דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת י"ד ישיבה מ"ב הישיבה הארבעים-ושתיים של הכנסת העשרים-ושלוש יום שלישי, כ"ד בסיוון התש"ף (16 ביוני 2020) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים נאומים בני דקה 4 משה אבוטבול (ש"ס): 4 ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): 5 בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): 5 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 6 אלכס קושניר (ישראל ביתנו): 6 אלי אבידר (ישראל ביתנו): 8 אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): 9 היבה יזבק (הרשימה המשותפת): 9 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 10 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 10 ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): 11 ינון אזולאי (ש"ס): 11 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 12 נאומי בכורה של חברות הכנסת 13 סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): 13 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 17 אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): 19 מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): 21 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 23 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 23 הצעת חוק חומרי נפץ (תיקון מס' 4 – הוראת שעה) (תיקון), התש"ף–2020 24 צבי האוזר (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): 24 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 27 הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת 28 איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): 28 הצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט בדבר פיצול הצעת חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התש"ף–2020 29 יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 29 הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 65), התש"ף–2020 32 יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 32 משה ארבל (ש"ס): 35 ינון אזולאי (ש"ס): 36 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 36 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 36 הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (הוראת שעה) (תיקון מס' 5), התש"ף–2020 37 איתן גינזבורג (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה): 37 יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): 38 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 59 איתן גינזבורג (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה) 61 הצעת חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התש"ף–2020 68 יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 70 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 71 מרב מיכאלי (העבודה): 73 הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 101) (תיקון מס' 5), התש"ף–2020 76 איתן גינזבורג (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה): 76 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 79 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 81 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 81 הצעת חוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – אכיפה), התש"ף–2020 81 יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 82 יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): 85 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 88 יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 94 הודעת הממשלה על העברת שטחי פעולה ממשרד למשרד ועל העברת סמכויות משר לשר 95 השרה לשוויון חברתי ומיעוטים מירב כהן: 95 << נושא >> נאומים בני דקה << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, אני פותח את הישיבה. היום יום שלישי, כ"ד בסיוון התש"ף, 16 ביוני 2020. אנחנו פותחים בנאומים בני דקה. ראשון הדוברים, חבר הכנסת יואב סגלוביץ – איננו; חברת הכנסת ע'דיר כמאל מריח – איננה; יעקב אשר – איננו; חוה אתי עטייה – איננה; יוליה מלינובסקי – איננה; תמר זנדברג – איננה: ווליד טאהא – איננו. חבר הכנסת משה אבוטבול, שלזכותו נאמר שתמיד נמצא ונכון, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> זה בוודאי. על זה בכלל אין חולק. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה. בתום לילה מתיש מאתמול, הרבה טרוטי שינה, עד 05:30, עבר, ברוך השם, החוק הנורבגי. היו הרבה חילוקי דעות לגביו. האופוזיציה, כמובן – לא, לא אחד גדול; הקואליציה – כן, כן אחד גדול. האופוזיציה טוענת שזה בזבוז כספי ציבור, של משלם המסים; הקואליציה – התייעלות בעבודה, השבחת עבודת הח"כים, השגת קוורום בוועדות, יש הרבה סיבות טובות לכך שכן. דבר אחד ברור, לכל אלה שייכנסו בעזרת השם בימים הקרובים לכנסת, למשכן הכנסת, באמת מגיע מזל טוב אחד גדול, כדי שיבואו ברגל ימין להתחיל לעשות את עבודתם נאמנה, וכל אחד לתרום את חלקו למפלגה שלו. אני רוצה לברך בכלל כל אלה שאמורים להגיע את חבריי היקרים שאמורים להיכנס, הלוא הם הרב אוריאל בוסו, ממלא מקום ראש העיר בעיר פתח תקווה, וגם כן את הרב יוסי טייב, סגן ראש העיר בקריית יערים, כאן בטלז סטון, וכמובן גם את הרב ברוך גזאי, נציג הקהילה האתיופית בעיר באר שבע. כל אלה אנשים טובים ומצוינים, שיתרמו את חלקם. ואני גם שמח שהיו לי הזכות והעונג – למרות שאצל הרבה זה הדבר הכי איום ונורא החוק הנורבגי, אני שמח שאני אחד מחמשת אלה שהגישו וחתמו על החוק. מזל טוב לכנסת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יעקב מרגי – איננו. חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה, בבקשה. << דובר >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני לא אפסיק להעלות את נושא קמיניץ, אני לא ארד מהנושא הזה. אני גם רוצה להצביע על פגם: ברגע שהעברנו, או הכנסת העבירה והממשלה העבירה, את תחום התכנון למשרד הפנים, היא השאירה את הרשות לאכיפה ארצית במשרד האוצר. זה אומר סיבוך ביורוקרטי בלתי אפשרי. והרשות לאכיפה ארצית עובדת, כנראה חזרה לעבודה מלאה, והיא מחלקת צווי הריסה וקנסות באופן בלתי הגיוני – מחורפיש בצפון עד הנגב בדרום. אתמול הבאתי את הדוגמה של בעל מוסך שנדרש לשלם תוך 30 יום 600,000 אלף שקל. הבאתי גם את ההתעמרות בחקלאים בעמק נטופה, באל-בטוף, שם, על אוהלים, אוהלי הצללה, הם באים עם צווי הריסה. הגיע הזמן להפסיק עם התועבה הזאת שנקראת חוק קמיניץ והרשות לאכיפה ארצית. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עוזי דיין – איננו; חברת הכנסת מאי גולן – איננה. חבר הכנסת בועז טופורובסקי, בבקשה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חברי וחברות הכנסת, כמו בכל שבוע גם הפעם אציין את תאונות הדרכים הקטלניות שגבו חיי אדם בשבוע החולף בדרכים. ביום שני, ב-8 ביוני, נהרגה הולכת רגל, נערה בת 10, מפגיעת רכב במג'ד אל-כרום. למוחרת, ב-9 ביוני, נהרג גבר בן 30 בתאונה קטלנית בין רכב פרטי לאוטובוס בכביש 55, סמוך ליישוב קרני שומרון. ב-11 ביוני נהרגה שוב הולכת רגל, אישה בת 62, לאחר שנפגעה מרכב בעיר נתניה. בהמשך אותו היום נהרגה רב-סמל בכיר דניאל מזרחי, בת 45, לאחר שנפגעה מרכב מסחרי בכביש 60 סמוך לירושלים. דניאל שירתה באגף המבצעים במשטרת ישראל והשאירה אחריה בעל וארבעה ילדים. עוד באותו יום דמים נהרגה שרה רובינשטיין, בת שבע, לאחר שנפגעה מרכב במודיעין עילית. ב-15 ביוני נהרג הולך רגל נוסף, גבר בשנות השלושים לחייו, שנפגע מרכבת משא סמוך לעיר לוד. מתחילת השנה נהרגו כבר 35 הולכי רגל במדינת ישראל. היום בבוקר, 16 ביוני, נהרג רוכב אופנוע בשנות החמישים לחייו, תושב פתח תקווה, לאחר תאונה בינו לבין אופניים חשמליים ברחוב אבא הלל שברמת גן. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה. מעוניינת? מוותרת; חבר הכנסת אוסאמה סעדי – איננו; חבר הכנסת ינון אזולאי – איננו; חבר הכנסת אלעזר שטרן – איננו. חבר הכנסת יבגני סובה, בבקשה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, רק אתמול סיפרתי כאן על התרומה של העלייה מברית המועצות בהקשר של האירוע ההיסטורי בשם "מבצע חתונה". מדובר על המאבק לעלייה לארץ ישראל, מאבק חשוב, ומי שלא יודע שיקרא על הסיפור הזה. בערב בערוץ כאן 11 קיבלנו הוכחה לכך שמדינת ישראל לא תמיד רוצה אותך כעולה חדש: בן אדם שהגיע לפי חוק השבות ובנוסף לכך הוכיח מעל ומעבר את היהדות שלו, רשום כיהודי, יום אחד מוצא את עצמו כחשוד במעשה מרמה, פשע, ואת הילדים שלו מסרבים לרשום כיהודים. קודם כול, אני חושב שזה דבר מגוחך, זה לא צריך להיות. למעלה מ-2,000 מקרים תוך חמש שנים, 54 תיקים פתוחים של בירור, זה כבר לא מקרה בודד. זה עשרות מקרים. אני חושב שזה לא אמור להיות ככה. אני חושב שמשרד הפנים מצא פטנט, כנראה – אני לא יודע, אני אשמח לשמוע את שר הפנים, שלצערי לא נמצא פה – לאיים על אנשים אחרי 30 שנה, לבדוק את היהדות שלהם, כשהם הוכיחו את היהדות שלהם מעל ומעבר. אני מציע, אדוני היושב-ראש, שכולנו נגנה בתוקף את המעשה הזה. בן אדם שעלה לפי חוק השבות והוכיח את היהדות שלו לפני 30 שנה, שלא ייווצר מצב שאחרי 30 שנה הוא מגיע לבירור. זה דבר שלא צריך להיות במדינת ישראל, שמכירה ביהודים כעולים חדשים. אני מאוד מבקש שמי שלא ראה את התחקיר הזה יראה את התחקיר וייתן את דעתו בעניין. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – איננה; חברת הכנסת קטי שטרית אף היא לא נמצאת פה; חברת הכנסת טלי פלוסקוב גם היא איננה כאן. חבר הכנסת אלכס קושניר, בבקשה. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני אמשיך את דבריו של חברי יבגני סובה, כי הסיפור הזה של הוכחת יהדות מתמשכת, בלתי נגמרת, רודף אותנו כבר 30 שנה. תחשוב על זוג; אתה יודע מה, ילד שנולד פה, גדל פה, מגיע להתחתן ברבנות ושוב צריך להוכיח את היהדות שלו. עכשיו, הוא גם מסתכן שאם חס וחלילה הוא לא יצליח, הילד שלו או הילדה שלו לא יהיו רשומים כיהודים. אתה יודע, אני באתי ממקום שבו היה בתעודת הזהות סעיף 5: לאום, וסבלנו מספיק. אז אני מציע לאריה דרעי פתרון, היות שכל כך אכפת לו מטוהר הגזע: בנגב יש הרבה מאוד מקום. שיבנה מחנה, יכניס את כל העולים לשם, יכתוב לנו פה מין פתק כזה שיהיה כתוב עליו "עולים", ואני מוכן להיות ראשון שם, שיבדוק אותנו אחד-אחד, אבל בתנאי שהוא נבדק ראשון ומביא את כל המסמכים. זו פשוט שערורייה. חייבים לעצור את זה. אני פשוט לא מבין למה אף אחד חוץ מאיתנו לא מדבר על זה – לא הליכוד, לא כחול לבן; אף אחד. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בוא איתי ביחד נבדוק מי יותר יהודי, אתה או אני. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלי אבידר, בבקשה. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> 54 מקרים – – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה שמעת את רשות האוכלוסין היום? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רבותיי, חבר הכנסת אבידר בזכות דיבור. << קריאה >>קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברי הכנסת קושניר ומלכיאלי, תודה רבה. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> חבר הכנסת מלכיאלי, אני יכול לדבר? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת קושניר, בבקשה לשבת. אנא, חבר הכנסת אבידר, בבקשה. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, בשלוש מערכות הבחירות האחרונות גילינו איזושהי תופעה. חבר הכנסת מיקי מכלוף זוהר מגיש הצעת חוק למניעת משלוחים חיים מאוסטרליה וניו זילנד. איזה יופי. בן אדם אוכל בשר, רוצה למנוע סבל, כל הכבוד. אבל מה קורה? כלום הוא לא עושה. הוא לא מזיז את זה. באנו לקואליציה האחרונה, יש לנו את מיקי מכלוף זוהר יושב-ראש הקואליציה, יש לנו את מיקי חיימוביץ' ויש לראש הממשלה יועצת לענייני טבעונות, טל גלבוע – יש להם כזה רוב, הם יכולים לשנות את השם של המדינה ל"מדינת מכלוף ישראל", אבל את זה – לא. אתמול הייתה ועדת שרים לחקיקה והתברר שדחו את החוק בחודש. ביררתי למה. מה התברר? אריה דרעי החליט שזה נוגד את ענייני הכשרות וצריך לבדוק את זה. והתברר עוד שיש בעיה עם המחיר של הבשר. מי אומר שזה הולך להיות מחר בבוקר? אתם תפסיקו להיכנס לנו לעניין של הצלחת. אתם תצאו לנו מהעניין. ובעברית אומרים: צאו לנו מהוורידים. אבל הדבר החשוב – לכל הטבעונים, אם אתם רוצים שמשהו ישתנה פה, ב-27 לחודש, מוצאי שבת, 20:00, בואו לכיכר להפגין, למה שום דבר לא ישתנה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אנטאנס שחאדה, בבקשה. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אלי, גם יהודים לא לפי ההלכה יכולים להגיע? << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הפתק, שיהיה בצהוב, אם אפשר, של העולים. << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לא רק בקורונה אנחנו עדים לגל שני. ביישובים הערביים אנחנו עדים לגל מתמשך של אלימות, של פשיעה ושל רציחות. היום, לפני כמה שעות, נרצח בחור צעיר, כבן 20 שנה, ביפו. לפני פחות משבוע עוד בחור צעיר מחיפה נרצח גם כן. התופעה הזו מתמשכת ולא נפסקת, והמשטרה עוד פעם אינה עושה – למרות ששמענו את השר לביטחון פנים לפני כמה ימים היא אינה עושה משהו משמעותי כדי לטפל בתופעה הזו. מאידך גיסא, במקרים שבהם יש מחאה מוצדקת, כפי שקורה בימים אלה ביפו נגד החפירות בבית הקברות המוסלמי, אנחנו רואים איך המשטרה מגייסת, מתגייסת ומנסה ממש לדכא את המחאה הפוליטית בדרכי שלום. זה הדאבל סטנדרט שיש לממשלת ישראל. אנחנו מבקשים טיפול רציני בסוגיית הפשיעה והרציחות ביישובים הערביים. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת קרן ברק – לא נמצאת כאן. חברת הכנסת היבה יזבק, בבקשה. << דובר >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, בתי קברות הם מקום הנצחה קולקטיבי ואישי והם גם מקום לזיכרון הקולקטיבי והאישי. בתי קברות הם מקום קדוש עבור האנשים, עבור האזרחים, עבור התושבים. לגעת בהם, אפילו לגעת בבתי קברות, ולא להרוס, לא להעז אפילו להרוס, זה עוול. מה הם מדברים על חפירות ועל הרס? זה לא רק הרס של בית קברות אל-אסעאף ביפו, ביאפא, זה גם הרס של זיכרון ושל היסטוריה שלמה, של חברה שלמה, של אזרחים ושל תושבים ושל עיר שלמה. מה שקורה ביפו כבר שבוע, וההתעלמות הטוטלית מצד עיריית תל אביב-יפו כלפי הדרישות של התושבים והמחאה של התושבים, זה פשוט דבר מביש. ואני קוראת לכל אחד ואחת מחברי הכנסת כאן להתגייס ולעמוד נגד ההחלטה של עיריית תל אביב-יפו, כי זה מביש. זה מביש פוליטית, זה מביש אנושית וזה מביש קודם כול מול החיים, לפני שזה מביש מול המתים. הדיכוי שראינו מצד המשטרה כלפי המחאה הצודקת, הצודקת, של האנשים ושל התושבים ביפו גם הוא מביש, ואנחנו אומרים מכאן ומצהירים שאנחנו עומדים ליד האנשים של יפו, האזרחים של יפו והתושבים של יאפא במאבק הצודק הזה. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מתן כהנא – איננו; חבר הכנסת מנסור עבאס – איננו; חבר הכנסת עופר כסיף – איננו. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, אתמול בשעות לילה מאוחרות עבר החוק הנורבגי, לאחר מאמצים כבירים. מדינה שלמה, שלטון, ממשלה, תקציבים, גיוסים, כדי להעביר חוק נוראי. קראו לו חוק נורבגי. אם המאמצים האלה היו מופנים להעברת חוק אחר, למשל חוק גרמני לכלכלה, שבו עסק קטן מקבל 15,000 יורו בתוך שלושה ימים, או שכר דירה – הציבור היה נהנה. או, אם המאמצים האלה היו מופנים לבלימת הפשע המשתולל – רק לפני שעה קלה נורה ונרצח צעיר, מועתז, ביפו, וילד נפצע באופן קשה. כואב. אם המאמצים האלה היו מופנים לתאונות דרכים, היו פחות תאונות דרכים, היו פחות הרוגים. אם המאמצים האלה היו מופנים לתיקון העוול ההיסטורי שנקרא חוק קמיניץ ולהעדפת תכנון ובנייה על הרס וגירוש משפחות – לממשלה הזו יש סדרי עדיפויות תמוהים, מוזרים ואנטי-ציבוריים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חברת הכנסת אורנה ברביבאי – מוותרת; חבר הכנסת ישראל אייכלר – לא נמצא. חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי, בבקשה. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, ביום 21 ביוני יצוין יום המודעות לחטיפת ילדי תימן, ביום פטירתו הלועזי של הרב עוזי משולם, זיכרונו לברכה. חשוב להבין שרבות מהמשפחות האלה עדיין מחפשות את הילדים ועדיין דורשות מהמדינה תשובות. בשנים האחרונות היו הרבה פניות לבתי המשפט, לכנסת ואפילו לוועדה שפעלה כאן בכנסת על ידי חברת הכנסת לשעבר נורית קורן, וגם לראש הממשלה והנשיא, ועדיין אין תשובות ראויות. אני מבקש לחזק את המשפחות, את ההורים שעדיין בחיים ומחכים, את המאומצים שמחפשים את הזהות שלהם. זהו פצע שנוגע לכלל חלקי החברה בישראל, פצע חוצה מפלגות, וכולם צריכים להתגייס כדי להביא להכרה רשמית בפרשה הכואבת הזאת. נוכח העובדה שהזמן דוחק וההורים הביולוגיים של הילדים האבודים האלו הולכים ומתמעטים, זוהי חובתנו המוסרית לעשות הכול כדי להביא לסיומה של הפרשה. אני רוצה להודות לאותם אנשים שמעלים פעם אחר פעם את הנושא הזה, ותודה מיוחדת לידידי רזיאל נהרי, פעיל חברתי עם לב גדול, שלא נח כאשר הוא רואה עוולות שנעשות בעניין הזה ובעוד עניינים של מאבקים צודקים. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ווליד טאהא, בבקשה. << דובר >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, תודה רבה שאפשרת לי לדבר אף שתורי חלף. אדוני, אני רוצה לדבר על תופעה. אנחנו כנציגי ציבור, כחברי כנסת, פונים אלינו אזרחים שעברו חוויה לא נעימה של חיפוש משטרתי. מבחינת העיקרון, אף אחד לא בא להתנגד לזכות של המשטרה לעשות חיפוש היכן שהיא חושבת שזה מקדם את החוק, אולם בשל הרגישות, אדוני היושב-ראש, של היחסים המורכבים בין המשטרה לבין החברה הערבית – חברים דיברו על רציחות שהיו היום, שהיו לפני כמה ימים, ועל ההרגשה הלא-בטוחה של האזרח הערבי – אני הייתי מציע למשטרה לעשות את זה בלי להשאיר צלקת פסיכולוגית בליבם של האנשים, אלה שעברו את החוויה של החיפוש. אפשר לעשות את זה למשל בלי להשחית רכוש; אפשר לעשות את זה בלי לשפוך את האורז שיש בבית על הרצפה; אפשר לעשות את זה בלי לשפוך את הקמח על הרצפה; אפשר לעשות את זה בלי להשחית כל מיני דברים; אפשר לעשות את העבודה בלי להשאיר נזק כביר בבית שאליו נכנסה המשטרה לעשות את העבודה שלה. ואין לנו שום בעיה עם העיקרון של העבודה של המשטרה, אנחנו רק מבקשים להתחשב גם ברכוש של האנשים, גם בהרגשה האישית של הילדים והנשים, שמן הסתם אינם אשמים לפעמים בכל הסיפור הזה, וזה יסייע מאוד גם בהגברת האמון ההדדי בין האזרחים למשטרה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ינון אזולאי, בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ברשות אדוני היושב-ראש, ראשית, תודה רבה פעמיים היום – יום שלישי, כי טוב, אז פעמיים. אדוני השר, מתחילת שנת 2020 טיפלו מתנדבי זק"א בירושלים ב-12 אירועים קשים של קשישים עריריים וגלמודים שנמצאו זמן רב לאחר מותם. המקרה האחרון שאליו נקראו היה אתמול, יום שני. סמוך לשעה 19:30 התקבל דיווח במוקד זק"א על גופה שנמצאת במצב ריקבון ברחוב בן-יהודה בירושלים. שוקי בקר, מתנדב זק"א, שהגיע למקום וטיפל בזירה, אמר שמדובר באישה גלמודה בת 53 שנמצאה במצב ריקבון קשה מאוד וככל הנראה נפטרה לפני כשבוע. אני אחסוך מכם את כל התיאורים הקשים שהוא ראה שם, עד כדי איבוד צלם אנוש. הדבר הזה שאנחנו רואים, שלצערי הקורונה גובה קורבנות של קשישים, של עריריים – אני קורא, קודם כול, לעם ישראל: לכל אחד יש שכן או מכר שהוא מכיר אותו. תרימו לו טלפון פעם ביומיים-שלושה. תיגשו לבקר אותו, תראו מה הוא צריך. יותר מזה, אני רוצה להגיד לכם: אם מדינת ישראל הייתה לוקחת ומרימה את העובדים הסוציאליים באמת, ונותנת להם עוד תקנים על מנת שהם יוכלו לעשות את העבודה שלהם יותר חזק, יגיעו ליותר בתים – יכול להיות שיכולנו לחסוך את הנפטרים האלה, שבאמת נפטרים בגלל חוסר יחס שלנו, של כולנו, כי כולנו אשמים בזה. בואו ניתן להם יחס, מילה טובה, וככה נחיה אותם. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. אחרונת הדוברים, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. יש לי משפחה שחיה ביפו. יש לי דודות, יש לי בני דודות, יש לי דוד שחי שם ויש להם נכדים ואפילו נינים. היום זה עבר לי בראש, ברגע ששמעתי על הירי ועל הרצח המתועב של צעיר ועוד ילד שנורה; אמרו: בני 20 ו-12 שנים, והדבר הראשון שקפץ לי לראש: האם יש במשפחה שלי מישהו בגיל הזה? האם יכול להיות שמישהו מהמשפחה שלי הוא זה שנורה? כי כולנו יודעים שברגע שאנחנו שומעים חדשות כאלה באוכלוסייה הערבית, יכול להיות שבכל המדינה מקשיבים לזה כאל עוד ירי, עוד אירוע פלילי, אבל בשבילנו, כולנו, זה להתחיל לספור את בני המשפחה ולהתחיל לבדוק אם זה הגיע אלינו הביתה. אם הפשיעה ואם הרצח הגיעו אלינו הביתה, ואף אחד לא יכול להיות חסין או להיות בביטחון מלא שזה לא יקרה לו. בינתיים, ממשלת ישראל, בהנהגת ראש הממשלה בנימין נתניהו – אחרי המאבק שניהלנו באוקטובר היא הכריזה שהיא הולכת להגיש תוכנית לאומית תוך 60 יום. עברו מאז 60 יום ועוד 60 יום ועוד 60 יום והתוכנית לא מוכנה. ואנחנו עדין סופרים גופות ובודקים את הקרבה שלנו. בסופו של דבר, אם הם קרובי משפחה או לא קרובי משפחה או זרים לנו לחלוטין, זה דם מדמנו וזה הביטחון שלנו, ואנחנו כואבים את זה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חברות וחברי הכנסת, תמו נאומים בני דקה. << נושא >> נאומי בכורה של חברות הכנסת<< נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מכאן אנחנו עוברים לחלק המרגש של היום, לנאומי הבכורה. ראשונה תעלה ותבוא חברת הכנסת סונדוס סאלח, בבקשה. << דובר >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, גברתי המזכירה, חברי וחברות הכנסת, האמת, אני מתרגשת. זה טוב שאנחנו עדיין מתרגשים. כבת בכורה למשפחה ברוכת ילדים, עם שבע בנות ושני בנים – רפעת, אולפת, אמיני, רנא, בסמה, ע'דיר, רזאן, אחמד, או כמו שאנחנו אוהבים לקרוא לו בבית, חמאדה – למדתי לעשות פוליטיקה בבית מגיל ילדות. עשיתי קואליציה כשצריך, עם חלק מהאחיות, ואופוזיציה, כשהיה צריך, עם חלק אחר, למטרות שונות בזמנים שונים. נולדתי לזוג הורים אוהבים, תומכים ומאתגרים, אבא מוחמד ואימא ע'זאלה. אימא שלי היא אישה פרגמטית, אישה של פתרונות ועשייה. היא חינכה אותי ואת האחיות שלי לאחריות אישית וגם חברתית. (אומרת בערבית: אם אתה לא מוסיף שום דבר לחיים הרי שאתה מתייתר.) נולדתי וגדלתי בכפר משהד, הכפר האהוב עליי, בצפון, ליד נצרת. במשהד אין גינת משחקים. כילדה אני זוכרת שאבא שלי היה לוקח אותי לשחק בגינה בנצרת עילית – ששמה יוהד לנוף הגליל כדי למחוק את הקשר לנצרת הערבית. שם יש גינות, יש פארקים, יש רמזורים, יש מערכות ניקוז, יש מדרכות, ספריות ומרכזים תרבותיים, ולנו במשהד אין: אין פארקים, אין תחנות אוטובוס – אפילו אחת נורמלית, ביישוב של יותר מ-8,000 תושבים – אין מרכז מסחרי, אין קולנוע, אין בריכת שחייה, ועדיין אין גינת משחקים. יודעות מה יש לנו ולמה המדינה דאגה לנו? לזיהום אוויר, לפקקים, לרעשים, שפכים, ביוב, מצוקת דיור, צפיפות והפקעת אדמות. משהד, כמו יישובים ערביים רבים, סובל ממחסור בתשתיות, בחינוך, ברווחה ובכלכלה בכלל. הרוב המוחלט של היישובים הערביים ותושביהם מצויים בחצי התחתון של הסולם הסוציו-אקונומי. רבים מהם סובלים מאבטלה נרחבת, מצוקת דיור והיעדר תכנון תוכניות מתאר ואופק תעסוקתי. כבר מגיל ארבע יכולתי לזהות אם אני נמצאת ביישוב ערבי או יהודי. הייתי חיה את הקיטוב, את האפליה בתכנון ובתקצוב. נולדתי לתוך זה, אז לא צריך לשאול אותי: מתי התחלת לעסוק בפוליטיקה? כערבייה פלסטינית, גדלתי במציאות גזענית, שמתייגת אותי ואת הערביות שלי כמעוררת חשד. בבית הספר, באוניברסיטה, ברחוב, בכניסה לקניון וכמובן בשדה התעופה – מוקד התפרצות מוכר של נגיף הגזענות, שבו הפרופיילינג מרים את ראשו המכוער. לפני כשנתיים, בדרך לחופשה משפחתית, נדרשתי להסביר לג'ולאן, הבן הבכור שלי, שהיה בן שבע, למה הוא מסווג כאיום ביטחוני או פצצה לנטרול, כמו שרק בשבוע שעבר אחד מחברי הבית הזה תיאר; למה הוא צריך לעבור בדיקה משפילה ומיותרת. אני צריכה להסביר לו את מה שאני בעצמי מתקשה להבין – איך רואים בילדים או במבוגרות או בי איום רק בגלל שאנחנו ערבים, איך אפשר לחרוץ גורלות של אנשים בגלל לאום, מגדר, נטייה מינית, צבע עור, מוצא או השילוב ביניהם. בתשובה על השאלה: מי ארז לך את התיק? כתב המשורר הפלסטיני מרואן מח'ול בשירו "ערבי בנמל התעופה בן-גוריון": "ושלא כמוכם, אין לי טנקים כמו זה שאיתו / דגדג החייל את עזה, / לא שיגרתי טילים מאפאצ'י בתיק האישי, / ולא מפני שאין לי / אלא מפני שבאופק אובד מהדהד המיאוס / מן המהפכה השקטה שלא במקומה / ומן הרצון הטוב". (חוזרת על השיר בערבית.) אני שואלת את עצמי איזה כלים לחיים אני מלמדת את הילדים שלי ואיך אני שומרת על העולם הזה בשבילם, על העתיד של אלין, כרמל וג'ולאן, הילדות של אשרף ושלי. כשיצאתי לעבוד בפעם הראשונה הייתי בכיתה ו', ילדה בת 11, רק קצת גדולה מג'ולאן שלי היום. יצאנו, אימא ואני, מכרנו עבודות יד, סוג של רקמה שהכנו יחד בלילות ארוכים. בזמנו עבדתי בשביל שיהיה לנו אוכל בבית, שנוכל לקנות בגדים, נעליים, ספרים, ולשלם חשבונות מים וחשמל. היינו, מה שנקרא, מתחת לקו העוני, ביחד עם כמעט מחצית מהחברה הערבית. רק לאחרונה 13,000 משפחות ערביות נוספות הצטרפו למעגל הזה בעקבות המשבר הכלכלי, ההפקרה הממשלתית, הפיטורים ההמוניים וההוצאות לחל"ת, שזה מילים מכובסות להגיד שלפחות 13,000 משפחות נוספות חיות היום בחוסר ודאות וביטחון וסובלות ממחסור שלא ידעו קודם. בימים אלו אנחנו רואות שוב שמשברים פוגעים יותר בפגיעים ביותר, באוכלוסיות, מנגנונים ומערכות ציבוריות שלאורך שנים הוחלשו והותקפו בידי המדינה. בימים אלו אנחנו עדות גם לעלייה מדאיגה באלימות ובפשיעה המאורגנת. אלימות של גברים נגד נשים, אלימות ממסדית ומשטרית, אלימות בחברה הערבית, אלימות במשפחה. הדם שוטף כפרים ויישובים, וזו לא טעות, זו תוצאה של מדיניות. בישראל מדי שנה נרצחות מעל ל-20 נשים כתוצאה מאלימות של גברים. 250,000 נשים סובלות מאלימות יום-יומית. מספרים לא רשמיים מהשטח מדברים על 800,000. מתחילת השנה הנוכחית 14 גברים לפחות לקחו את חייהן של 13 נשים ותינוקת בת כמה חודשים בלבד. הגיע הזמן שנפסיק לומר "נרצחה אישה", בידי היד הנעלמה ונגיד "גבר רצח אישה", כי ככה זה. בעוד כמה שבועות נצביע על תקציב דו-שנתי. רק אתמול עבר פה החוק הנורבגי, שלוקח מכספי הציבור, הכסף שלכם, ומבטיח משרות לח"כים נוספים ולא חיוניים. עלינו לפעול לשיטוח עקומת הנרצחות והנרצחים, שתעוגן במסגרת התקציב. זאת חובה של כולנו בבית הזה. החוק הנורבגי לא לבד. שלוש מערכות בחירות בשנה אחת, חוק הלאום וחוק קמיניץ, האפליה, הגזענות המתמשכת – כולם משברים. גם הסיפוח, כמו שאתם אוהבים לקרוא לו בעברית מכובסת, אבל בפועל הוא העמקת הכיבוש והאפרטהייד, הוא משבר. רצח נשים, הכפרים הבלתי-מוסדרים – משבר. הריסת בתים, ההסתה נגד ציבור שלם, נגד חברה ולא מגזר, האבטלה והעוני – כולם משברים מנהיגותיים, כלכליים, חברתיים, ערכיים ומוסריים עמוקים, וזאת רק רשימה חלקית. במחאות אוקטובר 2000 שוטר ירה בדוד שלי. הוא חטף כדור קרוב ללב בהפגנה בצומת ליד הבית, נגד הפקעת האדמות והגזענות והתייחסות המשטרה לציבור הערבי. הייתי נערה צעירה בת 14. בתוך הכאב והבהלה הבנתי שמה שמלמדים אותנו בשיעורי האזרחות פשוט לא נכון. הבנתי שחופש הביטוי והמחאה לא מובן מאליו. הבנתי שכדי לצאת להפגנה צריך אישור של המשטרה עצמה, אותה משטרה שכמעט הרגה את דודי. הבנתי שמה שמלמדים אותנו בספרים דורש מאבק. ברוח המאבק של תנועת "חיים שחורים חשובים" ושל הפנתרים השחורים בארצות הברית – גם כאן, חיי פלסטינים ופלסטיניות חשובים מאוד. יש לנו היום הזדמנות היסטורית בין-לאומית במאבק המתמשך בגזענות הממוסדת, העמוקה וארוכת השנים. יש לנו הזדמנות לדמיין יחסים אחרים בין ערבים ליהודים, שמכירים בעבר ולוקחים אחריות על הפשעים שנעשו ונעשים כאן. יש לנו הזדמנות לדמיין מציאות בטוחה, ירוקה ונעימה לכל ילדה ולכל ילד פה. זאת הזדמנות נדירה לשינוי סדרי עדיפויות ויצירת מציאות טובה יותר מזאת שגדלנו בה אנחנו כולנו. כסטודנטית שיחקתי ארבע שנים בנבחרת הכדורגל של הטכניון, למרות שכל החיים שלי אמרו לי שכדורגל זה לא לבנות, זה המשחק של הבנים. כילדה ונערה אבא שלי, שהיה מאמן ושחקן לשעבר בקבוצה מקומית, תמיד לקח אותי למשחקים ולימד אותי לשחק ולעשות מה שאני רוצה ומה שאני אוהבת, למרות הביקורת – מה עושה ילדה במגרש של גברים. לאורך החיים המגרשים מתחלפים והעיקרון נשאר: תמיד יש את המגרש הזה שאני – ואת – כאישה לא רצויה בו. גם כאן עכשיו בפוליטיקה, אבא היקר, במגרש הזה לא קל. כאישה, כערבייה, כח"כית הצעירה ביותר במשכן ואימא לשלושה ילדים קטנים במאבק מתמשך. בבחירות האחרונות הרשימה המשותפת זכתה פעמיים, גם באמון מלא של הציבור הערבי, שתורגם ל-15 מנדטים, וגם להכפלת מספר הנשים. משתי חברות כנסת, החברות חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן וחברת הכנסת היבה יזבק, לארבע חברות כנסת בכנסת הנוכחית, עם הצטרפותה של חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין ושלי. בבחירות האחרונות גדל גם כוחו של ביתי הפוליטי, מפלגת תע"ל. כחברת הכנסת האישה הראשונה מטעם המפלגה, אני גאה להצטרף לחבריי חברי הכנסת הוותיקים ד"ר אחמד טיבי ועו"ד אוסאמה סעדי, שמהווים דוגמה לעשייה ציבורית ופרלמנטרית מקצועית, מדהימה, מיוחדת ועקבית. נכנסתי לכנסת לקדם יום-יום נשים ערביות באקדמיה ובהייטק. יש לי חלום שיהיו יותר ערבים בתארים מתקדמים ויותר שעוסקים בתחום שבו למדו; הנגשה של הנאומים מכאן בשפת הסימנים; שחרור, ביטחון ועצמאות, גם כלכלית, של נשים; חינוך איכותי, הערכה מעצבת לתלמידים שלנו, שנפסיק להסתכל עליהם כמספרים וציונים, והעסקה הוגנת של המורות. יש לי חלום שתפסיקו לקרוא לנו "המגזר הערבי". אנחנו לא נגזרנו מאף גורם אחר, אנחנו חברה שעומדת בפני עצמה. יש לי חלום שיסתיים הכיבוש אתמול, היום ועכשיו, ויהיה שלום. יש לי חלום. זה חלק מהחלומות שלי. אם לשאול את מילותיו של קינג, הוא גדול ונראה בלתי אפשרי, אבל הגיע הזמן לפוליטיקה שהופכת את הלא-אפשרי לאפשרי. משפט אחרון, אני מקווה. כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, בהזדמנות זו אני מתחייבת לייצג נאמנה את העובדים ומשפחותיהם, ועובדי חברות התחבורה הציבורית, נהגי האוטובוסים ועובדי ענף הבניין בפרט; את הקשישה ששוכבת במסדרון בית החולים ואת זאת שגרה בבית לבדה, שתמות וגופתה תימצא רק ימים לאחר מותה; את הקבוצות המוחלשות: אנשים עם מוגבלויות, נשים, סטודנטיות, מתמחות; ואת הסביבה. מתחייבת אני לפעול כבתו ושליחתו של העם הפלסטיני למען צדק, שלום ושוויון, ולפעול נגד ההכחשה של עצם קיומנו כעם על אף היותנו עם יליד שחי כאן, בארץ הזאת, לפני קום המדינה, ולמימוש זכותו של העם הפלסטיני למדינה משלו. אני מתחייבת לייצג נאמנה את הילדה שעשו עליה חרם בבית הספר, והיא עכשיו, או בבוקר, עומדת בצד בחצר, לבד, ויודעת שחובת ההוכחה היא עליי ועל הצוות המדהים שלי, שלו אני מודה – לאחמד, לרוני לאמיר – להיות זמינות עבורכן ולייצג אתכן בכבוד ובמעשים. (אומרת בערבית: ליפו לא היו מגיעים בספינות, יפו הייתה לפני הים.) ממש לסיום – תודות קצרות: תודה לתומכות ולמצביעות, שבזכותכן ובשבילכן אני נמצאת כאן; תודה לחברים בתע"ל ולעומד בראשה חבר הכנסת ד"ר אחמד טיבי, שעבורי הוא המנהיג שהציב סטנדרטים חדשים ומודל למנהיגות חברתית פוליטית בארץ ובעולם; תודה למשפחה ולחברות שלי, שבלעדיהם לא הייתי כאן; לבן זוגי המקסים ושותפי לדרך אשרף, שעברנו יחד ימים קשים ולילות קשים שאי-אפשר לתאר אותם במילים, והוא תמיד אמר לי: איתך באש ובמים, איתך נפרוץ כל תקרה שתחשבי שהיא מחסום בפנייך. תודה על החיזוקים לאורך כל הדרך. ואחרונים – להורים שלי: תודה מעומק ליבי, תודה על מה שנתתם לי ועל מה שלא היה לנו, שהוליד בי את הרצון לעשות ולשנות. אני אסירת תודה לכם עד סוף חיי. (אומרת דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: כן, אנו חווים נסיבות קשות והיעדר צדק ושוויון, אבל תזכרו תמיד, יקירותיי ויקיריי, שהכישלון או התסכול אינם אורח חיים, משום שהימים היפים ביותר הם אלה שעוד לא חיינו. תודה לנפקד הנוכח בליבי תמיד ותומך אבל הוא אינו בינינו, אינו בין החיים, דודי עלי, לו הרחמים ולכם חיים ארוכים. תודה.) תודה לכם. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת סלאח. לא כל אחד זוכה לכבוד שחבר הכנסת אחמד טיבי יברך אותו, אבל את בהחלט תזכי לו. אני מזמין את חבר הכנסת טיבי, אחרי הברכות, לעלות ולברך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כמעט, היו חסרים כמה קולות. אבל הוא עובד על זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אפשר להצביע עכשיו, אדוני היושב-ראש? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם אתה רואה פה 61, אני לא יכול למנוע את זה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, סונדוס, אני גאה בך. יכול להיות שסונדוס היא האדם המאושר ביותר שעלה לנאום כאן, אחרי היבחרה, בנאום בכורה, אבל אחריה אני האדם המאושר ביותר מבחינה פוליטית, שהצלחנו בתע"ל להכניס את הנציגה השלישית שלנו בכנסת – האישה הצעירה ביותר בכנסת הזאת מבין 120, חברת כנסת מיוחדת ואדם מיוחד; חברת הכנסת השלישית לצד אוסאמה, שרק חזר מניהול ועדת החוקה. כיום ברשימה המשותפת יש ארבע נשים, אדוני. זה מקור גאווה נוסף: עאידה, היבא, אימאן וסונדוס, לצד חבריהן ברשימה, שאני גאה להיות אחד מחבריה והוותיק ביניהם, שעושים עבודה פוליטית, ציבורית ולאומית כנגד כל הסיכויים. העבודה שלהם היא אתגר יום-יומי. סונדוס נכנסת לגוב האריות הזה, ואין לי ספק שנתוני הפתיחה והנתונים שלה מבטיחים לה הצלחה. סונדוס, בת משהד, הייתה מורה במקצועה בבית הספר אל-מוטראן סנט ג'וזף בנצרת. היא מאסטרנטית בטכניון, מתעניינת בהייטק, פעילה בנושא הייטק ומרוכזת בקידום הייטק בחברה הערבית. אבל לא רק. שמתם לב שבנאום הנפלא, המרגש, המשנה הסדורה שנתנה, היא דיברה על תאונות עבודה, על עובדים, על אנשים קשי-יום, על האישה, על הנשים, על מבוגרים, על הקשישים. היא גם הייתה מנכ"לית עמותת מוג'תמענא, שעסקה בתאונות עבודה ובתעסוקה לנשים ערביות. לכן אני מאושר. לכן זה תוספת נטו – לרשימה המשותפת באופן כללי אבל לתע"ל, המפלגה שלנו, במיוחד. מאז שסונדוס נכנסה לכנסת – סונדוס, אולי את לא יודעת, אבל אני מקבל המון תגובות חיוביות על הפעילות שלך, על הנאומים שלך, על העברית שלך, על הערבית שלך, על הפוזיציה, על האסרטיביות שלך, על השליחות, על ההקשבה לדאגות ולענייני הציבור, ובעיקר על השכנוע הפנימי העמוק שיש לך בכל מה שאת מאמינה בו. אז תע"ל גם הכניסה אישה שלישית וגם הכניסה את חברת הכנסת הצעירה ביותר בבניין הזה. אלה שתי משבצות, אדוני, וזה תוספת מיוחדת. הרשימה המשותפת חרתה על דגלה גם נושאים חברתיים וגם נושאים לאומיים פוליטיים. זה השתקף יפה בנאום המכונן מבחינתה של סונדוס, נאום הבכורה. וכנציגה – היא הייתה מרכזת מועצת הנשים, (אומר בערבית: מועצת הנשים) בתע"ל. היא מייצגת את המועצה הזאת גם במפלגה, גם כלפי חוץ וגם כאן בצורה גאה. אדוני היושב-ראש, לא קל לנשים בעולם באופן כללי, לא קל לנשים בעולם השלישי, לא קל לנשים בחברות מסורתיות, אבל יש מובילות ופורצות דרך. הרשימה המשותפת גאה שהיא הכניסה ארבע כאלה. הן מהוות מודל לחיקוי והן עובדות קשה. לעיתים הן עובדות קשה יותר משאר החברים ברשימה המשותפת – יותר קשה מאיתנו. אני גאה בכל אחת מהן. אני רוצה לומר לסונדוס שרק בגללך אני מקווה שהקדנציה לא תהיה קצרה – רק בגללך, אוקיי? ג'אבר, גם בגללך, אנתי, ווליד ואימאן. יעני, אתם מבינים את העיקרון. אני רוצה שתיקחו את כל הזמן שבעולם כדי שתוכיחו את עצמכם ואת הרצון שלכם לעשות, להביא הישגים, (אומר בערבית: להציג את דאגות האנשים,) וסונדוס, את כזאת. אני אחרוג מהנוהל ואגנוב מזכותו של מנסור, כי אחריי עולה גם אימאן לנאום את נאום הבכורה. אני רוצה לברך אותה כבר עכשיו ולהגיד שגם זו תוספת שאנחנו גאים בה ברשימה המשותפת, לכלל הרשימה המשותפת. (אומר בערבית: לא נורא, אבו מוחמד.) אדוני היושב-ראש, סונדוס, נפגשתי יחד איתה, גם עם שרים, גם עם חברי כנסת, גם עם משלחות מחו"ל. הפידבק תמיד היה פידבק שגילה עניין והיא צדה את עיניהם של אלה שנפגשנו איתם. אני חוזר ואומר שאת אולי האישה המאושרת ביותר, אבל גם אוסאמה וגם אני מאושרים לא פחות. אני רואה איך את מתייעצת גם עם אוסאמה, גם איתי, גם עם הצוות המדהים שלך, ואיך את גם מתקשרת ומתייעצת עם אנשי מקצוע בחברה הערבית ומקשיבה לעצות שלהם. זאת התחלה טובה. כאן זה גוב אריות. עוד מעט לא יהיו מקומות בתוך המליאה הזאת אחרי החוק הנורבגי, אבל את מתבלטת בתוך הבניין הזה כמיוחדת, מוצלחת, פעילה, בעלת שליחות. היטבת לצטט את מרואן מח'ול, אבל היטבת בעיקר לסיים את נאומך במשפט שנמצא על הקיר בלשכה שלי. (אומר בערבית: הימים היפים ביותר הם אלה שעוד לא חיינו.) << קריאה >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << קריאה >> שוכרן. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. ועכשיו, בהתרגשות ובכבוד אני מזמין לנאום בכורה את חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד יו"ר הכנסת, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, אני, אימאן – בתם של אחמד, זיכרונו לברכה, ונג'דייה, שתיבדל לחיים ארוכים, אשר חינכו אותי על ערכים של אהבת האדם והאדמה, קדושת החיים, דבקות במטרה ואומץ לעמוד איתן בפני קשיים ולשנות מציאות שנדמה היה כי היא גזרת גורל שאין בלתה – עומדת היום בפניכם לשאת את דבריי. כשמי אני – אני אישה מאמינה אמונה שלמה הן באל והן באדם. אני גאה בערכי האסלאם שלי. אני פה כדי לנער את האבק ולהאיר עיני רבים לעקרונות האסלאם הנאור ומקדש החיים, זה שצדק, שלום ושוויון הם נשמת אפו. באתי לתנועה האסלאמית כשליחה של כל הנשים הדתיות, המאמינות ביכולתן לעשות שינוי, ולא פחות חשוב – בזכותן ליטול חלק בעשייתו. החיג'אב הוא אכן סמל, הוא מצווה והוא קשר עם האל. באותה נשימה, החיג'אב איננו קשור כלל ליכולות שלנו, הנשים, למלא כל תפקיד, משפיע וחשוב ככל שיהא. חבריי המכובדים, אם כבר חיג'אב, אני רוצה לומר לכם: להיות אישה דתייה עם חיג'אב זה אתגר לא פשוט בחוויה הישראלית. לעטות חיג'אב זה בעצם לשאת את כל הסמלים על הראש, על הכתפיים או בלב שלך, מבלי שתהיה לך כל אפשרות להימנע מעימות עם דעות קדומות. מהרגע שאת בוחרת ללכת עם חיג'אב, כל החבילה הסטריאוטיפית מתלווה אליו, החל בפנאטיות וקנאות, עובר לבורות ונחשלות, וכלה בדיכוי וחושך. ועם מה? עם כל החבילה הזאת יש להתמודד. מעל במה זו אני אבקש לנפץ את הסטריאוטיפים וללמד את כולנו לראות את האדם ולשפוט אותו על פי פועלו בלבד. אני ילידת היישוב עראבה בגליל. שם גדלתי, (אומרת בערבית: בבקעת בית נטופה,) זו המוצפת בשנים האחרונות, בדיוק כמו המציאות הישראלית המורכבת. שם העברתי את שנותיי המוקדמות. מגיל צעיר ידעתי מי אני ומה ייעודי בחיים. בת חמש הייתי כשהתחלתי לעבד את האדמה ולהכיר את הגבולות, החסמים והאתגרים. כאשר בימי חום קודח נגמר גלון המים שהבאנו מהבית והצימאון גבר, לא היה מנוס אלא להזדחל מתחת לגדר ולהיכנס לתוך תעלת המוביל הארצי כדי להביא מים ולשתות. לא משנה שהמוביל הוקם על אדמותינו שלנו, ברגע שהן הופקעו, הופקעו איתן גם הצורך וגם המענה. שם שאלתי את עצמי בפעם הראשונה את השאלות הקשות, בלי לדעת להמשיג אותן, אבל בתוכי ידעתי למה כל זה קורה ועל מה זה יושב. גדלתי, ואתגרי החיים רק הלכו וגברו. יחד עם זאת, הם רק חישלו אותי ודרבנו אותי להמשיך בדרך. רציתי ללמוד משפטים כי האמנתי שבמשפט יש צדק. כשזה לא התאפשר, הלכתי לעבודה סוציאלית כדי להיות לידם – ואם צריך לאחוז בידם – של האנשים והנשים המוחלשות והמוחלשים, כדי לעזור להם להיות מודעים למציאות חייהם, שיפקחו עיניים ויסתכלו אל תוך עצמם, ויחפשו את הכוחות הטמונים בתוכם. ניסיתי ללמדם לגייס ולמקסם כוחות למען חיים טובים יותר בשבילם ובשביל יקיריהם. אז למה בעצם אני כאן? אני כאן בשביל להילחם את המלחמה של אותם מוחלשות ומוחלשים, אותן נשים מודרות, אותם ילדים עניים ואותן נשים צעירות עם החיג'אב והאתגרים שלו. באתי לכאן כדי להשמיע את קולם ולפעול למענם של כל אלה. באתי לכאן כדי לקדם אג'נדה חברתית ערכית שאינה מבדילה בין דם לדם. אני והאחר כי אני הוא האחר, וכולנו ביחד. את ידי אני מושיטה לכל מי שמוכן לפעול למען חברה נאורה יותר. חברה שוויונית יותר. חברה שמכבדת את כל בנותיה ובניה. חברה שמאמינה בטוב משותף. חברה צודקת יותר. ואם צדק – אזיי צדק, מטבעו, אינו יכול להסכין עם עוולות. הוא מזדעק למראיהן ומנסה להשילן מפניו. מי שחוש הצדק הוא מצפנו, אך טבעי כי יתנגד לעוולות. במציאות חיינו אין לך עוול חמור מהכיבוש. הוא אביהן מולידן של עוולות רבות נוספות, שגם הן, ברבות הימים, מולידות עוולות משלהן ומכלות כל חלקה טובה. מי שכהו עיניו מלראות את עוולות הכיבוש, סופו כי יקהו חושיו לנוכח עוולות רבות אחרות גם בקרבו. חברה כובשת היא חברה מפלה, היא חברה אלימה והיא חברה ענייה. אעשה בכל מאודי כדי להיאבק בעוול הכבד והממושך הזה, שסופו להסתיים, ויפה שעה אחת קודם. אני מושיטה ידי לכל מי שמאמין שאפשר לחיות כאן ביחד, בשלום, בביטחון, בשותפות ובסובלנות; לכל מי שמאמין בזכות להגדרה עצמית ולא רק לו עצמו. הפתרון שאני מאמינה בו הוא שתי מדינות ששוכנות בשלום אחת ליד השנייה, ושני עמים שחיים בשותפות ובסובלנות. לא נאיבית אני, ויודעת כי הדרך קשה, מאתגרת וכל כך ארוכה. מאבקו של העם הפלסטיני לחירות נמשך, והכיבוש נראה יציב מתמיד. השלום הצודק לא נראה באופק, לצערי. גם בפנים המצב לא מזהיר. האפליה הממוסדת וארוכת השנים כלפי החברה הערבית אך מתעצמת ומכה שורשים. חוק הלאום הגזעני והמביש הוא אך אחד הפנים המכוערים שלה. האלימות בחברה הערבית בכלל וכלפי הנשים בפרט גואה. מדי יום אנו סופרים קורבנות נוספים. מעגל השכול והכאב מתרחב מדי יום. בעיות הדיור והתעסוקה מחמירות, והן מדירות שינה. עשרות אלפי בתים בחברה הערבית עומדים בפני סכנת הריסה בטענת היעדר רישוי. נתוני האבטלה, בחברה בכלל ובחברה הערבית בפרט, מרקיעים שחקים. אחוז הנשים הבלתי-מועסקות בחברה הערבית האמיר, ומגפת הקורונה אך הוסיפה שמן למדורה. חברים יקרים, להיות עני בישראל של היום זה קשה. להיות עני ערבי בישראל של היום זה קשה שבעתיים. להיות אישה ערבייה ענייה בישראל של היום, זה קושי כפול ומכופל. יחד עם זאת, וכאישה מאמינה דווקא, יודעת אני כי המצב הנתון אינו גזרת גורל ואפעל ללא לאות ובשיתוף פעולה רחב ככל הניתן כדי לשנותו. כמי שידעה לאורך החיים להתעקש על צדקת דרכה, כמי שמאמינה שבסופו של דבר הטוב תמיד ינצח ועשיית טוב תמיד תביא טוב, בטוחה אני כי נצליח להביא לשינוי המיוחל. (אומרת בערבית ומתרגמת:) כי אלוהים הוא טוב, וכל דבר בעיתו. ומשבאתי לכן כשליחת ציבור אעשה הכול כדי לייצג נאמנה. מתחייבת אני לפעול למען כל אותם מודרות ומודרים, מוחלשות ומוחלשים. מתחייבת אני לפעול למען כל אותם ילדים עניים. מתחייבת אני להשמיע את קולם ולהנכיח אותם בכל מרחב ובכל זמן. מתחייבת אני להילחם את מלחמתם לעתיד טוב יותר וצודק יותר. זו המלחמה היחידה שאני רוצה ליטול בה חלק. לכל אלה שתמכו בי והאמינו בי ובדרכי, והם רבים מספור, ובראשם בן זוגי מוחמד ובני משפחתי שחאדה, רוז, אחמד וח'אלד; כמו חברים יקרים רבים שהיו לי למשענת ולמורי דרך, ובתוכם מנהיגים בביתי הפוליטי, שהאמינו כמוני ופעלו להגשמת החלום של המייסד המנוח שייח' עבדאללה נימר דרוויש, אני מודה, מכל ליבי מודה. מי ייתן ואוכל לגמול לכם, כולכם, אהבה ותמיכה. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. אפשר בוודאי לגשת לברך. לאחר הברכות, אני מזמין את סגן יושב-ראש הכנסת חבר הכנסת מנסור עבאס לדברי ברכה. << דובר >> מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אחותי – למה אתם מתפרעים, המשותפת? אח'תי אימאן, אח'תי אל-עזיזה אימאן, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת וחברות הכנסת, אני מכיר את אימאן שנים רבות. אימאן זה לא רק שם וזה לא רק תכונות. אימאן זאת מהות. במהות הזאת היא הצליחה לנצח בארבעה מסלולים: מסלול ראשון – כמובן, מסלול החיים האקדמיים וההשכלה; המסלול השני הוא מסלול העשייה וההתקדמות בתפקידים שהיא ניהלה והקימה, ואני אפרט קצת; כמובן, המסלול השלישי זה הניצחון האדיר על המחלה שהביסה רבים; המסלול הרביעי זה הניצחון האדיר בפוליטיקה ובחיים הפוליטיים עצמם. לפני כמה שנים הייתה הישיבה הראשונה שלי עם אימאן. אז הייתי – ועודני – סגן ראש התנועה האסלאמית. אני אחשוף פה סוד – היא שאלה אותי: אין מקום בתנועה האסלאמית? התנועה האסלאמית, רבותיי, אני אסביר לכם, זה גוף דתי-חברתי, גם פוליטי, שבכנסת מיוצג על ידי רע"ם, הרשימה הערבית המאוחדת. אין מקום בתנועה האסלאמית לנשים בחיים הפוליטיים ובייצוג. ואז אמרתי לה: למה אין? מתחילת דרכו של האסלאם כדת, הייתה האישה הראשונה לא מאחורי הנביא מוחמד, אלא עם הנביא מוחמד, אומונא ח'דיג'ה, אימא שלנו ח'דיג'ה, אשתו של הנביא מוחמד. כולנו מכירים במורשת האסלאם את התפקיד המפואר של הנשים בכל תחומי החיים, בכל תחומי החיים. לכן אמרתי לה: למה אין מקום, יש מקום, ועוד איך יש מקום. אז לא חשבתי שאני אתמודד על ראשות רע"ם וגם לא על החברות בכנסת. לכן אני חושף כאן: שני שיקולים הביאו אותי גם לפוליטיקה הפרלמנטרית: האחד זה הקמת הרשימה המשותפת, ואז, ב-2015, הייתי חלק מהמקימים של הרשימה הזאת; אבל בהחלט, גם יוזמתה של אימאן והרצון להיות ולתרום גם בתחום הפוליטי הביאו אותי, ביחד איתה, להתמודד על רשות רע"ם ולהתמודד לכנסת. אחרי שנתיים מאותה ישיבה חזרתי לאימאן ואמרתי לה: הקרקע כבר מוכשרת בתנועה האסלאמית, יש שינוי בתקנון של התנועה, ויש שם שריון לנשים. אבל השריון הזה לא זכה לפרגון, כי זה היה במקום החמישי והשישי, שזה לא ריאלי. כרגע אנחנו ארבעה חברי כנסת. אימאן קיבלה על עצמה את המשימה הזאת כשהיא הייתה מנהלת מתנ"ס. היא הקימה בחיים שלה שני מתנ"סים, בנוסף לעוד כל מיני פרויקטים שהיא הקימה. היא הקימה שני מתנ"סים וניהלה אותם. לקראת הסוף היא הייתה מיועדת גם להקים ולנהל מתנ"ס שלישי. אז ישבנו ביחד עם ראש המועצה, אותה מועצה שרצתה את אימאן שוב לבוא ולהקים את המתנ"ס ולנהל אותו. אמרתי לו: יש לך שתי אופציות, או שאתה זוכה לחברת כנסת שתשרת גם את הכפר שלך – כפר אחר, לא יפיע, איפה שהיא גרה – או שתזכה למנהלת מתנ"ס. הוא זכה בחברת כנסת. כמובן, כניסתה של אימאן לחיים הפוליטיים כאישה מהתנועה האסלאמית, אישה דתייה, זה לא אותו מקום שאפשר להגיד – אומנם אנחנו מאמינים בדרך הזאת, אבל זה מאוד קשה. בסופו של דבר אימאן לא הייתה צריכה להשתמש בשריון כדי לקבל מועמדות בתוך התנועה האסלאמית וכמובן בתוך הרשימה המשותפת. היא התמודדה מול שבעה או שמונה גברים – – – << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> שמונה בסוף. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מול שמונה גברים וניצחה את כולם, כי גם אנשי התנועה האסלמית מאמינים בה, מאמינים בדרכה, בערכיות שלה וביכולות שלה. החיג'אב יקר לנו מאוד, והוא מסמל את דת האסלאם ואת האמונה והדרך, אבל אין ספק שאדם עומד בפני עצמו והערכים שלו והאמונה שלו מייצגת אותו. מאז שאימאן הייתה מטפלת במעון יום לחוסים עד שהיא עמדה כאן לפני כמה דקות ונשאה את נאום הבכורה יש דרך ארוכה, מייגעת, קשה, אבל בכל שלב היא הצליחה, והצליחה בגדול. היא לא רק באה וקיבלה מכרז וניהלה מתנ"ס. היא הקימה מתנ"סים, הקימה פרויקטים וניהלה אותם: מרכזי יום, המתנ"ס של יפיע, של זמר ועוד כפר שהיא הייתה אמורה לנהל שם. במסלול האקדמי – כמובן שבמקביל לעשייה – תואר ראשון, תואר שני בהצטיינות, ועוד כל מיני סמינרים. היא אפילו נכנסה לתחום של פתרון סכסוכים באוניברסיטת קובנטרי, ועוד כל מיני תחומים. לכן אני מתקשה היום להגביל את אימאן ולהגיד לה: תתרכזי בתחום אחד או שני תחומים ושם לפעול. היא רעבה לעשייה פרלמנטרית והיא מצליחה בכל נושא שהיא נוגעת בו. אני חושב שהחברה הערבית, דרך אימאן וסונדוס ועאידה ודרך היבה, מייצגת היום חברה שכן רוצה להתגבר ולנצח את האתגר הקשה ביותר שעומד בפנינו, וזה הפשיעה והאלימות. הן מייצגות לא רק את הנשים, הן מייצגות את החברה. הן מביאות איתן לא רק מסר, אלא שליחות, שהחברה הזאת אכן תצליח בכל התחומים ובכל האתגרים שעומדים בפניה. אימאן גם הקימה משפחה נפלאה, משכילה, מצליחה, ולכן זה אולי המסלול החמישי שהייתי צריך להזכיר, כי להקים משפחה, ומשפחה נפלאה כמו המשפחה של אימאן, הילדים והילדות – ועוד מעט יש גם חתונה לרוז הבת שלה. אז בהצלחה, אימאן, בדרכך. כמובן אני מוסיף עוד ברכה לסונדוס, חברת הכנסת הצעירה ביותר, ומאחל גם לה הצלחה, הצלחה לכולנו במשימות שעומדות לפנינו. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה על הדברים. עד כאן פרק נאומי הבכורה להיום. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק חומרי נפץ (תיקון מס' 4 – הוראת שעה) (תיקון), התש"ף–2020, שהחזירה ועדת החוץ והביטחון. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק חומרי נפץ (תיקון מס' 4 – הוראת שעה) (תיקון), התש"ף–2020 << הצח >> [מס' מ/1314; דברי הכנסת, חוברת זו, ישיבה 41; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כך, חברות וחברי הכנסת, אנחנו עוברים לחקיקה. הצעת חוק חומרי נפץ (תיקון מס' 4 – הוראת שעה) (תיקון), התש"ף–2020, לקריאה שנייה ושלישית. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון חבר הכנסת צבי האוזר. בבקשה. << דובר >> צבי האוזר (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפני הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק חומרי נפץ (תיקון מס' 4 – הוראת שעה) (תיקון), התש"ף–2020, כפי שיזמה הממשלה. החקיקה הזאת עוסקת בפיקוח על מפעלים וגופים שעוסקים בחומרי נפץ. ככלל, השוק הזה, אם אני אגדיר אותו כך, נחלק לשניים: מפעלים וגורמים אזרחיים, כגון פעילות של זיקוקים, של מכרות, שהם בפיקוח משרד העבודה והרווחה, וגופים ביטחוניים, שזה עיקר הפעילות. בגופים ביטחוניים – מפעלי מערכת הביטחון – שם הפיקוח הוא של משרד הביטחון. הנושא הזה מוסדר בחוק חומרי הנפץ, וסעיף 22 לחוק מסמיך את שר הביטחון לפטור את מפעלי מערכת הביטחון מתחולת החוק. בפועל אין מדובר בפטור מוחלט, והמפעלים פועלים בהתאם למדריך בטיחות של משרד הביטחון. ההסדר הזה, חברים, איננו מעוגן עדיין בחוק. בשנת 2018 דנה הכנסת בהצעת החוק, שהיא בעלת שתי תכליות: האחת, עיגון הוראות הבטיחות של משרד הביטחון בחוק; השנייה, נוכח הפרטת תעש – הרחבת ההסדרים החלים על מפעלי מערכת הביטחון גם על מפעלים ביטחוניים שהופרטו. הוועדה סברה אז, בכנסת העשרים, כי דרוש דיון מעמיק יותר בהסדרים הנוגעים לאופן הפיקוח על מפעלים ביטחוניים, ומנגד, סד הזמנים של הפרטת תעש חייב את הסדרת הסוגיה ביחס למפעלים בהפרטה באופן מיידי. ועל כן, החליטה הוועדה דאז לאשר בשלב הראשון רק את ההסדר לגבי מפעלים ביטחוניים שהופרטו, ולדון בהסדר הרחב בשלב מאוחר יותר. ההסדר נחקק כהוראת שעה לשנה, עד 31 ביולי 2019. הכנסת העשרים פוזרה בטרם הספיקה ועדת החוץ והביטחון להשלים את דיוניה. בשל מערכת הבחירות האחרונה ובהתאם להוראות סעיף 38 לחוק-יסוד: הכנסת, הוארכה באופן אוטומטי הוראת השעה הנוגעת למפעלים ביטחוניים שהופרטו, והיא פוקעת היום, 16 ביוני. בהצעת החוק המונחת בפניכם מוצע להאריך את תוקפה של הוראת השעה בשישה חודשים, עד 31 בדצמבר 2020. כאמור, הוראת השעה עוסקת אך ורק בקביעה שלפיה ההסדר החל על מפעלים ביטחוניים יחול גם על מפעלים ביטחוניים שהופרטו. במהלך ששת החודשים הקרובים שבהם תמשיך הוראת השעה לעמוד בתוקפה אני מניח שאנחנו נחוקק את ההסדר הכולל, בהתאם להצעת חוק שתונח על ידי הממשלה. עודכנו שמדובר בהצעה שהיא כבר מוכנה ותונח בשבועות הקרובים. נסדיר את כל הסדרי הבטיחות, שיחולו במפעלים ביטחוניים, הן הממשלתיים והן הפרטיים, לעניין יבוא, ייצור, שימוש, החזקה, החסנה ושינוע של חומרי הנפץ. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות, לא הוגשו בקשות רשות דיבור. לכן אבקש מחברי הכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית. אני חייב להגיד דבר נוסף, אדוני היושב-ראש: החוק הזה עוסק בחיי אדם. הוא פוקע היום, ולכן אנחנו חייבים, נדרשים, להסדיר את אותו פיקוח, שאחרת אי-אפשר להשאיר את המפעלים ללא הסדר מפקח. לצערי, לאור ההסתייגויות הרבות שהוגשו בהצעת חוק זו בוועדה נאלצנו לדחות למועד אחר דיון חשוב שהיה קבוע, שהוגדר כדיון מהיר, בנושא השתלטות הרשות הפלסטינית על שטחי C. אדוני היושב-ראש, הדיון בנושא הזה של פעילות הרשות בשטחי C היה צריך להיות דיון קריטי, כי בעוד אנו מדברים על מפות הפלסטינים קובעים עובדות בלתי הפיכות בשטח וכופים עלינו מציאות המנוגדת לאינטרס הלאומי של מדינת ישראל. אני קורא מפה לממשלה לעצור את המשך ההשתלטות הפלסטינית על שטחי C. חבל, חבל לי שחבריי העדיפו דיון סרק בהסתייגויות על הוראת שעה של חוק חומרי הנפץ ובחרו להשאיר את הדיון, או את חומר הנפץ, על פעולות הרשות הפלסטינית בשטחי C מחוץ לדיון של הוועדה. על כך, כאמור, אני מצר. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חברות וחברי הכנסת, להצעת החוק הוגשה שורה ארוכה של הסתייגויות על ידי חברי הכנסת נפתלי בנט, איילת שקד, בצלאל סמוטריץ', מתן כהנא ואופיר סופר, אבל כפי שאני רואה, אף אחד מהם לא נמצא כאן במליאה. משכך, ועל פי התקנון, אנחנו לא נצביע על ההסתייגויות האלה ואנחנו יכולים פשוט לעבור ישירות – – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו יכולים להצביע מכאן? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כן, בוודאי. אין צורך לעלות למעלה. אין צורך לעלות, חברי הכנסת – אתה רוצה לסכם? << דובר_המשך >> צבי האוזר (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> אסכם במילה אחת. כמו שאמרתי, אנחנו עוסקים בפיקוח על מפעלים וגופים שעוסקים בחומרי נפץ. ההסדר הקיים היום, שמחיל את הפיקוח של משרד הביטחון גם על גופים שהופרטו – על תעש – הוא הסדר שמוסדר בהוראת שעה, חל בשנה האחרונה. נתבקשנו לאשר שישה חודשים נוספים, ובמסגרת החודשים האלה יניחו הצעת חוק שתסדיר את העניין בכללותו. נראה לי שהדבר, בשים לב לאינטרס הציבורי כאן, הוא ראוי, ולכן אני ממליץ לחבריי לאשר את הצעת החוק. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חברות וחברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. מי שמקומו הזמני כרגע ביציע ונמצא כאן – אני אוסיף את קולו לאחר ההצבעה עצמה. הצבעה על החוק בקריאה השנייה: הצעת חוק חומרי נפץ (תיקון מס' 4 – הוראת שעה) (תיקון), התש"ף–2020. הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד סעיף 1 – 7 נגד – 1 נמנעים – אין סעיף 1 אושר. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברת הכנסת אורנה ברביבאי – בעד; חברת הכנסת מרב מיכאלי – בעד; חבר הכנסת אלעזר שטרן – בעד; חבר הכנסת משה ארבל – בעד; חבר הכנסת ינון אזולאי וחבר הכנסת אופיר כץ – בעד; חבר הכנסת צבי האוזר – בעד. אם כך, בעד הצעת החוק הצביעו בקריאה השנייה – 14, נגדה – אחד, אין נמנעים. לפיכך, ההצעה אושרה בקריאה השנייה. אני עובר להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק חומרי נפץ (תיקון מס' 4 – הוראת שעה) (תיקון), התש"ף–2020. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד החוק – 7 נגד – 1 נמנעים – אין חוק חומרי נפץ (תיקון מס' 4 – הוראת שעה) (תיקון), התש"ף–2020, נתקבל. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שוב אקריא את שמות מי שנוכח כאן ואינו במקומו. אורנה ברביבאי – בעד; מרב מיכאלי – בעד; אלעזר שטרן – בעד; משה ארבל – בעד; ינון אזולאי – בעד; אופיר כץ – בעד; צבי האוזר – בעד. אם כך, אנחנו עם 14 בעד, אחד נגד, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק חומרי נפץ (תיקון מס' 4 – הוראת שעה) (תיקון), התש"ף–2020, אושרה בקריאה השלישית ונכנסה לספר החוקים. אני מציע שנוכח העובדה שיש לנו כמה חוקים חשובים, שבין היתר דרושים לטובת בריאות כלל הציבור, והעבודה עליהם מתקיימת כרגע באופן אינטנסיבי בוועדות, אנחנו נכריז על הפסקה ונחדש את הישיבה כאשר החוקים יהיו מוכנים וניתן יהיה להניח אותם במליאה ולדון בהם. הפסקה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 17:27 ונתחדשה בשעה 19:23.) << הפסקה >> << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני מחדש את הישיבה. מתחילים ישירות עם הודעה של מזכירת הכנסת. << דובר_המשך >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר_המשך >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 65), התש"ף–2020, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (הוראת שעה) (תיקון מס' 5), התש"ף–2020, שהחזירה ועדת הפנים והגנת הסביבה; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 101) (תיקון מס' 5), התש"ף–2020, שהחזירה ועדת הפנים והגנת הסביבה. החלטת ועדת החוקה, חוק ומשפט בדבר פיצול הצעת חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התש"ף–2020. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << נושא >> הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו מתחילים עם הודעה של יושב-ראש ועדת הכנסת. איתן, בבקשה. << דובר >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, וברכות על תפקידך. מברוכ, אומרים במחוזותינו? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> באמת הרבה מאוד יישר כוח. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הכנסת החליטה בישיבתה ביום כ"ג בסיוון התש"ף, 15 ביוני 2020, להעביר את הצעת החוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת מספר העובדים במקום עבודה לשם צמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020, מ/1325, לדיון בוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש ולבחינת היערכות המדינה למגפות ולרעידות אדמה. ועדת הכנסת ממליצה לכנסת לשנות את החלטתה ולהעביר את הצעת החוק האמורה מהוועדה המיוחדת לדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות לשם הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. אבקש את אישורה של הכנסת להמלצה זו ולהצבעה בעד ההצעה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו מצביעים על הודעתו של יושב-ראש ועדת הכנסת איתן גינזבורג. נא להתארגן. אנחנו נצביע על הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת. לאנשים שלא נמצאים במקום ניתן הזדמנות. הצבעה מס' 3 בעד הצעת ועדת הכנסת – 5 נגד – אין נמנעים – אין הצעת ועדת הכנסת להעביר את הצעת החוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת מספר העובדים במקום עבודה לשם צמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020, מהוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש ולבחינת היערכות המדינה למגפות ולרעידות אדמה לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> השר ליצמן, הצבעת? כן. בעד? בעד. בעד – משה ארבל, ינון אזולאי, יעקב אשר והשר ליצמן ומיקי לוי. אז תוצאת ההצבעה על הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת: עשרה בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. התקבלה ההודעה. << נושא >> הצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט בדבר פיצול הצעת חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התש"ף–2020 << נושא >> [נספחות.] << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו נעבור לסעיף הבא: החלטת ועדת החוקה, חוק ומשפט בדבר פיצול הצעת חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התש"ף–2020. יציג את ההחלטה יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט חבר הכנסת יעקב אשר, בבקשה. << דובר >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק נדונה בכנסת בקריאה ראשונה ביום כ"ג בסיוון התשע"ו, 15 ביוני, והועברה לוועדת החוקה, חוק ומשפט. מוצע לפצל את הצעת החוק להצעות חוק נפרדות, כך שחלק אחד יכלול את סעיף 7 להצעת החוק, שעניינו תוקף הוראת השעה, וחלק אחר מההצעה יכלול את יתר סעיפי הצעת החוק. החוק המקורי נקבע כהוראת שעה שפוקעת ביום כ"ד בסיוון התשע"ו, 16 ביוני 2020. כדי לאפשר לוועדה לדון בהרחבה בהצעת החוק וללבן את הסוגיות העולות בה, מוצע לפצלה ולהאריך בדחיפות את תוקף הוראת השעה, ובהמשך להשלים את דיוני הוועדה בהצעת החוק כולה. אני מבקש מהכנסת להצביע בעד הפיצול. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבריי חברי הכנסת, אין הסתייגויות ואין מבקשים לדיון, ולכן אנחנו עוברים ישירות להצבעה. שוב, אנחנו נעשה את ההצבעה האלקטרונית. כל אחד – שישב במקומו, ואחר כך נתחשב בחברי הכנסת שנמצאים במקומות מרוחקים. הצבעה מס' 4 בעד הצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט – 6 נגד – אין נמנעים – אין הצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט בדבר פיצול הצעת חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התש"ף–2020, נתקבלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> מי מחברי הכנסת עדיין לא – חבר הכנסת אוסאמה סעדי, בעד? אוקיי. חבר הכנסת משה ארבל? << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> בעד. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בעד. ינון אזולאי? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> בעד. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוסאמה סעדי? << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בעד. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת מיקי זוהר. אתה מצביע? וחבר הכנסת יעקב אשר. חמישה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> נעאם. אתה לא הצבעת. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הצבעתי ראשון. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי, אבל אתה נמצא בספירה האלקטרונית, חבר הכנסת. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא הצבעתי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא הצבעת – אז לרשום לפרוטוקול. הוא נמצא במליאה, הוא לא זכאי להצביע כך. אוקיי, אז התוצאה: 11 חברי כנסת בעד, אפס מתנגדים ואפס נמנעים. הצעת ועדת החוקה לפיצול עברה. << הצח >> הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 65), התש"ף–2020 << הצח >> [מס' מ/1312 ופ/1033/23, דברי הכנסת, חוברת זו, ישיבה 41; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום: הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 65), התש"ף–2020, לקריאה שנייה וקריאה שלישית. קיבלה פטור מחובת ההנחה. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט חבר הכנסת יעקב אשר, בבקשה, אדוני. << דובר >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 65), התש"ף, מסלול מזונות. הצעה זו היא מיזוג – עליזה, אני לא יכול להתמודד עם הקול שלך – הצעה זו היא מיזוג של הצעת חוק ממשלתית והצעת חוק פרטית שחברי חבר הכנסת משה ארבל, והאמת היא – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> וינון אזולאי. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> וינון אזולאי – לא רשום לי את זה כאן. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא חייבים להגיד "חבר", אבל תגיד ינון אזולאי. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> חברי משכבר הימים ינון אזולאי, וחבר בית אבא, זכר צדיק לברכה. והאמת היא שמי שהיה צריך לעמוד כאן ולהציג את החוק אלו גם המציעים וגם ידידי אוסאמה, חבר הוועדה, שהיום, במסגרת העבודה הרבה שהייתה לנו על התקנות הוא הוביל את הדיון בצורה יפה ומקצועית. מתוך הכרה בחשיבותו ובייחודיותו של חוק חוב המזונות התגבשה במהלך השנים ההבנה שקיים צורך בהקמת מסלול גבייה מיוחד, נפרד, לגבי מזונות. הדבר הזה בעצם בא – הצורך במסלול מיוחד התחדד לאור המציאות שבה מרבית הזוכים הפרטיים בתיקי מזונות בהוצאה לפועל אינם מיוצגים, דבר המקשה מאוד על ניהול התיקים. מדובר באוכלוסייה שקשה לה מאוד מאוד: משפחות חד-הוריות כאלה ואחרות. קושי זה נובע מכך שרוב הזוכים הבלתי-מיוצגים חסרים את הידע והבקיאות לניהול יעיל של התיק וכן מחשש של חלק מהזוכים, ובעיקר זוכות, כי נקיטת הליכים כלפי החייב תגביר את החיכוך בעימותים בין בני הזוג, דבר שעלול להוביל לפגיעה בילדים. התוצאה של ניהול לא יעיל של תיקים אלה הייתה שזוכים רבים, בעיקר ילדים, לא קיבלו את דמי המזונות אשר להם הם זכאים וזקוקים. ההבנה הזו הובילה את הכנסת להוסיף לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז, את פרק א'2, שבמסגרתו הוקם מסלול מזונות בהוצאה לפועל כהוראת שעה לתקופה של שש שנים. ייחודו העיקרי של מסלול המזונות לעומת מסלול הגבייה הרגיל הוא בכך שמערכת ההוצאה לפועל אינה מחכה לבקשות מצד הזוכה לצורך הפעלת הליכי גבייה נגד החייב אלא הופכת לגורם אקטיבי שמפעיל הליכי גבייה. מהנתונים שנמסרו לוועדה באשר להפעלתו של המסלול עולה כי בכל המדדים, התוצאות במסלול המזונות היו טובות באופן ניכר מאלה שבמסלול הרגיל. מוצע להפוך את פרק א'2 לחוק, שמסדיר את מסלול המזונות בהוראת שעה, להוראת קבע. ההצעה אושרה בוועדה פה אחד ואין לה הסתייגויות. אני מבקש מהכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאות השנייה והשלישית בנוסח שאישרה הוועדה. אני כבר מבקש להודות לצוות המקצועי בוועדה וליועצים המשפטיים כי את זכות הסיום אחר כך אני אתן למגישי ההצעה. אני מבקש מהכנסת להצביע בעד. זה חוק חשוב מדרגה ראשונה לאזרחים. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יעקב אשר. כפי שהוא אמר, אין הסתייגויות לחוק, יש בקשות רשות דיבור. חבר הכנסת משה ארבל – או שאתה מוותר? אוקיי, בבקשה. אז חבר הכנסת ינון אזולאי, יש לך רשות דיבור בסוף. חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי וחבר הכנסת מיקי לוי – חברי הכנסת מוותרים. אז אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק ההוצאה לפועל. הצבעה מס' 5 בעד סעיפים 1–2 – 9 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–2 נתקבלו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הצעת החוק בקריאה שנייה – תוצאת ההצבעה על הצעת החוק: עברה. מי מחברי הכנסת רוצים להצטרף? משה ארבל? << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> בעד. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> ינון אזולאי, יעקב אשר, מיקי לוי, אוסאמה סעדי – בעד? ג'אבר עסאקלה? מי עוד רוצה להצטרף? 17 בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 65), התש"ף–2020, עברה בקריאה שנייה. אנחנו עוברים לקריאה שלישית. הצבעה מס' 6 בעד החוק – 2 נגד – אין נמנעים – אין << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> ניתן הזדמנות לחברי הכנסת. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. הצבעה מס' 7 בעד החוק – 10 נגד – אין נמנעים – אין חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 65), התש"ף–2020, נתקבל. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברי הכנסת משה ארבל, ינון אזולאי – בעד; השר ליצמן – בעד; יעקב אשר, חבר הכנסת יעקב אשר? מיקי לוי? אוסאמה סעדי? ג'אבר עסאקלה? יש עוד? התוצאה: 16 בעד, אפס מתנגדים ואפס נמנעים. הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 65) עברה בקריאה שלישית. אנחנו מזמינים את חבר הכנסת משה ארבל, ואחריו – ינון אזולאי, לברך על החוק החדש. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, כבוד יושב-ראש ועדת חוקה, חוק ומשפט, ביום השבעתי בכנסת, בנאום הבכורה, סיפרתי על תקופה שלפני כשבע שנים בלשכת ההוצאה לפועל ברמלה, על השוטר מעודה. השוטר מעודה היה מביא חייבים ללשכת ההוצאה לפועל לדיון בפני הרשם, וסיפר לי שהוא "זכה", במירכאות, להביא דור שלישי של חייבים. הוא הביא את הסבא, הביא את הבן והביא את הנכד. והחלום שלי היה, והוא עודנו בעינו – צריכים לעצור את הכרונולוגיה של העוני. אני מאוד מאוד שמח שהצעת החוק הזו עברה היום, כי היא צעד מאוד מאוד חשוב, שילדים יקבלו את מה שמגיע להם, יקבלו כלים כדי לעצור את הכרונולוגיה של העוני. שהאימא קשת-היום, שמתמודדת עם דברים רבים וקשים בהיותה אם חד-הורית, לא תצטרך לשכור עורכי דין בסכומי עתק כדי להביא בעצם את הלחם, את החוגים, את ההזדמנות השווה לאותם ילדים, ומדינת ישראל לוקחת פה חלק באותו צמצום פערים ועצירת הכרונולוגיה של העוני. אני מבקש להודות מעומק הלב לחברי הכנסת, לעובדי הוועדה, עובדי מזכירות הכנסת, הקצרנים – באמת עבודת קודש. וכמובן גם תודה רבה למי שניהל את הישיבה בפרק הזמן הקצר בוועדת החוקה, חבר הכנסת אוסאמה סעדי. תבורכו. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תבורך, חבר הכנסת משה ארבל. אני מזמין גם את חבר הכנסת היוזם ינון אזולאי לשאת דברים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ברשות אדוני היושב בראש, כבוד השרה, השרים, חברי הכנסת, האמת, חברי משה ארבל צירף אותי – יזמנו והוא צירף אותי להצעה הזאת, לחוק הזה. הוא הכיר את השוטר מעודה, ואני רוצה להגיד לכם שאני מכיר את הדור השלישי שמגיעים להוצאה לפועל. אני מכיר את האנשים האלה, את הילדים שלהם, שפונים אלינו כשליחי ציבור, והתפקיד שלנו הוא לשמוע אותם והתפקיד שלנו הוא לראות איך אנחנו עוצרים ואיך אנחנו מיטיבים איתם. ההצעה הזאת, יכול להיות שיש שיגידו שהיא טובה לנשים, רעה לבעלים. אבל אם נסתכל בשכל הישר, היא טובה גם לבעלים, גם לנשים. יוציא מאלה פחות, ואולי גם יהיה יותר שלום ביניהם. אבל מה שהכי חשוב לנו – שזה טוב לילדים, שהילדים האלה יוכלו להמשיך לחיות בכבוד, למרות שלצערנו יכול להיות שהמשפחה התפרקה. אני רוצה להודות לחברי משה ארבל. אני רוצה להודות על הסייעתא דשמיא, שבאמת ברגע אחד הצלחנו וזה עבר בתקופה קצרה. בראש ובראשונה אני רוצה להודות למזכירות הכנסת, לחברים שהצביעו. אני רוצה להודות ליועצים המשפטיים שעזרו לנו בזה, וכמובן ליושב-ראש הכנסת שאפשר לנו היום, גם אחרי שנפתחה המליאה, שיהיה אפשר לפתוח אם נצטרך בשביל החוק הזה. תודה רבה לכולם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה רבה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו עוברים להודעה של מזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התש"ף–2020, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. הסכם בין-ממשלתי בין הרפובליקה של קפריסין ומדינת ישראל והרפובליקה ההלנית והרפובליקה האיטלקית בנוגע למערכת צינור להובלת גז טבעי ממזרח הים התיכון לשווקים האירופיים. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, גברתי מזכירת הכנסת. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (הוראת שעה) (תיקון מס' 5), התש"ף–2020 << הצח >> [מס' מ/1315; דברי הכנסת, חוברת זו, ישיבה 41; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו עוברים שוב לסדר-היום, הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (הוראת שעה) (תיקון מס' 5), התש"ף–2020, קריאה שנייה וקריאה שלישית, קיבלה פטור מחובת הנחה. יציג את הצעת החוק, בשם יושבת-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, חבר הכנסת איתן גינזבורג. << דובר >> איתן גינזבורג (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת החוק לתיקון פקודת העיריות (הוראת שעה) (תיקון מס' 5), התש"ף–2020, לקריאה השנייה והשלישית. בשנת 2011 נחקק חוק לתיקון פקודת העיריות, שקבע כהוראת שעה את סמכותה של רשות מקומית לפעול ולהסדיר בתחומה עניינים של שמירה, אבטחה וסדר ציבורי בנושאים, בתנאים ובסייגים שקבעו שר הפנים והשר לביטחון פנים כאחד, בהסכמת שר המשפטים. עוד קבע החוק שבחוק עזר שקובע הסדרים בעניינים האמורים לא יוטלו אגרת שמירה או היטל אלא בסכום שלא עולה על הסכום שנקבע על ידי שר הפנים. בנוסף נקבע בחוק שכספי האגרה או ההיטל ינוהלו בחשבון נפרד וייועדו אך ורק לצורכי מימון שירותי השמירה, האבטחה והסדר הציבורי. הוראת השעה הוארכה ארבע פעמים בשנים האחרונות, ולאחרונה עד תום שנת 2019. בגלל מערכות בחירות לכנסת, ובהתאם להוראות סעיף 38 לחוק-יסוד: הכנסת, לא פקעה הוראת השעה בתום שנת 2019 אלא תוקפה הוארך עד יום 16 ביוני 2020. בשל הצורך בהמשך מתן שירותים בתחום האמור על ידי הרשויות המקומיות, וכדי שיהיה ניתן לשוב ולבחון את מידת הצורך בקביעת סמכותה של רשות מקומית להסדיר ענייני שמירה וסדר ציבורי ואת אופן הפעלת הסמכות בטרם עיגונה כסמכות של קבע, הציעה הממשלה להאריך את תוקף הוראת השעה בכשנתיים וחצי, עד סוף 2022. ועדת הפנים והגנת הסביבה סברה כי התקופה המבוקשת היא ארוכה מדי וצריך לקצרה, ולכן מוצע היום בפני מליאת הכנסת להאריך את תוקפה של הוראת השעה שבסעיף 1 לחוק בשנה וחצי, דהיינו עד יום 31 בדצמבר 2021. הוועדה החליטה לקיים דיוני מעקב בחודשים הקרובים כדי לבחון לעומק את הצורך בהמשך מתן הסמכות כאמור לרשויות מקומיות ואת המנגנון לקביעת גובה ההיטלים והאגרות. משרד הפנים התחייב למסור לוועדה דיווח מפורט בדבר גובה ההכנסות מהאגרה או מההיטל ברשויות המקומיות, פירוט ההוצאות שלשמן מוצאים הכספים ופירוט פעולות השמירה, האבטחה והסדר הציבורי שלשמן הוצאו. אני מקווה שבמהלך תקופת ההארכה שמבוצעת היום תוכל הוועדה לגבש עמדה מושכלת ומבוססת בדבר המשך קיומו של ההסדר המעוגן בהוראת השעה. צריך לדעת שמדובר בפעולות שעליהן הצביעה מליאת מועצת הרשות המקומית. כלומר, היא ביטאה את רצון התושבים על ידי נבחרי הציבור, שאישרו את גביית האגרה והעמקת השמירה באותם יישובים שהפעילו את האגרה המוצעת. להצעת החוק הזאת הוגשו הסתייגויות, אבל אבקש שהכנסת תדחה את ההסתייגויות האלה ותאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בנוסח המוצע על ידי הוועדה. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה רבה, איתן. להצעת החוק נרשמו כמה הסתייגויות של חברי כנסת. חבר הכנסת אביגדור ליברמן נמצא באולם? אינו נוכח. חבר הכנסת עודד פורר? אינו נוכח. חבר הכנסת יבגני סובה? חבר הכנסת אלי אבידר, נוכח. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, יש לרשותך שעתיים וחצי. עד שעתיים וחצי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יוליה, את מתכוונת לדבר שעתיים וחצי? << דובר >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מתכוונת לדבר כמה שאני ארצה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתה רוצה לנסות? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אין לי בעיה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אנחנו נדבר היום על כמה דברים. בראש ובראשונה, נדבר – יושב-ראש הכנסת הקבוע יריב לוין, אני מנצלת את ההזדמנות שאתה פה, ואולי תשמע, כי איכשהו לא מזדמן להיפגש. מה שקורה בכנסת בתקופה האחרונה לא בריא, לא סביר ולא הגיוני. זה שאנחנו ביום שלישי בשעה – מתי קיבלנו עדכון? – בשעה 19:00, 19:15 מקבלים עדכון עם תוספת לסדר-היום מפה ועד הודעה חדשה. זה לא סביר. אתה יודע, זה שהכנסת בכלל עברה לעבוד בלילות זה אומר שזה לא עובד, כי בן-אדם סביר צריך לסיים את העבודה בשעות סבירות. זה לא הגיוני שזה גולש לשעות – מתי סיימתם אתמול? אני, באמת, לצערי או לשמחתי הבת שלי הייתה חולה מאוד, הרגישה לא טוב, ומנהל הסיעה – וזה נדיר ביותר – שחרר אותי, כי באמת לא יכולתי. אבל אני מכירה את הלילות האלה, ואני די בטוחה שמה שמתנהל בצורה כזו זה לא תקין. אתה יודע, זה כמו שאתה לומד את החומר למבחן ואתה לומד את זה בדרך למבחן, כשכבר נכנסת. זה לא סביר, זה לא תקין, זה לא אמור להיות כך. וגם היום הוראות השעה האלו הסתיימו. זאת אומרת, הממשלה הייתה אמורה לדעת שיש להוראת שעה דדליין; הממשלה אמורה לנהל את המערך הזה בצורה מסודרת. זו לא הפתעה: אופס, סליחה, אנחנו פתאום גילינו שהוראת השעה מסתיימת היום ב-24:00. אם הם גילו את זה רק עכשיו, זה אומר שהממשלה הזו – אינה בת-קיימא. יועצים משפטיים, מערך הייעוץ המשפטי לממשלה צריך לעקוב אחרי הדברים האלה. מה שקורה עכשיו זה שהיום ב-24:00, מלא הוראות שעה למיניהן – פג תוקפן. למה? כי כולן הסתיימו מזמן, ומכוח סעיף בחוק הכנסת הן קיבלו ארכה לשלושה חודשים, אדוני היושב-ראש. זאת אומרת, לכל בר-דעת היה מובן שהסעיף הסתיים ב-16 ביוני. ידעו את זה, ואם לא ידעו אז צריך לפטר אותם כי הם לא מקצועיים. הכנסת לא חותמת גומי, לכנסת יש סדרי עבודה. הכנסת צריכה לכבד את חברי הכנסת, את עובדי הכנסת ואת הציבור. היום התקיימו בוועדות הכנסת המון דיונים על נושאים חיוניים, וצריכים לתת על זה את הדעת. ואיך זה קרה? הכול בחיפזון, הכול בחאפ-לאפ, בלי דיון מעמיק, בלי שאלות נוקבות, כלום. למה? כי כולם בהיסטריה כי פג התוקף. זה כמו שאתה קונה מוצר כשמחר מסתיימת מכירת חיסול. זה לא אמור להיות ככה. אני כבר ביקשתי ממך להיפגש בארבע עיניים, כי רציתי לדבר איתך על זה, רציתי לדבר על איך אנחנו נראים, איך אנחנו מתנהלים, מה עם מעמד חבר הכנסת, כי אנשים לא מצליחים להבין את זה: מה, אתם יושבים בלילה? אני אגיד לך את האמת, ב-04:00, לפנות בוקר, אף בן אדם סביר לא מסוגל לקלוט – אין, אי-אפשר, כשפתחת את היום הקודם ב-09:00. אתה גאון, אתה חזק, אתה סופרמן – אין, זה לא עובד. אנחנו הופכים את עצמנו לצחוק כי אנחנו לא נכנסים לדברים בצורה רצינית, אנחנו מקיימים דיונים תוך שעה וחצי על משהו שהוראת השעה בו היא לשנתיים וחצי כשיש לזה השלכות רוחב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אז אל תגישו 3,000 הסתייגויות. זה רציני? << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני לא הגשתי 3,000, אני הגשתי – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – זה מה שמביא אותנו לבוקר. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אנחנו במקרה הזה הגשנו 28 הסתייגויות, זה הכול. אני אמרתי, אנחנו קיבלנו בישראל ביתנו החלטה – ומי ששומע ישמע – שאנחנו לא משחקים במשחק הזה של אלפי הסתייגויות. תודה, אדוני היושב-ראש, שאתה עוזב. כנראה הדברים שלי היו מספיק נוקבים. אנחנו קיבלנו החלטה מאוד רצינית שאני לא צריכה לשחק באלפי ההסתייגויות האלו, אתה יודע, ולא רוצה לבזות את עצמי. אני לא רוצה לכתוב: במקום זה יבוא זה. עזבו. כשהייתי בקואליציה זה נורא עצבן אותי כשראיתי את ההתנהלות הזו באופוזיציה, וגם עכשיו זה נורא מעצבן. זה לא נכון. אני לא רוצה לבזות את הכנסת, אני לא רוצה לבזות את עצמי, אני לא רוצה לבזות את מעמדו של חבר הכנסת. מה שאנחנו עושים פה, אחר כך אנחנו באים בטענות ותלונות. למה אנחנו נראים כך בחוץ? כי זה בדיוק כך. כששולחים סדר-יום ב-19:30, יום שלישי, עם כזו תוספת, מה מצפים? שזה יהיה רציני? שבאמת יש פה דיון? או שזה סתם ככה. שרי הליכוד בכלל לא מגיעים. הזעיקו לפה את השרים של כחול לבן, ועם קצת זמן גם הם לא יבואו. ברגע שהם יבינו שמהליכוד לא באים אז למה הם צריכים לשבת פה? למה? כי המקום הזה הוא חשוב לכולנו. רצינו להיות פה, נלחמנו בבחירות כדי להגיע לפה כדי להציג את העמדות, כדי להיכנס לדיונים ולבטא את העמדה שלנו – אגב, מי השר התורן? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ליצמן, הוא יושב – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אה, השר ליצמן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, אמרתי, מי שר תורן? << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> יוליה, אין בעיה בזמן האחרון, יש יותר משר אחד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – שרים. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, אני שאלתי מי התורן. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לזכותך ייאמר, אדוני השר, שאתה כן מגיע לכנסת, אתה כן עולה ועונה. הרבה פעמים אני לא מסכימה איתך, אבל זה בסדר. לפחות אתה כן שומר על מעמד הכנסת ונותן למקום הזה כבוד. ובסוף אנחנו מגיעים לדיון – זה נקרא הוראת שעה, חברים, אבל זה בעצם חוק – אנחנו מגיעים לדיון על האגרה, שזה בעצם מס. היום בוועדת הפנים התקיים דיון בנושא הזה. ואללה, זה מס לכל דבר ועניין. נציגי משרד הפנים הודו והתוודו שזה מס. פשוט דרך אגב מכניסים את זה לאזרחים בכותרת של אגרה. אם מישהו יכול להסביר לי מה זה אגרת שמירה – אמרו לי: יש לנו בעיה קשה עם הביטחון, משטרת ישראל לא מתפקדת. אז אני אגלה לכם: יש לנו בעיה קשה עם חינוך, יש לנו בעיה קשה עם תקציב משרד הביטחון וצה"ל, יש לנו בעיה קשה עם איכות הסביבה, יש לנו בעיות אין-ספור. אני פה, מה שנקרא, במתנות לממשלה: יש לכם הרבה אופציות לגבות מיסים נוספים מאזרחים בכותרת של אגרה או היטל במתווה או במסווה או בגלוי. דרך אגב, שר המשפטים – הינה בא שר המשפטים – החוק הזה אמור לעבור בהסכמתך. אתה יודע שאתה בעצם מטיל עכשיו מס נוסף על אזרחי ישראל? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה? << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כי היום בוועדת הפנים של הכנסת, משרד הפנים כבר הודה והתוודה שזה מס. להגיד שזה אגרה, להגיד שזה היטל, זה עבודה בעיניים. זה מס לכל דבר ועניין. אתם בדרך לא דרך, דרך הדלת האחורית, מטילים מיסים נוספים על אזרחים. שאלנו היום את משרד הפנים: כמה כסף זה עולה? הם לא ידעו לענות. זאת אומרת, מכניסים יד לכיס של האזרחים מבלי שיש על זה דין וחשבון. האם מישהו יודע על מה מדובר? מה התועלת בדבר הזה? התברר שיש 90 רשויות שגובות. במגזר הערבי-דרוזי בכלל לא יודעים מה זה. כנראה אין שם בעיות ביטחון, הם לא צריכים את זה. אמרו לי: איפה שגובים אגרות שמירה, אין בעיות. << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אין להם בעיות עם ביטחון. כנראה שבמגזר שלכם אין בעיות ביטחון, הכול שם גן עדן. << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – ביטחון – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז, לא. זאת אומרת, זה העיוות. זה דבר שיוצר אפליה, אי-צדק, אי-שוויון. זה משהו שכפי שאני גיליתי מכניס לקופת המדינה, לקופת הרשויות, כ-400 מיליון שקל בשנה. זאת אומרת, תבינו, זה מה שקורה. מ-2011, אנחנו בשנת 2020 – כבר עשור – הממשלה, בצורה כזו או אחרת, מטילה על אזרחים מס נוסף, עקיף, על משהו שלא ביקשתי, בדרך של אגרה. לא ביקשתי, לא רציתי, שום דבר, אין בזה תועלת. כי אם קורה משהו ואתה כאזרח מתקשר לעירייה ומבקש – הינה, יש לי אירוע הקמת רעש – מה הם אומרים? זה לא שלנו, תפנה למשטרה. יש קטטה – זה לא שלנו, תפנה למשטרה. אז מה שלהם? לחלק קנסות. << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> את יודעת שההוצאות – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> יודעת. אגב, אנחנו גילינו עכשיו עוד משהו מעניין. הרי העסקים קיבלו פטור מארנונה לשלושה חודשים, אדוני השר, אדוני השר, גברתי השרה, אדוני השר. הממשלה הצביעה – אנחנו דואגים לעסקים, ניתן להם פטור מארנונה לשלושה חודשים. אבל אגרת שמירה – לא. תראו את האבסורד: בית מלון, שהוא עסק שחייב לפעול על פי רישיון עסק – יש לו שמירה. זאת אומרת, לכל בית מלון יש שמירה, אחרת הוא לא יכול לפעול בכלל. הוא משלם שמירה, הוא משלם אגרת שמירה, ועכשיו הוא בכלל היה סגור, ועדיין אולי הוא סגור, כי כנראה שבתי מלון, ייקח עוד זמן עד שהם יחזרו, והוא משלם – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אבל היו פתוחים בקורונה, אירחו את החולים. צריך לחשוב אם – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, חלק לא. רוב בתי המלון בכלל לא היו פתוחים וגם עכשיו עוד לא פתוחים, והם משלמים אגרת שמירה. על מה? זה כפל תשלומים. מילא אם זה היה כפל מבצעים, סבבה, הייתי קונה את זה, אבל זה כפל תשלומים, חברים. כל מיני סופרים, הם מחויבים בשמירה. עוד דבר, יש אנשים – אנשים מבוגרים, אנשים שזכאים לפטור מארנונה או להנחה בארנונה באחוז מסוים. למשל פנה אליי נכה צה"ל, שיש יש לו הנחה בארנונה באחוז מסוים, אבל הוא לא זכאי להנחה באותו אחוז מאגרת שמירה. מה זה? זה מס פרוטקשן. ניסיתי לברר – כן, אדוני, אלי אבידר, אנחנו נודיע מתי לחזור, מתי אתה מדבר. תודה רבה. הוא הסיט אותי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בתי מלון. תשלום כפול. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כן, בתי מלון, תשלום כפול, עסקים אחרים שמשלמים כפל תשלומים. אזרחים שזכאים להנחה בארנונה – ולא. ניסינו לברר מה התועלת, צריכה להיות תועלת לציבור. ניסינו לברר. אגב, בירושלים אין אגרת שמירה. כנראה שירושלים – הכול בסדר פה, לא צריך, מי שגר בירושלים הוא הכי בטוח שבעולם. לעומת זאת, למשל במודיעין – יש. שם כנראה שיש בעיה עם פשעים ועם כל הדברים האלו. בתל אביב – יש, בחולון. בראשון – לא, ברמת גן – לא. בנתניה – כן. כל אחד לרוחו. ואחר כך נשאלת השאלה מה קורה עם הכסף הזה, לאן זה הולך, מה עושים עם זה. אז חלק מראשי הרשויות מממנים בזה שיטור עירוני, למרות ששיטור עירוני, על פניו, לא היה צריך להיות קשור לגביית אגרת שמירה; יש רשויות שלא גובות אגרת שמירה, אבל עדיין יש להן שיטור עירוני. זאת אומרת, זה שבא ראש העיר ובוכה, ומשרד הפנים מספר לי סיפורים שבלי אגרת שמירה הביטחון האישי של האזרחים פשוט לא יהיה קיים, לא יהיה, אנחנו לא נוכל לצאת לרחוב, זה בולשיט. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – זה הוכח. השיטור העירוני, הוכח שהוא מעלה את הביטחון האישי של האזרח. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז אני אגלה לך משהו, היום אנחנו גילינו את זה – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> כשמתקשרים ל-100, אמרת שזה לא קשור, כשמתקשרים ל-100, הניידת ש-100 שולחת היא של שיטור עירוני, זה בדיוק הדבר הזה. אם מישהו עושה רעש, שולחים שיטור עירוני. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> כן, מה לא? << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא. לא. אז לא. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לשיטור העירוני יש מוקד – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זה בדיוק שלא. אם זה היה כפי שאתה אומר, הייתי מבינה. אוקיי, לפחות אני מבינה על מה אני משלמת. אצלי בחולון היה אירוע הקמת רעש, התקשרתי – אני כאזרחית, לא יוליה, לא שום דבר – התקשרתי ל-106, יש לי פה אירוע. הם אומרים לי: לא, זה לא קשור, לפקחים אין סמכות, תפני למשטרה. היום בוועדת הפנים, עם מיקי לוי, אנחנו שאלנו: האם מישהו עשה בדיקה מבחינת התועלת לציבור? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> יוליה, תני לי חמש דקות. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני אתן לך בשמחה. היום שאלנו בוועדה – נכון, מיקי? – האם נעשתה איזושהי ועדת מחקר, בדיקה, כמה זה נותן? כלום. בעשר שנים אף אחד לא בדק את זה. אתה מבין? מילא היו אומרים לי: בדקנו, הינה, אלה ההוכחות, זה נותן ככה וככה. משהו שאתה יכול להתבסס עליו. הם לא יודעים כמה כסף, הם לא יודעים מה התוצאות. עשר שנים לא הספיקו כדי – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מי זה הם? היו נציגים של המשרד לביטחון הפנים? << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> היו. משרד הפנים והמשרד לביטחון הפנים. לא יודעים. תסבירו לי מה זה הוראת שעה שנמשכת עשר שנים. זה כמו יום שאף פעם לא נגמר. זה משהו לא סביר, זה לא בריא. אגב, בג"ץ בא בביקורת על זה לא פעם, שזו לא דרך. אתם רוצים להגיד: הינה, זה מה שקורה? נעים, לא נעים, מסכימים, לא מסכימים – תקבעו שזה כבר חוק. תפסיקו עם הסיפור הזה של הוראת שעה. עשר שנים. זה התחיל עוד קודם, היה בג"ץ בדרך, וביטלתי את זה עוד בתור חברת מועצת העיר חולון. החזירו את זה בצורה קצת יותר מסודרת. אבל מ-2011 זו הוראת שעה, חברים. זה לא סביר, לא תקין, לא בריא – גם למערכת. ועכשיו עוד משהו: אומרים לי שמשרד הפנים נותן סמכויות לראשי רשויות להחליט – כן או לא. בעצם, מה משרד הפנים נותן פה רשות? לגבות כסף, כי זו שורה נוספת בארנונה. לא אצל כולם יש, לדעתי אצלך יש. זאת אומרת, אין לך דרך לברוח. אתה מקבל פלט, יש לך ארנונה ויש לך שורה נוספת, אגרת שמירה. ראש העיר מחליט לגבות כסף, והוא מקים מערך חמוש, מיליציה מקומית שכפופה לראש הרשות, שהיא משרתת את ראש הרשות והצרכים של הרשות. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – זאת המיליציה? << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זו המיליציה. ככה זה נראה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זה כן כפוף. לא, רגע. אני מדברת איתך על סיירת ביטחון. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> השיטור העירוני כפוף לתחנת המשטרה – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, זה משהו אחר. אתה מבלבל. אתה מבלבל, זה משהו אחר. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – לא, זה משהו אחר. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אני מדבר על השיטור העירוני. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זה משהו אחר. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זה משהו אחר. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זה משהו אחר. יש לך משטרת ישראל, יש לך שיטור עירוני, יש לך פקחים עירוניים, ובנוסף, יש סיירת ביטחון. אתה יודע, רץ חמור, ואחרי החמור הזה כל השיירה. כמו אצל ביבי וגנץ – יש אחד ואחריו כל השיירה, השאלה אצל מי השיירה יותר גדולה. וזה המצב. לאותה סיירת ביטחון יש רשויות שלוקחות את הכסף ומסיבות את זה לשיטור עירוני. יש רשויות שמגייסות חברות פרטיות, חברות שמירה פרטיות, שזה סיירת ביטחון. מצמידים לפקח את אותו שומר, שזה אזרח לכל דבר ועניין, בלי שום סמכויות, בלי שום דבר, עם עוד יכולת לגייס דוחות. זה המצב. יתרה מזאת, זה יוצר אפליה. בעיר אחת כן, אז מה, הביטחון שם לא קיים? הביטחון בחולון יותר טוב מהביטחון בראשון בגלל שאנחנו משלמים אגרת שמירה ויש לנו את הדבר הזה? אני עכשיו קיבלתי במקרה פנייה מתושבת חולון, שעברה לחולון משכונת התקווה כי היא חשבה ששכונת התקווה נורא מסוכנת. היא עברה לחולון. גובים אגרת שמירה, יש לנו סיירת ביטחון. והיא כותבת שהיא עברה גנבות ופריצות ואירועים, והיא פנתה לכל מיני גורמים בעירייה ואין תשובה. השאלה על מה היא משלמת אגרת שמירה. שאלה נוספת – ראשי רשויות יכולים לגבות אגרת שמירה, מס נוסף. הם יכולים להפעיל את המערך החמוש הזה. השאלה המתבקשת: למה ראשי רשויות לא מוסמכים להחליט לגבי פתיחת מרכולים בשבת? זאת אומרת, לזה הם בסדר, בזה הם מספיק טובים, ולגבי עסקים בשבת – יש לנו שאלות; שם אנחנו לא סומכים על ראשי רשויות. גם נושא התחבורה הציבורית בשבת – למה איפה שראש העיר מפעיל סמכות אקטיבית וגובה אגרה – אגב, אלה שאלות משפטיות, שאלות משפטיות כבדות משקל: למה איפה שראש רשות מפעיל כוח, יש לו כוח חמוש, הוא גובה אגרה, זה בסדר, ולהחליט החלטה דקלרטיבית להפעיל מערך תחבורה ציבורית בשבת או לפתוח עסקים בשבת הוא לא יכול? אתם יודעים שראש רשות לא יכול אפילו לעשות רמזור בלי אישור של משרד התחבורה? מי שהיה בשלטון המקומי יודע את זה. נכון, חמד? ראש רשות הוא מאוד מוגבל. אם אני כראש רשות רוצה לעשות כיכר או לעשות רמזור בלי אישור משרד התחבורה, אין לי לאן לזוז. זאת אומרת, זה הנוהל: על כל דבר אני צריכה להגיש תב"ר, אני צריכה להגיש בקשה. עד שהם לא יאשרו לי אני לא יכולה לעשות שום דבר. ודווקא את זה – אין שום בעיה, ראש רשות מספיק טוב. אז אנחנו חושבים – אבל אתם יודעים מה? אדרבה ואדרבה. אבל אנחנו נמצאים בתקופה לא שגרתית. הממשלה הזאת קמה – מישהו אולי שכח את זה כבר – כממשלת חירום לזמן קורונה, חברים. מישהו זוכר את זה שהממשלה הזאת היא ממשלת חירום למלחמה בקורונה וההשלכות של הקורונה, עם המשבר הבריאותי והתעסוקתי והכלכלי? אולי, אני חושבת, רק אנחנו זוכרים את זה. אתם כבר ממש איבדתם את הכיוון הזה. עכשיו, בזמן הקורונה – נכון, אתם קמתם כממשלת חירום כדי להילחם בקורונה, עם ההשלכות החברתיות, הבריאותיות, הכלכליות – ודווקא עכשיו, בזמן הקורונה, אתם מחדשים את כל היופי הזה: הוראת שעה, שאתה יודע, בצורת – – << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> את יודעת כמה חשובה סיירת הביטחון בתקופת הקורונה? << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – חטא על פשע. חבר הכנסת, חטא על פשע. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> חשיבות גדולה מאוד. גדולה מאוד. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתה עכשיו, בזמן קורונה – תקשיב, אני זאת שמבינה את זה יותר טוב מכולכם כי אני הובלתי את המאבק הזה עוד כשהייתי חברת מועצה, ואת הבג"ץ שלי, שאני הגשתי, לומדים היום בפקולטה למשפטים, בסדר? << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ואני הצלחתי לחייב את משרד הפנים לעשות סדר בנושא הזה, כי אז זה היה כסף שחור שנכנס, כזה, ואחרי הבג"ץ שלי לפחות עשו בזה סדר ועשו לזה סעיף ייחודי, זאת אומרת שיש פחות משחק עם הכסף; הוא עדיין קיים, כפי שהיום אנחנו גילינו בוועדה, אבל פחות. אתם קמתם כממשלת חירום. עלק, אתם צריכים עכשיו לעזור לאזרחים. אתם חייבים לחשוב כל רגע ורגע איך אתם עושים, מה אתם עושים כדי להקל על האזרח. ואתם פשוט מאריכים את הדבר הזה, במקום לדפוק על השולחן. כשאתם צריכים חוק נורבגי, ואללה, אתם מסתדרים מצוין. ראיתי אתמול פה את בני גנץ בכבודו ובעצמו; כמו חניך תורן ישב פה והצביע כמו טטלה על כל דבר, למרות שראש הממשלה לא היה. וכשאתם רוצים אתם יודעים לדפוק על השולחן ואתם יודעים להגיע להישגים. פה זה לא חשוב, כי זה לא קשור לחוק הנורבגי שלכם, זה לא קשור למשרדי הממשלה שלכם, זה לא קשור לג'ובים וזה אפילו לא קשור לאאודי 8. זה קשור לפלוני-אלמוני, אזרח ישראלי בעל עסק כזה או אחר, או אזרח סתם, מן השורה, שיושב בבית, משלם ארנונה, קורס תחת נטל ההוצאות ומשלם עוד אגרת שמירה. פה אנחנו לא שומעים אתכם. פה – הכול סבבה. פה – מצב קיים, זה הם, זה לא אתם. אז זה גם אתם וגם הם, זו אחריות משותפת. אתם לא תוכלו לברוח מזה. כל המערך הזה שהקמתם לעצמכם – ראש ממשלה חלופי, מעון, משרד, שיירה, נורבגי – זה 400 מיליון שקל. הייתם מוותרים על זה, אנשים לא היו משלמים. מאוד פשוט. מאוד פשוט. מאוד פשוט, חשבון מאוד פשוט. לא, אבל זה יותר חשוב, נכון? איזה רכב יהיה לי, אחד או שניים? אולי בכלל צריך שלושה, אתה יודע, כדי להחליף, שיהיה לתענוג? ותחשבו עכשיו על בעל עסק שהעסק שלו בתל אביב, הוא משלם שם את כל המיסים – הארנונה, שילוט, שולחנות, לא יודעת מה – הייתי במסעדה כזאת בתל אביב, שהיו סגורים במשך הקורונה – ומשלמים אגרת שמירה. לרוע המזל הוא גר בעיר שיש גם בה אגרת שמירה, כאזרח, כתושב. אז הוא נדפק פעמיים: גם פה הוא משלם, גם שם הוא משלם. גם פה הוא לא קיבל שום הנחה, גם שם הוא לא קיבל שום הנחה. השאלה הנשאלת: האם אנחנו – אנחנו פשוט שקרנים. אתם השקרנים. אתם חיים עם זה בסבבה, שום דבר לא מפריע, זה לא נוגע בכם באופן אישי, זה לא נוגע למשרדים שלכם. מה, חברת הכנסת מיכאלי, את כל כך עייפה. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה-מרצ): << קריאה >> אני הייתי כאן מהבוקר – – – באימא שלך – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז את רוצה שאני אסיים לדבר? את לא לבד פה. אבל אלי אבידר בדרך. את יודעת, יש לי עוד 65 דקות. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה-מרצ): << קריאה >> אני יודעת. בגלל זה באתי להגיד לך. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני פשוט מנסה להבין איפה פה ההיגיון. תקשיבי, אני רוצה לשאול אותך: את גרה בתל אביב, את משלמת אגרת שמירה. אומרים שבתל אביב הדבר הזה מספק לך את הביטחון האישי שלך. זה מספק לך ביטחון אישי? << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה-מרצ): << קריאה >> את יודעת שאני מתנגדת לחוק הזה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> את מרגישה שהביטחון האישי שלך פשוט עולה מדרגה? << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה-מרצ): << קריאה >> את יודעת היטב שאני מתנגדת לחוק, אבל זה לא מקדם אותי שנישאר פה עוד שמונה שעות. לצערי – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תראו, גם ככה זה היה בעיניי משהו שהוא לא מוסרי, לא נכון, לא שוויוני ולא צודק. זאת אומרת, איפה שראש העיר יכול להרשות לעצמו לגבות אגרת שמירה, על פניו התושבים יזכו לביטחון אישי ברמה יותר גבוהה. אצלכם במגזר אין דבר כזה בכלל. שאלתי את אוסאמה – הוא בכלל לא יודע על מה מדובר. זה משהו חדש בשביל הרשויות במגזר הערבי, אז כנראה שם זה באמת לא חשוב. << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אצלנו יש אגרת ביוב בלי שנהיה מחוברים לביוב. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הבנתי, אז כל אחד עם – בוא אני אגיד לך משהו – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> יוליה, הערה: חברי כנסת רעבים – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> את מוכנה, תגידי לנו בבקשה כמה זמן את מתכוונת לנאום. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תראה, עד כמה שיהיה לי כוח. שאלה, אני אשאל אותך. אחמד, אחמד – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני אביא גם לך אוכל. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אחמד, אני אשאל אותך ככה: אתה מתכוון להצביע בעד או נגד? << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תכף תראי מה אני מתכוון לעשות. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז אני מבינה שבאמת, לצערי הרב, לאור הנוכחות פה של חברי הכנסת מהקואליציה, זה לא מעניין אותם. אני מאוד מעריכה שאתה יושב פה, באמת, ואתה גם מקשיב, להבדיל מאחרים – כי אני חושבת שאתה פשוט באת משם. אפשר להתווכח, לא להסכים, אבל עדיין אנחנו רואים את האנשים. אני רואה אותם, גם אני באתי מהשלטון המקומי. אני מבינה את כל הקשיים. שמעתי היום צעקות של חיים ביבס – אני מבינה אותו. אבל אנחנו כאזרחים בסופו של דבר צריכים לשלם מיסים נוספים על תחושת הביטחון האישי שלנו במדינת ישראל, שהיא מדינה מתוקנת, ועם הרבה כסף: יש כסף לאאודי, יש כסף למשרדי ממשלה – 30 וכמה יש לנו כבר? איבדתי את זה – יש כסף לרכבים, יש כסף להכול, ולביטחון של האזרחים אין כסף. ופה זה בא. ותחשבו כמה עיוותים כאלה יש, כמה עוולות כאלה יש, כמה כל פעם אני מרגישה שאנחנו סותמים את הפרצות האלה. מתי אנחנו נתחיל לחשוב שלא האזרחים חייבים לנו אלא אנחנו חייבים לאזרח, לא הוא משרת אותנו אלא אנחנו משרתים אותו? ממתי זה כל כך קל ובלתי נסבל להכניס יד לכיס? זהו, החלטנו. מה אתה מקבל בתמורה? שום דבר, כי ככה בא לנו, כי אנחנו יכולים. למה? כי בא לנו, יש לנו את הכוח הזה. ביקשתי בחלק מההסתייגויות, כפי שאמרתי, לתת לראשי רשויות סמכויות גם בתחומים אחרים והתנגדו לזה; ביקשתי לתת לאנשים הנחות באותה מידה כפי שהם מקבלים הנחות בארנונה – גם זה לא התקבל; ביקשתי לפטור את העסקים שמחויבים בשמירה על פי רישיון עסק מתשלום אגרת שמירה, שזה לא יהיה כפול – גם על זה לא היו מוכנים לוותר. בסופו של דבר, בשורה התחתונה, זה עיוות, זו עוולה, זה מיסים, זה חוסר רגישות, זה חוסר הבנה. הינה, בא יעקב אשר, שהיה ראש עיר. הוא, כשהוא היה ראש העיר, הוא לא הטיל אגרת שמירה על התושבים שלו. אני יודעת שאתה אפילו מתנגד לזה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> חוקה, חוק ומשפט. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ראיתי אותך, מה לעשות? << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אבל מה לעשות? היית ראש עיר, ודיברנו על זה. אני יודעת שאתה עכשיו עסוק עד הצוואר, אבל עדיין, זה משהו שהוא מאוד עקרוני. אמרו לי: כל אזרח ישלם שקלים בודדים, או לא הרבה כסף. חבר'ה, זה לא חשוב. אנחנו כאזרחים עשינו ברית עם המדינה: אנחנו משלמים מיסים, אנחנו אזרחים טובים, אנחנו עומדים בכל ההתחייבויות שלנו, והמדינה בתמורה מספקת לנו א', ב', ג'. לא יכול להיות שכל פעם שחסר משהו או שמתחשק משהו למישהו יעבירו הוראת שעה כזאת או אחרת וייכנסו לכיסם של האזרחים בלי לחשוב פעמיים. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני מקווה מאוד שאולי אפילו – אתה יודע, אני יודעת שזה יעבור. אני יודעת שיש פה לחץ אטומי. זה 400 מיליון שקל בשנה. אבל תעשו חשבון נפש – מה אתם עכשיו מאשרים ומה יהיה בעוד שנה וחצי. האם זה מה שאנחנו רוצים? כך זה צריך להיראות? אז תגידו: אנחנו לא מסוגלים, אנחנו רוצים עוד כסף, ותטילו מיסים נוספים על האזרחים. אל תעשו את זה בדרך לא דרך. אל תשקרו לעצמכם, אל תשקרו לנו. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> קצר, אה? הימרנו על כמה זמן זה יהיה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אגב, היום מאוד הופתעתי שיש עתיד הייתה בברית מפתיעה עם הליכוד וכחול לבן. אתה יודע מה זה עשה לי? חשבתי שאתם חוזרים. אתה יודע, הייתה פרידה, ותמיד אפשר לחזור – כמו בגירושים, יש את המגשר באמצע. היום הופתעתי לגלות את זה בוועדה. יכול להיות שזו התחלה של משהו, אתה יודע. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> יכול להיות. יוליה, את יודעת ממה אני הופתעתי? שאתמול בלילה לא היה פה אף אחד מישראל מביתנו. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תקשיב, אני לא יודעת מי היה פה בלילה ומי לא. דיברתי על זה קודם, אם לא שמת לב, או שפשוט לא היית פה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הלכתי להתפלל ערבית. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני אספר לך משהו: היה כזה מנהיג בעולם פעם, קראו לו סטלין. הוא אהב לכנס את שרי הממשלה שלו בלילות. אז כל השרים – כי הם פחדו – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> שמעתי שדיברת על זה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הם פחדו נורא, כי הם היו יכולים לקבל – זאת אומרת, הם עברו לעבוד בלילות, כי הם היו יכולים לקבל בכל רגע נתון בלילה טלפון זימון לסטלין, ואם אתה לא בא, אתה יודע, הסוף לא סימפתי. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> יוליה, מה זה עכשיו? << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זה לא סימפתי. אז מה אני רוצה להגיד לך? מי שעובר לעבוד בלילות הוא לא מכבד את עצמו, הוא לא מכבד את הקולגות שלו והוא לא מכבד את המקום, כי כל בן אדם נורמלי – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אבל עכשיו זה לילות. זה שעכשיו את – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, זו תשובה להערה שלך. זה שאתה ישבת פה בלילה, אתה עושה נזק לעצמך. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> עכשיו זה לילות. לא, יוליה, עכשיו זה לילות ואת עובדת. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זה עוד לא לילה, זה בסדר. עד 24:00 זה בסדר. עד 24:00 זה בסדר, אוקיי? אז תעשו את חשבון הנפש הזה. היום באמת הופתעתי לגלות – אני מדברת על זה, חבר הכנסת אלי אבידר, שהיום בוועדה פתאום גיליתי שהייתה ברית מפתיעה בין כחול לבן ליש עתיד. אמרתי לרגע, אולי – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> גם ישראל ביתנו. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, אני התנגדתי. אנחנו התנגדנו. אמרתי אולי, אתה יודע, לפעמים זוג מתגרש ואחר כך עושים לו שלום בית, אז יכול להיות שאתם נמצאים בשלום בית. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> ידידי יושב-ראש הוועדה יעקב, תגיד לה שהייתה היום ברית בין יהדות התורה לישראל ביתנו. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> יש כל הזמן. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תראה, אנחנו אף פעם לא היינו נשואים. זה משהו אחר. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אלעזר, תפסיק כבר. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אחמד, זה לא יעזור, זה לא יעזור, זה הזמן. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז, אתה יודע, אי-אפשר להתחתן עם מישהו כשאף פעם לא היינו שם. אתם הייתם פעם נשואים. השאלה הגדולה היא מה היה שם אצלכם. היום גילינו שאתם עדיין בברית מאוד חזקה, כי יש עתיד די תמכה בחוק הזה, אז כנראה שכל הדיבורים שלכם על כלכלה חופשית, טובת האזרח, משבר הקורונה וכו' וכו' – לעומת מיקי לוי, שהוא כן היה מאוד עקבי – זה דיבורי סרק, רק למצלמות. אז אני מקווה מאוד שהנאום שלי – אני מקווה, למרות שאין ספק שזה לא – אולי יעשה למישהו שכל. אדוני שר המשפטים, עבדנו הרבה ביחד בעבר. יכול להיות שעוד לא התקלקלת סופית שם, אני מקווה מאוד, אז אולי חלק מהדברים יעשו קצת שכל, כי שוב, לא האזרחים משרתים אותנו – אנחנו אותם. וכל שקל, כל גרוש – אתה תבוא לסופר ויהיה חסר לך שקל, לא ימכרו לך לחם. אז להגיד שזה כסף קטן, זה לא חשוב ועזבו את זה, זה זלזול. אני, כשהייתי ילדה, לימדו אותי שכסף צריך לכבד, אפילו אגורות. 10 אגורות, אני רואה – אני ארים. כסף צריך לכבד, במיוחד כשזה לא כסף שלך. זה הכלל בחיים. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לך, חברת הכנסת יוליה. חברת הכנסת אלי אבידר – אינו נוכח. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני יכול במקומו, אדוני? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, אתה יכול. חבר הכנסת מיקי לוי, יש לך חמש דקות. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> איך? איך, מנסור? זה הסתייגויות. לא מחליפים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> יש לו רשות דיבור. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אין רשות דיבור למיקי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני נרשמתי, אחמד. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> איך נרשמת אם אין הסתייגויות? זה לא – יש הסתייגויות, יש דף צהוב. הוא לא יכול להחליף רשות דיבור. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת אחמד טיבי – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בקשת דיבור בקריאה שנייה? בקריאה שנייה אין בקשות דיבור. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> היא נותנת לי חמש דקות. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> עזוב, זה לא אתה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי, אתה יכול לדבר, בבקשה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תשאלי מישהו – אין רשות דיבור בקריאה שנייה ושלישית. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> חבר הכנסת, רק אם הוא חבר ועדה – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מי שרשום שהסתייג – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא רשום. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> איפה רשום? אם הוא רשום מותר לו, אבל פה הוא לא רשום. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אחמד, אני רשום. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת אחמד טיבי, למיקי לוי יש בקשה לרשות דיבור וניתנה לו. אנא, לכבד את זה. חמש דקות, חבר הכנסת. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. גברתי סגנית מזכירת הכנסת, אם תוכלו לשים לנו פה דוכן זה יפתור לנו את כל הבעיה לרוץ למטה ולבוא, נוכל לנאום גם מכאן. בנושא הזה של חוק פקודת העיריות (הוראת שעה) אני לא בא לטעון, אדוני היושב-ראש, אם צריך או לא צריך לשלם היטל שמירה. לא זו הנקודה לעת הזאת. הנקודה לעת הזאת היא שעשר שנים, עשר שנים זה בהוראת שעה, והממשלה כל פעם מחדש הבטיחה לבוא ולבדוק את נחיצות ההיטל הזה. אני לא קובע כאן אפילו לשנייה אחת אם יש בו צורך או אין בו צורך, אני בא לטעון כנגד זה שלא בדקו את זה במשך עשר שנים, מ-2010. זה פשוט לא נבדק, וזה מס עקיף שמטיל עומס על האזרחים. עשרות מיסים עקיפים מוטלים על האזרחים – מס קנייה, בלו על הדלק, מס לבית הספר, היטלי השבחה ועוד עשרות מיסים עקיפים, ורגליו של האזרח כושלות מהעומסים שהממשלה מטילה עליו. פשוט – צר לי להשתמש במילה – הורגים את האזרחים. אין לי מילה אחרת להגיד. כל מה שביקשתי בכל הוראות השעה שדנו בהן בימים האחרונים – הוראות שעה של 10 ו-12 שנה שלא נבדקו מעולם; כשהופעתי בפני ועדת הכנסת הטענה המרכזית הייתה: אנחנו מפחדים שבג"ץ יפסול את הוראת השעה בנושא החוק הנורבגי. תסתכלו כמה הוראות שעה יש, אבל כשיש אינטרסים אז זה משהו אחר. האבסורד הוא שעל עסקים מסוימים מוטל מס כפול, למשל: בית מלון, החנויות בקניון, בית קולנוע, אולם אירועים – אלה מחויבים על ידי המשרד לביטחון הפנים במסגרת קבלת רישיון עסק בביצוע שמירה פיזית, ולעיתים במאבטח עם כלי נשק, שעלותו פי ארבעה או פי חמישה מהעלות של מאבטח רגיל. האבסורד הוא שאותו בעל עסק בקניון – או הבעלים של הקניון או של אולם האירועים או של אולם התרבות או של בית המלון – גם משלם את דמי השכירות שלו לבעלי הקניון על השמירה בקניון וגם משלם לעירייה במסגרת הארנונה היטל שמירה. במקביל, גובה הרשות המוניציפלית, כפי שאמרתי, את מס השמירה, היטל שמירה. אולי כדאי לאתגר את המערכת ולהגיש תביעה ייצוגית? אולי הגיע הזמן, אם אוזן הממשלה אינה כרויה לרחשי הלב של בעלי העסקים והאזרחים שמשלמים לעיתים מס כפול – החנות בקניון משלמת על השמירה בקניון, המלון משלם למאבטחים שלו, אולם האירועים משלם למאבטחים שלו, וראו זה פלא: משלמים גם במסגרת הארנונה היטל שמירה של הרשות המוניציפלית. אני ממליץ מכאן לכל בעלי העסקים להגיש תביעה ייצוגית כדי לבחון את העניין הזה. וכי מדוע מעל בימת הכנסת אני מציע להם להגיש תביעה ייצוגית? מכיוון שהמדינה/הממשלה אינה מבצעת את תפקידה, אינה בודקת את נחיצות ההיטל הזה. אלה שנמצאים באולם ומאזינים לי – ההיטל הזה נולד לאחר האינתיפאדה השנייה. באמת, אולי היה שם צורך בעוד גורם כזה או אחר שיבצע את השמירה. לכן, אני הייתי ממליץ להם להגיש תביעה ייצוגית. אני כאן, אדוני היושב-ראש, לא כדי לקבוע אם צריך או לא צריך להטיל את היטל השמירה הזה, אם צריך או לא צריך להפעיל את אותו מוקד או אותן ניידות. אני כאן כדי לדרוש מהמדינה למלא את חובתה להקים ועדת בדיקה כדי לבדוק את נחיצות השירות הזה, שלעיתים הוא שירות כפול. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני מסיים. ומפאת – הינה, 34 שניות. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הפעלתי את השעון מאוחר. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> תודה, אדוני, אני כבר מסיים. ומפאת כל הדברים שאמרתי, אני נאלץ להצביע נגד. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת מיקי לוי. אני מזמין את חבר הכנסת איתן גינזבורג לסכם. אחרי חבר הכנסת גינזבורג אפשר שגם השר יסכם. << דובר >> איתן גינזבורג (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בשם ועדת הפנים, אני מתכבד לסכם את הדיון מכיוון שהדיון – – – << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר_המשך >> לצערך, אולי, אני חבר ועדת הפנים. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר_המשך >> לא, אבל בפנים אני חבר. זה היה מאוד חשוב לי. בדקתי איפה את חברה וביקשתי להיות חבר. את רואה? אנחנו מצליחים להיות גם וגם וגם. בכל מקרה, חבריי חברי הכנסת, החוק שעומד היום בפנינו, הוא חוק מאוד מאוד חשוב. הוא חוק שמאפשר שמירה על הסדר הציבורי ועל האבטחה ברשויות מקומיות שבחרו בכך. וכפי שציינתי קודם, מדובר על בחירה של נבחרי הציבור במועצת הרשות המקומית להצביע, לחוקק חוק עזר, שיאפשר את הטלת האגרה הזאת, לגבות את זה מהתושבים ולהעניק להם שירות נוסף של ביטחון אישי. שמעתי את ההסתייגויות של חברת הכנסת מלינובסקי ושל חבר הכנסת לוי, ואני אומר: אל תפגעו במי שיש לו – ורוצה בזה. אם אתם חושבים שזה שירות נחוץ וראוי, ויש רשויות שלא נהנות מכך מסיבות שונות, אפשר לדבר עליהן. אבל אי-אפשר לשפוך את התינוק עם המים ולומר שבגלל שאין לאחרות, גם האחרים לא ייהנו. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר_המשך >> אם יש רשות מקומית שנבחריה ישבו ודנו והחליטו שיש מקום לגבות מס על זה, והתושבים – באמצעות הנבחרים שלהם – מוכנים להצביע על זה, מוכנים לקבל את זה, לשלם את זה ולקבל את השירות הטוב הזה, אין שום סיבה למנוע מהם את הדבר הזה. יותר מכך, אני חושב שזה צריך להיות בהוראת קבע ולא בהוראת שעה, חברת הכנסת מלינובסקי. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר_המשך >> ולכן, אני חושב שגם בפתיחת עסקים בשבת – אגב, אני אפתיע אותך: גם זה בסמכות המועצה המקומית. אגב, כמו שאגרת השמירה בסמכות המועצה המקומית, מועצת הרשות, שני החוקים האלה הם באישור שר הפנים, גם אגרת השמירה וגם פתיחת עסקים בשבת. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, לא – – – << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר_המשך >> שניהם באישור שר הפנים. זה החוק בישראל. מה לעשות? ברשויות מקומיות אני קצת מבין. ולכן, גברתי וחבריי חברי הכנסת, החוק הזה הוא חוק חשוב. צריך – – << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר_המשך >> – – להאריך אותו. יש מקום בהחלט לשקול לתקן אותו. יש מקום בהחלט לשקול אם צריך לגבות אותו לפי מטרז'. באמת אני לא חושב שיש חוכמה גדולה בלהטיל את האגרה הזאת לפי מטרז' העסק או בית המגורים, אבל אין שום סיבה, אם יש מישהו שמעוניין בכך, רשות מקומית שמעוניינת בכך וחוקקה חוק בצורה דמוקרטית כמו שהכנסת הזאת מחוקקת חוקים בצורה דמוקרטית – למנוע מהם את האפשרות הזאת. ולכן, אני חושב שאם יש רשויות מקומיות שחושבות – ואני אומר לכם יותר מזה: השירות שניתן הוא שירות חשוב. היום תושבים שנהנים משירות כזה יודעים – היום מתקשרים למוקד העירוני בלילה, מעדיפים להתקשר אליהם מאשר למוקד 100 של המשטרה. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר_המשך >> בוודאי. לא רק שניסיתי, עבדתי שם והייתי בלילות במוקד העירוני, וניהלתי מוקד עירוני ואני יודע בדיוק איך זה עובד, חברת הכנסת מלינובסקי. 16 שנים הייתי חבר בראשות מקומית, הייתי סגן ראש עיר, הייתי ראש עירייה, ואני יודע בדיוק איך הדברים האלה עובדים, וגם חבר מועצה. אני יודע בדיוק איך זה עובד וכמה התושבים מרוצים משירות כזה. מדובר בסכומים שהם – בתקציב צבוע. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר_המשך >> אי-אפשר לעשות שום שימוש בכספים האלה כי הם כספים שמיועדים אך ורק לתקציב של שמירה, לזכות הציבור. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר_המשך >> ולכן, זה לא הדיון. זה לא הדיון. חבל סתם. אני לא מדבר – – – << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר_המשך >> חברת הכנסת מלינובסקי, אני לא הייתי מכנה בוגרי יחידות קרביות וחובשים צבאיים שסיימו שירות צבאי בצבא "מיליציות". אני לא הייתי קורא לאותם אנשי ביטחון ואותם סיירים "מיליציות". << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר_המשך >> את יכולה, חברת הכנסת מלינובסקי, להתבייש. פשוט להתבייש שאת מכנה יוצאי יחידות קרביות – – << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר_המשך >> – – יוצאי יחידות קרביות ששומרות על הסדר ברשויות מקומיות "מליציות" של ראשי הרשויות. את יכולה להתבייש בדבר הזה. מדובר בשירות חיוני וטוב שניתן לתושבים. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר_המשך >> את יכולה להתווכח על האופן שבו זה מוצג. את יכולה להתבייש באופן שבו את מכנה את הדברים האלה. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר_המשך >> ולכן, חבריי חברי הכנסת, אני מציע – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר_המשך >> – – לדחות את ההסתייגויות. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> ולמה זה הוראת שעה? << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר_המשך >> אני הודעתי כשהיית בטלפון, חבר הכנסת לוי, שאני בעד להפוך את זה להוראת קבע, ואני בעד לתקן את החוק כך שזה לא יהיה קריטריון של מטרז' של עסק, אני מוכן לזה. אבל בעת הזאת, בצוק העיתים, כשהיום פג תוקפו של החוק, יש להאריך אותו. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר_המשך >> צריך להודות ליושבת-ראש ועדת הפנים, שקיצרה את תקופת ההארכה והולכת לבקש פיקוח הדוק על הדבר הזה. אני קורא לחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק ולדחות את כל ההסתייגויות של חברת הכנסת מלינובסקי. תודה רבה. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת – – – << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חברות וחברי הכנסת. חברת הכנסת מלינובסקי, תודה רבה. חברות וחברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (הוראת שעה) (תיקון מס' 5), התש"ף–2020, בקריאה השנייה. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – כל אחד יעשה לעצמו חשבון. אני לא – – – מעובדי הכנסת. עזוב, לא אכפת לי מאיתנו. מעובדי הכנסת – זה שעות לא שעות. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אז אני מודה לחברת הכנסת מלינובסקי, שהודיעה שהיא מסירה את כל ההסתייגויות שהוגשו על ידה, על ידי סיעת ישראל ביתנו: חברי הכנסת ליברמן, פורר, סובה, אבידר, מלינובסקי, עמאר וקושניר. אם כך כל ההסתייגויות יורדות. אז אנחנו יכולים לעבור באופן מיידי להצבעה בקריאה השנייה על סעיף 1 לחוק, שהוא גם הסעיף היחיד. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – ראש הממשלה, משרד ראש הממשלה – – – אתם – – – הצבעה מס' 8 בעד סעיף 1 – 10 נגד – 1 נמנעים – אין סעיף 1 נתקבל. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני אוסיף כאן גם את הקולות של מי שמקומו למעלה ונמצא כרגע כאן. מי מבקש להצביע? חבר הכנסת כץ – בעד, חבר הכנסת אשר – בעד, חבר הכנסת אבוטבול – בעד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא, לא. בסדר גמור. חברת הכנסת מלינובסקי? << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> נגד. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כך, 13 בעד, שני מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק לתיקון פקודת העיריות (הוראת שעה) (תיקון מס' 5), התש"ף–2020, נתקבלה בקריאה השנייה. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה השלישית. הצבעה מס' 9 בעד החוק – 11 נגד – 1 נמנעים – אין חוק לתיקון פקודת העיריות (הוראת שעה) (תיקון מס' 5), התש"ף–2020, נתקבל. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת כץ – להוסיף את קולך בעד; חבר הכנסת אשר – להוסיף את קולך בעד; חבר הכנסת אבוטבול – הצביע. חברת הכנסת מלינובסקי נגד. אם כך , 13 בעד, שניים נגד, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (הוראת שעה) (תיקון מס' 5), התש"ף–2020, התקבלה בקריאה השלישית ונכנסה לספר החוקים. << הצח >> הצעת חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התש"ף–2020 << הצח >> [מס' מ/1313, פ/1202/23; דברי הכנסת, חוברת זו, ישיבה זו, ישיבה 41; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף הבא על סדר-היום: הצעת חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התש"ף–2020, בקריאה שנייה ושלישית. ההצעה קיבלה פטור מחובת הנחה. יציג אותה מכובדנו, שידיו מלאות עבודה ופעילות, יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, חבר הכנסת יעקב אשר. << קריאה >> קריאות << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת טיבי, אתה רוצה להגיש את האי-אמון לחוק הבא? גם אפשר. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> לא אצלי, לא אצלי. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אתה רוצה? אני שואל באמת. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה מבין למה רציתי עכשיו. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אין בעיה. אתה רוצה לחוק הבא או לא? << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זאת הייתה הזדמנות פז להחליף את השלטון. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת טיבי, אני סומך עליך. עוד תהיה, עוד תהיה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – מי יהיה ראש הממשלה החליפי שלי בהצעת החוק. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> עוד תהיה הזדמנות. חבר הכנסת אשר, אני רוצה, ברשותך, לברך את חברנו סגן יושב-ראש הכנסת חבר הכנסת מנסור עבאס, שניהל פה, נדמה לי בפעם הראשונה, ישיבה ביד רמה. ברכות גדולות ותודה רבה. בבקשה, חבר הכנסת יעקב אשר. << דובר >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני סגן היושב-ראש החדש – שיהיה לך בהצלחה – חבריי חברי הכנסת, בשם ועדת חוקה, חוק ומשפט אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התש"ף–2020. החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה–2014, נועד לסייע לבני משפחה ליישב סכסוכים משפחתיים בהסכמה ולצמצם את ההתדיינויות המשפטיות ביניהם באמצעות הפניית תובענות אלו תחילה להליך של יישוב הסכסוך. נוכח הצלחת החוק בהפחתת ההתדיינויות המשפטיות בין בני משפחה הונחה על שולחן הוועדה הצעת חוק ממשלתית, שאליה מוזגה הצעת חוק פרטית של חבר הכנסת מלכיאלי, המבקשת לעגן את הוראת השעה כהוראת קבע ולערוך מספר תיקונים והבהרות בחוק. אולי זה חבר הכנסת מיכאלי? כי כתוב לי פה מיכאלי. יכול להיות שזה מהכנסת הקודמת אז זה כנראה מיכאלי. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברת הכנסת מיכאלי. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> לא, לא. אני חושב שלא. אתה יודע מה, אולי חברת הכנסת מיכאלי. יכול להיות. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברת הכנסת מיכאלי, אם לא חשוב לך להירשם אלקטרונית בהצבעה את יכולה לרדת לכאן. ואז תוכלי – אנחנו נחכה לך עד שתרדי. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> חברת הכנסת מיכאלי, זה חוק שלך? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כן, כן. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אז אני מתחיל מההתחלה. לא מההתחלה ממש, מההתחלה. נוכח הצלחת החוק – זה שלך – בהפחתת ההתדיינויות המשפטיות בין בני משפחה הונחה על שולחן הוועדה הצעת חוק ממשלתית, שאליה מוזגה הצעת חוק פרטית של חברת הכנסת מרב מיכאלי, המבקשת לעגן את הוראת השעה כהוראת קבע ולערוך כמה תיקונים והבהרות בחוק. מאחר שהוראת השעה פוקעת הלילה וכדי שהוועדה תוכל לדון וללבן את הסוגיות השונות שבהן נדרש להכריע, מוצע להאריך את הוראת השעה בשנה נוספת עד תום חמש שנים מיום תחילתו של החוק, דהיינו עד יולי 2021. אנחנו בוועדה ננסה לדון בכך במועד קרוב יותר ולסיים את החקיקה. להצעות החוק לא הוגשו הסתייגויות, ואני מבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעות החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בנוסח שהכינה הוועדה. אני רוצה להודות גם לחברי הוועדה, גם לחברת הכנסת מיכאלי, לשר המשפטים ולכולם. אני מבקש מהכנסת להצביע בקריאה שנייה ושלישית בעד החוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. כפי שאמר יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות. כן הוגשה בקשת רשות דיבור של חברנו חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כמובן, אני בעד החוק הזה. החוק הזה עושה סדר, החוק הזה עושה שכל. אני בעד. אני רוצה לומר כמה מילים בנושא שוק העבודה וכל נושא האבטלה. על פי נתוני שירות התעסוקה, כרגע יש 100,000 מובטלים רשומים שבעוד חודש וחצי-חודשיים יפסיקו לקבל דמי אבטלה כי שישה חודשים חלפו-עברו להם. בכל חודש בחודשים הקרובים יתווספו עוד 100,000 איש, עד ל-400,000 איש עד ספטמבר. בנושא שוק התעסוקה יש שני levels: ה-level הראשון זה אותם 100,000 איש שבעוד חודש וחצי-חודשיים יסיימו לקבל את דמי האבטלה ולא יוכלו לחדש שישה חודשים נוספים. והמשפחות של אותם 100,000 אנשים יתגלגלו לחרפת רעב – אל תדאגי, עליזה, אני אסיים בזמן. את לא צריכה להגיד לו על השעון. אני אסיים בזמן. אני מתורגל, אני מספיק ותיק. אותם 100,000 מובטלים לא יוכלו לדרוש את דמי האבטלה לשישה חודשים נוספים כי הם כבר קיבלו את המגיע להם. מכיוון שהעת הזאת היא עת חירום, ראוי שהממשלה – האוצר יבוא ויבחן איך פותרים את זה. בנוסף לאותם 100,000, כל חודש עוד 100,000, ועד ספטמבר אנחנו צפויים ל-400,000 דורשי עבודה. זהו מצב בלתי הגיוני, מצב קשה מאוד. על שר האוצר, שר הכלכלה וממשלת ישראל לבחון את המצב הזה – איך ניתן לפתור את הנושא עבור אותם מובטלים כי אין מקומות עבודה חדשים גלויים באופק. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מיקי לוי. אם כך, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התש"ף–2020, בקריאה השנייה. הצבעה. הצבעה מס' 10 בעד סעיף 1 – 12 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 1 נתקבל. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברת הכנסת מיכאלי – בעד; חבר הכנסת עסאקלה ­– בעד; חבר הכנסת סעדי – גם בעד? חבר הכנסת כץ – בעד; חבר הכנסת אשר – בעד. אם כך, יש לנו 17 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק אושרה בקריאה השנייה. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התש"ף–2020. הצבעה. הצבעה מס' 11 בעד החוק – 12 נגד – אין נמנעים – אין חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התש"ף–2020, נתקבל. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברת הכנסת מיכאלי, אני מוסיף את קולך בעד. חבר הכנסת עסאקלה – בעד; חבר הכנסת סעדי – בעד; חבר הכנסת אופיר כץ – בעד; חבר הכנסת יעקב אשר – אני מניח שגם בעד. אם כך, 17 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התש"ף–2020, התקבלה בקריאה השלישית ונכנסה לספר החוקים. אני מבקש להזמין את חברת הכנסת מרב מיכאלי, שיזמה את הצעת החוק הפרטית בעניין הזה, אם מותר לומר, לסגור מעגל. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> כמעט. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כמעט. כן, זה מעגל שצריך להמשיך כל הזמן לעבוד, זה נכון. אבל זו בהחלט לפחות סגירת מעגל נוסף. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> נכון. אז תודה רבה, אדוני היושב-ראש, וצריך להגיד, מגיע קרדיט גם לאדוני, שהיה שותף להנעת ההצעה הפרטית המקורית בכנסת התשע-עשרה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> בכנסת התשע-עשרה. וצריך להגיד עוד, לא זאת אף זאת, אתה היית יושב-ראש הקואליציה, לדעתי, נכון? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> היית יושב-ראש הקואליציה בכנסת התשע-עשרה, בסופה, ועזרת, איך להגיד – ממש הכנסנו אותו בימים האחרונים ביותר של הכנסת. לקח הרבה זמן עד שהחוק התחיל לפעול. עכשיו אנחנו מאריכות ומאריכים את הוראת השעה שלו, וכשהוא יהיה חוק קבוע אז תגיד "סגירת מעגל". << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> סופית, כן. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> בדיוק. אני רוצה להודות – – – << קריאה >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << קריאה >> – – – בשנה הזאת. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> פחות משנה, חד-משמעית. אני רוצה להודות. תודה רבה לצוות ועדת החוקה היוצא מן הכלל; אני רוצה להודות ליחידות הסיוע, שעושות עבודה מדהימה; גם אנשי משרד הרווחה, נשות משרד הרווחה ומשרד המשפטים, ולוועדת ההיגוי, שעושה עבודה יוצאת מן הכלל. כן, אוסאמה. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> יחידות הסיוע. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> יחידות הסיוע, כן, הוא שאמרתי. נשות ואנשי משרד הרווחה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבתי הדין השרעיים. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> בבתי הדין השרעיים עוד אין. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – בשנה שעברה. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> כשיהיו, בדיוק. אחד הדברים שנשיג השנה זה שסוף-סוף ניישם את החוק כמו שצריך גם בבתי הדין השרעיים. אדוני, דע לך שעוד לא הצלחנו להוציא את זה לפועל, באופן שהוא בעיניי שערורייתי, אבל אנחנו על זה. אני רוצה, ברשותכן וברשותכם, חברות וחברים, להגיד דבר שאמרתי בוועדה. כשישבתי בוועדה היום להאריך את החוק, פתאום הדינמיקה הייתה כל כך שונה ממה שהיא הייתה בזמן שעבדנו על החוק בזמן אמת. כשעבדנו על החוק בהתחלה ההתנגדויות היו אדירות, והינה חלפו כמעט ארבע שנים, שבמהלכן ההתנגדויות הלכו ופחתו, והיום הייתה ממש הסכמה מקיר לקיר עד כמה החוק הוא טוב והחוק הוא חשוב. ונכון שאפשר לתקן בו וצריך לשכלל בו כל מיני דברים, אבל אין שאלה שזאת הדרך הנכונה ללכת בה. אמרתי בוועדה שאני חושבת שהקושי הגדול להעביר את החוק מלכתחילה היה קושי תרבותי. אנחנו חיות וחיים בישראל בתרבות עמוקה מאוד של סכסוך. הדבר שמגדיר את מדינת ישראל יותר מכל דבר אחר ב-52 השנה האחרונות הוא הסכסוך בינינו לבין שכנותינו ושכנינו, ולכן נורא נורא בקלות אנחנו נופלות ונופלים בכל דבר ועניין ישר לתוך סכסוך, ולא דיאלוג ולא דיון ולא ניסיונות לגשר או למצוא את הטוב המשותף. אנחנו, בסיפור הזה של הגירושים וסכסוכים משפחתיים, הבנו לשמחתי שהמאבק, והסכסוך, רק מחמיר את מצב כל המשתתפות והמשתתפים בו. אני מאמינה ומקווה שזאת תהיה ההתחלה של דרך שבה אנחנו נפעל להעביר כמה שיותר סכסוכים מכמה שיותר סוגים לפתרונות בדרכים חלופיות – גישור, צדק מאחה – בכל מה שנוגע גם כאמור לסכסוכים משפחתיים, גם לסכסוכים אישיים, גם אפילו לפגיעה מינית, לאלימות על כל הרצף שלה, ובסופו של דבר, אינשאללה, גם לסכסוך הגדול בינינו לבין שכנינו ושכנותינו הפלסטיניות והפלסטינים, שנחיה פה בשלום. תודה רבה. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כל הכבוד, מרב. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מרב מיכאלי. << הצח >> הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 101) (תיקון מס' 5), התש"ף–2020 << הצח >> [מס' מ/1323; דברי הכנסת, חוברת זו, ישיבה 41; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 101) (תיקון מס' 5), התש"ף–2020, קריאה שנייה וקריאה שלישית. ההצעה קיבלה פטור מחובת הנחה, ויציג אותה, בשם יושבת-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, חבר הכנסת איתן גינזבורג, יושב-ראש ועדת הכנסת, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה הנושא האחרון? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> זה הנושא האחרון לפני ההפסקה, שאחריה יבואו עוד שני נושאים כנראה, וזהו. אנחנו, אתה יודע, לא עבדנו הרבה זמן; יש פה מאמץ גדול שעשינו השבוע לצמצם את הפקק שנוצר. כולם מגויסים. אני חושב שזה חשוב, למרות שזה לא קל. << דובר >> איתן גינזבורג (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. רבותיי חברי הכנסת, אדוני השר, כל הצעות החוק שאנחנו באים ומעלים כאן ועמלים עליהן נורא נורא קשה הן הצעות חוק של הממשלה. הצעות חוק שהממשלה ביקשה אותן, הצביעה עליהן, ואנחנו באמת עושים פה מאמץ אדיר כדי לאפשר לממשלה לתפקד וכדי לממש את החלטותיה. << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יעקב ליצמן: << קריאה >> אני לא חושב שצריך לעבוד עד 05:00. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> מסכים. אבל אנחנו היינו פה אתמול עד 06:00, והיום אנחנו ממשיכים כדי לאפשר את פעילותה של הממשלה. בכל מקרה, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק התכנון והבנייה – נראה לי שזה חשוב לך, אדוני שר הבינוי והשיכון – (תיקון מס' 101) (תיקון מס' 5), לקריאה שנייה ושלישית. במסגרת תיקון 101 לחוק התכנון והבנייה, שאושר בשנת 2014 בכנסת, הוסף פרק חדש לחוק, שהעניין שלו הוא הקמת מכוני בקרה פרטיים, שקובע שמגיש בקשה להיתר בנייה יהיה חייב לקבל את האישור של אותם מכוני בקרה לצורך קבלת היתר בנייה ממוסד תכנון. לפי החוק נועדו מכוני הבקרה לבחון את עמידתה של עבודת בנייה שלגביה הוגשה בקשת ההיתר בחובות שחלות עליה מתוקף תוכניות קיימות, תקנות בנייה, תקנים רלוונטיים ועוד. בנוסף אמורים מכוני הבקרה לבצע בקרה על ביצוע עבודות הבנייה בפועל על פי ההיתר שניתן על ידי אותם מכונים. לצורך כך אמורים מכוני הבקרה להעסיק במסגרתם בקרים שהם מהנדסים או אדריכלים שעומדים בתנאים הקבועים בחוק, ולהעסיק בקרים מורשים, שיוכלו לתת אישור למתן ההיתר מטעם הגורמים שמאשרים במקרים מסוימים, כמו משרד הבריאות, המשרד להגנת הסביבה, הרשות הארצית לכבאות והצלה והג"א. במסגרת תיקון 101 לחוק נקבע כי החובה לקבל את האישור של מכוני הבקרה לצורך קבלת היתר בנייה תחל ב-1 בינואר 2016, אבל ניתנה לשר האוצר סמכות לדחות בצו את תאריך תחילת החובה עד לשנתיים נוספות מיום התחילה שנקבע, והדבר אכן קרה ונקבע ל-1 בינואר 2018. לאור המורכבות שכרוכה בהפעלת מכוני הבקרה לא הושלמה כל ההיערכות שדרושה לכך עד ליום תחילת החוק שנקבע, ובין היתר לא הושלמה ההיערכות שדרושה להעסקת הבקרים המורשים מטעם הגורמים שמאשרים את מכוני הבקרה. בדצמבר 2017 חוקקה הכנסת את תיקון 119 לחוק התכנון והבנייה, שבמסגרתו נקבע כי תאריך תחילת הפעלת מכוני הבקרה יידחה עד לאפריל 2018, וזאת כדי לאפשר לממשלה לגבש ולהניח בפני הכנסת מתווה לתקופת היערכות נוספת להפעלת המכונים. באפריל 2018 אושר מתווה היערכות במסגרת תיקון 112 לחוק, ונקבע כי חובת בקרה במכון בקרה תחול לגבי בנייה חדשה למגורים בלבד, בבנייה רוויה לבניין שאינו רב-קומות. וגם נקבע שבמשך תקופה של שנה מאותו יום, כלומר מ-1 באפריל 2018, מגיש בקשה להיתר רשאי לבחור ולהודיע לרשות הרישוי, בתוך שבועיים מיום שהגיש את הבקשה, כי לא תחול לגביו חובת בקרה במכון הבקרה. תקופת ההיערכות, שסיומה נקבע ל-1 באפריל 2019, הוארכה במהלך תקופות הבחירות לכנסת העשרים-ואחת, לכנסת העשרים-ושתיים ולכנסת העשרים-ושלוש מכוח סעיף 38 לחוק-יסוד: הכנסת, והיא עתידה לפקוע היום, אדוני השר, 16 ביוני 2020. לאור העובדה שקביעת תקופת ההיערכות שינתה את המודל העסקי שאליו נערכו מכוני הבקרה בהפיכת ההזדקקות להם מחובה כללית לאפשרות וולונטרית, וכדי לעודד פנייה למכוני בקרה, נקבעו שורה של הטבות ומענקים שונים שיינתנו למכוני הבקרה ולפונים אליהם. יש מתווה שלם, שאני לא אפרט אותו כאן מעל בימת הכנסת כדי לחסוך לכולם את הזמן הזה, אבל במסגרת המתווה הזה יש הטבות שונות, שהן חלק מהטבות שלא עוגנו במסגרת החוק אלא היו במסגרת התחייבות של משרד האוצר בפני הוועדה. וזה חשוב, כי אנחנו מאריכים היום את תקופת ההיערכות, וקיבלנו בוועדה התחייבות ממשרד האוצר שכל מתווה ההטבות והמענקים ימשיך גם הוא לחול במלואו בתקופה המוארכת שאותה אנחנו מבקשים פה. כידוע, עם הקמת הממשלה החדשה, הועברה האחריות על מינהל התכנון ממשרד האוצר למשרד הפנים. שר הפנים ביקש לבחון את סוגיית הרישוי בכלל ואת מכוני הבקרה בפרט. כדי לאפשר לשר ולממשלה הליך של בחינה כזה באופן נאות, ביקשה הממשלה בהצעת החוק שמונחת היום להאריך את תקופת ההיערכות, כולל כל הסדרי ההטבות שעליהן דיברתי, בשנה אחת נוספת. ועדת הפנים והגנת הסביבה השתכנעה היום שאכן נדרשת תקופה של שנה, או של עד שנה, לצורך השלמת הבחינה הכוללת של כל ההסדרים בתחום רישוי הבנייה, ובכלל זה נושא מכוני הבקרה, ולכן מוצע להאריך את תקופת ההיערכות כאמור בשנה אחת. יחד עם זאת, הוועדה דרשה כי במהלך התקופה ידווח השר לוועדה מדי שלושה חודשים על ההתקדמות בבחינת הדברים ועל הצעדים שננקטים כדי לעודד מגישי בקשות לפנות למכון בקרה, כדי לאפשר לוועדה פיקוח מיטבי ולהבטיח שתקופת ההארכה תנוצל למטרה העיקרית שלשמה היא התבקשה. בהזדמנות הזאת אני מבקש להודות ליושבת-ראש ועדת הפנים חברת הכנסת מיקי חיימוביץ', שמובילה קו מאוד מאוד ברור, וגם על כך שהיא מובילה את דיוני הוועדה, מקפידה על קבלת דיווחים חודשיים בנושאים שונים, וגם מעודדת את משרדי הממשלה לקצוב בזמן את כל הארכות השעה האלה והוראות השעה האלה, ולקבוע את כל ההסדרים בהוראות קבע ולא ליצור חוקים בהוראות שעה. ועל כן, אדוני, אבקש את אישורה של הכנסת – לאשר את הצעת החוק בקריאה שנייה ושלישית. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת גינזבורג. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות. הוגשה בקשת רשות דיבור אחת, של חברת הכנסת מלינובסקי, שאיננה כאן באולם. לפיכך, אנחנו יכולים לעבור להצבעה על הצעת החוק בקריאה השנייה. חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 101) (תיקון מס' 5), התש"ף–2020 – הצבעה. הצבעה מס' 12 בעד סעיפים 1–2 – 7 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–2 נתקבלו. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת אופיר כץ, להוסיף את קולך בעד? חבר הכנסת סעדי, חבר הכנסת עסאקלה – בעד. עוד מישהו שנמצא כאן למטה ואינו במקומו? אין. לפיכך, בעד – עשרה, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק אושרה בקריאה השנייה. חבר הכנסת טיבי, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני מבקש לראות בהצעת החוק הזאת הצעת אי-אמון בממשלה. אני הגשתי כתב הסכמה להיות מועמד לראשות הממשלה. סיכמתי עם חבריי בסיעה שחבר הכנסת סמי אבו שחאדה, הנמצא בבידוד ונבצר ממנו להגיע לכנסת, יהיה ראש הממשלה החליפי. די לבידוד. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אחמד טיבי. אני חושב שבכנסת הזאת יש לנו בהחלט חידושים: היינו רגילים שיש ראש ממשלה, עכשיו יש ראש ממשלה חלופי, ויש ראש הממשלה המועמד, שזה חבר הכנסת טיבי באופן עקבי. אם כך, אני מזכיר לחברות וחברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה השלישית. מי שבעד החוק ונגד האי-אמון מצביע בעד; מי שנגד החוק ובעד האי-אמון מצביע נגד. אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה מס' 13 בעד החוק – 6 נגד – 2 נמנעים – אין חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 101) (תיקון מס' 5), התש"ף–2020, נתקבל. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אי-אפשר – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אי-אפשר. אי-אפשר, חבר הכנסת אבוטבול, זה המצב. מכובדיי, אנחנו מוסיפים את קולו של חבר הכנסת אופיר כץ, שנמצא במליאה – אתה בעד, אני מבין; חבר הכנסת כץ, אתה בעד; בבקשה, חבר הכנסת סעדי – נגד; וחבר הכנסת עסאקלה – גם נגד; חבר הכנסת – אתה לא הצבעת במקומך? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא הצבעתי, אדוני. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא הצבעת. בסדר. אנחנו נוסיף גם אותך. אם כך, בעד – שבעה, נגד – חמישה, אין נמנעים. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> רוויזיה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אפשר להסתכל על זה בשתי זוויות: מצד אחד, פער קטן וצמוד, מצד שני, המרחק ל-61 – עדיין יש לך הרבה עבודה. אני קובע שהצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 101) (תיקון מס' 5), התש"ף–2020, עברה בקריאה השלישית ונכנסה לספר החוקים. הצעת האי-אמון לא התקבלה. אנחנו, כדרכנו בימים עמוסים אלה, נצא להפסקה עד שתסתיים הכנת החוק הבא. תודה רבה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 21:07 ונתחדשה בשעה 22:30.) << הפסקה >> << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, אני מחדש את הישיבה. הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – אכיפה), התש"ף–2020, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << נושא >> הצעת חוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – אכיפה), התש"ף–2020 << נושא >> [מס' מ/1321; דברי הכנסת, חוברת זו, ישיבה 41; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – אכיפה), התש"ף–2020, לקריאה שנייה ושלישית. ההצעה קיבלה פטור מחובת הנחה ויציג אותה, כמנהגנו, יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט חבר הכנסת יעקב אשר. << דובר >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט, שהכינה את ההצעה לקריאה שנייה ושלישית, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – אכיפה), התש"ף–2020. המבוקש הוא להמשיך ולקיים את העבירות והאכיפה שבתקנות שעת חירום 45 ימים נוספים מיום הפקיעה, כלומר עד 30 ביולי – יום הפקיעה היה בעצם אתמול; ליל הפקיעה – ויש אופציה להארכה נוספת של 45 ימים על פי בקשת הממשלה ובאישור ועדת החוקה ומליאת הכנסת. בתקופת הפער בין פקיעת תוקף התקנות לשעת חירום בחצות הלילה שעבר אתמול לבין תחילתו של חוק זה מחר בשעה 18:00 לא תהיה ולא הייתה בעצם אכיפה בעבירות, דבר שבפני עצמו לא היה צריך להיות. התקנות קובעות את התשתית המשפטית ליצירת הסדר האכיפה של הוראות שונות הנוגעות להתמודדות עם נגיף הקורונה, כגון חובת בידוד, עטיית מסכה, הגבלות על פעילות המסחר והבילוי ועוד, באמצעות קביעת עבירות פליליות ומינהליות, כלומר, הטלת קנסות על ידי שוטר או פקח. הזמן הנוסף דרוש כדי לקדם בכנסת את חוק המסגרת – הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש – שאמור להחליף את ההסדרים הקבועים בתקש"ח, בכל התקש"חים. אני רוצה להסביר בשתי מילים – כן חשוב, למרות השעה המאוחרת, ואני מודה לך, אדוני היושב-ראש, על היענותכם בעניין הזה – את הדברים שאנחנו הולכים לעשות. מובן לכול שכשיש זמן חירום מקבלים החלטות ותקנות שהממשלה קובעת, אבל לאחר מכן התפקיד שלנו, אדוני, מאחר שאנחנו לא יודעים עוד כמה זמן נצטרך אותן, ואולי אף – אני אמרתי גם בוועדה שאני רוצה לנסות להגיע למצב שיהיה חוק, שיהיה מסגרת של חוק שיהיה נכון למגפות בכלל, לאו דווקא לקורונה, ואם יהיו דברים שיצטרכו גמישות שם, יעשו תקנות. החוק ייתן לשר – שר הבריאות, אם זה במגפות – באישור ועדה, לשנות את הדברים לפי הצורך. למרות הזמן הקצר שהיה בידה, הוועדה דנה בהסדרים שבתקש"ח והחליטה בכמה עניינים לשנות את האיזון שהציעה הממשלה ולקבוע הוראות מקילות יותר כדי לשמור על זכויות הפרט: 1. הוחלט לקבוע כי שוטרים ופקחים לא יוכלו להיכנס לבתי מגורים ללא צו של בית משפט; 2. הוועדה החליטה שלא לאשר עונשי מאסר כלל על העבירות שבחוק, אלא רק קנסות. בין העבירות שבהן הופחת העונש כאמור – שזה היה גם דבר שאין לו שום סיבה שבעולם; על איזה עבירות זה היה? על הפרת חובת בידוד והחובה לעטות מסכה לא צריך להגיע למאסרים. יש דרך, ואם מישהו סרבן, אפשר תמיד לפתוח בהליך כזה או אחר שזה משהו אחר; 3. בעבירה שבמסגרתה שוטר רשאי להורות על התפזרות של התקהלות הוועדה הבהירה היטב בנוסח החוק כי לא יהיה בכך כדי לאפשר פגיעה בהפגנה שעומדת בתנאים שבחוק; 4. הוחלט שרק שוטר או מפקח עובד מדינה יוכל להטיל קנס מינהלי על הפרת חובת בידוד. פעולות אחרות – כן, יש פעולות שמותרות, אבל לזה יהיה רק שוטר או מפקח עובד מדינה; 5. לא ניתן יהיה להמשיך ולתת סמכויות פיקוח לפקחים של הרשויות המקומיות שהוסמכו לפי חוק העבירות המינהליות, שרבים מהם לא עברו את ההכשרה הנדרשת לפעולות הפיקוח לפי התקש"ח; 6. הוחלט לקבוע את העבירות על ההוראות שבצו בידוד בית לפי פקודת בריאות העם בצורה מפורשת יותר ומובנת יותר, כדי לצמצם את האפשרות לשנות את תוכן העבירה לאחר אישור הכנסת. אני רוצה לומר עוד שתי מילים. כשאנחנו באנו להתקין את התקנות האלה היו קולות בוועדה בהתחלה שבאו ואמרו: מה, אין מגפה ואין שום דבר, וזה לא קורונה וכן קורונה. אני בדקתי, וגם אמרתי לחברי הוועדה: אני לא דוקטור. אני, בכלל יש לי בעיה עם תארים, אבל דוקטור אני ודאי לא, רופא אני ודאי לא. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בשלב זה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> בשלב זה. גם לא חלמתי להיות עורך דין, ואני מתחיל להתקדם, אדוני. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> או-טו-טו דוקטור למשפטים. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אולי דוקטור למשפטים, אבל רופא אני לא. ואני אמרתי לחבריי חברי הוועדה: הכתפיים שלנו צרות מדי בשביל שנגיד: אנחנו לא מחדשים שום דבר, לא נותנים אפשרות להתמודד הלאה כי לא נראה לנו שהמחלה הזאת תימשך; במיוחד כשאנחנו רואים שלהיפסק היא עדיין לא נפסקת. זה מצד אחד, אבל מצד שני לא יכול להיות שזכויות כל כך ברורות ופשוטות נרמסות תחת מצב חירום. זה לא צריך להיות. זה לא חייב להיות. זה נכון שהצומת הזה בין פיקוח נפש לבין זכויות האזרח הוא צומת בעייתי במקרה של חירום, אבל אנחנו היום לא במקרה חירום חירום חירום כזה גדול, ואפשר לבוא ולבדוק את הדברים. ולכן גם קבענו, באמת – ויש לנו כרגע חודש וחצי, ואני רוצה לעמוד ביעד ולהביא באמת חקיקה מתוקנת שתהיה חקיקת מדף לעניין הזה. הצורך באיזון בין שני הדברים הוא נורא נורא חשוב, ובאמת, בסיעור מוחות עם חברי הוועדה, גם האופוזיציה וגם הקואליציה, בעזרה של השרים – שר הבריאות, שעמדת משרדו הייתה קשוחה מאוד, מדי, לטעמי, וגם שר המשפטים, וגם עמדתו של השר לביטחון פנים – הצלחנו לאזן בין הדברים, הצלחנו להביא הישגים גדולים מאוד – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> לא, אני רוצה לפרט את זה, כי אני אפרט את זה. זה רק טיים-אאוט, זה לא שמפסיקים. ובאמת הם עזרו לנו פה ביחד, בעצה אחת עם חברי הוועדה, שבאמת היו קואופרטיביים, ולמרות שהדיון התחיל מאוד מאוד טעון, ראינו כולנו שאנחנו מתחברים לאותו רעיון: להביא משהו מתוקן. לכן, למרות שהיינו 24 שעות ללא חוק וללא תקנות, אני שמח להגיש היום את ההצעה לקריאה שנייה ושלישית. להצעת החוק הוגשו בקשות רשות דיבור, וסיכמנו בינינו – אפשר להגיד את הסיכום? חמש דקות לכל חבר כנסת שירצה. איך אתה תעמוד בחמש דקות, מיקי? בחייך, חמש שעות אצלך זה רק הפרומו. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אגב, אני מוכרח לומר שדווקא חבר הכנסת מיקי לוי, לא משנה מה מסגרת הזמן – עומד. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> מדייק, הוא מדייק. אבל יהיה קשה לו מנטלית. ה << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אי-אפשר לקחת ממנו. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> מנטלית יהיה קשה לו, והוא עדיין ידייק. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> הוא יודע שזאת לא ההזדמנות האחרונה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> להצעת החוק הוגשו בקשות רשות דיבור. אני מבקש מחברי הכנסת לאשר את ההצעה בקריאה שנייה ושלישית בנוסח הוועדה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה ליושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, בכלל על כל העבודה הקשה והמאומצת בימים האחרונים. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות. כן הוגשו בקשות רשות דיבור. חבר הכנסת אלי אבידר – איננו; חבר הכנסת אוסאמה סעדי – איננו. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום – נגיף הקורונה. התקנות פגו אתמול בלילה. הממשלה שקמה בחסות הקריאה הנרגשת: מאבק משותף בקורונה – והקמנו ממשלה – דנה אתמול בחוק הנורבגי, אדוני. היא דנה בחוק הנורבגי – שיהיו עוד חברי כנסת לעבוד בה, בוועדות הכנסת. יעקב אשר אמר: קואליציה ואופוזיציה, אז רק בשביל הדיוק: אופוזיציה ויושב-ראש הוועדה יעקב אשר. אף חבר כנסת אחד מהקואליציה לא היה. לפני החוק הנורבגי, איפה הם היו? חוק משמעותי, שהממשלה אומרת: קורונה, קורונה, בואו נעצור, חייבים, חייבים. שמים אותו על השולחן אתמול ב-04:00 וקובעים דיון היום בשעה 11:00. זה הממשלה? זו התנהגותה? זו האחריות של האנשים? אני אספר לך, יעקב אשר ציין פה ובצדק שבהסכמה ירדו הדברים, וציין לשבח את שר המשפטים, את השר לביטחון הפנים ואת שר הבריאות. אם הם היו קוראים את החוק הם היו חוסכים גם מאיתנו, חברי הוועדה, מאבקים גדולים מול האנשים שהם שלחו ממשרדיהם לייצג את עמדתם, שהם לא קראו אותה. הם לא קראו אותה. שר הבריאות לא ידע מה הוא רצה מעצמו כשהוא שלח את האנשים, השר לביטחון הפנים – אותו כנ"ל, וגם שר המשפטים. הכריז – הוא, דרך אגב, גם הוא, ראש הממשלה הנוכחי וראש הממשלה החליפי אמרו: לא תהיה כניסה לבתים בלי צו. דרך אגב, בחוק העיקרי, שאמור לנחות על שולחננו – הוא נחת כבר, אבל לא היו בו דיונים – זה לא מופיע. היום חזרו אחורה ועוד התעקשו איתנו שעות רבות שזה צריך להיות בפנים. זה לא עבר ככה, אחרת לא היינו פה עכשיו בשעה 22:40 מנהלים את השיח הזה. זה היה נגמר הרבה קודם. אנחנו יושבים שם, חברי האופוזיציה, ואין אף אחד מחברי הקואליציה, שדואגים כל הזמן להסביר שכולם פה מתחת לאלונקה. אני לא ראיתי את האלונקה, אני ראיתי חוק רע. בסוף, מה שמציג יושב-ראש הוועדה, בצדק – אני כחבר האופוזיציה וחבריי הצבענו בעד, לא נמנענו. ואחרי שירדו הסעיפים הפוגעניים האלה, הבלתי-מוצדקים האלה, החפיפיים האלה – ואם יש דברים שבאופן אישי מפריעים לי, ואני משתף גם את אדוני היושב-ראש, אם יש דבר שאני חושב שהוא גרוע לכנסת, זה חפיפיות. הייתה פה חפיפיות, רשלנות בכתיבה, חוסר העמקה, חוסר בקשה ושאלת נתונים, והעיקר שיהיה לנו חוק שמאפשר לפקח, לא רק לשוטר, להיכנס לבית מגורים ולהיכנס לרכב בלי הצדקה, בלי צו, בלי שום דבר. עכשיו תראו, אני עומד לפניכם, ואני הרי מזוהה עם מערכת האכיפה, הייתי במשטרה, מאלה שרוצים כל היום – להפך, בואו ניתן את זה גם לפדופילים. מחר תעלה פה בטרומית הצעה על איזוק אלקטרוני – בואו ניתן סמכויות. על זה? בלי צו? בלי סיבה? בלי עילה? הממשלה הזאת, יושב-ראש הוועדה ציין לשבח את השרים – אני אומר שאני מציין אותם לגנאי, לא לשבח. זה שאחרי זה במשא ומתן טלפוני כזה או אחר הם מבינים שהם טיפסו על הר שהם לא יודעים לרדת ממנו, זה עדיין לא סיבה שלא יקראו חוק שהם מגישים אותו ב-04:00, שנוגע בפרטיות של כל אחד מאיתנו. בפרטיות, לא פחות מזה. כן, החוק הזה הצבעתי בעדו כחבר האופוזיציה ולא היה אף אחד מהקואליציה שירים יד בעד. אין לי איך להגדיר את הדבר הזה חוץ מפשוט חוסר אכפתיות של חברי הכנסת מהקואליציה. ואני אומר חוסר אכפתיות של חברי הכנסת מהקואליציה, חוסר אכפתיות של השרים. לא ציון לשבח, ציון לגנאי. תקראו חומר שאתם מביאים לכנסת ב-04:00, וזה גם באיזשהו מקום מעיד על הדרך שבה, אדוני, הם רואים אותנו, את הכנסת ואת המוסד הזה. אז כן, אנחנו הצבענו בעד. אנחנו לא הצבענו בעד החוק שהממשלה הביאה, אנחנו הצבענו בעד החוק שאנחנו יצרנו בוועדה. החוק שנכנס – לא שהוא השתנה; הוא לא אותו חוק, ולכן הצבעתי בעד. היום חוקקתי יחד עם חבריי מהאופוזיציה ועם יושב-ראש הוועדה חוק שהוא טוב למאבק בנגיף הקורונה, חוק ששומר על זכויות אזרחיות והוא מאזן ביניהם. כן, היום אנחנו – האופוזיציה חוקקה חוק, זה לא חוק של הקואליציה. זו בושה לקואליציה, אבל זה לא חוק של הקואליציה. ממשלה עם 52 בעלי תפקידים, אולי יותר, לא מצאו את האנשים שיגיעו ויסבירו למה הם ביקשו את זה? איזה מין ממשלה זאת? אין להם מושג ירוק מה היה שם. דרך אגב, גם לא היה להם מושג ירוק אתמול בחוק שעבר תיקון – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מוסיף לך עוד דקה, ככה. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> תודה. אתמול עבר עוד חוק, חוק שגם הוא לא דומה למה שהגיע – החוק של ויעוד חזותי. עד לפני יום אחד, עצורים במעצר ראשון, אדוני היושב-ראש, לא ראו שופט. וידיאו קונפרנס. מהשבוע הבא, מיום ראשון או מיום שני, כל עצור במעצר ימים ראשון יגיע להארכת מעצר, ועינו של השופט תשזוף את העצור. מי ישב שם אתמול, אדוני? האופוזיציה. רק האופוזיציה. כי הם היו עסוקים. במה הם היו עסוקים? יש זמן לכולם, אנחנו היינו באותם מקומות. במה הם היו עסוקים? ובכל זאת, אני אגיד שבחו של אדם בפניו. אני רוצה להגיד ליושב-ראש הוועדה – אני לא רוצה לגרום לו נזק ולהגיד שהוא חלק מהאופוזיציה – – – << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> אין לו פריימריז, אל תדאג. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני לא רוצה לגרום לו נזק – בסוף תקבלו גם אותי אליכם – אני לא רוצה לגרום לו נזק, אבל כן אגיד את שבחו של אדם בפניו, כי הוא הבין את מה שכולנו הבנו בחדר הוועדה, שזו לא שאלה של קואליציה ואופוזיציה, זו שאלה של דיון עמוק בזכויות אזרחיות בסיסיות של אזרחים. צר לי שיושב-ראש הקואליציה לא דאג שחברי כנסת מהקואליציה יהיו. יש בכוחו של יושב-ראש הקואליציה לדאוג לזה, הוא לא עשה את זה, אבל יעקב אשר עשה את זה בשום שכל, הקשיב, הבין, הפעיל את השפעתו. אבל זה לא גורע כהוא זה מהביקורת שיש לי על הממשלה, שפשוט התנהלה בפרטאץ'. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. על דבר אחד בוודאי נסכים, שבשביל זה יש כנסת, כדי לעשות שינויים בחוק ולא מה שנכנס כך הוא גם יוצא – – << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לא, לא, זה חוק של האופוזיציה, הוא רשום עלינו. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> – – והדברים האלה הם חשובים מאוד. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברי כנסת נכבדים, בתחילת דבריי אני רוצה לברך. נראה משונה שעולים כאן אחד אחרי השני ומברכים את יושב-ראש הוועדה חבר הכנסת יעקב אשר – אני יכול להגיד שהוא חברי – על ניהול דיון במקצועיות, רגישות, באמת תוך גילוי יחסי אנוש ראויים לציון. אתה יודע מה, היה לנו כיף לבוא לוועדה, למרות חילוקי הדעות, למרות שלפעמים – – – << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> מיקי, אני חייב להודיע לך, זה נגמר – – – בוועדה אחרת, ועדת חוקה הולכת להיות – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת יעקב אשר, אני חושב שזה יפה לשמוע, וכל הכבוד. << קריאה >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << קריאה >> ראיתי את מיקי מחמם מנועים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כך זה צריך להיות. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> הוא יושב-ראש ועדה פעם ראשונה, ועדה לא פשוטה, מורכבת, עם חוקים מורכבים מאין כמותם, מנהל אותה ביד רמה, כשלא רבים וכמעט לא צועקים. צועקים כשמתעצבנים, אבל מייד הטונים יורדים כלפי מטה כי מבינים אחד את השני ומנסים למצוא את שביל הזהב. אדוני היושב-ראש, למרות שאתמול – אתמול, היום – סיימנו את הדיון בשעה 05:30, לפנות בוקר, הבוקר התייצבנו, חבריי ואני, בוועדת הקורונה, על הבוקר. דנו בנושאים בוועדת הקורונה, על עתיד הטיפול בקורונה הן מבחינה כלכלית והן מבחינה רפואית. ומי היה שם? רק חברי אופוזיציה. ולאחר מכן שמנו פעמינו לוועדת החוקה, חוק ומשפט, ואני אומר לך, כשהגענו לשם ציפיתי, המתנתי בכיליון עיניים – חוק מאוד מאוד מסובך, מורכב. ואני אומר לך, החוק הזה, כמו שהוא נכנס, הוא יצא שונה לחלוטין. שינינו את החוק הזה מקצה לקצה. שר המשפטים ומפלגת כחול לבן הבטיחו לנו הבטחות נוסח, אבל הנוסח שהחוק הגיע היה פשוט מזעזע, גם מבחינה משפטית, גם מבחינת הניסוח שלו, וכנראה שגם פה ההבטחה הייתה נכונה לשעתה. השינויים העיקריים שביצענו – כמובן, יחד עם היושב-ראש ושאר החברים: ביטלנו את כניסת השוטרים ללא צו שיפוטי; פגיעה אמיתית בזכויות יסוד – חופש הפרט, קניין אישי – לבוא לביתו של אדם ולהיכנס ללא צו. גם, אתה יודע, אדוני, כשאתה נכנס לשטחים פרטיים אתה צריך להיות בקשר עין עם מבצע העבירה עד אשר אתה מבצע את המעבר, גם אם הוא נכנס לבית פרטי או לחצרות פרטיות. כאן, על מה? מה קרה? אז כמובן שהעניין הזה, למרות ההבטחה להוריד את זה – וזה חבל שהיינו אנחנו צריכים לטפל בזה, אבל גם היושב-ראש וגם היועץ המשפטי של הוועדה הבינו שזה לא ראוי. גם הסעיף של התקהלות כמה וכמה אנשים: אם אותם אנשים לא התקהלו לשם הפגנה או גם לשם הפגנה – היום לא צריך לבקש רישיון, מי שלא יודע – אבל שמרו על הכללים של צו הבריאות: מרחק, מסכה וכל מה שצריך, על פי החוק הראשוני היה יכול לבוא שוטר ולהגיד: אני מפזר אתכם. גם זה ירד, כי הבנו שזה לא ראוי. הסרת עונשי מאסר מכל סעיפי החוק – אין מקום בחוק כזה לבצע סעיפי מאסר בפועל. הגבלת הארכת התקנות ל-45 יום נוספים מעבר ל-45 הימים שנקבעו בחוק – הכנסנו את זה. זה ראוי, כי אם אנחנו ניתקע באיזשהו שלב, ראוי שיהיו כלים למקבלי ההחלטות להאריך את זה בעוד 45 יום. זה לא היה בחלק הראשוני. << קריאה >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << קריאה >> באישור הוועדה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> הכול באישור הוועדה, אדוני היושב-ראש. אמרתי בתחילת דבריי, הוועדה הזו נוהלה ביד רמה. הורדת הקנס המינהלי על הפרת חובת בידוד – שוטר או מפקח מטעם המדינה. אני, באמת, אמרתי שאין עונשי מאסר, ואני אומר לחבריי מכחול לבן: אתם אומרים עלינו שאנחנו מסתכלים מהיציע; מהיציע אנחנו מסתכלים. חבל שאיש מהם לא היה לאורך כל היום בדיון כדי ללמוד איך עובדים חברי כנסת בוועדות – יכלו ללמוד הרבה; איך מנהלים ועדה ביד רמה – יכלו ללמוד הרבה. יש תחושה שהם מזלזלים בוועדות הכנסת, וחבל, כי שם מתבצעת העבודה, אדוני. אדוני, לסיכום, ללא חברי כנסת מהאופוזיציה, חוק אשר פקע תוקפו אתמול, ב-15 ביוני, לא היה עובר כאן. מפתיע, אבל בקולות האופוזיציה. ככה עבר החוק החשוב הזה, שמקנה כלים לממשלת ישראל. עכשיו, אדוני, אני רוצה להגיד לך ברמה האישית. תראה, אתמול שלוש פעמים הפעילו סעיף 98, היום הפעילו פעם אחת. זה – אתה יודע, אדוני, אתה ותיק ממני בבית הזה, אין הרבה כלים פרלמנטריים לאופוזיציה כדי להיאבק ולקבוע עוגנים. אין. היה מדובר בחוקים מאוד מאוד כבדים. למשל, אני לא כל כך הבנתי היום את חבריי שהגישו כל כך הרבה הסתייגויות על חוק שבאמת הוא בסך הכול כלי בטיחותי – חוק חומרי הנפץ. אבל בסדר שאם הם היו פה, הם היו עולים לדוכן הזה ומנצלים את זמנם. אבל גם זה לא נאמר. אני קטונתי מלהעביר עליהם ביקורת. אבל, אדוני, זה הכלי הפרלמנטרי היחיד שיש. אנחנו מקפידים לבוא הנה. אני מתנצל שהיום עברתי, אבל אני מבקש – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אתה רואה שאני לא מפריע. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – 15 שניות נוספות, לא יותר. באמת, הכלי הזה, עשו בו שימוש בכנסת הקודמת במשורה. בבקשה, אין הרבה כלים פרלמנטריים לאופוזיציה. ואתה יודע, וישבת במשא ומתן, שחלק מהכלים האלה, למרות שהאופוזיציה היא רחבה מאוד – 72, ועם הרבה מאוד תפקידים – נפקד מקומה של האופוזיציה עם נציג בוועדה למינוי שופטים, נפקד מקומה של האופוזיציה בעוד ועדה סטטוטורית, שהיא ועדת הכלכלה. בסדר, אתם הרוב, אבל את הכלים הפרלמנטריים הבודדים שיש לנו – ואני פונה אליך באופן אישי מעומק הלב; אתה ותיק בבית הזה, גם ישבת פעם אחת באופוזיציה – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא, האמת שלא יצא לי. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אה, לא היית שם? אוקיי. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אלא אם סופרים את התקופה שלפני הקמת הממשלה הזאת, אבל – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לא, זה לא נחשב. חשבתי שהיית כבר ב-2012. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא. הייתי ב-2009, אבל תאמין או לא, לא הייתי באופוזיציה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> בלי עין הרע. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אוי, יא אללה, איך נפקד מקומך. אולי היית חש את החוויה המפוקפקת הזו. אבל אין מה לעשות, זה חלק מעבודת הפרלמנט הישראלי, ואנחנו משתדלים למלא את החובה שלנו גם כשאנחנו יושבים באופוזיציה, ואני חושב שאנחנו משתדלים לעשות עבודה טובה ולתרום. להוכחה, העברת החוקים האחרונים הייתה עם האצבעות שלנו. תודה רבה ולילה טוב. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה, חבר הכנסת לוי. רק משפט אחד בכל זאת כן אומר, שאני מסכים איתך. אני חושב שאנחנו צריכים למצוא את הדרך – שתמיד מצאו, ולצערי מתקשים למצוא אותה הפעם – של האיזון הנכון, כי אני חושב שמצד אחד צריך להקפיד שהאופוזיציה תבוא לידי ביטוי ותהיה לה אפשרות להשתמש בכלים שיש לה, גם כשזה לא תמיד הכי נוח לקואליציה. אבל מהצד השני, אין פירושו של דבר יכולת פשוט לשתק את העבודה של הבניין ולהביא למצב שלא ניתן לעשות פה את העבודה ובסוף לקיים הצבעות ולהגיע לתוצאות. כאשר אני שומע אמירות של חברים באופוזיציה שהודיעו מראש שעל כל חוק באשר הוא, לא משנה מה הוא, יתקיימו 15 שעות דיון, אז ברור שבסוף צריך להגיע ולמצוא את שביל הביניים. אני מציע שייעשה כאן מצד כולם – אני אומר גם ליושב-ראש הקואליציה ואני אומר גם לך, ואני בטוח שתעביר את זה למי שעוסקים בכך בצד של האופוזיציה – שייעשה באמת מאמץ להגיע להבנות. יש חוקים שהם באמת, כפי שתיארת אותם, מאוד משמעותיים, ומצריכים, ויש הצדקה לאפשר שעות ארוכות מאוד של דיון, ונדמה לי שהוכחנו השבוע שאנחנו יודעים לשבת כאן הרבה שעות. אבל ברור שאי-אפשר לעשות את זה בכל חוק, משום שאחרת נימצא במצב שהדברים לא יקרו ולא תהיינה הצבעות ובאופן טכני אי-אפשר יהיה לקיים את העבודה שאנחנו מחויבים בה. אנא, ככל שתפעיל גם את השפעתך הטובה בעניין הזה, אני חושב שכולנו נשמח. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חברות וחברי הכנסת, אני ממשיך ברשימה. חבר הכנסת אלעזר שטרן – לא נמצא; קארין אלהרר – איננה; חבר הכנסת יאיר לפיד – איננו; חבר הכנסת משה יעלון – איננו; חבר הכנסת מאיר כהן – לא נמצא; חבר הכנסת עפר שלח – לא נמצא; חברת הכנסת אורנה ברביבאי – איננה; חבר הכנסת יואל רזבוזוב – איננו; חברת הכנסת ע'דיר כמאל מריח – איננה; חבר הכנסת רם בן ברק – איננו; חבר הכנסת בועז טופורובסקי – איננו; חברת הכנסת אורלי פרומן – איננה; חבר הכנסת אנדרי קוז'ינוב – איננו; חבר הכנסת עידן רול – איננו; חברת הכנסת תמר זנדברג – אף היא לא נמצאת כאן; כך גם חבר הכנסת יאיר גולן; חבר הכנסת ניצן הורוביץ – גם הוא לא נמצא. אם כך, אנחנו יכולים, בהיעדר הסתייגויות, לעבור להצבעה על הצעת חוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – אכיפה), התש"ף–2020, בקריאה השנייה. הצבעה. מי שלא נמצא במקומו, אני כמובן אוסיף אותו. אין צורך לרוץ ואין צורך לעלות. הצבעה מס' 14 בעד סעיפים 1 –2 – 6 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–2 נתקבלו. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> מיקי, הצבעת? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כן, ודאי. חבר הכנסת אופיר כץ – בעד; חבר הכנסת סגלוביץ – בעד; חבר הכנסת מיקי לוי – בעד; חבר הכנסת יעקב אשר – גם הוא בעד. אם כך, יש לנו עשרה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שההצעה אושרה בקריאה השנייה. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – אכיפה), התש"ף–2020. בבקשה. הצבעה מס' 15 בעד החוק – 6 נגד – אין נמנעים – אין חוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – אכיפה), התש"ף–2020, נתקבל. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> ושוב אני חוזר. חבר הכנסת סגלוביץ'? << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בעד. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד. חבר הכנסת מיקי לוי? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בעד. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת יעקב אשר? << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> בעד. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> גם כן בעד. וחבר הכנסת אופיר כץ? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> בעד. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> גם הוא בעד. אם כך, שוב, עשרה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. לפיכך, הצעת חוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – אכיפה), התש"ף–2020, עברה בקריאה השלישית ונכנסה לספר החוקים. אנחנו מכאן – אתה רוצה דברי תודה? << קריאה >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << קריאה >> בטח. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה. חבר הכנסת יעקב אשר, בבקשה. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> הרצחת וגם ירשת. << דובר >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> קודם כול, אני מודה לחבריי, ואני רוצה להודות מעומק הלב לאנשי הוועדה הנפלאים שלנו: אסף פרידמן, מנהל הוועדה; עו"ד ד"ר גור בליי, היועץ המשפטי לוועדה, שבאמת הרבה הרבה מאוד כוחות מוציא בימים אלה, אבל בחן, בחסד – בדרך כלל אומרים "וברחמים", אבל אני חושב שהמילה הנכונה היא "ביושר", ואני חושב שכל חברי הוועדה מרגישים את זה. כמובן ביחד איתו עו"ד ניצן רוזנברג, שעשתה עבודה קשה, אבל איך אומרים, לפחות יצאנו בסוף עם חיוך כולנו, וזה מה שחשוב; לחופית כהן, שמרית בן שושן, מרינה זר, דוברת הוועדה רונית גל, ולכל האנשים. וגם לך, אדוני היושב-ראש, ולצוות המזכירות. שיגענו אתכם הרבה בימים האחרונים, קצת שיגעתם אותנו גם, אבל זה בסדר. תודה רבה. אני שמח שהבאנו בסוף דברים שהם באמת טובים. באמת טובים, באמת מאוזנים. והמילה "הידברות" היא המילה הנכונה לעשות את זה. תודה רבה לכולם ולילה טוב. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יעקב אשר. << נושא >> הודעת הממשלה על העברת שטחי פעולה ממשרד למשרד ועל העברת סמכויות משר לשר << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הבא: הודעת הממשלה בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, בדבר החלטתה להעביר לשרה לשוויון חברתי את סמכויות שר האוצר שהוקנו לו לפי שורה של חוקים, וכן החלטות של הממשלה להנחות את השרה לשוויון חברתי בעניין הפעלת סמכויות שתיעשה על ידה בהסכמה עם שר האוצר – כפי שתפרט בפנינו השרה לשוויון חברתי חברת הכנסת מירב כהן, שמגיעה אלינו ככה היישר מאמצע חופשת הלידה. אז שוב, ברכות בשם כולנו. בבקשה. << דובר >> השרה לשוויון חברתי ומיעוטים מירב כהן: << דובר >> תודה. תודה רבה. אני רק אומר שזו החלטה מאוד חשובה, שהמטרה שלה היא להעניק יותר שירותים לניצולי השואה כדי שבאיגום משאבים נוכל לא רק לדאוג – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רבותיי, אנא שקט, כי לא שומעים. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי ומיעוטים מירב כהן: << דובר_המשך >> כדי שבאיגום משאבים נוכל לא רק לדאוג לגמלה החודשית והשנתית שלהם אלא גם להציע להם שירותים נוספים, כמו ביקורי בית, שיחות להפגת בדידות, עזרה, אם צריך, עם תרופות, מזון – מה שצריך. זו התכלית שעומדת מאחורי המילים היבשות שאקרא עכשיו. אז כבוד יושב-ראש הכנסת ומזכירת הכנסת, אני מתכבדת להודיע, להודיעך, כי הממשלה החליטה, בהתאם לסעיף 31ד לחוק-יסוד: הממשלה, להעביר ממשרד האוצר למשרד לשוויון חברתי את שטח הפעולה של הרשות לזכויות ניצולי שואה. בהתאם לסעיפים 9(א)(11) ו-(ב) לחוק הממשלה, התשס"א–2001, מבקשת הממשלה למסור את ההודעה בדבר העברת שטח הפעולה בכנסת. עוד החליטה הממשלה – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני רק אעיר שלגבי זה אין צורך בהצבעה, זו הודעה שרק מודיעים. ומכאן ההודעה שמצריכה את אישור הכנסת. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי ומיעוטים מירב כהן: << דובר_המשך >> עוד החליטה הממשלה, בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, להעביר לשרה לשוויון חברתי את סמכויות שר האוצר שהוקנו לו לפי החוקים האלה: א. חוק הטבות לניצולי שואה, התשס"ז–2007; ב. חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז–1957; ג. חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי"ד–1954. אבקש לציין כי בנוסף החליטה הממשלה להנחות את השרה לשוויון חברתי כי הפעלת הסמכויות הבאות מבין אלו המועברות אליה כאמור תיעשה על ידה בהסכמה עם שר האוצר: א. סעיפים קטנים (3) ו-(6) להגדרה "קצבה בשל רדיפות הנאצים" המופיעה בסעיף 1 וסעיף 10 – ככל שהפעלת הסמכות בעלת משמעות תקציבית – לחוק הטבות לניצולי שואה, התשס"ז–2007; ב. הסמכות הקבועה בהגדרה "החלטה בדבר מענק שנתי" המופיעה בסעיף 1(א) וסעיפים 4א(ד), 4ה ו-24 – ככל שהפעלת הסמכות בעלת משמעות תקציבית, ו-25(2) לחוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז–1957; ג. סעיפים 4ה, 5, 9(ד), 17(ב), 24(ב), 24ג, 25א ו-27 – ככל שהפעלת הסמכות בעלת משמעות תקציבית – לחוק נכי המלחמה בנאצים, התשי"ד–1954. בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, מבקשת הממשלה להביא את ההחלטה בדבר העברת סמכויות אלה לאישורה של הכנסת. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. נאפשר לך להגיע למקומך, ואנחנו נעבור להצבעה, בהיעדר דוברים שביקשו לדבר בנושא הזה. אנחנו עוברים להצבעה על הודעת הממשלה. הצבעה מס' 16 בעד הודעת הממשלה – 5 נגד – אין נמנעים – 1 הודעת הממשלה על העברת סמכויות משר לשר נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת אשר – גם אתה בעד. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> בעד. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת כץ – בעד. חבר הכנסת מיקי לוי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> נמנע. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> נמנע. אם כך, יש לנו שבעה בעד, אין מתנגדים, נמנע אחד. אני קובע שהודעת הממשלה התקבלה. חברות וחברי הכנסת, קשה להאמין, אבל תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום רביעי, כ"ה בסיוון התש"ף, 17 ביוני 2020, בשעה 11:00 בבוקר. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 23:07. << סיום >>