דברי הכנסת

דברי הכנסת יד / מושב ראשון / ישיבות מ"א–מ"ג / כ"ג–כ"ה בסיוון התש"ף / 15–17 ביוני 2020 / 14 חוברת י"ד ישיבה מ"א הישיבה הארבעים-ואחת של הכנסת העשרים-ושלוש יום שני, כ"ג בסיוון התש"ף (15 ביוני 2020) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 8 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 8 הצעות סיעות יש עתיד-תל"ם, הרשימה המשותפת וימינה להביע אי-אמון בממשלה בשל: 9 1. כישלון הממשלה בהתמודדות עם המשבר הכלכלי; 9 2. מחדל הממשלה בטיפול בפשיעה בחברה הערבית; 9 3. מחדל הטיפול בקורונה 9 עידן רול (יש עתיד-תל"ם): 9 שר האוצר ישראל כץ: 12 מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): 18 השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: 20 אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): 21 נפתלי בנט (ימינה): 25 שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: 28 יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): 34 סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): 35 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 36 איילת שקד (ימינה): 37 יאיר גולן (מרצ): 38 שרת התפוצות עומר ינקלביץ': 39 דברים לזכרו של השר וחבר הכנסת לשעבר יגאל כהן אורגד 48 היו"ר יריב לוין: 48 השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: 49 נפתלי בנט (ימינה): 52 הצעות סיעות יש עתיד-תל"ם, הרשימה המשותפת וימינה להביע אי-אמון בממשלה בשל: 54 1. כישלון הממשלה בהתמודדות עם המשבר הכלכלי; 54 2. מחדל הממשלה בטיפול בפשיעה בחברה הערבית; 54 3. מחדל הטיפול בקורונה 54 הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת 56 איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): 56 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 56 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 57 הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 5), התש"ף–2020 57 מיקי חיימוביץ' (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): 57 סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 59 הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 49) 61 הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 47), התש"ף–2020 61 יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 61 אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): 73 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 77 ניצן הורוביץ (מרצ): 79 איילת שקד (ימינה): 81 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 82 אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): 91 אלי אבידר (ישראל ביתנו): 93 בצלאל סמוטריץ' (ימינה): 102 יאיר גולן (מרצ): 106 קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): 108 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 109 ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): 111 סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 112 מתן כהנא (ימינה): 114 אורנה ברביבאי (יש עתיד): 119 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 120 היבה יזבק (הרשימה המשותפת): 123 ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): 125 אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): 127 אופיר סופר (ימינה): 129 ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): 131 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 132 מאיר כהן (יש עתיד): 138 סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): 141 עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): 141 תמר זנדברג (מרצ): 144 נפתלי בנט (ימינה): 145 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 147 יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 148 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 173 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 173 הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 49) 174 הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 47), התש"ף–2020 174 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 227 יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 228 הצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט בדבר פיצול הצעת חוק דיונים באמצעים טכנולוגיים (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (דיונים בבתי משפט ובבתי דין בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים), התש"ף–2020 229 יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 229 הצעת חוק מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020 230 משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): 231 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 234 איימן עודה (הרשימה המשותפת): 239 עודד פורר (ישראל ביתנו): 241 אופיר סופר (ימינה): 248 אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): 252 אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): 254 בצלאל סמוטריץ' (ימינה): 256 תמר זנדברג (מרצ): 260 אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): 261 מאיר כהן (יש עתיד): 262 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 264 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 266 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 269 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 270 שלמה קרעי (הליכוד): 274 ינון אזולאי (ש"ס): 279 משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): 280 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 312 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 313 הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – דיונים בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים), התש"ף–2020 313 יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 313 הצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – אכיפה), התש"ף–2020 317 שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: 318 בצלאל סמוטריץ' (ימינה): 319 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 320 מתן כהנא (ימינה): 322 הצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות), התש"ף–2020 324 שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: 324 הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף–2020 327 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 328 אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): 328 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 329 תמר זנדברג (מרצ): 330 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 331 הצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת מספר העובדים במקום עבודה לשם צמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020 334 יצחק כהן (ש"ס): 335 הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 65) (מסלול מזונות), התש"ף–2020 337 הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – הוצאה לפועל במסלול מזונות), התש"ף–2020 337 שר המשפטים אבי ניסנקורן: 337 משה ארבל (ש"ס): 338 הצעת חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התש"ף–2020 342 הצעת חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה) (תיקון – קביעה כהוראת קבע), התש"ף–2020 343 שר המשפטים אבי ניסנקורן: 343 מרב מיכאלי (העבודה): 344 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 346 הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (הוראת שעה) (תיקון מס' 5), התש"ף–2020 348 סגן שר הפנים יואב בן צור: 348 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 350 הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 101) (תיקון מס' 5), התש"ף–2020 351 סגן שר הפנים יואב בן צור: 352 הצעת חוק תכנון משק החלב (תיקון מס' 3), התש"ף–2020 354 שר החקלאות ופיתוח הכפר אלון שוסטר: 354 הצעת חוק הגז (בטיחות ורישוי) (תיקון מס' 7) (הארכת תקופות מעבר), התש"ף–2020 355 שר החקלאות ופיתוח הכפר אלון שוסטר: 355 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 356 הצעת חוק חומרי נפץ (תיקון מס' 4 – הוראת שעה) (תיקון), התש"ף–2020 359 השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: 359 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 360 הצעת חוק מניעת כניסת מבקרים ועורכי דין למקומות מעצר, תחנות משטרה, בתי הסוהר, חדרי משמר ובתי הסוהר הצבאיים (הוראת שעה), התש"ף–2020 363 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 363 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 363 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 364 הודעת הממשלה על הקמת משרד חדש ועל מינוי שר 366 השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: 366 הודעת הממשלה על העברת סמכויות משר לשר 368 השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: 368 הודעת הממשלה על העברת סמכויות משר לשר 371 השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: 371 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 371 הודעת הממשלה על העברת סמכויות משר לשר 373 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 373 הודעת הממשלה על העברת שטחי פעולה ממשרד למשרד 374 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 375 הודעת הממשלה על מינוי שר 376 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 377 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, היום יום שני, כ"ג בסיוון התש"ף, 15 ביוני 2020. אני פותח את הישיבה. הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק תכנון משק החלב (תיקון מס' 3), התש"ף–2020; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 101) (תיקון מס' 5), התש"ף–2020; הצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות), התש"ף–2020; הצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת מספר העובדים במקום עבודה לשם צמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020. לדיון מוקדם – החל מהצעת חוק שמספרה פ/1206/23 וכלה בהצעת חוק שמספרה פ/1267/23: הצעת חוק-יסוד: בית המשפט לחוקה, מאת חברי הכנסת שלמה קרעי, אופיר כץ וחוה אתי עטייה; הצעת חוק סמכות ואחריות הורית, התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק-יסוד: חופש הביטוי וההתאגדות, מאת חבר הכנסת ניצן הורוביץ; הצעת חוק העונשין (תיקון – הגדרת גזענות), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת ג'אבר עסאקלה, איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף ויוסף ג'בארין; הצעת חוק העונשין (תיקון – חלופת מאסר לנשים הרות ואימהות), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – גיל הבוחר), מאת חבר הכנסת יעקב מרגי; הצעת חוק להסדרת ההימורים החוקיים בישראל, התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק ביטול קנסות שהוטלו בתקופת התפרצות נגיף קורונה החדש, התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת אוסאמה סעדי, אחמד טיבי וסונדוס סאלח; הצעת חוק העונשין (תיקון – הסתה לגזענות), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון – ביטול פסק דין שניתן בהיעדרו של הנאשם), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק העונשין (תיקון – חלופת מאסר לנשים הרות ולאימהות), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, איימן עודה, עופר כסיף, ג'אבר עסאקלה ויוסף ג'בארין; הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (התייחסות איש צוות רפואי שלא תשמש ראיה), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון – ביטול אחוז החסימה ותיקון הסכמי עודפים), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים-ושלוש, התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת ניצן הורוביץ, תמר זנדברג ויאיר גולן; הצעת חוק הגבלת תקופת עסקה בעניין הגרלות או הימורים, התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – בחירות מוקדמות באין ממשלה), מאת חברי הכנסת אלי אבידר, עודד פורר, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי קונין, חמד עמאר, אלכס קושניר ואביגדור ליברמן; הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון – דיווח על פריצה למאגר מידע), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק להרחבת הייצוג ההולם של בני האוכלוסייה החרדית ברשויות ובתאגידים ציבוריים (תיקוני חקיקה), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק להסדרת הטיפול באריזות (תיקון – החלת החוק על מכלי משקה גדולים), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת יעקב אשר ומשה גפני; הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – מניעת פגיעה באמונה דתית), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת אופיר סופר; הצעת חוק איסור ניתוק שירותי חשמל ומים למוסדות חינוך (תיקוני חקיקה), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת ג'אבר עסאקלה, איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף ויוסף ג'בארין; הצעת חוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון – שינוי הגדרת הנגב), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת ינון אזולאי, משה ארבל ומיכאל מלכיאלי; הצעת חוק נתוני אשראי (תיקון – איסור שימוש בנתוני אשראי שנאספו בתקופת משבר הקורונה), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק נתוני אשראי (הוראות מיוחדות – נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת קטי קטרין שטרית, משה ארבל ועוזי דיין; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הפסקת כהונת שר ורציפות הממשלה), מאת חברי הכנסת איילת שקד, אופיר סופר ומתן כהנא; הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון – איסור הפליה על רקע זהות מגדרית), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת ניצן הורוביץ; הצעת חוק הביטוח לאומי (תיקון – ביטוח זכויות עצמאי שעיקר הכנסתו מעסק שמצוי בפשיטת רגל או בפירוק) (הוראת שעה), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת אופיר סופר, מיכאל מלכיאלי ומיכל שיר סגמן; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה לעצמאים), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת אופיר סופר, מיכאל מלכיאלי ומיכל שיר סגמן; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – זכאות לגמלת סיעוד להורה של מי שעלה לפי חוק השבות), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת טלי פלוסקוב; הצעת חוק התאמת אופן ההעסקה של מטפלות במשפחתונים המפוקחים על ידי האגף למעונות יום ומשפחתונים במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, התש"ף–2020, מאת משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון מס' 30) (תיקון – הוראות לעניין מענק ליתום משני הוריו), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – ביטול דחיית תשלום דמי אבטלה בגין חמשת ימי האבטלה הראשונים), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק הפסקת שיטת ההעסקה הקבלנית, התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, איימן עודה, עופר כסיף, ג'אבר עסאקלה ויוסף ג'בארין; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – התאמת קצבת הסיעוד להעלאת שכר המינימום), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, איימן עודה, עופר כסיף, ג'אבר עסאקלה ויוסף ג'בארין; הצעת חוק הסכמים קיבוציים (תיקון – יציגות ארגון עובדים והגנה על הפרט), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת איילת שקד, אופיר סופר, מתן כהנא ושרן מרים השכל; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – תקופת לידה והורות להורה יחיד), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת קארין אלהרר; הצעת חוק המטה לביטחון לאומי (תיקון – פיקוח הכנסת על מינוי ראש המטה לביטחון לאומי), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת קארין אלהרר; הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מות אסיר), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת ינון אזולאי, יעקב טסלר, משה ארבל ומיכאל מלכיאלי; הצעת חוק רמת הגולן (תיקון – ביטול החוק), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, ג'אבר עסאקלה, יוסף ג'בארין, איימן עודה ועופר כסיף; הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 48) (ביטול החוק), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, איימן עודה, עופר כסיף, יוסף ג'בארין וג'אבר עסאקלה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – השוואת קצבת אזרח ותיק לשכר המינימום), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, ג'אבר עסאקלה, איימן עודה, עופר כסיף ויוסף ג'בארין; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – עדכון קצבת אזרח ותיק בהתאם לשכר המינימום), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת קארין אלהרר; הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – התליית מספר ימי ההיעדרות במספר ילדי העובד), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת ינון אזולאי, משה ארבל, מיכאל מלכיאלי, משה אבוטבול וקטי קטרין שטרית; הצעת חוק הגנה מפני פיטורים (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת קטי קטרין שטרית ומשה ארבל; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום דמי אבטלה החל מיום האבטלה הראשון) (הוראת שעה), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת קארין אלהרר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – עדכון הסכום הבסיסי לפי שכר המינימום לעניין קצבת שירותים מיוחדים), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת קארין אלהרר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – חובת נוכחות מתורגמן בדיוני ועדה רפואית), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, איימן עודה, עופר כסיף, ג'אבר עסאקלה ויוסף ג'בארין; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – תקופת לידה והורות לנשים בעבודה פיזית קשה), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, איימן עודה, עופר כסיף, ג'אבר עסאקלה ויוסף ג'בארין; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 116) (תיקון – דחיית תחילתו של החוק), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת אחמד טיבי, אוסאמה סעדי וסונדוס סאלח; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – החלטה מקדמית לפי תוכנית החיזוק), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – איסור התניית היתר בהתקנת מקומות חניה ובניצול חלק קיים משטח דירה), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק איסור הונאה בכשרות (תיקון – כללים אחידים למתן תעודת הכשר), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – התקנת מנגנון שבת למשאבות מים), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'; הצעת חוק הנישואין ופירוקם, התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק לביטול ההתיישנות בעבירות מין (תיקוני חקיקה), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק התובע הכללי, התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – פסקת התגברות), מאת חברי הכנסת איילת שקד, אופיר סופר ומתן כהנא; הצעת חוק העמותות (תיקון – דין אגודה שלא נרשמה), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת יוליה מלינובסקי קונין, עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, חמד עמאר ואלכס קושניר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי מחלה לעובד עצמאי), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת קארין אלהרר; הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור משלוחים חיים לשחיטה), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שיפור תנאי ביטוח אבטלה לצעירים) (הוראת שעה), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עידן רול, יאיר לפיד וע'דיר כמאל מריח; הצעת חוק הסדרת שוק הקנביס לצריכה עצמית, התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת רם שפע. הצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט בדבר פיצול הצעת חוק דיונים באמצעים טכנולוגיים (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (דיונים בבתי משפט ובבתי דין בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים), התש"ף–2020. כמו כן הונחו על שולחן הכנסת, בהתאם לסעיף 73(א) לתקנון הכנסת, תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות) (תיקון מס' 17), התש"ף–2020 – החלטה מס' 81. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << נושא >> הצעות סיעות יש עתיד-תל"ם, הרשימה המשותפת וימינה להביע אי-אמון בממשלה בשל: << נושא >> << נושא >> 1. כישלון הממשלה בהתמודדות עם המשבר הכלכלי; << נושא >> << נושא >> 2. מחדל הממשלה בטיפול בפשיעה בחברה הערבית; << נושא >> << נושא >> 3. מחדל הטיפול בקורונה << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הראשון על סדר-היום – הצעות אי-אמון בממשלה. ההצעה הראשונה, שכותרתה: כישלון הממשלה בהתמודדות עם המשבר הכלכלי, היא הצעת סיעת יש עתיד-תל"ם. ינמק את ההצעה חבר הכנסת עידן רול. בבקשה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברים וחברות הכנסת, לממשלת נתניהו החמישית יש שני קפטנים: אחד על המגרש והשני לבוש בטרנינג, מתחמם על הקווים, ממתין לדקות משחק שבינינו, לעולם לא יגיעו. המשותף לשניהם הוא ששניהם מנותקים – הם מנותקים מהמשבר הכלכלי, מהצעירים שלא רואים פתאום אופק, מהעצמאים המיואשים, ממעמד הביניים שלפתע לא יודע איך הוא יאכיל את הילדים שלו. ואיך אני יודע שהם מנותקים? כי אם לליכוד ולכחול לבן היה באמת אכפת מהאזרחים, הם היו מראים מנהיגות ומקצצים – מקצצים במשרדים, מקצצים בג'ובים, מקצצים ברכבים, מקצצים ביועצים, מקצצים, מקצצים, מקצצים איפה שרק אפשר. כי אם למאות אלפי אזרחים אין, אז גם לממשלה המנופחת בהיסטוריה יהיה קצת פחות. זה נקרא דוגמה אישית. בני גנץ, אתה היית רמטכ"ל. קשה לי להאמין ששכחת את העיקרון הראשון שמלמדים אותנו בבה"ד 1. אז מה עושה ממשלה שמחוקקת לעצמה הטבות מהרגע שקמה אבל לא רוצה שתקלטו שהיא עושה עליכם סיבוב? היא מכריזה על חבילת סיוע למשק של עשרות מיליארדי שקלים, אבל כשיורדים לעומק הפרטים מגלים שזו בעיקר אריזה נוצצת, אבל המוצר – הוא הגיע מקולקל בדואר. את הגדלת הגירעון שאישרנו בכנסת, כאן ממש, של 80 מיליארד ש"ח, הממשלה טרם מימשה במלואה, אבל היא כבר חוזרת לדרוש עוד כסף. אחרי הכול, מה אכפת לה? אבל מי ישלם את הגירעון העצום הזה? ולטובת מי הוא בכלל נפער? התשובה היא: אתם, האזרחים. כי מבחינת ממשלת נתניהו החמישית, כדאי שיהיה לכם ברור, אתם בסך הכול כספומט. וזה כולל גם את אותם 69% מהמובטלים שטרם שבו לעבודה – נתון שקיבלנו רק השבוע. גם הם עדיין יישאו בכל הנטל הזה לעוד שנים רבות. אתם יודעים, במסגרת חבילת הסיוע של האוצר הוקצו 3 מיליארד שקלים להחזרת מקדמות מס ששולמו בחודשים פברואר-מרץ, 3 מיליארד שקלים שהיו יכולים להיות אוויר לנשימה לעצמאים ועסקים רבים לו רק הממשלה הייתה עומדת בהבטחה שלה. ההבטחה הזאת, כמו אחרות, פשוט לא קוימה. ומה לגבי המקדמות הקרובות? עכשיו כבר משלמים את מקדמות יוני-יולי. אם הממשלה הזאת לא הייתה מנותקת מהצרכים של העצמאים והעסקים הקטנים היא הייתה מבינה שדחיית תשלומי מע"מ ומקדמות לחודשים יוני ויולי היא צו השעה לאלפי עצמאים שרק בחודש מאי התחילו להתניע את העסק שלהם. ומה עם כל אותם עצמאים ועסקים שבכלל לא חזרו לעבוד ואפילו לא יודעים מתי הם יחזרו לעבוד? אנחנו רואים אותם – הם עומדים פה, כל תעשיית התרבות, ממש עכשיו, מחוץ לכנסת – והם לא לבד: מאות אלפים מתעשיית התרבות יושבים בבית בלי אופק; מפעילי הקייטנות הפרטיות של אוגוסט עדיין לא יודעים מה יהיה; עסקים קטנים וספקי משנה רבים – העתיד שלהם לוט בערפל. אין שיח, אין מתווה, אין משהו שנראה באופק לפתרון. כולנו כבר מבינים שאם מערכת החינוך לא תפעל באוגוסט ואם הקייטנות לא יעבדו באוגוסט, גם ההורים של הילדים לא יעבדו באוגוסט, והינה שוב חוזר הניגון של משק עצוב, פגוע ומוזנח. אנחנו כאן לא רק כדי להצביע על הכשלים אלא גם כדי להציע אלטרנטיבה, להראות שאפשר אחרת – שאפשר להקשיב לרחשי הציבור ולעזור לו לצלוח את המשבר ההיסטורי הקשה הזה. הינה כמה הצעות שאפשר ליישם באופן כמעט מיידי, הכול שאלה של נכונות ושל רצון להתעסק בדברים החשובים באמת – בחיים עצמם של האזרחים כאן במדינה: רשת ביטחון סוציאלית לעצמאים: אתם יודעים, האנשים שרואים את המשבר אומרים לעצמם: למה שאני אפתח עסק? למה שאני אהיה עצמאי? אני השתגעתי? מי יעזור לי כשתהיה בעיה? אם יהיה לנו פה משק שאנשים מפחדים להיות בו יזמים, להמציא, לפתח, לפתוח עסקים, אנחנו לעולם לא נצמח מהמשבר הזה. רק אתמול ועדת השרים לענייני חקיקה התנגדה להצעת חוק של חבר הכנסת עפר שלח שנועדה לעשות בדיוק את זה – זכויות סוציאליות לעצמאים. ממשלת ניתוק, ממשלת שיתוק לכלכלה. ביטול מוסד שוטף פלוס: למה זה נראה הגיוני שבעל עסק קטן ישלם מקדמות למדינה אבל את התשלום ממנה הוא יראה בשוטף פלוס? אומרים מוסר תשלומים, אבל אין פה שום מוסר בדבר הזה, וזה משהו שצריך לטפל בו אתמול. הקלת הרגולציה – המון עבודה שאפשר לעשות לטובת המשק: הגדלת מחזור העסקים הנדרש לעוסק פטור, ביטול המקצועות שעליהם נאסר לפתוח תיק עוסק פטור, הקלות ברגולציה בפתיחת אגודות אשראי ובנקים, אימוץ תקנים אירופיים ואמריקניים במקום יצירת תקנים ישראליים לאותם מוצרים ועוד ועוד ועוד. לא חסר מה לעשות. פשוט צריך לרצות, כאמור. תעשיית ההייטק: הצמדת תקציב הרשות לחדשנות לתקציב המדינה. לא מספיק להתהדר בזה שאנחנו סטרטאפ ניישן, צריך גם לשים את הכסף כדי שזה יקרה ושנמשיך להיות כאלה. הגדלת התקציב של הרשות תעזור לקידום משק טכנולוגי שיעזור לצאת מהמשבר הזה, יעזור לממן סטרטאפים נוספים ולהשאיר אותם ואת ההצלחות שלהם כאן בישראל ויעזור להכשיר אנשים נוספים ממגוון אוכלוסיות ולפתוח לרווחה את שערי ההייטק. כיום מהווה ענף ההייטק רק 9% מהמשק הישראלי; עד שנת 2030 הוא צריך להוות 30%. זה סטרטאפ ניישן אמיתי, זה הייטק ניישן. השקעה בתשתיות אינטרנט: שוב, סטרטאפ ניישן. כחלק מלקחי הקורונה של העבודה והלמידה מרחוק הבנו את חשיבותן של תשתיות אינטרנט מהירות לכולם – לפריפריה, לכל מגזר. ראינו שזה מהווה חסם, ואנחנו נפגוש את זה בהמשך, גם אם חס וחלילה יהיה גל שני וגם בכל סיטואציה אחרת של רצון להתקדם למשק טכנולוגי, לעבודה מהבית. אבל תתפלאו אולי לשמוע שעם כל שירי ההלל לסטרטאפ ניישן, מבחינת קצב הגלישה, על פי מחקר של ה-OECD, אנחנו רק במקום ה-27. השקעות אימפקט בחברה הישראלית: המגזר השלישי ניצב בפני קריסה עקב הידלדלות של תורמים בארץ ובחו"ל, אותו מגזר שמחזיק כל כך הרבה ממערך הרווחה בפועל של המדינה הזו ועוזר למיליוני אזרחים. הממשלה צריכה לתמרץ עמותות לפתח שירותים למכירה ואפיקי הכנסה חדשים שיקטינו את התלות שלהן בתרומות, כי הסיטואציה הזאת לא הולכת להשתנות אלא רק להחריף. מועדפת קורונה: לא נמאס לכם שם בממשלה להתלונן שישראלים לא רוצים לעבוד בחקלאות, לא רוצים לעבוד בסיעוד, לא רוצים לעבוד במלונות? במקום להתלונן, תנו להם תמריצים, לאותם עובדים צעירים שיבחרו להשתלב בענפים האלה, ועזרו להקטין את האבטלה. הכשרה מחדש של עובדים: הקורונה שינתה את שוק העבודה, אבל לא לכולם יש הכלים, ההזדמנויות והידע איך להתאים את עצמם למציאות הזאת. זה התפקיד של ממשלה שרואה קדימה – להחזיר כמה שיותר אנשים למעגל העבודה – וזה מחייב להכניס יד לכיס ולהכשיר אותם. שוק העבודה חווה עדכון רציני. הקורונה הראתה לנו שאפשר אחרת גם במובנים חיוביים. עבודה מרחוק תאפשר צמצום הפערים בין נשים לגברים, ייעול יום העבודה. קידום איזון טוב יותר בין עבודה לחיים הפרטיים גם יוביל לתפוקה גדולה יותר במשק וגם יוביל – אני באמת מאמין – לחיי משפחה מאושרים יותר לכולנו. יישום התובנות האלה דורש עבודת מטה במשרדי הממשלה השונים, ואת זה היה צריך להתחיל כבר לפני חודשיים. תראו, האחדות בין ביבי לבני היא פייק מוחלט, זה ברור, אבל האחדות של האזרחים היא אמיתית. זו אחדות לשעת צרה, שותפות גורל של כל אותם אזרחים שנאבקים כדי לשרוד במשבר הכלכלי החריף הזה. והם מגיעים מכל קצוות האוכלוסייה, מכל קצוות הקשת הפוליטית – מזרחים ואשכנזים, מכל המעמדות, מרכז ופריפריה – ולכולם מטרה משותפת: לגרום לממשלה המנותקת הזאת לראות אותם, את הקושי שלהם, ולעזור להם לצאת מהמשבר. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. ישיב שר האוצר ישראל כץ, בבקשה. אדוני השר, אני חושב שאתה מוותיקי המשכן, אבל זה נאום הבכורה שלך כשר אוצר. << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> אמת. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> גם זה סוג של נאום בכורה, אז ברכות. << דובר_המשך >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר_המשך >> כנראה שלא אצליח להקנות לעצמי את ההתרגשות הנדרשת, אבל זה נאום הבכורה שלי כאשר אתה מכהן כיושב-ראש, אז אני רוצה לברך אותך – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר_המשך >> – – על בחירתך ועל מילוי התפקיד. אני בטוח שתעשה את זה בצורה הראויה ביותר וההולמת ביותר. בהצלחה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר_המשך >> חברות וחברי הכנסת, התפרצות מחלת הקורונה היא אירוע חריג ביותר בהיקפו ובמשמעויותיו. ההשפעות הבריאותיות של הנגיף וההשפעות הכלכליות של השבתת המשק צפויות להשפיע על אזרחי ישראל לתקופה ממושכת. כדי להקל על אזרחי ישראל ולדאוג שהמשק יחזור לפעילות סדירה מהר ככל שניתן, הממשלה החליטה על התוכנית הכלכלית הגדולה ביותר שידעה מדינת ישראל מעולם, שמוערכת ב-100 מיליארד שקלים. עם כניסתי לתפקיד פעלתי ליישום התוכנית על מרכיביה השונים – המענקים, קרנות ההלוואות. רק היום אישרה ועדת הכספים, לפי בקשתי ובקשת החשב הכללי, את הקרן בסך כ-4 מיליארד שקלים למימון מפעלים ועסקים בסיכון בערבות מדינה של 60%. עד היום בוצעו למעלה מ-50% מההיקפים של המימון התקציבי של התוכנית, ואני פועל עם כל הגורמים ביחד כדי לוודא שהתוכנית תמומש על כל מרכיביה ותסייע בהשבת המשק הישראלי למסלול של צמיחה ושגשוג. עם כניסתי לתפקיד הייתי חייב לקבל החלטה מיידית על ההוצאה לדרך של התוכנית לעידוד התעסוקה. אני גיבשתי תוכנית בהתייעצות עם ראש הממשלה ועם גורמי הכלכלה השונים ובחרתי בתוכנית הפשוטה ביותר, היעילה ביותר, המהירה ביותר, על מנת לסייע סוף-סוף לאותם מעסיקים, לתמרץ אותם להחזיר את העובדים לעבודה. מדובר במיליון מחוסרי תעסוקה, והאתגר המרכזי שעמד בפניי, בפני חברותיי וחבריי השרים ובפני כל נציגי הציבור זה לוודא שמיליון האנשים האלה לא יהפכו למובטלים כרוניים, עם כל הדבר שמשתמע מכך. התוכנית כוללת מרכיבים של מענק מיידי בסך 7,500 שקלים לכל מי שיחזיר והחזיר עובדים לעבודה החל מ-1 ביוני. אנחנו גם תמרצנו את מי שהחזירו עובדים שכבר עבדו בחודשים מאי ואפריל בהתאם להנחיות הממשלה בסך 3,500 שקלים לכל עובד שחזר קודם לכן. אני פניתי למעסיקים, פונה למעסיקים ואומר להם: קחו חזרה את העובדים. כל עובד שחוזר לעבודה זה פחות מובטל, זה עוד קניין לעסק של השכן שלכם, לעסקים ברחבי מדינת ישראל בכל המגזרים ובכל התחומים. אין עדיין נתונים רשמיים לגבי היקף החזרה לעבודה – גם הביטוח הלאומי עדיין לא עודכן בידי העובדים, גם שירות התעסוקה עוד לא עודכן. הנתונים שיש בידינו לא מחייבים, אבל הם מעניינים. לפי נתוני גוגל דווקא מהיום, מאז השבוע שעבר, כאשר היקף העובדים שחזרו, שהגיעו למקום עבודתם היה כ-80%, היום, לפי מדד גוגל, שעוקב אחרי מדד הטלפונים הסלולריים, מדובר בכ-90% מהעובדים שהגיעו למקום עבודתם. זה לא 90% מעובדי החל"ת שחזרו, זה עובדים שלא יצאו לחל"ת ועובדים שחזרו מחל"ת. בהיקפים האלה מדובר בהחלט בהיקף משמעותי. אני מעודד מסימני האופטימיות, כי זה המבחן העיקרי – כי עובדים שחוזרים לעבודה מראים שהעסק עובד, שהלקוחות קונים ושהמשק מתחיל לחזור לפעילות. מדד נוסף הוא מדד כרטיסי האשראי. לפי מדד כרטיסי האשראי היקף הקניות חזר להיות כפי שהיה לפני המשבר. עוד פעם אני אומר: אנחנו רק באמצע חודש יולי. כאשר המעסיקים ידרשו את התמריצים נדע כמה עובדים חזרו לעבודה במהלך חודש יוני האחרון. התוכנית נועדה לחייב את המעסיקים להעסיק את העובדים ארבעה חודשים לכל הפחות –ביוני, יולי, אוגוסט, ספטמבר – וכמובן לאחר מכן, ובכל חודש הם מקבלים את החלק היחסי בתמריץ. אני חייב לציין, ואני אומר את זה כאן בכנסת: אני עמדתי על זה גם בממשלה וגם בכנסת שהמדדים העיקריים של התוכנית לא ישונו. זה לא עניין של אגו, זה עניין של מציאות. כל אחד מהמרכיבים – של סך התמריצים, 7,500 שקלים, של המענק של אלו שחזרו קודם, 3,500 שקלים, של תקרת השכר המזכה במענק, 3,300 שקלים – כל מרכיב כזה הוא חלק בלתי נפרד מהמתווה. התלבטתי רבות מה סף השכר המזכה. הוא היה יותר גבוה בהתחלה – רצינו להמריץ להחזיר עובדים בהיקף יותר גבוה מבחינת השכר – אבל לאחר מכן, כשפגשתי את הסטודנטים, פגשתי את בעלי האולמות ופגשתי גורמים אחרים, הבנתי שצריך לקבוע רף שהוא עדיין סביר, הוא עדיין אמיתי, אבל מאפשר להעסיק את בעלי המשרות החלקיות, וקבענו 3,300 שקלים. זה רף סביר, שמאפשר גם לעובדי משמרות וגם לאחרים לבוא ולהשתכר לפחות 3,300 שקלים בחודש, וממריץ את המעסיק לאפשר להם להשתכר לפחות את הסכום הזה כדי שהוא יקבל את המענק. כך עובדת הכלכלה. עכשיו תדעו, בצורה ברורה – אני שומע כל מיני מיתולוגיות: כ-40% ממיליון המובטלים באו מעסקים שלא עלו בהיקפם על 100 עובדים קודם למשבר. << אחרי_כן >> זאת אומרת, התמריץ הזה, הוא בא לתמרץ קודם כול את הנגר בדרום תל אביב, את בעל המתפרה, את הקוסמטיקאית, את הקוסמטיקאי, את מעצב השמלות לחתונות, לקחת עובדים בחזרה, וכמובן את הקמעונאים ואת בעלי העסקים הגדולים. ככל שייקחו יותר – מהעובד הראשון יקבלו את התמריץ. אמרו לי: תשמע, יש שיטות, בוא נקבע רף שמי שיחזיר 50% מהעובדים – נתחיל לתמרץ אותו; עסק קטן – נתחיל לתמרץ אותו מהעובד ה-51. אתה יודע, אדוני היושב-ראש, האדם הוא תבנית נוף מולדתו. לי וליו"ר האופוזיציה לשעבר, היום שר הביטחון, יש היסטוריה משותפת – נולדנו באותו הכפר, גדלנו באותו הכפר – וכשסיפרתי את המשל בממשלה הוא נזכר, הוא הבין מאוד. ואמרתי, כשהיינו ילדים חרשו את השדות בסוסים ובפרדות, עם המחרשה, ואיך רצינו להמריץ את הפרדה ללכת יותר מהר? קשרו לה קלח תירס לפני האף. היא חשבה שככל שתלך יותר מהר היא תגיע לקלח התירס. היא לא הגיעה, אבל היא חרשה מהר. ואמרתי: אם היינו מחייבים את בעלי העסקים הקטנים להחזיר קודם 50% עם קלח התירס, הם אף פעם לא היו מגיעים לעובד ה-51 – אין להם כסף להתחיל – לכן קבענו מהעובד הראשון. רם, לא יודע איך אצלכם חרשו בעמק. יכול להיות שהייתם – – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> עברו לטרקטורים. << דובר_המשך >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר_המשך >> ישר בטרקטורים. טוב, ככה זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר_המשך >> גם התחילו. אנחנו קבענו את התמריצים שכל העסקים יחזרו, וגם העסקים הגדולים – שיחזירו 1,000 עובדים, שיחזירו 2,000 עובדים. מה זה, מיליונרים, העובדים האלה? רובם, אגב – בדקנו וניתחנו – הם לא בעלי משכורות גבוהות כל כך. ולכן זה המהלך, ולכן עמדתי על זה בוועדת הכספים ועמדתי על זה גם בתהליכים האחרונים כאן בכנסת, שהחוק הזה, שהושקעה בו מחשבה רבה – אין חוק מושלם, אגב, אבל זה החוק הנכון ביותר, האפקטיבי ביותר והמצוי ביותר לבצע את העבודה, ואני שמח, אדוני היושב-ראש, שהיום הוא יגיע בקריאה שנייה ושלישית. אבל המעסיקים נתנו אמון כבר מראש, והם התחילו להחזיר מ-1 בחודש, כי הם ידעו והאמינו שאנחנו נשלים כאן את המלאכה באופן נחוש ובאופן ברור, וזה מדד חשוב ביותר באחריות האישית, בערבות ההדדית, כלפי כל הציבור שאנחנו רוצים שיחזור לעבוד. אנחנו הארכנו ביחד עם ראש הממשלה את החל"ת לכלל עובדי המשק ב-35 יום נוספים. לא החשבנו את תקופת הביניים. גם לבני 67 ומעלה שלא הצליחו עדיין לחזור לעבודתם אנחנו הארכנו, במענק לחודש נוסף. אני ביטלתי באופן קבוע את כלל המכסים – שבוטלו גם קודם על ידי קודמי באופן זמני, והוא ראוי להערכה על הדבר הזה. באופן קבוע ביטלתי מכסים בסך כמיליארד וחצי שקלים על מוצרי צריכה כדי לעודד ולסייע לציבור בשנים הקרובות, בוודאי בתקופה הזאת. הקדמנו גם את תשלומי מס הכנסה שלילי לכ-300,000 איש הזכאים מדי שנה, שמשתכרים הכי מעט, שעובדים. הקדמנו – במקום ארבעה תשלומים עד פברואר הבא, תשלום אחד בחודש הקרוב; כ-400 מיליון שקלים שיעברו לכיסם כדי לאפשר להם לעבור את התקופה הזאת. אני הורדתי את המכסים ולא הסכמתי להעלות מכסים – על החמאה, על דגים מיובאים. בכוונתי להמשיך בצורה נכונה ומאוזנת כדי לאפשר לציבור ליהנות מהורדת יוקר המחיה. ואתם יודעים, יש לחצים, וכל דבר שמישהו מרוויח, מישהו חושב שהוא מפסיד. אני כבר אמון על הלחצים האלה כשר תחבורה. הובלתי רפורמות במשך עשר שנים, הייתי אומר, כמעט חסרות תקדים. אם אני אגיד השמיים הפתוחים, אז יו"ר הכנסת ישר יתמלא נוסטלגיה לתפקידו הקודם כשר התיירות, כאשר פתחנו את השמיים לטיסות של ישראלים וגם תיירים, שהוא דאג לתמרץ, להביא אותם ולשבור שיא בכניסת תיירים לישראל לפני המשבר הזה. אני בטוח שהימים האלה עוד יחזרו. זה גם היה מול גופים בעלי עניין. אתה לוקח ממישהו ונותן לציבור, אז המישהו הזה מנסה להתנגד; זה יכול להיות בעל הכוח, בעל הכסף. פתחנו את השמיים. לפני שנה – טוב לשמוע עכשיו את המספר הזה – 25 מיליון נוסעים טסו בנתב"ג הלוך וחזור; למעלה מ-4.5 מיליון ישראלים טסו לחו"ל, לא מעט מהם יותר מפעם אחת. לתיירנים שהגיעו – עם יורשך בתפקיד – אמרתי: נכון, זה שהתיירים לא באים כרגע זו בעיה, אבל השארנו לכם 4.5 מיליון איש שבמקום שיטוסו לחו"ל, אתם יכולים – אם המלונות שלכם יהיו פתוחים ובטוחים ותיתנו להם את התנאים ואת השירות, יש לכם כאן קהל שיכול למלא את המלונות, את הצימרים. אותו דבר אמרתי לאנשי התרבות, שאגב איתם נפגשתי יותר מכל גורם אחר, כי אני הבנתי את המצוקות. יש את הגופים הממוסדים ויש את האומנים הבודדים, ונפגשנו. קודם כול, דעתי שלי – שאמרתי אותה ואני אומר – צריך לאפשר להם לחזור לעיסוקים שלהם כמה שיותר מהר. אין פתרון אחר, דרך אגב. הם קיבלו מענקים במאות מיליוני שקלים לקבוצה אחת, ועשרות מיליונים לקבוצה שנייה, כדי לעודד את ההופעות ולקחת חזרה – אגב, הם התחייבו להחזיר למעלה מ-80% מהעובדים, ובאופן חריג נתנו להם תמריץ של 7,500 שקלים על כל עובד שהם מחזירים, למרות שהם גוף ציבורי. אבל זה לא קורה אם הם לא נפתחים, וכשהם לא נפתחים, אלה לא עובדים, ולכן אני אומר – ואני מבין את המתח שבין לבין – חייבים להחזיר אותם תוך הקפדה על הכללים. יש ענף אחד שכרגע קשה מאוד להחזיר אותו, וזה ענף התעופה האזרחית. צריך לראות מה קורה, לעקוב. היו אצלי – הייתה שרת התחבורה עם עובדי רשות שדות התעופה, והארכנו להם עד תחילת ספטמבר את הסידור, כי אין להם אלטרנטיבה; הם לא יכולים ללכת לעבוד במקום אחר אפילו באופן תיאורטי. אני נפגשתי עם הקרויים "שולמנים". אני רוצה להגיד לכם, מצאתי חבר'ה נהדרים. נהדרים. אפילו, אני יכול לומר כאן, כשדובר על דמי אבטלה לעצמאים, הם אמרו: אנחנו לא רוצים, כי המשמעות היא לסגור את העסק. אנחנו רוצים לעבוד ואנחנו רוצים לקדם רפורמות של הורדת רגולציה, של תחרות, של רישוי עסקים, שיאפשרו לעסקים האלה – תוך כדי קבלת סיוע עכשיו, כמובן – לחזור ולעבוד ולהרוויח. אמרתי להם: תראו, החוק אוסר עליי אפילו לקחת אתכם בתור יועצים בשקל לשעה. זה אסור. הייתי לוקח אתכם לעבוד איתי כאן, באוצר. כל מה שאתם אומרים אלה הדברים שאני מאמין בהם – עשיתי אותם בשמיים הפתוחים, בנמלים, בכל המקומות, בתשתיות, בכל דבר – ואני רוצה לומר לכם, הם קיבלו זכות מאוד גדולה, ובזכות ולא בחסד. הם יושבים גם היום עם אנשי האוצר כדי להיות שותפים ולהוביל בגיבוש חקיקות בחוק ההסדרים הקרוב, להביא את הניסיון מהשטח, את הדברים שהם נכונים, לא בסיסמאות, לא בפוליטיקה. הם אגב היו מאוד לא פוליטיים. הם יושבים כדי להיות שותפים בעיצוב המציאות באותם חוקים שאנחנו נביא לכאן. וכמו שאמרתי אתמול, נפגשתי עם ארגוני הנכים, עם שני הארגונים, וסיכמנו על מתווה ברור, קודם כול למימוש התחייבויות הממשלה; לאחר מכן – אני הצעתי, והדבר הזה מקובל עליהם ומאוד חשוב להם – להעלות את רף ההשתכרות המותר בלי שזה פוגע להם בקצבאות לשכר המינימום, וזה מה שהולך להיות. יש אנשים שלא אהבו את זה. אמרתי: אני אוהב את זה. אם נכים הולכים וחוזרים לשוק העבודה ומצליחים להשתכר לפחות שכר מינימום, אני לא אוריד להם את זה מהקצבה. להפך. שירוויחו – – – << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> יש להם מקומות תעסוקה? << דובר_המשך >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר_המשך >> הם עצמם אומרים שהם יודעים. חלק מהם ניסו לעבוד והם עברו את הרף של ה-3,000 – הורידו להם מהקצבה. אז קודם כול לתת להם את האפשרות, ואני בטוח שלא מעט מהם כן ימצאו את הדרכים – אנשים מוכשרים ימצאו את הדרכים. אני חושב שתעסוקה לבעלי מוגבלויות זה דבר חשוב ביותר, ואסור לנו באופן מלאכותי – אמרתי לאנשי האוצר: זה לא עולה לנו, זה כסף שלהם, זה הקצבאות שלהם. מה, אתם מורידים ואת זה מחשיבים להכנסה שלנו? וזה מה שיהיה בכל תחום. לכן, אני גם הנחיתי את פקידי האוצר שמקבלי קצבאות יוכלו לקבל דמי אבטלה, והעלות הזאת של מאות מיליוני שקלים הוכנסה לחוק – שיגיע היום לכנסת, אגב – וכלול בו גם לאפשר לקבל את הדבר הזה. אני רוצה לומר לכם את מה שאמרתי אתמול לשרי הממשלה. אני, עם ראש הממשלה, עם ראש הממשלה החלופי, עם הממשלה – בהתייעצות, אגב, ומטבעי אני מתייעץ הרבה מאוד עם חברי כנסת בחוקים רגילים, לא בחוקי חירום – הולך להביא חוקי הסדרים גורפים, חזקים, תקיפים ומהפכניים. נתתי לכם דוגמאות מן העבר. אמרתי לשרים ולשרות: אני מקווה לראות אתכם מתייצבים איתי מול כל הלוביסטים שיעוטו וינסו למנוע את החקיקה הזאת. ואין כאן קואליציה ואופוזיציה, ואני חייב להודות ליו"ר האופוזיציה, שפניתי אליו ואמרתי לו: זה חוק קורונה, החוק שאני מביא עכשיו, והתחייבת לתמוך בחוקי קורונה ובמאבק בקורונה, בלי קשר לדברים. הוא מייד נענה והוציא הודעה של תמיכה בחוק, והנציגים שלו הצביעו בעד החוק. נדמה לי, רם, שאיחרת גם להגיע לחליבת הערב – בוא, התעכבת כאן בהצבעות, גייסו אותך – או לדהירת, רכיבת הערב. אני מאוד מעריך, ואני חושב, אדוני היושב-ראש – הכנסת היא פוליטית, ברור; אנחנו מייצגים ונשלחנו, אבל כאן אפשר לייצר קונסנזוס רחב של הצלת הכלכלה והחברה במדינת ישראל. אני חושב שאפשר מצידנו להשקיע בזה את מרב המאמצים, כדי להעביר תקציב לחוק הסדרים חסר תקדים, כדי לתת למשק ולעובדים ולכלל האנשים את הסיכוי לחזור למדינה משגשגת, מתפתחת, שנותנת לכל אזרחיה את האפשרויות כמו שהיו קודם. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. אנחנו עוברים להצעת האי-אמון של סיעת הרשימה המשותפת, שכותרתה: מחדל הממשלה בטיפול בפשיעה בחברה הערבית. ינמק את ההצעה סגן יושב-ראש הכנסת חבר הכנסת מנסור עבאס. בבקשה. << דובר >> מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): << דובר >> שלום לכולם. אדוני יושב-ראש הכנסת, כנסת נכבדה, שלא כמו מגפת הקורונה, מגפת הפשיעה בחברה הערבית התפתחה והתפשטה במשך שנים, עד שהגענו בשנה שעברה לשיא של כל השנים. ולכן הממשלה לא יכולה לטעון שלא ידענו או לא צפינו. פשוט מאוד, ידענו ולא עשינו די, ולא בצורה הנכונה. ולכן אני קובע שיש מחדל ממשלתי מתמשך זה שנים רבות. למי שלא יודע מה ההגדרה המשפטית של מחדל, לפי חוק העונשין, מחדל הוא אי-ביצועה של פעולה שנחוץ לעשותה מתוקף החוק או מתוקף האחריות המוטלת על האדם – על הממשלה, במקרה הזה. אתמול, יום ראשון, דנו במשך שלוש שעות עם היועץ המשפטי לממשלה ומפקדי המשטרה. היועץ המשפטי לממשלה הודה: לא הצלחנו לשפר את רמת הענישה, והמשטרה לא מצליחה לשפר את רמת פילוח התיקים. גם לא מצליחים לסגור את שני הברזים שמזינים את עולם הפשע: אספקת האמל"ח, במיוחד מבסיסי צבא, ואספקת הכסף, שבאה מהשוק האפור. בערבית, אדוני היושב-ראש, קוראים לו השוק השחור. לקיחת דמי חסות, גביית חובות, קניית צ'קים חוזרים ולא חוזרים, מתן הלוואות בשוק האפור – כל זה מממן את עולם הפשע ומכניס עוד גורמים, ובמיוחד צעירים, לתעסוקה בתחום הזה. לאחרונה הפשיעה מופנית גם לשוטרים עצמם, כי כאשר מאבדים את ההרתעה, אותם גורמים יעזו גם לירות על כוחות המשטרה. שני שוטרים בעיר טירה נורו, אחד מהם באורח קשה. כמובן שהמצב הסוציו-אקונומי העגום של החברה הערבית הוא תשתית לעלייה נוספת בשיעור הפשיעה. מחצית מהמשפחות הערביות מתחת לקו העוני, ובמיוחד אחרי מגפת הקורונה. אחוז תעסוקת הצעירים בני 18–24 – רק 53%, ולכן הם מעורבים בצורה משמעותית בפשיעה. תמונת המצב היום, שמסכם אותה מרכז אמאן בראשות שייח' כאמל ריאן – שהוא עצמו, אדוני היושב-ראש, אבא לבחור צעיר, בנו מועאד, שנרצח בדם קר לפני 11 שנים: משנת 2000 עד היום נרצחו, נהרגו 1,450 גברים נשים וילדים. משנת 2000 עד היום גם נהרגו 63 אנשים בידי המשטרה. משנת 2014 עד 2020 המספרים הם כדלקמן – ואני רוצה לתאר את העלייה במספרים: בשנת 2014 נרצחו 51 אנשים, מהם 43 גברים ושמונה נשים; בשנת 2015 נרצחו 58 אנשים, מהם 44 גברים ו-14 נשים – יש עלייה; בשנת 2016 נרצחו 64 אנשים, מהם 54 גברים ועשר נשים; בשנת 2017 נרצחו 72 אנשים, מהם 62 גברים ועשר נשים; בשנת 2018 נרצחו 75 אנשים, 61 גברים ו-14 נשים; בשנת 2019 אנחנו עברנו את ה-90: 94 אנשים – 83 גברים, 11 נשים. אז המגמה מאוד ברורה. שנת 2020 – אנחנו עומדים על 40 אנשים: 32 גברים, שמונה נשים. אנחנו באמצע השנה. אנחנו אמורים – בהשוואה לשנה שעברה, בחודשים האלה אנחנו כבר נמצאים בעלייה, אדוני היושב-ראש. כמובן, 75% מהרציחות בוצעו בירי בנשק חם. כמובן, אזור המרכז, בעצם הערים המעורבות – יפו, לב רמלה והיישובים במשולש בולטים בנוכחות שלהם בסטטיסטיקה הזאת. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, את המספרים האלה אני מרגיש. אני חש את הכאב ואת הכעס ואת הפחד שעובר על אלפי אנשים ומשפחות, ילדים ונשים. אנחנו מכירים אותם אישית – הם פונים אלינו ומבקשים שנעזור להם. החברה הערבית עוברת משבר חמור מאוד ומצפה מהמדינה, מהרשויות, להושיט לה יד. החברה הערבית תדע לתגמל את מי שעומד לצידה או תומך במאבקה במיגור הפשיעה על כל גווניה. שני גורמים מקבילים הביאו אותנו לקטסטרופה האנושית בחברה הערבית, על רקע משבר כלכלי וחברתי ומצוקה, על רקע כישלון מדיניות הממשלה לאורך שנים, כישלון הטיפול המשטרתי ורשויות החוק. לכן אפשר לקבוע שאכן יש מחדל וכישלון מהדהד. באופן מסוים אפשר להגדירו גם ככישלון מוסרי, מאחר שאנחנו מדברים על נושא שנוגע לערך העליון, והוא קדושת החיים, ומצד שני הביטחון האישי הנעלם ביישובים הערביים. מה אנחנו דורשים, אדוני היושב-ראש? בשנה שעברה, לאחר גל חסר תקדים של מקרי רצח, יצאנו למאבק עממי. מאות אלפים השתתפו בעשרות הפגנות. נשארנו שלושה ימים באוהל המחאה מול משרד ראש הממשלה והכנסת, ויצאנו אף לשביתת רעב לשלושה ימים. דרשנו תוכנית ממשלתית מקיפה, קיבלנו הבטחה, והוקמה ועדת מנכ"לים בין-משרדית שהייתה אמורה להציג תוכנית בתוך שלושה חודשים. בינתיים עברו שישה חודשים, ועדיין לא קיבלנו תוכנית ממשלתית. הכנסת הקימה ועדה מיוחדת למיגור הפשיעה בחברה הערבית. אני מקווה, אדוני היושב-ראש, שנזכה לתמיכה, ממך במיוחד, ומכל סיעות הבית, במאבק שאין מאבק צודק כמוהו. הממשלה אישרה לפני כמה שנים את תוכנית 1402, שהייתה אמורה לתת מענה, אך לצערנו, מחצית מהתקציב – 470 מיליון שקלים קוצצו, ולכן רק שבע תחנות משטרה נפתחו, ומצבת כוח האדם במשטרה לא תוגברה, וגם לא ניתנו למשטרה אמצעים טכנולוגיים ראויים ונחוצים. אם הממשלה לא תתעשת ותיתן תשובה לאתגר החשוב הזה, נצטרך לדרוש ועדת חקירה ממלכתית לחקור את המחדל הממשלתי. אנחנו, חברי הכנסת הערבים וראשי הרשויות, מוכנים לתרום את חלקנו ולעבוד ביחד עם המשרדים השונים כדי לגבש תוכנית מקיפה שתיתן מענה מיידי – גם דרך שיפור השירות המשטרתי ורשויות החוק, וגם דרך פתרונות ארוכי טווח בנושא חינוך, רווחה, תעסוקה, פיתוח כלכלי, שיפור התשתיות והקמת אזורי תעשייה, ועוד צעדים אחרים שדרושים על מנת למגר את הפשיעה ולשפר את הביטחון האישי ולתת הזדמנות לחיים טובים, לחיים בכבוד, לטובת אזרחי המדינה הערבים ולטובת כל אזרחי המדינה. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. ישיב השר לביטחון הפנים, השר אמיר אוחנה, בבקשה. << דובר >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר >> תודה לך, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, חבריי השרים, משטרת ישראל והמשרד לביטחון הפנים רואים חשיבות רבה בחיזוק הביטחון האישי של כלל אזרחי מדינת ישראל, והחברה הערבית בכללם. בהתאם לכך הוקצו בשנים האחרונות משאבים ארגוניים משמעותיים מאוד וחסרי תקדים למאבק בפשיעה בחברה הערבית ולהרחבת שירותי המשטרה. במסגרת מלחמתה בפשיעה מפעילה המשטרה מגוון רחב של כלים, ובכלל זה הפעלת מודיעין איכותי, הפעלת טכנולוגיות מתקדמות וניהול חקירות מורכבות. המשטרה הקימה יחידות ייעודיות ללחימה בפשיעה המאורגנת והחמורה, לרבות בחברה הערבית – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ייעודיות, בעי"ן. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> – – ייעודיות ללחימה בפשיעה המאורגנת והחמורה, לרבות בחברה הערבית, ובאופן שוטף סיכלה ומסכלת אירועים פליליים רבים ובכך מונעת סיכון ופגיעה באזרחים. הטיפול בפשיעה החמורה מצריך אורך נשימה ופעולות מודיעין וחקירות מורכבות. לפיכך, לעיתים תיראה התוצאה במלואה רק בטווח הארוך, כפי שהיא נראית במלוא עצמתה במאבק בארגוני הפשיעה של עבריינים יהודים, שרובם נמצאים מאחורי סורג ובריח בשלל פרשיות. לצד הלחימה בפשיעה הציבה משטרת ישראל את משימת העמקת שירותי המשטרה לחברה הערבית כמשימה מרכזית בתעדוף ארגוני ראשון בתוכנית העבודה של המשטרה. באפריל 2016 התקבלה החלטת ממשלה מס' 1402 בנושא – שיפור רמת הביטחון האישי במגזר הערבי וחיזוק הביטחון בירושלים, שמטרתה לחזק את שירותי המשטרה בחברה הערבית. בעקבות החלטת הממשלה הכינה המשטרה תוכנית חומש לשנים 2016–2020, כולל. מטרות התוכנית הינן לחזק את המשילות ביישובי החברה הערבית, להנגיש שירותי משטרה לחברה הערבית, להגביר את ההרתעה, לחזק את הביטחון האישי ולהביא לעלייה – – סליחה? << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> גם. לחזק את המשילות. << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה זאת אומרת לחזק את המשילות? << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> אנחנו מדינה. מדינת ישראל משליטה את חוקיה בכל התחומים שתחת שליטתה – זאת הכוונה. – – ולהביא לעלייה באמון הציבור במשטרה. בשלהי שנת 2016 אושרה התוכנית, אשר כללה בין היתר הקמת תחנות משטרה נוספות, חיזוק נקודות משטרה, גיוס שוטרים נוספים, ובהם גם שוטרים מוסלמים, חיזוק מערכים מקצועיים והתוויית תוכניות חברתיות משטרתיות דוגמת מגמת משטרה בבתי הספר, סדנאות יישוביות והרצאות בבתי הספר לתלמידים ולסגל המורים. לפי התוכנית ולצורך יישומה הוקמה בשנת 2016 המינהלת לחברה הערבית בראשות ניצב ג'מאל חכרוש, שייעודה לרכז את בניין הכוח הנוגע ליישום התוכנית. בימים אלו מיישמת המשטרה את התוכנית, בכפוף לאישור המשרד לביטחון פנים והחלטת הממשלה. להמחשת הדברים ניגע קצת במספרים. יצוין כי מאז שנת 2016 גויסו כ-500 שוטרים מוסלמים, מתוכם כ-50 נשים מוסלמיות, ונבנו עשר תחנות משטרה, למשל בכפר כנא, ג'יסר א-זרקא, ערוער, באקה אל-גרבייה, מג'ד אל-כרום, טמרה, נקודת תבור, מנדא, טירה וכפר קאסם. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> אני אגיע לזה. אני אגיע לזה. בהקשר זה יצוין כי בכל המקומות שבהם נפתחו תחנות משטרה ניתן לראות את התוצרים – את העלייה במספרי החשיפות, כתבי האישום והתפיסות, כמו גם את העלייה – וזה אולי חשוב יותר – במדדי אמון הציבור הרלוונטיים. לדוגמה – הנתונים הנוגעים לעבירות נשק בהתייחס לשבע התחנות החדשות שהוקמו ביישובים הערביים: ב-2017 נפתחו 263 תיקים על עבירות אמל"ח; ב-2018 – 293 תיקים, עלייה משמעותית; ב-2019 – 454 תיקים, שזו כבר עלייה משמעותית מאוד, ועלייה כזו תמצאו גם בתפיסות הנשק. המשטרה, כאמור, נוהגת גם לקיים מעת לעת סקרים ביישובים השונים במטרה לבחון את אמון הציבור במשטרה. כך אתה רואה בערערה, למשל, שב-2018 הביעו 40% אמון גבוה במשטרה, וב-2019 – 63%. ב-2018 הביעו בכפר כנא 42% אמון גבוה במשטרה, וב-2019 – 52%. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> איך זה מתבטא בפועל? << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> יש מושג שנקרא סקר. << דובר_המשך >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – – רמת אמון – זה יחסי ציבור. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> זה לא רק, אבל אני הקראתי לך גם נתונים. אם תרצה אני אוסיף ואקריא לך עוד נתונים. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – זה מה שזה אומר. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> לא. האמון של הציבור נובע מכך שהמשטרה עושה את עבודתה – כך לתפיסתי, בכל אופן. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> אה, אז ממה נובע אמון הציבור? ממה הוא נובע? אמרת שאני טועה. אני רוצה לשמוע אותך. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> יש פחד מהמשטרה. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> ובעבר לא היה פחד? אני מדבר איתך על השינוי לאורך השנים. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> אז רגע, רגע. שנייה, שנייה. כשאני אומר לך שיפור משנה לשנה, אז בעבר – – – << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> שנייה. אני מתמודד עם הטיעונים שלך. אני מבקש להתמודד עם הטיעונים שלך. כשאני מראה לך את השינוי בנתונים לאורך השנים, אני מראה לך שיש עלייה, זאת אומרת שבעבר לא היה פחד מהמשטרה, ולכן אמרו "אנחנו לא מאמינים במשטרה", ועכשיו כן יש פחד מהמשטרה? << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – איך זה גורם לפתרון בעיית האלימות? << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> אני אענה לך. מייד תשמע עוד נתונים ועוד מספרים. במג'ד אל-כרום הביעו ב-2018 33%, רק 335, אמון גבוה במשטרה, וב-2019 – 46%. זה שיפור משמעותי. יש עוד הרבה על מה לעבוד, אבל זה שיפור משמעותי. בקיצור, עלייה משמעותית גם – לא רק, גם – באמון הציבור במשטרה. עוד יצוין כי עוד השנה עתידות להיפתח עוד שתי תחנות: אום אל-פחם – ישנה תחנה קיימת אבל נבנית תחנה חדשה – וגליל מערבי. בהמשך עתידות להיפתח תחנות נוספות. מלבד האמור, וזה מגיע למה ששאלת, המשטרה פועלת במישורים נוספים כדי למגר – להפחית, יותר נכון; למגר לא נצליח לעולם, אבל להפחית – את אירועי האלימות והרצח בחברה הערבית. במישור המבצעי, שים לב: בעקבות ריבוי אירועי אלימות חמורה וירי, החל מחודש אוקטובר 2019 הפעילה המשטרה מפקדות משימתיות ייעודיות לפעילות בחברה הערבית במחוזות צפון, חוף ומרכז. מפקדה משימתית היא כוח משימה ייעודי לטיפול ביעד. היא יכולה לכלול כוחות מג"ב, יס"מ וגם תגבורים של מינהלת תיאום פעולות האכיפה. המפקדות המשימתיות פעלו באופן ממוקד, נחוש ולאורך זמן כנגד הפשיעה החמורה, מוקדי האלימות ואחזקת הנשק ביישובי ואדי עארה, כפרי הצפון, המשולש ורמלה-לוד. פעילות המפקדות המשימתיות בוצעה בהתאם להערכות מצב ייעודיות במחוזות ובהתאם למדיניות והכוונה ארצית לתקיפת יעדים של אמצעי לחימה ואלימות, לצד הרחבה משמעותית של פעילות השיטור הגלויה והסמויה, כולל הגברת הנוכחות והבולטות ברחובות, ביישובים ובערים. הבאתי לדוגמה תוצרים של המפקדות המשימתיות במחוז מרכז, שעבדו בעיקר על טירה, רמלה ולוד במשך ארבעה חודשים. שים לב: ארבעה חודשים, 351 מעצרים, 382 חיפושים, 30 רובים, 28 אקדחים, שמונה רימונים, שישה מטעני חבלה – וזה רק ממחוז אחד. במישור החקירתי המשטרה פועלת בכלל האמצעים הקיימים בחקירת אירועי רצח המתרחשים כלפי או על ידי אזרחי המדינה. תיקי רצח, כמובן, מטבע הדברים, הם בראש סדר העדיפויות, ולעיתים עוברים בחינה מחודשת על ידי כמה יחידות חקירה לצורך איתור ראיות נוספות שיש בהן כדי לסייע בפיענוחם. רק לאחרונה הוגש כתב אישום נדיר יחסית נגד כמה בני משפחה על מה שמכונה בטעות "רצח על רקע כבוד המשפחה", למרות שלא נמצאה גופה; מכאן הנדירות של האירוע הזה. צריך לזכור שהטיפול בעבריינות הוא של משטרת ישראל ויתר גופי האכיפה, אבל הטיפול במניעים לעבריינות מחייבים תשומת לב של מעגלים רחבים הרבה יותר – מעגלים חינוכיים, מעגלים תרבותיים ומעגלים חברתיים. אני יכול לומר לך, לכם, חברי הכנסת, שלמרות שאני עדיין לומד את המשרד – מן הסתם, אני עוד לא חודש בתפקיד, אבל די ברור לי שאחד היעדים המרכזיים שלי יצטרך להיות – ואני שמח על שהעליתם את זה כאן; אני באמת מעריך את זה שאתם מעלים את זה כאן – זה התמודדות עם הפשיעה בחברה הערבית. אני חושב שזה קודם כול אינטרס של החברה הערבית. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לשר אוחנה. אנחנו עוברים להצעת האי-אמון הבאה, הצעת האי-אמון של סיעת ימינה, שכותרתה: מחדל הטיפול בקורונה. ינמק את ההצעה חבר הכנסת נפתלי בנט. בבקשה. << דובר >> נפתלי בנט (ימינה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מדבר מתוך כאב גדול על הדבר כמעט הכי יקר שקיים לאדם, וזה הפרנסה. הפרנסה של בן אדם זה כבודו; זה היכולות והחובה הבסיסית של אבא ואימא לפרנס את הילדים, להזין אותם, להאכיל אותם, להיות דוגמה. בימים האלה אנחנו חווים סיטואציה של מיליון מובטלים שעדיין אינם מובטלי קבע, אבל אני פה אומר: אם לא יהיה שינוי דרמטי בהתנהלות ממשלת ישראל, מיליון המובטלים יהפכו להיות מובטלי קבע בחורף הקרוב. אתמול אני פגשתי זוג, אינה ויקיר קוגן מעפולה, שמנהלים עסק של חוגים ושל קייטנות קיץ – אנשים מאוד מאוד טובים מהעלייה הרוסית, אנשים חרוצים וארץ ישראל הטובה. הם עברו למצב של אפס הכנסות. יש להם אפס הכנסות. לא קצת, לא 20% – אפס, כבר כמה חודשים. עכשיו, עוד שלושה שבועות הם אמורים לפתוח את הקייטנה. אבל הם לא יודעים מה לעשות. הם לא יודעים, literally – הם לא יודעים אם יאשרו את פתיחת הקייטנות; הם לא יודעים מתי יאשרו את פתיחת הקייטנות; הם לא יודעים, אם יאשרו, מה התו הסגול, מה הם אמורים לעשות. עכשיו, להרים קייטנה רצינית – ויש להם קייטנות רציניות – זה לוגיסטיקה: צריך לשכור מקום, צריך לעבור הליך רישוי מזעזע של כפל ביטוחים, צריך לשכור אנשים, צריך להתכונן. הם לא יודעים. הם פנו למשרד החינוך. משרד החינוך אמר: לא, לא, זה לא אצלנו, זה עבר למשרד המים וההשכלה הגבוהה יחד עם החינוך הלא-פורמלי. הם פנו למשרד השני – אמרו להם: לא, זה משרד הבריאות. משרד הבריאות אמר: מה פתאום, זה משרד האוצר שצריך לתת לך מענה. הם לא יודעים מה לעשות. אני לא אומר את זה עכשיו כקלישאה. כמוהם יש מאות אלפי עסקים שלא יודעים מה לעשות. אין להם תשובות. גל צונאמי ענק הולך להכות את עסקי ישראל. דמיינו אם זה היה אויב ערבי, שאני אומר לכם שבחורף הקרוב האויב הזה יירה עלינו טילים ונסגור את מדינת ישראל – הו, איזו התגייסות הייתה. אבל יש לנו משהו שהוא יותר קשה מבחינה כלכלית ממלחמות ישראל, יותר קשה אפילו ממלחמת לבנון השנייה. במלחמת לבנון השנייה לא סגרו את ישראל. הצפון – חלקו נסגר, אבל רוב מדינת ישראל פעלה. ועסקים שעוד איכשהו חיים על השיניים ועל הציפורניים, הם לא ישרדו את הגל השני. הם לא ישרדו עוד חודש וחצי של סגירה. הם לא יעמדו בזה. הם כבר חיים על אדי החסכונות שלהם. גם אינה ויקיר – הם אנשים נורמטיביים, אבל אין להם הורים שהורישו להם כסף. מה הם אמורים לעשות? אבל את הגל הזה אפשר למנוע. את הגל הזה, ממשלת ישראל – היא לא יכולה למנוע כליל את הגעת הקורונה, אבל בהתנהלות והכנה נכונות – יש עכשיו בערך 100 ימים, 110 ימים, עד החורף. בסדרת פעולות שכתבתי אותן – יש פה תוכנית ברורה. אני לא בא ומקטר, אני בא ומציע תוכנית מעשית, מה לעשות, מתי לעשות, את מי לגייס. אפשר למנוע את זה. איך? על ידי הקמת מערך לאומי לקטיעת שרשראות הדבקה. אבל זה עבודה, זה לא החלטה; זו החלטה שדורשת המון המון עבודה, וצריך להקים מערך חירום לדבר הזה; לא כי משרד הבריאות לא בסדר – אני חושב שזכינו עם יולי – אבל משרד הבריאות מטיבו הוא לא משרד ביצועי, הוא משרד רגולטורי. אתה תראה את זה. ממתי רגולטור יודע לבצע? זה לא קללה. זה לא משהו לא בסדר. תבקש מהממונה על הגבלים העסקים לצאת למלחמה – הוא לא יודע לעשות את זה, הוא רגולטור. זה משרד שלא יודע לנהל, הוא לא בנוי לנהל. ואני פשוט מתחנן: תתחילו לזוז. מה צריך לעשות? צריך להגיע למצב שבאופן עקבי, בשיא החורף, כשאנחנו נראה 100,000 פניות ביום של אנשים עם תסמיני שפעת וקורונה, שאלה אותם תסמינים, אם לא נדע לבדל שהוא יש לו קורונה והוא יש לו שפעת, אז נצטרך לסגור את המדינה, ואז לראות מסיבות עיתונאים ב-20:00: סגרנו וסגרנו וסגרנו. זה הכי קל לסגור. הכי קל לסגור. זה לא בסדר. זה לא בסדר לסגור לבן אדם את הפרנסה. אני לא מבקש מכם הטבות, רק אל תסגרו אותנו. ואתם יכולים למנוע את זה. צריך עכשיו, עכשיו, עכשיו לגייס 2,000, 3,000 סטודנטים, להכשיר אותם לבצע חקירה אפידמיולוגית לנשאים מאומתים. צריך להיות בן אדם אינטליגנטי שיודע לנהל שיחה של שעה וחצי ולחקור: את מי פגשת – להבין דבר מתוך דבר. אחר כך צריך בערך עוד 5,000 סטודנטים שיתקשרו לאותם אנשים שהיו בקשר עם הנשאים ויגידו להם: אתם צריכים להיכנס לבידוד. אבל גם יעזרו להם להיכנס לבידוד, יסבירו – לא, לא איזה סמ"ס: מה אני עושה? איך אני קונה אוכל? רגע, גם האחים שלי צריכים להיכנס לבידוד? ואם אני לא יכול, ואם אני ילד, מה אני עושה? מי אמור לתת תשובות? אם הקייטנות לא מקבלות תשובות עכשיו, אז מישהו בשיא החורף, בטרפת? ואז נגיד: אובדן שליטה – ויסגרו את מדינת ישראל. זה לא בסדר. זה לא בסדר. למה לא מגייסים את האלפים האלה? למה לא מכשירים מעבדות? למה נותנים למכון ויצמן לקמול? שני פרופסורים נפלאים, אלינב ועמית, פיתחו מערכת שיכולה, עם קצת עזרה של משרד הבריאות, לקיים 75,000 בדיקות ביום. ביום. ועכשיו פתאום אני רואה שה-FDA אישר את זה לאיזו חברה אחרת בזמן שאנחנו ישבנו על הידיים. איזה חיי גיהינום עשו לחברה פרטית שרצתה לעשות קצת ציונות – קוראים לחברה MyHeritage. הרגו אותם. הרגו אותם. איך אתם מעיזים? הלוואי שיבואו 20 MyHeritage. אבל למה אתם מחכים? למה לא מקימים צוותי חיטוי אזוריים כדי לאפשר את המשך העבודה? אנחנו לא צריכים להמציא את הגלגל. תראו את דרום קוריאה, מדינה עם תנאים פחות טובים, כי הם עם גיל חציוני יותר גבוה, הם יותר זקנים מאיתנו, אבל הם הצליחו בלי לסגור את הכלכלה. כל הזמן משווים לאיטליה, אבל יש עוד 200 מדינות. אני שואל את עצמי – גם כשהייתי שר הביטחון, אבל אז לא קיטרתי – עשיתי: הקמתי מלוניות ב-72 שעות, הזנו 300,000 קשישים, התנפלנו על בני ברק, התנפלנו על דיר אל-אסד, ייצרנו מכונות הנשמה, אבל לאן הכול התפוגג? איזה זילות של הדבר היקר הזה שנקרא פרנסה. ואני שואל: למה, למה, למה? ואומרים לי: זה קנוניה. ראש הממשלה, ראשי הממשלה, ראש הממשלה רוצה דווקא, כדי להכניס את המדינה. אני לא קונה את זה, ראש הממשלה הוא לא כזה, אז אני לא מבין: למה? למה לא זזים? למה לא מגייסים? למה לא? זה גרושים, זה יעלה 300 מיליון שקל, 400 מיליון שקל. יממה אחת של סגירת הכלכלה זה 2 מיליארד שקל, ועסק שאתה סוגר אי-אפשר להקים מחדש. זה לא להדליק–לכבות; בן אדם לוקח את חסכונות חייו, מקים עסק, לא יודע מה, איזה דיסקוטק או בר או פאב או חברת טרקטורונים, והכול קורס לו, והוא ייכנס לחובות עד סוף ימיו בגלל אדישות הממשלה. הדבר היחיד שאני יכול לנמק לעצמי: הם לא מבינים. ראשי הממשלה שלנו לא מבינים. יום אחד בחייהם הם לא הוציאו חשבונית, הם לא הסתכלו בעיניים של עובד ופיטרו אותו, כמו שאני נאלצתי ב-2001, שהיה את ה-11 בספטמבר ואת האינתיפאדה השנייה; לא יודעים מה ההבדל – אתם יודעים שהם לא יודעים מה ההבדל בין תזרים מזומנים להכנסות? נדהמתי. שרי הממשלה שלנו לא יודעים את ההבדל בין תזרים הכנסה לבין תזרים מזומנים לבין הכנסות. אז הם אומרים: הקצינו תקציב. הם לא מבינים שבישראל, כשאתה מוציא חשבונית תקבל אולי עוד 120 יום, כי הם לא ניהלו עסק מימיהם. אנחנו בדקה – לא ה-89, אלא 89 ו-59 שניות. העברתי את התוכנית הזאת לראש הממשלה. העברתי את התוכנית לראש המל"ל. העברתי את התוכנית לשר הבריאות, המלצתי. אני מפציר בך, שר הבריאות, לו אני בנעליך, תקרא היום לפרופ' אלינב ופרופ' עמית, תביא אותם, תדלג על כל הביורוקרטיה, עזוב את הפקידים. הפקידים בקיבעון, הפקידים טועים – והם לא אנשים רעים, אבל הם טועים והם מוליכים את המדינה שולל, והתפקיד של ראשי הממשלה, התפקיד העליון של מנהיג, הוא לדאוג ללחם. אל תדברו איתי על אידיאולוגיה; אל תדברו איתי על בית המשפט, וזה, ומנדלבליט ושמנדלבליט. מתעסקים בשטויות, שטויות, כשלאזרח במדינת ישראל, שרוצה להביא לחם הביתה – לחם; הוא לא רוצה מכם טובות, הוא רוצה שלא תסגרו לו את העסק. אז תקומו כבר, תתחילו לעבוד, תתחילו להיות רציניים, תתייחסו בחרדת קודש לדבר היסודי ביותר, שהוא חובתכם לאפשר לציבור הישראלי להביא לחם הביתה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. ישיב שר הבריאות חבר הכנסת יואל יולי אדלשטיין, בבקשה. אדוני השר, כפי שאמרתי קודם לשר ישראל כץ, אני חושב שגם אתה מוותיקי המשכן, ובכל זאת זה נאום בכורה כשר הבריאות. אני בטוח שאתה כולך התרגשות כמו ביום הראשון, אבל בכל אופן, איחולי הצלחה. << דובר >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אתה צודק, אדוני היושב-ראש – לא רק נאום בכורה כשר הבריאות, אלא שיותר משבע שנים לא נאמתי מן הדוכן הזה, אז בוא נראה איך עושים את זה. חברי חבר הכנסת נפתלי בנט, העלית הרבה סוגיות לגבי המצב שאנחנו נמצאים בו. לא אקח על עצמי לענות בשם כל השרים שבתחומי האחריות שלהם נגעת, אבל כשר הבריאות אני אשתדל לפחות להרגיע קצת אותך וקצת את אזרחי ישראל על הדברים שכן נעשים. נתחיל ודאי בהתנהלות המשרד בחודש האחרון, מאז כניסתי לתפקיד. כבר ביום כניסתי לתפקיד – ואני לא יודע אם שמת לב, אתה לא חייב לעקוב אחרי זה – אני לא נתתי אף רעיון ולא נתתי אף הרצאה מלומדת – אני חושב שעליי כרגע לעבוד וגם בצניעות ללמוד דברים, אבל דבר אחד מהותי אני אמרתי כבר בטקס חילופי שרים: אמרתי שבכוונתי להשקיע את כל המשאבים להיערך נכון לגל קורונה שני, אם יבוא. ואם נעשה את הדבר הנכון, גם אם לא יהיה הגל השני, אז ההשקעה לא תרד לטמיון ותשפר את מערכת הבריאות שוודאי וודאי, לית מאן דפליג, זקוקה לשיפור. עכשיו, איפה אני מאוד מסכים איתך? הגדרתי מטרה נוספת: אמרתי שאני בעד פתיחה מקסימלית עם סיכון מינימלי. איך אמרת? זה לא חוכמה לסגור. לא ראית אותי בינתיים סוגר; איפה שאפשר אפילו פתחנו, אבל באחריות, לא בפופוליזם ולא בחוסר אחריות ואחר כך נצטער על הרצון שלנו להיות טובים עם כולם בו זמנית. אני אתן רק כמה דוגמאות: בשבועיים הראשונים לכהונתי פתחנו חלקים רבים במשק. ב-21 במאי התרנו קיום התקהלות עד 50 איש גם במבנה סגור. לאחר מכן הגדלנו, יחד עם שרת התחבורה מירי רגב, את קיבולת הנסיעה באוטובוסים – בסוגריים אוסיף שאני גם מקווה שבימים הקרובים נתקדם עם הרכבת, כי הסיבה לכך היא לא שאין חשש בליבי מצפיפות הנוסעים ברכבת – אם עושים את הדברים נכון אפשר גם להגביל – אבל מה שכן מעלה חשש בליבי זה שאנחנו במצב של כלים שלובים: מי שמשתמש בתחבורה ציבורית ואין לו רכבת עולה לאוטובוס, הוא לא רץ לקנות רכב. לכן אני חושב שכאן צריכים, אדוני היושב-ראש, לטפל נכון במצב הזה, כמו שאמרתי, עם כל המגבלות, עם המתווה שקבע משרד הבריאות. אפשרנו יחד עם השרים אלקין וגלנט קיום לימודים במוסדות אקדמיים ובחינוך העל-יסודי, ועוד ועוד ועוד. לאינה ויקיר קוגן מעפולה אני מבקש שתמסור בשמי שעל פי הנחייתי, בימים האחרונים במשרד הבריאות עובדים על נוהל הקייטנות, ואני מקווה שבימים הקרובים נפרסם אותו. שאר הדברים – אני לא מייצג כאן את קורונה, אני מייצג את משרד הבריאות. אני מקווה מאוד שאנחנו לא נראה התפרצות או עלייה בתחלואה ברמה כזאת שלא נוכל לבצע את הקייטנות, אבל בינתיים מתעקשים לחיות עם המצב. הינה, עובדה שגם את מערכת החינוך, כשהיו לנו כמה התפרצויות נקודתיות, אנחנו לא מיהרנו כל כך לסגור. חבר הכנסת בנט, התייחסת לקטיעת שרשרת ההדבקה. אציין שלהקלות במשק התלווה דבר שמהווה מבחינתי את גולת הכותרת של החודש האחרון, והוא בדיקות, היקף הבדיקות. ברור שבלי זה אין מה לדבר על קטיעת שרשרת ההדבקה. היינו במצב, כפי שידוע לך, של 3,000–4,000 בדיקות ביום, בין היתר מכיוון שחלק מהאנשים סברו שאין שום סיבה להרחיב; היו גם אחרים. בסופו של דבר, כפי שמקובל במדינה דמוקרטית, השר היה יכול להכריע בוויכוח המקצועי הלגיטימי הזה, ואכן כך היה הדבר, ואני שמח שהכרעתי כפי שהכרעתי. יום למוחרת הודָעָתי על הבדיקות נסעתי לביקור פתע במתחם היבדק וסע באצטדיון טדי. התובנות מן הביקור הזה שם, וגם מפגישה שקיימתי עם מנכ"לי ארבע קופות החולים, מה שמכונה "פורום הארבעה" – אני חושב שגם אתה תסכים – חלחלו היטב לשטח. איך אני יודע? כי אני רואה את הנתונים מן השבוע שעבר, והינה המספרים: ב-7 במאי התקבלו 15,097 תוצאות מבדיקות; ב-8 במאי ירד מעט והגענו – יוני, ודאי, אני מדבר על חודש יוני, סליחה – ב-8 ביוני ירד מעט והגענו ל-14,413 תוצאות; 9 ביוני – 14,858; ברביעי שעבר כבר הגענו ל-17,211 תוצאות. עד היום בוצעו מעל 750,000 בדיקות – שיעור בדיקות מצטבר לנפש מהגבוהים בעולם. עכשיו אתייחס למה שאמרת – דרך אגב, גם קראתי את התוכנית. אני מודה לך על ששלחת לי את התוכנית. אני לא יודע לגבי האחרים –אני כן קראתי את התוכנית. חלק מן הדברים, כפי שאמרתי, מתבצעים, חלק מן הדברים לקחתי לתשומת ליבי, על חלק מן הדברים אני מוכן גם קצת להתווכח. עכשיו לגבי התוצאה של הדגימות והבדיקות. ריבוי הבדיקות יצר מצוקה במעבדות. אצלי זה רק חיזק את התחושה כמה טוב שכן אמרתי להגדיל את מספר הבדיקות, ואנחנו לא תוך כדי משבר נורא שלא יודעים איך להתמודד איתו פתאום מגלים צוואר בקבוק. טיפלנו במצב הזה של צוואר בקבוק. נכון להיום ניתן לבצע באופן אמיתי 15,000–17,000 בדיקות ביום ב-37 מעבדות. בשבועות הקרובים היקף ביצוע הבדיקות יעלה לכ-40,000 ביום, לאחר התקשרות – אפרופו מה שאמרת בדבריך – עם חברת BGI וחברת MyHeritage, גם מוסדות אקדמיים. חברת MyHeritage, שבה ספציפית התעניינת, על פי הנחייתי בימים אלה ממש מסיימת את כל העניין של תיקוף, ואני חושב שהיא מאוד תעזור לנו עם כמות הבדיקות, כמות התשובות שאנחנו יכולים לקבל. חוץ מזה, אני בהליך, אני – המשרד, מול משרד האוצר לתקנים למעבדות כדי שהתשתיות הקיימות של מעבדות ינוצלו מה שנקרא 24/7 בזמן שזה נדרש. אנחנו כבר קיבלנו כמה עשרות תקנים, והיד עודנה נטויה. נוסף לבדיקות, צריך להגביר משמעותית את האכיפה, לצד הסברה נכונה שאנחנו מבצעים גם בעצם ימים אלו. אין איש בישראל שלא יודע מהם שלושת כללי משרד הבריאות לשמירה מן הקורונה. אני מדגיש: אכיפה טובה תמנע סגירה של המשק. לצערי הרב, לא כולם, חבר הכנסת בנט, חושבים כמוני, גם בבניין הזה, גם במליאה הזאת. אנשים הסתכלו לי בעיניים כשהערתי להם על המסכה ואמרו: יולי, עזוב אותי, אל תהיה כמו כל הנודניקים, אין שום קורונה. מה שמעניין לציין, אדוני היושב-ראש, שברגע שהתגלה מקרה של חבר הכנסת – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> סמי אבו שחאדה. << דובר_המשך >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << דובר_המשך >> אני יודע, אני דווקא לא רציתי להזכיר את השם, אבל אם אתם אומרים אני אזכיר את השם – סמי אבו שחאדה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כולם כבר יודעים. << דובר_המשך >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << דובר_המשך >> אמרתי. – – של חבר הכנסת שהתגלה כמה שנקרא מאומת בקורונה, אותם חברי כנסת, מה שמעניין, רצו ריצת אמוק לכל מיני בדיקות, עקפו את התור, התקשרו למנכ"ל מד"א, הפעילו כל קשר אישי. לא הבנתי למה – הרי אין שום קורונה. אבל באמת, תאמינו לי, עד סוף היום, עד סוף היום כולם כבר היו עם בדיקות. איך אני לא יודע? משרד הבריאות באמת לא יודע לעבוד בכזה קצב. כולם כבר נבדקו. אז אני לא כל כך הבנתי אם יש קורונה או אין קורונה, אבל מה שכן הבנתי – שגם אחרי הסיפור הזה לחלק גדול מן האנשים לא אכפת מכללי זהירות בסיסיים, וכשאחר כך אומרים לנו, חבר הכנסת בנט: אסור לסגור – אני יודע שאסור לסגור, אבל איך אני לא אסגור אם אנשים לא עושים דברים אלמנטריים? בינתיים מחזיקים מעמד אבל מאוד מאוד צמאים לשיתוף פעולה של הציבור ועוד יותר לדוגמה אישית של נבחרי ציבור בתחום הזה. אני רוצה להעלות עוד נקודה – גם אתה התייחסת בדבריך לדבר הזה: זה קצת נהיה ספורט לאומי להכות בעובדי משרד הבריאות. אני רוצה לומר, אני חודש לומד את המערכת הזאת. מדובר באנשי מקצוע מצוינים. גם אם לא כל האמת נמצאת בידיים שלהם בכל רגע נתון – ומותר, דרך אגב, להתווכח – צריך להודות להם ולהעריך אותם על העבודה המסורה, לילות כימים, בחודשים האחרונים. אנשי המשרד מבצעים למידה יום-יומית עם הפקת לקחים, גיבוש תובנות ויישומים בפועל שמתעדכנת בהתאם לצורך. אנחנו מנסים לפשט את ההנחיות, שיהיו ברורות לכול. אני חושב שראיתם את המאמצים שלנו בימים האחרונים. אני חייב לומר שגם לי אישית יצא לא פעם – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מכובדיי מאחור, אנא, לא שומעים. << דובר_המשך >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << דובר_המשך >> לי אישית יצא לא פעם בשבועות האלה להשתתף בהתייעצויות שבהן נטלו חלק אנשים שאין להם שום קשר לתלוש משכורת של משרד הבריאות, מומחים מתחומי הרפואה, שנתנו עצות טובות, השתתפו יחד איתנו בדיונים מקצועיים. דוגמאות לשינויים והפקת לקחים: תחילה הבדיקות נעשו בחדרי המיון בלבד; לאחר מכן במד"א בהגעה לבית הנבדק; לכך נוספו מתחמי דרייב-אין, כפי שכבר ציינתי, על מנת לאפשר למספר נבדקים רב יותר להיבדק במהירות; בהמשך הצטרפו גם קופות החולים, על מנת לאפשר נגישות מיטבית לאזרח. אנו נערכים גם לאפשרות של סיירת בדיקות למבצעים מיוחדים ופתרונות ייעודיים נוספים לאוכלוסיות מיוחדות. גם טר"ם נותנים לנו – וצריך לומר להם מילה טובה – סיוע בנושא הזה, וכמה בתי ספר קיבלו באמת ניידת בזמן שהתגלה שם הנגיף. חברת הכנסת בראשי, קשה מאוד לדבר כאן. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> השרה, השרה בראשי. << דובר_המשך >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << דובר_המשך >> השרה, כן. כל הזמן אנשי המקצוע במשרד הבריאות מקיימים התייעצויות, בודקים את עצמם. ואני חייב גם לומר שפעם אחת, חבר הכנסת בנט, העלבתי אותם מאוד באחד הדיונים. אמרתי: עלינו לנצל את ההפוגה, ואז הם כולם הרימו עיניים ואמרו: אדוני השר – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> השר אוחנה, אנא. קודם שם, עכשיו פה עם הגב אלינו. אני משתדל להימנע מלהעיר, בין היתר כי זה קוטע את הדובר בכל משפט שני, אבל לא משאירים לי ברירה. << דובר_המשך >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << דובר_המשך >> תודה, אדוני היושב-ראש. אני אומר, העלבתי את אנשי משרד הבריאות באחד הדיונים – אמרתי: עלינו לנצל את ההפוגה להיערכות וכן הלאה, ואז הם הרימו עיניים ואמרו: אדוני השר, אנחנו לא הרגשנו שום הפוגה. ובזה הם צודקים. הרי גם בתשובה שלי אני אומר: אנחנו מפתחים נוהל לכאן, ותו סגול לשם, ואנחנו לא סוגרים, ועושים כך, ויותר בדיקות, ופתיחות – כל זה יוצא מאיפשהו. זה יוצא ממשרד הבריאות, מאותם אנשים שצריכים לכתוב את הנוהל וצריכים לבצע וצריכים לאכוף ולבדוק – כבר לא נדבר על כל מה שאנחנו עוברים, אדוני היושב-ראש, עם הדברים שהיום יעלו לשולחן הכנסת: הכנה של כל התקש"חים, חוקים חדשים וכן הלאה וכן הלאה – אז צריך פשוט לומר להם תודה. עכשיו דוגמאות להפקת לקחים, דוגמאות נוספות: הצוות לטיפול במגפות, הצט"ם, בראשות ד"ר בועז לב – מוכר לרבים – נפגש באופן קבוע אחת לשבוע או יותר על מנת לדון בסוגיות האפידמיולוגיות – סוגיות מורכבות, יש לומר – וגם לייעץ למשרד הבריאות על דרך ההתנהלות המיטבית. הצוות מונה כ-50 מומחים בעלי שם מתחומי הווירולוגיה, מחלות זיהומיות, אפידמיולוגיה ועוד. צוות נוסף הוא הצוות המייעץ למדיניות איתור וניטור נגיף הקורונה. חברי הצוות גם כאן בעלי ניסיון רב בתחומים שונים. צוות מייעץ למדיניות דיגום וסיקור נגיף הקורונה בישראל – נושא שזה עתה דיברנו עליו – מטרת הצוות היא להחליט על מתודולוגיית ניטור התחלואה בישראל. מכוני מחקר ואוניברסיטאות – יש שיתוף פעולה פורה איתם. דרך אגב, הזכרת נחיצות של צוות לחיקור מהיר, לחקירה אפידמיולוגית מהירה. הוא קיים. הוא הוקם על ידי תת-אלוף במילואים בחיל האוויר, אותו זיפו שעליו לצערי היו כל מיני שמועות בתקשורת – מחאה, התפטר; הכול לא נכון. הבן אדם עשה עבודה מצוינת. הגיע להקים – לא חושב שאי-פעם חשב לפתח קריירה ארוכת שנים במשרד הבריאות. הגיע, הקים. ירש אותו מישהו אחר, גם כן בעל ניסיון מצוין, וכרגע ממש אני יכול להעיד בגוף ראשון – הוא חלק אינטגרלי מן הפעילות שלנו; הוא לא יושב במשרד, הוא יושב במשל"ט שהוקם מחדש, והוא מבצע את עבודתו נאמנה. יש עוד דרך לעבור, אבל אנחנו בכיוון הנכון. כל יום מתקיימים שלושה דיונים מקצועיים, כפי שאמרתי, של שגרה בנושא, כולל הפקת לקחים בו במקום. אני רוצה גם להודות ודאי לכל השותפים שלנו, במיוחד – ואתה הזכרת את זה – שיתוף פעולה פורה עם צה"ל, אם זה עם פיקוד העורף, אם עם הצוות של יחידה 79, וגם של 8200. כל אלה שנתנו סיוע, ממשיכים לתת סיוע בתחומים – למשל 8200 נתנו לנו סיוע מאוד מאוד משמעותי במחשוב של המשרד, על מנת לאפשר זרימה ברצף של מידע, כי כאן באמת מהירות התגובה קובעת את הכול. לסיכום, התמודדות עם מגפת הקורונה היוותה אתגר חדש לישראל ולעולם כולו. נכון לעת הזאת ישראל עמדה באתגר הזה בהצלחה לא רעה. אחד מן היתרונות המרכזיים שעמדו לרשותנו בהתמודדות עם האתגר היא שיטת עבודה של הפקת לקחים ושיפור מתמיד ויום-יומי, תוך שיתוף של גורמים מסייעים רבים. חייבים לומר ודאי – דיברתי על אנשי משרד הבריאות – שלפעמים, אדוני היושב-ראש, שואלים את השאלה למה ממספר חולים כזה יש – ואנחנו ודאי מצטערים על כל אבדה, ויש 302 אבדות יותר מדי מן המגפה הזאת. אבל אם אתה משווה עם מדינות רבות אתה רואה שהמספר יחסית נמוך, פרופורציונלית, וזה בזכות הצוותים הרפואיים, שכנראה יודעים לעשות כאן משהו שלא בכל מקום בעולם יודעים לתת. עם כל האתגרים של מערכת הבריאות, כוח האדם שם, הרופאים, האחיות, כוח העזר, ברמה מקצועית יוצאת מן הכלל, והתוצאה, כפי שאני אומר, מדברת בעד עצמה. זאת גם ההזדמנות לומר להם תודה. התוצאות ניכרות, ניתן לראות, כי המדיניות שלנו חדה וברורה, אך יחד עם זאת מותאמת לצרכים המשתנים מעת לעת. לכן, כפי שפתחתי גם אסיים: אנחנו לומדים תוך כדי תנועה, אנחנו משתפרים איפה שאפשר וצריך להשתפר. אני לא כל כך הבנתי מה הסיבה להגיש על הנושא הזה אי-אמון בממשלה, כי אם האי-אמון יצליח והממשלה תיפול, אז אני לא כל כך מבין איך בחצי השנה הקרובה נתמודד עם נגיף הקורונה. לכן הייתי מציע, אדוני היושב-ראש, לדחות את הצעת האי-אמון. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה, אדוני השר, על הסקירה המקיפה. אנחנו נעבור לדיון הסיעתי. ראשון הדוברים – יושב-ראש האופוזיציה חבר הכנסת יאיר לפיד, בשם סיעת יש עתיד-תל"ם. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בהתחלה הם אמרו שהם נכנסים לממשלת נתניהו בגלל הקורונה, כי יש מצב חירום, ואז הקימו ממשלה של 36 שרים ו-16 סגני שרים ואאודי 8 וג'ובים ותפקידים ומקורבים ונהגים ולשכות. ואז הם אמרו שהם בעצם בממשלה בשביל לעזור לעצמאים ולעסקים הקטנים, ואז התברר שהם לא ביקשו אף תיק כלכלי אחד – לא משרד האוצר, לא משרד הכלכלה, לא ועדת הכספים, לא ועדת הכלכלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> היה קשה מספיק במשא ומתן, רצית שיבקשו עוד? << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> ואז הם אמרו, אדוני היושב-ראש, שהם בעצם נמצאים בממשלה בשביל להגן על בית המשפט העליון, והיום הם זרקו את בית המשפט העליון מתחת לגלגלי האוטובוס כדי להעביר את החוק הנורבגי, שמשמעותו עוד ג'ובים, עוד מקורבים, עוד תפקידים, עוד לשכות, מפני שבשביל זה הם נמצאים בממשלה – בשביל הג'ובים שלהם. בשביל זה הם מעבירים את כל החוקים – בשביל הג'ובים שלהם. שיתביישו להם. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. בשם הרשימה המשותפת – חברת הכנסת סונדוס סאלח, בבקשה. << דובר >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, עומדת אני עכשיו בכנסת וליבי עם עשרות נשים ברהט שיוצאות ומפגינות נגד רצח נשים והפשיעה בחברה הערבית, דורשות את הביטחון האישי שלהן לאחר מותה של רואן אלקרנאווי והעובר שלה, לאחר שנרצחה על ידי גבר אלים. תפסיקו בתקשורת להגיד נרצחה אישה; תגידו, תקראו לילד בשמו: רצח אותה גבר אלים. רואן מתווספת לעוד 12 נשים בארץ שנרצחו מתחילת השנה ומתווספת לעוד חמש נשים מהחברה הערבית, שמהוות 50% מסך כל הנשים שנרצחו. זה פי חמישה מהשיעור שלהן כאזרחיות במדינה. זה בעצמו פשיעה. בהזדמנות זו חשוב וצריך לפרק ולהבין את המושג פשיעה כמושג פוליטי. פשיעה מוגדרת כעבירה על החוק. מה שקורה כאן – יש חקיקה של חוקים על מנת לפרש את המעשים כלגיטימיים ולתת לגיטימציה למעשים ולא לקרוא להם אחר כך "פשיעה", פשיעה בחליפות פוליטיות של פוליטיקאים שמנצלים ממסדים פוליטיים ורוב, תחת הכותרת "דמוקרטיה", לחוקק חוקים שפוגעים באזרחים בחברה שלמה. החוק הנורבגי הוא פשיעה בזמן משבר; חוק הלאום הוא פשיעה; חוק קמיניץ הוא פשיעה; הפקעת האדמות היא פשיעה; ייבוש המערכות הציבוריות הוא פשיעה; גם לבנות על בתי קברות זה פשיעה; פיטורי עובדים בזמן משבר כלכלי-חברתי-בריאותי הם גם כן פשיעה; להחזיק את הסרטון של רצח איאד אלחלאק זה גם פשיעה; אחוז פענוח מקרי הרצח של נשים ועוד אנשים בכל הארץ זה גם פשיעה. וכאן נשאלת השאלה: איך אני יכול לסמוך, איך אני יכולה לסמוך על המשטרה שתעשה את התפקיד שלה, למגר את הפשיעה, בזמן שהיא מתנהגת באלימות כלפי אזרחים ולא מקיימת את החוק כפי שצריך? אותה משטרה שהפכה את יפו בשבוע האחרון לשדה קרב – סוסים, רימונים ונשק נגד אזרחים – לא תוכל להגן על האזרחים ולא תוכל למגר את הפשיעה. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת סאלח. בשם סיעת ש"ס, חבר הכנסת אבוטבול – איננו; בשם סיעת יהדות התורה, חבר הכנסת טסלר – איננו. בשם סיעת ישראל ביתנו – חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה. טוב שאתה בכושר. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני בכושר. ידעתי שלא יגיעו. הייתה לי הרגשה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, 50 יום מתנהל מאבק על ידי הרשויות המקומיות הדרוזיות, בדיוק 50 יום מהיום – 50 יום על תקציב, על תוכנית חומש. בסוף שנת 2019 הסתיימה תוכנית החומש, והממשלה אישרה 200 מיליון עד הבחירות. אמרו: אחרי הבחירות תהיה ממשלה, נאשר תוכנית חומש ונמשיך עם השנה. 200 מיליון השקלים – העבירו מתוכם 10%, 20 מיליון שקל. שאר הכסף לא הועבר. תוכנית חומש חדשה לא אושרה. אנחנו שישה חודשים אחרי אישור 200 מיליון שקל והועברו בסך הכול 20 מיליון שקל. תוכנית חומש לא אושרה. לא מספיק שאין להם תוכנית חומש, כי כל התקציב של המגזר הדרוזי בנוי – חברי חבר הכנסת ג'אבר, אתה יודע, כל התקציב של הרשויות הדרוזיות בנוי על תוכנית חומש, וברגע שאין תוכנית חומש הם לא יכולים לבצע שום פרויקט. כל הפרויקטים נעצרים. << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בינתיים מינואר הם מקבלים שקרים אחרי שקרים אחרי שקרים. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הם קיבלו הבטחה של ראש הממשלה שבתוך כמה ימים יועברו ה-200 מיליון שקל. ההבטחה הזאת חלפה עם הרוח. לא קיבלו לא 200 מיליון שקל ולא 50 מיליון שקל – קיבלו 20 מיליון שקל. אבל 50 יום הם מתחננים שיפגשו אותם, שישבו איתם, שיגיעו איתם להסכם. שר האוצר רק לפני שבוע נענה להם וכבר ישב איתם פעמיים, אבל משיחה שלי עם ראשי רשויות, לא יצא כלום מהישיבה. כלום לא יצא מהישיבה – לא קיבלו, לא הועבר להם כסף, לא דיברו על תוכנית חומש חדשה, לא דיברו על העברת שאר הכסף שהם צריכים לקבל מה-200 מיליון שקל. כלום. 50 יום הם מפגינים, אבל הפגנות כאלה שבאים, נעמדים עם שלטים; לא חוסמים כבישים, לא אלימות; באים וצועקים את הכאב שלהם, ולא יצא כלום. כלום. רק באים להפגין, אנשים באים עם השלטים, נעמדים. היו מול הכנסת, היו מול משרד ראש הממשלה, היו בתל אביב – היו בכל מקום. אף אחד לא התייחס אליהם. אף אחד לא התייחס אליהם. עכשיו נודע לי, נודע לי במקרה, שהובטחה להם ישיבה עם ראש הממשלה היום בשעה 16:00, אבל עדיין הישיבה לא התקיימה, ועכשיו 17:00 ומשהו – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> וחצי. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> 17:30, ועדיין לא יושבים. הם מחכים כבר שעה וחצי לראש הממשלה על מנת לשבת עם ראש הממשלה. שיחכו חמש שעות מצידי, אבל שתהיה תוצאה. שיקבלו את החתימה של ראש הממשלה על תוכנית החומש, כי תוכנית החומש מוכנה. תוכנית החומש מוכנה. יקבלו את ההבטחה של ראש הממשלה שיביא את זה ביום ראשון לממשלה, יעביר את תוכנית החומש, ואולי תהיה הבטחה והחלטה שבסופו של דבר תתבצע. בכל מקרה, הוחלט שב-22 בחודש תתקיים הפגנה ענקית כאן, בירושלים. אני מקווה שלא נגיע לזה, אבל אם נגיע לזה, זאת לא תהיה ההפגנה שהייתה עד עכשיו. לא יהיו ההפגנות שהיו עד עכשיו. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. בשם סיעת ימינה, חברת הכנסת איילת שקד – איננה. בשם סיעת העבודה לא נמסר – אה, איילת נמצאת. חברת הכנסת שקד, בואי, בבקשה. << דובר >> איילת שקד (ימינה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו נמצאים פה בהצעת אי-אמון של סיעת ימינה על מחדל הטיפול בקורונה. הבנתי שנפתלי בנט היה כאן והסביר על המחדלים – הסביר למה בעצם אין שום צורך לסגור שוב את המשק ולהקריס מאות אלפי משפחות, אלא אפשר בהרבה פחות כסף לבנות מערך בדיקות רציני ואפקטיבי, מה שימנע כמובן את סגירת המשק אם נדע לבדוק מהר את האנשים ולהוציא אותם, לבדוק ולהוציא אותם. אבל אם כבר באי-אמון עסקינן, בואו נדבר רגע על הריבונות. תראו, כשהממשלה הזאת קמה וכשתנועת הליכוד חברה לשמאל וזרקה לאופוזיציה את הימין, אז אמרו לי כמה חברים טובים שלי מהימין האידיאולוגי: תשמעו, לא הייתה לנתניהו ברירה, הוא עשה את זה בלית ברירה, ודבר שני – הוא בוודאי יביא את הריבונות על כל היישובים ביהודה ושומרון, ויכול להיות שצריך לבלוע את הגלולה בשביל החלת הריבונות על היישובים. עכשיו, אני אמרתי: תראו, הוא נתן את משרד המשפטים לשמאל. אבי ניסנקורן הבהיר שלא תהיה פסקת התגברות, שהוא לא יאפשר בעצם לעשות שום דבר שקשור לשינוי במערכת המשפט. בכנסת הקודמת הייתה את סיעת כולנו שלא אפשרה ועכשיו הם לא מאפשרים, וזה למרות שיש 60 אצבעות שתומכות בזה. ואת משרד הביטחון נתניהו נתן לגוש השמאל. אבל אמרו לנו: אבל הוא יעשה ריבונות, ויש את ההסכם הקואליציוני, וכתוב בהסכם הקואליציוני שלא צריך את ההסכמה של גנץ ואשכנזי ושל כחול לבן. אבל מה אני רואה עכשיו ושומעת מדי יום? גם בחדשות וגם ראש מועצת יש"ע, שהיה אצלנו היום, אומרים חד-משמעית: צריך את ההסכמה של גנץ ואשכנזי. והיום כבר יצאה הודעה שכבר לא תהיה החלת ריבונות על 30% מהשטח אלא על מה שגנץ ואשכנזי יסכימו. אז גם הבלוף הזה, שהממשלה הזאת קמה כדי לאפשר החלת ריבונות על 30% מהשטח – גם הבלוף הזה כנראה היום התפוצץ. אז אני קוראת לפחות לחברי הליכוד שרואים את עצמם שייכים לאגף האידיאולוגי: תילחמו בזה. אל תיתנו לגנץ ואשכנזי לנהל גם את זה. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. בשם מפלגת העבודה לא נמסר שמו של דובר. בשם סיעת מרצ – חבר הכנסת יאיר גולן, בבקשה. חברות וחברי הכנסת, מי שמקומו לצערנו עדיין ביציע ומעוניין להצביע – אני מציע שיעלה ליציע עכשיו. בבקשה, אדוני. << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ברגעים אלה ממש מתקיימת הפגנה מחוץ לשערי הכנסת של אנשים יקרים וטובים – איגוד האמרגנים ומפיקי אומנויות הבמה בישראל. האנשים האלה, אין להם למי לפנות. הם עומדים פה מתוך מצוקה נוראית. הם הפגינו קודם מול בית המשפט העליון, כי הם במצוקה נוראית. למה הם במצוקה נוראית? כי הם עצמאים, כי הם בעלי שליטה והם מעסיקים פרילנסרים, ואין מי שמטפל בהם. והאנשים האלה שקועים היום בחובות של מאות אלפי שקלים. למה אף אחד לא מדבר איתם? למה אף אחד לא מטפל בהם? אני אגיד לכם למה. לאורך כל משבר הקורונה האחרון הגישה של ממשלת ישראל הייתה שגויה. אני, את מערך החירום של מדינת ישראל מכיר היטב. אנחנו מוכנים יותר מכל מדינה אחרת בעולם, ובדין, למצבי חירום. אבל בטיפול בקורונה התנהגנו כמדינה לא מוכנה. במקום לאמץ כלל יסוד בכל אירוע חירום – גישה אזורית – אימצנו גישה כלל-ארצית: דין רמת הגולן ודין תל אביב אותו דבר; דין ירושלים ודין ירוחם אותו דבר; דין אילת ומטולה אותו דבר. למה? למה צריך אותם כללים בכל מקום? גזרנו כללים נוראיים על מי שלא צריך. למה הדבר משול? לטפל בפצע שפשוף בברך על ידי קטיעת הרגל. זה מה שעשינו. אכן, אין יותר שפשוף בברך, אבל גם רגל אין. לנושא אחר לגמרי. האי-אמון צריך להיות בעיקר בגלל נושא הסיפוח – ואני דווקא נדרש לאמירות של איילת שקד, קודמתי פה מעל הדוכן. הימין האידיאולוגי, הימין שדוגל בארץ ישראל השלמה, תסבירו לי: איך זה מבצר את כוחה של ישראל? איך זה מונע מהסכנות הנוראיות שנובעות מהסיפוח להתרגש עלינו? איך זה עושה מדינה טובה יותר? איך זה מטפל נכון יותר במשבר הכלכלי הקשה? לזה צריך לתת תשובות. אנחנו בעת הזאת נדרשים בראש ובראשונה לאחריות לאומית, ואחריות לאומית זה למנוע את הסיפוח ולטפל בבעיות האמיתיות של מדינת ישראל, הבעיות שהנציגים שלהן מפגינים כאן מול הכנסת. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. סיעת דרך ארץ לא מסרה שם של דובר. כך גם סיעת גשר וכך גם סיעת הליכוד. משכך, אני מזמין לסכם את השרה עומר ינקלביץ', בבקשה. << דובר >> שרת התפוצות עומר ינקלביץ': << דובר >> טוב, רבותיי, הצבעת אי-אמון בממשלה לפני שבכלל התחלנו לעבוד. רק התחלנו לעבוד, לא נותנים לנו אפילו הזדמנות. אני רוצה לשתף אתכם בחוויה שאני עוברת. אני הגעתי למשרד שיש בו המון עשייה מדהימה, אבל דווקא בתקופה הזאת, עכשיו, אני למדה לראות שהקורונה לא פסחה על שום מקום בעולם, וגם לא על הקהילות היהודיות בעולם. יש עשרות קהילות יהודיות בעולם שנאבקות עכשיו, נאבקות בצורה קריטית עם האירוע הזה של הקורונה. קהילות נסגרו, בתי כנסת נסגרו, community centers של קהילות יהודיות בעולם נסגרו, בתי ספר נסגרו, ראשי קהילות – נסגרו. כל הקהילות האלה מתמודדות עם משבר נוראי, משבר אמיתי, משבר קיומי. ואנחנו, דווקא עכשיו, ברגע הזה, כמדינת ישראל, כמדינה שמחויבת לעם היהודי – לא כפריבילגיה, לא כי בא לנו לעזור להם כשיש לנו וכשקל לנו – דווקא עכשיו, במצוקה, בזמן הקריטי הזה, הקהילות בזמן משבר, ואנחנו צריכים לעמוד לצידן ולהיות שם בעבורן. אני רוצה לשתף אתכם. אני כל יום נתקלת בראשי קהילות, בראשי ארגונים, בראשי פדרציות – אומנם בזום, אבל עדיין נתקלת – והקטסטרופה היא אדירה. ואיפה אנחנו, החברה הישראלית, איפה אנחנו אל מול עם ישראל שבתפוצות? דווקא עכשיו אנחנו צריכים להרים את הדגל ולהגיד: אנחנו – זה המחויבות שלנו. זה חוקק בחוק הלאום, אבל זה חוקק עוד קודם. זה מחובתנו, זה לא פריבילגיה שלנו. אנחנו צריכים לעמוד כחברה יהודית עבור היהודים, עבור אחינו, ולהגיד: אנחנו איתכם. אנחנו גם צריכים להבין שזה מכפלת כוח. אנחנו לא שמונה מיליון יהודים פה, במדינת ישראל; אנחנו שמונה פלוס עשרה בעולם, ואנחנו לא תופסים את זה. זו תפיסה שצריכה להיות התפיסה פה, במדינת ישראל, עבור העם שלנו בתפוצות. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרת התפוצות עומר ינקלביץ': << דובר_המשך >> סליחה? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> רוב הממשלה שלך לא מכירה – – – << דובר_המשך >> שרת התפוצות עומר ינקלביץ': << דובר_המשך >> אוקיי, זה דיון אחר. אתה יודע מה? עוד דבר אני רוצה להגיד לך: אני חושבת שהמשבר הזה מביא אותנו לנקודה שאנחנו צריכים להתחיל לדבר על המאחד ולא על המפריד. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרת התפוצות עומר ינקלביץ': << דובר_המשך >> ישר לצעוק על המפריד. אתה יודע כמה מאחד יש לנו? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרת התפוצות עומר ינקלביץ': << דובר_המשך >> עודד, עודד, בוא נשב, בוא נעשה list כמה מאחד יש לנו לפני שאנחנו מדברים על מה מפריד. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – הם יהודים או לא יהודים – – – רפורמים, תגידי. << דובר_המשך >> שרת התפוצות עומר ינקלביץ': << דובר_המשך >> הכי קל זה להתווכח, הכי קל זה לריב. הכי קל זה להתווכח. אנחנו נמצאים פה בעבור כל היהודים, כל היהודים, כל היהודים, כל היהודים, כל היהודים – זה מספיק חזק בשבילך, האמירה הזאת? כל הקהילות של היהודים בעולם. בשביל זה אנחנו כאן, ואנחנו צריכים להיות מספיק אפקטיביים – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – זה לא נכון. את לא נותנת להם שום דבר – – – << דובר_המשך >> שרת התפוצות עומר ינקלביץ': << דובר_המשך >> אני עונה לך. בוא נדבר על המאחד לפני שאנחנו מדברים על המפריד. יש לנו מספיק על מה לדבר, ואני מזמינה אותך לבוא ולדבר על המפריד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרת התפוצות עומר ינקלביץ': << דובר_המשך >> אבל דקה, תרשה לי, תרשה לי. בוא נדבר, בוא נעשה קודם כול list של עשרה דברים שמאחדים בינינו. אחר כך נדבר גם על מה שמפריד בינינו. התפקיד שלנו, דווקא עכשיו – דווקא הקורונה הביאה אותנו לפינה שבה הקהילות היהודיות בעולם באמת במצב קשה, אז בואו נתאחד, בואו נדבר על מה שמאחד בינינו. זה רגע היסטורי, אנחנו נמצאים בפני רגע היסטורי, והתפקיד שלנו הוא לנסות לאחד, לדבר על מה שיש בינינו – על הערכים המשותפים, לדבר על העבר, על ההיסטוריה, על ה-legacy, המורשת שלנו. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> החלטת הממשלה – – – << דובר_המשך >> שרת התפוצות עומר ינקלביץ': << דובר_המשך >> בסדר, אנחנו נדבר על המורשת שלנו, ותוך כדי זה אנחנו נבוא לעשייה אקטיבית. ניקח את תיקון העולם ונחבר את תיקון העולם – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה קורה עם מתווה הכותל? << דובר_המשך >> שרת התפוצות עומר ינקלביץ': << דובר_המשך >> אני מבינה שאתה רוצה למצוא את מה שמפריד בינינו. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה קורה עם מתווה הכותל? << דובר_המשך >> שרת התפוצות עומר ינקלביץ': << דובר_המשך >> אז אני עונה לך. אנחנו נדבר גם על מה שמאחד. נדבר על המפריד, אבל נדבר קודם על המאחד. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרת התפוצות עומר ינקלביץ': << דובר_המשך >> אז אני עונה לך. תביא לי list של עשרה דברים שמאחדים בינינו, נגמור לדבר עליהם – נדבר על המפריד. זה קל, זה קל, אבל לריב זה קל. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרת התפוצות עומר ינקלביץ': << דובר_המשך >> אבל, עודד, לריב זה קל, אבל לריב זה קל. דור שלם מתעסק במה שמפריד בינינו. בוא נחדש ונדבר על מה שמאחד. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – משרתים כרגע בצה"ל. מה את אומרת לאלה – – – << דובר_המשך >> שרת התפוצות עומר ינקלביץ': << דובר_המשך >> מה שאני אומרת זה שהחברה הישראלית צריכה לבוא קצת ולהכיר את זה שיש לה מקדם כוח, מכפלת כוח אדירה בעולם. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – חיילים צריכים לטוס לקפריסין כדי להתחתן – – – << דובר_המשך >> שרת התפוצות עומר ינקלביץ': << דובר_המשך >> אנחנו לא שבעה מיליון, אנחנו שבעה פלוס עשרה, ואנחנו צריכים לעמוד מאחוריהם ולתת להם כוח דווקא בזמן הזה, דווקא ברגע ההיסטורי הזה. יש פה משבר אמון חריף, ובמשבר האמון החריף הזה אנחנו צריכים לעמוד בפני הקהילות היהודיות בעולם. זה משבר אמון חריף – דווקא עכשיו, בקורונה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – בין כחול לבן לליכוד – – – << דובר_המשך >> שרת התפוצות עומר ינקלביץ': << דובר_המשך >> אז בסדר. תשמע, עוד פעם, עודד, עוד פעם – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברי הכנסת אקוניס, גינזבורג, השרה תמנו. << דובר_המשך >> שרת התפוצות עומר ינקלביץ': << דובר_המשך >> וחשוב לי לומר, חשוב לי – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> השרה, רק רגע, אני אנסה להושיב קצת את האנשים. << דובר_המשך >> שרת התפוצות עומר ינקלביץ': << דובר_המשך >> מצוין. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רבותיי מאחור, אנא. מכובדי השר ניסנקורן, אם אני מזהה מהגב, השר ניסנקורן, אם אני מזהה מהגב, אנא, לשבת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרת התפוצות עומר ינקלביץ': << דובר_המשך >> כל היהודים שבעולם. כל הקהילות וכל היהודים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרת התפוצות עומר ינקלביץ': << דובר_המשך >> את זה אתה אמרת. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנא, לשבת. גם למעלה, אנא, ככל הניתן, לשבת. בבקשה לשבת. בבקשה. << דובר_המשך >> שרת התפוצות עומר ינקלביץ': << דובר_המשך >> אז אני מזכירה לכם: מדינת ישראל היא בית וכתובת עבור כל יהודי בעולם. הוא צריך להרגיש מספיק בטוח בזה שעומדים מאחוריו גם ברגעים הקשים. זו לא – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרת התפוצות עומר ינקלביץ': << דובר_המשך >> זה דיון, זה דיון. אנחנו נפתח דיון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרת התפוצות עומר ינקלביץ': << דובר_המשך >> אבל שוב אני אומרת לך: בוא ניקח – בוא נתנתק שנייה מהתענוג בעימות ובוויכוח. דור שלם, דור שלם, התעסק בזה. בוא ננסה, בוא ננסה, בבקשה – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה לא עימות. << דובר_המשך >> שרת התפוצות עומר ינקלביץ': << דובר_המשך >> אני חוזרת על עצמי. רגע, תקשיב רגע. אני אומרת: בואו ננסה למצוא מה מאחד בינינו. זו הזדמנות. אנחנו מדברים על ממשלת אחדות – בואו ננסה לאחד בעם היהודי. לנסות לפלג – אתה יודע מה? כל הפילוג וכל הוויכוחים והעימותים לא יברחו לנו. לא יברחו לנו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרת התפוצות עומר ינקלביץ': << דובר_המשך >> שנייה, תנשום. בוא, בוא ננשום עמוק. אנחנו באירוע טרגי. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה יעשה חייל, מה יעשה חייל – – – על קידוש השם, אבל להתחתן צריך כרטיס טיסה – הוא לא יכול להתחתן כאן. << דובר_המשך >> שרת התפוצות עומר ינקלביץ': << דובר_המשך >> עודד, הבנתי. עודד, הבנתי. אנחנו באירוע טרגי. קהילות יהודיות בעולם על סף תהום, רבנים, ראשי קהילות, מתו, קהילות נסגרו, בתי ספר נסגרו, ואתם מתעקשים עכשיו לריב ולהתווכח. שנייה, תנשמו עמוק. בואו ננסה לדבר על המאחד. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – אני רוצה לשמוע את עמדתך, זה הכול – – – << דובר_המשך >> שרת התפוצות עומר ינקלביץ': << דובר_המשך >> אני עונה לך, הדרך היא שאנחנו ננסה לדבר על המאחד ולא על המפריד, ננסה לייצר שיח מאחד. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – על קידוש השם, איך הוא מתחתן פה – – – << דובר_המשך >> שרת התפוצות עומר ינקלביץ': << דובר_המשך >> אני יכולה לרדת? תודה רבה. תודה רבה. אני אשמח להמשיך את השיחה הזאת. יש לנו הרבה על מה לדבר. תודה רבה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חברות וחברי הכנסת, נא לשבת. השר אלי כהן, סגן השר יצחק כהן, אנא, לשבת, כולם. סגן השר נהרי, אנא. סגן השר נהרי, סגן השר נהרי, אנא, נא לשבת. גם ביציע אני מבקש לשבת. חבר הכנסת מרגי, חבר הכנסת האוזר, אנא, לשבת. רבותיי, חבר הכנסת פורר, אנא, לשבת. תודה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מודה לכם בשם הקואליציה על הסיוע שנתתם לשרה ועל – כרגע, אנא, לשבת. סגן השר נהרי, בפעם הרביעית, נא לשבת. חבר הכנסת טיבי, אני אודה גם לך. השר אשכנזי, השרה תמנו, בבקשה. חברי הכנסת לוי, פרומן, תודה רבה. << נושא >> דברים לזכרו של השר וחבר הכנסת לשעבר יגאל כהן אורגד << נושא >> << דובר >> היו"ר יריב לוין: << דובר >> חברי הכנסת, בטרם נעבור להצבעה – חבר הכנסת אבידר, בבקשה. חברי הכנסת, בטרם נעבור להצבעה, אנחנו מבקשים לכבד כעת את זכרו של השר וחבר הכנסת לשעבר יגאל כהן אורגד, שהלך לעולמו לפני כשנה, בגיל 81, שלושה ימים לפני יום הולדתו ה-82. נכבד את זכרו בקימה. (חברי הכנסת מכבדים בקימה את זכרו של המנוח.) נא לשבת. חבר הכנסת טיבי, נא לשבת – זה כולל גם אותך, תודה. חברות וחברי הכנסת, יגאל כהן אורגד נולד בתל אביב והתחנך בבית הספר הדתי תיכון עירוני ב' בעיר. היה חבר בתנועת הנוער בני האצ"ל, שהייתה מסונפת לתנועת החרות והתמזגה עם בית"ר. בשירותו הצבאי בנח"ל המוצנח השתתף יגאל בקרבות לשחרור ירושלים במלחמת ששת הימים כלוחם בסיירת חטיבת ירושלים. לאחר מכן החל בפעילותו לקידום מפעל ההתיישבות ביהודה ושומרון, תחילה במעלה אדומים ואחר כך באריאל. לאחר שירותו הצבאי למד כלכלה וחינוך וכן תואר שני בכלכלה ומינהל עסקים באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1962 עבד ברשות לתכנון כלכלי במשרד האוצר, ולאחר מכן פתח חברה פרטית לייעוץ ותכנון כלכלי. בשנת המהפך, 1977, שובץ יגאל כהן אורגד במקום ה-24 ברשימת הליכוד לכנסת התשיעית וכיהן כחבר כנסת במשך שלוש כנסות ברצף, עד שנת 1988. יגאל כהן אורגד היה חבר בוועדת הכלכלה, בוועדת הכספים, בוועדה המיוחדת לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, בוועדה המשותפת לעניין מצב העדה הדרוזית בישראל ובוועדת החוץ והביטחון. בשנת 1983 מונה יגאל כהן אורגד לכהן כשר האוצר בממשלת ישראל העשרים. לאחר סיום כהונתו היה יגאל יושב-ראש מועצת המנהלים של חברת איתם וכיהן כדירקטור בבנק לאומי, בחברת בזק ובחברת החשמל. בשנת 2003 מונה לאחראי תכנון מתחם גלילות צפון. מפעל חייו של יגאל כהן אורגד היה הפיכתה של המכללה באריאל לאוניברסיטה. יגאל השקיע בפרויקט אדיר ממדים זה שנים ארוכות של עבודה מאומצת. רבים מהשרים ומחברי הכנסת הנוכחים כאן זוכרים את פניותיו בעניינים שונים הנוגעים לאוניברסיטה ואת מסירותו הרבה לשליחות היסטורית זו שלקח על עצמו. אין ספק שתרומתו של יגאל לאוניברסיטת אריאל, לפיתוחה ולהכרה בה כאוניברסיטה הייתה מרכיב מרכזי ומשמעותי בבניינה. חברות וחברי הכנסת, אני מבקש לפנות במעמד זה אל כל הגורמים הנוגעים בדבר ולהציע כי אוניברסיטת אריאל תקרא על שמו של יגאל כהן אורגד, דבר שיכבד הן את האוניברסיטה והן את האיש שפעל כה רבות למענה. יהי זכרו ברוך. אני מזמין את השר להשכלה גבוהה, השר זאב אלקין, לשאת דברים לזכרו, בבקשה. חברות וחברי הכנסת, נא לשמור על השקט. נא לשמור על השקט במעמד הזה, בבקשה. << דובר >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר >> אדוני יושב-ראש הכנסת, אדוני ראש הממשלה, אדוני ראש הממשלה החליפי, חבריי שרי הממשלה, חבריי חברי הכנסת, זה כבוד גדול מצד אחד ועצוב מאוד מצד שני לעמוד על הדוכן הזה ולשאת דברים לזכרו של יגאל כהן אורגד. אנשים רבים, טובי בניה של מדינת ישראל, עוברים בבניין הזה ומטביעים חותם על החיים במדינת ישראל, כל אחד בשיטתו ובדרכו וכפי אמונתו. אבל כל מי שפגש בחיים את יגאל יודע שיגאל היה בן אדם מאוד מאוד מיוחד – בן אדם שלא יכולת לעמוד בדרכו; בן אדם שהיה יכול לגייס כל אחד למשימות שבהן הוא מאמין; בן אדם שתמיד פיו וליבו היו שווים, מה שגם לא פעם גרם לו להיות שותף לתהליכים פוליטיים לא פשוטים. אדוני היושב-ראש, אתה סקרת את ההיסטוריה הפוליטית והפרלמנטרית של יגאל, אבל זה לא סוד שבחיים הפוליטיים הוא דווקא עבר תקופה סוערת יחסית עוד הרבה לפני מינויו לשר האוצר. הוא היה בין המעטים בזמנו בתוך תנועת החרות שהעזו לבקר את המנהיג הגדול, את מנחם בגין, שהיה שייך בזמנו להתארגנות של הגוש החופשי, אותה קבוצה שהרימה דגל אחר, וזה כל כך אופייני לו. יגאל, לא היו לו אורים ותומים, ובסופו של דבר לא היה לו טאבו ולא היו לו פרות קדושות. כשהוא האמין במשהו הוא היה מוכן ללכת עם זה עד הסוף – למעשה, עד כדי כך שב-67' הוא אפילו פרש מתנועת החרות יחד עם אנשי הגוש החופשי, שהפך למרכז החופשי, והיה אחד האנשים הפעילים במפלגה הזאת; מה שכמובן לא הפריע לו לאחר מכן להיות אחד מהאנשים המרכזיים שפעלו ודחפו להקמת תנועת הליכוד והאיחוד של הכוחות השונים בגוש הימין. תרומתו לתהליך הזה אומנם לא גרמה לו להיבחר לכנסת מטעם המרכז החופשי, ולכן הוא היה צריך להמתין לעוד סיבוב, ובפועל פרש מהמרכז החופשי, הצטרף לתנועת החרות, נבחר שם ליושב-ראש המועצה הכלכלית של התנועה, וכך למעשה בסופו של דבר נבחר לנציג בכיר וחדש של תנועת החרות לכנסת בשנת המהפך, 77', ופתח קריירה פרלמנטרית ארוכה יחסית, של 11 שנים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רק דקה. השרה תמנו, חברות וחברי הכנסת, זה פשוט לא מכובד. זה דבר אלמנטרי, מי שרוצה לדבר יכול לדבר בחוץ. אני מבקש, חבר הכנסת גינזבורג, תעזור לי שיהיה שקט מאחור. אי-אפשר לנהל את הדיון כך. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> תודה רבה. הקריירה הפרלמנטרית של יגאל כהן אורגד כללה בין השאר את הקביעה של שם משפחתו. זה דבר פחות ידוע, אבל יגאל כהן אורגד לא נולד יגאל כהן אורגד. הוא היה יגאל כהן, אבל רצה הגורל שכשהוא שובץ ב-77' במקום ה-24 ברשימת תנועת הליכוד, במקום ה-21 באותה רשימה נמצא חבר כנסת אחר, חבר כנסת יגאל כהן. הכנסת נעמדה בפני מחסום לא פשוט: איך להפריד בין שני יגאל כהן, שניהם מאותה רשימה ומאותה מפלגה. בנסיבות האלה בחר יגאל כהן אורגד פתרון מאוד יצירתי, ולמעשה הוסיף לעצמו תוספת לשם משפחתו – אורגד – על שם ילדיו. כך כולנו כבר מכירים וזוכרים אותו, אבל בפועל זה לא היה שם המשפחה המקורי אלא נולד רק בגלל היבחרותו לכנסת ישראל באותה שנה, שנת 77'. כאמור, כפי שציינת, הוא מילא מספר רב של תפקידים פרלמנטריים משמעותיים כאן בכנסת ישראל וכיהן בוועדות החשובות ביותר, אבל כמובן, שיא הקריירה הפוליטית של יגאל הוא קדנציה קצרה אך סוערת מאוד כשר האוצר. הוא מונה לתפקיד שר האוצר ב-1983, כמעט מייד לאחר הקמת ממשלת שמיר הראשונה, לאחר התפטרותו של שר האוצר הקודם יורם מרידור בעקבות המשבר הכלכלי הקשה והביקורת הקשה. ויגאל, כמי שבילה הרבה שנים גם בוועדת הכספים – היה מרכז הקואליציה בוועדת הכספים – וגם כמי שלמעשה עבד בעבר במשרד האוצר ונחשב בר-סמכא בתחום הכלכלי בתנועת הליכוד, נקרא לדגל למלא את תפקיד שר האוצר, ומילא אותו עד סוף ימיה של אותה ממשלה ועד לבחירות החדשות והקמת ממשלת אחדות – קדנציה מאוד מאוד לא פשוטה, כי התקופה הייתה מאוד מאוד קשה. אגב, זה היה אחד הדברים שהטרידו אותו לאורך כל המשך חייו – הוא חשב שנעשה לו עוול ציבורי בתדמית שלו כשר האוצר. באמת הוא היה צריך להתמודד עם משבר קשה ביותר, שכמעט לא היה כדוגמתו בהיסטוריה של מדינת ישראל. היו דברים שהוא הצליח לעשות בתפקיד הזה ולפתור לא מעט בעיות שהיו והיו דברים שלא – האינפלציה המשיכה להאמיר בקצב מאוד מאוד גבוה. אבל כדי שנבין עד כמה ליגאל הנושא הזה היה מאוד מאוד חשוב – הערכה נכונה של תקופתו כשר האוצר – אני רק אחלוק איתכם קטע מספר על יגאל כהן אורגד שנכתב בימים האלה ועוד טרם פורסם, של יוסי גולדשטיין. המחבר מספר שם שכשיגאל בא אליו וביקש ממנו לכתוב את הביוגרפיה שלו כמה שנים לפני מותו, הוא אמר: תכתוב לי שתי ביוגרפיות, האחת מההתחלה ועד הסוף והשנייה על שר האוצר, כדי שכולם ידעו מה קרה שם באמת. בסוף כנראה יצא רק ספר אחד, אבל הפרק על הפעולה במשרד האוצר הוא פרק מאוד מאוד מאוד משמעותי ומרתק בספר הזה. וכמובן, אי-אפשר במעמד הזה שלא להתייחס לגולת הכותרת של פעילותו הציבורית של יגאל, למרות שקשה להגיד את זה על מישהו שהיה שר האוצר; זה בדרך כלל התפקיד מהכי חשובים במערכת הפוליטית. אבל את יגאל כהן אורגד ההיסטוריה של מדינת ישראל תזכור לא רק כשר האוצר אלא בפועל, במידה רבה, היא תזכור אותו כאיש שעמד מאחורי הפרויקט המדהים הזה של אוניברסיטת אריאל. יגאל התמנה להיות חבר הוועד המנהל באוניברסיטת אריאל בשנת 1982, עוד בהיותו חבר כנסת. חבריי חברי הכנסת, האם מישהו מאיתנו יכול לתאר לעצמו את זה בימים האלה? זה בטח היה נגמר בזימון, אולי חקירה בגלל ניגוד עניינים, אבל בימים ההם הדבר היה טבעי, למרות שגם זה היה לא פשוט – היה ויכוח קשה בהנהלת האוניברסיטה אם מינויו כחבר ליכוד לא יגרום לאנשי תחיה לפרוש מתמיכה במוסד. אבל בסופו של דבר הוא נכנס להיות חבר הוועד המנהל, ולאחר מכן, ב-1984, מייד לאחר הכהונה כשר האוצר, בהיותו חבר כנסת, אדוני היושב-ראש, הוא נבחר ליושב-ראש הוועד המנהל של האוניברסיטה, מי ישורנו. האם יכולנו לתאר לעצמנו היום אירוע מסוג כזה, שחס וחלילה חבר כנסת יהיה יושב-ראש, כמובן ללא שכר, של מוסד אקדמי או ציבורי? מרגע זה גורלה של מכללת יהודה ושומרון אז, ולאחר מכן מרכז בין-אוניברסיטאי באריאל, ולאחר מכן אוניברסיטת אריאל, היה קשור לגורלו של יגאל כהן אורגד. הוא בן אדם שהפך עולמות. ב-1986, בריאיון למעריב, שנתיים לאחר שמונה ליושב-ראש, עוד כשהוא חבר כנסת והמכללה היא מכללה קטנה, אומר יגאל כהן אורגד: תפקידי להקים כאן אוניברסיטה בשומרון. כולם חשבו שהוא משוגע, אבל השיגעון והאמונה והנחישות של בן אדם אחד הפכו למציאות היום, כשיש לנו אוניברסיטה משגשגת. ניבא וידע מה ניבא. אבל יגאל לא רק ניבא – יגאל גם הפך עולמות, כפי שאמרתי, ושום דבר לא עמד בדרכו. אני חושב שיש כאן לא מעט אנשים בבית הזה שיצא להם לזכות לטלפון מיגאל כהן אורגד בשעות הכי לא שגרתיות שיש, וזה היה ברור לו מאליו – אף פעם לא על עצמו; תמיד על אוניברסיטת אריאל – היה ברור לו שבשעה 01:00, 01:30, אפשר להתקשר, ואין ספק שיענו, ואין ספק שזה גם מצדיק את זה. אגב, זאת הייתה גם הדרך שאנשים ידעו להעריך את הנאמנות שלו. באחד הזיכרונות של אחת מהתורמות הגדולות של אוניברסיטת אריאל, מרים אדלסון, כשהיא מספרת את הסיפור של התרומה הגדולה של משפחת אדלסון לפקולטה לרפואה באוניברסיטת אריאל, היא אומרת שפעם אחת היא מקבלת טלפון מיגאל כהן אורגד, והוא מתחיל לדבר איתה על החשיבות של פקולטה לרפואה, והיא פתאום מסתכלת על השעון ואומרת: אצלכם בישראל, מה השעה עכשיו? הוא אמר לה: 03:30. זה היה יגאל כהן אורגד – השעות לא היו שעות, ואם צריך, תמיד הוא היה שם. ואני חייב להגיד, אני חוויתי את זה על עצמי. לא פעם ולא פעמיים קיבלתי מיגאל טלפון: אני צריך לראות אותך עכשיו, מייד. אני אומר לו: מתי? אני לא יכול, יש לו"ז, בוא ניפגש עוד יומיים. הוא אומר: מייד. אני אומר: אני לא יכול מייד. מה התשובה שאתה מקבל מיגאל? אוקיי, הבנתי, אתה לא יכול מייד, אתה נוסע לפגישה – אני בא, לוקח אותך באוטו, ואנחנו עושים ישיבה באוטו, בנסיעה ממקום אחד למקום אחר. זה היה יגאל כהן אורגד. שום דבר לא עצר אותו, ולאיש הזה אנחנו כולנו חייבים את הפרויקט הנפלא הזה – אוניברסיטה חיה, תוססת, שלומדים בה היום יהודים וערבים, מתיישבים ותושבי מדינת ישראל הקטנה בתוך גבולות 67', ומדענים מכל מיני תחומים עובדים שם. זה היה מוסד שאולי הוביל בקליטת העלייה. לא היה פרויקט שאפשר לחבר לשם של בן אדם אחד, שהשאיר חותם כל כך משמעותי לא רק בהיסטוריה של ההשכלה הגבוהה הישראלית אלא בהיסטוריה של מדינת ישראל כולה, כמו הפרויקט הזה, שיגאל הקדיש לו את החלק האחרון של חייו, עד ליום מותו – בדרכו לבית חולים, לאירוע שבסוף הסתיים במותו הטרגי, הוא התעכב ולא נסע לחדר מיון עד שלא יחתום על כל המסמכים שהיו צריכים להעביר לו בהקשר של הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת אריאל. יהיה זכרו של האיש הגדול הזה ברוך, וכולנו נזכור אותו. ואני מצטרף לקריאתך, אדוני היושב-ראש: בהחלט ראוי שהבייבי הזה של יגאל כהן אורגד, אוניברסיטת אריאל, יישא את שמו. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. דברים לזכרו יאמר חבר הכנסת נפתלי בנט. בבקשה. חברות וחברי הכנסת, אנא, לשמור על השקט. בבקשה. << דובר >> נפתלי בנט (ימינה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני לא אחזור על הביוגרפיה של יגאל, אני רק אספר שלושה סיפורים שכל אחד מבטא פן שונה של איש הענק הזה. אני מאוד מתגעגע ליגאל כהן אורגד. הוא היה אידיאליסט ציוני עם נשמה ענקית. הסיפור הראשון: כשהייתי שר החינוך – ואז מל"ג היה יחד עם שר החינוך – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת סמוטריץ'. חבר הכנסת סמוטריץ', אנא. << דובר_המשך >> נפתלי בנט (ימינה): << דובר_המשך >> – – היה לנו טקס הענקת תעודות לבוגרי מחזור שסיים שם. כל אחד שעלה הוא שאל: מאיפה אתה? מאיפה אתה? מנתיבות, מירושלים, מדיר אל-אסד. הוא ראה את האדם, הוא הסתכל בעיניים של כל בן אדם. הוא באמת היה אדם של אנשים; היה מקפיד להסתובב ברחבי האוניברסיטה, להתעניין ולעזור. היום מרבים לומר את הביטוי "חברתי". זה היה החזון שלו, והוא הקים אוניברסיטה – תמיד אמרתי לו: זו אוניברסיטה עם נשמה. הסיפור השני – כשהוא נתן את השם "אוניברסיטת אריאל". זה לא השם של האוניברסיטה; השם האמיתי של האוניברסיטה זה "אוניברסיטת אריאל שבשומרון" – זה השם הרשמי. זה לא עכשיו, זה היה בתקופה שהיה מאוד מאוד קשה, כשהעולם סגר עלינו, ואמרו לו: יגאל, אתה תפגע ביכולת לגייס תרומות. למה צריך לצאת עם דגל ולצעוק: אנחנו בשומרון, אנחנו מעבר לקו הירוק? ויגאל אמר: לא מעניין אותי. אנחנו לא מתנצלים, אנחנו גאים – אנחנו גאים להיות במקום הזה, אנחנו גאים במקום הזה. כן, בלב ארץ ישראל. כן, ממש בלב יהודה ושומרון. תמיד בסיורים הוא היה מביא אותך למרפסת, נותן לך את הסקירה שאוניברסיטת אריאל נמצאת בדיוק על קו פרשת המים של ארץ ישראל לכיוון הבקעה ולכיוון הים התיכון. הסיפור השלישי – אנחנו ביחד נאבקנו מאבק קשה מאוד שלקח שלוש שנים בערך לאשר במל"ג, במועצה להשכלה גבוהה – שזה די קרטלי, זה קרטל של אוניברסיטאות – הקמת בית ספר לרפואה. ברוך השם, היום, עם המחסור ברופאים, אנחנו עוד נהנה מזה הרבה שנים. זה היה חתיכת מערכה, עם בג"צים ועם התקלות מפה ומשם. בקיצור, שלוש שנים חולפות – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברי הכנסת אקוניס וגינזבורג, בבקשה. חברת הכנסת מיכל שיר, חברת הכנסת מיכל שיר, את תוכלי גם לעזור לי בכלל שם באזור. זה יועיל. אנא, מכובדיי, בכל זאת, אדם שתרם המון גם למדינת ישראל, וייצג אפילו את הסיעה שאנחנו חברים בה בכבוד. קצת כבוד לא יזיק. בבקשה. << דובר_המשך >> נפתלי בנט (ימינה): << דובר_המשך >> בקיצור, היה תהליך מאוד ארוך, וההחלטה הסופית הייתה במליאת המועצה להשכלה גבוהה כאן, בירושלים, והיא נקבעה ליום אחרי הבחירות הראשונות בסבב. כזכור, עפתי מהבחירות האלה. אז זה היה יום אחרי, אני כבר יודע שככל הנראה אנחנו עוברים להיות אזרחים פשוטים, מה שנקרא; העברנו את זה, הוא התקשר אליי והוא ערך – למרות שכבר אין לי מה לתת לו, אני אזרח, זהו, אין לי איך לעזור – הוא אמר שני דברים: האחד – אני רוצה להזמין אותך לטקס, ובאמת אחרי חודש הוא עשה את זה, באמת; לסתם אזרח. הכרת הטוב זה מאוד נדיר. שום דבר לא היה לו להרוויח. ואז הוא אמר: אבל בכל זאת, אולי תעזור עכשיו בהשגת מעונות לסטודנטים. בזה אני אסיים. הוא לימד – ואולי זה פרק לכל אחד מאיתנו, הפוליטיקאים – הרי הוא הותיר מאחוריו – הוא עבר לעולם הבא, והוא היה יכול להגיד: עשיתי משהו, עשיתי משהו, בניתי משהו. אז מה הסוד? הוא אמר: יש לי סוד – סבתא שלי, הייתה לה מטחנת בשר, הוא סיפר, והיא לימדה אותי: איך טוחנים בשר? דוחפים את הבשר פנימה ומסובבים ומסובבים. ככה אני מקדם את הפרויקטים. כל מי שהכיר את יגאל יודע שכשהוא רצה משהו, היו לך 17 שיחות שלא נענו. הוא היה מתקשר בהפרש של 20 שניות, עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם, ואז בשיחה ה-18 אתה מרים. אני מאחל לנו שנלך בדרכו – דרך של אהבת האדם, של ציונות בלי התנצלות – ושנדע לדחוף ולסובב, לדחוף ולסובב, עד שנבצע את הדברים. יהי זכרו של יגאל ברוך. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << נושא >> הצעות סיעות יש עתיד-תל"ם, הרשימה המשותפת וימינה להביע אי-אמון בממשלה בשל: << נושא >> << נושא >> 1. כישלון הממשלה בהתמודדות עם המשבר הכלכלי; << נושא >> << נושא >> 2. מחדל הממשלה בטיפול בפשיעה בחברה הערבית; << נושא >> << נושא >> 3. מחדל הטיפול בקורונה << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, נא לשבת. אנחנו נעבור מכאן להצבעה על הצעות אי-אמון בממשלה. ההצעה הראשונה, הצעת סיעת יש עתיד-תל"ם, שכותרתה: כישלון הממשלה בהתמודדות עם המשבר הכלכלי – הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד הצעת סיעת יש עתיד-תל"ם להביע אי-אמון בממשלה – 43 נגד – 63 נמנעים – אין הצעת סיעת יש עתיד-תל"ם להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת קושניר – לא נקלטה הצבעה, וההצבעה שלך היא בעד. מאה אחוז. חבר הכנסת גפני מבקש לומר לפרוטוקול שהוא הצביע בעד למרות שהוא נגד, אבל זה לא ישנה את התוצאה. התוצאה היא בעד – 44, נגד – 63. הצעת האי-אמון לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה הבאה, על הצעת האי-אמון של סיעת הרשימה המשותפת, שכותרתה: מחדל הממשלה בטיפול בפשיעה בחברה העברית. הצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 2 בעד הצעת סיעת הרשימה המשותפת להביע אי-אמון בממשלה – 31 נגד – 65 נמנעים – 1 הצעת סיעת הרשימה המשותפת להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת קושניר, עכשיו ההצבעה נקלטה? חבר הכנסת קושניר, ההצבעה שלך נקלטה עכשיו? << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני לא הצבעתי. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא הצבעת. אוקיי. אם כך, 65 נגד, 31 בעד, נמנע אחד. הצעת האי-אמון לא התקבלה. אנחנו עוברים להצעת האי-אמון השלישית: מחדל הטיפול בקורונה, הצעת סיעת ימינה. בבקשה, הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד הצעת סיעת ימינה להביע אי-אמון בממשלה – 28 נגד – 65 נמנעים – אין הצעת סיעת ימינה להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 28, נגד – 65, אין נמנעים. בתוספת קולו של חבר הכנסת קושניר – בעד – אם כך, 29 בעד, 65 נגד, אין נמנעים. אני קובע שגם הצעת האי-אמון הזאת נדחתה. בכך נדחו כל הצעות האי-אמון. << נושא >> הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת שאיננה מחייבת הצבעה, בבקשה. << דובר >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ועדת הכנסת קבעה בישיבתה היום כי ועדת החינוך, התרבות והספורט תדון בהצעה לסדר-היום של חברות הכנסת קרן ברק, אימאן ח'טיב יאסין ואורלי פרומן בנושא: פגיעה בשוויון מגדרי – מחאה כנגד קוד הלבוש במוסדות החינוך. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת – הצעת ועדת הכספים בדבר צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 4), התשע"ט–2019. עוד הונחו מסקנות ועדת החינוך, התרבות והספורט בעקבות דיון בהצעה לסדר-היום של חברי הכנסת קטי קטרין שטרית, משה אבוטבול, יבגני סובה ואורלי פרומן בנושא: החזר כספי להורים בעקבות ביטול המסעות לפולין. כמו כן הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020, שהחזירה ועדת הכספים. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 5), התש"ף–2020 << הצח >> [מס' מ/1310; דברי הכנסת, חוב' י"ב, ישיבה 37; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 5), התש"ף–2020. תציג את הצעת החוק יושבת-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה חברת הכנסת מיקי חיימוביץ', בבקשה. << דובר >> מיקי חיימוביץ' (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אני מתכבדת להציג לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 5), התש"ף–2020. החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות מסמיך פקחים עירוניים לאכוף חוקי העזר בתחומי הרשות המקומית. כמו כן, החוק מסדיר את הקמת מערך השיטור העירוני שבמסגרתו פועלים פקחים של הרשויות המקומיות בסיוע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות. החוק נחקק בשנת 2011 כהוראת שעה לתקופת ניסיון של שנתיים. בשנת 2013 הוארך בשנתיים, וכך גם בשנים 2015 ו-2017. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> השרים טרופר והנדל, בבקשה לשבת. << דובר_המשך >> מיקי חיימוביץ' (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר_המשך >> באמת, השרים טרופר והנדל. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> מיקי חיימוביץ' (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר_המשך >> כתוצאה מהתפזרות הכנסת העשרים-ושתיים הוארך החוק באופן אוטומטי בהתאם לקבוע בסעיף 38 לחוק-יסוד: הממשלה, כך שהוראת השעה עומדת לפוג מחר, ביום 16 ביוני 2020. עם הקמת הממשלה הנוכחית הונחה הצעת חוק על שולחן ועדת הפנים והגנת הסביבה. בהצעת החוק ביקשה הממשלה להאריך את החוק בשנה וחצי. בקשת הממשלה הייתה לתקופה זו בשל העובדה שטרם הסתיימה העבודה על תזכיר החוק. הוועדה סברה כי לנוכח כוונת הממשלה להביא את הנושא בעתיד להסדרה באופן קבוע, יש לקיים בחינה מקדימה ומעמיקה של מערך השיטור העירוני בטרם יוכלו לעגנו בהוראת קבע, וזאת כדי לתת מענה אמיתי לצורכי הרשויות המקומיות. בהקשר זה סברו כמה מחברי הוועדה כי יש קושי בכך שחלק מן הרשויות המקומיות משתמשות באגרת שמירה למימון המערך. הוועדה שבראשותי מתכוונת להיכנס בעובי הקורה בנושא הזה. בסופו של יום, מאחר שהוראת השעה עתידה לפקוע, כאמור, מחר, ב-16 ביוני, החליטה הוועדה להאריך את החוק כהוראת שנה בשנה אחת בלבד, כלומר עד ליום כ' בתמוז התשפ"א, 30 ביוני 2021. במהלך שנה זו הוועדה בראשותי מתכוונת לקיים דיונים מקיפים בנושא כדי ללמוד את ההיבטים השונים של הסוגיה לקראת הבאת הנושא של הפעלת מערך השיטור העירוני במתכונת הפעלה קבועה. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות אך הוגשו בקשות רשות דיבור. אבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. אני מנצלת את ההזדמנות להודות לצוות הוועדה, מנהלת הוועדה לאה קריכלי וצוות הייעוץ המשפטי, עו"ד מירי פרנקל-שור ועו"ד איילת לוי. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. כאמור, להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות. ישנן בקשות רשות דיבור. ראשון הרשומים, חבר הכנסת סעיד אלחרומי, בבקשה. << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, הוראת השעה הזאת היא בעצם מ-2011. הכנסת האריכה כבר כמה פעמים את הוראת השעה. מדובר בפרויקט ניסיוני ברשויות המקומיות, כ-70 רשויות מקומיות שהפרויקט הזה מופעל בהן – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 71. << דובר_המשך >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> 71, יופי. – – מהן כשבע רשויות ערביות. דיברתי בנושא הזה לפחות עם מודר יונס, יושב-ראש המועצות הערביות. כמובן הדעות הן לכאן ולכאן, תלוי איך כל רשות הפעילה את הפרויקט הזה ומה התקציבים הדרושים להפעלתו. כמובן, בחברה הערבית נושא האלימות ידוע לכול. לפני שעה קלה גם דיברו על הצעת אי-אמון בנושא הזה. אני חושב שהייתה צריכה להיות בחינה מאוד מדוקדקת בנושא האפקטיביות של הפרויקט הזה – מה צריך לשפר ואיפה צריך לשפר בפרויקט הזה – ולא כפי שזה נעשה, בצורה, כבדרך אגב, מביאים את זה לוועדת הפנים וחברי הכנסת צריכים לאשר את זה. אנחנו נמנענו בהצבעה בישיבה בוועדת הפנים. אני מניח שגם הפעם. אנחנו רוצים שהנושא הזה יחודד, שתהיה בדיקה מדוקדקת מה קרה ברשויות שבהן הופעל הפרויקט הניסיוני הזה. מה צריך לשפר באותן רשויות? מה התקציבים הדרושים? המכלול הזה, אני מקווה, גברתי היושבת-ראש, שבשנה שאת הצעת ואנחנו אמורים לאשר, המליאה אמורה לאשר – כל הסיפור הזה יבוא על תיקונו. תודה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת סעיד אלחרומי. הדוברת הבאה, חברת הכנסת יוליה מלינובסקי קונין – אינה נוכחת; אם כך, הדובר הבא, חבר הכנסת איתן גינזבורג – מוותר; חבר הכנסת רם בן ברק – מוותר; חברת הכנסת ע'דיר כמאל מריח – אינה נוכחת. אם כך, אנחנו נעבור להצבעה. אני אבקש מחברי הכנסת לתפוס את מקומותיהם. השר זמיר והשר כץ, אתם מתבקשים לתפוס את מקומותיכם, אנחנו עוברים להצבעה. אנא תפסו את מקומותיכם. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה על הצעת החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 5), התש"ף–2020. ההצבעה מתחילה עכשיו. הצבעה מס' 4 בעד סעיף 1 – 41 נגד – 7 נמנעים – אין סעיף 1 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> בעד הצעת החוק – 41, נגד – שבעה, אפס נמנעים. אנחנו נעבור להצבעה בקריאה שלישית על הצעת החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 5), התש"ף–2020. ההצבעה מתחילה עכשיו, בבקשה. הצבעה מס' 5 בעד החוק – 43 נגד – 7 נמנעים – אין חוק הצעת החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 5), התש"ף–2020, נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> ­בעד – 43, נגד – שבעה, אין נמנעים. אני מכריזה בזאת כי הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 5), התש"ף–2020, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית. << הצח >> הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 49) << הצח >> [מס' כ/841; דברי הכנסת, חוב' י"ב, ישיבה 35; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << הצח >> הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 47), התש"ף–2020 << הצח >> [מס' כ/841; דברי הכנסת, חוב' י"ב, ישיבה 35; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אנחנו עוברים לדיון בהצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 49), לקריאה שנייה וקריאה שלישית, שיתקיים בדיון משולב יחד עם הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 47). יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט חבר הכנסת יעקב אשר, בבקשה. << דובר >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 49), בשילוב עם הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 47), התש"ף–2020. הצעות החוק שבפניכם מבקשות לחוקק מחדש כהוראת קבע את ההסדר המכונה החוק הנורבגי, שנחקק כהוראת שעה בכנסת העשרים בשינויים מסוימים. באופן כללי, מטרת ההסדר המוצע היא להתיר לחבר הכנסת המתמנה לשר או לסגן שר להפסיק את חברותו בכנסת לתקופה שבה הוא מכהן כחבר הממשלה ועד תום – גברתי. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> כן, סליחה. אני מבקשת מכם, חברי הכנסת, אנא, נהגו בנימוס כלפי הדובר. השיחות שלכם מפריעות. אם אתם רוצים לקיים את השיחות, אתם יכולים לעשות אותן בפרסה. השר שוסטר והשר שטייניץ, תודה רבה. גם עליזה, תודה רבה. בבקשה, אדוני יושב-ראש הוועדה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> מטרת ההסדר המוצע היא להתיר לחבר כנסת המתמנה לשר או לסגן שר להפסיק את חברותו בכנסת לתקופה שבה הוא מכהן כחבר הממשלה ועד תום חברותו בממשלה ולחזור ולכהן כחבר כנסת מייד עם תום תקופת כהונתו בממשלה. על פי הוראת השעה שנחקקה בכנסת העשרים המודל האמור הוחל רק על חבר כנסת אחד מכל רשימת המועמדים. בניגוד לכך, על פי ההסדר המוצע עתה, בכל סיעה יוכלו להפסיק את כהונתם לפי ההסדר בין שניים לחמישה חברי כנסת, והמפתח לכל סיעה שונה ומושפע מגודל הסיעה וממספר חברי הכנסת הנמנים עם הסיעה שאינם שרים או סגני שרים, כלומר מספר חברי הכנסת הפנויים לעבודה שוטפת בכנסת ובוועדותיה. אני אמרתי בתחילת הדיון בוועדה, חבריי, אדוני השר, אמרתי שהחוק הנורבגי חוקק לראשונה בקדנציה הקודמת, קדנציית העבודה הקודמת, כשעבדנו. אני, שבמקרה התגלגל לי להיות עכשיו יושב-ראש ועדת החוקה, אני וכמה מחבריי עדים חיים לכך, עדות נאמנה לכך, שהחוק הנורבגי הוא טוב, והוא עוזר לפרלמנט בליבת העשייה של הפרלמנט, שהיא ועדות הכנסת. להזכירך, חבר הכנסת אלעזר שטרן, בכנסת הקודמת נכנסו במסגרת החוק הנורבגי כמה וכמה חברי כנסת, בין היתר חברת הכנסת שולי מועלם, שעשתה מדהימה כאן בכנסת, חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, שנמצאת איתנו גם היום – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> חופשי, שיתפטרו כולם. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – וחבר הכנסת יעקב אשר – אלעזר, לא מהסיעה שלך, אבל אנחנו עובדים על זה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני מכיר אותו. זה בהמשך לשיחתנו היום. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אני חושב שהתרומה של חברי הכנסת האלה לעבודת הכנסת, אם בחקיקה – אנחנו לבד חוקקנו והבאנו לקריאה שנייה ושלישית מספר לא מבוטל של חוקים – אם בהשתתפות ערה בוועדות הכנסת. זה לב-ליבה של הכנסת. זה לב-ליבה של הכנסת. המטרה המרכזית של ההסדר הוא להבטיח כי יהיו מספיק חברי כנסת פנויים לעבודה הפרלמנטרית כדי לשפר את עבודת הכנסת ואת הייצוג של הציבור בדיונים בכנסת ובוועדותיה. בהתאם לכך, למרות שככלל, מספר חברי הכנסת שיכולים להתפטר במסגרת ההסדר מן הכנסת הולך ועולה ככל שגודל הסיעה גדול יותר, ניתן יתרון יחסי דווקא לסיעות הקטנות והבינוניות, הזקוקות לידיים עובדות. מאותה סיבה – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא מדויק. לא מדויק. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> מדויק מאוד. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא. כחול לבן – כמה חברי כנסת? וכמה ניתן להם? הכי הרבה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> באופן יחסי? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא, זה מה שנשאר, זה לא ביחס לגודל הסיעה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אתה למדת ליבה? למדת ליבה או לא למדת ליבה? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> ברור. זה לא באופן יחסי, זה ביחס למה שנשאר. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> בדיוק הפוך. אם אתה מדבר על כחול לבן – ואני לא יודע למה דווקא על זה אתה מדבר – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מתמטיקה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> מעניין למה דווקא על זה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> מעניין, אבל אם אתה מדבר על זה, אחד הפרמטרים שדובר עליהם זה מה קורה למפלגה שבה – ולא משנה למה; יש לך ביקורת על זה, זה בסדר גמור – מה קורה למפלגה שבה יש חברי כנסת פנויים פחות ממספר ועדותיה של הכנסת. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זה מה שאמרתי. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אבל באופן יחסי. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא לגודל שלה, למה שנשאר. למה שנשאר. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> יש פתרון. יש פתרון, חבר הכנסת אשר. הפתרון הוא פחות שרים. הפתרון הוא פחות שרים. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> תן לי לנחש שגם אתה מדבר על כחול לבן. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> למה? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תתפלא, לא. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מה קורה בליכוד? כמה ח"כים יש בליכוד לעבוד? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> דיברתי על הליכוד. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> בכל אופן, ההסדר בנוי על הדברים הללו כדי לאפשר לסיעה חברי כנסת פנויים שאינם שרים או סגני שרים. זה עובד ביחסיות, ובאופן יחסי זה לא נכון שזה יותר. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> למה אתה משווה? << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> למה? כמה חברי כנסת – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אמרת ביחס לגודל הסיעה. זה לא נכון. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> נכון. למה לא? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בגלל שזה בעיקר ביחס לחברי הכנסת שנשארו לעבוד. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> לא. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> רגע, ידידי. כמה יש היום בסיעת כחול לבן עם כל גרורותיה? אולי תעזרי לי, היושבת-ראש? סיעת כחול לבן ביחד עם תקומה? << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 19 – במקור, כלומר. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> עם פנינה – 19? << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> כן. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> יפה. 19 – יש חמישה, ועל שבעה יש שלושה. למי יש עדיפות? למדת ליבה או לא למדת ליבה, אלעזר? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא, אני לא אמרתי לך שאין עדיפות, זה הולך הפוך. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> לא יותר גדול. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תשאל אותה כמה ח"כים פנויים יש לכחול לבן. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> רגע, הפוך. הח"כים הפנויים זה הפקטור ההפוך. דווקא בגלל שאין להם הרבה ח"כים פנויים, בגלל חוק שהעבירה הכנסת – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> נכון, זה מה שאמרתי. זה מה שאמרתי. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> חוק שהעבירה הכנסת, ואפילו בג"ץ לא פסל אותו – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אבל אתה לא שואל למה יש להם רק שלושה ח"כים פנויים. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> זה במסגרת שיחה פוליטית. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אה, אוקיי. מה אנחנו פה? מה אנחנו פה? << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אבל כרגע העובדה היא שישנם שרים נהדרים, חדשים, צעירים, שנכנסו לעבודה. משרד התיירות – לא חסר. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תכף נדבר. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> החקלאות. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> בחקלאות – אלון שוסטר, איש אדמה, מה שנקרא. אז צריך שיהיו ידיים עובדות לסיעה. יש להם כמה ידיים עובדות, אבל אחת מהידיים העובדות, יושבת-ראש הכנסת עכשיו פה בישיבה, היא גם מנהלת את ועדת הפנים, שזה דבר נורא נורא חשוב, וגם מגיעה לדיונים בנושאים אחרים. ולכן, יש צורך. אם אתה אוהב את זה או לא אוהב את זה זה סיפור אחר. יתרון נוסף – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתה מדבר על לעבוד? << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> היתרון הוא שזה מאפשר לשרים וסגני השרים להתפנות לעבודתם ברשות המבצעת כדי לייעל את עבודתה. חשוב להדגיש כי ההסדר המוצע אינו הסדר מדלג. בהתאם לכך, עם התפטרותו של חבר כנסת שהתמנה לשר או לסגן שר מן הכנסת, ייכנס במקומו לכנסת חבר הכנסת הבא מתוך רשימת המועמדים שנבחרה לכנסת, גם אם בעקבות ההתפלגות חבר הכנסת הנכנס לא ימנה עם סיעתו של חבר הכנסת שהתפטר. עם זאת, התיקון המשלים לחוק המובא בפניכם יחד עם התיקון לחוק-היסוד מעגן את ההסדר שהיה קבוע בתקנון הכנסת ואשר קובע כי חבר כנסת שסיעתו התפלגה על בסיס שליש סיעה, גם אם הייתה התפלגות מוקדמת על בסיס מפלגתי, יכול לבחור לאיזו סיעה הוא מצטרף. הוא חייב לתת את הודעתו על בחירתו בתוך 24 שעות מהמועד שבו השר או סגן השר – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> למה? << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> רק שנייה, אני רק אשלים את זה. – – הודיע על התפטרותו מהכנסת כדי לאפשר לאותו שר או סגן שר לחזור בו מהתפטרותו בעקבות קבלת ההודעה על הבחירה של חבר הכנסת החדש. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> למה זה? << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> יצוין כי אם הסיעה מתפלגת רק על בסיס מפלגתי, אזי חבר הכנסת חייב ללכת למפלגה שהיה משויך אליה מלכתחילה, אלא אם כן היא הסכימה לוותר עליו. יש מושג – הארכנו על זה הרבה בוועדה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> עריקות? זה המושג – עריקות? << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> הארכנו על זה הרבה בוועדה. יש מושג של התפלגות. יש חברי כנסת שמתחילת הכנסת לאורך כל הדרך הם באותה סיעה ובאותה מפלגה. הוא אוטומטית מחליף את זה שבא לפניו. גם פה אין דילוג, אבל אותו חבר כנסת שנכנס ושנמצא בסיטואציה שהמפלגה התפלגה, הוא צריך – הרי אין שתי זהויות. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אחרת הוא לא ייכנס. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אין שתי זהויות, קודם כול. אין חבר כנסת עם פיצול אישיות. הוא חייב להחליט. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> למה? להחליף את הזהות שלו. אין שתי זהויות, אבל אתה יכול להחליף את הזהות. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> הוא יכול להחליט. אלעזר, אלעזר ידידי, הוא חייב להחליט לאיזו מפלגה הוא שייך. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני מבין. אני מבין. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> ברגע שהוא מחליט, אז המפלגה מחליטה מה היא עושה. נקודה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> חבר הכנסת אלעזר שטרן, רשום לי שאתה ראשון הדוברים. תכף תוכל לעלות לדוכן ולהגיד את כל – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> זה בסדר, הוא נותן לי אדרנלין, יחסית למקום הריק. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא, הוא פנה אליי, אנחנו מכירים. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> כדי להבטיח את עצמאותם של חברי הכנסת שנכנסו לכנסת – דיברת על עצמאותם – במסגרת המודל הנורבגי, חבר הכנסת שהתפטר מהכנסת בעקבות מינויו לשר או סגן שר אינו רשאי להחליט לחזור בו מבחירתו ולחזור לכנסת, וחזרתו אפשרית רק אם התקיימו נסיבות חיצוניות המחייבות זאת: אם הוא חדל להיות סגן שר או שר בשל התפטרותו או פיטוריו מהממשלה, של השר, או התמנה לראש הממשלה, או לראש הממשלה החלופי – מה שלא הולך להיות – לממלא מקום ראש הממשלה, או לראש הממשלה בפועל. בנוסף, כדי לחזק את עצמאותו של חבר הכנסת – הרב שטרן, תשמע אותי – נוספה להצעה הוראה שלא הייתה בהסדר הקודם שהתקבל בכנסת העשרים, ולפיה אם נפסקה חברותו בכנסת של חבר כנסת לפי ההסדר הנורבגי והתחדשה חברותו בכנסת משום שחדל לכהן כשר או כסגן שר, אלא אם כן הוא חדל לכהן כסגן שר מהטעם שהשר במשרדו חדל לכהן, אותו חבר הכנסת, אלעזר, לא יהיה רשאי להשתמש שוב בהסדר ולהפסיק שוב את כהונתו בכנסת עד לסוף כהונתה של הכנסת. הוראה זו מהווה מעין סנקציה שנועדה להפחית את התמריץ לעשות שימוש לרעה בהסדר כדי לגרוע מעצמאותו של חבר הכנסת האחרון ברשימה. לבסוף, וכפי שנעשה בהסדר שנחקק בכנסת העשרים, במסגרת הצעת חוק-היסוד, וכן במסגרת הצעת החוק לתיקון הכנסת שהובאה בפני הוועדה ביחד עם התיקון לחוק-היסוד, נכללו תיקונים טכניים שנועדו להשלים את ההסדר המוצע ולתת מענה למצב שבו יש סגני שרים שאינם חברי כנסת, וכך לאפשר את הטלת תפקיד ראש הממשלה, ממלא מקום ראש הממשלה, ראש הממשלה בפועל וראש הממשלה החלופי גם על שר או סגן שר שהתפטר מהכנסת במסגרת ההסדר המוצע. להצעות הנ"ל הוגשו הסתייגויות רבות. אני מבקש מחבריי חברי הכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעות החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בנוסח שהכינה הוועדה. מכיוון שהתיקון לחוק-היסוד כולל גם תיקון לחוק-יסוד: הממשלה, דרוש רוב של 61 חברי כנסת לאישור התיקון לחוק-היסוד במליאת הכנסת. אני יכול להגיד לכם רק דבר אחד, קודם כול אישי: אני שמח שהתגלגלה זכות לידי, כיושב-ראש ועדת חוקה, להכניס את ידידי וחברי חבר הכנסת – בקרוב מאוד – יצחק פינדרוס ולהחזיר אותו למקום הטבעי כאן בכנסת. האיש יוכיח בחריצות שלו ובידע שלו ובהופעה שלו ובהתמדה שלו מה זו עבודה פרלמנטרית, וכך גם השרים שלנו וסגני השרים יוכלו להתמקד בעבודתם. חוץ מזה אני בטוח שגם במפלגות אחרות – אם זו מפלגת ש"ס, שאני מכיר כמה וכמה מהאנשים שאמורים להיכנס, אם זה במפלגות אחרות – אין לי ספק שהכנסת תהיה יותר תוססת, יותר איכותית, יותר מעשית, יותר מבקרת, יותר שואלת, יותר מחליטה ויותר מצביעה ונמצאת בוועדות. ולכל אלה, אני אזכיר לכם שרק לפני חודשיים-שלושה היו פה נאומים בלי סוף סביב זה: מתי הכנסת תחזור לפעילות? מתי יראו את ועדותיה מלאות? הינה, תרמנו את תרומתנו לעניין, ואיך אומרים? תאמינו לאחד שמדבר מניסיון. תודה רבה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> איך אומרת חנה – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת יעקב אשר. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – לא לילד הזה התפללתי. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> ואם יותר לי לומר, גם תהיה כנסת יותר נשית, כי ייכנסו הרבה חברות כנסת. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – שתי חברות כנסת עברו אליכם, למה לא – – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> אבל הן נשארו נשים בכל זאת. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אנחנו נעבור לדוברים. על פי רשימת הדוברים שניתנה לי, ראשון יעלה בבקשה חבר הכנסת אלעזר שטרן. חמש דקות, בבקשה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גברתי היושבת בראש, מה עם השולחן? << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> מה איתו? << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> מה עם השולחן? << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אני שואלת קודם מה עם הכיסא. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> זה מה ששאלו הרבה יותר מדי אנשים. 36 אנשים שאלו מה עם הכיסא. 36, את יודעת מה זה? 36 חיפשו כיסא. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> היא מתכוונת לכיסא אחר. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני יודע – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> הוא יודע על איזה כיסא. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – על איזה כיסא היא מדברת. חבר הכנסת איתן גינזבורג, אני לא צריך עזרה, תאמין לי. אנחנו מסתדרים טוב. אני שואל: מה עם השולחן? אני יודע, זה אתגר הנדסי, ארכיטקטי, אולי בגלל זה החליפו את יושב-ראש הכנסת. אני רוצה לברך את סמי בקלש, שנכנס כיושב-ראש הכנסת, בהצלחה, ושייקח מאיתנו את השרים. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> כמנכ"ל, כמנכ"ל. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> כמנכ"ל, סליחה. שייקח מאיתנו את השרים. השרה ינקלביץ אמרה לי קודם, בדיון הקודם, כשאמרתי שיוציא אותם בינינו, שאני מעליב. אני לא אוהב להעליב, אני מבין למה הם מתביישים להיות שרים בממשלה מנופחת של 36 שרים. זאת בושה, גברתי היושבת-ראש. לא יודע מה היו השיקולים שלך לא להיות שרה. אני מאוד מכבד אותם. אני מניח שאלו היו שיקולים של איפה תוכלי לתרום יותר. אבל יש כאן 36 אנשים שבאמת, הציבור מסתכל ואומר: תגידו, הם מנותקים? עמד שר האוצר ואמר: ביקרתי אותם, נפגשתי איתם. איך אפשר להסביר את זה שהממשלה מנותקת כל כך? אני, דרך אגב, יש לי הצעה, אם תוכלי להעביר ליושב-ראש. יש מה שנקרא "הממד השלישי" – שיעשו שולחן בקומות, באמת. אנחנו כרגע מפוזרים – דרך אגב, בוועדות שישבנו בהן היום יחד, איתן, יושב-ראש ועדת הכנסת, ישנם חוצצים. למה אי-אפשר לעשות חוצצים כאן, איתן? באמת, תושיב את כל השרים האלה, את ערימת השרים, תושיב אותם באמצע. אני אומר את זה, אני חושב שהפיזור שלהם – הבריחה של השרים משולחן הממשלה – אני מקווה שהוא מעיד גם על הבושה שלהם להיות שרים. אני מכיר את חלקם הגדול; אנשים טובים. היו טובים וגם יהיו אנשים טובים. שואלים אותי אנשים שגם הם מכירים: תגיד, איך הם לא מתביישים בעצמם? איך הם לא מתביישים, כשיש אנשים שבאמת אין להם מה לאכול, הם בונים משרדים שלא היו מעולם, בונים שיירות שלא היו מעולם, קונים מכוניות יקרות בכמויות בשביל שיירות הזויות, מדומות, שכל מה שהם עשו זה הרי כדי לבנות עיר מקלט לראש ממשלה חליפי, אולי בעוד שנה וחצי, אם הוא יהיה. בשביל לשמור על כל הסמלים אז משפצים בתים של ראשי ממשלה, מוציאים מיליונים על שיפוצי בתים, מוצאים מיליונים על שיירות. אני ראיתי במוצאי שבת – נסעתי בכביש 1 מירושלים לתל אביב, וראיתי המון שיירות עם המון מהבהבים. ספרתי כמה – לא היו יותר משמונה. אמרתי: יופי, ברוך השם. תארו לכם שזה שתי השיירות יחד, שהם נוסעים יחד לפגישה – כמה תופסים, כמה מכוניות, איזה אורך זה שתי שיירות כאלה יחד. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה בגלל שאין רכבת. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> כמה עולה אאודי אנחנו יודעים. אני אומר את זה, זה לא צחוק. עכשיו, למה אני אומר את זה במסגרת החוק הנורבגי? למה הדיון? בגלל שהממשלה הזאת היא ממשלה של עריקים. מעולם לא הייתה ממשלה בישראל שהיו בה שישה עריקים. והם חושבים שהציבור ישכח – שהוא ישכח שפנינה תמנו שטה נבחרה על אג'נדה אחרת ובמפלגה אחרת, ושאורלי לוי אבקסיס נבחרה על אג'נדה אחרת במפלגה אחרת, ושיועז הנדל נבחר על אג'נדה אחרת במפלגה אחרת, ושעמיר פרץ נבחר על אג'נדה אחרת במפלגה אחרת, ושאיציק שמולי נבחר על אג'נדה אחרת במפלגה אחרת, עם הבטחות אחרות, ורפי פרץ נבחר במפלגה אחרת על אג'נדה אחרת, והם כולם עריקים. הם חושבים שאנחנו נשכח. אבל מה הבעיה עכשיו? איפה חבר הכנסת אשר? יצא מכאן. הסעיפים המטורללים, מה הם באו לעשות? שפתאום גם כל חבר כנסת שיבחר – תראו לאן הגענו, איתן, שצריך לעשות חוק שלא ברור שחבר כנסת יהיה ברשימה שלו. תגידו, אנחנו השתגענו? מה אנחנו עושים פה? נותנים לגיטימיות לרשימה של חברי כנסת להגיד: אחרי הבחירות תבחר לאיזו רשימה אתה הולך. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> אתה לא מדייק. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני מדייק מאוד. אל תגיד לי שאני לא מדייק. איתן, אתה יודע שאני צודק. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> ממש לא. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> זה מה שאתם נותנים. הרי אתה יודע שעכשיו יהיו עוד שתי עריקות. אם לא היו שתי עריקות לא תכניסו את מי שאתם רוצים להכניס. אתם הרי השבעתם אותם – "השבעתי אתכם בנות ירושלִַם", ככה כתוב, אם תעירו את האהבה – ואתה משביע אותם: אם תעירו את השנאה כלפי המעמד של להיות חבר כנסת. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> חבר הכנסת שטרן, זמנך תם. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> המצע לא מצע, ועכשיו גם הרשימה לא רשימה. ואם אני צריך לסיים – – << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – אני אסיים בדבר אחד, גברתי היושבת בראש – בפרשת שבוע. תמיד את נותנת לי להוסיף את הדקה הזאת. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> כבר נהייתה לנו מסורת? לא ידעתי. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> נכון. הם חושבים שהרוב קובע ושהרוב צודק. פרשת השבוע זה פרשת המרגלים, קראנו. היו 12 מרגלים, עשרה אמרו: לא נוכל לעלות, הארץ – יש שם ענקים, ראינו בני ענקים, ערים בצורות. אי-אפשר. שניים היו, כלב בן יפונה ויהושע בן נון, אמרו: עלה נעלה כי יכול נוכל. הם היו מיעוט, אבל הם צדקו – עובדה שאנחנו יושבים כאן היום בירושלים, בירת מדינת ישראל. זאת אומרת שהרוב לא תמיד צודק. אנחנו המיעוט עכשיו, אבל זה זמני כמו עם יהושע וכלב. עלה נעלה כי יכול נוכל – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – ולישראל מגיעה ממשלה טובה יותר, והיא תהיה. תודה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אלעזר שטרן. הדובר הבא, חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח. חבר הכנסת יבגני סובה, אתה הדובר הבא, בבקשה. חמש דקות, בבקשה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום, 15 ביוני, הוא יום גדול בהיסטוריה של הציונות והעם היהודי. אני לא מדבר בציניות. אני גם לא מתכוון לחוק שהקואליציה תעביר בעוד כמה שעות, שבעיניי ובעיני החברים לאופוזיציה הוא חוק מטופש וחוק יקר, בטח בתקופה הזאת. אני מדבר על משהו אחר, שחלקכם אולי אפילו לא שמעתם עליו. אני מקווה שאם לא שמעתם אז תשמעו את זה: היום בדיוק לפני 50 שנה, ב-15 ביוני 1970, קרה דבר שכולנו חייבים לזכור ולהזכיר: קבוצה של יהודים צעירים בברית המועצות ניסתה לעבור את מסך הברזל, לצאת לחופש ולעלות לארץ ישראל. התכנון שלהם היה אמיץ במיוחד, ללא מורא ופחד: בשביל לחצות את הגבול הסובייטי הם תכננו לחטוף מטוס קל בשדה התעופה ליד העיר לנינגרד, שהיא העיר השנייה בגודלה בברית המועצות. כדי שלא לעורר חשד מצד השלטון והמשטרה הסובייטית, הם החליטו על סיפור כיסוי מיוחד במינו – כל הקבוצה, שזה למעלה מ-20 איש, היו יהודים; הם קנו כרטיסי טיסה והכינו תשובה על השאלה: לאן כל היהודים האלה טסים? התשובה הייתה: אנחנו טסים לחתונה יהודית, וכך המבצע הזה קיבל את שם הקוד "מבצע חתונה". התכנון לקח להם כמעט חצי שנה. לצערנו, הם לא הצליחו לשמור את הסוד הזה, ובסוף הכול הודלף לקג"ב, השירות החשאי של ברית המועצות. את זה אנחנו יודעים היום בדיעבד. החבר'ה האלה לא ידעו, אבל היה להם חשש שהמבצע הזה ייכשל, ולמרות החשש הזה הם החליטו לפעול. הרצון שלהם לעלות לארץ ישראל היה חזק מהחשש לחיים, וכל אחד מהם ידע שהסכנה המיידית בדבר הזה שהם עושים היא עונש מוות. אבל לצד החשש הייתה גם התקווה – התקווה לכך שכל העולם ידבר על המעשה שלהם, על הדרך שהם סוללים לכל יהודי ברית המועצות. הם קיוו שגם אם הם ייתפסו, השלטונות לא יצליחו להסתיר את המעשה שלהם; הם קיוו שבעקבות המעשה העולם כולו ידבר על גורלם של יהודי ברית המועצות. ואכן, גברתי היושבת-ראש, המבצע נכשל, כפי שאנחנו יודעים מההיסטוריה. המשטרה החשאית תפסה את כולם עוד בשדה התעופה בדרך למטוס. שניים מחברי הקבוצה, מארק דימשיץ, זיכרונו לברכה, ואדוארד קוזנצוב, שייבדל לחיים ארוכים, נידונו לעונש מוות. בעקבות הלחץ שהופעל על מוסקבה מצד המערב, וגם מצידה של ישראל, השלטונות הסובייטים המירו את עונש המוות במאסר עולם, ורק כעבור תשע שנים, בשנת 1979, הם שוחררו בעסקת חילופים עם שלטונות ארצות הברית ולאחר מכן עלו לישראל. שאר החברים בקבוצה קיבלו עונשי מאסר ממושכים בכלא הרוסי, ורק בשנות השבעים והשמונים עלו לישראל. אבל למרות זאת, למרות הכישלון, הם השיגו את מטרתם: מסך הברזל נפרץ, השלטון הקומוניסטי הבין שלא יוכל להחזיק בכוח את היהודים שרוצים לעלות לארץ ישראל, וכך התחיל הסיפור של העלייה הגדולה מברית המועצות. היום, אחרי 50 שנה, אני רוצה להגיד שבזכות האנשים האלה אנחנו, יוצאי חבר המדינות, יוצאי ברית המועצות לשעבר, חיים כאן בישראל, ובזכות העלייה מברית המועצות לשעבר מדינת ישראל שינתה את פניה. לצערי, לא כולם מכירים את הסיפור הזה. לצערי, לא כולם יודעים מה היה המחיר של פריצת מסך הברזל. יש לכולנו הזדמנות לתקן את זה. מי שלא מכיר את הסיפור, אני ממליץ וקורא לו פשוט להיכנס לוויקיפדיה – היום זה דבר נגיש – ולפתוח את הדף "מבצע חתונה". תקלידו ותגלו את הסיפור המרתק הזה והחשוב, כפי שאמרתי, בהיסטוריה של הציונות והעם היהודי. אני גם מקווה שהתאריך הזה, 15 ביוני, באמת ייכנס להיסטוריה של עמנו. אני מזכיר לכל חבריי פה במשכן הזה שיש חוק בישראל, חוק שקובע שיום ציון פועלם של אסירי ציון חל ביום ה' בתמוז. אבל מועד זה חל לאחר סיום שנת הלימודים ובתקופה שבה רבים מאיתנו כבר נמצאים בחופשה – אני לא מדבר על השנה הזאת, כי השנה הזאת יוצאת מן הכלל בגלל הקורונה. לכן, ההצעה שלנו, של חברי חבר הכנסת אלכס קושניר וכל סיעת ישראל ביתנו, מדברת על כך שיש לשנות את זה לכך שמועד זה יהיה בי"א בסיוון, המועד שבו התרחש "מבצע חתונה", בתאריך 15 ביוני 1970. אני מקווה שהחוק הזה, כשהוא יגיע למליאה, כולכם תתמכו בו, על מנת שגם ילדי ישראל ידעו על המעשה הזה, שכפי שאמרתי הוא מעשה היסטורי, אחד המעשים החשובים בהיסטוריה של הציונות והעם היהודי. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת יבגני סובה. הדובר הבא – חבר הכנסת ניצן הורוביץ, בבקשה. << דובר >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר >> תודה, גברתי היושבת-ראש. חבריי חברי הכנסת, החוק הזה הוא כמובן מיותר, משום שהיה אפשר למצוא לו פתרון אחר: פשוט פחות שרים, ואז לא היה צורך בחוק הזה – היו נשארים יותר חברי כנסת פנויים לעבודת הכנסת. אבל קמה כאן ממשלה מנופחת. זה עוול, ועכשיו הוסיפו עוול על הפשע ומכניסים עוד – עוד אנשים שיעלו עוד כסף, וזאת כאשר המשק כולו נמצא במצב קשה ביותר. פה בחוץ מדי יום מתקיימות הפגנות של אנשים שפשוט – וראיתי כמה כאלה היום – אין להם כסף לשלם על חשמל. האנשים האלה, שהיו בעלי עסקים – עסקים קטנים, עצמאים, פרילנסרים – איבדו את עסקיהם בחודשים האחרונים והם נסגרו לצמיתות. אני אקריא עכשיו כמה מהשמות של העסקים האלה, שהיו ופעלו ופרנסו משפחות ונגמרו: יפית אוחיון, שמלות כלה וערב, מעפולה; מסעדת קזינו דה פריז, ירושלים; מסעדת אלחיר, חיפה; מסגרות אלכסנדר, בני ברק; מסעדת הסירים של קטי, חיפה; חנות משחקים שלמה, תל אביב; הסטודיו לפילאטיס של דליה מנטבר, תל אביב; פיוז תיקים ומזוודות, נתניה; מסעדת רוחל'ה, תל אביב; שוקולד דסקלידס, תל אביב והרצליה; פאב תרל"ח, פתח תקווה; מסעדת מבסוטה, תל אביב; מסעדת האנוי, תל אביב; קפה לואיז, חיפה ותל אביב; מסעדת בת שבע, ירושלים; אופנת Sheela, אשדוד; תכשיטי שרון וייזר, תל אביב; מסעדת איגרא רמא, תל אביב; תיקי ויגור, פתח תקווה; בר פול האוס, ירושלים; ופל פלאפל, אילת; אופנת רזילי, רשת סניפים בכל הארץ; מכון הכושר סווטשופ, תל אביב; בית הספר למוזיקה של דורון גיאת, תל אביב; מכון הכושר פיור, תל אביב; מסעדת מנצ'וק, תל אביב; מסעדת סלטוס, הרצליה; מכון הכושר דה רוק, יבנה; מסעדת נקניקייה שכזאת, תל אביב; מסעדת זכאים, תל אביב; חומוס שוק, רמת גן; מסעדת אורבן שמאן, תל אביב; מסעדת מדזו, הרצליה; מסעדת בינו בפיתה, תל אביב; מסעדת סולטנה, תל אביב; מסעדת איטליט, תל אביב; מסעדת Jack By Black, מודיעין; מסעדת אלכסנדר בירגארדן, מודיעין; סלון ג'סיקה, נתניה. אלה רק משהו כמו 40 מתוך עשרות אלפי עסקים, עשרות אלפי עסקים קטנים: מסעדות, משרדים, פרילנסרים, גרפיקאים, אנשי סאונד, חשמלאים, מספרות, מכוני יופי, מוסכים, עסקים לצמיגים – אין-סוף עסקים. אגב, מכון דן אנד ברדסטריט מעריך שבשל המשבר 70,000 עסקים ייסגרו, מתוכם אגב 4,000 מסעדות ו-1,000 חנויות אופנה, ומספר העסקים שנסגרו כבר יהיה גדול ממספר העסקים שייפתחו – אם בכלל ייפתחו – בחודשים הנותרים השנה. זאת אומרת, אנחנו מדברים כאן על חורבן כלכלי – חורבן כלכלי של אנשים שבנו עסק, בית קפה, משרד, סטודיו לעיצוב, מכון כושר, מכון קוסמטיקה, בכל המגזרים, בכל הארץ, ופשוט מאבדים את זה ושוקעים גם בחובות. ומה שהעסקים הללו עברו – ורובם, רובם קיבלו מענקים, אני בדקתי, אבל בכמה אלפי שקלים. מה זה למסעדה מענק של 6,000, 7,000 שקל? רק השכירות עולה יותר, שלא לדבר על הציוד וכל ההשקעה וההלוואות והתשלומים לעובדים והמוניטין והפרסום. לכן כל כך הרבה עסקים נסגרו ולכן כל כך הרבה עסקים ייסגרו. יש מדינות שנהגו במשבר הזה בצורה אחרת לגמרי – מההתחלה העמידו מענקים ראויים לשמם לעסקים האלה, כי מבינים שבסוף העסקים האלה הם שמחזיקים את המשק. זה לאו דווקא החברות הגדולות שיכולות לדאוג לעצמן, זה עסקים קטנים. העסקים הקטנים בישראל, אם מסתכלים על מפת הכלכלה, הם הבסיס, חלק מהעסקים האלה שקראתי. כל עסק כזה – צריך להבין, מסעדה, אפילו מסעדה קטנה, זה עשרות מקומות עבודה: זה מאבטח, וזה מנקה, וזה נהג, וזה ספק שמוכר את הציוד, וזה חשמלאי שמתקן, וזה רואה חשבון שמטפל – זה המון אנשים. כמובן מלצרים וטבחים. כל עסק כזה זה אובדן של מקורות תעסוקה. ואני חושב, וזה לא רק אני חושב – אני מסיים – שבעזרת מדיניות יותר נכונה של הקצאת מענקים ואשראי, ואשראי גם לעסקים קטנים, היה אפשר את חלקם הגדול להציל. במקום זה, הממשלה בחרה לשפוך כספים – ולא, זו לא דמגוגיה, זה מה שקורה פה בדיוק: זה עשרות מיליוני שקלים על שרים ומשרדים מומצאים וג'ובים שבינם לבין טובת החברה הישראלית אין דבר וחצי דבר. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת ניצן הורוביץ. הדובר הבא – חבר הכנסת מיקי לוי. אה, סליחה, חברת הכנסת איילת שקד. אני מתנצלת. חבר הכנסת מיקי לוי, חברת הכנסת איילת שקד לפניך, סליחה. בבקשה. << דובר >> איילת שקד (ימינה): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, אני אמשיך, האמת, את הנושא שחבר הכנסת ניצן הורוביץ דיבר עליו. אנחנו נמצאים כאן באמת כדי לאשר חוק נורבגי בממשלה מנופחת. דרך אגב, אני בעד חוק נורבגי, שלא תבינו לא נכון. אני חושבת שכעיקרון זה דבר נכון, אבל בממשלה כזאת מנופחת, עם שרים לכלום ושום דבר, שלוקחים משרדים, קורעים בהם אגפים, עושים הרס בשירות הציבורי, מנפחים את השירות הציבורי עם עוד תקנים – כי באמת אין מספיק עובדים בשירות הציבורי. למה שלא ננפח את המגזר הציבורי? אז גם ככה הרי המגזר הציבורי מנופח. אתם יודעים שנתניהו, ראש הממשלה, היה יושב-ראש האופוזיציה, והוא כתב אז ספר שהוא לא פרסם, "השמן והרזה". השמן זה המגזר הציבורי והרזה זה המגזר הפרטי. המגזר הפרטי הקטן לוקח על הכתפיים שלו את המגזר הציבורי המנופח. אז יש היום די והותר אנשים שעובדים במגזר הציבורי. אני חושבת שזה פשע של הממשלה הזאת, שבשעת משבר כזה קשה היא מנפחת את המגזר הציבורי ומוסיפה עוד תקנים מיותרים לשרים מיותרים בלשכות מיותרות, שדרך אגב, רק עושים בלגן במשרדים. צדק פה ניצן הורוביץ שהקריא את שמות העסקים הקורסים, כי אנחנו נמצאים בתקופת משבר כלכלי מהקשים שידעה מדינת ישראל. אנשים עוד לא מבינים עד כמה המשבר הזה קשה, כי עוד יש כרגע את שלב המענקים והחל"ת – מה שנקרא: עוד לא חטפו את הבום. אבל עוד כמה חודשים המגזר העסקי יחטוף את הבום, ואז הממשלה הזאת תשלם ביוקר על השרים המיותרים, התקנים המיותרים והבזבזנות הזאת, והיא תצטרך לתת דין וחשבון לבוחרים שלה. עסקים קטנים במדינת ישראל נאבקים יום-יום בלי קשר לקורונה – הם נאבקים ברגולציה מיותרת, במיסוי גבוה. באמת, מנסים לשרוד בקושי. קחו לדוגמה – אני כתבתי על זה לפני כמה זמן – אני אתן לכם לדוגמה עסק לייצור פרלינים. בחורה בשם יערה קלמנוביץ' רצתה לפתוח בירושלים עסק לייצור פרלינים, בסך הכול לייצר שוקולדים קטנים בחנות קטנה. בא אליה משרד הבריאות ואמר לה: את צריכה שני מסדרונות, אחד לחומרי גלם, אחד למוצר הסופי. מה לעזאזל הם רוצים? המוצר הסופי זה שוקולד קטן, פרלין. חומר הגלם זה נוזל שוקולדי, אז בשביל מה, למען השם, צריך שני מסדרונות? ואז בא אליה שירות הכבאות ואומר לה: לא, את צריכה מסדרון אחד. בקיצור, משגעים את הבן אדם. עכשיו, מה הבעיה פה, במליאה הזאת? שמעט מאוד אנשים עבדו במגזר הפרטי, ומעט מאוד אנשים הקימו עסק בעצמם. זו בעיה. אנשים שיושבים פה לא מבינים כמה קשה להקים עסק בישראל. כשהייתי שרת משפטים בוועדת שרים לחקיקה, כל שבוע היו 40 הצעות חוק על השולחן שלי. כל שבוע ניסיתי לעצור אותן, כמעט את כולן, כי בכל הצעת חוק שעוברת תמיד יש עוד רגולציה ועוד ביורוקרטיה, ובדרך כלל זה כך או אחרת על המגזר הפרטי. אז יושבים פה שרים משועממים, שיש להם משרדים לכלום ושום דבר, יושבים בוועדת שרים לחקיקה, לא מבינים מהחיים שלהם כלום, ומעבירים עוד ועוד הצעות חוק מיותרות שמכבידות על המגזר העסקי. ובטח בזמן קורונה, שכמו שאנחנו מבינים, עשרות אלפי עסקים נסגרו ולא ייפתחו יותר, ומדובר בעשרות אלפי אם לא מאות אלפי עובדים שיישארו מובטלים. אז בתקופה כזאת, הממשלה, במקום להתעסק בשטויות, צריכה לעשות מאמץ לנצל את המשבר הזה, לנצל אותו להפחית רגולציה; שיערה קלמנוביץ' לא תצטרך לשבור את הראש ולהגיד: אני צריכה מסדרון אחד או שניים – אחד לפרלין ואחד לשוקולד הנוזלי? מי צריך את השטויות אלה? וזו דוגמה קטנה, כי יש כאלה הרבה, והרבה מאוד. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה, עד 40 דקות. בבקשה, אדוני. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב בראש, נראה לי שאני מתכוון או מתכונן לדבר משהו כמו כמה שעות. למה? כי אין פה שר. ואם אין פה שר – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> יש שרה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> היי, גברתי השרה, סליחה. גברתי השרה, לא הבחנתי בך. כזו צנועה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> גם מהסיעה שלך לשעבר, מהמפלגה שלך לשעבר. אתה צריך – הינה, נכנסה עוד שרה מהמפלגה שלך לשעבר. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> מזלכם. אדוני היושב-ראש, החוק הזה הוא חוק מנותק מהמציאות לעת הזאת. ואני מדגיש: לעת הזאת. אני רוצה להתחיל את דבריי בקשר לממשלה המנותקת הזאת ממה שקורה פה, מחוץ לכותלי הבית הזה. כ-31% מאזרחי מדינת ישראל שאיבדו את מקום עבודתם חזרו לעבודה; 700,000 – חל"ת; כ-100,000 הפכו למובטלים, איבדו לחלוטין את מקור פרנסתם. בעוד כחודש וחצי, חודשיים, חלק מהאנשים המובטלים האלה, מאזרחי מדינת ישראל, יאבדו את הזכות שלהם לקבל דמי אבטלה, אדוני היושב-ראש. ומה עושה הממשלה הזאת, המנותקת? מוסיפה 15 תקנים חדשים של חברי כנסת, שהעלות שלהם 101 מיליון שקל. תשמעו, אזרחי מדינת ישראל, כשאתם מאבדים את מקום עבודתכם, כאן מוסיפים עוד 15 ג'ובים. לעת הזאת, זה רק מראה כמה הממשלה הזאת מנותקת, לא אכפת לה מאזרחיה, דואגת אך ורק לעצמה. וכמה ביקשתי בוועדת הכספים, והוצאתי גם מכתב לאוצר, ליושב-ראש ועדת הכספים, שאני מבקש לקיים דיון דחוף באותם אזרחים שבעוד חודשיים לא יהיה להם מה לאכול כי דמי האבטלה שלהם הם רק לשישה חודשים. והיום התכתבתי עם אחד מהם ואמרתי: תתחיל לחפש עבודה חדשה, אז הוא אומר לי: אין. אני מוכן לעבוד בכל דבר – בסופר, בסבלות, בניקוי רחובות, כל עבודה מכבדת את בעליה, אבל אין משרות במשק בעת הזאת. אבל הממשלה המנותקת הזאת יכולה לאפשר לעצמה לבזבז 101 מיליון שקלים רק על הכנסה נוספת על פי החוק הנורבגי – תכף נדבר על זה, כי הוא מזמן לא נורבגי – שעלותו 101 מיליון שקלים, זה הסיפור. 54 שרים וסגני שרים, מכוניות, לשכות, חלק מהם שרים לכלום ושום דבר, עם צמצום תקציבים גם במשרד הרווחה וגם במשרד הבריאות, כדי להקים את הממשלה החדשה. אז אי-אפשר להסתפק בעשרה שרים מכאן ועשרה שרים מהצד השני; צריך פריטטי, ופריטטי מביא אותנו לכך שלא נשארו עובדים שיתרוצצו בין ועדות הכנסת, אדוני. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אתה מתכוון לחברי כנסת. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> בוודאי. ומכאן החוק הזה. אין חברי כנסת שיעבדו בשבילכם, האזרחים. אין. אבל אין חברי כנסת במפלגה אחת. החוק הזה בא לענות על הצרכים של מפלגה אחת – כחול לבן. כי הליכוד לא מעוניין, אין לו צורך – יש לו מספיק חברי כנסת. נהפוך הוא, חסרים לו ג'ובים. באותה מפלגה נשארו שלושה חברי כנסת שמתרוצצים בין הוועדות עם זנב בין הרגליים אבל לא מספיקים לעשות כלום, כי אי-אפשר לעבוד כך, אדוני. אתה יודע את זה, אנחנו עובדים יחד בוועדות השונות – צריך להכין, צריך לבוא, צריך לטעון, צריך לבוא עם שיעורי בית. אי-אפשר רק לבוא ולהצביע. מכאן נולד החוק הבלתי-ראוי הזה לעת הזאת, שעלותו 101 מיליון שקלים. כשלמטה – עולם התרבות מתפוצץ, אנשים שם איבדו את מקור פרנסתם. אתמול ישבתי עם האנשים שמתעסקים עם עולם התיירות, עם סוכני נסיעות, עם מדריכי תיירים למיניהם. 80 מדינות, אדוני, פתחו את שעריהן לתיירות, במגבלות כאלה ואחרות – של טיסה עם מסכה, של מרחקים, של חלוקים, של בדיקת חום וכו' וכו' וכו'. הפניקה שתפסה הממשלה הזאת וראש הממשלה, שהכניסה מדינה שלמה לסגר, לסגר מפאת הקורונה – ומה שמענו מראש הממשלה בתחילת דברו? סכנה; הווירוס הספרדי, המחלה הספרדית, ששם מעל 50 מיליון מתו בעולם. ומדינת ישראל מתהדרת בהישגים שלה – ויש הישגים, אני לא אומר שלא, אבל ראו זה פלא: מדינות שכנות – ירדן, לא מדינה אבל הרשות הפלסטינית, בעזה וביהודה ושומרון – מספר החולים והמתים הרבה פחות משלנו, עם אמצעי היגיינה קטסטרופליים. בדבריך, אדוני ראש הממשלה, 10,000 מתים, מעל 100,000 נדבקים – הכול כזב, הכול במטרה אחת: לדחוק לקרן זווית את הבעיות האישיות שלך, את המשפטים. שוחד, הפרת אמונים וקבלת דבר מה במרמה – אלה האישומים בתיק הפלילי שלך, אדוני ראש הממשלה. ויש שם, אצל היועץ המשפטי לממשלה, משהו שמדובר על מניות ואי-דיווח ואני לא יודע מה, אז אני לא רוצה לדבר על העניין הזה, אבל אני קורא למצות את החקירה בדבר הדיווח המסתמן, דיווח למבקר המדינה על ההון שצברת, אדוני ראש הממשלה. אם צברת אותו ביושר זה בסדר, רק תדווח, אם הדיווח הוא לא נכון, אני קורא למבקר המדינה – עזבו, ממנו כבר התייאשתי. הוא בצד אחד של המפה, במקום לעשות את עבודתו נאמנה. הממשלה הזאת, המנותקת מן העם ומשאירה את אזרחיה להסתובב ללא יכולת ניווט ברחובות, ללא יכולת השתכרות, ללא עבודה, 100,000 מובטלים שקיבלו בפעם הראשונה את דמי האבטלה ואין להם שום סיכוי להשתקם מכיוון שהם לא יכולים להאריך את קבלת דמי האבטלה – אני פונה לממשלה הזאת: תפסיקו להיות אטומים. אתם, על עצמכם, על מכוניות השרד שלכם, על 54 שרים וסגני שרים, חלקם לכלום ושום דבר, יכולים להצביע על תוספת תקציב בלי שום בעיה. מהאזרחים שנמצאים מחוץ לבניין הפרלמנט הישראלי לא אכפת לכם, כי אתם דואגים רק לעצמכם, חבורה של מנותקים. ממשלה מנופחת, מנותקת ממצוקת האזרחים, דואגת רק לעצמה. והינה, מגיע חוק נורבגי נוסף. שלא תטעו, חבריי חברי הכנסת, החוק הזה אינו דומה לחוק הנורבגי בשום דבר, בשום פרט, מלבד השם. ואני דורש מכנסת ישראל לשנות את השם. זהו חוק ישראלי. אין דמיון בינו ובין החוק הנורבגי. הפרטים שהוכנסו לגוף החוק שונים מהותית מהחוק הנורבגי, וראוי שיקראו לו "חוק ישראלי", כי זה מה שעשיתם. זו היצירה שלכם, מנותקים. 101 מיליון שקלים – זו העלות ואין בלתה, על פי האוצר. זה לא מספר שאני המצאתי. היה ראוי שהכסף הזה ישמש למשהו אחר – לאותם אזרחים שאיבדו את מקום עבודתם, לאותם אזרחים שנפלו בין הכיסאות, לאותם אזרחים שהיו עצמאים עד לפני ארבעה חודשים והפכו להיות שכירים, ואינם עונים על הקריטריונים, או הפוך – היו שכירים והפכו להיות עצמאים, ואינם עונים על הקריטריונים. אבל הממשלה הזאת נותנת להם ולמשפחתם לרעוב. חלקם הפסיקו לשלם את המשכנתה, את החוגים של הילדים, מזמן נפטרו מהרכב המשפחתי, מזמן צמצמו את הוצאות המשפחה; חוסכים בכל דבר – גם בחשמל, גם במים, גם במכולת, הפסיקו לקנות בשר, כי הממשלה לא מעניקה להם דמי אבטלה, ואין להם אופק ואין להם עתיד. ואל תתפלאו שבעוד חודשיים-שלושה הרחובות יהיו מוצפים באנשים ממורמרים. המשבר הכלכלי הזה, ככל שאתם דוחים את הטיפול באזרחי מדינת ישראל, יטפח לכם על הפנים. אתם מנותקים, תשמעו לי. חבורה שדואגת רק לעצמה. שרים, סגני שרים, חלקם שרים לשום וכלום, ולא אכפת לכם מהאזרחים. החוק הזה מזמן איננו חוק נורבגי. אין דמיון בינו לבין החוק הנורבגי, הוא חוק ישראלי במהות שלו. במהות שלו, חבר הכנסת אבידר, הוא מעליב את הנורבגים, כי החוק הנורבגי עשוי בצורה מלוטשת, חוקית, כמו שצריך, לא מעין חאפ לאפ. והיה ראוי שהחוק הזה יהיה בכלל בהוראת שעה, כי מי עושה חוק כזה רחב בחקיקה ראשית? אז אומרים לי: ואללה, מפחדים מהערת בג"ץ, כי בג"ץ כבר העיר שלא ראוי שתקציב מדינה יהיה תקציב דו-שנתי בהוראת שעה. כולה קרה פעם אחת. רק לפני חצי שעה, שעה, חברת הכנסת חיימוביץ', בשבתה כיושבת-ראש ועדת הפנים, הביאה לכאן המשך, הארכה של הוראת שעה בת עשר שנים. עשר שנים הממשלה הזאת לא מצאה לנכון לטפל בחוק של השמירה והקניית סמכויות לאותם פקחים. כל פעם היא אומרת: אני צריכה לבחון אותו. עשר שנים. אז את החוק ההוא ניתן עשר שנים ואת החוק הזה להאריך בהוראת שעה? אני לא יודע מה, כמה הממשלה הזאת, מה זמנה. לפי מה שאנחנו רואים כל יום, זמנה הוא בקושי זמן של שעון חול. אין יום שבו אין בור שלא נופלים אליו. כל היום סכסוכים, חוכא ואיטלולה, ולכן היה ראוי בכלל שזה יהיה בהוראת שעה. ויכול להיות שיש מקום באמת לחוק נורבגי, וחסרות ידיים עובדות בפרלמנט הישראלי. אני לא יודע – צריך לבחון, צריך לבדוק. ואולי לא צריך לעשות פתרון שעתי, נכון לרגע הזה, כי הצורך הוא של מפלגה אחת שקוראים לה כחול לבן. זה הצורך, משם עלה הצורך. והלחץ היום להביא את החוק בהפעלת סעיף 98 – כדי לא לתת לאופוזיציה לנאום שעות ולהלבין את פניכם בציבור הפעלתם את סעיף 98? אתם לא מתביישים? אתם מגבילים אפילו את זכות הדיבור של האופוזיציה לדבר? ממה אתם פוחדים, חבורה של פחדנים? אתם פוחדים לשמוע את האמת בפרצוף. הפעלת סעיף 98 – הכנסת עוד לא התחילה את עבודתה, אדוני היושב-ראש, וכבר סותמים לנו את הפה? אין לזה הסבר אחר. אז הפעילו היום פעמיים, נדמה לי, את סעיף 98, אדוני היושב-ראש. נדמה לי. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> יותר. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> יותר? שלוש פעמים? שלוש פעמים לשלושה חוקים. אללה יוסתור, מה שנקרא. אני לא יודע מה הפירוש של זה. אולי חבר כנסת אבידר או אדוני יודעים מה הפירוש של זה. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אלוהים ישמור. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אלוהים ישמור, נכון. תודה. שאלוהים ישמור. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> ביום אחד שלוש פעמים סתמתם לנו את הפה – הפעלתם את סעיף 98, שמגביל את האופוזיציה בלדבר על שלושה חוקים חדשים שהבאתם. הפעלת סעיף 98 לא מוסיפה לכם כבוד, ממשלת ישראל והקואליציה. היא מלבינה את פניכם ברבים. סימן שאתם פוחדים. סימן שאתם לא רוצים לתת לאופוזיציה לדבר ולהשמיע את דברה לאורך שעות. וזה היה נתון מימים ימימה. גם הממשלה הקודמת – היושב-ראש הקודם באמת נהג זהירות יתרה בהפעלת הסעיף. אתה יודע את זה, אדוני היושב-ראש – שימשת כסגנו, כאחד הסגנים שלו. הוא השתמש בזה במשורה. ביום אחד שלוש פעמים? תתביישו לכם. הרי מה ביקשנו? אמרתי: בסדר, יכול להיות שהחוק ראוי. בואו נחיל אותו מהכנסת הבאה, או הבאה-הבאה, מה שאתם רוצים. תחליטו שאתם רוצים להקים ועדת בדיקה רצינית, עם מומחים, ונבחן אותו. אני לא פוסל אותו על הסף – אני פוסל את הדרך; אני פוסל את המהות; אני פוסל את הצורך, כי הצורך הוא של מפלגה אחת, מפלגת כחול לבן. ואמר היועץ המשפטי בכנסת – תקשיב, חבר הכנסת אבידר: יש להחיל את החוק הנורבגי מהכנסת הבאה. אמר. אני מצטט אותו. זה לא איזה מישהו סתם כאן, או חבר הכנסת. אמר היועץ המשפטי של ועדת החוקה, חוק ומשפט כי הוא ממליץ שהחוק הנורבגי, האמור לאפשר לכחול לבן להכניס עוד חברים – אני מצטט אותו; זה לא אני אמרתי כחול לבן, זה הוא אמר כחול לבן – האמור לאפשר לכחול לבן להכניס עוד חברי מפלגה לכנסת, יחול רק בכנסת הבאה, כך שיהיה עקרוני ולא יפתור מצוקה של מפלגה מכהנת. במסמך שהוא הפיץ בשבוע שעבר היו שיקולים משפטיים ענייניים. החוק הזה נולד ממהלך שהוא שחיתות ציבורית, אין בלתו – הנורבגי המדלג. אני לא ממציא, הרי אנחנו כולנו יודעים. המטרה הייתה לדלג, והינה, אני תכף גם אכריז ואתחייב לדלג על נציגי יש עתיד לכנסת הזאת. אבל מכיוון שיש רשימה, וזה הובא ככה בדרך עקיפה לידיעת בג"ץ, ובג"ץ עשה נו נו נו לפני כן, הבין שר המשפטים – ואפשר לראות את מה שאני אמרתי בוועדה המסדרת כשהיא עסקה בנושאים אחרים – של ראש ממשלה חליפי, עם ראש ממשלה לא חליפי, ועם משרד חליפי ולא חליפי והכול חליפי עד שלא הבנו מי מחליף את מי ואיזה חלקי חילוף יש – אמרתי: החוק הנורבגי המדלג לא יעלה, ואז זרקו אותי החוצה, כי צעקתי, אני מודה. וכשזה הובא לידיעת בג"ץ, אמר בג"ץ נו נו נו. וכאן הבינו שלא כדאי להם להתעסק עם חוק נורבגי מדלג, להטיל ביצה שעדיין לא נולדה. אז מה עשו? מצאו שתי חברות כנסת. וקודמך בשולחן הנשיאות – אתה – גם אני אומר: אני רוצה יותר נשים בכנסת. חד-משמעית. במפלגתי, במפלגת יש עתיד, בסיבוב הראשון היו 40% נשים. שתי חברות כנסת, שתי חברות כנסת חצו את הקווים. ואמרו לי אז: תוותר על חבר הכנסת יוראי מיש עתיד, שהוא הראשון להיכנס. והינה, אני אומר עוד פעם, התחייבות, אני בשם מפלגתי, מפלגת יש עתיד: מפלגת יש עתיד מוותרת על כניסתו של חבר הכנסת העתידי יוראי בתמורה לכך שכל החוק יבוטל, שאף אחד לא ייכנס. בבקשה, נראה אתכם מרימים את הכפפה, פחדנים. לפחות הייתם ישרים ובאים ואומרים: אנחנו נעביר את זה בהוראת שעה רק לכנסת הזאת; נקים ועדת מומחים שתבחן את הנושא לכנסת הבאה. יכול להיות שצריך עוד שמונה, עשרה, 12, אני לא יודע מה. ואז ההתמודדות בחוץ, בבחירות, אם היו מחליטים על דבר כזה, במקום על 120 חברי כנסת, על 130 מושבים – אני סתם אומר; אני לא יודע כמה צריך. אבל לא, מה פתאום. זה צורך שעה של מפלגה אחת בלבד, כחול לבן. הכניסו שם את סגני השרים – למרות שהם היו גם בפעם הקודמת, אבל ברור לכם שסגני השרים הם החוליה החלשה ביותר בשרשרת האוכל של החוק הנורבגי הישראלי – צריך לקרוא לו הישראלי; הם יהיו החוליה החלשה. עכשיו, החמור ביותר זה שעשו כיסאות מוזיקליים. מהו כיסא מוזיקלי? המצאה ישראלית. לכן אני אומר, אם שר מסוים שיתפטר או סגן שר מסוים לא בא לו על חוק או שהוא רוצה מאוד להצביע עבור חוק מסוים בכנסת, הוא יכול לבקש מחברו להיכנס לנעליו כמתפטר, הוא יחזור בו מהתפטרותו. בחוק הנורבגי אין דבר כזה, אדוני. כדי למנוע כיסאות מוזיקליים שר או סגן שר שהתפטר נשאר כשר ולא כחבר כנסת, הוא אינו יכול לחזור בו, או לפחות אין כיסא מוזיקלי. גם קרה בכנסת הזאת ששר ממרצ התפטר, קרה מה שקרה והוא רצה לחזור בו, והוא לא יכול כי ראש הממשלה פיטר אותו, ואז הוא מצא את עצמו בחוץ, מחוץ לכותלי הכנסת. זה איזשהו שוט כדי לא לעשות ביזנס ומסחרה מהכנסת. זה החלפת מנגנון ההתפטרות, מה שנקרא, כיסאות מוזיקליים. תראו, ייכנסו חברי כנסת במסגרת החוק הנורבגי – ושמעתי את חבר הכנסת אשר, שאני מעריך אותו כיושב-ראש ועדת חוקה, ואמרתי: לפחות שאותם חברי כנסת שנכנסים לא יכהנו בתפקידי מפתח: לא סגן שר ולא ראשי ועדות ולא חברת ועדה למינוי שופטים, כי כשהם נכנסים בחוק הנורבגי, הם כל הזמן על תנאי. כי אם הם יעצבנו – לצורך העניין, חברת הכנסת שתיכנס ותמונה לוועדת חוקה תעצבן את ראש הממשלה ותצביע בעד שופט שהוא לא רצה שהוא יהיה – 24 שעות והיא לא חברת כנסת. היא לא חברת כנסת. קח שתי חברות כנסת שהיו ממפלגת תל"ם ויש עתיד וחצו את הקווים, פרידמן ומיכל. הן הולכות להיות יושבות-ראש ועדה. אם הן לא יבצעו את מה שרוצה מהן ראש הממשלה החליפי – אומרים חליפי, לא? חלקי חילוף. האקדמיה ללשון, האקדמיה למוזיקה, עוד לא קבעה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אתה יכול להשתמש ב"זיקה". << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לא שמעתי את זה. בחוק לא כתוב "זיקה", כתוב "חליפי", נכון, חבר הכנסת אבידר? << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> חליפי, אבל זיקה לאותו ראש ממשלה או לראש ממשלה חליפי. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לא, זה דבר עוד יותר חמור, כי השר הוא בזיקה לראש הממשלה שמינה אותו, או החלופי או האורגינלי. ראש הממשלה המוצלב אינו יכול לפטר שר ממפלגה אחרת. אה, בזה כבר דנו, מה אני אגיד לך. אחד מבצר את מעמדו של זה, זה שומר על אורוותו של זה כדי שהחמורים לא יברחו. אין משהו אחר. הרי סדרת החוקים האלה באה לשמור אחד על השני. אז אם חבר הכנסת או ראש הממשלה החליפי מר גנץ לא יהיה מרוצה מאותה יושבת-ראש שנכנסה בחוק הישראלי/נורבגי, השר יחזור בו מהתפטרותו, והינה, בתוך 24 שעות היא מוצאת את עצמה בחוץ. היא לא חברת כנסת שאף אחד לא יכול לפטר אותה. אז אומרים לי: לא רוצים לעשות שני חברי כנסת, אחד דרג ב', אחד דרג ג'. אמרתי: אין בעיה, תשימו אותם באיזשהו תפקיד אחר, תשימו יושבי-ראש ועדה אחרים. מה התשובה? אין לנו. זהו, כך נולד החוק. אין לנו חברי כנסת, אבל פריטטי, שמטיטטי, 54 שרים וסגני שרים – לזה יש לכם. הוצאות מטורפות על חשבון משלם המיסים, אזרחי מדינת ישראל, שנמצאים במצוקה כלכלית, יש לכם. הכול יש לכם. לאזרחים אין לכם. מה, יש לי רק 12 דקות? << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תרצה עוד דקה להשלים את דבריך – אתן לך. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> החוק הזה, כפי שאמרתי, בא לענות על צרכים של מפלגה אחת, כחול לבן, שנשארה ללא ידיים עובדות, כי כולם הפכו לשרים וסגני שרים. במקום להתעסק בחקיקה לעצמאים, למובטלים, להציל את עולם התרבות, להציל את סוכני הנסיעות, את מורי הדרך, לחשוב על פתיחת שמיים לתיירים – כי 80 מדינות פתחו כבר שעריהן, במגבלות; בואו נלמד. ציבור שלם איבד את פרנסתו. מה אתם עושים? להביא חוק נורבגי יש לכם זמן – סליחה, ישראלי. לפתור את המצוקה בחוץ אין לכם זמן. זה החוק הראשון שמגיע לשולחן. אתם לא מתביישים? אין לכם אלוהים? זוהי חקיקת בזק, מחטף, חקיקה שמטילה על האזרח הוצאות מטורפות. רק החוק הזה – אני כבר לא מדבר על הממשלה המנופחת שלכם – עולה 101 מיליון שקלים. יתרה מזו, הריח הרע שעולה באפי מכך ששתי חברות כנסת מסיעתי חצו את הקווים – אבל ואללה, יש לי הצעה טובה, בא לי רעיון, חבר הכנסת אבידר. אני מציע לאנשי מפלגת העבודה – הם כרגע שלושה בממשלה; אחת לא מזדהה איתם וחבר הכנסת שמולי וחבר הכנסת עמיר פרץ מונו לשרים: תתפטרו, תכניסו במקומכם שני חברי כנסת, וראה זה פלא, תכפילו את הסיעה שלכם. תראו, אני מבקש דיבידנד על ההצעה, רק דיבידנד, לא בכסף, חלילה, אלא רק במילה אחת: תודה. תראו, הכפלתי לכם את הסיעה, איזה כיף. אדוני היושב-ראש, לראש ממשלה חלופי יש כסף, למכוניות שרד בשווי של מיליונים יש כסף, למשרדים לכלום ושום דבר, שעכשיו עדיין אין להם דיור – מחפשים להם שכירות, כי לא היה משרד שכזה. לא היה. לקחו מכל מיני אגפים ושמו. מחפשים להם שכירות, מכוניות, עוזרים, נהגים, לשכות. לכול יש לממשלה המנותקת הזאת, לכול. אין להם תקציב לאזרחים. גם לא אכפת להם. במה הם עסקו? יושב-ראש הליכוד – סליחה, חבר הכנסת מיקי מכלוף זוהר – שאיים על שר האוצר שהביא הצעה מאוד טובה לתחרות בשוק הביטוח. איום. אני לא מבין את תוספת התקציב ואת כל התוכנית שביקשת עבור העצמאים. זה שקול לזה? זה שקול לזה? רואים כמה אתם מנותקים. עשרות מיליונים, עשרות מיליונים יעלה לנו האח התאום של משרד ראש הממשלה. ומה היום גילינו? ואחד משבר רציני. כמעט החוק הישראלי/נורבגי לא בא לעולם, כי נולד משבר חדש – אין יום שאתם לא עולים על בימת הבימה עם איזו הצגת תעתועים – איום של הליכוד על כחול לבן, מכיוון שבג"ץ מתמהמה בהשבת דברו בנוגע לראש ממשלה חליפי, ויש חשש כבד בליכוד שכשראש הממשלה יאבד את תוארו כראש ממשלה ויהפוך לראש ממשלה חליפי – איים הליכוד על כחול לבן: בואו נפתח את ההסכמים הקואליציוניים כדי לשנות את זה. מה אתם חושבים יעשו כחול לבן? מזמן איבדו את עמוד השדרה. כן. הרי מה הם יעשו? לאן הם ילכו? איזו אלטרנטיבה יש להם אחרי כל הטעויות שהם עשו? אין יום שאתם לא נסוגים, אנשי כחול לבן, עוד צעד ועוד צעד לאחור, ועוד בור שאתם נופלים אליו ועוד בור שאתם נופלים אליו. כך זה יימשך, ונראה כמה זמן שעון החול של הממשלה הזאת יחזיק. אני הצעתי, יחד עם חבר הכנסת גדעון סער מהליכוד: בואו נהפוך את החוק הזה להוראת שעה, מכיוון שהחוק איננו אפוי. יש בו הרבה חורים. רצוי לעשות אותו בצורה אחרת. הוראת שעה הייתה מאפשרת, הן לממשלה והן לכנסת, להגיע לידי פשרה ולהימנע מההצגה האבסורדית הזאת היום. ואני התחייבתי בהצעה שלי להוריד את כל ההסתייגויות. זה שהורידו 98 ולא יכולתי לנאום פה 12 שעות זה סיפור אחר. תהפכו את זה להוראת שעה, תהיה ועדת מומחים, גם של אנשי אקדמיה מבחוץ, ויבדקו, ישוו אותנו לפרלמנטים אחרים ויקבעו אם אנחנו צריכים להוסיף לפרלמנט הישראלי חברי כנסת כדי שיעבדו. יכול להיות שהתשובה תהיה חיובית, ואז זה היה בא בחקיקה ראשית כמו שצריך. לכן, הוראת השעה עכשיו הייתה מאוד מאוד חשובה. אבל הפחד אוכל את שר המשפטים, אוכל אותו ואת חבר הכנסת גנץ. ואני התחייבתי, לפחות בשם מפלגתי: אנחנו לא נעתור לבג"ץ אם זה יהפוך להוראת שעה, ואמרתי: אם בג"ץ יעשה נו נו נו ויפסול את הוראת השעה, נחזור חזרה ונבוא לחקיקה ראשית. מה הבעיה? אל מי אתה מדבר? הפחד והרעד ברגליים אוחז בהם. הם לא מסוגלים לקבל החלטות שהן קצת אחרת, קצת מחשבה מחוץ לקופסה. אם היית אומר שזה רק טירוף דעת שלי, הוראת השעה, ניחא. חבר הכנסת גדעון סער עשה כבר משהו בפוליטיקה הישראלית, הוא גם עורך דין בהשכלתו, ואמר: ראוי שנעשה את זה בהוראת שעה, כי הוא לא אפוי. מי התנגד? חברי הכנסת של כחול לבן ושר המשפטים. המדהים הוא שהפסקת חברות בכנסת של שר וסגן שר הוכנסה לתוך לשון החוק. אין את זה בנורבגי. זה מאפשר להם לסגת לאחור, לחזור בהם ולהגיד: אני רוצה לחזור עכשיו להיות חבר כנסת – ואני יכול להבין את זה – אבל מה זה הכיסאות המוזיקליים שהוא יכול להביא מישהו אחר במקומו כי הוא רוצה להרים אצבע לחוק מסוים? זה לא ראוי. אם הייתם שומעים גם ליועץ המשפטי של הוועדה, שאמר שהחוק הזה לא ראוי, אולי הייתם חושבים אחרת. אצתם-רצתם למנות עוד ארבעה חברי כנסת. שתי חברות כנסת אינן של כחול לבן. אז הן יבואו, הן חצו את הקווים, יכול להיות שהן יזכו להיות חברות כנסת לעת הזאת, אבל בסיבוב הבא לא יהיה להן לאן לחזור – לא יהיה להן לאן לחזור, כי הן הראשונות שתיפלטנה אחורה, החוצה, כי אי-אפשר לסמוך עליהן. אני פונה פעם נוספת ואומר: אותם שרים לכלום ושום דבר – אני פונה גם לראש הממשלה וגם לחבר הכנסת גנץ – אותם שרים לכלום ושום דבר, שאין להם משרד מסודר, תחשבו את מי צריך להוריד מחברותו כשר, שיהפוך להיות חבר כנסת, יתרוצץ בין הוועדות. אדוני, זה ממש לא פחיתות כבוד. בוועדות הכנסת – זו העבודה הפרלמנטרית האמיתית. שם אפשר להביא לידי שינוי. שנינו יודעים זאת, אנחנו מתרוצצים לא מעט בין הוועדות. אלא מאי? החליטו לעשות ממשלה שמנה, יקרה, 54 שרים וסגני שרים, עם עלויות מטורפות, כשבחוץ אזרחי מדינת ישראל נאנקים תחת העול של מה שגרמה הקורונה. וזה לא סוף פסוק. יהיה גירעון גדול ואנחנו צפויים ליד קשה מהממשלה הזאת, כי רק כדי לקיים את הוצאות עצמה היא תצטרך הכנסות, כי כל אחד מכם עולה מיליונים, ויש לו צוותים, ויש לו מכוניות, ואתם מנותקים מציבור אזרחי מדינת ישראל. ממשלה שמנה, כבדה, יקרה, מנותקת מהציבור הישראלי, מנותקת מאזרחי מדינת ישראל. החוק הנורבגי – תוספת של 15 חברי כנסת. זה מה שעניין אתכם? זה החוק הראשון שהבאתם. תתביישו לכם. אין לכם לב, אין לכם נשמה ואין לכם אלוהים. אדוני היושב-ראש, שלא כמנהגי אני אסיים שנייה אחת לפני הזמן ולא אדרוש ממך עוד תוספת זמן. זוהי ממשלה מנותקת. זמנה קצר. תתחילו לספור. תודה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה לך. חבר הכנסת אנטאנס שחאדה, עד חמש דקות. << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אתמול קיבלנו משהו כמו 200, 220 אי-מיילים שמבקשים מאיתנו כחברי כנסת להציל את הדמוקרטיה בישראל, להציל את ישראל מעצמה, בעצם. מבקשים מאיתנו, חברי הכנסת, שנעמוד כאן וננסה לפסול או למנוע את החוק הנורבגי, את חוק הקורונה, נמנע את הסיפוח ואולי גם נמנע עוד כמה חוקים. אדוני היושב-ראש, אני עומד היום בתחושה מיוחדת. אני וחבריי, במיוחד חברי הרשימה המשותפת, אנחנו גאים, יש לנו את הביטחון העצמי ואנחנו שבעי רצון, כי אנחנו לא שותפים ואנחנו לא חלק מהמאמץ שנעשה בכנסת להצר עוד יותר את הדמוקרטיה המצומצמת ממילא ואת הזכויות המוגבלות ממילא על ידי הענקת עוד סמכויות לממשלה, עוד סמכויות לראש הממשלה, על ידי חוק נורבגי ועל ידי תוכנית סיפוח. הם חשבו, אדוני היושב-ראש, שאם יביאו חוק נורבגי זה יקרב אותנו יותר לאירופה, אבל למען האמת אנחנו נהפוך – בעצם אנחנו כבר בתהליך של דרום אפריקה: אנחנו בעיצומו של תהליך הבניית או בניית אפרטהייד ממסדי, אפרטהייד רשמי במדינת ישראל. פעם אחרי פעם האמת הזאת נחשפת ואנחנו עומדים נגדה, ולצערי, גם אותם חברי כנסת – או חלקם, לפחות – שיצביעו בעד החוקים הללו, שהם שותפים בתוכניות הללו, יודעים לאן הם מובילים; יודעים שהם מרסקים כל סיכוי לדמוקרטיה, כל סיכוי לשוויון, שהם שותפים בדיכוי, שהם שותפים בניצול ובגזל ובחקיקת חוקים אנטי-דמוקרטיים. אבל הם מתעלמים – מתעלמים כי זה עובד לטובתם, כי או-טו-טו הם יהיו עוד שרים ועוד סגני שרים, כי הם נהנים מהמציאות. אדוני, חבריי חברי הכנסת, החוק הנורבגי מקרב אותנו עוד יותר למציאות עגומה, אבל הוא חלק ממכלול: הוא גם חלק מחוק הקורונה; הוא חלק מתוכנית הסיפוח שבעצם אומרת לכל עמי האזור ואומרת לעם הפלסטיני: אתם לא תקבלו את הזכות הטבעית להקים מדינה פלסטינית; הפרויקט הקולוניאלי בעצם מתעמק עוד יותר, משתלט עוד יותר על אדמות – על 60% מעתודת הקרקע הפלסטינית – ואין כל סיכוי להקים חיים נורמליים, שנהיה עם נורמלי כמו שאר העמים. הכנסת רוצה ממש להמיט אסון על אפשרות כזאת, בלי לחשוב על מה שיקרה יום אחרי זה. כי לא אכפת להם – הם חיים את הרגע, הם חיים את ההנאה הרגעית. והם לא לומדים ממה שקורה היום בארצות הברית. בואו תראו מה שקורה אחרי מאות שנים של עבדות, מאות שנים של דיכוי, מאות שנים של אפליה. פסלים ואנדרטאות של גזענות סופם שייפלו ויתרסקו על ידי הדרישה לשוויון וחירות ודמוקרטיה. אותם צעירים, אותם אנשים שחורים ולבנים, צועדים ביחד כאומרים: אנחנו מכירים בדיכוי שהיה, מכירים באי-שוויון שהיה ורוצים שינוי. אותם אנשים – זה עכשיו עובר גם למדינות אחרות, זה לא נעצר; הדרישה, הכמיהה לשוויון, לחירות, אינה נעצרת בארצות הברית. והנשיא הטמבל שיש להם מתכחש גם הוא, טומן את הראש בחול ואינו רוצה להכיר בזכויות טבעיות של אזרחים שלו, ועוד פעם משטרים אחרים לא רוצים ללמוד מההיסטוריה, חוזרים על אותן טעויות. יתר דיכוי והעצמת האפליה וחקיקת חוקים לא יפתרו, לא ישכיחו את העבר, לא ישכיחו את הזכויות. תלמדו ממה שקרה בדרום אפריקה; תלמדו ממה שקורה עכשיו בשאר המדינות בעולם. העם הפלסטיני יבקש את חירותו, יבקש שיהיה עם כשאר העמים וידרוש שהפרויקט הקולוניאליסטי יסתיים. גם אנחנו האזרחים נבקש את הזכויות שלנו – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – ואת השוויון שלנו. ואני מסיים כאן, אדוני, בתשובה לאותם 200 או 220 אנשים ששלחו – בצדק, כואב להם והם דואגים, רוצים להציל את הדמוקרטיה: קודם כול תכירו שאין דמוקרטיה. המצב הקיים פגום ממילא וצריך לשנות אותו. זה לא מה שיהרוס את הדמוקרטיה, לא רק החוקים האלה – צריך להכיר בפגם היסודי, לשנות את הפגם היסודי, ואחר כך נדרוש לבנות דמוקרטיה מהתחלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מנסור עבאס – איננו נוכח. חבר הכנסת אלי אבידר, עד 30 דקות. בבקשה, אדוני. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, עם ישראל נמצא בפתחו של עידן חדש, עידן חדש שטומן בחובו תקווה, צדק וחירות – חירות של כל אזרח כיחיד והחירות שלנו כחברה דמוקרטית, יהודית וליברלית. העם מתעורר. נתניהו וחסידיו חצו את הגבול בריצת האמוק מדמוקרטיה לדיקטטורה והעירו חלקים גדולים בציבור הישראלי מהתרדמת שהיינו שרויים בה. חלקנו התעורר בשנת 2015, כשמסעו של נתניהו להשגת מלוכה החל, וחלקנו התעורר לפני שנה וחצי, כשהקמפיין לחיסול הדמוקרטיה הפך גלוי לעיני כול. הכי חשוב הוא שחלק גדול מהעם מתעורר בימים האלה, והחלק הזה הוא שמדיר שינה מעיניו של נתניהו. זה ציבור תומכיו של נתניהו שהלך אחריו בנאמנות והתעורר לגלות שכמו החלילן מהמלין, נתניהו מוביל את כולנו לפשיטת רגל, לדיכוי ולדיקטטורה. וכל זאת מסיבה אחת פשוטה, גלויה וברורה: כדי לחמוק ממשפט ולהישאר בשלטון. זה ההסבר למסע המוטרף, הדורסני והבלתי-נשלט של נתניהו; זה ההסבר לצורך הבהול שלו להתקין 70 תקנות לשעת חירום, לחוקק חוקי דיכוי ולפגוע בחירויות הפרט; זה ההסבר להתנהלות החשאית, החפוזה והרודנית שלו. נתניהו מבין את הסכנה לשלטונו ואת עוצמת הראיות נגדו, לכן הוא איבד את הבלמים. הוא יודע בדיוק מה ההשלכות ומה הנזקים שיגרום לתומכיו בשם הישרדותו הפוליטית. הוא מבין היטב עד כמה השינוי שהוא מבקש לחולל עמוק וחסר תקדים. לכן תחושת החירום והבהילות שהוא מייצר; לכן הוא מכניס את השב"כ והמשטרה לטלפונים; לכן הוא מבקש להפעיל את גורמי הביטחון ואת הארגונים החשאיים כנגד אזרחי מדינת ישראל. אף מדינה בעולם המערבי – לא אלה שהוכו על ידי הקורונה ולא אלו שעברו אותה יותר בזול מאיתנו – לא נקטה את הצעד הזה. הסיבה לכך ברורה: לא הקורונה מעניינת את נתניהו – ההזדמנות לפרק את הדמוקרטיה הישראלית מעניינת אותו; גורלו האישי מעניין אותו. ביבי טוב לנתניהו ורע לכולנו. רבותיי, אלה לא מחשבות ולא דמיונות. במועצה לביטחון לאומי עמלים כבר חודשים למצוא מענה על מחאה שאותה הם מכנים "מרי אזרחי". תשאלו את עצמכם: האם אי פעם בהיסטוריה הישראלית היה פרץ כזה של חקיקת חירום ושינויים חוקתיים? האם בכל המשברים שעברנו – כשהסורים היו על הגדרות, או כשהתפוצצו אוטובוסים באמצע ערי ישראל – גויסה מערכת הביטחון כנגד אזרחי המדינה? ברור שלא. רק הסכנה לשלטון היחיד של נתניהו הצדיקה חקיקה מטורפת שכזו, שאין לה אח ורע במערב. מצחיקים אותי מי שחושבים שהחוקים הדרקוניים האלה לא יוכלו לעבור כי כחול לבן ישמרו על הדמוקרטיה. התפקיד של כחול לבן הוא לא לשמור על הדמוקרטיה, התפקיד של כחול לבן הוא לספק חותמת כשרות למהלכים של ביבי, ובעיקר לשמור על הכיסא של עצמה – וחברי כחול לבן הם הראשונים להכיר בעובדה הזאת. סידור העבודה בין הליכוד לכחול לבן פשוט מאוד: נתניהו יוזם עוד מהלך הרסני, וכחול לבן משנים פה או שם סעיף, ואז מוכרים אותו לציבור כהישג אדיר. כחול לבן לא רימו את הציבור רק ברגע שבו הם נכנסו לממשלה. הם מרמים אותו בכל יום, הם מרדימים אותו בכל יום, הם המשווקים מספר אחת של חיסול הדמוקרטיה הישראלית, וממש כמו ביבי, הם עושים את זה בשביל לשמור על הכיסא, רק בשביל להישאר הגלגל החמישי בממשלת נתניהו החמישית. כמפלגה פוליטית כחול לבן מחוסלת, אבל לחברי הכנסת שלה יש עוד מוצא, יש עוד דרך שבה הם יוכלו לשמור על הכבוד העצמי ועל עתידם בשירות אזרחי ישראל: הם צריכים להתפטר מתפקידי השרים וראשי הוועדות, להודיע שהם אינם מחויבים עוד למשמעת הקואליציונית אלא רק לצו מצפונם ולהצטרף אלינו במאבק להצלתה של הדמוקרטיה הישראלית. חברות וחברי הכנסת, מי שעומד כרגע בינינו לבין התהום אלה רק בודדים שמבינים את גודל השעה ושמים את עקרונותיהם ואת האינטרס הלאומי לפני הרווח האישי שלהם. אחד מהם הוא ראש השב"כ נדב ארגמן, שסירב למשימת הריגול אחרי אזרחי מדינת ישראל בשם הקורונה. ארגמן הוא פטריוט ישראלי שמבין שתפקידו הוא לסכל טרור ולהגן על הביטחון. הוא יודע שתפקידו הוא להגן על הדמוקרטיה, ולא להרוס אותה מבפנים בשם הגחמות של אדם אחד חסר מעצורים. והוא יודע איך הנקמה של ביבי והשופרות שלו בתקשורת וברשתות החברתיות נראים, והוא לא מפחד מהם, כי הדמוקרטיה הישראלית חשובה לו יותר. תארו לכם, רק תארו לכם שראש השב"כ לא היה נדב ארגמן אלא היה מאיר בן שבת. למישהו בכלל יש ספק שמאיר בן שבת ושכמותו היו עושים הכול כדי לבצר את שליטתו של נתניהו במדינת ישראל? מישהו בכלל מעלה על הדעת שאחד מהיס-מנים של ביבי היה עומד מולו בגב זקוף ואומר: עד כאן, אדוני ראש הממשלה? הצחקתם את בלפור. בזכות נדב ארגמן, שהצהיר שאין להמשיך ולערב את השב"כ בנושא הקורונה, נאלץ נתניהו להפסיק את המעקבים. זה כמובן לא מקרה שביבי הכריז באותו הערב על עצירת ההקלות בשוק. מבחינת נתניהו הכלכלה הישראלית היא רק עוד בת ערובה. הדמוקרטיה הישראלית מתקיימת רק בזכות אנשים אמיצים כמו פרופ' חגי לוין, פרופ' זאב רוטשטיין, פרופ' שוקי שמר והפרופסורית האמיצה עידית מטות, שלא חששו להביע את דעתם המנוגדת לעמדתו של נתניהו. בזכותם המסע לעבר הדיקטטורה בחסות הקורונה נעצר לרגע. אבל הבודדים האלה לא יספיקו אם לא נעמוד כולנו מאחוריהם. הם לבדם לא יוכלו לעצור את הטירוף. המודל של נתניהו ברור: הוא רוצה להשיג את שהשיג מושא הערצתו ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן. בשמונה שנות שלטונו של אורבן הוא ביטל את סמכויות בית המשפט לפסוק בנושאים פוליטיים והקים בעזרת הרוב שיש לו בפרלמנט בית משפט לחוקה, ששופטיו ממונים על ידי שר המשפטים. בחודש מרץ האחרון המהלך הושלם ואורבן לקח לעצמו סמכויות חירום בלתי מוגבלות בתירוץ הקורונה. מיותר לציין שבהונגריה, כמו בישראל, התפרצות הקורונה הייתה שולית ומוגבלת. המטרה של ביבי היא לא הקורונה; המטרה היא להישאר בשלטון. חברות וחברי הכנסת, מאז 2015 הציבור הישראלי היה בתרדמת. נוח היה לומר: טוב, נו, נתניהו לא המציא את זה. כל הפוליטיקאים מקבלים מתנות; כל הפוליטיקאים מושחתים; שחיתות היא חלק בלתי נפרד מהפוליטיקה. עובדתית זה לא נכון, אבל גם בין הנאשמים לא היה אדם כמו נתניהו שיצא למסע הרס שיטתי של מוסדות השלטון ושחיפש רק הזדמנות להפוך את המשטר בישראל לשלטון יחיד. הקורונה הייתה הרגע שהוא ציפה לו. כל ערב הוא הפחיד את האזרחים עם תחזיות לעשרות אלפי הרוגים וחרדה קיומית פשטה בכל בית ובית בישראל. כשאנשים מפחדים, חשב נתניהו, שום דבר לא מעניין אותם. לכן נתניהו מספסר בפחד. למזלנו זה לא עבד לו. למזלנו לא כל המומחים התיישרו עם התחזיות שלו. למזלנו בכירים במערכת הביטחון סירבו להצעות המטורפות שלו, גם אם הן היו מפקידות בידיהם עוד ועוד כוח. למזלנו גם עיתונאים בעלי תפיסת עולם ימנית החלו להטיל ספק – וכמובן שספגו מטחי השמצות משופרות הדיקטטורה. בשיטה של ביבי ואנשיו, מי שמדבר נגד המנהיג הוא בוגד. חברות וחברי הכנסת, כל הבעיות האלה לא ייפתרו כשנתניהו ילך. הנזק משנות שלטונו חמור מדי. השיטה שרשומה על שמו קורצת מדי גם לפוליטיקאים אחרים. ולכן אנו זקוקים לחוקה – חוקה שתעגן את פיזור הכוח ותמנע את עריצותו של שליט יחיד; חוקה שתהפוך את העם לריבון ותחזיר את מעמדם של הפוליטיקאים כנציגי העם וכמי שאחראים לרווחתו וביטחונו; חוקה שתשמש סמכות שמעל השלטון; מסמך משפטי חיצוני ועליון שמגשים את רצון העם ואת ערכי היסוד הבסיסיים שלו; חוקה שלא ניתנת לשינוי ברוב מקרי כמו שעשו נתניהו ושותפיו מכחול לבן, שדרסו ועיוותו חוקי-יסוד כדי להבטיח לעצמם עוד ועוד ממנעמי השלטון: עשרות משרדים, רכבים, עוזרים ומזכירים, תפקידים ריקים לאנשים ריקניים שלא המדינה מעניינת אותם אלא הג'וב והקריירה. רק חוקה תעגן את ערכי העומק שעולים ומתגברים על רוב פוליטי מזדמן. רק חוקה תעמוד מעל ממשלה מכהנת או קואליציה חסרת גבולות, חוקה שתפורש על ידי בית משפט לחוקה אמיתי, שצריך להקים, ולא חותמת גומי בשיטת הונגריה שאותה מנסה נתניהו לייבא לארץ. חברותיי וחבריי חברי הכנסת, צאו החוצה מהמשכן, הוציאו את הראש מהחלון ותראו שאזרחי ישראל כבר התעוררו, הם לא מחכים לנו. כיום מתקיימות במדינת ישראל עשרות תנועות מחאה של אזרחים החרדים לגורל החברה הישראלית. חלקן הן מחאות כנגד כל מה שנתניהו מייצג: crime minister, הדגלים השחורים, מחאת הריבון ועוד. האזרחים האלה יוצאים כנגד השחיתות, הפגיעה בעליונות החוק, הפגיעה בחוקי המוסר הבסיסיים, במוסדות השלטון, החוק והמשפט. ביניהם יש ותיקי מערכת הביטחון, אזרחים, פנסיונרים וצעירים, ימנים ושמאלנים, שמאוחדים בתחושת מיאוס ממהלכיו של נתניהו. לצידן יש מחאות חדשות כתוצאה מהמשבר הכלכלי והחברתי שיצר נתניהו בחודשים האחרונים – אנשים שהעסק שלהם נסגר או בסכנת סגירה, שפוטרו הוא הוצאו לחל"ת ויפוטרו בהמשך. מבחינת נתניהו אלה המחאות הקלות ביותר. מזמינים את ראשי המחאות האלה לפגישה עם שר האוצר כץ ואולי אפילו עם ביבי, מפזרים הבטחות, מתחייבים לדיאלוג, וככה שומרים את המחאה על אש קטנה. המוחים עצמם, בתמימותם, מאמינים למה שהם שומעים ונזהרים שלא להצטרף למחאות האחרות – כי יש להם אוזן קשבת בממשלה. זו שיטת ההפרד ומשול של ביבי, והיא עבדה עבורו לא רע עד עכשיו. לכל אלו אני אומר: זכרו את לקחי המחאה החברתית של 2011 ואת ההבטחות הריקות מתוכן של ביבי למפגינים. הפעם, אפילו את טרכטנברג ופנקס הצ'קים שלו נתניהו לא טורח לשלוף. התוצאה המרבית שהמפגינים יכולים לקוות לה זו תמונה בפייסבוק. ולכן, הפתרון היחיד הוא מחאה כוללת: כולם ביחד למען שלטון שמשרת את האזרחים ולא אזרחים שמשרתים את השליט. לציבור העצמאים אני רוצה לומר: הפתרון שלכם לא יבוא מ-6,000 שקל ואפילו לא מ-12,000 שקלים, כי נתניהו מחכה להזדמנות הראשונה לעצור שוב את המשק בטענת שווא של גל שני, לחוקק חוקי דיקטטורה, להתחמק ממשפט ולהמשיך לשלוט. מישהו מבין את ההיגיון בעצירת הרכבת? את עצירת הכינוסים? כל עוד תתחננו לביבי, הוא ימשיך להחזיק אתכם בכיס. הישועה היחידה תגיע כשכחול לבן יעזבו את הקואליציה ויבטלו את הרוב המושחת והבלתי-מוסרי שממנו נהנה נתניהו. וכחול לבן יעזבו רק כשאתם תצטרפו למחאה שאינה מסתפקת רק בפירור או שניים לעצמה אלא חושבת על כולם. אני רוצה לפנות כאן גם ליתר אזרחי ישראל ולומר: הממשלה הזאת אינה מסוגלת לתת לכם פתרון, כי הממשלה הזאת לא מחויבת לכם; היא מחויבת לסדר-היום של אדם אחד בלבד. את ציבור הנשים אני רוצה לשאול: מה הפריע לממשלה הזאת ולממשלה הקודמת ליישם את תקצוב התוכנית הלאומית למאבק באלימות נגד נשים? מה מנע את יישום הרפורמה בחוק העונשין לגבי מניעת כפייה מינית? מה מנע את הרפורמה בטיפול בפגיעות והטרדות מיניות במקום העבודה? את שינוי תוכנית הלימודים של הילדים שלנו, שוויון מגדרי כחלק אינטגרלי מתוכנית הלימודים מגיל הגן? התשובה ברורה: מה שמנע את כל אלו זה סדר-יום שמחויב רק לביבי ולא לאזרחים. הפתרון הוא שינוי היחסים בין האזרח לשלטון כך שהשלטון ישרת את האזרח, ולא האזרח את השליט. לקהילת הלהט"ב אני רוצה לומר: מה השתנה מאז המחאה שלכם ב־2018? האם מערך החוקים במדינת ישראל הפסיק להפלות אתכם? האם נפסקה האפליה התקציבית נגדכם? המדינה נותנת מענה לקהילה בפריפריה? היא נותנת מענה ללהט"בים בקהילות מסורתיות? האלימות, פשעי השנאה וההסתה נגדכם נפסקו? משרד החינוך מפעיל את תקנת החינוך לסובלנות? מישהו מכם חושב שאמיר אוחנה יעשה משהו עבורכם? מישהו בקואליציה חשב לדרוש מהמפלגות החרדיות להתפשר בנושא זכויות האזרח והאדם שלכם? מישהו חשב לעצור את שיח השנאה על טיפולי ההמרה לקטינים? אתם יודעים שלא. אתם גם יודעים שהפתרון לא יבוא ממחאה סקטוריאלית, וגם לא אם כולכם תצביעו לליכוד, כי הליכוד היום הוא כבר לא מפלגה פוליטית, הוא מפלגת נתניהו. במדינת ישראל צריך לאפשר לכל אחד להתחתן עם מי שהוא רוצה ואיך שהוא רוצה. במדינת ישראל צריך לאפשר לכל אחד לממש את הזכות האנושית להפוך להורה. רוב הציבור הישראלי מבין את זה ותומך בכם, אבל רק סדר חדש יהפוך את התמיכה הזאת למציאות, רק סדר יום שבו השלטון משרת את האזרח, ולא האזרח משרת את השליט. לפעילים הנהדרים למען איכות הסביבה ולתומכיהם הרבים אני רוצה לומר: עשיתם מהפכה תודעתית אדירה לכולנו. לימדתם אותנו על קיימות ועל חלוקה הוגנת, על משאבי הטבע המידלדלים שלנו ועל החובה שלנו להגן עליהם למעננו ולמען הדורות הבאים, כי באמת אין לנו ארץ אחרת. אבל אתם חושבים שהממשלה הזאת הולכת להכריח את נובל אנרג'י לעמוד בהתחייבויות שלה? לפרסם דוחות כפי שהיא התחייבה? להתחייב לפצות על כל נזק סביבתי או בריאותי כתוצאה מפעילותה? להוריד את מחיר הגז שכולנו משלמים? תשאלו את עצמכם: למה שמר נתניהו את תיק הסביבה בליכוד? הרי זה לא נחשב תיק יוקרתי או בכיר במיוחד. אולי אחרי עשר שנות שלטון ביבי פתאום גילה דאגה לאיכות המים בישראל, או למצב הנחלים, או לזיהום האוויר בערים הגדולות שמפיל הרבה יותר חללים מהקורונה? אבל ברור לכולנו שהתשובה שלילית. נתניהו שומר את תיק הסביבה לעצמו כדי שהוא יוכל לקדם או לעצור פרויקטים כראות עיניו, בלי בקרה ובלי פיקוח. בלי דמוקרטיה לא תהיה גם איכות סביבה. רק הצטרפות למחאה הכללית תשנה את חוקי המשחק, תחזיר את עקרון השקיפות בפרויקטים הציבוריים והלאומיים, תגן על הסביבה ותבטיח עתיד בר-קיימא לכולנו. רק שלטון שמשרת את האזרחים, ולא אזרחים שמשרתים את השליט. לאחיותיי ואחיי בני העדה האתיופית, אתם חושבים שנפסקה האפליה נגדכם? אתם חושבים שהמינוי של יברקן לסגן השר לביטחון הפנים יביא פתרון לשיטור היתר כנגד הקהילה? "הם רוצים אותי כנוע עם אזיקים על הידיים, שמים עליי עשר אלף עיניים..." – את השיר הזה שר הראפר המוכשר מלוד טדי נגוסה, ומהשיח ברשתות החברתיות אני למד שכלום לא השתנה. << קריאה >> שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתם חושבים שהמינוי של פנינה לשרת הקליטה הוא הפתרון בשבילכם? ואולי התוכנית דרך חדשה של אורלי לוי אבקסיס להעצמת הקהילה האתיופית בתחומי הספורט, המוזיקה והפנאי תעשה משהו? אפילו שם התוכנית הזאת מצביע על התנשאות וניתוק מהצרכים האמיתיים של הדור הצעיר בקהילה. << קריאה >> שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: << קריאה >> – – – עודד בנה אותה – – – << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אחיי ואחיותיי למחאה, בואו – – – << קריאה >> שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: << קריאה >> – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> ב-2014 בנינו אותה. ב-2014 – – – << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> פנינה תמנו שטה, זה לא יעזור. אחיי ואחיותיי בני העדה האתיופית, בואו והצטרפו למחאה של כולנו ונקים ממשלה שתשרת אתכם, ולא אחת שתראה בכם את המשרתים שלה. אני רוצה לומר ל-300,000 אנשי ההייטק במדינת ישראל: נמאס לכם להיות הכספומט של המדינה? נמאס לכם לעבוד כמו חמורים, יותר קשה מכל עובדי ההייטק בעולם, ושייכנסו לכם לכיס בכל פעם שצריך לממן את ההסכמים הקואליציוניים? נמאס לכם שכל פוליטיקאי ליגה ג' קורא לכם נהנתנים ועשירים בגלל שעבדתם קשה ושיש לכם רכב ליסינג? הרי זו הסיבה ש-70,000 הייטקיסטים כבר עברו לעמק הסיליקון. הרי גם אתם וגם הם מעדיפים לחיות כאן, אבל רוצים לגדל את הילדים בחברה הגיונית, צודקת ומכבדת. גם אתם, אנשי ההייטק, חייבים להצטרף למחאה הכללית, כי רק באמצעותה תוכלו לקבל את היחס שהולם את התרומה שלכם לחברה, כמשרתים בצה"ל וכמשלמי המיסים הגבוהים ביותר בארץ. האופציות שעומדות בפניכם הן לא רק לשלם ולשתוק או לעזוב את המדינה. אפשר להצטרף למחאה ולהפוך את ישראל למקום שאף אחד לא ירצה לעזוב, למדינה שנותנת לכל אחת ואחד מאיתנו הזדמנות להגשים את חלומותיו. ואני רוצה לומר לכל שוחרות ושוחרי הפלורליזם הדתי במדינת ישראל: אתם האחרונים בתור של הממשלה הזאת. אתם יודעים שכחול לבן לא יעבירו חוקים למענכם; אתם יודעים שביבי לא סופר אתכם ושהשותפים שלו לא רואים בכם בכלל יהודים; אתם יודעים שישראל היא הדמוקרטיה היחידה בעולם שבה יהודים חייבים להתחתן על פי זרם האורתודוקסיה בלבד. זוהי מדינת היהודים ללא חופש דת ליהודים. רק בישראל בנצי גופשטיין יכול לקרוא להוציא את התנועה הרפורמית מחוץ לחוק, ורק בישראל ראש עיריית ירושלים משה ליאון יכול לומר ברדיו קול ברמה שאם הרפורמים רוצים להתפלל אז לא בכותל. אם הכותל כל כך יקר, אז מה עם מתווה הכותל? מדוע כותל המשפחות מוזנח בכוונה ואין בו מינימום של שירותים? כל ראש רשות יגיד לכם שלהשיג אישור להקמת מקווה זה הדבר הכי קל בעולם, אבל תנסו להשיג אישור למבנה בעבור הקהילות הקונסרבטיביות והרפורמיות ותראו כמה שנים תצטרכו לחכות. לאפליה האיומה הזו יש סיבה אחת: ההסכם בין נתניהו לשותפיו מהמפלגות החרדיות; הוא ימלא כל גחמה שלהם והם יצטרפו למערך ההגנה המשפטית שלו. לכן אתם חייבים להצטרף למחאה הכללית. לכן אתם חייבים שלטון שמשרת את האזרחים ולא אזרחים שמשרתים את השליט. לאלה שמאסו בהשתלטות הבריונית של נתניהו על כלי התקשורת אני לא צריך להסביר מה נתניהו עושה. איך הוא שולח את ידידיו לקנות ערוצי תקשורת, לפטר את מי שאינם אנשיו ולמנות את מקורביו. ערוץ 20 וישראל היום לא מספיקים לו, אז הוא מנסה להשתלט גם על ערוץ 13 ועל התאגיד הציבורי ועל וואלה ועל ידיעות אחרונות, וברור שהתיאבון שלו לא ייגמר. אולי הדוגמה הכי גרועה היא גלי צה"ל, שהייתה תחנה פופולרית ומפוארת. במסגרת השינויים שהוא דחף נתניהו החדיר לשם את שופר הדיקטטורה יעקב ברדוגו, שמהדהד את השקרים שמכתיבים לו מבלפור, לצד ערימה של פרשנים שכל תפקידם הוא להשפיל את מערכת המשפט ולרומם את השליט הכול-יכול, האחד והיחיד, נתניהו. כתבים צעירים בגלי צה"ל נדרשים לפרסם שמועות וחצאי שקרים שהם מקבלים מדוברי ראש הממשלה, כי אחרת "סותמים לביבי את הפה". אפילו לאמיר אבגי נמצא תקן בגלי צה"ל, כמנהל החדשות, לא פחות. ומי אחראי לגלי צה"ל? ראש הממשלה החליפי ושר הביטחון בני גנץ. אל תבנו עליו, כי גם המצפון של גנץ הוא פריטטי – חצי ממנו עבר לביבי והחצי השני מפחד מסקרים. גנץ לא יגן על התקשורת, גם לא יועז הנדל. גם שום עצומה בפייסבוק לא תשנה את המצב. רק מחאה כללית, רק סדר יום חדש. אדוני היושב-ראש, זה לא פלא שכל תנועות המחאה האלה קמות היום, וזה לא פלא שאזרחים מתאגדים אפילו כנגד חוסר שקיפות בהכנסת טכנולוגיות חדשות. התסכול של האזרחים מובן. הרצון שקולם יישמע במרוץ להקמת ערים חכמות ופריסת טכנולוגיות גם הוא חשוב. באיטליה, בצרפת, בשווייץ, בבלגיה, בארצות הברית ובמדינות רבות נוספות יש הליכים שקופים לפריסת טכנולוגיות. אבל בשביל שקיפות ובשביל שקולכם יישמע צריך ממשלה שמקשיבה לאזרחים; צריך ממשלה שמבינה שהעם הוא הריבון. אבל כשממשלת ישראל משרתת רק אזרח אחד, אין לאף אחד אחר סיכוי. לכן חשוב כל כך שתצטרפו למחאה הכללית ושלא תעמדו לבדכם בכיכר. כשאתם לבד אף אחד לא מקשיב לכם; כשנהיה ביחד נוכל לשנות פה סדרי עולם. אז מה עושים? הגיע הזמן לשלטון למען האזרחים ולא לאזרחים למען השליט. הגיע הזמן להגן על הדמוקרטיה ולעצור את הדיקטטורה. הגיע הזמן להבהיר לביבי וגם לשותפיו המתרפסים מכחול לבן שאנחנו לא נהיה טורקיה וגם לא הונגריה. הגיע הזמן למחאה גדולה במוצ"ש, 27 ביוני, בשעה 20:00. אל תחפשו שיארגנו אתכם. אל תחפשו מנהיגים. אל תחפשו שיגידו לכם מה המסר ומה לעשות, והעיקר, אל תפחדו. נצא ביחד לשמור על הדמוקרטיה, להפגין בעד החברה הישראלית, בעד חיים ליברליים חופשיים והוגנים, בלי לריב על קרדיט ובלי להתווכח על אגו. פשוט לבוא. בואו לכיכר ולכל כיכר שקרובה אליכם. היכן שאין כיכרות צאו לצמתים ותדאגו שיראו אתכם. בואו עם דגלי ישראל. דגל ישראל אינו שייך לנתניהו, הוא שייך לכולנו ללא קשר לאיזו מחאה מדובר. בואו לכיכרות, ובואו נשמור על החוק. אנחנו מפגינים כנגד מי שמפירים את החוק ואת הנורמה בישראל; כנגד מי שפורצים גבולות חוקתיים ומשפטיים, שהורסים ומחריבים את השלטון ואת המדינה. אנחנו מייצגים את החברה. אנחנו מייצגים את הדמוקרטיה ושלטון החוק. בואו נראה את זה בכל רגע ורגע. המחאה הזאת לא רק תערער את הכיסא של ביבי. המחאה תראה קודם כול לשרים ולחברי הכנסת שהולכים אחריו מטעמים אגואיסטיים, אלה שלוחשים מאחורי הגב שלו שהוא דיקטטור שאיבד את הבלמים ואז הם יוצאים לתקשורת ומגינים עליו – המחאה תראה להם שהעם לא איתם. המחאה תראה לכל מי ששותקים שאנחנו מסתכלים עליהם ולכל מי שכן עומדים כנגד הטירוף שמחולל נתניהו – שיש להם גיבוי. בעיקר, המחאה חייבת לגרום לחברי הכנסת של כחול לבן להתבייש, להתפטר מתפקידיהם ולחסל את השותפות המושחתת והמבישה שלהם עם פרויקט ההישרדות של ביבי. בואו לכיכרות, בואו לצמתים, במוצאי שבת 27 ביוני. אל תחכו להזמנה. צלמו סרטון של שתי דקות שמסביר למה אתם תצאו להפגין ושתפו אותו עם החברים ובני המשפחה שלכם. תבקשו גם מהם לצלם סרטון כזה, שיוכלו להפיץ לכל המכרים שלהם, ואני מבטיח לכם שאת השיטפון הזה לא יהיה אפשר לעצור. אחיי ואחיותיי שומרי הדמוקרטיה, אחיי ואחיותיי שוחרי הדמוקרטיה, נתניהו ינצח כשאנחנו נרים ידיים, ואנחנו לעולם לא נרים ידיים, כי אין לנו ארץ אחרת. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', בבקשה, עד חמש דקות. אחריו – חבר הכנסת יאיר גולן. אם לא יהיה נוכח – חברת הכנסת קארין אלהרר. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, תראו, אני רוצה לדבר על אירוע הזוי שהתרחש הבוקר בוועדת הכספים של הכנסת, ובכוחות משותפים, בראש ובראשונה של חבר הכנסת עודד פורר ושלי מן האופוזיציה, הצלחנו, אני חושב, להחזיר את השכל הישר. הינה בא בדיוק בזמן יושב-ראש ועדת הכספים. אני מקווה שגם לך, אדוני, הצלחנו להחזיר את השכל הישר ביחס לבקשה ההזויה שהונחה היום על שולחנה של ועדת הכספים, לאשר פטור ממע"מ על דלקים לארגונים שמשתפים פעולה עם גדולי האויבים והשונאים של מדינת ישראל. במה הדברים אמורים? אני, כמו תלמיד טוב – גפני, לפחות שלא תחשוב שאתם עובדים לחינם – אני בלילה נכנס לאתר הוועדה ומוריד את כל החומרים הרלוונטיים לדיון של מחר כדי להתכונן. אני רואה מתחבא סעיף קטן כזה, תקנות מס ערך מוסך (הוראת שעה). אני מתחיל לקרוא את דברי ההסבר. זה נראה משהו מאוד טוב – אנחנו רוצים לתת פטור ממע"מ, והפטור הזה גם הולך יחד עם הפטור ממס הבלו, לארגוני סיוע בין-לאומיים. על פניו נראה, אולי גם הרב גפני ככה חשב, זו מטרה צודקת ולגיטימית; ארגוני סיוע הומניטרי בין-לאומיים – בואו נעזור להם. פתאום אני רואה – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> לא שמעתי, אדוני היושב-ראש. פתאום אני רואה – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> החיוך שלך מסתתר מאחורי המסכה, אני לא רגיל לזה, מר גפני. אתה בדרך כלל מאוד – אוה, ככה. ככה אני אוהב אותך. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אני ראיתי שראש הממשלה – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> אבל האמת היא שבנושא כזה גם אני הייתי לובש מסכה. אם אני הייתי שם על סדר-יומה של ועדת הכספים החלטה הזויה כזאת גם אני הייתי לובש מסכה שלא יראו. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> ראש הממשלה אמר – – – טוב שעצרנו. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> אוה, טוב שעצרנו. אבל אתה כבר התרגלת ששולחים אותך להיות הכושי שעושה את העבודה השחורה, ואז באים לוועדה ואומרים לך: אתה חותמת גומי. האמת, באמת, גפני, שאלתי את עצמי איך העלית נושא כזה לסדר-היום. הרי אתה קורא את החומרים, אתה יודע מה אתה מעלה. אמרתי: גפני עוד בטראומה מהשבוע שעבר – שר האוצר העלה. הוא חותמת גומי, הוא העלה. אבל תתרגל, זה לא אמור לעבוד ככה. אתה יושב-ראש ועדת הכספים, ועדה רצינית מאוד בכנסת. אני לא מכיר אותך כחותמת גומי. אתה אמור להשפיע, לעצב, ובוודאי ובוודאי להחליט מה להעלות ומה לא להעלות. אבל אני רוצה רגע – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> – – – ממשלה שישבתם בה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> הרב גפני, מספיק הפרעת לי היום בוועדה. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> מספיק הפרעת לי היום בוועדה. עכשיו לפחות אל תפריע לי. << קריאה >> שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: << קריאה >> הערה טובה, אפשר – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> סליחה. סליחה. השרה פנינה תמנו שטה, אני חוזר בי, מעל הדוכן. את צודקת, זה ביטוי ששגור בהוויה בעברית, אבל הוא לא ראוי. פועל שחור מותר להגיד, או שזה גם בא מאותו – – – << קריאה >> שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: << קריאה >> פועל לבן. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> פועל לבן. פועל פשוט. פועל פשוט. בקיצור, פתאום אני רואה שכתוב כאן בדברי ההסבר שעליהם חתום שר האוצר: הוראת השעה נועדה להסדיר את הפעילות של ארגוני הסיוע הבין-לאומיים בצד הפלסטיני. אני אומר לעצמי: רגע, אז הרשות הפלסטינית עכשיו מקפיאה את התיאום הביטחוני עם מדינת ישראל ומטילה סנקציות על אזרחיה שלה, לא מעבירה משכורות וכו', רק כדי להתסיס את השטח ולהוציא את האנשים לייצר הסלמה ביטחונית נגד מדינת ישראל, ואנחנו עכשיו הולכים לתת כסף. אז שלחתי הודעה ליועצת המשפטית של הוועדה, ביקשתי לקבל את רשימת הארגונים. היא אמרה לי: תשמע, אין, אבל ביקשנו, בבוקר יהיה. כבר העליתי ציוץ בטוויטר, אמרתי: חבר'ה, זה לא נורמלי. והאמת, עוד לא ידעתי כמה זה חמור, כי בבוקר, ולשבחה של היועצת המשפטית ייאמר שעל הבוקר – חבר כנסת מבקש – היא שלחה לי מייד את הרשימה, ואני מקבל את רשימת הארגונים, ואני רואה שם כל מיני ארגונים, וביניהם אני רק אתן דוגמה, שני ארגונים, דיאקוניה והוועד המרכזי מנוניטי. פניתי ל-NGO Monitor – צריך לשבח אותם על המעקב, על המידע – ואחר כך ל"ישראל שלי", ואני רוצה רק להקריא פסקאות קטנות על שני הארגונים האלה, מה בדיוק עושים הארגונים האלה שמדינת ישראל, ממשלת ישראל של נתניהו וגנץ, הולכת לתת להם עכשיו כסף חי. אגב, יש כאן לדוגמה את הצלב האדום. מד"א ואיחוד הצלה משלמים מחיר מלא על דלקים. מה פתאום שהצלב האדום יקבל דלק ב-44%? מה פתאום שניתן לו את זה? אבל על זה עוד אפשר להתווכח. אתם יודעים מה, אלפי ארגוני חברה אזרחית שנכנסו תחת האלונקה בתקופה הקשה הזאת של הקורונה משלמים 100% על הדלקים שלהם, אבל לארגוני הסיוע בצד הערבי אנחנו נהיה נדיבים – שם ניתן מיליארד, מיליארד וחצי. אני יודע כמה כסף הדבר הזה שווה? אני רוצה להסביר לכם מי זה דיאקוניה: ארגון סיוע כנסייתי שבדי, שממומן ברובו על ידי ממשלת שבדיה והאיחוד האירופי, שמגדיר את עצמו כשותף לארגונים קיצוניים כמו הארגונים האנטישמיים "בדיל" ו"סביל", ארגון אל-מיזאן, אותו ארגון שיש לו קשרים עם החזית העממית, לכאורה. ארגון אל-חק, שהוא בין המובילים את הקמפיין להעמדת ישראל לדין בבית הדין הבין-לאומי בהאג. הארגון הזה מממן מאותם כספים שהממשלה של גנץ ונתניהו רצתה היום לתת לו כסף – הוא מממן ארגונים כמו "מי מרוויח", שהוא ארגון ישראלי שיוזם קמפיינים להחרמת בנקים ישראליים וזרים וחברות אבטחה ותשתיות אזרחיות וחברות פרטיות, עוד ממובילי קמפיין ה-BDS נגד מדינת ישראל בעולם, תורם לארגונים כמו בצלם ועדאלה, משלח ומממן את תוכנית EAPI, תוכנית הליווי האקונומית בפלסטין וישראל, תוכנית המביאה לכאן פעילים אנטי-ישראלים, אותם אנרכיסטים שמתעמתים עם חיילי צה"ל במחסומים וכותבים דוחות על הפרות כביכול שישראל מבצעת, ואז הם חוזרים לארצותיהם, אותם פעילים, אחרי שהם ראו בעיניים. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> אתה מהאופוזיציה, תן לי קצת פיליבסטר, לא קרה כלום. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אני כבר נותן לך יותר מדקה, תבין. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> שנייה. שנייה. אז רק עוד על הארגון השני. ועד מרכז מנוניטי שדיברנו עליו קודם מוביל סיורי למידה לישראל, מקיים מפגשי למידה עם אותו "סביל", ארגון שהזכרנו קודם, עוד ארגון שתומך בסרבנות וכו'. בקיצור, אני לא רוצה להאריך, כי חזקה עליי מצוות היושב-ראש לקצר, אבל ארגונים שהם באמת מגדולי תומכי ה-BDS, הנאבקים במדינת ישראל ובצה"ל בשקרים – להם אנחנו רוצים לתת כסף. אז ברוך השם, התעוררנו בזמן, וברוך השם, חברי הקואליציה התעשתו והבינו שדבר כזה לא עובר, וברוך השם, ראש הממשלה נתניהו הבין שמדברת באיוולת, גפני. ואני, יש לי רק בקשה אחת אליך: אני מכיר אותך קצת, ואני באמת רואה שכל סוגיה שמביא לפתחך איש עם מדים ודרגות אתה עומד דום. שר התקווה – לא בטוח, אבל עומד דום ומעביר, כי "פיקוח נפש". אל תקנה את זה. מתאם פעולות הממשלה בשטחים בעניין הזה רוצה שקט תעשייתי, והוא רוצה את הארגונים האלה, כי ככה הוא קונה שקט. לא יכול להיות ואין מדינה חפצת חיים שמאכילה את היד שנאבקת ונלחמת ויורה בה. זה אבסורד, והגיע הזמן שנשים לו סוף. לא ככה נלחמים בטרור ולא ככה נלחמים ב-BDS ובלוחמה המשפטית שממומנת נגד מדינת ישראל. אני מאוד מקווה, ואני קורא לך, אדוני יושב-ראש ועדת הכספים: תסרב להעלות את זה פעם נוספת, גם אם יפעילו עליך לחצים, ואם חס וחלילה יפעילו עליך לחצים ואתה תיכנע ותעלה את זה, אנחנו נהיה שם כדי לעצור את זה שוב, בעזרת השם. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יאיר גולן, בבקשה. בבקשה, אדוני, עד חמש דקות. << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני לא אנצל את חמש הדקות שהועמדו לרשותי, אבל אני רוצה לומר משהו על העניין המרכזי שבגינו נתכנסנו כאן, עניין החוק הנורבגי. אני חבר ועדת החוקה, חוק ומשפט. היא מנוהלת בכישרון רב, והייתי אומר בחן, על ידי היושב-ראש יעקב אשר. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני עדה. << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> אני מכבד את האיש ומחבב את עמדותיו, אבל כשאני שומע את יעקב אשר מצדיק את החוק שאנחנו נקראים להצביע עליו עוד הלילה הזה, אני רוצה לומר לו ולכל מי שתומך בחוק ולכל מי שצופה בנו עכשיו שהחוק הזה הורתו בחטא, ואסור לכנסת הזאת לאשר את החוק הזה. החוק הזה הורתו בחטא, כי מהו הטיעון? הטיעון הוא שלא נותרו מספיק חברי כנסת לאייש את ועדות הכנסת, ואין מספיק חברי כנסת לעשות את עבודת החקיקה היום-יומית הקשה, החציבה בסלע הזאת, אין אנשים, ולכן צריך חוק נורבגי מורחב. למה אני אומר "הורתו בחטא"? כי לא היינו מגיעים למצב הזה אם לא היינו הופכים את חוק-יסוד: הממשלה לחוכא ואטלולא, אם לא היינו מנפחים את הממשלה לממדים מפלצתיים ומוסיפים על גודלה הבלתי-אפשרי מבחינת כמות המשרדים עוד כמות בלתי סבירה של סגני שרים. זה דבר שהוא פשוט דוקר את העין ומכווץ את הלב בימים כאלה שבהם עם ישראל נאנק תחת עול כלכלי בלתי נסבל. בשעה שאנחנו יושבים פה ומאשרים עוד עשרות ומאות תקנים, בחוץ, מחוץ למתקן הזה, עומדים אנשים ומפגינים כי מטה לחמם נשבר ואין להם מענה. עשרות המיליונים שרק הכנסת הזאת צורכת על כוח אדם מופרז, עשרות המיליונים שמושקעים בממשלה מנופחת, רק במשרדים, ביועצים, בנהגים, בפקידים – רק בזה היו יכולים להקל בסדרי גודל על האנשים מוכי הגורל שעומדים פה מחוץ למשכן, מביטים אל כנסת ישראל ואומרים: תעזרו לנו. אסור לנו לאשר את החוק הזה. החוק הזה הוא כתם על הכנסת, כי החוק הזה משמעו שאנחנו בזים לעם שאותו אנחנו מתיימרים לייצג. ואני מבקש מכל חברי הכנסת, כל מי שיש בליבו חום אנושי בסיסי לאנשים שהוכו על ידי מצב החירום שבו אנחנו נמצאים, אני קורא לכם להצביע נגד החוק. אין סיבה להגדיל את הכנסת. חסרים חברי כנסת? בואו נראה איך מתארגנים, איך נוהגים. עת חיסכון וחירום – איך אולי מצמצמים את הוועדות, אולי מאחדים תפקודים. האם הפתרון היחיד – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> למה לא מורידים כמה שרים? << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> כן. האם הפתרון היחיד הוא עוד ועוד תקנים? וכן, אני מסכים איתך לחלוטין. הרי מי שהגה את חוק-יסוד: הממשלה וקבע רף של 18 משרדים לא היה הוזה, לא היה שוטה. היו לנו כבר ממשלות גדולות יותר. אני מזכיר שלא לפני הרבה זמן היו לנו ממשלות של 21 שרים, הייתה לנו ממשלת אחדות של 26 שרים, היו תפקידים שנקראו "שר ללא תיק". שר ללא תיק זה דבר מקובל. הוא לא צריך לשכה גדולה, הוא לא ממונה על איזה תחום, הוא לא מפרק משרד קיים והופך אותו לבלתי אפקטיבי ולבלתי יעיל. למה זה לא קורה? איך הגענו לטירוף הזה שבסופו של דבר אנחנו יושבים כאן ונדרשים לאשר חוק נורבגי מורחב שכל תכליתו הכשרת השרץ? הדבר הזה הוא בלתי מתקבל על הדעת. אני עומד להצביע נגד. אני קורא לכל אחד להצביע נגד החוק הנורא הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה לך. חברת הכנסת קארין אלהרר, בבקשה. אחריה – חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, תראו, אנחנו שוב דנים בחוק המכונה חוק נורבגי. בינו לבין נורבגיה אין שום דבר. אם כבר נורבגיה, אז בואו ניקח את החוק הנורבגי האמיתי, אבל זה – לא. הייתי בצוהריים בהפגנה בחוץ. ראיתי אנשים שהם בדרך כלל אנשים שעושים לנו שמח, הם איתנו ברגעים הקשים ואיתנו ברגעים המשמחים – בדרנים, זמרים, קומיקאים – והם היו עצובים. הם היו עצובים כי לקחו להם את היכולת להתפרנס, ומעבר לזה שלקחו להם את היכולת להתפרנס, אף אחד גם לא מדבר איתם, אף אחד לא מציע להם משהו. ויש תירוץ: אין כסף, נכון? אנחנו במשבר, נכון? אבל איפה המשבר הזה, איפה הוא מתקיים כשצריך ממשלה גדולה, ואיפה הוא מתקיים בחוק הנורבגי הזה? איפה? לזה יש, לזה תמיד נמצא מקורות. בשביל זה המיליארדים פה. הם במלחמת הישרדות על מטה הלחם שלהם, על היכולת שלהם להביא כסף הביתה. וכאן יושבים אנשים, ובמקום לעשות את השליחות שלהם, במקום לדאוג לאנשים ששלחו אותם, במה הם מתעסקים? בעצמם, בכמה יהיה להם קל לבצע את תפקידם בוועדות. יש לי הצעה: תקטינו את מספר השרים בממשלה ותשאירו אותה פריטטית: עשרה שרים מצד אחד ועשרה שרים מצד שני. מה הבעיה? תישמר הפריטטיות, יישמר השוויון, ועוד דבר יקרה: יתפנה מלא מלא כסף. אז אני אומרת לעמיתיי בכחול לבן ולעמיתיי בליכוד: אתם יכולים לנסות לספר סיפורים, אבל אתם לא עובדים עלינו. אתם לא עובדים עלינו ואתם לא עובדים על הציבור, כי הציבור חכם – הוא מבין שאם אין כסף בשבילם, הכסף הלך למקום אחר. והמקום האחר הוא הפוליטיקה. פוליטיקה משרתת את הפוליטיקה. מדהים. סידור נהדר. אני הייתי מציעה לכל אחד מחברי הקואליציה, כל אחד ואחת: תצאו החוצה לרחוב, תפגשו את האנשים, תראו כמה קשה להם, ואולי תגמול בליבכם החלטה לסייע להם, ואתם תבינו שכדי לסייע להם, אתם צריכים טיפה, טיפה, טיפה, לחשוב פחות על עצמכם. ולסיום – שתי דקות יש לי – אני רוצה לפנות לחבריי בכחול לבן: תראו, אני תמיד אומרת שכשאין ציפיות, אין אכזבות. מנתניהו לא היו לי ציפיות אף פעם. מכם היו לי, וציפיתי שההתחייבות האחרונה שלכם, היחידה שעוד נותרה – לשמור על הדמוקרטיה, ולשמור על זה שלא תתנגחו בבג"ץ ולא תחוקקו נגד בג"ץ – ציפיתי שאת זה, לפחות את זה, את הפירור שנשאר, על זה תעמדו. אבל אני מגלה היום שגם את הפירור הזה – גם את זה הם לוקחים, את התקווה האחרונה. יש הסכמה בין הליכוד לבין כחול לבן שאם בג"ץ יפסול את המודל המשונה של ראש הממשלה החלופי לעניין של נתניהו אז או שיחוקקו חוק עוקף, יתקנו את הממשלה הדו-ראשית, או שילכו לבחירות וגנץ יתקפל עוד טיפה. ואני שואלת: עד מתי? עד מתי תראו שהשתמשתם בכולם, וכל מה שבאמת חשוב לכם זה אתם עצמכם? תתביישו לכם. ואני רוצה לקרוא לכנסת הזאת שלא להעביר את החוק הנורבגי. אתם יודעים למה? גם כי הוא לא צודק וגם כי נדמה שאו-טו-טו לא יהיה בו צורך. הממשלה הזאת לא ראויה, והיא לא תאריך ימים. תודה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה לך. חברת הכנסת עאידה תומא סולימאן. אחריה – חבר הכנסת ווליד טאהא. בבקשה, עד חמש דקות. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. אז שוב אנחנו עומדים פה ומבזבזים שעות על גבי שעות ומבזבזים מכספי הציבור – כדי לדון על מה? על החוק הנורבגי המורחב, המקפץ, המדלג. ותחת הסיסמה שזה חוק דמוקרטי, כן? מדברים איתנו על דמוקרטיה ומסבירים לנו שהחוק הזה הוא דמוקרטי. הוא דמוקרטי, כי בעצם מה הולך לעשות? הוא הולך לתת יותר כוח ויותר משאבים אנושיים לקואליציה הזאת – הפתטית, לא הפריטטית, הפתטית – כדי שתמשיך לתפקד ותעשה את ההצגה כאילו לכנסת הזאת נשארו שיניים וכאילו היא יכולה באמת לחוקק ולעשות את העבודה שלה, שנבחרה למענה. הם יאיישו את הוועדות בח"כים חדשים כדי לפנות את הזמן ואת המשאבים לשרים שכבר קיבלו את הצ'ופרים שלהם, וקיבלו בעצם את המחיר עבור הנאמנות שלהם לשליט מבלפור, ויבואו חברי כנסת שידאגו לחוקק חוקים מאוד טובים ומאוד דמוקרטיים למען הציבור במדינת ישראל. אבל בינתיים הממשלה הזאת כל כך עסוקה בעצמה שהיא לא רואה לא את המפגינים בחוץ, שהמראה שלהם קורע את הלב, כאשר אנחנו רואים אנשים שכמו שאמרה חברת הכנסת אלהרר, כל החיים שלהם עבדו כדי לבדר את הציבור ולתת לו זמנים טובים נמצאים בזמני שפל, והם לא יכולים להתקיים ולא להביא אוכל הביתה. הממשלה הזאת, במכוניות השרד שלהם, לא מצליחים לראות את האנשים האלה שעומדים בכניסה לכנסת, והם עוברים כנראה כל כך מהר כדי שלא יראו את המראות האלה. בממשלה הזאת, שעסוקה בלהעביר את החוק הנורבגי ומבזבזת על זה זמן, אין זמן לדון ב-65% מהאנשים שיצאו לחל"ת ועדיין נמצאים בחל"ת, וכנראה ידרשו דמי אבטלה כי יפוטרו ולא יהיה להם מקום עבודה לחזור אליו. בממשלה הזו עסוקים באיך לאייש את הכיסאות שבנו ואת המשרדים שיצרו, ושנתנו להם תקציבים לא כדי לשרת את הציבור אלא לשרת את עצמם. הם לא מצליחים לראות את האוכלוסייה שמעידה שהיא מתחילה לקצץ ברמת האוכל ובהוצאות על אוכל של כל משפחה – דבר שלא עושים בבלפור; בבלפור לא מקצצים בהוצאות על האוכל, וגם במשרדים לא מקצצים בכיבודים שהם מגישים כי העם רעב. ואולי עוד מעט יצאו אלינו מבלפור, יצא ראש הממשלה ויגיד: אין לכם לחם – תאכלו ביסקוויטים. אולי הוא עוד יעז לעשות דבר כזה. לממשלה הזאת אין זמן לדון ברצח המתועב של איאד אלחלאק. אין להם זמן להקדיש אפילו חמש דקות ללדבר על איך הורסים בית קברות ומוציאים עצמות של מוסלמים. אם זה היה קורה במדינה אחרת נגד בית קברות יהודי כולנו היינו מתרעמים וכולנו היינו יוצאים נגד זה, אבל בינתיים אנחנו היחידים שיוצאים נגד הריסת בית קברות ביפו, והממשלה עסוקה בחוק הנורבגי ובלהכשיר את כניסתם של עוד ועוד אנשים למשכן הזה. לממשלה הזו אין זמן, מ-2017, להקצות תקציבים לתוכנית הלאומית למאבק באלימות נגד נשים. מ-2017 הם מקצים פחות מ-15 או 20 מיליון שקל. כמה עולה שר בממשלה בשנה? שידעו הנשים במדינת ישראל שכולנו, כל הנשים – החיים שלנו והדם שלנו לא שווה מה שעולה שר אחד לממשלה הזאת. היום הפגינו הנשים ברהט נגד הרצח של רואן אלקרנאווי. מ-2017 אני מחכה שיעבירו תזכיר חוק שמאשר את החוק שהעברתי בקריאה טרומית בעניין האזיקונים לגברים אלימים. היום פתאום החליטו לאמץ את החוק הזה בגרסה מסוימת, אבל – שימו לב – הפעם זה הוגש על ידי חברת קואליציה. אני מציעה: אם יעבירו את החוק הזה לכלל חברי הכנסת החדשים – אם אתם באמת רוצים לשרת את הציבור, תסתכלו על הצעות החוק שלנו. אנחנו אלה שיושבים באופוזיציה. יש לנו הצעות חוק נהדרות, כמו החוק על האזיקונים שהעברתי. תעתיקו אותו. אולי תהיה לכם הזדמנות לשרת את הציבור. אנחנו – אין לנו בעיה. תעבירו את זה, כי אתם מהקואליציה, והתנגדו לשלנו בגלל שאנחנו מהאופוזיציה, אבל תשרתו את הציבור. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לצערי, אין לי כל כך הרבה תקווה – אנשים שנכנסים למשכן הזה בצורה הזאת, שנקראת דמוקרטית, וקוראים לה חוק נורבגי. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ווליד טאהא. אחריו – חבר הכנסת סעיד אלחרומי. בבקשה, עד חמש דקות. << דובר >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, הדיון שמתקיים ברגעים אלו על החוק הנורבגי – למעשה, אין שום דמיון בין החוק הנורבגי לבין מה שמתרחש כאן בארץ. חוץ מהשם, שמשתמשים בו בשוגג, אין שום דבר דומה בין המתרחש בנורבגיה לבין מה שמתרחש כאן בארץ, ובכלל זאת החוק עצמו. אבל אני לא אדבר על הצרות של העשירים. אני דווקא ארצה לדבר על הצרות של המדוכאים, של המקופחים – שלי ושלך, היושב-ראש, שאנחנו יושבים פה היום, ובימים האחרונים פקידי האוצר מחלקים ביישובים הדרוזיים וביישובים הערביים קנסות בפועל. עד עכשיו הם עשו זאת באמצעות קמיניץ – לחלק אזהרות לשוכרים היהודים והערבים שמשתמשים במחסנים ביישובים הערביים. מזה יומיים הם עלו מדרגה, והם מחלקים קנסות בפועל בסכומי עתק, שמגיעים ל-600,000 ש"ח, ויותר מהסכום הזה, מתוך מטרה אחת – לרוקן את המחסנים האלה ולהביא את השוכרים היהודים לעשות שימוש במחסנים או באזורי תעשייה ביישובים יהודיים. אני מרגיש שמרוב שיש נושאים שיש בהם רדיפה ודיכוי של החברה הערבית – וגם של היישובים הדרוזיים בנושאים כאלה, ואני לא מבדיל – הלחץ שמפעילה המדינה כנגד סקטור נבחר – נבחר, סומן על ידה, יעני – הוא לחץ שמתחיל להיות בלתי סביר, בלתי נסבל, ולא ניתן עוד לשאת אותו. כנראה מישהו בממשלת ישראל החליט ליזום עימות אלים עם החברה הערבית, כי לא יכול להיות שהרבה מאוד דברים קורים בו בזמן בהרבה מאוד חזיתות. לפני שבוע, שבועיים, שלושה, אני הייתי עד לעבודת חפירות בבית קברות מוסלמי בעיר צפת. רוצים להזיז את בית הקברות, להעלים אותו מהמציאות ולהקים מעליו בית משפט בעיר צפת. אותו דבר קורה גם בעיר יפו – לא מצאו להם מקום לבנות בניין להומלסים אלא בבית קברות של מוסלמים. כנראה הדיירים בבית המשפט בצפת או ההומלסים ביפו מרגישים הנאה כשהם ישנים על הקברים של המתים המוסלמים. זאת כבר מגמה, זה לא מקרה, וכל הדברים האלה יביאו בסופו של דבר לפיצוץ בין המדינה לבין 20% מהאוכלוסייה שלה. אז במקום שפקידי האוצר יחלקו קנסות בסכומי עתק כנגד שוכרים יהודים וערבים, אולי שישתפו פעולה עם התוכניות שהגישו הרשויות על מנת לתכנן את האזורים האלה, ואז לבנות את המחסנים באופן חוקי. דרך אגב, המחסנים בנויים באופן חוקי, רק שיש להם בעיה של שימוש חורג. הבעיה הזאת קיימת גם ביישובים חקלאיים יהודיים, וראש הממשלה חתם עם גופים בבחירות – אלה שרצו לתמוך בו, הוא חתם איתם על הסכמים שמדברים על כך שייעשה שינוי בחוק הזה כך שיהיה אפשר להשתמש במחסנים האלה לשימושים אחרים. אז למה דווקא עכשיו, כאשר יש תוכניות בהרבה מאוד יישובים להסדיר את הנושא, בחרו לחלק קנסות בסכומי עתק ולגרום לאנשים לעזוב את המחסנים בתקופה כל כך קשה של הקורונה? יש להם זמן, אדוני היושב-ראש, להתעסק ברדיפה על רקע לאומי דווקא בתקופת הקורונה. כאילו אבד העולם. לא יחכו כמה חודשים לתת אוויר לרשויות להסדיר את הנושא – הם עקביים בזה שצריך לגרום ליותר עוני בחברה הערבית, ליותר כעס, ליותר מרמור, וממשיכים עם מדיניות ההתעמרות. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה לך. חבר הכנסת סעיד אלחרומי. אחריו – חבר הכנסת מתן כהנא. << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, זה עשרה ימים תושבי היישוב הבדואי ביר הדאג' נתונים להתקפה ולכמעט עוצר על ידי משטרת ישראל, לאחר גל הסתה נוראי כלפי תושבי הדרום בכלל והאוכלוסייה הבדואית ותושבי ביר הדאג' בפרט. על הבוקר מגיעים עשרות כלי רכב של משטרה; חיפוש בבתים. בעיקר העבריינים נהנים מהסיפור הזה, כי המשטרה נטפלת – לאחר גל הסתה גם בתקשורת וגם של חלק מחברי הכנסת נגד תושבי ביר הדאג', נגד תושבי הנגב, משטרת ישראל רוצה להראות שיש עשייה, שהיא עושה משהו – שהיא מתנכלת לתושבי ביר הדאג': כמה דוחות לאנשים שיוצאים למקום העבודה שלהם על הבוקר; חלק מהעדרים – לקחו אותם לתחנות הסגר; כל מיני פעולות נגד האוכלוסייה החלשה והאזרחית. << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> – – – כל חסידי אומות העולם, מה הסיפור? << דובר_המשך >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ומי נשארו בחוץ? אני מניח שהעבריינים – אף אחד לא נוגע בהם, והם לא ישלמו את המחיר. הדבר השני – ביום חמישי הגיעה סיעת ימינה לנגב, הגיעה כדי להסית נגד האוכלוסייה הבדואית. הגדיל לעשות אחד מחברי הכנסת וקרא לריבוי הטבעי בנגב, לתושבי הנגב, פצצה שצריך לנטרל, אדוני היושב-ראש. זה דבר מאוד חמור. זה דבר מאוד חמור. הילודה – קצב הילודה בחברה הבדואית הוא פצצה שצריך לנטרל. אנחנו יודעים מה זה לנטרל – לנטרל זה להרוג. לנטרל במושגים הישראליים, לצערי הרב, זה לירות בבן אדם ולהרוג אותו. << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> שקר גס. זה שקר גס. << דובר_המשך >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> זה מה שקרה. מתן, אל תגן על שקר. מתן, אל תגן על הסתה. << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> זה שקר. << דובר_המשך >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אל תגן על הסתה. זה מה שקרה, בפרט. אני אומר לכם, חברי ימינה, אני יודע שאתם מתוסכלים. אני יודע שאתם מתוסכלים כשאתם מחוץ לממשלה. נתניהו זרק אתכם, מה לעשות? אני לא אשם בזה. ואללה, אני לא אשם בזה שנתניהו השתמש בכם וזרק אתכם. אני לא אשם בזה. אל תיטפלו לאוכלוסייה הבדואית. חמש שנים הייתם אחראים לאוכלוסייה הבדואית. בחמש השנים האלה הרסתם 10,000 בתים וכפר אחד לא זז ממקומו, כי יש אנשים אמיתיים, מתורבתים, אנשי השטח, מלח הארץ, בעלי השטח, שיישארו בנגב, בכפרים שלהם. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הם בעלי הבית. << דובר_המשך >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ביום חמישי, דרך אגב, הייתה ישיבה עם השר פרץ, הממונה החדש על האוכלוסייה הבדואית. הייתה ישיבה פורייה, ויש כוונות, ויש עבודה אינטנסיבית להגיע לפתרונות. אז על אפם ועל חמתם של כל הגזענים נמשיך לחיות בנגב, ונמשיך גם, דרך אגב, לחיות חיים משותפים. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מתן כהנא, עד חמש דקות. << דובר >> מתן כהנא (ימינה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, דבר ראשון אתייחס לקודם שדיבר כאן. אף אחד לא רוצה לזרוק אתכם מהנגב, חס ושלום. רוצים שתמשיכו לגור שם. רוצים שתמשיכו לשמור חוק. << קריאה >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אז למה קוראים לנו פצצה? << דובר_המשך >> מתן כהנא (ימינה): << דובר_המשך >> אבל מה קורה? 12% מתושבי הנגב הבדואים, אלה שהם בעלי הנכסים, אלה שמשתמשים באלימות, כופים את עצמם על 88% אחרים מתושבי הנגב הבדואים. הרי המדינה רוצה שהם יעברו לגור בתנאים טובים, בבתים יפים, בבתים חוקיים. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא רוצים. << דובר_המשך >> מתן כהנא (ימינה): << דובר_המשך >> זה מה שאנחנו רוצים. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא רוצים. << דובר_המשך >> מתן כהנא (ימינה): << דובר_המשך >> אבל קומץ של בדואים אלימים כופים את דעתם על כל השאר. << קריאה >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מתן, זה על האדמה שלהם. אל תעשה להם טובה. << דובר_המשך >> מתן כהנא (ימינה): << דובר_המשך >> אנחנו לא רוצים לעשות טובה, אנחנו רוצים שישמרו חוק. כל הצדיקים של ביר הדאג' הם לא נרדפים במערב הפרוע. הכול שם פיקס. אדוני היושב-ראש – התחלף לי פה היושב-ראש – גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת – – – << קריאה >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << קריאה >> חבר הכנסת מתן, המערב הפרוע הוא כינוי לא מוצלח, כי אתה יודע מה – – – << דובר_המשך >> מתן כהנא (ימינה): << דובר_המשך >> ווליד, חלאס עם הדבר הזה, אתה מכיר אותי מספיק זמן. אתה יודע טוב מאוד שאני שונא גזענות, מתעב גזענים. אין לנו שום דבר נגד הבדואים. אנחנו רוצים לחיות בשלום עם הבדואים. חלקם משרתים בצבא, אזרחים. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הם רק פצצה מתקתקת. << דובר_המשך >> מתן כהנא (ימינה): << דובר_המשך >> חלקם אזרחים שומרי חוק. רוצים שיהיה טוב שם הכול. תאמין לי, אם הם היו עושים מה שמדינת ישראל הייתה רוצה מהם, על אדמות מדינת ישראל, היינו יכולים לסדר שם את הכול פיקס. אבל לא חשוב, לא על זה באתי לדבר. עכשיו נגמרה לי כבר דקה ורבע. התמזל מזלי וביום ראשון הקרוב הצעת חוק שאני מגיש הולכת לעלות לוועדת השרים לענייני חקיקה. זכיתי מן ההפקר. אני משוכנע שהצעת החוק הזאת תעבור. איך אני יודע שהצעת החוק הזאת תעבור? << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> איך? << דובר_המשך >> מתן כהנא (ימינה): << דובר_המשך >> שאלת את עצמך, בטח. כי את הצעת החוק הזאת הגישו בכנסות קודמות יואב קיש, אמיר אוחנה, דוד ביטן, מיקי זוהר, דוד אמסלם, לכן, אני משוכנע לגמרי שהצעת החוק הזאת תעבור. הצעת החוק הזאת – מה שאני רוצה זה שתפקיד היועץ המשפטי של השרים יהיה משרת אמון; מינוי אישי, משרת אמון. כמו שממנים מנכ"ל, כך ימנו גם יועץ משפטי. כל כך טריוויאלי – נכון, קרעי? מה אתה אומר על הצעת החוק הזאת? הינה, גם אמרתי את השם שלך, תוכל להתייחס. הצעת חוק שכל שר ימנה את היועץ המשפטי שלו במשרת אמון. בטוח אתם תתמכו בהצעת החוק הזאת, נכון? אני שמח. למה הצעת החוק הזאת חשובה? כי אנחנו נמצאים היום במצב של עריצות ייעוצית. נכון, עופר? אנחנו נמצאים בעריצות ייעוצית. כיום שר לא יכול לעשות כלום בלי שהיועץ המשפטי שלו מאשר לו את הדבר הזה. איך זה קרה? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מתן, אתה פשוט צריך להגדיר שיועץ משפטי זה יועץ. << דובר_המשך >> מתן כהנא (ימינה): << דובר_המשך >> אוה, יפה. אז אני בטוח שאתה תתמוך בהצעת החוק הזאת ביום ראשון. איך הגענו לזה? שני מסלולים מקבילים. אחד – זה נקרא דוקטרינת הייעוץ המחייב. תכף נגיד איך הגענו לזה. הדבר השני זה עילת הסבירות. מה זה דוקטרינת הייעוץ המחייב? בהלכת דרעי-פנחסי – יש פה אנשים מש"ס? לא – היועץ המשפטי חייב את רבין לפטר. בסדר? לא רק שהוא חייב אותו לפטר, הוא גם אמר: אני לא מוכן לייצג אותך בבית משפט. יותר מזה, הוא אמר: כשנגיע לבית משפט, אני אייצג את עמדת העותרים, אני אגיד שהעותרים צודקים. באמירת אגב, שנקראת אוביטר, הוא גם אמר שהייעוץ מחייב. אמרו בבית המשפט שהייעוץ מחייב. מה קרה מאותו רגע? בנושא טבק לגלגול, בנושא המרכולים, דרעי ביקש ייעוץ. היועץ המשפטי שלו אמר לו: אני לא מוכן לייצג אותך. אמר דרעי: תן לי, אני רוצה להביא יועץ משלי שייצג אותי. אמר: לא, אני נותן לך מכתב. עשה טובה, נתן לו מכתב. בפרשיית אקוניס, אופיר אקוניס לא רצה למנות את יעל אמיתי. נכון, עכשיו עזבו, לא ניכנס למכתב סרבנים, לא מכתב סרבנים – זה לא העניין עכשיו. היועץ המשפטי לא הסכים להגן על אקוניס. מה עשה אקוניס? אמר: אני רוצה לדבר בבית המשפט. אבל לא, ענר הלמן, נציג הפרקליטות בבג"צים, אמר לבית המשפט: כבוד בית המשפט, אל תיתנו לו לדבר, אל תיתנו לשר לדבר, כי אני המייעץ שלו, אני היועץ שלו. אסור לשר לדבר. אתם מבינים לאן הגענו? זה פשוט לא הגיוני. בנוסף, יש את עילת הסבירות. מה אומרת עילת הסבירות? שבכל החלטה של שר, בעצם בית משפט יכול להגיד אם היא נראית לו או לא נראית לו. איזה אבסורדים זה יוצר? תראו איזה אבסורדים – למשל חוק ההסדרה שנפסל בשבוע שעבר. הרי כולם יודעים שהיה אפשר גם אחרת. השרים באו עם כל מיני הצעות להשתמש בתקנות ודברים אחרים, אבל היועצים המשפטיים אמרו לא. אחרי שהיועצים המשפטיים אמרו לא – והרי מה שיועץ משפטי אומר מחייב – לא הייתה ברירה אלא לחוקק את חוק ההסדרה, ואז בית המשפט מתערב בעבודת הכנסת ופוסל את חוק ההסדרה. והינה אבסורד אחרון לסיום. תראו, היועץ המשפטי לממשלה, בחוק ההסדרה, לא הסכים להגן על חוק ההסדרה בבג"ץ. תודה רבה – הסכים שיבוא עו"ד הראל ארנון וייצג את עמדת הממשלה בבית המשפט. אם חוק ההסדרה היה כל כך מופרך, הרי מקיר אל קיר כל שופטי העליון היו פוסלים אותו, אבל היה שופט עליון שחשב שחוק ההסדרה הוא דווקא חוק הגיוני, חוק טוב – – << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הוא גם מתנחל. << דובר_המשך >> מתן כהנא (ימינה): << דובר_המשך >> – – הוא חוק שיכול לעבור. אז איך זה יכול להיות שיועץ משפטי לממשלה לא מוכן לייצג דבר חקיקה של הכנסת, דבר חקיקה של השר שלו, כשיש שופט עליון שחושב שזה בסדר גמור? לכן, אם היועץ המשפטי לממשלה – – – << קריאה >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מתן כהנא (ימינה): << דובר_המשך >> יועץ משפטי לממשלה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מתן כהנא (ימינה): << דובר_המשך >> נו, אני מתפלא עליך. הרי שופטים זה מקצועי לגמרי. זה מקצועי, זה הרי לא קשור לעמדה פוליטית, נכון? אבל הינה, אז בא שופט מקצועי, בלי עמדה פוליטית, ואמר משהו אחר. אז אני אומר שאם יועץ משפטי לממשלה לא יכול לייצג את עמדת הממשלה – נא התפטר. זה בסדר, מותר לו לא לייצג, רק שילך. עכשיו, הרי ברור לכולנו שיועץ משפטי לממשלה חייב להיות משרת אמון, ואני משוכנע שבגלל שאת ההצעה שהגשתי מי שכתבו הם בעצם ח"כים מהליכוד, אין לי שום דילמה שביום ראשון הקרוב הצעת החוק הזאת תעבור ברוב גדול בוועדת השרים לחקיקה. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חברת הכנסת אורנה ברביבאי. << דובר >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר >> חברים, ערב טוב. אני רוצה לדבר על מכבסת המילים של הממשלה ההזויה הזאת, שכל כך מתביישת במעשיה. אתם יודעים מה? לא מתביישת. איבדה את הבושה, ובמקום לקרוא לחוק הזה שהיא רוצה להעביר הלילה, בחשכת הליל, כאשר אולי אנשים לא שמים לב, "חוק הג'ובים" המביך הזה, היא מדברת על החוק הנורבגי, כאילו לא נבין מה עומד מאחורי החוק הנורבגי. עד נורבגיה הגיע הממשלה הזאת. לא הספיקו לה 36 שרים וסגני שרים, ועוד ג'ובים, ועוד ג'ובים. עד נורבגיה הגעתם כדי להביא ביטוי מכובס להרחבת הכנסת הזאת, כאילו לא מספיק מושחתת ולא מספיק גדולה ולא מספיק מנופחת הממשלה הזאת – על חשבון הציבור. היום היו אלה עובדי הבמה שייצגו את עולם התרבות. אתם יודעים, כמעט באופן אירוני, בצרפת בדיוק פתחו היום את מוסדות התרבות. אבל אתמול היו אחרים, ומחר יהיו אחרים – הקשישים, חד-הוריים, בעלי צרכים מיוחדים. אבל הממשלה הזאת בשלה – עסוקה בלכבס מילים. מה היא תגיד לציבור: אנחנו לא סופרים אתכם? היא תגיד להם את האמת? אז אנחנו מדברים על נורבגיה, כי בנורבגיה הרחוקה אפשר יהיה להשתמש ככיסוי לבושה הגדולה שאתם מעבירים בה פה הלילה חוק. את הישראלי ראינו מה מעניין: מעניינת ההישרדות הכלכלית שלו; מעניין הביטחון שלו; מעניינת הבריאות. לא מעניין הסיפוח שאותו אתם מביאים לכאן אך ורק כדי להסיח את הדעת. כן מפות, לא מפות, כן ראה, לא ראה, כן יודע, לא יודע – הציבור מסתכל על הממשלה הזאת ולא מבין איך הוא נקלע לסיטואציה הזאת; איך יכול להיות שממשלה שהוקמה בשם החירום ובשם הקורונה מתעסקת עכשיו עם כל דבר אפשרי – עם סיפוח מדומה שנועד להסיח את הדעת, עם חוק נורבגי שנועד להרחיב את הג'ובים – רק לא עם הדבר האמיתי שהציבור צריך עכשיו: עיסוק בכלכלה שלו, עיסוק ביכולת שלו לשרוד ולהביא פרנסה הביתה. סדרי העדיפויות של הממשלה המעוותת הזאת מעוותים – ממשלה מנופחת שמבקשת להגדיל את עצמה ואת הכנסת ואת הג'ובים, עוד ועוד, ומתעלמת לגמרי ממה שהציבור זקוק לו. היום קראתי: רמת טראמפ ברמת הגולן – כמה? 28 מיליונים, רק להתחלה, רק בהערכה ראשונית. עשיתי חשבון כמה מובטלים אפשר היה להציל בצפון עם אותה רמת טראמפ המדומה, כמו הסיפוח המדומה. התקשרנו לביטוח הלאומי לשאול כמה מובטלים יש בצפון, בהערכה כללית – לא בטוח שהם יודעים בעצמם. אמרתי: מי סופר את הציבור? מי סופר את האזרחים? מי יודע באיזה חתך מקצועי? באיזה חתך טריטוריאלי? מה אפשר להציע להם? מתעסקים בנורבגיה, בסיפוח, ברמת טראמפ. אין שום קשר למה שהציבור הישראלי נדרש לו, שום קשר. אבל ממשלת חירום בוודאי הוקמה – ממשלת חירום מדומה ופועלת אך ורק – ואני אומרת את זה מפורשות – פועלת אך ורק מאינטרסים אישיים ומצרכים פוליטיים של הישרדות, שום דבר אחר. הפארסה הזאת של העימותים בין כחול לבן לליכוד – עלק קואליציה, עלק חירום – מגוחכת. באמת, תתעשתו. מה, אתם חושבים שכולם מטומטמים? שלא רואים אתכם? שלא צופים בבית הזה ואומרים: מה קורה שם? רק מהמקום הזה של איך שליחי הציבור נראים הייתם אמורים לעסוק בדברים אחרים, שלא לדבר על זה שאתם לא מתעסקים בצורכי האזרחים אלא אך ורק בעצמכם. תקשיבו, כל אזרח במדינה היום, כל אזרח, אפילו אדם צעיר מאוד שלא בקיא יותר מדי בהלכות פוליטיות, יודע מה צריך לעשות בכסף. לא צריך יועצים ולא צריך מומחים גדולים. כל אחד יודע שעכשיו הסיפור הכלכלי הוא הגדול ביותר. אז אני מציעה שבמקום להסתתר מאחורי מילים נבובות ומאחורי החוק הנורבגי, תגידו שאתם דואגים רק לעצמכם, אתם מנותקים שרואים רק את עצמכם. אני אומרת לכם, בסופו של דבר, ייקח עוד יום, ייקח עוד יומיים – הציבור לא יהיה מוכן לשאת את זה יותר, ובצדק. תודה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה לך. חבר הכנסת עופר כסיף. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, קודם כול בהצלחה בתפקיד. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> זה נאום ראשון כשאת יושבת בראש. אז גברתי היושבת-ראש, חבריי הכנסת, החודש לפני 96 שנים נפטר הסופר הדגול פרנץ קפקא. באחד מהספרים המפורסמים שלו, שנקרא בעברית "הגלגול" – השם המקורי הוא "מטמורפוזה" – הוא כתב שם כך: "כשהתעורר גרגור סמסה בוקר אחד מחלומות טרופים גילה שנהפך במיטתו לשרץ ענקי. מה קרה לי? אמר בליבו. זה לא היה חלום". גם המטמורפוזה שעברו אנשי כחול לבן היא לא חלום, היא סיוט. אלו שהבטחת הבחירות היחידה שלהם הייתה למנוע ממשלת שחיתות וחסינות הפכו את עורם וכעת משמשים כמשרתים נרצעים מרצון של נתניהו ושל נתניהו החליפי, כאשר כל עבודתם הפרלמנטרית והמיניסטריאלית מסתכמת בחיפוש אחר פתרונות שיאפשרו לשני אלו לכהן במקביל. לפני הקמת הממשלה, הם אמרו דברים כמו, למשל – ואני מצטט: כשהממשלה מתכנסת אין בה שום דיון על מהות, לא על גירעון, שום משבר חברתי או כלכלי לא עלה לדיון, לא סל התרופות, לא משבר התחבורה, לא מערכת החינוך או אלימות כלפי אוכלוסיות כאלה ואחרות, לא על הקטל בכבישים, לא על המשבר החוקתי. סוף ציטוט. את זה אמר יושב-ראש ועדת הכנסת של היום, איתן גינזבורג, מי שמייד לאחר מכן כילה ימים שלמים מעבודת הכנסת כדי לקדם סידורי עבודה לחברים שלו מכחול לבן, וגם היום יגרור אותנו לתוך הלילה רק כדי לאשר ג'ובים. אגב, צריך לזכור שבמילתו גינזבורג כן עמד, וקידם את ברית הזוגיות – הזוגיות בין גנץ לנתניהו, לא של חסרי דת או של זוגות חד-מיניים, רחמנא לצלן. חברי הכנסת, קירות הכנסת הם הקירות העבים ביותר במדינה, אולי העבים ביותר בעולם כולו. אני יודע זאת, כי נראה שכל מה שקורה מחוץ לקירות הללו פשוט לא נכנס לכאן. זה לא מעניין את חברי הקואליציה השמנה והמדושנת; זה לא נכנס לסדר-היום של הכנסת. הציבור הישראלי לא זוכה לייצוג בקואליציה ובממשלה. האמת היא שרוב הציבור הישראלי, רוב מוחלט של הציבור הישראלי, לא רוצה סיפוח – אותו פשע מלחמה שמתכננים הדיקטטור מבלפור ועוזריו. בסדרי העדיפויות, יותר מ-60% מהציבור מודאגים מהמצב הכלכלי, ורק 4%, משיחיים חשוכים, רוצים לבצע עכשיו סיפוח ולהכריז רשמית על אפרטהייד. ברמה העקרונית יש אולי 15% שתומכים עקרונית בסיפוח. השאר מתנגדים או אמביוולנטיים. לגבי חוק הג'ובים הנורבגי – אגב, נאמר פה כבר כמה פעמים שזה לא נורבגי. והדבר שעלה לי לראש מתוך ביקוריי בנורבגיה זה דווקא הסלמון הנורבגי. עכשיו, זה לא יכול להיות חוק נורבגי, כי הסלמון שוחה נגד הזרם, והממשלה הזאת וכחול לבן לא יכולים לעשות שום דבר נגד הזרם, אז נורבגי גם במובן הזה הם לא יכולים להיות. דגים כן – הם שותקים כמו דגים. לגבי חוק הג'ובים הנורבגי, זה בכלל עולם אחר. אין אדם אחד מחוץ לכנסת הזאת שרוצה עוד ח"כים ועוד שרים. אין כזה אדם אחד ברחוב, ואם יש, אני מבקש שתביאו אותו לכאן. את הציבור שברתם עם שר המים ושר הדיגיטל ושרת הקידום הקהילתי. אני רוצה לספר לכם מה כן קורה במציאות בחוץ: בחוץ הפגינו היום שוב הנכים, כי הממשלה הפירה את התחייבותה להגדיל את הקצבאות, והם נאלצים לבחור בין לחם לתרופות; הפגינו עובדי תעשיית התרבות שיצאו לחל"ת במרץ ועד היום אין להם פרנסה; הרווחה קורסת כבר שנים והעובדות הסוציאליות יוצאות שוב למחאה; הרשויות המקומיות הערביות קורסות; המסעדות נסגרות והמסעדנים נשארים בחובות. זו המציאות. הקירות של הכנסת עבים מדי, ואתם, ביבים וגנצים, לא מצליחים לשמוע. רוצים לשמוע עוד מציאות? עכשיו אני פונה ספציפית לכחול לבן: בזמן שאתם מפלרטטים עם הכהניסטים על סיפוח, הימין הטרוריסטי מקבל ביטחון ומרים את ראשו. כולנו ראינו את ניסיון הלינץ' המתנחלי בחברון ביום שישי; אירוע תג טרור מתנחלי בכפר זיתא ליד שכם ביום רביעי שעבר; את התקיפה בסכין של מוחמד נסאסרה מלוד, בחוף הים של ראשון לציון, רק משום שהוא ערבי; שר לשעבר שקורא לאזרחים ערבים "פצצה מתקתקת" שצריך לנטרל. להגיד לכם איפה שמעו את הדברים האלה בעבר? והצבא "המוסרי בעולם", במירכאות – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אתה צריך להתחיל לסיים. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> יש לי עוד חצי דקה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> כן, זה יותר. היה לך יותר מחמש דקות, הן כבר עברו. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תודה. הצבא "המוסרי בעולם", במירכאות, שהרס בשבוע שעבר צינור מים בבקעת הירדן. האמת היא שמי שנגרר אחרי הטרוריסטים האלה ומפלרטט איתם ומאפשר להם להוביל לסיפוח – אלה גרועים בדיוק כמוהם. באותה המידה, מי שתומך בראש ממשלה שקורא לזרוק עיתונאי לכלא, ומסית נגד מערכת המשפט עד ששופטת בית המשפט העליון מאוימת ברצח ונזקקת לאבטחה, מי שתומך – – אני מסיים. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת כסיף, יש לך בטח עוד הרבה, אז קדימה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני מסיים. משפט אחרון, ברשותך. – – מי שתומך בנבל שכזה הופך בעצמו לנבל. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אני מצטערת שנתתי לך את השנייה הנוספת. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> והמשפט האחרון. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אני מבקשת ממך לסיים. לא, לא, די. סיימנו. סיימנו. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אוקיי. כחול לבן, תוציאו את הגרביים מהמקרר של נתניהו ולכו הביתה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת עופר כסיף. חברת הכנסת היבה יזבק. << דובר >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, חברי וחברות הכנסת, אומנם הממשלה החליטה לשלוף רכיב מהחוקה הנורבגית – מדינה דמוקרטית, מדינה צפונית, קרירה, חלומית כזאת – אבל זה לא עושה את החוק הזה לדמוקרטי. זה אפילו לא מתקרב. זה חוק שמיועד בעיקר להעצים את הבזבזנות של הממשלה, להעצים את הכוח והעוצמה שיש לקואליציה הנוכחית ולחזק אותה – לחזק את העמדות הפוליטיות שלה, את המדיניות שלה – מדיניות הסיפוח, המדיניות של הגזענות ושל ההדרה ושל האפליה. כן, של הדרה ושל אפליה. בזמן שהממשלה הזאת רוצה לבזבז את הכספים על הכנסת, חברי כנסת חדשים באופן מאוד מיותר, רק לפני כמה ימים התפרסם הדוח של הפורום הכלכלי, שהוא חלק מוועדת המעקב העליונה של האזרחים הערבים במדינה, שאומר בבירור כי בעקבות משבר הקורונה, כ-13,000 משפחות ערביות נכנסו למעגל העוני. 13,000 משפחות ערביות נכנסו למעגל העוני – גברים, נשים, ילדים. אנחנו מדברים על קפיצה של יותר מ-4%, לעומת החברה היהודית, שהנתונים מראים כי לפני הקורונה השיעור היה כ-14% – סליחה, 13.4%, וקפץ ל-14.4%, קפיצה של 1%. אנחנו כמובן מדברים על פער מאוד גדול, פער משמעותי – פער משמעותי לחיים של כל אדם, של כל ילד, של כל אזרח ושל כל אישה, שלא מוצאים מה לאכול, שלא יודעים איך לסגור את החודש ואיך לסיים את היום. זה מה שמטריד את האנשים מחוץ למשכן הזה. זה שיש חוק נורבגי שבא כדי לסדר את האנשים בתוך המשכן זה לא אומר שמחוץ למשכן הזה אין צרות ואין אפליה ואין הדרה מתמשכת כתוצאה מהמדיניות של הבזבזנות ושל האפליה ושל הגזענות ושל ההדרה, המבוססת טוב מאוד בתוך כל המנגנונים של הממסד הזה. אין מה לעשות, החוק הזה הוא לא דמוקרטי, אבל כנראה שהחוק הזה יעבור. למה? כי יש קואליציה רחבה מאוד, יש אינטרסים משותפים. אין מה לעשות, הם רוצים להעביר את החוק הזה. אבל אנחנו כאן בדיוק כדי להשמיע את הקול ולהיות הקול של האנשים המודרים בגלל מדיניות מתמשכת במשך עשורים. כל הזמן מדברים על החברה הערבית כחברה בלתי נראית, invisible. לא. אני רוצה להגיד ולבשר שהחברה הערבית היא מאוד נראית, אבל היא נראית מתוך דיכוי – היא נראית בשביל המדינה כדי לדכא אותה יותר, כדי להפלות נגדה יותר, כדי להדיר אותה יותר. אין אף אחד – אין אף גורם בתוך המדינה שלא יודע שחצי, כמחצית מהחברה הערבית נמצאים מתחת לקו העוני, והמצוקה של החברה הערבית בעקבות הקורונה נראית לכולם. העוני צועק בתוך החברה הערבית. ואם הממשלה הזאת מחליטה – ואין לנו אשליות, אגב, ואין לנו תקוות מהממשלה שתקום, אבל כן יש לנו דרישות, דרישות ברורות ודרישות צודקות. אנחנו כאן כדי להמשיך ולהעלות את הקול של כל מוחלש, של כל מודר, של כל עני בתוך המדינה הזאת – שהמדינה הזאת והממשלה הזאת מחליטה כנראה להמשיך באותה מדיניות. וכן, גם אם החוק הנורבגי הזה יעבור, אנחנו כאן כדי להמשיך להיאבק למען הזכויות בדיוק של האנשים המודרים האלה. תודה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת היבה יזבק. חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה. << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> את תתרגלי לשם הזה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> כן. לאט-לאט. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לזה התכוונתי. << דובר >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, ברכות, קודם כול. פעם ראשונה שאני מדבר כשאת בראשות הישיבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> זכית. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אז בפני מה אנחנו עומדים? אנחנו עומדים בפני ממשלה מנופחת, עשרות מיליוני שקלים על שרים וסגני שרים, ועכשיו תוספת יפה של כמה ח"כים שייכנסו למשכן הזה ויעלו עוד כמה מיליונים בשנים הבאות. ומה קורה עם האזרחים הפשוטים? מה קורה עם האנשים הפשוטים? אבטלה, יציאה לחל"ת, קריסת העסקים הקטנים, קריסת תחום התרבות, קריסת התיירות, ועוד ועוד ועוד. במצב זה, בתסבוכת הכלכלית והחברתית והבריאותית הזאת, במה עוסקת הממשלה באמת? הם עוסקים בלשלוח את רשויות התכנון לגבות או לחייב בקנסות; לחלק צווי הריסה על בתים ועל דירות שאנשים ואזרחים טובים נאלצו לבנות ללא היתר בגלל היעדר תכנון ביישובים שלהם. קנסות בגובה 600,000 שקל; בעל מוסך קיבל אתמול קנס של 600,000 שקל שהוא אמור לשלם תוך 60 יום. האם זה נראה למישהו הגיוני שבעל מוסך מסכן יכול לשלם 600,000 שקל תוך 60 יום? ואם לא, אז מחכה לו אולי הריסה, אולי בית סוהר וכו'. גולת הכותרת, וזו לא בדיחה – גולת הכותרת קרתה בימים האחרונים, כאשר פקחים של ועדת התכנון המקומית בגליל המזרחי שולחת את הפקחים שלה לאל-בטוף, עמק נטופה. הם מחלקים שם צווי הריסה. על מה? על סוכות הצללה שהחקלאים הקימו כדי להגן על עצמם מהשמש. מה זה סוכת הצללה? זה ארבעה עמודים, שישה עמודים ממתכת או עץ, ומעליהם רשת הצללה, או במקרה הטוב ברזנט. כאילו הוועדה המקומית גליל מזרחי מתייחסת אל הדברים האלה כאל בניינים. זו למעשה רק התעמרות באנשים האלה, התעמרות באזרחים הטובים האלה, בחקלאים. כשאנחנו מנסים להציל את החקלאות המסורתית והחקלאות בכלל, מתעמרים בהם. אז מה הם רוצים מהם? הקיץ חם והם צריכים להגן על עצמם מהשמש. כאילו מה, מציעים להם להשתזף? אנחנו מספיק שחורים, לא צריכים להשתזף. אנחנו לא מחכים לראות את השמש, אנחנו עובדים בשמש, החקלאים האלה עובדים בשמש. אז מה התוצאה עכשיו? האנשים האלה נאלצים להרוס במו ידיהם את הסוכות האלה, או לשלם את הקנסות, או שיבואו הפקחים עם המשטרה ויהרסו בעצמם ויחייבו אותם בכספים בשל עלות אותה הריסה. רשויות התכנון למעשה מעוניינות באמת ללמד לקח את כל היישובים הערביים ולהעניש אותם על זה שהם ממשיכים להתקיים ולעבד את אדמותיהם. אנחנו לא נרפה. עמק נטופה, חצי ממנו מוצף מים כל השנה וחצי ממנו מצליחים לעבד. את החלק שמצליחים לעבד – עכשיו רוצים להעניש ולזרוק את האנשים ממנו החוצה. אז אנחנו נלחמים על הזכות שלנו לקיים את החקלאות; הזכות שלנו לקורת גג; הזכות שלנו לזכויות שוות במדינה הזאת. לא לוותר. אחד החוקים – כמובן, יש מלא חוקים שאני יכול להגדיר אותם כחוקים גזעניים, בראשם כמובן חוק הלאום, אבל חוק קמיניץ נועד למרר את חייהם של האנשים. חוק קמיניץ צריך להיעלם מספר החוקים. חוק קמיניץ – אנחנו מחויבים כולנו, לדעתי, כל מי שיש לו טיפת מצפון בבית הזה, צריך לתמוך בביטול חוק קמיניץ באופן מיידי. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תתחיל לסיים. << דובר_המשך >>ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הבושה נעלמה, חבר'ה, ואנחנו צריכים להעמיד את הדברים על תיקונם ולבטל את החוק הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה לך. חברת הכנסת אורלי פרומן, בבקשה. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, בהצלחה רבה. גברתי השרה, חברי הכנסת, מיום ליום אנו מבינים שמה שנולד בחטא גדל בחטא, ועד שהוא יבוא לידי סיום הוא עוד יתגלה ככישלון מפואר. ממשלת נתניהו החמישית, יצור הכלאיים הזה שנולד פה, לא מצליחה להרגיע את פחדי הציבור הישראלי. הרי בהיעדר חזון ואובדן הדרך אובדת ההנהגה והדוגמה האישית. והיום, אחרי מסע לחצים ואיומים, ככל הנראה יאושר פה החוק הנורבגי. במקום שהכסף היקר הזה יועבר ויעזור לעצמאים, למובטלים, למערכת הבריאות הקורסת, לנכים, לקצבאות הזקנים, לאנשי עולם התרבות, לסטודנטים, למערכת החינוך ועוד ועוד, הוא פשוט ייעלם במסדרונות הכנסת והממשלה. אני לא מאמינה שיצליחו להביא לכדי מימוש איזה צעד או רפורמה כלשהי בממשלה כל כך דואלית, כל כך קוטבית, במשבר אמון המאיים על כל צעד ושעל שעושה זה או החלופי, ממשלה שהולכים בה בזהירות רבה, רק כדי לא להעיר את הענק משנתו – הענק שיבוא לבשר לכולנו: תם זמנה של ממשלת הבלבול הזאת, ממשלת השחיתות הזאת. הרי מאז שהושבעה הממשלה אנו עדים כל יום לחריקות, לבעיות בהתנעה, ועד היום הם לא מצליחים לייצב אותה. אתם יודעים מה? לצופה מהצד אפילו קשה לזכור איזה שר ממונה על איזה משרד, על איזה תחום, על איזה חצי תחום, על איזה חלק שנלקח והועבר למקום לא רלוונטי. והערב, לצערי, הכנסת כנראה תאשר למספר דו-ספרתי של שרים להתפטר מהחברות בכנסת ולהכניס חברי כנסת חדשים במקומם. רבותיי בציבור, אתם מבינים מה המשמעות של זה? המשמעות היא שבמקום לממן 120 חברי כנסת יממנו 132, אולי 135, נוסף כמובן ל-52 השרים וסגני השרים. קל מאוד לעשות את החשבון הנוראי הזה. שרי הממשלה, אם אתם כבר עושים את המהלך הזה – שבעיניי הוא שגוי מיסודו, כי כל הרעיון של הדמוקרטיה שלנו זה שהשרים הם חברי כנסת ושהממשלה היא בעצם חלק מהכנסת – לפחות אל תמכרו לנו את זה כחוק מחויב המציאות. זה ממש לא. אזרחי ישראל רואים את המחדל הזה. הם עדים לתקופה שבה ההנהגה לא סופרת אותם, לממשלה שרואה אותם כספונסרים להקמת משרדים מיותרים. אדוני ראש הממשלה, וגם אתה החלופי, למה אתם בוחרים להיות אחראים לגורל המדינה ואזרחיה אם אתם מפחדים לקחת אחריות? מדוע אינכם מציגים לציבור את האמת ואת הדרכים האפשריות הנכונות לפעול בעת הזאת, שקראתם לה שעת חירום? ואם כבר נורבגי, אם כבר המדינה רוצה להציג, או יותר נכון לחקות בצורה מאוד לא מוצלחת, את מה שקורה בנורבגיה מבחינת החוק שהיא רוצה לאמץ, אז בואו נאמץ חלקים נוספים מנורבגיה: נאפשר חינוך חינם מגיל לידה ועד תואר ראשון ועד בכלל, נקדם קצבת זקנה בסך 6,400 שקלים ויותר, ויש עוד הרבה דברים טובים שאפשר לקחת מנורבגיה. דווקא את החוק הכי בזבזני בחרתם? אין לכם בושה? בתוך הממשלה, בד' אמותיכם, אתם מתעקשים על שוויון, על פריטטיות, אבל השוויון הזה אינו מחלחל ליתר המדינה. פשוט תעשו חשבון שכל שקל שמתבזבז על עוד ועוד משרדים, מנגנונים, שיירות, בעלי תפקידים, כל שקל למימון הח"כים החדשים יכול היה להיות מושקע באזרחים, בעם, בחינוך, ברווחה, בבריאות, בחתירה לשוויון – שוויון אמיתי. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חברת הכנסת, הזמן הסתיים. << דובר_המשך >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> תחילתו בהשקעה, והשקעה היא לא הוצאה, ובטח שלא הוצאה שנולדה בחטא. תודה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה לך, חברת הכנסת אורלי פרומן. חבר הכנסת אופיר סופר. << דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >> ברכות. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אופיר סופר (ימינה): << דובר_המשך >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני אנסה קצת להתעלם מכך שנראה לי שקורה אירוע מאוד מאוד משמעותי במדינה כל הזמן – אירוע בריאותי, והיום בעיקרו כלכלי – ובכל אופן, המאמץ העיקרי, נראה שהוא עוסק כל הזמן בפעילות אחרת – בפעילות שהיא פחות חשובה כדי להציל את המשק, פעילות פוליטית אינטנסיבית, והייתי אומר שבמידה רבה היא אינה עניינית. ממשלת ישראל בכל זאת החלה להניע את גלגלי המשק מחדש לפני למעלה מחודש ימים. קשה לומר שאנחנו נמצאים במסלול יציאה בטוח מהקורונה, שאולי אף מאיימת לשוב בגל שני חריף יותר. לצד פעילות המניעה בהקשרים הבריאותיים חובה עלינו לייצר חשיבה מתמדת על חזרה נכונה ומקסימלית של המשק לפעילות. אכן ניתן לראות שענפים רבים שבו לפעילות, ומנגד, ענפים ועסקים רבים לא שבו, ואולי אף יתקשו לשוב לפעילות במהרה, ויהיו לכך השלכות אדירות שגלי ההדף שלהן ילכו ויהדהדו בצורה חזקה, קשה ומשמעותית, אולי בעוד כמה חודשים. אבל חברים, צריך להגיד את האמת גם כשנמצאים באופוזיציה: לא הכול אפשרי. חובתנו באמת לנהוג באחריות ולשקול היטב את הצעדים. גברתי היושבת-ראש, בכל הסיפור של חזרת המשק לפעולה יכול להיות שיש לי כל מיני ביקורות, ואני יכול להתחיל לדבר עליהן, אבל אני רוצה לדבר על נקודה אחת שהיא מאוד מאוד לא ברורה, וזו אי-הפעלת הרכבת. על דבר אחד כולם מסכימים: פעילות הרכבת קריטית לחזרת המשק לפעולה. עכשיו, זו לא עמדתי האישית. שרת התחבורה מירי רגב ומנכ"ל משרד הבריאות היוצא משה בר סימן טוב כבר הודיעו על תמיכתם בהפעלת מתווה הרכבת החדש בהתאם למתווה שהציג השר סמוטריץ', שר התחבורה היוצא, יכול להיות שעם שינויים כאלה ואחרים, אבל אנחנו מבינים שיש מתווה. אבל זה לא משנה. יש עומס על האוטובוסים, יש עומס בתחנות ההמתנה, יש גם עומס בכבישים, ואני מנסה לדמיין את חיילי צה"ל בסופי שבוע נוסעים הביתה ובימי ראשון יוצאים מביתם לבסיסים. הייתי אומר שלא ייתכן שברק מנהריה שעובד בתל אביב צריך להחליף שלושה אוטובוסים בימים אלה כדי להגיע למקום עבודתו; לא ייתכן שאפרת מבאר שבע צריכה בימים אלה להתמודד עם התורים הלא-נגמרים בתחנה המרכזית, ושגם כשקו 370 כבר יוצא סוף-סוף לדרך אפרת לא תוכל לעלות על האוטובוס בשל הגבלת מספר הנוסעים. אז ברק מנהריה יעבוד מהבית עד שלבוס שלו יימאס, ואפרת תיסע לעבודתה ותקדיש פחות זמן למשפחתה ולגידול ילדיה. אז בואו נסכם את המצב, חברים: תחנות האוטובוס מפוצצות, הריחוק החברתי לא נשמר, ואי-החזרת הרכבת לפעולה משיגה את המטרה ההפוכה. ומי הנפגעים העיקריים, אתם שואלים? אתם לא תשמעו אותם – אתם לא תשמעו אותם כי מי שבאמת צריך את הרכבת יתקשה להפגין כאן מחוץ למשכן הכנסת, ומי שבאמת צריך את הרכבת יתקשה לייצר תהלוכת רכבים על כביש 1 בואכה ירושלים. ודאי יהיו אלה תושבי הגליל והנגב, מהצפון הרחוק, מהדרום הרחוק, אבל לא רק – גם אנשים שגרים בחדרה ועובדים בהרצליה ואנשים שגרים במודיעין ועובדים בירושלים נפגעים. אולי אצלם זו לא פגיעה קשה, אנושה, והם יכולים לסחוב, אבל זה בטח לא מסייע לגלגלי התנופה להחזיר את המשק לפעולה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> נא להתחיל לסיים. << דובר_המשך >> אופיר סופר (ימינה): << דובר_המשך >> בקיצור, שאלה עלומה, שאלה סתומה, כנראה שאני לא אקבל עליה תשובה, אבל הייתי באמת שמח שהרכבת תחזור לפעולה. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> כולנו. << דובר_המשך >> אופיר סופר (ימינה): << דובר_המשך >> לשטח את העקומה של האבטלה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אנחנו איתך בעניין הזה. חברת הכנסת ע'דיר כמאל מריח. אחריה – חבר הכנסת אוסאמה סעדי. << דובר >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, שמי איאד זיאדה מהכפר יאנוח-ג'ת שבגליל המערבי, אני נשוי ואבא לילד בן שנתיים וחצי. אשתי בהיריון ואמורה ללדת בקרוב תאומים. אני עובד כמנהל הכשרה וביצוע בקק"ל כבר שלוש וחצי שנים ואוהב מאוד את העבודה שלי, שמאפשרת לי לפרנס את המשפחה שלי בכבוד. השבוע, בעקבות המצב הכלכלי במדינה, קיבלתי זימון לשימוע לפני פיטורים. יחד איתי קיבלו עוד 35 עובדים את אותו המכתב. המצב הכלכלי שלי בכי רע, ואין לי לאן ללכת. אף מקום עבודה לא יקבל אותי – איתן – במצבי הנוכחי. את הפניה הזאת של איאד קיבלתי יחד עם פניות רבות של מפוטרים, של אנשים עצמאים שכבר לא מסוגלים לעבוד. קיבלתי פנייה השבוע גם ממפעל שיושב בתפן, מפעל בשם טקג'ט בצפון הארץ, באזור התעשייה תפן – למי שלא מכיר, זה בפריפריה של המדינה – שבו 250 אנשים מכלל העובדים של המפעל הזה עומדים בפני סכנת פיטורים. האבסורד הוא שהממשלה הזאת, שקמה כדי להטיף לנו וללמד אותנו על מוסר ועל משמעות המושג "אלונקה" והתגייסות הכלל למען העם, באה ללמד אותנו איך פותרים בעיות של אנשים – מה היא עושה בפועל? מקדמת חוק נורבגי. ב-ב5 ביוני 2020 הממשלה ההזויה הזאת מקדמת חוק הזוי – עוד ג'ובים; אם זה לא מספיק, נייצר אותם, ואם זה לא מספיק, נפצל אותם, ואם זה לא מספיק, נמציא אותם, ואם זה לא יספיק, נחליט שאם בג"ץ מתערב בכל שלב, בכל זמן שהוא, בכל צורה שהיא – הולכים לבחירות. פתאום בחירות זה נהיה אופציה שקל להגיד אותה וקל להפריח אותה לתודעה שלנו ולהגיד לנו: ואללה, בחירות זה לא כזה יקר, ואפשר ללכת לבחירות גם עכשיו. חברים, ככה לא מטפלים בבעיות. השיטה של ראש הממשלה לנסות למסמס כל בעיה של כל סקטור בזה – ממה שראינו היום: אה, דרוזים, אין לכם תקציבים? משרדי הממשלה טורחים ומנסים לסבן אתכם, ממשרד כזה או אחר, בלחפש לאיפה נעלם הכסף ומי גנב את הכסף של הדרוזים? יאללה, בואו נעשה ישיבה. אנשי תרבות יקרים, אין לכם כסף? בואו נעשה ישיבה. מפוטרים, עצמאים, עסקים קטנים, בינוניים, חברות גדלות שמפטרות – בואו נעשה ישיבה. חברים, השיטה הזאת לא עובדת. לא ככה מטפלים בבעיות. אתם כנראה מבינים, והעם חזק וחכם, מסתבר, והוא מבין שאנחנו לא ניפול לזה. אנחנו פה בשביל מיליון מובטלים; אנחנו פה בשביל איאד; אנחנו פה בשביל אלפי עצמאים שנאבקים מדי יום כדי בסך הכול לפרנס את המשפחות שלהם בכבוד. אולי ראש הממשלה לא מתעניין בהם, אולי הם משעממים אותו, אבל אנחנו לא ניתן לזה לקרות. אנחנו נזכיר יום-יום לראש ממשלת הג'ובים, לראש הממשלה המנופחת, הבזבזנית, היקרה והמטורפת הזאת, כל יום, לא לשכוח את איאד ולא לשכוח את הסקטורים המוחלשים שזקוקים לנו. אנחנו לא ניתן להם לשכוח אתכם. תודה. אני מבטיחה לכם. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אוסאמה סעדי. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, אני לא רואה כאן שר או שרה, אז אני ממשיך לדבר עד שיבוא שר. נכון? << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> מה? << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> זה התקנון, גברתי היושבת-ראש. בהצלחה בתפקיד החדש שלך כסגן יושב-ראש, אבל זה התקנון. מכיוון שאין שר, יוסף, אז אני יכול לדבר עד – אולי, מיקי, תעלה אתה? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> שעתיים-שלוש. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> זמנך מתחיל עכשיו. חמש דקות יש לרשותך, חבר הכנסת. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא, אבל באמת, אין שר. אני מדבר ברצינות. אין שר, אז הזמן הזה לא נחשב, אני ממשיך לדבר, אז תבדקו איפה השר, איפה השרה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> הם עוד מעט ייכנסו. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אבל בינתיים הזמן שלי לא הולך. גברתי היושבת-ראש, חבריי – הינה, השרה הגיעה – כשאנחנו מדברים על החוק הנורבגי – ואנחנו כבר למדנו, ממיקי לוי, נכון? שזה לא נורבגי ולא דומה לנורבגי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> ואללה אישי. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ואללה אישי, אה? זה חוק ישראלי, אבל זה ישראבלוף, כי זה אפילו לא דומה, לא בתכלית ולא במטרה. באמת החוק הנורבגי – ד"ר ג'בארין, שהוא משפטן והוא גם מומחה במשפט הבין-לאומי – אנחנו יודעים שהתכלית של החוק הנורבגי היא ששר יתפטר ויקדיש את כל זמנו ואת כל מרצו לתפקיד שלו, ושתהיה הפרדה בין הרשות המבצעת, הממשלה, לבין הרשות המחוקקת, שלמעשה תפקח על הרשות המבצעת. אבל מה עושים לנו כאן? איך שאמרתי, עושים ישראבלוף, שכאילו אנחנו עושים נורבגי, אבל כל המטרה היא למה? רוצים להכניס עוד כמה חברי כנסת. בכנסת העשרים, גברתי היושבת-ראש, היה החוק הנורבגי בפעם הראשונה, ואמרו: מכל סיעה יתפטר שר או סגן שר. באמת, אני אומר, נכנסו חברי כנסת באמת חדשים, חברי כנסת טובים. אבל פה לא רק שחבר כנסת אחד, שר אחד או סגן שר אחד, אלא עשו נוסחה – חבר הכנסת מיקי לוי, דיברנו על זה בוועדה – עשו מעין נוסחה כזאת שרק מגבירה את הסחר-מכר ואת התן-וקח, ואיך שאמרת – ואני שמעתי אותך – שחבר כנסת שרוצה להיכנס, אז כבר אומרים שיעבור מפלגה. ואז עשו ביצור פיקטיבי – חבר הכנסת ג'בארין, אתה לא היית בישיבה הזאת – כאילו יש עתיד התפצלה ממי? מהשרה שנמצאת כאן, כאילו, אתה מבין? כאילו סיעה, מפלגה שלמה התפצלה, כדי לא להחשיב את זה כפרישה. אז פרישה – אתה יודע, הם לא יכולים לרוץ בבחירות הבאות במפלגה קיימת. וכך גם חברי כנסת וחברות הכנסת החדשים שיצטרפו בנורבגי, יש להם 48 שעות לבחור לאיזו מפלגה ולאיזו סיעה הם יצטרפו, אבל הם כבר רשומים במפלגה, והם רצו ברשימה לבחירות, ויש שיוך מפלגתי – חבר הכנסת מאיר כהן – יש שיוך מפלגתי לחברי הכנסת האלה, הם רשומים שהם שייכים למפלגה והם חברים במפלגה, אז איך אנחנו נעודד אותם לעזוב מפלגה ולהצטרף למפלגה אחרת? כמובן, צריך – חבר הכנסת משה ארבל – יש תפקידים, יש ג'ובים, ואז עוברים ממפלגה למפלגה. זה התפקיד של החוק הנורבגי? במקום שהחוק המדלג, המקפץ, שידעו שהוא לא יעבור, אז עשו כאילו (אומר בערבית: זאת האוזן שלי? זאת לא האוזן שלי?) << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> איפה יש ג'ובים? אנחנו באנו לשרת את הציבור. מי מחפש ג'ובים? << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הלוואי. מי שרוצה לשרת ציבור לא עושה ממשלה מנופחת – ואתה תסכים איתי – של 36 שרים ועוד 16 סגנים. 52 זה כמעט מחצית מהכנסת – רשות מבצעת. איפה נשמע דבר כזה? איפה נשמע? אתם רוצים חוק נורבגי אמיתי? בואו תגידו: כל שר, סגן שר יתפטר ולא יחזור. יתפטר ואז הוא ילך לממשלה ויישאר. אבל כאשר אנחנו מדברים על עלות של 100 מיליון שקל – 100 מיליון רק לחוק הנורבגי; וכאשר אנחנו מדברים כבר שבועות על קצבאות – על קצבאות נכים, ועל קצבאות זקנה, ועל הצעירים שלנו בגיל 20, שהיום העלינו גם את זה, שהם לא מקבלים דמי אבטלה; וגם כשאנחנו מדברים על תקציבים לרשויות המקומיות, ועל אבטלה ועל עוני – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> נא להתחיל לסיים. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – אז בוודאי שה-100 מיליון שקלים האלה יכלו ללכת למטרות הרבה הרבה יותר טובות מאשר לחוק הנורבגי, שיאפשר רק הכנסת עוד עשרה, 15 חברי כנסת נוספים. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת אוסאמה סעדי. חבר הכנסת יוסף ג'בארין. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כבוד היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, ברגע של שפיות היום במשכן הזה נפגשנו, נציגי הרשימה המשותפת, עם שר העבודה והרווחה החדש איציק שמולי כדי לדבר על הסוגיות האמיתיות, על הסוגיות הבוערות, על מה שבאמת כואב, בקרב הציבור בכלל והציבור הערבי במיוחד, בתקופה הקשה הזאת של משבר הקורונה ושל המשבר הכלכלי. דיברנו על שיעורי העוני; על המשפחות שמצטרפות למעגל העוני; על דורשי העבודה; על הצורך להקצות משאבים של עובדים סוציאליים ומשאבים חברתיים; על הצורך לסייע לרשויות מקומיות מוחלשות, ובכך גם אולי לבטל מצ'ינג בנושאים החברתיים. אלה הנושאים שהייתי מקווה שסוף-סוף נצליח לדון בהם באמת. אמרתי: ברגע של שפיות, אבל הממשלה הזאת עדיין מעסיקה אותנו בכל האומנות הזאת, האומנות של תפירת אותו הסכם קואליציוני שכנראה שאנחנו נמשיך ללוות אותו במליאה הזאת על ידי חקיקה כל שבוע כדי לתפור משהו ולתקן משהו וכדומה. קשה שלא להתרשם מהיכולת הלשונית של מציעי החוק, כשמדברים על חוק נורבגי, כפי שבאמת אמרת, חברי אוסאמה סעדי. חוק נורבגי, כאילו אפשר להתרשם: ואללה, הינה חוק שמשרת את התקינות הציבורית, שמשרת את המינהל התקין. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> מפרגנים לאירופה. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> חוק נורבגי בממשלה שהעומד בראשה מואשם בשלושה כתבי אישום חמורים. אני רוצה שמישהו יגיד לי: האם בנורבגיה בכלל – חבר הכנסת מיקי לוי – האם בנורבגיה בכלל אפשר היה להעלות על הדעת ממשלה שהעומד בראשה מתמודד עם שלושה כתבי אישום? זה בכלל נתפס? זה בלתי נתפס. לכן השמות הללו שנותנים למהלכים הללו – חוק נורבגי, חוק צרפתי – באמת? באמת? הצחקתם אותי. האמת היא שבכלל, כשחושבים על האומנות הזאת של לשחק עם הלשון – כולכם בטח שמעתם את ההסתה של חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', כשמפלגת ימינה עשתה סיור פרובוקטיבי בנגב. כשהוא מדבר על משפחות גדולות, משפחות ערביות גדולות בנגב, איך הוא מתאר אותן? פצצה מתקתקת. שיעורי הילודה בקרב האוכלוסייה הערבית בנגב הם פצצה מתקתקת. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> שיש לנטרל אותה. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> שיש לנטרל אותה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> הוא הסביר שהוא התייחס לפוליגמיה. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אבל כשהוא מתייחס למשפחות – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> פוליגמיות. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – מרובות ילדים בחברה החרדית, חבר הכנסת משה ארבל, הוא יגיד לך: משפחות ברוכות ילדים. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> הוא דיבר על פוליגמיה, ואני בטוח שגם אדוני מתנגד לפוליגמיה. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – – משפחות ברוכות ילדים. אבל כשזה נוגע לחברה הערבית, שיעורי הילודה הגבוהים הם פצצה מתקתקת. כשזה נוגע לחברה החרדית, או בכלל לחברה היהודית, זה ברוכות ילדים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> פצצה מתקתקת מנטרלים רק בדרך אחת. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> וכאשר עכשיו רואים את המחאה המאוד-מרשימה – כי היא צודקת – של הצעירים הערבים ביפו, אמצעי תקשורת ופוליטיקאים מתייחסים לזה כמהומות, מהומות של תושבי יפו, אבל כשרואים צעירים בצד הימני של המפה הפוליטית מפגינים, אז אלה צעדי מחאה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תתחיל לסיים. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אז כשהיהודים מפגינים אלה צעדי מחאה, וכשהערבים מפגינים, ובצדק, על חילול בית קברות ועל חילול נכסי הווקף המוסלמי, בתיאור של הספרה הציבורית זה נהפך למהומות. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לכן אני אומר: לא נורבגי ולא בטיח. זה חוק מושחת, חוק שעלותו מיותרת בתקופה הקשה הזאת – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> בסדר. נא לסיים. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – ולכן הוא רק מוסיף חטא על פשע. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מאיר כהן – ואני מבקשת לעמוד בלוחות הזמנים. גם ככה יש לנו יום ארוך ויש לכם הרבה זמן לדבר, אז נא לא לחרוג מהזמנים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – 86, איזה הרבה זמן. 88, סליחה. אם לא היו מפריעים – – – זה הרבה זמן? << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> יש לנו יום ארוך, יש לנו סדר-יום – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> לילה ארוך ולדעתי גם יום ארוך. לא סתם אמרתי. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> גברתי היושבת-ראש, חברות וחברי כנסת יקרים, מגפת הקורונה דחפה אותנו, את הכלכלה של המדינה הזאת, לתחתית עמוקה ומסוכנת, שאת הסימנים שלה אנחנו רואים יום-יום ביתר שאת. חברים, זה מפריע לי. חבריא. להערכתי אנחנו עדיין לא בשיא המשבר. ומי שחושב שזה רק משבר חברתי, גברתי היושבת-ראש – לא, אני חושב שזה משבר חברתי, כלכלי וגם נפשי. אני משער שכל אחד מכם, כמוני, פוגש את מאות אלפי המובטלים, חלקם אנשים שאנחנו מכירים, בני משפחה שלנו, שקיבלו מכתבי פיטורים בעקבות הקורונה, והם הולכים עם תחושה שחרב עולמם. חרב עולמו של זוג צעיר ששניהם שפוטרו מהעבודה ויש על גבם התחייבויות למשכנתאות, לילדים, לגני ילדים, למטפלות ומטפלים וכו' וכו'. והחבר'ה האלה נמצאים במשבר נפשי. השבר הוא כל כך גדול, וכשאני מנסה להסתכל אחורה, זה שבר כלכלי שאי-אפשר להשוות אותו לשום משבר כלכלי שהיה מאז הקמתה של המדינה הזאת. היו משברים כאלה ואחרים, היו מלחמות, הייתה תקופת צנע, אבל משבר כל כך קשה, שגרם להפסקה ולהאטה משמעותית בייצור, בעבודה, בחיי היום-יום שלנו – לא היה משבר כזה. וזה מביא אותי מייד לשאלה שאני מפנה לא לאנשי הליכוד – אנשי הליכוד, מבחינתי, אין לי שום הפתעה. כך רבנו, כך התווכחנו במהלך הבחירות. לא הופתעתי משום צעד של אנשי הליכוד. הם אמרו: זה הצעד, זה מה שאנחנו מאמינים בו, עם זה אנחנו הולכים. זאת אמונתם, והם הולכים עם זה. אני הייתי בצד שחשב שהוא בא לחדש ולשנות, במפלגה שנקראה כחול לבן, המפלגה הגדולה שחרתה על דגלה את כל מה שהיום היא לא עושה. אני באמת מסתכל על הממשלה הגדולה. גם אני וגם מיכאל ביטון, השר מיכאל ביטון, היינו ראשי רשויות בנגב. אין הנחתום מעיד על עיסתו, אבל אני חושב שהיינו ראשי רשויות טובים. << קריאה >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << קריאה >> עליך אני יודע – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> גם עליך. גם עליך, מיכאל. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> שניכם. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ודבר אחד אפיין אותנו, מיכאל, דבר אחד אפיין אותנו – שעשינו הכול לא להצטייר כעניים, ולייצר חזות כזאת שלמרות שאנחנו נמצאים בפריפריה אנחנו לא פושטי יד, אנחנו לא מבקשים דבר וחצי דבר, ואנחנו עושים הכול כדי לייצר את מסגרות החינוך הטובות ביותר. אני מעיד על כך לא רק בגלל שהתחנכתי בירוחם אלא בגלל שאלה השכנים שלי. כך זה התפתח בירוחם, כך זה התפתח בדימונה. לכן אני מופתע – אני מופתע שחבריי הטובים, שהלכנו שכם אל שכם, הפכו היום למשרתיה של הממשלה, המשרתים של ממשלה שאין לי שום ספק שכשהם לבד עם עצמם הם שואלים: מה אנחנו עושים כאן? מה אנחנו עושים בממשלה? ושלא יגידו לי שהליכוד רצה את זה. הליכוד לא רצה את זה. הממשלה הפריטטית של 36 חברים היא לא המצאה של הליכוד – שכולם ידעו את זה – זו דרישה של כחול לבן. ממשלה של 36 שרים – בזבוז אדיר. רכבים ואבטחה ולפחות 12 שרים שהמדינה הזאת יכולה להסתדר בלעדיהם, ושום דבר לא יקרה. שום דבר לא יקרה לבד מדבר אחד – שאנחנו לא ננקר את עיניהם של תושבי המדינה הזאת שנמצאים במשבר קשה. ולמה הזכרתי את היותנו ראשי ערים בפריפריה, גברתי היושבת-ראש? כשקיבלנו מיליון שקל ברזרבת שר זה היה היום הכי מאושר, כי חשבנו מה אנחנו יכולים לעשות עם מיליון השקלים האלה. תאמיני לי, גברתי היושבת-ראש. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אני מאמינה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה אנחנו יכולים לעשות עם המיליון? ישר נקים עוד מעבדה לפיזיקה; ישר נבוא לשכונה מוכת שמש ונבנה איזה הצללה בגנים. וכשקיבלנו 2 מיליון שקל – נהדר. וכשהתווכחנו על דברים, על תיקון של גבולות מוניציפליים, כשהתווכחנו על חלוקה צודקת של ארנונה, אנחנו הרגשנו שכל שקל שאנחנו משיגים, זה בא לטובת התושבים. ואני מסתכל: איזה בזבוז. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, אני מסיים, גברתי. עוד חצי דקה, פחות. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> לא. נגמר הזמן. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> נגמר הזמן. אני רק רוצה לסכם: איזה בזבוז של כסף. שיסתכלו חבריי במראה. עדיין לא מאוחר. עדיין לא מאוחר. תודה רבה, גברתי. סליחה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה גם לך. חברת הכנסת סונדוס סאלח. << דובר >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, חברי וחברות הכנסת, בהזדמנות של החוק הנורבגי אני רוצה להפנות את תשומת ליבכם למערכת החינוך בנורבגיה. מערכת החינוך שם דואגת לחינוך לערכים ודואגת לאיכות גבוהה בבתי הספר שלה. היא מחשיבה לערך גבוה את הקניית הכלים הדרושים לתלמידים שלה כדי להוסיף ערך מוסף לחברה, כדי להיות מסוגלים לבנות עתיד בר-קיימא. מערכת החינוך שם מבוססת על עקרונות השוויון והלמידה המותאמים לכל אחד מהם בסביבה הכוללת. היום אנחנו בדיון במערכת החינוך על הארכת שנת הלימודים ולסחוב את ההחלטה הזאת על גבם של מורות ומורים. המשבר הזה – אנחנו ראינו שיש בעיקר שתי אוכלוסיות שנכנסו ממש באופן מלא מתחת לאלונקה: זה גם צוותי הרפואה וגם צוותי בתי הספר ומערכת החינוך. מי שצריך לקחת אחריות על הארכת שנת הלימודים, לבחון את השיטה הזאת ולמלא את הפער הזה, זה משרד החינוך. למרות שהמדינה עושה כל הזמן היערכות ממפגע ביטחוני או איום ביטחוני, היא אף פעם לא הכינה את מערכת החינוך ללמוד מרחוק. למרות זאת, המורים והמורות הכינו את עצמם, למדו את השיטה, תרגלו אותה והעבירו את זה לתלמידים. מורות יצטרכו לקנות ציוד חדש על מנת להעביר את השיטה כמו שצריך. המורות שלימדו בזום, גם להן היו ילדים באותו בית, וגם לא הצליחו פעמים רבות לעשות את העבודה כמו שצריך. הגיע הזמן להפסיק להתייחס למורות ולמורים בבית הספר כבייביסיטר שמשרת את המשק, והגיע הזמן לשנות את היחס למורים והמורות בבית הספר. ככה אנחנו נשנה את כל החברה. תודה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה לך. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – נמצאת כאן? לא נמצאת. חבר הכנסת עפר שלח. << דובר >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה, גברתי. החוק שאנחנו מצביעים עליו עוד מעט, שהוא תיקון לחוק הכנסת, נהוג לכנות אותו החוק הנורבגי. אני חושב שיאה לו יותר השם שנישא בבית הזה בהקשרים אחרים: חוק החזיר. זה חוק החזיר. עכשיו החזיר, חברתי תמר – שהוא חיה טמאה, כמובן על פי דתנו – משום מה, לא ברור למה, אצלנו וגם בתרבויות אחרות הפך לסמל של חזירות, נכון? לחטוף ולבלוע מה שלא מגיע לך, מה שלא צריך וכן הלאה. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> זו חיה מאוד חמודה. אתה עכשיו מעליב חזירים. << דובר_המשך >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> בוודאי. אגב, חיה מהנבונות בחיות הבית, באמת. היא ידועה בתבונתה וכן הלאה. אבל מה לעשות, מי כמוך יודע, כמו מרצ: כשאתה הופך לסמל כבר לא תצא מזה, לא יעזור לך שום דבר. ולמה חוק החזיר? בגלל שהחוק הזה שמגיע אלינו מגיע כתוצאה מהשילוב הבאמת-יוצא-דופן של חזירות ובורות שמאפיין את הממשלה הזאת ואת הקואליציה הזאת. ולמה חזירות ובורות? נוסדה הממשלה, גברתי היושבת-ראש, על הבסיס הפריטטי. אוקיי, יש איזו העמדת פנים שיש שוויון כוחות בממשלה הזאת. אין שוויון כוחות. חלקו שיתוק הדדי וחלקו משחק לפי חלילו של בנימין נתניהו. נקבע מפתח מספרי שהוא לכאורה שווה – הוא לא שווה גם היום, הוא כבר לא יהיה שווה, כי לגוש שמוביל בנימין נתניהו יש 19 שרים, אלא אם תגדילו את מספר השרים ל-38. בתוך הפריטטיות הזאת כחול לבן לא אמרו: אנחנו מוותרים; לא אמרו: אנחנו מנצלים את כוחנו, שבלעדינו לא תקום ממשלה, כדי שתהיה פה ממשלה, אני יודע, של 24 שרים בכוחות שווים; אפילו לא אמרו: אנחנו ניקח כגודלנו, אבל ניקח איזשהו כוח הצבעה, איזה זכות וטו שתיתן לנו משהו אחר. הם חטפו – חטפו עד כדי כך שלסיעה שיש לה 15 חברים יש היום 12 שרים, ואין לה מספיק אנשים בשביל לאייש לא מקומות בוועדות – ראשי ועדות. יש שתי ועדות בכנסת, ועדת המדע והוועדה לזכויות הילד, שאין להן ראשים מפני שאין חברי כנסת שימלאו את זה. כשחוק החזיר ייכנס לתוקפו בסוף הלילה הזה, ידידי אלי אבידר, יצעדו לתוך הבית הזה חברי וחברות כנסת חדשים – שאגב, נבחרו בשם מפלגה אחרת, ויקנו אותם בחצי רשות ועדה עוד לפני שהם דרכו פה. כל זה כדי שכל אחד, כל ישבן במפלגת כחול ישבן, יוכל להתהדר בכיסא שיש עליו תואר, שהרי כיסא החכפ"ש לא נאה לאנשים. לא נאה. הם עוד לא היו פה, הם עוד לא העבירו הצעת חוק, הם עוד לא – כמו שאומרים אצלנו בספורט, איך אומרים? שחקו זוג נעליים, נכון? שרפו זוג נעליים על המגרש – איזה זוג נעליים, שרוך הם עוד לא שרפו על המגרש, אבל הם רוצים כיסא שעליו יש תואר. ובינתיים הם ממלאים את שורת הכיסאות הריקים וחסרי התוכן בממשלה הגדולה והמפוזרת הזאת. כשנגיע לעבודת הכנסת הם לא יעשו דבר, כמו שהם לא עושים דבר באף אחת מהוועדות שאני ואתם, חבריי לאופוזיציה, חברים בהם. לא ראיתם ח"כ מכחול לבן, למעט אם הוא יושב על כיסא היושב-ראש. לא ראיתם. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הם באים רק להצביע – – – מיקי זוהר. << דובר_המשך >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> כן, שלצערו נאלץ לנהל את הקואליציה הזאת, ומי כמונו מהאופוזיציה, שאנחנו ידידיו האמיתיים, יודעים כמה זה לצערו. אבל החזירות כמובן לא נעצרת כאן, מפני שכשאנחנו נגיע – מפני שכרגע, אתם יודעים למה הזמן שלי עומד להיגמר? אולי נגמרו המטאפורות של החזירות. אבל גם את ההצבעה את החוק הזה אנחנו עושים לפי סעיף 98 לתקנון הכנסת, שמאפשר סדרי דיון מיוחדים. אנחנו, שאנחנו מכירים את הבית הזה, יודעים כמה מעט הופעל סעיף 98. הוא מופעל בתקציב, זה ברור. אנחנו, כשהיינו בקואליציה, הפעלנו אותו פעם אחת: הבאנו להצבעה שלושה חוקים מז'וריים במכה אחת, פעם אחת בכל הכנסת התשע-עשרה. עכשיו הוא הופעל בשביל החוק הזה מפני כשאתה חזיר, אין לך שום כבוד גם לבית הזה, למנהגים שלו, לדיבור בו, לדיון בו. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תתחיל לסיים, בבקשה. << דובר_המשך >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אין בעיה. אין לך כבוד לשום דבר חוץ מאשר לאבוס שממנו אתה אוכל, לשוקת שממנה אתה שותה, אבל כמו החזיר, גם יומך יגיע. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת עפר שלח. חברת הכנסת תמר זנדברג. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> גם אני כמעט אמרתי נעמה חכם. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. יש בבניין הזה אנשים, גנץ וחבריו מכחול לבן, שהיום הזה היה היום הראשון של שארית חייהם. למה הכוונה? לכל אחד שעובר איזה תהליך יש איזה רגע כזה שהוא חושב שזהו, הסתיים, כן. תמיד בהיריון חושבים שבלידה זה מסתיים, אבל לא, זה רק מתחיל. אז אותו הדבר גנץ – הוא חשב שהוא מסיים את ההתפלשות ברפש ואת הדילים ואת התחמנות ואת הגנבה הזאת, הקטנה, מפה ומשם עם ביבי, אבל הוא גילה שברגע שהוא חושב שזה נגמר אז זה רק מתחיל. החוק הנורבגי – כבר הסכימו עליו, נכון? זה כבר שייך לפרק הקודם. אבל לא, היום הוא גילה שהוא צריך לשלם על זה עוד. במה הוא משלם? בלהשליך את בית המשפט. לא שמתם לב, אבל הסכימו היום על פסקת התגברות, חברות וחברים. קראו לזה באיזה שם מכובס. אמרו איזה משהו להבטיח את הכהונה של ביבי, ואם לא, יש בחירות. רגע, לא אמרתם שאתם מונעים בחירות רביעיות? היום סיכמתם על בחירות אם בית המשפט יעשה את תפקידו. אם שלטון החוק יתפקד כמו שצריך אתם תלכו לבחירות. אה? איך זה? היום גיליתם עוד דבר – שביבי מפיל עליכם את הסיפוח. עכשיו, לא שמתם לב שזאת הזדמנות חייכם. יש לכם הזדמנות, ובאמת, הייתה לכם הזדמנות היום לקחת בשתי ידיים את האשמה כביכול הזאת שביבי הפיל עליכם. הרי אל תשכחו: המצביעים שלכם מהשמאל-מרכז, לא מהימין, לא מההתנחלויות. הייתה לכם הזדמנויות להגיד: היום אנחנו אלה שמונעים את הסיפוח. אבל לא, יש משהו יותר חשוב: ג'ובים. אנחנו צריכים חוק ג'ובים, ולכן אנחנו ניתן אפרטהייד. זה מה שקורה כשחותמים על עסקה מהגיהינום עם השטן. זה מה שעשיתם. ברגע שמכרתם את נשמתכם – זהו, כל יום זה עוד קצת, כל יום זה עוד משהו, כל יום זה עוד צעד ושעל. ככה זה כשהופכים לסמרטוט שעליו נתניהו וחבורתו מנגבים את הרגליים. שמענו שבבית ראש הממשלה יש תנאים קשים. מלוכלך שם. הם לא ידעו שמצטרפים שם עוד כמה סמרטוטים שאפשר איתם לעשות פאנלים, מה שנקרא. היום אנחנו גילינו שלדבר הזה אין סוף. אין לו סוף ואין לו גבול והוא ימשיך ללוות אותנו לתמיד, והבושה הזאת רשומה על הראש של גנץ ושל אשכנזי ושל מפלגת העבודה ושל כל אלה שהבטיחו משהו אחד לבוחר ועשו את ההפך. היום זה היום שבו אנחנו מגלים שלדבר הזה אין תאריך תפוגה. אין יום אחד שבו אומרים: היום אנחנו מתיישבים על הכיסא ומתחיל לעסוק בענייני המשרדים שלנו, היום אנחנו מצילים את עם ישראל מהקורונה, היום אנחנו מצילים את מדינת ישראל מהאפרטהייד. לא, זה לא קורה. הבושה הזאת ממשיכה ללוות יום אחרי יום אחרי יום אחרי יום. ואתם יודעים מה? אם לרגע תחשבו שאפשר לחמוק מזה, אנחנו נהיה כאן כדי להזכיר לכם את זה. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת נפתלי בנט. << דובר >> נפתלי בנט (ימינה): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, הפער בין מה שחשוב להתעסק ולהתמקד בו לבין מה שבפועל מתעסקים בו הוא בלתי נתפס, פשוט בלתי נתפס. תחשבו, זה כמו הקפטן בטיטניק שהיה משחק דוקים בשעה שלפני ההתנגשות עם הקרחון. ראשי הממשלה שלנו, הצמד-חמד הזה, גנץ-נתניהו, הרה"מים האלה, יושבים ומתעסקים בשטויות, פשוט בשטויות. אם הם היו משקיעים עשירית מהזמן בלוודא שמגייסים עכשיו חוקרים אפידמיולוגים, סטודנטים, מכשירים אותם לתשאל נשאי קורונה כדי לאתר עם מי היו במגע; אם הם היו משקיעים עשירית מהזמן בלהכשיר עוד מעבדות לקראת גל החורף; אם הם היו משקיעים עשירית מהזמן בלשבת עם מנהלי קייטנות, שירדו לאפס הכנסות, מנהלי חוגים, אפס הכנסות, טכנאי אור, תאורה, טכנאי קול, חוגים של ספורט, הצגות ילדים – אנשים שאותו צמד-חמד של הרה"מים שלנו, יותר חשוב להם כרגע להתעסק בסעיף ל"ג, סעיף קטן (4), פסקה (2), כדי לוודא שבעוד שנה ועשרה חודשים, אם נתניהו ירצה לעבוד על גנץ או גנץ על נתניהו אז הוא לא יוכל, כי יש את זה – זה פשוט לא ייאמן. זה לא ייאמן. לא ייאמן. גברתי היושבת-ראש, אני רוצה לסבר את האוזן: אנחנו הולכים להצטמקות הכלכלה בכ-6%. בימים הגרועים ביותר של האינתיפאדה השנייה היה 0.25%, וגם בשנות השישים, שנת 1966, לפני מלחמת ששת הימים, לא היה קיטון בתל"ג – הייתה האטה בצמיחה. היה 0.25% צמיחה, משהו כזה. 6%. אנשים לא מבינים. אנחנו כמו ספינה שנכנסת לתוך צונמי. אנחנו כרגע רק מגרדים, עוד לא ראינו כלום. לא ראינו כלום. ובאיזה פנאן, נחת. לא מעניין אותם – לא מעניין את גנץ, לא מעניין את נתניהו. הם מתעסקים כל היום אם הם ייכנסו ביחד למליאה – לא, יתזמנו בשבע שניות, קודם נתניהו ואחר כך גנץ, או החלופי לפני החלופי של החלופי. זה לא ייאמן. ואז הם מצפים שאזרחי ישראל יביעו בהם אמון? תראו, אני יכול להבין את הצורך בממשלה גדולה. זה מקנה יציבות. זה נראה רע. מבין. תמנה שרים בלי תיק. אבל ה-slicing and dicing הזה, שהם לוקחים ומפרקים – אני אתן לכם דוגמה: אתם יודעים, בהרבה זיעה הקימו טלפון חירום לילדים ובני ונוער שהם נפגעי עבירות מין או שנחשפו לתכנים אינטרנטיים – כדי להגן על עצמם. זו הייתה יחידה במשרד לביטחון פנים, אבל עכשיו, הפלא ופלא, יש שרה לקידום חברתי, אזרחי, מוסרי, לאומי – – << קריאה >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << קריאה >> קהילתי. << דובר_המשך >> נפתלי בנט (ימינה): << דובר_המשך >> קהילתי. – – וצריך למצוא לה עבודה. אז לוקחים מסור, חותכים את היחידה הזאת, אבל מה לעשות, היחידה הזאת מחוברת עם הרבה חוטים לביטחון פנים, למשטרה, כי המשטרה צריכה לפעול. אתה חותך את זה – רואים, יש לנו מחשבים פה. תנסה להוציא ואז אתה חותך – זה לא יעבוד. רשמו לפניכם: אם ישלימו את המשימה בשביל למצוא לה את העיסוק, זה ייקח איזה עשר שנים, ישלש את מספר האנשים ולא ייתן את התפוקה. תקשיבו, מאחורי – תראו, פוליטיקה, כולם פה פוליטיקאים וזה בסדר. אני מאמין שכל מי שבא לפה בא בשביל לעשות טוב לעם ישראל, והוא יודע ששיעור מסוים מהזמן שלו הוא צריך להתעסק בתקורה פוליטית. בליכוד צריכים ללכת לחתונות – אני לא אומר את זה – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אנחנו נהנים. << דובר_המשך >> נפתלי בנט (ימינה): << דובר_המשך >> מפלגה דמוקרטית, זה דווקא יפה. אלה צריכים את זה, הכול בסדר. אתה מחלק איזשהו משקל: אתה רוצה 10% על פוליטיקה – 90% מהות. אני מבין לפני הבחירות – אתה מתעסק באמת רק בפוליטיקה, אבל יש מטרה ויש אמצעי. פה בלבלו את היוצרות. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תתחיל לסיים. << דובר_המשך >> נפתלי בנט (ימינה): << דובר_המשך >> לא, יש לי עוד 23 שניות. אני רוצה למצות כל שנייה משמעותית. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> נתתי לך, אבל השעון – – – << דובר_המשך >> נפתלי בנט (ימינה): << דובר_המשך >> אז אני באמת אומר, נורבגי, שבדי, פקיסטני – אילו עוד חוקים יביאו בשביל לנפח ולקיים את השרידות הפוליטית של צמד-חמד הרה"מים שלנו? תודה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח. חבר הכנסת מיקי לוי. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, אני מוותר על זכותי. חבר הכנסת קרעי לא נמצא כאן. הצבעה, בבקשה. הצבעה. הצבעה. הצבעה עכשיו. עכשיו הצבעה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> יש שר. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הצבעה עכשיו. הצבעה. הצבעה. עכשיו הצבעה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> יושב-ראש הוועדה מסכם. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> גם המסכם לא היה פה. לא היה פה, היה בחוץ. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת יעקב אשר, יושב-ראש הוועדה, נא לסכם. << דובר >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> אלי, אתה פה? אתה עוזר לי? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> "אלי אתה ואודך." << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> עברו על זה פה? סליחה, גברתי. מי אחראי פה? << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> הוא צריך – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> יש מישהו שאחראי פה? אני רואה פה מלא טיפות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מיקי, אתה ויתרת על זכות דיבור? << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> חבריי חברי הכנסת, ערב טוב ולילה טוב לכולם. אדוני השר, אני רוצה לאחל לך בהזדמנות זאת מקרב הלב – אני מכיר אותך שנים רבות – אני מדבר עכשיו על השר מיכאל ביטון, ראש העיר המיתולוגי של ירוחם, איש אשר רוח בו, איש שהשקיע את מאודו, את הונו ואת מרצו בעיר ירוחם, וגם תרם רבות בנושאים מוניציפליים גדולים, וחבל שאחד מהם לא הצלחנו עדיין להגיע לסופו – הדיפרנציאליות בחינוך וברווחה. אני מקווה שהממשלה הזאת, אם נעבוד ביחד, תעשה את הדברים הללו, כי לא יכול להיות שהמצ'ינג מול משרדי הממשלה בנושאי רווחה וחינוך בערים כמו הרצליה ותל אביב יהיה כמו בירוחם או כמו בבני ברק או כמו מקומות אחרים, במיוחד כשהאוכלוסיות הן אוכלוסיות מרובות ילדים. אני מאחל לך, אדוני, הצלחה במשרד הביטחון. יש לך הרבה דברים לעשות שם, ואנחנו כולנו תולים תקוות בעניין. לגופו של עניין, חבריי חברי הכנסת, אנחנו דנים היום בחוק הנורבגי. נכון שיש כאלה שכינו אותו שבדי ויש כאלה שכינו אותו נורבגי, ואני רוצה לומר לכם מה שאמרתי גם בתחילת הדרך: החוק הנורבגי הוא חוק מצוין לכנסת ישראל. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> יעקב – – – << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה לא מאמין בזה בעצמך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא חייב – – – לא חייב. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> איך אני לא מאמין בזה אם אני – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – יעקב. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – אם אני אישית – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – יעקב. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – אני אישית עדות חיה לחוק נורבגי ותוצאותיו, ואצלכם במפלגה – – << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – אצלכם במפלגה – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> יעקב. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – נכנסה יוליה מלינובסקי במסגרת החוק הנורווגי בקדנציה שעברה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יעקב. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> וכמה שרים – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> בזכות – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> בגלל זה – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> בזכות התמיכה – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> וכמה שרים היו אז, כשהיא נכנסה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אשר. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> כמה שרים – – – << קריאה >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> כמה שרים – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ידעתי שתידלק. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אני מתחיל מיוליה, מהקל אל הכבד. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> כמה שרים היו בזמן שהיא נכנסה לממשלה, תגיד. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> זה היה – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אם אתה אומר, תגיד עד הסוף. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> חוץ מזה, יעקב – – – כל כחול לבן. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> כמה שרים – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> את כל ישראל ביתנו? לא. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה משווה את יוליה מלינובסקי לכחול לבן? על מה אתה מדבר בכלל? << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אני עומד כאן – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> 24 שרים, בזמן שהיא נכנסה לפי החוק, לא – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אני רוצה לומר לכולכם: אם היינו מגיעים למצב – רגע – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אל תעבור נושא, שאלת שאלה ואני עונה לך: 24 שרים, לא 36. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> איווט, תעזור לי, מפריעים לי מהמפלגה שלך. << קריאה >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << קריאה >> הם עושים עבודת קודש, מה אתה רוצה? << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> עבודת קודש. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> הכי קל זה לעבור נושא, אבל – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אתם מפריעים ליעקב אשר להשלים. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> שאלת שאלה – עניתי לך, נכון? << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אני אענה לכם, חברים. אני רוצה לומר לכם, אבל תקשיבו. אני מוכן לשמוע הכול. אני רוצה לומר לכם דבר אחד. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> יעקב, יש פה בעיה – נכנס ראש ממשלה חליפי בלי ראש ממשלה מכהן. תבדוק בבקשה מה קורה, שלא יהיה פה בלגן. נורא מבקשים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יעקב. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אנחנו גם ככה – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> דווקא? << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, הוא חשב שהוא יכול לשאול – – – יושב-ראש – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> שיימשך ככה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אלי, זה כאילו הירח – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> חבריי חברי הכנסת – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הם אמורים להיכנס ביחד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בדיוק. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אני אומר עוד פעם – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה קורה פה? << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> תגיד שזו לא דוגמה מוצלחת. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אני רוצה לומר – אני אעבור לדוגמה מוצלחת: הייתה פה חברת כנסת בשם שולי מועלם, עשתה עבודת קודש בכנסת. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> נכון, אנחנו מסכימים איתך. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כמה שרים היו בממשלה? << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> רגע. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כמה? << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> רגע. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> איך תמיד אתה נותן דוגמאות של נשים? << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> מה קשור השרים לחוק הנורבגי? << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת פורר. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה היית – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אתה מתבלבל בחוק. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – בני ברק? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני אגיד לך מה קשור: 100 מיליון שקל, זה מה שקשור. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> 101. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא מספיק שמוציאים מאות מיליונים על שרים מיותרים, אז זה עוד 100 מיליון שקל על חברי כנסת. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> חברים יקרים. אני רוצה לומר לך, עודד – עודד, עודד. עודד, תקשיב, לא ברמקול. אם היה מתגשם החלום שלכם לממשלת אחדות כשאתם השדכנים ובאמצע, והיה מצד אחד הליכוד על 36 מנדטים ומצד שני כחול לבן עם 33 ואתם עם שבעה, כמה שרים היו היום? כמה? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> 22. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> באמת? באמת? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> ראש ממשלה אחד, זה בטוח. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> 18, החוק היה על 18. אתם ביטלתם אותו. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> חבר'ה, פורים לא הגיע. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> החוק היה – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אין פורים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> 18. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אין פורים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יעקב, בבקשה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> יעקב, תן לנו פיצוחים פה ליציע, משעשע לשמוע את הדברים שלך. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אני רוצה לומר לחברי הכנסת המודאגים – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> עליזה, איפה ראש הממשלה? הם צריכים להיכנס ביחד. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> גברתי היושבת-ראש, שנפתח דיון? אני מודיע לכם שאם ממשלה החלומות הזאת שלכם – שמבחינתנו זה היה חלום בלהות – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> למה? << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> למה? << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> רגע, תן לי רגע, אלי. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת אבידר, תן לו להשיב. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> היו משרתים בצבא, מה קרה? היו מתגייסים לצה"ל – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת פורר. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אם הייתה ממשלת החלומות, היו היום לפחות – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> היה אפשר לקצר את השירות הצבאי, כי כל החבר'ה שלך היו מתגייסים לצה"ל – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – 30 שרים, לפחות, אם לא יותר. אבל בואו נחזור לחוק הנורבגי. החוק הנורבגי נוגע ומחזק את המקום הכי חשוב, שזה ועדות הכנסת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שלמה קרעי – – – על החוק, שלמה? << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> החוק הנורבגי יביא איתו חברי כנסת שיהיו בוועדות, יעשו את העבודה הפרלמנטרית החשובה, ישבו לצד חברי האופוזיציה, יעזרו לחברי האופוזיציה ביחד בעבודה הגדולה של ועדות הכנסת. רק לפני כמה חודשים היו פה, במקום הזה, נאומים חוצבי להבות אש על כך שהכנסת לא עובדת והוועדות לא עובדות, והינה, ברוך השם הוועדות עובדות. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא עובדות, לא עובדות. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> עובדות. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הכול בגלל האופוזיציה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> חוץ מהוועדה לקידום מעמד האישה, נכון. אני מצר על זה. אני מצר על זה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> למה לא? << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אנחנו מבקשים שחברת הכנסת שלכם – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> מה זה "לא חשובה לי"? << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – מהרשימה תצטרף לוועדה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> יש לי אחת כזאת בבית. מה פירוש? באמת. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> יעקב, תמשיכו להגיד: כבודה בת מלך פנימה – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אלי היקר. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – ותספרו לנשים שלכם שאסור להן לצאת מהבית. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> משפחת ישראל ביתנו, תקשיבו. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> כן, חברי הכנסת של ישראל ביתנו התעוררו. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> משפחת ישראל ביתנו, אנחנו באנו לפה לעבוד, ואנחנו הולכים לעבוד ולהעביר חוקים, ולקדם חקיקה, ולבקר את הגוף שנקרא ממשלה – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> 100 מיליון שקל. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> יש גם חוק – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – ולעבוד, ולצורך זה אנחנו נתברך ביממה הקרובה בח"כים חדשים, שבאים לפה רעבים לעבודה, רוצים לעשות את עבודתם. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> רעבים חדשים. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הרי כל זה בשביל ח"כ אחד. הרי מבחינת הליכוד, בשביל כחול לבן זה לא היה עובר. ח"כ אחד. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> רגע, ומה עם פינדרוס? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> ח"כ אחד. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אנחנו בעד פינדרוס. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> בוא נצביע. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני בעד פינדרוס. תקשיב טוב, אנחנו בעדו, למה להכניס עוד 300? << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אני רוצה לומר לכם דבר אחד: יש אמרה שאומרת שדברים שרואים מכאן לא רואים משם. אז קודם כול, אני שמח – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – בוא תעלה, בוא. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אני שמח, כמו שאמר קודם הרב גפני, שאנחנו כאן – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה יודע למה זה נכון? גם לשירות צבאי. דברים שרואים משם לא רואים מכאן. גם מי ששירת שירות צבאי לא רואה – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> הייתי בתפקיד שלכם, היינו באופוזיציה, וידענו לתת פייט כשצריך, וזה בסדר, ולא קרה כלום. יש כמה אנשים שכואב לי הלב שהם באופוזיציה – אחד מהם מסתכל עליי עכשיו, מאיר, ידידי – אבל אני אומר לכם דבר אחד: בתור יושב-ראש הוועדה אני שלם לחלוטין עם החוק הזה שמגיע לפה הערב, שלם לחלוטין עם הדבר הזה, שהוא בעצם לב-ליבה של הדמוקרטיה: הוועדות של הכנסת, מליאת הכנסת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא מאמין לך – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> זה מליאת הכנסת. ואנחנו – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> יעקב, אתה גם שלם עם זה שיש 5,000 חיילים בצה"ל שיכולים – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אני לא אתייחס, אני לא אתייחס למסע הבחירות הבלתי-נגמר שלך. אתה לא מתכוון לכלום, אתה מתכוון ליושב-ראש הוועדה למעמד האישה, אולי. עזוב. לא מעניין אותך, אל תמשיך עם זה. תעצור פה, מספיק. אנחנו מדברים היום על דבר שהוא בסך הכול טוב. זה שקשה לכם להבין את זה כי אתם נמצאים היום שם ואנחנו כאן – מה לעשות. קורה. קורה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – חוק נורבגי בממשלה רזה הוא טוב; בממשלה שמנה הוא חזירות. זה הכול. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אתה יודע – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא חזירות – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> מבחינת הרוחב, לא יפה כל הזמן להגיד לממשלה שהיא שמנה, אבל אני רוצה לומר לך – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – חזירית, בתקופה שלאנשים אין מה לאכול – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתם לא רואים את האנשים שאין להם מה לאכול, לא מעניין אתכם – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> יעקב, מתנצלים, מתנצלים. לא חזיר – פרה קטנה שלא גדלה, עם אף כזה. לא חזיר. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> לא שמעתי, אבל את רוח הדברים הבנתי. אנחנו נמצאים היום בממשלה שברוך השם עובדת ומתפקדת, והשרים נכנסו לעבודה, ואנחנו רואים את זה בעשרות הצעות חוק שמגיעות היום לוועדות. אנחנו טיפלנו היום בוועדה – אלי יושב איתי ביחד – טיפלנו בנושא האסירים, ההיוועדות החזותית. צמצמנו את זה, עבדנו ביחד – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הורס לי את הקריירה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> לא, חלילה. יש נושאים חשובים מאוד על סדר-היום, ואתם תמשיכו להתעסק – אתם יודעים מה, הייתה עכשיו פרשת המרגלים: הרזה היא אם שמנה. אוקיי, הבנו. שמנה, בסדר, אבל פועלת, עובדת, מחוקקת, מקדמת. יש אנשים בתפקידים בכירים שאנחנו יכולים לישון טוב בלילה. יש לנו ראש ממשלה מצוין – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – יש לנו שר ביטחון מצוין וראש ממשלה חליפי, בעזרת השם, יש לנו שר אוצר מצוין. אתם יודעים, איתן כבל – – – << קריאה >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << קריאה >> רגע, מה עם שר האנרגיה? << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אני בדרך אליך, יובל. יש לנו יושב-ראש ועדת כספים מעולה. מה קרה? מה אתם צועקים? מה רע? הכול עובד, הכול מתפקד. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא, יעקב, לא אמרת את זה. יעקב, לא אמרת שהכול עובד והכול מתפקד. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> תקשיב, אני אומר לך את האמת. מהניסיון שלי בתפקוד ובניהול אני יכול להעיד על זה. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתה יכול להעיד על עצמך. אתה נראה לי מתפקד. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> ובוא נאמר שבקטע הזה אנחנו לא בתחרות. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתה נראה לי מתפקד. הממשלה הזאת – אתה לא יכול לטעון שהיא מתפקדת. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אני חושב שהיא מתפקדת, ואני חושב שהיא תתפקד הרבה יותר טוב, יאיר, אם תהיה כנסת חזקה, וועדות מתפקדות, אם יהיו לנו עוד כמה ח"כים חרוצים כמו הח"כית הזאת שנמצאת לידך. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני מסכים איתך. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> חרוצים. והם לא בדעה שלי. אנחנו יודעים להתווכח. הם לא עושים חיים קלים אבל הם עובדים, וזה מה שאנחנו צריכים בוועדות. אז נורבגי. מה קרה? מה, יותר טוב שהוא היה שווייצרי? אז הוא נורבגי, מה לעשות. מה לעשות, יצא נורבגי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יצא, יצא. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אני רוצה – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – בין ניסנקורן – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אשר, שלח לך. השבוע שלח לך, נו. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אני רוצה לומר דבר אחד. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – מיקי זוהר – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> רבותיי, פרשת השבוע שלנו היא פרשה – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> המרגלים, המרגלים. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אני אספר לכם סיפור. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> שמנה אם רזה – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> לא, את זה כבר עברנו. את זה עברנו. אתם יודעים שלפני שנים מעטות איבדה היהדות החרדית את אחד מגדולי מנהיגיה, שזה היה הרב שטיינמן, זכר צדיק וקדוש לברכה. הרב שטיינמן, אם היינו באים אליו בימים של פרשת קורח לשאול שאלות ציבוריות שקשורות ליחסים בין אדם לחברו בצורה כזאת או אחרת, הוא אמר: תבואו אחרי השבוע של קורח, השבוע של קורח זה שבוע של מחלוקת. ואני שואל: קורח, שפיקח היה, מה ראה לשטות זאת? אתם יודעים מה הוא ראה? "עינו הטעתו", העין שלו הטעתה אותו. הוא הסתכל על עצמו ואמר: איפה אני ואיפה משה רבנו ואהרן? למה תתנשאו על קהל ה'? מי החליט שאתם המנהיגים? הוא התריס נגד ההנהגה של משה רבנו. פיקח היה, הוא היה אחד מגדולי הדור באותה תקופה, והוא הצליח בכוח הרטוריקה שלו לסחוף איתו את ראשי הסנהדרין. הכול מתחיל ב"עינו הטעתו". הוא הסתכל על עצמו, הוא לא הסתכל על ההנהגה. הוא לא קיבל את זה. הוא לא קיבל את זה. זה מוסר ההשכל שאנחנו צריכים לקחת מהפרשה הזאת. וכשאנחנו נמצאים היום בתקופה לא פשוטה, גם בהיבט הכלכלי, גם בהיבט הבריאותי – אני רוצה מעל במה זו גם לאחל הצלחה לשר הבריאות, מכובדי יולי; אנחנו היינו רגילים לראות אותך כאן ועכשיו אתה בשטח. שמעתי אותך היום כאן, מעל הדוכן, ואני אומר לך, כל מילה חקוקה בסלע, כי אני גם יושב בוועדה, ולפעמים יש חברים – אני לא אגיד מיהם – שאומרים: למה אתה חושש לפתוח את בתי הסוהר? פתח, שלא יהיה וידיאו קונפרנס – זה נכון שזו בעיה, וצמצמנו אותה היום – אבל כל המגפה הזאת, זה לא נכון, זה לא אמיתי. ואמרתי לחבריי בוועדה: הכתפיים שלי לא מספיק רחבות כדי לדעת מה שטובי הרופאים עוד לא יודעים להגיד. ולכן אנחנו כל הזמן צריכים להיות על הצומת הזה שבין פיקוח נפש לבין כלכלה וחיים וזכויות עצירים וכל הדברים הללו. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מי שמאמין לא מפחד. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אשרי אדם מפחד תמיד. תמיד. ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהכול נהיה בדברו. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אמן. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> אמן. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> ואני חושב, חבריי – ושמענו וניהלנו דיונים מעמיקים בנושא הזה, גם היום, בנושא העצירים, והיום נצטרך לשבת גם על אכיפה של הקורונה, שתגיע במשך הלילה, אדוני היושב-ראש. היא אמורה להגיע במשך הלילה כי התקנות לשעת חירום פוקעות, ואנחנו לא יכולים להיות גיבורים ולהגיד: לנו זה לא יקרה. אנחנו צריכים שמחר כוחות הביטחון והמשטרה יוכלו לאכוף הלאה את הדין ואת הסדר בכל מה שקשור לקורונה, ואין לנו ברירה. אנחנו נאריך את התקש"חים, אבל במקביל נחוקק אותם בצורה המיטבית. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא צריך. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> נחוקק אותם כדי שיהיו לנו. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא צריך. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אנחנו לא יודעים מה ילד יום, ואנחנו לא יודעים איזה גל מחכה לנו מחר. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> שום דבר לא מחכה לנו, תאמין לנו. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> מה אני אעשה, אלי אבידר, אני לא דוקטור, ואתה פרופסור, אבל אני לא לוקח את האחריות. ואני יודע דבר אחד: יש ניהול סיכונים, וניהול סיכונים הוא לא רק לפרוץ ולהגיד לסיכונים: אתם לא תהיו. צריך כל הזמן לחשב אותם, וזה מה שאנחנו עושים בוועדות, וזה מה שנעשה היום בערב בוועדה אצלי, היום בלילה, כנראה, כי צריכים להעביר את התקנות עוד הלילה, אדוני שר הבריאות. ולכן אני אומר שהחיזוק שהכנסת מקבלת במסגרת החוק הנורבגי יהיה ברכה לבית הזה. הוא יהיה ברכה לבית הזה. אני יכול להעיד לפחות על חבר הכנסת – בעזרת השם, בתוך 24 שעות – ידידנו הרב יצחק פינדרוס, איש חרוץ – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> איש ראוי. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – ידען וראוי – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> ראוי. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – שיעשה עבודה מצוינת כאן בוועדות הכנסת, והשרים וסגני השרים שלנו יוכלו לעשות את עבודת הקודש שלהם במשרדים שלהם. זה בסדר גמור. אמרתי לכם, אני שלם עם זה. ולכן אני רואה בעיני רוחי ממשלה מתפקדת. היא אומנם נמצאת עוד בחיתוליה, מה שנקרא, אבל לאט-לאט אנחנו רואים שהדברים מסתדרים, אולי לדאבון ליבם של כמה אנשים, שלא נוח להם לראות את זה. הכנסת תקבל חיזוק, הוועדות יהיו פוריות, המעקב הפרלמנטרי יפרח, ואולי אפילו ינשוך – גם את זה צריך, זה התפקיד שלנו. ופה אנחנו נמצאים, ועם זה אני שלם. אני רואה שהצלחתי לשכנע אתכם שם ביציע. אני רוצה לנצל את הבמה הזאת ולומר שאנחנו נמצאים היום באיזשהו גל, או לא גל כזה או אחר, ואני חושב שאחד הלקחים – הרי היה הכי קל בזמנו להגיד על ערים מסוימות, ובמקרה זה הערים החרדיות, שלא מילאו את ההוראות, או שלא מילאו את ההוראות בדקדקנות. היום אנחנו רואים, סדנא דארעא חד הוא, ואולי הפוך – דווקא בערים החרדיות מקפידים יותר. ואני רוצה לומר שאחת הנקודות הקריטיות במגפות או בדברים מסוג כזה זה הסברה – הסברה שתחלחל לאנשים שהולכים להגביל להם את החיים. וההסברה של האירוע הגדול שחווינו לפני כמה חודשים, ההסברה הזאת לציבור החרדי הגיעה מאוחר, ואנחנו נתקן את זה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> יעקב, עליזה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> יעקב, עליזה. יעקב. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> ולכן אני מציע לכל חברי האופוזיציה – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> עליזה – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> ואני חוזר ואומר שוב – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> יש מי שמנהל את הבית הזה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אני חוזר ואומר שוב: אתם יכולים להצביע בעד – לא בעד ההסתייגויות, בעד החוק. תאמינו לי, מניסיון, זה חוק טוב. זה חוק שצריך אותו. זה חוק שהכנסת תתפאר בו. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> נפלא. אתה בכוח רוצה לחזור ל-24 שרים – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> 101 מיליון שקל. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> עליזה? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> 101 מיליון שקל, זו העלות. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> ואני מאחל לאופוזיציה שיעשו את מלאכתם נאמנה, אבל עדיין תוך סיעור מוחות. ואני מודה לחבריי בוועדה. אנחנו יודעים לריב, ונותנים לי בראש, אבל יודעים להגיע להסכמות, כמו שהוכחנו. ולחבריי בקואליציה ולחבריי בממשלה: בואו נמשיך לעבוד, נחזור לעבודה בכוחות מחודשים, ובעזרת השם נעשה רק דברים טובים לעם ישראל. תודה רבה לכולם. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יעקב אשר. חברות וחברי הכנסת, אני מבקש מכולם לשבת במקומות. נא לשבת. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מזכירת הכנסת, הכרזה – הודעה, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לוח תיקונים להצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 49); לוח תיקונים להסתייגויות ולבקשות רשות דיבור להצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 49); לוח תיקונים להסתייגויות ולבקשות דיבור להצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 47), התש"ף–2020. << הצח >> הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 49) << הצח >> (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << הצח >> הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 47), התש"ף–2020 << הצח >> (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, נא לשבת. נא לשבת כל אחד במקומו. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אפשר לקבל את ההסתייגויות? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> יביאו לכם, חבר הכנסת פורר, זה בדרך אליך. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, נא לשבת. הינה, גם חבר הכנסת יעקב אשר מגיע למקומו. אנא תשומת ליבכם, כדי שכולנו נבין על מה מצביעים ואיך מצביעים. אנחנו מצביעים תחילה על הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 49), קודם בקריאה השנייה, אחר כך בקריאה השלישית. החוקים יגיעו אליכם, הם בדרך אליכם. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> קודם כול נצביע – אחרי זה נקרא? איך זה עובד? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> החוקים בדרך אליכם. הם יגיעו אליכם, ואנחנו נמתין שהם יגיעו אליכם לפני שנתחיל להצביע בפועל. אבל בינתיים, כדי שתבינו על מה מצביעים: אנחנו מצביעים על חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 49), בקריאה השנייה, כולל לוח התיקונים. אני מזכיר לחברי הכנסת שיש צורך ברוב של 61 חברי כנסת בעד בכל אחד מהסעיפים בקריאה השנייה – הסעיפים, לא ההסתייגויות – וכן ברוב בקריאה השלישית. כמו כן, אני מבקש לדעת מול מי אני עובד באופוזיציה – מול חבר הכנסת מאיר כהן, מולך. אני מזכיר שעל פי החלטת ועדת הכנסת סדרי ההצבעה הם כאלה: אנחנו נצביע על שמונה הסתייגויות ראשונות בכל סעיף, אלא אם כן יבקש חבר הכנסת מאיר כהן לעשות אחרת ולוותר על הסתייגויות מסוימות בסעיף ולהצביע על אחרות במקומן. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זו לא הסכמת ועדת הכנסת, זו החלטת ועדת הכנסת. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> החלטה. לא אמרתי הסכמה, אמרתי החלטה. לו היית מקשיב היית גם שומע. אנחנו נחיל את אותו הכלל גם לגבי הצבעה על הסתייגויות שהן לפני סעיף או לאחר סעיף. ההעתקים של החוק הגיעו ליציע? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן, כן, הינה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברי הכנסת, חבר הכנסת פורר, אנא, לשבת. אנא, לשבת. יופי. תודה רבה. רבותיי, שמות חברי הכנסת על פי הקבוצות הם כדלקמן: קבוצת סיעת הרשימה המשותפת: חברי הכנסת אוסאמה סעדי, עופר כסיף, איימן עודה, אנטאנס שחאדה, אחמד טיבי, מחמוד עבאס, עאידה תומא סלימאן, ווליד טאהא, היבה יזבק, יוסף ג'בארין, סעיד אלחרומי, ג'אבר עסאקלה, סמי אבו שחאדה, סונדוס סאלח ואימאן ח'טיב יאסין; קבוצת סיעת מרצ: חברי הכנסת ניצן הורוביץ, תמר זנדברג ויאיר גולן; קבוצת סיעת יש עתיד-תל"ם: חברי הכנסת יאיר לפיד, משה יעלון, מאיר כהן, עפר שלח, אורנה ברביבאי, קארין אלהרר, יואל רזבוזוב, אלעזר שטרן, מיקי לוי, ע'דיר כמאל מריח, רם בן ברק, יואב סגלוביץ', בועז טופורובסקי, אורלי פרומן, אנדרי קוז'ינוב ועידן רול; קבוצת סיעת ישראל ביתנו: חברי הכנסת אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין, חמד עמאר ואלכס קושניר; קבוצת סיעת ימינה: חברי הכנסת איילת שקד, מתן כהנא, אופיר סופר, נפתלי בנט ובצלאל סמוטריץ'. חברות וחברי הכנסת, נא לשבת. רבותיי, אנחנו עוברים להצבעה לפני סעיף 1, הסתייגות של קבוצות יש עתיד-תל"ם, ישראל ביתנו, מרצ והרשימה המשותפת, הסתייגות מס' 1. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד ההסתייגות – 42 נגד – 66 נמנעים – אין ההסתייגות (1) של קבוצת סיעת יש עתיד-תל"ם, קבוצת סיעת ישראל ביתנו, קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 42, נגד – 66. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להסתייגות מס' 2, של חבר הכנסת מיקי לוי וקבוצת הרשימה המשותפת. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 7 בעד ההסתייגות – 40 נגד – 66 נמנעים – אין ההסתייגות (2) של קבוצת סיעת הרשימה המשותפת וחבר הכנסת מיקי לוי לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 40, נגד – 66. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להסתייגות מס' 3 – – – << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> היושב-ראש, הסיכום היה 80 הסתייגויות על כל החוק – – – הצבעה מס' 8 << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רגע, רגע, רגע, אני עוצר את ההצבעה. בבקשה. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אנחנו סיכמנו על 80 הסתייגויות לחוק-יסוד: הכנסת, לא על שמונה הסתייגויות לכל סעיף. אנחנו בחרנו 80 שאנחנו נעביר לכם ונצביע עליהן. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה, אבל לא העברתם. תעבירו, אין שום בעיה. ביקשנו, לא קיבלנו. מזכירת הכנסת ביקשה ונאמר לה שאין רשימה. אם יש, אנא, תעבירו אליי עכשיו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אין לי בעיה, גם זה אפשרי. אז חבר הכנסת כהן, אני ממשיך להצביע עד שתעצור אותי, תגיד לי מה מוסר, ואני אעבור הלאה. אני חוזר על ההצבעה – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה עם שמית? אפשר שמית? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> יש גם אפשרות להצבעה שמית – חמש הצבעות, כפי שנקבע בהחלטה. חמש הצבעות לאופוזיציה. רבותיי, אני חוזר על ההצבעה על הסתייגות מס' 2, של חבר הכנסת מיקי לוי וקבוצת הרשימה המשותפת. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> 3, יריב. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> על הסתייגות מס' 3, סליחה. מי בעד? מי נגד? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> זה לא עובד. הצבעה מס' 9 בעד ההסתייגות – 43 נגד – 65 נמנעים – אין ההסתייגות (3) של חבר הכנסת מיקי לוי וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רבותיי, אצל מי לא עבד? << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> אצלי. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא, אתה הצבעת. הצבעת, הצבעת. רבותיי, אצל מישהו לא עבד? אצל אלי עבד מצוין, אני רואה שהנורה דולקת והכול בסדר. השר שוסטר, אצלך לא עבד? חבר הכנסת כהן, אנחנו כרגע לפני סעיף 1 בכלל. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> זה לסעיף 1. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אבל אנחנו לפני סעיף 1 כרגע. לפני סעיף 1 אני מצביע על שמונה הראשונות, או הכול מוסר? << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> הכול מוסר. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> הכול מוסר, אוקיי. אז רגע. רבותיי, גם השר שוסטר הצביע, אז אם כך, בעד – 43, נגד – 65. אני קובע שגם הסתייגות מס' 3 לא התקבלה. לפיכך, לאור הודעתו של חבר הכנסת מאיר כהן, הוסרו ההסתייגויות מהסתייגות מס' 4 עד הסתייגות מס' 35, לפני סעיף 1, וכן הסתייגות מס' 36, לסעיף 1 – נכון, חבר הכנסת כהן? אם כך, אנחנו עוברים להצביע על הסתייגות מס' 37, לסעיף 1. הצבעה. הצבעה מס' 10 בעד ההסתייגות – 43 נגד – 67 נמנעים – אין ההסתייגות (37) של קבוצת סיעת יש עתיד-תל"ם, קבוצת סיעת ישראל ביתנו, קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 43, נגד – 67. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להסתייגות מס' 38. הצבעה. הצבעה מס' 11 בעד ההסתייגות – 42 נגד – 67 נמנעים – אין ההסתייגות (38) של קבוצת סיעת ישראל ביתנו וקבוצת סיעת יש עתיד-תל"ם לסעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 42 בעד, 67 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. הסתייגות מס' 39 – הצבעה. הצבעה מס' 12 בעד ההסתייגות – 41 נגד – 67 נמנעים – אין ההסתייגות (39) של קבוצת סיעת ישראל ביתנו וקבוצת סיעת יש עתיד-תל"ם לסעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 41, נגד – 67. הסתייגות מס' 39 לא התקבלה. הסתייגויות מס' 40 עד 46 הוסרו. לפיכך אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 47. הצבעה. הצבעה מס' 13 בעד ההסתייגות – 40 נגד – 67 נמנעים – אין ההסתייגות (47) של חבר הכנסת מיקי לוי וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 40, נגד – 67. ההסתייגות לא התקבלה. הסתייגויות 48 עד 51 הוסרו. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות 52. הצבעה. הצבעה מס' 14 בעד ההסתייגות – 40 נגד – 67 נמנעים – אין ההסתייגות (52) של חבר הכנסת מיקי לוי וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 40, נגד – 67. הסתייגות לא התקבלה. אני עובר – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברת הכנסת שטרית, בבקשה לא באמצע ההצבעה. תודה רבה. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות 53. הצבעה. הצבעה מס' 15 בעד ההסתייגות – 42 נגד – 67 נמנעים – אין ההסתייגות (53) של חבר הכנסת מיקי לוי וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 42, נגד – 67. ההסתייגות לא התקבלה. הסתייגויות מס' 54 עד 71 הוסרו. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 72. הצבעה. הצבעה מס' 16 בעד ההסתייגות – 41 נגד – 65 נמנעים – אין ההסתייגות (72) של חבר הכנסת מיקי לוי וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 41, נגד – 65. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 73, בבקשה. הצבעה מס' 17 בעד ההסתייגות – 42 נגד – 66 נמנעים – אין ההסתייגות (73) של חבר הכנסת מיקי לוי וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 42 בעד, 66 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. הסתייגויות מס' 74 עד 82 הוסרו. לפיכך אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 83. הצבעה. הצבעה מס' 18 בעד ההסתייגות – 41 נגד – 67 נמנעים – 1 ההסתייגות (83) של חבר הכנסת מיקי לוי וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 41, נגד – 67, נמנע אחד. לפיכך ההסתייגות לא התקבלה. הסתייגויות מס' 84 עד 89 הוסרו. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 90. הצבעה. הצבעה מס' 19 בעד ההסתייגות – 40 נגד – 68 נמנעים – 1 ההסתייגות (90) של קבוצת סיעת הרשימה המשותפת וחבר הכנסת מיקי לוי לסעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 40, נגד – 68, נמנע אחד. הסתייגות מס' 90 לא התקבלה. הסתייגויות מס' 91 עד 104 הוסרו. לפיכך אנחנו עוברים להצבעה על סעיף 1, כנוסח הוועדה. הצבעה על סעיף 1, כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' בעד סעיף 1, כהצעת הוועדה – 69 נגד – 40 נמנעים – אין סעיף 1, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 69, נגד – 40. לפיכך, סעיף 1 התקבל כנוסח הוועדה בקריאה השנייה. אנחנו עוברים לאחרי סעיף 1, הסתייגות מס' 105 – הצבעה. הצבעה, רבותיי. הצבעה מס' 21 בעד ההסתייגות – 37 נגד – 68 נמנעים – אין ההסתייגות של חבר הכנסת מיקי לוי וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת אחרי סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רבותיי, 37 בעד, 68 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להסתייגויות לסעיף 2. הסתייגות של קבוצת יש עתיד-תל"ם, ישראל ביתנו, מרצ והרשימה המשותפת, הסתייגות מס' 106 – מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 22 בעד ההסתייגות – 43 נגד – 67 נמנעים – אין ההסתייגות (106) של קבוצת סיעת יש עתיד-תל"ם, קבוצת סיעת ישראל ביתנו, קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 2 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 43, נגד – 67. ההסתייגות לא התקבלה. הסתייגות 107 – הצבעה. הצבעה מס' 23 בעד ההסתייגות – 41 נגד – 68 נמנעים – 1 ההסתייגות (107) של קבוצת סיעת יש עתיד-תל"ם, קבוצת סיעת ישראל ביתנו, קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 2 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 41, נגד – 68, נמנע אחד. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להסתייגות 108 – הצבעה. הצבעה מס' 24 בעד ההסתייגות – 41 נגד – 65 נמנעים – 2 ההסתייגות (108) של קבוצת סיעת יש עתיד-תל"ם, קבוצת סיעת ישראל ביתנו, קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 2 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 41, נגד – 65, שני נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. הסתייגות 109 – הצבעה. הצבעה מס' 25 בעד ההסתייגות – 43 נגד – 67 נמנעים – אין ההסתייגות (109) של קבוצת סיעת יש עתיד-תל"ם, קבוצת סיעת ישראל ביתנו, קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 2 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 43, נגד – 67. ההסתייגות לא התקבלה. הסתייגות מס' 110 – הצבעה. הצבעה מס' 26 בעד ההסתייגות – 42 נגד – 65 נמנעים – אין ההסתייגות (110) של קבוצת סיעת יש עתיד-תל"ם, קבוצת סיעת ישראל ביתנו, קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 2 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 42 בעד, 65 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להסתייגות מס' 111 – הצבעה. הצבעה מס' 27 בעד ההסתייגות – 43 נגד – 67 נמנעים – אין ההסתייגות (111) של קבוצת סיעת יש עתיד-תל"ם, קבוצת סיעת ישראל ביתנו, קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 2 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 43, נגד – 67. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להסתייגות 112 – הצבעה. הצבעה מס' 28 בעד ההסתייגות – 41 נגד – 67 נמנעים – אין ההסתייגות (112) של קבוצת סיעת יש עתיד-תל"ם, קבוצת סיעת ישראל ביתנו, קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 2 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 41 בעד, 67 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להסתייגות 113 – הצבעה. הצבעה מס' 29 בעד ההסתייגות – 42 נגד – 67 נמנעים – אין ההסתייגות (113) של קבוצת סיעת יש עתיד-תל"ם, קבוצת סיעת ישראל ביתנו, קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 2 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 42 בעד, 67 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להסתייגות מס' 114 – הצבעה. הצבעה מס' 30 בעד ההסתייגות – 42 נגד – 67 נמנעים – אין ההסתייגות (114) של קבוצת סיעת יש עתיד-תל"ם, קבוצת סיעת ישראל ביתנו, קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 2 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 42 בעד, 67 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. הסתייגות מס' 115 – הצבעה. הצבעה מס' 31 בעד ההסתייגות – 42 נגד – 67 נמנעים – אין ההסתייגות (115) של קבוצת סיעת יש עתיד-תל"ם, קבוצת סיעת ישראל ביתנו, קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 2 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 42 בעד, 67 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להסתייגויות של קבוצת הרשימה המשותפת וקבוצת מרצ. הסתייגות מס' 116 הוסרה. הסתייגות מס' 117 – הצבעה. הצבעה מס' 32 בעד ההסתייגות – 37 נגד – 65 נמנעים – אין ההסתייגות (117) של קבוצת סיעת הרשימה המשותפת וקבוצת סיעת מרצ לסעיף 2 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 37 בעד, 65 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. הסתייגויות מס' 118–125 הוסרו. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות 126. הצבעה מס' 33 בעד ההסתייגות – 38 נגד – 67 נמנעים – אין ההסתייגות (126) של קבוצת סיעת הרשימה המשותפת וקבוצת סיעת מרצ לסעיף 2 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 38 בעד, 67 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. הסתייגויות 127–146 הוסרו. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות 147. הצבעה. הצבעה מס' 34 בעד ההסתייגות – 36 נגד – 64 נמנעים – אין ההסתייגות (147) של קבוצת סיעת הרשימה המשותפת וקבוצת סיעת מרצ לסעיף 2 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 36, נגד – 64. ההסתייגות לא התקבלה. הסתייגויות מס' 148–190 הוסרו. אנחנו עוברים – נכון, חבר הכנסת כהן? אנחנו עוברים להסתייגות מס' 191, של חבר הכנסת לוי וקבוצת הרשימה המשותפת – הצבעה. הצבעה מס' 35 בעד ההסתייגות – 37 נגד – 66 נמנעים – אין ההסתייגות (191) של חבר הכנסת מיקי לוי וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 2 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 37 בעד, 66 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות 192. הצבעה. הצבעה מס' 36 בעד ההסתייגות – 42 נגד – 66 נמנעים – אין ההסתייגות (192) של חבר הכנסת מיקי לוי וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 2 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 42 בעד, 66 נגד – בתוספת קולו של חבר הכנסת חיים כץ, 67 נגד. לפיכך, ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להסתייגות מס' 193 – הצבעה. הצבעה מס' 37 בעד ההסתייגות – 42 נגד – 66 נמנעים – אין ההסתייגות (193) של חבר הכנסת מיקי לוי וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 2 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 42 בעד, 66 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להסתייגות מס' 194 – הצבעה. הצבעה מס' 38 בעד ההסתייגות – 43 נגד – 64 נמנעים – אין ההסתייגות (194) של חבר הכנסת מיקי לוי וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 2 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 43 בעד, 64 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להסתייגות מס' 195 – הצבעה. הצבעה מס' 38 בעד ההסתייגות – 43 נגד – 64 נמנעים – אין ההסתייגות (195) של חבר הכנסת מיקי לוי וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 2 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 43 בעד, 64 נגד, ההסתייגות לא התקבלה. הסתייגות 196 הוסרה. לגבי הסתייגות 197 – ישנה בקשה להצבעה שמית. לפיכך נעבור להצבעה שמית. מזכירת הכנסת, בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) סמי אבו שחאדה – אינו נוכח משה אבוטבול – נגד אלי אבידר – בעד יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – נגד ינון אזולאי – נגד ישראל אייכלר – אינו נוכח קארין אלהרר – בעד סעיד אלחרומי – בעד זאב אלקין – נגד דוד אמסלם – נגד אופיר אקוניס – נגד משה ארבל – נגד גלעד ארדן – נגד גבי אשכנזי – נגד יעקב אשר – נגד מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – נגד רם בן ברק – בעד יואב בן צור – נגד נפתלי בנט – בעד אורנה ברביבאי – בעד קרן ברק – נגד ניר ברקת – נגד יוסף ג'בארין – בעד יאיר גולן – בעד מאי גולן – נגד איתן גינזבורג – נגד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – נגד בנימין גנץ – נגד משה גפני – נגד עוזי דיין – נגד אבי דיכטר – נגד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח צבי האוזר – נגד ניצן הורוביץ – בעד צחי הנגבי – נגד יועז הנדל – נגד שרן מרים השכל – נגד מכלוף מיקי זוהר – נגד אסף זמיר – נגד תמר זנדברג – בעד ציפי חוטובלי – נגד אימאן ח'טיב יאסין – בעד מיקי חיימוביץ' – נגד ווליד טאהא – בעד בועז טופורובסקי – בעד אחמד טיבי – בעד יעקב טסלר – נגד חילי טרופר – נגד דסטה גדי יברקן – נגד היבה יזבק – בעד עומר ינקלביץ' – נגד משה יעלון – בעד אלי כהן – נגד יצחק כהן – אינו נוכח מאיר כהן – בעד מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – בעד ע'דיר כמאל מריח – בעד עופר כסיף – בעד אופיר כץ – נגד חיים כץ – נגד ישראל כץ – נגד מיקי לוי – בעד אורלי לוי אבקסיס – נגד יריב לוין – נגד אביגדור ליברמן – בעד יעקב ליצמן – נגד יאיר לפיד – בעד פטין מולא – אינו נוכח מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי קונין – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – נגד אורי מקלב – נגד יעקב מרגי – נגד משולם נהרי – נגד אבי ניסנקורן – נגד בנימין נתניהו – אינו נוכח סונדוס סאלח – בעד יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – בעד אופיר סופר – בעד בצלאל סמוטריץ' – בעד אוסאמה סעדי – אינו נוכח גדעון סער – נגד מנסור עבאס – בעד איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – נגד חמד עמאר – בעד ג'אבר עסאקלה – בעד עודד פורר – אינו נוכח טלי פלוסקוב – נגד אורלי פרומן – בעד מאיר פרוש – נגד עמיר פרץ – אינו נוכח רפי פרץ – נגד אורית פרקש הכהן – נגד אנדרי קוז'ינוב – בעד אלכס קושניר – בעד יואב קיש – נגד שלמה קרעי – נגד מירי מרים רגב – נגד עידן רול – בעד יואל רזבוזוב – בעד יפעת שאשא ביטון – נגד אלון שוסטר – נגד אנטאנס שחאדה – בעד יובל שטייניץ – נגד קטי קטרין שטרית – נגד אלעזר שטרן – בעד יזהר שי – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – נגד עפר שלח – בעד איציק שמולי – נגד רם שפע – נגד איילת שקד – בעד עאידה תומא סלימאן – בעד פנינה תמנו – נגד << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מזכירת הכנסת, בבקשה הקריאי שוב את שמותיהם של חברי הכנסת שטרם הצביעו. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) סמי אבו שחאדה – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח יואב גלנט – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח יצחק כהן – נגד מירב כהן – אינה נוכחת פטין מולה – אינו נוכח מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי קונין – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ – אינו נוכח אוסאמה סעד – בעד איימן עודה – בעד עודד פורר – בעד עמיר פרץ – נגד יזהר שי – אינו נוכח << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, האם מישהו שנמצא כאן באולם טרם הצביע ומעוניין לעשות כן? אם אין – לפיכך, ההצבעה הסתיימה. מזכירת הכנסת, נא לסכם את התוצאות. חברות וחברי הכנסת, אנא תפסו את מקומותיכם בחזרה. אנחנו מחדשים את ההצבעות. להלן תוצאות ההצבעה לעניין הסתייגות מס' 197: בעד – 43, נגד – 66. ההסתייגות לא התקבלה. חברות וחברי הכנסת, נא לשבת. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת שטרן, אתה רואה, לא מצליחים לייצר. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אבל אני בהחלט מעריך את המעקב הקפדני. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בחרת מנכ"ל מצוין. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> טוב, תודה רבה. תודה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בחרת מנכ"ל מצוין. אני מברך אותו – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. כבר אומר לך לא להתעסק עם השולחן. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> רק תן לו משימה, לעשות שולחן. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אז זהו, שלא. יש דברים יותר חשובים. חברי הכנסת פורר, כהנא, קושניר, סובה, לשבת. אנחנו מחדשים את ההצבעה. חברי הכנסת כמאל מריח וחמד עמאר, לשבת, בבקשה. לשבת. רבותיי, הסתייגות מס' 198–266 – כל ההסתייגויות האלה הוסרו. לפיכך אנחנו עוברים להצביע על הסתייגות מס' 267. הצבעה. הצבעה מס' 40 בעד ההסתייגות – 41 נגד – 63 נמנעים – אין ההסתייגות (267) של חבר הכנסת מיקי לוי וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 2 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 41, נגד – 63. ההסתייגות לא התקבלה. כל יתר ההסתייגויות לסעיף 2, החל מהסתייגות מס' 268 וכלה בהסתייגות 812, אם אינני טועה – כן, וכלה בהסתייגות 812 – כולן הוסרו. לפיכך, חברות וחברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על סעיף 2 כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 41 בעד סעיף 2, כהצעת הוועדה – 67 נגד – 42 נמנעים – אין סעיף 2, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 67 בעד, 42 נגד. לפיכך סעיף 2 התקבל כנוסח הוועדה בקריאה השנייה. אנחנו עוברים לסעיף 3, הסתייגות מס' 813 – הצבעה. הצבעה מס' 42 בעד ההסתייגות – 42 נגד – 66 נמנעים – אין ההסתייגות של קבוצת סיעת ישראל ביתנו וקבוצת סיעת יש עתיד-תל"ם לסעיף 3 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 42 בעד, 66 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. הסתייגות מס' 814, של חבר הכנסת קרעי, הוסרה. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 815, של חבר הכנסת לוי וקבוצת הרשימה המשותפת – הצבעה. הצבעה מס' 43 בעד ההסתייגות – 41 נגד – 67 נמנעים – אין ההסתייגות (815) של חבר הכנסת מיקי לוי וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 3 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 41 בעד, 67 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות 816. הצבעה. הצבעה מס' 44 בעד ההסתייגות – 42 נגד – 66 נמנעים – אין ההסתייגות (816) של חבר הכנסת מיקי לוי וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 3 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 42 בעד, 66 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. הסתייגות מס' 817 – הצבעה. הצבעה מס' 45 בעד ההסתייגות – 41 נגד – 65 נמנעים – אין ההסתייגות (817) של חבר הכנסת מיקי לוי וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 3 לא נתקבלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כמה הסתייגויות יש לנו עוד? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא נורא. לא נורא. לא נורא. 41 בעד, 65 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להסתייגות 818 – הצבעה. הצבעה מס' 46 בעד ההסתייגות – 42 נגד – 66 נמנעים – אין ההסתייגות (818) של חבר הכנסת מיקי לוי וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 3 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 42 בעד, 66 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. הסתייגות 819 – הצבעה. הצבעה מס' 47 בעד ההסתייגות – 41 נגד – 66 נמנעים – אין ההסתייגות (819) של חבר הכנסת מיקי לוי וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 3 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 41 בעד, 66 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. אם כך, הוסרו כל ההסתייגויות לסעיף 3. אנחנו עוברים להצבעה על סעיף 3 כנוסח הוועדה. סעיף 3 כנוסח הוועדה – הצבעה. הצבעה מס' 48 בעד סעיף 3, כהצעת הוועדה – 65 נגד – 44 נמנעים – אין סעיף 3, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 65 בעד, 44 נגד. לפיכך סעיף 3 התקבל כנוסח הוועדה. אנחנו עוברים להסתייגויות לסעיף 4. הסתייגויות מס' 820 ו-821 הוסרו, ואנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות 822. הצבעה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אוה, ברוך הבא, ראש הממשלה. הצבעה מס' 49 בעד ההסתייגות – 39 נגד – 66 נמנעים – אין ההסתייגות (822) של קבוצת סיעת ישראל ביתנו וקבוצת סיעת יש עתיד-תל"ם לסעיף 4 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 39 בעד, 66 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. הסתייגות 823 – הצבעה. הצבעה מס' 50 בעד ההסתייגות – 36 נגד – 66 נמנעים – 1 ההסתייגות (823) של קבוצת סיעת ישראל ביתנו וקבוצת סיעת יש עתיד-תל"ם לסעיף 4 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 36 בעד, 66 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. הסתייגות מס' 824 – הצבעה. הצבעה מס' 51 בעד ההסתייגות – 40 נגד – 66 נמנעים – אין ההסתייגות (824) של קבוצת סיעת ישראל ביתנו וקבוצת סיעת יש עתיד-תל"ם לסעיף 4 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 40 בעד, 66 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. הסתייגות 825 – הצבעה. הצבעה מס' 52 בעד ההסתייגות – 39 נגד – 64 נמנעים – אין ההסתייגות (825) של קבוצת סיעת ישראל ביתנו וקבוצת סיעת יש עתיד-תל"ם לסעיף 4 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 39 בעד, 64 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. הסתייגות מס' 826–863 הוסרו. לפיכך אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות 864. הצבעה. הצבעה מס' 53 בעד ההסתייגות – 43 נגד – 66 נמנעים – אין ההסתייגות (864) של חבר הכנסת מיקי לוי וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 4 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 43 בעד, 66 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. ההסתייגויות 865–900 הוסרו. לפיכך הוסרו כל ההסתייגויות לסעיף 4. אנחנו עוברים להצבעה על סעיף 4 כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 54 בעד סעיף 4, כהצעת הוועדה – 66 נגד – 43 נמנעים – אין סעיף 4, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 66 בעד, 43 נגד. סעיף 4 התקבל כנוסח הוועדה. אנחנו עוברים להסתייגויות אחרי סעיף 4, הסתייגות מס' 901 – הצבעה. הצבעה מס' 55 בעד ההסתייגות – 41 נגד – 67 נמנעים – אין ההסתייגות (901) של קבוצת סיעת יש עתיד-תל"ם, קבוצת סיעת ישראל ביתנו, קבוצת סיעת הרשימה המשותפת וקבוצת סיעת מרצ אחרי סעיף 4 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 41, 67 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. הסתייגות מס' 902 – הצבעה. הצבעה מס' 56 בעד ההסתייגות – 43 נגד – 67 נמנעים – אין ההסתייגות (902) של קבוצת סיעת יש עתיד-תל"ם, קבוצת סיעת ישראל ביתנו, קבוצת סיעת הרשימה המשותפת וקבוצת סיעת מרצ אחרי סעיף 4 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 43 בעד, 67 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. הסתייגות 903 הוסרה. אנחנו עוברים להסתייגות 904 – הצבעה. הצבעה מס' 57 בעד ההסתייגות – 40 נגד – 67 נמנעים – אין ההסתייגות (904) של חבר הכנסת מיקי לוי וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת אחרי סעיף 4 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 40 בעד, 67 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להסתייגות 905, של חבר הכנסת לוי וקבוצת הרשימה המשותפת. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 58 בעד ההסתייגות – 40 נגד – 65 נמנעים – אין ההסתייגות (905) של חבר הכנסת מיקי לוי וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת אחרי סעיף 4 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 40 בעד, 65 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. הסתייגות 906 – הצבעה. הצבעה מס' 59 בעד ההסתייגות – 43 נגד – 66 נמנעים – אין ההסתייגות (906) של חבר הכנסת מיקי לוי וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת אחרי סעיף 4 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 43 בעד, 66 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להסתייגות 907 – הצבעה. הצבעה מס' 60 בעד ההסתייגות – 43 נגד – 67 נמנעים – אין ההסתייגות (907) של חבר הכנסת מיקי לוי וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת אחרי סעיף 4 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 43 בעד, 67 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. הסתייגות 908 – הצבעה. הצבעה מס' 61 בעד ההסתייגות – 40 נגד – 67 נמנעים – אין ההסתייגות (908) של חבר הכנסת מיקי לוי וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת אחרי סעיף 4 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 40 בעד, 67 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להסתייגות 909 – הצבעה. הצבעה מס' 62 בעד ההסתייגות – 43 נגד – 67 נמנעים – אין ההסתייגות (909) של חבר הכנסת מיקי לוי וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת אחרי סעיף 4 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 43 בעד, 67 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. הסתייגות 910 – הצבעה. הצבעה מס' 63 בעד ההסתייגות – 42 נגד – 67 נמנעים – אין ההסתייגות (910) של חבר הכנסת מיקי לוי וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת אחרי סעיף 4 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 42 בעד, 67 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. הסתייגות 911 – הצבעה. הצבעה מס' 64 בעד ההסתייגות – 44 נגד – 64 נמנעים – אין ההסתייגות (911) של חבר הכנסת מיקי לוי וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת אחרי סעיף 4 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 44 בעד, 64 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. הסתייגות 912 – הצבעה. הצבעה מס' 65 בעד ההסתייגות – 43 נגד – 66 נמנעים – אין ההסתייגות (912) של חבר הכנסת מיקי לוי וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת אחרי סעיף 4 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 43 בעד, 66 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. הסתייגות 913 – הצבעה. הצבעה מס' 66 בעד ההסתייגות – 41 נגד – 66 נמנעים – אין ההסתייגות (913) של חבר הכנסת מיקי לוי וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת אחרי סעיף 4 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 41 בעד, 66 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. הסתייגות 914 – הצבעה. הצבעה מס' 67 בעד ההסתייגות – 36 נגד – 67 נמנעים – אין ההסתייגות (914) של חבר הכנסת מיקי לוי וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת אחרי סעיף 4 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 36 בעד, 67 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. ההסתייגות הבאה – 915 עד 927, סדרה אחת של הסתייגויות. אנחנו מצביעים על כל הסדרה. אם הסדרה תתקבל, נתחיל להצביע פרטנית על כל אחת מההסתייגויות. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 68 בעד ההסתייגויות – 43 נגד – 67 נמנעים – אין ההסתייגויות (915–927) של חבר הכנסת מיקי לוי וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת אחרי סעיף 4 לא נתקבלו. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 43 בעד, 67 נגד. ההסתייגויות לא התקבלו. כל הסדרה לא התקבלה. הסתייגויות 928 עד ההסתייגות האחרונה, שמספרה 1189, הוסרו. לפיכך, החוק התקבל בקריאה השנייה, כולל לוח התיקונים. עכשיו אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 49), כולל לוח התיקונים, בקריאה השלישית. הצבעה. הצבעה מס' 69 בעד החוק – 66 נגד – 43 נמנעים – אין חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 49), התש"ף–2020, נתקבל. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 66 בעד, 43 נגד, אין נמנעים. לפיכך אני קובע שהצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 49), התש"ף–2020, אושרה בקריאה השלישית ונכנסה לספר החוקים. אנחנו עוברים עכשיו להצבעה על הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 47), התש"ף–2020. אנחנו מצביעים על ההסתייגויות. הקבוצות הן הקבוצות כפי שציינתי אותן בהצבעה הקודמת. אנחנו עוברים להסתייגויות לפני סעיף 1. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין לנו את החוק. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו נמתין רגע עד שהחוק יגיע אליכם. חבר הכנסת כהן, למעשה כל ההסתייגויות לפני סעיף 1 ולסעיף 1 הוסרו, נכון? גם לסעיף 2. זאת אומרת, אנחנו מתחילים מאחרי סעיף 2. הינה, החוקים הגיעו למעלה ואפשר לקבל אותם כדי שנוכל להתחיל בהצבעה. חברות וחברי הכנסת, אנחנו מתחילים בהצבעה על הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 47). כפי שאמרתי קודם, שמות הקבוצות הן כפי שהיו בהצבעה על חוק-היסוד. ההסתייגויות שמספרן 1–99 הוסרו, הוסרו במלואן, ולכן אנחנו עוברים קודם כול להצבעה על סעיפים 1 ו-2 כנוסח הוועדה. רבותיי, הצבעה. הצבעה מס' 70 בעד סעיפים 1–2 – 69 נגד – 40 נמנעים – אין סעיפים 1–2 נתקבלו. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 69, נגד – 40. סעיפים 1 ו-2 התקבלו כנוסח הוועדה. אנחנו עוברים להסתייגויות לאחר סעיף 2. הסתייגות של מיקי לוי וקבוצת הרשימה המשותפת. הסתייגות מס' 100 – הצבעה. הצבעה מס' 71 בעד ההסתייגות – 41 נגד – 66 נמנעים – 1 ההסתייגות (100) של חבר הכנסת מיקי לוי וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת אחרי סעיף 2 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 41 בעד, 66 נגד, נמנע אחד. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להסתייגות 101 – הצבעה. הצבעה מס' 72 בעד ההסתייגות – 42 נגד – 65 נמנעים – אין ההסתייגות (101) של חבר הכנסת מיקי לוי וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת אחרי סעיף 2 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 42 בעד, 65 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. הסתייגות לסעיף 3 – הסתייגות מס' 102 הוסרה. לפיכך, אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות 103, של קבוצת הרשימה המשותפת וקבוצת מרצ. הצבעה. הצבעה מס' 73 בעד ההסתייגות – 36 נגד – 68 נמנעים – אין ההסתייגות (103) של קבוצת סיעת הרשימה המשותפת וקבוצת סיעת מרצ לסעיף 3 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 36 בעד, 68 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להסתייגות מס' 104, של קבוצת יש עתיד-תל"ם, המשותפת, מרצ וישראל ביתנו. הצבעה. הצבעה מס' 74 בעד ההסתייגות – 41 נגד – 65 נמנעים – אין ההסתייגות של קבוצת סיעת יש עתיד-תל"ם, קבוצת סיעת הרשימה המשותפת, קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת ישראל ביתנו לסעיף 3 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 41 בעד, 65 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. הסתייגויות מס' 105–156 הוסרו. חבר הכנסת כהן, 105–156 הוסרו. לפיכך, אנחנו עוברים להסתייגות מס' 157, של קבוצת ישראל ביתנו וקבוצת יש עתיד-תל"ם. הצבעה. הצבעה מס' 75 בעד ההסתייגות – 38 נגד – 67 נמנעים – 2 ההסתייגות של קבוצת סיעת ישראל ביתנו וקבוצת סיעת יש עתיד-תל"ם לסעיף 3 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 38 הצביעו בעד, 67 נגד, שני נמנעים. לפיכך, הסתייגות מס' 157 הוסרה. על כן, הוסרו כל ההסתייגויות לסעיף 3. אנחנו עוברים להצבעה על סעיף 3 כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 76 בעד סעיף 3, כהצעת הוועדה – 68 נגד – 41 נמנעים – אין סעיף 3, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 68 בעד, 41 נגד. לפיכך סעיף 3 התקבל כנוסח הוועדה. הסתייגויות של חבר הכנסת שלמה קרעי הוסרו. הוסרו הסתייגויות 158 ו-159, חבר הכנסת כהן, על ידי המציע, ככה שאני לא יכול להצביע עליהן. אתה תוכל להוסיף. אתה רוצה שאני אצביע על שתי ההסתייגויות הבאות בתור? אתה ביקשת 158 ו-159, אבל הן הוסרו על ידי המציע. אז אנחנו עוברים הלאה. הסתייגויות מס' 160–164 לסעיף 4 הוסרו. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 165, של קבוצת הרשימה המשותפת וקבוצת מרצ. הצבעה מס' 77 בעד ההסתייגות – 33 נגד – 67 נמנעים – אין ההסתייגות (165) של קבוצת סיעת הרשימה המשותפת וקבוצת סיעת מרצ לסעיף 4 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 33, 67 נגד, נמנעים – אין. ההסתייגות לא התקבלה. הסתייגות מס' 166 – הצבעה. הצבעה מס' 78 בעד ההסתייגות – 34 נגד – 66 נמנעים – אין ההסתייגות (166) של קבוצת סיעת הרשימה המשותפת וקבוצת סיעת מרצ לסעיף 4 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 34, 66 נגד. לפיכך ההסתייגות לא התקבלה. הסתייגויות מס' 167 ו-168 הוסרו. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 169. הצבעה. הצבעה מס' 79 בעד ההסתייגות – 33 נגד – 67 נמנעים – אין ההסתייגות (169) של קבוצת סיעת הרשימה המשותפת וקבוצת סיעת מרצ לסעיף 4 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 33, 67 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. הסתייגות מס' 170 – הצבעה. הצבעה מס' 80 בעד ההסתייגות – 34 נגד – 67 נמנעים – אין ההסתייגות (170) של קבוצת סיעת הרשימה המשותפת וקבוצת סיעת מרצ לסעיף 4 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 34, 67 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. הסתייגות מס' 171 – הצבעה. הצבעה מס' 81 בעד ההסתייגות – 35 נגד – 66 נמנעים – אין ההסתייגות (171) של קבוצת סיעת הרשימה המשותפת וקבוצת סיעת מרצ לסעיף 4 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 35, נגד – 66. ההסתייגות לא התקבלה. חברות וחברי הכנסת, הסתייגויות מס' 172–207 הוסרו. לפיכך, אנחנו יכולים להצביע על סעיפים 4, 5 ו-6 כנוסח הוועדה בקריאה השנייה. הצבעה על הסעיפים. הצבעה מס' 82 בעד סעיפים 4–6, כהצעת הוועדה – 67 נגד – 40 נמנעים – אין סעיפים 4–6, כהצעת הוועדה, נתקבלו. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 67 בעד, 40 נגד. לפיכך סעיפים 4, 5 ו-6 התקבלו כנוסח הוועדה בקריאה השנייה. אנחנו עוברים להצבעות על הסתייגויות לאחר סעיף 6. קבוצת הרשימה המשותפת ומרצ, הסתייגות מס' 208 – הצבעה. הצבעה מס' 83 בעד ההסתייגות – 34 נגד –67 נמנעים – אין ההסתייגות של קבוצת סיעת הרשימה המשותפת וקבוצת סיעת מרצ אחרי סעיף 6 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 34 בעד, 67 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. הסתייגות מס' 209 – הצבעה. הצבעה מס' 84 בעד ההסתייגות – 37 נגד – 62 נמנעים – אין ההסתייגות (209) של חבר הכנסת מיקי לוי וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת אחרי סעיף 6 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 37 בעד, 62 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להסתייגות מס' 210 – הצבעה. הצבעה מס' 85 בעד ההסתייגות – 37 נגד – 65 נמנעים – אין ההסתייגות (210) של חבר הכנסת מיקי לוי וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת אחרי סעיף 6 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 37 בעד, 65 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. הסתייגות 211. הצבעה מס' 86 בעד ההסתייגות – 35 נגד – 68 נמנעים – אין ההסתייגות (211) של חבר הכנסת מיקי לוי וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת אחרי סעיף 6 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 35, 68 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. הסתייגות מס' 212 – הצבעה. הצבעה מס' 87 בעד ההסתייגות – 35 נגד – 66 נמנעים – אין ההסתייגות (212) של חבר הכנסת מיקי לוי וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת אחרי סעיף 6 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 35 בעד, 66 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות 213 – הצבעה. הצבעה מס' 88 בעד ההסתייגות – 37 נגד – 65 נמנעים – אין ההסתייגות (213) של חבר הכנסת מיקי לוי וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת אחרי סעיף 6 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 37 בעד, 65 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. הסתייגות מס' 214 הוסרה. הסתייגות מס' 215 – הצבעה. הצבעה מס' 89 בעד ההסתייגות – 37 נגד – 67 נמנעים – אין ההסתייגות (215) של חבר הכנסת מיקי לוי וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת אחרי סעיף 6 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 37 בעד, 67 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. הסתייגויות 216–224 הוסרו. לפיכך אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות 225. הצבעה. הצבעה מס' 90 בעד ההסתייגות – 36 נגד – 67 נמנעים – אין ההסתייגות (225) של חבר הכנסת מיקי לוי וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת אחרי סעיף 6 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 36 בעד, 67 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. הסתייגויות מס' 226–236 הוסרו. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות 237. הצבעה. הצבעה מס' 91 בעד ההסתייגות – 34 נגד – 67 נמנעים – אין ההסתייגות (237) של חבר הכנסת מיקי לוי וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת אחרי סעיף 6 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 34 בעד, 67 נגד, ההסתייגות לא התקבלה. הסתייגויות מס' 238–258 הוסרו, ואנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות 259. הצבעה מס' 92 בעד ההסתייגות – 33 נגד – 67 נמנעים – אין ההסתייגות (259) של חבר הכנסת מיקי לוי וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת אחרי סעיף 6 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 33 בעד, 67 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. הסתייגויות מס' 260–291 הוסרו. לפיכך אנחנו מצביעים על הסתייגות 292. הצבעה. הצבעה מס' 93 בעד ההסתייגות – 38 נגד – 67 נמנעים – אין ההסתייגות (292) של חבר הכנסת מיקי לוי וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת אחרי סעיף 6 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 38 בעד, 67 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. הסתייגויות מס' 293–496 הוסרו, ולהסתייגות 497 התבקשה הצבעה שמית. לפיכך אנחנו נעבור להצבעה שמית. מזכירת הכנסת, בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד סמי אבו שחאדה – אינו נוכח אלי אבידר – בעד יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – נגד ינון אזולאי – נגד ישראל אייכלר – אינו נוכח קארין אלהרר – בעד סעיד אלחרומי – בעד זאב אלקין – נגד דוד אמסלם – נגד אופיר אקוניס – נגד משה ארבל – נגד גלעד ארדן – נגד גבי אשכנזי – נגד יעקב אשר – נגד מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – אינו נוכח רם בן ברק – בעד נפתלי בנט – בעד יואב בן צור – נגד אורנה ברביבאי – בעד קרן ברק – נגד ניר ברקת – נגד יוסף ג'בארין – בעד יאיר גולן – בעד מאי גולן – נגד איתן גינזבורג – נגד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – נגד בנימין גנץ – נגד משה גפני – נגד עוזי דיין – נגד אבי דיכטר – נגד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח צבי האוזר – נגד ניצן הורוביץ – בעד צחי הנגבי – נגד יועז הנדל – נגד שרן מרים השכל – נגד מכלוף מיקי זוהר – נגד אסף זמיר – נגד תמר זנדברג – בעד ציפי חוטובלי – נגד אימאן ח'טיב יאסין – בעד מיקי חיימוביץ' – נגד ווליד טאהא – בעד בועז טופורובסקי – בעד אחמד טיבי – בעד יעקב טסלר – נגד חילי טרופר – נגד דסטה גדי יברקן – נגד היבה יזבק – בעד עומר ינקלביץ' – נגד משה יעלון – בעד אלי כהן – נגד יצחק כהן – נגד מאיר כהן – בעד מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – בעד ע'דיר כמאל מריח – בעד עופר כסיף – בעד אופיר כץ – נגד חיים כץ – נגד ישראל כץ – נגד מיקי לוי – בעד אורלי לוי אבקסיס – נגד יריב לוין – נגד אביגדור ליברמן – אינו נוכח יעקב ליצמן – נגד יאיר לפיד – בעד פטין מולא – נגד מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי קונין – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – נגד אורי מקלב – נגד יעקב מרגי – נגד משולם נהרי – נגד אבי ניסנקורן – נגד בנימין נתניהו – אינו נוכח סונדוס סאלח – בעד יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – בעד אופיר סופר – בעד בצלאל סמוטריץ' – בעד אוסאמה סעדי – בעד גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – בעד חוה אתי עטייה – נגד חמד עמאר – בעד ג'אבר עסאקלה – בעד עודד פורר – בעד טלי פלוסקוב – נגד אורלי פרומן – בעד מאיר פרוש – נגד עמיר פרץ – נגד רפי פרץ – נגד אורית פרקש הכהן – נגד אנדרי קוז'ינוב – בעד אלכס קושניר – בעד יואב קיש – נגד שלמה קרעי – נגד מירי מרים רגב – נגד עידן רול – בעד יואל רזבוזוב – בעד יפעת שאשא ביטון – נגד אלון שוסטר – נגד אנטאנס שחאדה – בעד יובל שטייניץ – נגד קטי קטרין שטרית – נגד אלעזר שטרן – בעד יזהר שי – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – נגד עפר שלח – בעד איציק שמולי – נגד רם שפע – נגד איילת שקד – בעד עאידה תומא סלימאן – בעד פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מזכירת הכנסת, אנא קראי שוב בשמות חברי הכנסת שטרם הצביעו. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) סמי אבו שחאדה – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח דוד ביטן – נגד יואב גלנט – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי קונין – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח גדעון סער – נגד מנסור עבאס – אינו נוכח יזהר שי – אינו נוכח פנינה תמנו – נגד << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> האם יש באולם חבר כנסת נוסף שטרם הצביע ומעוניין להצביע? אין. אם כך, ההצבעה הסתיימה. המזכירה, אנא, לסכם את התוצאות. חברות וחברי הכנסת, נא לשבת. אנחנו מחדשים את ההצבעות. להלן התוצאות לעניין ההסתייגות מס' 497: 41 בעד, 67 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. הסתייגויות מס' 498–564 הוסרו, ולפיכך אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 565. השר טרופר, בבקשה לשבת. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 565. הצבעה מס' 94 בעד ההסתייגות – 37 נגד – 58 נמנעים – 1 ההסתייגות (565) של חבר הכנסת מיקי לוי וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת אחרי סעיף 6 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 37 בעד, 58 נגד, נמנע אחד. לפיכך ההסתייגות לא התקבלה. אני מציין לפרוטוקול את הודעתה של השרה ציפי חוטובלי שהצביעה בטעות במקומה של השרה גילה גמליאל. אנחנו עוברים להסתייגות מס' 566 – הצבעה. הצבעה מס' 95 בעד ההסתייגות – 40 נגד – 63 נמנעים – אין ההסתייגות (566) של חבר הכנסת מיקי לוי וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לאחרי סעיף 6 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 40 בעד, 63 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להסתייגות 567 – הצבעה. הצבעה מס' 96 בעד ההסתייגות – 38 נגד – 64 נמנעים – אין ההסתייגות (567) של חבר הכנסת מיקי לוי וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לאחרי סעיף 6 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 38 בעד, 64 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להסתייגות 568 – הצבעה. הצבעה מס' 97 בעד ההסתייגות – 39 נגד – 63 נמנעים – אין ההסתייגות (568) של חבר הכנסת מיקי לוי וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת אחרי סעיף 6 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 39 בעד, 63 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 569. הצבעה. הצבעה מס' 98 בעד ההסתייגות – 39 נגד – 65 נמנעים – אין ההסתייגות (569) של חבר הכנסת מיקי לוי וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת אחרי סעיף 6 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 39 בעד, 65 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. חברות וחברי הכנסת, תמה ההצבעה בקריאה השנייה. החוק אושר בקריאה השנייה, כולל לוח התיקונים. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה השלישית. לפני כן, חבר הכנסת טיבי, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני מבקש לראות בהצבעה הזאת הצבעת אי-אמון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני אתייחס בדיוק לנקודה החשובה הזאת, לגבי ההסכמים. אני הגשתי כתב הסכמה לראש הממשלה. אני חושב שאני מועמד ראוי. לאחר שיחות מעמיקות עם חבריי בסיעה החלטתי להטיל על חברתי היבה יזבק את תפקיד ראש הממשלה החליפי, והיא ויתרה על המעון החליפי של ראש הממשלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רבותיי, חברות וחברי הכנסת, נא לשבת. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 47), התש"ף–2020. שימו לב שמי שמצביע בעד החוק, מצביע גם נגד הצעת האי-אמון. לעומת זאת, מי שמצביע נגד החוק, מצביע בעד בחירתה של ממשלה חדשה בראשותו של חבר הכנסת אחמד טיבי. על כן אני אומר שוב: מי שבעד החוק ונגד האי-אמון – בעד. הצבעה, כולל לוח התיקונים. הצבעה. הצבעה מס' 99 בעד החוק – 67 נגד – 23 נמנעים – 1 חוק הכנסת (תיקון מס' 47), התש"ף–2020, נתקבל. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רבותיי, בעד – 67, נגד – 23. לפיכך אני קובע שהצעת האי-אמון נדחתה, והצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 47) התקבלה בקריאה השלישית ונכנסה לספר החוקים. אני מזמין את חבר הכנסת יעקב אשר, מלמעלה, לומר דברי תודה. אדוני יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, בבקשה. << דובר >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני רוצה להודות לצוות הוועדה, אסף פרידמן, מנהל הוועדה, נטלי שלף, סגנית מנהל הוועדה, חופית כהן, שמרית בן שושן, לצוות המשפטי, עו"ד ד"ר גור בלאי, עו"ד אפרת חקאק ועו"ד ארבל אסטרחן, היועצת המשפטית לוועדת הכנסת, ולצוות הלשכה שלי. תודה רבה, ואנחנו מקדמים בברכה את חברי הכנסת החדשים שיבואו לעזור. עוד ידיים עובדות בכנסת. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אשר, אולי תישאר שם ותקריא משם את ההודעה, אם אפשר. אני רק אודיע. << נושא >> הצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט בדבר פיצול הצעת חוק דיונים באמצעים טכנולוגיים (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (דיונים בבתי משפט ובבתי דין בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים), התש"ף–2020 << נושא >> [נספחות.] << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו עוברים, חברות וחברי הכנסת, לסעיף הבא: בקשת ועדת החוקה, חוק ומשפט בדבר פיצול הצעת חוק דיונים באמצעים טכנולוגיים (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (דיונים בבתי משפט ובבתי דין בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים), התש"ף–2020. יציג את הבקשה יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, חבר הכנסת יעקב אשר. בבקשה. << דובר >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק נדונה בכנסת בקריאה ראשונה ביום י"א בסיוון התש"ף והועברה לוועדת החוקה, חוק ומשפט. מוצע לפצל את הצעת החוק להצעות חוק נפרדות, כך שחלק אחד יכלול את סעיף 30 להצעת החוק, שעניינו ביטול תקנות שעת החירום בעניין השתתפות עצירים, אסירים וכלואים בדיונים בבתי משפט ובבתי דין, וחלק אחר מההצעה יכלול את יתר סעיפי הצעת החוק. בהתאם לסעיף 39(ו) לחוק-יסוד: הממשלה, הקובע כי תוקפן של תקנות שעת חירום יפקע – אדוני היושב-ראש, קשה לי קצת עם הרעש – יפקע כעבור שלושה חודשים מיום התקנתן, זולת אם הוארך תוקפן בחוק או שבוטלו על ידי הכנסת בחוק או בהחלטה של רוב חברי הכנסת, הממשלה איננה רשאית להמשיך את התקנות מעבר לשלושה חודשים, ולכן חלקן עומדות לפקוע עוד הלילה, ביום 15 ביוני 2020. כדי שיהיה זמן לדון ביתר ההוראות של הצעת החוק וללבן את הסוגיות המשמעותיות העולות מהן, מוצע לפצל את הצעת החוק כדי להאריך בדחיפות את תקנות שעת החירום לפרק הזמן הדרוש לשם השלמת דיוני הוועדה בהצעת החוק כולה. אני מבקש מהכנסת לאשר את הפיצול. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חברות וחברי הכנסת, מאחר שלא נרשמו דוברים, אנחנו עוברים להצבעה. נא לשבת. חבר הכנסת אבידר, חבר הכנסת זוהר, חבר הכנסת שטרן. חבר הכנסת זוהר, חבר הכנסת זוהר, אנחנו עוברים להצבעה. חבר הכנסת אבידר, חבר הכנסת אבידר. נא לשבת. אנחנו עוברים להצבעה. רבותיי, אנחנו מצביעים על הצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט. הצבעה. הצבעה מס' 100 בעד הצעת ועדת החוקה – 27 נגד – 2 נמנעים – אין הצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט בדבר פיצול הצעת חוק דיונים באמצעים טכנולוגיים (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (דיונים בבתי משפט ובבתי דין בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים), התש"ף–2020, נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 27, נגד – שניים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט בדבר פיצול הצעת חוק דיונים באמצעים טכנולוגיים (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (דיונים בבתי משפט ובבתי דין בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים), התש"ף–2020, התקבלה. << הצח >> הצעת חוק מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020 << הצח >> [מס' מ/1311; דברי הכנסת, חוב' י"ב, ישיבה 35; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום: הצעת חוק מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020, לקריאה שנייה ושלישית. ההצעה קיבלה פטור מחובת הנחה, ויציג אותה יושב-ראש ועדת הכספים, מכובדנו חבר הכנסת משה גפני. בבקשה. אני נועל את רשימת הדוברים. בבקשה, אדוני יושב-ראש ועדת הכספים. בבקשה. << דובר >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר >> אדוני יושב-ראש הכנסת, רבותיי חברי הכנסת, אדוני שר האוצר, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020. הצעה זו היא הצעת חוק ממשלתית, ומטרתה להעניק תמריץ כספי למעסיקים אשר יקלטו או יחזירו לעבודה עובדים שפוטרו או הוצאו לחל"ת כתוצאה מהתפרצות נגיף הקורונה או סמוך לתחילתו ולא השתלבו מחדש בשוק העבודה. מענק זה יתמרץ את המעסיקים לקלוט ולהעסיק את העובדים בחודשים הקרובים. ועדת הכספים קיימה כמה דיונים בהצעת החוק ובהם שמעה את מגוון הדעות של חברי הכנסת והמשתתפים בהם. הוועדה ערכה כמה שינויים בהצעת החוק, כגון הרחבת ההגדרה "עובד מזכה" כך שתובא בחשבון גם תקופת הלידה וההורות של עובד. בנוסף – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה נגמר עם הסכום בסוף, אדוני? ירד? << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> מה שסוכם עם השר, מה שהיה אצלי בחדר, מה שאז דובר, התווסף. מה שלא הייתה הסכמה – לא התווסף. והתווספו דברים רבים. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הנושא של – – – << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> הוועדה קבעה שקרוב משפחה של בעל שליטה בתאגיד, או מנהל תאגיד שעבד עד ליום 29 בפברואר 2020, יהיה זכאי למענק. בדומה לכך, הצעת החוק החריגה את הזכאות למענק עבור חבר באגודה שיתופית, אך לנוכח בעיות שהחרגה זו עוררה, הוועדה החליטה שחברים באגודות שיתופיות יהיו זכאים למענק. כמו כן קבעה הוועדה לוחות זמנים לקבלת החלטה בבקשה למענק. נקבעו 21 ימים לקביעת הזכאות. במקור הצעת החוק הממשלתית קבעה שאם היה תשלום ביתר, המעסיק יחזיר אותו עם הצמדה וריבית, והוועדה קבעה שיהיו רק הפרשי הצמדה. כמו כן קיצרה הוועדה בהחלטתה את תקופת שמירת המידע של המעסיקים והעובדים המבקשים מענק לפי חוק זה לפרק הזמן המזערי הדרוש, ולכל היותר לתקופה שלא תעלה על שנה. בתום תקופה זו שירות התעסוקה ימחק את המידע, אלא אם כן המידע דרוש לצורך הליך משפטי. לשם פיקוח על יישומו של חוק זה נוסף על ידי הוועדה סעיף דיווח הקובע כי שר האוצר או מי מטעמו ידווח לוועדת הכספים של הכנסת בתוך 75 ימים ובתוך 120 ימים מיום תחילתו של חוק זה על ביצוע החוק, ובכלל זה נתונים לגבי מספר הבקשות שהוגשו, מספר המענקים ששולמו, היקף המענקים וכל נתון אחר הקשור בהם. עוד נוסף סעיף שמבטיח מענק נוסף למעסיקים בסכום של 500 מיליון ש"ח, כפי שנקבע בתיקון לחוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת הכספים 2020), וכן, בטרם הבאת הצעת החוק או ההסדר לגבי סכום זה, שר האוצר יציג בפני ועדת הכספים את הצעתו שתובא לממשלה, והוא ישמע את עמדת ועדת הכספים בנושא. הצעת החוק או ההסדר לעניין זה יובאו לאישור ועדת הכספים של הכנסת בתוך חמישה ימים מיום אישורו בממשלה. העלות הכרוכה ביישום חוק זה נאמדת ב-5.5 מיליארד ש"ח. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות, ואני מבקש לדחות את כל ההסתייגויות. אני מבקש לומר עוד משפט אחד לכנסת. אני נמצא זמן קצר בוועדת הכספים הנוכחית, אני מבקש לומר – יש ויכוחים רבים על אופן הסיוע בעקבות נגיף הקורונה, אבל אני רוצה לומר, יש היום מה שהביאו שר האוצר ומשרד האוצר לוועדת הכספים, גם את הנושא הזה – הגיעו היום תקנות לוועדה שמי שמקבל את הפיצוי של המעסיקים יהיה פטור מתשלום מע"מ, שזה כסף רב ומסייע מאוד לאנשים. אנחנו היום דנו בעניין. למעשה, מה שאנחנו מאפשרים לבנקים ונותנים ערבות מדינה בסכום של למעלה מ-8 מיליארד שקל – היום דנו על העניין הזה, היו כמה שאלות, ואנחנו נאשר את זה. מחר ומוחרתיים זה יאושר בוועדה. גם הנושא הזה שעליו אנחנו מדברים ושאנחנו מבקשים עכשיו את האישור של מליאת הכנסת – מדובר על סכום של למעלה מ-6 מיליארד שקל, ש-5.5 מזה זה סיוע להביא עובדים, להחזיר עובדים לעבודה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה לא מגיע לסכום הזה. << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> זה יגיע – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה ראית בוועדה שזה לא מגיע לסכום הזה. << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים הזמנית): << דובר_המשך >> עודד, זה יגיע – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> איך יגיע? << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> זה יגיע לסכום הזה. אני אמרתי בוועדה: אנחנו נעקוב – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אין עובדים. << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אבל תקשיב, עודד, בהסכמת שר האוצר אנחנו עוקבים אחרי הדבר הזה. הוועדה עוקבת אחרי זה. יש בסך הכול הכללי – אני אומר לך, גם לי היו הוויכוחים האלה – בסך הכול הכללי יש מסע של הזרמת כסף לשוק שבסופו של דבר אנחנו רואים רק בדברים שהגיעו השבוע. אלה כספים רבים שאני חושב שהם יסייעו. הם עדיין לא מספיקים, עדיין יש שאלות לגביהם, עדיין יש בעיות, אבל אני מקווה שהנושא הזה הוא בכיוון החיובי, ולכן אני מבקש את תמיכת מליאת הכנסת בהצעת החוק הזאת, שהיא חשובה מאוד ומסייעת מאוד בתקופה הזאת של המאבק והסיוע למעסיקים בתקופת נגיף הקורונה, שאנחנו כולנו מתפללים שזה יחלוף מן העולם. תודה רבה. << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת משה גפני, יושב-ראש ועדת הכספים. אנחנו נעבור לראשון הדוברים – מיקי לוי, בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת בראש. אדוני שר האוצר, אני גם בוועדה עצמה הצבעתי כמעט על כל החוק בעד, חוץ משניים או שלושה סעיפים שנמנעתי. כן, תמיד צריך לעודד את הזרמת הכסף למשק, אפילו על חשבון הגירעון, כדי להוציא את המרכבה הזאת מן הבוץ ולהניע את גלגלי הכלכלה, כי אין ברירה אחרת. אין ברירה לעת הזאת אלא להחזיר את הכלכלה לפסים הרצויים, אפילו על חשבון גירעון עתידי, כי זה יחזיר את עצמו בהמשך. אבל לפני שאני מדבר על החוק עצמו, אני רוצה, אדוני שר האוצר, לנצל את השהייה שלך באולם המליאה ולהאיר זרקור על מה שאני צועק כבר במשך חודש ימים. צריך להבין שסדר גודל של – כרגע מדברים על 31% שחזרו למעגל העבודה. יש סדר גודל של 700,000 שנמצאים בחל"ת ו-100,000 שלא יחזרו בכלל, שאיבדו את מקום עבודתם מכל מיני סיבות. 100,000 האנשים האלה, אזרחי מדינת ישראל, אדוני שר האוצר, חתמו על דמי האבטלה בששת החודשים הראשונים. בחודש הבא או בעוד חודשיים – תלוי מתי חתם כל אחד על דמי האבטלה – לא יוכלו לחתום על דמי האבטלה בסיבוב הבא. ואלה שפונים אליי, אני אומר להם: לכו תמצאו מקום עבודה; אומרים לי: אנחנו לא מפונקים, נעבוד במה שנמצא, מפינוי אשפה – שזה מכבד את כל מי שעוסק בכלל המקצועות – ועד סידור מדפים בשופרסל. אבל אין כרגע מקומות עבודה, אדוני שר האוצר. מדובר ב-100,000 איש, 100,000 איש שלא יוכלו לחזור חזרה ולהשתלב בשלב הזה בסידור העבודה. אשר על כן, על פי החוק הקיים, כאשר יחלפו שישה חודשים – לא יוכלו לחתום על שישה חודשים נוספים ברצף. כולנו מכירים את זה. לעת הזאת, תקופת הקורונה אינה העת הרגילה, וראוי, אדוני שר האוצר, להשקיע מחשבה מחוץ לקופסה. זה לא 1,000, 2,000, 3,000 – ההערכה מדברת על 90,000, 100,000 אנשים שלא יוכלו לחתום פעם נוספת על דמי אבטלה. אני מדבר עם האנשים בחוץ. חלקם הפסיקו את הביטוחים בבית, הפסיקו את המשכנתה, הפסיקו את כל החוגים לילדים, מה שהם יכולים; לא לשלוח ילדים לגני ילדים פרטיים, כי הם נשארים אתם בבית. אלה צריכים טיפול מיוחד. אותם 100,000 מובטלים – תבקש את הנתונים – שקיבלו אבטלה בששת החודשים הראשונים לא יוכלו לחתום אבטלה בששת החודשים הבאים, ולכן אנחנו דנים אותם בחודשים הבאים לחיי עבדות ועוני, צר לי להגיד את המילים הקשות האלה. האנשים האלה, 100,000 איש, נופלים בין הכיסאות. יש צורך דחוף לתקן תקנה או הוראת שעה ולשפות, לתת לאותם מובטלים שלא מצאו עבודה לאחר שסיימו את ששת החודשים לחתום על דמי אבטלה לשישה חודשים נוספים. כן, שעת חירום היא לאזרחי מדינת ישראל. 100,000 איש, אדוני השר, 100,000 איש עלולים למצוא את עצמם ברחובות אם אנחנו לא נסייע בידם. אני ביקשתי מיושב-ראש ועדת הכספים של הכנסת – כי לא אישרו לי דיון במליאה – הגשתי לו מכתב ביום שני, 8 בחודש. הנדון: בקשה לדיון דחוף בנוגע להארכת תקופת הזכאות לדמי אבטלה בעוד שישה חודשים למובטלים שיצטרפו למעגל העבודה בחודשים הבאים. אני מבקש – זה נרשם עכשיו בפרוטוקול הכנסת; אני מבקש, אתם יודעים מה? אני ממש מתחנן בשמם: תעשו דיון באוצר, בואו לוועדת הכספים. האנשים האלה צריכים כסף. אדוני, השרים שנמצאים פה, היום חוקקנו את החוק הנורבגי, שעלותו, רק הנורבגי – על פי האוצר, אני לא המצאתי את המספרים – 101 מיליון שקלים. זו העלות שהאוצר סיפק לוועדת הכספים. דיברו על הממשלה המנופחת, השמנה והכבדה, אבל לעת הזאת, לפחות את החוק הנורבגי לא הייתם מחוקקים, ואת 101 מיליון השקלים הייתם מעבירים למובטלים, הייתם מעבירים לאלה שהיו שכירים וחודשיים לפני הקורונה עברו להיות עצמאים, וגם הם לא יקבלו את הכסף. << קריאה >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << קריאה >> מיקי, אני איתך. אני מקשיב. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני יודע, אדוני השר, אני יודע שאתה איתי, אבל אני צריך שמי שיהיה איתי זה האיש שישב כאן. זה לא לכיסי, זה לאותם אנשים שעומדים בפני פיצוץ ברחובות; זה לאותם אנשים שחלק מהם יצטרכו לבוא אליך למילואים. אתה יודע מה? אולי עדיף שתיקחו אותם למילואים – פתאום נפל לי האסימון – לפחות יקבלו גמול על ימי המילואים. הקטסטרופה בשער, אני אומר לכם את זה. אני לא מתכוון להרפות מהעניין הזה. אמרתי כבר בעבר ואני אומר את זה גם עכשיו, פעם נוספת: יכולנו ויכולתם להרוויח באמת בגדול את אהדת הציבור אילו רק הייתם באים ואומרים: עשרה שרים מצד ימין, עשרה שרים מהצד השני – כדי שלא ישמע ימין ושמאל – שותפים לקואליציה. עשרה מכל צד היה נהדר. אבל מה עשיתם במקום זה? הלכתם וביטלתם את החוק שחוקקנו, שיש עתיד חוקקה ב-2013, שאומר: 18 שרים, ראש ממשלה אחד, וכן צריך גם ארבעה סגני שרים, גברתי. במשרד הביטחון צריך סגן שר הביטחון, במשרד החינוך, בגלל שזו באמת נושאת מטוסים ענקית, צריך סגן שר החינוך, במשרד האוצר צריך סגן שר האוצר ובמשרד החוץ – – – << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> רק סליחה, חבר הכנסת מיקי לוי. מי שמפעיל טלפון – בבקשה לכבות. לא במליאה. מי שמשתמש במיקרופון בטלפון שלו, בבקשה, רק לכבות את המיקרופון; או עם אוזניות או בשקט. תודה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> תודה רבה, גברתי. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תחזירי למיקי את הזמן. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> זה בסדר. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> שלוש דקות. << קריאה >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << קריאה >> איתן, יושב-ראש ועדת הכנסת, כבד את הלוחם הפרלמנטרי. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> כמו שאמרתי, צריך סגן שר החוץ, כי שר החוץ מסתובב בעולם וזה תפקידו. אני לא אומר את זה בציניות, אני אומר את זה בצורה חיובית לחלוטין. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> היום זה בזום, מיקי. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> נכון, היום זה בזום, אבל זה ייגמר יום אחד, אני מקווה, וראוי שיהיה סגן שיהיה כאן בארץ הזאת. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הממשלה תיגמר קודם. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אלה ארבעת המשרדים שצריכים סגן. לא צריך סגן במשרד לביטחון הפנים, ויושב כאן השר צחי הנגבי, שהיה השר לביטחון הפנים בעבר – הוא לא היה צריך סגן. גם היום לא צריך סגן. אפשר לחסוך את הכסף הזה. פשוט חבל. היה אפשר לחסוך את 54 השרים וסגני שרים כדי להעביר את הכסף הזה לאותם מובטלים, לאותם עובדים בעולם התרבות שעדיין לא חזרו למסלול העבודה שלהם וכל העולם הזה מושבת. חבל שיצא שר האוצר, כי באמת בהסכמה יכולנו לתקן כמה וכמה דברים. הדבר הבולט היה שמגיש בקשה לקבלת סיוע, עובד – אם נפלה טעות בטופס הבקשה שלו, הרי נחשב הדבר כניסיון להונות את המדינה, כעבירה פלילית. אז אחרי מאבק בוועדת הכספים של כלל חברי הוועדה עם הכנת הסתייגויות הסכימו להוריד את הדבר הזה. מה לא הצלחנו להוריד? מעסיק שיגיש בקשה ותיפול טעות, בהיסח הדעת, באמת טעות, הרי שיש סנקציה פלילית בתוך חוק כלכלי. הכיצד? חברים, אם אותו מעביד התכוון להונות את המדינה, יש משטרת ישראל, יש ספר חוקים, יש סדר הדין הפלילי; יגישו תלונה באחת מיחידות ההונאה הארציות ברחבי הארץ ויפתחו נגדו בחקירה. איזה היגיון, מי חשב על זה באוצר, להכניס סנקציה פלילית לתוך חוק כלכלי? הרי יש לנו תרופות נוספות. בשביל מה צריך את זה? ולא עזר לנו, כי הייתה משמעת קואליציונית. ואותם ח"כים שהיו במשמעת קואליציונית, ליבי איתם, אבל אמרתי להם: גם אני הייתי פעם בצד הזה. יש פעמים שזה לא עולה כסף, זה לא פוגע בממשלה ואין שום סיבה לבצע את המשמעת הקואליציונית. אין סיבה. ממש ממש עצוב. אני בכלל הצעתי, יחד עם חברי כנסת נוספים, יש לומר, לבצע תשלום דיפרנציאלי כדי להכניס למעגל העבודה את המוחלשים ולא לפטר אותם. זאת אומרת, גברתי, לא לשלם מהעובד הראשון ששולב במפעל שלי אלא מהעובד האחרון, זה שהשכר שלו נמוך, זה שהצווארון שלו צווארון כחול והוא עובד ייצור, הוא בן 57 ויש לו עוד כמה שנים לתרום; כדי שלא יפטרו אותו או ייפטרו ממנו, לתת את המענק הממשלתי דיפרנציאלית, מהסוף להתחלה ולא מההתחלה לסוף. אבל מי שומע? מי רצה לתקן? וזה חבל, כי זה היה מחזיר את המוחלשים בחזרה לעבודה. וגם אמרתי: למה צריך לשלם לאלה שהחזירו בחודש מאי יותר כסף מאשר – סליחה, לאלה שהחזירו בחודש יוני שילמו יותר כסף מאשר לאלה שהחזירו בחודש מאי. מה ההיגיון, לעזאזל? הרי מי שהחזיר מאוחר יותר חסך עוד כמה שקלים לעסק שלו. אמרתי: תהפכו את הסולם – מי שמחזיר מוקדם יקבל יותר. יתרה מזוך, אלה שלא פיטרו עובדים בכלל, גברתי, לא זכו לכל תמיכה ממשלתית, למרות שנפגעו: יש להם תוצרים או תוצרת שהייתה אמורה להישלח לחו"ל, יש להם תוצרת שאמורה הייתה להישלח לשוק המקומי. הם לא פיטרו את העובדים, הם המשיכו בייצור, אבל לא הצליחו לשווק. אבל אף אחד לא פיצה אותם, וזה חבל, כי לא השקיעו מחשבה בעניין הזה. חבל, חבל מאוד. האחריות הפלילית מוציאה אותי מדעתי, אני מודה. מעסיק שטועה בהיסח הדעת – תיפתח נגדו סנקציה פלילית, והכול היה בכלל טעות במילוי הטופס. המדינה הענישה את אלה שהחזירו מוקדם. תהפכו את הסולם. אבל עם מי מדברים? עם אף אחד. העיקר, 54 שרים וסגני שרים, ממשלה מנופחת, כבדה, עם עלויות מטורפות, עם צוות מטורף ורחב, כשבחוץ יש מיליון מובטלים, יחד עם החל"תניקים. אתמול ישבתי עם אנשי עולם התיירות הנכנסת והיוצאת. אף אחד לא מדבר איתם ואף אחד לא אומר להם מה הפתרונות, ועסקים קורסים, וסוכנויות נסיעות מודיעות על פשיטות רגל השכם והערב. 80 מדינות פתחו את שעריהן לתיירות. אפשר ללמוד מהן, וצריך להבין שאם לא תהיה תיירות נכנסת גם לא תהיה תיירות יוצאת. ומי שאני קורא להם "עובדי התמיכה", או "לוחמי התמיכה", מסביב לאותם עסקים, גם הם נשארו בלי עבודה, הם ומשפחותיהם. אפשר לעשות אחרת. אפשר לעשות אחרת. אפשר, והתחננו, גם בין הקריאה השנייה לשלישית: תנסו לעשות שדרוג. זה לא עולה כסף, זה רק מגיע לטייב את החוק הזה הרבה יותר טוב, הרבה יותר בקלות, שהאנשים ועובדים שמגיע להם יקבלו את המגיע להם. ביקשנו להוריד סעיף לגיל 17 – זה אלה שעובדים, גברתי, לומדים פעם בשבוע בבית ספר מקצועי, בפרט במגזר הערבי, וגם הם אמורים להיכלל ולקבל פיצוי הולם – אבל לא הסכימו להוריד בשנה אחת. בכמה מדובר? בכמה אלפי תלמידים צעירים שנוכל לתמוך בהם. גם הבקשה הזאת כשלה. בחוק הזה, כפי שאמרתי, יש חורים רבים, אבל אמרתי לשר האוצר, אני מעריך אותו על עצם הבאת החוק. חבל ששר האוצר יצא – יש לי מה להגיד לו, דבר וחצי דבר על המהלך שהוא הביא בנושא הפרטת הביטוחים וההעברה של חלק מהביטוחים לחברות כרטיסי האשראי על מנת להגביר את התחרות במשק. חבל, חבל מאוד שיש כאן לוביסטים של צד אחד. ומי נפגע, גברתי? הציבור. אולי מגינים על סקטור כזה או אחר של סוכני הביטוח אבל דופקים את הציבור. שידע הציבור שמי שמונע את התחרות בקרב נושאי הביטוח השונים זה חבר הכנסת. << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> דקה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני תמיד מסתכל, אני מתורגל. אני זוכר שהובלנו מהלך, כשהייתי באוצר, שמאחדים את הביטוח הרפואי. מכרו ביטוח רפואי לציבור, כל אחד הכניס רבע משפט שהציבור לא מבין, ניתוח כזה, ניתוח אחר, כיסוי כזה, כיסוי אחר, והשוק הזה היה פרוץ לחלוטין. בכוחות משותפים עם שוק ההון יוצא סטנסיל אחד, סעיפים ששווים לכל חברות הביטוח שעוסקים באותו כיסוי. כבר לא יכלו למכור לציבור שזה נותן ככה וההוא נותן ככה ואני נותן יותר – כולם נותנים אותו דבר. ועכשיו התחרות הייתה תחרות רצינית, טובה, שהוזילה את ביטוחי הבריאות. תודה רבה. << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת מיקי לוי. הדובר הבא – חבר הכנסת איימן עודה. לרשותך שלוש דקות. << דובר >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני נמצא בכנסת כבר חמש שנים, ומדי חודש רואה את ראש הממשלה נכנס ובידו הביוגרפיה של צ'רצ'יל. אני לא מסכים עם צ'רצ'יל כמו ראש הממשלה, אבל יש משפט שאני כל כך מסכים איתו. באמצע מלחמת העולם השנייה היה ויכוח בין צ'רצ'יל לבין שר ההגנה. שר ההגנה אמר לו: אם נעביר את הכסף ממשרד התרבות למשרד ההגנה אנחנו יכולים להמשיך את המלחמה. צ'רצ'יל ענה לו: אם לא תהיה לנו תרבות, אין לנו על מה להילחם. אני חושב שזה משפט כל כך חשוב, וזה מזכיר גם את המצב שלנו בצל הקורונה. אם הקורונה תחסל את עולם התרבות, הפסדנו במערכה מול הקורונה, מול הנגיף. יש החלטות הזויות לגמרי. מה זאת אומרת כן לחתונות עם מאות משתתפים אבל אי-אפשר לקיים אירועי תרבות? הזוי לגמרי. היום דיברתי עם שר התרבות החדש חילי טרופר, שאני מאמין שהוא בן אדם נכון בממשלה לא נכונה. בדיבורים ביחד חשבנו איך לחשוב ולחשב מסלול מחדש בנוגע לסוגיה הזאת, וגם סיכמנו שבתוך כמה ימים הוא יגיע לפגישה בנצרת עם אנשי רוח ערבים לדבר על בניית תיאטרון ערבי מחדש וגם על חידוש חיי התרבות בקרב החברה הערבית. אני מקווה שנצליח לחדש את עולם התרבות, ובין היתר לבנות מחדש תיאטרון ערבי. תודה. << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת איימן עודה. הדובר הבא – חבר הכנסת עודד פורר. לרשותך 16 דקות. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, לא, 45. << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> לי כתוב 16 דקות. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני מבקש שיבדקו לך בינתיים, לפני שאתחיל. << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> 16 דקות, זה מה שצוין פה. שנייה, בודקים. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תבדקו את זה, בבקשה. << קריאה >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << קריאה >> חבר הכנסת פורר, אתה יכול להתפשר על 36 דקות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כמה בסוף? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, 36 זה שרים. << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> 45, אז שנייה. << קריאה >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << קריאה >> אני אומר, תתחיל מבראשית, פורר. << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> בבקשה, לרשותך 45 דקות. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תאמין לי, אדוני השר ביטון, אני בטוח שאם אתה עולה לפה ל-45 דקות אתה עושה את זה ככה – ועוד לא הגעת אפילו לעניין. אבל בוא נדבר קצת לעניין, דווקא בגלל שיושבים כאן אנשים שלקחו חלק בדיוני ועדת הכספים בתקופה שהקורונה התפרצה למשק. ואני לא אומר שזאת הייתה התקופה הקשה ביותר, אדוני השר; זאת הייתה התקופה הקלה ביותר מבחינת מצבם הכלכלי של האנשים. הרע ביותר עוד לפנינו, הקשה ביותר עוד לפנינו. אנחנו מתייחסים לחוק הזה כאילו אנחנו פותרים איזושהי בעיה שהייתה, אדוני חבר הכנסת גפני, ועכשיו אנחנו פותרים אותה. הבעיה הקשה עוד לפנינו. אנחנו עוד לא מבינים בכלל מה עומד לפנינו. 138,000 משכנתאות נדחו ההחזרים שלהן כשניתנה האפשרות של שלושה חודשים. זה אומר שביולי הם יתחילו עוד הפעם לשלם משכנתה. זה 138,000 איש שאו שלא הייתה להם עבודה בכלל, ואפילו לא הכנסה מינימלית, כי הם עצמאים והם לא קיבלו שום דבר, או שההכנסה שלהם ירדה במקרה הטוב ל-70% מההכנסה, כי הם יצאו לחל"ת ומאנשים עובדים הם הפכו להיות נזקקים, פושטי יד אצל הביטוח הלאומי. 240,000 הלוואות אחרות נדחו בתקופה הזאת, והבעיה הכי קשה עם הלוואות זה שמועד הפירעון מגיע. הוא פשוט מגיע, ומה לעשות, שלושת חודשי הדחייה שדחו במרץ או באפריל – זה מגיע ביולי. ולכן אני אומר שהמצב הקשה עוד לפנינו, וגם ישנם מגזרים שלמים שלא חזרו לעבודה. כל ענף האירועים וכל ענף התרבות לא חזרו לעבודה מלאה. אולמות האירועים רק עכשיו חוזרים, וחוזרים בקיבולת נמוכה יותר. אם יש אולם אירועים שכל התוכניות שלו היו לאולם שעושה אירועים של 500 איש, גם עכשיו, כשהוא חזר, הוא חזר עם 250 איש. אותו דבר במסעדות ואותו הדבר במקומות אחרים. מפעלים שעבדו בתקופת הקורונה כי הם נחשבו מפעל חיוני ואפשרו להם להמשיך לייצר – אין להם למי למכור, כי הביקושים בעולם ירדו. המשבר הכלכלי שאליו אנחנו נכנסים הוא הגדול ביותר שהכירו כאן אי פעם, מה שאומר שכדי לטפל במשבר כזה – לכל שקל יש משמעות. כל שקל שאנחנו מנתבים אותו למקום הלא-נכון, אנחנו מפסידים שקל שלא נותב למקום הנכון. זה בדיוק החוק הזה, כי כשלוקחים 6 מיליארד שקלים ומנתבים אותם למקום הלא-נכון, זה אומר שבמקום הנכון חסרים 6 מיליארד שקלים. זה אומר שהעצמאים, שלא מקבלים פיצוי, שום אבטלה על חודש מאי, וגם לא על חודש יוני – אגב, לא כי הם לא רוצים לעבוד; כי הממשלה הורתה להם לא לעבוד – לא מקבלים כלום, כי ה-6 מיליארד שקל הולכים לחוק הזה. והאם החוק הזה הוא החשוב ביותר, הוא הטוב ביותר? אני אומר לכם שבמבנה שהחוק הזה בנוי הוא הרע ביותר והגרוע ביותר. האוצר ניסה לסמא את עיני הציבור וועדת הכספים בנתונים – אני לא רוצה להגיד שקריים; אני אגיד לא נכונים. אדוני יושב-ראש הוועדה, גם אם נניח ש-800,000 איש שיצאו לחל"ת בתקופה הזאת יחזרו כולם לעבודה – מה שבינינו, אף אחד לא שומע, אבל אתה ואני יודעים שלא יחזרו 800,000 איש. אנחנו יודעים שלא יחזרו; אנחנו יודעים כי הנתונים מדברים על זה שהאירוע הזה ייגמר עם סדר גודל של חצי מיליון מובטלים במקרה הטוב. אבל גם אם 800,000 איש יחזרו לעבודה בהתאם לחוק הזה, כל העלות שלו תגיע ל-4.5 מיליארד שקל. אז לאן נעלמו 1.5 מיליארד שקל? איפה הם? וזה במקרה הטוב, כי אנחנו יודעים שיהיו יותר מ-1.5 שקל שאין להם שום שימוש. זה בקופה הקטנה, שהאוצר אחר כך יחליט איך הוא מחלק אותה ומה נוח לו בתוך הכספים הקואליציוניים – או שיזרימו את זה לפה, או שיזרימו את זה לשם, אבל לאיפה שצריך זה לא מגיע. החברים שהפגינו כאן מחוץ לכנסת היום ואתמול ובשבוע שעבר, ובאים לכאן לזעוק את זעקתם, הם לא באים לבקש נדבות, הם לא באים לפשוט יד ואומרים: תעשו איתנו חסד; הם באים לבקש את הזכויות שלהם, את מה שמגיע להם בדין. הם שנים עבדו, שילמו מיסים, העסיקו עובדים, יצרו כאן עסקים, חלקם אפילו בנו כאן אימפריות כלכליות, וביום אחד הממשלה הורידה להם את השלטר. נלחמים בקורונה? בסדר. אבל אם הורדתם להם את השלטר, תראו להם את מתווה היציאה, תראו להם את האור בקצה המנהרה, מתי מרימים את השלטר חזרה, מתי הם חוזרים לפעילות. הם רואים את כל האחרים חוזרים לפעילות, ואותם לא מחזירים לפעילות. והחבר'ה האלה משלמים את המשכורות של כולנו. המיסים שהם משלמים – מכאן הולך כל הכסף שמשלם את החשמל בבניין הזה, שמשלם את החשמל במשרדי הממשלה, שמשלים את הפנסיות התקציביות שיש לחלק מפקידי הממשלה וחלק משרי הממשלה. ולכן אני אומר לכם שהחוק הזה כפי שהוא מובא – הרוע פה הוא כפול ומכופל, כפול ומכופל, כי אנחנו אומרים לכולם: יש כסף, אבל אין כסף לאיפה שצריך. יש כסף לתת לאיזושהי גחמה של מישהו, שברור לחלוטין שזאת גחמה, ובגלל זה גם לא הסכימו לשנות פה כלום – ואתם יודעים את זה שלא הסכימו – למרות שהיו הסכמות שהיינו יכולים להגיע אליהן כדי לעשות את החוק הזה יותר טוב, ולא כדי לעשות איזושהי פוליטיקה שתעזור לקבוצה כזאת או אחרת. אבל קבוצה שלמה שנמצאת היום מחוץ למעגל העבודה ולא זכאית לדמי אבטלה ולא זכאית לשום פיצוי נשארה בחוץ. אני אעבור אולי על כמה הערות מאוד מאוד פשוטות שהיו יכולות להפוך את החוק הזה לטוב יותר. אחת זה השכר המזערי. העובדה שקבעו פה איזשהו רף של 3,300 שקל – מאיפה בא המספר הזה? המספר הזה פוגע דווקא בשכבות הכי חלשות, אלה שעובדים בסכומים הנמוכים בשוטף. אותם לא יחזירו לעבודה. קחו למשל את מגזר הסטודנטים, מגזר שגם בזמן הלימודים עובד בעבודות מזדמנות, מרוויח משכורות נמוכות. הוא לא יכול להשלים את כל שעות העבודה. הוא נפגע בתקופת הקורונה כפל-כפליים מאחרים, כי בשום מקרה הוא לא נפל לתוך הרף שמכניס אותו לסיוע. את יודעת היטב, חברת הכנסת פורמן – ישבנו בוועדות, דיברנו על זה: באו הסטודנטים, ביקשו את המינימום. אנחנו רואים את אגודות הסטודנטים – אתה יודע במה הם עסקו, חבר הכנסת גפני, בזמן הקורונה? בלאסוף אוכל לחברים שלהם, למלא להם את המקרר, ועכשיו גם הם לא נכנסים לתוך החוק הזה. העסקים שהחזירו אותם לעבודה לא מקבלים תמריץ להחזיר אותם לעבודה. הם אזרחים סוג ב'. << קריאה >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> והם עשויים לנשור מהלימודים. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> והם הראשונים שצריך להחזיר אותם לעבודה, דווקא את אלה. ופתאום קבעו מצב שאם אני עובד שעובד חצי משרה בעסק א' ועוד חצי משרה בעסק ב' וככה יש לי משרה מלאה – אף אחד מהעסקים לא יוכל לקבל. למשל מועדוני הכושר, שהושבתה פעילותם עד סוף מאי – בדרך כלל מאמנים במועדונים האלה עובדים בשניים-שלושה מועדונים, כי לאף אחד אין את היכולת לתת משמרת שלמה – המועדונים האלה לא יהיו זכאים לשום פיצוי בחוק הזה. עוד עוולה. יש כאן משהו שאני ביקשתי להכניס אותו, ואני לא מצליח להבין – ופה גם נדלקת איזושהי נורה אדומה – מדוע משרד האוצר סירב. אנחנו ביקשנו, חבר הכנסת סופר, שמעסיק שמקבל את הסיוע הזה – ואצל חלק מהמעסיקים מדובר במיליוני שקלים, המעסיקים הגדולים – יתחייב שב-12 החודשים האלה הוא לא ייקח דיבידנד. הוא לא ייקח דיבידנד בתקופה הזאת, מה קרה? אם יש לו רווחים – ואני מקווה שיהיו לו רווחים – שישקיע אותם בעסק, כדי שהכסף הזה שניתן לו להעסקת עובדים יגרום להשקעה בעסק שתגרום לו להעסיק עוד עובדים בשנה הבאה. הרי אנחנו רוצים להגדיל את הצמיחה. לא מתוך צרות עין – אדרבה, שירוויח – אבל הכסף הזה מטרתו להניע את המשק, לא למשיכת דיבידנד על ידי בעלים בסוף. משום מה האוצר סירב. עכשיו מתעקש יושב-ראש הוועדה – ואני חייב להגיד מילה טובה – שחצי מיליארד שקל יוקצו – הובטח לנו שיוקצו לעניין של שימור עובדים. אבל תראו לאן הגענו ומה המסר שאנחנו משדרים למשק הישראלי, אפרופו זה שמדברים אולי על אפשרות שלקראת הסתיו אנחנו צפויים לאיזשהו גל תחלואה כזה או אחר, שיחייב גם הוא צעדים אולי אגרסיביים: מי ששמר על העובדים שלו, מי שהתעקש לא להוציא אותם לחל"ת, מי שהתעקש להעסיק אותם, מי שהתעקש לא לשלוח אותם ליפול על צווארה של המדינה, על צוואר משלם המיסים הישראלי, ואמר: אני עם העובדים האלה, ביחד נמצא את הדרך, נעסיק אותם – במקום לקבל מדליה, מקבל עונש. היה בהמנון בית"ר – אני בטוח שהרב גפני זוכר אותו בעל פה – אמר ז'בוטינסקי: יוקם לנו גזע גאון ונדיב ואכזר. אז גאון, אפשר לחשוב שזה מלשון זה שאנחנו גאונים – אנחנו תמיד חושבים שאנחנו גאונים – אבל הוא מתכון שאנחנו צריכים להיות גאים במי שאנחנו. אבל מה פירוש נדיב ואכזר? תהיה נדיב לידידים שלך ואכזר לאויבים שלך; תהיה נדיב למי שפועל לטובת המשק ותהיה אכזר למי שפועל הפוך. ומה עושה הממשלה? בדיוק הפוך: אם אתה מסייע למדינה, אם אתה נכנס מתחת לאלונקה, כמו שכולם אוהבים להגיד – המדינה תתאכזר אליך; אם באת ואמרת: אני אפיל הכול על הקופה הציבורית – המדינה תהיה נדיבה אליך. מין תפיסת עולם מעוותת שמובילה לכך שאנחנו עלולים למצוא את עצמנו בסיבוב הבא במצב שבו ברגע שיוכרז אירוע כזה כולם ישלחו את העובדים לחל"ת; קודם כול ישלחו את העובדים לחל"ת. למה? כי אחר כך אולי אני אקבל גם פרס על זה ששלחתי אותם לחל"ת. דיבר כאן השר, שר האוצר – וחבל שהוא לא נמצא בדיון הזה. לפחות היה יכול להקדיש את השעתיים האלה. גם ככה לא אפשרו לנו לנמק את כל הסתייגויות שלנו כפי שרצינו, וקבעו לפי סעיף 98 בוועדת הכנסת סדרי דיון שנתנו רק שעתיים לדיון הזה. יכול היה השר לשמוע את ההסתייגויות שלנו, אולי. הייתי אומר לו שראוי שכששר האוצר עולה להשיב על הצעת אי-אמון ומספר על משהו שאושר בוועדת הכספים היום, לפחות שידע, או אולי שאנשי הצוות שלו יעדכנו אותו, שזה לא אושר היום בוועדת הכספים. אני חושב שזה חלק מהתפיסה. כי מתי כתבו לו את נייר התשובה על הצעת האי-אמון? כתבו לו אותו בוודאי אתמול, הכינו אותו, הביאו אותו עם נייר מוכן. אמרו לו: הקרן בהלוואות בערבות מדינה אושרה היום בוועדת הכספים, כי היא הייתה על סדר-היום. אבל מה לעשות, היה דיון בוועדת הכספים – יש לי עוד 32 דקות, עליזה – היה היום דיון בוועדת הכספים, ולא אושרה עדיין הקרן, עוד המשכנו את הדיון, מהסיבה הפשוטה שעוד פעם ועוד פעם לא הגיעו נתונים. ואני שמח שחבר הכנסת גפני לא אישר ולא הצביע על זה היום. אבל אם שר האוצר עולה, לפחות כדאי – כדאי שאנשיו יתעדכנו מה קרה בוועדה באותו יום. זה פשוט מצביע על הניתוק. מה שעוד הייתי מציע לשר – שיעבור על פניות של אנשים שהגישו בקשות לקרן. היום קיבלתי פנייה, אפרופו זה שזה היה על סדר-היום, הגיעה ללשכתי פנייה של עסק שפנה לקרן לקבל הלוואה. העסק עבד פיקס, מחזורים יפים, התנהלות טובה – עסק של תיירות, ומה לעשות, ענף התיירות הוא הענף הראשון שנפגע והאחרון שיחזור, אבל הוא הענף שאנחנו צריכים איכשהו לשמור אותו מעל המים. העסק הזה הוא, מה לעשות, חטא: 30% מההכנסה שלו הייתה בכסף מזומן של תיירים, בהתאם לחוק המזומן – הכול מדווח, כמובן, עם חשבוניות מס, בצורה מסודרת בדוחות. הוא הגיש את הבקשה להלוואה בבנק, והוא נדחה, כי הבנק אמר לו: בגלל ש-30% מהכנסה שלך היא במזומן, אתה לא נראה לנו, אתה מסוכן, אתה עסק בסיכון. זו פנייה אחת מני אלפים שאני מקבל. 66,000 בקשות הוגשו לקרן בערבות המדינה. דנו רק ב-50,000. 16,000 עסקים שהגישו בקשה – אפילו לא דנו בבקשה. עוד 14,000 בקשות נדחו. אנחנו מדברים על 30,000 עסקים שלא קיבלו שם סיוע, כלום, אפס. יותר נכון להגיד – בעברית אני לא יכול להגיד "לא קיבלו שום סיוע", אלא "לא קיבלו סיוע". עשיתי שני לאווים באותו משפט. אז לא קיבלו סיוע. ואז מבטיחים את הפעימות. שיטת הפעימות היא בהחלט שיטה מבורכת, למרות שאמרתי פה כבר פעם: הפעם האחרונה שראש הממשלה ביצע פעימה שנייה הייתה בהסכם חברון, כשהוא החזיר את חברון – מסר את חברון, לא החזיר, מסר את חברון לערפאת, אז כשראש הממשלה מדבר על פעימות, אני מתחיל קצת לחשוש שמא הוא אולי מתכוון לפעימות אחרות. אבל הפעימות האלה שהיו אמורות להיות בסיוע לעצמאים – הבטיחו, הבטיח מי שהיום הוא שר המודיעין והיה שר הכלכלה, הבטיח בתחילת מאי: יהיו דמי אבטלה לעצמאים על חודש מאי. אז הבטיח, אז אמר, מה הבעיה? אפשר להגיד: זה לא עולה. הבעיה היא שכשאתה אומר את זה יושבים בקצה אנשים שמחכים לכסף הזה, ועם הכסף הזה הם צריכים לקנות את האוכל הביתה. עם הפעימה הזאת הם צריכים לקבל את הסיוע הבסיסי. ואז אני מגיע – וזה חשוב שתשמעו; אני דווקא חושב שאולי, שר התיירות, כדאי שתשמע מה מופיע בסעיף, וכדאי שגם את, עליזה, דווקא. מה מופיע בסעיף 14 בחוק? סעיף 14 בחוק אני חושב שהוא הסעיף השערורייתי ביותר שמשרד האוצר מרשה לעצמו, דווקא בתקופה הזאת, להביא לכנסת. הסעיף קובע שמעסיק שהגיש בקשה למענק ומסר בהצהרה פרטים לא נכונים לגבי תנאי הזכאות, דינו – מאסר שנה. זאת אומרת שהמעסיק שיש לו אולי 1,000 עובדים ונתן למישהו למלא את הפרטים וטעה בפרטים, מסר פרטים לא נכונים – טעיתי במספר החודשים שעובדים, חודש לפה, חודש לפה. טעה. אני ביקשתי לתקן דבר מאוד פשוט. אמרתי: ומסר מתוך כוונה לרמות. אם הוא באמת עשה את זה מתוך כוונה לרמות – שיקבל עונש, אין לי בעיה. אבל עכשיו כל מעסיק שממלא את הבקשה הזאת חשוף למאסר של שנה? תגידו, ירדתם מהפסים? אתם באים ונותנים, מושיטים את היד כאילו עם כסף לעסק, ואיך שהוא בא לקחת את הכסף אתם נותנים לו סטירה. אתם שמים את המעסיקים בסיכון בלתי אפשרי, בעיקר כשיש חוק עונשין, יש חוק פלילי. הרי אם מי שעושה משהו מתוך כוונה לרמות או להוציא במרמה כספים מהמדינה, יש סדר: יש משטרה, יש חקירות, יש את כל התהליך. פה – לא. ולכן אני אומר לכם שכל החוק הזה הוא עקום מיסודו. ועדיין, עדיין מדובר פה על תקציב לא מבוטל, שבסוף מי שאמורים לקבל אותו אלה עסקים שגם הם נפגעו. אף על פי שאמרתי שישנם עסקים שנפגעו יותר ושנפגעו פחות, וצריך לעזור קודם לאלה שנפגעו יותר, גם אלה שנפגעו פחות צריכים סיוע. לכן, קשה לבוא – כל פעם, מה אומרים לנו? נותנים כסף, למה אתם מתנגדים? אז אני מברך על זה שנותנים כסף וסיוע לאנשים – רגע, יש שם דיון עם שר התיירות. אתה רוצה שאני אאשר לך? << קריאה >> שר התיירות אסף זמיר: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אה, אז אני רשאי לאשר, אבל אני לא מאשר. עכשיו ברצינות אני אומר: תראו, זה יפה שנותנים כסף וזה ראוי. אני גם חושב שקשה להתנגד לזה. אבל אני חוזר לנקודה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תצביע בעד. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תראה, יש עסקים שנפגעו יותר, יש עסקים שנפגעו פחות. כשאתה בא ואומר: אני אתן רק לאלה שנפגעו פחות ולא אתן לאלה שנפגעו יותר, אתה שם אותי בבעיה. אני לא חושב שמי שנפגע פחות לא צריך לקבל סיוע. << קריאה >> שר התיירות אסף זמיר: << קריאה >> זה שמקימים קרן לעסקים בסיכון שיוכלו לקבל – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתה יודע מתי הובטחה הקרן לעסקים בסיכון? אני חושב שאתה היית חבר ועדת הכספים כשזה הובטח. << קריאה >> שר התיירות אסף זמיר: << קריאה >> מעולם לא הייתי חבר ועדת הכספים. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> או שהיית בדיונים, היית מגיע לחלק מהדיונים. << קריאה >> שר התיירות אסף זמיר: << קריאה >> מעולם לא באתי לדיון בוועדה – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זה היה במאי. זה היה במאי. << קריאה >> שר התיירות אסף זמיר: << קריאה >> זה לא דרכי. זה לא דרכי. << קריאה >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זה היה במאי – במאי הבטיח שר האוצר הקודם קרן לעסקים בסיכון. ב-4 במאי, ליתר דיוק. אנחנו נמצאים היום ב-15 ביוני. הקרן עדיין לא אושרה בוועדת הכספים. בהנחה שהיא תאושר מחר או מוחרתיים, ייקח להם עוד שבועיים לעבוד מול הבנקים. חודשיים אחרי שהודיעו שתהיה קרן לעסקים בסיכון היא תצא לדרך, ביולי, זאת אומרת, בתחילת יולי אפשר יהיה להגיש בקשות. העסק, אם יעבוד מהר ויגיש בקשה, ואם הבנק יעבוד מהר, ויבחנו אותה מהר – בקרנות שהוגשו באפריל עדין לא דנו בכל הבקשות – אולי הוא יקבל את ההלוואה שלו באוגוסט. << קריאה >> שר התיירות אסף זמיר: << קריאה >> אני מסכים איתך. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הוא היה צריך את ההלוואה הזאת באפריל. באוגוסט היא לא תעזור לו. זה בדיוק כמו 3,000 מכונות ההנשמה ששוכבות עכשיו איפשהו במחסן במדינת ישראל, עטופות בנייר צלופן. מכונת ההנשמה הזאת לא תעזור לעסקים האלה, וגם מכונת ההנשמה הזאת. לכן, אני חושב שאף על פי שעושים פה משהו, לכאורה, לקראת המגזר העסקי, כותבים פה נח בשבע שגיאות. עכשיו אני עובר לדבר על המגזר החקלאי, אחרי שסיימנו את הנושא הזה; אבל אולי אני אשאיר את זה לחוק הבא, את הנושא של המגזר החקלאי. לכן, אנחנו עדיין נקיים דיון בסיעה על איך נצביע בחקיקה הזאת. תודה, גברתי. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תשבו ליד שולחן קצת, שוסטר. שבו ליד שולחן הממשלה. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אלון שוסטר: << קריאה >> לאט-לאט, אנחנו מתרגלים. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> עכשיו מותר לכם, תיהנו. << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת עודד פורר, שגם חסכת לנו 25 דקות. אני רוצה להזמין את הדובר הבא – חבר הכנסת אופיר סופר, בבקשה. לרשותך שלוש דקות. << דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >> ערב טוב, גברתי היושבת-ראש. בשעה טובה. מברוכ. << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אופיר סופר (ימינה): << דובר_המשך >> האמת היא שהחוויה שלי מהכנסת, מה שנקרא, מאוד מאוד מעניינת. תמיד שמעתי משפט, שאפשר לברך – אם היינו מבינים איך המדינה הזאת עובדת ומה התוצאות שלה אז היינו מתפלאים. אפשר לברך – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> על הניסים. << דובר_המשך >> אופיר סופר (ימינה): << דובר_המשך >> על הניסים – גמור. אבל אף פעם לא הבנתי את זה כמו כשישבתי בדיונים אצל היושב-ראש הקודם, עודד פורר, בוועדת הכספים. לראות איך מתנהל משק, כלכלה של מדינת ישראל – אני זוכר שעמדתי כאן בהתחלה – שומע, שר התיירות? עמדתי כאן בהתחלה ואמרתי: חבר'ה, תניחו איזושהי תוכנית – עוד לא הייתי באופוזיציה – תניחו תוכנית, כי חלק מרכזי מהחיילים פה במשחק הזה זה עסקים, זה עמותות; כולם משחקים במשחק בשוק הכלכלי. שר התיירות יודע מה התוכנית שלו? יודע מתי ייפתחו הענפים? אין לך מושג מתי ייפתחו, אבל אין אפילו דיון בממשלה מתי יתחילו לפתוח את כל הענפים שקשורים אליך לתיירות. אז מה אתה הולך לעשות מבחינת התוכנית? << קריאה >> שר התיירות אסף זמיר: << קריאה >> יש דיונים. << דובר_המשך >> אופיר סופר (ימינה): << דובר_המשך >> אולי יש דיונים אצלך במשרד, אבל אני בטוח שהם לא מגיעים לא לשולחן הממשלה ובטח לא לאגף התקציבים. << קריאה >> שר התיירות אסף זמיר: << קריאה >> – – – קורונה ביום רביעי. << דובר_המשך >> אופיר סופר (ימינה): << דובר_המשך >> אגף התקציבים עושה מה שהוא רוצה. << קריאה >> שר התיירות אסף זמיר: << קריאה >> הוא נמצא בקבינט. << דובר_המשך >> אופיר סופר (ימינה): << דובר_המשך >> הוא מחזיק כמה שיותר את הכסף אצלו. הוא לא משחרר כלום. מי שצועק יותר ומי שמצליח לעשות קמפיין יותר חזק פה בכיכר – אז סבבה, הוא מקבל יותר. מי שיש לו רשת גדולה – תודה רבה, אני אמשיך בחקלאות – מי שיש לו רשת יותר גדולה ויכול לצעוק יותר אז הוא מקבל יותר. אחר כך הכול טלאי על גבי טלאי על גבי טלאי על גבי טלאי. לדעתי, אין אחד שיכול להצביע מה הרציונל – איך מדינת ישראל אמורה לצאת מהברוך הכלכלי הזה. עכשיו, אי-אפשר לשבת פה בבתי קפה, אז אנחנו נפגשים בסינמה סיטי – ואתה רואה שבתי הקפה ריקים, עם תפוסה של 30%. ואתה יודע שהעסק הזה – אם הוא לא עובד 100%, 80%, כל יום, הוא מתפוצץ. הסיפור הזה הולך להתפוצץ לנו עוד חודשיים, שלושה, אבל אנחנו עסוקים בכול חוץ מלפתור את המשבר הכלכלי הזה: עסוקים בלייצר גימיקים, עסוקים בלייצר – אולי אנחנו ממשלת ימין כאן, אז מנסים לשחק ימין; למרות שראינו שסגרו היום את קלמן וסג"ל, כך, על הדרך. אז זהו, זו בסך הכול התחושה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> למה אין להם מספיק תוכניות? << דובר_המשך >> אופיר סופר (ימינה): << דובר_המשך >> אני עדיין לא שמעתי שסגרו תוכנית שמאל. יכול להיות שלא עושים על זה קמפיין. כן, נו, אמיתי, לא שמעתי. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> רזי ברקאי – צמצמו, חתכו אותו. << דובר_המשך >> אופיר סופר (ימינה): << דובר_המשך >> רזי ברקאי – אני אישית מאוד אוהב אותו, אוהב לשמוע אותו, אבל בסוף הוא איש שמאל. הוא יושב חזק, אף אחד לא יכול להזיז אותו. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> למה אתה אומר שלא? אני אתן לך דוגמה – אני לא יודע אם הוא איש שמאל או ימין, אבל צמצמו אותו מאוד מאוד בגלי צה"ל. תגיד לי, בגלי צה"ל כשהכניסו – איך קוראים לזה של ביבי? ברדוגו. << דובר_המשך >> אופיר סופר (ימינה): << דובר_המשך >> ברדוגו. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מה אתם מתלוננים? עמית סגל בערוץ 2, הוא אומר שהוא איש ימין, מה אתם מתלוננים? באמת. הבכיינות הזאת כל כך – זה ראש הממשלה, אתה כבר לא איתו, הוא מתבכיין. אתה, מה אתה מתבכיין? << דובר_המשך >> אופיר סופר (ימינה): << דובר_המשך >> אני אומר מה התחושה, ונראה לי שבמקרה – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אופיר, לא מתאים לך. תבדוק את הדברים. << דובר_המשך >> אופיר סופר (ימינה): << דובר_המשך >> קודם כול, אנחנו ניתן את הפריבילגיה לשעת הלילה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אז בסדר. << דובר_המשך >> אופיר סופר (ימינה): << דובר_המשך >> ניתן את הפריבילגיה לשעת לילה, אבל לי זכור שנסגרו תוכניות של הימין ושל הימין. אפשר לא לקרוא לילד בשמו, אבל אנחנו יודעים – – << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> חבר הכנסת אופיר סופר, תם זמנך. << דובר_המשך >> אופיר סופר (ימינה): << דובר_המשך >> – – לזהות פחות או יותר את האנשים, ויש אנשים שהם קצת – אז מזיזים אותם הצידה. נקודה למחשבה. נחשוב על זה ונדבר על זה מחר. << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת אופיר סופר. הדובר הבא, חבר הכנסת יאיר גולן – אינו נמצא באולם. אני עוברת לדובר הבא, חבר הכנסת אלעזר שטרן – נמצא? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> מצוין. לרשותך חמש דקות. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גברתי היושבת בראש, אדוני השר, שמע, החלטנו קודם – החלטתם על עוד 13 חברי כנסת מעבר. השר שוסטר, אולי תבוא פעם לשבת ליד שולחן הממשלה. אתם כל הזמן, החברים, השרים החדשים, מתחבאים לנו, בינינו. בואו, תשבו ליד שולחן הממשלה, אל תתביישו. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אלון שוסטר: << קריאה >> זה שולחן הממשלה, מה זאת אומרת? << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> זה גם שולחן חברי הכנסת. אל תתביישו, באמת. אני מבין שזו בושה להיות היום שר בממשלה, אני אומר את האמת. באמת אני אומר לך, אתה יודע, אני מעריך אותך מאוד, תהיה שר חקלאות מצוין, אבל בסך הכול, להיות היום שר בממשלה של 36 כשאלה אחוזי האבטלה, זה קשה. אני חושב שזה קשה. אתה יודע מה באמת הכי מפריע לי? שמתה הדוגמה האישית. מתה. אנחנו קודם הוספנו 13 חברי כנסת. תגיד לי למה. 110 מיליון שקל, העלות. אין בושה? אתה יודע למה הוספנו? עבירה גוררת עבירה. הוספנו שרים – אין לכם ח"כים. נגמרו הח"כים – או שרים, או סגני שרים או ראשי ועדות. אין חברי כנסת שיעבדו. אבל אני אגלה לך משהו: אתם לא יכולים לעבוד. בצלאל, אתה מפריע לי קצת. אלה דברים שתכף יעניינו גם אותך – לא שתיהנה מכל מה שאני אגיד. אבל שומע? בשביל מה תעבדו? אתם אומרים: אוקיי, נביא 13 ח"כים – אמר פה קודם חברי יושב-ראש ועדת חוקה. הוא אומר: תשמע, עכשיו הכנסת תתחיל לעבוד. אני אתן לך דוגמה: התפרסם היום שמתעללים בעולים חדשים מחבר המדינות. מה זה מתעללים? הם כבר חשבו שהם יהודים, אבל עכשיו אמרו: בואו נבדוק עוד פעם. אתה יודע, כשאנחנו התחתנו לא שאלו על תעודת הנישואים של הסבתא. היום מבקשים, כאילו למישהו יש. אז עכשיו אני אומר: אוקיי, הוספנו 13 חברי כנסת – נתחיל לטפל בבעיות. אז דוגמה אישית על הכסף, על העסקים הקטנים – הבנו, אולי נצליח משהו. אבל קשה לכם להסתכל בעיניים. עכשיו אני אגיד לך, נגיד אתה אומר: אוקיי, ניקח שתי עריקות מתל"ם ויש עתיד, שהאג'נדה שלהן הייתה יהדות ודמוקרטיה; יהדות נורמלית, יהדות פלורליסטית. יש שתי ח"כיות כאלה, מועמדות, שאני הסתובבתי איתן בבתים ברעננה ובהרבה מקומות בארץ, ואמרו: אנחנו נביא יהדות מקרבת, לדוגמה גיור מאיר פנים, גיור ידידותי, אולי כמו שעשינו בצה"ל, בקורס נתיב. אבל אם מחר אתם תביאו אותן לכאן, כאילו הבאתם תגבורת, הן יעברו אליכם ישר לתוך ממשלה שאתם חתומים על זה שבדת ומדינה יש סטטוס קוו, אין שינויים. זאת אומרת, כל בעיית הגיור – או אם תרצה ההתבוללות – או אחינו מחבר המדינות, ששירתו איתך ואיתי, ולא שואלים אותם בתהליך הגיור של המדינה: תגיד, אתה מוכן לעשות משהו בשביל העם היהודי, לדוגמה להקריב את החיים שלך? לדוגמה לסכן את החיים שלך? יגידו לו: לא, זה לא דבר יהודי. אבל כשהם יבואו להתחתן, נגיד להם: למרות שהתגיירתם או שאפילו נולדתם, או שזרקו עליכם אבנים ברוסיה, או קראו לכם ז'יד, תביאו את תעודת הנישואים של הסבתא. האם בזה הממשלה שלכם, אחרי שהוספנו לה 36 שרים והיום עוד 13 חברי כנסת – האם את העבודה הזאת היא תצליח לעשות? במילימטר. האם החברות תהלה ומיכל, שכנראה יערקו אליכם – כבר נהייתה פה תרבות של עריקים. יש שישה שרים עריקים. למה שלא יהיו חברי כנסת עריקים? << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> בסדר, אני אסיים. האם אנחנו יכולים לתלות תקווה שמשהו יזוז כאן? לא בגלל שהיה לכם מצע שהוא כבר לא קיים – בגלל שאתם מביאים אנשים עם אג'נדה. אבל אולי מי שבאמת עורק, הוא עורק גם מהאג'נדה שלו, וקשה לי להגיד – אולי הוא גם עורק מהערכים שלו. אז באמת, הייתי שמח שהכנסת תתחיל לעבוד. אתם לא יכולים לעבוד כשיש לכם שני חברי כנסת, שלושה – אפס חברי כנסת פעילים שיכולים לרוץ רק להצביע כל היום, בלי שום דיון. אז אולי אם יבואו חמישה אתם חושבים שכן, אבל הם באים כבר לממשלה שאתם חתומים על סטטוס קוו גם בנושא הזה, וראינו גם היום אחר הצוהריים איך ראש הממשלה נתניהו, תאמין לי, מפרפר אתכם על האצבע. מילא אם זה רק בעניינים של כבוד, אבל זה גם בעניינים של עקרונות וערכים ודוגמה אישית. תזכור את זה. תודה. << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת אלעזר שטרן. הדובר הבא – אנטאנס שחאדה, חבר הכנסת. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. חבריי חברי הכנסת, משבר הקורונה והמדיניות הממשלתית, נוסף להיבט הבריאותי ולהיבט הכלכלי, מוסיפים אצלנו, אצל האזרחים, אי-ודאות, ומוסיפים לרמת הדאגות של כל אזרח בעצם במדינה הזאת ובכל העולם. אנחנו חלק מהתרחשות עולמית שיש בה פוטנציאל לשנות מדיניות כלכלית, לשנות יחסים בין מדינות, לשנות יחסים בין ממשל לבין אזרחים, בין מדינה לבין אזרחיה, בין האזרחים עצמם. כל היחס ההדדי בין האזרחים לבין המדינה – יכול להיות שאנחנו עומדים בפתחה של תקופה שונה או חדשה. אבל במציאות שלנו אנחנו רואים שכל החוקים וכל התוכניות הכלכליות שהמדינה הציעה כדי להתמודד עם ההשלכות הכלכליות של משבר הקורונה, כולם בהתחלה התעלמו. זה לא במקרה. לא שמישהו שכח, לא שמישהו לא התאמץ. כל התוכניות הכלכליות היו – או בתחילתן, לרוב לא ענו על הצרכים של האוכלוסייה הערבית, לא ענו על הצרכים של הכלכלה הערבית בישראל. נכון, יש שתי כלכלות: יש כלכלה "יהודית", כלכלת המרכז, כלכלה מפותחת, כלכלה מודרנית, כלכלת הייטק, עם תמ"ג לנפש משהו כמו 40,000 דולר, שבנויה על ענפים פיננסיים, סחר בין-לאומי, יצוא, ידע ומידע. לעומת זאת, יש כלכלה ערבית, שעדיין תלויה בכלכלת המרכז, שעדיין תלויה במקורות ההכנסה והתעסוקה במרכז, מבוססת על שירותים, עדיין על תעשייה ותשתיות – משלחי יד מסורתיים. עדיין כלכלה ישנה, נגדיר את זה ככה. נכון, היו ויש לנו הישגים, יש התפתחות בכלכלה, יש הישגים ברמת הפרט, וזה למרות המדיניות המפלה והגזענית, לא בזכות המדיניות הממשלתית. בכל התוכניות ראינו לדוגמה שצעירים מתחת לגיל – רבותיי, אדוני שר החקלאות – צעירים מתחת לגיל 20 לא קיבלו דמי אבטלה, וזה פגע בעיקר בצעירים ערבים. בהתחלה גם תוכנית העידוד לא רצתה לתת שכר או עידוד, מענק, לעסקים שמעסיקים בן משפחה, וגם זה פגע בחברה הערבית. לא נתנו בהתחלה עידוד ופיצוי – – << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> זמנך תם. << דובר_המשך >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – לבעלי מניות או עסק יחיד או בעלי שליטה, ורוב העסקים באוכלוסייה הערבית הם מהסוג הזה. רק אחרי התערבות, רק אחרי מאמץ ורק אחרי לחץ בוועדת הכספים ובוועדות אחרות הצלחנו לשנות במשהו. אבל עוד פעם אנחנו רואים שההתעלמות היא מבנית, וכאן המקום, חבריי חברי הכנסת, לשים את זה על השולחן: יש הבדלים בצרכים; יש הבדלים במבנה הכלכלה. << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> צריך התייחסות וכלים מיוחדים לפתור את הבעיות בכלכלה הערבית. תודה רבה. << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת אנטאנס שחאדה. חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח. הדובר הבא – חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'. לרשותך שמונה דקות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> אני לוקח את 25 הדקות של פורר. בתוך האופוזיציה – – – << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> מאוחר מדי. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> גברתי היושבת-ראש, ברכות. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, לוקחים בחוק הזה 6 מיליארד שקלים, סכום עתק בכל קנה מידה, למרות שבקורונה התרגלנו עכשיו להפרחה של עשרות מיליארדים ואף יותר מזה. לוקחים 6 מיליארד שקלים שאין לנו, מביאים חוק שתכליתו טובה וחשובה – עידוד מעסיקים להחזיר את העובדים במשק לעבודה – אבל מביאים אותו לכאן לכנסת בצורה מעוותת, שלא תשרת, או תשרת במידה מועטה מאוד, את תכליתו של החוק. את זה לא אני אומר, חבר כנסת מהאופוזיציה; את זה אמרו כלל חברי ועדת הכספים מקיר לקיר, החל ביושב-ראש, עובר דרך כל חברי הכנסת של הקואליציה והאופוזיציה, שקיימו בחוק הזה שלושה ימי דיונים ארוכים, מעמיקים, ענייניים, לטובת הציבור, לטובת אזרחי מדינת ישראל, באמת בלי קואליציה ואופוזיציה, כי מה שנוגע למאבק בקורונה ולסיוע לעסקים ולשכירים במשק לעבור את המשבר הכלכלי הזה הוא לא עניין של קואליציה ואופוזיציה. כולנו תומכים בו. הגיעו כלל חברי הכנסת של הוועדה, אחרי אותם שלושת ימי דיונים ארוכים, למסקנה שהחוק במתכונתו משרת קבוצה קטנה של בעלי הון גדולים, בעלי הרשתות הגדולות, שיגרפו עשרות מיליונים כל אחד מהם בלי להחזיר עובדים, בלי שזה יתמרץ אותם להחזיר עובדים. ומנגד, עשרות אלפי עסקים קטנים, בינוניים ומעסיקים שעומדים על סף קריסה לא יזכו ליהנות מהחוק הזה עשרות ומאות אלפי עובדים בשכבות הכי חלשות במדינת ישראל לא ייהנו מהחוק הזה, כי הוא לא יתמרץ את המעסיקים שלהם להעסיק אותם בחזרה. הגיעו כל חברי הכנסת של הוועדה להסכמה על ארבעה תיקונים – היו עוד הרבה תיקונים ודעות שונות – על ארבעה תיקונים קריטיים שצריך לעשות בחוק הזה כדי שאותם 6 מיליארד שקלים – שאין לנו, ואנחנו משקיעים מהגדלת הגירעון, וטוב שכך – יממשו את התכלית של החוק הזה ויתמרצו מקסימום מעסיקים להחזיר מקסימום עובדים למשק. ואז מגיע שר האוצר לוועדה ובאמת במופע אימים, אין לי הסבר אחר, לא מוכן לנהל דיון, לא מוכן להקשיב, לא מוכן לזוז במילימטר ואומר לחברי הוועדה: החוק הזה יצא מכאן בדיוק כמו שאני הכנסתי אותו או שאני מושך אותו. האמת, יושב-ראש הוועדה, איש רציני, בעל ניסיון, שלא רגיל להיות חותמת גומי, לא הבין. לקח אותו הצידה רגע לחדר מאחור. לא הייתי בחדר אבל אני יכול לנחש: הוא אמר לו, אדוני שר האוצר, זה לא עובד ככה. יש כאן הסכמות של כל חברי הוועדה מקצה לקצה שצריך לתקן את החוק. אגב, לא ביקשנו לפרוץ בשקל את מסגרת התקציב ותכף אני אפרט את זה. השר סירב, ובסוג של דורסנות כפה על חברי הכנסת של הקואליציה להצביע בעד החוק כפי שהוא, למרות התנגדותם הקולנית. התוצאה היא שהכנסת הולכת לאשר היום חוק לא טוב, צריך להודות על האמת, חוק שמשרת – אני לא רוצה לחפש את המניעים, אבל כמו שאמרתי קודם, יעביר המון המון כסף לאנשים גדולים וחזקים ומעט מאוד יתמרץ אותם להחזיר עסקים. אני רוצה להסביר על מה דובר. דובר על ארבעה תיקונים שהוסכמו על כולם. הראשון שבהם, לאו דווקא לפי הסדר, זה לתת את המענק בצורה דיפרנציאלית, באופן שבו מעסיק שכבר החזיר עובדים כי הוא חייב היה להחזיר עובדים יקבל עליהם סכום נמוך יותר, ואילו על אותם אחוזים שהוא עדיין לא החזיר ואין לו מוטיבציה כלכלית להחזיר, הוא יקבל סכום הרבה יותר גדול כדי להחזיר אותם. דוגמה: רשת חנויות בגדים גדולה שפרוסה בכל הארץ ופתחה את שעריה, באופן מובנה חייבת הייתה להחזיר 70% בערך ממצבת העובדים, אחרת היא לא יכולה לפתוח. לתת לה עכשיו עשרות מיליוני שקלים על אותם 70% מהעובדים שהיא החזירה כבר משיקוליה הכלכליים – וטוב שכך – לא משרת את מטרת החוק. אגב, זה גם לא נכון שהיא החזירה אותם כי אמרו לה שהולך להיות חוק כזה, מכיוון שהענפים האלה נפתחו עוד לפני שמשרד האוצר ושר האוצר הכריזו על התוכנית הזאת. אז באנו ואמרנו: תן לו על ה-70% האלה איזה משהו סמלי ותגיד לו: תקשיב, על כל עובד שתחזיר מה-30% שעוד לא החזרת תקבל סכום הרבה יותר גדול. כך תיקח את אותו כסף אבל תנהל אותו בצורה שתיתן לבעל העסק מוטיבציה להחזיר יותר עובדים. משרד האוצר סירב, אז הרשתות האלה יקבלו עכשיו את עשרות המיליונים על ה-70% שהם כבר קיבלו. איזו מוטיבציה יש להם להחזיר עכשיו עוד 30%? שום מוטיבציה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הגדילו את המחזורים. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> דבר שני, גם הוסכם על כולם – תראו, משרד האוצר קבע בצורה שרירותית שכר מינימלי לעובד שבגינו המעסיק שיחזיר אותו לעבודה יקבל את המענק, 3,000 שקלים. מאיפה המספר? ככה. באנו ואמרנו: בואו נוריד את זה לשכר מינימום על 50% משרה וכך נתמרץ. ויש לנו, לצערנו הרב – שוב אלה השכבות הכי חלשות, העובדים הכי מוחלשים: האימהות החד-הוריות, הסטודנטים, עשרות אלפי סטודנטים שמתמודדים עם קשיים עצומים בחודשים האלה. הרי ממה הם מתפרנסים, מלהיות מלצרים? מלעבוד בכל מיני עבודות חלקיות בשכר מינימלי? קבע משרד האוצר שעובד שמרוויח פחות מ-3,000 שקלים, המעסיק לא מקבל בגינו את המענק. למה לא לתמרץ את המעסיקים להחזיר גם את העובדים המוחלשים האלה? ביקשנו לחייב את הבעלים, את המעסיקים שיקבלו את המענק, לא להגדיל את שכרם ולא למשוך דיבידנד בשנה הקרובה. קיבלתם כסף, הרבה מאוד כסף מהמדינה – אנחנו רוצים לוודא שאתם משקיעים אותו באמת בלקיים את העסק, בלפתח אותו, בלהחזיר את העובדים, לא בלשמן את עצמכם בעוד קצת כסף. מה כל כך – מי יכול להתנגד לדרישה הכל-כך טריוויאלית הזאת כשהמדינה שמה כסף? אני איש של שוק חופשי, אבל כשהמדינה שמה כסף – יש לי את ה-25 דקות של עודד, לא? ביקשנו הערה רביעית – להוסיף עוד כמה מגזרים שהחוק כיום לא חל עליהם בצורה לא הגיונית. הדוגמה הקלאסית הייתה אגודות שיתופיות. הכניסו אותן חלקית. אבל אני רוצה לתת דוגמה: שני מלונות, אחד בטבריה, אחד בניר עציון או באיזה מושב בערבה. שניהם נסגרו, בשניהם העובדים יצאו לחל"ת, את שניהם יפתחו ובשניהם העובדים יחזרו. המלון הפרטי בטבריה יקבל את המענק, אבל המלון בלביא או בניר עציון או בחפץ חיים או אני לא יודע איפה, שהעובדים שלו הם חברי הקיבוץ והוא עסק לכל דבר ועניין והוא מניע את הכלכלה, הוא משלם מס הכנסה והעובדים שלו זכאים לחזור לעבודה, לא יקבל שקל. חשוב לי לומר: לפי נתוני שירות התעסוקה, ביחס למספר העובדים שאמורים לחזור בטווחי הזמן שהחוק מגדיר, הם הולכים לממש בסך הכול 3.5 מיליארד שקלים. יש עוד 2.5 מיליארד שקלים מה-6 שיועדו לתכלית הזאת, שפשוט – לא יודע, אולי האוצר רוצה לשמור אותם לעצמו. << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> לסיים. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> אני ממש מסיים. באמת לא ביקשנו שקל אחד נוסף. זה כואב. זה כואב – גברתי היושבת-ראש, אני ממש מסיים. התחושה היא שיש קבוצות לחץ חזקות שקרובות למקבלי ההחלטות. יש להן כוח במוקדי קבלת החלטות ודאגו לשמן את עצמן בעשרות מיליוני שקלים על חשבון – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא לא מסיים? << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> אמרתי לו, הוא אמר מסיים. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – כל העצמאים הקטנים והבינוניים ועל חשבון העובדים הכי מוחלשים. מיקי, אתה יודע מצוין שאני צודק, כיוון שגם אתה הזדעזעת ממופע האימים של שר האוצר בוועדה. << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> אין כאן אחד, אני חושב, שחולק על כל ההערות והתיקונים, שכפי שאמרתי, היושבת-ראש, הוסכמו על כולם כולם כולם, וזה ממש חבל. << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'. הדוברת הבאה – חברת הכנסת תמר זנדברג. לרשותך שלוש דקות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כמה דוברים יש? << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> שבעה. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. היום בשעת הצוהריים יצאתי אל מחוץ לכנסת והשתתפתי בשתי הפגנות – אחת יחסית צנועה, אבל הפגנה שמתקיימת כאן מדי שנה, בדיוק היום, ביום הבין-לאומי נגד המשלוחים החיים. אדוני שר החקלאות שוסטר, אני שמחה שאתה יושב כאן. אתה בוודאי מכיר את הנושא, והרבה עיניים נשואות אליך בהקשר הזה, כי אתה כבר שר החקלאות השני שנכנס מאז שנת 2014. ההובלה של בעלי חיים במשלוחים – שנקראים בטעות "המשלוחים החיים"; למעשה הם משלוחי מוות והתעללות. מספר בעלי החיים עולה, מחיר הבשר לא יורד, החקלאים לא מרוויחים מזה שום דבר, רק בעלי החיים סובלים, והציבור לא יודע איזה בשר הוא אוכל, אם הוא אוכל בכלל. אני ממליצה לא לאכול. זאת הפגנה אחת. זה היום. זה בעצם היה כבר אתמול והיום נגמר, לפני שעתיים. הייתי חייבת לציין את זה ולהגיד לשר החקלאות שבאמת הרבה עיניים נשואות אליו בהקשר הזה. זה באמת חונה במשרד שלך וכולם ממתינים למוצא פיך בנושא. מאוד מאוד חשוב. ההפגנה השנייה זאת הפגנת עולם התרבות. אני זוכרת שהתקרבתי וראיתי כזאת במה ענקית, עם מופעי לייזר. אמרתי: מה זה? כמה כסף עלה להפיק את הבמה הזאת? ואז נזכרתי שאלה בעצם אנשים שזאת העבודה שלהם. זאת אומרת, כשאין מופעים והפקות וכנסים וכל הדבר שעכשיו נמנע, הם בעצם רתמו את כל המאבק הזה ואת כל היכולות שלהם, גם הארגוניות וגם האומנותיות, להפגנה מאוד מאוד סוערת ומאוד מאוד נסערת ומרגשת. אני חייבת לומר שמאז עברו כ-12 שעות. עכשיו כמעט 02:00. זה היה בסביבות 14:00. הפער והניתוק בין מה שקרה שם בחוץ לבין מה שקורה כאן עכשיו הוא באמת מרקיע שחקים. פה אנחנו מתעסקים הרבה מאוד בעצמנו. סיימנו עכשיו כמה שעות של דיון בחוק הנורבגי, חוק שבאמת לאף אחד מהציבור – באמת באמת, עם כל הכבוד לשבעה או שמונה או לא יודעת כמה, עשרה חברי הכנסת החדשים שייכנסו, באמת שזה לא מעניין אף אחד. בהמשך עוד לילה ארוך של הצבעות לפנינו על עוד כמה חוקי קורונה, שמפקיעים עוד כמה זכויות אזרח אבל לא ברור בדיוק למי הם עוזרים. לעומת זאת, שתי ההפגנות האלה בחוץ הזכירו, לי לפחות, את מה שפעם היה נהוג לכנות כאן "החיים עצמם" – מה שמעסיק אנשים במשבר הקורונה, מה שמעסיק אנשים במזון שהם אוכלים. אגב, יש קשר הדוק בין התפרצות מחלות, מגפות ופנדמיה לבין משקי הבשר והמזון מהחי. זה קשר שכבר הוכח. אין ספק שהיו לנו הרבה הרבה דברים טובים לעשות עם לילותינו מאשר לכלות את זמננו בחוקים שאנחנו מצביעים עליהם, או לפחות במקרה שלנו, מצביעים נגדם כאן הלילה. תודה. << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> תודה רבה לך, חברת הכנסת תמר זנדברג. הדוברת הבאה – חברת הכנסת אורלי פרומן. לרשותך חמש דקות. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, בהצלחה. חברי הכנסת, אני רוצה לשתף אתכם בסיפור אמיתי, סיפור מהחיים, סיפור קשה, עדות של ד"ר דני – שם בדוי, אבל הסיפור אמיתי – מתמחה ברפואה, עדות אחת מיני רבות שמגיעות ומצטברות אצלי מדי יום. כך אומר ד"ר דני: כשהתחלתי את ההתמחות בדרכי להיות רופא מוסמך, הייתי בריא, חזק ומאושר. היום אני בשנתי הרביעית מתוך שש שנות ההתמחות. השבוע אבחנו אצלי סוכרת, יתר לחץ דם, כבד שומני, הפרעה בתפקודי כליות, דיכאון ועלייה של עשרה קילוגרם במשקל. התחלתי טיפול בארבע תרופות קבועות שונות. אני עוד לא בן 40, ומרגיש שהמקצוע שאני כל כך אוהב פשוט הורג אותי. ניסיתי לגשש לעזרה עם בכירים ידידותיים, אבל לאף אחד לא ממש אכפת. ניסיתי לברר, אולי יש תמיכה פורמלית ברופא עם בעיות בריאותיות ונפשיות, אך לצערי אין כזה דבר, וגם הציעו לי בעדינות לא להעלות את הנושא הזה שוב. לפעמים בא לי לצרוח, לבכות, לקפוץ מהגג של בית החולים. אני לגמרי מותש מזה. סיפור אמיתי. משמרת של מתמחה ברפואה, בכל תחום שבו יבחר, מגיעה ל-26 שעות רצופות ולעיתים אף יותר. זו עבדות. 26 שעות של התנהלות בשדה קרב של ממש בתוך מערכת הבריאות הישראלית המורעבת היא אסון לכולנו. ההתנהלות הזאת פוגעת לא רק במתמחים – שהם הרופאים העתידיים שלנו במדינת ישראל – היא פוגעת במטופלים, היא פוגעת במערכת כולה. אנחנו מפסידים רופאים מומחים טובים במגוון תחומים והתמחויות בשל התנאים הבלתי-סבירים בשלב ההתמחות. הגיע הזמן לקצר את שעות התורנות של המתמחים. על משמרת בת 26 שעות כולנו משלמים בבריאות, וחמור מכך – משלמים בחיי אדם. אני מחזקת את החלטתו של שר העבודה והרווחה חבר הכנסת איציק שמולי בנושא, אך אין מנוס, אדוני השר, מהליך חקיקה אשר לאורו ייקבעו תקנות מתאימות ונוהלי פעולה. נכון שהוקמה ועדה בראשות הר"י, ומרבית הרופאים שם בוועדה מתנגדים לקיצור התורנות. כמה בתי חולים התנדבו לערוך פיילוט, אבל צריך לבוא לפיילוט בנפש חפצה כדי שהפיילוט יצליח, כדי שאפשר יהיה באמת לבחון את המהות. ממשלת ישראל הרעיבה במשך שנים את מערכת הבריאות. אתם זוכרים גם מי היה שר הבריאות? מעל הסגן. אומרים לי: צריך כסף. כן, נדרשים יותר תקנים לרופאים, יותר תקנים למתמחים, לאחיות, לכוח העזר. כן, נדרשים עוד בתי חולים, נדרשות עוד מיטות אשפוז, נדרש עוד מכשור רפואי מתקדם. יש לתגבר את מערך הרפואה והבריאות בפריפריה הגיאוגרפית. את יודעת, גברתי היושבת-ראש, אדם שחי בפריפריה הגיאוגרפית חי ארבע שנים פחות מזה שבאזור המרכז, בגלל היעדר שירותים נגישים, שירותי בריאות. יש לחזק את הרפואה הקהילתית כדי שהיא תיטיב לתת שירות רפואי מהיר, זמין ואיכותי. כן, צריך להשקיע עוד תקציב רב כדי לשקם את מערכת הבריאות של מדינת ישראל, וזה חייב להיות גבוה בסדר העדיפויות. זה תפקידה של הממשלה, זה תפקידו של שר הבריאות, זה תפקידו של משרד הבריאות – תוכנית ארוכת טווח מתוקצבת; תוכנית חירום להצלת מערכת הבריאות ולהבראתה, לבריאות אזרחי ישראל כולם. תודה. << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> תודה רבה לך, חברת הכנסת אורלי פרומן. הדובר הבא – חבר הכנסת מאיר כהן. לרשותך חמש דקות. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, שיהיה לך בהצלחה. << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כנסת נכבדה, חברות וחברי הכנסת, אני לא יכול להשתחרר מהמועקה הגדולה והתחושה שיש כאן זילות בלתי רגילה בכל מה שקשור לכספי ציבור. יושב פה גפני, ששנים רבות עסק כיושב-ראש ועדת הכספים בתקציב המדינה. מול עיניו תמיד היו מספרים של מיליארדים ומיליונים ועשרות מיליונים. ואני מסתכל על חבריי מכחול לבן, שהיום יושבים כאן יחד איתנו, ומדברים על העברת החוק הזה – שאגב, אנחנו לא מתנגדים לו. אנחנו, למרות שאני מקבל את כל ההסתייגויות כפי שבאו לידי ביטוי בדברים של מיקי ושל עודד ושל סמוטריץ, אבל יחד עם זה, זה חוק שאי-אפשר להימנע בו ואי-אפשר להתנגד לו – בין אם אתה מסתייג או לא מסתייג – כי במקום שבו מעבירים כסף לציבור, שם אנחנו צריכים להיות. אבל יחד עם זה, יש לי יותר מאשר חשש כבד שנמצאים פה אנשים שמיליון או שניים או שלושה הם בשבילם כסף קטן. מוסיפים עוד 12 חברי כנסת, זה עולה 100 מיליון. אז מה? 100 מיליון. שטרן, אני לא רוצה להטיל בך דופי, כי אני יודע שאתה לא כזה, אבל אנשים שבאים מהצבא והיו אלופים ורמטכ"לים לפעמים לא מבינים שמיליונים ומאות מיליונים זה דבר שהוא חשוב. הצבא, תקציב הביטחון – אתה מעביר מכאן לשם. כשאתה בא מהשלטון המקומי, כשאתה בא מניהול בית ספר או שאתה בא ממקום יותר צנוע, כל שקל הופך להיות בעל משמעות. לכן אני מסתכל על אנשי כחול לבן: איך הסכמתם לכזאת ממשלה? איך הסכמתם לחוק הנורבגי? אתם עומדים כאן ומבקשים מאיתנו בקול ענות חלושה, מצטדקת: חבריא, אנחנו הרי באנו לעזור, באנו להציל, בגלל הקורונה באנו. אז ביד אחת אתם מבזבזים מאות מיליונים וביד השנייה אתם עומדים ומנסים לשכנע בחשיבות של החוקים האלה. באנו לעזור. אין שום אמת בדברים שלכם. חבר הכנסת גפני וגם קרעי, בוודאי ובוודאי אתם מכירים את הכוזרי. אתם זוכרים את המושג הזה של כצפצוף הזמיר והתוכי? הוא אומר את זה בהקשר של דברים שאין מאחוריהם שום כוונה. כך כשתוקפים את בתי המשפט אני שומע את חבריי מכחול לבן מדברים: אנחנו מגיני הדמוקרטיה – כצפצוף הזמיר והתוכי, לא מעבר לכך; כך אני שומע כשהם מטיפים לא לבזבז כסף, כשהם ביד גסה – או ברגל גסה – מבזבזים מאות מיליוני שקלים. מאות מיליוני שקלים. אז כשעולים לכאן חברי כנסת – אני מסתכל עליהם, ואני יודע מהיכן הם באו, ואני פוגש אותם בוועדות. אני רואה איזה שיקול דעת – על כל שקל שהוא מכספי המדינה. אני מסתכל עליהם; ואני מאוד מעריך. כשעולים לכאן חברי כנסת ויושבים באיזה משרד שאין לו שום משמעות, והמשרד הזה עולה מאות מיליונים בקדנציה, אני חושד בכשירותם; אני חושד בכוונותיהם. אני מסכם את הדברים ואומר: חובה על כולנו להבין שאנחנו חייבים לקדש כסף ציבורי ולדעת שבמקום שאנחנו מעבירים מיליונים, עומדים ראשי הערים לפני גפני – וגפני יסכים איתי – ומתחננים על נפשם בשביל העברה של 500,000 שקל למרכז הרפואי, בשביל העברה של 100,000 שקל לשפץ את בית העלמין במקום מסוים, בשביל העברה של 50,000 שקל למרכז טהרה. אלה דברים שאני חי אותם ביום-יום. ואני בא לכאן ואני מתפלא איך חבריי מכחול לבן זורקים כסף. היו זהירים לא רק בכבודם של האנשים אלא בכבודו של הכסף של הציבור. תודה רבה, גברתי. << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת מאיר כהן. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, לרשותך שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, כבוד היושבת-ראש. חברי וחברות הכנסת – יש חברת כנסת אחת. חשבתי שיש רק גברים באולם. האמת, אני חייבת לשתף אתכם: היום הייתה הישיבה הראשונה שלי כחברת ועדת הכספים, ובדיוק הגעתי לדיון שהיה בעניין הלוואות בערבות המדינה לעסקים, שגם אז, כשכיהנתי כיושבת-ראש מאוד זמנית של ועדת הרווחה – לא אני הייתי זמנית, אלא הוועדה הייתה זמנית – גם אז דנו בנושא הזה. והתפלאתי לראות – אני כל הזמן חשבתי שבוועדת הכספים יש את הכוח להוציא את המידע מפקידי האוצר הרבה יותר, ואני יודעת, ואני סומכת על חבר הכנסת גפני, יושב-ראש הוועדה, שהוא עושה את זה. אבל התפלאתי לראות שעדיין, אפילו בדיווחים על מתן ההלוואות האלה, מתעקשים שלא לתת את הפילוחים שכבר נדרשו פעם אחר פעם, אחר פעם, כדי ללמוד איך משתמשים המדינה והבנקים בכסף שהוא מכספי הציבור בזמנים כל כך קשים, כאשר עסקים רבים מתמוטטים. ואנחנו מדברים על הלוואות, עדיין לא על מענקים. אני יודעת שדווקא נעשתה עבודה טובה בהצעת החוק המונחת – שינויים פה ושם בכל הנושא של המענקים, איך אפשר לתת אותם ולהבטיח שבאמת ינוצלו כך שלא רק בעל העסק ירוויח מזה אלא כל החברה, תוך כדי שמירה על האפשרות של חזרה של המועסקים, של העובדים, למקומות העבודה, להתחיל שוב לחיות את החיים שלהם בצורה נורמלית. המראות קורעי הלב של אנשים – כולנו כואבים את אלה שמפגינים ואת אלה שחוסמים את הכניסה לכנסת. אבל דעו לכם, יש עוד עשרות ומאות אלפים שעוד לא יצאו להפגין, ו-65% מאלה שיצאו לחל"ת עדיין לא חזרו למקומות העבודה שלהם. יכול להיות שחלק גדול מהם גם לא ימצאו מקום עבודה לחזור אליו והם ייזרקו לשוק האבטלה, ולא לשוק העבודה. לצערי הרב, אני חושבת שכל הפתרונות, אפילו כשהם טובים – כשבאים מאוחר וכשבאים אחרי שכבר עברו ארבעה חודשים מתחילת המשבר הזה, יהיה קשה להציל הרבה אנשים. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ערב טוב. ככה, דבר ראשון "תודה רבה"? << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> כן, תודה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אז אני רק רוצה להגיד דבר אחד, כבוד היושב-ראש, אם תרשה לי. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אני ארשה לך. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני מאוד מקווה – החוק הזה – יתחילו להגיש בקשות למענקים בעוד חודש, לאחר שהוא ייכנס לתוקף. זה הרבה זמן. הסיוע של המדינה מגיע באיחור רב. ואני חושבת, לצערי הרב, שכמו שמכונות ההנשמה הגיעו בזמן מאוד מאוחר, כשכבר לא היינו צריכים אותן, את המענקים האלה, לצערי הרב, כן צריכים. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. אחריה – חבר הכנסת סעיד אלחרומי. האם הוא מוותר? אינו נוכח. חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה, הבמה לרשותך. שלוש דקות לרשותך החל מעכשיו. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אנחנו, כמו שאמרו קודמיי – רובם ככולם נמצאים בתקופה באמת קשה, והחוק הזה, לצערי, הוא לא חוק שנותן פתרון הולם לאלה שנמצאים במשבר הקשה ביותר. אני רוצה להתייחס בזמן הקצר שיש לי – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> נא לא להפריע, בבקשה, ועוד לחברך לסיעה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני נוזף בך. אני רוצה להתייחס לאוכלוסייה מסוימת, בזמן הקצר שיש לי, שלא התייחסו אליה – לפחות אני לא שמעתי שהתייחסו אליה – ואלה מבקשי המקלט. בחוק שבו אנו דנים יש הרבה מאוד בעיות, יש הרבה מאוד חורים, יש הרבה מאוד אוכלוסיות שלא מקבלות מענה בכלל, או מענה הולם. הוזכרו קודם, למשל, סטודנטים. 84% מהסטודנטים בישראל עובדים, 50% מהם מקבלים פחות מ-3,300 שקל, והמעסיקים שלהם לא יקבלו עבורם מענק, ויש את הבעיות שהוזכרו קודם. יש בעיה נוספת, שגם הוזכרה קודם, אני חושב, לגבי המענק שניתן למעסיקים שמחזירים עובדים שהיו בחל"ת ביוני, לעומת אלה שמחזירים אותם במאי ואלה שהוחזרו באפריל ואלה שבכלל לא הוצאו לחל"ת, מתוך הניסיון של המעסיקים דווקא לא לפגוע בהם. דווקא הם לא מקבלים מענק, ואוכלים אותה, בעצם. כלומר בחוק הזה יש בעיה אקוטית – שנותנים מענק לאלה שדווקא פחות ניסו להגן על העובדים שלהם ולא נותנים לאלה שכן ניסו. אבל אני רוצה, כאמור, להתמקד באוכלוסייה של מבקשי המקלט. בחוק נאמר במפורש: יש החרגה של העובדים הזרים. בחוק נאמר במפורש שהחוק חל אך ורק על תושבים. יש 100,000 עובדים זרים שרובם ככולם לא הוצאו לחל"ת ולא פוטרו, כך שאיתם הבעיה לא קיימת מבחינת הזכויות שלהם, מבחינת המצב שלהם. איפה הבעיה החמורה? יש 30,000 מבקשי מקלט שהחוק הזה לא נותן להם ולמעסיקים שלהם פתרון. מדוע? כי אנחנו מדברים על 30,000 מבקשי מקלט שכן פוטרו או הוצאו לחל"ת. מצד אחד, אי-אפשר לגרש אותם, גם לפי החוק הישראלי – וטוב שכך, שלא יבינו אותי לא נכון. אי-אפשר לגרש אותם גם לפי החוק הישראלי, משום שהם נמצאים פה כמבקשי מקלט על אשרה שנקראת אשרה 2(א)(5). << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אבל מצד שני, אם אין להם עבודה, הם גם לא זכאים – אין להם ביטוח בריאות. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> נתתי לך דקה יותר. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> יש לי 30 שניות, לפי מה שכתוב. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> האמת שלא, אבל נא לסיים. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> זה מה שכתוב. אני הולך רק לפי מה שכתוב. החוק היבש הוא תמיד זה שחשוב. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> לפעמים כן, לפעמים לא. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בכל אופן, אותם אנשים נופלים בין הכיסאות: גם אין להם ביטוח בריאות, והם גם מוחרגים בחוק. זה אסון, וצריך לתת מענה – לא להחריג את מבקשי המקלט. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ובעשר השניות האחרונות, עוד דבר אחד אחרון: לפי המידע שקיבלתי מער"ן, עזרה רפואית נפשית, יש בתקופה הזאת, בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה שעברה, עלייה של 60% – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה. תודה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – בפניות לער"ן – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – ועלייה של 20% בפניות עם תוכן אובדני – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה לך. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – וגם זה חלק ממה שהחוק צריך לפתור. תודה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה. תודה לחבר הכנסת עופר כסיף. חבר הכנסת אוסאמה סעדי – אה, לא. כמעט אמרתי מוותר, חבר הכנסת סעדי. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, סבאח אל-ח'יר. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> סבאח א-נור. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כבר בוקר, ואנחנו עדיין בתחילתו של הערב הזה. יש לנו יום ארוך, נמשיך כנראה עד שעות הבוקר, אבל אנחנו מדברים על הצעת חוק, אדוני היושב-ראש – באמת היינו רוצים להצביע בעדה, ואפילו לא להגיש הסתייגויות, שישר כולנו נרים יד ונתמוך בהצעת החוק הזאת, כי מי יתנגד למתן מענקים ועידוד תעסוקה? כולנו רוצים את זה וכולנו רוצים לקלוט בחזרה את יותר ממיליון ו-100,000 מובטלים וחל"תים ומפוטרים, אבל מה לעשות, אדוני היושב-ראש – וגם אתה היית בוועדת הכספים. ניסינו, הגשנו הסתייגויות, ואפילו חלק מחברי הקואליציה הגישו את אותן הסתייגויות שהאופוזיציה הגישה, וגם אנחנו ברשימה המשותפת הגשנו את אותן הסתייגויות, ובא שר האוצר, עם כל הכבוד, ואמר: זה מה שאני רוצה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> – – – לסיבוב. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> את מפריעה לי, חברת הכנסת שקד. אנחנו הגשנו הסתייגויות שהן צודקות – גם לפי דעתך, אדוני היושב-ראש, אני בטוח. ניסינו בכל הכוח שלנו כאופוזיציה לרתום חלק מחברי הקואליציה. חלק מחברי הקואליציה כן תמכו, אבל בסוף, כשהגיעה ההצבעה, כרגיל גררו רגליים ולא הצביעו בעד. אני רוצה לדבר על כאן הסתייגות אחת, חשובה מאוד, של הרשימה המשותפת – ולכן אנחנו מציגים ורוצים להצביע על ההסתייגויות האלה – שכאשר מדובר בסטודנטים וצעירים, אדוני היושב-ראש, יו"ר ועדת הכנסת חברי גינזבורג, אתם – סלח לי על הביטוי – דפקתם אותם מכל הכיוונים: גם כסטודנטים – על מעונות סטודנטים ושכר לימוד דיברנו כבר, ומאז מרץ אנחנו מדברים על הסטודנטים ועל שכר הלימוד, חברי ג'אבר עסאקלה. אז הם הוצאו – אלה סטודנטים שעבדו – הוצאו לחל"ת. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אז הם, בגלל שהם בגיל 18–20, לא מקבלים אבטלה, ועכשיו המעסיק לא מקבל מענק כאשר הוא יחזיר אותם? איפה ההיגיון פה? ולכן, כאשר אתם מביאים חוק כזה, בוודאי שבסופו של יום נתמוך בחוק הזה, אבל אנחנו מבקשים מכם לתמוך גם בהסתייגויות שהגשנו בשם הרשימה המשותפת. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה. אחריו יעלה חבר הכנסת אחמד טיבי. בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> התחיל להריץ את השעון – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> סליחה, מיקי, מה זה צריך להיות. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> עצרתי את הזמן, כפי שאתה יכול להבחין. לא נלקח ולא נגזל ממך, ולא תיגזל ממך אפילו לא שנייה אחת. וגם לא אדמה אחת, אחמד. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> בוא נתחיל מהסוף. בוא נתחיל מהסוף. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, ניהלנו ישיבות ארוכות בוועדת הכספים בראשותו של חבר הכנסת גפני על החוק הזה, הגענו להסכמות, אופוזיציה-קואליציה, אבל למרבה הצער והפלא ההסכמות לא כובדו. הן הושלכו הצידה. אז הפניות של הסטודנטים אלינו, אל כל חברי הוועדה, שהסכום המינימלי של 3,300 שקל יופחת ל-2,200 – שסיכמנו אותו בוועדה – התהפך, וכל חברי הקואליציה, שתמכו בהורדתו ל-2,200 מענק גם לסטודנטים, הצביעו נגד. נפלאות דרכי הקואליציה. זה מראה על פגם בעבודה ועל חוסר הקשבה לצורכי הציבור, במקרה זה ציבור הסטודנטים. לכן אני אמרתי ליושב-ראש ועדת הכספים שזה לא בסדר, מה שהיה. אני מכיר אותך ואת עבודתך. היה צריך לבוא לקראת הדרישות האלה, והיו כמה נושאים שסיכמנו בהובלתך, והם כבר לא שם. הנקודה השנייה, אדוני היושב-ראש – אנחנו היום נפגשנו עם שר הבריאות, אוסאמה ואני. אין ספק שיש כמה מוקדים שיש בהם עלייה ויש התפרצות של נגיף הקורונה. יכול להיות שההתרופפות הביאה לידי ההתפרצויות האלה. אני קורא לאנשים לשמור גם על היגיינה, גם על ריחוק פיזי וגם על מסכות – כשמדברים, מותר לא לשים מסכה – אחרת המקרים האלה יתרבו וההתפרצות תהיה רחבה יותר. רבותיי, בכנסת הזאת, עכשיו השעה 02:15. (אומר בערבית: שתיים ורבע, כלומר מוקדם, אנטאנס, הלילה עדיין בראשיתו. לפנינו לפחות עוד שבעה או שמונה חוקים. אנחנו לא נתנגד – –) << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> זה החלק החשוב של הנאום, אדוני. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אני יודע. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> (אומר בערבית: – – לא נתנגד למענקים לשכירים ולמענקים לבעלי העסקים הקטנים, אבל יש פגיעה בסטודנטים,) סטודנטים, ולכן – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה. שוכרן. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> שמת לב, מיקי, לפני שלוש דקות מי היה באולם לבד? מי היה באולם? איזו סיעה, 85% מחבריה היו באולם? << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> שמתי לב. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> איך קוראים לרשימה הזאת, לסיעה הזאת? << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> הרשימה המשותפת. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תודה רבה. זה לא מקרי. זה לא מקרי – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> האם זה יפנה אותך מהדוכן? זו הסיבה שאמרתי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא, לא. זה לא ישכנע אותי לסיים – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> זו הסיבה שאמרתי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – כי הפאנץ' הוא שזה לא מקרי, כי זה פעם אחר פעם החברים החרוצים של הסיעה שלנו, הסיעה המשותפת – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה. תודה רבה לך. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – עושים את עבודתם, כאשר החברים שלך, או שהם רדומים בבית – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אדוני חורג כבר בדקה וחצי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> איפה ראש הממשלה? אין לך תשובה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אדוני יתכבד לסיים את נאומו. תודה. חבר הכנסת שלמה קרעי, נא לדבר לא יותר משתיים וחצי דקות. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> די, מיקי, חמש. מיקי, יש לי חמש. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> די, נו. אין לי אפשרות. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מיקי, אני לא עוצר באמצע הנאום. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> קדימה, קדימה, נא להתחיל. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, ברכותיי על התפקיד החדש. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> לא להפריע. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני מברך אותך על התפקיד החדש. אתה רב-פעלים. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> חבריי חברי הכנסת, חברי יש עתיד, כמה סיסמאות נבובות? נשיאים ורוח וגשם אין. הכול דיבורים. בתחילת הערב התנגדתם לחוק הנורבגי, מיקי, אבל לא התנגדתם – – – << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> לא הבנתי. אתה לא מסכים איתנו? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> בצלאל, אל תפריע לי. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> כל ההערות שאני אמרתי אתה – – – אני רוצה להביא דבר בשם אומרו ולהביא גאולה לעולם. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> נגיע גם לזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חבר הכנסת מרגי, אני – – – 02:00 – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> נא לא להפריע לחבר הכנסת שלמה קרעי בנאומו. תודה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא אומר דברי חוכמה – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> חברי יש עתיד, בתחילת הערב התנגדתם לחוק הנורבגי, אבל לא התנגדתם לחבר הכנסת החדש, יוראי, שייכנס אליכם דרך אותו חוק. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הצעתי לך – הינה, אנחנו מוותרים על יוראי. בואו תוותרו על כולם – בשם הסיעה, בשם יש עתיד. חבורה של פחדנים. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אם זו שחיתות, גם לכם מותר שחיתות? << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אני לא מאמין. רגע, אדוני, לא הפעלתי לך את הזמן. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> בצדק. מה שהיה מגיע לי – חמש דקות. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אוי ואבוי. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> ברור לכם שחברי הכנסת נחוצים לפעילות הפרלמנטרית – מיקי, אתה מבין את זה – שעלותם היא פרומיל מעלות של יציאה לבחירות, אבל אתם מעדיפים לצאת לעוד שבע מערכות בחירות רק בשם קמפיין השנאה שלכם. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> בדיוק כמו שאמר בנג'מין פרנקלין: ההגדרה של אי-שפיות היא לחזור שוב ושוב על אותו הדבר ולצפות לתוצאת שונות. רק לזה אתם חותרים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתם מנותקים. אתם מנותקים. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זה לא פרנקלין, זה איינשטיין. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> ישראל ביתנו וליברמן, יש עתיד ולפיד, כמה עוד אפשר לרמות את עם ישראל? << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אני מבקש לא להפריע. תודה. אני לא רוצה לקרוא אנשים לסדר. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, הוא מפריע לנו. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אני מבקש לא להפריע. נא לסיים. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> הממשלה הזאת קמה כדי לא לפספס הזדמנות היסטורית של החלת ריבונות על עוד חבלי מולדת של ארצנו, נחלת אבותינו. ללא החלת הריבונות, אין זכות קיום לממשלה הזאת. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> סיפורים כמו חול. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> ואתם – אתם אמורים לתמוך בזה בכל מאודכם. רציתם קביעת גבולות – קיבלתם, קיבלתם את זה באריזת מתנה עם לוגו של המעצמה החזקה בעולם, אבל אתם מתנגדים, מתנגדים למורשת שלכם. אתם יודעים מה קרה לכם? אתם שכחתם מה זה להיות שמאלנים. בן-גוריון ורבין היו מתביישים בכם. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תאמין לי, כמות השטויות שאתה מדבר בדקה לא שווה טונה. טונה של שטויות. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> מדינה יהודית חלקית אינה סוף אלא התחלה. "מעט מעט אגרשנו מפניך עד אשר תפרה ונחלת את הארץ". אתם שמאל? אתם שכחתם מה זה להיות שמאלנים. עברתם, יחד עם מה שנשאר מהעבודה ועם מרצ, עברתם לימין הפלסטיני, להפגין עם דגלי אויב במרכז תל אביב. תתביישו לכם. מיקי, אם היו נשארות לי שתי הדקות שהיו מגיעות לי עוד, היינו עוברים להסתייגויות שמדברות על החוק הזה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> כבר הגענו לחמש דקות, אבל היה נאום חזק. אפשר לסיים. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אסתפק בזה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה. עכשיו נעבור לדובר הבא, לזה שיסכם את הדיון. זה יהיה השר אסף זמיר. << קריאה >> שר התיירות אסף זמיר: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אתה לא מסכם את הדיון? אז מי? << קריאה >> שר התיירות אסף זמיר: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> סליחה, יושב-ראש הוועדה גפני. בוא תסכם את הדיון. אתם לא רוצים לסכם את הדיון? אני כן רוצה שתבואו לסכם את הדיון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מיקי, אז בואו נצביע. אפשר להצביע. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אין לי רוב. סליחה, שכחתי שאני – חבר הכנסת ינון אזולאי, יש לו בקשת דיבור מהוועדה והוא מבקש לדבר, אז אאפשר זאת. חבר הכנסת ינון אזולאי, נא לגשת לדבר. אתה רוצה לעלות לדבר? בבקשה, אדוני. נא לא להפריע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ברשות אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, האמת, חברים פה דיברו על החוק שעבר בוועדת הכספים. אני חבר בוועדה הזאת, ולצערי אנחנו צריכים לבקש את סליחתם של הרבה אנשים שלצערנו – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> חברים, לא להפריע. שקט. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> מצד אחד אנחנו רואים שהחוק הזה טוב – הוא אמור לסייע ב-6 מיליארד לאותם בעלי עסקים שיחזירו את האנשים לעבודה. מצד שני יש עדיין אנשים שלא יחזרו. בעלי האולמות ובעלי המסעדות לא ייהנו מזה, יש המפיקים, המארגנים – כל אלה אנשים שלצערנו לא יזכו ליהנות מהחוק הזה. אבל אנחנו רק יכולים להגיד להם דבר אחד: אנחנו פה בשביל להמשיך ולהילחם בעבורכם. בוועדת כספים השבוע היה אולי מעשה שלא ייעשה: ניסו לקחת לנו את הזכות שלנו לבוא ולהביע את הדעה שלנו, את הדעה של העם. אנחנו נעמוד על זה שזה לא יחזור שוב – מה שניסו לעשות לנו. אנחנו כחברי ועדת הכספים, כחברי הכנסת, נמשיך, בעזרת השם, לשרת נאמנה את הציבור, נמשיך לתת ולהשמיע את קולם של אלה שלא משמיעים אותם. היינו רוצים להוסיף בחוק הזה עוד ועוד, אבל בעזרת השם, אנחנו פה בשביל להמשיך ולשרת אתכם ולהילחם למענכם עד אשר כולכם וכולנו נוכל להתפרנס בכבוד. תודה רבה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה. אני מבקש מכולם לשבת, אנחנו רוצים להיערך לתחילת ההצבעה. אני מבקש מכולם לשבת. גפני לא רצה לעלות ולסכם את הדיון, ולכן אנחנו יכולים לעבור להצבעה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> נאפשר לכם לעלות. בבקשה. אתה רוצה לומר משהו, גפני, לפני שעוברים להצבעה? בוא, בבקשה, אדוני, בקצרה, עד שאנשים יתמקמו לקראת ההצבעה. בבקשה, אדוני. חברים, נא לשבת ולהתכנס לקראת הצבעה. בבקשה. << דובר >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אתה פעם ראשונה מנהל פה? << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> שנייה. אני מקווה שאתה נהנה. << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> כן, בטח, מה השאלה, בייחוד בשעה הזאת. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> שעה מיוחדת, שעת רצון. << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הצעת החוק שמונחת לפניכם ושאנחנו אמורים להצביע עליה היא בעיקרה הצעת חוק טובה. אמרו את זה גם החברים בוועדה, אומרים את זה גם החברים בכל הדיונים – וקיימנו הרבה מאוד דיונים על זה. יש ביקורת על פרטים: יש כאלה שטוענים שהיה צריך לעשות את זה אחרת, יש כאלה שטוענים שהיה צריך להפחית את הסכום שאדם משתכר, כי אם הוא חוזר, שהמעסיק יקבל את המענק. יש הרבה פרטים שהם חשובים, ועם חלקם אני מסכים לחלוטין. אמר חבר הכנסת אחמד טיבי – יש דברים שהסכמתי, אבל עכשיו זה רגע האמת. עכשיו, אם החוק הזה לא עובר, אנחנו בסך הכול הכללי מורידים למעלה מ-6 מיליארד שקל – סכום לא מבוטל, סכום גדול – כדי להניע את גלגלי המשק, כדי להחזיר עובדים. יכול להיות שחלק הם מפעלים שהם מפעלים גדולים וחזקים, ויכול להיות שחלק הם קטנים וחלשים, אבל אנחנו כאן, בהצעה הזאת, כל אחד שהולך להצביע, אם הוא מצביע בעד החוק, הוא מצביע בעד הנעה של גלגלי המשק באופן אמיתי עם כסף גדול מאוד, משמעותי. יש עניין לתמוך בהצעת החוק. אם יש לנו רוב – ואני מניח שרוב חברי הכנסת תומכים בהצעה הזאת – אני לא רוצה לגזול את זמנם של החברים, ואסיים בזה את נאומי. תודה רבה, ושיהיה לך בהצלחה בתפקיד החדש. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה, אדוני. גם לך. חברים, אנחנו עוברים להצבעה. אנחנו הולכים להצביע על הצעת חוק מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020. כמובן, אנחנו מתחילים בהסתייגויות לסעיף 1, של חברי הכנסת איימן עודה, אנטאנס שחאדה, אחמד טיבי, מנסור עבאס, עאידה תומא סלימאן, ווליד טאהא, עופר כסיף, היבה יזבק, אוסאמה סעדי, יוסף ג'בארין, סעיד אלחרומי, ג'אבר עסאקלה, סמי אבו שחאדה, סונדוס סאלח ואימאן ח'טיב יאסין – להלן: קבוצת סיעת הרשימה המשותפת. מי בעד ההסתייגות ומי נגד? נא להצביע – הסתייגות 1. הצבעה מס' 101 בעד ההסתייגות – 26 נגד – 43 נמנעים – אין ההסתייגות (1) של קבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> ובכן, אלה תוצאות ההצבעה: 26 בעד ההסתייגות, 43 נגד ההסתייגות, וההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להסתייגות 2, לסעיף 1, של חברי הכנסת אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין, חמד עמאר ואלכס קושניר – להלן: קבוצת סיעת ישראל ביתנו – וחברי הכנסת נפתלי בנט, איילת שקד, בצלאל סמוטריץ', מתן כהנא ואופיר סופר – להלן: קבוצת סיעת ימינה. מי בעד ההסתייגות ומי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 102 בעד ההסתייגות – 20 נגד – 45 נמנעים – אין ההסתייגות (2) של קבוצת סיעת ישראל ביתנו וקבוצת סיעת ימינה לסעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> ואלו תוצאות ההצבעה: 20 בעד ההסתייגות, 45 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להסתייגות מס' 3, לסעיף 1, של קבוצת ימינה. הצבעה. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 103 בעד ההסתייגות – 20 נגד – 45 נמנעים – אין ההסתייגות (3) של קבוצת סיעת ימינה לסעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> ואלו תוצאות ההצבעה: 20 בעד ההסתייגות, 45 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להסתייגות מס' 4, לסעיף 1. << קריאה >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים הזמנית): << קריאה >> תשאל את החברים, אולי הם מוכנים לוותר על חלק מההסתייגויות. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אני כמובן זמין לכל הצעה שכזאת, ויש סיכוי סביר שאקבל אותה. הסתייגות מס' 4, לסעיף 1 – נא להצביע. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 104 בעד ההסתייגות – 21 נגד – 45 נמנעים – אין ההסתייגות (4) של קבוצת סיעת ימינה לסעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אלו תוצאות ההצבעה: 21 בעד, 45 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. עוברים להסתייגות מס' 5, של קבוצת הרשימה המשותפת. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 105 בעד ההסתייגות – 27 נגד – 45 נמנעים – אין ההסתייגות (5) של קבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> גם ההסתייגות הזאת לא התקבלה – 27 בעדה לעומת 45 נגדה, לכן ההסתייגות לא התקבלה. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> זה מצטמצם? << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> חד-משמעית. הסתייגות מס' 6. קבוצת הרשימה המשותפת וחברי הכנסת יאיר לפיד, משה יעלון, מאיר כהן, עפר שלח, אורנה ברביבאי, קארין אלהרר, יואל רזבוזוב, אלעזר שטרן, מיקי לוי, ע'דיר כמאל מריח, רם בן ברק, יואב סגלוביץ', בועז טופורובסקי, אורלי פרומן, אנדרי קוז'ינוב ועידן רול – להלן: קבוצת סיעת יש עתיד-תל"ם – מציעים את הסתייגות מס' 6. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 106 בעד ההסתייגות – 24 נגד – 45 נמנעים – אין ההסתייגות (6) של קבוצת סיעת הרשימה המשותפת וקבוצת סיעת יש עתיד-תל"ם לסעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> ההסתייגויות הזאת לא התקבלה – 24 בעד, 45 נגד. הסתייגות מס' 6 לא התקבלה. אנחנו עוברים להסתייגות מס' 7, של קבוצת ישראל ביתנו וקבוצת ימינה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 107 בעד ההסתייגות – 20 נגד – 46 נמנעים – אין ההסתייגות (7) של קבוצת סיעת ישראל ביתנו וקבוצת סיעת ימינה לסעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אלו תוצאות ההצבעה: 20 בעד ההסתייגות, 46 נגד. הסתייגות מס' 7 לא התקבלה. אנחנו עוברים ללחלופין א'–ד'. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 108 בעד ההסתייגויות – 23 נגד – 46 נמנעים – אין ההסתייגויות (7) לחלופין (א–ד) של קבוצת סיעת ישראל ביתנו וקבוצת סיעת ימינה לסעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> 23 בעד, 46 נגד. לחלופין לא התקבלו. << קריאה >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, ישראל ביתנו לא כאן. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> האם יש נציג של ישראל ביתנו באולם? משום שאני לא יכול לזהות אותם. אכן, פיליבסטר נהדר. הם לא נמצאים כאן, ולכן לא נצביע על ה'–ו'. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> גם ימינה חתומים. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אז נצביע רק על ה'. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> אנחנו הצטרפנו לכל ההסתייגויות של ישראל ביתנו, לכן צריך להצביע על כל ההסתייגויות. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אחשוב על זה ואעדכן אותך. סעיף ה' לחלופין, של קבוצת ימינה – מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 109 בעד ההסתייגות – 20 נגד – 45 נמנעים – אין ההסתייגות (7) לחלופין (ה) של קבוצת סיעת ישראל ביתנו וקבוצת סיעת ימינה לסעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> 20 בעד, 45 נגד. לחלופין ה' לא התקבלה. לחלופין ו' לא תוצבע, משום שישראל ביתנו אינה נוכחת באולם. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> למה, מיקי – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> חבר הכנסת סמוטריץ', לא להפריע. אנחנו עוברים להסתייגות מס' 8. קבוצת ישראל ביתנו, קבוצת ימינה, חבר הכנסת שלמה קרעי וחבר הכנסת מיקי לוי מציעים את הסתייגות 8. אפשר להצביע גם על הסתייגות 9. אנחנו יכולים להצביע על שתי ההסתייגויות. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> לא להפריע. נצביע גם על 8 וגם על 9, על שתי ההסתייגויות. אני עובר להצבעה. מי בעד? מי נגד? זו סדרה. הצבעה מס' 110 בעד ההסתייגויות – 21 נגד – 43 נמנעים – אין ההסתייגויות (8–9) של קבוצת סיעת ישראל ביתנו, קבוצת סיעת ימינה, חבר הכנסת שלמה קרעי, חבר הכנסת מיקי לוי וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 1 לא נתקבלו. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> לא להפריע בזמן ההצבעה, תודה. תוצאות ההצבעה: 21 בעד, 43 נגד. ההסתייגויות 8 ו-9 לא התקבלו. לאחר שהסרנו את כל ההסתייגויות נוכל להצביע על סעיף 1 כנוסח הוועדה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 111 בעד סעיף 1, כהצעת הוועדה – 70 נגד – 3 נמנעים – אין סעיף 1, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> 70 חברי כנסת בעד סעיף 1 לחוק, שלושה מתנגדים, לכן אפשר לומר שסעיף 1 אושר כנוסח הוועדה. אנחנו עוברים לסעיף 2 לחוק המדובר. מתחילים בהסתייגות מס' 10, של קבוצת הרשימה המשותפת. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 112 בעד ההסתייגות – 29 נגד – 46 נמנעים – אין ההסתייגות (10) של קבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 2 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> 29 בעד, 46 נגד. הסתייגות מס' 10 לא התקבלה. אנחנו עוברים להסתייגות מס' 11, לסעיף 2, של קבוצת ישראל ביתנו וקבוצת ימינה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 113 בעד ההסתייגות – 23 נגד – 46 נמנעים – אין ההסתייגות (11) של קבוצת סיעת ישראל ביתנו וקבוצת סיעת ימינה לסעיף 2 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> 23 בעד, 46 נגד. הסתייגות 11 לא התקבלה. לאחר שהסרנו את כל ההסתייגויות לסעיף 2 נוכל לעבור להצבעה על סעיף 2 כנוסח הוועדה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 114 בעד סעיף 2, כהצעת הוועדה – 74 נגד – 1 נמנעים – אין סעיף 2, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> ברוב מוחץ – 74 בעד ומתנגד או מתנגדת אחת – לא יודע לומר לכם – הסעיף הזה עבר. סעיף 2 אושר כנוסח הוועדה. אנחנו עוברים לסעיף 3 לחוק. קבוצת ישראל ביתנו וקבוצת ימינה, הסתייגות מס' 12 – מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 115 בעד ההסתייגות – 23 נגד – 46 נמנעים – אין ההסתייגות (12) של קבוצת סיעת ישראל ביתנו וקבוצת סיעת ימינה לסעיף 3 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> 23 בעד, 46 נגד. הסתייגות מס' 12 לא התקבלה. הסתייגות 13, של קבוצת יש עתיד-תל"ם וקבוצת הרשימה המשותפת – מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 116 בעד ההסתייגות – 29 נגד – 45 נמנעים – אין ההסתייגות (13) של קבוצת סיעת יש עתיד-תל"ם וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 3 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> 29 בעד, 45 נגד. הסתייגות מס' 13 לא התקבלה. אנחנו עוברים להסתייגות מס' 14, של קבוצת הרשימה המשותפת. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 117 בעד ההסתייגות – 25 נגד – 46 נמנעים – אין ההסתייגות (14) של קבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 3 לא נתקבלה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אדוני, אני מבקש להסיר את כל ההסתייגויות. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> בקשתך התקבלה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> ובכן, תוצאות ההצבעה על הסתייגות מס' 14: 25 בעד, 46 נגד. הסתייגות מס' 14 לא התקבלה. הסתייגות מס' 15, של קבוצת ישראל ביתנו וקבוצת ימינה – אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 118 בעד ההסתייגות – 23 נגד – 46 נמנעים – אין ההסתייגות (15) של קבוצת סיעת ישראל ביתנו וקבוצת סיעת ימינה לסעיף 3 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> הסתייגות מס' 15 לא התקבלה. 23 היו בעדה, 46 נגדה, ולכן ההסתייגות הזאת לא התקבלה. הסתייגות מס' 16, של קבוצת הרשימה המשותפת, הוסרה. אנחנו עוברים להסתייגות מס' 17, של קבוצת ימינה. האם בצלאל סמוטריץ' רוצה לומר שהוא מסיר אותה? << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אני ממש מופתע מהחלטתך, ולכן נצביע על הסתייגות מס' 17. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 119 בעד ההסתייגות – 21 נגד – 46 נמנעים – אין ההסתייגות (17) של קבוצת סיעת ימינה לסעיף 3 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> 21 בעד ההסתייגות של קבוצת ימינה, 46 היו נגדה, ולכן ההסתייגות הזאת לא התקבלה. לאחר שהסרנו את כל ההסתייגויות לסעיף 3, נוכל לעבור להצבעה על סעיף 3 כנוסח הוועדה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 120 בעד סעיף 3, כהצעת הוועדה – 75 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 3, כהצעת הוועדה, אושר. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> 75 בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. אכן, הישג מרשים. אפשר לומר שסעיף 3 סוף-סוף אושר כנוסח הוועדה. עכשיו נעבור לסעיף 4 בחוק. הסתייגות מס' 18 מוסרת, משום שהרשימה המשותפת הודיעה על הסרתה, אך נצטרך להצביע על הסתייגות 19 בשם קבוצת ימינה וקבוצת ישראל ביתנו. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 121 בעד ההסתייגות – 21 נגד – 46 נמנעים – אין ההסתייגות (19) של קבוצת סיעת ימינה וקבוצת סיעת ישראל ביתנו לסעיף 4 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> 21 בעד, 46 נגד. הסתייגות מס' 19 לא התקבלה. אנחנו עוברים להסתייגות מס' 20, של קבוצת ימינה וקבוצת ישראל ביתנו. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 122 בעד ההסתייגות – 21 נגד – 44 נמנעים – אין ההסתייגות (20) של קבוצת סיעת ישראל ביתנו וקבוצת סיעת ימינה לסעיף 4 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> 21 בעד, 44 נגד. הסתייגות מס' 20 לא התקבלה. אנחנו עוברים ללחלופין א'–ט', סדרה. אני עובר להצבעה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 123 בעד ההסתייגויות – 23 נגד – 45 נמנעים – אין ההסתייגויות (20) לחלופין (א–ט) של קבוצת סיעת ימינה וקבוצת סיעת ישראל ביתנו לסעיף 4 לא נתקבלו. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> 23 בעד, 45 נגד. לחלופין א'–ט' לא התקבלו. עוברים להסתייגות מס' 21, של קבוצת ישראל ביתנו וקבוצת ימינה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 124 בעד ההסתייגות – 20 נגד – 45 נמנעים – אין ההסתייגות (21) של קבוצת סיעת ישראל ביתנו וקבוצת סיעת ימינה לסעיף 4 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> 20 בעד, 45 נגד. הסתייגות מס' 21 לא התקבלה. אנחנו עוברים להסתייגות מס' 22. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 125 בעד ההסתייגות – 22 נגד – 45 נמנעים – אין ההסתייגות (22) של קבוצת סיעת ישראל ביתנו וקבוצת סיעת ימינה לסעיף 4 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> 22 בעד, 45 נגד. גם ההסתייגות הזאת לא התקבלה. עוברים להסתייגויות 23 ו-24 כסדרה, ועליהן נצביע. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 126 בעד ההסתייגויות – 22 נגד – 45 נמנעים – אין ההסתייגויות (23–24) של קבוצת סיעת ישראל ביתנו וקבוצת סיעת ימינה לסעיף 4 לא נתקבלו. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> היושב-ראש, לא אמרת שמדובר בשתי הסתייגויות. אני מבקש לפסול את ההצבעה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אמרתי בתחילת קבוצת ההסתייגויות. אפנה את הטענות שלך לייעוץ המשפטי של הכנסת. בעד – 22, 45 נגד. מסתבר שגם ההסתייגויות הללו לא התקבלו. אני עובר להסתייגות מס' 25, של קבוצת יש עתיד וקבוצת הרשימה המשותפת, למרות שהרשימה המשותפת הסירה. יש עתיד נשארת עם הסתייגויות? << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אז נצביע על ההסתייגות הזאת. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 127 בעד ההסתייגות – 29 נגד – 45 נמנעים – אין ההסתייגות (25) של קבוצת יש עתיד-תל"ם לסעיף 4 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה להסתייגות מס' 25: 29 בעד, 45 נגד. הסתייגות זו לא התקבלה. אנחנו עוברים להסתייגות מס' 26, של קבוצת ישראל ביתנו וקבוצת ימינה. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 128 בעד ההסתייגות – 21 נגד – 45 נמנעים – אין ההסתייגות (26) של קבוצת סיעת ישראל ביתנו וקבוצת סיעת ימינה לסעיף 4 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה להסתייגות מס' 26: 21 בעד, 45 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להסתייגות מס' 27, שעליה הוגשו 20 חתימות להצבעה שמית. האם האופוזיציה תואיל בטובה לרדת מדרישה זו? לא. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אז מאחר שהחליטה שאכן תתקיים הצבעה שמית, זה בדיוק מה שיהיה. אנחנו עוברים להצבעה שמית על הסתייגות מס' 27. נא להתחיל, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הצבעה רגילה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> הצבעה רגילה. אוקיי, אני שמח לשמוע. אכן, החלטה נבונה. אנחנו נעבור להסתייגות מס' 27, של קבוצת ימינה. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 129 בעד ההסתייגות – 16 נגד – 43 נמנעים – אין ההסתייגות (27) של קבוצת סיעת ימינה לסעיף 4 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> ובכן, חברים, אני מבקש להכריז על תוצאות ההצבעה: 16 בעד, 43 נגד. הסתייגות מס' 27 לא התקבלה. לאחר שהסרנו את כל ההסתייגויות לסעיף 4, נוכל לעבור להצבעה על הסעיף כנוסח הוועדה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 130 בעד סעיף 4, כהצעת הוועדה – 70 נגד – 1 נמנעים – אין סעיף 4, כהצעת הוועדה, התקבל. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> חברים, אם אפשר לשמור על השקט. 70 חברי כנסת בעד, מתנגד או מתנגדת – אחד. סעיף 4 אושר כנוסח הוועדה. אחרי סעיף 4 – חבר הכנסת שלמה קרעי וחבר הכנסת מיקי לוי מציעים את הסתייגות מס' 28. חבר הכנסת שלמה קרעי מבקש להסיר את ההסתייגות; חבר הכנסת מיקי לוי מבקש להצביע על ההסתייגות, ולכן אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד? מי נגד? הסתייגות מס' 28. הצבעה מס' 131 בעד ההסתייגות – 25 נגד – 42 נמנעים – אין ההסתייגות (28) של חבר הכנסת מיקי לוי אחרי סעיף 4 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> ובכן, תוצאות ההצבעה הן כדלקמן: בעד – 25, 42 נגדה. הסתייגות מס' 28 לא התקבלה. אנחנו עוברים ללחלופין. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 132 בעד ההסתייגות – 17 נגד – 43 נמנעים – אין ההסתייגות (28) לחלופין של חבר הכנסת מיקי לוי אחרי סעיף 4 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> 17 בעד, 43 נגד. 28 לחלופין לא התקבלה. אנחנו יכולים לעבור עכשיו לסעיף 5 ולהסתייגות מס' 29, של קבוצת הרשימה המשותפת. בעצם אפשר לומר שהסרתם, נכון? משכתם. אז אנחנו לא נצביע על הסתייגות מס' 29. אנחנו עוברים להסתייגות מס' 30, של קבוצת ישראל ביתנו וקבוצת ימינה הנהדרת. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 133 בעד ההסתייגות – 17 נגד – 43 נמנעים – אין ההסתייגות (30) של קבוצת סיעת ישראל ביתנו וקבוצת סיעת ימינה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> הסתייגות מס' 30, ברוב של 43 נגדה מול 17 בעדה, לא התקבלה. לאחר שהסרנו את כל ההסתייגויות לסעיף 5, נוכל לעבור להצבעה על הסעיף כנוסח הוועדה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 134 בעד סעיף 5, כהצעת הוועדה – 71 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 5, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> ובכן, סעיף 5, כנוסח הוועדה, אושר ברוב של 71 בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים, ואנחנו יכולים להכריז שסעיף 5 אושר כנוסח הוועדה. אנחנו עוברים לסעיף 6. אנחנו לא נדון בהסתייגות מס' 31 ולא לחלופין משום שהיא הוסרה על ידי הרשימה המשותפת, אך כן נצביע על הסתייגות מס' 32, שקבוצת ימינה הנהדרת הציעה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 135 בעד ההסתייגות – 19 נגד –42 נמנעים – אין ההסתייגות (32) של קבוצת סיעת ימינה לסעיף 6 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> ובכן, 19 בעד, 42 נגד. הסתייגות מס' 32 לא התקבלה. אנחנו עוברים להסתייגות מס' 33. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 136 בעד ההסתייגות – 19 נגד – 44 נמנעים – אין ההסתייגות (33) של קבוצת סיעת ימינה לסעיף 6 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> 19 בעד, 44 נגד. הסתייגות מס' 33 לא התקבלה. יש את הסתייגות מס' 34, שהוגשה על ידי חבר הכנסת שלמה קרעי וחבר הכנסת מיקי לוי. חבר הכנסת שלמה קרעי מבקש לוותר. חבר הכנסת מיקי לוי מבקש – חבר הכנסת מיקי לוי, האם אתה מוותר או מבקש להצביע על ההסתייגות? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> איך אני יכול לסמוך עליך? << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> להצביע על ההסתייגות. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אנחנו נצביע על ההסתייגות. לכן, נעבור להצבעה על הסתייגות מס' 34, של חבר הכנסת מיקי לוי. מי בעד? מי נגד? אפשר גם להימנע, דרך אגב. הצבעה מס' 137 בעד ההסתייגות – 23 נגד – 41 נמנעים – אין ההסתייגות (34) של חבר הכנסת מיקי לוי לסעיף 6 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> 23 בעד, 41 נגד. הסתייגות מס' 34 לא התקבלה. אנחנו עוברים להסתייגות מס' 35. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 138 בעד ההסתייגות – 22 נגד – 45 נמנעים – אין ההסתייגות (35) של חבר הכנסת מיקי לוי לסעיף מס' 6 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> 22 בעד, 45 נגד. הסתייגות מס' 35 לא התקבלה. לאחר שהסרנו את כל ההסתייגויות לסעיף 6, ומאחר שאין הסתייגות לסעיף 7, נוכל להצביע גם על סעיף 6 וגם על סעיף 7 כנוסח הוועדה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 139 בעד סעיפים 6–7, כהצעת הוועדה – 71 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 6–7, כהצעת הוועדה, נתקבלו. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> 71 חברי וחברות כנסת בעד, אפס מתנגדים ואפס נמנעים. סעיפים מס' 6 ו-7 התקבלו ואושרו כנוסח הוועדה. אחרי סעיף 7 – קבוצת ישראל ביתנו וקבוצת ימינה מציעות את הסתייגות 36. מי בעד ומי נגד? נא להצביע. השר אדלשטיין מוסר שיש תקלה; גם אצל השר אבי ניסנקורן. תכף נראה אם זה השפיע על תוצאות ההצבעה. הצבעה מס' 140 בעד ההסתייגות – 19 נגד – 44 נמנעים – אין ההסתייגות (36) של קבוצת סיעת ישראל ביתנו וקבוצת סיעת ימינה אחרי סעיף 7 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> ובכן, למרות שיכול להיות שהצבעתכם לא נקלטה, עדיין יש 19 בעד לעומת 44 מתנגדים, ולכן הסתייגות מס' 36 לא התקבלה. אנחנו עוברים לסעיף 8, ומאחר שאנחנו יודעים שקבוצת הרשימה המשותפת הסירה את הסתייגות מס' 37 וגם את לחלופין, נוכל להצביע על סעיף 8. גם ב-9 הם הורידו, גם את לחלופין, וגם ב-10 הם הורידו, למרות שאין לחלופין, לכן אנחנו יכולים לומר שיש לנו אפשרות להצביע על סעיפים 8, 9 ו-10 כנוסח הוועדה. הצבעה מס' 141 בעד סעיפים 8–10 – 71 נגד – 1 נמנעים – אין סעיפים 8–10 נתקבלו. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> ובכן, 71 בעד, אחד מתנגד או מתנגדת, ולכן סעיפים 8, 9 ו-10 אושרו כנוסח הוועדה. אחרי סעיף 10 – קבוצת ישראל ביתנו וקבוצת ימינה, הסתייגות מס' 40. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 142 בעד ההסתייגות – 20 נגד – 42 נמנעים – אין ההסתייגות (40) של קבוצת סיעת ישראל ביתנו וקבוצת סיעת ימינה אחרי סעיף 10 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> ובכן, 20 בעד, 42 נגד. הסתייגות מס' 40 לא התקבלה. הסתייגות מס' 41, של קבוצת ימינה, אחרי סעיף 10 – מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 143 בעד ההסתייגות – 19 נגד – 39 נמנעים – אין ההסתייגות (41) של קבוצת סיעת ימינה אחרי סעיף 10 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> ובכן, גם הסתייגות מס' 41 לא התקבלה, שכן 39 הצביעו נגדה ו-19 הצביעו בעדה. אנחנו עוברים לסעיף 11, שם קבוצת הרשימה המשותפת הסירה את הסתייגות מס' 42, ועל כן נוכל להצביע על סעיף 11 כנוסח הוועדה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 144 בעד סעיף 11 – 71 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 11 נתקבל. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> 71 בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. סעיף מס' 11 אושר כנוסח הוועדה. לסעיף מס' 12, קבוצת הרשימה המשותפת מסירה את הסתייגות מס' 43 ואת לחלופין א' עד י"א, לכן נוכל לעבור להצבעה על הסתייגות מס' 44, של קבוצת ימינה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 145 בעד ההסתייגות – 23 נגד – 41 נמנעים – אין ההסתייגות (44) של קבוצת סיעת ימינה לסעיף 12 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> ובכן, 23 בעד, 41 נגד. הסתייגות מס' 44 לא התקבלה. לאחר שהסרנו את כל ההסתייגויות לסעיף 12 נוכל לעבור להצבעה על הסעיף הזה כנוסח הוועדה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 146 בעד סעיף 12, כהצעת הוועדה – 74 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 12, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> 74 בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. סעיף 12 אושר כנוסח הוועדה. אנחנו עוברים לסעיף 13. גם שם יש הסתייגות. באופן מפתיע, קבוצת הרשימה המשותפת וקבוצת ימינה הציעו את ההסתייגות הזאת. קבוצת הרשימה המשותפת מסירה. מה אומרת קבוצת ימינה, חבר הכנסת סמוטריץ'? האם אתם מסירים את ההסתייגות? << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> לא, מה פתאום. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> לא, ולכן נצביע על הסתייגות מס' 45, לסעיף 13. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 147 בעד ההסתייגות – 19 נגד – 44 נמנעים – אין ההסתייגות (45) של קבוצת סיעת ימינה לסעיף 13 לא נתקבלה. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מיקי, זה 46, זה לא 45. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> 45. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא, 45 ירדה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> לא, יש את ימינה. ימינה לא הסכימה להוריד. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זה 46. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> לא, ב-45 יש את המשותפת וימינה – שילוב מעניין, אבל זה קיים. בכנסת הזאת זה קיים. בעד – 19, 44 נגד, ולכן הסתייגות מס' 45 לא התקבלה. לחלופין, של קבוצת הרשימה המשותפת – משכו, לכן אנחנו יכולים לעבור להסתייגות מס' 46, של קבוצת ימינה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 148 בעד ההסתייגות – 18 נגד – 44 נמנעים – אין ההסתייגות (46) של קבוצת סיעת ימינה לסעיף 13 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> ובכן, 18 בעד, 44 נגד. ניתן לקבוע שגם הסתייגות 46 לא התקבלה. אנחנו עוברים להסתייגות 47, של קבוצת ישראל ביתנו וקבוצת ימינה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 149 בעד ההסתייגות – 19 נגד – 43 נמנעים – אין ההסתייגות (47) של קבוצת סיעת ישראל ביתנו וקבוצת סיעת ימינה לסעיף 13 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> 19 בעד, 43 נגד. הסתייגות מס' 47 לא התקבלה. אנחנו עוברים להסתייגות 48, של קבוצת ימינה. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 150 בעד ההסתייגות – 19 נגד – 44 נמנעים – אין ההסתייגות (48) של קבוצת סיעת ימינה לסעיף 13 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> ובכן, גם הסתייגות 48 לא התקבלה – 19 בעד, 44 נגד. לאחר שהסרנו את כל ההסתייגויות לסעיף מס' 3 נוכל לעבור להצבעה על הסעיף כנוסח הוועדה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 151 בעד סעיף 13, כהצעת הוועדה – 72 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 13, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> 72 בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. סעיף מס' 13 אושר כנוסח הוועדה. אנחנו עוברים לסעיף מס' 14. קבוצת יש עתיד-תל"ם וקבוצת הרשימה המשותפת הגישו את הסתייגות מס' 49. מי בעד ומי נגד ההסתייגות? נא להצביע. הצבעה מס' 152 בעד ההסתייגות – 25 נגד – 43 נמנעים – אין ההסתייגות (49) של קבוצת סיעת יש עתיד-תל"ם לסעיף 14 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> ובכן, 25 בעד, 43 נגד. הסתייגות מס' 49 לא התקבלה. אנחנו עוברים להסתייגות מס' 50, של קבוצת ישראל ביתנו וקבוצת ימינה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 153 בעד ההסתייגות – 19 נגד – 43 נמנעים – אין ההסתייגות (50) של קבוצת סיעת ישראל ביתנו וקבוצת סיעת ימינה לסעיף 14 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> ובכן, גם הסתייגות מס' 50 לא התקבלה – 43 נגד מול 19 בעד. לאחר שהסרנו את כל ההסתייגויות לסעיף 14 נוכל לעבור להצבעה על סעיף 14 כנוסח הוועדה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 154 בעד סעיף 14, כהצעת הוועדה – 70 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 14, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> 70 בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. סעיף מס' 14 אושר כנוסח הוועדה. אחרי סעיף 14 – קבוצת ישראל ביתנו וקבוצת ימינה מציעות את הסתייגות מס' 51. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 155 בעד ההסתייגות – 19 נגד – 43 נמנעים – אין ההסתייגות (51) של קבוצת סיעת ישראל ביתנו וקבוצת סיעת ימינה אחרי סעיף 14 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> 19 בעד, 43 נגד לאחרי סעיף 14. הסתייגות מס' 51 לא התקבלה. אנחנו עוברים לסעיף מס' 15. יש כאן הסתייגות של קבוצת יש עתיד-תל"ם וקבוצת הרשימה המשותפת – הסתייגות מס' 52. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 156 בעד ההסתייגות – 24 נגד – 42 נמנעים – אין ההסתייגות (52) של קבוצת סיעת יש עתיד-תל"ם לסעיף 15 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> 24 בעד, 42 נגד, אפס נמנעים. הסתייגות מס' 52 לא התקבלה. מאחר שהסתייגות מס' 53 הוסרה על ידי הרשימה המשותפת, נוכל לעבור להצבעה על סעיף 15 כנוסח הוועדה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 157 בעד סעיף 15, כהצעת הוועדה – 71 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 15, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> 71 בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. סעיף מס' 15 התקבל כנוסח הוועדה. אחרי סעיף 15 – קבוצת יש עתיד-תל"ם מציעה את הסתייגות מס' 54. מי בעד ומי נגד ההסתייגות? נא להצביע. הצבעה מס' 158 בעד ההסתייגות – 23 נגד – 43 נמנעים – אין ההסתייגות (54) של קבוצת סיעת יש עתיד-תל"ם אחרי סעיף 15 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> 23 בעד, 43 נגד, אפס נמנעים. הסתייגות מס' 54 אחרי סעיף 15 לא התקבלה. מאחר שקבוצת הרשימה המשותפת הסירה את הסתייגויות 55, 56 ו-57, ומאחר שאין הסתייגויות בסעיף 19 לחוק, נוכל להצביע על סעיפים 16, 17, 18 ו-19 כנוסח הוועדה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 159 בעד סעיפים 16–19 – 73 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 16–19 נתקבלו. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> 73 בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. סעיפים 16, 17, 18 ו-19 אושרו כנוסח הוועדה. אחרי סעיף 19 – קבוצת יש עתיד-תל"ם מציעה את הסתייגות מס' 58. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 160 בעד ההסתייגות – 25 נגד – 42 נמנעים – אין ההסתייגות (58) של קבוצת סיעת יש עתיד-תל"ם אחרי סעיף 19 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> 25 בעד, 42 מתנגדים. הסתייגות מס' 58 אחרי סעיף 19 לא התקבלה. בהסתייגות 59 לא נדון, משום שקבוצת ישראל ביתנו אינה נוכחת באולם. גם בלחלופין לא נדון. לכן נוכל לעבור לסעיף מס' 20, שאין בו הסתייגויות, ולכן נוכל להצביע עליו כנוסח הוועדה. מי בעד? הצבעה מס' 161 בעד סעיף 20 – 72 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 20 נתקבל. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> ובכן, 72 בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. סעיף מס' 20 אושר כנוסח הוועדה. בסעיף מס' 21 – קבוצת הרשימה המשותפת מתעקשת להצביע על הסתייגות מס' 60, ולכן נעבור להצבעה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הסתייגות מאוד חשובה, למרות שאני לא זוכר מה היא. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אוקיי. מאחר שטוען חבר הכנסת טיבי שזאת הסתייגות חשובה, אנחנו נצביע. חלק מאיתנו נגדה, חלק בעדה, אבל בואו נעבור להצבעה ונבדוק אם היא התקבלה. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 162 בעד ההסתייגות – 28 נגד – 43 נמנעים – אין ההסתייגות (60) של קבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 21 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> ובכן, חבר הכנסת טיבי, אף שהיה מדובר בהסתייגות חשובה, עדיין לא נמצא לה רוב בכנסת – 43 הצביעו נגדה ו-28 הצביעו בעדה, ולכן הסתייגות מס' 60 לא התקבלה. ולאחר שהסרנו את ההסתייגות לסעיף מס' 21, נוכל להצביע גם על סעיפים 22 ו-23 כנוסח הוועדה, משום שאין הסתייגויות לסעיפי החוק האלה. לכן, אנחנו מצביעים על סעיפים 21, 22 ו-23 כנוסח הוועדה. הצבעה מס' 163 בעד סעיפים 21–23, כהצעת הוועדה – 72 נגד – 1 נמנעים – אין סעיפים 21–23, כהצעת הוועדה, נתקבלו. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> ובכן, התוצאה היא 72 בעד, אחד שהתנגד או אחת שהתנגדה, אפס נמנעים. סעיפים 21, 22 ו-23 אושרו כנוסח הוועדה. אפשר לומר שתמה הקריאה השנייה, ונוכל אולי לעבור לקריאה שלישית. זאת הזדמנות ממש גדולה לכולנו להצביע בקריאה שלישית על החוק המדובר. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 164 בעד החוק – 73 נגד – אין נמנעים – אין חוק מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה – נגיף קורונה החדש), התש"ף–2020, נתקבל. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> ובכן, 73 בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. אני מכריז בזאת כי חוק מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020, אושר בקריאה שנייה ושלישית פה, בכנסת ישראל, וייכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. אכן כן. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> גברתי המזכירה, הודעה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (דיונים בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים), התש"ף–2020, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה לגברתי. אדוני יתכבד להגיע למטה כדי לסכם. הינה המחליף הנהדר שלי, מר משה ארבל. תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – דיונים בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים), התש"ף–2020<< הצח >> [מס' מ/1308; דברי הכנסת, חוברת זו, ישיבה זו, חוב' י"ב, ישיבה 37; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> יעלה ויבוא יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט חבר הכנסת יעקב אשר, בבקשה. << דובר >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת החוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (דיונים בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים), התש"ף–2020. הצעת החוק המונחת כאן היום היא סעיף שהוועדה פיצלה מהצעת חוק רחבה בהרבה שמונחת על שולחננו בעניין קיום דיונים בבתי משפט. אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נבקש מחברי הכנסת והשרים לשמור על השקט, למרות השעה המאוד-מוקדמת, וגם מחבר הכנסת טיבי. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> מדובר בנושא מאוד חשוב – בואו נסיים אותו – קיום דיונים בבתי משפט בהשתתפות עצורים ואסירים באמצעים טכנולוגיים – video conference – בתקופה הקרובה. בתקופת התפשטות נגיף הקורונה, בשל החשש הרב של הממשלה ושל משרד הבריאות מהתפשטות הנגיף, קבעו את התקש"ח – תקנות שעת חירום – שהסדירו את השתתפות העצורים והאסירים בבתי המשפט ובבתי הדין. על פי נוסחן המעודכן קובעות התקנות בין היתר כי בכל יום יובאו לדיונים בבתי משפט המספר המרבי של עצורים ואסירים שניתן להביא, תוך עמידה בהמלצות משרד הבריאות שניתנו בעניין ההתמודדות עם נגיף הקורונה לשירות בתי הסוהר ולהנהלת בתי המשפט. ואולם, אם אי-אפשר להביא עצור או אסיר לדיון בבית משפט בגלל ההגבלות האמורות, יתקיים הדיון בהשתתפותו של העצור או האסיר באמצעות video conference, או בקול או בתמונה חזותית. הסדר זה הוא הסדר חריג, בשל החשיבות המיוחסת לנוכחות האישית של העצור או האסיר בדיונים בבית משפט בעניינו. חכמינו אומרים על כך: לא דנים אדם שלא בפניו. נותנים לו את הזכות לבוא אל מול השופט ולהציג את טענותיו. ואולם, בהתאם לחוק-יסוד: הממשלה, חלק מקובצי התקש"ח הללו פוקעים כבר הלילה בחצות, ולכן הדחיפות היא לאשר את זה עוד הלילה, אחרת מחר בבוקר יהיו אסירים שייצאו לבתי המשפט לא בצורה בטיחותית ולא על פי הנחיות משרד הבריאות. לאחר שמיעת בכירים במערכת הבריאות, שב"ס, הנהלת בתי המשפט וכו' השתכנעה הוועדה שבשל הסכנה הטמונה בהתפשטות הנגיף והסכנה לאסירים, אין מנוס מצמצום מספר העצורים והאסירים שמובאים מדי יום לבתי המשפט ויש הצדקה להמשיך הלאה, לאפשר חלק מהדיונים ב-video conference. לכן החליטה הוועדה להאריך בחוק את תקנות שעת החירום לפרק זמן של חודש, עם אופציה להארכה נוספת של חודש לשם השלמת דיוני הוועדה בהצעת החוק המונחת על שולחנה, שהיא בעצם – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חברי הכנסת, נבקש לשמור על השקט. קולו של חבר הכנסת יעקב אשר ניחר. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> ניחר לגמרי. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> בשעה 03:00. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> לשם השלמת דיוני הוועדה אנחנו רוצים לדון בכל קובץ התקש"חים הללו בצורה מסודרת ולהכניס תיקונים שמיטיבים עם זכויות האסורים. בנוסף החליטה הוועדה לקבוע כי בתוך שבוע ימים כל הדיונים הראשוניים במעצר ימים, שהוא אחד השלבים הרגישים ביותר בהליך של מעצר, יתקיימו בנוכחות הפיזית של העצור. ואני רוצה להודות מכאן לשר לביטחון פנים, שהגענו הבוקר להסכם הזה שבזכותו אנחנו נמצאים כרגע בהסכמה מלאה, גם של האופוזיציה, לפחות בוועדה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> וגם של המתנגדים מתוך הקואליציה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אלא אם כן העצור ביקש זאת. הממשלה התחייבה כי דיונים אלו לא יבואו על חשבון הדיונים – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חברת הכנסת תומא סלימאן. חבר הכנסת טיבי, אני בטוח שאתה רוצה לשמוע. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – לא יבואו על חשבון הדיונים המתקיימים כבר היום בנוכחותו של העצור, שהם דיוני הוכחות. כדי לוודא – אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כדי לוודא שאנחנו לא פוגעים באסירים ובזכותם, ביקשה הוועדה להוסיף סעיפי דיווח מפורטים מכל הגורמים השונים לוועדה מדי שבוע; דבר חריג שהחליטה עליו הוועדה כדי שנהיה עם היד על הדופק. עוד החלטה חשובה החליטה הוועדה – שלא לאפשר השתתפות עצור בדיון באמצעות טלפון בלבד אלא במקרים חריגים ובאישור של נשיא בית המשפט או סגנו. אני תקווה, חבריי חברי הכנסת, שבתקופת הארכת תוקפן של תקנות שעת החירום נצליח להמשיך לשמור על בריאותם של העצורים והאסירים, ובד בבד – על זכויותיהם להליך ראוי והוגן. אני רוצה להודות לחבריי חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט וכמובן לצוותים, אבל גם לחברי האופוזיציה, שדנו ביחד, בלי אופוזיציה וקואליציה, לטובת העניין. הגענו להישגים משותפים ביחד. להצעת חוק לא הוגשו הסתייגויות, ולכן אני מבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בנוסח שהכינה הוועדה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יעקב אשר. כאמור, לא הוגשו הסתייגויות להצעת החוק. הוגשו בקשות רשות דיבור. חבר הכנסת אוסאמה סעדי – מוותר; חבר הכנסת ניצן הורוביץ – אינו נוכח; חברת הכנסת תמר זנדברג – אינה נוכחת; חבר הכנסת יאיר גולן – אינו נוכח. על כן, אנחנו נעבור להצבעה. כמובן, אנחנו נאפשר לחברי הכנסת לעלות למקומם. בכוונתנו להצביע על הצעת החוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – דיונים בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים), התש"ף–2020. אני מבקש לעבור להצבעה בקריאה שנייה על הצעת החוק. הצבעה מס' 165 בעד סעיפים 1–2 – 25 נגד – 9 נמנעים – 1 סעיפים 1–2 נתקבלו. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> 25 חברי כנסת בעד הצעת החוק בקריאה השנייה, נגד – תשעה, נמנע אחד. על כן, גברתי מזכירת הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה שלישית. נבקש להוסיף בקריאה השנייה, לפרוטוקול, את חבר הכנסת יעקב אשר, שמקום מושבו ביציע. נעבור להצבעה בקריאה השלישית על הצעת החוק, בבקשה. הצבעה מס' 166 בעד החוק – 27 נגד – 9 נמנעים – אין חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – דיונים בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים), התש"ף–2020, נתקבל. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> בעד הצעת החוק – 27 חברי כנסת, נגד הצעת החוק – תשעה, אין נמנעים. אשר על כן, חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – דיונים בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים), התש"ף–2020, עבר בקריאה שלישית, ויועבר לפרסום ברשומות. << הצח >> הצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – אכיפה), התש"ף–2020 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1231).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אנחנו נתקדם בסדר-היום להצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – אכיפה), התש"ף–2020. יציג את הצעת החוק שר הבריאות חבר הכנסת יולי יואל אדלשטיין. בכבוד, אדוני. אני מבקש מחברי הכנסת לשמור על השקט ולאפשר לשר הבריאות להשמיע את דבריו. לטובת השואלים, אנחנו בסעיף 10 לסדר-היום – הצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום. מי שמתקשה יכול לגשת למזכירת הכנסת ולקבל את המידע. תודה. בכבוד, אדוני. << דובר >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << דובר >> חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, רבותיי השרים, אני מתכבד להביא בפניכם שני חוקים. בהתחלה ודאי נעסוק בראשון שבהם. בימים אלה מדינת ישראל מתמודדת עם נגיף אשר טרם ידעה כמותו. נכון להיום אין חיסון שבאמצעותו ניתן לצמצם את התפשטות הנגיף ואין טיפול יעיל למחלה. לצורך התמודדות עם המגפה נקבעו הסדרים שונים באמצעות צווים שהותקנו מכוח סמכותו של המנהל הכללי של משרד הבריאות – – חבריי חברי הכנסת. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חברי הכנסת, אני מבין את התכונה אבל עדיין, זה לא מכבד את שר הבריאות ואת הכנסת. אפשר לדבר בשקט. << דובר_המשך >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << דובר_המשך >> – – באמצעות צווים שהותקנו מכוח סמכותו של המנהל הכללי של משרד הבריאות לפי פקודת בריאות העם ובאמצעות תקנות שעת חירום. הסדרים אלו הם בין השאר בידוד נשאים פוטנציאליים של הנגיף, בידוד חולים, הגבלות על התקהלות, חובת עטיית מסכה, הגבלות על פעילות המסחר, הבילוי והפנאי וקביעת תנאים להפעלתם. תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – אכיפה), התש"ף–2020, שהותקנו בידי הממשלה ביום י"ט באדר תש"ף, 15 במרץ 2020, מסדירות את התשתית הנדרשת לצורך אכיפת הוראות אלה. תקנות אלה קובעות סעיפי עונשין בנוגע להפרה של החובות הקבועות בצו בידוד בית, וכן כי העבירות האמורות הן מינהליות ובצידן אפשרות להטלת קנס. כמו כן נקבעו גורמים מוסמכים לאכיפת הוראות אלה וסמכויותיהם. בהתאם לסעיף 39(ו) לחוק-יסוד: הממשלה, עתידות התקנות לפקוע היום, כ"ג בסיוון תש"ף, 15 ביוני 2020. כדי לאפשר את המשך ההסדרים שנקבעו לצורך המאבק בהתפשטות המגפה יש להאריך את תוקפן לתקופה של 45 ימים, עם אפשרות להארכה נוספת של 45 ימים באישור של הכנסת. הארכה זו נדרשת לצורך אכיפת העבירות הקבועות בתקנות שעת החירום ועד שיושלם הליך החקיקה של חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף–2020. בשל האמור, ובהתאם להחלטת הממשלה, אבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – אכיפה), התש"ף–2020. בהזדמנות זו גם אבקש מחבר הכנסת יעקב אשר, יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט – כפי שהוא גם הביע את נכונותו – שהתקנות אמורות להגיע אליו אחרי קריאה ראשונה, לעשות את המקסימום על מנת להכין אותן לקריאה שנייה ושלישית במהירות האפשרית. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לשר הבריאות חבר הכנסת יולי יואל אדלשטיין. נעבור לרשימת הדוברים בהצעת החוק. חברת הכנסת תמר זנדברג – אינה נוכחת; חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה – אינו נוכח; חבר הכנסת ניצן הורוביץ – אינו נוכח; חבר הכנסת אוסאמה סעדי – מוותר; חבר הכנסת עוזי דיין – מוותר, תודה; חבר הכנסת אלכס קושניר – אינו נוכח; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חברת הכנסת קרן ברק – מוותרת; חבר הכנסת סעיד אלחרומי – אינו נוכח; חברת הכנסת ע'דיר כמאל מריח – אינה נוכחת; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת אלי אבידר – אינו נוכח; חבר הכנסת שלמה קרעי – אינו נוכח; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חבר הכנסת ישראל אייכלר – אינו נוכח. חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' יעלה ויבוא, בכבוד. שלוש דקות לרשותך, אדוני, בכבוד. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי המזכירה, חבריי השרים וחברי הכנסת, תראו, התקנות האלה שאנחנו נאריך ושר הבריאות מביא בשעה טובה לכנסת הן תקנות טובות, אבל איפה הבעיה בשעה כזאת של לילה? שהממשלה חושבת שבלהתקין את התקנות ובלאכוף אותן היא מסיימת את תפקידה בטיפול בקורונה ובמניעת ההתפרצות המחודשת והגל השני – לא של הקורונה, אגב. זה פיקציה. אין דבר כזה גל שני, שר הבריאות של הקורונה. הקורונה פה כל הזמן. עלול להיות גל שני של סגירת המשק, וזה עלול להיות, חלילה, גל אחד יותר מדי להרבה מאוד אנשים – בעלי עסקים, שכירים. אם חלילה נגיע לרגע שבו נצטרך לחזור ולסגור את המשק כדי למנוע התפרצות גדולה, זה יהיה בעיקר מכיוון שהממשלה לא עושה את הצעדים הנדרשים כדי להצליח לאתר בזמן אמת את מוקדי ההדבקה, כדי לקטוע את שרשרות ההדבקה בזמן אמת, כדי לבודד את מי שצריך לבודד ולאפשר למשק כולו להישאר פתוח. ובשביל זה – אדוני השר יודע נהדר, יותר טוב ממני – צריך מערך בדיקות מאוד גדול, של עשרות רבות של אלפי בדיקות ביום, עם תשובות מהירות בתוך שעות, בלי בדיקות שהולכות לאיבוד. בשביל זה צריך להכשיר הרבה מאוד סטודנטים מתנדבים ובשכר לחקירות אפידמיולוגיות מיידיות – שוב, כדי למצוא מהר מאוד את שרשרת ההדבקה. ראינו איך אחרי חודשים של קורונה – זה כבר לא משהו חדש – כשזה מתפרץ פתאום בגימנסיה העברית, כמה ימים לוקח למערכת להבין איך בכלל צריך להתמודד עם זה, ואת מי לבדוק ואת מי לא לבדוק, וכמה זמן עד שמקבלים את התשובות, ומי נכנס לבידוד ומי לא. זה מתכון בטוח להתפרצות הבאה, שתביא אחר כך לגל השני והמסוכן מאוד לחיים, לכלכלה, למשק ולפרנסה של אנשים. ולכן, אדוני שר הבריאות, אני קורא לך – אתה מכיר את הערכתי הרבה אליך – לראות שבונים את המערכת הזאת. וזה לא רק עניין בריאותי – זה המון המון עניין לוגיסטי, כדי לשים את האצבע בזמן אמת. כך נוכל, בכל פעם כשתהיה איזו התפרצות קטנה, לסגור אותה אבל להשאיר את המשק כולו פתוח. ונדמה לי שעם יד על הלב גם אתה תודה שאנחנו רחוקים מאוד מאוד מלהיות שם היום בהיערכות שלנו – לא במעבדות, לא בחברות שיכולות לספק לנו את הכמויות האלה של הבדיקות ברמת אמינות כזאת גבוהה, לא במערך החקירות, לא בניהול הידע – לנהל, לייצר את אותן בדיקות סרולוגיות סטטיסטיות כדי לנסות לאתר, ודיברו אפילו על מערכות הביוב וכו', לנסות לייצר לעצמנו עיניים וסנסורים שיזהו בזמן אמת. שוב, התקנות האלה טובות, אבל זה החלק הקל והקטן בהתמודדות עם הנגיף הזה. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'. חבר הכנסת שטרן – מוותר; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת; חברת הכנסת איילת שקד – אינה נוכחת. אם אדוני רוצה – מוזמן להגיע, אנחנו נשמח מאוד לשמוע את דבריך המחכימים. חבר הכנסת אנטאנס שחאדה – מוותר; חבר הכנסת מיקי לוי – כשיגיע. בינתיים נמשיך ברשימת הדוברים. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – מוותרת; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חבר הכנסת יעקב אשר – מוותר; חבר הכנסת יוסף ג'בארין – לשיקולך, אני תמיד אוהב לשמוע אותך – מוותר; חבר הכנסת רם בן ברק – מוותר; חבר הכנסת אופיר סופר – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – מוותר; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת. חבר הכנסת מיקי לוי, לרשותך, אדוני, שלוש דקות. יעלה ויבוא, בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני שר הבריאות – – – << קריאה >> יצחק כהן (ש"ס): << קריאה >> מה קרה לך עם קרעי? << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לא, אנחנו חברים. קרעי ואני – הכול בסדר. הגשנו הסתייגות משותפת, והוא הצביע נגד עצמו. מה אני יכול לעשות? שתיים. אדוני שר הבריאות, בסיבוב הראשון של ההתייחסות לקורונה בחלקים מסוימים היה בלתי נודע. לאט-לאט צברנו ניסיון. היו שהבהילו אותנו עם המגפה השחורה, הספרדית, עם 10,000 מתים ו-100,000 נדבקים, ובסופו של דבר הביאו אותנו לקורונה כלכלית, שהיא הרבה הרבה יותר חמורה. נכון הוא שאובדן חיי אדם באשר הם כואב, וראוי שנתייחס אליו. אבל כשאני מסתכל מסביבנו – לרשות הפלסטינית, לירדן – מספר הנדבקים ומספר המתים פחותים מאשר במדינת ישראל. הקורונה אינה דומה למגפה השחורה ולמגפה הספרדית, לא ולא ולא – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> מה? תודה לאל, בהחלט. – – וראוי שנתייחס אליה בהתאם, אדוני. ואני פונה אליך כשר הבריאות, כי במשרד שלך, לפני שהגעת אתה, הבהילו את אזרחי מדינת ישראל. צברנו טיפונת ניסיון, ואפשר לסגור מוקדים מסוימים. לא צריך להשבית את כל המשק, כי מדינת ישראל – ייקח לה שנים להתאושש מהמשבר הכלכלי הזה. ועדיין, אדוני השר, לא מאוחר לתקן את זה. אפשר. אפשר לבוא ולהגדיר אזורים מסוימים, נקודות מסוימות, בתי ספר מסוימים. נכון, יש איזושהי מגמת עלייה, אבל אני חושב שעם העלייה בהסברה, שאני רואה שאתה עושה אותה ובהחלט דבק בה, ושינוי התרבות של אזרחי מדינת ישראל, כן, נוכל להשתלט עליה ולחזור בד בבד לשגרה. אני ממש מבקש שכשאתה ואנשי משרדך בהובלתך – וראינו הובלות אחרות במשרד הזה – יושבים ואמורים לחשוב מחוץ לקופסה, לא לסגור את כל מדינת ישראל במחי יד. יש חשיבות רבה למה שאתה תגיד כשר הבריאות, ואני מאחל לך הצלחה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מיקי לוי. חבר הכנסת מאיר כהן – מוותר; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חברת הכנסת היבה יזבק – אינה נוכחת; חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח. חבר הכנסת מתן כהנא יעלה ויבוא. שלוש דקות לאדוני, בבקשה. << דובר >> מתן כהנא (ימינה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפני כמה שעות דיברתי פה על חוק שאני יודע בוודאות, לשמחתי, שיוגש ביום ראשון הקרוב לוועדת שרים לענייני חקיקה ובוודאות הוא יעבור, כי את החוק הזה כתבו מספר רב של חברי כנסת מהליכוד, אז אין לי שום ספק שהוא יעבור. זה החוק שקובע שיועץ משפטי של שר יהיה מינוי אישי, בדיוק כמו מנכ"ל שר. אז אני מנצל את ההזדמנות ומעלה פה עוד חוק שאני משוכנע שיעבור, ואני מגיש גם אותו. החוק הזה הוא חוק התובע הכללי. החוק הזה מדבר על הפרדת התפקיד של היועץ המשפטי לממשלה מהתובע הכללי. יש הרבה סיבות טובות למה להפריד את שני התפקידים האלה. הפעם אני אבחר לדבר על שני היבטים. תראו, היום, לצערנו – כולנו יודעים את זה – ההליך הפלילי הפך להיות חלק מהמשחק הפוליטי, והינה, אנחנו נמצאים פה בסיטואציה שאנחנו נמצאים בה בדיוק בגלל הסיבה הזאת – שההליך הפלילי הוא חלק מהמשחק הפוליטי. לכן אנחנו הגשנו את הצעת החוק של החוק הצרפתי, שלצערי גם אותו הליכוד הצליח לבטל ולא לאמץ, למרות שדיברו הרבה. אבל הליכוד, כרגיל, אוהבים להגן על מערכת המשפט מפני כל שינוי שצריכים לעשות בה. אנחנו כולנו יודעים – וזה גם עלה בפעם הקודמת – שבין היועץ המשפטי לשרים צריך להיות קשר טוב, צריך להיות קשר של עבודה, כדי שיוכלו לעבוד ביחד, לקדם את המדיניות של הממשלה. אבל יועץ משפטי יודע תמיד שאולי יבוא הרגע שהוא יצטרך לתבוע את השר שהוא עובד איתו, יצטרך להגיש נגדו תיקים, ואז, אם הוא יועץ משפטי רציני, הוא ירצה לשמור מרחק מהשרים, וזה יהיה לרעת האזרחים, כי הוא לא ירצה לעבוד איתם. יכול להיות גם מצב אחר – יכול להיות שהיועץ המשפטי יהיה בקשר טוב עם השר שהוא עובד איתו, ואז אם השר פתאום מסתבך בפלילים, היועץ המשפטי יוותר לו. וגם זה רע לנו – אנחנו לא רוצים שאם יש שר או ראש ממשלה שבאמת עושה משהו פלילי היועץ המשפטי יוותר לו. אז הינה עוד סיבה שאנחנו חייבים להפריד את הדברים האלה. עכשיו, בואו ניקח דוגמה נוספת בזמן שנשאר. מה יקרה אם מגיע שר משפטים, נניח לא ניסנקורן, שהבטיח לשמור על המערכת המשפטית, אלא שר משפטים שרוצה באמת לתקן את מערכת המשפט – הוא מייד נכנס להתנגחות עם היועץ המשפטי לממשלה. מה יעשה השר? השר יודע שעוד מעט החברים שלו יטפלו עליו האשמות והוא מפחד להסתבך, אז הוא לא ירצה לעשות שינוי במערכת המשפט. ולכן אנחנו מבינים שאנחנו צריכים שיועץ משפטי יתעסק בלייעץ ייעוץ משפטי לממשלה ולייצג את עמדת הממשלה, ושהתובע הכללי יהיה תובע כללי ויעשה דברים אחרים לגמרי. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מתן כהנא (ימינה): << דובר_המשך >> לכן, אני משוכנע שהליכוד, שתמך בהצעה הזאת בעבר, גם הפעם, כשאני אגיש את ההצעה הזאת, הוא יתמוך בה בכל לב. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מתן כהנא. חבר הכנסת יואל רזבוזוב – אינו נוכח; חבר הכנסת עידן רול – מוותר; חברת הכנסת קארין אלהרר – אינה נוכחת; חבר הכנסת עפר שלח – אינו נוכח; חבר הכנסת יאיר גולן – אינו נוכח; חבר הכנסת ינון אזולאי – נוכח ומוותר; חבר הכנסת אנדרי קוז'ינוב – אינו נוכח; חברת הכנסת אורנה ברביבאי – מוותרת. תמה רשימת הדוברים. אשר על כן, אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – אכיפה), התש"ף–2020, בקריאה ראשונה. חבר הכנסת מיקי מכלוף זוהר, יש לך ממש הזדמנות פז להגיע למקומך, אם תרצה להצביע על הצעת החוק הזאת. נעבור להצבעה. הצבעה מס' 167 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 25 נגד – 13 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – אכיפה), התש"ף–2020, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> בעד – 25 חברי כנסת, נגד – 13. נבקש לצרף לפרוטוקול את חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', שמקום מושבו ביציע, שמצביע בעד, וכן את חבר הכנסת איימן עודה, שמצטרף להצביע בעד הצעת החוק, וכן את חבר הכנסת יעקב אשר, שמבקש להצביע בעד, וחברת הכנסת קרן ברק – המכשיר לא עבד, משום מה, ולכן היא מבקשת להצטרף כתומכת בהצעת החוק. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> סליחה, סליחה, נגד. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אז אני מתקן, לפרוטוקול. בקשתו של חבר הכנסת איימן עודה היא להצביע נגד. כמו כן, השרה פנינה תמנו שטה בטעות הצביעה במקומו של השר יובל שטייניץ ומבקשת לתקן את דבר הצבעתה. ההצעה עברה בקריאה ראשונה, ותעבור לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. << הצח >> הצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות), התש"ף–2020 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1324).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> הצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות), התש"ף–2020. יעלה ויבוא שר הבריאות חבר הכנסת יולי יואל אדלשטיין להציג את הצעת החוק, בבקשה. << דובר >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, בהסתכלי על תוצאות ההצבעה אני מבין שקורונה שייכת לצד אחד. לא הבנתי אם לאופוזיציה או לקואליציה; חשבתי שהמאבק הוא מאבק משותף. חברי הכנסת, העולם, וישראל כחלק ממנו, נמצא כעת בעיצומה של פנדמיה כתוצאה מהתפרצות ומהתפשטות נגיף הקורונה. בישראל, נכון ליום זה, נדבקו בנגיף מעל 19,000 חולים ונפטרו למעלה מ-300 איש. לצורך התמודדות עם המגפה התקינה הממשלה ביום כ"ה באדר תש"ף, 21 במרץ 2020, את תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות), התש"ף–2020. התקנות קובעות בין היתר כללי התנהגות במרחב הציבורי, שמירת מרחק של שני מטרים לפחות בין אדם לאדם, אחריות מעסיק וחובות מחזיק של מקום פתוח לציבור, תשאול של תסמינים לפני כניסה למקום העבודה, מדידת חום, הקפדה על כללי היגיינה ועוד, וכן הגבלות על פעילות המסחר, הבילוי והפנאי. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נבקש מחברי הכנסת, גם אם הם צריכים לדבר מהיציע, לעשות את זה קצת יותר בשקט. זה מאוד מפריע. << דובר_המשך >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << דובר_המשך >> בהתאם לסעיף 39(ו) לחוק-יסוד: הממשלה, עתידות התקנות לפקוע ביום כ"ט בסיוון תש"ף, הלוא הוא 21 ביוני 2020. כיוון שעדיין לא הסתיים המצב המיוחד שנוצר בישראל בעקבות התפשטות המגפה, ובמטרה לאפשר את המשך ההסדרים שנקבעו לצורך המאבק בהתפשטות המגפה, יש להאריך את תוקפן של התקנות לתקופה של 45 ימים בנוסח המובא בתוספת לחוק. נוסף על כך מוצע להסמיך את הממשלה לתקן בצו את מספר השוהים המותר באירוע המתקיים באולם אירועים, כדי לאפשר את הגמישות לקבוע הסדר אחר במקרה של צורך דחוף בשינוי הנובע ממצב התחלואה העדכני. בשל האמור, ובהתאם להחלטת הממשלה, אבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות), התש"ף–2020. תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> כבוד השר מבקש להעביר אותה לדיון ב-? << דובר_המשך >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << דובר_המשך >> מה שהכנסת מחליטה. ועדה שתטפל בזה מהר, אדוני. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ועדת הקורונה נועדה לדברים האלה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> לאור בקשות שונות מחברי הכנסת נצטרך להעביר את הדיון בזה לוועדת הכנסת, שתכריע לאיזו ועדה – אחרי ההצבעה, כמובן, כשתעבור ההצעה, לאיזו מהוועדות בכנסת יעבור הדיון. נעבור לרשימת הדוברים: חבר הכנסת אנטאנס שחאדה – מוותר; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה – מוותר; חבר הכנסת אלכס קושניר – אינו נוכח; חבר הכנסת יעקב אשר – אינו נוכח; חבר הכנסת אופיר סופר – אינו נוכח; חברת הכנסת קרן ברק – כנראה שמוותרת; חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – מוותר; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חבר הכנסת אחמד טיבי – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לאחר שיקול דעת החלטתי לוותר. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> – – החליט אחרי שיקול דעת לוותר; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חבר הכנסת מאיר כהן – מוותר; חברת הכנסת איילת שקד – אינה נוכחת; חבר הכנסת מיקי לוי – מוותר, לשם שינוי. לא למחוא כפיים במליאה, רבותיי. חבר הכנסת אלי אבידר – אינו נוכח; חבר הכנסת עוזי דיין – מוותר; חבר הכנסת אוסאמה סעדי, אדוני ירצה לעלות ולדבר, להשמיע את דברו? מוותר. תודה רבה. חברת הכנסת קארין אלהרר – אינה נוכחת; חברת הכנסת ע'דיר כמאל מריח – אינה נוכחת; חבר הכנסת סעיד אלחרומי – אינו נוכח; חבר הכנסת עפר שלח – אינו נוכח; חבר הכנסת ינון אזולאי – מוותר; חבר הכנסת אנדרי קוז'ינוב – אינו נוכח; חברת הכנסת היבה יזבק – אינה נוכחת; חברת הכנסת אורנה ברביבאי – מוותרת; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח. אשר על כן רבותיי, עם תום רשימת הדוברים – ושר הבריאות כנראה לא ירצה להשיב, כי אין למי – אנחנו נעבור להצבעה על הצעת החוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות), התש"ף–2020. הצבעה. הצבעה מס' 168 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה –31 נגד – 12 נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות), התש"ף–2020, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> 31 בעד, 12 מתנגדים, נמנע אחד. אשר על כן, הצעת החוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות), התש"ף–2020, התקבלה בקריאה הראשונה, ותעבור לוועדת הכנסת, וזו תכריע למי מוועדות הכנסת תעבור לדיון לקראת הכנה לקריאה שנייה ושלישית. הייתה בקשה לחוקה והייתה בקשה גם לוועדת הקורונה, ואשר על כן – מבין שתי הוועדות הללו תכריע ועדת הכנסת, לפי התקנון. << הצח >> הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף–2020 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1320).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נעבור לסעיף הבא בסדר-היום – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אנחנו מדלגים בסדר-היום לסעיף מס' 21, להצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף–2020. יציג את הצעת החוק, בשם ראש הממשלה, השר המקשר דוד אמסלם. בכבוד. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף–2020, לקריאה ראשונה. מוצע להקנות לממשלה סמכויות מפורשות מכוח חקיקה ראשית ספציפית בנושאים שהוסדרו בתקנות שעת חירום לצורך המשך התמודדות עם נגיף הקורונה ומניעת התפשטותו. בכלל זה מוצע להסמיך את הממשלה להתקין תקנות הנוגעות להגבלת פעילות הציבור במרחב הפרטי והציבורי. מוצע כי החוק ייקבע כהוראת שעה עד 31 במרץ 2021. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לשר וחבר הכנסת דוד אמסלם. נעבור לרשימת הדוברים בהצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף–2020. רשימת הדוברים: ישראל אייכלר – אינו נוכח; חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח; חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חבר הכנסת חמד עמאר – – – << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> נוכח. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני מתנצל. חבר הכנסת אלעזר שטרן נוכח, והוא מוותר; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל שיר – מוותרת. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> סיכמנו רק על – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני – מה שלפניי. חברת הכנסת איילת שקד – אינה נוכחת; חבר הכנסת אנטאנס שחאדה – מוותר; חברת הכנסת קרן ברק – מוותרת; חבר הכנסת מיקי לוי – מוותר; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת אחמד טיבי – מוותר; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חבר הכנסת יעקב אשר – אינו נוכח; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסף ג'בארין – מוותר; חבר הכנסת אלכס קושניר – אינו נוכח; חבר הכנסת רם בן ברק – מוותר; חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה – מוותר; חבר הכנסת אופיר סופר – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – מוותר; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חבר הכנסת מאיר כהן – מוותר; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חברת הכנסת היבה יזבק – אינה נוכחת; חברת הכנסת אורלי פרומן – מוותרת; חבר הכנסת מנסור עבאס – מוותר; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חבר הכנסת מתן כהנא – אינו נוכח; חבר הכנסת יואל רזבוזוב – אינו נוכח; חבר הכנסת עידן רול – מוותר; חבר הכנסת אלי אבידר – אינו נוכח; חבר הכנסת עוזי דיין – מוותר. חבר הכנסת אוסאמה סעדי יעלה ויבוא. שלוש דקות לאדוני, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אדוני היושב-ראש, על איזה חוק אנחנו מדברים? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> זה סעיף 21 בסדר-היום, ומופיע לכם גם על המסכים. בבקשה, אדוני. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר המקשר, וגם שר המשפטים, שלא במקרה כנראה הוא לא רצה לעלות ולהציג את החוק הזה, כי זה חוק שבאמת עדיף ומן הראוי שלא ייכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> זה לא בגלל זה. לא בגלל זה השר לא העלה את זה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אז אני אגיד לך. אתה ראית שכשהבאתם תקנות שעת חירום ובאמת היה מצב של חירום והייתה מגפה, אז גם אנחנו כאופוזיציה לפעמים אמרנו: אנחנו נזרום עד גבול מסוים, במסגרת האיזונים הקיימים. אבל פה, מה שאתם באים ומשנים, למעשה – לא רק תקנות שעת חירום ל-45 יום, לחודש, לחודשיים; אתם עושים את זה לשנה, ואתם נותנים את הסמכות לראש הממשלה, ואתם פוגעים בזכויות בסיסיות. אז נכון, באתם, וגם ראש הממשלה בא ואמר: אנחנו לא נתיר לשוטר להיכנס למרחב הפרטי, ואנחנו נתיר הפגנות ונאפשר הפגנות. אבל כשאנחנו רואים שאתם כבר משתמשים בשיטה הזאת של הפיכת תקנות שעת חירום – עכשיו, אני מבין את הרציו של בג"ץ, שאמר: אנחנו לא רוצים תקנות שעת חירום, תעגנו את זה בחקיקה – אדוני היושב-ראש, אתה משפטן. אנחנו כולנו מסכימים. אבל הכוונה היא לא לבוא ולמעשה לקחת את מה שיש בתקנות שעת חירום ולשים את זה בחקיקה ראשית ולא בתקנות שעת חירום. הכוונה היא שבכל זאת, על מנת לעשות את זה בחקיקה ראשית, צריך לאזן בין הזכויות החוקתיות, הזכויות הבסיסיות, לבין ההגבלות בעקבות מגפת הקורונה. אבל אנחנו רואים כבר שיש כאלה שרוצים לא רק מגפת קורונה אלא כל מגפה ומצב ביטחוני ומצב חירום, ומכאן יש את החשש לפגיעה במרחב ובשוליים, במה שנשאר מהדמוקרטיה. אדוני השר, העמדה שלנו היא שפה, במדינת ישראל, למעשה נותרו שוליים צרים ביותר לדמוקרטיה, ועכשיו עם החקיקה הזאת אתם באים ולמעשה מעגנים את תקנות שעת החירום בחקיקה ונותנים סמכויות גם לממשלה, גם לראש הממשלה, למשך שנה. לכן אנחנו – אני חושב שאני יכול, אני מדבר בשם כל הרשימה המשותפת – אנחנו נתנגד לחוק הזה, ובוועדה אנחנו נתנגד ונגיש הסתייגויות, ונעבור סעיף-סעיף ותו-תו, ואנחנו לא נסכים ולא נרשה כל פגיעה במרחב הפרטי, במרחב הדמוקרטי ובמה שנשאר מהדמוקרטיה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת קארין אלהרר – אינה נוכחת; חברת הכנסת ע'דיר כמאל מריח – אינה נוכחת; חבר הכנסת סעיד אלחרומי – אינו נוכח; חבר הכנסת עפר שלח – אינו נוכח; חבר הכנסת יאיר גולן – אינו נוכח; חבר הכנסת ינון אזולאי – מוותר; חבר הכנסת אנדרי קוז'ינוב – אינו נוכח; חברת הכנסת אורנה ברביבאי – מוותרת. חברת הכנסת תמר זנדברג, שלוש דקות לרשותך, גברתי, בבקשה. אחרונת הדוברים והדוברות. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, לפני שעות רבות מאוד מאוד מאוד דיבר כאן חבר הכנסת עפר שלח על חוק החזיר. החוק הזה הוא חוק העז. מה זה חוק העז? מכירים את המשל הידוע על הרבי, שבא אליו היהודי ואמר לו: קשה לי, צפוף לי, אני לא יכול, מה לעשות? אמר לו: תכניס את העז לשבוע, ואחרי שבוע הוציא את העז ופתאום הכול מרגיש טוב. ככה זה החוק הזה, עם שמירה על הפרטיות ועל זכויות האזרח וזכויות יסוד חשובות: בהתחלה מביאים חוק ואומרים: שוטרים יפרצו לבתים בלי צו, יעצרו אנשים ברחובות ללא עילה וכו' וכו', ואז אומרים: לא, לא יפרצו לבתים, ואנחנו צריכים להגיד: וואו, תודה, תודה רבה, ממשלת ישראל, ששוטרים לא יפרצו לבתים בכוח בלי צו, ומתעלמים מכל שאר הפרות הפרטיות והפרות זכויות האדם החמורות שיש בחוק הזה. ודרך אגב, יש לי חדשות בשבילכם: לפני כמה דקות הצבענו על תקנות שעת חירום, הארכה ל-45 יום. שם אפשר לפרוץ לבתים בלי צו, רק שנדע. עכשיו, ל-45 יום, מותר לפרוץ לבתים בלי צו. אבל בחוק – אולי, תלוי בוועדה, תלוי בעבודה, לא יהיה אפשר, ועל זה אנחנו צריכים להגיד תודה ולהתעלם משאר הדברים שיש שם. שמעו, אנחנו בלילה מאוד מאוד ארוך, ערב ולילה מאוד מאוד ארוכים, שעוסקים כולם בעיקר במשבר החברתי והכלכלי, כי כבר ברור שמשבר הקורונה הוא משבר כלכלי וחברתי יותר משהוא משבר בריאותי. אבל החוקים האלה וכל תקנות שעת החירום וכל הדברים האלה כאילו נלחמים את המלחמה הקודמת. בואו נעזוב את זה בצד, נעבור למצב רגיל. לא קרה שום דבר. אין סיבה להפר זכויות, אין סיבה למהלכי אכיפה דרקוניים. זו לא שעת חירום. אם כבר זו שעת חירום, זו שעת חירום כלכלית וחברתית, ולכן בואו נשקיע את כל-כולנו בעזרה לענף התרבות, בהגדלת המענקים, בהתמודדות עם המובטלים, עם התיירות, עם המשק, ואת הפרות זכויות האדם והאזרח נשים בצד בשלב הזה. אין בהן צורך. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. אדוני השר ירצה להשיב? << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> השאלה היא אם לעלות להצביע או – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> את צריכה לעלות? לשיקולך. אני מניח שעד השר יחליט אנחנו נוכל להמתין לך עד שתעלי. אנחנו בכל מקרה, עד שתקבל החלטה, נמתין לחברת הכנסת תמר זנדברג כדי שתוכל לעלות למקומה שביציע ולהשתתף בהליך ההצבעה. אנחנו ממתינים לחברת הכנסת תמר זנדברג. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני שמעתי את אוסאמה סעדי. אתם מבינים לבד שזה לא חוק פוליטי. בסופו של דבר אף אחד לא רוצה להגביל שום זכויות של אף אדם במדינת ישראל. אין אינטרס כזה, אין רעיון כזה. זה רעיון מופרך והזוי. אנחנו בעצם – מדינת ישראל, ובכלל העולם, מתמודדים עם מגפה חסרת תקדים, שלא הייתה לפחות מאז המגפה הספרדית. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת זוהר, תעשו את זה רק בשקט, לכבודו של השר המקשר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כל העולם לא ידע איך להתמודד בכלל עם הסיפור הזה – עד היום, דרך אגב – והייתה למידה תוך כדי תנועה. אחד הדברים שמדינת ישראל ניסתה להגיע ולייצר זה שמי שבעצם חולה מאומת, שעבר ליד אנשים – שהם לא יודעים, דרך אגב, שהוא עבר לידם – אז יש מערכת מסוימת שיודעת לאתר את זה. עד עכשיו לא הצלחתי להבין על איזה זכויות אדם מדובר פה. הרי אנחנו שומרים על חייהם של אנשים ובריאותם, זה כל הרעיון פה. אז יש אנשים שלפעמים לא אכפת להם לטבוע, העיקר שישמרו את הזכויות שלהם. לא חשוב להם בכלל מה התוצאה. אני חושב שהדבר הבסיסי החשוב ביותר זה לשמור על חייהם ובריאותם של אזרחי מדינת ישראל. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אז בשביל זה תשקיעו במערכת הבריאות במקום בהפרה של זכויות אדם ופרט. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דקה. לא לצעוק. כמובן שאמרתי – אוסאמה, אתם לקחתם את זה לקצה הקיצון. אתם יודעים את האמת. אתם יודעים שאין רעיון במדינת ישראל – אף אחד לא חושב, זה רעיון הזוי לחשוב כך, שמישהו רוצה לעקוב אחרי אזרחים. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה מה שהיה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הרי זה ברור לך לחלוטין שזה לא העניין. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה היה כתוב. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אבל אני אומר, אתה מכיר, הרי, אתה מכיר את המטרה שלשמה בעצם עשו את זה – – – << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> המטרה היא שהבוס שלכם – – – אחת ולתמיד. זאת המטרה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לכן אני באמת מבקש מחברי הכנסת, גם אתם שהתנגדתם, אני מבקש מכם לחזור שוב, לחשוב שוב, בגלל שזה חוק שבעצם אמור להציל חיים. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לשר המקשר חבר הכנסת דוד אמסלם. אנחנו נעבור להצבעה על הצעת החוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף–2020. הצבעה. הצבעה מס' 169 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 28 נגד – 16 נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף–2020, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> 28 בעד, 16 מתנגדים, נמנע אחד. מאחר שהתקבלו בקשות שונות להעביר את הצעת החוק, אני מכריז שהצעת החוק הזאת עברה בקריאה ראשונה ותעבור לוועדת הכנסת להכריע אם היא תידון בוועדת הקורונה או בוועדת חוקה. על כן, הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה, ותעבור לוועדת הכנסת, כאמור. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> סליחה, כבוד היושב-ראש, לחצתי אבל זה לא הועבר. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אז אני מבקש לציין לפרוטוקול כי חבר הכנסת איימן עודה לחץ אבל זה לא נקלט, ואשר על כן לצרף אותו כמתנגד להצעת החוק לפרוטוקול. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בטעות לחצתי נוכח. עקרונית אני מתנגד לחוק. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> וייאמר לפרוטוקול שחבר הכנסת ד"ר אחמד טיבי עקרונית מתנגד לחוק, אבל בטעות נלחץ נוכח. ההחלטה העקרונית נרשמה בפרוטוקול, בדברי הימים של הכנסת, ותיזכר לדורות עולם. << הצח >> הצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת מספר העובדים במקום עבודה לשם צמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1325).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אנחנו נחזור לסעיף 20 בסדר-היום – הצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת מספר העובדים במקום עבודה לשם צמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020, לקריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק סגן שר האוצר, חבר הכנסת הרב יצחק כהן. יעלה ויבוא, בכבוד. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אדוני, על איזה סעיף אתה עכשיו עובר? כבר התבלבלתי. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אנחנו בסעיף 20 בסדר-היום, הצעת חוק ממשלתית מ/1325, שיציג סגן שר האוצר, הרב יצחק כהן. בכבוד. << דובר >> יצחק כהן (ש"ס): << דובר >> הצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת מספר העובדים במקום עבודה לשם צמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, תקנות הגבלת מספר עובדים הותקנו על ידי הממשלה ביום 22 במרץ 2020. התקנות קובעות כי ככלל לא תותר שהייה בו זמנית של עובדים במקומות עבודה מעבר ל-30% ממצבת העובדים, או עשרה עובדים – הגבוה מביניהם. עם זאת, נקבעו – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נבקש רק לשמור על השקט במליאה. גם כבוד שרת העלייה והקליטה. דברי סגן שר האוצר חשובים מאוד. << דובר_המשך >> יצחק כהן (ש"ס): << דובר_המשך >> עם זאת, נקבעו בתקנות חריגים להגבלות הללו, וכן תנאים שבהתקיימם רשאי מעסיק לאפשר שהייה של מספר עובדים גדול יותר, הידועים בתור "התו הסגול". תנאי התו הסגול מטילים על מעסיק חובות שונות במטרה לצמצם את האפשרות להדבקה בנגיף, ובכלל זה החובה לוודא כי העובדים ובאי מקום העבודה חובשים מסכה, בדיקת חום בכניסה וצמצום קרבתם הפיזית של העובדים בעת שהייתם במקום העבודה. התקנות מחייבות את המדינה כמעסיקה לעמוד בכללי התו הסגול. בהתאם לחוק-יסוד: הממשלה, תקנות אלה אמורות לפקוע ביום 22 ביוני 2022. הצעת חוק סמכויות מיוחדות לשם התמודדות עם נגיף הקורונה החדש, התש"ף–2020, הונחה על שולחן הכנסת ונועדה לקבוע חקיקת מסגרת המעניקה לממשלה סמכויות מיוחדות להחזרת הפעילות במרחב הציבורי לשם התמודדות עם נגיף הקורונה. בהצעת החוק האמורה מוצע להסמיך את הממשלה לקבוע גם הגבלות על מספר העובדים במקומות העבודה ונקיטת כללים לשמור על הבריאות במקום העבודה. היות שהחוק טרם חוקק וטרם גובשה קביעת תקנות שתקבע את אופן הפעלת מקומות העבודה, יש צורך, אדוני היושב-ראש, לעגן את ההסדרים שקבועים בתקנות האמורות בחקיקה למשך 45 יום. אבקש מחבריי חברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה ולהעבירה לוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש ולבחינת היערכות המדינה למגפות ולרעידות אדמה לקראת קריאה שנייה ושלישית. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לסגן שר האוצר. אנחנו נעבור לרשימת הדוברים בהצעת החוק: חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה – מוותר; חבר הכנסת אלכס קושניר – אינו נוכח; חבר הכנסת יעקב אשר – אינו נוכח; חבר הכנסת אופיר סופר – אינו נוכח; חברת הכנסת קרן ברק – מוותרת; חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – מוותר; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חבר הכנסת אנטאנס שחאדה – אינו נוכח; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חברת הכנסת איילת שקד – אינה נוכחת; חבר הכנסת מיקי לוי – מוותר; חבר הכנסת אלי אבידר – אינו נוכח; חבר הכנסת עוזי דיין – מוותר; חבר הכנסת אוסאמה סעדי – אינו נוכח; חברת הכנסת קארין אלהרר – אינה נוכחת; חברת הכנסת ע'דיר כמאל מריח – אינה נוכחת; חבר הכנסת סעיד אלחרומי – אינו נוכח; חבר הכנסת עפר שלח – אינו נוכח; חבר הכנסת ינון אזולאי – מוותר. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> דבריך נרשמו. חבר הכנסת אנדרי קוז'ינוב – אינו נוכח; נוכח? מוותר. חברת הכנסת היבה יזבק – אינה נוכחת; חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח; חברת הכנסת אורנה ברביבאי – אינה נוכחת; חבר הכנסת עופר כסיף – מוותר. אשר על כן, נעבור להצבעה בקריאה ראשונה על הצעת החוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת מספר העובדים במקום עבודה לשם צמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020. הצבעה. הצבעה מס' 170 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 22 נגד – 8 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת החוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת מספר העובדים במקום עבודה לשם צמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020, לוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש ולבחינת היערכות המדינה למגפות ולרעידות אדמה נתקבלה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> בעד הצעת החוק – 22 חברי כנסת, שמונה מתנגדים. ביקשו להירשם לפרוטוקול חבר הכנסת ינון אזולאי כתומך, וחבר הכנסת סגן השר גדי יברקן גם כתומך, מכיוון שמקומם ביציע, וכן חבר הכנסת אוסאמה סעדי כמתנגד. לבקשת סגן השר בממשלה, הצעת החוק תעבור לוועדת הקורונה, הוועדה המיוחדת לקורונה, לשם הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 65) (מסלול מזונות), התש"ף–2020 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1312).] (קריאה ראשונה) << הצח >> הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – הוצאה לפועל במסלול מזונות), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/1033/23; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> גבירותיי ורבותיי, אנחנו רוצים לעבור לסעיף הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 65) (מסלול מזונות), התש"ף–2020, לקריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק שר המשפטים חבר הכנסת אבי ניסנקורן. << דובר >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. הצעת החוק היא המשך להוראות שעה שקיימות כבר כמה שנים בנושא הזה, שמאפשרות לזוכות למצות את זכויותיהן. המסלול הזה מאפשר לעובדי ההוצאה לפועל לבצע את הגבייה עבור הזוכה. היא לא נדרשת לעשות דבר נוסף בתיק, ועובדי ההוצאה לפועל גובים עבורה את החוב. יש גם יתרונות עבור החייב – הניסיון הוא לעשות מאמצים רבים לגביית החוב ללא נקיטת הליכים כנגד החייב, או נקיטת אמצעים פחות פוגעניים. הנתונים מראים על הצלחת ההסדר הזה ועל הצורך בקיבועו. בשנים 2019-2018 50% מכלל תיקי המזונות נפתחו במסלול מזונות על ידי אזרחיות פרטיות, 33% מתיקי המזונות נפתחו על ידי המוסר לביטוח לאומי, ורק 17% נפתחו במסלול הרגיל. לאור הצלחת המסלול הזה והערך שהוא נותן לזוכות וגם לחייבים, החלטנו להציע להפוך את זה למסלול קבע, ואני מברך על כך ומקווה באמת שזה יחוקק ויהיה כהוראת קבע בספר החוקים. תודה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה לשר המשפטים. גברתי, אני רוצה לעבור לרשימת הדוברים: חברת הכנסת תמר זנדברג – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> להצעת החוק מוצמדת – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> להצעת החוק מוצמדת הצעה לדיון מוקדם, הצעת חוק הוצאה לפועל (תיקון – הוצאה לפועל במסלול מזונות), התש"ף–2020, של חברי הכנסת משה ארבל וינון אזולאי. היא הוצמדה להצעת החוק שמספרה 1312. יכול להציג את הצעת החוק, אם ממש מעוניין, חבר הכנסת משה ארבל. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, כבוד שר המשפטים, חבריי חברי הכנסת, לפני קצת יותר משש שנים, ב-2013, נקבע בחוק ההוצאה לפועל מסלול ייחודי לגביית חוב מזונות כהוראת שעה באופן שמעניק יחס אישי לזוכה ולחייב ושם את הדגש על גבייה יעילה דווקא, ולא גבייה קשה וחמורה, מתוך תפיסה שחובות שמקורם באי-תשלום מזונות הם מקרה ייחודי שמצריך פתרון ייחודי. הקשיים המשפחתיים השונים בין האם לאב, בין האב לילדים, בין האם להורי האב, יוצרים רגישויות שלא קיימות במרבית התיקים, ועלולות לפגום ביכולת של האב לגבות את תשלומי המזונות והרצון של האם לעמוד על גביית החוב. פעמים רבות האם תחשוש להפעיל סנקציות נגד האב בשל הקשר עם הילדים והרצון שלה ליחסים טובים עימו, והפחד והחשש שמא המעשה יפגע בקשר עז עם ילדיו ובילדים המשותפים. נתונים שונים מציגים תמונה מדאיגה – שאחוז הגברים הגרושים עם ילדים שלא משלמים מזונות נע בין 35% ל-45%. כך, למשל, באוגוסט 2018 משרד האוצר העביר נתונים המראים כי 43% מהגברים הגרושים לא משלמים דמי מזונות. מדובר בתופעה חוצת מגזרים, עדות ומצב כלכלי שהכנסת הייתה חייבת להידרש לו. רבות מה"זוכות", במירכאות, האימהות החד-הוריות, נמצאות במצב רגיש וקשה ביותר בחברה הישראלית, מפרנסות יחידות שנדרשות לגדל ילדים ולפרנס, ופעמים רבות ללא כל סיוע כספי, בזמן שהן מתמודדות עם אפליה מובנית כלפי נשים וכלפי אימהות בשוק העבודה. הצעת חוק זו מיועדת לסייע להן ולילדיהן בראש ובראשונה. הן צריכות לעמוד בראש סדר העדיפויות של הכנסת. אחת האימהות החד-הוריות שהתראיינו בחודשים האחרונים בעניין השביתה ברשות האכיפה והגבייה תיארה השפעה של הפסקה פתאומית של תשלומי מזונות. לדבריה, היא נאלצה לחיות מהיד לפה. אנחנו אחרי החגים, היא אמרה, והצטברו לי חובות, וזה כסף שאני בונה עליו שעתיד להיכנס. יש לי התחייבויות ושכירות ותשלומים שוטפים שיורדים, ואני לא יכולה לבצע אפילו קניות בסיסיות הביתה. ממילא הסכום של המזונות שהקצו לי לא מספיק, אני בחובות ומתקשרים אליי מכל כיוון: כרטיסי האשראי, הוראות קבע – הכול חוזר. מזונות זה כסף של הילדים. הצעת החוק הוגשה עוד לפני שהקורונה נכנסה לחיינו, והיא כרגע נכונה שבעתיים, בפרט בתקופה הקשה הזאת. פתרון של מסלול מזונות שאומץ בעבר כניסוי זמני ביקש לשים דגש על עדכון שוטף של הצדדים, על עשיית מאמצים רבים מצד גורמי ההוצאה לפועל לבוא לקראת החייב, להסדיר את החוב בהתאם למידת היכולת לשלם, בלי לנקוט אמצעים עונשיים אלא כאמצעי אחרון ובמקרי קיצון. כחלק מהרצון להקל על החייב בתשלום החוב נקבע כי על עובד ההוצאה לפועל לעדכן את החייב כי נפתח תיק כנגדו בהוצאה לפועל, למסור את פרטי התיק וגובה החוב ולהבהיר לו באילו הליכים ניתן יהיה לנקוט כנגדו אם החוב לא ישולם, ולנסות להסדיר עם החייב הסדרי תשלומים ועוד ועוד. אני מקצר – מכיוון שהתחייבתי כלפי הייעוץ המשפטי לציין גם לפרוטוקול: התוצאות מראות שהתהליך הזה הוא תהליך חשוב וטוב, חברתי ביותר, ואני מבקש לציין גם לפרוטוקול שבמסגרת הצעת החוק המקורית, הפרטית, הצענו סעיף נוסף שלא אומץ בהצעת החוק הממשלתית, להפוך את ביצוע פסק הדין למסלול המזונות לברירת מחדל כך שמי שירצה לבצע במסלול רגיל יצטרך לבקש זאת, במקום המצב ההפוך, לאור ההצלחה המוכחת של מסלול המזונות. בשלב זה הממשלה לא אימצה את עמדתנו. אני מאמין שברירת המחדל תשתנה בעתיד, אך בשלב זה, לאור הוראות תקנות הכנסת ועמדת היועץ המשפטי אנו – אני מתכוון אני וחברי חבר הכנסת ינון אזולאי, שותפי להצעת החוק הפרטית – נצמדים לנוסח הצעת החוק הממשלתית ומתכוונים לוותר על סעיף 3 מהצעת החוק הפרטית בשלב זה. מדובר בבשורה, בעינינו, לזוכות ולזוכים, לחייבים ובעיקר לילדים, שהם העיקר בסיפור הזה ומי שכספי המזונות מיועדים עבורם. לכן אבקש כי גם הקואליציה וגם האופוזיציה יאשרו את ההצעה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה, אדוני. ברשותכם, אני רוצה לעבור לרשימת הדוברים. מאחר שנרשמו רבים לדיבור, וייתכן מאוד – הערכתי הכנה היא שרובם אינם נמצאים פה. אני רוצה לבדוק עם הנוכחים באולם: האם יש מישהו שמעוניין לדבר? << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אנחנו מוותרים ותומכים בחוק. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אז אני מבין שאין דוברים. אני חוזר שוב כדי לוודא. אין דוברים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין, אין. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> מאחר שאין דוברים, אפשר לעבור להצבעה. תהיינה שתי הצבעות נפרדות. הצבעה ראשונה – על הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 65) (מסלול מזונות), התש"ף–2020. ברשותכם, אני רוצה לעבור להצבעה. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 171 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 28 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 65) (מסלול מזונות), התש"ף–2020, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> ובכן, 28 בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 65) (מסלול מזונות), התש"ף–2020, התקבלה. אני מוסיף את קולו של חבר הכנסת משה ארבל, שנעדר מכיסאו משום שהוא יושב איתנו פה, באולם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 29. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> 29 בעד. ועכשיו נעבור – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> רק רגע, נבדוק את זה עם הייעוץ המשפטי ונעדכן אותך. ועכשיו נעבור – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> זה עובר לוועדת החוקה. אני מציין שזה עובר לוועדת החוקה. עכשיו נעבור להצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – הוצאה לפועל במסלול מזונות), התש"ף–2020, הצעת חוק פרטית של חבר הכנסת משה ארבל. אני רוצה לעבור להצבעה. רק רגע, אני אנסה לעבור להצבעה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> וינון אזולאי, כמובן. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> וינון אזולאי, כמובן. מי בעד? מי נגד? אני בעד הצעת החוק של ינון אזולאי ושל משה ארבל. הצבעה מס' 172 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 26 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – הוצאה לפועל במסלול מזונות), התש"ף–2020, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> 26 בעד, ובתוספת קולו של משה ארבל 27 בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. הצעת החוק אושרה. << הצח >> הצעת חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התש"ף–2020 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1313).] (קריאה ראשונה) << הצח >> הצעת חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה) (תיקון – קביעה כהוראת קבע), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/1202/23; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת מרב מיכאלי) << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אני רוצה לעבור לסעיף הבא בסדר-היום. אם אינני טועה זאת הצעת חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התש"ף–2020. יציג את הצעת החוק שר המשפטים של מדינת ישראל חבר הכנסת אבי ניסנקורן – של כל המדינה, שמאל, ימין, הכול. << דובר >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר >> תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> יושב-ראש הקואליציה וסגן יושב-ראש הכנסת, הצעת חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה. החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה נחקק כהוראת שעה לתקופה של שלוש שנים. החוק נועד לסייע לבני זוג, להורים ולילדיהם ליישב סכסוך משפחתי בהסכמה ובדרכי שלום, ובכך לצמצם את הצורך בקיום הידיינות משפטית. בדרך כלל בבסיסו של סכסוך משפטי עומד סכסוך אישי ורגשי, וההידיינות יוצרת מחסומים ומכשולים חדשים בקשרי המשפחה, ולעיתים רבות גם הקצנה בעמדות הצדדים. להליכי הגירושים יש השפעות קשות על מצבם הרגשי של הילדים. ההשפעות האלה הולכות ומחמירות ככל שההליכים מתארכים ומתנהלים באופן לוחמני. על מנת לתת מענה, מוצע כי על הצדדים המבקשים להגיש תובענה בעניין סכסוך משפחתי לבית משפט לענייני משפחה או לבית דין רבני להקדים ולהגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך, ולא כתב תביעה. לאחר הגשת הבקשה מוזמנים הצדדים לפגישת מידע, היכרות ותיאום – פגישת מהות – שבה משתתפים עובדים סוציאליים ועורכי דין של משרד העבודה והרווחה. במהלך הפגישה מקבלים הצדדים מידע על ההשלכות המשפטיות, הרגשיות, החברתיות והכלכליות של הגירושים עליהם ועל ילדיהם, וכן מידע על דרכים חלופיות ליישוב הסכסוך בהסכמה. פגישות המהות מתקיימות בתוך תקופה בת 45 עד 60 ימים, ובמהלכה הצדדים מנועים מלהגיש תובענות לערכאות שיפוטיות, למעט בקשות דחופות מסוימות. הנתונים שהצטברו במהלך תקופת הוראת השעה מראות על הצלחת ההסדר, ואלה מקצתן: עד כה נערכו למעלה מ-53,000 פגישות מהות. בדיווחים השנתיים שנמסרו לוועדת החוקה דווח על ירידה משמעותית של כ-50% בהיקף התובענות בענייני משפחה המוגשות לבית המשפט לענייני משפחה ולבתי הדין הרבניים. המחקר גם הצביע על השפעות חיוביות של פגישות מהות כבר במהלך השנתיים הראשונות ליישום החוק. בהתאם לכך, הצעת החוק מציעה להפוך את הוראת השעה להוראת קבע, וכן כוללת כמה תיקונים נוספים המבוססים על הניסיון שנצבר במהלך תקופת הוראת השעה. אשר על כן, הכנסת מתבקשת לאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה ולהעבירה לוועדת החוקה לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. תודה רבה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה לשר המשפטים. אני מבקש להבהיר בהקשר להצעת החוק שאושרה קודם: הצעתם של חבר הכנסת משה ארבל וחבר הכנסת ינון אזולאי, ההצעה המוצמדת, תועבר לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט. עכשיו אני אזמין, ברשותכם, לדיון מוקדם בהצעת חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה) (תיקון – קביעה כהוראת קבע), התש"ף–2020, את חברת הכנסת מרב מיכאלי. היא הוצמדה להצעת החוק שמספרה 1313, והיא תתכבד לעלות ולנמק את הצעת החוק שלה. בבקשה, גברתי, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. תרשה לי להחמיא לך על הניהול החינני של הישיבה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> כל הכבוד. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> זה מה שנשאר לי בשעה הזאת של הלילה. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> זה לא מעט. זה לא מעט. חברות וחברים, אני רוצה להגיד לכם שאני ממש מתרגשת, לא פחות מזה. החוק, חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, עבר כבר לפני יותר משלוש שנים כהוראת שעה של שלוש שנים, אבל בגלל כל העיכובים בעצם הוא הוארך באופן אוטומטי שכזה, וסוף-סוף הוא מגיע לחקיקת קבע. עכשיו, מה לעשות, מערכת המשפט האדברסרית הזאת, שהמשמעות שלה זה משחק סכום אפס – אחד מפסיד, אחד מנצח, אחת צודקת, אחת טועה – מין הכרעה כזאת, משפט שלמה תמידי, זה דבר שלא מתאים ליחסים בין בני אדם. בוודאי שזה לא מתאים ליחסים שיש בהם אהבה, קרבה, אינטימיות, ילדים וילדים משותפים. ולכן סכסוכי גירושין הפכו במהלך השנים להיות זירה מדממת, שבה ילדות וילדים נקרעים לגזרים במאבקים חסרי תוחלת בין הורים, שמאבדים שנים, מאבדות ומאבדים כסף יקר וזמן יקר, והטראומה רק הולכת וגדלה ממשהו שאפשר להפוך אותו לתחנה מעצימה בחיים. זאת הכוונה של החוק הזה – להפסיק את הסבל הנורא שכרוך בגירושין ובאמת להביא את הנפרדות והנפרדים, את המסוכסכות והמסוכסכים, לפתרון בהסכמה. אנחנו יודעות ויודעים שפתרון בהסכמה גם ממזער מאוד את הנזקים, גם נותן נקודת התחלה יותר טובה להמשך, וגם ההסכמים שמושגים בהסכמה מחזיקים מעמד הרבה יותר זמן. אז אני מאוד מאוד מאושרת שאכן, אחרי שלוש שנים שבהן לפחות בחצי מהמקרים הצליחו להגיע לפרידה בהסכמה; בחלקם, אגב, הגיעו להסכמה בתוך יחידות הסיוע – וצריך להגיד, יחידות הסיוע עושות עבודה מדהימה, עם עובדות ועובדים סוציאליים ויועצות ויועצים משפטיים ביחידות. עבודה מדהימה. מדהימה. ואני רוצה להגיד לשר המשפטים הנכנס: א. אתה בעיניי ממש מקבל מתנה להתחיל עם החוק הזה, שיש לו כזה רקורד מעולה. נקווה שאנחנו נמשיך הלאה ונחוקק עוד ועוד חוקים שיאפשרו פתרון סכסוכים בדרכים חלופיות למאבקים משפטיים, בכל התחומים. חסר לנו חוק גישור, חסר לנו חוק של צדק מאחה, ויש לנו גם חוקים שמחכים של בתי משפט מיוחדים לטפול בעבירות מין, שגם בהם צריך שחלק מהמסלול יהיה צדק מאחה. כל הדברים האלה – אני שמחה להגיד לך שאני כבר הנחתי, אז אפשר ממש לקחת ולעבוד עם זה, ואני מאוד מקווה שנוכל להעביר את זה ובאמת להתחיל להתמודד עם תרבות הסכסוך העמוקה שקיימת במדינת ישראל – אל עבר פתרון סכסוכים. אז אני מפצירה בחבריי ובחברותיי להצביע בעד. תודה רבה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה, באמת הצעת חוק ראויה. אני אומר, אדוני שר המשפטים, אם לא קבינט הפיוס, לפחות הצעות חוק כאלה, שהן לא פחות טובות. אנחנו נרצה לעבור להצבעה, אם וכאשר לא יהיו דוברים, אבל אנחנו נברר. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> מיקי, חכה עד שאעלה להצביע. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> כן, כן, כמובן. יש לנו זמן. אנחנו נברר אם יש דוברים. האם יש מישהו באולם שמעוניין לדבר בהצעת החוק הזאת? אוסאמה סעדי, בבקשה, אדוני, תתכבד. לא נורא, אוסאמה, נתחשבן בהמשך. קדימה. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חצי דקה, עד שמרב מיכאלי תגיע ותצביע, כי זה חוק שלה. צריך באמת להעריך אותה. אני ליוויתי את העבודה שלה בוועדת חוקה. היא לא שומעת. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> זו אחת מהבעיות – שהיא לא שומעת אף מילה ממה שאתה אומר עליה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בדיוק. אז היא תגיע למקום שלה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אנחנו נמסור לה. אנחנו נמסור לה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מדובר באמת, כמו שאמרת, בהצעת חוק ראויה מאוד, אדוני שר המשפטים, ואנחנו רוצים להגיע באמת לעניין הזה, לשלב שבאמת יהיה פתרון סכסוכים. אני דיברתי חצי דקה, מרב, עד שתגיעי ותצביעי, כי זה חוק שלך ומגיע לך, וכל הכבוד לך על הצעת החוק הזאת. תבורכי. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה. האם יש דוברים נוספים? מאחר שאין דוברים נוספים, אני אוכל לעבור להצבעה על הצעת חוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התש"ף–2020, בקריאה ראשונה. מי בעד? מי נגד? אפשר כבר להצביע. הצבעה מס' 173 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 12 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התש"ף–2020, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אתה יכול להוסיף אותי? << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> בהחלט. בתוספת קולה של קרן ברק, הגענו ל-14 מצביעים בעד, יחד עם חבר הכנסת אוסאמה סעדי, אז אפילו 15 ו-16 ו-17, וזה רק הולך ומתרבה כל הזמן, אפס מתנגדים, אפס נמנעים, ולכן אפשר לקבוע שהצעת החוק אושרה. ועכשיו נעבור להצבעה על הצעתה של חברת הכנסת מרב מיכאלי, הצעת חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה) (תיקון – קביעה כהוראת קבע), התש"ף–2020, שהוצמדה להצעת החוק שמספרה 1313. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 174 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 15 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה) (תיקון – קביעה כהוראת קבע), התש"ף–2020, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אמרת שהקודמת עוברת לוועדת החוקה? << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << כן. ובכן, גם הצעת חוק זו התקבלה ברוב של 15 מצביעים בעד, בתוספת קרן ברק – 16 מצביעים בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. גם הצעת חוק זו תועבר לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (הוראת שעה) (תיקון מס' 5), התש"ף–2020 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1315).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף 18 – הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (הוראת שעה) (תיקון מס' 5), התש"ף–2020. יציג את הצעת החוק סגן שר הפנים חבר הכנסת יואב בן צור. << דובר >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, חבריי חברי הכנסת, בחוק לתיקון פקודת העיריות (הוראת שעה), התשע"א–2011, נקבעה סמכותה של רשות מקומית לפעול ולהסדיר בתחומה עניינים של שמירה, אבטחה וסדר ציבורי. בהתאם, ניתנה לרשות המקומית הסמכות לקבוע, באמצעות חוק עזר, אגרה או היטל בעד שירותים אלה. קביעת סמכות זו במפורש באמצעות אחת מסמכויותיה של רשות מקומית נועדה לעגן את הבסיס החוקי להסדרי שמירה שונים הנעשים בידי רשויות מקומיות ולאפשר לרשויות לפעול בתחום השמירה, האבטחה והסדר הציבורי לטובת הגברת הביטחון האישי ואיכות החיים של כלל תושבי העיר. יובהר כי סמכויות אלה לא נועדו להחליף את סמכויות המשטרה אלא להתקיים לצידן במסגרת הדין. לאורך השנים הוארך תוקפה של הוראת השעה מעת לעת, ובמהלך מערכת הבחירות האחרונה הוארך תוקפה מכוח סעיף 38 לחוק-יסוד: הכנסת עד לתאריך 16 ביוני 2020, כ"ד בסיוון התש"ף. נציגי השלטון המקומי מעידים בפני שר הפנים בימות השגרה על חשיבותו הגבוהה של החוק לקיום הסדר הציבורי. לאחרונה, בימות משבר הקורונה, הפך המערך לחשוב ולחיוני, ומדרוש להכרחי. על מנת לאפשר לרשויות המקומיות להמשיך ולפעול בתחום השמירה, האבטחה והסדר הציבורי, במיוחד בתקופה מאתגרת זו שנכפתה עלינו בעקבות מגפת הקורונה, מוצע בהצעת החוק שלפניכם להאריך את תוקפה של הוראת השעה עד יום ז' בטבת התשפ"ג, 31 בדצמבר 2022. על כן, ובהתאם למפורט בדברי ההסבר להצעת החוק, אבקש את הצבעתכם לאישור הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (הוראת שעה) (תיקון מס' 5), התש"ף–2020. תודה רבה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – זה על השמירה? << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה. אם יש דוברים באולם, אנחנו רוצים לעבור לדיון. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> תגיד לי, מה, אתם מטילים על הציבור ככה, עד 2022, עשר שנים בהוראת שעה? << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> מאחר שחבר הכנסת מיקי לוי הודיע שהוא מעוניין לדבר, יעלה ויבוא חבר הכנסת מיקי לוי. ייקח לו כמה שניות. הוא יעלה ויאמר את דברו בגין הצעת החוק הזאת, שהוצגה על ידי סגן שר הפנים חבר הכנסת יואב בן צור. אדוני חבר הכנסת מיקי לוי, הבמה לרשותך. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אדוני סגן השר, עשר שנים התקנות האלה הן בתקנה לשעת חירום, לא במסגרת חוק. ממשלות ישראל בעשור האחרון האריכו את זה מפעם לפעם, כאשר למעשה מטילים על הציבור ועל העסקים הפרטיים מיסים עקיפים. זה לא מס ישיר וזה לא תפקידו – אני מסכים שהוא עוזר למשטרת ישראל וכו', אבל אתה רוצה שאנחנו נבדוק כמה פעמים הם הגיעו לשכונה של הבן שלי או לשכונה שלי? אני אגיד לך: לא הגיעו. אבל זהו מס שמוטל על הציבור ועל העסקים בשעה הזאת כשהם קורסים. וכל פעם הממשלה מתחייבת: הינה, אני אבדוק את זה במחצית השנה. לפני כמה ימים אישרנו את התקנות. אמרו לי: זה רק תקנות, והינה, מגיעים גם המיסים. עכשיו אנחנו הולכים עד 2022. אם היית, אדוני סגן השר, עולה לכאן ואומר – עשר שנים הממשלה לא בדקה את עצמה: יעיל, לא יעיל – אני לא קובע כלום – ראוי, לא ראוי; מטילים על הציבור ועל העסקים הקטנים מיסים עקיפים, לתפיסת עולמי שלא לצורך – אולי כן, אבל ללא בדיקה. זה הכי קל לעשות, הכי קל לעשות. אם היית עולה לכאן והיית אומר: עשר שנים לא נבדק העניין, אני מבקש עוד שישה חודשים, אני מתחייב להקים ועדה – ועדת מומחים, לא יודע מה – ובעוד שישה חודשים אני אביא את זה לכאן למליאה ואני אגיד מה התוצאות של הבדיקה, ואכניס את זה לחקיקה ראשית, לא להוראת שעה עוד פעם. במקום זה נוח לנו – אנחנו, נציגי הציבור, שאמורים להגן על הציבור – לבוא ולהטיל עליו מיסים עקיפים, גם על העסקים וגם על משקי הבית. זו הכנסה עקיפה נטו לעיריות. זה מעשה שלא ייעשה, וראוי היה, אדוני סגן השר, שתעלה לכאן ותגיד: חצי שנה – אני מתחייב להביא לכם את התשובות. במקום זה הכי נוח להאריך את התקנה לשעת חירום, אחרי עשר שנים שזה לא נבדק, לגבות כסף מהציבור, לגבות כסף מהעסקים הקטנים. אני מציע לכם, חברי הכנסת, להצביע נגד. אני יודע שתצביעו בעד, אבל זה לא ראוי. פשוט זה לא ראוי. אדוני, אני מבקש שתחכה עד שאני אגיע למעלה כדי שההצבעה שלי נגד תיקלט כהצבעה אלקטרונית. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> נעשה את זה בשבילך, מיקי. תודה רבה לחבר הכנסת מיקי לוי. אני אשאל שוב: האם יש מישהו מבין החברים באולם שמעוניין לדבר בגין הצעת החוק הזאת? חבר הכנסת מיקי לוי בדרכו לכיסאו כדי שיוכל להצביע, ומאחר שאין דוברים, נוכל לעבור להצבעה. נכון, גברתי המזכירה? אז אני אמתין לו. ובכן, השר אלון שוסטר, מה דעתך על ההתנהלות של הדיון? אתה מרוצה, נראה לי. אתה נראה לי מאוד ערני. אני חייב להחמיא לך. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מיקי, הוא מחכה שנשתה חלב לקראת הבוקר. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אכן כן, תכף נגיע גם לענייני החלב. אבל עכשיו אנחנו בענייני הרשויות המקומיות. מיקי לוי הגיע למושבו ונוכל לעבור להצבעה. מי בעד החוק? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 175 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 12 נגד – 1 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (הוראת שעה) (תיקון מס' 5), התש"ף–2020, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תוצאות ההצבעה הן כדלקמן: בעד – 12, נגד – אחד, אין נמנעים. הצעת החוק אושרה בקריאה ראשונה, והיא תועבר לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה. << הצח >> הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 101) (תיקון מס' 5), התש"ף–2020 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, מ/1323).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף 23, הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 101) (תיקון מס' 5), התש"ף–2020, לקריאה ראשונה. כפוף להנחה על שולחן הכנסת – קיבלה פטור מחובת הנחה. יציג את הצעת החוק סגן שר הפנים חבר הכנסת יואב בן צור. << דובר >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, חבריי חברי הכנסת, בחוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 101) נקבעה חובת בקרה במכון בקרה לבנייה חדשה למגורים בבנייה רוויה בבניין שהוא רב-קומות. מכוני הבקרה נועדו לשפר את איכות הבנייה בארץ, להקטין ליקויי בנייה ולהבטיח את יציבות המבנים ושלום הציבור. עוד נקבע כי במשך תקופה של שנה, החל ב-1 באפריל 2018, מגיש בקשה להיתר רשאי לבחור שלא תחול לגביו חובת בקרה – תקופה זו נקראה "תקופת ההיערכות" – זאת כדי לאפשר לשוק להסתגל בהדרגה לכניסת מכוני הבקרה להליך רישוי הבנייה ולסייע בהטמעה מיטבית של תהליכי העבודה והממשקים בין עורכי הבקשה, רשות הרישוי ומכוני הבקרה. במהלך תקופות הבחירות הוארכה תקופת ההיערכות מכוח סעיף 38 לחוק-יסוד: הכנסת, ובהתאם לסעיף זה היא עתידה לפקוע ב-16 ביוני 2020 – בשים לב שזה היום, בעצם. תקופת ההיערכות נועדה להיות פיילוט על מנת לאפשר לכלל הגורמים הרלוונטיים – עורכי הבקשות, רשויות הרישוי, מכוני הבקרה ומינהל התכנון – להיערך ארגונית ומקצועית להוספת שלב הבקרה במכוני הבקרה כשלב מנדטורי בהליך רישוי הבנייה. בפועל, במהלך תקופת ההיערכות מספר הבקשות להיתרים שעברו בקרת תכן במכון בקרה עומד על עשרות בקשות בלבד, והניסיון מלמד כי רשויות הרישוי, מכוני הבקרה ומגישי הבקשות שכן התנסו בהליך נדרשו לבצע שינויים בהיערכותם ולהתאים את התנהלותם לתהליך החדש. על כן נדרשת, למעשה, הארכה נוספת של תקופת ההיערכות, ובהצעת החוק שלפניכם מוצע להאריכה עד יום 16 ביוני 2021. בד בבד, אני קורא לוועדות תכנון וליזמים להיעזר במכונים ולא להמעיט בחשיבותם וביכולתם המקצועית לשפר את איכות הבנייה בישראל, שכן מכוני הבקרה נועדו בדיוק לתכלית זו – לשפר את איכות הבנייה בארץ, להקטין ליקויי בנייה ולהבטיח את יציבות המבנים ואת שלום הציבור. עם זאת, ברור כיום שטרם בשלה השעה. מוכרת התנגדותם של מכוני הבקרה, והיא אינה נופלת על אוזניים ערלות – ברור שהיעדר חובת בקרה פוגעת בהיקף עבודתם. עם זאת, לא נכון לכפות על כלל הגורמים הרלוונטיים תהליך שכזה בעת הנוכחית, לנוכח מצבו המיוחד של המשק, שמתמודד בחודשים האחרונים עם השפעות מצב החירום וההגבלות שהוטלו לצורך צמצום התפשטות נגיף הקורונה. זה לא הזמן הנכון להכניס שינוי רגולטורי חדש. אציין בהקשר זה כי בהמשך להוראות החוק ולסיכומים שנעשו במטרה לסייע למכוני הבקרה בשל העיכוב בהחלת החובה ניתן סיוע כספי לטובת הקמת המכון ורשת ביטחון רבעונית – מענק בגין היעדר הכנסות. במהלך תקופת ההיערכות המדינה מחזירה את האגרה המשולמת למכוני הבקרה על מנת לתמרץ את היזמים לבחור במסלול בקרה על ידי מכוני הבקרה. על כן, ובהתאם למפורט בדברי ההסבר להצעת החוק, אבקש את הצבעתכם לאישור הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 101) (תיקון מס' 5), התש"ף–2020. תודה רבה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה לך, סגן שר הפנים חבר הכנסת יואב בן צור. עכשיו נעבור לרשימת דוברים, אם יש כאלה. האם יש מישהו באולם שמעוניין לדבר בגין הצעת החוק זאת? << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מוותרים. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> כל הדוברים מוותרים. לכן אפשר לעבור להצבעה. מי בעד? מי נגד הצעת החוק? נא להצביע. הצבעה מס' 176 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 13 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 101) (תיקון מס' 5), התש"ף–2020, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> 13 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק אושרה, ותעבור לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה. << הצח >> הצעת חוק תכנון משק החלב (תיקון מס' 3), התש"ף–2020 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1322).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אנחנו יכולים לבשר שאנחנו מתקדמים אפילו לאמצע סדר-היום, אנחנו מגיעים לסעיף 16 בסדר-היום: הצעת חוק תכנון משק החלב (תיקון מס' 3), התש"ף–2020, לקריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק שר החקלאות חבר הכנסת אלון שוסטר. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אלון שוסטר: << דובר >> תודה רבה. חוק תכנון משק החלב מסמיך את שר החקלאות ופיתוח הכפר ואת שר האוצר לקבוע בצו, לפי חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, מחירים מזעריים שעל המחלבה לשלם ליצרן בעד חלב בקר במכסה. בחוק נקבעה הוראת מעבר לתקופה של שמונה שנים שבמהלכה המחירים המזעריים ייקבעו בהתאם למנגנון עדכון מחירים שקבעו השרים, באישור ועדת הכלכלה. הוראת המעבר תפקע ב-16 ביוני – זה מאוד קרוב – וטרם נקבעו מחירים מזעריים בצו כאמור. לפיכך מוצע להאריך את תוקפה של הוראת המעבר עד 31 בדצמבר 2020 ולהסמיך את השרים להאריך את הוראת המעבר בצו בחצי שנה נוספת, על פי הצורך. כמו כן מוצע לקבוע כי השרים לא יידרשו לפרסם צו ראשון לגבי מחירים מזעריים חצי שנה לפני פקיעתה של הוראת השעה, כדי לאפשר להם שהות לשם גיבוש מדיניותם בנושא. לפי המוצע, מועד כניסתו של החוק המוצע לתוקף יהיה 17 ביוני 2020. ההצעה היא להעביר את הנושא לדיון בוועדת הכלכלה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אני שוכנעתי. תכף נראה אם חברי הכנסת ישוכנעו. האם יש דוברים שמעוניינים לדבר בגין הצעת החוק הזאת? לא. מרגע שאין דוברים נוכל לעבור להצבעה. מי בעד? מי נגד הצעת החוק? הצבעה מס' 177 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 10 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק תכנון משק החלב (תיקון מס' 3), התש"ף–2020, לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> הצעת החוק עברה. בעד – עשרה, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק תעבור לדיון בוועדת הכלכלה. << הצח >> הצעת חוק הגז (בטיחות ורישוי) (תיקון מס' 7) (הארכת תקופות מעבר), התש"ף–2020 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1317).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף 22 בסדר-היום – הצעת חוק הגז (בטיחות ורישוי) (תיקון מס' 7) (הארכת תקופות מעבר), התש"ף–2020, לקריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק שר החקלאות חבר הכנסת אלון שוסטר. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אלון שוסטר: << דובר >> בשם שר האנרגיה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> כן. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אלון שוסטר: << דובר_המשך >> סעיף 8י לחוק מסמיך את הממונה על הבטיחות ברשות הגז הטבעי להורות לגוף בודק לבצע בדיקת תקינות של מתקן גז טבעי לצריכה אם סבר שיש סכנה לבטיחות הציבור בשל השימוש בו. מאחר שעד כה לא הוסמכו מספיק גופים בודקים נקבעה בחוק תקופת מעבר שבמהלכה מכון התקנים ישמש כגוף בודק, והממונה יהיה רשאי להורות למכון התקנים לבצע בדיקת בטיחות כאמור גם אם הוא הגוף שנתן את אישור התקינות התקף באותה עת למתקן הנבדק. תקופת המעבר תפקע גם היא ב-16 ביוני 2020. לפיכך מוצע להאריך את תקופת המעבר עד 1 בינואר 2024, כדי לאפשר את הסמכתם של גופים בודקים נוספים. אנחנו מבקשים שגם הנושא הזה יעבור לוועדת הכלכלה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אוקיי. תודה רבה, אדוני. אני רוצה לבדוק, מבין כל החברים הנוכחים באולם, רבים ככל שיהיו, האם יש מישהו שמעוניין לשאת דברים או לדבר בגין הצעת החוק הזאת? ובכן, כן, מיקי לוי. הינך מוזמן, אדוני, בשמחה רבה. אאפשר לך שלוש דקות בהתאם לתקנון. בבקשה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> מיקי, כמעט אין אנשים – – – << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה לא משנה. שתדע שזה נרשם בפרוטוקול, ומי שצריך לשמוע שומע, לא חשוב כמה נשארו. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> לא רק בפרוטוקול, גם בדברי הימים של הכנסת, וזה כנראה יישמר לנצח נצחים. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, תראה, דינה של הוראת השעה הזאת – עוד פעם, ההצעה הזאת, כבר כמה וכמה שנים היא כהוראת שעה. אף אחד לא מטפל בה, אף אחד לא בוחן אותה. הכיצד? הארכת הוראת שעה מאפשרת גם למכון התקנים לבצע בדיקה של תקינות מתקני גז אף שהיא מאשרת אותם. אין הפרדה, וכשאין הפרדה, מכון התקנים גם מאשר וגם בודק, ואז יש לנו אירוע שנגמר עם מוות של אנשים חפים מפשע, כמו שהיה בגילה. עם כמה חברי כנסת – לא, הם כבר לא פה – הייתי צריך להתרוצץ בין חברות הגז וחברות הביטוח כדי להשיג כסף ולשקם את הדירות של אותם אנשים שאיבדו את דירתם. עכשיו, ישנם שני גופים שבודקים מתקני גז: את תקינות המתקנים עצמם נותן מכון התקנים. כדי להגדיל תחרות, רצו למנוע ממכון התקנים לבדוק את אותם מתקנים שהוא מאשר את תקינותם, ולכן נקבעה הוראת שעה שתוך חמש שנים המכונים הקיימים או מכונים חדשים יוכלו לבצע בחינה של כלל מתקני הגז במדינת ישראל. כל צוברי הגז – הכול מוזנח. אף אחד לא יודע, אין מיפוי של צוברי הגז. יש מיפוי חלקי ברשויות המוניציפליות, ויש בסך הכול שתי חברות שבודקות. למה? כי מכון התקנים השתלט על כל העניין הזה – הוא גם מאשר את החברות והוא גם בודק, ובכך מונע תחרות ואת כניסתן של חברות חדשות שיאפשרו בדיקה. אנחנו משחקים בחיים של אזרחי מדינת ישראל. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> נא להיערך לסיום. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> 21 שניות – אתה יודע, אני יכול להזיז הרים. אני חושב שהארכה כזאת תייתר את התחרות, תייתר את התמריץ למכונים אחרים להתארגן לבדיקה של אותם מתקנים חדשים, ועל כן צריך לדחוף שהתאריך – שתחולת החוק תקוצר. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> למעשה, המחדל של הממשלה ממשיך את הארכת הוראת השעה הזאת, ושוב אנחנו נותנים לגיטימציה לחוסר תחרות, וכניסה של חברות נוספות – מונעים כניסה של חברות נוספות לשוק הזה, וחבל. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת מיקי לוי. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> תאפשר לי להגיע למעלה כדי להצביע. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אני אאפשר לך להגיע למעלה, בשמחה. אגב, אני יכול גם להחשיב את הצבעתך מפה, אם תרצה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא, כי אז זה לא נכנס להצבעה האלקטרונית, אז אומרים לך שלא הצבעת. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> טוב, הבנתי. רשמתי לפניי את ההערה. אני חושב שאנחנו אפילו נעביר אותך לשבת למטה, אם תרצה, ובלבד שלא נצטרך לבלות פה כל כך הרבה זמן עד שתגיע למקום. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> מיקי, שישאיר לי רק עשרה אנשים למניין. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> בעזרת השם, מניין יהיה, אל תדאג. יש לנו השגחה עליונה. נכון, אוסאמה? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> השגחת הבג"ץ או הבד"ץ? << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אוסאמה, יש לנו השגחה עליונה, נכון? << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אוקיי. חבר הכנסת מיקי לוי ממהר לעבר כיסאו. תודה לך, מיקי לוי. אני עובר סוף-סוף להצבעה. מי בעד? מי נגד הצעת החוק? הצעת חוק הגז (בטיחות ורישוי) (תיקון מס' 7) – מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 178 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 8 נגד – 1 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הגז (בטיחות ורישוי) (תיקון מס' 7) (הארכת תקופות מעבר), התש"ף–2020, לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> ובכן, הצעת החוק עברה. שמונה בעד, מתנגד אחד, חבר הכנסת מיקי לוי. אפשר לקבוע שהצעת החוק הזאת אושרה, ותעבור לדיון בוועדת הכלכלה. << הצח >> הצעת חוק חומרי נפץ (תיקון מס' 4 – הוראת שעה) (תיקון), התש"ף–2020 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1314).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> ברשותכם, אני רוצה לעבור לסעיף 17 בסדר-היום – שוב, ממש בעיצומו של אמצע סדר-היום: הצעת חוק חומרי נפץ (תיקון מס' 4 – הוראת שעה) (תיקון), התש"ף–2020, לקריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק ידידי, חברי ורעי כבוד השר חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון, שיחיה. << דובר >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני ממליץ גם למזכירת הכנסת ולך לבחון דיונים מ-02:00 עד 05:00. שורה פה אווירה נעימה, והשפה נעימה. ממש מצווה מהתורה לעבוד בשעות האלה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> שורה פה הרוח. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> רק לתקן – זה סעיף 16 בסדר-היום, אלא אם כן זה השתנה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> זה השתנה, זה סעיף 17 בסדר-היום. פשוט הוספנו איזה סעיף או שניים. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> הצעת חוק חומרי הנפץ (תיקון מס' 4 – הוראת שעה), התש"ף–2020. אנחנו מציעים להאריך את תוקף הוראת השעה המאפשרת לשר הביטחון לפטור מפעל ביטחוני מהוראת חוק חומרי נפץ בכפוף לעמידה במדריך הבטיחות בנפיצים, וזאת עד 31 בדצמבר 2020, על מנת לאפשר ולהשלים חקיקת הסדר קבע בנושא. אסתפק בהסבר הזה בשלב הזה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה, אדוני. אני מרגיש די משוכנע ואני מניח שגם יש סיכוי שיימצא רוב להצעת החוק הזאת. לכן, אני אשאל שוב, כנוהג המקובל הערב: האם יש מישהו שמעוניין לדבר? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני אדבר מכאן. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אין בעיה. מיקי, יש לך מיקרופון, אתה יכול לגשת אליו כדי שישמעו אותך היטב. בבקשה, מיקי יכול לדבר מן היציע. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני השר, כמה זמן זה בהוראת שעה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אפשר להצביע? << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> מיקי ביקש לדבר ואפשרתי לו. יש לו זכות דיבור, אם הוא רוצה. << קריאה >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << קריאה >> ב-1992, אחרי שהתרחש אסון במתקן תעש בנוף ים – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אתם מבינים – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << קריאה >> – – בעקבות זאת, ראש הממשלה רבין מינה ועדה בראשות האלוף חורב. לאחר עבודה ב-2002 הוגדר מדריך בטיחות שחל על כל חומרי הנפץ בישראל. בעצם, בהצעת החוק מ-2018 הוצע להחריג כמה מפעלים ביטחוניים. חומרי נפץ האלה דורשים בקרה פנימית ביטחונית, ולכן – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני מתמצא, לא סתם שאלתי. << קריאה >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << קריאה >> אתה קוטע את דבריי באמצע. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני מתנצל. אני מדגיש שזה מ-2002. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אז לשאלתך, קיבלת תשובה. << קריאה >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << קריאה >> מ-2002 לא עודכן. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – – לא הוסדר, והחשש הכבד שלי שמדריך הנפיצים הזה לא יספיק בשעת הצורך. עוד פעם, ראוי שהוראת שעה, 18 שנה – תסדירו את זה. זה כל מה שמבקשים – שיהיה מוסדר. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> הבנתי. תודה, אדוני. רגע, חבר הכנסת השר מיכאל ביטון, שמענו את חבר הכנסת מיקי לוי, ואני חושב שדבריו עכשיו יובאו להכרעה במליאת הכנסת. לכן, אנחנו נעבור להצבעה. מי בעד? מי נגד הצעת החוק? הצבעה מס' 179 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה –7 נגד – אין נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק חומרי נפץ (תיקון מס' 4 – הוראת שעה) (תיקון), התש"ף–2020, לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> ובכן, חברים, הצעת החוק התקבלה ברוב של שבעה בעד, אפס מתנגדים, עם נמנע אחד, שאפשר להניח שזה חבר הכנסת מיקי לוי – צדקתי. ולכן, אפשר לקבוע שהצעת חוק חומרי הנפץ (תיקון מס' 4), אושרה ותובא לדיון בוועדת החוץ והביטחון. << הצח >> הצעת חוק מניעת כניסת מבקרים ועורכי דין למקומות מעצר, תחנות משטרה, בתי הסוהר, חדרי משמר ובתי הסוהר הצבאיים (הוראת שעה), התש"ף–2020 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1316).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אנחנו ממשיכים עם סדר-היום, ועוברים לסעיף 24 בסדר-היום – סליחה, אני מתנצל, אני חוזר בי. אנחנו עוברים לסעיף 19 בסדר-היום: הצעת חוק מניעת כניסת מבקרים ועורכי דין למקומות מעצר, תחנות משטרה, בתי הסוהר, חדרי משמר ובתי הסוהר הצבאיים (הוראת שעה), התש"ף–2020. יציג את הצעת החוק השר דודי אמסלם במקומו של השר לביטחון הפנים, השר אמיר אוחנה. בבקשה, אדוני. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הצעת חוק מניעת כניסת מבקרים ועורכי דין למקומות מעצר, תחנות משטרה, בתי הסוהר, חדרי משמר ובתי הסוהר הצבאיים (הוראת שעה), התש"ף–2020, לקריאה ראשונה. מוצע לקבוע כי השר לביטחון הפנים יהיה רשאי להגביל כניסת מבקרים ועורכי דין למקומות מעצר, בתי סוהר ומקומות שנמצאים בהם עצורים בתחנות משטרה אם שוכנע כי קיים חשש ממשי להדבקה בנגיף הקורונה. כמו כן מוצע לקבוע כי השר יהיה רשאי לאסור לגמרי כניסה כאמור אם שוכנע כי אין דרך אחרת למנוע הדבקה במקומות אלה. כמו כן מוצע לקבוע הסדרים לגבי היוועצות אסירים ועצירים בעורכי דינם במקרה של הכרזת השר ובמקרים חריגים שבהם יותרו ביקורים. במקביל, מוצע לתת בידי שר הביטחון סמכות דומה לעניין חדרי משמר ובתי סוהר צבאיים. ההסדר כולו מוצע כהוראת שעה לשנה. תודה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה, אדוני. האם יש דוברים? מיקי. מיקי לוי. מיקי לוי, אנחנו מאפשרים לך לדבר מהמיקרופון, במקום שתרוץ עד לכאן ואחר תצטרך – אני יודע שאתה במסע דיאטה, אבל עדיין, אנחנו לא רוצים להכביד עליך. אז אדוני מתכבד לדבר, שלוש דקות לרשותך. אנחנו שומעים אותך. שלוש דקות לרשותך, בבקשה, אדוני חבר הכנסת מיקי לוי. אתה מזכיר לי את הרצל כשאתה עומד שם על המרפסת. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, לא אכפת לי שהשר לביטחון הפנים ימנע ממבקרים לבוא לבתי מעצר ולבתי סוהר. אני חושב שנטילה מעציר באשר הוא את זכות המפגש בינו לבין עורך דינו – זוהי זכות יסוד של אותו עציר. שלא יספר לי השר, או אל תספרו לי, על קורונה בחדר המפגש בין עורך דינו של העצור לבין העצור עצמו. כבר כיום בחדרי המפגש יש מחיצת פיברגלס שמצוידת בשני הצדדים בטלפון. אחד רואה את השני, אחד שומע את השני. אפשר בתנאים האלה למנוע הידבקות. אבל אם רוצים לפגוע בזכויות היסוד גם של עצירים – הרי אף אחד לא חושד בי שאני מגן על כל מיני עבריינים למיניהם או – וכו' וכו'; ולכן, אם זה יעבור כאן, הפגיעה הבסיסית הזאת גם בזכויות אדם וגם בזכויות יסוד של אותו עציר, זהו לא רק טעם לפגם, לטעמי זה בלתי חוקי. אי-אפשר לעשות את זה באמתלה של קורונה. אפשר לבצע הפרדה, וברוב חדרי המפגשים של עורכי הדין עם העצורים עצמם – ואני מכיר אותם היטב מכובעי הקודם – יש מחיצה מפרידה. המחיצה המפרידה הייתה מטעמים אחרים, של העברת חפצים כאלה או אחרים או חבילות כאלה ואחרות, בלי לפרט, בין הלקוח לבין עורך דינו, והיו דברים מעולם. המחיצה הזאת, גם במקומות שהיא אינה קיימת, ניתן להרכיב אותה עם קו טלפון משני הצדדים. זהו טלפון טיפש שמחובר בסך הכול עם חוט, וראוי להוציא מהתקנה הזאת, מההצעה הזאת, לפחות את המפגש – ואני מניח שלשכת עורכי הדין ירוצו לבג"ץ. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> יש לי עשר שניות. תוציאו את זה, בבקשה. זו תהיה ההמלצה, ואני אגש לוועדה להילחם על זה. תוציאו את הסיפור של מפגש עורך דין–לקוח. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה. חבר הכנסת אוסאמה סעדי, רוצה לומר משהו? בבקשה, אדוני. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני, אני חושב שהצעת החוק הזאת – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לסעדי יש זקן, הוא כבר ממש הרצל. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – מדגימה ביתר שאת, אדוני היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> כן, רק שהוא לא חזה את המדינה הזו. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אדוני יושב-ראש הכנסת ואדוני השר, זה מדגים איך מהוראת שעה לתקנת שעת חירום שהייתה בתקופת השיא של נגיף הקורונה, שמנעו ממשפחות שלמות ביקורי משפחות – ואפילו יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, חברי יעקב אשר, הגיש הצעה דחופה לנשיאות, שלא אושרה, למה מתירים רק לשני בני משפחה לבקר את האסיר שלהם, ואי-אפשר נכדים. אז פה לא רק שמונעים מבקרים, אדוני היושב-ראש, אלא גם מונעים מעורכי דין לבקר, והכול למה? אם שוכנע השר "כי קיים חשש ממשי" – מה זה חשש ממשי? איזה ביקורת יש? איזה פיקוח פרלמנטרי יש, כאשר יש פה פגיעה קשה מאוד בזכות של מפגש עורך דין–לקוח? איך שאמר חברי מיקי לוי, שהיה מפקד משטרת מחוז ירושלים – אני הייתי עורך דין, אדוני יושב-ראש הכנסת, ואני יודע שהיום יש אפשרויות, ויש גם אפשרות של מפגש של עורך דין–לקוח מאחורי מחיצה. ולכן אני אומר, היום כנראה קל יותר. במקום להתאמץ לשמור על זכויות בסיסיות ועל זכויות יסוד כמו הזכות של היוועצות במפגש בין עורך דין–לקוח, אז אומרים: הוראת שעה לשנה. למה לשנה? << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה, אדוני. האם יש דוברים נוספים שרוצים לשאת דברים? מאחר שאין, נוכל לעבור להצבעה על הצעת חוק מניעת כניסת מבקרים ועורכי דין למקומות מעצר. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 180 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 7 נגד – 2 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק מניעת כניסת מבקרים ועורכי דין למקומות מעצר, תחנות משטרה, בתי הסוהר, חדרי משמר ובתי הסוהר הצבאיים (הוראת שעה), התש"ף–2020, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> ובכן, הצעת חוק זו אושרה ברוב של שבעה בעד, שני מתנגדים ואפס נמנעים. הצעת חוק זו אושרה ותעבור לדיון בוועדת הפנים. << נושא >> הודעת הממשלה על הקמת משרד חדש ועל מינוי שר << נושא >> << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף 24 בסדר-היום: הודעת הממשלה בהתאם לסעיף 31(ג) לחוק-יסוד: הממשלה בדבר החלטתה להקים משרד חדש שייקרא "משרד הדיגיטל הלאומי". ימסור את הודעת הממשלה השר מיכאל ביטון. בבקשה, נא לקצר. << דובר >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר >> אדוני יושב-ראש הכנסת, חברי הכנסת, אני מתכבד להודיע כי הממשלה החליטה, בהתאם לסעיף 31(ג) לחוק-יסוד: הממשלה, להקים משרד חדש שייקרא "משרד הדיגיטל הלאומי". כמו כן, החליטה הממשלה, בהתאם לסעיף 31(א) לחוק-יסוד: הממשלה למנות את השר דוד אמסלם לשר הדיגיטל הלאומי. בהצלחה, השר אמסלם. בהתאם לסעיפים 31(א) ו-31(ג) לחוק-היסוד, הממשלה מבקשת את אישורה של הכנסת להחלטות בדבר הקמת המשרד ומינוי השר. יש לנו עוד עניין. אני אקריא את זה? << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> מייד אחרי ההצבעות תוכל להקריא. אתה יכול להיות ממש קרוב לכיסא שלך. אני מבקש לשאול שוב: האם יש מישהו שמעוניין לומר משהו או לדבר בגין ההצעה שהובאה פה? ובכן, אין דוברים, ועל כן נוכל לעבור להצבעה. קודם כול, הודעת הממשלה בהתאם לסעיף 31 לחוק-יסוד: הממשלה בדבר ההחלטה להקים משרד חדש שייקרא "משרד הדיגיטל הלאומי". מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 181 בעד הודעת הממשלה – 7 נגד – 1 נמנעים – אין הודעת הממשלה על הקמת משרד הדיגיטל הלאומי נתקבלה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> ובכן, הודעת הממשלה אושרה ברוב של שבעה מול מתנגד אחד, ויש במדינת ישראל את משרד הדיגיטל הלאומי, שתכף נדע מי יעמוד בראשו. ובכן, הודעת הממשלה היא שהשר דודי אמסלם יעמוד בראש המשרד, כפי שמסר השר מיכאל מרדכי ביטון, ויהפוך להיות שר הדיגיטל הלאומי. ברשותכם, נצא עכשיו להצבעה ונקבע אם יש רוב להחלטה הזאת. הצבעה מס' 182 בעד הודעת הממשלה – 7 נגד – 1 נמנעים – אין הודעת הממשלה על מינוי חבר הכנסת דוד אמסלם לשר הדיגיטל הלאומי נתקבלה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> ובכן, ברוב של שבעה מול מתנגד אחד – השר דודי אמסלם, ברכות לרגל מינויך לשר הדיגיטל הלאומי של מדינת ישראל. נאחל לך הצלחה גדולה בכל תפקידיך ובכל מעשי ידיך, בעזרת השם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> סבאח אל-ח'יר, אדוני. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> סבאח א-נור, אדוני. << נושא >> הודעת הממשלה על העברת סמכויות משר לשר << נושא >> << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> סעיף 26 לסדר-היום: הודעת הממשלה בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה בדבר החלטתה להעביר לשר הדיגיטל הלאומי את הסמכויות הנתונות לשר האוצר לפי החוקים האלה: חוק החברות – – – << דובר >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר >> אני אקריא. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> הוא יקריא? אוקיי. אז אדוני, בוא תקריא. בבקשה, הבמה לרשותך. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, הממשלה מבקשת להודיע על העברת סמכויות הנתונות לפי חוק משר לשר. אני מתכבד להודיע כי הממשלה החליטה, בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, להעביר לשר הדיגיטל הלאומי את הסמכויות הנתונות לשר האוצר לפי החוקים האלה: חוק החברות הממשלתיות, התשל"ה–1975, לרבות הסמכות לפי סעיף 59א(א) שהועברה מראש הממשלה לשר האוצר בהתאם להחלטת ממשלה מס' 42 מיום 31 במאי 2015; סעיף 345לב לחוק החברות, התשנ"ט–1999; סעיף 25 לחוק רשות הספנות והנמלים, התשס"ד–2004, בכל הנוגע לחברה בהפרטה או חברה ממשלתית או בת ממשלתית, לרבות חברה שהופרטה. נוסף על כך, בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, להעביר את הסמכות לפי סעיף 59א(א) לחוק החברות הממשלתיות – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> רגע, אדוני, זו כבר הצבעה נוספת. צריך קודם כול לסיים את ההצבעה על החלק הראשון ולאחר מכן נוכל לעבור לדיון והצבעה על החלק השני. קודם כול, על החלק הראשון, האם יש מישהו שרוצה לומר משהו? אני שמח לשמוע שלא, ולכן נוכל לעבור להצבעה. מי בעד? מי נגד? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> כרגע אנחנו מצביעים על 59א(א) לחוק החברות הממשלתיות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – הצבעה מס' 183 בעד הודעת הממשלה – 7 נגד – אין נמנעים – אין << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> סליחה, סליחה. אני אחזור על ההצבעה, אני מבקש לבטל אותה ואני אסביר שוב. אנו מצביעים על הודעת הממשלה בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה בדבר החלטתה להעביר לשר הדיגיטל הלאומי את הסמכויות הנתונות לשר האוצר לפי החוקים האלה: חוק החברות הממשלתיות, התשל"ה–1975, לרבות הסמכות לפי סעיף 59א(א) שהועברה מראש הממשלה לשר האוצר בהתאם להחלטת ממשלה מס' 42 מיום 31 במאי 2015; סעיף 345לב לחוק החברות, התשנ"ט–1999; סעיף 25 לחוק רשות הספנות והנמלים, התשס"ד–2004, בכל הנוגע לחברה בהפרטה או חברה ממשלתית או בת ממשלתית, לרבות חברה שהופרטה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 184 בעד הודעת הממשלה – 6 נגד – אין נמנעים – אין הודעת הממשלה על העברת סמכויות משר לשר נתקבלה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> רגע, אדוני היושב-ראש, תפסיק את ההצבעה, בבקשה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> למה? מה קרה? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> כי אני רוצה לדבר. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אבל קודם שאלתי ואמרת שלא. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> שאלת בהצבעה שנפסלה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> לא, לא, זה לא קשור. שאלתי ביחס לזה שתיקנתי את ההצבעה. אני משאיר את ההצבעה על כנה: שישה בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. << נושא >> הודעת הממשלה על העברת סמכויות משר לשר << נושא >> << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> עכשיו נעבור להודעת הממשלה בהתאם לסעיף 31(ב). מוזמן השר מיכאל ביטון או השר דודי אמסלם להעלות את הסוגיה. אחר כך, כמובן, אדוני יוכל לדבר. כרגע אנחנו מדברים על הודעת הממשלה בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה בדבר החלטתה להעביר את הסמכות לפי סעיף 59א(א) לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה–1975, משר הכלכלה, שאליו הועברה בהתאם להחלטת ממשלה מס' 42 מיום 31 במאי 2015, אל שר האוצר. << דובר >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר >> זה בדיוק זה, הקראת. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> כן. אז אם הקראתי, האם מישהו רוצה לדבר בעניין? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> כן, בבקשה, אדוני. חבר הכנסת מיקי לוי, לפני שנוכל לעבור להצבעה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, ענייני זה החברות הממשלתיות. עד 2013 החברות הממשלתיות הפסידו כסף, חוץ מחברה אחת או שתיים. מדינת ישראל בכל שנה הכניסה את ידה לכיס ותמכה בחברות הממשלתיות. ב-2013 הוחלט חלק – על הפרטה, וחלק – על מעבר שכל רשות או כל חברה ממשלתית חיה בפני עצמה. נעשתה עבודת מטה מאוד מאוד מקיפה. במסגרת עבודת המטה הוחלט על מינוי דירקטורים מקצועיים שעברו שני שלבים של בחינה: השלב הראשון היה בחינה ממוחשבת, והשלב השני היה ראיונות. אף פעם לא הייתי נוכח בבחינות האלה ואף פעם לא הייתי נוכח בסיווג הזה של אותם אנשים. הם הגיעו מכל חלקי הארץ – אקדמאים, קציני צה"ל, פעילים וכו' וכו' – ומי שעבר את הבחינות אכן נקלט כדירקטור באותן חברות. וראה זה פלא, רוב החברות הממשלתיות מרוויחות כסף. זה כמה שנים מדינת ישראל אינה מכניסה יד לכיס ומשלמת כדי לתחזק אותן, אלא הן מחזיקות את עצמן, ויתרה מזו, בכל שנה הן מחזירות לאוצר רווחים. אני חרד לנבחרת הדירקטורים הזאת. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> בשנה החולפת הרוויחו קרוב ל-2 מיליארד שקלים, וראוי שהמבנה הזה יישמר. פה אני פונה לשר אמסלם: פה צריך להשאיר את המצב על כנו. גם השר כחלון שימר את העניין הזה של דירקטורים מקצועיים ולא מינויים פוליטיים. אני מאוד מקווה שהמצב הזה יימשך. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה. תודה רבה. עכשיו נוכל לעבור להצבעה בגין הודעת הממשלה בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 185 בעד הודעת הממשלה – 7 נגד – אין נמנעים – 1 הודעת הממשלה על העברת סמכויות משר לשר נתקבלה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> שבעה בעד, אפס מתנגדים ונמנע אחד. הודעת הממשלה בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה בדבר החלטתה להעביר את הסמכות לפי סעיף 59א(א) לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה–1975, משר הכלכלה, שאליו הועברה בהתאם להחלטת ממשלה מס' 42 מיום 31 במאי 2015 אל שר האוצר, אושרה. << נושא >> הודעת הממשלה על העברת סמכויות משר לשר << נושא >> << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> ועכשיו אנחנו יכולים לעבור לסעיף 28 לסדר-היום: הודעת הממשלה בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, בדבר החלטתה להעביר לשר הכלכלה והתעשייה את הסמכות הנתונה לשר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים לפי החוקים הבאים, כך שיהיה השר האחראי על שירות התעסוקה והמוסד לבטיחות ולגהות. ימסור את ההודעה השר דודי אמסלם. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להודיע כי הממשלה החליטה, בהתאם לסמכותה לפי סעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, להעביר לשר הכלכלה והתעשייה את הסמכות הנתונה לשר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים לפי החוקים האלה, כך שיהיה השר האחראי לשירות התעסוקה והמוסד לבטיחות ולגהות: א. חוק שירות התעסוקה, התשי"ט–1959 – פרקים ראשון, שני וחמישי, וכן סעיפים 77, 81, 83–86, סעיף 90 לעניין סעיפים 36(ב) ו-36(ד), סעיף 89(א) – לכל העניין הנוגע לפעילות שירות התעסוקה, 91 ו-92; ב. חוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד–1954, פרק שלישי: המוסד לבטיחות ולגהות, וכן סעיף 43 לחוק, לעניין הביצוע והתקנת תקנות מכוח הפרק השלישי בלבד. אבקש לציין כי בנוסף החליטה הממשלה להנחות את שר הכלכלה והתעשייה כי הפעלת הסמכות לאשר את תקציב המוסד לבטיחות ולגהות תיעשה על ידו, בהסכמת שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה מבקשת הממשלה את אישורה של הכנסת להחלטה זו. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה. מאחר שיש כאן עניין של הצבעה, אז גם צריך להיות כאן דיון. האם יש כאן מישהו בכנסת שרוצה לומר משהו בעניין? אני רואה שאין אף אחד. לכן אני יכול לעבור להצבעה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 186 בעד הודעת הממשלה – 7 נגד – 1 נמנעים – אין הודעת הממשלה על העברת סמכויות משר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים לשר הכלכלה והתעשייה נתקבלה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> ברוב של שבעה מול מתנגד אחד, הודעת הממשלה שנמסרה פה כעת על ידי השר דודי אמסלם בעניין סעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה אושרה. << נושא >> הודעת הממשלה על העברת שטחי פעולה ממשרד למשרד << נושא>> << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אנחנו רוצים לעבור לסעיף 29. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> זה האחרון? << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> לא, זה לפני האחרון, אבל פה אין הצבעה, פה רק הודעה. הודעת הממשלה בהתאם לסעיף 31(ד) לחוק-יסוד: הממשלה, בדבר החלטתה להעביר את שטח הפעולה של האגף הבכיר לפיתוח כלכלי-חברתי בחברה הבדואית בנגב ושל הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב ממשרד החקלאות ופיתוח הכפר למשרד הכלכלה והתעשייה. שלך, אדוני. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> הודעת הממשלה בהתאם לסעיף 31(ד) לחוק-יסוד: הממשלה, בדבר החלטתה להעביר את שטח הפעולה של האגף הבכיר לפיתוח כלכלי-חברתי בחברה הבדואית בנגב ושל הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב ממשרד החקלאות ופיתוח הכפר למשרד הכלכלה והתעשייה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה, אדוני השר. ובכן, ההודעה הזאת התקבלה. << קריאה >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << קריאה >> הרשימות של העברת תחומים – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אה, אקריא את ההודעה של שטחי הפעולה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> יש הודעה. בשמחה, אני אאפשר זאת. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להודיע, בהתאם לסעיף 9א(11) ו-(ב) לחוק הממשלה, התשס"א–2001, כי הממשלה החליטה, בהתאם לסעיף 31(ד) לחוק-יסוד: הממשלה, להעביר את שטחי הפעולה הבאים: א. רשות התקשוב הממשלתית תועבר ממשרד ראש הממשלה למשרד הדיגיטל הלאומי; ב. המיזם הלאומי ישראל דיגיטלית יועבר מהמשרד לשוויון חברתי למשרד הדיגיטל הלאומי; ג. רשות החברות הממשלתיות תועבר ממשרד האוצר למשרד הדיגיטל הלאומי. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה. << נושא >> הודעת הממשלה על מינוי שר << נושא >> << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> לאלה שמצטרפים אלינו עכשיו לשידור הטלוויזיוני, אני מציע לעדכן שאנחנו מדברים על הסעיף – עכשיו זה הסעיף האחרון, סעיף 30. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> מינוי שר נוסף במשרד הביטחון. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> זה הסעיף האחרון. אז אני רק מתאר לצופים בבית שזה הסעיף האחרון – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא צריך. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> – – בסדר-היום ואנחנו הולכים להצביע עליו. אז מדובר בהודעת הממשלה בהתאם לסעיף 43ד(ז) לחוק-יסוד: הממשלה, בדבר החלטתה, בהסכמת ראש הממשלה וראש הממשלה החלופי, למנות את השר מיכאל ביטון לשר נוסף במשרד הביטחון – השר לנושאים אזרחיים וחברתיים במשרד הביטחון. השר יהיה אחראי, בכפוף לשר הביטחון, לתחומים המפורטים להלן מתוך תחומי הפעילות במשרד הביטחון. יפרט וימסור את ההודעה השר דודי אמסלם. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להודיע כי הממשלה החליטה, בהתאם לסעיף 43ד(ז) לחוק-יסוד: הממשלה, ובהסכמת ראש הממשלה וראש הממשלה החלופי, למנות את השר מיכאל ביטון לשר נוסף במשרד הביטחון – השר לנושאים אזרחיים וחברתיים במשרד הביטחון. השר יהיה אחראי, בכפוף לשר הביטחון, לתחומים המפורטים להלן מתוך תחומי פעילות משרד הביטחון: א. הכנה לקראת שירות צבאי, לרבות מסגרות קדם-צבאיות, טיפול באוכלוסיות מיוחדות וכלל הנושאים באחריות האגף הביטחוני-חברתי במשרד הביטחון; ב. זכויות והטבות של חיילים משוחררים וכלל פעילות האגף והקרן לקליטת חיילים משוחררים; ג. זכויות והטבות של משרתי המילואים; ד. זכויות והטבות של נכי צה"ל וכלל הנושאים באחריות אגף שיקום נכים במשרד הביטחון; ה. נושאים מוניציפליים בתחומי האחריות של משרד הביטחון והקשר עם הרשויות המקומיות, לרבות קידום שותפויות עם רשויות מקומיות וקידום פיתוח וייצור תעשייתי התומך בפעילות משרד הביטחון וצה"ל, בשיתוף עם רשויות מקומיות; ו. סוגיות הקשורות למוכנות העורף האזרחי בחירום, למעט הפעלת הכוח; ז. הפעלת המעטפת האזרחית הנדרשת לטובת פרויקט מעבר צה"ל דרומה. זיקתו של השר לנושאים האזרחיים והחברתיים במשרד הביטחון תהיה לראש הממשלה החלופי. בהתאם להוראות סעיף 43ד(ז) לחוק-יסוד: הממשלה, מבקשת הממשלה את אישורה של הכנסת להחלטה זו. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אוקיי, מאחר שמדובר בנושא שצריך לעבור פה הצבעה, אם יש מישהו שרוצה לדבר או לדון בנושא, הוא מוזמן להגיד זאת עכשיו. מאחר שאין דוברים, אפשר לעבור להצבעה על מה שהקריא חברי חבר הכנסת והשר דודי אמסלם. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 187 בעד הודעת הממשלה – 7 נגד – אין נמנעים – 1 הודעת הממשלה על מינוי שר נוסף במשרד הביטחון נתקבלה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> ובכן, שבעה בעד, אפס מתנגדים, אחד נמנע. אני שמח להכריז שתם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים היום, יום שלישי, כ"ד בסיוון התש"ף, 16 ביוני 2020, בשעה 16:00 בדיוק. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 05:28. << סיום >>