דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת י"ג ישיבה ל"ט הישיבה השלושים-ותשע של הכנסת העשרים-ושלוש יום שלישי, י"ז בסיוון התש"ף (9 ביוני 2020) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים נאומים בני דקה 4 מאי גולן (הליכוד): 4 מתן כהנא (ימינה): 4 סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): 5 טלי פלוסקוב (הליכוד): 5 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 6 עוזי דיין (הליכוד): 6 אופיר סופר (ימינה): 8 אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): 8 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 9 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 10 עודד פורר (ישראל ביתנו): 10 משה אבוטבול (ש"ס): 11 ינון אזולאי (ש"ס): 11 הצעות לסדר-היום 12 ציון יום הסביבה 12 היו"ר יריב לוין: 12 מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): 13 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 15 סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): 17 משה אבוטבול (ש"ס): 18 אלי אבידר (ישראל ביתנו): 20 השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: 21 הצעות לסדר-היום 25 ציון 79 שנים לפרהוד – הפרעות ביהודי עיראק 25 היו"ר יריב לוין: 25 אופיר כץ (הליכוד): 26 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 27 יעקב מרגי (ש"ס): 29 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 30 סגן שר החינוך מאיר פרוש: 32 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 33 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 33 << נושא >> נאומים בני דקה << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, אני פותח את הישיבה. היום יום שלישי, י"ז בסיוון התש"ף, 9 ביוני 2020. אנחנו פותחים בנאומים בני דקה. ראשונת הדוברים, חברת הכנסת מאי גולן, בבקשה. אני רק מבקש, אנא, מכל חברי הכנסת, להתכנס למסגרת של דקה. בבקשה. << דובר >> מאי גולן (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני רוצה להעיר היום את תשומת הלב של מי שצופה בנו ושל חברי הבית לנושא שאולי לא מדברים עליו, אבל אני מקבלת באמת אין-ספור פניות עליו, והוא חסימת פיות של ממש והשתקה של לא מעט אנשי ימין בישראל ברשת החברתית. אני מדברת על כך שבחצי השנה האחרונה מגיעות אין-ספור תלונות על כך שאנשי ימין – בפייסבוק וברשתות החברתיות כמו הטוויטר, אבל בפייסבוק במיוחד – נחסמים על לא עוול בכפם, בלי הסבר למה הם נחסמו, בלי אופן לערער; פשוט, דפי פייסבוק שלמים של אנשים שמרגישים באמת את הזכות להביע את קולם ואת דעתם בתוך רשת הפייסבוק נחסמים לחלוטין. אני מנצלת את הדקה שלי פה לקרוא מכאן למנכ"לית פייסבוק בישראל עדי תאני – ובאמת שמחנו מאוד על כך שיש סוף-סוף מנכ"לית של הרשת החברתית הגדולה הזאת – לשים לב לכך שיש פה ציבור שלם שמרגיש שמשתיקים אותו, תרתי משמע. אני מקווה שלא ניהפך לעוד דור ברשת הפייסבוק שמרגיש שגם משם מדירים אותו. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מתן כהנא, בבקשה. << דובר >> מתן כהנא (ימינה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום נפגשתי עם פורום בוחרים בחיים – זה פורום של נפגעי פעולות האיבה – וביניהם גם עם לינדה למקוס, אימא של דליה למקוס, השם ייקום דמה. מאהר חמדי, יימח שמו וזכרו, רצח בדקירות סכין את דליה למקוס, השם ייקום דמה. גם החודש מאהר, יימח שמו, יקבל מהרשות 12,000 שקלים כפרס על הרצח המתועב. ראשי ממשלתנו גנץ ונתניהו, איך העזתם לבטל את הצו שימנע העברת כספים לרוצחים? איך אתם מעיזים לתת רוח גבית לטרור? אני קורא לכם להתעשת לפני הרצח הבא ולעצור את העברת הכספים לרוצחי יהודים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת סונדוס סאלח, בבקשה. << דובר >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, התחושה היא שאנחנו בשוק עבדים – שוק עבדים, מבהיר ס', שם בדוי, נהג בחברת קווים מגוש דן. אני מתוסכל ושקוע בחובות מתקופת הקורונה, אני בדיכאון, אני בעצבים, אני לא יודע מה לעשות, אומר עאקל. פיטרו אותי מרגע לרגע, אחרי שבניתי את החיים שלי באמצעות החברה. אני לא ישן בלילה. אני רוצה להתפוצץ מבפנים. אין לי מילים להסביר מה אני מרגיש בגלל איך שזרקו אותי ואת החברים שלי. המשבר בימים אלו הוא גם הזדמנות לשים את הנהגים במרכז, להבטיח את בריאותם ואת תנאי העסקתם – עכשיו, אתמול. זה גם הדבר הנכון לעשות, וגם מתבקש כדי לבנות פה תחבורה ציבורית בטוחה, טובה, ירוקה, לכולנו – לנהגים, לנוסעות ולנוסעים בה – ולנהוג אחרת גם בכבישים וגם בהתנהלות החברות. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אורלי פרומן – איננה. חברת הכנסת טלי פלוסקוב, בבקשה. << דובר >> טלי פלוסקוב (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להתייחס למתווה דמי האבטלה שהציג שר האוצר ישראל כץ. שתי אוכלוסיות משמעותיות נשארו מחוץ למתווה החדש: 55,000 מובטלים ותיקים שתקופת הזכאות שלהם הסתיימה במרץ או אפריל וכ-20,000 מובטלים מבוגרים, מעל גיל 67, שהזכאות שלהם למענק מיוחד לא הוארכה, למרות – וכולנו מבינים – שהסיכויים של מובטלים למצוא עבודה בתקופה זו שואפים לאפס. הם קיבלו מענק בגובה שבין 1,000 ל-4,000 שקל, וזכאות לא – הסתיימה בסוף מאי. אני קוראת לשר האוצר ולחבריי חברי הכנסת החברתיים בבית הזה, ויש לא מעט כאלה, לקבל החלטה נכונה לגבי האנשים האלה. לדאוג למובטלים הצעירים זה לדאוג לכלכלה הישראלית; לדאוג למובטלים המבוגרים זה חשוב לנשמה הישראלית. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חבר הכנסת יבגני סובה, בבקשה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להעלות סוגיה שנוגעת בעיקר לאוכלוסייה המבוגרת. עכשיו, בעקבות היציאה ממשבר הקורונה, הרבה אנשים לא יודעים מה לעשות עם הרב-קו, איפה להטעין את הרב-קו וגם לקבל הנחה באפליקציה של הרב-קו, וכבר מזה שבוע אנחנו מקבלים מספיק פניות בשביל להעלות את הסוגיה הזאת, גם בפני שרת התחבורה וגם בפני הגורמים המקצועיים. לבן אדם מבוגר לא תמיד יש סמארטפון ולא תמיד הוא יודע לתפעל את האפליקציה שתיתן לו הנחה. אני חושב, אדוני היושב-ראש, שמי שצריך לקבל את ההנחה קודם כול זו אותה אוכלוסייה שהיא אוכלוסייה שזקוקה לסיוע, גם בגלל שחודשיים וחצי הם היו בבידוד, רוב האנשים, וגם בגלל שלא תמיד הם מבינים בכלל איך לרכוש את הכרטיסים. אז אני קורא לכל חבריי להצטרף ולקרוא גם לשרת התחבורה, שאומנם לא נמצאת פה אבל יכול להיות שיעבירו לה את זה: כשאתם עושים הנחות ברב-קו, באפליקציות, תחשבו על האוכלוסייה המבוגרת, שלא תמיד מבינה מה המשמעות של הדבר הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת רם בן ברק – איננו. חבר הכנסת עוזי דיין, בבקשה. << דובר >> עוזי דיין (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, גם השנה התחדשו מהומות סטודנטים באוניברסיטאות סביב יום הנכבה. הגדיל לעשות תא הסטודנטים של חד"ש באוניברסיטה העברית בירושלים, שפרסם סרטון הסתה נבזי ושקרי ובו סטודנטים חיילים במדים בקמפוס מסומנים עם כתובית מאיימת שלפיה – אני מצטט – יש להיאבק נגד הכיבוש במחסומים, בדרכים, בבתים ובאוניברסיטאות. תא לביא באוניברסיטה בראשות נטע זהבי פתח במאבק נגד ההסתה הזאת ונגד התגובה הרפה של האוניברסיטה, שגינתה אומנם את השקרים אך לא את ההסתה, וסירבה להעמיד את המסיתים בפני ועדת משמעת. מדובר באוניברסיטה העברית בירושלים, אחת מספינות הדגל של המפעל הציוני וההתחדשות התרבותית של עם ישראל בארצו, וכאן בירושלים סטודנטים במדים לא יכולים ללמוד בשקט. אותם סטודנטים חיילים, אני מזכיר, שומרים על ביטחונם של האזרחים – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> משפט אחרון. בבקשה, לסיים את המשפט. << דובר_המשך >> עוזי דיין (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ומאפשרים חופש אקדמי לכל הסטודנטים, כולל תומכי חד"ש. מי שמתחלחל מכך יכול מבחינתי ללכת ללמוד במקום אחר. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה, חבר הכנסת עוזי דיין. << דובר_המשך >> עוזי דיין (הליכוד): << דובר_המשך >> לסיום, כבוגר של האוניברסיטה – – – << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מי שרוצה ללמוד באוניברסיטה לא צריך לעבור דרך פרויקט צבאי. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת דיין, אין "לסיום". יש דקה – צריך להתכנס לדקה. אנא, אתה כבר – – – << דובר_המשך >> עוזי דיין (הליכוד): << דובר_המשך >> אני יכול עוד משפט? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> ממש בקצרה. << דובר_המשך >> עוזי דיין (הליכוד): << דובר_המשך >> כבוגר של האוניברסיטה העברית בירושלים אני זוכר איך חזרנו עצובים אך גאים ממלחמת יום הכיפורים לקמפוס, ואני קורא לראשי האוניברסיטה להתנער מתא הסטודנטים של חד"ש ולמצוא דרכים לתת לסטודנטים שלנו הרגשה שהיא-היא, האוניברסיטה העברית, הבית האקדמי שלהם. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חבר הכנסת אופיר סופר, בבקשה. << דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בשבוע שעבר עמדתי כאן ודיברתי על ההפקרות שמשתוללת בנגב, על הבריונות בכבישי הנגב, על הבריונות והשוד שמתרחשים בשטחי האש בצאלים והסביבה. הבוקר, דווקא בגליל דיווח כתב חדשות 12 גיא ורון על כך שבפעם השלישית הפרוטקשן פשוט לא נוטש את הצפון ובפעם השלישית בתוך חודש אחד מתחם העסקים בעמיעד נפגע. הפעם הוא מרוסס בירי. זה נכון, אני ער לכך שפעילות המשטרה ברמלה, לוד, ג'ואריש, אכן מתקדמת, ואני מברך על כך, אבל זה לא מספיק. אני פונה מכאן לשר המשפטים אבי ניסנקורן כי בסוף, לצד הפעילות המשטרתית, צריך לבצע כאן שינוי דרסטי במדיניות הענישה. זה לא צריך להיגמר בעסקאות טיעון ולא צריך להיגמר במעצרים קצרים; זה צריך להיגמר בכלא לתקופות ארוכות וממושכות. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אנדרי קוז'ינוב, בבקשה. << דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה. אני רוצה להתחיל דווקא במשהו חיובי. היום בבוקר אחת האומניות מאלה ששובתים פה בחוץ סיימה שביתת רעב של תשעה ימים, וזאת הודות להתערבות מהירה של רשות המיסים בדרגים הכי בכירים – פשוט תיקנו לה עוול מבחינת מתן הפיצויים. אבל זה רק מקרה בוחן. אם הממשלה ומשרד האוצר ומשרד הבריאות סוגרים ענפי תעשייה שלמים, אז לפחות שיחשבו מראש איזה פיצוי יינתן לאותם אנשים בוודאות – על זה אנחנו מדברים. אנחנו מדברים על תוכנית ספציפית שתוכן מראש לכל מקרה של סגירה של כל ענף תעשייה. אי-אפשר להשאיר את האנשים האלה תלויים באוויר בלי לדעת מה קורה איתם מחר. חלק מהאנשים האלה – ממש אין להם מה לאכול, וזה תרתי משמע, אין להם מה לאכול, זו לא מטבע לשון. לכן, שוב אני קורא לממשלה – על אף חוק הקורונה והתזכיר שיש שם – לחשב ולחשוב על השלכות כלכליות כבר, מראש, להכין תוכנית למקרה שיוטל עוד סגר. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ווליד טאהא – איננו; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – איננה; חבר הכנסת מנסור עבאס – איננו. חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, הבוקר חבריי יושב-ראש ועדת המעקב וחבר הכנסת לשעבר מוחמד ברכה וחבר הכנסת יוסף ג'בארין ואני, ביקרנו בלוד את משפחת נסאסרה, שבנה מוחמד הותקף באכזריות על ידי חבורת פורעים גזענים בחוף הים בראשון ביום חמישי שעבר. הוא רוסס בגז פלפל ונחתך לאורך כל גבו בסכין רק בגלל שהוא ערבי. ביקרנו אותו. מצבו לא טוב אבל משתפר. משפחה באמת מפוארת ומחממת לב – ההורים מתנדבים במגן דוד אדום; האחות אלופת ישראל בג'ודו עד גיל 14, כמדומני. אני מאשים בהתקפה הפרועה והגזענית הזאת לא רק את הפורעים עצמם – ולמיטב ידיעתי אפילו טרם נעצר מישהו – אלא גם את הממשלה, שמלבה את השנאה הגזענית יום-יום, שעה-שעה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני קורא מפה להפסיק את ההסתה הגזענית הזאת. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת סעיד אלחרומי – איננו; חבר הכנסת ינון אזולאי – אינו נמצא. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. במורד הרחוב, ביציאה מן הכנסת בואכה רחוב קפלן, אל מול משרד האוצר, שובת עולם התרבות בישראל. נציגים מכל קשת האירועים – בעלי אולמות, מפיקים למיניהם, צלמים – כולם נמצאים שם. הגיע הזמן שממשלת ישראל ומשרד האוצר יקבלו החלטה להחזיר את עולם התרבות לתלם. אם הממשלה היא אשר דוחה את פתיחת עולם התרבות לציבור הרחב, גם עם הגבלות, תתכבד ותפצה את כל אותם אנשים שעולמם חרב. לחלק מהם מפעל חיים שלם יורד לטמיון. אני מבקש פעם נוספת: אדוני שר האוצר, ממשלת ישראל, תנו דעתכם על עולם התרבות. הכניסו את היד לכיס, תפצו את האנשים האלה ותתחילו צעדים לפתיחת עולם התרבות במדינת ישראל לטובת הציבור הרחב. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – איננה. חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הערב בשעה 19:00 תתקיים בתל אביב מחאת העצמאיות, שסובלות מאוד, אפילו יותר מהעצמאים. גם ככה הן מרוויחות 40% פחות מהעצמאים בתל אביב. כאן, מחוץ לכנסת, יש את מחאת המפיקים ואנשי הבמה; ליד משרד ראש הממשלה – שובת רעב שפינו אותו; בתל אביב – שובתת רעב שפינו אותה. העיר טבריה – אדוני היושב-ראש, אתה היית שר התיירות, בוודאי אתה יודע שמצבה היה קשה גם ככה. בעקבות הקורונה מצבה קשה פי כמה, כי כל תשתית התיירות שלה נסמכת על תיירות שמגיעה מחו"ל, אפילו לא תיירות פנים, שאולי תציל לאילת את הקיץ הזה. הכלכלה הישראלית קורסת, ונראה שהממשלה עסוקה בלחלק דוחות לעסקים. זה הפתרון שאותו נותנים לבעלי העסקים. המשמעות היא שכשיצליחו ואפשר יהיה להחיות מחדש את המשק, לא יהיה את מי להחיות, ויצטרכו פשוט לבנות מאפס, והמחיר שנשלם יהיה גדול מאוד. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת משה אבוטבול, בבקשה. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כנסת נכבדה, אדוני היושב-ראש, פורסם בעיתון הדרך דוח נציבות שירות המדינה שחושף שלמרות הדיבורים על שילוב חרדים, שיעורם בשירות המדינה עדיין קטן. ארבע שנים לאחר חקיקת חוק ייצוג הולם, שהוביל יושב-ראש תנועת ש"ס השר הרב אריה דרעי, נתוני הדוח של נציבות שירות המדינה מוכיחים כי עדיין לא חל, לצערנו, שום שינוי לטובה. רק 1.2% מהעובדים בנציבות שירות המדינה הם חרדים, וזאת בניגוד ליעד ההתחלתי שנקבע בזמנו, של 7%. היעד, ברוך השם, עלה דווקא אצל האחרים: אצל המגזר האתיופי חלה עלייה במועסקים בשירות המדינה – אנחנו מברכים ושמחים על כך – וכך גם בחברה הערבית, אבל אצל המגזר החרדי אנחנו רחוקים מאוד. זהה חבל פעמיים. ראשית, חשוב שיהיה גיוון, כדברי נציב שירות המדינה הפרופ' דניאל הרשקוביץ. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> זה גם יגביר את אמון הציבור במערכת ואת המקצועיות של השירות הציבורי, ובעיקר – את השוויון המתבקש בכל חברה מתוקנת. לכן אני קורא מכאן: אנא, העובדים הבאים מהמגזר החרדי הם חרוצים, בעלי מוטיבציה, נאמנות לעבודה, עם מוסר עבודה גבוה. זה הזמן לשלב את הטובים והמוצלחים בכל משרדי הממשלה והרשויות. קלטו אותם לעבודה והביאו ברכה לתעסוקה. אמצו את החוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חבר הכנסת ינון אזולאי – אחרון הדוברים. בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השרה, אני אקריא לכם איזשהו פוסט: אני כותב את הפוסט הזה באפיסת כוחות, בדרך הביתה. כאבים בידיים, בשרירים שלא ידעתי על קיומם, גרמו לי לתהות אם אני מסוגל לסובב את ההגה כדי לעבור נתיב. האף שלי, אחרי שעות עם המסכה הלוחצת – אני מרגיש כאילו העור עומד לנשור. 16 שעות רצופות של בדיקות מעבדה. 16 שעות עם מיגון מלא. אלפי בדיקות ללא הפסקה ובלחץ זמן. אין לי מושג כמה נוכל אני והחברים שלי להמשיך ככה, אבל כרגע אנחנו במלחמה. התיאור הזה פורסם בדה-מרקר מפי עובד מעבדה מהדרום, ומזכיר תיאור של שדה קרב. הוא לא ציטוט משיא גל התחלואה במרץ או אפריל, זה מהשבוע האחרון. אנחנו צריכים לעשות הכול על מנת שגם עובדי המעבדה, שעושים עבודת קודש – להוסיף להם עוד כוח, להוסיף להם כוח אדם, ולהעריך את עבודתם, כי אולי אנחנו לקראת גל תחלואה שני. ומאלה שעובדים קשה לאלה שלצערנו לא עובדים ושובתים פה, ליבנו איתם. אני חושב שצריכים להמשיך ולהילחם על מנת לעזור ולסייע להם. גם כשהחוק לעידוד תעסוקה – מעסיקים – יעבור, אני חושב שאנחנו צריכים לעשות הכול להביא תיקונים ולתת להם את מה שמגיע להם. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חברות וחברי הכנסת, עד כאן נאומים בני דקה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >>ציון יום הסביבה << הלסי >> << דובר >> היו"ר יריב לוין: << דובר >> נעבור להצעות לסדר-היום בנושא: ציון יום הסביבה, מס' 331, 334, 335, 341, 371 ו-382. אני מתכבד לפתוח את הישיבה לציון יום הסביבה, ולהודות קודם כול לחברת הכנסת מיקי חיימוביץ' – על הפעילות החשובה שעשית כדי שהיום הזה יצא לפועל ובהצלחה. חברות וחברי הכנסת, כנסת ישראל שמה לה למטרה להפוך לפרלמנט מוביל בתחום הקיימות הסביבתית ולהוות דוגמה לציבור, לארגונים ולמשרדים בתחום הזה, שהוא חשוב מאוד לעתיד האנושות כולה. ההגנה על הסביבה היא צורך חיוני אשר חשיבותו הולכת וגדלה ככל שאוכלוסיית העולם גדלה וככל שהיקפי הזיהומים והסכנות הנובעות מהם גדלים. צריך לומר בדאגה גדולה כי כיום, גם דברים בסיסיים כמו היכולת לנשום אוויר נקי או לשתות מים צלולים כבר אינה קיימת בלא מעט מקומות ברחבי העולם. מדינת ישראל מובילה – ואנחנו גאים בכך – בשורה של נושאים בתחום הגנת הסביבה: בניקיון החופים, בטיהור מי שופכין, בהפחתת זיהום האוויר וכמובן גם בהפחתה משמעותית של פליטת גזי חממה. עדיין המאבק הוא מאבק מתמשך, ויש עוד הרבה מאוד דברים שעלינו לעשות. צריך לזכור שהמאבק לשמירת הסביבה אינו רק מאבק על איכות החיים אלא הוא מאבק על החיים עצמם. מספר המתים והחולים כתוצאה משאיפת אוויר מזוהם וכתוצאה מזיהומים אחרים עולה בהתמדה, וזה מסכן את כולנו. יש להמשיך ולהשקיע משאבים בקידום תחומים אלו, הן במחקר ופיתוח והן ליישום היכולות הקיימות בפועל. זוהי חובתנו כלפי כלל אזרחי המדינה וזוהי חובתנו כלפי הדורות הבאים אחרינו. אני מבקש להזמין את ראשונת הדוברים, חברת הכנסת מיקי חיימוביץ', סגנית יושב-ראש הכנסת ויושבת-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה. בבקשה. << דובר >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש, על הדברים, על הובלת כנסת ירוקה ועל כך שהתעקשת שנציין היום את יום הסביבה למרות המציאות שמסביב. כבוד השרה להגנת הסביבה, מזכירת הכנסת, חברי וחברות הכנסת, אומנם כמה ימים באיחור, אבל אנחנו יודעים שמוטב מאוחר מאשר לא, אז אנחנו מציינים כאן בכנסת את יום הסביבה הבין-לאומי. מגפת הקורונה, שהכתה בעולם כולו בחודשים האחרונים, הפכה את תחושת המשבר הגלובלי למשהו שבאמת כל העולם מרגיש, ובאמת חידדה את הצורך להיערך לקראת האיום הגדול שניצב מולנו באופק של מקסימום – אנחנו יודעים היום – עשר שנים לכל היותר: משבר האקלים. אני כמובן יכולה לדבר פה שעה ברצף, בקלות, על מה שעלול לקרות, מה חשוב – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מהמר שיותר. << דובר_המשך >> מיקי חיימוביץ' (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר_המשך >> – – ומה שחשוב מאוד שנעשה, ומן הסתם אתם עוד תשמעו אותי פה מדברת על זה הרבה. אבל בחרתי להקדיש כאן היום את הדקות האלה שיש לי דווקא למבט מקרוב, כאן, אצלנו, מתוך תחושה שבמקום הזה שבו נמצאים נבחרי הציבור של כל העם יצא המסר שאותו אני מבקשת לחדד ביום הסביבה הזה. זוכרים את ימי הסגר? את התמונות האלה שראינו של חיות הבר שפתאום מתחילות להסתובב ללא חשש? איך שפתאום יכולנו ככה לחוש את השלווה שלהם כשאנחנו, הייצור הכי מזיק על פני כדור הארץ, התכנס ונעלם לו קצת? האוויר היה צלול יותר, פתאום נשמעו הציפורים והטבע חגג. כמה ימים אחרי שהותר הסגר חזרו התמונות המייאשות של החופים והפארקים והטבע שלנו כאילו שלא קרה דבר. מן הסתם גם אתם נחשפתם לתמונות הקשות של שאריות הפיקניקים והמטיילים בכל מקום, של ערימות של אשפה בחופים, בצידי הנחלים, בפארקים, בשבילים. אני מטיילת הרבה – אני אוהבת ללכת בשבילי הארץ היפהפייה הזאת – ובכל פעם נחמץ ליבי מול ערימות הבקבוקים, שקיות החטיפים, הניירות שפזורים בכל מקום. ואני שואלת: איך זה קרה? איך ישראל כל כך מלוכלכת? מדוע הישראלים, שיפצחו במבצע ניקיון בביתם בכל ערב חג, ישחיתו את הטבע ויטנפו אותו בחג עצמו? וצריך להבין: הפסולת הזאת שאנחנו טובעים בה לא בעייתית רק מבחינה אסתטית – לא רק שזה מפריע לנו בעין – היא גם פוגעת וחוזרת אלינו: היא מרעילה אותנו; היא מזהמת את מקורות המים שלנו; היא פוגעת במרקם האקולוגי; היא מסכנת את המגוון הביולוגי של בעלי החיים. ואפשר אחרת. בדיון שקיימתי בוועדת הפנים והגנת הסביבה בשבוע שעבר בנושא הוצג בפנינו המודל של אסטוניה, שהצליחה בתוך כמה שנים לחולל שינוי משמעותי בשמירה על הניקיון ברשות הרבים. בכל פעם שאני מדברת עם אנשים על הנושא הזה אני מקבלת תחושה שיש לי שותפים רבים לתסכול, ועדיין שום דבר לא משתנה. לא פעם מזכירים בהקשר של קמפיין שמביא לשינוי חברתי ותודעתי את קמפיין השמירה על פרחי הבר בשנות השישים. גם אני זוכרת אותו – מה לעשות, אני בגיל הזה – ואפילו את הכרזה שהייתה תלויה בכיתה שלי ובה תמונות פרחי הבר שאסור לקטוף. ב-1963 נחקק חוק הגנים הלאומיים ושמורות הטבע, ובמסגרתו הוכרזו שמורות טבע וערכי טבע מוגנים, ובהם קטיפה ומכירה של פרחי הבר בטבע שלנו. קראתי שחברי כנסת אחדים טענו אז שזו גזרה שאין הציבור יכול לעמוד בה, אבל זה קרה. בעזרת צוותי החינוך הילדים הפנימו וחינכו את ההורים. היה גם חוק, ניתנו גם קנסות ותביעות שזכו לפרסום, והשילוב הזה של הסברה וחוק הביא למהפך שמחזיק מעמד עד היום, כי הילדים של אז הם ההורים והסבים והסבתות של היום. עדיין לא תמצאו כמעט אנשים שקוטפים, ואזורי הפריחה הפכו לאזורי עלייה לרגל ומוקדי משיכה לאוהבי הטבע והיופי: בפברואר זה דרום אדום של כלניות, במרץ – אירוס הגלבוע, באפריל עולים להר מירון לאדמוניות החורש ובמאי – לשושן הצחור של נחל כזיב. אם רוצים – אפשר. אז מדוע כבר שנים נעשים מאמצים לגרום לישראלים לשמור על הניקיון בטבע ועדיין ללא הצלחה? הבעיה היא לא בהכרח במסגרת החוקית הקיימת אלא במשאבי האכיפה שקיימים ובאפשרות המעשית של פקחים לפקח. אם מסתכלים אחורה, לקמפיינים אחרים שהצליחו, למשל החגירה מאחור או דיבור בטלפון סלולרי במכונית, עד שלא הושתו קנסות משמעותיים והשמועה נפוצה לא עזר כלום. כמובן שנדרשת הסברה עקבית ורחבה, אבל בסוף קנסות גדולים ואכיפה מרתיעים, וחינוך, חינוך, חינוך. נדרש גוף מתכלל שיגבש תוכנית כוללת להתמודדות – חינוך, רשויות, הסברה, אכיפה, טכנולוגיה – ונדרשת אמירה מהבית הזה, שמייצג באמת את כל הגוונים ואת כל החלקים של העם, שהדבר הזה חשוב, שהוא בנפשנו, שזאת ארצנו האחת והיחידה, בין שאנחנו יהודים ובין ערבים, בין שאנחנו חילונים ובין דתיים, אנשי ימין, מרכז או שמאל פוליטי. כולנו הרי מחוברים לאדמה הזאת. היא חשובה לנו. זו הנקודה שבאמת כולנו יכולים וחייבים להיפגש בה – לאהוב את המדינה שלנו, לדאוג שהיא תהיה נקייה. לא הגיע הזמן? כי מורשת והיסטוריה זה חשוב, אבל מה עם העתיד? מה עם מה שאנחנו משאירים לילדים שלנו? זה בעיניי מעבר לכל ויכוח. אז אני קוראת לכם מכאן ביום הסביבה, חבריי, להביט סביב ולהבין שזה לא חייב להימשך כך. שאפשר לשנות. ישראל נקייה היא לא רק משאלת לב או חלום – היא אתגר ישים וחשוב, ואם נתגייס אליו בצורה הנכונה נוכל לעשות בו שינוי שיגרום לנו גאווה גדולה והנאה רבה. אני לא אניח לנושא הזה. אני קוראת לכם להצטרף אליי בעשייה למען ישראל נקייה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. גברתי השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל, חברת הכנסת מיקי חיימוביץ', יו"ר ועדת הפנים, בחודשים האחרונים מתמודדת ישראל עם מגפה עולמית שהחלה במזרח הרחוק ושטפה את העולם כולו. העולם עצר מלכת וחווה מראות שלא ניתן היה להעלות על הדעת: שדות תעופה ריקים, רחובות שוממים – פריז, ניו יורק, לונדון ותל אביב – האנשים ספונים בבתיהם מפחד נגיף לא נראה וכלכלות שלמות בכל רחבי העולם מצויות במשבר של מיתון ואבטלה. אין לי ספק שלקורונה יימצא פתרון והחיים יחזרו לשגרה במוקדם או במאוחר, אבל כדאי שכולנו נתייחס לקורונה כאל קריאת השכמה גלובלית, כיוון שהתפרצות מגפות היא רק סכנה אחת מיני רבות שטומנות בחובן ההתחממות הגלובלית והפגיעה בסביבה. ב-2020 הגנת הסביבה כבר מזמן איננה עניין של "מחבקי עצים", במירכאות, ושל משוגעים לדבר. מדובר בנושאים שקשורים לטבע שמקיף אותנו, אבל גם לבריאותנו ובריאות ילדינו, לאיכות החיים שלנו, לאוכל שאנו אוכלים, לכלכלה העולמית, לטכנולוגיה, לתיירות, למכוניות שאנחנו נוסעים בהן, לחופי הים ובעצם כמעט לכל תחום בחיינו. במדינות רבות נפל האסימון ואיתו התובנה העיקרית שמחלחלת לאיטה: אם לא נשמור על הטבע, הטבע לא ישמור עלינו. הפגיעה תהיה בחיים, באיכות החיים, בבריאות, בכלכלה ובכל אספקט של חיינו. אדוני היושב-ראש, בשנים האחרונות סייעתי בכמה מאבקים סביבתיים בירושלים, ומעבר לזה, נחשפתי לכוחות כלכליים דורסניים ולהחלטות תמוהות של רשויות, אך מנגד נחשפתי גם לאנרגיה ולרוח של פעילים נחושים שעמדו מנגד ומנעו את העוולות. בצפון-מזרח ירושלים תושבי עיסאוויה חברו לתושבי הגבעה הצרפתית והצליחו יחד למנוע את החלטת המועצה הארצית לתכנון ובנייה לקדם מטמנת פסולת אזורית בתוך שטח עירוני. היה לי הכבוד להיות שותף מלא שלהם. עמדתי עם התושבים וראיתי איך הם נלחמו ושיתפו פעולה כנגד הגזרה שניחתה על ראשם והייתה פוגעת באיכות חייהם. בשטחים הפתוחים בהרי ירושלים, שמהווים נכס אקולוגי, חברתי ותרבותי, סייעתי לפעילים ולתושבים נגד הכוונה להקים את שכונת רכס לבן. השטח הזה, מעבר ליופיו ולריאה הירוקה החשובה שהוא בעיר, מהווה חלק חשוב באיסוף ובהזנה תת-קרקעית של מעיינות האזור, וזה היה מוביל להתייבשות עין לבן. לצערי, המאבק הזה עדיין נמשך ולא תם. אני רוצה לפנות אלייך, השרה גמליאל, ותחילה לברך אותך על כניסתך לתפקיד ולאחל לך הרבה הצלחה בתפקיד. אני שומע מכל עבר ומארגונים ומפעילים הרבה מילים טובות ותקווה שהם תולים במינוי שלך. מדובר במשרד חשוב מאין כמותו, ועומדת בפניו שורה ארוכה של אתגרים שלא היו בעבר. אם תיכנסי אליהם ותיאבקי, תוכלי להגדיל את המשרד ואת השפעתו. אני רוצה לציין כמה נושאים: מורדות הכפר הערבי ליפתא בכניסה לירושלים מכילות טרסות יפהפיות, בעלי חיים שונים. במשותף, יחד עם תושבים שהיה אכפת להם, ניהלנו מאבק. הגשתי אלפי הסתייגויות – כן, גם שם אני יכול להגיש אלפי הסתייגויות – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו לא מתקשים להאמין לך. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – והוועדה, בראשותו של שופט מחוזי, בסופו של דבר – לא רוצה להגיד נשברה, כי זו מילה לא יפה, אבל בסופו של דבר, אחרי התשה מסביב לשעון, הוא קיבל החלטה להפסיק את הדיונים ולהעביר את ההסכמות או את ההחלטה חזרה לוועדה, ובינתיים מורדות ליפתא והחיים ובעלי החיים ניצלו. אנחנו מדברים על הצורך בפיקוח ורגולציות על שדות הגז, עם יכולת לאכוף ולקנוס, דרך טיפול בפסולת הגז, כ-10 ק"מ מחוף הכרמל. לא. כן חשוב להוציא את הגז – מדובר בכלכלת מדינת ישראל – אבל כן אפשר לנקוט אמצעים כדי לא לזהם, כדי לא לכלכך וכדי להבטיח את החופים של מדינת ישראל. היה לי הכבוד – משפט אחרון, אני מתנצל – לפני כשלוש שנים להוביל חקיקה כדי הציל את חופי ישראל. אותם ג'יפים וטרקטורונים שהשתוללו על החופים וחירבו את החי והצומח ואף סיכנו מתרחצים – הצלחתי להעביר הצעת חוק שאומרת שהם חייבים לנוע 100 מטר מן החוף או בדרכים סלולות, ואם לא – הרשויות יוכלו להחרים את הכלי עצמו לחודש ימים ולהעמיד אותם לדין. אני מאחל לך, גברתי השרה, בהצלחה. המשרד הזה מאוד מאוד חשוב לחיינו במדינה הזאת. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת סונדוס סאלח, בבקשה. << דובר >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד השרה, כבוד היושב-ראש, כבוד חברי וחברות הכנסת, היום אנחנו מציינים בכנסת את יום איכות הסביבה. כמה חשוב לי ביום הזה ובכל יום להזכיר לפני כל האנשים שאני פוגשת את המשפט הכי עמוק, אני חושבת, בהקשר הסביבתי: לא ירשנו את כדור הארץ מאבותינו – קיבלנו אותו בהשאלה מהילדים שלנו. אני אגיד את זה עוד פעם: לא ירשנו את כדור הארץ מהאבות שלנו – קיבלנו אותו בהשאלה מהילדים שלנו. בהקשר זה, האמירה שאין לנו ארץ אחרת נכונה לכולנו, לערבים ויהודים כאחד, ואם זה מה שיניע אותנו, אנחנו נחיה בסביבה טובה יותר, נקיה יותר, ירוקה יותר, יפה יותר ובריאה יותר לכולנו. כשאנחנו מדברות על סביבה אנחנו מתכוונות לא רק לאדם; לבעלי חיים, לצמחים, למים – לכל המשאבים שנהרסים ומנוצלים עד תום בלי שום פיקוח ובקרה אמיתיים על משאבים אלו. אנחנו מתכוונים לשמיים, לאוויר, לאדמה וליחסי הגומלין ביניהם לבין האדם. סביבה זה אחריות, ובהקשר של אחריות שווה לשאול את עצמנו – כל אחד, כל מנהיג, כל הורה, כל מורה: מה אני עושה עם האחריות הזאת ואם אני מגלה אחריות כלפי הסביבה שאנחנו חיים בה. לצערנו, אנחנו כבני אדם לא מגלים מספיק אחריות לסביבה, ועל זה אנחנו משלמים ועוד נשלם מחיר כבד יותר. בימים אלו קיימת הסכמה עולמית שהעולם ניצב בפני משבר סביבתי גדול המסכן את ההווה ואת העתיד של כולנו. עם זאת, היינו במשבר הקורונה – המשבר הכלכלי והבריאותי – שהציב אותנו בפני הזדמנות חדשה לחשוב אחרת ולפעול אחרת; כאילו שהטבע נתן לנו לנוח קצת ואמר לנו: תסתכלו לי בעיניים – אתם יכולים לפעול אחרת, אתם יכולים לעבוד אחרת ואתם יכולים ללמוד אחרת כך שתקטינו את הפגיעה במשאבים ובסביבה ובבעלי החיים. זה הזמן לדאוג ולפעול באחריות כלפי הסביבה. זה הזמן לדאוג לפיתוח בר-קיימא, העונה על צורכי הדור הנוכחי בלי לפגוע ביכולתם של הדורות הבאים וצורכיהם. היחסים הלא-מאוזנים והעליונות של האדם פוגעים וממשיכים לפגוע במשאבים ובכל אחד ואחת מאיתנו. כמו בכל תחום, לפוליטיקה יש חלק בתחום. גם בסביבה הפוליטיקה נכנסת, וגם פוגעת לא פחות מהאדם בחלוקת משאבים מפלה ולא שוויונית כלפי התושבים והיישובים הערביים והיהודיים. אני קוראת מכאן גם לשרה וגם ליו"ר ועדת הפנים חברת הכנסת מיקי שהנושא הזה יהיה על שולחן הדיונים שלנו ובתוך תוכניות הפעולה, שנדאג לסביבה ולמשאבים שוויוניים בכל היישובים שנמצאים. אפליה תקצובית ואפליה בסביבה קיימות במשאבים ובתכנון, ואנחנו רואים את זה, ואנחנו כתושבים מהאוכלוסיות המוחלשות משלמים על זה יותר מכל אוכלוסייה אחרת. השינוי צריך להתחיל מאתמול, מהיום ומעכשיו. זה הזמן לחינוך סביבתי. כמה זמן נשאר? כמורה למדעים, כמורה לביולוגיה וסביבה, אני רוצה שהחינוך הסביבתי יהיה יחידה מחייבת לכל תלמיד ותלמידה ולא כמקצוע בחירה, וזה לא פחות מהמתמטיקה ולא פחות מהשפות. אני רוצה שנטפח תלמידים, אזרחים לעתיד, שישמרו ויפעלו כידידי סביבה ולא כפוגעים בסביבה. זה הזמן לחינוך סביבתי טוב ודואג לסביבה. זה הזמן לחוק אקלים. זה הזמן לייצר מסגרת תקציבית עמידה לשינויים פוליטיים. זה הזמן לאיתות לעסקים ומגזרים פרטיים. זה הזמן לתוכניות ארוכות וקצרות טווח לצמצום פליטת גזי החממה, צמצום בזבוז המזון ומעקב, פיקוח ואכיפת החוקים למנוע זיהומים מהמפעלים המזהמים באזורי התעשייה. זה הזמן לתעדוף תחבורה ציבורית. זה הזמן לערים איכותיות, ירוקות יותר לסביבה. זה הזמן לחקלאות ותזונה נכונה. אנחנו נמצאות בנקודת זמן קריטית בהיסטוריה האנושית שמחייבת אותנו להתעורר ולפעול אחרת. אנחנו חייבות להיפטר מהדלקים המזהמים ולקדם מעבר מהיר וצודק לאנרגיות מתחדשות; לקדם חינוך סביבתי בבתי הספר ובבתים שלנו, ביישוב שלנו וחינוך הביתי שאנחנו נותנים לילדים שלנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת משה אבוטבול, בבקשה. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ציון יום הסביבה, אבל זה לא יום; אני חושב שכל השנה כולה צריכה להיות מצוינת בנושא של הסביבה והחשיבות של הנושא הזה. כולם נוהגים להביא את מדרש חז"ל, שאומרים במדרש קהלת רבה – הקדוש ברוך הוא אומר לאדם, לאנושות: "הן כל מה שבראתי, בשבילך בראתי. תן דעתך שלא לקלקל ולהחריב את עולמי, שאם תקלקל אין מי שיתקן אחריך". כלומר הנושא הזה של איכות הסביבה והדברים האלה – איך אומר שלמה המלך? אין חדש תחת השמש. זאת לא המצאה עכשווית, זה מקדמת דנא. אני רוצה לומר שזו גם התמצית של ההסתכלות התורנית, היהודית, ההלכתית כלפי כל הנושא של איכות הסביבה ושמירתה. סוגיות שלמות, בפרט במסכת בבא בתרא, מציינות את הזהירות והשמירה על איכות הסביבה והנזקים שיכולים להיגרם כתוצאה מאי-שמירת החוקים הירוקים. הוקם אפילו כולל יום שלם שדן ועוסק בהלכות ובדינים הנקשרים באיכות הסביבה. הם אפילו הוציאו כמה ספרים וקונטרסים, קבצים על ההלכות הנקשרות באיכות הסביבה וצווי הניקיון, השמירה על הניקיון לאור ההלכה והאגדה בסיפורי חז"ל. יש חשיבות גדולה מאוד לטפח את המודעות הגדולה של שמירת איכות הסביבה. בתפקידי הקודם כראש העיר בית שמש עודדנו רבות את בתי הספר ואת גני הילדים ללמידה ועשייה בנושא. הפעלנו בבתי הספר תחרויות של מחזור הכוללות פרסים יקרי ערך, חידונים, כינוסים רבים. אני שמח שאף זכינו בפרסים מהרשויות שעוסקות בנושא הזה וגם בתעודות הוקרה רבות. אני חושב שחייבים להגביר בכלל מוסדות החינוך את התוכניות החשובות הללו בכל המגזרים, בכל הגילים, בגני הילדים, בבתי הספר וכן, כמובן, במגזר החרדי, הצמא לעוד ועוד תוכניות חינוכיות. הבוקר, בישיבת ועדת החינוך בראשותו של ידידי חבר הכנסת רם שפע, הוזמנה כבוד השרה שנמצאת איתנו כעת, הגב' גילה גמליאל. שם, כשרה להגנת הסביבה, היא סיפרה לנו שאכן יש באמתחתה תוכניות רבות כיצד לקשור את כלל המגזרים לפעולות חינוכיות באיכות הסביבה: חינוך להפרדה במקור – כפי שרואים הצלחה בהרבה מדינות בעולם. לצערנו, כאן בארץ זה זוחל. חייבים לדעת ליצור איגום משאבים בין כלל משרדי הממשלה, ליצור עוד ועוד תוכניות לימודיות וחברתיות. זה דבר שיכול מאוד לעזור. מאידך גיסא, גברתי השרה, חייבים לאכוף את כלל החוקים הרלוונטיים, כמו הטיפול בעבריינים המשליכים פסולת בנייה ונעלמים. היו לי מאבקים גדולים סביב זה בתפקידי בעבר, גם כיושב-ראש ועדת תכנון ובנייה בעירי בית שמש וגם כממונה על ההנדסה, ולאחר מכן גם כראש העיר. כמה צריכים להילחם באותם עבריינים שהורסים את הכול, הולכים, חופרים ועושים את כל הצרכים שלהם ולאחר מכן משליכים את זה, ולך תחפש אותם. למזלנו, רק המצלמות עזרו לנו לגלות את העבריינים. כמובן, חשוב גם לעודד בנייה ירוקה, וכמובן – מלחמה חסרת פשרות בזיהום חופים. כפי שאנו רואים היום, פורסם בתקשורת שחוף בית ינאי נסגר ונאסרה הרחצה בו בגלל חשש לזיהום מים חמור המגיע משפכים משטחי הרשות הפלסטינית. בעבר נושא איכות הסביבה היה זניח. אני זוכר את עצמי כנער נאמן ניקיון לפני עשרות שנים. אז, כשרצו לייצר תיק עבור השר המנוח יוסי שריד, נתנו את התיק הזה, המציאו את זה. אבל מי האמין שתיק כזה יתפח ויהפוך לאחר עשרות שנים להיות תיק נחשק, לאור האתגרים הרבים שהוא מייצר? אנא, בואו נשמור על איכות הסביבה, ויחד נשנה את העולם. כדברי חז"ל: שלא נחריב את עולמו של הקדוש ברוך הוא שניתן לנו במתנה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלי אבידר, בבקשה. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה הנכנסת, כנסת נכבדה, אנו מציינים היום את יום הסביבה הבין-לאומי, בעוד שכשזה קשור למדינת ישראל ראוי שהיום הזה ייקרא "יום אסון הסביבה הישראלי". מצב איכות הסביבה במדינת ישראל קשה, והוא הולך להיות קשה עוד יותר כל עוד תימשך המגמה של ממשלות נתניהו האחרונות לשחוק את אחד הערכים החשובים ביותר במשטר הדמוקרטי, שהוא ערך השקיפות. דמוקרטיה ללא שקיפות אינה דמוקרטיה, ובשנים האחרונות העביר נתניהו את תהליכי קבלת ההחלטות מאור השמש לחדרים חשוכים ואטומים לביקורת הציבורית. באותם חדרים חשוכים יש לו החופש לקבל החלטות משוחררות מהאינטרס הציבורי, והוא פועל כמי שיש לו מה להסתיר. במשא ומתן של נתניהו עם גנץ ואשכנזי הוא התעקש להחזיק בשני תפקידים, איכות הסביבה ואנרגיה, כי נתניהו רוצה להמשיך את תהליך הטיוח שמונע מהציבור לדעת שחברת נובל אנרג'י מפירה את היתר הפליטה שלה, פוגעת בבריאות הציבור ויכולה לגרום לאסון בכל רגע נתון. מלבד סמנכ"לית התעשיות של המשרד להגנת הסביבה, שהצהירה שהיא מודאגת מאוד מהמצב, איש במשרד להגנת הסביבה לא הקים קול צעקה, ונראה שכולם שם שותפים לטיוח. בחמשת החודשים האחרונים של הפעלת מאגר לווייתן קרו עשרות תקלות, זיהומים חריגים נמדדו בחוף, והתקלות האלה פוגעות בבריאות הציבור ויכולות להתפתח לכדי אסון. כדי לעצור את האסון חייבים לעשות מעשה ולעצור את פעילות האסדה עד שחברת הייעוץ RPS, שאותה מינה משרד האנרגיה, תגיש מסקנות והמלצות שתעמודנה למבחן גורמי המקצוע ותיושמנה. אדוני היושב-ראש, שר האנרגיה יובל שטייניץ הצהיר שהוא מודאג מהיקף התקלות באסדה, אבל עולה ספק שמא מדובר בהצהרת קו הגנה למקרה שחלילה יתרחש כאן אסון. אם השר שטייניץ באמת מודאג יתכבד נא וידרוש מחברת נובל אנרג'י לפרסם מיידית את כל הדוחות שהיא מחויבת לפרסם: את הדוחות בגין תקלות בהפעלת הלפיד, את המידע על אודות הפליטות בהליכי הנישוב, את תוכנית זיהוי הדליפות והטיפול בהן, את תוכנית הדיגום הסביבתי ועוד דוחות רבים שמיותר לפרט, כי נובל אנרג'י מצפצפת ולא פרסמה עד היום אפילו לא דוח אחד. השר להגנת הסביבה היוצא זאב אלקין היה ציר מרכזי במצבנו העגום ובחוסר הדאגה לסביבה בשנים האחרונות, אבל יש לו אפשרות לעשות תשובה – תשובה סביבתית הנובעת מאחריותו לנושא המים. באזור גוש דן ובעיר רחובות יש זה שנים רבות מיליוני מטרים מעוקבים של מים מזוהמים שמקורם במפעלי התעשייה הצבאית. כל יום שעובר ללא טיפול גורם להתפשטות הזיהום במקורות המים המתוקים. בעוד מדינת ישראל משקיעה מיליארדים בהתפלת מי ים, קיימים פתרונות זולים לטיהור המים המזוהמים בעלויות הדומות לעלויות התפלת מי ים. הטיפול במים המזוהמים הוא אינטרס לאומי ישראלי שגם יתרום לבריאות הציבור וגם יבטיח אספקת מים מקומית ושימוש במי תהום, בעוד מתקני ההתפלה חשופים לפגיעה חיצונית. טיהור מקורות הזיהום יכול לתת מענה לאספקת מים נקיים בעיתות חירום בזמן שבו מתקני ההתפלה יהיו מושבתים. אדוני היושב-ראש, הדאגה לנושאי איכות הסביבה, כמו הדאגה לנושאים חשובים המדאיגים את הציבור, מתחילה ונגמרת בשמירה על יסודות הדמוקרטיה. נתניהו פוגע אנושות בדמוקרטיה כשהוא מחסל את ערך השקיפות, שולט ומקבל החלטות בלי שלציבור או לאופוזיציה תישמר היכולת להשפיע. לשיטת משטר כזאת קוראים, במילה אחת, דיקטטורה. ולאחיי ואחיותיי שוחרי הדמוקרטיה אני רוצה לומר שנתניהו ינצח כשאנחנו נרים ידיים, ואנחנו לא נרים ידיים, כי אין לנו ארץ אחרת. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. תשיב השרה להגנת הסביבה חברת הכנסת גילה גמליאל, שנכנסה במהירות הבזק לתפקידה. בבקשה. << דובר >> השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: << דובר >> אדוני היושב-ראש, יושבת-ראש הוועדה, חברי הכנסת, היום אנו מציינים בכנסת ישראל את יום הסביבה הבין-לאומי, אשר מצוין על ידי האו"ם מדי שנה מאז שנת 1974 – השנה שנולדתי בה, כבוד היושב-ראש. יום הסביבה השנה הוא בסימן המגוון הביולוגי. דוח הסיכונים של הפורום הכלכלי העולמי מתחילת 2020 דירג את הכישלון בנקיטת פעולה להפחתת שינויי אקלים ולהתמודדות עימם כסיכון העולמי הראשון בעוצמת ההשפעה הגלובלית שלו, כמו גם בסבירות התממשותו מבין עשרת הסיכונים המרכזיים העומדים בפני האנושות. באותו הדוח דורגו גבוה סיכונים נוספים שיש להם קשר הדוק לשינויי האקלים: משבר מזון ומים עולמי, אסונות טבע, גלי הגירה לא רצוניים, אירועי אקלים קיצוניים, אסונות סביבתיים מעשה ידי אדם, קריסה של מערכות אקולוגיות ואובדן המגוון הביולוגי. האוקיינוסים והימים בעולם נמצאים תחת לחץ הולך וגובר כתוצאה מהתרחבות הפעילות הכלכלית במרחב הימי: דיג יתר, כרייה וקידוח של חומרי גלם בים, פיתוח חופים, זיהום ותיירות. כל אלה פוגעים בבתי הגידול הטבעיים בים ובחופים וגורמים להידלדלות מהירה בגודל אוכלוסיות החי והצומח בים. שינויי האקלים מחריפים את המגמה. הים סופג את מרב ההתחממות; שיעור הפחמן הדו-חמצני עולה ומוביל לעלייה ברמת החומציות בים. דוח חדש של האו"ם, שנכתב על ידי 145 מומחים מ-50 מדינות במשך שלוש שנים, מראה שהפגיעה של הפעילות האנושית במערכות האקולוגיות ובמגוון הביולוגי בעולם אף חמורה מכפי שחשבנו, ומסכנת – ממש מסכנת – את עצם יכולתנו להתקיים על כדור הארץ. הפגיעה במגוון הביולוגי ובמערכות אקולוגיות צפויה גם לשחוק את התוצרת החקלאית, שכן כבר עתה מעריך הדוח כי איבדנו 23% מהקרקעות הפוריות, וההיעלמות של חרקים מאביקים מאיימת באובדן יבולים בשווי של 577מיליארד דולר מדי שנה. על פי הערכות ארגון הבריאות העולמי, 3.7 מיליון בני אדם ברחבי העולם מתים מדי שנה בטרם עת בגלל זיהום אוויר בערים. מגזר התחבורה הוא הגורם המרכזי לזיהום האוויר בערים. התחבורה בישראל מבוססת בעיקר על שימוש ברכבים פרטיים, וכתוצאה מכך הגודש – צפיפות הנסועה לקילומטר כביש – גבוה פי שלושה בישראל ביחס לממוצע במדינות ה-OECD. בעורקי תנועה מרכזיים בגוש דן זמן הנסיעה בשעות השיא מגיע לפי ארבעה ביחס לזמן הנסיעה בשעות השפל. זיהום האוויר הוא גורם הסיכון הסביבתי הגדול ביותר של הבריאות. על פי נתונים שפרסם ארגון הבריאות העולמי כ-2,500 מתושבי ישראל מתים מדי שנה ממחלות הקשורות בזיהום אוויר. מחצית ממקרי המוות נגרמים מזיהום אוויר שמקורו בתחבורה. ההשפעות הכלכליות הקשורות לאובדן ימי עבודה, עלויות אשפוז ואובדן רווחה המתלוות לתחלואה הקשורה בזיהום אוויר מוערכות בכ-28 מיליארד שקל בשנה. על פי ההערכות טרם המשבר, אף שאנרגיות מתחדשות צפויות לתפוס נתח של 30% מייצור החשמל העולמי עד 2023, השימוש הגדל בפחם לייצור חשמל באסיה ישמור על מקומו של הפחם כמקור אנרגיה המשמעותי בעולם. בשנים האחרונות מתחזקת התפיסה המציעה מעבר לדרך חדשה לגמרי לניהול הכלכלה העולמית – ומדינת ישראל צריכה להיות המובילה בכך, כבוד היושב-ראש: החלפת הכלכלה הליניארית בכלכלה מעגלית. בניגוד למודל המסורתי, שבו אנו כורים משאבים, מייצרים מוצרים וזורקים אותם בסוף השימוש, הכלכלה המעגלית מציעה מודל חדש – מערכת שמעוצבת ומתוכננת באופן שמשיב את המשאבים ומאפשר להם להתחדש. במערכת זו המושג "פסולת" כמעט לא קיים. בכלכלה מעגלית יצרנים שואפים להאריך ככל האפשר את זמן החיים של המוצרים או החומרים בכל אחד מהגלגולים שלהם. יותר ויותר ממשלות בעולם מבקשות להשתמש בתכנון משולב כדי לפתח "כלכלה כחולה" – כלכלה שנשענת על השירותים האקולוגיים והתרבותיים של הים והחוף, על מנת לשמר מערכות אקולוגיות ומגוון ביולוגי ימי וחופי. כפי שעיניכם רואות ואוזניכם שומעות, מדובר לכאורה באתגרים שגדולים מאיתנו, מהאנושות, אולם כפי שהאנושות אחראית למצב הקשה שאליו כדור הארץ הגיע, אותה אנושות צריכה ויכולה לקחת אחריות על שיקום כדור הארץ והסביבה שבה אנו חיים. מחירי ייצור ואגירה של אנרגיות מתחדשות נמצאים במגמת ירידה. מגמה זו נותנת לנו הזדמנות להאיץ את ההשקעות באנרגיות מתחדשות. עלינו להאיץ את המהפכה התעשייתית הרביעית – של פיתוחים טכנולוגיים, של קלינטק, של מהפכת המידע והדיגיטציה – ולמנף אותם כמכפיל כוח. על פי נתוני IVC ו-Start-up Nation Central קיימות כ-400 חברות ישראליות חדשניות בתחומי טכנולוגיות הסביבה. כ-75% מהן פעילות בשווקים של טכנולוגיות מים ואנרגיה – סקטורים אשר קשורים באופן הדוק למאמצי ההיערכות לשינויי אקלים ולמיתון שינויי האקלים על ידי הפחתת פליטות גזי החממה. מדובר בפוטנציאל צמיחה כלכלי עצום לכלכלת ישראל ומדינת ישראל. עלינו להאיץ את ההתפתחות בחשיבה העירונית – ציפוף עירוני כמנוף לפיתוח בר-קיימא, קידום בנייה ירוקה, ערים חכמות, תכנון משמר מים, ערים דיגיטליות והתחדשות עירונית. עלינו לבזר את ייצור החשמל ולהאיץ קידום אנרגיות סולריות והתייעלות אנרגטית במרחב הבנוי, כולל תשתית מבוזרת לחלוקת חשמל ואגירתו. עלינו לעבור במהירות להנעה חשמלית בתחבורה הציבורית בערים. יישום תוכנית שכזאת יוביל לחיסכון משקי מצטבר של 9 מיליארד שקלים עד לשנת 2035. עלינו לקדם שבילי אופניים בערים, כולל קירוי סולרי שלהם, לאור הצורך בהימנעות מנסיעה בתחבורה ציבורית צפופה ומזהמת. עלינו לבחון ולהתאים את שוק העבודה לעבודה מהבית ולעבודה מרחוק ככלי ליצירת חוסן בעת משבר. עבודה מרחוק, כבוד היושב-ראש, מובילה לחיסכון משמעותי בעלויות חיצוניות: הפחתת זיהום אוויר, גודש בכבישים, תאונות דרכים, רעש, צמצום עלויות דלקים, עלייה בפריון, צמצום ימי מחלה והיעדרויות. אילו כל המשק היה עובר לעבודה מהבית, ולו ליום אחד, היינו חוסכים כ-850 מיליון שקלים בשנה. עלינו לנצל את היתרון לגודל ולממש את הפוטנציאל הכלכלי והסביבתי של האשכולות בשלטון המקומי. יש השואלים: האם בזמן המשבר הבריאותי-כלכלי שבו אנו נמצאים בהשפעת נגיף הקורונה נכון לדחוק לקרן זווית את נושא ההגנה על הסביבה בכלל ואת סוגיית המגוון הביולוגי בפרט? התשובה היא חד-משמעית: הגנה על הסביבה היא בראש ובראשונה הגנה על הבריאות של הציבור, איכות החיים והמשך הקיום של כולנו על פני כדור הארץ. אנו בני האדם, בעלי החיים, הצמחים ויתר מרכיבי הטבע שלובים זה בזה בשרשרת קיום ואיזון עדינים, ולכל שינוי עלולות להיות השלכות הרות אסון. אשר להשפעות של הקרבה בין בני אדם לבין חיות הבר בשל פיתוח מואץ ובשל שינויי אקלים הגורמים לנדידת בעלי חיים לבתי גידול חדשים, קיים קשר הדוק בין הבריאות לבין הסביבה, ומשבר הקורונה ממחיש את הקשר שבין האדם לבין הטבע ואת המחיר שאנו משלמים על ניצול לא מושכל של הטבע. מחקרים מראים כי תופעות סביבתיות שליליות כגון שינויי אקלים, זיהום מכימיקלים ואובדן מגוון ביולוגי רק מגבירים את הסיכון למגפות ולתחלואה. למעשה, לפי ה-UNEP כ-75% מהמחלות המידבקות החדשות כיום מקורן בעולם החי, כולל הזיקה, קדחת הנילוס המערבי, הסארס, האבולה, שפעת העופות ועוד, כלומר כאשר אנו משמידים את המגוון הביולוגי, המשמעות היא שאנו הורסים את המערכות התומכות בחיי אדם. המשבר הנוכחי היווה עבורנו הזדמנות לבחינת דפוסי התנהגות קיימים. לדוגמה, במהלך תקופת הסגר, שבה נמנענו מנסיעות לא הכרחיות ועבדנו ולמדנו מרחוק, גרמנו להפחתה בזיהום האוויר ובפליטות גזי חממה. מרשל בורק, חוקר מסטנפורד, פרסם בחודש מרץ האחרון כי השיפור הזמני באיכות האוויר בסין נכון לאותו מועד כנראה הציל את חייהם של לפחות 4,000 ילדים מתחת לגיל 5 וכ-73,000 מבוגרים מעל גיל 70. גם הערכות שמרניות יותר של מספר האנשים שניצלו ממוות מוקדם גבוהות פי 20 ממספר המתים מנגיף הקורונה באופן ישיר. החוקר מציין כי מובן שמגפות אינן דבר טוב, אבל התוצאות מדגישות שגם הכלכלות שלנו, שמבוססות היום על שרפת דלקים מאובנים, מזיקות לבריאות. הבעיה היא שהנזק הבריאותי שלהן אינו שקוף לציבור ולממשלות כמו במקרה של מגפות. במחקרים שונים מארצות הברית, מאירופה ומאזורים נוספים בעולם נמצא קשר בין החשיפה הכרונית לזיהום אוויר לבין הגדלת הסיכון לסיבוכי קורונה, אפילו בקרב צעירים בריאים. יש אף מחקרים אשר בוחנים טענה שלפיה נגיף הקורונה נישא על גבי זיהום אוויר חלקיקי וכי לזיהום אוויר יש תפקיד אפשרי בתהליכי ההדבקה. לכן, דווקא היום, כבוד היושב-ראש, בצד האתגרים שזימן משבר הקורונה, עלינו להתעקש לקדם צמיחה כלכלית שהיא תומכת סביבה. על מדינת ישראל להקדים ולהיערך למשברים המשמעותיים העומדים לפתחה, ובראשם שינויי האקלים והידלדלות המגוון הביולוגי. אלה אתגרים גלובליים בעלי השלכות מהותיות גם על מדינת ישראל. משבר הקורונה נתן לכולנו הזדמנות לחשב מסלול מחדש. כאומת הסטרטאפ, מדינת ישראל חייבת לנצל את חלון ההזדמנויות ההיסטורי ולעודד ולמנף השקעות בתעשיית הקלינטק ובטכנולוגיות פורצות דרך לפיתוח אנרגיות חלופיות. עקרונות התוכנית מבוססים – זו התוכנית שהגשתי כמתווה גם לממשלה, וכולי תקווה שנצליח בה להאיץ ולהוביל את אותה השקעה מניבה של פירות והתייעלות, בשונה מגישה של הוצאה, כפי שהצגתי כאן בנאום. מימוש הפוטנציאל יוכל להוביל לחיסכון וליצירת הכנסות כלכליות בהיקף של מיליארדי שקלים, ולכן המתווה שפרסמתי ליציאה ממשבר הקורונה באמצעות חקיקה והשקעות בסביבה הוא בעיניי המודל הנכון לאמץ. אז אני קוראת לכולם – ואין לי ספק כי במלחמה על הגנת הסביבה כל הבית הזה, כבוד היושב-ראש, בראשך, ואני מכירה אותך ואת היכולות שלך ואת עצם העובדה שאתה minded לנושא הזה – לקדם ביחד, יחד עם הממשלה, ולהוביל את מדינת ישראל להיות מדינה מובילה מבחינה סביבתית ולהוביל על בסיס זה להצלת חיי אדם. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה על הדברים החשובים. עד כאן ציון יום הסביבה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >>ציון 79 שנים לפרהוד – הפרעות ביהודי עיראק << הלסי >> << דובר >> היו"ר יריב לוין: << דובר >> חברות וחברי הכנסת, אנחנו עוברים לציון 79 שנים לפרהוד – הפרעות ביהודי עיראק, במסגרת הצעות לסדר-היום מס' 369, 370, 378, 381 ו-387. הדיון מתקיים ביוזמתו של חבר הכנסת אופיר כץ. אני מודה לך על היוזמה לציון המאורע החשוב הזה בכנסת. האווירה האנטישמית שתפסה מקום מרכזי בבגדאד של שנת 1941 הובילה לפרעות קשות כנגד יהודי עיראק. הן החלו בבוקר 1 ביוני, בחג השבועות, ו' בסיוון תש"א. פרעות אלה הובילו לרציחתם של כ-180 יהודים, מעל 2,000 פצועים וכ-250 ילדים שנותרו יתומים. בנוסף, רכושם של כ-50,000 בני אדם נבזז. הנרצחים נקברו בקבר אחים בבגדאד. אני מכיר מקרוב את המסורת המדהימה של יהודי עיראק בזכות משפחתה של רעייתי יפעת. יהדות עיראק היא מבין הקהילות העתיקות והמפוארות בקרב יהדות העולם. עם הצלחתה והתבססותה בעיראק, כך לצערנו גברה גם האנטישמיות. בראשית שנות החמישים, במקביל לשורת פיגועים כנגד הקהילה היהודית בבגדאד, פעלה מחתרת ציונית להצלתם ולהעלאתם של יהודים רבים ארצה. רוב-רובה של הקהילה היהודית אכן עלתה ארצה. אלו שנותרו בעיראק סבלו מרדיפות חוזרות ונשנות במשך השנים ומרציחות מזוויעות לאחר שהואשמו, על לא עוול בכפם, בריגול למען ישראל. מצב זה הביא לכך שבמהלך שנות השבעים בוצע מבצע נוסף להעלאת שארית יהודי עיראק לישראל, וכך נחתם פרק מפואר בהיסטוריה היהודית ובהיסטוריה של עיראק גם יחד. לצערי, גם כיום אנו עדים להסתה חמורה נגד יהודים בעולם, וכמדינת היהודים אנו פועלים בנחישות למען ביטחונם. על כולנו, יהודים ושאינם יהודים, להילחם נגד תופעה חמורה זו, כדי שלא נחווה שוב תקיפות יהודים באשר הם. על כל יהודי העולם לדעת: אתם לא לבד. מדינת ישראל כאן עבורכם כדי לפעול להגנתכם וכדי לקבל אתכם בברכה, אם תבחרו לממש את זכותכם לעלות ארצה. חברות וחברי הכנסת, אנו לא נשכח לעולם את אחינו יהודי עיראק אשר נרצחו בפרעות הפרהוד. יהי זכרם ברוך. אני מבקש להזמין את יוזם הציון המיוחד הזה, את חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, כנסת נכבדה, מאז שהייתי ילד שמעתי את סיפוריה של סבתי צ'חלה עובדיה על הפרעות בבגדאד – הטבח הנוראי, האלימות הקשה, הרכוש הרב שנבזז. היא סיפרה לי על הפחד ברחובות, על החשש שהפורעים יגיעו אליהם, וכיצד החביאו והעבירו אותה ואת משפחתה מבית לבית על מנת להצילם. את חג השבועות של 1941 יהודי עיראק לא זכו לחגוג. ב-1 ביוני באותה שנה החל מסע הטבח הנוראי של הפורעים בבגדאד. עד לאותו רגע היו הפורעים שכניהם הקרובים של היהודים, הכירו אותם בשמותיהם, צעדו באותם הרחובות, רכשו באותו השוק, אבל התעמולה הנאצית המתמשכת בעיראק גברה על יחסי הידידות החמים. באותה תקופה שגרירות גרמניה לא חסכה באמצעים על מנת להחדיר את הנאציזם, פעלה בשביל לבסס קשרים עם האליטה בעיראק, תמכה כספית בפעילויות אנטישמיות והחדירה חומרי תעמולה לתקשורת. השגרירות הגרמנית רכשה את העיתון "העולם הערבי", ומלבד חומרי תעמולה החלו לפרסם בו באוקטובר 1933, מדי יום, בהמשכים, את ספרו של אדולף היטלר מיין קאמפף בתרגום לערבית. באותו שלב התעמולה בעיראק הגיעה לנקודת רתיחה, ואלה שהיו שכניהם הקרובים של היהודים הפכו לאויבים. 179 נרצחו, 2,118 נפצעו, 242 ילדים נותרו יתומים, ומעל 50,000 בני אדם רכושם נבזז. השנה ציינו 79 שנים לזוועות ההן. 20,000 ניצולי הפרהוד שנמצאים היום בארץ, שסוחבים את הטראומה והעול, מבקשים רק דבר אחד: שיזכרו, שנזכור מה שהיה, שיכירו בסיפורי התלאות ובאימה שהם עברו. היום זכיתי לעמוד כאן על דוכן כנסת ישראל, נרגש – אני באמת מתרגש מהמעמד – ולספר את הסיפור שלהם. מרגע שהתחלתי לדבר על הנושא אני מוצף בפניות מיוצאי עיראק ובני משפחותיהם בכל אמצעי – בטלפון, במיילים, ברשתות החברתיות. אלו משתפים אותי בסיפורם האישי: בני משפחותיהם שנרצחו, הפציעות, הצלקות והמראות שהם לא יכולים לשכוח. כולם דיברו בכאב על הזיכרונות הקשים, אך יותר כאבו את ההתעלמות מסיפור חייהם, מסיפור הפרהוד. סיפור הפרהוד לא מוכר לרבים. כשאני למדתי בבית הספר מעולם לא שמעתי עליו. הוא מעולם לא הוזכר בשיעורים או בטקסים. נעשה עוול עם הקורבנות ועם הניצולים. החלטתי לתקן את העוול ההיסטורי הזה. זו חובתנו הלאומית לזכור ולהנחיל את תולדות העם היהודי לדורות הבאים. לכן הגשתי הצעת חוק אשר קובעת יום לאומי לזיכרון הפרהוד. החוק יקבע את לימוד הנושא במוסדות החינוכיים – לשמר את זיכרון הפרהוד לבנינו ובנותינו; קיום ישיבה ממלכתית בכנסת – לכבד את הקורבנות ואת הניצולים; בנוסף – אפשרות לקיום עצרת מרכזית. אני בטוח שעד חג השבועות הבא, במלאות 80 שנה לפרהוד, נוכל לציין זיכרון זה ביום לאומי למדינת ישראל. יהי זכר הקורבנות ברוך. לסיום אני רוצה להודות לך, אדוני היושב-ראש, על שאישרת את ציון הפרהוד במליאה כבר היום, לראשונה בתולדות כנסת ישראל, עוד בטרם אושר החוק. בשמי ובשם כל יוצאי עיראק ומשפחותיהם, תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אופיר כץ, ושוב תודה על היוזמה החשובה. אני מזמין את חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בתחילת יוני 1941, בדיוק לפני 79 שנים, נערכו הפרעות ביהודי בגדאד המכונות הפרהוד, כלומר ביזה או שוד. בפרעות נרצחו 179 יהודים ונקברו בקבר אחים – שיותר מאוחר, דרך אגב, נהרס, נחרב – ונפצעו מעל ל-2,000. זה לא מקרי שטבח כזה נערך בשנת 1941. בשנה זו תעמולה נאצית שרצה בעיראק והרעילה את החיים הציבוריים. בכירים בממשל ובצבא תמכו בנאציזם בגלוי ומעל לבמות פומביות ובכלי התקשורת. בימים שקדמו לפוגרום הייתה בגדאד מחולקת לשניים: מצד אחד עמדו חיילי הצבא הבריטי ומהצד השני נסו כוחות ההפיכה העיראקיים בראשותו של תומך הנאצים רשיד עאלי אל-כילאני והותירו כאוס. בכאוס הזה מצאו האנטישמים זמן נוח לממש את זממם, והצבא הבריטי עומד מן הצד ונמנע מלהתערב. למרות שהיה מדובר בצירוף של נסיבות שאפשרו אותו, הפרהוד לא היה התפרצות מקרית. היו שכיוונו לו ורצו אותו. הוכחה לכך היא שעוד טרם שהחל כנופיות פרו-נאציות לקחו על עצמן סמכויות שיטור וסימנו בתים של יהודים. ב-1 ביוני, בעקבות קריאות רצח ברדיו, החל הפוגרום – רצח המוני, אונס, ביזה של חנויות, בתים ובתי כנסת. עדויות הניצולים מהדהדות: ילדה שראתה את אביה מושלך ממרפסת, ילד שראה את אביו נמלט על חייו ומאז לא ראה אותו בחיים. ובתוך האלימות הנוראה היו גם גיבורים – היו מוסלמים רבים שהגנו בבתיהם ואפילו בגופם על שכניהם היהודים מפני הפורעים. לתנועה הקומוניסטית ולחבריה בעיראק היה תפקיד מרכזי בהצלת יהודים ובהגנה עליהם מפני מבקשי רעתם. בספרו מ-2003 "בסמטאות בגדאד" כתב המנוח סלים פתאל: אם היה משהו ששכנע אותי להצטרף סופית למחתרת הקומוניסטית, היה זה רצח יהודים. מאז פוגרום 1941 סחבתי בתוכי את ההרגשה שקיומי כיהודי הוא הפקר. לא במקרה מצאו פתאל ויהודים עיראקים רבים אחרים בתנועה הקומוניסטית את ביתם הפוליטי. רק שם בלטה משנה סדורה ופעילות עקבית נגד האנטישמיות והגזענות בכלל, ורק שם מצאו יהודים רבים חברים מוסלמים נאמנים שיעמדו לצידם בעת הצורך. חברי הכנסת, ההיסטוריון אדוארד גיבון אמר שההיסטוריה האנושית אינה אלא תולדות הפשעים, הטירופים והאסונות של המין האנושי. פרופ' ישעיהו ליבוביץ נהג תמיד להוסיף שההיסטוריה היא אכן תולדות הפשעים, הטירופים והאסונות, אבל היא גם תולדות מאבקי האדם נגד הפשעים, הטירופים והאסונות של המין האנושי. ואכן, מהעבדות העתיקה ועד העבדות בעת החדשה, ממלחמות עקובות מדם וגם ממקרי פוגרום ורצח שיטתיים ומסודרים, אנו למדים כי היכן שישנם פשעים בלתי אנושיים המבוצעים בידי בני אנוש, תמיד תהיה גם אנושיות, אמפתיה, סולידריות ומאבק משותף החוצה גבולות דתיים ואתניים. בכל מקום שבו הרוע הרים את פניו המכוערות, כולל במקומות שהרוע לבש גלימה של כוח ושלטון, היו בני אדם שעמדו ונאבקו בו עד כדי סיכון חייהם. כך בעיראק בימי הפרהוד, ובמקביל – בארצות אירופה תחת הנאציזם, כך בדרום אפריקה בימי האפרטהייד, כך בארצות הברית במאבק נגד העבדות ולאחר מכן במאבק לזכויות השחורים, וכך גם כאן, במדינת ישראל ובשטחים הפלסטיניים הכבושים. ב-1948, עם הקמת מדינת ישראל, עמדו חברי המפלגה הקומוניסטית בעיראק, מוסלמים ויהודים גם יחד, והגנו על רחובות שבהם התגוררו יהודים פן יבולע להם בשל הכעס על המתרחש בפלסטין. במקביל הם גם הזהירו את התנועה הציונית שלא תחל בפרובוקציות מצידה, כפי שעשתה לא פעם. בישראל חיים היום ניצולי רבים של הפרהוד, אך למרבה הבושה הם אינם מוכרים תחת חוק נכי רדיפות הנאצים ולכן לא זוכים לכספי פיצויים מאוצר המדינה. האנשים האלו מזדקנים, חלקם בעוני. הפרהוד הוא פשע נאצי – הוא פשע נאצי בקונטקסט ההיסטורי, בתהליכים שהובילו אליו, בצורה שבה התרחש ובזהות האנשים שעודדו אותו ולקחו בו חלק. כפשע מלחמה נאצי עלינו להבטיח שקורבנותיו יזכו למעט אשר המדינה מספקת לניצולי השואה. זה באמת מעט וזה באמת מאוחר מדי, אבל עלינו להבטיח שהדבר ייעשה. הנושא הזה נדון בבתי המשפט, והם קבעו שחוק נכי רדיפות הנאצים בצורתו הנוכחית אינו יכול לחול על ניצולי הפרהוד. כעת המלאכה והאחריות הגדולה מוטלת על כתפינו. אני מתכוון להגיש בקרוב תיקון לחוק נכי רדיפות הנאצים כך שיכלול את ניצולי הפרהוד, ואני קורא לכם, חברי הכנסת, להצטרף ולתמוך בו. אם תרשה לי דבר אחד לסיום, כי אני מתחבר למה שאמר חבר הכנסת אופיר כץ קודם. מישהו שהכרתי בשם מאיר גל, שהוא אומן, צלם, זכה בהרבה פרסים על צילום, ב-1997, שנקרא "תשעה מתוך ארבע-מאות". בתצלום הזה, למי שלא מכיר, הוא מחזיק ספר לימוד היסטוריה שכתב ד"ר קירשנבוים שנקרא "תולדות העם היהודי בדורות האחרונים". ולמה זה נקרא "תשעה מתוך ארבע מאות"? כי מתוך ארבע מאות העמודים שכתובים על ההיסטוריה של היהודים בעת המודרנית רק תשעה, רק תשעה עסקו בהיסטוריה של יהודים יוצאי ארצות האסלאם וערב. זה לא פלא, ואני מתחבר למה שאמרת – זה לא קורה הרבה. זה פשוט ביזיון שספרי ההיסטוריה לא עוסקים כראוי בפשע הנוראי הזה של הפרהוד, והגיע הזמן שגם זה יתוקן. תודה על הזמן שנתת לי. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יעקב מרגי, בבקשה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדי סגן השר, אנחנו מציינים היום את יום השנה לפרעות הפרהוד בעיראק, שפרצו לפני כ-79 שנים בקרב הקהילה היהודית בבגדאד. בפרעות האלה נרצחו, כפי שציינו חבריי, קרוב ל-180 יהודים, ונקברו בקבר אחים, 2,118 נפצעו ו-242 ילדים הפכו ברגע ליתומים. רכושם של כ-50,000 יהודים הוחרם ונבזז. חג השבועות תש"א, 1 ביוני 1941, שעות אחר הצוהריים המאוחרות – המון מוסלמי מוסת פרץ מהמסגדים וגדש את רחובות בגדאד עם אלות, סכינים, נשק חם שנשדד ונלקח מתחנות המשטרה, אם ברשות ואם שלא ברשות, והכול בהשראת אותה תחנת רדיו נאצית ששידרה מגרמניה בערבית למזרח התיכון ומדינות צפון אפריקה, שעמד בראשה העיתונאי העיראקי יונס בחרי, ובחסות הנאצים שפך אש וגופרית, הסתה מורעלת, כנגד היהודים, בד בבד עם דברי הלל והערצה לנאצים ולפיהרר. אבל כל זה לא הפריע לבית המשפט העליון הישראלי לדחות את תביעתם של ניצולי הפרהוד בעיראק; כל זה לא הפריע לכותבי תוכניות הלימודים במדינת ישראל לא לספר עוד חלק מהסיפור היהודי, להכיר בהם כנפגעי גרמניה הנאצית, בר מינן. שלא יהיו שותפים לסיפור – לא למשהו אחר, לסיפור; שלא יוכר החלק השני של הסיפור הנורא. אני שמח – אומנם מעט מאוחר, ומעט מדי – שיש סוף-סוף פתחון פה במדינתנו הנאורה, המדינה שאנחנו מתפארים בה, ובצדק, כמדינה דמוקרטית ויהודית – סוף-סוף בשנים האחרונות יש פתחון פה להשמיע את כל חלקי הסיפור היהודי והישראלי של השואה והגבורה. ועדת ביטון הוקמה – ייאמר לזכותו של השר נפתלי בנט – וקיימה דיונים. היו סקפטיים, אני רוצה לומר לך שהיו סקפטיים, וצמרת משרד החינוך שפכה קיתונות של קרח לכיוונו של המשורר והסופר הדגול ארז ביטון, שבהתייעצויות רבות איתו אמר לי: יעקב, מה, אני אעשה את עצמי לצחוק? חתן פרס ישראל. הוא אומר לי: אני אכתוב מסמך ואחר כך לא יתייחסו אליו? אמרתי לו: אני מתחנן אליך, אל תתפטר, תכתוב. גם אם לא יעשו מזה כלום תכתוב. זו תהיה משנה שלא יוכלו למחוק אותה. והוא הלך בדחילו ורחימו, באמת לא בקיצוניות גדולה, והציניקנים בחרו לקחת ציטוטים כאלה שוליים מתוך הדוח, לעשות ממנו צחוק. מערכת החינוך התחייבה להכליל ולהחדיר לתוך תוכניות הלימודים את הסיפור. גם האקדמיה מחויבת. ואני אומר לכם, רבותיי, אני מאוד סקפטי. זה נעשה מעט ובמשורה. עד כאן, אני אומר להם, לכולם. לא צריך לפחד. לא צריך לחשוש. זה לא בא על חשבון שום סיפור, לא בא לגמד שום סיפור. זה בא להשלים את הסיפור, בא לתת עוד צד אחד. אני קורא כאן לקיים דיון מעקב – לאשר היום לקיים דיון מעקב על מסקנות דוח ועדת ביטון והסוגיות האלה בוועדת החינוך של הכנסת, שיעקבו אחרי היישום ואחרי הכללת הפרקים האלה בתוך תוכניות הלימודים על מנת שהדורות הבאים ינחלו את מה שמאיתנו גזלו. מאיתנו גזלו, לפחות מבני דורי. ואני אומר לך, שאלת על פרעות קישינב? אני למדתי. נתחיל לעשות השוואות? לא נעים לעשות השוואות כמה מתים יש בכלל. אנחנו לא מתגנדרים – גם אחד הוא טרגדיה ואסון. אבל משום מה מצאו לנכון לספר לנו, ללמד אותנו, על פרעות קישינב. על הפרהוד לא לימדו אותנו. על התריתל בפאס, במרוקו, לא לימדו אותנו. רבותיי, אנחנו כבר בני 70 ויותר. בואו נפסיק לחשוש. נספר את כל הסיפור הישראלי. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, בראשית דבריי – הערכה וברכות לחבר הכנסת אופיר כץ על היוזמה הברוכה הזאת. אדוני היושב-ראש, אני מודה לך על האפשרות להקדיש יום לציון האירועים הללו. לפעמים עצם הדיון הוא העניין. במשך שנים רבות מערכת החינוך, החברה בישראל, בכלל לא סיפרה, לא חקרה ולא הכירה את ההיסטוריה של יהדות ארצות ערב. הרי רק בשנים האחרונות נחשפנו לשואת יהודי צפון אפריקה וגילינו – אני חייב לציין להפתעתנו – כי בתוניסיה, שהייתה תחת שלטון גרמני ישיר, חויבו יהודים לענוד טלאי צהוב ועברו דיכוי והתעללות. לא ידענו שבלוב ובתוניסיה פעלו מחנות ריכוז. לא ידענו שהיו יהודים מתוניסיה שאף נשלחו לאושוויץ. ההיקפים אומנם לא הגיע לאלו של יהדות אירופה, אך עצם העובדה שלא הכרנו אפילו את העובדות הללו מעידה יותר מכול על ההתעלמות ההיסטורית מההיסטוריה המפוארת של יהדות ארצות ערב. כך נכון הדבר גם לפרעות ולטבח הפרהוד בבגדאד שבעיראק בחג השבועות של יוני 1941, טבח שהוביל למותם של 179 גברים, נשים וילדים יהודים. גם הסיפור שלהם והזוועות שעברו נדחק מהנרטיב הציוני ולא סופר. עכשיו, באיחור ניכר, הגיע הזמן לספר, לחקור ולהזכיר, וטוב שכנסת ישראל, אדוני, מציינת את האירוע החשוב והעצוב הזה. כפי שהיסטוריונים רבים מסכימים, שורשי פרעות הפרהוד נעוצים בהשפעת התעמולה הנאצית שחדרה לעיראק בשנות השלושים. היא התחילה מתפשטת בעיקר בקרב הנוער והתפשטה כמו סרטן. מיין קאמפף תורגם לערבית והופץ ברחבי עיראק, ובאפריל 1939 החל לפעול רדיו בערבית מברלין ששידר יום-יום דברי הסתה כנגד היהודים. ההסתה הזו הגיעה לשיאה בשנת 1939, עת הגיע לעיראק המופתי של ירושלים, חאג' אמין אל-חוסייני, שונא היהודים ותומך המשטר הנאצי. הוא עזר להפיל את המלוכה ולהעלות לשלטון את רשיד עאלי אל-כילאני הפרו-נאצי, והפיץ שם את ההסתה הארסית האנטישמית שלו. הפרעות והטבח המזוויע, שנמשכו כיומיים, היו כתובים על הקיר. כפי שהעיד הסופר סמי מיכאל: בדרך לבית הספר ראיתי את הסיסמאות על הקירות: "היטלר מחסל את החיידקים", והתוצאות לא איחרו לבוא. המון זועם שטף את הסמטאות, אנס, בזז, רצח; יהודים הורדו מאוטובוסים ונטבחו; אנשים נזרקו מחלונות ביתם, ואחרים נרצחו עם שבריות, גרזינים וסכינים; בתים נשדדו והוצפו בכוונה. הטבח הזה לא נפסק עד שנכנסו הכוחות הבריטיים לעיר כדי להשתלט על הפרעות ביום השני. אדוני היושב-ראש, לפרעות הללו הייתה השפעה עצומה על יהודי עיראק, שהיו פטריוטים עיראקים והוכו בתדהמה כשהותקפו על ידי המון, מי שראו כבני עמם, ובחלק מהמקרים על ידי שכניהם ממש. התנועה הציונית, שהייתה במחתרת, גדלה משמעותית בעקבות האירועים וללא ספק דרבנה את היהודים העיראקים לעלות ארצה. חבריי חברי הכנסת, לפרהוד ולהיסטוריה של יהדות ארצות ערב יש השפעה על ימינו אנו. אי-אפשר ולא צריך לנתק את התביעות של הפלסטינים כיום על הרכוש שנשאר בתחומי מדינת ישראל מהרכוש הרב פי כמה וכמה שהשאירו יהודי ארצות ערב במדינות ערב ונבזז. התביעות ההיסטוריות יעמדו אחת מול השנייה, ולא ננתק אותן גם במשא ומתן עתידי על השלום. לסיום, חשוב שנזכור כי בלי להזכיר את ההיסטוריה של קהילות ישראל ובלי לתת כבוד לאירועים ההיסטוריים הללו מדינת ישראל לא תהיה שלמה והצדק ההיסטורי לא ייעשה. חשוב לתקן את העוול הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. ישיב סגן שר החינוך חבר הכנסת מאיר פרוש. בבקשה. << דובר >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אירועי הפרהוד חוללו זעזוע עמוק בקרב יהדות עיראק. אלו היו אירועי דמים אכזריים ומטלטלים עבור הקהילה היהודית שם. כפי שנאמר, בעיצומו של חג השבועות, במהלך יומיים שלמים, ביום ו' סיוון תש"א וכך גם למוחרת, יום טוב שני של החג, 12– ביוני 1941, ביצעו מוסלמים פרו-נאצים טבח נוראי ואכזרי ביהודי בגדאד. ישנם כאלה שאומרים שמאות וישנם כאלה שאומרים שעשרות רבות של יהודים ואולי יותר נהרגו, ואלפים נפצעו. פגעו גם בטהרת נשות היהודים לעיני קרוביהם, עוללים נופצו, רכוש רב נבזז ובתים רבים הוצתו באש. כל זאת – באין מפריע. זה היה קו פרשת המים. יהודים לא ראו עוד את עתידם בעיראק, והחלה הכמיהה להגיע לארץ ישראל. בשנים תש"י-תשי"א, 1951-1950, עלו לישראל יותר מ-100,000 יהודי עיראק במסגרת מבצע עזרא ונחמיה. מעטים מאוד בחרו להישאר שם. עוצמתו הטרגית של האירוע הזה משפיעה גם בימים אלה על קהילות שלמות, ואין חולק על הצורך לעסוק בנושא, להכירו וללמוד על אודותיו. אדוני היושב-ראש, הנושא מצוי בחומר הלימוד בהיסטוריה לכיתות י"א, ונלמד גם במסגרת לימוד האירועים שהובילו לעזיבת יהודי ארצות האסלאם את מדינותיהם. הנושא מצוי בספרי הלימוד ונכנס כחומר לבגרות בשנת 2012. לאור חשיבות הנושא פותחו חומרי לימוד מגוונים, ומתקיימים גם ימי עיון למורים בשיתוף בית מורשת יהודי בבל במטרה להרחיב ולהעמיק את הידע בנושא. עד כה התקיימו, בשיתוף עם בית מורשת יהודי בבל, שני ימי עיון למורים להיסטוריה, והשתתפו בהם מאות מורים. בכוונת המשרד לקיים בשנת הלימודים הבאה, תשפ"א, יום עיון נוסף. לצד אלה גיבש השנה משרד החינוך לקהילת המורים להיסטוריה חומרים ייחודיים שהופצו במסגרת מידעון שפורסם לפני כמה ימים, ב-1 ביוני, וכבר נקרא על ידי למעלה מ-1,500 מורים. הפיקוח על הוראת ההיסטוריה ימשיך לשקוד על פיתוח הנושא ולהטמיע אותו כחלק מהנושאים הגדולים והחשובים אשר עיצבו את ההיסטוריה הציונית של המדינה. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. עד כאן ציון 79 שנים לפרהוד. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה, הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף–2020. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חברות וחברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום רביעי, י"ח בסיוון התש"ף, 10 ביוני 2020, בשעה 11:00 בבוקר. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 17:35. << סיום >>