דברי הכנסת

דברי הכנסת יב / מושב ראשון / ישיבות ל"ה–ל"ז / ט'–י"א בסיוון התש"ף / 1–3 ביוני 2020 / 12 חוברת י"ב ישיבה ל"ה הישיבה השלושים-וחמש של הכנסת העשרים-ושלוש יום שני, ט' בסיוון התש"ף (1 ביוני 2020) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 8 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 8 הצעות סיעות יש עתיד-תל"ם, הרשימה המשותפת, ישראל ביתנו ומרצ להביע אי-אמון בממשלה בשל: 12 1. המספר המוגזם של השרים וסגני השרים בממשלה בתקופה שבה המשק נמצא במשבר כלכלי; 12 2. ממשלת סיפוח ואבטלה אינה ראויה לאמון הציבור; 12 3. מדיניות הביטחון של הממשלה החדשה והיעדר תוכנית רב-שנתית לצה"ל; 12 4. ממשלה מושחתת, מנופחת ומספחת 12 יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): 13 ניצן הורוביץ (מרצ): 15 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 18 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 36 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 39 אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): 64 השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: 67 אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): 72 אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): 74 מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): 76 משה אבוטבול (ש"ס): 78 מאיר פרוש (יהדות התורה): 81 אלי אבידר (ישראל ביתנו): 83 נפתלי בנט (ימינה): 84 יאיר גולן (מרצ): 87 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 88 דברים לזכרה של השרה וחברת הכנסת לשעבר אורה נמיר 93 היו"ר יריב לוין: 93 חיים כץ (הליכוד): 94 מרב מיכאלי (העבודה): 95 הצעות סיעות יש עתיד-תל"ם, הרשימה המשותפת, ישראל ביתנו ומרצ להביע אי-אמון בממשלה בשל: 96 1. המספר המוגזם של השרים וסגני השרים בממשלה בתקופה שבה המשק נמצא במשבר כלכלי; 96 2. ממשלת סיפוח ואבטלה אינה ראויה לאמון הציבור; 96 3. מדיניות הביטחון של הממשלה החדשה והיעדר תוכנית רב-שנתית לצה"ל; 96 4. ממשלה מושחתת, מנופחת ומספחת 96 הודעת הממשלה על הקמת משרדים חדשים 98 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 98 איימן עודה (הרשימה המשותפת): 99 תמר זנדברג (מרצ): 100 יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): 101 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 104 אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): 105 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 108 ניצן הורוביץ (מרצ): 109 יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם): 110 סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 111 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 112 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 113 בצלאל סמוטריץ' (ימינה): 114 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 116 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 117 הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת 125 איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): 125 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 127 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 127 הודעה אישית של חבר הכנסת יואב סגלוביץ' 128 יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): 128 הודעת הממשלה על מינוי שרים 131 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 131 תמר זנדברג (מרצ): 136 יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): 139 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 141 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 142 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 144 הודעת הממשלה על העברת סמכויות משר לשר 154 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 154 הודעת הממשלה על העברת סמכויות משר לשר 156 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 156 בצלאל סמוטריץ' (ימינה): 156 אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): 159 עודד פורר (ישראל ביתנו): 160 רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): 162 אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): 163 מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): 163 היבה יזבק (הרשימה המשותפת): 164 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 165 אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): 166 אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): 169 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 170 איילת שקד (ימינה): 172 ינון אזולאי (ש"ס): 179 יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): 188 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 190 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 192 השרה לענייני התיישבות ציפי חוטובלי: 193 הודעת הממשלה על העברת שטחי פעולה ממשרד למשרד 197 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 197 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 199 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 199 הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 49) (הפסקת חברות בכנסת של חבר הכנסת המכהן כשר או כסגן שר) 200 הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 47) (הפסקת חברות בכנסת של חבר הכנסת המכהן כשר או כסגן שר), התש"ף–2020 200 רם שפע (כחול לבן): 200 יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): 201 היבה יזבק (הרשימה המשותפת): 204 בצלאל סמוטריץ' (ימינה): 204 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 207 תמר זנדברג (מרצ): 208 אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): 209 אלכס קושניר (ישראל ביתנו): 210 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 214 קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): 219 עודד פורר (ישראל ביתנו): 220 יאיר גולן (מרצ): 222 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 223 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 226 עידן רול (יש עתיד-תל"ם): 228 סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): 230 איילת שקד (ימינה): 231 איימן עודה (הרשימה המשותפת): 232 רם שפע (כחול לבן): 234 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 248 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 248 הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון) 248 משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): 248 עודד פורר (ישראל ביתנו): 250 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 261 משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): 289 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 298 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 300 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 300 הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת 300 איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): 301 בקשת הממשלה להאריך בצו את תוקפו של חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג–2003 302 צבי האוזר (יו"ר הוועדה המשותפת): 302 ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): 308 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 309 היבה יזבק (הרשימה המשותפת): 311 אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): 312 מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): 314 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 316 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 320 אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): 322 יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): 323 איימן עודה (הרשימה המשותפת): 325 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 328 סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 329 ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): 330 הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020 332 סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: 332 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 334 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 335 הצעת חוק מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020 338 סגן שר האוצר יצחק כהן: 338 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 341 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, היום יום שני, ט' בסיוון התש"ף, 1 ביוני 2020. אני פותח את ישיבת הכנסת. הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק קיום דיונים באמצעים טכנולוגיים (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (דיונים בבתי משפט ובבתי דין בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים), התש"ף–2020; הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים בענייני הליכי מס (הוראת שעה – נגיף הקורונה חדש), התש"ף–2020; הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 5), התש"ף–2020; הצעת חוק מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020. לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/1031/23 וכלה בהצעת חוק פ/1107/23: הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – רשות ערעור למדינה על זיכוי אדם בפלילים), מאת חבר הכנסת גדעון סער; הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון – פטור משיכה מקרן השתלמות בשעת חירום), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – הוצאה לפועל במסלול מזונות), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת משה ארבל וינון אזולאי; הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – גמלה לאם חד-הורית), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק ביטול יום האחד במאי בחקיקה (תיקוני חקיקה), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת קטי קטרין שטרית; הצעת חוק העמותות (תיקון – הסדרת מעמדן של אגודות עות'מאניות כעמותות רשומות), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק להנצחת מורשת המחתרות, התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר; הצעת חוק להנצחת זכרו של רחבעם זאבי (תיקון – ביטול החוק), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן; הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון – משיכת כספי פיצויים מקופת גמל) (הוראת שעה), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עידן רול, יאיר לפיד ומיקי לוי; הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – חובת דיווח שנתית בדבר תלונות סטודנטים לוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת יעקב מרגי; הצעת חוק ההתגוננות האזרחית (תיקון – התקן בטיחותי על דלת מרחב מוגן דירתי), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004) (תיקון – ביטול ההיטל על עובד זר העוסק בסיעוד בבית חולים גריאטרי), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת טלי פלוסקוב; הצעת חוק נציבות הדורות הבאים, התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (העברת המחלקה לחקירת שוטרים למשרד מבקר המדינה וקביעת תקופת צינון), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, ג'אבר עסאקלה, איימן עודה, עופר כסיף ויוסף ג'בארין; הצעת חוק הדרוזים והצ'רקסים (הבטחת שוויון זכויות), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת חמד עמאר, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין ואלכס קושניר; הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – שילוב עסקים קטנים ובינוניים במכרזים ציבוריים), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק לתיקון פקודת הבנקאות (הוראות ניהול בנקאי תקין להלוואה בערבות מדינה בשעת חירום), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת מיכל שיר סגמן, משה ארבל, יעקב אשר, מיקי לוי, קטי קטרין שטרית, חוה אתי עטייה וע'דיר כמאל מריח; הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון – אישור נוהל הגשת בקשות תמיכה), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק חופש המידע (תיקון – פרסום מידע אודות מכרזים), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון – מתן דין קדימה לבעלי עסקים קטנים כנושים), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק איסור כספים קואליציוניים, התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת יאיר לפיד, אורנה ברביבאי, מיקי לוי, יואב סגלוביץ', בועז טופורובסקי, יואל רזבוזוב, אלעזר שטרן ורם בן ברק; הצעת חוק העונשין (תיקון – מרמה והפרת אמונים), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת יואב סגלוביץ', יאיר לפיד, עפר שלח, מיקי לוי, אורנה ברביבאי, עידן רול, רם בן ברק, ע'דיר כמאל מריח, אורלי פרומן, אנדרי קוז'ינוב, קארין אלהרר ומאיר כהן; הצעת חוק דחיית מועד תשלום מיסים בעת מצב מיוחד בעורף (תיקוני חקיקה), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק העונשין (תיקון – הכנת פרסום בדבר שירותי זנות), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, ג'אבר עסאקלה, איימן עודה, עופר כסיף ויוסף ג'בארין; הצעת חוק בית המשפט לענייני משפחה (תיקון – רשימת כונסי נכסים), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת משה ארבל וינון אזולאי; הצעת חוק העונשין (תיקון – הוספת עילות לעבירות הסתה ופשע שנאה), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, ג'אבר עסאקלה, איימן עודה, עופר כסיף ויוסף ג'בארין; הצעת חוק מס רכוש וקרן פיצויים (תיקון – פיצויים בישוב עורפי), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון – התחייבות לקבלת טיפול), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, ג'אבר עסאקלה, איימן עודה, עופר כסיף ויוסף ג'בארין; הצעת חוק למניעת חרם חברתי בבתי ספר, התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת מאי גולן; הצעת חוק לביטול ההתיישנות בעבירות מין במשפחה (תיקוני חקיקה), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, איימן עודה, עופר כסיף, יוסף ג'בארין וג'אבר עסאקלה; הצעת חוק להגבלת שכר טרחת כונסי נכסים (תיקוני חקיקה), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת משה ארבל וינון אזולאי; הצעת חוק הכנסת (תיקון – כינוס הכנסת בתקופת הפגרה), התש"ף–2019, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, ג'אבר עסאקלה, איימן עודה, עופר כסיף ויוסף ג'בארין; הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון – הגבלה על השקעות בחברה שערכה הסדר חוב), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, איימן עודה, עופר כסיף ויוסף ג'בארין; הצעת חוק תשלום פיצויים בשל נזקי אסון טבע, התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – מס בשיעור אפס על ספרי לימוד), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, ג'אבר עסאקלה, איימן עודה, עופר כסיף ויוסף ג'בארין; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכוי בגין הוצאות טיפול בילדים), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת קארין אלהרר; הצעת חוק משבר נגיף הקורונה החדש (הגנה על שוק הדיור) (תיקוני חקיקה) התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עופר כסיף, איימן עודה, אחמד טיבי, אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, סעיד אלחרומי, אוסאמה סעדי, סונדוס סאלח, סמי אבו שחאדה, אנטאנס שחאדה, היבה יזבק, יוסף ג'בארין, ווליד טאהא, עאידה תומא סלימאן, תמר זנדברג, יעקב טסלר, משה אבוטבול וג'אבר עסאקלה; הצעת חוק בית המשפט לענייני משפחה (תיקון – בני זוג מאותו המין), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק בית המשפט לענייני משפחה (תיקון – בני זוג מאותו המין), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק העונשין (תיקון – גזענות נגד קבוצה דתית), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת משה ארבל וינון אזולאי; הצעת חוק שיקים ללא כיסוי (תיקון – מצב חירום בשל מגפה עולמית), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי; הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – קביעת הוראות לעניין הכנסת חפצים ודברי מאכל למוסד רפואי), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת משה ארבל, שלמה קרעי, ינון אזולאי, קטי קטרין שטרית, חוה אתי עטייה ומתן כהנא; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – אופן חישוב הכנסה מדמי אבטלה לעניין זכאות לקצבת נכות ולקצבת אזרח ותיק) (הוראת שעה), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת עודד פורר; הצעת חוק הבטחת פיצויים לתושבי מתחם פארק חורשות (אבו כביר), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עופר כסיף, אנטאנס שחאדה, אחמד טיבי, מנסור עבאס, ווליד טאהא, אוסאמה סעדי, סעיד אלחרומי, סונדוס סאלח, אימאן ח'טיב יאסין, מרב מיכאלי וניצן הורוביץ; הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – אופן חישוב הכנסה מדמי אבטלה) (הוראת שעה), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת עודד פורר; הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – דיווח על ניצול קשיש או חסר ישע), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת קארין אלהרר; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת דמי חניה בחניוני בתי חולים), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת קארין אלהרר; הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – הזכות למינוי מתורגמן רפואי), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת היבה יזבק, סמי אבו שחאדה, אנטאנס שחאדה, ווליד טאהא, סעיד אלחרומי, ג'אבר עסאקלה, עופר כסיף, איימן עודה, סונדוס סאלח ועאידה תומא סלימאן; הצעת חוק פיצויי פיטורים (תיקון – הזכות לפיצויי התפטרות), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת ג'אבר עסאקלה, איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף ויוסף ג'בארין; הצעת חוק שכר מינימום (תיקון – שכר מינימום לעובד שטרם מלאו לו 18 שנים), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת ג'אבר עסאקלה, איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף ויוסף ג'בארין; הצעת חוק שכר מינימום (תיקון – שכר מינימום לעובד שטרם מלאו לו 18 שנים), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת יעקב מרגי; הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – חינוך ממלכתי חרדי), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת עודד פורר; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – ייעוד קרקע למבנים לאוכלוסייה הקשישה), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת ג'אבר עסאקלה, איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף ויוסף ג'בארין; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – חובת קיום התייעצות), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת ג'אבר עסאקלה, איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף ויוסף ג'בארין; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – סייג לאחריות פלילית בשל אי-קיום צו לאחר הרשעה), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת ג'אבר עסאקלה, איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף ויוסף ג'בארין; הצעת חוק להבטחת תשלום שכר עובדים, התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת ג'אבר עסאקלה, איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף ויוסף ג'בארין; הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון – החרגת שפיטה בענייני רכוש בעת גירושין), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת ניצן הורוביץ; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – הגבלת רישיון נהיגה), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת ג'אבר עסאקלה, איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף ויוסף ג'בארין; הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת הענישה על עבירות כלפי אנשי צוות רפואי), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת אחמד טיבי, אוסאמה סעדי וסונדוס סאלח; הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (חיסיון עיתונאי), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת ניצן הורוביץ; הצעת חוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות) (תיקון – חריגה ממועד מתן תשובה), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת בועז טופורובסקי; הצעת חוק הכנסת (תיקון – שעת שאלות לראש הממשלה), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת ע'דיר כמאל מריח, קארין אלהרר, יואב סגלוביץ', אורלי פרומן, רם בן ברק, אורנה ברביבאי, עידן רול ואנדרי קוז'ינוב; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – אי-הפליה בשל שירות צבאי או שירות לאומי), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת ג'אבר עסאקלה, איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף ויוסף ג'בארין; הצעת חוק לתיקון פקודת סדרי השלטון והמשפט (יום האישה הבין-לאומי), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, איימן עודה, עופר כסיף, יוסף ג'בארין וג'אבר עסאקלה; הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – הרחבת העילות למניעת השתתפות בבחירות), מאת חברי הכנסת אופיר כץ, קרן ברק, שלמה קרעי ודוד ביטן; הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון – פיקוח אלקטרוני על אדם שהוצא כלפיו צו הגנה), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף, סונדוס סאלח, היבה יזבק, אימאן ח'טיב יאסין, אורלי פרומן, איימן עודה, ג'אבר עסאקלה ויוסף ג'בארין; הצעת חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים (תיקון – הגדרת עבירת מין), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – ביטול הגבלת רישיון נהיגה) (הוראת שעה), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת אוסאמה סעדי, אחמד טיבי וסונדוס סאלח; הצעת חוק שירות המדינה (משמעת) (תיקון – הארכת תקופת ההתיישנות בהטרדות מיניות), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן; הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון – דרישת הסכמה בכתב), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק העונשין (תיקון – סחר בבני אדם למטרות נישואין), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן; הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – תוקפו של חוק חורג), מאת חברי הכנסת משה גפני, יעקב אשר ויעקב טסלר; הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון – זכאות בני משפחה), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן; הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון – כפיית גט), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת ניצן הורוביץ; הצעת חוק לתיקון פקודת סדרי השלטון והמשפט (יום הפועלים הבין-לאומי), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, ג'אבר עסאקלה, איימן עודה, עופר כסיף ויוסף ג'בארין; הצעת חוק תנאי עבודה לעובדים בענף הסיעוד (צבירת ותק למטפל שנותן שירותי סיעוד מטעם המוסד לביטוח לאומי), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת טלי פלוסקוב. כמו כן, אני מתכבדת להודיעכם כי על פי סעיף 96(ה)(1) לתקנון הכנסת, עם מינוים של חברי הכנסת לסגני שרים ביום ב' בסיוון התש"ף, 25 במאי 2020, הורדו מסדר-היום הצעות חוק שהוגשו מטעמם כמציעים יחידים, כמפורט להלן: חבר הכנסת דסטה גדי יברקן – הצעות חוק שמספרן פ/617/23, פ/619/23, פ/656/23, פ/682/23, פ/807/23, פ/809/23 ו-פ/856/23; חבר הכנסת יואב קיש – הצעות חוק שמספרן פ/67/23, פ/82/23, פ/87/23, פ/219/23, פ/233/23, פ/263/23, פ/301/23, פ/531/23 ו-פ/604/23; חבר הכנסת יואב בן צור – הצעת חוק שמספרה פ/850/23; חבר הכנסת אורי מקלב – הצעת חוק שמספרה פ/3/23. כמו כן, נמחק שמם של חברי הכנסת הנ"ל וכן של חבר הכנסת פטין מולא מהצעות חוק שהיו שותפים להן עם מציעים אחרים. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << נושא >> הצעות סיעות יש עתיד-תל"ם, הרשימה המשותפת, ישראל ביתנו ומרצ להביע אי-אמון בממשלה בשל: << נושא >> << נושא >> 1. המספר המוגזם של השרים וסגני השרים בממשלה בתקופה שבה המשק נמצא במשבר כלכלי; << נושא >> << נושא >> 2. ממשלת סיפוח ואבטלה אינה ראויה לאמון הציבור; << נושא >> << נושא >> 3. מדיניות הביטחון של הממשלה החדשה והיעדר תוכנית רב-שנתית לצה"ל; << נושא >> << נושא >> 4. ממשלה מושחתת, מנופחת ומספחת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הבא. הייתי אומר שברוח עידן הקיצוצים בתקציב הצפויים, קוצצו 100 ימי החסד ל-14, כמדומני, ואנחנו עוברים כבר עכשיו להצעות אי-אמון בממשלה. ההצעה הראשונה, כותרתה: מספר מוגזם של השרים וסגני השרים בממשלה בתקופה שבה המשק נמצא במשבר כלכלי, הצעת סיעת יש עתיד-תל"ם. ינמק את ההצעה יושב-ראש האופוזיציה חבר הכנסת יאיר לפיד, בבקשה. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הגשנו את הצעת האי-אמון הזאת כי אי-אפשר להאמין לכם, לאף מילה. כל ילד בן שש יודע שמה שחשוב זה לא מה אנשים אומרים אלא מה הם עושים. אם אתם אומרים שזו ממשלת קורונה, בגלל המשבר, ואז מקימים ממשלה של 36 שרים, 16 סגני שרים, 52 משרדים ממשלתיים, מאות מיליוני שקלים, מפלצת ביורוקרטית, אז למה שמישהו יאמין לכם? אם אתם אומרים "ממשלת חירום", ואנחנו כבר שלושה שבועות אחרי הקמת הממשלה ולא עשיתם כלום – לא בשביל העסקים הקטנים, לא בשביל העצמאים, לא בשביל המובטלים; הדבר המעשי היחיד שהיה לכם אתמול בישיבת הממשלה הוא להעביר חצי מיליארד שקל, כסף שנלקח מהביטוח הלאומי והרווחה, כדי להקים משרדי ממשלה מיותרים שאף אחד לא צריך – אז אי-אפשר להאמין לכם. הצענו לכם. הצענו לכם להעביר יחד חקיקת בזק לטובת העצמאים. קואליציה ואופוזיציה ישימו בצד את המחלוקות; יש משבר, זה יותר חשוב מפוליטיקה, יותר חשוב מהפוליטיקאים. לא עניין אתכם. יותר חשוב שתוכלו עכשיו למנות מאות מינויים פוליטיים; יותר חשוב להעביר את החוק הנורבגי כדי לבנות עוד כמה לשכות ותפקידים. אז אל תתפלאו שלא מאמינים לכם. אם אתם אומרים "ניכנס מתחת לאלונקה" ואז לוקחים חצי מיליארד שקל, מקימים את המשרד לענייני ברז מים חמים וברז מים קרים, משרד לענייני ג'ובים לחבר'ה בחברות הממשלתיות, משרד לענייני חיזוק וקידום קהילות שלא קיימות באמת, אז אי-אפשר להאמין לכם. אם לקחתם אתמול 3.6 מיליון שקל מתקציב הרווחה – דווקא עכשיו, דווקא בתקופה הכי קשה לאוכלוסיות המוחלשות, לקחתם את הכסף והעברתם אותו לבניית הלשכה המפוארת של ראש הממשלה החליפי – מה אתם רוצים שנחשוב? ב-3.6 מיליון שקלים אפשר לקנות 300,000 ארוחות חמות לילדי עניים. אתם שמים את הכסף הזה בלשכה מפוארת לבן אדם שכבר יש לו לשכה מפוארת. הייתי אומר שאי-אפשר להאמין עליכם, אבל אפשר. אנחנו כבר מאמינים עליכם. אנחנו מאמינים לכם מפני שהקשבנו לכם, ואתם בגלוי, במוצהר, לא מאמינים אחד לשני – לאף מילה. אומרים: אחדות, אחדות, ואז רצים לתקשורת ללכלך אחד על השני. בעצם, אולי זו הפעם היחידה שאפשר להאמין לכם: כשחצי מכם מסבירים שראש הממשלה מושחת והחצי השני מסבירים שראש הממשלה החליפי לא מתאים. שישה עריקים יש בממשלה הזאת – אני מבין שאתם עובדים על שבעה ושמונה – מי שגונב את המנדט שלו בשביל לקבל ג'וב, בשביל לשכה ונהג, אסור להאמין לו. הוא בן אדם עם אפס אמינות. אני אומר לעריקים: עזבו אותנו, אלה שקנו אתכם לא מאמינים לכם. כל אלה שמחבקים אתכם, שאומרים לכם שעשיתם צעד נכון, אומרים מאחורי הגב שלכם: תיזהרו מהם. מי שאפשר לקנות אותו פעם אחת, הוא כזה. צריך להיזהר שלא יקנה אותו מישהו אחר. אם במקום להשתמש בכסף של משלמי המיסים בשביל לעזור להם בשעתם הקשה ביותר, אתם לוקחים את הכסף ומוציאים אותו על המעון החליפי והשיירה החליפית והלשכה החליפית, על מאות הג'ובים המיותרים שמקיפים את הממשלה המנותקת ביותר בתולדות ישראל – אז אל תמכרו לנו שאכפת לכם ממשהו; אל תמכרו לנו שלקחתם אחריות. לקחתם כסף, זה כל מה שלקחתם. לקחתם את הכסף של מעמד הביניים הישראלי, של העצמאים, והוצאתם אותו על עצמכם. אם אתם משרתים בממשלה של נאשם בפלילים חמורים – והמילה "משרתים" היא המילה הנכונה – אל תמכרו לנו שאתם מגינים על שלטון החוק. זה לא הולך ביחד. כל מי שראה את הנאום של נתניהו על מדרגות בית המשפט הבין לאן הולכת הממשלה הזאת: עוד הסתה, עוד התקפה על החוק, עוד שחיתות. בשחיתות לא נלחמים מבפנים; מי שבפנים, הוא חלק ממנה. אל תנסו למכור לנו שתילחמו על עקרונות. יש לנו עיניים בראש, אנחנו רואים את האמת. אני שומע, אגב, את הקולות הנעלבים שלכם בתקשורת. אני רוצה להזכיר לכם, מי שמשקר לכל הבוחרים שלו מאבד את הזכות להיעלב כשקוראים לו שקרן. מי ששיקר מאות פעמים – לא פעם אחת, מאות פעמים – בכנסים, בתוכניות טלוויזיה, בשידורי רדיו, בכל פעם שהוא נעמד מול קהל, אז לא מאמינים לו. עשיתם החלטה – גם בליכוד, גם בכחול לבן – להעדיף ג'ובים על פני ערכים, להתקפל מול נתניהו. זו החלטה שלכם, אתם תצטרכו לחיות איתה. היא כוללת את זה שלא מאמינים לכם יותר. הציבור מסתכל עליכם ויודע שאתם שם רק בשביל עצמכם, שלא אכפת לכם ממנו, שאתם לא ראויים לאמון. אני קורא לכנסת לקבל את הצעת האי-אמון. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. הצעת אי-אמון מטעם סיעת מרצ: ממשלה מושחתת, מנופחת ומספחת – יציג חבר הכנסת ניצן הורוביץ, ולאחר מכן השר דוד אמסלם, השר המקשר בין הממשלה לכנסת, ישיב במשולב על שתי ההצעות האלה. << דובר >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, קצת מוזר לעמוד כאן ולהביע אי-אמון בממשלה שמלכתחילה לא קיבלה את אמון הציבור בבחירות. הממשלה הזאת היא הפרה בוטה של רצון הציבור, שדרש את הסתלקותו של הנאשם מבלפור מכס ראש הממשלה; ממשלה שהיא בגידה ברצון הבוחר. אבל גם אלה שרצו לתת צ'אנס ואמרו שגנץ צריך להיכנס לממשלה ולנסות להשפיע מבפנים, מסמיקים היום מבושה. רציתם אחדות – קיבלתם ממשלת ביבי החמישית; רציתם השפעה – קיבלתם ממשלה קיצונית, מסוכנת, מנופחת, מנותקת, מושחתת וימנית יותר מכל קודמותיה. השבועיים האחרונים הוכיחו: בשום סוגיה אין לכחול לבן השפעה. כלום, נאדה. חברי כחול לבן, הטיפות שאתם מרגישים מעל לראשכם, זה לא גשם. ביבי, אוחנה ורגב דרסו אתכם, השפילו אתכם, ובעיקר נטרלו אתכם. הפכתם להיות משרתיהם של מושחתים. מאז שהוקמה הממשלה ביבי מאכיל את גנץ בכל יום צפרדע חדשה, והוא לרוב שותק, לפעמים מקטר קצת, אבל תמיד בולע. ממשלה מנופחת של 36 שרים? גנץ בולע. התקפה על מערכת החוק על מדרגות בית המשפט? גנץ בולע. התקפה על היועץ המשפטי לממשלה? גנץ סופג. התקפה על משטרת ישראל? גנץ סופג. ראיון של מירי רגב בידיעות נגד גנץ? גנץ סופג. הפקרת העסקים הקטנים ומתן הטבות בעיקר לרשתות הגדולות? גנץ סופג. חקיקה של חוקי חירום מטורפים ואנטי-דמוקרטיים? גנץ שוב סופג. שליטה של הנאשם מבלפור בוועדה לבחירת שופטים? גנץ שוב בולע. ובקרוב תוגש על צלחתו של גנץ הצפרדע המורעלת מכול, המסוכנת ביותר, הצפרדע שתמיט אסון על ישראל: צפרדע הסיפוח. ושוב גנץ כהרגלו, יחמיץ פנים, יפתח פה גדול ויבלע גם אותה. יש לי תחושה שבני גנץ התרגל בשבועיים האחרונים לטעם, ואולי אפילו התחיל לאהוב צפרדעים. אחרי שבועיים של השפלות וביזיונות לא מאוחר להודות בטעות, ולפרק את הממשלה הרעה הזאת. צריך לעשות את זה עכשיו: לעצור את אסון הסיפוח ולמנוע שפיכות דמים, משבר מדיני ונזק בלתי הפיך לסיכוי להגיע לשלום. אתם שומעים יום-יום את פעמוני האזהרה, את ההתרעות שמביאים ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה, את ההצהרות של מנהיגי מדינות ערב באזור, את ההודעות של מדינות אירופה. אתם מביאים עלינו קטסטרופה מדינית, ביטחונית וכלכלית. הקשיבו למלך ירדן, להנהגה המצרית, למדינות ערב המתונות: סיפוח יפגע קשה, ועלול להביא לביטול מוחלט של הסכמי השלום. הקשיבו לראשי הצבא, שחוששים מעימותים ומהסלמה ומהרס הבריתות האסטרטגיות עם המדינות המתונות באזור. אתם בימין מתרצים את הסיפוח בכך שהבקעה היא גם גבול ביטחון ישראל, אבל מעברה השני של הבקעה נמצאת ירדן – זה ממש מפריע, סליחה שאני – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> השר ישראל כץ, השר ישראל כץ. בבקשה. << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> בימין מתרצים את הסיפוח בכך שהבקעה היא גם גבול הביטחון של ישראל, אבל מעברה השני של הבקעה נמצאת מדינת ירדן, ממלכת ירדן, שהסכם השלום איתה נתן לישראל עומק אסטרטגי של 300 קילומטר מזרחה. על זה אנחנו רוצים להמר? מי שמסתובב בשטחים יודע כבר היום שהמצב בשטח לא יציב. רק הדיבור על סיפוח – הדיבור על סיפוח – הביא להפסקת התיאום הביטחוני ולנתק בין צה"ל למנגנוני הרשות. זה רק עניין של זמן עד שנשלם על כך בדם. יום למוחרת הסיפוח צה"ל ייאלץ להיערך ולאבטח גבולות בלתי אפשריים של מאות קילומטרים. המפה תתמלא במובלעות פלסטיניות וישראליות, וזאת תהיה קטסטרופה ביטחונית. על הסיפוח הזה אנחנו עלולים לשלם בדם, אבל מעל הכול, הסיפוח הוא כתם מוסרי. רצון של הנהגת המתנחלים לנפץ את הסיכוי – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> סליחה. << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> לא, לא, אני דווקא מעוניין שתשמעי. זה חשוב שתדעי במה מדובר. הסיפוח משקף רצון של הנהגת המתנחלים לנפץ את הסיכוי להקמת מדינה פלסטינית, להשתלט על עוד אדמות, לנשל ולגרש פלסטינים מביתם. איך? באמצעות שני מנגנונים משפטיים: 1. חוק נכסי נפקדים, שיוחל על השטח שיסופח; 2. נישול של אנשים שנמצאים כבר במקום ולא מוגדרים תושבים שלו, כי ישראל שולטת במרשם התושבים הפלסטיני ויום לאחר הסיפוח הם יוגדרו כשב"חים, שוהים בלתי חוקיים, ועלולים להיות מגורשים, ומדובר על המון אנשים. המטרה היא לשלוט על השטח ולא לתת לאנשים שמתגוררים שם זכויות אזרח. גם מספחים, גם כובשים. סיפוח הבקעה הוא סוף המדינה הפלסטינית – כן, סוף המדינה הפלסטינית, כי לא יישאר שם הרבה שטח – אבל גם סוף מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. יום לאחר הסיפוח לא נוכל לקרוא לעצמנו יותר דמוקרטיה, כששלושה מיליון פלסטינים כלואים בתוך שטח ישראלי אבל נשארים ללא זכויות וללא הגדרה עצמית. לדבר הזה קוראים אפרטהייד. הסיפוח מנפץ את הציונות שדגלה תמיד ביכולת לשלב בין מדינה יהודית לבין מדינה דמוקרטית. כשיהיה סיפוח לא תהיה מדינה יהודית ולא תהיה דמוקרטיה. הסיפוח הוא כניעה של מדינת ישראל לאינטרס של המתנחלים; כניעה של האינטרסים הלאומיים לאינטרס הפרטי של הנאשם מבלפור – ואסור לתת לזה לעבור. אבל הממשלה הזאת אטומה. חוץ מהמתנחלים כנראה לא מעניין אותה שום דבר. אטומה לעצמאים, אטומה לבעלי העסקים הקטנים, אטומה למפוטרים, אנשים שביום אחד חרב עליהם עולמם, וברגע האמת הממשלה מפנה להם עורף; מאות אלפים ששילמו תמיד מס הכנסה וביטוח לאומי, ועכשיו מופקרים לגורלם. ממשלה שעוסקת בהמצאת משרדים וג'ובים למקורבים במקום לעזור לעצמאים. אני פשוט שמעתי את זה, סמרו שערותיי: מקצצים 1.5% קיצוץ רוחבי בשביל לממן את משרד המק"ק – המשרד לקידום קהילות, כן; משרד המים; משרד ההשכלה הגבוהה והמשלימה. היום ראיתי שהוסיפו: השכלה גבוהה – ומשלימה. מה זה אומר בדיוק? אין לי מושג. אבל זה עולה כסף, ואת הכסף הזה לוקחים ממובטלים, מאנשים חולים ומזקנים. אז ימתינו עוד כמה חודשים לבדיקה או לניתוח, אז יהיה פחות כסף לקנות תרופות ואוכל, אז מורים יסתפקו בתקציב מקוצץ, מה אכפת? העיקר שיש משרדים וג'ובים לקואליציה, והעיקר שיהיה סיפוח. זה מה שהממשלה הזאת רוצה. זה כל סדר-היום שלה. את המחיר כולם משלמים, ובמיוחד החד-הוריות, המובטלים, החולים, התלמידים וכל מי שזקוק לשירות ציבורי. אני עוד לא מדבר על התקציב הנוראי שיגיע הנה לבית, תקציב שיכלול קיצוצים קשים ביותר. בינתיים אני לא רואה את שרי העבודה וכחול לבן באמת משפיעים מתוך הממשלה שהקיצוץ הזה ילך למקומות שצריך ולא יפגע בכולם. התוכנית הכלכלית – חלק ממנה נראה היום פה בכנסת – שמביא שר האוצר היא עוול שמיטיב עם מי שהוציא אנשים לחל"ת ומקפח את מי שנלחם בשיניים לשמור על העובדים ולהחזיר אותם במהרה למסלול העבודה. מי ששמר על עובדים, לא הוציא אותם לחל"ת ושילם מכיסו את המשכורת לעובדים בתקופה שלא עבדו, לא יפוצה. יצא פראייר, בישראלית. מי שהחזיר עובדים מחל"ת לפני חודש יפוצה רק בחצי ממי שמחזיר עובדים מכאן והלאה. למה? פראייר. היית צריך לתקוע אותם, להשאיר אותם בבית, לפגוע בהם, ואז הממשלה הייתה מפצה אותך. יצאת הוגן? אכלת אותה. כך היא הגישה של הממשלה. הממשלה הזאת, גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, מוכיחה בכל יום ובכל שעה שהיא איננה ראויה לאמון הכנסת. זאת ממשלה שמטרתה לשרת רק אינטרס של אדם אחד, נאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים. ולכן את ממשלת ביבי החמישית צריך להפיל. אני מאוד מקווה שהצעת האי-אמון שלנו תתקבל ותהיה כאן ממשלה אחרת. ואם לא, אנחנו נעשה הכול כדי למרר את חייה של הממשלה הרעה הזו, שצריכה לעבור מן העולם. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ניצן הורוביץ. על שתי הצעות האי-אמון ישיב במשולב השר המקשר בין הממשלה לכנסת חבר הכנסת דודי אמסלם. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת – קודם כול, קרן, אני רוצה לאחל לך בהצלחה. אני חושב שזו פעם ראשונה שאת מנהלת את הישיבה, אז באמת בהצלחה גדולה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תראו, רבותיי, בואו נראה מה יש לנו בתפריט של הצעות האי-אמון. יש לנו אחד מרצ, אחד יש עתיד, הרשימה המשותפת, ישראל ביתנו. דרך אגב, אנחנו מתקרבים לביאת המשיח, וגר זאב עם כבש, רק שהכבשים והזאבים מתחלפים לפי העניין. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> עובדים על זה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני רואה. הרי אם לא הייתי מכיר אתכם ויודע שהייתם פה, הייתי בטוח שנחתם מהמאדים עכשיו. כאילו אתם לא יודעים מה קרה פה בשנתיים האחרונות. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> יודעים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תמימים. הגעתם. שום דבר לא יודעים. << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> אנחנו לא יודעים, אבל מזל שיש לנו שר שמבין בסייבר מצוין. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה, דקה, רבותיי. אז אני רוצה לסקור בפניכם את השנתיים האחרונות, מה קרה לנו. הכול התחיל, דרך אגב, עם חוק הגיוס שהבאנו לפה. באו יש עתיד בראשות יאיר לפיד, ואביגדור ליברמן, שהיה שר הביטחון והגיש את החוק, אמר לנו: אנחנו נעביר את החוק ככתבו וכלשונו, ואפילו לא נשנה את צבע החוברת. אני הייתי יושב-ראש ועדת חוק הגיוס. ניסינו לנהל משא ומתן כזה או אחר, אבל בסופו של דבר קיבלנו החלטה שאנחנו מביאים את החוק כפי שהוא. מה קרה? יאיר לפיד מייד הבין שהנשק של השנאה, שהוא בעצם נבנה עליו, עוד מעט נשמט מתחת לרגליו. על מה הוא ידבר? על מה הוא ילך לבחירות? אמר: לא, חבר הכנסת אמסלם הבטיח להם כסף. כאילו אני עכשיו איזה קופאי שמחלק כסף. איך אמרתי פעם, הוא בא מהמושגים של עצמו. שקר וכזב. הוא גם יודע שזה לא אפשרי. אבל הוא בא לטלוויזיה ולרדיו ומספר את הבלוף הזה, ואליו כמובן מצטרף אביגדור ליברמן – ובגלל זה חוק הגיוס לא עבר. הלכנו לבחירות, הליכוד קיבל 60 מנדטים, גוש הימין, ללא אביגדור ליברמן. לא קמה ממשלה בגלל אביגדור ליברמן באותה תקופה. נאלצנו להיגרר לעוד מערכת בחירות – בעצם שלוש מערכות בחירות היו במדינת ישראל. שנה וחצי של חוסר יציבות במדינת ישראל. דרך אגב, קשה לאמוד את זה אפילו כלכלית. מערכת בחירות כשלעצמה מייצרת למשק עלות ישירה ועקיפה שאומדים אותה, בערך, ב-3–4 מיליארד שקל. אני חושב שכשמדובר בחוסר יציבות כלכלית זה הרבה יותר, זה משפיע על המשק גם לטווח הארוך. עכשיו, כששאלנו את עצמנו מדוע ולמה, מה קרה, הייתה רק סיבה אחת: רק לא נתניהו. זה היה הסיפור. אני שומע את איימן עודה באחד הראיונות, מה הוא אומר? נתניהו זה הסכנה הגדולה ביותר לעם הפלסטיני. הוא בעצם שכנע את האמריקאים להעביר את השגרירות לירושלים, הוא גרם לאמריקאים להכיר בריבונות ישראל ברמת הגולן, הוא שכנע את האמריקאים לצאת מהסכם הגרעין וכו' וכו' – וכמובן כרגע עומדת בפתחנו ההזדמנות ההיסטורית, שעם ישראל מייחל לה זה שנים רבות, להחיל את החוק הישראלי על בקעת הירדן ועל יהודה ושומרון. << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> הוא גם עומד לדין, את זה אתה שוכח. הוא עומד למשפט פלילי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה, לא להפריע. אני לא הפרעתי לך, שמעתי אותך בהקשבה רבה. דרך אגב, זה החיבור של איימן עודה עם אביגדור ליברמן. אין להם שום דבר משותף. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> ומה החיבור שלכם עם עבאס מנסור? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה. אבל מה? שנאתם לנתניהו. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה החיבור שלך עם עבאס מנסור? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אין לכם אפילו רבע מהזכויות שיש לנתניהו במדינת ישראל. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> רבע? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אפילו לא פרומיל האחוז כמעט. זה ראש הממשלה הכי טוב שהיה אי פעם במדינת ישראל. << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> הכי טוב, ברור. משסה – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> המצאתם שלושה תיקים הזויים. << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> – – – איזה החלטה הוא – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הזויים ומופרכים. שאף מדינה בעולם לא הייתה מעיזה להגיש אותם. << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> עבד נרצע. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה אתה יורד על הרשימה המשותפת, מה הם – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> ואתם בעצם – כמו בלופים. חוזרים על הדבר כמו בלוף – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה איסמעיל הנייה, כוכב שלום, שאתה נותן לו כסף? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – ובסופו של דבר ממציאים שקרים – מסכת שקרים, ועליה עושים בעצם הפיכה שלטונית. וכל פעם אני שואל את עצמי ומחכה שתבוא התחנה הבאה ותעצור את זה. אני שומע את סגלוביץ' אומר לפני כמה ימים פה שהוא היה מראשי 433, או 443, אני לא – – – << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> יש נאום אחד שאני לא מופיע בו? דלג עליי הפעם. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא, לא. ואתה גאה בתרבות הארגונית שיש שמה? האמת היא שאתה צודק, אתה חלק מהתרבות הזאת. אתה יודע מה עשית, אתה. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> דלג, דלג. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא. תשאל את שר הביטחון, הוא יספר לך מה עשית. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתה השר המקשר – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני עשיתי דיון על מסמך יצחקי. משטרת ישראל. אני לא מדבר על כל משטרת ישראל, אני מדבר על צמרת יאח"ה, זאת שאתה גאה בתרבות הארגונית שהנחלת בה. אתה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אדוני השר, שנייה, דקה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עשיתי דיון: משטרת ישראל. מר יצחקי, יש לו מסמך. על מי? על ח"כים, שרים. מוציאים אותו לפי העניין, מתי שרוצים. תלוי את מי מרגיזים. זה לא נורמות שאני מכיר. אני רוצה לומר לך משהו, מדינת ישראל חשובה לי לא פחות מלך, וגם משטרת ישראל. לא פחות מלך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה הצעת אי-אמון, מה זה כאן? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני עונה לך, תן לי להשיב. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אם לא הייתי פה, גם היית מדבר על זה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בוודאי. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לכן אני אומר, אבל הכול ביושר, בהגינות. לא מטייחים מה שרוצים ונטפלים אל מי שרוצים, ולוקחים זבובים ועושים אותם פילים. וכנ"ל הפוך: מטייחים, לוקחים פילים ומעלימים אותם. תקרא, אני מציע לך – אתה מכיר את זה – תקרא רק את דוח הרפז: 113 עמודים שכתב וינשטיין. אני קראתי אותם, כולל מה שכתבו עליכם – על כולכם. אתם תזדעזעו. אזרחי מדינת ישראל, אם יקראו את זה. יזדעזעו, איך האירוע הזה חמק מלמטה. ואתם מדברים על ראש הממשלה? אתם מדברים על סיקור אוהד? מתחילים לספר על שוחד, וכל יום עולים שוחד והפרת אמונים? בושה וחרפה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בושה וחרפה. אתה, לפי מה שקראנו, אתה שיבשת חקירה – אתה כראש להב. << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> מה זה קשור? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה – אתה. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> מה שקראנו. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> איפה קראת? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני קראתי את זה באחד העיתונים. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אה, אתה קורא עיתונים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מעולה, מעולה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דרך אגב, שמעתי בעצם מי אמר – – – << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתה שר לענייני עיתונים – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה – לא. שמענו את אשכנזי מספר את זה בחקירות, דרך אגב. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אבל זה שאתה קורא עיתונים, אתה צריך להיות שר התקשורת. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דקה, שנייה. לכן, אתה יודע את האמת. אתה יודע את האמת. אתה יודע מה עשית, אז אתה לפחות תשתוק. אתה תשתוק. כשאתה מדבר על ראש הממשלה, אתה תשתוק. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – השר מדבר בצורה לא פרלמנטרית. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לכן אני אומר, טול קורה מבין עיניך. כשאתה מדבר על שחיתויות תסתכל על עצמך. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> למה אתה לא מסתכל לשם? שוחד, מרמה והפרת אמונים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אמרתי, בגלל שהכול בלוף. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתה בלוף אולי. אתה בלוף גדול. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתם המצאתם שקר, מסכת שקרים. אתם עושים את זה כבר ארבע שנים. דרך אגב, אתם וכל הצבא בחוץ. יש צבא שלם. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> איזה צבא? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עם חיל אוויר, ארטילריה – הכול. מהתקשורת – – – << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אבל – – – התקשורת. מה אתה רוצה מהתקשורת? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רק שנייה. התקשורת, האקדמיה, כל האנשים שבעצם מפגינים ברוטשילד, כן. << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> אתם שולטים בתקשורת. אתם שולטים בתקשורת. << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כן. עכשיו אני אספר לך איפה הטרגדיה שלכם, אני אספר לך איפה הטרגדיה שלכם. << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> הטרגדיה שלנו זה אתם. אתם הטרגדיה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אנחנו הלכנו לבחירות שלוש פעמים. הכול היה מודלף בעיתון, דרך אגב, כל עבירה עד שלוש שנות מאסר – כל הדלפה, כל הדלפה. חלקן זה מהמשטרה, חלקן מהפרקליטות. דרך אגב, עדיין עוד לא היה כתב אישום. עוד לא הוגש כלום, והכול בעיתונים כל יום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל הוגש כתב אישום. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני מדבר על עד אז. תבין את העבירות שאתם עושים. עליהן אתה לא מדבר, הכול בסדר. עד שזה מגיע לנתניהו, הכול בסדר. לכן אני אומר, רבותיי, ארבע שנים עשיתם שטיפת מוח בולשביקית לציבור במדינת ישראל, בוקר, צוהריים, ערב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> אתה בולשביק. אתה עושה שטיפת מוח. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתם ככה רציתם לגרום להפיכה שלטונית. אלא מה קרה? וזו בעצם הבעיה שלכם: כ-2.5 מיליון אזרחי מדינת ישראל לא מאמינים לכם, והם לא הצביעו איתכם. << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> כשאתה משקר להם כל הזמן – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דרך אגב, המיקרופונים יושבים רק אצלכם. כמעט כל כלי התקשורת מגויסים לטובתכם, והם חלק מהחיילים שלכם. << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> תפסיק עם השקר הזה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> למה? << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> התקשורת שלך. הרדיו, הטלוויזיה, העיתונים אצלך, על מה אתה מדבר? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אומר, בסופו של דבר, אתם יודעים את האמת, ולכן בעצם אתם ממשיכים עם זה, בגלל שהמטרה שלכם היא באמת באמת לא טובת מדינת ישראל. אתם רוצים להחליף את שלטון הימין. כל עוד ראש הממשלה נמצא בעמדה שהוא מוביל את המחנה הלאומי, אתם מבינים שזה בלתי אפשרי. אתם מבינים שכדי להחליף את מחנה הימין צריך להזיז את ראש הממשלה נתניהו. ככה אתם עובדים, יש לכם שלבים בתוכנית, זו השלביות שלכם. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אנחנו לא רוצים להחליף את שלטון הימין, אנחנו רוצים להחליף את השלטון המושחת, להחליף שלטון מושחת בשלטון לא מושחת. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לכן, רבותיי, אזרחי מדינת ישראל הרי לא נתנו לזה יד, לא מאמינים לכם, ולכן הם תומכים בראש הממשלה. דרך אגב, זה ראש הממשלה שקיבל הכי הרבה קולות מאז קום המדינה ועד היום, כראש הממשלה – כפוף לכל התעמולה הבולשביקית של ארבע השנים האחרונות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אדוני השר, מה זה – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> ועכשיו תשאלו את עצמכם, מדוע? מדוע זה קורה? בגלל שהציבור באמת לא מאמין בזה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דרך אגב, זו התקלה החמורה שקרתה לכם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – מה זה "בולשביקית"? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לכן אני רוצה, רבותיי, לבוא ולדבר על הסיפור של הממשלה הזו. עכשיו, לאחר שלוש מערכות בחירות, היינו צריכים להקים ממשלה במדינת ישראל – או לשיטתכם, בואו נלך עוד פעם לעוד בחירות. אבל מה רציתם לעשות בבחירות הקרובות? מה הייתה התוכנית שלכם? התוכנית שלכם הייתה לחוקק חוק – תבינו טוב, דרך אגב, אני חושב, זה באמת מזכיר לי כמעט את סרטי הסנדק: אתם רציתם לחוקק חוק, לעצור את עם ישראל מכך שהוא בעצם יחליט ויבחר את המנהיג של המחנה הלאומי. אתם החלטתם שבאמצעות חקיקה כזו או אחרת אתם בולמים את נתניהו. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> זה לא, זה לא – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אם קופולה היה פה, אמרתי, הוא היה עושה את הסנדק 4 רק עליכם. הרי אין לכם דמוקרטיה באמת, אין לכם כלום. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> עזוב, אין לו מתחרים, אין לו מתחרים. על זה לא מתחרים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הרי אנחנו הלכנו לבחירות, הציבור במדינת ישראל אמור לבחור. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> על זה לא מתחרים. הוא האלוף, הוא האלוף. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הוא רוצה את נתניהו, אבל אתם החלטתם: לא, אנחנו לא נאפשר לציבור החלטה מהסוג הזה, מה פתאום? אנחנו נחוקק חוק שלא יאפשר לו – חוצפה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא מתחרים איתו, מספר אחת – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני חושב, אתם יודעים מה? זה מזכיר רק משטרים אפלים שככה מתנהגים. הרי אם היה לכם אומץ והיה לכם אינטגריטי והיה לכם יושר, הולכים לבחירות, ומה שהעם בחר, מקבלים. אצלכם זה לא ככה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> מה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בסדר. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תגיד: אצלכם השמאלנים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתם בעצם לא מקבלים את הכרעת העם. דרך אגב, מעולם לא קיבלתם אותה. אתם עושים את כל השטיקים ואת כל הטריקים ואת כל המהלכים הלא-דמוקרטיים על מנת להכתיב למחנה הלאומי מי ינהיג. דרך אגב, על כל אחד מכם כמעט אפשר לייצר חוק פרסונלי ושהוא לא יוכל להתמודד. אין שום בעיה, כמעט על כל אחד. אם יש לך רוב, מחר אני יכול להחליט על צינון כזה, מחר על אירוע כזה, ולהביא חוק. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אבל אני חושב שבמשטר דמוקרטי הרעיון הוא לאפשר לעם לבחור את נציגיו ואת מי שהוא רוצה, ולא להחליט בעבורו מי נכנס לרשימה. דרך אגב, כך קורה באיראן. האיראנים, המשטר האיראני מחליט מי ברשימה ולפי זה קובעים. << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> – – – שהכי קרובה למשמרות המהפכה. אתם משמרות המהפכה. המהפכה – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לכן, אתם באמת – אתם, השמאל במדינת ישראל, לכאורה, כאילו באצטלה של דמוקרטיה, אבל אתם האנשים הכי אלימים, הכי אנטי-דמוקרטיים שיש כמעט בעולם. << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> – – – מי רצח ראש ממשלה במדינת ישראל? השמאל? מי רצח ראש ממשלה? השמאל? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עכשיו עמדנו בפני החלטה אם אנחנו הולכים לבחירות נוספות רביעיות, תוך כדי משבר הקורונה, או שאנחנו בעצם מקימים ממשלה. << קריאה >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תפסיקו להאמין בשקר של עצמכם. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דרך אגב, אני מבין שלשיטתכם אנחנו גם הבאנו את הקורונה והמצאנו אותה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> איזה קורונה? אנחנו לא יודעים איפה היא. איפה הקורונה? – – – איפה הקורונה, אדוני? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> נכון. אתה צודק, אלי. אנחנו המצאנו הכול, נתניהו המציא הכול. הכול המציא. אלי, הכול המציא. אני חושב שהניהול של ראש הממשלה במשבר הקורונה באמת היה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מדהים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> זה לא מדהים. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מדהים. אל תגיד "לא מדהים", זה היה מדהים. מדהים, הבן אדם פרופסור. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> זה לא רק מדהים, זה הרמות הכי גבוהות של קבלת החלטות. אני לא חושב שהיה אז מישהו פה בכנסת שמסוגל לקבל החלטות ברמות האלה, בקור רוח, בשלווה, במחקר – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – עכשיו אני מרגיש בטוח, אחרי הקורס ב-MIT על אפידמיולוגיה, סטטיסטיקה – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בניסיון, ובמחקר הבין-לאומי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת אבידר – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כמעט רוב מדינות העולם, כל מנהיגי העולם, התייעצו עם ראש הממשלה תוך כדי זה, אבל גם לזה אין לכם הערכה. דרך אגב, לכלום, שום דבר, שום דבר. << קריאה >>סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת אבו שחאדה, תנו לשר לסיים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתם, מבחינתכם, אין לכם שום הערכה לכלום, שום דבר. חוץ מכם, אין כלום פה בכלל, רק אתם. << קריאה >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אל תגיד. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לכן אני אומר, מה שנשאר לנו בעצם כרגע – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – השר המקשר בין – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> האופציה שהייתה: האם אנחנו הולכים עוד פעם למערכת בחירות נוספת תוך כדי משבר קורונה, או שאנחנו מקימים ממשלה. דרך אגב, אם אתם הייתם בממשלה, אני מניח שלא הייתם כל כך בוכים על מספר השרים, בגלל שגם אתם הייתם רוצים להיות שם. אז לכן, כתוצאה מכך, הייתה ממשלה פריטטית. זה בעצם המתווה שנקלענו אליו. אתם שואלים אותי אם אני חושב שהוא נכון? שמח בו? לא שמח בו. אבל הקמת הממשלה זה היה הדבר הכי חשוב. בסופו של דבר הוקמה ממשלה שבסך הכול העלות שלה היא עוד כ-80 מיליון, 85 מיליון שקלים, ובעצם חסכנו כאן מיליארדי שקלים במערכת בחירות. צריך להבין עוד דבר בכל הסיפור הזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חברים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אנחנו, כליכוד, מי שבעצם שילם את המחיר היקר – "המחיר" אני קורא לזה, כי הוא בעצם הקריב את ההקרבה הגדולה ביותר בהקמת הממשלה – זה דווקא הליכוד וראש הממשלה. לכן אנחנו באנו באמת וראש הממשלה לקח את זה בגלל שהוא ראה את מדינת ישראל, כן, בראש מעייניו. זה מה שעניין כאן. לכן בעצם הקמנו ממשלה, כדי להתחיל לנוע קדימה, לטפל בכל הסוגיות הכלכליות שעומדות לפתחנו, כולל הבריאותיות – עדיין הקורונה עוד לא נעלמה; אני מקווה שזה מה שיקרה, שהיא תיעלם במהרה. לכן אני מבקש מהכנסת לדחות את הצעות האי-אמון. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה, השר אמסלם. נעבור לסעיף 3 בסדר-היום: ממשלת סיפוח ואבטלה אינה ראויה לאמון הציבור. הצעת אי-אמון. דובר – חבר הכנסת אחמד טיבי. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, עם כל חילוקי הדעות, אני מאחל לך מברוכ על תחילת תפקידך כסגנית יושב-ראש. בהצלחה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> רבותיי חברי הכנסת, זו הצעת האי-אמון הראשונה שלנו כרשימה המשותפת בממשלת נתניהו החמישית. אבל לפני שאני מתחיל אני מבקש מחברי הכנסת שלא רוצים להקשיב לי לצאת מהאולם. לא מכובד. לא מכובד. תודה רבה. מה עוד שאני אדבר על נושאים מאוד כואבים בנאום הזה. זאת הצעת האי-אמון הראשונה בממשלת נתניהו החמישית. הממשלה המנופחת; ממשלת האבטלה; ממשלת הקריסה הכלכלית; הממשלה שמובילה לאסון אזורי על ידי סיפוח. סיפוח של מה? של שטח פלסטיני שנכבש. לא יודע סיפוח אנשים, או רק אדמות, כי יש אסכולה ותזה: רוצים את האדמה בלי האנשים, מין גישה אימפריאליסטית קולוניאליסטית כזו. כבר מזמן ריסקו את חזון שתי המדינות. נתניהו והמנטור החדש שלו, טראמפ, לא מזכירים את הביטוי הזה, ואם הם מזכירים אותו הם אומרים: לא יהיה. כשמרסקים את חזון שתי המדינות הולכים אל משטר אחר. יש עלייה של הימין בעולם: הונגריה, פולין, צ'כיה, איטליה והבית הלבן והנשיא טראמפ. אלה חבריו של בנימין נתניהו ולכן הוא מרגיש, יחד עם הסיטואציה הפוליטית, שאין לו מתחרים למעשה על רשות הממשלה, לאחר הקריסה שהייתה לפני כמה שבועות, והוא יכול – הוא מרגיש שהוא יכול – לספח, כלומר להעמיק את הכיבוש. זאת יהירות של כובשים. מה הוא חושב, שהשטח ריק? כיכר העיר ריקה? אין פלסטינים? זאת אדמה פלסטינית; אלה בני העם הפלסטינים שנמצאים תחת הכיבוש של 67', שהוא המשכו הישיר של הנישול שהיה ב-48'. הקונספציה הציונית קולוניאליסטית ממשיכה. אפשר לנשל, לגרש, להרוס. זה היה אז וזה מתרחש היום, ויש קול ענות חלושה פה ושם כדי להתנגד. אני מתריע שזה יוביל לאסון. כל תגובה היא תגובה טבעית, שדוחה את הסיפוח הזה שיוצר אפרטהייד שהולך ומעמיק. לכן זאת ממשלת סיפוח על כל מרכיביה. ממשלת סיפוח שגם גורמת לאבטלה: יותר ממיליון מובטלים בגלל צעדים כלכליים, בגלל חוסר תכנון, בגלל טעויות. וכשבאים לפצות או לתת מענקים מעבירים את האזרח שבעה מדורי גיהינום. הסכימו שבפעימה השלישית משלמים ואחר כך בודקים – זה לא המצב. זה לא המצב. היום בוועדת הכספים, הגעתי, כנציג הרשימה המשותפת, לסיכום עם חבר הכנסת גפני – שאני שמח שהוא חזר לתפקיד כיושב-ראש ועדת הכספים – על העברה נוספת לרשויות המקומיות. יש מצוקה של הרשויות בחודשים האחרונים, בגלל קריסת גביית ארנונה. עזרו לארנונה של עסקים, לא עזרו לרשויות מאשכול 1 עד 3 ומ-4 עד 6. הייתה שביתה, היה מאבק של ראשי הרשויות הערביות והיה סיכום – 150 מיליון שקל, 175 בסופו של דבר, והיום הוספנו 25 מיליון שקל. כן, בזכות הרשימה המשותפת, מול ועדת הכספים ומול האוצר. מגיעה תודה גם ליושב-ראש גפני. אני מקווה שזה יעלה ל-35 כדי שזה יגיע ל-210. אז אתה רואה שיש פקידים שמתעוררים: הורסים בתים, ארבעה בתים בטירה. אלפי בתים מאוימים. ארבעה בתים הרסתם בטירה, שלושה של משפחה אחת. 12 שנים לא הרסו שם בטירה. מה קרה עכשיו? מישהו רוצה לנקום ביישוב הזה, בטירה? אתם לא הקשבתם לאנקות ולכאב של המשפחה, של האימא, של בעל הבית, בעלי הבתים – קורע לב. לכן כל הזמן ביקשנו לבטל את קמיניץ. יש כאלה שהתחמקו. זה היה הדגל של הרשימה המשותפת. נמשיך להיאבק כדי שההקפאה של קמיניץ תצא לפועל, מה עוד שאבי ניסנקורן הוא שר המשפטים, ובידו האפשרות להחליט. אני לא יכול אלא לומר לכם את מה שחשתי כאשר ביקרתי את משפחתו של איאד אלחלאק, השהיד איאד אלחלאק. איאד, צעיר בן 32 בעל צרכים מיוחדים, אוטיסט. הוא יום-יום עובר את המסלול הזה אל בית הספר שלו, עד שהוא נתקל – כמו צעירים רבים, כשהם נתקלים – בעיר העתיקה בשוטרי מג"ב או שוטרי ישראל שם, במזרח ירושלים, העיר הכבושה. ראו זה פלא, הוא היה עם כפפות, ואז מישהו החליט שזה מחבל. ואם הוא מחליט, הוא יורה. עכשיו, אנשים שואלים בתקשורת – אגב, זה לא בסדר, זה פשע לירות באדם רגיל, לא חולה, אבל הוא אוטיסט. איך אפשר לדעת שהוא אוטיסט, שאל אחד המראיינים. אני אגיד לכם איך. כי ורדה, המדריכה שלו, הייתה איתו, והיא צעקה לשני הקלגסים האלה: הוא נכה. פעמיים היא צעקה, והמשיכו לירות. ירו לעברה. והמסכן איאד, הוא היה עם תג. זה התג שהוא היה איתו. כתוב שהוא נכה, שהוא אוטיסט. תעודת נכה עם תמונה. כאן היא הייתה תלויה. אפשר היה לראות את זה על החזה שלו. אלא אם מחליטים מראש שזה מוות ידוע מראש. ומה עשה איאד כשהוא יצא מהבית? היו איתו, עם כפפות, שקיות של אשפה. איאד, הילד עם הצרכים המיוחדים, עוזר בבית, עוזר לאימא, לקח שקי אשפה כדי לזרוק את האשפה. והאשפה ירתה בו. אלה שירו בו הם פסולת אנושית של הכיבוש. אי-אפשר לדבר על הסיטואציה. מתחילים לנתח את הסיטואציה: הם לא ידעו, אולי יש לו אקדח. הם יורים בפלסטינים, אבל הם יורים גם באוטיסטים. הם יורים גם באוטיסטים. ואז מתחילות עדויות השקר, ואז אומרים: מח"ש תחקור. מחלקה של מטייחים וטייחים, 58 מקרים של אזרחים ערבים שנורו ונהרגו על ידי כוחות הביטחון – מקרים שטויחו. אנשים צריכים לשבת מאחורי סורג ובריח. זה מקרה שצריך לשלוח אותו לבית הדין הבין-לאומי בהאג, כי הוא נעשה בשטח כבוש, בשונה מהמקרים אצלנו, שצרכים להיחקר על ידי גוף חיצוני – לא על ידי מח"ש. כך גם מוסטפא יונס, השהיד מוסטפא יונס בתל השומר, גם חולה. אנשי אבטחה, שהיו יכולים להשתלט עליו, ירו בו והרגוהו. למה פתאום האוטומציה הזאת של הירי על ערבים? כי הם מורעלים. אתה רואה אותם רוקדים בשירות, מורעל, מורעל, מורעל, מורעל. יש דרייב. מה הדרייב? להרוג אותם. מי זה אותם? זה הערבים, זה הפלסטינים. ובעיר העתיקה הם מרגישים גיבורים כאשר הם יורים בפלסטינים, כי כשהוא ירה הוא חשב שהוא יקבל צל"ש. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אתה צריך לסיים. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> זו הפסולת האנושית. את האשפה הזאת לא הצליח איאד לנקות ולפנות. את האשפה הזאת, של הכיבוש – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת טיבי, צריך לסיים. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – צריך לנקות, כדי שאימהות נוספות לא יבכו ולא נראה את הדמעות שלהן. רחמת אללה עליכ, איאד. רחמת אללה עליכ, מוסטפא. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת טיבי. ישיב השר המקשר דוד אמסלם. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, אני אשים – קודם כול, יש לי איזו השלמה לפרק הקודם ולמר סגלוביץ'. קיבלתי טלפון לפני שבוע מבחור מקיסריה. אני לא מכיר אותו. הוא השאיר לי הודעה, אני חוזר אליו, והוא אומר לי: תשמע, דודי, אני רוצה לשתף אותך במה שעובר עליי. אני שואל אותו: מה? הוא אומר לי: תראה, אני איש הייטק; אני מספק שירותים להרבה חברות הייטק, ובמסגרת הקורונה עשיתי שיחת זום עם איזה שבעה-שמונה מנהלים; אחד מהם, תוך כדי השיחה, זרק לי בבדיחותא: אני יודע שאתה מצביע ליכוד. נגמרה השיחה. הוא אומר שקיבל שני טלפונים משני מנכ"לים שהם נתח מאוד רציני ממטה לחמו. הם אמרו לו: תקשיב, אנחנו לא רוצים לעבוד איתך יותר. הוא שאל למה, אמרו לו: אנחנו לא עובדים עם אנשי ליכוד. רבותיי, אני הזדעזעתי מהשיחה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אנחנו גם – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת שחאדה – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא להפריע לי. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת שחאדה – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא להפריע לי. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת שחאדה, אתה מפריע. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני הזדעזעתי מהשיחה – – << קריאה >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – הזדעזעתי מהשנאה, ועל זה אני מדבר. זאת האליטה של מדינת ישראל – מנהלת את המדינה, לא עובדת אצל אזרחי מדינת ישראל. לא, 2.5 מיליון איש שהצביעו בעבור נתניהו, הם לא חשובים. הם אוכלי עשב. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> כל 120 חברי הכנסת – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הם אוכלי עשב. יש במדינת ישראל אליטה מתנשאת, מלאת שנאה, חומצת מלח בבטן. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אמסלם, אתם כבר 30 שנה בכנסת – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> זו הבעיה. אתה צודק, אתה צודק. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רק שנייה. אתה צודק. זה לא – תראה, אני כרגע מדבר על מצב עובדתי. אחרי זה ננתח למה וכמה ואיך הגענו. << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> ולכן אני אומר לכם, רבותיי: הסיפור הזה משקף. יש פה אלימות כלכלית מצד השמאל, אלימות. בכל כלי התקשורת מכפישים – – << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רק שנייה. – – את כל ההנהגה, את כל חברי הכנסת של הימין, וכו' וכו'. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> 2.5 מיליון אזרחים – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> זאת בעצם השיטה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> 2.5 מיליון – – – פתאום נהייתם – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תן לי. זאת השיטה, זאת השיטה שלכם. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – למה להאשים אותם – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תראה, זה בעצם הדבר החמור שקורה במדינת ישראל. זה בעצם האירוע האמיתי שצריך לטפל בו. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> יש ימין ששולט – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עכשיו, אני רוצה להגיד לכם משהו. לפני כמה ימים – זה מתחבר – שמענו את השופט מזוז מנמק במסגרת פסק הדין שלו. ומה הוא כותב? שישנו משבר חברתי וכשל מוסרי של החברה. הייתי בשוק. אתה שופט, אתה לא הוגה דעות, אתה לא פילוסוף, אתה גם לא מייצג את החברה. אז מה אתה מציע, שנחליף את החברה? עכשיו, למי הוא מתכוון בכשל מוסרי? לכל מי שהצביע בעבור ראש הממשלה, 2.5 מיליון איש – הם כשל מוסרי. אתה מבין? << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא. על זה – – – שמחלק המדינה – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הוא בעצם בן אדם נאור. הוא בן אדם חכם. הוא בן אדם משכיל. הוא בן אדם ישר דרך. אבל מי בעצם הכשל? זה הכשל המוסרי של החברה. זו אותה חברה שאוכלת עשב, כפי שהגדרתם אותה. דרך אגב, ככה אתם חושבים גם, כולכם. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא, לא, לא. אדוני השר – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> וככה, דרך אגב – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת אבו שחאדה, אני מבקשת ממך, שנייה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה, אל תפריע לי. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת, שמענו את דבריך. אנחנו מבקשים: תן לשר לסיים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לפני כמה ימים, מר סגלוביץ', אני מדליק חדשות, אני שומע את היחידה שבעצם, כפי שאתה אמרת – דרך אגב, רוב שוטרי משטרת ישראל הם אנשים טובים, הגונים וישרי דרך. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> רוב השופטים גם. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> נכון. נכון, אותה שאלה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> יש קומץ אנשים, שאתה בעצם אמרת – אתה שותף לתרבות הארגונית – זה כמה אנשים. דרך אגב, אני בא מארגונים גדולים. בסוף זה כמה אנשים, זה לא ארגון. למטה, במיוחד בארגונים הייררכיים, הם עובדים כמו שאומרים להם. למעלה יש שניים-שלושה איש. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתה גם אמרת שהמוסד זה בית חרושת לשמאלנים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני לא אמרתי את זה. אני לא אמרתי את זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רם, זה היה ביטן. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני לא אמרתי את זה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בית חרושת לשמאלנים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני לא אמרתי את זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> דודי לא אמר את זה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אז מי אמר? << קריאה >> שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי: << קריאה >> ביטן. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא. אני לא אמרתי את זה. זה לא חשוב. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> סליחה. סליחה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אנחנו לא נמצאים כרגע – אני לא מדווח מי אמר מה, זה פחות חשוב. אני לא אמרתי את זה, אבל זה גם ויכוח אחר, דרך אגב. עכשיו, אנחנו שומעים בחדשות לפני כמה ימים שמשטרת ישראל מאיימת על ראש הממשלה. גורמים בכירים במשטרת ישראל: אנחנו נמשיך לחקור אותך. הזדעזעתי, נפלתי מהכיסא. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני שמעתי הפוך. אני שמעתי שראש הממשלה מאיים על פרקליט המדינה, מאיים על שופטים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דרך אגב, אני הייתי בטוח שאני רואה את הטלוויזיה הצפון-קוריאנית. זו השיטה שלכם. אתם לא מתביישים גם. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זה מאיים על מדינת ישראל. זה מאיים על פרקליט המדינה. זה מה – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> זה כבר על המגרש, זה ברמקול, בטלוויזיה. זה לא מעניין אתכם. זה מדהים אותי. לאן הגעתם? תראו, לאן הגעתם. אתם מאיימים על ראש הממשלה בטלוויזיה. עוד מעט ירצו תקציבים ולא ניתן – תאיימו עלינו בטלוויזיה. עכשיו, יש אזרחים. אתם שוכחים שבסוף השיח זה לא בין אותו ראש להב או, לא יודע, ראש אגף החקירות לבין ראש הממשלה. יש בדרך חמישה מיליון אזרחים, או תשעה מיליון, ששומעים את זה ומבינים את הכאוס שנוצר פה. אבל זה לא משנה, משטרת ישראל עושה את זה לא בפעם הראשונה – מאיימים על ראש ממשלת ישראל בחדשות, דרך אברמוביץ'. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> ראש ממשלה נרדף. נרדף – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> חוצפה. אף מדינה מתוקנת בעולם לא הייתה מרשה את זה. כולם היו מוזמנים לחקירה, כולם. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בשום מקום ראש ממשלה לא יוצא נגד רשויות המשפט – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אבל איפה זה קורה? אצלנו. שלטון החוק, אמרנו. המערכות ששומרות עלינו, על המדינה, על השחיתות. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זה ראש ממשלה שרוצה אנרכיה. זה מה שהוא רוצה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בסדר. אנחנו היום שומעים – דרך אגב, אני קורא שלפחות הייתה בקשה לבית הדין לעבודה לעצור איזשהו דיון בגלל שמשטרת ישראל חוקרת שתי עובדות שמא הן נתנו תצהיר לא נכון בבית הדין לעבודה בתביעה אזרחית. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> דודי, אם לא הייתי פה, על מה היה הנאום היום? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה. דקה. אני קודם כול מצפה שמשטרת ישראל תעשה כך בכל הדיונים, כל דיוני האזרחים. אני היום נמצא באיזה דיון אזרחי, הייתי רוצה שהם יבואו ויחקרו את העיתונאים, אם הם דוברי אמת, לא דוברי אמת. משטרת ישראל – אגף החקירות, דרך אגב, זה לא משטרת ישראל, זה אותם ארבעה-חמישה קצינים שאנחנו מדברים עליהם. כל קצין שם בצבע, זה לא שוטר רגיל – משכורת בצבע, רכב, הכול. הוא מבזבז את זמנו – על מה? << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> צריך לפטר אותה – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> על איזה עוזרת בבית ראש הממשלה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת אבו שחאדה, די. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רק שנייה. דקה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> היא שינתה את עדותה והחליפה אותה – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תראו לאן גויסתם. תראו לאן הגעתם. לאיזו תחתית הגעתם. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – ראש ממשלה פושע – – – << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתם חוקרים ומזמנים שתי עוזרות כשמישהי שמה – התלוננה או לא התלוננה – והגישה תביעה אזרחית. זה מה שמעניין אתכם? אין רצח, אין אלימות, אין כלום, אין סמים, אין אלימות במשפחה. כלום – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אמת, אתה צודק, אמסלם. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – דרך אגב, שום דבר. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אין מניות, אין צוללות, אין כלום – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> חוצפה. אתה יודע, לפעמים אני מסתכל, אתה יודע, ואני שואל את עצמי: עד אנה? לאן זה יכול עוד להגיע? לאן? מי עוצר את כל הטירוף הזה? מי עוצר את כל הטירוף הזה? ואני אומר לך שאני לא נרדם בלילות. אני לא יודע מי אמור לעצור את כל הסיפור הזה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הינה, יש לנו משהו משותף, גם אני לא נרדם בלילות. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אנחנו כבר ארבע שנים בטירוף של מערכות. עכשיו לגבי הצעת האי-אמון שלך, של הרשימה המשותפת. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת טיבי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> חבר הכנסת טיבי, מאוד הפתיע אותי שהרשימה המשותפת לא מכירה בזכותו של העם היהודי על ארצו. באמת הופתעתי, הייתי בשוק אפילו ממה שאמרת. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא פשוט יותר להתנצל על הירי? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דרך אגב, הכרה בחבלי מולדת – מבחינתנו זה לא סיפוח, אלא החלת ריבונות על חלקים מארץ ישראל, שעליה חלמנו והתפללנו ומתפללים במשך אלפי דורות. אלפי דורות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עוד לפני שהיה כאן – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתם חולמים וגורמים לסיוטים לכמה מיליוני בני אדם. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה כיבוש – – – זה כיבוש. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה. דקה. הרי גם אתם מכירים בהיסטוריה של העם היהודי, הרי אתם יודעים שההיסטוריה שלנו היא בת 3,500 שנה. אתם יודעים שעם ישראל בעצם גורש מארצו ואחרי אלפיים שנות גלות חזר אליה מכל קצוות העולם. דרך אגב, זה פלא. אין דבר כזה. לא היה דבר כזה בהיסטוריה של האנושות. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אנחנו לא – – – ואתם לא – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה. עכשיו, אנחנו חזרנו מתוקף – – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – בינתיים גירשתם ערבים ב-48' – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רק שנייה. תנו לי רק שנייה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת סעדי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אוסאמה, אני מכבד אותך. הרי אנחנו עכשיו, מתוקף מה באנו לפה? הרי ההורים שלי באו ממרוקו, אחרים באו מתימן, אחרים באו מאירופה. למה הגענו לכאן? מה הקשר המשותף? דרך אגב, לא היו טלפונים. בקושי – לא היו. גם מכתבים שהיו מגיעים, זה היה אחרי חודשים רבים. איך היהודים בעצם היו בקשר אחד עם השני? בגלל שכולם ידעו, היה להם חלום שיום יבוא ואנחנו נתכנס לארץ ישראל. מדוע? בגלל שגם אתם מאמינים באל אחד, וזו בעצם הייתה הבטחה אלוקית לעם ישראל. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בגלל שאנחנו מאמינים בו, אנחנו מאמינים שהוא יכול לעשות את מה שהוא רוצה לבד. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> ולכן העם היהודי התכנס מכל קצוות העולם. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ממך הוא בטח לא צריך עזרה. ממך הוא בטח לא צריך עזרה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אין ביניהם קשר, לפעמים אין ביניהם קשר של שפה – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> האל בטוח לא צריך אותך. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת אבו שחאדה, די. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דרך אגב, אתה לא תאמין, לפעמים אני מגיע – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> גברתי, הוא מדבר בשם האל. הוא מדבר בשם האל. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה. דקה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אתה מפריע לו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לפעמים אני מגיע. אתה יודע, אני הולך – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אז שידבר בשם – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה מפריע לי. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אתה מפריע לו. אני מבקש ממך שתחדל. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אפילו המנהיג – – – בגין – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני. אני אגיד לכם משהו – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת סעדי. חבר הכנסת סעדי – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אגיד לכם משהו, יותר מזה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> – – תנו לשר להשיב. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> החזיר את סיני – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת סעדי, תן לשר להשיב. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אוסאמה, תן לי רק להשיב. נשמה, תן לי להשיב. אני אגיד לך, אני הולך ביום שישי לבית הכנסת, לפעמים אני עובר גם – יש לי בית כנסת קבוע, אבל לפעמים אני גם מתארח בבתי כנסת אחרים, עדות אחרות. לפעמים אני בשוק מהמנגינות. אני שואל את עצמי – תקשיב, ההורים שלי היו במרוקו, סביי, סבותיי. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> גנבתם את כל השירים מאיתנו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אפילו במוזיקה – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת טיבי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – אתה רואה קשר בין העדות, שהמרחק ביניהן היה אלפי קילומטרים, ולא היה להן שום קשר – לא טלפוני ולא שום דבר אחר. לכן אני אומר: זאת בעצם התפיסה שלנו. העם היהודי חזר לארצו, ואנחנו באמת מחכים ומצפים שכל עם ישראל יבוא לארץ ישראל – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> העם היהודי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – ויהיה חלק ממדינת ישראל. יש כאן הזדמנות – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ואז לירות באוטיסטים. אתם צריכים להרגיש בושה שיריתם בילד אוטיסט. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת טיבי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> יש כאן הזדמנות, שלא הייתה – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – לירות בשם העם. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת טיבי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> יש כאן הזדמנות, שלא הייתה מאז 1948, להחיל ריבונות באופן מוסכם – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הם לא כובשים – – – בעם אחר << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – בהסכמה אמריקאית, כצעד מדיני וכצעד ריבוני של מדינת ישראל – – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה שבט פלסטיני שיעצור – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה מפריע לי. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת סעדי, אני קוראת אותך לסדר בפעם הראשונה. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת סעדי. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת סעדי, אני קוראת אותך לסדר פעם השנייה. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה נותן קרקע שהיא לא שלו – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת סעדי. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – יהודי ארצות הברית – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת סעדי. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – לעם הפלסטיני. ההסכמה – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אני קוראת אותך לסדר בפעם השלישית. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> זאת הזדמנות גדולה, היסטורית, שאנחנו לא ניתן לה לחלוף. זאת הזדמנות היסטורית של שינוי הכיוון ההיסטורי, שתהיה חד-כיוונית וכלל הוויתורים – – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא יעזור לך, אדוני, הקרקע הזאת, האדמה הזאת, היא אדמה כבושה, וחל עליה המשפט הבין-לאומי. לא אתה ולא ארצות הברית יכולים – – – << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> העם הפלסטיני יביא מדינה משלו. (חבר הכנסת אוסאמה סעדי יוצא מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> מאות אלפי מתיישבים ביהודה ושומרון יישארו במקומותיהם כחלק מכל הסדר קבע לשלום. צעד זה לא ירחיק את השלום אלא יקרב אותו. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> איזה שלום? עשיתם יפה שלום לשלום, יא דודי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הגיע הזמן שגם הפלסטינים יכירו בכך. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לפחות אל תגיד את המילה "שלום" – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> מבחינתי זה מאוד פשוט, וזו האמת. אתה יודע, אחמד. אתה יודע – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> איזה שלום, איזה? << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אחמד. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה יודע לבד שאין אופציה – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אל תגיד את המילה "שלום". זה זילות של המילה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – ואין מושג – אתה יודע, זה תרתי דסתרי. עם אינו יכול לכבוש את ארצו. זו המדינה של העם היהודי, לכן העם היהודי לא יכול לכבוש את ארץ ישראל, היא שייכת לו. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> דווקא הם קראו לזה כיבוש. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> היא שייכת לו באופן טבעי, כהבטחה אלוקית. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הם קראו לזה כיבוש. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני רוצה לצטט מתוך תשובתו של שמעון החשמונאי לשליח של אנטיוכוס. הוא עונה לו: "לא ארץ נוכרייה לקחנו ולא ברכוש זרים משלנו, כי אם נחלת אבותינו, אשר בידי אויבינו בעת מן העיתים בלא משפט נכבשה. ואנחנו, כאשר הייתה לנו עת, השיבונו נחלת אבותינו". אנחנו בעצם החזרנו את נחלת אבותינו אלינו. בנוגע לסוגיית האבטלה. עשר שנים הממשלה הזאת מביאה את האבטלה לרמות שפל היסטוריות. האבטלה כרגע היא אבטלת קורונה. אתם יודעים לבד, לפני סיפור הקורונה, מדינת ישראל הייתה ברמת אבטלה שהיא מן הנמוכות. היא הייתה אבטלה יותר חיכוכית – מעבר של אנשים מעבודה לעבודה. זה דבר שקיים בכל מקום בעולם כרגע, כתוצאה מסגירה מוחלטת של המשק, סגירת השמיים. אין מדינה בעולם שיכולה לצלוח ברגע משבר כזה. ייקח זמן. אבל העובדה שנתוני המשק היו כל כך טובים עם הכניסה למשבר הקורונה תעזור לנו לצאת ממנו מהר יחסית. והשאיפה היא שנחזור לאבטלה חד-ספרתית בתוך כמה חודשים. בעזרת השם, במהלך 2021 נגיע גם לרמות כמו שידענו טרום הקורונה. הממשלה אישרה תוכנית נרחבת ומקיפה לטיפול וסיוע לעצמאים ולעסקים. תוכנית הסיוע הכלכלית היא גדולה, והורחבה ל-100 מיליארד שקלים. קרן הסיוע לעסקים הקטנים והבינוניים, שלדעתי הם נפגעו באופן הכי קשה, הוגדלה מ-8 מיליארד ל-14 מיליארד שקלים. זאת תוכנית הסיוע הכלכלית הגדולה ביותר בתולדות מדינת ישראל. הממשלה אישרה תוכנית תמריצים מקיפה לעסקים אשר יקלטו או יחזירו לעבודה עובדים אשר הוצאו משוק העבודה בתקופת משבר הקורונה, בסך 6 מיליארד שקלים. בנוסף, הוקצה תקציב משלים של חצי מיליארד ש"ח, כך שגם מעסיקים שלא הוציאו את העובדים לחל"ת יקבלו פיצוי משמעותי. המשימה הראשונה של הממשלה שהנחה ראש הממשלה – זאת המשימה הראשונה שהנחה ראש הממשלה – היא להשיב את מקום העבודה על מנת להתמודד עם נתוני האבטלה שהביא איתו משבר הקורונה. דרך אגב, ראש הממשלה אמר שיש שלושה יעדים: טיפול באבטלה, טיפול באבטלה וטיפול באבטלה. אתם יודעים לבד, רבותיי, סיפור הקורונה והמשק זה לא סיפור מפלגתי. אנחנו עושים מאמצים מרובים מאוד. דרך אגב, אם יש למישהו רעיון טוב, שיבוא ויגיד אותו. דרך אגב, השכל לא יושב במקום אחד, אבל בוודאי ובוודאי אל תיקחו את זה למקומות הלא-נכונים. הממשלה הרי עושה לילות כימים. דרך אגב, ראש הממשלה, בניהול המשבר הזה, נתן והקדיש את כל שעות היום שלו; לא ישן כמעט – לא שבתות, לא חגים, לא כלום, שום דבר. נתן את נשמתו. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – הוא אמר, הוא אמר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לכן אני מבקש – בעזרת השם, אני מקווה שאנחנו נצא מהמשבר הזה בתהליך הכי קצר והכי מהיר שיכול להיות. אני מבקש כמובן מהכנסת – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא ענית על מה שאמרתי על העניין של איאד – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא שמעתי. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ירו באיאד אלחלאק, האוטיסט. זה היה חלק האי-אמון שלי. את לא צריכה לייעץ לו, הוא שר בכיר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני לא מכיר את הפרטים. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני לא מכיר את הפרטים – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> מה? << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה מכיר את הפרטים של התיק של נתניהו. אתה לא יודע שהוא אוטיסט? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אלמד את הפרטים ואני אענה לך. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה לא עוקב אחרי התקשורת? ירו בילד אוטיסט. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת טיבי, השר השיב לך. הוא נמצא פה יום שלם ארוך. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> השבתי לך. אני אלמד את הפרטים ממערכת הביטחון, אני לא יודע. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אל תגני עליו. זה לא התפקיד של היושב-ראש. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני שמעתי. זה ששמעתי זה בסדר. זה שאני לא מכיר את הפרטים – אז אני לא מכיר את הפרטים. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ירו בילד אוטיסט, יש לך מה להגיד על זה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> קודם כול, זה שילד נפגע זה דבר שלילי ודבר שצריך לבדוק אותו – את זה בוודאי, אני מעריך, מערכת הביטחון תעשה. אני סומך את ידיי על מערכת הביטחון. היא תעשה את התחקירים הנכונים. דרך אגב, אני גם אומר, אם מישהו עשה טעות והוא מודה בטעות, צריך להודיע את זה לציבור, בוודאי. אני שמעתי על המקרה, לא מכיר את הפרטים. אם אתה רוצה, אני באמת אפנה לשר הביטחון על מנת שבעצם יבוא ויספר לנו. לאחר התחקיר שצה"ל יעשה, אני מניח, הדברים יפורסמו גם בכל כלי התקשורת. בוודאי ובוודאי אני מצר על כך ומצטער על כך. אין ספק. אם ילד – לא רק אוטיסט, ילד – נפגע כתוצאה מפעולה כזאת או אחרת שהצבא עשה, בוודאי ובוודאי שמבחינתי זאת טרגדיה, אין שאלה כזאת. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בעזה כולם מאמינים לך. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אז אני מבקש כמובן לדחות את הצעות האי-אמון. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה לשר אמסלם. נעבור להצעת האי-אמון הרביעית: מדיניות הביטחון של הממשלה החדשה והיעדר תוכנית רב-שנתית לצה"ל. ינמק חבר הכנסת אביגדור ליברמן. << דובר >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, כבוד השר – דודי, יש בקשה בשם כל חברי הכנסת, מקיר לקיר: תלמד לדבר פחות מחצי שעה. אם אפשר לקצר קצת, לתמצת נאומים לפחות מחצי שעה. אני, ברשותכם, אדבר קצת על הביטחון, על הדמגוגיה ועל השקרים. מי שזוכר, ב-4 בדצמבר 1981 החליטה ממשלת ישראל להחיל ריבונות ישראלית על רמת הגולן. באותו יום הממשלה הצביעה על ההחלטה. באותו יום ההצעה הגיעה לכנסת, ובשלוש קריאות חוק רמת הגולן אושר כאן. ככה פועלים כשרוצים באמת להוביל מהלך היסטורי. ברוב של 63 ח"כים נגד 21 – אגב, שמונה היו אז מהמערך – הצעת החוק עברה. בלי דיבורים, בלי קשקושים, בלי דמגוגיה, בלי שום דבר. צריך לזכור, מי שאז היה נשיא ארצות הברית היה נשיא קשוח מאוד, רונלד רייגן. כמובן מנחם בגין העביר את זה כמו שצריך בלי התראה מוקדמת, בלי שמישהו הספיק להתארגן. מה קורה אצלנו? אנחנו כבר 14 חודש שומעים את הקשקושים של ראש הממשלה על הסיפוח של בקעת הירדן ושל יהודה ושומרון. 14 חודש. הפעם הראשונה – שלושה ימים לפני הבחירות בחודש אפריל ראש הממשלה מדבר אצל רינה מצליח ב"פגוש את העיתונות" ומבטיח לספח את בקעת הירדן ויהודה ושומרון. מאז הוא תוקע חצי שנה חוק לסיפוח בקעת הירדן שהגיש חבר הכנסת עודד פורר. חצי שנה ראש הממשלה תוקע אותו. ניחא, אבל מה קורה בפועל? כשאתה עוסק רק בדמגוגיה ואתה לוקח מהלכים מדיניים חשובים והופך את זה לכלי ניגוח פוליטי, אתה פשוט נותן לכל המתנגדים להתארגן. אני רק מסתכל מה קיבלנו בחודש מאי, מה ה-back fire, מה האש בחזרה שקיבלנו, גם בארץ וגם בעולם, רק בחודש מאי האחרון. אז אם אני מתחיל – המלך עבדאללה, 15 במאי 2020, בריאיון לדר שפיגל: "זה יוביל להתנגשות גדולה עם הממלכה"; "אני לא רוצה לאיים או ליצור אווירה של פחד או אווירה טעונה, אבל אנחנו בוחנים את כל האפשרויות ומסכימים עם הרבה מדינות באירופה ובעולם שקובעות כי חוק וכוח לא יכול להיות מיושם במזרח התיכון". מה קורה ב-17 במאי? באיחוד האירופי: "מוכנים לתמוך בתהליך שלום בין ישראל והפלסטינים ולסייע בתיווך למשא ומתן משמעותי להשגת שלום צודק ומתמשך"; חוק בין-לאומי הוא אבן יסוד של כל ההסדר, "לפיכך, לא נכיר בשינויים בגבולות 67'". מה קורה ב-18 במאי? אנחנו שומעים את שר החוץ שלנו, גבי אשכנזי, אומר שהוא מתנגד בתוקף למהלך חד-צדדי. אני מסתכל מה קורה ב-19 במאי – ג'ו ביידן, המועמד לנשיאות ארצות הברית: "איומי ישראל בסיפוח ההתנחלויות חונקים את התקווה לשלום". ב-19 במאי, אותו נאום של אבו מאזן, שאומר: אני מנתק את כל הקשרים עם ישראל וארצות הברית. כל זה קורה במהלך חודש מאי בלבד. מה קורה ב-24 במאי? ב-24 במאי סגן שר החוץ הרוסי בוגדנוב מכריז על היוזמה הרוסית למפגש בזום של הקוורטט, מביע התנגדות חריפה לצעדים של ישראל ומזהיר מההשלכות. מה קורה ב-29 במאי? בעלת הברית הכי גדולה שלנו, שגרירות ארצות הברית בישראל, מזהירה את אזרחי ישראל ואזרחי ארצות הברית, אמריקאים, שמתכוונים לסייר ביהודה ושומרון, עקב אפשרות להתפרצות אלימות. זה רק בחודש מאי אחד. זה כשראש הממשלה מנסה רק להפיק רווחים פוליטיים, לא מתכוון ברצינות. קשקשת גדולה, פטפטת ללא סוף, ללא תכלית. אני חושב שאנחנו פה מגיעים למצב שגם נאכל דגים מסריחים וגם יגרשו אותנו מהכפר. אבל יתרה מזאת, אני מדבר על הצד הביטחוני. מי מכיר את המפות? מדברים כבר 14 חודש. מועצת יש"ע מבקשת לראות מפות, כמובן אסור לה. אבל איך מתכוונים ליישם גם אם מפקד אוגדת יו"ש לא מכיר את המפות? הוא אמור ליישם את זה. אלוף פיקוד המרכז מנוע מלראות את המפות, הרמטכ"ל לא ראה את המפות, ראש השב"כ לא ראה את המפות. על איזה סיפוח מדברים? איך מתכוונים ליישם את זה, מעבר לכל הקשקושים? הרי מישהו צריך ליישם את זה בפועל. אם הרמטכ"ל וראש השב"כ עד רגע זה לא ראו את המפות, אז אני מטיל ספק בכוונות של ראש הממשלה, וזה בלשון עדינה. הלאה, אני שומע את ראש הממשלה נתניהו באותו כינוס של הממשלה המיותרת הזאת פה בכנסת, והוא מדבר במונחים של אסטרטגיה. ומה הוא אומר? אנחנו באמת תחת סכנה, התפתחות מדאיגה. "זהו איום אסטרטגי על מדינת ישראל, על חיילי צה"ל, על המפקדים, על השרים, על הממשלות, על הכול". הוא מתכוון לבית הדין הבין-לאומי בהאג. ומה קורה בפועל? מי הגיש, אגב, תלונה לבית הדין הבין-לאומי בהאג? אבו מאזן, הרשות הפלסטינית. שבוע לפני זה ראש הממשלה מחליט להעביר מתנה לרשות הפלסטינית – 800 מיליון שקלים; פה אנחנו נחנקים מבעיות כלכלה. וגם, עוד פעם, הוא לא רק מעניק מתנה, הוא גם משקר. בהודעה כתוב: הלוואה של ממשלת ישראל לרשות הפלסטינית, 800 מיליון שקל. הרי כל בר-דעת מבין שאין שום סיכוי שהרשות הפלסטינית תחזיר הלוואה של 800 מיליון שקל. ולא רק זה, הוא גם מחליט שכל חודש וחצי נעביר עוד חצי מיליארד שקל. במנות של כל חודש וחצי, כל חודשיים, יעבירו עוד חצי מיליארד שקל וכביכול נקזז את זה ממיסים שגובה מדינת ישראל. קודם כול, מדינת ישראל לא גובה חצי מיליארד שקל עבור הפלסטינים, בטח לא בטווח של שישה חודשים, שמונה חודשים. גם זה שקר, גם בזה ברור שהכול מתנה. כלומר, אבו מאזן מגיש תלונה ל-ICC נגד מדינת ישראל, ראש הממשלה מגדיר את זה כאיום אסטרטגי ובמקביל מעביר מתנה של 1.3 מיליארד שקל, על רקע כל האילוצים הכלכליים. אני חושב שגם במקרה הקודם – אני זוכר שנתתי הוראה, בתור שר הביטחון, לפנות את ח'אן אל-אחמר. אז ראש הממשלה תירץ – ביטל ברגע האחרון את הפינוי בטענה שזה מסכן אותנו ב-ICC וב-ICC עלולים להחליט נגדנו. כבר שנתיים החליטו נגדנו. כבר שנתיים עברו מאז ההחלטה, אז מה התירוץ כרגע לא לפנות את ח'אן אל-אחמר? אני מסתכל גם על הביצועים האחרים. אני מסתכל על מערכת הביטחון – תר"ש גדעון נגמר. אנחנו אמורים לאשר את תר"ש תנופה. צה"ל מתפקד בלי תר"ש כבר שנה שלמה. אני מציע, ואי-אפשר להרחיב פה במליאת הכנסת, ששרים, ובטח חברים בקבינט, ישאלו מה קורה עם תוכנית האימונים. מה רמת האימונים היום? מה האימונים בצה"ל לעומת לפני שנתיים או שלוש שנים? מה קורה עם מלאי החימושים? מה קורה עם ההצטיידות? עם פיתוח אמצעי לחימה? והשאלה הכי מעניינת – מי לא עוצר? אני מציע שתשאלו את ראש הממשלה בישיבת קבינט – דיווח מפורט על התעצמות החמאס. מה קורה עם בניין הכוח של החמאס ומה קרה בשנתיים שראש הממשלה מעביר לשם מאות מיליונים, פשוט דמי פרוטקשן בצורה הכי עלובה שרק אפשר. מדינה עצמאית משלמת דמי פרוטקשן לארגון טרור, ושיבדקו לאן הלך הכסף: האם זה הלך למסכנים ופיסחים או זה הלך לבניין הכוח, להתעצמות שלא ראינו כמותה? אני חושב שגם הקיצוץ הרוחבי בגובה 1.5% במשרד הביטחון זה טירוף מוחלט על רקע כל מה שקורה וכל הקיצוצים. מה עם הבטחות אחרות של ראש הממשלה? תוכנית מיגון הצפון אושרה בקבינט, חצי מיליארד שקל בשנה לעשר שנים – הקפיאו אותה. מצאו כסף למשרדים מיותרים, לנפח ביורוקרטיה, לבזבוזים; אבל לתושבי הצפון, וראש הממשלה בעצמו התחייב לחצי מיליארד שקל בשנה, כמובן לא מצאו. זו ההחלטה שאושרה ב-16 ביולי 2018. יש עוד שערורייה גדולה: העברת חיל מודיעין לנגב. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> בבקשה לסיים. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> עוד דקה, בבקשה. זה על חשבון דודי. הוא מסכים. הוא ידבר שתי דקות פחות. הרי יש החלטת ממשלה. יצא מכרז. הסיפור הזה של העברת חיל מודיעין לליקית אמור לתת תנופה לנגב כולו. כשאנחנו מדברים על השיקום הכלכלי – הרי כל מה שסיפרת, דודי, זה הכול קשקושים. זה לא עובד. מה שעובד זה באמת הוצאת ממשלה גדולה על תשתיות. ולו הממשלה הייתה פועלת בסדר הגיוני, לטובת האזרחים, שתי התוכניות הגדולות שמוכנות – אגב, לגבי העברת חיל מודיעין לנגב כבר יש מכרז; כבר יש מעטפות, צריך לפתוח, היו אמורים לפתוח אותן וטרם פתחו. העברת מודיעין לנגב, זה פשוט להפוך את אוניברסיטת באר-שבע, עם חיל התקשוב, באמת למרכז סייבר של מדינת ישראל. מדברים הרבה על פריפריה, הרבה דמגוגיה, אבל לקבל החלטה וליישם אותה – ולהעביר לליקית, עם כל המשמעויות, גם לגבי הפריסה שם של הבדואים ואחרים, וגם התוכנית למיגון הצפון – לזה כמובן כסף לא מצאו. אני יכול להגיד בסוף שבאמת, ראש הממשלה ראוי אולי לרשום פטנט עולמי, הוא היחיד שמצליח לשקר כל הזמן לכולם. אבל זה לא הופך אותו לראוי לאמון הציבור ולאמון הכנסת. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אביגדור ליברמן. ישיב השר מיכאל ביטון. << דובר >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חברי כנסת, אני רוצה להתייחס לדברים באופן ענייני ומדוד. חבר הכנסת ליברמן העלה סוגיות שקשורות במוכנות צה"ל לחירום ומלחמה והיערכות כלל כוחות הביטחון ומשרד הביטחון לאיומים המגוונים הניצבים בפנינו. השר ליברמן היה שר הביטחון עד לפני שנה וחצי והוא בקי בפרטים יותר ממני. אז כמה דברים עקרוניים. ראשית, אנחנו, השר ליברמן, נושאים באחריות לכך שלא הייתה פה ממשלה מתפקדת שנה וחצי. וכשאין ממשלה מתפקדת שנה וחצי – גם אין תקציב ממשלתי, וגם אין מדיניות. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מי זה "אנחנו"? << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> וצה"ל – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מי זה "אנחנו"? מי זה "אנחנו" שנושאים באחריות? << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> אתה יודע, אני לקחתי אחריות. אני רוצה – אם אנחנו נחלק אחוזים של אחריות, זה כבר יהיה התגוששות. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> למה? אל תגיד "אנחנו". << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> לא, עזוב אותך. שטרן, בוא. אמרתי לך, ענייני. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתה תיקח עצמך – – – << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> לא. ראית. אמרנו – אנחנו נושאים באחריות לכך שאין ממשלה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא, אתה לא יכול פעם להגיד – זה ראש הממשלה אחראי. עד לפני חודש אמרת שהוא אחראי. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> רגע. עוד לא הגעתי לראש הממשלה, שטרן. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא, אבל אמרת לפני חודש שנתניהו אחראי. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> לא. אבל בפתיח שלי ראש הממשלה עוד לא הוזכר. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני יודע. זו בדיוק הבעיה. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> אין בעיה. אתה רוצה להתגושש, אני גם רוצה לשמוע אותך. בבקשה, דבר. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מה שאני רוצה להגיד לך – אל תגיד: אנחנו אחראים לזה שלא הייתה ממשלה. יש אחד שבשביל התיקים שלו הלכנו לבחירות עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם. אתה עכשיו שינית את עורך, חס וחלילה, ואתה רוצה להגיד "אנחנו"; מה שנקרא – דבר בשביל עצמך, לא בשבילנו. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> תודה רבה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בבקשה. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> תודה על הדברים. אנחנו אחראים לכך שלא העמדנו ממשלה מתפקדת בישראל שנה וחצי, והתוצאה הישירה של היעדר ממשלה זה היעדר תקציב ואי-ודאות במשק ואי-ודאות למשרדי הממשלה וקושי לבצע תוכניות רב-שנתיות של הממשלה, ובכלל זה משרד הביטחון. אבל לא אלמן ישראל, ובצבא ובצה"ל יש מנהיגות מתפקדת, עם חשיבה רב-שנתית, גם בגלל המצוינות של המפקדים וגם מעצם העיסוק – כי הרי מטוס שנחליט לקנות היום ישרת את צה"ל בעוד עשור או 15 שנה, והאחריות של כל רמטכ"ל היא אחריות רב-שנתית בבניין הכוח. כשאנחנו נהנים עכשיו מהעוצמה של טייסות האדיר, ה-F-35, זה כי מישהו דן לפני 15 שנה ועשר שנים, ואנחנו מממשים החלטות אחראיות של רמטכ"לים ושרי ביטחון קודמים לפנינו. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> המשרד לקידום קהילתי זה גם לפני 15 שנה? << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> כך גם נעשה בתוכנית הרב-שנתית שהזכיר חבר הכנסת ליברמן, תוכנית גדעון, של הרמטכ"ל גדי איזנקוט, שקיבלה את ברכת הממשלה, ראש הממשלה והקבינט ואנשים דרמטיים שתרמו לתוכנית הזאת – גם השר כחלון והשר יעלון וסגן השר כהן – ובנו הסכמות של תקציב רב-שנתי למשרד הביטחון ולצה"ל לממש את תוכנית גדעון, שמומשה במלואה. תוכנית תנופה, שעוצבה, ובהובלה של הרמטכ"ל הנכנס אביב כוכבי ממשיכה את הדגשים ואת היישום של תוכנית גדעון ומוסיפה התאמות שנגזרות מניתוח המציאות האסטרטגית של ישראל. הרמטכ"ל וצוותו ואנשי משרד הביטחון לא חיכו לממשלה, והחלו – חבר הכנסת ליברמן, אתה מאתגר אותנו, ואני הקשבתי לך בקשב רב. אני חושב שגם אמרת לנו לנהוג כחברי כנסת שמכבדים את הזמן ואת התמצית של הדברים. אני לא מתכוון להאריך, אבל אני אשמח גם שתקשיב לדברים שלי. הרמטכ"ל אביב כוכבי מוביל את תוכנית תנופה, תוכנית רב-שנתית לבניין הכוח בצה"ל. יש בה צדדים שאי-אפשר לפרט, אבל יש בה דברים יסודיים, מוכרים, שפורסמו: מוכנות צה"ל, רכש ואמצעים חדשים במגוון תחומים. הרמטכ"ל ומשרד הביטחון לא חיכו לממשלה שתקום. יש מרכיבים בתוכנית תנופה שהם בביצוע של 95% ובביצוע של 100%, גם במרכיבי התעצמות וגם במרכיבי הון אנושי, הכשרות, אימונים מיוחדים וכן הלאה. הממשלה הזאת קיימת שבועיים, מ-17 במאי. בשבועיים הללו שר הביטחון וראש הממשלה החליפי קיים כבר כמה דיונים עם הרמטכ"ל על התוכנית הרב-שנתית, וקיים כמה דיונים על אתגרים נוספים שהעלה חבר הכנסת ליברמן, למשל המשך עליית בסיסי צה"ל לנגב. שלא יהיה ספק לאף אחד: אנשי המודיעין יגיעו לנגב, קריית המודיעין קום תקום; יינתן מענה לכלל ההיבטים בתוכנית הזאת שתומכים בעליית בסיסי צה"ל לנגב: עידוד אנשי קבע להתיישבות בנגב, פיתוח הון אנושי בנגב שישרת בבסיסים האלה, תחבורה, דיור והיבטים אחרים. בשבועיים הללו כבר קיימנו כמה דיונים על הובלה והאצה של הגעת קריית המודיעין לנגב. קריית התקשוב בבנייה, עבודות העפר של קריית המודיעין נשלמו לא מכבר; עיר הבה"דים, שהייתי שותף קטן לתת לה את היתר הבנייה, כראש העיר ירוחם, מלאה ומאוכלסת; נבטים גדלה, עם טייסות ופיתוח עצום, ויש לנו את הפעולה של השלמת קריית התקשוב והשלמת קריית המודיעין, ועוד יחידות סודיות שלא נפרט. כל זה נעשה בנחישות, כל זה התקיים, וב-14 יום הקצינו לזה זמן, מחשבה ומעשים, והתוצאות בוא יבואו. יחד עם זאת, אנחנו נשב לחשיבה ארוכת טווח גם עם צה"ל, גם עם אנשי האוצר. גם הצבא, באחריות גדולה, מבין שיש פה מציאות חברתית-כלכלית ייחודית וצריך להתאים תוכניות רב-שנתיות שבתוכן כבר מוטמע הרעיון של ראייה רב-שנתית: האצת ביצוע, האטת ביצוע בהתאם למצבים כלכליים, ובאמת, התקופה הזאת היא תקופה חברתית-כלכלית קשה מאוד לכולם, וכולנו נישא באחריות לתת כתף ליציאת המדינה מהמשבר הכלכלי. משרד הביטחון חרת על דגלו להתאמץ, להביא את התעשיות הצבאיות לכל פינה. חבר הכנסת ליברמן, אני יודע שהיה לך חלק בלהביא את התעשייה הצבאית לערד, אם אני לא מתבלבל. נכון? ואני חושב שיש לנו 30–40 – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לנצרת עילית. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> לנצרת עילית, למרות ששם כבר היה משהו צבאי בעבר. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> נוף הגליל. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> נוף הגליל, אם כבר אומרים. החזון הממשלתי והחזון של משרד הביטחון זה בכל הערים בנגב והגליל: לזרוע, ייצור ופיתוח תעשייתי צבאי; גם מנ"ר – מינהל הרכש של משרד הביטחון – הולך ופוגש חקלאים ומוצא דרכים לרכוש תוצרת כחול-לבן. זה עוד נושא שאנחנו מתכוונים – אני אישית – לעסוק בו רבות. לכן מוקדם מדי להצביע אי-אמון בממשלה. קיבלנו 14 יום עבודה. אנחנו עובדים יותר מיום כל יום. תודה רבה. << קריאה >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << קריאה >> אפשר הערה מהותית? << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> לא יכול. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> מהמיקרופון, אדוני. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת ליברמן, אומרים לי פה שאתה יכול רק כשזה יסתיים, אולי, במקום נציג הסיעה שלך. אתה יכול לענות לו על חשבון מכסת הסיעה, הדוברים אצלך. עוברים לדיון עכשיו. ראשון הדוברים, מטעם סיעת יש עתיד-תל"ם, חבר הכנסת אנדרי קוז'ינוב. << דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני אמשיך את הדיון בנושא האי-אמון. גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, עם השלמת החקיקה של החוק הנורבגי וחלוקת המשרדים לשרים, הממשלה מתגלית במלוא הבזבזנות שלה ובמלוא חוסר התכנון שלה לטווח הארוך. זאת ממשלה שלא תוכל לתפקד, כי כבר עכשיו מתגלים בה חורים, והיא יוצרת חורים כואבים גם בכיס הציבורי. ראשית, בין אם יעבור ובין אם לא יעבור החוק הנורבגי, לקואליציה לא יהיו מספיק חברי כנסת לעבודה רגילה בוועדות, לעבודה רצינית. הקואליציה לא תוכל לעבוד למען הציבור. הציבור לא צריך שינחיתו עליו את הוראות השעה במצבי חירום; הציבור צריך חברי כנסת שישבו שם למענו, שיתווכחו, שיגיעו למסקנות הנכונות. עם או בלי החוק, חברי הכנסת מהקואליציה יוכלו לסכם את עבודתם בוועדות האלה עבור הציבור בלקפוץ לעשר דקות לכל דיון, לזרוק איזה משפט, להרים אצבע, לעשות סלפי ולצאת. הכול קורה בגלל הממשלה המנופחת הזאת. חברי כנסת שמשובצים עכשיו לחמש-שש ועדות במקביל לא יוכלו להעביר את התוצאה. תודו בזה: אלא אם כן יש לכם מחולל זמן, עבודתכם לא הולכת להתבצע, בטח לא כפי הראוי. כדי לממן את העלות, הממשלה מקצצת חצי מיליארד שקל מהמשרדים שלה עצמה – מהביטחון, מהרווחה, מהבריאות, מהחינוך. עם תקציב זה היא תקים חצאי ורבעי משרדים, תממן את השרים החדשים וגם את עלויות החוק הנורבגי. אז הינה רעיון – לא צריך את החוק הנורבגי, לא צריך את 34 השרים ולא תשעה סגני שרים – ועוד יתווספו, אני מאמין, בעתיד. תקצצו במשרות השרים הלא-נדרשות, ואז אולי תדעו גם למצוא תקציב לדברים הנדרשים, לאותה רווחה, לחינוך, לביטחון, לבריאות, הרי על זה עכשיו הולך להיות הוויכוח. גם היציאה מהמשבר – גם על זה הולך להיות הוויכוח. וגם לא תוכלו במצב הנוכחי – עם החוק הנורבגי, בלי החוק הנורבגי – לטפל בכל סוגיות פניות הציבור, דברים חשובים שיעלו בוועדות. ואם החוק הנורבגי לא יעבור, ואם הממשלה תקצץ את תקני שריה וסגני השרים, אז אולי יהיו מספיק ח"כים לוועדות. עכשיו, עוד דבר: כדי למסד את הסמכויות של השרים ולהקים משרדים חדשים דרושים חודשים, חודשים רבים. זאת ממשלת חירום? המבנה השלטוני יצר פה סרבול, כפיפויות לא ברורות, וכפועל יוצא היעילות השלטונית והרוחבית תיפגע. ואני כבר לא מתפלא שראש ממשלה רוצה סמכויות חירום אישיות, כי אין לו עוד אנרגיות לתאם את כל הדברים האלה עם ממשלה כזאת ענקית ומסורבלת. וכשיש לך כל כך הרבה שרים לתאם איתם, אז עושים קיצוצים איפה שצריך ומעגלים פינות איפה שיכולים – אותן הוראות השעה לצורכי חירום. אותה ממשלה שקיצצה בתקציבי משרדיה מוסיפה 357 תקנים חדשים. אני לא רוצה לדבר עכשיו על התקנים, אני רוצה לדבר על מה צריך לקחת ממשרד אחד כדי לכבד שר מומצא ממשרד אחר, שיעשה טובה בכך שיצטרף לקואליציה. אני רוצה לדבר על זה שלפי דוח הלמ"ס 789,000 איש אוכלים פחות בחודשים האחרונים; אני רוצה לדבר על 2.5 מיליון ישראלים שאומרים שמצבם הכלכלי הורע והם לא חושבים שהוא ישתפר בטווח הזמן הקרוב. אנחנו בפתח של הגל השני של הקורונה, ועוד לא סיימנו – ולא סיימתם כממשלה – לפצות ולשפות את אלה שנפגעו בגל הראשון. עוד לא הופקו המסקנות לגבי הטיפול במשבר הכלכלי – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אתה צריך לסיים. ממש. << דובר_המשך >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – ובכירי האוצר הודו שהטיפול – עוד דקה, ברשותך. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> לא, לא עוד דקה. לא עוד דקה. << דובר_המשך >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> חצי דקה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> לא, גם לא חצי דקה. צריך לסיים. זה כבר – – – << דובר_המשך >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> בכירי האוצר כבר הודו שיש פה טעויות. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> טוב. << דובר_המשך >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אז מה עם התוכניות לגל השני? יש גל שני בפתח, אז איפה התוכניות המסודרות? כלכלית, שתהיה לפחות בהירות. אם הולכים להיפגע שוב ואנחנו הולכים לסגר, אז שהממשלה תתכבד ותניח את התוכניות המסודרות מראש. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> מאה אחוז. << דובר_המשך >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> ועל כן אני מציע, גם מטעם הסיעה, להצביע בעד האי-אמון. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> מאה אחוז. מטעם סיעת הרשימה המשותפת, חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, ואחריה – חברת הכנסת מיקי חיימוביץ'. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> צוהריים טובים לכולם. יו"רית מכובדת, חבריי וחברים, אני רוצה להתחיל ולספר על יום שבת שעבר, שהיה לי סיור בכפרים הבלתי-מוכרים בנגב, ואני רוצה להזמין מעל במה זו את כולכם, כולכן, גם את השרים וגם את ראש הממשלה, שיגיעו לשם ויסתכלו בעיניים לילדים, לתינוקות, לנשים, וידעו על מה אנחנו מדברים; שיראו את העוני, שיראו את תת-התנאים לחיים, שאי-אפשר להגדיר אותם כמתאימים לחיי אדם: ילד בן שנה וחצי הולך יחף בחום, אימא עם תינוקת בת חודשיים יושבת בצריף ב-40 מעלות חום. החשמל לא רחוק, העמודים על יד, אבל לצריפים אין חשמל. גם מים אין, וכשיש אפשרות למים, אז זה הולך בצינורות בין 2 ל-3 – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי, אתם מפריעים. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – קילומטרים, ואסור לכסות את הצינורות. ואז בקיץ יש לך רק מים חמים שאתה חייב לשתות, ובחורף יש לך רק מים קרים שאתה צריך להתרחץ בהם. ממשלה כזאת, אני לא יודעת איך אפשר לתת בה אמון. ממשלה מספחת, מנופחת, מנשלת אדמות, מפקירה את אזרחיה המובטלים. יותר ממיליון מובטלים יש לנו, גם כשנחזור לעבודה, לפחות 30% לא יחזרו לעבודה. איך לתת אמון בממשלה כזאת? איך אפשר לתת אמון בממשלה שאחראית על רצח של אזרחיה? תרשו לי להקריא כאן שמות של נרצחים. חיר חמדאן, בן 22; סמי אל-ג'עאר, בן 22; עומר אשכנזי, בן 19; איאד עבדאללה, בן 38; שחר ממן, בן 34; מאזן אבו חבאק, בן 18; סנד חאג' יחיא, בן 27; ג'יבריל ג'רושי, בן 18; יעקוב אבו אלקיעאן, בן 45; חיים בן שמעון, בן 38; סרגיי, בן 31; מוחמד טאהא, בן 28; מהדי סעדי, בן 20; יהודה ביאדגה, בן 24; סלומון טקה, בן 18; שיראל חבורה, בן 30 – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> את צריכה לסיים. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – איאד אלחלאק, בן 32. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> חברים, אני חייבת להגיד, אם אנחנו נסתכל, אם אנחנו נשמע רק את השמות, אנחנו נדע כולנו מה המסקנה: אם אתה ערבי, הסיכויים שלך שתיירה על ידי המשטרה הם מאוד גבוהים. אם אתה דומה לערבי – עוד יותר. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חברת הכנסת יאסין, תודה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אז הגיע הזמן לשים קץ ולהסתכל בעיניים של האנשים ושל האזרחים – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה לך. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – ולומר: עם ממשלה כזאת אי-אפשר להמשיך, ואנחנו חייבים וצריכים פתרונות אמיתיים – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. תודה רבה לך. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – וממשלה שתדאג לאזרחיה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה, תודה רבה לך. מטעם סיעת כחול לבן, חברת הכנסת מיקי חיימוביץ'. << דובר >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, ברכות על המושב הראשון. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר_המשך >> גברתי מזכירת הכנסת, חברי וחברות הכנסת, שנה וחודשיים כמעט, מאז שהתפזרה הכנסת העשרים, לא הייתה לעם ישראל בעצם ממשלה מתפקדת, ממשלה קבועה, יציבה, ממשלה נבחרת. לפני פחות מחודש הושבעה הממשלה החדשה בישראל, עם סמכויות, שמייצגת רוב מוחלט של אזרחי ישראל ומחויבת לעבוד עבור כלל האזרחים, אלה שהצביעו עבורה ואלה שלא; רוב שלא רוצה בחירות רביעיות, לא מוכן להמשך השיתוק. חבריי מספסלי האופוזיציה, אני מבינה את התפקיד שלכם לכאורה להטיל ספק, אבל בהצעות האי-אמון שהגשתם היום אתם מבקשים בעצם לקיים בחירות רביעיות, וזה מהלך שמנוגד גם לאינטרסים של הציבור שלכם, שבשמו ובקולותיו אתם יושבים על הכיסא בבית הזה. אחרי כל כך הרבה זמן שלא הייתה פה ממשלה, אחרי קמפיינים של בחירות שקרעו אותנו מבפנים, אז לא פלא שהעצבים חשופים וכל דיווח מקבל ממדים של אפוקליפסה ואובדן דרך. אז חשוב לי לנצל את הבמה שניתנה לי פה היום ולומר כמה דברים על נושא שמסעיר הרבה מאוד אנשים בימים האחרונים, אותה חקיקת קורונה שמתחייבת על מנת להפסיק ולתפקד תחת הוראות שעת חירום. בתקופה הנפיצה והרגישה הזו, החוק הזה גורם לרבים חשש אמיתי לניצול סמכויות ופגיעה בזכויות הפרט. בצדק. החוק שעלה הוא לא מידתי וקיצוני מדי, ולכן אני שמחה לדעת שאבי ניסנקורן, שר המשפטים, פועל על מנת לתקן אותו. ושמחתי לשמוע את דבריו של שר הביטחון וראש הממשלה החליפי בני גנץ על כך שלא נאפשר פגיעה בזכויות הפרט. חוק שלא יעמוד בעקרונות האלה, לא נקדם אותו ולא נעלה אותו. ואתם יודעים מה? בדיוק בשביל זה אנחנו בממשלה. אנחנו אולי מדברים פחות, אבל אנחנו עושים. ואם אנחנו מדברים על עבודה, אז הינה עוד סיבה מדוע טוב שיש ממשלה וקואליציה וכנסת מתפקדת, שאותה רוצה האופוזיציה כבר למהר ולפזר. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מה עם – – – גברתי היושבת-ראש? << דובר_המשך >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר_המשך >> הבוקר קיימנו את הדיון הראשון של ועדת הפנים והגנת הסביבה, שבו ביקשנו לבחון את משבר הקורונה – שהוא אחד המשברים הקשים שהעולם חווה – דווקא מהמקום של הזדמנויות שהוא מייצר: הזדמנויות לייצר שינוי ירוק. בפתח הדיון הוצגה בפני הוועדה תוכנית שהשיק לאחרונה האיחוד האירופי כדוגמה לשינוי חיובי. באיחוד האירופי השכילו להבין שדווקא בתוכניות היציאה מהקורונה חשוב לדאוג להתייעלות אנרגטית, לפיתוח של אנרגיות מתחדשות, לכלכלה מעגלית מקיימת, לחיזוק החקלאות המקומית ועוד. גם המשרד להגנת הסביבה הציג את תוכניתו, ואני רוצה לברך את השרה החדשה גילה גמליאל על כך שהיא בהחלט מראה גיבוי לצוות המשרד וחשיבה על היום שאחרי משבר הקורונה ועל המשבר הגדול שלפתחנו – משבר האקלים. אני אתעכב כאן רק עוד על רעיון אחד, שאם אנחנו מחפשים איפה אפשר לעשות שינוי מיידי אז הוא דוגמה מצוינת. אם נקיים יום אחד בשבוע של עבודה מהבית, זה יכול לחסוך למשק, לפי המדען הראשי של משרד התחבורה שי סופר, כ-1.2 מיליארד שקלים. לא מעט כסף, נכון? כמו שאתם יודעים, אני מאמינה בפורמט של יום אחד כמנוע להתחלת שינוי. זה אפשרי וזה פשוט. אפשר יום אחד בשבוע לעבוד מהבית. אני מכירה הרבה עובדים מאוד בעמדות בכירות שעשו את זה בחודשיים באחרונים בצורה מעולה. אז הודעתי בדיון בוועדה שאנחנו נבחן את הסוגיה הזאת, גם החקיקתית, שתאפשר מודל של קיום יום עבודה מהבית במסגרת חוק שעות עבודה ומנוחה. יש עוד המון רעיונות והמון מה לעשות. יש לנו חלון הזדמנויות מצומצם עכשיו, ואנחנו צריכים לנצל אותו. אנחנו נמשיך לעקוב אחר התוכניות שהוצגו בוועדה כדי לוודא את יישומן. טוב שיש ממשלה וטוב שיש כנסת, ואנחנו בכחול לבן נדאג שהן תהיינה – גם הממשלה והכנסת – ראויות לאמון שלכם, האזרחים. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה לך, חברת הכנסת מיקי חיימוביץ'. מטעם סיעת יהדות התורה ודגל התורה – חבר הכנסת מאיר פרוש. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> קוראים לנו יהדות התורה, אגודת ישראל ודגל התורה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> לפניו יבוא, מטעם סיעת ש"ס, חבר הכנסת משה אבוטבול. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כנסת נכבדה, כבוד היושבת-ראש, אני רק רוצה לומר – מגישים פה הצעת אי-אמון, אי-אמון בממשלה. אפילו 100 ימי חסד לא נתנו לשלוט, כמקובל במקומות מתוקנים, לאפשר להוכיח את עצמנו, כל אחד בתפקידו שלו. שום דבר. מייד, עוד לא יבשה הדיו על ההסכמים הקואליציוניים, וכבר הצעת אי-אמון. כל כך מהר? עוד לא הספקנו אפילו לעשות טעויות, וכבר מייד הצעת אי-אמון? דבר מאוד תמוה, מאוד מוזר. אני רוצה להגיד – נכון, ממשלה רחבה, אבל בואו נחשוב יחד מה הייתה הברירה אם לא הייתה ממשלה רחבה. על מה היינו הולכים, הולכים לבחירות? עוד פעם? פעם רביעית בחירות נוספות? הרי זה היה עולה למשק פי כמה וכמה. הייתה עוד אלטרנטיבה? הרי ניסו את כל האלטרנטיבות. גם בני גנץ ניסה וגם יש עתיד ניסו. כולם ניסו את כל האלטרנטיבות ולא הלך. אז הלך החיבור הזה. אתה צוחק, אלכס, הא? אני מבין, בסדר. נראה מה אתה תגיד אחרי זה, שכן ניסיתם. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה, זאת ממשלה מנופחת. זה ההבדל. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> הניפוח זה הגיוון. אתה צריך להבין. תסתכל על הדברים בצורה חיובית. בוא נחשוב יחד, איזה יופי: שילבו כל מיני כוחות מכל המפלגות, עשו פה פרי יצירה – תמהיל כזה שבו כל אחד יכול לבוא לידי ביטוי. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – מערכת הבחירות שלו. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> בוא נחשוב יחד: יש פה גם צעירים, גם מבוגרים. איזה יופי, ממש שילוב מדהים. למה אתם לא מסתכלים על זה ככה? אתה יודע שדוד המלך – שמעת עליו, יפה – דוד המלך חיבר את ספר תהילים, והוא אומר בספר תהילים: "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד". מה זה "גם יחד"? הוא היה יכול לכתוב: הינה מה טוב ומה נעים שבת אחים יחד. ה"גם" אצלנו בא לרבות: למרות שיש דעות שונות ומגוונות, יושבים יחד. זוהי הממשלה הנכונה ביותר. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> השאלה איפה הציבור. אתם יושבים יחד – – – << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> אתה מוצא יחד, אלכס, בתוך הממשלה. גם ליכוד, גם עבודה, גם כחול לבן, גם ש"ס, גם גשר, גם יהדות התורה. אפילו חלק מימינה נכנסו ונמצאים אצלנו. אז אתה רואה, זה מין סוג של גיוון. כזה גיוון אני חושב שבאמת הרבה זמן לא היה. עכשיו, יש משרדים מגוונים. כל אחד מבעלי המשרדים – השרים, הסגנים – כל אחד יוכיח את עצמו. תאפשר להם את זה. ואז יהיו בחירות עוד פעם. יצליחו? מצוין. לא יצליחו? הציבור ידון אותם. אבל על כל זה, מה אומר ראש המפלגה שלך, איווט שלנו? מה הוא בא ואומר היום בערוץ הכנסת? החרדים משתלטים, החרדים מתפשטים. אני שואל אותך שאלה: אם היו אומרים ככה על הרוסים, הרוסים מתפשטים, היית באותו יום מקים קול זעקה מרה; אם היו אומרים את זה בחוץ-לארץ, היהודים מתפשטים, מה לא היו עושים? היינו מדברים. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אבל אתם – – – << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> אבל לאיווט, מסתבר, מותר הכול. הוא יכול להשמיץ, לדבר, ללכלך, לרמות. אני רוצה לגלות לך, אלכס, דבר שאתה גם יודע אותו: איווט, שישב טוב על כיסא העור הזה, עשה הרבה עסקים איתנו, החרדים. הרבה דברים – התעסק איתנו, סגר כל מיני עסקאות. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> ניסה להגיע איתכם להסכמות עד – – – את הכול. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> אני אומר לך את זה מניסיון אישי. מניסיון אישי. הוא עשה הרבה עסקאות כשהיה טוב לו. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת אבוטבול, צריך לסיים. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> פתאום אנחנו משתלטים. מה, אנחנו חיידקים? מה אנחנו, מלריה? קדחת? << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> צריך לסיים. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> קורונה? אז אני רק רוצה להגיד לך משפט אחד לסיום, ובזה אני מסיים, גברתי. אני רוצה להגיד לך, אנחנו בעד העלייה הברוכה שהייתה מברית המועצות. היא הביאה הרבה דברים טובים. אבל איווט, במזוודה שלו מברית המועצות, הביא עוד דבר: הרבה אנטישמיות מהסוג שהוא הכיר שם. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה גם לך. חבר הכנסת מאיר פרוש, ואחריו – חבר הכנסת אלי אבידר. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, ראשית אני רוצה לברך ולאחל ליושבת-ראש – זאת פעם ראשונה שהיא מנהלת ישיבה – שיהיה לה בהצלחה. ככל שהיא תשכיל, היא תצליח. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> את זה אולי היית צריכה לעשות קודם, אבל אני הזכרתי לך. טוב, בסדר. קודם כול, אני רוצה לומר כך, זו פעם ראשונה שהממשלה הזו עומדת בפני דיון של אי-אמון. אני, מבבת עיניי, צריך לומר, שבעינינו הממשלה הזו תיבחן – אנחנו מקווים שביחס הטוב – ביחס הטוב שהיא תיתן ליסודות הדת, ליסודות התורה, ליסודות היהדות. כי בסופו של דבר אנחנו נמצאים כאן, בארץ ישראל, וארץ ישראל זה דבר שמחייב. כמובן, ככל שהיחס שלה יהיה חם יותר, אוהד יותר, לדת, לתורה, למסורה, ליהדות – זה הדבר שיביא לה ברכה. מה שאני כן יכול לומר הוא מה שטוב לממשלה הזו, כבר יודעים, זה שלפיד וליברמן לא נמצאים בה. הם – לא הייתי רוצה להשתמש ולומר שהם כסרח עודף, אבל הם לא קיימים בממשלה הזו. אין להם שום השפעה. הם מחכים לאיזשהו דיון שיהיה באופוזיציה, והם מנסים להתחרות על קולם של אלה שלא רוצים את הממשלה הזאת. אני חושב – אם מסתכלים ברשימה מי הגיש הצעת אי-אמון, אם זה יש עתיד או המשותפת או מרצ וליברמן, הייתי מחלק את זה לשתי קבוצות: יש את הקבוצה של יש עתיד וליברמן, שכאמור, מה שמחבר אותם זה רק השנאה לחרדים. זה הדבר היחידי. ואחר כך יש לנו את המשותפת ומרצ, שהם השמאל של המדינה. בעיניי, אני מתבייש בשביל ליברמן שהוא לא מפחד להיות ברשימה אחת עם המשותפת, עם מרצ. ומה? הוא מבחינתי כבר חצה מזמן את הגבול, הוא איבד את הצפון, הוא אפילו לא יודע מה זה ימין, לא אכפת לו, כי ימינה גם כועסים על הממשלה שהם לא נמצאים – וחבל שהם לא נמצאים, אנחנו מצטערים על כך – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – אבל ימינה לא מגישה הצעת אי-אמון. אתה, יש לך זכות דיבור אחריי, דבר אז. לימינה יש גם אפשרות להגיש הצעת אי-אמון, והיא לא עושה את זה כי היא מתביישת להיות בקבוצה אחת עם המשותפת, עם מרצ, עם השמאל. ליברמן כבר שכח מהדברים האלה, הוא כבר בשמאל עמוק פנימה, זה ליברמן. אני לא רוצה להתייחס לאמירות – אפילו היום הוא אמר כאילו נתניהו לא עשה מספיק בשביל למנוע את ההתפשטות החרדית. אני יודע רק דבר אחד: אמרתי, שתיים מתוך ארבע מפלגות, מבחינתן ישראל זה לא הבית של היהודים – המשותפת, וגם מרצ, שאומרת שזה בית של כל אזרחי המדינה, של כל אזרחיה; ויש עתיד וליברמן, מבחינתם, העיקר לשנוא את החרדים, זה מה שחשוב להם וזה המחבר ביניהם. מה שאני כן רוצה לומר פה – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אתה צריך לסיים. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני כבר מסיים, אני רק רוצה לומר כך: אני לא מצטער על כך שליברמן עושה את זה. לפחות אנחנו מזהים בדיוק במה מדובר, במי מדובר. אני זוכר אותו כשהוא כולו רצה להיות עם החרדים, ורק איך להשיג מהחרדים ולקבל מהחרדים; עכשיו הוא מגלה, והוא פשוט לא יודע איפה הוא נמצא, והוא לבד איבד את הצפון. אני רק כן יכול להעריך ולשער ולומר שבבחירות הבאות תהיה רשימה חדשה, שהיא תורכב מיש עתיד ומישראל ביתנו. השם של הרשימה הזאת, יש לה כבר שם, יקראו לזה ישראבלוף. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת פרוש. חבר הכנסת אלי אבידר. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> הינה עכשיו – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – אני לא רוצה להרבות שנאה בישראל. מספיק להרבות שנאה בישראל. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אחריו – חבר הכנסת נפתלי בנט. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> גברתי, מזל טוב. תעלי ותצליחי, כל הכבוד. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בשם הדמוקרטיה אני רוצה להתריע על תופעה מסוכנת נוספת ששמה "שופרות הדיקטטורה". לכל דיקטטור יש שופר. לנשיא מצרים היה את השופר שלו, מוחמד חסנין הייכל, שהיה, במילה אחת, וירטואוז. הוא ידע להצדיק את נאצר להמונים גם כשזה היה בלתי אפשרי. קחו דוגמה: ב-18 ביולי 1970 מחליט נאצר לשנות כיוון וללכת ולקבל את יוזמת השלום השנייה של רוג'רס. ראשי מפלגתו ההמומים של נאצר אומרים לו: איך יגיב העם? אומר להם נאצר: אל תדאגו, בקרוב ייכתב מאמר בעיתונות שיסביר לעם וירגיע אותו. זה לקח למוחמד חסנין הייכל 13 יום לפרסם מאמר סנגוריה שנקרא "הפעמונים מצלצלים", שבו הוא הסביר שנאצר עשה תרגיל מתוחכם כדי להביך את ישראל, כדי שהיא תסרב. אבל נאצר ומוחמד חסנין הייכל זה לחלשים. מי צריך 13 יום? במדינת ישראל 2020 יש למנהיג העליון נתניהו את השופר יעקב ברדוגו. בכל תוכנית רדיו ידאג השופר ברדוגו לחזור פעמים רבות על צמד המילים "ראש הממשלה": ראש הממשלה; ראש הממשלה צדק כשאמר; זוהי זכותו של ראש הממשלה לחשוב ככה; ראש הממשלה הוא המנצח הגדול בדבר הזה. ואתם חושבים שזה מקרי, נכון? זוהי תעמולה מתוכננת, מדויקת, בהנחיית יועצי ראש הממשלה, שאינה מביישת את צפון קוריאה. וזה לא מסתיים בזה. השופר ברדוגו לא יהסס לדברר את תיאוריות הקונספירציה של נתניהו בשידור חי: מנדלבליט חייב להשעות את עצמו, הוא יודע למה; מה רוצה להסתיר אשכנזי?; מה יש בטלפון של גנץ?; מה יודעים האיראנים? וזה לא שיח בוטים וטוקבקיסטים בפייסבוק, אלא תעמולה בפריים טיים בגלי צה"ל. חברותיי וחברי הכנסת, אני מעריך את מפקד גלי צה"ל שמעון אלקבץ, ויש לי אליו מסר: בדמוקרטיה אין מקום לשופרות דיקטטורה בתחנות רדיו לגיטימיות. ולהגיד בכתבת עיתון שיש רס"רים שמבקשים להגיע לתחנה ולפגוש רק אותו זה סטריאוטיפי, זה מקטין, וראוי שהדברים לא היו נאמרים. מקומו של השופר ברדוגו בערוץ שופרות מכובד, כמו ליכוד TV בפייסבוק. שם הוא יכול לשיר "ביבי מלך ישראל" ואף אחד לא יפריע לו. גברתי היושבת-ראש, הדיקטטורה תנצח כשאנחנו נוותר ונרים ידיים. ואנחנו לא נרים ידיים, כי אין לנו ארץ אחרת. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אלי אבידר. חבר הכנסת נפתלי בנט. אחריו – חבר הכנסת יאיר גולן. אחרון הדוברים יהיה יאיר גולן. << דובר >> נפתלי בנט (ימינה): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, הגל הראשון של הקורונה היכה את ישראל בהפתעה, ויכולנו לו. יכולנו לו בהרבה מאוד פעולות מהירות, נחושות, יצירתיות – ממלוניות, דרך סגירת שערי ישראל; מדאגה להזין 300,000 קשישים, דרך הסתערות על בני ברק, ועוד ועוד, אבל צריך לומר את האמת: זה נעשה תוך גרימת נזק – בלתי נמנע, אבל נזק עצום – לעסקים הקטנים ולמגזר הפרטי במדינת ישראל. עכשיו הרבה מאוד עסקים מנסים להתאושש בקושי, באמת נאחזים בציפורניים. לקראת הגל השני הנגיף איבד את יתרון ההפתעה. אנחנו יודעים על הנגיף הרבה, אנחנו יודעים מה אנחנו צריכים לעשות, ואם עוד פעם ממשלת ישראל הפעם תסגור את עסקי ישראל בגלל שהממשלה לא נערכה כראוי, זאת תהיה מכת מוות למיליון עצמאים ובעלי עסקים במדינת ישראל – ואני פוגש אותם, וכרגע אני קובע שממשלת ישראל נרדמת בשמירה. אדוני ראש הממשלה, למה עד לרגע זה לא בוצע סקר סרולוגי ארצי אחד? לפני שלושה חודשים דיברנו על זה. קנינו מיליוני ערכות, שלחנו את המוסד ואת משלחות הרכש. למה לא מבוצע סקר? למה עוד לא בונים מערך חיקורים? למה לא מגייסים 2,000 סטודנטים, מכשירים אותם לעשות חקירות אפידמיולוגיות? למה מחכים? למה לא בדקנו עד עכשיו את כל צוותי ההוראה של משרד החינוך? זה 220,000 איש, בקצב של 50,000 ביום זה ארבעה ימים וחצי, והיינו יודעים בכל בתי הספר מי נגוע ומי לא. למה אתם מחכים? למה בגימנסיה הרצליה עוד לא בדקנו את כל התלמידים, כל המשפחות, כל החברים? יש 1,500 תלמידים, תכפילו פי חמישה – נניח, משפחה ממוצעת – 7,500, תוסיפו עוד חברים, אתה מגיע ל-20,000. אומרים לנו שיש יכולת, זה יום אחד של בדיקות. למה מחכים? למה מחכים? למה לפני עשר דקות מדברת איתי אישה זקנה מירושלים, שאומרת שהיא כבר ארבעה ימים בבית ומטרטרים אותה איפה להיבדק? כואב לה הגרון, אבל זה לא בדיוק עומד בקריטריונים. למה עד לרגע זה, השבוע בשלושה ימים האחרונים עושים בממוצע 3,000 בדיקות בלבד ביום? אני רוצה לקרוא לכם הודעה לעיתונות של ראש הממשלה מ-27 במרץ: לאחר שיחה עם ראש הממשלה הוא החליט כי בעוד שבועיים יעלו ל-30,000 בדיקות מדי יום. זה 27 במרץ, שבועיים מאז זה 15 באפריל. חברים, אנחנו כבר בחודש יוני – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אתה צריך לסיים. << דובר_המשך >> נפתלי בנט (ימינה): << דובר_המשך >> – – ועושים 3,000 בדיקות ליום. מה קרה לכם? מה, זה משחק? אחר כך נסגור את כל העסקים באיזו קלות דעת? ואני יודע למה זה. אני ניסיתי להבין מאיפה קלות הדעת של ראש הממשלה, של שר האוצר, של שר הבריאות: כל מקבלי ההחלטות, אף אחד מהם בחיים לא הקים עסק בעשר אצבעותיו. זה העניין. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> נפתלי בנט (ימינה): << דובר_המשך >> אף אחד מהם לא יודע מה זה להיאבק על משכורת, לשלם משכורות. לא יודעים מה זה. אז העיקר נאומים גדולים על נסגור ונסגור, ונעשה פה סגר ושם עוצר. למה עד לרגע זה מי שנוחת במדינת ישראל, למען השם, לא בודקים אותו? << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> נפתלי בנט (ימינה): << דובר_המשך >> לא בודקים את מי שנוחת במדינת ישראל. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. צריך לסיים. << דובר_המשך >> נפתלי בנט (ימינה): << דובר_המשך >> אני מסיים, אני קורא מפה לראש הממשלה – ועוד שאלה אחת: למה עד לרגע זה המגזר הציבורי, אדוני שר האוצר ישראל כץ, עד לרגע זה המגזר הציבורי לא תרם שקל למגזר הפרטי? << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת – – – << דובר_המשך >> נפתלי בנט (ימינה): << דובר_המשך >> שקל למגזר הפרטי. מה היה קורה אם היינו נוגעים בפנסיות התקציביות של שופטים ב-80,000 שקל לחודש, כדי לקיים 80 עסקים באותו זמן? מה קרה לכם? תתעוררו. ושלא תעזו לסגור עוד פעם את עסקי ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת נפתלי בנט. חבר הכנסת יאיר גולן – אחרון הדוברים. אחריו יסכם השר המקשר דוד אמסלם. << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, לפני שאשא את עיקר דבריי, שמענו פה במשך דקות ארוכות דברים קשים, באמת קשים לאוזן, מפיו של השר המקשר בין הכנסת לממשלה, השר דודי אמסלם. לפני הרבה שנים היה לי מפקד בצבא אלי אמסלם, איני יודע אם יש קרבת משפחה – דוגמה ומופת לאיש אוהב אדם. לא משנה איזה אדם – אשכנזי, מזרחי, יהודי, ערבי, גדול, קטן – לא משנה, אוהב אדם. ואני שואל אותך, השר דודי אמסלם: מאיפה השנאה? מאיפה השנאה המעוורת הזאת, שגורמת לך מעל הפודיום המכובד הזה לשאת דברי בלע ושקר כנגד אנשים שהקדישו את חייהם לטובתה, לחוסנה ולביטחונה של מדינת ישראל? אני רוצה לומר לכם: ביום הזה שבו אנחנו נדרשים לאשר חוקים איומים ונוראים פעם אחר פעם, שוב ושוב, בימים האלה שאנחנו מקיימים ממשלה מנופחת, בזבזנית, בלתי יעילה בעליל, בימים האלה אנחנו גם מתעסקים בסיפוח – הסכנה הגדולה ביותר לביטחונה של ישראל ולגורלה בכל מובן. סיפוח מלא של יהודה, שומרון ורצועת עזה, שכולם, לו היו ריקים מערבים, הייתי בעד – חבלי מולדת. אבל מה אפשר לעשות? חי שם ציבור אחר. ציבור עוין. מה ההיגיון לספח אותו לתוכנו? באיזה מובן זה בונה טוב יותר את מדינת ישראל? איך זה מחזק את חוסנה? יש לנו אתגר ענק. יש במדינת ישראל היום 20% ערבים, 80% יהודים, עם היסטוריה קשה של עוינות. יש פה מבחן עליון: לגשר על הפערים האלה, ליצור שיתוף פעולה, ליצור אחדות. אתגר עליון. האם בזה שנספח לתוכנו עוד 2.5, אולי 4.5 מיליון פלסטינים, נשפר את הסיכויים שלנו להקים פה חברה מתוקנת? אין סיכוי שזה יקרה. מה לא ברור? מה פשר העיוורון הזה? האם למישהו מחברי הבית המכובד הזה לא ברור שתפקידנו להסתכל הרחק לתוך העתיד? << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אתה צריך לסיים. חבר הכנסת גולן, אתה צריך לסיים. << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> מייד, משפט אחרון. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> מאה אחוז. << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> אני קורא לכולנו להתעשת, להסתכל 20, 30 ו-50 שנה קדימה ולהבין שהסיפוח הוא אסון למדינת ישראל. תודה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת גולן. יסכם את הדברים השר המקשר דוד אמסלם. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת – אני רוצה לומר משהו לחבר הכנסת יאיר גולן – יאיר, אתה שומע? השנאה העמוקה זה פה אצלכם. אצלך, אצל האנשים שיושבים פה. ההסתה היא פשוט בלתי נתפסת. סיפרתי לך את הסיפור של קיסריה. יש הרבה קיסריות, יש הרבה איומים. זלזול. גזענות מהצד הזה. התנשאות. אתם ארבע שנים הפגנתם ברוטשילד – דרך אגב, נגדי, עם תמונות של קוף. אתה מדבר? סגלוביץ' מדבר? אתם לא מתביישים? אנחנו? אתם כל הזמן טוענים את טענת הקוזק הנגזל. הכול פה הפוך, יש פה עולם ערכים הפוך. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> דודי, אני פה למעלה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אז בוא תרד, שנשמע אותך. אז אתה מדבר על שנאה? אבל זה הסגנון שלכם. אתם משקרים באופן כרוני יום-יום, עם כל הצבא שגייסתם לטובת העניין הזה. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> איזה צבא? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כל הצבא, יש לכם את כל התקשורת. אין כמעט ערוץ תקשורת אחד שלא מסית נגדנו יום-יום. על בסיס יומי. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בגללנו? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אין כמעט חבר כנסת אחד פה שלא מסית בשקרים. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> די. לא מתאים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא מתביישים. והופכים את זה עוד עלינו, אומרים שאנחנו – זאת השיטה שלכם, דרך אגב. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תגיד לי, מה זה "שלכם"? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> טוב, אני רוצה לסכם, ברשותך, אדוני היושב-ראש, את כל הצעות האי-אמון. האמת היא שממש מרגש ומחמם את הלב לראות את נקודות הדמיון ושיתוף הפעולה בין חלקי האופוזיציה. כפי שאמרתי, יש פה ממש אידיליה מקסימה. אני רואה את הרשימה המשותפת, אני רואה את חברת הכנסת יזבק. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תגיד, דיברת על הסתה, דודי? מה קרה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה, דקה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> דיברת על הסתה, מה אתה עושה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דקה. היא בעצם עסקה וגם עודדה ברשתות טרור נגד מדינת ישראל. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> על מה אתה מדבר, אדון? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דקה. מה שאתה שומע. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה יודע לקרוא בכלל? אדוני יודע לקרוא? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> היא הלכה ועודדה שהידים, מחבלים. << קריאה >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בשבילי מי שמעודד מחבלים זו הסתה נגד מדינת ישראל. דרך אגב, זה טרור. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מי שתומך בכיבוש, אסור שידבר על טרור. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הטרוריסט זה האחרון שיורה, אתה יודע, אבל מי שמעודד אותו, משבח אותו – בכל מדינה דמוקרטית, דרך אגב, היא הייתה יושבת בבית סוהר. << קריאה >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הכיבוש זה הטרור. הכיבוש זה הטרור. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה. אבל מחמם לי את הלב שאת יושבת, מתאמת בעצם פעולה – עם מי? עם אביגדור ליברמן. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הכיבוש הוא הטרור. << קריאה >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – בני אדם. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כובשים לא יכולים לדבר על מוסר. << קריאה >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << קריאה >> גם כובש, גם קולוניאליסט. גם קולוניאליסט – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עם אביגדור ליברמן אתם יושבים. לא יאומן כי יסופר, בחלומות שלי לא האמנתי אי פעם שאתם תשבו ותתאמו פעולה – עם מי? עם ישראל ביתנו. עם אביגדור ליברמן וחבריו. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה חולם, אתה חולם והוזה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דרך אגב, וכל זה למה? נגד נתניהו. זה המכנה המשותף. זה המכנה המשותף. לכן, רבותיי, אני באמת מתפעל ומתפעם מהאידיליה של האופוזיציה ומהפרגון ההדדי. אתם רק זורקים בוץ בממשלה שרק הוקמה; זה נוח – אבל זה גם חסר אחריות. דרך אגב, רוב הציבור עומד מאחורי ממשלת האחדות הזו. רוב הציבור ייחל לזה, בוודאי שרוב הציבור לא רצה ואפילו נחרד מכך שהייתה בכלל הווה אמינא, אולי, לבחירות רביעיות. דרך אגב, זה עולה בכל סקר שאנחנו רואים בכלי התקשורת בנושא הזה. כמובן שממשלת האחדות הוקמה מעבר, לא רק בגלל הקורונה. היא הייתה נדרשת כשלעצמה גם אילולא הקורונה, אבל בוודאי שאירוע הקורונה מעצים את החשיבות של הקמת ממשלת אחדות, ובאמת, גיוס רוב הכנסת, ורוב המוחות בכנסת. יש לנו משימות רבות וחשובות לפנינו ואנחנו נמשיך לעבוד בעבור הציבור. אתם תמשיכו לשתף פעולה יפה באופוזיציה, וכל אחד שיעשה את שלו, והציבור ישפוט. הציבור ישפוט אם זה היה נכון להקים ממשלת אחדות למרות המחלוקות; למרות שאני לא אוהב את מה שקרה, את ההרכב של הממשלה כפי שהיא חולקה. יום אחד אנחנו גם נדבר על כך, אבל בוודאי ובוודאי אני חושב שבעת הזו זה מה שמדינת ישראל זקוקה ונדרשת לו. לכן, אדוני היושב-ראש, אני מבקש: אנחנו בעצם מנענו – ההחלטה של ראש הממשלה ושל גנץ להיכנס לממשלת אחדות בעצם מנעה, כפי שאמרתי – בחירות שלישיות, נזק עצום כלכלי למדינת ישראל. ובוודאי ובוודאי על הרקע של הקורונה, זה מקבל משנה תוקף. כפי שאמרתי קודם, בחירות במדינת ישראל זה אירוע של 3–4 מיליארד שקלים כשאתה לוקח גם את ההוצאות העקיפות, בוודאי ובוודאי מעבר לכסף, יש גם את הסיפור של היציבות הכלכלית. לכן אני מבקש מחברי הכנסת לדחות את הצעות האי-אמון. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לשר אמסלם. << נושא >> דברים לזכרה של השרה וחברת הכנסת לשעבר אורה נמיר << נושא >> << דובר >> היו"ר יריב לוין: << דובר >> חברות וחברי הכנסת, נא לשבת, בבקשה. חברות וחברי הכנסת, נא לשבת. השרה רגב, נא לשבת. נא לשבת. חבר הכנסת מאיר כהן, נא לשבת. חבר הכנסת פורר, נא לשבת, תודה רבה. חברות וחברי הכנסת, לפני שאנחנו נעבור להצבעה, אנחנו מבקשים לכבד כעת את זכרה של חברת הכנסת לשעבר אורה נמיר, שהלכה לעולמה לפני כשנה והיא בת 88. נכבד את זכרה בקימה. (חברי הכנסת מכבדים בקימה את זכרה של המנוחה.) נא לשבת. אורה נמיר נולדה בחדרה, גדלה והתחנכה במושב חוגלה, שירתה במלחמת העצמאות כקצינה. באמצע שנות החמישים יצאה לארצות הברית ועבדה כמזכירה בצוות הקונסוליה של המשלחת הישראלית לאו"ם, שם אף לימדה עברית בבית הקונסול הכללי. בשנת 1967 נבחרה נמיר למזכירה הכללית של ארגון נעמת בתל אביב, וכחברה במזכירות הארצית של הארגון. בשנת 1974 נבחרה אורה נמיר לכהן כחברת כנסת בכנסת השמינית, וכיהנה בכנסת ברציפות שש תקופות כהונה – עד לשנת 1996. במהלך כהונתה, בדצמבר 1975, מונתה ליושבת-ראש ועדת ראש הממשלה לבדיקת מעמד האישה בישראל, והוציאה את הדוח הראשון בנושא חשוב זה. בין היתר כיהנה נמיר כיושבת-ראש ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, יושבת-ראש ועדת העבודה והרווחה, ויושבת-ראש הוועדה המשותפת בנושא עבריינות נוער. בשנות התשעים כיהנה נמיר בממשלה העשרים-וחמש כשרה לאיכות הסביבה, ולאחר מכן כשרת העבודה והרווחה. בשנת 1996 עברה נמיר לכהן כשגרירת ישראל בסין וכשגרירת ישראל במונגוליה. לאחר מכן עמדה בראש הוועד המנהל של מכון אבשלום. השרה, חברת הכנסת והשגרירה אורה נמיר הייתה לאחת הנשים המשפיעות ביותר בציבוריות ובפוליטיקה הישראלית. תרומתה לקידום האדם העובד ועשייתה החלוצית לחיזוק מעמד האישה בישראל מקרינות גם כיום על החברה הישראלית ועל העשייה הציבורית בתחומים חשובים אלה. יהי זכרה ברוך. חברות וחברי הכנסת, רבים מאוד ביקשו לומר דברים לזכרה של השרה וחברת הכנסת נמיר זכרה לברכה, ואני ביקשתי בסופו של דבר משניים לבוא ולשאת דברים. ראשון, יושב-ראש ועדת העבודה הרווחה והבריאות, ומי שכיהן גם כשר העבודה והרווחה, חבר הכנסת חיים כץ, בבקשה. << דובר >> חיים כץ (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני לא הולך לחזור על כל דבריו של היושב-ראש יריב, אבל אורה נבחרה לכנסת ב-1974, כיהנה במשך שש כנסות רצופות, הספיקה לכהן כיו"ר ועדת החינוך, כיו"ר ועדת העבודה והרווחה, כשרה לאיכות הסביבה וכשרה לעבודה ורווחה. ב-21 במאי 1996 – אני זוכר את הרגע שהיא אמרה לי, ישבנו והיא אמרה לי: אני עוזבת את הפוליטיקה, אני הולכת להיות שגרירה בסין. אכן, היא הייתה שגרירה בסין ובמונגוליה. בתקופה הזאת בלטה האהדה הסינית, של הממשל הסיני. אני התארחתי אצלה בבית. אני ואשתי חיינו אצל אורה נמיר איזה עשרה ימים. הדרישה לבוא אליה זה היה משהו מטורף, זה כאילו איזה אירוע בומבסטי שכולם רוצים לקנות כרטיסים ולהגיע לאורה נמיר. בניגוד לתדמית הפוליטית הקשוחה שהייתה לה, היה לה לב ענק ורגיש לאוכלוסיות המוחלשות. היא הייתה אישה חכמה עם ידע אינטלקטואלי נרחב, חובבת תיאטרון, קונצרטים, טיולים בארץ ובחו"ל. מעל הכול היא הייתה מנהיגה, היא הייתה אישה של אנשים. הייתה יורדת לאנשים, מדברת בגובה העיניים. היא נלחמה בעבור שוויון חברתי, והייתה זו שהובילה לחקיקה של חוק שכר המינימום. היא קידמה את חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, פעלה לשיפור תנאי העסקת עובדים ומתן הגנה סוציאלית למובטלים. היא דחפה להפעלת מערך חינוך חינם לילדים, ועוד. ברמה האישית, אף שהגענו משני קצות המפה הפוליטית בהשקפותינו המדיניות, היא הייתה לי מורת דרך בכלל בתחום העבודה והרווחה. ההיכרות הראשונה שלי איתה הייתה כשהגעתי ממפעל במשבר, כוועד עובדים. היא הייתה יו"ר ועדת העבודה והרווחה, ואני, שבאתי ממפעל במשבר, באתי לוועדה ואמרתי את מה שאני חושב. מהר מאוד היא הוציאה אותי מהדיון ועוד יותר מהר היא החזירה אותי לדיון. במשך השנים נוצרה חברות אמיתית. מערכת יחסים מיוחדת. הייתי אצלה בסין, הייתי אצלה בבית. היינו נפגשים לפחות אחת לחודש, הולכים להצגה, הולכים לסרט, יושבים בבית קפה. אני זוכר את הקטע שלה כשהיא הייתה צריכה לעבור ניתוח ראש אצל המנתח היוגוסלבי דולנס. היא נכנסה לאוטו, נסענו בתל אביב איזה שעה, והיא אמרה לי: תשמע, אני עוברת את זה ואני עוברת את זה ואני הולכת לעבור את זה. הייתי די קרוב, די קרוב לקבל איתה החלטות ויחד עם זה הייתי די קרוב בלהיות אצלה בבית ולהגיד לה: יאללה, מספיק, מספיק – כשהיא שמרה על כל הדברים: אל תיגע בזה, תשים את זה. מספיק, מספיק, תירגעי. אורה הייתה אחת שאהבת ישראל, אנשיה ונופיה היו בנשמתה. בשמי ובשם אזרחי ישראל אני מודה לה על פועלה. היא חסרה לנו. תהא נשמתה צרורה בצרור החיים. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מרב מיכאלי, בבקשה. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. בניגוד לדובר הקודם, אורה נמיר ואני משתייכות לאותו בית פוליטי, והיא אחת מהגיבורות שלי. היא אחת מהגיבורות שלי גם כמנהיגה וגם כאישה. אני עומדת כאן לדבר עליה בזמן שבתל אביב, בטיילת, מתכנסות אלפי – אלפים אלפים של נשים באות למחות על הדברים שאורה נמיר נאבקה עליהם עוד הרבה לפני שהיא הגיעה לממשלה ולכנסת. מתאספות עכשיו אלפי נשים למחות על ההפקרה של חיי נשים, על ממשלות שמאפשרות את האלימות כלפי נשים, שמפקירות את הנשים לאלימות ואת הגברים למצוקה שגורמת את האלימות הזאת. אני חושבת על אורה נמיר, אישה אמיצה, אישה טוטלית, אישה חכמה, שפעלה בתקופה שבה עוד הרבה פחות נשים פעלו בפוליטיקה; שמעולם לא חששה להגיד מה שהיא חושבת; שלא עסקה בלהיות פופולרית אלא עשתה את מה שהאמינה שהעם צריך ושהעם צריכה. אורה נמיר שהייתה פעילה בארגון אימהות עובדות, במועצת הפועלות, הפכה להיות מזכ"ל נעמת. כמו שציינו קודמיי, היא הקימה את הוועדה, וכבר ב-1978 אמרה שצריך להקים רשות שתעקוב אחרי קידום מעמד האישה; עברו 20 שנה עד שהיא קמה. היא דיברה על יום לימודים ארוך, שעדיין אין לנו. היא דיברה על חינוך חובה מגיל שלוש, שגם ממש לאחרונה הצלחנו להשיג. היא הגתה את חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, שגם, עברו עשר שנים מיום שהיא הציעה אותו ועד שעבר. אורה נמיר שהייתה מודעת היטב לקשיים של אישה בפוליטיקה ולמרות זאת עמדה מולה ללא חת. היא התמודדה בפריימריז ב-1992 מול יצחק רבין, מול שמעון פרס, מול ישראל קיסר, רצה לראשות מפלגת העבודה. כשהיא הייתה שגרירה בסין היא האירה את עיניי בדבר מדהים. היא אמרה לי: אני צריכה להיות גם השגריר וגם אשת השגריר. אני חושבת שזאת הפעם הראשונה שהבנתי את משמעות תפקיד ה"אשת", עד כמה מדובר במשרה מאוד משמעותית מכל בחינה שהיא, אבל היא, אורה, הצליחה לעשות את שתיהן על הצד הטוב ביותר. אורה נמיר הייתה אישה שהסיוע לחלש היה בדמה הרבה לפני עידן החברתיות. אמרה ועשתה. אני הכרתי אותה בשנת 1995 במאבק המלצריות – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> השר גלעד ארדן, אנא. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> אני הכרתי אותה בשנת 1995 במאבק הראשון של המלצריות והמלצרים בישראל. אני עשיתי אז תוכנית טלוויזיה, נתתי להם במה. באתי אליה ולא האמנתי איזה אוזן קשבת אני אוכל למצוא וכמה עבודה אמיתית לשיפור המצב אפשר יהיה להשיג איתה. חברות וחברים, אורה נמיר, שליחת ציבור במובן הישן והטוב והחשוב של המילה, אשת אמת שלא זגזגה, לא מרחה, לא טשטשה ועשתה למען מדינת ישראל ואזרחיות ואזרחי ישראל כל כך הרבה. יהי זכרה ברוך. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << נושא >> הצעות סיעות יש עתיד-תל"ם, הרשימה המשותפת, ישראל ביתנו ומרצ להביע אי-אמון בממשלה בשל: << נושא >> << נושא >> 1. המספר המוגזם של השרים וסגני השרים בממשלה בתקופה שבה המשק נמצא במשבר כלכלי; << נושא >> << נושא >> 2. ממשלת סיפוח ואבטלה אינה ראויה לאמון הציבור;; << נושא >> << נושא >> 3. מדיניות הביטחון של הממשלה החדשה והיעדר תוכנית רב-שנתית לצה"ל; << נושא >> << נושא >> 4. ממשלה מושחתת, מנופחת ומספחת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, אנחנו מכאן עוברים להצבעה על הצעות האי-אמון. לתשומת ליבכם, מדובר בארבע הצבעות. מי שתומך באי-אמון מצביע בעד, ומי שמתנגד לאי-אמון מצביע נגד. הצבעה. הצעה ראשונה, הצעת סיעת יש עתיד-תל"ם. הצבעה מס' 1 בעד הצעת סיעת יש עתיד-תל"ם להביע אי-אמון בממשלה – 42 נגד – 67 נמנעים – אין הצעת סיעת יש עתיד-תל"ם להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 42, נגד – 67, אין נמנעים, לפיכך ההצעה נדחתה. אנחנו עוברים להצבעה על ההצעה הבאה, הצעת הרשימה המשותפת. בבקשה, הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד הצעת סיעת הרשימה המשותפת להביע אי-אמון בממשלה – 31 נגד – 66 נמנעים – 1 הצעת סיעת הרשימה המשותפת להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 31, נגד – 66, נמנע אחד. ההצעה לא נתקבלה. אנחנו עוברים להצעה השלישית, הצעת ישראל ביתנו. הצבעה מס' 3 בעד הצעת סיעת ישראל ביתנו להביע אי-אמון בממשלה – 25 נגד – 67 נמנעים – 4 הצעת סיעת ישראל ביתנו להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 25, נגד – 67, ארבעה נמנעים. גם ההצעה הזאת לא התקבלה. אפשר, המזכירה, לעבור להצעה הרביעית? הצעת סיעת מרצ, הצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 4 בעד הצעת סיעת מרצ להביע אי-אמון בממשלה – 37 נגד – 67 נמנעים – אין הצעת סיעת מרצ להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 37, נגד – 67, אין נמנעים, גם הצעת האי-אמון הזאת לא נתקבלה. לפיכך, הכנסת דחתה את כל הצעות האי-אמון. << נושא >> הודעת הממשלה על הקמת משרדים נושא >> חדשים << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף הבא: הודעת הממשלה בהתאם לסעיף 31(ג) לחוק-יסוד: הממשלה בדבר החלטה על הקמתם של משרדי ממשלה. ימסור את ההודעה השר המקשר בין הממשלה לכנסת, חבר הכנסת דוד אמסלם, בבקשה. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להודיע כי בהתאם לסמכותה לפי סעיף 31(ג) לחוק-יסוד: הממשלה, החליטה הממשלה על הקמתם של המשרדים החדשים הבאים: 1. משרד ראש הממשלה החלופי, שעליו יהיה ממונה ראש הממשלה החלופי; 2. משרד משאבי המים; 3. משרד ההשכלה הגבוהה והמשלימה; 4. המשרד לחיזוק וקידום קהילתי; 5. משרד ההתיישבות. בהתאם לסעיף 31(ג) לחוק-יסוד: הממשלה, מבקשת הממשלה את אישורה של הכנסת להחלטה זו. תודה. אדוני היושב-ראש, אנחנו מצביעים עליה? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> על ההודעה הזאת? בוודאי שכן. תודה רבה. אנחנו עוברים לרשימת הדוברים: הדובר הראשון, חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה. חבר הכנסת מאיר כהן – איננו; חברת הכנסת תמר זנדברג – איננה. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> לא, אני פה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> נמצאת, סליחה, בבקשה. את רוצה לרדת הנה ושנחזור אלייך? << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אין שום בעיה. חבר הכנסת אוסאמה סעדי – איננו; חברת הכנסת קארין אלהרר – מוותרת; חבר הכנסת יוסף ג'בארין – איננו; חבר הכנסת אחמד טיבי – איננו. חבר הכנסת איימן עודה, בבקשה. אני סוגר את רשימת הדוברים. חבר הכנסת רזבוזוב, אנחנו נוסיף אותך אם אתה לא מופיע. חברת הכנסת תומא סלימאן, את רשומה, הכול בסדר. בבקשה, חבר הכנסת עודה. << דובר >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, שלשום אנשי הכיבוש – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> סליחה, חבר הכנסת עודה. השרה חוטובלי, אנא לשבת. אי-אפשר, פשוט אי-אפשר כך. חבר הכנסת סמוטריץ' והשר כץ. בבקשה, חבר הכנסת עודה. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי וחברות הכנסת, שלשום כוחות הכיבוש הרגו את איאד אלחלאק. אני שמעתי היטב את דבריה של אימו, ואני תרגמתי לעברית מה שהיא אמרה, וטוב להקשיב לה. היא אמרה: הוא ירד בבוקר כמו כל בן אדם אחר, על מה ירו בו בדם קר? במה פשע? במה האשימו אותו? מה הוא עשה? תקראו לו, תחפשו אותו, תבדקו מה יש עליו, אבל למה ישר יריתם בבן שלי? הבן היחיד שלי. הבן היחיד שלי. הבן היחיד שלי. אבא שלו ואחותו במקרה ישבו בבית, הוא במקרה הקדים את כולם ויצא מהבית ראשון באותו יום. אחותו העירה אותי מהשינה ואמרה לי שירו באיאד. קפצתי מהמיטה והתחלתי לרוץ. אני לא זוכרת איך הגעתי לבאב אל-אסבאט, שער האריות. שאלתי מה קרה, בהתחלה אמרו לי שירו לו ברגל, ואז חזרתי הביתה וראיתי שיש שם יותר חיילים מאנשים. אני לא יכולה להמשיך. הייתה לו משאלה להתפלל באל-אקצא. יש לי בקשה אחת ויחידה: להשכיב אותו בפתח המסגד לפני קבורתו. הוא אדם דתי, ישר ורגיש מאוד. הוא היה מלאך, לא בן אדם רגיל. הגנתי עליו מפני כל משב רוח. איך הרגו את הילד שלי, הבן היחיד שלי? אני דורשת שייעשה צדק. מדינת ישראל לקחה את הבן שלי. אני דורשת שייעשה צדק. זה מה שאמרה אימא של איאד אלחלאק, שכוחות הכיבוש הרגו אותו לפני יומיים בירושלים המזרחית. חברי הממשלה, אתם שותפים לפשע. אתם שותפים לפשע. עוד מעט אתם מביאים את החוק של איחוד משפחות. כמה מכוערים אתם. כמה מכוערים אתם. אנחנו לא נשקוט עד שהכיבוש, הכיבוש הנפשע הזה, יסתיים ותקום מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל, וסוף-סוף יהיה שלום שייטיב עם כולם. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חברת הכנסת תמר זנדברג, בבקשה. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, ותודה על ההתחשבות בשוכני היציע. חברות וחברים, אני רוצה להקדיש את שתי הדקות האלה לאלפי הנשים שמתאספות כרגע בטיילת בתל אביב ומוחות ותובעות קודם כול את החיים שלנו. זו מחאה באמת על הדבר הבסיסי ביותר – על החיים, על הביטחון, על הנשימה, על האפשרות לחיות בכבוד בבית. אנחנו ראינו בתקופת הקורונה – יש לה המון המון השלכות, ברבות מהן אנחנו עוסקים במסגרת הוועדות השונות וכאן במליאה ובהצעות החוק, אבל יש דבר אחד מצמרר, שכל פעם שחושבים עליו, באמת, פשוט עוברת צמרמורת בגוף. כולנו היינו בבתים בתקופת הקורונה, חלקנו בילינו עם המשפחות ונהנינו יותר, חלקנו פחות, חלקנו סבלנו מחוסר ביטחון כלכלי, אבל 40% יותר מהנשים פנו למרכזי הסיוע לנפגעות אלימות במשפחה מכיוון שהבית הפך עבורן למקום מסוכן, למקום מפחיד, למקום של סכנה, של סכנת חיים. הרעיון הזה שהמקום שאמור להיות הבטוח מכולם הופך להיות למקום המסוכן, למקום שבו אפשר לאבד את החיים – המחשבה הזו לא נותנת מנוח. אנחנו כבר הספקנו לעסוק כאן בנושא הזה, בכנסת, ואפילו להסכים על הקמה של ועדת משנה שתעסוק בתוכנית הממשלתית למניעת רצח נשים, כי כל שבוע שעובר חייה של עוד אישה, לפחות אחת, בסכנה. הדבר הזה לא היה מתרחש, והנושא לא היה נשאר על סדר-היום – וצריך שיישאר כל הזמן על סדר-היום – אלמלא אותן נשים שמלוות את המאבק שלנו מהרחובות, מבחוץ; שלא משאירות אף אישה לבד; שאחרי כל רצח נעמדות מחוץ לבית; שתובעות – באמת, זה לא צדק, זה לא שוויון, זה חיים. ולכן, אני רוצה להצדיע ולהריע לאלפי הנשים שנמצאות ברגע זה ממש, בזמן שאנחנו כאן מצביעים על הקמת משרד המים, המשרד לחיזוק קהילתי, משרד ההתיישבות, משרד ראש הממשלה החלופי – כל הדברים האלה לא שווים את חייה של אישה אחת, שברגעים אלה ממש אלפי נשים תובעות את חייה בטיילת בתל אביב. באמת, בשם הרבה חברות כאן – אני בטוחה שגם מהקואליציה, למרות שאולי לא תודו בזה – אני רוצה להגיד לנשים האלה: אנחנו איתכן, כל הכבוד לכן, חזקו ואמצו, נמשיך ביחד ובסוף נציל חיים. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – איננה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, אני פה, לא הספקתי לרדת. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו נאפשר לך. חברת הכנסת תומא סלימאן, בבקשה. חברת הכנסת מלינובסקי, בבקשה. חבר הכנסת הורוביץ, אתה רשום ברשימה. אם אתה רוצה לדבר אתה יכול פשוט לרדת הנה, ואז תוכל לעשות את זה מכאן ביתר קלות. << דובר >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר >> סליחה, אדוני היושב-ראש, תודה על ההתחשבות. אנחנו בדיוק דיברנו על כך שזה דווקא טוב, אנחנו עושים פה כושר גופני, אנחנו מתאמנות, עולות, יורדות, אז יש בזה אפילו יתרון מסוים. אבל אני מסתכלת על סדר-היום, אדוני היושב-ראש, ולא מצליחה להבין – ואולי השר המקשר בסוף יסביר לי מה זה לעזאזל משרד ראש הממשלה החלופי? זאת אומרת, יש לי ראש ממשלה, וזה יהיה חלופי. אני, כשלמדתי בבית ספר כשהייתי קטנה, למדתי באוקראינה, והיה שם לפעמים מזג אוויר לא טוב, אז היה בוץ, לכלוך וכו'. חייבו אותנו להגיע לבית הספר עם זוג נעליים חלופיות. אבל לפעמים שכחנו אותן בבית, ואז התברר שהיה אפשר להסתדר בלי זוג נעליים להחלפה. וגם בלי ראש הממשלה להחלפה אפשר להסתדר, וזה דבר מיותר. והאמת, עשיתי בדיקה: זה לא קיים, בשום מקום בעולם זה לא קיים. אני יודעת שאנחנו ראש יהודי, אנחנו טובים בסטרטאפים, אבל פה הלכנו קצת רחוק מדי. אם מישהו יכול להסביר לי איך זה יתנהל – עכשיו למשל ראיתי הצעת חוק תקנות שעת חירום על קורונה, וכל הסמכויות שם מרוכזות לראש הממשלה, אז איפה ראש הממשלה החלופי? ואם ראש הממשלה המכהן לא יגיע להסכמה עם החלופי, איך הם יסתדרו? יזרקו מטבע? יש מדינה, יש ראש ממשלה, תחתיו יש שרים, כולל שר הביטחון בני גנץ, שאין מה לעשות, הוא שני בקדנציה. זה, כמו שאתה יודע, יש את הנסיך הראשון, והשני, הבא בתור, ייכנס לכיסא. בשביל מה בניתם את הקונסטרוקציה הזאת? ועכשיו, בשיא חוצפתכם, אתם מקימים משרד ראש ממשלה חלופי עם תקנים, עם משרדים, עם כל ה-facility – בשביל מה? כדי להוסיף לבני גנץ את התואר ראש הממשלה החלופי? אז את החלופי הזה אפשר להחליף. אף אחד לא צריך אותו, אפשר לשכוח אותו כמו את אותו זוג נעליים שלא היו נחוצות כל כך. אני כבר לא מדברת על משרד לחיזוק, קידום – רגע – משרד לחיזוק ולקידום קהילתי – סליחה, זה שם כל כך חשוב ומכובד, שאפילו לרגע התבלבלתי; משרד להתיישבות – אז מה קרה עם ההתיישבות ב-40 שנה שיש התיישבות, אדוני היושב-ראש, ולא היה משרד להתיישבות? איך בנו את ההתיישבות? איך קידמו התיישבות? איך טיפלו בהתיישבות בלי משרד לענייני התיישבות? איכשהו זה עבד. הכי מצחיק, זה עבד. בזמן האחרון זה עובד פחות, לפני זה, זה עבד. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> משפט אחרון. הזמן נגמר. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ואני לא אתייחס למשרד המים. והכי – האמת, על זה אני מברכת: משרד להשכלה גבוהה. זה באמת מאוד חשוב לקדם השכלה גבוהה בארץ. סוף-סוף יהיה לנו שר ייעודי לדבר הזה. כל השאר זה – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> זהו, תודה רבה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – אתה יודע, מדע בדיוני. לפחות אתה יושב-ראש הכנסת ואין לך חלופי, שזה כבר, אתה יודע – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. תודה רבה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – זה כבר הישג. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אולי כדאי לחשוב על זה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת יוליה מלינובסקי. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. הפעם, בשעה טובה, שום דבר לא יעצור בדרך לדוכן. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא הספקנו. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כן. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה. לפני זמן קצר קראתי שגנץ, ראש הממשלה החלופי, הנחה את כוכבי להאיץ את היערכות צה"ל להחלת הריבונות. כלומר, למרות המילים המכובסות של המילה "סיפוח", שנהפכה ל"החלת הריבונות", אני שואלת את עצמי: אם באמת מדובר על מדינה שרוצה להחיל את הריבונות שלה, למה הצבא צריך להיערך לזה? כי יודעים שזה צעד שיביא למצב של לפחות חוסר ביטחון לשני העמים, שיסבלו מצעד כאילו-מדיני שהולך להתרחש; שהולך להעמיק כיבוש שנמשך כבר עשרות שנים, ושהולך לדרדר את חייהם של בני העם הפלסטיני אבל, אני חושבת, גם של האזרחים הישראלים, למקומות שלא ידענו עד עכשיו. מי שחושב שהחלת הריבונות, או הסיפוח, בעצם, ההמשך וההעמקה של הכיבוש של העם הפלסטיני, יביא למצב של שגשוג וביטחון, שיסתכל וישמע את אימא של איאד אלחלאק, שביקרתי אותה היום, ישמע אותה מדברת על בנה האוטיסט, שהולך בדרך הזו שש שנים כבר, אותה דרך מהבית עד המוסד, וכולם מכירים אותו – גם בירושלים המזרחית וגם אנשי הצבא והמשטרה שעומדים בדרך. רדפו אחריו. המורה מתחננת ואומרת: הוא אוטיסט, הוא ילד במוסד שלנו, אל תירו בו. והוא מתחנן בכמה מילים שהוא מתקשר עם האנשים, ואומר למורה שלו: ורדה, אני איתך. כלומר, קרא לה בשם, והוא אומר לה כאילו: תגידי להם שאני איתך. ובכל זאת עמדו מעל הראש שלו וירו בו שבעה כדורים, שניים מהם בפלג העליון של הגוף שלו. ככה נראה הכיבוש. ככה נראה הסיפוח. ככה. לפני כמה שנים חשבה מדינת ישראל שסיפחה את ירושלים המזרחית, לפני כמה שנים חשבה שהחילה את הריבונות שלה, ותראו מה המצב בירושלים המזרחית. אלה הם פניהם המכוערות של הכיבוש, של הדיכוי. וכן, גנץ, אתה חלופי כדי ליישם את העבודה השחורה שכנראה לנתניהו אין זמן להתלכלך בה. אני אומרת את זה מאוד מאוד בכאב, כי שמעתי את אבא של איאד, שמעתי את אימא של איאד, אבל שמעתי גם את האנשים שהיו בבית האבל ואמרו: אנחנו כבר מפחדים שהילדים שלנו יסתובבו ברחובות של ירושלים המזרחית. זה העתיד שמתכננים, גם לעם הפלסטיני אבל גם לאזרחים במדינת ישראל. אלה הם פניהם של הסיפוח ושל הכיבוש, והגיע הזמן שתתעוררו מכל החפלה הזו של פתיחת עוד משרד פה – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – ועוד שם – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – ועוד שר ועוד שרה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לצערנו הרב, אלה הם הפנים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש. עמיתיי חברי הכנסת – לא רואה פה שרים ממשלת העריקים. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> יש, יש. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> נמצא פה. ממשלת העריקים גם אני לא רואה, אבל מממשלת ישראל אני דווקא רואה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אז אני אזכיר לך את העריקים, אם אתה לא רואה, לפי הסדר: העריקה אורלי לוי, העריק יועז הנדל, העריקה פנינה תמנו שטה, העריק עמיר פרץ, העריק איציק שמולי, העריק רפי פרץ – אתה רואה אותם? עוד לא היה דבר כזה במדינת ישראל, שישה שרים, שישה פירקו מסגרות עם כל מיני תירוצים, אבל כולם נהיו שרים. כל מיני אידיאולוגיות הלבישו לנו, אבל כולם נהיו שרים. אדוני היושב-ראש, יש בליכוד חברי כנסת שמחכים שנים להיות שר, שרה, עובדים קשה. יכול להיות שאם הם היו יכולים לערוק, גם הם פעם היו נהיים שרים יותר מהר, אולי גם יש להם יותר ניסיון. אבל יש לי בקשה אליך, באמת, בתור יושב-ראש הכנסת: תבנה כבר את השולחן הזה. זה לא נעים לנו, הם מתחבאים בינינו, הם מסתכלים בעיניים, חלקם עוד מורידים מבט. הם רוצים שנחשוב שהם חברי כנסת פשוטים כמונו, שהם לא שייכים לממשלה הזאת. וכל מה שאני מבקש באמת, תבנה שולחן. אני לא מבין מה הבעיה. קורונה – אנחנו יושבים בחדרי הוועדות צמודים אחד לשני עם לוח שקוף בינינו. מה הבעיה לבנות פה שולחן? אתה לא רוצה שולחן – תחזיק אותם שם למעלה. אל תשים אותם בינינו. אני אומר לך, הם מבקשים מאיתנו לתת להם לנשום קצת. אנחנו לא מדברים אפילו, רק לא נעים להם לראות אותנו. אני חושב שהעניין הזה, דרך אגב, זה גם פוגע בנו. אני אומר את האמת, אני לא רוצה לשבת איתם. אם הייתי רוצה, יכולתי לשבת איתם. אני רוצה לשבת עם חברי כנסת פשוטים. ככה, סתם חבר כנסת. לא חברי כנסת בממשלה מנותקת כזאת שמי שעורק – נהיה שר. אבל אני רוצה להגיד עוד משהו, למה אני לא רוצה לשבת: שמעתי שממלא מקום ראש הממשלה החליפי ושר הביטחון – אמרה השרה רגב, וגם, נדמה לי, חבר הכנסת ניר ברקת, שהם מקווים שהוא ילמד מראש הממשלה בשנה וחצי איך להיות ראש ממשלה. אולי בשביל זה צריך משרד לממלא מקום ראש ממשלה. אבל אני רוצה להגיד, להציע, דווקא מה ראש הממשלה המכהן – ככה אומרים? ראש הממשלה המכהן? – יכול ללמוד מראש הממשלה הממלא-מקום, החליפי – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> הוא ילמד משפט אחד. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אז משפט אחד אני אגיד. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני אגיד, אני אגיד. רגע, רגע. נתנו לי משפט. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> משפט אחד. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני מכבד את זה, היושב-ראש. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אתה, יש לך יחסים טובים עם ראש הממשלה – תגיד לו. בשביל לסתום פיות, לא מוכרחים מסכות ופד גזה ולעמוד בבית המשפט העליון. שילמד באמת מכחול לבן איך סותמים פיות לכולם סתם באמירה אחת. הרי הם חברים שלנו, אנחנו יודעים כמה היה להם להגיד על מה שקרה בבית המשפט העליון, ובלי פדי גזה ובלי מסכות – שקט. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. סיום הולם. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אז תודה שאנחנו לא יחד איתם, נכון? תודה. אדוני, תודה שאפשרת לי עוד משפט. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה. חבר הכנסת ישראל אייכלר, בבקשה. אנא, תנסו להקפיד על שלוש דקות, כי יש לנו ערב ארוך. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – אליעזר – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – זה הבדל בין כוהן גדול לעבד – אני אלעזר – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אנחנו עומדים עכשיו בפתח מושב הקיץ. עברנו שנה וחצי ואפילו יותר של פגרה ושיתוק מערכות השלטון והממשלה והתקציבים. עכשיו אנחנו צריכים להסתכל קדימה ולראות מה אנחנו עושים בבעיות האמיתיות של הציבור. באחת מהן אני רוצה לגעת עכשיו. אחת מהן היא העניין של החינוך. לא התוכן של החינוך אלא התקצוב של החינוך. אנחנו צריכים לדעת שמדינת ישראל התפתחה במשך 70 שנה באופן שהיחיד והקבוצה והבודדים – יש להם זכויות להתנהג אחרת, ללבוש אחרת, להיות אחרת. זה הפך אפילו לדת המדינה, שמותר לכל אחד להיות מה שהוא רוצה. בדבר אחד נשארנו בשיטה של ימי מפלגת מפא"י, בעניין מקובעות מנגנוני מערכת החינוך. שם כולם צריכים להיות אותו דבר, כל התקציבים הולכים לפי מה שהיה בימי מפא"י: הממלכתי מקבל כך וכך אחוזי כיתות כל שנה למרות שיש להם פחות ילדים, והרשתות החרדיות, למרות שיש להן יותר ילדים, הן האחרונות בתור. באמצע נמצאת הציונות הדתית. מה שהכי כואב זה שישנם עשרות אלפי ילדים, חצי מיליון ילדים, שאינם ברשתות של החינוך העצמאי ושל ש"ס, אינם נמצאים בממלכתי ולא בממלכתי-דתי, והם לומדים תורה. סיפר לי השר לשעבר אהרון ידלין, אדוני היושב-ראש, שהוא היה איש מפא"י אפילו, ואמר לי שכשבאו אליו ואמרו לו שרוצים תלמודי תורה ביידיש וללמוד כמו שלמדו פעם, הוא אמר: למה לא? הרי זה היה במשך אלפי שנים המערכת החינוכית שלנו, למה להתכחש לזה? יש גם לזה מקום. הוא הורה לתקצב את תלמודי התורה. בשנים האחרונות, יותר ויותר לא רק מקצצים – למשל, מוסדות המוכש"ר צריכים לקבל על פי חוק 75%, ומוסדות הפטור, תלמודי התורה – 55%; הלך משרד החינוך, השאיר את התקציב הבסיסי של התלמיד שמקבל בממלכתי, מזה הוא נותן 55% ו-75%, אבל הוא הוסיף המון המון מיליארדים לכל מיני תוכניות וסלי תקצוב, שזה לא כלול. כך יצא שילד בתלמוד תורה מקבל אולי 20% ממה שמקבל ילד אחר. איפה זה מתנקם? המורה שמקבל משכורת ברשתות החינוך, מקבל כפול מאשר בתלמודי תורה ובחינוך חרדי של המוכש"ר, מה שנקרא, ושל הפטור. גם העניין של שכר הלימוד – הורה צריך לשלם 500 שקל שכר לימוד, והוא לא יכול לעמוד בזה, והשכר השעתי של המורה החרדי נמוך ב-50% לפחות משל מורה בממלכתי. רק בירושלים – וזה הדבר הכי חשוב, אדוני היושב-ראש: מדברים עכשיו על קורונה – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> והוא יהיה גם הסיום. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן, לסיום. הקורונה גרמה לצפיפות – הצפיפות נגרמת בגלל מצוקת הכיתות בבתי הספר. יש חוסר – בירושלים בלבד – של 1,500 כיתות, ורובן ככולן בחינוך החרדי. עכשיו, אדוני היושב-ראש, חתמת על הסכם קואליציוני בשם הממשלה, ושם כתוב שיהיה מתן תקצוב הולם לכלל צורכי החינוך על כל גווניו. אני מקווה שבעזרת השם תוכלו ליישם את זה, ונוכל למנוע את העוול ואת הקיפוח בעניין החינוך. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מרב מיכאלי – איננה. חבר הכנסת ניצן הורוביץ, בבקשה. << דובר >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. עניין אחד מקומם מאוד בטרגדיה שהתרחשה בעיר העתיקה עם הריגתו של איאד אלחלאק. מה שמעיד על העוול שנעשה כאן, בעיניי, יותר מהסיפור עצמו, התרחש לאחר מכן. האיש נורה, נהרג, ואז המשטרה פשטה על בית אביו לנסות למצוא חומרים מפלילים אודותיו. זאת אומרת, היה ברור למשטרה שהאיש היה חף מפשע, נפל קורבן, אדם מוגבל. הלכו אחר כך לבית שלו לחפש בדיעבד חומר, שאולי יוכלו אחר כך להגיד: אבל הוא היה ככה והוא היה ככה. זה באמת מראה – זה דבר מרושע לעשות. אני מאמין, אני רוצה להאמין, שהחיילים השוטרים, לוחמי משמר הגבול שירו בו, אכן חשבו שמדובר באיש מסוכן. אני רוצה להאמין. הנסיבות מראות אחרת, אבל מח"ש בודקים את זה. אבל כשהלכו אחר כך לבית שלו וחיפשו שם חומרים מפלילים כשהם ידעו שהאיש חף מפשע ומוגבל ונהרג בנסיבות מחרידות, זה מראה ממש על כוונת זדון. זה, כמובן, היה דבר ברוטלי. האחות של ההרוג זעמה על החיפוש הזה, אז אחד השוטרים קרא לה זונה. כל העסק הראה שלא רק שהמשטרה לא מתנצלת ולא מביעה צער על התקרית הזאת, הם אחר כך גם פרסמו ש"איך זה שתוקפים את המשטרה". הם יצאו נגד אנשי ציבור, אני בתוכם, שגינו את המשטרה, ואמרו: איך זה שלא תומכים? כאילו שהמשטרה היא הקורבן כאן. אני מצפה ממשטרת ישראל, קודם כול, בנוסף למח"ש, לחקור את זה, לא רק כדי למצות את הדין עם מי שפגע וכו' אלא כדי שהדברים האלה, שקרו הרבה פעמים בשנים האחרונות, ייפסקו. ייפסקו. אדם שלא נושא נשק, שהוא לא חמוש, שהוא לא עשה שום דבר, שהוא לא איים על אף אחד – לא צריך לרדוף אחריו ולירות בו. וזה צריך להיפסק. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> לא צריך. זה מתכון לפגיעה בחפים מפשע. כלפי המשפחה צריך להתנצל על הפגיעה ולהתנצל על החיפוש המביש שעשו כדי להפליל בדיעבד מישהו שהם ידעו שהוא חף מפשע. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת הורוביץ. << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> אני מסיים, ואני מסיים בתקווה שהמשטרה תפסיק לירות בחפים מפשע, ובמיוחד מדובר בערבים ובאתיופים ובכל מי שנראה חשוד. די, מספיק, שבענו מזה, נמאס. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חבר הכנסת אנטאנס שחאדה – איננו; חברת הכנסת קרן ברק – איננה. חבר הכנסת יואל רזבוזוב, בבקשה. << דובר >> יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להתייחס לטרגדיה שקרתה לפני 19 שנה. ב-1 ביוני התרחש פיגוע בדולפינריום, פיגוע שבו נרצחו 21 נערות ונערים ומעל 120 נפצעו. הפיגוע התרחש ביום שישי בערב בכניסה למועדון הדולפי-דיסקו. המחבל הארור, רוצח מתועב בן 22 מקלקיליה, הגיע למקום עם חגורת נפץ ופוצץ את עצמו בכניסה למועדון. כמעט כל הנרצחים היו נערים ונערות צעירים עולים מברית המועצות לשעבר, ילדים שלא עשו דבר לאיש, שרק רצו לצאת ולרקוד. ילדים שחלקם רק עלו לארץ שנים בודדות קודם לכן עם שאיפות, עם חלומות גדולים לחיים, חלומות שכבר לעולם לא יתגשמו. שמות הנרצחים: מריה טגילצ'ב, בת 14; ראיסה נמירובסקי, בת 15; קטרינה קסטניאדה, בת 15; אירנה נפוניאשצי, בת 16; ליאנה סעקיאן, בת 16; סימונה רודין, בת 18; ילנה נלימוב, בת 18; אלכסיי לופאלו, בן 16; איליה גוטמן, בן 19; רומן דז'אנשוילי, בן 20; דיאז נורמנוב, בן 21; יבגניה דרופמן, בת 16; יוליה סקליאניק, בת 15; אניה קזצ'קוב, בת 16; מריאנה מדבדנקו, בת 16; יוליה נלימוב, בת 16; אירנה אוסדצ'י, בת 18; סרגיי פאנחיסקוב, בן 20; אורי שחר, בן 32, ויאן בלום, בן 25. לא נשכח ולא נסלח. לא נפסיק לרקוד. יהי זכרם ברוך. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אמן. חבר הכנסת סעיד אלחרומי, בבקשה. << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, צחוק הגורל שביום רביעי שעבר, בזמן השאילתות, עמדתי ביציע ושאלתי את השר החדש לביטחון הפנים האם ישנה מדיניות והאם הוא מתכוון לקיים דיון לגבי הירי באזרחים והריגת אזרחים על ידי המשטרה או לא. קיבלתי תשובה ארוכה, שאחר כך חזר עליה השר לביטחון פנים בכלי התקשורת, שהיא בעצם גיבוי מלא למשטרה. יומיים או שלושה אחר כך נורה הצעיר איאד אלחלאק בעיר העתיקה, ובעצם לא הצליח להימלט מהיריות גם כשברח וגם כשהחונכת שלו מהמוסד שבו הוא לומד צעקה ואמרה: הוא חולה, הוא אדם מוגבל. אבל זה לא עזר לאיאד, והוא נורה שבעה כדורים, מהם שניים קטלניים בפלג גופו העליון. איאד, נכון שהוא האחרון בסדרה, אבל הוא לא הראשון. לפניו נורה מוסטפא יונס ליד בית החולים תל השומר על ידי שומרי בית החולים, למרות שגם הוא היה במצב נפשי גרוע, ומטופל. גם זה לא עזר לו, והתחנונים של אימא שלו ושל הסובבים לא עזרו לו. לפניו נורה גם סלאמה אבו כף בבאר שבע, וטענות השוטרים עדיין לא התבררו, כי אין אף עד שיעיד על מה שקרה באמת באותו רגע, ישנן עדויות שהוא נורה כשהוא כבר נתפס על ידי השוטרים. לפניו נורה הצעיר הלוקה בנפשו בראש העין, צעיר יהודי בראש העין. לפניהם נורה גם צעיר ממוצא אתיופי בקריות, וכל זה בלי שום שינוי של המדיניות, ואף אחד – ציפיתי שהשר החדש יגיד לי לפחות מעל הדוכן: אני כן מתכוון לערוך דיון בסוגיה הזאת. רבותיי, המדיניות הזאת תימשך, והיא תחריף. ראינו בארצות הברית ששוטר לבן חונק כאשר האזרחים מסביב מתחננים, אומרים לו: הבן אדם עומד למות, פלויד, אבל הוא לא הניד עפעף, הוא המשיך עד שהרג אותו, עד שקיפח את חייו של הצעיר השחור. אם אנחנו נמשיך במדיניות הזאת, אדוני היושב-ראש, אנחנו נידרדר לשם, ודרך אגב, לא יהיה הבדל בין ערבי ליהודי. אם המשטרה לא תדע שאפשר לעצור אותה, שאפשר לעצור את המדיניות הזאת, אנחנו האזרחים נשלם מחיר כבד מאוד. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, עמד פה קודם השר אמסלם ופיזר דברי בלע והבל בכמות שלא הייתה מביישת סוחרים שצריכים להעביר את מרכולתם ממקום למקום. כמה בורות וכמה שקרים הדברים שלו. עם לא יכול להיות כובש בארצו – מאיפה הסיסמה הדלוחה, המטופשת והשקרית הזאת? ברור שאפשר לדעת מאיפה: היא באה מראש הממשלה, ואמסלם בינתיים לא הוכיח את עצמו שהוא מסוגל להגיד משהו שלא יצא מראש הממשלה. נראה שאצלו עצמאות מחשבתית היא דבר שיקרה כשיגיע לגיל הבגרות. עדיין לא קרה. יש פה עם, יש פה עם ערבי פלסטיני, שהוא העם הילידי; ומי שמתכחש לזה הוא או בור או שקרן או שילוב של השניים – ואתם תבחרו. וכאשר עם או מדינה שלכאורה שייכת לעם אחר מגרשת, הורסת, גוזלת, רוצחת את העם הילידי, גם אם לכאורה לעם הזה יש איזשהו קשר או זיקה היסטורית – כן, הוא עם כובש, ומדינת ישראל היא מדינה כובשת והיא מדינה שהורגת. הזכירו פה כמה מחבריי, ואני אזכיר גם, את הפשע הנתעב, את הרצח בדם קר של איאד אלחלאק, זיכרונו לברכה, בחור עם מוגבלות שנרצח בדם קר. אבל מי שרצח אותו זה לא רק השוטרים שירו בו, אלא זה אלה שנותנים ונתנו להם לגיטימציה ומעודדים את הרצח הזה. כשעומד שר לביטחון הפנים ואומר שמי שמתנגד לשוטר, דמו בראשו, הוא מתיר דמם של קורבנות חפים מפשע. אני פה, מעל הבימה הזו, מכוון אצבע מאשימה לממשלת ישראל, לעומד בראשה ולשריה, בראש ובראשונה לשר לביטחון פנים, על הרצח שלו. ואני רוצה לקרוא, כמה שהזמן יותיר לי, חלק מטור מרגש שהעלה בי דמעות, שכתב בעיתון הארץ רוגל אלפר, שגם הוא אב ליותם עם צרכים מיוחדים. הוא כותב כך: "המחשבה על הרגעים האחרונים בחיי איאד אלחלאק לא מרפה ממני – – – גם לי יש בן עם צרכים מיוחדים, ובינואר הוא יהיה בן 25, בערך בגילו של אלחלאק, שהיה בן 32 כששוטרים ירו בו כמו כלב בחדר אשפה בעיר העתיקה בירושלים". אני נאלץ, לצערי, לדלג, אני ממש איאלץ לצמצם. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> משפט מסכם. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> "אני לא מסוגל להפסיק לחשוב עליו מסתתר שם, בחדר האשפה, לבד לגמרי בעולם. הבן שלי", אומר אלפר, "לא היה נוהג אחרת ממנו. והם ירו בו. 'כמו כלב', כתבתי. זה סתם ביטוי טיפשי. הם לא ירו בו כמו כלב. הם לא יורים בכלבים בעיר העתיקה, הם יורים בערבים. הם ירו בו כמו ערבי". << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ובאמת משפט אחרון, ברשותך. "בתי שאלה אותי", מסכם אלפר, "אבא, נכון שדבר כזה לא יכול לקרות ליותם? נכון, אמרתי לה, זה לא יכול לקרות לו. כי הוא יהודי". << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת ינון אזולאי – איננו; חברת הכנסת היבה יזבק – איננה. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, אנחנו עכשיו מאשרים הקמת חמישה משרדים, וגם בהמשך הערב נאשר העברת סמכויות. אני לא רוצה לשאול אתכם, חבריי חברי הכנסת, האם אתם זוכרים כל שר לאיזה משרד הוא שייך ואיזה משרד יש לו; אני לא רוצה לשאול אתכם איזה סמכויות יש בכל משרד ומשרד, כי עוברים ממשרד הפנים למשרד האוצר, וממשרד האוצר למשרד הפנים, ממשרד החינוך למשרד המים וההשכלה הגבוהה, אז קשה מאוד לזכור כל שר, אילו סמכויות יהיו לו בעתיד. אני בטוח שגם ראש הממשלה לא יזכור את זה. כי אם ראש הממשלה בישיבת ממשלה ייתן לכל שר לדבר שתי דקות – לא שלוש דקות – כל ישיבת ממשלה תימשך כמה וכמה שעות, ולא יהיו שום החלטות. אבל אני רוצה לדבר על דבר שקרה אתמול. אתמול הייתה הפגנה של המגזר הדרוזי וראשי רשויות כאן, מול משרד ראש הממשלה. הגיעו מכל הכפרים הדרוזיים נשים, צעירים, צעירות, ראשי רשויות. אחרי שהסתיימה ההפגנה שר האוצר הזמין אותם אליו. זאת פעם ראשונה ששר אוצר, אחרי חודש של מאבק, מזמין את ראשי הרשויות. מודיעים לי, אומרים לי: תשמע, ב-19:30 יש ישיבה עם שר האוצר, אנחנו רוצים שתהיה איתנו. אני יוצא מהצפון, מתחיל לנסוע לכיוון ירושלים, נכנס לכביש 6, ופתאום אני מקבל שיחת טלפון. מודיעים לי שוב: שר האוצר לא רוצה שאתה תהיה נוכח בישיבה. אמרתי לו: הוא רוצה שחבר כנסת אחר יהיה נוכח? אומרים לי: לא, אף אחד לא יהיה נוכח מכל האופוזיציה – לא אני ולא חברי כנסת אחרים מהאופוזיציה בני העדה הדרוזית. מה, אני איכנס למשרד האוצר בכוח? חיפשתי יציאה ראשונה מכביש 6 וחזרתי לצפון. אבל אני רוצה להגיד לשר: אם תאושר תוכנית חומש – ואני מקווה שיאשרו תוכנית חומש טובה, כי הדרישה של ראשי הרשויות היא 800 מיליון שקל לשנה, ואני חושב שזה סביר מאוד שיקבלו את הסכום הזה, יחסית למה שקיבלו בפעם שעברה, שהיה קרוב ל-600 מיליון שקל לשנה. אם נקבל 800 מיליון שקל לשנה, אנחנו כאן בכנסת נשב, נפקח, נדאג שהכסף יועבר לרשויות. להיות בישיבה, לא להיות בישיבה – זה לא יפריע לי, אני אמשיך להיאבק למען העדה הדרוזית, למען כל אזרח ואזרח ביישובים הדרוזיים. כי מגיע להם רק את הטוב ביותר. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יבגני סובה – איננו. חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', בבקשה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי השרים, חבריי חברי הכנסת – ליבי ליבי. ליבי ליבי על אנשים רציניים, מקצועיים, בעלי ניסיון, שיכולים וצריכים היום לכהן בתפקידים מכובדים, בעלי יכולת ביצוע ותרומה למדינת ישראל – שעושים קצת צחוק מעצמם ונכנסים לכהן במשרדים לענייני כלום ושום דבר. בנושא הבא יהיה נחמד לקרוא את רשימת הסמכויות והמשרדים, ונדבר על ביורוקרטיה. אבל אני באמת שואל: האם מה שמדינת ישראל צריכה בתקופה הזו, אחת התקופות המאתגרות ביותר מבחינה בריאותית, מבחינה כלכלית, מבחינה מדינית, אולי מבחינה ביטחונית – האם מה שאנחנו צריכים עכשיו זה להקים עוד משרדים? כולנו מכירים את המשל שראש הממשלה בעצמו – יצא לי עשרה חודשים להיות איתו בישיבות ממשלה ולשמוע אין-ספור פעמים את המשל על האיש הרזה שסוחב על גבו את האיש השמן. האם מה שהאיש הרזה היום צריך – האם מה שהמשק הישראלי צריך ברגעים האלה, בתקופה הקשה הזאת, זה שהאיש השמן יהיה עוד יותר שמן, עם עוד ביורוקרטיה ועוד רגולציה ועוד דריכות אחד על הרגליים של השני ועוד מאבקי סמכויות ועוד כסף? כסף טוב, שבמקום ללכת למקומות שצריך אותו – ויהיו כאן גם היום חוקים שבהם נדבר על המקומות שבהם צריך אותו – הולך עכשיו לעוד לשכות ומשרדים ונהגים ומזכירות ויועצים ופקידים. בשביל כלום. הייתה כאן הכנסת העשרים, היו משרדי ממשלה – הם תפקדו. האופוזיציה אהבה יותר, אהבה פחות. משהו יתפקד יותר טוב במכונה הזאת שנקראת מדינת ישראל אם יהיו לנו עכשיו עוד כמה שרים לענייני כלום ושום דבר? ראיתם את התמונה אתמול במשרד החוץ? יושבים שם סביב איזה שולחן ענק ולא מצליחים להיכנס אפילו בפריים אחד של תמונה כל שרי הממשלה המנופחת הזאת. שוב, אם זה היה יעיל, אם היו אומרים: תראו, יש נושא חדש שבאמת לא זכה לטיפול – נניח, אדוני היושב-ראש, הייתם מחליטים שהריבונות היא מהלך חשוב ואמיתי, ולא מהלך להקמת מדינה פלסטינית – וגם על זה נדבר היום – וצריך להקים את השר לענייני החלת הריבונות, מישהו שייקח את הסיסמה הזאת ויתרגם אותה למעשה. בסוף יש אין-ספור הוראות שעה שצריך לעשות, הוראות מעבר, איך לוקחים מציאות של 53 שנה של ממשל צבאי, עם מערכת דינים עקומה, מעוותת, לא מתאימה למציאות, ולאט-לאט – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> ולאט-לאט מתחילים להתאים אותה לחוק הישראלי שאמור לחול במקומות האלה – הייתי אומר, ואלכ, אדוני היושב-ראש, צריך משרד כזה. אגב, באמת צריך. לא אתה ולא אני חושבים שמשרד הביטחון יודע לעשות את זה, כשהוא 53 שנה חי בדירקטיבה מסוימת. אבל לא עשיתם את זה. לקחתם נושאים שממילא טופלו במשרדים אחרים – וטופלו טוב – ואתם הולכים לטפל בהם הרבה פחות טוב עכשיו, כי זה הולך להיות הרבה יותר מבוזר. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת סמוטריץ', הזמן הסתיים. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> אז משפט אחרון. ולכן, למרות שאני מאוד אוהב את השר אלקין ואת אורלי לוי אבקסיס ואת השרה חוטובלי, אני לצערי אצביע נגד. ובעיקר עצוב לי שהם צריכים לעבור את הביזיון הזה. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עידן רול – מוותר. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברי כנסת נכבדים, אני באמת לא מבין על מה אנחנו נמצאים כאן כרגע. החלטה להקמת משרדים – חלקם משרדים ראויים, חלקם משרדים לכלום ושום דבר. ודווקא במשרד שלך, אדוני השר, אני מאוד מאוד שמח, כי ירושלים עוברת לי בדם ובעורקים, אבל חלק מהמשרדים הם בזבוזים של כספי ציבור ואינם ראויים. המשרד של ראש הממשלה החלופי מיותר לחלוטין כי יש לו משרד במשרד הביטחון, משרד בכנסת, משרד בבניין ראש הממשלה – כנראה שזה מה שהוא דרש כדי לעגן את התחושה של ראש משרד חליפי – והכול זה כספי ציבור, וגם כן, שכחתי, גם משרד בכנסת. הבלגן והמיקס-בלגן של מעברים ממשרד למשרד – נראה לי שייקח לכם הרבה מאוד זמן כדי להבין מי אחראי על מה. אבני הריחיים האלה שעל צווארכם אינן מאפשרות לכם לעבוד בצורה נכונה וטובה, כי רק לתיאום עמדות ייקח זמן. אז החטיבה להתיישבות תעבור ממשרד החקלאות למשרד ההתיישבות – המצאה חדשה, משרד ההתיישבות. פעם זו הייתה בקושי מחלקה, זה הפך לאגף, עכשיו זה בתוך משרד. רשות החברות הממשלתיות תעבור ממשרד האוצר למשרד המקשר בין הממשלה לכנסת. אני רק רוצה להגיד שהחברות הממשלתיות עד 2013 הפסידו כסף, מלבד אחת; כל שנה המדינה הכניסה יד לכיס והוציאה משם כסף. מ-2013 שינו סדר עולם, והשר כחלון אכן המשיך. אני מאוד מקווה שלא יבצעו שם מינויים פוליטיים, אני מאוד מקווה שלא יבטלו את נבחרת הדירקטורים, כדי שהחברות האלה ימשיכו להרוויח. האחריות על הגרעינים התורניים תעבור ממשרד החינוך למשרד ההתיישבות, האחריות על מינהל מקרקעי ישראל תעבור ממשרד האוצר למשרד השיכון, האחריות על דירה להשכיר תעבור ממשרד האוצר למשרד השיכון, האחריות על מינהל התכנון תעבור ממשרד האוצר למשרד הפנים, הרשות לפיתוח הבדואים תעבור ממשרד החקלאות למשרד הכלכלה, האחריות על השירות הלאומי – ממשרד החקלאות למשרד ההתיישבות. מעניין. נציבות שירות המדינה תעבור ממשרד ראש הממשלה למשרד המקשר בין הכנסת לממשלה, האחריות על ישראל דיגיטלית תעבור ממשרד ראש הממשלה למשרד לשוויון חברתי. לא גמרתי לקרוא אפילו 20% מההעברות. מה אתם עושים? תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. יסכם וישיב בשם הממשלה השר המקשר חבר הכנסת דוד אמסלם, בבקשה. לאחר מכן אנחנו עוברים להצבעה. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני, ברשותכם, רוצה לסכם את הדיון, אבל קודם כול אני מבקש מעליזה וכו' להתחיל לתזמן את האנשים לתוך האולם. תראו, אנחנו בשנה וחצי האחרונות עברנו שלוש מערכות מיותרות, אתם יודעים את זה – הכול משנאת חינם, דרך אגב. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> נו, די. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> המטרה היחידה הייתה שנאה, שנאה, ועוד פעם שנאה. למי? לראש הממשלה נתניהו. למה? אין לי מושג. לפעמים הייתה לי תחושה שאתם שונאים אותו בעוצמות בלתי נתפסות. אני לא יכול לשנוא יהודי ככה. אני שומע אתכם בטלוויזיות, במסכים, אני לא מאמין לשקרים שלכם, שאתם חוזרים עליהם יום-יום, ערב-ערב. שטיפת מוח כזו לא הייתה, בוודאי במדינת ישראל, ולהערכתי, בשום מדינה דמוקרטית. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> דודי, כל התקשורת שלכם, אתם יודעים את זה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה, דקה. אני הייתי שר התקשורת, רבותיי. אני אספר לכם. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רוב התקשורת במדינת ישראל, אתם יודעים כמוני – אתה גם יודע, אלעזר, אתה יודע, עזוב, את האמת אתה יודע. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – נלך לפי שמות? די, נו באמת. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תקשיב, את האמת אתה יודע. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – אני יודע. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הרי אתה יודע שהתקשורת זה הדבר הכי פחות מאוזן במדינת ישראל. דרך אגב, זה אחד משורשי הבעיה במדינת ישראל. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – אפילו גלי צה"ל, אפילו גלי צה"ל שלכם. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> צריך להבין, צריך להבין, הרי חלק מכלי התקשורת הם כלי תקשורת לכאורה – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> דוד, אתה דיברת על הסתה קודם. זאת הסתה כשאתה מדבר – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה, אני, דרך אגב, מדבר על עובדות. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא. עובדות? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עובדות, כן. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זה לא עובדות. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דרך אגב, אני חושב שאין אדם אחד במדינת ישראל שלא חושב שהתקשורת היא מוטת שמאל בצורה קיצונית – אין אחד. אתה תראה בפנלים. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – אתה שומע את יומן הערב – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דרך אגב, היו מזמינים אותי לפנל: אני לבד, שני מראיינים מאנשי השמאל, ועוד ארבעה ממפלגות השמאל. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זה מזמן. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא, לא, לא, לא, היום, היום. דרך אגב, כל יום, כל יום. דרך אגב, גם התעוזה והחוצפה – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> קלמן נעלב ממך, ברדוגו נעלב ממך, עמית סגל נעלב ממך. אתה מעליב אותם. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה, דקה. תמשיך עוד קצת. אתה כבר גמרת את הרשימה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא, איזה גמרתי? איזה גמרתי? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> יש מאות, יש מאות, אתה יודע, יש צבא שלם שקם כל בוקר מגויס למשימה. תקרא את כל העיתונים, תקרא את הארץ, תקרא את ידיעות, תקרא את כל העיתונים במדינת ישראל. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני קורא. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תשמע את כל הערוצים. ערוץ 20, ערוץ נישתי קטן, כמעט עכשיו כולם עשו מאמצים לסגור אותו, שלא יהיה חס ושלום ערוץ כזה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> וגם ישראל היום – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אז בוא לא נתווכח על העובדות, אתה יודע. בוא לא נתווכח על העובדות בגלל שהעובדות הן ברורות. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא – – – על העובדות נדבר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> ארבע שנים אנחנו קמים בבוקר עם תעמולה. אמרתי לך, הסובייטים בימים הטובים שלהם לא הגיעו למה שקורה פה במדינת ישראל. אתה יודע, אמרתי לעצמי, אם היה היום הקג"ב, הוא היה עוד שולח לכאן את האנשים שלו לעשות פה קורסים כדי לבדוק ולהשתכלל בשיטה של שטיפת המוח, השקרים והפצת השקרים. זה ארבע שנים, דרך אגב. יום-יום אתה פותח, אתה שומע את ראש הממשלה, אתה שומע את החקירות, כל החקירות. דרך אגב, מחדרי החקירות אתה אפילו עוד לא יצאת, ראש הממשלה עוד לא סיים חקירה, פלוני-אלמוני עוד נמצא בחדר חקירות – הכול בחוץ. וזה לא מעניין אתכם. הפרת זכויות אדם בסיסית ביותר – זה לא מעניין אתכם בכלל. דרך אגב, כל דבר כזה – עבירה פלילית עד שלוש שנות מאסר, עד שלוש שנות מאסר. רבותיי, אני העברתי את חוק הפוליגרף למשטרה. רבותיי, מחדרי החקירה דברים מודלפים על בסיס כמעט יומי, אבל אתכם זה לא מעניין. זכויות אדם באמת לא מעניינות אתכם. עולם השמאל בדרך כלל דואג לזכויות האדם. כאן, במדינת ישראל, יש תופעה חדשה: כל עוד מדובר בנתניהו, אין זכויות אדם, לא לו ולא למשפחתו, ובכלל לא לימין. יש לכם בכלל אג'נדה אחרת. רבותיי, אנחנו עברנו שלוש מערכות בחירות, כשכל מערכת בחירות כזו עולה למשק הישראלי, כפי שאמרתי כבר קודם, בערך 3–4 מיליארד שקלים. דרך אגב, זו גם ההוצאה הישירה וגם העקיפה. אני לא מדבר על זה שיש לזה השלכות אחרות בהיבט של היציבות הכלכלית במדינת ישראל. כשאין יציבות פוליטית במדינת ישראל אז ממילא גם אין יציבות כלכלית, וזה פוגע במדינת ישראל גם במעגלים אחרים, של השקעות וכו'. מי ירצה לבוא ולהשקיע במדינה שכל היום יש בה רק משברים פוליטיים? מדוע לא קמה ממשלה במדינת ישראל? בגלל, כפי שאמרתי, שיש פה אנשים שהחליטו שראש הממשלה נתניהו – השנאה שלהם לראש הממשלה נתניהו העבירה אותם על דעתם. לא היה אכפת להם מהמדינה. זה לא עניין אותם, פשוט לא מעניין אותם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> השר, השר – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אנחנו מקשיבים לך, אבל אמרת את זה – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני חוזר, אני חוזר על זה כדי שתפנימו את זה. אלעזר, שנה וחצי אתם עוסקים בזה יום-יום, יום-יום. דרך אגב, אתם כבר פוגעים במדינה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא, זה השותפים – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הרי גם לשיטתכם, הרי ברור לכם שמערכת בחירות – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מי רצה בחירות? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתם, מה שרציתם – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> עוד בלוף, כמו שיהיו פה אלפי הרוגים בקורונה – אותה משפחה. הרי אמרתם את זה יחד, אמרתם את זה יחד. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא, אני אגיד לך. מה שאתם רציתם לעשות זה הדבר הכי חמור במשטר דמוקרטי. אתם רציתם להוביל חקיקה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מי – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> היושב-ראש שלך לפיד עם ליברמן, כדי שראש המחנה הלאומי לא יוכל להתמודד. בדרך כלל במשטר דמוקרטי משאירים לציבור את ברירת ההחלטה. יש ציבור. אבל פה לא. פה החליטו, היות שבעצם אם ראש הממשלה נתניהו ממשיך ומוביל את המחנה הלאומי, אין סיכוי שהשמאל יעלה במדינת ישראל. הם הבינו את הרעיון. לכן מה עושים? היות שבעצם אמרת שכבר שמעת, אז אני, אלעזר, אז אני אשמור את זה גם לפעם הבאה. לשבוע הבא. אוקיי, גם אביגדור ליברמן לחוץ ללכת, אז בסדר. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בפעם הבאה, אני מבטיח לך, אתה תגיד אותו דבר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דרך אגב, אני שומע אתכם פה שנה וחצי. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זה לא אותו דבר. לא אותו דבר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> ארבע שנים, שנה וחצי, כל יום אותו דבר. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא נכון. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> מושחתים, ראש ממשלה מושחת, ומושחתים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> השר אמסלם, תודה רבה. השר אמסלם. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לכן, בואו תשמעו אותי פעם אחת, יום אחד, פעמיים. לא קרה כלום. קצת סבלנות. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> השר אמסלם, תהיה עוד הזדמנות היום. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בדיוק. אתם תשמעו אותי גם בהמשך. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חברות וחברי הכנסת נא לשבת. נא לשבת במקום, גם ביציע. אנחנו עוברים להצבעה על הודעת הממשלה בדבר החלטה על הקמת משרדים. נא לשבת. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד הודעת הממשלה – 56 נגד – 24 נמנעים – אין הודעת הממשלה על הקמת משרדים חדשים נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> ההצבעה שלך לא נקלטה? מאה אחוז. בעד – 56, נגד –27, בצירוף הקולות של חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, חבר הכנסת כסיף וחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, שהצביעו שלושתם נגד. לפיכך הודעת הממשלה התקבלה, ואנחנו מודיעים לפרוטוקול שחבר הכנסת עסאקלה הודיע שהוא הצביע בטעות במקומו של חבר הכנסת עודה. ההודעה נרשמה. מכאן אנחנו עוברים למקבץ הודעות. חבר הכנסת סגלוביץ', אתה יכול לרדת הנה. בינתיים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> טוב, את ההודעות האלה אין לי סמכות לרשום בפרוטוקול. << נושא >> הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו עוברים להודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת, חבר הכנסת איתן גינזבורג, בבקשה. על ההודעה הזאת תתקיים הצבעה. << דובר >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מבקש להודיע על קביעת ממלאי מקום קבועים בוועדות הכנסת הבאות: בוועדת החוץ והביטחון, מטעם סיעת הליכוד שלושה ממלאי מקום: חברי הכנסת דוד ביטן, שלמה קרעי וטלי פלוסקוב; מטעם סיעת יש עתיד-תל"ם שלושה ממלאי מקום: חברי הכנסת מאיר כהן, רם בן ברק ויואב סגלוביץ'; מטעם סיעת כחול לבן ממלא מקום אחד: חבר הכנסת רם שפע; מטעם סיעת ש"ס ממלא מקום אחד: חבר הכנסת ינון אזולאי; מטעם סיעת ישראל ביתנו ממלא מקום אחד: חבר הכנסת אלי אבידר; מטעם סיעת ימינה ממלאת מקום אחת: חברת הכנסת איילת שקד; מטעם סיעת מרצ ממלא מקום אחד: חבר הכנסת יאיר גולן. בוועדת הכספים, מטעם סיעת הליכוד שלושה ממלאי-מקום: חברי הכנסת מאי גולן, אבי דיכטר וחווה אתי עטייה; מטעם סיעת ש"ס ממלא מקום אחד: חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי; מטעם סיעת ישראל ביתנו ממלא מקום אחד: חבר הכנסת אלכס קושניר, ומטעם סיעת ימינה ממלא מקום אחד: חבר הכנסת מתן כהנא. בוועדת הכנסת אוישו החברים מטעם סיעת כחול לבן והם חברי הכנסת מיקי חיימוביץ' ורם שפע. כמו כן, אבקש לציין כי בהודעה שנמסרה למליאה בעניין הרכב הוועדות נפלה טעות, ונציג ש"ס בוועדת החוץ והביטחון הוא חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי ולא חבר הכנסת ינון אזולאי. על כך אין צורך להצביע. יש לי עוד הודעה, ברשותך. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כן, אני מציע שתקרא אותה ואחר כך אנחנו נעבור להצבעה על ההודעה שלך. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אבקש להודיע על שינויים בהרכב הסיעתי בוועדות הכנסת הבאות: בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות מספר חברי הוועדה יגדל בארבעה, מ-11 ל-15. שני נציגים לליכוד: חברת הכנסת קטי שטרית וחברת הכנסת טלי פלוסקוב; נציג אחד לסיעת הרשימה המשותפת ונציג אחד לסיעת יש עתיד-תל"ם. בוועדה לענייני ביקורת המדינה, במקום חבר סיעת דרך ארץ יהיה חבר נוסף לסיעת הליכוד, ובסך הכול לליכוד יהיו ארבעה חברים. ארבעה נציגים. בוועדת החוקה, חוק ומשפט, במקום חבר סיעת הליכוד יינתן חבר נוסף לסיעת כחול לבן, בסך הכול ארבעה נציגים לליכוד ושלושה נציגים לכחול לבן. שמות הנציגים יימסרו בהמשך. אבקש את אישורה של המליאה של הכנסת להצעה זו. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה ליושב-ראש ועדת הכנסת. נא לשבת. אדוני יושב-ראש ועדת הכנסת, אני אוסיף את קולך. אם כך, אנחנו עוברים להצבעה על הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת. הצבעה מס' 6 בעד הצעת ועדת הכנסת – 61 נגד – אין נמנעים – אין הצעת ועדת הכנסת בדבר הרכב ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, הוועדה לענייני ביקורת המדינה וועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 61, בצירוף קולו של יושב-ראש ועדת הכנסת, אין מתנגדים, אין נמנעים, ההודעה התקבלה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 49) (הפסקת חברות בכנסת של חבר הכנסת המכהן כשר או כסגן שר), של חבר הכנסת רם שפע וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 47) (הפסקת חברות בכנסת של חבר הכנסת המכהן כשר או כסגן שר), התש"ף– 2020, של חבר הכנסת רם שפע וקבוצת חברי הכנסת. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << נושא >> הודעה אישית של חבר הכנסת יואב סגלוביץ' << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת יואב סגלוביץ' ביקש למסור הודעה אישית, בבקשה. אני רק אומר, חבר כנסת סגלוביץ', שאני חושב שצריך – לא כל דבר שנאמר, גם אם מאוד קשה, מחייב הודעה אישית. אני חושב שאנחנו צריכים לנסות למעט בעניין הזה, אבל אני מאפשר לך בכל אופן, נוכח האופן שבו אתה רואה את הדברים. לרשותך עומדות חמש דקות, בבקשה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני מודה לאדוני יושב-ראש הכנסת. אני חושב שאם אדוני היה יושב כאן במליאה – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מבקש ביציע, נא לשבת, תודה. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני חושב, מעריך, מהיכרותי עם אדוני היושב-ראש, שאם אתה היית יושב כאן במליאה, אם היית שומע את השר דודי אמסלם משיב להצעות האי-אמון שהוגשו על ידי כמה סיעות, היית חושב שזה מתבקש שההודעה האישית הזו תינתן, והיא תינתן מייד, ככל שהתקנון מאפשר, מייד אחרי דבריו של השר אמסלם. השר אמסלם עלה לכאן לדוכן, אומנם בשמו, השר דודי אמסלם, אבל קודם כול הוא השר דודי אמסלם בתפקידו כשר בממשלת ישראל. הוא בחר להשתלח ברמה האישית, גם כלפיי, אבל אני יודע שלגבי היעלבויות אני בוחר לא להיעלב. אני בוחר להגיב על דברים שהוא אמר על המערכות שאני שירתי בהן שנים רבות. השר דודי אמסלם, בכלל בדברים שהוא אמר – יש את הפתגם הידוע שהוא מטבע הלשון שאתה יכול לרשום אותו בטאבו עליך: הרי כולם יודעים. הרי כולם יודעים שהיועץ המשפטי לממשלה הוא עבריין, לכאורה; הרי כולם יודעים שסגלוביץ' הוא מדליף מחקירות; הרי כולם יודעים, זה היה בעיתון, אדוני היושב-ראש. לכן התפלאתי שראש הממשלה מינה את השר אמסלם לשר המקשר לכנסת דווקא ולא לשר התקשורת. כי אם המידע שלו יאמר שהוא קורא בעיתון וזה ה"כולם יודעים", והוא אומר את זה בפסקנות ונחרצות ומדבר על עובדי מדינה – אני לא מדבר עליי עכשיו, אני מדבר על יחידת להב 433. כן, אני הקמתי אותה. דרך אגב, אני הקמתי אותה, ומי שעזר להקימה והיה השר הממונה היה השר אבי דיכטר. אני רוצה להגיד לך עוד משהו: אני הקמתי עוד יחידה, שיהיה לך לנאום הבא, את היחידה הכלכלית. ביחידה הזאת גם חקרו מינויים פוליטיים בליכוד בזמנו, אבל זה היה מזמן. ומי שהקים את היחידה הזאת ודאג להקימה הוא השר צחי הנגבי מהליכוד, מתוך הבנה שלהם, גם של השר דיכטר וגם של השר הנגבי – ואני אגיד לך יותר מזה: שר האוצר דאז, שאיננו פה, הכיסא הריק – בנימין נתניהו היה שר האוצר. ואני הופעתי בפניו ושכנעתי אותו להקים את הזרוע השלישית ביחידה הכלכלית, ומה לעשות, בהמשך הדרך נחקרו שם – לא בגללי אלא בגלל שבוצעו העבירות – השר הירשזון, ראש הממשלה אולמרט, לצערי גם השר הנגבי. לצערי, כי הוא לא התנהג כמוך; הוא הבין מה עושה משטרה במשטר דמוקרטי, דבר שאתה כנראה לא הבנת אותו, ואין מי שיסביר לך כאן, כי גם חבריי הקרובים – ואני אומר את זה לא בציניות – חבריי, חלק מהשרים ישבו פה. אני לא ראיתי – יזהר שי יושב פה. יזהר שי היה פה. חילי טרופר, אני לא בטוח שהיה פה. היו פה עוד שרים ששמעו אותך מדבר. אז אתה היית צריך מסכה לעמוד מאחורי ראש הממשלה, לעמוד מאחוריו ביום פתיחת משפטו על שוחד, על מרמה ועל הפרת אמונים – כן, החוק הפלילי. הוא עשה עבירות והוא עומד לדין, ואתה עמדת מאחוריו. אבל אתה לא רלוונטי. אתה השר המקשר. עמד מאחורי השר לביטחון הפנים, זה שצריך להיות פֶה לדברי הבלע שאתה אמרת כאן כלפי להב 433, כי הוא אחראי גם עליהם. אבל הוא לא יכול, כי פיו חסום – לא עם מסכה, עם הבטחה, עם התנהגות מתרפסת שאתה וחבריך מתנהגים כלפי נאשם בפלילים. זה הסיפור שנמצא פה. אתה יכול לעמוד ולספר על שנאה, ועל הסתה, ועל קורבנות, אבל בסוף אתה השר המקשר לכנסת. היום דבריך בכנסת לא הביאו כבוד לבית הזה. אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, חבל. אני מצטער שלא היית פה, כי היית חושב שאולי זה אותו יואב רגיש ועדין שנפגע ממישהו – ממש לא. זה המאבק על סגנון הדיבור בבית הזה. גם אם אני אומר דברים קשים, אני לא אגיד על השר אמסלם דברים שהם ברמה האישית כלפיו. אני אגיד לו שהוא מדבר דברים שאינם נכונים; אני אגיד לו שהוא מדבר דברי בלע, שאיננו מתנהג כיאות למשרת שר במדינת ישראל. את זה אני אגיד לו. אני לא אגיד לו דברים אחרים. ואני לא מציע לאף אחד לרדת לרמה הזאת, גם לא לשרי הממשלה. אתם סמל ודוגמה ואתם חלק מהבית הזה. ואדוני היושב-ראש, אתה המנהיג של הבית הזה, ואתה לא צריך לאפשר את סגנון הדיבור הזה. את הוויכוח – כן. ויכוח קשה – כן. ביקורת על המערכות – בוודאי. ואם תזמינו אותי תשמעו דברים, יש לי ביקורת על המערכות שבהן הייתי. אבל להגיד על היועץ המשפטי לממשלה: כולם יודעים, כולם יודעים – אני מציע שאת השיעורים הבאים שהנשיא טראמפ ייקח הוא ייקח גם מדודי אמסלם. גם אצלו הכול ידוע. אז אני אומר כאן, ואני חוזר על הדברים האלה: זה לא הכבוד האישי שלי. אני, על עלבונות, תאמינו לי, אני בעוונותיי בהיסטוריה גם ספגתי מכל כיוון אפשרי. בבית הזה, וכלפי יחידות שהן יחידות של המדינה, הן לא של הממשלה – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> משפט אחרון, כי הזמן נגמר. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – יחידת להב במשטרת ישראל היא איננה – היא איננה של מישהו, היא של מדינת ישראל. היועץ המשפטי לממשלה הוא שומר הסף, שצריך לשמור על כולנו משרירות הלב – גם שלך וגם של כל החברים. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. אני רק מוכרח לומר, חבר הכנסת סגלוביץ', שאם אני אאמץ את ההצעה שלך ואני אחיל אותה ביחס לדברים שנאמרים כאן על ראש הממשלה על ידי לא מעטים מחברי האופוזיציה, אני חושב שאני אצטרך להעביר את הדיונים לאיזשהו אקווריום. אז אני חושב שצריך – – – << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני חושב – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מציע לכולם לנהוג במתינות, אבל לכולם, ולהיזהר כל אחד בלשונו ובדבריו, גם כשמדובר בכל אחת ואחד מחברי הכנסת וגם כשמדובר בכבודו של ראש ממשלת ישראל. << נושא >> הודעת הממשלה על מינוי שרים נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מכובדיי, אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום: הודעת הממשלה בהתאם לסעיף 31(ג) לחוק-יסוד: הממשלה בדבר החלטה על מינוי שרים. אדוני השר המקשר דוד אמסלם, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו בסעיף 5. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 9. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 5, 5. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אולי יש לך גרסה לא מעודכנת. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> קודם כול, אני אשיב לחבר הכנסת סגלוביץ'. אני לא חושב – אני לא דיברתי על כל משטרת ישראל. דרך אגב, אמרתי: רוב משטרת ישראל הם אנשים טובים, ישרים, שעושים את עבודתם. זו לא השאלה בכלל. אני חושב שאני – דרך אגב, תשאל את גיא ניר. תשאל את גל הירש קצת. אתה הרי מנסה לטאטא כל ביקורת שאנחנו מדברים. אתם הרי עולים לכאן כל יום כבר ארבע שנים, מגדפים את ראש הממשלה ואת הליכוד: מושחתים. זה מותר לכם, הכול בסדר. לנו, להשיב עניינית ולדבר על הדלפות – – << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת כסיף – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – מחקירה שקורית – לא כל השוטרים מדליפים, אבל חלקם מדליפים. זה לא מגיע לעיתונות ממני. כשאני קם בבוקר ופותח עיתון, או אזרח רגיל, מהשורה – דרך אגב, רוב אזרחי מדינת ישראל חושבים כמוני, וזאת הטרגדיה שלנו. לכן אני חושב שצריך לדבר על זה כדי לתקן את זה. אני חושב שהמשטרה היא גוף חשוב מאוד בכל משטר, בוודאי במשטר דמוקרטי. וכנ"ל הפרקליטות. אף אחד לא חולק על כך. אחרת, יהיה כאוס במדינת ישראל, איש את רעהו חיים בלעו. זאת לא השאלה בכלל. אבל לשם אתם לוקחים את זה, בכוונה. אנחנו מדברים עניינית על דברים ספציפיים שקורים, אבל אותך זה לא מעניין. אתה בא ואומר: השר אמסלם מכפיש את כל המשטרה. אני יודע שאלה המנטרות שאתם אומרים, זה מה שאתם רוצים שיחשבו. אבל זה לא שם. אני יכול לשבת איתך ולתת לך נושא-נושא. אני עשיתי בוועדת הפנים הרבה מאוד נושאים, הרבה מאוד דיונים עם משטרת ישראל, והגשתי הצעות חוק. אז לכן אל תטיף לי מוסר בעניין הזה. ואני לא חושב שאני פחות ממלכתי ממך, והגופים האלה לא פחות חשובים לי. דרך אגב, ברגע שאתם מוציאים את נתניהו מהמשחק – הכול מוסכם בינינו. בכל הצעות החוק שלי, דרך אגב, הייתם תומכים, אבל ברגע שפתאום ראש הממשלה נמצא במשחק, הכול משתנה: אין זכויות אדם, אין זכויות אזרח, אין בקרה למערכות, אין כלום. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אבל הוא במשחק. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הכול לא מעניין. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הוא במשחק. לא – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הרי לא אני אמרתי, לא אני כתבתי על מנדלבליט את המכתב. זה וינשטיין, לא אני. הרי אני לא מדבר בשמי בכלל. לא אני כתבתי את הדוח של הרפז. לא אני. 113 עמודים. אני קראתי אותו, אבל לא אני כתבתי אותו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לכן אני רוצה לומר לך, אני מתייחס לעובדות, ולעובדות בלבד. ואני בדרך כלל – אני לא איש משטרה. לא מדליפים לי, אני לא מרים טלפון לאיזה חבר משם, שמספר לי מה קורה. אני קורא את זה בעיתון כמו כל אזרח. אני קורא את זה בעיתון כמו כל אזרח. ודרך אגב, כשיש הדלפות מהחקירה, לרוב זה מה שהיה בחקירה. אני אתן לך סתם דוגמה: מר אברמוביץ' מפרסם ביום שבת – אני לא רואה טלוויזיה בשבת; סיפרו לי – שאני בעצם נחקרתי פעמיים ומסתיר את זה. הרי על זה עשיתי עשרות דיונים פה בכנסת. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> קצת סבלנות. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני הבאתי את הניסיון שלי. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שמענו פה כבר דברים יותר קשים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דקה, דקה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שמענו דברים יותר קשים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אבל הוא הוסיף עוד דבר: שסגרו לי את התיק מחוסר ראיות. אני כעסתי מאוד. והיות שהייתי דל באמצעים, אתה יודע, פקיד, כתבתי אני מכתב. כל יום הייתי כותב מכתב לאותו בן אדם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ועל זה אתה מוכן – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> ואני כתבתי בכתב ידי, אפילו לא הדפסתי. אבל פתאום הוא יודע על זה בגלל שהם אמרו לו: אמסלם ערער. והוא אפילו לא יודע על מה. זה ממני? יש לי עורך דין? לא. מישהו מהפרקליטות משתמש בחומר. אני רואה את זה כדבר הכי חמור שיכול להיות. בגלל שהוא קרא לי לחקירה ואני באתי כאזרח שומר חוק, וזה התפקיד שלו, ואני בא לעשות את תפקידי. אבל בוודאי ובוודאי הוא לא צריך לנצל את סמכותו כדי להכפיש אותי. למה? ככה. בגלל שבא לו. עכשיו, זו עובדה. דרך אגב, עובדה. אבל על זה – וכאלה עובדות יש עליי אלפים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> ביציע, אנא, אנא. באמת. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> על זה אני מלין. ועל זה אתה קורא לי, כן, שאני מכפיש את מערכות שלטון החוק ושאני לא ממלכתי, ורק אתה בן אדם ישר, הגון, שרוממות שלטון החוק בגרונו ומלטף ומכבד את המערכות האלה? עזוב. זה לא שם. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> השר אמסלם, אחרי הדברים האלה ההודעה כבר היא – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כן. – – אני מתכבד להודיע כי בהתאם לסמכותה לפי סעיף 31(א) לחוק-יסוד: הממשלה, החליטה הממשלה על מינוי השרים על פי הפירוט הבא: השר זאב אלקין מונה לתפקיד שר משאבי המים, ובנוסף גם לתפקיד שר הכלכלה הגבוהה והמשלימה – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שר ההשכלה, ההשכלה הגבוהה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> ההשכלה הגבוהה והמשלימה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתה יכול לחזור על זה? מה התפקיד? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אחרי זה אני אתן לך שיעור פרטי. חבל לעכב את כולם. << קריאה >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << קריאה >> יש דברים שלא אומרים פעמיים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה, אמסלם, השר אמסלם. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> השרה אורלי לוי אבקסיס מונתה לשרה לחיזוק וקידום קהילתי. השרה ציפי חוטובלי מונתה לתפקיד שרת ההתיישבות. בהתאם לסעיף 31(ג) לחוק-יסוד: הממשלה, מבקשת הממשלה את אישורה של הכנסת להחלטה זו. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. אנחנו עוברים לדיון. רשימת הדוברים נעולה. ראשון, חבר הכנסת מאיר כהן – איננו. חברת הכנסת תמר זנדברג, חברת הכנסת זנדברג, בבקשה. השר אשכנזי. השר ארדן. חברת הכנסת זנדברג, את רוצה שנעשה שוב אותו דבר, שתרדי הנה ותדברי אחר כך? את מעדיפה? בבקשה. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> השר גלנט. השר גלנט, אנא. אנא, לא עם הגב אלינו. שב. שב. פשוט שב. הכול בסדר. בבקשה, חברת הכנסת זנדברג, בבקשה. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> תודה. תודה, אדוני. הרבה נאמר על הקמת המשרדים האלה, שזכו כבר לכינוי המאוד-קולע: משרדי הכלום והשום דבר. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברת הכנסת שטרית וחברת הכנסת ברק. חבר הכנסת כסיף. חבר הכנסת כסיף, אתה מפסיד נאום אופוזיציוני נלהב. חבל. חבל. חברת הכנסת זנדברג, בבקשה. בבקשה. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> תודה. תודה. אדוני היושב-ראש, הרבה מילים כבר נשפכו על מה שאנחנו עושים כאן כרגע, שכבר זכה בצדק לכינוי: שרי ומשרדי הכלום והשום דבר. רק שימו לב במה הדבר כרוך. קודם כול, אנחנו כרגע הקמנו את המשרדים, משרדי הכלום והשום דבר. לאחר מכן מינינו את השרים, שרי הכלום והשום דבר. ועכשיו אנחנו מצביעים על העברת סמכויות על הכלום ועל השום דבר אל המשרדים כדי שהשרים יוכלו לעסוק באותו כלום ושום דבר. מילא, זה היה יכול להיות מצחיק – היום קראתי בעיתון שיש תוכנית להקים, שימו לב, את המשרד לענייני משרדים, כי יש משרדים קטנים שלא יכולים להסתדר לבד, אז צריך למנות משרד שיטפל בהם. תודו שאפילו פולישוק לא היה מקים את המשרד לענייני משרדים. והאמת שהיינו יכולים רק לצחוק, והיינו יכולים רק ללעוג, אבל בימים האחרונים קמה זעקה מעובדי המשרדים האלה, מהמשרדים האמיתיים – ממשרד החינוך, ממשרד האוצר, ממשרדי האנרגיה, מכל העובדים במשרדים, ומעובדים ואנשי שטח ואנשי מקצוע ברשויות המקומיות, ששואלים: מה אתם עושים לנו? ואני רוצה לתת רק דוגמה אחת, למשל ממשרד החינוך. היום הקמנו את המשרד להשכלה גבוהה ומשלימה, ואליו עובר מינהל חברה ונוער ממשרד החינוך, שכביכול אחראי על החינוך הבלתי-פורמלי. עזבו את הרצף החינוכי שאנשי מקצוע אומרים שחייב להיות יחד ולהישאר ביחד – תראו מה עובר למשרד להשכלה גבוהה ומשלימה: תנועות נוער, ארגוני נוער, מתנדבי שנת שירות, תוכניות טרום שירות צבאי או לאומי או אזרחי לבוגרי י"ב, כפרי סטודנטים, קבוצות מחנכים, אכסניות חינוכיות לילדים ולנוער, מוסדות המקיימים הדרכת סיורים חינוכיים, טבע וסביבה, חוגי סיור, גרעינים תורניים, מורשת כוחות מגן, פעילות מוסדות ציבור העוסקים בהדרכת תלמידים וסגלי הוראה, פעילות רשותית ופעילות מועצות אזוריות חוץ-בית ספריות בתחום החינוך הבלתי-פורמלי, לרבות תוכנית נוער בוחר בדרך כערך – וכל זה, למעט פעילות משולבת עם בתי הספר. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מזל שאין עוד, כי הזמן נגמר. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> רק משפט אחרון, אדוני היושב-ראש. רק תבינו. לדוגמה, מועצות תלמידים: מועצות התלמידים נשארות במשרד החינוך אבל הן עובדות ביחד עם המועצות הרשותיות, שעוברות למשרד להשכלה גבוהה ומשלימה. מדובר באנשים שיושבים באותה רשות ומקיימים את אותה פעילות, אבל עכשיו יהיו אחראים שני משרדים שונים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברת הכנסת זנדברג – – – << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> וזה רק תחילת תחילתו של האבסורד – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> – – של מה שאנחנו עושים כרגע, אדוני היושב-ראש. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. אני מבקש מכאן ולהבא לנסות להתכנס לשלוש דקות. חבר הכנסת אוסאמה סעדי – איננו; חברת הכנסת קארין אלהרר – איננה; חבר הכנסת יוסף ג'בארין – איננו – – – << קריאה >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> סליחה. סליחה. יוסף, סליחה, סליחה. << קריאה >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << קריאה >> אדוני היושב-ראש, לגבי חברת הכנסת זנדברג, מגיעה לה תוספת השלמת זמן. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> היא קיבלה. היא קיבלה. היא קיבלה. השר שטייניץ, אנחנו כבר אחרי הריבית דריבית. בבקשה. << דובר >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, איאד אלחלאק, מוסטפא יונס, וביבשת אחרת – ג'ורג' פלויד. אני יכול לדבר שעות, אבל אלה שש מילים שאומרות הרבה הרבה. שלושתם הוצאו להורג בידי מה שנקרא "אנשי כוחות הביטחון". הראשון, איאד, הוא קורבן הכיבוש והדיכוי בירושלים המזרחית. השני, מוסטפא יונס, הוא קורבן ההסתה והתרת הדם של האזרחים הערבים. ג'ורג' פלויד הוא קורבן הגזענות הלבנה והאלימות המשטרתית. שלושתם הם קורבנות של תחושת עליונות אתנית וגזענית, של תפיסות בזויות שגורמות לכך שהדם של שלושתם נתפס כזול יותר, שהחיים של שלושתם נתפסים כשווים פחות. I can't breath, התחנן על חייו ג'ורג' פלויד ברגעיו האחרונים. זוהי גם הזעקה של המפגינים עכשיו, בארצות הברית ובכל מקום. אני מבקש לעמוד דקת דומייה – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אדוני, אין דקת דומייה. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – לזכר איאד אלחלאק, מוסטפא יונס וג'ורג' פלויד – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אדוני. אני מבקש לרדת מהדוכן עכשיו. הסדרנים, נא להוריד אותו מהדוכן. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – וכל קורבנות הדיכוי הממסדי. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת ג'בארין, רד מהדוכן. עכשיו. אני מבקש להוריד את חבר הכנסת ג'בארין. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> (אומר בערבית: לעמוד דקה דומייה לזכר איאד אלחלאק, מוסטפא יונס, ג'ורג' פלויד וכל קורבנות הדיכוי הממסדי. לעילוי נשמת איאד אלחלאק, מוסטפא יונס וקורבנות הדיכוי אני עומד דקה של אבל.) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בושה וחרפה. באמת. תרד מהדוכן בבקשה מייד. מייד. זו מליאת הכנסת, לא כיכר הפגנות. << קריאה >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> עשו את זה הרבה חברי כנסת וזה היה מוכר. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תרד מהדוכן מייד. << קריאה >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> עשו את זה חברי הכנסת וזה היה מקובל. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> זה לא יקרה, אדוני. לא מקובל – – << קריאה >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני יכול להראות לך הרבה מקרים – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> – – לא יקרה. זה לא כיכר הפגנות. תודה רבה. << קריאה >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – שחברי הכנסת עמדו – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת אחמד טיבי – איננו. << קריאה >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> התקנון מאפשר זאת. התקנון מאפשר זאת, ואתה תוכל לבדוק את זה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת איימן עודה – איננו; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – איננה; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, ראיתי אותה כאן קודם – איננה; חבר הכנסת אלעזר שטרן – מוותר; חבר הכנסת ישראל אייכלר – איננו; חבר הכנסת ניצן הורוביץ – איננו; חבר הכנסת אנטאנס שחאדה – איננו; חברת הכנסת קרן ברק – מוותרת – זאת הזדמנות להודות לך ולברך אותך על ניהול הישיבה בפעם הראשונה, עשית את זה ללא דופי, תודה; חבר הכנסת סעיד אלחרומי – איננו. חברת הכנסת תומא סלימאן, בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבל. חבל שהבית הזה לא יכול לעמוד דקה דומייה על צעיר שדיברנו עליו מתחילת היום הזה, על איאד אלחלאק, שנורה על ידי שלושה שוטרים שהשתתפו בזה לאחר מרדף. חבל שלא יכולים להסתכל על מה שקרה כדבר שמחייב חקירה מעמיקה. כי המקרה הזה – אומנם הפעם, כמו בשבוע שעבר, נפלו קורבנות לזה ונרצחו שני צעירים ערבים פלסטינים, אחד ירושלמי ואחד מעארה, בכניסה לבית חולים, כאשר הוא בעצמו גם כן היה חולה והיה בבית חולים כדי לקבל טיפול וביציאה מבית החולים נורה ונהרג; בעיניי אי-אפשר לפסוח על העובדה שבחודש האחרון כבר ארבעה צעירים הותקפו על ידי מה שנקרא כוחות הביטחון. ארבעתם אומנם מזהויות שונות, אבל ארבעתם הם אנשים עם מוגבלויות. ארבעת האנשים הם: אחד יהודי חרדי, שני ערבים פלסטינים ואחד ששייך ליוצאי אתיופיה. אני שואלת את עצמי איזה סוג של ביטחון משרים הכוחות האלה על האוכלוסיות הכי מוחלשות אם הם לא יודעים אפילו איך לטפל באנשים עם מוגבלויות ואיך להתייחס אליהם, כמו במקרה של איאד, שהוא אוטיסט, שבקושי הבין מה אומרים לו והוא פחד נורא כאשר רדפו אחריו. אני חושבת שהגיע הזמן לעשות חקירה ממצה של איך מתנהגים גם השוטרים וגם החיילים במקרים האלה. אבל מעבר לזה אני גם רוצה לנצל את ההזדמנות: בגלל שאנחנו נמצאים היום במשכן, בגלל שיש הצבעות חשובות, בגלל שאנחנו ממלאים את תפקידנו, אני וחברותיי, וגם החברים שלנו, נמנע מאיתנו מלהשתתף במחאה הגדולה של הנשים שהתקיימה בדיוק לפני זמן קצר בעיר תל אביב – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – נגד רצח ואלימות כלפי נשים. זה עוד נושא שדרשנו בו חקירה, איך מתייחסים לתלונות של הנשים ואיך מזרימים או לא מזרימים את הכספים לטפל בבעיה. ליבי עם כל המפגינות. מה שקצת נותן לי להירגע – שיש דור חדש שמוכן להמשיך את המאבק הזה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הייתי רוצה שהן יחיו בלי אלימות, אבל לפחות הן נאבקות. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, החוק המכונה החוק הנורבגי הוא בעצם הוספת חטא על פשע. מנפחים את בלון הממשלה קודם כול עד לסף התפוצצות ואחר כך מביעים דאגה על היעדר מספיק ח"כים שישבו בוועדות וכן הלאה, ומבקשים להכניס חלופיים. במקום חוק נורבגי והוספת ח"כים בגלל ממשלה מנופחת צריכים פשוט לצמצם את הממשלה. לא נתנו יד לפשע של ממשלה מנופחת, מבוזבזת ומיותרת וגם לא ניתן את היד שלנו לחטא שמוסיפים. אדוני, בספר עזרא, פרק ט', פסוק ב', נאמר כך: "ויד השרים והסגנים היתה במעל הזה ראשונה". מהו המעל שלפנינו? קודם כול, מחיר כלכלי. מחיר כלכלי, כאמור, גם של ממשלה מנופחת וגם של מה שמכונה החוק הנורבגי. העלות של השרים היא מרכיב יחסית קטן בסיפור, זה כ-6 מיליון שקלים לשר, 3 מיליון לסגן שר, בשנה. 17 שרים נוספים, מעבר למה שהיה כתוב בחוק לפני השינוי, זה שווה ל-102 מיליון שקלים לשנה. סך הכול, בשלוש שנים – בתקווה שהממשלה לא תשרוד שלוש שנים, אבל היפותטית, חלילה שיקרה – לממשלה של שלוש שנים מדובר על 306 מיליון שקלים. אבל זה הכסף הקטן. 16 סגני שרים, שזה מלכתחילה תפקיד פיקטיבי, זה 48 מיליון שקלים לשנה, כלומר, 144 מיליון שקלים לשלוש שנים. העלות של מה שאמרתי עד עכשיו היא 165 מיליון שקלים לשנה. אבל העלות של המשרדים גבוהה בהרבה. ניקח כמה דוגמאות. הדוגמאות האלה ניתנו בכמה וכמה תחקירים שנעשו. המשרד לעניינים אסטרטגיים, למשל, שצריך לזכור שתפרו אותו ב-2006 כדי להכניס את ליברמן לממשלה של אולמרט, יש שם 39 עובדים עם תקציב של יותר מ-100 מיליון שקלים בשנה; במשרד לענייני מודיעין, שהוקם ב-2015 מסיבות לא ברורות – 20 עובדים, ותקציב של 12 מיליון שקלים בשנה; במשרד לשוויון חברתי, שהוקם ב-2006, במסגרת ההסכם הקואליציוני עם מפלגת הגמלאים, יש 100 עובדים עם תקציב של כמעט 450 מיליון שקלים בשנה; במשרד הנגב והגליל, שהוקם ב-2005, יש 68 עובדים עם תקציב של כמעט חצי מיליארד שקלים בשנה. מאחר שהזמן לא מאפשר לי – הייתי יכול להרחיב ולהאריך כדי להציג את העלות. בזמן משבר, כשהציבור רובו ככולו נאנק, הממשלה מרשה לעצמה, מעבר לניפוחה שלה, גם להציע חוק שירחיב עוד יותר את מספר הח"כים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה, תודה. הזמן נגמר. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> זה רק המחיר הכלכלי, כאשר יש, כמובן, מחיר לא כלכלי הרבה יותר גרוע, כמו פגיעה באמון הציבור – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – סרבול וכן הלאה. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חבר הכנסת ינון אזולאי – איננו; חברת הכנסת היבה יזבק – איננה; חבר הכנסת חמד עמאר – איננו; חבר הכנסת יבגני סובה – איננו. אם כך, תמו הדוברים. השר אמסלם אם אתה מבקש להשיב לדוברים, להתייחס, בבקשה. לאחר מכן אנחנו עוברים להצבעה. השר אמסלם, בבקשה. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> אתה צודק, אלעזר – מסתתר מאחורי המצלמה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> יש לו מה להגיד. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה צודק, אלעזר. איפה אתה? אתה מסתתר לי מאחורי המצלמה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא היה לי ספק שנחזור לנקודה הזאת. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הוא צודק. אז בוא נתחיל עכשיו שוב פעם עם הבחירות האחרונות. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא שוב פעם, לא כדאי. לא כדאי לך. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תראה, אמרו חז"ל: אינו דומה שונה משנתו מאה פעמים לשונה מאה ואחת פעמים. אז אני חושב שבכל חזרה שלי אני אביא לך עוד תובנה, יכול להיות. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> איך אתה משווה את הדברים שלך למשנה. איך אתה משווה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אומר את הכלל. אני לוקח מהמקורות את הכלל, במובן זה שאם אתה אומר את הדברים כמה פעמים, זה לא דבר מיותר. כל פעם אתה יכול – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עכשיו אתם שומעים. תראו, רבותיי – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> השר אמסלם, אני חושש שהם גם לא שמעו את הנאום הקודם אז יכול להיות שיש צורך לחזור גם עליו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתם רוצים שנחזור בחזרה על הכול? << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> כולל יואב סגלוביץ'. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> יאיר, אתה מכיר את העניין. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני גם מציע, כדי שזה – אם אפשר, השר אמסלם, עוד הצעה יש לי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> נער הייתי וגם זקנתי, אתה מכיר גם את הסיפורים. אתה יודע שכל מילה שאני אומר היא בסלע, אמיתית. אני מדבר מדם ליבי. אני רוצה לספר לכם גם פה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> השר אמסלם, ברשותך, אני חושב שאם אנחנו רוצים שגם הם ישמעו, אולי חבר הכנסת שטרן יעבור לשם. אז אתה תדבר עם הפנים לשם וישמעו כולם. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לכן אני אומר שאני מדבר מדם ליבי. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> ניסיתי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דרך אגב, כשהגעתי לכנסת, חבר הכנסת לפיד, אני הבאתי את הניסיון שלי מהחיים לכנסת. עברתי מסלול חיים, אתה יודע. בסופו של דבר יש הרבה פעמים יוזמות בכנסת שאתה יוזם אותן בגלל שמישהו סיפר לך עליהן. אומר שיש איזושהי עוולה, אז אתה שומע אותו ואתה אומר: אתה יודע מה, בוא נתקן אותה. אז יש הרבה דברים כאלה, באמת, שאני בעצם טיפלתי בהם, בגלל ששמעתי. אנשים באו וחשפו את העניין. לא הכרתי לפני כן. כשאני הגשתי את חוק ההמלצות, וגם הגשתי את עילות סגירת התיק, זה דבר שבאתי איתו מהבית. אני עברתי על בשרי – אני, אמסלם דוד, הייתי עם אישה ושני ילדים קטנים. באו אליי הביתה שוטרים בשש בבוקר, 05:45, כמו שלומדים בקורס שוטרים. הפכו לי את כל הבית. על מה? באותו רגע אפילו לא ידעתי. שאלתי: על מה? אמרו לי: עוד מעט נספר לך. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה פעם אחת. אבל – – – עושים את זה יום-יום – – – תחת כיבוש. פעם אחת אתה – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה. תן לי. אני מבקש ממך לא להפריע לי. דרך אגב, אני חוזר על זה. עם לא כובש את מולדתו. זו המולדת שלנו. אנחנו לא כובשים אותה. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זו המולדת של העם הפלסטיני. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אנחנו נחזור. חזרנו אליה, ואנחנו מצפים ומתפללים, כן, כל יום בתפילה, שכל יהודי העולם יתקבצו לארץ ישראל. דרך אגב, זאת היא השאיפה שלנו. זאת היא התפילה שלנו, וזאת היא התקווה שלנו. בעזרת השם, זה מה שיקרה. זה מה שיקרה פה בארץ ישראל. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הרי מבחינתך לבטל את חוק השבות. מבחינתך, תן את זכות השיבה. להשיב. זו האג'נדה שלך. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני מתפלא איך אתה בכלל חושב ככה כיהודי. זה מזעזע אותי. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כן. אני – – – מזעזע אותך – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כן. הרי אנחנו התפללנו לציון. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת כסיף, אפשר לקרוא קריאת ביניים, אבל בישיבה. למה בעמידה? << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת עסאקלה. בישיבה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הרי היהודים מתפללים לציון שלוש פעמים ביום – לא אתה, דרך אגב, אבל אני מניח שההורים שלך, ואם לא הם, אז הסבים שלך. הרי בסופו של דבר, כמעט כל היהודים בעולם – זה לא היה לפני הרבה שנים, כולם בעצם היו יהודים דתיים, מסורתיים, שהאמינו במסורת ישראל וכך החזיקו את המסורת. דרך אגב, אם זה לא היה, אני מניח שהיהדות כבר הייתה מזמן נעלמת מן העולם. אז לכן אני אומר, בעצם אלה המאוויים של עם ישראל לדורותיו, כל שרשרת הדורות. ואתה, כשאני שומע אותך פה אומר לאיימן עודה – הבנתי. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מי – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה? אתה לא מתבייש. באמת, אתה לא מתבייש. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה לא רלוונטי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> מה, בגלל שהם בחרו אותך? לא הבנתי. אתה לא מתבייש? << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני מתבייש – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כן. לכן אמרתי לך, את איימן עודה אני מבין. לא מקבל אבל – – – << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני מתבייש באנשים כמוך, בזה אני מתבייש. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה – – – << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – שר, זאת הבושה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה, רק בגלל ששמו אותך אצלם ברשימה, אתה בא ומוכר את כל האחים היהודים, לא מעניין אותך? זה מה שאתה אומר לי? << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לי יש ערכים אנושיים, לך יש ערכים – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> קודם כול, אנחנו פה באנו לארץ ישראל כיהודים. דרך אגב, זה לא סותר. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – עד הסוף – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אנחנו כאן באנו לארץ ישראל, חזרנו למולדתנו – למולדת העם היהודי. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דרך אגב, עזבנו גם את מדינות ערב ובאנו. גם שם, דרך אגב, לאורך כל ההיסטוריה, היהודים, בעצם גם הייתה אנטישמיות נגדם כמעט בכל העולם. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בסופו של דבר, סוף-סוף, הקמנו את מדינתנו הקטנה. ואנחנו שואפים ופועלים שכל היהודים יתקבצו לפה. אתה מתנגד לזה כיהודי? אתה לא מתבייש. אין לך בושה? << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> המדינה הזאת – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> וכל זה בגלל שהם שמו אותך אצלם ברשימה? מילא, אותם אני שומע כל היום. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> על מה הוא צריך להתבייש? << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אבל מה, הם הביאו אותך כמה? כאיזה יהודי מחמד שאתה תבוא ותתקוף אותנו? << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני גאה להיות יהודי מחמד – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עכשיו בוא נחזור לחבר הכנסת לפיד. אני רוצה לספר לך על החוויה האישית שלי בעניין הזה, או שלך, מאיר. אני עכשיו נחקר במשטרת ישראל. על מה מדובר? דרך אגב. בשנת 2003, שישה חוקרים באו אליי הביתה, אליי ולחבריי – צוות של איזה 50 איש. דובר על כמה עשרות טפסים שמישהו בעצם זייף את החתימה והביא אישור שכאילו הוא לומד במוסד בירושלים, על מנת שהוא יצביע בירושלים. משהו אזוטרי, לא רוצה בכלל להלאות את הציבור כאן. אין לי מושג איך זה קשור למשטרת ישראל. דרך אגב, זה קרה חצי שנה לפני, אבל החוקר שלי – חקר אותי בן אדם אחד. אני בא, ואני כמו כל אזרח, אתה יודע, הגון, אני מבין את העניין. אני מבין שאם משטרת ישראל לא תחקור – וחלקם גם חפים מפשע – אז היא לא תגיע לחקר האמת. זה טבע הדברים. חוקר שלי מבין אחרי שלוש שעות שאני לא קשור לאירוע. והוא אומר לי: תשמע דודי, אני יוצא, חוזר, ובעוד שלוש שעות אנחנו נשחרר אותך. הוא חוזר אליי. חוזר בשעה 16:00 בערך מהסידורים שלו, ואז הם הולכים להתייעצות. הוא חוזר אליי, בשעה 19:00 – פנים נפולות. אומר לי: תשמע דודי, החליטו לעצור אותך. אני שואל אותו: למה? הוא אומר לי: קיבלנו הנחיות מלמעלה. אני שואל אותו: מה זה למעלה? אומר לי: כמה גבוה שאתה יכול לחשוב. דרך אגב, תזכור מה קרה באותה תקופה. היה הסיפור של הליכוד, נעמי בלומנטל, היה סיפור; כן, להפחיד את כל חברי המרכז. אני קורבן של העניין הזה. ככה אומר לי חוקר, ועל זה חקרו אותי ועל זה עצרו אותי. ארבע שנים עשו לי עוגמת נפש. לא אלאה אותך שיש פה סיפור חד גדיא. אתה יודע איך זה עובד. אתה יוצא, חוזר לעבודה, וכבר אומרים לך: שמע, בוא נשעה אותך מהעבודה, כי כבר חקרו אותך במשטרה, וכן הלאה. עכשיו אני אומר, אני מבין את הצורך של משטרת ישראל. אני חושב – ובזה אין ספק – שמשטרת ישראל תפקידה לחקור את העבירות שנעשות, אבל שהכול יהיה ביושר, בהגינות, וללא סלקטיביות. חוקרים את הכול, את מי שצריך. כאן בעניין שלי שאני הבאתי – ולכן באתי לחוק ההמלצות. לכן, הגעתי והגשתי את חוק ההמלצות. בגלל שהם רצו – הגוף שבעצם חוקר אותך, הוא גם ממליץ. אמרתי: חבר'ה, מה הקשר? המשטרה עושה את עבודתה, חוקרת, מעבירה לפרקליטות והפרקליטות מקבלת את ההחלטה. דרך אגב, רוב המלצות המשטרה לא מתקבלות. כנ"ל עילות סגירת התיק. אותו אחד שפותח לך את התיק, הוא גם סוגר לך אותו – – – << קריאה >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה, דקה. עכשיו, במקום שיגיד לך, סליחה, טעיתי, ואתה יודע מה, גם ישפה אותך אולי, אתה הופך להיות עבריין פוטנציאלי. אתה מבין את האבסורד שקורה פה? ולכן אני הגשתי את חוק ההמלצות. אמרתי: רבותיי, לא יכול להיות שאתה גם חוקר וגם מחלק ציון לעבודה שלך. זה הליך שיפוטי. אתה רוצה, תביא את זה לבית משפט, ולא – סגור את התיק, או שתעמיד את הבן אדם לדין. וזה בעצם מה שעשיתי. לכן, דרך אגב, כולם התגייסו, כולל חבר הכנסת מיקי לוי שהתנגד לחוק הזה, גם אתם. מדוע? בגלל שחשבתם שזה נתניהו. איכשהו כל דבר זה נתניהו. אבל אני אומר, זכויות האזרח במדינת ישראל חייבות לקבל טיפול רציני ועמוק. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> השר אמסלם, למי שמודאג, יש המשך בהודעות הבאות. אנא. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כדי שיהיה אמון במערכות החשובות, זאת היא הסיבה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. נאפשר לך לחזור למקומך. חברות וחברי הכנסת, נא לשבת. אנחנו עוברים להצבעה. עוברים להצבעה על הודעת הממשלה בדבר ההחלטה על מינויי שרים. הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד הודעת הממשלה – 59 נגד – 21 נמנעים – אין הודעת הממשלה על מינוי שרים נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 59, 21 נגד, אין נמנעים. אני מוסיף את קולו של חבר הכנסת כסיף, נגד. 59 בעד, 22 נגד. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – 59 בעד, 23 נגד, אין נמנעים. אני קובע שההודעה התקבלה. << נושא >> הודעת הממשלה על העברת סמכויות משר לשר << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום: הודעת הממשלה בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, בדבר החלטתה על העברת סמכויות. התקיים דיון משולב עם סעיף 7, הודעת הממשלה בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, בדבר החלטתה להעביר מהשר יובל שטייניץ לשר לשירותי דת את הסמכויות לפי סעיפים 5–7 לחוק הדיינים, התשט"ו–1955, לרבות הסמכות לפי סעיף 6(ג) לכהן כיושב-ראש הוועדה לבחירת דיינים. השר אמסלם, בבקשה. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להודיע כי בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה החליטה הממשלה – רק שנייה. אני לא רואה את אלעזר שטרן. בוא תקשיב שתבין איזה סמכויות אנחנו מעבירים. שמחר לא תשאל אותי, ואני צריך לחזור על הדברים שוב. העברת סמכות כדלקמן. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני כאן, אתה יכול לדבר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אז תקשיב. על העברת סמכויות כדלקמן: א. העברת סמכויות משר האוצר לשר הבינוי והשיכון על פי הפירוט הבא. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> למעלה ביציע, חבר הכנסת אופיר כץ, חברת הכנסת שטרית, תעזרי לי לפזר שם את הכינוס, את ישיבת הסיעה. תודה רבה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> 1. סמכויות שהוקנו לשר האוצר בחוק רשות מקרקעי ישראל, התש"ך–1960, כאמור בהודעה על העברת סמכויות הנתונות לפי חוק, שפורסמה בילקוט הפרסומים 7092 מיום 12 באוגוסט 2015 ואושרה במליאת הכנסת ביום 25 במאי 2015; 2. הסמכויות שהוקנו לשר האוצר לפי פרק ג'1 לחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה), התשע"א–2014. ב. העברת סמכויות משר האנרגיה לשר משאבי המים לפי החוקים הבאים: 1. חוק המים, התשי"ט–1959; 2. חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א–2001; 3. חוק מדידת מים, התשט"ו–1955; 4. חוק הפיקוח על קידוחי מים, התשט"ו–1955; 5. חוק הסדרת הטיפול בחופי הכנרת, התשס"ח–2008. ג. העברת סמכויות משר החינוך לשר ההשכלה הגבוהה והמשלימה לפי החוקים הבאים: 1. חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1958; 2. חוק הלוואות לשכר לימוד, התשס"ב–2002; 3. חוק עידוד מעורבות סטודנטים בפעילות חברתית וקהילתית, התשע"ח–2018; 4. חוק זכויות הסטודנט, התשס"ז–2007; 5. חוק קרן וולף, התשל"ה–1975; 6. סעיף 5(ג) לחוק חובת המכרזים, התשנ"ב–1992; 7. סעיף 7א לחוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד–1994 והסמכות הנתונה לשר להכרה במוסדות לפי הגדרת "מכינה קדם-אקדמית" בסעיף 1 לחוק; 8. חלק א': מוסדות על תיכוניים, בסימן ז' לפרק ה'1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח–1998, לעניין המוסדות הכלולים בפסקאות (1) עד (4) בהגדרת "מוסד על-תיכוני" בסעיף 19כז לחוק; 9. סעיף 2(א)(8) לחוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים), התשנ"ד–1994; 10. חוק הרשויות המקומיות (מנהל יחידת נוער ומועצת תלמידים ונוער), התשע"א–2011; 11. חוק הקייטנות (רישוי ופיקוח), התש"ן–1990; 12. חוק הרשות הישראלית לחילופי נוער וצעירים, התשס"ח–2008; 13. חוק זכויות תלמידים עם לקויות למידה במוסדות על תיכוניים, התשס"ח–2008. יצוין כי הסמכויות לפי סעיף 4(א) לחוק זה נוגעות לתפקידו של השר בתחום ההשכלה הגבוהה; 14. חוק הפיקוח על מכונים פסיכומטריים, התשס"ט–2008. ד. העברת סמכויות מהשר לביטחון הפנים לשרה לחיזוק וקידום קהילתי לפי החוקים הבאים: 1. חוק הרשות למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול, התשע"ז–2017; 2. סעיף 36ח(ב) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג–1973, שעניינו קביעת דרכי הנהלת הקרן הפועלת לפי סעיף 36ח(א) לניהול רכוש שחולט לפי הוראות הפקודה, השימוש שייעשה בנכסי הקרן ודרך חלוקתם. ה. העברת סמכויות שר החינוך לפי חוק המכינות הקדם צבאיות, התשס"ח–2008 לשרת ההתיישבות. << נושא >> הודעת הממשלה על העברת סמכויות משר לשר << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, מבקשת הממשלה את אישורה של הכנסת להחלטות בדבר העברת סמכויות אלה: העברת סמכויות לשר לשירותי דת. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להודיע כי הממשלה החליטה, בהתאם לסמכותה לפי סעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה להעביר מהשר יובל שטייניץ לשר לשירותי דת את הסמכויות לפי סעיפים 5–7 לחוק הדיינים, התשט"ו–1955, לרבות הסמכות לפי סעיף 6(ג) לכהן כיושב-ראש הוועדה לבחירת דיינים. בהתאם לסעיף האמור בחוק-היסוד מבקשת הממשלה להביא את ההחלטה בדבר העברת הסמכויות הנ"ל לאישורה של הכנסת. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה לך. אנחנו עוברים לדיון משולב בשתי ההודעות של הממשלה. ראשון הדוברים – חבר הכנסת אלי אבידר – איננו; חבר הכנסת אוסאמה סעדי – איננו; חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה – לא נמצא; חבר הכנסת עודד פורר – לא נמצא; חבר הכנסת סמי אבו שחאדה – איננו; חברת הכנסת סונדוס סאלח; חבר הכנסת אלכס קושניר. חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, חבריי חברי הכנסת, השר שטייניץ, כדאי שאדוני יקשיב – אני רוצה לומר עליך מילים טובות. ההחלטה עכשיו להעביר את הוועדה למינוי דיינים מהליכוד – ועדה שהוחזקה בידיך הנאמנות וההגונות, אלה שהצליחו להשכין שלום ולהביא להסכמות במינויי דיינים – להעביר אותה לידי החרדים באופן בלעדי, היא קודם כול החלטה רעה, כיוון שהאיזונים שאתה, כאיזשהו איש ביניים, הצלחת לייצר בין הכוחות השונים כדי לוודא שכולם מקבלים ייצוג, האיזונים האלה לא יישמרו. אבל זה, בעיניי, השר שטייניץ, בעיקר מבטא את הזלזול – כמעט הייתי אומר הבוז – שראש הממשלה חש כלפי הציונות הדתית, ובעיקר כלפי מה שהיא מייצגת. הוא ידע מצוין להרים טלפון לרב דרוקמן בשעת לילה מאוחרת ולהתחייב לו שהוא ישמור על האינטרסים של הוועדה למינוי דיינים. מה הייתה הבקשה? הרי אנחנו לא ביקשנו את הוועדה הזאת אלינו. אמרו לנו: אבל לש"ס יש תשעה מנדטים. אמרנו: אבל לליכוד יש 36 מנדטים. תשאירו אצלכם את ראשות הוועדה וכך יישמר המפתח שהיה מקובל כאן הרבה מאוד שנים. כל כך לא חשוב לו; הוא כל כך בז לאנשים, לדרך, להשקפת העולם. השר אלקין, ראש הממשלה מתיימר לומר שהציונות הדתית חשובה לו. בואו נראה מה הוא עשה למייצגיה אצלו במפלגת השלטון. את חבר הכנסת יולי אדלשטיין הוא הדיח מתפקידו כיושב-ראש הכנסת. כל תירוצי בג"ץ והווטו, שהתברר שלא היה ולא נברא, של כחול לבן. << קריאה >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << קריאה >> ביקשתי – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> אותך, השר אלקין, אני לא רוצה לפגוע בך, זאב, אבל כמה ביקשת, התחננת – – << קריאה >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << קריאה >> ביקשתי – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – להישאר בתפקידך כשר להגנת הסביבה. עשית שם עבודה טובה. רצית להמשיך שם. תראה באיזה זלזול בנה לך איזה משרד כזה, שלוקחים מכאן, לוקחים מכאן – תכף נעשה את זה עכשיו בדיון המשולב הזה. השרה חוטובלי מונתה כשרה לשלושה חודשים. עוד פעם, באיזה משרד מומצא כזה, ואז היא הולכת להיות שגרירה. << קריאה >> השרה לענייני התיישבות ציפי חוטובלי: << קריאה >> רגע, החטיבה להתיישבות זה דבר מומצא בעיניך? החטיבה להתיישבות זה דבר מומצא בעיניך? << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> השר רפי פרץ, אני חשבתי לפחות שראש הממשלה ישאיר אותך בתפקידך כשר חינוך ויבטא את ההערכה הגדולה בכך לציונות הדתית, הממלכתית, האחראית, זו שנכנסה איתו לקואליציה. לא רוצה לפגוע. באמת, הוא מינה אותך לשר לענייני כלום ושום דבר. לא נתן לך אפילו את השירות הלאומי, את הגרעינים, את החטיבה להתיישבות, מפעלים שתפארתה של הציונות הדתית עליהם שנים על גבי שנים. בנינו אותם, הבאנו אותם למקומות הטובים שהם נמצאים בהם. והם אפילו לא יישארו אצל השרה חוטובלי, כי בעוד שלושה חודשים הם הולכים לשר צחי הנגבי. מה לו ולציונות הדתית, אני יודע? אימו, זיכרונה לברכה, הייתה מראשי גוש אמונים, זאת בהחלט זכות גדולה מאוד. אני אומר לחבריי בציונות הדתית: נתניהו בז לנו, בז לרבותינו, בז לערכינו, בז לתורתנו, בז לדיינינו, בז לנציגינו – גם אלה אצלו במפלגה, שהוא תמיד טורח לשנמך ולשנמך, שיהיו דתיי מחמד כאלה, לא משפיעים מדי, לא מפריעים מדי. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> אם לא תהיה מפלגה ציונות דתית גדולה, חזקה, מאוחדת, כזאת שעומדת על הכבוד – לא שלנו, אגב; זה לא כבוד הציבור, אפילו, זה כבוד השקפת העולם, תורת ארץ ישראל הגדולה שאנחנו זוכים לשאת לעם ישראל בארץ ישראל, במדינת ישראל המתחדשת. אם אנחנו רוצים לייקר את מי שאנחנו ואת הדגלים הגדולים שאנחנו נושאים, אנחנו צריכים להיות גדולים וחזקים כדי להכריח – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – את נתניהו ואת הליכוד להתייחס אלינו בכבוד ולראות בנו שותפים אמיתיים, ולא דתיי מחמד נחמדים כאלה. תודה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה לך. חבר הכנסת ניצן הורוביץ. חברת הכנסת אורלי פרומן, עד שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ראיתם בבוקר את הכבאים שהפגינו מחוץ לכנסת? זה הסקטור הראשון שמפגין לאחר שינוי סדר העדיפויות של הממשלה. ובכן, יש שרפות שלא ניתן לכבות. להפך, זו הולכת להיות אש בשדה קוצים. תשאלו: האם הממשלה משנה את סדר העדיפויות שלה כדי להסב תקציבים לטובת סיוע לנפגעי המשבר הכלכלי? לא, סדר העדיפויות משתנה לצורך הקמת עוד משרדי ממשלה ויחידות מטה; 357 משרות חדשות, וקיצוץ ראשון של 110 מיליון שקלים למימון ההפקרות הזאת. הגזל הזה מתרחש בישיבת ממשלה חגיגית ענקית ומנותקת לחלוטין מהמציאות שבה חיים יתר אזרחי המדינה. שם מדפדפים בניירות הקצאת התקנים, הררי מילים שנועדו להסתיר את הבושה, להסוות את המממן האמיתי של הסרבול הפוליטי הציני הזה, הלוא הם אזרחי ישראל. רבותיי, והרי החדשות: הפוליטיקה הצינית כבר לא מעניינת את האזרחים. מה כן מעניין אותם? מה שמעניין אותם הוא עתידם של מאות אלפי המובטלים, של בעלי החנויות והעסקים, של הסטודנטים ושאר הצעירים שהוצאו לחל"ת, של 2.5 מיליון ישראלים שחייהם הורעו בעקבות הקורונה. המציאות היום-יומית לא מתרחשת באולם ישיבת הממשלה, שחציים שרים חסומי פה וחציים שרים ששמו מחסום לפיהם. במציאות, משפחה שהתפרנסה בכבוד, אין לה היום איך למלא את המקרר; במציאות אם חד-הורית לא מסוגלת לשלם את שכר הלימוד של ילדיה; במציאות האמיתית סקטורים שונים מפגינים במחאה על תנאי העבודה שלהם ועל הסכמים שבהם איש מהממשלה לא חושב לעשות סדר; עבורם לא משנים סדר עדיפויות. המציאות האמיתית כואבת, והיא זו שמעסיקה את האזרחים, אזרחים שכבר הפכו חירשים לצלצול המטבעות שהממשלה גוזלת מהם לטובת ניפוח נפשע של משרות ומשרדים. במציאות של היום האזרחים כבר מבינים, הם כבר יודעים, פשוט שודדים אותם. נפגעי המשבר הכלכלי משולים לאותו ימאי שמנסה להשיט את סירתו אשר חור בתחתיתה. כבר לא נותר בו כוח לרוקן את סירתו דלי אחר דלי, והמים ממשיכים למלא. את החור הזה קדחה הממשלה. מי שרואה רק את בבואתו שלו – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – לא רואה כמה האזרחים עייפים ועצובים, דואגים ומיואשים. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> ומי שמבקש פרנסה, אין לו זמן לבדוק מי מציף את סירתו, אין לו כוח חליפי לעצור אותו או להעניש אותו. הוא זקוק לפרנסה, והשאר לא מעניין. כמה עגום. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עודד פורר. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו היום עוסקים בחבילת חוקים שלראש הממשלה ולחלק משריו יש ניסיון טוב בהם. אלה חוקי ההתנתקות. חלק מהשרים שיושבים בממשלה, כולל ראש הממשלה, כבר תמכו בחקיקת ההתנתקות. בצלאל, אתה בוודאי יודע את זה היטב. אז פעם אחת הם התנתקו מחבל הארץ בגוש קטיף, והיום הם מתנתקים מאזרחי ישראל. כל חבילת החוקים הזאת, כל-כולה זה ניתוק מהמציאות. אנחנו נמצאים היום במשק שהוא אולי המשבר הכלכלי הגדול ביותר שמדינת ישראל חוותה, ועל מה נלחמת הממשלה? רק על חוקים שעוסקים בעצמה, רק חקיקה שעוסקת בעצמה. ושיא השיאים, שבמה שהבטיחה הממשלה לעסקים שום דבר לא קורה. עמד ראש הממשלה והבטיח שהוא יעביר כסף לעסקים כמו באמריקה. אמריקה. אז יש שתי אמריקות: יש את האמריקה של סיוע לעסקים שאנחנו מכירים, אמריקה שבה בעל עסק שמגיש בקשה בעמוד אחד, מקבל את הכסף לחשבון תוך ארבעה ימים כהלוואה, ואם הוא מראה ש-75% מההלוואה הזו הלך בתשלום לעובדים, מיסים, שכר דירה, כולל משכנתה, החזר הלוואות – הכסף הופך למענק, הוא לא הלוואה. אמריקה. ויש אמריקה אחרת; אמריקה שבה רואים שוטר רוכן על צווארו של מפגין, והמפגין אומר לו: אני לא נושם, אני לא נושם, שמונה-תשע דקות הוא אומר לו: אני לא נושם, עד שהמפגין מת. זה גם קרה באמריקה. והאמריקה שהבטיח ראש הממשלה לעסקים יותר דומה לאמריקה שבה שמים את הברך על הצוואר של המפגין, והוא אומר: אני לא נושם, עד שנגמר לו האוויר. וזה מה שקורה כאן היום במדינת ישראל. העסקים והעצמאיות והעצמאים זועקים לכם, שרי הממשלה. הם אומרים לכם: אנחנו לא נושמים, ואתם ממשיכים לחנוק אותם. אמרו שהכסף קודם יעבור ורק אחר כך יעשו את הבקרה. וראו זה פלא: העסקים שהגישו בקשה לרשות המיסים לקבלת המענק בגין ירידת מחזור, אותה אמריקה, מקבלים את ההודעה שהבקשה שלהם עברה לבדיקה. אבל ראש הממשלה הבטיח שקודם יעבירו ואחר כך יבדקו, ואם צריך יעשו את ההשלמות. הרי מערכת היחסים עם רשות המיסים היא רציפה. ואחרי שהעסק עובר את הבדיקה הראשונה אומרים לו: עברת את הבדיקה הראשונה; הוא מחכה שבוע – הכסף לא נכנס; הוא בודק מול רשות המיסים מה קרה – עברת לבדיקה שנייה. וגם אחרי שהוא עובר את הבדיקה השנייה מודיעים לו שהוא עובר לבדיקה שלישית. זאת אמריקה שחונקת את העסקים. זאת אמריקה ששמה ברך על הצוואר של המפגין. והממשלה הזאת שמה ברך על הצוואר של העסקים ולוחצת ולוחצת ולוחצת. ויכולים לבוא לפה עם חקיקה שמבקשים עוד תקציב ועוד תקציב, אבל התקציב הזה לא מגיע. אדוני היושב-ראש, היום קיימנו דיון בוועדת הכספים, להבין כמה כסף ממה שהובטח בכלל הגיע. אני אומר לך שמהכסף שהקצינו כבר לפני חודשיים רק 25% הגיעו. אז החוקים האלה והחקיקה הזאת על העברת סמכויות לפה והעברת סמכויות לשם – אלה לא חוקים של העברת סמכויות, אלה חוקי התנתקות. אתם ממשלה מנותקת, וכל החקיקה הזאת רק מנתקת אתכם יותר מהציבור, שהולך ונחנק וצועק לכם שהוא לא נושם. ואני אומר לכם שאם תמשיכו ככה, אלה שאתם חושבים שאתם תעבירו להם סיוע פשוט כבר ימותו עד שהסיוע יגיע. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עופר כסיף; חבר הכנסת איימן עודה; חברת הכנסת תמר זנדברג – איננה; חברת הכנסת קרן ברק; חבר הכנסת סעיד אלחרומי – מוותר; חבר הכנסת יעקב מרגי; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. חבר הכנסת רם בן ברק. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מעולם בתולדות המדינה לא היינו במצב כל כך רגיש, כל כך בעייתי. אנחנו לא נמצאים על פי מדרון חלקלק. אנחנו כבר בהידרדרות. יש לנו ראש ממשלה שמסית את האזרחים במוסדות המדינה, שמסביר להם שהשוטרים מושחתים וגם הפרקליטים מושחתים וגם השופטים מושחתים, וכולם ביחד, בעידודו ובניצוחו של פרקליט המדינה, חברו יחדיו להאשים אותו בשוחד, במרמה ובהפרת אמונים. אולי גם בתיק מניות ואולי גם בדברים אחרים. והוא מיתמם, הוא צח כשלג. ולא רק שהוא צח כשלג, הוא טוען שאת הימין כולו מאשימים. אז יש לי חדשות בשבילך, אדוני ראש הממשלה: הימין לא מושחת, הימין הוא אידיאולוגי. הוא לא מקבל מתנות במאות אלפי שקלים, הוא לא נותן טובות לחברות תקשורת בשביל סיקור חיובי, הוא לא דואג לקבל שמפניות ורודות, והוא לא, הוא לא עומד נאשם לצידך. הדבר היחידי שהימין מואשם בו זה שהוא חושב ומקווה שאתה תביא לו הישגים מדיניים והוא לא מבין שגם את זה כנראה לא תעשה. ההחלטה שלך על סיפוח חד-צדדי; ההסכם בינך לבין נשיא אמריקאי ללא שום לגיטימציה בין-לאומית, ללא שום הסדר אזורי או הסכם שיגבה את זה, יביאו עלינו צרות רבות. ובסופו של דבר, כנראה ההסכם גם יבוטל אם ייבחר נשיא אמריקאי אחר. אין בינינו ויכוח לגבי חשיבותה של בקעת הירדן. גם אני חושב שבקעת ירדן צריכה להיות בשליטה ישראלית, אבל בהסדר שמקובל עלינו, על הפלסטינים, על הירדנים, על המצרים, על הקהילה הבין-לאומית; הסדר שיבטיח יציבות ולא יפגע בזכויות הפרט ויביא לשפיכות דמים מיותרת. אני מעודד אותך מכאן: תשקיע בבקעת הירדן. תביא להם מים זורמים סוף-סוף בצורה סדירה; תעביר להם חשמל סוף-סוף בצורה יציבה; תסלול את כביש 90 שיהווה עוד נתיב תחבורה אלטרנטיבי לירושלים. אבל מה אתה עושה במקום זה? מדבר דיבורי סרק על סיפוח חד-צדדי שלא שווה את הנייר שהוא נכתב עליו. וכל זה במחשבה שאולי תלך לבחירות, תוכל לרצות איזשהו פלג ימני שיצביע לך ולא לימינה. בעבור זה תסכן את היציבות ותגרום, חס וחלילה, גם לשפיכות דמים. אני מתפלא על חבריי מכחול לבן. על איזה הישגים אתם רוצים להיות חתומים בכניסה שלכם לממשלה? על הישג השתיקה בכל הנוגע להשתלחות חסרת הרסן במוסדות השלטון? להיות שותפים לפגיעה בזכויות אסירים תחת כותרת הקורונה? להיות חלק מאותה הרפתקה חסרת אחריות, שאני יודע שאתם מתנגדים לה אבל אתם לא מנצלים את הכוח שלכם לעצור אותה, הרפתקת הסיפוח החד-צדדי? למה נכנסתם לממשלה? אפילו לא הכול אותו הדבר, הכול הרבה יותר גרוע. ההשתלחויות יותר גרועות, חוקי החירום יותר גרועים, הפנטזיות המדיניות יותר מסוכנות. חלאס, תתעשתו או שתצאו. תודה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> כנסת מכובדת, טוב שאנחנו מזדהים עם מה שקורה בארצות הברית ועם ג'ורג' פלויד. זה רק אומר שאנחנו מסתכלים על מה שקורה בחוץ. אבל, חברות וחברים, בואו נסתכל על מה שיש לנו בתוך הבית. לפני שעות ספורות, שעתיים, הסתיימו הפגנות ברחבי הארץ. בחברה הערבית היו ארבע הפגנות בכל מיני אזורים, ולא כי בא להם להפגין אלא כדי להתריע על מה שקורה בתוך החברה; להתריע על היד הקלה על ההדק של השוטרים ואנשי הביטחון, שאמורים לשמור על החיים שלנו. אני מזמינה את כולכם, את כולנו, להסתכל בעיניים של אימא של איאד ולשמוע את הבכי שלה, איך היא איבדה את היחיד שלה בלי שום עוול שהיא או הוא עשו, רק כי אנשי המשטרה חשבו שיש לו משהו ביד. ריבונו של עולם, במדינה הזאת להיות ערבי – או אם יש לך צורה של ערבי, אז אתה מפגע בפוטנציה ולכן צריך לירות בך לפני הכול, בלי לחשוב, בלי להתחשב. ולמה? כי יודעים, אין מי שעושה דין וחשבון בדבר הזה. בנוסף להפגנות האלו, עוד הפגנה ענקית של אלפי נשים וגברים, שעמדו והצהירו בקול רם: די לרצח נשים. השאלה: האם הקול הזה יגיע לאן שהוא צריך להגיע? אני חושבת שמהבית הזה אמורה לצאת הישועה, אבל בספק אני שזה מה שיקרה כאשר אנחנו לא מרשים לעצמנו אפילו להתייחד עם הכאב שלנו, לעמוד דקה דומייה על בחור אוטיסט, בעל צרכים מיוחדים שלא עשה שום עוול; על עוד בחור שנכנס לבית החולים, הלך לקבל טיפול ויצא מת משם. אני לא רוצה להמשיך ולדבר. אני חושבת שאנחנו צריכים קצת לשתוק ולשאול את עצמנו את השאלות הנוקבות. למצוא את התשובות האמיתיות שאנחנו צריכים לתת לעם שלנו ולאנשים שלנו ולחברה שלנו, ולאזרחי המדינה ששלחו אותנו לכאן. תודה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת ווליד טאהא. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, אדוני. חברות וחברי כנסת נכבדים, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לברך את ממשלת החירום על המענה המהיר שלה למשק הקורס ולמען מיליון מובטלים. תודה רבה. תודה רבה לשרי הממשלה על הקמת המפעל החדש, מפעל הג'ובים הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל. חברים, אני מצטער, אין בזה שום ציניות. זאת המציאות הקשה שבה אנחנו נמצאים. זאת המציאות הקשה. הבית הזה, שעבר הרבה, לא זוכר כזאת עזות מצח של נבחרי הציבור שלו. קירות הבית הזה מסמיקים מבושה נוכח מסע השופינג של תפקידים מומצאים שעורכת הממשלה שקמה על המצע של הקורונה. ממשלת חירום הם קראו לה? אנשי כחול לבן, חבריי – ואני עדיין אומר "חבריי" – זחלתם לתוך הממשלה הזאת כשהיה לכם תירוץ: צו השעה, טובת אזרחי מדינת ישראל מעל הכול, ישראל לפני הכול. מה שאנחנו רואים לנגד עינינו זה שהפוליטיקאים, אתם, מעל הכול. מה שאנחנו רואים זה קבוצה של פוליטיקאים שלא רק הונתה חלק גדול מבוחריה אלא עושה זאת בצורה הכי מקוממת שניתן לדמיין. אמרתם ממשלת חירום? בבקשה, תעשו ממשלת חירום, אבל למה למנות 35 שרים, לעזאזל? למה אתם עושים את זה? למה למנות 12 סגני שרים, ריבונו של עולם? למה להעביר – תקשיבו – 357 תקנים, 357 תקנים כשמפעל פניציה בירוחם עומד להיסגר? הלוואי ויכולנו להעביר אליהם 357 משכורות, לאנשים האלה. עד כמה תוכלו להיות מנותקים? נמאסתם, חברים. תפסיקו. תתעשתו. תפתחו את העיניים, תלכו תסתכלו במראה ותגידו: זה מה שרצינו? זה "ישראל לפני הכול"? זה "המדינה לפני הכול"? תסתכלו על האנשים המובטלים בכל רחבי הארץ, אני כבר לא אומר בדרום או בצפון. אני פוגש אותם יום-יום. מהנדסים, אנשי הייטק, מיטב הנוער שלנו מוצא את עצמו מובטל בבית, ואתם מקימים מפעל של 357 תקנים. 357 תקנים. והבטחה, הבטחה לראש הממשלה החליפי, 40 מיליון שקלים. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה לך. חבר הכנסת ווליד טאהא – איננו. חברת הכנסת היבה יזבק. << דובר >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אני רוצה לעצור את כל הדיון הזה לרגע ולדבר על העניין של איאד, איאד אלחלאק הצעיר ממזרח ירושלים, צעיר אוטיסט, בן 32, שנהרג בדם קר בדרך שלו לבית הספר, מול העיניים של המדריכה שלו, שניסתה בכל הכוח להגן עליו ולהסביר שהוא בחור עם צרכים מיוחדים; שהוא לא מהווה איום וסיכון לאף אחד ולשום גורם. לצערנו, אנחנו רואים שהיד מאוד קלה על ההדק כשמדובר בצעירים ובאזרחים ערבים. אני עכשיו חזרתי מביקור אצל אימא שלו, אימא עצובה, אימא שקשה לה, אימא שלא מעכלת איך הילד הרגיש, האוטיסט, שהיא גידלה במשך שנים, ודאגה לגדל את הילד הזה ברגישות רבה, נהרג כך מול העיניים ונרצח מול העיניים, רק בגלל שהוא צעיר ובחור ערבי. אנחנו ראינו ורואים שיש זלזול כזה. יש זלזול כזה בירי, בפתיחה בירי, במדיניות של הפתיחה בירי – באופן קל, באופן מזלזל – כלפי הצעירים הערבים. אנחנו ראינו את זה לפני כשבועיים כשגם מוסטפא יונס נהרג מול העיניים של אימא שלו בתל השומר, והתרענו על המצב המאוד-מסוכן הזה. אבל שוב ושוב ושוב אנחנו כאן – למרות שאנחנו יודעים שאנחנו מול מדיניות מאוד מפלה, מאוד גזענית, שמתייחסת לערבי כאן, בתוך המדינה ובשטחים, כאל אדם שאפשר להרוג כך בקלות. אנחנו כאן כדי להזכיר שהדם של הערבי הוא לא הפקר והדם של הצעירים הערבים הוא לא הפקר, והמשטרה, הצבא ורשויות המדינה חייבים לקחת אחריות, והמינימום זה להעמיד את הפושעים לדין. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה לך, חברת הכנסת היבה יזבק. הדוברת הבאה, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> בימים רגילים היינו צריכים לעלות אחד אחרי השני ולדבר על הממשלה שהולכת ומתהווה לנו מול העיניים, על המשרדים הנפתחים ועל הקיצוצים הרוחביים; על זה שיוצרים משהו מכלום והקוסם מצליח כל פעם לעשות קסם: לקחת כלום וליצור משרד; שר או שרה – להעביר סמכויות. בימים רגילים זה אמור להיות נושא שכל המדינה אמורה להתעסק בו. אבל, במציאות הקשה של מדינת ישראל, כאשר בנאום, אחד אחרי השני, לכל אחד מאיתנו יש צעקה שצריך להביא אותה לדוכן הזה ולהשמיע אותה מעל הדוכן – אם זה בעניין יונס, שנורה למוות; אם זה בעניין איאד, שנורה למוות; אם זה בעניין איימן ספיה, האומן הגדול שטבע במים ולא חיפשו אותו כמו שצריך, שהשאיר דור שלם שהסתכל עליו והשתאה מהכוח, מהרצון ומהעוז שהיה לו; ואם זה צעקתן של האימהות, שעדיין מהדהדת לי בראש. לפני שבוע הלכתי לנחם בעארה, והנשים שישבו באוהל וניחמו אמרו לי: עאידה, אנחנו שומעים את הפחד בקול של הילדים שלנו. כאשר מתקשרים והם נמצאים ברכבת, הם עונים לנו בלחשושים כי הם מפחדים שישמעו אותם מדברים ערבית, כי הם לא יודעים איך תהיה התגובה. היום בירושלים האימהות שישבו שם והנשים שישבו בניחומי אבלים אמרו לי את אותן מילים. אמרו: כל עוד הילדים שלנו מחוץ לבית אנחנו מתות מפחד. אבל מה אני אשמע מחר בטירה, כאשר אני אלך ואצטרך לעמוד מול נשים שהבתים שלהן נהרסו באישון לילה? כאשר הממשלה מצאה לה זמן, בין להקים עוד משרד ועוד משרד, תחת האמתלה שרוצים לשרת את הציבור, לשלוח כוחות ובולדוזרים כדי להרוס בתים של אנשים, של משפחות שמחפשות קורת גג? מה יגידו הנשים שעכשיו צריכות למצוא מקום לשים את הראש של הילדים שלהן בלילה, כי כבר אין מיטה ואין קורת גג מעל הראש שלהם – – – << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> שיבנו חוקית, מה הבעיה? שיבנו חוקית. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תדבר אנושי. אתה מבקש שיבנו חוקית כאשר החוקים במדינה הזו דורסים את האזרחים ברגל גסה, כאשר – – – << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> אתם פשוט משקרים. אתם פשוט משקרים. יש תוכנית מתאר בתוקף בכל היישובים הערביים. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כאשר אתה יכול לשבת ולשמוע על כאב של אימהות ולהישאר כזה אטום. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> ממש לא אטום. פשוט תבנו חוקית. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כאשר אתה יכול להעלות – אנחנו יודעים באיזה מדינות העלו את החשיבות של החוקים הדורסניים על הרגשות של אנשים, אנחנו יודעים באיזה משטרים עשו את זה. אנחנו רואים באיזה משטר עושים את זה. תישאר צעקתם, גם של האימהות וגם של הצעירים, אבל אנחנו לא נשתוק כל עוד דמנו הפקר. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה לך, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. הדובר הבא, חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ערב טוב. "הואיל והוו יתבי רבנן ולא מחו ביה, שמע מינה קא ניחא להו". השרה חוטובלי, את מכירה את הטקסט, נכון? << קריאה >> השרה לענייני התיישבות ציפי חוטובלי: << קריאה >> – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> מסכת גיטין, דף נ"ג? << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> ומה כתוב שם? על מה חרבה ירושלים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> קמצא ובר-קמצא. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> קמצא ובר-קמצא. חושבים שהיו יחסים ביניהם. גברתי היושבת בראש, תגידי לי אם את מקשרת את זה למשהו במקרה – במקרה. "הואיל והוו יתבי רבנן ולא מחו ביה, שמע מינה קא ניחא להו". אני אתרגם. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> הואיל וישבו חכמים ולא מיחו בידו, מכלל שנוח להם. נכון, זה רמז? זה ברור? אני אגיד למה אני מתכוון, אם מישהו לא הבין. השתלח ראש הממשלה ביועץ המשפטי לממשלה, במערכות החוק והמשפט, ובממשלה המפוצצת שלו – ממשלת העריקים, הממשלה המנותקת, הממשלה המנופחת – ישבו חכמים, חברים שלנו, ושתקו, על זה חרבה ירושלים. אנחנו יודעים – הרב רפי פרץ חינך את הבן שלי ולמדנו יחד – חינוך הוא לא רק כשאתה אומר משהו; חינוך הוא גם כשאתה שותק נוכח משהו. גם כשאתה מתעלם ממשהו ואתה בוחר לשתוק, אתה מעביר מסר, לא פחות צועק מאשר כשהתערבת. לשרי הליכוד סתמו את הפה, ככה. אפשר לדבר גם ככה, נכון? זה לא מפריע, אבל הם בחרו לשתוק. החברים שלנו בכחול לבן שתקו ככה. אמרו להם: תשתקו. עד מתי אמרו להם: תשתקו? יכול להיות עד שמישהו העליב אותם, איזו שרה. אם היא מעליבה באופן אישי אז אנחנו מתערבים, אבל אם פוגעים ביועץ המשפטי לממשלה, בבית המשפט העליון, במפכ"ל המשטרה, בראש השירותים, בשב"כ, אז אנחנו שותקים כי זה לא אנחנו, לא נעלבנו. אני ביקשתי קודם – את, אכפת לך מאוד, את כל החיים שלך את מקדישה לאיכות הסביבה. יש הרבה אלמנטים לאיכות הסביבה. אני, יש לי בקשה, שיעשו כבר שולחן לממשלה – לא מעור צבי, מעץ. שיעשו. שייקחו קצת את השרים מאיתנו, שייתנו לנו לנשום. קשה לנו שהם מתחבאים בינינו. באמת, אנחנו רוצים לדעת שאנחנו, חברי הכנסת, נשארנו עם העקרונות שלנו, נשארנו עם הערכים שלנו. וזאת, הממשלה המנותקת, שלוקחת את הכסף – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אני מבקשת לסיים. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – ומשקיעה במשרדים – אז לסכם? << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> כן. תם הזמן. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אז אני אסכם. לא, חצי דקה, אין בעיה. תודה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 20 שניות. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> תראו, זה שולחן קטן לבנות. עכשיו יש לנו חוקים שלמים על איך בונים משרדים, נדבר על זה אחר כך. אז למה אי-אפשר לבנות שולחן ביום אחד, אם אפשר להקים 35 משרדים בערב? תודה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת אלעזר שטרן. הדובר הבא – חבר הכנסת אנטאנס שחאדה, שלוש דקות. תודה. << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני אנצל את הדקות קודם כול כדי לדרוש מהשר לביטחון הפנים ומשר הביטחון לומר לנו בגלוי מהן הוראות הרצח, מה שנקרא הוראות פתיחה באש, כלפי אזרחים ערבים ופלסטינים, במיוחד בירושלים. הרי זה לא מקרי, ואי-אפשר, ושאף אחד לא ינסה לשכנע אותנו שקלות ההרג וקלות הרצח כלפי צעירים ערבים על ידי כוחות הביטחון זה משהו מקרי, שאין הוראות לפתוח באש בלי דאגה, בלי לחשוש, בלי לדאוג שיעמידו את היורה לדין, בלי לחשוש שתהיה חקירה. אפילו חקירה רצינית הם יודעים שלא תתבצע, אחרת אי-אפשר להסביר את הקלות שבה נרצחים צעירים ערבים בירושלים ובמקומות אחרים. זו אותה תרבות, אותו מוסר שנותן לאיש הביטחון, משמר הגבול במקרה זה, בירושלים, לירות בצעיר ערבי עם מוגבלות, ללא שום חשש, שמונה יריות, ולרצוח אותו. זה אותה תרבות שאפשרה לאותם שומרים ביציאה מבית חולים גם כן לירות באותו צעיר, מוסטפא יונס מערערה, מול עיני אמו, כאשר הם השתלטו עליו. לא היו סכנה, אף תירוץ ואף סיבה לירי, אבל לאף אחד לא אכפת. וזה מביא אותנו לשאלה המרכזית כלפי מעמדם של האזרחים הערבים בישראל, והכוונות או כנות הכוונות כלפי אותם אזרחים. ואני אומר מכאן שכל אחד שמתיימר או טוען שהוא רוצה שוויון ורוצה לתת את הזכויות או לתת זכויות לאזרחים הערבים – זכויות מותנות, זכויות קודם כול מותנות בעמדה פוליטית, קודם כול בחוקים שמדכאים את השאיפות הלאומיות והדמוקרטיות של אותם אזרחים. אנחנו שומעים הרבה את המילים "שוויון" ו"שמירת החוק" ו"תן להם לחיות", אבל בסופו של דבר בפועל, מה שקורה ומה שריבוי המקרים והחזרה על אותם מקרים מלמדים הוא שאף אחד לא רוצה באמת לתת שוויון מלא מהותי לאזרחים הערבים, אף אחד לא רוצה לשנות את מעמדם, לאף אחד לא אכפת מהמשך רצח והרג של אזרחים ערבים. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תסיים, בבקשה. << דובר_המשך >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כל זאת – חובת ההוכחה היא על הממסד ועל אלה שטוענים שרוצים לשנות. תודה רבה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת שחאדה. הדובר הבא, חבר הכנסת ישראל אייכלר. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אל תוותר – – – << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, חברי הכנסת – ברכות. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> היום דיברתי כאן, מעל הבמה הזאת, על הבעיות האמיתיות של הציבור לאחר שנה וחצי ויותר שהן לא טופלו בגלל מערכות בחירות, בעיקר בנושא התקצוב של החינוך וכיתות וכל הדברים האלה, אבל אני רוצה עכשיו לדבר על פן נוסף, שזה החינוך החרדי המיוחד. בהסכם הקואליציוני כתוב שיינתן תקציב הולם לחינוך על כל גווניו, וישאפו לשוויוניות גם לחינוך החרדי המיוחד. היום ציינו פה את פטירתה של השרה אורה נמיר, שהייתה שרת הרווחה. אני זוכר שהייתי אז בתקשורת והיא הופיעה כשרת העבודה והרווחה והיא ציינה שבמשרד העבודה והרווחה בנושאי רווחה אין שום הבדל ושום אפליה, שלא כמו בכל המשרדים האחרים, שיש כל מיני אפליות מובנות, כמו שציינתי במשרד החינוך, שמלכתחילה – מימי מפא"י זה עוד נשאר – כל האפליות מובנות. אבל ידענו שלגבי ילדי חינוך מיוחד אין אפליות. והינה, בשנים האחרונות זה לא ייאמן כמה פעמים, כמה ועדות הכנסת כבר דנו, וועדת הכספים, ועשרות פעמים הבטיחו להשוות את תקציב החינוך החרדי המיוחד כפי כל הילדים בחינוך המיוחד, כי בעניין הזה אין אפליות, אף אחד לא מוכן לקבל אפליות. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> יש פסיקת בג"ץ בנושא. בג"ץ מחייב להשוות. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> גם בג"ץ כבר מחייב להשוות? אז בכל מקרה, זה לא נעשה. פעם ראשונה שאני שומע שכבר לא צריכים לשמוע בקול בג"ץ. אבל זאת שערורייה שנמשכת. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הרב אייכלר, אני מציע לעצור את כל ההעברות בוועדת הכספים עד שהעניין ייפתר. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> יש הצעה כזאת. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני, אגב, ביקשתי את זה גם כחבר. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ואני מוצא את עצמי מסכים עם חבר הכנסת פורר, שכל זמן שאין השוואה בין ילדי חינוך מיוחד חרדים לאחרים אסור לאפשר שום דבר, שום תקציב. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> ילדי חינוך מיוחד, נקודה. זה לא רק חרדים, אגב. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> היום בוועדת הכספים זה מה שסוכם – – – << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בשם כל אותם ילדים חריגים אנחנו חייבים כולנו לעמוד – אני רוצה לומר משהו, ינון: האמת היא שגם ילד שאיננו בחינוך מיוחד הוא ילד ולא צריך להפלות אותו לעומת ילדים אחרים. אבל אם יש הסכמה על משהו זה על זה, כי אין שום סיבה שבעולם שתהיה פרוטה אחת פחות לילד בחינוך החרדי המיוחד. וכאן אני רוצה לנצל את חצי הדקה שנותרה לי לנושא דומה: יש עניין שנקרא סל שיקום במשרד הבריאות, כבר דיברתי על זה הרבה. אם מישהו ישווה את זכויות האנשים המיוחדים במשרד הרווחה ובמוסדות הרווחה למה שקורה בסל השיקום במוסדות ששייכים למשרד הבריאות – שערורייה. וכאן לא רק חרדים, גם חילונים, לא משנה מי: האנשים שנפלו לסל השיקום של משרד הבריאות הם אומללים, לעומת ילדים שנפלו למשרד הרווחה, ששם באמת המצב הרבה יותר טוב. אז אם שר הבריאות החדש רוצה לחדש משהו טוב, שיעשה השוואה בין מוסדות הרווחה ששייכים למשרד הרווחה לבין מוסדות הרווחה ששייכים למשרד הבריאות. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אייכלר. הדוברת הבאה היא חברת הכנסת איילת שקד, בבקשה. << דובר >> איילת שקד (ימינה): << דובר >> תודה, גברתי היושבת-ראש. כנסת נכבדה, כמה אני בקמפיין הבחירות דיברתי בפני הציונות הדתית ואמרתי והסברתי שאם לימינה לא יהיה כוח פוליטי, נתניהו ייקח את מה שחשוב לנו וימכור אותו לחרדים. והשרה חוטובלי, את כנציגת הליכוד הולכת שולל את הציבור בציונות הדתית, כי אמרת להם: אל תדאגו. << קריאה >> השרה לענייני התיישבות ציפי חוטובלי: << קריאה >> אני תכף אענה לך על הדוכן. אני תכף אענה לך על הדוכן. זאת חוצפה שאין כדוגמתה. זאת חוצפה שאין כדוגמתה. << דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> אמרת להם: אל תדאגו, אני אדאג לציונות הדתית. אני אדאג לציונות הדתית. ככה את דואגת לציונות הדתית? איך את נותנת שראשות הוועדה למינוי דיינים תעבור לידי החרדים? איך את עושה את זה? חרפה. חרפה, אין לי מילה אחרת. << קריאה >> השרה לענייני התיישבות ציפי חוטובלי: << קריאה >> אני אענה לך על הדוכן. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> איילת, אבל גם אתם מכרתם לחרדים כשהייתם שם. << דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> אם לציונות הדתית לא היו שישה מנדטים, אנחנו לא היינו נותנים לזה לקרות. כשאנחנו היינו בקואליציה נלחמנו עד הרגע האחרון, והצלחנו שהוועדה למינוי דיינים לא תהיה בידיים של החרדים. אבל באתם אתם ובא נתניהו – ואני אגיד לך משהו – – << קריאה >> השרה לענייני התיישבות ציפי חוטובלי: << קריאה >> דיין אחד ציוני דתי לא מיניתם. קשקשנית. << דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> – – עוד לפני שידענו שאנחנו באופוזיציה נלחמנו מלחמת חורמה על זה. נלחמנו מלחמת חורמה על זה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כשרצינו לבחור את הרב סתיו, אתם עזרתם לרב אחר. << דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> אבל בא נתניהו ואמר: אתם תלכו לאופוזיציה, תסתפקו ברסיסים של משרדים, תסתפקו – בדברים שלחרדים הוא בחיים לא היה מעז להציע – וגם את הוועדה לבחירת דיינים אני אתן לחרדים. זו חרפה. ואני מקווה מאוד שהציונות הדתית בפעם הבאה תהיה חכמה, ותראה איך נתניהו הוליך אותם שולל ואיך אתם הולכתם אותם שולל, כי על האקט הזה של העברת הוועדה למינוי דיינים לידי החרדים הציבור לא יסלח לכם. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> למה? אנחנו לא ראויים, איילת? אנחנו לא ראויים? << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה לך, חברת הכנסת איילת שקד. << דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> אתם ראויים. אני רוצה – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> רק אצלכם מותר שזה יהיה? למה רק אצלכם? מי אתם שזה יהיה רק אצלכם? גם לנו מותר למנות. למה אצלכם? מי אמר שזה שלכם? גם אנחנו רוצים למנות דיינים. << דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> אדוני חבר הכנסת אבוטבול, אני רוצה לראות שאתה היית מסכים שבצלאל סמוטריץ' יעמוד בראש הוועדה. אני רוצה לראות את זה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> מה זאת אומרת? למה, רק לכם מותר? אתם שווים יותר? << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> חבר הכנסת משה אבוטבול, חבר הכנסת משה אבוטבול. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אתם שווים יותר? גם לנו מותר – – – << דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> חבר הכנסת אבוטבול, תהיה ישר עם עצמך. תהיה ישר עם עצמך. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אל תתנשאו עלינו. לא להתנשא עלינו. מותר גם לנו להיות יושבי-ראש. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> חבר הכנסת משה אבוטבול, אני קוראת אותך פעם ראשונה לסדר. << דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> האם ש"ס הייתה מסכימה שחבר הכנסת סמוטריץ' יהיה בראשות הוועדה לבחירת דיינים? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> בושה וחרפה. מה זאת הגזענות הזאת? למה, רק אתם פה? קצת בושה. קצת בושה. לפחות תסתירי את זה, לא להבליט את זה. מה זאת אומרת? << דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> תגיד לי את האמת, תשים יד על הלב. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> חבר הכנסת משה אבוטבול, אני מציעה – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> חוצפה. כאילו חרדים זה לא. חרדים יהיו בראש הוועדה. אנחנו נהיה בראש. << דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> אני רוצה שתגיד לי, האם ש"ס הייתה מסכימה שחבר הכנסת סמוטריץ' יהיה בראש הוועדה לבחירת דיינים? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> ואם לא מתאים לך – אנחנו נהיה בראש. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> חבר הכנסת משה אבוטבול, אני נאלצת לקרוא אותך לסדר פעם שנייה. << דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> אני רוצה שתגיד לי את האמת, חבר הכנסת אבוטבול, תעמוד פה ותגיד לי: האם ש"ס תסכים, או הייתה מסכימה, שחבר הכנסת סמוטריץ' יהיה בראש הוועדה לבחירת דיינים? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אבל, איילת, את הסכמת לכל מה שהחרדים רצו. ארבע שנים הם עשו מה שהם רוצים. << דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> אני רוצה לדעת. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> הדיינים לא רק שלכם. << דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> לא רק שלנו, אבל גם לא רק שלכם. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> הוא לא יכול לענות לך, כי אם הוא יענה לך, אז אנחנו – – – << דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> אתה תגיד לי את האמת. תגיד לי עכשיו את האמת: האם ש"ס הייתה מסכימה שסמוטריץ' יהיה בראש הוועדה? << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> חברת הכנסת איילת שקד, חברת הכנסת איילת שקד, תודה רבה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> מה קרה? רבני צהר כועסים עלייך? רבנים צהר כועסים עלייך? << דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> מה? האם אתם מסכימים? אני רוצה שתגיד לי: האם אתה רואה סרט בעולם שש"ס הייתה מסכימה שסמוטריץ' יהיה ראש הוועדה לבחירת דיינים? שום סרט. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אם היינו באופוזיציה זה היה קורה. זה קרה כשהיינו באופוזיציה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> חברת הכנסת איילת שקד, תודה רבה, זמנך תם. זמנך תם, אני מצטערת. << דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> סליחה, אני אגיד לך עוד משהו: גם אם לנו היו 15 מנדטים – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> טוב, אנחנו נצטרך לשים סוף – – – << דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> – – ולכם היו חמישה מנדטים, ש"ס לא הייתה מסכימה שסמוטריץ' יהיה יו"ר הוועדה לבחירת דיינים. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> חברת הכנסת איילת שקד, תודה רבה. << דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> ואתה יודע את זה. ואתה יודע את האמת. אתה יודע את האמת וכולם פה יודעים את האמת, ונתניהו – רגע, אם לכם היו חמישה מנדטים ולנו היו 15, גם אז נתניהו לא היה נותן לסמוטריץ' את הוועדה לבחירת דיינים, ואתה יודע את זה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> חברת הכנסת איילת שקד, אני מבקשת ממך, אני לא רוצה לקרוא לסדרן להוריד אותך מהדוכן. תודה רבה לך. תודה רבה לך. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> איילת, אני מציע שתיקחי את הצהרת הנאמנות לנתניהו ותקרעי אותה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> מה זה, אלוקים, לשלטון בחרתנו? רק לשלטון? << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> טוב, הדובר הבא – חבר הכנסת ינון אזולאי, בבקשה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני מציע שאת הצהרת הנאמנות שחתמתם לנתניהו – – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> חבר הכנסת עודד פורר, אני מציעה שאת העצות שלך תיתן לה מאחורי המליאה. תודה רבה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> ינון, הרימה לך להנחתה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איילת שקד, כדאי שתשבי, אני רואה שקמת לתחייה, ברוך השם. אז כדאי שתישארי ותשמעי קצת על מה שמדברים. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> שלוש דקות, בבקשה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> ברשות גברתי היושבת-ראש, ברשות חבריי חברי הכנסת, השרים – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא, מה פתאום? צריך להצביע לנתניהו. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> חבר הכנסת אלעזר שטרן, חבר הכנסת אלעזר שטרן, אני מבקשת לתת לדובר לדבר. תודה רבה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> האמת, לא תכננתי לדבר. לא תכננתי לדבר. << קריאה >> איילת שקד (ימינה): << קריאה >> תגידו את האמת, האם ש"ס הייתה מסכימה – – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> חברת הכנסת איילת שקד, את דיברת עכשיו ארבע דקות. אני מבקשת ממך לתת כבוד ולתת לדובר לדבר. תודה רבה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אבל באמת, אני מתפלא על מה את נזעקת. הדיינים – ראש הוועדה עבר למי? לשר לשירותי דת. את שכחת מה שמרן אמר כל החיים שלו. הוא תמיד אמר: שליש לחרדים הספרדים, שליש לאשכנזים החרדים ושליש לציונות הדתית. << קריאה >> איילת שקד (ימינה): << קריאה >> אל תצטט לי את מרן, הוועדה לבחירת דיינים הייתה אצלי כשהייתי שרת משפטים. אתם לא הסכמתם להשאיר את זה אצלי, העברנו את זה למישהו מהליכוד. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> הלוואי שהיית הוגנת כמו ש"ס. ראינו את הזלזול שלך, איך זלזלת בסרטון ברב יצחק יוסף. << קריאה >> איילת שקד (ימינה): << קריאה >> לא זלזלתי. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אל תגידי שלא זלזלת. יש לך עזות מצח לבוא לפה ולדבר? אנחנו, שמכבדים אותך? את תבואי ותגידי: למה נתנו לחרדים? את יודעת כמה שהיינו הוגנים איתך, כמה שאנחנו הוגנים איתכם. את יודעת כמה שאנחנו עושים שיתופי פעולה, ועשינו. איילת, את יודעת טוב מאוד – – – << קריאה >> איילת שקד (ימינה): << קריאה >> הטענה שלי הייתה לנתניהו, לא לכם. הטענה שלי הייתה לנתניהו, הוא היה צריך להשאיר את זה בליכוד. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> חברת הכנסת איילת שקד, אני מצטערת, זה לא דיון בין שניכם, אני מבקשת ממך לתת לו לדבר. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> איילת שקד, את יודעת, כשמו"ר אבי ז"ל היה שר לשירותי דת כמה כבוד הוא רחש לך, כמה הוא שמע את הדעה שלך. אבל היום את מסוגלת לעמוד פה ולהגיד: נתתם את זה לחרדים, מכרתם את זה לחרדים – מה, אנחנו לא לגיטימיים? מה, אנחנו חיות? << קריאה >> איילת שקד (ימינה): << קריאה >> אנחנו לא לגיטימיים? למה אני – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אנחנו לא לגיטימיים? אנחנו אלה שדואגים לכם, אנחנו אלה שמתנהגים אליכם בממלכתיות. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> אבל למה ביקשתם – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני מבטיח לך, בצלאל – – – << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> שנייה, אני שואל אותך שאלה, ותהיה הגון. אנחנו לא ביקשנו שזה יהיה אצלנו. זה היה אצלה כשהיא הייתה שרת משפטים, אתם דרשתם שזה לא יהיה אצלנו אלא יעבור לליכוד האובייקטיביים, ואז יהיה – – – למה – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אתה יודע למה? אני אגיד לך למה. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> למה כשהיא הייתה שרת משפטים דרשתם להוציא את זה ממנה, ועכשיו אתם דורשים שזה יעבור אליכם? אנחנו לא פסלנו אתכם, למה פסלתם את איילת? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> בצלאל, שאלת. אתה רוצה לשמוע תשובה? אתה רוצה לשמוע תשובה? אני אגיד לך. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> לא פסלנו אתכם. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> כשהייתם איתנו ביחד – יש את המאבקים, אז אמרנו: צריך מישהו שיהיה ניטרלי. כשאנחנו שמה, תאמין לי שבשבילכם אנחנו הכי טובים, כי בממלכתיות אנחנו נשמור על האינטרסים שלכם, מה שאחרים לא ישמרו. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> אתה יודע מה? אני מקבל, אני מקבל. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', אני מבקשת. לא, לא, אנחנו לא נהפוך את זה פה לדיון. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> בצלאל, מה שאחרים לא ישמרו, אני מבטיח לך. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> ינון, אני מקבל. הלוואי ואתה צודק, אנחנו נראה את התוצאות. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אתה תראה, אתה תבחן אותנו בעוד זמן, כשיהיו תקנים. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', מספיק. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> בצלאל, ואני רוצה שתהיה לכם הגינות לעמוד פה – לחברת הכנסת איילת שקד ולך, ואני יודע שיש לך את ההגינות הזאת – לעמוד פה ולהגיד: צדקתם. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> תהיה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אבל לא מעכשיו לבוא ולפסול. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> לא פסלנו. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אל תפסלו אותנו. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> תהיו אמיתיים. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> לא – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> ואני אומר לכם דבר אחד, אני רוצה לסיים. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> לא, הטענה שלו – – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> סליחה, אני מבקשת, מספיק. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני מאוד מקווה, בצלאל – – – << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> אל תגיד לי – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני מאוד מקווה – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', בבקשה, מספיק, די. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – שאתם לא מתגעגעים לחברים בנט-לפיד. אני מאוד מקווה, כי עכשיו ליברמן – הוא התחבר גם לחבורה. << קריאה >> איילת שקד (ימינה): << קריאה >> – – – << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> אתם עכשיו השארתם אותנו בחוץ. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> ואתה יודע מה הבעיה? אתה יודע מה הבעיה? << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> ינון, לא השארתי אותך בחוץ. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> בצלאל, כשעומדים פה – – – << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> נו, מספיק. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא אתם, לא אתם – – – << קריאה >> איילת שקד (ימינה): << קריאה >> – – – << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> לא ישבתם איתנו בחוץ? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> כשעומדים פה – – – << קריאה >> איילת שקד (הבית היהודי – האיחוד הלאומי): << קריאה >> ינון, מי הקים את הממשלה הזאת? דרעי וגנץ. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> איילת, כשעומדים פה – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> חברת הכנסת איילת שקד. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – חברי הכנסת ומדברים נגד הדיינים – לא פלא שאתמול שרפו את הרבנות. שרפו בכפר סבא, שרפו באשדוד, שרפו בפתח תקווה, בכל מיני מקומות – לא פלא. איווט ליברמן היום עומד ואומר – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> לסיים, בבקשה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – החרדים לקחו לנו הכול. הוא מסית ומדיח, מי הוא בכלל? ואיתו אתם משתפים פעולה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> בגדול לקחתם הכול – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אתם יודעים שאנחנו רוצים אתכם איתנו ביחד. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אני מבקשת לסיים, תודה רבה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> תודה רבה, תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ינון אזולאי. הדובר הבא – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אפשר להרגיע קצת? תודה. הדובר הבא, חבר הכנסת מנסור עבאס. לא נמצא? אינו נוכח? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא, אולי צריך להסביר ליושבת-ראש על מה היו הצעקות פה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> נראה לך? חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסף ג'בארין, בבקשה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני אסביר אחר כך מה היה פה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> למה נראה לך שאתה צריך להסביר לי משהו? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> את לא – אין פה מישהו שמבין – – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אבל אני מודה לך על – – – << דובר >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה, שלוש דקות. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> היום הייתי עם משפחת עבד אל-גאנם. משפחה מאום אל-פחם שהבית שלה תחת איום הריסה כמעט שני עשורים. ולמה אני בחרתי להעלות את הנושא הזה בפניכם? כי לדעתי התיק הזה, והסבל של המשפחה במשך שני עשורים, מייצגים בהחלט את הסבל הכללי של הציבור הערבי בכל מה שקשור לפיתוח, לאזורי בנייה ולאזורי תעשייה חדשים, שהממשלה בעצם שוללת מהם את היכולות הללו. אני מדבר על מצב שרשויות התכנון, יחד עם העירייה, יחד עם הוועדה המחוזית, כבר בשלבים מאוד מתקדמים של אישור תוכניות מתאר שנדרשות כדי להכשיר ולהסדיר את הבית. וזה אחרי מאמצים כבירים שלנו, ברשימה המשותפת, שלי אישית, של המשפחה, של עו"ד מחמוד מחאג'נה שמלווה את המשפחה, של העירייה, של רשויות התכנון. וכשאנחנו מרגישים כל כך קרובים לאישור התוכניות הנדרשות כדי להוציא סוף-סוף היתר בנייה לבית הזה, מתעקשת הפרקליטות על צו ההריסה ועל ביצוע צו ההריסה. הדיון היום בבית המשפט מגיע יום לאחר הריסת ארבעה בתים בעיר טירה במשולש הדרומי, כאשר שלושה בתים הם בתים של משפחה אחת. ואני אומר שהרשויות שאינן מאפשרות ליישובים הערביים להתפתח באופן שעונה על הצרכים שלהן – הצרכים התכנוניים וצורכי הפיתוח – לא יכולות להעניש את התושבים על ידי הריסה, כשאין בכלל אפשרות חוקית לבנות לפי היתרי בנייה. ולכן, אנחנו תמיד אומרים שמה שנדרש כעת זה להקפיא את כל צווי ההריסה ביישובים הערביים ולהתקדם באישור תוכניות המתאר – תוכניות כוללניות לכלל היישובים הערביים, שייתנו מענה לצורכי הפיתוח שלהם. זו התשובה – זה מה שצריך לעשות. זכותו של האזרח הערבי לבנות, להתפתח, בדיוק כמו זכותו של האזרח היהודי. ועד שהזכות הזאת תמומש, צריך להקפיא כיום את כל צווי ההריסה אחת ולתמיד ובאופן מיידי. תודה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת יוסף ג'בארין. הדוברת הבאה, חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; הדובר הבא, חבר הכנסת יבגני סובה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> כן, בבקשה. אז תרד, מה, לא יכול? סליחה, אני מתנצלת, חבר הכנסת משה אבוטבול. זה לא אפשרי. לא, אני מתנצלת, בלתי אפשרי. לא בדיון מהסוג הזה. חבר הכנסת יבגני סובה, בבקשה. שלוש דקות. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה, גברתי. קודם כול אני רוצה לאחל לך באמת הצלחה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני בטוח שתצליחי בתפקיד החדש, ושיהיה לכולנו הצלחה. קודם כול, אני רציתי להגיד – ראיתי פה לפני כמה דקות משהו חדש. אני מדבר על הנאום של שרת המשפטים לשעבר, איילת שקד. ואני רוצה להגיד שאם הלהט הזה היה עוד בחודשים אוקטובר–נובמבר, יכול להיות שהיינו מונעים את הבחירות השלישיות; כי זה מה שמצופה מכל נבחר ציבור – לדבר בדיוק על מה שאתה חושב. אבל אנחנו זוכרים מה היה בחודש אוקטובר, בחודש נובמבר, כשנפתלי בנט קיבל את תיק הביטחון. אז יש פתגם ברוסית, שאחרי המאבק אתה כבר לא צריך לנסות להיאבק, זה כבר נגמר. << קריאה >> טלי פלוסקוב (הליכוד): << קריאה >> איך זה נשמע ברוסית? << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז אני חושב שהיום כל הוויכוחים – – – << קריאה >> טלי פלוסקוב (הליכוד): << קריאה >> איך זה נשמע ברוסית? << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תגידי את ברוסית. כל הוויכוחים שאנחנו שומעים היום מפיה של איילת שקד, לצערי זה כבר מעשה אחרי המעשה. אבל עובדה שכבר אין בלוק, זה גם נכון. אמרנו שהבלוק הזה הוא לא בלוק יציב, ואין בלוק. אז כך שמי שידבר בעוד כמה חודשים או בעוד שנה או בעוד שנתיים על הבלוק – אל תאמינו. כמו שאל תאמינו להרבה פוליטיקאים שאומרים לפני הבחירות. אבל האמת, גברתי היושבת-ראש, אני רציתי להגיד משהו אחר, כמו שאומרים אצלנו העיתונאים, "במעבר חד", כן? אני חזרתי עכשיו, לפני שעה, מהטקס לזכרם של נרצחי הפיגוע בדולפי. ב-1 ביוני 2001 קרה אחד הפיגועים – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> בדולפינריום. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בדולפינריום. דיסקוטק דולפי, מועדון דולפי. – – קרה אחד הפיגועים – בוצע, ליתר דיוק, אחד הפיגועים הנוראים בהיסטוריה של מדינת ישראל. 19 שנים עברו מאז – ואני מלווה את המשפחות מדי שנה, ואני גם מקפיד להגיע מדי שנה לטקס הזה. וכל שנה יש איזושהי תחושה – ואני שומע את זה מההורים השכולים, מהמשפחות של אותם הילדים שנגדעו חייהם בגיל 14, 15, 16, לפני 19 שנה – שהם לא יודעים אם הם יחזרו לטקס בשנה הבאה. ולמה אני מתכוון? כל פעם מנסים להערים עליהם קשיים. << קריאה >> שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בשנה שעברה – הינה, תכף אני אתייחס גם לזה, פנינה. תודה רבה שאת עוזרת לי. לפני שנה הייתה תחרות הזמר האירופי, ושמו להם שם שירותים ליד. כל התקשורת דיברה על זה, ורק הם נשארו עם הבעיה. השנה שמענו שהם לא בטוחים בכלל שבשנה הבאה תהיה האנדרטה הזאת. לפני כמה שנים שמענו על זה שעיריית תל אביב כל הזמן מסתכלת על המקום הזה כאילו זה מנהטן, השדרה החמישית. אני מאוד מקווה, ואני גם פונה לשרת הקליטה, חברתי פנינה תמנו שטה: בואו ביחד נרים את הפרויקט. בואו נעשה, ביחד, שהאנשים שאיבדו את היקר מכול – איבדו את הילדים שלהם לפני 19 שנים באחד הפיגועים הנוראיים – לא יחששו מכך שלא יוכלו להגיע בשנה הבאה לטקס לזכרם של הילדים שלהם. בואו נעשה את זה ביחד. ואם לחברי כנסת אין השפעה על הרשות המקומית, אז בואו נשנה, שתהיה לנו השפעה על הרשות המקומית. אני חייב להגיד: לצערי, יש כל כך הרבה מקומות במדינה שלנו שמזכירים לנו פיגועים קשים, אבל את הפיגוע הזה אני אישית לא אשכח לעולם. אני הייתי אז סטודנט. עבדתי בקולנוע במרכז תל אביב – היה קולנוע גת. לצערי, הקולנוע הזה נסגר. אבל קולנוע גת נמצא במרחק של אולי 2 קילומטר בקו אווירי ממקום הפיגוע. ואני לא אשכח את הלילה הזה – זה היה ליל שישי – שרעדו שם הקירות ותוך כמה דקות היו אמבולנסים בכל תל אביב. זה באמת היה פיגוע קשה. ועוד יותר קשה הייתה התגובה של הממשלה לאחר הפיגוע – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני כבר מסיים, גברתי. – – כשאמרו את המשפט הנורא מכול, שאיפוק זה גם כוח. וחיכינו וחיכינו עד לחודש מרץ 2002, כשהיה פיגוע במלון פארק בנתניה, שבו נרצחו 30 ישראלים, ורק אז ממשלת ישראל התחילה במבצע חומת מגן. אני לא יודע, אילו המבצע הזה היה מתחיל לפני כן, אם היה אפשר לחסוך הרבה חיים של ישראלים. ואנחנו צריכים לזכור את זה, ובטח ובטח אנחנו צריכים לכבד את ההורים, שלא ירגישו ולא יחששו ממה שהם יעשו בשנה הבאה, כשיהיו 20 שנה לפיגוע, ובשנה אחרי זה ואחרי זה ואחרי זה. ואני אמשיך לעשות את זה איתך ביחד – ואני קורא לכל חבריי להצטרף לדבר הזה, ובאמת לתת תחושה לאותם ההורים המסכנים. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת סובה. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חברי כנסת נכבדים, האמת, היה פה קרב מאוד, מאוד מעניין. כאחד שמכיר קצת את המשקעים בעבר ואת חילופי המהלומות, הייתי מרותק; איך פתאום החבילה הזאת – איך הבלוק הזה פתאום התפרק לחלוטין. כי ראש הממשלה לא רואה בעיניים אף אחד, אפילו לא את נפתלי בנט ואת איילת שקד ואת ימינה, שסרו למרותו ונתנו לו גב לאורך חמש שנים – בהזדמנות הראשונה הוא נפטר מהם. הסימפטום הזה, הקרב שהיה פה בנוגע לדיינים, הוא רק סימפטום, הוא חלק מהפאזל, חברת הכנסת אלהרר. שנינו יודעים זאת, המשקעים הם הרבה הרבה יותר כבדים. גברתי היושבת-ראש, באמת, את שייכת למפלגת כחול לבן – ואני חושב שהצלת את כבודך בכך שלא הסכמת לקבל איזשהו משרד לכלום ושום דבר, ואני מעריך אותך על זה. אבל מפלגתך, כחול לבן, מנותקת מהמציאות. הרי יכולתם לבוא ולהגיד: עשרה משרדים – כמו שהיה בכנסת הקודמת – מכאן ומהצד השני, ולגמור עניין. אבל אתם מנותקים מהעם הזה. מיליון אזרחים איבדו את פרנסתם – מנותקים לחלוטין. משק במציאות בלתי אפשרית, עצמאים שאיבדו את העסקים שלהם, אלפי אזרחים שלא יחזרו כנראה לעבודה, ואתם עסוקים בהקמה של משרדים ממשלתיים חדשים. וזה מה שמעניין אתכם – הקמת משרדים, תקנים, תקציבים של מיליוני שקלים. ראש הממשלה הצהיר לפני חודש וחצי על קרן לעסקים בסיכון. מה קרה? תירגעו, שום דבר. ואולי היום התבשרנו שמשהו יקרה. 357 תקנים מהבריאות, מהרווחה, מהביטוח הלאומי – ישראל לפני הכול. הצחקתם אותי – אתם לפני הכול. ואתם עכשיו עסוקים בהעברה של סעיפים מאחד לשני, גם אתם לא יודעים מה בדיוק הקשר. מרכז ההסברה יעבור ממשרד התרבות למשרד לביטחון פנים. משרד ההסברה בביטחון פנים – מה הקשר? מה הקשר, חברת הכנסת אלהרר, מה הקשר? שאלוהים ישמור, לשכת הפרסום הממשלתית תעבור ממשרד התרבות למשרד ראש הממשלה – 300 מיליון שקלים תקציב שנתי, שליטה משמעותית על שוק התקשורת הישראלי. כי זה מה שראש הממשלה רוצה, את הכסף ואת השליטה אצלו. המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת יועבר מהמשרד לביטחון פנים למשרד לקישור קהילתי. אז השרה אורלי לוי אבקסיס תיתן פקודות לשוטרים, לקציני משטרה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> ולכן אני מציע לכם, תבחנו מחדש, אולי אולי תעשו חושבים ואיפוס מחדש של הווייז שלכם. תודה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת לוי. אני מזמינה את השרה ציפי חוטובלי לענות בשם הממשלה. << דובר >> השרה לענייני התיישבות ציפי חוטובלי: << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, ממשלת ישראל השלושים-וחמש תיזכר בהיסטוריה כממשלת החלת הריבונות. בסופו של יום, כשאנחנו בוחנים תפקוד של ממשלות, אנחנו לא בוחנים כמה שרים היו בהן – – << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> אבל איציק שמולי אמר – – – << דובר_המשך >> השרה לענייני התיישבות ציפי חוטובלי: << דובר_המשך >> – – אנחנו לא בוחנים את כל הדיון הטכנוקרטי כאן, אנחנו נבחן את המהות – בשם איזה ערכים באה הממשלה לציבור ואיזה חזון הממשלה באה להגשים. הממשלה הזאת באה בשם שני ערכים: ערך אחד הוא ערך האחדות. זה לא סוד שכל צד במפה הפוליטית רוצה לומר "כולה שלי". כל אחד משך בטלית הזאת ואמר "כולה שלי" שלוש פעמים תמימות, כשאזרחי ישראל סופגים עוד מערכת בחירות ועוד מערכת בחירות, ומשלם המיסים הישראלי שילם על בחירות הרבה יותר ממה שעולה ממשלה מתוקנת וממשלה מתפקדת. הציבור רצה אחדות, הציבור רצה יציבות, והממשלה הזאת משקפת את הערך הזה. הערך השני, הלא-פחות חשוב: אחרי שנים ארוכות של מאבקים אידיאולוגיים בסוגיית שלמות הארץ ראש ממשלת ישראל הביא מהבית הלבן את התוכנית המהפכנית ביותר שאיזשהו ממשל אמריקאי הביא למזרח התיכון. אני ידועה כמי שהאידיאולוגיה שלה היא מאוד ניצית. אף אחד לא חושד בי שאני רוצה מדינה פלסטינית – אנחנו לא רוצים מדינה פלסטינית. והתוכנית הזאת לא באה בשום פנים ואופן לדבר על חלוקת הארץ – בדיוק להפך. זאת תוכנית מדינית שבליבת התוכנית הזאת היפוך הגלגל והיפוך הנטל. במשך כל השנים דרשה הקהילה הבין-לאומית מישראל דבר אחד: נסיגות, נסיגות ונסיגות. לראשונה בהיסטוריה שלנו אנחנו נעמוד כעם גאה, כאומה גאה שגאה במפעל ההתיישבות שלה ביהודה ושומרון ונאמר לעולם: לעולם לא ניסוג. עם אינו נסוג מחפירות חייו ואיננו נסוגים משטחי מולדת. האירוע הזה של החלת ריבונות הוא בעיניי אירוע ששווה למענו להיות בממשלת אחדות. ראוי שמכל חלקי הבית יתמכו בדבר הזה, שהבשורה לעולם תהיה שזה לא אירוע של הימין הישראלי; זה אירוע שבליבו האינטרס הלאומי שלנו כמדינה. עכשיו אני רוצה לענות רגע לתוקפים. יש הרבה מאוד אנשים שתוקפים את התוכנית הזאת. אגב, תוקפים אותה גם מימין וגם משמאל. אז כמי שנמצאת היום בצוות הריבונות – וכמובן שהרבה מהדברים שהתפרסמו בציבור הם דברים לא מדויקים ולא נכונים – אני רוצה קודם כול לדבר על העיקרון של היפוך הנטל. כל כך הרבה שנים באו בטענות רק לצד הישראלי. אפס דרישות מהפלסטינים, משל מדובר באיזה גורם חסר יכולת אנושית בסיסית להתגבר על נטייתו הרצחנית. באו האמריקאים והציבו כאן קווים אדומים. אני רק רוצה להזכיר את מספר הדרישות שהטילו האמריקאים על כתפי הפלסטינים רק כדי שהם ישבו איתנו אל שולחן המשא ומתן. רק להזכיר לכם כמה ויתורים היו בעבר מהצד הישראלי כדי לזכות לשבת בשולחן המשא ומתן. תראו מה קורה כאן: פירוק חמאס מנשקו, פירוז רצועת עזה, הכרה בישראל כמדינה יהודית, הכרה בירושלים מאוחדת כחלק מכל הסדר עתידי, הפסקת העברת משכורות למחבלים, הפסקת ההסתה במערכת החינוך. שנים ארוכות אף אחד לא דרש את זה מהצד הפלסטיני, רק דרשו מאיתנו עוד ויתורים ועוד נסיגות ועוד שחרור מחבלים ועוד נסיגות. הדבר הזה נעצר, ראש הממשלה בלם את זה. מ-2009, עם שובו לשלטון, לשמחתנו הרבה, המגמה הזאת והמהלך הזה הופסקו. אני רוצה לומר שההזדמנות הזאת היא הזדמנות שכמובן צריכה להותיר אותנו על המשמר. אנחנו בוודאי נוודא שכל יישוב ישראלי הוא במפת הריבונות, ואנחנו לא נוותר על כך. אבל חשוב לומר שגודל השעה כאן הוא עצום, וכשאני שומעת את הדיון כאן – כאילו אין מהות על השולחן. במה אתם עוסקים? תראו, תשמעו את עצמכם: אתם לא עוסקים במהות. אופוזיציה צריכה להציג חלופה רעיונית. איזו חלופה רעיונית יש כאן? אף אחד כאן לא קם ודיבר בשם ערכים. כולנו מאמינים שטובת הציבור בעת הזאת היא כמובן דאגה לעצמאים ודאגה לכל אותם אנשים שבעקבות משבר הקורונה נמצאים כרגע בסכנה כלכלית. זה אינטרס עליון שלנו כמדינה. כולנו שותפים לאינטרס הזה. גברתי היושבת-ראש, מאחר שהותקפתי כאן אישית על ידי חברת הכנסת איילת שקד, אני פשוט חייבת להשיב. אני רוצה לומר שכנציגת הציונות הדתית בליכוד אני פשוט מתביישת במופע הצבוע שניהלו כאן גם חבר הכנסת סמוטריץ' וגם איילת שקד. במשך שנים הם רצו להיות חיקוי של הליכוד, וכשיש חיקוי ומקור, הציבור הולך למקור. לא כי הוליכו אותו שולל, כי אתם הולכתם אותו שולל. הצביעות הזאת, לדבר עכשיו על הוועדה למינוי דיינים כשבמשך שנים התרחקתם מכל אינטרס של הציבור הדתי לאומי בישראל – אין גבול לחוצפה ואין גבול לבושה. אתם תוקפים כאן משרד התיישבות כשסמוטריץ' התאבד פה בשביל החטיבה להתיישבות. אז פתאום כשזה במשרד ממשלתי לגיטימי, להעביר את הכספים לבסיס התקציב, שקוף וגלוי לציבור, זה לא לגיטימי? זה דבר לא מכובד? אני חושבת שבאמת אין גבול לצביעות, והמתקפה הזאת כולה באמת, בעיניי, היא בושה וחרפה. הם הוזמנו להיות שותפים בממשלת האחדות הזאת; הם הוזמנו להיות שותפים בממשלת הריבונות הזאת; הם סירבו להנהיג את חינוך ילדי ישראל, ערך ציוני דתי מרכזי. מערכת החינוך משוועת תמיד להנהגה שרוצה לשים בה ערכים, והם העדיפו להפנות עורף לערך הזה, ולכן אני אומרת לכם שיש כאן בעיניי צביעות גדולה. ואין ספק שחשבון הנפש הזה מתבקש באופוזיציה, כשציבור גדול, למעלה מארבעה מנדטים, האמין בליכוד והאמין בנבחרים הציונים הדתיים בליכוד, כשאני וחבריי השר יולי אדלשטיין והשר זאב אלקין מייצגים נאמנה את עולם הערכים הזה. הם תמיד באו אלינו וידעו שיש להם נציגים נאמנים לעולם הערכים הזה. תודה רבה, גברתי. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה לך, השרה ציפי חוטובלי. אנחנו נעבור להצבעה. אני אבקש מכם לתפוס את מקומותיכם. אנחנו נצביע על הודעת הממשלה בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה בדבר החלטתה על העברת סמכויות. אנחנו מצביעים כעת. הצבעה מס' 9 בעד הודעת הממשלה – 58 נגד – 32 נמנעים – 1 הודעת הממשלה על העברת סמכויות משר לשר נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה. בעד – 58, נגד – 32, יש נמנע אחד. ההחלטה אושרה. אני מודיעה בזאת – רם בן ברק אומר שזה לא נלחץ לו. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> ירדנה, אצלי לא עובד. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אצל יואב סגלוביץ'. נעבור להצבעה הבאה. אנחנו עוברים להצבעה על הודעת הממשלה בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, בדבר החלטתה להעביר מהשר יובל שטייניץ לשר לשירותי דת את הסמכויות לפי סעיפים 5–7 לחוק הדיינים, התשט"ו–1955, לרבות הסמכות לפי סעיף 6(ג) לכהן כיושב-ראש הוועדה לבחירת דיינים. אנחנו מצביעים. הצבעה מס' 10 בעד הודעת הממשלה – 59 נגד – 28 נמנעים – אין הודעת הממשלה על העברת סמכויות משר לשר נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 59 בעד, 28 נגד, אין נמנעים. אני מודיעה בזאת שההצבעה התקבלה. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מיקי, המכשיר לא עובד. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> נבדוק את של יואב סגלוביץ'. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> האלקטרוני לא עובד, אני צועק לכם, הוא לא עובד. נגד, אפשר? << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תוסיפו – נגד. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> סידרנו את זה שהמכשיר שלך לא יעבוד. וכרגע אתה חושף את – – – << נושא >> הודעת הממשלה על העברת שטחי פעולה ממשרד למשרד << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אנחנו עוברים כעת להודעת הממשלה בהתאם לסעיף 31(ד) לחוק-יסוד: הממשלה, בדבר החלטתה על העברת שטחי פעולה. השר דודי אמסלם ימסור את ההודעה, בבקשה. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> זו רק הודעה? << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> כן. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אוקיי. גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, בהתאם לסעיפים 9(א)(11) ו-(ב) לחוק הממשלה, התשס"א–2001, אני מתכבד להודיע כי הממשלה החליטה, בהתאם לסעיף 31(ד) לחוק-יסוד: הממשלה על העברת שטחי פעולה כדלקמן: שטח הפעולה של רשות מקרקעי ישראל יועבר ממשרד האוצר למשרד הבינוי והשיכון; שטח הפעולה של מרכז ההסברה יועבר ממשרד התרבות והספורט למשרד ראש הממשלה; שטח הפעולה של לשכת הפרסום הממשלתית יועבר ממשרד התרבות והספורט למשרד ראש הממשלה; שטח הפעולה של משק המים והביוב יועבר ממשרד האנרגיה למשרד משאבי המים. שטחי הפעולה הבאים יועברו ממשרד החינוך למשרד ההשכלה הגבוהה והמשלימה: 1. אגף חינוך מבוגרים, לרבות האולפנים, השכלת מבוגרים וסיוע באמצעות מלגות ותמריצים למכינות קדם אקדמיות לחינוך; 2. תחומי הפעילות של אגף קשרי חוץ ואונסק"ו, לרבות חינוך יהודי בתפוצות, כולל תוכנית חפציב"ה ולמעט קשרי החוץ בתחומי חינוך ופעילות בית ספרית בישראל בנושאי תפוצות, לרבות בתי ספר תאומים; 3. הערכת תארים אקדמיים מחו"ל למעט הערכת השכלה תיכונית; 4. אישור קיום קורסים לגמול השתלמות (למעט עובדי הוראה); 5. אגף תרבות יהודית, למעט מורות חיילות; 6. תחומי פעילות של מינהל חברה ונוער שאינם קשורים באופן ישיר למערכת החינוך הפורמלי, לפי הפירוט להלן: תמיכה במוסדות ובתחומים הבאים: תנועות נוער, ארגוני נוער, מתנדבי שנת שירות, תוכניות טרום שירות צבאי או לאומי או אזרחי לבוגרי י"ב, מכינות אופק, כפרי סטודנטים, קבוצות מחנכים, אכסניות חינוכיות לילדים ולנוער, מוסדות המקיימים הדרכת סיורים חינוכיים, טבע וסביבה, חוגי סיור, גרעינים תורניים, מורשת כוחות המגן; פעילות מוסדות ציבור העוסקים בהדרכת תלמידים וסגלי הוראה בנושאי השואה לצד מערכת החינוך; פעילות רשותית ופעילות מועצות אזוריות חוץ בית ספריות בתחום החינוך הבלתי-פורמלי, לרבות תוכנית נוער בוחר ערך כדרך; ערי ילדים ונוער ותוכנית החופים; מועצות נוער רשותיות; תקצוב הנחיה מקצועית, ליווי והובלה של פעילות חוץ בית ספרית הנוגעת ליחידות הנוער; והכול למעט פעילות משולבת עם בתי ספר; 7. תמיכה בפיתוח, בשיפוצים וברכישת ציוד באכסניות נוער; תמיכה בפיתוח, בשיפוצים וברכישת ציוד במרכזי הדרכה, טבע וסביבה. שטח הפעולה הכולל את תחומי האחריות של המשרד לביטחון הפנים במטה המקצועי האזרחי של המערך למניעת אלימות ופשיעה נגד ילדים ובני נוער ברשת יועבר למשרד לחיזוק וקידום קהילתי. שטחי הפעולה האלה יועברו ממשרד החקלאות ופיתוח הכפר למשרד ההתיישבות: 1. שטחי הפעולה של האגף לתכנון ובקרה (חטיבה להתיישבות וגרעינים משימתיים), הכוללים את התמיכה בגרעינים המשימתיים ואת תכלול עבודת הממשלה מול החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית העולמית, יועברו ממשרד החקלאות ופיתוח הכפר למשרד ההתיישבות; 2. שטח הפעולה של הרשות לשירות אזרחי. שטח הפעולה של המכינות הקדם-צבאיות יועבר ממשרד החינוך למשרד ההתיישבות. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה לך. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> הודעה למזכירת הכנסת. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> ברשות יושבת-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון), שהחזירה ועדת הכספים. כמו כן אודיעכם כי חבר הכנסת איימן עודה ביקש להסיר את שמו מהצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – אי-הפליה בשל שירות צבאי או שירות לאומי), התש"ף–2020, שמספרה פ/1094/23. תודה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה למזכירת הכנסת. << הצח >> הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 49) (הפסקת חברות בכנסת של חבר הכנסת המכהן כשר או כסגן שר) << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/841).] (קריאה ראשונה) << הצח >> הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 47) (הפסקת חברות בכנסת של חבר הכנסת המכהן כשר או כסגן שר), התש"ף–2020 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/841).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אנחנו עוברים עכשיו לדיון בהצעת חוק חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 49) (הפסקת חברות בכנסת של חבר הכנסת המכהן כשר או כסגן שר), לקריאה ראשונה. יתקיים דיון משולב בהצעת החוק הזאת של חבר הכנסת רם שפע וקבוצת חברי הכנסת. יציג את הצעת החוק חבר כנסת רם שפע. בבקשה. את שני החוקים, כמובן. כמה דקות אתה רוצה? << דובר >> רם שפע (כחול לבן): << דובר >> קודם כול, גברתי היושבת-ראש, הולם אותך מאוד להיות פה – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה. << דובר_המשך >> רם שפע (כחול לבן): << דובר_המשך >> – – אני חייב לומר. אני מברך אותך על היבחרך, באמת. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה. << דובר_המשך >> רם שפע (כחול לבן): << דובר_המשך >> דבר שני, אני מוכרח להגיד שמי שלא נמצא פה, לא עלה ליציעים ויושב למטה, לא מבין איזה ריצות צריך לעשות. כשקוראים לך לנמק, אתה רץ לנמק, ואז עוד יש הצבעה. אז אני מתנשף – יסלחו לי חברי הכנסת הנכבדים. אני מתכבד להציג שוב את החוק הנורבגי, שכידוע מפוצל לשני חוקים: חוק-היסוד וחוק נוסף. למעשה, לאחר דיונים מעמיקים בוועדת החוקה, חוק ומשפט אצל יעקב אשר, נראה לי שהייתה הבנה של המשמעות של החוק הזה כפי שהצגתי אותו פה לפני הטרומית, שלמעשה תכליתו העיקרית של החוק היא לחזק את עבודתה של הכנסת בכך שהיא תאפשר לנו, חברי הכנסת, יושבי-ראש הוועדות, להגיע מוכנים לדיונים, להתייחס ברצינות לכל נושא שעולה, בין אם זה אני בוועדת החינוך, התרבות והספורט או כל אחד ואחת מאיתנו בוועדות שנמצאים בהן, ולמעשה, כל מפלגה שתבחר בכך והתפטרו השרים או סגני השרים שלה תוכל לחזק את מעמד הכנסת, ואחרי שנה וחצי שבה אזרחי ישראל ואזרחיות ישראל לא זכו לכנסת מתפקדת, לא זכו לממשלה מתפקדת ויציבה, הם יוכלו להתחדש בכנסת שבה יש חברי כנסת חדשים וחדשות, שבאים לעבוד בשביל הציבור ובאמת לחזק את עבודת המשכן הזה, אחרי כל כך הרבה זמן שבו, לצערנו הרב, הסתובבנו בכל מיני קרבות וקמפיינים. אני שמח שגם אנחנו, באחריות שגילינו, עשינו סוף לסאגה הזאת. החוק הנורבגי, תכליתו – למרות כל מיני דברים שנאמרו פה בשבועות האחרונים, ואני מכבד את כל מי שבחר להגיד את זה – התכלית העיקרית שלו היא להצליח לעזור לחברי הכנסת למלא את תפקידם בוועדות כמו שצריך. זה הכול, גברתי היושבת-ראש. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת רם שפע. אם כך, אנחנו נקיים דיון משולב על שני החוקים. יהיו כמובן שתי הצבעות. אנחנו נעבור לדוברים. ראשון הדוברים, על פי הרשימה, חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, קודם כול, בהצלחה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אנחנו מדברים על החוק הנורבגי, כפי שקוראים לו, אבל האמת היא שזה לא חוק נורבגי, זה חוק ישראלי, כי יש בו את כל מרכיבי הישראליות הפחות-טובים, בעיקר החאפ-לאפ. זה חוק חאפ-לאפ שהמטרה שלו, בסופו של דבר, היא למלא את הכנסת כי נגמרו האנשים. אז אפשר לקרוא לו: החוק כי נגמרו האנשים אבל אני דווקא אדבר על חוק אחר. לא החוק שיהיה פה היום אלא חוק שיגיע עוד מעט, שדן בסמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש. הוא בדרך, יש תזכיר חוק, הוא יגיע עוד מעט לכאן, ועליו אני רוצה להגיד כמה מילים. במילים האלו אני אשכנע את המציעים, את הממשלה, לעשות בו כמה שינויים מחויבים לפני שמגיעים איתו לכנסת. תקנות ההגנה לשעת חירום יפוגו ב-18 ביוני. 18 ביוני, אני מזכיר לכולם, זה קיץ. הקיץ הגיע. בנובמבר זה הסתיו, גם אוקטובר, ינואר-פברואר זה חורף. איפה הממשלה הייתה עד היום? יודעים שהתקנות יהיו עד 18 לחודש ויפוג תוקפן. איפה היא הייתה? אני לא יודע. החוק עדיין לא הונח. זה אומר שעד 18 בחודש זה, אחרי שהוא יונח, נצטרך לעסוק פה בכנסת באחד החוקים הכי משמעותיים; לא כמו גודל הממשלה, עם חוק-יסוד: הממשלה על ממשלה דו-ראשית, או חוק ההוספה של אנשים לכנסת שקוראים לו החוק הישראלי, אלא נצטרך לדון בסוגיות עומק לגבי זכויות הפרט של אזרחים במדינת ישראל. סד הזמנים הזה הוא פשוט לא נורמלי – זה מראה על ההתנהלות, זה מראה על ההתנהלות. החוק הוא דרמטי בהשלכותיו על מגוון תחומי חיים, ובעיקר על חופש הפרט. אני אגיד לממשלה, שיושבת פה ואומנם לא מקשיבה, אבל אולי היא תקרא את הפרוטוקול – גם את זה היא, כנראה, לא תעשה: יש פה שלושה מישורים של בעיות שאני שם אותם פה על שולחן הכנסת והממשלה. הדבר הראשון זה התהליך. חוק שמגיע בחופזה, בלי הכנה מספיק טובה, שדן בזכויות הבסיסיות שלנו כאזרחים במדינה – יש בעיה בתהליך. האמירה: קורונה, קורונה, קורונה היא לא תחליף לדיון ענייני. אני אשמח אם חבריי יקשיבו, גם אלה שבמליאה, גם אלה שיש להם דברים חשובים להגיד. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> זה יחסית – – – << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> חבריי חברי הכנסת, אני יודע שזה משעמם אתכם, אבל אולי תלמדו משהו. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תמר זנדברג, חברת הכנסת, זה מפריע. תודה. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> זה חוק שמגיע בחופזה. החוק הזה דן בכל אחד מאיתנו. יש בו גם תכנים בעייתיים. החוק הוא לעשרה חודשים. אומנם הממשלה תכריז על מצב חירום ואז 45 – – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אומנם לא הפעלתי את השעון, אבל אתה צריך לסיים. תודה. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> גם התכנים של החוק הזה בעייתיים. הם בעייתיים בצורה קיצונית, כי ממשלה שנמצאת בתקופת חירום ונוקטת צעדים בלתי מידתיים היא בעייתית. מדובר בחוק שיכול לפגוע בזכויות הבסיסיות ביותר של כל אזרח: הזכות לפרטיות, הזכות לקניין, לחופש התנועה, ובמונח העמוק יותר של חופש באופן כללי, שמשמעותו היא שהרשות לא חודרת למרחב הפרטי והאישי שלך. החוק שיונח פה על שולחן הכנסת בחופזה הוא איום על הדבר הזה. מה שאני ממליץ לממשלה לעשות זה לחשוב עוד פעם ואפילו להאריך את תוקף תקנות ההגנה בעוד שבועיים ולאפשר דיון אמיתי בכנסת, כי החוק הזה הוא חוק רציני מדי. אם נשב פה בלילות כמו שאנחנו יושבים בחוקי-היסוד, כך פרצופנו ייראה, כך ייראה פרצופה של הממשלה, כך ייראה פרצופה של המדינה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת סגלוביץ'. הדוברת הבאה, חברת כנסת היבה יזבק. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הרשימה מעודכנת? גברתי היו"ר, הרשימה מעודכנת? << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> כן, הרשימה סגורה. היא מעודכנת, כן, ככל האפשר. שלוש דקות. תודה. את רשומה, קארין. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אוקיי. << דובר >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, חברות וחברי הכנסת, הממשלה המנופחת ובעלת הממדים ההיסטוריים שקמה לאחרונה שלפה איזשהו רכיב מתוך חוקה של מדינה צפונית, קרירה, דמוקרטית דווקא, וחשבה שזה טוב לייבא אותו וליישם אותו כאן, בארץ או במדינה הבוערת שלנו. הסעיף הזה בחוק או בחוקה הנורבגית שמחייב את כל שרי הממשלה להתפטר מהפרלמנט ולפנות את מקומם לבאים בתור נועד במקור להעמיק את ההפרדה בין הרשויות ולמנוע ניגוד עניינים בין הרשות המחוקקת ובין הממשלה. אבל אצלנו ההפרדה הזו גם ככה כמעט לא קיימת. ברור שכל מטרת החוק היא להכניס חברי כנסת חדשים במקום השר לחיזוק קהילתי או למשאבי מים או השר ל-whatever, ואין לו שום קשר לדמוקרטיה. התגבורת החדשה שתיכנס לקואליציה בעקבות החוק צפויה לתמוך בכל צעדי הממשלה ולא תאזן את כוחה, זה כבר ברור לנו. אפילו באופוזיציה יש כאלה שבעצמם הציעו חוק זהה, בעבר הלא-רחוק, כשהיו נסיבות אחרות וכשהיה להם מה להרוויח. יושבים כאן איתנו בספסלי האופוזיציה גם כאלה שבכלל לא מתנגדים לעקרונות הגזעניים של מדיניות הממשלה. אבל לצערם נוצר מצב שבגלל עניין פרסונלי וחלוקת תיקים הם נאלצים לשבת באופוזיציה עם הערבים. נתקעו. אם נשמע מהם איזושהי ביקורת במהלך הכהונה הזו, הרי היא תהיה שהממשלה הזו לא הלכה מספיק רחוק עם צעדים של סיפוח ושל חיזוק העליונות היהודית. הרשימה המשותפת נותרה האופוזיציה המהותית היחידה, שגם תילחם לכונן כאן משטר צודק וגם תיאבק נגד העמקת הדיכוי שתוביל הממשלה המנופחת, הבזבזנית והמושחתת הזו, שמגינה על נאשם בשוחד. אז בין אם החוק הזה יעבור ובין אם לא, נדמה לי, כבוד היושבת-ראש, שכבר ברור כי מי שייאבק למען הציבור שחי מחוץ למשכן הזה ולא עבור יושביו הם רק 15 חברי הכנסת של הרשימה המשותפת. תודה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה, תודה רבה לך. הדובר הבא, חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי השרים, חבריי חברי הכנסת, חבל שהשרה חוטובלי, שנאמה כאן קודם נאום חוצב להבות אש על הריבונות שהולך נתניהו להביא, יצאה ולא תשמע את תשובתי. כשאנחנו התחלנו לדבר על ריבונות, לפני חמש שנים בערך, הקמנו את שדולת ארץ ישראל ושמנו את הריבונות על השולחן, הסתכלו עלינו כאנשים הזויים, כמעט שלחו אותנו לאברבנאל. מה שעשה נתניהו בחודשים האחרונים זה לקחת את המושג ריבונות, כי הוא זיהה את הכוח הגדול של המושג הזה בימין, ובחסותו להקים מדינה פלסטינית. צריך לומר את האמת. נתניהו כתב את תוכנית טראמפ משך שלוש שנים, יחד עם הנשיא וצוותו. הוא עיצב את תפיסת המציאות שלהם והוא, מאז נאום בר-אילן, תומך בפתרון "שתי המדינות", במירכאות כפולות ומכופלות – אין דבר כזה. נתניהו מבחינתו רוצה את תוכנית טראמפ על שני חלקיה. כן, הוא רוצה שהמדינה הערבית תהיה מפורזת ושצה"ל ישלוט בשטח – כוכבית ישראבלוף, יש גבול כמה זמן אתה יכול לשלוט בגבולות הריבונות של ישות אחרת שתהפוך לריבונית. כשאנחנו מסתכלים על המפה ורואים את הצוות האמריקאי מתעקש עליה – הרי הצוות הישראלי הגיש מפה לאמריקאים וקיבל מפה אחרת; אותה מפה קונספטואלית שהחליטו שהיא רק קונספטואלית ואפשר וצריך לדייק אותה, פתאום הפכה לקודש קודשים. אז היא מפת המדינה הפלסטינית, ואני רוצה את העניין הזה להסביר בדקה. תראו, את המציאות מעצבות העובדות שנקבעות בשטח. כך היה מאז ומעולם: הטרקטור והמחרשה קבעו את הגבול וקבעו את הביטחון. הריבונות היא טובה והיא חשובה בתנאי שהיא תומכת ומקדמת את הפעולות של המשך ההיאחזות שלנו וקביעת העובדות בשטח. מפה שתשמור על רצף ההתיישבות וממילא, וזה בינארי, תקטע את הרצף הערבי בשטח, תהיה מפת ריבונות. אבל מפה – וזו לצערנו המפה הנוכחית שהאמריקאים מתעקשים עליה – מפה שקוטעת את הרצף ההתיישבותי משאירה מובלעות וממילא שומרת על רצף ערבי, היא מפת המדינה הפלסטינית, היא לא מפת הריבונות. אלא נתניהו יודע שהימין מתנגד למדינה פלסטינית, מתנגד נחרצות. הוא יודע שרוב העם מתנגד למדינה פלסטינית, אז מה עושים? מה עושים? מפריחים סיסמה: ריבונות. לא מוכרים מדינה פלסטינית, מוכרים ריבונות. היא מפה שתחנוק את ההתיישבות, ואגב, ההשפעות החמורות של זה עלולות להיות מהיום הראשון, כי אותם היישובים שבעתיד יהפכו אולי, חלילה, למובלעות, אף אחד לא יקנה בהם בתים, אף בנק לא ייתן להם משכנתאות. אנשים לא יגורו בקריית ארבע אם היא מנותקת מירושלים, ובעופרה ושילה ועלי – אם הם מנותקים, דרך ציר 60, לתל אביב. מי שעובד בתל אביב לא יקנה בית בעופרה או בשילה או בעלי כי הוא לא יודע אם יש לו ודאות שם. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> בבקשה לסיים. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> אז הופכים את הטפל לעיקר. במקום שהעיקר, שזה קביעת העובדות בשטח – יש לי עוד דקה ו-46. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> השעון לא עובד. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> סליחה, אני בחצי דקה מסיים. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> בסדר. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> העיקר זה המשך מפעל ההתיישבות בפועל. עשינו את זה 53 שנה בלי ריבונות – ואגב, אנחנו רוצים ריבונות, אבל רוצים רק ריבונות; לא מוכנים לריבונות שהצד השני שלה זה הקמת מדינת טרור ערבית בלב-ליבה של ארץ ישראל. לוקחים את עזה, מכפילים פי 20, שמים על הרכס ששולט טופוגרפית וגיאוגרפית על חצי מדינת ישראל, זאת איוולת. עכשיו, זה בלוף, ואני אומר לחבריי הימנים: אל תגנו על הבלוף הזה. אם תהיה מפה טובה – וכפי שאמרתי, זה בינארי – ושומרים על רצף ההתיישבות, מאפשרים לה להתפתח בכל חלקיה – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> בבקשה לסיים, תודה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – זה טוב. אם קוטעים את הרצף, מייצרים מובלעות, פוגעים ביכולת ההתיישבות להתפתח, ממילא – ואני לא רוצה להיכנס עכשיו למציאות שתיווצר בשטח, שוב, מ-day one אחרי הריבונות, כי צה"ל ייערך בהתאם, וכפי שאמרתי, השקעות, מפעלים ותעסוקה ייערכו בהתאם. החשש הגדול שלי הוא שנתניהו מחלק את ארץ ישראל ומקים מדינה פלסטינית, ובאיזה אופיום כזה להמונים עוטף את זה במילה המאוד-טובה כשלעצמה שנקראת "ריבונות". אני אומר לחבריי בליכוד: אל תלכו כעיוורים באפלה אחרי השקר, אחרי הבלוף הזה. תדרשו לפחות שתהיה מפה טובה, כך שנוכל להיות רגועים שהיא תהיה מפת ריבונות ולא חלילה מפת המדינה הפלסטינית, כי העובדות שנקבעות בשטח הן-הן שקבעו והן-הן שיקבעו. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת סמוטריץ'. הדובר הבא, חבר הכנסת רם בן ברק – מוותר. אחריו חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה. אחריו חבר הכנסת אנטאנס שחאדה – מוותר. תמר זנדברג תהיה אחרי כן. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, שוב אני מאבד את הקול אבל לא את הלהט. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אף פעם לא. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> זה לא יקרה. למרות שיש כאלה שרוצים בזה, ואולי דווקא בגלל שיש כאלה. עמד פה קודם השר אמסלם ובהמשך למסורת המתלהמת והייתי אומר אפילו אווילית שהוא "איוולית" היום, הוא דיבר עליי כעל יהודי מחמד. אז אני רוצה להגיד לכם, אני מעדיף להיות יהודי מחמד מהסגנון של ג'ו סלובו. ג'ו סלובו היה יהודי ממוצא ליטאי, מהמנהיגים המרכזיים של הקונגרס הלאומי האפריקאי, מהלוחמים הבולטים נגד האפרטהייד בדרום אפריקה, מהמקורבים לנלסון מנדלה. גם לו קראו "לבן מחמד". אז אני כן. אני יהודי מחמד כמו שג'ו סלובו היה לבן מחמד בדרום אפריקה של האפרטהייד. אני יהודי מחמד כמו אנדרו גודמן ומייקל שוורנר, יהודים פעילי התנועה לזכויות האזרח בארצות הברית, שנרצחו בשל עמידתם לצד השחורים במיסיסיפי ב-1964. כל האנשים הם האלה מקור לגאווה לכל יהודי, שלחמו נגד הגזענות ונגד אפרטהייד ונגד אי-צדק. גם להם קראו משת"פים, לבני מחמד. כבוד הוא לי להיות שייך אליהם ולא לחבורת הפושעים ההזויה, המשיחית, שדיברה פה קודם, משום שהמאבק לצדק הוא מאבק אוניברסלי. אני אמשיך להיאבק עם חבריי, יהודים, ערבים ואחרים, נגד הכיבוש הרצחני, נגד האפרטהייד שממשלת הדמים הזאת מחזקת, נגד המשיחיות ההזויה, המטורפת, שעולה מקולותיהם של שרים כמו אמסלם וחוטובלי. אז כן, אני מעדיף להיות יהודי מחמד, מחמד של הצדק, מאשר משת"פ עדרי של פשעי האפרטהייד. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ: << יור >> תודה רבה. שמור על הקול, חבר הכנסת כסיף. הדוברת הבאה, חברת הכנסת תמר זנדברג, בבקשה. אחריה – אלעזר שטרן, אם עדיין – – – << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש, ובהצלחה בתפקיד. אין לנו מספיק נשים באף אחד מהתפקידים. את גם יושבת-ראש ועדה וגם בראש הישיבה, אז בהצלחה. חברות וחברים, אמרתם לנו: ממשלת חירום לקורונה אבל יש לזה שני חריגים – בינתיים נראה שזה הדבר היחיד שעוסקים בו, כי בקורונה לא כל כך נראה שמביאים לפה חוקים או דברים. שני החריגים: אחד, זה הדברים שקשורים לעצמכם, למשרדים, למנכ"לים, לג'ובים, לסגני השרים ולעוד חברי כנסת, כי נתנו כל כך הרבה שרים ומשרדים ולא נשאר כלום לכנסת – זה מה שאנחנו מצביעים עליו עכשיו. הדבר השני, הדבר היחיד שחורג מאותה תקופה של חצי שנה שבה הבטחתם לא לחוקק חוץ מקורונה, זה הסיפוח, שיבוא לכאן ביולי. שמענו כרגע את חברת הכנסת ציפי חוטובלי אומרת: זאת תהיה ממשלת הסיפוח. ואז יש לנו את החברים מכחול לבן ומהעבודה שהבטיחו לעצור את הסיפוח. אמרו: אנחנו נעצור, אנחנו נשפיע מבפנים. עד כמה גנץ השפיע מבפנים? עד כמה? שר הביטחון, שכרמטכ"ל הוא יודע בדיוק מה הנזק של הסיפוח, וכרמטכ"ל היה לו אומץ להפגין בשדה הקרב אבל כשצריך להביא את האומץ הפוליטי לעשות את המהלך הפוליטי הנכון – זה לא. אז היום גנץ משפיע מבפנים. איך הוא משפיע מבפנים על הסיפוח? הוא מורה לרמטכ"ל אביב כוכבי להיערך. ואללה, יופי, תודה רבה. איזה מזל שיש שר ביטחון שמתנגד לסיפוח ועוצר אותו. ואז כשמחברים את החוק הזה, הנורבגי, ואת הסיפוח, מתגלה כאן הדיל האמיתי. כי, חברות וחברים מכחול לבן, אתם צריכים את הנורבגי כמו אוויר לנשימה. פשוט כי אחרת אין לכם לכם מי שיעבוד בוועדות. מכרתם את הכנסת לליכוד ועושים מכם פה קציצות. עושים מכם צחוק, תסלחו לי. ומה אתם צריכים לתת בתמורה? את הסיפוח, וזה כבר מפסיק להיות מצחיק, כי זה לא שר הכלום ושר השום דבר, וזה לא התוכניות של פולישוק, זאת סכנה קיומית למדינת ישראל. אנחנו רוצים חוק נורבגי ונתעורר עם חוק דרום אפריקאי. נתעורר עם אפרטהייד ועם בנטוסטנים ועם אלימות ועם בערה כזאת שאף אחד מאיתנו לא ידע איך לצאת ממנה. ואז, מה תגידו? היינו צריכים שר למים? היינו צריכים עוד יושב-ראש ועדה? בשביל זה הקרבנו את העתיד של מדינת ישראל על מזבח ההזיות המשיחיות של סמוטריץ' וציפי חוטובלי? בשביל זה הלכנו, שני רמטכ"לים, להקים מפלגה ואחר כך להיכנס לממשלה ואחר כך להבטיח להיות ראש ממשלה חלופי? אם היה דבר אחד, אחד, שהיה צריך לעשות כאן ובשבילו הכול – מבלבלים לנו את המוח עם בחירות רביעיות, ואני לא יודעת מה – הכול היה אפשר לתת, זה בשביל זה: לעצור את הסיפוח, כי זאת סכנה קיומית. ואם את זה מכרתם, שום דבר ממה שעשיתם כאן לא שווה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת תמר זנדברג. הדובר הבא, חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גברתי היושבת בראש ושר האוצר, עמיתיי חברי הכנסת, חבר הכנסת שפע – – << קריאה >> רם שפע (כחול לבן): << קריאה >> כן, ידידי. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – הקשבתי לך. אני כבר שבועות, לא הרבה, בודק מה אני לא מבין בפסיכולוגיה. חשבתי שאני מבין. איך אפשר לקחת כל כך הרבה אנשים טובים וברבע שעה כאילו להפוך להם את המוח לגמרי, דוגרי, אין לי תשובה. לא יודע, יש שיגידו הכיסאות. אני לא רוצה ללכת למקומות האלה. אבל אני באמת שואל: הצדקת פה את החוק הנורבגי, וחשבתי כמו מה אתה עושה זה. זה נשמע לי כמו, נגיד – תראו, קבענו כבר שיש ממלא מקום, ראש ממשלה חליפי – עכשיו ברור שצריך לבנות לו לשכה. ברור שלא צריך ראש ממשלה חליפי, וכל מה שנעשה זה משני קצוות: אחד, איך בקטע השני הוא לא יהיה שר, חס וחלילה – כי אז נתניהו לא יכול להיות; ובחלק הראשון איך לוודא שנתניהו יקיים את ההבטחה לגנץ. אז עשו ראש ממשלה חליפי. אז עכשיו, אם חס וחלילה מישהו מאיתנו יגיד: למה צריך משרד לראש ממשלה חליפי, או למה צריך שיירה עם שמונה מכוניות לראש ממשלה חליפי, תגידו: יש ראש ממשלה חליפי, אז בטח שצריך משרד לראש ממשלה חליפי ובטח שצריך שיפוצים ב-7 מיליון שקל לראש ממשלה חליפי, בגלל שגם ראש הממשלה הקבוע רוצה בקיסריה 7 מיליון שקל לבית שלו. אז אני שואל אותך, הרי עבודת הכנסת חשובה לך, אתה יודע מה, כמו שהיא חשובה לי, אותו דבר, בוא נגיד. אז בעצם מה אתה אומר לי? תראה, עשינו 35 שרים אז עכשיו צריך להביא עוד 12 חברי כנסת; היינו עושים 23 שרים, ולא צריך חוק נורבגי. השאלה שלי היא בגלל שאני מעריך אותך. איך אתה לא מבין את זה? כאילו, למה אתה חושב שאני אבין את מה שניסית להסביר לי? אתה אומר לי: אוקיי, תראה, כבר עשינו ממשלה מנופחת, 35 שרים, לא משנה כמה סגני שרים נוסיף על זה, עכשיו צריך לעשות חוק נורבגי. מה אני לא מבין, כאילו? דוגרי, מה אני לא מבין? << קריאה >> רם שפע (כחול לבן): << קריאה >> נשתדל לענות – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אז תסביר לי, בגלל שאתה מבין שבממשלה נורמלית, לא 18 שרים כמו שאנחנו החלטנו, נגיד 24 שרים, יש לך את כל התוצרים של החוק הנורווגי בתוך זה. זאת אומרת, כל מה שאמרת על עבודת הכנסת, היית צודק. אם היית מביא עכשיו, נגיד, בחוק הנורבגי 30 חברי כנסת, דוגרי, הייתי מבין את זה יותר מ-10 או 12. אתה אומר: זה לא משנה לגודל הממשלה, ממילא צריכים לתגבר את הכנסת, וזה נכון, אבל כשאתה כאילו בא לחפות על הניפוח הזה של השרים – – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ: << יור >> לסיים, בבקשה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אולי פעם תסביר לי. תודה. בדיוק בזמן. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת אלעזר שטרן. הדובר הבא, חבר הכנסת עפר שלח – אינו נוכח. חבר הכנסת אלכס קושניר, בבקשה. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, לפני כמה שעות עמד פה חבר הכנסת משה אבוטבול, שיושב כאן למעלה, ואחרי זה בתקשורת גם הצטרף אליו חבר הכנסת אייכלר, והם ככה זרקו בנונשלנטיות את המילה "אנטישמיות" באוויר והפנו אותה כלפי מפלגת ישראל ביתנו. אני רוצה לפנות לחברי הכנסת ממפלגת יהדות התורה וש"ס: אתם אימצתם אופנה חדשה. כל מי שמדבר בגנות הכפייה הדתית ובגנות ההשתלטות שלכם על עמדות מפתח בכנסת ובממשלה, כל מי שלא מתפלל כמוכם או לא מתפלל בכלל, אתם קוראים לו אנטישמי. אתם יודעים בכלל מה זה אנטישמיות? אתם יודעים מה זה לחיות במדינה שרק בגלל שכתוב לך בתעודת הזהות, בסעיף 5, "יהודי", אז אתה מוקצה ממוסדות להשכלה גבוהה ואתה לא מתקבל לעבודה? אתם יודעים מה זה, בתור ילד בן 12, להגן על עצמך פיזית מבריונים שתוקפים אותך רק כי אתה יהודי? אז בואו אני אספר לכם את הסיפור שלי – שאגב, דומה מאוד לסיפורם של הרבה מאוד אנשים שהגיעו לכאן, לארץ, ונולדו במדינה טוטליטרית, שהאנטישמיות בה הייתה סוג של, אתה יודע, בחסות החוק. סבא שלי, גרגורי זרח, זיכרונו לברכה, שירת בצבא האדום בזמן מלחמת העולם השנייה. כשחזר הביתה לכפר הקטן שלו בבלרוס אחרי המלחמה, הוא גילה שהמשפחה שלו, ההורים ו-14 האחים והאחיות, נטבחו על ידי הנאצים, ואפילו קבר קטן לא נשאר. הוא חלם לעלות לארץ, הוא קרא ספרות ציונית אסורה, הוא הקשיב לקול ישראל, הוא שמח בשקט על הניצחון במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים. הוא היה יהודי ציוני וחילוני. אני כילד בן 12, תלמיד בבית ספר באוקראינה, הלכתי מכות, כי הייתי צריך להגן על עצמי, רק בגלל שאני יהודי. וכשעליתי לארץ לא הייתה לי שום התלבטות. אני ידעתי שאני הולך להתגייס ליחידה קרבית, למרות שאני בן יחיד, כי אני יהודי וציוני. אתם חושבים שהיהדות היא בבעלותכם, שרק בידיכם נתונה הזכות לקבוע מי יהודי ומי לא יהודי. אתם חושבים שיש לכם את הזכות להחלטה איזו יהדות נכונה ולאיזו יהדות יש זכות קיום. עכשיו אתם מתפלאים שמישהו אומר לכם את האמת כפי שהיא, שיש מישהו שמגן על הזכויות של הציבור, שעובד, משלם מיסים, משרת בצה"ל ועושה מילואים – דתיים, מסורתיים, חילונים כאחד, שמה שמחבר ביניהם זה אהבת ישראל, הציונות והיהדות, אבל היהדות המחבקת והיהדות המכילה. אני מבקש שתפנימו שאנחנו ניאבק נגד ההשתלטות שלכם על עמדות הכוח במדינה. אני מבקש שתפנימו שאין לכם בעלות על היהדות, ואין לכם בעלות על הדת, וגם אין לכם בעלות על המדינה. אני מבקש שתפנימו שאין לכם זכות לזרוק לאוויר את המילה "אנטישמיות" כל פעם שמישהו אומרים דברים שלא לרוחכם. אני יהודי, ציוני וחילוני, ואין לי במה להתבייש, אלא להפך – יש לי המון המון במה להתגאות. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ: << יור >> בהחלט, תודה רבה לך חבר הכנסת קושניר. הדוברת הבאה, ע'דיר כמאל מריח – אינה נוכחת. אם כך, חבר כנסת מיקי לוי – גם לא, איננו – כן? << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ: << יור >> בבקשה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אלכס, מה שאז הרגשת אנחנו מרגישים היום – שחובטים בנו, אנחנו מרגישים היום. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כן, אבל היום – – – ואתה קורא לי אנטישמי. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אז מה ההבדל במה שאתה אומר? << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – ואומר שאנחנו – – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ: << יור >> חבר הכנסת קושניר, אתם מוזמנים להתווכח בחוץ. תודה רבה. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אתה אומר – – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ: << יור >> חבר הכנסת אבוטבול וחבר הכנסת קושניר, אני מבקשת. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> משה, גם איילת שקד אנטישמית, כי – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> נגמרו הימים שאנחנו נשתוק, אין יותר דבר כזה. תדברו נגדנו – תקבלו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ: << יור >> חבר הכנסת קושניר, תודה רבה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ: << יור >> חבר הכנסת אבוטבול. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> מאשימים אותי ואת לא מאפשרת לי להגיב. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ: << יור >> אני אאפשר לך אולי אחר כך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ: << יור >> אני מבקשת, מספיק. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ: << יור >> חבר הכנסת אבוטבול, אני קוראת אותך לסדר פעם ראשונה, חבר הכנסת קושניר – גם. תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חברי כנסת נכבדים, השרים, זה לא חוק נורבגי, עזבו אתכם מהשטויות; זה חוק ישראלי שעבר גילוי עריות. זה לא חוק נורבגי, איזה מן שטויות אלה? עשיתם הכול מיש-מש כדי להביא חוק בכאילו, כי חסרות לכם, ידידיי לשעבר מכחול לבן, ידיים עובדות. זה מה שקורה. חסרות לכם ידיים עובדות. גם הצעתי ליושבת-ראש, שחברה באיזה שמונה ועדות, להצטייד בסקטים או בקורקונט חשמלי למסדרונות, כי היא לא תספיק להגיע מוועדה לוועדה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ: << יור >> בקורקונט? << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> כן, קורקונט. לא? מה אומרים? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אבל חשמלי. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> מה? חשמלי? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה חשמלי? << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ: << יור >> הקורקונט. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אופניים חשמליים. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> למצוא חן בעיני – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> חברים, לא יעזור שתכניסו עוד ארבעה חברי כנסת, הם לא ייתנו לכם כלום ושום דבר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל יוראי? << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני מוכן לוותר על יוראי. הינה עסקה – – << קריאה >> רם שפע (כחול לבן): << קריאה >> אל תוותר על יוראי. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – מוותרים על יוראי – תוותרו על החוק הנורבגי. מוותרים על יוראי – תוותרו על החוק הנורבגי. אל תתלו את זה ביוראי, הוא לא עלה התאנה שלכם להסתיר את הבושה. ויותר מכך, אתם מכניסים ארבע חברות כנסת. נדמה לי שרק חברות כנסת. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> ביניהן תהילה, לשעבר מיש עתיד, שהחליטה מה שהחליטה – בעיניי, אני משאיר לעצמי מה שאני חושב עליה – ומיכל של חוסן, והן הולכות להיות יושבות-ראש ועדה. הן בחיים שלהן לא ראו חוק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לא היו פה, לא חוקקו. אולי קראו על חוק בספר החוקים של מדינת ישראל – אולי; לא מכירות את מסדרונות הכנסת. אני ממליץ שתצמידו להן GPS או מדריך או משהו. << קריאה >> שר התיירות אסף זמיר: << קריאה >> קורקונט. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לא, את נותנת לי 34? ועכשיו איפסת את זה לאפס? << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ: << יור >> פשוט לא הפעלתי את זה מההתחלה. מיקי, תאמין לי – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אבל תראי, לא הספקתי. ההארכה שלך היא לא הארכה. תחזירו את זה, בבקשה, לשתי דקות. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ: << יור >> לא, לא, לא. ממש לא. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> בוודאי, כן. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ: << יור >> לא, אני מצטערת. אתה מדבר כבר שלוש דקות. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אבל זו לא אשמתי, זו אשמתך. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ: << יור >> אתה מדבר כבר שלוש דקות. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> ממש לא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – שתי דקות. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> תוסיפי לי עוד דקה, בבקשה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ: << יור >> אני אוסיף לך עוד חצי דקה, מעכשיו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה זה פה, שוק? << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> במקום להביא חוקים לעסקים קטנים אתם מביאים 54 שרים וסגני שרים, חוק ג'ובים, והעלות רק של החוק הזה: 15 חברי כנסת – 108 מיליון שקל, לפי הממ"מ, ו-101 מיליון שקל, לפי האוצר. והחמור ביותר – פעם ראשונה מביאים חוק ללא סעיף תקציבי. זה לא קרה פה, חברים. זה לא קרה פה. והרי אתם תלכו ותעשו עוד הפעם קיצוץ רוחבי ברווחה, בעבודה, בבריאות, כדי לממן את 15 חברי הכנסת המיותרים לחלוטין האלה. הם לא יושיעו אתכם, תבין. הוא לא יושיע אותך, יקירי. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ: << יור >> בבקשה לסיים. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני מסיים. והכי חמור בעניין הזה, אני מסיים במשפט הזה – חברת הכנסת שנכנסת לכאן והולכת להיות ממונה בוועדה למינוי שופטים, חרב מתהפכת על ראשה. אם היא לא תבחר את השופט שראש הממשלה רוצה – 48 שעות והיא עפה. לפחות מה שהצעתי – אל תבטיחו לה, בשביל הנראות, לפחות. אין לכם בושה, אתם לא מסתכלים בראי? תתביישו לכם. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת קארין אלהרר, בבקשה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, ברכות על תפקידך החדש. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> כנסת נכבדה, תראו, אני רוצה לחרוג מהמנהג בדיון הזה ולדבר עניינית, בסדר? << קריאה >> רם שפע (כחול לבן): << קריאה >> לפרגן? << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אל תגזים. אני באמת רוצה לדבר עניינית. כשמדברים על חוק נורבגי – סתם שתדעו, המודל הנורבגי האמיתי מדבר על הפרדת רשויות. הוא מדבר על זה – גברתי, נורא קשה לי לצעוק. אם אפשר, או להגביר את המיקרופון – – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אני אודה לכם – חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה. זה מפריע, למרות שאתה צרוד. תודה. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> המודל הנורבגי מדבר על הפרדת רשויות מלאה. הוא מדבר על זה שחברי הכנסת בעצם – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> גם אדוני השר, בבקשה, אם אפשר. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – נשארים בכנסת ועובדים בכנסת או בפרלמנט, והשרים עובדים במשרדיהם לטובת הציבור. אגב, הממשלה שם הרבה פחות מנופחת מהממשלה כאן. עכשיו תראו, מה המטרה של החוק המתקרא "חוק נורבגי"; הוא לא נורבגי, והוא גם לא ישראלי – הוא ישראבלוף. כי מה הוא אומר? בואו ניקח את החוק הנורבגי הקודם, שחוקק ב-2015, ונעשה לו כמה וכמה שינויים – נכפיל פי חמישה, ואז נחוקק אותו. כל זה בא למה? בגלל שהקמתם ממשלה גדולה. הייתם מוותרים על כמה שרים – היו יותר חברי כנסת. חתמתם על הסכם קואליציוני רע, חוקקתם חוק ממשלת חילופים, הקמתם ממשלה עצומה, ועכשיו נותרה לכם עוד בעיה. אז מה אתם עושים? הדבר שאתם עושים הכי טוב מאז שהוקמה הממשלה – אתם שוב משנים חוקי-יסוד. אני רוצה להציע את הדבר הבא: תחוקקו את זה, בסדר, צריך ידיים עובדות בכנסת, אבל תעשו את זה בהוראת שעה, כי הרי זה לא באמת שינוי של החוקה הישראלית – זה סידור עבודה. אתם רוצים את סידור העבודה הזה ואתם תעשו אותו כי יש לכם רוב, אבל אל תמשיכו להתעלל בחוקי-היסוד הישראליים. תעשו את זה הפעם, תלמדו את זה. בפעם הבאה – אתם רוצים, תעשו את זה בהוראה קבועה. כרגע תשמרו את זה בהוראת שעה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת אלהרר. הדובר הבא, חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> גברתי היושבת-בראש, חבריי חברי הכנסת, חבריי השרים, אני רוצה לספר לכם משהו קצת אישי. כשהייתי ילד היה לי חלום. אמרתי, אולי יגיע היום שאני אזכה לקחת חלק בהקמה של משרד לחיזוק קהילתי. ואם הקדוש ברוך הוא ייטיב עימי, זה לא יהיה רק המשרד לחיזוק קהילתי, זה יהיה גם משרד ראש הממשלה החלופי – – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> חליפי. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> חליפי. אני חלמתי על ראש הממשלה החלופי, לצערי – חליפי. נסתפק רק בזה. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אל תהרסי לו את החלום. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> או משרד למשאבי מים, או משרד להשכלה גבוהה ומשלימה. אם זה לא היה עצוב, באמת היינו צוחקים, כי אנחנו עדים פה, היום, בכל העברת הסמכויות הזאת והפירוק הזה מכאן לכאן, משם לשם, מעבר לביורוקרטיה הבלתי-נתפסת שאתם מייצרים למדינה הזאת – אם מישהו יצטרך לעשות משהו מול הממשלה, כשבממשלה לא יודעים איזה שר אחראי על מה, אתם מקימים כאן ערמה של משרדים מיותרים. ועכשיו למשרדים האלה אתם גם מוסיפים תפקידים מיותרים: למשרד ראש הממשלה החלופי – הוצאות מיותרות ועלויות מיותרות. למשרד לקידום קהילתי, שהוא עוד לא משרד – ורק עכשיו מייצרים ערמה של תפקידים, שינסו להקים את המשרד. ואחרי שבחרתם לא לעשות את העבודה שלכם בכנסת ולייצר תפקידים לעשרות – למעלה מ-30 שרים ועוד, אני כבר לא יודע כמה סגני שרים, כבר אי-אפשר לספור בקצב שזה קורה – אז אתם גם לא רוצים לעשות את העבודה שלכם בכנסת. אתם אומרים: גם נשב במשרדים מומצאים ומיותרים, וגם נכניס מישהו אחר שיעשה במקומנו את העבודה בכנסת, למה צריך גם לעשות את העבודה הזאת? תאמינו לי, קחו את כל השרים במשרדים המיותרים, תושיבו אותם בכנסת שיעשו את העבודה כאן. אתם רוצים לקרוא להם "שר", לתת להם לשכה – תנו להם לשכה. אל תכניסו עוד. ואתם עושים את זה בתקופה שמאות אלפי אזרחים שמביטים בכם לא יודעים אם בסוף השבוע הזה הם יוכלו לקנות אוכל לילדים שלהם. ואני לא מדבר על אזרחים שלא עובדים, שלא עבדו, שלא מייצרים, שלא ייצרו – אני מדבר על אנשים שהעסקים שלהם קרסו, שעולמם קרס בגלל התנהלות הממשלה, ואז אתם מגיעים עם החוק המנותק הזה. אני אומר לכם: החוק הזה, כחלק מתוכנית ההתנתקות של הממשלה הזאת מאזרחיה, הוא הדבר הכי רע, הכי רע שיכולתם לעשות בתקופה הזאת. ואומר לכם את זה מישהו שחושב שחוק נורבגי – הפורמט שבו שרים מתפטרים ונכנסים חברי כנסת שמאפשרים לשרים לעשות את תפקידם ולחברי הכנסת לעשות את תפקידם – הוא חוק נכון. אני מסיים. חוק נורבגי בממשלה רזה הוא חוק חיובי; בממשלה שמנה הוא חוק חזירי ומנותק. וזה מה שיש כאן – פשוט ממשלה מנותקת, עם שרים מנותקים וחברי כנסת מנותקים. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת פורר. הדובר הבא – חבר הכנסת יאיר גולן, בבקשה. << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, אין לי כוונה לנצל את שלוש הדקות שעומדות לרשותי. אני אדבר ממש בראשי פרקים. המצב שבו אנחנו נמצאים, שאנחנו נקראים לכאן, לכנסת ישראל, להצביע על חוקים אבסורדיים, מתחיל בראש ובראשונה בשחיתות אישית. ושחיתות אישית זה דבר נורא, בוודאי כשזה בא לכאורה מצד ראש הממשלה, אבל החמור ביותר הוא שהשחיתות האישית מובילה לשחיתות ציבורית. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אדוני השר כץ. אדוני השר כץ, שומעים אותך עד לפה. תודה. << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> השר כץ, תודה. שומעים אותך עד לפה. אפילו שאני חירש, אני שומע. הבעיה היא שהשחיתות האישית הופכת לשחיתות ציבורית. והשחיתות הציבורית – הטרגדיה שבה היא שאנשים הגונים, ישרי דרך, ישרי דרך בעיני עצמם וישרי דרך בעיני סביבתם, למעשה שותפים, ולא סתם שותפים, שותפים פעילים במעשי שחיתות. ואם שחיתות אישית נוגעת לסכומים קטנים, שחיתות ציבורית נוגעת לסכומים עצומים. וזה מה שאנחנו באמת עושים כאן. כדי לממש את השחיתות הציבורית הזאת, אנחנו רומסים חוקי-יסוד. אני חבר בוועדת החוקה, חוק ומשפט. מה עשינו היום לחוקים שאנחנו פה, בכנסת ישראל, חוקקנו? מה עשינו להם? זה חוקי-יסוד? כך מתייחסים לחוקי-יסוד? שום דיון עקרוני, שום דיון מהותי, הכול קומבינה והכול מתן הכשר לקומבינה. אנחנו מעבירים חוקים ציניים במסווה של נוהל תקין. אנחנו מעבירים חוקים ציניים, ומיותרים ובזבזניים, במסווה של סדרי שלטון תקינים. אבל אני רוצה לומר גם לחברי הכנסת המועטים שעוד נותרו במשכן: לצערי כנסת ישראל נמצאת בשפל של כל הזמנים, מהקמתה ב-48'; כי מה שאנחנו עושים כאן הוא מעשה בלתי ראוי. ומה שאנחנו עושים כאן ייזכר לדיראון עולם. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ: << יור >> תודה רבה. הדוברת הבאה, חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת. אם כך, הדובר הבא יהיה חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, קודם כול, אני רוצה לאחל לך בהצלחה בתפקידך החדש. זאת פעם ראשונה שאת מנהלת המליאה. שמעי, אתמול אישרו 357 תקנים חדשים של סמנכ"לים, מנכ"לים. היום אנחנו מאשרים חוק נורבגי, שיוסיף 36 שרים ו-16 סגני שרים. אפילו כאן, בישיבה בכנסת, את רואה, אין מקום לחברי כנסת. רוב חברי הכנסת יושבים למעלה, והשרים יושבים כאן למטה, כי אין מקום. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ: << יור >> לא, כי יש קורונה. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בגלל הקורונה. אבל אם הייתה ממשלה נורמלית של 18 שרים, שלושה סגני שרים – זה החוק, זה החוק במדינת ישראל; לא 36 שרים ו-16 סגני שרים. ועכשיו אנחנו עושים את החוק הנורבגי, שיכניס לפחות עוד 15 חברי כנסת חדשים, בתקופה הכי קשה מבחינה כלכלית למדינת ישראל. אני רוצה לנצל את ההזדמנות ששר האוצר נמצא כאן. אדוני שר האוצר, אתמול נפגשת עם ראשי הרשויות הדרוזיות, והבנתי מהם אחרי זה שידעת והביאו לך את כל המסמכים שה-200 מיליון שאושרו על ידי הממשלה – הועברו מהם רק 10%, 20 מיליון שקלים. זה אומר שעוד 180 מיליון שקלים, שהיו אמורים לעבור בינואר לרשויות המקומיות הדרוזיות, עדיין לא עברו. אתה מאשר את זה. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> עכשיו שסיכמנו שאנחנו מטפלים בכל ה-200 – – – << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> יועברו. עד עכשיו לא העבירו אותם. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> בהתאם למה שהיה בישיבה, סיכמנו שאני מבקש שכל ה-200 מיליון יועברו. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כן, כן, זה מה שאני אומר, כי עד עכשיו לא העבירו להם את ה-200 מיליון שהבטיחו להם בינואר. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> – – – היו ויכוחים על נושאים אחרים – – – << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> פחות או יותר, אנחנו מדברים – – – << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> הכספים אושרו אבל לא בוצעו. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כן. מה שהבנתי, שתוכנית חומש, שהממשלה אמורה לאשר אותה – היא הבטיחה, ובגלל הבחירות היא לא יכולה לאשר את זה. נאמר להם שאחרי התקציב תאושר תוכנית החומש. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> גם לא מדויק. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זה לא מדויק? אז זה מה שאמרו לי. אני מקווה, ואני רוצה – – – << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> – – – בטח לא אמרו לך – – – אלא בתוך. הדיונים יתחילו בשבוע הבא. אני מתכונן לנהל אותם, לגבש את התוכנית. כמובן היא תמומן מתוך התקציב לחמש שנים, לא אחרי התקציב. מה זאת אומרת? << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, לא, אני אומר לך שאני רוצה שהתוכנית תאושר כמה שיותר מהר. הם מתחילת השנה כמעט שלא קיבלו תקציב. אנחנו רואים שהם נאבקים ושהם בהפגנות כבר חודש ימים. אתמול ישבת איתם, ואני מברך על הישיבה. אני מקווה שגם ראש הממשלה ישב איתם, כי ראש הממשלה הבטיח שישב איתם. הוא הבטיח לפני הבחירות, ואמר להם: אנחנו נאשר תוכנית חומש של לפחות 800 מיליון שקלים לשנה. אני מקווה. וגם מה שהבנתי מהמשרד לפיתוח אזורי, מהמנכ"ל עצמו, שדיבר בוועדת הכספים, ואני הייתי נוכח – – – << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> קבעתי ישיבה – – – כמה שיותר מהר נגבש את – – – ונביא אותה לאישור ונוציא אותה. אתה יודע שבמקרה אפשר לומר שראש הממשלה נתניהו, מ-1996, מעולם לא צמצם או קיצץ בתוכניות החומש. תמיד אפילו, אם אפשר – – – ב-2003. תמיד הדבר בוצע. אני לא אומר – – – צריכים לגבש תוכנית כדי לתת לעדה הדרוזית והצ'רקסית את כל האפשרויות להתפתח ולהשתלב. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> יפה. זה מה שאנחנו רוצים כאן. גם אני – כאופוזיציה אני תומך בכל מה שקשור לתקציב, לטובת הציבור, לטובת הציבור הדרוזי, לטובת הציבור הכללי. אנחנו כאן כי האופוזיציה גם תומכת בנושא. אני מקווה. אני יודע מה קורה שם. אין לרשויות תקציב לשלם משכורות לעובדים שלהן. אין להן תקציב לפינוי אשפה מהכבישים. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ: << יור >> המצוקה רבה, ואנחנו יודעים. אתה צריך לסיים. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אנחנו ניהלנו שיחה וכמעט לא דיברתי על החוק הנורבגי. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני אומר לך, גברתי. אני חושב שכחול לבן, שהסתובבה גם ביישובים הדרוזיים – וגם את הסתובבת – לא שמעתי את היושב-ראש שלכם מתייחס אפילו פעם אחת למאבק של הרשויות המקומיות הדרוזיות, למרות שקיבלתם הכי הרבה קולות במגזר הדרוזי, כי באתם והבטחתם הבטחות; גם בחוק קמיניץ, גם בחוק הלאום, גם בתקציבים, גם בהובלה. אבל לצערי הרב, לא שמעתי אותו אפילו פעם אחת מתייחס למאבק שמנהלים העדה הדרוזית וראשי הרשויות הדרוזיות כבר יותר מחודש ימים. בושה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת עמאר. הדובר הבא, חבר הכנסת יבגני סובה, בבקשה. אחריו – עידן רול. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> פעם שלישית גלידה, כמו שאומרים. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ: << יור >> כן. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו שוב לקראת חצות, לקראת השעה 23:00. בשושו מנסים להעביר משהו שרוב הצופים בבית לא מבינים מה המשמעות שלו. המשמעות היא פשוטה: הרבה כסף צריך לשלם; הרבה כסף ילך לשרים ולח"כים הנוספים, והרבה כסף ילך למשהו שמתאים לסידור של הממשלה. אני נזכר, גברתי, בימים האחרונים לפני שהכנסת העשרים-ושתיים פוזרה – התפזרה, למעשה. היו דיונים על תוספת תקציבית למפלגות הגדולות. אתם בכחול לבן, מה אמרתם? אמרתם: אנחנו עושים את זה בשביל להציל את המפלגות הקטנות, ולכן הצבעתם בעד תוספת תקציב של כמעט 63 מיליון שקלים. אף אחד בציבור לא הבין למה. למה בשביל לגדף ולזרוק זבל אחד על השני צריך לשלם כסף של הציבור? למה אנשים צריכים לממן משהו, כשהמפלגות יכלו להימנע מהדבר הזה? שלושה קמפיינים מלוכלכים על חשבון הציבור. זה הדבר הכי אבסורדי שיכול להיות. היום אנחנו מדברים שוב על החוק. דרך אגב, כשאני מדבר על החוק הנורבגי, אני אומר שיש תועלת לפחות אחת מכל הסיפור הזה. לפחות ילדי ישראל ילמדו מה זה נורבגיה. מדינה חשובה, ואפשר לקחת דוגמה מהמדינה הזאת. אגב, גם מבחינת הפרלמנט. יש שם, נדמה לי, 169 חברי פרלמנט – קצת יותר משלנו. אבל צריך ללמוד מהמדינה הזאת מבחינת ניהול הפרלמנט, מבחינת החוקה במדינה הזאת, מבחינת איך מכבדים שם את כל ההצעות, ולא משנה מאיפה הן באות – מהאופוזיציה או מהקואליציה. אז אולי לפחות גיאוגרפיה נלמד קצת יותר טוב בעקבות הדבר הזה. כפי שאמרו חבריי לפניי. אם הייתה ממשלה עם 18 חברים, 21 שרים, אז היה אפשר להבין. שניים, שלושה, ארבעה, מתפטרים, ואחר כך נכנסים ח"כים חדשים, כי חסרים ח"כים בוועדות. אתם חושבים שזה יפטור ח"כים מוועדות? זה לא יפטור ח"כים מוועדות. אז בשביל מה לעשות את זה? בשביל מה, בזמן משבר כלכלי כל כך חמור, לבזבז עוד למעלה מ-100 מיליון שקלים? אז בואו נפצל את המשרדים הקיימים. למה צריך להיות משרד התרבות והספורט? בואו נעשה משרד לענייני ספורט. אני כחובב ספורט חושב שזה צריך להיות משרד ייעודי, רק לענייני הספורט – ותעשו משרד התרבות. מה הקשר בין תרבות לספורט? אז הינה, יש לכם שני משרדים. הייתם מפצלים – אני אומר את זה לממשלה – ואף אחד לא היה אומר לכם שום דבר, כי זה נראה הגיוני שאתם מפצלים משרד לענייני ספורט ומשרד לענייני תרבות. אבל אתם ממציאים פה. לוקחים משרדים – אנשים אפילו לא יזכרו את המשרדים האלה. יש לי הצעה. השעה כמעט 23:00, בלילה – אפשר קצת לצחוק, לא? בואו נקים משרד לשלטי חוצות, משרד לרישום עובדי מטה בחירות עם קביעות – כי היום זה מקום קבוע. משרד לשטיפת מוח, ואולי משרד לענייני קונספירציה והממד החמישי. כל יום שוטפים מוח עם הקונספירציות, אז אולי תקימו משרד לענייני קונספירציות. אבל אזרחי ישראל לא יסלחו על הדבר הזה – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ: << יור >> נא לסיים, בבקשה. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – משום שזה כסף ציבורי. זה כסף של עם ישראל. לקחת את הכסף ולבזבז על תפקידים למנכ"לים, לסמנכ"לים, מינויים אישיים – תתביישו לכם. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עידן רול, בבקשה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, ברכות, בהצלחה. כנסת נכבדה, אני חושב שאמרו פה הרבה לפניי במהלך היום שזו ממשלה מנותקת. אני גם חושב שזו ממשלה מנותקת, אבל אני רוצה שלא תצאו בתחושה שסתם מאשימים אתכם מתוך פוזיציה. אז ניסחתי שלושה כללים שיעזרו לכל אחד בממשלה לבחון אם באמת מדובר בממשלה מנותקת. כללים ברורים, כללים רלוונטיים לשעה. אם אתם רוצים להגדיל את הגירעון, את התקציב שאנחנו כבר אישרנו בכנסת, מ-80 מיליארד, בגלל הקורונה, ל-100 מיליארד – אבל הכסף שהגיע לאזרחים עדיין קטן מ-40 מיליארד – אז זו ממשלה מנותקת; כי ה-20 מיליארד האלה הם כסף של האזרחים. וה-20 מיליארד האלה יהיו העלאת מיסים. וה-20 מיליארד האלה ילוו פה דור שלם שיצטרך להחזיר את זה. אם אתם עסוקים כל הזמן בחקיקה למען עצמכם, כמו למשל החוק הנורבגי, שממש עכשיו אנחנו מדברים עליו, במקום לעסוק בחקיקה לטובת הציבור, במקום לעסוק בחקיקה לטובת רווחה, בריאות, שיקום המשק, עידוד טכנולוגיות חדשות, האצת תהליכים בשוק ופיתוח מנועי צמיחה חדשים – אז זו ממשלה מנותקת. ואולי הכי חמור מתוך המצעד הזה: ממשלה שעדיין לא החליטה אם יש או אין קורונה היא ממשלה מנותקת. כי מצד אחד, אתם רוצים לקחת סמכויות מופרכות, מסוכנות ונרחבות בצורה כמעט בלתי מוגבלת, גם על יכולת של שוטרים להיכנס לבתים, יכולות מעצר, יכולות חיפוש, יכולות איכון – דברים ששומרים רק לרגעים הקשים ביותר, כשצריכים להגן על הדמוקרטיה, או לדאוג לשלום האזרחים – כי יש קורונה; אבל אם אתם עדיין לא מסוגלים לעזור לאותו עצמאי מסכן שהעסק שלו קורס לקבל את המענק הזעום שנתנו לו על מרץ ואפריל, אז זו ממשלה מנותקת. עכשיו, זה או שהקורונה נגמרה או שהיא לא נגמרה. אם היא נגמרה – אתם לא צריכים את כל הסמכויות האלה, אתם לא צריכים להגדיל את ההוצאות במשק במיליארדים, ל-100 מיליארד, ואתם בטח לא צריכים את כל החוקים הנורבגיים למיניהם ואת המשרדים המיותרים. מה שעדיף היה להתרכז בו זה איך אפשר עכשיו, בפועל, לעזור לאנשים. כל אותם עצמאים שקיבלו החודש לשלם בבום, בבת אחת, שניים עד ארבעה חודשים של דחיות במע"מ, במקדמות מס הכנסה, במקדמות ביטוח לאומי – אלה דברים שיורדים עכשיו, במכה אחת. על דחיות מע"מ של יוני ויולי אף אחד בממשלה לא מדבר. אנחנו כרגע מדברים על הנורבגי. ואני רוצה להציע גם הצעת ייעול. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני מבקשת רק משפט סיום. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> הצעת ייעול – אולי את תאהבי אותה, גברתי היושבת-ראש. הצעת ייעול – אתם נראים לי עייפים. אין ספק שרוב מי שיושב פה כבר היה רוצה ללכת – ואנחנו, מה לעשות, יש עדיין חוק במדינה, גוררים אתכם פעם אחר פעם לכנסת כדי להגדיל את הגירעון. לתפור ג'ובים. לפתוח משרדים. בסופו של דבר, אתם באים לכאן, לכנסת, כחותמת גומי, כדי לקחת כסף מהכיס של האזרחים. אז במקום ללכת את כל הסחור-סחור הזה, קחו את כרטיס האשראי שלי, קחו את כרטיס האשראי של כל אזרח – בואו תחוקקו חוק, עוד הערב, שאומר שאתם פשוט יכולים לקחת כרטיס אשראי של אזרח רנדומלי, של שולמן, של גננת שמנסה להחזיק את העסק שלה, ופשוט להשתמש בו למשרדים שלכם. זה יחסוך לכם זמן, ואולי יפנה לכם, מי יודע, גם קצת שעות לעשות משהו לטובת האזרח. תודה רבה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה. אנחנו מתקדמים לדובר הבא, חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נמצא; חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה – אינו נמצא. חברת הכנסת סונדוס סאלח. לרשותך שלוש דקות. בבקשה. << דובר >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, חברי וחברות הכנסת, אני לא ארחיב הרבה על החוק הנורבגי, אבל אגיד שני משפטים. א. זה הוספת חטא על פשע – ואני חושבת שאנחנו עושים יותר שיימינג לנורבגיה, ויש כל כך הרבה דברים טובים מאשר החוק הזה שאנחנו יכולים לחשוב לייבא אותם מנורבגיה. אני רוצה לספר סיפור שכולכם קראתם. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> חופשת לידה. << דובר_המשך >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כן, חופשת לידה. אני רוצה לספר סיפור שכולכם קראתם והדחקתם. כולכם ראיתם, ובחרתם להתעלם מהתמונות המזעזעות, הסרטונים והתמונות המפורסמות ברשת – המקרה שכולנו יודעים שהוא כל כך מזעזע, ופוגע בכל אדם באשר הוא, המקרה של איאד אלחלאק. היום ביקרנו בביתו. שמענו את אימו ואת אבא שלו, ואת האחיות שלו נשאלת השאלה כמה נמוך הצבא המוסרי ביותר, לפי הטענות, יכול עוד לרדת? בן 32, אוטיסט, יצא מביתו בירושלים המזרחית ולא חזר. מסלול שהוא עושה כמעט שש שנים – והוא מוכר גם לשוטרים שם, וגם לכל האנשים. זה שהוא נכה ואוטיסט לא שמר על החיים שלו, ולא הציל אותו. בכמה מקרים אפשר להיות גם הורג, גם טיפש, גם לא אנושי, גם גזעני, גם כובש? רק במקרה אחד, במקרה של הרצח של איאד אלחלאק. בכל במקרים הקודמים היה קל מאוד להוציא סרטון המתעד את המקרה, או המתעד את מעשה הגבורה של השוטרים. במקרה של איאד הראיות מועלמות, ועד עכשיו לא יצא סרטון של האזור הכי מצולם, הכי מתועד – כל השבוע וכל שעות השבוע הכביש הזה מצולם. עד עכשיו, אין תמונות ואין צילום של הקטע שיסביר ויראה איך התנהגו השוטרים, ואיך קיבלו החלטה לירות באדם שלא היווה סכנה, ולא היווה איום על אף אחד ואחד באזור הזה, בטח לא על השוטרים החמושים בנשק לעומת הבחור איאד אלחלאק. תודה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה. אני מזמינה את חבר הכנסת יוסף ג'בארין – אינו נוכח. חברת הכנסת איילת שקד, בבקשה. << דובר >> איילת שקד (ימינה): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, תראו, כעיקרון, החוק הנורבגי – יש בו היגיון; אנחנו גם תמכנו בו בכנסת הקודמת. זה טוב ששרים יתפטרו ושייכנסו עוד חברי כנסת, כי צריך פה כוח עבודה. אבל צריך לומר את האמת, בממשלה המנופחת הזאת יש הרבה מאוד משרדים מיותרים. אני קראתי היום שיהיה משרד בממשלה שייקרא "משרד למשרדים קטנים" – זה היה נראה לי מוזר. אז שאלתי את אחד מחבריי השרים אם זה אמיתי שיהיה משרד למשרדים קטנים. אז הוא אמר לי לפנות לשר לענייני שמות מוזרים, כי זה מה שקורה בהרכבת הממשלה הזו. אבל אני רוצה לנצל את ההזדמנות שאנחנו יושבים פה ומדברים. הייתה עכשיו הפגנה מאוד גדולה בתל אביב של הרבה מאוד נשים, הפגנה שהיא מחאה גדולה על אלימות נגד נשים. צריך להגיד את האמת, בגלל משבר הקורונה הרבה משפחות היו בבית כל הזמן, גם בלחץ כלכלי גדול. צריך להבין, יש היום מיליון מובטלים, שזה אסון גדול. האלימות נגד נשים עלתה – אנחנו רואים את זה מהדיווחים לשירותי הרווחה, וזה יצר מצוקה גדולה. הסיפור של אלימות נגד נשים זה דבר שחוצה מגזרים, גם בכנסת הזאת, פה. כל הסיעות ביחד – כולם מאוחדים, ויודעים שצריך לטפל בעניין. יושב פה שר הבט"פ – יש לך באמת משימה לטפל בזה. גם בממשלה הקודמת, אני והשר ארדן עשינו כמה דברים, אבל יש עוד הרבה מאוד עבודה. התחלנו בכנסת הקודמת לדבר על האיזוק האלקטרוני. היה ניסוי, פיילוט במשרד הבט"פ – פיילוט שיחסית הצליח. צריך לראות איפה זה עומד, ואם אפשר לקדם את זה. בכל מקרה, נושא האלימות נגד נשים זה דבר שכל הכנסת הזאת – יש מעט נושאים, אבל זה נושא שכל הכנסת מאוחדת בו, ומשרדי הממשלה ודאי צריכים להירתם אליו ולראות אם אפשר לטפל בעניין הזה. זה דבר שהוא כואב, זה דבר שלא תמיד נעים לדבר עליו, אבל אין מה לעשות. צריך לשים את זה על השולחן, ולדבר על הנתונים הלא-פשוטים שיש פה. תודה רבה. << יור >> << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה. אני רוצה להזמין את חבר הכנסת איימן עודה. חבר הכנסת איימן עודה הוא אחרון הדוברים. אחריו סיכום, ואז הצבעה. << קריאה >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << קריאה >> מי מסכם? << יור >> << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> חבר הכנסת רם שפע. << דובר >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת וחברות הכנסת – השר לביטחון פנים אמיר אוחנה, שמעת על איאד אלחלאק? אתה אחראי על השוטרים. אתה זה שאמר: דמו בראשו, על כל בן אדם שכביכול מפריע למשטרה. אתה זה שהסית. אתה מוג לב. אתה מוג לב. אם יש לך אומץ קטן, תביא לנו את הסרטון. אני בשם הרשימה המשותפת פונה אליך. תביא לנו את הסרטון. בכל מקרה אחרי שעות אתם מוציאים את הסרטון. איפה הסרטון של רצח איאד אלחלאק? מוג לב כמוך. מוג לב, לא רק אופורטוניסט זול. לא רק. אתה שפן. אתה פחדן, מוג לב. תביא את הסרטון. תביא את הסרטון. דע לך שאתה חלק מהפשע. אתה. איאד אלחלאק. איאד אלחלאק. זה שמו. כמה זמן יש לי? איאד אלחלאק. איאד אלחלאק. איאד אלחלאק. איאד אלחלאק. איאד אלחלאק. איאד אלחלאק. תביא את הסרטון. אנחנו רוצים לדעת את האמת. אנחנו רוצים לדעת מה קרה שם. אנחנו רוצים לדעת. למה אתה לא רוצה? כי אתה יודע את האמת. אתה שקרן. אתה שקרן, אמיר אוחנה. אתה מוג לב. איפה הסרטון? אנחנו רוצים לדעת מה קרה שם, בירושלים המזרחית; איפה שיש מכונת צילום בכל סמטה, בכל מקום. אנחנו רוצים לדעת מה קרה שם. אבל אתה פחדן, ואתה שקרן, השר לביטחון פנים. במקום שפוי – אתה צריך להתפטר, אבל יש לך עור של פיל. יש לך עור של פיל. איאד אלחלאק. איאד אלחלאק. איאד אלחלאק. איאד אלחלאק. איאד אלחלאק. איאד אלחלאק. איאד אלחלאק. רצחתם אותו. רצחתם אותו. פושעים. אתה פושע. לו היית קצת בן אדם, הייתי שואל אותך איך אתה הולך לישון, אבל אתה לא בן אדם. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> חבר הכנסת עודה, זמנך תם. אני מבקשת, בבקשה, לרדת. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אתה לא בן אדם. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: חבר הכנסת עודה, אתה מסיים, בבקשה? << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני רוצה שהשקרן הזה יסתכל לי בפנים. אני רוצה שהשקרן הזה יסתכל לי בפנים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: סדרנים, אני מבקשת. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אתה מוג לב. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: חבר הכנסת איימן עודה, זמנך תם. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני רוצה שהשקרן הזה יסתכל לי בפנים. אתה מוג לב. אתה מוג לב. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: אני מבקשת, בבקשה, תרד מהבמה. יש גם עניין, כאשר מדברים בצורה כזו, לא להסית נגד אדם אחד. אני מבקשת להזמין את חבר הכנסת רם שפע. אתה רוצה לבוא לסכם את הדיון, בבקשה? << דובר >> רם שפע (כחול לבן): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, שלום לך בתפקידך החדש. חבריי חברי הכנסת, אני חייב לומר שעליתי לדבר על החוק הנורבגי אבל אני מתקשה להתעלם מהאירוע שזה עתה ראינו. אני חושב שהיה פה אירוע – לא בכנסת, אלא כמובן האירוע המצער שכולנו חווינו. אני בטוח שגם השר אוחנה מצר על האירוע הזה. כולנו מצירים עליו. אני חושב שאיימן דיבר מדם ליבו, ועדיין הסגנון והדרך צריכים להיות אחרים. אבל אני חושב שגם אנחנו, בתוך הכנסת, צריכים להתייחס לאירועים מצערים בהבנה שכל 120 חברי הכנסת בטח לא שמחים על דבר כזה. וזה לא צריך להיות מייד במה לקרבות בין מפלגות אלא דווקא אולי ניסיון להבין שיש לנו אחריות לנסות להוריד את המקרים האלה ולראות פה חברה שמסוגלת לחיות יותר טוב ביחד. אחרי כל אירוע – ודאי אם הוא כל כך מצער את כל החברה הישראלית – לראות איך אנחנו מצליחים לדבר אחריו ולא לריב אחריו. אבל זה רק מכיוון שהיה לי קשה להתעלם מדבריו של איימן עודה. אני חייב להקריא לכם, מי שבמקרה לא שם לב, את ארבע הצעות האי-אמון שהוגשו היום להפלת הממשלה. ההצעות הן של סיעות יש עתיד-תל"ם, הרשימה המשותפת, ישראל ביתנו ומרצ. ההצעה הראשונה, האי-אמון, היא: 1. המספר המוגזם של השרים וסגני השרים בממשלה בתקופה בה המשק נמצא במשבר כלכלי – זה חבריי מיש עתיד-תל"ם. 2. ממשלה מושחתת, מנופחת ומספחת – זה אפילו חרוז. 3. ממשלת סיפוח ואבטלה אינה ראויה לאמון הציבור – זה של הרשימה המשותפת. 4. מדיניות הביטחון של הממשלה החדשה והיעדר תוכנית רב-שנתית לצה"ל – זה של ישראל ביתנו. ואני שואל אתכם, חבריי שהציעו פה את הצעות האי-אמון האלה – באמת, יש שיח על ניתוק – אני שואל אתכם: מה רציתם שיקרה באי-אמון שהבעתם פה? הרי, בסופו של דבר, אתם כל היום, בצדק, מדברים על המשבר האדיר שמדינת ישראל נמצאת בו; צועקים כל היום כמה צריך לדאוג לעצמאים – ודאי שאני מסכים – ולעסקים הקטנים, ולענפים שלמים שבקריסה טוטלית בחברה הישראלית. ובעצם ידעתם שזה לא יעבור, אבל מה רציתם לעשות במהות, לפי מה שאתם אומרים – ללכת לבחירות. מישהו מכם באמת מאמין שזה הדבר האחראי לעשות? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתה האחרון שתטיף לנו מוסר. << דובר_המשך >> רם שפע (כחול לבן): << דובר_המשך >> אני מבין שלצעוק זה הספורט פה. אני לא צועק גם כשאתם לא מסכימים, אבל זכותכם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: אני מבקשת שקט, בבקשה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מילא אם ידיך היו נקיות. << דובר_המשך >> רם שפע (כחול לבן): << דובר_המשך >> באופן לוגי, אתה רצית להפיל את הממשלה. מה הכוונה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתה כנראה לא מבין איך הבית הזה עובד. אתה צריך GPS. << דובר_המשך >> רם שפע (כחול לבן): << דובר_המשך >> כן, מיקי? אתה רוצה לספר לי מה תכננת? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> חד-משמעית. << דובר_המשך >> רם שפע (כחול לבן): << דובר_המשך >> בסדר. אני חוזר ואומר שבעצם מה שאתם הצעתם זה שכל מה שאנחנו צריכים לעשות פה, כדי לדאוג לאזרחי ישראל פשוט היה מתבטל, והיינו מוצאים את עצמנו, כולם פה, באיזה מין קרבות וקמפיינים. אז אני רוצה לספר לכם שבימים האחרונים – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כשאומרים שקר עשר פעמים זה לא הופך להיות אמין. << דובר_המשך >> רם שפע (כחול לבן): << דובר_המשך >> אפשר גם לדבר – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: חברים, חברי הכנסת – – – << קריאה >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << קריאה >> רם, אתה לא חייב לעצור. רם, אתה לא חייב לעצור. שמור על רצף. תעלה אוקטבה וצא לדרך – – – << דובר_המשך >> רם שפע (כחול לבן): << דובר_המשך >> לא, אני נותן להם לצעוק קצת, נותן להתבטא. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: חברי הכנסת, אני מבקשת להירגע. << קריאה >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << קריאה >> מה אתה עכשיו מתחיל דיאלוג? תן לנו את התורה שלך. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תשמע מאיש חכם, ממיכאל. << דובר_המשך >> רם שפע (כחול לבן): << דובר_המשך >> מיכאל ביטון מפציר בי להמשיך, אבל אני בן אדם שאוהב דיאלוג. מונולוג זה לא בשבילי. אני אוהב להקשיב. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תשמע מאיש חכם, ממיכאל. << קריאה >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << קריאה >> רם, דבר כבר. << דובר_המשך >> רם שפע (כחול לבן): << דובר_המשך >> עכשיו אני רוצה לספר לכם: בימים האחרונים נכנסתי, התחלתי ללמוד את ועדת החינוך, התרבות והספורט, מכיוון שזה המקום שבו רציתי להיות, זה מה שעשיתי בהרבה מאוד מהשנים האחרונות בחיים שלי. התחלתי לקבל מבול – אני מניח שכמו כל אחד מחבריי ראשי הוועדות או השרים – מבול אדיר של פניות של אזרחי ישראל שבאמת נמצאים במצוקה. וכולנו, אני מניח, בקואליציה ובאופוזיציה, רוצים לדאוג, לתת להם את הפתרונות. אני רק רוצה לתת כמה דוגמאות באמת פשוטות מוועדת החינוך, ויש אלפי דוגמאות שלא קשורות אליי, אלא לכולנו. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תן פתרונות שנתתם למשרד לחיזוק קהילתי. תן פתרונות למשל – – – << דובר_המשך >> רם שפע (כחול לבן): << דובר_המשך >> למשל, יש לנו אלפי תלמידים – הורים של תלמידים, ששילמו למסעות לפולין שלא יצאו לפועל. אנחנו צריכים – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> זה נפתר. זה נפתר. << דובר_המשך >> רם שפע (כחול לבן): << דובר_המשך >> אה, כן? הכסף חזר אליהם, חבר הכנסת מאיר כהן? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רם שפע (כחול לבן): << דובר_המשך >> אז תדע שהוא עוד לא חזר אליהם, אבל אני מקווה שהוא יחזור. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רם שפע (כחול לבן): << דובר_המשך >> צריך לדאוג להחזיר את הרב-קו לאלפי סטודנטים ששילמו על הרב-קו אבל לא יכלו להשתמש בו, כמובן, כי לא הייתה תחבורה ציבורית. יש הרבה מאוד תלמידי גנים, זאת אומרת ילדי גנים, שצריכים לקבל החזר של ימי לימוד. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> צריך תחבורה ציבורית בשבת – – – << דובר_המשך >> רם שפע (כחול לבן): << דובר_המשך >> צריך תחבורה ציבורית. וצריך לדאוג לזה שחודשים אנשים לא יכלו להתנייד פה, מאיר כהן. ויש לנו רפורמה אדירה בחינוך המיוחד, שוועדת החינוך עסקה בה אין-סוף בקדנציה הקודמת, וצריך לראות מה קורה איתה, לסייע. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה עם החינוך המיוחד לחרדים? << דובר_המשך >> רם שפע (כחול לבן): << דובר_המשך >> גם החינוך המיוחד לחרדים. ויש לנו אלפי אנשי תרבות שהענף שלהם קרס, ויש לנו שר שעושה הכול כדי לדאוג להם, כי הוא מבין שבשביל זה הוא הגיע לכנסת. ויש לנו את ענף התיירות שנמצא בקריסה, ולפי מה שאני ראיתי רק היום – שר האוצר, וזה מבורך, ביחד עם שר התיירות, הבינו שכמובן צריך לדאוג להם. ראינו ממש רק בשעות האחרונות צעדת נשים מדהימה ועוצמתית, מכיוון שיש הרבה מאוד אזרחים בישראל, ודאי אזרחיות, שמבינים שהקורונה יצרה מציאות בלתי נסבלת בתא המשפחתי, ויש אלפי או המון מקרים של משפחות שנוצרה בהן אלימות בלתי נסבלת. אני רוצה לוודא שכולכם זוכרים שהיו 11 מקרי רצח בשנה החולפת, מאז שהתחילה השנה, ושמונה מהם בתקופת הקורונה. אני חושב שאחד הדברים שאנחנו צריכים לעשות זה לוודא שהמציאות הזאת משתנה, ועל כך אני בטוח שאנחנו מסכימים. חלק מהיכולת לייצר שינוי במציאות הזאת הוא להקים ממשלה ולטפל בזה כמו שצריך. אני לא חושב שנעשה, באופן כללי בעשור האחרון, טיפול אמיתי עמוק ויסודי באלימות במשפחה, ודאי לא באלימות כלפי נשים. אני מקווה, ואני מתכוון גם להתייחס לזה ברצינות – – – << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בוא נראה, בוא נראה. << דובר_המשך >> רם שפע (כחול לבן): << דובר_המשך >> בסדר, חברת הכנסת קארין אלהרר, יש לי הזדמנות. << קריאה >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << קריאה >> לא, היא מתכוונת – לא שמעת, היא אמרה אוֹלֶה – – – << דובר_המשך >> רם שפע (כחול לבן): << דובר_המשך >> חברת הכנסת קארין אלהרר פרגנה לי. אני נרגש, אבל אני אנסה להמשיך לדבר. << קריאה >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << קריאה >> לא, רם, היא אמרה אוֹלֶה על הדברים האלה. אתה צריך להקשיב. << דובר_המשך >> רם שפע (כחול לבן): << דובר_המשך >> וברצינות, מכיוון שהנושא דרמטי בחשיבותו, אני באמת רוצה, קארין אלהרר – ובזה אני בטוח שנשתף פעולה – לדאוג לנושא כואב שהממשלה לא השכילה מספיק לטפל בו: התבשרנו ממש לפני רגע, מי שהספיק לקרוא – לפחות על פי ynet, עוד לא וידאתי את מהימנות הידיעה – שסוף-סוף, אחרי הרבה מאוד שנים אושרו תאי שירותים לנהגי האוטובוס. בתור מי שהתחבורה הציבורית נוגעת לליבו מאוד, ואני מוצא את עצמי נוסע הרבה מאוד בתחבורה הציבורית, ביליתי באמת אין-ספור שעות עם נציגי הנהגים שהבינו שהגיעה העת שידאגו להם, שיהיו להם תאי שירותים, שהם יוכלו לקבל תנאים נאותים במשמרות המאוד מאוד מאוד ארוכות שהם מבלים – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רם שפע (כחול לבן): << דובר_המשך >> מיקי, תלמד מקארין אלהרר. היא הרגע פרגנה לנו. קצת, משהו, תן איזו מילה טובה. << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> מה עם פרשת הצוללות? מה עם פרשת הצוללות, מה? << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> רם, רם, קדימה, מיקי זוהר נתן הוראה להצביע. << דובר_המשך >> רם שפע (כחול לבן): << דובר_המשך >> תודה רבה לאלי אבידר. אחרי שנתת לי את ההוראה שאני יכול לסיים – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, זה מיקי זוהר. << דובר_המשך >> רם שפע (כחול לבן): << דובר_המשך >> – – אני מתגאה להקשיב לך ולרדת. לילה טוב, נתראה פה בהמשך הלילה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה מיקי זוהר – – – << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: תודה רבה. חבר הכנסת אלי אבידר, היה לך זמן לבוא ולנאום. בבקשה לשמור על השקט. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 49) (הפסקת חברות בכנסת של חבר הכנסת המכהן כשר או כסגן שר), בקריאה ראשונה. הממשלה ביקשה הצבעה שמית. מזכירת הכנסת, בבקשה. חברים, אני מבקשת לשמור על דממה כדי שחברי הכנסת ישמעו כשקוראים בשמם. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד סמי אבו שחאדה – אינו נוכח אלי אבידר – נגד יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – בעד ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – אינו נוכח קארין אלהרר – נגד סעיד אלחרומי – אינו נוכח זאב אלקין – בעד דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – בעד גלעד ארדן – בעד גבי אשכנזי – בעד יעקב אשר – בעד מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – בעד רם בן ברק – נגד נפתלי בנט – נגד יואב בן צור – בעד אורנה ברביבאי – אינה נוכחת קרן ברק – בעד ניר ברקת – אינו נוכח יוסף ג'בארין – נגד יאיר גולן – נגד מאי גולן – בעד איתן גינזבורג – בעד יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – בעד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – בעד עוזי דיין – בעד אבי דיכטר – בעד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח צבי האוזר – בעד ניצן הורוביץ – נגד צחי הנגבי – בעד יועז הנדל – בעד שרן מרים השכל – בעד מכלוף מיקי זוהר – << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: חברים, בבקשה לשמור שם על השקט. מיקי, מיקי, מיקי זוהר, קוראים בשמך ואתה לא שומע. אני מבקשת שתשמרו על השקט, שאנשים יתרכזו בהצבעה. יש לנו שתי הצבעות רצופות. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> בעד. אני בעד. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) מכלוף מיקי זוהר – בעד אסף זמיר – בעד תמר זנדברג – נגד ציפי חוטובלי – בעד אימאן ח'טיב יאסין – נגד מיקי חיימוביץ' – בעד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – נגד אחמד טיבי – נגד יעקב טסלר – בעד חילי טרופר – בעד דסטה גדי יברקן – בעד היבה יזבק – נגד עומר ינקלביץ' – בעד משה יעלון – אינו נוכח אלי כהן – בעד יצחק כהן – בעד מאיר כהן – נגד מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח ע'דיר כמאל מריח – נגד עופר כסיף – נגד אופיר כץ – בעד חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – בעד מיקי לוי – נגד אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת יריב לוין – בעד אביגדור ליברמן – אינו נוכח יעקב ליצמן – בעד יאיר לפיד – נגד פטין מולא – בעד מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי קונין – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – בעד אורי מקלב – בעד יעקב מרגי – בעד משולם נהרי – בעד אבי ניסנקורן – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח סונדוס סאלח – נגד יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד אופיר סופר – אינו נוכח בצלאל סמוטריץ' – נגד אוסאמה סעדי – נגד גדעון סער – בעד מנסור עבאס – נגד איימן עודה – נגד חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – נגד ג'אבר עסאקלה – נגד עודד פורר – נגד טלי פלוסקוב – בעד אורלי פרומן – נגד מאיר פרוש – בעד עמיר פרץ – בעד רפי פרץ – בעד אורית פרקש הכהן – בעד אנדרי קוז'ינוב – נגד אלכס קושניר – נגד יואב קיש – בעד שלמה קרעי – בעד מירי מרים רגב – אינה נוכחת עידן רול – נגד יואל רזבוזוב – נגד יפעת שאשא ביטון – בעד אלון שוסטר – בעד אנטאנס שחאדה – נגד יובל שטייניץ – בעד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד יזהר שי – בעד מיכל שיר סגמן – בעד עפר שלח – אינו נוכח איציק שמולי – בעד רם שפע – בעד איילת שקד – נגד עאידה תומא סלימאן – נגד פנינה תמנו – בעד << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: מזכירת הכנסת, נא לקרוא שוב בשם מי שלא ענה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) סמי אבו שחאדה – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח סעיד אלחרומי – נגד אורנה ברביבאי – אינה נוכחת ניר ברקת – אינו נוכח בנימין גנץ – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח משה יעלון – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח חיים כץ – אינו נוכח אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי קונין – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח אופיר סופר – אינו נוכח מירי מרים רגב – בעד עפר שלח – אינו נוכח << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: האם יש מישהו באולם שלא הצביע? מישהו באולם שלא הצביע ומעוניין להצביע? תמה ההצבעה. הצבעה מס' 11 << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: לא, לא, זאת טעות שלי. נא להתעלם, זאת טעות שלי. חבר'ה, הכול בסדר. נא להתעלם. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> עוד פעם, זה לא עבד, זה לא עבד. היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> | חברים, אני מבקשת שקט. לא לצעוק במליאה. מזכירת הכנסת סופרת את הקולות מההצבעה הקודמת. ברגע שהיא תסיים נכריז על ההצבעה, ולאחר מכן נצביע על החקיקה השנייה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מה ההצבעה הבאה? אלקטרונית? פה זה לא עובד. כחול לבן קיבלו אומץ. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: אמרו שחלקכם עייפים ואתם רוצים כבר ללכת לישון, אז אנחנו מנסים לזרז את זה. תוצאות ההצבעה הן: 64 בעד, 38 נגד. הצעת חוק-יסוד: הכנסת עברה, והיא עוברת לדיון בוועדת חוקה להכנה לקריאה שנייה ושלישית. אנו עוברים להצבעה על החוק השני, הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 47) (הפסקת חברות בכנסת של חבר הכנסת המכהן כשר או כסגן שר), התש"ף–2020, בקריאה ראשונה. מי בעד ומי נגד? הצבעה מס' 12 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 61 נגד – 30 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 47) (הפסקת חברות בכנסת של חבר הכנסת המכהן כשר או כסגן שר), התש"ף–2020, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני מכריזה: בהצעת החוק, 61 בעד, 30 נגד. הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 47) עברה, ואנחנו מעבירים את ההצעה לוועדת חוקה להכנה לקריאה שנייה ושלישית. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לפרוטוקול – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לפרוטוקול, מי פספס? מזכירת הכנסת, אני מבקשת להוסיף לפרוטוקול ארבעה חברי כנסת. הם מבקשים להוסיף אותם להצבעה, הם לא הצביעו. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> ברשות יושבת-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונח היום על שולחן הכנסת לוח תיקונים להסתייגויות ולבקשות רשות דיבור להצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון). << נושא >> הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון) << נושא >> [מס' מ/1294; דברי הכנסת, חוב' ד', ישיבה 11; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אנחנו עוברים לחוק הבא – הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון), בקריאה שנייה וקריאה שלישית – קיבלה פטור מחובת הנחה – כולל לוח התיקונים. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת הכספים חבר הכנסת משה גפני. בבקשה. << דובר >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, אני מברך אותך על היבחרך לסגנית יושב-ראש הכנסת, פעם ראשונה שאני מדבר כשאת מנהלת את הישיבה. שיהיה לך בהצלחה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> גברתי היושבת-ראש, אני מביא לכנסת, לקריאה שנייה ושלישית, את הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון). הצעה זו היא הצעת חוק ממשלתית, שמטרתה להגדיל את התקציב שנקבע בחוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020), ביום 7 באפריל 2020, בעקבות משבר הקורונה והפגיעה הכלכלית שנגרמה לבעלי עסקים, עובדים ועצמאים. חוק-יסוד: משק המדינה שעבר ביום 7 באפריל 2020 קובע בין היתר סכום של 80 מיליארד שקלים, שיועדו אך ורק לצורך משבר הקורונה. תיקון זה נדרש כיוון ששנת 2020 היא שנת תקציב שלא אושר בה תקציב, ולכן חל סעיף 3ב, שקובע שהממשלה רשאית להוציא 1 חלקי 12 מתקציב שנה קודמת. בהצעת החוק שבפניכם מוצע לתקן את הסכומים ולהגדיל שנית את ההוצאה הממשלתית המיועדת להתמודדות עם המשבר שנוצר בשל התפשטות נגיף הקורונה, לחודשים מאי עד דצמבר או עד יום קבלת חוק התקציב, לפי המוקדם. הגדלת הסכומים המוצעים היא בהיקף של 14 מיליארד שקלים. כן מוצע לתקן את חלוקת הסכומים בין השימושים השונים שנקבעו בהוראת השעה, זאת כדי לאפשר הוצאת סכומים לטובת תחומים שלא ניתן להם מענה מלא במסגרת הוראת השעה: עידוד התעסוקה, סיוע לענפים שלא ישובו לפעילות סדירה בתקופה הקרובה – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> – – והיערכות המשק הישראלי בשגרת קורונה. ועדת הכספים הוסיפה כי גם עדכון התוכנית המפורטת יובא בפניה בהמשך לאישורה. וכן סכום של 500 מיליון ש"ח יוקצה כמענק נוסף לעסקים, אנחנו הוספנו את זה היום בדיון בוועדה: 500 מיליון ש"ח יוקצו כמענק נוסף לעסקים. זה יובא בהמשך לאישורה. אני משבח את מי שערך את התוכנית. אדוני שר האוצר, אני משבח את מי שערך את התוכנית הזאת, שהיא תוכנית שמתקדמת במהירות כדי לסייע לאנשים ולבעלי עסקים שנפגעו על לא עוול בכפם, לצערנו הרב, "על מה עשה ה' ככה לארץ הזאת מה חרי האף הגדול הזה", ונגרם הנזק הגדול, גם נזק בריאותי וגם נזק כלכלי. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות ובקשות רשות דיבור. אני מבקש מהכנסת לאשר את החוק בלי ההסתייגויות, לדחות את ההסתייגויות. לחוק הזה, מכיוון שהוא חוק-יסוד, נדרשים 61 חברי כנסת שיתמכו בהצעת החוק. היא מיטיבה עם האזרחים, עם האנשים, היא מביאה לכך שיהיה אפשר לסייע להם – אומנם לא בסכומי עתק, מכיוון שאנחנו מדברים על ציבור מאוד גדול שנפגע על לא עוול בכפו, כפי שאמרתי. ולכן אני מבקש, גברתי היושבת-ראש, לאשר את הצעת החוק הזאת ללא הסתייגויות, ואני מבקש שחברי הכנסת יהיו נוכחים גם בשעת ההצבעה כדי שיהיו 61 חברי כנסת שיתמכו בחוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת משה גפני. אנחנו מתחילים בדיון. ראשון הדוברים, חבר הכנסת עודד פורר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> חבר'ה, להירגע. יש סיכומים, הוא יורד מלמעלה למטה, תהיו סבלניים, תשמרו טיפה על שקט. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> הכול בסדר. שבו במקומכם, להיות בבקשה בשקט, אנחנו נמתין לו שהוא ירד מלמעלה למטה בשביל לדבר. חבר הכנסת עודד פורר, לרשותך שעה שלמה. בבקשה, יש לך שעה לרשותך. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> הפטנט הזה שאנחנו צריכים לרוץ מלמעלה למטה – – – << קריאה >> שר החינוך יואב גלנט: << קריאה >> יש לך שעה, פורר, תרחיב קצת. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אל תדאג. נספר חוויות מחיל הים. חבריי חברי הכנסת – זה נראה קצת כמו שוק, אני חייב לומר, קשה לדבר ברעש הזה, גברתי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> חברי הכנסת, אני מבקשת לשמור על השקט. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> חברי כנסת שמעוניינים לדבר אחד עם השני או אחד עם השנייה, יש מספיק זמן, אתם יכולים לצאת מהמליאה ולהשאיר את המליאה למי שרוצה להקשיב באמת לחקיקה ולפארסה בטיפול של הממשלה בציבור העצמאיים והעצמאיות, בעסקים הקטנים. אני חייב לספר סיפור. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> יש לנו זמן להרבה סיפורים. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> חבר הכנסת סעדי, חבר הכנסת סעדי, אתם עושים ישיבת סיעה עכשיו? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אתה מנסה להבריח את הקהל שלך? << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, אני רוצה לדבר, וזה לא נהוג כך. בכל זאת את מנהלת הישיבה. אם את לא רוצה, אני אעשה את זה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לא, האמת היא שיחסית יש שקט. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, זה לא יחסית. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> חברי הכנסת, אני מבקשת מכם: שבו במקומכם, לשמור על שקט. יש פרסה מאחורה, למי שמעוניין לקשקש, לדבר בטלפונים, לדבר בין החברים. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אבל אני מבקש שתחזירי לי את הזמן הזה בבקשה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני מבקשת, בבקשה לשמור על השקט. תודה. לא מחזירים את הזמן על זה, אבל בסדר. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> טוב. אדוני שר האוצר, בכל זאת הדיון עוסק בחקיקה שאתה הבאת אל הכנסת, אני חושב שמן הראוי לפחות – אדוני השר, בכל זאת חקיקה שהבאת לכנסת, אז – תודה. אני רואה שההתרגשות באולם מתחילה לדעוך לאיטה. אז אני כן רוצה קצת לסבר את האוזניים, גם לחבריי השרים וגם לחבריי חברי הכנסת, על דרך הטיפול של הממשלה בעצמאים ובעסקים הקטנים. חברים, אנחנו נמצאים במשבר הכלכלי הזה מאמצע מרץ. אבל יש ענפים לא מעטים שהמשבר הזה לא תפס אותם באמצע מרץ אלא כבר לפני כן, והם התחילו להרגיש את אותות הקורונה עוד לפני שהמשק נכנס כולו לסגר מלא, אלא כבר כשהתחילו לעצור את הטיסות והתחילו לעצור את התיירים שמגיעים ונכנסים לכאן. ואז התחילה ההאטה במשק, שבהתחלה נראתה נשלטת, אבל בשלב מסוים, חברות וחברים – לא, זה ממש – זה כמו כולל. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> האמת היא שזו דממה – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, זו לא דממה, סליחה. זו לא דממה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> – – לעומת כשחבר הכנסת גפני הציג, אבל – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בסדר. זאת זכותו, אבל זאת גם זכותי שלפחות יהיה שקט באולם. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> ששש. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> המשבר הכלכלי הזה, שהתחיל עוד לפני אמצע מרץ, הולך ונמשך גם בעצם הימים האלה. ואני חייב לומר בהקשר הזה, חבריי, שהבעיה אולי הכי גדולה בטיפול במשבר היא ההתעלמות ממנו והמחשבה שהוא לא באמת קיים או שהוא נגמר. לא אחת מצאנו את עצמנו בוועדת הכספים יושבים מול פקידי האוצר, שבאים ואומרים: חברים, מה אתם רוצים, הקורונה נגמרה. נגמר האירוע מבחינתם. ואני אומר לכם: עם כל החזרה לשגרה והתחושה שבאמת המשק חזר לשגרה מלאה, ישנם עסקים שעד לרגע זה – כבר תחילת חודש יוני – עדיין סגורים. עדיין סגורים, ולא יודעים מתי הם ייפתחו. המשמעות היא שהם לא יודעים מתי תהיה הכנסה של שקל אחד לעסק שלהם. ובצר להם, בצר להם, העסקים האלה – למי הם פונים? פונים למדינת ישראל. מדובר על עסקים שעשרות שנים שילמו את המיסים שלהם בזמן, שילמו את הביטוח הלאומי בזמן, ולא ביקשו דבר מהמדינה. בעיקר הם ביקשו שהמדינה לא תפריע להם. אז לפחות בעניין הזה המדינה טרחה להפריע להם היטב. את זה המדינה באמת הקפידה לעשות מצוין בכל עשרות השנים, אבל בעיקר בשנים האחרונות. אבל דבר אחד ביקשו אותם עסקים מהמדינה, שברגע שהמדינה הורתה להם לסגור, לפחות היא תפצה אותם על התהליך. ועכשיו אני רוצה למנות כמה טעויות שעשה משרד האוצר בתהליך הזה. הטעות הראשונה היא הפטנט של החל"ת. אגב, המצאה ישראלית – לא קרה במדינות אחרות בעולם. הפטנט של החל"ת גרם להעמקת העצירה במשק ולזה שכולם הוציאו את העובדים שלהם לחל"ת. ומרגע שעובד יצא לחל"ת אי-אפשר להחזיר אותו. אי-אפשר להחזיר אותו אפילו ל-20% תעסוקה, אם יש בעסק – להחזיר אותו ל-20% תעסוקה, מה שיאפשר לעסק להמשיך ולעבוד בצורה כזאת או אחרת. אפשר לתת כדוגמה את נהגי ההסעות, שגם לפי הסכם קיבוצי אם משלמים להם, מחויבים לשלם להם את מלוא שמונה השעות, גם אם הם עבדו רק שעתיים. ובאמת, בתוך המשק הזה, הסגור, אפשר היה אולי בחברות ההסעה – והם עלו לא פעם ולא פעמיים מול ועדת הכספים – לתת להם עבודה לשעתיים ביום, לשלוש שעות ביום. אבל מדינת ישראל אמרה: לא, גם אם אתה יכול לעבוד שלוש שעות ביום, עדיף שתשלח את העובד שלך לחל"ת, אתה לא תוכל להכניס כסף לעסק שלך והעובד שלך לא יעבוד בכלל. פטנט. הפעם השנייה היא ההתייחסות של מדינת ישראל לעצמאים ולעסקים הקטנים. בעוד קרוב למיליון איש נהנו מדמי האבטלה מהביטוח הלאומי ומזה שמדינת ישראל פרסה עליהם את מטריית ההגנה, כל אותם עצמאיות ועצמאים נשארו בלי שום רשת ביטחון, בלי שום הבנה או יכולת איך הם יוכלו בסוף – לא לטוס לאיזושהי חופשה בקריביים אלא להביא אוכל הביתה. וגם כאן מדינת ישראל השאירה אותם בהתחלה לגורלם. ואז ראינו איך הממשלה מתכננת את ההתמודדות הכלכלית שלה מול משבר הקורונה. ותוכנית העבודה מול משבר הקורונה הייתה שמי שצועק חזק – נשים עליו פלסטר, ניתן משהו, העיקר שישתקו. נגיד להם שניתן – 5 מיליארד פה ו-2.5 מיליארד פה, ומסַפרים מספרים מנופחים. יושב כאן שר האוצר, אני בטוח שהוא יודע את האמת, שמתוך אותם 80 מיליארד שקל, שלכאורה אומרים שנתנו סיוע, יש ביצוע של סדר גודל של 25%. לא פעם ולא פעמיים עלו נציגי המגזר השלישי בוועדת הכספים ואמרו לממשלה: תצילו אותנו, אנחנו קורסים. אז הבטיחו שר האוצר הקודם ומנכ"ל המשרד קרן של 200 מיליון שקל לטובת סיוע למגזר השלישי. בשבוע שעבר זומן נציג החשב הכללי לוועדה לספר כמה ביצעו מתוך אותה קרן. גברתי היושבת-ראש, את יכולה לשער מה היה הביצוע מתוך קרן הסיוע למגזר השלישי? לא 20%, גם לא 15%, אומר סגן החשב הכללי: 0% ביצוע. אז בשביל מה כל החוקים האלה? בשביל מה לספר לכולם שאתם מביאים 80 מיליארד שקל, בשביל מה לזרות חול בעיני הציבור ולהונות אותו? יושבים אנשים ומחכים לפתרון בעניינם, מספרים להם שיש פתרון, מספרים להם שהכסף יגיע כמו באמריקה, ויוק – לא מגיע שום דבר. אז חבר כנסת, היום השר, יזהר שי, שלח לי לראות איך נראית הגשת בקשה באמריקה. נכון, יזהר? << קריאה >> שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי: << קריאה >> והתרשמנו מזה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> והתרשמנו מזה עמוקות. אתה רואה שלא צריך למלא ספרים. אתה מקבל מסמך של שלושה או ארבעה עמודים ובפועל אתה צריך למלא רק עמוד אחד ממנו, וכל העמוד הזה זה משבצות, כמו מבחן אמריקאי. מרגע שמילאת אותו, בתוך ארבעה ימים הכסף מועבר לחשבונך כהלוואה, ואם אתה מציג שההלוואה שימשה לתשלום שכר עובדים, לשכר דירה, לתשלום הלוואות כולל משכנתה, לתשלומי מיסים – ההלוואה הופכת למענק. ואז לא צריך להביא פטור מארנונה לעסקים ביום אחד וביום השני את השיפוי לרשויות המקומיות שייתנו פטור מארנונה לעסקים, ולא צריך להביא דמי אבטלה לעצמאים ולעשות להם נוסחאות שאף אחד לא מבין ופעימה ראשונה ופעימה שנייה ופעימה שלישית. פשוט. גם לא צריך לטפל בעובדים שנמצאים בחל"ת בביטוח לאומי, מי עובד 10%, ומי עובד 20% או 30%, ואם הוא יכול לעבוד קצת או לא יכול לעבוד קצת. כי החברות – – – << קריאה >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> מה אתה מציע לעשות, לא לאשר? << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, אני מציע לעבוד בדיוק באותה שיטה. אני מציע לעבוד בשיטה שאומרת: אנחנו נעניק הלוואה, וההלוואה הזאת, אם יוכיח לנו העסק ש-75% ממנה הלכו לתשלום שכר לעובדים, הלכו לתשלומי ארנונה, הלכו לתשלומי שכר דירה – היא תהפוך למענק. פחות רגולציה, פחות סיפורים מסביב, ואותו עסק, הרב גפני, יוכל להעסיק את העובד ב-10%. אני אומר לך: הרבה מאוד עסקים שהוציאו את העובדים שלהם – – << קריאה >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> אבל היית יושב-ראש הוועדה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – לחל"ת מלא, לחל"ת מלא – – – << קריאה >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> היית יושב-ראש הוועדה – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> נכון. ודרשנו את זה והאוצר סירב. << קריאה >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> – – – 80 מיליארד שקל – – – אני לא, אני – – – דורש לבוא ולדווח לוועדה, וזה מופיע בחוק – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> גם אני. << קריאה >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> בסדר. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> וזה מופיע בחוק, זה מופיע בחוק. << קריאה >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ואני חייב לומר, אדוני – – – << קריאה >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> אני מנסה לעזור – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אין לי טענות אליך. הטענות שלי הן לא אליך. אתה לא יושב במשרד האוצר עדיין, אולי אם היית הולך להיות שר האוצר. אבל – – – << קריאה >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> אין לי שאיפה כזאת. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתה קיבלת עכשיו את הוועדה, ואני בטוח שאתה מספיק מנוסה בשביל לנהל אותה. אבל לא הכול תלוי בך. בסוף הוועדה, ואת זה אתה יודע היטב, ועדת הכספים חיה מהממשלה; אם הממשלה לא מביאה חקיקה, אז בסדר, אז יש ועדה, אבל הכוח של הוועדה הוא כשהממשלה מחליטה לקדם חקיקה והיא רוצה לקדם חקיקה. אבל במשבר הכלכלי אולי הכי גדול של מדינת ישראל, שהוא ההזדמנות הגדולה ביותר לרפורמות, לשינויים, ליוזמות – כלום, שום דבר. אם כבר מחליטים לעשות משהו, עושים את זה בתקנות לשעת חירום, וראינו את התוצאה של מה שהלך בתקנות לשעת חירום, וזאת התוצאה. אבל אם אתה מספר לאזרחים שאתה הולך להעביר להם כסף, אז תעביר להם אותו. אל תספרו להם שאתם מעבירים כסף ולא תעבירו אותו. אל תספרו להם שאתם הולכים לעשות קרן לעסקים בסיכון, ותעשו אותה חודשיים אחר כך. כי גם לזמן יש משמעות ואתה יודע את זה. אתה יודע את זה, כי הפניות הן לא של עסקים חילוניים או עסקים חרדיים או עסקים מימין או עסקים משמאל – כל אזרחי ישראל. אין מקום שלא נפגע מהעניין הזה. בין אם העסק ממוקם בבני ברק, בירושלים, בקריית שמונה או באילת, כולם נפגעו מזה. והתפקיד של המדינה היה לייצר את המסלול ואת הפתרון – לא שיציל עסק שהיה כושל אלא שישאיר את העסק עם מספיק אוויר, עם הראש מעל המים, כדי שהוא לא יקרוס, כדי שביום שיחזרו לשגרה הוא יניע מיד. אבל אם העסק הזה יכול היה לעבוד ב-20% תפוקה, או ב-30%, כי העובד עובד מהבית, או כי יכולים לתת לו שעתיים עבודה ועדיין לעמוד בתוך המגבלות שהגבילה הממשלה, גם היינו חוסכים כסף למדינה וגם היינו מאפשרים לעסקים להמשיך להתגלגל. אבל בחרו שלא לעשות את זה. ורואים, התחייבות אחר התחייבות, איך שום דבר לא מיושם – אגב, כולל ההתחייבות של 6 מיליארד השקלים, ורצו עוד להביא את החוק הזה הלילה לדיון, סיוע למעסיקים. תבדוק מתי נתן ראש הממשלה את התחייבות הזאת. הוא לא נתן אותה השבוע, הוא נתן אותה לפני חודש, קצת יותר. לפני יותר מחודש הוא נתן את ההתחייבות הזאת. איפה הייתם חודש? מביאים את זה מהר מהר מהר מהר ואין זמן בכלל לעבוד על החוק. ולכן אני חושב שהפתרון הוא לא להמציא את הגלגל במקרה הזה. אפשר לראות מה עשו במדינות אחרות. אפשר לראות שבגרמניה, בבריטניה, בארצות הברית ניתנו הלוואות ב-60%, 70% ו-80% ערבות מדינה. אז ההלוואות שירתו את מי שהיה בסיכון. כי בזמן הקורונה אתה רוצה לעזור למי שבסיכון. וניתנו פיצוי או מענקים, בין אם בצורה שאני תיארתי לך בארצות הברית או בין אם בצורה אחרת לפי ירידת מחזור. ואתה מכיר היטב את המתווה הזה, הרב גפני, כי עשינו אותו בצוק איתן, ועשו אותו במלחמת לבנון השנייה: מתווה שקובע ירידת מחזור ומשם מפצים את העסק, וכל הגלגלים ממשיכים לעבוד. במקום לתת פטור מארנונה ולשפות את הרשות המקומית, תן מענק לעסק שימשיך לשלם ארנונה, ימשיך לשלם לעובדים שלו, ימשיך לשלם את שכר הדירה שלו, המשק ימשיך לנוע – אגב, באותו כסף ואולי אפילו בפחות ממה שהשקיעו. וזה היה הפתרון. אבל בשביל זה צריך לעשות עוד משהו, צריך להתכונן. איך ידעו במדינות אחרות לבוא עם התוכניות האלה. ומה, רק אנחנו טיפשים כאלה, הלכנו לחל"ת ולתוכניות – שאין תוכנית, עד לרגע זה אין תוכנית. לא אני אמרתי את זה בוועדה היום, אמרו לך ראשי המגזר העסקי היום. עד לרגע זה ממשלת ישראל לא הציגה תוכנית אמיתית, ברורה, מה היא הולכת לעשות. כי במקומות אחרים ראו מה קורה למדינות במגפות. ראו מה קרה כשהיה הסארס, וכשהיה המרס, ומה זה עשה לכל משק ומשק, והכינו תוכנית מגרה. יותר נכון לחשוב על הפתרונות הללו לא בלחץ, כשצריך לארגן מהר מהר מהר מסיבת עיתונאים עם הדגלים והשולחן וכל התפאורה והתאורה. ישבו וחשבו באמת איך מתמודדים באירוע כזה, וכשהגיע האירוע שלפו את תוכנית המגרה. אצלנו לא אוהבים לתכנן, אבל גם אם לא תכננו וגם אם עשו טעות, אפשר לתקן את הטעויות על הנתיב, לא צריך להמשיך ולדפוק את הראש בקיר פעם אחר פעם. וצריך להבין שכשדופקים את הראש בקיר פעם אחר פעם רוב הסיכויים שהראש יישבר – לא הקיר. וזה מה שקורה כאן, ומה שקורה כאן זה שכל יום עסקים נסגרים, וכל יום אנשים מאבדים את עולמם בהיבט הזה. ואדם שהפסיד את העסק שלו, המשמעות היא הרבה מעבר לאובדן הכלכלי. זה אובדן של ישות. מי שפה החזיק אי פעם עסק יכול להבין עד כמה מי שיש לו עסק מזוהה עם המפעל הזה כמפעל חיים. ועל זה היינו צריכים לשמור, וזה היה התפקיד של הממשלה בהיבט הזה, וכל יום שעובר – כל יום שעובר לא חוזר, וכל יום שעובר עוד עסק נופל ועוד עסק נופל. ואנחנו נמצאים רק בתחילתו של התהליך ושל המשבר הזה. גם את זה אתה יודע, הרב גפני, כי הנתונים האלה הוצגו עוד בקדנציה הקודמת בפני הוועדה. הצמיחה הכלכלית של מדינת ישראל, רובה הגדול מושתת על צריכה פרטית, לא על יצוא. הרוב הגדול מושתת על צריכה פרטית. ואיפה תהיה הצריכה הפרטית בשנה הקרובה? אפשר לשער, כשיש מאות אלפי מובטלים. אפשר לשער, כשיש ענפים שלמים שבכלל לא חזרו לפעילות, בין אם זה ענף התעופה ובכלל כל ענף התיירות, וענף התרבות והאירועים והמסעדות. וכל זה קורה גם בסביבה שבה הוודאות המינימלית שצריך לייצר לעסקים לא קיימת. תוכנית – להגיד לעסק מתי הוא חוזר לפעולה ולא להתחיל לנהל לו איך הוא ינהל את העסק שלו, להגיד מהן המגבלות הבריאותיות. תגידו שני מטר, מסכות, תגידו. כל עסק – ממציאים לו כללים משלו. אני מציע לכם ללכת ולהסתובב קצת בעסקים ולראות את המגבלות של העסקים. תצאו, תראו את המגבלות בחדרי הכושר, עם הליכון כן, הליכון לא – מגבלה די מצחיקה. אתה יוצא מחדר הכושר, אתה רואה במסעדה איך יושבים שם אחד על השני עוד מעט, או בכיכר בחוץ, בתל אביב, יום רביעי בערב. ואתה רואה עסקים שיכולים לעבוד ויכולים לשרוד אם רק היו מקבלים את טיפת התמיכה הזאת וזה בדרך כלל מה שחסר, זה תמיד מעט מדי ומאוחר מדי. גם המספרים היפים שמראים לנו על ההלוואות, מה לעשות, זה נורא כיף להגיד כמה כסף פיזרו, השאלה לאן הלך הכסף. ואני אומר לכם שרוב ההלוואות שניתנו בערבות המדינה – וצריך להבין, ערבות מדינה של 15% בלבד, לעומת 60%–70% ברוב מדינות העולם המערבי – רוב הכסף הזה הלך לעסקים שהיו יכולים לשרוד במשבר בלי ההלוואה הזאת. אגב, חלקם אמרו לנו ביושר בשיחות שקיימנו איתם: יש אפשרות לקבל הלוואה – העסק מגיש, וברור שהבנק לא ייתן לעסק שנמצא בסיכון, שיש לו רק 15% ערבות מדינה. ומתוך כ-63,000–64,000 בקשות שהוגשו עד עכשיו, דנו רק ב-45,000. אז מה קרה ל-18,000 העסקים האחרים? מה קרה ל-15,000 עסקים שסירבו להם? איפה סופרים אותם? איפה הסיוע שהם מקבלים? עכשיו מגיע החוק הזה, ואני שמח שהמדינה רוצה להעניק כסף, אבל כשאתה עובד בלי תוכנית עבודה, בלי יעדים ומדדים, אתה גם משלם יותר ואתה גם קונה פחות בכסף הזה. וממשלת ישראל זרקה את הכסף של כולנו, של כל אזרחי ישראל, לא בהכרח בנתיבים הנכונים, והתוצרת שהיא מקבלת בתמורה לכסף הזה נמוכה יותר, פחות טובה. מה לעשות? זאת האמת. ולכן גם הדרך שבה מגיע החוק הזה, מאוחר מדי – עם עוד ניסיון לייצר כרית לממשלה. על מה מדובר פה בסוף? מדובר פה על חוק שאנחנו העברנו, שנתן לממשלה 80 מיליארד שקל, ומהם היא ביצעה בסך הכול 33 מיליארד שקל, זאת אומרת, 47 מיליארד היא עוד לא ביצעה בכלל. ועכשיו היא באה לבקש עוד 14 מיליארד שקל בלי שהיא אומרת לאן הולך הכסף. אז זה מאוד נוח לממשלה שיש לה קופה של כסף בצד שהיא יכולה לפזר איך שהיא רוצה. אגב, אם לפחות הייתה מפזרת את זה בכיוונים הנכונים, בסדר, אבל כשאין שום כיוון, אז חבל. אם אני אקח כמות מים כדי לכבות שרפה שמשתוללת ואעשה את זה עם סופר-טנקר, שזורק את המים בעוצמה ובמסה כדי לכבות את האש ואת מוקד הבערה, או אם אני אקח את אותה כמות מים ואני אעביר אותה בטפטפת בתוך השרפה, אתם יודעים מה יצליח לכבות את השרפה. ובמקרה הזה היו צריכים להשתמש בסופר-טנקר והחוק הזה הוא לא סופר-טנקר, הוא סופר בלוף, סופר ישראבלוף. שמים סכומים, פרסומות בטלוויזיה, אבל תרדו למטה, תדברו עם בעלי עסקים, תשאלו אותם אם הם קיבלו את הכסף, תשאלו אותם מה הם צריכים לעבור בשביל לקבל את הכסף: בדיקה ראשונה ובדיקה שנייה ובדיקה שלישית. וכשזה מגיע, זה כבר טפטפת, זה טפטוף, כי הבור הרבה יותר עמוק. סתם אני אסבר את אוזנכם עם עוד שתיים-שלוש בעיות שקיימות בחקיקה ובסיוע. עסק שהרוויח ב-2019, הרוויח, והיה לו הפסד ב-2018 – לא זכאי. עבריין, מה פתאום שיעזרו לו. אם פתחת עסק אחרי 2 באוקטובר 2019 אתה מחוץ ללופ, תשבור את הראש לבד. אם אתה עסק שהתקבולים אצלך הם שוטף פלוס 60, ואגב, ככה עובד רוב המשק הישראלי – אני לא רוצה לדבר, יושב כאן שר הבריאות לשעבר והוא יודע שמשרד הבריאות אפילו לא משלם שוטף 60, גם לא 90 לפעמים, וגם לא 120 הרבה פעמים, הוא הוחרג מהחוק של מוסר התשלומים – אז העסק הזה בינואר-פברואר עבד ומקבל תקבולים במרץ-אפריל על ינואר-פברואר, ואז אומרים לו: אין לך ירידת מחזורים במרץ-אפריל. ומה יקרה במאי-יוני, כשעכשיו אין לו תקבולים? כלום, גם את זה לא פתרו. בסוף, מאחורי כל המספרים האלה יש אנשים ומשפחות. ואתם יודעים, חברי הכנסת שנמצאים פה בבניין הזה כבר הרבה זמן, כמה רעש יש פה כשסוגרים פתאום מפעל, פתאום יש סגירה של מפעל, כששכל המשק עובד סוגרים מפעל. נכון, מיקי? מגיעים העובדים, יש פיטורים של 300 ו-400 עובדים ומקיימים דיונים דחופים בוועדת הכספים ובוועדת הכלכלה וחברי הכנסת מתרוצצים סביב העניין הזה כדי להשיג את התקציבים. אתם מדברים פה על מאות אלפים שאף אחד לא מסתכל עליהם בכלל, שסגרתם אותם ואתם לא מאפשרים להם לפתוח ואתם גם לא מראים להם את הנתיב שהם יצעדו בו כדי לפתוח. בעלי עסקים צריכים לשבות רעב מול משרד ראש הממשלה כדי לחזור לפעילות? לחזור לפעילות בתוך המגבלות הקיימות. אז בהתחלה שובתים רעב אולמות האירועים כי לא נתנו להם לחזור לפעילות, ועכשיו שובת רעב הבעלים של אחד המועדונים כי לא נותנים לו לחזור לפעילות. ומזה אני חוזר למה שאמרתי בהתחלה: מי שצועק, מי ששובת, מי שמצליח לייצר קצת רעש בתקשורת, אז מוצאים פתרון נקודתי, וחבל. אני מקווה לפחות שמתוך החוק הזה אולי אולי אולי יצמח איזשהו פתרון מערכתי. ולכן אנחנו אפשרנו גם בוועדת הכספים להעביר את החוק הזה היום. אין לנו כוונה לעצור את הזרמת התקציב אבל יש לנו כוונה לטייב ולעשות את ההזרמה הזאת טובה יותר, וכשהיא תגיע לוועדת הכספים בכל אחד משינויי החקיקה שיידרשו לצורך העניין, בהחלט לא נאפשר שם את התוכניות המצחיקות שפורסמו עד עכשיו, בין אם זה סיוע לעסקים שמקבלים עונש אם הם שמרו את העובדים שלהם או העסיקו אותם – תראה את האבסורד, חבר הכנסת קושניר: למשל בית מלון שחזר לעבוד בשבועות, יש לו רק סוף השבוע של שבועות לעבוד, ויום אחרי שבועות כבר אין קהל; החזרת את העובדים שלך ב-26 או ב-25 כדי להכין את המקום לעבודה – עזוב את זה שב-1 ביוני כבר אין לך מה לעשות איתם שבוע כי העסקים חלשים – אתה גם מקבל קנס, אתה לא תקבל את המענק על החזרת עובדים לעבודה. מי שהחזיר את העובדים במאי מקבל קנס. ואת הדברים האלה אנחנו נבקש לשנות במעלה הדרך בחקיקה. הבקשה שלי היחידה לממשלה היא תעבדו מהר, פשוט תעבדו מהר. תודה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: תודה רבה, חבר הכנסת עודד פורר. אני מזמינה את חבר הכנסת מיקי לוי. מיקי לוי הוא אחרון הדוברים. שעה. תהיו מוכנים. חבר הכנסת מיקי לוי, שעה לרשותך. << אחרי_כן >> << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כמה זמן יש לו? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> שעה. תהיו מוכנים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> מיקי, זו גמרא? זה נראה כמו גמרא. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי, שעה לרשותך. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> – – – << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ויתרתי לך על תשע שעות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> זה נכון. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> ההסתייגויות שלי הן תשע שעות. << קריאה >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> אין בעיה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> בגלל ההתחייבות שלך. אני מאמין לך. << קריאה >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> נכון. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> – – – תעשה פיליבסטר – – – << קריאה >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> – – – בסדר? מה עכשיו? << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> יש לי הסתייגויות מעל תשע שעות, אבל בגלל שחבר הכנסת גפני, יו"ר הוועדה, שוחח איתי ואני מאמין למילה שלו, הורדתי את זה לשעה. תגידו תודה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מיקי, אולי תיקח את חצי השעה שלי? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני רואה שהבאת חומרים לתשע שעות. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לא. אני יכול לדבר בלי זה. רק חומרי רקע, אם אצטרך. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני מפעילה את השעון, חבר הכנסת מיקי לוי, לרשותך שעה שלמה. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מיקי, בפעם הקודמת לקחו לך עשר דקות – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. חבריי חברי הכנסת, אדוני השר – אדוני השר, לא ראיתי שגם אתה פה. הצעת חוק משק המדינה. אני יכול להגיד שאני בהחלט מודאג מהתהליכים שעוברים על הבית הזה, וגם על ועדת הכספים. אדוני שר האוצר, לפני שהגעת לתפקידך, במסגרת ועדת הכספים, היו"ר הזמני, העברנו כמה וכמה תקציבים. יש לנו אחריות לסייע למשק ולמעסיקים, ואני חושב שלפחות בדיונים בוועדת הכספים – חבריי ואני הגענו אליהם יום-יום, יום-יום, בזמן שהקורונה השתוללה בחוץ, על מנת לאשר תקציבים שהאוצר ביקש, בלי לקבל אפילו דיווח, העיקר לאשר כדי שיהיה סיוע למשק. אני חושש כי משרד האוצר, באמצעות הגדלת הגירעון הזה טיפין-טיפין, בלי שוועדת הכספים תוכל לשלט במצב, יוצר תקציב מדינה חדש. פה מבקשים ופה מבקשים, ולא מדווחים על ההוצאות. התחושה היא תחושה שוועדת הכספים, למרות שהיא רוצה למלא את תפקידה כמפקחת על פעולות הממשלה, קשה לה מאוד לעשות זאת. בחסות הקורונה ומצב החירום הייתה השתוללות. השתוללות של בקשות כאלה של תקציבים שלא ניתנו להם הסברים, בלי שום פיקוח פרלמנטרי; בלי שהכנסת, וחברי ועדת הכספים בפרט, מכירים את כל הסעיפים, את הניצול, את המימוש ואת היכולת לייצר פיקוח אמיתי שמשקף סדרי עדיפויות כפי שאנחנו מכירים אותם מעבודת הפרלמנט הישראלי, מעבודת ועדת הכספים. לא היה פיקוח כזה. היה לנו קשה לעקוב. בחסות החירום אישרנו כספים אבל לא קיבלנו שום דיווח על מה הוצאו הכספים. לחלל האוויר נזרקו לא אחת מספרים באוויר. וכן, אני מודה, גם כל הדיונים בזום, גם עם המעסיקים וגם עם משרד האוצר, לא הוסיפו לנו ולא נתנו לנו שום יתרון של שליטה. שמענו עשרות, מאות בעלי עסקים שעמדו בפני פשיטת רגל והתמוטטות ומתחננים לסיוע ממשלתי שלא הגיע – ההצעות של ראש הממשלה על 80 מיליארד שקל, 40 מיליארד שקל הם בכלל לא כסף ממשלתי, הם לא ניתנו מהאוצר, הם מאותה קרן הלוואות שניתנו על ידי הבנקים בערבות מדינה של 15% בלבד. שתי חברות פרטיות הן אשר עשו את הסינון הראשוני של בקשה להלוואות, ולאחר שהן עשו את הסינון הראשוני, וזה היה צינור לא פשוט להתגבר עליו, שסתום לא פשוט, הכסף עבר לבנקים –סליחה, הבקשה עברה לבנקים. הבנקים עשו סינון נוסף והורידו את כל העסקים שלכאורה – הם קראו להם "עסקים בסיכון", כמו מסעדות, אולמות שמחה, כאלה שלא היה ברור מתי ייפתחו, איך ייפתחו ואם הם מסוגלים להחזיר את ההלוואה שהם לקחו. וכשהמדינה נותנת ערבות רק של 15%, זו התוצאה הישירה, התוצאה הישירה היא שחלק מההלוואות לא מומשו. היה עדיף כבר לתת מענק של 20% מההלוואות לאותם עסקים כדי לאושש אותם, שיעמדו על הרגליים, אבל לצערי גם זה לא נעשה. אני מבין שמשרד האוצר, לא נוח לו להציג בפני ועדת הכספים את הסדר הכרונולוגי ומעקב ודיווח אחרי כספים וסכומים ותקציבים שניתנו. לא נוח לו. נוח לו להיות עצמאי, אדוני. לא אחת השתתפת גם בוועדת הכספים וראית: הדיווח קשה. ולכן, אדוני שר האוצר, היום היה באמת יום קשה בוועדת הכספים; חבר הכנסת גפני, יו"ר הוועדה, חזר לתפקידו הקודם, עודד פורר עשה עבודה מצוינת בחודש שחלף. באמת עשינו מאמצים, גם חברי קואליציה, גם אופוזיציה, כדי לסייע למשק. היינו צריכים ללחוץ על הממשלה לתת כל מיני הטבות: לדחות תשלום של שלושה חודשים בארנונה, זאת אומרת לא לחייב את אותם עסקים שנסגרו בארנונה. ויש מגזרים – אין לי מילה אחרת להגיד – שנדפקו מכך, כי אין להם עסקים באזור המועצה או העיר שלהם. והיינו צריכים לאחר מכן לפצות אותם, אבל הפיצוי היה קטן, כי אין להם עסקים. הטבות נוספות ומענקים לעצמאים של חצי מיליארד שקלים שהיום ניתנו, גם אם לא מתכוונים להביא לאישור ועדת הכספים – במשרד האוצר וגם בממשלה חושבים שוועדת הכספים היא ועדה עם חותמת גומי, אז היום חבר הכנסת גפני הכריז שאם לא נקבל דיווח, הוא מכריז על הפסקה ומפזר את ועדת הכספים. רק לאחר מכן, לאחר שנציגי האוצר העבירו בקשה ישירה לשר האוצר, את דרישת אגף התקציבים – סליחה, את דרישת ועדת הכספים – אחרי חמש, עשר דקות הגיעה תשובתו של שר האוצר: אין בעיה, תקבל ועדת הכספים דיווח. מה הבעיה? ככה עובד הפיקוח הפרלמנטרי. חבל שזה כך. אני חושב שלאור ניהול תקציב של 1 חלקי 12 בזמן חירום על ידי החשב הכללי, ובאופן שהוא מנוהל, עם הגדלת הגירעון לתקופה, תוך נטרול הכנסת מבקרה ושיתוף בסדר העדיפויות, אני חושב – וכך נביא גם לוועדת הכספים – שנפעל לקבוע הוראה בחוק כי בעת ממשלת מעבר, בכל הנושא של 1 חלקי 12, עד שישה חודשים, שהוא זמן סביר, גברתי, יינתן חופש פעולה לחשב הכללי באוצר; אם הזמן יחלוף, ששת החודשים, לא ייתכן שהחשב הכללי באוצר יהפוך להיות שר האוצר או ראש הממשלה הכלכלי. ולכן אנחנו נכניס תיקון בחוק, שאומר שלאחר שישה חודשים יהיה חייב משרד האוצר, אגף התקציבים, להביא לוועדת הכספים כל בקשה להוצאת כספים, שתאושר על ידי ועדת הכספים. הרבה תקציבים נפלו בין הכיסאות, למשל המגזר השלישי, או, כל דבר שלא היה בבסיס התקציב, החשב הכללי, ובצדק, לא אישר אותו. ולכן, הסמכות הזו של החשב הכללי באוצר, ראוי שאחרי שישה חודשים היא תיפסק והנושא הזה יובא לאישור ועדת הכספים. אנחנו נדאג להבא, לעתיד לבוא, שהתיקון הזה ייכנס לחוק. זאת אומרת, בכל הנושא של מעל חצי שנה החשב הכללי יפסיק להיות שר האוצר ויקצה את הכסף כ-1 חלקי 12. עם כל הכבוד, ויש לי כבוד לחשב הכללי, הוא איננו מעל ועדת הכספים, שהיא המפקחת הפרלמנטרית על עבודת הממשלה. לפני כחודש אישרנו תקציב שהאוצר ביקש. היום שר האוצר ביקש, באמת בכל לשון של בקשה, לאשר כ-14 מיליארד שקלים כדי לפצות את העצמאים, ואנחנו מתוך אחריות אמרנו: בסדר; אבל בעיקרון, אין סיבה. היה אפשר לחבר את זה לתקציב המדינה, להביא תקציב מדינה מהר ככל האפשר, אדוני. לפי מה שאנשיך מסרו לא יהיה תקציב מדינה לפני ראש השנה. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> אין שום הודעה – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> הבנתי, אתה מרגיע אותי, אפילו. כי בנפשנו הדבר. אדוני שר האוצר, ככל שתקדים, יחד עם אנשי משרדך, אנשי המקצוע – ללחוץ אותם ולהביא תקציב מדינה. ואנחנו מעוניינים בתקציב מדינה, כי זה בהחלט הבסיס לחיים הכלכליים, ובפרט עכשיו, בזמן חירום שכזה, שיהיה תקציב מדינה מסודר ולא נחיה מהיד לפה עם כל מיני גחמות כאלה או אחרות. 80 מיליארד השקלים שניתנו על ידי הממשלה אינם הסכום – ואיני בא אליך בטענות, אדוני שר האוצר, זה לא היה בזמנך. הסכום שהממשלה הקצתה לעניין הזה הוא 40 מיליארד שקלים, הוא הרבה פחות מאשר הוקצה במדינות אחרות מתפתחות בסדר גודל של מדינת ישראל. 40 מיליארד השקל – כפי שאמרתי, היו הלוואות מהבנקים בערבות מדינה של 15%, והבנקים נתנו הלוואות רק לעסקים בטוחים. הם לא נתנו לעסקים שהם בלתי בטוחים, הם לא נתנו לאולמות השמחה, הם לא נתנו למכוני הכושר, הם לא נתנו למסעדות. כל העסקים שלכאורה הם עסקים בסיכון לא הצליחו לקבל הלוואה. 15,000 עסקים סורבו, אדוני השר. ולפני כחודש וחצי, חודש ושבוע, ראש הממשלה הצהירה כי תוקם קרן לעסקים בסיכון. היום אמרו אנשי משרדך שאו-טו-טו או-טו-טו הקרן תוקם, והלוואי, אנחנו מחכים שהיא תוקם. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> הקרן היא בתוך ההצעה הזאת. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני יודע, הם אמרו את זה. וכשנאשר את התקציב אנחנו נרצה לראות באמת ולקבל דיווח מאגף התקציבים כמה עסקים שהוגדרו כעסקים בסיכון בכל זאת קיבלו את ההלוואה הזאת, כי ברור לכולנו שעסקים בסיכון שלא יקומו לכאורה ולא ישתקמו – נאבד את מקומות העבודה של אותם אנשים שהם העסיקו אותם, והנזק יהיה כפול ומכופל, כי אותם אנשים יבואו לקבל דמי אבטלה. וראוי שנטפל בעניין הזה. חברים, אדוני השר, המגזר השלישי: שרי הרווחה לדורותיהם וגם אנשים ותיקים בבית הזה מבינים שמדינת ישראל אינה יכולה להתקיים ללא המגזר השלישי. זה בלתי אפשרי, כי המדינה, ידה אינה משגת, היא אינה יכולה ואינה מסוגלת לתת את השירותים שנותן המגזר השלישי. קרן הסיוע למגזר השלישי לא התקיימה, אדוני השר. הפקירו – הממשלה הפקירה את המגזר השלישי לאנחות. קיימנו לפחות שלושה דיונים בנושא המגזר השלישי, זעקנו את זעקתם, הזמנו את החשב ואת אגף התקציבים לשמוע אותם. אנחנו נמצא את האנשים האלה מתגלגלים ברחובות, וראוי שמדינת ישראל וממשלת ישראל ייתנו דעתן על המגזר השלישי. הפקרתם אותם לאנחות, הכסף פשוט לא הגיע. אני שמח שחתכת ואמרת שוועדת הכספים תקבל בכל זאת את הדיווח שהיא ביקשה. אנשי אגף התקציבים הצהירו היום שכן, נותר היום עודף מהכסף. לא כל העובדים שהיו אמורים לצאת לחל"ת ניצלו את הכסף. חלק מהעובדים חזרו לעבודה, חלק נשארו בעבודה ולכן נשארה היתרה, והכסף הזה, לפי הדיווח, היה צריך להיות מוחזר לביטוח הלאומי. אני יכול להבין את זה, ובכל זאת צריך לראות איך אנחנו מפצים את אותם עסקים. אדוני השר, אני אגיד לך איזה טלפונים קיבלתי. אותם עסקים שהחזירו את העובדים שלהם בחודש מאי, ב-26, 27, 28 במאי, לא קיבלו את הכסף למרות ההבטחות הקודמות – לא שלך; מיהרו לפטר אותם ולהחזיר אותם ב-1 ביוני כדי לקבל 7,000 שקלים. עשו תרגיל פשוט – פיטרו אותם, שילמו להם על חצי יום עבודה כשזה הוזכר, כדי לקבל את המענק. היה אפשר למצוא דרך ביניים ולהגיד: חברים, החזרתם את העובדים שלכם, שימרתם עובדים, אנחנו נפצה אתכם, אנחנו מעריכים את זה. זה היה יותר זול מאשר התרגיל הזה, וזה חבל, חבל מאוד. אדוני השר, לא הייתה תוכנית לשימור עובדים. הממשלה, עם תחילת המגפה, נקטה כמה צעדים דרסטיים. היא הבטיחה לנו 10,000 מתים במדינת ישראל ו-100,000 חולי קורונה. הנושא הזה, לשמחתנו, לא התממש. ראינו את המדינות הפחות-מפותחות מסביבנו: הרשות הפלסטינית, עזה, ירדן – מתו פחות מאשר במדינת ישראל, אלה המספרים. חלק מהעסקים הוגדרו על ידי הממשלה כעסקים מועדפים – סופרים לקניית אוכל וכו' וכו'. אם הייתה נעשית עבודת מטה יותר רצינית, יותר עמוקה, היה אפשר להגדיר עסקים נוספים כעסקים שהם עסקים מועדפים, אפילו אם לא לצרכים במיידי, והיה אפשר לתת לאותם עובדים – לשמר אותם, לתת להם ללכת לעבודה בתנאים מועדפים: בתי חרושת לסוגיהם, הייטק או כל מיני מקומות כאלה שאפשר גם להגיע אליהם ברכב פרטי. לפחות היינו משמרים חלק מהכלכלה וחלק מהעובדים במשק, אבל הפניקה שאחזה בנו, שאחזה בממשלה, כשכל יום שני וחמישי ראינו את ראש הממשלה מופיע בטלוויזיה, גרמה לשיתוק המשק, והינה חטפנו קורונה כלכלית. היה כן אפשר לעשות את זה אחרת, בלי שהרגליים ירעדו. שמעתי את שר הבריאות לשעבר אומר שראש הממשלה נכנע להפחדות של מנכ"ל משרדו. אומר שר הבריאות: לא שמעו אותי – אני מצטט אותו. היה אפשר למנוע את זה, היה אפשר לעשות יותר חכם: שימור של עובדים; כן לפתוח יותר עסקים שכאילו מועדפים, שיכלו להמשיך ולחיות עם המשק, כמו בתי חרושת, כמו הייטק – שהוא מנוע צמיחה, אחד ממנועי הצמיחה של המשק – כמו מפעלים חיוניים ביטחוניים, לתת לעובדים ללכת לעבוד. ככה גם היינו חוסכים כסף בשיפוי המעסיקים ובשיפוי העובדים שיצאו לחופשה. הדוגמה לחוסר התכנון, הדוגמה הכי בולטת אולי, קוראים לה איקאה. כאשר התחילו לפתוח עסקים, ראו איזה פלא: נתנו לאיקאה לפתוח את שעריה בפני הציבור. אם נתנו לאיקאה לפתוח את השערים בפני הציבור, למה לא לקניונים הנוספים: תל אביב, מלחה, עם אותן מגבלות, עם אותם מספרים? מה עניין איקאה לפני הקניונים שנמצאים בערים, בירושלים, תל אביב, חיפה, באר שבע? מה עניין איקאה כאן? ואני לא רוצה לחשוד בכשרים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל אתה חושד. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> עשיתי רק ככה. ואחר כך פתחו קניונים פתוחים, מה שנקרא. אותם ביגים, חנויות רחוב, מה שנקרא. למה? למה חוסר התכנון הזה? למה לאחד כן ולאחד לא? אני שמח מאוד שהקרן להלוואות לעסקים בסיכון נמצאת בתוך הסכום הזה שיאושר פה הערב, אני שמח – בהחלט ראוי. מה שראוי – ראוי, לא צריך להפחית בעניין הזה. אדוני השר, יש לכאורה שקט תעשייתי של העסקים הקטנים והעצמאים, אבל השקט הזה מתעתע. תבקשו דיווחים, תבדקו. חלק מהעסקים לא ייפתחו כי לא קיבלו סיוע. אני מאוד מקווה שהקרן לעסקים בסיכון תיתן פוש או דחיפה נוספת לאותם עסקים, ואני מאוד מקווה שהם ייפתחו. << קריאה >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> מיקי, יש עוד הרבה? << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> עשיתי הנחה, מתשע שעות לשעה. << קריאה >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> אני מודה לך כי – – – לדבר תשע שעות. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> מילה זו מילה. עוד 37 – – – << קריאה >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> – – – אבל מה שאמרת זה מקסימום שעה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> נכון, אני אעמוד במילתי. אתה מכיר אותי כבר. << קריאה >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> מה עם – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> תגיד, תגיד, גפני, התגעגענו אליך. לא ראינו אותך חודש וחצי. << קריאה >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> נכון – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אבל גם אמרתי לך את זה באמצע התקופה. התקשרתי ואמרתי. << קריאה >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> חבל שחבר הכנסת רם שפע – אני אעבור לנושאים אחרים – איננו כאן. אם הוא שומע אותי, אני מזמין אותו לאולם. תראו, אני חוזר, ברשותכם, לחוק הנורבגי. אני אומר לכם, ואללה, יותר נוח לי מול הליכוד, לפחות הליכוד אומר מה שהוא רוצה על השולחן. אבל בכחול לבן הכול הפוך – חוק נורבגי מדלג, ואחרי שהבינו שזה לא יעמוד בבג"ץ ויתרו על זה. הביאו חוק נורבגי לוועדה. אני הייתי תקוע שם, בכיסא, מהדיונים הראשונים, אבל מציע החוק לא היה אפילו דקה אחת, אחת. הוא לא היה דקה אחת בישיבת הוועדה כדי להציג את החוק. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> הוא למד מיאיר לפיד – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני בספק אם הוא קרא את החוק, ובוודאי ובוודאי שלא הוא ערך אותו. ואני רוצה להגיד לכם, לחברי כחול לבן, אתם היוזמים: אתמול והיום לא היו חברים מכחול לבן בוועדת חוקה, אפילו לא אחד. חברי אופוזיציה. בוודאי ובוודאי מציע החוק לא הטריח עצמו לבוא אפילו לדקה, רק כדי שהוא יירשם כאילו הוא היה בוועדה. מציע החוק – על פי הרישום רם שפע, שעמד פה אך לפני חצי שעה והסביר לנו כמה זה חשוב – לא הטריח עצמו לבוא לוועדה, והמבין יבין. יכול להיות מאוד שהוא חשש שנשאל אותו שאלות קשות על מהות החוק, על תוכן החוק. אמרתי כבר, גם בוועדה רוצים את החוק, רוצים להכניס חברי כנסת חדשים – בסדר. אתם הרוב, החלטתם. הוא כבר לא חוק נורבגי. קודם כול, אני מציע לכם לשנות את השם לחוק ישראלי. הוא אינו דומה בשום דבר לחוק הנורבגי, לא במספר השרים, לא בסגן שר ושר, לא בחילופים בין שרים. אם לשר, למשל, נמאס להיות שר ולא חבר כנסת גם, והוא רוצה להשתתף בהצעה מסוימת, הוא הולך לחברו, השר האחר, ואומר לו: בוא, אני רוצה לחזור לכנסת. תתפטר אתה, כי לי חשוב להצביע על הצבעה כזו. אם הייתם אומרים שר אחד מההתחלה עד הסוף – בסדר, אבל מה משחק הכיסאות הזה? לצורך העניין גם הכנסתם סגן שר, שיהיה מעניין. שאלתי: תגידו, אם גם השר וגם סגן השר מאותו משרד התפטרו, לצורך העניין, מחברותם בכנסת, לצורך החוק הנורבגי – תיאורטית זה יכול להיות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: הם רק הרוויחו. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לא, הם לא יבואו בכלל לבית הזה. לא יבואו, לא יראו, אפילו לא ישבו פה בהצבעות כי אין להם עניין, אין להם מעמד. אמרתי: תחשבו, אולי לפחות תכתבו סגן שר או שר לא מאותו משרד? אמרו לי: לא, לא בא בחשבון, מה פתאום, זה לא יקרה. באו למוחרת ואמרו לי: אתה יודע מה, זה עושה שכל. נתתי את הדוגמה של השר לביטחון הפנים וסגנו, כי זה נוח לי, כי אני מכיר שם. אז אולי אולי, למרות שאתם רוב, תכניסו את זה לתוך השינויים כשנבוא עם ההסתייגויות. אחר כך אמרתי: טוב, אני מבין שאתם רוצים להכניס ארבעה חברי כנסת. לצערי, תהילה פרידמן שרצה עם יש עתיד – אני לא רוצה להגיד מילים קשות מה דעתי, יש מילה אחת – היא עברה לכחול לבן; זכותה, מה אני אעשה? ומיכל מתל"ם, גם היא עברה. הן הולכות להיות ראשות ועדה. ראש ועדה – איזו זילות, כי אין ידיים עובדות. הן בקושי יודעות איך להתהלך במסדרונות של הכנסת. הן צריכות GPS או סדרן שיוביל אותן ממקום למקום. ראש ועדה, כשלא חוקקו חוק אחד, כשלא הגישו בקשה אחת, כשלא הגישו הצעה לסדר-היום, לא הגישו שאילתה, לא מבינות את המושגים? ראש ועדה. ראש ועדה. אמרתי: חבר'ה, תחשבו רגע – – – << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: זה לא יפה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> סליחה, אני רוצה לטייב את העבודות בכנסת. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: – – – כי לך היה שר אוצר – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> נכון. נכון. אבל זה אחרת לחלוטין. אחרת לחלוטין. את עבודת הכנסת למדתי רק כשישבתי ליד גפני. איפה גפני? חמש שנים ליד גפני – אוניברסיטה. עד אז עשיתי הרבה טעויות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: איך היום היית מתפקד באוצר אם היית נכנס כשר? << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> הרבה יותר טוב, אין בכלל ויכוח. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: אז איך אתה משווה בין אדם – – – אפילו יום אחד – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> ולכן אמרתי – תראי. אני לא אומר על השרים החדשים כלום, כי זה כורח, אבל חברת כנסת שנכנסת על החוק הנורבגי, תעשו טובה, תחליפו אותה. למה? אני אסביר לך עכשיו למה. אני אגיד לך. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> מחר בבוקר, כשהיא תהיה ראשת ועדה, וגם אם תיתן לה הוראה להעביר משהו והיא לא תעשה את המשהו – 48 שעות והיא בחוץ. 48 שעות היא בחוץ. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: מיקי, אצלכם הייתה מישהי אחת שהצביעה פעם אחת לא למרותו של מר יאיר לפיד – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> קיבלה עונש. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: הדחתם אותה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> נכון, אבל היא חברת כנסת, ובחוק הנורבגי – – – << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: – – – אסור? << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> גברתי, בחוק הנורבגי היא חברת כנסת על תנאי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אין בעיה. את מבינה את ההבדל בין חברת כנסת על תנאי לחברת כנסת שלא נשמעת למשמעת סיעתית? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אין בעיה, יש לנו זמן. יש הבדל עצום, עצום, בין חברת כנסת על תנאי – ואלה שייכנסו הן חברות כנסת על תנאי – לבין חברת כנסת מן השורה, שיכולה לפעמים להגיד: לא מעניין אותי. את יודעת מה? היית באה פעם לוועדת הכספים – 70% מההצבעות שלי היו עם הממשלה, וגם כעסו עליי בסיעה שלי, אבל אני מצביע על פי מצפוני ועל פי מה שטוב למדינת ישראל ועם ישראל. הן לא תוכלנה לעשות את זה, כי אם הן יעשו את זה, 48 שעות, השר חוזר בו מהתפטרותו והן הולכות הביתה. זה הכול. זו המשמעות. << קריאה >> שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי: << קריאה >> חבר הכנסת לוי, אני חש קצת לא בנוח שאתה מתייחס רק לחברות הכנסת, יש גם חבר כנסת. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אדוני השר, אדוני השר, הינה עסקה, קבל עם ועולם ומליאה. הינה עסקה: חבר הכנסת שנכנס במסגרת יש עתיד, יוראי, אנחנו מוותרים עליו, ובואו נוותר על החוק הזה. הינה, אחלה עסקה. אנחנו מוותרים על חבר הכנסת שנכנס מיש עתיד, כי הוא ראשון ברשימה, ואחריו יש עוד ארבעה של כחול לבן. << קריאה >> שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי: << קריאה >> אני חושב שהוא חבר כנסת מצוין, אני רק מבקש שההתייחסות שלך תהיה לכולם. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> הינה עסקה. << קריאה >> שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי: << קריאה >> יש תחושה לא נוחה כשאתה אומר "חברות הכנסת" – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אבל תבין, אותו חבר כנסת לא יהיה ראש – – – << קריאה >> שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי: << קריאה >> בבית הזה יש כבוד לנשים ולגברים. תתייחס לכולם. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אדוני השר, אותו חבר כנסת לא יהיה ראש ועדה ולא יהיה נציג הסיעה או נציג האופוזיציה בוועדה לבחירת שופטים, כי אתם, פעם ראשונה בהיסטוריה, פעם ראשונה בהיסטוריה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> פעם ראשונה בהיסטוריה הממשלה לא הקצתה לאופוזיציה נציג בוועדה לבחירת שופטים. << קריאה >> שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי: << קריאה >> אבל לשיטתך גם הוא על תנאי, לכן אני מבקש להתייחס לגברים ולנשים באותה רמה בבית הזה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> הינה, אני מתייחס. אמרתי אפילו את שמו. בואו נוותר על כניסתו של חבר כנסת עתידי במסגרת החוק הישראלי, יוראי, ונוותר על כל החוק הזה. הינה, בבקשה. בואו, הינה, אחלה עסקה. << קריאה >> שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי: << קריאה >> אתה יודע שניסינו לדלג עליו, לא הלך לנו. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני יודע. הזהרתי אתכם. הזהרתי אתכם, לא שמעתם לי. << קריאה >> שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי: << קריאה >> אני מודה. מודה שהזהרת. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני מוכן לוותר. אני מדבר בשם הסיעה. אני מוכן לוותר על יוראי, ובואו נוותר על כל החוק הישראלי. זה לא חוק נורבגי, כי הוא לא נורבגי. עשיתם בו כל כך הרבה שינויים, התאמתם אותו לישראל, אין בו דמיון בחצי דבר לחוק הנורבגי. אין. מה לעשות. עסקה – מי שרוצה, אנחנו פתוחים בעניין הזה. תבינו שהחוק הנורבגי זה חוק במסגרת חוק הג'ובים. העלות שלו, על פי הממ"מ, 108 מיליון שקלים, ועל פי האוצר, אגף התקציבים – 101 מיליון שקלים. זה איפשהו משהו באמצע, כי אמרתי שסגן שר – והייתי סגן שר – ושר, ויכולים פה השרים להעיד, לא מגיע למשרדו בכנסת. לא מגיע, המשרד נשאר סגור. אומר לי חבר הכנסת גיזנבורג: מה אתה מדבר, יש כאן הרבה חדרים פנויים. אמרתי לו: תשמע, אני מגיע לבניין ב-8:00, 7:00, אני מכיר את כל המסדרונות, מקשיב לכולם. איך מישהו כאן אמר לי? אתה חיית מליאה. אמרתי לו: תאמין לי, חסרים משרדים. הוא אומר לי: אתה לא יודע. אני מניח שגם אתם לא יודעים, אבל בקומת הממשלה, בסוף, הוותיקים יודעים, היה משרד לקשרי חוץ, ששם היינו מארחים אח"מים עם כיבוד קל וכו' וכו'. נכון? את היית איתי לא אחת. לקחו את המשרד הזה, כתוצאה ממחסור בחדרים, וחצו אותו באמצע לשני שרים. וזה בסדר, שני שרים בקומת הממשלה, אבל בהחלט חסרים חדרים. אז אמרתי: בואו, שלפחות השרים יוותרו על החדרים שלהם בכנסת, כדי לא להכניס את המשכן לטירוף. גם על זה אתם לא מוכנים לוותר, וגם זו תוספת תקציבית שאני מוסיף ל-101 או ל-108 מיליון שקל, וזה על חשבון הציבור, כשיש בחוץ מיליון מובטלים או מיליון איש שחלקם יצאו לחל"ת. חמור ביותר, וזה פעם ראשונה קורה: כל חוק שמובא – אגף התקציבים מתנגד להביא אותו והוא לא מובא אם אין לו מקור תקציבי. היום הצהירה נציגת אגף התקציבים באוצר: אין לחוק הזה מקור תקציבי. ואני אגיד לכם מה יקרה, בתוך עמי אני חי: מחר תעשו קיצוץ רוחבי כדי לממן את זה. אתם תעשו קיצוץ רוחבי, עוד פעם 352 תקנים, משרד העבודה, משרד הרווחה, ביטוח לאומי, כדי לממן את המשרדים שחלקם הם משרדים בשביל כלום ושום דבר. המודל הנורבגי, אם הוא היה מתקיים פה, משמעותו, כמקובל בעולם – הוא נועד ליצור הפרדה מוחלטת בין הממשלה והפרלמנט. אבל מה שאתם מביאים לכאן זה לא חוק נורבגי, זה חוק בניחוח קומבינה ישראלית. זה ייצור לחץ על ח"כים וכיסאות מוזיקליים, שרים יוכלו לברוח מהצבעות שלא נאה להם להיות בהן, זה פוגע במעמד הכנסת וחברי הכנסת. אדוני השר, מכיוון שמדובר בכחול לבן, אני מדבר אליך. אותן חברות כנסת שעברו, והצעתם להן להיות ראש ועדה עוד לפני שהן נכנסו, כך פורסם – איך אתה קורא לזה, תשלום? תשלום פוליטי? מילה יותר קשה, כמו שוחד פוליטי? איך קוראים לזה בדיוק? מילא אם הייתם קצת מנומסים וקצת מבינים עניין, ולא מבטיחים להן את זה לפני, ולא שהתקשורת תתנפל על זה, אלא לתת להן להיכנס ורק אחר כך הייתם עושים סידור עבודה. זה לא קרה. סגן שר שהתפטר יקבל תקציב לשכה עם קשר לבוחר. אתם יודעים מה? זה בסדר, הוא איש פוליטי. אבל אם הוא התפטר, נשאלת השאלה אם הוא איש פוליטי או לא. הוא כבר לא חבר כנסת. שאלה. אבל הוא יקבל את הכסף הזה. מדוע ולמה? אין לי תשובה. למה סגן שר שהתפטר צריך לשכה במשרד שהוא משרת בו, לצורך העניין המשרד לביטחון פנים, ולשכה נוספת בכנסת? למה? עכשיו יתחילו הוויכוחים על מקומות החניה. סגן שר, ובוודאי ובוודאי שהתפטר – שרים, אין להם חניות כאן, זה רק לחברי הכנסת. יצרתם פה קונסטרוקציה משונה, מטורפת, לא ראויה. לפחות הייתם עושים את זה בהוראת שעה. אני הערתי בוועדה שגם זה נעשה מהר מהר מהר. ראינו כאן את חוסר הביטחון כשביקשתם – כשיש לכם יתרון עצום בהצבעה – לעשות את זה שמית. ממה פחדתם? אחרי שהבחנתם שהכול בסדר, הפכתם את זה לאלקטרונית. ממה פחדתם? אתם מרגישים כנראה לא בנוח עם הקונסטרוקציה הזאת שיצרתם. גם בוועדה אמרתי שמכיוון שזה נעשה בחופזה, אני מציע לעשות את זה בהוראת שעה. אפשר לעשות את זה טוב יותר, לאפות את זה טוב יותר לקדנציה הבאה, לכנסת הבאה. אני מבין את כחול לבן, אין להם ידיים עובדות בוועדות. חלק מהאנשים של הליכוד, וזה בסדר גמור, יושבים בוועדות על חשבון כחול לבן, פריטטי. הצעתי גם בוועדה שאם לפחות החוק הזה יהיה כהוראת שעה ולא במסגרת חוק, יש על מה לדבר, ואת את אותן אלפי הסתייגויות שהכנו אפשר יהיה לקצץ לחצי או להוריד משהו. אבל אם תמשיכו להיות קשוחים עם החוק הזה, אנחנו לא נוותר על הכלים הפרלמנטריים שמצויים בידינו: הסתייגויות, רוויזיות, התייעצויות בוועדה עצמה. זה ייקח – בסוף תנצחו, זה בסדר, כי יש לכם רוב, אבל אפשר יהיה לחסוך את כל הדברים האלה אם קצת קצת תגלו גמישות. הוותיקים בבית יודעים שאפשר לשתף פעולה, גם קואליציה וגם אופוזיציה, גם כאשר יש חילוקי דעות. תראו, אדוני שר האוצר, אני זימנתי דיון דחוף בוועדת הכספים, דיון בנושא העיר אילת. העיר אילת חוותה לפני כמה חודשים סופה שגרמה לנזק של 100 מיליון שקלים, 100 מיליון שקלים. הנזק לחופים, הנזק לרכוש הציבורי, השיקום. התייצבה הממשלה ואמרה, בראשות ראש הממשלה: אנחנו נפצה אתכם, אנחנו נשקם את העיר אילת. היא עיר חשובה למדינת ישראל הן בתיירות, הן כשער הדרומי של מדינת ישראל. עד היום לא ניתן אפילו שקל אחד. היה אפשר לעשות תוכנית עם שלבים. אולי אי-אפשר לתת את כל ה-100 מיליון שקלים בבת אחת, אבל בואו תעשו סדר עדיפויות, לא יודע מה, לשקם את החופים, לשקם את הדרכים. אני לא בדיוק יודע מה קרה, אבל אני יודע שזה 100 מיליון שקלים. אז אולי מישהו מהקואליציה החדשה ירים את הכפפה, ידבר עם ראש העיר אילת – כי אתם יושבים בישיבת הממשלה – ישמע מה יש להגיד לראש העיר אילת על הנזקים שנגרמו לעיר שלו, ותנסו לעזור, הבטחתם. הבטחתם, תקיימו. זאת בנוסף למכה שניחתה על העיר בעקבות משבר הקורונה ומשבר – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> בוועדת הכספים לא אמרו שהם מקבלים כסף? מקבלים עזרה? << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לא. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מה לא? כן. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני הערתי את זה. זה לא נכלל בתוך שום תקציב. מה שאמרתי זה שאפשר לחסוך, וכנראה שכאן שמעת חלק מדבריי. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא, לא. לא שמעתי אותך, שמעתי את אנשי האוצר שאילת וטבריה יקבלו סיוע. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> זה מה שהם אמרו. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אה, אוקיי, אז זה לא נחשב? << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> זה מה שהם אמרו. הם אמרו כך: יש כ-50 מיליון, לא ברור כמה לכל דבר. ביקשתי: תביאו דיווח עכשיו כדי שנוכל לעבוד, וזה לא קרה. תוסיף לזה 46% אבטלה בעיר אילת – קטסטרופה. כל אדם שני בעיר אילת מובטל. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> ה-50 מיליון זה בלי ה-300 שסגרו היום לענף התיירות, שרוב-רובו ילך לאילת. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> זה רק עבור העזרה לערים האלה. בעיקר לאילת, שעברה את הסופה הנוראית הזאת. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> בגלל זה, מעבר ל-300 שהם כלולים בו, יש גם את ה-50. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> חד-משמעית. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אוקיי, אז אילת כן מקבלת עזרה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני אומר, מה שנכון נכון, על זה אין ויכוח. אבל עד היום – זה לא סותר את מה שאמרתי, שאפילו לא קיבלו שקל אחד. ואני דיברתי פעמיים עם ראש העיר, פעמיים. הוא איש ליכוד, תשמעו אותו. הוא חבר מרכז ליכוד, תחבקו אותו. 50% מתושבי העיר אילת הצביעו עבורכם, תחבקו אותם. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> מר גפני ישמח על הדברים שאמרת קודם. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> על מה? על זה שהוא היה אוניברסיטה בשבילי? אני שמחתי ללמוד ממנו, חד-משמעית. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> מיקי, מה הולך להיות? אתה יכול להסביר לי מה הולך להיות? << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> סבלנות, עוד לא התחלתי. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> אבל מה? מה הולך להיות? << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> די, די, מספיק. אתה לא מרשים אף אחד. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אופיר, לא צריך להתרגז. זה הכלי היחידי שיש. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> לא, אני רוצה להתרכז בדברים. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> מיקי, זה common sense קוראים לזה. יש common sense. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אופיר, אופיר, תקשיב. אופיר, אם רק הייתם באים טיפה, טיפ-טיפה לקראתנו, טיפה, ולא הייתם מנפצים את מה שהיה בבית הזה נהוג. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> אז היית מקצר? << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אופיר, סתם לדוגמה, נציג בוועדה לבחירת שופטים. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> מה הקשר לזה? << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> סתם לדוגמה, ועדת כלכלה. סתם לדוגמה, הרי אתם חזקים, 73, 73. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> מיקי, אני מבין ממך עכשיו, מהדברים שאמרת עכשיו, שהחוק הזה הוא טוב וראוי, אבל בגלל – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לא, לא. אתה לא שמעת טוב. כנראה לא שמעת את כל ההרצאה שלי. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> לא, אתה אומר שלא נתנו לכם בוועדה למינוי שופטים. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> יקירי, לא. כשהוא בא ואומר: מיקי קצת common sense, אז אני אומר: אולי אתם common sense? אולי לא תנפצו את כל מה שהיה מקובל בבית הזה שנים רבות, ואתה יותר ותיק ממני? אז לבוא ולהגיד לי דבר כזה? ועוד עשיתי הנחה לרב גפני. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אבל שעה אמרת, מה עכשיו – – – הרב גפני, דבר איתו עוד פעם, שאולי ירד המינון? << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> חברים, תגידו תודה שאני נעניתי לבקשתו של גפני לא לנאום תשע שעות. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> אנחנו מאוד מעריכים את זה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני גם מודה לך. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אנחנו לא צריכים כלום לבקש ממך, כולנו פה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> גפני ביקש ממני, אחרת הייתי עומד פה, מחזיק אתכם עד הבוקר. קטן עליי. << קריאה >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> אני מודה לך. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> גפני, דבר איתו עוד פעם, עשה טובה. דבר איתו עוד פעם. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת משה אבוטבול, אנחנו נקשיב בקשב רב לדברי חבר הכנסת מיקי לוי, לדבריו המחכימים. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> תודה, אדוני היושב-ראש. תראו, היום הגיעו לאישור – גם לוועדת החוקה הגיעו לאישור סדרת בקשות. הן טובות – דחייה מטעם רשות המיסים, דחייה של דיווחי מס, הקלות למעסיקים, הקלות לעסקים. ואני מברך על כך. אני פניתי בשם אזרחים רבים שפנו אליי, מכיוון שהייתי שותף לחקיקה הזאת, כדי לדחות את נושא מס הרכישה. אדם שקנה דירה מיד שנייה, והיה אמור למכור גם את דירתו – הדירה שהא קנה הוחזקה כשנה שלמה, לצורך העניין, והוא היה צריך למכור את דירתו – נפל לתוך טווח הקורונה. והתחננתי שיכניסו את זה אל תוך הדחייה של אותם חוקי מס. תחשבו על אזרחים מן השורה שקנו דירה, ולא הצליחו עכשיו, בגלל שכל נושא הקורונה ניחת עלינו ועדיין שוק הנדל"ן לא התעורר. אז רשות המיסים נתנה רק 70 יום אבל לא הכניסה את זה לתוך הקלות המס. זה לא עבר היום בוועדת חוקה, וזה מרגיז אותי. תחשבו רגע על אותם אזרחים, שהנושא הזה נפל עליהם, והם צריכים, חלילה, לשלם כפל מס כאילו יש להם שתי דירות, כי הם לא מצליחים למכור את הדירה הישנה שלהם בגלל תקופת הקורונה. ביקשתי בסך הכול דחייה של שישה חודשים. הרי הכסף הזה יתקבל בסופו של דבר, הכסף הזה יתקבל באוצר. מה, הוא ישכיר את הדירה לשישה חודשים וייקח את הכסף לכיסו? מה האטימות הזו? זו לא בקשה שלי. זו בקשה שהייתה על שולחני מכמה וכמה אזרחים. וכן, אני הייתי שותף לחוק הזה. גם כשהייתי באוצר הבאתי אותו, ובקושי הצלחנו למתוח את זה לשנה וחצי. אבל בגלל התקופה הנוראה הזאת יש אזרחים שלא הצליחו למכור את דירתם, ואני אמרתי גם לרשות המיסים: זה לא יעבור. אני הצבעתי בשביל הקלות המס, כי הן טובות והן ראויות. הצבעתי בעד – זה יבוא לכאן, אני מניח עוד היום, אלא אם כן זה הורד מסדר-היום; וזה יחזור לוועדה, וזה לא יעבור הלאה אם לא יוסיפו את הקלת המס לאותם אזרחים שלא הצליחו למכור את דירתם. ובסך הכול אני מבקש שישה חודשים. זה הכול, שישה חודשים כדי שיממשו את המכירה. לא יכולה לבוא מדינת ישראל ולהגיד להם: לא, 70 יום, ואז הם יצטרכו למכור את הדירה שלהם בהפסד. המשמעות – לקחת משכנתה גדולה יותר. להתחייב לחוב גדול יותר. למה? הרי התשלום של מס הרכישה ישולם בסופו של דבר. למה להקשות על אזרחים? הם לא עבריינים. תראו, לוועדת חוקה, אדוני השר לביטחון פנים לשעבר, הגיעה דרישה מהמשרד לביטחון פנים להאריך את הסמכויות – נדמה לי, אופיר שהיית איתנו, נכון? – בנושא השמירה. סמכויות הפקחים והשוטרים, השיטור המשולב הזה. ואני שאלתי: האם זה מאריך גם את הטווח של תשלום אגרת השמירה? והתשובה הייתה חד-משמעית מנציגת המשרד לביטחון פנים: לא. ואני הסתמכתי על מה שהיא אמרה. הלכתי ובדקתי לאחר מכן. הרי עצם זה שאני מאריך את סמכויות האכיפה של אותם פקחים ושוטרים בשיטור המשולב, שאמורות להסתיים עכשיו, בעוד כמה ימים – הדרישה הייתה לשנה וחצי, אבל מה מסתתר מאחורי זה? מסתתר מאחורי זה תשלום השמירה בארנונה, כי אם לא היינו מאריכים להם – סעיף השמירה בארנונה – אם לא היינו מאריכים להם את הסמכויות, גם לא יכלו לקחת כסף מהאזרחים ומהעסקים השונים. בלי סמכויות אי-אפשר לגבות, כי אני מפסיק את הפעילות של אותם פקחים. ולכן, מה הצעתי להם? << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אלון שוסטר: << קריאה >> אתה לווה כסף מהתושבים. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> יש לי ויכוח גם איתך, גם עם המשטרה, אם השירות הזה הוא שירות יעיל, ראוי, איתן ומקיף. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אלון שוסטר: << קריאה >> הוכח שהוא יעיל. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני לא יודע. מה שאמרתי: בואו, תיקחו לשישה חודשים. מכיוון שזה עבר רק לקריאה ראשונה – זה יבוא לקריאה ראשונה לפה וזה יחזור לוועדה. אני אעמוד על העניין, כי בצד הזה אותם תשלומי מיסים של העסקים, שזה יותר משמעותי – דירת שלושה חדרים בתל אביב משלמת משהו כמו 24 שקלים. אז אתה יכול להגיד: זה לא הרבה כסף. בנוסף לכל התשלומים, אולי זה מצטבר. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אלון שוסטר: << קריאה >> אבל סקרים שנעשו בקרב התושבים הראו שהביטחון האישי של התושבים עלה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני מקבל את הדברים שלך כדברי אלוהים חיים. מה ביקשתי – בואו נאריך לשישה חודשים, כי על העסקים זה מטיל עומס גדול, כי אלה תשלומים הרבה יותר גבוהים, ובעוד שישה חודשים נקיים דיון. זה מוארך בהוראת שעה מ-2010. מ-2010. האם לא ראוי שהבית הזה יבחן את זה? לא בחנו, אופיר. לא בחנו, יקירי. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אלון שוסטר: << קריאה >> אנחנו רצינו. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> רציתם – לא הסתייע. אני מאמין לך. אני יודע שהיית עם השר. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אלון שוסטר: << קריאה >> הוועדה לא קיבלה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> בסדר. אני אדרוש להקטין את ההארכה – בגלל שעכשיו יש בעיה עם הסיפור הזה, ואני לא רוצה לעצור את זה באמצע, לעשות את זה בהוראת שעה לשישה חודשים, כדי שהוועדה תבחן אם השירות ראוי, אם התשלומים ראויים. האם התשלומים – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> מיקי. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> שלוש דקות ו-55 שניות. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> הרב גפני, חבל שלא היית כאן כשהוא דיבר אודותיך. << קריאה >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> הייתי, בהחלט שמעתי בחוץ. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> על מה אתה רוצה שאדבר? << קריאה >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> לא, זה בסדר. אנחנו צריכים לגייס 61. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> בעניין הזה, אופיר, אני באמת מצפה לסיוע שלך, כי מדובר בתשלום שאינו פעוט בעסקים בתקופה כזו קשה, ולבחון באמת אם הסקר הזה הוא סקר ראוי. אני לא מכיר אותו, אני מודה. ברור לי שהמשטרה רוצה. זה מסיר ממנה מטלות של חניה ושל רעש ושל סדר ציבורי ושל שיכורים למיניהם וכו'. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אלון שוסטר: << קריאה >> הם נטפלים יותר לפשיעה חמורה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני מסכים, למרות שיש שוטר אחד בכל זה, אבל מה זה, בחייך. מתפנים יותר. שמעתי שעכשיו הגישו בקשה – עוד לא קיבלתי תשובה מהאוצר – ל-52 שוטרים עבור שיירתו של ראש הממשלה החליפי. 52 שוטרים כדי לעשות אותה שיירה דומה, זהה, אחד לאחד כמו של ראש הממשלה. מה, אנחנו השתגענו? שים אותם ללחימה בפשיעה, ללחימה בטרור, לסמטאות העיר העתיקה. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: << קריאה >> תעשו הצבעה שמית, יאללה. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי גלעד ארדן: << קריאה >> – – – מי כמוהו יודע שהמשטרה מכפילה פי חמישה את – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> את מה? מה היא מכפילה? << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי גלעד ארדן: << קריאה >> מכפילה פי חמישה את הדרישה אל מול הצורך האמיתי. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> כי אני אומר לך, עושים ככה: משמרת א', משמרת ב', משמרת ג'; משמרת ד' זה המנוחה של שבת או לילה. אני מכיר את זה. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי גלעד ארדן: << קריאה >> ברור. בטח שאתה מכיר. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> שים ניידת אחת. מה קרה? ניידת אחת תלווה אותו. 52 שוטרים. ואני לא מדבר על ראש הממשלה, לא אומר; ראוי שיהיה את הסיוע שהוא מקבל עם האבטחה. אבל החליפי, 52 שוטרים – אנחנו השתגענו. << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יעקב ליצמן: << קריאה >> אפשר לוותר על דקה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> מה? מה, אדוני השר? נתתי לך לפני כן קומפלימנטים – שלא שמעו את קולך בממשלה כשאמרת: אנחנו לוקחים טווח ביטחון גדול מדי. לא שמעו אותך. יכול להיות שאם היו שומעים אותך, הקורונה הכלכלית הייתה מצטמצמת. << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יעקב ליצמן: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> נתתי לך קומפלימנטים, אדוני השר. << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יעקב ליצמן: << קריאה >> בוא נסיים בדבר טוב. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אתה רוצה שאני אסיים בדבר טוב? בעניין הזה אני באמת מפרגן לך. חבל שלא שמעו בקולך. אם היו שומעים בקולך, יכול להיות שהנזקים הכלכליים היו נזקים קטנים יותר – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> ותר על 20 שניות. תן לנו משהו. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> מה, על מה אתה רוצה שאני אדבר? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> 20 שניות. זהו, ותר לנו. יאללה. << קריאה >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << קריאה >> מיקי, תמשיך. עזוב אותך. דבר חופשי. תתמיד. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> מיכאל יקירי, אם לא גפני אני עומד פה תשע שעות. << קריאה >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << קריאה >> אני אומר: תמשיך. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> יש לי הסתייגויות לתשע שעות. << קריאה >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << קריאה >> אני אומר: תמשיך. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> רק נעתרתי לבקשתו של חבר הכנסת גפני. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מיקי לוי על דבריו המחכימים. אני מבקש שכבודו – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני מאוד מקווה שדבריי לא ייפלו על אוזניים אטומות. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נשמעו בקשב רב. אנחנו נעבור להצבעות. << קריאה >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> לא – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נשמע את דברי יושב-ראש ועדת הכספים, שיסכם, חבר הכנסת הרב משה גפני. בבקשה, יעלה ויבוא. ננצל את הבמה הזאת גם לקרוא לחברי הכנסת על מנת שייגשו למקומותיהם, הן באולם והן ביציע, לקראת ההצבעה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אין חכם כבעל ניסיון. << דובר >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני רוצה לברך אותך – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> – – על המינוי שלך לסגן יושב-ראש הכנסת. אתה מנהל את הישיבות בטוב טעם, ואני מברך אותך שבעזרת השם תעשה חיל ותצליח ותתקדם בכל התפקידים הבאים. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אמן ואמן. תודה רבה. << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> ייעודך גדילה במערכת הציבורית. אתה ראוי לזה והיא ראויה לך. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אני מבקש לומר שמבחינה טכנית, היות שאנחנו מדברים על חוק-יסוד, אנחנו נצטרך, אם אנחנו רוצים שזה יעבור – ואנחנו רוצים שזה יעבור – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת אזולאי. חבר הכנסת ינון אזולאי. << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> – – מכיוון שזה עוזר לאנשים, לאזרחים, לעובדים, ואנחנו נמשיך את הדיון בנושא הזה של המענקים לעידוד התעסוקה. אז אם אנחנו רוצים – ואנחנו רוצים – שזה יעבור, אנחנו נצטרך שיהיו 61 חברי כנסת שיתמכו בהצעת החוק הזאת גם בקריאה השנייה ולאחר מכן גם בקריאה השלישית. לתשומת ליבם של חברי הכנסת ומצליפי הסיעות, צריך שיהיו חברי הכנסת והשרים בהצבעות. יש ויכוח אם צריך לעשות את זה בדרך כזאת או לעשות את זה בדרך אחרת. היו דיונים לגבי העניין הזה. אני באתי לוועדה רק ביומיים האחרונים, אחרי דיונים שלמים שהתקיימו. אני שמעתי את הדוברים. שמעתי גם את חבר הכנסת פורר, שדיבר על העניין שצריך לעשות את זה בדרך אחרת ולא להעביר את הכסף בצורה הזאת; ללמוד מארצות הברית, ללמוד מכמה מקומות אחרים. לתומי סברתי – אני לא הייתי בוועדה, אני לא הייתי בדיונים שניהל חבר הכנסת פורר, שאני מאוד מכבד אותו ומאוד מעריך אותו, והוא העביר 80 מיליארד שקל כשישראל כץ לא היה שר האוצר. אני לא הייתי יושב-ראש ועדת הכספים, ולא היו שום טענות על הדבר הזה. דובר על להעביר 80 מיליארד שקל. לפי דעתי גם לא היה פירוט. בסדר, אני גם מבין את הרעיון. הרעיון הוא שאנחנו נמצאים במכה כזאת קשה עם הקורונה, עם אנשים שמאבדים את רכושם, את פרנסתם, ומה שאפשר לעשות – עושים. בסדר. מייד אחרי זה מתמנה שר אוצר, מוקמת ממשלה, מתמנה יושב-ראש ועדת כספים קבוע, ומביאים 14 מיליארד שקל כדי לסייע בשורה ארוכה של נושאים שאנחנו ביקשנו את הפירוט שלהם היום בוועדה. חבר הכנסת ניר ברקת, אני לא מדבר עכשיו מקצועית על העניין אם אפשר לעשות את זה אחרת, כמו שטענת היום בוועדה. יכול להיות; יכול להיות שכן, יכול להיות שלא. הוועדה לא נהגה ככה כל הזמן. מה שהממשלה הביאה, מה ששר האוצר הביא – העבירו, בלי לבדוק בציציות של הסעיפים הקטנים. היום בדקנו. הדיון ארך עד שעות הצוהריים המאוחרות, עם הפסקה באמצע כדי לדבר עם אגף התקציבים, כדי לשמוע את הפרטים. לא עשינו את זה כלאחר יד. ישבנו, דנו על כל דבר וביקשנו והוספנו בחוק שנמצא לפניכם – הוספנו שצריך להביא את הפירוט לוועדה. זה לא שהממשלה יכולה לקבל החלטה וזהו. צריכים להביא את הפירוט לוועדה ול-500,000 שקל צריך אישור של הוועדה. והשר הסכים. אז אני מבקש קצת צניעות. קצת. אני לא יודע את הכול. אני לא בטוח מקצועית שדרך כזאת או דרך אחרת היא הדרך הנכונה. אני יודע דבר אחד: צריך לעשות כל מאמץ אינטליגנטי וכספי ותקציבי כדי להעביר לאנשים, לאזרחים המסכנים שאיבדו את כל עולמם הכלכלי. והיום אנחנו יודעים שזה לא רק עולם כלכלי – זה פגיעה בגוף, בנפש, כשבן אדם לא יכול להגיע הביתה ולתת פרנסה למשפחה שלו, לאישה, לילדים, או להפך – האישה לא יכולה לתת פרנסה לבית. ועושים הכול בלי לנוח רגע כדי שהנושא הזה יעלה. תשימו לב שאנחנו היום – אני מקווה שנאשר את זה ברוב הדרוש – היום אנחנו בסופו של דבר מביאים עוד כמה חוקים, היום, במליאה, שיעברו לוועדת הכספים; גם הארכת מועדים. חבר הכנסת מיקי לוי, אני אמרתי בוועדה, חבר הכנסת מיקי לוי, אמרתי בוועדה ואני אומר גם לך – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מה זה משנה? << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> – – הסעיף הזה של הארכת המועדים יעבור בעזרת השם בוועדה עם הנושא הזה – ברור שבגלל הקורונה לא היה אפשר למכור או לקנות דירה. אנחנו נעביר את זה בוועדה בהארכת המועדים. ומגיע היום החוק של מענק לעידוד התעסוקה, ואנחנו ניכנס לפרטים, לכל הפרטים. זה לא יהיה דיון – ואני מברך את השר על שהוא מביא את הדבר הזה – זה לא מין דבר ערטילאי כזה; נכנסים לעומק, לכל פרט ולכל סעיף. אני מבקש לדעת, היות שאני לא למדתי ליבה, אם יש 61. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> מיקי, תתחשב, אני בחור ישיבה, אני צריך לדעת 61, זה לא – – – האמת היא שאם מישהו היה לומד את מסכת קידושין על פונדיון ועל כל זה – מה שאצלנו לומדים בתלמוד תורה בגיל שש – אז היו יודעים מה זה 61. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> מה? אז למה הייתי צריך ללמוד מתמטיקה אם אתה יודע להגיד לי? אני רק מבקש לסיים בדבר לא טוב. אני שמעתי, ואני לא רציתי להתייחס לעניין הזה – יש פעם אחת שמדברים בחדשות על התפשטות, התפשטות הקורונה. אנחנו מתפללים לקדוש ברוך הוא, כולנו, שהמגפה הזאת תעזוב אותנו, תנטוש אותנו, תעזוב את כל מה שנלווה לעניין. אנחנו לא רוצים, זו מילה מפחידה – התפשטות הקורונה. ואני שמעתי – ואני כמובן לא אזכיר את השם מכיוון שאני לא רוצה לדבר לשון הרע בחודש סיוון – שאמר מי שאמר, אחד מהפוליטיקאים, שהוא כמובן כל הזמן אומר שהוא רוצה אחדות ואחדות; הוא אמר שראש הממשלה נתן לחרדים את ההתפשטות שלהם. אני חשבתי שהתפשטות – זה הקורונה; אני הייתי מצפה ממישהו שמדבר על אחדות שלא יגיד על קבוצה באזרחים, באוכלוסייה: התפשטות האוכלוסייה, התפשטות החרדים. אני לא אגיד לכם מי השם, תנחשו לבד. תודה רבה. נכון? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה ליושב-ראש ועדת הכספים, חבר הכנסת משה גפני. אנחנו נעבור להצבעות בקריאה שנייה על הצעת חוק-יסוד: משק המדינה – – – << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> יש את – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> כן, כן. הסתייגויות על הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020), כולל לוח התיקונים. הסתייגות לסעיף 1, של חברי הכנסת יאיר לפיד, משה יעלון, מאיר כהן, עפר שלח, אורנה ברביבאי, קארין אלהרר, יואל רזבוזוב, אלעזר שטרן, מיקי לוי, ע'דיר כמאל מריח, רם בן ברק, יואב סגלוביץ', בועז טופורובסקי, אורלי פרומן, אנדרי קוז'ינוב ועידן רול – להלן: קבוצת יש עתיד-תל"ם; אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין, חמד עמאר ואלכס קושניר – להלן: קבוצת ישראל ביתנו; וכן חברי הכנסת איימן עודה, אנטאנס שחאדה, אחמד טיבי, מנסור עבאס, עאידה תומא סלימאן, ווליד טאהא, עופר כסיף, היבה יזבק, אוסאמה סעדי, יוסף ג'בארין, סעיד אלחרומי, ג'אבר עסאקלה, סמי אבו שחאדה, סונדוס סאלח ואימאן ח'טיב יאסין – להלן: קבוצת הרשימה המשותפת. לסעיף 1, הסתייגות מס' 1. אנחנו נצביע. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 13 בעד ההסתייגות – אין נגד – 63 נמנעים – 2 ההסתייגות (1) של קבוצת סיעת יש עתיד-תל"ם, קבוצת סיעת ישראל ביתנו וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 1 לא נתקבלה. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> אדוני היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תוצאת ההצבעה: 63 נגד, בעד – אין, נמנעים – שניים. ההסתייגות לא התקבלה. צריך להוסיף לפרוטוקול? אנחנו מתכוונים להצביע על הסתייגות מס' 2, לסעיף 1. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 14 בעד ההסתייגות – אין נגד – 64 נמנעים – 2 ההסתייגות (2) של קבוצת סיעת ישראל ביתנו, קבוצת סיעת יש עתיד-תל"ם וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> 64 נגד, אפס בעד, שני נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. האם להצביע על הלחלופין? המסתייגים. מי מציגים מטעם הסיעות? להצביע על הלחלופין? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אוקיי. לחלופין א' – מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 15 בעד ההסתייגות – אין נגד – 63 נמנעים – 2 ההסתייגות לחלופין (א) של קבוצת סיעת ישראל ביתנו, קבוצת סיעת יש עתיד-תל"ם וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אפס בעד, 63 מתנגדים, שני נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. לחלופין ב' – מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 16 בעד ההסתייגות – אין נגד – 64 נמנעים – 2 ההסתייגות לחלופין (ב) של קבוצת סיעת ישראל ביתנו, קבוצת סיעת יש עתיד-תל"ם וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אפס תומכים, 64 מתנגדים, שני נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. נצביע על ההסתייגות לחלופין ג'. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 17 בעד ההסתייגות – 2 נגד – 64 נמנעים – אין ההסתייגות לחלופין (ג) של קבוצת סיעת ישראל ביתנו, קבוצת סיעת יש עתיד-תל"ם וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> שני תומכים, 64 מתנגדים, אפס נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו נצביע על ההסתייגות לחלופין ד'. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 18 בעד ההסתייגות – 2 נגד – 64 נמנעים – אין ההסתייגות לחלופין (ד) של קבוצת סיעת ישראל ביתנו, קבוצת סיעת יש עתיד-תל"ם וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> שני תומכים, 64 מתנגדים, אין נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. נצביע כעת על הסתייגות מס' 3, לסעיף 1. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 19 בעד ההסתייגות – 2 נגד – 64 נמנעים – אין ההסתייגות (3) של קבוצת סיעת יש עתיד-תל"ם, קבוצת סיעת ישראל ביתנו וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> שני תומכים, 64 מתנגדים, אין נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. כעת נצביע על הסתייגות של קבוצת יש עתיד-תל"ם וקבוצת ישראל ביתנו, הסתייגות מס' 4, לסעיף 1. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 20 בעד ההסתייגות – אין נגד – 64 נמנעים – 1 ההסתייגות (4) של קבוצת סיעת ישראל ביתנו וקבוצת סיעת יש עתיד-תל"ם לסעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> 64 מתנגדים, אין תומכים, נמנע אחד. ההסתייגות לא התקבלה. כעת נצביע על סעיף 1, כנוסח הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 21 בעד סעיף 1, כהצעת הוועדה – 63 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 1, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> 63 תומכים, אין מתנגדים, אין נמנעים. סעיף 1 התקבל כנוסח הוועדה. אחרי סעיף 1 יש הסתייגויות. הסתייגות של קבוצת יש עתיד-תל"ם, קבוצת ישראל ביתנו וקבוצת הרשימה המשותפת, הסתייגות מס' 5 – מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 22 בעד ההסתייגות – 2 נגד – 64 נמנעים – אין ההסתייגות (5) של קבוצת סיעת יש עתיד-תל"ם, קבוצת סיעת ישראל ביתנו וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת אחרי סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> שני תומכים, 64 מתנגדים, אין נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. חבר הכנסת מיקי לוי, האם להצביע על לחלופין? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מוריד את השאר. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> מוריד. את הכול? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אז כעת נצביע על הסתייגות מס' 6, אחרי סעיף 1. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 23 בעד ההסתייגות – 2 נגד – 63 נמנעים – אין ההסתייגות (6) של קבוצת סיעת יש עתיד-תל"ם, קבוצת סיעת ישראל ביתנו וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת אחרי סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> שני תומכים, 63 מתנגדים, אין נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. ההסתייגות לא התקבלה. תמה ההצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון). אנחנו כעת נעבור להצבעה בקריאה שלישית, כולל לוח התיקונים. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני מבקש, בשם הרשימה המשותפת, לראות בהצבעה הזאת הצבעת אי-אמון בממשלה הנוראית הזאת. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אנחנו נצטרך, לפי התקנון, שתגישו את הרכב הממשלה, המועמד להרכבת הממשלה ואת ההסכמים. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מועמד ברור וטבעי. מה השאלה הזאת? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אדוני בקי בתקנון הכנסת. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> גם ותיקים נופלים. הוא היה צריך לפני ההסתייגות. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> כבודו מנוסה. ואשר על כן, אנחנו ניאלץ לדחות את בקשתך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, לא, לא. יש את המסמכים, כמו שאתם מגישים ביום שני למזכירות הכנסת, כשמגישים אי-אמון. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא, זה הליך אחר שם. פה זה בין שנייה ושלישית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, זה אותו הליך. זה אותו הליך, כי אם הממשלה נופלת, אז זה אותו הליך. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתם עומדים על זה שתישאר הממשלה על כנה. אנחנו לא רוצים. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> אנחנו מציעים לך לדחות את זה ליום שני. תבוא מוכן יותר. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני נותן לך עוד שבוע, מירי. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אנחנו עוברים להצבעה על החוק בקריאה שלישית, כולל לוח התיקונים. הצבעה. הצבעה מס' 24 בעד החוק – 63 נגד – אין נמנעים – 1 חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון) נתקבל. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> 63 תומכים, אין מתנגדים, נמנע אחד. הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון) התקבלה בקריאה שלישית, כולל לוח התיקונים. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי בהתאם לסעיף 96 לתקנון הכנסת, הודיע חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה כי חבר הכנסת איימן עודה יהיה יוזם של הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – אי-הפליה בשל שירות צבאי או שירות לאומי), התש"ף–2020, שמספרה 1094/23, במקומו. תודה. << נושא >> הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת, בבקשה. << קריאה >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << קריאה >> קראת לי, אדוני? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> כן, כן, בהחלט. יושב-ראש ועדת הכנסת, בבקשה. << דובר >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אבקש להודיע על שינוי בהרכב הסיעתי של הוועדה לענייני ביקורת המדינה: במקום חבר סיעת ימינה יינתן חבר לסיעת הרשימה המשותפת. סך הכול לרשימה משותפת יהיו שני נציגים, כשאחת מהם היא חברת הכנסת קארין אלהרר, שתשב על מכסת הרשימה משותפת. אבקש את אישורה של הכנסת להצעה זו, להצביע בעד ההצעה. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> בהמשך להודעת יושב-ראש ועדת הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה על הודעתו בעניין צו האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) – על הודעת ועדת הכנסת. מצביעים על הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת. הצבעה מס' 25 בעד הצעת ועדת הכנסת – 36 נגד – אין נמנעים – אין הצעת ועדת הכנסת בדבר הרכב הוועדה לענייני ביקורת המדינה נתקבלה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> 36 תומכים, אין מתנגדים, אין נמנעים. אושרה הודעתו של יושב-ראש ועדת הכנסת. ולפרוטוקול נוסיף גם את חבר הכנסת איתן גינזבורג, בשל המרחקים למקום מושבו. << נושא >> בקשת הממשלה להאריך בצו את תוקפו של חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג–2003 << נושא >> << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אנחנו נעבור לבקשת הממשלה להאריך בצו את חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג–2003. יציג את המלצת הוועדה המשותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת הפנים והגנת הסביבה לעניין הארכת תוקפו של חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התש"ף–2020 – יושב-ראש הוועדה המשותפת חבר הכנסת צבי האוזר. יעלה ויבוא, בבקשה. << דובר >> צבי האוזר (יו"ר הוועדה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, ראשית, אני רוצה לברך אותך אישית – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> צבי האוזר (יו"ר הוועדה המשותפת): << דובר_המשך >> – – על היבחרך לסגן יושב-ראש הכנסת. אני גאה לעמוד כאן בדוכן הנואמים, כאשר אתה לצידי כיושב-ראש הישיבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> צבי האוזר (יו"ר הוועדה המשותפת): << דובר_המשך >> חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפני הכנסת את המלצת הוועדה המשותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת הפנים והגנת הסביבה לעניין צו האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (הארכת תוקף החוק), התש"ף–2020. חוק האזרחות והכניסה לישראל, תשס"ג–2003, נחקק במהלך האינתיפאדה השנייה, ועיקרו הגבלה על מתן אזרחות, תושבות והיתרי שהייה בישראל לתושבי אזור יהודה ושומרון ועזה, וכן תושבי כמה מדינות עוינות, במקרים של איחוד משפחות עם אזרחים ישראלים. אזרחויות ותושבויות ניתנו עד אז במקרים כאלה בהתאם להוראות הדינים הכלליים הקבועים בחוק האזרחות, תשי"ב–1952, ובחוק הכניסה לישראל, תשי"ב–1952, גם הוא. התכלית בבסיסו של החוק שעליו אנחנו דנים היא ביטחונית, על רקע מעורבותם בפיגועי טרור של פלסטינים שהם במקור תושבי אזור יהודה ושומרון ועזה – – << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> יש לך סטטיסטיקה על זה? << דובר_המשך >> צבי האוזר (יו"ר הוועדה המשותפת): << דובר_המשך >> – – ונושאים, בעקבות איחוד משפחות, תעודות זהות ישראליות. תעודות זהות אלה אפשרו להם תנועה חופשית בין שטחי יהודה, שומרון ועזה וישראל, ובתוך ישראל עצמה. העיקרון שבבסיסו של החוק קובע כי שר הפנים לא יעניק ככלל אזרחות או רישיון ישיבה בישראל לתושבי יהודה ושומרון ועזה, וכן לתושבים או אזרחים של איראן, לבנון, סוריה ועיראק. כן קובע החוק כי המפקד הצבאי באזור יהודה ושומרון או אדם שהוסמך על יד שר הפנים לעניין זה, לא יהיו רשאים להעניק לתושבי אזורים אלה היתרים לשהייה בישראל. האיסור איננו איסור גורף, שכן בחוק קבועים חריגים וסייגים המאפשרים להעניק אזרחות, רישיון ישיבה או היתר שהייה בישראל במקרים אלה, ואני אפרט: היתרי שהייה בישראל לבני זוג, כאשר הגבר מעל גיל 35 או כאשר האישה מעל גיל 25; רישיון ישיבה בישראל לילד עד גיל 14; היתר שהייה בישראל לילד מעל גיל 14 לשם מניעת הפרדתו מהורהו; רישיון ישיבה בישראל במקרים הומניטריים מיוחדים; היתרי שהייה בישראל למטרת טיפול רפואי, למטרת עבודה או למטרה זמנית, עד שישה חודשים; ולבסוף, היתרים מיוחדים במקרים של הזדהות עם מדינת ישראל, עשייה למען המדינה, או במקרים שלמדינה יש בכך עניין מיוחד. מאז שנחקק החוק הוגשו נגדו כמה עתירות. בית המשפט העליון נדרש פעמיים לשאלת חוקיותו של החוק. אציין בצד זאת כי לעצם היותו של החוק הוראת שעה זמנית הניתנת להארכה מעת לעת היה משקל להחלטת בית המשפט בשתי פסיקותיו. בשני המקרים פסק בית המשפט כי אף שהחוק פוגע בזכות לחיי משפחה ולשוויון של תושבי ואזרחי ישראל המבקשים להינשא לתושבי אזור יהודה ושומרון ועזה, הרי שנוכח תכליתו הביטחונית של החוק פגיעה זו היא פגיעה מידתית, וכפי שציין בפסיקתו השופט מלצר, "מוטב להישמר מאשר להצטער". אזכיר גם שאף שהחוק מגביל את הזכות לחיי משפחה בישראל, הוא אינו מונע אותה לחלוטין, וכפי שגם בית המשפט עמד על הדברים, אותה זכות יכולה להתממש במקום מושבו של בן הזוג שאינו מישראל. כאמור, אם בני זוג – ישראלי ופלסטינית, או להפך – מעוניינים להקים משפחה בשטחי הרשות הפלסטינית, אין כל מניעה שיעשו זאת. למיטב הבנתי, או למיטב מה שדֻווח, משום מה תופעה זו של הקמת משפחה בשטחי הרשות הפלסטינית איננה שכיחה. נוכח השיקולים הביטחוניים, החוק מגביל את האפשרות להגר עבור תושב האזור שאין לו זיקה למדינת ישראל ויש לו זיקה עוינת למדינה בתוקף סכסוך דמים מתמשך. מנגנון הארכת הוראת השעה הקבוע בחוק האזרחות והכניסה לישראל מאפשר לממשלה להאריך את תוקפו של החוק באמצעות צו, באישור הכנסת, לתקופה שלא תעלה על שנה. במקביל להארכת תוקפו של החוק שחלה ב-2015 החליטה הכנסת כי כדי לאפשר דיון מעמיק בבקשת הממשלה להארכת תוקפו של החוק, תדון בה תחילה ועדה משותפת שתורכב מנציגי ועדת החוץ וביטחון ונציגי ועדת הפנים והגנת הסביבה. כמו כן הוחלט כי הוועדה המשותפת תהיה רשאית להמליץ למליאת הכנסת אם לאשר את החלטת הממשלה, לבטלה או לאשרה לתקופה הקצרה משנה בטרם תובא ההחלטה לאישור מליאת הכנסת. הוועדה המשותפת קיימה דיונים במתכונת זו מאז 2016. בדיונים השתתפו נציגי רשות האוכלוסין, משרד המשפטים וגורמי הביטחון, וכן נציגי ארגונים אזרחיים שהביעו את עמדתם בקשר לחוק. בדיון שערכנו הבוקר בוועדה המשותפת שמענו מנציגי רשות האוכלוסין כי מדי שנה מוגשות כ-1,000 בקשות לרישיונות והיתרים, ומהנתונים עולה כי למעלה ממחציתן מתקבלות. פירושו של דבר שהחוק מגביל אומנם את האפשרות לקבל מעמד בישראל, אך הסייגים והחריגים הקבועים בו מאפשרים מתן מעמד במקרים המפורטים, כפי שפירטתי אותם כאן, ועל כן לא ניתן לטעון שהוא סוגר באופן הרמטי את האפשרות לאיחוד משפחות בישראל. במהלך הדיון נשמעה גם עמדת גורמי הביטחון שלפיה אוכלוסיית מבקשי איחוד משפחות מהווה אוכלוסיית סיכון, בשל היכולת המוכחת להסתייע בה לביצוע פיגועי טרור. במהלך חמש השנים האחרונות היו מעורבים בפעולות טרור 78 אזרחים ותושבים שקיבלו מעמד בישראל כתוצאה מאיחוד משפחות או ילדיהם של אזרחים ותושבים כאלה. אני מניח שכמה מחברי הכנסת יתייחסו לכך שבשנתיים-שלוש האחרונות המספרים נמוכים יותר כתוצאה מדעיכתו של גל הטרור שפקד את ישראל בשנים 2015–2016, אך למרבה הצער אין להתייחס לגל זה כאל אירוע חד-פעמי. הוא חלק מסכסוך מתמשך שיש בו עליות ומורדות, וגם אם המצב נראה כעת רגוע יותר, הוא יכול להתלקח בכל עת, כפי שגם אירע בעבר. משכך, הוועדה המשותפת השתכנעה מנימוקיהם של גורמי הביטחון בדבר הסיכון הביטחוני הגלום והמוכח באיחודי המשפחות בישראל. הקשרים השוטפים שמתקיימים בין פלסטינים שמקבלים מעמד בישראל לבין משפחותיהם ביהודה ושומרון, לצד האפשרות שיש להם לנוע בחופשיות בשטח ישראל – כל אלה מהווים תשתית שעלולה לשמש, ואף שימשה לא פעם, לפעילות טרור כנגד ישראל וכנגד אזרחים ישראלים. ישראל, כמדינה חפצת חיים, אינה יכולה להסכים על כך. בשים לב לאיזון בין הרצון לאפשר לממש את הזכות למשפחה דווקא בישראל לבין הזכות לחיים של אזרחי ישראל, אנו ממליצים לבחור בזכות לחיים ובחובתנו הבסיסית לעשות הכול כדי לעמוד במחויבות היסוד של המדינה לאזרחיה: שמירה על שלומם וביטחונם. על כן החליטה הוועדה המשותפת להמליץ לכנסת לאשר את החלטת הממשלה ולהאריך את תוקפו של חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג–2003, לתקופה של שנה נוספת, עד ליום ו' בתמוז התשפ"א, 16 ביוני 2021. אני קורא לחברי הכנסת לקבל את המלצת הוועדה המשותפת ולאשר את הצו. אדוני היושב-ראש, במנותק מהליך אישור הארכת תוקף האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) שנדון היום בוועדה אני מבקש לומר אמירה אישית: כפי שפירטתי בראשית דבריי, ברור לי גם היום כי מאזן האינטרסים בעניינה של הוראת השעה נוטה באופן ברור לטובת האינטרס הביטחוני, והוא ממשי וקיים באופן המצדיק כשלעצמו את הארכת תוקף החוק, בפרט לנוכח המתרחש היום באזורנו, מסביבנו, ואצל שכנינו הפלסטינים בפרט. ואולם, באופן אישי, כאמור, וצופה פני עתיד, אני רואה לנכון לציין מעל במה זו כי זה הדיון הראשון שמקיימת הכנסת בנושא הארכת תוקף חוק האזרחות והכניסה לישראל מאז חוקק בחודש יולי 2018 חוק-יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי, המכונה בפי כול חוק-יסוד: הלאום. חקיקת חוק-יסוד זה שינתה את המציאות החוקתית בישראל. משחוקק חוק-יסוד: הלאום קבעה הכנסת בכובעה כרשות המכוננת מאזן שיקולים חוקתי חדש. אל מול זכויות הנגזרות מהקבוע בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו עומדות גם זכויות ועקרונות יסוד המעוגנים בחוק-יסוד: הלאום. חוק זה משנה את השקלא וטריא החוקתיים בישראל שנהגו עד אותה עת. צריך להישיר מבט על המציאות ולומר, אדוני היושב-ראש, באופן ברור: מדינת ישראל מצויה מאז הקמתה עד עצם היום הזה, ובטווח הנראה לעין, בסכסוך אתני מול העם הפלסטיני. ישראל נדרשת ותידרש ככל הנראה בעתיד לאזרֵחַ במצטבר עשרות אלפי אנשים בעלי זיקה בסיסית עוינת למדינה, ובפרט לרעיון המעוגן בחוקתה כמדינה הלאום של העם היהודי. דרישה זו, הגם שהיא נאחזת בעקרונות הנובעים מחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, הרי היא חותרת במודע כנגד עקרון יסוד נוסף של החוקה הישראלית כפי שעוגן לאחרונה בחוק: יסוד-הלאום. בראייתי האישית, במציאות החוקתית שלאחר חקיקת חוק-יסוד: הלאום, צופה פני עתיד, מניעת אזרוח של נתיני ישות עוינת למדינה איננה יכולה להישאר רק בגדר דיון בטחוני גרידא, גם אם הוא מוצדק לחלוטין. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> תן לו – – – זה הבל. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת מיקי מכלוף זוהר. << דובר_המשך >> צבי האוזר (יו"ר הוועדה המשותפת): << דובר_המשך >> ישראל מחויבת בשוויון זכויות פרט ללא הבדל דת, גזע או מין. יחד עם זאת – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> צבי האוזר (יו"ר הוועדה המשותפת): << דובר_המשך >> יחד עם זאת, אדוני היושב-ראש, עלינו לבחון בצורה כנה, אמיצה והוגנת – – << קריאה >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << קריאה >> האידיאולוגיה שלך – – – << דובר_המשך >> צבי האוזר (יו"ר הוועדה המשותפת): << דובר_המשך >> – – האם – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חברי הכנסת, נרשמתם לדיון. << קריאה >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << קריאה >> האידיאולוגיה שלו – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אנחנו נשמע את דברכם בקשב רב. אני בטוח שיש לכם מה לומר על הדברים. אני מבקש לא למנוע מהדובר להשלים את דבריו. << דובר_המשך >> צבי האוזר (יו"ר הוועדה המשותפת): << דובר_המשך >> אני אחזור על הדברים, אדוני היושב-ראש: ישראל מחויבת בשוויון זכויות פרט ללא הבדל דת, גזע או מין. << קריאה >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << קריאה >> סיפורי סבתא. << דובר_המשך >> צבי האוזר (יו"ר הוועדה המשותפת): << דובר_המשך >> יחד עם זאת, עלינו גם לבחון בצורה כנה, אמיצה והוגנת אם צבר זכויות אישיות יכול להתגבש לכדי זכות קולקטיבית המשרתת רצון של מעטים לשנות את הגדרות היסוד של ישראל. במצב דברים זה לא רק שמדינת ישראל רשאית לחוקק חוק שימנע את כניסתם של נתיני ישות עוינת הנמצאים עימה בסכסוך דמים לתחומה – זו אף חובתה. << קריאה >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה – – – << דובר_המשך >> צבי האוזר (יו"ר הוועדה המשותפת): << דובר_המשך >> או כפי שהגדיר זאת השופט גרוניס – – – << קריאה >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מדובר בחוקים גזעניים. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת ווליד טאהא. << דובר_המשך >> צבי האוזר (יו"ר הוועדה המשותפת): << דובר_המשך >> – – כתוארו דאז, בפסק הדין שדן בעניין זה, "זכויות אדם אינן מרשם להתאבדות לאומית". אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני קורא לממשלת ישראל לתת את דעתה על שינוי המצב החוקתי עם חקיקת חוק-יסוד: הלאום גם בשים לב לכל הנוגע להסדרי האזרחות והכניסה לישראל. חוק-יסוד: הלאום אינו אות מתה בספר החוקים הישראלי, והיום אני מבקש להניח אבן פינה לדיון רציני, מורכב והיסטורי בנושא האזרחות והכניסה לישראל, דיון שחובתנו כאן, בכנסת ישראל, לקיימו בנפרד מהדיון החשוב על סיכונים ביטחוניים – כל זאת בשים לב למאזן הערכים החוקתי העדכני בישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. אני מודיע כעת שאני נועל את רשימת הדוברים בדיון בהצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) – הארכת תוקף החוק. חבר הכנסת רזבוזוב – אינו נוכח. חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה יעלה ויבוא, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, אדוני, בבקשה. << דובר >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר >> סבאח אל-ח'יר, בוקר טוב. אדוני היושב-ראש, אני שוקל להחליף את שמי לאיוב, אני רוצה לבחור בשם איוב כדי לסבול את דברי הגזענות וההבל ששמענו לפני שנייה כאן. תשמעו, החוק הזה הוא חוק גזעני, ולא פלא שמי שמציג אותו הוא אחד מאבות חוק הלאום הגזעני והמיותר הזה, שמטרתו אחת ויחידה: לפגוע באוכלוסייה הערבית, לפגוע בזכויות היסוד של האוכלוסייה הערבית ולמנוע הקמת משפחות. מי שאומר שהביטחון קודם לזכות הבסיס של האזרח או של האדם הוא פשוט – זה דומה לדברים שנאמרו במקומות אחרים קצת רחוקים מכאן. החוק הזה הוא חוק גזעני, מצוינות גזענית. התוצאה שלו, מה שאנחנו רואים, מר האוזר – אני רגיל להגיד כל הזמן האוזר והנדל, זינגו רינגו – כזוג אתם מובילים מגמה של הגברת הגזענות, הגברת ההפרדה ופגיעה אנושה באוכלוסייה הערבית בארץ הזאת. אני אומר שהחוק הזה, אין לו מקום. האמת היא שלא רק פלסטינים סובלים מהחוק הזה, אלא גם אזרחים ערבים שמתחתנים עם אירופיות מתקשים לקבל אזרחות במדינה הזאת. אתם יודעים מה, זאת הפרנויה הדמוגרפית שלכם, אנשי הימין. זאת הפרנויה שגוררת אתכם לגזענות. ומה שקורה כאן – המדינה הזאת נותנת זכות להתאזרח לכל פושע שבורח מכל מדינה בעולם; הוא זכאי לקבל אזרחות, אבל מי שמתחתן עם אזרחית או עם אזרח מחוץ לגבולות המדינה, אתם לא נותנים לו אזרחות. כל עניין הסטטיסטיקות של פיגועים ולא פיגועים – הכול שקר. הכול שקר מצוץ מהאצבע. אתם יודעים מה אחוז המעורבים בפיגועים מבין אלה שקיבלו איחוד משפחות? לא עולה על 0.1%. יותר יהודים עשו פיגועים מאשר אנשים שבאו וגרו בארץ או קיבלו אזרחות. ולכן, לחוק הזה, להוראת השעה הזאת, אין מקום. המדינה הזאת צריכה לבחור אם היא מדינה דמוקרטית או אם היא מדינה גזענית. החוק הזה וחוק הלאום שהובלת מוכיחים שהמדינה הזאת הולכת בכיוון גזעני, אפרטהיידי, ולזה יש תוצאות ומחירים – שאנשים יאבדו את זכויות החיים בכבוד ובשלום בארץ הזאת. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. נא לסיים. << דובר_המשך >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אתם מפרקים משפחות, אתם משאירים ילדים בלי אחד ההורים – זה מה שאתם עושים. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה, תודה רבה. חבר הכנסת אלכס קושניר – אינו נוכח; חברת הכנסת קארין אלהרר – אינה נוכחת; חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חברת הכנסת סונדוס סאלח – מוותרת; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח. חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה, שלוש דקות לאדוני. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בקול ניחר אך בכעס רב אני אדבר. חברי חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה כבר השתמש במספיק שמות תואר לתאר את דברי ההבל שנאמרו קודם על ידי גזען פתולוגי שלא מוותר על שום הזדמנות להשמיע את דברי הבלע הגזעניים שלו, לכן אני לא רוצה להתייחס; הוא לא שווה את ההתייחסות. אבל יש שתי ביקורות על חוק האזרחות שאני רוצה להתייחס אליהן. ביקורת אחת היא ביקורת פרוצדורלית, והאיש שדיבר קודם, שהציג את הדברים – איך אני אגיד את זה בעדינות – גם פה ושם שיקר, משום שבית המשפט – יש לנו ביקורת על בית המשפט, אבל בית המשפט, גם כאשר אישר את הוראת השעה שהפכה להוראת שעה זמנית-נצחית – הוראת שעה זמנית של 18 שנה, מאוד הגיוני – דיבר על כך שקבלת חוק כזה בהוראת שעה, בצו, פעם אחר פעם, היא דבר בלתי מתקבל על הדעת. זה דבר שמקשה על ביצוע שינויים בידי חברי הכנסת, וממילא זה גם פוגע בכוחה של הכנסת לפקח. בג"ץ הזהיר מזה. וכיצד הכנסת נהגה, ועדיין? יש מדי שנה הארכה כמעט אוטומטית של הוראת השעה הקבועה הזאת, הגזענית, בלי דיון כמעט, בלי לבדוק את הנתונים – שמייד אגע בהם. אז קודם כול, פרוצדורלית הליך החקיקה פגום, אבל מה שיותר חשוב זה המהות. כל האמירה שמדובר בעניין ביטחוני היא אמירה מופרכת, שקרית ותירוץ. כבר ב-2017 אמר השב"כ – לא אני – השב"כ אמר ב-2017, לאחר שלחצו עליו, שרק 0.1% מהממתינים לאיחוד משפחות בין 2002 ל-2017 היו, כלשון השב"כ, מעורבים בפעילות טרור. מה שמדובר עליו פה זאת ענישה קולקטיבית, שרירותית, סדיסטית, אכזרית, שמאחוריה רק סיבה אחת, עם חוק הלאום או בלעדיו, והסיבה היא סיבה דמוגרפית גזענית. זאת הסיבה האמיתית – עליונות יהודית. ראש הממשלה והעדר שלו – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני מסיים מייד, אדוני. ראש הממשלה והעדר שלו מתבכיינים השכם וערב על הפללה, מדברים על זה שלראש הממשלה עומדת חזקת החפות – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – אבל לפלסטינים לא נותנים את חזקת החפות. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת עופר כסיף. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הפלסטינים כולם מואשמים פה כטרוריסטים, אם לא הוכיחו ההפך – קולוניאליזם גזעני מהסוג הגרוע ביותר. תתביישו לכם. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לאדוני. חברת הכנסת היבה יזבק. << קריאה >> אבי דיכטר (הליכוד): << קריאה >> רד למטה. היום לפני 19 שנה – – – << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אתה האחרון שיש לו זכות לדבר, פשיסט. פשיסט. אתה פשיסט. גזען. גזען פשיסט, זה מה שאתה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת עופר כסיף, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. חבר הכנסת עופר כסיף, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. << קריאה >> אבי דיכטר (הליכוד): << קריאה >> היום לפני 19 שנה טרוריסט רצח 21 ילדים בדולפינריום. זאת הסיבה שאתה – – – << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה רוצח. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> השר דיכטר. חבר הכנסת עופר כסיף, אני קורא אותך לסדר פעם שלישית. צא מהאולם, בבקשה. המילים האלה לא מקובלות באולם המליאה. חברת הכנסת היבה יזבק, בבקשה. חבר הכנסת עופר כסיף, קראתי אותך לסדר פעם שלישית. תודה. שלוש דקות לגברתי, בבקשה. << דובר >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, אני חושבת – וזו עובדה – שכל אחד ואחד כאן הגיע ממשפחה, יש לו משפחה, לחלקכם וחלקכן אולי גם יש ילדים, יש בני זוג, יש בנות זוג, ואני רוצה, ככה לרגע, שתדמיינו מה זה לחיות בצל משפחה מפורקת, הרחק מהילדים, בלי זכויות, בלי מעמד. מה זה, איך זה מרגיש להיות ילד – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת זוהר, נא לאפשר לדוברת לדבר. << דובר_המשך >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – במשפחה שהמדיניות מפרקת, שהגזענות מפרקת, שהקולוניאליזם מפרק. זה חוק שבא למטרה אחת פשוטה: לפרק ולהפריד בין בני אותו עם. אין משמעות אחרת. זה חוק שבא להפריד בין אנשים ששייכים לאותו מרחב תרבותי ומרחב היסטורי ומרחב חברתי. אבל – הפתעה; למרות החוק הזה שחוקק ב-2003, אנחנו רואים שלמרות זאת ובכל זאת אנשים ממשיכים להתחתן משני הצדדים של הגבול ושל המחסום ושל כל גדר ההפרדה שבנו כאן. החוק הזה הוא חוק שמראה עד כמה המנטליות הגזענית שמבוססת על קולוניאליזם – הקולוניאליזם האפור הזה, מהימים המאוד-אפלים, מושרש עמוק בקרב הרבה אנשים כאן. אני לא רוצה להגיד אף מילה נוספת אלא לשאול את האנשים שירצו לתמוך בחוק זה איך הם חוזרים לבית שלהם, למשפחה שלהם, מסתכלים בעיניים של הילדים שלהם ושל בני המשפחה שלהם ולא מתביישים. בושה, אכזריות, זה המינימום שאפשר להגיד על חוק כזה. המינימום. תתביישו, קודם כול, מול המוסריות שלכם ומול כל ערך אנושי שקיים בעולם. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת היבה יזבק. חבר הכנסת אנטאנס שחאדה, בבקשה. שלוש דקות לאדוני, בבקשה. << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה, אדוני. כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, במיוחד הסיעה שלי, הסיעה המשותפת. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת טיבי, אתה עם הגב לחבר הכנסת שחאדה. תודה. << דובר_המשך >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אחרי הנאום ששמענו ממציג החוק או הארכת תוקף החוק, בנוסף לכל המילים וכל התיאורים שהוצגו, אני חושב שבנאום יש עוד תיאור שהוא מאוד מסוכן. הרי בעצם הטיעונים פותחים או אמורים לפתוח מחדש את כל הוויכוח על מהות האזרחות במדינת ישראל ועל הניסיון והמאמץ שלנו להפוך את האזרחות לאזרחות דמוקרטית, אזרחות מהותית. לא אזרחות רפובליקנית, כפי שאחדים או כפי שהרוב מתייחס אליה עד עכשיו. אנחנו מסרבים לריבוי האזרחיות במדינה. הרי זה המאבק, זו מהותו של המאבק שלנו: אזרחות שווה שלא תגדיר – שהרוב לא יגדיר את גבולות האזרחות לפי ממדי המטרות שלו, לפי האידיאולוגיה שלו, וממש לעצב את זה כדי להדיר את האזרחים הערבים והפלסטינים במדינה. זו מהותו של המאבק שלנו. אנחנו מציגים אזרחות שמתגרה בציונות – נכון. אנחנו מציעים מודל אזרחות שוויוני, מהותי, שאינו – חבר'ה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת זוהר, השר הנדל, נבקש רק – חבר הכנסת זוהר. << דובר_המשך >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אנחנו אכן מציגים מודל של אזרחות שוויונית שמאתגרת ומנוגדת לאזרחות המוצעת על ידי הפרויקט הציוני. נכון, אנחנו מודים בזה. אבל האזרחות, המודל האזרחי מושתת על ערכים דמוקרטיים, הומניים; מודל שוויוני שאינו מדיר אף אחד, שאינו מפלה אף אחד, שלא נותן פריבילגיות לאף אחד לא לפי גזע, דת או מין. ועכשיו, לפי אידיאולוגיה – התווסף עוד ממד: הממד האידיאולוגי. זה לא מספיק שאתה שייך לקבוצת הרוב, אתה צריך להיכנע לדרישות או לתכתיבי הרוב. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אם החוק הזה ימשיך, או החידוש כל שנה – בניגוד, דרך אגב – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בית המשפט העליון – ואני אסיים כאן, אדוני היושב-ראש – בדרום אפריקה בשנת 1980, בשיא משטר האפרטהייד, סירב לחוקק חוק דומה – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – לחוק הזה מסיבות דמוקרטיות הומניות, שכאן רומסים אותן כל שנה מחדש. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת שחאדה. חבר הכנסת מנסור עבאס, בבקשה. שלוש דקות לאדוני, בבקשה. << דובר >> מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, עד עכשיו השיקול הביטחוני היה בבסיס הטיעון שהציגה הממשלה לגבי הארכת הוראת השעה או צו השעה. היום חבר הכנסת צבי האוזר מציג תשתית חדשה, שהיא תשתית לאומית ולא ביטחונית. אומנם יש לנו גם ויכוח עם התשתית הביטחונית או השיקול הביטחוני בקבלת צו שעה כזה, ואפשר להתווכח על המהות של התשתית הביטחונית ואם היא נכונה ומידתית ואם יש שוני בסיכון הביטחוני בין שנת 2003 עד היום. אומנם בית המשפט העליון פסק בנושא הזה, ולא אחד משופטי בית המשפט העליון אמר שהחוקתיות של הוראת השעה או החוק הזה תלויה בזמניות של המהלך שנחקק פה בכנסת. אבל יותר מסוכן מהשיקול הביטחוני הוא הגישה החדשה של חבר הכנסת צבי האוזר כאשר הוא מדבר על השיקול הלאומי. האמת, מייד התחלתי לחשוב – ההיגיון הפנימי בשיקול הזה, חבר הכנסת צבי האוזר, הוא שאתה רוצה למנוע כל סגירת פער דמוגרפי בין יהודים לערבים בתוך מדינת ישראל על ידי זה שאתה לא מקבל אזרחים חדשים דרך איחוד משפחות. עכשיו תאר לעצמך, בעוד 20, 30, 50 שנה שיעור הילודה בחברה הערבית עולה על שיעור הילודה בחברה היהודית, והפער – – – << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אל תיתן לו רעיונות. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא, אני רוצה להציג משהו. << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אנחנו בעד איחוד משפחות, הרשות הפלסטינית – – – << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> שנייה. בעוד 50 שנה האזרחים הערבים הופכים להיות 40% מאזרחי מדינת ישראל, מה הפתרון שם? לפי השיקול הלאומי שאתה מציג, צריך לעשות דברים שרק במשטרים אפלים חושבים עליהם, ולא עושים. << קריאה >> צבי האוזר (דרך ארץ): << קריאה >> – – – אנשים מישות עוינת, לגבי זכותם של אנשים מישות עוינת לקבל אזרחות בישראל, זה העניין. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת האוזר, אבל זה לא דיאלוג. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> חבר הכנסת צבי האוזר, תאמין לי, אף בחור ערבי – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת מנסור עבאס, נא לסכם, הזמן תם. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אף בחור ערבי – כאשר הוא רוצה להתחתן למשל עם אישה מהגדה או מהרצועה או מכל מקום אחר, הוא בוחר את האישה שראויה לו, שהוא אוהב אותה, שהוא רוצה להינשא לה. הוא לא הולך לקחת מישהי לפי האידיאולוגיה שלה ולפי העמדות הפוליטיות שלה. ולכן השיקול הלאומי שהעלית פה ייקח אותנו למקומות, למחוזות מאוד מאוד מסוכנים, שיסכנו גם את מרקם היחסים בין הערבים ליהודים וגם את התקווה לשלום, לביטחון, לשותפות ולסובלנות בין שני העמים ושתי המדינות – שעוד תקום ליד מדינת ישראל. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה אדוני. שלוש דקות לאדוני, תודה רבה, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, אדוני. אני מברך אותך על ניהול הישיבה ומאחל לך בהצלחה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אתה ראוי לתפקיד. זאת לא פעם ראשונה שאני נואם על החוק הנורא הזה. זה אחד החוקים הגזעניים ביותר שיש בספר החוקים. אני לא מכיר חוק כזה בשום מדינה שמגדירה את עצמה כמדינה דמוקרטית. בית המשפט בדרום אפריקה סירב לאשר חוק כזה. אני זוכר את התקופה שבה הייתה קודם החלטת ממשלה שמונעת איחוד משפחות והיתרים, ואני זוכר שהגיע לכאן השר המקשר, זה היה גדעון עזרא, והסביר כי מדובר בהחלטה וחוק בדרך, שמטרתו למנוע את זכות השיבה, שיקולים דמוגרפיים. גם אלי ישי, אז שר הפנים, אמר אותו דבר. ואז אמרו להם: ההסבר הזה לא יעמוד בבג"ץ, ואז הגיע לוועדת הפנים ראש השב"כ לשעבר חבר הכנסת אבי דיכטר, ונתן נתונים. אני זוכר את המספר – 26 מקרים מעורבים היו אז של זוגות, שהבן שלהם, קראו לו "מעורב בפעולות נגד ביטחון המדינה", ועל סמך המספרים האלה – – – << קריאה >> סגן שר הביטחון אבי דיכטר: << קריאה >> ברצח, אחמד טיבי, ברצח יהודים בגלל שהם יהודים – לא פעולות, ברצח. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אתה יודע כמה יהודים רוצחים יהודים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> יש יותר יהודים מאשר 26 שרצחו יהודים. << קריאה >> סגן שר הביטחון אבי דיכטר: << קריאה >> – – – פעולות טרור ביטחוניות. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> טרור יהודי שרצח ושרף משפחה שלמה – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לכן זה מצדיק – – – טרור פלסטיני – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני רוצה להזכיר לך, חבר הכנסת דיכטר, שלא עשיתם כלום באופן דומה עם ברוך גולדשטיין שטבח בפלסטינים, טבח יותר מ-26 פלסטינים. בינתיים יש לו אנדרטה בקריית ארבע, כך שהשקר נחשף, כי השקר הוא על בסיס של גזענות. מתייחסים בחוק הזה אל כל סיפור אהבה פלסטיני כאל פצצה מתקתקת. (אומר בערבית: הם פוחדים שפלסטיני יתאהב בפלסטינית והם יתחתנו.) זה מפחיד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> זה דמוגרפי. עכשיו המדינה הזאת, שמונעת מפלסטיני אזרח מדינת ישראל להינשא לפלסטינית אזרחית שכם או עזה או ירדן או לבנון, מאפשרת ליהודי להינשא לגרמניה שהסבא שלה היה נאצי, כי היא לא פלסטינית. עכשיו אני אאתגר אתכם. תארו לעצמכם שיהודי מישראל – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> לוחות הזמנים לא עומדים לרשות אדוני, אז – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תהיה גמיש, תהיה גמיש. כשיהודי מישראל מתאהב ביהודייה שגרה באחת מהמדינות האלה – תניח – מה הייתם עושים? הייתם עושים כל מבצע אפשרי כדי לאחד את הלבבות, כדי להחזיר את האישה אל חיק משפחתה העתידית. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ראש הממשלה היה – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ואז כשהיא הייתה חוזרת, ביבי היה מצטלם איתה בסטורי של האינסטגרם שלו. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני סמוך ובטוח שכבודו ירצה לשמוע גם את חבר הכנסת סעדי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אבל אדוני היושב-ראש, אתה יודע כמה חברי כנסת יש פה? אלה נמצאים כי קיבלו הוראה מהקואליציה להימצא; אלה – חברי הכנסת של הרשימה המשותפת – נמצאים כי הנושא נוגע לחיים של כל אחד מהם, או חבריהם, או משפחתם, או מכריהם. זה נושא שנוגע לכל אחד. כל אחד מהנבחרים האלה מקבל כל חודש 10 בקשות של מצוקה, של איסור-היתר, לא רק איחוד משפחות, שאי-אפשר לאחד את הילדים. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לאדוני. חבר הכנסת אוסאמה סעדי, בבקשה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> תשתדל להקפיד על זמנים, הלילה – – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עוד לא התחלנו. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> שלוש דקות לאדוני. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, סבאח אל-חי'ר. << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> סבאח אל-נור. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני רוצה לספר את סיפורה של משפחה, אחת הדוגמאות. אנחנו חיים יום-יום עם עשרות אלפי משפחות כאלה. << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> האוזר יגיד לך – – – << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ואני מדבר על סוהיר חורי. (אומר בערבית: שמי סוהיר חורי מתושבי חיפה. אני עובד בבנק מרכנתיל מזה 22 שנים ואני נשוי לגברת דועאא מאזן עיסא סאלם, ירדנית.) הוא התחתן לפני 22 שנה, מאז 1998, עם דואה, שהיא ירדנית, ואני לא יודע אם גם ירדן היא ישות עוינת; אני יודע שיש הסכמי שלום עם ירדן. מ-1998 הוא נשוי לדואה ויש להם ילדים, ועד היום יש לה א/5. אם אני אשאל אתכם ואני אעשה בוחן פתע עכשיו מה זה א/5, רובכם תיכשלו ולא תדעו. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת אזולאי בוודאי ידע, כיועץ שר הפנים לשעבר. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני בטוח, כן. מאז 1998, זאת אומרת חמש שנים, אדוני היושב-ראש, לפני תחילת החוק – הם התחתנו, אז לא היה חוק. מאז היא לא יכולה לעבוד, כי אין לה תעודת זהות קבועה. היא לא יכולה לעבור (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: אשתי לא יכולה לעבור במסוף טאבה, מעבר עקבה, שייח' חוסיין, שדה התעופה בן-גוריון, נמל חיפה. נוהגים כלפינו בהתנשאות ועונים לנו בחוסר מקצועיות רק בגלל שאשתי ירדנית פלסטינית. אפילו רישיון הנהיגה מותנה בתעודת הזהות. בשנת 2017 הורדנו מהמטוס בדרכנו לאיטליה בגלל שאין לנו היתר נסיעה. הוא הלך והגיש תלונה למבקר המדינה ומבקר משרד הפנים קנס אותו ב-5,000 שקל.) היום היינו בדיון, אני וחברי ווליד טאהא, וסמי אבו שחאדה שלא נמצא כאן, בוועדה המשותפת, אדוני היושב-ראש. אתם יודעים למה עכשיו – חבר הכנסת מנסור עבאס, אתה יודע למה עכשיו צבי האוזר, יושב-ראש הוועדה, מתחיל לשנות את הממד הביטחוני או את השיקול הביטחוני? כי אין שיקול ביטחוני, כי אין שיקול ביטחוני. אנחנו היינו בוועדה, נתנו נתונים. למה אתה מסתיר מהמליאה ומחברי הכנסת את הנתונים שיש אפס – אפס – מעורבות בכל פעילות בשנת 2020? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> יש אפס מעורבות בכל פעילות של הזוגות המעורבים האלה בשנת 2019, וגם ב-2018. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אז עכשיו אין שיקול ביטחוני, אין מניע ביטחוני, ולכן עכשיו מתחילים לעשות אידיאולוגיה לסיפור הזה. אני אומר לכם – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הדמוגרפיה. ולכן אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, ובזה אני מסיים, זה אחד החוקים והחוק הגזעני ביותר, כי אתה מדבר על 30,000 משפחות, 30,000 משפחות, ואנחנו חיים יום-יום ושומעים את הסבל שלהן, את הסיפורים קורעי הלב. ולכן חוק כזה הגיע היום, ובמקום להתחיל "לאדלג'" את זה, לעשות אידיאולוגיה מזה, צריך להודות: די, מספיק, אנחנו מבטלים ומסירים את הכתם השחור הזה מספר החוקים. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אוסאמה סעדי. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה. שלוש דקות לגברתי, בבקשה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> סבאח אל-ח'יר. אני רוצה לספר את סיפורה של נאסרה סלימאן ספורי, שנולדה – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> נאסרה נולדה ב-48' בכפר ספורי ליד נצרת. באותה שנה לא רק הבית שלה נהרס, כל הכפר נהרס וכל התושבים הוגלו וגורשו. הרגליים שלהם לקחו אותם לטול כרם, והיא גדלה שם. ב-1971, 1971, כמעט 50 שנה לפני החוק, היא התחתנה עם מישהו, קרוב משפחה רחוק. בן הזוג שלה נפטר מזמן. יש לה ילדים, אבל עדיין אין לה שום זכות כאזרחית במדינה. נאסרה היא ילידת הארץ, בת הכפר, חזרה למקום שבו נולדה מנושלת זכויות. חברים, אי-אפשר להתעלם מהעובדה שהמלחמה הזאת, בבסיס שלה, בשורשים שלה, זה המלחמה על המספרים. המדינה לא חוסכת שום דרך, שום מאמץ, למנוע מהערבים הפלסטינים לגדול ולהתרחב. אי-אפשר, הוראה של שעה לא יכולה להימשך שני עשורים. זה פשוט הזוי. מאחורי הסיפורים יש חיים שלמים של ילדים ושל משפחות שכמהים לאחדות, שיש להם הזכות הבסיסית להיות עם הסבים והסבתות שלהם. אין יותר גזעני, אין יותר דורסני, אין יותר לא אנושי, מחוק כזה שמונע אבא מבניו ואימא מילדיה וסבא וסבתא מנכדיהם. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לגברתי. חבר הכנסת סמי אבו שחאדה – אינו נוכח; חבר הכנסת רם בן ברק – אינו נוכח; חברת הכנסת תמר זנדברג – אינה נוכחת; חברת הכנסת מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת; חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח. חבר הכנסת יוסף ג'בארין, בבקשה, אדוני, יעלה ויבוא. שלוש דקות לאדוני, בבקשה. << דובר >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר >> חבריי חברי הכנסת, כבוד היושב-ראש, תרשה לי, קודם כול, לברך אותך על סגנות היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> עבודה לא קלה, לא רק בהתחשב בשעות הבוקר אלא גם בתוכן של הנושאים ושל החקיקה שאנחנו מתעסקים בה. אני שואל את עצמי, חברי הכנסת מהקואליציה שעדיין נשארו במשכן, האם הם יודעים על מה הם הולכים להצביע? לפי הנתונים ששמענו כעת מחבר הכנסת האוזר, יש כ-500 בקשות לפחות בכל שנה שנדחות בגלל זה, לפחות. ואלה בקשות של מה? אתם יודעים בקשות של מה, שאתם מתייצבים כאן בשעות הבוקר המוקדמות כדי למנוע את אישורן? אלה בקשות של בני זוג שרוצים לחיות ביחד, בקשות של ילדים שרוצים לגור באופן חוקי עם ההורים שלהם, אלה הבקשות שאנחנו מדברים עליהן. 500 בקשות. אני אומר לכם, תראו לי מדינה אחת בעולם, מדינה אחת, שלא מאפשרת לאזרח לחיות עם בני המשפחה שלו. המצב האבסורדי הוא שזו אותה מדינה שכשזה נוגע לרוב, לעניינו הרוב היהודי אצלה, באופן אוטומטי יהודי וצאצאיו וכל קרובי המשפחה יכולים לבוא לישראל ולקבל אזרחות ולחיות כאן. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> כי זו מדינת ישראל, לא מדינת פלסטין. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> השאלה – איזו מדינת ישראל אתה רוצה שתהיה? איזה מדינת ישראל אתה רוצה שתהיה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> מדינה שיש בה רוב יהודי. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת קרעי. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> האם אתה רוצה מדינת ישראל גזענית בצורה הזו כלפי האזרחים שלה? האם אתה רוצה לשלול מאזרחים ילידים, אזרחים ילידים, תושבי המקום, את האפשרות לחיות במדינתם, בכפרם, ביישוב שלהם, עם המשפחה שלהם? החוק הזה בעצם אומר לאזרחים הערבים: אתם צריכים לבחור, או שאתם חיים בלי המשפחה שלכם במדינה שלכם או שאתם חיים עם המשפחה שלכם אבל מחוץ למדינה שלכם. אילו קהות חושים ואטימות לב צריך כדי להגיע להחלטות כאלה. כשחבר הכנסת האוזר, שהציג את החוק הזה, ביקש לדבר על השיקולים הביטחוניים – אין לו, אין לו שום נתון שיכול להצדיק את החקיקה הזו, שום נתון. כלום. והיום בוועדת חוץ וביטחון, על מה הם דיברו? על כך שאולי בעתיד תהיה החמרה פוליטית ויהיה מצב ביטחוני שמצדיק זאת. אולי, אולי. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נא לסיים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אולי, בעתיד – – – שיעסקו בזה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני אסיים. רק אגיד לך, שמענו סיפורים מעמיתיי ברשימה. ידיד אישי שלי, עורך דין, עשה דוקטורט במשפטים בארצות הברית. התאהב בפלסטינית מבית לחם. הם סיימו את לימודיהם, התחתנו, רצו לחזור, אי-אפשר לחיות ביחד. היא הוחזרה לבית לחם, הוא הוחזר לבאר שבע, ועד היום אינם מצליחים לקיים חיי משפחה תקינים. זה פשוט אבסורדי, ולכן, אנא, אל תדבר לא על דמוקרטיה ולא על מדינה דמוקרטית ולא על זכויות אדם. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לאדוני. חבר הכנסת איימן עודה, בבקשה, יעלה ויבוא. שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת וחברות הכנסת, קודם כול, אני מאחל לך הצלחה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אתה בן אדם הגון, ושלא יקלקלו אותך. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אינשאללה. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אבל אתה בן אדם טוב בתוך ממשלה כל כך רעה, לכן עדיף לך לצאת מהמקום הזה, בשביל שתהיה באמת הגון. חברים, שלשום נהרג איאד אלחלאק, אתמול הרסו ארבעה בתים בטירה והיום מחוקקים חלק מחוק האזרחות בשביל למנוע מפלסטינים משני צידי הקו הירוק להתחתן. זוהי מדינת ישראל היהודית והדמוגרפית. ועוד מעט גם יקדמו את הסיפוח, זה כמו תן שבלע – – – לאן עוד תגיעו? אנחנו בינתיים נשארים במולדת, אנחנו נאבקים בשביל להתקדם בכל תחום ותחום, וניפגש בעוד כמה שנים. או שהדרך הדמוקרטית שלנו תנצח – שלנו, אנחנו – הדמוקרטית תנצח, כי אין דרך אחרת שיכולה לנצח. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הדמוקרטית שלכם, כשאתה מביא את היבא יזבק להגן על הדבר הזה, מחבקת רוצחי תינוקות, זו הדמוקרטית שלכם. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת קרעי. חבר הכנסת קרעי. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא, לא, לא, שידבר. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת קרעי, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> יש לי הרגשה שאתה מתאמץ בגלל שאתה לא יודע בדיוק אם אתה יהודי-ערבי או ערבי-יהודי. כנראה אתה רוצה להוכיח אחרת. אפילו אני חושב שהכיפה על הראש שלך בשביל להוכיח שאתה לא ערבי. אני חושב שאתה מנסה לעשות הרבה דברים בשביל לצאת מהמקום שלך. תתבייש לך. אנשים שנמצאים פה, שרים, אם זה דני, לא שרים, או צחי אפילו, או אבי דיכטר, כל האנשים שלא קיבלו להיות שרים נמצאים פה. כנראה שאתם צריכים להתאמץ יותר ויותר בשביל להגיע להיות שרים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> כמו שאתם מתאמצים להיות בתחפושת בפרלמנט הישראלי, כשהמקום שלכם זה הפרלמנט הפלסטיני בכלל. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת קרעי. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> על אפך וחמתך אני נמצא פה – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא. על אפך וחמתך יעברו החוקים. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – ונישאר פה, והגענו ל-15 מנדטים – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> וישאירו את המדינה הזאת – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת שלמה קרעי, בבקשה. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – ותמשיך, בשביל שנגיע ל-16 ו-17. חבל שאבי דיכטר ברח מפה. זה שאמר: (אומר בערבית: תתעוררו, ערביי ישראל.) << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> הוא לא ברח לשום מקום. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני אגיד לך, אני אגיד לך. את יודעת למה נתניהו לא נתן לו להיות שר? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נא לסכם, חבר הכנסת איימן עודה. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בגלל המשפט שלו, (אומר בערבית: תתעוררו, ערביי ישראל,) אז אנחנו קיבלנו עוד שני מנדטים שמנעו מנתניהו להרכיב ממשלת חסינות, לכן הוא העניש אותו. תודה רבה לך. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לאדוני. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה, בכבוד. לרשותך, גברתי, שלוש דקות. בכבוד רב, בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> האמת, היושב-ראש, אני ישבתי שם וחשבתי לי: כבר חמש שנים כל החוקים הגזעניים האלה, מביאים אותם בשעות לפנות בוקר, בשעה 02:00, בשעה 03:00, בדיוק כמו הגנבים, אוהבים את שעות הלילה האלה. חשבתי לרגע, אולי מביאים אותם בשעה כזו כי באמת הם מתביישים מהחוקים. אבל אני חייבת להודות לחבר הכנסת האוזר בשם הרשימה המשותפת, שבפעם הזאת הוא הוכיח שבושה אין וחשף את הפנים האמיתיות של החוקים האלה. אני יושבת פה כבר חמש שנים, שומעת בכל שנה למה צריך להאריך את החוק הזה – כי מנסים למנוע פיגועים נוספים, מנסים למנוע מהילדים, הצאצאים האלה, שעלולים לגדול ולהיות מחבלים, לפגוע ביהודים. ובעצם היום היה לו האומץ, או הטיפשות – אני לא יודעת, תבדקו מה – לחשוף את האמת. זה לא עניין ביטחוני. זה לא עניין ביטחוני, כי אפילו הסטטיסטיקה ההזויה של 0.1%, שהשתמשו בה בעבר, היא כבר לא קיימת. חיפשו, חיפשו, הסטטיסטיקה אומרת אפס, הטיעונים הביטחוניים כבר לא עובדים, ואז צריך ללכת לדמגוגיה אידיאולוגית ולדבר בצורה שהייתה צריכה להפחיד – לא אותנו ברשימה המשותפת, כי אנחנו כבר יודעים איך מדיניות הדילול הדמוגרפי עובדת כבר שנים על גבי שנים – היא הייתה צריכה להפחיד דווקא את אלה שיושבים בצד הזה של האולם, להפחיד אותם. התמונה שמתגלה במראה כאשר חבר הכנסת האוזר מדבר, שחושף את פניה המכוערות של מדיניות שמוכנה לדרוס ברגל גסה את זכויות האדם, ולהגיד עוד שצריך לפתוח דיון על מהות האזרחות, אבל באותה נשימה לקשור את החוק המגעיל הזה, הגזעני, עם חוק הלאום. ותודה שהוא עשה את זה, כי הוא בעצם הכיר בצורה מאוד ברורה שחוק הלאום ייכנס לספר החוקים הגזעניים, בדיוק עם החוק הזה, עם הוראת השעה הזאת. כי מה אתם מנסים לעשות, באמת? נכנסים לחדר המיטות של כל פלסטיני – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נא לסכם בבקשה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – נכנסים ללב של כל ערבי, ומחליטים מי הוא יכול לאהוב ומי לא, ותחת סיבות אידיאולוגיות. חבר הכנסת האוזר, באמת צריך לפתוח דיון על מהות האזרחות במדינת ישראל, כדי שפעם אחת תכירו בזה שעם רעיונות כאלה אי-אפשר לדבר על דמוקרטיה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת תומא סלימאן. חבר הכנסת ישראל אייכלר – אינו נוכח; חבר הכנסת ניצן הורוביץ – אינו נוכח. חבר הכנסת סעיד אלחרומי, יעלה ויבוא, בבקשה. שלוש דקות לאדוני. בבקשה. << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בנאומו של חבר הכנסת האוזר בעצם נחשף המניע האמיתי מאחורי חידוש הוראת השעה, שנה אחרי שנה, כבר זמן רב, והכוונה היא ברורה מאוד, כוונה לאומנית, ובעצם מכוונת נגד האוכלוסייה הערבית, נגד האזרחים הערבים, נגד כל מה שאפשר להגדיר אותו חיים נורמטיביים. אלפי משפחות לא זוכות לחיים נורמטיביים כמו כלל אזרחי ישראל, כמו כל אדם בכל מדינה מתוקנת. השקר הזה של מניע ביטחוני, הערב נחשף מה שכל הזמן צעקו נציגי הציבור הערבי וצעקו המשפחות שהוא לא אמיתי, חשף אותו אדון האוזר. זה כמו הסיפור של גדר ההפרדה שנבנתה בזמנו, והסיבה העיקרית שלה הייתה שזאת גדר ביטחונית, כאשר המטרה הפוליטית העיקרית מאחורי הקמת הגדר הזאת הייתה נסתרת. (אומר בערבית: גדר ההפרדה הגזענית נבנתה על בסיס פוליטי ושֻׁווקה על בסיס ביטחוני.) החוק הזה – יבוא יום ויסתיים השימוש בו, אבל זה אות קין על מצחם של קברניטי המדינה הזאת. זה אות קין על מצחו של כל אדם שמרים יד ומצביע בעד הפיצול של המשפחות ובעד הסבל הנוראי לאימהות, לילדים, לאנשים שחיו כאן עשרות שנים אבל אין להם מעמד, לצעירים שנולדו כאן ועדיין לאימא שלהם אין מעמד; אימא שלו לא יכולה לצאת איתו לטיול לחוץ-לארץ, היא לא יכולה לעבור בגבול, היא לא יכולה לבצע את מצוות החאג' או מצוות העומרה אלא לאחר קשיים נוראיים. כל הסיפורים הנוגעים ללב האלה הם אות קין על מצחו של כל גזען שירים את ידו בעד החוק הזה. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה לחבר הכנסת סעיד אלחרומי. חבר הכנסת ינון אזולאי – מוותר; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח. חבר הכנסת ווליד טאהא, יעלה ויבוא. לרשותך, אדוני, שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר >> סבאח אל-ח'יר. ברכות על התפקיד, שיהיה לך בהצלחה. כיוון שזו הפעם הראשונה שאני עולה כשאתה יושב פה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה, אדוני. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ב-1945 ממשלת המנדט הבריטי הכריזה, יצאה עם תקנות ההגנה לשעת חירום. אז היישוב היהודי בטרם קמה מדינת ישראל הרים צעקה לשמיים שמא ממשלת המנדט הולכת לעשוק את החברה היהודית באמצעות שימוש בתקנות ההגנה לשעת חירום, 1945. אני רוצה להזכיר לכולנו שמדינת ישראל הרשמית, מאז 1948 ועד היום, מחדשת כל שנה את תקנות ההגנה עצמן ומשתמשת בהן כנגד האזרחים הפלסטינים והערבים. מאותו היגיון אני אומר שצו הוראת השעה של החוק הזה, שהוא ישראבלוף, הוא חוק או צו הוראת שעה דרקוני, גזעני, שהוא מבייש כל מדינה שלא יכולה לטעון אחרי זה שהיא מדינה דמוקרטית. הנקודה השנייה, אני רוצה להספיק ולבקש: לפני יומיים הוצא להורג בחור פלסטיני, אוטיסט בעל צרכים מיוחדים, במזרח ירושלים. המקום שבו נרצח הצעיר הזה מלא במצלמות שמתעדות כל תזוזה שקורית שם. אני קורא לפרסם את הסרטון שמראה איך הוצא הבחור הזה להורג לכל הציבור. הרי כל מה שקורה שם בדרך כלל מפורסם, אז למה דווקא במקרה של הצעיר הזה לא ראינו שהמשטרה מיהרה לפרסם סרטונים? אז בבקשה שיעשו זאת. הנקודה השלישית. בבאקה אל-גרבייה וג'ת האוכלוסייה שם נאבקת זה כמה ימים נגד הנחת פסי רכבת על אדמות היישובים. בכוונת המדינה להפקיע יותר מ-650 דונם ולמנוע שימוש באיזה 400–500 דונם אחרים. אנחנו מבקשים שפסי הרכבת באזור הספציפי הזה יחזרו לפסים הישנים. אין שום צורך לבוא לגזול אדמות של באקה אל-גרבייה וג'ת כדי לחדש פסי רכבת. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> יש פסים קיימים, אדוני היושב-ראש, ואפשר להשתמש בהם. אז שיפסיקו עם מדיניות גזלת האדמה והפקעת האדמה, כי כבר נמאס לחברה הערבית עם כל העושק הזה שמתקיים נגדה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ווליד טאהא. אני מבקש לעבור – חבר הכנסת צבי האוזר, אתה תרצה לסכם? לא? << קריאה >> צבי האוזר (יו"ר הוועדה המשותפת): << קריאה >> אין צורך. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אנחנו רק נעבור להצבעה במתינות, כדי שחבר הכנסת ווליד טאהא, שנאם כרגע, יוכל להספיק להגיע למקומו שביציע ונעבור להצבעה על בקשת הממשלה להאריך בצו את חוק האזרחות והכניסה לישראל, (הוראת שעה), תשס"ג–2003. אני עובר להצבעה. הצבעה מס' 26 בעד בקשת הממשלה – 41 נגד – 13 נמנעים – אין בקשת הממשלה להאריך בצו את חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג–2003, נתקבלה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> 41 תומכים, 13 מתנגדים. נבקש להוסיף לפרוטוקול את חבר הכנסת צביקה האוזר, שלא הספיק להגיע למקומו ביציע, וכן חבר הכנסת ווליד טאהא – חבר הכנסת ווליד טאהא, אתה מתנגד או תומך? מתנגד. מתנגד חבר הכנסת ווליד טאהא ותומך חבר הכנסת צביקה האוזר. תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1300).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נעבור לנושא הבא: הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020. יציג את הצעת החוק סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, חבר הכנסת הרב אורי מקלב. הוא מגיע מהיציע. הוא הצביע וצריך להגיע. אנחנו נמתין כמה שניות לסגן שרת התחבורה. סגן שרת התחבורה אורי מקלב, קראתי לך להציג את הצעת החוק, בבקשה. << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. קודם כול אני אברך אותך. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> אני פעם ראשונה עולה לדוכן כשאתה היושב-ראש. לכבוד הוא לי. עד עכשיו עקבתי אחריך, אתה עושה את זה בנעימות ובסבר – אתה מוסיף נופך של משהו של עדינות ושל מכובדות לדיון. תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התשע"ב–2012. החוק מחייב את חברות התעופה להעניק לנוסעים הטבות מסוימות בשל איחור בטיסה או ביטולה. שירותי סיוע בפועל כגון: מזון ושתייה, שירותי תקשורת, הלנה, הסעה, במקרה של איחור בטיסה מעל שעתיים; השבת תמורה או כרטיס טיסה חלופי במקרה של איחור או הקדמה במועד המראת הטיסה מעל חמש שעות וכן פיצוי כספי נוסף ללא הוכחת נזק, בין 1,300 ל־3,100 שקלים, תלוי באורך הטיסה, במקרה של ביטול טיסה או איחור או הקדמה במועד המראתה מעל שמונה שעות. הטבות אלה נקבעו על יסוד הנחות של משק תעופה המתנהל כסדרו, ובכלל זה כי חברת התעופה יכולה, באופן סביר, לתכנן את לוח הטיסות שלה על בסיס תחזית ביקושים שהיא מבצעת, כי קיימת ציפייה סבירה מחברת התעופה לקיים את לוח הטיסות שפרסמה בטווחי הקדמה או איחור של שעות ספורות בלבד וכי עליה לסייע לנוסעיה אם היא אינה עומדת בכך. מתחילת פרוץ משבר הקורונה הנחות יסוד אלה אינן תקפות עוד. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> אבל זה לפרוטוקול. אני חייב את זה בשביל החוק, זה לא בשביל הדברים שלי. זה לא ארוך. היקף עצום של ביטול כרטיסי טיסה הוביל לטיסות כמעט ריקות ולא הותיר בידי חברות התעופה ברירה מעשית מלבד ביטול טיסות, לעיתים בטווחי זמנים קצרים מאוד. לצד זאת, חברות התעופה חוות ירידה קיצונית בהיקף הביקושים לטיסות. כלומר, נותרות כמעט ללא הכנסה בטווח הזמן הנראה לעין ויש חשש ממשי כי הן יגיעו לחדלות פירעון. בנוסף, המצב הוא דינמי. ההתפשטות העולמית היום-יומית של נגיף הקורונה, הפעולות שנקטו ונוקטות המדינות השונות להגבלת כניסת בני אדם וטיסות לשטחן והטלת חובות בידוד וכן החששות בקרב הציבור הרחב בארץ ובעולם, כל אלה מקשים מאוד על יצירת תחזית ביקושים סבירה ליעדים השונים בעולם, ועל תכנון לוח טיסות שניתן להתחייב לעמוד בו בחריגה של מספר מועט של שעות. לאור המצב הגיאופוליטי של ישראל, שהיא הלכה למעשה מדינת אי, ללא קשר יבשתי לשותפי הסחר והתיירות העיקריים שלה, קווי התעופה מהווים גשר עיקרי של מדינת ישראל לעולם בהקשר של מעבר בני אדם וכן של סחורות בעלות מאפיינים מסוימים כגון סחורות רגישות לזמן. לפיכך, יש חשיבות למשק בשימור יכולת הפעילות של חברות התעופה בכלל והחברות הישראליות בפרט. בנסיבות שנוצרו, הממשלה פועלת למציאת דרכים להקטין את הנזקים שנגרמים לחברות התעופה עקב המשבר החריף בענף, ותיקון החוק המוצע הוא אחת מהן. חבר הכנסת מיקי זוהר, אנחנו בשלבי הסיום. כדי שיבינו את הצעת החוק – בכל אופן, יש פה פגיעה באנשים, פגיעה בהרגל, וצריך לתת את תשומת הלב. הצעת החוק היא פרי עבודת מטה של משרדי המשפטים, התחבורה, האוצר והרשות להגנת הצרכן, אשר הערותיה הוטמעו בהצעה, והכול במגמה לאזן בין זכויות הנוסעים לבין המצוקה הכלכלית של חברות התעופה. עוד אציין כי התיקון המוצע כהוראת שעה לעקרונות הבסיסיים החשובים אשר נקבעו בבסיסו של חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) – אשר נחקק לפני כעשור ביוזמתו הצרכנית החשובה של חבר הכנסת אחמד טיבי – הוא תיקון מתבקש בשים לב ולנוכח משבר הקורונה העולמי והשלכותיו הקיצוניות גם על עולם התעופה. הממשלה אישרה את הצעת החוק, ונבקש את אישור המליאה והעברת הצעת החוק לוועדת הכלכלה של הכנסת להכנתה לקריאה שנייה ושלישית. אני אודה על אישור הצעת החוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לסגן שר התחבורה והבטיחות בדרכים, חבר הכנסת מקלב. נפתח את הצעת החוק לדיון. ראשון הדוברים, חבר הכנסת אוסאמה סעדי – מוותר. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה, שלוש דקות לאדוני. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי כנסת נכבדים, חבר הכנסת אחמד טיבי, אני יודע שהחוק הזה גורם לך מין תקתוקים כאלה בנשמה ובלב. אני יודע ומכיר שזה היה הבייבי שלך, ואני גם יודע מה אתה חש. לכן עליתי לכאן, כדי – לא יודע אם כדי להתייסר – לתמוך בך, יותר נכון. אני יודע כמה השקעת בחוק הזה וכמה החוק הזה מועיל לאזרחים. אבל צריך להבין שלעת הזאת, כשחברות התעופה מתפרקות ומתנפצות לרסיסים, אי-אפשר בשעת חירום זו לנהוג באותה מידה כפי שנהגנו על פי החוק שלך – והחוק שלך הוא חוק נהדר, תומך באזרחים, גורם לכך שלא ייגרם להם עוול. הוא חוק צודק. לעת הזו השינויים שמבקשת הממשלה, כדי לא להעמיס עומס יתר על חברות התעופה האזרחיות עד יעבור זעם – אני חושב שלעת הזו, עם כל הצער שבעניין, צריך לתמוך בהצעת החוק. הצעת החוק היא הצעת חוק בהחלט מידתית. היא למעשה מאפשרת לחברות התעופה לטפל בבקשות לביטול עסקה בתוך 90 יום ולא בתוך 21 יום. כשיש רק טיסה אחת ביום או שתי טיסות ביום, וקשה להעביר נוסעים מחברה לחברה, כי מספר הטיסות מצומצם, לעת החירום הזו, עם כל הצער שבעניין – ואני מה זה מבין אותך, והצעת החוק שלך הייתה מאוד צודקת ותומכת באזרחים – נצטרך להתפשר. אני אצביע בעד. עומס עצום הוטל על החברות עם ביטול מיליוני הזמנות בתוך זמן קצר, ועל מנת לא להפוך אותן למפירות חוק, כי זה בלתי אפשרי לטפל בזה במשך 21 יום – לכן אני חושב שמה שאתה צריך לעשות זה אולי לבקש לתחם את החוק הזה בוועדה בזמן קצוב, כדי שזה לא יהיה פרוץ. אם זה יעשה שכל וזה יהיה מתוחם לתחום הגיוני, בהחלט אתמוך. עכשיו אני איאלץ לתמוך בהצעת הממשלה. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה. תודה רבה. חברת הכנסת תמר זנדברג – אינה נוכחת. אני נועל את רשימת הדוברים, אני מודיע בזה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חברת הכנסת קרן ברק – מוותרת; חבר הכנסת אנטאנס שחאדה – מוותר; חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה – אינו נוכח; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; חברת הכנסת קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חברת הכנסת היבה יזבק – אינה נוכחת; חבר הכנסת יאיר לפיד – אינו נוכח; חבר הכנסת אלכס קושניר – אינו נוכח; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חבר הכנסת סמי אבו שחאדה – אינו נוכח; חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חבר הכנסת אלי אבידר – אינו נוכח; חבר הכנסת יעקב טסלר – אינו נוכח; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת רם בן ברק – אינו נוכח; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חבר הכנסת משה אבוטבול – מוותר; חבר הכנסת יעקב אשר – אינו נוכח; חברת הכנסת אורלי פרומן – אינה נוכחת; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – מוותרת; חבר הכנסת סעיד אלחרומי – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסף ג'בארין – אינו נוכח. חבר הכנסת אחמד טיבי יעלה ויבוא. שלוש דקות לאדוני, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת שנשארו במליאה בשעה כזאת, בשעה 03:05, החוק הזה הוא אחד החוקים הצרכניים ביותר שיש בספר החוקים. זה חוק – – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> החוק שלך, לא החוק המוצע. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> החוק שלי, מה שקרוי "חוק טיבי". הוא בא לפצות נוסעים, אזרחים, צרכנים, על עיכוב, על ביטול טיסות, במדרג מתחלף. יש בו אלמנט של פיצוי כספי. הדבר גם גרם באופן עקיף לדיוק בזמני הטיסות והיציאה של הטיסות בלי עיכובים בכל העולם. אני הבאתי את החוק הזה מהתקינה האירופית. לקח שנים של דיונים בוועדות להתקין את החוק הזה. לכן אני מאוד גאה בחוק הזה. אני מרגיש מאוד טוב כשאני מקבל פידבק מאזרחים, במיוחד בתקופת הקיץ, שמבררים אם הם יכולים לנצל את החוק, אם החוק חל עליהם, או שהם זכו לפיצויים בגלל החוק. לכן, החוק הזה מקשיב לצרכן. באה הממשלה בזמן משבר – ויש משבר. יש גם משבר של חברות תעופה. אני מודה בזה. כולנו מודים בזה. ואני חושב שצריך לסייע לחברות התעופה לא באמצעות ביטול החוק אלא באמצעות סיוע ישיר מהמדינה, בהזרמת סיוע כספי רציני כדי להציל את חברות התעופה, לא בהשעיה או בהקפאת החוק הצרכני הזה, שהמסר הוא: פוגעים באזרח ועוזרים לחברות התעופה. זו דרך קלוקלת, לא נכונה, שולחת מסר לא נכון. התקשרה אליי שרת התחבורה מירי רגב ואמרה לי שזה יהיה רק ל-90 יום, הוראת שעה. למרות שמדובר בהוראת שעה ולמרות מה שכתוב שם – בנוסח כתוב: מתחילת החוק עד 31 במאי. עברנו את 31 במאי, נדמה לי. עברנו. החוק יחול כנראה גם רטרואקטיבית לתקופת הקורונה. לצערי הרב, אחד הראשונים שפנה לסמוטריץ', השר לשעבר, יושב כאן על כס היושב-ראש – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אחד האשמים. אחד האשמים. בהתחלה שרת התחבורה ביקשה לא להצביע עליו בשבוע שעבר. היום היא קיבלה מכתב מהמועצה הישראלית לצרכנות כדי לשקול מחדש ולא להביא אותו להצבעה, אבל הממשלה לחצה. אני איאבק בוועדה למען החוק המקורי שלי, החוק הצרכני, נגד החוק הזה, ולחלופי חלופין – לקצר את התקופה שבה החוק הזה יושעה. תודה רבה לך, אדוני. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לאדוני. ורק אני מציין שכמובן בסוף התקופה תחזור עטרה ליושנה, ולכן הסר דאגה מליבך. חברת הכנסת סונדוס סאלח – אינה נוכחת; חבר הכנסת בועז טופורובסקי – אינו נוכח; חבר הכנסת ניצן הורוביץ – אינו נוכח; חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח; חבר הכנסת אנדרי קוז'ינוב – אינו נוכח; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חבר הכנסת ישראל אייכלר – אינו נוכח; חבר הכנסת, השר, אלון שוסטר – אינו נוכח; חבר הכנסת שלמה קרעי; חברת הכנסת מיקי חיימוביץ' – מוותרת; חבר הכנסת יואב בן צור – אינו נוכח; חבר הכנסת יעקב מרגי – אינו נוכח; חבר הכנסת ינון אזולאי – אינו נוכח; חבר הכנסת עוזי דיין – אינו נוכח; חברת הכנסת קארין אלהרר – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נוכח אך מוותר. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נוכח אך מוותר. יתוקן. חברת הכנסת קארין אלהרר – אינה נוכחת; חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח; חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח; חבר הכנסת יואל רזבוזוב – אינו נוכח; חבר הכנסת עפר שלח – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל שיר – מוותרת; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח. אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020, בקריאה ראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 27 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 24 נגד – 3 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020, לוועדת הכספים נתקבלה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> 24 בעד, שלושה מתנגדים. לפרוטוקול יתווסף חבר הכנסת אוסאמה סעדי כמתנגד, וכן לפרוטוקול יצטרף סגן שרת התחבורה חבר הכנסת מקלב כתומך בהצעת החוק. תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1311).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נעבור לנושא הבא בסדר-היום, הסעיף האחרון. הצעת חוק מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020, קריאה ראשונה. היא קיבלה פטור מחובת הנחה. יציג את הצעת החוק סגן שר האוצר חבר הכנסת הרב יצחק כהן. יעלה ויבוא בכבוד. << דובר >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר >> הצעת חוק מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020, כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בוקר טוב לכולם. על רקע התפשטות נגיף הקורונה בישראל ועל מנת למנוע את התפשטות הנגיף ושמירה על בריאות הציבור, הטילה ממשלה הגבלות משמעותיות, בין היתר על פתיחת מקומות עבודה וכן התייצבות של עובדים במקומות עבודה. ההגבלות האלה לא אפשרו לקיים שגרת עבודה רגילה, ולכן החל גל משמעותי של הוצאת עובדים לחופשה ללא תשלום. מתחילת חודש מרץ 2020 נרשמו ברשות התעסוקה כ-1.07 מיליון דורשי עבודה חדשים, כאשר רובם המכריע הוצא לחופשה ללא תשלום, וסך דורשי העבודה הרשומים בשירות התעסוקה הגיע ל-1.2 מיליון. מיום 16 באפריל 2020 החלה הממשלה להסיר את המגבלות שהוטלו על המשק, ורוב המשק החל לשוב בהדרגה לפעילות סדירה. למרות זאת, עדיין נותר מספר רב של דורשי העבודה שלא נקלטו חזרה בשוק העבודה. אדוני היושב-ראש, חשוב לזכור, כי ככל שהתקופה שבה אדם נותר מחוץ למעגל העבודה מתארכת, קטנים – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני מבקש מחברי הכנסת ביציע רק לשמור על השקט. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> – – סיכוייו לחזור ולהשתלב שוב בצורה טובה בשוק העבודה. בנוסף, הימצאות מספר רב של עובדים מחוץ לשוק העבודה פוגעת בתוצר, בהכנסות המדינה ובצמיחה של מדינת ישראל. כדי לזרז את חזרתם של דורשי העבודה לעבודה ולצמצום הפגיעה במשק, מוצע בחוק זה להעניק תמריץ כספי למעסיקים אשר יקלטו או יחזירו לעבודה עובדים אשר הוצאו משוק העבודה בתקופת המשבר. המענק יפחית את עלויות העסקת עובדים אלה בתקופה הקרובה, שבה ייתכן שיהיה חוסר ודאות בשווקים, ויתמרץ את המעסיקים לקלוט ולהעסיק עובדים חדשים בחודשים הקרובים. מעסיק אשר יקלוט עובד חדש או יחזיר מחל"ת עובד בחודש יוני יקבל מענק של 7,500 ש"ח בארבע פעימות, ועבור עובד שנקלט בחודש מאי יינתן מענק של 3,500 ש"ח בארבע פעימות בחודשים יוני עד ספטמבר. המענק יינתן לכל המעסיקים שיקלטו עובדים בתנאי שמספר העובדים אצל המעסיק גדל ביחס למספר העובדים בזמן המשבר. התהליך ינוהל במשותף על ידי רשות המיסים ושירות התעסוקה, כאשר שירות התעסוקה יבחן את תנאי הזכאות והמענקים ישולמו על ידי רשות המיסים. יצוין כי תחילת טיוטת החוק מותנית בכניסתו לתוקף של התיקון לחוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020), לעניין הגדלת הסכומים המפורטים בו המיועדים למטרת עידוד התעסוקה, בסכום של 5.5 מיליארד ש"ח. אני חוזר: 5.5 מיליארד ש"ח. המענק הנוכחי יאיץ את חזרת העובדים לתעסוקה, ולצד שאר הצעדים שאנו נוקטים, ימשיך את התנופה של החזרת המשק לפעילות מלאה מהר ככל הניתן. אבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה ולהעבירה לוועדת הכספים, להכנה לקריאה שנייה ושלישית. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חברות וחברי הכנסת, נעבור לרשימת הדוברים. חבר הכנסת יואל רזבוזוב – איננו. נעבור מהר. ג'אבר עסאקלה – איננו; אלכס קושניר – איננו; קארין אלהרר – איננה; אלעזר שטרן – איננו; יואב סגלוביץ' – איננו; עופר כסיף – איננו; יוליה מלינובסקי – איננה; היבא יזבק – איננה; אנטאנס שחאדה – איננו; עפר שלח – איננו; מנסור עבאס – איננו; אחמד טיבי – איננו; אוסאמה סעדי – מוותר; אימאן ח'טיב יאסין – איננה; סמי אבו שחאדה – איננו; סונדוס סאלח – איננה; רם בן ברק – איננו; אלי אבידר – איננו; תמר זנדברג – איננה; מיכל שיר סגמן – מוותרת; יוסף ג'בארין – איננו; מאיר כהן – איננו; איימן עודה – איננו; עאידה תומא סלימאן – איננה; ישראל אייכלר – איננו; ניצן הורוביץ – איננו; קרן ברק – איננה; סעיד אלחרומי – איננו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> נמצאת אבל מוותרת – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> קרן נמצאת, מוותרת? << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מוותרת. עידן רול – איננו; ינון אזולאי – איננו; חמד עמאר – איננו; יבגני סובה – איננו. אם כך, אנחנו יכולים בשעה טובה לעבור להצבעה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, לא הזכרת אותי. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אתה נמצא? אתה לא מופיע לי, אבל אם אתה רוצה לדבר אתה יכול. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא. הוא לא מופיע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא לא מופיע, אדוני היושב-ראש. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מה קרה לכם? לאן אתם ממהרים? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה, בבקשה חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לאן אתה ממהר, איציק? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> יש לך שלוש דקות. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> אפשר להעיר הערה, בבקשה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> לא בא בחשבון שאתה פורם פה הסכמות עם האופוזיציה שהיו הסכמות מאוד מכובדות. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני לא פורם שום דבר ואני עומד על זכותי – – – << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> אין עם זה בעיה, אתה רוצה להיות הגימיק של – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רבותיי. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> – – – עלא כיפאק, אבל קח בחשבון שאתה פורם הסכמות. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> יש לך שלוש דקות מעכשיו, ולא נגרע אפילו שנייה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אדוני סגן שר האוצר, אני מסכים עם כל מה שאמרת. << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> עם כל מה שאמרת, רק תסביר לי דבר אחד, למה הסולם שלכם הפוך? למה מי שמחזיר בחודש השישי מקבל יותר כסף ממי שמחזיר בחודש החמישי? למה לא תיקחו את הסולם הזה ותהפכו אותו? מי שהחזיר מוקדם יותר את העובדים יקבל יותר כסף. הבטחתם כסף לאלה שיחזירו במאי. עכשיו, פתאום הם גילו שאלה שחוזרים ביוני מקבלים יותר מאשר אלה שחוזרים במאי. מה הם עשו? פיטרו את העובדים שהחזירו במאי בו ביום. תשקיעו טיפה מחשבה, תהפכו את הסולם, זה הכול. מי שמחזיר מוקדם יותר, תשפו אותו יותר. זו כל הבקשה שלי, בשביל זה הגעתי הנה. אני מבקש ממך – אני מכיר אותך היטב – תחזור מחר בבוקר לאוצר, תבקש מאגף התקציבים שיביאו לך את הסולם הזה ותבחן את הנושא. מי שלא פיטר את האנשים שלו בכלל, אתה צריך לפצות אותו יותר, כי הוא שמר על העובדים, כדי שהאחרים יראו את זה. מי שהחזיר במאי צריך לקבל יותר מאשר מי שמחזיר ביוני, ואצלכם זה בדיוק הפוך. בבקשה תבדוק את זה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת לוי. אנחנו עוברים להצבעה. בבקשה, חבר הכנסת לוי, אני אוסיף את קולך. אין צורך לעלות למעלה, רק תאמרו לי. הצבעה מס' 28 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 19 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020, לוועדת הכספים נתקבלה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת סעדי, אתה בעד. וחבר כנסת לוי? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בעד. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד. אז אנחנו עם 19 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020, עברה בקריאה הראשונה ותועבר לוועדת הכספים לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. אני מבקש גם, למען ההבהרה ועל מנת שלא תהיה כאן איזושהי שגיאה, להבהיר שהצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020, גם היא מועברת לוועדת הכספים. חברות וחברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים היום, יום שלישי, י' בסיוון התש"ף, 2 ביוני 2020, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 03:23. << סיום >>