – חברה אחת: מרב מיכאלי; סיעת מרצ – חברה אחת: תמר זנדברג. ועדת המדע והטכנולוגיה תמנה תשעה חברים: סיעת הליכוד – שלושה חברים: ניר ברקת, עוזי דיין ונציג נוסף מסיעת הרשימה המשותפת על חשבון סיעת הליכוד; סיעת יש עתיד-תל"ם – חבר אחד: אנדרי קוז'נוב; סיעת כחול לבן – חבר אחד: איתן גינזבורג; סיעת ש"ס – חבר אחד; יהדות התורה – חבר אחד; ישראל ביתנו – חבר אחד; ימינה – חבר אחד. מוצע כי יושב-ראש הוועדה יהיה לעת עתה חבר הכנסת איתן גינזבורג. אבקש כי חברי הכנסת והכנסת יאשרו את הצעת הוועדה המסדרת בדבר הרכב ועדות הכנסת הקבועות בכנסת העשרים-ושלוש בהצבעה אחת. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. רבותיי, אני סוגר את רשימת הדוברים ואנחנו עוברים לדיון. ראשונת הדוברים – חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה. או שאת מוותרת? חברת הכנסת יאסין, את מוותרת? מוותרת. חברת הכנסת קארין אלהרר – איננה; חבר הכנסת עפר שלח – איננו; חבר הכנסת אלכס קושניר. << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת שלח, אתה נמצא – אתה מוותר; חבר הכנסת קושניר – איננו; חבר הכנסת אלעזר שטרן – מוותר; חבר הכנסת עופר כסיף – מוותר; חבר הכנסת ווליד טאהא – איננו; חבר הכנסת עידן רול – איננו; חבר הכנסת מנסור עבאס – מוותר; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – איננה; חבר הכנסת טופורובסקי – מוותר; חבר הכנסת ינון אזולאי – מוותר; חבר הכנסת שלמה קרעי – מוותר; חברת הכנסת אורלי פרומן – מוותרת. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, סליחה, לא ראיתי. את רוצה לדבר? בבקשה, בבקשה, סליחה. את רוצה לדבר? בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, אומנם הנושא של הוועדות הוא מאוד מאוד חשוב, ואני חושבת שכולנו מבינים שנעשה עוול רציני לעבודה של הכנסת בחלוקה החדשה של הוועדות, בעצם העובדה שהממשלה החליטה שהפעם היא מבקרת את עצמה והיא עושה את הבקרה על מעשיה; כאשר החליטה לא לתת לאופוזיציה שום ועדה מחוקקת. לצערי הרב, זה העידן החדש שאנחנו נמצאים בו. אבל אני רוצה להסב את תשומת לב כולם לעובדה שלא קשורה לנושא הזה אבל היא מאוד חשובה לנו: ביום ראשון נכנס לים הרקדן איימן ספיה, בן כפר יאסיף, רקדן מוכשר, כוריאוגרף ידוע ואומן מבטיח מאוד. לצערנו הוא נעלם, נעלם בתוך הים. אתמול הייתי על החוף עם החברים של איימן, שכבר שלושה ימים מתנדבים לחפש אותו. לצערי הרב, לא נעשו מאמצים מספיקים למצוא את איימן. המשפחה שלו בדאגה גדולה וכל החברה הערבית דואגת לגורלו. אני קוראת לשר לביטחון פנים, שניסיתי להשיג אותו אתמול כדי שיתערב בנושא, וגם לשר הביטחון גנץ, שיפעילו את כל האמצעים הקיימים ויתחילו לחפש באופן רציני את איימן ספיה, שכבר לפני יומיים-שלושה נעלם, ואולי לעזור למשפחה, להקטין קצת את הפחדים שלהם או את הציפייה לבלתי נודע. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ישראל אייכלר, בבקשה. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אנחנו צריכים לזכור שאנחנו עכשיו בשלושת ימי ההגבלה, שזה לפני חג השבועות. חג השבועות עצרת הוא החג של קבלת התורה, מתן תורה, שהיא הבסיס הקיומי של עם ישראל ובפרט בארץ ישראל, כי כאשר הקדוש ברוך הוא הבטיח את ארץ ישראל לאברהם אבינו הוא אמר לו: "כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום ועִנו אֹתם ארבע מאות שנה". עם ישראל היה צריך לעבור סבל גדול מאוד במשך מאות שנים במצרים, להיות עם עבדים. למרות שהם היו עם העברים – שבט העברים היה שבט מאוד מכובד מאז אברהם – הוא נאלץ לרדת למצרים ולעבור את כור ההיתוך כדי שהוא יוכל לקבל את העבדות, לקבל את התורה, להיות עבדי השם. כמו שאמר רבי יהודה החסיד: רק עבד ה' איש חופשי הוא, ולכן זכינו לגאולת מצרים, כדי שעם ישראל ידע שהקדוש ברוך הוא מנהל את עולמו לא רק בניסים ונפלאות, במכות מצרים ובקריעת ים סוף אלא גם בדרך הטבע. כל מה שנעשה בעולם זה על ידי הקדוש ברוך הוא. כך הם יכלו לקבל את התורה. וזה מה שאמר הקדוש ברוך הוא למשה רבנו. במעמד הסנה שאיננו אוכל, הוא אמר לו: "וזה לך האות כי אנכי שלחתיך" לגאול את ישראל ממצרים, "בהוציאך את העם ממצרים" – מה התכלית? – "תעבדון את ה' על ההר הזה", על הר חורב, תקבלו את עשרת הדיברות, תקבלו את התורה. ושם בתורה קיבלנו את המשפט הראשון: "בראשית ברא ה' את השמים ואת הארץ". אמר רש"י: למה פתחו את התורה ב"בראשית"? לומר שאם יבואו ויגידו לעם ישראל: אתם שודדים, שגזלתם ארץ שבעה ימים, נאמר להם: הארץ הזאת של הקדוש ברוך הוא, הוא נתנה לנו, ולכן ארץ ישראל שייכת לנו. אבל רש"י גם אמר שם, באותו משפט: בראשית ברא אלוקים את השמיים – בשביל התורה שנקראת "ראשית" ובשביל ישראל שנקראו "ראשית". הקדוש ברוך הוא קורא לעם ישראל "בני בכורי ישראל", ואנחנו העם הנבחר לא בגלל שאנחנו גזע עליון, אלא נבחרנו להיות עבדים, עבדי ה', ולא עבדים לעבדים. אנחנו בני חורין. ישראל הם בני מלכים בגלל שהם קיבלו על עצמם את עול התורה. לפני קבלת התורה אנחנו צריכים לקבל על עצמנו עול תורה ומצוות, ועל זה אומר הירושלמי שאמר הקדוש ברוך הוא: אם קיבלתם עליכם את התורה, כאילו לא חטאתם מימיכם. יהי רצון שכל עם ישראל יזכה לחוג את חג השבועות עם הרבה גבינות ועם הרבה פולקלור – כל זה טוב ויפה – אבל העיקר זה קבלת עול תורה ומצוות ולהתגאות בזה שאנחנו עם ה', עם התורה, ובזכותה אנחנו קיימים. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת ע'דיר כמאל מריח, את מוותרת? << קריאה >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת אלי אבידר, בבקשה. אנחנו באילוץ עושים את זה מהצד. זאת דרך המלך. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, עם פרוץ משבר הקורונה הפחיד נתניהו את הציבור מהידבקות במחלה, ובפועל נמנע מצעדים שיכלו לסיים את ההדבקה בימיה הראשונים. הוא ניצל את הקורונה לצרכיו הפוליטיים, השבית את המשק בחוסר אחריות, יצר מצב חירום לא הכרחי והכניס את גנץ ואשכנזי לממשלת החירום המדומיינת. בכל יום שעובר נגלה פרט נוסף על המחדל הזה שביצע נתניהו: פעם זו הקלטת זום שבה מסבירים לנתניהו שהמגפה נבלמה ושאפשר לפתוח את המשק, והוא עושה בדיוק את ההפך – הוא מחמיר את ההנחיות; פעם זה פרופ' רוטשטיין שמדבר עם בנימין נתניהו ומפציר בו לפתוח את המשק וזוכה להתעלמות. פקידים מלב העשייה ימשיכו לחשוף את המחדל הזה, והציבור חכם והוא יבין שנתניהו פגע בו בגלל אינטרסים פוליטיים. אדוני היושב-ראש, הסיוט של נתניהו יתממש כשמאות אלפי אזרחים טובים יצאו לרחובות, ואלה לא יהיו מפגיני השמאל, כפי שהוא אוהב לתייג אותם – אלה יהיו מאות אלפי אזרחים שחלקם הגדול הצביע בעבורו. והם לא יהיו נחמדים, כפי שאמרה גולדה, כי הם יתפכחו מההלם ויגלו שאין להם כסף למזון, שאיש לא יחזיר אותם לעבודה, שאיש לא ישלם במקומם את ההלוואות בשוק האפור ואיש לא יעצור בשבילם את פקידי ההוצאה לפועל. קראתי הבוקר את מאמרו של היועץ המשפטי לשעבר של השב"כ אלי מלכה, שמתדיין על חוסר המידתיות שבהפעלת השב"כ לצורכי הקורונה, ואני רוצה לומר שאפילו הוא נאיבי. נתניהו רוצה להשתמש באיכוני השב"כ והמשטרה כי הוא יודע שזו הדרך לעצור את המפגינים הכועסים – דרך הפרת החירות שלהם ודרך כניסה לטלפונים, הודעות על גל הדבקה נוסף והצורך לכפות בידוד חברתי, וכן, להפחיד אותם מלהביע את מחאתם. זו הסיבה שנתניהו הגיש תזכיר חוק לשימוש בשב"כ לטובת הקורונה, למרות שיש היום לא יותר מחמישה נדבקים ביום. ושאלוהים יברך את פרופ' סיגל סדצקי, שמספקת לו את ההצדקות להרס הדמוקרטיה. יש לה עתיד גדול לפניה, לייעץ לכל הדיקטטורות האפשריות. חברות וחברי הכנסת, נתניהו יחנוק את המחאה ויכניע את הדמוקרטיה כששוחרות ושוחרי הדמוקרטיה ירימו ידיים, ואנחנו לא נרים ידיים, כי אין לנו ארץ אחרת. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אבידר. חבר הכנסת עודד פורר – איננו; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – מוותר; חברת הכנסת קרן ברק. חברת הכנסת קרן ברק, תורך לדבר. את רוצה לדבר? << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מוותרת; חברת הכנסת תמר זנדברג – מוותרת; חבר הכנסת יוסף ג'בארין – מוותר; חבר הכנסת ניצן הורוביץ – איננו; חבר הכנסת אופיר סופר – איננו; חבר הכנסת אוסאמה סעדי – גם הוא איננו. אם כך, חברות וחברי הכנסת, אנחנו יכולים לעבור להצבעה. נא לשבת. חברת הכנסת קרן ברק, בפעם הרביעית בישיבה הזאת, נא לשבת. לא עומדים לא עם הגב למליאה ולא באמצע הצבעה. נא לשבת. רבותיי, אנחנו עוברים להצבעה על המלצת הוועדה המסדרת בדבר בחירת ועדות הכנסת הקבועות. בבקשה. הצבעה מס' 3 בעד הצעת הוועדה המסדרת – 57 נגד – אין נמנעים – 4 הצעת הוועדה המסדרת בדבר הרכב ועדות הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 58, בתוספת קולו של חבר הכנסת גינזבורג, אין מתנגדים – – – << קריאה >> צבי האוזר (דרך ארץ): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, בתוספת שלי. לא לחצתי. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> היית במקומך ולא פעל. מאה אחוז. אז אני מוסיף גם את קולו של חבר הכנסת האוזר. 59 בעד, אין מתנגדים, ארבעה נמנעים. אני קובע כי בשעה טובה הוקמו הוועדות הקבועות של הכנסת העשרים-ושלוש, ואני מאחל כמובן הצלחה לכל אחת ואחת מהוועדות בפעולתה. << נושא >> הצעת ועדת הכנסת בדבר הקמת ועדות לעניין מסוים << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> נעבור מכאן לנושא הבא על סדר-היום: המלצת הוועדה המסדרת בדבר בחירת ועדות הכנסת המיוחדות. אני מזמין שוב את יושב-ראש הוועדה המסדרת, חבר הכנסת איתן גינזבורג. בבקשה. << דובר >> איתן גינזבורג (יו"ר הוועדה המסדרת): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, בהתאם להוראות סעיף 108 לתקנון הכנסת אני מתכבד להביא לאישור הכנסת את ההצעה של הוועדה המסדרת להקמת חמש ועדות מיוחדות שיכהנו בכל תקופת כהונתה של הכנסת העשרים-ושלוש. גם ההצעה הבאה אושרה בוועדה המסדרת פה אחד, ואבקש כי גם הכנסת תאשר אותה. הוועדה הראשונה תהיה הוועדה המיוחדת למיגור הפשיעה בחברה הערבית. היא תעסוק בנושא מיגור הפשיעה והאלימות בחברה. יכהנו בה 11 חברי כנסת: מטעם סיעת הליכוד – שלושה חברים: אבי דיכטר, מיכל שיר ועוזי דיין; יש עתיד-תל"ם – חברה אחת: ע'דיר כמאל מריח; סיעת הרשימה המשותפת – שלושה חברים; כחול לבן – חבר אחד; ש"ס – חבר אחד; יהדות התורה – חבר אחד; ימינה – חבר אחד: חבר הכנסת אופיר סופר. הוועדה המיוחדת לפיקוח על הקרן לניהול הכנסות המדינה מההיטל על רווחי גז ונפט. סמכויות הוועדה: פיקוח ומעקב אחר הפעולות הנדרשות לפי חוק קרן לאזרחי ישראל, ובכלל זה פיקוח ומעקב אחר התקדמות הקמת הקרן והפעולות שנעשות להקמת מוסדות הקרן ומינוי נושאי המשרה בה; פיקוח ומעקב אחר הכנסות המדינה מההיטל על רווחי גז ונפט וצפי ההכנסות בתקופת כהונתה של הכנסת העשרים-ושלוש; פיקוח ומעקב אחר ניהול נכסי הקרן על ידי בנק ישראל. בוועדה הזאת יכהנו תשעה חברי כנסת: מהליכוד – שלושה חברים: ניר ברקת, אבי דיכטר ומיקי זוהר; יש עתיד-תל"ם – חבר אחד: יואב סגלוביץ'; הרשימה המשותפת – חבר אחד; כחול לבן – חבר אחד; ש"ס – חבר אחד; יהדות התורה – חבר אחד; ימינה – חבר אחד: מתן כהנא. מוצע כי יושב-ראש הוועדה יהיה חבר הכנסת אבי דיכטר. ועדה מיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש ולבחינת היערכות המדינה למגפות ולרעידות אדמה. הוועדה תעסוק בעניינים האלה: 1. הפקת לקחים מהמשבר שנגרם בשל התפשטות נגיף הקורונה החדש והיערכות המדינה להתמודדות עם התפשטות חוזרת של הנגיף; 2. היערכות המדינה להתפרצות מגפות; 3. היערכות המדינה לרעידות אדמה. הוועדה לא תעסוק בנושאים שמצויים באופן מובהק בסמכות ועדה קבועה של הכנסת אלא באישור של יושב-ראש אותה ועדה. במקרה של מחלוקת זה יגיע לוועדת הכנסת. בוועדה יכהנו 13 חברים: מהליכוד – שלושה חברים: יפעת שאשא ביטון, קטי שטרית וטלי פלוסקוב; מיש עתיד-תל"ם – שני חברים: יואל רזבוזוב ומיקי לוי; מהרשימה המשותפת – שני חברים; כחול לבן – שני חברים; מש"ס – חבר אחד: משה אבוטבול; יהדות התורה – חבר אחד; ישראל ביתנו – חבר אחד; סיעת העבודה הישראלית – חברה אחת: מרב מיכאלי. מוצע כי יושבת-ראש הוועדה תהיה חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון. ועדה נוספת היא הוועדה המיוחדת לפניות הציבור. הוועדה תעסוק בטיפול ובמתן מענה שוטף על פניות הציבור שמגיעות לוועדה מאזרחים ומארגונים; קיום קשר שוטף עם משרדי הממשלה ועם נציבי פניות הציבור בגופים שונים, תוך הבטחת זכויותיהם וסמכויותיהם לטיפול בפניות הציבור במוסדותיהם; הסדרת נושא הטיפול בפניות הציבור במוסדות ממשלתיים וציבוריים לשם קביעת נורמות טיפול אחידות ככל האפשר בין הגופים שעוסקים בכך; שמירה והגנה על מקבלי שירותים ציבוריים; יצירת שיתוף פעולה עם משרדי ממשלה וגורמים שונים בניסיון להיטיב את השירות הניתן לאזרח; קיום דיונים בנושאים מגוונים שנוגעים למצוקות הפרט, הצרכנים ומקבלי השירותים הציבוריים. הוועדה לא תעסוק בדיוני חקיקה ראשית וחקיקת משנה. בוועדה יכהנו תשעה חברים: מהליכוד – שלושה: שלמה קרעי, יפעת שאשא ביטון וקטי שטרית; יש עתיד-תל"ם – חבר אחד: יואל רזבוזוב; הרשימה המשותפת – חבר אחד; סיעת כחול לבן – חבר אחד; ש"ס – חבר אחד; יהדות התורה – חבר אחד: יעקב טסלר; ישראל ביתנו – חבר אחד. מוצע כי יושב-ראש הוועדה יהיה חבר הכנסת יעקב טסלר. הוועדה האחרונה שאנחנו מציעים להקים היא הוועדה המיוחדת לזכויות הילד. סמכויות הוועדה יהיו הגנה על ילדים וקידום מעמד ילדים ובני נוער במטרה לממש את זכויותיהם ברוח האמנה הבין-לאומית לזכויות הילד, לרבות מימוש העקרונות לטובת הילד: אי-אפליה, הזכות להתפתחות בתנאים נאותים וזכות של ילדים ובני נוער להשמיע את דעתם בעניינים הנוגעים להם. בוועדה יכהנו תשעה חברי כנסת: שלושה חברים מהליכוד – שלמה קרעי, מיכל שיר ונציג נוסף; יש עתיד-תל"ם – חברה אחת: קארין אלהרר; כחול לבן – חבר אחד: רם שפע; ש"ס – חבר אחד; ישראל ביתנו – חבר אחד; מרצ – חברה אחת: תמר זנדברג. מוצע כי יושב-ראש הוועדה יהיה חבר הכנסת רם שפע. אבקש מהכנסת את אמונה להקמת הוועדות. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. תודה רבה לחבר הכנסת גינזבורג. אין לנו דוברים לנושא הזה, ולפיכך אנחנו עוברים ישירות להצבעה על המלצת הוועדה המסדרת בדבר בחירת ועדות הכנסת המיוחדות. הצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 4 בעד הצעת הוועדה המסדרת – 44 נגד – אין נמנעים – אין הצעת הוועדה המסדרת בדבר הרכב ועדות הכנסת המיוחדות נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 45, בתוספת קולו של חבר הכנסת גינזבורג, אין מתנגדים, אין נמנעים. המלצת הוועדה המסדרת בדבר בחירת ועדות הכנסת המיוחדות אושרה, ונאחל הצלחה גם לוועדות המיוחדות. << נושא >> בחירת סגנים ליושב-ראש הכנסת<< נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו מכאן עוברים להמלצת הוועדה המסדרת בדבר בחירת סגנים ליושב-ראש הכנסת. חברי הכנסת גינזבורג, בבקשה. << דובר >> איתן גינזבורג (יו"ר הוועדה המסדרת): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, בהתאם לסעיף 2 לתקנון הכנסת ממליצה הוועדה המסדרת על בחירתם של שמונה חברי הכנסת הבאים כסגנים ליושב-ראש הכנסת: חברת הכנסת מיקי חיימוביץ', חברת הכנסת אורנה ברביבאי, חבר הכנסת משה ארבל, חברת הכנסת קרן ברק, חברת הכנסת שרן השכל, חבר הכנסת מנסור עבאס, חבר הכנסת חמד עמאר וחבר הכנסת מיקי מכלוף זוהר, שיכהן כסגן יושב-ראש הכנסת עד ליום כ"ו בכסלו התשפ"ב, 30 בנובמבר 2021. עם אישורה של המלצה זו תפקע כהונתם של שלושת הסגנים הזמניים שנבחרו בתחילת הכהונה של הכנסת. בהזדמנות זו, אדוני היושב-ראש, ארצה באופן אישי להודות על הזכות שניתנה לי לשמש כסגן יושב-ראש הכנסת של יושב-ראש הכנסת גנץ וכסגן של כבודו, יריב לוין, וגם כיושב-ראש הכנסת בפועל בתקופה שבה התפטר הכנסת גנץ. אני מבקש מהכנסת לאשר את הסגנים. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת איתן גינזבורג. חבר הכנסת גינזבורג, אני מבקש להודות לך בשם הכנסת כולה על מלאכה קשה, מורכבת, שעשית במקצועיות ובנועם הליכות, גם בוועדה המסדרת וגם כסגן יושב-ראש הכנסת. תודה רבה לך והמון המון הצלחה בהמשך הדרך בתפקידך הצפוי כיושב-ראש ועדת הכנסת. מכובדיי, נא לשבת. אנחנו נעבור גם לנושא הזה – חברת הכנסת שאשא ביטון, את ביקשת לדבר? את מבקשת לדבר? בבקשה. את יכולה לעלות לכאן, חברת הכנסת שאשא ביטון. בבקשה. << דובר >> יפעת שאשא ביטון (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, בהקשר של הצגת הוועדות השונות, אני רוצה לחדד את הנושא שקשור לוועדת הקורונה. חשוב לי מאוד שיהיה ברור – גם בפרוטוקול – שכל מה שקשור לסוגיית הקורונה וההשפעה של מגפות, ולא משנה על איזו מערכת, יהיה תחת הסמכות של ועדת הקורונה. אנחנו לא צריך לבקש שום אישור משום יושב-ראש כדי לדון בסוגיות שמושפעות באופן ישיר הן מהגל שהיה והן מגל עתידי. חשוב לי, אדוני היושב-ראש, שזה יהיה רשום גם בפרוטוקול. ואני רק אתן דוגמה: הקורונה זה עניין של בריאות; לא יכול להיות שבכל נושא בריאותי אני אצטרך לבקש את אישור ועדת הבריאות של הכנסת. ממש לא. להפך, הוועדות האחרות – לא יהיה בסמכותן לדון בנושאים שקשורים לקורונה, אלא אך ורק לוועדה שהוקמה לצורך העניין הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת שאשא ביטון. כמובן שההצעה בעניין הקמת הוועדות המיוחדות אושרה כפי שאושרה. הדברים נאמרו ונרשמו בפרוטוקול. תודה. חברות וחברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה בעניין המלצת הוועדה המסדרת בדבר בחירת סגנים ליושב-ראש הכנסת. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד הצעת הוועדה המסדרת – 37 נגד – אין נמנעים – אין הצעת הוועדה המסדרת לבחור את חברי הכנסת משה ארבל, קרן ברק, אורנה ברביבאי, שרן השכל, מיקי מכלוף זוהר, מיקי חיימוביץ', מנסור עבאס וחמד עמאר לסגנים ליושב-ראש הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 38, בתוספת קולו של חבר הכנסת גינזבורג, וגם קולה של חברת הכנסת שטרית, וגם קולו של חבר הכנסת סעדי, אז אנחנו בסך הכול בעד – וחברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, השרה אורלי לוי אבקסיס – 41, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני מברך את סגני יושב-ראש הכנסת ומאחל להם כמובן הצלחה גדולה בעבודתנו המשותפת. << נושא >> הודעת הממשלה על העברת סמכויות משר לשר << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מכובדיי, אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום. השר דרעי, אתה רוצה להציג את העברת הסמכויות? כי השר המקשר איננו. אז רק נאמר באופן רשמי שעל פי הסכמה, לבקשת האופוזיציה, אנחנו מקדימים את הסעיף הזה בסדר-היום, ואנחנו נעבור להודעת הממשלה, בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, בדבר החלטתה להעביר סמכויות הנתונות על פי חוק משר לשר, כפי שיציג אותה השר אריה דרעי. בבקשה. << דובר >> שר הפנים אריה מכלוף דרעי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, שרות, חברי הכנסת, קודם כול, ברשותך, זו ההזדמנות שלי לברך אותך, יריב, אדוני היושב-ראש, לרגל שבתך על כיסא היושב-ראש. אני מברך אותך שתצליח, בעזרת השם. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שר הפנים אריה מכלוף דרעי: << דובר_המשך >> חבריי, אני רוצה להציג בפניכם את החלטת הממשלה כפי שהתקבלה להחזיר את הסמכויות, הסמכויות החוקיות, המינהליות, שהיו בידי שר האוצר ושנלקחו ממשרד הפנים בשנת 2015 – להחזיר את זה למקום הטבעי שלהן במשרד הפנים. יש כאן שלוש הצעות. קודם כול, על פי חוק התכנון והבנייה – ויש כל הסמכויות שהוקנו לו בחוקים המפורטים. אני לא אמנה את כולם כאן, הם מונחים לפניכם. אחר כך יש כאן סמכויות של שר האוצר לעניין תוכניות בינוי ופינוי של אזורי השיקום לפי חוק הבינוי והפינוי והודעת ממשלה להעביר את שטחי הפעולה ממשרד למשרד כמפורט להלן – להעביר את שטח הפעולה של תכנון בניין, לרבות מינהל התכנון, לשכות התכנון. אני לא אקריא את כל הסעיפים, אדוני היושב-ראש, אני אעשה את זה בקצרה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא, לא, השר דרעי, אני מציע שתקריא. << דובר_המשך >> שר הפנים אריה מכלוף דרעי: << דובר_המשך >> נקרא את הכול? טוב. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מציע שתקריא מילה במילה. << דובר_המשך >> שר הפנים אריה מכלוף דרעי: << דובר_המשך >> מהתחלה עד הסוף? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כן, כן. << דובר_המשך >> שר הפנים אריה מכלוף דרעי: << דובר_המשך >> אוקיי. אז אני מקריא את הודעת הממשלה: הודעת הממשלה בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה בדבר החלטתה להעביר סמכויות הנתונות על פי חוק משר לשר כדלקמן: א. להעביר לשר הפנים את סמכויות שר האוצר שהוקנו לו בחוקים המפורטים להלן: 1. בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965, לרבות כנוסחו לאחר תום תקופת הוראת השעה לפי סעיף 32 לחוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 103 והוראות שעה), התשע"ה–2015, כל סמכויות שר האוצר יועברו לסמכות שר הפנים, למעט אלה: א. סמכויות שר האוצר לפי סעיפים 79, 76ב(ג), 82(א), 119ד(א4), 119ד(ב)(2), 151א(א)(3) בהגדרה "מימון ציבורי", 158ו1(ט), 261(ד)(1)(י), 265(17א), סמכויות בתחום האכיפה לפי פרק י' וסעיף 265(9), הסמכויות לפי פרק י'3, הסמכות לפי סעיף 14א(ג) לתוספת השלישית, הסמכות לפי סעיף 15(ה) לתוספת הרביעית וכן הסמכויות לפי התוספת השישית והתוספת השמינית; ב. סמכויות שר האוצר לפי סעיפים 18(ג1), 198(ה1)(1) ו-107א(ה) יועברו לשר הפנים, אך שר הפנים יפעיל סמכויותיו לפי סעיפים 18(ג1) ו-107א(ה) לעניין שכרו של חוקר, בהתייעצות עם שר האוצר, ויפעיל סמכותו לפי סעיף 198(ה1)(1) בהסכמת שר האוצר; ג. סמכות שר האוצר לפי סעיף 158ו2(ג) תועבר לשר הפנים, אך שר הפנים יפעיל את סמכותו להתקנת תקנות לפי סעיף זה בהסכמת שר האוצר, ואם לא נתן שר האוצר את הסכמתו, יועבר העניין להכרעת הממשלה. 2. כל סמכויות שר האוצר לפי החוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה), התשע"ד–2014, יועברו לסמכות שר הפנים, למעט סמכויות שר האוצר לפי פרק ג'1, וכן סמכות שר האוצר לפי סעיף 35 אשר תועבר לשר הפנים בשיתוף עם שר האוצר. 3. כל סמכויות שר האוצר לפי חוק הליכי תכנון ובנייה להאצת הבנייה למגורים (הוראת שעה), התשע"א–2011, יועברו לסמכות שר הפנים. 4. סמכויות שר האוצר להכרזה וביטול הכרזה של "גן לאומי" ו"שמורת טבע" לפי חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח–1998, יועברו לסמכות שר הפנים, כפי שנקבע בפרק הראשון, בפרק רביעי ובסעיף 65, וכן הסמכות לפי סעיף 30א(ו). 5. סמכויות שר האוצר לפי חוק משק הגז הטבעי, התשס"ב–2002, יועברו לסמכות שר הפנים, כפי שמופיע בסעיפים 25 ו-26. 6. סמכויות שר האוצר לעניין סדרי דין בהתנגדות לתוכנית לפי חוק אוויר נקי, התשס"ח–2008, יועברו לסמכות שר הפנים, כפי שמופיע בסעיף 23. לא ידעתי שהוא לקח כל כך הרבה, שר האוצר. רשימה ארוכה – צריך להחזיר בחזרה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אדוני שר הפנים, לא ידעת כמה קשה עובד השר המקשר. << דובר_המשך >> שר הפנים אריה מכלוף דרעי: << דובר_המשך >> כן, כן, כן, לא. הוא אמר "ארגז כלים", חשבתי ארגז קטן. אני רואה שזה היה משאית. סמכויות – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אדוני יכול להתחרט אם יש כמה סמכויות עודפות. << דובר_המשך >> שר הפנים אריה מכלוף דרעי: << דובר_המשך >> 7. סמכויות שר האוצר לעניין תוכניות לבינוי ופינוי של אזורי השיקום לפי חוק בינוי ופינוי של אזורי שיקום, התשכ"ה–1965, יועברו לשר הפנים, כפי שמופיע בפרק ג', סעיפים 27–33. 8. סמכויות שר האוצר להרשות סטייה מתחולת חוק התכנון והבנייה בחוק הנפט, התשי"ב–1952, יועברו לשר הפנים, כפי שמופיע בסעיף 47. 9. סמכויות שר האוצר לאפשר סטייה מחוק התכנון והבנייה, לפי חוק הפיקוח על קידוחי מים, התשט"ו–1955, יועברו לשר הפנים, כפי שמופיע בסעיף 14. 10. סמכויות שר האוצר להכרזת שטח לפי חוק רשות נאות מרפא, התשל"ג–1973, יועברו לשר הפנים, כפי שמופיע בסעיפים 17 ו-19. 11. סמכויות שר האוצר לפי חוק החשמל, התשי"ד–1954, יועברו לשר הפנים למינוי נציג מקצועי בתכנון ובנייה במועצת מקצועות חשמל, כפי שמופיע בסעיף 3א(א)(5). 12. סמכויות שר האוצר למינוי חבר בוועדה הפדגוגית בעל הכשרה בתכנון ובנייה, לפי חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, התשע"ג–2012, יועברו לשר הפנים, כפי שמופיע בסעיף 13(ב). 13. סמכויות שר האוצר למינוי נציג לוועדה המייעצת למועצת הרשות, לפי חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ"ז–1997, יועברו לשר הפנים, כפי שמופיע בסעיף 16(א)(1)(ט). ב. להעביר לשר האוצר את סמכויות שר הפנים שהוקנו לו – – חבריי, עכשיו אני מקריא מה הסמכויות שעברו משר הפנים לשר האוצר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הפנים אריה מכלוף דרעי: << דובר_המשך >> – – שהוקנו לו בחוקים המפורטים להלן: 1. סמכות שר הפנים – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לפחות אל תצחק כשאתה אומר את זה. << דובר_המשך >> שר הפנים אריה מכלוף דרעי: << דובר_המשך >> לא, לא, אני מעביר. הינה, נו – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – אתה יודע מה זה. << דובר_המשך >> שר הפנים אריה מכלוף דרעי: << דובר_המשך >> לא, לא, אני באמת לא יודע. נו, תראה. תקשיבו, נו, באמת, תקשיבו. עוד פעם, אני חוזר כדי שיהיה רשום בפרוטוקול. ב. להעביר לשר האוצר את סמכויות שר הפנים שהוקנו לו בחוקים המפורטים להלן: 1. סמכות שר הפנים לפי סעיף 6א לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965, למינוי נציגו – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 6א(א)(11א). בלי לדלג, השר דרעי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תדייק, תדייק. << דובר_המשך >> שר הפנים אריה מכלוף דרעי: << דובר_המשך >> אוקיי. – – למינוי נציגו – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תראה איזה יופי, לקחו לשר הפנים רק מה שהוא לא מכיר. << דובר_המשך >> שר הפנים אריה מכלוף דרעי: << דובר_המשך >> – – למינוי נציגו שאינו היושב-ראש וזאת עד לתום תקופת הוראת השעה, כפי שנקבעה בסעיף 32 לחוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 103 והוראת שעה), התשע"ה–2015, וסמכות שר הפנים לפי סעיף 6א(א)(6) לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965, החל מתום תקופת הוראת השעה האמורה. 2. סמכות שר הפנים לפי סעיף 5(א)(9א) לחוק קידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה), התשע"ד–2014. ג. להעביר לשר הבינוי והשיכון את סמכויות שר האוצר לפי התוספת השישית לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965. זאת סמכות שעוברת ממשרד האוצר למשרד השיכון, זה כל הנושא של הדירות להשכרה. הודעת הממשלה בהתאם לסעיף 9(א)(11) לחוק הממשלה, התשס"א–2001, על החלטתה בהתאם לסעיף 31(ד) לחוק-יסוד: הממשלה, להעביר את שטחי הפעולה ממשרד למשרד כמפורט להלן: להעביר את שטח פעולת תכנון ובנייה, לרבות מינהל התכנון, לשכות התכנון – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> השר דרעי, אין צורך, כי זה לא מחייב הצבעה וזה חלק נפרד. זה ייעשה אחר כך. << דובר_המשך >> שר הפנים אריה מכלוף דרעי: << דובר_המשך >> אוקיי, אז אני מודה לכולכם. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אתה הידרת במצווה, אבל נעשה את זה אחר כך, בסעיף נפרד. אני עובר לרשימת הדוברים. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אפשר לשים את רשימת הדוברים? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> המזכירה, מבקשים את רשימת הדוברים במסכים. תודה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר – בעצם השרים שיושבים כאן – תשמע, אני אספר לך סיפור בנושא של סמכויות. לפני חמש שנים עליתי לכאן בשאילתה לשר הפנים. דיברתי בנושא תכנון ובנייה במגזר הדרוזי, ועלה אז סגן שר האוצר – סליחה, סגן שר הפנים – ואמר לי: תשמע, הסמכויות לא אצלנו, העברנו אותן למשרד האוצר. אני אומר לו: אבל כל הסמכויות אצלכם מאז קום המדינה. העברתם אותן לאוצר רק בשבוע שעבר. אתה לא יודע לתת לי תשובה כשאתה מעביר את הסמכויות? תן לי תשובה פשוטה: מה קורה בתכנון ובנייה במגזר הדרוזי? אז אדוני השר, הסמכויות היו כל הזמן במשרד הפנים. סמכויות התכנון והבנייה היו במשרד הפנים. << קריאה >> שר הפנים אריה מכלוף דרעי: << קריאה >> לא, לא. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לפני זה היו במשרד הפנים, עד 2015 היו במשרד הפנים. העבירו אותן ממשרד הפנים למשרד האוצר. עכשיו מחזירים את כל הסמכויות למשרד הפנים. אני מקווה, כשאני אעלה לשאילתה בנושא תכנון ובנייה, שמשרד הפנים ידע לענות לנו ולתת לנו תשובות מדויקות. אני אומר לך, אחת הבעיות הגדולות היום של המגזר הדרוזי, לעומת – והם בשביתה. אתה היום, בתפקידך כשר הפנים – הם כבר יותר מחודש במאבק על תקציב שאושר בממשלה, של 202 מיליון שקל, שלא העבירו להם את הכסף. לא העבירו להם את הכסף. הם בשביתה עד עכשיו. הם בלי תוכנית חומש. הם היו צריכים להתחיל בתוכנית החומש שלהם בינואר 2020, כי תוכנית החומש שלהם נגמרה בסוף 2019. באה הממשלה ואישרה 200 מיליון שקל. מתוך ה-200 מיליון שקל לא העבירו להם אף שקל. היום ישבו איתי. אני אדבר על נושא התקציבים של המגזר הדרוזי, אבל נושא תכנון ובנייה – אתה יודע שזה אחת הבעיות הגדולות ביותר של המגזר הדרוזי היום, כל הנושא של תכנון ובנייה, כי משרד הפנים לא יודע לתכנן ולא יודע לאשר תוכניות, בעיקר בקרקע פרטית. הוא יכול לאשר תוכניות בקרקע מדינה, הוא יכול להתקדם מאוד מהר בקרקע מדינה. אפילו במגזר הדרוזי, כשמכינים תוכנית לשכונת חיילים משוחררים, בקרקע מדינה אין בעיה, אבל כשאתה עובר לתכנן תוכנית בקרקע פרטית, כשהקרקע שייכת לאנשים, אתה בא להפקיע שם 40% מהקרקע של אותו אדם, וכשיש לך מחסור אדיר בקרקע לבנייה, אתה לא יכול להתקדם. לכן, הדבר החשוב ביותר היום – כי משרד הפנים מקבל את הסמכויות – לקחת את כל הנושא של תכנון ובנייה, תוכניות מתאר, תוכניות מפורטות. אני מקווה שתוכניות מפורטות שנמצאות במשרד הפנים או נמצאות במשרד השיכון, גם אותן העברתם למשרד הפנים – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – אז כל החבילה אצלכם היום. תיקחו את החבילה הזאת, תיקחו שנה – תפתרו את הבעיה של התכנון והבנייה במגזר הדרוזי. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלכס קושניר – איננו. חבר הכנסת יבגני סובה, בבקשה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לברך אותך, כי לא יצא לי מהדוכן הזה לברך אותך לרגל כניסתך לתפקיד, אז בהצלחה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ובהזדמנות אני גם רוצה להציע לך שאולי בכל זאת תשנה את הסידור, כי זה מאוד מפריע לשבת ביציע. אני יודע שהרבה צופים של ערוץ הכנסת ואזרחים זה לא מעניין, אבל יש תחושה כאילו משם אתה לא יכול להשפיע. אולי תקצץ פה את המרווחים בין השרים, אולי אפשר גם לעשות מחיצות, אבל אני חושב שהאולם הזה מספיק גדול בשביל שכל הח"כים ירגישו שהם באמת משפיעים, גם בזמן קריאות ביניים וגם בזמן הדיונים. כי יש תחושה לא נעימה למעלה שם – אני אומר לך את זה כאחד שהיה שם למעלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מסכים, אני רק אומר – – – << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז תשקול את זה בחיוב, אני מקווה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אף אחד לא רוצה במצב הזה, ואנחנו פועלים על פי הנחיות של גורמי המקצוע, ואני חושב שהתקדמנו היום בכיוון הנכון, ובסופו של עניין אני מקווה שנגיע למצב האופטימלי שכולם ישבו כאן, במליאה. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, מי כמוך יודע שהכנסת זה הריבון, אז אתה יכול לקבוע בהתאם להנחיות, ותאמין לי, אם תוביל את זה, הכול יהיה בסדר. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> הבעיה, חבר הכנסת סובה, שאני קצת מתקשה בהשלמת התואר ברפואה, ולכן אני בכל זאת עדיין – – << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני חשבתי שאחרי שלושה חודשים של קורונה כולנו מבינים ברפואה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> – – חושב שעצת גורמי מקצוע לא מזיקה בעניין הזה. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אחרי שלושה חודשים של קורונה נראה לי שכולנו כבר מתחילים להבין ברפואה. אני רוצה להגיד כמה מילים לגבי סמכויות, ואולי זו גם ההזדמנות להזכיר לשר הפנים אריה דרעי: כמה שנים עברו מאז מסיבת העיתונאים של ראש הממשלה על סופר-טנקר? אתה זוכר את זה? << קריאה >> שר הפנים אריה מכלוף דרעי: << קריאה >> לא. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> נדמה לי שאז לא היית בממשלה. זאת הייתה ממשלה בלעדיכם, נכון? כשהוצג הסופר-טנקר של הדיור. אני לא אשכח את זה. לא, נדמה לי שזה היה אחרי – אתם הייתם בממשלה עד 2013 ואז שנה וחצי לא הייתם בממשלה, נכון? << קריאה >> שר הפנים אריה מכלוף דרעי: << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני לא אשכח את הביטוי הזה, סופר-טנקר: אנחנו נעביר סמכויות, אנחנו ניתן לזה סמכויות, לזה סמכויות. בסוף, כפי שאנחנו מבינים, במשך שמונה שנים אושרו קצת למעלה מ-30,000 יחידות דיור. זה כל הסיפור. << קריאה >> שר הפנים אריה מכלוף דרעי: << קריאה >> לא נכון. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני מדבר על הווד"לים האלה, כל הווד"לים שהיו צריכים לתכנן. זה הנתון. למה, יש לך נתון אחר? << קריאה >> שר הפנים אריה מכלוף דרעי: << קריאה >> לא. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז זה 30,000 יחידות דיור באמצעות הוועדות המיוחדות, זה הנתון שפורסם. << קריאה >> שר הפנים אריה מכלוף דרעי: << קריאה >> אושרו למעלה מ-250,000 יחידות דיור. הוצאו היתרים – – – << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אוקיי, אז הוצאו היתרים ל-30,000, בסדר? אני מכבד את התיקון. הוצאו 30,000 היתרים. זה אפילו פחות מחצי ממה שהמדינה זקוקה לו כל שנה. אני מדבר על מצוקת דיור אמיתית. אני רואה את האנשים הצעירים, הזוגות הצעירים, שמסתכלים על הממשלה, מסתכלים על הכנסת, מסתכלים על כל הפקידים במדינה ואומרים: רגע, מה זה? אם היום אנחנו, זוג צעיר, רוצים לקנות דירה, והמדינה אולי תעזור לי, רק בשנת 2029 אולי תחל הבנייה. חבר'ה, זה מה שקורה כשמעבירים כל פעם סמכויות. זה מה שקורה כשכל פעם מבטיחים. אחר כך מחפשים אשמים בדמותה של הביורוקרטיה. חבר'ה, חבריי חברי הכנסת – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – יש מי שצריך לנהל את הביורוקרטיה, וזה הממשלה. אז ראש הממשלה 11 שנה הוא בנימין נתניהו. הוא אחראי לכל העברת הסמכויות, הוא אחראי לממשלה, ושיפסיקו לספר את הסיפור הזה של סופר-טנקר. תגידו שזוג צעיר במשך 20 שנה לא יוכל לקנות דירה במדינת ישראל ותפסיקו לספר סיפורים על העברת סמכויות לסופר-טנקר. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת עודד פורר – איננו; חבר הכנסת ניצן הורביץ – איננו; חברת הכנסת סונדוס סאלח – איננה. חבר הכנסת אלעזר שטרן, אתה רוצה לעלות או שאתה מוותר? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אני רוצה לעלות. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אנחנו, חברי הכנסת, רוצים להתייחס לדברים האלה ברצינות. אתם שרים. רוצים להאמין לכם, מתאמצים, מזיעים להאמין לשרים שבאים ומסבירים הגיונות – למה צריך להעביר משרד למשרד, סמכות לסמכות. אבל האמת היא שאנחנו מתקשים להאמין. אנחנו יודעים שזה בלוף, מה שאתם אומרים לנו. אנחנו יודעים שהקמתם 36 משרדים, ויש שרים שגם עכשיו עוד לא יודעים מה הם עושים. הם כבר באו למשרד – היום שמענו שמקצצים בביטוח הלאומי כדי שיהיה כסף להקים את המשרדים האלה. אוקיי, אז לכל אחד יהיה מנכ"ל וסמנכ"ל ויועץ משפטי ופקידים, אבל מה הוא יעשה? אז מה שאנחנו עושים פה עכשיו, בדיון הזה – מנסים להצדיק באופן הגיוני איזשהם מעברים שאין להם היגיון. אין להם היגיון. ואני אתן לך דוגמה – – << קריאה >> שר הפנים אריה מכלוף דרעי: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – לא, תכנון ובנייה – תעזוב, אבל גם אתה יודע כמוני, השר דרעי, שהרוב זה משחקי כוחות. << קריאה >> שר הפנים אריה מכלוף דרעי: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> שנייה. לא, זה לא רק זה, זה רק ההתחלה. אני תכף אתן לך דוגמה שהיא לא שם, בסדר? ושאפשר לדון בה, אבל לא ככה. אני חושב שחוסר היציבות הזה – ואתה יודע מה? אני לא יודע איפה אתה מתחיל את התפילה, אם אתה מדלג בין "ומדינה של גיהינום" לבין "הודו לה'" או "מזמור שיר" ו"קורבנות" – אתה אומר הכול. אוקיי. אני, דוגרי, לא תמיד. שם אני מרשה לעצמי. אבל אני אגיד לך, יש שם דבר אחד, אצל רבי ישמעאל: פרט שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד, לא ללמד על עצמו לבדו יצא אלא על הכלל כולו יצא ללמד. עכשיו, הרי ברור – השר לוין, היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני לומד כל הזמן. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> גם בשביל זה אנחנו פה. מה שאני אומר, שעכשיו אתה צריך לקחת פרט אחד, ואני אתן לך פרט שהוא לא טריוויאלי, שיש בו אפילו היגיון מסוים, בסדר? הטיפול בניצולי השואה, שעכשיו נמצא במשרד האוצר. אתה יודע, מכל הממשלה המנופחת הזאת, מסדרת הג'ובים, יש שרים בודדים – אני לא רוצה להטיל – שרים בודדים ששם אתה אומר: התאימו חימוש למטרה, זאת אומרת, מתאים לשר הזה או לשרה הזאת להתעסק בתחום הזה, ובאמת בשביל זה הם באו לפוליטיקה. מירב כהן היא בחורה שלא צריכה את המשרד לשוויון חברתי בשביל לעזור לאנשים שצריכים שוויון חברתי, ובמיוחד למבוגרים ולזקנים. על פניו, הייתי אומר שאם אתה – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> משפט אחרון, חבר הכנסת שטרן. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא ידעתי. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני התחלתי אפילו אחרי הזמן. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> בסדר. << קריאה >> שר הפנים אריה מכלוף דרעי: << קריאה >> במקום מילה אחת – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> סליחה, נכון, נכון. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> באמת משפט אחרון. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני אגיד ככה: הטיפול בניצולי השואה היום הוא במשרד האוצר. אתה מגלה משהו, אתה הולך לוועדת הכספים, פוגש את משה גפני, שגם הוא מחויב לנושא הזה, ואנחנו פותרים את הבעיות. אני, בתור מי שמטפל בעניין הזה כאן, יושב-ראש השדולה, מטפל בניצולי השואה. יודעים להשיג את זה. ניצולי השואה הולכים ומתמעטים, הגיל שלהם הולך ועולה. עכשיו אנחנו רוצים להעביר את הטיפול בהם ממשרד האוצר למשרד לשוויון חברתי. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת שטרן, אי-אפשר. מילה אחרונה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> מילה אחרונה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני רוצה להציע: בהצלחה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני מקווה שזה יישאר. אם הייתי יודע שמירב תישאר שם שלוש שנים – ובזה אני מסיים – אז הייתי אומר שיש בזה היגיון. הממשלה הזאת תחזיק כנראה הרבה הרבה פחות, אז להעביר עכשיו את ניצולי השואה למשרד אחר, אני חושב שזו טעות. אדוני, תודה שאפשרת לי. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, בבקשה. << דובר >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, קודם כול, אדוני היושב-ראש, שתי הערות לגבי מה שקורה בכנסת, ואני מאוד רוצה שאתה תקשיב. אדוני היושב-ראש, אני מאוד אשמח אם תקשיב. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה, חברת הכנסת מלינובסקי. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> יש לי כבוד גדול כלפיך, ויש לי גם חיבה אישית, הייתי אומרת. אנחנו ידידים וחברים, אני מרשה לעצמי להגיד. יש לנו היכרות עוד לפני שאני נכנסתי בכלל לכנסת, במובן הטוב של המילה. אבל תקשיב, אדוני היושב-ראש, שתי הערות: קודם כול, אתם כל פעם משנים את סדר-היום כשהוא כבר מוגש, וזה בלתי אפשרי. גם לח"כים, כשאנחנו באים לכנסת, יש תוכניות, יש פגישות, יש עניינים. אנחנו מתכננים את הזמן שלנו. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברת הכנסת מלינובסקי, עשינו את זה לבקשת האופוזיציה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני לא יודעת לבקשת מי – קואליציה, אופוזיציה. אני באמת – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> נמצא כאן חבר הכנסת טיבי שיאמר לך את זה, יעיד על זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לבקשת האופוזיציה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אבל חברים, אנא מכם – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> זו לא הייתה יוזמה לא שלי ולא של הקואליציה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז אני פונה לכולנו: בואו נשמור על כללי הכנסת, כבוד הדדי, סדר-יום. בואו ננסה להיכנס לאיזושהי שגרת עבודה, כי כנראה זה פשוט נשכח, ואני מקווה מאוד שזה יחזור במהרה. ודבר שני – הנושא של הישיבה של חברי הכנסת עכשיו. אני מבינה שאנחנו נמצאים בסיטואציה של קורונה, אבל עדיין אנחנו לא שומעים שם כלום, פשוט כלום. זה גם מאוד לא נוח לנו לתקשר עם ריבוי השרים שנמצאים פה באולם; אני לא צריכה לספר לך שהמליאה זה מקום – זאת האפשרות שלנו לפגוש את השרים. עכשיו, כשיעבור הנורבגי, גם ככה לא נראה אותם, אז צריך לחשוב עוד פעם איך מסדרים את העניין, כי זה מאוד מקשה עלינו. לגבי העברת סמכויות – אני פניתי, ואני אשמח אם השר דרעי יקשיב מתוך כבוד הדדי: לפני יומיים, לפני כמה ימים, הוצאתי מכתב למנכ"ל משרד ראש הממשלה, למזכיר הממשלה ולראש הממשלה עם בקשה אחת קטנה-גדולה: תסבירו לנו, חברי הכנסת, מי אחראי למה, כי מתברר שאתם בעצמכם, מרוב שרים ומשרדי ממשלה והעברת סמכויות, גם שרים לא יודעים עכשיו מה קשור למי, מה אחראי למה. התברר שאמסלם קיבל סייבר בלי תקשוב ממשלתי, אבל זה לא הולך ככה, זה ביחד. ותקשוב ממשלתי לא הולך בלי פיקוח על מאגרי המידע הביומטריים, זה ביחד, אבל זה עדיין נשאר במשרד ראש הממשלה. אז עכשיו, עם כל העברת הסמכויות הזאת, אדוני השר, אתה בטוח שהעברת הכול – ממשרד האוצר אליך וממך למשרד האוצר? שבדרך לא איבדתם – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> משפט אחרון, בבקשה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כן, אני מסיימת. לא איבדתם שם משהו בדרך? 34 שרים, 18 סגני שרים, מלא סמכויות – וזו גם פנייה כלפיך, ואני מסיימת בזה: אנחנו כח"כים חייבים לדעת מי אחראי למה, כי זה קשור לעבודה שלנו בוועדות, בחקיקה, בשאילתות. אתה מחר צריך להעביר שאילתה לשר – אלוהים יודע למי, עם ריבוי הסמכויות הזה. זאת אומרת, מה שביקשתי היום – עד היום לא קיבלתי תשובה – זה נחוץ והכרחי לעבודת הכנסת, לעבודת הממשלה. וגם פה, אדוני השר, קיבלת משהו. אני מקווה מאוד שזאת חבילה שלמה, ואחר כך לא יתברר שאבד משהו בדרך. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חבר הכנסת אוסאמה סעדי, בבקשה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת – אדוני היושב-ראש, זאת הזדמנות ראשונה לאחל לך הצלחה בתפקיד. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כבוד השר, הנושא הזה של תכנון ובנייה ומינהל תכנון – אוי, כמה הנושא הזה חשוב לנו, אדוני השר. אנחנו מייחלים ליום שבאמת יהיה תכנון ותהיה בנייה לפי התוכניות ובנייה לפי היתרים. אבל אנחנו תמיד אומרים, אדוני השר: תכנון, תכנון, תכנון. קודם לאכיפה ועונשים צריך קודם כול תכנון. אנחנו בירכנו, אדוני השר, על צוות 120 ועל המלצות צוות 120 ואמרנו שאנחנו בעד. כל החברה הערבית וכל ראשי הרשויות רוצים להגיע למצב שתהיינה תוכניות מתאר, תהיה הרחבה של אזורי השיפוט, תהיה הרחבה של שטחי הבנייה, ואז אנחנו נאכוף איתכם את העניין הזה של בנייה. אבל כל עוד אין תוכניות מתאר – ואתה תיווכח, אני בטוח שגם בתפקידך כשר הפנים שנים רבות וגם עכשיו, כשמינהל התכנון עובר אליך, שבאחוז גדול, ביותר מ-50%-60% מהמועצות המקומיות הערביות, אין עדיין אישור תוכניות מתאר. לכן קשה מאוד – וזאת הביקורת הקשה שלנו נגד חוק קמיניץ. אנחנו לא נגד תכנון ואנחנו בעד בנייה בהיתר, אבל כאשר אזרח ערבי צריך לחכות עשר שנים ו-15 שנה עד שיקבל היתר, אם יקבל היתר, אז בסופו של יום הוא הולך ובונה על הקרקע הפרטית שלו. אנחנו לא בונים על קרקע של המדינה, לא משתלטים על קרקע של המדינה. אנחנו כן רוצים ומייחלים לשיתוף פעולה איתך בנושא הזה של מינהל תכנון, כדי לאשר את התוכניות ולאשר את הרחבת שטחי השיפוט, לאשר תוכניות מתאר, ואז נגיע למצב שאנחנו יחד נתאם את עניין התכנון והבנייה בחברה הערבית. אבל כל עוד הנושא הזה לא מטופל ואין תוכניות מתאר, אנחנו נגד ענישה דורסנית, בלתי מידתית – מאות אלפי שקלים על בתים ועל עסקים בחברה הערבית. לכן אנחנו נפעל למען ביטול חוק קמיניץ וכדי להגיע איתכם לחוק ראוי, מידתי, שיענה על הצרכים של החברה הערבית. אנחנו מפשילים שרוולים, אדוני השר, ונעבוד יחד בעניין מינהל התכנון. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת אלי אבידר – לא נמצא. איימן עודה, בבקשה, אדוני. שלוש דקות. << דובר >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר אריה דרעי, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להגיש הצעה בשם הרשימה המשותפת והוועד הארצי של ראשי הרשויות המקומיות הערביות. אנחנו רוצים לבנות בצורה חוקית, אך ורק בצורה חוקית. אנחנו מבקשים לתת לנו את ההזדמנות לבנות בצורה חוקית. מדינת ישראל מאז 48' עד עכשיו בנתה 700 יישובים חדשים – כולם ליהודים ואפס לאזרחים הערבים. זאת עובדה. אנחנו גדלנו פי עשרה מאז שנת 48' עד עכשיו, ואין לנו איך לבנות בדרך חוקית. אז ההצעה שלנו היא כך: אנחנו מוכנים לקחת אחריות אישית ואחריות קולקטיבית, לפנות לציבור שלנו ולהגיד להם: אל תבנו בצורה לא חוקית. אנחנו נגד. אנחנו נגד. אנחנו מוכנים לקיים ישיבה של ראשי המועצות המקומיות הערביות ולהוציא הודעה לכולם, בכל מועצה ומועצה, כולל הקואליציה והאופוזיציה בתוך כל יישוב, ממש בקונסנזוס בתוך כל יישוב ויישוב. אנחנו לא רוצים לבנות בית אחד בצורה לא חוקית. יחד עם זאת אתם תגידו: אנחנו בתקופה הזאת לא נהרוס, ותוך כדי כך אנחנו מקדמים תוכניות מתאר, אזורי שיפוט, מאשררים. כך אנחנו יכולים לפתור 95% מהבעיות, 50,000 בתים לא מורשים. יישארו כמה בתים. בן אדם בנה, אני לא יודע איפה, בכל מקום טבעי, נורמטיבי – צריך להרוס. יהיו עשרה בתים, 15 בתים – אנחנו נדע מה לעשות עם הבתים הללו. אני חושב שעם המתווה הזה, שהוא מאוד אמיץ מצידנו, אנחנו יכולים לעבור למקום אחר לגמרי – מקום חוקי ואך ורק חוקי – וכך לפתור את הבעיה הכואבת כל כך הזאת. לבטל את חוק קמיניץ וללכת למסלול הזה, בבקשה, כבוד השר. עוד נקודה קונקרטית: אני רוצה לברך על ההתקדמות הכל-כך החשובה ביניכם לבין הרשויות המקומיות הערביות, כולל הדרוזיות. זה טעון שיפור קטן. אני מקווה שתדחוף כדי לפתור ממש את הבעיה הזאת. אנחנו מברכים. נשאר רק יישוב אחד, רק אחד, שלא קיבל כלום – הכפר מעיליא בצפון. מעיליא, דרך אגב, גם לא קיבלו הטבות בגלל חודש רמדאן, כי זה יישוב ערבי-נוצרי. מעיליא זה יישוב שקיבל מענקים לארנונה לעסקים ב-300 מיליון שקלים, אבל הם הפסידו 700 מיליון שקלים, כלומר הם בהפסד גם ברמה הזאת – 300,000 במקום 700,000. הם הפסידו גם ברמה הזאת. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> גם בקטע הזה היישוב היחידי שלא קיבל זה מעיליא. אני מבקש ממך, כבוד השר, לפנים משורת הדין, להעביר כסף גם ליישוב מעיליא. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חברת הכנסת קארין אלהרר. חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה. חבר הכנסת עודה, מעיליא קיבלו נוף יפהפה. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה מאלוהים. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> זה מאלוהים. בסדר גמור. שלוש דקות, אדוני. << דובר >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר אריה מכלוף דרעי, אני חייב להגיד שאני תולה תקוות בזה שהתחום הזה עובר ממשרד האוצר למשרד הפנים. אני חושב שהניסיון שלך עם הרשויות הערביות נותן לך להבין אולי יותר לעומק את הבעיות של היישובים הערביים. אבל עומדות בפתח גם כמה סוגיות מאוד מאוד מורכבות, ואני מקווה שנוכל לעבוד יחד כדי לקדם פתרונות. סוגיה אחת היא כמובן כל הסוגיה הגדולה של היעדר תוכניות מתאר והיעדר שטחי שיפוט, או מחסור בשטחי השיפוט. אנחנו מקווים שהמשרד יקצה משאבים ויעודד, כמו שקרה בשנתיים האחרונות – ימשיך לעודד תכנון מתארי ליישובים הערביים; כשאני אומר "יישובים ערביים" אני מתכוון גם ליישובים הערביים הדרוזיים, אני לא עושה את ההפרדות האלה. זאת סוגיה מספר אחת. כמובן, אם אנחנו פותרים את הסוגיה הזאת או מתקדמים בפתרון של הסוגיה הזאת, אנחנו גם חושבים שאין מקום לחוק קמיניץ. אני חושב שתיקון 116 הוא מיותר. הוא מדלג על הצורך בתכנון ומעניש את האנשים שהמדינה לא נתנה להם פתרונות. על זה אנחנו צריכים לעבוד יחד, כבוד השר. הנושא השני שאני רוצה שתשים לב אליו הוא שטחי השיפוט והימצאות אזורי תעשייה ומסחר ובנייני ממשלה מחוץ לשטחי השיפוט של היישובים הערביים למרות שהם הוקמו על אדמות היישובים הערביים. הדוגמה המפורסמת, שאני עייפתי מלהביא אותה, היא של היישוב שלי, מר'אר. בתי סוהר ומחנה צבאי יושבים על האדמות ההיסטוריות של מר'אר, מקבלים את השירותים ממר'אר ואת הארנונה משלמים למועצה האזורית מרום הגליל. זאת דוגמה. זה קורה בהרבה מאוד אזורים, בהרבה מאוד יישובים, ואנחנו מבקשים שעל זה נעבוד יחד. אתה תצטרך להקים ועדות גיאוגרפיות, ועדות גבולות, כדי לקדם פתרונות לסוגיה הזאת. זה, כמובן, יכול לחזק את ההכנסות העצמיות של היישובים הערביים, ואני מצפה שנעבוד יחד. כמובן, הדבר האחרון – יש לנו את השאלות התקציביות, שקשורות גם למשרד הפנים וגם למשרד האוצר. היום, וכבר יותר משבועיים, ראשי הרשויות הערביות הדרוזיות מפגינים, הרשויות מושבתות ולא מתקדם שום פתרון. אני חושב שדרושה התערבותך המהירה כדי לפתור את הסוגיה הזאת, כי במשרד האוצר ובמשרד ראש הממשלה פשוט מזלזלים. לצערי, פשוט לא נענים לדרישות האלה ולא נפגשים עם החברים, ועד ראשי הרשויות הדרוזיות. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת סעיד אלחרומי, בבקשה. << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, בימים האחרונים ובתקופת סוף הרמדאן וימי החג החליטו בקרן הקיימת, כנראה בהוראה של מינהל מקרקעי ישראל, להתחיל בעבודות חרישה בשטחים של היישוב הלא-מוכר חרבת אל-וטן. חרבת אל-וטן הוא יישוב שנמצא מזרחית לתל שבע ודרומית לא-סייד. התחילו באדמת מדינה – גם התושבים מכירים באחת החלקות שהיא אדמת מדינה – אבל משום מה החליטו לעבור לקרקע פרטית, לקרקע שמוגדרת בנגב "קרקע בתביעת בעלות". לצערי הרב, כנראה שמינהל מקרקעי ישראל והקרן הקיימת החליטו לסיים את הסיפור ואת הוויכוח בנגב מצד אחד. הרי על מה מדובר בנגב, אדוני השר? הוויכוח הוא כולו על נושא תביעות הבעלות על הקרקע. יש יישוב שקיים מאז קום המדינה, חרבת אל-וטן. היישוב הזה לא מוכר ודורש הכרה. במקום לבוא בדו-שיח ובמקום, אולי, עם הקמת הממשלה החדשה לדבר עם אנשים, לדבר עם נציגי הכפר הזה, פתאום מצד אחד מחליטים להיכנס לקרקע של חרבת אל-וטן, לחרוש ולהביא טרקטורים לשם. כמובן שאנשים התנגדו, התאספו שם. יש שם עכשיו פעילות של אוהל מחאה, ואנשים בעשרות ובמאות מגיעים יום-יום. הסיפור הזה חייב להיפסק. פתרון בנגב הוא לא שחור ולבן. מי שחושב שאפשר לפתור את הסוגיות בנגב בשחור ולבן או, כהגדרת מינהל מקרקעי ישראל, "זאת אדמת מדינה" – הרי על מה הוויכוח? הוויכוח הוא על הבעלות על הקרקע שם. על זה הוויכוח עשרות בשנים, ואת הוויכוח הזה לא נפתור בדחפורים ולא נפתור בהריסות בתים. למה? כי בחמש השנים האחרונות, בזמן שהשר אורי אריאל היה אחראי לנגב, נהרסו מעל ל-10,000 בתים. האם זז כפר אחד ממקומו? לא; האם נגרם עוול לאלפי משפחות? כן; האם השנאה גברה? כן, אבל פתרונות אין. עכשיו אולי יש רוח חדשה – הגיע השר עמיר פרץ לקח את האחריות לנושא הבדואים. אני מקווה שיהיה פתרון. אבל במקום להגיע ולשבת ולדבר, החבר'ה החליטו לקחת את העניינים לידיים ולהיכנס לאדמות של אנשים. אני מקווה, כבוד השר – ומי שבאמת מעוניין בפתרונות בנגב, שיתמוך ויגיד מילה בנושא הזה, כדי שנמנע עימות בשנים הקרובות. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חבר הכנסת עפר שלח – לא נמצא; חבר הכנסת עופר כסיף, כבודו – לא נמצא. חבר הכנסת רם בן ברק – מוותר? לא, עולה. בבקשה. אחריו – ווליד טאהא. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, בימים האחרונים אנחנו עדים למהלך שבו יותר ויותר סמכויות בתחום התכנון והבנייה עוברות לשר הפנים – רגע, לא התחלתי מההתחלה, סליחה. אני מתחיל מההתחלה. אדוני השר, סליחה. זה חשוב. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, בתחילת השבוע הנחתי על שולחן הכנסת הצעת חוק. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> התחיל מ"עלינו לשבח". << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> בתחילת השבוע הנחתי על שולחן הכנסת הצעת חוק שמבקשת לבטל את חוק הוותמ"ל. פעילות הוותמ"ל מתבצעת באופן דורסני וללא אפשרות של פיקוח או הגשת ערר על החלטות הוועדה. פעילות הוותמ"ל הייתה אמורה להסתיים בחודש יולי 2019, וכעת מבקש משרד האוצר להאריך את החוק – והכול בחסות משבר הקורונה. תם זמנו של הוותמ"ל, ואין לזה כל קשר לקורונה. הוועדה עשתה את שלה, וכעת יש להתמקד בהוצאה אל הפועל של התוכניות שאושרו. אני פונה אל שר האוצר, חבר הכנסת ישראל כץ, לא להאריך את חוק הוותמ"ל – אני חושב שאני צריך לפנות אליך, כי זה כבר אצלך, אריה דרעי – ואל כל חברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק שלי. חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, בימים האחרונים אנו עדים למהלך שבו יותר ויותר סמכויות בתחום התכנון והבנייה עוברות לשר הפנים ולשר השיכון, ואני חושש מאוד שריכוז של כל כך הרבה סמכויות תכנוניות, לרבות האחריות על רמ"י וועדות התכנון, בידי שני שרים שמייצגים בסופו של דבר סקטור מסוים, הוא דבר שיכול להביא למיקוד המאמצים התכנוניים בציבור מסוים, וכנראה יכול להיות על חשבון ציבורים אחרים. אני לא יכול להבין איך שר האוצר ויתר על רמ"י והוותמ"ל והעביר אותם לשרים הסקטוריאליים, אבל אני כבר לא מצפה לכלום בממשלה שבה סמכויות ביצועיות מחולקות בין שרים כאילו היה מדובר במטבע עובר לסוחר. חוששני שיש בעניין הזה יותר מאשר אנחנו רואים. נצפה יחד לעתיד, ואני מקווה שאני אתבדה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. << קריאה >> שר הפנים אריה מכלוף דרעי: << קריאה >> רק תתחייב שכאשר תתבדה, תעלה על הדוכן ותגיד – – – << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני מתחייב שאם אני אתבדה, אני אעלה על הדוכן ואגיד שהתבדיתי. << קריאה >> שר הפנים אריה מכלוף דרעי: << קריאה >> אתה תעשה את זה מהר מאוד. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חבר הכנסת טאהא, בבקשה. התחייב? << קריאה >> שר הפנים אריה מכלוף דרעי: << קריאה >> – – – תדבר מהניסיון שלך. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אכן, בהחלט. גם לא רציתי להתערב בנושא הצדק החלוקתי, אבל גם שם היו דברים מצוינים. << דובר >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אדוני השר, דיון חשוב מאוד מתנהל היום – הוא מתנהל היום על העברת סמכויות בין משרדים. אדוני השר, מעניין מאוד לחברה הערבית תחום העברת הסמכויות של תכנון ובנייה ממשרד האוצר למשרד הפנים. אני באופן אישי שמח על זה. אני רוצה שהסמכות הזאת תהיה דווקא במשרד הפנים. היית ראשון בין כל שרי הממשלות לדורותיהם במדינת ישראל להושיט יד לראשי הרשויות הערבים ולקדם עניינים. אנחנו מצפים ממך להמשיך לעשות זאת. אדוני השר, נושא זה הוא גם חשוב אבל גם מאוד כאוב – מאוד כאוב כי בתודעה של החברה היהודית נצרבה האמירה שבחברה הערבית מתקיימת בנייה בלתי חוקית. כל אדם בחברה היהודית שתדבר איתו יגיד לך: הערבים האלה בונים ג'ונגל. ואני אומר לך, אדוני השר, בחברה הערבית מתקיימת בנייה שהממסד בישראל לא רוצה שתהיה חוקית, אחרת היו מקדמים תכנון. אדוני היושב-ראש, אתה היית ראש עיר. תכנון קודם להריסה. לא יכול להיות שאתה תאיים עליי בחרב ההריסה כשלא באת לקראתי בתכנון. אנשים באים, נאלצים לבנות על האדמה הפרטית שלהם, ואז המדינה באה אליהם בטענות כאילו הם עסקו בבנייה לא חוקית. ב-48' היינו 150,000 תושבים ערבים במדינה. היום אנחנו 1.6 או 1.7 מיליון אזרחים ערבים במדינה. לא הוקם אף לא יישוב ערבי אחד. מעטים מאוד הם היישובים שזכו להרחבת שטחי בנייה ולאישור תוכניות מתאר, ובסופו של יום באים בטענות על האזרח הערבי שבונה בצורה בלתי חוקית. אז או שהוא יבנה, אדוני השר, בצורה בלתי חוקית – כי אין לו ברירה – או שיזרוק את עצמו לים כדי להתאבד. אי-אפשר להשאיר את החברה הערבית בסיטואציה הזאת. צריך לעשות הכול למען קידום של תכנון. איפה הבעיה? אנחנו הרי דורשים דרישה, אלפא-בתא של דרישה, לקדם תכנון ביישובים הערביים, להרחיב שטחי בנייה, לאשר תוכניות מתאר. ואז, אדוני השר, מי שמפר את חוקי התכנון והבנייה – אנחנו לא צריכים את הממשלה כדי שתהרוס – החברה הערבית בעצמה תהרוס לו. אבל היא תהרוס לו לאחר – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – שהוא ידע שהוא הפר את כללי התכנון והבנייה. ובמשפט, אדוני היושב-ראש: יו"ר ועדת הכספים בכנסת העשרים-ושתיים המליץ בפני שר המשפטים להקפיא את חוק קמיניץ. אני מזכיר לכולנו, אני מזכיר לשר החדש, שר המשפטים החדש, אבי ניסנקורן, שהיה שותף לדיונים הרבים שהתנהלו על חוק קמיניץ – אני מזכיר לו שמונחת בפניו הצעה של יו"ר ועדת הכספים, שדנה אז בעניין הזה, להקפאת חוק קמיניץ – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – ואני דורש ממנו לממש זאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת עידן רול – לא נמצא; חבר הכנסת מנסור עבאס – לא נמצא; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – לא נמצאת; ינון אזולאי, אדוני – לא נמצא; חבר הכנסת שלמה קרעי – לא נמצא. חברת הכנסת אורלי פורמן, בבקשה, גברתי. פורמן. בבקשה. << קריאה >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מתי תלמד, אדוני היושב-ראש? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> פורמן. << קריאה >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> פרומן. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> פרומן, פרומן. << קריאה >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זה מבעלי, נכבד אותו. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מאיר, דילגת עליי ברשימה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> לא, לא, אתה מופיע, ידידי. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני הייתי אמור להיות אחרי מנסור עבאס לפי הרשימה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> שנייה, שנייה, שנייה. לא, לא, לא. לא. לא. אתה אחרי יאיר גולן, אדוני. בבקשה, גברתי, שלוש דקות. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חג השבועות – – – << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אין פה שר. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> יש. יזהר יושב בצנעה רבה. << דובר_המשך >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> תאפס לי, בבקשה, ואני אתחיל מהתחלה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> כן, בבקשה. קדימה. << דובר_המשך >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חברי השר יזהר שי, חבריי חברי הכנסת, חג השבועות, חגם של הקוצרים ברינה, חג הטנא והביכורים, מתן התורה, קריאת מגילת רות, מאכלי חלב, חג עצרת. שבעה שבועות מתום חג הפסח נחגג חג השבועות, שבעה שבועות המסמלים את הזמן שעבר מיציאת מצרים ועד למעמד הר סיני, מתן התורה – כך במסורת שלנו. בימינו אנו הרבה קרה כאן בשבועות האלה, ודבר ממה שקרה אין בו את ההוד וההדר של החג. הימים האלה היו אמורים להיות ימים של שמחת קציר הזריעה הקפדנית ומלאת התקווה של למעלה משנה. תלם אחר תלם זרענו; עכשיו הזמן שבו יכולנו להתרווח וליהנות מקציר עמלנו. אך במקום קציר חיטים, אדוני יושב-ראש האופוזיציה, קיבלנו קציר חטאים. ובאילו ביכורים נמלא הטנא בישראל? מהם הפירות הראשונים שאנחנו מתברכים בהם? פתיחת משפטו של ראש הממשלה; הממשלה המנופחת בתולדות המדינה; ראש ממשלה וראש ממשלה חלופי; פיצול בזבזני של משרדי ממשלה; המצאת משרדי ממשלה והענקתם כאתנן פוליטי; גיוס תמיכת ההמונים בתירוץ של ממשלת חירום; למעלה ממיליון מובטלים הנותרים ללא מענה; פילוג העם במסווה של פיוס; שיסוי נגד רשויות החוק ובית המשפט; חוק נורבגי. מה, מכל מה שיש למדינת הפיורדים להציע זה מה שבחרנו? האם פירות הבאושים האלה הם שבעת המינים שהתברכה בהם ארצנו? זרענו נחישות, תקווה, אלטרנטיבה שלטונית, אז מדוע קצרנו את כל זאת? התשובה יכולה להימצא במסורת נוספת של החג, בקריאת מגילת רות. רות המואבייה, שהלכה באומץ עם נעמי חמותה, דבקה בשותפות ואמרה לנעמי: "אל תפגעי בי לעזבך לשוב מאחריך, כי אל אשר תלכי אלך", ממגילת רות. רות, אישה עוצמתית שלא שכחה את חסדיה של נעמי, שמרה את הקשר ולא נגררה לפיתויי הסביבה. נאמנותה של רות באה על שכרה, ולימים הפכה לאם-סבו של דוד המלך. רות זרעה ערכים של כבוד, אמונה ואומץ וקצרה מלוכה. הדבקות והנאמנות לשותפים לדרך הם החומרים שמהם בנויה מורשת מפוארת, החומרים המייצרים בציר טוב וקציר שראוי לחגוג. אך כשמפנים עורף לשותפות, כשמעבירים את הנאמנות לצד שכנגד, כשנאלצים לבלום כל ביקורת ולמתן כל התרסה, למעשה נאלצים לאמץ את שיטותיו ואת ערכיו, וזה מה שמביא ליבולי פירות הבאושים. אז בחג הזה אני בוחרת לדבוק בערכיי, לעצור ולהביט על מה שניתן לי ולנו: ראייה צלולה וחידוד הערכים החשובים לנו, תקווה לשינוי ואמונה שלמה בכך שהפעם נקצור את אשר אנחנו זורעים, נקצור ברינה. חג שבועות שמח. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> סליחה, גברתי, תודה רבה. ישראל אייכלר, כבודו – לא נמצא. ע'דיר כמאל מריח, חברת הכנסת, בבקשה. << דובר >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני, כבוד שר הפנים החדש, מברוכ על התפקיד. ברצוני להגיד לך, כחברת כנסת השייכת לעדה הדרוזית וגרה בדאלית אל-כרמל, שהעברת הסמכויות בחוק התכנון והבנייה משר האוצר לשר הפנים היא מהלך חשוב מאוד, מהלך קריטי. אני מאוד מייחלת ומקווה שאתה מודע לעובדה שסוגיית התכנון והבנייה היא סוגיה מאוד מאוד סבוכה, וסבוכה כפליים כשאנחנו מדברים על המיעוטים. המדינה עוברת טלטלה כרגע – כל המשבר הכלכלי והבריאותי, ותקופה לא יציבה גם מבחינה פוליטית. אני מאוד מקווה שניכנס ליציבות ושהמשרד יוכל לנתב ולפתור את הסוגיה הזאת, בייחוד את חוק קמיניץ. אדוני השר, חוק קמיניץ – יש הסכמה גורפת ממפלגות הימין ועד השמאל שאת החוק הזה חייבים להקפיא. חייבים קודם כול להסדיר את התכנון והבנייה, ואז להעניש, ואז לאכוף. אני חושבת שמניסיונך אתה מבין – ודאי גם סיירת בשטח, פגשת אנשים. אתמול קיימתי ישיבה עם ראש מועצת בית ג'ן. הוא מדבר איתי על בעיה במימוש ההקצאות בכל דבר – גם באולם כדורגל, מגרש, בית ספר. הכול מתחיל בעצם מהתכנון והבנייה. אין ביכולתו לממש את התקציבים ואת ההקצאות שהוא מקבל ממשרדים ממשלתיים רבים כי אין לו את התשתית, אין לו במקרים רבים את ההיתר שממנו פיזית הוא יכול לצמוח הלאה. זו סוגיה מאוד חשובה, ואני מבקשת שתטופל בהתאם. מאוד חשוב גם להבין את הייחודיות של נושא התכנון והבנייה בסקטור של המיעוטים: האדמות מועברות בירושה; לרוב אין הגירה שלילית או חיובית בכפרים, בכפרים הדרוזיים בייחוד; הטופוגרפיה ההררית; היעדר תוכניות מפורטות – רוב היישובים עדיין בתוכניות כוללניות. וזה דבר שאני מאוד מאוד אשמח וחשוב לי שנוכל לקדם ביחד, מתוך ההבנה שלי את השטח ומתוך ההבנה שלכם כמשרד, ולהביא לכך פתרונות. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', אדוני, בבקשה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, אני רוצה לדבר על הנרמול של הטרלול. השבוע התחיל משפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. הוא נעמד בפודיום עם סמל המנורה ונתן נאום. נתן נאום – 15 דקות נאום שכל-כולו האשמה של מי שהעמיד אותו לדין, של מי שחקר אותו. עכשיו תראו, אני ראיתי נאומים כאלה בעבר. שמעתי גם ראש ממשלה קודם, שמעתי גם נשיא קודם, שמעתי שר אוצר קודם. ברור לי לגמרי שמישהו שכואב לו והוא עומד לדין אומר את אשר על ליבו ועם מר ליבו. אבל לא היה מעולם שבראש המערכת הביצועית במדינת ישראל, זה שמנהל את המערכות כולן – מחר הוא ישב, כן, אדוני השר, בישיבת הממשלה; תשבו, אומנם בחדר גדול, ותחליטו מהו תקציב המשטרה, מה תקציב המשרד לביטחון פנים, מה תקציב שירות בתי הסוהר, מה תקציב משרד המשפטים, אילו מחלקות חדשות נקים. והוא ישב שם כאילו כלום. נכון שזה לא ניגוד עניינים במובן הפלילי של המילה, אבל הכול פה ניגוד עניינים. זה הנרמול של הטרלול. לראות את התמונה, שעומד נאשם בדין – ולא קשור מה תהיה תוצאת המשפט – ומאחוריו עומדים שרים בממשלת ישראל; לא שומרים על מרחק של שני מטר, כמו פה במליאה, אדוני היושב-ראש, מצטופפים סביבו. הצפיפות היא סמל לעוצמה. צפיפות זו עוצמה. ואני אומר: טרלול ונרמול שאנחנו רואים פה לא ראינו מעולם. והוא עומד שם, ועומד מאחוריו השר לביטחון פנים, שאתמול הוציא מכתב, באמת – לתלפיות. הוא דואג למעמדה של משטרת ישראל. אז הוא עמד פה בזמנו, הפר צו איסור פרסום – פה, כשר משפטים – ודיבר על הפרקליטות בתוך הפרקליטות, ואתמול הוא התחיל – כי אי-אפשר לחזור על אותו מטבע לשון, אז הוא לא אמר המשטרה שבתוך המשטרה, אבל זה בדרך. אתמול הוא נתן ייחוד לחוקרי להב 433. אני גאה – אני הקמתי את היחידה הזאת, והיחידה הזאת היא גם של הבית הזה. היא לא שלהם – היא של מדינת ישראל, היא של הבית הזה. וראש ממשלה שעומד בצורה כזאת בוטה ומדבר לגופו של אדם על היועץ המשפטי לממשלה בזמן שהכותרת היא "מדינת ישראל נגד בנימין נתניהו" על שוחד, מרמה והפרת אמונים זהו נרמול של הטרלול, ומי שקשה לו, אז אולי טרלול של הנרמול עצמו. ואני אומר לך אדוני היושב-ראש, אני קורא מפה לכל חבריי, וגם ליריביי: זה הזמן שכל אחד מכם יגיד: משטרת ישראל עושה את עבודתה נאמנה, היא עושה את עבודתה בצורה טובה. היועץ המשפטי לממשלה הוא היועץ המשפטי של הממשלה – הוא שומר סף בהגדרה הנקייה שלו. הוא שומר על כולנו משרירות הלב של השלטון, גם משלכם. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חברת הכנסת קרן ברק – אינה נוכחת; חבר הכנסת יוסף ג'בארין – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל שיר סגמן, גברתי – לא נמצאת. חבר הכנסת עודד פורר, אדוני. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. רבותיי השרים, חבריי חברי הכנסת, אני חייב לומר שברמה העקרונית, אדוני השר, אין ספק שסמכויות התכנון והבנייה צריכות לשבת במשרד הפנים, ולא היה נכון לעשות את כל המישמש הזה שעשו פעם אחר פעם, בכל פעם, וגם הממשלה הזאת חוטאת חטא גדול בעניין הזה עם העברות הסמכויות בין המשרדים. אבל סמכויות תכנון ובנייה צריכות להיות במשרד הפנים. השאלה היא למה ישמשו סמכויות התכנון והבנייה שישבו במשרד הפנים. אני קורא את העברת הסמכויות הזאת, אדוני היושב-ראש, לא רק עם מה שמופיע בפנינו אלא גם עם ההסכמים הקואליציוניים שמופיעים בפנינו. הרי ההסכמים הקואליציוניים שאותם ראינו מדברים לא על זה שמעבירים את מטה הדיור ממשרד האוצר למשרד הפנים אלא על זה שלוקחים את מטה הדיור שהיה במשרד האוצר ועושים אחד במשרד הפנים ועוד אחד במשרד השיכון והבינוי, וגם יכפילו ויוסיפו את התקנים הנדרשים לצורך העניין הזה. אגב, ייאמר לזכותכם, אתם יודעים לעשות הסכמים קואליציוניים ולשריין שם בדיוק מה שצריך או לא צריך להיות. אני שואל את עצמי את השאלה הזאת: מה יהיו סדרי העדיפויות בתכנון והבנייה? האם סדרי העדיפויות יהיו מיצוי כושר ההשתכרות, אולי דווקא בתקופה הזאת, כדי לעודד את שני בני הזוג לצאת לעבודה, בתקופה שבה אנחנו נכנסים עכשיו לאבטלה גדולה מאוד במדינת ישראל? האם תהיה עדיפות למי ששירת שירות צבאי או לאומי בהקצאת המשאבים? אלה שאלות שהן הרבה יותר חשובות בעיניי מאשר אצל מי תשכון הסמכות הזאת. אני יכול לשער מהעובדה שחלוקת הסמכויות תהיה בינך, אדוני השר, לבין השר ליצמן, שככל הנראה – גם מההיסטוריה שאני מכיר, כשהיו שרי שיכון מסיעתך – לא מיצוי כושר ההשתכרות ולא העדיפות לשירות צבאי או לאומי יהיו לנגד עיניכם, אבל אני אשמח שתוכיחו לי שטעיתי. ובהקשר הזה, אני רוצה את הדקה האחרונה להקדיש דווקא – אנחנו נמצאים ערב חג השבועות. כשאתה קורא גם על החג הזה וגם על מה שעומד מאחוריו – צריך להתחיל דווקא מספר דברים ולא ממה שבחג השבועות: "לא יבא עמוני ומואבי בקהל ה' גם דור עשירי לא יבא להם בקהל ה' עד עולם". כך נכתב בספר דברים. ועדיין, תראו איזה פלא, רות המואבייה – אותה מואבייה – היא זאת שמחלציה יוצא לא אזרח מן השורה – דוד המלך. דוד המלך הוא מצאצאיה של רות המואבייה. ואת המגילה הזאת, מתי אנחנו אמורים ללמוד? דווקא בחג מתן תורה, דווקא כשאנחנו לומדים על מתן התורה, אחרי שעשינו את כל ההכנות לעניין הזה. ואנחנו לומדים משפט אחד שאומרת רות לנעמי: "כי אל אשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין עמך עמי ואלהיך אלהי" – בא ללמד אותנו שלהיות חלק מהעם היהודי זה הרבה מעבר לאיזושהי דווקנות כזאת או אחרת. זה קודם כול תחושת הלב, המסירות, השותפות. זה לא, אדוני השר, שביקשו דנ"א, לא מרות המואבייה, ואני מניח שגם לא מדוד המלך, כי אם היו עושים בדיקת דנ"א לדוד המלך היו מבינים מאין הוא הגיע, או איזה משהו יש במקורות שלו. ואתה שואל את עצמך: למה דאגו שדווקא לדוד המלך יהיה את אותו הקשר? דווקא כדי ללמד אותנו שאהבת העם, אהבת הארץ, אהבת האדם, היא משמעותית הרבה יותר מייחוס כזה או אחר, וככה נבנה העם והמדינה. ואני מקווה שאולי גם כאן בסדרי העדיפויות יוגדרו אהבת העם ואהבת הארץ, וגם מי ששירת שירות צבאי והיה מוכן לסכן את חייו למען מדינת ישראל יקבל את העדיפות. אני אשמח לעקוב אחרי זה. מסופקני אם נצליח, אבל אם כן, אני הראשון שיעלה לפה ויגיד: יישר כוח. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. אכן, הקושי הוא כזה גדול שנאמר: "קשים גרים לישראל כספחת" – איזה קושי מדהים, אבל יש אהבה גדולה. בבקשה, חבר הכנסת מיקי לוי, ואחרון הדוברים – חבר הכנסת אחמד טיבי. מיקי לוי – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> כן, זו הרשימה שיש לפניי. צלצלו. צלצלו. מיקי, בבקשה. איזה שר עולה לסכם? אדוני, אתה עולה? אוקיי. בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יש מלא שרים, אין בעיה. יש מלא שרים. פעם זו הייתה בעיה. היום זו לא בעיה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, מכובדיי השרים, חבריי חברי הכנסת, האמת היא שהחוק הנורבגי זה שפל חדש. קשה מאוד לתאר אותו – שפל נמוך יותר מהגובה הנמוך של ים המלח: עלות של 100 מיליון שקלים לקדנציה, בתוספת של כמיליארד שקלים להקמת משרדים מיותרים, וסגני שרים – חלקם חסרי עבודה, חלקם לכלום ושום דבר, וזה בזמן המשבר הכלכלי הכי גדול שידענו לפחות ב-20 השנים האחרונות. ומה אפשר היה לעשות בכסף הזה, אדוני השר? אני אתן דוגמאות. העיר אילת – מעבר למכה שניחתה עליה בעקבות הקורונה, לפני כמה חודשים הכתה בעיר אילת סופה, הכתה בקו החוף, ועשתה נזקים אדירים לעיר אילת. ההערכה היא מעל 100 מיליון שקלים. הממשלה הבטיחה לסייע ולעזור. מאז חלפו כמה חודשים. נכון, היה משבר הקורונה, ונכון, היינו עסוקים, אבל ההבטחות, הסיוע, תחילת הסיוע – אני שומע את ראש העיר אילת, את מאיר הלוי, צועק, זועק: הצילו, לפני שהעיר תתמוטט. אז היה אפשר לקחת מהעלות הזאת של החוק הנורבגי, 100 מיליון שקלים, את אותם 100 מיליון, ולהעביר לעיר אילת – עיר מוכה, שמעל 70% מתושביה מובטלים. הכסף הזה בוודאי ובוודאי היה עוזר לה להשתקם. היה אפשר לקחת את הכסף הזה ולשקם את העצמאים, את העסקים הקטנים והבינוניים, שכשאנחנו מסתכלים לאופק. איננו יודעים מתי הם ישתקמו. הרי העסקים הקטנים והבינוניים הם הקטר הכלכלי של כלכלת מדינת ישראל, ואם לא ייעשה איתם – לא יינתן להם סיוע מהר ועכשיו, הכלכלה, חלילה, תמשיך לקרטע. אפשר, בצידי העסקים האלה, גם את אולמות בעלי השמחה, כדי להחזיר את זה. זהו ענף שמגלגל 7.5 מיליארד שקלים בשנה וניזוק באופן מהותי. חבריי חברי הכנסת ומכובדיי השרים, אם אתם כבר לוקחים משהו מנורבגיה, אז למה לעצור שם? בנורבגיה יש רק 20 שרים. רק 20 שרים. אז גם כשיש רק 20 שרים אפשר לעשות חוק נורבגי. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, מיקי. חברים, חבר הכנסת טיבי. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> ואני מסיים. ובנורבגיה יש קצבת זקנה של 6,400 – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> השר מיכאל ביטון (אומר דברים במרוקאית.) << קריאה >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << קריאה >> זה הוא – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> הוא התחיל, כן. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – ועוד כהנה וכהנה. הייתי מצפה שתיקחו את הדברים הטובים, לא את הדברים הרעים שעלותם כל כך גבוהה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, אדוני. תודה רבה. תודה רבה. חבר הכנסת טיבי – אחרון הדוברים, ואז שר הפנים יסכם. בבקשה, חבר הכנסת טיבי, בוא. שלוש דקות. השר דרעי, אתה מסכם אחרי טיבי? << קריאה >> שר הפנים אריה מכלוף דרעי: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדי השר – אבל אז אני מסתכל ורואה הרבה שרים – מכובדיי השרים, תכנון ובנייה – שמת לב, אדוני השר, שר הפנים, שנשארו כאן חברי הכנסת של הרשימה המשותפת וכולם עלו לדבר, כי זה נושא כואב, כאוב, קריטי, כמעט של חיים ומוות, של בית והרס של בית; של תכנון יישובים; של בית בכפר קאסם – (אומר בערבית: אתמול, ווליד) – שהיום קיבל ארכה רק לחמישה חודשים. רק לחמישה חודשים. יש לנו עמדה לגבי חוק קמיניץ. העמדה הזאת מקובלת על רוב מוחץ של סיעות הבית. התקבלו המלצה והחלטה בוועדת הכספים, בתמיכה של כולם ובתמיכה של שר המשפטים ניסנקורן. לכן, הדרישה הברורה, האולטימטיבית, ההוגנת, צריכה להיות להתקין תקנות, תקנות, לפני ביטול החוק, להתקין תקנות שיקפיאו את חוק קמיניץ, ובמקביל – תכנון ובנייה. אנחנו רוצים תכנון ובנייה. אנחנו רוצים לבנות על פי מפות מוסכמות, לפי החוק, לא נגד החוק, אדוני היושב-ראש. ולכן, אדוני השר דרעי, שמת לב שחבריי, שמכירים אותך יותר טוב ממני, אמרו שהם תולים בך תקווה. << קריאה >> שר הפנים אריה מכלוף דרעי: << קריאה >> גם אתה יכול להגיד את זה. מה קרה? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא קל לי, וזה מאתגר. אבל אני יכול להגיד לך שנחה דעתי מהעברת הסמכויות ממשרד האוצר אליך. זה המקסימום שאני יכול להגיד. << קריאה >> שר הפנים אריה מכלוף דרעי: << קריאה >> המקסימום – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> המקסימום. נחה דעתי. << קריאה >> שר הפנים אריה מכלוף דרעי: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני מנסה ללמוד. ייקח לי זמן. צריך יום לימודים ארוך. << קריאה >> שר הפנים אריה מכלוף דרעי: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> צריך יום לימודים ארוך ללמוד איך לפרגן לך. << קריאה >> שר הפנים אריה מכלוף דרעי: << קריאה >> זה יפגע בתשלום. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אבל האחריות עליך היא אחריות כבדה, גם לגבי חתימה על הסכם גבולות והרחבת גבולות של יישובים – אתה עומד לחתום על כמה יישובים שכבר הגיעו להסכמות – ויש דברים מעודדים של יישובים ערביים ויהודיים שהגיעו להסכמות. למשל אכסאל – יש הסכמות – – – << קריאה >> שר הפנים אריה מכלוף דרעי: << קריאה >> – – – מה קרה בחודש האחרון – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני ואתה עבדנו יחד כצוות – – << קריאה >> שר הפנים אריה מכלוף דרעי: << קריאה >> אבל תסכים, תסכים. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – לגבי קורונה ולגבי פתיחה – – << קריאה >> שר הפנים אריה מכלוף דרעי: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – ופתאום אתה התגלית כשר שמקשיב. אדוני, אני אסיים במשהו עצוב. זה כמה ימים שרקדן מחול וצעיר מבטיח בשם איימן ספיה נעדר, לאחר שנסחף על ידי גלים. הוא ניסה להציל את ידידתו בים ונעדר. מאז צוותים רבים של מתנדבים מנסים לחפש אותו. היו כוחות משטרה רבים – עכשיו דיברתי עם אבו אדהם, האבא שלו, ועם הדוד אבו אחמד ספיה. מאז שהוא נעדר פנינו למשטרה, למפקדי המשטרה, למפכ"ל, כדי להפעיל יותר ויותר מסוקים, וגם צוללנים. בהתחלה גם התקשורת לא כיסתה ממש; מעט מאוד, אולי ערוץ 11. צייצתי ציוץ, ומייד לאחר מכן התחילו להתעניין. היום התקשרו אליי צוללנים יהודים שרוצים להתנדב לחפש אותו לצד המתנדבים והצוללנים מעכו, מג'יסר א-זרקא, מפוריידיס – מכל היישובים – מדיר אל-אסד. מגיע להם שאפו. ואני מקווה – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> ששש, חברים, חברים, מיקי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ליבי עם אימא שלו. אוסאמה סיפר לי על אום אדהם – הוא היה אצלה – ועמיתי חבר הכנסת איימן עודה היה גם בחוף וגם אצל המשפחה. אנחנו מלווים את הנושא הזה, וכולנו תקווה שנקבל בשורות טובות, אבל עד אז צריך להגביר – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – ולהגביר ולהגביר את המאמצים למצוא – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – את איימן. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אמן, אמן, אמן. תודה רבה, אדוני. << נושא >> הודעת הממשלה על העברת שטחי פעולה ממשרד למשרד << נושא >> << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> שר הפנים, אתה תדבר, בבקשה. תסכם. אתה? << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> כן. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להודיע, בהתאם לסעיף 9(א)(11) לחוק הממשלה, התשס"א–2001, על החלטתה של הממשלה, בהתאם לסעיף 31(ד) לחוק-יסוד: הממשלה, להעביר את שטחי הפעולה ממשרד למשרד כמפורט להלן: א. להעביר את שטח הפעולה התכנון והבנייה, לרבות מינהל התכנון ולשכות התכנון המחוזיות, למשרד הפנים; ב. בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף 2(א) להחלטה, במסגרת העברת שטח הפעולה כאמור יועברו ממשרד האוצר למשרד הפנים בין השאר ביצוע פעולות לפי חוק התכנון והבנייה, חוק הליכי התכנון והבנייה להאצת הבנייה למגורים (הוראת שעה), התשע"א–2011, וחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה), התשע"ד–2014; ג. יובהר כי האמור בסעיפים 2(א) ו-(ב) להחלטה לא חל על תחום הפעולה של אכיפת דיני התכנון והבנייה, לרבות היחידה הארצית לאכיפת דיני תכנון ובנייה ממשרד האוצר, שיישאר בתחום הפעולה של משרד האוצר. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אפשר לעבור – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> הודעתו של השר אמסלם זאת הודעה בלבד. אין הצבעה. << נושא >> הודעת הממשלה על העברת סמכויות משר לשר << נושא >> << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אנחנו מצביעים על הודעת הממשלה בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה. קדימה, אני מבקש מכולם לשבת. בבקשה, מי בעד ומי נגד? הצבעה מס' 6 בעד הודעת הממשלה – 48 נגד – 18 נמנעים – אין הודעת הממשלה על העברת סמכויות משר האוצר לשר הפנים נתקבלה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> 48 בעד, 18 מתנגדים, אפס נמנעים. אנחנו מוסיפים לפרוטוקול את חבר הכנסת איתן גינזבורג. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי חבר הכנסת מיקי מכלוף זוהר ביקש להסיר את שמו מהצעת חוק הפסקת תשלום קצבה מאוצר המדינה לחבר כנסת (תיקוני חקיקה), התש"ף–2020, שמספרה פ/287/20. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. אני מבקש להוסיף את חבר הכנסת מיקי לוי להצבעה הקודמת. << הצח >> הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון) << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1307).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חברים, אני מבקש, אנחנו ממשיכים בסדר-היום, אנא. אנחנו עוברים להצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון), לקריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק סגן שר האוצר חבר הכנסת יצחק כהן. יעלה כבודו. בבקשה, אדוני. << דובר >> סגן שר האוצר יצחק כהן:<< דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חברים, אני מבקש שקט בצד שמאל של המליאה. אנא מכם. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> – – הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון) – כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חברי הכנסת הנכבדים, תיקון חוק-היסוד שמובא כאן היום נועד לאפשר לממשלה להרחיב את התוכנית הכלכלית להתמודדות עם משבר הקורונה. בנגיף הקורונה נדבקו בישראל יותר מ-16,000 חולים ונפטרו, לצערנו הרב, כ-280 איש. קצב ההדבקה אומנם נבלם בישראל, אבל המחלה ממשיכה להתפשט בכמה מדינות בעולם, ומספר החולים עומד על יותר מ-5.5 מיליון בני אדם. רבותיי, כולנו יודעים שהקורונה היא לא רק אירוע בריאותי חריג אלא משבר כלכלי מהגדולים שידעה המדינה, ואולי הגדול ביותר ביניהם. בתקופות אלו המשק והציבור כולו נושאים עיניהם לממשלה ולכנסת – לריבונו של עולם, קודם כול – להוביל מדיניות אחראית, שתשמור על הבריאות, תתמוך בעובדים והעסקים שנפגעו מהמשבר וגם תסתכל קדימה ותניח את התשתית ליציאה מהמשבר ולחזרה לצמיחה במשק. הצעת החוק שלפניכם מגדילה את מסגרת ההוצאות של הממשלה לשנת 2020 בהיקף של כ-15 מיליארד שקל עבור הנושאים האלה: תוכנית לעידוד התעסוקה – תוכנית חדשה למתן מענקים בסך אלפי שקלים לתמרוץ החזרת עובדים על מנת להוריד במהירות את שיעור האבטלה במשק, בעלות כוללת של מיליארדי שקלים; בנוסף, אנו משקיעים בהכשרות מקצועיות כדי לסייע להחזיר כמה שיותר אנשים לשוק העבודה; אנחנו מסייעים למשרד החינוך, שנערך לקיים לימודים בתקופת החופש הגדול, בתגבור הסעות ובסיוע לרשויות מקומיות חלשות שמתמודדות עם המשבר; הקמת קרן הלוואות ייעודית בהיקף של 4 מיליארד שקל לסייע לעסקים הפועלים בענפים עם סיכון גבוה במיוחד, שלא ישובו לפעילות סדירה בתקופה הקרובה בשל מאפייניהם הייחודיים; הקדמת שחרור כספי פיקדון לחיילים משוחררים בהיקף של יותר מ-2 מיליארד ש"ח, אדוני היושב-ראש; תוכנית להאצת המשק שכוללת חיבור עסקים לתשתיות, שירותי בריאות דיגיטליים וקידום אמצעי תשלום מתקדמים ותמיכה בהייטק. אנחנו מגדילים קרן ההלוואות בערבות מדינה לעסקים קטנים ב-4 מיליארד שקל. הקרן קיבלה יותר מ-60,000 בקשות והזרימה אשראי למשק בהיקף של 10 מיליארד ש"ח, ובעקבות הביקושים הגדולים אנחנו מרחיבים אותה. היכולת שלנו להעניק את הסיוע הזה נובעת בראש ובראשונה מכך שבשנים האחרונות, בסייעתא דשמיא, הצלחנו לצמצם את יחס החוב תוצר עד לכ-60%, מה שאפשר לנו מרחב פעולה חשוב בזמן המשבר. לפי התחזיות אנחנו צפויים לסיים את המשבר עם עלייה משמעותית ביחס החוב–תוצר. כדי לשמר את היכולת להגיב על המשברים הבאים שיבואו, הממשלה מתכוונת לחזור כבר בשנה הבאה למדיניות פיסקלית אחראית ולהניח את היסודות לשוב ולהפחית את החוב וליצור מרחב פעולה לאתגרים הבאים של מדינת ישראל. כדי שנוכל לתת את הסיוע הנדרש למשק בהקדם האפשרי, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד שר האוצר, אנחנו מבקשים מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה הראשונה ולהעבירה לוועדת הכספים להכנה לקריאה השנייה והשלישית. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. אנחנו עוברים לדיון. זו הצעת חוק לקריאה ראשונה. חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת מיקי לוי. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אדוני סגן השר, במקרה הזה, אתה יודע, אי-אפשר לספר סיפורים. המציאות ברורה. כולם רואים הכול – כולם רואים באיזה מצב נמצא המשק הישראלי. לצערי אני רואה את זה כבר למעלה מחודשיים. למעלה מחודשיים, מרגע שפרץ המשבר הזה והיה ברור שהוא הרבה יותר משבר כלכלי מאשר משבר בריאותי, דרשתי מממשלת ישראל לבוא ולהניח תוכנית, להגיד מה הולכים לעשות. ואתם יודעים איך עבדו בחודשיים באלה? בהודעות לעיתונות, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חברים, אני מבקש שקט. חבר הכנסת אחמד טיבי – לבביות פורצת. בבקשה, אנא מכם, שבו, אל תפריעו. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז זה יפה לבוא ולבקש תוספת תקציב וזה ראוי, אבל חבל, אדוני סגן השר – ואולי אדוני השר ירצה להתייחס לכמה מתוך אותם 80 מיליארד שקל שדיברתם עליהם באמת נוצלו ובאמת הגיעו לשטח. תבדקו כמה עמותות מהעמותות שהבטחתם להן – ישב מנכ"ל משרד האוצר בוועדת הכספים, ראש הממשלה הבטיח; אמרו: לא יהיה מצב שהעמותות יקרסו, אנחנו נדאג להזרים להן את הכסף. רק בשבוע שעבר, ביום חמישי שעבר, סגן החשב הכללי, בדיון בוועדת הכספים, שואלים אותו מה הביצוע לגבי הסיוע לעמותות – אפס. זאת הדוגמה בדיוק לכל התוכנית, שפשוט לא קיימת. אין פה תוכנית. מכבים שרפות. מישהו שצועק – אומרים: אוקיי, ניתן לו איזה סכום כסף ונשתיק את הצעקה. אין שום מבט לגבי איך פותרים את המשבר הזה, איך מתמודדים באמת עם המשבר הזה. אני חייב לומר שהדבר הגרוע ביותר הוא המילה של הממשלה הזאת; היכולת שלה לשחרר הודעות לעיתונות ומסיבות עיתונאים מפוארות בערב על סיוע שכביכול יגיע ולהיעלם למוחרת בבוקר כאילו לא היה שום דבר. אתה יודע, אדוני סגן השר, אנחנו ביקשנו קרן הלוואות לעסקים בסיכון. כבר לפני חודש וחצי הבטיחו לנו שהקרן הזאת תגיע – החשב הכללי בכבודו ובעצמו. שר האוצר היוצא אמר בסוף חודש אפריל: תוך ימים אנחנו עושים קרן לעסקים בסיכון. אגב, הכסף המיועד לקרן הזאת הוא בתוך החוק הזה שאתם מביאים, רק מה? בוא אני אגלה לך סוד: עסק שהיה בסיכון בחודש מאי ועסק שהיה בסיכון בחודש אפריל ובחודש מרץ, לא בטוח שהוא עדיין יהיה קיים בחודש יוני. העסקים האלה נסגרו. אותם עובדים שיצאו לחל"ת – ואני מדבר על מאות אלפים – לא יהיו להם מקומות עבודה לחזור אליהם בחודש יוני ובחודש יולי. העיר אילת, העיר טבריה, נתניה – רשויות שההכנסה שלהן מושתת לא מעט על תיירות – שום פתרון, שום תוכנית. אז הינה, אני אומר לכם את זה פה, אני אומר לך את זה, אדוני השר, ואני אומר לכם את זה חברי הקואליציה: החוק הזה, בקריאה ראשונה אנחנו נתמוך בו, שיעבור, שיעבור. צריך את התקציב הזה כדי להשתמש בו, אבל תשימו תוכנית איך אתם הולכים להשתמש בו, כי עד עכשיו – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> סליחה, אדוני. אני מבקש, חבר הכנסת ביטן, תודה. תודה רבה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ישיבת מזכירות ליכוד הייתה למעלה. אני אומר לכם לגבי התוכנית, חבריי חברי הכנסת וחבריי השרים: עד עכשיו ניסיתם להתמודד עם המשבר הזה, שהוא כמו שרפה משתוללת כשהמשק בוער – במקום עם סופר-טנקר שיכבה את השרפה פרסתם טפטפות; כל פעם סגרתם איזה חור ואמרתם שאולי זה יפתור את הבעיה. אני מודיע לכם שבלי תוכנית אסטרטגית שתונח בין הקריאה הראשונה לקריאה השנייה והשלישית ושתהיה מקובלת עלינו – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – ושנראה שדואגים שם גם לעמותות, גם לעצמאים, גם לעצמאיות וגם לעסקים הקטנים, אתם לא תוכלו להעביר את זה בקריאה שנייה ושלישית. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת מיקי לוי. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, שרים נכבדים, חבריי חברי הכנסת, אני באמת לא יודע מאיפה להתחיל. כל כך הרבה קלקולים. איפה שאני אשים את האצבע על המפה – הכול יהיה בול, בינגו. אז עכשיו מה? כל המשק בחוץ קורס; הבטחות על הבטחות – העמדה של קרן מיוחדת לעסקים בסיכון. לפני חודש ימים ביקשנו להעמיד את הקרן הזאת. ראש הממשלה הבטיח, החשב הבטיח, השר הבטיח, כולם הבטיחו, ואותם עסקים קטנים ובינוניים שהם נקראים בסיכון לא קיבלו שקל אחד. שמעתי את זעקת המסעדנים. אמרו להם לפתוח, אבל אם הם פותחים היום, שלושה ימים לפני סוף החודש, הם לא מקבלים את הסיוע עבור העובדים שלהם, אז היום, לפחות על פי מה ששמעתי ברדיו מהמתראיינים, חלקם החליטו לסגור. עכשיו, אדוני, תאמין לי, אדוני, אני לא מבין מדוע אתם עוצרים את כל המינויים לשישה חודשים. מה, נגמרה העבודה במדינה? אין צורך למנות את האנשים כדי שיבצעו את תפקידם? ולמה ברשויות המקומיות? אדוני שר התיירות, אתה היית ברשות מקומית. אם צריך לשים סמנכ"ל או ראש אגף. למה לעצור את זה? מה עניין שמיטה להר סיני? אתם לא רוצים למנות פה, אתם רוצים לראות אם הממשלה הזאת מתפרקת או לא ורק בעוד שישה חודשים להחליט אם ממשיכים הלאה? בסדר, זה עניינכם. אבל למה ברשויות המקומיות? ולמה לא דירקטורים ברשויות הממשלתיות? למה? בשביל מה לעצור את המהלכים האלה, שהם כל כך חשובים? הרשויות המקומיות זה מאוד מאוד חשוב. למה מועצת תאגיד השידור הציבורי, חוץ מנציג אחד כולם מושבתים מנציגים? למה? אני לא מבין את זה. במקום שהממשלה הזאת, שהגדירה את עצמה כממשלת חירום, תתחיל לעבוד, היא מתעסקת בהקפאת עבודה של ועדת שרים לחקיקה ובהקפאה של מינויים בכירים. מה, ועדת שרים לחקיקה, אין צורך שהיא תעבוד? אין צורך בחוקים? מילא, אתם לא רוצים להעביר חוקים של האופוזיציה – לא צריך, אל תעבירו. אבל יש חוקים שחייבים כדי להמשיך ולקיים את המדינה הזאת. במקום לפשט הליכים מקימים ממשלה מפלצתית, מנופחת, שתוסיף עוד ביורוקרטיה ותסרבל את עבודת הממשלה. הממשלה האיומה הזאת מקימה עוד משרדי ממשלה, מעבירה רשויות, אגפים, סמכויות. ייקח לכם שנה בכלל להבין מי נגד מי: זה העביר לזה, זה העביר לזה – אי-אפשר להתאפס. אף אחד לא יודע מה הגבולות שלו. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, אדוני. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אגפים, סמכויות ממשרד למשרד לפי אינטרסים ציבוריים. ייקח לכם איזה חצי שנה עד שנה להתאפס. בהצלחה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, אדוני. תודה רבה. חבר הכנסת אלכס קושניר, ואחריו – חבר הכנסת אלי אבידר. היות שאישרו סגנים, אז מזכירת הכנסת, אני אבקש שיגיע מישהו. תודה. בבקשה, כבודו, שלוש דקות. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי השרים, חברי הכנסת, איזה כיף, יש פה הרבה שרים סוף-סוף, אפשר לדבר אליכם. אני רואה שכל חוק שאנחנו מעלים פה לדיון זה בעצם עוד חוק שמבטא את מה שהיה כתוב בהסכמים הקואליציוניים. אז אמרתי: אוקיי, אני חייב לקרוא מה כתוב שם. התחלתי באמת לקרוא ועברתי כמעט על כולם. אני לא יכול להגיד לך שקראתי כל שורה ושורה, אבל קראתי הרבה. יש רק נספח אחד, נספח ד' בהסכם הקואליציוני בין הליכוד לבין יהדות התורה, שמדבר על משהו ספציפי וקונקרטי, כולל זמנים ותקציבים. אני אקריא, ברשותך: "הרשות לפיתוח המגזר החרדי. תוקם במשרד התחבורה תוך פרק של 45 ימים רשות לפיתוח המגזר החרדי". אני עובר פה על הסמכויות. שים לב מה כתוב בסוף, אדוני היושב-ראש: "הממשלה או ועדת השרים המיוחדת לעניין זה, תקבע תוך 90 ימים תוכנית לאומית אסטרטגית לפיתוח המגזר החרדי והסרת חסמים". אני עובר עוד כמה שורות למטה: "לרשות יוקצו באופן מיידי, לצורך שלבי הקמתה, תקנים שיאוישו במהירות אפשרית ויוענק לה התקציב הנדרש לצורך ביצוע תפקידה". זאת אומרת שעל רקע משבר הקורונה אין לנו צורך במטה שיטפל בעצמאים, ואין לנו צורך במטה שיטפל בשכירים שיישארו ללא עבודה, אבל הצורך הדחוף ביותר זה להביא תקנים ותקציבים לרשות חדשה לפיתוח המגזר החרדי. במקביל, היום שמענו שיש רשות אחרת, המוסד לביטוח לאומי, ששם מחליטים לקצץ תקנים. זאת אומרת, המוסד שהיה אמור לטפל בכל הציבור מקוצץ, וקמה פה רשות חדשה שאמורה לטפל במגזר מסוים. אני לא אומר שלא צריך לטפל במגזר הזה – כמובן שכן – אבל צריך לטפל בכלל המגזרים. לכן אני מאוד מפקפק ביכולת גם של שר הפנים וגם של שר השיכון לטפל בכולם ולא רק במגזר החרדי. גם כאן אנחנו רואים מה סדר העדיפויות של הממשלה. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת אלי אבידר, בבקשה. אחריו – חברת הכנסת תמר זנדברג. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מאז חזרתו של נתניהו לשלטון בשנת 2009 הוא נוהג כמי שאיבד את הבלמים, והוא אינו בוחל בדבר על מנת לשמר את שלטונו. הוא הפך את מה שאסור בחוק למותר בעבורו והעמיד את עצמו מעל מערכות המשפט והחוק במדינת ישראל. מאז שנת 2015 נתניהו אינו בוחל בהתקפה חסרת מעצורים כלפי כל מי שאינו סר למרותו. חברי כנסת של הליכוד שהעזו בשבוע שעבר שלא להגיע לבית המשפט – השמיצו אותם, פגעו בהם, קיללו אותם, איימו עליהם. הם זכו לקיתונות של זעם והכפשה שלא ראו כמותם. לנתניהו מותר הכול. הוא דוגל בתפיסה של לנצח בכל מחיר, גם אם פוגעים, מכפישים ועוברים על כל חוק אפשרי, או כפי שצוטט אחד מיועציו: ננצח ואחרי זה נתנצל. זהו נתניהו, שדורס כל כלל והלכה, ומקיים מסיבת עיתונאים בבית המשפט בניגוד למקובל, ותוקף את מערכות שלטון החוק, המשטרה והפרקליטות ואת כל העולם שלא סר למרותו כאחרון העבריינים. נתניהו הוא לא יושב-ראש הליכוד, אלא כיום הוא עומד בראש תנועה שנושאת את שמו, וקוראים לה "תנועת הביביזם". ויש לתנועה הזאת מעריצים, ויש לה מהדהדים, ויש לה גם קומיסרים שדואגים שהכול נעשה כדברו, אמן. וזה מזכיר לי נשכחות מארץ מולדתי מצרים. שם שלט נשיא משנת 1954 עד 1970, והוא זכה למעמד של אליל ולתנועה פוליטית שנשאה את שמו. זה היה גמאל עבד אל-נאצר, שעל שמו נקראה "תנועת הנאצריזם". בדומה לתנועת הביביזם, גם לנאצריזם לא היו קווי יסוד ברורים, ואלה השתנו לפי מה שהורה נאצר בשלבים המסוימים של חייו. במדינת ישראל מודל 2020 לראש תנועת הביביזם מותר להשתלח המשטרה, בפרקליטות, ביועמ"ש ובבתי המשפט. לראש תנועת הביביזם מותר לשגר את איש התקשורת יעקב ברדוגו לאולפני הטלוויזיה, להטיל דופי ביושרה ומקצועיותה ראשת הרכב השופטים במשפטו של נתניהו ולטעון שהיא נמצאת במצב בעייתי. למה? כי היא קשורה לעורך דין שידוע כמתנגד נתניהו. אדוני היושב-ראש, נאצר ותפיסת הנאצריזם הרסו את מצרים, דרדרו אותה לתהומות, ועד היום היא אינה מצליחה להשתקם. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> חברותיי וחבריי חברי הכנסת, הביביזם – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> – – – הבנו, הבנו, לא צריך – – – << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא משנה, תן לו להפריע, תן לו להפריע, זה מה שיש לו. חברותיי וחברי הכנסת, הביביזם הוא הנאצריזם החדש, והוא יהרוס את יסודות הדמוקרטיה ושלטון החוק במדינת ישראל עד שכולם יסורו למרותו ולגחמותיו. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, אדוני. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מייד. הביביזם ינצח במדינת ישראל אם שוחרות ושוחרי הדמוקרטיה יתעייפו וירימו ידיים – ואנחנו לא נרים ידיים, כי אין לנו ארץ אחרת. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חברת הכנסת תמר זנדברג, גברתי, בבקשה. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. לדעתי, זה החוק הראשון שהכנסת כאן מצביעה עליו מיום הבחירות ב-2 במרץ 2020 שעוסק בתוכן, במהות. עד עכשיו עסקנו רק בעניינים הפנימיים – ואני לא רוצה להגיד מילים גסות – של הממשלה והקואליציה: נורבגי, ורוטציה, וסמכויות, והעברה, ולשגע את כל המדינה עם החינוך הפורמלי והבלתי-פורמלי – לאן הוא עובר, וחזרה – מינהל התכנון, הלוך וחזור, משרד המים, ההשכלה וכו' וכו'. עכשיו הגענו לעסוק במשבר הכלכלי החריף, וכבר ברור לנו לחלוטין שמשבר הקורונה הוא קודם כול משבר כלכלי וחברתי, אפילו לפני שהוא משבר בריאותי – למזלנו מהצד של הבריאותי אבל לאסוננו מהצד של המשבר הכלכלי והחברתי. אני רוצה להגיד לך, אדוני היושב-ראש, שיש בתוכנית הזאת, בחוק המוצע, בתוכנית הכלכלית, הגדלת גירעון. ימות המשיח. הממשלה, ממשלת הימין, גם הימין הכלכלי, הבינה שצריך לעשות צעדים כלכליים לטובת האזרחים, לטובת המשק. ואני רוצה לומר שבהגדלת הגירעון אני תומכת, תומכת בהגדלת הגירעון, ולמרות זאת לא אוכל להצביע בעד ההצעה הזאת ובעד החוק הזה, קודם כול כי בצעדים שמוצעים כאן – לרבות הגדלת הגירעון, לרבות הטיפול בעסקים הקטנים והבינוניים והמון דברים שבאמת משוועים לסיוע ממשלתי – הדברים מתוקנים בהיקף לא מספק ובהרחבה לא מספקת שלא מתחילה אפילו להתמודד עם המשבר החריף שאנחנו נמצאים בו. צריך לדעת, אדוני היושב-ראש, שיש הרבה שבשבועות האחרונות ובחודשים האחרונים פתאום גילו את האור; פתאום הבינו שהממשלה חייבת, וזה תפקידה, ובדיוק בשביל רגעים כאלה – אגב, לא רק במשבר; גם בשגרה – חייבת להתערב וחייבת לתת גב ולתת כתף ולתת רשת ביטחון לאזרחיה, בין שמדובר על מערכת הבריאות – שראינו כמה חרדה הייתה שמא מערכת הבריאות המדוללת והמיובשת לא תצליח להתמודד עם משבר הקורונה, עם המשבר הבריאותי – וגם מערכות הרווחה, התמיכה בעצמאים, החינוך. כל המערכות הממשלתיות האלה בסופו של דבר נסמכות על כסף ממשלתי שיתמוך בהן. אם נשאיר ליד הנעלמה לטפל בזה זה לא יצליח, זה לא יעזור. אבל ברגעים כאלה של משבר זה לא קורה לבד. אין איזה אסימון שנופל ופתאום: אה, מעכשיו נעבור למדיניות סוציאל-דמוקרטית מרחיבה וניתן שירותי בריאות וחינוך. זה לא קורה לבד. רגע של משבר יכול ללכת לשני הכיוונים – הוא יכול ללכת לניו-דיל ולהבנה מרחיבה של הצורך לטפל בשירותים החברתיים והכלכליים, והוא יכול ללכת לצד השני. כאן יש סכנה רצינית – אני כבר מסיימת – כאן יש סכנה רצינית שבמדינת ישראל זה ילך לצד השני: שאנחנו נראה קיצוצים במקום הרחבה; שאנחנו נראה פגיעה בשירות הציבורי, בעובדי המדינה, בשירותים החברתיים שיינתנו שלא רק שלא יחסנו את המשק לקראת הגל השני אלא יותר מזה – ידלדלו אותו וייבשו אותו בשוטף. זו סכנה משמעותית שצריך לעצור אותה, ואת זה אפשר לעצור רק עם תוכנית חברתית-כלכלית מרחיבה, שתכיר באחריות המדינה לשירותים החברתיים והכלכליים, ולא להפך – לא בתוכנית כמו זו שמובאת לנו כרגע. תודה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. לפני שאני מזמין את הדובר הבא, אני רוצה להודות לחבר הכנסת מאיר כהן, ששימש כסגן יושב-ראש הכנסת. תודה רבה, חבר הכנסת מאיר כהן. אנחנו עוברים לחברת הכנסת קרן ברק; עידן רול – לא נמצא; עפר שלח – איננו; חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה – לא נוכח. חבר הכנסת מתן כהנא, בבקשה, עד שלוש דקות, אדוני. << דובר >> מתן כהנא (ימינה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו שומעים בזמן האחרון שמתרקמת איזו עסקה לשחרור מחבלים, ואני מאוד מאוד מודאג מהעסקה הזאת, כי אנחנו יודעים שחצי ממשוחררי עסקת שליט חזרו לעסוק בטרור. אנחנו יודעים שיש עשרה יהודים שנרצחו על ידי משוחררי עסקת שליט. רק בחודש הקרוב יש אזכרה לארבעה מתוכם. אני לא מצליח להבין למה יש צנזורה על פרטי העסקה הזאת, מה מנסים להסתיר מאיתנו לקראת העסקה המתרקמת. עכשיו אני רוצה שתדמיינו את הסיטואציה הבאה: נניח שהחמאס היה בא אלינו ואומר: מדינת ישראל, תבחרו באופן אקראי שניים עד ארבעה אזרחים ממדינת ישראל, תוציאו אותם להורג, ואחרי שתעשו את זה אנחנו נשחרר את כל החטופים שיש אצלנו. האם היינו עושים את העסקה הזאת? אבל בפועל זה מה שקורה. הרי אם נשחרר מחבלים, הם יחזרו לעסוק בטרור, הם ירצחו עוד יהודים, עוד ישראלים, ובעצם זה מה שאנחנו עושים – אנחנו בוחרים עכשיו באופן אקראי אזרחי מדינת ישראל ומוציאים אותם להורג. חייבים לעצור את הטירוף הזה של שחרור מחבלים בעסקאות עם החמאס. אסור בשום פנים ואופן לעשות את זה. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה לך. חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, עד שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> (אומר בערבית: תהיה בריא.) כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, האמת היא שבחוקים להצלת המשק ולעזרה לאזרחים היינו רוצים להיות חלק, ודווקא אלה היו יכולים להיות חוקים שאנחנו מצביעים בעדם גם אם אנחנו באופוזיציה, רק שצריך להאמין שזוהי מטרתו האמיתית של כל חוק שבא לכאן. לפני שעות ספורות התחלנו עם החוק הנורבגי, שהוא לא חוק, קודם כול, והוא גם לא נורבגי, רק שכדי שהשם שלו ישכנע, המומחה הגדול לשיווק עליביבי והממשלה שלו החליטו לקרוא לו "החוק הנורבגי", כשאין לו שום קשר לא לחוק ולא לנורבגי. זה דבר שנמצא דווקא בכמה מדינות מתוקנות בעולם. היינו מאוד רוצים, אנחנו דווקא היינו יכולים לשקול בצורה רצינית את החוקה הנורבגית כולה כדבר שמבוסס על זכויות אדם, ויש לפחות במדינה חוקה דמוקרטית ונורמלית – אולי החוקה השנייה באורך החיים שלה; מ-1814 קיימת החוקה הנורבגית – רק שמה שהובא לנו היום הוא עוד המשך לתהליך הלגליזציה לקומבינה שעשו כחול לבן והליכוד, שמאבד את ההיגיון הבסיסי. היום ניסה מאוד קשה חבר הכנסת שפע להסביר לנו מה ההיגיון שלה, רק שהיא בכלל לא באה לפי ההיגיון שהוא דיבר עליו. הוא רצה לשכנע אותנו שהיא יכולה לייעל גם את עבודתם של השרים וגם את עבודתם של חברי הכנסת, וזה דווקא יכול להיות רעיון טוב לדיון, רק שדברים כאלה נעשים לפני הבחירות. לא אומרים דברים אחרים לבוחרים לפני הבחירות – אומרים כמה נתניהו מושחת, ושרוצים להחליף אותו, ושלא מעוניינים לכהן תחת ראש ממשלה עם כתבי אישום וכו' – ואז נכנסים לממשלה ובאים עם כל הרעיונות המבריקים איך להרחיב את הממשלה, לעשות אותה הממשלה הכי גדולה בעולם, ולהמשיך להיות חלק מהשחיתות. כי בשביל השוחד שאולי הוא קיבל, אולי לא קיבל, ראש הממשלה – את זה אני מאוד מקווה שנדע בבתי המשפט, אם הוא ייתן להם להמשיך להתקיים – מספיק אחד, מספיק שניים, מישהו שנותן שוחד ומישהו שלוקח; אבל כדי שמישהו חשוד בשוחד, מרמה והפרת אמונים יהפוך להיות ראש ממשלה, לזה צריך רוב בכנסת, לא מספיקים שניים ולא מספיקים שלושה. צריך מעל ל-60 חברי כנסת, וכשהם הופכים להיות חלק מהמשחק, באופן בלתי נמנע המשחק הזה משחית את כולם. אי-אפשר להיות חברים שלו ולהתעלם מכל התיקים שיש לראש הממשלה. אנחנו היינו מאוד רוצים להיות בעד חקיקה שהיא טובה למשק, טובה לציבור, טובה להצלת העסקים, רק שלצערנו אנחנו פשוט לא מאמינים למי שמוביל את המדינה ואת המדיניות הזאת. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה לך. תודה רבה. חברת הכנסת מיכל שיר סגמן – איננה; חבר הכנסת אוסאמה סעדי – איננו; חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' – איננו. חברת הכנסת היבה יזבק, בבקשה, עד שלוש דקות. << דובר >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, האמת היא שקשה לי להתחיל כל נאום בעניין הנדון לפני שאני מתייחסת לעניין של הבחור הנעדר, הרקדן, רקדן המחול העולמי, המוכשר, איימן ספיה, שפשוט טבע בים ביום ראשון ב-11:00, ועד היום אין לנו מושג מה קרה איתו. אני פשוט מנסה לחשוב על האימא המודאגת, האימא העצובה, המשפחה העצובה, המאוד-מודאגת, שיושבת ומחכה שיקרה איזה נס והם יראו את הילד, את הבן שלהם, מחדש. באותו זמן אני מאוד גאה לראות עשרות מתנדבים ומתנדבות עומדים על חוף הים, מחפשים, עושים את החיפושים בעצמם בים, כדי למצוא את איימן. למה? כי פשוט מאוד המשטרה לא עושה את התפקיד שלה. פשוט מאוד הרשויות שאמורות לעשות את התפקיד לא עושות את התפקיד שלהן. אנחנו רואים וצופים שהם לא נמצאים שם, פשוט. יש התגייסות של עשרות מתנדבים שהגיעו לשם משעות הבוקר למשך 24 שעות כדי לנסות ולחפש אותו ברצינות. ולמה לא מחפשים אותו ברצינות? רק כי קוראים לו איימן. אילו קראו לו משהו אחר אז אולי היינו כבר מוצאים אותו. זה מאוד מאוד מאוד מצער. ואני מכאן פונה שוב לשר לביטחון פנים לחזק ולהעצים את החיפושים. אנחנו רוצים את איימן בחזרה, למשפחה יש זכות לקבל את הבן שלה בחזרה, לאוהבים שלו, לאוהדים שלו, לקהל שלו, ואנחנו מבקשים שיתייחסו אליו כאל בן אדם לפני הכול. ובעניין החוק המוצע, אני רק אגיד בשתי מילים, בזמן שנותר: את הזעקה של בעלי העסקים, את הזעקה של הסטודנטים, את הזעקה של הנשים, את הזעקה של כל המוחלשים במדינה הזאת אנחנו זעקנו לאורך כל תקופת הקורונה. אף אחד כאן לא שמע. אף אחד כאן לא שמע. הם לא רצו לשמוע. מי שצעק יותר קיבל, ומי שלא היו לו האמצעים לצעוק ולהשמיע את הקול שלו, לצערנו, אף אחד לא התייחס אליו. אנחנו דורשים שתהיה באמת התייחסות ותוכנית הוליסטית, כוללת, לצאת מהמשבר הכלכלי הנוכחי, ולא פירורים כאן ושם. חוץ מזה, צריך אמון בכל צעד שהממשלה צריכה לעשות כלפי האוכלוסיות המוחלשות והנזקקות האלה, אשר נפגעו עמוקות מהמשבר הכלכלי שחל בעקבות הקורונה, וכמובן שאמון זה אין לנו בממשלה הנוכחית. תודה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אורלי פורמן, בבקשה. עד שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שר העבודה, הרווחה והעניינים החברתיים, איציק – ובועז – אני פונה אליך. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אליי או אל איציק? כי אני תומך בך. << דובר_המשך >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לא, לאיציק. אמרתי: שר העבודה, הרווחה והעניינים החברתיים. לכבוד הוא לי לברך אותך. חברים, איציק היה תלמיד שלי בבית הספר התיכון. הייתי מנהלת שלו. לכבוד הוא לי לברך אותך. זו התרגשות גדולה, גאווה גדולה. יישר כוח גדול והמון הצלחה. הדברים שאני הולכת לומר, איציק, קשורים לתחום המשרד שלך. אני אקדיש את הדברים שלי למאיה וישניאק בת ה-22, זיכרונה לברכה, שנרצחה לפני כעשרה ימים על ידי בן זוגה. זו לא הפעם הראשונה שהנושא של רצח נשים בידי בני זוגן עולה במקום הזה, מעל הפודיום הזה. חברים, הקשיבו היטב לנתונים: מאז 2011 נרצחו 176 נשים על ידי בני זוגן. השנה, עד אמצע השנה, נרצחו כבר תשע נשים. מאז תחילת משבר הקורונה והבידוד החברתי יש עלייה בדיווח על אלימות כלפי נשים בפרט ובמשפחה בכלל. מספר הפניות עלה בכ-660%. העלייה מתבטאת במספר התיקים שנפתחים במשטרה על אלימות בין בני זוג, בעלייה דרמטית בפניות למוקד הרווחה ובעלייה בפניות לקווי הסיוע שמפעילות עמותות. כל הנשים הללו נתונות תחת איום מתמיד לביטחון האישי שלהן ולחייהן. כל אלו נמצאות בסיכון הכניסה לסטטיסטיקה המרה של אותן נשים שנרצחו בידי בני זוגן. הממשלה הזאת צריכה לקחת אחריות ולממש את התוכנית הלאומית למיגור האלימות כלפי נשים, כפי שקבעה כבר ב-2016. אז רבותיי, לפחות הפעם תקצו את התקציב הראוי לטיפול מהותי ושורשי בנושא כאוב זה, כי אנחנו לא מוכנות לקבל זאת עוד. רק אתמול התוודענו לתקציב העתק שיהיה מושקע בלשכת האח התאום של ראש הממשלה, ראש הממשלה החלופי. תוסיפו לזה נסיעות לחו"ל והוצאות אבטחה – בלי למצמץ, ההוצאה המינימלית תהיה 115 מיליון שקלים, תקציב שהושג בהינף יד כדי להקים את ממשלת את משחק הכיסאות הזאת, בעוד שבמשך ארבע שנים לא הצליחו למצוא 50 מיליון שקלים בעבור התוכנית הלאומית למיגור אלימות כלפי נשים. היום פרסמה ממשלת החירום קיצוץ של 3.6 מיליון במשרד הרווחה; קיצוצי תקנים בביטוח הלאומי; קיצוץ של 4.3 מיליון שקלים במשרד הבריאות. אין גבול לטירוף, רבותיי. אז במקום להיות טרודים בגודלו ובתקציבו של משרד ראש הממשלה החלופי, כדאי שתהיו טרודים יום ולילה במניעת רצח האישה הבאה – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – רצח שניתן למנוע אם רק תושקע המחשבה בתקציב הראוי לכך. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני מייחלת לכך שהממשלה הזאת תילחם על חייהן של נשים רבות שעוד נמצאות בסכנה כדי למנוע את הרצח הבא לפחות כמו שנלחמו על תיקים ותנאים, שלא נגיע לנרצחת ה-177. תודה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עופר כסיף. נא להקפיד על זמנים. שלוש דקות זה שלוש דקות. עד שלוש דקות, אדוני, בבקשה. << קריאה >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> רציתי לברך את השר, לא ידעתי שהוא יהיה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הזכירה קודם חברת הכנסת פרומן, ואני רוצה לחזק את הדברים שהיא אמרה. אנחנו נמצאים – אולי בניגוד למה שחושבים רבים, אנחנו לא נמצאים בסוף משבר הקורונה. במידה מסוימת אנחנו נמצאים בתחילת המשבר. אנחנו רק עכשיו נתחיל, בקרוב, לראות את התוצאות הרות האסון של המשבר ושל אוזלת היד, הרשלנות והזלזול של הממשלה בטיפול במשבר הזה. אנחנו רואים תקופה ארוכה, מימי הממשלה הזמנית – ועכשיו, הממשלה הקטנה והמצומצמת והצרה; צרה צרורה, יותר נכון – אנחנו רואים פשוט יריקה בפנים של הציבור. מה בעצם הממשלה הזאת עושה? דובר ועוד ידובר – אפילו הייתי אומר "בדברי הימים" – על הממשלה המנופחת, על ההוצאות המופרעות, שלא לומר מופרכות, על תיקים. הייתי אומר את זה: כדי לחלץ ראש ממשלה אחד משלושה תיקים תפרו 30 ומשהו תיקים. לא תפרו תיקים לראש הממשלה – תפרו תיקים לממשלה כדי לחלץ את העבריין הנמלט או המנסה להימלט. כדי לחלץ אותו תפרו תיקים, הקצו משאבים על חשבון הציבור. מה שאנחנו רואים גם בהצעת חוק משק המדינה – אנחנו רואים בעצם שהעקרונות שבבסיס של ההצעה הזאת נשארו בדיוק אותו הדבר, כמו שהיה בממשלה הזמנית במשך שנה וחצי: התעלמות מוחלטת מהצורך של העובדים, מהצורך של העצמאים, של בעלי העסקים הקטנים. אטימות חברתית מוחלטת. מה אנחנו רואים בעצם בהצעת החוק הזאת? אנחנו רואים שוב שיש קיצוץ בהחזר החוב הענק של המדינה, למשל, לביטוח הלאומי. במשך שנים המדינה מכייסת – לא פחות מזה – שוב ושוב את הביטוח הלאומי, ולא טורחת להחזיר. גם עכשיו, כשמדברים על איזשהו החזר, הוא הרבה יותר נמוך ממה שהביטוח הלאומי צריך וגם ממה שהמדינה בעצם חייבת לביטוח הלאומי. אנחנו רואים שהתשתית הכלכלית לתוכנית האוצר לעידוד החזרת עובדים לתעסוקה היא תוכנית סוריאליסטית. מתגמלים את העסקים שחיכו עד יוני כדי להחזיר עובדים מחל"ת, ופחות מזה מתגמלים עסקים שהחזירו עובדים בחודש מאי – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – ולא מתגמלים בכלל עסקים שהחזיקו עובדים גם בימי הסגר. התוכנית הזאת – אני מסיים, אדוני – ההצעה הזאת היא הצעה מופרכת, הצעה שלועגת לציבור, יורקת לו בפנים, הצעה שלא פותרת כלום אלא רק עוד יותר מעמיקה את הבעיה ואת הצרות של הציבור בעקבות המגפה, ובעיקר בעקבות המדיניות. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מאי גולן – איננה; חבר הכנסת איימן עודה – איננו. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, את יכולה לדבר מלמעלה, אם את רוצה. את יכולה לפתוח את המיקרופון למעלה, בבקשה? << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> צוהריים טובים לכולם. מכובדיי, אני רוצה לדבר על קדושת החיים וערך החיים. אני שואלת ותוהה אם יש הבדל בין אדם לאדם על רקע היותו מעדה זו או מעדה אחרת, ממין זה או ממין אחר. ואני רוצה לדבר על הבחור איימן ספיה, שטבע בים לפני כמה ימים, ועדיין בחברה הערבית מחפשים אותו. אני תוהה ושואלת למה עד עכשיו המוסדות שאחראים לזה לא שמים את כל הכוח כדי למצוא אותו. למרות התקווה המעטה מאוד למצוא אותו חי, עדיין אני חושבת שזאת זכות בסיסית להורים, למשפחה לדעת מה עלה בגורלו. אני מתארת לעצמי את הכאב הנוראי שהאימא חשה בימים אלה. ברגעים אלה. אני חושבת שזאת זכות בסיסית לפעול עוד עכשיו ולהפנות את כל הגורמים הרלוונטיים כדי לחפש ולמצוא אותו – קשה לי מאוד להגיד את גופתו כי אני בתוכי רוצה להאמין ולהתפלל שהוא עדיין חי. ממקום זה יש לי ציפייה שכולנו נפעל ביחד למען קדושת החיים ולמען ערכו של בן האדם, ללא הבדלי גזע, דת ומין. פשוט לא ייאמן איך אפשר ברגעים אלו לחשוב על כל הסיטואציות שהיו לפני ואיך כל המדינה – תקשורת ורשויות – פעלו והביאו בכל דקה ודקה עדכונים מה קורה ואיך קורה ומי נמצא שם, וכשמדובר בבחור ערבי אף אחד אפילו לא מעלה את זה בתקשורת כמו שצריך. אז בואו נתפלל כולנו לשלומו, קודם כול, ונפעל ביחד כדי שלא יקרו מקרים כאלה, במיוחד – אני חייבת לציין שהבחור נכנס לים כדי להציל חיים של מישהו אחר. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – איננו; חברת הכנסת קארין אלהרר – איננה; חברת הכנסת ע'דיר כמאל מריח – איננה; חבר הכנסת ווליד טאהא – איננו; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – איננה; חבר הכנסת אלעזר שטרן – איננו; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – איננה. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת. אני אגיד לכם, להעביר את החוק הנורבגי בקריאה ראשונה היום, כאשר יש לך 36 שרים, 16 סגני שרים – אנחנו כישראל ביתנו דווקא תומכים בחוק הנורבגי, אבל חוק נורבגי נורמלי, שיש לך 18 שרים ואז אתה אומר: אנחנו עושים חוק נורבגי. אנחנו מבינים. אבל יש לך 52 בעלי תפקידים בממשלה, ואתה בא לעשות חוק נורבגי בשביל לסדר למפלגה מסוימת שאין לה בכלל חברי כנסת – כולם התמנו לשרים או יושבי-ראש ועדות; אפילו ראיתי היום שחבר כנסת אחד הוא יושב-ראש של שתי ועדות. אני לא מאמין שהיה דבר כזה בכנסת ישראל שחבר כנסת אחד, מוכשר ככל שיהיה, יקבל שתי ועדות. זה זלזול בכנסת וזה זלזול בממשלה. אנחנו מדברים על חוק ואנחנו שומעים שרוצים לעשות קיצוץ רוחבי בכל המשרדים, 1.5%, כבר ביום ראשון להביא את זה להצבעה, ואנחנו מבינים שמקצצים בכוח אדם ולא קולטים כוח אדם חדש לא בביטוח לאומי ולא בלשכת התעסוקה; ואנחנו דואגים לחוק נורבגי – שיגיעו עוד חברי כנסת לכאן על חשבון משלם המיסים. נקודה אחרונה שאני רוצה לדבר עליה – גם ביום שני העליתי את הנקודה: היום ראשי הרשויות הדרוזיות הגיעו למשרד האוצר. ב-06:30 הם היו כבר בשער של משרד האוצר. חודש ימים הם מפגינים; חודש ימים הם שולחים מכתבים לראש הממשלה, לכל השרים; חודש ימים – אף אחד לא מתייחס אליהם; חודש ימים לא זימנו אותם לישיבה – לא ראש הממשלה, לא שר האוצר, אף אחד. שאלתי את עצמי אם זה קשור לתוצאות הבחירות האחרונות, אבל עשיתי בדיקה פשוטה, התברר שכמעט 80% מהדרוזים הצביעו לאנשים שיושבים בממשלה, למפלגות שנמצאות בממשלה, 80% – לכחול לבן, לליכוד, לש"ס, לימינה אפילו, שחלק ממנה כבר נמצא בממשלה – השר, שהוא גם חלק מהממשלה. << קריאה >> השר לירושלים ומורשת רפי פרץ: << קריאה >> אני מהבית היהודי, חביבי. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הבית היהודי, אבל רצת בימינה, קיבלת קולות גם מהדרוזים. לכן אני אומר שהגיע הזמן שראש הממשלה יזמן את ראשי הרשויות הדרוזיות לישיבה, ישב איתם ויעבירו להם את התקציב של 200 מיליון שקלים, יאשרו להם תוכנית חומש חדשה ויקפיאו את חוק קמיניץ. בעצם יש לבטל את חוק קמיניץ, לא להקפיא. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', בבקשה. אחר כך אנחנו עוברים להצבעה. << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >> אדוני היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה. אז אנחנו נאפשר גם לחבר הכנסת אייכלר, בכבוד. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, חבריי חברי הכנסת, ניסיתי לחשוב ככה ביום-יומיים האחרונים מה הסיבה שבליכוד מעדיפים את חבר הכנסת עפר שלח מיש עתיד בראשות הוועדה לביקורת המדינה – שכידוע נמצאת היסטורית בידיה של האופוזיציה – ולא בידיו של אחד מחברי הכנסת מימין, מימינה, שנמצאים היום באופוזיציה. אז היו שאמרו לי: תשמע, הליכוד לא יודע לשלוט כבר 40 שנה, בגלל זה הימין נראה כמו שהוא נראה. אולי זה נכון; אני לא מקבל את זה. אני מתחיל לחשוב שאחת הסיבות שלא רוצים אותנו שם זה כי לא רוצים ביקורת על דברים קשים וחמורים שמתגלגלים היום, השר שטייניץ, מתחת לפני השטח – – << קריאה >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << קריאה >> רגע, לא הבנתי למה – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – ובעיניי, החמור שבהם הוא עסקת שחרור מחבלים. זו איוולת גדולה שמתגלגלת בחשאי מתחת לרדאר, בלי שיח ציבורי. הרי היינו שם – היינו בעסקת ג'יבריל ב-1985, שהתניעה את האינתיפאדה הראשונה; היינו לא מזמן בעסקת שליט, עם 1,027 מחבלים טרוריסטים ששוחררו, ומחציתם חזרו לעסוק בטרור. עשרה ישראלים שילמו בחייהם ונרצחו על ידי משוחררי עסקת שליט. הייתה אז התחייבות להביא לממשלה ולאמץ את הדוח של ועדת שמגר כדי לשים סוף לאיוולת הזאת, שפעם אחר פעם אחר פעם אנחנו משחררים את השבויים ביותר מכדי דמיהם ומשלמים על זה במחיר דמים יקר. ואני קורא לכם, חברי הממשלה, מקצה לקצה: זה לא עניין של ימין ושמאל, זה עניין של חיי אדם. יש לנו אחריות ומחויבות להביא לקבר ישראל את גופות חללי צה"ל ויש לנו אחריות להחזיר את האזרחים שנמצאים בשבי חמאס, אבל יש לנו סל כלים רחב דיו כדי לעשות את זה, כדי להפעיל לחץ על חמאס, כדי להבהיר להם שהחזקת הישראלים היא נטל ולא נכס: להחמיר את תנאי הכליאה של האסירים – אגב, יש דוח שהוביל השר ארדן בתפקידו הקודם על החמרת תנאי הכליאה של אסירי החמאס בבתי הכלא; אנחנו מתחזקים את הכלכלה הערבית גם בעזה, גם ביהודה ושומרון. יש לנו כל כך הרבה מנופים שאנחנו יכולים להפעיל. למה צריך להגיע שוב ושוב ושוב, ככלב השב על קיאו, אל עסקאות שמשחררות מחבלים ונותנות רוח גבית מסוכנת לטרור? זאת איוולת שאסור בשום פנים ואופן לקבל אותה. ואני אומר לכם, השר אוחנה, תדפקו על השולחן, תדרשו את אימוץ דוח שמגר, תשימו סוף לסחטנות של הערבים, שיודעים שאנחנו סחיטים אז אפשר לסחוט אותנו, כי נכון, יש לנו רגש ואנחנו רוצים להחזיר את האזרחים ואת גופות החיילים הביתה. זה פיקוח נפש של ממש לביטחונה של מדינת ישראל ולשלום אזרחיה. אני קורא לראש הממשלה: תודיע שאתה לא מנהל משא ומתן שכולל שחרור מחבלים. נקודה. לא אחד, לא שניים, ובוודאי ובוודאי שלא במספרים גדולים בהרבה. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ישראל אייכלר, בבקשה. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, השרים, חברי הכנסת, קודם כול אני רוצה לברך את היושב-ראש החדש יריב לוין. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> שיהיה בהצלחה. ביקש ממני סגן שר האוצר שאדבר משהו על תורה, על יהדות. אמרתי לו: סליחה, איחרת, כי כבר דיברתי קודם בנאום שלם על חג השבועות. אז עכשיו אני אדבר על משהו הרבה יותר כואב: ההתמודדות עם מגפת הקורונה. קודם כול, אנחנו עדיין עוקבים בחרדה אחרי הנגיף הלא-ידוע הזה, והרופאים היודעים ביותר יודעים שהם לא יודעים – לא יודעים איך זה בא ולא יודעים איך זה ילך. אבל אנחנו כבר יכולים להפיק לקחים מכשלים – ואי-אפשר להאשים את האנשים שעשו אותם, כי גם הם לא ידעו איך עושים ומה עושים. איך הם אמרו את זה? ניסוי וטעייה. הבעיה היא שהניסוי והטעייה האלה פגעו באוכלוסיות שלמות ללא צורך, ואני אתן לך, אדוני היושב-ראש, משהו חדש. פרופ' רוטשטיין, מנהל בתי החולים הדסה, טען אתמול בתקשורת – אני שמעתי אותו – שמתוך אלפי, אלפי אנשים שנאסרו בבידודים, אפשר היה בשתי בדיקות פשוטות לבדוק אותם: פעם אחת, ואם זה שלילי – בפרט אלה שבאו מחוץ לארץ, או סתם אנשים שלא היו להם סימפטומים – בעוד שלושה ימים עוד בדיקה של שלילי. לא היו צריכים להחזיק אותם בבידוד 14 ימים מבחינה רפואית, אומר הפרופסור. ואין מי שיש לו אומץ או הנהגה לבוא לממשלה. ואני מבקש – ביקשתי כבר כמה פעמים משר הבריאות החדש לגבי בתי התפילה: תתחילו להיות יותר ענייניים. אם הפרופסורים והרופאים אומרים שיש אפשרות לשחרר אנשים – אתם יודעים מה זה לאסור אנשים בחדר בידוד שבועיים? מי שהיה כמה ימים בבידוד יודע כמה זה קשה. אז אם צריך למען הרפואה – פיקוח נפש דוחה הכול; אבל אם אפשר לעשות שתי בדיקות פשוטות ולשחרר – הוא סיפר שיש מכונה בהדסה שמקולקלת, שמשם מייצרים את החומרים לטיפול בחולי סרטן, והמומחה מגרמניה לא יכול להיכנס כי הוא יצטרך להיתקע פה שבועיים. זה לא הגיוני. אותו דבר לגבי בעלי אולמות שמחות. אמרו שבעוד שבועיים הם יוכלו לפתוח. כל המסעדות כבר נפתחות היום – גם, בתנאים בלתי אפשריים – ובעוד שבועיים יפתחו את אולמות השמחה. מה לעשות שב-17 בתמוז אנשים מפסיקים להתחתן, ויש להם אפשרות לעשות את זה במשך פחות מחודש וחצי מחג השבועות עד אז? לכן אני פונה לשר הבריאות: תתחיל לנענע. אם פרופ' גרוטו אומר שאחד מתוך עשרה שיצאו חיוביים מאלה שלא היו להם סימפטומים היה באמת חולה וכל התשעה זו הייתה טעות, אז תתחילו להיות יותר גמישים ותשחררו את האזרחים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. ישיב לכולם סגן השר יצחק כהן. מכובדי, בבקשה. אני רק מזכיר שההצעה בקריאה הראשונה זקוקה לרוב של 61 חברי כנסת, אז אני מציע שכל מי שמעוניין להצביע יגיע לאולם, ומזכירי הסיעות – לקרוא למי שצריך לבוא. תודה. << דובר >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השרים, חבריי חברי הכנסת, עד פרוץ המשבר כלכלת ישראל הייתה, אדוני היושב-ראש, אחת הכלכלות היציבות והחזקות, עם נתוני מקרו מדהימים. הייתה סייעתא דשמיא. רק אתן לך דוגמה: יחס חוב–תוצר הגיע לרמה של 60% והיה במגמת ירידה. זה נושא שהיה מושא לקנאה של כל הכלכלות המערביות בעולם. חברות דירוג האשראי, אדוני היושב-ראש, תמיד ראו בכלכלה הישראלית מודל ודוגמה; לא רק ששמרו על הדירוג – גם חיזקו אותו. ערב פרוץ המשבר האבטלה הייתה כמעט אפס. הייתה תעסוקה מלאה במשק הישראלי. הגירעון קצת חרג, אבל היום, בנתונים של היום, אנחנו מתגעגעים אליו. היה אמור להיות 2.9; אפעס, גדל קצת, בעוד 0.8%. אבל היום מי מדבר על הנתונים האלה? נכנסנו למשבר הזה, כבוד שר הכלכלה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> המודיעין. דוקטור, אתה מפריע לי. נכנסנו לשבר הזה בנתוני מקרו מצוינים. זה גם סייעתא דשמיא, כי כל העולם כולו – זה לא משבר מקומי, זה משבר גלובלי. אומנם הוא משבר רפואי, אבל הוא גרר אחריו תוצאות של משבר כלכלי איום ונורא. אבל כפי שאמרתי, מכיוון שישראל, ברוך השם, נכנסה למשבר הזה בנתוני מקרו טובים, איכשהו הצלחנו לעשות הרבה דברים מאותה נקודת מוצא, ואילו חלילה היינו במקום אחר, אני לא יודע איך היינו מתמודדים עם זה. אדוני היושב-ראש, אנחנו כבר עם למעלה מ-100 מיליארד שקל לטיפול בנושא המשבר, וההצעה היום – תיקון מס' 10, כפי שציינתי קודם – באה להוסיף לאותה קופסה, להגדיל את מסגרת ההוצאה של הממשלה בשנת 2020 בהיקף של עוד 15 מיליארד, כפי שציינתי, בעבור הנושאים הבאים: קודם כול, עידוד התעסוקה. אתמול שר האוצר יצא עם מודל של עידוד החזרת העובדים לתעסוקה שבא לאפשר לתת פיצוי כבר מהעובד הראשון – פיצוי שמסתכם ב-7,500 שקל לאנשים שיתחילו להחזיר את העובדים שלהם ב-1 ביוני, וגם אלה שהחזירו קודם יקבלו פיצוי. מכיוון שהודעת הממשלה הייתה באמצע חודש אפריל, אז יקבלו משהו בסביבות מחצית המענק הזה. עוד ארוכה הדרך ונכונו לנו עוד אתגרים לא פשוטים, ובעזרת השם נעמוד בהם, אבל זה תלוי גם בכם, חבריי חברי הכנסת וחבריי השרים. זו העת לשלב ידיים – וירטואלית, כי אנחנו עדיין בהוראות הריחוק – זו העת לתת כתף, כדי לחזור חזרה לכלכלה שהייתה פה ערב משבר הקורונה. כפי שאמרתי לכם, התוכנית לעידוד התעסוקה היא תוכנית חדשה, נוספת, למתן מענקים בסך אלפי שקלים לתמרוץ החזרת עובדים על מנת להוריד במהירות את שיעור האבטלה. אנחנו נמצאים ביותר ממיליון ומשהו מובטלים. אומנם חוזרים, חוזרים כל יום עשרות אלפים, אבל אנחנו עדיין רחוקים מסיום המשימה. אדוני היושב-ראש, להגיע למצב שהיינו בו ערב המשבר, של תעסוקה מלאה, זה חתיכת אתגר. השר אשכנזי, זה חתיכת אתגר, אבל אתה לא פוחד מאתגרים. אנחנו מסייעים גם למשרד החינוך לקיים לימודים בתקופת החופש הגדול, לתגבר הסעות ולסייע לרשויות מקומיות חלשות שאין בכוחן לשאת את הנטל הכבד הזה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברי הכנסת, אי-אפשר לשמוע את סגן השר כהן. הגם שיש באולם מי שמנחש מה הוא יאמר, בכל אופן בואו נאפשר לו לומר את הדברים. בבקשה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> נוסף על כך, אדוני היושב-ראש, הקמת קרן הלוואות ייעודית בסך של 4 מיליארד שקל על מנת לסייע לעסקים הפועלים בענפים עם סיכון גבוה במיוחד שלא ישובו לפעילות סדירה בתקופה הקרובה בשל מאפייניהם הייחודיים. הקדמת שחרור – זה חשוב מאוד, אלעזר, כראש אכ"א לשעבר – הקדמת שחרור כספי פיקדון לחיילים משוחררים – – אהבת את זה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מאוד. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> – – בהיקף של 2 מיליארד ש"ח. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תעשו לימודים. עוד מעט נצא לבדוק – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> נעשה, נעשה. עשינו, עושים ונעשה. תשאל את דודי. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תגיד מה – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> עשינו, עושים ונעשה, בעזרת השם. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> השאלה היא מה תעשה? לא עשיתם. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אלעזר. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> פתחתם משרדים בכסף הזה. מה אתה אומר לי "נעשה"? ומה אני – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> עוד תוכנית להצלת המשק כוללת חיבור עסקים לתשתיות. אנחנו נתגבר את התקציבים בעניין הזה ונזרז את החיבור. אומנם נעשתה עבודה מצוינת בפריסת הרשת הארצית, אבל מהרשת הארצית לתוך העסקים זה עדיין מדשדש. אנחנו נשקיע פה לא מעט כספים כדי לזרז את זה. תוכנית להאצת המשק שכוללת חיבור עסקים לשירותי בריאות דיגיטליים, קידום אמצעי תשלום מתקדמים ותמיכה בהייטק – התוכניות כבר יוצאות לדרך; חיבור שוק ההון הישראלי לתעשיית ההייטק בהשקעות; שחרור חסמים רגולטוריים בשיתוף פעולה בין כל הרגולטורים. היעד הוא לתת כמה שיותר כוח והשפעה לתעשייה הזאת כדי שתרוץ קדימה. אדוני היושב-ראש, לגבי השאלה שלך על קרן ההלוואות בערבות מדינה לעסקים קטנים, אנחנו מגדילים קרן ההלוואות ב-4 מיליארד שקל. רק כדי לסבר את האוזן, הקרן קיבלה יותר מ-60,000 בקשות, והיא הזרימה אשראי למשק בהיקף של 10 מיליארד ש"ח בעקבות הביקושים הגדולים. השלב הראשון הסתיים, ואנחנו מרחיבים אותה בעוד 4 מיליארד. כפי שאמרתי, נכנסנו למשבר הזה בתנאים טובים, תנאים כלכליים מצוינים, בנתוני מקרו שהיו מושא לקנאה של כל הכלכלות בעולם. זה נתן לנו את היכולת להעניק את הסיוע הזה. היכולת נובעת בראש ובראשונה כי בשנים האחרונות הצלחנו לצמצם את יחס החוב-תוצר עד ל-60%, וזה היה בהמשך במגמת ירידה. אבל מה לעשות? פרץ המשבר. זה גם מה שאפשר לנו מרחב פעולה חשוב בזמן המשבר. אנחנו צפויים, בעזרת השם, לסיים את המשבר לפי התחזיות עם עלייה משמעותית ביחס חוב–וצר. כלכלנים אומרים שאנחנו נגיע ל-70%–74%. גם זה נתון לא כל כך נורא, יחסית לעולם, אבל ביחס למה שהיה – 60% – זה נורא ואיום. על מנת לשמר את היכולת להגיב במשברים הבאים שיבואו, הממשלה מתכוונת לחזור כבר בשנה הבאה למדיניות פיסקלית אחראית ולהניח את היסודות על מנת לשוב ולהפחית את החוב וליצור מרחב פעולה לאתגרים הבאים של מדינת ישראל. ובכן, כפי שאמרתי, אדוני שר המשפטים, משבר לא פשוט. משבר קשה, קשה ביותר. זה לא משבר מקומי, זה משבר גלובלי, אבל אנחנו בתוך העולם הגלובלי, וברוך השם שאנחנו יודעים להתמודד איתו עקב נתוני פתיחה שהיו נתונים טובים. אנחנו גם לא שוכחים לרגע – אני רואה פה את שר הרווחה – את האתגרים החברתיים, שאגב, טופלו בצורה יוצאת מן הכלל, אבל אין הקומץ משביע את הארי, ויש עוד הרבה מה לעשות בתחום הזה. << קריאה >> השר מיכאל מרדכי ביטון: << קריאה >> סגן השר. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> השר מיכאל מרדכי ביטון: << קריאה >> רבי חנניה בן עקשיא אומר. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> מה? << קריאה >> השר מיכאל מרדכי ביטון: << קריאה >> רבי חנניה בן עקשיא אומר. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אגב, שמעתי אותו בשידור אצל קלמן ליבסקינד ואסף ליברמן. לא ראיתי אדם ממלכתי כמו ראש עיריית דימונה לשעבר. הוא גם היה מנהל בית ספר, מנהל תיכון. << קריאה >> השר מיכאל מרדכי ביטון: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> לא, אני משאיר זמן לשאלות. ביטון, כבוד השר. << קריאה >> השר מיכאל מרדכי ביטון: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> טוב, מוריי ורבותיי, קצת מדברי ההסבר: בדברי ההסבר, אם תעיינו בהם היטב, בבלו-פרינט, אתם תבחינו שם בנתונים שאולי לא ידעתם עליהם. באמצע חודש דצמבר 2019 החלה התפרצות של ה-19-C0VID, הארור הזה, הנגרמת מנגיף קורונה 2-SARS-CoV. ביום ט"ו באדר התש"ף, 11 במרץ 2020, הכריז ארגון הבריאות העולמי על המחלה הנגרמת מנגיף הקורונה כעל מגפה עולמית – צעד חריג בעל משמעות מרחיקת לכת. ביום א' בשבט התש"ף, 27 בינואר 2020, הכריז שר הבריאות, הרב יעקב ליצמן, בהתאם לסמכותו לפי סעיף 20(1) לפקודת בריאות העם, 1940, כי המחלה הנגרמת, לא עלינו, על ידי נגיף הקורונה היא מחלה מידבקת מסוכנת וכי קיימת בעטייה סכנה חמורה לבריאות הציבור. על כן, מוריי ורבותיי, מונח לפניכם עוד חוק, נדבך נוסף בהתמודדות עם משבר הקורונה להחזרת המשק לתעסוקה מלאה, להחזרת הצמיחה, לצמצום האבטלה. אני מבקש מכולם בלי יוצא מן הכלל להצביע בעד החוק. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לסגן השר כהן. חברות וחברי הכנסת, נא לשבת על מנת שנסביר את סדרי ההצבעה. נא לשבת, בבקשה. השרים שטייניץ ושוסטר, אם אני מזהה נכון, נא לשבת. נא לשבת, בבקשה. נא לשבת גם ביציע, חברת הכנסת זנדברג, חברת הכנסת זנדברג, נא לשבת. חברת הכנסת זנדברג, אנא, לשבת. תודה. רבותיי, הצעת חוק-יסוד: משק המדינה מחייבת 61 חברי כנסת בעדה בקריאה הראשונה, ולכן, רק אם יצביעו בעדה לפחות 61 חברי כנסת היא תיחשב להצעה שהתקבלה בקריאה הראשונה. לבקשת הממשלה אנחנו נקיים הצבעה שמית. אני מבקש ממזכירת הכנסת, בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד סמי אבו שחאדה – נגד אלי אבידר – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – אינו נוכח קארין אלהרר – בעד סעיד אלחרומי – אינו נוכח זאב אלקין – בעד דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – בעד גלעד ארדן – בעד גבי אשכנזי – בעד יעקב אשר – בעד מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – בעד רם בן ברק – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו נוכח יואב בן צור – בעד אורנה ברביבאי – אינה נוכחת קרן ברק – בעד ניר ברקת – בעד יוסף ג'בארין – אינו נוכח יאיר גולן – נגד מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – בעד יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – בעד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – בעד עוזי דיין – בעד אבי דיכטר – בעד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח צבי האוזר – בעד ניצן הורוביץ – נגד צחי הנגבי – בעד יועז הנדל – בעד שרן מרים השכל – אינה נוכחת מכלוף מיקי זוהר – בעד אסף זמיר – בעד תמר זנדברג – נגד ציפי חוטובלי – בעד אימאן ח'טיב יאסין – נגד מיקי חיימוביץ' – בעד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – בעד אחמד טיבי – נגד יעקב טסלר – בעד חילי טרופר – בעד דסטה גדי יברקן – בעד היבה יזבק – נגד עומר ינקלביץ' – בעד משה יעלון – אינו נוכח אלי כהן – בעד יצחק כהן – בעד מאיר כהן – בעד מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח ע'דיר כמאל מריח – אינה נוכחת עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – בעד חיים כץ – בעד ישראל כץ – בעד מיקי לוי – בעד אורלי לוי אבקסיס – בעד יריב לוין – בעד אביגדור ליברמן – אינו נוכח יעקב ליצמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח פטין מולא – אינו נוכח מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי קונין – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח אורי מקלב – בעד יעקב מרגי – בעד משולם נהרי – בעד אבי ניסנקורן – בעד בנימין נתניהו – בעד סונדוס סאלח – נגד יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח אופיר סופר – אינו נוכח בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח אוסאמה סעדי – נגד גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – נגד חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – אינו נוכח ג'אבר עסאקלה – נגד עודד פורר – אינו נוכח טלי פלוסקוב – בעד אורלי פרומן – בעד מאיר פרוש – בעד עמיר פרץ – בעד רפי פרץ – בעד אורית פרקש הכהן – בעד אנדרי קוז'ינוב – בעד אלכס קושניר – אינו נוכח יואב קיש – בעד שלמה קרעי – בעד מירי מרים רגב – בעד עידן רול – אינו נוכח יואל רזבוזוב – אינו נוכח יפעת שאשא ביטון – בעד אלון שוסטר – בעד אנטאנס שחאדה – נגד יובל שטייניץ – בעד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – בעד יזהר שי – בעד מיכל שיר סגמן – בעד עפר שלח – אינו נוכח איציק שמולי – בעד רם שפע – בעד איילת שקד – אינה נוכחת עאידה תומא סלימאן – נגד פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, נא לשבת במקום. מי שהצביע ורוצה לדבר יכול פשוט לצאת מהמליאה כי לא שומעים את התשובה. המזכירה, אם אפשר לקרוא שוב בשמות חברי הכנסת שלא הצביעו. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) אלי אבידר – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח סעיד אלחרומי – אינו נוכח רם בן ברק – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו נוכח אורנה ברביבאי – אינה נוכחת יוסף ג'בארין – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת בנימין גנץ – בעד אריה מכלוף דרעי – בעד שרן מרים השכל – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח משה יעלון – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח ע'דיר כמאל מריח – אינה נוכחת עופר כסיף – אינו נוכח אביגדור ליברמן – אינו נוכח יעקב ליצמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח פטין מולא – אינו נוכח מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי קונין – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח אופיר סופר – אינו נוכח בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח חמד עמאר – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח אלכס קושניר – אינו נוכח עידן רול – אינו נוכח יואל רזבוזוב – אינו נוכח עפר שלח – אינו נוכח איילת שקד – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> האם יש באולם, חברות וחברי הכנסת, מי שלא הצביע ומעוניין להצביע? אם כך, המזכירה, תעשו את הסיכום. ההצבעה הסתיימה. חברות וחברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: בעד – 71, נגד – 13, אין נמנעים. לפיכך, אני קובע כי הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון), עברה בקריאה הראשונה ותועבר לוועדת הכספים לשם הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> – – – זה לא היה עובר. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >>החזר כספי להורים בעקבות ביטול המסעות לפולין << הלסי >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו עוברים מכאן להצעות לסדר-היום. תחילה הצעות דחופות לסדר-היום – ההצעות הדחופה לסדר-היום בנושא: החזר כספי להורים בעקבות ביטול המסעות לפולין, מס' 219, 220, 221, 222 ו-246. ראשונת המציעות, חברת הכנסת קטי שטרית, בבקשה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. שרים, חברי כנסת, חבריי היקרים, שר החינוך, חבר הכנסת יואב גלנט הכריז ביום שני, באומץ רב, כי כספי ההורים על המסעות לפולין אשר בוטלו יוחזרו לילדים ולהורים. אני מברכת את חברי שר החינוך חבר הכנסת יואב גלנט, אשר מייד עם היכנסו לתפקיד נענה לבקשתי ועשה צדק עם התלמידים וההורים. בתקופת הקורונה משקי בית רבים נקלעו לקשיים כלכליים, והכסף הזה נדרש עבורם בשביל לשרוד. פנתה אליי אימא נכה שאינה עובדת וכתבה לי שחסכה בתרופות על מנת לחסוך שקל-שקל כדי לאפשר לבן שלה חוויה חינוכית משמעותית. פנה אליי בן להורים חסרי אמצעים שעבד מהקיץ הקודם ודחה את לימודי הנהיגה שלו כדי לנסוע לפולין. פנו אליי עוד הרבה, הרבה הורים שנמצאים במצב כלכלי קשה מאוד, בפיטורים או בחל"ת. במספר הכולל בוטלה יציאתם לפולין של 98 משלחות שבהן היו צפויים להשתתף 9,187 תלמידים, בהיקף של 21 מיליון שקלים. החזרת הכספים חייבת להתבצע במהירות ובדרך היעילה ביותר, באמצעות חברות הנסיעות, אל בתי הספר והגופים השונים. אני מדגישה שהכסף צריך לעבור מהר ככל הניתן לתלמידים ולהוריהם, עד סוף שנת הלימודים הנוכחית, ויפה שעה אחת קודם. לצערי, במשבר זה עלו שאלות נוקבות על תפקודה של מינהלת פולין: מדוע הורתה לחברות הנסיעות לגבות את הכסף מההורים? מדוע לא עשתה הכול כדי להגן על ההורים והתלמידים? מדוע לא עקבה אחרי ביצוע תנאי המכרז ונתנה לחברות הנסיעות להפר את תנאי המכרז ולא לעשות ביטוח על ביטול הנסיעה? על השאלות הללו ועל לוחות הזמנים להחזרת כספי ההורים נצטרך לקיים דיון ומעקב בוועדת הכספים ובוועדת החינוך. שר החינוך – בטוחני ששר החינוך ידאג לעקוב אחרי הדברים ולהחזיר את האמון של ההורים במסעות העתידיים לפולין. המסעות העתידיים לפולין הם שעת כושר בלתי רגילה לדור הבא להכיר את מה שעברו אותם ניצולים, את אותן זוועות שהיו במחנות הריכוז. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא – חבר הכנסת משה אבוטבול. אחרון. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> תודה רבה. ראשית, ברכת מזל טוב לידידי הרב משה ארבל, חבר הכנסת, לרגל מינויו לסגן יושב-ראש הכנסת. תמשיך הלאה להצליח בכל התפקידים שלקחת על עצמך. תצליח. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. שלוש דקות אחרי הברכות. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> בדיוק. עכשיו אנחנו רוצים באמת לדבר. ראשית, לפני כמה ימים כבר שמעתי מחברת הכנסת בת עירי הגב' קטי שטרית, שהיא הגיעה לסיכום ברור עם שר החינוך החדש, ידידי היקר והטוב מר יואב גלנט – שבנינו כבר יחד כבר כמה עשרות אלפי יחידות דיור בעיר בית שמש, כשהוא היה שר השיכון ואני הייתי ראש העיר – והוא הבטיח שהכסף יושב לתלמידים עד הפרוטה האחרונה. אז קודם כול אני רוצה להגיד שאם באמת שר החינוך הבטיח, מהיכרות אישית שלי עם יואב אני בטוח שאם הוא הבטיח הוא גם יקיים והכסף יושב להורים, כך שאותם הורים שפנו אליי, פנו לקטי, פנו לכולם: הֱיו רגועים, הכסף של פולין יוחזר אליכם בצורה מלאה. זה דבר שבאמת יחזיר את האמון באותו פרויקט. אני רק רוצה לומר משפט אחד: החשיבות הגדולה של הנסיעה לפולין היא דבר שאולי לא מספיק ברור לכמה אנשים. להוציא את התלמידים לחוץ לארץ לראות את אותה שואה, את אותה תופת, את אותה היסטוריה עקובה מדם של עמנו ישראל – כפי שנאמר בפסוק: "ואעבֹר עליך ואראך מתבוססת בדמיִך ואֹמר לך בדמיך חיי ו אֹמר לך בדמיך חיי". אנחנו נמצאים כאן, בארץ ישראל, שניתנה לנו, לצערנו, על אותו מגש, על גבם של אותם שישה מיליון בני עמנו שנעקדו בשואה, יהודים שכל חטאם היה שהם יהודים, השם ייקום דמם. אסור לנו לשכוח את חיות האדם שהרגו ורצחו את בני עמנו ועמים נוספים. לזכור ולא לשכוח, בפרט שכעת, לצערנו, עם חלוף השנים, כמעט שאין יותר ניצולי שואה שיספרו לדור הצעיר מה היה באותן שנות אופל. הביקור במקום משנה את הידיעה מקצה לקצה. אני חייב להודות שקראתי המון סיפורים על השואה ועל הגבורה, אבל רק לאחר שנסעתי לפולין וחזיתי באותן משרפות, בהר האפר, בתנורים, בגדרות התיל, בהררי הנעליים של ילדים, נשים וקשישים – רק אז הבנתי מה השואה האיומה עשתה. כפי שחז"ל אומרים: "אינה דומה שמיעה לראייה". לכן, ודאי שחובה להמשיך את הפרויקט של הנסיעות לפולין – דבר שייתן לאותם תלמידים פרספקטיבה ברורה של מה שהיה בשואה האיומה. חלילה, אם לא נחזיר את הכסף שנלקח מאותם הורים ותלמידים, בפרט כאלה שבא עליהם ממש בצער גדול להשיג את הכסף הזה, נאבד את האמון, אבל גם את הכבוד לפרויקט החשוב הזה. אני רוצה לסיים ולומר בצורה הברורה ביותר: המדינה דואגת שבהרבה פרויקטים הציבור החרדי יהיה בתוכם. אני חושב שגם כאן צריך, בפרויקט הזה, אדוני שר החינוך, לעשות מאמצים גדולים לשלב גם את המגזר החרדי, שידע יותר מקרוב את השואה – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> – – לקחת אותם לראות את פולין. אפשר לשלב את זה גם עם קברות צדיקים באזור, אין בעיה, אבל שהם יגיעו לשם. אני, כחבר ועדת החינוך, אתריע על זה ואדבר על זה – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> – – אבל דבר אחד בטוח: גם אם עושים את זה, זה חייב להיות בתיאום עם הרבנים ועם גדולי התורה – לאיזה גיל, לאיזה מגזר ומתי. תודה רבה לך, אדוני שר החינוך. מחכים לכסף. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא הוא חבר הכנסת יבגני סובה. שלוש דקות. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול אני רוצה להודות לשר החינוך. אדוני שר החינוך, אתה שומע? קודם כול תודה רבה על ההחלטה שלך, כי גם קטי וגם כל חבריי בוועדת החינוך – העלינו את הנושא הזה לפני כחודש. לא ידענו בכלל אם תהיה ממשלה או לא תהיה ממשלה. התחלנו לדבר על זה ב-14 או ב-15 במרץ. אחר כך בא המסמך על הכסף של כל המשפחות. אני שמח שקיבלת החלטה, ובאמת כל הכבוד. קיבלתי מלא פניות, בתור חבר ועדת החינוך, מאנשים שפשוט נדהמו לא רק מזה שהם צריכים לשלם על הביטול, אלא גם שעושים ביזנס על זיכרון השואה. זה דבר מקומם. תרשה לי להציע לך משהו, אם אפשר: תמנה בן אדם חיצוני שיעשה בדיקה בתוך המינהלת הזאת. אני לא אומר דברים רעים, אני לא מאשים אף אחד, חלילה, אבל אני רוצה שכל אזרח ישראלי שרוצה לשלוח בשנה הבאה, בעזרת השם – ואפילו בשנה הזאת, כשיחודשו המסעות לפולין – שיהיה בטוח שמדינת ישראל לא עושה רווח מהדבר הזה, ושזה לא עניין של ביזנס אלא עניין מוסרי של זיכרון השואה. כי מה שאנחנו ראינו בחודש הזה, כשטיפלנו בוועדת החינוך בנושא הזה, זה תסכול של אנשים שחושבים שעושים עליהם קופה. זה הנורא מכול. אני חושב שכמו שהרבה אומנים מופיעים חינם בשביל ניצולי שואה, כמו שהרבה אנשים עושים הרצאות חינם לניצולי שואה וכמו שביום השואה אנשים לא חושבים אפילו לקחת כסף על הופעה – אני חושב שגם בנושא המסעות לפולין צריכה להיות מחשבה שזה קודם כול עניין מוסרי ואחר כך עניין עסקי. אסור לעשות עסקים ובטח לא רווחים מזיכרון השואה. לכן, אני מקווה מאוד שהדבר הזה לא יפגע ברצון של אנשים לשלוח את הילדים שלהם לפולין, כי זה חשוב. ועוד הצעה – אני נותן פה היום עצות לשרי הממשלה – אדוני השר, עוד עצה שתרחיב את המסעות האלה מעבר לפולין. אתה דיברת גם על זיכרון השואה במזרח אירופה. יש, לצערי, מקומות כאלה בבלרוס, באוקראינה, יש את באבי יאר בקייב. יש הרבה אנשים שרוצים לראות את הצעירים הישראלים במקומות האלה, שלצערי נהרגו שם גם מאות אלפי יהודים. אני חושב שהם צריכים לדעת שגם שם נרצחו הרבה יהודים. חלילה, אני לא עושה השוואה – שלא נגיד איפה יותר – אבל אני חושב שגם מדינות כמו אוקראינה ובלרוס ירצו להשתתף בפרויקט הזה, כי זה חשוב להן לא פחות מאשר זה חשוב לנו. תודה רבה לך, בכל מקרה, ותודה רבה לכולם. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. תעלה ותבוא חברת הכנסת אורלי פרומן. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, קודם כול הצלחה רבה בתפקידך החשוב. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> שר החינוך יצא. רציתי לברך גם אותו. חבריי חברי הכנסת, אני מצטרפת כמובן לחבריי שדיברו לפניי. אני חושבת שמיותר להזכיר ולציין את החשיבות של המסעות לפולין במסגרת תהליך לימודי מעמיק ומראה עיניים של אותה תקופה קשה בתולדות העם היהודי. זה יעד ערכי, חינוכי וממלכתי ממדרגה ראשונה. בעקבות הקורונה בוטלו 98 משלחות לפולין, וכ-9,200 תלמידים לא נסעו לחוויה החשובה הזאת. משרד החינוך, לצערנו, הורה לגבות את דמי הביטול. זה אומר ש-30% מאותם תלמידים נדרשו לשלם את מלוא הסכום של הנסיעה ו-40% נוספים ישלמו עד 2,430 שקלים. סך העלות להורים שאמורה להיות מוחזרת – 21 מיליון שקלים. חשוב לדעת, חבריי חברי הכנסת, כמה הורים מתאמצים לאסוף שקל לשקל כדי לאפשר לילדים שלהם את החוויה הזאת; כמה התלמידים עצמם עובדים כדי לממן בעצמם את הנסיעות האלה. אז איך אפשר בכלל להעלות על הדעת ששירות שלא ניתן – יגבו תשלום עבורו? נוסיף לזה את התקופה הקשה היום, כשמאות אלפי אזרחים מובטלים, וכל שקל כזה שיוחזר להם הוא כל כך משמעותי. אז אני מברכת על ההצהרה של שר החינוך החדש יואב גלנט, שאמר: נחזיר את הכסף שנגבה ליציאה למסעות לפולין. אין ספק שזאת אחריותו של משרד החינוך, כי הוא שיוצא למכרז ובוחר את הזכיינים שבאמצעותם הילדים נוסעים. אבל אני מכירה את המערכת ואת הביורוקרטיה המורכבת והקשה שם, ואני מבקשת מהשר גלנט ודורשת ממנו לקבל תוכנית מפורטת: איך, מתי ולכמה תלמידים יוחזרו הכספים, לוח זמנים מדויק; בלי עוד ועדות שתוקמנה. אני יודעת שזה לא פשוט, אבל אם לא תהיה פה מחויבות מעבר להצהרה בישיבת הממשלה – אני כבר ראיתי הרבה החלטות ממשלה שלא קוימו. אז אני מאמינה שהוא יחזיר, אני רק רוצה לראות את תוכנית הפעולה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> מעבר לכך, אני אשמח שהוא יעשה הכול כדי שיותר תלמידים יזכו לקחת חלק בחוויה הזאת של הנסיעה לפולין. דקת ברכה: השר יואב גלנט, רציתי לפתוח את דבריי בברכה, אז עכשיו הגעת – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> ברכה לא מן המניין. << דובר_המשך >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני מברכת אותך מאוד על הזכות לעמוד בראש מערכת כל כך כל כך חשובה. כמי שגדלה בעולם הניהולי של המערכת, עד מינהלת מחוז תל אביב – אין כמו חשיבותה של מערכת החינוך. היא מערכת מורכבת, היא קשה, היא לא פשוטה, אבל מגיע למורי ישראל, לגננות ולכל אנשי החינוך, ומגיע לילדי ישראל, מערכת חינוך איכותית, טובה ושירותית. אני מאחלת לך הרבה הצלחה במשימה המשמעותית כל כך שיש לך. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת אורלי פרומן. יעלה ויבוא להשיב שר החינוך יואב גלנט, בעניין הצעה דחופה לסדר-היום בנושא: החזר כספי להורים בעקבות ביטול המסעות לפולין. << דובר >> שר החינוך יואב גלנט: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני הגעתי לכאן כדי לתת מענה על שאלה שהועלתה על ידי חברתי קטי שטרית ואחרים בנושא החזר ההוצאות של ההורים לפולין. כידוע לכם, כמו שאר חבריי לממשלה, אני נכנסתי לתפקידי בשבוע שעבר. בתחילת השבוע הזה פנתה אליי קטי – אם אינני טועה, ביום ראשון – והביאה את הנושא לידיעתי; משום שכאשר אתה עוסק במערכת שיש בה כמעט 2.5 מיליון תלמידים, 200,000 מורים ו-5,000 מנהלים, ובתי ספר וכדומה, אז באופן טבעי אתה מתחיל לעסוק בדברים ראשיים. הנושא הזה הוא אחד הנושאים, אבל הוא לא הנושא היחיד, ולמרות דחיפותו, הוא לא קיבל את הביטוי. כאשר קטי פנתה אליי נכנסתי לזה, והתהליך קומם אותי: שמדינת ישראל מצד אחד מביאה פרויקט שאין דומה לו בחשיבותו ההיסטורית – הבאתם של בני הנוער לפולין. גם אני – לא כבן נוער, כמפקד בצבא – זכיתי להגיע לשם יחד עם אימא שלי, וכאלוף לעתיד הלכתי עם הקצינים והחיילים של פיקוד דרום, וכמזכירו הצבאי של ראש הממשלה שרון הייתי שם איתו ועם אלי ויזל. אני מסתכל על הדבר הזה, שלקח לנו עשרות שנים להביא אותו למעמד הזה; שלמרות שחלפו 75 שנים מאז כבו הכבשנים באושוויץ אנחנו מסוגלים לגרום לבני נוער להזדהות עם העניין כתוצאה מהחלטה ומחינוך נכון שמדינת ישראל עשתה לאורך שנים. אתם יודעים מה? לא רק מדינת ישראל – גדולי העם היהודי בכל רחבי העולם. לכן, העניין הזה הוא רב ערך. הוא כל כך חשוב ונחשב, שהורים בכל רחבי הארץ משלמים מכספם – לא לטיול של ילד שיוצא לטייל בניו יורק או בלונדון או בפריז אלא על מנת לאפשר לבני הנוער לחוות את החוויה הקשה, המעיקה אבל החיונית הזאת, לבקר בפולין; לראות מה האלטרנטיבה המאוד-מאוד מסוכנת ובעייתית – מצב שאתה לא יכול להגן על עצמך בכוחות עצמך כמו שקורה היום במדינת ישראל. כולנו מכירים את ההיסטוריה. ביום אחד, במחנה השמדה גדול, הושמדו יותר יהודים מאשר כל אלה שנפלו במערכות ישראל מאז הקמתה ועד והיום – ביום אחד – אז אנחנו מבינים מה המשמעות. ולכן, אני קודם כול מנצל את ההזדמנות הזאת על מנת להצדיע לכל מי שהוביל את המהלך הזה לאורך שנים ולאורך כל הדרך וסימן לאורך השנים את הימים החשובים – כמובן, יום השואה, ולאחר מכן יום השואה הבין-לאומי, וכמובן, אנחנו נצטרך לעגן חזק יותר את יום הניצחון על גרמניה הנאצית על כל משמעויותיו, כי יש בו מסר מאוד מאוד משמעותי גם לעם היהודי, ואני יכול להמשיך. ואז, כאשר הגעתי למשרד – אני קיימתי על העניין הזה כבר שני דיונים, האחרון שבהם הבוקר, יחד עם האוצר, סגן החשב ויחד עם אנשי משרדי, הייעוץ המשפטי וכדומה. התברר לי שהורים שחסכו והשקיעו, כאשר הם באים לקבל את הכסף על פרויקט שהמדינה הפנתה אותם אליו – ויתרה מזו, היא גם ביטלה את הפרויקט הזה – אומרים להם: אנחנו לא יכולים להחזיר לכם את הכסף, כי יש פה תהליך של התחשבנויות, וזה עלול לקחת חודשים, שלא להגיד שנים. התברר לי דבר נוסף – שלצערי הרב, בנושא הזה לא עסקו מספיק זמן ולא באינטנסיביות, לא בממשלה ולא במשרד החינוך, ושיש התנגדות של גופים מסוימים – נמתין עדיין וניתן להם צ'אנס לשנות את דעתם – שאומרים: נחזיר את הכסף אחרי שאנחנו נקבל את הכסף מהחברות שלקחו את הכסף, וניתן את החלק היחסי, כי יש פה דמי ביטול. אמרתי להם: רבותיי, דמי ביטול נולדו כי אם הורה או ילד מבטלים את ההשתתפות יום לפני, יש השתתפות. פה זה פורס מז'ור – זאת החלטה של המדינה. לא בשביל זה נולד העניין. שמחתי לשמוע שגם מנכ"ל משרדי השתכנע וחושב כמוני וגם הייעוץ המשפטי חושב כמוני, והבהרתי להם את עמדתי החד-משמעית: מדינה חייבת לייצר אמון כלפי אזרחיה, ובוודאי כאשר מדובר על נושא כזה שהוא בנפשנו וכל-כולו נשען על הצד הערכי. זאת אומרת, יש שם כמעט 10,000 משפחות. אם אתה משמיט את הבסיס המוסרי, מה יגידו ב-10,000 המשפחות האלה לילד שצריך בעוד שנה או שנתיים להתגייס לצה"ל? יגידו לו שהמדינה זה דבר שאי-אפשר לסמוך עליו? אז הדבר הזה שווה לנו או לא שווה לנו 21 מיליון שקל? בכלל אפשר לכמת את זה בכסף? לכן אני אמרתי להם: אנחנו נחזיר עד הגרוש האחרון. את ההתחשבנויות מול הסוכנויות והסוכנים והאנשים אנחנו נעשה כמדינה, ואם לא תהיה ברירה, גם אם זה יהיה לפחות לפרק זמן מסוים על חשבון משרד החינוך, אנחנו נוציא את הכסף. אנחנו נתחשבן אחרי זה עם משרד החינוך. לא יעלה על הדעת שהמדינה תתנהג כאילו היא איזה גוף מסחרי – אני לא רוצה להגיד מילים אחרות. ולכן אני אומר להורים: 1. בכוונתי להחזיר את הכסף. 2. המערכת הביורוקרטית מייצרת עדיין חסימה לעניין הזה. כלומר, אנחנו מזהים את דרכי ההעברה של הכסף – אם זה דרך הסוכנים, בתי הספר או באופן ישיר אל האנשים – אנחנו מאגמים את המשאבים, נגיד מאיפה זה בא, ואנחנו גם נוריד את הסכר, שתתאפשר הזרימה. הסכר הזה נמצא, במילים כלליות, בביורוקרטיה הישראלית. אנחנו נפתור את העניין הזה, מפני שזה מצב לא הגיוני, לא תקין, ובעיקר – הוא נוגע בנושא שהוא הנושא האחרון שאתה צריך לפגוע באמון הציבור בו, וזה זיכרון השואה. אני מודה לקטי וליבגני ולאורלי ולכל מי שעסק בעניין הזה והעלה את הדברים. אני בסך הכול מסכים לעמדתכם, ומבחינתי אפשר להעביר לוועדת החינוך על מנת לדון בעניין. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לשר החינוך על התשובה. השר הציע להעביר לוועדת החינוך. משהוקמה ועדת החינוך, אפשר להצביע. מי בעד? מי נגד? << קריאה >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << קריאה >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << קריאה >> גם אני. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אפשר להצביע מפה – – – << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> קודם כול, הצבעתם? מי שכאן הצביע? << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני גם מצטרף להצבעה. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 2 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החינוך נתקבלה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תוצאת ההצבעה היא – שניים הצביעו בעד, ואנחנו מבקשים להוסיף לפרוטוקול את חברת הכנסת אורלי פרומן, חבר הכנסת יבגני סובה, חברות הכנסת אתי חוה עטייה וקטי קטרין שטרית וחבר הכנסת אבוטבול, שהצביע מלמעלה; הוא בפנים. הנושא יעבור לדיון בוועדת החינוך של הכנסת. תודה רבה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> נשארים באבטלה – מובטלים שלא יחזרו למקום עבודתם עם חלוף משבר הקורונה << הלסי >> << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נעבור להצעות דחופות לסדר-היום בנושא: נשארים באבטלה – מובטלים שלא יחזרו למקום עבודתם עם חלוף משבר הקורונה, הצעות מס' 209, 211, 230, 244 ו-249. תעלה ותבוא חברת הכנסת חוה אתי עטייה, בבקשה. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ברכה והצלחה בתפקידך החדש. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר_המשך >> בימים אלו מרבית ענפי המשק חוזרים בהדרגה לפעילות שוטפת. זו העת לאסוף את שברי המשבר הכלכלי שהותירה אחריה הקורונה ולחשוב כיצד מתמודדים עם יותר ממיליון מובטלים שנרשמו בשירות התעסוקה מתחילת המשבר. חייבים לשקול דרכי פעולה יצירתיותם ולמצוא פתרון למצב במשק ששינה את פניו. השפע התעסוקתי אינו קיים עוד כמו שהיה בעבר. לחלק מהמובטלים נמצאו פתרונות טכנולוגיים. מובטלים רבים לא יחזרו למקומות עבודתם הקודמים. רבים מהם יישארו מובטלים, ללא עבודה לשוב אליה או ללא ביטחון תעסוקתי. מספרם הגדול של המובטלים החדשים יביא להיצע גדול של עובדים בשוק התעסוקה, אבל ככל שההיצע רחב יותר, הכוח שבידי המעסיקים גדול יותר, ולכן היד קלה על הפחתת השכר לעובדים, על הרעה בתנאי עבודה, על פיטורי עובדים ועל פגיעה בכוחם של ועדי העובדים. הנתונים שפורסמו מדברים בעד עצמם: אחד מתוך ארבעה ישראלים מובטל. מדובר במשבר האבטלה החמור ביותר בתולדות המדינה. היום שאחרי משבר הקורונה לא ידמה ולו במעט לתקופה שקדמה לו. בשירות התעסוקה סבורים שכ-30% מהמובטלים שנפלטו ממקומות העבודה בתקופת המשבר לא יחזרו אליהם בסיומו. אני שואלת אתכם, ח"כים מכובדים, אני שואלת אותך שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים: איך עוזרים לשכירים שיצאו בהמוניהם לחל"ת? איך משקמים את העצמאים שחדלו לעבוד? איך מתמודדים עם גל המפוטרים האדיר? איך מסייעים למעסיקים בתקופה שעומדת להיות קשה במיוחד? מחובתנו לתת על כך את הדעת. זו חובתנו המקצועית והמוסרית לתמוך בהם. ברשותכם, אני מציעה ראשית לקדם את הצעת החוק שהגשתי: תשלום דמי אבטלה למשתלמים בהכשרה מקצועית. על פי הצעת החוק, מובטל ימשיך לקבל דמי אבטלה גם לאחר חצי שנת הזכאות שלו, ובתנאי שהחל בתוכנית ההכשרה המקצועית. שנית – לגבש תוכנית סדורה שתיתן מענה מיוחד למובטלים ותסייע להם לחזור לשוק התעסוקה בהקדם האפשרי. נוסף על כך אני מציעה להקים מרכזים מיוחדים להכשרה מקצועית לאומית שיפעלו לפי תוכנית הכשרה ייעודית במקצועות הנדרשים בהתאם לשינויים שיחולו במשק. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ושירות התעסוקה יעדכנו את רשימת המקצועות הנדרשים מעת לעת. שירות התעסוקה יהיה אחראי לתפעול הלאומי, להבראה ולשיקום של המשק. הרשו לי להסב את תשומת ליבכם כי המקור התקציבי כבר קיים בחלקו – משרד האוצר הקציב כ-300 מיליון שקלים להכשרות מקצועיות. אני קוראת לכל חברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק כאשר תוגש ולפעול להקמת מרכזים לאומיים לתעסוקה – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ויפה שעה אחת קודם. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת חוה אתי עטייה. יעלה ויבוא חבר הכנסת אלכס קושניר – אינו נוכח. תעלה ותבוא חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, ברכות על בחירתך. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אנחנו עומדים בפני רגעים שמצד אחד אנחנו שמחים בהם – על שהתחלנו לחזור לחיי השגרה – אבל אנחנו גם יודעים, וכבר חודש וחצי מדברים על זה, שההדף מהמשבר הזה, אנחנו נקבל אותו קצת באיחור. יכול להיות שאנחנו התחלנו לצאת מהבעיה הבריאותית, אבל אנחנו נכנסים ואנחנו נתחיל להרגיש את המשבר הכלכלי-חברתי ביותר עוצמות בתקופה הבאה. לצערנו הרב גם מבחינת האוכלוסיות השונות בתוך מדינת ישראל – האוכלוסיות שנכנסו לתוך המשבר, משבר הקורונה, כמוחלשות הן גם לצערי כנראה ייפגעו יותר מהאחרים. כל הסטטיסטיקה כבר ידועה, כמובן. כל הניבויים על זה שכשליש מהאנשים שהוצאו לחל"ת יישארו כנראה כמפוטרים לאחר הגל הזה – אנחנו כבר יודעים על זה. אבל מצד שני אנחנו גם יודעים על עלייה ניכרת באנשים דורשי עבודה שנרשמים מחודש אפריל. למשל כ-50% מאלה שנרשמו באוכלוסייה הערבית הם צעירים בגילים 20–34, ואחוז המובטלים בקרב האוכלוסייה הערבית הולך וגדל, וכשנכנסו למשבר זה היה כבר יותר גדול. בתקופה שכיהנתי כיושבת-ראש הוועדה המיוחדת לענייני רווחה ועבודה הוצגו בפניי כמה מתווים לפתרונות אפשריים של אחרי. אני אשמח אם השר איציק יקשיב לזה. יש תוכנית שהוכנה והוסכמה על ידי ההסתדרות וגם התעשיינים שמדברת דווקא על מתווה קצת שונה ממה שדובר עליו עד עכשיו בעניין שיקום העסקים. אתם אמרתם שתיתנו איזשהו מענק לעסקים בעבור כל עובד שיוחזר לעבודה. המענק הזה מבטיח חזרה מיידית או חזרה בתחילת חודש יוני, אבל לא מבטיח הישארות של העסקה; הוא לא מבטיח המשך קשר בין המעסיק לעובד. אני חושבת שהגיע הזמן לחשוב על פתרונות יותר יצירתיים, כמו שהיה במתווה הזה שמדבר על, אולי, השתתפות בעלות השכר של העובד. במקום לשלם לעובד אבטלה 100%, המעסיק יעסיק אותו בחצי משרה והמדינה תיתן את הסבסוד למעסיק עבור השכר הזה. ככה לפחות נוכל להבטיח שהם ימשיכו לעבוד. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> רק שני משפטים. בעניין האוכלוסייה הערבית, אי-אפשר לפנות לזרוע העבודה במשרד ושיגידו שבגלל הכישורים הנמוכים של העובדים – אני שואלת אילו כישורים נמוכים זה: שפה עברית. כל מה שמתוכנן לעובדים הערבים כדי לחזור להיקלט זה ללמד אותם עברית. זו שערורייה. אני חושבת שהגיע הזמן – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – ללמוד את המצב, ליצור מקומות עבודה, ואנחנו מוכנים לעזור בזה. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. יעלה ויבוא חבר הכנסת אלכס קושניר. שלוש דקות לאדוני. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> כבוד היושב-ראש, קודם כול ברכה והצלחה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> שתצליח בתפקידך, זה מאוד מאוד חשוב. כבוד השר, גם לך מגיעות ברכות על כניסתך לתפקיד. חבריי חברי הכנסת, אני לא יודע אם אתם יודעים, אבל המדינה החליטה שהיא חוסכת על ציבור השכירים חמישה ימי עבודה, שכר של חמישה ימי עבודה. כבוד השר, אני בטוח שאתה מכיר את זה שלפי החוק חמשת ימי האבטלה הראשונים אינם משולמים לשכיר מובטל, אלא מושלמים בסוף התקופה אם האדם משלים את מלוא התקופה. זה הסיפור בשגרה, ככה זה עובד בשגרה. גם על זה יש הרבה מאוד השגות, אבל נשאיר את זה רגע בצד, כי כרגע אנחנו נמצאים בחירום, ואתה יודע, בחירום צריך לפעול אחרת. אנחנו יודעים שיש מאות אלפי אנשים שבעזרת השם הולכים לחזור לשוק העבודה – וכמה שיותר יותר טוב – אבל הם לא ישלימו את מלוא תקופת האבטלה, ולכן הם לא יקבלו את אותם חמישה ימים. עכשיו, אם אנחנו מבינים שהחל"ת הזה, האבטלה הזאת, הוא תוצאה של המשבר ובעצם המדינה החליטה שהיא מפסיקה את עבודתם של האנשים, אני חושב שצריך לתקן את זה ולשלם את חמשת הימים האלה. עכשיו, בואו נדבר רגע על כסף. כמה כסף זה? נגיד שהבן אדם מרוויח שכר ממוצע, 10,000 שקלים. השכר היומי שלו זה 400 שקלים. עכשיו, אם אנחנו מדברים על חמישה ימים זה 2,000 שקל. זה הרבה מאוד כסף לכל הדעות. כל הניסיונות שלי לקדם את הנושא הזה ולדבר עם האוצר – גם חברי לסיעה, יושב-ראש ועדת הכספים עודד פורר, ניסה לדחוף את זה בוועדה שלו, ועוד חבר כנסת, שלמה קרעי מהליכוד, שלא נמצא פה, גם הוא ניסה לקדם את זה – קיבלנו תשובות מנומקות למה לא. הסבירו לנו שיש פה השלכות רוחב; הסבירו לנו שזה עלות תקציבית גבוהה – ואגב, התעלמו לחלוטין מהעמדה המקצועית של הביטוח הלאומי, שתומך במהלך הזה. עכשיו, יש כאן הצעה מאוד מאוד קונקרטית ופשוטה: כל אלה שהוצאו לחל"ת או פוטרו מ-15 במרץ עד 15 באפריל בעקבות משבר הקורונה, ישולמו להם חמשת הימים האלה. בדקנו כמה זה עולה. זה עולה כ-800 מיליון שקל. אגב, זאת לא הערכה שלי אלא של גורמי מקצוע בביטוח הלאומי, וגם במשרד האוצר הסכימו לזה, פחות או יותר. אז אני קודם כול מבקש ממך, כבוד השר, לשקול את הסיפור הזה ולהעביר את זה לוועדת העבודה והרווחה כדי שנוכל לדון בזה. יש לי גם רעיון למקור תקציבי לסיפור הזה: אפשר לבטל איזשהו משרד לענייני כלום ולקצץ משרד לענייני שום דבר, ואז נוכל למצוא את ה-800 מיליון שקל. אבל אם לסיים ברצינות, אני חושב ש-2,000 שקל במצב כזה קשה בעבור האנשים זה יהיה מאוד מאוד חשוב. וגם אין שום סיבה שהמדינה תלין שכר; הרי היא זו שפיטרה את האנשים והוציאה אותם לחל"ת או לאבטלה בתקופה הזאת. אני מקווה מאוד שתוכלו לשקול את זה בחיוב. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אלכס קושניר. יעלה ויבוא חבר הכנסת ישראל אייכלר. בבקשה. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, ברכות – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – על התפקיד החשוב, סגן יושב-ראש הכנסת, חבר הכנסת משה ארבל. חברי הכנסת, אני רוצה לגעת בנקודה מאוד כאובה בעניין הזה של התעסוקה – בעבודה המוגנת – דווקא בתקופה הזאת. אני יודע שאני לא יודע את כל הפרטים, אבל אדוני שר הרווחה, אני רוצה שתשמע. אני לא יודע אם זה קורה אצלך במשרד הרווחה או רק במשרד הבריאות. ישנם נכים שיש להם עבודה מוגנת והוציאו אותם לחל"ת בהוראה של המדינה בגלל המצב. העמותות והמפעילים מקבלים 75% מהתקציב – לפחות במשרד הבריאות – כשהם לא מעסיקים את האנשים, כי יש להם הוצאות. עד היום הזה ישנם הרבה חולי נפש שיושבים בבית, כי לא כדאי כל כך למעסיקים להפעיל את כל התנאים של משרד הבריאות, והם יושבים בבית ולא מתחילים לעבוד; כל המשק כבר עובד, רק המסכנים האלה לא. ניסיתי לחקור למה. אמרו לי בשקט: למה הוא צריך לשלם לאותם מסכנים כמה שהוא כבר משלם להם? הוא מקבל 75% שקלים מהמדינה על לא לעבוד, על לא להעסיק. אם זה קורה גם אצלך במשרד הרווחה, אני לא יודע. << קריאה >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << קריאה >> לא. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תבדוק. נדמה לי שאצלך במשרד הרווחה התחילו יותר להעסיק את האנשים האלה. כבר לא קוראים לזה – – – << קריאה >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << קריאה >> מע"ש. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מע"ש, כן. שמעתי שהם כן עובדים, אבל במשרד הבריאות המצב חמור ביותר. חייבים כבר לתקן את זה. אני הודעתי לאחד האנשים שפנו אליי ואמרתי: אני אעלה את זה במליאת הכנסת. אין לי ברירה, כי אין עם מי לדבר. משרד הבריאות עסוק היום בוויכוח בין רוטשטיין לגרוטו כמה אנשים יצאו בבדיקות חיוביים והתברר שהם בכלל לא היו חולים, או מחזיקים אנשים בבידוד, כמו שדיברתי קודם, 14 יום, כשאפשר בתוך ארבעה ימים לשחרר אותם אם יש להם פעמיים שלילי. יש נקודה נוספת, של האוטובוסים. הסבל הנורא של משתמשי התחבורה הציבורית בתקופת הקורונה היה מעל ומעבר לנצרך בגלל בעיית הקורונה. כל המשק היה משותק, אבל באוטובוסים ובתחבורה הציבורית היה עוול כפול: דווקא במגזר החרדי הפסיקו את כל האוטובוסים, בשעה שבמגזרים אחרים כן נסעו. בכל הארץ עשו קודם כול להגן על הנהג – שני כיסאות לא לשבת לידו. אני מבין את כל מה שקשור לבריאות הנהגים ופיקוח נפש, אבל למה עשו רק 20 אנשים? הרי לא אספתם עשרות אלפי אוטובוסים. הודה שר התחבורה לשעבר סמוטריץ' שהוא לא יכול לספק עוד עשרות אלפי אוטובוסים. עכשיו מבשרים לנו שאחרי חג השבועות, כשנגמר עיד אל-פיטר והנהגים יחזרו, אז ייתנו רק 75%. כשזה 100% אנשים נשארים בתחנות, לא מתגברים, אז עושים 75%? אני דורש להחזיר מייד את קווי התחבורה הציבורית במלואם חוץ מהכיסאות שמאחורי הנהג – את זה אני מבין. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. יעלה ויבוא כבוד חבר הכנסת יעקב מרגי. בכבוד. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש – יש לי כבוד גדול לומר אדוני היושב-ראש – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – חבריי חברי הכנסת, מכובדי השר – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> השר במליאה? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> השר איציק שמולי. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> הוא פה. הוא פה. אני אמשיך. – – רבותיי, קודם כול אני רוצה לברך את חברי לסיעה משה ארבל על מינויו לסגן יושב-ראש הכנסת. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> כפי שאתה יודע, אני מייחס חשיבות לתפקיד הזה. הבית הזה בשבילי – בכלל הוא בית חשוב מאוד, ולי אין ספק שאתה תוסיף כבוד והדר לישיבות הכנסת כשאתה מנהל אותן ובנשיאות. חבריי, הדיון היום חשוב מעבר לכותרת המצומצמת שלו. אני רוצה להביא פן נוסף, של עובדים שהוצאו לחל"ת והיום, כשהמשק חוזר לעצמו, מוצאים את עצמם באי-ודאות כלכלית בגלל ניצול מצב של מעסיקים. אנחנו יוצאים מגדרנו לטובת העסקים הקטנים והעסקים הגדולים, ואנחנו ניאבק בשבילם, נעשה הכול כדי שבעלי העסקים יפוצו כראוי, אבל אני לא יכול לקבל טענות של עובדים שאומרים שהמנהלת שלהם או המנהל שלהם מנצלים מצב. בהתחלה הם הוצאו לחל"ת. הייתה סמכות למנהל להוציא עובד לחל"ת כראות עיניו – זה לא היה כפוף לשימוע, לא היה כפוף לכלום; סדרי העדיפויות של אותו מנהל מפעל, מנהל מוסד, מנהל בית ספר, מנהל עמותה. היום, כשהמשק חוזר לעצמו, מנצלים אותם מנהלים את המצב להרעת תנאים. אומר לו: אם אתה רוצה לחזור למקום עבודתך הקודם – אין; אתה יודע, המצב, המשק עוד לא חזר 100% לעצמו, אבל במחלקה השנייה אני יכול להחזיר אותך, ואני אחזיר אותך, אבל לא ב-100% אלא ב-70%. יש פה הרעת תנאים, ואנחנו צריכים להיות ערניים לניצול מצב. אני יודע שיש קושי אמיתי, כי יש חקיקה, יש חוקים, יש דיני עבודה, ואפשר להתחבא, להסתתר מאחורי אותם חוקים. פה צריך שייאמר שגם בתי הדין לעבודה וגם ארגוני העובדים יבינו ויהיו ערניים שגם במצב הזה יש ניצול מצב להרעת תנאים של עובדים. צריך לא לעמוד מנגד, ולהגן על העובד הקטן, האזרח הקטן. וזה לא אומר שלא צריך לעזור לעסקים לחזור לעצמם. בזה אני מסיים – אני קורא כאן גם לחברי הכנסת, לשר הנוגע בדבר – יש תחומים שזה שרים הנוגעים לדבר; היום זה אקטואלי יותר מתמיד – להיות ערניים, להיות קשובים. אנחנו מצד אחד ניאבק כאן שהפיצוי יהיה מלא, כדי שהמשק יחזור לתפקוד מלא – הפיצוי מהאוצר, התוכנית הזאת שתבוא ותגיע – אבל אסור באותה נשימה להפקיר את העובדים, לתת שתהיה להם הרעת תנאים וניצול המצב של הקורונה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לאדוני. ברשותך, אני רק אעיר הערה קטנה: אני מבקש בכל לשון שבכל עת יהיה כאן שר תורן במליאה, לפחות בזמן שחברי הכנסת מדברים, לכבודה של הכנסת. ישיב על ההצעה לסדר-היום סגן השר חבר הכנסת הרב משולם נהרי. בכבוד. << דובר >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, ברכותיי. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> אני משוכנע שתביא אווירה חדשה לבית הזה וסגנון דיבור משופר יותר. אדוני השר, אני עונה במקומך פה. << קריאה >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << קריאה >> לכבוד הוא לי. תודה רבה. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> חבריי חברי הכנסת, הטלטלה החדה והחריפה שחווה שוק העבודה לאחרונה הציב את המשק הישראלי בפני אתגר חדש. בתוך כחודשיים ישראל עברה משוק עבודה בשיאו למצב שבו יותר ממיליון ו-150,000 דורשי עבודה מגישים תביעה לדמי אבטלה, נוסף על מאות אלפים שאינם זכאים לסיוע כלל. צריך לזכור שבישראל היו שיעורי אבטלה נמוכים ושיעורי תעסוקה גבוהים ביחס ל-OECD, למדינות רבות. אף על פי שמרבית דורשי העבודה אכן יחזרו לעבודה, הניסיון שנצבר במשברים קודמים בישראל ובעולם, לצד מדדים ברורים שניתן לראות כבר היום, מראה כי תהליך החזרה לעבודה ייקח זמן ארוך. רבים מהעובדים אשר הוצאו לחופשה ללא תשלום – מה שנקרא חל"ת – לא יחזרו לעבוד אצל המעסיק עם החזרה לשגרה. לפי הערכות זרוע העבודה, שיעור האבטלה ביום שלאחר המשבר יהיה כ-9.3%. מניתוח מדויק של שירות התעסוקה את נתוני כלל המתייצבים, כ-20.2% מהאנשים שנמצאים בחל"ת נמצאים בסיכון משמעותי שלא לחזור לעבוד במקום עבודתם טרם המשבר בתוך תקופה של שלושה חודשים. עובדים אלו יצטרפו למספרים הגבוהים, ובשיעורים גדולים יותר, של מפוטרים שהצטרפו באפריל ובמאי ביחס לתחילת המשבר. אותם עובדים שיישארו מחוץ לשוק העבודה יגיעו בעיקר מענפים מסוימים ומקבוצות אוכלוסייה מוחלשות. תוכנית העבודה: אין ספק כי תהליך החזרה לעבודה של אותם אנשים עלול להימשך חודשים רבים. על מנת לצמצם את המשבר יש צורך בעבודה מאומצת מצד כל הגורמים הרלוונטיים, ובהם משרד העבודה והרווחה וגופי הסמך הכפופים לו, כולל זרוע העבודה ושירות התעסוקה. הפעלת מכלול הכלים המגוונים העומדים לרשות המשרד וגופי הסמך באמצעות שיתופי פעולה תאפשר טיפול אפקטיבי לצמצום ההשפעות ארוכות הטווח של המשבר. הטיפול בעובדים שיצאו לחל"ת ובדורשי עבודה חדשים שעדיין מצטרפים למעגל המפוטרים מחייב עבודה מאומצת בשמירת האנשים במקומות העבודה וקרוב ככל האפשר לשוק העבודה, כדי להביא לשיפור בפריון ולהבטיח את החזרת המשק למסלול צמיחה. בחודשים האחרונים פועלים גורמי המקצוע במשרד ובגופי הסמך לעדכן את תוכניות העבודה והשירותים אשר יוצעו לציבור המפוטרים, כולל הכשרה מקצועית והרחבת המענים לאוכלוסיות ייחודיות בזרוע העבודה – מה שהזכירה תומא סלימאן. במקביל, כבר בתחילת חודש אפריל גיבש שירות התעסוקה תוכנית אבטלה שמטרתה העיקרית היא לסייע בחזרתם המהירה של דורשי העבודה למעגל העבודה, בשכר ראוי ובתנאים הולמים, בהתאם ליכולות של כל אחד מדורשי העבודה. התוכנית שגיבש שירות התעסוקה על בסיס תוכנית הפיילוט נועדה לספק מענה מותאם במשבר הכלכלי היוצא דופן, וכוללת סדר פעולות לטיפול בכל דורשי העבודה החדשים שנרשמו בלשכות שירות התעסוקה. סדר זה נקבע מתוך הנחה שהראשונים לחזור לעבודה הם אנשים המשתייכים לקבוצות חזקות, לעומת דורשי עבודה שחזרתם לעבודה תהיה איטית יותר. מעקב אחר דורשי העבודה והפעלת הכלים המגוונים מחד גיסא ואקטיביזם מול המעסיקים מאידך גיסא יאפשרו לנו לצמצם את הפגיעה בשוק העבודה לטווח הבינוני-ארוך ולחזק את היעילות בהקצאת המקורות לטובת דורשי העבודה שיישארו מובטלים, במטרה לשפר מיומנויות וכישורים בתקופה מורכבת זו. תהליכים אלו יחזקו את מעמדם של דורשי העבודה ויסייעו להבטיח את הישרדותם העתידית בשוק העבודה. מרכיבי התוכנית: התוכנית המשולבת של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים יחד עם כלל היחידות וגורמי הסמך כוללת התמקדות בכמה מרכיבים. התוכנית לטיפול בדורשי העבודה תתמודד בשלב הראשון עם הצורך לסייע למעסיקים לקלוט מחדש את עובדי החל"ת ולאפשר מסלול שימור עובדים שטרם יצאו לחל"ת. בשלב שני – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – –ימשיכו – – – << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> תומא, כל מה שהזכרת נמצא פה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> ובתוספת, כן, ובתוספת, אבל הנושא שאמרת, לגבי הכשרה והכול, זה נושא מרכזי. בשלב שני – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> רגע – – – << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> גם אותם נזכיר. לא נשכח אף אחד. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> גם את המגזר החרדי, וגם את המגזר הערבי, ואת הצ'רקסים – את כולם אנחנו נזכיר. התשובה מפורטת. אנחנו באים ואומרים – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> מה גם שחבר הכנסת אזולאי נרשם לדעה נוספת, אז יהיה לו זמן להביע את עמדתו. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> אוקיי. כן. בשלב השני יהיה צורך בסיוע לאותם מפוטרים לחזור לשוק העבודה במהירות האפשרית, תוך חיזוק כישורים, מיומנויות והכשרות מקצועיות משלימות. בכל התהליך תינתן תשומת לב ייחודית לדורשי עבודה מרוויחי שכר נמוך, ובעבורם יפותחו מסלולים ותוכניות ייעודיות. תהליכים אלו יאפשרו לחזק את מעמדם של דורשי העבודה בשוק העבודה ולהבטיח את הישרדותם העתידית בו. תוכנית עבודה בכמה שלבים: א. צעדים בטווח זמן קצר-בינוני – החזרה מחל"ת וטיפול מהיר. מרבית דורשי העבודה בישראל נמצאים כעת באבטלה על בסיס חל"ת. בעבור עובדים אלו יש צורך בצעדים משמעותיים שיסייעו למקסם את סיכויי החזרתם לעבודה. על מנת לעשות זאת יידרשו צעדים משמעותיים ואינטנסיביים שיסייעו למקומות העבודה לקלוט את העובדים מחדש. מציאות זו מחייבת את הפעלתם של אמצעים שיעודדו את המעסיקים לקלוט מחדש – תהליך שיופעל על ידי שירות התעסוקה באמצעות מתן מענקי החזרת עבודה. ב. צעדים בטווח הזמן הארוך – תוכנית אבטלה רחבת היקף. לצד הפעלת כלים בטווח הבינוני-ארוך יש צורך ביישום של תוכנית טיפול רחבת היקף לתובעי אבטלה ומצטרפים חדשים להבטחת הכנסה ברמה הארצית, בדגש על פעילות ברמה המקומית, תוך ניצול הפריסה הארצית של כלל יחידות המשרד בכל הארץ – 76 לשכות התעסוקה ומרכזי ההכוון של זרוע העבודה. תוכנית זו מחייבת זיהוי מוקדם ומדויק של סיכויי החזרה של קבוצות אוכלוסייה שונות, כגון נשים, עובדים מבוגרים, צעירים, אנשים עם מוגבלות ואנשים המשתייכים לענפים כלכליים אשר נפגעו כבר כעת מהמשבר, בפרט לנוכח ניתוחים המציעים כי חלק משמעותי מהמוצאים לחל"ת הם בעלי השכלה של עד תעודת בגרות. עבור קבוצה זו תופעל תוכנית מקיפה, אשר בחודשים האחרונים הוחל ביישומה וכעת יש צורך להתאים אותה לצרכים המשתנים בעקבות משבר הקורונה. יישום שלבים אלו יוכל לסייע לתת מענה על המשבר בשוק העבודה ולהביא לתוצאות בהקדם האפשרי. התמקדות בשני קהלי יעד – מפוטרים חדשים והתמקדות בקבוצות אוכלוסייה ייעודיות: א. המפוטרים החדשים – אוכלוסייה של עובדים בשגרה. רשת ביטחון גמישה ומנעד סדנאות נרחב ודיגיטלי יסייעו לאותם מובטלים שעובדים בימי שגרה אך איבדו כעת את מקומות עבודתם ואינם מוצאים עבודה באופן עצמאי. ההיקפים הגדולים של קהלי יעד אלו מחייבים היערכות שונה מאשר הייתה בעבר, במיוחד נוכח הצורך לעבוד בשגרה מיוחדת. תוכניות נוספות, כגון עבודה עם מעסיקים והכשרות מקצועיות, יופעלו עבור קהלי יעד אלו במטרה לסייע להם לחזור לעבודה במהרה תוך חיזוק הכישורים והמיומנויות. ב. קבוצות אוכלוסייה בסיכון – עובר למשבר, וביתר שאת בעת פיתוח תוכניות התעסוקה במציאות שלאחר הקורונה, המשרד מציב לנגד עיניו את אוכלוסיות היעד הזקוקות לסיוע על מנת להשתלב בשוק העבודה, או להשתלב בו מחדש. בהתאם לכך, בחודשים האחרונים פועלים גורמי המקצוע בזרוע העבודה לעדכן את תוכניות העבודה והשירותים אשר יוצעו לאוכלוסיות היעד, ובהן האוכלוסייה החרדית, האוכלוסייה הערבית, בני 45 ומעלה, אנשים עם מוגבלות ועוד. זאת, על מנת להגדיל את שיעורי ההשתתפות והתעסוקה של אוכלוסיות אלו – אשר לפי יחידות המחקר של כלל היחידות במשרד צפויים להיפגע יותר מהאוכלוסייה הכללית – תוך הרחבת מעטפת הליווי הקיימת בשגרה. אני מקווה שהקשבת, חבר הכנסת אזולאי, לגבי האוכלוסיות שהזכרת. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> הכלים: א. הכשרה מקצועית. לצד הצורך להכניס אנשים רבים לעבודה וטיפול יעיל במפוטרים החדשים על מנת שלא יינתקו משוק העבודה, יש צורך בהפעלה של הכשרות מקצועיות לטובת ציבור המפוטרים שלא יוכלו לשוב למקצוע שממנו פוטרו. לשם כך מציע האגף להכשרה מקצועית בזרוע העבודה מגוון רחב של הכשרות מקצועיות, תוך מיקוד בתחומים שבהם קיים מחסור בכוח אדם מיומן מזה תקופה, ובהם חשמלאים, CNC, בניין, מחשבים, רכב ועוד. הכשרות אלו ניתנות בכמה מסלולים, הן מסלולים שבהם המעסיק משולב כבר בתחילת הדרך והן מסלולים הפונים למחפש העבודה ישירות. ב. מתן שירות בלשכות התעסוקה של שירות התעסוקה ובמרכזי ההכוון של זרוע העבודה. הפריסה הארצית של לשכות שירות התעסוקה תאפשר להתאים את העבודה בפריסה מקיפה, תוך התאמת שירותים וגיבוש תפיסה ואסטרטגיה של הפעלה למציאות הקורונה. השירותים יינתנו במגבלות הקיימות ומתוך היערכות ליום שאחרי, לרבות התאמת השירותים הניתנים ותהליכי העבודה למציאות החדשה. יש לציין כי מאז החל המשבר, שירות התעסוקה טיפל בעשרות אלפי אנשים, כולל עבודת השמה למקומות עבודה, על אף המגבלות. לצד זה, מינהל תעסוקת אוכלוסיות בזרוע העבודה המשיך להפעיל באופן וירטואלי את השירותים הניתנים במרכזי ההכוון ולהתאימם למציאות החדשה, בין היתר באמצעות מרכזי ההכוון התעסוקתי, כגון "ריאן" לאוכלוסייה הערבית, הבדואית והצ'רקסית, הפרוסים בכל רחבי הארץ, לרבות במזרח ירושלים. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אנחנו יודעים מה עושים, זאת הבעיה. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> לימודי עברית לדוברי ערבית. אני מדבר על דברים שקיימים היום – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זאת הבעיה. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> – – ומתאימים. אני אמרתי – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אם אפשר עם המשבר הנוכחי לעשות מה שעשינו – – – << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> לא, לא מה שעשינו, אני אומר מה שעושים. אני מדבר על ההווה ואני מדבר על השיפור שיש בהווה, כהתאמה שמתאימים למשבר הקורונה. מרכזי הכוון תעסוקתי "מפתח" והתוכניות אשת חיל ויתד, לאוכלוסייה החרדית; אנגלית תעסוקתית מקוונת; מרכזי תעסוקה עירוניים "הזדמנות"; תעסוקה שווה ותעסוקה נתמכת לאנשים עם מוגבלות; סל גמיש – תוכנית סיוע להורים יחידים במימון מסגרות לילדים; תוכנית "למרחק" ליוצאי אתיופיה; "אמצע הדרך" לגיל 45 ומעלה; תוכניות נוספות לצעירים בסיכון; תעסוקה בהייטק לנשים ולאוכלוסייה הערבית ועוד. יצוין כי מתחילת המשבר כ-50,000 איש פנו למרכזים ולתוכניות השונות לקראת חזרה לשוק העבודה. נוסף על מענקים למעסיקים מתבצעת עבודה מול המעסיקים, תוך התמקדות בתוכניות השמה ופיתוח, תוכניות ליווי ומתן שוברים למעסיקים. בנוסף, ניתנים כלי סיוע למעסיקים בדמות התמחות בשכר לאקדמאים אצל מעסיקיהם על מנת לגשר על פערים תרבותיים ותעסוקתיים; חלוקת שוברים למעסיקים לשילוב תעסוקתי של אוכלוסיות היעד; שוברי הכשרה מקצועית; תוכניות שנת מעבר לצעירים אחרי תיכון, בניית תוכניות הכשרה עם מעסיקים אשר בסופן תהיה השמה אצל המעסיק; שיפור מיומנויות עברית ודיגיטציה שיקדמו תעסוקה מרחוק ועוד. מטרתן של תוכניות אלו אינן רק שילוב של אוכלוסיות היעד בתעסוקה אלא שילובן בתעסוקה איכותית, אשר תבטיח קידום מקצועי וקריירה ארוכת טווח. אדגיש כי על אף התקווה שעוררו בציבור ההקלות במגבלות הריחוק החברתי שעליהן הוכרז בשבועות האחרונים, אני מודע לכך שעבור חלקים רחבים באוכלוסייה הישראלית פרץ זה מכבר הגל השני של המשבר – גל המשבר הכלכלי והחברתי, המוביל, לצערנו, אזרחים רבים מדי לפת לחם. על כן, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים והגופים הכפופים לו ימשיכו לפעול בשלל הכלים העומדים לרשותם לא רק על מנת לסייע בשילוב של אוכלוסיות בעלות פוטנציאל השתלבות או השתלבות מחדש בשוק העבודה אלא אף לסייע לאוכלוסיות הרווחה שבטיפול המשרד, אשר זקוקות כיום יותר מתמיד לרשת ביטחון ולאוזן קשבת. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לסגן השר. לפני שניגש להצבעה יש בקשה לעמדה נוספת מחבר הכנסת פורר – שוויתר, ובמקומו ייגש חבר הכנסת ינון אזולאי. בבקשה. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אדוני, אני אוכל להצביע מפה? << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> עכשיו נעלה למעלה? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אתה רוצה 20 חתימות, כבוד הסגן? נארגן לך פה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> בפעם הקודמת הייתה הצבעה אלקטרונית והוספנו לפרוטוקול. אם תרצו, זה יבוצע. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה לא יכול להיות. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת ינון אזולאי, דקה לרשותך. בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כבוד סגן היושב-ראש, ידידי היקר חבר הכנסת משה ארבל, קודם כול ברכות. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> תעשה את מלאכתך נאמנה, ללא משוא פנים, גם לא כלפי חבריך בסיעה, כמובן. אבל אני רוצה, כבוד השר, לברך שתצליח. אנחנו יודעים את החברתיות שבך, סגן השר. אחרי התשובה המפורטת – רק משהו קטן. אולי זה היה בדיוק בזמן שלא הקשבתי. לאחרונה, אתמול, עבר תזכיר ממשלתי שלבעלי עסקים גדולים שלא החזירו את העובדים שלהם מחל"ת, מ-1 ביוני ייתנו להם 7,500 שקל בערך. אני חושב שזה דבר שלא אמור להיות. קודם כול אלה שלא הוציאו אותם לחל"ת – בואו נעזור להם ונעודד אותם, כי הם הוציאו כסף ולא בטוח שקיבלו את התמורה שלהם. אני חושב שהדבר הזה לא הגיוני בכלל. אין בעיה לתמרץ את האחרים, וזה בסדר שאנחנו נותנים להם, אבל אי-אפשר להתעלם מאלה שהשאירו את העובדים בחל"ת, או אלה שהחזירו אותם בחודש מאי לעבודה – שגם אותם צריך לתמרץ, וצריך לעשות הכול על מנת שהם לא יתמוטטו, כי הם רגע אחד לפני הקריסה. חשוב שכבוד השר ייקח את זה לתשומת ליבו, ואולי גם להעלות את הנושא הזה. ויש עוד דבר: אנשים שלפני פסח קיבלו את ה-2,000 ש"ח מקדמה, שחתמו חל"ת, לפני יומיים-שלושה עדיין לא קיבלו את הכסף – את המשכורת של חודש אפריל – וכדאי לשים לב גם לזה. תודה רבה לך. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> כבוד השר ביקש להשיב. יעלה ויבוא. << קריאה >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> לומר בקצרה משפט, ולאחר מכן נעבור להצבעה. << דובר >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << דובר >> עאידה, אני מבטיח לך שתאהבי את מה שיש לי לומר. תודה רבה, אדוני היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> 50% מאורך דברי סגן השר. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << דובר_המשך >> לא, לא, שני משפטים. סגן השר ענה בשם המשרד, ואין לי כוונה להאריך. הוא ענה תשובה מפורטת ומקצועית, כהרגלו. אני רק רוצה לומר דבר אחד, לאור ההערות שנשמעו פה; בעצם שתי הערות. האחת – אנחנו לא חיים בתחושה שכל החוכמה נמצאת במשרד העבודה והרווחה. יש שם אנשים מעולים, מצטיינים, מסורים, שהוכיחו את עצמם בתקופת הקורונה. לנוכח ההערות שנשמעו, גם מצד חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן וגם מצד חברי הכנסת ינון אזולאי ומרגי, אני לא מקבל את הגישה של מה שהיה בוועדה. ולכן, מה שאני מבקש מכם לעשות זה שנעשה פגישה משותפת יחד עם זרוע העבודה, גם של נבחרי הציבור הערבים וגם של נבחרי הציבור החרדים, כדי להגיד לכם – או לחשוב ביחד, לא להגיד לכם – לתכנן ביחד אלו פתרונות ייחודיים אנחנו יכולים להציע לציבורים הספציפיים שלכם בהקשר של חזרה לתעסוקה. אני לחלוטין לא מקבל את האמירה שהמענה צריך להיות קורס בעברית. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תעסוקה איכותית, כמובן. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << דובר_המשך >> תעסוקה איכותית. בוודאי. הדבר השני – אני אומר את זה לכל הבית – ברור שכרגע המאמץ העיקרי של הממשלה הוא לדחוף כמה שיותר ישראלים לתעסוקה, אבל אנחנו צריכים לזכור שבצד זה יש הרבה מאוד ישראלים שהולכים לגלות שאין להם מקום עבודה לחזור אליו. אנחנו נצטרך לתת להם מענה ברוח הדברים שאמר קודם חבר הכנסת קושניר, וגם לדאוג לאוכלוסיות הרווחה, כמובן, אלו שאין להם יכולות השתכרות מי יודע מה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לכבוד השר. אנחנו נאפשר הצבעה אך ורק מהמקומות. כמובן, מי שירצה אחר כך לצרף לפרוטוקול, זה לשיקולו. כבוד השר, אנחנו מצביעים על העברת החוק לוועדת העבודה, הרווחה – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הצעה לסדר-היום. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> סליחה, הצעה לסדר-היום. – – לוועדת העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 2 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> בעד – שני חברי כנסת. אני מצרף לפרוטוקול את חבר הכנסת אוסאמה סעדי, חבר הכנסת מרגי, חבר הכנסת אזולאי, חבר הכנסת גינזבורג, חבר הכנסת כסיף, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, חברת הכנסת סונדוס סאלח וכבוד השר איציק שמולי. תודה רבה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> מניעת כפל קצבאות מהמוסד לביטוח לאומי עבור אוכלוסיות מוחלשות << הלסי >> << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נעבור להצעות דחופות לסדר-היום בנושא: מניעת כפל קצבאות מהמוסד לביטוח לאומי עבור אוכלוסיות מוחלשות, מס' 185, 213, 218, 232 ו-248. יעלה ויבוא חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה. אני רוצה לברך אותך קודם. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> יש שיר שנקרא "טיול לארבל" ויש שם משפט שאומר: כל האזור צוהל, יוצאים אל הארבל, אז אני אאחל לך באותה רוח. בהצלחה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה, תודה על הברכה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, זכותו של כל אדם שצרכיו ימולאו. זוהי זכות ולא חסד או טובה, זכות שבנסיבות הקיימות אחראית לה המדינה. מכאן גם ההכרח בקצבאות. הן צורך של אנשים, ולכן הן בגדר זכותם, זכות שעל המדינה לספק. ראש הממשלה והאוצר כופרים בכך מסיבות אידיאולוגיות שבבסיסן בוז לעניים ולמוחלשים וסגידה לעשירים ולבעלי הכוח. זאת אידיאולוגיה המקדשת אגואיזם, מערערת על אחריות המדינה לרווחת כלל אזרחיה וסולדת מסולידריות חברתית. האידיאולוגיה הזאת היא הסיבה האמיתית למדיניות האנטי-חברתית של ראש הממשלה ולהקתו, המשרתים את המיעוט העשיר ופוגעים ברוב העובד. נתניהו מייצג את ישראל השנייה? הבל, שטות ורעות רוח. הרי בקצבאות הוא לא רואה זכות אלא מתנה ואמצעי לחץ על האוכלוסיות המוחלשות ביותר. כ-40,000 מקבלי קצבאות הם עובדים שהוצאו לחל"ת או פוטרו במהלך הקורונה, אנשים המתקיימים בקושי מקצבאות נכות, מזונות, זקנה והשלמת הכנסה. כל אלו עובדים כי הם זקוקים לכסף הזה כדי לשרוד – גננת שמקבלת קצבת זקנה, נכה שיוצא ומתפרנס, אימהות חד-הוריות, קשישים שנאלצים בערוב ימיהם לשמש כמאבטחים ועובדי ניקיון ועוד רבים וטובים. המדינה היא שגרמה לפיטורים המוניים וליציאה כפויה לחל"ת בשל התפרצות הקורונה, לכן נכון וצודק שאותם עובדים יקבלו דמי אבטלה. עכשיו אפילו את זה גוזלים מהם. האוצר מתנגד לכפל קצבאות בטענה שיעודד יציאה משוק העבודה ויובילו לפגיעה בתעסוקה. מעבר לעובדה שהיציאה משוק העבודה נכפתה בשל הקורונה, הרי שיש כאן, כאמור, אידיאולוגיה שבבסיסה שתי תפיסות מרושעות ומופרכות: האחת – שרואה את העבודה כערך ואת האדם כסחורה; השנייה – שנשענת על חוסר אמון באזרח ובאדם, הראייה של כולם כאילו הם אנוכיים ושבלי סנקציה כולם יתבטלו ויתעלקו על המדינה. על בסיס שתי האמונות האלה הקצבאות משמשות כחלק משיטת המקל והגזר, לא כזכות אלא כסנקציה. סוג כזה של מחשבה כינה פרויד בשם "השלכה", מנגנון הגנה שבו אדם מייחס את תכונותיו השליליות לאחרים ואף לכלל האנושות כאילו זה היה טבע האדם. כך חבורת תאבי בצע ושררה שאנוכיותם אומנותם – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – מייחסים את תכונתם זו לטבע האנושי, משליכים אנוכיות על עובדים קשיי יום וכך מצדיקים את ניצולם ואת שלילת זכויותיהם. משפט אחרון, ברשותך. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אם אתה מסוגל בשלוש דקות גם להביא את פרויד, זאת אומנות. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> משפט אחרון, ברשותך. לכן, מה שמציעה עכשיו הממשלה הוא רק הקפאה זמנית של האיסור של כפל קצבאות, ולא ביטולו. זה לא פתרון כלל אלא לעג לרש, זלזול וצחוק בפני המוחלשים, כי נכה או קשיש שיפוטר, עוד חודשיים או שלושה כבר לא יקבל דמי אבטלה או קצבה. לכן, את האיסור הזה צריך להשליך לפח האשפה של ההיסטוריה. אני מבקש להעביר את זה לדיון בוועדת הכספים. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת עופר כסיף. חברת הכנסת אורנה ברביבאי – אינה נוכחת; חבר הכנסת עוזי דיין – אינו נוכח; חבר הכנסת ניצן הורוביץ – אינו נוכח. יעלה ויבוא חבר הכנסת איתן גינזבורג. שלוש דקות לאדוני. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. ראשית, ברכות על המינוי. הייתי בכיסאך, וזה כבוד גדול שאתה מייצג אותנו. זאת הזדמנות גם להודות למזכירת הכנסת – על כל התקופה שליווית אותי בתור סגן יושב-ראש הכנסת. חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, מתחילת משבר הקורונה מעל 35,000 מובטלים, כולם מקבוצות חלשות – או חלקם מקבוצות חלשות – עמדו בפני מצב מתסכל וחסר כל היגיון שבו נאסר עליהם לממש כפל קצבאות. המשמעות היא שבשיא המשבר שתוקף אותנו זכאי הביטוח הלאומי לא יכלו לממש את דמי האבטלה שלהם במקביל לקבלת קצבאות אחרות מהביטוח הלאומי. ברור לכולם שזה אבסורד מוחלט. הרי מי זכאי לקבל קצבאות? מקבל אותן מישהו לא במקום המשכורת ממקום עבודתו אלא נוסף עליה ומידיעה שהמשכורת לבדה לא מספיקה לקיים אותו ואת משפחתו, אז למה דווקא עכשיו לשלול ממנו, ביום שהוא מאבד את ההכנסה שלו? זו בדיוק מאותן פעמים שאנחנו תופסים את הראש ושואלים איך הביורוקרטיה מרוקנת מתוכן את כל כוונת המחוקק. שמחתי לגלות ולשמוע ולהתבשר יחד עם כל ישראל שעם כניסתו לתפקיד, חברי שר הרווחה והשירותים החברתיים חבר הכנסת שמולי פעל ללא מורא ובאופן ישיר, מהיר ומיידי לתקן את המצב הקפקאי הזה. הוא סיכם עם משרד האוצר שמי שזכאי לקבל כפל קצבאות בחודשים הקשים האלה יקבל אותן במלואן, בלי הצורך לוותר על אחת מהן. יישר כוח גדול על זה, אדוני השר. פעולה שכולם מברכים אותך עליה. << קריאה >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << קריאה >> אני חייב להיות הגון ולומר שאילולא ישראל כץ, ששינה את התפיסה של משרד האוצר, לא היינו יכולים לעשות את זה. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> אני מצטרף לברכות לשר האוצר, אבל תמיד יש מישהו שמחולל. בסוף יש מי שמסכים, אבל מישהו צריך לחולל את המהפך התפיסתי. זו דוגמה ראויה מאוד לעבודה מוצלחת, גם של הממשלה, כשרוצים וכשמביאים רוח חדשה, וגם של הכנסת, כי הנושא הזה עלה לא פעם בכנסת. אדוני סגן השר, לא ראיתי אותך, אז אני מצטער שלא בירכתי אותך. תודה גם לכם על הנכונות. הבעיה נפתרה מיידית על ידי השרים האחראים והמשרדים הרלוונטיים. הלוואי שנוכל לספק עוד ועוד דוגמאות כאלה. בהקשר הזה אני רוצה לציין – אני מבקש עוד דקה, למרות הזמן, אדוני היושב-ראש – להעלות עוולה נוספת, שדורשת תיקון דחוף, והתגלתה בצורה מאוד מאוד ניכרת במשבר הנוכחי, וזאת זכאותם של עצמאים לקבל דמי אבטלה ובכלל לקצבאות מהביטוח הלאומי. יש להם זכאויות שהם לא מקבלים לעומת שכירים. הדבר הזה חייב להיפסק. חייבים לתקן את העוול הזה. הביטוח הלאומי אמור לבטח את כלל האזרחים במדינה, ולא רק את השכירים שבה. אין סיבה הגיונית שהביטוח הלאומי יספק מצנח הצלה רק למי שהוא שכיר, אבל עצמאי שבא לבנות לעצמו עסק לא ייהנה מקצבאות שמגיעות לכל אדם אחר, למשל בתקופת אבל, בשבעה, לא עלינו, או בהכרה בימי מחלה וכו'. המצב הזה חייב לקבל תיקון. אני פונה אליך, אדוני השר. אתה התקווה להרבה מאוד עצמאים. אתה התקווה להרבה מאוד אזרחים. הכניסה שלך לתפקיד היוותה באמת רוח מרעננת בתוך הממשלה הזאת, בתוך המשרד הזה. אנחנו רואים שיש פה הנהגה, גם במשרד האוצר ובטח ובטח במשרד הרווחה, שרואה את האנשים לפני הכול, שרואה את האזרחים והמצוקות שלהם. אין לי ספק שאתם תידרשו ותדעו לשפר את המצב הבלתי-נסבל הזה – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> – – ותאפשרו גם לעצמאים לקבל את מה שמגיע להם מהביטוח הלאומי. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת איתן גינזבורג. ישיב סגן שר האוצר הרב יצחק כהן. בבקשה. << דובר >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, תרשה לי קודם כול לברך אותך על הכהונה המכובדת והתפקיד המכובד. אתה ראוי לזה. אין לי ספק שתקדש שם שמיים, כמו שאתה נוהג בכל הליכותיך, במקצועיות, בנועם הליכות, ותביא רוח חדשה לאולם הזה, שהוא כל כך זקוק לה. בהצלחה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> בהצלחה גם לירדנה בקדנציה החדשה. יש לך עזר כנגדו, אתה יכול להיות רגוע. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אין חכמה כבעלת הניסיון. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> עם ירדנה אתה בטוח מצליח. חבריי חברי הכנסת, ההצעה בעניין מניעת כפל קצבאות מהמוסד לביטוח לאומי עבור אוכלוסיות מוחלשות – אכן הנושא עלה, ובהוראה של שר האוצר ישראל כץ ובהסכמה ובפעילות של שר הרווחה, השר כץ נתן הנחיה לאנשי אגף התקציבים לשבת עם שר הרווחה ולהגיע לסיכום. הנושא של קיזוז דמי האבטלה מקצבאות הביטוח הלאומי נדון, כפי שאמרתי, בין משרד האוצר למשרד הרווחה ולביטוח הלאומי. הושגה הסכמה שלפיה תקודם הצעת החוק המסדירה את הנושא לגבי החודשים מרץ עד יוני. יושב-ראש ועדת חוקה, חוק ומשפט הרב יעקב אשר, התקציב הנדרש לקידום הצעת החוק הזאת הינו במסגרת התיקון לחוק-יסוד: משק המדינה, מה שהעברנו לא מזמן בקריאה ראשונה, שאושר בקריאה ראשונה ועבר ועדת הכספים. לפיכך, קידום החקיקה בנושא יתבצע רק לאחר השלמת תיקון חוק-היסוד. לאחר אישור החוק יחזיר הביטוח הלאומי באופן רטרואקטיבי את הקיזוזים שיתבצעו בגין החודשים מרץ עד מאי – סליחה, בגין החודשים מרץ עד מאי – ובחודש יוני לא יתבצע קיזוז בין הקצבאות אמורות. מדובר בבשורה לאוכלוסיות הנזקקות שתביא להגדלה משמעותית של הכנסתם של מקבלי קצבאות הבטחת הכנסה, מזונות, נכות כללית וקצבת זקנה לנשים בגיל 62–67. אני חושב שאכן זו בשורה, ותודה רבה לכולם. תודה רבה גם לכם. אני מציע להסתפק. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני רוצה להעביר את זה לוועדה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אתה רוצה? בסדר. זכותך לרצות, אין בעיה. אני מציע להסתפק. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אנחנו נעבור להצבעה. נצביע בעד ונגד העברה לוועדה – הצעה דחופה לסדר-היום בנושא מניעת כפל קצבאות מהמוסד לביטוח לאומי עבור אוכלוסיות מוחלשות. מי שבעד הוא בעד, מי שנגד הוא נגד. הצבעה. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לחצתי בטעות ושכחתי שאני לא יושב במקום שלי. הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 2 בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום – 3 נמנעים – אין ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת עופר כסיף הצביע בטעות במקומו של חבר הכנסת איימן עודה, ולכן ההצבעה מהמקום הזה מבוטלת. אשר על כן אנחנו נקריא קודם כול את תוצאות ההצבעה: בעד – אחד, אחד מהם הוא מבוטל, אז אחד, שלושה נגד, ולפרוטוקול ביקשו להצטרף חברת הכנסת סונדוס סאלח וחבר הכנסת אוסאמה סעדי. זה הכול. מסקנה: ההצעה לא התקבלה, ונסתפק בתשובה של סגן השר. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> החשש לקריסתם של עסקים בתחומים שבהם לא שבו לפעילות בהתאם להוראות והצורך במענק נוסף לעצמאים << הלסי >> << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נעבור להצעות לסדר-היום בנושא: החשש לקריסתם של עסקים בתחומים שבהם לא שבו לפעילות בהתאם להוראות והצורך במענק נוסף לעצמאים, מס' 225, 226, 231 ו-243. יעלה ויבוא יושב-ראש ועדת החוקה החדש – ברכות – חבר הכנסת יעקב אשר. שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אדוני סגן השר, חבריי חברי הכנסת, קודם כול אני רוצה לאחל לך, אדוני היושב-ראש, הצלחה רבה בתפקידך. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> במזג הטוב שלך ובחוכמתך כי רבה – וכולנו יודעים את זה – אני בטוח שתוסיף הרבה מאוד גם לדבר הפורמלי הזה ותיצוק בו תכנים טובים ונכונים כפי שאתה יודע לעשות. חבריי חברי הכנסת, עד היום – וצריך להגיד תודה – ממשלת ישראל נתנה מענק לעצמאים, ובעצם כל הנושא הזה היה תחליף לדמי אבטלה שיש לשכירים. הדבר הזה נעשה לחודשים האחרונים, ומאחר שהתחילה מה שנקרא "חזרה לשגרה", החליטה הממשלה כרגע – לא יודע אם החליטה או לא החליטה; אני מקווה מאוד שלא החליטה, כי אם היא החליטה אז ההחלטה לא נכונה – להפסיק לשלם את המענקים האלה. בחלק מהמקרים ההחלטה היא נכונה מאוד, כי חזרו לעבודה. חזרו לעבודה – אוסאמה, אתה שומע אותי? << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בטח. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בחלק מהמקרים, חלק אפילו די גדול, העצמאים חזרו לעבודה, אבל יש מקומות שבהם משרד הבריאות עדיין לא התיר את החזרה לעבודה, אדוני סגן השר. אדוני סגן השר, יש מספר לא מבוטל של מקצועות – למשל אירועים, שמתחילים רק ב-14 לחודש הבא, כל מארגני האירועים, קייטרינג וכו', תיירות, סוכני נסיעות, מורי דרך וכו', מדריכים פארה-רפואיים וחוגים בגני ילדים וכו' – הבקשה שלי היא נורא נורא פשוטה ונורא נורא אמיתית, וחייבים לעשות אותה, ואנחנו גם ניאבק שהיא תיעשה: שיינתן המענק הנוסף, כמובן לאותן קבוצות, לאלה שנכללים בקבוצות הללו, שמשרד הבריאות, שהוא זרוע של הממשלה, עדיין לא מאפשר להם להתחיל לעבוד. אי-אפשר שמצד אחד משרד הבריאות יגיד: אי-אפשר לעבוד, ומצד שני המענק שקיבלו אותו בחודשים האחרונים שהיו ייפסק. אני פונה ומבקש מסגן השר ומשר האוצר ידידי ישראל כץ – שאני מאחל לו ולסגנו הרב כהן הצלחה גדולה, בעזרת השם, במשימה הכבירה, אבל אנחנו צריכים לדעת דבר אחד: אנחנו צריכים לעשות את הדברים הנכונים, וכמו שאפשר להפסיק את המענק למי שחזר לעבוד, יש להמשיך את המענק לאותן קבוצות, שלא יקרסו, חלילה. זה צו השעה. ולכן, אדוני היושב-ראש, אני מבקש להעביר את זה לוועדת הכספים לדיון. תודה רבה וחג שבועות שמח לכולם. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יעקב אשר. חבר הכנסת עידן רול יעלה ויבוא, בבקשה. שלוש דקות לאדוני. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. ברכות. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> כנסת נכבדה, ראש הממשלה הכריז שהקורונה נגמרה. אולי בבלפור הקורונה נגמרה, אבל עבור כל אותם עסקים שרק היום הורשו לחזור לפעילות – המסעדות, בריכות השחייה – וכל אותם עסקים שעדיין לא חזרו לעבוד, כמו מוסדות התרבות, עבורם הקורונה חיה ובועטת. זוכרים את דחיות המע"מ והביטוח הלאומי? ובכן, עכשיו המשק בהאטה, הקונים טרם חזרו לחנויות, אבל הדחייה נגמרה. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> כל אותם עסקים שהזכרתי נאלצים לשלם את התשלומים שנדחו, ובנוסף – לשלם מע"מ ומקדמות מס הכנסה וביטוח לאומי לחודשים יוני ויולי. אני פונה לחברי סגן שר האוצר, שישיב לנו עוד מעט. אני רוצה לשאול אותך: איך בעל מסעדה שנפתחה היום יכול לשלם את השכירות, המשכורות, הביטוחים, המע"מ, המקדמות – וכל זה בעוד כשבועיים? אם אין הכנסות, איך ישלמו? הממשלה הזאת מנותקת. הניתוק התבטא במענק לא גדול מספיק, שלא עזר להם לעמוד על הרגליים, על חודשים מרץ ואפריל, וגם, ככל הידוע לנו כרגע, בהיעדר כוונה לפיצוי על החודשים מאי ויוני. פניתי אתמול לשר האוצר ולשרים נוספים בדרישה לגבש מתווה פיצוי לעסקים שנותרים סגורים גם בחודשים מאי ויוני ולדחות את התשלומים של יוני ויולי עד לסוף השנה. אלה פעולות פשוטות, פעולות הכרחיות, ומעל הכול – אנושיות. אני רוצה לשתף אתכם בפנייה שהגיעה אליי, פנייה מבחור מקסים בשם מאור נקב מנתיבות. הוא פרש מעבודתו בהייטק כדי להתמקד במה שהוא אוהב באמת – ללמד ילדים מחול והתעמלות. במשך שנים מאור בנה את העסק שלו, והחוגים שלו הפכו להיות בין המצליחים באזור הנגב. הוא חינך מאות ילדים וילדות, עד שב-15 במרץ נאלץ לסגור את שעריו של העסק בגלל הוראות המדינה בעקבות הקורונה. למרות שמאור לא עבד מעל חודשיים, הוא נאלץ כעת לשלם מקדמות של כ-25,000 ש"ח על בסיס ההכנסות שלו בכלל ב-2018. כשמאור ביקש לשלם את זה, על פי ההכנסות בפועל בסוף השנה, נתנו לו דחייה של חודש בתשלום, אף שבחודש הזה הוא לא הרוויח אפילו את השכירות ששילם על העסק שלו בתקופה שבה הוא לא היה פעיל. למקרה שתהיתם, אולי אומרים שהקורונה נגמרה, אבל העסק של מאור צפוי להתאושש כלכלית רק בעוד שנה. אדוני סגן שר האוצר, אתה עוד מעט תעלה לפה, לדוכן, ותגיד כמה עושים המון למען המשק. ואני באמת, חלילה, לא מזלזל. אבל אני חושב שאתם פועלים לאט מדי, וגם מאוחר מדי, ובמנותק מהצרכים של העצמאים. בואו נפעל עכשיו כדי לאפשר לכל אותם עצמאים ובעלי עסקים – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – גם לאלו שחזרו וגם לאלו שיחזרו, להתפרנס בכבוד, ולא להגיע למצב של סגירת העסק או לרעב, חלילה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת עידן רול. חבר הכנסת אוסאמה סעדי, בכבוד. שלוש דקות לאדוני. בכבוד. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד סגן השר, חבריי חברי הכנסת – אדוני היושב-ראש, אני מברך אותך על התפקיד – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – ומאחל לך, ובטוח, שתצליח בתפקיד. אדוני סגן השר, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה – התכוונתי לדבר – לפנות למשטרה ולשר לביטחון פנים בעניין היעדרותו של איימן ספיה, שנעדר בים, בחוף בעתלית, מיום ראשון, ולבקש ממנו להורות למשטרה לעשות עוד ועוד על מנת לאתר אותו, אבל עכשיו, ממש לפני שעה קלה, התבשרנו בשורת איוב שמצאו את גופתו ליד חוף טנטורה. אתמול הייתי, אדוני היושב-ראש, אצל המשפחה שלו בכפר יאסיף, אצל אבא שלו, אבו אדהם, ואימא שלו, אום אדהם. ליבי איתם. אני חושב שהם עברו ימים קשים. אבל זה הגורל של הבן. איימן הוא רקדן מחול, מורה לבלט, הוא אומן בין-לאומי, אבל חייו נגדעו בגיל 29 – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> כשהוא הלך להציל חיים. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – כשהוא הלך להציל חיים, והוא עצמו איבד את החיים שלו. אז אני שולח מכאן תנחומים כנים למשפחה שלו – לאבא שלו, לאימא שלו, לכל משפחת ספיה. אללה ירחמו, איימן ספיה. בעניין שלנו, אדוני סגן השר, אני מצטרף לכל מה שאמרו חבריי יעקב אשר ועידן רול, וגם לכבוד היושב-ראש, שגם אתה בין המציעים של אותה הצעה. אנחנו מזהירים, אדוני סגן השר, שעסקים רבים באמת עלולים לקרוס או כבר קרסו. אנחנו כולנו מקבלים פניות יום-יום מעסקים שאומרים: הצילו אותנו. שלשום פנו אליי הבעלים של חברת מילאנו טורס מטייבה – יש להם עסק של סוכנות נסיעות, חברת אוטובוסים לתיירים. הם אומרים: הבנקים מבקשים מאיתנו לשלם את התשלומים החודשיים של ההלוואות, לא מסכימים אפילו לדחות את התשלומים, לא מקבלים הלוואות, לא מקבלים מענקים, ואנחנו צריכים לשלם עשרות אלפי שקלים על אוטובוסים שעומדים ולא עובדים, עומדים ולא עובדים; כנ"ל לגבי סוכני נסיעות, שעוד לא ידוע מתי יתחילו לעבוד; כנ"ל גם לגבי קבוצת הדייגים – שהפגינו, ואנחנו בעד המאבק שלהם; כנ"ל לגבי קבוצות שלמות, ויעקב אשר חברי דיבר על זה – נגנים, כל מי שסביב תעשיית אולמות, חתונות. איפה הם בעניין של 80 מיליארד שקל, שהיום ביקשתם להוסיף עוד 14 מיליארד שקל? ואני אומר לך, אדוני סגן השר, אם אנחנו לא נושיט יד ועזרה מיידית לעסקים האלה, ויפה שעה אחת קודם, הם יקרסו, ואז אנחנו נישאר עם מאות אלפי מובטלים. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אוסאמה סעדי. ישיב סגן שר האוצר חבר הכנסת יצחק כהן, בכבוד. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> סגן השר כהן, זה כאילו הזמן עמד מלכת. גם בפעם הקודמת שהייתי פה אתה היית על הדוכן. אני רואה שאנחנו שומרים על יציבות. << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> פספסת כמה. פספסת כמה – – – << קריאה >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> קונסיסטנטיות זו סגולה להצלחה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אתה אומר, היו עוד הזדמנויות. << דובר_המשך >> יצחק כהן (ש"ס): << דובר_המשך >> אתה עשית הפסקה – – – אבל ירדנה הייתה פה, זה בסדר. תודה, אדוני היושב-ראש. הצעות דחופות לסדר-היום בעניין החשש לקריסתם של עסקים בתחומים שבהם לא שבו לפעילות בהתאם להוראות והצורך במענק נוסף לעצמאים. חבריי חברי הכנסת שדיברו פה מדם ליבם, אכן, אתם לא רחוקים מהשקפת עולמנו, וגם אנחנו חושבים שצריכים לעשות, ואנחנו עושים, ועושים הרבה. במסגרת הצעדים הכלכליים שננקטו על ידי ממשלת ישראל בהובלת משרד האוצר על מנת להתמודד עם ההשפעה הכלכלית של התפשטות נגיף הקורונה, בוצע, חבריי, מספר רב של צעדים, אשר חלק משמעותי מהם התמקד באוכלוסיית העסקים הקטנים והעצמאים. יש לזכור שקיימת זהות בין העצמאי – עוסק מורשה או פטור – ובין העסק הקטן, ולכן כל סיוע שניתן לעסק במקרה כזה משמעותו סיוע ישיר לעצמאי. בתוך כך יש לכלול בין היתר את הצעדים הבאים: הפחתת ארנונה לשלושה חודשים בעלות של 2.8 מיליארד שקל, כולל השתתפות הרשויות המקומיות; הקמת קרן הלוואות ייעודית לעסקים קטנים ובינוניים בערבות מדינה בהיקף של 14 מיליארד שקל. קרן זו כוללת תנאים מיטיבים, לרבות סבסוד ריבית בשנה הראשונה וגרייס של 12 חודשים; מענק השתתפות בהוצאות קבועות לעסקים קטנים עד מחזור מכירות של 20 מיליון שקלים, בעלות של 5.2 מיליארד; דחיית תשלומי מס הכנסה ומע"מ – עידן, מה שביקשת – דחיית תשלומי מס הכנסה ומע"מ לעסקים הקטנים; שתי פעימות של מענק סיוע ייעודי לעצמאים בעלות של 3.8 מיליארד ש"ח. רבותיי, אלה סכומים שאם הייתם מדברים לפני המשבר על כאלה סכומים הייתי חושב שהם הזויים, אבל הינה, אתם רואים. במסגרת הפעימה הראשונה, שהייתה מצומצמת, למעלה מ-227,000 עצמאים קיבלו עד עתה סכום ממוצע הגבוה מ-4,000 שקלים כל אחד. במסגרת הפעימה השנייה תנאי המענק הורחבו באופן משמעותי כך שסכום המענק המקסימלי עלה מ-6,000 ל-10,500, ונכללות בו אוכלוסיות נוספות, כגון שכירים בעלי שליטה. גם זה דבר שתוקן. עד היום קיבלו מענק במסגרת פעימה זו למעלה מ-325,000 עצמאים. מענק לעידוד התעסוקה בהיקף של 6 מיליארד שקלים לעסקים שיחזירו עובדים מחל"ת. סכומים אדירים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> סגן השר, לגבי בעלי שליטה, הם מקבלים מענק? << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> כן, אני אמרתי. כן. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – מעל 20 מיליון? << קריאה >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא כל בעלי השליטה. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> עד היום לא קיבלו. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> מה שאני אומר – או שהם בתהליך או שיקבלו. אין דבר כזה. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אבל העסק נופל, אדוני. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> יקבלו. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> העסק ייפול. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> היום אישרנו 14 מיליארד, זה ירד לוועדת הכספים. תזרזו את התהליכים של החקיקה. זה תלוי בכם עכשיו. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מה-80 מיליארד כמה נוצל? << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> תכף אני אפרט. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מה-80 מיליארד כמה נוצל? << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אני אפרט. מענק לעידוד התעסוקה בהיקף של 6 מיליארד – היום אישרנו את זה – לעסקים שיחזירו עובדים מחל"ת. לצד כלי סיוע, ואף חשוב מכך, לנוכח הבנת ההשפעה הכלכלית של ההגבלות על המגזר העסקי, משרד האוצר מוביל תהליך החזרה לפעילות מוקדמת ככל הניתן של כלל הענפים במסגרת המגבלות הבריאותיות, תוך שיתוף פעולה עם כלל הגורמים הרלוונטיים, ובפרט משרד הבריאות, משרד ראש הממשלה והמל"ל. בהתאם, לכל אחד מהענפים המפורטים בפנייה שבנדון הוסכם יחד עם משרד הבריאות על מתווה בריאותי עם הנחיות לחזרה לשגרה, וכן תאריך יעד. לרוב הענפים המועד הוא 27 במאי 2020, למעט ענפים שבשל החשש הבריאותי המוגבר בהם, הנובע לרוב מהתקהלויות גדולות, מועד הפתיחה הוא 14 ביוני 2020. לשאלתך, אוסאמה, לעניין מתווה המענקים לעסקים שטרם לפעילות, משרד האוצר מקיים שיח שוטף עם הענפים שפנו אליו על מנת לנסות לייצר פתרונות שיסייעו לענף במקביל לחזרה לפעילות. כלי מרכזי שיסייע לעסקים בענפים האלה הוא קרן ההלוואות הייעודיות לעסקים הפועלים בענפים בסיכון גבוה, מה שמכונה "מסורבי אשראי" – אלה שהבנק לא רוצה לתת להם. אנחנו מעניקים קרן מיוחדת למסורבי האשראי, קרן עסקים בהיקף של 4 מיליארד שקלים. קרן זו תושק עם אישור התקציב הנדרש לכך בחקיקה. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הבעיה היא שהבנקים עדיין לא פועלים ולא מתנהגים כאילו שיש קרן אלא כאילו הלוואה רגילה עם כל – – – נתתי דוגמאות של עסקים שפנו ולא מאשרים להם. ואפילו לא – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אני אגיד לך, אם אתה רוצה להתעדכן און-ליין, און-ליין להתעדכן, יש אפליקציה שתוכל להוריד, ואני אשלח לך אותה. אתה יכול לראות בזמן אמת, כן? הינה. בזמן אמת. אני אעביר לך את זה. זה מתעדכן בכל עשר דקות – בקשות שאושרו בפעימה ראשונה, בפעימה שנייה, בפעימה שלישית. יש פה מספרים של 228,366, 328,670. אני מדבר על עסקים – 208,217. זה מתעדכן בכל רגע – בכל עשר דקות, סליחה. אני אעביר לך את זה. גם השאלות שאתה שואל – תוכל להתעדכן און-ליין. כל מי שרוצה את האפליקציה הזאת יוכל לקבל אותה. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הטלפון שלי לא חכם כמוך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה חכם. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אדוני סגן שר האוצר, אף אחד לא אומר שאתם לא עושים. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> לא, אני אומר, עידן. באמת. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> עובדה שעסקים עדיין – – – מה זה פעימה? נניח מישהו צריך לקבל בפעימה 10,000 שקלים והעסק שלו סגור ארבעה חודשים – הרי זה זעום. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> תראה, יש פה מאות אלפים שקיבלו ועוד מאות אלפים שיקבלו. הכספים אושרו, הסכומים הוקצו – סכומים אדירים, מעל 80 מיליארד, והיום הוספנו עוד 14 מיליארד בחקיקה של ועדת הכספים. רבותיי, עושים, ועושים הרבה. אנחנו יודעים מה המצב ורוצים להחזיר את המשק לפעילות, אבל זה תלוי גם בכם. תזרזו את החקיקה שצריכה – היום, 14 מיליארד. אל תחכו אפילו יום אחד. תביאו את זה בחזרה לשנייה ושלישית. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אישרנו כבר 80 מיליארד לפני חודש והם לא נוצלו עד תום. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> זאת תוספת, זאת תוספת. זאת תוספת, עוד 14 מיליארד. חלק גדול נוצל, חלק בתהליכי ניצול. העסק עובד, תאמין לי. אני אעביר לך את זה. אני אעבור דרכך ואני אעביר לך את זה. אז תודה רבה לכם, ואני מקווה שבעזרת השם נצא מהמצב הזה, וחג שבועות שמח. זה חג מיוחד, חג שבא אחרי 50 ימי ספירה, 49 ימי ספירה. באמת, ייחודו של החג הזה – שזה חג שמאחד את כולנו. נאחל לכולם חג שמח, בריאות איתנה וחזרה לשגרה. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה לסגן השר כהן. מה אתה מציע לעשות עם ההצעה? << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> הם רוצים ועדה – ועדה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה. מה המציעים רוצים? לאיזו ועדה – לוועדת הכספים? הכספים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כספים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כספים. טוב. עמדה נוספת – לחבר הכנסת ינון אזולאי, בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כבוד היושב-ראש, סגן השר, קודם כול תודה רבה על התשובה המפורטת, רק להעלות גם את הנושא – דיברת על האולמות. לצערי, לא הצלחנו במאבק שיפתחו את האולמות קצת לפני. רצינו שכבר היום או מייד לאחר חג השבועות יפתחו את האולמות האלה, היות שלאחר מכן יש זמן של שלושת השבועות שלא ניתן עוד פעם להתחתן, ולכן אני חושב שזה נזק לבעלי האולמות. מה גם שפתחו מועדונים, ברים וחופי הים – הכול פתוח. רק האולמות, שצריכים קצת לחתן את הילדים – לא הצלחנו. דבר נוסף, סגן השר, שרציתי להעלות: אולי בהזדמנות הזאת נקרא לבעלי האולמות שגם הם יגלו נכונות להחזיר לאנשים כסף שנתנו כמקדמות. שיגידו שברגע שיחזירו להם – ייתנו. שיגלו גם הם איזושהי אמפתיה כלפי אלה שעורכים את החתונות שלהם. לגבי עצמאים, כבוד סגן השר, רק להגיד משהו קטן: עסקים שמעל 20 מיליון – אמרו שכנראה לא ייפתח אלא להלוואות, לא למענקים. זה דבר שעלול להביא לקריסה, וצריך לעשות הכול על מנת – – – << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני כרגע אומר לך דבר בדוק: מעל 20 מיליון – לא נותנים להם. צריך לעשות הכול על מנת לתת להם, שגם הם לא יקרסו. העסקים האלה עלולים לקרוס, ואז יוצא שאנחנו בעצם נמצאים במקום שעוד פעם תהיה אבטלה, אבטלה חוזרת, גם בלי הקורונה. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מה אתה מציע חלופי? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> שייתנו להם את המענק. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אין לך הצעה חלופית. אוקיי, אז אנחנו עוברים להצבעה על העברת ההצעה לוועדת הכספים. מי שבעד מצביע בעד. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אדוני, זה לא עובד. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא עובד, אז אנחנו נצרף. הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 2 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכספים נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מצרף את קולותיהם של חברי הכנסת רול, אשר, סעדי, סאלח, סגן השר כהן, אזולאי, ארבל, טסלר, זאת אומרת שמונה ועוד שניים שבכל זאת הצביעו, אז אנחנו עם עשרה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. ההצעה תעבור לדיון בוועדת הכספים. עד כאן הנושא הזה. << הלסי >> ציון יום הסטודנט << הלסי >> << דובר >> היו"ר יריב לוין: << דובר >> מכאן אנחנו עוברים, חברות וחברי הכנסת, להצעות לסדר-היום בנושא: ציון יום הסטודנט, מס' 202, 205, 206, 207, 210, 236, 241 ו-251. אני מתכבד לפתוח את הישיבה המיוחדת לציון יום הסטודנט. אני מבקש כמובן לברך את כל באות ובאי המוסדות האקדמיים בהצלחה רבה, בשנת לימודים פורייה ומוצלחת. אני חושב שהעתיד האקדמי שלנו והכוחות שלומדים במוסדות להשכלה גבוהה הם במידה רבה העתיד של מדינת ישראל. זה ההון האנושי שצריך יהיה להצעיד אותנו קדימה בשנים הבאות עלינו לטובה. אני יכול לומר שרבים מיושבי הבית הזה התחילו את דרכם לא רק כסטודנטים שלמדו במוסדות להשכלה גבוהה אלא גם כפעילי ציבור בתאי הסטודנטים. אני חושב שמה שאנחנו למדנו שם לקחנו איתנו כמשהו שמלווה אותנו בכל העשייה הציבורית לאורך השנים, כך שגם בהיבט הזה, אני חושב שככל שהסטודנטיות והסטודנטים שלנו ייקחו חלק ויהיו מעורבים בעשייה ציבורית, בפעילות ציבורית לצד הלימודים, עם כל הקושי שכרוך בזה, זה בוודאי דבר מבורך, דבר שיתרום גם לשיח בחברה הישראלית וגם, כמובן, לעשייה הציבורית בכללותה. אני מבקש להזמין את חבר הכנסת רם שפע, ראשון הדוברים. למיטב ידיעתי גם אתה מאלה, איך אומרים, שהתחילו את דרכם לכאן בפעילות הציבורית הסטודנטיאלית. << קריאה >> רם שפע (כחול לבן): << קריאה >> אחד מני רבים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה. << דובר >> רם שפע (כחול לבן): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. העובדה שאני צריך להגביה היא מאוד מרשימה – לא קורה לי הרבה. אני מאוד מאוד שמח ונרגש באמת לדבר מכנסת ישראל, מהדוכן הזה, על יום הסטודנט הלאומי. בשבע השנים האחרונות ייצגתי את הסטודנטים בישראל במגוון תפקידים; הייתי פה כל שנה, התכוננתי ליום הזה, התרגשתי ממנו, הלכנו לוועדות, הכנו מחקרים, התעסקנו באיך לקדם את הסטודנטים והסטודנטיות בישראל, ומבחינתי זה באמת כבוד אדיר. אני התחלתי ללמוד בחורף 2011, רגע אחרי המחאה החברתית, והלכתי ללמוד חינוך בסמינר הקיבוצים. אני מורה להיסטוריה ומקרא, אומנם לא מתמחה בתחומים מספיק, כי הייתי צריך להיות כל הזמן עבור הסטודנטים, אבל אלה התחומים שלמדתי. המאבק הראשון שמשך אותי לאגודת סטודנטים היה המאבק על מעמד המורה בישראל, ומבחינתי זו סגירת מעגל מאוד מרגשת ביום הזה, גם בתור מי שנבחר להיות יושב-ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט, להצליח לקדם גם את מעמד המורה, וודאי את כל מה שקשור להשכלה הגבוהה בישראל, שהיא נר לרגליי כבר הרבה מאוד שנים. באופן כללי אני רוצה לומר לשר אלקין, ספציפית, שיש לו הזדמנות אדירה שלא הייתה פה הרבה מאוד שנים: שר שמקבל את ההשכלה הגבוהה – להתמקד בהשכלה הגבוהה, מה שהרבה מאוד שרים לא יכלו לעשות או לא השכילו לעשות בשנים האחרונות, מכיוון שהם קיבלו תיק ענק של חינוך, ותמיד ההשכלה הגבוהה נזנחה שם מאחור. אז אני כבר אמרתי את זה בעצמי לאלקין, ואני גם סומך עליו שהוא מבין שיש לו הזדמנות אדירה לעשות מהפכות שהמערכת הזאת – שלפעמים היא קצת מיושנת – לא השכילה ולא העיזה לעשות. אני מאוד מקווה שהוא יעשה את זה. לצערי, אנחנו עדים בימים האחרונים להתנהלות ממש לא טובה – לא של משרד האוצר ולצערי הרב, ואני אומר את זה בכאב, גם לא של הוות"ת-מל"ג – כלפי הסטודנטים בישראל. לפעמים הם קצת מתבלבלים – תפקידם הוא לא לייצג את המוסדות אלא לייצג את הסטודנטים. השר אלקין, הרגע שיבחתי את היכולת שלך להשתמש בהזדמנות שקיבלת, אז אני אומר זאת שוב. אני אומר שהוות"ת-מל"ג צריכים להיות הרבה יותר עבור הסטודנטים, למען הסטודנטים. הם בסוף מנוע הצמיחה של המערכת. המוסדות יודעים להיות חזקים. הסטודנט הקטן או הסטודנטית, שעכשיו צריכים לשלם גם על המעונות, לשלם גם את שכר הלימוד וגם את כל ההוצאות שיש להם ואף אחד לא רואה אותם – זאת בעיה קשה. אני מזמין מפה את נציגי האוצר – אני מקווה שאלקין יעשה את זה, וגם השר כץ, שמבינים שהסטודנטים הם מנוע צמיחה אדיר, הם שוק העבודה העתידי שלנו וגם השוק העכשווי; הם היו מהראשונים להיפגע, כי הם עובדים בהרבה עבודות זמניות, ועכשיו המשק צריך אותם שיחזרו לפה, גם שיתפסו את משרות העתיד שלנו, אבל בעיקר – שיצליחו לעזור למשק להתקדם ולהחזיר לנו לאט-לאט את הפריון, שקצת מן הסתם נפגע לנו. כיו"ר ועדת חינוך – זה ברור מאליו, אבל אני בכל זאת אגיד את זה גם פה – אני אעשה הכול כדי שהסטודנטים והסטודנטיות בישראל יתקדמו. הרבה מאוד פעמים, ופה אני אומר את זה – אומנם השר אלקין, זה לא התיק שלו, אבל השר שמולי, שראיתי פה לפני כמה דקות, שגם היה כמה דורות לפניי בהתאחדות – ההשכלה הטכנולוגית, שלא תמיד זוכרים אותה, היא 30,000 סטודנטים מתוך ה-350,000 שיש בישראל, שלומדים לימודים שהם קריטיים לצמיחה של המדינה, הרבה מאוד פעמים הם נזנחים הצידה, כי זה לא אקדמי, ולא מספיק רואים אותם. הייתה רפורמה די משמעותית בשנה שעברה עם מה"ט, המועצה להשכלה טכנולוגית, יחד עם האוצר, כדי לראות איך מצליחים לייצר קשרים בין האקדמיה להשכלה הטכנולוגית, ובאופן כללי איך אנחנו כמדינה, בתודעה ציבורית, מתייחסים לכל המקצועות הללו כאל מקצועות שווים ונחשבים במשק. הרבה מאוד פעמים סטודנט או סטודנטית שהולכים להשכלה טכנולוגית מתחילים בשכר גבוה יותר מסטודנט שהלך לעשות תואר ראשון כללי והוא נורא מתרגש שיש לו תואר ראשון, אבל לא בטוח שהמשק צריך אותו כמו שהוא צריך הרבה מאוד תחומים אחרים – ותמיד חשוב לי לדבר על זה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רק משפט אחרון. << דובר_המשך >> רם שפע (כחול לבן): << דובר_המשך >> הינה, תראה מה זה, נקודה אחרונה שלי. לסיום, דיברתי על השר אלקין, ובהקשר הזה אני אגיד גם פה: הודעת בעצם הבוקר בוועדת החינוך שאתה מקים שולחן עגול משמעותי עם כל הגורמים הרלוונטיים, אני חושב שגם לאפיק הקריטי עכשיו של הכסף, שבאמת הסטודנטים זקוקים לו, וגם באופן כללי לראות איך האקדמיה בישראל נתרמת. כמו שאמרתי, יש לך הזדמנות אדירה לעשות מהפכות. לפעמים הגופים האקדמיים שמרניים, אבל ביחד אפשר לנענע אותם – שוב, בשותפות – כדי לחזק את המשק הישראלי. תודה רבה, ואוהב מאוד את כל הסטודנטים והסטודנטיות בישראל וגאה בהם. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יעקב טסלר, בבקשה. << דובר >> יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום מציינת הכנסת בכינוס מיוחד את יום הסטודנט. בעוד שבמוסדות אקדמיים מציינים יום זה באופן חסר מאפיינים לאומיים, הרי שאנו, העם היהודי, נציין מחר בערב בשמחה ובחגיגיות רבה את חג מתן תורה, היום שבו קיבלנו את התורה לפני למעלה מ-3,330 שנה, ומאז אנו חוגגים ומציינים את היום הגדול הזה, שבו הפכנו לעם ועוצבנו לצמיתות כאומה היהודית. כבר ציינתי בעבר מעל במה נכבדה זו את מאמרו של רבי סעדיה גאון, זיכרונו לברכה: אין אומתנו אומה אלא בתורותיה. ולכן, ברשותך, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לציין כאן את אלו שאינם מכונים אצלנו סטודנטים אלא בשם הצנוע תלמידים – החל מתלמודי התורה, עבור לישיבות ועד כוללים. אלו התלמידים ההוגים בתורה יומם ולילה ומעבירים את המורשת האמיתית מדור לדור מזה אלפי שנים. חג השבועות הוא יומם הנעלה של כל לומדי התורה בכלל, ובפרט של רבבות תלמידי המוסדות התורניים והישיבות. הם לא זקוקים שיציינו עבורם יום מיוחד. חג מתן תורה הוא היום שמזכיר לנו את אותם רבבות בחורי ישיבות ואברכים הגודשים את בתי הכנסת והישיבות בעולם, ובמיוחד כאן בארץ ישראל, אשר מוסרים נפשם יום-יום, שעה-שעה, לבל תישכח תורה מעם ישראל. הם שוקדים על לימודם מתוך האמונה באידיאל היהודי, שהתורה מגינה עלינו ומצילה אותנו מכל רע, וקיום העולם – ובפרט זכות קיומה של ארץ ישראל – תלוי בלימוד תורה יומם ולילה. מהתלמידים הללו יוצאים רבנים, דיינים, ראשי ישיבות, מנהיגי קהילות, מחנכים, מורים וגם טובי המוחות ששמם הטוב הולך לפניהם בארץ ובעולם כולו. ברשותך, אדוני היושב-ראש, בציון יום זה אי-אפשר שלא להתייחס לפערים העצומים הקיימים בין ציבור הסטודנטים הלומדים באוניברסיטאות ובמסגרות הכלליות לבין תלמידי הישיבות. הפערים מתגלים בכל תחום, אם זה בתחבורה, כשסטודנטים זכאים להנחה קבועה בתחבורה ציבורית ותלמידי הישיבות מגיל 18 ומעלה אינם זכאים, אם אלה הפערים במלגות, אם זה בתקציב השנתי בעבור התלמידים ותלמידי הישיבות, כאשר כל פעם מחדש עלינו להיאבק כדי שיקבלו את המגיע להם בדין ולא בחסד. תקציביהן של האוניברסיטאות והמכללות מופיעים בקביעות בספר התקציב, ואילו אנחנו כנציגים של עולם הישיבות מחזרים על הפתחים כל שנה מחדש כדי להבטיח שיקבלו את התקציבים הזעומים יחסית לעולם האקדמיה. חברים, אז כשאנחנו מדברים על יום הסטודנט אסור לנו לשכוח גם את אותם עשרות אלפי תלמידים שמעניקים בלימוד תורתם את הערך המוסף לעולם היהודי אך גם תורמים לחברה הישראלית, וגם היהודית, לא פחות מהסטודנטים שאנו מכירים. הגיע הזמן לתקן את העוול והקיפוח הזה ולדאוג לאותם רבבות תלמידים שייהנו גם הם מאותן מסגרות של ההטבות הקיימות לסטודנטים במדינת ישראל. בערב חג השבועות, זו ההזדמנות לתקן את המעוות ובכך להוקיר את לומדי התורה, שיחד עם כל עם ישראל זעקו לפני קבלת התורה את המסר הנצחי: נעשה ונשמע. חג שמח לכולם. תודה רבה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אולי שהסטודנטים יקבלו גם מה שמקבלים תלמידי ישיבות. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת סונדוס סאלח, בבקשה. << דובר >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, מעל במה זו אני מברכת, ומורידה את הכובע בפני 350,000 סטודנטיות וסטודנטים בארץ הלומדים באוניברסיטאות ומכללות ציבוריות, במכללות הלא מתוקצבות ובמכללות לחינוך והנדסאים. נהוג לחשוב על סטודנטיות צעירות בגילאי 20, וחשוב לי מכאן לברך סטודנטיות וסטודנטיות הלומדים בגילאי 30, 40, 50 ו-60, גם את אלו שחוזרות לספסלי הלימודים אחרי תואר במקביל לעבודה, למשפחה ולגידול ילדים. אני בעצמי עשיתי את זה עד לא מזמן, וזה לא פשוט. ביום הסטודנט חשוב לי לברך את הסטודנטים הערבים, שבעשור האחרון הכפילו את עצמם במוסדות להשכלה גבוהה, ולברך במיוחד את הסטודנטיות הערביות, אשר צמצמו את הפערים בתיכונים ובהשכלה הגבוהה למרות כל האתגרים והחסמים העומדים בפני סטודנטים וסטודנטיות ערבים – והם רבים. כששואלות אותי למה באתי לפוליטיקה, אז אחד הדברים הכי החשובים – כי אני רוצה לראות יותר סטודנטיות, יותר נשים באקדמיה, יותר סטודנטיות ערביות באקדמיה ויותר נשים בסגל האקדמי, יותר נשים שמשתייכות לתארים מתקדמים ויותר נשים המשתלבות במשק בכל התחומים ובכל הדירוגים. כשחוגגות את יום הסטודנטית, חובה לזכור שאין אוניברסיטה אחת באף יישוב ערבי, וזה לא רק לזכור אלא לפעול מייד לסיים עוול זה ואפליה זו. אני בעצמי, כשהתחלתי את הלימודים שלי בטכניון, הייתי בת 18. מרחק הנסיעה, הקשיים בנסיעה – להחליף שלושה אוטובוסים כדי להגיע לטכניון, ואתגרי שפה חדשה וסביבה חדשה הם אתגרים לא פשוטים בכלל.  כשמדברות על אוניברסיטאות ומוסדות להשכלה גבוהה ככלי למוביליות חברתית וכלכלית, לניידות ושיפור אפשרויות התעסוקה, חשוב לזכור שעבור קבוצות רבות באוכלוסייה הם בו-זמנית גם חסם, והם לא נגישים, אם פיזית – כי הם במקומות רחוקים מהמקומות שמתיישבת בהם האוכלוסייה הערבית, ואם כלכלית – כי שכר הלימוד פה עדיין גבוה במיוחד, והאפשרות לעצור את החיים או לעבוד במקביל ללימודים לא עומדת בפני כל אחת ואחד מאיתנו. זה הזמן הנכון לפעול, להפחית, לפקח על שכר הלימוד ולעשות שכר לימוד אחיד בכל האוניברסיטאות ומוסדות הלימוד.   למרות החסמים והקשיים, יותר ויותר סטודנטיות וסטודנטים ערבים ניגשים למוסדות להשכלה גבוהה, אקדמית, הודות למאמץ האישי שלהם, למאמץ האישי המיוחד שהם עושים, ובזכות בפיזור המוסדות, מאפשר לצעירים ללמוד בקרבת הבית יחסית, בלי להצטרך לעזוב את הבית ואת החיים כפי שהכירו אותם, כמו גם הגמשה של חלק מתנאי הקבלה בחלק ממוסדות האקדמיה. בנוסף, אי-אפשר לדבר – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רק משפט אחרון, כי הזמן נגמר. << דובר_המשך >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כמה משפטים. אי-אפשר לדבר היום על סטודנטים בלי לדבר על סטודנטים במשבר הקורונה ובזה הכלכלי המתפתח. הבוקר השתתפתי בישיבת ועדת החינוך והוצגו בפנינו אתגרים וקשיים, שרק עכשיו התחילו להחמיר, של כל הסטודנטים – בין אם זה בשכר הלימוד, בשכר דירה ומעונות יום, בתנאים לחזרה ללימודים, ומטבע הדברים, תנאי הקבלה שעכשיו מקשים על סטודנטים חדשים.   הסטודנטים סוחבים על גבם משבר נוסף בזמן שאנחנו מתכננים יציאה מהמשבר. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברת הכנסת סאלח, יש כללים בבניין הזה. צריך לעמוד בהם. << דובר_המשך >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> משפט אחרון. ההשקעה בסטודנטים היא השקעה בהווה ובעתיד של כל אחת ואחד מאיתנו. הפקרתם היא פגיעה בכל החברה ובכל המשק. אנחנו עומדים לצד כל הסטודנטים והסטודנטיות במאבק הצודק שלהם. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת קטי שטרית, בבקשה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו מציינים היום במשכן את יום הסטודנט. כמי שלימדה שנים רבות באקדמיה, וגם לימדה תלמידים וסטודנטים, אציין כי החינוך וההשכלה קרובים לליבי. כשסטודנט מגיע לאקדמיה, הוא מרגיש שהשמיים הם הגבול ושאיפותיו ודמיונו מרקיעי שחקים. האתגר שמוטל עלינו הוא לסייע לאנשים החולמים לדעת שחלום הלימודים הוא אפשרי, ממשי ומעשי. אדם נולד להוריו, לקהילתו, למנהגיו, למצב כלכלי מסוים, וההשכלה, מלבד הקניית הידע, פותחת בפניו כמובן שערים רבים לעולם הרחב ומאפשרת ניידות בין מעמדות חברתיים. הלימודים האקדמיים יכולים לאפשר שוויון הזדמנויות, מקפצה לכל אדם, אם רק יצטיין. אנחנו רק צריכים לפתוח את השער. לפיכך, ההשקעה בסטודנטים היא השקעה בהון האנושי של מדינת ישראל, בכלכלת ישראל – עתיד כלכלת ישראל – ואף הנהגה מדינית עתידית. בנקודה זו חשוב לציין שאם לא נתעורר, החלומות יתנפצו, צעירים יתייאשו ושוק העבודה ייפגע. הקורונה פגעה אנושות בסטודנטים, בעיקר מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית. כ-70% מהם דיווחו כי הם ייפגעו כלכלית כתוצאה מהקורונה. הפילוסוף והמדינאי האנגלי פרנסיס בייקון אמר פעם ש"כישרונות טבעיים כמוהם כצמחים פראיים – הם זקוקים לגיזום על ידי לימודים". תפקידנו לטפח את אותם פרחי אקדמיה ולא לתת להם לנבול. מחובתנו לחזק כעת את הסטודנטים כדי לבלום את הנשירה מהלימודים. ומעניין לעניין באותו עניין. האקדמיה היא גם מקום למפגש תרבויות ומגוון של דעות. יחד עם זאת, ההסתה לאלימות והחתירה תחת קיומה של מדינת ישראל לא חוסות תחת פלורליזם ואינן יכולות לעבור בשתיקה. אני מדברת בין היתר על סרטון ההסתה של תא חד"ש באוניברסיטה העברית שמעליל עלילות דם על האוניברסיטה, כמו השקר שצלפים מוצבים על הגג, ובעיקר אני מדברת על סימון החיילים הלומדים באקדמיה כמטרות והצורך לאבטח אותם בעקבות אותו סרטון. פגשתי השבוע את חברי הארגונים הציוניים באוניברסיטה העברית, שמחו נגד כל זה – והם צודקים במאת האחוזים. גם למדינה דמוקרטית צריכים להיות גבולות. בכוונתי לדאוג לכך שבקמפוסים לא יהיה כר פורה לפעולות אנטי-ציוניות. כל סטודנט צריך להרגיש בטוח ששלמות גופו לא תיפגע, אך גם רוחו לא תיפול; שציוניו לא תלויים בדעותיו ושמותר לו להתבטא, במגבלות החוק כמובן, ובלי לשלם על כך מחיר אקדמי. הדרך ליעד ארוכה, אך נתחיל לצעוד בה כולנו יחד כבר היום. אמשיך לשמש אוזן קשבת לסטודנטים ופה לטענותיהם. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת שטרית, שדייקה על השנייה. על השנייה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אני כבר חוששת, אז מודדת את הזמן. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא צריך לחשוש, אבל כל הכבוד. כל הכבוד. חבר הכנסת עידן רול, בבקשה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, כמו רבים מחבריי כאן, גם אני היה לי העונג להיות סטודנט. הייתי סטודנט לתואר ראשון ושני במשפטים באוניברסיטת תל אביב – בין התקופות היפות בחיי. אין ספק שזו גם תקופה מאתגרת. אתם יודעים, כשמתבגרים קצת זה נראה שאם אתה צעיר אז הכול נפתר רק מעצם זה שאתה צעיר. אבל לשלב עבודה – בדרך כלל לא עבודה בשכר גבוה, עבודות מזדמנות – לשלב את זה עם לימודים זה בהחלט לא משימה פשוטה. השנה, בעקבות משבר הקורונה, היא הפכה למשימה קשה במיוחד. שכבת הצעירים – שכבה שמאפיינת את רוב הסטודנטים – היא שכבה שהיא בין הנפגעות העיקריות של משבר הקורונה. על פי נתוני התאחדות הסטודנטים כפי שהוצגו לנו בישיבת ועדת הכספים של הכנסת, כ-45% מהסטודנטים העובדים הוצאו לחל"ת או פוטרו במסגרת משבר הקורונה. כ-70,000 סטודנטים אינם זכאים כלל לרשת ביטחון סוציאלית. כל הנתונים האלה, נתונים מדאיגים לכל הדעות – צריך לזכור שעל פי חוק ביטוח לאומי במדינת ישראל צעיר מתחת לגיל 28 זכאי לדמי אבטלה נמוכים באופן משמעותי, כ-40% פחות, וגם לתקופה קצרה יותר. כך יצא שהשכבה שהיא עתיד המדינה ועתיד המשק – והיא באמת עתיד המשק, כל הצעירים והסטודנטים, אלה שאנחנו מצפים מהם לחזור ולהתניע את המשק ברגע שרק יוכלו – הם למעשה צעירים שהיו מהראשונים להפסיק לעבוד כאשר הושבתו ענף התיירות, וענף המסעדנות, וחיי הלילה, והברים, וצפויים להיות בין האחרונים שיחזרו לעבוד. לעומת זאת הכספים ימשיכו לצאת – השכירויות, שכר הלימוד, כל ההוצאות השוטפות. חשוב לדעת שעל פי הסטטיסטיקות סטודנט צובר בממוצע חוב של 10,000 שקלים בכל שנת לימוד. עכשיו, אנחנו יכולים לעמוד כאן ולהכביר מילים על כמה חשובה ההשכלה הגבוהה, גם בשבילם וגם בשביל עתיד המדינה, והכול נכון, אבל כל סטודנט מכיר את פירמידת הצרכים של מאסלו, וכולנו מבינים שפרנסה קודמת להשכלה. לפיכך, אני מקדם הצעת חוק לשיפור דמי האבטלה שלהם זכאים צעירים עד גיל 28 בהוראת שעה כדי לעזור להם להתמודד עם משבר הקורונה. אני קורא לכל חבריי מסיעות הבית לתמוך בהצעת החוק, ואני קורא במיוחד לממשלת ישראל: לא מספיק לומר לצעירים ולסטודנטים שהם העתיד של המדינה, צריך להראות גם במעשים. אם אנחנו נשאיר אותם במצב הקיים, לא יהיה לנו דור חדש של ידיים עובדות, של מוחות חושבים ומפתחים, ואנחנו כמשק פשוט נוצב מול שוקת שבורה. אני מאחל לכל הסטודנטים והסטודנטיות המון הצלחה בלימודים, וגם לעבור בצורה הכי קלה שאפשר את משבר הקורונה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלכס קושניר, בבקשה. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, איזה כיף שאנחנו מציינים את יום הסטודנט כאן בכנסת. ראיתי פה סטודנטים בבוקר, בוועדת החינוך, הסתכלתי בעיניים שלהם – לא ראיתי שמחה בעיניים, ראיתי בעיקר זעקה. למה זעקה? הזעקה היא כי 84% מהסטודנטים בישראל שעבדו טרם תקופת המשבר – כחצי מהם הוצאו לחל"ת, וכמעט חצי מהם בכלל לא זכאים לדמי אבטלה, ולמעלה מ-90% מדווחים כי נפגעו כלכלית מהמשבר. כשליש מהם לקחו הלוואות, ומעל 50% מדווחים שיצטרכו להסתייע כלכלית בהורים כדי להתמודד עם המשבר הזה. עכשיו, מי ההורים האלה? ההורים האלה הם אותם האנשים השכירים שגם הם הוצאו לחל"ת, אותם שולמנים, שאתה יודע, מתחננים לסיוע ומקבלים כל מיני שליפות לא אפויות מהמותן. לצערי הרב, בסופו של דבר אנחנו נגיע למצב שהחבר'ה האלה יתחילו לפרוש מהלימודים, ולצערי הרב, הם יהיו רבים – הם יהיו רבים אם אנחנו, אם ממשלת ישראל לא תייצר איזשהו פתרון יצירתי. ואנחנו יודעים שהממשלה הזאת יודעת לייצר פתרונות יצירתיים, בעיקר כשזה קשור לכיסאות ולתפקידים. ראינו רק לפני שבוע וחצי את חוק ממשלת החילופים. זה בהחלט, לכל, הדעות אחד החוקים היותר יצירתיים בתולדות המדינה. אבל אתה יודע, כשמדובר על להקים ממשלה מנופחת חסרת פרופורציות ולוודא שיש מעון נוסף לראש ממשלה, או כשצריך להצדיק 36 שרים, ואז, אתה יודע, שולפים מהמילון את המילה "פריטטיות", ובשם הפריטטיות פשוט שודדים את קופת המדינה – אז את זה אפשר. וגם ראינו היום דוגמה מצוינת לאטימות. הרי אתם מעבירים את החוק הנורבגי, שיעלה 80 מיליון שקלים, במקום לתת את הכסף הזה לאותם סטודנטים, ודווקא ביום הזה החלטתם לעשות את זה? אולי הייתם מוצאים איזה יום אחר, כדי שאנשים לא ישימו לב. אבל לא – החלטתם דווקא ביום הזה. אם אנחנו לא נעזור לחבר'ה האלה, שבאמת נאנקים תחת הנטל, אז אנחנו מסכנים גם אותם, גם את העתיד שלהם וגם את העתיד של המדינה. כי החבר'ה האלה, שעד לא מזמן לבשו מדים והגנו על המדינה, והיום גם חלקם הגדול עושים מילואים וגם לובשים מדים – האנשים האלה בעתיד הלא-רחוק הולכים להוביל את הכלכלה, המדע, הרפואה, התעשייה. גם ההייטק וגם הלואו-טק. האנשים האלה תרמו לפני הלימודים וימשיכו לתרום גם אחרי הלימודים, והם גם הולכים לשלם את רוב המיסים במדינה הזאת כדי שאתם תוכלו להקים כאן ממשלות פריטטיות וכדי שאתם תדאגו לתפקידים עם שמות מפוצצים אבל חסרי תוכן. החבר'ה האלה בדרך כלל מסתדרים לבד, אבל היום הם באמת צריכים עזרה; הם צריכים שמישהו יתעורר פה. ואגב, התאחדות הסטודנטים הארצית שמה מתווה על השולחן. המתווה הזה אמור לעזור ל-70,000 סטודנטים, וזה עולה 400 מיליון שקלים. אז אני באמת פונה לממשלה: תקבלו את המתווה הזה, תעזרו לסטודנטים האלה, ואז באמת כולנו ביחד נוכל להגיד: יום סטודנט שמח, כי בינתיים הוא לא כזה שמח. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת משה ארבל. חבר הכנסת משה ארבל, לפני שאתה מתחיל אני רוצה גם להודות לך וגם לברך אותך על הפעם הראשונה שבה ניהלת כאן ישיבה. קודם כול, עזרת לי, זה גורם לי להרגיש ותיק. ב. נוכח העובדה שכל נשיאות הכנסת החדשה, למעט סגן אחד – חמד עמאר – כולם עושים את התפקיד בפעם הראשונה, זה הופך אותך עכשיו לאחד מוותיקי הנשיאות ובעלי הניסיון בה. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> תודה, תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> ובאמת עשית את זה בצורה יוצאת מן הכלל. תודה רבה. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> תודה לך, אדוני היושב-ראש. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד שר החקלאות, כבוד השר להשכלה גבוהה, שכנראה שומע אותנו דרך המסכים מבחוץ, חבריי חברי הכנסת, חוק זכויות הסטודנט, שנחקק לפני כ-13 שנים, נועד להביא לידי ביטוי ולעגן בדבר חקיקה את מעמדם וזכותם של הסטודנטים לאקדמיה ראויה שתעודד ותאפשר קידמה ושגשוג. בסעיפים 22א ו-22ב, שנוספו לחוק לפני כעשור, עוגן קיומו של יום זה מדי שנה ביום חמישי – ולא רביעי, כמו היום – האחרון שלפני חג השבועות, מתוך מטרה להביא להטמעת חשיבותה של ההשכלה הגבוהה ולהכיר בתרומתו של ציבור הסטודנטים להתפתחותה ולעיצובה של החברה הישראלית כחברה מודרנית ומתקדמת. אבקש לעמוד בקצרה דווקא על ההקשר של חג השבועות, שהוא יום מתן תורה. הסטודנט, בהגדרתו העברית, הוא תלמיד. ביהדות גם הרב הגדול ביותר נקרא "תלמיד חכם" – כל העת הוא במצב של למידה, שכן התורה ארוכה היא מארץ מידה ורחבה מני ים. אדוני היושב-ראש, ביום זה שבו מעלים על נס את זכויות הסטודנט, הזכות לגיוון בקרב המרצים הבכירים באקדמיה היא זכות שאיננה מקוימת; הזכות לשמיעת מגוון דעות, אמונות וסיפורים – נעדרת. על פי מחקר שנעשה על ידי מר ישראל בלכמן, בהנחיית פרופ' יהודה שנהב, פרופ' רמי יוגב וד"ר יצחק ספורטה מאוניברסיטת תל אביב, בקרב המרצים הבכירים באקדמיה בישראל ישנם רק 9% של מרצים ממוצא מזרחי, ולמעלה מ-90% מקרב המרצים הבכירים באקדמיה בישראל הם ממוצא אשכנזי. המצב הזה הוא בכי רע. לא יעלה על הדעת לטעון כי מדובר במספר מקרי וכי אין כל רלוונטיות למוצא, וכל שיח שכזה איננו אלא הוצאת השד העדתי. אלו תירוצים לחלשים. לדברי הסוציולוג פרופ' נסים מזרחי, יש לזה השפעה על הסטודנטים, גם אם לא תמיד מודעת. כשסטודנטית מזרחית לא רואה מרצים שדומים לאנשים ממשפחתה או מקהילתה, זה יוצר ניגוד חריף בין החיים שלה וקבוצת המוצא שלה לעולם האקדמיה. ההגמוניה השלטת באקדמיה ובוועד ראשי האוניברסיטאות לא מנסה, ואפילו לא מניחה על שולחנה את החשיבות של הצורך בגיוון כערך שראוי לקדם. הגיוון יאפשר ליצור אקדמיה טובה יותר, שבה מסופרים באופן כן ואובייקטיבי סיפורן של אוכלוסיות רבות, מגוונות ושונות. אף אין יותר מדי מחקר משפטי מזרחי, גם בגלל ההשתקה של הנושא באקדמיה וגם בשל מחסור בנתונים אמפיריים מספיקים על מזרחים בחברה הישראלית. אין שום הצדקה בעולם, אדוני היושב-ראש, למשל שמשפחת תורג'מן, שעלתה לישראל ממרוקו בשנות החמישים, לא תזכה שילדיה ונכדיה ידרכו בשערי האקדמיה, ואילו בני הדודים שלהם, שבחרו אז להגר ממרוקו לצרפת, יהיו כולם ללא יוצא מן הכלל בוגרי הסורבון שבפריז, וחלקם אף נושאי משרה בה. דווקא בבית הספר למשפטים באוניברסיטת הרווארד בראשות פרופ' נח פלדמן יצאה כבר הבשורה בקיום כנס יוקרתי ומעמיק על משפט מזרחי בדצמבר אשתקד, שהוזמנתי אליו ולקחתי בו חלק. הסיפור הזה, שלא מונגש ולא מסופר, הוא עוול לסטודנטים, אך לא פחות מכך הוא עלבון לאקדמיה בישראל. כמו כן, הצורך בשימור המסלולים המותאמים להלכה ולאורח החיים של הסטודנט החרדי גם בתארים מתקדמים הם חלק מזכויות היסוד לחופש הדת שמופרות, לצערי, ברגל גסה. נשגב מבינתי כיצד ניתן למנוע עבור המעוניינים בכך, ואף לא מתקציב המדינה אלא במכללות אקדמיות שאינן מתוקצבות, לפתוח מסלולי לימוד בהפרדה בין נשים לגברים עבור המגזר החרדי. הרצון לייצר חרדי חדש מנוגד לכל היגיון ולזכויות יסוד בסיסיות, ולצערי הרב גורם לחברה הישראלית נזק בל יתואר. אני העומד כאן לפניכם היום בוגר תואר ראשון ושני בהצטיינות במשפטים אשר ללא קיומו של הקמפוס החרדי בקריה האקדמית אונו, אשר אפשר לי ללמוד בהתאם לאורחות חיי כסטודנט חרדי ובהפרדה, לא הייתי נכנס בשערי האקדמיה. כמוני יש סטודנטיות נשים רבות מאוד. מתקבל הרושם לצערי כי אותה הגמוניה, בתת-המודע שלה מבקשת להשתיק את הסיפור המזרחי ואת מקומו, וחיה בנוח ובשלווה גם אם לא יתקיים גיוון אמיתי באקדמיה ויודרו ממנה חלקי אוכלוסייה רבים אחרים, לרבות האוכלוסייה החרדית. אני מבקש דווקא ביום זה לקרוא למכובדי שר החינוך, לשר להשכלה גבוהה ולכל מקבלי ההחלטות: עשו כל אשר לאל ידכם כדי לעודד ולתמרץ גיוון של עדות, שבטים ומגזרים. מתהליכים אלו נצא כולנו נשכרים. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מרב מיכאלי, בבקשה. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. קודם כול ברכות לך. תתחדש. אתה ואני גם עשינו דברים ביחד. בירכת את משה, שהוא מוותיקי הנשיאות. אתה בכלל ברמות ותק, באמת. צריך להגיד, זה שיושב בראש הישיבה ובראש הבית אדם שמכיר כל כך טוב את הפרלמנט ויש לו כבוד לחוקים שלו ולנוהגים שלו – גם אם דעותינו בנושא יחסיו עם בית המשפט העליון חלוקות חילוק עמוק – זה משמח ומחזק, ואני מאוד מאוד מקווה שאכן אתה תחזק את הבית הזה ותעשה לו את הכבוד שאני יודעת שלפחות פעם רחשת לו. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> אז אני שמעתי, האזנתי ותיארתי לעצמי שכל חבריי וחברותיי ידברו על הקשיים הגשמיים הניכרים שיש לסטודנטיות וסטודנטים במדינת ישראל, וצריך להגיד שלא רק לסטודנטיות ולסטודנטים קשה לחיות במדינת ישראל – זה נכון לגבי הרוב המכריע של העובדות והעובדים, הורות והורים. באמת, הרבה מאוד שנים כבר הקיום היום-יומי בישראל הוא מאוד מאוד קשה. אבל ככל שאני מכירה בזה ורואה חשיבות בדאגה לעניינים הפרנסתיים, העיסוקיים, הקיומיים, הגשמיים, אני רוצה לדבר היום על הרוח, וספציפית על מדעי הרוח. איך שתיים וחצי דקות? צריכות להיות לי חמש דקות. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> קדימה, תקבלי עוד שתי דקות. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> דברי הברכה זה מחוץ לפרוטוקול. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> עוד שתי דקות קיבלת – ודאי את דברי הברכה. איפסתי, התחלתי מהתחלה, אבל הכול בסדר. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> אני רוצה לדבר על מדעי הרוח – אני רוצה לדבר על מדעי הרוח ההולכים ומידלדלים בשנים האחרונות, וגם בשנה האחרונה, שנרשמה בה עלייה בהרשמה כמעט לכל שאר התחומים באקדמיה, ובמדעי הרוח נרשמה ירידה נוספת. צריך להגיד שזה נכון באוניברסיטאות. במכללות הרבות שיש במדינת ישראל אין בכלל מדעי הרוח. עכשיו, אין חולקת על חשיבותן העצומה של המכללות, שנמצאות באמת בפריפריה החברתית והגיאוגרפית של מדינת ישראל, ויש להן תפקיד חברתי ראשון במעלה. אבל אין בהן מדעי רוח, מה שאומר שכל מי שלומדת או לומד במכללות האלה לא מקבלות את האוויר הזה לנשימה שמדעי הרוח נותנים וצריכים לתת לכל אחד ואחד מאיתנו. עכשיו אני רוצה להגיד למה מדעי הרוח כל כך חשובים. אני רוצה להגיד שכמו שקראו באקדמיה – כשאני אומרת מדעי הרוח אני לא מתכוונת בהכרח נגיד ללימוד רק של היסטוריה או רק של פילוסופיה כמקצוע ראשי, לא ולא, אלא היה מובן מאליו פעם שלימודים, לא משנה של איזה תחום, באים עם איזה קורסי ליבה, קראו לזה. הם היו מאפלטון עד נאט"ו – מפלטו עד נאט"ו, מהתנ"ך עד הפלמ"ח, ולא היה אדם שיצא מהאקדמיה בלי לעבור איזשהן תחנות יסוד בתרבות המערב: יצירות מופת בספרות ובאומנות, קצת שפת מוזיקה, שפת תיאטרון, שפת קולנוע, משהו מהדברים האלה שנותנים לנו את התוספת מעבר ליום-יום. היום-יום יכול להיות קשה ויכול להיות סיזיפי ויכול להיות מאתגר נורא נורא, אבל מתחת לזה ומעל זה חייב להיות משהו נוסף, גם ברמת ההשראה, גם ברמת ההנאה, ברמת היופי, ברמת האתגר למחשבה שהוא מעבר לאיך נפיק את פת הלחם – החשובה, באמת, הכי חשובה, אבל החיים הם יותר מזה. יותר מזה, מדעי הרוח מלמדים אותנו לפתח את המחשבה היצירתית, את הדמיון, את האמפתיה; הם מלמדים אותנו הכרה של הזולת; הם מלמדים אותנו שהאחר הוא לא שונה ממני אלא אני שונה מהאחרת – זה הדדי, זה סימטרי; מדעי הרוח מלמדים אותנו מגוון, הם מלמדים אותנו שאין אחד; אולי יש אלוהים אחד ואנשים מסוימים מאמינים באלוהים האחד הזה, ואדרבה ואדרבה, בהחלט, אבל גם "אלוהים אחד" יש כל מיני. ודאי וודאי שיש כל מיני בני אדם ותרבויות ומחשבות ואפשרויות. כשאנחנו לא לומדות ולא מלמדות ומלמדים את מדעי הרוח, אנחנו מפסידות את כל הדבר הזה. אנחנו מפסידות את החשיבה הביקורתית, את היכולת להסתכל על העולם ולהבין מה קורה בו – לא רק מה שנאמר אלא מה יש מאחורי זה, אילו עוד דרכים יש לקרוא את מה שנאמר או את מה שקורה. מדעי הרוח נותנים לנו את האפשרות להסתכל על עצמנו מזוויות חדשות, בדרכים חדשות, לגלות על עצמנו דברים חדשים. הם מכניסים רעננות, הם מכניסים חדשנות. כי יסודות החשמל והמתמטיקה הם אותם יסודות שנלמדו לפני מאה שנה. ודאי שמתווספים ומתחדשים בהם חידושים, אבל היסודות הם אותם יסודות. במדעי הרוח יש כל הזמן חידוש ועדכנות ושפות חדשות ורעיונות חדשים. לצערי הרב, הממשלות האחרונות, ממשלות נתניהו, לא בכדי מייבשות את מדעי הרוח. לא בכדי אין מדעי רוח – כי הממשלות האלה לא רוצות שתחשבו חשיבה ביקורתית. הן לא רוצות שתהיה לכם אמפתיה לאחרת ולאחר. הן ממש לא רוצות שתפתחו את הדמיון כדי שתוכלו לדמיין איזה חיים יותר טובים יכולים להיות כאן – בלי שנאה, בלי הפחדה, בלי מלחמה, בלי לחיות על החרב תמיד. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברת הכנסת מיכאלי, בואי נאמר רק דבר אחד: אין ספק שהבהרת את ההבדל בין מדעי הרוח למדעים המדויקים ככל שהדברים קשורים בשעון. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> זה ברור. אני אזדרז. לא זו אף זו, הממשלות האלה מחבלות בכלל ביכולת לחיות עם הערכים האלה שדיברתי בזכותם כרגע. במקום שבו מסיתים נגד החברה הערבית, מסיתים נגד כל מי שלא חושב לפי מה שרוצה השלטון, ברדיפה אחרי מבקשי מקלט, ככל שהם מבחינה מספרית כל כך מעטים ולא מאיימים עלינו, גם בתוך האקדמיה – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברת הכנסת מיכאלי, אי-אפשר, באמת אי-אפשר. משפט הסיום. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> אז ממש אגיד לסיום, משפט הסיום. גם בתוך האקדמיה עצמה יש גם כפייה של הפרדה מגדרית, חד-משמעית, וגם ניסיון להפוך את האקדמיה להכשרה מקצועית במקום לחגיגה של ידע ורוח. ולכן, סטודנטיות וסטודנטים, יקרים אני אומרת לכם: אל תיתנו להם. התעקשו ללמוד מדעי הרוח, כי זאת הרוח שלכם. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. ישיב השר להשכלה גבוהה חבר הכנסת זאב אלקין, בבקשה. << דובר >> השר זאב אלקין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, רק תיקון: אני כרגע עוד בתואר של השר המיועד להשכלה גבוהה, עוד לא אושרתי בממשלה ובכנסת, אבל בכל זאת הממשלה, על דעת העתיד, ביקשה ממני להשיב על ההצעות לסדר-היום ולקחת חלק בציון של יום הסטודנט כאן במליאה. אני חושב, כשאני הקשבתי לחברת הכנסת מרב מיכאלי הרהרתי בכך שיכול להיות שראש הממשלה טעה לחלוטין כשהוא ביקש ממני להתמנות לתפקיד, ואני צריך להודיע לו שאני לא מתאים, כי לפי התזה שלה, המטרה של הממשלה הזאת זה לגרום למיעוט של מדעי הרוח במערכת ההשכלה הגבוהה. מה לעשות? בעוונותיי הרבים אני לא רק בוגר של החוגים למדעי הרוח – אני מרצה לשעבר בחוגים למדעי הרוח, ומשם הגעתי למערכת הפוליטית. אז אם התזה נכונה והמטרה של ראש הממשלה זה להרוס את מדעי הרוח במדינת ישראל, אני כנראה מועמד ממש לא מתאים לתפקיד של שר להשכלה גבוהה. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר זאב אלקין: << דובר_המשך >> אני בוודאי אעדכן אותו במוצאי מתחום מדעי הרוח. אולי הוא ישנה את דעתו ויחפש מועמד אחר, אם את צודקת בתזה אבל אם עדיין אני אבוא לפניכם כמועמד לתפקיד להצבעה כאן בשבוע הבא אז כנראה שדעתו של ראש הממשלה לא כדעתך, חברת הכנסת מיכאלי – – – << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר זאב אלקין: << דובר_המשך >> אז אמרתי, אני אדאג לעדכן אותו שאני הגעתי לפוליטיקה מהעולם הזה של מדעי הרוח, וחושב כמוך, אגב, שזה תחום קריטי. בכלל, ההתפתחות של כל מדינה, כולל מדינת ישראל – ואגב, בוגרי מדעי הרוח, היום אתה מוצא אותם בכל מקום, כי הלימוד – – << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> – – – או שהוא כנראה לא יודע. בואו נחכה ונראה מה הוא יגיד. << דובר_המשך >> השר זאב אלקין: << דובר_המשך >> – – כי הלימוד של מדעי הרוח מקנה כלים שהם רלוונטיים בכל מקום. אני לא אשכח שעוד כשהייתי בעולם האקדמי הגעתי ללונדון וביקרתי במחלקה למדעי היהדות באוניברסיטת לונדון. ראיתי שם כל כך הרבה סטודנטים. שאלתי: מה אתם עושים כשאתם מסיימים? אז אמרו לי: מה זאת אומרת? אנחנו עובדים בבורסה בלונדון – זה המקום ששם הולכים לעבוד. אמרתי שזה לא הגיוני. מי שצריך לעבוד בבורסה בלונדון צריך ללכת ללמוד כלכלה. למה ללמוד מדעי היהדות? אמרו לי: אתה מיושן, אתה לא מבין. האנשים הכי מבוקשים בבורסה ללונדון הם בוגרי מדעי הרוח, לא משנה באיזה תחום – מדעי יהדות, מהבחינה הזאת, זה חלק ממדעי הרוח – מאשר בוגרי החוגים הכלכליים, כי הכלכלה משתנה מהר, ובמדעי הרוח לומדים איך לקרוא, איך להבין ואיך ללמוד, ואלה תחומים הרבה יותר נדרשים היום בעולם הכלכלי. אז מבחינה זו קיבלתי שיעור מעניין אולי מהבירה מס' 2 בעולם לעשייה כלכלית, מה מקומם של מדעי הרוח. אני בהחלט מצטרף לחלק הערכי שבדברייך, על כך שזה תחום מאוד חשוב במערכת להשכלה גבוהה, וצריך לעשות הכול כדי שהירידה במספר הסטודנטים שם תיעצר. אגב, אותה ממשלה של נתניהו – יותר נכון ממשלות קודמות, אבל ממשלות בראשותו – כנראה מרוב הרצון להרוג את מדעי הרוח אישרו בתוכנית הפיתוח הרב-שנתית של המערכת להשכלה גבוהה מענק מיוחד, או מרכיב מאוד מיוחד וגדול בתוכנית הזאת, כדי לקדם את מדעי הרוח ולחזק אותם. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> מתי זה היה? << דובר_המשך >> השר זאב אלקין: << דובר_המשך >> זה היה בממשלה הקודמת. התוכנית הרב-שנתית למערכת ההשכלה הגבוהה אושרה בממשלה הקודמת, וכשראש הממשלה היה בראשות הממשלה – – << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> הוא כל הזמן בראשות הממשלה. << דובר_המשך >> השר זאב אלקין: << דובר_המשך >> אני שמח שהפנמתם גם את הנקודה הזאת – שהוא כל הזמן בראשות הממשלה – אבל בהחלט, בממשלה בהובלתו – לראשונה, אגב. חברת הכנסת מיכאלי, לראשונה. בוודאי שבשנים האחרונות אושר מרכיב ייחודי וייעודי לפיתוח של מדעי הרוח במדינת ישראל – – << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> כי הם כבר היו בקרשים. << דובר_המשך >> השר זאב אלקין: << דובר_המשך >> – – לשימוש של מל"ג וות"ת. אז לכן נראה לי שאת צריכה לקחת אחורה את התזה היפה כל כך, שהיא יפה למאמר עיתונאי אבל לא מסתדרת עם העובדות ועם המציאות לגבי רצונם של ראש הממשלה ושל הממשלה לפגוע במדעי הרוח. העובדות אומרות דבר הפוך. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> השר אלקין, העובדות הן – – – אבל זה לא בגלל הממשלה. << דובר_המשך >> השר זאב אלקין: << דובר_המשך >> על זה אין מחלוקת. בדיוק. נכון. יש דעיכה, היא נובעת מתופעות חברתיות וכלכליות שהחברה שלנו עוברת, והממשלה דווקא מנסה לעזור למדעי הרוח להתמודד עם הדעיכה הזאת, גם דרך הקצבות מיוחדות, גם דרך חשיבה מיוחדת במל"ג, של צוות מיוחד שעוסק בזה. אני יכול להבטיח לך שאני לפחות, כמי שבא לכאן, לבניין הזה, מתוך העולם של מדעי הרוח, אעשה כל מה שתלוי בי כדי לחזק את מדעי הרוח ולעצור את התהליך הזה. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> השר אלקין – – – שהיושב-ראש בדק כמה נקודות יש במחשבת ישראל – – – אבל כשבדקתי חמש יחידות בכימיה, משרד החינוך אמר – – – << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> יש דוגמאות כאלה למכביר. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> זה משרד החינוך של ממשלת ברק – – – << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אני לא רוצה להגיד. תעזוב. << דובר_המשך >> השר זאב אלקין: << דובר_המשך >> זה בטוח לא שר חינוך מיש עתיד, כי אז לא פתחתם בתי ספר. אז היית שר ליד שולחן הממשלה. אבל בכל מקרה, אם נחזור להיות רציניים, אני חושב שבהחלט התחום הזה של מדעי הרוח הוא אחד מהיעדים החשובים להמשך העשייה. זה היה גם בתוכנית החומש הזאת, וגם אין לי ספק שזה ייכנס כמרכיב חשוב לתוכנית החומש הבאה. זה, אגב, אחד האתגרים של מערכת ההשכלה הגבוהה לשנה, שנה וחצי הקרובות, וגם אחד מהאתגרים בעבורי – להיות מרכיב חשוב בתהליך הזה של הפיתוח של תוכנית החומש, שתקבע את הדנ"א של ההתקדמות של המערכת להשכלה גבוהה הישראלית. אבל ברשותך, אני אחזור לעולם הסטודנטים, כי בעיקר לשמו התכנסנו; אי-אפשר לנתק אחד מהשני. אני רוצה כאן לחלק את דבריי לשלושה חלקים: החלק הראשון זה לתאר בקצרה את הפעולות שנעשות במסגרת אותה תוכנית חומש שמכוונות לציבור הסטודנטים ולחיזוק ציבור הסטודנטים. הפעולות האלה – ובצדק, בעיניי – מחולקות לשני מרכיבים: המרכיב הראשון הוא הגברת הנגישות של ההשכלה הגבוהה בחלקים השונים של החברה הישראלית. אני חושב שזה לא סוד שכשאנחנו בודקים את החתכים – וזה היה עוד יותר נכון בעבר – כשבודקים את החתכים החברתיים של מקבלי ההשכלה הגבוהה במדינת ישראל – או הלומדים, זה לא כל כך משנה – אנחנו רואים שהייצוג שם לא דומה לחלוקה הדמוגרפית של הייצוג בחברה הישראלית. הקושי הזה זוהה, ולכן הוא הוצג בתוכנית החומש הזאת כאחד היעדים המשמעותיים לפעילות של ות"ת ומל"ג, ונעשו צעדים ייחודיים לגבי קבוצות שונות של אוכלוסייה – לגבי האוכלוסייה החרדית, לגבי האוכלוסייה הערבית, לגבי האוכלוסייה של יוצאי אתיופיה וסיוע נרחב לסטודנטים בעלי לקויות למידה ומגבלות אחרות, וכמובן סיוע לסטודנטים מהפריפריה וחיזוק המוסדות בפריפריה. אגב, לכל הנושאים האלה גם יחד, שהיו כולם תחת כותרת אחת של הגברת הנגישות של ההשכלה הגבוהה לקבוצות בחברה הישראלית, הוקצה בתוכנית החומש בשנה תקציב בסדר גודל של כחצי מיליארד שקל, שזה סכום מאוד מאוד משמעותי מתוך סך התקציב של ההשכלה הגבוהה. אגב, הכסף הזה משנה מציאות. יש קבוצות שאתה רואה את זה בעיניים; יש קבוצות שעוד מעט כבר יפסיקו להיות קבוצות מופלות. אם אנחנו מדברים על המגזר הערבי, היעדים של תוכנית החומש, שהושגו כבר שלוש שנים לפני סיום תוכנית החומש – כבר בשנת 2019 הגיעו ליעדים שהיו בתוכנית, ואנחנו היום קרובים לאחוזים שדומים לייצוג של החברה הערבית בכלל החברה הישראלית, עם יתרון בולט לנשים – תופעה מאוד מאוד מעניינת במגזר הערבי; שם זה באופן מובהק. בכלל, בהשכלה הגבוהה יש הטיה לטובת נשים בקרב הסטודנטים בכל התארים. אם פעם זה היה רק בתואר הראשון, היום זה בכל התארים, כולל תואר שלישי. עדיין לא בסגל – כאן יש עוד מה לשפר – אבל בין הלומדים רואים את זה באופן מובהק, ובחברה הערבית זה אפילו בולט עוד יותר בצורה מובהקת. יש שינויים דרמטיים גם לגבי הציבור החרדי, גם לגבי ציבור יוצאי אתיופיה, אבל שם עדיין לא הגענו למספרים שמשתווים לייצוג של הקבוצות האלה בתוך כלל האוכלוסייה. ישנם שינויים דרמטיים במספר הלומדים מהפריפריה ובמוסדות בפריפריה, אבל גם כאן יש עוד עשייה שצריך לעשות. המרכיב השני, שקשור לעולם הסטודנטיאלי, הוא סיוע לסטודנטים מצטיינים ונזקקים. גם כאן במסגרת תוכנית החומש, ברמה שנתית מוקצה לזה תקציב בסדר גודל של כרבע מיליארד שקל בשנה – גם השקעה מאוד מאוד משמעותית. ולכן, לסיכום החלק הזה של דבריי, אין ספק – – – << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> החלק הזה זה מלגות לסטודנטים? << דובר_המשך >> השר זאב אלקין: << דובר_המשך >> זה מלגות. כמעט הכול זה מלגות. גם בחלק הראשון – – – << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> – – – לגבי מענק – – – << דובר_המשך >> השר זאב אלקין: << דובר_המשך >> ישנם כל מיני כלים. עוד פעם, החלק השני, לגבי הסיוע הישיר לסטודנטים, זה נטו מלגות. החלק הראשון, של תוכניות הנגישות, בנוי ממרכיבים שונים: זה גם סיוע כספי לסטודנטים מהמגזרים האלה, כיוון שהמלגות ייחודיות, זה גם סיוע בגיוס, זה גם סיוע במערכות תומכות למידה, מכינות שעוזרות להכשיר ללמידה באקדמיה ועוד. זה מערך שבנוי מכלים שונים שהמטרה שלהם היא לשנות מציאות, ואכן, הכלים האלה עובדים; המציאות משתנה. יש מגזרים שבהם היא כבר השתנתה עד כדי כך שכבר אין סיבה לדבר על אפליה מתקנת, כי אין צורך, ויש מגזרים שיש שיפור ניכר אבל זה עדיין רחוק מלהגיע לייצוג כחלקם באוכלוסייה, ויש פה עוד הרבה מלאכה לפנינו, גם בתוכנית החומש הזאת וגם בתוכנית החומש הבאה, שצריך לבנות אותה. אני הבאתי את הנתונים האלה – ואני לא אלאה אתכם בפרטים המפורטים יותר של כל אחד מהמרכיבים – כדי להראות שתפיסת העולם של ההשכלה הגבוהה הישראלית רואה את הסטודנט כמרכיב בסיסי ומאוד מאוד מרכזי של מה שנעשה שם, והיא מחליטה מראש, כשהיא חושבת על פיתוח של השכלה גבוהה, להפנות משאבים מאוד משמעותיים. אם תחברו אחד לשני זה כבר קרוב למיליארד שקל בשנה. כל תקציב ההשכלה הגבוהה הוא כ-12 מיליארד שקל, שזה כולל הכול – המשכורות וכל המעורבות הממשלתית; לא כולל שכר לימוד ולא כולל תרומות – אבל בסך הכול אתם רואים שחלק ניכר מהתקציב הממשלתי שמוקדש להשכלה גבוהה מושקע בעולם הזה של שינוי הנגישות לקבוצות החלשות יותר והמודרות יותר מההשכלה הגבוהה והנושא של הסיוע הישיר. כשאנחנו מדברים על מצבם של הסטודנטים בימים האלה אי-אפשר שלא להתייחס למשבר שמתרחש היום – ואני גם שמעתי שזה עלה בדבריהם של חלק מהדוברים כאן – או יותר נכון המשבר של פוסט-משבר, ההשפעה של היציאה ממשבר הקורונה על המערכת להשכלה גבוהה בכלל, ומה שמעניין אותנו כאן היום – על העולם הסטודנטיאלי בפרט. כאן אני חושב שיש עוד הרבה עבודה לפנינו. לצערי, מה שקרה במשבר הקורונה זה הוכחה טובה עד כמה נחוץ הייצוג הייחודי של הנושא הזה סביב שולחן הממשלה. גם בתהליך של היציאה החוצה – ידידי יושב-ראש הכנסת היה שר התיירות, היה שותף איתי לדיוני הממשלה, והוא ראה שהקולות שיש להם ייצוג בממשלה קיבלו מענה מהיר יותר מאשר הקולות שאין להם ייצוג בממשלה, ובאיזשהו שלב הוא הגיע גם למסקנה שהוא צריך להשמיע את קולו בשם התחום שהוא ייצג אז בממשלה, תחום התיירות, בצורה נחרצת כדי להביא לפתרונות, ולא לקוות שזה יסתדר באופן מקצועי מעצמו. אני זוכר את הדיון הזה כשפקעה סבלנותך והחלטת לצאת למאבק למען העולם שייצגת כשר התיירות. לצערי, כאן אני חייב להגיד שמה שקרה להשכלה הגבוהה – ובאופן טבעי לשר החינוך היו משימות רבות באותה תקופה; אנחנו זוכרים מה קרה במערכת הבית-ספרית ובמערכת של גני ילדים. לכן, המערכת של ההשכלה הגבוהה – שעברה, אגב, בהצלחה ללמידה מקוונת; זאת תופעה מרתקת, מה שקרה בעולם של ההשכלה הגבוהה: מעבר מלא, אחד לאחד, להוראה מקוונת, כמעט בלי נפגעים. הוא יותר עסק בתחומים שנפגעו באופן ישיר וגם היו דרמטיים להחזרת המשק לשגרה, אבל התוצאה של זה, בעיניי, זה שניים: האחד – המערכת של ההשכלה הגבוהה חוזרת לפעילות בקצב איטי יותר ממה שהיה אפשר בהשוואה לתחומים אחרים. זה שחדרי כושר חזרו מזמן והאוניברסיטאות עדיין רק מתחילות את הצעדים הראשונים של החזרה זה לא סדר העדיפויות הלאומי הנכון. כאן אני בהחלט בטוח שאם היה קול ייחודי למערכת הזאת סביב שולחן הממשלה זה היה קורה קודם, עם כל ההגבלות ועם כל הזהירות הנדרשת. אני שמח שאנחנו נמצאים כרגע בשלבים הסופיים בעבודה, יחד עם משרד הבריאות ועם שר הבריאות, כדי שבשבוע הבא יהיה צעד נוסף שיאפשר להשכלה הגבוהה לפעול בצורה הרבה יותר רחבה ממה שהיה עד היום ויקל על הסטודנטים להתכונן למבחנים בשלב האחרון של הסמסטר, שיאפשר להחזיר הרבה יותר הוראה אמיתית מאשר הוראה מקוונת, שעם כל הכבוד – ומגיע פה שבח גדול למערכת ההשכלה הגבוהה על המעבר המהיר להוראה מקוונת – עדיין אי-אפשר להשוות אותה במאה אחוז להוראה אמיתית בתוך החדר בין כותלי האוניברסיטה. זה נושא אחד שלצערי, אני חייב להגיד שזה היה יכול להתנהל מוצלח יותר, אבל עדיף מאוחר מאשר לעולם לא. למרות שעוד לא התמניתי אני עוסק הרבה ביומיים האחרונים בסוגיה הזאת של החזרה. הנושא השני קשור לעולם הסיוע בהתמודדות עם המשבר גם בתחום הכלכלי. גם כאן אני מצר על כך שהקול הייחודי של הצרכים של הסטודנטים לא נשמע בתקיפות בדיונים הראשונים בנושא הסיוע סביב שולחן הממשלה לפני חודש, כי היום הקול הזה נשמע, אבל חלק גדול מאוד מכספי הסיוע שהממשלה החליטה להקצות באופן ייחודי לתהליך היציאה ממשבר הקורונה כבר חולק להרבה מאוד נושאים, ולכן היום הרבה יותר קשה לנהל את השיח הזה עם משרד האוצר מאשר לפני חודש. זו עוד דוגמה שהיעדר ייצוג סביב שולחן הממשלה של המערכת הענקית הזאת של 350,000 סטודנטים ושל תקציב של כ-12 מיליארד שקל – היעדר הקול הזה בסופו של דבר פגע במערכת. עדיין אנחנו נעשה הכול בניהול משא ומתן עם האוצר כדי להביא סיוע למקסימום סטודנטים, ובצורה מחודדת לסטודנטים שזקוקים לכך. כאן אין מחלוקת ביני לבין התאחדות הסטודנטים והאוצר שזה לא נכון למרוח את הסיוע כפרוסה דקה לכל אחד, כי זה נכון שכל אחד נפגע, אבל לא כל אחד, הפגיעה הזאת יכולה להביא לנשירתו מהמערכת להשכלה גבוהה מסיבות כלכליות, ולכן צריך למקד את הקבוצה שנדרש לתת לה סיוע. יש מחלוקת בין ההתאחדות לאוצר מה גודל הקבוצה ומה גודל הסיוע. אני מקווה שנצליח להגיע – לא לפתרונות מלאים ולא לפתרונות של מאה אחוז, בטח לא בסיטואציה התקציבית שבה אנחנו נמצאים כבר היום, שרוב כספי הסיוע כבר חולקו למשימות השונות, אבל למקסימום שאפשר להגיע. אני גם הגדרתי לעצמי את זה בתקופה הקרובה כאחד מהיעדים הדחופים. נושא נוסף שדורש מענה כתוצאה מהיציאה מהמשבר זה כמובן סיוע לסטודנטים בתהליך הלא-פשוט של סיום הסמסטר. כאמור, למידה מקוונת אין דינה כלמידה רגילה, ולכן היא יכולה להשפיע על התוצאות של הסטודנטים בבחינות. הסוגיות הכלכליות של סטודנטים שלא עבדו במשך תקופה ארוכה של כחודשיים ועכשיו יצאו לעבוד כי אין להם ברירה כלכלית, ודווקא בתקופת הבחינות יצטרכו לעבוד יותר כדי לסגור את הפערים הכלכליים, גם היא סוגיה מאוד מאוד לא פשוטה, ומאתגרת את המערכת. אתמול התקיים דיון במל"ג, בין השאר בסוגיה הזאת. נכחתי בדיון הזה, בינתיים על תקן אורח כבוד ועוד לא כיושב-ראש המל"ג, כי טרם מוניתי. המל"ג הציגה שם תזה מסוימת שכדי לטפל בכל הפערים האלה מספיק להטיל את זה על המוסדות עצמם, והוציאה מכתב כללי לראשי המוסדות וביקש מהם להידבר עם הסטודנטים ולהגיע למקסימום גמישויות. אני סברתי אחרת. שכנעתי את יושבת-ראש ות"ת וסגן יושב-ראש המל"ג, ואני מברך אותם על שהם שינו כאן גישה. החלטנו יחד שברגע שאתמנה, אקים שולחן עגול מטעמי, וייפגשו שם יחד מל"ג, ות"ת, התאחדות הסטודנטים, ור"ה וור"מ – ראשי המוסדות. בשולחן העגול הזה נדון גם על קווי מדיניות כלליים – שיכולות להיות גמישויות של המערכת האקדמית; כמובן, בלי לוותר על האיכות – והשולחן העגול הזה, לפי בקשת ההתאחדות – וזה מודל שהתאחדות הסטודנטים מאוד מברכת עליו – ישמש בעיקר כסוג של כבאית לשרפות שבוודאי יהיו. כמי שבא מהמערכת להשכלה גבוהה אני יודע שבסוף הכול אישי: יהיו מוסדות שייתנו מענה מלא ויהיו מוסדות שייתנו מענה חלקי; יהיו מוסדות שיגלו יותר גמישות ויהיו מוסדות שיגלו פחות גמישות; יהיו מקצועות שבהם זה יהיה יותר קל ומקצועות שבהם זה יהיה יותר קשה. לכן צריך פה איזשהו מערך של רגולטור שלא יכול לעמוד בצד, לשיטתי, ולחכות שהכול יסתדר בשיח בכל מוסד בעצמו, אלא רגולטור שיעזור להגיע להבנות, לפעמים בהידברות ולפעמים גם קצת בלחץ, כדי להגיע למזעור נזקים. נזקים יהיו, אני לא משלה את עצמי, אבל חובתנו למזער אותם ככל האפשר, וזאת המטרה של המהלך הזה. אני שמח מאוד שהתאחדות הסטודנטים קיבלה את זה בברכה גדולה ומתכוונת להיות סוג של קול מהשטח בשולחן העגול הזה ולנצל אותו עד תום. והסוגיה האחרונה שאני רוצה לציין בסיום דבריי, אדוני היושב-ראש, מעבר לתיאור העשייה הממשלתית, כמובן, דרך ועדת המל"ג, בתחום הסטודנטים, ומעבר להתייחסות לפערים בעקבות המשבר האחרון והצעדים שאנחנו מתכוונים לנקוט כדי לסגור, ולו חלקית, את הפערים האלה – הסוגיה האחרונה קשורה לאיזושהי תפיסה עקרונית שאני, כמי שאמור לשמש השר להשכלה גבוהה, מתכוון לממש וליישם כתפיסת העולם שלי בהובלה של המערכת הזאת, ובמיוחד בהכנה של תוכנית החומש הבאה, ולא רק בתהליך של הניהול השוטף. אני חושב שיש כאן נקודה קריטית: בסוף לפעמים אנחנו מתבלבלים ושוכחים שמערכת ההשכלה הגבוהה קיימת בשביל הסטודנט, ולא הפוך. יש ערך ייחודי במערכת ההשכלה הגבוהה כשלעצמה. היא היום מקום מחקר ומקום של חשיבה של מדינת ישראל, אבל בסופו של דבר תפקידה העיקרי הוא להכשיר את הסטודנטים, שהם אולי המשאב המרכזי של הכלכלה הישראלית, כי בסוף, עם כל הכבוד לגז, עדיין המשאב האנושי הוא הכוח העיקרי של מדינת ישראל, וזה העתיד שלנו. לכן חשוב מאוד לנסות לבנות את כל השיח על המשך ההתפתחות של מערכת ההשכלה הגבוהה סביב הנקודה הזאת ומתוך הזווית הזאת, הזווית של הסטודנטים. זה נכון לגבי הרבה מאוד סוגיות: זה נכון לגבי השאלה מה בכלל מקומם של הסטודנטים במערכת הזאת; זה נכון לגבי השאלה מה הזיקה של מערכת ההשכלה הגבוהה לתעסוקה, ועוד פעם, לא בצורה פשטנית, כפי שכבר אמרתי. לפעמים מדעי הרוח זה דווקא פתח לתעסוקה מאוד מאוד איכותית, כן? אבל עדיין אני חושב שמחויבת המציאות חשיבה – כשבונים את התכנון של ההשכלה הגבוהה התכנון צריך לצאת לא רק מתוך הראייה של הדינמיקה הפנים-מוסדית במוסדות להשכלה גבוהה אלא מתוך דינמיקה של איזושהי תחזית של צורכי החברה והמשק הישראלי שצריכה להשליך על מערך התכנון של המערכת; הדינמיקה שצריכה להתייחס לשאלה איפה הסטודנט הולך לעבוד כשהוא מסיים את המערכת, מה מקומות העבודה שקיימים ומה התרומה העתידית שלו למשק העתידי כפי שאנחנו צופים אותו. צריכים כאן תהליכי תכנון ברמת המקרו. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> פחות משפטים. << דובר_המשך >> השר זאב אלקין: << דובר_המשך >> אמת, אמת. אגב, היום גם הסטודנט הפוטנציאלי מבין שזה לא גליק גדול ללכת ללמוד משפטים, כי אין מספיק מקומות תעסוקה. בהחלט יש תחומים שבהם השוק רווי, ולמעשה הם לא מבטיחים תעסוקה היום. יסלח לי אדוני היושב-ראש, שהוא משפטן במקצועו, אבל דווקא כמשפטן אתה מכיר היטב את המשבר הקיים היום בשוק בגלל היצע היתר מול הביקוש הנדרש, ואז צריך לנקוט כל מיני כלים מלאכותיים בשביל להאט את קצב פיתוח השוק ולשים מכשלות בפני משפטנים עתידיים, כי אין להם מקום בשוק. עדיף לתכנן את זה בשלב יותר מוקדם של המכסות לתחומים השונים של ההשכלה הגבוהה. כאן זו דוגמה לכשל של מערכת שלא תפסה בזמן את האירוע הזה ולא חילקה אחרת את המכסות, אלא רצה עם ההורים והסטודנטים שהיו מוכנים לשלם את הכסף, ובסוף זה הוביל אותנו למשבר. זאת דוגמה קלאסית בדיוק להפך ממה שצריך להיות. צריך כאן איזשהו תכנון שיראה במרכז את כל הרצף – יראה במרכז את הסטודנט עם מקומו העתידי בתוך שוק העבודה הישראלי ובתוך החברה הישראלית, ומשם יגזור את הצרכים של המערכת ומשם יגזור לעולם התכנוני. זה קשור גם לעולם הקשב לסוגיה של הסטודנט בכלל ומה מקומו בעולם החשיבה המל"גי-ות"תי. אני חושב שהעולם הסטודנטיאלי צריך לתפוס את מקום משמעותי בתוך כל המבנה של העבודה הפנימית של המל"ג והוות"ת. יש פה הרבה מאוד סוגיות שצריכות להיגזר מהראייה העקרונית הזאת של המערכת, מערכת ההשכלה הגבוהה, שיש למדינת ישראל סיבות טובות להתגאות בה, אבל חשוב שהיא כל הזמן תזכור שהיא קיימת בשביל הסטודנט ולא הסטודנט קיים בשבילה. כל עוד העיקרון הזה הוא שיוביל אותנו, אין לנו ספק שאנחנו נדע לבנות נכון גם את ההווה וגם את העתיד של מערכת ההשכלה הגבוהה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה על הדברים המפורטים. חברות וחברי הכנסת, אנחנו נצא להפסקה, כדי לאפשר לאחר מכן את חידוש המליאה לצורך הודעות מטעם ועדת הכנסת, אם תהיינה כאלה. אני מכריז על הפסקה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 18:14 ונתחדשה בשעה 19:34.) << הפסקה >> << נושא >> השלמת הרכב ועדות הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת, בבקשה. ההודעה מצריכה הצבעה? לא מצריכה הצבעה. בבקשה. << דובר >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. ברשות יושב-ראש הכנסת, בהמשך לאישור הרכב הוועדות במליאת הכנסת היום הריני מתכבד להודיע על איוש המקומות הפנויים בחברי בכנסת כדלקמן: מטעם סיעת ישראל ביתנו: בוועדת הכנסת יכהן אלכס קושניר; בוועדת הכספים – עודד פורר; בוועדת החוץ והביטחון – אביגדור ליברמן; בוועדת הפנים והגנת הסביבה – יוליה מלינובסקי קונין; בוועדת הכלכלה – יבגני סובה; בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות – אלכס קושניר; בוועדה לענייני ביקורת המדינה – חמד עמאר; בוועדת החוקה, חוק ומשפט – אלי אבידר; בוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי – עודד פורר; בוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה ובחינת היערכות המדינה למגפות ורעידות אדמה – יוליה מלינובסקי קונין. מטעם סיעת כחול לבן תכהן בוועדת הכלכלה חברת הכנסת אתי עטייה על חשבון מכסת כחול לבן; בוועדת החוץ והביטחון תכהן חברת הכנסת מיקי חיימוביץ'. מטעם סיעת הרשימה המשותפת יכהנו בוועדת הפנים והגנת הסביבה חברי הכנסת אוסאמה סעדי ויוסף ג'בארין. << נושא >> הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת << נושא >> << דובר >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> נוסף על כך, אדוני היושב-ראש, בהתאם לסעיף 68 לתקנון הכנסת החליטה ועדת הכנסת להקים ועדה משותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת החוקה, חוק ומשפט לעניין הכרזה על מצב חירום. הוועדה המשותפת תהיה בת 12 חברים, שישה חברים מכל ועדה, כדלקמן: מטעם ועדת החוץ והביטחון – חברי הכנסת צבי האוזר, גדעון סער, עוזי דיין, איתן גינזבורג, נפתלי בנט וניצן הורוביץ; מטעם ועדת החוקה, חוק ומשפט – חברי הכנסת שלמה קרעי, קארין אלהרר, יואב סגלוביץ', מיכאל מלכיאלי, יעקב אשר ואלי אבידר. יושב-ראש הוועדה המשותפת יהיה חבר הכנסת צביקה האוזר. כמו כן החליטה ועדת הכנסת להקים ועדה משותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת הפנים והגנת הסביבה לדיון בהארכת תוקף חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג–2003. הוועדה תהיה בת 12 חברים, שישה מכל ועדה. מטעם ועדת החוץ והביטחון יכהנו חברי הכנסת צבי האוזר, אבי דיכטר, אורנה ברביבאי, אלעזר שטרן, איתן גינזבורג וינון אזולאי; מטעם ועדת הפנים והגנת הסביבה יכהנו חברי הכנסת קרן ברק, מיכל שיר, אוסאמה סעדי, יוסף ג'בארין, משה ארבל ויוליה מלינובסקי קונין. יושב-ראש הוועדה המשותפת יהיה חבר הכנסת צבי האוזר. נוסף על כך, אדוני היושב-ראש, ועדת הכנסת קבעה כי ועדת החוקה, חוק ומשפט תדון בהצעות החוק הבאות לשם הכנתן לקריאה ראשונה: הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – הפסקת חברות בכנסת של חבר הכנסת המכהן כשר או סגן שר), פ/868/23, של חבר הכנסת רם שפע וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הפסקת חברות בכנסת של חבר הכנסת המכהן כשר או כסגן שר (תיקוני חקיקה), התש"ף–2020, פ/869/23, של חבר הכנסת רם שפע וקבוצת חברי הכנסת. זו ההודעה. אני רוצה להודות לך, אדוני היושב-ראש, על הדברים החמים ועל האמון הרב, ולקוות שתהיה עבודה משותפת טובה וברוכה, לטובת הכנסת כולה. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. ונוסיף גם: לאורך זמן. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אמן ואמן. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת, בהתאם לסעיף 73(א) לתקנון הכנסת, תקנות שעת חירום (הגבלת מספר העובדים במקום העבודה לשם צמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש) (תיקון מס' 8), התש"ף–2020 – החלטה מס' 21); תקנות שעת חירום (נגיף קורונה החדש – הגבלת פעילות) (תיקון מס' 15), התש"ף–2020 – החלטה מס' 22. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חברות וחברי הכנסת, אני מבקש לאחל חג שמח לכל אזרחי ישראל, וכמובן גם לחברות וחברי הכנסת, עובדות ועובדי הכנסת וגמלאות וגמלאי המשכן. שיהיה באמת חג שמח לכולם. תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני, ט' בסיוון התש"ף, 1 ביוני 2020, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 19:38. << סיום >>