דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת י"ב ישיבה ל"ז הישיבה השלושים-ושבע של הכנסת העשרים-ושלוש יום רביעי, י"א בסיוון התש"ף (3 ביוני 2020) ירושלים, הכנסת, שעה 11:00 תוכן העניינים שאילתות דחופות 7 8. זינוק במספר התאונות שבהן נפגעו רוכבי קורקינטים חשמליים ואופנועים 7 משה אבוטבול (ש"ס): 7 סגן שרת התחבורה והתשתיות אורי מקלב: 7 בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): 11 7. הקמת תחנות כיבוי אש ביישובים הערביים 13 ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): 13 השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: 14 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 17 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 19 5. מס משאבי טבע 19 סגן שר האוצר יצחק כהן: 20 מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): 23 6. אי-מינוי ממלא מקום פרקליט המדינה והעברת סמכויותיו ליועץ המשפטי לממשלה 24 שלמה קרעי (הליכוד): 24 שר המשפטים אבי ניסנקורן: 24 שלמה קרעי (הליכוד): 25 בצלאל סמוטריץ' (ימינה): 26 2. התמודדות עם המשבר בענף הדייג 28 איימן עודה (הרשימה המשותפת): 28 שר החקלאות ופיתוח הכפר אלון שוסטר: 28 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 29 יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): 30 שאילתות ותשובות 31 34. ההצפה העונתית בבקעת נטופה 31 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 31 שר החקלאות ופיתוח הכפר אלון שוסטר: 32 אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): 34 נאום בכורה של חבר הכנסת אנדרי קוז'ינוב 37 אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): 38 משה יעלון (יש עתיד-תל"ם): 41 הצעה לסדר-היום 42 החלטת בג"ץ האוסרת להרוס את בית המחבל ובקשה לדיון נוסף 42 גדעון סער (הליכוד): 42 השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: 43 עוזי דיין (הליכוד): 45 משה ארבל (ש"ס): 46 הצעה לסדר-היום 50 ירי למוות בצעיר ערבי על ידי מאבטחי בית החולים תל השומר 50 יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): 50 השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: 51 אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): 56 ינון אזולאי (ש"ס): 56 השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: 58 חילופי גברי בוועדות הכנסת 63 איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): 63 הצעות לסדר-היום 63 אחד מכל עשרה ישראלים אוכל פחות 63 אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): 64 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 66 אלכס קושניר (ישראל ביתנו): 67 סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: 69 עודד פורר (ישראל ביתנו): 86 ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): 88 אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): 88 סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: 88 הצעה לסדר-היום 93 11 קשישים התגלו לאחרונה מתים בבתיהם במצב של ריקבון 93 משה אבוטבול (ש"ס): 93 סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: 95 טלי פלוסקוב (הליכוד): 101 אלי אבידר (ישראל ביתנו): 102 הצעות לסדר-היום 104 80 יחידות להתפתחות הילד נמצאות בסכנת סגירה 104 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 104 סגן שר הבריאות יואב קיש: 106 היבה יזבק (הרשימה המשותפת): 106 סגן שר הבריאות יואב קיש: 108 השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: 114 קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): 116 אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): 118 סגן שר הבריאות יואב קיש: 118 המלצת הוועדה המשותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת החוקה, חוק ומשפט בעניין הכרזה על מצב חירום 122 צבי האוזר (יו"ר הוועדה המשותפת): 122 סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): 124 איימן עודה (הרשימה המשותפת): 125 בצלאל סמוטריץ' (ימינה): 126 אלי אבידר (ישראל ביתנו): 129 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 131 יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): 133 יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): 134 ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): 136 אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): 138 ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): 140 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 142 אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): 143 אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): 144 סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 145 איילת שקד (ימינה): 146 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 150 יאיר גולן (מרצ): 153 יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): 154 ניצן הורוביץ (מרצ): 155 עודד פורר (ישראל ביתנו): 157 יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): 160 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 162 צבי האוזר (יו"ר הוועדה המשותפת): 163 הודעה אישית של חברת עאידה תומא סולימאן 166 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 166 הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים בענייני הליכי מס (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020 170 סגן שר האוצר יצחק כהן: 170 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 172 הצעת חוק קיום דיונים באמצעים טכנולוגיים (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (דיונים בבתי משפט ובבתי דין בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים), התש"ף–2020 177 שר המשפטים אבי ניסנקורן: 178 בצלאל סמוטריץ' (ימינה): 181 מיכל שיר סגמן (הליכוד): 184 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 186 יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): 189 יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): 191 הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 5), התש"ף–2020 193 השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: 194 בצלאל סמוטריץ' (ימינה): 196 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 200 << נושא >> שאילתות דחופות << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> היום יום רביעי, י"א בסיוון התש"ף, 3 ביוני 2020. אני פותח את הישיבה. הנושא הראשון על סדר-היום – שאילתות דחופות. השאילתה הראשונה היא של חבר הכנסת משה אבוטבול, בנושא: זינוק במספר התאונות שבהן נפגעו רוכבי קורקינטים חשמליים ואופנועים. בבקשה. ישיב סגן שר התחבורה והבטיחות בדרכים, חברנו חבר הכנסת אורי מקלב. << שאילתה >> 8. זינוק במספר התאונות שבהן נפגעו רוכבי קורקינטים חשמליים ואופנועים << שאילתה >> << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> ראשית, ברכות לסגן שר התחבורה הרב אורי מקלב, שעשרות שנים עושה עבודה ציבורית נהדרת. נאחל לו המון הצלחה, ושבמשמרת שלו יהיו הכי פחות תאונות דרכים, אמן. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נרשם זינוק במספר תאונות הדרכים שבהן נפגעי רוכבי קורקינטים חשמליים ב-2019 לעומת 2018. נוסף על כך כמעט מדי יום נפגע רוכב אופנוע בתאונה; אתמול בלילה נהרג מישהו. ברצוני לשאול: 1. מה המספר המדויק? 2. האם יש הסבר לעלייה החדה? 3. מה עושה משרד התחבורה להגנת רוכבי הקורקינטים והאופנועים? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. סגן השר מקלב, נדמה לי שזה נאום בכורה בתפקידך החדש, אז בהצלחה גדולה. << דובר >> סגן שרת התחבורה והתשתיות אורי מקלב: << דובר >> בנושא שאילתות דחופות זה נאום בכורה. תודה רבה. אנחנו הצגנו את החוק של משרד התחבורה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אה, אתה הצגת את החוק? << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והתשתיות אורי מקלב: << דובר_המשך >> אבל זה היה ב-03:00, אז היום – תודה רבה על הברכות. שוב, אדוני היושב-ראש, כמעט פעם ראשונה שאני עולה לדוכן כשאתה משמש כיושב-ראש בפועל. הרבה הצלחה לכולנו. חבר הכנסת אבוטבול, קודם כול, ראשית, תודה על השאילתה. אתה מעלה נושא מאוד חשוב. כפי שאתה אמרת, זה על סדר-יומנו ממש. כבר הייתי צריך לשנות את הנתונים מאתמול לנתונים טריים מהיום – כפי שאתה ציינת, שני הרוגים נוספים הלילה, רוכבי אופנוע, אחד ביפו ואחד בראשון לציון, והבוקר עוד הרוג, בן 30, בצומת מורשה, על אופניים חשמליים. אנחנו רואים שב-2020 זה הוכפל – עלייה של 100%. היה הרוג אחד עד עכשיו ב-2020, ואנחנו מדברים עכשיו כבר על שני הרוגים, שזה יותר ממה שהיה ב-2019 וב-2018 – בשנתיים האלה היה הרוג אחד בכל שנה. לגופם של הנתונים, כפי שאתה ביקשת, אז ברשותך, חבר הכנסת משה אבוטבול, אני מבקש לחלק את השאילתה שלך לאופניים חשמליים ולאופנועים; הנתונים אחרים והאירועים הם אחרים. באופניים חשמליים או בקורקינטים חשמליים הנתונים הם – ב-2019 היו 779 נפגעים, מתוכם קל – 657, קשה – 121, והרוג אחד. ב-2018 סך כל הנפגעים הוא 284, קל – 248, קשה –35 והרוג אחד. זה מתחבר מייד לשאלה השנייה שלך – אם יש הסבר לעלייה החדה. אז בין 2018 ל-2019 אנחנו רואים עלייה של 250%. זה מאוד דרמטי. ברוך השם בהרוגים זה אותו דבר, אבל בסך הכול בנפגעים אנחנו רואים עלייה של 250%. מדוע יש עלייה כזאת? יש הלימה ברורה וגם סבירה עם השימוש הרב – יש עלייה דרמטית בשימוש באותם קורקינטים חשמליים ואופניים חשמליים, בגלל הנוחות של האופניים האלה והעומסים שגדלים, בייחוד בתוך העיר. האלטרנטיבה של אופניים חשמליים, גם בגילים הצעירים, גם בגלל מחירם וגם באופן כללי – יש להם יתרונות: זה ידידותי לסביבה, זה שקט, זה משתלב טוב, אם אנחנו רוצים להגביר את המסחר ואת השינוע ממקום למקום – לכן אופניים חשמליים זה דבר טוב. עם זאת, מידת הבטיחות בהם היא הנמוכה ביותר. בשונה מכל כלי אחר, אין שום הגנה לרוכב – כשהוא נופל הוא מקבל מכה, מכה בראש. יחד עם חוסר ההקפדה וחוסר המיומנות, אלה הדברים שמביאים לנתונים הגבוהים האלה. אני לא רוצה להיות מבשר רע, אבל אנחנו צריכים לעשות פעולות, כפי שאתה בוודאי מבקש, מכיוון שאם אנחנו לא נעשה שום דבר תהיה עלייה במספרים, ויחד איתה גם מספר הנפגעים יגדל. אנחנו רואים שזה לאו דווקא לגבי קורקינט חשמלי. אם אני אביא לך דוגמה מדברים אחרים, יש היום הרבה יותר מקרי טביעה, פעוטות שטובעים בבריכות פרטיות. מה קרה? לפני כמה שנים לא היה דבר כזה. התשובה היא גידול במספר הבריכות שיש היום בבתים צמודי קרקע או בצימרים וכו', שמביא גם לעלייה גדולה במספר טביעות. במקביל אנחנו רואים את זה בתאונות האלה באופניים חשמליים ובקורקינטים חשמליים. אני רוצה לענות על השאלה מה אנחנו עושים בעניין הזה – יש לך שאלה נוספת על זה. מה אנחנו עושים? ראשית, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים הביאה לפנינו נתונים. אני אצמצם תשובה הרבה יותר ארוכה שאני אעביר לך ישירות, ואני אגע בחמישה דברים קצרים שהרשות עשתה בנושא צמצום תאונות הדרכים. ראשית, הם היו המחוללים ואלה שעמדו מאחורי הדרישה לקבל היתר נהיגה. אסור לנהוג בלי היתר נהיגה. זה לא רישיון נהיגה, זה היתר נהיגה, שכולל מבחן עיוני שצריך לעבור מי שלא עבר מבחן תיאוריה כי אין לו רכב פרטי. עם זאת, יש גם אכיפה. אני גם יודע שיש אכיפה, כי אנשים פונים אליי שהם קיבלו דוחות מאוד גבוהים, 1,000 שקל ויותר, בלי שהם הוציאו היתר. הם אומרים: אני מאוד מיומן. איך זה יכול להיות שאני צריך? אבל זה סימן שיש אכיפה. שנית, היה קמפיין נרחב בכל המדיה על הסכנה ברכיבה על אופניים ועל קורקינטים חשמליים. הנושא השלישי – הרפורמה בחינוך התעבורתי בשיתוף משרד החינוך. שם יש תוכנית לימודים, והתלמידים בבתי הספר התיכוניים עוברים קורסים. יש גם תמריצים, ואני אביא דוגמה אחת שמצאה חן בעיניי: תלמיד שעובר את המבחן בציון מסכם של 80 יהיה פטור ממבחן עיוני במשך שלוש שנים – מבחן תיאוריה – כדי לתמרץ אותו ללמוד ולהפנים את המסרים. הדבר הרביעי – יש מטות בטיחות ברשויות המקומיות – אולי כראש עיר לשעבר אתה מכיר, אני לא יודע אם זה קיים בבית שמש – ששם מלמדים את מה שצריך ללמד בנושא הרכיבה, הסכנה וההגנה העצמית. דבר אחרון – יש 18 מרכזי הדרכה בתוך הרשויות המקומיות, ושם מלמדים ומוציאים את היתרי הנהיגה. עכשיו תשובה יותר קצרה בנושא האופנועים. אלה נתונים אחרים לגמרי. בשאילתה שאלת על האופניים החשמליים והקורקינט יחד עם האופנועים. האופנועים זה אירוע אחר לגמרי. בוודאי מספר ההרוגים שם גדול יותר, מספר הנפגעים גדול יותר. הנתונים מ-2019 הם 6,817 נפגעים בתאונות אופנוע: פגיעות קלות – 6,200; באמת הרוב פגיעות קלות, ברוך השם; פגיעות קשות – 513; הרוגים – 66. חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, אני אבקש לציין שיש עלייה דרמטית בין 2018 ל-2019 במספר ההרוגים, כמעט ב-50%: ב-2018 – 44 הרוגים, ב-2019 – 66 הרוגים. אלה הנתונים על תאונות אופנוע. כפי שאמרתי, מתחילת השנה כבר יש לא מעט הרוגים, 26 הרוגים, ומהלילה אנחנו צריכים לתקן ל-28 הרוגים – ההבדל בין אתמול להיום, לצערנו. בהשוואה לשנה שעברה, ב-2020, היום, אנחנו אוחזים ב-28, ובשנה שעברה בתקופה הזאת – 21. זה מראה עלייה קשה מאוד במספר הנפגעים באופנועים. הסיבות לירידה הן כמובן – הרלב"ד מנתח את זה כאכיפה מוגברת וקמפיין חזק יותר. הכול שאלות של תקציב. צריך לעשות הרבה בנושא של תאונות האופנועים. הנתון העיקרי – ובזה אני אסיים – השימוש הגובר בנסיעה על אופנוע בגלל העומסים. בעשור האחרון יש עלייה של 40% כמעט במספר האופנועים שנמצאים על הכביש. המספרים עד 2009 היו 109,000 אופנועים על הכביש, והיום אנחנו נמצאים עם קרוב ל-150,000 אופנועים על הכביש. אלה הנתונים, אלה הסיבות. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת אבוטבול, בבקשה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> שאלה נוספת לאדוני סגן השר. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה, מהמיקרופון. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> שאלה נוספת לאדוני סגן השר. אכן, הדברים הם טובים; אנחנו שומעים פה נתונים, וזה באמת מחזק. אבל אני שואל: הרי אנחנו יודעים שהרבה מהנערים שעושים רישיון לכלים האלה, הרבה מהם זה גם כדי לעשות מסע שנקרא "סיבוב דוואווין" ופוזות, והם עושים הרבה הרבה שטויות. למה שלא נעשה בצורה הפוכה? אנחנו ניתן קורסים ייעודיים לאותם אלה לפני שנותנים להם את הרישיון; מעבר לתיאוריה ולדברים שצריכים לעשות, מבחן מעשי וכו' – לעשות כמה קורסים ייעודיים לקראת הנושא הזה. כי מי שמקבל רישיון כזה, הוא בעצם עובד – גם אם הוא עובד בלמסור פיצה, אז הוא עובד בעבודה מסוכנת, ועוד מעט, חס וחלילה, חס ושלום, לא יהיה למי לעשות את הקורסים האלה, כי אנחנו מאבדים את מיטב נערינו בדבר הזה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. בבקשה. אתה רוצה להשיב או שאנחנו נאפשר לחבר הכנסת טופורובסקי? בבקשה, ואז נשיב. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והתשתיות אורי מקלב: << דובר_המשך >> לפי הנוהל – אני זוכר גם בתור חבר כנסת – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא חשוב, אפשר אחד. בבקשה, חבר הכנסת טופורובסקי. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והתשתיות אורי מקלב: << דובר_המשך >> תודה, חבר הכנסת אבוטבול. אני אשמע את השאלות האחרות ואני אענה גם לך וגם – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני באופן אישי מעדיף שהתשובה תהיה צמודה לשאלה, אבל אפשר. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והתשתיות אורי מקלב: << דובר_המשך >> אתה צודק, אבל אני יודע מה שהיה עד עכשיו, לכן אני – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה. אין שום בעיה. בבקשה, חבר הכנסת טופורובסקי. בבקשה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. סגן השר, בהצלחה בתפקידך. אני יודע שרק נכנסת לתפקיד, אז אני אשתדל להיות עדין. יש לי המון מה להעיר על מה שאמרת. בגדול, האמירה "יש יותר אופנועים ואופניים חשמליים אז יש יותר תאונות" זו אמירה בעייתית מאוד. אני אשאל שתי שאלות קצרות: לגבי האופניים החשמליים, 26% מהתקציב לסלילת מסלולי אופניים נוצל, זאת אומרת ש-74% לא נוצל. האם משרד התחבורה מתכוון לחייב רשויות מקומיות לסלול מסלולי אופניים חשמליים, ולא רק להציע להן? זו השאלה לגבי האופניים החשמליים. לגבי אופנועים, עוד בכנסת התשע-עשרה העברנו תקנות של צבע על הכביש שמונע החלקה של אופנועים וטיפול בסיבובים מסוכנים, בפסי ההפרדה שבהם אם האופנוענים מחליקים, הם פשוט חותכים אותם. עד היום זה לא נוצל באופן – אפילו לא קרוב למה שצריך. מה משרד התחבורה מתכוון לעשות בנושא? תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. בבקשה. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והתשתיות אורי מקלב: << דובר_המשך >> אני אענה, ברשותך, אדוני היושב-ראש, על ראשון – ראשון ועל אחרון – אחרון. חבר הכנסת אבוטבול, אתה צודק שחינוך זה דבר מרכזי במניעת תאונות דרכים. אנחנו עושים מעשים לא מעטים בעניין הזה. אחד הדברים שאני קיבלתי תשובה עליהם כשהייתי חבר כנסת – גם בדיוני הוועדה, כשמביאים אבא ששכל את הבן שלו או הבת שלו בתאונת דרכים – מביאים את זה לצעירים, ששיקול דעת מהיר, נחפז ופזיז שנערים וצעירים עושים על הכלי המסוכן הזה – התוצאות הן עגומות וטרגיות מאוד; מובן שיש, וזה לא מספיק. אבל אין לנו ניתוח מה מספר התאונות של צעירים לעומת מבוגרים יותר. רוכב האופנוע – היה הבדל: מבוגר יותר וצעיר יותר; צעיר בן 17 אתמול ביפו, ובראשון לציון זה יותר מבוגר. תאונת האופניים החשמליים היום – אופניים חשמליים – ההרוג בצומת מורשה, בכביש 5, זה אדם בן 30, אבל הוא נפגע מרכב אחר. גם הניתוח של התאונות – אני שאלתי: מה המאפיין של אותם נפגעים באופניים החשמליים? האם זה מישהו אחר שהם פגעו בו, או שהם נפגעים? 87%, הם עצמם נפגעים. וזה גם מתחבר לשאלה של חבר הכנסת טופורובסקי. אנחנו רואים בניתוח התוצאות של תאונות הדרכים שחלק גדול מתאונות הדרכים באופנועים זה תאונה עצמית. תאונה עצמית זה אומר שהסיבות הן הכביש והדרך, וגם היסח הדעת – זה לא רק תנאי הכביש, זה גם היסח הדעת: הפלאפונים תוך כדי, בתוך הקסדות, הם באמת מסיחים דעת, ורואים תאונות עצמיות, שהן פגיעה ברכב חונה, ברכב אחר. אם בחלקם יכול להיות שהיה גורם שהיה מתריע – זה באמת הדברים האלה. אני קיבלתי בתשובה שלי, שהכינו – ואני לא הארכתי – הרלב"ד גם ציינו את מה שאתה ציינת, שהשבילים המיוחדים לאופניים הם הפתרון, והם לא הושלמו. בשעה הראשונה או בימים הראשונים שאנחנו משמשים במשרד אני עוד לא יכול לקחת את האחריות לגמרי, אבל זה על סדר-היום. השרה הטילה עליי גם את תחום האחריות של תאונות הדרכים, ויש הלימה למה שאתה אומר בנושאים האלה. אני מקווה שנוכל להרחיב את הכבישים, גם לחייב את הרשויות המקומיות, גם לתת תקציבים יותר גדולים, כדי שנוכל להתגבר על התאונות המחרידות והקשות האלה. אני גם אציין עוד נושא: חוץ מההחלקה שאתה דיברת עליה, חלק מהתאונות הן בגלל מעקות הבטיחות. זה דבר שהוא גם גורם. חלק ממעקות הבטיחות, אדוני היושב-ראש, הם מעקות בטיחות שטובים אולי לרכבים, הם לא טובים לרוכבי האופנוע. הם כמעט כמו דבר חד, אלמנט חד שנמצא על הכביש, ופגיעה בו לרוכב אופנוע היא מאוד קשה והיא חמורה מאוד. אלה דברים שגם הם שאלה של תקציב – יש היום דברים חדשים יותר, תקנים חדשים שיש באירופה. מעקות הבטיחות החדשים הם יותר בטיחותיים לרוכבי האופנוע. הישנים עדיין נמצאים במצב כזה שהם משמשים כמעט כחרב, כסכין, לאותו רוכב אופנוע שנתקל בהם. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לסגן השר מקלב על התשובות המפורטות. אני מזמין את השר לביטחון פנים, השר אמיר אוחנה, להשיב על שאילתה של חבר הכנסת ווליד טאהא בנושא: הקמת תחנות כיבוי אש ביישובים הערביים. חבר הכנסת טאהא, בבקשה, אתה יכול לגשת למיקרופון. << קריאה >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אדוני היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת טאהא, רק רגע, נאפשר לשר לתפוס את מקומו. בבקשה. << שאילתה >> 7. הקמת תחנות כיבוי אש ביישובים הערביים << שאילתה >> << דובר >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברות וחברי הכנסת, לאחרונה – ובכלל – היינו עדים לשרפות מסוכנות שגבו חיי אדם וגרמו נזק רב לרכוש. אחת הסיבות לכך, אדוני השר, היא היעדר תחנות כיבוי אש ביישובים הערביים. 1. האם משרדך מתכנן להקים תחנות לכיבוי אש בישובים הערביים? 2. אם כן – מתי? תודה. << דובר >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר >> תודה לך, אדוני חבר הכנסת. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני צודק – עברנו גל שרפות קשה בעת האחרונה במקומות רבים במדינת ישראל. הקיץ עוד לפנינו, ויש להניח שאנחנו צריכים להיערך אליו בצורה רצינית מאוד. יש כמובן תחנות לכיבוי אש גם במגזר הערבי – בערים, ביישובים, באום אל-פחם, במג'ד אל-כרום, ברהט, במסעדה, בעוספיא. המשרד לביטחון הפנים, כתפיסה כללית, בסיסית, ראשונית, פועל למען שירות איכותי ושוויוני לכלל אזרחי המדינה. בשנים האחרונות המשרד השקיע משאבים רבים כחלק מתוכנית רב-שנתית לשיפור השירות ביישובים הערביים. רק בשנה האחרונה הסתיימה בנייתן של כמה תחנות כיבוי, בחורה, במעלות-תרשיחא, באיתרי ובצור באהר; איתרי ומעלות-תרשיחא מעניקות שירותי כיבוי גם לכפרים הערביים מסביבן, כמו טובא-זנגרייה ואום טובא. התכנון הוא להמשיך ולבנות תחנות כיבוי נוספות גם ביישובים ערביים כמו טמרה, עראבה, עילוט, בית ג'ן, כפר כנא, וכל זאת במסגרת אישור תוכנית רב-שנתית חדשה לכבאות שתובא לאישור בדיוני התקציב הקרוב. מעבר להתעצמות ולתנופת הבנייה, הרשות הארצית לכיבוי והצלה פועלת גם להרחבת המענה באמצעות מכפילי כוח בשיתוף פעולה עם הקהילות. במסגרת זו הוקמו יחידות מתנדבים באום אל-פחם, באבו סנאן, בבוקעאתא, בעראבה, בחורה, בכסייפה, בצור באהר, בדבורייה. אני רואה חשיבות רבה בהמשך המאמצים לפתח ולהעצים את שיתוף הפעולה החשוב הזה עם הקהילות כולן. בהתאם למדיניות הזאת הרשות הארצית לכבאות והצלה קלטה רק בארבעת החודשים האחרונים 47 לוחמי אש מהמגזר הלא-יהודי לטובת חיזוק תחנות הכיבוי הקיימות. כמו שאמרתי קודם – נוסף למה שאמרתי, יש גם את אגוז במזרח ירושלים, אום אל-פחם ונצרת. גיוס זה נערך באמצעות מכרז ייעודי לגיוס לוחמי אש מהמגזר הלא-יהודי, וכיום פועלים כמעט 300 לוחמי אש ועובדי מטה מהמגזר הלא-יהודי. אני יכול להגיד לך שמחר נפתח גיוס חדש לבני המגזר הבדואי, ואנחנו בהחלט רואים בדבר הזה ערך. תודה רבה על השאילתה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חבר הכנסת טאהא, שאלה נוספת, בבקשה. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תודה רבה, כבוד השר. הייתי משתמש במונח אחר מהמונח "לא יהודי", כי אנחנו ערבים, אז אפשר להגיד "מהחברה הערבית". לא צריך תמיד לחזור על המילה או המונח הזה, "הלא-יהודים". זה דבר אחד. דבר שני, לגבי – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> אני, אגב, לא רואה בביטוי הזה ביטוי פוגעני. יש רוב – – – << דובר_המשך >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אנחנו בחברה הערבית רואים בו ביטוי שממשיך גישה כלשהי. היינו מבקשים להחליף אותו. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> אני אשמח שנקיים על זה דיון, אתה ואני. אני רוצה לשמוע למה. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בכיף. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> יש רוב יהודי ויש מיעוט שאיננו יהודי אבל יש בו גוונים רבים. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מושגים של רוב ומיעוט לא רלוונטיים לעניין הזה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת טאהא, בוא – – – << דובר_המשך >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אנחנו אזרחים – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת טאהא, זאת סוגיה ששווה דיון, אבל לא זו המסגרת. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – אזרחים יהודים וערבים, אז מושגים של רוב ומיעוט בכיבוי אש זה נשמע קצת מוזר. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת, בבקשה, שאלה. זאת שאלה חשובה שצריך לדון בה, אבל זאת לא המסגרת. בבקשה. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תודה. לגבי המשולש הדרומי, שמתחיל מקלנסווה, טייבה, טירה, ג'לג'וליה, כפר קאסם – זה אזור לא מבוטל שמקבל שירות כיבוי אש מיישובים יהודיים, והלחץ בתנועה לא תמיד מיטיב עם הגעת הרכבים, הניידות של הכיבוי. אני, למשל, הייתי עד לשרפה שהייתה לא מזמן ביישוב כפר קאסם. לקח לרכב הכיבוי 50 דקות להגיע למקום. האם יש חשיבה לעבוד מול ראשי הרשויות ביישובים האלה או בכלל, בכל מקום שצריך, כדי באמת להגביר את הקמת התחנות? תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> האם אתה יכול ברשותך לומר לי מתי קרה האירוע שבו לקח 50 דקות להגיע לכפר קאסם? << דובר_המשך >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לפני שבוע. אפשר להביא זמן מדויק ולומר לך. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> א. אני אשמח לבדוק את זה. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> יום-יומיים לפני החג, אז זה שבוע ומשהו. הייתי בשטח. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> אני לא מכיר את המקרה, אבל אני בהחלט אבדוק אותו. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תודה. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חבר הכנסת אוסאמה סעדי, שאלה נוספת. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, השאילתה של חברי ווליד טאהא היא מאוד חשובה. אני רוצה להדגיש שבשנתיים-שלוש האחרונות אנחנו בקשר רצוף עם רשות הכבאות והאש, עם הנציב, עם היועץ שלו בחברה הערבית מר קאיד דאהר. היינו בפגישות עם ראשי מועצות בכמה יישובים. יש תזוזה בכיוון החיובי. הזכרת את התחנה בחורה, בכסייפה; יש החלטה לבנות גם תחנה אזורית ביישוב שלי, עראבה – לעראבה, סח'נין, דיר אל-חנא, לאזור. היינו גם בכפר כנא – אמורה להיות גם תחנה אזורית לכפר כנא, אל-משהד ולראמה. אבל לא יכול להיות שערים כמו כפר קאסם, למשל, שווליד הוא תושב שם, אין שם אפילו תחנה. בטייבה אני יודע שאנחנו בשלב מתקדם של תחנות, לפחות כבאיות. שתהיה כבאית – מה הבעיה? בערים גדולות, ביישובים גדולים, אדוני השר, שתהיה כבאית. אני יודע שגויסו הרבה לוחמי אש מהחברה הערבית – יש גם תופעה חשובה מאוד וצריך לעודד את זה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת סעדי, זה לא נאום, זאת שאלה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> משפט אחרון. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שאלה. זה לא נאום. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> יש תופעה של עידוד. הרבה מתנדבים ומתנדבות עובדים בכיבוי אש, ואנחנו מעודדים – גם בזה וגם במד"א. תודה. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> קודם כול, אני מודה לך. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה. השר אוחנה, בבקשה. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> אני מודה לך, חבר הכנסת סעדי, על דבריך, ואני אעביר כמובן לנציב שירות כיבוי והצלה את ההערות, גם לגבי כפר קאסם, גם לגבי טייבה, ואני מקווה להשיב לך בהקדם. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לשר אוחנה. אני מזמין את סגן שר האוצר חבר הכנסת יצחק כהן להשיב על שאילתה של חבר הכנסת מיקי לוי בנושא מס משאבי טבע. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת לוי, רק תן לסגן השר כהן להגיע לדוכן. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בהחלט. אדוני סגן השר, בכבוד. << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> מזל טוב. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת לוי. << שאילתה >> 5. מס משאבי טבע << שאילתה >> << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, אדוני. אדוני סגן השר, נודע לי כי יש מחלוקת בין משרד האוצר לכיל, כימיקלים לישראל, לגבי גובה תשלום התמלוגים. להזכיר – מדובר במשאבי טבע ששייכים למדינה. 1. האם נכון הדבר? 2. האם מתגבש הסדר חדש מול כיל? 3. מהם המיסים ששילמה כיל ב-2019? 4. לטובת ששינסקי-2 הוציאה כיל שומה על נכסיה שטרם פורסמה לציבור, ואני בהחלט מעונין בה. האם ניתן לקבל אותה? אם לא – מדוע לא? זה צריך להיות פתוח לעיונו של הציבור, כדי לדעת אם השומה היא באמת אמיתית או עוד פעם המדינה מפסידה. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. בבקשה. << דובר >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול, בכל פעם שאני נחשף מחדש לסיפור של ששינסקי, אני תמיד מעלה על נס את הפעילות של שר האנרגיה ד"ר יובל שטייניץ. אלמלא ד"ר שטייניץ השאילתה הזאת לא הייתה מגיעה לעולם, כי הוא הקים את ששינסקי גם בנושא רווחי הגז וגם בנושא כימיקלים לישראל. לשאלתך, ידידי, חברת כימיקלים לישראל משלמת תמלוגים מדי שנה בהתאם לקבוע בחוק, חוק זיכיון ים המלח, התשכ"א–1961. לאחר סיום הליך הבוררות מול החברה אין מחלוקת בנוגע לתשלום התמלוגים הנדרש ממנה. בשנת 2019 ובחלק משנת 2018 חברת כימיקלים לישראל שילמה למדינה תמלוגים שנתיים בגין שנת 2018 בהיקף של 273 מיליון ש"ח. משרד האוצר פועל וימשיך לפעול לגבות את הכספים המגיעים לציבור ממשאבי הטבע אשר בבעלותו. בנוגע למס רווחי יתר – חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע, התשע"א–2011, מחיל בסעיף 50 את חובת הסודיות הקיימת בפקודת מס הכנסה. בהתאם לסעיף האמור לא ניתן למסור את המידע המבוקש בשאילתה. מדינת חוק. הינה, שר המשפטים פה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זה מדינת חוק. מה זה "לא ניתן"? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת לוי, חבר הכנסת לוי, שאלת. תן לו להשיב. << דובר_המשך >> יצחק כהן (ש"ס): << דובר_המשך >> חובת הסודיות חלה על מסירת כל מידע שהתקבל תוך ביצוע חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע, התשע"א–2011, ובפרט לגבי עניינים הנוגעים למיסים אשר חייב נישום בתשלומם והליכים אשר הוא מנהל מול הרשות. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> שאלת המשך, בבקשה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה, שאלה נוספת, חבר הכנסת מיקי לוי. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לא יודע. יש כאן אנשי צבא, אולי טובים ממני – בנושא מודיעין בוודאי – אבל כחברי כנסת, כוועדת הכספים – אולי צריך להביא את זה לוועדת החוץ והביטחון אם זה כל כך סודי, שאנשי ועדת החוץ והביטחון יסתכלו אם זה בסדר. מדובר במשאבי טבע של המדינה. אנחנו כחברי כנסת רוצים לעיין בדוח הזה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אתה כחבר כנסת חוקקת את החוק ב-2011, ובסעיף 50 קבעת את חובת הסודיות. אתה רוצה – תשנה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> בסדר, אפשר להביא את זה לוועדת החוץ והביטחון אולי? << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> לא. אתה המחוקק, חוקקת חוק כזה. עכשיו אתה רוצה לפעול נגד החוק הזה? << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לא. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אני מציע לך, תנסה לשנות את החוק הזה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רבותיי, זה לא דיון. תודה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> בדיוק. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת לוי, תודה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אנחנו נמצא דרך לבטל את החוק הזה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת לוי, בבקשה. << דובר_המשך >> יצחק כהן (ש"ס): << דובר_המשך >> אתה המחוקק, אתה הריבון. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת לוי, תודה. חברת הכנסת מיקי חיימוביץ', שאלה נוספת, בבקשה. << דובר >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה לשאול את סגן השר: האם בכוונת משרד האוצר להאריך או לא להאריך את הזיכיון שניתן לחברת כיל לכריית מחצבים בים המלח, וזאת לנוכח ההרס הרב שנגרם לים המלח כתוצאה מהכרייה הבלתי-מבוקרת, כרייה שהביאה בין היתר לירידת מפלס הים ולהרס משאב הטבע הזה, ששייך לכל אזרחי ישראל? תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> לגבי הפרטים, הארכת הזיכיון – כמובן שלא זאת הבמה. לגבי הנזקים – נגרמו נזקים בכלל בים המלח לא רק בגלל מפעלי ים המלח; גם, וגם בגלל דברים נוספים שקרו. אנחנו כולנו כואבים את הנזק האקולוגי שקרה שם, ומחפשים דרכים לבלום ולשפר. אני מקווה שבעזרתכם, בעזרת כולם, נצליח לעשות את זה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לסגן השר כהן. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> סעדי, אתה בזבוז. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו עוברים לשאילתה הבאה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מזמין את שר המשפטים חבר הכנסת אבי ניסנקורן להעלות ולהשיב על שאילתה של חבר הכנסת שלמה קרעי בנושא אי-מינוי ממלא מקום פרקליט המדינה והעברת סמכויותיו ליועץ המשפטי לממשלה. חבר הכנסת קרעי, רק נמתין לשר. בבקשה. << שאילתה >> 6. אי-מינוי ממלא מקום פרקליט המדינה והעברת סמכויותיו ליועץ המשפטי לממשלה<< שאילתה >> << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. השאילתה שלי: האם אינך מודאג, אדוני שר המשפטים, מכך שהיועץ המשפטי מחזיק בסמכויות התפקיד היחיד שיכול לקיים בדיקה בנושא שלו עצמו? אני רוצה לשאול בנוסף: 1. האם תדרוש מהיועץ המשפטי לפרסם את הקלטותיו, תדרוש את התפטרותו או תמליץ לפטרו? 2. כיצד ניתן לתת אמון בראש מערכת שמסתתר מאחורי צווי איסור פרסום? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. בבקשה, אדוני השר. << דובר >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר >> חבר הכנסת שלמה קרעי, אני מודה על השאלה. אני גם מכבד אותך, כמובן, אבל אנחנו חלוקים פה באופן מהותי. ראשית, אני מבקש לשוב ולהבהיר כי יש לי אמון מלא ביועץ המשפטי לממשלה ד"ר אביחי מנדלבליט, אשר עושה את מלאכתו נאמנה לטובת שלטון החוק והאינטרס הציבורי. התנהלותו של מנדלבליט בפרשת הרפז נבדקה על ידי כל הגורמים המוסמכים. למיטב הבנתי, כל הקלטות הרלוונטיות למנדלבליט היו מוכרות לרשויות אכיפת החוק והוא נחקר עליהן. הבקשה להסרת צו איסור הפרסום שיצא לגבי ההקלטות נדחתה על ידי בית המשפט העליון. זאת, לאחר שהשופטים בחנו את תוכן ההקלטות שלגביהן הוגשה הבקשה וקבעו שהאינטרס של שמירה על הפרטיות גובר על האינטרס הציבורי בפרסום. יתר על כן, אחת ההקלטות הוגדרה על ידי רשויות אכיפת החוק כהאזנת סתר, וזאת גם ללא קשר לצו איסור הפרסום. הטענות שעולות לאחרונה בנוגע להקלטות לא נובעות מגילוי מידע חדש שלא היה ידוע לרשויות אכיפת החוק. בהתאם להודעה לתקשורת שפרסמה באחרונה פרקליטות המדינה בפרשת הרפז נאסף חומר חקירה רב מאוד הכולל עשרות אלפי שיחות בין המעורבים השונים, שנבחנו באופן מדוקדק. מדובר היה בחקירה רחבת היקף שבה הושקעו משאבים ניכרים. עוד הובהר בהודעת פרקליטות המדינה כי בלי להתייחס לתוכן השיחה, שכן היא מהווה האזנת סתר אסורה, האמירות שיוחסו לדוברים בפרסומים בתקשורת דומות לתוכנן של שיחות אחרות שנבחנו על ידי מי שטיפלו בתיק. אני סבור כי טוב יעשו נבחרי הציבור אם יתמקדו במתן שירות לאזרחים, כמו לדוגמה הטיפול שאתה עושה בהפסקת האפליה של גני הילדים בחינוך המיוחד הבלתי-פורמלי, שאני שותף מלא למאבק הזה. אני מאוד מקווה שסוף-סוף, כשיש ממשלת אחדות, נדע לפתור את הבעיה הכאובה הזאת, על אחת כמה וכמה בעת קשה זו של התמודדות עם השלכות המאבק בנגיף הקורונה. שיחדלו מניסיונות הכפשה חסרי בסיס חוזרים ונשנים כלפי משרתי ציבור אשר עושים מלאכתם נאמנה. פייק ניוז יישאר פייק ניוז גם אם יחזרו עליו מאה פעמים. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת קרעי, שאלה נוספת, בבקשה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> קודם כול, זה ידוע שהקלטות לא היו מוצגות בפני יושב-ראש ועדת האיתור. הוא הצהיר על כך. גם בג"ץ לא קיבל את הקלטות האלה. אבל אמרת שתהיה החומה של גורמי אכיפת החוק – חומה שתסתיר את אותם גורמים מאחורי צווי איסור פרסום. אנשים שחושבים שהם מעל החוק ומנסים להחליף את בחירת העם כשהיא אינה מוצאת חן בעיניהם באמצעות אכיפה בררנית – מי יהיה החומה של הציבור מפניהם? האם אתה מתכוון לתת ליועמ"ש גם את תפקיד שר המשפטים, אם ירצה בכך? האם נכנסת לתפקיד, אדוני שר המשפטים, כדי להיות יושב-ראש ועד העובדים של משרד המשפטים? מי יהיה יושב-ראש ועד העובדים של הציבור? שאלה אחרונה – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> זאת הייתה שאלה? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – האם תאפשר הקמת ועדת חקירה כלשהי לבדיקת תקופת כהונתו של שי ניצן? הוא הרי כבר לא עובד ציבור. האם אתה לא חושב שזה אינטרס ציבורי ממדרגה ראשונה? האם אתה לא חושב שבדיקת כל ההדלפות והאכיפה הבררנית בתקופתו תגן על שלטון החוק, תוציא את הפסולת ותחזיר את אמון הציבור? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. בבקשה. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אני אשיב בקצרה, שלמה, כי אמרתי לך שאנחנו חלוקים פה מחלוקת מהותית. לא נפתור את זה פה. שני דברים: א. ועד עובדים זה לא מילת גנאי; ועד עובדים זה דבר מכובד במדינת ישראל. אני לא חושב שהקישור הזה לוועד עובדים בכל דבר צריך להיות איזשהו קישור פסול. עם כל הכבוד, לוועד עובדים – יש לו תפקיד להגן על העובדים; לא קשור אליי, דרך אגב. אז מספיק עם הדמגוגיה הזאת נגד ועדי עובדים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> הדבר השני – כשר משפטים, אני שר משפטים של הציבור. אני מתפקד, ורואה את הציבור לנגד עיניי כל הזמן. אני חושב שתפקיד מרכזי של שר המשפטים זה הגנה על הדמוקרטיה ובאמת להיות חומה בצורה לטובת הדמוקרטיה. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חבר הכנסת סמוטריץ', שאלה נוספת, בבקשה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> אדוני השר, ראשית, ברכת הצלחה בתפקידך. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> תודה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> ביום ראשון פורסם בתאגיד השידור הציבורי "כאן" תחקיר שחשף שורה של מקרים שבהם שופטים בבית המשפט העליון ישבו בדיונים שבהם היו שותפים צדדים שעל פי רשימת המניעויות שהשופטים בעצמם הצהירו עליה הם לא היו אמורים לדון בהם. אבקש לשאול: מה בכוונת אדוני לעשות מוסדית כדי לוודא שתימנע הישנות מקרים כאלה בהמשך – קודם כול, כדי לוודא שנעשה צדק, ובעיקר כדי לחזק את אמון הציבור במערכת המשפט, ובבית המשפט העליון בפרט? << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> קודם כול, אני מודה על השאלה. אני לא יכול להתייחס לעובדות של התחקיר ולהתייחס אם הן נכונות או לא נכונות, כי זה תחקיר ולא מעבר לזה, אבל אין ספק שכל מערכת כמו המערכת המשפטית יש בה טעויות, אין ספק. טעויות כאלה – צריך ללמוד מהן וצריך שהן לא יישנו. יש גם נציג קבילות שופטים שבודק טעויות כאלה ומוודא שהן לא יישנו. אני אפעל כמיטב יכולתי שהטעויות האלה לא יישנו. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> רק רציתי להציע – אכן דיברתי מוסדית. כשלים יש, ולא צריך להגיע לנציב. השאלה: האם לא נכון למשל לפרסם את רשימת המניעויות האלה לציבור? אז קודם כול צד יודע שכשהוא בא לדיון בפני שופט הוא יכול לבדוק אם הוא נמצא ברשימת המניעויות או לא. אני חושב שפרסום כזה גם יוודא שהשופטים ישימו לב יותר לעניין הזה. תפקידך כשר משפטים, מערכתית, לטפל בתופעה כדי למנוע פוטנציאל של הישנות מקרים כאלה בהמשך. אני מציע לשקול את זה. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אז אני אשקול את זה. אני אומר: סוגיית ניגוד העניינים – באופן כללי, טעויות וכשלים שקיימים במערכות, ויכול להיות שהתחקיר הצביע על טעויות שנעשו, אני מניח, בתום לב, אבל זה לא כל כך משנה, צריך לראות איך מונעים אותן קדימה. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה, אדוני השר. אני מזמין את שר החקלאות ופיתוח הכפר חבר הכנסת אלון שוסטר להשיב על שאילתה דחופה של חבר הכנסת איימן עודה בנושא התמודדות עם המשבר בענף הדיג. בבקשה. << שאילתה >> 2. התמודדות עם המשבר בענף הדיג << שאילתה >> << דובר >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד השר שוסטר, תחילה אני מאחל לך הצלחה. אתה הבן אדם הנכון בממשלה הלא-נכונה. כבודו, ענף הדייגים נפגע קשות בשנתיים האחרונות, גם בעקבות סקר הדיג – 72 ימים בשנה לא עובדים כלל וכלל, מ-19 באפריל ועד סוף חודש יוני, ובצל הקורונה – זה בכלל. לכן, רציתי לשאול את כבוד השר: רצוני לשאול: 1. האם סקר הדיג בוצע לאחרונה? אם כן – האם פורסם? 2. האם האיסור הוא לפיו? 3. אילו הטבות או הקלות ניתנו, או בדעת משרדך לתת, לדייגים בעקבות הקורונה והתקופה שאחריה? תודה. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אלון שוסטר: << דובר >> תודה רבה, חבר הכנסת עודה. אני קיבלתי כמה פניות, למשל מחבר הכנסת אחמד טיבי, בנושא הזה – ולמדתי אותו מייד עם כניסתי לתפקיד. אכן, במשך לפחות שש השנים האחרונות, בעניין סקר הדגה – נעשה באופן רציף סקר שנקרא "סקר שלל ומאמץ דיג". זה נעשה גם בשנה האחרונה. הסקרים האלה מפורסמים מדי שנה, נדמה לי, באתר של משרד החקלאות. אני רוצה להזכיר שהאיסור, איסור הדיג, לא קשור ישירות לאותו סקר, אלא כאן, בבית הזה ממש, נקבע בשנת 2016 חוק, או נקבעו בעזרתו תקנות הדיג. תקנות הדיג הן שבדיוק מאפשרות גם את הריבוי – גם הפן האקולוגי וגם הפרנסה של הדייגים. בעצם, מה שקורה – שאכן, אנחנו מקפידים על ההפסקה, על המנוחה; כעין שנת שמיטה לקרקע, אז יש מנוחה עבור הדיג. לגבי ההקלות וכו', קודם כול, הקלה אחת קיימת בזה שבחלק מהתקופה ניתנה הקלה של לצאת לדיג במגבלות, מגבלות של סוג הדיג. לגבי הקורונה – נאמר גם שהקורונה בתקופת החירום הקשתה – אז ראשית, הדייגים המקצועיים בוודאי לא הוגבלו, וככל עסק הם יכולים לפנות לקבלת מענקים שעליהם למעשה החליטה כבר הממשלה. בעבר, בשנים האחרונות ממש, הייתה יכולת לסייע ישירות לדייגים שהיו רגילים לדוג לאורך השנה. השנה הזאת היא שנה ללא תקציב, וכשיאושר תקציב אני מניח שאנחנו נבחן – לא יכול להבטיח; נבחן את המשך הסיוע הזה, אולי לתקופה מוגבלת, אם בכלל. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. שאלה נוספת לחבר הכנסת עודה. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כבוד השר, מכיוון שיש הרבה שאלות, בין היתר על השלכת הזיהום על הדייגים בעכו, בחיפה, אני מציע לכבוד השר לבקר שם, אולי בנמל קישון. נזמין את כל הדייגים, נלך יחד, חלק מחברי הרשימה המשותפת, יחד עם הדייגים, עם כבוד השר. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אלון שוסטר: << דובר_המשך >> אני אשמח. זה מחבר אותי אולי לשאילתה הבאה, משום שהקישון, מן הסתם, באזור הניקוז של נחל הקישון – על זה נדבר בהמשך. אני אשמח מאוד לקיים את הסיור הזה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. שאלה נוספת – לחבר הכנסת אחמד טיבי. בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני השר, אדוני היושב-ראש, מלבד ההגבלות שהוזכרו, אני רוצה לשאול אותך, אדוני, מה ידוע לך על המפגעים של חברות הגז שגורמים לפגיעה בדגה ובפעילות של הדייגים. למען הגילוי הנאות, זו שאלה משותפת שלי ושל חברי חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, שנמצא כעת בבידוד. אני מקווה שיהיה בידוד קל. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אלון שוסטר: << דובר_המשך >> אוקיי. אז נאחל לו באמת בריאות מלאה. לא, אני לא מכיר. אני יכול לנחש אולי שכאשר עושים פעולות תעשייתיות, תשתיתיות, יכולה להיות איזושהי השפעה. לא מכיר. אשמח ללמוד. אני רק מכיר דווקא מחבר הכנסת מיקי לוי, שפועל בכיוון הפוך, והוא מספר שחלק מפעולות הדיג עלולות לשבש את פעולות התשתית או לפגוע בצנרת חיונית. אני מודה לכם. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. שאלה נוספת – לחבר הכנסת יוסף ג'בארין. << דובר >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד השר, העליתי את הסוגיה הזאת בפניך בשאילתה וקיבלתי תשובה. נראה לי שזו השאילתה הראשונה שאתה אולי התייחסת אליה. יש לי שתי שאלות. קודם כול עכשיו, לגבי חבילת הסיוע לעסקים, יש כאן אולי קריטריונים שהדייגים לא יכולים לענות עליהם מטבע העיסוק שלהם, אז יכול להיות זה נושא שצריך לתת לוו את תשומת הלב. הנושא השני – יש כאן מצב מאוד ייחודי: דייגים יוצאים מתקופת הקורונה, ואז מייד אוסרים עליהם לחזור לעבודה, בשונה, הפוך מכלל העסקים. לכן, בכל זאת זה מחייב התייחסות ותשומת לב מאוד רגישה, אחרת הפגיעה תהיה אנושה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אלון שוסטר: << דובר_המשך >> אני אשמח ללמוד מהו העניין הייחודי לגבי העסקים. אני אשמח לשמוע. לגבי הקורונה, אני הזכרתי שלהבנתי הדיג המקצועי – אגב, נדמה לי שבניגוד לדיג הספורטיבי, נקרא לו, או התחביבי – לא נפגע למעשה, ולכן הוא לא רלוונטי. יש פה שאלה של מניעה עקב סוגיית המנוחה הזאת של כמה שבועות כל שנה שעליה החלטנו פה, החליטו קודמינו. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. אדוני השר, אנא תישאר איתנו. << נושא >> שאילתות ותשובות << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו נעבור לשאילתה לשר החקלאות ופיתוח הכפר, שאילתה מס' 34, של חבר הכנסת אוסאמה סעדי – ההצפה העונתית בבקעת נטופה. חבר הכנסת סעדי נמצא כאן? נחכה לו אולי רגע. אם הוא פה, אז אנא, שייכנס. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לגבי הצוללנים – אסרו על הצוללנים, לקחו להם את האישור של הצלילה. אם אפשר לבדוק את זה. ביקשנו פגישה עם השר כבר בעבר. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אלון שוסטר: << דובר_המשך >> אני אשמח לשמוע את זה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה, תיגש למיקרופון, חבר הכנסת סעדי. << שאילתה >> 34. ההצפה העונתית בבקעת נטופה << שאילתה >> << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, בהצלחה בתפקיד. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אלון שוסטר: << דובר_המשך >> תודה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מדי שנה בעונת החורף, במיוחד בחורפים גשומים, בקעת נטופה, סהל אל-בטוף בערבית, הנמצאת בגליל התחתון, מוצפת לעיתים במים שלא מתנקזים, דבר שגורם לפגיעה קשה בקרקעות, ביבולים ובחקלאות. ברצוני לשאול: 1. האם ידוע למשרדך על הבעיה? 2. האם קיימת תוכנית למניעת ההצפה בשנים הבאות ולניקוז הבקעה? 3. אם כן – כיצד יפעל משרדך לטיפול בבעיה? תודה. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אלון שוסטר: << דובר >> תודה לכם. קודם כול, בראשית הדברים אני רוצה לומר שכבר בשאלה יש אירוע יפה ומחבר, ונשים את זה על השולחן: נטוף – השם הערבי; נטופה – השם העברי הוותיק. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בטוף. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אלון שוסטר: << דובר_המשך >> אה, בטוף. אז רציתי להגיד תודה רבה ששמרתם על השם, אבל כך או כך, יש ודאי קשר לא מקרי. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בטוף. בטוף – – – << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אלון שוסטר: << דובר_המשך >> בטוף – יש מועצה אזורית כזאת, לדעתי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה עדיין אותו מקום. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אלון שוסטר: << דובר_המשך >> אותו מקום, שם דומה והיסטוריה משותפת. אני מקווה שעתידה יהיה נעים. אני רוצה להודות על ההזדמנות שלי להכיר את הנושא. אני מתכוון גם להגיע; מקום יפהפה. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה מוזמן כבר היום. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אלון שוסטר: << דובר_המשך >> נכון, ונעשה את זה. נושא בקעת בית נטופה מטופל על ידי משרד החקלאות וגורמים רבים נוספים זה שנים ארוכות. המשרד קידם תכנון כולל לבקעה. התכנון הסתיים בשנת 2017 ומיושם בשלבים. פעולות כמו הדרכה ושיווק לחיזוק החקלאות בבקעה בוצעו בהיקף של כ-5 מיליון ש"ח, ובנוסף למעלה ממיליון ש"ח לתכנון. בוצעו פעולות ניקוז מקומיות של העמקת תעלת האפס ויצירת בריכות לצד הגבהת חלקות חקלאיות, פותחו דרכים חקלאיות ויושם מחקר חקלאי ללמידה על הגידולים וצורות הגידול המתאימות לבקעה היפה הזאת. בנוסף, קודמה, בשותפות עם רשות המים וחברת מקורות, תוכנית מים שבמסגרתה יסופקו לחקלאי הבקעה בשלב ראשון מיליון מ"ק מים שפירים לשנה; קו בועיינה-נוג'ידאת, אשר יוביל את המים ויחצה את הבקעה, אושר בעלות של 5 מיליון ש"ח. במקביל פעל צוות המשרד ויזם תוכנית לביטוח עבור החקלאים כנגד נזקי ההצפות שכאמור קורות מעת לעת בעמק בית נטופה. בטוף אמרנו? בסוף נלמד. אתה יודע, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני לומד מהטובים. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אלון שוסטר: << דובר_המשך >> התוכנית ממומנת במשותף על ידי משרד החקלאות בשיעור של 80% והרשויות המקומיות או החקלאים בעמק בשיעור של 20%. תוכנית הביטוח הושקה בשנת 2020, וכבר בשנה זו צפויים לשלם פיצויים לאותם מגדלים שנפגעו לפי עקרונות מודל הביטוח. בימים אלו מקדמת רשות ניקוז קישון – מהשאילתה הקודמת – הכנת הצעת החלטה לממשלה לגיוס משאבים להמשך התוכנית. זהו הסיפור. מדובר בבקעה יפהפייה שיש כוונה לייצר בה או ליישם בה חזון של חיים ביחד – גם חקלאות וגם ערכי טבע, גם אדם וגם סביבה, לטובת כולנו. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת סעדי, שאלה נוספת, בבקשה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תודה, אדוני השר. כמו שאמרתי לך מהיום הראשון שנכנסת לתפקיד, אתה מוזמן ואנחנו עובדים עם משרדך על ביקור במקום. אני תושב המקום, אני תושב עראבה, ועד היום, כאשר אני הולך לשם, אתה רואה בריכה ענקית, כך שכל השנה למעשה הלכה על הפלאחים, על החקלאים. היו כמה פגישות עם משרדך, במיוחד בעניין של הביטוח, אבל כמו שאמר גם חברי ג'אבר – היה בחלק מהפגישות; גם חברתנו אימאן ח'טיב, שהיא מאותו יישוב, גם עם עמר חאג' יחיא ממשרדך, שהוא אחראי לביטוחים. אבל הכספים והביצועים הם ממש זניחים, הם לא סכומים גדולים. צריך באמת ללכת על התוכנית הגדולה – לפתח את החקלאות, לפתח את התיירות. אנחנו מצפים לביקור שלך ולהמשך עבודה בעניין הזה – לפתור את הבעיה שבאמת מעיקה על עשרות אלפי פלאחים. מדובר בשטח ענק של עשרות אלפי דונם ששייכים לעראבה, לסח'נין, לבועיינה-נוג'ידאת, לאל-בטוף, לכפר מנדא ולעוד יישובים. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. אדוני השר, באופן חריג ושלא על פי התקנון ביקשה חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין בכל זאת לשאול עוד שאלה, אז ברשותך, אנחנו מאפשרים לה. בבקשה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> כנסת מכובדת, כבת המקום חשוב לי לדבר ולשאול על הנושא. אני שמעתי אותך, כבוד השר שוסטר, על כאילו הפתרונות שניתנו. גם כבת המקום וגם כפלאחית מאלה שיש להם אדמות באותו מקום – אנחנו מדברים על יותר מ-20,000 דונם שמוצפים בארבע השנים האחרונות כמעט כל שנה, כל שנה. אני חושבת שהפתרונות שניתנו הם על הנייר. פתרונות אמיתיים אין. בינתיים כולם סובלים. אני חושבת שזה פספוס גדול לכלכלה הישראלית, ובהחלט לכלכלה בגליל. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אלון שוסטר: << דובר_המשך >> אני יכול רק לומר שאנשי המשרד – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה, את יכול לשבת. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אלון שוסטר: << דובר_המשך >> מה? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא, אין צורך שהיא תמשיך לעמוד. בבקשה. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אלון שוסטר: << דובר_המשך >> – – אנשי המשרד – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא, לא. חבר הכנסת עסאקלה, אנחנו לא פותחים דיון נוסף. << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה תענה גם על – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא, לא. חבר הכנסת עסאקלה, אנא. אנחנו נתנו לפנים משורת הדין. << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני רק רוצה להגיד שהעניין עכשיו הולך להחמיר. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אי-אפשר. חבר הכנסת עסאקלה, נא לשבת. חבר הכנסת עסאקלה – – – << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אלון שוסטר: << דובר_המשך >> אני חושב שהדברים – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אדוני השר, אין צורך להשיב. חבר הכנסת עסאקלה, נתנו לפנים משורת הדין. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אלון שוסטר: << דובר_המשך >> אני גם למדתי, אבל אני בעיקר – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> יש דרך התנהלות כאן. בבקשה, השר שוסטר. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אלון שוסטר: << דובר_המשך >> אני גם מגיע לראות בעיניי, ואני ארתום את הרצון הטוב שכבר קיים ואת שיתוף הפעולה עם הגורמים השונים, כולל אנשי האזור והרשויות השונות, למציאת איזון נכון, הייתי אומר. אני אישית מכיר את המשימה הזאת, כך נהגתי באזור השקמה במשך המון שנים, ואני רואה חשיבות גדולה מאוד גם שאנשי המקום יתפרנסו באופן סביר – כן, חקלאות זה לא בדיוק בוננזה בדרך כלל, ולכן צריך סוג של ביטוח – אבל גם לשמר איזון אקולוגי נכון ויחסים ראויים בין האדם לבין הסביבה. אנחנו נעזור לתושבי המקום גם לחיות וגם לאפשר לדורות הבאים ליהנות מהבקעה יפהפייה שלכם, שלנו. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה, אדוני השר. << נושא >> נאום בכורה של חבר הכנסת אנדרי קוז'ינוב << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, אנחנו נעבור עכשיו לאחד הרגעים המרגשים בחייו של כל איש ציבור – נאום בכורה, של חבר הכנסת אנדרי קוז'ינוב. בבקשה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> היושב-ראש, מתי יהיה שולחן? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת שטרן, אני אשקול את הצעתך להקים ועדה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – כל השרים האלה שנעלמו. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני אשקול את הצעתך להקים ועדת מומחים בתחום הנגרות, ואני בטוח שכשנקבל את מסקנותיה – נשכיל. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא. זה לא נעים. אני אומר לך את האמת. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת שטרן, נאום הבכורה של חברי כנסת קוז'ינוב. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> נכון, בגלל זה אמרתי את זה קודם. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה, אדוני. << דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת הנכבדים, האמת היא שלפני שעליתי שאלתי כמה מחבריי מתי עוברים המיחושים האלה בבטן לפני שאתה עולה לנאום – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא עוברים. << דובר_המשך >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – ולא ממש משנה באיזה נושא. אבל כנאום בכורה – ושוב, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני באמת נרגש לעמוד כאן על הפודיום הזה. זה מעט אירוני, כי בחודשיים המוטרפים האחרונים כבר יצא לי לעמוד כאן ולשאת נאום אי-אמון בממשלה, וכרגע זה נאום הבכורה. עמדתי כאן כנציג אופוזיציה גאה. לפי ההגדרה הקלאסית, פוליטיקה היא מאבק של קבוצות שונות על משאבים מוגבלים. אולי לכן אמרו לי לאחרונה שהכנסת איננה בית גידול למוסר ולערכים, שאחרי הכול כאן הכול מוכפף, אמרו לי, לאינטרסים מיידיים, הכול מוכפף להישגים מיידיים, וכאן צריך להשתמש בכל תרגיל כשר וחוקי כדי להשיג את התוצאה. כל תרגיל. ככלות הכול מגיעים לכאן כדי לייצג אינטרס צר של קבוצת בוחרים. ואני כופר בכך, כי בעיניי נבחרנו כולנו לא כדי לבדל או לכופף קבוצה מסוימת כזאת או אחרת בציבוריות הישראלית, אלא להפך – לקדם את טובת הכלל תוך איזון בין הקבוצות המרכיבות את הפסיפס החברתי שלנו. המאבקים שלנו הפכו להיות צעקניים, תוך הכפשה אישית והשחרה של אוכלוסיות שלמות, תוך השתלחות במוסדות המדינה תחת חסות של תיאוריות קונספירציה. התפיסה כי אותם מוסדות, מוסדות המדינה, קשרו קשר פסול, רתמו את התקשורת על מנת להתעמר בשלטון, היא תפיסה מעוותת. זאת תפיסה שבאה לשרת את השלטון הקיים על כל מגרעותיו, וכל שלטון יכול לטעון שמתעמרים בו ולהציג את השלטון כנרדף נצחי על ידי אליטות, כביכול. בכך אני מאמין. זו לא תפיסה אידיאולוגית של מחנה כזה או אחר; זו תפיסה פרסונלית שדורשת להעניק למוסד ראש הממשלה מעמד של מושיע, אבי האומה, שאין עוד מלבדו. הגענו למצב שבו הכול נמדד ביחס לעמדתך כלפי ראש הממשלה. הכול הפך לאישי, ואני אומר את זה בצער רב. הסתכלתי על הפוליטיקה הרבה מאוד שנים מהצד, ועכשיו אני בתוך הקלחת. אז או שאתה סוגד לבן אדם ולשלטונו, או שאתה סמולני, בסמ"ך ובוי"ו, על גבול שונא ישראל – וגם באמירות כאלה כלפיי כבר נתקלתי. רבות דובר מהפודיום הזה על השנאה והצורך להפסיק אותה, אבל זה לא קרה. הפוליטיקה תמיד הייתה יצרית, אבל הידרדרנו לרדידות מופלאה של השיח הציבורי. הביקורת הופכת כמעט ללא לגיטימית. אין מוכנות להקשיב כדי לתקן את המציאות. מה שכאן יש זה הטחת עלבונות. השתרשה כאן גם התפיסה שאומרת שיש כאן שתי מדינות: ישראל הראשונה, האליטיסטית, שמושכת בחוטים, וישראל השנייה, המקופחת, הדחויה. ישראל השנייה האמיתית היא אם כבר, בעיניי, אותם עובדי הקבלן, אותם 20% מהקשישים שחיים מתחת לקו העוני, אותם מיליון המובטלים שלא יודעים מה יהיה איתם מחר; ישראל השנייה האמיתית היא ישראל שבידלו אותה, שקטלגו אותה; היא אלה שקוראים להם הרוסים, האתיופים, או מגדירים אותם בראש ובראשונה כאשכנזים או כמזרחים, חרדים, חילונים. ישראל השנייה היא אותה אם חד-הורית שלא הייתה יכולה לקבל כפל קצבאות. ישראל השנייה היא אותם אנשים שנמנעות מהם זכויות אזרחיות במסווה של סטטוס קוו. ישראל הזאת גם מקווה שיפסיקו כבר להגדיר אותה כרוסים, כאתיופים, כמזרחים, כאשכנזים, כחרדים, כחילונים. החלוקה הזאת לא משרתת אותנו, אף לא אחד מאיתנו. אין שתי ישראל. יש ישראל אחת, אחת, שמשוועת להכלה ולהידברות. יש כאן ישראל אחת, לא הראשונה ולא השנייה; אחת, על כל המורכבות שלה ועל כל המתחים שבה. כל ניסיון ליצור הפרדה ולהנגיד את ישראל הראשונה כביכול לישראל השנייה כביכול משרת מטרה אחת ויחידה: לשסות את החלקים של החברה הישראלית חלק כלפי חלק. לצערי, כל עוד נקבל את הקטלוג הזה – את היותנו הרוסים, האתיופים, האשכנזים, המזרחים, הימין הנרדף או השמאל האליטיסטי – נמשיך לשחק לידי אלה שמאמינים בשיטה של הפרד ומשול. אני, אנדרי קוז'ינוב, בן למריה ולבוריס. עליתי בשנת 1997, ומאז אני נמצא במסע השתלבות בחברה הישראלית, 23 שנה. אני אבא ובעל, עיתונאי לשעבר, קצין במילואים, חוקר – גם בעבר. אני שייך לאותו דור "אחת וחצי" – לאלה שנולדו בחו"ל אבל זהותם עוצבה כאן. שלושה עשורים מאז גל העלייה הגדול עוד לא הפכנו, רבים מאיתנו, למספיק ישראלים בעיני רבים, או לא מספיק ישראלים כשרים בעיני אחרים. עצם העובדה שעדיין מגדירים אותי ואת שכמותי רוסים אומר דורשני. כשנכנסתי לכנסת אמרו לי שאני לוקה בראייה אידיאליסטית, על סף הנאיביות, לגבי פוליטיקה, ואמרו לי שלהיות פוליטיקאי גובל במיאוס בימינו אנו, כי רבים מסביבי התאכזבו מהפוליטיקאים, מדרכם ומהתנהלותם. אבל האידיאליזם אין פירושו נאיביות. אינני אדם נאיבי, לפחות הייתי רוצה להאמין, ודווקא משום כך אני רוצה לשאול, בהקשר שכאן זה לא בית גידול לערכים ולמוסר: מאיפה יגיעו הערכים והמוסר אם לא מבית המחוקקים הלאומי? נכון, אנחנו לא בית גידול, אנחנו אמורים לשמש כמצפון וכמצפן של החברה הישראלית, כי באנו לייצג את ציבור הבוחרים, את כולם, ואני טוען שאפשר לעשות זאת בכבוד ובהבנה. אז כן, אני במובן מסוים אידיאליסט; אוהב את המדינה שלי, ומבחינתי, כמו שאמרתי, יש רק ישראל אחת, והיא שייכת לכולנו: ישראל שהיא מדינה יהודית ודמוקרטית. ואני רוצה, וזה אפשרי, לחיות במצב שבו כל קבוצה מכבדת את האחרת ולא מנסה לכפות את החוקים שלה על הקבוצה השנייה. אני לא רוצה להתבדל ואני לא מתכוון להיות "הרוסי הזה" בישראל. אני מתכוון לפעול למען המדינה, כי היא לא נחלתו של אדם אחד ולעולם לא תהיה. אני מתכוון לפעול למען הדמוקרטיה בהבנה גמורה שהדמוקרטיה חזקה יותר מכל איש וחשובה יותר מאינטרסים צרים. אני מתכוון לפעול ולהתייחס בכבוד לכל אדם, אך לא אוכל לקבל שלמישהו יש בעלות בלעדית ואנוכית על ישראל – הראשונה, השנייה וכל מה שביניהן. אני שם במרכז שני מושגים: חופש וכבוד – חופש הבחירה ומתן כבוד לחופש הבחירה של האחרים. אעשה כל מאמץ כדי לדאוג לקשישים שלנו שמתקיימים מקצבאות זקנה עלובות; אעשה כל מאמץ כדי לדאוג לניצולי ופליטי השואה; אעשה כל מאמץ כדי לדאוג לזכויות האזרחיות של רבים שאינם מצליחים לממש אותן כרגע; אעשה כל מאמץ כדי לייצג את הצעירים, אותו דור אחת וחצי; בעיקר – אעשה כל מאמץ כדי לעמוד בהבטחות שלי לבוחריי, ועוד, אעשה כל מאמץ כדי להישאר אנושי ולא להפוך לפוליטיקאי מאוס שסולדים ממנו. לסיום, אני רק רוצה להגיד שלאורך 23 השנים האחרונות פגשתי בארץ בעיקר אנשים ישרים, הגונים, טובים, עם נכונות אין-סופית לעזור. להם אני רוצה להגיד תודה. תודה לחגית אביטל, שהייתה הישראלית הראשונה שפגשתי אי שם באמצע שנות התשעים במחנה קיץ של הסוכנות, והיא הייתה גם האדם הראשון שהרמתי אליו טלפון אחרי שנחַתי. תודה לאיתן ונועה רם, המשפחה המאמצת שלי מקיבוץ עין השופט, אנשים עם לב זהב, שמלווים אותי עד עצם היום הזה. תודה גם לאלון נוקראי, אדם ששנים השכיר לי את הדירה במחיר שהוא הרבה מתחת למחיר השוק כי הייתי סטודנט תפרן. ותודה כמובן לאשתי ג'ני, שתמכה בי לאורך כל השנתיים האחרונות ולקחה על עצמה את הטיפול בילדים. כמובן גם תודה לאימא שלי, שלא מפספסת שום נאום שלי כאן במליאה ולא מפספסת שום ריאיון בתקשורת, וגם משמשת מבקרת התוכן החריפה ביותר, בואו נגדיר את זה ככה, הכי קשוחה. התודה האחרונה מגיעה לצוות היועצות שלי – בנות מקצועיות, חביבות ובעיקר מנוסות, שמלמדות אותי כרגע, כח"כ חדש, את רזי העבודה בכנסת – אלונה בראון, ויקה וורטמן וזויה לויטין. תודה רבה לכם. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אנדרי קוז'ינוב והצלחה גדולה. אפשר, אפשר לגשת לברך, בוודאי. אני מזמין לדברי ברכה את חבר הכנסת משה יעלון. בבקשה. << דובר >> משה יעלון (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני שמח גם על ההזדמנות וגם על הכבוד לברך את חבר הכנסת אנדרי קוז'ינוב בנאום הבכורה שלו. כאשר מחפשים דוגמאות חיות למימוש החזון הציוני ולקיבוץ גלויות מגיעים לאנדרי קוז'ינוב. את אנדרי הכרתי ככתב ופרשן בכיר בתחום צבא וביטחון בערוץ 9, שם ראיין אותי כשר הביטחון. אנדרי עלה ארצה לבדו בגיל 18. הוא גדל בבית יהודי-ציוני גם בתקופה שאסור היה להבליט את יהדותך, כפי שהוא סיפר על סבו, שבשנות החמישים בברית המועצות, כחבר במפלגה הקומוניסטית, האזין לקול ישראל והניח תפילין בסתר. אנדרי עבר תהליך קליטה מהיר בארץ בזכות כישוריו ויכולותיו. הוא התגייס לצה"ל במסגרת העתודה האקדמית ושירת שירות צבאי שהאיץ את תהליך הקליטה והביא אותו לאחר שחרורו לתפקיד הכתב, הפרשן הצבאי והחוקר בתחום הביטחון. כשמשוחחים עם אנדרי, היום חבר הכנסת אנדרי קוז'ינוב, מבחינים מייד בלהט הציוני וברצון לתרום, לשרת את המדינה ואזרחיה, להט שהביא אותו לפוליטיקה. תן לאנדרי נושא והוא יטפל בו; תן לו משימה והוא יבצע אותה. אנדרי מאוד לא אוהב את החלוקה לשבטים או למגזרים, כפי שגם ביטא בנאום הבכורה שלו, אך מבין שיש אוכלוסיות שזקוקות לתמיכה ולעזרה, והוא בשבילן בכנסת. אנדרי מתמקד במתן מענה לצורכי אוכלוסיות אלה מיומו הראשון בכנסת, יחד עם נושאים נוספים. אנדרי, גם מעל הבמה הזו אשיא לך את העצה ששמעת ממני כמה פעמים: נווט לפי מצפונך ומצפונך. לך בדרך שאתה מאמין בה. אל תסטה או תתייאש כשתיתקל בתופעות שליליות בזירה הפוליטית אלא התמודד איתן והוכח שאפשר גם אחרת. חבר הכנסת אדרי קוז'ינוב, לך בכוחך זה. בהצלחה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה על הדברים. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> החלטת בג"ץ האוסרת להרוס את בית המחבל ובקשה לדיון נוסף << הלסי >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, אנחנו עוברים להצעות דחופות לסדר-היום. ההצעה הראשונה, כותרתה: החלטת בג"ץ האוסרת להרוס את בית המחבל ובקשה לדיון נוסף, הצעתו של חבר הכנסת גדעון סער, מס' 265. ישיב לאחר מכן השר במשרד הביטחון חבר הכנסת מיכאל ביטון. בבקשה. << דובר >> גדעון סער (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הנושא שאני מבקש להעלות על סדר-יומה של הכנסת הוא אחת ההחלטות המקוממות שהתקבלו – התקבלה בשבוע שעבר – לבטל את צו ההריסה שהוצא להרס הקומה השנייה שבה התגורר מחמוד עטאונה, אחד מחברי החוליה, למעשה מפקד החוליה שביצעה לפני עשרה חודשים את פיגוע הדקירה שבו נרצח דביר שורק, השם ייקום דמו. ההחלטה לבטל את צו ההריסה התקבלה בדעת רוב של שניים נגד אחת, בין היתר מטעם של שיהוי או של חלוף הזמן. ואכן, צו ההריסה הוצא במקרה הזה חמישה חודשים לאחר הרצח. אבל אני מבקש להפנות לשתי עובדות חשובות: האחת –בפסק הדין עצמו של בג"ץ מתואר כיצד המדינה נקטה זהירות ואחריות בבירור האירוע, כי בניגוד ליתר חברי החוליה, אותו מחבל לא הודה במעורבות שלו בביצוע הפיגוע, ולכן להוצאת הצו קדם הליך בירור ובחינה מעמיק, תוך נקיטת משנה זהירות, וזה הביא לעיכוב מסוים. כמעט מחצית מאותה תקופה של עיכוב של עשרה חודשים מאז הרצח הדיון היה בעתירה לבג"ץ עצמה, זאת אומרת, אם קרוב למחצית מהתקופה הזאת היו הליכים בבג"ץ, את העונש מקבלת המדינה או את ההקלה מקבל בעצם אותו מחבל כאשר מוחלט לא לבצע את צו ההריסה. אומר השופט מינץ: "להשקפתי יש לברך על הזהירות שננקטה על ידי כל הגורמים במקרה זה – – – דרך הייעוץ המשפטי שניתן, הן על ידי היועץ המשפטי לאיו"ש והן על ידי היועץ המשפטי לממשלה, וכלה באישור שניתן על ידי הגורמים המדיניים הבכירים". אני חושב שזאת תהיה נקיטת לשון המעטה לומר שהחלטת בג"ץ פוגעת בהרתעה, פוגעת באופן שבו המדינה נתפסת וצריכה להיתפס כמדינה שנחושה להילחם בטרור על פי הכלים שהדרגים המקצועיים מאמינים שהם כלים אפקטיביים. המקרה הזה הוא אחד המקרים החמורים ביותר. אני עדיין זוכר את ההלוויה הקשה של הנרצח ביישוב עופרה, שבה השתתפתי, באוגוסט בשנה שעברה. המשפחה של הנרצח תובעת דיון נוסף, ואני חושב שזה מה שהמדינה צריכה לעשות. אני קורא ליועץ המשפטי לממשלה להגיש בקשה לדיון נוסף כדי להפוך את ההחלטה הרעה הזאת, ואני קורא לשר הביטחון ולראש הממשלה לתמוך במהלך הזה. מבחינת הבית הזה, אדוני היושב-ראש, אני מבקש לקיים דיון או בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת או כאן במליאה. חשוב להותיר את הנושא הזה על סדר-יומה של הכנסת. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. ישיב השר ביטון, בבקשה. << דובר >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר >> ברשותך, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת וחבר הכנסת גדעון סער, ידידי וחברי שנים רבות, לפני שאני אתייחס להצעה הדחופה לסדר-היום, עכשיו שמעתי בהודעה על פטירתו ממחלת הסרטן של מפקד שלי בגולני, ירון דהרי. אני לא יכול להגיע להלוויה בשל החובות שלנו פה, אז אני חושב שזה סוג של אזכור וכבוד לאדם הזה. הוא היה המפקד שלי בגולני, סמל מחלקה ירון דהרי, והיה היפוך במילואים – הייתי מפקד צוות בפלס"ר שריון בחטיבה 519 ו-600 והוא הפך להיות חייל שלי, 20 שנה. הוא סבל מאוד בימים האחרונים. אז אני משתתף בצער המשפחה ואשתו מירי. זוכר אותו כמפקד ופקוד. אדוני היושב-ראש, בטרם אשיב על שאלתו של חבר הכנסת גדעון סער, אסקור בקצרה את העובדות: ב-7 באוגוסט 2019 נרצח דביר שורק, השם ייקום דמו, בן היישוב עפרה, בנם של יואב ורחל שורק, על ידי מחבלים מתועבים כאשר היה בדרכו לישיבת ההסדר שבה למד, אור תורה מחניים, שנמצאת בקיבוץ מגדל עוז שבגוש עציון. גופתו נמצאה ליד הקיבוץ. בתוך שלושה ימים מהרצח הנתעב נתפסו שניים מחברי החוליה, קאסם עארף חליל עסאפרה ונסיר סאלח חליל עסאפרה; ביום 20 באוגוסט 2019, שזה בעצם שבועיים מיום הרצח, נתפסו שלושת חברי החוליה הנוספים, אחמד עארף חליל עסאפרה, יוסף סעיד עטיה זהור ומחמוד עטאונה. ביום 24 בספטמבר 2019 הוצאו צווי הריסה לבתים של שני חברי החוליה שנתפסו ראשונים, קאסם ונסיר, וביום 15 באוקטובר 2019 הוצאו שני צווי הריסה נוספים לבתים של שניים מתוך שלושת המחבלים, אחמד ויוסף, שנתפסו כאמור מאוחר יותר. ביום 27 בנובמבר 2019, לאחר שבית המשפט דחה את העתירות שהוגשו על ידי משפחות ארבעת המחבלים, ארבעת צווי ההריסה שהוצאו על ידי המפקד הצבאי באיו"ש מומשו ובתיהם נהרסו. לעומת זאת, מעורבותו של המחבל החמישי שהזכרנו, מחמוד עטאונה, נשוא הדיון, שביתו הוא במוקד העתירה – מעורבותו ברצח לא התבהרה מיידית, רק בשלב מאוחר יותר; מטבע הדברים, אין זה המקום לפרט את הסיבה לכך, כך שבסופו של התהליך צו הריסה גם ביחס למחבל החמישי, מחמוד עטאונה, הוצא ונחתם ב-23 בינואר 2020. בעקבות זאת הוגשה עתירה על ידי משפחת המחבל, ובמסגרתה הועלו טענות עקרוניות נגד חוקיות הריסת בתי המחבלים ומכוח תקנה 119 לתקנות ההגנה, לצד טענות נוספות כגון מעורבותו הזניחה של המחבל בפיגוע והשיהוי בהוצאת הצו. עמדת המדינה הייתה עקבית לאורך כל הדרך, ולפיה יש לדחות את הטענות העקרוניות כנגד חוקיות השימוש בצו ההריסה. כמו כן טענה המדינה כי ביחס לנסיבות הספציפיות של המקרה, אין הצדקה שלא לממש את צו ההריסה ביחס לבית המפגע מושא העתירה. בית המשפט ביקש מהמדינה לשקול שוב את עמדתה, והמדינה, לאחר ששקלה את הדברים, שבה ועמדה על כך שהבית ייהרס. כאן המקום לציין כי עמדת גורמי הביטחון מבוססת על מגוון מקורות מודיעין. העמדה הזאת מדגישה שיש מחבלים ויחידים שנמנעים מלבצע פיגועים מחשש שבתיהם ייהרסו. בהקשר הזה חשוב לציין כי בית המשפט העליון הכיר פעם אחר פעם בעמדת גורמי הביטחון שמדובר בכלי הרתעה יעיל במלחמה בטרור הרצחני. יש ממש מקרים ישירים – קשר ישיר בין חשש מהריסת בתים להסגרה מוקדמת של מחבלים. הכלי הזה הציל חיים. ביום 25 במאי 2020 ניתן פסק דין שבמסגרתו הורה בג"ץ ברוב דעות על קבלת העתירה וביטול צו ההריסה של בית המחבל עטאונה, בניגוד לדעת המיעוט, שסברה כי יש לאפשר למדינה לממש את הצו. חשוב לי לציין שוב כי עמדת המדינה הייתה שיש לעמוד על הריסת ביתו של המחבל עטאונה, ולכן המדינה דבקה בעמדה זו. משפסק בג"ץ את החלטתו, אנו מכבדים את פסק הדין. עם זאת, חשוב לציין כי פסק הדין הזה הוא חריג, ובית המשפט על פי רוב לא מתערב בהחלטת המפקד הצבאי בעניין מימוש צווי הריסה. סוגיה זו מאוד חשובה לנו ומעסיקה אותנו מאוד. אנו כרגע בבחינה של האפשרויות המשפטיות העומדות לרשות המדינה בהליך זה. לסיכום, אני חוזר על הדברים שאמרתי: מדינת ישראל, לרבות כלל גורמי הביטחון, סבורה כי נדרש היה להרוס את בית המחבל ולבוא חשבון עם כלל המחבלים שרצחו את דביר שורק, השם ייקום דמו, ואנו נפעל בנחישות להרתיע מחבלים רצחניים ואת בני משפחותיהם על מנת לשמור על חיי אזרחי ישראל. כוחות מערכת הביטחון, שפעלו בנחישות ובנמרצות ובתוך שלושה ימים תפסו את שני המחבלים הראשונים ותוך שבועיים תפסו את שלושת חברי החוליה הנוספים הם דוגמה ומופת וראויים לשבח. גם בימים אלו חשוב לנו להוקיר ולהדגיש את היעילות והנחישות שבה טיפלו ברצח הנתעב הזה במטרה להגן על כלל אזרחי ישראל. בנימה אישית, אני רוצה להשתתף בצערה של משפחת שורק על רציחתו, באופן נתעב ואכזרי, של נער צעיר, עדין נפש ומיוחד, שהיה מלח הארץ, שחייו נגדעו באיבם על ידי חוליית מרצחים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה, אדוני השר. מה אתה מציע – להעביר את ההצעה לוועדת חוץ וביטחון, דיון במליאה או להסיר מסדר-היום? << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> מקובלת עלינו בקשתו של חבר הכנסת – אם יוסכם פה, בכנסת, שהמשך הדיון בנושא הזה יתקיים בוועדת חוץ וביטחון, שאני חושב שאתה חבר בה. << קריאה >> גדעון סער (הליכוד): << קריאה >> נכון. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בסדר גמור. תודה. עמדה נוספת – לחבר הכנסת עוזי דיין, בבקשה. << דובר >> עוזי דיין (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, השר במשרד הביטחון, אני רוצה ברשותכם להדגיש בקצרה כמה זה חשוב, כי לדעתי בג"ץ מסביר מדי פעם שהוא מקבל את זה אבל לא בדיוק פוסק כך. כשהייתי ראש המועצה לביטחון לאומי היה ויכוח בשאלה עד כמה זה יעיל. היו אפילו כאלה שטענו הפוך – שזה מעורר מצב ומעודד טרור. עשינו תחקיר של כל המחבלים המתאבדים שהצליחו. איך עושים את זה? לוקחים את כל אלה שעשו את כל התהליך עד הלחיצה על הכפתור ומשהו לא עבד; היו 21 כאלה. ישבנו עם כל אחד וביררנו בדיוק את השאלה – מה מעודד אותם ומה מרתיע אותם. מה שמעודד אותם זה התמיכה של הסביבה הקרובה. לרוב, המשפחה לא תומכת לפני, אבל בית הספר, השכונה – כן יהיו שהידים? יהיו תמונות שלהם? מה שמרתיע אותם יותר מכול – אחמד טיבי, בוא תקשיב לזה, זה חשוב במיוחד – מה שמרתיע אותם יותר מכול זה מה שיקרה עם המשפחה שלהם. ולכן, יש פה יעילות מאוד מאוד גדולה. זה כלי מאוד מאוד אפקטיבי. והפוך – כשמחליטים נגד זה, או כמו בהחלטת בג"ץ הזאת, אז זה דבר שמאוד מעודד המשך של פיגועים. זה נכון לגבי הריסת בתים של המשפחה, גם אם היא לא מעורבת ישירות, מה שנקרא, מבחינה משפטית. זה מאפשר גם גירוש, דרך אגב, בתוך האזור, למשל מיעבד לחברון, ודאי לעזה, ולכן חשוב לעשות את זה. הקשבתי בקשב רב לידידי מיכאל ביטון. מה שאתם אומרים, בעצם: אתם צודקים, אבל לא מצליח לנו. אם כך, לא הבנתי למה שהמדינה לא תגיש בקשה לדיון חוזר בבית המשפט העליון. אני הגשתי בקשה לדיון דחוף בוועדת החוץ והביטחון שכוללת גם את הנושא הזה, ואני משוכנע שהדיון יתקיים בקרוב. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עוזי דיין (הליכוד): << דובר_המשך >> אני קורא מפה למשרד הביטחון פשוט ליזום – לא רק גיבוי למפקדים וכו' שעושים את זה, אלא בקשה לדיון נוסף בבג"ץ. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת דיין. חבר הכנסת משה ארבל, עמדה נוספת. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדי השר במשרד הביטחון, חברי הכנסת, אני קודם כול מודה לחבר הכנסת גדעון סער, שהעלה את הנושא החשוב הזה. סעיף 30 לחוק בתי המשפט קובע שעניין שפסק בו בית המשפט העליון בשלושה, רשאי הוא להחליט, עם מתן פסק דינו, שבית המשפט העליון ידון בו בחמישה דיון נוסף או יותר, ואם הוא לא החליט, רשאים בעלי דין – שבמקרה הזה זו המדינה – לבקש מבית המשפט העליון בקשה לדיון נוסף במקרים מסוימים, ובהם מקרה שבו מפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה של הלכה שנפסקה בעניין יש, לדעתם, מקום לדיון נוסף. הזכיר השר ביטון שאנחנו מכבדים את החלטת בית המשפט. עם זאת, אנחנו גם מכבדים את דבר המחוקק. במקרה הזה, בצורה מאוד מאוד ברורה, ניתן לבקש בקשה לדיון נוסף. אף אחד לא קרא תיגר, חלילה, על בית המשפט העליון. נכון במקרה הזה, מפאת חשיבות המקרה, שיהיה דיון נוסף. ולכן, אני הייתי מציע שכבוד השר יתחייב, בשם משרד הביטחון, שיפנו לבית המשפט לדיון נוסף, ובכך יתייתר הדיון בוועדת החוץ והביטחון. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> גדעון סער (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש – – – בוועדת חוץ וביטחון בשבוע הבא, כי הזמן שאפשר לבקש דיון נוסף, לדעתי, הוא 15 יום. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מניח שיושב-ראש הוועדה יביא את זה בחשבון כאשר הוא יקבע את המועד, אם המליאה אכן תחליט להעביר את הנושא לדיון. חברות וחברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. מי שבעד להעביר לוועדת חוץ וביטחון מצביע בעד; מי שבעד להסיר מסדר-היום מצביע נגד. בבקשה. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 4 נגד – 1 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני אוסיף תכף את כל מי שנמצא כאן ואיננו יושב במקומו. בבקשה, חבר הכנסת אבידר. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> בעד. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת ארבל – בעד. חבר הכנסת דיין. << קריאה >> עוזי דיין (הליכוד): << קריאה >> בעד. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת אזולאי. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> בעד. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת אבוטבול. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> בעד. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת גינזבורג. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> בעד. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> סגן השר מולא. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> בעד. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> השר אוחנה – בעד. חבר הכנסת אלחרומי. << קריאה >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> נגד. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת ג'בארין – נגד. חבר הכנסת מיקי לוי – בעד. אם כך, 12 בעד, שלושה נגד, אין נמנעים. לפיכך, אני קובע שההצעה תעבור להמשך דיון בוועדת החוץ והביטחון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אז גם את זה אנחנו רושמים בפרוטוקול – – << קריאה >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << קריאה >> תודה, המזכירה. בהיסח הדעת. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> – – שהשר ביטון הצביע בטעות במקומו של השר הנדל. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> ירי למוות בצעיר ערבי על ידי מאבטחי בית החולים תל השומר << הלסי >> << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חברות וחברי הכנסת, אנחנו עוברים להצעה לסדר-היום מס' 247: ירי למוות בצעיר ערבי על ידי מאבטחי בית החולים תל השומר, הצעתו של חבר הכנסת יוסף ג'בארין. ישיב השר לביטחון הפנים חבר הכנסת אמיר אוחנה. בבקשה, חבר הכנסת ג'בארין. << דובר >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה היה ב-13 במאי כשמאבטחי בית החולים תל השומר ירו למוות, ולמעשה הוציאו להורג את מוסטפה יונס מחוץ לבית החולים. פגשתי באותו יום את המשפחה – הכאב גדול, האובדן גדול; אימא שלו עמדה לידו וראתה בעצם את הכול. אני משתמש בביטוי "הוצאה להורג" כי אני, כמו רבים, ראיתי את הסרטון שמתעד את מה שהיה: בחור חסר ישע, מנוטרל ברמה הפיזית, שכוב על הכביש, ויורים בו מכל הכיוונים יריות קטלניות. אני אומר "הוצאה להורג". זה מקרה שכל מי שרואה את הסרטון – יהודי, ערבי – יודע שאפשר היה למנוע את האובדן הגדול הזה. המשפחה הגישה בקשה למינוי שופט חוקר. הבקשה עדיין תלויה ועומדת, ואני מקווה שהיא גם תתקבל, אבל בינתיים יש שאלות מאוד קשות: אם מתקיימת חקירה רצינית, אם הוסקו מסקנות, מה קורה עם אותם "מאבטחים", שאני לא יודע מה הם מאבטחים; הם היו אמורים לאבטח את מי שבא בשערי בית החולים, לא להוציא אותם להורג. יותר מ-55 אזרחים ערבים נורו למוות, אם על ידי כוחות משטרה ואם על ידי שומרים, מאז 2000. כמעט שלא הוגשו כתבי אישום, ולכן אני עומד היום, חושש שמערכת הטיוח תמשיך לעבוד. למה? כי הצעיר הוא צעיר ערבי. אני גם אומר לך, השר לביטחון הפנים אוחנה, כשאתה אומר "דמו בראשו" בהתייחס לאזרח שתוקף שוטרים – האמירה הזאת מאוד מסוכנת. היא נותנת אור ירוק לשוטרים להמשיך בהתנהלות האלימה והקטלנית הזאת. למוחרת האמרה שלך, לא עבר יום אחד ונרצח איאד אלחלאק במזרח ירושלים. אף אחד – לא שמעתי שאף אחד אומר שאיאד אלחלאק השתמש באלימות. אז למה הוא נרצח? כי הוא ערבי? כי הוא פלסטיני? כי השוטרים והמאבטחים רואים שדמו של הערבי זול יותר, נחות יותר? המדיניות הזאת של היד הקלה על ההדק צריכה להיפסק. צריכה להיפסק. כולנו רואים מה שקורה היום בארצות הברית, והצעקה – המוצדקת, כמובן – שגם אתה – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – אני רוצה לקוות שאתה מזדהה איתה: I cannot breathe. לכן, גם האוכלוסייה הערבית וגם האוכלוסייה הפלסטינית צועקות את אותה צעקה; לא יכולים לחיות עם המדיניות הזאת של היד הקלה על ההדק ועם האבדות הכבדות בחיים שאנחנו משלמים, ולצערי כנראה נמשיך לשלם אם המציאות הזאת לא תשתנה. אז לכן, אני מקווה שתתייחסו גם לעניין החקירה: האם הוסקו מסקנות? מה קורה עם השומרים? אני מקווה שהשר יתייחס גם להסקת מסקנות ברמה המערכתית, כדי למנוע את הישנותם של מקרים קשים אלו. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. לפני שישיב השר לביטחון הפנים, אני רק אציין שהוריו של המנוח מוסטפא יונס גם תרמו את אבריו, ללא הבדל דת, גזע, מין ולאום. << קריאה >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לפי הצוואה שלו. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> יהי זכרו ברוך. ישיב השר אמיר אוחנה. בבקשה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ארבל, הוא ביקש לפני מותו, כמו שיוסף אמר, לתרום את אבריו. << דובר >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת – חבר הכנסת ג'בארין, מטבע הדברים, כידוע לך, כשמדובר באירוע שנמצא בחקירה, אז התשובה לקונית וקצרה. אי-אפשר לפרט הרבה מעבר למה שאקריא מייד. אבל אני כן רוצה להתייחס לחלק מהדברים שאמרת. התייחסת לאמירה שלי כאן, על הדוכן הזה, במענה על שאלתו של חבר הכנסת אלחרומי על כמה מקרים של מה שהוא כינה " אלימות של השוטרים". בין היתר הוא דיבר על מקרה שקרה בראש העין. במקרה ההוא, שגם הוא צולם, אדם התנפל עם סכין על שוטר וניסה לדקור אותו; פירושו של דבר – ניסה לרצוח אותו. << קריאה >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אבל השוטר שהגיע לראש העין ידע שהאדם לוקה בנפשו. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> רגע, כשהוא קופץ עליו עם סכין ומנסה לדקור אותו – – << קריאה >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא משנה. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> – – הוא אמור לעשות לו אבחון פסיכיאטרי? הוא אמור לדבר איתו ברוך ובנועם? אגב – – – << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הוא ירה אחרי שהוא כבר היה מנוטרל, אחרי שהוא כבר שכב על האדמה. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> רגע, אבל אני משיב לחבר הכנסת ג'בארין – ובדרך כלל יש הבנה טובה בינינו. במקרה ההוא, כזכור, גם לא דובר בערבי, לכן – חבר הכנסת ג'בארין, אני מתייחס אליך במלוא הרצינות. במקרה ההוא, כזכור, גם לא היה מדובר בערבי. על כך אמרתי: אדם שתוקף שוטר שעושה את עבודתו, שמנסה לרצוח אותו – דמו בראשו. אני חושב שזה מסר חשוב שצריך להגיע מכל הבית הזה, שבא להגן על שוטרי משטרת ישראל, ערבים ויהודים כאחד. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בינתיים הם לא צריכים הגנה. בינתיים מה שצריך זה הגנה מהם. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> לדעתי, זה מסר שצריך לחצות מפלגות. כולנו אזרחי ישראל. כולנו מבקשים מאזרחי ישראל לשמור חוק. אנחנו בית המחוקקים, אנחנו קובעים את החוקים. לכן, כשמישהו תוקף איש חוק עם סכין, מנסה לרצוח אותו, בעיניי זה דבר – שכאמור, נמצא בבדיקה, אז לא ניכנס לפרטים – לא זה מה שהייתי מכנה "אלימות שוטרים". זה – 1. 2 – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ארבע, ארבע – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> 2. – רגע, אבל לא סיימתי. רגע, חברים. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> חברים, לא סיימתי. הרי יהיו לנו עוד הרבה הזדמנויות להתווכח. רגע. 2. במסגרת השאילתה שלך – – – << קריאה >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> "דמו בראשו" זה לא מונח – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> אני משיב על השאילתה שלך, חבר הכנסת ג'בארין. במסגרת השאילתה שלך לא הזכרת ולו במילה אחת שגם במקרה הזה שאתה שואל עליו מדובר באדם שדקר מאבטח. הוא דקר אותו. לא הזכרת את זה. << קריאה >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> שהמאבטח – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> זה נעלם, נעלם מהשאילתה. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה בדיוק הוצאה להורג – כשהוא מנוטרל. יהודי או ערבי – לא משנה. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> אז אני, להבדיל מכם – וגם צריך להדגיש – – – << קריאה >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מאבטחים עצרו אותו והורידו אותו מהרכב. ראית את הסרטון? << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> רגע, רגע. אני, להבדיל מכם, לא השלמתי את החקירה, כי החקירה לא הושלמה. היא עוד מתנהלת, היא נבדקת. << קריאה >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ראית את הסרטון? << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> כן, ראיתי את הסרטון, אבל סרטון, כידוע לנו, לא תמיד מספר את התמונה המלאה, והתמונה המלאה נחקרת. משטרת ישראל גם פתחה בבדיקה, כידוע לך, וגם מבצעת אותה. במסגרת הזאת יש פעולות חקירה רבות. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בדיקה, לא חקירה. בדיקה או חקירה? << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> אני אשיב לך, אבל אנא, אל תקטע אותי. אני אשיב לך. חקירה, חקירה, ברור שחקירה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> נחקרו באזהרה או לא? חשוב לדעת. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> על זה אני לא יודע להשיב לך. רשום לי "חקירה". אני לא בטוח שחקירה מחייבת שכל אדם ייחקר תחת אזהרה. חקירה זה גם חקירה שאיננה תחת אזהרה, אז אני לא יודע לענות לך על הניואנס הזה. אבל נפתחה חקירה, וככל שיעלו חדשות נגד מי מהנחקרים – בוודאי שהם יוזהרו, אין שאלה בכלל. החקירה מתנהלת במרץ, לפי מה שנמסר לי, כדי להגיע לאמת. בסיומה, כידוע, התיק יועבר לפרקליטות והמסקנות יוסקו. מעבר לזה אני לא יכול להיכנס לפרטי החקירה הספציפית הזאת, אבל ברגע שהיא תסתיים, אני מניח שכל הציבור, יחד איתנו, ידע מה תוצאותיה. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לכבוד השר. השר מציע? << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> לאור העובדה שמדובר בחקירה מתנהלת, וגם אם נרצה, המשטרה הרי לא תבוא ותפרט פרטי חקירה, אני מציע להוריד מסדר-היום. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> ישנה בקשה לדעה נוספת. לפי התקנון, אנחנו מוגבלים במספר הדעות הנוספות לשני חברי כנסת. על כן, ינמק מן הצד חבר הכנסת אנטאנס שחאדה, ואחריו – חבר הכנסת ינון אזולאי. דקה לרשות אדוני. תודה רבה. << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, רציתי לברר, או לשאול את השר לביטחון פנים לגבי נוהל השימוש בנשק חם והירי על אזרחים, לנוכח ריבוי המקרים שבהם שוטרים משתמשים בנשק חם נגד אזרחים, והם נרצחים – נהרגים. אני בטוח שיש הוראות מקילות לשוטרים. אנחנו רוצים לדעת בדיוק מה ההוראות ואם יש שינוי בהוראות, לנוכח ריבוי המקרים לאחרונה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אולי באותה הזדמנות, אם כבר השר פה, נשמע את חבר הכנסת אזולאי – וישיב לשניהם. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> בבקשה, בבקשה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת אזולאי, דקה לרשות אדוני. בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב בראש – אני לא שומע. << קריאה >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> השאלה היא אם המאבטחים עדיין בעבודה שלהם או שהם – – – << קריאה >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << קריאה >> אז צריך לזכור – – – << קריאה >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה לא סודי. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> שנייה. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> אני יכול להשיב? להשיב, לא להשיב? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תשיב. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> אני לא יודע לענות לך – המאבטחים אינם שוטרי משטרת ישראל. אני מניח שזו שאלה לשר הבריאות, אבל אין לי תשובה על השאלה שלך. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הוראות פתיחה באש במשטרת ישראל – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> הוראות פתיחה באש – אני משיב. אני אשיב. רגע, עוד לא הגעתי לזה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> סליחה, טעות שלי. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אדוני היושב בראש, כבוד השר, האמת, כולנו שומעים את המקרים בכל יום, אבל – חבר הכנסת ג'בארין, השר אמר את זה ורציתי גם להגיד לך את זה – בל נשכח שאותו אחד באמת היה עם סכין, והוא קודם כול דקר את המאבטח. אני, יש לי תלונה למשטרה בצורה אחרת, וגם זה נוגע לכלל הציבור. המשטרה – לא פעם השוטרים נוהגים באלימות כלפי חסרי ישע. ונכונה הטענה: מה אתה רוצה שהוא יעשה? איך הוא יכול לדעת שהוא חסר ישע או לא? אולי לקחת את השוטרים שנמצאים בהפגנות, להעביר להם איזושהי סדנה – שלפחות, גם אם קוראים להם, אומרים: תשמעו, הוא חסר ישע. אנחנו הרי נגד אלימות משני הצדדים, וזה שהוא קודם כול קפץ ודקר – אני מסכים איתך שזה מה היה, ובאותו רגע שאתה בא לדקור והוא דוקר את המאבטח, אין לו דרך אחרת, יכול להיות. אני לא מתמצא, ואתה תגיד מה הדרך לפתיחה באש. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אבל המקרים שהיו לאחרונה, גם בציבור החרדי, גם בציבור הערבי, בכלל בציבור, עם חסרי ישע – צריך לדעת איך מתנהגים אליהם ואיך השוטרים מזהים אותם. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> טוב. כבוד השר, בבקשה. << דובר >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר >> קודם כול, באשר לשאלה, התשובה היא שלא חל שום שינוי בהוראות הפתיחה באש. לא חל שום שינוי, לדעתי, לאורך עשרות שנים, אם אני לא טועה. אני רוצה להדגיש שבמקרה הזה – ואני לא אומר את זה כדי להסיר את האחריות מעל אף אחד – לא מדובר בשוטרי משטרת ישראל, מדובר במאבטחים של בית החולים שפעלו. אתה יודע, אפשר לראות בסרטון, ואני מניח שהבדיקה שתהיה תעלה איך הם פעלו – כן תקין, לא תקין. אני לא יכול להיכנס לזה, כי אין לי כל העובדות לפניי. אני מקווה מאוד, מקווה מאוד שלא נראה עוד – – – << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – אחרי מה שרואים, כולם רואים – – – ולכם יש עדיין ספקות. זה היה ברור, לא צריך לראות, צריך – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> אני אומר לך מדוע. אני אומר לך מדוע. אני אומר לך מדוע. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה רוצה לבדוק. רואים את זה. סתם – – – שהמאבטח הרגיש? << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> רגע, אבל אני רוצה לענות לך. מניסיוני הדל, צילום וידיאו מספר את מה שהמצלמה ראתה באותו זמן, אבל הוא לא מספר דברים שקדמו לצילום, הוא לא מספר מה עבר למשתתפים בראש – ויש לזה משקל, יש לזה משקל. כשאדם חש, אם הוא בתום לב ובאופן סביר חש סכנה מיידית לחייו, היכולת שלו לפעול שונה מאדם שאומר: לא, אני יכול לפעול גם בדרך אחרת בשביל לנטרל את הסכנה. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> איך יכולים – – – << קריאה >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << קריאה >> שום דבר לא – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> זה מה שנבדק, זה מה שבודקים. תראו, על הרבה דברים לא תהיה בינינו הסכמה. זה בסדר, זה תקין. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הסרטונים – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> אני מקווה שעל דבר אחד תהיה בינינו הסכמה – אני מקווה שעל הדבר הזה נוכל כולנו לצאת בקריאה: לא לאלימות. לא לאלימות נגד שוטרים, לא לאלימות נגד אזרחים. אבל בדרך כלל, מניסיוני, השוטרים פועלים, לפחות במקרים שאני ראיתי, במסגרת של הגנה עצמית. אם אנחנו נקרא לציבור לא להתנהג באלימות, אני מקווה שזה ייפול על אוזניים קשובות. אבל לא לנסות ולהביא לכאן את מיניאפוליס ואת הפרעות ואת הפוגרומים. אני חושב שאנחנו במצב טוב יותר. אני חושב שאנחנו צריכים לשמור על הדבר הזה – לשמור על החיים המשותפים בינינו. זו דעתי, בכל אופן. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> כבוד השר לביטחון הפנים, בהינתן שיש – בכל זאת ידוע לחברי הכנסת שיש חקירה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> אה, אין בעיה. סליחה, אתה צודק. אני רוצה להשיב גם בקשר לדבר נוסף שהעליתם, וגם חבר הכנסת אזולאי העלה, ואני חושב שיש לזה מקום. בעקבות האירוע בשבת שבו נורה איאד – ואני, אגב, הבעתי ואני מביע גם כאן את השתתפותי האמיתית, תאמינו או לא תאמינו, בצער של המשפחה שלו, משפחת אלחלאק. מדובר באדם מסכן, ללא ספק., משפחה מסכנה. גם האירוע הזה נחקר, אז אני לא חורץ דין, אבל אני חושב שאפשר להגיד בביטחון שמגיע למשפחה הזאת חיבוק. אני שלחתי את זה פומבית ואני שולח את זה גם כאן. וצריך, ואנחנו מתכוונים במשטרת ישראל – הינה, אני עונה לך במישרין – לבדוק את אופן הטיפול בבעלי מוגבלויות, הזיהוי של בעלי מוגבלויות, האבחון, אם אפשר בשטח – כמובן, אי-אפשר לעשות הרבה בשטח, אבל אולי יש ניואנסים, אולי יש דברים שאפשר להבין, ובכך למנוע הישנות של מקרים מהסוג הזה. יש לזה מקום. אני אומר לכם, זה ייעשה במשטרה. יש כבר עבודת מטה, ואני מתכוון לקדם אותה כדי שנראה כמה שפחות מקרים מהסוג הזה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אבל אם אתה זוכר – – – של הילד הזה, יקי רוזנברג, שאבא שלו – – – שבאו אנשים ואמרו: זה ילד עם בעיות, אבל אף אחד לא שמע להם. אז אני אומר גם לשוטרים שנמצאים – אני מעריך אותם, אבל תקשיבו – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> אני לא מכיר את המקרה שקרה. אני לא מכיר את המקרה שקרה לפני שנה. אני כן מכיר את המקרה שקרה לאחרונה, ואני חושב שיש מקום לפעול לחידוד, להדגשת הנהלים בפני משטרת ישראל, בעיקר בעיסוק בבעלי מוגבלויות. יש מקום לדבר הזה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> בהינתן התשובה הזאת, השר מתנגד להעברת הדיון לוועדת הפנים והגנת הסביבה? << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> אם רוצים על החלק השני, אז אין לי התנגדות. החלק הראשון בחקירה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> לא, ההצבעה היא על ההצעה לסדר-היום כולה. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> לא, אז לא. ההצעה לסדר-היום המקורית – זה בחקירה, אירוע בחקירה. אם זה בחקירה, אני מציע להוריד מסדר-היום. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אנחנו קיבלנו את תשובת השר. אנחנו נעבור להצבעה בעניין ההצעה לסדר-היום – הצעה דחופה לסדר-היום. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני מבקש להתחשב – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> בקשתך נרשמה. אנחנו נעבור להצבעה. מי בעד? מי נגד העברת הדיון לוועדה? ועדת הפנים והגנת הסביבה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << קריאה >> ההצעה היא להסיר אותה מסדר-היום. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נכון. יש על זה הצבעה. כרגע מצביעים אם להסיר או להעביר. מי שבעד – הוא בעד להעביר לוועדת הפנים והגנת הסביבה. מי שנגד – רוצה להסיר אותה מסדר-היום. מי שבעד הוא בעד, מי שנגד הוא נגד. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 4 בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום – 1 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אנחנו מבקשים לצרף לפרוטוקול את שמות חברי הכנסת שמצביעים כרגע. עמדתכם היא? כל אחד יגיד את עמדתו. חבר הכנסת טיבי – בעד; חבר הכנסת ניצן הורוביץ – בעד; חברת הכנסת היבה יזבק – בעד. תוצאות ההצבעה הן: 14 בעד, אחד נגד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – נגד. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אז 14 בעד, ארבעה נגד. ההצעה לסדר-היום אושרה, ותעבור לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצעה דחופה לסדר-היום בנושא: אחד מכל – – – << נושא >> חילופי גברי בוועדות הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת. יושב-ראש ועדת הכנסת איתן גינזבורג ימסור הודעה. << דובר >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבד להודיע על חילופי אישים בוועדה המיוחדת לפניות הציבור מטעם סיעת הליכוד: במקום חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון תכהן חברת הכנסת מאי גולן. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת איתן גינזבורג. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> אחד מכל עשרה ישראלים אוכל פחות << הלסי >> << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נעבור להצעות דחופות לסדר-היום בנושא: אחד מכל עשרה ישראלים אוכל פחות, מס' 255, 279 ו-288. יעלה ויבוא חבר הכנסת אנדרי קוז'ינוב. << קריאה >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> פעם שנייה היום כי טוב. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> בהצלחה, אדוני. לרשותך שלוש דקות, בכבוד. << דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת הנכבדים, מהסקר האחרון של הלמ"ס שפורסם ב-26 במאי האחרון עולה כי 45% כמעט, 2.5 מיליון ישראלים, דיווחו כי בעקבות משבר הקורונה החמיר מצבם הכלכלי, שלהם ושל משפחתם. כ-780,000 איש מדווחים כי הם או אחד מבני ביתם צמצמו את כמות האוכל והארוחות שהם אוכלים במהלך השבוע. למה? כי אין להם מספיק כסף. בפועל זה אומר שאחד מכל עשרה ישראלים אוכל פחות פשוט כי ידו אינה משגת – אינה משגת לרכוש מזון. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת הורוביץ, אני מבין שהנושא מעורר עניין, אבל חשוב גם לשמוע אותו. << דובר_המשך >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני מאוד מקווה שאעמוד בזמנים. 55% כמעט חושבים שמצבם הכלכלי לא ישתנה ב-12 החודשים הבאים, ו-18% צופים שמצבם הכלכלי אף יורע עוד יותר בשנה הקרובה. רק כ-39% מהאוכלוסייה נותנים אמון רב בממשלה בהתמודדות עם המשבר, וכ-30% נוספים נותנים אמון במידה מסוימת. במהלך החודשים הקשים של התפרצות המגפה טענו גורמים בכירים בממשלה כי היציאה מהסגר תלווה בבדיקות מסיביות, בכמות בדיקות מסיבית, כדי לאתר את מוקדי ההתפרצות החדשים. בימים האחרונים מספר הבדיקות מגיע לכ-6,000, ומשרד הבריאות אומר שיש יכולת במידת הצורך להגיע לכ-40,000. בהתאם לנתונים הרשמיים אנחנו בפתח של הגל השני, אבל על אף המגמה להגדיל את הבדיקות המספר שלהן עדיין לא מספק, והדבר גם מלווה בשאננות של הציבור ובאי-מילוי ההנחיות. הטיפול בגל הראשון – ואני מדבר רק על הנושא הכלכלי – אפשר אותו להגדיר כשיטת פלסטר, כיבוי שרפות. כ-25% בלבד מכספי הפיצויים לעסקים שקורסים מומשו. ייתכן מאוד שבגל השני תיאלץ הממשלה לקבל החלטה על סגירת המשק או סגירת אזורי תעסוקה, ואז לא כל אדם עשירי יאכל פחות – כל אדם חמישי ואולי כל אדם שני יאכל פחות בתום הסגר. כדי למנוע תסריט אימים שכזה יש להיערך מראש, להכין תוכנית סדורה ומובנת לציבור, שנדע מראש; תוכנית, אם תרצו, מו"גים – מקרים ותגובות: מה עושים אם יש התפרצות במוקד מסוים, מה מצפה לבעלי העסקים אם כל האזור נכנס לסגר. צריך להקצות לכך מראש את המשאבים, לפחות במסגרת התוכנית. בזמנים קשים הציבור צריך כמה שיותר ודאות, וכרגע אין קמצוץ של תוכנית. אנחנו עדיין דנים בהשלכות של המשבר הקודם ובפיצוי ובשיפוי, וצריך כבר להיערך מראש, גם – שהציבור ידע, לפחות להכניס מעט ודאות לנושא, ולא לעשות את הטעויות החמורות בטיפול. אגב, גם משרד האוצר כבר מודה שנעשו פה טעויות חמורות בטיפול הכלכלי. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> וההתעלמות במקרה הספציפי – אני כבר מסיים – התעלמות היא דבר מאוד גרוע, על סף חוסר אחריות, במיוחד לקראת הגל השני. הממשלה, באמת – אני אחזור על זה – צריכה לבנות תוכנית סדורה מראש ולהציג אותה לציבור – כל משרדי הממשלה – ואם זה לא יתבצע אז הממשלה תמעל בתפקידה בתקופה הזאת. הצעתי – אני יודע שהחברים בוועדת הכספים ביקשו להציג תוכנית מסודרת, סדורה, ממשרד האוצר לגבי המשבר הקודם, הגל הקודם – עכשיו לדון בתוכנית סדורה לעתיד, עם תקציבים שמופנים כבר מראש לדבר הזה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> בוועדת הכספים, אתה מציע? << דובר_המשך >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני מדבר על ועדת הכספים וכל ועדה אחרת שתמצאו לנכון שצריכה לדון בזה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אנדרי קוז'ינוב. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, תעלה ותבוא, בבקשה. שלוש דקות לגברתי, בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה, כבוד היושב-ראש. אני חושבת שהנושא שאנחנו מביאים היום הוא נושא שאמור להדיר שינה מעינינו. הוא נושא שאמור להיות אחד הנושאים העיקריים בתוך המליאה והכנסת באופן כללי, כאשר אנחנו שומעים שיותר מ-2 מיליון, 2.5 מיליון בני אדם, אזרחים ואזרחיות במדינת ישראל, מדווחים על הרעה בתנאי המצב הכלכלי שלהם ועל שינויים בכמויות האוכל שהם מספקים לעצמם בגלל הקשיים הכלכליים. אנחנו מדברים על 2.5 מיליון אנשים המועמדים להיות אנשים רעבים במדינת ישראל, אם לא מוגדרים כבר כאנשים רעבים. מתוך הקבוצה הזאת, כמובן, דיברנו רבות על כך שכשנכנסנו למשבר הקורונה המוחלשים הוחלשו עוד יותר, והפערים שהיו קיימים במדינת ישראל החמירו תוך כדי המשבר. היום, אחרי הגל הראשון של משבר הקורונה, התווספו עוד קבוצות מוחלשות, וזה אומר שאם ניכנס לגל השני יהיו עוד אנשים שייפגעו. אנחנו מדברים על כך ש-82% מהערבים במדינת ישראל דיווחו שהם צמצמו את כמויות האוכל שהם צורכים בתקופת הקורונה, 82%, כאשר בין היהודים – 60.8%. זה פער של 20% של האוכלוסייה. ומה עוד? עוד קבוצה מוחלשת היא הנשים: 68% מהנשים דיווחו על צמצום כאשר 65% מהגברים דיווחו על צמצום. חברים, אנחנו מדברים על משפחות שלמות שנפגעו בקורונה, ואנחנו לא מדברים על פתרונות. עוד לא עלה פתרון רציני שמתייחס לקבוצות המוחלשות. אומנם הייתה חלוקת מזון בתקופת הקורונה, אבל זה בעיקר, בעיקר, היה למשפחות שכבר הוגדרו מראש והיו מוכרות לרשויות הרווחה. יש פרויקט שהחל כפיילוט בשנת 2019 שנקרא "ביטחון תזונתי". אני חושבת – אני גם פונה לשר הרווחה ומבקשת שקודם כול ירחיבו את הפרויקט הזה, שנותן מענה למשפחות, אבל גם ירחיבו את ההגדרה של מי צריך את סל התמיכה הזה. אני חושבת שהגיע הזמן לקיים דיון רציני איך אנחנו יכולים לעזור למשפחות, וזה לא רק עניין של לספק מזון. במקום – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> במקום לתת צדקה המדינה צריכה לעשות צדק, ולתת תוכניות שיחזירו את האנשים להכנסה רגילה או שיעלו את ההכנסה שלהם כדי שיוכלו לחיות בכבוד. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. אז גברתי מציעה להעביר את הדיון לוועדת הכספים או הרווחה? << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הרווחה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> הרווחה. << קריאה >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני מצטרף. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> מצטרף, בסדר גמור, אז גם חבר הכנסת אנדרי קוז'ינוב מצטרף לבקשתה של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן להעביר את הדיון לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת. חבר הכנסת אלכס קושניר, בבקשה. שלוש דקות לאדוני, בבקשה. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בינואר 2020 כל בר-דעת ידע שווירוס הקורונה יגיע לישראל. שמענו את בכירי משרד הבריאות וגם את שרי הממשלה מדברים על זה בתקשורת. הבעיה היא שהם דיברו בתקשורת אבל לא דיברו ביניהם. אף אחד לא קיים ישיבות הכנה והיערכות לקראת המגפה. ואז, ב-15 במרץ המדינה נעצרה. ברגע אחד מעל מיליון אנשים איבדו את פרנסתם. הממשלה החליטה שהטיפול הטוב ביותר במשבר הכלכלי הוא מסיבות עיתונאים יומיות של ראש הממשלה שתפקידן להפחיד את הציבור. חשוב להבין: לממשלה היה זמן להתכונן למשבר הכלכלי; לממשלה היה זמן להכין תוכניות סיוע מסודרות; לממשלה היה זמן להיערך למצב החדש. אבל הממשלה כשלה, וגם ראש הממשלה כשל. אין סיוע לעסקים, אין סיוע לשכירים, אין סיוע לקשישים, אין סיוע לסטודנטים. יש רק הבטחות חסרות כיסוי. מסיבות הפחדה הפכו למסיבות פופוליזם. במקום תוכנית יציאה מהמשבר קיבלנו תוכנית ניפוח הממשלה, שבשפה המנותקת שלכם אתם קוראים לה "ממשלת חירום". לראש הממשלה שכשל בתפקידו נוסף ראש ממשלה חליפי שכשל בערכיו. לשרים שלא תפקדו נוספו שרים חדשים שאחראים לכלום. במקום מקלט כלכלי לאנשים שנאלצים לצמצם במזון קיבלנו מקלטי תעסוקה למקורבים. רוחמה בדימונה צריכה לבחור אם לקנות לחם או ירקות, ובני גנץ בוחר איפה לפתוח לשכה נוספת, רביעית, כי הרי הלשכות במשרד הביטחון, בכנסת ובמשרדי המפלגה שלו כנראה לא מספיקות. סלאווה מאשקלון בוחר בין סנדוויץ' לילד בבוקר לבין תרופה לאימא הקשישה שלו, ונתניהו שובר את הראש איך לרצות את ציפי חוטובלי וגם לא לפגוע בצחי הנגבי. דוד מרמלה לא יודע איך הוא ישלם את המשכנתה, וראשי הממשלה לא יודעים מי יעבוד בכנסת ולכן הם ממציאים חוק נורבגי, כדי שהשרים שאחראים לכלום יוכלו להתפנות לטיפול בענייני שום דבר. והכי מדהים – שהפוליטיקאים מעבירים את האשמה לפקידים. אבל איך הפקידים אמורים לתפקד כאשר אתם מקבלים החלטה שלא לקבל החלטה? ההחלטה היחידה שקיבלתם היא לעצום את העיניים, לאטום את האוזניים ולטמון את הראש עמוק באדמה. ואל תגידו שלא ידעתם ולא שמעתם, כי הכתובת היא על המקרר, אבל היא לא על המקרר שלכם, אז מה אכפת לכם. אני מקווה שלפחות אנחנו כחברי כנסת נוכל לטפל במשבר הזה בצורה טובה יותר. לכן, אדוני היושב-ראש, אני מבקש להעביר את הדיון לוועדת העבודה והרווחה, כדי שאנחנו כחברי כנסת נוכל לדחוף את הממשלה לטפל באנשים, ולא רק בעצמה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אלכס קושניר. יעלה ויבוא וישיב סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חבר הכנסת משולם נהרי, בבקשה. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר >> אם לך מותר, לי אסור? << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא ביקרתי את הנואמים. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> לא השארת מישהו שלא ביקרת אותו. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אותך אף פעם לא ביקרתי, למרות שיש על מה, תאמין לי. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> מותר לך. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> מכובדי סגן השר, בבקשה. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> אגב, חברת הכנסת תומא סלימאן – קודם כול, כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, האזנתי לשני הנאומים. אתה בעצם לא צריך תשובה, כי אתה כבר השבת פה. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא אני צריך תשובה – הציבור צריך תשובה, ואתה לא מתכוון – – – << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> אבל אתה כבר נתת להם תשובה. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> שמה? שאתם מנותקים? << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה כבר ידוע. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> זה ידוע למי? << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לציבור. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> לציבור? אז מה אתה משיב לו עוד פעם? << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אז בוא איתי ביחד לשטח ונראה את האנשים. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> אני גם מוכן להסתובב איתך בשטח ולראות את האנשים – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> יאללה בוא, בוא נלך. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> – – ללכת לראות במרכזי היום, במקומות שמטפלים באנשים, במחלקות הרווחה. אני מוכן לסייר איתך, זה בסדר. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תראה אנשים שפרנסתם נפגעה ואין להם אוכל. אתה רוצה להסתובב במקומות שנוח לך. בוא למקומות שלא נוח לך. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת קושניר, זה לא דו-שיח. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הוא פונה אליי, אנחנו בדיאלוג. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> יהיו לך עוד הרבה הזדמנויות – – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> חבר הכנסת נהרי הופך להיות מבקר הנואמים, ובעצם לא משיב על שאלות. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> יהיו לך עוד הרבה הזדמנויות. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לגמרי. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> לנאומים שלך יש כיוון אחד, ואני מתאר לעצמי שעוד תעמוד פה הרבה פעמים ותאמר את המילים בשינוי כזה או אחר. אבל חברת הכנסת תומא סלימאן דיברה על הנושא הזה ספציפית, ונגעה בנקודות נכונות, וביקשה להעביר לוועדת רווחה כדי לשפר, למצוא פתרונות ולייעל עוד יותר ממה שיש היום. אבל בוא, אני אספר לך קצת מה המשרד עושה בנושא הזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – בסדר. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> מה? << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – ממש לא בסדר. ניסיתי להגיד שהוא משתמש – – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> חבר'ה, אנחנו לא נגמור היום. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> אתה יודע שאפילו המרגלים, כדי שיאמינו להם, אמרו איזה משהו אמיתי אחד. צריך לשלב. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני חייב לומר לך משהו, חבר הכנסת נהרי: אני מציע שתתייחס לביקורת עצמה, כי דברים שעולים פה הם דברים שאנשים מעלים מדם ליבם. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> לגופו של עניין ולגופו של נושא – – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אוה, סוף-סוף. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> משבר הקורונה היווה פגיעה קשה בכלל אזרחי מדינת ישראל, ובייחוד ביחידים ובמשפחות המצויים בעוני. רבים מאוכלוסייה זו חיים בתנאי צפיפות, בדיור לקוי וללא גישה לטכנולוגיה. כל אלה הורגשו ביתר שאת כאשר הסגר חייב את כולנו להישאר בבית. בניגוד למובטלים אחרים, לאוכלוסייה זו המצויה בעוני כמעט שלא קיימים חסכונות או אפשרויות להגדלת מסגרות האשראי ונטילת הלוואות. אוכלוסייה זו חשופה יותר למחלה ולסיכוניה, תוך סיכון גדול משמעותית לפגיעה במקורות ההכנסה ובתעסוקה. נוסף על כך, בעת הזאת גדלו ההוצאות הנוספות במשקי הבית, צומצמה הגישה לתחבורה הציבורית, צומצמו המענים הניתנים באמצעות שירותי הרווחה ומסגרות תומכות, וזה פגע בכולנו, ובפרט באוכלוסייה החיה בעוני. מעבר לכך, אנשים החיים בעוני מתמודדים גם בשגרה עם מצבי מצוקה ולחץ מתמשכים, ואליהם הצטרפו בעת הזאת דאגות חדשות. משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים פיתח מערך מענים רחב היקף אשר מופעל ברובו באמצעות המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות, אשר מלוות בשגרה ובחירום את האנשים והמשפחות המצויים בעוני ובהדרה. משרדנו מעמיד לרשויות המקומיות תקציב של 40 מיליון ש"ח בשנה עבור מקבלי השירותים במחלקות, וזאת על מנת לסייע בצרכים הבסיסיים הנדרשים, כגון ציוד ביתי, מוצרי חשמל, סיוע בנסיעות לצרכים רפואיים ועוד. בשגרה, הסיוע אשר המשרד מעניק נמצא בחסר, לנוכח ההגבלות התקציביות הקיימות. חברת הכנסת תומא סלימאן, אני נוגע בנקודות שאת יכולה להשתמש בהן גם בוועדת הרווחה. אמרתי שהסעיף הזה שאני מדבר עליו מתוקצב בחסר. משבר הקורונה אשר פקד אותנו העמיק את הפער מול הדרישות העולות מהשטח. חשוב לציין כי בשנת 2019 המשרד העניק סיוע עבור 38,000 איש במסגרת תקציב זה. בשנים האחרונות משרדנו קידם ומקדם מערך של מענים ייעודיים אשר מטרתם לשפר את מצבם של מקבלי השירותים החיים בעוני, וזאת בהיקף של כ-120 מיליון ש"ח. תוכנית הדגל של המשרד הינה התוכנית נושמים לרווחה במרכז עוצמה. תוכנית זו מציעה ליווי בתהליכי קידום תעסוקתי, מיצוי זכויות, כלכלת משפחה וחיבור לקהילה. התוכנית נושמים לרווחה מסייעת לכ-4,000 משפחות בשנה, ומרכזי עוצמה מציעים שירות ל-15,000 איש בשנה. מענים אלה פועלים ב-114 רשויות מקומיות ברחבי הארץ באשכולות 1–5 וגם בארבע ערי המטרופולין. התוכנית נושמים לרווחה מכוונת לקידום מצבן של משפחות החיות בעוני ובהדרה, באמצעות עובד סוציאלי, מלווה משפחות, ויש סל מענים גמיש בסך 8,000 ש"ח אשר מיועד להסיר חסמים ולייצר הזדמנויות, וזאת למשך שנתיים. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אבל אתה מסכים איתי שזה לא פותר את הבעיה, ועדיין אנשים חיים מתחת לקו העוני, ועדיין אנשים סובלים. זה אומר – – – << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> אני אפילו לא באמצע. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אוקיי. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> בזכות תוכנית זו המשפחות יכולות להסתייע במערך בתחומי קידום תעסוקה, כלכלת משפחה, מיצוי זכויות ועוד. ממחקר שמלווה את התוכנית ניתן ללמוד על שיפור במצבן של המשפחות. כך למשל נצפתה עלייה של 58% בגובה ההכנסה הממוצעת מעבודה למשק בית, 38% מהמשתתפים בתוכנית פתחו עסק, חל צמצום של 55% בפער בין ההכנסות להוצאות ועוד. אני מתייחס למרכזי עוצמה. בנוסף, מרכזי עוצמה מהווים מרכז מומחיות לסיוע לאנשים ומשפחות שחיים בעוני. במרכז מתמקדים בקידומם בהתאם לצורכיהם ולאפשרויות שברשותם, כך שיוכלו לשפר את איכות חייהם ולהשתתף בתהליכים החברתיים בקהילה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> אני אגיע לנושא של התזונה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא, לא, הכוונה היא שכל מה שנאמר עד עכשיו הוא המצב הקיים לפני הקורונה. עכשיו אנחנו מדברים על אחרי הקורונה. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> אני מגיע, למה אין לך סבלנות? אני הקשבתי לדברייך. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אנחנו במתח. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> תכף תדעי הכול. תוכנית זו הינה בהובלה של עובד סוציאלי ייעודי, שעימו פועלים – עובד סוציאלי למיצוי זכויות וקהילה, רכז תעסוקה ומלווה עוצמה. התקציב הייעודי של מרכז עוצמה הינו כ-200,000 שקלים לשנה, בהתאם לגודל המרכז, אשר משרת כ-200 משפחות בכל רשות. אני מתאר לעצמי שאת מכירה את מרכזי העוצמה. הדבר מאפשר מענים קבוצתיים המכוונים לענות על מגוון צורכי מקבלי השירות, כגון סדנאות בתחום התעסוקה, אוריינות דיגיטלית, כלכלה נבונה ועוד. בנוסף, עומד לרשות המרכז תקציב ייעודי של 40,000 ש"ח, בהתאם לגודלו, עבור מענים פרטניים בתחום השיקום הכלכלי-תעסוקתי. במחלקות לשירותים חברתיים פועלים כיום לסייע לאנשים לחזור להשתלב בתעסוקה, ללוותם במיצוי זכויות בכל הקשור לתקופת הקורונה, וכן בהתמודדות עם הוצאות המשפחה שגדלו בתקופה שבה לא היו הכנסות. המשרד מפעיל תוכניות מגוונות למשפחות אשר חיות בעוני ומתמודדות עם ילדים במצבי פגיעות וסיכון. תוכניות אלו מציעות ליווי של עובד סוציאלי, מלווה למשפחה – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת איימן עודה, אני אודה לך אם תשב. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> – – וסל מענים גמיש שמיועד להסרת חסמים ויצירת הזדמנויות למשפחות וילדיהם. משרדנו פיתח תוכנית התערבות לשיקום וחיזוק של משפחות שילדיהן נמצאים במצבי סיכון גבוה, ובכך למנוע ככל שניתן את הוצאתם מהבית למסגרת חוץ-ביתית. מדובר בבניית תוכנית אישית, הוליסטית ואינטנסיבית, המתייחסת לכל תחומי החיים של המשפחה. התוכנית משלבת סיוע חומרי קונקרטי וסיוע רגשי לכל בני המשפחה באמצעות סל מענים גמיש למשפחה. התוכנית מציעה ליווי של עובד סוציאלי, מלווה משפחה וסל מענים גמיש בגובה 35,000 ש"ח לשנה – התוכנית לשנתיים – אשר מאפשר מענה לצרכים המורכבים של המשפחות. כיום מטופלות בתוכנית 350 משפחות ב-17 רשויות. המשרד מקדם תוכניות התנדבות שונות עם משפחות החיות בעוני. בימי משבר הקורונה החל מערך ייעודי לתמוך במשפחות החיות בעוני – הגעתי לקורונה – בסיוע בהשגחה על ילדים מרחוק, הבאה של מצרכים ותרופות למשפחות שלא יכלו לצאת מהבית, ובימים אלו ליווי המשפחות ככל האפשר לסיוע בהשתלבות בשגרה. כמו כן, המשרד הקים מענה ייעודי, במסגרת מוקד 118, שמאפשר לאנשים להתייעץ עם אנשי מקצוע בכל הקשור לחובות שנוצרו או החמירו בגין משבר הקורונה. מהנתונים שבידינו למדנו כי עשרות אלפי משפחות ברחבי הארץ מהשכבות החלשות בחברה מתמודדות עם קושי של ביטחון תזונתי. פה אני מתחבר לדברים שאמרת, ועכשיו תקשיבי לכול. המשרד החל בשנת 2016 במיזם לביטחון תזונתי ביחד עם עמותת אשל ירושלים לחלוקת חבילות סיוע ל-10,830 משפחות בשנה החיות באי-ביטחון תזונתי חמור. תוכנית זו פועלת – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ארצי? << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> ארצי, כן. זה נקרא כך, אבל זה ארצי. תוכנית זו פועלת ב-46 יישובים ברחבי הארץ. חבילת הסיוע כוללת 500 ש"ח למשפחה לחודש באמצעות כרטיסים נטענים. המיזם נועד לפרוץ את מעגל העוני – להתקיים בכבוד באמצעות מערכת הרווחה והתמיכה, שתפקידה לשמש רשת מגן למעוטי היכולת. במסגרת המיזם התקיימו למעלה מ-300 סדנאות למשפחות בתחום כלכלה נבונה ונכונה, והן תרמו לשינויים באורח החיים של המשפחות. במיזם משתתפים 35 יישובים מהמגזר היהודי ו-11 יישובים מהמגזרים הלא-יהודיים. תקציב המיזם עומד על 21 מיליון ש"ח. קמחא דפסחא – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> על 21 מיליון – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לשנה זו? << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> – – עומד התקציב. כן. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה הביצוע, אדוני סגן השר? << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מתוך 21 מיליון, מה הביצוע? << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> צריך לבדוק מה הביצוע במערכת – – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מי יבדוק? << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> אני אבדוק ואני אגיד לך. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אבל למה הורדתם את זה ל-21 מיליון? זה היה יותר. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – אומרים לך: כל בן אדם עשירי מצמצם באוכל. ואתה אומר לי: 10,000 משפחות מקבלות סיוע – תוכנית שפתחתם ב-2016. אתה ב-2020. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת קושניר, הערתך נשמעה. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה עשיתם עכשיו, בעת משבר הקורונה? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> הערתך נשמעה. סגן השר, בבקשה. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> נו, מה לעשות שאתה רואה את הכול שחור? בחג הפסח האחרון חולקו ל-180,000 משפחות מעוטות יכולת סלי מזון ותלושי מזון בשווי מאות שקלים באמצעות 143 עמותות. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אבל כל שנה עושים קמחא דפסחא. מה זה – – – << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> תקציב הפרויקט עמד – אגב, לא היה כסף. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> למה לא היה? 80 מיליארד שקל. לא בזבזתם מהם כלום. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> לא היה. לא היה. זה לא היה קשור לממשלה הזאת. עכשיו העבירו את הכסף. זה לא אומר שהכסף – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> 80 מיליארד שקל – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> סליחה רגע, זה לא אומר שמה שיש עכשיו זה מספיק. אני אגע גם בזה, אבל אני נותן לך נתונים מה יש היום כדי שתדעי מה לבקש, כמה חסר. כדי שתדעי מה לבקש – לפחות שתדעי מה יש. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – למה לא ביקשתם? << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> את כל הזמן שואלת אותי שאלות שאני עומד להגיד לך ולחסוך ממך את השאלה, אז בואי תקשיבי. אני אגיד לך את הכול. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מה לעשות? אני – – – << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> בואי תקשיבי, אני אגיד לך את הכול. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה חצי שעה מדבר על מה שעשיתם ב-2016. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> את לא מכירה אותי מהיום. אני, כשאני מביא, אני מביא נתונים. אני לא מייפה אותם ואני לא רואה – כמו חבר הכנסת קושניר – אין לי משקפיים שחורים. הם שקופים. תקציב הפרויקט עמד – – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> גם האנשים שאתה מטפל בהם – – – << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> באמת, באמת. אני לא יודע איפה סיגלת לעצמך – תתחיל לראות גם דברים חיוביים. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תקשיב, זה כיף לעמוד על הבמה ולהתפאר בדברים שעשית ב-2016, אבל אנחנו ב-2020. משבר הקורונה גורם לאחד מכל עשרה אנשים לצמצם באוכל. אתה מדבר איתי על תוכנית שנתת ב-2016. לא מעניין אותי. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> אוקיי. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה אתה עושה היום? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת קושניר, עמדו לרשות אדוני הדקות הנדרשות. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> אני מדבר על תוכניות שהן קיימות, ואנחנו יכולים לחשוב ולדון מה עוד חסר וכמה צריך. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> עכשיו לחשוב? << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> אלה תוכניות שעובדות עכשיו – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מר משולם, יש גל שני, אמרה הממשלה. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> אתה רוצה לעשות סרטון – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש סיכוי שהוא יסיים – – – ב-2016 עד הגל השני. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> – – בוא, תעשה אותו אחר כך. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אף אחד לא מצלם שום סרטון, אבל יבוא גל שני. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> בנוסף, נעשתה חלוקה של 10,500 סלי קמחא דפסחא לניצולי שואה נזקקים באמצעות מתנדבים מעמותות שונות. תקציב הפרויקט עמד על 1.5 מיליון, מוועידת התביעות במשרד. כ-300,000 מנות חמות חודשיות מחולקות על ידי 13 עמותות המפעילות מסגרות הזנה למשפחות מעוטות יכולת. התקציב השנתי של הפרויקט עומד על 4.1 מיליון מקרן העיזבונות. פרויקט נוסף המשותף למשרדנו ולוועידת התביעות הוא חלוקת – – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה הביצוע? ביצוע? << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> אני מתפלא עליך. אתה לא מקשיב. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מקשיב. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> אני אומר לך – – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> אני אומר לך ש-300,000 מנות מחולקות, ואתה שואל אותי מה הביצוע. כבר אכלו את זה. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה הביצוע – – – << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> אכלו את המנות. באמת, אתה – בוא תקשיב. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – מחולקות במה? ביום? ביומיים? בשבוע? בשנה? << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> חודשיות. אתה לא מקשיב. הבעיה היא שאתה שומע רק את עצמך. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, אני מנסה – – – << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> תתחיל להקשיב לאחרים. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה מתיש אותי – – – << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> ברגע שתקשיב לאחרים, תאמין לי שהחיים שלך יהיו אחרים. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תקשיב, אתה, יש לך – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת קושניר, עמדו לרשות אדוני – – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> סליחה, חבר הכנסת קושניר, זה לא דו-שיח – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> עזוב אותי – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> – – עמדו לרשות אדוני שלוש דקות. עמדתך נשמעה. אני מבקש לשמוע את עמדת סגן השר. תודה. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה לא עמדה, זה הקראת ספר תקציב. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> אצלך, כשהעננים מתפזרים רואים חושך. פרויקט נוסף – כמובן, התקציב השנתי עומד על 4.1 מיליון מקרן העיזבונות. בפרויקט נוסף המשותף למשרדנו ולוועידת התביעות הוא חלוקת מנות חמות לניצולי שואה, שבזכותו מדי יום מתבצע שינוע של 4,000 מנות חמות לבתי ניצולי שואה נזקקים. תקציב הפרויקט עומד על 5.5 מיליון מוועידת התביעות. ועדת העיזבונות במשרדנו אישרה 8 מיליון ועמותת אשל ירושלים תרמה מיליון לחלוקת 30,000 כרטיסי מזון – שווי כל כרטיס 300 שקלים למשפחה – ב-256 רשויות, באמצעות מנהלי אגפי הרווחה, למשפחות מעוטות יכולת. התקציב עבור הביטחון התזונתי בשנת 2020 עומד על 47.400 מיליון ש"ח. על פי ממצאי סקר הביטחון התזונתי ל-2016, שנערך בביטוח הלאומי, חיו בישראל 250,000 משפחות שסבלו מאי-ביטחון תזונתי גם בימים כתיקונם. לכן, אין להתפלא שבמצב שבו נוספו 20% מובטלים למשק גדל מספרם של הסובלים מאי-ביטחון תזונתי שמקורו כלכלי במידה ניכרת. על פי מחקר שערכנו, ממדי העוני במדינת ישראל עלו בשיעור של כ-8% בעקבות המשבר, וזאת גם לאחר שהאזרחים קיבלו דמי אבטלה ומענקים שונים מהמדינה. לנוכח המתאם הגבוה בין עוני לבין אי-ביטחון תזונתי, לא מפתיע שמספר האנשים שדיווחו על אי-ביטחון תזונתי עלה באופן חד, בייחוד אם הסקר התייחס לתקופה שקדמה למתן דמי האבטלה והמענקים השונים לאוכלוסייה שנפגעה מהמשבר. כאשר המקור של האי-ביטחון התזונתי הוא כלכלי, האמצעים להפחתה או למיגור שלו ידועים: מתן תמיכה כספית לאוכלוסייה הנפגעת באמצעות קצבאות תמיכה דמוי-כספיות באמצעות כרטיס מגנטי לרכישת מזון. לסיום – וזה מה שחשוב לך לדעת; אני מקווה שאתה נותן בנו אמון. לסיום אני רוצה לומר לכם כי שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים רואה בביטחון התזונתי של אוכלוסיית ישראל חובה בסיסית של מדינת ישראל כלפי אזרחיה. אנו נמשיך לעקוב באופן שוטף אחר הנתונים המדאיגים, ובכוונתנו לפעול ככל שתשיג ידנו כדי להפחית את תופעת העוני בכלל וחוסר הביטחון התזונתי בפרט. בימים אלה אנו מקיימים דיון על התקציב. אנחנו יודעים את החסר, אנחנו יודעים גם כמה צריך, ועושים את הכול. השר מרים את הדגל הזה כדי להילחם ולעמוד על כך שלא ייווצר מצב שלא יהיה לאנשים מה לאכול או שירדו ברמה שלהם. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> כבוד סגן השר, מה עמדתך בעניין העברת ההצעה? << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> או להסתפק או – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת עודד פורר, דקה לרשות אדוני, עמדה מהצד. לאחר מכן – חבר הכנסת אנדרי קוז'ינוב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> הוא היה בין המציעים, סליחה. חבר כנסת שהיה מהמציעים של ההצעה לסדר-היום לא יכול להציג עמדה נוספת. לכן – חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה. התקנון מאפשר רק שני חברי כנסת, ולאחר מכן נצטרך לעבור להצבעה. בבקשה, חבר הכנסת פורר, דקה לרשותך. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני סגן השר, בכל הכבוד – ואני מכבד אותך מאוד – אני חושב שלבוא להצעה לסדר-היום מהסוג הזה בתקופה כל כך קשה שחווים אזרחי ישראל – אגב, אם בדרך כלל היו מדברים על מובטלים שיש להם בעיה, אנחנו מדברים על אנשים שיש להם מקום עבודה ושהיו שכירים ונקלעו לבעיה הזאת – ולהקריא לנו את תוכניות משרד הרווחה משנת 2016 עד היום זה זלזול לא רק בכנסת, זה זלזול בנושא עצמו. אני אומר לך שיש לא מעט נושאים שנמצאים על השולחן של משרד הרווחה, שאגב, חלקם תקועים שלא באשמת משרד הרווחה; חלקם – באשמת משרד האוצר, שהיה ראוי שיבוא לענות בסוגיות האלה. התחושה היא שאתם כל כך עסוקים בלהסביר את עצמכם, חברי הממשלה – ואני חייב לומר שאתה לא היחיד, אבל את השיטה הזאת שנהוגה פה אני מכיר – אתם כל כך עסוקים בלהסביר את עצמכם שאתם שוכחים בשביל מה אתם יושבים על הכיסאות שלכם. הקמתם ממשלה – הכול בסדר. תפעלו. כבר חודשיים אנשים, קשישים, מקבלי קצבאות הבטחת הכנסה, מחכים לחקיקה שהובטחה עוד בימי הממשלה הקודמת – שהיית חלק ממנה – לחקיקה שתפסיק את קיצוץ הקצבאות למישהו בגיל פנסיה ויוצא לעבודה – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – ועכשיו גם יצא לחל"ת. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – אני חושב שעדיף שבמקום שתעבדו מהר מהר בהקצאת הכספים לאבטחתו ולבניית ביתו – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – ושיפוצי ביתו – 8 מיליון שקלים לשיפוץ ביתו של ראש הממשלה החלופי – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת פורר – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – ולתפירת המשרדים ל-34 שרים, תשקיעו את התקציבים האלה כדי לעזור קצת לאוכלוסייה שהיום באמת אין לה מה לאכול, ולא להביא את התוכניות מ-2016. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לאדוני. חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה, דקה לרשותך, ואני אבקש לעמוד על הזמנים. << דובר >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני סגן השר, אני חייב להגיד שאני מכיר את התוכנית עוצמה, נושמים לרווחה. אני הדרכתי את הצוותים ואת המינהלות שם. אני מכיר אותה, היא תוכנית נהדרת, אבל היא לא תוכנית שהייתה מוכנה למצב של הקורונה – כמובן, כמו כל המדינה – ולכן יש פספוס של הפואנטה. הפספוס הוא בזה שיש לנו קהילה מאובחנת של אנשים ומשפחות נזקקות, אבל בעקבות משבר הקורונה התווספו פלחים חדשים ולהם צריך עכשיו לתת את השירות ואת התמיכה. הדבר עוד לא נעשה, ולכן האוכלוסיות הישנות – אנחנו כולנו מכירים ומוקירים את העבודה שנעשית, אבל בעקבות משבר הקורונה התווספו אלפי משפחות; אותן צריך עכשיו לאתר ולהן לעזור. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, דקה לרשותך, גברתי. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני חושבת שבתקופה כזאת של הקורונה, כשהנושא של המובטלים והמובטלות עולה לשיאים גבוהים מאוד, אנחנו צריכים תוכנית ומדיניות אחרת כדי לתת מענה. הרבה ילדים נוספים כעת למעגל העוני והרעב, ואת זה הממשלה ומשרד הרווחה צריכים להביא בחשבון. התוכנית והתשובות פה – לא רק סלי מזון. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. סגן השר ירצה להשיב? << דובר >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר >> אני אתחיל מחברת הכנסת תומא סלימאן. הינה, גם עכשיו היא לא מקשיבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> לא, לא. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> עאידה, את לא הקשבת גם קודם. אני אמרתי במפורש – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> סגן השר – – – << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> – – שנוספו 20,000 – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – מתעלמים. מה לעשות. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> אנחנו לא מתעלמים, אנחנו יודעים את הנתונים. נוספו 20,000 על מה שקיים. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> אמרתי שחיו 250,000 משפחות עם בעיה של ביטחון תזונתי, ועכשיו עם המובטלים והכול נוספו עוד 20%. אנחנו יודעים את הנתונים. אחרת – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 250,000 זה – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני שאלתי מה תוכנן לאלה שהתווספו, לא שאלתי כמה. כבר יש לי את הנתונים. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> אז עניתי לך שאנחנו הולכים להשקיע בנושא של ביטחון תזונתי מעבר למה שיש היום. חבל רק שיושב-ראש ועדת הכספים לא היה עודד פורר. הוא היה פותר את הבעיה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> עכשיו עודד פורר אשם. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> הוא לא אשם. אני רק אומר חבל. הרי הוא היה בוועדת הכספים לא מזמן. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני לא זוכר במשרד הרווחה – – – << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> הביטחון התזונתי לא נפל עכשיו, לא הגיע עכשיו. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לסגן השר. אנחנו נעבור להצבעה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> מי שמצביע בעד הוא בעד העברת ההצעה לסדר-היום לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת פורר, אני רק מסביר. מי שמצביע נגד מבקש להסיר את ההצעה מסדר-היום. אנחנו עוברים להצבעה, בבקשה. עם סיום ההצבעה האלקטרונית אנחנו נבקש ממזכירת הכנסת לצרף את המבקשים להצטרף לפרוטוקול. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 3 בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תוצאות ההצבעה האלקטרונית: שלושה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. מבקשים להצטרף לפרוטוקול חברי הכנסת אלכס קושניר, ג'אבר עסאקלה, אלי אבידר, מיקי לוי, עאידה תומא סלימאן, משה אבוטבול, אימאן ח'טיב יאסין, סונדוס סאלח, היבה יזבק, עופר כסיף, אנדרי קוז'ינוב, עודד פורר. את מיקי לוי הזכרתי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אדוני, אני יכול לבקש משהו ממזכירת הכנסת? מה שקורה בכל המרחק הזה – כשאחר כך הולכים לבדוק את אחוז ההצבעות שלנו בנוכחות שלנו במליאה, בגלל שזה לא באלקטרוני, זה לא מופיע – הינה, היא מהנהנת בראשה – ואז אתה חוטף מכל הכיוונים שאתה לא נוכח ולא עובד, לכאורה. אני לא יודע מה הפתרון, אבל שידעו כל חברי הכנסת – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי, דבריך צולמו בערוץ הכנסת. תוכל להשיב דבר לכל המחרפים והמגדפים. שלח להם את הסרטון ותבהיר להם למה הצבעתך לא נרשמה באופן אלקטרוני. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> צריך למצוא פתרון. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אנחנו נעבור להצעה דחופה לסדר-היום – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> טלי פלוסקוב (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, לא רשמת אותי. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני מבקש ממזכירת הכנסת לצרף את חברת הכנסת טלי פלוסקוב. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – אני מבקש מיושב-ראש הכנסת לבדוק – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זו הצבעה – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי, את הפנייה ליושב-ראש הכנסת תוכל לעשות לא כרגע, במליאה. הלשכה שלו נמצאת כאן, סמוך. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> 11 קשישים התגלו לאחרונה מתים בבתיהם במצב של ריקבון << הלסי >> << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> ההצעה הדחופה לסדר-היום הבאה, מס' 311, בנושא: 11 קשישים התגלו לאחרונה מתים בבתיהם במצב של ריקבון, של חבר הכנסת משה אבוטבול – יעלה ויבוא. שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חברים – תומא. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי, חברת הכנסת תומא סלימאן, הנושא חשוב. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> לא הפרעתי לכם. אני יכול להתחיל? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> תאפס את המונה, בבקשה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אנחנו נתחשב. חבר הכנסת עודד פורר. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני ביקשתי לעלות הצעה לסדר-היום לאחר נתונים קשים בתחום הזה על קשישים שנמצאו בביתם במצב של ריקבון. אז ראשית, הצו היהודי שלנו מדבר על החובה הגדולה ביותר – שיש לשמור ולכבד את הקשישים והגלמודים. דוד המלך אומר: "אל תשליכני מלפניך", "ככלות כֹּחי אל תעזבני", כלומר הנקודה היא לא רק לכבד את המבוגר ואת הקשיש בחיים, אלא גם לאחר מותו. לאחרונה נמצאו מתים במצב של ריקבון בביתם לאחר כמה ימים, קשישים עריריים, גלמודים, ללא רוח חיים. זה פשוט איום ונורא. אסור הניח לדבר כזה לקרות אצלנו במדינה. מנתונים שהשגתי – בין היתר גם מארגון זק"א בראשותו של הרב יהודה משי זהב, שעושה עבודה נפלאה בנושא הזה – אחד מהנתונים אומר שב-2019 טיפלו בזק"א ב-130 מקרים קשים כאלה, וכבר במחצית הראשונה של 2020 מדובר ב-65 מקרים כאלה, כאשר בשנה קודמת היו פחות מקרים – היו רק 44 מקרים כאלה. מדובר פה במצבים שנפטרים, במצב של ריקבון, לא עלינו, בכלל רחבי הארץ – בבאר שבע, ירושלים, פתח תקווה – בהרבה ערים מוצאים את אותן גופות מוטלות בביתן ללא רוח חיים. מזעזע. בבאר שבע לבד היו ארבע גופות בשבוע אחד. מדובר בעיקר בניצולי ובניצולות שואה. כרגיל, מדובר בגיל מבוגר, שמחליקים ונופלים, מועדים, ואין אף אחד שמודע לכך, אף אחד לא שומע את הזעקות שלהם. אפילו השכנים לא מצליחים לשמוע – אולי הם בטרנסים של מוזיקה שלא מאפשרת להם לשמוע מה שקורה בבית של השכן. רק הריח הנורא של אותן גופות, לאחר שאותן גופות הסריחו – אז השכנים מתעוררים להתקשר ולהזמין את המשטרה או מכבי אש לפרוץ לדירות, אבל אז כבר מאוחר וכואב מדי, כאשר הגופות מאבדות כל צלם אנוש. לכן חייבים להעלות את המודעות בנושא הזה. אני חושב שחובה על משרדי הממשלה הרלוונטיים להקים קמפיין ענק לשמירה הדדית בין השכנים, כמו שראיתי שזק"א עשו: "שכן, שים לב אם אני חסר". אני הייתי נותן משהו אחר, סלוגן יותר חזק, דעתי: שכן נכבד, אתה אף פעם לא לבד; זה שלי פרטי, קחו את זה. עובדים סוציאליים צריכים להגיע לביקורים תכופים יותר, לדפוק בדלתות הבתים, על ידי עובדים או מתנדבים, כולל ביקורי פתע; הרחבת זמזמי המצוקה למוקדים הייעודיים להצלת חיי אדם הפועלים 24 שעות – 100, 106, 101 – ולהעביר את הנושא לוועדת העבודה הרווחה ולזמן גופים חשובים שמטפלים בזה כמו זק"א. באותה הזדמנות ובאותה נשימה אני רוצה להודות לכל אותם מאות מתנדבים, שעושים עבודת קודש. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת משה אבוטבול. ישיב סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חבר הכנסת משולם נהרי, בבקשה. סגן השר, עם ישראל מחכה למוצא פיך. את השיחות תנהלו בבקשה אחר כך. << דובר >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר >> איך אמר קושניר – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> עזוב את קושניר כבר. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> – – הציבור צריך לדעת, אחרת הייתי – אנחנו הרי מסכימים, אין בינינו ויכוח. אבל באמת חשוב. אני אומר לכם, משרד הרווחה – ככל שאתה נכנס ומכיר אותו יותר ויותר, אתה מבין איזה עוצמות יש לו וכמה עם ישראל תלוי בו, יותר מבכל משרד אחר כמעט. אין יישוב, אין מחלקה, אין רשות מקומית שלא נזקקים בשלב כזה או אחר. אגב, אומרים שמשרד הרווחה עם הביטוח הלאומי זה לפני שאתה נולד עד אחרי שאתה מת – גם את הקבר אתה בסוף צריך משם – ככה שזה משרד חשוב, וצורכי עמך ישראל מרובים, ואנחנו צריכים ללכד כוחות כדי להביא תקציבים וכדי להעלות את זה למודעות, גם של הממשלה, שהמשרד הזה היום הוא ספינת הדגל. הוא זה שהתמודד בתקופת הקורונה – אי-אפשר לתאר; אני הייתי במשרד כל יום, אבל בתקופת הקורונה המשרד הזה עשה ניסים ונפלאות. אם היה שקט לפחות – אנחנו לא מדברים על אנשים מובטלים או שיצאו לחל"ת, אנחנו מדברים על הטיפול בקשישים, במוגבלים, באנשים בשיקום, במוסדות מיוחדים שאי-אפשר לשלוח את הילדים. זה היה המשרד, זו הייתה הכתובת, והמשרד הזה עבד בלי רעש ובלי צלצולים. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבר הכנסת הרב משה אבוטבול, גם אנו, כמוכם, נחשפנו לדיווחים מדאיגים על גידול במספר האזרחים הוותיקים שנמצאו בבתיהם ללא רוח חיים. אין ספק כי עלינו כחברה וכמדינה לעשות הכול כדי למנוע ככל האפשר תופעה קשה זו. אגף בכיר אזרחים ותיקים במשרד העבודה – אגב, זה אגף שהוקם לאחר שלקחו את כל הנושא הזה ונתנו לו משקל רציני, ואגף בפני עצמו מטפל בנושא הזה – המשמש גורם מרכזי בטיפול באזרחים ותיקים בישראל, אמון על איתור, טיפול, הגנה, תמיכה, שיקום וסיוע לכל אזרח ותיק הנתון במצבים של שיקום, מצוקה, סכנה ומשבר זמני. הגדרה של אזרח ותיק על פי החוק: נשים מגיל 62 וגברים מגיל 67. כיום במדינת ישראל, מתוך כמיליון אזרחים ותיקים, כ-120,000 הינם אזרחים עריריים. מדובר בכ-40% מכלל בני ה-65 ומעלה. כמו כן, ל-30% מהם יש קושי רב לבצע פעולות ותפקודים שונים. האגף לאזרחים ותיקים במשרדנו פועל לקידום איכות חייו של האזרח הוותיק בישראל בהתאם למצבו התפקודי, וזאת באמצעות פיתוח שירותים מקצועיים, מיטביים ומותאמים, על פי ערכי כבוד האדם, זכויות האדם, צדק וסולידריות חברתית ועל פי ערכי מקצוע העבודה הסוציאלית. בדידותם של האזרחים הוותיקים היא אחד הנושאים המרכזיים הנמצאים בליבת עשיית האגף בתקופת שגרה, ובמיוחד בתקופת משבר הקורונה. בשגרה האגף מפעיל מסגרות ותוכניות הנותנות מענה לבדידות אזרחים ותיקים ומהוות רשת ביטחון במצבי סיכון והידרדרות. אני בכוונה מפרט, מפני שאלה שמקשיבים, במיוחד האזרחים הוותיקים – חשוב להנגיש להם את כל השירות הזה, למרות שאנחנו משתדלים לעשות הכול כדי להגיע אליהם ולאפשר להם כל מיני מסגרות שנותנות מענה לקשיים היום-יומיים. 165 מרכזי יום פרוסים בכל רחבי הארץ. 350 מועדוני מופת המשלבים גם ביטחון תזונתי – יש את זה לכל האוכלוסייה, כדאי לראות. זה מרתק לראות איך שמפעילים קשישים במועדון כזה, עם ארוחת בוקר ועם ארוחת צוהריים, עם פעילויות. מחיים אותם מחדש. 40 מועדונים מועשרים, בתים חמים ומועדונים חברתיים הפרוסים בכל רחבי הארץ. תוכנית לשמירה על קשר מרחוק ולהפגת בדידותם של אזרחים ותיקים, באמצעים דיגיטליים – זה דבר שקיבל האצה דווקא בתקופת הקורונה. כאשר סגרו את מרכזי היום וכל הקשישים חזרו לבתיהם, היה צריך ללוות אותם ולשנע להם מזון ועוד. כיום כ-500 אזרחים ותיקים נהנים משירות זה ומחוברים מרחוק, ועוד כ-500 מחוברים דרך מערכת ייעודית שפותחה לאחרונה מול חברת אינטל. תוכנית סל לניצול שואה בבית נועדה להעשיר את זמנם של ניצולי השואה המרותקים לביתם, מתקשים בתפקוד קוגניטיבי, נפשי, חברתי או פיזי, ומנועים מלהשתלב במערך השירותים החברתיים הקיים בקהילה. מטרת התוכנית היא לשפר ולשמר מיומנויות קוגניטיביות, חברתיות, רגשיות ופיזיות, להפחית תחושת בדידות ולעקוב אחר מצבו של ניצול השואה. התוכנית מציעה סל שירותים הניתן בבית הניצול על ידי מתנדב או איש מקצוע. השירות ניתן פעם בשבוע, ללא עלות כספית מצד האזרח הוותיק. התוכנית פועלת ב-33 רשויות ונותנת מענה לכ-1,500 ניצולי שואה בשנה. תוכנית קהילה תומכת, המעניקה מענה לאזרחים ותיקים אשר מעדיפים להמשיך להתגורר בבתיהם ובסביבתם המוכרת – התוכנית מספקת לחבריה מגוון שירותים המבטיחים איכות חיים, ביטחון ועצמאות ומסייעת לאזרח הוותיק להישאר בביתו ובקהילתו. התוכנית כוללת שירותי מוקד מצוקה הפועל 24/7, שירותים רפואיים, פעילות חברתית ושירותי אב-אם בקהילה. אבות הקהילה, בסיוע של מתנדבים, נמצאים בקשר רציף עם חברי הקהילה – ביקורי בית וקשר טלפוני – ומהווים איש קשר בשוטף ובמצבי חירום וגורם מתווך לרווחה בעת הצורך. ברחבי הארץ פרוסות 300 קהילות תומכות, מתוכן 27 קהילות לניצולי שואה, הנותנות מענה לכ-60,000 אזרחים ותיקים, מתוכם 22% זכאי חוק סיעוד ו-23% מרותקי בית. כמו כן, המשרד פועל לאיתור אזרחים ותיקים ולהגעה לבתיהם. במסגרת התיקון בחוק הביטוח הלאומי, חוק הסיעוד, שהתקבל בחוק ההסדרים ב-22 במרץ 2018, נקבע תפקיד של מתאם טיפול, ומטרתו: מתן מענה מותאם ומיטבי לקשיש הסיעודי, כדי שיוכל להמשיך לחיות בביתו בקהילה. בנוסף, פותח גם תפקיד מתאם טיפול שיהווה, בין היתר, גורם המקשר בין הגופים השונים הנותנים שירות בתחום הסיעוד לבין האזרח הוותיק בקהילה. התוכנית הופעלה כפיילוט, ובימים אלו מתרחבת ל-33 רשויות מקומיות. ב-27 רשויות מקומיות התוכנית תפעל במודל בין-משרדי של אחות קופת חולים ועובד סוציאלי של המחלקה לשירותים חברתיים, ובשש רשויות מקומיות – במודל פנים-קופתי, שבו גם העובד הסוציאלי וגם האחות מועסקים על ידי קופות החולים. התוכנית תיתן מענה משולב, בריאותי וסוציאלי, לאזרחים ותיקים במצבים מורכבים, הכוללים בעיות מהתחום הרפואי, התפקודי, ובעיות סוציאליות. במשרדנו פועלות יחידות למניעת התעללות באזרחים ותיקים והזנחה שלהם שמטרתן איתור וזיהוי של מקרי התעללות והזנחה, טיפול, ליווי, תמיכה ותיווך, וצמצום הפגיעה מאלימות ומניצול והזנחה של אזרחים ותיקים. במקרים של חשד להתעללות או הזנחה המשרד מפעיל חוקי הגנה באמצעות עובד סוציאלי – חוק הגנה על חוסים ברשויות המקומיות. בזמן משבר הקורונה, ולאחר שהמשרד נחשף למקרי מוות של קשישים עריריים שנפטרו בביתם, יצאנו להתקשרות חירום עם ארגון יד שרה, מתוך דאגה לשלומם של אותם אזרחים ותיקים שמתגוררים לבדם. במסגרת התקשרות זו המשרד פועל בשיתוף עם הארגון ומספק כ-20,000 חיישני נפילה ולחצני מצוקה לאזרחים ותיקים עריריים בפריסה ארצית. הלחצנים והחיישנים – בסבסוד מלא של המשרד ושל יד שרה. הקשישים הזכאים ללחצני מצוקה וחיישני נפילה הם בני 75 ומעלה הגרים בביתם לבדם, עריריים, המתקיימים מקצבת זקנה והשלמת הכנסה בלבד ומוכרים במחלקה לשירותים חברתיים. עוד בתקופת משבר הקורונה, עם סגירת מסגרות דוגמת מרכזי היום שהזכרתי קודם – מועדונים – וצמצום פעילות משמעותית כגון התנדבות, וכמעט ללא ביקורי בני המשפחה, אזרחים ותיקים מצאו את עצמם בבידוד חודשים. לצערנו, ההישארות בבית מעצימה את תחושת הבדידות, מאיצה את ההידרדרות הפיזית והקוגניטיבית, מעלה את תחושות החרדה והדיכאון ומציפה צרכים רבים. על מנת לתת מענה מיידי במצב שנוצר, בשלב ראשון נערכה הסבה של התוכניות הקיימות כדי להתאימן להנחיות משרד הבריאות. צוותי מרכזי היום, קהילות תומכות, מועדוני מופת ומועדוני אירופה – הכוונה לניצולי השואה – יצרו קשר יום-יומי ודאגו לחלוקת מזון לבתי הקשישים. אגב, כשמרכזי היום נסגרו, המשרד שינע מזון לביתם של 120,000 קשישים, וגם – ליווי של עובדים סוציאליים. אף אחד לא שמע על זה, לא היה רעש על זה ולא כלום. מרכזי היום שנסגרו – אף אחד לא שאל מה קורה עם הזקנים. ליוו אותם. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> על מה שטוב אף פעם אין רעש. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> מה? << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> על מה שטוב אף פעם אין רעש. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> נכון. << קריאה >> טלי פלוסקוב (הליכוד): << קריאה >> שאלנו. שאלנו – – – שאלנו. מה זה לא שאלנו? גם ראינו מה שעשיתם. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> כן, אבל המשרד – מעבר לאלה שמשתתפים במרכזי היום, הרבה מעבר לכך; אם זה 80,000 – נתנו בכל זאת 120,000 לאנשים שהם נזקקים בביתם, גם ארוחת בוקר, גם ארוחת צוהריים, גם ערב, וגם ליווי לאלה שצריכים ליווי של עובד סוציאלי או של איש מקצוע שילווה אותם, או ישאל בשלומם, בייחוד אלה שהם לבד. בתוכנית "יחד" הקשר נשמר באמצעות שיחת טלפון יומית, מועדון וירטואלי ואמצעים דיגיטליים לצפייה מרחוק. לצד שמירת הקשר ובירור הצרכים בקרב האזרחים הוותיקים המוכרים לנו יצא משרד הרווחה, בשיתוף פיקוד העורף, במבצע משמרות הזהב, שתכליתו העיקרית שיחות טלפון יזומות, מיפוי צרכים וחלוקת מזון לזקנים בקהילה. המיפוי הארצי החל בתאריך 31 במרץ 2020, כאשר עד כה נערכו יותר מ-130,000 שיחות טלפון ל-65,000 אזרחים ותיקים, ומתוכן 12,000 ביקשו סיוע כלשהו, בעיקר מצרכי מזון וארוחות, שיחות עם מתנדבים להפגת בדידות, עזרה בשינוע תרופות ומוצרי ספיגה, השאלת ציוד רפואי, תיקונים בבית ועוד. כלל הצרכים הועברו לטיפול של המחלקות לשירותים החברתיים. רבותיי, אתם מפריעים לי. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אדוני סגן השר. אני מבקש – – << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> גם אתם תהיו אזרחים ותיקים, אז כדאי לכם לדעת מה הזכויות שלכם. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> – – לאפשר לסגן השר להשלים את תשובתו. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> אני כבר מסיים. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> חשוב שהציבור ידע, תנו לו לענות. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> אנשים שואלים, צריך להשיב להם כהלכה. שואל לעניין ומשיב כהלכה. העובדים הסוציאליים ברשויות עבדו לילות כימים למתן מענים, בשיתוף עם ארגוני מתנדבים. כ-1,000 אזרחים ותיקים שדיווחו כי אינם בקשר עם משפחה או חברים ושאין להם למי לפנות בעת הצורך קיבלו עדיפות במתן מענה קבוע של מתנדבים. במקביל למערך הארצי, רשויות מקומיות רבות קיימו מיפוי עצמאי לכלל האזרחים הוותיקים בעיר. בימים אלו מפתח האגף מענה מבוסס מתנדבים ליצירת שיחות חברתיות משמעותיות מרחוק, באופן קבוע, עם אזרחים ותיקים החשים בדידות, באמצעים טכנולוגיים שונים, בתדירות משתנה, ועל פי צורכי האזרח הוותיק. נציין כי המשרד מפתח מערכת קבועה שתאפשר המשך – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> הגברת בראשי, תקנון הכנסת מאפשר לסגן השר להשלים את דבריו, ואנחנו נכבד את התקנון. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> – – שיחות טלפון למיפוי צורכי אזרחים ותיקים גם בשגרה וגם בעיתות חירום. בתקציב 2020 – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נא לא להפריע לו, בבקשה. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> לפחות כשתהיו אזרחים ותיקים תדעו לאן לפנות ומה עומד לשירותכם. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> כנראה עד שתסיים נהיה אזרחים ותיקים. << קריאה >> קריאה << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> בתקציב 2020 משרדנו העלה בקשה לתוספות תקציביות שיאפשרו פריסה רחבה של תוכניות, כגון – לאלה שרוצים בסוף להעביר את הנושא לוועדת הרווחה, אני כבר אומר להם מה לבקש שייתן מענה להצעה – העלאת מספר מועדוני מופת, בתים חמים ומועדונים חברתיים. אני לא צריך לספר לך, חבר הכנסת אבוטבול – היית ראש עיר, אתה יודע ומכיר את המסגרות הללו מקרוב. צריך לבקש תוספת – ואתה תדע להסביר את זה טוב, מניסיונך. הקמת מרכזים רב-תכליתיים: הפיכת מרכזי היום למרכזים הנותנים מגוון מענים המותאמים לצורכי האזרח הוותיק לאורך שעות היום כולו; הרחבה של המענים הניתנים כך שיותאמו לאזרחים ותיקים רבים יותר; רווחה מרחוק: שימוש בכלים דיגיטליים לחיבור אזרחים ותיקים לשירותים קיימים לשם צמצום תחושת הבדידות ויצירת קשרים חברתיים, לדוגמה, מערכת לשידור מרחוק של חוגים והרצאות המתקיימים במרכזי היום; משקפיים וירטואליים לביקור בארצות רחוקות באמצעות מציאות מדומה; הרחבת תוכנית "קהילה לדורות" שמטרתה גיבוש קהילה עבור האזרחים הוותיקים, לצד קידום מעורבותם בחיי הקהילה שבה הם מתגוררים; חיזוק מערכות התמיכה הקהילתיות לצורכי האזרחים הוותיקים וגיבוש רשתות תמיכה חדשות. התוכנית מאפשרת לבנות תשתית בקהילה המאפשרת תכנון ופיתוח רצף שירותים עבור האזרחים הוותיקים בשותפות מלאה עימם. בימים אלו פנה משרדנו למשטרת ישראל לקבל נתונים סטטיסטיים של השנים האחרונות על מנת לגבש פתרונות מיטביים, בשיתוף המשרדים השותפים בטיפול באזרחים הוותיקים במדינת ישראל. בנוסף, ביקשנו את פרטי הנפטרים כדי לברר מול הרשויות המקומיות אם היו מוכרים, אם היו זכאים לשירותי חוק סיעוד, אם הוצעו להם פתרונות להפגת בדידותם – שילוב בתוכניות בקהילה, השמה בבית אבות או מוסד גריאטרי. הגדלת התקציב בסעיפים המבוקשים תאפשר לאגף לתת מענה למספר רב יותר של אזרחים ותיקים, לשמור עימם על קשר קבוע, לייצר תוכניות נוספות לאיתור אותם אזרחים ותיקים שאינם מוכרים ולחבר אותם למענים בקהילה. כך נוכל לצמצם את אותם מקרים מצערים של אזרחים ותיקים הסובלים מבדידות ואינם מחוברים לרשתות תמיכה בחייהם. אני מודה לכולם על הסבלנות, על ההקשבה ועל הכבוד שאתם נותנים לאזרחים הוותיקים. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לסגן שר העבודה והרווחה. חברת הכנסת טלי פלוסקוב, עמדה נוספת. דקה לרשותך, גברתי. << דובר >> טלי פלוסקוב (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה להודות לחבר הכנסת משה אבוטבול על העלאת הנושא. אם הייתי רואה את זה קודם בטח הייתי מצטרפת אליך. כבוד סגן השר, כבוד סגן השר, אני אשמח מאוד אם תקשיב לדבריי, כי בעיניי הם מאוד מאוד חשובים. כל מה שאמרת עכשיו כאן – זה טוב ומבורך. כבוד סגן השר, אתה שומע אותי? << קריאה >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << קריאה >> כן. כולי אוזן. << דובר_המשך >> טלי פלוסקוב (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה. כל מה שאמרת כאן עכשיו הוא חשוב ומבורך, והכספים שאתה מדבר עליהם – זה חשוב ומבורך. אבל אני רוצה להפנות את תשומת ליבך למה שקרה פה בתקופת הקורונה. האב הקשיש שנפטר בביתו – לא הייתה לו מטפלת. אנשים, על פי ההצעה של המדינה, פשוט לוקחים כסף במקום שעות טיפול. אני לא צריכה לספר לך מה זה גמלה בכסף ומה זה גמלה בעין. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה. תודה רבה. << דובר_המשך >> טלי פלוסקוב (הליכוד): << דובר_המשך >> בעיניי, זו טעות מאוד גדולה של המדינה שנתנו את האפשרות הזאת. לאנשים שנפטרו היה כסף בחשבון, אבל עם הכסף הזה לא היה מה לעשות. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נא לסיים. תודה רבה. חבר הכנסת אלי אבידר, דקה לרשותך, אדוני. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה, אדוני סגן השר. אני מאוד מעריך את כל הפירוט, זה היה חשוב מאוד. אני רוצה לספר שאחת הבעיות שיש במדינות אירופה – וברוך השם אנחנו לא שם. במדינת שבדיה – שם הורים וילדים מתנתקים בגיל 18; לא מוצאים אותם – רק שלושה שבועות אחרי שהם נפטרים. יש משרד ממשלתי שלם שכל התפקיד שלו זה לחקור. ולחבר הכנסת משה אבוטבול אני רוצה להגיד כל הכבוד על שהוא העלה את זה. הסוגיה של אזרחים ששומעים טרנס – מה שנקרא "תוספת שלא לעניין". יכול להיות שאותם אנשים לא שמעו את המבוגרים ודווקא התפללו, אז הטרנס הזה – באמת זו תוספת מיותרת. תודה רבה. << קריאה >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << קריאה >> מסכים לכל מילה, גם של חברת הכנסת. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. אנחנו נעבור להצבעה על העברת ההצעה הדחופה לסדר-היום לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת. << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> אני אמור להצביע למעלה – בעד, אני לא אספיק. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אנחנו אחר כך נבקש ממזכירת הכנסת לעדכן. מי שבעד הוא בעד ומי שנגד הוא נגד. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 6 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אנחנו נציין לפרוטוקול שבטעות חבר הכנסת אבוטבול הצביע במקומו של חבר הכנסת אבי דיכטר. על כן, נבקש לבטל את ההצבעה הזאת. תוצאות ההצבעה: שישה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. נבקש ממזכירת הכנסת לצרף לפרוטוקול את חברי הכנסת שמרימים את ידם בעד: חבר הכנסת אזולאי, חברת הכנסת פלוסקוב, חבר הכנסת אבוטבול, חברת הכנסת היבה יזבק, חברת הכנסת סונדוס סאלח, חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, חבר הכנסת איימן עודה, חבר הכנסת אלי אבידר וחברת הכנסת אורנה ברביבאי. תודה רבה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> 80 יחידות להתפתחות הילד נמצאות בסכנת סגירה << הלסי >> << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני מבקש לשמור על השקט. נעבור להצעות לסדר-היום בנושא: 80 יחידות להתפתחות הילד נמצאות בסכנת סגירה, מס' 252 ו-284. חבר הכנסת מיקי לוי, יעלה ויבוא אדוני. שלוש דקות לרשותך, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, אדוני. בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. גברתי השרה, אדוני סגן השר, חבריי חברי הכנסת, תדמיינו ילד בן חמש שאמור לעלות בעוד שנה לכיתה א', והגננת שלו פתאום גילתה שהוא מתקשה להחזיק את העיפרון או המצבע – אתם יודעים מה זה מצבע? לורד – הגננת גילתה שהוא מתקשה להחזיק את זה, וכשהוא מצייר הוא לא מצליח להישאר בתוך הקווים, כי הוא מפעיל את כל הזרוע כשהוא מצייר במקום את פרק היד. הגננת לא מצליחה לסייע לו, והילד זקוק לעזרה של מטפלת מקצועית בריפוי ועיסוק. ברור שאם הילד הזה לא יקבל עזרה בגיל חמש, הוא יתחיל את כיתה א' בפער משמעותי מחבריו לספסל הלימודים. הפער הזה עלול ללוות אותו שנים רבות, ואת כל זה ניתן היה למנוע לו היו עוזרים לו בבעיה נקודתית בכמה מפגשים, אלא שבניגוד להיגיון ולצורך הכל-כך בסיסי והקריטי, מדינת ישראל עומדת להפקיר את הילד הזה לגורלו. בימים אלה 80 יחידות להתפתחות הילד ברשויות המקומיות, המעניקות טיפול לכ-40,000 ילדים ופעוטות, נמצאות בסכנת סגירה. היחידות האלה, שמספקות טיפולים רגישים כגון פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק וקלינאות תקשורת, צפויים פשוט להיסגר. משרד הבריאות תקצב את קופות החולים בסכום של 80 מיליון שקלים על מנת שהטיפולים האלה יהיו זמינים והתורים יהיו קצרים יותר. בפועל, קופות החולים ממשיכות לשלם למרכזים רק 70 שקלים על כל טיפול במקום הסכומים הנדרשים כפי שסוכמו – בין 175 שקלים ל-250 שקלים. כתוצאה מהפער העצום הזה המרכזים מתקשים להמשיך ולספק את השירותים הכל-כך הכרחיים ורגישים הללו. גברתי היושבת-ראש, אני פונה לשר הבריאות ושר האוצר: תיכנסו בעובי הקורה, למרות שיש בעיות נוספות. מדובר בילדינו. את הבעיות האלה אנחנו נקבל כשהן יתגברו, ונאבד אותם, ולכן אני מבקש מכם להיכנס בעובי הקורה. ודאו שהכסף עובר. הכסף קיים. מדוע לא מוודאים שהכסף הזה עובר מקופות החולים לאותם מרכזים? 35,000 ילדים שממתינים לטיפולים יישארו ללא מענה, ו-40,000 ילדים שכבר מטופלים יפסיקו לקבל את הסיוע. זה נושא רגיש שמחייב את התערבותכם, ואסור לתת לו ליפול בין הכיסאות. יש את הכסף. הכסף תוקצב. תדאגו שהוא יגיע למקומות הנכונים. למרות שסגן השר מתכוון להשיב לי, אני מבין שאנחנו לא נקבל איזשהו סיכום של העניין הזה. הלוואי שכן. << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> איך אתה יודע מה אני הולך להגיד? << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לא – – – << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> אז חכה, תשמע. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני אשמע. << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> תודה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> תודה רבה. לא, רציתי להעביר את זה לוועדת הכספים, אבל אני אגיד את זה אחר כך. << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> תודה רבה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מיקי, למה אתה פסימי? << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> מה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה אתה פסימי? << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לא, אני אופטימי, בגלל זה דיברתי אליכם. נהפוך הוא, אני משוכנע שסגן שר האוצר וסגן שר הבריאות ימצאו פתרון. מדובר בילדינו. תודה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא שומעים, המיקרופון שם לא פתוח. << דובר >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר >> מיקי לא צריך מיקרופון. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני לא צריך מיקרופון. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> בבקשה, חברת הכנסת היבה יזבק, שלוש דקות. << דובר >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, 80 יחידות ציבוריות להתפתחות הילד נמצאות בסכנת סגירה. זה נושא גדול, זה נושא חמור, זה נושא שנוגע לכולם ודורש טיפול מיידי. אם לא יימצא פתרון בדחיפות, בחודש-חודשיים הקרובים למעלה מ-40,000 ילדים, לא להם איפה לקבל טיפול. כבר היום יש יותר מ-22,000 ילדים שמחכים לקבל טיפול, ואנחנו מדברים על תקופה קשה – משבר קורונה – שרק מחריפה את מצבם של ילדים אלה. כ-90% מהיחידות האלה פועלות בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית של המדינה. 92 מהיחידות נסמכות בתקציבן על הרשות המקומית, והרשויות מממנות רק כ-60% מהוצאות היחידות, למרות שזה לא התפקיד שלהן. עוד בפברואר 2018 אושרה העברה תקציבית של 80 מיליון שקל שיועדו למרכזים אלה, אבל הכסף עבר לקופות החולים ולא ישירות למרכזים, ועד היום המרכזים האלה ממתינים לקבלת הכסף. עלות הטיפול במרכזים בילד היא 250 שקל לטיפול. המחיר הזה הוא מחיר אחיד ולא משתנה בין פריפריה למרכז, אלא שקופות החולים משלמות תעריפים שונים למרכזים שונים, והאמת היא שנוצר מצב שבפריפריה וברשויות הערביות – דווקא שם הקופות משלמות משמעותית פחות. אנחנו נמצאים במצב קשה. בשבוע שעבר נסגרו שלושה מרכזים, ובכמה מרכזים כבר לא מקבלים ילדים חדשים. כמו כן אנחנו מדברים על 11 מרכזים שבכלל לא חזרו לפעול אחרי הקורונה. אנחנו מדברים על 80 מרכזים שכנראה ייסגרו ב-1 באוגוסט, מרכזים שבלעדיהם ילדים עם צרכים מיוחדים, עם קשיי התפתחות, עם אוטיזם, יישארו ללא כל אפשרות טיפול. גם היום, במצב הנוכחי, ילד יכול לחכות לתור שנה עד שנה וחצי עד שהוא מקבל טיפול. ככל שממתינים יותר כך הטיפול פחות אפקטיבי וכך גובר הסיכוי לפתח בעיות נוספות, אם זה ריחוק חברתי, אם זה בעיות התנהגות ואם זה בעיות דיבור ועוד. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> חברת הכנסת יזבק, את צריכה לסיים. << דובר_המשך >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אנחנו חייבים לפתור את המצב הזה עכשיו – את הפער בין עלויות הטיפול לכסף המועבר למרכזים בפועל; את העול שנופל על הרשויות המקומיות, שדווקא הרשויות הערביות, שהן מאוד חלשות, ממש לא יכולות לעמוד בו. אסור לנו להפקיר את הילדים ואת המשפחות. אני מצפה מסגן השר לתת לנו תשובות ברורות ופתרונות בעניין כפי שהוצג. תודה רבה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת יזבק. ישיב סגן שר הבריאות חבר הכנסת יואב קיש, בבקשה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> יואב, באריכות, בבקשה. << דובר >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר >> ככל שתבקש. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> מה? << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אני לא אעשה אותך אזרח קשיש. כבוד היושבת-ראש, שרים ושרות, חברות וחברי הכנסת, קודם כול מילה אישית לפתיחה: אני רוצה להודות לכל חברי הכנסת שהגישו את השאילתה הזאת. איפה מיקי? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> כאן. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> תודה. זה נושא חשוב מאוד. אני לא הכרתי אותו לפני כן – כפי שאתם יודעים, אני חדש בתפקידי – ובעצם רק בעקבות השאילתה הזאת נחשפתי לנושא הזה, ואני מודה שאתמול זה גזל לא מעט מזמני. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> לפחות חזרת להסתפר. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> מה? << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> לפחות חזרת להסתפר. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אני, יש הערות, קיבלתי גם שאלות, אמרו לי: הספרים כבר חזרו לעבוד, מה קורה איתך? אז אני לא בטוח שאני עוד בסיטואציה, אבל זה נושא אחר. אז אני חוזר עוד פעם ואומר: זה נושא חשוב מאוד. אני מודה גם שמרכזי התפתחות הילד קרובים לליבי ברמה אישית, כמי שהיה בעבר זקוק לשירותים שלהם, ולכן אני מתייחס לזה בכל כובד הראש. יש לי פה תשובה קצרה. אני לא יודע אם – להסביר אולי יותר פשוט מאשר להקריא אותה, ואני אגיד לכם מה התמונה כפי שאני רואה אותה. היום המצב לא טוב בעיקר בגלל נושא התורים – מה שאמרה חברת הכנסת יזבק. היא צודקת. לא יכול להיות שילד שרוצה להגיע לטיפול צריך לחכות חצי שנה ומעלה. כל יום שעובר בהתפתחותו הוא קריטי, וחייבים לתת מענה. לטובת זה היום קורה דבר אחד – טיפולים פרטיים, למי שלא מכיר. אני טיפה מרחיב, אבל רק כדי לעשות סדר. היום, בשביל לתת מענה לאותו ילד יכולים אבא, אימא, לקחת את הילד לטיפול פרטי, לשלם מכיסם ולקבל החזר – 180 שקלים מהקופה. זה המצב נכון להיום, לפני כניסת הרפורמה, שתכף נדבר עליה. מה זה עשה? זה עשה שיותר ויותר מטפלים עזבו את המגזר הציבורי לכיוון טיפול פרטי. מקבלים 300 פלוס שקלים על טיפול כזה, ההורים מוציאים כסף מהכיס והקופות משלמות 180 שקלים. דבר אחד טוב יוצא מזה: הילדים מטופלים – בואו נתחיל מזה – ברוב המקרים, מלבד אותם ילדים שההורים שלהם לא יכולים להרשות לעצמם, שהם במסגרות שיותר קשה להם, וזה בדרך כלל הפריפריה ובמקומות כאלה. זה מצב לא טוב. לטובת זה עשו את הרפורמה. מה מטרת הרפורמה? מטרת הרפורמה היא בעצם למנוע את ההחזרים. עכשיו, אני חייב להגיד לכם שכשמעתי שאומרים שלא ייתנו החזרים והכול יהיה, מה שנקרא, בטיפול הציבורי, אני אמרתי: רגע, זו יכולה להיות בעיה קשה. הרפורמה הזאת יכולה להיכשל ובסוף הילדים לא יטופלו. אם מטפל יבוא ויגיד: אני לא רוצה לבוא בשביל – אני לא יודע בדיוק כמה הם מקבלים היום; נגיד, מתוך 120, 140 שקלים שהקופה משלמת, הוא מקבל אולי 100 שקלים. הוא יכול להגיד: לא מתאים לי, אני לא רוצה. יש פה שאלות כבדות מאוד. מיקי, אתה, כמי שמבין את השוק, יודע להגיד שקשה מאוד לכופף שוק לכיוון שאתה רוצה, להורדת מחירים. המטרה ראויה, על זה אין ויכוח. ואז מה שקרה – אנחנו עכשיו בתקופת הביניים, כך אני קורא לזה. מה זה תקופת הביניים? תקופת הביניים היא מצב שמצד אחד עוד לא נכנסנו לנוהלי עבודה תקינים והקופות יודעות בדיוק כמה הן משלמות ומה קורה ומה העניין, ומצד שני באים המטפלים, באות הרשויות, אומרים: רגע, סליחה, אתם הולכים להעלות את המחיר – כי המחיר יעלה; זה די ברור, ובשביל זה גם תוקצב העניין, וכמו שאתה אומר, הכסף נמצא. המחיר יעלה. הקופות ישלמו כנראה יותר כסף, כי יהיה פה איזה איזון: מצד אחד ירידה משמעותית, כנראה, ואנשים ומטפלים יחזרו לכיוון של הטיפול הציבורי, ומצד שני יצטרכו כנראה להעלות את הנושא של הקופות. אבל מה? היום אומרות הרשויות – שהיום הן מממנות, כי הן מקבלות מהקופה לא את הסכום שהן אמורות לקבל אלא את הסכום שקיבלו כל הזמן, שיכול להיות גם 80 שקלים במקומות מסוימים, והרשויות משלימות מכספן, אז הן אומרות: סליחה – עכשיו, זה כנראה ויכוח שהיה קורה כל שנה בין הקופות לרשויות: מי משלם? מי זה? והיו מגיעים להסדר. אבל עכשיו, כשהרפורמה בפתח והכסף שהוקצב בפתח, נלחמים על זה. אתה יודע איך זה עובד, אני לא צריך להסביר לך. אני חייב לתת להם תשובה, עליזה. זאת לא תשובה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> ככה אתה מפסיק, אחרי דבר כזה? יואב, זה לא מתאים לך. מה זה? << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אני אמרתי שאני אתן תשובה, עליזה, וזה ייקח לי בערך עוד חמש דקות, ואני מקווה שאני אתן תשובה מספקת. אז קודם כול, אני חייב לומר – אני רוצה להקריא את המשפט האחרון פה בעניין: המשרד יפעל להבטיח כי שירותים לילדים לא ייפגעו, תוך מתן האפשרות למיצוי המשא ומתן בין הצדדים בתקופה מורכבת זו ופיתוח שירותים חלופיים ככל שיידרש. מה אני מנסה לומר? עד 1 באוגוסט אנחנו באירוע שהטיפולים נמשכים, ויש משא ומתן – ואת זה אני יודעת להגיד בוודאות – שמתקיים בין הקופות לרשויות. המטרה שלנו כרגולטור היא לא להתערב. אני אומר לכם את זה בצורה הכי ברורה. קופות החולים הן הגוף המתפעל, יש את הגוף שנותן את השירותים – דרך אגב, קופות החולים גם נותנות שירותים בעצמן בלא מעט מקומות – יש את הרשויות שנותנות את הטיפולים האלה ויש משא ומתן. אנחנו חושבים, וגם אני מסכים לזה, מיקי, שלא נכון שנתערב בזמן המשא ומתן. אני אומר לך בכנות, זה לא הזמן. לכן אני יכול להגיד דבר כזה: אנחנו מסתכלים על מה שקורה, אתם מסתכלים. תהיו ערניים. אני חושב שעד 1 באוגוסט זה צריך להיות מוסדר במשא ומתן, וכך צריך להתנהל. אמרתי, דבר אחד אני יכול להבטיח לך: לא ניתן שזה יפגע בילדים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני שמח על הגישה שלך. תביאו בחשבון, אני מדבר איתם, אני משכנע אותם לא להשבית את המרכזים ב-1 באוגוסט, שזו בעיה קשה. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אני שמח שיש דדליין. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה איום שקיים. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אני שמח שיש דדליין, כי דדליין יגרום להם להגיע להסכמות. תן להם לריב ותגיד להם: חבר'ה, אתם צריכים לדעת להסתדר. הרי בסופו של דבר – בואו נעשה רגע סדר – האינטרס של כולם זה שהילדים יקבלו טיפולים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> רשות לא רוצה שהילדים אצלה לא יקבלו, קופת חולים לא רוצה שילד שלה לא יקבל, ואנחנו במשרד הבריאות בוודאי. העניין הוא דיון ענייני כספי – לאן הדבר הזה הולך. אני מציע: תן להם למצות את המשא ומתן, תהיה עם היד על הדופק. אם אתה מרגיש שזה לפני פיצוץ – אנחנו נהיה מעורבים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מאה אחוז. אני אשמח אם אתה – – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> סגן השר, מה אתה מציע לגבי ההצבעה? << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אם הוא רוצה, לכל מקום שהם רוצים – אני תומך. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני מבקש כספים, כספים. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> לא, אני אתן לך להתייחס. אני רק שואלת את סגן השר. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> מה שאתם רוצים, מה שהמציעים מבקשים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> כספים, בבקשה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> אנחנו ניגש להצבעה יותר מאוחר, לאחר ההתייחסויות הנוספות. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אין בעיה. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני רציתי לשאול. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> אבל רגע, חברת הכנסת אלהרר, השרה אורלי לוי אבקסיס ביקשה להתייחס. בבקשה. אני אתן לך להתייחס אחר כך. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> – – – או מהצד? << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> לא, היא מתייחסת מכאן. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> יש לה שאלה בשבילי, פשוט. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> כן, השאלה היא לקיש. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> אה, חשבתי שאת רוצה להתייחס. אבל הוא יושב כאן, אז תוכלי לשאול אותו. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> לא, לא, זה לא עובד ככה. יש לזה חשיבות. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> אני אתן לך את ההזדמנות. שלום לך. יש לך חמש דקות, בבקשה. << דובר >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << דובר >> תודה רבה לך, גברתי היושבת בראש. אדוני סגן שר הבריאות, אני שמחה מאוד על כך שירדת לעומק הדברים. אני רק רוצה לסדר לך את העניינים, כמי שעוסקת בנושאים האלה אולי מהיום שנכנסתי לפוליטיקה. בחלק מהמקרים יצרנו את אותו מתווה שדיברת עליו, שיוצאים החוצה למי שלא מצליח להשיג תור בשלושה-ארבעה חודשים דרך הקופות. זה היה אמור לשמש איזשהו תמרור אזהרה לקופות: היה ואתן לא תדאגו לכך שתעסיקו בתנאים הוגנים את אותם נותני שירות, אז תוכלנה האוכלוסיות המדוברות לרכוש את השירותים האלה בשוק הפרטי ואתן תחזירו להם. מה קרה כאן? לצערי הרב הרבה מאוד מהזקוקים לאותם שירותים – קחו לדוגמה קלינאי תקשורת. התור במערכת יכול להיות למעלה משנה עד שנה ושלושה חודשים; ככה לפחות היה לפני כמה חודשים כשאנחנו בדקנו בבאר שבע. אתה יודע כמה עולה מפגש אחד עם קלינאי תקשורת פרטי? << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> פרטי. << דובר_המשך >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> פרטי. << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> מעל 300 שקלים. << דובר_המשך >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> מעל 300. בין 300 ל-450 שקל, תלוי איפה אתה ממוקם על המפה הגיאוגרפית בארץ. מה קרה בחודשים האחרונים? הקופות באו ואמרו לשר הבריאות לשעבר ליצמן: תראו, אנחנו לא מצליחים לגייס – כמו שאמרת קודם – בגלל שאלה הלכו לשוק הפרטי. זה פשוט לא נכון. בכלל, אותה סיטואציה שבה משפחות צריכות ללכת באופן פרטי, זה כאילו הן מלוות למדינה כסף על שירות שהמדינה לא מסוגלת לתת להן, הן משלמות יותר, והן צריכות לריב על ההחזרים, אם בכלל יש להן את הכוח. מה קורה למשפחות שאין להן היכולת לתת? קח שיעור אחד – 300 שקלים; ניקח את הרף הנמוך: אתה צריך לפחות פעם בשבוע, זאת אומרת, למעלה מ-1,000 שקל לילד אחד על קלינאי תקשורת שיקבע את עתידו. כל אותם ילדים שלהורים שלהם אין 4,000 שקלים מזומן בחודש נאלצים בסופו של דבר להגיע למצב שבו הם לא יקבלו את הטיפול. חלון ההזדמנויות שלהם מצטמצם. הלקות שלהם תביא אותם להיות האאוטסיידרים החברתיים, כי אנחנו יודעים מה זה ילדים – ילדים יכולים גם להיות אכזריים, בטח ובטח על לקות כזאת או אחרת. התפקיד שלנו הוא לספק את שירותי הבריאות האלה. אני קוראת לך: אני אשמח לשתף פעולה, לתת לך את כל הידע שנמצא, אבל זה הזמן להתערב, כי עכשיו יש מגמה של לעצור אפילו את ההסדר הזה של ללכת לשוק הפרטי ולבוא להתווכח על המחיר. לצערי הרב, זה לא הרתיע את הקופות. הגיע הזמן שהקופות יעשו את התפקיד שלהן. יתרה מזו, במרכזיים האלה, תחת אותה קורת גג אתה מקבל את כל הטיפולים, ואז אתה חוסך לך את כל הזמן ואת כל הלוגיסטיקה – מתי ואיך להגיע. בואו לא נשכח שלהורים לפעמים יש ילדים נוספים, וכל שעות אחר הצוהריים מתמלאות בטיפול בהם. אני עומדת לרשותך. אני בטוחה שתיכנס בעובי הקורה. כל הידע שיש לי עומד באמת לשירות הנושא הזה, וניקח בזה חלק, כי את הדבר הזה חייבים לתקן, וכמה שיותר מהר. תודה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה. התייחסויות נוספות. חברת הכנסת קארין אלהרר, יש לך דקה. אני אתן לך, אדוני סגן שר. אולי תקשיב – – – << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> אני מקשיב מפה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גברתי היושבת בראש, קודם כול ברכות על התפקיד החדש. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אדוני סגן השר, ברכות גם לך. << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> תודה. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> תראה, אדוני, יש רפורמה שהיא כבר – עליזה, עוד כמה דקות, נשמה. כמה דקות. נושא מספיק חשוב. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> זה נכון. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אדוני סגן השר, הרפורמה הזאת בעצם אומרת: אנחנו עוצרים את השירות הפרטי עם ההחזר. עד שנמלא את המכסות בקופת חולים יהיה פער שבו ילדים לא יקבלו מענה. עכשיו אני באה ומציעה את הדבר הזה: אל תעצרו את ההחזר הפרטי. תמשיכו עם הדבר הזה ובמקביל תגייסו. כשאתם תבדקו את הדברים אתם תלמדו שאין מספיק היצע של מטפלים פארה-רפואיים. אין מספיק היצע. דיברנו בזמנו עם המל"ג שיפתחו עוד תוכניות – הצליחו לפתוח עוד אחת בלבד. יש צורך הולך וגדל במטפלים פארה-רפואיים. הקופות, כשלא יהיה להן, יגידו: אין לנו, ומי שיעמוד מול השוקת השבורה יהיו ההורים והילדים. אני מפצירה בכם, באמת: אל תלכו למהלך בלי שיש בידיכם עובדות – לא תחזיות – עובדות שאתם יכולים לתת מענה, והוא לא מענה כי אתם רוצים, הוא מענה על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי. אני מאוד מבקשת שהנושא הזה – לפני שיוצאים לרפורמה, שכרגע נעצרה, אל תסתמכו על הקופות, קופות גרעוניות, שהכסף שיינתן להן יהיה רק בהתאם לתוצאות, שזה דבר שהוא לא ייעשה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה לך, חברת הכנסת אלהרר. << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> תודה. אפשר לענות? << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> יש התייחסות נוספת. מה אתה מעדיף? << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> בבקשה. אז עוד התייחסות, ואחרי זה אני אענה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> אוקיי. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא מגיבים על מה שנאמר – – – << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> אני חייב להגיב על מה שנאמר פה, גם על ידי השרה וגם על העמדות. אני חייב להגיב. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> אנחנו ניתן לו להשיב בקצרה. בבקשה. << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> תודה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני חושבת שהאירוניה היא שלפעמים מצרות יוצאים דברים טובים לפלחים מסוימים. אני חושבת שהבעיה של היחידות ושל הטיפולים לילדים ביחידות להתפתחות הילד הייתה כל הזמן, ואף אחד לא שם אותם במרכז הדברים. אני חושבת שמילות המפתח כאן הן באמת: מוחלשים ופיקסציה. אנחנו סבלנו כל הזמן – ואני אדבר גם על הצפון וגם על החברה הערבית. התורים ארוכים שאי-אפשר לתאר. גם כמנהלת מתנ"ס אני יודעת ששנה וחצי מחכים לאבחון, ואחר כך, כאשר יש אבחון – עוד שישה או שבעה חודשים כדי לקבל את הטיפול הראשון. צריך לבדוק מה עושות קופות חולים בדברים האלה, וגם איזה מחירים משלמים למטפלים ולמה יש הפרשים במחירים בין המרכז לבין הפריפריה. זה אומר גם איזה טיפול מקבלים במרכז ואיזה טיפול מקבלים בפריפריה. הגיע הזמן גם להסתכל על פתרונות חלופיים. יש משהו שנקרא "יחידות התפתחותיות קהילתיות", שנותנת מעטפת הוליסטית לילדים, וחשוב לשים גם את זה במרכז הדברים. תודה. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> היה כזה בנתניה והוא נסגר. << דובר >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר >> תודה. מילה אחת לחבר הכנסת מיקי לוי. אני חושב שבכל זאת, לאור ההערות, נכון שזה ילך לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. זה נראה לי המקום הטבעי בנושא הזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> רק שנייה. את זה אני אומר לך כהצעתי. אחרי זה תחליט. אני רק חייב להתייחס בכמה מילים בקצרה. ראשית, אני מודה לשרה אורלי לוי אבקסיס, שבאמת רתומה. אני אומר לך כבר, חד וחלק: אני איעזר בך. אז בזה אנחנו פוטרים נושא אחד – וצריך עזרה. אני חושב שתיארת פה את המצב מצוין, זאת אומרת בדיוק לאשורו, מה שאמרת. יש פה כאילו פתרון שהוא לא פתרון של הפרטי ב-300 שקל פלוס. את זה מנסים ברפורמה לתקן, ואז עולה השאלה שמעלה חברת הכנסת קארין אלהרר: רפורמה כזאת יכולה להיכשל בקלות, והילדים יסבלו. לזה לא ניתן יד, אני אומר לך. אני נכנסתי אחרי שהוחלט על רפורמה. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זה מה שיצא. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> רגע, אני לא יודע אם זה מה שיצא. מה שאני מציע זה באמת דיון מעקב על הדבר הזה. אני חושב שכדי שהשוק הזה ייכנס לאיזשהו שוויון נוסף, ללא ספק חייב להיות תקצוב נוסף של הקופות. כמו שאמר מיקי, יש כסף לכך, בדיוק לזה זה הולך. השאלה הגדולה: האם יש מספיק כסף שיאפשר לאותם מטפלים להיכנס ולפעול ולעשות? אני מציע עוד פעם, כפי שאמרתי: ניתן למשא ומתן להתקדם. נצטרך לקבוע דיון. << קריאה >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – עכשיו קיבלנו הודעה – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> בסדר, זה חלק מכיפופי הידיים. אם יהיה דיון בוועדת העבודה והרווחה עוד כשבועיים-שלושה, לקראת זה נוכל שם לראות מה קורה. אני אומר עוד פעם: אני מאוד מקווה שהקופות והרשויות יחליטו ויסדרו ביניהם. תהיה עליית מחירים; אני לא יודע כמה – על זה המשא ומתן. הכי חשוב זה לדאוג שהמטפלים יעבדו ושהילדים לא ייפגעו. תודה רבה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה לך. אני רוצה לעבור להצבעה, השאלה אם אתם מקבלים את הצעת סגן השר להעביר – לא. << קריאה >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << קריאה >> רוצים להעביר לכספים. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> לכספים. סגן השר, אתה מקבל לכספים? << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> צריך הצבעה בכל מקרה, אבל אין לי בעיה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> לא, כי אחרת אני יכולה להעביר את זה לוועדת הכנסת לקביעה. << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> לא, לא. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> אם אתה מקבל – – – << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> כספים. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> אנחנו עוברים להצבעה להעביר את ההצעה הדחופה לסדר-היום בנושא: 80 יחידות להתפתחות הילד נמצאות בסכנת סגירה לדיון בוועדת הכספים. עוברים להצבעה. << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> תוסיפי את קולי, אני למעלה שם. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> גם אותי, בבקשה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> אוקיי. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 6 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכספים נתקבלה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תוצאות ההצבעה: שישה בעד, אפס מתנגדים ואפס נמנעים. ההצעה תעבור לוועדת הכספים. התווספו בהתאמה, לפרוטוקול: חברת הכנסת היבה יזבק, חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה, חברת הכנסת סונדוס, חברת הכנסת אימאן, חבר הכנסת אלי אבידר וחבר הכנסת מיקי לוי. בבקשה. << נושא >> המלצת הוועדה המשותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת החוקה, חוק ומשפט בעניין הכרזה על מצב חירום << נושא >> << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הבא: המלצת הוועדה המשותפת של ועדת החוץ וביטחון וועדת החוקה, חוק ומשפט בעניין הכרזה על מצב חירום, עם הצבעה. יציג את ההמלצה יושב-ראש הוועדה המשותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת החוקה, חוק ומשפט בעניין הכרזה על מצב חירום, חבר הכנסת צבי האוזר, בבקשה. << דובר >> צבי האוזר (יו"ר הוועדה המשותפת): << דובר >> גברתי היושבת בראש, ראשית, ברכות על תפקידך. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> צבי האוזר (יו"ר הוועדה המשותפת): << דובר_המשך >> לפחות זו ההזדמנות הראשונה שלי לעמוד כאן. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> הברכות גם לך כיושב-ראש ועדת חוץ וביטחון. << דובר_המשך >> צבי האוזר (יו"ר הוועדה המשותפת): << דובר_המשך >> תודה, תודה. בהתאם לסעיף (38ב) לחוק-יסוד: הממשלה, אנחנו, מליאת הכנסת, מתבקשים על ידי הממשלה לחזור ולהכריז על המשך מצב חירום למשך תקופה של שנה אחת נוספת, עד 3 ביוני 2021. לצורך המלצה זו קיימנו דיון של חברי הוועדה המשותפת לוועדת חוקה, חוק ומשפט וועדת החוץ והביטחון. מצב החירום במדינת ישראל הוכרז לראשונה על ידי מועצת המדינה הזמנית ב-1948, ומאז ועד היום הוארך מצב זה מדי שנה בשנה. ככלל, לעצם קיומו של מצב חירום יש שתי השלכות עיקריות: הראשונה – מתן אפשרות לממשלה להוציא תקנות לשעת חירום, שהן הלכה למעשה עוקפות את החקיקה בכנסת. בעצם הרשות המבצעת הופכת להיות גם רשות מחוקקת. תוקפן של תקנות אלה מוגבל לשלושה חודשים. ההשלכה השנייה היא צווים וחוקים אשר תוקפם תלוי בקיומו של מצב חירום, ואי-הארכת ההכרזה על מצב חירום תביא לביטולם. בשנת 1999, כמדומני, הוגשה עתירה לבג"ץ בבקשה לבטל את מצב החירום. בעקבות עתירה זו התחייבה הממשלה להתחיל הליך לצמצם את החקיקה והצווים. בשנים קודמות עיקר הדיון נגע לחוקים והצווים שהוצאו מתוקפם או הוצאו מתוקף ההכרזה, ונעשה מאמץ, כאמור, על ידי הכנסת והממשלה לצמצם אותם. במבחן הזמן, אם נציין זאת – אני זוכר שכמזכיר ממשלה ב-2009 נדרשתי לראשונה לנושא וביקשתי לזרז את הדברים – אז אם ב-2009 תשעה חוקים ו-165 צווים עמדו בתוקף והיו תלויים בעצם קיומה של שעת חירום, הרי כיום ישנם חמישה חוקים ו-21 צווים בלבד, וגם אותם יש להמשיך באותה פעולה נמרצת ובאותו מאמץ בעצם לבטל ולהחליף בחקיקה שאיננה תלויה בהכרזה על שעת חירום. המרכיב הראשון שהזכרתי – תקנות שיוצאות בשל שעת חירום – הוא הנושא הרלוונטי לדיון הציבורי דהיום. ב-15 השנים האחרונות עשתה הממשלה שימוש מאוד מוגבל בכלי הזה, רק בשני אירועים בלבד, אולם מאז ההכרזה האחרונה על מצב החירום, לפני ארבעה חודשים התפרצה מגפת הקורונה, והממשלה התקינה 38 תקנות שעת חירום. אני אציין שבחלק מהזמן הייתה לזה הצדקה. הייתי אומר: יש פה מגפה, היא נחתה בהפתעה, לפחות לחלק, וגם הכנסת לא הייתה פעילה. אבל בכל מקרה המצב הזה צורם – כאמור, כמו שאמרתי, הרשות המבצעת הופכת להיות רשות מחוקקת. בניגוד לגל הראשון של הקורונה, הרי שבתרחיש גל שני לא תהיה הפתעה. זאת אומרת, משרד המשפטים והממשלה יכולים להיערך לכך והכנסת היא כנסת פעילה. אנחנו בוועדה דנו בעניין הזה, רשמנו לפנינו את הבהרת הייעוץ המשפטי לממשלה – שהם ערוכים לקראת אפשרות של גל שני של קורונה. כולנו מקווים שהוא לא יקרה, אבל אם חלילה נהיה במצב הזה הרי הממשלה תנקוט את כל הצעדים כדי להשתדל ולהימנע מלעשות שימוש נרחב בתקנות שעת חירום כפי שנעשה בגל הראשון. אשר על כן, מה שעומד על הפרק הוא אותה עבודה חשובה, אולי סיזיפית, של ביטול החוקים והצווים והחלפתם בחוקים שאינם תלויים בשעת החירום. בהקשר זה הוועדה המשותפת פנתה לכל משרדי הממשלה הנוגעים בדבר וביקשה מהם לוחות זמנים – שיציגו תוך שבועיים לוח זמנים אשר דרוש להם על מנת להביא את אותה חקיקה חלופית נדרשת. בנוסף אני הודעתי בוועדת המשנה שבכוונתי להקים – סליחה, בוועדה המשותפת הודעתי שבכוונתי להקים ועדת משנה לוועדה המשותפת שבה יהיו חברים כמה חברי כנסת אשר יבחנו באופן עקבי ורציף את ביטול הצווים והחוקים על מנת לאפשר בעצם מצב שבו לא נצטרך להאריך כל שנה מחדש את מצב החירום. התהליך הזה הוא ארוך, ולכן השתכנענו להמליץ בפני המליאה לאשר את בקשת הממשלה להאריך את תוקף שעת החירום בשנה נוספת, ואני מבקש כאמור שהמליאה תאשר את המלצת הוועדה המשותפת כפי שנקבתי בה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת צבי האוזר. אנחנו נעבור לרשימת הדוברים. יש לנו מעל 30 דוברים. לכל אחד מכם יש שלוש דקות. אני מתכוונת להקפיד כדי שנעמוד בלוחות הזמנים. הדוברת הראשונה היא חברת הכנסת סונדוס סאלח, בבקשה. << דובר >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, חברי וחברות הכנסת, מאז שנפתחה המליאה ישבתי שם והקשבתי להצעות הדחופות והנושאים שדנו עליהם ביום הזה. האמת היא שיש דיסוננס אחד גדול, ומה שאנחנו רואים הוא שאנחנו מנותקים מהמציאות, כנראה. אתם רציניים כשאתם מעלים נושאים כמו עוני, אבטלה, והיה ויכוח על מספר המנות החמות ועל הקשישים שמתים? את מי זה מעניין? והערבי שנרצח – את מי זה מעניין? היינו צריכים לדבר על הרכבים שהזמין גנץ לילדים שלו, לבנים שלו. ההצעות הדחופות שהיו צריכות להיות כאן, לדון – האם זה גג נפתח או בלי גג נפתח? איזה צבע להביא לרכב הזה? איזה צמיגים להביא לרכבים האלה? אתם מנותקים מהמציאות. תראו את המפקדים, את המנהיגים שלכם, בזמן המשבר הכלכלי הגדול שרק מעמיק ומחמיר. תראו באיזו תחרות, איך הם מתחרים וחוגגים ומתפנקים על חשבון האדם הפשוט ועל חשבון המיסים שאנחנו משלמים. עוד דבר, עוד דיסוננס אחד, פרנויה אפילו – על חוק האזרחות; לא האזרחות שלומדים אותה בבית הספר. אתם יודעים, הספר הכי עבה בבית הספר זה הספר האזרחות. יש בו כל כך המון דפים ותכנים, ומה לעשות איתם – אני כתלמיד, תלמידה ערבייה, לומדת על חופש הביטוי, וכשאני יוצאת להפגנה אני מוצאת שוטרים שרוצים לקחת אותי, לחקור אותי, להפריע לי ולא להרשות לי להתבטא ולהביע את העמדות שלי. איך אפשר ללמוד כאלה דברים באזרחות בבית הספר ולראות שאנחנו חיים במציאות אחרת לגמרי? על זה אני לא אדבר עכשיו. אני מדברת על אזרחות כמושג שבא להסדיר את היחסים בין הפרט למדינה, שכן, חשבו חכמים לפנינו שהממשלה או המדינה תרצה לדרוס את הפרט, וצריך להגן עליו ולהסדיר את היחסים האלה. באזרחות, ובהמשך – חוק האזרחות, שבא לפגוע במיוחד באזרח הערבי, שהאזרחות שלו כל הזמן מוטלת בספק והיא בחשש, והיא תמיד בחשדנות וקפדנות, בא וממשיך לחשוד באדם, באזרח הערבי, ולפגוע בזכויות שלו: בזכות לקיים, בזכות להיות חלק ממשפחה, להרכיב משפחה ולחיות בחיק משפחה שלמה. מה לעשות, כשאתה ערבי, התעודה שהכי מהר אפשר לקחת אותה זה תעודת הפטירה, כשאתה נפטר. תעודת פטירה. ממשלה שהורסת בתים ורוצחת אוטיסטים ורוצחת אזרחים אף פעם לא תהיה ממשלה בונה בתים, ובטח לא ממשלה שתומכת בהקמת משפחות ושומרת על המשפחות. תודה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה לך, חברת הכנסת סונדוס. הדובר הבא הוא חבר הכנסת איימן עודה, בבקשה. << דובר >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, אני מבקש, לפני שאני מתחיל, שחבר הכנסת האוזר יכבד את הכנסת, יכבד הדיון שהוא יזם ויבוא לשמוע אותי. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> חבר הכנסת האוזר, בבקשה. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> חבר הכנסת האוזר וחברי הכנסת מהימין, ובמיוחד מהליכוד הכביכול-רוויזיוניסטים – רוצה לקרוא לכם מה אמר מנחם בגין על חוקי החירום. תאמינו לי שהוא אמר דברים כל כך קשים, כל כך קשים, עד כדי כך שאני קראתי אותם כמה פעמים בשביל להאמין למה שאני קורא. אני, איימן עודה, חושב שלפשעי הנאציזם אין אח ורע, ואני עושה את הכול בשביל לא להשתמש במילה הזאת כי ממש יש לה את הייחוד שלה, והפשעים שלהם – אין להם אח ורע. אבל זה בגין שעומד פה על דוכן זה בשנת 1951, מדבר אל בן-גוריון ואומר לו כך: החוק שהשתמשת בו הוא חוק נאצי – עד כדי כך – הוא חוק רודני, הוא בלתי מוסרי, וחוק בלתי מוסרי הוא גם בלתי חוקי. אבל זה בגין כשהיה באופוזיציה. כשאתם הופכים לקואליציה ולממשלה אתם ממשיכים באותם חוקים רודניים. מה זה מצב חירום? מצב חירום זה מה שקרה לאיאד אלחלאק; מצב חירום זה הריסת ארבעה בתים בטירה; מצב חירום זה חוק איחוד משפחות שעבר פה בכנסת לפני יומיים. אלה הם מצבי החירום. אבל כשיש ראש ממשלה שמאמין שלעד נחיה על החרב – כך הוא מאמין, לכן הוא מקדם חוקי חירום: כי הוא לא רוצה שאנחנו נדבר, נתקרב; הוא לא רוצה שהשכל הישר ינצח, שהאפשרות של חיים משותפים בין ערבים ויהודים, האפשרות של שלום – שיש פה שני עמים שמגיעה לשניהם זכות להגדרה עצמית; היהודים מימשו זאת בשנת 48', ויש עוד עם בארץ הזאת, העם הערבי הפלסטיני, שמגיע לו, כמו לכל עמי העולם, כמו לכל עמי העולם, לא יותר ולא פחות; שיש פה מיעוט ילידי בן המקום הזה ומגיע לו שוויון מלא. אז זה הקו שלנו וזהו הקו שלכם, ועוד נראה מי ינצח. אנחנו ננצח אתכם. תודה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת איימן עודה. הדובר הבא הוא חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', בבקשה. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אנחנו ערבים ויהודים דמוקרטים שרוצים לחיות ביחד. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. חבריי חברי הכנסת, יש במדינת ישראל מצב חירום. יש במדינת ישראל מצב חירום בנגב. נחשפנו אליו שוב כולנו באותו הסרטון או סדרת סרטונים באמת מזעזעים. ובראש ובראשונה אני רוצה להכיר תודה לאנשי תנועת רגבים, שהייתה לי הזכות להיות בין מקימי ועובדי התנועה הזאת במשך הרבה שנים, שמתריעים בשער הרבה מאוד שנים על ההפקרות, על אובדן הריבונות, על אוזלת היד של מדינת ישראל באזור הנגב, מה שמאפשר השתוללות פראית, בלתי חוקית, עבריינית, ולצערי הרב לאומנית – – << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> באיזה מקום יש כפרים בלתי מוכרים ללא מים וחשמל? << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – בגלל חדירה של התנועה האסלאמית, הפלג הצפוני, אל הנגב, שכופרת ומתריסה נגד המדינה היהודית ומוסדותיה, ובראשם צבא ההגנה לישראל. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ההתרסה היא נגד הגזענות שלכם, נגד הגזענות המכוערת שלכם. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> האם יכולים לשבת כאן חברי כנסת ולהגן על התמונות הנוראיות והאלימות האלה? אני שואל אותך: אתה מגן על פריצה לבסיסי צה"ל ושטחי אימונים? על גנבה של כלי נשק ואמצעי לחימה? << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני נגד כל זה – – – אבל זכות לקורת גג – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> על תקיפה של חיילי צה"ל? אתה לא מתבייש? זה אמור הרי להיות הקונסנזוס. לך אמור להיות האינטרס הגדול ביותר להוקיע את הפעולות האלה. << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> רגבים זה פשע. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> ויותר מדי שנים מדינת ישראל לא נמצאת בנגב. תראו, ריבונות היא לא עניין תיאורטי. אם היא לא נאכפת – היא לא קיימת. << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> היא לא נותנת שירותים בנגב. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> אז מה עושה צה"ל? צה"ל, בסיומו של התחקיר, נותן הנחיה שלא לבצע מרדפים אחרי הגנבים, המחבלים העבריינים האלה. ועוד מתפרסם היום שמדיחים את הש"ג – קצינים זוטרים שמודחים מתפקידיהם כי קושרים להם את הידיים באזיקים משפטיים ומבצעיים. מה שקורה בצאלים – וזו דוגמה קטנה למה שקורה בנגב בצורה הרבה יותר רחבה – ידוע לכל מי שנמצא בשטח האימונים הזה: התעוזה, החוצפה, היכולת להתקרב למרחק אפס מהחיילים ופשוט לקחת, כי אין מה לעשות. איפה המשטרה? איפה כוח ההרתעה של צה"ל? << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אפילו נתניהו לא רוצה אתכם. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> אני אומר חד-משמעית: בדואי שמתקרב לגנוב, צריך לירות בו. נקודה. מי שמתקרב לבסיס צה"ל או לחייל צה"ל וגונב אמצעי לחימה שמגיעים אחר כך לטרור, ועולים בחיי אדם של אזרחי מדינת ישראל – צריך לירות בו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> ככה מייצרים הרתעה – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> חבר הכנסת סמוטריץ', תודה רבה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – ככה מייצרים אכיפה, ככה מחזירים ריבונות. אתה יודע מה, חבר הכנסת עודה, אני מאוכזב ממך. אתה יודע, אין ציפיות – אין אכזבות, ובכל זאת מאוכזב ממך. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> חבר הכנסת סמוטריץ'. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> גברתי, עשר שניות. אתה מגן על התמונות האלה של העבריינות הפושעת של הבדואים האלה, שנכנסים לבסיסי צה"ל, גונבים אמצעי לחימה, מוכרים אותם אחר כך לטרור, רודפים אחרי ג'יפ צבאי במטרה להוריד אותו מהכביש, מסכנים את חיי חיילינו? << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> חבר הכנסת סמוטריץ'. << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא מים, לא חשמל ולא בתי ספר – על זה אתה מגן. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> אתה איבדת לחלוטין, לחלוטין, את השכל הישר. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> חבר הכנסת סמוטריץ', תאפשר גם לחברים אחרים לדבר. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> זה בכלל לא עניין של ציונות, של ימין, של שמאל. אני קורא לממשלה הזאת: תחזירו את הריבונות לנגב, תחזירו את המשילות ואת השלטון של מדינת ישראל ותעשו שם סדר. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת סמוטריץ'. הדובר הבא הוא חבר הכנסת אלי אבידר, בבקשה. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, קודם כול אני רוצה לברך אותך על ניהול הישיבה. אני חושב שזאת הישיבה הראשונה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> נכון, תודה. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לכבוד הוא לי. תעלי ותצליחי. הצלחתך – הצלחתנו. גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, מאז פרוץ הקורונה מעל נתניהו באמון הציבור. לאחר שכשל בהשגת רוב בשלוש מערכות בחירות, ניצל נתניהו את הקורונה כדי להעצים את הפחד, החרדה, ויצר כאוס כדי להקים ממשלה בזבזנית, עם אִינֶפְּטִים – בני גנץ וגבי אשכנזי. חוק ראשון בקורס המבוא להבנת נתניהו הוא שהוא עושה בדיוק את ההפך ממה שהוא מצהיר. נתניהו סיפר לנו בכל ערב שהוא פועל לעצור את הקורונה, ובפועל החמיר אותה. זו לא הייתה מדיניות כושלת אלא מדיניות מכוונת ומדויקת לפרטים. נתניהו מנע ממשרד הביטחון ומפיקוד העורף לנהל את המשבר, והם הגורמים בעלי הידע והמוסמכים לנהל משברים שכאלה. באמצעות איש אמונו ראש המל"ל הוא שלט באירוע, העצים את הקורונה ודהר להשגת מטרתו. במשך שבועות אפשר נתניהו למטוסים שהגיעו ממרכזי ההדבקה בניו יורק לנחות בישראל ללא בדיקה וללא בידוד. בטלוויזיה הוא לימד אותנו איך לנגב נזלת ומהו מרחב הסכנה של כל אפצ'י, ובפועל נתן לחולי קורונה שהגיעו מניו יורק להדביק את משפחותיהם. נתניהו, רבותיי, פגע בעדה החרדית. האיש שיודע להגיע לכל אדמו"ר ולכל רב חשוב שתק ונתן לחרדים להדביק ולהידבק. הוא לא אכף את תקנות משרד הבריאות ואפילו הצליח להוציא את הזן-מאסטר יעקב ליצמן משלוותו, כשזה קרא להטיל סגר על בני ברק. נתניהו מנע ביצוע בדיקות קורונה מסיביות בציבור. הוא הצהיר על עשרות אלפי בדיקות ביום, ובפועל הוא מנע מצה"ל לבצע מבצע בדיקות לאומי בכוונה, כי נתניהו רצה שהקורונה תתפשט ולא להפך. נתניהו השבית את המשק כדי ליצור תודעת משבר קיומי, והרס את פרנסתם של 2.5 מיליון אזרחים. הוא יודע שלבעיה הכלכלית אין לו פתרון. כדי למנוע את המחאה הוא דוהר מהיום הראשון לקורונה ומכניס את השב"כ והמשטרה לטלפונים. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> חבר הכנסת אבידר, זמנך תם. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> עוד לא. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> אז תזדרז. בוודאי שכן. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מתקין עשרות תקנות לשעת חירום ודוחף חוקים שישליטו כאן דיקטטורה. נתניהו בהיסטריה מהמחאה הציבורית, כי הוא יודע שאפילו ההופעה הטובה ביותר שלו בטלוויזיה לא תרגיע בכי וכאבי בטן של ילדים רעבים. גברתי היושבת-ראש, נתניהו ישליט כאן דיקטטורה וינצח כשאנחנו נרים ידיים, ואנחנו לא נרים ידיים, כי אין לנו ארץ אחרת. תודה רבה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אבידר. הדובר הבא הוא חבר הכנסת עופר כסיף. בבקשה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי, מצב חירום הוא על פי ההגדרה ההפך משגרה. לא יכול להיות מצב חירום שהוא שגרה. על פי ההגדרה, מצב חירום הוא חריגה משגרה. מצב חירום שמוארך שוב ושוב ונמשך 72 שנים בעצם הופך לשגרה, מה שאומר שהוא לא באמת מצב חירום. לוגיקה פשוטה. לוגיקה פשוטה. לכן, אם מצב החירום הקיים בישראל הוא לא מצב חירום באמת, נשאלת השאלה: מהו? הוא כלי כוחני, הוא כלי אוטוריטרי בשירות הממשלה. קודם כול, הוא מאפשר ריכוז של סמכויות בידי הממשלה על חשבון הרשויות האחרות, בעיקר בעידן נתניהו הרודן ועוד יותר בזמן הקורונה, כפי שנאמר קודם, שבה הוא השתמש ומשתמש כדי לחזק את רודנותו. אבל מצב החירום הוא בייחוד כלי לשליטה באזרחים – בעיקר באזרחים הערבים הפלסטינים, אבל לא רק – באמצעות לגיטימציה או הצדקה. למה אני מתכוון? כל אדם שאין לו ואקום בין האוזניים יודע שלא די בכוח כדי לקדם מדיניות, החלטות וכן הלאה; צריך הצדקה. המשטר המוקצה, המאוס וההזוי ביותר לא יוכל לפעול רק על ידי כוח; הוא יהיה חייב גם למצוא לעצמו לגיטימציה. לשם כך מונצח בישראל מצב החירום. הצדקת הכוחנות וההתעמרות של הממשלה, ההצדקה הזאת נעשית על ידי שימוש במצב חירום מומצא, באמתלות ביטחוניות שבאמצעותן אפשר ומנסים – ומצליחים, לצערי – למנוע איחוד משפחות, לקדם טיהור אתני בשטחים הכבושים ובתוך ישראל, כמו בנגב, בגלל עמותות גזעניות פשיסטיות מהסוג שהזכיר קודם חבר הכנסת סמוטריץ'. בשורה התחתונה, משתמשים במצב חירום כדי לקדם עליונות יהודית וגם הכשרת רצח. עמד פה חבר הכנסת סמוטריץ' לפני כמה דקות, אותו אחד שב-2005 נתפס עם 700 ליטר דלק בדרך לעשות פיגוע, והוא מטיף לירות בבדואי שבא לגנוב, כביכול. אל תטעו, מבחינתו של סמוטריץ' צריך לירות בו לא משום שהוא בא לגנוב אלא משום שהוא בדואי, משום שהוא לא שייך לגזע העליון. לא חסרים גזענים מצדיקי כיבוש עם דימוי עצמי שקרי, ליברלי. ואני רוצה, ברשותך – – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תחתור לסיום, בבקשה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כן. אני רוצה רק לקרוא חלק קצר מאוד משיר מאוד ידוע שכתב רודיארד קיפלינג ב-1899 ותרגם צור ארליך. "משא האדם הלבן" זה נקרא. והבית הזה אומר כך – וחבל שאדון האוזר, הגזען שמאמין בעליונות יהודית, לא נמצא פה, כי השיר הזה מדבר כמותו. והשיר אומר כך – אני לא אקרא את כולו, ממש בקצרה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> "עִמְסוּ משא הלֹּבֶן / שִׁלחו מיטב בניכם / אֱלֵי גלות נידחת / לדאוג ולרחם / ולעשות את חסד / כובש עם נתינו – / עם עגמומי ופרא, / קצת שֵׁד וקצת תינוק". זאת העליונות היהודית של הסמוטריצ'ים, ההאוזרים, הנתניהוים, ובהם אנחנו, ערבים ויהודים שוחרי הדמוקרטיה והצדק, לא נפסיק להיאבק, וגם נגד מצב החירום שנותן לגיטימציה לעליונות היהודית הזאת. תודה על הסבלנות. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת כסיף. הדובר הבא הוא חבר הכנסת אוסאמה סעדי, בבקשה. נמצא כאן? איננו; חבר הכנסת אלכס קושניר, בבקשה – איננו. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, קודם כול ברכות ושיהיה המון הצלחה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה, ידידי. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אנחנו עומדים פה על בקשת הממשלה להאריך את מצב החירום. תראו, בשתי מילים, המצב המשפטי שמציעים לקבל כאן לשנה הקרובה הוא – והוא לא חדש – שלממשלה יש סמכות לתקן תקנות שלמעשה גוברות על כל חוק של הבית הזה. כלומר, לפי מה שאנחנו אומרים, בשפת בני אדם הממשלה היא הריבון ולא הכנסת, ואת זה אנחנו הולכים לאשר היום. זה לא חדש, אני לא אומר פה משהו שלא יודעים, אבל חשוב להדגיש את זה. הממשלה היא המחוקקת. עשרות בשנים זה היה, הייתה התקדמות על ציר הזמן, ואנחנו נדרשים היום לאשר את זה כי זה הכול או לא כלום. אבל זה לא מדויק. אנחנו יכולים ככנסת, כריבון, להחליט שזה לא יהיה שנה; להחליט שזה יהיה חצי שנה, להחליט שזה יהיה 11 חודש. יותר מזה, אנחנו הצענו בוועדה המשותפת – גם אני וגם חבריי, חלק מהם: בואו נסמן לממשלה, נגיד 11 חודש, על מנת כן לאפשר למדינה להמשיך להתנהל, כי אכן יש בעיות ויש חוקים שתלויים בהכרזה הזאת, אבל נסמן להם: חברים יקרים, חברי הממשלה, 11 חודש, לא עוד. בעשורים האחרונים מיעטה הממשלה, וזאת האמת, להשתמש בתקנות ההגנה לשעת חירום, אבל עכשיו משבר הקורונה נתן לנו טעימה מה המשמעות של מצב חירום, ומה מצב חירום יכול לעולל – במירכאות או שלא במירכאות – לנו כאזרחים: פגיעה בחופש התנועה, בחופש העיסוק, פגיעה בזכות לפרטיות, פגיעה בכל דבר היקר לנו בדמוקרטיה. זה המצב שבו תקנות כאלה יכולות להיות. אני רוצה להציע הצעה לחבריי מהקואליציה, ואם הייתי רואה פה מישהו מהממשלה אז אולי הייתי נותן לו הצעה. ויש לי בקשה אישית אליכם: אל תראו בי עכשיו חבר אופוזיציה, תראו מישהו שרואה תמונת מצב ונותן לכם עצה טובה. קחו עצה טובה; לא לוקח עליה תשלום וגם לא קרדיט. המצב הוא שבאמצע חודש זה או לקראת סוף חודש זה פוקעות כל התקנות כולן. זה אומר שהכנסת הזאת – וכבר ראינו תזכירים שמסתובבים – הולכת להיכנס למצב חקיקתי מוטרף לחלוטין בחוקים – לא חוק-יסוד: הממשלה, שדיברנו עליו רבות, ולא הנורבגי, הישראלי, איך שנקרא לו; אלה חוקים שנוגעים לדברים הכי פרטיים של כל אחד מאיתנו. קחו עצה: קחו מתוך תקנות ההגנה לשעת חירום שאתם טוענים שצריכים אותן כרגע, עכשיו, תעשו הצעת חוק רזה – ואני אומר לכם, היא יכולה להיות רזה – תגישו אותה לשולחן הכנסת, דבר שהוא סביר, לתקופה מוגבלת של חודש וחצי, חודשיים, ותביאו חוקים משמעותיים לכאן. אני אתן דוגמה: הולך לעלות פה היום חוק שדן באפשרות של היוועדות חזותית – רעיון טוב כשלעצמו, אולי. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> חבר הכנסת סגלוביץ'. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אבל תראו מה הולכים לעשות. בחוק הזה שר המשפטים והשר לביטחון פנים, הם יחליטו על מצב החירום. לא הם – הריבון צריך לעשות את זה. הכנסת הזאת צריכה לקחת את המושכות לידיה ולחוקק. לא הממשלה היא הכנסת, ואסור שנהיה כנסת שלמעשה מופעלת על ידי הממשלה עם פסאדה של כאילו – כאילו קורונה קורונה קורונה; דחוף דחוף דחוף. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת סגלוביץ'. הדובר הבא הוא חבר הכנסת יאיר לפיד, בבקשה. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יפה לך. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה לך. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> גברתי היושבת-ראש, מאז הוקמה הממשלה הזאת מתפתח ז'אנר מעניין בתוכה של אנשים שיושבים בממשלה אבל הם מאוד מאוד עצובים על ההתנהלות שלה. זה מדכדך אותם. השר שמולי למשל אמר השבוע: זו לא ממשלת החלומות שלי. קיצוץ התקנים במשרדי הרווחה והבריאות בתקופה הזאת זה דבר שהוא בלתי מתקבל על הדעת. מעולה. מה אתה הולך לעשות בנדון? אתה לא משקיף, אתה לא צופה באירוע – אתה שר בממשלה. אם משהו לא מתקבל על דעתך, יכולת למשל – אני יודע שזו תהיה הצעה פרועה – להצביע נגד, אבל השר הצביע בעד הקיצוץ שבעיניו הוא בלתי מתקבל על הדעת. אני כבר מעדיף את הליכודניקים. לפחות אצלם What you see is what you get. איתן גינזבורג אמר: אני לא אוהב את המינוי של שני מנכ"לים אצל השר אלקין. אוקיי, מה אתה הולך לעשות בעניין? אתה חבר קואליציה, אין ספק שאם זה לא מוצא חן בעיניך יש לך כלים. ספר לנו מה אתה הולך לעשות בעניין. אמר עמיר פרץ, השר עמיר פרץ: אני הייתי מעדיף – אמר את זה בשבתו כשר הכלכלה – שתוקם ממשלה קטנה יותר, בלי משרדים חדשים, סוף ציטוט. הוא אחד השרים בממשלה הלא-קטנה הזאת. יש 36 שרים ו-16 סגני שרים בקואליציה המשונה הזאת, ועמיר פרץ הוא אחד השרים. מה זאת אומרת הייתי מעדיף שתקום ממשלה קטנה יותר? מישהו הכריח אותך לשבת בה? מישהו הכריח אותך להצביע בעדה? איך הגעת לזה שאתה יושב שם ומתלונן על גודל הממשלה? אמר היום שר הביטחון בני גנץ, כשדיברו על המכוניות שלו: ככל שזה היה תלוי בי הייתי עולה כל יום למשרד עם רכב אחד. יש לי חדשות בשבילך: זה תלוי בך. אתה בא, אתה נכנס לחדר, אתה אומר: שלום, אני לא צריך שתי מכוניות אאודי 8, מספיקה לי מכונית אחת מהכנסת, וככה זה קורה. למה? כי אתה אחראי למערכת הביטחון ואתה שר בממשלה, ומה שאתה אומר זה התקנות. מה זאת אומרת זה לא תלוי בך? במי אתה חושב שזה תלוי? מה זאת אומרת זה לא תלוי בך שיבנו מעון חלופי או ישפצו ב-7 מיליון שקלים את המעון שלך? רק בך זה תלוי. אתה לא רוצה – זה לא יקרה. כבר שלושה שבועות הם עולים ומתראיינים ומספרים לנו שזה לא נוח להם וזו לא ממשלת החלומות שלהם והם היו מעדיפים ממשלה קטנה, ומדובר באילוץ ששובר את ליבם מבפנים, בעודם כמובן מסדרים במשרד החדש את הבובות הקטנות שהם הביאו מהבית כדי שהן יעמדו מאחוריהם בזמן שהם מתראיינים. אני רוצה להגיד לכם דבר אחד טוב באמת שהממשלה הזאת עשתה – כי בכל זאת, דבר אחד טוב הם עשו: הם פתחו את בריכות השחייה כדי שיהיה להם הרבה יותר קל לעשות הכול מהמקפצה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת יאיר לפיד. הדובר הבא הוא חבר הכנסת ג'אבר עַסְקָאלה, בבקשה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> עָסַאקְלֶה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> עָסַאקְלֶה. אני אלמד, אני אלמד. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני יודעת – – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> פעם אחת תיקנת אותי – אני אשתדל. עָסַאקְלֶה, נכון? << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> עסאקלה, כן. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בדיוק ככה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> יפה. בבקשה. << דובר >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר >> קודם כול, גברתי, אני מברך אותך על ניהול הישיבה הראשונה שלך. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה, אדוני. << דובר_המשך >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני הכנתי נאום כתוב. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> שכחתי, גם אני. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני הכנתי נאום כתוב, אבל אני לא יכול לעבור על דברים שנאמרו על ידי חבר הכנסת סמוטריץ' בנושא הנגב לסדר-היום. הוא צובע את כל הערבים בנגב כגנבים, גנבי נשק, שפורצים למחנות צבאיים וכו' וכו'. הנגב מוזנח 72 שנים. מאז שהוקמה המדינה הזאת היא מתעמרת בערבים הבדואים בנגב. אין עוד מקומות בעולם שבהם חצי מאוכלוסייה של אזור חיה בתנאים של הכפרים הבלתי-מוכרים – חיים ללא תשתיות מים, ללא תשתיות חשמל, ללא בתי ספר בתוך היישובים. יישוב לא מוכר זה מושג ישראלי, חבר'ה. איך יכול להיות שיישובים שקמו לפני קודם המדינה – עד היום הם יישובים לא מוכרים? אז אני חושב שהגון יותר להגיד: בואו נטפל באוכלוסייה הזאת, בואו – – – << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה החירום. << דובר_המשך >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> זה החירום. אבל אני אחזור לנושא עצמו. הצעת החוק קובעת שהממשלה תוכל לאשר תקנות לשעת חירום בלי שתידרש לקבל את אישור הכנסת – רק להניח אותן על שולחן הוועדות. מעבירים לממשלה את הסמכות להכריז על מצב חירום מיוחד של קורונה, וגם מאפשרים לה להחליט באילו סמכויות מדובר ומה היקף ההגבלות. הסמכויות האלה מאוד עמומות בהצעת החוק. למעשה, הממשלה תוכל לתקן מחדש את כל התקנות לשעת חירום, שחלקן כבר בוטלו מזמן או שעבר תוקפן, בלי שתזדקק, כמובן, לאישור מליאת הכנסת. היא תצטרך רק להניח אותן על שולחן ועדה, כמו ועדת הקורונה או ועדת החוץ והביטחון וכו'. לקואליציה הנוכחית יש רוב בכל הוועדות, כך שהסיכוי לבטל תקנה או לתקן תקנה שאושרה על ידי הממשלה הוא אפס, או, במקרה הטוב, קלוש. צריך שיהיה כתוב בצורה ברורה שהגבלות שיוטלו על ידי הממשלה לא ימנעו את קיומה של הפגנה – הפגנה בתקופת החירום. לפי הצעת החוק, אנחנו במצב חירום, ובמצב כזה לא ניתן לוותר, מבחינתנו, מבחינת מי שמאמין בזכויות אזרח, לא ניתן לוותר על זכות בסיסית כמו הזכות להפגין. מדובר בחקיקה אשר מעניקה סמכויות דרקוניות ומאפשרת הגבלת זכויות אדם בהיקף ובצורה שמעולם לא נעשו בישראל. בתוך החקיקה האמורה מסתתר סעיף בעייתי במיוחד ומסוכן, שכמעט אף אחד לא שם לב אליו. לפי סעיף 15 לחוק הקורונה, השר האחראי לביצועו של החוק הוא ראש הממשלה. כלומר, ראש הממשלה רשאי, לכאורה, להתקין תקנות ליישום החוק באופן עצמאי; אין לו מספיק כוח – הוא עכשיו נוטל עוד יותר כוח. בכך החוק מעניק לו כוח חסר תקדים להתקין תקנות דרקוניות שעלולות להגביל בצורה חמורה את זכויותיו הבסיסיות ביותר של הציבור החי במדינה הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת עסאקלה. חבר הכנסת יבגני סובה, בבקשה; נמצא כאן? לא; חברת הכנסת אורלי פרומן – איננה. חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> חברתי היושבת בראש, ברכות. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אחלה פטיש. אדוני השר, עמיתיי חברי הכנסת, אני דווקא כן מסכים לזה שזה מצב חירום, אחרת השרים לא היו יושבים בינינו; אחרת כבר היה פה שולחן ממשלה אמיתי עם 36 שרים. אולי סגני השרים היו יושבים בינינו. גברתי היושבת בראש, אני יודע שזו לא אחריותך, אולי יותר של היושב-ראש. אני מבקש שתעבירי לו את המסר הזה: אנחנו מבקשים שייקח את השרים לשולחן הממשלה. אני רואה, לא נעים להם. הם מסתכלים עלינו, הם מבינים, הם משפילים מבט – חלקם, דרך אגב. והאמת היא שגם לנו לא נעים לשבת איתם. אנחנו זוכרים מה הם היו קודם, אנחנו זוכרים מה הם עכשיו – שילכו לשבת במקום שלהם. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אלעזר, קפקא קרא לזה "מטמורפוזה", כשאדם הופך לג'וק. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לא, אצלנו קוראים לזה "ארץ גזרה" – ככה אנחנו קוראים לזה. אז שילכו לשם. הם נהנים מזה – הם נהנים מהשיירות, מהמשרדים, מהכורסאות. שייהנו. אנחנו לא שם וגם לא נהיה. אבל אני רוצה להגיד לך משהו: הטיחו בנו שהמפלגה המשותפת – – – << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הרשימה, הרשימה המשותפת. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> הרשימה המשותפת – הם טרוריסטים, ואנחנו משתפי פעולה עם טרוריסטים, אנחנו משת"פים. אז התפרסם היום – יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, חבר הכנסת האוזר, שהממשלה שבמידה מסוימת אתה מייצג אותה, כיוון שהרי אין בדיוק הבדלים פה, אין הפרדת רשויות בישראל; הממשלה משעבדת את הכנסת לעבוד אצלה. זאת האמת. הדברים, כמובן, מקבלים חיזוק כשיש כל כך הרבה שרים וסגני שרים. אין מי שיעבוד כאן. וגם, מה קורה? חברי הכנסת של הקואליציה מקבלים פקודות: לך לוועדה הזאת, תצביע. אתה לא צריך להשתתף בדיונים, אתה לא צריך להבין על מה מדובר – לך תצביע. אבל חברי חבר הכנסת האוזר, התפרסם היום שהממשלה מסבסדת את הרוח שמגבה טרור. באמת עכשיו – הממשלה הזאת, לא האופוזיציה. הממשלה מעבירה כספים כדי שכל ילד ברשות הפלסטינית, גם אם הוא לא רוצה להיות טרוריסט – ואני מניח שיש שם הרבה כאלה שלא רוצים להיות טרוריסטים – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> חבר הכנסת שטרן, הזמן. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – כדאי להם לבצע פעולת טרור, בגלל שממשלת ישראל תעביר לרשות כספים שיתמכו בטרוריסטים ובמשפחות שלהם, וככל שהם נפצעו יותר או, חס וחלילה, יהרגו יותר אזרחי ישראל, הם יקבלו יותר. אז יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, אני מבקש ממך, תעביר לראש הממשלה שלך – והוא גם שלי – את השאלה הכי הפשוטה: מי בסוף תומך בטרור, הוא או אני? תודה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה. תודה, חבר הכנסת אלעזר שטרן. חברת הכנסת היבה יזבק, בבקשה – איננה. חבר הכנסת ווליד טאהא, בבקשה. << דובר >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר >> גברתי היושבת בראש, אני מאחל לך הצלחה. זו הפעם הראשונה שפוגשים אותך על הבמה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> חברות וחברי הכנסת, עוד בטרם היו בחירות במדינת ישראל, ומאז שהקימו את מועצת המדינה הזמנית ב-48' – כבר אז הכריזו על מצב חירום במדינת ישראל. מדינת ישראל לא ידעה מצב – לפחות על הנייר, על פי חוק – שאיננו מצב חירום. ואולם, בפועל, אף פעם למדינת ישראל לא היה צורך במצב חירום. הכול היה כדי לעשות דברים שאין להם קשר עם החירום ואין להם קשר עם מצבי החירום. מצב החירום החוקתי הזה, שנוצר כמעין הכרח שצריך לחיות עימו באופן קבוע, יצר, גברתי, מצב חירום מנטלי בקרב כל אחד ואחד מתושבי המדינה; על אחדים מאיתנו, על אחדים מהאזרחים, הוא השפיע בצורה שהובילה אותם לכיוונים אפורים מאוד בתעוזה להשתמש בתחושה הזאת של מצב חירום. אני טוען שהמצב הזה, הניצול הזול הזה של המושגים כדי ליצור בקרב האנשים אווירה של חירום מנטלי, גורם לאלימות אצל האנשים; גורם לתופעות של אלימות של משטרה כלפי אזרחים מקבוצות שיודעים להגדיר אותן כקבוצות לא שייכות. נשענים על המצב הזה שלא מסתיים, ולא יסתיים, כדי לבצע מדיניות שאיננה הולמת מדינה דמוקרטית בהרבה מאוד מובנים. דיבר פה לפני חצי שעה חבר כנסת אחד שהיה שר במדינת ישראל. אגב, הוא נחשד פעם בכך שהצטייד בחומר דליק כדי לעשות דברים טובים; כנראה כדי להדליק מדורות בל"ג בעומר. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> חבר הכנסת טאהא, אתה צריך לסיים, בבקשה. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כבר? << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> כן, נגמר הזמן. כן. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> והוא עלה לפה, וקרא למשטרה לרצוח אזרחים – הוא קרא להם "בדואים". אתם יודעים, א. אנחנו לא יהודים. איך אומרים? הלא-יהודים. אחרי זה אנחנו בדואים, דרוזים, מוסלמים, נוצרים. יעני, כמה שאפשר לחלק, מה טוב. הוא קרא לרצוח אזרחים ערבים, כאלה שמתגוררים בנגב, אשכרה מתוך תפיסה גזענית, והוא שכח שהוא עצמו, באמצעות ארגון הטרור שלו, רגבים, ארגון הטרור רגבים – הרסו 10,000 בתים בנגב במספר מועט של שנים. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> חבר הכנסת טאהא, בבקשה. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אז מי שעוסק בטרור זה הוא. תודה רבה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה לך. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה. שלום לך, גברתי. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> שלום, שלום. ברכות. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בהצלחה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה, תודה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> היום הכנסת מתבקשת להצביע על הארכתו של מצב החירום לאור המהומות וההפגנות בארצות הברית. אתם בטח שואלים מה הקשר. גם אני שואלת. גם אני שואלת, כי כשאני מנסה לחשוב על מה מאריכים את מצב החירום היום – אני לא רואה שום קשר למציאות הנוכחית במדינה. מצב החירום שנצביע עליו היום לא הוכרז בגלל מגפת הקורונה שמשתוללת, וגם לא בגלל שהיא הולכת, הקורונה, להכות בנו בגל שני. מצב החירום אינו בגלל שיש פה מיליון מובטלים, או אפילו יותר, וגם לא בגלל שיש 2.5 מיליון בני אדם שצורכים פחות אוכל ומוציאים פחות כסף על אוכל, וגם לא בגלל שמאות אלפי ישראלים לא יכולים לשלם את שכר הדירה שלהם או את המשכנתה או את חשבונות החשמל והמים. מצב החירום לא מוכרז בגלל שאחד מכל עשרה אזרחים אוכל פחות. אז למה מכריזים בכלל על מצב החירום? כי זה דבר שעושים בישראל כל שנה מאז שנת 1948. זה מרגיש כאילו מישהו שם את הכנסת על טייס אוטומטי כשזה קשור בעניין החירום – לא חושבים, לא שואלים שאלות, לא מנסים לברר על מה מוכרז מצב החירום אלא מאשרים; קודם כול מאשרים, כי בעצם ממשלת ישראל בונה את הלגיטימציה שלה דרך הפחדת הציבור מאויב חיצוני או פנימי – הערבי, הפלסטיני, השמאלנים, שמאיימים על ישראל ומצדיקים את מצב החירום המדומיין, שמאפשר להשעות את החוק, לחסל את הפיקוח ולהעניק את הסמכות לממשלה שתוכל לעשות מה שבא לה. לאורך ההיסטוריה משטרים טוטליטריים רבים השתמשו במצב החירום כדי לתת לעצמם כוח בלתי מוגבל. לא בכדי ההוגה שהכי מזוהה עם מושג מצב החירום הוא קרל שמיט, שהיה משפטן בשירות הרייך השלישי. מצב חירום הוא כלי מסוכן שהשימוש בו לאורך זמן עומד בסתירה מובהקת לדמוקרטיה. כמו שאי-אפשר לקיים כיבוש "זמני" במשך עשרות שנים ולהיות דמוקרטיה, כך גם אי-אפשר להיות במצב חירום שבו שלטון החוק מושהה במשך 73 שנים ולטעון להיות דמוקרטיה. הגיע הזמן להיפטר ממצב החירום הזה ומכל מה שהוא בא להצדיק. הגיע הזמן להתחיל לבנות דמוקרטיה אמיתית. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה לך, חברת הכנסת תומא סלימאן. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. חברת הכנסת קרן ברק. אני אבוא אלייך לשיעור פרטי. בבקשה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> גברת מכובדת, שיהיה לך בהצלחה בתפקיד. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה. תודה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מעניין שבמדינת ישראל משבר כזה, חברתי-כלכלי-בריאותי, לא מחייב הכרזת חירום. חירום כמשמעו זה דבר זמני, אבל מה שקורה הוא שאנחנו – שהמדינה בעצם, ומי שעומד בראשה – נצטרך כל הזמן את החירום הזה כדי להצדיק את הקיום שלו ואת האינטרסים שלו. חבל שזה קורה. החירום האמיתי שהיה כאן לפני כמה דקות הוא שמישהו – לא רק כשהוא יושב בתוך האולם אלא מעל דוכן הנואמים הוא קורא בצורה רשמית לרצח אזרחים. זה החירום שדורש ומבקש מכל מי שיש לו מצפון וטיפה של אנושיות להגיד: זה החירום, וצריך לטפל בו. אנחנו לא נתפלא. לכולנו אסור להתפלא על מה שקורה בתוך היישובים הערביים – על מקרי הרצח על ידי המשטרה, על ידי אנשי ביטחון ועל ידי חברות ביטחון ועל אי-טיפול אמיתי ברצח גם של נשים וגם של ילדים מכל הקצוות, במיוחד בחברה הערבית, ומי שדומה לערבי. זה החירום שמחייב. אני חושבת שהגיע הזמן לשים את הדברים על השולחן ולהגיד בעיניים פקוחות ובפה מלא: למה אנחנו צריכים את החירום הזה ואת מי הוא משרת? אי-אפשר לעבור לסדר-היום כשמישהו עולה לדוכן ומטביע אוכלוסייה שלמה – מטביע אותם כגנבים. אני רוצה להגיד לו וגם למי שחושב כמוהו שילך לבדוק בתוך הצבא מי גונב נשק ומוכר אותו, למי הוא מוכר אותו ומה המטרה של המכירה הזאת. זה החירום שצריך לטפל בו פה. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אחד הגנבים הכי גדולים זה מי שהקים את אם תרצו וגנב לבנות חבלה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אוקיי, אז אני מסתפקת בכך. תודה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה לך. חברת הכנסת קרן ברק כאן? חבר הכנסת אנטאנס שחאדה, בבקשה. << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, מעניין, מעניין מה זה – איך מגדירים במדינה הזאת "נורמלי" ואיך מגדירים "חירום". מה הנורמלי השגרתי ומה החירום? במדינה שבה חבר כנסת שהיה שר עומד על הבמה ומסית בעצם לעבור על החוק – מסית לירי, לא חשוב כלפי מי, גם כלפי מי שהוא טוען שהוא גנב – זה אסור לפי חוק. אין בחוק – החוק לא מתיר ירי אפילו על גנבים, על אחת כמה וכמה על אוכלוסייה שלמה. השר לשעבר רוצה, או מבקש, משפט שדה לכל אדם ערבי בנגב. זאת משמעות הדברים שלו. במדינת ישראל – במצב נורמלי, כל בני האדם נבראו שווים, וזכאים לשוויון והגנה מפני עריצות, מפני דיכוי, או מפני כיבוש. מדינה אמורה להגן על אזרחיה. מדינה אמורה להשתמש בחוקים שיטיבו עם האזרחים, שיגנו על האזרחים, ולא ההפך. אבל אני אומר: כן, כן, רבותיי, צריך להכריז על מצב חירום במדינה, אבל מצב חירום נגד המצב הקיים; מצב חירום נגד העריצות; מצב חירום כי מדינת ישראל עומדת ליישם פרויקט מסוכן עבור כולנו – היא רוצה לבטל את הזכות הטבעית של העם הפלסטיני להקים מדינה ולממש את זכותו להגדרה עצמית כמו שאר עמי תבל. יש צורך להכריז על מצב חירום כי המשטר במדינת ישראל לא מתבייש בגזענות ואפליה, ומושג האפרטהייד אינו מילת גנאי. יש צורך להכריז על מצב חירום כדי להגן על האזרחים הערבים מפני עריצות הרוב, להגן מפני הרג על ידי כוחות הביטחון שמשתמשים בתקנות חירום כדי לירות באזרחים וכדי להגן על העם היליד מפני מאמצי ביטול הקשר למולדת ומפני מאמצי מחיקת הזהות – כל זה באמצעות חקיקה; להכריז על מצב חירום כדי להגן על החירות של האזרחים הערבים – חירות, רבותיי, זאת לא מילת גנאי, זאת זכות בסיסית לכל אדם; להכריז על מצב חירום כי מי שתומך בשיגעון הגדלות של מדינת ישראל בימים אלה זה המטורף שקוראים לו נשיא ארצות הברית, ששורף את מדינתו בעצמו, שרוצה אפילו לירות באזרחים של מדינתו ולבקש מהצבא לדכא את האזרחים במדינה שלו; מצב חירום – כדי להחליף את משטר האפרטהייד שהולך ומתעצב באמצעות חקיקה של משטר – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> חברים, הרעש כאן מפריע. << דובר_המשך >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – דמוקרטי מהותי במדינה של כלל אזרחיה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה לך. חבר הכנסת יעקב אשר כאן? חבר הכנסת עופר שלח? חבר הכנסת סעיד אלחרומי, בבקשה. שלום לך. << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפני – – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> חברים, הרעש כאן מפריע, בבקשה. << דובר_המשך >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לפני רגעים אחדים צפינו במופע אימים של חבר הכנסת סמוטריץ', שבו הוא קרא לרצוח אזרחים בדואים, תושבי ביר הדאג' והסביבה. זה כמה שבועות ישנו קמפיין תקשורתי נגד החברה הבדואית בנגב ונגד האזרחים הערבים בנגב מצד הימין הקיצוני ושופריו בכל כלי התקשורת. ראינו את פיני בדש לפני, אולי, עשרה ימים מתנפל על האוכלוסייה הבדואית כי אזרח מתל שבע חנה על המדרכה בעומר, שומו שמיים. תושבי עומר לא חונים על המדרכה; תושבי באר שבע לא חונים על המדרכה. ראינו את כל החבר'ה של הימין הקיצוני בגלל שהם שילמו את המחיר. חברים, בנגב הצביעו 70,000 תושבים לרשימה המשותפת, בנימין נתניהו לא הצליח להקים ממשלת 61, הימין הקיצוני נזרק החוצה, בנימין נתניהו דרך עליהם, ועכשיו הם יושבים ביציע – ומה יש להם להציע? הם מתנפלים על האוכלוסייה הכי חלשה במדינה, על האוכלוסייה הבדואית, ומנסים להמשיך את ההסתה. אני מניח שבשבועות הקרובים וגם בחודשים הקרובים תשמעו עוד ועוד הסתה מקרב כל מיני סמוטריצ'ים למיניהם, מקרב שקד ודומיה; כל אלה שיושבים עכשיו על הגדר ורואים שחמש שנים, כשהם היו בממשלה – חמש שנים הם היו בממשלה – נהרסו שם 10,000 בתים; הם מנעו את הכרה בכפרים – הכפר רחמה היה מוכן להכרה, הייתה תוכנית של רשות הבדואים – השר אורי אריאל גנז אותה, גנז אותה כדי לעקור את הכפר. ואתם תשמעו עוד ועוד. חברים, על האירוע שהיה לפני ימים אחדים עצמו, הצבא עשה תחקיר. לא ראיתי מה שקרה לפני האירוע – שהג'יפ נכנס לכפר ביר הדאג', שירו באוויר, שהיה עלול להיהרג גם ילד בביר הדאג'. כל זה לא נראה בתקשורת. עכשיו, כשהצבא עשה את התחקיר – מה הם אמרו? אמרו שלא צריך לרדוף אזרחים. עשו את הדבר הנכון – עכשיו הם מתלוננים נגד הקצין שחקר את האירוע. קשה להם עם האמת. קשה להם לשמוע אמת. קשה להם לעמוד באמת. אני אומר להם מכאן: תמשיכו ליילל, תמשיך לצעוק. נכשלתם בגדול, נתניהו דרס אתכם ברגל גסה, ועל כן אני שומע את הצעקות שלכם מכל פינה. אבל אנחנו בנגב, נישאר בנגב, נבנה את הבתים שלנו בנגב ונבנה חיי חברה ודו-קיום עם שכנינו היהודים בנגב. תודה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה. תודה רבה, חבר הכנסת אלחרומי. חברת הכנסת איילת שקד, בבקשה. << דובר >> איילת שקד (ימינה): << דובר >> כמה זמן יש לי? << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> שלוש דקות. << דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו ראינו בימים האחרונים התפרעויות קשות מאוד של בדואים בדרום, אי-סדר – – – << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> כן, כן, מה לעשות, הפקרות. הנגב מופקר, מה לעשות. << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> אני רוצה לדבר על משהו – – – << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> תגיד, אדוני, מה הבעיה שלך? מה? מה? << קריאה >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> חמש שנים ישבת – – – נתניהו זרק אותך – – – << דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> אתם הראשונים שצריכים לדרוש שתהיה אכיפה של החוק בדרום. אתם הראשונים שצריכים לדרוש את זה. אתם צריכים את זה. האנשים שלכם לא רוצים לחיות שלא בפחד? << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> הפרוטקשן זה לא רק על מי שלא בדואי, זה גם על הבדואים. << קריאה >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> עכשיו אני רוצה לדבר אל חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, שהייתה יושבת-ראש הוועדה למעמד האישה – – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> חבר הכנסת אלחרומי, תן לה בבקשה לדבר. << דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> לא הבנתי, מה אתה רוצה? << קריאה >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> טוב. אני רוצה לדבר על נושא הפוליגמיה. אנחנו ניסינו יחד לטפל בנושא הפוליגמיה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני לא קיבלתי את התוכנית שלך. אמרתי לך שאת טועה באיך שאת מתנהלת בנושא הזה. הזהרתי שאת משתמשת בזה למטרות פוליטיות. << דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> זה לא נכון. אני לא מבינה, אתם הראשונים שצריכים לרצות לטפל בזה. 70 שנה המדינה הזניחה את נושא הפוליגמיה. גברים מתחתנים עם אישה, שתיים ושלוש נשים. ב-2018 הגישו 19 כתבי אישום; ב-2019 המספר ירד – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. << דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> אני לא מבינה, זה צריך להיות אינטרס שלכם. כשרוצים לעשות סדר בדרום, צריך לדבר גם על אכיפה משטרתית, אבל גם על נושא הפוליגמיה. אנחנו לקחנו את זה ברצינות, רצינו לטפל בזה ברצינות. לצערי, הממשלה, בתקופת המעבר, הזניחה את זה, ואתם הראשונים שצריכים לרצות לטפל בזה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה לך, חברת הכנסת שקד. << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> חברים, אני רוצה לתת לחברי כנסת אחרים להתייחס. חבר הכנסת רם בן ברק כאן? חבר הכנסת אחמד טיבי. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מווג'וד. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> בבקשה. מווג'וד. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, רבותיי חברי הכנסת, (אומר בערבית: עאידה, כולך פנים.) אם שמתם לב, חברי הכנסת אוסאמה סעדי וווליד טאהא לא פה במליאה – למרות שהם הגיעו לא מזמן – כי הם היו בביתו של השייח' עכרמה סברי, שהוזמן לחקירה על ידי משטרת ירושלים כדי להפחיד, לסכל כל פעילות למען אל-קודס ולמען מסגד אל-אקצא. השייח' עכרמה סברי לא שייך לקבוצת המפחדים מהכיבוש, לא הוא ולא כל (אומר בערבית: הירושלמים,) ולכן חבריי אוסאמה סעדי, ווליד טאהא ועוזריהם היו יחד איתו, לאות סולידריות, בביתו, במסיבת עיתונאים, ליוו אותו לחקירה. ואז היס"מ נכנס לפעולה. אתם יודעים, כשיש יס"מ ויש ערבים – מה התמונות, מה המחזות ומה התוצאה? התנהגות ברוטלית, אגרסיבית. אני בכלל לא יודע מה יש להם לעשות עם התקהלות של אנשים שבאים להביע סולידריות עם מופתי שהולך לחקירה. א. הוא לא צריך להיות מוזמן לחקירה בכלל. עצם העובדה שיש כיבוש, שיש משטרה, לא נותנות שום סמכות מוסרית לאנשים חסרי מוסר. הכיבוש הוא חסר מוסר by definition, בהגדרה. ולכן, אף אחד לא יפחיד אף מוסלמי, אף ערבי שרוצה לגונן או להיכנס למסגד אל-אקצא. אני רוצה להביע הערכה לחבריי אוסאמה וווליד, שהיו שם ואמרו את דעתם, ואמרו לשוטרים שהם משיגי גבול. השוטרים היו משיגי גבול – לא התושבים שבאו להזדהות עם השייח' עכרמה סברי. לפני כמה ימים היה אירוע לזכר פטירתו של חברי המנוח פייסל אל-חוסייני בבית אל-אשראק. גם לשם הגיעה המשטרה ועצרה בכירים – אל-מוחפד ונאסר ואחרים. יש הסלמה של המשטרה ביחס לכיבוש, לגבי הפעילות נגד המשטרה ונגד התפרצויות של לא מוסלמים לתוך מסגד אל-אקצא; הכוונה לקיצונים יהודים. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> חבר הכנסת טיבי, בבקשה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> זה אני. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> זמנך תם. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> זמן הנאום, לא זמני. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> חס וחלילה. זמן הנאום. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> את יודעת כמה אנשים רוצים שזמני ייתם? << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> לא לכך התכוונתי. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> ואתה מת על זה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני אוהב לראות אותם כל הזמן. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מחכים במתח. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> משפט סיום, גברתי. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: אנטאנס, עופר, עאידה, ג'אבר, סעיד, היבה, יוסף, אנו אומרים כפי שאנו אומרים תמיד: ירושלים על מסגדיה וכנסיותיה ועל אל-אקצא וכנסיית הקבר שבה הייתה ערבית-פלסטינית ותישאר ערבית-פלסטינית, ומסגד אל-אקצא הוא מקום תפילה למוסלמים. נקודה.) << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה יכול לצטט פסוק מהקוראן. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני מתרגם. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אם אתה יכול לתרגם פסוק מהקוראן – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בדיוק אני מתרגם: מסגד אל-אקצא הוא מסגד, מקום תפילה, למוסלמים. נקודה. סוף. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> חבר הכנסת אחמד טיבי, תודה רבה לך. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה לא מוזכר אפילו פעם אחת. ירושלים לא מוזכרת בקוראן. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> חבר הכנסת יאיר גולן, בבקשה. << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מאיפה אתה יודע מה מוזכר בקוראן? << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> חברים, חבר הכנסת פורר, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גברתי היושבת-ראש, את מגבילה אותנו לשלוש דקות? << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> אנחנו משתדלים לדייק, כדי לתת לכולם לדבר. כן, בבקשה. << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, בהצלחה בתפקידך החדש. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> כנסת נכבדה, מדינת ישראל אכן נמצאת במצב חירום – היא נמצאת במצב חירום בריאותי שעוד נדע בו עליות ומורדות, ככל הנראה. הלוואי שהאינטרוולים האלה יהיו קצרים ויסתיימו במהרה. מדינת ישראל נמצאת במצב חירום כלכלי, שלהבנתי הצנועה, עיקר האתגרים עדיין לפנינו והאתגר הזה ילווה אותנו עוד כנראה חודשים, אם לא שנים ארוכות קדימה. אבל מדינת ישראל לא נמצאת במצב חירום ביטחוני, והכנסת העשרים – הכנסת הארוכה האחרונה – הכירה בכך ופעלה בצורה ראויה ומרשימה לביטול מרבית החוקים והתקנות שנובעות מתוך הגדרת מצב החירום. פעילות זו צריכה להימשך בכנסת העשרים-ושלוש, ואני מקווה שהיא תתקיים בהצלחה מלאה. כחבר בוועדת החוקה, חוק ומשפט אני מקווה שנצליח לקדם את העניין הזה. אבל מדינת ישראל בכוונת מכוון הולכת לקלוע את עצמה לתוך מצב חירום ביטחוני בגלל חלומות הזויים על סיפוח. אנחנו הולכים להדליק את השטחים; אנחנו הולכים להדליק את הזירה הבין-לאומית; אנחנו הולכים להפיל על ראשנו תבערה. ונניח שאני טועה – שווה לקחת את הסיכון? בשביל מה, בשביל הגדרה ריקה מתוכן, שאין לה שום משמעות, שלא תשפר את מצבו של שום אזרח במדינת ישראל נוכח המשבר הבריאותי, נוכח המשבר הכלכלי? איזה טוב יכול לצאת לאזרחי ישראל מתוך הגדרת הסיפוח? האם אנחנו רוצים להסתכן בחזרה לערים הפלסטיניות? האם אנחנו רוצים להסתכן בהחרבת היחסים שלנו עם ירדן או מצרים? האם אנחנו רוצים להסתכן ביצירת מתיחות וחרמות עם אירופה, עם ארצות הברית, עם מדינות אחרות? בשביל מה זה טוב? התפקיד של המשכן המכובד הזה הוא לדאוג לטובתם של אזרחי מדינת ישראל. אנחנו נמשיך בתהליך הקשה, המקצועי והמסודר של ביטול מצב החירום, ביטול החוקים הנובעים ממנו, ובמקביל נמשיך ונילחם בסיפוח, שהוא מיותר לחלוטין. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת גולן. חבר הכנסת יוסף ג'בארין, בבקשה. << דובר >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, גברתי היושבת-ראש. היות שזה הנאום הראשון שלי כשאת מנהלת את הישיבה, אז אני מברך אותך על סגנות היו"ר ומאחל לך ולכולנו הצלחה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה. תודה תודה. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אתמול קיימנו, ועדת המעקב של הציבור הערבי, הרשימה המשותפת ועיריית טירה, ישיבת חירום בעירייה בעקבות הרס של ארבעה בתים ביישוב טירה. שלושה מארבעת הבתים שייכים למשפחה אחת; הבית הרביעי הוא של אדם עם צרכים מיוחדים, והבית נבנה כדי להתאים אותו לצרכיו. אנחנו גם רואים את ההסתערות הזאת של היחידה לאכיפת מה שנקרא "דיני התכנון והבנייה" על היישובים הערביים, שליחה של צווי הריסה, התראות לצווי הריסה, קנסות בסכומים אדירים של מאות אלפי שקלים כנגד אזרחים ערבים, בין שזה בענייני מגורים, בין שזה בענייני תעסוקה, והכול כנראה מתוך הוצאה לפועל של מה שנקרא אז "התיקון לחוק קמיניץ" – חוק קמיניץ, שמחמיר עוד יותר הענישה נגד האזרחים הערבים ונגד בנייה ביישובים הערביים. העמדה שלנו מאוד ברורה: אי-אפשר, זה לא חוקי אבל זה גם לא מוסרי לבוא ולהעניש את האנשים כשהאשם הוא בעיקר של הרשויות עצמן. רשויות התכנון והבנייה לא תכננו במשך עשרות שנים בתוך היישובים הערביים, אין תוכניות מתאר, אין תוכניות מפורטות, אין תוכנית כללית מאושרת במרבית היישובים הערביים, ולכן אנשים נאלצים לבנות על האדמה שלהם, בקרקע שלהם, שמיועדת לבנייה, והרשויות ממשיכות לשלול מהם את היכולת לקבל היתרי בנייה ולסיים את תוכניות המתאר של היישובים הערביים. הקריאה שלנו כאן היא מאוד ברורה: צריך להקפיא באופן מיידי את כל צווי ההריסה ואת כל היישום של חוק קמיניץ – בכלל, צריך לבטל את חוק קמיניץ – ובמקביל לתת זמן ליישובים הערביים ולרשויות התכנון והבנייה לסיים את תוכניות המתאר בכל מקום. יכול להיות שזה ייקח שלוש שנים, ארבע שנים, עם התקציבים הנדרשים, ולכן הקריאה שלנו כיום היא להקפיא באופן מיידי את כל צווי ההריסה והפעילות ההרסנית הזאת ולתת זמן ליישובים הערביים לסיים את תהליכי התכנון, כדי שיהיה אפשר להסדיר את הבתים הללו ולממש את זכותם של האזרחים הערבים למגורים על אדמתם, ביישובים שלהם, בכבוד הראוי לכל אזרח. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת ג'בארין. חבר הכנסת ניצן הורוביץ, בבקשה. << דובר >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר >> תודה, גברתי היושבת-ראש. חברי הכנסת, אנחנו יושבים פה ודנים על הארכת איזשהו מצב חירום. אגב, הכנסת עושה את זה כל שנה מאז 1948, כי מצב החירום הזה הוא דבר שהבריטים, כשהיה כאן נציב עליון, המציאו את המושג הזה – לדעתי ב-1945, צביקה, אם אני לא טועה – – << קריאה >> צבי האוזר (דרך ארץ): << קריאה >> 31. << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> אוה, אוקיי, אפילו קודם. אני רק אומר שיפה שמחנה המתקרא לאומי משמר את המורשת המפוארת של המנדט הבריטי ומאריך כל שנה את חוקי – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> דבר המלך במועצתו. יפה, בסדר. אבל מצב החירום האמיתי הוא לא החוק הזה אלא מה שמתרחש עכשיו מאחורי הקלעים של המהלכים של מה שנקרא "החלת הריבונות", או במילים פשוטות "הסיפוח". יושבת עכשיו ועדת גבולות וקובעת את גבולות מדינת ישראל בצורה עקומה, במחשכים. עופר כסיף, אתה למשל ידע על איזה שטח הם מדברים כשהם אומרים "בקעת הירדן"? איזה שטח? כמה השטח הזה כולל? כמה פלסטינים חיים בשטח הזה? כמה מהם יגורשו מהשטח הזה ברגע שהשטח הזה יסופח? כמה התנחלויות ומאחזים כלולים בשטח שישראל רוצה לספח? כמה פלסטינים גרים בשטח הזה? כמה אדמות בבעלות פרטית פלסטינית נמצאים בשטח הזה? איך ישראל תפקיע את הדונמים העצומים האלה של קרקעות פרטיות של פלסטינים: האם יעשו את חוק נכסי נפקדים? האם יעשו הפקעות? כל שגעון הסיפוח הזה, שעומד ליפול עלינו בתוך חודש, לפי התוכנית של נתניהו – הכול נעשה בצורה פשוט מעוררת צמרמורת. אלה דברים דרמטיים ביותר. איפה יעבור הגבול בבקעת הירדן? איפה יעבור הגבול בשומרון? כמה ישראלים יהיו בתוך וכמה בחוץ, ויותר חשוב מזה: כמה פלסטינים יהיו בפנים וכמה פלסטינים יהיו בחוץ? וכשאני אומר בחוץ, הכוונה לאפרטהייד שיכונן כאן, בארץ הזאת, עם השלמת הסיפוח, ולכן, פלסטינים שיישארו או יהיו בשטח המסופח, או שיהיו חסרי זכויות, מה שנקרא "נתינים ללא מעמד", או שיגורשו כמו שב"חים, כי ברגע שיהיו פלסטינים בקהילות מה שנקרא "לא מוכרות", כמו ח'אן אל-אחמר – ויהיו הרבה כאלה בשטח שיסופח – יבואו ויגידו להם: מה הכתובת שלכם? אתם לא גרים פה. הוא יוכל להגיד: אני גר פה מדורי-דורות, יגידו לו: לך, ויגרשו אותו. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> זאת אומרת, גברתי היושבת-ראש, הסיפוח שבו אנחנו מדברים הוא לא רק קטסטרופה מדינית וקטסטרופה ביטחונית – הוא הולך להיות אסון אנושי בקנה מידה עצום, והדבר הזה מתרחש עכשיו תחת קול דממה דקה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה לך. << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> ואני קורא לכולם: תתעוררו, כי הדבר הזה יקרה, אם לא נתעורר, וימיט עלינו אסון. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> חבר הכנסת ניצן הורוביץ, תודה רבה. חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, גברתי היושבת-ראש. חבריי חברי הכנסת, קודם כול אני חייב לומר, חבר הכנסת טיבי, הייתי רוצה להזכיר פה את הפסוקים מהקוראן שמוזכרת בהם ירושלים, אבל לא מצאתי כאלה – אגב, לעומת כ-670 פעם שירושלים מוזכרת בתנ"ך. אז שווה שכשאתם מזכירים את ירושלים פה, תזכירו תמיד גם את העניין הזה. אבל לעניין החוק שלפנינו, אני חייב לומר לכם: מה שווה מצב חירום אם הממשלה לא משתמשת בו? אנחנו ראינו את חוסר היכולת של הממשלה לשלוט בהתפרעות של הבדואים מול אותו קצין צה"ל בדרום, ושיא השיאים – שאנחנו נמצאים כבר יותר מ-24 שעות אחרי האירוע וכל חבורת המתפרעים הזאת עדיין לא יושבת מאחורי סורג ובריח. גברתי היושבת-ראש, את היית אלופה בצה"ל. אני בטוח שלא נעמו לך התמונות לראות את קצין צה"ל נרדף בידי חבורת בדואים, חבורת פורעים. הפכו את הנגב למקום שאין בו ריבונות. חבר הכנסת מרגי, אתה מהאזור, ואתה יודע טוב מאוד שיכולים לדבר כמה שרוצים על ריבונות על בקעת הירדן, אבל ריבונות בנגב אין. יודעים את מספרי לוחיות הרישוי של אותם בדואים, מכירים את הפרצופים שלהם – איך הם עוד מסתובבים חופשי בכלל? שיא השיאים. ושיא השיאים של חוסר היכולת של הממשלה לקיים את החוקים שהיא חוקקה זה הנושא של העברת הכספים לרשות הפלסטינית. חוקקנו כאן חוק שיאפשר לממשלה לקזז את הכספים שהממשלה מעבירה לרשות הפלסטינית בסכומים שהיא משלמת למחבלים, שהיא מעודדת מחבלים שיושבים בבתי הכלא ואת משפחותיהם. כדאי לכם להיות מחבלים. אז אותה הממשלה שמדברת גבוהה-גבוהה על החלת ריבונות ועל ביטחון – – – << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תפסיק להגן על המחבלים. עזוב, עזוב, תפסיק להגן עליהם. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הייתי מצפה ממך כחבר כנסת בישראל לעלות לפה ולגנות את ההתפרעות של התושבים הבדואים מול קצין צה"ל – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – לעלות לפה ולקרוא לממשלה לעצור את הסבסוד של הטרור. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> פשוט מסבסדים טרור. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> עכשיו מגדילים – אומר אבו מאזן מצד אחד: אני אפסיק את השיתוף הביטחוני עם ישראל – – << קריאה >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – אז מה עושה מדינת ישראל? נותנת לו הלוואה של 800 מיליון שקל. אני אגלה לכם סוד – רק אתם ואני שומעים: 800 מיליון השקלים האלה יהפכו למענק. תאמינו לי, הם השותפים הכי טובים שלכם. חבל על הזמן. << קריאה >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אבל העובדה שחבר כנסת מהקואליציה בא ואומר: איך יכול להיות שמעבירים את הכספים האלה לרשות הפלסטינית – אני אגיד לכם איך יכול להיות. החוק הזה הוא חוק נחוץ, אבל מה לעשות, הממשלה לא מסוגלת להשתמש בכלים שאנחנו נותנים לה. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> נתנו לכם כלים – אני אומר לכם בממשלה – נתנו לכם כלים להתמודד עם הטרור, נתנו לכם כלים להתמודד עם ההתפרעויות. תפעילו את הריבונות הישראלית בנגב, תפעילו את הריבונות הישראלית מול המחבלים – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – תפסיקו להעביר כסף לארגוני טרור, תפסיקו להזרים מזומנים לחמאס בעזה, ואז אפשר יהיה לבוא ולדבר על איך מטפלים ונלחמים בטרור. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת עודד פורר. אני מציעה לחברי הכנסת שמעוניינים להצביע להתחיל להתכנס, כי אנחנו לקראת הסוף. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, בבקשה. << דובר >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה. גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לדבר בבקשה על ראש הממשלה החלופי שלנו, כי זה יצור חדש, עוד לא היה לנו דבר כזה. 72 שנה המדינה התמודדה מצוין עם ראש ממשלה אחד ואפילו זכתה במלחמות והתמודדה עם משברים, ועכשיו אנחנו צריכים שניים במחיר אחד. אבל אם זה היה שניים במחיר אחד איכשהו עוד היינו מסתדרים. פה זה כפול. כשעלה נושא מעון ראש הממשלה החלופי לבני גנץ הוא התקומם ואמר: אני לא צריך, אני יכול להסתדר בלי. בסדר, חשבנו שהוא באמת לא צריך, ואולי הטעו אותו והכניסו לו להסכם הקואליציוני דברים שהוא לא חשב עליהם ולא צריך אותם. אחר כך התברר שמקימים משרד ראש ממשלה חלופי, ושוב בני גנץ אמר: אני לא צריך, לא ביקשתי. אז פה זה כבר שאלות: או שאתה לא יודע מה קורה או שאתה משקר, כי – יותר מדי דברים. אתמול התבשרנו שראש הממשלה החלופי שלנו, שהוא גם שר הביטחון, ובהחלט היה יכול להסתדר עם הרכב של שר הביטחון ולשכת שר הביטחון וכן הלאה, דורש ומקבל שני אאודי A8, כמו של ביבי. אז עכשיו הבנו: בני גנץ רוצה להיות ביבי. בשביל מה אני צריכה עוד ביבי אחד אם יש לי כבר אחד? אבל שוב שמענו: אני לא ביקשתי. בני גנץ אומר: שב"כ חייב אותי לקבל את שני רכבי אאודי A8. אילו אתה, בני גנץ, לא היית דורש את התואר המפוקפק הזה, ראש ממשלה חלופי, אז כנראה לא היינו דנים לא על מעון ולא על משרד ראש ממשלה חלופי ולא על רכבים. בתוכנית עובדה של אילנה דיין, ששמעתי בה ריאיון פומבי ראשון של בני גנץ אחרי המהלך שבו הוא הצטרף לממשלת נתניהו, הוא אמר שהוא הרגיש חניך תורן, והוא לא מוכן להיות בעמדה הזאת של חניך תורן אז, בכחול לבן השלם. אז מה שאני רוצה להגיד לך, בני גנץ, ראש הממשלה החלופי שלנו: אתה עכשיו הפכת מחניך תורן לילד כאפות של בנימין נתניהו. כי זה בעצם לא אתה, מכתיבים לך, ואתה מסכן כזה, אחד שנאלץ לקבל מה שעושים בשבילך ומחייבים אותך. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> חברת הכנסת מלינובסקי, נא לסיים. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> משפט אחרון. מי שצריך לעשות חשבון נפש עמוק עמוק עמוק על מה שקרה זה בן אדם ששלוש מערכות בחירות הסביר לנו ושכנע שבני גנץ הוא מועמד ראוי לראשות הממשלה, וזה יאיר לפיד. גם את זה צריך להגיד. תודה רבה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה לך. חבר הכנסת איתן גינזבורג כאן? לא. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. אחריו – חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. את מדברת? << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מה? << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> את ביקשת לדבר, להגיב, ואישרתי לך. אישרתי לה קודם. היא ביקשה להתייחס לדברים של שקד ואישרתי. אז את אחרי מיקי לוי, ובזה אנחנו מסיימים. היא ביקשה כי היא ציינה את שמה, והיא ביקשה להתייחס, ואישרתי. היא הגיבה – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תודה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. חבריי חברי הכנסת, נגיף הקורונה הוא סיבה למסיבה, עזבו אתכם. הסיבה היא כדי לדחוק את משפטו המתנהל של ראש הממשלה באשמת שוחד, הפרת אמונים וקבלת דבר-מה במרמה לקרן זווית, להשכיח מהציבור את הבעיה האמיתית של נאשם שעומד בראשות הממשלה. תקנות לשעת חירום אינן מכשירות את הסיבה לתת מענה להגנה על בריאות הציבור. די אם נציץ למדינות שכנות כמו ירדן, הרשות הפלסטינית, עזה, אשר התחלואה בהן והתמותה בהן קטנות פי כמה וכמה משלנו. אז להיתלות בעניין הזה כשהתנאים במדינת ישראל הרבה יותר טובים? זוהי הסיבה לדחוק לקרן זווית את הבעיה האמיתית – את ההאשמות החמורות של שוחד, הפרת אמונים וקבלת דבר-מה במרמה. באמצעות התקנות לשעת חירום מכניסים להצעת חוק הקורונה, בריאות הציבור, נושאים הזויים, כמו פריצה של שוטרים לבתים פרטיים שלא באמצעות צו בית משפט או איסור קיום הפגנות. בצעדים אלה הממשלה מחלישה את הבית הזה, את הכנסת. אני מבקש לגלות לכם דבר-מה בנושא תקנות לשעת חירום: במלחמת יום כיפור ומלחמת ששת הימים השתמשו בפחות תקנות לשעת חירום. בשנת 1979 חוקקו 43 תקנות. היום הממשלה הנוכחית השתמשה בכ-70 תקנות לשעת חירום – כמעט פי שניים. אלה סמכויות חקיקה דרקוניות שיפגעו בזכויות אדם; סמכויות מטורללות שהממשלה הזאת לוקחת לעצמה. התקנות שהותקנו פוגעות בזכויות יסוד – חופש העיסוק, חופש התנועה וחופש ההפגנה. להסמיך שוטרים ופקחים לפרוץ לביתו של אדם? השתגעתם? ללא צו של בית משפט? כך מתנהלת ממשלה שאיבדה את הבלמים והרגישות. כך מתנהגת ממשלה שדואגת רק לעצמה. כך דואגת ממשלה שממנה 54 שרים וסגני שרים, שני מנכ"לים למשרד המים וההשכלה הגבוהה, ראש ממשלה חלופי שדואג רק לעצמו, שיירה עם כלי רכב, משרדים. להיכן נעלמה הסיסמה "ישראל לפני הכול"? אולי בני גנץ לפני הכול? מיליון מובטלים בחוץ, ואתם עוסקים רק בעצמכם. חבורה של מנותקים. התקנת תקנות החירום לעשרה חודשים היא דילוג מעל הבית הזה. זו הדרך הבטוחה להגיע למעמד של רודן. תודה רבה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת מיקי לוי. תמו הדוברים. תיגשו בבקשה למקומות שלכם כדי להצביע. האוזר, אתה רוצה להתייחס בצורה כלשהי לפני? בבקשה. בבקשה, חבר הכנסת האוזר, ואחרי זה תהיה ההצבעה. << דובר >> צבי האוזר (יו"ר הוועדה המשותפת): << דובר >> גברתי היושבת בראש, כנסת נכבדה, לסיכום דיון זה אני מתכבד להציג בפני המליאה את המלצות הוועדה המשותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת החוקה, חוק ומשפט לעניין ההכרזה על מצב חירום בהתאם לסעיף 69 לתקנון הכנסת. גברתי, אני עושה את זה בלב כבד, אני חייב להודות. כל נושא מצב חירום, תקנות לשעת חירום, כל ההסדר הזה הוא הסדר שאיננו הסדר רצוי. הוא הסדר שאנחנו צריכים לראות איך אנחנו נפטרים ממנו, נפרדים ממנו. אבל בנקודת הזמן הזאת נדמה ששיקול הדעת הקולקטיבי של הבית הזה יחייב מתן תקופה נוספת והיענות לבקשת הממשלה להאריך את מצב החירום בשנה. ראשיתו של מצב החירום בישראל היה בהכרזת מועצת המדינה הזמנית, ממש ימים מספר לאחר קום המדינה, וההכרזה נשארה בתוקף באופן רצוף בעצם עד היום הזה. בשנת 1996 נכנס לתוקף חוק-יסוד: הממשלה, שקבע כי סמכות ההכרזה על מצב חירום תהיה בידי הכנסת, ביוזמתה או על פי הצעת הממשלה, וכי תוקף ההכרזה לא יעמוד על יותר משנה. מאז, כאמור, האריכה הכנסת את תוקף ההכרזה מדי שנה, ועל זה אנחנו מתכנסים גם היום. חבריי חברי הכנסת, להכרזה שתי משמעויות מרכזיות: האחת היא מתן סמכות לממשלה להתקין תקנות שעת חירום, וזאת בעיניי הסמכות הדוקרת את העין, הפוגעת, הבעייתית, שכן כוחן של תקנות אלה לגבור על חקיקת כנסת, הגם שתוקפן מוגבל לשלושה חודשים. המשמעות השנייה היא מתן תוקף לחוקים וצווים שנחקקו לאורך השנים ושנקבע בהם שהם יעמדו בתוקף כל עוד ההכרזה על מצב החירום היא בתוקף. בדרך כלל דיוני הוועדה המשותפת עוסקים במשמעות השנייה של החוקים והצווים, שתוקפם מותנה בהכרזה, ואני אתייחס לכך בהמשך, אבל השנה עמדנו בפני אירוע חריג בכל קנה מידה, מגפת הקורונה. כחלק מהצעדים שנקטה הממשלה להתמודדות עם המשבר היא התקינה באופן יוצא דופן, כמו שאמרתי – לקחה את אותה סמכות חריגה, התקינה 38 תקנות שעת חירום, ומהן 31 עדיין עומדות בתוקפן. בתקנות אלה קבעה הממשלה הוראות שקבעו הגבלות על שהייה במרחב הציבורי, סיוע כלכלי לאזרחים, הבטחת שירותים חיוניים, הסדרים מיוחדים במערכת המשפט ובבתי הסוהר ועוד. כאמור, מדובר בשימוש בהיקף נרחב ביותר בתקנות שעת חירום, ולשם השוואה, גברתי, אני אציין שב-15 השנים הקודמות, האחרונות, ביחד התקינה הממשלה רק שתי תקנות במסגרת אותה הכרזה על שעת חירום. ברור כי הממשלה נדרשה להשתמש בכלים אלו הפעם כדי לתת פתרונות מהירים במהלך משבר, ויש לזכור כי גם באמצע חודש מרץ, עת החלה הממשלה להתקין תקנות, הכנסת עצמה לא הייתה פעילה באופן מלא, ולכן לכאורה לא היה אפשר לחוקק בדרך הרגילה. עם זאת, ועל אף הצורך הברור, השימוש הנרחב בתקנות שכאמור בכוחן לגבור על חקיקת הכנסת הוא אירוע בעייתי ביותר, כמו שאמרתי. אני אגיד מדוע הוא בעייתי – כי ההסדר שעליו אנחנו נשענים, גברתי, שצריך לצמצמו, לבטלו, הוא כאמור זר לשיטת המשפט שלנו, שיטה דמוקרטית שבה הפרדת רשויות בין רשות מבצעת לבין רשות מחוקקת היא בסיס השיטה. אני הבאתי יחד עימי את המקור, כי ציינו פה את המקור ואמרו שנת 1945, ונדמה לי – אני מקווה שאינני טועה היסטורית, אבל ברשותי הכרך של תקנות, צווים, חוקים, של המנדט הבריטי. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> אנחנו סומכים עליך שקראת את כולו. << דובר_המשך >> צבי האוזר (יו"ר הוועדה המשותפת): << דובר_המשך >> חוקי פלשתינה, שיצאו, בוא נגיד – אוסף החוקים הקיסריים, הוראות המלכות, צווים, מנשרים ותקנות, הנוהגים ביום 31 לדצמבר 1933. גברתי היושבת-ראש, בכרך עב כרס זה, אחרי שעלעלתי מצאתי בדבר המלך במועצה על פלשתינה (א"י) (הגנה) את הדברים כדלקמן. << קריאה >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << קריאה >> אנחנו רוצים – – – יהיה בעניין. << דובר_המשך >> צבי האוזר (יו"ר הוועדה המשותפת): << דובר_המשך >> "בחצר המלך בארמון בקינגהאם" – איפה חבר הכנסת הורוביץ? בבקשה – "בחצר המלך בארמון בקינגהאם, ביום 23 ביולי, 1931. במעמד הוד מלכותו המלך. הלורד הנשיא. כבוד מזכיר הממלכה מר ודג'ווד בן. הרוזן לבית אתלון. סר מוריס דה בונזן. הואיל ופלשתינה (א"י) היא ארץ שהוד מלכותו המלך קיבל מנדט עליה מטעם חבר הלאומים" – היה לנו פה לפני כמה שבועות ויכוח על העניין – "והואיל ויש צורך לקבוע הוראות להבטחת שלום הציבור ולהגנת פלשתינה (א"י) בשעת חירום; לפיכך נאות הוד מלכותו לצוות בעצת מועצתו הפרטית ובתוקף הסמכויות המסורות לו לתכלית זו בחוק שיפוט בארצות נכר, 1890 ובחוקים אחרים, ובזה מצווים לאמור: I. דבר מלך זה ייקרא 'דבר המלך במועצה על פלשתינה (א"י) (הגנה), 1931'. II. לדבר מלך זה יהיה תוקף – – – מזמן לזמן בכל שעת חירום ציבורית, הפוגעת בביטחון הציבור ובהגנתה של קיסרות הוד מלכותו או של פלשתינה (א"י), לכשיכריז הנציב העליון על כך והוא יקבל תוקף מעשי באותו הזמן שהנציב העליון יכריז בכך ויוסיף להישאר בתוקפו בארץ עד שיכריז הנציב העליון במנשר כי חדל תוקפו של דבר מלך זה", וכך הלאה וכך הלאה. אומר המלך בדבר המלך במועצתו – וזה אותו עיקרון שבו הרשות המבצעת שלנו דהיום מבטלת או קובעת חוקים שיכולים לסתור את חוקי הכנסת. כך נקבע בסעיף )V5): "כל הוראה של כל חוק של פלשתינה (א"י) שתהא סותרת תקנה שהתקין הנציב העליון על פי סעיף זה תהא בטלה וחסרת תוקף כל זמן שתקנה כזאת תהא נוהגת". וכו' וכו'. למתעניינים, למיטיבי הלכת, אני אשמח להעמיד לעיון בחדרי את הכרך הזה, שהוא כרך נדיר יחסית. אני בטוח שתמצאו בו פנינים רבות. לענייננו, גברתי היושבת בראש, אלה הם הדברים שמראים עד כמה קשה לבית הזה לאשר את אותה שעת חירום, את כל אותו הסדר, שכאמור הוא הסדר בריטי, לא משלנו, והגיעה העת לנסות ולצמצם אותו. אשר על כן, גברתי, ראינו לנכון בוועדה המשותפת להקים ועדת משנה שתשב על הממשלה ותמשיך את אותו הליך, כפי שציינתי בתחילה, של צמצום הצווים והחוקים שיצאו ונסמכים על אותה הכרזה על שעת חירום. אותו צמצום של חוקים יאפשר סוף-סוף לבית הזה שלא לקבל שנה אחרי שנה את החוק הזה. אנחנו נקים ועדת משנה לעניין, אולם מאחר שהוועדה המשותפת סברה כי כל עוד לא הוסדרה החקיקה תלוית מצב החירום בחקיקה חלופית, עדיין יש צורך להמשיך בהכרזה, והיא ממליצה לכנסת, כמו שאמרתי, בלב כבד ותוך עין פקוחה, להאריך את תוקפו של מצב החירום בשנה נוספת, עד יום כ"ג בסיוון התשפ"א, 3 ביוני 2021. תודה רבה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת האוזר. אנחנו ניגשים להצבעה. תיגשו בבקשה למקומות. אנחנו ניגשים להצבעה על המלצת הוועדה המשותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת החוקה, חוק ומשפט בעניין הכרזה על מצב החירום. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד המלצת הוועדה – 50 נגד – 14 נמנעים – אין המלצת הוועדה המשותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת החוקה, חוק ומשפט בעניין הכרזה על מצב חירום נתקבלה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> ההצבעה הסתיימה. בעד – 50, נגד – 14. אני מוסיפה לבעד את חבר הכנסת איתן גינזבורג ואת חבר הכנסת צבי האוזר, יושב-ראש הוועדה – 52. אני קובעת כי בקשת הממשלה להציע לכנסת לחזור ולהכריז על מצב חירום לפי סעיף 38 לחוק-יסוד: הממשלה התקבלה. תודה רבה. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> גברתי היושבת-ראש, אני מבקש – לפרוטוקול, לא הספקתי. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> לפני הנושא הבא עאידה צריכה להתייחס. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אני מבקש להבהיר, לפרוטוקול, שגם הצבעתו של אוסאמה סעדי על מצב החירום נוספה, אך התוצאה איננה משתנה, כמקובל. אנחנו עוברים להצעת חוק קיום דיונים באמצעים טכנולוגיים (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (דיונים בבתי משפט ובבתי דין בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים), התש"ף–2020, לקריאה ראשונה. << נושא >> הודעה אישית של חברת עאידה תומא סולימאן << נושא >> << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> עאידה הגיעה. ברוכה הבאה. אני אאפשר לך הודעה אישית לפני התחלת הדיון בהצעת החוק. בבקשה. כן, גברתי, בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> איך פותחים את זה? << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> זה פתוח, את יכולה לדבר. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> פתוח? << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> כן. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אוקיי. כבוד היושב-ראש, אני לא הגעתי, אני חיכיתי בסבלנות. האמת, רציתי להגיב על הדברים שהעלתה חברת הכנסת איילת שקד בעניין תוכניתה הידועה למה שהיא קראה לו "מיגור הפוליגמיה", וטענה שהייתי שותפה איתה בתוכנית הזאת. לא שיש לי עמדה מנוגדת לעמדה שלה, או עמדה שתומכת בפוליגמיה, חס וחלילה, אבל אני הזהרתי מלכתחילה, כאשר השרה – בתזמון מאוד מחשיד, אחרי רצח השהיד יעקוב אבו אלקיעאן באום אל-חיראן על ידי כוחות הביטחון, מה שנקרא, במקרה הזה – היא בדיוק יצאה במתקפה מאוד קשה נגד האוכלוסייה הערבית הבדואית, וטענה שהיא תכניס סדר במה שקרא לו אז ראש הממשלה "מדינה בתוך מדינה". אחת מהדרכים למלחמה באוכלוסייה הערבית – לא בפוליגמיה – הייתה הפוליגמיה. כלומר התוכנית נעשתה כדי להתנגח באוכלוסייה, כדי להכפיש את האוכלוסייה, כדי להסית נגד האוכלוסייה ולשמר את התדמית שהבדואים מטבעם הם נגד החוק והם לא עובדים לפי החוק. אני אז כיושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה הוכחתי, לפי הסטטיסטיקה של הלמ"ס ולפי המחקרים שמשרד המשפטים בעצמו עשה, שהייתה ירידה טבעית במספר האנשים שהתחתנו בנישואים שניים ושלישיים, ושהמגמה מעידה שבאופן טבעי, בהתפתחות טבעית וחברתית נורמלית, במיוחד לנוכח המאבק של ארגוני הנשים הערביות, הייתה ירידה. לא היה צורך לעשות שימוש ציני בזכויות נשים ערביות-בדואיות כדי להתנגח עם האוכלוסייה. מי שרוצה להגן על נשים ערביות בדואיות – שיכיר בכפרים שהן נמצאות בהם; שיילחם למען הכנסת מים לכל בית; שיכניס את החשמל לכל בית; שיביאו בתי ספר לכפרים של האוכלוסייה הערבית; שיגנו על הנשים הערביות שהורסים להן את הבתים – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – וזורקים אותן מחוץ לבית. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ככה בדיוק מגינים על האוכלוסייה. ושלא ישתמשו – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – בזכויות נשים בצורה גזענית. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. אנחנו נוכל להסכים בהחלט שאנחנו גם נגד הסתה וגם נגד פוליגמיה. בואו נעבור בבקשה להצעת חוק קיום דיונים באמצעים טכנולוגיים, כפי שתיארתי קודם. צריך להציג את הצעת החוק שר המשפטים אבי ניסנקורן. נמצא פה שר המשפטים לשעבר? אולי שמא – – – << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> לא אדוני, אנחנו צריכים את שר המשפטים פה כדי שהוא יציג את הצעת החוק. ירדנה, מה את מציעה לעשות? << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> – – – את החוק הבא – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> מאה אחוז. בינתיים, אם מישהו ירצה לומר משהו כמה דקות, הוא יכול להגיע ולומר. << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> אני מציע שאני אעשה את הצעת החוק הבאה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> לא, לא, סדר-היום חייב לעמוד כפי שסוכם. אם יש מישהו שירצה לומר הצהרה אישית כזאת או אחרת מן הצד הוא יכול, אנחנו נאפשר לו, ובלבד שיהיה לנו פה סקופ מעניין הערב במליאה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מיקי – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אדוני שר העבודה והרווחה, אני עוד אפתיע אותך בהמשך. כן, הוא מגיע? אז אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה. נחזור להצעת החוק הזאת לאחר מכן. אנחנו רק נבהיר דבר אחד: אנחנו מאוד מכבדים את שר המשפטים. ראוי שהוא גם יכבד את הכנסת ויהיה פה נוכח בדיוק כשצריך לבוא ולהציע כאן את הצעת החוק. זה לא דבר מקובל. בדרך כלל הוא צריך להיות כאן לפני הצעת החוק. << הצח >> הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים בענייני הליכי מס (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1309).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אני עובר להצעת החוק הבאה: הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים בענייני הליכי מס (הוראת שעה – הנגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020, לקריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק סגן שר האוצר חבר הכנסת יצחק כהן. << דובר >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר >> תודה רבה, אדוני. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – באמצע מליאה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> קשוח. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> ככה צריך. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> מה היית עושה בלעדי, תגיד לי? << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> האמת היא שאין לי היכולת אפילו לדמיין את הסיטואציה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אני מודה לך, אדוני היושב-ראש, ששינית את סדר-היום והקדמת את הצעת החוק הארכת תקופות דחיית מועדים בענייני הליכי מס (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020. כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק שלפניכם כוללת הסדרה בחקיקה ראשית של הוראות שקבעה הממשלה בתקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (דחיית תקופות בענייני הליכי מס), התש"ף–2020. במסגרת ההיערכות הממשלתית למניעת התפשטות נגיף הקורונה בישראל הוטלו הגבלות שונות על פעילות המשק ועל פעילות המגזר הציבורי. בתוך כך התקינה הממשלה את תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות), התש"ף–2020, שבהן הוגבלה בין השאר פעילות המסחר, ואת תקנות שעת חירום (הגבלת מספר העובדים במקום עבודה לשם צמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020, שבהן הוגבלה שהייה בו-זמנית של העובדים במקומות העבודה. אדוני היושב-ראש, במציאות זו לא ניתן לקיים שגרת עבודה רגילה, הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי. בשל מגבלות אלה ואחרות מוצע להאריך את תוקפן של תקופות קצובות בזמן וכן לדחות מועדים נקובים שנקבעו בדיני המס להליכים שונים אשר מנהלים נישום ורשות המיסים זה מול זו, שכן כאמור, יכולותיהם של הנישומים ושל הרשות לנהל את אותם הליכים בתקופה זו מוגבלות.  אשר על כן, לנוכח האמור, מוצע לקבוע כי מניין התקופות שנקבעו בדיני המס השונים לניהול הליכי מס לא יימנה במהלך התקופה שמיום כ"ו באדר התש"ף, 22 במרץ 2020, עד יום ח' בסיוון התש"ף, 31 במאי 2020. המתווה המוצע יחול רק לגבי תקופות שספירתן החלה לפני תום התקופה הקובעת ומועד פקיעתן חל במהלך התקופה הקובעת או בחודשים שלאחריהם. בנוסף, בשל אותן נסיבות, מוצע במסגרת הוראת שעה שתחול עד יום ט"ז בטבת התשפ"א, 31 בדצמבר 2020, לדחות מועדים לביצוע פעולות שונות בידי מוסדות פיננסיים או בידי בעלי חשבונות במוסדות פיננסיים החלים בתקופה הוראת השעה, לפי תקנות מס הכנסה (יישום תקן אחיד לדיווח ולבדיקת נאותות של מידע על חשבונות פיננסיים), התשע"ט–2019, ולפי תקנות מס הכנסה (יישום הסכם פטקא), התשע"ו–2016. אדוני היושב-ראש, אבקש מחבריי חברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה ולהעבירה לוועדת הכספים להכנה לקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה, אדוני. אני מרגיש משוכנע, אבל כמו שאתה יודע המליאה כולה צריכה להשתכנע, ולכן נעבור לדיון עצמו. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> טוב מאוד. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> נתחיל בסדר הדוברים. חבר הכנסת יואל רזבוזוב – אינו נוכח; חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה – אינו נוכח; חבר הכנסת אלכס קושניר – אינו נוכח; חברת הכנסת קארין אלהרר – אינה נוכחת; חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי קונין – אינה נוכחת; חברת הכנסת היבה יזבק – אינה נוכחת; חבר הכנסת אנטאנס שחאדה – אינו נוכח; חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת אוסאמה סעדי – אינו נוכח; חבר הכנסת – – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מה, אתה לא רואה אותי? << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אוי, סליחה. סליחה, אדוני. האם תרצה לומר כמה דברים? בבקשה, תתכבד. אוסאמה, חלילה, עכשיו יכנו אותי כמי שחושב שאתה שקוף. זה לא המצב. צר לי ואני מתנצל על כך שלא שמתי לב שאתה כאן. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני לא נראה, נכון? << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אתה נראה היטב. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, קודם כול מגיע לך מזל טוב, מיקי. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> על מה? << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> סגן יושב-ראש. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אה, תודה רבה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> סגן יושב-ראש, מנהל ישיבה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> ויושב-ראש הליכוד העולמי. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> עוד לא. עוד לא. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> עוד לא. יש תחרות קשה. יש תחרות קשה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> כן. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אנחנו מנסים לבדוק מה קורה שם. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> בוא נאמר ככה: אתה לא תוכל לסייע לי במאבק הזה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא, אם אני עכשיו אשבח אותך וזה, זה יזיק לך. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> חביבי, המטרה היא הקונגרס הציוני. יש לי תחושה שאתה והקונגרס הציוני זה לא הולך ביחד. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> נכון. תרתי דסתרי. תרתי דסתרי. אני לא דיברתי בדיון הקודם, כי היינו אצל שייח' עכרמה סברי, הלכנו להזדהות איתו, אני וחברי ווליד טאהא. כבוד שר המשפטים וכבוד שר המשטרה, ביטחון הפנים, אמיר, אנחנו כמעט כמעט הותקפנו באלימות ברוטלית מצד שוטרי מחלק מיעוטים במגרש הרוסים, עד שהביאו את הצו שפתאום מדובר בהתכנסות של ארגון טרור, אדוני היושב-ראש. כולה היינו שם אני ועוד כמה עורכי דין וחברי ווליד טאהא והעוזרים שלנו, והיו כמה תושבי מזרח ירושלים, ואז פתאום מביאים צו שמדובר בהתכנסות של ארגון טרור והתכנסות אסורה, והתחילו לפזר את זה בצורה אלימה ביותר. גם עוזריי והעוזרים של ווליד טאהא הותקפו. כמובן שאנחנו מגנים בתוקף את ההתנהגות הברוטלית של השוטרים האלה. אבל, כבוד סגן השר, אני עליתי לכאן להגיד – ותשמע, אדוני היושב-ראש – קודם כול, לברך את מיקי. דבר שני, כאשר הממשלה מביאה הצעות חוק שהן טובות לאזרח והן בעד האזרח אז אנחנו כן נתמוך, ואנחנו תומכים בהצעה זו. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> יישר כוח. אני חושב שזו בשורה מעולה באמת גם לחברה הערבית כולה. אני שמח על ההחלטה, ואני מקווה שבאמת נוכל לשתף פה פעולה כמה שרק ניתן לטובת כל אזרחי ישראל. זו המטרה של כולנו. הדוברת הבאה, חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חבר הכנסת סמי אבו שחאדה – אינו נוכח; חברת הכנסת סונדרס סאלח – אינה נוכחת; חבר הכנסת רם בן ברק – אינו נוכח; חבר הכנסת אלי אבידר – אינו נוכח; חברת הכנסת תמר זנדברג – אינה נוכחת. האמת שאני, גברתי, מסתכל עליהם במקומות הרגילים שאני זוכר, אבל אני צריך להסתכל על כל האולם. אני מקווה שאני – כן. אז חבר הכנסת יוסף ג'בארין – אינו נוכח; חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת ישראל אייכלר – אינו נוכח; חבר הכנסת ניצן הורוביץ – מוותר; חברת הכנסת קרן ברק – הסירה; חבר הכנסת סעיד אלחרומי – אינו נוכח; חבר הכנסת עידן רול – מוותר, או אינו נוכח; חבר הכנסת ינון אזולאי – אינו נוכח; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חברת הכנסת אורלי פרומן – אינה נוכחת; חברת הכנסת איילת שקד – אינה נוכחת; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת יעקב אשר – אינו נוכח; חבר הכנסת עפר שלח – מוותר, אינו נוכח; חבר הכנסת יאיר לפיד – אינו נוכח; חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל שיר – אינה נוכחת. ומשכך, איציק כהן, תרצה לסכם או שמא נוכל לעבור להצבעה? להערכתי, גם יימצא לה רוב. לכן אני רוצה, ברשותכם, לעבור להצבעה. רק שאצלי פה, במחשב – – – << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> רגע, רגע. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אוי, סליחה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היא צריכה להגיע למקום. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> כן, בבקשה. אני אמתין בשמחה. אנחנו נמתין בסבלנות עד שחברת הכנסת קארין אלהרר תוכל להגיע למקום ההצבעה שלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מיקי – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> חביבי, אני תמיד שובר מוסכמות, כמו שאתה יודע, אבל אני לא עושה – זה פרסום – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כבר עשית. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> לא. ברשותכם, אני רוצה לעבור להצבעה. סליחה, כבר התחלתי את ההצבעה. נא להצביע על הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים בענייני הליכי מס (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 14 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים בענייני הליכי מס (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020, לוועדת הכספים נתקבלה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> התוצאה היא 14 בעד, אפס מתנגדים ואפס נמנעים. מבקשים להצטרף בעד ההצבעה גם חבר הכנסת טופורובסקי, חבר הכנסת סמוטריץ', גם חבר הכנסת טסלר – – לא הצבעת? << קריאה >> יעקב טסלר (יהדות התורה): << קריאה >> סעדי. סעדי. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> – – חבר הכנסת אוסאמה סעדי וכו' וכו', וגם השר פרץ. אני מצרף אותם לפרוטוקול, כדי לחזק את תוצאות ההצבעה. אם כך, הצעת החוק אושרה, ועוברת לוועדת הכספים להכנה לקראת קריאה שנייה ושלישית. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> היושב-ראש, היושב-ראש. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> כן, אדוני. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> היושב-ראש, יכול להיות שהצביעו יותר שרים מאשר חברי כנסת? גם זה היסטורי. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אני חושב שהאירוע הזה יכול להיות אירוע היסטורי, ואנחנו נדאג שהוא לא יישנה בעתיד. << הצח >> הצעת חוק קיום דיונים באמצעים טכנולוגיים (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (דיונים בבתי משפט ובבתי דין בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים), התש"ף–2020 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1308).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> הצעת חוק קיום דיונים באמצעים טכנולוגיים (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (דיונים בבתי משפט ובבתי דין בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים), התש"ף–2020 – קריאה ראשונה. יציג את החוק שר המשפטים חבר הכנסת אבי ניסנקורן. בבקשה. << דובר >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק קיום דיונים באמצעים טכנולוגיים (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (דיונים בבתי משפט ובבתי דין בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים), התש"ף–2020, מטעם ממשלת ישראל. הצעת החוק, שמוצעת פה לאחר התייעצות עם השר לביטחון פנים, מהווה הסדר כולל שעניינו השתתפות עצורים ואסירים בדיוני מעצר, בדיונים פליליים ובדיונים שאינם פליליים – דיונים אזרחיים, עתירות אסירים ועתירות על ועדות שחרורים – בדרך של היוועדות חזותית. כידוע, כחלק מהמאמץ למניעת התפשטות נגיף הקורונה במדינת ישראל הותקנו על ידי הממשלה מאז חודש מרץ 2020 תקנות שעת חירום שמטרתן צמצום השהייה של אזרחים במרחב הציבורי ומניעת התקהלויות. בתוך כך הותקנו הוראות שנועדו למנוע הדבקה של השוהים במתקני הכליאה – עצורים ואסירים – על ידי צמצום מגעם עם יתר האוכלוסייה; זאת, מתוך הבנה כי מתקנים אלה עלולים להוות כר פורה להתפשטות הנגיף באופן מואץ. סכנת הדבקה מוגברת קיימת בין היתר בעת שינועם של עצורים ואסירים לבית המשפט. למרות שבימים אלה אנחנו מצויים בשלב – אנחנו עדיין במצב החירום הלכה למעשה. סיכון ההדבקה קיים, בפרט הסיכון המיוחד והמוגבר הקיים במתקני הכליאה. לזאת יש להוסיף את חוות הדעת של משרד הבריאות שלפיה עמידה בכללי הריחוק עדיין אינה מאפשרת הבאה של מרבית העצורים והאסירים לבתי המשפט, כך שישנו צורך לאפשר קיום דיונים בהשתתפותם באמצעים טכנולוגיים. כדי לאפשר התמודדות מיטבית עם שלבים שונים של התפשטות המגפה, מוצע להסמיך את שר המשפטים, יחד עם השר לביטחון פנים, להכריז, לאחר קבלת חוות דעת מטעם משרד הבריאות, אחת משתי ההכרזות האלה: הכרזת על הגבלה חלקית של קיום דיונים בנוכחות עצורים ואסירים; הכרזה על הגבלה מלאה של קיום דיונים כאלה. הכרזה על הגבלה חלקית – במצב זה נשיא בית משפט יקבע את הדיונים שיתקיימו בנוכחות העצורים והאסירים בכל בית משפט באופן שיאפשר להביא את מרב העצורים והאסירים לבתי המשפט. קביעת הדיונים תיעשה לפי סדר קדימויות המפורט בהצעת החוק. תוקף הכרזה כזאת מוגבל לחודש ימים והשרים יהיו מוסמכים להאריכה או לבטלה. הכרזה על הגבלה מלאה היא הכרזה על אי-קיום דיונים בנוכחות עצורים או אסירים במדינה, כולה או בחלקה. במצב כזה הדיונים יתקיימו תוך השתתפותם באמצעים טכנולוגיים. השרים יהיו מוסמכים להכריז כך רק אם שוכנעו כי קיימת התפשטות רחבת היקף של הנגיף שמשמעה רמת סיכון גבוהה מאוד להתפשטות הנגיף במתקני הכליאה. תוקף ההכרזה מסוג זה מוגבל ל-14 ימים, ולשרים תהיה סמכות להאריכה או לבטלה. על מנת למזער את הפגיעה בעצורים ובאסירים אשר ישתתפו בדיונים בעניינם באמצעים טכנולוגיים נקבעו תנאים לגבי אופן ניהול דיון כזה, וביניהם: ככלל, ייעשה שימוש באמצעי טכנולוגי שמעביר קול ותמונה בזמן אמת; חלה חובת מינוי סנגור לכל עצור או אסיר שישתתף בדיון בעניינו באמצעים טכנולוגיים; חלה חובה לאפשר שיחה חסויה בין העצור או האסיר לבין סנגורו לפני הדיון, במהלכו ולאחריו; חלה חובה לקיים את הדיון באופן שבו כל המשתתפים יראו וישמעו זה את זה, ובתוך כך חובה לבצע את התאמות הנגישות הנדרשות לעצור או אסיר עם מוגבלות. נוסף על אלה מוצע שבתקופת כל אחת מההכרזות יחולו הוראות מיוחדות שמטרתן לצמצם את היקף המעצרים למינימום הנדרש. כך למשל מוצע לקבוע הוראה המחייבת את בית המשפט לשקול את חיוניות המעצר. עוד מוצע לקבוע סמכות זהה לשר הביטחון להכריז, לאחר התייעצות עם שר המשפטים, כל אחת משתי ההכרזות ביחס לדיונים בבתי הדין הצבאיים. הצעת החוק שלפנינו מבקשת למעשה לעגן בחקיקה ראשית את עיקרי ההסדרים הקבועים היום בארבעה קבצים של תקנות שעת חירום אשר מסדירות קיום דיונים פליליים באמצעים טכנולוגיים. מאחר שהצעת החוק נועדה לתת מענה בתקופת מגפת הקורונה, ובכלל זה במצב של התפרצות מחודשת של הנגיף, שייתכן שתתרחש בחורף, מוצע לקבוע את ההסדר המוצע כהוראת שעה לתקופה של 12 חודשים. מכל הטעמים האלה אני מבקש מחברי הכנסת הנכבדים לאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה ולהעבירה לדיון בוועדת החוקה חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. תודה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה לשר המשפטים. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אמרת שזה יהיה רק 30 יום? << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> לא. הארכה, הכרזה בכל פעם. אם היא חלקית זה עד 30 יום, ואם היא מלאה זה עד 14 ימים. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה לשר המשפטים. אנחנו רוצים לעבור לדיון בהצעת החוק. אנחנו מתחילים ברשימת הדוברים: חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה – אינו נוכח; חבר הכנסת אלכס קושניר – אינו נוכח; חברת הכנסת קארין אלהרר – מוותרת; חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא כאן. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> כאן, אבל – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מוותר. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> – – מוותר; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חברת הכנסת היבה יזבק – אינה נוכחת; חבר הכנסת אנטאנס שחאדה – אינו נוכח; חבר הכנסת עפר שלח – אינו נוכח; חברת הכנסת אורלי פרומן – אינה נוכחת. << קריאה >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> נוכחת אבל מוותרת. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> נוכחת אבל מוותרת. אנחנו נורא מצטערים. משום שהמליאה לא כאן והיא מרוכזת גם ביציעים, קשה – גם העין הרחבה מאוד והחדה שלי, יש אומרים, לא מצליחה להבחין בכולם, אז אני מתנצל אם אני לא מזהה אם יש מישהו באולם. חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת אוסאמה סעדי – ראיתי אותו, אני חושב שעכשיו הוא כבר לא נוכח; הוא לא נוכח; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חבר הכנסת סמי אבו שחאדה – אינו נוכח; חברת הכנסת סונדוס סאלח – אינה נוכחת; חבר הכנסת אלי אבידר – אינו נוכח; חברת הכנסת תמר זנדברג – אינה נוכחת; חבר הכנסת יוסף ג'בארין. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא כאן. הוא כאן. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> הוא כאן אבל מוותר. חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת ישראל אייכלר – אינו נוכח; חבר הכנסת ניצן הורוביץ – מוותר; חבר הכנסת סעיד אלחרומי – אינו נוכח; חבר הכנסת ינון אזולאי – אינו נוכח; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חברת הכנסת איילת שקד – אינה נוכחת; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת יעקב אשר – אינו נוכח; חבר הכנסת יאיר לפיד – אינו נוכח. חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' נוכח וגם יישא דברים. בבקשה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> אדוני שר המשפטים, האם תוכל להישאר? בסדר? בבקשה. אדוני היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אני חושב שראוי וחשוב ששר המשפטים יישאר כשמציעים הצעת חוק שהוא מביא. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> לא, לא. מחילה. אני פשוט רוצה להגיד – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אז אתה רוצה לדבר? << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> השר אוחנה, השר לביטחון הפנים, אני רוצה רגע לנצל את העובדה ששר המשפטים והשר לביטחון הפנים פה. אני אצביע בעד החוק הזה, כיוון שאני חושב שהוא בהחלט מאזן בסוף בין האילוצים שהקורונה מזמנת לנו לבין הצורך החיוני לשמור על זכויות העצורים ולוודא שלא נעשה כאן עוול. אני רק רוצה לנצל את ההזדמנות ולהעלות מה שבראייתי הוא אחד החורים השחורים של מדינת ישראל, והוא נוגע לתנאי הכליאה של כלואים ועצורים, לרבות הליכי הארכות מעצר – אני מגדיר אותן סיטונאיות. יש קלישאה ידועה ומאוד נכונה, שחברה נמדדת ביחס לחלשים שבה, אבל איכשהו האוכלוסייה הזאת – היא לא מביאה מנדטים לאף אחד והיא לא נעימה בכותרות ואף אחד לא אוהב להזדהות איתה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> שנייה, בסדר? כשמנתחים את כל השרשרת הזאת, שר המשפטים, יש שורה שלמה של כשלים שבהם אנחנו כמדינה פועלים בניגוד לחוק, בניגוד לאמנות בין-לאומיות שאנחנו מחויבים להן. זה לא נוגע אך ורק לתקני הכליאה, לצפיפות שיש במתקני הכליאה. זה תנאי המעצר בתאים, בשירותים, במזרנים. אגב, יש תהליך שאני התחלתי בכנסת העשרים: יש איסור שאין לו בסיס משפטי – היו לי על זה דיונים גם עם המשנה הפלילי של היועץ המשפטי לממשלה – שב"ס לא מאפשר לצלם היום במתקני כליאה לעיתונאים ולהוציא החוצה. אני פעם אמרתי שאם הייתי ממלא את אחד מהעיתונים הנפוצים במדינת ישראל בתמונות איך נראים תאי ה-x – אתה מכיר את זה, אמיר, כעורך דין – ואיך נראים תאי השירותים ואיך נראים תאי המעצר, אני חושב שהמדינה הייתה רועדת והיו מוצאים לזה גם את הכסף. כסף לא יכול להיות תירוץ לפגיעה כל כך אנושה. מדובר הרי באנשים שכשאתה שולל את החירות, ממילא פגעת ברכיב אולי הכי יסודי של כבוד האדם. כשאתה מוסיף על זה פגיעה על פגיעה על פגיעה – הדוגמה הקלאסית, וזה קשור לחוק הזה: היום כשרוצים לקחת עצור או כלוא, אדם שנניח יושב במעצר עד תום ההליכים ומנהל עכשיו משפט, כשצריך לקחת אותו מבית המעצר אל אולם המשפט, זה הליך שיכול לקחת 20 שעות, בלי שירותים, בלי אוכל. שעות הוא יושב בזינזאנה הזאת ולפעמים בכל מיני מכלאות מגודרות כאלה, כשהם מכנסים את כולם לשם ומשם לבית המשפט. אין עצור נורמלי שמגיע אחרי 20 שעות כאלה ומסוגל לעלות על דוכן העדים ולנהל את ההגנה שלו כמו שצריך, להיות מרוכז ולהיות חד. זה אחד הגורמים הכי משמעותיים, לדעתי, לשבירה של עצורים ואחר כך לכמות עסקאות הטיעון המאוד-גדולה. אנחנו יודעים שלמעלה מ-90% מהתיקים הפליליים במדינת ישראל נסגרים בעסקאות טיעון. אמרתי קודם שכסף לא יכול להיות תירוץ. יש על זה אין-ספור אמירות של בית המשפט העליון. כסף הוא לא תירוץ לפגיעה בזכויות – תמיד אומרים את זה. הרי גנב גונב גם כי אין לו כסף. בסוף, המדינה עוברת על החוק ועוברת – אתה יודע מה? עזוב – על המוסר, על האנושיות, על הצדק. אנחנו בסוף רוצים שייעשה צדק. מה שאני רוצה לבקש משניכם, כשרים חדשים בתפקידיהם – שוב אני אומר, זה בטח לא הנושא הכי בוער על שולחנכם, הוא לא הכי אטרקטיבי, ואני לא יודע כמה מנדטים תקבלו עליו. אני ממש רוצה לבקש מכם. לי הייתה הצעת חוק שגיבשתי יחד עם הסנגוריה הציבורית, לפחות על שלבי המעצר – מעצר ימים ומעצר עד תום הליכים. מדינת ישראל מובילה – וזה כמובן לחובתה ולא לזכותה – בכמויות המעצרים, לרבות מעצרי שווא. יש לנו אצבע מאוד קלה על ההדק, גם במשטרה, גם בבתי המשפט, בהארכות מעצר. כשזה מצטרף לתנאים המאוד-קשים, להובלות המאוד-לא אנושיות, פשוט לא אנושיות, כשמובילים את העצירים אל בתי המשפט, התנאים שבהם הם ממתינים לבתי המשפט, חוסר התנאים שיש להם להיוועץ עם עורכי הדין שלהם סמוך למשפט – אני רואה בזה חור שחור גדול של מדינת ישראל. אני חושב שאם תיכנסו לזה, איש-איש בתחומו ובשיתוף פעולה ביניכם, תגלו הרבה מאוד דברים שאפשר לעשות. אז נכון, לא הכול עושים ביום אחד, ובסוף השמיכה קצרה וצריך תקציבים. אני חושב שזה אירוע שמאוד מאוד חשוב כמדינה להתעסק איתו. תודה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה, אדוני. הינה משפט סיום חשוב שרק שר לשעבר יכול לומר: צריך להתכנס בתוך תקציבים, יש שמיכה קצרה. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> אבל אמרתי – – – זה לא תקציבי. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אני חושב שזה דבר נכון להבין שיש גם נסיבות ואילוצים. נכון מאוד. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> יש מעט מאוד שופטים, אגב, שיש להם אומץ – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> חברת הכנסת מיכל שיר, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ברשותכם, אני אפתח ואספר לכם על בחור חרוץ שנקרא לו שולמן. בוקר אחד יצא שולמן כמדי יום לעסק שפתח, אהב וטיפח. בעודו צועד נפער בור ברחוב ושולמן שלנו נפל לתוכו. כשהוא זועק לעזרה חלף על פני הבור האופה. תעזור לי, זעק שולמן מהבור. והאופה פתח את תיקו, זרק לשולמן פת לחם והמשיך בדרכו שמח ומסופק על שנתן את חלקו. שולמן בבור, ממשיך לצעוק לעזרה, כי הרי הלחם נתן מענה זמני על הרעב, אבל לא הוציא אותו מהבור העמוק. בעודו זועק, חלף על פניו הרופא. עזור לי, התחנן שולמן. הרופא פתח את תיקו וזרק תרופה לבור. אם תחלה בבור, לפחות שתהיה לך תרופה, אמר והמשיך בדרכו שמח, ומסופק על שנתן פתרון. שולמן שלנו עייף ומיואש. רואה את החכמים חולפים על פניו, כל אחד זורק עצה. האחד קורא לשני, השני מגלגל לשלישי, השלישי מציע לשולמן להוריד חבל, אבל מסביר שישלם עליו ביוקר ריבית דריבית, כי אין לו במה להיתלות. שולמן שלנו אובד עצות. הוא זועק לעוברים והשבים: זרקו לי עצים וחבלים – אבנה לעצמי את הסולם. אני יודע להוציא את עצמי מהבור. והחכמים מביטים בו מלמעלה, לא מבינים על מה הוא מדבר. הרי זרקנו לך תרופות, זרקנו לך פת לחם, הצענו לך חבל ואתה עוד צועק? שולמן עמוק בתוך הבור, מיואש ועדיין ממתין שמישהו יקשיב לו וייתן לו את הכלים הנכונים לחילוץ. חברים, כשנבחרתי לכנסת לקחת על עצמי להיות הפה של בעלי העסקים והעצמאים. כמי שהקימה וניהלה חברה אני מכירה מקרוב את האתגרים היום-יומיים. הממשלה התמודדה היטב עם המשבר הבריאותי, אבל בכל הקשור לטיפול במישור הכלכלי יש לבצע מקצה שיפורים משמעותי. אגף התקציבים ופקידי האוצר זורקים על בעלי העסקים פתרונות שעולים הרבה כסף אבל לא באמת נותנים כלים ליציאה. אנחנו צריכים להבין שהאוצר שלנו הוא לא רק משרד ממשלתי. האוצר האמיתי שלנו הם בעלי העסקים הקטנים והבינוניים. אגף התקציבים ורשות המיסים צריכים לשחרר מענקים לעסקים שלא חזרו לעבודה ולא להערים קשיים וחישובים מסורבלים. הבנקים צריכים לדחות את ההלוואות בלי להכפיל ריביות. צריך להקשיב, כן, להקשיב לאנשי העסקים ולהבין שהם שותפים לתהליך. האוצר צריך להבין שיש לו אגף תקציבים, ולא אגף תקציבים שיש לו משרד אוצר. מדינת ישראל היא אשפית במדיניות האפשר. במשבר ההיסטורי הזה יזמים, יצרנים ושכירים מצפים מכולנו להתגייס ולתת את הכלים להיחלץ מהבור. בדיוק כפי שהם עמדו לצד המדינה כל חייהם, נלחמו, בנו ותרמו, כך המדינה שכפתה עליהם לעצור צריכה לאפשר להם לצמוח ולשגשג שוב. מדינת ישראל היא מדינה חזקה כלכלית וביטחונית, קודם כול בזכות האזרחים הנפלאים שלה – היזמים שמביאים את החדשנות והקדמה, בעלי העסקים שמפרנסים רבים ממשקי הבית, העצמאים שמעשירים את חיינו בכל יום, אם מדובר במפעילי חוגים או בבעלי מסעדות. הם זה אנחנו. עומדת בפנינו בחירה היסטורית: לפספס את ההזדמנות הזאת ולהיות כתם בדפי ההיסטוריה או לנצל את ההזדמנות הזאת ולהביא לפרק חדש ומוצלח בדברי הימים של מדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מיכל שיר. אכן שיר יפה בפתיח, ואני מודה לך על כך. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << קריאה >> בת של אצבעוני, מה אתה רוצה? << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אכן כן. הדובר הבא – חבר הכנסת אוסאמה סעדי. יש עוד שניים, יוסף ג'בארין ויואב סגלוביץ'. אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה, התחלת באפליה נגד ערבים? << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> חלילה, אך אני יכול לציין מראש – אני מקווה שלא תנצל את זה – – << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ראיתי שהשעון – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> – – שגם אם תזדקק ליותר משלוש דקות, אני – – – << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – של מיכל שיר פתאום עצר מלכת; גם השעון של השר לשעבר סמוטריץ' לא פעל. כשאוסאמה סעדי עולה אז שלוש דקות בדיוק. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אוסאמה סעדי, אני מתחייב לך שאם שלוש דקות לא יספיקו תקבל אף יותר. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כבוד שר המשפטים, השר לביטחון פנים, אני הייתי רוצה לשבת במקומך, אמיר, ושתעלה לכאן כעורך דין – היית עורך דין וייצגת – ותגיד לנו מה העמדה שלך לגבי החוק הזה. אני הייתי חותם על כל מילה שהיית אומר כסנגור. ומה ששמענו – ואתם יודעים – – – << קריאה >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אז לכן אני אומר. תכף אני אתייחס. אני הייתי שוכר אותך כעורך דין טוב שיתקוף ויתקיף את החוק הזה, והיית עושה את זה בצורה יפה, כמו שעשה בדיוק עו"ד סמוטריץ', לא השר. אני וחברי יוסף ג'בארין היינו חותמים על כל מילה שאמר סמוטריץ' בעניין הזה כעורך דין שפתאום מדבר על עצורים, על תנאי כליאה – יוסף, גם אתה נדהמת, נכון? על תנאי הפוסטה של העברת האסירים לבתי משפט ועל התנאים הגרועים בבתי כלא. שומו שמיים. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אוסאמה, אני לא יודע מה עובר עליך, אבל שמתי לב שפרגנת לי, לאוחנה ולסמוטריץ'. << קריאה >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כן, אה. תשמע, אדוני השר, אמרת שיש איזונים וצריך להביא בחשבון את האיזונים. כמובן, צריך ללכת לאיזונים, אבל אנחנו, יש לנו הרגשה שיש גורמים שנוח להם המשך המצב העכשווי – שב"ס, משטרה – שלא יביאו עצורים, אסירים, אדוני היושב-ראש, לבתי משפט, לעשות הכול בזום. אבל בינינו, דחילק, לעשות הארכת מעצר או לקיים דיון הוכחות כשהעצור נמצא במקום ואתה נמצא במקום כסנגור – לפעמים אי-אפשר אפילו בשיחת וידיאו, זום, אז עושים את זה, אדוני היושב-ראש, דרך טלפון, כשהעצור נמצא ליד טלפון והוא לא רואה את הדיון. אז אני מבין אם באמת יש התפרצות קשה, ומ-15 במרץ הייתה תקופה קשה ביותר, ואנחנו כולנו מחויבים ורוצים לדאוג לשלומם של האסירים ושל הסוהרים ושל השופטים ושל כל באי מערכת בתי המשפט. אבל עכשיו, את החוק הזה, הוראת שעה לשנה, כאשר אתם, בסמכותכם, השר לביטחון פנים ושר המשפטים, להאריך כל פעם ב-30 יום למשך שנה – למה? למה לתת לכם את הסמכות הזאת? << קריאה >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << קריאה >> – – – כי אם לעשות בו שימוש – – – << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אז אני אומר, אבל למה לשנה? אבל למה לשנה? << קריאה >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << קריאה >> – – – מספר אחת בישראל – – – << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני יודע. אני יודע. אבל למה? אתה יכול להגיד לי – אתה השר הממונה על השב"ס, השר לביטחון פנים – למה עד עכשיו אין אפשרות לביקורי עורכי דין, לביקורי משפחות? זה לא זכויות? << קריאה >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << קריאה >> קודם כול, זה לא נכון. עורכי דין – – – יש הקלות. אגב, אנחנו כל הזמן עוסקים בהקלות – – – << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אבל החוק הזה הוא ההפך – – – << קריאה >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> החוק הזה כאילו בא להגיד לכם: אני נותן לכם סמכות, לשני שרים, עם כל הכבוד לכם, לאשר מצב של כאילו שעת חירום לשנה, וכל פעם להאריך את זה ב-30 יום. << קריאה >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << קריאה >> יש פיקוח פרלמנטרי, זה – 1. 2. יש פיקוח שיפוטי. בג"ץ בוחן את ההמלצות שלנו – – – << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> קודם – – – על הארכה של 30 יום, עד שנגיש בג"ץ, עד שתהיה תשובה, עד שיהיה דיון, יעברו ה-30 יום. << קריאה >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ולכן, אדוני היושב-ראש, מכיוון שמדובר פה בפגיעה בזכויות יסוד, בפגיעה בזכויות של אסירים, של עצורים, לניהול מהלך משפט ראוי – תאר לעצמך שמנהלים משפט אזרחי דרך היוועדות חזותית, דרך זום; זה לא זה – אנחנו, כמובן, בתנאים האלה, נתנגד לחוק הזה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אוסאמה סעדי. חבר הכנסת יוסף ג'בארין. אוסאמה, לידיעה כללית, אתה דיברת כשש דקות. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> עם הפרעות של שלוש דקות. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> חבר הכנסת יוסף ג'בארין, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שני השרים הרלוונטיים לסוגיה הזאת, השר לביטחון פנים ושר המשפטים, אנחנו נתנגד לחוק הזה. אני חושב שזה לא צריך להיות עניין של יהודים וערבים, לא של שמאל וימין, כי כל מי שרוצה לדאוג לכיבוד זכויות אדם – לענייננו, זכויותיהם של האסירים, של העצורים – צריך להגן על הזכות הבסיסית שלהם להופיע אישית בפני שופטים. אין, אין תחליף. אין תחליף לכך שהאסיר יופיע מול השופט, שהשופט יוכל להתרשם ממנו באופן ישיר, לפנות אליו, לשאול אותו שאלות וכו'. ואני אומר לך, השר לביטחון הפנים, מה שהחוק הזה עושה הוא שהוא הולך לפתרונות הקלים. יש קושי, יש משבר בעניין הקורונה, אבל כפי שמוסדות אחרים מצליחים להתמודד עם הנושא הזה, לרבות כאן במליאה – איך חילקנו את זה מחדש, ואתה רואה את זה כאן – אפשר לעשות מאמצים להבטיח – ואנחנו רוצים להבטיח – את שלומם ואת בריאותם של האסירים ויחד עם זאת לא לפגוע בהם. דווקא הם הצד החלש במשוואה הזאת. אני רוצה להגיד לך שהחששות שלנו הם שמה שאמור להיות זמני בתוך כל המעגל הזה של שעת חירום ושל תקנות לשעת חירום – החששות שלנו הם שעכשיו הכול נהיה קבוע. עכשיו מאריכים אולי לתקופה של שנה, אפשר להשתמש בזה, ואם זה יהיה נוח, יכול להיות שזה ביטוי כדי להמשיך את זה הלאה וכדומה. אני חושב שהתיקון הזה הוא גם לא חוקתי; לא רק שהוא לא חוקי, הוא לא חוקתי, ובג"ץ צריך לפסול תיקון כזה, כי זכויות אדם שוות כסף, ולרשויות צריך להיות את הכסף ואת המשאבים הנדרשים כדי להבטיח – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא, שאלה של כסף כדי לשמור. – – כדי להבטיח את שלומם ואת בריאותם של האסירים בלי לשלול מהם את הזכות הזאת להופיע בפני שופטים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << קריאה >> אנחנו שומרים – – – על זכויותיהם של האסירים. אנחנו צריכים לשמור גם על בריאותם – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> יש קושי עם ביקורי עורכי דין, יש קושי עם ביקורים של המשפחות, ועדיין יש את הקושי – שאני מקווה שאתה תטפל בו עכשיו, במשמרת שלך – לנו, אפילו כחברי כנסת, לבקר אצל אסירים. אז לכן, זה רק מגביר את החשד, מגביר את הפגיעה. אני אומר לך, אפשר היה למצוא דרכים, גם בתקופת משבר הקורונה, לשמר את הזכות הבסיסית של האסירים להיות בפני שופטים וגם לשמור על ביטחונם ועל שלומם של האסירים. שוב, אני חושב שזו פגיעה חוקתית. אני מקווה שבג"ץ יתערב ויפסול אותה, ואני מקווה שאז לא תתקפו את בג"ץ על ההתערבות שלו. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אחרון הדוברים, בבקשה. הרשימה נעולה. כן, אדוני. שלוש דקות לרשותך ואף יותר, אם יידרש. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, השרים שנמצאים כאן, קודם כול, ברכות ליושב-ראש, לך, והרבה הצלחה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה. הצלחתי – הצלחתך. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> כמה מילים כלליות דווקא, ואני לא איכנס לפרטים. אסור שתהיה סיטואציה – החוק הזה הולך להיות היום בקריאה ראשונה ויעבור לטיפול בוועדה. אני אגיד כמה מילים כלליות. אנחנו עוסקים פה, ואין פה ויכוח – לדעתי פה יש תמימות דעים שעוסקים בסוגיות הכי אישיות, בליבת הזכויות של אנשים שמטבע הדברים נמצאים במקום הכי חלש שלהם, במצב שהם עצורים. בסיטואציה הזאת אנחנו צריכים לעשות את המרב לשמור על הזכויות שלהם, והשאלה היחידה שנשאלת היא אם אנחנו עושים את המרב בהצעת החוק הזאת. היא תידון, אבל אני רוצה להגיד משהו ברמה קצת אחרת. הקורונה נמצאת כאן, היא לא הולכת לשום מקום, מצד אחד. מצד שני, המשק חזר, כולנו חוזרים, וגם מערכת המשפט, המשטרה, שירות בתי הסוהר, עושים בהדרגה את החזרה. יש יותר ויותר עצורים, שירות בתי הסוהר מתמלא, והדיונים בבתי המשפט נהיים ארוכים יותר. ואני אגע בנקודה אחת שהיא הכי משמעותית לטעמי כרגע: לוחות הזמנים לדיון. אני לא זוכר בדיוק אם ב-18 או ב-25 בחודש יפוג תוקף תקנות ההגנה לשעת חירום שעל פיהן אנחנו מתנהלים עכשיו, ואני אומר – אני לא רוצה להגיד קובע, אבל אני אומר שיהיה קושי אמיתי לנהל דיון עמוק, יסודי, על הסוגיות שעלו פה. אני לא נכנס אפילו לשאלות האלה. אני חושב שאסור לנו – הדבר היחידי שמשותף; אני פה פונה לשרים דווקא – אסור לנו להיכנס פה בכנסת ללחץ זמן חקיקתי שלא יאפשר דיון עומק בסיפור הזה, כי אנחנו מדברים פה על חוק, לא מדברים פה על תקנה. ובהקשר הזה הייתי מציע – ופה זו הצעה שלי אליכם – למצוא את הדרך המשפטית, והיא קיימת, ואם יש צורך להאריך בעוד שבועיים את האפשרות – לעשות את העניין הזה, לנהל דיון עמוק בכנסת ולשמוע את כולם, כי בסוף אין פה באמת שאלה של קואליציה ואופוזיציה; כולנו באותו צד של העניין, רוצים שאנשים לא יידבקו, רוצים שאנשים שצריכים לקבל את הזכויות יקבלו, ומצד שני – שהמשטרה ושירות בתי הסוהר ובתי המשפט והסנגורים יוכלו לעבוד, כי אני חושב שיש פה שאלה כרגע, ממש שאלה פרקטית של הזמנים. זה לא החוק היחידי – אני פונה גם לשר המשפטים כאן – זה לא החוק היחידי שבדרך לכנסת, ואסור להגיע למצב שנעשה copy–paste על תקנות הגנה לשעת חירום ונקרא להן חוק ונגיד שהכול בסדר. הערה אחת כן: אני חושב שחלק מהכשל, או הקושיה הגדולה שתעלה פה היא הסמכות של השרים לקבוע. אני מציע מראש לחשוב על האפשרות, מאחר שלא נמצאים בלוחות זמנים של תקש"ח, שקרה משהו עכשיו – אני חושב שיהיה נכון יותר להביא את הדבר, את אותה הכרזה בשתי הפאזות שנמצאות, אחת הכרזה זמנית ואחת יותר רחבה, לאישור ועדה מתאימה בכנסת ואחר כך במליאה. אפשר לעשות את הדבר הזה ביום, ביום וחצי, לא יקרה שום דבר, ואז באמת הכנסת מממשת את עצמה כריבון גם בהחלטות קשות מן הסוג הזה. זה ההבדל הכי גדול שבין תקש"ח שהממשלה מחוקקת לבין מצב שהכנסת מחוקקת. אני חושב שאפשר לעשות השינוי הזה, הוא סביר בנסיבות האלה, וזה גם יקטין חלק מהאנרגיות של הרעיון הזה שהממשלה מחליטה על פגיעה בזכויות. לדעתי אפשר למצוא פתרונות נכונים, ואני מחזיר את זה דווקא לממשלה – להביא את זה אלינו קצת בשל יותר, אפוי יותר, עם לוחות זמנים ארוכים יותר. תודה רבה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה, אדוני. אני מבקש לעבור להצבעה. תרצה להשיב, אדוני? לא. אז נוכל לעבור להצבעה על הצעת חוק קיום דיונים באמצעים טכנולוגיים. ההצבעה הופעלה. ניתן להצביע. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 23 נגד – 6 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק קיום דיונים באמצעים טכנולוגיים (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (דיונים בבתי משפט ובבתי דין בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים), התש"ף–2020, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 23 בעד, שישה נגד, אפס נמנעים. ההצבעה אושרה, והצעת החוק תעבור לוועדת החוקה, חוק ומשפט לדיון ולהכנה לקראת קריאה שנייה ושלישית. אנחנו עוברים לסעיף האחרון בסדר-היום. << קריאה >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לפרוטוקול – – – נגד. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> לפרוטוקול רוצה להודיע חבר הכנסת יוסף ג'בארין שהוא התנגד להצעה, ונרשם גם נרשם. << הצח >> הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 5), התש"ף–2020 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1310).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף האחרון בסדר-היום: הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 5), התש"ף–2020, לקריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק חברי ורעי המוכשר השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה. << דובר >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר >> תודה לך, אדוני היושב-ראש. תודה לחברי הכנסת. הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות – למעשה, אנחנו מאריכים את המצב הקיים, שהוא הוראת שעה. החוק נחקק בהמשך ובהשלמה להחלטת ממשלה שבמסגרתה הוחלט על הקמת מערכי אכיפה עירוניים, שיטור עירוני, ברשויות מקומיות. מערך האכיפה העירוני מורכב מכוח שיטור ייעודי ומיחידת פיקוח עירוני ייעודית, ופועל לאכיפה ולמניעה בתחומי האלימות – קודם כול בתחום האלימות – ובעבירות של איכות חיים. כל זאת מתוך מטרה עליונה להגביר באופן ממשי ומשמעותי את הביטחון האישי של אזרחי ותושבי המדינה. החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים נחקק במטרה לייעל את יכולת הפיקוח והאכיפה של הרשויות המקומיות בעבירות שבתחום אחריותן ולאפשר להן לסייע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות בשטחן. במסגרת החוק הוקנו לפקחי הרשויות המקומיות סמכויות לפיקוח על ביצוע חוקי עזר. לפקחי הרשויות המקומיות אשר הוסמכו כפקחים מסייעים הוקנו סמכויות נוספות שאותן הם רשאים להפעיל לשם סיוע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות, בתנאים ובסייגים הקבועים בחוק. לאור חדשנות מערכי האכיפה העירוניים באותה העת ועל מנת לבחון את האפקטיביות שבהקמתם, וכן את מידת יעילותם, הוחלט במסגרת החלטת הממשלה כי המערכים יוקמו ויפעלו תחילה כפיילוט לתקופה של שנתיים. לפיכך, חוקק החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים כהוראת שעה והוארך מעת לעת. הנתונים שהצטברו במשרד לביטחון הפנים מלמדים כי מערכי האכיפה העירוניים אפקטיביים מאוד. ראשי הרשויות המקומיות המפעילות את המערכים הללו שבעי רצון מהפעילות ומהשיפור באיכות החיים ובביטחון האישי של תושביהם, וגם מהידוק שיתוף הפעולה עם משטרת ישראל. כעת, מאחר שמטרות חקיקת החוק, ובהן המאבק באלימות, בעבריינות ובעבירות הפוגעות באיכות החיים של תושבי ישראל, בעינן עומדות, ולאור סטטוס הפעלת מערכי האכיפה העירוניים ברשויות המקומיות ושביעות הרצון מפעילותם, אנו מתבקשים להאריך את תוקף הוראת השעה לתקופה נוספת. הממשלה אישרה בהחלטתה להאריך את הוראת השעה בשנה וחצי נוספות, עד לסוף 2021. לאור האמור, אבקשכם לאשר את החוק המוצע בקריאה ראשונה ולהניחו על שולחן ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת לשם הכנתו לקריאה השנייה והשלישית. תודה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה לשר לביטחון הפנים, ואנחנו עוברים לדיון בהצעת החוק. נתחיל ברשימת הדוברים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> בעד. בעד. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> חברים, דיון. לאט-לאט, איפה את רצה, עליזה? חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה – אינו נוכח; חבר הכנסת אלכס קושניר – אינו נוכח; חברת הכנסת קארין אלהרר – אינה נוכחת; חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חברת הכנסת היבה יזבק – אינה נוכחת; חבר הכנסת אנטאנס שחאדה – אינו נוכח; חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת אוסאמה סעדי – מוותר; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חברת הכנסת סונדוס סאלח – אינה נוכחת; חבר הכנסת אלי אבידר – אינו נוכח; חברת הכנסת תמר זנדברג – אינה נוכחת; חברת הכנסת מיכל שיר – אינה נוכחת. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> היא נוכחת והיא מוותרת. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אה, היא נוכחת ומוותרת. אני מתנצל. חבר הכנסת יוסף ג'בארין – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת ישראל אייכלר – אינו נוכח; חבר הכנסת ניצן הורוביץ – אינו נוכח; חבר הכנסת סעיד אלחרומי – אינו נוכח; חבר הכנסת ינון אזולאי – אינו נוכח; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חברת הכנסת אורלי פרומן – אינה נוכחת. חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' פה. בבקשה, הבמה לרשותך. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – בצלאל. אופוזיציה, אופוזיציה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> שלוש דקות לרשותך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו סופרים עכשיו. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> עליזה, תביאי שק"שים, תתחילי להתכונן פה ללילות. תגידי לחבר'ה בקואליציה שיביאו שק"שים. אנחנו נהיה אופוזיציה עניינית אבל לוחמת. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אופוזיציה עניינית, שתהיה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> חברי היושב-ראש, המכהן גם כיושב-ראש הקואליציה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> כשיש לי זמן. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> האמת היא שאני במקומך, מיקי, אני במקומך ביום כזה הייתי מתבייש להיות יושב-ראש קואליציה – קואליציה שאתמול העבירה למחבלי הרשות הפלסטינית את כספי המיסים שאנחנו גובים עבורה, לראשונה זה כמה וכמה חודשים, בלי לקזז את משכורות המחבלים שהרשות משלמת. זה בניגוד לחוק שהעביר כאן – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> ושוב שכחתי להפעיל את השעון. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> למה בנט לא הרס את בתי המחבלים כשהוא היה שר הביטחון? << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> טוב, אני אתחיל מחדש. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> לא, לא, אני אפעיל רק שתי דקות. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> למה בנט לא הרס? << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> הוא הרס. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> למה בנט השמיע הצהרות – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> שמעת מה נושא הדיון? מה הקשר? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הכול צביעות. עכשיו נזכרתם להתעורר. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> את החוק הזה העביר חבר הכנסת אבי דיכטר. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> כל דבר היינו צריכים לבקש ולהתחנן. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> עוד אחד שראש הממשלה שנמך. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מה שרואים מכאן לא רואים משם. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> החוק הזה עבר בקונסנזוס מקצה לקצה בכנסת הזאת, ואגב, הוא חוק מוסרי, בסיסי, חכם, ביטחוני, שאומר שאנחנו לא נעביר לרשות הפלסטינית כסף כדי שהיא תשלם אותו למשפחות הטרוריסטים שטובחים והורגים בנו. החוק הזה בסך הכול דורש דבר קטן – הוא דורש שראש הממשלה יכנס את הקבינט המדיני-ביטחוני, יאמץ את הדוח – כן, גברתי, חברת הכנסת קטי – השר בנט הגיש כמתחייב מן החוק בדצמבר אשתקד את הדוח של מערכת הביטחון שסוכמת את הסכום הכולל שהעבירה הרשות למשפחות הטרוריסטים – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> למה הוא לא הרס בתי מחבלים? להרוס בתי מחבלים. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – בשנה החולפת, וביום שבו, ביום שבו ראש הממשלה יכנס את הקבינט, יאמץ את הדוח – על פי החוק אסור יהיה לנו להעביר. אז אתה יושב-ראש של קואליציה שאתמול העבירה לרשות כסף כדי שהיא תעביר חלק גדול ממנו למחבלים שנמצאים בבתי הכלא הישראליים, בקייטנה של שב"ס, למשפחות של מחבלים שרצחו יהודים, עם דם על הידיים – המחבלים, כמובן, עם דם על הידיים. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה כסף של העם הפלסטיני, אדון סמוטריץ'. זה לא כסף שלכם. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> ואת הכסף הזה אתם מעבירים. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה לא כסף שלכם. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> אז אני לא אומר את זה כדי להביך אותך, מיקי. אני אומר את זה כדי שכשאתה יורד כאן מהדוכן תרים טלפון לראש הממשלה – הוא הרי עונה לך – תפציר בו לכנס מחר את הקבינט המדיני-ביטחוני, לאמץ את הדוח ולקיים את החוק. מיקי, חוק. לא צריך להיות אקטיביסט שיפוטי כדי לדעת שחוק הוא לא המלצה. חוק צריך לקיים, ואת החוק הזה, שהוא חוק כל כך נכון וצודק ומוסרי, חוק של היגיון ושכל ישר, הגיע הזמן שנקיים. אז אני בטוח, מיקי, שכשאתה תרד כאן מן הדוכן המכובד הזה ותחבוש מחדש את כובע יושב-ראש הקואליציה – צלצל לראש הממשלה, תוודא שהוא מכנס את הקבינט, מאשר את הדוח ומפסיק את האיוולת הזאת שבה אתם משלמים משכורות למחבלי טרור. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה, אדוני. כשזכיתי להזדמנות לנהל ישיבות מליאה, אדוני בצלאל סמוטריץ', אמרתי: זה יכול להיות רגע נחמד להתנתק קצת מהעבודה היום-יומית פה בכנסת, סביב הקואליציה, סביב המאבקים. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> באמת אסור לך, אתה צריך להיות ממלכתי. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אתה החלטת לגרור את העימות לכאן. אני מכבד את החלטתך. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> אמרתי לך שכשתרד, אמרתי לך שכשתרד. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אני מכבד את החלטתך, והיא נרשמה, ואני מבין את הביקורת. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> אני באמת אומר, טפלו בזה, מיקי. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אך ממקומי כאן היום אין לי שום זכות להתחיל לנהל אותה, מהמקום הזה. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> מכבד. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> לכן אני אעבור לדובר הבא – חבר הכנסת מיקי לוי. מיקי לוי, אדוני רוצה לדבר? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> איזו שאלה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> בבקשה, הבמה לרשותך. אחרון הדוברים, ומייד לאחר מכן נעבור להצבעה. שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. שרים נכבדים, כנסת נכבדה, אדוני השר לביטחון פנים, ציידו אותך באינפורמציה, אבל לא בכולה. קצת חפרתי בעניין הזה. החוק הזה הוא בהוראת שעה מ-2010, מ-2010, ובכל פעם מאריכים אותו – עשר שנים. באתי לקודמך בתפקיד וביקשתי ובאתי בטענות: מדוע לא מבצעים תחקיר? ואני לא קובע אם הוא טוב או לא טוב, למרות שדעתי היא דעה פרטית. המשטרה בוודאי ובוודאי רוצה את זה, כי זה מסייע בידה בנושאים שקשורים – בין עירייה לבין משטרה, איכות חיים, מה שנקרא. בסדר, יכול להיות שטענות המשטרה באמת צודקות. ידיה עמוסות ומלאות עבודה: מלחמה בטרור, מאבק כנגד פשיעה כלכלית, פלילית ומה לא, וסדר ציבורי – באמת, משטרה קטנה עם בעיות גדולות של מדינה, והיה ראוי שיבואו ויגידו: סטופ, בוחנים את זה. כשדנו בזה בוועדה, הנציגה ממשרדך באה ואמרה: מדובר רק בַּהוראות, לא בַּכסף. הכסף שהעיריות גובות הוא כסף גדול, ואני לא טוען עכשיו אם הוא ראוי או לא ראוי – ראוי שזה ייבדק. אני בא להציג את טענתם – סתם, בני הוא תושב תל אביב. מה הוא מקבל עבור זה?. אמרתי לו: שמע, עושים סיבוב מסביב לגני הילדים, גם אני מנסה. אבל בעלי העסקים בתל אביב, יש להם טענות קשות מאוד. סתם אני נותן דוגמה את תל אביב. היה ראוי שזה ייבדק. עכשיו, יש לקונה בחוק. נאמר שהחוק הזה לא יעבור, לא יעבור, תיאורטית, החוק של גביית המס אינו חופף לחוק הזה. הוא תקף לעוד שנה וחצי. זה אומר – אומרת גם היועצת המשפטית: ואללה, אתה צודק, יש כאן לקונה משפטית. העיריות יכולות להמשיך ולגבות את דמי השמירה האלה, השירות הזה, אפילו שלא ניתן סמכויות לפקח, שוטר, שיושבים באותה ניידת. נכון, אתה בא ומבקש לשנה – או לשנה וחצי? אז אני אומר, בסדר, אולי סוף-סוף זה יהיה מקביל, אבל מן הראוי היה – ואני אגיד את זה גם בוועדה ואני אתנה את ההצבעה שלי ושל חבריי בכך – שתבוא ותגיד: אני קובע דיון עם כל העניינים: עם השלטון המקומי, עם משטרת ישראל, עם – – הינה, אני מסיים. אוה, יש לי 11 שניות, אני יכול להפוך מדינה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> נכון. אם היית רואה מה עשו ב-11 שניות. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – כל אלה, לקיים דיון ענייני, שתבוא ותגיד: חברים, עשינו דיון, ועדה רצינית הגישה לי את המסקנות שלה, אלה המסקנות ואני קובע שאני מפסיק או אני קובע שאני ממשיך עם הנושא הזה. אז יש לי בקשה אליך: לפחות את זה תעשה אחרי שהחוק הזה יעבור. עשר שנים הן די והותר לבצע ניסוי מן הסוג הזה, מה עוד שהוראות האכיפה אינן תואמות את זמן ההוראה לגביית המס. ראוי שישלבו אותן יחד. תודה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה. אני רוצה, בבקשה, לעבור להצבעה על הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות מקומיות. אנחנו עוברים להצבעה. נא להצביע. הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 15 נגד – 1 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 5), התש"ף–2020, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> ואלו הן תוצאות ההצבעה: 15 בעד, אחד נגד, אין נמנעים. חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, חבר הכנסת שלמה קרעי וחבר הכנסת יעקב מרגי ביקשו לצרף לפרוטוקול את תמיכתם בחוק, וחבר הכנסת פטין מולא. ובכן, החוק עבר, אושר, אכן כן, בקריאה ראשונה, ויועבר להכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת הפנים והגנת הסביבה. ובכן, חברים, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני, ט"ז בסיוון התש"ף, 8 ביוני 2020, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 17:19. << סיום >>