דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת י"ד ישיבה מ"ג הישיבה הארבעים-ושלוש של הכנסת העשרים-ושלוש יום רביעי, כ"ה בסיוון התש"ף (17 ביוני 2020) ירושלים, הכנסת, שעה 11:00 תוכן העניינים הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת 6 איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): 6 שאילתות דחופות 6 16. התעלמות לשכת הפרסום הממשלתית מהצורך בפרסום במגזר החרדי 6 יעקב אשר (יהדות התורה): 7 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 7 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 9 17. בעיות תחבורה, פרטית וציבורית, גורמות סבל לבאי הכותל המערבי 10 משה ארבל (ש"ס): 10 סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: 11 סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 15 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 16 14. צו עיקול לכספי מחבלים 19 איילת שקד (ימינה): 20 השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: 20 ינון אזולאי (ש"ס): 32 עודד פורר (ישראל ביתנו): 33 15. חשד לניצול מעמד היועץ המשפטי לממשלה 42 שלמה קרעי (הליכוד): 42 שר המשפטים אבי ניסנקורן: 43 אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): 46 יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): 48 18. אתר הקבורה אל-אסעאף 50 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 51 סגן שר הפנים יואב בן צור: 52 משה גפני (יהדות התורה): 54 מרב מיכאלי (העבודה): 55 ינון אזולאי (ש"ס): 57 39. תוכנית לשכונת מגורים בכפר אכסאל 60 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 60 סגן שר הפנים יואב בן צור: 62 הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון – הארכת תקופת ההתיישנות), התש"ף–2020 62 אופיר כץ (הליכוד): 62 שר המשפטים אבי ניסנקורן: 64 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 65 הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – החרגת עיקול ביטוח רפואי בידי צד שלישי), התש"ף–2020 68 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 68 שר המשפטים אבי ניסנקורן: 70 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 71 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 72 הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון – פיקוח אלקטרוני על אדם שהוצא כנגדו צו הגנה), התש"ף–2020 72 קרן ברק (הליכוד): 72 הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון – פיקוח אלקטרוני על אדם שהוצא כנגדו צו הגנה), התש"ף–2020 76 יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): 77 השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: 78 הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הפסקת כהונה של ראש הממשלה, שר או סגן שר מחמת הגשת כתב אישום) 82 אלי אבידר (ישראל ביתנו): 83 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 90 אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): 99 הודעה אישית של חבר הכנסת יאיר לפיד 104 יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): 104 הצעת חוק הפעלת תחבורה ציבורית ביום המנוחה השבועי, התש"ף–2020 105 תמר זנדברג (מרצ): 105 סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: 111 תמר זנדברג (מרצ): 117 הצעת חוק הפקדות וזכויות סוציאליות לעצמאים (תיקוני חקיקה), התש"ף-2020 119 עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): 120 סגן שר האוצר יצחק כהן: 124 הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – שלילת השתתפות בתקציב עקב הפליה), התש"ף–2020 128 מרב מיכאלי (העבודה): 128 סגן שר החינוך מאיר פרוש: 139 מרב מיכאלי (העבודה): 143 הצעות לסדר-היום 146 אי-חזרת רכבת ישראל לשגרה 146 אופיר סופר (ימינה): 146 סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): 148 סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: 149 הצעות לסדר-היום 159 חשש לקריסה כלכלית של בתי חולים ממשלתיים וציבוריים כתוצאה מאובדן הכנסות בתקופת הקורונה 159 קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): 159 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 163 סגן שר הבריאות יואב קיש: 164 הצעות לסדר-היום 174 אפליה והיעדר מתווה קייטנות קיץ במוסדות החינוך הבלתי-פורמליים 174 מתן כהנא (ימינה): 174 מיכל שיר סגמן (הליכוד): 179 עידן רול (יש עתיד-תל"ם): 180 עודד פורר (ישראל ביתנו): 182 יעקב מרגי (ש"ס): 185 השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: 187 הצעות לסדר-היום 197 מכרה הפוספטים שדה בריר – כיל לוחצת להרחיב את הכרייה למרות המחיר הכבד שישלם הציבור 197 סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 198 אלכס קושניר (ישראל ביתנו): 199 קרן ברק (הליכוד): 200 שר האנרגיה יובל שטייניץ: 201 מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): 204 הצעות לסדר-היום 208 הפסקת המשלוחים החיים לישראל 208 מאי גולן (הליכוד): 208 מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): 210 שר החקלאות ופיתוח הכפר אלון שוסטר: 211 << נושא >> הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, אני פותח את הישיבה. היום יום רביעי, כ"ה בסיוון התש"ף, 17 ביוני 2020. אנחנו נפתח בהודעה של יושב-ראש ועדת הכנסת חבר הכנסת איתן גינזבורג. היא אינה מחייבת הצבעה. בבקשה. << דובר >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, ועדת הכנסת קבעה בישיבתה מהיום את הוועדות הבאות לדון בהצעות חוק לשם הכנתן לקריאה השנייה והשלישית: ועדת החוקה, חוק ומשפט תדון בהצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף–2020 – הצעה מ/1320; הוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש ולבחינת היערכות המדינה למגפות ולרעידות אדמה תדון בהצעת החוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות), התש"ף–2020 – הצעה מ/1324. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> זה נשמע פשוט, אבל להגיע לזה – לא קל. << נושא >> שאילתות דחופות << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו עוברים מכאן לשאילתות דחופות. הראשונה – שאילתה דחופה מס' 16, של חבר הכנסת יעקב אשר, בנושא: התעלמות לשכת הפרסום הממשלתית מהצורך בפרסום במגזר החרדי. אני מזמין את השר המקשר בין הכנסת והממשלה חבר הכנסת דוד אמסלם, מכובדנו ויקירנו, לעלות לכאן על מנת שנשמע את השאילתה ותוכל להשיב. חבר הכנסת אשר, בבקשה. << שאילתה >> 16. התעלמות לשכת הפרסום הממשלתית מהצורך בפרסום במגזר החרדי << שאילתה >> << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, ידידי – גם ידידי היושב-ראש אבל גם ידידי השר – מנתוני לשכת הפרסום הממשלתית עולה כי מתוך 35 מיליון ש"ח, 1.5 מיליון ש"ח הוקצו לפרסום במגזר החרדי, שיעור נמוך יחסית לחלקם באוכלוסייה. כמובן שהפרסום חייב להתאים לאופי האוכלוסייה. רצוני לשאול: כהפקת לקחים מהשלכות האי-פרסום בתקופת הקורונה – בהתחלה אני מוסיף חצי מילה – מה בכוונת משרדך לעשות על מנת להרחיב את הפרסום במגזר החרדי, שהופך להיות גם קריטי? << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי חבר הכנסת יעקב אשר, חברי הכנסת האחרים, בוקר טוב לכולם. אני חושב שיש בעיה, חבר הכנסת יעקב אשר, בבסיס השאלה. צריך להבין שבעולם הפרסום לא בוחנים ולא מחלקים את התקציבים על פי החלק היחסי באוכלוסייה, משום שלמשל במגזר החרדי לא צופים בטלוויזיה, לא מסתכלים כל כך הרבה באינטרנט, ולכן הנתח – אלה הפלטפורמות היקרות ביותר ולכן מטבע הדברים רוב המשאבים מגיעים לשם. אבל מהרגע שהחלו להתפרסם קמפיינים של משרד הבריאות בנושא הקורונה, זה היה בערך באמצע פברואר, הפנייה למגזר החרדי התמקדה בעיתונות, בפשקווילים, בקווי הנייעס ובכריזות ברחובות ברחבי הערים והשכונות הרלוונטיות. כמעט בכל יום פורסמו מודעות במגזר החרדי, בעיתונים השונים, וגם בדיגיטל, דרך אגב – רדיו, פשקווילים, קווי מידע, עיתוני ילדים ייעודיים במגזר החרדי ועוד. זאת אומרת, כמעט בכל כלי התקשורת החרדיים שהיו אפקטיביים לפ"ם השקיעה אמצעים על מנת לפרסם ולהגיע לאוכלוסייה. המטרה בוודאי הייתה בגדול להגיע לאוכלוסייה ולהעביר את האינפורמציה. העלות של המדיה היא פחות חשובה. הרעיון הוא להגיע לכלל האוכלוסייה. ולכן, אני אומר שוב ואני מסכם: בסך הכול ניסו להגיע לכל האוכלוסיות במדינת ישראל, בוודאי ללא שום קשר למגזר כזה או אחר בהיבט של התקציבים, זה לא קשור בכלל. מטבע הדברים, המדיה הטלוויזיונית היא המדיה היקרה, ולכן רוב הכסף מושקע שם. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. שאלה נוספת, חבר הכנסת יעקב אשר, בבקשה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אדוני, אתה נגעת בנקודה, ובדיוק בגלל הנקודה הזאת שאמרת, השאלה שלי הרבה יותר חריפה. כי תראה, כשאתה רוצה לבחון דברים, אתה בוחן מה הנתח התקציבי. אז זה נכון שיכול להיות שתשדירים כאלה ואחרים עולים יותר מאשר פרסום בעיתון, אבל היא הנותנת. אני הייתי מבקש את בדיקתך בעניין הזה, כי אנחנו ראינו שבתקופת הקורונה אחד הדברים הקלים שקרו פה, לצערי הרב – הקלים מבחינת האנשים שדיברו אבל הקשים לאנשים שחיו בערים החרדיות – זה שהפכו אותנו לאיזשהם בבונים על העץ שלא מבינים מה זה קורונה. אבל כדי להבין גם את האוכלוסייה הכללית, כדי להבהיר לה ולהעביר לה את הסכנה הגדולה, יש הרבה מדיה שגם לא עולה כסף: רק החדשות, רק הכותרות, רק הדיווחים מסין, רק מה שקורה שם מכניס את האוכלוסייה ללחץ. הציבור החרדי, זה טפטף אליו הרבה יותר מאוחר. ואגב, יכול להיות שגם לציבורים נוספים, יכול להיות שגם בציבור הערבי, שבתקשורת שלו לא נחשף לתשדירים שיש בערוצים הרגילים במדיה. אם רוצים להגיע לאוכלוסייה, חייבים להשקיע שם, ואפילו יותר יותר מחלקם באוכלוסייה. אבל כשאני רואה את הנתונים האלה, אדוני, זה רק מפחיד אותי שאין הבנה שצריך להשקיע יותר בכל הדרכים שאתה אמרת. אמרת שלוש מילים ביידיש על הדרך, מה שנקרא פשקוויל וכו', אבל התקשורת הפנים-חרדית צריכה לקבל ביטוי גדול כמו התקשורת של עולי אתיופיה, למשל, שלא דוברים עברית וצריכים לקבל את זה גם כן. ולכן, אני אומר ואני מבקש את בדיקתך, אדוני. האחריות על הלפ"ם היא של משרד ראש הממשלה, ואתה השר המקשר לא רק בכנסת מבחינתי, אלא גם בכל הדברים – לעשות דיון אצלך בעניין כדי להתוות מדיניות, כי ראינו שהפרסום הפעם בציבור החרדי היה עניין של פיקוח נפש; שאנשים יהיו מודעים, להטמיע בהם ענייני מסכות ודברים מהסוג הזה. עובדה שהיום הציבור הזה הוא הציבור הכי ממושמע במדינת ישראל. אז אני מאוד מבקש לא רק את תשובתך, אדוני, שאמרת אותה, אלא גם את טיפולך בהמשך. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> טוב, אני אעביר את המסר לראש לפ"ם. כידוע לך, זה חונה במשרד ראש הממשלה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כן, אנחנו נעביר לו את המסר, אבל חזקה עליך שגם הם, המטרה שלהם להביא את המידע לכלל עם ישראל, לכל המגזרים, בכל המדיות, ואין על זה מחלוקת, אני חושב. הוקצה סכום מסוים, ושוב אני חוזר על התשובה שלי בגדול, היא אמיתית: בסופו של דבר, גם במגזר החרדי וגם במגזר הערבי, ובמגזרים נוספים אולי, שאני לא מכיר ומודע להם כרגע, הרעיון זה הצלת חיים. בוודאי, אתה מעביר את האינפורמציה בכל האמצעים האפשריים העומדים לרשותך. באמת המדיה הטלוויזיונית היא חזקה. היא גם מעבירה מסרים בלי קשר ללפ"ם, זה הסיפור כאן. אני רואה טלוויזיה, אני רואה חדשות, אז אני רואה דברים שקורים בעולם שאוכלוסיות אחרות לא רואות. אז לכן אני אומר: המדיות במגזר החרדי הן מאוד מוגבלות, אז אם תפרסם ארבע מודעות באותו עיתון, זה לא משנה שום דבר, אני חושב. זה לא הרעיון. אני אעביר אליהם את המסר כדי שיעשו חשיבה נוספת, גם לגבי המגזר החרדי ויכול להיות שגם לגבי המגזר הערבי ומגזרים אחרים, כדי אולי לפתח איזשהו קונספט פרסומי יותר אפקטיבי. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. רגע, השר אמסלם, שאלה נוספת – לחבר הכנסת סעדי, שאני מניח שרוצה לשאול לגבי פרסומים בעיתונות בשפה הרוסית, אבל אולי הוא יפתיע אותנו ויבקש לעסוק במשהו אחר. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, רציתי לשאול על הפרסומים ביידיש, לא ברוסית. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> הפתעת אותנו. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בדיוק. כמובן שכבוד השר לקח ממני את השאלה, הוא ידע שאני אשאל אותו אז הוא הקדים תרופה למכה והוא התייחס לפרסומים בחברה הערבית. אני לא הייתי מגדיר את השאלה כמו שחברי יעקב אשר הגדיר – התעלמות לשכת הפרסום הממשלתית מהמגזר הערבי. אני יודע שיש תקציב, היה תקציב נמוך מאוד של משרד הבריאות לפרסום בערבית בעניין הקורונה במגזר הערבי. אני גם לא מצפה ממך לתשובה עכשיו, אדוני השר, אבל הייתי מבקש ממנהל הלפ"ם שייתן לנו בדיוק נתונים: מה התקציב של לשכת הפרסום הממשלתית בחברה הערבית, במיוחד בכל הנושא של הקורונה, אבל לא רק; צריך פרסום גם בחינוך, גם בעניין תאונות הדרכים – ואנחנו רואים שהאחוז של ההרוגים בתאונות הדרכים בחברה הערבית הוא פי שניים מהממוצע. גם בעניין האלימות, היום "התבשרנו", במירכאות, על עוד צעיר שנרצח אתמול בכפר ג'ת במשולש, ולפני זה ביאפא. צריך פה גם חינוך, גם הרתעה, ולכן צריך פרסום. תודה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אוסאמה, אתה צודק. אני רק חושב שיותר פשוט – תתקשר לראש הלפ"ם, תקבעו איתו פגישה והוא יביא לכם את כל האינפורמציה. אתם לא צריכים אותי בשביל זה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לשר אמסלם. אנחנו עוברים לשאילתה הדחופה הבאה, שאילתה מס' 17, של חבר הכנסת משה ארבל, בנושא: בעיות תחבורה, פרטית וציבורית, גורמות סבל לבאי הכותל המערבי. אחרי שראינו שבסיעת דגל התורה יודעים לשאול, עכשיו אנחנו נגלה שגם יודעים להשיב, ואני מזמין את סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים חבר הכנסת אורי מקלב, בבקשה. רק ניתן לו להגיע למקומו. << שאילתה >> 17. בעיות תחבורה, פרטית וציבורית, גורמות סבל לבאי הכותל המערבי << שאילתה >> << קריאה >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << קריאה >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת ארבל. << קריאה >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << קריאה >> אתה מאתגר אותנו. כמו שדיברנו, אני עוד לא התרגלתי לענות תשובות. אני עוד רגיל לשאול שאלות. אז אני משלב את השאלה בתוך התשובה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חבר הכנסת ארבל, בבקשה. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, מכובדי סגן שרת התחבורה, לאחרונה מתבצעים שיפורים מבורכים בכביש הכניסה לכותל המערבי. רכבים פרטיים מנועים מלהיכנס לעיר העתיקה. התחבורה הציבורית לא רק שלא הורחבה אלא שאנשים רבים ממתינים זמן רב לאוטובוס. ברצוני לשאול: עד מתי תיאסר כניסת רכבים פרטיים לעיר העתיקה? עד מתי יסבלו באי הכותל משירות לקוי של אגד? << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >> תודה רבה, חבר הכנסת משה ארבל. אז כהרגל, אנחנו נענה על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון. לשאלה הראשונה – הסגירה נפסקה. מלפני ארבעה ימים העיר העתיקה פתוחה לנסיעה של כלי רכב. זמן הפתיחה המוערך – האומדן היה שבוע לפני כן, ב-4 ביוני, והיא נפתחה ב-12 ביוני. המשמעות: לפני כמה ימים. כפי שגם נמסר לי, בסך הכול, בסופו של דבר גם הסגירה הייתה בתיאום עם מינהלת הרובע. אנשים ידעו, היו הסדרים לאנשים שצריכים לספק סחורה לתושבי הרובע, והגיעו לידי הבנות. אנחנו נמצאים כבר אחרי האירוע. אבל אני כן צריך לציין שבין כך ובין כך אני לא חושב שזה מה שעשה את הלחץ על הכותל, מכיוון שהעיר העתיקה סגורה גם כך לכלי רכב פרטיים – לא לתושבי הרובע, לא לאלה שיש להם רישיונות. ההגעה ברכב פרטי לכותל על יד הר ציון והסביבה – זה התאפשר גם כשהעיר העתיקה הייתה סגורה. אבל נעבור, ברשותך, לשאלה השנייה, שהיא עד מתי יסבלו באי הכותל משירות לקוי של אגד. אז קודם כול, אני אולי הייתי שם פסיק בין "שירות לקוי" ל"של אגד", מכיוון שהשאלה היא אם זה באמת תלוי בחברה או תלוי בנסיבות מסביב. לא זו אף זו, אני רוצה לנצל את ההזדמנות לציין שלא עוד הרבה זמן אגד כבר לא תפעיל את הקווים לכותל. כפי שידוע, יוצאים מכרזים חדשים של משרד התחבורה, אחרי שבית המשפט פסק לאחר עתירות שהיו בעניין הזה. זה בשלבי הכנה סופיים, בהתאמות הסופיות, כמו שלוקח מכרז. ואז אגד גם לא תוכל להתחרות על האזור הזה, כך שאגד לא תפעיל יותר, אם זה מניח את דעתך. אני חושב שצריך גם להגיד מילים טובות על אגד בנושא של הכותל המערבי, אבל תכף אגיע לזה. בכל אופן, אני מקווה שאנחנו יוצאים מנקודת הנחה משותפת שהכותל המערבי זה לא אתר תיירות. זה גם אתר תיירות, אבל זה מקום תפילה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> זה, אגב, אתר התיירות עם מספר המבקרים הכי גדול בארץ. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> נכון, נכון – כשר התיירות לשעבר. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אבל אני מסכים שזה גם אתר תיירות. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> גם אתר תיירות. אף שזה אתר תיירות בסדר גודל – זאת אומרת, הפער בין הכותל למקומות אחרים הוא אולי פער של 100%, אפילו, אם לא יותר, מן המקום השני. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> הוא פער גדול. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> הוא פער גדול. אבל בכל אופן אנחנו צריכים – בוודאי אתה שואל, ובוודאי השאלה, זו לא כל עיר שמתיירים בה או מקום שמתיירים בו, מקום כזה שאדם מגיע אליו פעמיים בחיים, שלוש פעמים בחיים. איפה אדם מגיע לאתר תיירות? הוא מגיע לאירופה לאיזה אתר תיירות, וגם אם הוא מאוד יפה, אז הוא מגיע – כאן מדובר על מקום תפילה, מקום ערגה. ורבים מתפללים שלוש פעמים ביום לכיוון הזה, וכשיש הזדמנות – מנצלים כל הזדמנות להגיע. אנחנו אומרים שהמקום הזה, יש בו בוודאי חלק רוחני מאוד וחלק חשוב באופן מיוחד ולכן תתאפשר הגעה הרבה יותר זמינה מאשר למקום תיירות, שאתה אומר: לא, אדם מתייר, הוא יחכה 20 דקות, לא יגיע אוטובוס. אנחנו מדברים באירוע אחר, של אנשים שמגיעים שלוש פעמים ביום. בוודאי שיש אנשים שמגיעים פעם ביום ויש כאלה שמגיעים לעיתים. בכל אופן, כשאנחנו רוצים לדון בכזה מקום ולהביא למקום תחבורה ציבורית זמינה ואמינה, זה אתגר מאוד גדול. רק כדי לתת לך נתונים, אנחנו מדברים על 200 נסיעות ביום לכותל ו-200 נסיעות חזור. 200. בכל סדר גודל של קווים, זה אומר כל חמש דקות אוטובוס שאמור לנסוע. בשעה זה 12 נסיעות. 12 נסיעות בשעה. זו המכפלה. וזה עוד בלי הימים העמוסים. בימים העמוסים זה מגיע ל-500 נסיעות ביום לכל כיוון. דהיינו שבמעגל הזה יכולות להיות 1,000 נסיעות ביום. הרבה יותר מ-10,000 אנשים כל יום, ביום רגיל, מגיעים לכותל בתחבורה הציבורית. ואתה צודק בשאלה שלך. אתה אומר: מכיוון שהעיר העתיקה סגורה לרכבים פרטיים וההגעה היא קשה, אז התחבורה הציבורית צריכה לשמש מענה לכל מי שרוצה להגיע. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> שלא לדבר על אנשים עם מוגבלויות. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> לאנשים עם מוגבלויות יש הסדרים כאלה ואחרים. אפשר להגיע עד הרחבה בהזמנה מראש. בהיותי יושב-ראש הוועדה לפניות הציבור הגענו להסדר בעניין הזה. לפעמים אנשים היו מגיעים מהצפון, מהדרום. היו מגיעים, והיום אין מקום. אבל אני רוצה, ברשותך, להבדיל בין עכשיו – השאלה שלך היא לעת הזו, בעת אירוע הקורונה – לתקופות האחרות. בעת אירוע הקורונה, לצערנו, הכותל המערבי היה סגור למתפללים, מה שלא היה 53 שנה, אדוני היושב-ראש, מה שלא היה 53 שנה. הכותל המערבי, תקופה לא קצרה הוא היה סגור למתפללים בכלל, ואחר כך הוא נפתח בהדרגה. היום הוא גם נמצא במגבלה שיש היום, אני חושב שעד 1,200 איש יכולים להיות בבת אחת ברחבה. זה מה שהנוהל והתקנות מאפשרים. המשטרה קיבלה החלטה: הגם שהתחבורה הציבורית פעלה כבר במתכונת מצומצמת של 19 נוסעים בנסיעה, קו 1 ו-3, המשטרה לא נתנה, התנגדה לפתיחת של הקו הזה. וכשעבדו הקווים העירוניים, קו 1 ו-3 לא עבדו, מסיבות שלא תמיד המשטרה מפרטת למשרד התחבורה. אבל חלק מהסיבות זה חודש הרמדאן שהיה ועוד סיבות. מכיוון שהיו מגבלות די משמעותיות בכותל המערבי, המשטרה ראתה את האפשרות למנוע מאנשים להגיע – ושצריכים להתעמת איתם בתוך הכותל לא להיכנס – על ידי שלא מאפשרים תחבורה ציבורית. אם אתה מאפשר תחבורה ציבורית, אז בעצם אתה אומר לאדם: תגיע. מספר המגיעים באוטובוסים, בתחבורה הציבורית, הוא הרבה יותר ממה שהכותל יכול היה להכיל, באותה תקופה בוודאי. לכן המשטרה. שרת התחבורה, ממש בימים הראשונים שנכנסה, נתנה הוראה, מה שבסמכותה, כן להפעיל את קווים 1 ו-3. היא אמרה: אם המשטרה מתנגדת לזה, שתעצור את האוטובוסים, אני רואה לנגד עיניי את הבקשות. ובאמת היו בקשות רבות, במיוחד משום שלאחר תקופה ארוכה אנשים לא יכלו להגיע, היו בקשות מאוד גדולות. ולכן אנחנו נמצאים באירוע שהיה קשה מאוד. גם היום יש מגבלה של נוסעים באוטובוסים אבל אוטובוסים התחילו לפעול, ובאופן כללי יש מענה. אתה שואל באופן יותר רחב. אני כן רוצה להגיד שבאופן כללי ההגעה לכותל על ידי תחבורה ציבורית היא לא פשוטה. כדי שתחבורה ציבורית תהיה זמינה ואמינה, אנחנו צריכים כמה דברים. קודם כול, צריך בוודאי שתהיה זמינה, בתדירות גבוהה. לאחר מכן, תנאי שטח. תנאי השטח שם מאוד מוגבלים, להכניס את האוטובוסים. לא רק שתנאי השטח עצמם מוגבלים, גם האירועים סביב העיר העתיקה, כדי להגיע – יש אירועים לא צפויים: הרבה הפרעות תנועה, הרבה עומסים שיש בכל אירוע קטן, בין ביטחוני ובין אירוע של הפגנות בסביבה. זה מפריע לאוטובוסים להגיע לאזור הזה. זה ידוע במקומות האלה. בסופו של דבר אנחנו לא תמיד נמצאים בשליטה על התחבורה ובמיוחד במקום הזה. היה שיפור שניסו לעשות בכותל המערבי: במקום שתהיה תחנת מוצא מהכותל ותחנה סופית, שהאוטובוס יצא כל חמש או שבע דקות, אין היום תחנה סופית בכותל. זה קו סיבובי. הוא מגיע, ולא משנה כמה יש בתחנה – הוא אוסף ונוסע הלאה. יש בזה דברים טובים ויש בזה דברים פחות טובים. רק נדמיין לעצמנו אוטובוסים שהגיעו לאחר עומס תנועה, לאחר פקק תנועה, ומגיעים כמה יחד, ועכשיו הם צריכים לנסוע או לא צריכים לנסוע. הניווט של מספר הנוסעים מהכותל הוא מאוד קשה, והוא גם לא צפוי. אין זמן שאתה יכול להעריך, אפילו מקצועית, בסטטיסטיקה. משפחה יכולה להחליט לעשות יום תפילה, ועוד משפחה, ואתה מקבל עומס פתאומי. גם אין גם משהו מכוון – למה פתאום היום ב-23:00 יש עומס? הורדת 500 איש בשעה – מתי הם יחזרו, תוך עשרים דקות או עוד שעה ורבע או שעה? אין אפשרות למדוד את זה. כל בן אדם נמצא פעם יותר ופעם ככה. כך שניהול התנועה שם הוא קשה. דרך אגב, אני גם רוצה להגיד לך שהקו הזה הוא לא קו – בלשון, בעגה המקצועית שלהם הוא קו בעייתי. הוא קו בעייתי לנהגים וקו בעייתי לכולם. הוא יכול להיות בעייתי. אני רוצה לציין דבר אחד מאוד חשוב – זה ודאי יגיע אליך ומגיע לרבים מהנבחרים, חברי הכנסת. אנחנו דנים בזה הרבה – הסובה למעלה. בעצם יש אי-ודאות איפה האוטובוס מוריד: האם הוא מוריד למטה בשער האשפות או שהוא מעלה למעלה. כאן זה אירוע. מכיוון שברישוי הוא צריך לעלות למעלה, כל האוטובוסים צריכים לעלות למעלה. מעשית זה לא קורה, מהרבה סיבות. מספיק שיש אוטובוס אחד או שניים, שהיה לחץ, והאוטובוס כבר לא יכול להיכנס, ואז הוא מפריע לתנועה. ולא שהוא רק עומד בתור. אי-אפשר. כפי שידוע לך, חבר הכנסת ארבל, הכניסה משער האשפות היא חד-סטרית לכיוון השני. כדי שאוטובוס ייכנס צריך לעצור את התנועה ולאפשר לו נסיעה מחוץ למותר, דהיינו בכיוון הפוך לכיוון התנועה. זה אומר שיש מישהו מוסמך – שוטר או שוטר משמר הגבול – שעוצר את התנועה, ומישהו אחד מאפשר את התנועה לאוטובוסים. צריך שם סנכרון בין שלושה אנשים, ולפעמים יכול להיות שאלה שלושה אנשים לא מאותה משטרה. זה יכול להיות איש משמר הגבול, זה יכול להיות איש משטרת התנועה והשלישי יכול להיות איש מרחב ציון או של משטרת הכותל. לא תמיד יש קשר ביניהם. אם אחד לא נמצא, אתה כבר לא יכול להפעיל את זה. זה גורם חוסר אמינות, חוסר ידע וחוסר ודאות לציבור שנמצא שם ורוצה לנסוע באוטובוס. זה אכן גורם לאנשים להפסיד את האוטובוס. הם לא יודעים שהאוטובוס לא עולה. ניסו לעשות פתרון, שקיים גם היום, עם שילוט אלקטרוני, כך שבלחיצת כפתור מי שנמצא בבודקה של השמירה יכול לכתוב: עכשיו האוטובוסים לא עולים – כדי שהציבור ידע את זה. אבל גם זה לא קורה. גם הלחיצה הזאת, מה שקשור בידי אדם, לא קורה. אני יכול להרחיב על ניסיונות אלקטרוניים וטכנולוגיים לפתור את הבעיה הזאת. גם זה נפסל על ידי אנשי מקצוע מסיבות כאלה ואחרות. בסופו של דבר הפקידות מחליטה גם בנושאים שיש בהם דעות אחרות. אז מי שממונה על זה הוא שמחליט. בסופו של דבר אנחנו נשתדל. אני לא מתעלם מכך שצריך תמיד לשפר. מי כמוני יודע – אני מקבל את הטלפונים. אני יודע שככל שאתה עושה עדיין יש מה לשפר. נעשה הכול. אני נמצא שם כדי לשפר גם את התחבורה לכותל, ואני מקווה שנצליח. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. שאלה נוספת לחבר הכנסת משה ארבל – אין. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> תשובה – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> התשובה מקיפה מאוד. אין ויכוח בכלל. שאלה נוספת – לחבר הכנסת סעיד אלחרומי, בבקשה. << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כבוד סגן השר, רציתי לשאול ובעצם להעיר לגבי כבישי הגישה של בתי הספר ומרכזי השירותים בכפרים הלא-מוכרים. אני לא מצפה לתשובה מיידית עכשיו אבל זה חשוב מאוד לפני החורף. יש תקציב, יש החלטה, יש הבטחה, אבל זה מתמהמה ואנחנו משלמים מחיר כבד גם באוטובוסים שמובילים את הילדים. לפעמים אף אחד לא מגיע לבית הספר. לכן יש חשיבות לנושא, לפחות בחודשים הקרובים, אם נזרז את זה, זה רק יועיל למערכת כולה. תודה, אדוני. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> שאלת קצר, אני אענה לך קצר: כולנו תפילה שהלימודים יתחילו ושנהיה צפויים לצורך בתחבורה הציבורית, וכמובן לבתי הספר. מכיוון שאני באמת לא מכיר את הנושא אני מציע שתפנה אליי ואני אבדוק את זה ואענה לך תשובה ישירה על המקומות הספציפיים שאתה מדבר עליהם. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שאלה נוספת – לחבר הכנסת יבגני סובה, בבקשה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני סגן השר, קודם כול שמעתי הרבה מאוד דברים פה בעניין הכותל, אז יש הרבה אנשים שמגיעים גם ביום המנוחה לכותל, הרבה תיירים מגיעים. גם זאת שאלה שדורשת טיפול, כי כל האוטובוסים שמזהמים את ירושלים בשבת – הם באים. מה שלא תעשה, צריך לפתור גם את הסוגיה הזאת. אבל אני רוצה לשאול אותך: באחד הדיונים הראשונים שבהם השתתפת בוועדת הכלכלה כסגן שר, נדמה לי שמייד עם כניסתך לתפקיד, עלתה הסוגיה של כל נושא האפליקציה לתחבורה הציבורית. העלינו שאלות ובעיות שנוגעות לאוכלוסייה המבוגרת, וגם דיברתי איתך בנושא הזה. אז קודם כול, אני רוצה שהנושא הזה יישמע יותר חזק, כי אני אישית ממשיך לקבל הרבה פניות של אנשים מבוגרים שלא רק שלא משתמשים בסמארטפונים, טלפונים חכמים, אלא גם חושבים ומרגישים מקופחים, כי כל הנושא של האפליקציה לא ייגע בהם; ולהפך, אנשים מנסים – המדינה, משרד התחבורה – לתמרץ את השימוש באפליקציה. נותנים כל מיני הנחות, ואנשים שלא מגיעים לזה מסיבות שונות מרגישים קיפוח. הם אומרים: אנחנו 20 שנה משתמשים בתחבורה הציבורית ולוקחים מאיתנו את הזכות הזאת. אני מבקש, אדוני סגן השר, שתתייחס לשאלה הזאת לעומק. אם יש לך תשובה עכשיו, אני אשמח מאוד לשמוע. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> תודה לך. אני יכול לענות לך בקצרה: מה שדיברת על התיירים, אתה צודק, התיירים ברובם מגיעים – ושר התיירות לשעבר גם יודע – באוטובוסים ייחודיים שלהם, שלא קשורים לתחבורה הציבורית. אבל יש בהחלט תיירים רבים שנמצאים בעיר. הם לא באים עם סיור מאורגן וחלק מהסיבה שהם באים, זה כדי להגיע לכותל. ודאי שהם מבקרים בו, ואז הם משתמשים בתחבורה ציבורית. התחבורה הציבורית באופן כללי קיימת גם בשביל התיירות. הקווים האלה הם קווים לא ייחודיים, אבל על פי רוב התיירים מגיעים באוטובוסים שלהם לכותל ולכל מקום אחר. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> אבל הם באים באופן מאורגן. תייר שמגיע לכותל מגיע באופן מאורגן. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – מופעלים בשבת – – – << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> אבל האוטובוסים, יש להם האפשרות – יש להם גם הקלות בעניין הזה. בסופו של דבר אני מכיר הרבה תיירים – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת סובה, אני יכול להעיד מהניסיון שלי שזה לא ייתן מענה. התשובה – אם אתה שואל מה באמת הפתרון בסוף לכל הבעיה, הייתי אומר שהוא מילה אחת, והמילה היא: רכבת. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – בנושא תחבורה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא, לא, באופן הכי נקי ואמיתי. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> אם אתה רוצה להפעיל קו לכותל בשבת – זה לא יהיה כשאני אהיה. כפי שאדוני אומר, יש כמה פתרונות, אבל גם זה לא פתרון בשבת. אז אם אתה מצפה ממני שיהיה קו תחבורה לכותל בשבת, אז אתה יודע, אז כל זמן שאני אהיה, זה לא יהיה. זה ברור. אני אהיה כן איתך. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני חושב על תושבי ירושלים – – – << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> מה זה שאטל? האוטובוס מלא. השאטל הוא טוב כשיש לך 20 ועוד 20. אבל כשמגיעים אוטובוסים מלאים, אז מה זה משנה השאטל? << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה הרבה מאוד. אני פשוט – – – << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> אוקיי. אנחנו לא נתפלמס על זה עכשיו. אני רק רוצה להגיד לך שבתי מלון סביב העיר העתיקה, בסוף השבוע יש להם תפוסה גדולה בגלל שאנשים רוצים ללכת ברגל. במיוחד באים, תיירות פנים וגם תיירות חוץ, כדי שיוכלו לעשות את זה – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> גם זה נכון. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> – – אז ההליכה היא חלק מהחוויה. באופן כללי אתה מסייר ומגיע לכותל. אבל כפי שאמרת, זה לא היה עיקר שאלתך; האפליקציה היא החשובה לך עכשיו. האפליקציה הזאת היא אירוע. השבוע היה דיון מיוחד בוועדת הכלכלה יחד עם מי שעומד בראש הרשות, אמיר אסרף, והעלו שם לא מעט בעיות. הייתה יוזמה של חברי כנסת לדון בזה, יושב-ראש הוועדה קיים דיון. היה דיון באמת מורכב מאוד באפליקציה הזו, בכמה היבטים, גם הגנת הפרט אבל לא רק זה; גם אופן השימוש, היכולת, הנגישות של השימוש לאנשים מבוגרים. אני מבטיחך נאמנה שאני אעשה כל מאמץ שזו לא תהיה ברירת המחדל, דהיינו שמי שרגיל היום לרב-קו יוכל להמשיך, ושגם לא תהיה פגיעה במי שמשתמש ברב-קו. נכון, חדשנות זה טוב. אבל בסופו של דבר, אם מישהו יוכל לקבל הנחות דווקא אם הוא ישתמש באפליקציה ומי שלא משתמש באפליקציה יסבול ולא יקבל את ההנחות האלה – זה דבר שהוא לא הגון והוא לא יכול להיות. אני גם מייצג אוכלוסייה גדולה מאוד שלא משתמשת באפליקציה, ולכן אני מודע לזה מקרוב. אנחנו נעשה כל מאמץ. רוצים לרוץ קדימה עם חדשות, זה טוב; אסור להשאיר ולגרום לפערים לאנשים שלא יכולים להשתמש בטכנולוגיה המתחדשת, שאין להם היכולת או אין להם אפשרות. אנחנו נעשה על זה עוד דיונים, ואנחנו נעמוד בקשר בעניין. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. אנחנו עוברים לשאילתה הבאה, שאילתה דחופה מס' 14, של חברת הכנסת איילת שקד, בנושא צו עיקול כספי מחבלים. אני מזמין את השר במשרד הביטחון מיכאל ביטון לעלות על מנת להשיב. בבקשה. << שאילתה >> 14. צו עיקול לכספי מחבלים << שאילתה >> << קריאה >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << קריאה >> אדוני היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא, קודם השאלה. << קריאה >> איילת שקד (ימינה): << קריאה >> קודם אני. << קריאה >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << קריאה >> שרת המשפטים לשעבר, אקשיב לך בקשב רב. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> הבעיה שהשר ביטון הוא איש ביצוע, היה ראש עיר. אז הוא כבר ניגש למשימה בלי הקדמות. << דובר >> איילת שקד (ימינה): << דובר >> בחודש מאי חתם שר הביטחון בנט על צו תפיסה למשכורות שמקבלים מחבלים ובני משפחותיהם מהרשות הפלסטינית עבור פעולות טרור שביצעו. ככל שרצחו יותר הם מקבלים יותר. לאחרונה הקפיא גנץ, שר הביטחון, את הצו ואפשר תשלום משכורות לרוצחי יהודים. השאלה: מדוע הוא הקפיא את הצו? האם בכוונתו להחזיר אותו? האם יש חלופות? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה. << דובר >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר >> אדוני היושב-ראש, השרה לשעבר שקד – חברת הכנסת שקד – חברי הכנסת, בטרם נשיב בפרטי פרטים אני רוצה גם לדייק, חברת הכנסת שקד. עכשיו, כשאני אגיד את המשפטים הראשונים את עלולה לקפוץ, אז אני אומר: רק להקשיב עד הסוף ואז לקפוץ, כי יש שאלות המשך, ואני אתייחס לכל עניין. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אגב, את יכולה לשבת, אם את מעוניינת, לא חייבים לעמוד. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> תחילה אני מציע להעמיד את העובדות על דיוקן. שר הביטחון הקודם נפתלי בנט לא חתם בחודש מאי על שום צו תפיסה – – – << קריאה >> איילת שקד (ימינה): << קריאה >> כן, זה אלוף פיקוד מרכז. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> רגע, אני אמרתי שאני אגיד ואז תתקני אותי ונעמיק. אני פה. שר הביטחון הקודם נפתלי בנט לא חתם בחודש מאי על שום צו תפיסה למשכורות שמקבלים מחבלים ובני משפחותיהם מהרשות הפלסטינית עבור פעולות הטרור שביצעו. השר בנט כן חתם על צווים מינהליים לתפיסת משכורות של מחבלים ערביי ישראל, יוזמה שהקרדיט עבורה מגיע לשר ליברמן ולמטה – – – << קריאה >> איילת שקד (ימינה): << קריאה >> אתה מייצג את שר הביטחון או שאתה מחלק קרדיטים? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא, לא, לא, חברת הכנסת שקד, זה לא הולך ככה. אני מבקש שתשבי ותאפשרי לו להשיב. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני מבקש שתחזור שוב על הדברים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רבותיי, רבותיי, חברת הכנסת שקד, תאפשרי לו להשיב ואחר כך אפשר יהיה לשאול. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני מבקש לאפשר לשר להמשיך. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> מה, אתם מתחילים ליהנות? אתם מפריעים לי, באמת. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תחזור על המשפט. << קריאה >> קריאה << קריאה >> זה בסדר, זה בסדר, זה בשידור. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> יש לנו יכולת עמידה פה ועמידה בכל מקום, אז בבקשה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> השר ביטון, אם אתה יכול לחזור על המשפט האחרון – – – << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> אני אחזור, ואני גם אתן קרדיט לשר בנט. תירגעו כולכם, יש קרדיט לכולם. יש קרדיט לכולם היום. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא, לא לכולם. לנו לא יגיע – – – << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> עאידה, בבוא העת, בנסיבות אחרות. הדיון הזה יותר קשה, אבל בנסיבות אחרות. נמשיך. השר בנט חתם על צווים מינהליים לתפיסת משכורות של מחבלים ערביי ישראל, יוזמה ברוכה של השר ליברמן והמטה ללוחמה כלכלית בטרור בהובלת פול לנדס, מטה שמשתפר ומשפיע מאוד. בזכות הצווים המינהליים הללו והחתימה של השר בנט – היוזמה של השר ליברמן והחתימה של השר בנט – אנחנו כבר תפסנו קרוב ל-100 מקרים של מחבלים אזרחי ישראל והקפאנו להם כספים השווים בערכם לשיעור התגמול שקיבלו ישירות מהרשות הפלסטינית. בכוונתנו לעשות הרבה יותר בתחום הזה, וכרגע אנחנו עובדים על המשימה הזאת. ראש הממשלה החליפי ושר הביטחון בני גנץ גם לא הקפיא שום צו תפיסה למשכורות שמקבלים מחבלים ובני משפחותיהם. הצו שאליו מתייחסת חברת הכנסת שקד נחתם על ידי אלוף פיקוד המרכז נדב פדן בתאריך 9 בפברואר 2020, שלושה חודשים לפני כן, ונכנס לתוקף ב-9 במאי 2020, והוא מתייחס להחלת הוראות מחוק המאבק בטרור גם באיו"ש. לאחר קבלת המלצת הגורמים המקצועיים במשרד הביטחון, בצה"ל ובשב"כ, הנחה ראש הממשלה החליפי ושר הביטחון את אלוף פיקוד המרכז לדחות באופן זמני את מועד יישומם של שני סעיפים מתוך הצו עד ליום 17 ביולי 2020, 45 יום. הסעיפים בצו שנדחו הם 242א, בנושא איסור פעולה ברכוש למטרות טרור, ו-242ב, מודעות לשימוש ברכוש למטרות טרור. הדחייה היא על מנת לקיים עבודת מטה סדורה של הגורמים הרלוונטיים וגיבוש המלצות לראש הממשלה החליפי ושר הביטחון לגבי השלכות סעיפים אלו מבחינת הדין באיו"ש ואכיפתו. בסך הכול הסעיף הארוך שהקראתי מסביר שאנחנו משנים מציאות באכיפה בכספי טרור באיו"ש, וכמו כל דבר, התוקף של הצו הזה רק ממאיץ אנחנו ביוני ואנחנו ניקח את הזמן להכין את המערכות שלנו לבצע את האכיפה. בתחילת חודש יולי יציג המטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור במשרד הביטחון, מט"ל, את המלצותיו לראש הממשלה החליפי ושר הביטחון. האיסור לשלם משכורות למחבלים ולבני משפחותיהם היה קיים עוד לפני התקנת הצו האחרון של האלוף, ומבחינה זו לא השתנה דבר. הוא מופעל מתוקף תקנות ההגנה משנת 1945 וסעיף 60 המקביל לו. כדי להחיל חוק חדש באיו"ש נדרש צו אלוף. סעיף 60 של צו האלוף מ-1970 לוקח את תקנות ההגנה שעוסקות בסוגיה של כספי טרור – בדבר הוראת ביטחון – מאמץ תקנות אלה ומחיל אותן על יו"ש. מתבצעת ומתבצעות כל העת פעולות ותפיסות והחרמות של כספי טרור ביו"ש, הרבה לפני כניסתו של השר בנט לתפקיד וגם כניסתו של ליברמן לתפקיד. ופה אני רוצה להגיד לכם שיש רציפות והמשכית בממשלת ישראל, ואנחנו נבנים על כתפי ענקים – איך אומרים? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אפשר לומר: נשענים על יסודות – – – << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> אני מזכיר שהחוק מ-1945, זאת אומרת שהמיישם הראשון שלו זה דוד בן-גוריון ביושבו כשר הביטחון. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> 1945 זה המנדט. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> כן, 48', בסדר. אבל החוק הבריטי עדיין היה תקף פה בכמה סוגיות. עד היום מתבצעות כל העת תפיסות והחרמות של כספי טרור, יחד עם העמדה לדין של תושבי האזור שמעורבים במימון ארגוני טרור ופעולות טרור. ראש הממשלה החליפי ושר הביטחון יפעל כדי לממש את סמכותו על פי חוק לפעול כדי למנוע ממחבלים ומבני משפחותיהם לקבל משכורות מהרשות הפלסטינית בגין פעולות הטרור שביצעו כנגד ישראלים. בבקשה. << דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> השר ביטון, תודה – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רגע, רגע. שאלה נוספת לחברת הכנסת שקד. בבקשה. << דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> תודה. השר ביטון, את המחלקה של פול לנדס אני הקמתי מתקנים של משרד המשפטים, ביחד עם השר ליברמן עם תקנים ממשרד הביטחון, בגלל שפול לנדס היה היחיד בכל המערכת הזו שהאמין שאפשר לתפוס את הכספים האלה. עכשיו, עד היום הכספים, המשכורות שעוברות למחבלים בכלא – בהן לא עשו כלום. אתה נתת לי תשובה על כספי טרור אבל לא על העברת המשכורות. הדבר היחיד שהתגלה כאפקטיבי היה הצו הזה, ששר הביטחון הקפיא. ולמה הוא הקפיא? כי בגלל שהוא היה אפקטיבי היה לחץ מהרשות גם על הבנקים וגם על משרד הביטחון להקפיא את הצו. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> אני רוצה – – – << דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> לא ענית לי. שנייה. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> בבקשה. << דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> אני אומרת לך שאת המחלקה של פול אנחנו הקמנו. ופול עמד גם מאחורי הצו הזה. ואתה לא ענית לי. אתה ענית לי על כספי טרור בכלל. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> אני אשיב לך. << דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> אתה לא ענית לי. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> אנחנו – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רגע, רגע. תן לה לסיים לשאול. << דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> איך אתם מתכוונים לעצור את התשלומים למחבלים בבתי הכלא? ולא לעצור בכלל כספי טרור – – << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> אני אשיב לך – – – << דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> – – ולא לערבים ישראלים. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> חברת הכנסת שקד, אני הבנתי את השאלה. << דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> כי לערבים ישראלים משיבים. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> אבל תני לי להשיב לך. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זה חוק הטרור. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> כשאומרים משפט הרבה פעמים – – – << דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> לא. זה נובע מחוק הטרור. חוק הטרור, שאנחנו העברנו בכנסת הקודמת, נותן להם את הסמכות להוציא צו. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> רגע. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תן לה לסיים עוד רגע. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא, מחייב. לא נותן סמכות. מחייב. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה. השר ביטון ישיב, בבקשה. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> חברת הכנסת שקד, צו אלוף פיקוד מרכז בתוקף, ושום סעיף בו לא בוטל, והם כולם בתוקף. וגם פול לנדס, שאת משבחת, שבאמת עושה עבודה נפלאה, כולל השב"כ, כולל צה"ל וכל היחידות הרלוונטיות, ביקשו מאיתנו לבחון את הדרכים ליישום נכון של הצו הזה. אנחנו ניישם את הצו הזה, והוא בתוקף. אז לא להגיד "ביטל", או כל דבר. << דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> לא. אתם הקפאתם. הקפאתם אותו. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> לא. << דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> בגלל שמערכת הביטחון מתנגדת. השב"כ, צה"ל, כולם מתנגדים. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> טוב. לא. פול לנדס, שאת משבחת, אומר: בואו ניקח 45 ימים ללמוד איך מיישמים את זה ביו"ש. ואנחנו כבר עושים פעולות, ואנחנו נעשה את זה. << דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> אה, אוקיי. אז עוד 45 יום תמצאו את הדרך הנכונה ליישם את זה? << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> אמרתי לך שאנחנו בנינו צוות שבוחן את היישום של הצו הזה, והצו הזה בתוקף. זה מה שצריך להגיד. לא בוטל שום סעיף ולא – נקבע מתווה לבחינה ויישום של הסעיף הזה, כי זה שינוי. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אבל יש חוק. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> טוב. התשובה ברורה. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> איזה חוק? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת שטרן – – – << קריאה >> איילת שקד (ימינה): << קריאה >> חוק המלחמה בטרור. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת שטרן – – – << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> חוק. אבל אתה רוצה להחיל את החוק הזה ביו"ש, ולכן הוא מחייב צו אלוף פיקוד. << קריאה >> איילת שקד (ימינה): << קריאה >> לא. אתה לא יכול. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> השר, השר – – – << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> והצו הזה נכנס רק במאי. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא. אתה לא יכול – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת שטרן, בכל הכבוד. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> זו סוגיה אחרת. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> השר ביטון, תודה. אני מזמין את חבר הכנסת ינון אזולאי לשאלה נוספת, בבקשה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – נכון – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> כן. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה לא הנושא כאן. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> זה נושא אחר. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת – – – << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> אבל חברת הכנסת שקד ממוקדת בסוגיית המשכורות. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> נכון. זה נקלט. תשובה ברורה. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> שאלה אמיתית. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> תני לי רק במשפט – חברים, חבל לסבך עניינים. מדינת ישראל למדה לטפל במשכורות של מחבלים ערביי ישראל, וכבר יש לנו הצלחות. << קריאה >> איילת שקד (ימינה): << קריאה >> נכון, אבל – – – << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> ואנחנו נטפל גם במחבלים באיו"ש. אבל אני רוצה להגיד לך משהו, חברת הכנסת שקד, תיקחי את זה באהבה: שר הביטחון בנט היה שם חצי שנה; הפנייה שלו לתת תוקף לצווים האלה הייתה שבוע לפני סיום תפקידו – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא, לא. חברת הכנסת שקד, אין עכשיו מקצה שיפורים. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> – – כשהוא ידע שהוא מסיים את תפקידו. אנחנו רוצים רציפות. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בכל הכבוד, חברת הכנסת שקד, זה לא דיבייט. << קריאה >> איילת שקד (ימינה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא. אני מבקש ממך לשבת. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> אנחנו רוצים רציפות. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני אפשרתי לך לשאול ולשאול ולשאול. זה הסתיים. << קריאה >> איילת שקד (ימינה): << קריאה >> בסדר, אבל אתה צריך לעמוד על זה – – – << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> אנחנו רוצים רציפות והמשכיות. ואנחנו על זה, חברת הכנסת שקד. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> – – – תודה. השר ביטון, תודה רבה. << קריאה >> איילת שקד (ימינה): << קריאה >> – – – לחתום גם ביום האחרון. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברת הכנסת שקד, אנא, לשבת. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> אנחנו על זה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> השר ביטון, אני מבקש. מספיק. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה לשבת. חבר הכנסת אזולאי, בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברי הכנסת, הבוקר פורסם בתוכניתו של רזי ברקאי על ידי הכתב צחי דבוש שבבית הלוחם בתל אביב, בארגון נכי צה"ל יפוטרו 13 עובדים, ודווקא אלה עובדי ניקיון, העובדים בתחזוקה. אני חייב להגיד שיושב-ראש הארגון, אדם מוערך, עו"ד עידן – הוא באמת אדם מוערך מאוד שהוא בעצמו נכה צה"ל. הייתי מבקש לדעת מהשר מה לעשות, הרי הם גם ככה הולכים לקחת חברה קבלנית; האם זה לא להחליף עובדים בעובדים, והאם לא עניי עירך קודמים? אנא, אם אוכל לדעת מה – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. לפני שתשיב, אני מבקש להזמין את חבר הכנסת עודד פורר לשאלה נוספת גם כן, ולאחר מכן אפשר יהיה להשיב לשתי השאלות גם יחד. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, מ-21 במאי אבו מאזן הפסיק בפועל את השיתוף הביטחוני עם ישראל, ואפילו הסיג את כוחות הרשות הפלסטינית מחלק מהמקומות. ועדיין, לפני כשבועיים פורסם ש-800 מיליון שקלים, שהועברו לרשות הפלסטינית להתמודדות עם משבר הקורונה, נלקחו מתוך הסעיף התקציבי של עלות פתרונות אשראי שאישרנו כאן בחוק-יסוד: משק המדינה לטובת התמודדות המשק הישראלי עם משבר הקורונה. המקור התקציבי הזה – אגב, אדוני השר – נחשף בעתירה שהגיש ארגון לביא. אני הייתי מעוניין לשמוע את עמדת שר הביטחון וראש הממשלה החליפי, אם הוא היה פה, אבל אתה מביא את עמדת שר הביטחון: מדוע – בזמן שאבו מאזן משלם למחבלים בכלא מצד אחד, משלם להם לפי חומרת הפיגוע שהם עשו, ומהצד השני מודיע שהוא מתנער מכל ההסכמים החתומים עם ישראל וארצות הברית – מאשרים 800 מיליון שקלים, ועוד עושים את זה מתוך הסעיף התקציבי שאמור לסייע לעסקים הקורסים במשק הישראלי? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> חבר הכנסת – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> אני אשיב לחבר הכנסת פורר ואז לחברי חבר הכנסת ינון אזולאי. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> חבר הכנסת פורר – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא, לא. היו כבר כמה בקשות כאלה. אנחנו לא נוכל. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> – – כפי שידוע לי מהעבר, אבו מאזן הוא לא ידידם הטוב גם של שרי ביטחון קודמים. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> ואנחנו יודעים את עמדתו, את עמדתו המדינית-ביטחונית של השר ליברמן – – << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> – – שהיא הביקורתית כלפי סוגיות כאלה ואחרות, וגם בתקופתו עברו מאות מיליונים ממדינת ישראל לרשות הפלסטינית. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – תתייחס – – – << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> רק שנייה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – שנה וחצי, הוא מפסיק – – – << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> שנייה, שנייה, שנייה, שנייה, עודד. אתה יודע, מה שאני אוהב בפוליטיקה זה לא למכור סיפורים ואשליות. ואם אני יודע שמציאות – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> רגע, רגע, רגע. אם אנחנו יודעים – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תנו לו להשיב, חבר הכנסת פורר. תנו לו להשיב. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> אם אנחנו יודעים – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> אם אנחנו יודעים שמציאות חיינו אפשרה מצב של קונפליקט מדיני-ביטחוני עם הרשות הפלסטינית, ושרי הביטחון, קודמינו, הבינו את המורכבות המדינית-ביטחונית, ומאות מיליונים עברו כל שנה גם אצל בנט וגם אצל ליברמן, אז אנחנו, האנשים הצנועים – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה בורח מהשאלה – – – << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> אנחנו, האנשים הצנועים, אומרים: לא לבקר – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הייתה תקופת קורונה. אתם הייתם בוועדת הכספים – – – << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> – – סוגיות שבהן אפילו בערכים של עצמכם אתם לא עומדים. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אישרתם – – – << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> אנחנו פועלים על פי חוק – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> – – ועל פי האינטרס הביטחוני-מדיני של ישראל. ואנחנו למדנו מכם שגם במצבי קונפליקט עם אבו מאזן עברו מאות מיליונים, בתקופתו של ליברמן, לרשות הפלסטינית. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא נכון – – – << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> ודאי שזה נכון. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> עם נתונים לא נכונים. בוא תתייחס – – – << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> ואנחנו מתייחסים פה לנושא – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> בוא תגיב בצורה – – – << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> – – שאנחנו נביא אותו אם תהיה בקשה בצורה יסודית ומפורטת יותר. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> בקשה רצינית – – – ואבו מאזן – – – << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> אבל חבר הכנסת פורר, אני לא באמת רוצה לריב איתך מעל הדוכן. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> גם אני לא. תענה לי. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> אבל אם אתה שואל שאלה, תשמור על הערכים ועל העקרונות. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תענה לי. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> מה, פתאום בני גנץ, שהוא שר ביטחון חודש – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה לא עונה על השאלה. אדוני השר, תענה לי על השאלה. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> ואת מאות המיליונים שליברמן העביר לרשות הפלסטינית – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה בורח מהשאלה. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> – – את זה לא ניתן לבצע? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אדוני השר, אתה בורח מהשאלה. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> יאללה, בוא נמשיך. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תסביר מדוע החלטתם להעביר 800 מיליון שקל מתקציב הסיוע לעסקים בישראל לאבו מאזן – – – << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> אבל בואו נמשיך. אבל חבר הכנסת פורר, אתה היית יושב-ראש ועדת הכספים, ואנחנו נלחמנו על המון סוגיות חברתיות, אבל אנחנו לא נערבב פה מין בשאינו מינו. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> אנחנו לא נערבב. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת פורר, אבל אי-אפשר. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> אני רק משיב לך. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> הוא עונה. אתה שאלת. הוא עונה. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> אני רק משיב לך – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> הבנו. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> – – שזאת סוגיה מורכבת, שנמשכת שנים רבות. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> זאת תשובתו. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא ענה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> זאת תשובתו, חבר הכנסת פורר. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> אנחנו חודש בתפקיד, ואנחנו נבחן את הדברים לפי ההתפתחות המדינית-ביטחונית. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> אבל יש לנו – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חבר הכנסת אזולאי – עכשיו לעניין השאלה של חבר הכנסת אזולאי. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> חבר הכנסת ינון אזולאי, עם הרגישות החברתית שלך אתה מעלה סוגיה כואבת ואמיתית. אני נחשפתי אליה גם מצד הכתב וארגונים אחרים. קיימתי שיחה עם יושב-ראש ארגון נכי צה"ל. ואני רוצה להגיד לך כמה נקודות. ראשית, אני בן של פועלי ניקיון. אימא שלי ניקתה בבוקר דירות של חברת מקורות ובערב ניקתה בתי ספר. בבוקר היא ניקתה כעובדת קבלן – זה היה משפיל. עזרתי לה לנקות. אין לה שום פנסיה ממקורות – היא נפטרה. בערב, בבתי הספר, היא הייתה עובדת מועצה, אבל בגלל המשבר הכלכלי של 1985 איכשהו אף אחד לא נתן לה פנסיה תקציבית, אז היא נפגעה כפליים. אז אני מבין את הסוגיה של עובדי ניקיון, ותמיד אני גאה בארגון שמצליח בהעסקה ישירה גם של עובדי הניקיון ושומר על כבודם. אפשר לנהל את זה כראוי – כמה אפשר. במקרה של ארגון נכי צה"ל, בתי הלוחם האחרים בישראל מנוהלים ברמת תחזוקה וניקיון דווקא על ידי חברות קבלן. בית הלוחם הספציפי הזה מנוהל – סליחה, אוסאמה סעדי, סוגיות חברתיות, עובדי ניקיון, לא מעניינות אותך? דווקא בסוגיה של המקרה הספציפי הזה – בואו רק נתאר באיזה משבר נמצא הארגון הזה. גם הוא, אין לו הכנסות, פחות מנויים על השימוש בבית הלוחם. גם הוא קורס כלכלית, והפגיעה שלו זה גם אובדן של 30–40 מיליון שקל מתורמים. בערך 100 מיליון – שזה 70%–80% מהפעילות שלו – אלה תורמים, ידידים של ארגוני נכי צה"ל. והוא נתן לי תשובה. שני דברים חשובים, שתדע, לטובה: 1. כרגע הפיטורים עוד לא בתוקף, והוא מנסה למנוע אותם. 2. גם אם זה יהיה בתוקף, הוא ינסה העסקה ישירה ומלאה של אותם עובדים עד ספטמבר, לתת להם אורך נשימה. לעבוד בניקיון, בעוונותינו – מי שרוצה, מחר הוא עובד. אנחנו לא רוצים שאדם, זה יהיה גורלו, שיעבוד בניקיון. שני הדברים האלה, אנחנו נעקוב אחריהם. ראיתי שיושב-ראש הארגון מגלה רגישות. אני יודע שלקחת על עצמך לסייע. בסוגיה של ארגון נכי צה"ל: אני תמיד אומר שאני מאוד מאוד גאה – אמרתי את זה גם פה, מעל דוכן הכנסת – מאוד מאוד גאה במשרד הביטחון על הדרך המופתית שהגענו אליה בקשר ובטיפול בסך הכול בסיפור, באתגר, בדבר הדרמטי של המשפחות השכולות; בנושא של נכי צה"ל יש לנו מה לשפר. אנחנו הקמנו ועדה, יהיו מסקנות, אנחנו ניכנס בעובי הקורה וננסה גם בסוגיה של נכי צה"ל וארגון נכי צה"ל לבנות מהלך רב-שנתי של שיפור השירות הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לשר ביטון. תודה רבה. ואנחנו עוברים לשאילתה הבאה. השר ביטון, תודה רבה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אפרופו עניינים חברתיים – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת טיבי, אי-אפשר ככה. אתה מכיר את התקנון לא פחות טוב ממני. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא צעקתי כמו שקד, למשל. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו עוברים לשאילתה הדחופה הבאה, שאילתה 15, של חבר הכנסת שלמה קרעי, בנושא: חשד לניצול מעמד היועץ המשפטי לממשלה. ישיב שר המשפטים אבי ניסנקורן. בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> נכון. סוף-סוף למדתי לבטא את השם נכון, לא? בבקשה, חבר הכנסת קרעי. << שאילתה >> 15. חשד לניצול מעמד היועץ המשפטי לממשלה << שאילתה >> << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, מכובדי שר המשפטים, על פי הפרסומים הוצגו נתונים שגויים בפני בג"ץ וועדת האיתור ליועץ המשפטי לממשלה. היועץ המשפטי מנדלבליט ניצל לכאורה את הטעות שלהם לשם זכייה בתפקיד, דבר המהווה לכאורה הפרה של סעיף 416 לחוק העונשין, שעניינה קבלת דבר בתחבולה או בניצול מכוון של טעות הזולת. רצוני לשאול: האם תדרוש את התפטרותו בשל כך? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה. << דובר >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר >> תודה לחבר הכנסת קרעי על שאלתו. אפשר גם להגיד שהוא עקיב בשאילתות. אני אתן תשובה מסודרת. כפי שפורסם בהודעה לתקשורת של פרקליטות המדינה מ-13 ביוני 2020, אין שחר לטענה כי נעשתה הטעיה בהצגת עמדת המדינה במסגרת העתירות לבג"ץ נגד מינויו של ד"ר אביחי מנדלבליט לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. כידוע, היועץ המשפטי לממשלה הקודם יהודה וינשטיין גנז את התיק בעניינו של מנדלבליט בהחלטה שכללה נימוקים מפורטים עד מאוד אך לא קבעה עילת סגירה פורמלית. היועץ המשפטי דאז, שהיה הגורם המוסמך להחליט בפרשה, פירט בהחלטתו את כל מה שמצא לנכון לאחר ששקל את כל חוות הדעת הפנימיות שהובאו בפניו. החלטת היועץ המשפטי דאז וינשטיין פורסמה ברבים ואף הוצגה בפני שופטי בג"ץ, כמו גם בפני ועדת האיתור והממשלה, ככתבה וכלשונה בלי להסתיר דבר. השופטים שדנו בעתירה נגד מינוי מנדלבליט בחנו את העובדות וכן את טענותיו של מנדלבליט. בסופו של דבר פסקו בצורה מובהקת שהתיק היה צריך להיסגר מחוסר אשמה. הצגת הדברים כתיק פתוח או כהטעיה של בית המשפט היא שקר גס. כאמור היועץ המשפטי לממשלה הקודם יהודה וינשטיין הוא זה שבחן את ממצאי החקירה בעניינו של מנדלבליט, מצא כי יש מקום לגנוז את התיק וקבע את הנימוקים של החלטת הגניזה. וינשטיין הוא זה שהודיע לממשלה כי אין מניעה משפטית למנות את מנדלבליט, והוא זה שהגן עליו בבג"ץ, לכן כל טענה בנושא הזה נגד מנדלבליט עצמו היא פשוט משוללת יסוד. לכן אין כל שחר בטענות כאילו הוצגו נתונים שגויים בפני ועדת האיתור או בפני בג"ץ, וודאי שאין בסיס לטענה כי מנדלבליט ניצל טעות כלשהי לשם זכייה בתפקיד. נהפוך הוא, כלל ההחלטות המחייבות בעניין עמדו הן בפני ועדת האיתור, הן בפני הממשלה טרם המינוי והן בפני בית המשפט העליון. לסיום דבריי אני מאוד מקווה שאנחנו נשקיע את הזמן לא בניסיון לפגוע בשמם הטוב של נציגי ציבור ושל יועצים משפטיים ושל מערכת המשפט. אני מאוד מקווה שאת האנרגיה המבוזבזת נתעל באמת לעבודה אמיתית ומשותפת למען אזרחי ישראל וחיזוק הדמוקרטיה הישראלית. אישרנו בוועדת השרים לחקיקה כמה הצעות חוק פרטיות שעולות היום לטרומית שהן מאוד מאוד חברתיות, על דעת הקואליציה, ואני מניח שאנחנו נעשה את זה בוועדת השרים לחקיקה הקרובה עוד פעם. נמקד את מאמצינו בנושאים האלה. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. שאלה נוספת לחבר הכנסת קרעי, בבקשה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה. אדוני שר המשפטים, העובדות מדברות בעד עצמן. בג"ץ לא כתב שצריך לפסול מחוסר אשמה, אלא כתב: דומה שהתיק נסגר מחוסר אשמה. אף אחד לא העיר לו על כך. וזה ניצול מכוון של טעות הזולת, גם אם לא הייתה כוונה להטעות אותם. אני רוצה להמשיך בשאלה נוספת. אני חושב שאנחנו נפתח כאן בפינה קבועה עד שהאמת תתגלה, עד שראשי מערכת אכיפת החוק יפסיקו להסתתר מאחורי צווי איסור פרסום, או שיפנו את תפקידם; עד שאמון הציבור – שזה הנושא הכי חשוב לך, שר המשפטים – יחזור להיות כמו שהיה. אמרת לפני שבועיים, וגם עכשיו אתה אומר אותו דבר, שהכול פייק ניוז. האם אחרי הפרסומים החדשים, שלפיהם מנדלבליט פנה לכפופים אליו בחשאי וביקש לסגור את תיקו מחוסר אשמה, אתה עדיין חושב שהכול פייק ניוז? איך ייתכן שאין כאן שקיפות בנושא כל כך חשוב, שמנדלבליט פונה אל הכפופים אליו במחשכים, בעניין שנוגע לכשירותו כיועץ משפטי, אז וגם היום, והציבור לא יודע על זה? איך אפשר לקבל התנהלות כזו מצד אלה שדורשים ניקיון כפיים וטוהר מידות מכל השאר? אדוני השר, הבכירים שנתנו הנחת סלב לבוס שלהם קיבלו את בקשתו לבחינת עילת סגירת התיק חודשים אחרי המועד שקבוע בהנחיות, קיימו ישיבה בנושא סגירת התיק שלו ובכך הפרו לכאורה את חובת הנאמנות שלהם לציבור. האם הם ייחקרו או ייפתח נגדם הליך משמעתי? האם קיימות דוגמאות מקבילות לאזרחים מן השורה, אדוני שר המשפטים, שבחינת עילת סגירת התיק הפלילי שלהם התבצעה הרבה אחרי המועד הקבוע בחוק, בהנחיות של משרד המשפטים? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> זו הייתה שאלה, אני מבין. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה נאום. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> האמת שזה הכנה לברדוגו, לריאיון אצל ברדוגו בהמשך היום. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מה התשובה, שר המשפטים? << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> נתתי את התשובות בצורה מסודרת. מערכת המשפט לא עומדת למשפט, מערכת המשפט היא שומרת הצדק והמגדלור של הצדק. טוב היה אם כל נציגי הציבור, כולם, היו עומדים לימין או לשמאל מערכת המשפט, במובן שיש לנו מערכת משפט שצריך לשמר אותה ולחזק אותה. אנשים עושים מלאכתם נאמנה יום-יום. ואני בא ואומר – – – << קריאה >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אני בא ואומר: כל מה שאני אומר זה מתוך ראיית האזרחים ומתוך ראיית הדמוקרטיה הישראלית, נקודה. תודה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אבל אמון הציבור ירד לשפל חסר – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם במחנה השמאל אמון הציבור ירד. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שאלה נוספת לחבר הכנסת אלעזר שטרן. בבקשה. אדוני השר, יש שתי שאלות נוספות המותרות על פי התקנון, אז אנא הישאר איתנו. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> בוודאי. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני השר, היועץ המשפטי לממשלה במונחים שלי הוא לוחם מספר אחת במלחמה על שלטון החוק, על הדמוקרטיה ועל העתיד של כולנו כאן. באנלוגיה, בעולם שאני בא ממנו, הוא לא פחות מסכן את עצמו מטייס בחיל האוויר שטס לסוריה או לאן שטסים, או לוחם בגולני – אתה יכול לעמוד. חבר הכנסת קרעי הוא שותף שלך, כמו כל האחרים שם שלוחמים במערכת, שסימנו אותה כאויב. אתה יכול להמשיך ולהגיד: תשמעו, אני מקווה, אני מקווה – הם שותפים שלך. אתמול, שלשום בלילה, בגלל שאיזה שרה לשוויון חברתי, השרה מירב כהן, אמרה משהו באיזה ריאיון על ראש הממשלה, ביטלו הסכם קואליציוני שלכם על העברת הרשות של נפגעי השואה. אני שואל, מתי תלמדו מה זה להילחם? זאת אומרת, אם מוציאים איזו הודעה, פחות הודעה – קרעי הוא שותף שלך, של ראש הממשלה ושל ראש הממשלה החליפי. איך אתם יכולים רק לעמוד ככה – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אז מה זה, דיקטטורה? << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> שנייה אחת. אל תפריע לי, לא הפרעתי לך. קשה לי לשמוע אותך. ההגנה שמערכת החוק צריכה, שבית המשפט העליון צריך, שהיועץ המשפטי לממשלה צריך, זה לא רק כל פעם לשחרר איזו אמירה כשאתה עומד פה. אני יודע מה הכוונות שלך. אני לא כופר ברצונות ובערכים שלך כהוא זה. אני מתחנן לפניך: תבינו, אנחנו בסכנה. לא משנה אם מערכת המשפט עושה טעות פה או טעות שם – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מה זה לא משנה? מה זה לא משנה? << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> מה זה לא משנה? << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – האמירות האלה של השותפים למערכת השלטון על היועץ המשפטי לממשלה מסכנות את כולנו. מה תעשה עם זה? תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שאלה נוספת – לחבר הכנסת יוסף ג'בארין, בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> איך זה לא משנה, חבר הכנסת שטרן? אתה מגן על העבירות במערכת אכיפת החוק. זה לא מעניין אתכם בכלל? אתם צריכים להתבייש בזה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת ג'בארין, בבקשה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מי שצריך להתבייש בינינו זה אתה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת שטרן, חבר הכנסת קרעי. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – למה? למה – – – בכל הציבור. למה? למה הוא צריך להתבייש? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברת הכנסת גולן, חבר הכנסת ג'בארין ברשות דיבור, בבקשה. << דובר >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד השר, כשר האמון על אמון הציבור במערכת המשפט, אני חושב שאחד הקשיים שראיתי בקדנציה של השרה קודם זה ההתייחסות הפוליטית להליך מינוי של שופטים, בעיקר לבית המשפט העליון. לצערי, אני עדיין שומע את הנימה הזאת של הרצון למנות שופטים שמרנים, שופטים שלא יפסלו, נגיד, חקיקה, או שלא יפסלו צווים של הממשלה או עבודות בשטח. גם אי-אפשר לנתק בין זה לבין האיומים שמקבלים שופטי העליון. אני מקווה שאת הנושא הזה אפשר לשנות, ולהורות לכל הפוליטיקאים שלא תהיה התייחסות פוליטית להליך הזה, שההליך הזה יישאר נקי מכל מעורבות פוליטית פסולה. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> תודה. קודם כול, אלעזר, אני חושב שבתקופה של החודש שאני שר המשפטים הראיתי טוב מאוד שאני על מערכת המשפט ועל מערכת הצדק במדינת ישראל מגן, ואהיה חומה בצורה. אמרתי את זה כמה פעמים וזה מה שאני עושה, נקודה. אתה יכול עד מחר להגיד: מה אתה עושה. אני עושה. דרך אגב, אני נוהג לעשות במעשים ולא בדיבורים, כמה שאני יכול, אנחנו מערכת פוליטית. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> שאלתי – לא רק אתה, שאלתי: אתם. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אוקיי. אני מייצג פה בנושא הזה את כחול לבן, ומה שאני אומר משקף את עמדת כחול לבן. זה נושא ראשון. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא, אתה מייצג את ממשלת ישראל. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> שר המשפטים של מדינת ישראל. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בדיוק, של ממשלת ישראל. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> נכון. לכן, בסופו של דבר, המדיניות שאנחנו מתווים זאת המדיניות של שמירה על מערכת המשפט והצדק במדינת ישראל. נכון, בתוך הקואליציה יש מגוון דעות. את חלקן אני לגמרי לא מקבל, את חלקן אני שולל. זה חלק מהדמוקרטיה הישראלית. בסופו של דבר, תפקידי הוא לשמור על מערכת המשפט, ועוד פעם: לא לטובת מערכת המשפט אלא לטובת האזרחים והדמוקרטיה. אני מדגיש את זה עוד פעם: טובת האזרחים והדמוקרטיה. זה דבר ראשון. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מי ישמור על הציבור? << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> די, אני לא הפרעתי לך, לא הפרעתי לך. הדבר השני, לגבי הוועדה לבחירת שופטים. הוועדה כשתקום – והיא תקום עוד תקופה קצרה – מבחינתי, וכך אני אנהל אותה, תעבוד לטובת מצוינות במערכת המשפט, לטובת מינוי שופטים ראויים ושופטים מצוינים ושופטים טובים. אני, דרך אגב, לא הולך להסתכל על דעות פוליטיות של שופטים. עוד פעם, תבחנו במעשה. אני אומר לכם: נתנהל, לפחות ברמת מינויים, בצורה נאותה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> חברה של – – – מהכנסת שהיא כבר חברה בוועדה למינוי שופטים, כן? << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לשר המשפטים חבר הכנסת אבי ניסנקורן. אנחנו נעבור לשאילתה דחופה מס' 18, שעליה ישיב סגן שר הפנים חבר הכנסת יואב בן צור. על השאילתה הזאת אני כבר מקבל כמה פניות של חברי כנסת לשאלה נוספת. התקנון מאפשר לנו שני חברי כנסת, והיו"ר כבר אישר את חבר הכנסת משה גפני. לכן יש לנו אפשרות לחבר כנסת אחד בלבד. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> אני ביקשתי מהיו"ר. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> ביקשת מהיו"ר וקיבלת תשובה? << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> כן, הוא אמר בסדר. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נכון, וגם ציין את זה בכתב. אשר על כן, חבר הכנסת משה גפני, אם יהיה כאן, וחברת הכנסת מרב מיכאלי יהיו השואלים הנוספים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אם חבר כנסת גפני לא יהיה, אז שיהיה חבר כנסת אחר במקום גפני. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נשקול את הבקשה. << שאילתה >> 18. אתר הקבורה אל-אסעאף << שאילתה >> << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מכובדי סגן השר, תושבי יפו מוחים נגד הבנייה באתר הקבורה בבית הקברות אל-אסעאף ביאפא. הנושא רגיש, מאוד טעון. המציאות מחייבת חשיבה נוספת על הקמת הפרויקט. אני רוצה להזכיר לאדוני: במצרים עשו פתרון מיוחד לבית קברות יהודי אחרי שאתם פניתם; במרוקו – איך מטפחים בית קברות; בשפרעם יש בית כנסת שהיחס אליו הוא יחס מעל ומעבר. יש מה שקרוי ציפור הנפש ביחסים בינינו. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אדוני רק יקפיד לקרוא כמובן מהכתב. בטח כבודו מכיר את התקנון. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> יכול להיות שלא קיבלת את הדף עם הניסוח החדש של חבר הכנסת טיבי. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> לא, לא, התוספת, התוספת. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לכן, אדוני, יש להתערב ולגלות הבנה לציפור הנפש. לא צריך לפגוע ברגשות, לא רק של תושבי יפו, של כולנו. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני מעריך גם את הפנייה שלך ושל גפני וינון אזולאי ואחרים ומיקי לוי. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. סגן שר הפנים, בבקשה. << דובר >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת. אין פה שר, אה? להמשיך או לא, אדוני היושב-ראש? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> לא. מכיוון שאין שר תורן, אנחנו נעשה – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> גפני איננו שר. אני מבקש לעשות הפסקה בדיון עד שייכנס שר תורן למליאה. תודה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:06 ונתחדשה בשעה 12:06.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> הישיבה מחודשת עם כניסתו של השר התורן. בכבוד, סגן השר. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, בהמשך לפנייתו של חבר הכנסת ד"ר אחמד טיבי לשר הפנים בעניין מחאת תושבי יפו המוסלמים נגד הבנייה של עיריית תל אביב באתר הקבורה אל-אסעאף ביפו: עיריית תל אביב-יפו אכן החליטה לבנות מעון עבור דרי רחוב ביפו. מדובר במבנה חדש בן שלוש קומות אשר יכלול בית מחסה ייעודי לחסרי בית וקומת מסחר. העבודות להקמת בית המחסה החלו באפריל 2018. אז התגלה במקום בית העלמין המוסלמי מהמאה ה-18, מהתקופה העות'מאנית. בעקבות כך עתרו תושבי יפו לבג"ץ נגד המשך הבנייה, וזה הוציא צו ביניים שהקפיא את הבנייה, עד שבחודש ינואר השנה אישר בית המשפט המחוזי בתל אביב לעירייה להמשיך בהקמת בית המחסה בהתאם לתכנון העירייה. שר הפנים מכיר, ומזדהה עם המחאה של התושבים ועם החשיבות הגבוהה של שמירה על מקומות קדושים ובתי קברות של כל הדתות. אף אני עצמי שלחתי מכתב בעניין לראש העיר תל אביב. אוסיף עוד כי האגף הבכיר לעדות לא יהודיות במשרד הפנים פועל רבות להקמתם, שיפוצם ותחזוקתם של בתי עלמין ומוסדות הקדש מוסלמי ברחבי המדינה, בשל החשיבות הגבוהה שרואה שר הפנים בנושא. יחד עם זאת, מדובר בנושא שאינו מצוי בסמכויותיו של משרד הפנים אלא רובץ באופן ישיר לפתחה של עיריית תל אביב-יפו ואין לנו אלא לקוות שהעירייה תהא קשובה לרחשי תושביה ותמצא את דרך המלך לקדם את בניית בית המחסה החשוב לצד השמירה על המקומות הקדושים לתושביה המוסלמים. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> שאלה נוספת, בבקשה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, מכובדי סגן השר, לפני שנתיים, כאשר התחילו בחפירות, אני הגעתי לשם בעצמי. גם אז התושבים התקוממו, כעסו וביקשו להפסיק. הייתה הפסקה מסוימת, אבל לאחר מכן הדבר התחדש. אני שמח שלפני שעה קלה בית המשפט המחוזי הוציא צו ביניים להפסקת העבודות – לפני שעה קלה. אני מקווה שהמסר הזה, של צו הביניים, יחלחל לעיריית תל אביב. אין לי ספק שיש בניינים נטושים בתל אביב שאפשר לשפץ ולהעביר לשם את המקום, או לבוא בדברים עם ההנהגה ביפו כדי למצוא פתרון שמוסכם עליהם, ולא לכפות את המשך החפירות. אני בעצמי ראיתי את העצמות. אני רוצה לומר תודה לאנשים שהקשיבו מצד אחר. נכון, אנחנו נאבקים, משמיעים קול, אבל גם הקריאה של חבר הכנסת גפני; גם המכתב שלך, אדוני סגן השר; גם של ינון אזולאי; גם מיקי לוי – אבל זה לא מספיק. אנחנו רוצים פעולה, שבסופו של דבר האפשרות של פיצוץ במקום תנוטרל על ידי החלטה נכונה ונבונה. אני גם קורא לראש עיריית תל אביב, ברשותך – אני יודע שהוא לא אדם חמום מוח, אדם שקול – לשקול מחדש את הכול, הרי מדובר בסופו של דבר במרקם עדין, ונושא של בתי קברות – עצמות – שהוא מאוד רגיש. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. שאלה נוספת ישאל מהצד חבר הכנסת משה גפני. אחריו – חברת הכנסת מרב מיכאלי. ואז סגן השר ישיב לכלל השאלות הנוספות בנושא. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני סגן השר, אנחנו יודעים – בוודאי בעידן שלנו – את מה שקורה בעולם. אנחנו יודעים את זה, כולם יודעים על כולם. כאשר אפשר להרוס בית קברות מוסלמי בליבה של מדינת ישראל, אני לא יודע על מדינות אחרות בעולם, אני לא רוצה לתת רעיונות, יבואו ויגידו: בסדר, אז התרתם את המצב הזה, שלא מתחשבים בנושא של בית קברות, לא מתחשבים בנושא של אנשים שקבורים שם – שיהיו מוסלמים, יהודים, יכול להיות כל דבר; מבחינתי זה היינו הך, אני יכול להביא גם הלכות בעניין הזה, אבל נניח לעניין הזה. את המשמעות של העניין אנחנו לא נוכל למנוע. כאשר תהיה פגיעה בבית עלמין באיזשהו מקום בעולם, לא נוכל לבוא ולהגיד: אסור לעשות את זה, צריך שיהיה – אנחנו מדינה מודרנית, מתורבתת, ואנחנו צריכים להתחשב בעניין. שמעתי את נציג עיריית תל אביב, אני לא זוכר את שמו, שאמר: כל ארץ ישראל מלאה בקברים, מלאה בתי קברות. באמת, אז למה אנחנו פה? מה בדיוק העניין הזה? זה אי-אפשר? אני רוצה להגיד, תדעו שהיום רשות העתיקות נמצאת במצב כזה שאפשר לדבר איתם. אנחנו לא רואים היום הרבה הפגנות. הסיפור הזה של יפו כואב להרבה יהודים בארץ, בעיקר – לא בעיקר, אבל חלק מהם הם אנשים דתיים וחרדים. הם לא יכולים לסבול את הדבר הזה. זה שבית המשפט הוציא צו מניעה – מה שאמר חבר הכנסת אחמד טיבי עכשיו – זו התקדמות רבה. אני לא בטוח שאם אני הייתי מגיש בג"ץ על משהו, גם הייתי מקבל. אבל בסדר, אני בעד. לכן גם זה יפה. זה מסר ברור שלא הורסים קברים במדינת ישראל. צריך להגיע להסכמה; צריך למצוא פתרון. בשום פנים ואופן. אני זוכר שגם אני הייתי בהפגנות ביפו כאשר הרסו שם בית קברות – לא רוצה להיכנס לעניין הזה; מי שרוצה לדעת את הסיפור, אז אתמול הייתה כתבה ענקית ביתד נאמן על מה שהיה פעם, בעקבות הסיפור הזה של בית הקברות המוסלמי עכשיו. מה הטענה שהייתה נגדנו כשהפגנו? זה בכלל בית קברות מוסלמי – כאילו שזה אומר לי משהו שזה בית קברות מוסלמי. אלה אנשים חסרי תרבות. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מה זה קשור? << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זה מה שאמרתי. מה הם מספרים לי? זה בית קברות. אז מה? אני לא רוצה שיהרסו בית קברות מוסלמי – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת גפני, הנושא חשוב, רק התקנון מבקש באמת לסיים. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מסיים. אני רק רוצה להגיד מילה על ראש עיריית תל אביב, שהוא חבר שלי, וזה בסדר. אני ראיתי בכמה דברים לאחרונה – אין לו רגישות למי ששונה ממנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מרב מיכאלי, בבקשה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> כבוד היושב-ראש – – – אפשר לשאול? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> לפנים משורת הדין. אחרי חברת הכנסת מרב מיכאלי, ינון אזולאי ישאל, דקה אחת, ולאחר מכן תשובה. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> תודה, אדוני. א. אני מצטרפת כמובן לקריאה למצוא פתרון ראוי לסוגיה הקשה הזאת ביפו היום. חבל שהדברים הגיעו לנקודת רתיחה כזאת. אני מאמינה שצריך ואפשר היה למצוא לה פתרון קודם. אבל אני ברשותכם רגע רוצה לדבר על החיות והחיים, ולשאול אותך, אדוני: אני קיבלתי פניות מאזרחיות ואזרחים רבים שמרגישים – ואיך לומר, העובדות תומכות את התחושה שלהם – שמשרד הפנים מנצל את משבר הקורונה כדי לפגוע בזוגות שלא התחתנו כדת משה וישראל, גם אם הם רשומות ורשומים במדינת ישראל וגם אם יש להם ילדות וילדים. אני אסביר: אבא שגרוש מאישה ספרדייה, אבא יהודי, ישראלי, גרוש מאישה ספרדייה, ויש להם ילדים משותפים. הילדים חיים על הקו, הם נמצאים לפעמים עם אימא, לפעמים עם אבא. משרד הפנים לא מאפשר לילדות ולילדים לבוא לבקר את אבא שלהם מאז שהתחיל סיפור הקורונה. בחורה ישראלית, ישראלית יהודייה, נשואה בנישואים אזרחיים בחוץ-לארץ לגבר נורבגי – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חברת הכנסת מיכאלי, אני רק מעיר. כמובן שהנושא הזה לא קשור לשאילתה הראשונה, ואשר על כן סגן השר, בנושא החשוב הזה, יכול גם לבחור להשיב לך בכתב במועד מאוחר. בכבוד. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> בהחלט, אבל זאת הזדמנות בשבילי להביא את הנושא החשוב הזה בפניו. בחורה ישראלית, נשואה לגבר נורבגי, חולת סרטן. היא הייתה אמורה להגיע לטיפולים בישראל. האדם שתומך בה ומטפל בה הוא בעלה. הוא לא מקבל אישור להיכנס לישראל. אישה ישראלית חולה במחלה קשה אחרת – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> לא, לא. אבל זה כבר הופך לנאום ולא לשאלה. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> ככה זה הולך פה. אני רק נותנת את הדוגמאות. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> הדוגמאות הובנו. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני לא אוהב את מה שהיא עושה. זה נושא כל כך רגיש, בוער בעצמותינו – מה את לוקחת את זה למקום אחר? << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> אין סתירה בין הדברים. סליחה, חבר הכנסת טיבי. אני – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חברת הכנסת מיכאלי. את תתכנסי לשאלה – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת טיבי, אני לא צריך עזרה. ניתנה רשות לשאול שאלה, את תתכנסי לשאלה. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> אני מתכנסת ואני שואלת. יש לי פה רשימה ארוכה מאוד של מקרים, שבאמת – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> ואשר על כן. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> – – אני לא מצליחה להבין איך משרד הפנים מצדיק את הפגיעה הקשה הזאת באזרחיות ובאזרחים ישראלים שכל חטאם שלא התחתנו דרך הרבנות. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. לפנים משורת הדין, ודקה אחת בדיוק, ואני אעמוד על הזמנים, חבר הכנסת ינון אזולאי. לאחר מכן ישיב סגן השר. תודה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> קודם כול, בהמשך לדבריו של ידידי חבר הכנסת אחמד טיבי, באמת עשיתי זאת מתוך הכרה והבנה שקבר של אדם, או נפטר, צריך לכבד, ועל כן השאלה שלי היא נוגעת. יש בכפר סאג'ור קבר של רבי ישמעאל, כהן גדול. וכידוע, היום בערב זה יום ההילולה שלו, ושם מכבדים את הקבר ושומרים עליו. בשנת 2001, אם אני לא טועה, כשמו"ר אבי ז"ל היה אז סגן שר הפנים, הוא טיפל בעניין, והתחילו את הגישה לקבר שם. האם משרד הפנים יכול להמשיך בנושא? לקחת את הנושא הזה? אני יודע שאתה היום אחראי, מוסמך על כל המקומות, היישובים, המיעוטים. הייתי מבקש לדעת אם המשרד יכול לעזור וכמה זמן. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה. תודה רבה. סגן השר, בבקשה. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> טוב, רבותיי, חבריי, אני רוצה לומר, שאנחנו מקווים מאוד – קודם כול, זו בשורה טובה, ד"ר אחמד טיבי, חבר הכנסת, שבית משפט נתן צו מניעה היום על המשך העבודות. אני מקווה שההיגיון והשכל יגברו. אני מבין, ומכיר את ראש עיריית תל אביב, כאדם אחראי, שלא ירצה ליצור בתוך העיר שלו דברים נפיצים מהסוג הזה. אנחנו שבעים מהפגנות והתפרעויות. אנחנו צריכים להקטין עד למינימום את החיכוך. אנחנו חושבים באופן אמיתי שאסור לפגוע באף בית עלמין של אף עדה בכל מקום בארץ, ובוודאי בעולם. אנחנו רוצים לעמוד על כך. הסמכות היא לא בידי משרד הפנים, אבל אנחנו פונים לשכל, לתבונה, לרגישות ולחוכמה של ראש עיריית תל אביב, שישכיל להבין שאולי אפשר וכדאי לייצר חלופות, כדי למצוא מקום אחר לדרי הרחוב. אין ספק שלהקים מעון לדרי רחוב זה דבר מאוד נכון וחשוב, אבל אף על פי כן אנחנו נקווה שבעזרת השם הוא ימצא את הדרך למנוע את הדבר הזה, את הבנייה של המעון הזה על אותו מקום. אנחנו נמשיך להיות איתו במגעים, כדי לנסות לשכנע אותו בעניין, ואני מקווה שאנחנו נצליח. << קריאה >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> בנושא הזה הבעלות המחליטה – – – << קריאה >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> השאלה אם זה מוכרז כמקום קדוש – צריך לבדוק את זה. אם זה מוכרז כמקום קדוש, יש מה לומר. אבל כרגע – – – << קריאה >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אם זה לא מוכרז רשמית? << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> אם זה לא מוכרז רשמית, אנחנו בבעיה בסמכות שלנו. << קריאה >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – לדאוג – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת ג'בארין, שאלה נוספת מהכיסא היא לא בהתאם לתקנון. אני מציע שלאחר שסגן השר ישלים את דבריו, תוכל לגשת אליו, הוא ישמח לשוחח. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> אני מודיע פה: אנחנו נעשה את המרב והמיטב כדי למנוע את זה. בכל הכוחות והיכולות שיש למשרד הפנים נעשה כך, גם אם נצטרך לבוא במגעים עם אישים כאלה ואחרים, אנו מקווים שנגיע לפתרון שיהיה מקובל על כולם. לשאלתה של חברת הכנסת מרב מיכאלי – אני לא רוצה לפרט, רק אומר דבר אחד: יש ועדה במינהל האוכלוסין שבוחנת כל בקשה להיכנס לארץ. לא מנצלים את נושא הקורונה אלא פשוט משגיחים שלמדינת ישראל, שרק ביממה האחרונה – קשה לדבר ככה, סליחה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> עובדי סיעת הליכוד, אני מבקש לשמור על השקט. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> לא מנצלים שום נושא של קורונה כדי למנוע כניסת אנשים בארץ, אבל צריך לדעת דבר אחד: רק ביממה האחרונה יש למעלה מ-200 נדבקים נוספים במחלה הזו. לכן למינהל האוכלוסין יש ועדת חריגים. מי שרצה יכול היה להגיש בקשה לאותה ועדה, והוועדה הייתה בוחנת את זה – בלי שום קשר אם האדם נשוי אזרחית. אני לא נכנס לפירוט בעניין, כי לא בדקתי את זה. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> אני מוכן לבדוק ואשיב לך על כל מה ששאלת. לא נקודתית. אם תפני אליי אחר כך גם בכתב, אשמח ואענה לך תשובה על כל אחד. לשאלת חבר הכנסת ינון אזולאי ידידי, משרד הפנים עשה בעבר ויעשה בעתיד את המקסימום כדי להנגיש את המקום הקדוש בסאג'ור. זה מקום שמגיעים אליו אלפי יהודים ביום ההילולה. אנחנו נמצאים בדברים עם ראש המועצה, שהוא יושב-ראש הפורום לראשי המועצות הדרוזיות. אני מקווה שיחד איתו נגיע לפתרון ונגיע ליכולת לעשות הנגשה טובה יותר לקבר של הצדיק. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נעבור לשאילתה הבאה, שגם עליה ישיב סגן שר הפנים, של חבר הכנסת אחמד טיבי, בנושא תוכנית לשכונת מגורים בכפר אכסאל. חבר הכנסת טיבי, בבקשה. אני מבקש להיצמד לנוסח הכתוב. אם כבודו צריך, אני מוכן למסור. לשאלה נוספת נרשם גם חבר הכנסת אוסמה – שאילתה ישירה – התקנון לא מאפשר שאלה נוספת. מתנצל. << שאילתה >> 39. תוכנית לשכונת מגורים בכפר אכסאל << שאילתה >> << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני סגן השר, מכובדי היושב-ראש, המועצה המקומית אכסאל מקדמת תוכנית לשכונת מגורים במערב הכפר דרך ותמ"ל. אגב, זאב בילסקי, שהנהיג את הוותמ"ל, טיפל בבקשה הזאת, בוועדה לקידום מתחמים מועדפים. יש אישור של הוועדה – מגיעה מילה טובה לזאב בילסקי, שמסיים את תפקידו. כל הכבוד. השיווק מחכה לאישור משרד הפנים על שינוי בהסכמה בתחום השיפוט, אדוני סגן השר. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חברי הכנסת, אני מבקש לשמור על השקט. שאלתו של חבר הכנסת טיבי היא חשובה מאוד. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני רוצה לחזור עליה, ברשותך. איציק כהן. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> סגן שר האוצר. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> סגן שר האוצר, שלום לך. << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אין סיכוי. אדוני היושב-ראש, סגן השר, המועצה המקומית אכסאל מקדמת תוכנית לשכונת מגורים במערב הכפר דרך הוותמ"ל – בראשותו של זאב בילסקי, שמסיים את העבודה, ומגיעה לו מילת תודה והערכה – הוועדה לקידום מתחמים מועדפים לדיור במינהל התכנון. השיווק מחכה לאישור משרד הפנים והשר על שינוי בהסכמה שהתקבל בתחום השיפוט. הזוגות הצעירים בכפר אכסאל מחכים לבשורה ולפרסום המכרז. רצוני לשאול: 1. מהי החלטתך בנושא שינוי תחום שיפוט? 2. האם נקבע מועד לשיווק? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. סגן השר, בבקשה. << דובר >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדי השר. תמ"ל/1029 כוללת תוספת של כ-900 יחידות דיור, ומהווה הרחבה ליישוב אכסאל. התוכנית אושרה בוותמ"ל בחודש מאי 2018. התוכנית חלה בחלקה על אדמות תושבים פרטיים ביישוב, אך חלק הארי של מספר יחידות הדיור שכלולות בה נמצא על אדמות מדינה הנמצאות בתחום השיפוט של מועצה אזורית יזרעאל, ולכן יש צורך בשינוי גבולות שיפוט. בין היישוב אכסאל למועצה האזורית יזרעאל יש הבנות בנושא, אשר הוצגו לוועדת הגבולות, שהתכנסה כבר כמה פעמים אך עדיין לא התקבלה החלטה בעניין הזה. לעמדת מינהל התכנון, יש לקדם את הנושא, ומקווים שבקרוב מאוד תתקיים ישיבה של ועדת הגבולות ותתקבל החלטה. לגבי שיווקי הקרקעות, הם אינם במסגרת פעילות מינהל התכנון, ועל כן יש לפנות לרשות מקרקעי ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לסגן שר הפנים. תם פרק השאילתות. נעבור כעת לחקיקה פרטית. << הצח >> הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון – הארכת תקופת ההתיישנות), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/71/23; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אופיר כץ) << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון – הארכת תקופת ההתיישנות), התש"ף–2020. יציג חבר הכנסת אופיר כץ, המציע. ישיב עליה שר המשפטים אבי ניסנקורן. לרשותך, אדוני, עומדות עשר דקות. בבקשה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי, כנסת נכבדה, היום אני ניצב בפניכם לנמק את הצעת החוק שהגשתי, הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון – הארכת תקופת התיישנות). חוק ההתיישנות מגדיר תקופת התיישנות בת שבע שנים ברוב התחומים שבהם ניתן להגיש תביעה לבית המשפט, אך חוק חוזה הביטוח קובע תקופת התיישנות בת שלוש שנים בלבד במקרה של נכות או מחלה. תקופת ההתיישנות הקצרה פוגעת באופן קשה במבוטחים ובמיוחד במוחלשים שבהם. אלה, שלא מכירים את זכויותיהם ודרכי המימוש, משלמים שנים ארוכות לחברות הביטוח, ובשעת צרתם הקשה ביותר לא מקבלים מענה. תקופת ההתיישנות מתחילה להיספר מרגע שקמה למבוטח הזכות לתבוע את הביטוח, משמע מרגע גילוי המחלה או קביעת הנכות. הדבר היחיד שעוצר את מרוץ ההתיישנות הוא הגשת התביעה לבית המשפט – לא לחברות הביטוח אלא רק לבית המשפט. עלול להיווצר מצב אבסורדי, שבו חברות הביטוח נוהגות בחוסר תום לב, מעכבות ומשתהות בזמן שהמבוטח בכלל לא ער לזה שתקופת ההתיישנות חולפת. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אבקש לשמור על השקט במליאה מחברי הכנסת ומעובדי הסיעות לרבות הגברת עליזה. תודה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה. מקרה לא נתפס לדוגמה: בחורה צעירה, בת 26, אשר נרצחה בפיגוע ב-2003 בידי מחבל מתאבד של החמאס בפיצוץ האוטובוס בחיפה. אימה, אשר התגוררה איתה, נכנסה לדיכאון עמוק. השבר שלה היה כל כך קשה שלא הייתה מסוגלת לגעת בחפציה ובמסמכיה של הבת – זה קשה ככה – לאחר חמש שנים אשתו של בנה מצאה את מסמכי הפוליסה של הבת בסך 100,000 שקלים. כשהאם פנתה לחברת הביטוח היא ננזפה על הזמן שעבר עד שהגישה את התביעה, וסילקו אותה לביתה בלא כלום. אין חמלה. מקרה נוסף הוא של אדם אשר נפגע בפיגוע חבלני, נפצע קשה מאוד, אושפז במצב לא יציב, וסבל מפגיעות רב-מערכתיות. היה לו ביטוח הכולל כיסוי לנכות. חודשיים לאחר הפיגוע אשתו פנתה לחברת הביטוח וביקשה לממש את זכויותיו בפוליסה. חברת הביטוח ניצלה את המצב ואמרה לה: בואי נחכה לביטוח הלאומי שיקבעו את אחוזי הנכות ואז נדון. אין ספק שחברת הביטוח ידעה שהביטוח הלאומי לא ממהר, ובאמת, כעבור ארבע שנים נקבעו אחוזי הנכות. בלי להניד עפעף, חברת הביטוח השיבה לה שתקופת ההתיישנות הסתיימה ולכן התביעה נדחית. גם כאשר הגישו תביעה לבית המשפט, היא נדחתה בלית ברירה. אדם נוסף שסיפורו הגיע אליי חלה בסרטן קשה ואלים. הוא עסק בטיפול והחלמה, ובין היתר גם ניסה טיפולים בחו"ל. הוא נלחם על חייו במשך זמן רב, וכשפנה לחברת הביטוח נתקל בכתף קרה וסירוב חד: עברו שלוש השנים. התביעה נדחית. פונים אליי אנשים רבים אשר נפגעו ממצב כזה. לאוכלוסיות האלו נעשה עוול, והן נאלצות להתמודד עם חיים של מחסור. הצעת החוק שאני מגיש בפניכם מבקשת לתקן את העוול הזה: להאריך את תקופת ההתיישנות לשבע שנים ולחייב את חברות הביטוח להתריע בפני המבוטחים פעמיים טרם סיום תקופת הזכאות לתביעה: שנה בטרם סיום התקופה ושלושה חודשים בטרם סיום התקופה. ההצעה תסייע למבוטחים המוחלשים למצות את זכויותיהם בצורה טובה יותר ותייצר צדק והוגנות. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אופיר כץ. ישיב שר המשפטים חבר הכנסת אבי ניסנקורן. << דובר >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר >> יו"ר הכנסת וחברי כנסת נכבדים, חבר הכנסת אופיר כץ העלה נושא שאנחנו חשבנו בוועדת שרים לחקיקה שהוא נושא ראוי בהחלט ונושא חשוב, ועל דעת ועדת שרים לחקיקה אנחנו תומכים בנושא הזה בקריאה טרומית; תוך סיכום שאחרי קריאה טרומית זה יחזור לוועדת השרים, והצעת החוק תקודם בכפוף לתיאום עם משרד האוצר ורשות שוק ההון והביטוח. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. מבקש להתנגד להצעת החוק חבר הכנסת אוסאמה סעדי. לרשותך, אדוני, עומדות שלוש דקות. אני רק מבקש מחברי הכנסת לתפוס את מקומותיהם – אם זה ביציע ואם זה באולם המליאה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> בסדר גמור. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אפשר להצביע מפה? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אין סיבה. יש לאדוני מספיק זמן כדי להגיע למקומו. חבר הכנסת אוסאמה סעדי, שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד שר המשפטים, חברי אופיר כץ, אנחנו תומכים בהצעת החוק. אני כעורך דין, במשך 25 שנה – העניין הזה של תקופת ההתיישנות הוא חשוב מאוד. בדרך כלל, ברוב המקרים, ברוב התביעות, תקופת ההתיישנות היא שבע שנים; בתאונות דרכים, תאונות עבודה – אדוני היושב-ראש, אתה גם משפטן, עורך דין; בעניין של תביעות, על פי חוזה ביטוח, באמת התקופה היא קצרה – שלוש שנים. החשש שלי, ולכן אני ביקשתי לעלות, הוא שחברות הביטוח לא תנצלנה – אדוני שר המשפטים, אדוני שר המשפטים, אנחנו תומכים עקרונית בהצעה; החשש שלנו ושל רוב האזרחים – הצעת החוק מיטיבה מאוד עם האזרחים, אבל החשש הוא שחברות הביטוח יגידו עכשיו שבגלל שזה עכשיו שבע שנים, אז רוצים כאילו להעביר את הסיכון הזה על כתפיהם של האזרחים. ולכן אני אומר כאן, צריך להבטיח שההצעה הזאת – בסופו של דבר, נכון שאנחנו רוצים להיטיב עם האזרחים ולהאריך את תקופת ההתיישנות, ושיגישו בתוך שבע שנים, במיוחד במקרים של חולי סרטן, של תביעות לפי חוזה ביטוח; אבל בסופו של דבר, שחברות הביטוח לא ייקחו את כל הנטל הזה ואת כל הסיכון הזה של שבע שנים ויעבירו אותם על כתפיהם של האזרחים הפשוטים. מזה אני רוצה להזהיר. אבל כמובן שאנחנו ברשימה המשותפת נתמוך בהצעת החוק הזו. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני שואל את חבר הכנסת המציע, האם תרצה להשיב לדבריו של חבר הכנסת אוסאמה סעדי? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> לא. אני נותן פרק זמן כדי שחברי הכנסת יגיעו למקומותיהם ביציע גם כן לפני ההצבעה ומודיע שלא תתאפשר הצבעה ממקומות אחרים. לשאלתך, חבר הכנסת אלי אבידר, אני נותן זמן לעלות אבל אני לא אאפשר הצבעה ממקום אחר, ולכן אני אומר את זה מראש. במענה על שאלתו של סגן שר האוצר, שרשות שוק ההון תחת אחריותו, הנושא נבדק בתקנון הכנסת, וזה לא מתאפשר. << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> לא, לא צריך – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> מאה אחוז. אני עובר להצבעה על הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון – הארכת תקופת ההתיישנות), התש"ף–2020, בקריאה טרומית. הצבעה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – או שאני עולה למעלה? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> הודעתי לפרוטוקול שאני לא אאפשר צירוף. ביקשתי, ונתתי זמן לעלות למעלה. מתנצל. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 45 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון – הארכת תקופת ההתיישנות), התש"ף–2020, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> בעד – 45, אין מתנגדים, אין נמנעים. ואשר על כן, הצעת החוק עברה בקריאה טרומית. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> אדוני היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני הודעתי שאני לא אאפשר לצרף – המציע, היו תקלות? מה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> לא. אני הודעתי לפרוטוקול – נתתי זמן – שאני לא אאפשר לצרף חברי כנסת, למעט המציע, שהיה צריך לדבר כאן באולם. נתתי זמן לעלות, ואשר על כן בהצעת החוק הזו אני לא אאפשר לצרף חברי כנסת נוספים, למעט המציע, חבר הכנסת אופיר כץ, והצעת החוק תעבור לוועדת הכספים. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> אדוני, סליחה, מקובל לציין את זה לפרוטוקול. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> מקובל. בסדר. בקשתך – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> למה השינוי הזה? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> מאחר שהלשכה המשפטית המליצה להעביר את הצעת החוק, תרצה להעביר את זה לוועדת הכנסת שתכריע? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לוועדת – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אז הצעת החוק תעבור לוועדת הכנסת, כדי שתכריע אם להעביר אותה לוועדת הכספים או לוועדת החוקה. << הצח >> הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – החרגת עיקול ביטוח רפואי בידי צד שלישי), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/221/23; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי) << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אנחנו נעבור להצעת החוק הבאה, הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – החרגת עיקול ביטוח רפואי בידי צד שלישי), שהגיש חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי, ועליה ישיב שר המשפטים אבי ניסנקורן. לא, לא, חברת הכנסת מרב מיכאלי, אני מבין – – – << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> פניתי לחברי הכנסת בהצעת החוק הספציפית הזאת והודעתי, ונתתי זמן. חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי, בבקשה, עשר דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה לנצל קודם כול את הבמה, ידידי חבר הכנסת ארבל, לברך אותך. זו פעם ראשונה שאני מדבר כשאתה מנהל את המליאה, אז שיהיה בהצלחה גדולה. חבריי חברי הכנסת, אני חושב שלא כל יום אני מגיש הצעת חוק שאני חושב שהיא אמורה לקבל תמיכה מהקואליציה ומהאופוזיציה, ואני רוצה לספר לכם על לידתה של הצעת החוק הזאת. מתקשר אליי היום אדם אחד שאני לא מכיר אותו, ומספר לי על צרה. הוא אומר לי: יש לי צרה שמלווה אותי והייתי רוצה את העזרה שלך. ואני שואל אותו: במה דברים אמורים? הוא אומר לי: תראה, נקלעתי לחובות, יש לי עיקולים על הבית, אני גמור מבחינת הבנק, אף אחד לא נותן לי הלוואות, אני גמור. עם כל הלחץ הזה, הוא קיבל התקף לב. הוא היה צריך ללכת לבית חולים לעשות צנתור. הוא בא להפעיל את הביטוח הרפואי שלו, והוא מגלה שהביטוח – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני מבקש מחברי הכנסת לשמור על השקט. כדי שתדעו אם להצביע בעד או נגד הצעת החוק, כדאי מאוד שתשמעו את דברי המציע, דברים מחכימים. תודה. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> תודה, אדוני היושב-ראש. האדם מגלה ברגע האמת, כשהוא נמצא בבית חולים, על שולחן הניתוחים, שגם הביטוח הרפואי שלו מעוקל. רבותיי, אין ספק, אנחנו בעד הנושים – הם צריכים לקבל את הכסף שלהם. כל אדם שחייבים לו כסף צריך לקבל את זה. אבל אדם שחייבים לו כסף, לא נגזר עליו שחלילה לא יטפלו בו, ברפואה שלו. אני הגשתי הצעת חוק שמחריגה את הביטוחים הרפואיים. יש דברים שהחוק מחריג, שלא מעקלים, למשל שכר מינימום, מקרר, תפילין – ולהבדיל, חיית מחמד. אני חושב שביטוח רפואי זה דבר קריטי לבן אדם בשעות הקשות שלו, וגם הוא מעוקל, גם אם צריך את אותו ניתוח, את אותן תרופות מצילות חיים. הצעת החוק הזאת אמורה להסדיר את הדבר הזה, שאותם אנשים חלשים ביותר יוגנו, וישמרו על הביטוח הרפואי שלהם. אני רוצה לנצל את הבמה הזאת להודות לידידי שר המשפטים. ואני רוצה לומר לך, כבוד השר: אני דיברתי איתך ביום שישי, וההבנה שלך והרגישות שלך לאנשים החלשים ביותר בחברה היא תעודת כבוד לך ולממשלת ישראל. אני רוצה להודות לך – ואני, כמובן, הסכמתי לדרישות של הצוות המקצועי לצמצם אותו למה שאתם ביקשתם. ואני רוצה שוב גם לומר לך – על הזריזות שלך, גם בוועדת שרים. אני חושב שהפנים שלנו, של כנסת ישראל, זה חוקים מהסוג הזה, שדואגים לחלשים ביותר. אני רוצה להודות גם לשר האוצר ויועצו עידן פרץ; לסגן השר הרב איציק כהן; למשה ברקת, ראש רשות ההון, שליווה את החוק הזה וגם נתן לנו את ההנחיות, בהנחייתו של שר המשפטים; לאוהד מעודי, יוני משריקי ועורך הדין והמגשר חופי; לתומר מוסקוביץ', ראש רשות האכיפה. אני קורא לחבריי חברי הכנסת, מהקואליציה ומהאופוזיציה, לתמוך בהצעת החוק הטובה הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה למציע, חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי. ישיב – יעלה ויבוא שר המשפטים חבר הכנסת אבי ניסנקורן, בבקשה. לפני דברי השר אני רק מבקש לציין לפרוטוקול, ולא לספירה, שהצעת חוק פ/71/23, של חבר הכנסת אופיר כץ, לבקשת חברת הכנסת מרב מיכאלי וחבר הכנסת אלעזר שטרן, הם יצורפו וכן – חבר הכנסת אלי אבידר – הם יצורפו לפרוטוקול כתומכים בהצעת החוק. הבקשה נרשמה בפרוטוקול. תודה רבה. שר המשפטים אבי ניסנקורן, בבקשה. << דובר >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר >> תודה. אני מודה לחבר הכנסת מיכאל מלכיאלי שהגיש את הצעת החוק הזאת לוועדת שרים לחקיקה. אני חושב שזאת הצעת חוק מאוד ראויה, מאוד נכונה. ההצעה נדונה בוועדה ועל דעת כל חברי הוועדה, אנחנו ממליצים באמת לאשר אותה בקריאה הטרומית. אנחנו כן היינו בדיון לגבי הדיוק של התחולה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת חיים כץ, אני מבקש. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> כן היינו בקשר לגבי הדיוק של התחולה, כך שההצעה הזאת באמת תיגע במקרים הנכונים, הראויים, שניתן גם להחיל אותם. הסיכום באמת היה להחיל את זה על מקרים של ביטוח סיעודי, ביטוח תרופות שלא בסל וניתוחים והשתלות בחו"ל. אני מודה לחבר הכנסת מלכיאלי שגם הסכים עם התיקון הזה, ואנחנו תומכים, בסייג הזה, בטרומית ובהמשך הקריאות אחר כך. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לשר המשפטים. לפני שנעבור להצבעה אני גם מבקש לציין לפרוטוקול את חבר הכנסת סעיד אלחרומי, שכאמור גם כן תמך בהצעת החוק של חבר הכנסת אופיר כץ – הצעת חוק חוזה ביטוח (תיקון – הארכת תקופת ההתיישנות). וכעת נעבור להצבעה על הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – החרגת עיקול ביטוח רפואי בידי צד שלישי), התש"ף–2020, בקריאה טרומית, של חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 54 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – החרגת עיקול ביטוח רפואי בידי צד שלישי), התש"ף–2020, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> בעד הצעת החוק – 54, אין מתנגדים, אין נמנעים. אשר על כן, אני קובע בזה כי הצעת החוק הזו עברה בקריאה טרומית ותעבור לדיון ולהכנה בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. כמו כן, אני מבקש לצרף לפרוטוקול, ולא לספירה, את חברי הכנסת שנכחו במליאה: אלי אבידר תומך בהצעת החוק, חברת הכנסת מרב מיכאלי וחבר הכנסת משה גפני תומכים בהצעת החוק – לפרוטוקול – וכן חבר הכנסת אוסמה סעדי תומך בהצעת החוק. תודה רבה. נעבור לאט להצעת החוק הבאה, לכבודה של חברת הכנסת המציעה, קרן ברק. הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון – פיקוח אלקטרוני על אדם שהוצא כנגדו צו הגנה), התש"ף–2020. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> בין לבין, מזכירת הכנסת תכריז את הודעתה, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – בהתאם לסעיף 73(א) לתקנון הכנסת: תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (בידוד במקום לבידוד מטעם המדינה) (תיקון מס' 7), התש"ף–2020 – החלטה מס' 106; תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (אזור מוגבל) (תיקון מס' 5), התש"ף–2020 – החלטה מס' 107. << הצח >> הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון – פיקוח אלקטרוני על אדם שהוצא כנגדו צו הגנה), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/542/23; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת קרן ברק) << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חברת הכנסת קרן ברק תציג את הצעת החוק שלה – הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון – פיקוח אלקטרוני על אדם שהוצא כנגדו צו הגנה), התש"ף–2020. בבקשה. לרשותך, גברתי, עומדות עשר דקות להצגת הצעת החוק, בבקשה. בנחת, בנחת. בבקשה, גברתי, עשר דקות. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> טטיאנה, מאיה, ילנה, נסרין, מירוות, זמזם, מאסטוואל, שאדיה, רואן ועוד שלוש קורבנות ששמן לא פורסם, ובהן תינוקת בת עשרה חודשים. אתם אולי לא מכירים את כל השמות, אבל בטוח שמעתם את סיפורי הזוועה שלהן. 12 נשים נרצחו באכזריות מתחילת השנה. אלו שמות הנרצחות בגוף, אך אליהן מצטרפים אלפי שמות של נפגעי אלימות פיזית ומינית קשה, שלא הגיעו לכדי רצח עדיין אבל מסתובבים פגועים פיזית, מינית ונפשית, וכחצי מיליון ילדים שחשופים לאלימות בביתם, ולעיתים גם גברים, ללא יכולת למלט את עצמם מתוך התופת האלימה שבה הם חיים. קצת נתונים: בכל שנה נפתחים עשרות אלפי תיקי אלימות במשפחה ואלפי בקשות לצווי הגנה, והמספרים רק הולכים וגדלים בכל שנה ושנה. כמו כן, בחודש מאי האחרון חל גידול של 548% בפניות למוקדי הרווחה. מאז הגעת הקורונה לישראל במרץ נרצחו בישראל שמונה נשים, שלוש מהן בחודש האחרון. בעבירות אלימות במשפחה נרשמה עלייה מדאיגה של 12% ובתלונות על אלימות בין בני זוג נרשמה קפיצה של 31%. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני מבקש מחברי הכנסת לשמור על השקט. הנושא חשוב מאוד. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> מאוד חשוב. שר המשפטים ושר האוצר, אתם שניכם מאוד סייעתם לי בהעברת הצעת החוק הזאת. אני אשמח אם גם תקשיבו. מאוד סייעתם, תודה. לאורך חודש וחצי של הגבלות הקורונה עלה מספר הפניות לעומת התקופה שקדמה לה וכ-10,000 צווי הגנה ניתנים בכל שנה. אני עומדת כאן, כשליחת ציבור, לצמצם את מקרי האלימות הבאים. משה ארבל, סגן יושב-ראש הכנסת, חבריי וחברותיי, אני נרגשת מאוד להביא בפניכם היום את הצעת החוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון – פיקוח אלקטרוני על אדם שהוצא כנגדו צו הגנה). את הצעת החוק הזו אני מביאה כצעד חשוב ומשמעותי למיגור האלימות בחברה הישראלית, בדגש על המלחמה בפגיעה בנשים על ידי בני זוגן, ועל הצורך לספק להן אמצעי הגנה יעילים יותר שיחזירו להן את תחושת הביטחון ויאפשרו להן לישון בלילה. להן ולילדיהן. היום, יותר מתמיד, אני גאה להיות חברת כנסת מטעם הליכוד כשזו הממשלה שלי שהעבירה את החוקים האלה. מדובר בהצעת חוק למניעת אלימות במשפחה, שמוגשת כהצעת חוק פרטית, ומקודמת כאן במליאת הכנסת הראשונה שדנה בהצעות חוק פרטיות מזה כשנה וחצי – זה לא קרה – ומובאת כאן להצבעתכם. בעיניי, זאת אמירה ערכית וציבורית חשובה, והיא מצביעה על סדרי העדיפויות של הממשלה הנוכחית. כבר בשלהי הכנסת העשרים, סוף הכנסת העשרים, הבינו את חשיבות המאבק למניעת אלימות במשפחה, ולכן העבירו אז בוועדת השרים לענייני חקיקה חוק מאוד דומה בשם שונה, שתכליתו דומה. ראש הממשלה דאז וגם היום בנימין נתניהו והשר לביטחון פנים דאז גלעד ארדן ביקשו שחוק זה יקודם בחקיקת בזק כדי לסייע לכל אותן קורבנות שקולן אינו נשמע. הם הבינו כבר אז את המצוקה והדחיפות הרבה של הנושא בחקיקת חוק זה. לצערי, עוד באותו חודש – זה היה דצמבר 2018 – התפזרה הכנסת, וחוק זה לא קודם. קצת הסבר טכני: הצעת חוק כוללת הרבה מאוד מרכיבים טכניים וויזואליים, אבל היא בעצם מחוללת מהפכה של ממש. הטכנולוגיה כבר קיימת באכיפת עבירות אלימות בתוך המשפחה בכל העולם – בארץ לא – ביניהן ארצות הברית ואירופה. שני הצדדים מקבלים מכשיר. אותו תוקף שנגדו הוצא צו הגנה עונד עליו מכשיר טכנולוגי, בטכנולוגיה הדומה לזאת שקיימת בארץ בהתוויות אחרות, והאישה יכולה להניח את המכשיר שלה, הטכני, בתוך התיק. ברגע שהמרחק הקבוע שאמור להיות ביניהם מופר, זה מתריע ברשויות האכיפה – יש התראה. צוות המאתרים מקבל התראה. המערכת בנויה כך שבעצם ברגע שהמערכת מקבלת את ההתראה היא מתקשרת גם לקורבן וגם לתוקף ומבקשת מהם להתרחק מהאזור – היא לכיוון אחד והוא לכיוון אחר, אבל הם צריכים להתרחק. חשוב לי להדגיש – זה מאוד חשוב – שכשידוע שקיימת טכנולוגיה כזאת, שמאפשרת אכיפת צווי הגנה, באופן אוטומטי גדלה גם ההרתעה עצמה, מלפני – זאת אומרת, זה כבר מרתיע בפני עצמו, וכתוצאה מכך מופחתים גם מקרי האלימות דה פקטו. מעדויות שמגיעות אלינו מהעולם, ממדינות שבהן הטכנולוגיה כבר פועלת, ניתן לראות שעצם הצמדת רכיב לתוקף גורמת להחלת הגבלה עצמית בפעולותיו – סוג של רגולציה עצמית – בידיעה שכל קרבה שלו לקורבן מנוטרת בעצם באותו רגע, ולכן הוא מתרחק בעצמו; בדומה, דרך אגב, למצלמות הכביש, שנמצאות היום בכבישים, שמנטרות את המהירות ואנשים פשוט מאיטים, וכך נמנעות פגיעות בנפש – בדיוק בגלל שרק המצלמות קיימות. עוד פרט – במבט עולמי עולה כי עד היום לא נרצחה, אדוני היושב-ראש, אישה שהייתה תחת אותו פיקוח טכנולוגי. זה מציל נפשות, ואנחנו רוצים להציל נפשות. מה אני מנסה לומר לכם – הפעלת הפיקוח האלקטרוני על אדם שהוצא כנגדו צו הגנה הופכת את המציאות על פיה באופן הצודק ביותר. כיום, אישה שנמצאת בסכנת פגיעה ואלימות בידי בן זוגה צריכה לברוח, לנוס על נפשה, להתכנס במקלטים, ולמעשה להפוך את חייה לבית כלא אחד גדול – את חייה ואת חיי ילדיה. לעומת אותה אישה, בן הזוג ממשיך בחייו הרגילים ויכול לאיים בכל רגע נתון עליה, על ילדיהם ועל בני משפחתם. החלת הפיקוח הזה הופכת את המצב. בזכות אמצעים טכנולוגיים – אנחנו בשנת 2020, ברוך השם, יש לנו כבר טכנולוגיה – האישה שמאוימת על ידי בן זוגה תוכל להמשיך את חייה כרגיל. היא תוכל להישאר בביתה, היא תוכל ללכת לעבודה, היא תוכל לגדל את ילדיה, והילדים יוכלו ללכת לבתי הספר. כולם יוכלו להמשיך בשגרת חייהם הרגילה ולישון הרבה הרבה יותר טוב בלילה. אפקט החרדה, החרדה האישית, יורד. לעומת זאת, האדם הפוגע הוא זה שיצטרך לשמור מרחק. הוא זה שיצטרך בכל רגע נתון לדעת שהוא, בעצם, נמצא במרחק שהחוק קבע לו. בזכות הפיקוח הזה הוא לא יוכל להתקרב, ולאיים על בן המשפחה שהוא הפנה את האלימות כלפיו. לכן, מטרתו של צו ההגנה היא להגן על קורבנות תקיפה, אך בפועל – אני לא מתעלמת, דרך אגב, כבוד השר דודו אמסלם, שגם עזר לי בחקיקה – מכך – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חברת הכנסת קטי שטרית, אפשר לדבר – רק בשקט. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שהפעלת הפיקוח האלקטרוני עלולה לגרום לפעמים לפגיעה בזכויות יסוד של המפוקח – הזכות לכבוד והזכות לפרטיות, הקבועות בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. אך מנגד – כפי שאתה אמרת אתמול בחקיקה אחרת – עומדות זכויותיהם של נפגעי האלימות: הזכות לחיים, הזכות לשלמות הגוף, הזכות לכבוד. יש לזכור כי במצב הקיים, הפתרון שקיים היום הוא רק הרחקה למקלטים – הרחקה דה פקטו. הקורבנות נמצאות במקלט ובכלא, והתוקפן נשאר בחייו הרגילים. אז המצב שאנחנו עושים היום הופך את היוצרות, עושה צעד קטן להיפוך היוצרות: המקלטים לא ייסגרו, כמובן, והכול ימשיך, אבל זה צעד קטן, ובסוף התהליך אני מקווה שהיוצרות יתחלפו. חשוב לציין שהפיקוח האלקטרוני לא מופעל בכל מקרה שבו ניתן צו הגנה, רק במקרה שבו אדם הפר צו הגנה קודם או הורשע בעבירות אלימות, או בנסיבות מיוחדות שבהן בית המשפט סבור כי הפיקוח האלקטרוני הוא הכלי הראוי ביותר באותו מקרה, בין היתר, בשל מסוכנות של מי שהצו הוצא נגדו. רק במקרים האלה, בנסיבות מיוחדות שקיימות – רק אז יוצמד הפיקוח האלקטרוני, ולא בכל מצב. הוא גם אינו מבדיל בין גבר לאישה. זה התוקף והקורבן. לסיכום דבריי, אני מבקשת להביא כאן אמירה ציבורית חשובה מאין כמותה. בימים אלה מדינת ישראל נמצאת בעיצומו של משבר עמוק – התמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה, מניעת גל שני של המגפה, ובה בעת התמודדות עם אתגרים כלכליים מהמורכבים ביותר שידענו, ולקראת מהלכים מדיניים מרחיקי לכת. משבר זה יביא לגידול עצום במספר מקרי האלימות במשפחה. אתר חברת החדשות N12, מי שעוקב, אפילו הקדיש לזה מנגנון ספירה מיוחד – ספירת מקרי האלימות – המתעדכן באופן רציף בלייב, ממש כמו ספירת הגידול במספרי הקורונה. עד כדי כך הנושא הזה חשוב. אני רוצה להודות לכל חבריי, ידידיי השרים, שנמצאים כאן: השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה; השרה פנינה תמנו שטה, שסייעה מאוד; השר דוד אמסלם שעזר לי מאוד בתמיכה; שר האוצר, ששם את זה – למרות שיש לזה עלות תקציבית, הוא הבין שזה בראש סדרי העדיפויות ושם את זה, וביקש להעביר את זה בוועדת שרים; לשר המשפטים; לשר התרבות; לכל מי שנכח בישיבת ועדת השרים; כמובן, לידידי השר גלעד ארדן שגם ביקש להקים יחידה מיוחדת במשטרה למניעת אלימות במשפחה – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נא לסכם. נא לסכם. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> – – וגם היה הראשון שהעביר את זה בעבר. וכמובן, לראש הממשלה, שדחף וביקש שזה יהיה נושא ראשון במעלה בסדרי העדיפויות. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע, עוד משהו אחד. אני גם רוצה להודות למרכז רקמן, שעזרו לי רבות בניסוח החוק, ולחברת הכנסת לשעבר עליזה לביא, אשר עמלה רבות לקידום החוק הזה גם בממשלה וגם בכנסת, ועד היום היא מחשיבה אותו כאחד המהלכים החשובים ביותר בקריירה הציבורית שלה – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני מאחל לגברתי שיהיו עוד הזדמנויות לתודות. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ולכל הנשים, זיכרונן לברכה. אני מבקשת שההצעה זאת תעבור פה אחד. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון – פיקוח אלקטרוני על אדם שהוצא כנגדו צו הגנה), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/85/23; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת יואב סגלוביץ') << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> הצעת חוק זו מוצמדת להצעת חוק של חבר הכנסת יואב סגלוביץ', ואשר על כן חבר הכנסת יואב סגלוביץ' יעלה ויבוא להציג את הצעת החוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון – פיקוח אלקטרוני על אדם שהוצא כנגדו צו הגנה), התש"ף–2020. לרשותך, אדוני, עומדות שלוש דקות. בבקשה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, החוק היום, שמובא פה להצבעה, הוא חוק חירום. הוא חוק חירום – וביומיים האחרונים התרגלנו, והעברנו חוקי חירום בוועדת חוקה שנגעו לזכויות הפרט, שנגעו להגבלת זכויות. היום זה חוק חירום, ואני קורא לכנסת וגם לממשלה להתייחס אל החוק הזה כחוק חירום. לא סתם אני פותח במילים האלה. דקה אחרי שיעבור בטרומית או דקה אחרי שיגיע לקריאה ראשונה, אני דווקא בוחר להדגיש בפני חבריי חברי הכנסת והשרים את הבעיות הצפויות בהעברת החוק, מהסיבה הפשוטה שהחוק הזה מסתובב במסדרונות הכנסת בתצורות כאלה ואחרות משנת 2014. רק אזכיר כמה מחברי הכנסת לשעבר שעסקו בחוק הזה: דוד צור, השרה מירי רגב, עליזה לביא, אורלי לוי אבקסיס, ועוד. זה התחיל ב-2014, ואנחנו היום ב-2020. היו בזה גם דיונים בשנת 2017 ו-2016, עם מעורבות של השר לביטחון פנים דאז גלעד ארדן, עם מעורבות ועדת המדע והטכנולוגיה ועם המעורבות של כולם. כולם רוצים, וכולם שופעים רצון טוב. רצון טוב איננו מספיק. המבחן הוא איך אנחנו עוברים, חבריי חברי הכנסת, ממחיאות כפיים לביצוע. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חברת הכנסת מלינובסקי וחבר הכנסת ביטן. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי וחבר הכנסת דוד ביטן, זה מאוד מפריע, גם עם הגב למליאה. תודה. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אפרופו חבר הכנסת דוד ביטן, בתפקידו אז כיושב-ראש הקואליציה הוא דאג שיגיעו תקציבים למימוש החוק הזה. הוא לא יכול להתחייב עליו, אבל הוא אמר שהוא ידאג לכך. בבית הזה, מכל חלקי הבית, אין כמעט אנשים שלא תמכו בחוק הזה. אז מה קרה? איך זה לא עבר? זה לא עבר כי לא מספיק רצון טוב, צריך יכולת ביצוע. קשב תמיד היה, כסף לא היה. ובפועל החוק, שאני מתאר לכם את גלגולו משנת 2014, בא היום לקריאה – איך? בטרומית. הוא כבר היה. הוא היה בוועדות, הוא טייל בכל מקום. אני קורא לבית הזה למחויבות לפחות כמו שהייתה המחויבות אתמול, לפחות אצלנו באופוזיציה, לטפל בחוק החירום שהגיע אתמול ב-04:00, לפנות בוקר – לא בשל ולא מוכן. החוק הזה מבושל, מוכן, ועשו עליו אפילו פיילוט במשרד לביטחון הפנים, והשר גלעד ארדן היה מעורב באופן אישי. ולכן, על מנת שזה באמת יעבוד, ולא נעשה סתם עוד כותרות בעיתון או באינטרנט, שמלוות אותנו מ-2014, אני מציע רק דבר אחד – שיהיה גורם אחד שמארגן ומתכלל, כי זה עסק של כמה משרדי ממשלה. ואני רואה פה את השר לביטחון הפנים, שיושב כאן, ואומר: הוא חייב לקחת את הדבר הזה עליו – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – אישית, פרטית, מערכתית, כי אחרת נהיה פה בקריאה טרומית עוד x שנים. אפשר לבצע את זה, אפשר לבצע את זה לפחות באותה מהירות שביצענו אתמול תיקון בחוק שדואג ליכולת של הממשלה לאכוף חוקים. הדבר הזה הוא חוק חירום, כך חייבים להתייחס אליו. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יואב סגלוביץ'. ישיב בשם הממשלה השר לביטחון הפנים חבר הכנסת אמיר אוחנה. בבקשה, יעלה ויבוא. תשובתו של השר לביטחון הפנים היא במשולב על שתי הצעות החוק, וההצבעות תתקיימנה בנפרד. << דובר >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר >> תודה לך, אדוני היושב-ראש. חבריי השרים, חברי הכנסת, הצעת החוק של חברתי חברת הכנסת קרן ברק, המונחת בפניכם, מבקשת להקנות לבית המשפט סמכות להורות על פיקוח אלקטרוני על מי שהוצא נגדו צו הגנה למניעת אלימות במשפחה, שבדרך כלל כולל גם צו הרחקה. אמצעי הפיקוח יאפשר לאכן את המפוקח כדי לוודא שהוא עומד בתנאי ההרחקה כפי שהוטלו עליו בצו. מטרת ההצעה: הגברת ביטחונם האישי של קורבנות ונפגעי עבירה מאוימים. הטכנולוגיה במקרה הזה היא מבורכת וחשובה; היא אמצעי מצוין לסייע לנו להילחם מלחמת חורמה בעבירות האלימות בתוך המשפחה. כלי הפיקוח הטכנולוגי לסיוע בהתמודדות עם אלימות במשפחה נכלל במסגרת המלצותיה של הוועדה הבין-משרדית לטיפול בתופעת האלימות במשפחה, שאושרו על ידי הממשלה בעבר. כחלק מיישום של אותן המלצות גובשה על ידי המשרד לביטחון הפנים ומשרד המשפטים הצעת חוק ממשלתית בעניין, אשר אושרה בוועדת השרים לענייני חקיקה בדצמבר 2018, אך לא הספיקה לעלות לקריאה ראשונה במליאת הכנסת, שכן זו התפזרה באותם הימים. ההצעות – הן הממשלתית והן הצעתה של חברת הכנסת ברק המונחת בפניכם כעת – חולקות, שתיהן, את הרעיון של פיקוח מבוסס GPS, כדי להבטיח את קיומה של הרחקה של מי שמסכן, במטרה למנוע מקרים נוספים של אלימות במשפחה. מעבר לחידוש בפן הטכנולוגי, שתי ההצעות נושאות בשורה בגישה כלפי בני המשפחה החשים סכנה לחייהם. שימוש בכלי הטכנולוגי המוצע יאפשר פיקוח ובקרה על תנאי ההרחקה מבלי לפגוע בשגרת החיים של הנפגעים והקורבנות. הצעת החוק הממשלתית שמבקשת להסדיר את השימוש בכלי הטכנולוגי גובשה לאחר עבודת מטה נרחבת, בשיתוף עם משרדי הממשלה הרלוונטיים, ומביאה בחשבון את כלל ההיבטים המשפטיים, המשאביים והיישומיים הנדרשים לשם יצירת כלי בר-יישום. לפיכך, ונוכח העובדה שמדובר באמצעי חדש וראשון מסוגו במדינת ישראל, ראוי שההסדר יקודם באמצעות ההצעה הממשלתית. לאור זאת, הוחלט בוועדת השרים לענייני חקיקה כי הממשלה תתמוך בהצעת החוק המונחת בפניכם בקריאה הטרומית, ואחריה תוכפף ההצעה באופן מלא להצעה הממשלתית, עם השלמת גיבושה. ועדת השרים הקציבה להבאת ההצעה הממשלתית פרק זמן של חודשיים. זמן זה דרוש, בין היתר, לשם מציאת מקור תקציבי שיאפשר את הבאת החוק, שכאמור יספק כלי חשוב ואפקטיבי במאבק וכן לבחינת ולהשלמת הפיקוח הטכנולוגי. אני רוצה להדגיש – וחשוב לי להדגיש את זה – שהכלי הזה איננו מגביל את חירותם של אנשים. מי שמגביל את חירותם של אנשים במקרים המתאימים הוא בית המשפט. הכלי הזה רק מאפשר לפקח שהוראות בית המשפט אכן נאכפות, זה כל מה שהוא עושה. הוא לא יוצר מגבלה נוספת מעבר למגבלות שבית המשפט מטיל, כאמור במקרים המתאימים בלבד. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> עמדתו של אדוני, רק לחדד, היא ביחס להצעת החוק של חברת הכנסת קרן ברק וגם של חבר הכנסת סגלוביץ'. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> כן. אני קורא להצביע בעד הצעות החוק. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לשר לביטחון הפנים חבר הכנסת אמיר אוחנה. אנחנו נעבור להצבעה, כאמור בנפרד, על שתי הצעות החוק – של חברת הכנסת קרן ברק ושל חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – למניעת אלימות במשפחה (תיקון – פיקוח אלקטרוני על אדם שהוצא כנגדו צו הגנה). הצעת החוק של חברת הכנסת קרן ברק מובאת להצבעה בקריאה טרומית כעת. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 75 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון – פיקוח אלקטרוני על אדם שהוצא כנגדו צו הגנה), התש"ף–2020, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> 75 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אשר על כן, אני קובע כי הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון – פיקוח אלקטרוני על אדם שהוצא כנגדו צו הגנה), של חברת הכנסת קרן ברק, עברה בקריאה טרומית ותעבור לוועדת – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הוועדה למעמד האישה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> היא תעבור לוועדת הכנסת, כדי שתכריע אם היא תידון בוועדת חוקה או בוועדה לקידום מעמד האישה. וכעת אנחנו נעבור להצבעה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> משה, למעמד האישה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני שמעתי את ההצעות, ואשר על כן קבעתי – – << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> אדוני, לפרוטוקול. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> – – כי הצעת החוק תעבור לוועדת הכנסת לשם דיון בהעברתה לוועדת חוקה או לוועדת העבודה והרווחה או לוועדה לקידום מעמד האישה. וכן, אני מצרף לפרוטוקול את תמיכתם של חברת הכנסת מרב מיכאלי ושל חבר הכנסת אלי אבידר. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> צירפנו אותך לפרוטוקול. אני עובר להצבעה על הצעת החוק המוצמדת של חבר הכנסת יואב סגלוביץ', הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון – פיקוח אלקטרוני על אדם שהוצא כנגדו צו הגנה), התש"ף–2020. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 48 נגד – 1 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון – פיקוח אלקטרוני על אדם שהוצא כנגדו צו הגנה), התש"ף–2020, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> 48 בעד, מתנגד אחד, אין נמנעים. אשר על כן, גם הצעת החוק הזו עברה בקריאה טרומית ותעבור – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הוועדה למעמד האישה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> – – לדיון בוועדת הכנסת כדי שתדון על קידומה והכנתה לקריאה ראשונה בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת או בוועדה לקידום מעמד האישה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני מבקש לצרף לפרוטוקול את תמיכתם של חבר הכנסת אחמד טיבי, חברת הכנסת מרב מיכאלי וכן של השר אלון שוסטר וחבר הכנסת אלי אבידר – לצרף לפרוטוקול את תמיכתם בהצעת החוק. אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> משום מה, הייתה תקלה טכנית שלא נתנה לחברת הכנסת מאי גולן להצביע, ולכן אני מבקש לצרף את תמיכתה בהצעת החוק, לפרוטוקול. << הצח >> הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הפסקת כהונה של ראש הממשלה, שר או סגן שר מחמת הגשת כתב אישום) << הצח >> [הצעת חוק פ/170/23; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נעבור להצעת החוק הבאה, הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הפסקת כהונה של ראש הממשלה, שר או סגן שר מחמת הגשת כתב אישום), של חבר הכנסת אלי אבידר וקבוצת חברי הכנסת, ועליה ישיב בהמשך השר המקשר בין הממשלה לכנסת חבר הכנסת דוד אמסלם. לרשותך, חבר הכנסת אבידר, עומדות עשר דקות. בבקשה, אדוני. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפני כשלושה חודשים הגשתי בשם סיעתי, סיעת ישראל ביתנו, את הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – התפטרות ראש ממשלה או שר עקב הגשת כתב אישום). אבל אני רואה שיושב-ראש האופוזיציה מר יאיר לפיד, נמצא באולם, ואני רוצה לברך אותו, כי שמעתי שהעיתונאית דפנה ליאל מדווחת שיש עתיד עצרו בגופם את הכניסה של שוטרים לבתי אזרחים ללא צו. אז אני רק רוצה להגיד כל הכבוד – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> סליחה. עובדי הסיעות, גם כחול לבן וגם עובדי הליכוד, אני מבקש לדבר מחוץ לאולם המליאה. עליזה בראשי, לצאת לכמה דקות. תודה. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז אני רוצה לומר: כל הכבוד. אנחנו אף פעם לא היינו חזקים בקרדיט, אבל אנחנו נשתפר. נחזור להצעת החוק שלשמה התכנסנו. << קריאה >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << קריאה >> גם הקואליציה עשתה את זה – – – << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בדרכי לכאן חשבתי שאני חייב להתוודות. לקחתי את ההצעה הזו מחבר כנסת – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי. אתה צריך לדעת אם לתמוך או להתנגד. כדאי שאדוני יקשיב. זה מאוד מפריע. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני מאזין לו, מאזין לו. בקשב רב אני מאזין לו. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> נחזור להצעת החוק שלשמה התכנסנו. בדרכי לכאן חשבתי שאני חייב להתוודות. לקחתי את הצעת החוק מחבר כנסת אחר. זכות היוצרים על ההצעה שייכת לחבר הכנסת לשעבר אופיר פינס-פז, שהגיש אותה בשנת 2004. ומי תמך בהצעה הזו ב-2008, בהתלהבות? בנימין נתניהו. למעשה, נתניהו של אותם ימים כל כך התאהב ברעיון המלחמה בשחיתות שהוא הלך לפגישה מצולמת עם התנועה לאיכות השלטון. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא להאמין. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ולא כך הם פני הדברים היום. בכנסת הנוכחית שולטת קואליציה דורסנית בראשות נאשם בפלילים, והיא הולכת להפיל את ההצעה הזאת בקלי קלות. אותה קואליציה, שקמה ממניעים שעוד יתבררו בעתיד הלא-רחוק, היא רק שלב נוסף במערבולת הפוליטית שמדינת ישראל נסחפה לתוכה. מערבולת שלקחה אותנו לשלוש מערכות בחירות ולממשלה מנופחת ומושחתת, שהפכה לאיום על עקרונות המשטר של הדמוקרטיה הישראלית. חברות וחברים, אין יום שבו חבריי ואני לא עוצרים בגופנו חוקים מוטרפים והזויים בשירותו של נתניהו: לאפשר לשוטרים להיכנס לבתי האזרחים ללא צו; לאפשר לפקחים שאינם שוטרים להטיל סנקציות על אזרחים ולהפוך את השב"כ מארגון ביטחון לארגון ריגול אחרי אזרחים נורמטיביים. אני אומר את המילים האלו ועדיין איני מאמין שאלה הנושאים שבהם עסקה הכנסת בחודשים האחרונים. לתקנות החירום האלו אין שום דבר עם המלחמה בקורונה, לא לגל הראשון – שלא היה בכלל – וגם לא לגל השני, שמגברי התעמולה של נתניהו מהדהדים לנו כל יום. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> התקנות והחוקים הללו – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אתה רואה בכלל – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> זה חוסר אחריות. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> התקנות והחוקים הללו נועדו להשליט סדר חדש במדינת ישראל – טוטליטרי – בחסות הפחד והשנאה – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתה תישא באחריות. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> בושה וחרפה, אנשים מתים בכל העולם. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – והפילוג שנתניהו זורע בציבור. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> זה חוסר אחריות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אבל הוא קורא לאנשים, אבל יש כאן – – – << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> נתניהו מנהל מלחמת התשה – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חברת הכנסת קטי שטרית, חברת הכנסת מאי גולן, זה מפריע. אני מבקש לא להפריע לדובר. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, לא מפריע לי. תן להם לדבר, הכול בסדר. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> זה חוסר אחריות. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> התקנות והחוקים הללו נועדו להשליט סדר חדש במדינת ישראל – טוטליטרי – בחסות הפחד והשנאה והפילוג שנתניהו זורע בציבור. נתניהו מנהל מלחמת התשה נגד הציבור, נגד הכנסת ונגד מערכת המשפט, בדיוק כמו שהוא התיש את כלי התקשורת במדינת ישראל, שעסוקים בהתגוננות מפני תומכיו ובשידור תגובותיו ההזויות והמסיתות. אבל יש לי חדשות בשבילו: אותנו הוא לא יתיש. אנחנו לא נזוז מילימטר, כי אנחנו נלחמים על הבית. אדוני היושב-ראש, לא הייתה לי הזכות להיוולד בדמוקרטיה הישראלית. נולדתי במצרים, ואני עוד זוכר כילד את השנאה והעוינות כלפינו, שיכלו להתפרץ בכל רגע. אני מבין איזו מתנה אדירה זו הדמוקרטיה הישראלית, ואיזו סכנה נוראית טמונה בפולחן האישיות שמקדם נתניהו בשנים האחרונות. אז נתניהו ושותפיו מכחול לבן יכולים להפיל את הצעת החוק הזאת בשנייה, לאחר שכחול לבן ביססו קמפיין אגרסיבי בדיוק ברוח הצעת החוק הזאת ולאחר שבשנת 2008 נתניהו ולא אחר הצביע בעדה. אבל הם לא ישברו אותנו. במוצאי שבת 27 ביוני, ב-20:00, אנחנו נצא לכיכרות, בין אם זו כיכר רבין בתל אביב או כיכר פריז בירושלים או כל צומת במדינת ישראל. אנחנו – ימנים ושמאלנים, דתיים וחילוניים, יהודים וערבים, שכירים ועצמאים – כולנו ביחד למען מטרה אחת: לשמור על הדמוקרטיה הישראלית ולבסס שלטון שמשרת את האזרחים ולא אזרחים שמשרתים אדם אחד. חברות וחברי הכנסת, בשנת 2011, במהלך המחאה החברתית, הייתה לי הזכות הגדולה להיות חלק מקבוצה מדהימה שיצרה את פרויקט 1,000 שולחנות דיון. האירוע הזה התקיים במוצאי השבת האחרון של המחאה החברתית, ב-10 בספטמבר. 500 שולחנות עגולים הוצבו ברחבת המוזיאון בתל אביב ועוד 500 שולחנות בכל רחבי הארץ: בתל חי, בקריית שמונה, בחיפה, בירוחם, בירושלים ובאתרים רבים נוספים. הפרויקט היה מרתק, והחלטתי ללמוד מה עמד בסוד ההצלחה מחוץ לתל אביב. במשך שלושה ימים שלמים הייתי הנהג של האיש שארגן את האתרים מחוץ לתל אביב, שקד גטריידה. נסענו ופגשנו עשרות אנשים מדהימים, ושאלנו אותם איך הם עשו את זה. גילינו שהתשובה לא הייתה קשורה לנוסחאות, לסיסמאות, ליחסי ציבור או לתרשים זרימה משוכלל להצלחה; ההצלחה הייתה בזכות הגורם האנושי בשטח. האנשים המדהימים האלה הם שיצרו את ההצלחה. כל אתר היה שונה, לא היו שני אתרי דיון דומים. בחיפה פתחו מעגלי דיון על הדשא; בירושלים עשו את זה במתנ"סים; בירוחם – במקלט ציבורי; והיה אפילו זוג צעיר, בעל מסעדה קטנה, חומוסייה, שסגר את המסעדה כדי לארח את שולחנות הדיון. היה מרגש לראות את זה, זה היה היופי של הכאוס, היופי של חוסר הארגון. מחאות לא יכולות להתקיים עם משמעת; מחאות מתות ביום שבו מתחילים לחלק דפי מסרים; מחאות נגמרות ברגע שמנהיגים מגדירים את גבולות המחשבה; מחאות מתאיידות ברגע שמתחיל קרב הקרדיטים של מי הקים, מי התחיל ומי יצטלם על השער של איזה מגזין. זה הרגע שהציבור מרגיש שמנצלים אותו כדי להשיג מטרות פוליטיות. לכן, חברותיי וחבריי למחאה, אני מבקש מכם לשחרר את הכבלים. התפקיד שלנו הוא לאפשר ולא להגביל או לרסן. הגבול היחידי שאנחנו צריכים לשים הוא גבול מסגרות החוק, כי אנחנו יוצאים למחות כנגד מי שפוגע בשלטון החוק; אנחנו יוצאים להפגין נגד מסע הבריונות של נתניהו, ואנחנו יכולים להוכיח שאנחנו טובים ממנו והרבה יותר ראויים ממנו. בפעם הקודמת שבה דיברתי כאן הצעתי שכל אחד ואחד מאיתנו יצלם עדות אישית קצרה עם הסיפור שלו ויאמר למה הוא הולך להפגין ב-27 ביוני בשעה 20:00. בראשי יש לא מעט סרטונים כאלה, וזה מה שאני הולך לומר בראשון מהם: שמי אלי אבידר ובמוצאי שבת, 27 ביוני, אני יוצא להפגין בכיכר נגד מכת המדינה של אלימות נגד נשים. אני יוצא להפגין בגלל מאות הפעמים שצפיתי בטלוויזיה עם אשתי לצידי וחשתי כיצד היא מצטמררת בכל פעם שישנו דיווח על מתועב שרצח את אישתו – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נא לסכם, אדוני. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – כמו המקרים של מיכל סלע, מאיה וישיניאק ונסרין עבד אל-חפיד, זיכרונה לברכה. אני יוצא להפגין – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני, הפריעו לי. יש לי עוד שלוש דקות. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> לא, לא, התחשבתי. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, לא נתנו לי. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אין לאדוני עוד שלוש דקות – – << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני אנסה, אדוני. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> – – אבל התחשבתי בלוחות הזמנים, ואשר על כן כבודו יסכם. תודה. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני, אני מסיים. אתה נתת להם להפריע, תן לי לסיים, בבקשה. אני יוצא להפגין בגלל עשרות הפעמים שהייתי חסר רגישות – ובמילה אחת: אידיוט – כשאמרתי לאשתי: בואי נעביר ערוץ, קשה לי לראות את זה. לא הבנתי שכל אישה שנרצחת גורמת לה, ולכל אישה בישראל, לחוש שהיא נרצחת. אני יוצא להפגין כי בשנה שאני בכנסת לא עשינו מספיק; לא הצלחנו להעביר תקציבים ולא הצלחנו לשנות את המציאות – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני מייד מסיים. לא הצלחנו לשנות את המציאות ההזויה שבה אישה מוכה מוצאת מהקהילה לחיי בידוד. חברות וחברי הכנסת, אני יוצא להפגין כי נתניהו ינצח כשאנחנו נרים ידיים, ואנחנו לא נרים ידיים, כי אין לנו ארץ אחרת. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה. תודה לאדוני, תודה רבה. ישיב השר המקשר בין – – – << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני, זה לא מכובד מה שעשית. אתה נתת להפריע לי. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נשמעה עמדתך. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, עמדתי לא נשמעה. אתה הפרעת לי – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> יעלה וישיב השר המקשר בין הממשלה לכנסת חבר הכנסת דוד אמסלם. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – נתת להפריע ולא נתת לי להשלים. וזה לא מכובד. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני מבקש מהסדרנים להראות לחבר הכנסת אלי אבידר את מקומו. תודה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> למה לא עונה שר המשפטים על ההצעה? << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> שר המשפטים זה משפטים. הוא – רק מילים. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, קודם כול שמעתי את דבריו של אלי אבידר, אז אני אענה לו בקצרה רק על שני משפטים שהוא אמר. הוא אומר שבעצם הוא יוצא להפגין בגלל שבשנה האחרונה לא הצליחו לשנות מציאות במדינת ישראל. הוא רק שוכח ששנה וחצי המפלגה שלו – והוא – גוררים את מדינת ישראל לשלוש מערכות בחירות. שיתקו מדינה שלמה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> שר המשפטים נמצא באולם. למה הוא לא עונה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שיתקתם מדינה שלמה, העמסתם על המשק הוצאות מיותרות במיליארדי שקלים. ואתם מזכירים לי תמיד את הקוזק הנגזל. אתם עוד מדברים היום. אתם. כל זה בגלל סיבות פרסונליות אישיות של שנאה והתחשבנות אישית. זה כל הסיפור פה. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – להזכיר לך – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הרי ברור לכם לחלוטין שאין לכם שום סיבה בעולם, במיוחד לא לישראל ביתנו – – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> היו לכם 61 ביד, ומי שפיזר את הכנסת – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רק שנייה. תנו לי רק. הרי אתם, ללא שום סיבה, גם כשהיו לימין 60 מנדטים – היו לנו 65 מנדטים ביחד איתכם. אתם לא הסכמתם להצטרף – סתם, בגלל שאביגדור ליברמן – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> דודי, שר המשפטים צריך לדבר על זה. אל תשנה נושא. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני מציע, דודי, שתיתן לשר המשפטים – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני מבקש – שנייה. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה השר המקשר בין הכנסת לממשלה. תן לשר המשפטים שיענה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> חבר הכנסת עודד, אני רק מציע שגם לא תחליטו כרגע מי באמת עונה בשם הקואליציה. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אנחנו לא מחליטים, אנחנו מבקשים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתם התקדמתם עוד צעד, אדון פורר. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> דודי, באמת, אתה יודע – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> התקדמתם עוד צעד. אתם עוד מעט תחליטו גם מי יענה ומי ידבר ואיזה תיק יקבל. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> נראה לי ראוי ששר המשפטים ישיב. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אז אני אומר: היות שאני השר המקשר, אני מחליט לענות בשם הממשלה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מותר לך להשיב. זה הזוי, אבל – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> יפה. אז בוא נעצור את זה כאן. אבל אני רוצה לענות לכם. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הוא שר המשפטים, ראוי לשמוע את עמדתו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה אחרי זה מוזמן לקפה אליו לשמוע את עמדתו, אם אתה רוצה. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> למה? יש לו משהו להסתיר? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא, שום דבר. דרך אגב, מה אתם מסתירים? מדוע אתם לא נכנסתם לממשלה? אתם הרי הייתם שייכים למחנה הלאומי, אוחזים מעצמכם אנשי ימין. אתם גרמתם במו ידיכם. אתם. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> איך? תסביר לי איך. מי פיזר את הכנסת? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה יודע מה, זה הדהים אותי. אביגדור ליברמן חובר ליזבק, חברת כנסת שגם אתם יודעים שהיא בעצם היללה שהידים. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מי פיזר את הכנסת? אז תקשיב, בנובמבר 2018 היו לכם 61 מנדטים. אבל אז – – – הגיש את ההמלצות – – – פיזר את הכנסת. מה זה קשור? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> איך החיבור הזה? יש רק סיבה אחת לחיבור הזה – דרך אגב, מדהימה: אצל שניכם בעצם המטרה היחידה היא להפיל את ראש הממשלה נתניהו. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> דודי, תהיה השר המקשר, לא השר המנתק. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אצלם לפחות זה ממניעים אידיאולוגיים. איך אמר איימן עודה, הבן אדם שעשה את הנזק הכי גדול לעם הפלסטיני זה ראש הממשלה נתניהו. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> איך זה קשור? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הוא גרם לזה שהאמריקאים, כן, יכירו ברמת הגולן; הוא גרם לזה שירושלים תוכר כבירת מדינת ישראל על ידי האמריקאים; הוא גרם לכך שהשגרירות האמריקאית תעבור לירושלים; הוא גרם, דרך אגב, לביטול ההסכם עם האיראנים; והוא, בעזרת השם, גם יחיל את הריבונות על היישובים. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עכשיו, אותם אני מבין. אתם, אתם קוראים לעצמכם אנשי ימין? אתם מפילים – אתם לא אפשרתם שנה וחצי למדינת ישראל להקים ממשלה, ועכשיו אתם עוד מתלוננים? אתם לא מתביישים? עם מי התחברתם? עם מי התחברתם? עם הרשימה המשותפת? בגלל שאצלכם הכול כשר בסוף, העיקר לא נתניהו. זה הסיפור פה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – למה לא שר המשפטים? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עכשיו אני רוצה לומר משהו אחר. רבותיי, תקשיבו, הרי הליכוד, אני רוצה להגיד לכם: יצאנו למערכת בחירות – איפה אלי אבידר – יצאנו למערכת בחירות. אזרחי מדינת ישראל, חזקה עליכם שהם אנשים הגונים וישרים – אחרת יש לנו בעיה, אם זאת לא הנחת העבודה. רובם, דרך אגב, לא מכירים את ראש הממשלה נתניהו ברמה האישית, אבל כמעט 2.5 מיליון אזרחים במדינת ישראל הצביעו בעבור ראש הממשלה נתניהו, שהוא עומד בראש המחנה הלאומי. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> גם פה אתה לא צודק. מתמטיקה זה מדע מדויק. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> 58 מנדטים. לא חשוב, אני מעגל. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> פלוס-מינוס 300,000–400,000. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בוא נגיד ככה: זה משהו שמתקרב ל-2.5 מיליון, בוודאי לא משהו שמתקרב לכמות הקולות שאתם קיבלתם. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> קודם כול, אל תכניס פה 2.5 מיליון. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עכשיו, מה הם אמרו? דרך אגב, הרי הם לא מכירים אותו. סביר להניח שאזרח נורמטיבי – ורוב אזרחי מדינת ישראל הם כאלה, והם בוודאי ובוודאי רוצים שראש הממשלה שלהם – והם מצביעים, ודרך אגב, זה עמד למבחן במערכת הבחירות האחרונה – יהיה בן אדם הגון, ישר, בוודאי לא בן אדם שמקבל שוחד. אלא אזרחי מדינת ישראל שהצביעו בעבור ראש הממשלה נתניהו, כמעט 2.5 מיליון אזרחי המדינה, מבינים שיש כאן דברים חמורים שקורים במדינה. אתם יודעים את זה. כולכם פה יודעים את זה. אבל מה זה מעניין אתכם? << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה מטעה את הציבור. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> דודי, מה קרה? מה קרה, דודי? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> מה זה מעניין אתכם? בגלל שמעניין אתכם רק להזיז את ראש הממשלה נתניהו. זה מה שמעניין אתכם. אין שום דבר אחר שמעניין אתכם חוץ מזה, והכול כשר לטובת העניין. דרך אגב, אני רוצה להגיד לכם דבר נוסף. הליכוד קיבל 36 מנדטים בבחירות האחרונות. היום בסקרים הוא 41 מנדטים. אתם לא שואלים את עצמכם מה קורה עם הציבור, למה? אתם לא עושים חשבון נפש? לא מעניין אתכם כלום. ייקוב הדין את ההר. רצים קדימה, יש רק מטרה אחת, ואחת בלבד, כפי שאמרתי: להפיל את ראש הממשלה נתניהו. אני חושב, לדעתי לא היה מאז קום המדינה ועד היום ראש ממשלה שהביא את מדינת ישראל להישגים חסרי תקדים, כמעט בכל מישור, כמו ראש הממשלה נתניהו. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> ככה אתה מדבר על בגין? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לכן אתם מוטרדים. לכן אתם מתפוצצים. לכן אתם מבינים שבמצב רגיל והוגן בבחירות רגילות אתם לא יכולים להחליף אותו, מה לעשות. אבל השנאה מבעבעת בכם עד כדי כך שלא מעניין אתכם. לא מעניין אתכם האינטרסים של מדינת ישראל, ובאמת לא מעניינים אתכם אזרחי מדינת ישראל. מעניין אתכם רק דבר אחד: להפיל את ראש הממשלה. שלוש מערכות בחירות. בושה וחרפה. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> עליזה אומרת לך להפסיק. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עכשיו נעבור לחוק. הרי איך אמרת, אלי אבידר? אנחנו עובדים במסגרת גבולות החוק. זה החוק. היום במדינת ישראל זה החוק. דרך אגב, אני אגיד לכם יותר מזה: זו לא הייתה איזו לקונה שלא חשבנו עליה. לפעמים קורה מצב שאתם גם ממציאים – לא חשבו על זה. דנו, ישבו בוועדות, העלו את הסיטואציה הזאת, העלו את הסיטואציה הזאת, ובסופו של דבר – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רק שנייה, דקה. – – ובסופו של דבר – – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זהו, מספיק, יש קואליציה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כן, אם אני לא טועה, טומי לפיד בזמנו אפילו התייחס לעניין, ואמר: רבותיי, זה לא הגיוני שעל כל תלונה כל אחד יכול להפיל ראש ממשלה במדינת ישראל. לכן החוק חוקק. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אבל זה לא כל תלונה, זה שוחד, הפרת אמונים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לכן החוק שונה, ולכן נשאר בחוק שראש ממשלה נשאר בכהונתו עד פסק דין חלוט. עכשיו, אני אגיד לך משהו יותר מזה, ובזה אני כמעט רוצה לסיים. תקשיב. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא היה כלום כי אין כלום. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני רוצה לצטט, אלי אבידר, את ראש המפלגה שלך, את אביגדור ליברמן. דרך אגב, בשתי מערכות הבחירות האחרונות, לא השלישית, מה הוא אומר? אני רואה אותו בטלוויזיה – דרך אגב, הוא אמר לכם את זה גם בישיבת הסיעה: אנחנו לא פוסלים אף אחד בבחירות, אמרתי שנתניהו יכול לכהן עד פסק דין חלוט, למרות שזה פוגע בי אלקטורלית, ככה אני מאמין ולא זזתי מעמדתי. מה קרה שזזת? << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אבל הוא מנצל את זה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא, מה קרה שזזת? מה קרה היום? רבותיי, יש פה עוד איזה מישהו שיושב, לא נזכיר את שמו, שכתב מאמר – ובאמת כשאני קורא אותו אני חושב שהוא כתב אותו היום – בידיעות אחרונות, "חקירוקרטיה". מישהו מכיר את המאמר הזה? מציע לכם לקרוא אותו. לא תאמינו. לכן, מה אני רוצה לומר לכם? רבותיי, הכול צביעות. הרי אתם יודעים את האמת. זו רק שאלה של פוזיציה. המאמר הזה, כפי שאמרתי, מי שלא קרא אותו, אני מזמין אותו לקרוא, הוא יהיה משוכנע שהוא נכתב לעיתון של השבת. אז לכן, רבותיי, די עם הצביעות, באמת, עם השקרים. בוודאי שהכנסת גם תדחה את הצעת האי-אמון הזו, שדרך אגב עולה כל שבוע. אנחנו כל שבוע מסבירים לכם. וכלל נקוט בידי שאם אני לא מצליח לשכנע, כנראה שאני הבעיה. אז אני מניח שאולי תעלו את זה עוד פעם שבוע הבא ועוד פעם נגיד לכם את אותם דברים. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לשר המשיב. חבר הכנסת המציע, אלי אבידר, הסמיך את חבר הכנסת אביגדור ליברמן להשיב על תשובת השר המקשר, וכנראה שהנושא, באמת, שינוי חוק-יסוד וחוקה, מעורר הרבה אמוציות. לרשות אדוני עומדות שלוש דקות, בבקשה, נא להקפיד על הזמנים. << דובר >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני השר דודי אמסלם, אני רוצה להגיד לך: הידרדרת לזנות. קבעת שיא ישראלי בצביעות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הדברים שאמרת, אין להם שום – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> השפה הזאת – – – << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – קשר למציאות. החוק הנ"ל הוצע ב-2001 – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> תתבייש לך, לא – – – << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – ונכון שכל השמאל, כולל ערבים, הצביעו בעד החוק הזה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ישראל ביתנו – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – ב-2001 הצביעה נגד – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – תתבייש. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – החוק שמאפשר לראש הממשלה להמשיך ולכהן עד פסק דין חלוט. נכון שאמרנו שכל עוד החוק קיים, אנחנו מכבדים. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – ישראל ביתנו. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני יכול להגיד לך גם מדוגמה אישית: ברגע שהוגש נגדי כתב אישום, כשר החוץ, באותו רגע קמתי ועזבתי. נתניהו – אותו נתניהו – ב-2008 הסביר קבל עם ועדה, כשזה מדובר על אולמרט, שראש ממשלה שמתנהלת נגדו חקירה לפני כתב אישום לא יכול לשמש ראש הממשלה, לא מבחינה מוסרית ולא מבחינה ציבורית. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אותו ראש הממשלה הצביע בעד החוק הזה – כל סיעת הליכוד, דודי, הצביעה בעד החוק הזה – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – כשדובר על אולמרט. כל סיעת הליכוד הצביעה בעד זה. עכשיו, אתה מדבר על ימין. מה הקשר של נתניהו לימין? תסביר לי. איש שהחזיר את חברון לערפאת; איש שנפגש עם ערפאת ואחמד טיבי בוואי פלנטיישן, חתם איתם הסכם והעביר חלק משטחי יהודה ושומרון לרשות הפלסטינית. אותו נתניהו שהצביע פה בכנסת בעד ההתנתקות; אותו נתניהו שביטל את פינוי ח'אן אל-אחמר ליד מעלה אדומים – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – 24 שעות לפני ביצוע הפינוי. ומה פתאום – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מה זה קשור למערכת המשפטית? בג"ץ אישר את פינוי ח'אן אל-אחמר. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> מה זה קשור לחוק? << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מי שביטל את פינוי ח'אן אל-אחמר זה נתניהו, בהוראה בכתב, אחרי שנתתי הוראה לפנות את ח'אן אל-אחמר. תפסיק עם הצביעות. הפכת לחסיד שוטה, הידרדרת כמו שבחיים לא תיארתי. הידרדרת לזנות, אדוני השר. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני מבקש לנקוט – – << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תפסיק לדבר שקרים – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> – – מילים אחרות פה במליאה. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – תתחיל לדבר עובדות. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לאדוני. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני נותן כמה רגעים, כדי לתת לחברי הכנסת לתפוס מקומות. אני רוצה ברגעים הללו להביע מחאה ומורת רוח משפת הביבים – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה לא רשאי להתייחס, אדוני. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> – – שנשמעה כאן במליאת הכנסת. היא לא מייצגת את הבית הזה. לגבי הודעה אישית יש נוהל. לפי תקנון הכנסת צריך למסור בכתב את תמצית הדברים. אני עובר להצבעה על הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הפסקת כהונה של ראש ממשלה, שר או סגן שר מחמת הגשת כתב אישום). הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את החוק לוועדה – 23 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 60 נמנעים – 1 ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הפסקת כהונה של ראש ממשלה, שר או סגן שר מחמת כתב אישום) לא נתקבלה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תוצאות ההצבעה: בעד – 23, אני מצרף לפרוטוקול את חברת הכנסת יוליה מלינובסקי בעד, ולא לפרוטוקול אלא לרשימת ההצבעה את המציע, חבר הכנסת אלי אבידר, שמכיוון שהוא המציע לא יכול היה לעלות, בעד הצעת החוק. מתנגדים – 60, נמנע אחד. אשר על כן, הצעת החוק הזו לא עברה. << נושא >> הודעה אישית של חבר הכנסת יאיר לפיד << נושא >> << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> לפני הצעת החוק הבאה אני מאפשר הודעה אישית, בהתאם לתקנון, לחבר הכנסת יאיר לפיד. בבקשה, אדוני. עד חמש דקות לרשותך. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא נצטרך את כולן. אדוני היושב-ראש, עלתה פה שאלה מספסלי האופוזיציה מדוע השר המשיב לא היה אבי ניסנקורן, שר המשפטים, כמו שנכתב בסדר-היום. אז אני רוצה – למקרה שהסקרנות אוכלת את הבית הזה – התשובה היא: מפני שהוא חתום על החוק. זו רשימת החותמים המקורית של החוק הזה. זה הוגש במרץ השנה לכנסת זו. מס' 1 ברשימת החותמים על החוק שאומר שראש ממשלה לא יכול לכהן עם כתבי אישום – המגיש הראשון נקרא בני גנץ, בני בנימין גנץ, והמגיש השני הוא אבי ניסנקורן, נכון להיום שר המשפטים של מדינת ישראל. הוא פשוט לא רצה לעלות הנה ולהודות בפני האולם הזה, אופוזיציה וקואליציה כאחד, שהוא מצביע נגד הצעת חוק שהוא מסכים לה ושהוא יודע שהיא נכונה. כמוהו בני גנץ. אנשים שנשבעו לחבריהם, לבוחריהם שהם יילחמו כדי שאדם עם כתבי אישום לא יוכל לנהל את מדינת ישראל, ועכשיו ישבו פה כגנבים בלילה והצביעו נגדה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לאדוני. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – לשעתה. << הצח >> הצעת חוק הפעלת תחבורה ציבורית ביום המנוחה השבועי, התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/12/23; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת תמר זנדברג) << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני מבקש לשמור על השקט. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצעת חוק הפעלת תחבורה ציבורית ביום המנוחה השבועי, התש"ף–2020, של חברת הכנסת תמר זנדברג, ועליה ישיב סגן שרת התחבורה חבר הכנסת אורי מקלב. לרשותך, גברתי, עומדות עשר דקות, בבקשה. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברים, הרבה פעמים שואלים אותנו מאז שקמה הממשלה, שכידוע אנחנו מתנגדים לה מאוד: האם אתם לא רואים משהו טוב בחלק מהדברים? כי התחלפו שרים בחלק מהמשרדים; אולי כי סוף-סוף יש ממשלה והיא תתחיל לעשות עבודה. אז לפעמים אני חושבת שאולי באמת יש בזה משהו, ובאמת, לפני שבועות ספורים נכנסה לתפקידה שרת תחבורה חדשה, השרה מירי רגב. הזדמנות להתחלה חדשה, שרה שאין ספק שכשרה חדשה צורכי התחבורה של מדינת ישראל עומדים לנגד עיניה. ובכן, הבוקר התראיינה השרה ונשאלה על הצעת החוק הזאת: הפעלת תחבורה ציבורית בשבת: מה עמדתך, השרה מירי רגב, שרת התחבורה? אמרה השרה מירי רגב – אני חוזרת, שרת התחבורה – שהיא מתנגדת. חברות וחברים, אני חייבת להבהיר משהו, שרת תחבורה שמתנגדת להפעלת תחבורה ציבורית בשבת כמוה כשר בריאות שמתנגד להפעלת בתי חולים בשבת. יכול להיות שצריך להזכיר משהו לשרה מירי רגב: היא לא שרת הדתות, היא שרה התחבורה. הפעלת תחבורה ציבורית בשבת היא צורך חיוני. למעשה אחד האתגרים הגדולים ביותר של מערכת התחבורה הישראלית זו העובדה שהיא מושבתת בשבת. כל משפחה – כמובן זו שיכולה להרשות את זה לעצמה – שרוצה לנסוע בשבת צריכה לקנות אוטו. אז היא נוסעת עם האוטו בשבת, אבל גם באמצע השבוע. זה דבר קריטי ועקרוני שמעכב את התקדמותה ואת קידומה של מערכת התחבורה הציבורית הישראלית. עכשיו, שאלו אותי: איך את משווה לבית חולים, בית חולים מציל חיים. חברות וחברים, גם תחבורה ציבורית בשבת מצילה חיים. לפי הנתונים של עמותת אור ירוק, 40% מהתאונות הקשות והקטלניות שבהן מעורבים נהגים צעירים בגילאי 15–24 מתרחשות בסוף השבוע. נתונים של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מראים שבלילות ובסופי השבוע, שאלה הזמנים שבהם התחבורה הציבורית מושבתת, יש עלייה בנפגעים ובהרוגים בתאונות דרכים. חברות וחברים, תחבורה ציבורית בשבת זה לא פינוק, זה לא נושא של סטטוס קוו וזאת לא סוגיית דת ומדינה – זה צורך חיוני ובסיסי. איך אתם יכולים להסביר לכל כך הרבה מאזרחי המדינה ששישית מהימים בשבוע הם נמצאים בעוצר כפוי, ללא יכולת לזוז, ללא יכולת ליהנות מחופש תנועה – ודווקא ביום המנוחה. מדינת ישראל זו המדינה היחידה שמשביתה את התחבורה הציבורית שלה דווקא ביום המנוחה של האזרחים. במקום שיוכלו לנסוע לים, לנסוע לבקר את ההורים. היה קשה להורים במשבר הקורונה בלי ביקורים של הילדים והנכדים. מי שאין לו אוטו, מה יעשה? ריבונו של עולם, זה באמת הדבר הכי הכי בסיסי שנמנע מאיתנו כל כך הרבה שנים. עכשיו, אומרים לנו: העובדים, אנחנו לא רוצים שנהגים יעבדו. אגב, זה נכון, צריך באמת לשמור ולהקפיד על זכויות העובדים, דרך אגב, לא פחות ממה שצריך להקפיד על זכויות העובדים בתחנות הדלק ובחנויות שפתוחות בתוך תחנות הדלק, שמשרתות בשבת את בעלי הרכבים. אבל נהג שייסע ויסיע בשבת ישרת מיליוני אזרחים שזקוקים לתחבורה הזו כמו אוויר לנשימה. אתם יודעים מה? אנחנו, כמרצ – יושב כאן חברי חבר הכנסת ניצן הורוביץ – אנחנו 20 שנה נאבקים על הדבר הזה בהצעות חוק, בעתירות לבית המשפט, בהפגנות. פעם אחרי פעם אומרים לנו: עזבו, זה לא יקרה, אין לכם סיכוי וכו'. לפני כמה חודשים, פתאום ברחבי גוש דן, בהובלת עיריית תל אביב-יפו, ודרך אגב, בשותפות עם הרבה מאוד ערים שבכולן היו מעורבים בזה נציגי ציבור ממרצ – וצריך להזכיר כאן את מיטל להבי, סגנית ראש עיריית תל אביב וחברים שלה מגבעתיים, מבת ים, מחולון, מהמון ערים מסביב – התחילו להפעיל תחבורה ציבורית עירונית. אדוני היושב-ראש, ממפלגתך מאוד התרעמו וקראו לעצור את זה, וכתבו ליועץ המשפטי לממשלה ולמי לא. אבל מה, קרה משהו, השמיים נפלו? לא. פשוט קצת יותר אזרחים יכולים להרשות לעצמם ליהנות מיום המנוחה שלהם, ויש לי חדשות לכולנו: התחבורה הציבורית בשבת היא לא בכפייה. אין חובה לעלות על האוטובוס. מי ששומר שבת לא יעלה, לא ישתמש. אבל מי שלא שומר שבת? אין חובת שמירת שבת במדינת ישראל, גם לא במרחב הציבורי, גם לא בפרהסיה. אנחנו לא מדינת הלכה. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> למרצ לא אכפת מהעובדים. לא אכפת לכם מהנהגים, לא אכפת לכם – – – << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> או, פספסת את הנקודה הזאת. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אכפת לכם רק מלחמה ביהדות. לא אכפת לכם מכלום – – – << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> אתה צודק, חבר הכנסת גפני. אני בדיוק אמרתי – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> אני בדיוק אמרתי שאני בטוחה שאתה קנאי לזכויות העובדים בתחנות הדלק ובחנויות הנוחות בתחנות הדלק, שעובדים בשבת. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> תמר, אמרת "ריבונו של עולם". << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> נכון, נכון. ואני רוצה להגיד לך עוד משהו – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> – – ברוך השם, הגיעה בסוף תחבורה ציבורית למדינת ישראל. האוטובוסים נוסעים, הם פשוט נוסעים על חשבון העיריות. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אבל ריבונו של עולם – – – << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> ואני רוצה לומר לך עוד משהו: בעזרת השם, תחבורה ציבורית בשבת סוע תיסע. היא תיסע על אפכם ועל חמתכם – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> – – היא תיסע מפני שאת גלגלי האוטובוס אי-אפשר לעצור. אתם לא תוכלו לעצור לנו, כמה שתנסו. ואתה יודע מה, גם את שעון הקיץ ניסיתם לעצור, ולא הצלחתם. התחבורה הציבורית העירונית בשבת נוסעת בגוש דן, ובעזרת השם גם הרכבת תיסע וגם האוטובוסים ייסעו. ואתה יודע מה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> אתה יודע מה? זה אפילו לא נושא במחלוקת בינינו. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לך משהו, ידידי ועמיתי. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אומרת ריבונו של עולם, ונלחמת בריבונו של עולם. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לך משהו. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> קדימה, תגידי. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> אין לך מנדט לא על השבת ולא על הדת וגם לא על ריבונו של עולם – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> – – והנושא הוא לא במחלוקת בינינו. אתה מאוד היית רוצה – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת אבוטבול, אני מבקש לאפשר לדוברת להשלים את דבריה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> מאוד היית רוצה – וזה הכי קל – להפוך את הסוגיה הזו לסוגיית דת ומדינה, אבל היא לא, מכיוון שקיים צורך תחבורתי בסיסי, וכמו שהחשמל זורם בשבת והטלוויזיה פועלת בשבת ובתי החולים פועלים בשבת, כפי שציינתי, גם התחבורה הציבורית תיסע בשבת, מכיוון שאחרת מערכת התחבורה הציבורית הישראלית לעולם לא תוכל להגיע לדרגת האפקטיביות והיעילות והתפקוד שמתבקשת ממנה במאה ה-21. אני רוצה את שתי הדקות שנותרו לי להקדיש לחברות ולחברים – גם שלי – במפלגת העבודה ובכחול לבן. חברות וחברים, זה שש"ס ויהדות התורה נשלחו לכאן לקרוא קריאות ביניים, זה לא חדש, זה לא מפתיע. אבל יש כאן שתי מפלגות בקואליציה שהבטחות בחירות מרכזיות שלהן היו הפעלת התחבורה הציבורית בשבת. בני גנץ, בנאום הבכורה שלו, כשרק נכנס לפוליטיקה, ייחד פרק בנאום שלו לדבר הזה, ובצדק. וטוב עשה. דרך אגב, בעבר גם חברי כנסת חילונים בליכוד תמכו בתחבורה ציבורית בשבת. זה נושא שנהנה מקונסנזוס כמעט חסר תקדים במדינת ישראל – 73% מהציבור תומכים בו ו-90% מהציבור החילוני; למעלה מ-50% ממצביעי הליכוד, דרך אגב. אבל כחול לבן ומפלגת העבודה כבר התחייבו. התחייבות בחירות אחת כבר הפרתם, וישבתם עם בנימין נתניהו בניגוד להבטחות שלכם, אבל כאן יש לכם הזדמנות לגדל עמוד שדרה, ולהראות באופן אמתי שיש משמעות למשפט הידוע והמאוס קצת, אני חייבת לציין: להשפיע מבפנים. אם יש משהו להשפיע עליו מבפנים, זה זה. כל כך פשוט, כל כך מתבקש, כל כך הגיוני, ויש לנו הזדמנות עכשיו, ברגע זה, להתחיל לגלגל את גלגלי האוטובוס; להתחיל להסיע את התחבורה הציבורית בשבת, כפי שמדינת ישראל זקוקה לה אחרי כל כך הרבה שנים. זה מתחיל מייד, בעוד 35 שניות. תצביעו בבקשה בעד, זה כל כך פשוט. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת תמר זנדברג. ישיב סגן שרת התחבורה חבר הכנסת אורי מקלב. בבקשה, אדוני. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> בעזרת השם נצביע נגד. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> סגן שרת התחבורה, חברי הכנסת מייחלים למוצא פיך. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אתה מעליב במה שאתה אומר. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חברי הכנסת. חבר הכנסת אבוטבול, חבר הכנסת גולן, חבר הכנסת ניצן הורוביץ, אני בטוח שכדי שתחליטו מה תרצו להצביע תרצו לשמוע גם את עמדת הממשלה. בבקשה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – פעם אחרונה – – – << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, מכובדיי השרים, חבריי חברי הכנסת – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת אבוטבול, אני מבקש לחדול עם ההפרעה. אתם יכולים לשבת אחד ליד השני ולשוחח, יהיה יותר יעיל. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> את עמדת הממשלה הביאה המציעה בעצמה כשהיא אמרה ששרת התחבורה אמרה בקולה, מעבר לעמדת המשרד, שהיא לא תיתן להפעיל תחבורה ציבורית בשבת. מה שמצפים משרה בישראל – בוודאי שיש כאן שכר על שיחה נאה; במדינה יהודית זה מה שמצפים ממנה, שהמדינה לא תעמוד ולא תפעיל תחבורה ציבורית בשבת, וזה מובן מאליו. אבל אני רוצה לבשר לך, חברת הכנסת תמר זנדברג, בשם הממשלה, שאנחנו עומדים להחיל דין רציפות על הצעת החוק שלך, רציפות של דחייה. כפי שאת מציינת בעצמך, מהכנסת השש-עשרה והשבע-עשרה והשמונה-עשרה, בהצעת החוק שלך, והתשע-עשרה והעשרים והעשרים-ואחת והעשרים-ושתיים – בכל הכנסות האלה, הצעות החוק האלה, אולי אפילו היותר-מקילות, נדחו ולא התקבלו. זה רק מלמד דבר אחד, שהצעת החוק שלך באה לפגוע בסטטוס קוו הקיים, גם בדחייה אבל גם במהות של הפעלת תחבורה ציבורית, ממשלתית, מאושרת בשבת – אין דבר כזה. לא היה תקדים כזה ולא יהיה. לא רק זה שזה דוחה את מה שקרה – – << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> – – זה גם מראה – והאמת, לא צריך ללכת כל כך רחוק, זה אומר שהשינוי באמת נעשה על ידכם בתקופה האחרונה, על ידי מיעוט צעקני – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת הורוביץ, קריאת הביניים נדחתה. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> לא רק שאתם מפלגה שלא גדלה – אלא היא קטנה, לא אתם מייצגים היום את הציבור. אני רוצה לבשר לכם שהציבור יותר ויותר רוצה לשמור שבת. רואים את זה בכל המקצועות – – – << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> אז שישמור. הוא לא חייב לעלות לאוטובוס. אין חובה לעלות לאוטובוס. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> איך הוא יכול לשמור כשאנחנו מכריחים אותו, כופים עליו ופוגעים בזכויות האזרח? אתם כל כך מניפים את הדגל הזה, שהוא לא יוכל להיות. את רוצה שהילד יוכל לבלות אצל חבר שלו ואתה רוצה שהאבא של הילד לא יוכל להיות במשפחה. אין דבר כזה – – – << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> אז האבא יסיע אותו לחבר? זה בסדר? << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> לא מקבלים אותו לעבודה. כבר היום לא מקבלים אלפי עובדים לעבודה בגלל הצורך והמחויבות לעבוד בשבת. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> – – – ולא אכפת לך מהעובדים בחנויות, ב-yellow, לא אכפת לך מהם? מה זה הקשקוש הזה? << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> אני מצר על – – – << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> אה, אתה מצר. אתה הולך לסגור את תחנות הדלק? << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> ודאי שאני מצר. אם הייתי יכול לעשות את זה – את רוצה שאני אסכים לזה? זה לא רק פגיעה בסטטוס קוו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> אז מה אתה עושה עם זה? מה אתה עושה עם תחנות הדלק? << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> זה הרבה יותר מפגיעה בסטטוס קוו. הצעת החוק שלך באה לחייב את מדינת ישראל לעבוד ולהעביד בשבת. זה לא שאלה של לתת אפשרות. גם אם יש אפשרות זו פגיעה. אבל אני לא רוצה לסתור, קודם כול, את עמדת הממשלה, מה שהיא אומרת בעניין הזה. הממשלה גם אומרת על הצעת חוק הזו, ראשית, שהיא לא עומדת בקריטריונים חוקתיים, שזה יותר טכני, מכיוון שאת מבקשת לקחת סמכויות, ולא בכדי, משר התחבורה – ואת יודעת שבג"ץ דחה אותך בכל העתירות ואמר לך שעל שר התחבורה יש חובה להתחשב במסורת ישראל. בחוק, בחקיקה. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> – – – בצורכי התחבורה. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> ואת מתקנת היום – להעביר את הצעת החוק לסמכות של שר המשפטים, שהוא יקבע מתי אפשר להפעיל את התחבורה הציבורית בשבת. אבל לא צריך להגיע בעניין הזה – מעבר לזה שיש הרבה ליקויים טכניים, זה לא העיקר; העיקר הוא גם – אני אציין מה שנאמר בסוף בתשובת הממשלה: שרת התחבורה היא המופקדת על פי דין על תחום הסדר התחבורה הציבורית, ומכאן – על המדיניות התחבורתית בישראל, לרבות התקנת תקנות בדבר אופייה של התחבורה הציבורית בישראל. בחלוקת הסמכויות האלה, זה לא עומד בתנאי אחד. אבל בסוף: ממשלת ישראל, עתה כבעבר, מתנגדת ליוזמות חקיקה שיש בהן לפגוע בסטטוס קוו רב-השנים בענייני דת ומדינה. ועכשיו באופן הפרקטי: זו לא רק פגיעה בסטטוס קוו. את מנסה עכשיו לפגוע בזהות היהודית שיש למדינה. במה אנחנו מדינה יהודית? את אומרת: בכל העולם זה קיים. בכל העולם יש הרבה דברים שקיימים ואצלנו לא קיימים. אצלנו יש יום כיפור. יש עוד מדינה שיש בה יום שבתון כללי? << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> זה לא בחוק, זה בדיוק העניין. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> זה בחוק, יום שבתון כללי. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> זה לא בחוק – זה בדיוק העניין. זה לא בחוק. מי שרוצה, שומר יום כיפור, זה לא בחוק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יום כיפור זה שבת שבתון. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> את מכירה עוד מדינה שבה לוקחים חופש על חשבון אירועים שקרו לפני 3,500 שנה? << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> אתה לא חייב לנסוע באוטובוס. אל תיסע באוטובוס, מי מכריח אותך לנסוע? אל תיסע. מי מכריח אותך? אל תיסע. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> החופש הזה בשל המדינה יהודית. ממה התרבות שלך? מאכילת פלאפל? זה התרבות של המדינה? << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> מה רע בפלאפל? << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> יכול להיות. הזהות היהודית היא הנותנת את הזכות שלנו להיות כאן. בגלל זה אנחנו באנו ואמרנו, בגלל זה אנחנו מתעמתים – – << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> אני יהודייה לא פחות ממך ואני לא שומרת שבת, אז מה? אתה לא תקבע מי יהודי ומי לא ומהי זהות יהודית. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> – – כשאנחנו מגיעים לכל מקום בעולם, באו"ם ובמקומות אחרים. כל ראש ממשלה, לא רק ביבי, לא רק נתניהו, גם בן-גוריון כשהיה צריך, מה הוא הוציא? את הזכות שלנו לקיום במדינת ישראל. יש בזה גם זכויות אבל גם חובות. וחלק מהחובות זה הסמל שלנו: שבת. מה היינו עושים עכשיו אם מישהו היה פוגע בדגל? את באה עם ערכים כאלה של חופש, ואת רוצה לפגוע במהות ובזהות? זאת פגיעה מעבר לזה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> תחבורה ציבורית זה לכבודה של שבת. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> כיום היא גם פגיעה פרקטית בעשרות אלפי עובדים. מרכולים יעבדו בשבת, ויעבדו בשבת עבודות תחזוק. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> המרכולים עובדים היום בתחנות דלק, מה אתה מדבר? צביעות. אתם צבועים. תחנות הדלק – – – << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> הכול פתוח. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> מה יעשה אבא שרוצה להיות עם הילדים שלו? למה לבוא ולנסוע – אני גם אומר לך שאת לא מייצגת בנושא, את לא מייצגת שום דבר. אני שמח בזה שרבים רבים מאזרחי מדינת ישראל, גם אלה שבהגדרה הם לא דתיים או שלא רואים עליהם שהם דתיים, רוצים לשמור שבת, רוצים את יום המנוחה הזה. זה קיים בכל התחומים, כולל בתחומים שהניסיון שלהם יותר גדול – אם זה זמרים, אם זה שחקני כדורגל ועוד – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> – – שהחיות שלהם היא שבת ומהם מבקשים להפסיד את השבת. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> לכבודה של שבת צריך שתהיה תחבורה ציבורית. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אז ניתן להבין מדבריו של סגן השר שהממשלה מתנגדת להצעת החוק. חברת הכנסת זנדברג מבקשת להשיב. לרשותך, גברתי, שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> תודה רבה. אדוני סגן השר, אתה יודע, הזכרת לי משהו: במקום שנמשיך את ההתנצחות, אני רוצה להציע את הדבר הבא. עד שהכנסת תצביע על חוק תחבורה ציבורית בשבת, בואו נצביע על חוק אחר. אני הגשתי, אגב, הצעת חוק כזאת שרכבי השרד של השרים, שהם גם כן רכב ציבורי, לא ייסעו בשבת. אני בטוחה שלך אין בעיה, כי אתה שומר שבת ואתה לא נוסע, אבל השר יועז הנדל, השרה מירי רגב והבת שלה – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אין לי בעיה. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> – – השר גבי אשכנזי, השר צחי הנגבי – לא ייסעו בשבת. << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> זה חילול שבת גמור ששרים נוסעים. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> זה גם כן רכב במימון ציבורי. זה נוסע בפרהסיה, זה מפר, זה מחלל את השבת ביום המנוחה. לכן אני מציעה לממשלה: בינתיים דין אחד לאזרחים ולשרים, בואו נראה אתכם. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה למציעה חברת הכנסת תמר זנדברג. אנחנו נעבור להצבעה. אני מבקש מחברי הכנסת לתפוס את מקומם, הן במליאה והן ביציע. חברת הכנסת זנדברג, את לא צריכה לרוץ. מכיוון שאת המציעה, כמו שעשינו עם חבר הכנסת אבידר, נצרף אותך שלא לפרוטוקול. תגידי את עמדתך. מה שאת בוחרת. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> אני מעדיפה להצביע. אני עולה, דקה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> מאה אחוז. סגן השרה המשיב גם יוכל להצביע מפה. אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק הפעלת תחבורה ציבורית ביום המנוחה השבועי, התש"ף–2020, הצעת חוק פרטית של חברת הכנסת תמר זנדברג, שמספרה 1223. << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת הורוביץ, תנוח דעתך. היא תצליח להצביע, הכול בסדר. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת החוק, בבקשה. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 26 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 52 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק הפעלת תחבורה ציבורית ביום המנוחה השבועי, התש"ף–2020, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תוצאות ההצבעה, בעד – 26, נגד – 52. אני מצרף – לא לפרוטוקול, לרישום – את הצבעתו של סגן השר אורי מקלב כמתנגד, ואשר על כן התוצאה היא 53 מתנגדים, 26 תומכים. אשר על כן, הצעת חוק זו לא התקבלה. << הצח >> הצעת חוק הפקדות וזכויות סוציאליות לעצמאים (תיקוני חקיקה), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/45/23; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נעבור להצעת חוק הפקדות וזכויות סוציאליות לעצמאים (תיקוני חקיקה), התש"ף–2020, של חברי הכנסת עפר שלח, מיקי לוי ורם שפע. יציג את הצעת החוק חבר הכנסת עפר שלח, יעלה ויבוא. לרשותך, אדוני, עשר דקות, בבקשה. << דובר >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. מלאה כל הארץ וכל הכנסת תמיכה בעצמאים. אין חבר כנסת שתהילת העצמאים לא בפיו, אין חבר כנסת שלא מודע לדבר האמיתי והנכון, והוא שבמשבר הקורונה הראשונים להיפגע, ולצערנו גם אולי האחרונים לצאת מהפגיעה, יהיו חברי מגזר העצמאים. העצמאים, העסקים הקטנים, האנשים שמטה לחמם נגדע ביום אחד, שיהיה להם קשה הרבה יותר מאשר החברות הגדולות להקים מחדש את העסקים שלהם. האנשים האלה, שממילא – ובזה עוסקת הצעת החוק הזאת – ממילא זכויותיהם הסוציאליות נמוכות מאלה של השכירים במדינת ישראל באופן היסטורי. אבל יש כאלה מבין חברי הכנסת שעסקו בדבר הזה הרבה לפני משבר הקורונה, הרבה לפני שידענו מה זה קורונה. והשותפים שלי להצעת החוק הזאת – שעולה בכנסת הזו, אבל לא עולה בפעם הראשונה – היו חברי כנסת כמו מרב מיכאלי, שהייתה שותפה יחד איתי ברשות שדולת העצמאים, אבל גם אנשים שהם עמוק היום בקואליציה. יותר מפעם אחת יושב-ראש ועדת הכספים אז והיום, חבר הכנסת משה גפני, חתם – פעם אחת יחד איתי, פעם אחת בנפרד – על הצעת חוק דומה. חבר הכנסת רם שפע, היום יו"ר ועדת החינוך וחבר בקואליציה, חתום יחד איתי ועם מיקי לוי על ההצעה הזאת. אנחנו כראשי וחברי שדולת העצמאים, גם בכנסת התשע-עשרה, גם בכנסת העשרים, עסקנו בעוול ההיסטורי שנגרם למגזר העצמאים בישראל מעצם זה שבגלל ההישגים, הם לא היו שותפים להישגים הגדולים – שאגב עינו של אף אחד לא צרה בהם – להישגים הגדולים שהשיגה העבודה המאורגנת בישראל לאורך השנים, למערך הגדול של הזכויות הסוציאליות שהשיגו השכירים במדינת ישראל. העצמאים לא שותפים. הם לא מקבלים אותו דבר לא בדמי לידה ולא בדמי מחלה ולא בדמי פגיעה ולא כשהם בחופשה מחמת שבעה ואבל, וכמובן לא בדמי אבטלה. והדבר הזה, העוול ההיסטורי הזה, הצורך לתקן את העוול ההיסטורי הזה, הוא שעמד בבסיסה של הצעת החוק. עכשיו בא משבר הקורונה והפך את הדבר הזה למוחשי באופן המובהק ביותר, כי העצמאים בישראל, צריך להגיד, במשבר הקורונה – גם במשבר הקורונה – לא קיבלו לא את כבשת הרש ולא את מעט הצמר שנשאר ממנה ולא את האוכל שהיא אוכלת באחו. בימים האלה אני מטפל מול חברים בוועדת כספים בזה שבאופן שרירותי, וכתוצאה מזה שהאוצר פועל באופן אוטומטי, גם על הפעימות של המענקים שניתנו לעצמאים הושת מס והושת מע"מ. גם על הסכומים האלה, שלא מספיקים לעצמאים בשביל לנשום, באה המדינה ואומרת: כן, ביד אחת ניתן לך – או יותר נכון, חברי אלי אבידר, בטלוויזיה ניתן לך. אצל ראש הממשלה בטלוויזיה – אתם זוכרים את זה, היה פעם במערכת הבחירות – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> בפייסבוק, בפייסבוק. << דובר_המשך >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> כן, אצל ביבי בטלוויזיה. אז אצל ביבי בפייסבוק ניתן לכם, אבל ביד השנייה נוריד לכם מס, ונוריד לכם מס ערך מוסף, ובסוף מ-4,000 או מ-8,000 שאתם אמורים לקבל תקבלו אולי 60% או 70%. אף אחד לא מתמודד עם מצוקת העצמאים הזאת; כשהעצמאים הופכים להיות חלק גדול מאותם מאות אלפים, שהם לא מובטלים רק עכשיו – הם ימשיכו להיות מובטלים גם אחר כך. הם לא יוכלו לחדש את העסקים שלהם לא מהמקום שבו הם היו ולא ממצב הרבה יותר גרוע. אז אל מול זה הצעת החוק שמונחת לפניכם היא כבר לא עניין של צדק היסטורי, היא כבר לא עניין של צדק סוציאלי; היא כבר לא עניין של הדבר הפשוט שאזרח במדינת ישראל שמשלם ביטוח לאומי צריך לקבל מביטוח לאומי בחזרה כשהוא במצוקה, כשיש לו מחלה, כשיש לו פגיעה – דמי לידה שזה לא מצוקה, זה אירוע משמח, אבל גם הוא משבית מהעבודה – וכן הלאה והלאה. מי כמוך, יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה, מכיר את זה, נכון? האזרח צריך לקבל את זה. אבל על אחת כמה וכמה – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> כשיאיר לפיד היה שר האוצר – – – << דובר_המשך >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> בחייאת דינכ, שלמה, כמה תצעקו את השטות הזאת? הצעת החוק הזאת הוגשה בכנסת העשרים. שר האוצר היה משה כחלון, ראש הממשלה מאז ומתמיד היה בנימין נתניהו. כמה תצעקו על השנה וחצי שבה יאיר לפיד היה שר אוצר בעיצומו של משבר כלכלי שאתם עשיתם? אז מה אתם מקשקשים בשכל? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> עודד יודע כמוני – הוא היה איתנו גם בשדולת העצמאים – יודע כמוני כמה אני צודק. מה אומרת הצעת החוק הזאת? היא אומרת דבר פשוט. אגב, היא עוצבה יחד עם האנשים שמייצגים את העצמאים: עם ידידי ירון גינדי, ראש לשכת יועצי המס. היא פותרת, חותכת את הקשר הגורדי הזה באבחת חרב אחת. היא אומרת: עצמאי יהיה השכיר של עצמו. הוא יהפוך את עצמו לשכיר, יגיש לעצמו תלוש; מהתלוש הזה ירדו הפרשות של מעביד ושל עובד, כמו שיורדות לכל שכיר במשק, ובבוא יומו שבו הוא מזדקק לעזרה מהרשויות הסוציאליות של מדינת ישראל, מהביטוח הלאומי – יקבל זכויות כמו שכיר. נורא פשוט, נורא קל, נורא צודק, פותר הכול במכה אחת. עכשיו, למה מתנגדים לה? זה לא שאנשים בצד השני הם חסרי לב – זה עולה כסף. אז מה לעשות, צדק עולה כסף. ומה לעשות שכשאנחנו נכנסים היום למשבר הקורונה יעלה הרבה יותר כסף לטפל באנשים האלה? עכשיו, כשהם לא יכולים לשקם את העסקים שלהם ונכנסים למצב האבטלה יעלה הרבה יותר כסף לטפל בהם. אז בכנסת הקודמת, שר האוצר הקודם נתן לאנשים מהסיעה שלו – גם אנשים טובים כמו רועי פולקמן – נתן להם איזה כסף לשחק איתו ודמי אבטלה לעצמאים. לא יצא מזה שום דבר. מה שיצא הוא שבסוף העצמאים התבקשו לממן את דמי האבטלה של עצמם. כמובן, חברי מאיר כהן, לך ידוע היטב שגם ההצעות הנוכחיות, שאומרות שהעצמאים יתרמו חלק והמדינה תתרום חלק – הממשלה הזאת, שקמה בשביל לטפל במשבר הקורונה, זורקת אותן לצד. כי הממשלה הזאת קמה אומנם לטפל במשבר האבטלה – משבר אבטלה של 36 שרים, ואלוהים יודע כמה סגני שרים, ו-13 חברי כנסת חדשים החל מהשבוע. בחלק הזה של משבר האבטלה אתם מטפלים. אפרופו השוואה לממשלות קודמות, לממשלות קודמות עוד היה השכל וה-finesse, שכשהגיעה הצעת חוק כזאת, חתומה על ידי חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה – חברי כנסת בעלי מעמד, כמו משה גפני, וחברי כנסת חסרי מעמד כמוני – לממשלות האלה לפחות היה שכל להגיד לוועדת השרים: אנחנו דוחים את זה, דודי אמסלם, בארבעה חודשים; אתם יודעים, בארבעה חודשים מן הסתם נשפר כל כך את מצבם של העצמאים שאף אחד לא יצטרך יותר כלום. בממשלה הזאת, כל מה שהאחרות עשו כטרגדיה, אתם עושים כפארסה. לא, הם נגד. הממשלה שקמה – יש חבר כנסת פנוי מכחול לבן להובלה? או שכולם עסוקים עכשיו – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> כן. או שהם הלכו להתפטר, כי בנורבגי הם צריכים. הם לא יודעים אם הם חברי כנסת או לא, עודד, זאת בעיה. הם כל הזמן במעבר. הממשלה הזאת אומרת: לא, לא מעניין אותנו, אנחנו מעיפים את זה. הצעת חוק הכי פשוטה, הכי צודקת, מטפלת במגזר הכי פגוע היום במשק הישראלי – אין לכם אפילו הכבוד להגיד להם, כמו שאומרת ממשלה שלא רוצה לעשות משהו: תבואו בעוד כמה חודשים. אומרים לכם: לא. אבל מה, מכיוון שיש חשש מאוד גדול שתקום מפלגת עצמאים ותיקח לכם קולות, אז מזמינים את הנציגים האלה, ומן הסתם יספרו להם כל מיני סיפורים ויבטיחו להם כל מיני הבטחות. ברגע האמת, כשההבטחה הזאת עומדת למבחן, זה מה שאתם עושים לה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת עפר שלח. ישיב סגן שר האוצר חבר הכנסת הרב יצחק כהן – בבקשה, אדוני. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת פורר, אני בטוח שניסיונו ותבונתו של סגן שר האוצר – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> – – בהחלט יאפשרו מתן מענה, ומבט ומקיף ורחב בסוגיה. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, האופוזיציה כולה מסכימה, במקרה של איציק כהן אפילו יותר מכל היתר. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> – – – בקונסנזוס זה בהחלט משמח לב. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> פה אחד. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> סגן שר האוצר, לרשותך, אדוני, עשר דקות, בכבוד. << דובר >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. שאלה טובה שאלת, עפר. הצעת החוק הקודמת, שדיברה על נושאים מובהקים של שוק ההון – ניסנקורן עלה כשאני הייתי צריך לעלות – ההצעה הזאת – – – << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זה בסדר, ככה זה אצלכם בממשלה. כל אחד הוא חלופי לשני. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> הפוך – אני מסכים איתך. << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני יודע שאתה מסכים. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> על כל פנים, אני מאמין בכנות החברים – עפר שלח, מיקי לוי ורם שפע – בהצעה שלהם. אבל ההצעה מאוד מורכבת – – – << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> עכשיו תאזין בכנות. אוקיי? ועדת השרים החליטה להתנגד מכיוון שהממשלה בוחנת את הטיפול בנושא הזה. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> יאללה, די עם התירוץ הזה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> הצעת החוק של חבריי עפר שלח, מיקי לוי ורם שפע מבקשת להשוות את התנאים הסוציאליים של עצמאים לאלו של השכירים. אולם עריכת השוואה טכנית בין אוכלוסיות בעלי אפיונים שונים אינה נכונה. << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> עוד פעם תגידו שעצמאי בוחר מתי הוא עובד. בחייאת דינכ – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> עפר, מאפייני העבודה של אוכלוסיית השכירים ואוכלוסיית העצמאים שונים בתכלית זה מזה. הוא לא מקשיב. אתה לא מקשיב. << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני איתך, אני איתך. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אני חוזר על זה: מאפייני העבודה של אוכלוסיית השכירים ואוכלוסיית העצמאים שונים בתכלית זה מזה. כך, בעוד שלשכירים יש יתרונות בדמות זכויות סוציאליות, אשר ניתנות להם על ידי המעסיק, הרי שהעצמאים נהנים מיתרונות אחרים, כדוגמת אופי עבודה גמיש, הכרה בהוצאותיהם – שמקטינה את חובת המס שלהם, בחירה בנוגע להפקדת כספים לקרן השתלמות ועוד. הבדלים אלה מטבעם מצמיחים זכויות סוציאליות שונות. נזכיר כי עצמאי זכאי לקבל את כלל הקצבאות שלהן זכאי שכיר למעט קצבת אבטלה, גמלת פשיטת רגל וסיוע בגין 12 הימים הראשונים בדמי הפגיעה של קצבת נפגעי עבודה. זאת, אף שדמי הביטוח שמשלמים העצמאים לביטוח לאומי נמוכים מאלו של שכירים. הצעת החוק של חבריי מבקשת להשוות את הזכויות הסוציאליות של עצמאים לאלה של שכירים באמצעות מתן אפשרות לעצמאים להנפיק תלוש עבור עצמם. אולם הנפקת תלוש לעובד הינה תוצר של מערכת יחסים בין שני צדדים, עובד ומעביד, על כל המגבלות וההגנות המשפטיות שכרוכות בכך. ואילו הנפקת תלוש לעצמאי מהווה ייחוס מלאכותי שעשוי להוות כר לניצול לרעה ולקבלת הטבות מס ביתר. עוד חשוב לציין כי הצעת החוק מבקשת להגדיל את ההוצאות המותרות בניכוי לעצמאי, אשר חלקן נזקפות לשכירים כטובת הנאה ובשל כך כהכנסה חייבת במס. כך שלמעשה הצעת החוק תגרום לאפליה לרעה של השכיר לעומת העצמאי בקטע הזה. הנושא של דמי אבטלה לעצמאים נבחן על ידי ועדות מקצועיות וגורמים בממשלה ובכנסת במשך שנים רבות, ולאחרונה במסגרת הוועדה לסיוע לעצמאים בפנסיה במצב אבטלה. בעקבות המלצת הוועדה הוסדר הנושא בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז–2016 – חוק ההסדרים לשנות התקציב 2018-2017. במסגרתו עוגנה חובת הפקדת תשלומים לקופת גמל לקצבה בשל הכנסה חייבת בהפקדה, בהתאם לשיעורים הקבועים בו. כמו כן, נקבע כי שליש מהתשלומים שמפקיד עצמאי לקופת גמל לקצבה ייוחסו למרכיב חיסכון למצב אבטלה, ככל שיידרש. זאת, כמקבילה לרכיב הפיצויים שקיים לגבי עמית שכיר. המנגנון שנקבע – עליזה, אני לקראת הסוף, עליזה – המנגנון שנקבע הביא את האיזונים הנדרשים ביחס לשמירה על כספי הפנסיה של העצמאי אל מול ההגנה עליו במצב של אבטלה. כל שינוי בו עלול להביא בסופו של דבר לפגיעה בעצמאים. העלות המשוערת של הצעת החוק היא למעלה מ-500 מיליון ש"ח. בשל העובדה שהצעת החוק מבקשת ליתן זכויות סוציאליות לעצמאים שלא בוטחו בשנים הקודמות ושלא שולמו בעדם דמי הביטוח ההולמים, הרי שיידרש לערוך איזון אקטוארי ולשנות את דמי הביטוח הלאומי בהתאם, ואיזון אקטוארי הוא לא הדבר הכי חביב עלינו. אבקש מחבריי חברי הכנסת להסיר את הצעת החוק מסדר-היום ולהתנגד להצעה, כאשר אנחנו ממשיכים במאמצים להסדיר את העניין הזה ולהביא לפתרון ככל שנוכל, בעזרת השם. עפר, אתה בטח רוצה לענות לי. << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> למה? בוא תענה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לסגן שר האוצר חבר הכנסת הרב יצחק כהן. אנחנו מתכוונים לעבור להצבעה על הצעת חוק הפקדות וזכויות סוציאליות לעצמאים (תיקוני חקיקה), התש"ף, של חבר הכנסת עפר שלח וקבוצת חברי הכנסת. הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 28 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 46 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק הפקדות וזכויות סוציאליות לעצמאים (תיקוני חקיקה), התש"ף–2020, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> 28 חברי כנסת בעד, 46, ועוד חבר הכנסת עפר שלח, שמתנגדים – זה 47. ולפרוטוקול – – – << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני בעד. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> גם אני בעד. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> סליחה, אני מתקן לפרוטוקול: 28 בעד, ועוד חבר הכנסת עפר שלח, שתומך בהצעת החוק, ולכן זה 29, וכן חבר הכנסת יבגני סובה, שלפרוטוקול יצורף כתומך בהצעת החוק. 46 מתנגדים, אין נמנעים. לאור התוצאה, הצעת החוק הזו לא עברה. << הצח >> הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – שלילת השתתפות בתקציב עקב הפליה), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/154/23; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת מרב מיכאלי) << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני עובר להצבעה על הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – שלילת השתתפות בתקציב עקב הפליה), של חברת הכנסת מרב מיכאלי. חברת הכנסת מרב מיכאלי? שמא חברת כנסת מרב מיכאלי בדרכה מהיציע לאולם המליאה, או צופה בנו בערוץ הכנסת, ותהיה מעוניינת לבוא ולהציג את הצעת החוק שלה? ברוכה הבאה. תסדירי נשימה. אם אפשר מהסדרנים, כוס מים לחברת הכנסת מיכאלי. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> לא, זה בסדר, אין צורך. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> לרשותך, גברתי, עשר דקות. בבקשה. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברותיי וחבריי חברי הכנסת, גם אני הבאתי לכאן הצעת חוק שכבר הבאנו בעבר, חבר הכנסת מאיר כהן ואני וחברות וחברים אחרים. והאמת היא שאני ממש לא מצליחה להבין – אדוני היושב-ראש, אתה מאלה שזה נוגע להם יותר – לא מצליחה להבין בשום אופן איך ועדת השרים לחקיקה החליטה לדחות, ולהתנגד להצעת החוק הזאת. זו באמת הצעת חוק שהיא לא קואליציה, לא אופוזיציה, לא ימין, לא שמאל. היא לא עולה כסף. כל מה שהיא אומרת זה שאפליה וגזענות לא יכולים להתקיים, באופן כללי, זה נכון, אבל ספציפית במוסדות חינוך נגד ילדות וילדים, תלמידות ותלמידים. כל שנה אנחנו מתמודדות ומתמודדים שוב עם בנות ספרדיות שלא הצליחו להתקבל לאולפנות; עם ילדים שרוצים ללמוד תורה ולא מתקבלים לתלמוד תורה; עם ילדות וילדים ממוצא אתיופי שמגיעים לגן ילדים ומגלים שעשו הפרדה ושהם בגן של אתיופים והשאר בגן אחר משל עצמם. עכשיו, יש לנו חוק איסור נגד אפליה, אבל כשמוסדות ומנהלים שלהם מרשים לעצמם לעבור על החוק הזה, אין שום סנקציה. הצעת החוק הזו באה ואומרת שחייבת להיות סנקציה. צריכה להיות התראה, ואם אחרי ההתראה זה עדיין לא עובד, אז מנהל או מנהלת של מוסד חינוך צריכים לדעת שיישלל מהם התקציב של המדינה. כי המדינה לא יכולה לעשות איפה ואיפה בין תלמידות ותלמידים, המדינה לא יכולה לממן מוסד שאומר: ילד, בגלל צבע העור שלך, או שלך, לא תיכנסי לבית ספר, לא תיכנס לגן. היא לא יכולה לממן דבר כזה. עכשיו, אני רואה פה – למשל, חברתי חברת הכנסת פנינה תמנו שטה, שרת העלייה והקליטה, נכון? את בוועדת שרים לחקיקה. את הצבעת נגד הצעת החוק הזאת, את מתנגדת לה? את יכולה להסביר לי למה הוועדה החליטה להתנגד לה? << קריאה >> שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: << קריאה >> אנחנו לא מתנגדים להצעת החוק. היא חשובה, היא משמעותית, אנחנו נכניס, אנחנו נביא אותה. אני לא התנגדתי להצעת החוק, אני מכירה את המציאות הזאת מאוד טוב – – – << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> הייתי חושבת שתכירי את המציאות הזאת. << קריאה >> שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: << קריאה >> מבחינתי, את תוכלי להצמיד את החוק שלך. אבל ראוי שהיא תהיה ממשלתית. הממשלה צריכה לשים את החוק הזה – – – << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> תראי, ההצעה הזאת הייתה – ואת גם, בעברך, הצבעת בעדה – – – << קריאה >> שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: << קריאה >> הצבעתי, הצבעתי. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> כשאת היית איתנו באופוזיציה הצבעת בעדה. ואני אומרת: מאה אחוז, עד שהממשלה תביא הצעה ממשלתית – – – << קריאה >> שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: << קריאה >> הצעה כזאת עם שינויים – – – << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> נו, אז על אחת כמה וכמה. אז אם את אומרת שהממשלה תביא הצעה – – – << קריאה >> שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: << קריאה >> ממשלתית. זאת צריכה להיות אמירה של הממשלה. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> מאה אחוז, אני ממש בעד שזאת תהיה אמירה של הממשלה. אבל עד שהממשלה תנסח הצעה כזאת, למה אי-אפשר להעביר את ההצעה הזאת בטרומית – – – << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הממשלה הנוכחית לא תעביר אף הצעה – – – << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> הכול בסדר, אני – – – << קריאה >> שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: << קריאה >> מי שמאמין לא – – – << קריאה >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> חוק זה חוק, מה זה משנה. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> רגע, סליחה, ברשותכם. אומר פה חבר הכנסת מאיר כהן: הממשלה לא תביא. אומרת פה השרה: הממשלה תביא. סבבה. אם הממשלה מתכוונת להביא, אז הפרקטיקה הנהוגה במקרים כאלה היא להגיד: יעבירו את ההצעה בהצבעה טרומית, והיא תחכה להצעה הממשלתית. אני מוכנה להתחייב כאן שאחרי שנעביר את זה בקריאה טרומית אני אמתין להצעה הממשלתית. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> גברתי המציעה, להשלמת התמונה, מכיוון שזה נהיה סוג של דיאלוג, חשוב מאוד שייאמר לפרוטוקול שהחוק הקיים היום קובע עונש מאסר פלילי על עברת האפליה החמורה והקשה הזאת. חשוב לומר. זה חשוב מאוד, אני לא מזלזל – – – << קריאה >> שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: << קריאה >> אבל אדוני היושב-ראש, אני מסכימה עם מרב – – – << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> זה כל כך פשוט ליישם את החקיקה הזאת, מן הסתם, ולאכוף אותה, ובכל מקרה, הדבר היותר-אפקטיבי, השוט היותר אפקטיבי על מוסד חינוכי יהיה שהוא ידע שהוא יאבד את התקציב שלו ולא יוכל להמשיך להתנהל ככה. ולכן, אם אומרת השרה תמנו-שטה שאין התנגדות, אז אני מציעה שתיגש אולי ליו"ר הקואליציה ונבדוק את הדבר הזה. אחרת אני לא יכולה להבין. אין היגיון שהממשלה אומרת: אני אביא הצעה ממשלתית אבל נפיל את ההצעה הפרטית. אני מצטערת, זה לא חי ביחד. לא יודעת, אולי השר ניסנקורן? איפה השר דוד אמסלם, השר המקשר בין הממשלה לכנסת? << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> פה. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> השר אמסלם, אתה יכול להסביר לי למה הממשלה מתנגדת להצעת חוק שרוצה לוודא שאפליה בין ילדות וילדים על בסיס צבע עור, מוצא, וכל סוגי האפליה האסורה האחרים – למה הממשלה מתנגדת להצעה הזאת? זה לא עולה כסף, זה על פניו, לפי דעתי, לא קשור לקואליציה, ופוזיציה, ימין או שמאל. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> גם הסטטוס של – – – << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> השר פרוש, הוא יענה לי למה זה. לא, אני לא מצליחה להבין, השר אמסלם. כי אתם יודעים, בכנסת הקודמת חברי הכנסת מש"ס נכנסו למליאה ממש בלחץ, משום שהיה חסר רוב לקואליציה להפיל את החוק. ואמר חבר הכנסת גואטה: אני מתבייש, אני מתבייש. איפה חבר הכנסת ארבל, שהלך למקומו? אתה לא תתבייש להצביע נגד הצעת החוק הזאת עכשיו? << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אני חושב שהסנקציה הפלילית היא חמורה. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> הסנקציה הפלילית חמורה, אבל בגלל שהיא כל כך חמורה היא לא נאכפת. כי זה אכן לא כל כך פשוט שאתה תיקח מנהל של בית ספר לכלא, בגלל שהוא – אגב, גם הם אומרים – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> חברת הכנסת פנינה תמנו שטה, לא להפריע. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> מן הסתם, בכל האולפנות ובתלמודי תורה וזה לא אומרים: אנחנו לא קיבלנו אותן כי הן ספרדיות. אומרים: אין התאמה, אין התאמה. אתה מוכן לקבל את זה? אתה מוכן להמשיך לממן? אתה מוכן שהמדינה תמשיך לממן מוסד חינוכי, מוסד לימודי, שאומר: אני מצטער, אלה לא מתאימות לי או לא מתאימים לי? << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> זה חמור מאוד, אבל עדיין זה אותו מנגנון – – – << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> איך? זה חמור מאוד. זה נחמד שזה חמור מאוד. אז למה הממשלה הזאת מתנגדת להצעת חוק שרוצה לעשות משהו נגד זה? אני מנסה להבין. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אבל אותו מנגנון לא עובד, אותו מנגנון לא יעבוד גם הוא. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> רגע, מי עוד חבר פה, בוועדה הזאת? השר רפי פרץ נמצא פה במליאה? אני רוצה להבין. שר החינוך הקודם, השר רפי פרץ, לא נמצא במליאה, אבל הוא גם כנראה יתנגד. השר יעקב אביטן, הינה, בבקשה, ש"ס. למה? למה השר יעקב אביטן מתנגד – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> הסנקציה הפלילית היא משמעותית. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> הסנקציה הפלילית, אפשר להמשיך להגיד: הסנקציה הפלילית, הסנקציה הפלילית. היא לא הופעלה מעולם, והיא גם לא תופעל, אדוני. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> עונש מאסר של שנה. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> ארבל, ארבל, היא לא הופעלה – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אבל גם זה לא הופעל. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> זה לא הופעל כי אין כזה חוק. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> השאלה היא מה, השאלה היא – – – << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> אנחנו מבקשות להעביר חוק שהוא הרבה יותר מידתי והוא הרבה יותר אפקטיבי בשביל לפתור את הבעיה הזאת. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> השאלה היא מה – – – אם יש ראיות, יש סנקציה פלילית. צריך ראיות. << קריאה >> שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: << קריאה >> – – – בממשלתי. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אבל מה זה אומר? << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> מעניין אותי. איפה השר? מה זה "בממשלתי"? << קריאה >> שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: << קריאה >> זה בממשלתי. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> איפה חברי השר איציק שמולי? << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> מה זה אומר? << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> השר איציק שמולי, איפה הוא? למה השר איציק שמולי התנגד להצעת חוק שבאה לפעול נגד אפליה קשה על בסיס גזע, מוצא, צבע עור, בין ילדות וילדים? << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> מה זה אומר? << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> אולי אדוני יושב-ראש הקואליציה יכול להסביר לי? הצעת חוק שאין לה עלות. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אני מצטער, גברתי. אבל עכשיו אני מכהן כסגן יושב-ראש הכנסת. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> לכן אני צריך גם לשמור על הממלכתיות. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> הכול בסדר. אני שואלת אותך. זו הצעת חוק שבאמת היא לא קואליציה ולא אופוזיציה. אין לה עלות בשום אופן. האם הממשלה לא מסכימה שצריך להיאבק בנגע הזה של אפליה בבתי הספר? אפליה אסורה. אפליה אסורה גם לפי החוק. היא כבר אסורה לפי החוק. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> כי העונש – – – << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> יכול להיות. עכשיו, אומרת לי השרה פנינה תמנו שטה: הממשלה תביא הצעת חוק. בסדר גמור. אז למה היא לא נותנת להעביר את זה בקריאה טרומית ושנמתין, כמו שמקובל? זה נעשה לא פעם, לא פעמיים וגם לא מאה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> טוב. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> מה זה אומר – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מרב? << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> כן? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> גם אנחנו האמנו. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> מה גם אנחנו? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> האמנו. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> האמנו. לא, מאה אחוז, אבל בואו נתחיל במשהו. אני לא מצליחה להבין. איך ועדת השרים לחקיקה בממשלה – ממשלת הפיוס, עם קבינט הפיוס, ממשלת הקורונה, החירום, לטובת עם ישראל – יכולה להתנגד להצעה שבאה למנוע איפה ואיפה משפילה, כואבת, כשאנחנו רואות ורואים כל שנה ילדות וילדי גן מחולקים לפי צבע עור? איפה שר המשפטים אבי ניסנקורן, שעומד בראש הוועדה? מישהו מכם שיסביר לי איך אפשר להתנגד להצעה הזאת. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> אוה, חבר הכנסת מרגי, אתה תצביע נגד הצעת החוק? אתה יכול לעמוד בזה? << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> אני מאחל לך הצלחה. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> אתה מאחל לי הצלחה, אבל אתה יכול להסביר לי למה הממשלה שלך מתנגדת לה? למה ועדת השרים שלה הצביעה נגדה? << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> אני – – – אותך לפרוטוקול של ועדת החינוך – – – << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> בפרוטוקול של ועדת החינוך – אני יודעת. אני הייתי איתך באותה ועדה. אבל בסוף, הממשלה הזאת מחליטה להצביע נגד. אני מאוד מקווה שתהיה פה תשובה ממש טובה, כי אני ממש לא רואה תשובה שיכולה להצדיק התנגדות להצעת החוק הזאת. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה, גברתי. אנחנו מבקשות לומר שזה היה נאום מעניין מאוד. מבקשות, אמרתי, כמו ששמת לב. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> בכיף. אחלה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> ולכן אנחנו נוכל לבקש מהשר דודי אמסלם? או שמא – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> סגן השר. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> סגן שר החינוך, סגן השר פרוש, בוא – תגיעי הנה ותסכמי את הדיון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מיקי, מיקי, מיקי – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אוקיי, אז גברתי, סגנית השרה, בבקשה. סתם, סתם, נו. קצת להיות עם חיוך זה בסדר. זה לא מזיק. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מיקי, מיקי, מיקי – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אנחנו מכבדים את מרב מיכאלי ואת האמונה שלה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> בעקבות הקמת הוועדה – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> לא, לא. אנחנו מכבדים את מרב מיכאלי. זה הכול. אדוני סגן השר פרוש, בבקשה, אדוני. עשר דקות לרשותך. << דובר >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברת הכנסת מיכאלי הציגה פה הצעת חוק בתחום – במקרה שיש אפליה וילד או ילדה לא ייכנסו לבית הספר על רקע עדתי, יוכלו להפסיק את השתתפות המשרד בתקציבו של אותו מוסד. מה שמצער אותי – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אני מבקש שהיושב-ראש יגן עליי. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אם אפשר לא להפריע לסגן השר פרוש, תודה. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> מה שמפליא אותי ומצער אותי הוא – אתה יכול לבקש ממנה? הם יושבים פה ליד הדוכן. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> מי מפריע? חברת הכנסת מיכאלי, את מתבקשת – – – << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> סליחה, הינה עוד חבר. אני רוצה להבין למה הצביע נגד הצעת החוק. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> חבר הכנסת הנדל, את מתבקשת לא לעשות רעש. כן. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> מה שמצער הוא – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> השר הנדל. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> – – שחברת הכנסת מיכאלי מגישה הצעת חוק ובדברי ההסבר שלה – היא אפילו לא טורחת לעדכן את דברי ההסבר. היא משתמשת בכך שבמדינת ישראל בשנת 2017 – היא לוקחת את דברי ההסבר שהשתמשה בהם ב-2017, כותבת אותם גם היום, כי היא גם לא מייחסת בכלל רצינות להצעת החוק שלה. ולמה את לא מייחסת רצינות להצעת החוק שלך? אני יוצא מתוך הנחה שאת זוכרת מה שעניתי לך לפני שלוש או ארבע שנים. עמדתי כאן מעל הדוכן ואמרתי – אני תכף אתייחס למה שהמשרד מבקש לענות באופן רשמי אבל גם באותה פתיחת שנת הלימודים שאחריה אני עמדתי כאן ודיברתי אמרתי שהנושא הזה נדון בבית המשפט, וגם בית המשפט קיבל את העמדה של משרד החינוך שהדבר הזה כמעט שלא קיים. יכול להיות שהוא גם לא קיים, אבל אי-אפשר לומר: לא קיים – הוא כמעט שלא קיים. ולא פעם – בית המשפט קיבל את הטיעון הזה של משרד החינוך – לא פעם קורה שיבואו ויפריחו סיסמאות שכביכול תלמיד או תלמידה לא התקבלו בגלל שהייתה אפליה עדתית. ואת באה לכאן היום וממשיכה עם אותו נוסח בלי שאת בודקת. על כל פנים, לא בדקת לעומקו של עניין. יש לך שמועות, אמרו לך, סיפרו לך. נזכרתי שהיה סיפור בטבריה, שבמוסד של 84 בנות 81 בנות הן ספרדיות. בת אחת לא התקבלה אז הטיעון היה שצריכים לשלול ממנה את הרישיון להפעיל את המוסד, מכיוון שהיא מפלה לרעה תלמידות ספרדיות, למרות שרוב-רובו של המוסד בנוי רק על בנות ספרדיות. ולמה את לא מעמיקה בהצעת החוק שהגשת? כי שמעת את זה גם אז ואת יודעת. את יודעת שהיום, לפי החוק הקיים, חוק הפיקוח, אם המנכ"ל יודע שיש יסוד סביר להניח שתלמיד או תלמידה לא התקבלו על רקע של אפליה עדתית – ודרך אגב, כולנו מגנים את הדבר הזה; אני חושב שאם מישהו גורם לכך שתלמיד או תלמידה לא יתקבלו בגלל זה הוא פוגע, ואסור לו באמת לנהל מוסד כזה. אבל החוק הנוכחי היום, חוק הפיקוח, מאפשר למנכ"ל – אם הוא בא ובודק, והוא יודע שהדבר הזה הוא על רקע אפליה עדתית, ואחרי התראה שנשלחת לאותו מנהל או מנהלת – להוציא צו סגירה למוסד. צו סגירה – הכוונה שמפסיקים לתת לו תקציבים. עמדה כאן חברת הכנסת מרב מיכאלי – – – << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד-): << קריאה >> מתי זה קרה לאחרונה? מתי זה קרה? ספר לנו. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> עניתי גם לך את זה, כי אתה הצטרפת לחברת הכנסת מרב מיכאלי ושאלת אותנו שאלות. הרי בעצם העובדה שאתם מעלים את הדבר הזה כאשר הדבר הזה כמעט שלא קיים היום אתם גורמים לאנשים לחשוב, א. שאפשר לעשות כך. לדעתי, אתם גורמים לאנשים לחשוב שאפשר לעשות כך, בו בזמן שאנחנו הצלחנו – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> בו בזמן שאנחנו הצלחנו למגר – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> תראי, אני עומד כאן ואני עונה את מה שאני עונה. גם אם יש חברי כנסת שחושבים שאם הם יאמרו אחרת הם צודקים, אז אני אומר לך שאני לא קשור. חברותי בכנסת לא קשורה בזה, אם אני אדבר על העניין הזה לכאן או לכאן, ממש לא. ישנם כאלה שחברותם בכנסת תלויה בזה שאם הם ידברו על העניין הזה הם יקבלו את הקרדיט. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אדוני סגן השר, אני רק – – – << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> עצם העלאת נושא שכמעט שלא קיים – כי המשרד חושב כך; לא אני, המשרד חושב כך. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אדוני, סגן השר, אני חייב לומר משהו. אני פשוט מתפקד כסגן יו"ר הכנסת, ואני לא יו"ר הקואליציה כשאני על הדוכן הזה, אבל השמועות מהנהלת הקואליציה היא שהם הצליחו לגייס את כל האנשים לקראת ההצבעה. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> זה לא משנה, אני צריך להקריא. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אני רק מעדכן אותך. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אני צריך להקריא ולומר שעצם העלאת דבר כזה גורמת לכך שאנשים יחשבו שאפשר לנהוג כך. כמו שעושים את זה בדברים אחרים, כך הדבר הזה. לכן, אני מציע – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> כן, אדוני. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> – – לדחות את הצעת החוק הזאת. גם כשחברת הכנסת תעלה שוב לבמה – כי הרי היא עומדת כאן וכבר מחכה לזה – לא להשתכנע מהנימוקים, שלדעתי הם דמגוגיים, וצריך לדחות את דבריה על הסף. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה, אדוני. תודה רבה. יכולה לעלות מציעת החוק לנימוק קצרצר לפני שנעבור להצבעה. נימוק קצרצר. נימוק קצרצרה. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> שלוש דקות יש לי לענות. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> את יכולה שלוש דקות, לא חייבת. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> כן, אני יודעת, אבל בוא. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> התחלתי את הזמן. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> אדוני סגן השר, מה שנקרא, הפוסל במומו פוסל. איך לומר, עמדת פה ואמרת את מה שאמרת פה לפני שלוש שנים ולא שמת לב שהמצב לא השתנה, משום שהדברים האיומים האלה, המשפילים האלה, לילדות וילדים, המשיכו לקרות, מה לעשות? אני הבאתי רק שלוש דוגמאות מ-2019. אלה דברים, איך לומר, שהתפרסמו בתקשורת. יש צילומים של הילדות והילדים, יש שמות של ההורים שלהם, יש שמות של המוסדות. אז מה לעשות? זה שאתה תמשיך להגיד שזה לא קורה לא משנה את המציאות שזה קורה. הינה, עובדה, תראה למעלה – עומדת שם שורה שלמה של חברי כנסת מסיעת ש"ס שצעקו לך, משם שאדוני לא יודע על מה הוא מדבר. יש שתי אפשרויות: או שהוא לא יודע על מה הוא מדבר, או שהוא בכוונה אומר דבר לא נכון. כך או כך, הצטרף אלינו, ראיתי, חבר הכנסת, השר שמולי, שהייתי שמחה לדעת, בתור חבר בוועדת השרים לחקיקה, מדוע התנגד להצעת החוק שבאה למגר אפליה בין ילדות וילדים. שר המשפטים – איפה הוא? הוא היה פה לפני רגע – הלך השר ניסנקורן? אולי השר ניסנקורן יסביר לי למה. לפי מה ששמעתי מחברת הכנסת תמנו שטה, הממשלה מתכוונת להביא הצעה ממשלתית בשביל להתמודד עם הבעיה החמורה הזאת; למה לא יאפשרו להעביר הצעה טרומית ולחכות להצעת החוק הממשלתית? באיזו עולם הממשלה יכולה להתנגד להצעת חוק שבאה למגר אפליה במוסדות חינוך של ילדות וילדים? הצעה שלא עולה כסף, שאין לה אספקטים של ימין ושמאל. אני לא מצליחה להבין, באמת. אני ממש הייתי שמחה אילו מישהו היה נותן לי תשובה להתנגדות הזאת. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> זאת לא הצעה מספיק טובה. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> זה מה שנקרא – נעים מאוד, חבר הכנסת השר הנדל – קוראים לזה נוסח לטרומית. בשביל זה נועדו הדיונים בוועדות. בוועדות עושים עבודה ומשפרים. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> תגישי הצעה טובה. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> אתה רוצה להתחיל איתי בהצעות לא טובות? אתה יודע כמה הצעות איומות ונוראות מביאה הממשלה? << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> לא, זאת לא סיבה לא להעביר הצעת חוק. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אם ההצעה היא סתם, לא מעבירים אותה. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> אני אסיים, ברשותך, אדוני, ואקווה שהקואליציה, והממשלה, תימלך בדעתה, ולא תעביר את כולנו שוב את המצב המשפיל הזה של להצביע נגד הצעת חוק כל כך כל כך נדרשת. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מרב מיכאלי. לאחר שהיא סיימה את דבריה, נוכל, חברים, לעבור להצבעה על החוק. אני מבקש מכולם לשבת. אני רוצה לעבור להצבעה. אני עובר להצבעה, נא להצביע: מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 19 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 44 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – שלילת השתתפות בתקציב עקב הפליה), התש"ף–2020, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> לפרוטוקול, חבר הכנסת יואב סגלוביץ' בעד ההצעה. להלן תוצאות ההצבעה: 19 בעד, 44 מתנגדים, אין נמנעים. חברת הכנסת פנינה תמנו שטה נמנעת. אמרת שאת רוצה להביא הצעת חוק ממשלתית. אוקיי, בבקשה. בכל מקרה, אני מעדכן שחברת הכנסת פנינה תמנו שטה נמנעה בהצבעה, חבר הכנסת אחמד טיבי בעד ההצבעה, חברת הכנסת מאי גולן נגד, חבר הכנסת שחאדה בעד. יש עוד מישהו שלא קיבל? אפשר להתקדם בסדר-היום. אני רק קובע, כמובן, שהצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – שלילת השתתפות בתקציב עקב הפליה), התש"ף–2020, של חברת הכנסת מרב מיכאלי, לא התקבלה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >>אי-חזרת רכבת ישראל לשגרה << הלסי >> << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום: אי-חזרת רכבת ישראל לשגרה, הצעות מס' 409, 410, 416, 420, 428 ו-441. מדובר בהצעות לסדר-היום של חבר הכנסת אופיר סופר, חבר הכנסת שלמה קרעי, של חברת הכנסת ע'דיר כמאל מריח, של חבר הכנסת ינון אזולאי, של חברת הכנסת סונדוס סאלח, של חבר הכנסת רם שפע. ישיב על ההצעה הזאת סגן שרת התחבורה, חבר הכנסת אורי מקלב. אורי מקלב בדרך לכאן, נכון? הוא בדרך לכאן? אז אופיר סופר יתחיל. בוא, אדוני. שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, ברכות. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה. בקרוב אצלך, אדוני. << דובר_המשך >> אופיר סופר (ימינה): << דובר_המשך >> בקרוב אצלי. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> בעזרת השם. << דובר_המשך >> אופיר סופר (ימינה): << דובר_המשך >> רק זה, או שיש לך עוד ברכות? << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> בוא נתחיל בזה ומשם נתקדם. << דובר_המשך >> אופיר סופר (ימינה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו רואים שהקורונה באמת לא ממהרת לעזוב אותנו, וכולנו תוהים ושואלים לאן העסק הזה מתפתח. רואים שיש עלייה בתחלואה, אבל מצד שני יש פחות חולים קשים. אבל דבר אחד ברור, שאנחנו צריכים להמשיך לחיות עם הקורונה. צריכים להמשיך לחיות עם הקורונה. ודבר אחד מאוד ברור, שהוא דחוף, זה להחזיר את המשק לפעילות מלאה. החזרת המשק לפעילות מלאה תופסת אותנו בכל מיני ענפים ובכל מיני אגפים ותחומים ועיסוקים, ולכאורה כולם מקבלים יחס ראוי, לפחות בשיח הציבורי ובהתייחסות הממשלה. דבר אחד מאוד תמוה: מדוע הרכבת אינה חוזרת לפעילות. ברור לכולם שהרכבת – כן, זה חלק מהחזרת המשק לכלכלה פעילה ולמשק חזק, למשק עובד. משום מה ברור גם כן, או לפחות כך מפורסם, שגם שר התחבורה היוצא וגם שרת התחבורה, שאנחנו מאחלים לה בהצלחה – עמדתה היא שכן צריך לפתוח את רכבת ישראל. אבל הצעקה לא מספיק נשמעת והרכבת עדיין אינה עובדת, כשהרבה הרבה דברים חזרו לפעילות. יש אירועים עם 250 אנשים, ואני מברך על כך, ועוד הרבה, הרבה, דברים אחרים. אדוני היושב-ראש, אתה בעצמך תושב הדרום, תושב קריית גת. אני חושב על שכניך שאין להם רכב פרטי והם צריכים להתגלגל. והם צריכים את הרכבת כדי להגיע לתל אביב, למרכז העבודה, למרכז ישראל. גם מקומות רחוקים מקריית גת – נהריה בצפון ובית שאן. אסור לנו פשוט להירדם בשמירה. נכון, צריך לקבוע אמצעי אבטחה. אני מבין שיש מתווה, זה כל הסיפור. יש מתווה – צריך להוציא אותו לפועל. אז אני מבקש: 1. להחזיר את הרכבת לפעולה; 2. שיתקיים על זה דיון בוועדת הקורונה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> קיבלתי. תודה, אדוני. אפשר לעבור, בבקשה, לחבר הכנסת קרעי – אינו נוכח; חברת הכנסת ע'דיר כמאל מריח – אינה נוכחת; חבר הכנסת ינון אזולאי – אינו נוכח. חבר הכנסת סונדוס סאלח. חברת הכנסת סונדוס סאלח, אני מתנצל. חברת הכנסת סונדוס סאלח, בבקשה. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, נושא הרכבת והתחבורה הציבורית זה מעבר לכלי שאנחנו מתניידים בו. זה כלי שמסייע לנשים – יותר נשים ייגשו לתעסוקה ויתרמו למשק; זה מסייע רבות לאנשים מהפריפריות להשתלב במשק וגם כן לתרום למשק. אז כל פגיעה ברכבת – אם זה מבחינת תכנון רכבות, והן העמידה בזמנים – של הנוסעים – כל פגיעה היא פגיעה ביכולתו של האדם להיות במקום העבודה או במקום שהיה צריך להיות בו ולהשפיע. אני רוצה להקריא לכם ציטוט מהפייסבוק של אחת הסטודנטיות, מדלן מסארווי: בבוקר, הגעתי לרכבת ישראל, תחנת מרכז השמונה, אחרי שנרשמתי באתר לפי ההנחיות האתר, וקיבלתי במייל אישור נסיעה. הגעתי ב-09:30 לתחנה, היו שם שני עובדים יושבים במדרגות, טוענים שאין רכבת וחוזרים לשחק בטלפון. ביקשתי לדבר עם מנהל התחנה לבדוק איך כזה דבר קורה. הם קוראים לחבר שלהם שעבר וטוענים שהוא המנהל. אני מתחילה לשאול שאלות, והוא מחייך ולא עונה. פתאום יוצא מנהל התחנה האמיתי מבפנים, ושואל: כן, גברת, במה אפשר לעזור לך? העובדים צוחקים שעבדו עליי. אני מבקשת ממנהל התחנה הסבר איך אישרו לי נסיעה וכרגע אין רכבת, ואני מחויבת למקום העבודה – למזלי הרב, נפלתי על צוות מבין ומכיל – הוא אמר: אין רכבת, בטעות אפשרנו הרשמה. להתראות, ונכנס פנימה. עוד משהו נורא, ואיום וקשה. דיברנו השבוע על התוכניות של הרכבות וצריך לזכור שבאף יישוב ערבי אין תחנת רכבת אחת. עד עכשיו, נכון לרגע הזה, לא עוברת רכבת אחת ביישובים הערביים. זה אומר הרבה על התכנון, ואני מנצלת במה זו כדי לפנות לשרת התחבורה לקחת את הנושא לתשומת ליבה בתכנון רכבות חדשות ומסלולים חדשים, כדי להנגיש את התחבורה הציבורית לחברה הערבית. יחד עם זאת, יש תופעה מדאיגה: יש 177 מקרים של חשיפה לנגיף הקורונה בתחבורה הציבורית שנרשמו בשבועיים האחרונים, וזה רק החמיר, לצערי. החמיר החשש להשתמש בתחבורה הציבורית בקרב הרבה אנשים. נתונים מראים שהחשיפה בתחבורה הציבורית גבוהה יותר מכפי שמפרסם משרד הבריאות. ההיגיון אומר שאם יש עדיין הנחיות שמירת מרחק, אין שום סיבה שרק בתחבורה הציבורית יהיו מרווחים שונים מאשר בהתקהלויות אחרות. ההיגיון הזה צריך להיות אחיד. הנגיף לא מתנהל אחרת על פי מטרת ההתקהלויות. על פניו זה נראה כתוצאה של כורח ושל משא ומתן בין המשרדים והמגבלות של מדינת ישראל במספר האוטובוסים, התחנות הזמינות ומספר הנהגים. לדבריו, גם בתחנה המרכזית אנשים עכשיו מאוד צפופים, ובמקומות אחרים אולי מקפידים יותר. זה העניין של חוסר בהירות באג'נדה קבועה וסדורה בין משרדי הממשלה לבין עצמם. תודה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה. תודה רבה לחברת הכנסת סונדס סאלח. חבר הכנסת רם שפע, אם הוא נוכח – אינו נוכח. עכשיו ישיב סגן שר התחבורה, חבר הכנסת אורי מקלב. בבקשה, אדוני. << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מכובדיי השרים, חבריי חברי הכנסת, אין לי ספק שהנושא של תחבורה ציבורית, כמו שלכולנו ידוע, בימי הקורונה תפס מקום מאוד נכבד בהתנהלות, בהוראות שהיו ובהשלכות שהיו. אני לא יודע אם יש דבר כל כך מרכזי, מעבר לעוצר ולסגר, כמו הנושא של תחבורה ציבורית. התחבורה הציבורית הייתה בימי הקורונה, מה שנקרא, בין הפטיש לסדן. מצד אחד, ככל שאנחנו רוצים להחזיר את המשק לפעילות מלאה, וגם חלקית, אנחנו צריכים את התחבורה הציבורית ולהתאים אותה להוראות ולפעילות המשק. לשמחתנו מתברר יותר שהצורך בתחבורה הציבורית הוא צורך גדול מאוד. חזק מאוד. הרבה אנשים תלויים בתחבורה הציבורית, ולא יכולים – זה הגורם המניע למשק, לחינוך ולכל הנלווה לכך – להגיע למקומות העבודה. זה ברור. הנושא הזה של התחבורה הציבורית, כמעט אפשר להגיד שהיום הוא הדבר היחיד שלא חזר – לא למתכונת חלקית, וודאי לא למתכונת מלאה. החזרנו אולמות ולא החזרנו עדיין את התחבורה הציבורית. במאמר מוסגר אני רוצה להגיד שהיו הרבה מחלוקות בין משרד התחבורה לבין משרד הבריאות בנושא התחבורה הציבורית. עד לא מזמן, לפני שלושה שבועות, אני חושב, אולי אפילו פחות, גם התחבורה הציבורית שפעלה, האוטובוסים שפעלו, פעלו עם הגבלה מאוד מהותית שהכבידה מאוד: עד 19 נוסעים ולא יותר. לא רק שאין רכבת, גם קווים שבאים כתחליפי רכבת. אבל בכלל, באופן כללי, להחזיר את המשק כולו לעבודה עם 19 נוסעים – חברות האוטובוסים לא יכלו לעמוד בזה. דהיינו, כדי לתת את החסר ולמלא את הצורך המלא צריך פי שלושה. אוטובוס ממוצע של 55 נוסעים ו-19 נוסעים – זה מביא אותנו להכפלה של 200% וזה לא היה אפשרי, לא היה דבר כזה. שרת התחבורה, ממש בימים הראשונים בכהונה שלה, יחד עם שר הבריאות חבר הכנסת יולי אדלשטיין – הייתה ישיבה שגם אנחנו השתתפנו בה, הסגנים וכל הצוותים הבכירים – קיבלו החלטה שהאוטובוסים יחזרו כמעט למתכונת של 75%, שזה, היום אני חושב שזה נותן איזה מענה. באוטובוסים בין-עירוניים – 46 נוסעים, ובתוך העיר, במפרקים – 75, וכן הלאה. זה דבר שנותן היום איזה סוג של יציבות. אבל זה לא נותן את המענה האמיתי וההכרחי לרכבת, כשהרכבת לא פועלת. לאוטובוסים זה טוב, כי הדברים מזינים – אין תחלופה לרכבת בתחבורה הציבורית. לא קיימים הקווים האלה. הרכבת היא גורם – יש אנשים שלא יכולים היום להגיע, גם אם ייסעו שעה וחצי קודם ויצאו – אין להם את הדרך להגיע. זה גורם למתחים בתוך העבודה. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתה משכנע אותנו שהתחבורה – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אדוני משכנע אותנו שאנחנו צריכים תחבורה ציבורית? << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> לא. אבל אני רוצה להגיד לך, אני מדבר על הדרך, על שני הצדדים. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אנחנו חושבים שגם בשבת צריך, אדוני. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> אבל זאת העמדה שלנו. זאת העמדה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – תחבורה ציבורית. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> כיוונת את השאלה למשרד התחבורה ולא למשרד הבריאות, אז אני עונה מה שאנחנו עושים. אז העמדה שלנו היא כזאת. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זה אומר שזה לא בגלל משרד התחבורה? << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> לא. אבל עכשיו אני אגיע למה שמשרד התחבורה עשה כדי להפעיל את הרכבת. אני עכשיו אגיע. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> חבר הכנסת אבידר, נא לשבת. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> אבל חברת הכנסת קארין, אי-אפשר להתעלם מכך שהתחבורה הציבורית היא גורם שהוא יכול, באופן כללי – ורכבת במיוחד – יכול לחולל הפצת המחלה. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> ואוטובוס לא? אז מה ההבדל? << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> אוטובוס גם. אז איפה ההבדל בין הרכבת – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> לא חייבים להחזיר את כל הרכבת, אפשר להחמיר – – – << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> נכון. אתה גם גורם לעומסים ברחוב, יש עומס יותר גדול באוטובוסים. זו אחת הסיבות שאנחנו באמת מנינו. אני חושב שמשרד הבריאות – חבר הכנסת, סגן שר הבריאות יואב קיש, שנכנס לפה, היה חלק ושותף לטענות האלה: בזה שאנחנו מגבילים באוטובוסים, ולא נותנים, אנחנו גורמים לצפיפות יתר. כל זמן שהמשק – אבל משרד הבריאות טוען בתוקף גם כיום הזה, ואנחנו היום לפני ישיבה של קבינט הקורונה, ואני אמור לקבל החלטה, ואני לא אופטימי לגבי ההחלטה שאמורים לקבל. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> באמת? << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> לא אופטימי. אולי סגן השר באמת יגלה את אוזנינו. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> יואב, מה הטיעון? << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> האם העמדה של משרד הבריאות נשארת גם היום, לקראת ועדת השרים, לקדם את החוק. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> סגן השר יעלה לדבר בערך מייד אחרי שאתה תסיים. << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> אני, יש לי הצעה לסדר-היום מייד אחרי – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> זה מה שאמרתי. כן, אתה תעלה מייד אחרי שהוא יסיים לדבר. אני לא, חלילה, רומז שהוא צריך לסיים לדבר. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> כקריאת ביניים בנושא הזה –עמדת משרד הבריאות; מה שידוע לנו עוד מהבוקר, מה שידוע למשרד התחבורה הוא שמשרד הבריאות עומד – הוא אפילו החריף את עמדתו בנושא הזה – – – << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> אני שואל, האם הם מוכנים להתחייב לכך שברכבת ישבו רק במקומות הישיבה ולא רק – – – << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> אז אני אגיד לך בעניין הזה. אנחנו לא יודעים לעמוד בדרישות המשתנות של משרד הבריאות – ככה: רצו אפליקציה של מכירה מרחוק, וזה לתכנת, ולעשות אפליקציה חדשה שלא הייתה, שלא היינו – – – << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> השאלה היחידה היא האם בקרון מסוים נדע שיושבים רק ישיבה – – – << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> אין ישיבה, אז אתה יכול 10%. זה לא מספיק. << קריאה >> אופיר סופר (ימינה): << קריאה >> מה הבעיה לקחת עשרה עובדים שמקבלים חל"ת, ולתת להם להיות סדרנים? << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> אבל חבר הכנסת סופר, משרד הבריאות דרש שלא ידברו בפלאפון ברכבת, שהרכבת תדאג שלא ידברו בפלאפון. שדיבור בפלאפון – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> חבר'ה, זה לא רציני. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> אבל זו אחת הדרישות. << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> אנחנו יוצאים מהנחה שאם ידברו בטלפון מהרכבת, זה אומר שאנשים לא יהיו כל הזמן עם מסכות, וזה אומר שאנחנו מצפים שיהיו אנשים בישיבה – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> קיבלתם טעימה של אחד הוויכוחים – זה לא כל הוויכוחים. משרד הבריאות דרש שגם לא יחזיקו בעמדי התמך. אנחנו לא יודעים לעמוד בזה. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> באוטובוס לא מחזיקים? מה זה הדברים האלה? << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> שאלה טובה. התחייבנו, פעמיים ביום התחייבנו לחטא את הרכבת. << קריאה >> אופיר סופר (ימינה): << קריאה >> זה נראה שלא מתאמצים מספיק כדי שתצא רכבת מנהריה לכיוון המרכז. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> משרד הבריאות עומד על כך, זו עמדתו המקצועית. יש סגן שר הבריאות, הוא ימליץ על עמדתו, אבל אני יודע מה הדרישות שנדרשו ממשרד התחבורה. ומשרד התחבורה עמד בכך. קודם כול, שליטה על מי שנוסע. אנחנו היום מתערבים במכירה, בכל הזמנה של שוברים מרחוק, שאף אחד – שחוץ מכרטיס נסיעה, יהיה גם שובר. זו באמת בעיה מורכבת. אתה צריך שליטה. הרי ברכבת נוסעים, יורדים, עולים שוב. אתה גם לא יכול לתת את המינימום, כי אם תיתן את המינימום, הרבה אנשים לא נוסעים. הוא מזמין – לא עולה לו כסף להזמין, ואז נהיה במצב שאנחנו ניסע רק עם שליש, כי הוא בסוף מצא אלטרנטיבה אחרת. אתה לא מחייב אותו לבוא. אז אתה נותן מה שנקרא אובר, כדי שיהיה לך – ולהזין את כל זה. אנחנו מוכנים שאם חס חלילה תהיה הדבקה או יתגלה חולה קורונה בקרון, אנחנו נדע – ויש גם חופש הפרט, שאתה לא יכול לדעת את כל הפרטים – אבל נדע מי הזמין כרטיס לקרון הזה. << קריאה >> אופיר סופר (ימינה): << קריאה >> סגן השר, יש לכם צרות בכל התחומים, בכל הענפים. שום דבר לא – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אני לא יכול להמשיך ככה. אדוני, אני מבקש לסיים. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> צודק היושב-ראש, אני לא יכול להתנהל איתך בשאלה ותשובות, אז אסכם באופן כללי. משרד התחבורה גם היה נכון לבצע וגם ביצע את הדרישות שדרשו ממנו כדי שתהיה שליטה על מספר הנוסעים – זו המכירה של שוברים – כדי שיהיה לנו ואחרי זה נדע מי הנוסעים. עומדים בכמה וכמה פרמטרים של היגיינה, כמו חיטוי פעמיים ביום ועוד דברים כאלה, וגם בהעמדת מפקחים, לעורר את האנשים – הם לא יכולים לחייב, אז לעורר את האנשים ללבוש את המסכות – מי שלא יעשה את זה. אני לא מדבר על ההשלכות הכלכליות, אלה השלכות מאוד-מאוד גדולות, חוץ מצמצום ההכנסות. מעבר לזה, עלויות מאוד גבוהות היו מסביב לדבר הזה. משרד התחבורה עוד עומד בזה – הוא לא יכול לעמוד עוד הרבה זמן. אז יש לנו כאן גם שחקן – שר האוצר. בסופו של דבר הפיתוח הטכנולוגי הזה והאפליקציה הזו והזמנת השוברים יעשו סוג של תרבות נסיעה אחרת. זה לא מה שהיינו רגילים. הנוסעים לא יכולים להגיע הרבה זמן קודם. הם יצטרכו לתכנן את הדברים. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תגידו, מי יכול להתנהל ככה? << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> אין ספק, זו תהיה תרבות נסיעה אחרת. זה סוג של שירות אחר. המצב יהיה אחר, אבל נעמוד בזה. אנחנו יודעים מה החשיבות, והפרה רוצה להיניק. אין ספק שמשרד התחבורה רוצה להפעיל. יש יכולות, תוך 24 או 48 שעות ואפילו פחות מזה, כדי לעמוד בכל ההפעלה של כל הרכבות. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> בטח עם השרה החדשה. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> כן, בסדר. תודה. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אני לא יכול לנהל את זה ככה. אני מצטער, אבל אי-אפשר לנהל את זה בשיטת שאלות ותשובות. זה אולי נעשה כנוהג בהמשך, כקואליציה–אופוזיציה. עדיין לא עשינו שעת שאלות ותשובות. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> אז מעבר לפריפריה, במשרד התחבורה, בהנחיה של שרת התחבורה, שמו דגש על כל המאמצים לעשות – את כל טובי המוחות לקחו, כל דבר שרק אפשר, כדי לעמוד בזה, כדי שנוכל להפעיל את הרכבת. הרכבת מטעם משרד התחבורה יכולה להתחיל לפעול. אני מקווה שגם ההחלטה תהיה כזו, להחזיר את הרכבת לנסיעות הסדירות שלה. תודה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה. אנחנו עוברים להצעה לסדר-היום חדשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אה, סליחה. גם ינון אזולאי. הוא פה? אז נעבור להצבעה. מה אתם מציעים? << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> אין לי בעיה, חבר הכנסת סופר – ועדת הקורונה שתדון בזה, בכבוד. << קריאה >> אופיר סופר (ימינה): << קריאה >> כלכלה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> מה אתה רוצה? << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> אני מסכים גם לכלכלה וגם לקורונה. שתי הוועדות. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אז אצטרך לשלוח את זה לוועדת הכנסת, לא חבל? עדיף שתחליטו על זה עכשיו. << קריאה >> אופיר סופר (ימינה): << קריאה >> תחבורה זה לכלכלה. מה הקשר לקורונה עכשיו? ועדת הכלכלה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אז אני מעביר את זה להצבעה, לוועדת הכלכלה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 5 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> גם חבר הכנסת מקלב וחבר הכנסת סופר מבקשים להצטרף להצבעה, וגם חברת הכנסת קארין אלהרר וגם חברת הכנסת סונדוס סאלח. לכן יש רוב מוחץ לכך שזה יעבור – חמישה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. עם התוספת הגענו לתשעה, אם איני טועה, בעד, לוועדת כלכלה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> חשש לקריסה כלכלית של בתי חולים ממשלתיים וציבוריים כתוצאה מאובדן הכנסות בתקופת הקורונה << הלסי >> << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> נעבור להצעות לסדר-היום בנושא: חשש לקריסה כלכלית של בתי חולים ממשלתיים וציבוריים כתוצאה מאובדן הכנסות בתקופת הקורונה, מס' 386, 400 ו-447. תעלה ותבוא חברתי חברת הכנסת קארין אלהרר. בבקשה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. ברכות. פעם ראשונה שאני רואה אותך בתפקיד סגן היו"ר. אז ברכות. כנסת נכבדה, ב-8 ביוני התפרסמה כתבה מאוד מאוד קשה, עם נתונים שמעלים מחשבות מאוד טרגיות על מערכת הבריאות, כתבה שפורסמה על ידי קטי דור בתאגיד כאן 11. מה שנאמר בכתבה, מה שהתגלה שם, הוא שבעקבות העובדה שלא היה שר"פ, שעל זה נסמכים שירותי בריאות פרטיים, כל תקופת הקורונה לא הייתה תיירות מרפא, לא היו המקורות הכלכליים, שלצערי הרב, בתי החולים נסמכים עליהם כדי להתקיים. אני פותחת סוגריים ואומרת: אני לא מתלהבת גדולה משר"פ, אבל המערכת לצערי בנויה כך שבתי החולים נסמכים על מאות מיליונים מהעניין הזה. ותראו מה קרה, כשתקפה אותנו אותה מגפה, מגפת הקורונה, בעצם בתי החולים לא יודעים איך הם משלמים אפילו משכורות. אני רוצה להפנות את תשומת ליבכם, שיכול להיות שמנכ"ל הדסה לא יעמוד בתשלומים של המשכורות לחודש יולי. זה ממש מעבר לפינה, אדוני סגן שר. בית החולים תל השומר, שגם הוא מעצמה בפני עצמה, צבר חובות על סך 200 מיליון שקלים. בית חולים רמב"ם צבר חובות של 150 מיליון. לניאדו, לא תאמינו, נאלץ כבר לקצץ במלאי ציוד רפואי כי הוא לא יכול לשלם לספקים. אלה נתונים מטרידים מאוד. צריך לזכור, אומר – לא אני, חברת כנסת מהאופוזיציה – אומר ראש הממשלה שיכול להיות שאנחנו לפני גל שני. לא נוכל להרשות לעצמנו בתי חולים קורסים ולא מתפקדים. יש לנו אחריות כמדינה. הרפואה ניתנת בבתי החולים. הם נותנים את המענים. צריך לתת להם כסף כדי שיוכלו לתת את המענה הזה. יש פחד וחשש מאוד מאוד גדול לקריסה של בתי החולים. אני רוצה לקוות שדווקא בגלל הקורונה תהיה התעשתות של המערכת; שיבינו שאי-אפשר לתפקד ככה. קודם כול, שיכסו את החובות האלה. אין מה לעשות, המדינה תצטרך להכניס יד לכיס. הדבר השני, המשמעותי יותר, הוא לתכנן לטווח ארוך איך לא מסתמכים על הדבר הזה אלא נותנים מקורות מימון הגיוניים, כי בסוף למדינה יש אחריות לבריאות הציבור. תודה רבה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת קארין אלהרר. אחריה – חבר הכנסת ג'אבר עסאלקה. << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> עסאקלה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> עסאקלה. << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה יודע מה זה עסאקלה? << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> מה זה עסאקלה? << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה אשקלון. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> מה זה? << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> עסקלאן, זה במקור מעסקלאן, אשקלון. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אשקלון. יפה, מעניין. אז אתה אשקלוני? << דובר_המשך >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אפשר לקרוא לי אשקלוני – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> גם אני פעם הייתי אשקלוני. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר_המשך >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אדוני סגן השר, חבריי חברי הכנסת, סכנת קריסתם של בתי החולים הציבוריים מקבלת משנה חשיבות משתי סיבות עיקריות. הראשונה היא עומק המשבר, כלומר אנחנו לא מדברים רק על קשיים שנוצרו בעקבות התפשטות מגפת הקורונה אלא גם על כאלה שהיו שם קודם; התפשטות המחלה רק העמיקה את הקשיים האלה או חשפה אותם. אנחנו מדברים על חלק ממערכת הבריאות השחוקה, שכולנו יודעים שלא הייתה בשיאה גם לפני המשבר הקשה. יותר מזה, בתי החולים הציבוריים סובלים מאי-שוויון כבר שנים, בכל מה שקשור לתמיכה ממשלתית, לעומת בתי חולים אחרים, למרות שהם מספקים שירותים בריאותיים חיוניים לכלל האזרחים בדיוק כמו בתי חולים הממשלתיים. כל זה בנוסף לפלונטר הפוליטי של השנתיים האחרונות שבהן אין ממשלה, אין תקציב וכו', ומשבר הקורונה גבה כמובן מחיר כלכלי חסר תקדים מבתי החולים האלה. כלומר, בתי החולים האלה נאלצו באמת להפנות את המשאבים שלהם לטיפול או להתכוננות לעניין הקורונה. ויותר מזה, אנשים בחודשים האחרונים מפחדים להגיע לבתי החולים הציבוריים, או בכלל לבתי החולים, בגלל החשש מהידבקות בקורונה. הסיבה השנייה לחשיבות הנושא היא ההשפעה ההרסנית של קריסת בתי החולים הציבוריים על רבבות אזרחים. לצד הפגיעה הכלכלית באלפי משפחות, אנשי ונשות צוות וכמובן רופאים וכו', וספקים, בזמן ששיעור האבטלה בחברה בישראל כבר הגיע ליותר ממיליון ו-100,000 מובטלים. קריסה כזאת תפגע אנושות בזמינות ובנגישות של שירותים רפואיים חיוניים לאוכלוסייה. תארו לעצמכם שבתי חולים קורסים. מה יעשו אנשים, איפה הם יטופלו? כלומר, בבתי החולים הממשלתיים המצוקה גם היא קשה והעומס הוא גדול. למעשה, הפגיעה הזאת תפגע אנושות בזמינות ובנגישות של שירותים רפואיים חיוניים לאוכלוסייה, במיוחד שיש ערים ואזורים מסוימים שבהם אין בכלל בתי חולים ממשלתיים. יש ערים גדולות. אני אתן דוגמה: העיר נצרת והעיר שהייתה נצרת עילית והיום נקראת נוף הגליל והכפרים סביבה – כולם נשענים בעיקר על שלושה בתי חולים בנצרת. ותארו לעצמכם אם שלושת בתי החולים האלה יקרסו מחר, מה יעשו האנשים האלה? אז יפנו לבתי החולים הממשלתיים, העמוסים גם ככה. קריסת בתי החולים תביא לקריסה של מערכת הבריאות כולה, למעשה. העומס יעלה בכל בתי החולים. עם כל הקושי והצער אפשר להשבית את המשק, אפשר את המפעלים, את מקומות העבודה, אפשר לסגור בתי ספר, אפשר לסגור מסעדות, אבל אי-אפשר לסגור בתי חולים, חברים. אי-אפשר לסגור בתי חולים, והסכנה הזאת מרחפת מעל ראשם של בתי החולים הציבוריים. חברתי הביאה את המספרים. אני לא אתייחס למספרים, אבל תארו לעצמכם שעכשיו כל המדינה חוששת מגל שני של הקורונה; תארו לעצמכם שהגל הזה יפגוש אותנו כשבתי החולים האלה יהיו ללא עובדים או שסגרו מחלקות או שלא יוכלו לתת שירות. הדבר הזה כבר בדיונים שנים על שנים בוועדת הכלכלה, בוועדת הכספים, בוועדת הפנים, מול משרד הבריאות, מול משרד האוצר. חברים, שום דבר לא מתקדם. עדיין התמיכה בבתי חולים ציבוריים מעטה מדי. עדיין גם הם מרגישים, והיו לי שיחות עם כמה מראשי בתי החולים האלה, שהם מופלים לרעה ומוזנחים על ידי משרד הבריאות ועל ידי משרד האוצר. הגיע הזמן לקחת את העניינים לידיים ולטפל בסוגיה הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ג'אבר – – – << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> עסאקלה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> עסאקלה. << דובר_המשך >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כן, תלמד. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אני לומד. יעלה ויבוא חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי. עסאקלה. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. זו הפעם הראשונה שאני מדבר כשאתה מנהל את הישיבה, אז ברכות. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אדוני סגן השר, חבריי חברי הכנסת, קודם כול אפתח – צריך לומר גם דברים טובים. במשרד הבריאות מתחילת מגפת הקורונה פועלים בצורה שרק מילים טובות אפשר לומר עליהם. ולך, אדוני סגן השר, אני רוצה להגיד שאתם קוצרים שבחים, עושים עבודה יסודית וטובה, ויש רק מילים טובות לומר עליכם. מה שקורה בנושא של בבתי החולים זו עוולה ודבר שאי-אפשר להאמין שקורה כל כך הרבה שנים, שנה אחרי שנה. יצא לי לא פעם לשבת עם מנהלי בתי חולים, ואומרים לי כמה מנהלי בתי חולים: במקום להתעסק עם פיתוח בית החולים, לנסוע ללמוד על דברים חדשים, על מכונות חדשות, בשביל לפתח את בית החולים, אני עסוק בשנור. מנהל בית חולים כיום צריך להתעסק עם הבאת כסף ולדאוג שיהיה לו למשכורות ב-1 בחודש. בעצם בתי החולים היום, הממשלתיים, ולא רק, עסוקים בהישרדות יום-יומית וחודש וחודש. אני חושב שזה לא זבנג וגמרנו. אני חושב שצריך התערבות של משרד האוצר באופן עמוק. צריך תוכנית אחת ולתמיד לכל בתי החולים בארץ. מנהל בית חולים צריך להתעסק בניהול בית החולים, לא בגיוס של תרומות ומשאבים. זה התפקיד של המדינה. ולצערנו הרב, אתה גם רואה את הפערים הגדולים בין בתי החולים הממשלתיים – עכשיו תראו, כשיש חולה בירושלים שצריך ללכת להדסה או לשערי צדק הוא לא אמור לקבל טיפול פחות טוב בגלל שהוא גר בירושלים. זה – 1. 2. הפערים המובנים בין בתי החולים בפריפריה לבתי החולים במרכז הארץ. יש מחקרים שלפיהם אנשים בפריפריה חיים פחות, בגלל בתי חולים ברמה נמוכה יותר. דיברתי עם כמה מנהלי בתי החולים בפריפריה, קשה להם גם לגייס תרומות, כי לשים שלט באיכילוב או בלניאדו הרבה יותר קל מאשר בנהריה או בפורייה; הגופים הגדולים רוצים לתרום למרכז הארץ. אני מצפה ממשרד האוצר להקים מטה עם הרבה כסף, כי הדבר הזה הוא דבר שנצרך, הוא דבר שמחייב, ואני סומך עליך, אדוני סגן השר, יחד עם הצוות שלך ממשרד הבריאות, שאתם תעשו את הכול על מנת להציף את הנושא הזה מול משרד האוצר, על מנת שנוכל לפתור את הבעיה הגדולה הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> יפה מאוד. חבר הכנסת מלכיאלי, לא רק שדיברת דברים לעניין, גם חסכת לפחות חצי דקה מהזמן שנותר לך לדבר, ואני חושב שזה באמת הישג מרשים. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הוא מדבר מהר. הוא יודע איך לדבר מהר, מה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> וברשותכם, ישיב להצעות לסדר-היום סגן שר הבריאות חבר הכנסת יואב קיש. לידיעתך, אדוני, אנחנו לא מפעילים זמן, ולכן אתה יכול לדבר כמה שפחות. << דובר >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר >> כבוד היושב-ראש, גם אני פעם ראשונה עומד פה כאשר אתה מנהל את הישיבה. היושב-ראש מיקי זוהר – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> כן, בבקשה. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> גם אני פעם ראשונה עומד פה כשאתה מנהל את הישיבה – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אני רואה שכולם מתרגשים מהעניין. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> – – אז אני רוצה קודם כול לאחל לך בהצלחה בתפקיד המכובד הזה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> דרך אגב, ציפור קטנה לחשה לי שאתה מתמודד על תפקיד נוסף. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אל תגיד את זה פה, כי זה יחסל את סיכויי. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אני מאחל לך – – – << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> רגע, אני רוצה לדעת. סקרנת. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אני מאחל לך הצלחה גם בתפקיד הנוסף. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אתה רוצה שאני אגיד מה התפקיד? << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> סקרנת. סקרנת. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> טוב, חבר הכנסת מיקי זוהר מתמודד על תפקיד יו"ר הליכוד העולמי. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> נכון. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אה, יפה. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אני באתי לברך אותו ולאחל לו הצלחה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אני אגיד לך מה, אני חושש שהוא מברך אותי כי הוא יודע שאני עומד להפסיד. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> חס וחלילה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אז אמרתי, אולי הוא רוצה אחר כך להגיד: בירכתי אותו ובסוף זה לא הלך. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> חס וחלילה. מיקי, מיקי – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> מברכים אחרי הניצחון, לא על ההתמודדות. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> לא, אני מאחל לך הצלחה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> טוב. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> לא התכוונתי – אם חשבת שבירכתי אותך על ניצחונך, ודאי שלא. יש קרב. אני מאחל לך הצלחה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אני מבטיח שהצוות ישתמש בסרטון הזה ויפיץ לחברי המרכז. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> הרמתי לך או לא הרמתי לך? << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> חד-משמעית. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> בדיוק. אבל עכשיו לענייננו. ראשית, אני רוצה בעניין הזה קודם כול להודות לחברי הכנסת שהעלו את ההצעה לסדר-היום הזו. היא חשובה, היא במקום. אני יכול להגיד שלפני כמה ימים עשינו דיון פנימי במשרד הבריאות ללא קשר להצעה – – – << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתה, רק דברים ענייניים. לא – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אז אני אומר, זה ענייני, ואני מעריך את זה. איפה חבר הכנסת עסאקלה? איפה הוא? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> למעלה. עלה כדי להצביע. << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני פה למעלה, ביציע – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אה, חשבתי שאתה תרד אלינו לפה. אז באמת, לשלושתכם, אני חושב שזה נושא ראוי. אני אעבור רגע בקצרה ואני אגיד שמצד אחד אני עדיין לא איש בשורות. זאת אומרת, הבעיה קיימת ועוד אין פתרון ואני יכול להגיד: זה כבר מאחורינו. את זה ידעתם, אבל חשוב לי לצייר לכם את ההליך שקורה בתוך הממשלה באירוע הזה. במשק האשפוז יש לנו שלוש קבוצות: בתי חולים ממשלתיים, שזה כ-50% מהמיטות; זה לא האירוע הזה, כי כשהם באותו גירעון שקורה ממה שקרה, הממשלה היא בעצם הגב לאירוע הזה, ולכן הם פחות רגישים, אם בכלל – יש להם כמובן תקציב והכול, אבל הם לא בחשש של לא לשלם משכורות, כמו שאנחנו מכירים. יש את בתי החולים בבעלות של שירותי בריאות כללית – 30%, וגם זה, בסופו של דבר, בשרשור, של המדינה. ואכן, בתי החולים הציבוריים העצמאיים – כ-20% מכלל המיטות – שהם אינם "נהנים", אני שם את זה טיפה במירכאות, ולא ניכנס – מהגב האיתן של הממשלה או קופת חולים. דרך אגב, 87% מאותם בתי חולים עצמאיים נתמכים היום במבחן מוסדות במצוקה או הם בתוכנית הבראה. זאת אומרת, בהגדרה התחלנו את השנה, לפני הקורונה בכלל, באירוע מורכב לאותה מערכת בריאות ציבורית. על זה גם אומר שלראשונה, ובוודאי זה מוכר פה לכל תושבי הבית, בשנת 2020 אנחנו נכנסנו ללא תקציב וללא אישור כללי התחשבנות. אנחנו באירוע שהוא מורכב מלכתחילה, כשכל המבחנים, של מוסדות במצוקה, מבחני חורף ומבחני תמיכה, כביכול לא מתאפשרים באירוע של תקציב 1 חלקי 12. כמו שאמרו המציעים, הגיעה הקורונה, וזעזועי הקורונה, ואנחנו באירוע שגרם מצד אחד לגידול בהוצאות בתי החולים – פתחו מחלקות קורונה, מיטות קורונה, ציוד למעבדות, הסעות לעובדים תחת מגבלות מרחק, אלף ואחד דברים, לא ניכנס לפירוט. זאת עלייה בהוצאות – ומצד שני, ירידה בהכנסות. למה? קודם כול כי הציבור בא פחות לבתי החולים, וזה אירוע של התחשבנות מול הקופות. וגם כל נושא הבריאות האלקטיבית, אם זה תיירות המרפא, שטחי המסחר. דרך אגב, אני יכול לספר לכם, כבוד היושב-ראש, שהרשות הפלסטינית החליטה למנוע את הטיפולים. היא הייתה עושה טיפולים ומשלמת, והיום הם לא משלמים – תקרא לזה חלק ממאבק פוליטי-מדיני בעניין הזה. בסופו של דבר, בתזרים לבתי החולים רואים ירידה בהכנסות. כל הדבר הזה יוצר באמת גירעון תקציבי וגירעון תזרימי, שפוגע ביציבות של המוסדות האלה. זה המצב שבשבילו נקראנו. בחודשים האחרונים, ולמעשה, אפשר להגיד שמרגע שהבנו את המצב – אני יכול להגיד שאולי חודשיים, משהו כזה – נציגי משרד הבריאות ונציגי משרד האוצר, שזה אגף החשב הכללי ואגף התקציבים, יושבים בניסיון למצוא פתרון הולם לבעיות התזרימיות והתקציביות האלה. החוט השזור בסט הפתרונות שאנחנו, משרד הבריאות, מציעים הוא שמירה על המצב הקיים. למה הכוונה? להבטיח לאותם גופי בריאות במערכת כי סך ההוצאות וההכנסות שלהם לא ישתנו בצורה משמעותית בשל משבר הקורונה. זאת אומרת, לפצות על ירידה בהכנסות ועל עלייה בהוצאות בצורה שבעצם תשמר להם את הבסיס הקיים שהם התחילו איתו. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתם ערבים לזה שהם – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> רגע, אנחנו לא ערבים עוד לשום דבר. אני מספר לך על התהליך. אם היינו ערבים, הייתי אומר לך: אנחנו ערבים, נגמר הסיפור. זה לא המצב. אני מספר לך על שיח מול משרד הבריאות ומשרד האוצר, שהוא היום בהתהוות ובתהליכי הבשלה. לצערי אני עוד לא איש בשורה להגיד לך שהוא הבשיל. אני מספר לך את האמת. אם הייתי אומר לך: הוא הבשיל – בזה זה נגמר. אני מספר על העקרונות המנחים שאיתם אנחנו מתמודדים. דרך אגב, אם אני כבר עושה brake, הייתי מאוד שמח שיהיה פה דיון בוועדת הכספים. ולמה ועדת הכספים? כי בסוף זאת החלטה תקציבית. עוד לא מצאנו פתרון בהתאמה בין המשרדים והאירוע עדיין מתנהל במערכת. אני רוצה לציין דברים שאנחנו, משרד הבריאות, התחלנו לדבר עליהם עם משרד האוצר. למשל, אני יכול להגיד לך רעיון אחד שהעלינו ועדיין לא התגבשה סביבו החלטה: הקביעה כי סך ההכנסות של בתי החולים מקופות החולים לא ירד ממה שהיה בשנה שעברה. זאת אומרת, לפצות על הירידה. הם לא הוציאו את זה בפועל, מצד אחד, כי החולים לא הגיעו, אבל לפחות הם ידעו – הרי הם בנו את עצמם גם תקציבית לאירוע הזה. אני חושב שזה משהו שחשוב שיהיה בשיח. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מה החלק הזה? בכמה זה מוערך? << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אני תכף הולך לדבר גם על מספרים. בסך הכול גם באירוע הזה עדיין אין לנו הסכמה של האוצר. אני עוד פעם מחדד את זה: זה בדיון ואני מאוד מקווה שזה ייפתר בקרוב. ברור לכולנו הנושא התזרימי. ואם אני אגיד עוד מילה לגבי זה, אני חושב שצריך לתת מענה תזרימי יותר מהיר, כי ההחלטה התקציבית, יכול שייקח לה זמן. גם הנושא של פיצוי על הקיצוץ הרוחבי מהכספים של התוכניות הלאומיות, שניתנו בשנה שעברה והשנה לא ניתנות בגלל נושא התקציב; גם פיצוי על פעילות שאיננה מקופות החולים, של ירידה בה, שדיברנו עליה; ואמרתי קודם, הנושא של הטיפול בגירעון התזרימי: אנחנו רוצים להקדים תשלומים מקופות החולים לאותם בתי חולים, שלא יסבלו בתקציב. קצת על מספרים, בסדר? קיבלנו סדר גודל – כל ההוצאה שנדרשת ועליה מדברים הגיעה לפי הפירוט פה ל-452 מיליון שקלים, כל בתי החולים ביחד מול ההוצאות. אני יכול להגיד לך שההוצאות הן מעלות של פתיחת מיטות קורונה, שזאת העלות המרכזית – מעל לחצי מהתשלום הזה – ועד למערכות הנשמה ולעלויות של חסרי מעמד. הרי אחד הדברים שאנחנו נותנים לו היום מענה זה לטפל במסתננים למרות שאין להם ביטוח. גם פה יש אירוע של כסף. אני נותן לך דוגמה. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> את זה אני עשיתי. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אז הינה, את מכירה את זה. באופן עקרוני, אנחנו כבר באישור תשלום לכ-360 מיליון מתוך הסכומים האלה, ומהם בפועל הועבר רק סדר גודל של חצי. אז קודם כול, נעשה. גם האוצר עשה וגם אנחנו עשינו, והדברים האלה קורים. אלה המספרים ואני צריך לראות איך אנחנו מגשרים על הפער הזה ולראות שלוחות הזמנים הם סבירים. בעניין הזה אנחנו מתכנסים להחלטות בזמן הקרוב. זהו. אם אני אסכם את האירוע, ופה אני אשמח להיעזר בכם: יש מנגנון, הוא עובד לאט, לצערי, ואנחנו צריכים לדאוג להקדמה תזרימית בגלל העניין הזה. אני מאוד אשמח אם יהיה לנו דיון בוועדת הכספים בנושא. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה לסגן שר הבריאות. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אני יכול לרדת? << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> בהחלט, אני אשמח שתרד – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> – – סגן שר הבריאות חבר הכנסת יואב קיש, כי ברגע שתרד נוכל גם לעבור להצבעה. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אנחנו רוצים לכספים. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> כן. אז הרעיון פה הוא כספים. אני חושב שלאור הנושא המאוד-מאוד מורכב הזה, ועדת כספים יכולה להיות אופציה מצוינת. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני דווקא חושב שזה לוועדת העבודה והרווחה. מיקי, אתה יודע מה מצב סדר-היום בוועדת הכספים. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אני אמור, על כיסאי פה, להיות מנותק מכל העניינים של הכנסת ולהיות מאוד ענייני בשיקולים. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מניסיוני, הצעות לסדר-היום מהמליאה שיורדות לוועדת הכספים נדונות בערך אחרי חצי שנה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אני נוטה להסכים עם חבר הכנסת פורר. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני אומר לך, זה ייקח חצי שנה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> זה ייקח הרבה זמן, עדיף בוועדה. יש את חיים כץ, יעיל מאוד. << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> אני מציע לך לסגור בין הבריאות – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אני עכשיו צריך להרחיב, חבר הכנסת קיש, על מערכת היחסים שלך עם חיים כץ כדי שתבין שאולי – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני מציע להעביר את זה לוועדת הכנסת להחלטה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אתה רוצה? נלך על ועדת – – – << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> אני אסכים לכל ועדה שהם ירצו. אני חושב – – – המציעים הם יחליטו. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> ועדת הרווחה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אני עובר להצבעה. מי בעד? מי נגד ועדת העבודה והרווחה? ועדת העבודה והרווחה. מי בעד? מי נגד? יש הצבעה על זה. הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 4 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> ארבעה, חמישה, שישה, שבעה, שמונה. אנחנו מבטלים את ההצבעה של מיכל, שלרגע חשבה שהיא הולכת לאו"ם אבל היא לא הולכת לאו"ם, כי גלעד ארדן הולך. היא מתנצלת על ההצבעה. היא טעתה. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << קריאה >> זה על אוטומט. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> על אוטומט. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> היא רוצה שכשהוא ילך לאו"ם, היא תשב פה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> כן, האמת היא שכן. אני קובע שברוב של שמונה מול אפס מתנגדים ואפס נמנעים, ההצעה להעביר את הנושא לסדר-יומה של ועדת העבודה והרווחה התקבלה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> אפליה והיעדר מתווה קייטנות קיץ במוסדות החינוך הבלתי-פורמליים << הלסי >> << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> נעבור להצעות לסדר-היום בנושא: אפליה והיעדר מתווה קייטנות קיץ במוסדות החינוך הבלתי-פורמליים – מס' 424, 426, 434, 443 ו-448. ראשון הדוברים, אחד מן המציעים, חבר הכנסת מתן כהנא, בבקשה. ובכן, אדוני, שלוש דקות מלאות לרשותך. << דובר >> מתן כהנא (ימינה): << דובר >> רגע, אל תתחיל. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> לא נורא. << דובר_המשך >> מתן כהנא (ימינה): << דובר_המשך >> אני מברך את אדוני יושב-ראש לשכת סוכני הביטוח. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אוקיי, אוקיי. חזק. << דובר_המשך >> מתן כהנא (ימינה): << דובר_המשך >> אני גם מאחל לך בהצלחה בהתמודדות על נשיאות הליכוד העולמית. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> לא, זה יושב-ראש הליכוד העולמי. << דובר_המשך >> מתן כהנא (ימינה): << דובר_המשך >> יושב-ראש הליכוד העולמי. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> ככל שאתם – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני רואה שפתחתי פה אירוע עכשיו. << דובר_המשך >> מתן כהנא (ימינה): << דובר_המשך >> פתחת אירוע. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אין בעיה. תודה. אני מודה על האיחולים. << דובר_המשך >> מתן כהנא (ימינה): << דובר_המשך >> אני רוצה לדבר על הקייטנות. חברים, הלימודים מסתיימים, אנחנו עוד לא יודעים מתי, אבל הם יסתיימו בזמן הקרוב, ונעבור לכאורה לקייטנות. מאיזושהי סיבה נוצרה פה אפליה בין המגזר הציבורי למגזר הפרטי. בתי הספר, החינוך המיוחד, הגנים העירוניים, הצהרונים וקייטנות החופש הגדול של בתי הספר – יש נהלים, יש החלטות, הכול עומד לקרות, בעוד שמפעילי הקייטנות הפרטיות נמצאים בערפל קרב מטורף. הם לא יודעים אם זה ייפתח או לא. יום זה כן נפתח, ויום זה לא נפתח. קובעים להם השתלמויות, מבטלים את ההשתלמויות. פשוט ערפל מטורף. אתם צריכים להבין שקייטנות זה לא משהו שנפתח מהיום למחר. צריכים לדאוג לכוח אדם, צריכים לדאוג למקום, צריכים לדאוג להפעלות, צריכים לדאוג לביטוחים. זה לא משהו שאומרים: טוב, תפתחו, מחר בבוקר יש קייטנה. לפעמים הקייטנות הפרטיות האלה קורות באותו מקום של הקייטנות של החופש הגדול, ממש במבנה של בית הספר. אני לא מצליח להבין מה זו האפליה הזאת. זה אשכרה פגיעה בחוק-יסוד: חופש העיסוק. בואו נבין רגע מי האנשים האלה. האנשים האלה זה האנשים שאולי היו מהקבוצה שהכי נפגעה מהקורונה, אנשים שמחודש מרץ אין להם הכנסות. אלה מפעילי החוגים, מדריכים בחוגים, אומנים שמופיעים במקומות האלה, ובני נוער שאמורים לעבוד שם בקיץ – השולמנים האלה, שהיו הראשונים, הראשונים, להיפגע. וזה עוד לפני שדיברנו בכלל על ההורים. עכשיו אין עוד צעקה, אבל פתאום בתחילת אוגוסט, כשההורים יגלו שאין להם מוסדות לשלוח אליהם את הילדים, אין קייטנות, גם תתחיל פה צעקה מטורפת. עכשיו, אדוני היושב-ראש, יש לנו פה ממשלה של 36 שרים – 36 שרים בממשלה שנועדה לטפל בקורונה, ואף אחד לא מטפל בזה. אף אחד לא מטפל בזה. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> – – – יודע לספור. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> 34. << דובר_המשך >> מתן כהנא (ימינה): << דובר_המשך >> יש לנו: משרד החינוך, משרד ההשכלה ומשרד המים – או שזה ביחד. המשרד לשירותים – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> רגע. החינוך הוצע לכם, אם אינני טועה. << דובר_המשך >> מתן כהנא (ימינה): << דובר_המשך >> רגע, אתה יושב-ראש הכנסת או שאתה פעיל? << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> שאלתי. << דובר_המשך >> מתן כהנא (ימינה): << דובר_המשך >> אתה רוצה לעבור לפה? << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> שאלתי שאלה. מה, אסור לשאול? מותר. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> חינוך זה קטן – – – << דובר_המשך >> מתן כהנא (ימינה): << דובר_המשך >> אני חוזר שוב: משרד החינוך, משרד ההשכלה והמים, המשרד לשירותים חברתיים, משרד המיזמים הלאומיים, המשרד לקידום קהילתי. 36 משרדים – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תאר לך – – << דובר_המשך >> מתן כהנא (ימינה): << דובר_המשך >> – – ואף אחד לא יכול לדאוג לקייטנות. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> – – ששניים מהם היו יכולים להיות שלכם. << דובר_המשך >> מתן כהנא (ימינה): << דובר_המשך >> אף אחד לא יכול לדאוג לקייטנות. אף אחד לא יכול לדאוג לקייטנות. אני חושב שזה בושה וחרפה, אדוני היושב-ראש. בושה וחרפה. אני מבקש שהנושא הזה יעבור לוועדת הכספים. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אוקיי, אדוני. דבריך נשמעו היטב, ואפילו בצורה נחרצת, יש לומר. נעבור לדוברת שמגיעה דווקא מהצד השני, חברת הכנסת מיכל שיר סגמן. << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> 36 שרים. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מיקי, אנחנו באותו צד. כולנו למען הציבור. אתה ואני גם באותו צד. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> זה נכון. בנושא הזה של למען הציבור – כן. אני נוטה להסכים איתך. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני שמח. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> לפעמים, לא, אבל רוב הפעמים כן. גברתי, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לדבר איתכם על דבר שמאוד מאוד חשוב לכולנו, על הילדים שלנו, ועל נושא חשוב לא פחות – הפרנסה. מפעילי הקייטנות והחוגים חווים היום משבר מאוד מאוד קשה. מצד אחד מאושרים לימודי מחול, חוגים של מחול, אבל מאיזושהי סיבה לא ברורה שחמט, רובוטיקה וחוגי ספורט לא מאושרים. בנוסף, והוזכר כאן קודם, כל הנושא של קייטנות החופש הגדול, של בית הספר של החופש הגדול, לא מאושר, וקייטנות פרטיות לא מאושרות. כהורה, כאימא אני מדברת, מה הורים שלא עבדו כל תקופת הקורונה אמורים לעשות? הרי הילדים שלנו יצטרכו להיות באיזושהי מסגרת, אחרת לא נוכל להגיע לעבודה. לא נותנים כאן כרגע מספיק זמן, לא להתארגנות – הטופסיאדה, הביורוקרטיה; החומה הסינית של טפסים כרגע מונעת מהמפעילים, מהקייטנות ומהחוגים להתחיל לעבוד, ולעבוד כמו שצריך. זו איזושהי סיטואציה שמצד אחד אנשים קורסים פיננסית ומן הצד השני לא נותנים גם מענה להורים. אני רוצה רגע להקריא לכם מכתב שאחד המפעילים שלח אליי, ברשותכם: אני פונה אלייך בזעקה אדירה וכותב מדם ליבי. כמו אלפים אחרים, מפעל חיי עומד להימחק בגלל החלטות לא הוגנות ואפליה שזועקת לשמיים, ואני מקווה שמכתבי לא ייפול על אוזניים ערלות. בימים אלה של משבר קשה וחוסר ודאות מדברים הרבה על עזרה לעסקים ולעצמאים. תחום עיקרי שנפגע ואינו מקבל את המענה והיחס הראוי הוא תחום החינוך הבלתי-פורמלי – כל אותן מסגרות פנאי, ובכללן חוגים, מתנ"סים, מפעילי ימי הולדת, מפעילי קייטנות וחוגי העשרה – תחום המונה עשרות אלפי אנשים שאיבדו בבת אחת את מטה לחמם. הרי אין הבדל בין חוג מחול לבין חוג שחמט. איבדתי את מקור הפרנסה שלי שפרנס 30 משפחות, ואיני זכאי למענקים או לתמיכה. מצב השוק השתנה. הקיץ, שזהו מקור פרנסתנו העיקרי, נפגע משמעותית. הורים לא יוכלו לשלם על חוגים, ההגבלות לא הגיוניות, ובעיקר בעיקר, חוסר הוודאות הנורא מדיר שינה מעינינו. חברים, אני עצמאית. הייתי עצמאית במשך שנים. ודאות, או תנאי חוסר ודאות ברמה כל כך קיצונית, יכולים להפיל כל עסק, וזה לא משנה אם הוא ידע להתנהל נכון או לא נכון, גם אם הוא התנהל בצורה הנכונה ביותר. אדוני היושב-ראש, אני מבקשת לתת את הבמה ואת המענה לענפים האלה; ענפים שנותנים מענה להורים בחודשי הקיץ, אנשים שרוצים להתפרנס בכבוד; ענפים שמפרנסים רבים. וחוק המענקים, לצורך העניין, לא נותן להם מענה, כי מה זה יעזור שנקבל מענק על עובד שלא יכול לחזור לעבודה? אם אין לי עבודה או לא מאפשרים לי לחזור לעבודה, מה זה משנה אם אני אקבל כסף או לא אקבל כסף על עובד שאין לי עבודה לתת לו? זה לא באמת ייתן להם את המענה. אנחנו צריכים להפסיק את האפליה הזאת, וצריך לתת להם מענה ראוי. לכן, אני גם מבקשת שזה יעבור לדיון בוועדת הכספים. הם ראויים לזרקור הזה. הם ראויים לדיון הזה ולמציאת פתרון בהקדם האפשרי. תודה רבה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> את השנייה שמבקשת את ועדת הכספים. בהמשך, כפי שנהוג בכנסת, זה יובא להצבעה. אחריה בתור חבר הכנסת עידן רול, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברי הכנסת – קודם כול, אני מברך אותך על התפקיד החדש. אני עדיין לא נאמתי פה על הפודיום בזמן שאתה – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> מספר הברכות הולך וגובר מרגע לרגע. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> כן. אני רוצה להגיד לאדוני היושב-ראש, שאמר קודם: הינה מגיעה חברת כנסת מהצד שלי, שאני באמת חושב, במיוחד ברגעים כאלה, כשאנחנו עומדים פה לדון – ואפשר לראות שהצטרפו להצעה הזאת לסדר-היום מסיעות מאוד מגוונות של הבית – שזה לא עניין פוליטי. זה באמת עניין – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> במקרה הזה, אני מסכים. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני בטוח שגם אדוני היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> לעיתים רחוקות אומנם – – – << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לא, אנחנו מסכימים לא מעט. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> לעיתים רחוקות אתם מביאים נושאים שהם לא פוליטיים, אבל – – – << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לא, זה לא נכון. אבל בוא נדבר על הסוגיה דנן. גם אתה היית רוצה לראות את המשק מתאושש, נכון? << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> מאוד. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> היית רוצה לראות הורים מסוגלים ללכת לעבודה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> מאוד. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> יפה. לכן, הסוגיה הזאת לא פוליטית, והיא צריכה להתקבל באמת בכובד ראש. צריך להבין שהמשק לא יכול לחזור לעצמו אם הורים לא יכולים לצאת לעבודה. למרות שהמשוואה הזאת כבר די ברורה, אנחנו עדיין רואים – וזה באמת לא בציניות – שאין היערכות. למה צריך לעשות דברים ברגע האחרון? הרי ברור שתקום זעקה ביולי, ואז יגידו: אה, אוקיי, נכון, באמת צריך לטפל בנושא הקייטנות בקיץ, כי רק עכשיו חזרנו לעבודה, ועוד בצורה חלקית, והמשק מנסה להתאושש. ואז, בטח נגיע למצב שלילה לפני – וזו באמת נקודה כואבת – וב-06:00, יגידו: אז הקייטנות נפתחות. תראו, לכולם ברור, גם למי שמעולם לא הפעיל קייטנות או חוגים בקיץ לילדים, שצריך להיערך לזה, בטח אם רוצים לקבל תו סגול ולוודא שהילדים שלנו מוגנים ברמת הקורונה ובכלל. אולי זה אומר לתגבר מדריכים, אולי זה אומר להקטין קבוצות ואולי זה אומר לעבור למתחמים סגורים או מתחמים שמחולקים. אני באמת פונה פה לממשלה ואומר: למה תמיד צריך להגיע עד לדקה האחרונה? למה צריך להגיע ל-06:00, כשההורים יושבים עם תיקים ארוזים לילדים ואומרים: אני אצא לעבודה או לא אצא לעבודה? למה אי-אפשר להגיד: אוקיי, המשבר פה כבר כמה חודשים; אנחנו מבינים שהמשק חזר לעבוד, אנחנו רוצים שהמשק ימשיך לעבוד – אז בואו נשב ונמצא מתווה. עכשיו, אני עובר לצד של כל המפעילים. באמת מדובר בבעלי עסקים קטנים שזו גם עונה חזקה עבורם, זו עונה שהם מתבססים עליה במאזן השנתי שלהם בצורה מאוד מרכזית; למה הם נדרשו לשלם עכשיו את מקדמות יוני-יולי, את זה המדינה יודעת לגבות מהם, למרות שיש סיכוי טוב שהם בכלל לא יוכלו לעבוד ביוני, יולי ואוגוסט? למה צריך לעשות הכול הפוך? למה אי-אפשר פעם אחת להגיד: רגע, אל תשלמו את המקדמות – ופניתי למשרד האוצר כבר לפני כמה חודשים – כי הרי אתם תצטרכו לקבל החזרים בשנה הבאה, כי לא תתפרנסו כמו בשנים קודמות. ואז לומר להם: חברים, בואו נשב בצורה מסודרת ונעשה מתווה לקיץ, ואז כולם יכולים לראות קדימה. אני מבין מה כנראה יגידו פה. יגידו: תראו, הקורונה זה דבר מאוד לא צפוי, אנחנו בעיצומו של משבר. בסדר גמור, אבל ודאות מסוימת אפשר לתת וצריך לתת. אפשר לומר לאנשים: יכולה להיות החרפה במצב, יכול להיות שאפילו יצטרכו לבטל את הקייטנות שלכם, ותקבלו פיצוי x, אבל למה אי-אפשר לתת לפחות את היכולת הבסיסית להתארגן, ולהגיד: במקרה שנצטרך לקחת צעד אחורה מפתיחת המשק בקיץ, אלה יהיו ההשלכות? תאמינו לי, הם ספגו מספיק. הם לא מתפרנסים כבר חודשים. הם יוכלו להתמודד עם עוד מכשול, אבל תנו להם תקווה, ויכולת לנהל את העסק שלהם. תודה רבה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, ואפילו יותר. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני חושב שזו פעם ראשונה שאני על הדוכן כשאתה יושב בראש הישיבה, אז ברכות ובהצלחה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> – – – יו"ר קואליציה – – – במסירות נפש. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> חן חן. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זה נכון. מסירות נפש זאת ההגדרה. בכלל – אל תוריד לי מהזמן – מיקי, אני חושב שלהיות יושב-ראש קואליציה בקואליציה הזאת זאת באמת מסירות נפש. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אין לי אלא להסכים איתך לחלוטין. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> עודד, לפחות פה חסכו בתפקידים. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ואם כבר – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אתה רואה, ואמרתם ממשלה מנופחת. במקום לשים גם סגן יו"ר וגם יו"ר קואליציה הלכנו על שני תפקידים לבן אדם אחד. אתה רואה, אנחנו חוסכים. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אם אנחנו כבר מדברים על מסירות נפש, אז אני דווקא רוצה אולי להביא איזשהו ניסיון קצר, קטן, מהשירות הצבאי שלי, כמי שפיקד על ספינה בחיל הים. אתה לפעמים צריך לצאת לים, ואתה גם יוצא לים בים שהוא קצת סוער, ואין ברירה, ויוצאים לים גם בים סוער. ולפני שיוצאים לים בים סוער, זה לא שאומרים: הים סוער, אז לא נתכנן את הנתיב שנפליג בו ולא נחזק – נעשה lashing, מה שנקרא אצלנו – לא נחזק את כל הדברים שיש בספינה שלא יזוזו כשאתה יוצא עכשיו לים הסוער והספינה מקפצת. ואתה גם יודע שחלק מהקשירות האלה, שקשרת את החפצים בספינה, ישתחררו במהלך ההפלגה הזו, ועדיין אתה קושר ועדיין אתה מתכנן נתיב. ואתה גם יודע שאתה תשנה את הנתיב הזה בזמן ההפלגה, כי מה לעשות, הים סוער. אנחנו נמצאים עכשיו באחת הסערות הכלכליות הגדולות ביותר שידעה מדינת ישראל. אני מסכים עם זה שאי-אפשר לצפות מה יקרה בעוד חודש או בעוד חודשיים ואיך הקורונה תתנהג, ותתפשט יותר או תתפשט פחות. ברור לחלוטין שאנחנו נמצאים עכשיו בסערה. אבל דווקא כשאנחנו בסערה, אדוני היושב-ראש ואדוני השר, דווקא כשאנחנו בסערה, צריך להניח תוכנית. צריך לבוא ולהגיד שבסערה הזאת, שאנחנו מעריכים שהיא תתנהג בצורה מסוימת – ויש לנו איזשהו תרחיש ייחוס, ואיזושהי תבנית שבה אנחנו חושבים שזה יפעל – לשם אנחנו מכוונים, כך ננהג, זה מתווה הפעילות שלנו. מייצרים איזושהי ודאות, גם לצוות הספינה וגם למי שאמור להוביל את הספינה הזאת. אנחנו נמצאים עכשיו בסערה – ומה שנקרא, כל ממזר – מלך. כל אחד זורק איזושהי תוכנית, כל שר זורק איזושהי אמירה, כל אחד ממציא איזושהי המצאה. בתחילת המשבר זה בכלל היה קטסטרופה. פעם אחת אמרו לנו להצטייד במנות קרב, אחר כך אמרו שלא להצטייד במנות קרב, אחר כך אמרו שיבטלו את שעון החורף, אחר כך אמרו שלא יבטלו את שעון החורף. תוכנית לא הייתה. אז לא הייתה תוכנית בשבוע הראשון ולא הייתה תוכנית בשבוע השני, אבל איך אומרים, בחייאת, אנחנו כבר שלושה חודשים בתוך האירוע. עד לרגע זה אין לממשלה תוכנית התמודדות עם המשבר הזה ברמה הכלכלית, והקייטנות זאת הדוגמה. מה לעשות, ידענו שהקיץ מגיע בחודש יולי ובחודש אוגוסט ובשלב הזה לא יהיו בתי ספר. אז כן יהיו תשעה ימים או לא יהיו תשעה ימים של הסתדרות המורים – אני משאיר את הוויכוח הזה איתם בצד. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> חתיכת ויכוח. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בסדר, אבל ידענו שבכל מקרה, באיזשהו שלב נגיע למצב שבו הילדים מסיימים את המסגרת. אתה אבא לילדים, אני אבא לבנות, יש פה עוד הורים לילדים – הם יודעים שמה לעשות, יגיע השלב שבו אתה צריך מסגרת לילדים. מה הבעיה לבוא ולשים מתווה על השולחן? זה ברור שהמתווה הוא עם בסיס לשינויים, זה ברור שהוא יצטרך להיבחן. חייבים לשים מתווה כדי לפתור פה שתי בעיות: גם פרנסה למפעילים של הקייטנות, שלא יודעים מה יקרה מחר – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> כן. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – וגם, להכין קייטנה ולארגן קייטנה זה לגייס כוח אדם ולגייס צוות ולבנות תוכנית ולמצוא מקומות, זה לא משהו שקורה מהיום למחר. וגם ההורים עצמם – הורים עובדים, שרוצים לעבוד גם בחודש יולי וגם בחודש אוגוסט, צריכים לדעת אם יש להם פתרון או אין להם פתרון. ואני אומר לך, אדוני היושב-ראש, ובזה אני אסיים: ההתנהלות הזאת של להתנהל מול הסערה הזאת בלי שום תוכנית, בלי שום דרך, בלי שום נתיב, בלי שום מתווה, פשוט תוביל את הספינה הזאת לטביעה. ולצערי אנחנו כבר מתחילים להרגיש את המים עוטפים עוד ועוד עסקים, שנחנקים וטובעים תחת הנטל. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת עודד פורר. ועכשיו יעלה ויבוא חבר הכנסת יעקב מרגי הצדיק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> צדיק? << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> כן. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אתה מוכן לחתום לי על זה? << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אני חותם בשתי ידיים. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לעשות קצת סדר. קודם כול, הקייטנות יתקיימו. יש בלבול. מה שקשור למרכז השלטון המקומי, משרד החינוך – מתקיים. אבל מה, מה שקורה, מה שאנחנו דנים בו עכשיו לגבי קייטנות – זה עובר בפס רחב לאורך כל ההחלטות שהממשלה מקבלת בעניין הקורונה, ואני אסביר למה. משרד החינוך והשלטון המקומי רוצים קייטנות, מה עושים? פונים. הממשלה מאשרת, אבל את מה היא מאשרת? קייטנות של משרד החינוך שמתקיימות בשלטון המקומי. מה עם כל הקייטנות הפרטיות? אף אחד לא חשב עליהן. כנ"ל לא רק בקייטנות, כמעט בכל נושא. ואני מסכים איתך, אין ראייה מערכתית. אין ראייה מערכתית – זה בתחום הזה ובעוד הרבה תחומים. אתה יודע, בשבוע-שבועיים הראשונים אמרנו: הקורונה הפתיעה אותנו, אנחנו מתנהלים תוך כדי תנועה. אבל ממתי כבר אנחנו ככה? מפברואר? לכן, אני חושב שתצא היום קריאה – מי משיב לי, מכובדי היושב-ראש? << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> ישיב על ההצעה לסדר-היום השר להשכלה גבוהה, חבר הכנסת זאב אלקין. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> מכובדי השר אלקין, אני מנצל את הבמה הזו – באמת, פועל יוצא של הדיון הזה, שהוא לא יהיה עקר – שבאמת תתקבל החלטה שמה שנכון למשרדי הממשלה, על אותו בסיס, על אותו תו, על אותו תקן, יחול גם על המסגרות הפרטיות. גם במעונות זה חזר על עצמו, כנ"ל במעונות. התקבלה החלטה על המעונות המפוקחים, וכאילו שכחנו את המעונות הפרטיים. כנ"ל – זה חוזר עכשיו בקייטנה. אני באמת רוצה לקרוא, ובאמצעותך להביא את זה לכך שגם הקייטנות הפרטיות יתנהלו באותה מתכונת של הקייטנות הממוסדות של השלטון המקומי שמשרד החינוך מממן; הן יתקיימו באותו תקן, באותה צורת התנהלות, באותו תו, נקרא לזה, אם יצרו לו תו, זה כדי שתבינו אותי, התו הסגול – בכל דרך שמשרד הבריאות יחליט, בכל דרך שהממשלה תחליט, אבל גם המסגרות הפרטיות. ובשניות שנותרו לי, החינוך הבלתי-פורמלי: כל מי שעוסק בחינוך הבלתי-פורמלי חטף מכה קשה. חטף מכה קשה. הגיע הזמן. אנחנו מחזירים מסגרות – שמענו על יוון, טורקיה, זה לא פיקוח נפש, אני לא הייתי ממהר לפתוח. נחזק את תיירות הפנים. אנחנו אומרים: תיירות פנים, תיירות פנים; עוד לא החיינו את תיירות הפנים, אנחנו מצ'פרים את יוון וקפריסין, עם כל הכבוד להסכמים הבין-לאומיים. בואו נדאג לכלכלה הישראלית, ויפה שעה אחת קודם. תודה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יעקב מרגי. ישיב השר להשכלה גבוהה חבר הכנסת זאב אלקין. בבקשה, אדוני. << דובר >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, קודם כול, אני חייב להגיד – ואני מקווה שזה יתוקן אולי בדיון בוועדת הכספים – שאני לא בטוח שאני הגורם שצריך לענות על השאלה הזאת, ותכף אסביר למה. כרגע הסוגיה היחידה שמונעת את היציאה לדרך של מפעל הקייטנות זה לא התארגנות פנימית בתוך המשרד שאחראי לקייטנות – שזה אנחנו, ותכף אסביר באיזה מתווה – אלא משרד הבריאות. לכן הצעתי למזכירות הממשלה שמי שיענה פה זה סגן שר הבריאות או שר הבריאות ולא אני. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> משרד הבריאות. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> אבל עדיין אוכל לעדכן אתכם איפה הדברים עומדים. אם באמת ההצעה לסדר-היום תעבור לדיון בוועדת הכספים או לוועדת החינוך, או איפה שתחליטו, אנחנו כמובן נשמח להיות מוזמנים, אבל הגורם העיקרי שכדאי שתזמינו זה משרד הבריאות, כי בסוף – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> בגלל זה אני חושב שנבקש את ועדת העבודה והרווחה. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> יכול להיות. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הם אלה שצריכים לתת את המתווה. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בסוף התו הסגול מנוהל שם. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> בוודאי. אני גם תכף אעדכן אתכם איפה הדברים עומדים, איזה הכנות נעשו ואיזה לא. אני רק מציע לחברי הכנסת שאם אתם רוצים לעזור לזרז את הפעילות הזאת ולזרז את האישור, השיח כמובן צריך להיות עם משרד הבריאות, ואנחנו נברך על כל סיוע. קודם כול, ברור לחלוטין, ועל זה אין מחלוקת עם אף אחד – לפחות ביני לבין אף אחד מהמציעים שדיברו כאן – שתקופת הקיץ זה אתגר חינוכי חשוב מאוד, גם להורים וגם למערכת החינוך הבלתי-פורמלי. דווקא בתקופה הזאת של החופש מהחינוך הפורמלי נדרשות מסגרות לילדים. בסיטואציה שבה דווקא בבתי הספר הרגילים מציגים תוכנית אחידה, לקייטנות זאת הזדמנות לגוון ולהתאים את עצמן לרצונות ולחלומות של הילדים. הקייטנות במדינת ישראל היום מחולקות לשלושה סוגים: סוג אחד זה בתי הספר של החופש הגדול הכל-כך מדוברים היום בהקשר הוויכוחים שיש. זה מופעל על ידי משרד החינוך יחד עם השלטון המקומי, תוך סבסוד לפי הפרמטרים של הלמ"ס. הם מופעלים בבתי ספר ומיועדים לגילאי גן עד כיתות ג'-ד'. לגבי הסוג הזה של הקייטנות, מי שצריך לתת לכם תמונה מעודכנת זה לא אני – זה משרד החינוך, זה באחריותו. ניסיון שלי לברר אם הקייטנות האלה אושרו סופית על ידי משרד הבריאות גילה שתי גרסאות סותרות, אז אני אפילו לא יודע לעדכן אתכם אם יש אישור סופי של משרד הבריאות – תלוי את מי שואלים. שואלים מלמעלה – אומרים שכן; שואלים מבפנים, בתוך משרד החינוך – אומרים – – << קריאה >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מה יגידו מפעילי הקייטנות אם אפילו השרים לא יכולים – – – << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> – – אומרים: עוד לא. דווקא פה מי שמפעיל את הקייטנות זה משרד החינוך, אז בסופו של דבר הוא ידע איפה הוא עומד מול משרד הבריאות, ואני מעריך – – – << קריאה >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> השאלה מתי. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> שוב, נכון שמי שיענה זה משרד החינוך ולא אני. לגבי שני סוגי קייטנות אחרים – כאן זו אחריות שלנו ללוות אותם: קייטנות ציבוריות שמופעלות על ידי גורמים ציבוריים, כמו למשל המתנ"סים וגופים אחרים, שהן ללא כוונות רווח, אבל, כמובן, הן קייטנות שעולות כסף למשתתפים בקייטנות, כדי לממן את הקייטנה ואת הפעילות של העמותות שיוזמות אותן; וקייטנות פרטיות, שמופעלות על ידי גופים פרטיים למען מטרות רווח – וזה, כמובן, לגיטימי לחלוטין. חוק הקייטנות – לפי החוק, ישנו משרד ממשלתי שצריך להיות אחראי להכשיר את מנהלי הקייטנות ולוודא שהן עומדות בתוכנית פדגוגית מאושרת – עבר לאחריות של המשרד שלנו, המשרד להשכלה גבוהה ומשלימה. לכן, כרגע אנחנו נמצאים בדיוק במעבר הזה, לקחת את השרביט ממשרד החינוך בכל הנושא של הליווי של הקייטנות במסגרת הנורמטיבית שחוק הקייטנות קובע. תפקידו של המשרד הרלוונטי – במקרה הזה, המשרד שלנו – זה להכשיר את מנהלי הקייטנות, ובהשתלמות לשים דגש על היבטים של ביטחון, בטיחות, חוק הקייטנות, הכללים שלו, תנאי ההעסקה והתאמה פדגוגית. כל הקייטנות גם אמורות להיות מפוקחות על ידי אותו משרד ממשלתי, ועל מנת לפתוח קייטנה צריך לקבל אישור מיוחד. ברור שהשנה האתגר הוא הרבה יותר גדול, כי עדיין אין אישור של משרד הבריאות להפעיל את הקייטנות. ולמרות זאת גם אנחנו וגם משרד החינוך – כרגע אנחנו עושים את זה ביחד, כי אנחנו בדיוק בהעברת השרביט, האחריות אצלי והעובדים עדיין במשרד החינוך; אין לי עדיין עובדים במשרד כי אנחנו בדיוק נמצאים בתהליך הזה של העברת השרביט, אבל ישנה רציפות תפקודית ואני נותן הנחיות לעובדי משרד החינוך בנושאים שעברו לאחריות של המשרד החדש. האתגר הגדול זה, כמובן, חוסר בהירות וחוסר ודאות מבחינת האישור של משרד הבריאות, ומבחינת מהם בדיוק הכללים של התו הסגול. כידוע, גם בתקופה הזאת ידענו עליות ומורדות בנושאים האלה, של חינוך בלתי פורמלי, שלוטים בערפל. אגב, אעיר בסוגריים שעוד לפני שאפילו נכנסתי לתפקידי כשר להשכלה גבוהה ומשלימה, כשראיתי שמשרד החינוך מתקשה במשא ומתן מול משרד הבריאות על החזרה של מסגרות החינוך הבלתי-פורמלי התערבתי אישית מול שר הבריאות והגענו להבנות, ופורסם הצו החדש ממש ערב חג השבועות. אגב, להערכתי, אם לא הייתי מתערב ולא היה מפורסם הצו ערב החג, ספק אם הוא היה מפורסם בשבוע שאחרי זה, כי, כפי שאתם זוכרים, אחרי זה התחילה עלייה בתחלואה והוקפאו כל ההליכים של ההקלות. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> זה כולל את – – – << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> בוודאי. ההנחיות היו לכולם, אחידות. לא לקייטנות, שוב אני מדגיש, אלא למסגרות חינוך בלתי פורמלי רגילות, שמשרד הבריאות אפשר להן לחזור לפעילות במתכונת מסוימת, די רחבה. דיברו על זה פה חלק מחברי הכנסת. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> לגבי הקייטנות הציבוריות, אני יודע שהן קיבלו הנחיות, והם עובדים על פתיחה. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> אז אני אומר לך, התשובה היא: עוד לא. תכף תשמע איפה זה עומד. יכול להיות שהם יודעים מה יהיו ההנחיות, אבל הן עוד לא אושרו. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << קריאה >> אתה צריך עזרה במשרד הבריאות. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> אמת. אני מזמין את חברת הכנסת שיר לעזור לי מול משרד הבריאות לקבל את האישור הזה. תכף גם אעדכן אתכם איפה הדברים עומדים. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אתה צריך מחברת הכנסת שיר עזרה במשרד הבריאות? << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> תתפלאי. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> זה מפתיע. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> לחברת הכנסת שיר יש יכולות רבות. בין השאר, גם את היכולת הזאת, מהיכרותי איתה. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> דווקא במשרד הבריאות? הבנו. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> אני רק סוגר את הסוגריים האלה. המסגרות של החינוך הבלתי-פורמלי השוטף, לא הקייטנות, קיבלו אישור לפעילות רחב יחסית – לא מלא, אבל יחסית רחב – בערב חג השבועות. ואם לא הייתי מתערב, זה לא היה קורה עד היום, לדעתי, כי משרד הבריאות נסוג אחורה. ואפשר להבין אותו, ברצף הזה של מתן הקלות ברגע שהתחלואה התחילה לעלות. עכשיו, איפה נמצא סיפור הקייטנות? נבנה מתווה מסודר – צריכים לתת פה את הקרדיט – על ידי משרד החינוך עוד לפני שהנושא עבר אליי. אני מחזיק אותו פה. הוא מסודר יפה, כתוב בצורה בהירה, נבנה בשיח עם אנשי משרד הבריאות – הנחיות של התו הסגול בהתאם למדיניות הכוללת של משרד הבריאות. אבל כדי שאנחנו נוכל לפרסם את המתווה הזה למפעילי הקייטנות, וכדי שהן יוכלו להיערך, הוא צריך לקבל את האישור הסופי של משרד הבריאות. זה טרם קרה. ישנם התלבטויות והיסוסים במשרד הבריאות בגלל העלייה בתחלואה. אני גם מבין את ההתלבטות שלהם, אבל בסוף צריך להכריע פה – אולי לשנות את המתווה במשהו, יכול להיות שלקבל החלטה דרמטית שלא, אבל אז כדאי שכולם ידעו וייערכו מראש, ולהבין את ההשלכות המשקיות של ההחלטה הדרמטית. אני לא מתיימר לקחת פה החלטה בשם משרד הבריאות לפי נתוני התחלואה; זו אחריות שלהם, ואף אחד מאיתנו לא רוצה לסכן לא את הילדים, לא את המשפחות שלהם ולא את המפעילים. אבל מצד שני, ללא ספק צריך להגיע פה להכרעה ולתשובה ברורה. אני יכול לעדכן אתכם שכדי לזרז את ההליך הזה, עוד לפני שנעזרתי בחברת הכנסת שיר, קבעתי פגישה אישית עם שר הבריאות בתחילת השבוע הבא, ואני מאוד מאוד מקווה שבמאמצינו המשותפים אולי נוכל להביא את גורמי המקצוע להכריע בסוגיה הזאת ולהגיד לנו את הדברים הברורים. אבל כל העוזר בתהליך הזה ישובח. למרות שאין עדיין אישור סופי, אנחנו קיבלנו החלטה להיערך ולעזור למנהלים ולמפעילים להיערך לפתיחת הקייטנות כדי לא לבזבז זמן אחר כך, בדיוק מהסיבה שאתם ציינתם. פתחנו בהכשרות למנהלי הקייטנות, כדי שלא יתברר ברגע האחרון שצריך לבצע את ההכשרות. עשינו את זה גם בהתחשבות בתקופה הנוכחית ובמנהלי הקייטנות, לאור התקופה המיוחדת שבה אנחנו נמצאים. למשל, מנהלי קייטנות עם ניסיון נדרשים להשתלמות של כמה שעות בזום, ולא נאלצים, כמו שבדרך כלל, לבוא פיזית להשתלמויות שהמשרד מארגן. רק מנהלי קייטנות חדשים נדרשו – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> נא לשמור על השקט. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> רק מנהלי קייטנות חדשות נדרשו להשתלמות מלאה, מסיבות מובנות של ביטחון ובטיחות – מה שכמובן הקל מאוד ביורוקרטית על התהליך. היום כבר יש אפשרות למנהלי הקייטנות להתחיל בהליך האישור, אפילו דרך יכולת לפנות לאתר שמופעל לצורך זה – אתר הרישום – כדי לחסוך בזמן. למעשה נוכל לאפשר להם להעביר את כל המסמכים, להכין את כל האישורים, ואז, בלחיצת כפתור פשוטה – בהנחה שיתקבל תו סגול, בהתאם למסתמן כרגע, לפי אותו מתווה שגובש ושאני מחזיק אותו בידי – יהיה ניתן לתת אישור באופן מיידי, ולא רק אז להתחיל לעבור את כל ההליך הפורמלי של הבדיקה של עמידה בתנאים והגשת המסמכים. עשינו את הצעד הזה, שהוא לא הכי שגרתי, בדיוק בגלל ההבנה של לחץ הזמן הגדול, והרצון, גם של ההורים וגם של מפעילי הקייטנות, להבין כמה שיותר מהר מה קורה, ולנסות בסופו של דבר להגיע לתמונה יותר בהירה. ברור שהרבה מאוד פעולות שהיו רגילות בתקופת הקייטנות – למשל טיולים ובריכות וכו' – חלקן לא יוכלו להתקיים בתנאים החדשים של התו הסגול של משרד הבריאות. תהיה מגבלה. גם מספר התלמידים שיכולים להשתתף בקייטנה – גם על זה יהיו מגבלות. ברור שקייטנות, מה שלא יהיה, גם אם יהיה אישור של משרד הבריאות, לא ייראו השנה כפי שנראו בשנים עברו. זה, ללא ספק, אני צריך להגיד את האמת, יקשה על מפעילי הקייטנות. בסופו של דבר המוצר שהם יכולים להציע יהיה פחות איכותי ממה שבשנה רגילה. והתחשיב הכלכלי ייתכן שיהיה מאוד לא פשוט, בהתחשב במגבלות של משרד הבריאות. זה משהו שאני לא יודע לשנות, אבל אני מסכים איתכם שצריך להכריע כמה שיותר מהר, כדי שכל אחד יוכל לקבל החלטה אם הוא בכלל מפעיל קייטנה כזאת או לא בתנאים האלה. ואני מבין את הגורמים הפרטיים, שהם באופן טבעי חוששים להיכנס להתחייבויות בלי להבין באופן ברור מה הכללים שהמדינה דורשת. למרות שכדאי לציין שגם אם ייקבעו הכללים וייקבע התו הסגול, אם יהיה שינוי במצב התחלואה, כמובן צריכים להביא בחשבון שמשרד הבריאות יוכל לחזור אחורה. וגם אם מפעילי הקייטנות ישקיעו כבר כסף והתארגנות, כמו שקרה עם הרבה מאוד מוסדות, הם עלולים למצוא את עצמם בסיטואציה שבה הכללים משתנים תוך כדי תנועה. זה חלק מחוסר הוודאות הכללי שבתוכו אנחנו חיים כאן במסגרת הזאת. בסיכומו של דבר, כל מה שקשור בהיערכות הפנימית אצלנו, משרד החינוך והמשרד להשכלה גבוהה ומשלימה, בדיוק בהעברת השרביט הזאת, נעשה. למרות שאנחנו לוקחים פה סוג של סיכון שאולי בכלל הפעילות לא תאושר, אנחנו מצידנו נעשה הכול כדי להקל על התהליך הזה ועל המהירות הפורמלית שלו. אבל עד שלא נקבל אישור ממשרד הבריאות לאותו תו סגול לא נוכל להשלים את ההיערכות הזאת ולייצר ודאות – על תנאי, אבל איזושהי ודאות – גם לציבור ההורים וגם לציבור מפעילי הקייטנות. אני ממש לא מתנגד, אדוני היושב-ראש, לקיים על זה דיון באחת מוועדות הכנסת. שחברי הכנסת יחליטו איפה הם רוצים: ועדת הכספים, ועדת העבודה ורווחה או ועדת החינוך. יש פה שלוש אופציות, אני משאיר את זה לשיקול דעתכם. אבל כן ממליץ לכם מאוד, כשאתם מקיימים את הדיון הזה, קודם כול לרכז מאמצים לכך שיגיעו לשם נציגי משרד הבריאות, כי הם כרגע הכתובת הראשית לפתרון. תודה רבה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה לך, השר זאב אלקין. אין ספק, תשובה מפורטת. יכול להיות שאפילו אולי חברי הכנסת יוותרו על הדיון בוועדה? << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> אין סיכוי. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> לא, הם מתעקשים. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מרגי, אני אומר בעבודה ורווחה. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני גם לא ביקשתי שיוותרו, אני דווקא אשמח שיתקיים דיון. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> לא, לא. זו הייתה הצעה שלי. אני מבין שהיא לא עומדת על הפרק. לכן, אנחנו נעבור ברשותכם להצבעה על ועדת הכספים. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> למרות שאני חושב שחינוך – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, חינוך זה בטוח – זה או כספים או עבודה ורווחה. הצבעה מס' 11 << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> שנייה, רגע, אני מבטל את ההצבעה. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> למה אתה חושב חינוך? << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> טוב, לא להצביע, חברים. עדיין לא להצביע, כי עוד לא הכרזתי, לחצתי בטעות. לא נורא, נעשה שוב. טוב, ההצבעה הזאת לא רלוונטית. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מרגי, חינוך? << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> מה שתחליטו. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אז אני אומר, חברים: אני עובר להצבעה על העברת הנושא אפליה והיעדר מתווה קייטנות קיץ – הצבעה 11 מבוטלת, הכרזתי. הצעה לסדר-היום: אפליה והיעדר מתווה קייטנות קיץ במוסדות החינוך הבלתי-פורמליים – להעביר לוועדת הכספים. אני עובר להצבעה. נא להצביע. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אפשר מפה? << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> נא להצביע. רק מהמקום שלכם. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> למה? << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> מי שזה לא המקום שלו, אנחנו נוסיף את הצבעתו לפרוטוקול, על מנת להאדיר את גודל ההצבעה. הצבעה מס' 12 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 5 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכספים נתקבלה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אז בפועל חמישה הצביעו בעד, אבל אנחנו נוסיף עליהם את חבר הכנסת יעקב מרגי, את חבר הכנסת ינון אזולאי, את חברת הכנסת קרן ברק, את חברת הכנסת מאי גולן, את חבר הכנסת עידן רול, את חבר הכנסת סעיד אלחרומי ואת חבר הכנסת – – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני רציתי עבודה ורווחה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אז אתה לא רוצה להוסיף את שמך? אנחנו עצובים, כי זה מפחית קול חשוב במהלך הזה. השר יובל שטייניץ ירצה להצטרף? אה, הוא הצביע. מצוין. אז הצבעתך נקלטה. למרות החלטתך, חבר הכנסת היקר, אנחנו עדיין הצלחנו לקבל רוב לכך. ולכן זה יעבור – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> 11, אם אני לא טועה. 11 בעד ואפס מתנגדים. ההחלטה עוברת לוועדת הכספים. מה, יקירי? << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה אמרת: חבר הכנסת קרעי. אני עוד לא בליכוד. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> לא אמרתי "קרעי". << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> יש לי עדה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אמרתי: חבר הכנסת היקר. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אה, "היקר". קבל את התנצלותי. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> לא אמרתי "קרעי". << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> מכרה הפוספטים שדה בריר – כיל לוחצת להרחיב את הכרייה למרות המחיר הכבד שישלם הציבור << הלסי >> << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> טוב, אנחנו עוברים לנושא הבא – הצעות לסדר-היום בנושא: מכרה הפוספטים שדה בריר – כיל לוחצת להרחיב את הכרייה למרות המחיר הכבד שישלם הציבור, מס' 421, 432 ו-453. חבר הכנסת קושניר, אני רוצה שתסביר לי את ההצעה לסדר-היום הזאת. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, אני הבא בתור. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אה, אוקיי. כי זו באמת הצעה לסדר-היום ארוכה, ובאמת נדרש הסבר ברור עליה. יעלה ויבוא חבר הכנסת סעיד אלחרומי, בבקשה. באמת הצעה מעניינת מאוד. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> זו הצעה לסדר-היום חשובה, הן למצדדים והן – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> כן, עכשיו נלמד אותה. << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, נושא שדה בריר, מכרה הפוספטים, מלווה אותנו, את תושבי הנגב, ובעיקר תושבי הנגב המזרחי – תושבי ערד, תושבי כסייפה, אל-פורעה, זערורה וכל הסביבה – שנים רבות. הכנסת דנה בנושא הזה במליאה. גם בוועדות הכלכלה היה דיון. משרד הבריאות התנגד באופן עקיב לכרייה בשדה בריר ולחיפוש של הפוספטים באזור הזה, מכיוון שזו פגיעה חמורה בתושבי האזור. השדה הזה ממוקם 3 ק"מ, מרחק אווירי, מהעיר ערד על עשרות אלפי תושביה; מרחק פחות מ-2 ק"מ מכסייפה וממעל לאלפי התושבים בכפר הלא-מוכר אל-פורעה ושאר הכפרים. כל הקריאות של תושבי הנגב המזרחי, תושבי הנגב בכלל וכל מי שעוסק בנושא איכות הסביבה, למנוע את הגזרה הזאת לא עזרו, והפרויקט ממשיך להיות מתוכנן באופן מפורט, רק שבג"ץ קבע שאסור לקבל החלטות בוועדות התכנון – זאת אומרת התכנון נמשך, אבל הם לא יכולים לקבל החלטות. הדיון בבג"ץ היה לפני שבוע, ובג"ץ נתן ארכה למדינה לעוד כמה חודשים, לספטמבר נדמה לי, כדי שתביא מתווה, איך היא תטמיע את ההוראות של משרד הבריאות ואת ההערות של משרד הבריאות. כמובן החברה שאמורה לבצע את המכרה ויש לה רצון לעשות זאת, כיל, מאיימת באקדח ריק על תושבי הנגב. היא מאיימת בפיטורי אלפי עובדים. רק שהיא לא אומרת שכבר עכשיו יש לה פוספטים, במכרות שהיא מבצעת עכשיו ברשותה, שיספיקו לשנים רבות. יש גם אזורים אחרים, יש גם שדות אחרים, שהיא משאירה בצד, פשוט מאוד בצד, ונטפלה לאזור שדה בריר, כאילו יש להקדים ולבצע את זה, ואחר כך – השאר כבר יש לה באחסון. האיום הזה הוא חסר יסוד. אי-אפשר לאיים על תושבי הנגב, על בריאותם ועל טיב חייהם ואיכות חייהם של אנשים בגלל פיטורי 1,500 עובדים – דומני, או יותר – שגם אין סיבה לפטרם. וזו חברה פרטית, חברה של בעלי ממון, האחים עופר, כידוע לכולם. אנחנו, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לא נרפה. ואנחנו, כתושבי הנגב, נמשיך להיאבק בפרויקט שישנה את חייהם של תושבי הנגב בכלל, ישנה את חייהם של תושבי ערד, של תושבי כסייפה. אני מבקש מכולם להישמע לזעקתם של תושבי ערד, של תושבי כסייפה, של תושבי אל-פורעה, אל-זערורה וכל תושבי האזור. ולבסוף אבקש, אדוני היושב-ראש, להעביר את זה לוועדת הפנים ואיכות הסביבה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> כן, אדוני, תודה רבה. אחריו – חבר הכנסת אלכס קושניר, בבקשה. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> מיקי, דווקא עכשיו הלכת? אתה לא תשמע את זה. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> אני אקשיב בטלוויזיה. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> טוב. כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הנושא הזה של פתיחת מכרה חדש לפוספטים בקרבת ערד בנגב – אני, אתם שואלים אותי מה זה אומר, זה אומר שזה לתת רישיון להרוג. למה? כי כל חוות דעת שהיא חוות דעת עצמאית, ולא מטעם חברת כיל אומרת בצורה מפורשת שפעילות של כריית פוספטים בקרבת העיר ערד בעצם מגדילה את התמותה כל שנה בשבעה אנשים נוספים. אני חושב שזה, אם אתם שואלים אותי, זה פשוט מעשה לא ראוי – לתת לחברת כיל לפתוח את המכרה בשדה בריר. ויותר מזה, זה מדהים לראות איך חברה ישראלית מתגאה בתהליכים הירוקים שהיא עושה בחו"ל, למשל באזור הולנד – שגם שם היא עוסקת בפוספטים ובזרחן – ודווקא בארץ, במדינת האם שלה, היא הולכת בצורה כוחנית ובריונית פשוט לפגוע באנשים – בתושבי הנגב. עכשיו, יותר מזה: כל האיום הכלכלי הוא לא רלוונטי. למה? כי חברת כיל מאיימת בפיטורי עובדים כבר, נראה לי, משנת 2008. ואגב, אף אחד לא יודע, המדינה לא יודעת כמה פוספטים עדיין יש במכרות הקיימים. זאת אומרת לכמה זמן האספקה הזו – העבודה הזו – יכולה להימשך. וזה מאוד מוזר. עד כמה שאני יודע אוצרות הטבע שייכים למדינה. מוזר שהנושא הזה נמצא ככה מתחת לפני השטח ואף אחד לא יודע. אם השר יודע, אנחנו כמובן נשמח לשמוע את זה. ועוד דבר שחשוב לזכור, העיר ערד, אחד היתרונות שלה זה שהיא בעצם מתויגת כעיר תיירות וכעיר מרפא בעבור אנשים חולי אסתמה, חולים בדרכי הנשימה. אז דווקא בעיר הזאת אתם מחליטים לפתוח מפעל, פרויקט, מכרה, שהולך לפגוע באוויר והולך להגביר את זיהום האוויר. אני, אדוני היושב-ראש, מבקש להעביר את הדיון הזה לוועדת הפנים ואיכות הסביבה. אני בטוח שחברת הכנסת מיקי חיימוביץ' תוכל להוביל את הדיון הזה ולהגיע למצב שאנחנו נשפיע. והמדינה תעצור את הפרויקט הזה ותיתן תשובה לבג"ץ, ככה שניתן יהיה לעצור את זה. או, כמו שחברת כיל – חברת כיל גלובל – מתגאה בהגנה על איכות הסביבה בחו"ל, שיעשו את זה גם בארץ ויעשו את זה בתהליכים ירוקים וקיימים כאלה, תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לך, השותפה השלישית להצעה – חברת הכנסת קרן ברק, בבקשה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אני מצטרפת פה לכל הדברים שאמרו חבריי לפני כן, ואני אגיד כמה דברים משל עצמי. אני בעצם חוזרת על רוב הדברים. למרות ההתנגדות של משרד הבריאות והאזהרות מפני פגיעה אקולוגית קשה, במשך שנים פועלת חברת כיל-רותם, חברת בת של כימיקלים לישראל, להקים את מכרה הפוספטים שנקרא שדה בריר, שהוא באמת כ-4 ק"מ מערד ומיישובים בדואיים סביבו. שני שרי בריאות שונים החליטו, על סמך מחקרים וחוקרים, שצריך לעצור את פרויקט הכרייה הזה כי הוא גורם לזיהום אוויר ופוגע בבריאות הציבור, ועדיין ממשיכים עם הניסיונות. אנחנו יודעים שכיל מפעילה הרבה מאוד מפעלים, גם בארץ וגם בעולם. עינינו אינה צרה בהם, זה מפעל, הרווח התפעולי שלהם עומד על מאות מיליוני דולרים, והם מעסיקים הרבה מאוד אזרחים שגרים בסביבה. גם על זה אנחנו שמחים, וזה מפעל חשוב. אבל כל עוד זה לא בא על חשבון הציבור; הכול טוב ויפה עד הרגע שזה מגיע לבריאות הציבור. מה אני בעצם אומרת? המדינה ואנחנו נתנו, ובכיף, לכיל לעשות רווחים גדולים, והכול טוב, אבל עד גבול מסוים. עכשיו מבקשים בעצם לקבל הטבה נוספת שהיא על חשבון בריאות הציבור. בתקופה כזו כמו שעכשיו אנחנו רואים, בתקופה כזו שבה אנחנו שמים את הבריאות לפני הכול בחסות הקורונה – שזה בעצם בריאות הציבור: אנחנו סגרנו פה מדינה שלמה, אנחנו הוצאנו אנשים לחל"ת, אנחנו סגרנו עסקים כדי לשמור על בריאות הציבור, מיליארדים פה על חשבון הציבור. אז דווקא בתקופה כזאת, שבה אנחנו אומרים: הקורונה, השמירה על הבריאות חשובה יותר מעסקים – בתקופה כזאת אפשר לעשות משהו הפוך? בעיני אי-אפשר, בריאות הציבור חשובה יותר. חברת כיל תואיל בטובה לעשות את מה שהיא רוצה לעשות – פשוט היא יכולה לעשות את הדברים האלה במקומות אחרים, בעלות גבוהה יותר. אנחנו רוצים שיהיו פוספטים, אבל אנחנו, בחשבון הזה בין בריאות הציבור לבין עלות, אנחנו בוחרים בבריאות הציבור, כמו שהמדינה בוחרת באופן קבוע. אני מבקשת בעצם מראש לעשות דיון מחודש בתוכנית התמ"א במועצה הארצית לתכנון ובנייה ולבחון את כל החלופות הקיימות לכריית פוספטים. בחינה כזו לא נעשתה. יש פתרונות רבים, שונים. יהיו חלופות אחרות, שיכולות להיות עם יתרונות כלכליים וסביבתיים משמעותיים, וזה לא הגיוני בעיניי שתוכנית בעלת השפעות סביבתיות בריאותיות כל כך מרחיקות לכת תמשיך להיות מקודמת ככה, ללא בחינת חלופות. החשיפה של סדרי הגודל האימתניים של זיהומי הקרקע והמים שגורמת כריית הפוספטים והמחיר הכלכלי הכבד שמשלמת המדינה לא יכולים לעבור ללא בחינה מחודשת ומעמיקה. אני מבקשת להעלות את זה על סדר-היום של הכנסת בוועדות, בדיון בוועדות, תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת קרן ברק. יעלה וישיב חבר הכנסת יובל שטייניץ, שר האנרגיה. תודה, חברת הכנסת קרן ברק. חבר הכנסת יובל שטייניץ, שר האנרגיה, ישיב. << דובר >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שמעתי בקשב רב את שלושת חברי הכנסת הנכבדים שדיברו כאן לפניי. כמובן שדאגה לבריאות הציבור זה דבר בעל חשיבות עליונה. אני, למשל, כשר אנרגיה, מאוד מאוד גאה בכך שבחמש השנים האחרונות מאז שאני שר האנרגיה, לראשונה זיהום האוויר מתחנות הכוח בישראל ירד – למרות שבייצור החשמל כל הזמן צריך יותר ויותר חשמל – וירד לא ב-2%-3% אלא ב-51%, ירידה דרמטית, יותר מחצי. דרך אגב, עד שנת 2024, סוף 2024, הירידה תהיה של בערך 94% הפחתה בזיהום האוויר שאנחנו נושמים, מתחנות הכוח בישראל. אז כמי שהוביל את המהלך הזה לראשונה בהיסטוריה של ישראל, כי במשך 65 שנה כל שנה זיהום האוויר הלך ועלה מתחנות הכוח שלנו, אני מבין את ההתייחסות לנושא. אני רק רוצה לתקן כמה דברים שנאמרו: ראשית, הדברים נבחנו. המרחקים – ציינו פה מרחקים שונים בין 1 ק"מ ל-4 ק"מ – המרחק משדה בריר גם לכסייפה וגם לערד הוא בערך 3,000 מטר, 3 ק"מ מקצות השדה. השפעה מהותית על כריה מהסוג הזה היא בערך 500 מטר. המרחק שמדובר בו לשני היישובים הגדולים בסביבה הוא 3 ק"מ. שנית, אני יכול לומר – נשאלה פה השאלה כמה פוספטים יש באתרים שעדין כורים בהם. ההערכה היא בערך שלוש עד ארבע שנים. מאחר שתעשיית הפוספטים היא תעשייה חשובה בישראל, וכול תעשיית הדשנים לחקלאות, שזו גם תעשייה לחקלאות המקומית וגם ליצוא, נשענת על תעשיית הפוספטים – היא מתבטלת בלי תעשיית הפוספטים. מדובר פה לא רק בעובדים של חברת כימיקלים לישראל אלא גם בעובדים רבים אחרים, כי זו תעשייה שנותנת חומרי גלם גם להרבה תעשיות אחרות. אנחנו תמיד צריכים לשאול את עצמנו את השאלה איפה האיזון הנכון. דרך אגב, כל מחצבה בישראל, יש לה אלמנט מסוים של זיהום אוויר, גם מחצבה שהיא לא של פוספטים, למשל מחצבה של סיד או של אבן לבנייה, של אבנים לבנייה. אנחנו בונים בתים בישראל, אנחנו בונים שכונות, אנחנו בונים בתי ספר, אנחנו בונים בתי חולים, אנחנו סוללים כבישים; כל חומרי הגלם הללו נחצבים מהקרקע, וכל מחצבה בגליל ובהרי ירושלים ובמרכז הארץ ובדרום הארץ אכן יש לה אבק ויש לה רמה של זיהום מסוים. אז אנחנו נבטל את כל המחצבות בישראל? אני אומר לכם שאין מחצבה בישראל שאין לה התנגדות מערים, קיבוצים, מושבים, כפרים שיושבים איפשהו בסביבה אבל המדינה צריכה גם להתקיים וגם לחיות, ובסוף אנשים צריכים לגור בבתים. גם את התעשייה במדינת ישראל צריך לקיים. לכן צריך לעשות הכול בשום שכל ובבדיקות של כל הדברים מראש. עכשיו אני אקרא קטע מהתשובה המוכנה: שדה בריר הוא אתר לכריית פוספטים המהווה חלק מתוכנית המתאר הארצית לכרייה וחציבה. שטח האתר 13,400 דונם – ולא כמו שצוין 27,000 דונם; גם 13,400 דונם זה שטח גדול – והוא האתר שנמצא מתאים ביותר במדינת ישראל לספק את עתודות הפוספטים הנדרשות לתעשיות המבוססות על חומר גלם זה. בדצמבר 2017, לפני קצת יותר משלוש שנים, המועצה הארצית לתכנון ובנייה נתנה הוראה להכנת תוכנית מתאר ארצית מפורטת לאתר שדה בריר. בנוסח ההוראה של המועצה הארצית לתכנון ובנייה נכתב כך: "המועצה הארצית, לאחר שהוצגו בפניה הרקע והנחיצות לעריכת התוכנית ועיקרי הליך בחינת החלופות, שהוביל לבחירת אתר שדה בריר כחלופה המיטבית – לא שלא נבחנו – לאספקת עתודות הפוספט לטווח הקצר והבינוני, רואה חשיבות בקידום האתר ותכנונו במסגרת תוכנית מתאר ארצית" מפורטת. ביום חמישי האחרון, 11 ביוני, התקיים דיון בבג"ץ בכמה עתירות שהוגשו כנגד תמ"א 14/ב. הפרקליטות תיארה את מהלך הדברים בנוגע לעיכובים בקבלת מסקנות הצוות הבין-משרדי לבחינת ההיבטים הבריאותיים בתוכנית לכרייה וחציבה, והתקבלה בקשתה שלפיה תמסור הודעת עדכון עד 1 בספטמבר 2020, כלומר בעוד כמה חודשים. טרם התקבלה החלטת בג"ץ בעניין העתירות. אני כמובן מודיע כאן את הברור מאליו, שמשרדי הממשלה יפעלו בהתאם להחלטת בג"ץ. לעניין היישובים בסביבת שדה בריר: תחום ההשפעה מכרייה וחציבה מוערך ב-500 מטרים. בהתאם לכך, מסומן תחום המגבלות סביב מרבית מאתרי התמ"א, תוכנית המתאר הארצית, והיישובים בסביבה ממוקמים במרחק רב יותר מתחום השפעה זה – 500 מטרים. זה נכון גם במחצבות אחרות בכל רחבי הארץ. בתחום האתר בשדה בריר, למרות שהמרחק מערד ומכסייפה הוא בערך 3 ק"מ – בתחום האתר קיימים צבירים של התיישבות בלתי חוקית ובלתי מוכרת של האוכלוסייה הבדואית. << קריאה >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> בסדר, אני מקבל את מה שאתה אומר. אני מוכן לקרוא לזה יישובים. לעניין זה, נקבע בהוראת המועצה הארצית לתכנון כי היא "פונה לרשות להתיישבות הבדואים בנגב לפעול להסדרת ההתיישבות של הפזורה הבדואית בשדה בריר ובסביבתו". יצוין כי אין כוונה לממש את הכרייה על פי התוכנית לשדה בריר עד שלא תוסדר האוכלוסייה שעלולה להיות מושפעת מפעילות זו – בגלל הקרבה של האוכלוסייה שגרה ממש באזור השדה – והנושא הזה יעוגן במסגרת הוראות התוכנית. כמו כן, הכוונה היא לבצע ניטור רציף של ההשפעה של פעולות הכרייה, ובאופן זה למנוע מראש כל פעילות שתוביל לחריגה מהתקנים המותרים. בחינת ההיבטים הבריאותיים בתוכנית תבוצע בהתאם להחלטות הצוות הבין-משרדי. ככל שממצאי הבחינה יצביעו על צפי פליטות שאין להן מענה אשר נמצאים בערכים שמסכנים את בריאות הציבור, המכרה לא יפותח. לכן, אדוני היושב-ראש, בריאות הציבור הובאה בחשבון ותובא בחשבון, והשדה לא יפותח כל עוד לא יובטח שהערכים של הפליטות הם מתחת לתקנים וגם שאין אנשים שחיים באזור השדה – שיוסדרו היישובים הבדואים, ההתיישבות הבדואית, בתוך השדה. אבל אני רוצה לומר באופן ברור שכשאנחנו שוקלים דברים כאלה, אנחנו צריכים גם לשאול את עצמנו: בסוף בסוף, כל תעשייה – בטח תעשייה כבדה שהיא לא תעשיית הייטק – בכל תעשייה יש אלמנט מסוים של זיהום. בכל מחצבה יש אלמנט מסוים של אבק באוויר וכו'. אין מחצבות ללא הדברים האלה. כמובן שאנחנו צריכים לעשות הכול בצורה הכי קפדנית ולהוריד את רמות הזיהום לכמה שפחות – כמו שעשיתי כבר בתחום ייצור החשמל ותחנות הכוח והאנרגיה; אבל מצד שני, אנחנו גם לא צריכים לשפוך את התינוק עם מי האמבטיה. מדינת ישראל תתקשה לוותר על כל עניין הפוספטים כי המשמעות היא גם ויתור על כל עניין הדשנים, שהם תעשייה גדולה מאוד. זה חיוני גם ליצוא וגם לחקלאות, וצריך למצוא את האיזונים המתאימים. אני אומר גם מבחינת עמדתי האישית: אם לא יובטח לחלוטין שלא תהיה איזושהי פגיעה משמעותית בתושבי ערד או כסייפה כתוצאה מהשדה הזה, אני אישית לא אתמוך בהפעלתו. לכן זה עומד כרגע לבחינה ולהסדרת כל הדברים, והשדה יקבל אור ירוק להתחיל בפעולות כרייה רק אם וכאשר יובטח שאין נזק מהותי או משמעותי לתושבים באזור. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לשר האנרגיה יובל שטייניץ. חברת הכנסת מיקי חיימוביץ', בבקשה. << דובר >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר >> אדוני השר, אני יודעת שאתה דוקטור, אבל דוקטור למשהו אחר, ובאמת, שני שרי בריאות, משני קצוות של המפה הפוליטית – אנחנו כבר יותר מעשר שנים בתוך הסיפור הזה של שדה בריר, וכל הדוחות מראים על כך שיש סכנה מהכרייה במקום הזה. ואני לא יודעת מאיפה ה-300 מטר וה-500 מטר. ההשפעה היא הרבה יותר מאשר מכזאת קרבה. אני באמת מנסה להבין – ויש גם חלופות של כרייה של פוספטים בנגב במקומות אחרים. אני מנסה להבין את מי זה משרת, כי ברור שאת האזרחים הכרייה בשדה בריר לא משרתת. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> אני מאוד מודה לך. קודם כול, אם יש לך חלופות שהן טובות ואיכותיות שלא נבחנו – הוועדה הארצית לתכנון ובנייה היא לא בסמכותי. מה שנאמר לי הוא שבחנו את כל החלופות. אם יש חלופות שלא נבחנו, או שלטענתך לא נבחנו ברצינות, אני אשמח לקבל הצעות ואני אבדוק את זה – קודם כול. שנית, כמו שאמרתי, כל כרייה של כל מחצבה במדינת ישראל יש ממנה מידה מסוימת של אבק וזיהום. יש מחצבות שפרוסות בכל רחבי מדינת ישראל, לא רק בדרום, גם בצפון וגם במרכז. אנחנו לא יכולים לוותר על כרייה וחציבה במדינת ישראל. אנחנו כן צריכים לנקוט את כל הצעדים וכל האמצעים להבטיח שהפגיעה באיכות הסביבה תהיה מינימלית. לכן אני גם לא אתנגד לדיון בוועדה שלך, כדי שבאמת גם אתם כחברי כנסת תבחנו ותשאלו על הדברים. אני רק יכול לציין שלמיטב הבנתי המשרד להגנת הסביבה – שהוא המשרד העיקרי שבוחן השפעה של גורמים כאלה על איכות האוויר, איכות הסביבה, הוא אחראי על חוק אוויר נקי, על איכות הסביבה, על בריאות הציבור – תומך באתר הזה ותמך בתוכנית הזאת. אז אני לא יודע מה בדיוק משרד הבריאות, אבל אני מניח – בשביל זה המדינה ביקשה ארכה של שלושה חודשים, כדי לברר את הדברים עוד פעם, וללבן אותם לפני שבאמת מקבלים את ההחלטה הסופית. ושוב, חברת הכנסת חיימוביץ', אני מקווה שזה לא עלבון שאני רק דוקטור לפילוסופיה. לא יודע למה ציפית, להנדסה כימית או לזה. << קריאה >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << קריאה >> – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> לא, ברפואה. היא דיברה על שרי הבריאות, לזה היא התכוונה. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> אני מוכרח להגיד שגם שרי הבריאות האחרונים – אני לא זוכר שמישהו מהם היה דוקטור לרפואה דווקא. אבל לא חשוב. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> היא ניסתה לקשור לנושא הבריאות. << קריאה >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << קריאה >> לא התכוונתי להמעיט בכבודו, דוקטור לפילוסופיה זה בהחלט בעל ערך. אבל אני רק אומרת, שהרי זה לא היה על דעתם האישית; עבדו על הדוחות האלה והגיעו בסוף למסקנה שזה פוגע בבריאות. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> אוקיי. מקובל עליי. קודם כול, מה שאת אומרת הוא נכון. קודם כול. שנית, בכל מקרה כנראה שהפרמטר המרכזי והבוחן המרכזי, ובשביל זה הוא קיים, זה המשרד להגנת הסביבה. הוא הגורם המתכלל והבודק של הדברים האלה. משרדים אחרים נותנים input. חוות דעתו הייתה חיובית. אבל מאחר שיש חששות, ואני מסוגל להבין את החששות האלה – אני מניח אפילו שאם אני הייתי מתגורר בערד או בכסייפה גם אני הייתי חושש ומבקש שיבטיחו לי ויראו לי ויציגו לי את כל הערובות בעולם ואת כל החישובים ואת כל התוכניות לכך שלא תהיה פגיעה או לכך שאם חלילה וחס יסתבר שיש פגיעה אז לא יפעילו את המכרה או יעצרו את פעולתו. אני חושב שאלה דרישות נכונות. הדרישות צריכות להיות לא לשתק את התעשייה בישראל או את תעשיית הפוספטים אלא לעשות את זה בדרך המיטבית עם הפגיעה המינימלית והמזערית. ולכן אני באמת חושב שאם יש פה הסכמה לקיים גם דיון אצלך בוועדה, אני אתמוך בקיום הדיון הזה, ורק טוב יכול לצמוח ממנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, אדוני השר. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מפוספטים החומר הכי חשוב שמפיקים זה הזרחן. אותה חברת כיל באמסטרדם עושה את אותו תהליך של הפקת זרחן רק עם פסולת שפכים. אז מה יכול להיות יותר טוב מזה? בוא נפתח בערד מפעל כזה, שיעשה בדיוק את הדבר הזה. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> אני לא בטוח שכולם יתלהבו להביא שפכים לערד ולפתוח שם מפעל. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תאמין לי שהפגיעה החברתית – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת אלכס. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> כל דבר שווה דיון. למיטב הבנתי יכול להיות שאתה מומחה יותר גדול ממני. זה לא רק זרחן, מה שיש בפוספטים. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה תהליך ירוק. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת אלכס קושניר, נראה לי שאתה מסכים להעביר את ההצעה, אתה וחברי הכנסת, לוועדת הפנים. גם השר מסכים. אז תשלימו את הדיון בוועדת הפנים ואיכות הסביבה. אנחנו מצביעים. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> רגע, רגע, חכה. אדוני היושב-ראש, תן לי לחזור למקומי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> מצביעים. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> על מה מצביעים? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> להעביר לוועדת הפנים והגנת הסביבה, הוועדה של חברת הכנסת מיקי חיימוביץ'. הצבעה מס' 13 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 2 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברי הכנסת סעיד אלחרומי, אלכס קושניר, מיקי, עוד שלושה. מי עוד? << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> מאי גם בעד. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> מאי גולן בעד. חמישה. אוקיי. שמונה בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. ההצעה מועברת לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> הפסקת המשלוחים החיים לישראל << הלסי >> << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו עוברים לנושא האחרון בסדר-היום – הצעות לסדר-היום בנושא: הפסקת המשלוחים החיים לישראל, מס' 411 ו-458. נתחיל עם חברת הכנסת מאי גולן, בבקשה. << דובר >> מאי גולן (הליכוד): << דובר >> אני עוד לא נאמתי עם היושב-ראש, אז ברכות על התפקיד. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לך. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, השבוע אנחנו מציינים בישראל את היום הבין-לאומי להפסקת המשלוחים החיים, משלוחים של בעלי חיים שנשלחים ממדינה למדינה למטרת פיטום ושחיטה, בתנאים מחרידים ובמסע ייסורים שהוא לא אנושי לא כלפי בעלי חיים, לא כלפי בני אדם, לא כלפי שום דבר שהוא חי בעולם הזה. בדרך המחרידה הזאת מובאים לישראל מדי שנה כ-750,000 בעלי חיים. זה, לאחר שבשנים קודמות מדינת ישראל הסתפקה בלא יותר מ-200,000. איכשהו הגענו לנתון הזה, שרק מנציח את הסבל הרב שעוברים בעלי החיים וממשיך אותו. עגלים, כבשים חיים, מגיעים בעיקר ממדינות אוסטרליה ומדינות נוספות, באירופה, במסע ייסורים ממושך, תוך כדי שהם סובלים ממצוקה כל כך נוראית, מצפיפות, מחום, ממחנק; הם מתבוססים בצואה של עצמם ובצואה של חבריהם. אני רוצה לקרוא קטע קצר של ד"ר לין סימפסון, וטרינרית שליוותה מעל 50 משלוחים שהגיעו מאוסטרליה, רבים מהם לישראל, והיא תיעדה ואמרה את הדברים הבאים: "הם מתחילים להתחרות על קרבה למאווררים. החזקים ביותר מטפסים על החלשים לפתח האוויר. כשהם נחלשים הם קורסים, מאבדים את הכרתם ומתים". זה ציטוט מדויק על בעלי החיים שמגיעים אלינו, על הסבל הנורא שהם עוברים לפני השחיטה. עוד ציטוט קצר מדוח מבקר המדינה ממאי 2020, שעסק גם הוא בנושא וחשף צילומים קשים מאוד – שרובנו לא רוצים לראות ולא רוצים להיתקל בהם – ועדויות וטופסי ביקורות של וטרינרים בנמלים. הוא סיכם כי הממצאים משקפים תחזוקה ירודה של האוניות שמובילות את בעלי החיים מחו"ל, עד כדי סכנות ממשיות לבעלי החיים, ופגיעה קשה בתנאי המחיה שלהם באופן הגורם להם סבל רב. חברים, גופים מקצועיים שונים מזהירים גם הם מפני הסכנות הנשקפות לבריאות שלנו, לבריאות אזרחי מדינת ישראל בארץ, מההובלה הלא-אנושית הזאת של בעלי החיים, שחושפת אותם למחלות רבות. יש לציין שבישראל החלה תופעת המשלוחים החיים כתוצאה ממדיניות כלכלית – עקומה, לעניות דעתי – שהעניקה פטור ממכס ביבוא עגלים חיים ולעומת זאת הטילה מכס גבוה מדי על יבוא בשר. אולם לפי המתווה, חברים, שכבר עוגן בצו המכס, המדיניות החלה להשתנות. ניתן לספק את הבשר הטרי לישראל על ידי יבוא בקירור, מה שיאפשר לייתר את המשלוחים החיים וגם עשוי להוזיל את מחירי הבקר, ועל אחת כמה וכמה עשוי למנוע את הסבל הנורא שנגרם לבעלי חיים, שגם ככה הם בדרך לשחיטה – מה שלא מתיר ומאפשר את העובדה שמותר להם לסבול. בשבוע שעבר הוגשה הצעת חוק בנושא על ידי יו"ר הקואליציה, חברי חבר הכנסת מיקי זוהר, במטרה להפסיק את המשלוחים החיים לישראל בהדרגתיות, בכמה פעימות, לא בצורה מהירה, ולעצור את צער בעלי החיים אשר נגרם ממנו. יש לציין שרוב הציבור הזדעזע ומזדעזע מהסרטונים האלו שאנחנו מריצים בפייסבוק ולא באמת יכולים להיתקל בהם ולהתעמת איתם, כי קשה לנפש לעכל אותם. פעם אחר פעם, לאחר תיעוד קשה שיצא מתוך אוניות המשלוחים החיים, גם ראש המשלה וגם רעייתו התבטאו נגד הפרקטיקה הזאת. אני בטוחה שיש הסכמה רחבה בין סיעות הבית ובתוך הכנסת – בינינו חברי הכנסת וחברי הממשלה – שהגיע הזמן לעצור את אותו צער רב שחווים בעלי החיים בדרך לשחיטתם. מדובר בהליך נסיעה קשה שהוא באמת באמת מיותר. ואני אסיים בדברים שאמר הרב קוק, כשציין את העוולה המוסרית שבאכילת בשר בכלל, על אחת כמה וכמה אם היה יודע על הסבל שעוברים בעלי החיים היום. כך הוא אמר: "חיסרון מוסרי כללי הוא במין האנושי, במה שלא יקיים את הרגש הטוב והנעלה, לבלתי קחת חיי כל חי, בשביל צרכיו והנאותיו". וכן: "אי-אפשר כלל לצייר שאדון כל המעשים המרחם על בריותיו, ברוך הוא, ישים חוק נצחי כזה בבריאתו הטובה מאוד, שאי-אפשר יהיה למין האנושי להתקיים כל אחד בעוברו את רגש מוסרו על ידי שפך דם, יהיה גם דם בעלי החיים". << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מסיימת. אני בטוחה, חברים, כי תסכימו איתי כי נושא צער בעלי החיים הוא נושא חוצה מפלגות. אני מבקשת שהדבר יעבור לוועדת הפנים והגנת הסביבה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת מאי גולן. חברת הכנסת מיקי חיימוביץ', בבקשה. << דובר >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב-ראש, ברכות. גם אני עדיין לא חלקתי איתך את הדוכן מאז שמונית. גברתי מזכירת הכנסת, חבריי וחברות הכנסת, הרבה שואלים אותי אם אני מאמינה שבקדנציה הקרובה סוף-סוף תעבור הצעת החוק להפסקת המשלוחים החיים לישראל. אני עונה שזה לא עניין של אמונה, זה עניין של מה נכון ומה ראוי. אין ספק שהזמן להפסיק את הפרקטיקה המזעזעת הזאת הגיע. השבוע עלתה לוועדת השרים לענייני חקיקה הצעת חוק המשלוחים החיים, הצעת החוק הראשונה שהנחתי על שולחן הכנסת. הזכרת, מאי, את הצעת החוק של מיקי זוהר, והיא מצטרפת גם להצעה הזאת שכבר נמצאת בממשלה. אנחנו צריכים למצוא במהירות את הדרך לגשר על הפערים ועל החששות, ולשים קץ לזוועה הזאת. מאות אלפי עגלים וכבשים המגיעים לישראל בכל שנה במשלוחים החיים מובלים בתנאים מזעזעים, בצפיפות נוראית, מתפלשים בתוך הצרכים של עצמם, במסעות תלאות בני שבועות ארוכים ומלאי סבל, שאינם עומדים בסטנדרטים של צער בעלי חיים. אני מבינה שיש אנשים שלא יפסיקו לצרוך מזון מן החי – קצת חבל לי, אבל מה לעשות, אני מבינה – ולא יוותרו על הסטייק שלהם, אבל אני בטוחה שרבים מהם, לו היו צופים במראות המזעזעים שנחשפנו אליהם לא מעט בשנים האחרונות בעקבות תחקירים שתיעדו את מה שקורה בספינות המוות, היו מסכימים שהמחיר גבוה מדי. על פי סקרים שנערכו – כבר הזכרת את זה, מאי – רוב מוחלט בציבור הישראלי תומך בהפסקת המשלוחים החיים, כפי שרוב גדול תמך בהצעות חוק דומות שמנעו צער בעלי חיים, כמו איסור פיטום אווזים וחוקים נוספים שעברו בעבר. דווקא בתקופה הזאת, שבה אנו חווים את משבר הקורונה, משבר בריאותי עולמי שזעזע קשות את הכלכלה, אנחנו מבינים עד כמה השמירה על הבריאות ומניעת מגפות ומפגעים תברואתיים חשובות. יש כאן קשר ישיר לביטחון הפיזי, הבריאותי והכלכלי שלנו. כי גם מגפת הקורונה, בדומה למגפות קשות אחרות ברחבי העולם, מקורה בבעלי חיים. גם דוח מבקר המדינה שפורסם לפני כחודש וחצי מתריע מפני המחדל הבריאותי. אני מצטטת: "הסכנות הנשקפות לבריאות הציבור בארץ ולבעלי החיים המקומיים עקב יבוא העגלים וחשיפה למחלות שאינן קיימות באזור". יש להצעת החוק הזאת שותפים רבים; יש לה הסכמה רחבה בכל רחבי הבית הזה, מכל הקשת הפוליטית, ובמפלגה שלי, כחול לבן, זה מופיע במצע שלנו. אני בטוחה שאם אנחנו נעשה את זה באופן נכון והדרגתי, החוק הזה יכול גם להועיל מבחינה כלכלית: להוריד מחירים, לעודד תחרותיות, לאפשר היערכות ראויה ומציאת תעסוקה חלופית לעובדים ולקדם את המדינה למעבר לכלכלה מודרנית, מתקדמת, בריאה ומוסרית יותר, ולמנוע סבל נוראי. את ציטטת את הרב קוק – אני מצטטת מישהו אחר: "גדולתה של אומה וקדמתה המוסרית נמדדות לא רק ביחסה לבני האדם אלא גם על פי האופן שבו היא מתייחסת לבעלי החיים שבתוכה". החמלה והדאגה לחלש ולאומלל ביותר בחברה היא עוצמה, היא כוח, והיא תהיה משהו שנוכל כולנו להתגאות בו. אז אני בטוחה שזה לא יהיה פשוט אבל זה בהחלט אפשרי, ואני מתכוונת לעשות הכול יחד עם כל השותפים כדי שהפעם החוק הזה יעבור. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת חיימוביץ'. ישיב שר החקלאות חבר הכנסת אלון שוסטר. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אלון שוסטר: << דובר >> שלום, היושב-ראש, בהצלחה. שר החקלאות ופיתוח הכפר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כתוב רק שר החקלאות. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אלון שוסטר: << דובר_המשך >> נכון, אבל חשוב לציין גם את השטח החשוב הזה. אני מודה לחברות הכנסת שהעלו את נושא רווחת בעלי החיים על סדר-היום של הכנסת. סוגיה זו חשובה בעיניי, ואני עוסק בה בימים אלה. אני ומשרדי רואים לנגד עינינו את החשיבות בשמירה על רווחתם של בעלי החיים ובצמצום סבלם, כמו גם את העלאת המודעות להרגלי תזונה בריאים, ובהם הקטנת צריכת הבשר. אציין כאן את החשיבות הכלכלית, האקלימית והאתית של המחקר ושל ייצור דמוי בשר שלא מן החי. אני חושב שזה יהיה חלק מקונספט או מצרור ההתקדמות או ההצעות שנביא לעצמנו, בין השאר, כדי להגן על רווחתם או לשפר את רווחתם של בעלי החיים. החברה הישראלית מגוונת בהשקפותיה, ובבואנו לקיים דיון בנושא טעון זה אנחנו נדרשים לכבוד הדדי ולדיון רציני בכלל ההיבטים בסוגיה. אסקור כמה היבטים שבהם עלינו לדון: ראשית, יש לציין שחקלאי ישראל מייצרים רק כ-17% מהביקוש לבשר בקר. על כן, היקפי היבוא של הבשר לישראל – קפוא, טרי, מצונן והובלת המקנה לישראל – משלימים את הביקוש. אגב, הביקוש גדל בשנים האחרונות בכ-25%. צריכת הבשר מיבוא המקנה היא כ-27% מצריכת הבשר הכללית בישראל. אני אגע עכשיו בנושא הצרכנים וביוקר המחיה. במסגרת החלטת ממשלה ממאי 2014 ששמה למטרה להוריד את יוקר המחיה הוחלט, בין היתר, להפחית את העלות של בשר טרי – אני חושב שחברת הכנסת מאי גולן הזכירה את העניין – להפחית את העלות של בשר טרי באמצעות מתן פטור ממכס. זאת הייתה החשיבה. זה על יבוא עגלים. להגדיל את המכסות, את היקף היבוא של בשר מצונן. על פי הנתונים שבידי, הצריכה של בשר בקר עלתה ב-25% בשנים האחרונות. זה, כמובן, מקשה על הפתרון, אבל לא צריך להתייאש. יש לציין שהבשר הטרי הוא מוצר ייחודי, אשר בשלב זה הבשר הקפוא אינו תחליף לו עבור ישראלי הממוצע – צריך לומר, הישראלי והפלסטיני, זה עובר בנמלים שלנו. אם כן, יש לנו אתגר משמעותי במעשינו המוצדקים להגדלת רווחתם של בעלי החיים, ומכאן, ככל הנראה, גם לצמצום בהובלתם. נכון לעת הזאת הפסקת יבוא בעלי חיים משמעה פגיעה דרמטית בצרכנים המבקשים לצרוך בשר טרי. ההערכה היא שמרביתם לא יוכלו לצרוך אותו ומיעוטם ישלמו מחיר גבוה יותר על רקע הקטנת ההיצע של בשר טרי והביקוש לו. אני מתקן: זה לא נכון שמרביתם לא יוכלו לצרוך, אבל היכולת להנגיש את הבשר הטרי תקטן. גם אם נלך להפחתה ולא לעצירה מוחלטת של יבוא הבקר צפוי להיווצר מחסור בבשר טרי, שיבוא לידי ביטוי בעליית מחירו. וכן, אני רוצה לדייק ולחדד: צמצום יבוא הצאן יגרור התייקרות מיידית, בעיקר של בשר כבש. ניגע בזה בהמשך. נושא נוסף שמכניס מורכבות לכל הדיון הזה, ואנחנו חייבים באופן אחראי להכיר אותו ולהתייחס אליו: מצד אחד הסכמי הסחר הבין-לאומיים מחייבים את שמירת רווחתם של בעלי החיים בכללים ברורים התואמים את התקנים הבין-לאומיים המקצועיים; על זה צריך, כמובן, לעמוד. מנגד, איסור יבוא מקנה לא יאפשר לישראל לעמוד באמנות בין-לאומיות שעליהן אנחנו חתומים, שכן על פי אותם הסכמים של ישראל מול ארגון הסחר העולמי – זה מעניין – לא ניתן להגביל יבוא מקנה מטעמי צער בעלי חיים. זאת אומרת: זה לא קביל. חופש הפעולה והמסחר לא מאפשרים להגביל את היבוא מהטעם האתי. איסור על יבוא בעלי חיים עלול לגרור את ישראל להליך של יישוב סכסוכים במסגרת ארגון הסחר העולמי, בעקבות תלונות מצד מדינות אחרות. בסוף תהליך כזה עלולות להיות מוטלות סנקציות כלכליות בשווי הערך של מניעת היבוא של בעלי החיים. הנושא הנוסף הוא התעסוקה המקומית. הפסקת היבוא תוציא ממעגל התעסוקה בצורה ישירה כ-500 חקלאים שמפטמים עגלים, ובאופן עקיף כ-2,000 אנשים. אלפי אנשים מספקים שירותים, כגון רופאים וטרינריים, יצרני מזון, יצרני תרופות, חיסונים, מובילים. כמו כן, הפסקת היבוא תייתר את מרבית בתי המטבחיים – מה שיביא לסגירה כמעט מלאה – ותכניס למעגל האבטלה מאות משפחות נוספות. סגירת בתי המטבחיים טומנת בחובה בעיה נוספת, של שחיטה לא מפוקחת במקומות לא ייעודיים לכך וללא פיקוח וטרינרי או עמידה בדרישות סביבתיות – על כל ההשלכות הכבדות שיש לכך על בריאות הציבור, על בריאות בעלי החיים, על רווחתם ופגיעה בסביבה. אני רוצה לגעת במשפט על הרגלי הצריכה במגזר הערבי. האוכלוסייה הערבית בישראל היא צרכן משמעותי של בשר צאן. ההתנהגות הצרכנית באוכלוסייה הזו באה לידי ביטוי בצריכה של בשר טרי בלבד, וכמעט אי-אפשר לצפות שבשר צאן מיובא – קפוא או טרי – יהווה בעבורם תחליף אלא על ידי הרחבת הגידול המקומי, דבר שיצריך היערכות תכנונית ותקציבית משמעותית מאוד. נושא נוסף: הרגלי צריכת הבשר הלא-כשר. יש ישראלים שצורכים את הבשר הלא-כשר. הפסקת יבוא מקנה חי תייקר נתחים לא כשרים, תגרום לעליית מחירים בשוק ותמנע יכולת מכירת חלקים של בקר וצאן שאינם כשרים. יש שיקולי כשרות אחרים. מדינת ישראל מאפשרת רק יבוא של בשר כשר. אי-אפשר לייבא בשר שאינו כשר. הקטנת יבוא המקנה – כלומר, בעלי חיים חיים – יחייב את הגדלת השחיטה הכשרה בחו"ל, רק שבחלק מהמדינות ישנה התנגדות לשחיטה היהודית – אתם מכירים את ההתנגדויות האלה – שעלולה לגדול עקב מניעת היבוא. אגב, בעיתות משבר כמו הקורונה כבר נוצרה בחודשים הקודמים בעיה אקוטית בנוכחות של משגיחי כשרות בחו"ל. נושא נוסף ואחרון שהוא רלוונטי לדיון זה הוא תזונת תושבי הרשות הפלסטינית. לא יהיה ניתן, בטח לא בקלות, לאסור יבוא מקנה לישראל ולהתיר את יבוא המקנה לרשות הפלסטינית. המשמעות עלולה להיות פגיעה ביחסים עם הרשות הפלסטינית, ועליית מחיר הבשר בה. עכשיו, תראו, נוכח כל האתגרים ובמטרה לקדם את יעד השמירה על רווחת בעלי החיים ועל תזונה מאוזנת של בני האדם החיים, אני מקיים דיונים במשרדי, שהחלו ויורחבו למשתתפים מחוץ למשרד. אני אגע בארבע נקודות שאני חושב שבהן אנחנו צריכים לעסוק. אולי החשובה ביותר בהן, הטובה והפוזיטיבית ביותר, היא תוכנית משולבת, בין-משרדית, בין-תחומית, לעידוד תזונה מאוזנת ובריאה. יש לעשות אותה בשיתוף של משרדי ממשלה, בוודאי משרד החקלאות, אבל גם משרדים נוספים, ובשיתוף ארגונים ציבוריים. זאת כמובן פעולה ארוכת טווח, שעשויה להקטין למשל את צריכת הבשר ולכן את הצורך בהבאת בעלי חיים בתנאים כאלה ואחרים. עכשיו אני מגיע לרגולציה על ההובלה הנוכחית של בעלי חיים. בחינת הרגולציה על בעלי חיים והארכת הצורך בתיקוני חקיקה – את זה צריך לעשות, כולל בחינת הפיכת הנהלים הקיימים לחקיקה ראשית. יש כיום נהלים, אין חקיקה. אימצנו נהלים שקיימים בעולם הגדול, הנאור, ובין היתר צריך לבחון אם אנחנו רוצים להעביר אותם לחקיקה. לחוק. הנושא השלישי הוא הידוק הפיקוח והאכיפה על הנהלים הקיימים. יש נהלים, הם עומדים ודאי בחוק. ודאי דומים למה שקורה בעולם הגדול. צריך להקצות משאבים ולוודא שהנהלים הללו מתקיימים. התיאורים הקשים, המזעזעים שחברות הכנסת הזכירו כאן – אסור להם שיתקיימו. זה בוודאי לא על פי הנהלים הראויים. והנושא הרביעי, שבהחלט צריך להיכנס ולבחון אותו, הוא בחינת דרכים לעידוד העדפת צריכה של בשר שהוא מיובא אבל טרי, מצונן או קפוא, במקום הובלת בעלי חיים, כולל שימוש מחושב וזהיר במכסים. להעלות מכס, להוריד מכס, להשתמש בכלי הזה. צריך לבחון את זה. חברת הכנסת מיקי חיימוביץ' ואני כבר התחלנו לדבר בנושא, ואני מזמין גם אותך, חברת הכנסת מאי גולן, לדיון איתי ועם הגורמים המקצועיים במשרד, ואולי משרדים נוספים, במטרה להגיע למתווה מוסכם שיביא בחשבון הן את הרגלי הצריכה של הישראלים והפלסטינים והן את התזונה המאוזנת של תושבי הארץ הזו, כמובן את רווחתם של בעלי החיים, ואני מוסיף – את העמדות הערכיות, המוסריות, הרגשיות של ישראלים רבים. מדובר בנושא חשוב, רגיש, מורכב, שאני מעורב בו ואמפתי לו מאוד. עלינו לטפל בו בחוכמה ובשיתוף פעולה. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, אדוני השר. כולכם מסכימים להעביר את זה לוועדת הפנים? << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אלון שוסטר: << דובר_המשך >> אני אגיד לך מה, אני רוצה להתייעץ. אני חושב שוועדת הכנסת צריכה להחליט. כי תראה, ועדת הכלכלה, יש לה אחריות על החקלאות, ואני עומד מטעם החקלאות, שעוסק בצער בעלי חיים. אבל בריאות ורווחה – לדעתי זה מאוד רלוונטי. חינוך – צער בעלי חיים עדיין לא עבר, זה נמצא בבריאות. כספים – יש לזה רלוונטיות לכספים. הגנת הסביבה, פנים גם כן. לכן זה לא כל כך משנה, אני בעד שיתקיים דיון, כמובן גם אצלנו, גם פה במוסד הזה – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אפשר לקבוע שיתקיים דיון אצלך. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> איפה אתם דורשים לדון בזה? << קריאה >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << קריאה >> אני רוצה שזה יהיה בוועדת הפנים והגנת הסביבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> מאי, את מסכימה? << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אני מסכימה, אבל אני גם רוצה שיהיה דיון במשרד של השר. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אלון שוסטר: << קריאה >> זה בלי קשר. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אני מבקשת כלכלה, אז בואו נראה מה – – – << קריאה >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << קריאה >> – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> למה לא? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> נעשה הצבעה. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> רגע, רגע, יכול להיות שאני מורידה את זה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> משחררת, אני לא אריב איתן. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> יש לכן עדיפות לבחור. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי, אז אנחנו מצביעים. אנחנו מצביעים על הבאת את הנושא לוועדת הפנים והגנת הסביבה. הצבעה מס' 14 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 1 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו מוסיפים את מאי גולן ומיקי חיימוביץ' ואת השר אלון שוסטר. אז ארבעה חברי כנסת הצביעו בעד – – – << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אלון שוסטר: << קריאה >> לא, אני נמנע. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> גם אני לא. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> גם את לא. אז נשארנו עם שלושה. בעד – שלושה חברי כנסת, בעד להביא את הנושא לוועדת הפנים והגנת הסביבה. אפס מתנגדים ואפס נמנעים. תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני, ל' בסיוון התש"ף, 22 ביוני 2020, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:48. << סיום >>