דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת י"ג ישיבה מ' הישיבה הארבעים של הכנסת העשרים-ושלוש יום רביעי, י"ח בסיוון התש"ף (10 ביוני 2020) ירושלים, הכנסת, שעה 11:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 5 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 5 שאילתות דחופות 5 10. יישומונים לתשלום בתחבורה הציבורית 5 יעקב טסלר (יהדות התורה): 5 סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: 6 משה אבוטבול (ש"ס): 10 ינון אזולאי (ש"ס): 12 11. פתיחת קו הרכבת החדש רעננה-תל אביב 14 איתן גינזבורג (כחול לבן): 14 סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: 15 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 19 בצלאל סמוטריץ' (ימינה): 20 13. מעבר משרדי הממשלה מירושלים 21 בצלאל סמוטריץ' (ימינה): 22 סגן שר האוצר יצחק כהן: 22 12. ביטול פיצוי לרוכשי דירות מקבלן 23 אלכס קושניר (ישראל ביתנו): 23 שר הבינוי והשיכון יעקב ליצמן: 24 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 27 אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): 28 הצעה לסדר-היום 30 סכנת סגירה למפעל פניציה בירוחם ופיטורי כל עובדיו 30 יעקב מרגי (ש"ס): 30 שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: 31 עודד פורר (ישראל ביתנו): 39 הצעות לסדר-היום 42 פגיעה בשוויון מגדרי – מחאה כנגד קוד הלבוש במוסדות החינוך 42 קרן ברק (הליכוד): 43 אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): 46 אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): 47 סגן שר החינוך מאיר פרוש: 49 עודד פורר (ישראל ביתנו): 52 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 53 משה אבוטבול (ש"ס): 54 הצעות לסדר-היום 58 שילוב אוטובוסים פרטיים ומוניות ופיקוח על התחבורה הציבורית בעת קורונה 58 שרן מרים השכל (הליכוד): 58 סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): 60 סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: 61 הצעות לסדר-היום 72 החשש מפגיעה בשילובן בתעסוקה של נשים חרדיות וערביות 72 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 74 סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 75 סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: 75 יעקב אשר (יהדות התורה): 78 משה אבוטבול (ש"ס): 80 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 81 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 81 הצעות לסדר-היום 81 מאות חרדים בני שירות לאומי-אזרחי שהוצאו לחל"ת אינם מקבלים דמי ביטוח לאומי 81 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 82 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 82 יעקב אשר (יהדות התורה): 83 סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: 86 משה אבוטבול (ש"ס): 87 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 90 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 90 שאילתות ותשובות 90 10. דמי אבטלה למובטלי משבר הקורונה מעל גיל 67 90 מתן כהנא (ימינה): 90 סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: 91 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, אני פותח את הישיבה. היום יום רביעי, י"ח בסיוון התש"ף, 10 ביוני 2020. הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה, הצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – אכיפה), התש"ף–2020. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << נושא >> שאילתות דחופות << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו עוברים לשאילתות דחופות. השאילתה הראשונה, שאילתה דחופה מס' 10, של חבר הכנסת יעקב טסלר, בעניין יישומונים לתשלום בתחבורה הציבורית. ישיב סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, חברנו חבר הכנסת אורי מקלב. אתה מוזמן, בבקשה. בבקשה, חבר הכנסת טסלר. << שאילתה >> 10. יישומונים לתשלום בתחבורה הציבורית << שאילתה >> << דובר >> יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, סגן השרה, רצוני לשאול, בבקשה: 1. מדוע קיימים פערים במחירים, כך שציבור שלא משתמש בטלפון חכם ישלם יותר בעבור אותה נסיעה? 2. כיצד יכול משרדך להבטיח שהחברות הפיננסיות שזכו במכרז לא ישתמשו במידע שנמסר להן? << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >> תודה רבה לך, חבר הכנסת יעקב טסלר. בראשית דבריי תרשה לי להגיד לך שאני לא רואה את השאילתה הזאת כשאילתה לעומתית, אלא באמת שאילתה ידידותית. אני גם יודע שאם היית שואל את השאילתה הזאת והייתי יכול כאן לשאול שאלה נוספת, הייתי מצטרף. לא זו בלבד, אלא גם אולי אפילו זו הייתה שאילתה שלי. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו לא מתקשים להאמין. לא במקרה הזה. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> קשה להתרגל שאתה צריך להיות היום מהמשיבים ולא מהשואלים. כדי להוריד את המתח, קודם כול, אני מזדהה עם השאילתה. לא זו אף זו, ביום הראשון שנכנסתי למשרד התחבורה ונפגשתי עם ראש הרשות לתחבורה הציבורית, עם מר אמיר אסרף, דיברנו בשיחת מסדרון. התיישבנו ודיברנו על כמה נושאים. אחד הנושאים, כמובן, היה הנושא הזה. אני מודע לכך שלפעמים בשאילתה אי-אפשר – במספר המילים המוגבלות אתה לא יכול להרחיב את השאלה. קודם כול, באופן כללי, אנחנו לא מדברים על אמצעי חליפי, דהיינו, אנחנו מדברים על אמצעי נוסף. האפליקציה הזאת, היישומון הזה לתשלום, הוא נוסף על הרב-קו, ולכן זה לא אחד על חשבון האחר, וזה לא משהו שאם זה לא זה, אז אני לא יכול להשתמש. זה דבר מאוד חשוב. הנושא של היישומון הוא גם לא דווקא בנושא המחיר. היישומון החדש, האפליקציה, בתחבורה הציבורית – זה לאו דווקא המחיר. המחיר יכול להיות יקר יותר ויכול להיות מופחת יותר. הנושא שבו הוא יותר הוא הנוחות, הקדמה והחדשנות, ובעיקר הגמישות בנסיעה. אתה יכול בסוף החודש – האפליקציה עצמה עושה את החשבון ומגיעה למסקנה מהי הדרך, מה המסלול ומה דרך החיוב הכי משתלמת לנוסע, וככה היא מחייבת אותו; בשונה מהיום, עם כרטיס רב-קו, שאתה צריך להודיע מראש. אתה לא יכול הרבה זמן מראש, ואתה צריך רק כשאתה יודע: אני רוצה לקנות היום חופשי-חודשי תל אביב-ירושלים. כשיש את האפליקציה, אתה יכול להחליט לנסוע ולא לנסוע, ואתה נוסע מעט או נוסע הרבה ובסוף החודש הוא עושה לך את החשבון: מה הייתה הדרך הכי קלה לך, הכי זולה לך והכי כדאית לך, וככה הוא מחייב אותך. אני רוצה להגיד לך, חבר הכנסת טסלר, שיש מקומות שבהם היישומון הזה דווקא מייקר את הנסיעה. אם היום בתוך ירוחם הנסיעה המקומית היא 4 שקלים, זה יקפוץ ל-5.60, בגלל שאין את מגוון מאות התעריפים שיש היום בתחבורה הציבורית. הוא לא אמור להיות דרך היישומון. הוא מצמצם יותר, הוא נותן אינדיקציות אחרות, והמטרה שלו היא מטרה אחרת. אם אתה שואל – והשאלה המרכזית צריכה להיות לא כפי שאולי הבינו מנוסח השאלה, שאתה אומר: זה נהנה וזה לא חסר; אתה אומר: אין לי בעיה עם היישומון הזה, זה לא בא במקום. אני שואל מדוע לא כולם יוכלו להיות ביישומון הזה. אתה מבקש לדעת אם יש תהליך חדשני שהוא טכנולוגי, ובחלק מהדברים, מהפרמטרים, הוא אפילו ייחודי וראשוני ברמה הבין-לאומית – אין הרבה מדינות שעושות את מה שהיישומון הזה עושה – אתה מבקש שזה יהיה גם בטלפונים שהם לא חכמים, שהם לא סמרטפונים ולא אייפונים, ושגם הם ייתנו את האפשרות הטכנולוגית ומענה לאותו מסלול תשלום. כרגע אין. כרגע אין אפשרות. לא מצאו את הטכנולוגיה שמתאימה לאפשרות להוריד ולהשתמש בטלפון הלא-חכם בטכנולוגיה הזו. מה הלאה? משרד התחבורה פרסם גם RPI, בקשה לחברות טכנולוגיות ומפתחות, שהן יציעו בעצמן והן יראו איך אפשר היום להגיע למצב שגם בלי מכשיר חכם יהיה אפשר להשתמש ולהיכלל בתוך המסלול הזה. זה לאו דווקא – יש גם אנשים, זה יכול להיות נוער שלא משתמש, צעירים יותר, שלא כל אחד מחזיק פלאפון שהוא משוכלל, חכם. מעבר לזה, יש במשרד התחבורה רצון לייחד את היישומון הזה, ובכלל את שירותי התחבורה, לאיזה צמיד, לאיזה צ'יפ, שהוא יהיה המתכלל והוא יחזיק את כל המידע ואת כל האפשרויות להשתמש בתחבורה הציבורית. באופן כללי, החלק הזה הוא חלק מורכב מאוד, טכנולוגי מאוד, קשה מאוד. אני רק אגיד לך דוגמה: אם הוא מזהה את הבן אדם, אותו צ'יפ שמחובר לכרטיס או מחובר לצמיד ליד, והוא יעבור ליד האוטובוס, האם הוא גם יתקף אותו גם אם הוא לא נסע? מדוע רק אם הוא נכנס לאוטובוס ולא בחוץ? זו אחת מההתמודדויות. זה מביא אותנו לבקשה וליעד חשוב מאוד: לתת את האפשרות גם לא דווקא דרך מכשירים חכמים, לתת את אותו שירות. כשזה יהיה, זה יהיה פתרון גם לשאילתה שלך. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. שאלה נוספת לחבר הכנסת טסלר. בבקשה. << דובר_המשך >> יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ראשית, תודה, אדוני סגן השר. אני יודע שפעלת רבות בעניין הזה, ואני שמח לשמוע שאכן שמים את הלב ואת הדעת על הנושא הזה, ולראות איך אפשר בעידן הטכנולוגי היום להביא לפתרון של הנושא הזה. עם זאת, כפי שציינת, אחד מהדברים הוא להסדיר, לא בעצם התשלום אלא להסדיר גם את הנגישות. אני חושב שהגיע הזמן, כשיש אלפי אזרחים – אם זה ילדים שקמים בבוקר ומוצאים את עצמם כשצריך להטעין את כרטיס הרב-קו ואין להם את הדרך. כפי שכולנו יודעים, וזה התחיל בהדרגה בירושלים ובעקבות הקורונה נכנס לתוקף, אי-אפשר לשלם אצל הנהג. כשבן אדם מוצא את עצמו שהוא יוצא מהבית ואין לו אפשרות להטעין את הרב-קו, צריכים יחד עם זאת לחשוב על פתרון איך אפשר להנגיש, להסדיר את העניין. למצוא את הפתרון שיוכלו להטעין את זה מבלי לצאת מהבית. יכול להיות, כפי שציינת, אדוני סגן השר, שפועלים בעניין הזה, כמו צמיד או משהו אחר, אני מניח שזה יהיה פתרון גם לזה. אבל עד – אנחנו חייבים למצוא לזה פתרון. שתיים, ציינת שזה לאו דווקא הנושא של הטבות בכסף. נכון, לאו דווקא, אבל בפועל, מה שקורה בשטח הוא שמי שמשתמש באפליקציה, יש לו את ההטבות, יש לו את ההנחות, והוא משלם הרבה פחות בפועל מזה שמטעין את זה – במכשיר או במקום אחר. דבר שלישי – עם זה אני מסיים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא, זאת שאלה נוספת, לא נאום נוסף. << דובר_המשך >> יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זו שאלה נוספת. בהמשך, אדוני היושב-ראש. בהמשך, אני חושב שאנחנו חייבים להגדיר דד-ליין של זמן. הפיתוח, כפי שציינת, כרגע אין לנו אופק, אנחנו לא רואים, וזה דבר מורכב. אם אנחנו נגדיר שאנחנו צריכים למצוא את הפתרון בתוך זמן – חודש, חודשיים, שלושה, חצי שנה – אז אנחנו ניצמד לפתרון. אם אנחנו נגיד "עובדים על זה", זה יכול לקחת שנה, שנתיים – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – והסבל לציבור הוא גדול. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה. חבר הכנסת מקלב, בבקשה. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני הבנתי מחבר הכנסת מקלב שהוא מעדיף לענות על פי הסדר המתחייב, אז בבקשה. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> בסדר, אני מתרגל לצורה. היושב-ראש, באמת מכניס כאן גם הסדרים שהם אולי יותר שכליים, לענות על דבר-דבר, יותר נכון על שואל-שואל, ואחרי זה יהיו שאלות נוספות. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> חבר הכנסת טסלר, ראשית, אני מרגיש, כיעד – אולי אפילו אחד היעדים הראשונים; וגם אני, במקרה הזה בתפקיד הקודם כיושב-ראש ועדת המדע הטכנולוגיה, ראיתי לעצמי תפקיד לצמצם פערים שקיימים היום. ככל שהטכנולוגיה מתחדשת ומתקדמת, נוצרים פערים יותר גדולים. וחובה עלינו לצמצם את הפערים האלה כדי שנגיע למצב שחלק מהציבור – אפילו חלק גדול – יכול להשתמש בטכנולוגיה. אנחנו רוצים לתת טכנולוגיה חדישה אבל חלק לא קטן מפגר אחרי זה והוא לא יכול להשתמש בזה. זו לא רק שאלה של הנוסע, זו גם שאלה של המערכת. המערכת רוצה, וזה היעד שלה, והיא גם יכולה להגיע למקסימום – למיטב היא יכולה להגיע רק אם כולם משתמשים. ברגע שהיא צריכה להשתמש בדברים מיושנים זה גורם לא רק לפערים אלא גם להפרעה. צריך למצות את הטכנולוגיה, לתת את התשובות והפתרונות הכי טובים. עכשיו, אתה דיברת על זה שיש בעיה ויש קושי להטעין היום רב-קו – כשאנחנו לא נותנים היום לנהג להטעין בגלל הקורונה, בגלל שאנחנו רוצים להפריד בין הנהג לנוסע. זאת הייתה באמת עוד דרך אחת, ודיברנו על כך שצריך לדרבן ולתמרץ היום בעלי עסקים, שאולי לא היו מודעים ואולי לא כל כך רוצים, כדי להרחיב את האפשרות להטעין את הרב-קו בעוד מקומות. כמו שבתחילת הדרך, לפני כמה שנים, עשינו את זה בירושלים – ולא רק הפרדנו את זה ולא נתנו לנוסע להטעין אצל הנהג, אלא אנחנו נתנו גם את הפתרונות להטעין בשורה של אמצעים, כולל בכספונטים ובעוד דברים כאלה שבהם הוא יכול להטעין – אנחנו צריכים היום לדרבן. במיוחד בפריפריה, קיבלנו הרבה תלונות בעניין הזה, שיש להם קושי גדול מאוד להטעין כשהנהג לא מטעין, ושאין במקום המגורים הטענה. מעבר לזה, אתה שואל על הדד-ליין. אני מבין, אתה רוצה לתמרץ אותנו. אני יכול להתפלל ולקוות יחד איתך. אני לא יכול לתת תאריך מכיוון שזה לא תלוי בדעתנו; זה תלוי בדעת אחרים. אנחנו פנינו, כפי שאמרתי לך, למפתחים ולחברות שיציעו לנו את האפשרויות הטכנולוגיות כפתרונות שלא קשורים דווקא לפלאפון. וברגע שזה יהיה, אז יהיו פתרונות לכולם, כולל לנוער, כולל לקשישים, כולל לכאלה שמתקשים להתמצא בפלאפונים החדשים ובאפליקציות החדשות. אבל אני חוזר ואומר: גם אפליקציה חדשה – יכולים להיות מקרים שהיא מוזילה, אבל לא תמיד זאת הדרך. הדרך היא יותר גמישות, גם בתשלומים. והמחויבות שלך מראש לעשות חופשי-יומי או חופשי-חודשי – חלק גדול מהנוסעים לא יודעים לעשות את זה. אני חייב לך – לא שאלת אותי אבל אני חייב לך עוד קטע מהשאלה השנייה שלך, שזה באמת בסדר-היום, והרבה שואלים על כך: הנושא של אבטחת מידע. אבטחת מידע זה נושא מאוד מהותי היום בכלל, ובוודאי בנושא התחבורה יודעים עליו הרבה. ואנחנו מחויבים לכך שאותן חברות שבנויות ומתלבשות על האפליקציה הזו ישמרו על המידע. יש חוזים מיוחדים, שיורדים לפרטי פרטים במחויבות שלהם. יש להם איסור להעביר מידע. הם צריכים לשמור על מידע, ולא רק על מה שהם מחויבים על פי חוק – הרבה מעבר לכך. צריכים לקחת בחשבון שבסופו של דבר מדובר כרגע בחברות שהן חברות אשראי – נתוני אשראי, כמו ישראכרט ועוד חברות כאלה – שמחויבות לתת את זה. אבל אנחנו שמנו עליהן עוד אזיקים, עוד דברים שיחייבו אותם. ככל שאנחנו נוכל לעשות, אנחנו ודאי נשמור על זה. אבל בשורה אחת כן יש אליך: בעוד חודשיים תהיה אפליקציה גם של משרד התחבורה. משרד התחבורה עצמו ישמור את המידע, ואז החשש הרבה יותר קטן. ולכן גם בנושא הזה – אני מבין שגם משתלם להיות באותן אפליקציות תחבורה של משרד התחבורה, ואז כל הנושא שאתה העלית יתייתר. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. שאלה נוספת לחבר הכנסת משה אבוטבול, בבקשה. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> ברשותך, אדוני, כבוד סגן השר, ראשית, אין כמוך, ואנחנו מכירים גם כן מהעבר. כשבאים טכנולוגיה ודברים מתקדמים – עוד זוכרים אותך כיושב-ראש ועדת המדע והטכנולוגיה, כמה דברים טובים עשית; גם בעיר בית שמש, עם אותן מכונות מידע זמין לכל אותם תושבים. כך שאני בטוח שאתה – – – << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> מידע ושירות. לא רק מידע – זה גם שירות. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> וגם שירות. זה באמת היה – באמת חנכנו כמה דברים יפים. אז אני קודם כול זוכר בערגה, ומודה לך. מעבר לזה, אני חושב שבאמת התשובה שלך היא תשובה טובה. אבל עדיין חייבים לזהות מקומות שעדיין לא רגילים לאותם סוגי טכנולוגיה. ואני אספר, באמת מונולוג אישי שלי: הבן שלי, ממש לפני יומיים, כמעט פרץ בבכי כשהוא בא לנהג באותה חברה שמסיעה בבית שמש – אני לא רוצה להגיד את שמה, כדי לא לפגוע בה אבל אולי הרוב מכירים את החברה. היא לא חברה צנועה; לא נגיד את שמה. הוא פנה עם שטר של 50 שקלים כדי לקבל את השירות, ואז אותו נהג צרח עליו בצרחות אימים: אל תבוא לפה, יש אפליקציות, יש דברים. הבן לא יודע מה פירוש המילה "אפליקציה", כי הוא בדרכו לתלמוד תורה, וקיבל כזו שטיפה על דבר כזה שהוא בא עם מזומן. אז ראשית כול, גם אם רוצים לעשות שינוי בתפיסה – בסדר, מקבלים את זה. הרבה מודעות לפני: מודעות בעיתונות המקומית; להסביר את הדברים האלה. וחוץ מזה, לאפשר גם למי שאין לו את הדברים האלה. גם לי עצמי יש טלפון כשר של עסקן שלא מכיר בכל התוכנות והדברים האלה. אז ודאי שילד קטן בכיתה ז' שמגיע לאוטובוס לא צריך לקבל שטיפה כזאת בנושא הזה. אנא, תייצג אותנו נאמנה שם, אדוני סגן השר. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. אני רק רוצה להזכיר לחברי הכנסת, מדובר בשאלה נוספת – לא בנאום ארוך, ולא דברים מעבר לזה. צריך להיות תמציתי, במשפט. אז אנא, תנסו להתכנס למסגרת שקבועה בתקנון. סגן השר, בבקשה. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> חבר הכנסת משה אבוטבול, באמת מרגישים שהשאלות באות גם מתוך הניסיון, גם מתוך ידע, גם מתוך תפקידים קודמים. ואנחנו מודעים לכך שכשאנחנו יוצאים עם חדשנות טכנולוגית – וכל דבר אחר, כל תוכנית חדשה – אנחנו לא פעם משאירים ציבור שלם שלא יודע להתחבר. יש לו קושי בהתחלה, גם בהמשך. מה יעשה נער שנהג מתנהג אליו – מדבר איתו על דברים שהוא לא רגיל, ובהאשמות, בהטחות? קודם כול, זו שאלה של התנהגות נהגים. אני חושב שזה חלק מהדברים שצריכים להיות לנגד עינינו – אופן האכיפה ואופן הפיקוח שיש לנו על נהגים. לצערי, במשרד התחבורה אין היום את מנגנון האכיפה והענישה שיש, וגם היו פעם בתי הדין שהיו קיימים, בתי משפט פנימיים לנהגים. היום זה לא קיים. זה עבר היום לגופים חיצוניים – לא גופים – לבתי המשפט. לצערי, אין היום גורם הרתעה, לא לחברות ולא לנהגים. יש מידה של קנסות, אבל זה פחות אפקטיבי מכפי שאנחנו רוצים שזה יהיה. המחסור בנהגים מוסיף על כך. נהג שמוציאים אותו מחברה אחת, הוא מייד מוצא את עצמו במקום זה – ואנחנו לא יודעים, המערכת לא יודעת לזהות את אותם נהגים סוררים שאנחנו לא רוצים שיהיו. אבל באופן כללי, אין ספק שככל שהטכנולוגיה מתקדמת אסור לנו להתפתות ולא לראות בעיניים את מה שקורה מסביב במגוון, באזור הרחב יותר, שיש רבים, רבים, שלא יכולים להשתתף בזה. וזה חלק מתפקידינו, ואת זה אנחנו נעשה. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. שאלה נוספת לחבר הכנסת ינון אזולאי, בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כבוד היושב-ראש, סגן שר התחבורה, סגן השר, אנחנו יודעים שלאחרונה התרבתה התחלואה במדינת תל אביב. ואני יודע שהם כל כך דאגו לנו באותה תקופה, כשהתחלואה אצלנו במגזר החרדי הייתה גבוהה, והפסיקו גם את התחבורה, צמצמו אותה. ואני מבקש לדעת אם מתוך דאגה למדינת תל אביב אתם שוקלים גם שם לצמצם את התחבורה הציבורית, על מנת שהתחלואה לא תתפשט. תודה. << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >> טוב, אדוני חבר הכנסת אזולאי, אז אני אומר: לא, אז אולי. אם זה אולי לא, אלא אז אולי כן. אני לא חושב שאנחנו צריכים לצמצם היום את התחבורה במקומות אחרים. אנחנו לא עושים מידה כנגד מידה. לא על כך חונכנו. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני שואל אם זה גם – – – << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> אבל אנחנו במגמה להרחיב את התחבורה הציבורית. אני חושב שגם היום המתכונת היא מצומצמת באוטובוסים. אנחנו יודעים שהאירוע המרכזי הוא שאין רכבת. והנושא שאין הפעלת רכבת גורם לצפיפות מאוד מאוד גדולה בתחבורה הציבורית, באוטובוסים. זה גורם לצפיפות ולעומסים בכבישים, כי לאנשים אין את הרכבת, הם מחויבים לנסוע בכביש, הם נוסעים ברכב הפרטי. אנחנו רואים את התופעות שיש: יש בעיות בהעסקה, מול המעסיקים. כשאין אפשרות להגיע בזמן זה גורם למתחים. בסופו של דבר זה גורם לאפליה מובנית בין מי שיש לו רכב פרטי, שיכול לעמוד ולהתנהל רגיל, למי ששבוי או אין לו ברירה אחרת, רק בתחבורה הציבורית. אנחנו מתפללים שהתחלואה תיפסק בכל המקומות, ושאנחנו נוכל לתת את המענה, את מה שאנחנו צריכים. אם אנחנו, מצד אחד, אומרים שהמשק חוזר למתכונתו הרגילה, אי-אפשר שהתחבורה הציבורית לא תהיה בהלימה אחת עם העניין. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> כולנו מתפללים להפסקת התחלואה – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה לך. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> כן, כולנו מתפללים שתפסיק – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> – – ולא תהיה עלייה בתחלואה בכל המקומות ובכל הערים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה, אדוני סגן השר. אנא, תישאר איתנו לשאילתה הבאה. חבר הכנסת סעדי, אנא שב. חבר הכנסת סעדי, אנא שב. אין בעיה שתדברו, אבל שב. אנחנו עוברים לשאילתה הדחופה הבאה מס' 11 של חבר הכנסת גינזבורג בנושא פתיחת קו הרכבת החדש רעננה-תל אביב. בבקשה, חבר הכנסת גינזבורג, גש למיקרופון ותקריא את השאילתה. << שאילתה >> 11. פתיחת קו הרכבת החדש רעננה-תל אביב << שאילתה >> << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש, אדוני כבוד סגן השר, בהצלחה בתפקידך. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> תודה. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> רציתי לשאול: 1. מהו המועד המתוכנן לפתיחת קו הרכבת במסילת השרון לכיוון תל אביב, דרך תחנת הרצליה? 2. האם הנסיעה מערבה בקו מסילת השרון לתל אביב תהיה ישירה או עם החלפה בתחנת הרצליה? תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >> תודה רבה, חבר הכנסת איתן גינזבורג. הפעילות שלך לגבי הרכבות – אנחנו מאוד מעריכים אותה. אנחנו יודעים שזה מתוך היכרות עם השטח ופעלת עוד בתפקידך הקודם. אני חושב שזה נכון שאתה מעלה את נושא הנסיעה ברכבות, במיוחד בערים שאתה מציין אותן. היא חשובה מאוד והיא גם לנגד עינינו. ככלל, אני רוצה להגיד לך שהרכבת מעוניינת בהגדלה ובמהירות ובנגישות. נמצא כאן השר הקודם בשאילתה שלך, חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת טיבי, אי-אפשר לנהל שום דיון בצורה הזאת. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – אני חייב לקבל – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מסכים איתך. אפשר לעשות את זה שם בפתח. אין צורך לעשות את זה באמצע המליאה. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> אנחנו היום רוצים. ודאי שאין אפליה לגבי עיר כזאת או עיר אחרת. הרכבת – משרד התחבורה רוצה לתת מענה לכולם, הוא רוצה שזה יהיה מהיר יותר וקצר יותר. אבל, כמובן, יש מגבלות ואילוצים. תכף אגיע לפעילות של השר הקודם בצלאל סמוטריץ' במשרד התחבורה. אתה בוודאי מכיר. שמעתי לבד את התשובה שלו בעניין הזה. אבל יש היום אירוע ואנחנו נמצאים במקום אחר. קודם כול, במהלך הקורונה משרד התחבורה ניסה לעשות ברכבת ישראל הרבה עבודות של פיתוח וחשמול – בתקופה הזאת. אני מקווה שהחברות שעושות את החשמול לא מתפללות לכך שהרכבת לא תפעל, כדי שהם יספיקו יותר, אבל אנחנו נמצאים באירוע הזה. עדיין הרכב לא פועלת ולכן עושים מאמצים גדולים וגם לוח הזמנים הצטמצם. לכן אנחנו נמצאים היום באופן אמיתי במצב שבו אף רכבת לא עובדת. יש שלוש עבודות מרכזיות בקו שאתה מדבר עליו, שמתבצעות. קודם כול תחנת הרצליה מחושמלת ולא תוכל לפעול כרגע – ודאי לא במלואה, לא בהיקפה המלא. לאחר מכן, יש עבודות חשמול בקו כפר סבא–רעננה – גם שם עובדים בחלק מהמסילות; והאירוע המרכזי הוא עבודה במסילה המזרחית בין ראש העין לבין כפר סבא, שם, כדי לחבר את המסילה המזרחית, מנצלים את הזמן ומבצעים את העבודה שיכול להיות שאפשר היה לדחות אותה. עושים אותה כעת. כך שהיום אנחנו צריכים, קודם כול, לתת את המענה המקסימלי גם כשהרכבת תתחדש. אנחנו יודעים שדבר ראשון אנחנו רוצים לחבר בין הרכבת של כפר סבא–רעננה לכיוון התחנה בהרצליה. אני לא יכול להגיד לך לוח זמנים מדויק. אבל היעד שלנו הוא אוגוסט. אם זה יהיה בתחילת אוגוסט – אם זה יהיה פחות מחודשיים או חודשיים – זה תאריך היעד שאנחנו מקווים שהרכבת תוכל להביא בו את ציבור הנוסעים לכיוון תחנת הרצליה. זה עונה לשאלה הראשונה שלך. לגבי השאלה השנייה: הנושא מורכב מאוד. כרגע המצב הוא שהתחנות ברעננה מול התחנה בהרצליה הוא כמעט קוטבי. ברעננה בכל תחנה יש 1,000 נוסעים ביום בממוצע – יחד זה 2,000 – מול הרצליה שם יש 12,000 נוסעים שעוברים בתחנה הזאת. כך שלהעמיס על התחנה הזאת זה לא דבר פשוט. אני יודע שאתה גם תבוא ותשאל: ככל שתהיה כניסה מהירה יותר להרצליה ובוודאי לתל אביב מספר הנוסעים יגדל. לכן אחד מביא את השני. זה גם נכון. אני שאלתי אם יש עבודה בעניין הזה – כנראה, שמספר הנוסעים יגדל, ולכן אנחנו כן מעוניינים. בסופו של דבר, אי-אפשר להעמיס יותר מארבע רכבות בשעה שיש במסילה בלופ הזה. אי-אפשר יותר מזה להעמיס בקו המסילה המרכזי. לכן יש לנו שתי אפשרויות: לפצל את הרכבות. לפצל בין כפר סבא לבין הרכבת של פתח תקווה וקריית אריה בבני ברק. לפצל אותן. המשמעות היא שיכול להיות שלרעננה זה יעשה טוב אבל אנשי פתח תקווה, ואולי גם ראש העין, יהיו להם פחות רכבות. אנחנו מורידים ב-50%. זה אירוע, וזה דבר שאנחנו לא יכולים לעשות. יש יעד – ושר התחבורה, שנמצא פה, בצלאל סמוטריץ' מוזכר פה בתשובה – נבחנות אפשרויות ולקחו מומחים לעשות פיצול בין הרכבות האלה: שיהיו רכבות שייסעו מכפר סבא ורעננה לכיוון לתל אביב באופן ישיר, והרכבות של פתח תקווה ייסעו ישירות לתל אביב. זה בבדיקה. אני מאוד מקווה להיות איש בשורה. באופן כללי, היעד של כל הקווים האלה לפעול הוא עד סוף השנה, אז ייגמרו עבודות החשמול. יש תקווה היום שזה יהיה קודם. עד אז יהיו עבודות חשמול ועבודות נוספות בקו. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת גינזבורג, שאלה נוספת. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> זאת הייתה התשובה הכי עצובה ששמעתי. למרות שאני מודה על הסקירה המרשימה, אבל עכשיו המשפט האחרון שהרכבות לא יתחילו לפעול, אלא רק בסוף השנה – מעבר לעובדה שזה עיכוב של שנתיים כמעט מהמועד שבו – – << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> הרכבות של כפר סבא להרצליה יפעלו קודם. אמרתי באוגוסט, וזה יכול להיות בתחילת אוגוסט או אמצע אוגוסט, אבל זה תאריך היעד. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> מה עד סוף השנה? << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> אנחנו מדברים על הרכבת, על כל לופ החזרה. שהעבודות יסתיימו בקו ראש העין, מה שנקרא המסילה המזרחית; ושיהיה אפשר לעשות באופן כללי את כל הלופ הזה שאנחנו היום רגילים – זה יסתיים עד סוף השנה, זה תאריך היעד שלהם. זה יכול להיות עוד הרבה קודם. מכפר סבא, רעננה, הוד השרון, זה יהיה תוך חודשיים. גם תחנת הרצליה תחזור למתכונתה, וזה יהיה אפשרי באוגוסט. זאת אפשרות שאפשר יהיה לנסוע דרך הרצליה. אם אנחנו מדברים על הקו שפעל עד עכשיו, שהוא קו הפרסה, שמתחיל ברעננה ונגמר בפתח תקווה–בני ברק לתל אביב – זה ייקח יותר זמן. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> רק שאלת המשך קצרה, אדוני היושב-ראש, אני רק אומר שההשוואה הזאת לומר שהיום בתחנת רעננה וכפר סבא כ-1,000 נוסעים זה לעג לרש, כי ברור שהיום כשאורך הנסיעה מרעננה לתל אביב – תחנת קצה לתחנת קצה – הוא 47 דקות ברור שעדיף לקחת את הרכב. כשצריך לעבור דרך ראש העין ובני ברק מרעננה כדי להגיע לתל אביב אין לזה שום הצדקה, ואנשים לא יעלו לרכבת. מהרגע שיהיה חיבור טבעי למסילת השרון ומשם ישירות לתל אביב, באופן טבעי גם הכמויות יעלו באופן דרמטי. אני מאמין בכך ואני חושב שגם אתה מאמין בכך. אבל נסתפק כרגע בתשובה הזאת ואנחנו נחכה לראות איך הדברים יתבצעו. אבל אני מציע לכם לנסות ולראות מול רכבת ישראל איך אפשר לצמצם את לוחות הזמנים, כי נדמה לי, שבכל מקרה, זו דחייה מאוד גדולה מתאריכים שנקבעו מקדמת דנא. תודה, אדוני. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> תודה. אני מתחבר לדבריך ואני גם אמרתי את זה בדבריי, שבמידה שהזמן יקוצר, כמובן, מספר הנוסעים יגדל. אבל מצד שני אנחנו לא יכולים לקחת תחנות שהן 8,000 ו-7,000 ו-5,000 נוסעים שהיו בכל התחנות – – << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> – – ואת תחנת הרצליה שהיא תחנה מאוד עמוסה – להעמיס עליה – – << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> זה לא תמיד יישאר, גם שם יש התפתחויות. בקריית אריה בפתח תקווה יש מספר נוסעים. אנחנו לא יכולים לפגוע משמעותית שבמקום ארבע רכבות בשעה הם יקבלו רק שתי רכבות בשעה. אבל לנגד עינינו – אני לא קיבלתי את הסמכות להגיד שאני איש בשורה, אבל בצלאל, השר הקודם, התחיל במהלך, המומחים יושבים על המדוכה – יש איזה אור בקצה המנהרה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – צריך לומר שלא יהיה חילול שבת – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> זה ברור. אני מקווה שלא בגלל זה. אנחנו יכולים לעבוד גם בימי חול. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה אנחנו נעשה הפסקה בישיבת הסיעה של סיעת תע"ל ונזמין את חבר הכנסת סעדי לשאול שאלה נוספת. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. סגן השר, אני מברך אותך על התפקיד. בהצלחה. רציתי לשאול על נושא חשוב מאוד שהוא בתחום אחריותכם במשרד – המאבק בתאונות הדרכים. אני מתייחס למותה של צעירה, קטינה, ילדה בת 10, לין נסראווי ממג'דל כרום. אבל כבד ירד על היישוב הזה בעקבות מותה לפני יומיים. אנחנו מדברים היום על שבעה ילדים שנהרגו בתאונות דרכים. עכשיו בועז, המומחה בעניין הזה, אמר לי שהמספר, נכון להיום, הוא 119 הרוגים בתאונות דרכים. אני הגשתי בקשה לדיון מהיר, אדוני היושב-ראש, בעניין הזה בוועדה לזכויות הילד. אדוני סגן השר, אני מכיר אותך – אם אתה לוקח נושא, אתה לוקח אותו עד הסוף. הנושא הזה של תאונות הדרכים והמאבק בתאונות הדרכים זה מאבק של כולנו. אנחנו חייבים להירתם. השאלה אם יש למשרד תוכניות בעניין המאבק בתאונות הדרכים. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> תודה רבה לך, חבר הכנסת אוסאמה סעדי. אני חושב שטוב שאתם מעלים את זה, ויש באמת חברי כנסת שלקחו את זה על עצמם. צריך לעורר את זה. בתאונות הדרכים – צריך לא להיכנס לשגרה, לא להיכנס לשאננות בעניין הזה, אנחנו מעלים את זה. אני אומר לכם, אני רואה גם את האנשים ונפגש עם האנשים שמתעסקים עם זה. הם ערים למה שאנחנו מעלים. אנחנו צריכים לדעת שהמספרים הם מספרים קרים. מאחורי כל מספר כזה עומדת משפחה, עומד הרוג – אסונות גדולים, משפחות שלמות נשברות. כל ילד – זה באמת מצמרר וכואב מאוד. לצערי, תקופת הקורונה לא המיתה את תאונות הדרכים – כמו שחשבנו, כי אנשים פחות נוסעים. לא ראינו את זה. חשבנו שאולי יש איזה יתרון שכולנו בבית. לצערנו, אין לזה הסבר מדעי. אולי אנשים נסעו מהר. אבל ראינו עלייה במספר ההרוגים גם בתאונות אופנועים, גם באופניים. רק בסוף שבוע שעבר, כשעמדתי פה, היו שלושה הרוגים – שני רוכבי אופנוע, ואחד עם אופניים חשמליים. אפילו לא ילד – אדם בן 30. חבר הכנסת אוסאמה סעדי, ביום שני אנחנו נעשה דיון של הרלב"ד, של הרשות לבטיחות בדרכים. הם יציגו בכנסת וועדת הכלכלה את הפעילות שלהם. אני חושב שזה חשוב מאוד לשמוע את הדברים. נעשים הרבה דברים. אין ספק שהמאבק בתאונות הדרכים הוא מאבק מורכב. הוא לא בנוי ממשהו אחד – זה גם הסברה וגם חינוך וגם תשתיות וגם רכבים ציבוריים. יש בזה מגוון שלם של דברים שתמיד נוגעים בדבר אחד. מתברר שהתאונות קופצות או צפות למעלה ממקום אחר. אנחנו נעשה הכול. אני גם קיבלתי מהשרה אחריות ספציפית לעניין הזה, לנושא של תאונות הדרכים וטיפול ברשות. אני לקחתי את זה על עצמי באימה וביראה, ואני מקווה שאנחנו נהיה אנשי בשורה. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. שאלה נוספת לחבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', בבקשה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> שלום, אדוני סגן השר, כמובן מצטרף לברכות ההצלחה. פורסם השבוע על משבר בין רשות שדות התעופה לבין משרד התחבורה ומשרד האוצר, ביחס לעמידת משרד האוצר בהתחייבותו כלפי רשות שדות התעופה, שניתנה לפני שלוש שנים, כשלקחו לו 3.7 מיליארד שקלים. כידוע, רשות שדות התעופה היא הראשונה שנפגעה ממשבר הקורונה, וכנראה תהיה בין האחרונות לצאת ממנו בגלל סגירת השמיים. מה בכוונת המשרד לעשות כדי לוודא שהמדינה אכן תתמוך ברשות שדות התעופה, כגוף של המדינה, ותסייע לה לצלוח את המשבר הזה בהצלחה? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני השר לשעבר. הפעילות שלך ידועה. כשבאתי למשרד, טביעות האצבעות שלך נשארו שם. ומאוד מעריכים את העבודה שנעשתה על ידך גם בתקופה קצרה, שהייתה תקופה מוצלחת מאוד. האירוע הוא לא אירוע אצלנו – האירוע הוא במשרד האוצר. עם כל מה שקרה, ובסופו של דבר מכל מי שהתאושש במשק, חברות התעופה הן אלה שהוכו הכי קשה. ואנחנו גם לא רואים את הסוף בעניין הזה, ולא רואים איך הן משתקמות כאן, בארץ, ובעולם. משום מה, כשמדובר על חברות של נסיעות שלא נותנות היום שירות לאזרח הישיר – נראה שזה קצת בשמיים, זה רחוק מאיתנו. מדובר על חברות תעופה, וזה הכי פחות קרוב לליבן – – – << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> דיברתי על רשות שדות התעופה. רשות שדות התעופה זה של המדינה. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> כן, נכון. בכל אופן, הרי יש לזה פועל יוצא. המצב הקשה שלהן הוא בגלל שהיום אין הכנסות, הכול מושבת, והפעילות הרגילה שלהן נפגעה באופן כללי; בגלל שהן לא מקבלות את ההכנסות שהן היו אמורות לקבל. השרה ראתה ורואה לנגד עיניה את הדבר הזה באופן מאוד מאוד חשוב. היא מעלה את זה לסדר-היום. אני מאוד מקווה שבדיונים שבהם הייתה התבטאות קשה כלפי המשרד – משרד האוצר – אני מאוד מקווה שאנחנו נגיע להסכמים ולהבנות כדי שהחברה הזאת לא תיפגע ותוכל להמשיך לתפקד עם השירותים הטובים שהיא נתנה. אני מודה לך. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה, אדוני סגן השר, על התשובות המפורטות. תודה. אנחנו עוברים לשאילתה הבאה – שאילתה דחופה מס' 13, של חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', בנושא: מעבר משרדי הממשלה מירושלים. אני מזמין את סגן שר האוצר חבר הכנסת יצחק כהן לבוא ולהשיב. << שאילתה >> 13. מעבר משרדי הממשלה מירושלים << שאילתה >> << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> תודה רבה, אדוני סגן השר. על פי החלטת הממשלה, מיקום משרדי הממשלה הוא בירושלים. רצוני לשאול: 1. אילו לשכות שרים המכהנים בממשלה השלושים-וחמש אינן נמצאות בירושלים, למעט הביטחון והחקלאות? 2. האם קיים תכנון להקים או להעביר לשכות נוספות מחוץ לירושלים? באישור מי הדבר? וזאת בהתייחס להחלטות הממשלה בעניין סגירת לשכות השרים בתל אביב. רק אומר בעל פה שממידע שקיבלתי עולה שחלק מן השרים החדשים, שלשכותיהם דווקא בירושלים, ביקשו להעביר את הלשכות לתל אביב – ואדוני עומד בראש הדיור הממשלתי שנמצא במשרד האוצר. אשמח לקבל על זה תשובה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << דובר >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חברי בצלאל סמוטריץ', למעט המשרדים שציינת, משרדי הביטחון והחקלאות, הדיור הממשלתי לא התבקש להקצות לשכות שרים מחוץ לירושלים. אף אחד לא ביקש – זאת התשובה. לא התבקש הדיור הממשלתי. הסמכות להעברת או להקמת לשכות שרים מחוץ לירושלים הינה של הממשלה. אני מסכים איתך שמשרדי הממשלה צריכים להיות בירושלים, כולם. וגם הנוהג שיורדים ביום אחד בשבוע ללשכות בתל אביב – הוא גם נוהג מיותר, ואפשר לחסוך את זה; גם בגלל יעילות העבודה וגם בגלל חשיבותה של ירושלים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. שאלה נוספת לחבר הכנסת סמוטריץ'. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> אדוני סגן השר, השבוע פורסם ש-800 מיליון השקלים שהועברו על ידי ממשלת ישראל, כתמיכה לרשות הפלסטינית, להתמודדות עם משבר הקורונה – מקורם של הכספים הללו מהתקציבים שאושרו בכנסת ובוועדת הכספים לטיפול במשבר הקורונה. אני מזכיר לאדוני שוועדת הכספים קבעה רשימת נושאים מאוד מאוד דווקנית, עם חלוקת סכומים לכל נושא. אני לא מכיר שאחד הסעיפים שם הוא תמיכה ברשות הפלסטינית. אבקש לדעת מכוח איזה סמכות חוקית לקחתם כסף שיועד על ידי הכנסת לתכלית אחת והעברתם אותו לתכלית אחרת, על חשבון העסקים בישראל. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> א. מי כמוך יודע שלא כל מה שמפורסם הוא נכון, אבל בשם הזהירות אני אקח את השאילתה שלך ואבדוק אותה, ואז אתן לך תשובה יותר מוסמכת. אבל אל תסמוך על כל מה שפורסם. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה, אדוני סגן השר. אנחנו עוברים לשאילתה דחופה מס' 12, מאת חבר הכנסת אלכס קושניר, בנושא: ביטול פיצוי לרוכשי דירות מקבלן. אני מזמין את שר הבינוי והשיכון חבר הכנסת יעקב ליצמן להשיב, בבקשה. << שאילתה >> 12. ביטול פיצוי לרוכשי דירות מקבלן << שאילתה >> << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני השר, ב-1 ביוני פורסם בחדשות "כאן" שמשרד השיכון מקדם חקיקה שמשמעותה שאלפי משפחות צעירות לא יהיו זכאיות לפיצוי מקבלנים עקב עיכוב במסירת דירות, בהתאם להצעת חוק שאתם מקדמים. רצוני לשאול שתי שאלות: 1. מה היו השיקולים בהעדפת טובת קבלני הבנייה על פני הזוגות הצעירים? 2. למה המשרד לא שוקל לפצות את רוכשי הדירות, שזקוקים לסיוע ממשלתי עקב משבר הקורונה? תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. בבקשה. << דובר >> שר הבינוי והשיכון יעקב ליצמן: << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, בהמשך לשאילתה של חבר הכנסת אלכס קושניר, אני רוצה להשיב כך: בראש ובראשונה חשוב לי לציין שציבור רוכשי הדירות נמצא בראש מעיינינו. אבל חשוב לזכור שיש גם מעסיקים, וביניהם גם הקבלנים, שנפגעו ושאיבדו את כספם בתקופת משבר הקורונה. בנוסף, סוגיה זו טרם הוכרעה בבית המשפט – אם מדובר בכוח עליון, אם הקורונה נקראת כוח עליון. על מנת למנוע סכסוכים בין הצדדים ולהפחית את התביעות החלטנו בוועדה בין-משרדית לעניין איחורים לדון בהשלכות המשבר על הרוכשים, על הקבלנים ועל שוק הנדל"ן בכלל, תוך שימת דגש על פתרונות אשר מטרתם להביא למתווה שימנע סכסוכים בין רוכשי דירות לקבלנים, אשר עתידים לבוא לפתח בית המשפט בנושא. מגוון רחב של דעות הוצגו לצוות מטעם התאחדות בוני הארץ, לשכת עורכי הדין ועוד. משרדי בדק את האיחורים בפועל שנגרמו בעקבות משבר הקורונה ומצא כי המשבר הביא לעיכוב בנייה של כ-70 עד 90 ימים בממוצע באתרי הבנייה השונים. ביקשתי מהגורמים המקצועיים במשרדי שימצאו פתרון אופטימלי מבחינת זכויות רוכשי הדירות, כך שתהיה פגיעה מינימלית אל מול העובדה שכל המשק ספג פגיעה, ובין היתר גם הקבלנים. הפתרון המוצע לוקח בחשבון את הצורך לאזן בין הרוכשים מחד והקבלנים מאידך, ולכן כמחצית מהעיכובים בימי הבנייה, שנגרמו בעקבות משבר הקורונה, יושתו על הרוכשים, וכל השאר – יושת על חשבון הקבלנים. הנחיתי את הגורמים המקצועיים במשרדי להביא את העניין לסיום בהקדם. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. שאלה נוספת לחבר הכנסת קושניר. בבקשה. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני השר, אני מבין שהמשרד שלך לא שוקל לסייע לזוגות צעירים שצריכים לשלם גם שכר דירה, במקביל לכך שהם מחכים לדירה שלהם. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> אני חושב שלא שמעת את התשובה. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני שמעתי. החלטתם שזה רק 50%, אבל זה אותם אנשים – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> 50%? << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני מבקש להשלים את השאלה. זה אותם אנשים שנפגעו מהמשבר, וגם ככה ההכנסה שלהם נפגעה. אבל בסדר, זה שיקול שלך. אני חושב שזה רק מוכיח את הניתוק שלכם. יש לי שאלה נוספת. אני רוצה להבין מה ההבדל בסמכויות בין אגף תכנון הבנייה, שמוקם כרגע במשרד הפנים במקום מטה הדיור שהיה במשרד האוצר, לבין האגף שאתה מקים במשרד שלך. מה ההבדל בין הסמכויות, ואיך תעבדו ביחד כדי למנוע את הביורוקרטיה שאתם בעצמכם יוצרים כרגע? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> אדוני חבר הכנסת קושניר, עם כל הכבוד, 50% זה גם השתתפות מלאה. אני לא יכול להגיד הכול, אבל גם הקבלנים הם בני אדם, אז צריך לזכור לתת – – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> שאלתי למה אתה, כשר, לא מפצה. לא הקבלנים – אתה, כממשלה. למה אתם לא מפצים? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת קושניר, תן לו לענות. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני שואל שאלה, הוא עונה משהו אחר. אדוני היושב-ראש – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> אתה לא שומע. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> הוא עונה את מה – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> לקחתי את ה-100% שאני משתף בהם, אני לא יכול לתת 200%. נתתי 100% – חצי לקבלנים וחצי לרוכשים. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> ומה עם הממשלה? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת קושניר, זה לא דו-שיח. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> חצי לקבלנים, חצי לרוכשים – ומה איתך? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת קושניר, למה – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> עניתי פעם שלישית, ואחרי השלישית אומרים "גלידה", נכון? תעזוב, לא יודע מה אתה רוצה. עניתי לך, זו ההחלטה של המשרד – לחלק את הפיצויים בין השניים, שני החייבים. זה בסמכויות של הרב דרעי. אני מכבד את הרב דרעי. ויתרתי לו על התכנון, אני מכבד את הכול. חלוקת העבודה, פחות או יותר: הוא בתכנון, יש לו את הוותמ"לים, יש לו את הדברים שלו, ולי יש את הדברים שלי; גם רמ"י, גם דירה להשכיר, וגם דברים אחרים, ובזה סיימנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. שאלה נוספת, אדוני השר. שאלה נוספת לחבר הכנסת אוסאמה סעדי. בבקשה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אחר כך גם נשמע את השאלה הנוספת של חברת הכנסת ח'טיב יאסין, ואז השר יוכל לענות לשתיהן. בבקשה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כבוד השר, כמובן, אנחנו נפגשנו, היינו בפגישה, ואנחנו מאחלים לך בהצלחה בתפקיד החדש. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> זה היה סוד. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> נפגשנו. עוד לא אמרתי איפה ומה. נפגשנו בחוץ עכשיו, בפרסה, זה בסדר. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> זו כבר הפעם השלישית. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> פעם שלישית גלידה. אני רוצה לשאול בעניין – אנחנו כמובן תומכים בבנייה ובהוזלת הבנייה ובכל הדברים, אבל אני שואל על נושא ספציפי שבו פניתי אליך ואני מקווה שזה יטופל באופן מיידי, ואני בטוח בכך. בעניין תוכנית מתאר של עין נקובא ועין ראפה – שני יישובים קטנים ליד אבו גוש, שעשר שנים עובדים ועמלים באופן קשה. ואפילו משרדך, משרד השיכון, מקדם את תוכנית המתאר. עכשיו הופקדה תוכנית, יש התנגדויות, דנים בהתנגדויות, אבל פתאום מינהל התכנון בא ואומר שזה מנוגד לתוכנית תמ"א 35, ולכן זורקים את כל התוכנית לפח. אני חושב שאם יש בעיות, צריך לפתור את זה. פניתי למתכננת המחוז שירה תלמי – גישתה חיובית. דחו את הישיבה שהייתה צריכה להיות ביום שלישי שעבר – ואני מקווה שאתה תיכנס בעובי הקורה ושנמצא פתרונות על מנת לקדם את תוכנית המתאר החשובה לשני יישובים אלה. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד השר, שיהיה לך הרבה הצלחה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> תודה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בהמשך לדברים של חברי אוסאמה, לא רק לגבי שני היישובים, בכלל לגבי היישובים הערביים שיש להם תוכניות מתאר שמחכות הרבה שנים – אני חושבת שהגיע הזמן לטפל גם בנושא הזה. נושא נוסף: בתקופת הקורונה כל הנושא של תאונות עבודה – כמה יש פיקוח, כמה יש תשומת לב לנושא הזה. היינו עדים, לצערי הרב, לפני כמה ימים, לעובד שנפל. במיוחד אם אנחנו מדברים על ענף הבנייה – שגובה הרבה נשמות, ובמיוחד בתוך החברה הערבית, לצערי הרב. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. בבקשה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> תודה, אדוני היושב-ראש. חברי הכנסת, חבר הכנסת סעדי, תכנון זה אצל דרעי. ולכן מה ששאלת על תכנון – אתה צריך לפנות לדרעי. הוא קיבל – – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זו תוכנית שמשרדך, משרד השיכון, מקדם. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> רגע. את זה אמרתי לך בעיקרון. יש דברים שעוד לא נכנסתי אליהם. אני בסך הכול שבועיים – אני לומד כל יום. הבהרתי לכם את זה גם כשישבנו. ואותה תשובה אני רוצה להגיד גם לח'טיב יאסין. אני מתכוון בהחלט לטפל בנושא בניית הדירות לזוגות צעירים ערבים. אני מתכוון לקדם את זה בכל הכוח – גם להם, גם לחרדים, כפי שאמרתי, גם לכולם. אבל הם קופחו כל השנים, ואני מתכוון לעזור להם, ולהיכנס לכל הדברים שבהם צריך לעזור. יש דברים שכבר בדקתי, הם באמצע בדיקה במשרד הבינוי והשיכון. עוד לא קיבלתי תשובות, כי הם בודקים כל מיני דברים. אין לי בעיה, כשיהיה לי משהו קונקרטי לחלוק איתכם, את התוצאות – אבל ברגע זה אני לא יכול להגיד לכם שום דבר. ולגבי תוכניות של מקומות שביקשתם – עין נקובא, וכל המקומות האלה – בואו נשאיר את זה, נבדוק את זה. אני עוד לא נכנסתי – – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה מה שביקשתי, אדוני השר, שאתה תבדוק. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> בסדר גמור. תאונות עבודה – זה לא אצלי, זה משרד העבודה והרווחה. משרד העבודה, בעצם. אני לא חלק מזה. פה ושם מתייעצים גם איתי, אבל זה שייך אליהם יותר, למשרד העבודה. צריך לפנות לשר. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה, אדוני השר. עד כאן שאילתות דחופות. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> סכנת סגירה למפעל פניציה בירוחם ופיטורי כל עובדיו << הלסי >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו עוברים מכאן להצעות דחופות לסדר-היום. ההצעה הראשונה – הצעה בנושא: סכנת סגירה למפעל פניציה בירוחם ופיטורי כל עובדיו, מס' 376. אני מזמין את חבר הכנסת יעקב מרגי, בבקשה. ישיב שר הכלכלה חבר הכנסת עמיר פרץ, שיש לי תחושה שמכיר את הנושא היטב. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדי השר, סכנת סגירה למפעל פניציה בירוחם זה לא דיון – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> חבל ששר השיכון עזב. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> מכובדיי השרים – אני רואה. זו לא סוגיה ולא דיון על פניציה, על הערך שלה כמפעל. כשמדברים על סכנת סגירה של מפעל בירוחם – יש לזה השלכות רבות. מכובדי שר הכלכלה, אתה מכיר את הנגב לא פחות ממני, אפילו יותר ממני, מרוב תפקידיך השונים. אנחנו תושבי הנגב, תושבי האזור, ירוחם, הנגב. כל מפעל שקיים בירוחם זה עוגן, זו אחת מהרגליים שהיישוב הזה עומד עליה. נסגר מפעל פניציה בצפון – לא ניתן לקיים דיון על זה, על מה שנסגר, אבל בירוחם זו סכנת סגירה. ואנחנו, בתקופה הזו במשבר הקורונה נדרשים – המדינה נדרשת להתערב במשברים רבים. אני לא הייתי רוצה לחשוב עכשיו על זה שמאות עובדים, שזה מטה לחמם, ביישוב מרוחק כמו ירוחם, יתחילו לחפש מקומות עבודה, בעת הזו, שבה עשרות ומאות אלפי העובדים נמצאים בסכנת אבטלה תמידית ולא רגעית. אני חושב שהמדינה צריכה להיכנס כאן בעובי הקורה – והגיע הזמן בכלל, אדוני היושב-ראש – וזה עלה היום בדיון שלנו, קיימנו דיון על מצבן של חברות התעופה; הגיע הזמן שכשהמדינה קובעת שיש ערך אסטרטגי לחברה מסוימת, ויש ערך אסטרטגי לקיומו של מפעל ביישוב מרוחק או ערך אסטרטגי כלכלי-חברתי ליישוב מסוים שנמצא במרחק מסוים מהליבה, מהמרכז של הארץ, שזה ילווה בתג מחיר. תג מחיר זה לא דבר שלילי. רק הפכו אותו לאחרונה בגלל פעולות כאלה – תג מחיר, שיהיה תג מחיר. אנשים הלכו והתיישבו – המדינה שלחה אותם. בואו נזכור – אותם עולים שהגיעו לירוחם, המדינה שלחה אותם ליישב חבל ארץ נידח, מי שהיה שם, חוץ מבסיסי צה"ל – מקום יפהפה. אני בדרך כלל לא נוהג להאריך, אבל כשאתה נכנס לירוחם, אתה מרגיש שאתה נמצא באיזה אזור ביוספרי – שקט, האור הטבעי, האוויר הנקי. אז מה, המדינה לא תשלם על הערך הזה? כשאני הולך לצרוך שירותים אני משלם עליהם. המדינה צריכה לקבוע תג מחיר לערך הזה. וכשיש מפעל בסכנה, ביישוב כמו ירוחם, היא צריכה לדעת – כן, היא צריכה לדעת מה היא מסבסדת שם, במה היא תומכת שם. אי-אפשר לומר למפעל בירוחם: אתה לעצמך, עם כוחות השוק תתמודד. הינה, אני אומר לכם: כוחות השוק – סגורה פה חצי מהתעשייה הישראלית. חצי מהתעשייה הישראלית אתה יכול לסגור אותה, אין לה זכות קיום. בירוחם זה על אחת כמה וכמה. תודה רבה. תודה מיוחדת לירדנה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את שר הכלכלה, חבר הכנסת עמיר פרץ, להשיב. בבקשה. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת. אדוני היושב-ראש, גם אתה לא היית פטור במשך כל ימות שירותך הציבורי מהמגע עם מפעלים, עם אנשים שנאבקים על פת לחמם. ודאי גם אם רצית, אז חברנו, חמיך, זכרו לברכה, לא היה נותן לך לרגע להשתחרר מהעניין הזה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אבל גם לא רציתי להשתחרר מזה. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << דובר_המשך >> נכון, וגם לא רצית. חברי חבר הכנסת מרגי, ידידנו, אני מודה לך על כך שהעלית את הנושא לסדר-יומה של הכנסת. אין ספק שמדובר בדוגמה של מפעל שהוא גם היישוב. אי-אפשר לנתק בין ירוחם לבין פניציה ירוחם. ואני מוכרח לומר לכם שהשאלה הכלכלית שנשאלת תמיד – תמיד אומרים: אה, עוד פעם יעשו ניסיון החייאה מלאכותית למפעל? עוד פעם ייתנו לו איזה כמה שקלים כדי שיחיה? << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> בירוחם כן. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << דובר_המשך >> אז אני אומר לכם, זה לא נכון. צריך לתת לאנשים שם את הכלים להתמודד – והם יודעים להתמודד. אני רוצה לתת לכם את הסיבה, אולי החשובה ביותר – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אדוני יושב-ראש הקואליציה, אם אפשר רק לא להיות עם הגב אלינו. אדוני יושב-ראש הקואליציה, אם אפשר גם לא לעמוד וגם לא להיות עם הגב אלינו, אז יהיה יותר טוב. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> הוא מקדם את פסקת ההתגברות עכשיו – – – הוא מצא חברים חדשים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חבר הכנסת, אתה ממש קרוב. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> – – – ותביאו את החוק של פסקת ההתגברות לוועדת הכנסת. אני מקווה שיושב-ראש ועדת הכנסת יאשר את הפטור מחובת הנחה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> יותר פשוט להחיל ריבונות ולגמור עניין. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> – – – << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מצאת חברים חדשים, אה, מיקי – – – מיקי, חברים חדשים מצאת, אה? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברי הכנסת פורר וכהנא, אני מודה לכם על העדכון בדבר הפעולות של יושב-ראש הקואליציה. אבל בואו נאפשר לשר הכלכלה, באמת, בנושא חשוב שהוא בנפשם של אנשים רבים. בבקשה. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << דובר_המשך >> אני רוצה להבהיר בצורה יותר מוחשית מדוע המאבק על פניציה ירוחם צריך להיות מאבק שהשורה התחתונה שלו היא שאנחנו מנצחים בו, יהיה אשר יהיה. אני פגשתי את העובד אבנר טלקר. אבנר טלקר הוא פועל בירוחם, שעובד שם 34 שנה. אני הייתי שם במשבר הראשון שלהם לפני כ-30 שנה. ואני מוכרח לומר לכם שאני לא אשכח את הבחור הצעיר הזה, שהיום כבר מגיע קרוב מאוד לגיל הפנסיה שלו. אבל אז, חיבק אותי בחור צעיר ואמר לי: תשמע, הבת שלי עומדת להתגייס. אני לא אוכל להרשות לעצמי – אם אני אאבד את מקום העבודה שלי. הבת שלו התגייסה והפכה לקצינה בצה"ל. הוא גידל עוד שלושה ילדים לתפארת, שהם חלק מהעשייה, הפריחה והצמיחה של מדינת ישראל. כי כאשר גוזרים גזר דין כזה של האבטלה, מאבדים לא רק את העובד עצמו – מאבדים גם את המשפחה שלו. מאבדים את היכולת שלהם להמשיך להתמודד עם הצרכים הבסיסיים ביותר. אני יכול להעריך שאולי הייתי לפחות בחמישה משברים של פניציה. ולצערי, בכל פעם שהיינו שם, כל מי שהציג את התוכנית הכלכלית ואת ההיבטים הכלכליים תמיד הציג זאת כמפעל שאולי לא כדאי להשקיע בו. אבל תמיד אחרי שמצאנו את הפתרון, גם המעסיקים וגם הבעלים שנשארו, נהנו בהחלט מרווחים מאוד יפים. ולשמחתי, פניציה הצליח להתגבר בתקופה האחרונה על משברים שקשורים ליחסים עם קהילות שונות בישראל שצריכות לקנות מהמפעל. אבל נוצר שם משבר – אני מרשה לעצמי היום לפנות קודם כול לכל – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברי הכנסת, צאו רגע החוצה. אני יודע שהדיון הוא חשוב, אבל אפשר לעשות אותו שם, אי-אפשר ככה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, פניציה יותר חשובה – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> יכול להיות, זה לא נראה ככה. כי אתם מדברים, ולא נותנים לשר לומר משפט שאפשר לשמוע. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << דובר_המשך >> זה בסדר. אני מניח שהתושבים בירוחם והעובדים בירוחם ודאי קשובים. אני בטוח שגם חברי הכנסת היו רוצים מאוד לסייע. אין לי ספק בכך. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> חבר הכנסת, שר השיכון ליצמן עסק בזה. זה באמת קשור אליו, המצב בפניציה. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << דובר_המשך >> לא, לא קשור. העניין הזה נפתר – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – ועוד איך זה קשור. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << דובר_המשך >> לא. עזוב, חברי, חבר הכנסת, העניין הזה פתור. לא זאת השאלה. אנחנו כבר לא שם. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> סובה, הפעם לא הלך – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> ההפך – – – << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << דובר_המשך >> טובת המפעל לנגד עיניך? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני לא רוצה להגיד, כי זה סתם יעיר עכשיו מחלוקות מיותרות שיכולות לגרום נזק למפעל. בואו נדלג על הסוגיה הזאת. אנחנו כולנו יודעים על מה מדובר. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> השר, את זה לא אנחנו אומרים, זה בעלי המפעל – – – << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << דובר_המשך >> אז אני לא מעודכן. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << דובר_המשך >> אני אומר לכם, הבעיה הזו פתורה. השאלה הזו פתורה. היא לא עומדת על סדר-היום – לא בדרישות של המפעל, לא בדרישות של עובדי המפעל. אנחנו, לשמחתי, נמצאים אחרי העניין בדרך של הבנה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> הייתי מציע הצעה לסדר-היום. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אלון שוסטר: << קריאה >> ככל שנרגיע בעניין, אני מאמין שאנחנו נצליח להתגבר. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אדוני השר, אני הייתי במפעל – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה זה פתור? לא הבנתי איך זה פתור – – – את המוצרים. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << דובר_המשך >> הכול בסדר. חברי הכנסת, חברי הכנסת – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, אנא – – – << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << דובר_המשך >> אני אגיד לכם מה עומד על סדר-היום כרגע. לכן השאלה המאוד-מאוד, איך אומרים, עם הרבה להט, שעמדה על סדר-היום בשנה האחרונה. לשמחתי, הגורמים השונים הצליחו להגיע להבנות שקטות, וככל שההבנות האלה יתקיימו בשקט, בצורה מכובדת, בהערכה הדדית והבנה הדדית, זה לא יפריע למפעל להמשיך לייצר. את זה אני מודיע לכם כהודעה. לכן, הדרישה שלנו היא במקומות אחרים, ועל זה אנחנו צריכים לדבר. אני רוצה להדגיש בפני חברי הכנסת: גם בתקופת הקורונה, מפעלים שמחזיקים תנורים מהסוג שיש בפניציה נאלצים להפעיל את התנור במשך כל השבוע. זה לא משנה מה רמת הייצור, וזה לא משנה מה רמת הביקושים, זה לא משנה מה היקף ההזמנות. הם לא יכולים להרשות לעצמם לסגור את התנור, כי לסגירה ולפתיחה מחדש יש עלויות שהן לפעמים בלתי אפשריות, ולפעמים זה החלטה על סגירה ברגע שאתה עושה את הפעולה הזאת. ולכן, כולנו מבינים שתקופת הקורונה מבחינת מפעל פניציה הייתה תקופה מאוד קשה. הם נאלצו להישאר בהיקפי ייצור מאוד גדולים, ויחד עם זאת למצוא את עצמם במצב של הכנסות מאוד קטנות. אני ביקשתי אתמול מהמנכ"ל שלי להגיע למפעל, והמנכ"ל שלי היה אתמול בסיור במפעל. חבר הכנסת מרגי, המנכ"ל קיבל ממני הנחיה, יחד עם הצוותים הנוגעים בדבר, להגיע למפעל. אנחנו גיבשנו שורה של אמצעים כדי לסייע למפעל. אנחנו נצטרך ודאי את העזרה של חברי הכנסת, כי מדובר באחד הסעיפים שבהם משרד הכלכלה היה יכול להעניק מענקים מיוחדים למפעלים מיוחדים במצב מיוחד, ובגלל שעדיין לא אושר תקציב המדינה הסעיפים האלה עדיין לא נכנסו לתוקף. אני מקווה שאפשר יהיה להפעיל אותם תחת הסעיפים של ההקלות סביב תקציבי הקורונה; להכניס אותם לתוך אותה מסגרת של ניסיון לסייע לצמיחה ולמנוע ממפעלים להיסגר. אבל אני רוצה, בשם כל חברי הכנסת, לפנות ליצרניות בישראל. באמת, אני פונה ליצרניות בישראל. אי-אפשר לדבר כל היום על כחול לבן, כחול לבן, תוצרת מקומית, אבל כשמדובר במישהו, בו – אז הוא מחפש דרכים לקנות זאת במקומות אחרים. ולא מדובר על עלויות גבוהות יותר. רוב מפעלי הייצור של הבקבוקים בישראל אכן קונים ממפעל פניציה. אני לא רוצה לציין את השמות של המפעלים שכבר פנינו אליהם; גם אני מתכוון לפנות אליהם באופן אישי כדי שאכן יחדשו הזמנות מפניציה. אנחנו נפעל גם לסייע למפעל במענקים ובסיוע נוסף שאפשר להביא במסגרת ההחלטות שהתקבלו לאחרונה, ואני מאוד מקווה שבקרוב מאוד – חברי חבר הכנסת מרגי, חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש – נוכל לבשר לכם שהגענו להסכמות ושהצלחנו להביא את המפעל בחזרה לתהליך של יכולת לייצר, יכולת להרוויח, יכולת להתקיים ויכולת להבטיח את עתידו של המפעל. אני רק רוצה להדגיש בפני מי שלא מכירים את ההבדלים – פניציה ירוחם זה לא פניציה ציפורי. כדאי שיהיה ברור. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> פניציה ציפורי סגור כבר – – – << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << דובר_המשך >> אז אני רוצה להדגיש. לצערי הרב, פניציה ציפורי נסגר לפני שהוקמה הממשלה. פניציה ציפורי זה המפעל שמייצר פלטות זכוכית. פניציה ירוחם מייצר בקבוקי זכוכית. אלה שני מפעלים שונים, עם בעלים שונים, עם הנהלות שונות. צריך להבחין בכך. אני מצר על כך שפניציה ציפורי, שהיה אולי אחד המופעלים הטכנולוגיים המתקדמים ביותר שהוקמו בישראל, מצא את עצמו נסגר, בגלל שאלות של היצף ושאלות אחרות, שאני לא הספקתי לבחון כי נכנסתי לתפקידי אחרי שהמפעל הודיע על סגירה. אבל אני בהחלט מתכוון לעשות הכול כדי להגן על תוצרת הארץ ועל הייצור בישראל. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה, אדוני השר. עמדה נוספת. אדוני השר, לאן אתה רוצה להעביר את ההצעה? << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << דובר_המשך >> לוועדת הכלכלה. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> אני ממליץ על דיון בוועדת הכלכלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> דיון בוועדת הכלכלה. בבקשה, חבר הכנסת עודד פורר, עמדה נוספת. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אתמול ציינו כאן, אדוני השר, את יום איכות – אני מסדר לכם בפרסה קפה, חבר הכנסת זוהר. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> נכון. צודק חבר הכנסת פורר. צאו החוצה ותקיימו את הדיון הזה בחוץ. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זה הרבה יותר טוב ליד קפה ולא במליאה, אני חייב לומר. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת טיבי, חבר הכנסת זוהר, חבר הכנסת כהן וחבר הכנסת טופורובסקי, צאו החוצה פשוט, תקיימו את הדיון בחוץ. למה להיות פה בתוך האולם? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בגללך – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני בסך הכול באתי לטפל במפעל פניציה היום. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> פעם שלישית קורא אותך לסדר. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת פורר, בבקשה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תודה, אדוני היושב-ראש. אתמול ציינו את יום איכות הסביבה כאן בכנסת. חשוב לציין, אדוני השר, וחשוב שחברי הכנסת ידעו את זה: המפעל היחיד במדינת ישראל שממחזר בקבוקי זכוכית זה מפעל פניציה ירוחם. אם מפעל פניציה ירוחם נסגר, אין מחזור של בקבוקי זכוכית במדינת ישראל. פשוט אין. מעבר לכך, העובדה שזה המפעל היחיד מחייבת את הממשלה – בעיניי, אדוני השר – להגן עליו. לא יכול להיות שהתעשייה הטורקית, שמסובסדת בידי ממשלת טורקיה, מציפה – גם בתחום הזה, אגב, בדיוק כפי שעשו עם הזכוכית השטוחה והובילו לסגירת פניציה צפון, יביאו לסגירת פניציה ירוחם. בתוך כל זה – ופה אני חייב לומר במאמר מוסגר, אדוני השר: הסוגיה שבה קבוצה מסוימת באוכלוסייה מנסה להחרים את המפעל, עד כמה שאני יודע, אינה פתורה. ככל שהיא נפתרה – ואני לא מחפש עכשיו לעשות מזה הופעה. אני אשמח לשבת איתך בארבע עיניים על העניין הזה, כי אני עוסק בעניין הזה כבר יותר משנה. זו ה-סוגיה, כי המפעל יכול לחיות בכוחות עצמו – הוא יודע להתמודד עם כוחות השוק, הוא יודע להעמיד, גם בנושא של הכשרות, את מיטב השינויים וההתאמות לטובת השוק הישראלי. הם עשו את זה משנות השלושים, ובירוחם – משנות השישים, כשהמפעל עבר לירוחם. והבקבוקים שלהם היו כשרים – על כל שולחנות ליל הסדר של כל האוכלוסיות במדינת ישראל היו בקבוקים עם הסמל של פניציה. ואין סיבה שיובילו לסגירה – אני קורא לך, ואני שמח שאתה בעמדה הזו: אני חסיד של תחרות ושל שוק חופשי ושל שוק ליברלי, אבל מדינה צריכה להגן על התעשייה המקומית שלה ברמה כזו שהיא לא תקרוס. אם המפעל הזה נסגר, אין מפעל אחר. נהיה תלויים בבקבוקי זכוכית רק מהעולם. וגם לא נוכל למחזר בקבוקי זכוכית במדינת ישראל. נצטרך או לקבור אותם או לשנע אותם. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת פורר, אתה כבר בשתיים וחצי דקות במקום דקה. אז אנא. מכובדיי, אנחנו עוברים להצבעה. מי שבעד להעביר את ההצעה לדיון בוועדת הכלכלה יצביע בעד, ומי שרוצה להסיר מסדר-היום יצביע נגד. אני אוסיף את הקולות של מי שמקומו כרגע ביציע בתום ההצבעה. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> – – – שמית? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> יפה, שמית. תרימו יד – ונשאל אחד-אחד. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 6 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברת הכנסת חיימוביץ' – בעד; חברת הכנסת ברק – בעד; חבר הכנסת אבוטבול – בעד; חבר הכנסת סובה – בעד; חבר הכנסת עסאקלה – בעד; חברת הכנסת ח'טיב יאסין – בעד; חברת הכנסת סאלח – לא מצביעה; חבר הכנסת שטרן – בעד. עוד מישהו שנמצא כאן ורוצה להצביע? חבר הכנסת טופורובסקי, חבר הכנסת אזולאי – גם בעד. אם כך, יש לנו 15 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. לפיכך, ההצעה בעניין סכנת סגירה למפעל פניציה בירוחם ופיטורי כל עובדיו מועברת לדיון בוועדת הכלכלה. אנחנו רק נבהיר לפרוטוקול שחברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין הצביעה בטעות במקומו של חבר הכנסת איימן עודה. ואם כך, צריך גם לתקן את התוצאה ולהפחית קול אחד, מכיוון שהקול שלה נספר גם כאן. התוצאה הסופית הייתה 15, נדמה לי; אם ככה, בעד – 14 בעד, ללא מתנגדים, ללא נמנעים. אבל זה לא משנה, בסופו של עניין, את ההחלטה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אולי כדאי לעשות שהח"כים יצביעו למטה והשרים למעלה – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> נכון, זה יותר הגיוני. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> או שתעשה מי שהנוכחות שלו יותר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רעיון לא רע. רעיון לא רע. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> טוב, חבר הכנסת אזולאי, זה שאפתני, אני מוכרח לומר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל אתה עכשיו הראש של הבית הזה. אתה צריך – – – << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> פגיעה בשוויון מגדרי – מחאה כנגד קוד הלבוש במוסדות החינוך << הלסי>> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום – הצעות דחופות בנושא: פגיעה בשוויון מגדרי – מחאה כנגד קוד הלבוש במוסדות החינוך, מס' 278, 294 ו-323. הצעתה של חברת הכנסת קרן ברק, בבקשה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> איזה יופי. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> באתי בדיוק בזמן. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> זה ממש ארבע נשים. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> נכון. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> נושא שוויון מגדרי, ויושבות פה ארבע נשים. יש פה צלם. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> בבקשה, חברת הכנסת קרן ברק. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה, גברתי היושבת-ראש. ביקשתי את ההצעה לסדר-היום – – – << קריאה >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << קריאה >> – – – שבמליאה יושבים גם כמה גברים. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אנחנו נסתדר עם זה. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל תסתכל, זה ראוי לציון, וזה בנושא שוויון מגדרי. ביקשתי את ההצעה לסדר-היום – ביקשתי בשבוע שעבר וזה עבר להיום – בגלל צבר אירועים שמדליקים בעיניי נורה אדומה עלינו כחברה: האם אנחנו מתקדמים קדימה בנושא השוויון המגדרי או הולכים אחורה בשוויון מגדרי? אני מרגישה שבמקום שנתקדם קדימה, ואנחנו ב-2020 – אני מרגישה שאנחנו נמצאים בשיח שהוא מפלה ולא נותן שוויון הזדמנויות, כמו שזה היה אמור להיות. אנחנו נמצאים במדינה שמעודדת אורך מכנסיים לבנות; במדינה שמפלה בנות בשירות משמעותי בצה"ל; מדינה שבה בנות נאנסות ונשים מוחפצות ונרצחות. כדי לתקן את העניין הזה, אני חושבת שפשוט צריך לשנות את השיח, וזה הסיפור שביקשתי להעלות על סדר-היום ושזה יגיע גם לוועדה לדיונים. אני, אישית, תמיד הרגשתי, מאז שאני ילדה – תמיד הייתי לוחמת, נולדתי כלוחמת; אימא שלי מספרת שממש כתינוקת הייתי ככה. תמיד הרגשתי לא רק שווה בין שווים, הרגשתי אפילו מעל כולם, בעצם. לכן, כשאתה גדל בתור ילד, אתה חושב שכך העולם נוהג. אתה בטוח שאיפה שאתה חי ואיך שאתה חי כך גם כל העולם. אחר כך הגעתי לצבא. בצבא המקסימום שאני יכולתי להיות זה מדריכת חי"ר. זה המקסימום שבנות בתקופה שלי יכלו להיות. היום הן כבר יכולות להיות לוחמות יותר משמעותיות. אבל זה היה בעצם – גם הרגשתי שאני נותנת את מי שאני לצבא. גם בפוליטיקה, ואצלנו בליכוד זו מפלגה דמוקרטית, כידוע לכולכם – גם בפוליטיקה נלחמתי כמו שווה בין שווים. אף פעם לא הרגשתי שאני צריכה להיות שונה מהגברים כשאני נלחמת. זה גם לא היה השיח. השיח היה תמיד שאני נלחמת. זה עולם קשה ואכזר, אבל אני נלחמת, והרגשתי שווה בין שווים. אבל, בפועל, ממה שאני מסתכלת מסביבי העולם לא נוהג ככה. אנחנו היום נמצאים במדינה שבה בסוף במוקדי קבלת ההחלטות נמצאים – הרוב הם גברים. נשים נחשבות יותר נפגעות, יותר חלשות ופחות אמביציוזיות. אני לא מבינה את הסיבה לכך. הרי אנחנו הקמנו את המדינה הזאת. לנשים היו תפקידי מפתח במחתרות. מעולם לא חשבנו שגברים ונשים היו שונים. הן לבשו מה שהן רצו, הן עשו מה שהן רצו, והן היו לוחמות ללא חת. פתאום אנחנו מגיעים היום, 70 ומשהו שנה אחרי זה, ובמקום שזה יתקדם ושהכול יהיה שווה הרבה יותר, אני מרגישה שאנחנו הולכים אחורה. אני באה לכאן כדי להעלות את זה על סדר-היום ולפתור את זה. זה תהליך שהיה אמור להיות תהליך הפוך, והוא הולך לכיוון ההפוך. אנחנו כאן, ככנסת, וכממשלה מעלינו, צריכים לתקן את התהליך הזה, לשנות את הזווית שלו וללכת לכיוון הנכון של התקדמות בשוויון ולא הליכה אחורה. בעיניי זה משהו שצריך להתחיל כבר בילדות. מילדות אנחנו צריכים לשנות את השיח. הילדים שהיום גדלים, נשנה להם את השיח, את שפת הדיבור, את הטרמינולוגיה, שכשהם יבואו הביתה והם ידברו עם ההורים שלהם – כמו פעם, אתם זוכרים? פעם, כשהמדינה קמה ההורים היו עולים חדשים ולא ידעו כל כך עברית, והילדים לימדו אותם את העברית. כנ"ל היום. אני חושבת שאנחנו צריכים לתקן את השיח, שבנות ובנים בגנים ובבתי הספר ידברו שווה, ינהגו שווה וינהגו בהם שווה. ואז, כשהם יראו את התופעות האלה בבתים שלהם או אצל השכנים שלהם שאולי הם קצת יותר מסורתיים, הם יוכלו לתקן אותם והם יבינו שמשהו פה לא תקין. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> חברת הכנסת ברק. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו חייבים לגרום לבנות להרגיש שוות כבר מההתחלה, כדי שכשהן יהיו גדולות כל האפשרויות יהיו פתוחות בפניהן: בצבא, אחרי זה בעולם העסקי, בעבודה. זה התפקיד שלנו כאן. אני הגשתי הצעת חוק ללימודי שוויון מגדרי חובה כבר מגיל גן. אני מצפה שכולם יצטרפו לזה, ואני גם חושבת שבכל החוקים, בכל מצבור החוקים שאפשר – כל חוק לתקן כדי שנגיע לתוצאה הזאת של שוויון מגדרי. תודה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה. השוויון הוא גם בזמן שניתן לדבר. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> לא. כאן צריכה להיות אפליה מתקנת. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> נכון. תודה רבה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> יש הנחיה שאוסרת לנקוט צעדים נגד ילדים שבאים אפילו בתלבושת שהיא לא מתאימה. זה חוזר מנכ"ל. זה גם – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> התמודדנו עם – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> חבר הכנסת, תודה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני רק מוסיף. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אפשר להמשיך את הדיונים האלה גם בחוץ אחר כך, אם יש הערות. בבקשה, חברת הכנסת, שלוש דקות. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היו"רית, כנסת נכבדה. שוויון מגדרי זה באמת משהו שמעורר הרבה טעויות ותהיות, ואני חושבת שיש גם בזה הרבה סבל והרבה כאב, ואני לא רוצה לחזור על הדברים, מבחינת ההרגשה, שדיברה עליהם חברתי קרן, כי גם אני גדלתי בבית שמכבד אדם – אדם כאדם ולא ילד או ילדה, גבר או אישה. ככה גם – ציפיתי שהעולם בחוץ יהיה כזה. לצערי הרב, הוא ממש ממש לא כזה. זו לא הבעיה שהעולם לא כזה. הבעיה היא במדיניות, שכל הזמן דוחפת ומחזקת שהעולם והמציאות כאן תהיה לא כזאת. כשהמציאות מונעת ממני כילדה להשתייך, או ללמוד בבית ספר מסוים, בגלל שיש לי כיסוי על הראש או בגלל האורך של החצאית שלי, זה כבר אומר דורשני. כשתוכנית הלימודים מגיל מאוד צעיר מדברת על זה שהמקצוע הזה שייך לגברים והמקצוע הזה שייך לנשים ואסור להתבלבל ואסור לחשוב אחרת – זו הבעיה הרצינית וזו הבעיה שדורשת טיפול. הטיפול צריך לצאת מהבית הזה, ובמיוחד ממשרד החינוך ולא ממשרד אחר. במשרד החינוך אנחנו צריכים לדאוג שיהיה קודם כול חינוך ערכי, שמכבד אדם כאדם ומכבד את היכולות של האדם, לא משנה אם זה ילד או ילדה. אסור להמשיך לתת יד לזה שבגלל שאני אישה עם משהו – מטפחת על הראש או עם חצאית באורך מסוים – אני לא יכולה לשמש בתפקיד מסוים, להתקבל למקום עבודה מסוים או ללמוד בבית ספר מסוים שאני חושבת שהוא מתאים לי מבחינת היכולות הלימודיות שלי. אני חושבת שבזה נגרם עוול גדול – לא רק לי או לאותה ילדה, לבת שלי או למישהו אחר; אני חושבת שנגרם עוול גדול לחברה בכלליות שלה. אנחנו רוצים חברה יוצרת, מייצרת, יצרנית ויצירתית, וזה לא יקרה כל עוד אנחנו מקובעים בתוך דברים קטנים. תודה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה לך, חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. חברת הכנסת אורלי פרומן, בבקשה. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, ברכותיי. כיף לראות אותך פה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> התיישבת בדיוק לדיון הנכון. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> נכון. << דובר_המשך >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> חבריי חברי הכנסת, כשמוניתי ב-2009 להיות מנכ"לית משרד התרבות והספורט הייתי האישה היחידה מבין 28 מנכ"לים. אחרי שבוע הצטרפה עוד מנכ"לית והיינו שתיים במשך כל הקדנציה בעולם הגברי. ואז שאלו אותי, איך את עושה את זה? איך את מנהלת כזאת קריירה תובענית, עם בית? ואני עניתי, למה הכוונה? מה, איך אני עושה כביסה? נו, באמת. ידעתי כבר אז, כמו שכולכם יודעים: גבר כנראה לא היה נשאל את השאלה הזו שאני נשאלתי. ואיפה מתחיל הסיפור? כן, אי שם בילדות שלנו, החל בסממני הזיהוי המגדריים בשלבי הינקות, דרך התאמת המשחקים והצעצועים ועד לחלוקת תפקידים מסורתית בתוך המשפחה. אבל כל אלו בעיניי משתייכים לתפיסות התודעתיות הנרכשות, וחמורה מכך היא הנצחת האי-שוויון המגדרי גם במוסדות הרשמיים של מדינת ישראל. זה מותיר באופן קבוע את הנשים שני צעדים מאחור. כן, אנחנו הולכים אחורה ולא קדימה. התאמת הציפיות והדרישות לפי מגדר האדם היא לא יותר מאשר הנצחת פערים שאין לה מקום בעולם המודרני. קוד לבוש שונה לבנים ולבנות, או קוד שווה ואכיפה מובחנת? תחפשו ותמצאו שהכול נטוע אי שם בתפקידים הקדמוניים: הוא יצוד, היא תלקט; הוא יבנה בית, היא תקשט; הוא יילחם, היא תאפה לחם, וההמשך ההיסטורי בבתי הספר. רק לפני זמן מה עברנו שני אירועים בנושא של קוד לבוש בפתח תקווה. בצבא, נשים יותר ויותר משתלבות בתפקידי לוחמה, אבל עדיין יש תפקידים רבים שסגורים בפניהן. בשנת 2020 המלש"ביות עדיין עותרות לבג"ץ בבקשה למיון שווה בין נשים לגברים בכל מסלולי הלחימה. אגב, יש ב-20 ביולי דיון בבג"ץ, ויהיה מאוד מעניין לראות מה תוצאות הדיון הזה, כי הפסיקה יכולה להיות בהחלט פריצת דרך נוספת בשוויון בין המינים. לנו אסור לתת יד לחסימת נשים ועצירת ההתפתחות שלהן על רקע מגדרי. נכון להיום, אי-אפשר להתעלם מהמקום שאנחנו יושבים בו. האי-שוויון המגדרי בולט מאוד גם בכנסת ישראל. 24% חברות כנסת, 22% שרות בממשלה, שדיברה על פריטטיות – אז למה אין גם פריטטיות מגדרית? שלוש מנכ"ליות בסך הכול בכל משרדי הממשלה; שתי יושבות-ראש ועדות מתוך 17 ועדות. גברתי היושבת-ראש, יש לך הזכות להיות אחת מהן, אבל בסך הכול שתיים. אז קודם כול, בואו נהיה דוגמה אישית, אנחנו כאן, בבית הזה. צריך להיות שוויון מגדרי בכל הוועדות, בכל הגופים שהבית הזה מייצג – אם זה בכנסת ואם זה בממשלה. נתחיל מפה ונוכל להוביל שוויון מגדרי גם בשטח. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> בהחלט. תודה רבה לך, חברת הכנסת אורלי פרומן. ישיב סגן שר החינוך חבר הכנסת מאיר פרוש, בבקשה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אפשר עמדה מהצד, בבקשה? << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> בבקשה, אדוני. << דובר >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר >> גברתי היושבת-ראש, גם אני מצטרף לברכות. אני לראשונה מעל הדוכן כשאת מכהנת כיושבת-ראש הישיבה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אני לא יודע אם זה בתקנון, הגברת ירדנה, שצריך לברך. צריך לברך חבר כנסת בפעם הראשונה שהוא נואם, אבל אני פעם ראשונה פוגש אותך כאן על כס היושב-ראש, אז אני מברך אותך. הרבה הצלחה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> משרד החינוך פועל לקידום שוויון באוכלוסיית התלמידים והתלמידות והטמעת שינוי חברתי ותרבותי בקרב תלמידות ותלמידים החל מגיל צעיר, בכל המגזרים, בקרב מורות ומורים, הצוות החינוכי הרחב וההורים. פעולותיו של המשרד מתבצעות בארבעה ערוצים מרכזיים: הטמעת חשיבה זו בתוכניות הלימודים השונות ובספרי הלימוד; הפעלת תוכניות חינוכיות ממוקדות בנושא לתלמידות ותלמידים בבתי הספר; קידום תלמידות במקצועות המדעיים והטכנולוגיים; הכשרת הצוותים החינוכיים. המשרד מזהה מגמות כאלה וצרכים באוכלוסיות השונות, ופועל לשינוי באמצעות תוכניות ייעודיות, כדוגמת קידום לימודי המתמטיקה והמדעים לבנות ותוכניות התערבות במגזר הבדואי והערבי. במשרד פועלת גם יחידה לשוויון בין אוכלוסיות התלמידים, שעוסקת בסוגיה הזו באופן ממוקד. היחידה מפעילה גם תוכניות התערבות בנושא זה במוסדות החינוך ברחבי הארץ כבר כ-20 שנה. התוכניות עוסקות בכבוד האדם וחירותו, בשינוי התודעה ובשוויון. השנה, תש"ף, שנת לימודים זו, השתתפו כ-400 מורים ומורות בהשתלמויות ובימי עיון בנושא הזה, ובהם מורות ומורים למתמטיקה, פיזיקה ומדעי המחשב, יועצות וגננות. כמו כן, בשנה הזו כ-11,000 תלמידות ותלמידים השתתפו בתוכניות שונות הכוללות העצמה ושוויון בין המינים, ובהן יחידות העוסקות במניעת אלימות. אלה סדרי הגודל של החשיפה, מה שציינתי, מדי שנה. זאת, כמובן, בנוסף לפעילויות ממוקדות המתקיימות בבתי הספר, ובהן ימי עיון והרצאות. קוד הלבוש – זה הוזכר כאן – בניגוד לנטען, נקבע במסגרת התקנון הבית ספרי המחייב שמירה על כבוד האדם, שוויוניות ומידתיות. קוד הלבוש נקבע בשיתוף ההורים והתלמידים ומשקף את אופיו של המוסד החינוכי והקהילה. חוזר המנכ"ל בנושא מחייב וקובע כי התקנון הבית ספרי ייבנה על פי הצרכים, גיל התלמידים והתפיסה החינוכית של בתי הספר והקהילה. עוד קובע החוזר כי "תקנון בית הספר יהלום את חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו ואת חוק זכויות התלמיד והוא יגובש וייושם באופן שוויוני כלפי בנות ובנים ותוך שמירה על כבוד התלמיד ועל כבודם של עובדי ההוראה ואנשי צוות המוסד החינוכי". כך נאמר בחוזר מנכ"ל. לבתי הספר ישנה אוטונומיה באשר לגיבוש התקנון, ובכלל זה לקביעת קוד הלבוש, כל עוד התהליך נעשה באופן המשתף צוות, תלמידים והורים והתגובה לעניין זה היא בהתאם לטווח התגובה, שגם היא נקבעת בחוזר המנכ"ל. כל חריגה מעקרונות אלה שציינתי, או קיומו של אירוע חריג, ייבדקו ונתייחס לכך במלוא הרצינות. באשר לאירוע בבית ספר משה הס בפתח תקווה: על רקע הסערה הציבורית שהתעוררה בעניינו של בית הספר היסודי הס בעיר פתח תקווה, הנחה השר לערוך תחקיר. בתוך כך, מונה באופן מיידי צוות מקצועי בכיר אשר עבד באופן מהיר ומסודר כדי לבחון את האירוע על כל היבטיו. הצוות גם הגיש את מסקנותיו תוך 48 שעות. כפי שעולה מהתחקיר, היה מקום לגלות גמישות ורגישות ולהימנע מכל פגיעה בתלמידה. בהתאם למסקנות הבדיקה, המשרד ילווה ויתמוך בילדה ובמשפחתה ויסייע בהשתלבותה בבית הספר החדש. כמו כן, המשרד ילווה את המורה, המנהלת וצוות בית הספר. משרד החינוך יפעל גם לחדד את הנהלים וירענן את חוזר המנכ"ל; כמו כן, לקראת ימי ההיערכות בקיץ, יועברו סדנאות בחדרי המורים בנושא. הדגש יהיה על ניתוח מקרים של הפרת כללי ההתנהגות וניסוח עקרונות המסייעים בהפעלת שיקול הדעת. לסיכום הדברים, גברתי היושבת-ראש, המשרד פועל וימשיך לפעול לחיזוק השוויון בין אוכלוסיות התלמידים, תוך העלאת המודעות של הצוותים החינוכיים, ההורים, התלמידות והתלמידים להבניות חברתיות והרחבת מנעד האפשרויות ההתנהגותיות והבחירות האישיות בקרב בנים ובנות. מטרת קוד הלבוש היא שהתלמידים יגיעו לבית הספר בתלבושת הולמת, שמכבדת את המוסד החינוכי. אין בקביעת קוד לבוש כדי לפגוע או להפלות בין בנים ובנות. מקרה בית הספר הס, כפי שציינתי, טופל, וניתנים לכל המעורבים המענים הנדרשים. אני יוצא מתוך הנחה שאתם מבינים שאני הקראתי את התשובה של המשרד. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> כן. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אם אני הייתי צריך לדבר לטעמי, היו דברים שונים. על חלקם גם דיברה חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. תודה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> חבר הכנסת עודד פורר מבקש עמדה נוספת, בבקשה. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני אומר לגברתי היושבת-ראש, הכלל הוא כזה שכאשר חבר כנסת מבקש להביא למליאה, הכוונה שלו היא שידונו במליאה. וכאילו אין לו זכות – – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אבל יש זכות להבעת עמדה נוספת. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זכות לאחרים, אבל אלה שהציעו – – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> הוא אחר. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בסדר, אבל התשובה שלי היא לגבי מה העמדה שלי. העמדה שלי לכאורה היא – מיצינו את זה כאן, אבל אם חברים יתעקשו זה יכול להיות לוועדת הכנסת. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אז יש לנו כאן עמדה נוספת ואנחנו נבקש לשמוע אותה, תודה רבה. חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, גברתי היושבת-ראש. אני לא יודע למה סגן השר לא כל כך רצה שאביע את עמדתי מכאן אבל בכל זאת, אשמח אם תאזין. תראה, הסיפור הזה של קוד הלבוש במוסדות החינוך, מבחינת נהלים וכיסוי, מה שנקרא, כל אחד את המקום הרגיש שעליו הוא יושב, אתם בסדר. בכל הנהלים הכול בסדר, אבל בסוף ילדות בכיתה א' מגיעות לבית ספר ממלכתי ומודדים להן את המכנסיים. הן מפחדות ללכת עם מכנסים קצרים לבית הספר גם בחודש יוני, שמא – מה לעשות, ילדה בכיתה א', גם מבחינת מבנה הגוף המכנסיים שלה הם קצרים. ואני מדבר על מקרים שטיפלנו בהם וטיפלתי בהם גם מקרוב. לכן אני מציע שקצת תרדו לשטח ותבקרו, ותראו מה קורה גם בבתי הספר בכל התחומים האלה. עכשיו אני חייב לומר, בהקשר של שוויון מגדרי שצריך להתחיל מהחינוך – אמרה את זה חברתי חברת הכנסת קרן ברק: אדוני סגן השר, אני חושב ששוויון מגדרי הוא זה שבחינוך החרדי לא רק בנות ילמדו מתמטיקה, אלא גם בנים ילמדו מתמטיקה. שוויון מגדרי מתחיל וצריך להיות חוצה מגזרים – – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> סגן השר, פונים אליך, מדברים אליך. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני אומר, חשוב שבחינוך החרדי – – – << קריאה >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << קריאה >> העמדה היא דקה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> עוד לא עברה דקה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> עוד לא עברה דקה, אז הינה עכשיו תצטרך להקשיב לי בכל זאת: לא יקרה כלום אם בחינוך החרדי לא רק הבנות ילמדו מתמטיקה אלא גם הבנים ילמדו מתמטיקה. גם זה שוויון מגדרי, זה השוויון שעליו אנחנו מדברים. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת עודד פורר. הבעת עמדה נוספת של חבר הכנסת יבגני סובה, בבקשה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. אדוני סגן השר, בעקבות הסיפור הזה שהיה בפתח תקווה פנו אלינו הרבה אנשים. אחת הפונות העירה שמסתבר שיש חוזר מנכ"ל שנוגע לתלבושת. וזה נכון, וכמו שאתה ציינת, זה נושא שצריך להיות סגור בין הנהלת ההורים לבין הנהלת בית הספר. אבל מה שמעניין – ואני אצטט לך מתוך המסמך של משרד החינוך. כתוב: "אין למנוע כניסת תלמיד לשטח בית הספר בשל הפרת משמעת, כגון הגעתו ללא תלבושת או הגעתו באיחור". יכול להיות שצריך לחדד את הנוהל הזה, וקודם כול טובת הילד מחייבת להכניס אותו, שלא ייעדר מהמבחן, מהבוחן, ואחר כך לטפל מול ההורים – האם החצאית קצרה או לא קצרה, האם מותר לבוא במכנסיים, לא לבוא במכנסיים. אבל הינה, זה כתוב שחור על גבי לבן בהוראה של משרד החינוך. אז אני מבקש ממך, אדוני סגן השר, אם אפשר לבדוק את הנושא הזה ולחדד את הנוהל שבכל מקרה לא פוגעים בילד ונותנים לו להיכנס לשטח של בית הספר, תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה. עמדה נוספת יביע חבר הכנסת משה אבוטבול, בבקשה. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> אדוני סגן השר – מקשיב לי, הרב פרוש? כן. אני שמעתי את הדיון, אני רק רוצה להזכיר לחברים היקרים בכנסת הנכבדה, ליושבת-ראש, שהנושא של קוד לבוש זה לא דבר שהוא חדש והוא לא נקשר לא לדת ולא למסורת ולא לכלום. אפילו השר חיים כץ, כשהגיע בלבוש טריקו לישיבת הממשלה, ראש הממשלה בנימין נתניהו הוציא אותו החוצה, ואמר לו: אדוני, לך תתלבש ותבוא בצורה מכובדת וראויה לישיבת הממשלה. כלומר, זה לא קשור לנושא דת או דברים מהסוג הזה. לכן באמת צר לי שהתקשורת מייד מפילה ומכניסה את זה כל הזמן לפרופורציות מהסוג הזה: הינה, הדתיים צדים, הדתיים מנסים. חבר'ה, אם לא קצת משמעת בבתי הספר – ואני הייתי מורה, מחנך, מנהל, עבדתי בהרבה תפקידים בחינוך;– אם אין קצת משמעת ויש התרופפות בדברים שהם אמורים להיות בקונסנזוס והם מקובלים, אנחנו נאבד גם את החינוך הזה של הילדים. מה זה משנה אם זה לבוש כזה? בסך הכול יש מכובדות. המכובדות זה חלק מהנושא, זה השוויון – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה זה קשור? לא קשור. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> אז אין שום בעיות, אז גם בשוויון תחייבי גם את התלמידים להגיע עם עגילים לבית הספר, כדי שזה יהיה בשוויון לאותן תלמידות. מה קשור? כל אחד יש לו קוד, את הקוד הזה צריכים לכבד. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה זאת אומרת לכל אחד יש קוד? יש לך קוד? יש לי קוד? << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> תעבד את הקוד, לא פה, תלך, תביא את הקוד – – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> חברי הכנסת. חבר הכנסת משה אבוטבול, תודה רבה. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> אל תנסו לנגח, תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת משה אבוטבול. חברי הכנסת, נשמע לי שהדיון הזה לא מוצה. חברת הכנסת קרן ברק, אתם מעוניינים להעביר את הדיון לוועדה? << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> לאן? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> לוועדת החינוך. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> למעמד האישה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> ועדת החינוך. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> שמענו בקשה להעביר את זה לוועדה למעמד האישה, לוועדת החינוך ולוועדת הכספים. אם כך, אנחנו נעביר – – – << קריאה >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << קריאה >> מעמד האישה זה אומר לא שוויוני. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מעמד האישה זה שוויון מגדרי. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> ולכן, אנחנו נקיים כעת הצבעה והדיון יועבר לוועדת הכנסת ושם יוחלט לאיזה ועדה להעביר. אני מפעילה, אני מקיימת את ההצבעה עכשיו. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> רגע, על מה עכשיו מצביעים? << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> בעד ונגד ועדת הכנסת, שתחליט לאיזה ועדה זה הולך, כיוון שהיו כמה בקשות לוועדות שונות. ההצבעה עכשיו. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 3 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> במליאה נרשמו שלושה בעד. נגד – אני מבקשת, מי שלא נמצא במקומו להגיד לנו עכשיו באופן אישי: חברת הכנסת סונדוס סאלח, חבר הכנסת עודד פורר – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תהיה עוד הצבעה למעמד האישה או שזאת הצבעה אחת? << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אחת. מי לא נמצא במקום שלו והצביע? אימאן ח'טיב, סעיד אלחרומי, יבגני סובה, ינון אזולאי, משה אבוטבול ואורלי פרומן – אתם בעד. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> ומה איתי? << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אם כך, נערכה הצבעה. חברת הכנסת ברק, ההצבעה היא על כך שיתקיים דיון נוסף והוא יתקיים קודם כול בוועדת הכנסת, שתחליט לאיזה ועדה הדיון יועבר. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> בוועדת הכנסת תתקיים ההצבעה ויוחלט שם – ברגע שיש יותר מוועדה אחת, זה עובר לוועדת הכנסת ושם מוחלט לאיזה ועדה זה הולך. תתקיים הצבעה בוועדת הכנסת על כך. 13 בעד – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רגע, גם קרן וגם שרן לא במקומן. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אז זה 15. אם ככה, בהצבעה גם קרן ברק הצביעה בעד וגם חברת הכנסת שרן השכל. תוצאות ההצבעה הן: 15 קולות בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. ההחלטה היא להעביר את הדיון לוועדת הכנסת לקביעת הוועדה שבה יתקיים הדיון הסופי. תודה רבה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> שילוב אוטובוסים פרטיים ומוניות ופיקוח על התחבורה הציבורית בעת קורונה << הלסי >> << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> ההצעה הבאה שאנחנו הולכים לדון בה – הצעות דחופות לסדר-היום בנושא: שילוב אוטובוסים פרטיים ומוניות ופיקוח על התחבורה הציבורית בעת הקורונה, מס' 364, 379 ו-384. חברת הכנסת שרן השכל, בבקשה. סדרנים, אם אפשר בבקשה לנקות את הפודיום. ניקיתם? תודה. << דובר >> שרן מרים השכל (הליכוד): << דובר >> חברי הכנסת היקרים, סגן השר מקלב שנמצא פה איתנו – שלום – דנו בוועדת כלכלה מעט על הנושא, אבל אני חושבת שתקופת משבר הקורונה, מעבר למשבר הכלכלי האדיר, העולמי, שלמעשה תקף את המדינה שלנו ומדינות נוספות, והמשבר הבריאותי שלמעשה מאתגר אותנו ומדינות נוספות, הצלחנו למצוא כל מיני כשלים ופגמים במערכת, שהוצפו. זו הזדמנות באמת נדירה לבוא ולטפל ולמצוא גם את ההסדרה הנכונה לעיתות חירום אחרות שכנראה יגיעו אלינו בעתיד. אחת מהן היא כמובן התחבורה הציבורית. מיותר לציין, אומנם במדינות אחרות האיכות של תחבורה ציבורית נמדדת באיכות האוכלוסייה שמשתמשת בתחבורה הציבורית. זאת אומרת שאם האוכלוסייה המבוססת, זו שיש לה כלי רכב, שיש לה את היכולות הכלכליות, משתמשת בתחבורה הציבורית, זה סימן לתחבורה ציבורית מצוינת באותה מדינה, כי הם מעוניינים להשתמש בה. מדינה ישראל עדיין לא נמצאת שם. יש לנו עוד דרך ארוכה. יחד עם חברי סגן השר מקלב דנו רבות בנושא בוועדת המדע והטכנולוגיה, איך לשפר. אני סמוכה ובטוחה שבשנים הקרובות במשרד תטמיע את הרעיונות ואת הדיונים שאתה ניהלת כיושב-ראש הוועדה בנוגע לתחבורה הציבורית, אבל אנחנו צריכים כרגע לדאוג לאוכלוסיות שלנו – שהן אוכלוסיות קצת יותר קשות יום – שכן משתמשות בתחבורה הציבורית. לא רק לאוכלוסיות קשות יום אלא גם לאוכלוסיות שמגיעות מאזורים יותר מרוחקים, מהפריפריה, חיילים, סטודנטים – להם אנחנו צריכים לדאוג ועליהם אנחנו צריכים לשמור. בתקופת המשבר האוטובוסים פעלו בצורה לא תקינה. זאת אומרת: היו מעט מאוד קווים, מעט מדי קווים, וחלק מהקווים שעוד תפקדו למעשה נסגרו. הרכבות הושבתו לחלוטין. זאת אומרת שגם אם אדם רצה להגיע לעבודתו, שאולי נשארה פתוחה, הוא לא יכול היה להגיע למקום עבודתו. והמצב הזה יוצר סיר לחץ דווקא על האוכלוסיות שזקוקות לזה יותר מכול; אלו המבוססות, שיש להן רכבים, לא תהיה להן בעיה להגיע גם ככה. יש פתרונות, ואנחנו צריכים למצוא את הדרך למצוא פתרונות יצירתיים. בישראל יש היום מאות חברות הסעות פרטיות, אוטובוסים, האמונות על הפעלת כל מערכת ההסעות של המפעלים במשק, תלמידים, חינוך מיוחד, תיירות פנים, תיירות חוץ, כוחות ביטחון, צוותים רפואיים ועוד. מדובר בסדר גודל של למעלה מ-23,000 כלי רכב. זו כמות אדירה של אוטובוסים והיסעים שיכולים להצטרף לתוך מערך התחבורה הציבורית כאשר אנשים המתינו בתחנות אוטובוס במשך שעות ולא קיבלו מענה, האוטובוסים היו מלאים ולפי תקנות הבריאות הם לא יכלו להמשיך, ופשוט המוקד לא ידע מתי יהיה להם אוטובוס פנוי. זה תגבור שנצרך בימים האלו. בנוסף לכך, יש 30,000 מועסקים בחברות האלו, אנשים שצריכים עבודה. יש היום קרוב ל-6,000 נהגים מובטלים. הם יושבים בבית ולמעשה לא יכולים לא לתגבר את המערך, לא לעבוד, ולמעשה עליהם להישען על המדינה, לקבל דמי אבטלה, או דבר כזה או אחר. הם מעוניינים להיכנס לתוך המערך הזה. יש לנו מעל ל-21,000 מוניות. גם את המוניות ניתן להכניס בדרך כזו או אחרת לתוך המערך של התחבורה הציבורית. הם נמצאים ללא תעסוקה בבית, היום, בגלל שעסקים נסגרו, אין תיירות פנים, אין תיירות חוץ, אזרחי ישראל נמנעים מלצאת החוצה ולכן הם נשארים בבית – גם למוניות אין יכולת פרנסה. אנחנו צריכים לפעול שם, גם בנוגע למוניות, בשני אופנים: הראשון הוא בעצם הכנסת המוניות למערך התגבור של התחבורה הציבורית, והשני הוא גם מיגון הנהגים. משום שכרגע גם יש תקנות שבתוך המוניות אסור להם לקחת יותר מאדם אחד או שני אנשים – – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> שניים. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (הליכוד): << דובר_המשך >> שני אנשים, עד אשר יהיה להם בעצם מיגון שדומה למיגון של האוטובוסים והם יוכלו לקחת ארבעה אנשים, הם יוכלו גם ממש לתגבר את מערך התחבורה הציבורית. חשוב לי שנדון בזה. חשוב שנקבל תשובות – ולדחוף את זה כמה שיותר מהר, בעיקר אם אנחנו נכנסים למשבר, לאיזשהו גל קורונה נוסף, שבו ישותקו שוב מערכי התחבורה הציבורית. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת שרן השכל. חברת הכנסת סונדוס סלאח, בבקשה. שלוש דקות. << דובר >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, חברי וחברות הכנסת, בימים אלו, בניסיון החזרה לשגרה, אנחנו עדיין מוצאים את עצמנו במשבר, משבר אחד המחמיר ומעמיק. בימים האחרונים עולים אתגרים חדשים הקשורים להפעלת התחבורה הציבורית: שינויים בתדירות הקווים, בהימצאותם של קווים, אי-עמידה בלוחות הזמנים שמפורסמים באתרי המידע של התחבורה ציבורית. מהדיון האחרון בוועדת הכלכלה עולה כי נציגי מפעילי התחבורה הציבורית קיבלו יד חופשית ממשרד ברשות הארצית לתחבורה ציבורית בראשות אמיר אסרף, ובאופן המעלה חשש למינהל לא תקין שהביא לפגיעה קשה בנסיעה, בנוסעים, לבזבוז הזמן שלהם והכספים שלהם. נראה כי ברשות לתחבורה ציבורית התעלמו מן הכללים הדורשים שינויים על מפות ממוחשבות ושינויים בקו. בשלב הראשון בוטלו עשרות קווים אך מלבד הודעה של משרד התחבורה לתקשורת, שספק אם הגיעה לרוב הנוסעים, לא עודכן הדבר במערכת הרישוי. בהמשך הוערכו זמני המתנה ארוכים מתמיד. נוסעים שיצרו קשר עם מרכזי המידע קיבלו מידע שגוי. כן, הוא לא היה מעודכן במערכת. על ועדת הכלכלה להמשיך לדון בסוגיה זו, ולהבטיח שכספי הציבור שמושקעים בתחבורה הציבורית בצורה הטובה ביותר יביאו לתוצאות טובות יותר. בנוסף, דיברנו מוקדם יותר על הוספת קו חדש, רעננה-תל אביב, בזמן שבאף עיר ערבית אין תחנת רכבת אחת. אין תחנת רכבת אחת, ואנחנו מדברות ומדברים על הנגשת את התחבורה הציבורית לכלל הציבור ועל הנגשת ההזדמנויות בתעסוקה, ואנחנו יודעות ויודעים היטב איך זה קשור לזמינות התחבורה הציבורית ביישובים אלה. 50% מהחברה הערבית מנותקת מן התחבורה הציבורית, מחצית מהחברה מנותקת מההזדמנות לגשת לתחבורה ציבורית סדירה העונה על הצרכים של החברה. אנחנו מדברות על תחבורה ציבורית כמכונת ההנשמה למשק, לציבור ולחזרה לשגרה. מה זה אומר על האפשרות העומדת בפני הציבור הערבי לחזור לשגרה? כמעט 10 מיליארד שקלים מהקופה הציבורית מושקעים בתחבורה הציבורית. לבקשת הרשות לתחבורה ציבורית האוצר החזיר רבע מרשת האוטובוסים, כי טענו שכך יותר קל לחזור לשגרה מאשר מהשבתה מוחלטת. ובינתיים, הוראות סותרות ממשרדים שונים; הציבור נשאר ללא אפשרות להתנייד; הנהגים – תנאי ההעסקה שלהם נפגעו, אולי לתמיד, בשבועות אלה, חלקם פוטרו; נוסעים נשארו דקות ארוכות בתחנות האוטובוסים בשמש, עצבנים על הנהגים שמופקרים בחזית להתמודד איתם ועם האלימות שלהם. ומי יבטיח את ההשקעה הציבורית בתחבורה ציבורית ראויה, פתוחה, וירוקה? תודה רבה לך. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת סונדוס סלאח. אין ספק שהתחבורה הציבורית בארץ מאתגרת תמיד, ובימי הקורונה – יותר מתמיד. ישיב לכן סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים חבר הכנסת אורי מקלב, בבקשה. << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת בראש. חבריי חברי הכנסת, אני גם מברך אותך על התפקיד הזה של סגן יושב-ראש הכנסת, ועוד לא יצא לי לדבר במשמרת שלך. אני גם מצר על כך שאת לא יכולת להשתתף בדיון. את גם רשומה בדיון אבל הבעת במילים קצרות, ככל שהתאפשר לך, את ההזדהות שלך עם העניין. אבל אני אולי אחשוב בתשובתי גם על מה שהיית עשויה לדבר בנושא התחבורה הציבורית. אני אתחיל באמת בדברים שלך: כפי שציינת, התחבורה הציבורית באופן כללי לוקחת חלק גדול מהציבור במדינת ישראל שזה חשוב לו, בין אם הוא נוסע תמידי, בין אם נוסע מזדמן, בין אם הוא רוצה להיות נוסע מתמיד בתחבורה הציבורית והוא מבקש: תאפשרו לי, תעשו את התחבורה הציבורית נגישה, אמינה, זמינה, כדי שאני אוכל להשתמש בתחבורה הציבורית. יש גם קהל שבוי גדול מאוד שאין לו אפשרות אחרת, שאין לו דרך אחרת, רק התחבורה הציבורית, מאוכלוסיות שונות: אנשים מבוגרים, קשישים, נוער, ילדים; וגם ציבור גדול מאוד, אוכלוסיות גדולות מאוד, שהן הקהל הצרכני המובהק של תחבורה הציבורית. ואין כמו מי שנוסע בתחבורה הציבורית שמרגיש, ואין כמו מי שלא נוסע שאנחנו חוששים שהוא לא מרגיש. ככה, ואני לפעמים אומר שבני הבית שלי אומרים לי: אל תתיימר לדבר על התחבורה הציבורית כל זמן שאתה לא נוסע; תיסע, ואחרי זה תגיד את זה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> כן, אני חושבת שצריך להציע לכל חברי הכנסת, כחלק מהנוהל, לנסות, בוא נגיד פעם בחצי שנה, לנסוע בתחבורה ציבורית. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> יש אפילו כרטיס חינם. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> נכון, אפילו קיבלנו רב-קו בחינם. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> בלי להודיע מראש, וככה להרגיש כאחד העם. שהמלך יוצא בלבוש – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – זה לא בסדר. 34 שרים ואין במליאה שר. זה לא בסדר. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> יש, יש. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> איפה? << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> חבר הכנסת שטייניץ פה, והוא יצא לרגע. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> תודה, תודה, חבר הכנסת מיקי לוי. בכל אופן, אני גם מודה לחברת הכנסת שרן מרים השכל, שהשכילה מהדיון בוועדת הכלכלה לקחת את זה לכיוון הצעה לסדר-היום – חלק אחד שלא יכולנו להרחיב בו בתוך מסגרת הדיון בוועדת הכלכלה – ולדבר על נושא התחבורה הציבורית במשבר הקורונה, שהציף לנו אולי בכלל נושא שאנחנו צריכים להרחיב בו: נושא התחבורה השיתופית. התחבורה השיתופית היא נושא בפני עצמו, ואני מודה ומתוודה שכשהייתי בוועדת המדע והטכנולוגיה, דנו בזה הרבה מהיבטים שונים. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי, זה הטלפון שלך? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> סליחה, הוא היה נשמע לי מוכר. אז סעיד אלחרומי. הוא היה נשמע לי מוכר מהוועדה קודם. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא, לא תמיד אני אשם. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אני מתנצלת. אני מבקשת, אם אפשר, את הטלפונים הסלולריים על שקט. תודה. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> נושא התחבורה השיתופית – שילוב תחבורה שיתופית. זה גם לא סוד שבנושא של תחבורה שיתופית זה מדיניות שנקבעת. אני יכול להגיד שהחלק המקצועי, טוב או לא טוב, פחות בא לידי ביטוי; אפילו לא הייתה לנו הזדמנות רבה לשמוע מאנשי המקצוע, ולדון בזה באופן מעמיק: מהי תחבורה שיתופית – יתרונותיה, אולי חסרונותיה. על דוכן זה אמר שר התחבורה הקודם-קודם: זה לא בטיחותי לנסוע. אני מתנגד לתחבורה שיתופית בגלל שזה לא בטיחותי לנוסע, אני לא יכול לדעת מי המסיע. אנחנו חלקנו עליו בענייו הזה. חשבנו שיש היום אינדיקציות, בכל העולם זה נעשה. וכשאני עולה עם נהג מונית אני כן יודע מי נוסע איתי? אני גם לא יודע מי המסיע. אנחנו יודעים, אנחנו יוצאים מנקודת הנחה – דווקא בנושא הזה יש ביטחון לנוסע, ככל שאפשר, במירכאות; יש לזה הרבה יותר אינדיקציות, והמערכת הטכנולוגית המתקדמת נותנת את המשובים ואת הבקרה ואת הפיקוח הרבה יותר. אבל אני רוצה קצת להיצמד, ברשותכם, בדברים הראשונים שלי, במשפטים הראשונים שלי, לתשובה הרשמית של המשרד, ואחרי זה אני ארחיב מדבריי. קודם כול, משרד התחבורה מבקש להפריד בין התחבורה השיתופית לתחבורה הציבורית הסדירה. משרד התחבורה בא ואומר היום: מה שהעליתן אתן, חברות הכנסת, והיה נשמע מהדברים – המשבר שעברנו עם התחבורה הציבורית בתוך משבר הקורונה היה אירוע קשה מאוד לציבור הנוסעים. מצד אחד מבקשים להחזיר את המשק, בהדרגה או את כולו, לפעילות מלאה – אבל את התחבורה הציבורית, משאירים מאחור עם הרבה מגבלות. זה דבר שגרם לקשיים מאוד גדולים, קשיים תפקודיים רבים. אני אוהב להשתמש בביטוי שיש במסורת שלנו, "תבן אין נתן לעבדיך ולבנים אמרים לנו עשו". לא נותנים לך במה לעשות את הלבנים, לא נותנים לך את חומר הגלם, ואתה רוצה שנגיע; אתה רוצה שנגיע לעבודה, המעבידים מבקשים מאיתנו להגיע בזמן, אין אפשרות אחרת – למי שאין לו אפשרות אחרת. ואנחנו אומרים: צריך לחזור לתפקד, מוסדות החינוך וצוותי ההוראה צריכים להגיע בזמן, התלמידים צריכים להגיע בזמן. מעבר לכך, מה שקרה כשאנחנו לא עשינו את זה – אנשים נסעו ברכב הפרטי שלהם, מה שקורה גם היום בגלל הרכבת, וזה גורם לעומסים. מה שהתברר לנו זה הרבה יותר מזה: התברר שהצפיפות שבתחבורה הציבורית הייתה מחולל מדביק הרבה יותר, כשאין לך אוטובוסים. מכניסים רק 19 איש – יכול להיות. באוטובוס אתה מוגן לפי התקנות, אבל בעמידה לאוטובוס, בתחנות המרכזיות, בין אנשים שעמדו צפופים כדי לעלות לאוטובוס, כשהם ידעו שהאוטובוס אולי לא יעלה אותם והיו צריכים לשמור בכוח על התור, אז אנשים צבאו על הדלתות במשך זמן רב וחיכו שעות. ולא זו אף זו, זה גם גרם להם – מכיוון שחלק גדול מהקווים לא עבדו, זה גרם לנסיעה בכמה אוטובוסים כדי להגיע ליעד. אז אותו נוסע, במקום עם 50 איש באוטובוס, או 46 איש באוטובוס, הוא היה צריך להיפגש עם 200 איש, שנסעו איתו בכמה אוטובוסים. הוא היה הרבה יותר שעות עם ציבור גדול, במקום לנסוע שעה או 40 דקות הוא נסע שעתיים, מכיוון שהיה צריך כמה אוטובוסים, והוא הצטופף בתחנות האוטובוסים. אני רוצה לציין את שרת התחבורה, שממש ביום הראשון שנכנסה לתפקיד, או ביום השני, היא למדה את הנושא וביקשה פגישה דחופה אצל שר הבריאות, יושב-ראש הכנסת לשעבר. אני השתתפתי בפגישה הזאת. היו דעות מקצועיות ופקידים, אבל שני השרים – השר והשרה – עמדו על כך, ואנחנו נמצאים היום באירוע אחר. האירוע הזה אומר שהיום אפשר לנסוע בקיבולת של 75% של האוטובוס. זה אומר שמחוץ לעיר – 46, ובאוטובוס מפרקים – 75 נוסעים. זה נותן מענה, לדעת המשרד, לפי בדיקות שהמשרד עושה, עד כדי כך שהמשרד כותב לי בתשובה שלו שהביקושים לא הגיעו ללמעלה מ-60%. אז אני מודה ומתוודה שאני רואה מחזות אחרים, אני רואה צפיפות – – – << קריאה >> שרן מרים השכל (הליכוד): << קריאה >> הביקושים לאוטובוסים לא הגיעו ל-60%? << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> לא הגיעו, לפי התשובה. << קריאה >> שרן מרים השכל (הליכוד): << קריאה >> – – – קווים בגלל שהם לא הצליחו לעמוד בעומסים – – – << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> אני אגיע. את דיברת איתי אתמול על הנושא של מקביל-תחבורה, קווים מקבילי רכבת. אבל אם נדבר על כך באופן כללי, הביקושים הם רק 60% מהביקושים הרגילים בימי שגרה, ועד 75% אפשר לעבוד, וכל הקווים חזרו לפעול. כל הקווים חזרו לפעילות מלאה, אבל עם מגבלה של 46. אתמול, ב-01:50, לפנות בוקר, עוד טיפלתי ב-20 נוסעים שהיו ביציאה מירושלים ושחיכו למעלה משעה ולא אספו אותם. אני רוצה לציין את חברת אגד, שבאמת עשו את המאמץ, וב-01:50 האוטובוס אסף את אותם נוסעים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – זה ממשיך וממשיך וממשיך, ושים לב גם באיזה קווים זה. הייתי שמח לשמוע – – – << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> אני מכיר את הקווים שאני מכיר. יש קווים שיש בהם עומס. משרד התחבורה גם יוצא מנקודת הנחה שאין חתונות – אלו היו תקופות בוערות, תקופת החתונות, שבה היו צריכים עוד קווים מלאים – ועם כל זה הוא לא הוריד במספר. ועם כל זה, אנשים נמצאים וצובאים. יכול להיות שצריך תמהיל, לתת תגבור בשעות האחרונות. זה בבדיקה נקודתית. בסופו של יום, אומרים במשרד התחבורה, בעמדה שלהם, שמה שהם מזהים בו עומס זה בקווים המקבילים לרכבת. וככל שאנחנו מאחרים את פתיחת הרכבת הקווים האלה ממשיכים להיות עמוסים. נותנים שם את מלוא התשובות – מה שיש בצי האוטובוסים שיש היום לחברות הציבוריות, אותן חברות שאמונות לתת את המענה לקווים תחליפי רכבת. ההחלטה של משרד התחבורה – את זה כתבו אתמול – היא שככל שיידרש, יביאו גם חברות פרטיות לתת תגבורים. מוניות – לא רואים את המוניות – – – << קריאה >> שרן מרים השכל (הליכוד): << קריאה >> האם זה הפתרון היחיד שניתן לעשות בתוך מערך שאנחנו לא רואים בו כרגע את הפתיחה? יש עומסים בתוך הקווים האלה. מתי מתחילים להכניס את החברות הפרטיות? << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> אני הייתי עכשיו בסיור. אני עכשיו בא לכאן, הוזעקתי אפילו באמצע הסיור. הייתה השקה של האוטובוס המפרקי החשמלי הראשון, שיצא כאן מתחת לשכונת רמות לכיוון הכותל. השרה הייתה שמה וגם אני הוזמנתי. אז מפה רצתי לשם, אבל באמצע הדרך לא הספקתי. באתי, כי ההצעות לסדר-החיום התקדמו. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אני שמחה לשמוע שהוא חשמלי. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> מה? << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אני שמחה לשמוע שהוא חשמלי. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> כן, אוטובוס חשמלי. הוא שקט, עם יתרונות לעניין זיהום אוויר, עם יותר כוח, נוח יותר, נעים יותר. בסופו של דבר כתב של ynet ראיין את השרה ותוך כדי הריאיון הוא הוציא לה תמונות של אוטובוסים מלאים, דחוסים, בעיר בית שמש. זה לא שאנשים רוצים להידחס באוטובוסים – אין להם ברירה אחרת אלא להידחס, אין להם אפשרויות. אבל צריך להודות על האמת, גם לא בימי קורונה יש לנו את זה. אנחנו עדים לבעיות וצפיפות בתחבורה הציבורית גם בימי השגרה. צריך לזהות, יש את האפשרות, מכיוון שההגבלה הזו, בכל אופן, של 46 נוסעים, גם בתוך העיר – זה דבר שגורם לבעיה. אבל אסור לנו לשכוח, כפי שאנחנו גם עונים – אנחנו לא יכולים להגיד שאין צד שני. אחד ממחוללי ההדבקה זה דווקא האוטובוס. אנחנו נמצאים במה שנקרא אצלנו תרתי דסתרי, שני דברים שסותרים אחד את השני. מצד אחד אנחנו רוצים תחבורה שתיתן מענה, שייקחו כמה שיותר נוסעים, ומצד שני האוטובוס הוא מקום מידבק, הוא מקום שלפי חוות הדעת המקצועיות זו שהות צפופה הרבה זמן, וצריך להימנע ממנו. אבל אני כן רוצה לציין שבתפיסה שלי לא הייתה צריכה להיות תפיסה שהתחבורה הציבורית צריכה להיות איזה משהו של ענישה. דהיינו: לא רוצים שאנשים יסתובבו, ובגלל זה אתה מבטל את התחבורה הציבורית, מצמצם אותה, לא עושה אותה בסופי שבוע, אפילו שאנשים צריכים אותה לדברים – לא של בילויים. לא, בגלל שזה אומר, זה קורה – זה כן נותן איזה דרור לבילוי, ואנחנו רוצים שיהיו בבית. איך גורמים לאנשים שיהיו בבית? מדברים על זה. וגם את התחבורה הציבורית סוגרים. מצמצמים אותה. זאת לא דרך, להשתמש בתחבורה הציבורית ככלי לימוד, ככלי שנותן אזהרה. כמו שהיום, כשיש עלייה בתחלואה, מה עושים? לא מחדשים את הרכבת. זאת אומרת, מכל מה שיש לנו, מכל מארג הדברים, ואפילו חתונות ואירועים, אנחנו העלינו מ-50 ל-250 משתתפים, הרכבת היא זאת שתצלצל בפעמון והיא זאת שתבוא ותגיד: לא חזרנו לשגרה. מה הראיה שאנחנו לא חוזרים לשגרה וצריך יותר להיזהר וצריך לעמוד בכללים? הרכבת לא עובדת. זה בעצם גם מעניש את הציבור, ומבחינה פרקטית זה דבר פוגע. אבל אני אגיד רק עוד מילה אחת בקשר לתחבורה השיתופית. המוניות לא יכולות להיות מענה בגלל שגם במוניות לא נתנו יותר משני נוסעים. הסיבה שלא נותנים יותר משני נוסעים – ולא עוד שלושה נוסעים – שזה היה צריך להיות דבר טבעי, משרד הבריאות בתפיסה שלא כדאי ולא נכון מבחינה בריאותית לשבת ליד הנהג. צריך לבודד את הנהג משאר הנוסעים, ולכן זה רק שני נוסעים. ולכן, בסופו של דבר ראינו שבתקופות ארוכות במשבר הקורונה לנוסעי התחבורה הציבורית היו קשיים גדולים מאוד, ומי שכן נסע סיכן את עצמו מהרבה בחינות. אבל תחבורה שיתופית, בכל אופן – אני לא יודע מה העמדה של השרה עכשיו בנושא התחבורה השיתופית. אני ביקשתי לברר את זה. אני עדיין לא בטוח שהיא גיבשה דעה. היא לומדת את הנושאים. באופן טבעי, מה שקורה היום, עמדת השר, העמדה המקצועית של המדיניות של השר היא שמשפיעה היום בדברים האלה, בגלל שחוות דעת מקצועיות יש לכאן ולכאן. אנחנו יכולים לגרום לכך שתהיה הכרעה. יש לזה יתרונות, יש לזה חסרונות. תארי לך שבמשבר הקורונה אדם שהיה נוסע מרעננה או מכפר סבא לתל אביב היה לוקח עוד מישהו איתו – כמה פשוט, כמה טוב, כמה זה היה נכון וכמה זה היה מועיל, וכמה זה היה עוזר לנו להתגבר. בכל אופן, אני חושב – ואלה דברי התשובה שלי: תחבורה שיתופית, נדבר על זה לא בגלל משבר הקורונה. נדבר על זה. דיון. דיון. אני מודה, ואני מעודד אתכם, חברי הכנסת, ליזום דיונים בעניין הזה כדי שנושא התחבורה השיתופית יעלה ויתחדד פה. כאן צריך לתת את המענה. עם כל הכבוד, כאן צריך לתת. אני הרבה שנים בכנסת, ואני חושב שהכנסת זה המקום שבו צריך לחדד סוגיות ציבוריות ולהגיע לכלל מסקנה, ולהביא את זה אחרי זה למשרדים הביצועיים, שיבצעו את זה. בכל אופן, אני אתייחס, ברשותכם, גם לחברת הכנסת סאלח, על התחבורה הציבורית בחברה הערבית – שאין רכבות. נכון, לא בכל הערים יש רכבות. ככל שמתרחקים מהמרכז, מגוש דן, הרכבות מתמעטות. יש תוכניות. אף אחד לא יכול להבטיח רכבת לכל עיר. ככל שמתרחקים כמה שיותר לפריפריה ולא צמודים לקווים המרכזיים, יש קשיים גדולים מאוד. אבל אי-אפשר להתעלם גם מדבר חשוב מאוד שנעשה כבר כמה שנים – עוד בתקופתו של השר כץ, בתקופת הממשלות הקודמות, הקציבו סכום מאוד מאוד גדול לתחבורה הציבורית באזורים הערביים, 100 מיליון שקל לשנה. אין ספק, ולפי כל קנה מידה – יגידו את זה גם החברות המפעילות – שיש תחבורה ציבורית. אולי לא לכל מקום. בנגישות – יש בעיה של תשתיות, אין גישה לכל מקום, אבל התחבורה הציבורית עובדת. אין צפיפות, ובמקומות האלה שבהם זה קיים יש תחבורה ציבורית סדירה, מקצועית מאוד, נקייה, אמינה. << קריאה >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה מדבר על החברה הערבית? << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> מה? אני לא שומע. << קריאה >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << קריאה >> על תחבורה ציבורית בחברה הערבית אתה מדבר? תחבורה ציבורית? << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> באופן כללי. אלו סכומים אדירים לפי כל קנה מידה של ציבור המשתתפים. לצערי, לא כולם. יש אוטובוסים ריקים. לא כולם משתתפים. << קריאה >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני תושבת כפר משהד. אין לנו תחנה בתוך היישוב שלנו. אין תחנה שאפשר לעמוד מתחת כשיורד גשם. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> אני מוכן לקבל את הפניות האלו באופן אישי ולראות. אני יותר ערני. אני גם אעשה סיורים במקומות שצריך, כדי לפתור בעיות ספציפיות. יש הרבה בעיות נקודתיות. אני יודע שזה לא מגיע. יש כפרים שלא נכנסים, יישובים שלא נכנסים, בגלל מצב התשתיות, בגלל חוסר שיתוף פעולה עם המועצה המקומית. יש מקומות שנותנים את התנאים המתאימים ואנשים לא רוצים להמתין מכיוון שאין תחנה שמגינה עליהם. הכול יכול להיות. אבל בסופו של דבר מספר האוטובוסים והנסיעות מול מספר הנוסעים, יש בו מענה גדול מאוד. אני חושב שבשלב אני עניתי ומיציתי את התשובה. תודה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> מה אתה מציע, כבוד סגן השרה? << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> מה שחברי הכנסת – אם הם רוצים לדון בוועדה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> חברות הכנסת? << קריאה >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ועדת הכספים. << קריאה >> שרן מרים השכל (הליכוד): << קריאה >> אני הייתי מציעה, סגן השר, אולי לתת איזשהו תאריך לכניסה של אוטובוסים ושל נהגים לתוך מערך התחבורה הציבורית, משום שאם כבר האוטובוסים מפוצצים ואלה מקדמי ההדבקה, אנחנו – – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> חברת הכנסת שרן השכל, זו בעצם עוד שאלה, שלא יתנה לך. אם אתה רוצה, אדוני סגן השר, אם תוכל לבוא עם הנתונים האלה. אם אתן לא מסתפקות בזה, האם אתן מוכנות להסכים על ועדת הכלכלה? שהדבר יעבור לוועדת הכלכלה? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> ועדת העבודה והרווחה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> ועדת העבודה והרווחה. אם ככה, אנחנו מצביעים על כך שהסוגיה תעבור – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> אני פתוח. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> כלכלה. אנחנו מעבירים – כלכלה. בסדר גמור. אנחנו מצביעים על העברת הנושא לדיון בוועדת הכלכלה. ההצבעה מתחילה עכשיו. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אבל אני לא יושבת – – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> כן, מי שלא יושב, אנחנו נספור אותו. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 2 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> כמעט הצבעתי בשם גלעד ארדן. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אנחנו נבטל את ההצבעה שלך. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, לא הצבעתי, מיקי. כמעט. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> יש לנו שניים שנרשמו כאן. אני מבקשת ממזכירת הכנסת לספור את מי שהצביע לא במקומו. מי לא במקומו? מצביעים. משה אבוטבול. בעד כלכלה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> משה אבוטבול. קטי שטרית. אורי מקלב. שרן השכל. ינון אזולאי. משולם נהרי. כבוד השר? << קריאה >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << קריאה >> הצבעתי – – – << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> מצוין. יבגני סובה, הוא במקום שלו. סעיד אלחרומי. סונדוס סאלח. אימאן ח'טיב יאסין. מיקי לוי. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> כמה הצביעו באלקטרוני? << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> שניים. אם כך, 12 בעד. אפס נגד. אף אחד לא נמנע. אני קובעת שהנושא הזה יועבר לדיון בוועדת הכלכלה. תודה רבה לכם. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> החשש מפגיעה בשילובן בתעסוקה של נשים חרדיות וערביות << הלסי>> << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אנחנו עוברים להצעה הבאה, הצעות דחופות לסדר-היום בנושא: החשש מפגיעה בשילובן בתעסוקה של נשים חרדיות וערביות, מס' 329 ו-333. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. << קריאה >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << קריאה >> עד שחבר הכנסת לוי עולה לדוכן, אני רק מבקש להעיר: הבנתי שהיושבת-ראש העירה שלא הייתי באולם – – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> לא, לא. לא אני. לא אני. חבר הכנסת מיקי לוי העיר, והסברנו לו שיצאת לדקה ושאתה כאן. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני הערתי. אני הערתי. << קריאה >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << קריאה >> יצאתי לשלוש דקות לשירותים. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> הכול בסדר, אנחנו הסברנו את הנושא. << קריאה >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << קריאה >> אני מודה ליושבת-ראש. אני מקווה שבפעם הבאה גם אתה תגן עליי, מיקי לוי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא, אני הערתי את תשומת ליבה שאין שר. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> יש, יש, הכול בסדר. << קריאה >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << קריאה >> אפילו לשר יש זכות לצאת לשירותים לשלוש דקות. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא חשוב. אני חושב שמ-34 שרים, יש מקום ששר יהיה נוכח במליאה. מה לעשות? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> עם אופוזיציה כזאת צריכים הרבה ללכת לשירותים. זה מפחיד. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> חבר הכנסת משה אבוטבול, תודה. בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, בניגוד לאוכלוסיות אחרות, משבר התעסוקה בקרב נשים חרדיות וערביות בעקבות הקורונה חמור יותר ועלול להוביל לעוני של ממש, כמו גם למחוק הישגים שנדרשו הרבה מאוד שנים להגיע אליהם. דוח משרד האוצר שפורסם לאחרונה חושף נתונים איומים, עם השלכות קשות שעל הממשלה להכיר ולטפל בהם. על פי הנתונים, למרות שנשים הן 47% מכלל המועסקים במשק, מעל 57% מהנרשמים בשירות התעסוקה בזמן הקורונה היו נשים. וכך, שיעור הנשים מקרב תובעי דמי האבטלה בכל ענפי הכלכלה הראשיים היה גבוה יותר מהגברים. אשר לנשים הערביות המועסקות, הרי שלמרות העלייה המתמדת בשיעור השתתפותן בשוק העבודה, עדיין הנתון עומד על כ-35%, והוא עדיין נמוך משמעותית. לא זו בלבד, כשליש מהן עובדות במשרות חלקיות. ואם זה לא מספיק, פערי השכר בין עובדות ערביות ליהודיות עומד על 36%. וכך, בגלל שרבות מהן משתכרות שכר מינימום או עובדות במשרה חלקית, הרי שגם דמי האבטלה שלהן נמוכים מאוד ובעלי פוטנציאל להכניס אותן למעגל העוני. החשש לטווח הארוך הוא שחלקן תיפלטנה משוק התעסוקה בכלל בגלל שהן עובדות במסחר ובשירותים, עובדות קבלן ונעדרות הכשרה מקצועית. אשר לנשים החרדיות – כ-38% מועסקות במשרה חלקית, אלא שאצל החרדיות המצב אף קשה יותר, כיוון שעובדות רבות הן מפרנסות יחידות בבית, וכמו כן שיעור העוני בחברה החרדית עומד בימי שגרה על 43%, לעומת 11% בקרב האוכלוסייה היהודית הלא-חרדית. וכך למרות ש-40% מהעובדות החרדיות עוסקות בחינוך, כרגע כרבע מהן מטפלות וסייעות שהרוויחו שכר נמוך מאוד. חבריי חברי הכנסת, אם נוסיף לכך את המחקר של הכלכלנית הראשית באוצר, שמצאה כי הפיטורים והחל"ת של משקי הבית פגעו יותר במשקי הבית שהכנסתם נמוכה, נבין כי הנשים החרדיות והערביות נפגעו במשבר הזה יותר מאוכלוסיות אחרות. לכן על הממשלה לטפל באוכלוסיות האלה באופן פרטני ומיוחד ולגבש תוכנית ייעודית. לצערי, עד עכשיו בתוכנית הסיוע הממשלתית אין כל התייחסות לעידוד תעסוקה במגזרים הערבי והחרדי, ואת התוצאות הקשות כולנו נרגיש בשנים שיבואו. המדינה פועלת נגד עצמה. מענק התעסוקה, שרק נדון בימים אלה, לא כלל את האוכלוסיות האלה, וטובה שעה קודם אם הממשלה תיתן מחשבה נוספת. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת מיקי לוי. חבר הכנסת סעיד אלחרומי, בבקשה. << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו מדברים על האוכלוסיות הכי חלשות במדינה; וכאשר אנחנו מדברים על תעסוקה של נשים ערביות, האחוזים שדיבר עליהם לפניי חברי מיקי לוי – פחות מ-40% מהנשים הערביות מועסקות – זה בא לאחר מאמץ רב בשנים האחרונות, פה בוועדות הכנסת וגם במשרדי הממשלה השונים, לעידוד התעסוקה, ליצירת מקומות עבודה וכו'. אבל במה עוסקות הנשים הערביות? בגדול, בעבודות פשוטות שהשכר בהן הוא נמוך או בעבודות חלקיות. משבר הקורונה הכניס את כולם למצב עוני. אפילו החברה הערבית, שבעצם כולה שרויה בעוני של 50% בערך – לאחר משבר הקורונה זה התעצם בגדול. הנשים החרדיות, כפי שגם הסביר חברי, הן באותה קטגוריה, כי הן מפרנסות יחידות במשפחה. התוכנית הממשלתית לטיפול במשבר הקורונה שאישרה מליאת הכנסת ואישרה הממשלה לא התייחסה לשתי האוכלוסיות האלה. אני רוצה לחדד את זה יותר לגבי הנשים הערביות, בעיקר באוכלוסיות של הפריפריה בנגב – שם המצב חמור יותר. התעסוקה של הנשים האלה הייתה בעיקר במקצועות כמו ניקיון כמו חקלאות. שם נסגרו מוסדות הציבור, המדינה הייתה משותקת, ולכן גם בלשכת התעסוקה, בהבטחת ההכנסה שקיבלו המספרים נמוכים מאוד. לכן אנחנו דורשים חד-משמעית שתהיה התייחסות בתוכנית הסיוע הממשלתית לשתי האוכלוסיות האלה, ולמצוא פתרונות לפני שיהיה מאוחר מדי. תודה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת סעיד אלחרומי. ישיב סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חבר הכנסת משולם נהרי, בבקשה. << דובר >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר >> גברתי היושבת בראש, ברכותיי, שתצליחי לנווט את הספינה שנמצאת במים סוערים אל חוף מבטחים. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> אני מאמין. יש לך כבר ניסיון בלנהל דיונים. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> כן, תודה. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> חברי הכנסת, הנתונים שציינתם מוכרים לזרוע העבודה במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, וכפי שאפרט בהמשך משרדנו עמל במרץ כדי לשנותם. אכן שיעורי העוני בקרב האוכלוסיות החרדית והערבית גבוהים במיוחד. לפי דוח העוני של הביטוח הלאומי, בשנת 2018 עמדה תחולת העוני על 42.8% בקרב האוכלוסייה החרדית ועל 45.3% בקרב האוכלוסייה הערבית. אחד הגורמים לעוני בקרב אוכלוסיות אלה הוא שיעורי התעסוקה הנמוכים בקרבן. נכון לרבעון האחרון של שנת 2019 שיעור התעסוקה של נשים ערביות עמד על 36.2%, ושיעור התעסוקה של גברים חרדים עמד על 52.1%. בנוסף, כפי שציינתם, קיים פער גדול בין האוכלוסיות השונות, גם באיכות העבודה והתמורה המשולמת בעבורה – מה שמשפיע, כמובן, על הזכאות לדמי אבטלה. זרוע העבודה במשרד פועלת באופן שוטף וביתר שאת לא רק לשילובם של עובדים ישראלים בשוק העבודה אלא אף לשילובם בעבודה איכותית והולמת. כך למשל, ביעדי שירותי התעסוקה שהוצבו לשנת 2030 הוצבו בראשונה יעדים המתייחסים לאיכות התעסוקה ובעיקר להקטנת פערי השכר בין קבוצות האוכלוסייה שציינתם לבין האוכלוסייה הכללית. עמידה ביעדים אלו תשפר לא רק את מצבן של אוכלוסיות היעד שבטיפול המשרד, אלא המשק כולו, כפי שהעיד, בין היתר, מחקר שפורסם בנובמבר האחרון על ידי הכלכלנית הראשית במשרד האוצר. המחקר הצביע על כך שלסגירת פערי השכר באוכלוסייה החרדית והערבית לבין שאר האוכלוסייה בשוק העבודה צפויה להיות השפעה מכרעת על הצמיחה במשק, התוצר לנפש והיקף האי-שוויון. בהתאם להערכות אגף אסטרטגיה ומחקר בזרוע העבודה האוכלוסיות החרדית והערבית צפויות להיפגע באופן משמעותי ביותר כתוצאה מהמשבר, ויש חשש ממשי שאוכלוסייה זו תתקשה להשתלב בתעסוקה לאחר המשבר. המשבר העצים את מורכבות הטיפול באוכלוסיות יעד אלו, לאור הצפת שוק העבודה בדורשי עבודה רבים לצד האטה בפעילות הכלכלית של המשק והתכווצות שוק העבודה. על אף האמור אסייג ואומר כי בכל הנוגע לפגיעה בנשים חרדיות, ממחקר שנערך לאחרונה בזרוע העבודה בדבר השפעת משבר הקורונה על שיעורי התעסוקה בענפים ספציפיים עלה כי עוצמת הפגיעה של המשבר בעובדים החרדים בעת הזו מצומצמת יותר, כיוון שייצוג היתר שלהם בענף החינוך מספק להם יציבות תעסוקתית גדולה יותר בשלב זה – בעיקר לעובדי מדינה. עם זאת, לאור מצבן הכלכלי של אוכלוסיות אלו, מרחב התמרון הכלכלי שבו הן מצויות אכן מצומצם – דבר שמציב אותן בסיכון משמעותי לפגיעה. ברור כי החשש מפגיעה באוכלוסיות היעד שעל שילובן בשוק העבודה עמלה בשגרה זרוע העבודה שבמשרד העבודה והרווחה דורש התייחסות מיוחדת, הכוללת השקעה גדולה יותר בכל משתתף לצד הרחבת פריסת השירותים הקיימים והתאמתם ליום שאחרי המשבר. בהתאמה, בחודשים האחרונים פועלים גורמי המקצוע בזרוע העבודה, ובהם מינהל תעסוקת אוכלוסיות, האגף להכשרה מקצועית והמכון להכשרה טכנולוגית, לעדכן את תוכניות העבודה והשירותים אשר יוצעו על ידם הן לאוכלוסייה הכללית והן לאוכלוסיות היעד, ובהם, כאמור, האוכלוסייה החרדית, האוכלוסייה הערבית, בני 45 מעלה, אנשים עם מוגבלות ועוד. בין היתר, כדי לשלב אוכלוסיות אלה בתעסוקה איכותית מפעיל המינהל תוכניות בדגש על קידום תעסוקה איכותית המורכבת ממכלול מאפיינים, ובהם התאמת המשרה לכישורי העובד, שכר גבוה, פריון גבוה, תעסוקה בהיקף משרה רצוי, אופק קידום וכיוצא בזה. תוכניות אלה פועלות במטרה לשפר את איכות חייהם של המשתתפים בתוכנית ולשלבם בצורה מיטבית בעבודה מתאימה ומקדמת. בנוסף להתאמת התוכניות ליום שלאחר המשבר המשיכה זרוע העבודה במהלך תקופת המשבר להפעיל באופן וירטואלי את השירותים הניתנים במרכזי ההכוון ולהתאימם למציאות החדשה – בסך הכול, מיום 15 במרץ ועד יום 4 ביוני כ-60,000 איש פנו לתוכניות השונות המופעלות על ידי המינהל כדי לקבל שירותים בתחום התעסוקה לקראת חזרה לשוק העבודה. במקביל, בנוסף לפתרונות הקיימים כיום נערכים גורמי המקצוע בזרוע העבודה למשבר הקיים במטרה להקל ביורוקרטית ולהתאים את היצע ההכשרות המקצועיות למובטלים החדשים, על מנת להנגישן ולאפשר שילוב מיטבי ומהיר בשוק העבודה ביום שלאחר המשבר. זרוע העבודה במשרד העבודה והרווחה כבר גיבשה תוכנית ליציאה מהמשבר התעסוקתי, אשר תוכל, בין היתר, להעניק טיפול עומק לכ-100,000 מנפגעי המשבר התעסוקתי באמצעות ליווי פרט, תמרוץ מעסיקים והכשרה מקצועית, וכן לתת מענה רוחבי לעוד כ-250,000 איש, בין היתר באמצעות קורסים דיגיטליים. התוכנית מוכנה ליישום בהיקפים שייקבעו בהחלטת ממשלה, ובכפוף לכך שיאושר תקציב בעבור הנושא. לסיכום, המצוקה היא אמיתית, המצוקה היא קשה, ולא מהיום, אלא לאורך כל השנים. אני ליוויתי – לפחות בשלב שהייתי באוצר – את כל הנושא של ההכשרה המקצועית. הכנסתי למכללות החרדיות – מאחר שלא כולם הלכו ללמוד הוראה ולא הייתה עבודה לכולם, סיכמנו שתהיה גם הכשרה חלופית, הכשרה מקצועית, בעוד מקצועות שהמשק זקוק להם. אבל תמיד זה היה בחסר, תמיד דיברו הרבה, אמרו הרבה, אבל עשו מעט. המצב היום חמור עוד יותר בעקבות הקורונה. כמו שאמרת, חבר הכנסת מיקי, האוצר צריך לפתוח את ליבו ואת כיסו לאוכלוסיות הללו, ולא להקשות עלינו. בזרוע העבודה עשו עבודה יוצאת מן הכלל. יש תוכניות. תוכניות מוכרות. אנחנו עכשיו מתחילים את המשא ומתן – והוא לא קל והוא לא פשוט – עם אנשי האוצר. יש לכם את הכוח לעזור לנו לשים את זה בראש סדר העדיפויות, להילחם ולעשות הכול – בימים האלה ובשעות הללו, הנכונות, כשדנים על התקציב, לעשות את הכול כדי לצמצם את הפערים הגדולים שקיימים באוכלוסיות האלה המיוחדות – גם החרדית וגם הערבית. תודה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה. רק אם אפשר, סגן השר, הבעת עמדה נוספת התבקשה על ידי חבר הכנסת יעקב אשר. אתה מעוניין? בבקשה, חבר הכנסת יעקב אשר. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אני הסרתי את ההצעה – הנושא של מה? << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> של זה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> סליחה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> זאת הבעת עמדה נוספת לגבי הדיון שמתנהל כרגע. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני סגן השר, אני רוצה לשבח את ידידי חבר הכנסת מיקי לוי. מיקי, אני משבח אותך. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני מנסה לשכנע אותו להזיז את זה קדימה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מוסיף לתשבחות גם את זה. כבוד סגן השר, אני רוצה לשבח את ידידי מיקי לוי גם על ההצעה הזאת וגם על הצעות נוספות שהיו בתקופה האחרונה. אני גם הצטרפתי לבקשה לדיון הזה, אך מאחר שהתקבלה בקשה אחרת שלי, אני השארתי למיקי לעשות את העבודה. אני באמת רוצה לשבח אותך על כך שאתה מסתכל על האוכלוסיות החלשות גם כן. בהמשך לדברים שנאמרו – וציין את זה גם סגן השר – קרתה מהפכה בציבור החרדי בשנים האחרונות. הרבה מאוד נשים הגיעו למקצועות שפעם הן לא היו בהם. היו המקצועות הסטנדרטיים: מורות – שהיום יש בעיה עם זה – גננות וכו'. יש היום הרבה עובדות ועובדים כאלה במשק. בגלל שחסר להם הוותק, בדרך כלל בימי משבר הראשונים שמשלמים את המחיר זה הפחות-ותיקים. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אני הפעלתי את השעון, אם אפשר לקצר, להגיע לפואנטה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מסיים. בדרך כלל זה נופל על האוכלוסיות האלה, החרדית, או האוכלוסייה הערבית. לכן אני חושב שהנושא הזה הוא נושא חשוב מאוד, ואני תומך בו מאוד. חייבים לעשות על זה דיון ממצה. אני מקווה שיימצאו לזה גם הפתרונות בתקופה קשה זו, וגם באופן עקרוני ובאופן מלא. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת יעקב אשר. חבר הכנסת משה אבוטבול, ביקשת גם לדבר, בבקשה. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> אני בסך הכול רוצה להודות לכל מי שפועל במשך כל השנים לשילובן של נשים נוספות שתגענה לשוק העבודה. זה לא פשוט ולא קל. אני יודע שמשרדי הממשלה עשו כמה צעדים בנושא הזה, אבל זה באמת לא מספיק. אני בעצמי נפגשתי עם כמה אנשים חשובים גם בניו יורק ובכל מיני מקומות בעולם, שמאוד מעניין אותם הנושא הזה של שילובן של נשים חרדיות וערביות. יש חשש גדול מאוד, דווקא בתקופה הזו, בגלל הקורונה, שהרבה נשים עזבו בה את שוק העבודה. חלק מהדברים נסגרו. גברתי היושבת-ראש, גם כאישה וגם כאישה שהנושא מאוד קרוב לליבה, חשוב לי לשים דגש על הנושא הזה, לחזק תוכניות שקשורות לזה. בעיקר מה שחשוב זה להעביר את זה לוועדת הכספים, שם לדעתי יוכלו לטפל בנושא. תודה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת משה אבוטבול. סעיד אלחרומי ומיקי לוי, האם גם אתם מעוניינים להעביר את זה לוועדת הכספים? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בהחלט, גברתי. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> בהחלט, אם כך אנחנו נקיים הצבעה על כך שהדיון יימשך בוועדת הכספים. הפעלתי את השעון, מי שאינו יושב במקומו, אנחנו ניקח את הצבעתו ידנית. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 4 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכספים נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> גם אני יכולה להצביע, שכחתי מזה. ארבעה הצביעו בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. נראה את מי אנחנו מוסיפים: 1. חבר הכנסת מיקי לוי; 2. חברת הכנסת אימאן ח'טיב; 3. סונדוס סאלח; 4. סעיד אלחרומי; 5. יבגני סובה; 6. קטי שטרית; 7. משה אבוטבול. חבר הכנסת יעקב אשר, אתה הצבעת? שמונה. שמונה ועוד ארבעה זה 12. 12 בעד. אם כך, הדיון בהצעה הדחופה בנושא החשש מפגיעה בשילובן בתעסוקה של נשים חרדיות וערביות יעבור לוועדת הכספים, כפי שהוחלט כאן. תודה רבה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> יש לנו הודעה. בבקשה, מזכירת הכנסת. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> ברשות יושבת-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 5), התש"ף–2020, שהחזירה ועדת הפנים והגנת הסביבה. תודה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> מאות חרדים בני שירות לאומי-אזרחי שהוצאו לחל"ת אינם מקבלים דמי ביטוח לאומי << הלסי >> << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> הצעות דחופות לסדר-היום בנושא: מאות חרדים בני שירות לאומי-אזרחי שהוצאו לחל"ת אינם מקבלים דמי ביטוח לאומי, מס' 352 ו-355. חברת הכנסת קטי קטרין שטרית, בבקשה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> זה גם ערבים. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> לא כתוב, אבל זה גם ערבים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> כל מי שעושה שירות לאומי. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> זה קַטי או קֵטי – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה תלוי מאיזו פינה אתה שואל. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אני לא אקח לך על זה את הזמן. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אז ככה, השם הוא קֵטי, כי זה מה שהחברים קוראים לי. אבל השם המלא זה קטרין, אז פעם קוראים לי קַטי, וגם היו כאלה שקראו לי קיטי. אז זה בסדר, הכול מתקבל. גם קטי היה, אבל זה קטרין, למען הדיוק. אבל אתה יודע, קטרין זה ארוך מדי, מורכב מדי, מסובך מדי. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> בבקשה, שלוש דקות, קטי קטרין שטרית. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> גברתי היו"ר, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לדבר היום על עוול שנגרם לבני השירות הלאומי, פרויקט שכולנו בוודאי יודעים עד כמה הוא חשוב. קיבלתי פניות רבות מצעירים, שבחרו לתרום למדינה ולהשתלב בחברה הישראלית אך גילו שדווקא מבחינת הרשויות הדבר עומד להם לרועץ. אותם צעירים משרתים מדי יום במשך שנתיים-שלוש, בגופים חשובים, כמו מד"א, מכבי אש, בתי חולים, והם מסייעים לקשישים ולנוער בסיכון. דווקא בזמן התפרצות הקורונה, הם אפילו הגבירו את שעות ההתנדבות, וראינו עד כמה זה משמעותי בעת חירום. חלק מאותם מתנדבים הם חרדים, ערבים, והם גם בעלי משפחות ואבות לילדים. ועל כן, במחצית היום שנותרת להם הם מתפרנסים ועובדים בעבודה רגילה. בתקופת הקורונה הם הוצאו לחופשה מעבודתם, אך גילו כי למרות שהם מפרישים ממשכורתם לביטוח הלאומי, הם אינם זכאים לדמי חל"ת כמו יתר העובדים במשק משום שהם מתנדבים בשירות הלאומי. אנחנו מדברים על כסף שנועד לקנות לחם וחלב לילדים שלהם. לא מדובר במותרות. וזה האבסורד, הרי עלינו לעודד ולחזק את כל מי שתורם למדינה ולא להקשות עליו. בימי השגרה, השירות הלאומי פותח לצעירים האלה צוהר לשילוב בחברה הישראלית ובשוק התעסוקה. הרי אנחנו באים בטענות כל פעם מחדש שהם לא משרתים את המדינה. כאן הם ביקשו לתרום משירותם לציבור, ואסור לתת למשבר הזה לפגוע במטרות החשובות הללו. אני קוראת לשרת ההתיישבות, הממונה על השירות הלאומי, ולשר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, הממונה על הביטוח הלאומי, למצוא פתרון יצירתי כמו שנמצא לנושאים רבים אחרים במשבר הזה, להחריג את משרתי המסלול הזה ולאפשר להם לקבל את הכסף אשר מגיע להם בזכות ולא בחסד. אנחנו מדברים על כך שאנחנו מבקשים שהם ימשיכו בשירות הזה. זה חשוב. זה חיוני. גם ערכית זה מאוד מאוד חשוב. אני העליתי את הנושא הזה לדיון. אני הצעתי את ההצעה הזו. אני גם מציעה שנוכל להעביר את זה לוועדת העבודה והרווחה, כדי שנוכל לעקוב אחרי הביצוע שלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה חברת הכנסת קטי שטרית. חבר הכנסת יעקב אשר, בבקשה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> גברתי תאפס את השעון? << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> כן. בבקשה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> בינתיים, עד שאתה מסדר, רק חבל שחברי הכנסת מהרשימה המשותפת יצאו. יש להם הרבה חברים שנמצאים – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> נכון, נכון. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – בשירות החשוב הזה – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אבל הם סומכים עלינו, החרדים, שאנחנו מייצגים גם אותם, כי אנחנו ביחד – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – נכללים היום במסגרת מיעוטים במדינת ישראל. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – השירות הלאומי. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> קטי, את לוקחת לו את הזמן. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא. חלילה וחס. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> הפעלתי את השעון, בבקשה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זה לא זמן קואליציוני; זה זמן שלי עכשיו. גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, בתקופה זו של מצב החירום הממשלה העניקה, ובצדק, הקלות רבות לעובדים במשק כדי לאפשר להם להתמודד עם ההשלכות הכלכליות של משבר הקורונה. אני רוצה לומר שבאמת נעשו הרבה מאוד דברים אך יש כמה וכמה תחומים – או כמה וכמה ציבורים או תחומי התעסקות – שנפלו בין הכיסאות. הצעת החוק הזאת שיזמה חברת הכנסת קטי שטרית והצטרפתי אליה. האמת היא שאנחנו שנינו חשבנו על זה מכיוונים שונים, כי הוצפנו. הוצפנו בפניות של אנשים שנפלו כאן בין הכיסאות. יש הרבה תחומים, אבל את התחום הזה לפחות אנחנו יודעים, ולכן אנחנו מעלים אותו כאן לסדר-היום. הנושא הוא שיפור בתנאי הזכאות לקבלת דמי אבטלה. בדרך כלל, מה שעשתה הממשלה, הטיפול שעשתה הממשלה היה שהיא קיצרה את דרישת חודשי האכשרה – דהיינו, כמה חודשים אתה צריך לעבוד לפני שאתה מקבל דמי אבטלה – מ-12 חודשים ל-6 חודשים בלבד. דהיינו, גברתי היושבת-ראש, שדי ב-6 חודשי עבודה כדי לקבל את המענק בתקופת הקורונה ולא צריך 12 חודשים, כמו בימים רגילים. עם זאת, מתנדבי השירות האזרחי, שבימי שגרה חודשי השירות מחושבים להם כחצי מחודשי האכשרה הנדרשים, הוחרגו מהקלות אלו: התקנות לשעת חירום אינן כוללות חודשי שירות לאומי כך שהמתנדבים צריכים לצבור שישה חודשי עבודה בנוסף לתקופה שבה הם התנדבו בשירות האזרחי. בגלל זה הם הפסידו כאן את הזכאות לדמי אבטלה בתקופת הקורונה הזאת. לכן, גברתי, יש צורך לתקן את העוול, ולהכיר בתקופת התנדבותם כחודשי אכשרה לתקופת החירום. יש לכלול את משרתי השירות האזרחי בתנאי הזכאות לדמי אבטלה כדי למנוע קריסה כלכלית של העובדים ובני משפחותיהם – שגם בימי שגרה נמצאים בתחתית השכר במשק – וההחלטה צריכה להיות רטרואקטיבית מתחילת המשבר. מעבר לכך, גברתי היושבת-ראש, אני רוצה לציין שגם בימי שגרה אותו מתנדב בשירות האזרחי שבנוסף להתנדבותו הוא עובד, כשהוא זכאי לדמי אבטלה בעקבות הפסקת עבודה הוא לא מקבל את דמי האבטלה בגלל שהוא נחשב בקטגוריה של שירות אזרחי. הוא כאילו לא זכאי לדמי אבטלה למרות שהוא גם עובד והוא מפריש דמי ביטוח לאומי. בדיון בוועדה נעלה גם את זה. זה בעצם דבר שורשי יותר בימי שגרה. לסיום, בקשתי היא שוועדת העבודה, הרווחה והבריאות תתכנס בהקדם כדי לדון ולטפל באפליה הבלתי-צודקת הזו. תודה לך. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת יעקב אשר. ישיב סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חבר הכנסת משולם נהרי, בבקשה. << דובר >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר >> גברתי היושבת בראש, משבר הקורונה הוא פגיעה קשה בכלל לאזרחי מדינת ישראל, והביא את המשק הישראלי למשבר חסר תקדים עם יותר מ-26% אבטלה. המוסד לביטוח לאומי, הפועל תחת משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, נתן מענה בתקופת הקורונה לצורכיהם של מאות האלפים שנפלטו תוך זמן קצר משוק העבודה ונדרשו לסיוע כלכלי ולדמי אבטלה. הביטוח הלאומי, כחלק מההיערכות הלאומית ומתוך תפיסת גודל השעה ותפקידו הסוציאלי במשבר הכלכלי, פעל ללא הרף במתן סיוע רחב ומהיר ככל הניתן להתמודדות האוכלוסייה עם השלכות המשבר. כל זאת, במסגרת החוק הקיים והוראות השעה. בניגוד למובטלים אחרים, אוכלוסיית משרתי השירות הלאומי האזרחי אינם זכאים לדמי אבטלה בעת יציאתם לחופשה ללא תשלום, מאחר שאינם כפופים לחוק שירות לאומי-אזרחי התשע"ד–2014. חוק השירות הלאומי-אזרחי, שנכנס לתוקפו ביום 19 במרץ 2014, מגדיר את אופן השירות ואת החובות והזכויות של משרתי השירות הלאומי-אזרחי. במסגרת החוק הוקמה רשות השירות הלאומי-אזרחי האחראית על ההפעלה ועל היישום של חוק זה. בחוק בוצעו תיקונים והתאמות שנדרשו בחוק הביטוח הלאומי בכל הנוגע למשרתי השירות הלאומי-אזרחי. דא עקא, שבסעיף 163(ה) לחוק הביטוח הלאומי נקבע: "לא יראו חייל מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית או משרת בשירות לאומי-אזרחי כמובטל במהלך תקופת השירות". כיום רשומים במערכות המוסד לביטוח הלאומי כ-13,000 משרתים בשירות לאומי-אזרחי, שכאמור אינם זכאים לדמי אבטלה במסגרת החוק הקיים. עם זאת, נראה כי בימים אלה מתגבש מענק ייחודי מטעם משרד האוצר, שישולם ככל הנראה דרך הרשות לשירות אזרחי-לאומי במשרד ההתיישבות. אז אפשר לשאול אותם ולהתעדכן. אבל אני רוצה להוסיף ולהתחבר גם כן לדברים של חבר הכנסת יעקב אשר, שהפתרון צריך להיות לא רק בתקופה הזו אלא גם לימים שבשגרה. אני חושב שצריך לשנות את החקיקה, לעשות תיקון חקיקה. ואנחנו נשמח – אני, בכל אופן, אשמח – אם חבר הכנסת ייקח יוזמה ויגיש הצעת חוק בנושא הזה. ואני חושב שיהיה בזה תיקון עוול. אני מקבל הרבה פניות – גם קיבלתי מחבר הכנסת משה אבוטבול כמה פעמים בנושא הזה. הציבור צועק. הציבור במצוקה קשה. אנשים באמת הלכו והתנדבו לשירות האזרחי. ואנחנו יודעים שזה לא קל ולא פשוט במגזר החרדי לקום, לעזוב את הספר וללכת לשירות האזרחי. אבל אם הם כבר עשו את זה, אסור לנו לקפח אותם. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> וזה מבורך. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> כן, וזה מבורך, וצריך לעשות את זה לכל השנה ולא לתקופה הזאת בלבד. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> זה נהוג שמגיבים אחרי כי אני זאת שיזמתי את הדיון, אז אני פשוט רוצה לומר לך שאני מתייחסת לנושא הזה ברמה הערכית. אני לא מסוגלת לראות עוול שנגרם לקבוצה מסוימת, שתמיד טוענים כלפיה שהיא לא משרתת, שהיא לא תורמת, שהיא לא נותנת, ודווקא בגלל המצוקה היום, שאותם אנשים שמים הכול בצד, אומרים – – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> חברת הכנסת שטרית, דווקא בגלל שאת כן טענת ואמרת בנושא הזה, דווקא את לא יכולה להביע עוד עמדה, אבל מי שכן יכול להביע עמדה זה חבר הכנסת משה אבוטבול. ככה זה. זה התקנון. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> מבית שמש שניכם, זה בסדר. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> זה בסדר. קודם כול, יישר כוח לסגן השר היקר על התשובה. אני חושב שזה סוג של התקדמות – וזה יביא אותנו, בסופו של דבר, לפתרון. אני רק רוצה לומר, אדוני סגן השר, ואתה ציינת את זה, פנו אליי בוועדת הקורונה גם כשהייתי חבר ועדת הקורונה הקודמת – עשרות פניות, של כל מיני מתנדבים חשובים שנמצאים שם. פניתי אז בזמנו לאסף וסרצוג מהאוצר, ופניתי גם לעוזר שלו, דניאל – פנינו להרבה אנשים, ולצערנו שום דבר לא התקדם. אני דווקא מציין לטובה את מי שעורר את הנושא הזה, את כולנו. ומותר לומר גם מילים טובות כאן, במשכן הזה, לשי גליק, מנכ"ל "בצלמו", יחד עם ישראל פריד וכל החברים הטובים, שבאמת עוררו אותנו לנושא הזה. כמובן, אדוני הסגן ימשיך הלאה לעזור לנו לטפל בזה בצינורות שלו, אבל בין כך ובין כך – להעביר את זה לוועדת העבודה והרווחה. ואני גם חבר שם, אני אוכל גם לעקוב, לעזור ולסייע שזה יבוא על פתרונו. תודה רבה. << קריאה >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << קריאה >> כדאי גם כן לעקוב אחר הפיצוי שמדובר בו. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אני בטוחה שיעקבו. << קריאה >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << קריאה >> כמה ואיך. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> אדרבה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אנחנו נעמיד להצבעה את ההצעה להעביר את הדיון לוועדת העבודה והרווחה – חברי הכנסת יעקב אשר, קטי שטרית? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> בבקשה, אני מפעילה את ההצבעה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> זה לא משנה. אנחנו נרשום אותם. מי שבמקום, מצביע. מי שלא – אנחנו ניקח – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אף אחד לא במקום. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> רק אני. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 2 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> בעד – שניים. אנחנו נוסיף גם את חברי הכנסת קטי שטרית, משה אבוטבול, יעקב אשר ומתן כהנא, שהצביעו בעד. אם כך, יש לנו שישה בעד, אפס מצביעים נגד ואין נמנעים. אם כך, אושרה ההצעה להעביר את הדיון לוועדת העבודה והרווחה. תודה רבה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> בבקשה, מזכירת הכנסת עם הודעה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> ברשות יושבת-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 49) והצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 47), התש"ף–2020, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. תודה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה למזכירת הכנסת. << נושא >> שאילתות ותשובות << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> על סדר-היום הדבר הבא: שאילתה רגילה לשר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, של חבר הכנסת מתן כהנא. בבקשה. << שאילתה >> 10. דמי אבטלה למובטלי משבר הקורונה מעל גיל 67 << שאילתה >> << דובר >> מתן כהנא (ימינה): << דובר >> שלום, גברתי היושבת-ראש, שלום, סגן השר, את השאילתה הזאת הגשתי, האמת, ב-25 במרץ – עבר זמן – וזאת לשונה: החוק מונע מאזרחים מעל גיל 67 לקבל דמי אבטלה. כ-8,800 מובטלים מבוגרים ללא פנסיה אינם זכאים לסיוע. ברצוני לשאול: מדוע שלא תתוקן בתקנות חירום בשל משבר הקורונה קבלת דמי אבטלה לאלה שנותרו ללא הכנסה, ללא דמי אבטלה וללא פנסיה? עכשיו, אני יודע שמאז ניתנה הוראה חד-פעמית למענק חד-פעמי כדי לסייע להם – – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אני בטוחה שסגן השר ישיב על זה. בשאילתה אתה אמור להיצמד לטקסט. << דובר_המשך >> מתן כהנא (ימינה): << דובר_המשך >> אני ממש – – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה. תודה רבה. הוא יענה, בבקשה. << דובר >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר >> דמי אבטלה לפי חוק הביטוח הלאומי ניתנים אך ורק עד גיל 67. יחד עם זאת, הממשלה קידמה בתקנות לשעת חירום, ב-27 במרץ 2020, מענה לאוכלוסיית עובדים מעל גיל 67 שפוטרו או הוצאו לחופשה ללא תשלום, מענק הסתגלות – זה מה שרצית להזכיר, ולהשלים את מה שלא כתוב – אשר מבוסס על מבחן הכנסות מהפנסיה. גובה המענק למחצית חודש מרץ נע בין 1,000 שקלים ל-2,000. לחודש אפריל – בין 1,000 ל-4,000 שקלים, בהתאם לגובה ההכנסה מהפנסיה. גובה המענק לחודש מרץ: גובה הפנסיה עד 2,000 שקלים – גובה המענק הוא 2,000 שקלים; מ-2,000 שקלים ועד 4,000 – 1,500; מ-4,000 עד-5,000 – 1,000 שקלים; מ-5,000 ומעלה – אין זכות למענק. זה לחודש מרץ. בחודש אפריל: עד 2,000 – 4,000 שקלים גובה המענק; מ-2,000 עד 3,000 – 3,000 גובה המענק – – – << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> אדוני סגן השר, קראתי את זה בדף של הביטוח הלאומי. אבל זה חד-פעמי. מה עם להמשיך לדאוג להם אחר כך? למה לקחת את האוכלוסייה הזאת, שכבר ממשיכה לעבוד – ולא לתת להם פיצוי? << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> אבל מישהו הכניס את זה לאתר של הביטוח הלאומי, ובדרך כלל זה המשרד. אני רק מחזק את מה שכתוב באתר. << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> אבל אדוני סגן השר, זה לא נותן מענה אמיתי, כי יש אוכלוסייה שלמה של אנשים שעובדים אחרי גיל 67. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> כן, אבל האנשים – – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> חבר הכנסת מתן כהנא, תרכז את זה לשאלה נוספת, כי זה מה מותר לך לפי הפרוטוקול. כן, בבקשה. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> האנשים האלה שמעל 67 – בדרך כלל, אדם בגיל 67 יוצא לפנסיה. יש לו פנסיה. אז אני לא הבנתי את השאלה שלך. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> יש אנשים שיוצאים לפנסיה והם לא יכולים לחיות מהפנסיה הזאת, והם משלימים הכנסה. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> לכן, יש איזשהו מערך של פיצוי, גובה מענק שניתן להם. אבל אדם שאין לו פנסיה, אז כל השנה הוא בכלל לא יכול להתקיים. זה לא קשור אחד לשני. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> בבקשה, בוא תשלים את השאלה, בבקשה, חבר הכנסת מתן כהנא. << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> תודה, גברתי היושבת-ראש, על ההזדמנות להמשיך את השאלה. האנשים האלה, בני ה-67 ומעלה, כמו שאמרתי, מהנתונים שיש לי יש לפחות 8,800 כאלה. אנחנו צריכים לעודד את האנשים האלה, גם בגיל הזה, לצאת לעבוד. אנחנו יודעים מה קורה כשאנשים מפסיקים לעבוד. זה לא עושה להם טוב לבריאות ולשום דבר. לנו כמדינה צריך להיות אינטרס לעודד אותם להמשיך לעבוד. עכשיו, בזה שאנחנו פוגעים בהם בעת הקורונה, עם איזשהו מענק חד-פעמי שלא באמת עוזר – אלה אנשים שעובדים. כמו שאמרה גברתי היושבת-ראש, אלה אנשים שצריכים את הכסף הזה, כי כנראה הפנסיה שלהם לא מספיקה. הטענה שלי, השאלה שלי, למשרד הרווחה היא שבעצם צריכים להמשיך לתת להם את הפיצויים כמו לשאר המשק, ולא להפלות אותם בגלל הגיל שלהם. זה הכול. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> קודם כול, מה שונה עכשיו מכל השנה, בלי שום קשר לקורונה? << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> כל השנה הם עובדים. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> הם כרגע הוצאו לחל"ת או – – – << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> אבל אתה יודע שיש לך היום 400,000 שלא חוזרים לעבודה – צריך לדאוג להם גם כן. << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> נכון. צריכים לדאוג לאנשים בני ה-67 ומעלה כמו שדואגים לכל השאר. זו כל הטענה. כמו שאתה דואג לכל שאר המשק, תדאג גם להם. אלה אנשים שאנחנו צריכים לעודד אותם לצאת לעבוד; אלה אנשים שצריכים את הכסף הזה כדי להתפרנס. ואם אנחנו דואגים לכל המשק, בוא נדאג גם לאלה שממשיכים לעבוד אחרי גיל 67. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> אז אולי צריך להעלות את גיל הפנסיה, וזה יפתור את – – << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> זה לדיון אחר. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> – – את הבעיה לכולם. << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> אני בטוח שהוועדה למעמד האישה תעמוד על זה שגיל הפנסיה לנשים יעלה. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> אני אשמח מאוד. יש הרבה אנשים שהם עדיין נמרצים ויש להם אנרגיות, והם יכולים לתרום. << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> לכן צריכים לעזור להם בעת הקורונה. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> כן. טוב. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה. תודה רבה לסגן השר ותודה רבה לך, חבר הכנסת מתן כהנא. המליאה יוצאת להפסקה כעת. תודה רבה. (הישיבה נפסקה בשעה 13:49 ונתחדשה בשעה 13:55.) << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:49 ונתחדשה בשעה 13:54) << הפסקה >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, אני מחדש את הישיבה לאחר ההפסקה, על מנת לנעול אותה. תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני, כ"ג בסיוון התש"ף, 15 ביוני 2020, בשעה 16:00, אחר הצוהריים. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:56. << סיום >>