דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת ט"ו ישיבה מ"ו הישיבה הארבעים-ושש של הכנסת העשרים-ושלוש יום רביעי, ב' בתמוז התש"ף (24 ביוני 2020) ירושלים, הכנסת, שעה 11:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 8 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 8 שאילתות דחופות 8 22. עיתונאים בעין הסערה: רינה מצליח מזה, ולהבדיל קלמן וסג"ל מזה 9 אריאל בוסו (ש"ס): 9 שר התקשורת יועז הנדל: 9 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 13 משה ארבל (ש"ס): 14 21. הפקעת קרקעות בג'דיידה-מכר 21 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 21 שר משאבי המים זאב אלקין: 22 ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): 25 ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): 26 הצעת חוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים (הגדרת צמח הקנבוס, מדרוג עבירות ועונשים בסם קנבוס), התש"ף–2020 28 שרן מרים השכל (הליכוד): 28 הצעת חוק הסדרת שוק הקנביס לצריכה עצמית, התש"ף–2020 28 רם שפע (כחול לבן): 32 השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: 37 בצלאל סמוטריץ' (ימינה): 41 תמר זנדברג (מרצ): 44 הצהרת אמונים של חבר הכנסת אליהו חסיד 46 אליהו חסיד (יהדות התורה): 46 הצעת חוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים (הגדרת צמח הקנבוס, מדרוג עבירות ועונשים בסם קנבוס), התש"ף–2020 47 הצעת חוק הסדרת שוק הקנביס לצריכה עצמית, התש"ף–2020 47 הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הטבות מס ליישובים), התש"ף–2020 49 מיכל שיר סגמן (הליכוד): 49 סגן שר האוצר יצחק כהן: 51 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 52 הצעת חוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים (שידול ליבוא או יצוא חומר הנחשב לסם בחו"ל), התש"ף–2020 54 משה ארבל (ש"ס): 55 שר המשפטים אבי ניסנקורן: 56 הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת 58 איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): 58 הצעת חוק שיקים ללא כיסוי (תיקון – חובת הודעה ללקוח טרם סירוב שיק), התש"ף–2020 60 יעקב אשר (יהדות התורה): 60 שר המשפטים אבי ניסנקורן: 62 הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – מינוי יועצים משפטיים של משרדים), התש"ף–2020 63 מתן כהנא (ימינה): 63 שר המשפטים אבי ניסנקורן: 69 בצלאל סמוטריץ' (ימינה): 78 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 85 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 86 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תוספת קצבה לנכים מונשמים), התש"ף–2020 86 עודד פורר (ישראל ביתנו): 86 סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: 93 עודד פורר (ישראל ביתנו): 100 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה לעצמאים), התש"ף–2020 102 יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): 103 עודד פורר (ישראל ביתנו): 106 סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: 108 הצעת חוק הפסיכולוגים (תיקון – איסור טיפולי המרה), התש"ף–2020 122 ניצן הורוביץ (מרצ): 122 הצעה לסדר-היום 126 הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בדבר פרשת הצוללות וכלי השיט 126 רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): 126 הצעה לסדר-היום 129 הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בדבר פרשת הצוללות וכלי השיט 129 משה יעלון (יש עתיד-תל"ם): 130 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 133 הודעה אישית של חבר הכנסת יאיר לפיד 156 יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): 156 הצעות לסדר-היום 157 התערבות מיידית ומציאת פתרונות לתופעת רצח הנשים בחברה הישראלית 157 אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): 157 משה ארבל (ש"ס): 159 קרן ברק (הליכוד): 160 השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: 162 סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): 164 אלי אבידר (ישראל ביתנו): 164 השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: 165 הצעה לסדר-היום 169 פרשת הכדורגלנים והקטינות 169 סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): 169 שר התרבות והספורט חילי טרופר: 170 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 171 שר התרבות והספורט חילי טרופר: 171 הצעות לסדר-היום 173 התרעת שירות התעסוקה על התגברות משמעותית באבטלה, בעיקר בקרב צעירים, מבוגרים ומיעוטים בחברה 173 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 173 אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): 175 יעקב מרגי (ש"ס): 176 אלי אבידר (ישראל ביתנו): 178 שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: 181 ינון אזולאי (ש"ס): 187 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 187 הצעות לסדר-היום 189 ענפים שנפגעים בצורה חמורה בחודשים מאי–יולי כתוצאה מהוראת המדינה 189 מיכל שיר סגמן (הליכוד): 189 בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): 190 סגן שר האוצר יצחק כהן: 191 הצעה לסדר-היום 194 כניסה יחידה לעיר מודיעין עילית בת רבבות התושבים תוך סכנת נפשות, חרף פתרונות זמינים 194 ינון אזולאי (ש"ס): 194 סגן שר הפנים יואב בן צור: 197 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 202 הצהרת אמונים של חבר הכנסת אליהו ברוכי 203 אליהו ברוכי (יהדות התורה): 203 הצעה לסדר-היום 203 כניסה יחידה לעיר מודיעין עילית בת רבבות תושבים תוך סכנת נפשות, חרף פתרונות זמינים 203 שאילתות ותשובות 205 62. מינוי פרופ' יעל אמיתי למועצת הנגידים של קרן גרמניה-ישראל למחקר ולפיתוח מדעי 206 מאי גולן (הליכוד): 206 שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי: 206 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 215 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 215 הצעת חוק הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף–2020 215 שר האנרגיה יובל שטייניץ: 216 אלי אבידר (ישראל ביתנו): 236 תמר זנדברג (מרצ): 238 ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): 240 יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): 241 סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): 243 ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): 244 יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): 247 אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): 248 איימן עודה (הרשימה המשותפת): 249 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 250 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 251 יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): 253 אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): 254 אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): 255 יעקב טסלר (יהדות התורה): 257 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 257 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 259 אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): 260 עידן רול (יש עתיד-תל"ם): 261 בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): 262 מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): 264 אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): 266 אלכס קושניר (ישראל ביתנו): 267 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 268 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 269 היבה יזבק (הרשימה המשותפת): 270 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 272 משה יעלון (יש עתיד-תל"ם): 273 ניצן הורוביץ (מרצ): 275 ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): 277 ינון אזולאי (ש"ס): 279 שר האנרגיה יובל שטייניץ: 281 הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת 287 איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): 287 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, היום יום רביעי, ב' בתמוז התש"ף, 24 ביוני 2020. אני פותח את הישיבה. הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי בהתאם לסעיף 95(א) לתקנון הכנסת מבקשת הממשלה לחזור בה מהצעות החוק האלה: הצעת חוק הבטחת הכנסה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (דמי אבטלה), התש"ף–2020, שמספרה מ/1318; הצעת חוק הביטוח הלאומי (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (הוראות מיוחדות לעניין מבחן הכנסות לקצבת נכות ולגמלת אזרח ותיק), התש"ף–2020, שמספרה מ/1319. הונחו היום על שולחן הכנסת מסקנות ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת אורנה ברביבאי וסעיד אלחרומי בנושא: שינוי מנגנון חישוב הקצבאות למקבלי הבטחת הכנסה כך שיתמרץ אותם להשתלב בשוק העבודה לנוכח המשבר הכלכלי. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << נושא >> שאילתות דחופות << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו עוברים לשאילתות דחופות. הראשונה, שאילתה דחופה מס' 22, של חבר הכנסת אוריאל בוסו, בנושא: עיתונאים בעין הסערה – רינה מצליח מזה, ולהבדיל קלמן וסג"ל מזה. אני מזמין את שר התקשורת יועז הנדל לעלות ולהשיב, לאחר שנשמע את השאילתה. אתה עולה קודם הוא שואל ואז אתה משיב. ונדמה לי שאפשר לברך את שניכם כל נאומי בכורה במסגרת הזאת בתפקידיכם החדשים, אז הרבה הצלחה. חבר הכנסת בוסו, בבקשה. << שאילתה >> 22. עיתונאים בעין הסערה: רינה מצליח מזה, ולהבדיל קלמן וסג"ל מזה << שאילתה >> << דובר >> אריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, כבוד השר, העיתונאית רינה מצליח, שלא מכבר התבטאה נגד הציבור החרדי, התבטאה נגד תומכי ראש הממשלה. לעומת זאת, תוכניתם של ליבסקינד וסג"ל הורדה ללא הסבר סביר. רצוני לשאול: מי אמור להגן עלינו מפני עיתונאים המשתלחים בגסות או מהשתלחות בעיתונאים? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. אדוני השר, בבקשה. << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברי כנסת יקרים, חבר הכנסת אריאל בוסו, אני רוצה לברך אותך על הצטרפותך למשכן. עלה והצלח, ותודה שאפשרת לי לענות על שאילתה ראשונה כשר. זו הזדמנות. תראו, אני רוצה לדבר קצת על תקשורת באופן כללי. מעטים מבינים עד הסוף שמשרד התקשורת – תפקידו להתעסק בתשתיות תקשורת, והחלק שנוגע בעיתונאים ובעיתונות הוא חלק קטן יותר. ובכל זאת יש משהו מאוד סימבולי במושג הזה, תקשורת. כהיסטוריון אני יכול להגיד לך שמאז ימי נפוליאון עיתונאים היו אויב, שק חבטות. הייתה אמירה ששלושה עיתונאים מסוכנים יותר מאלף כידונים. אני אישית חושב ומאמין שמרבית חברינו פה בבית, שחיים בתוך מדינה יהודית ודמוקרטית, מבינים שתפקיד התקשורת הוא לבקר את השלטון, לא להתחנף אליו; להאיר נקודות אפלות, למצוא איפה יש אפליה במוסדות חינוך, איפה יש שחיתות, איפה מתנהגים שלא כיאה לצרכנים ולאזרחים. ואני חושב שהעיתונות הישראלית, כמו בכל מקום בעולם, הגיעה להישגים בהרבה מאוד נושאים כאלה, שתרמו גם לך וגם לי וגם לאחרים, ללא קשר לזיהוי הפוליטי. אני חושב שבלי קלמן ליבסקינד ובלי רביב דרוקר ובלי עיתונאים אחרים אנחנו היינו יודעים הרבה פחות על מה שקורה כאן במדינה, ובמיוחד חיים עם הרבה מאוד פינות חשוכות שהיינו פחות מכירים אותן. האם אני אוהב שמבקרים אותי כפוליטיקאי? לא. אני לא אוהב גם שכותבים עליי דברים שהם לא נכונים, ולפעמים הדברים מסולפים, ולפעמים יש אמירות קשות וקיצוניות, ואני חושב שעיתונאים, אגב, גם הם לא חפים מביקורת – מותר לבקר אותם ולהשמיע קולות ולטעון כאשר הם מסלפים. ובכל זאת תקשורת ועיתונות הן חלק מהדמוקרטיה, ואנחנו זקוקים להן כמו שהן זקוקות לנו. ולכן אני רוצה להציג כמה נורות אזהרה. הראשונה שבהן היא מה שהתרחש אתמול. כאשר עיתונאי הולך ומאיימים עליו ומקללים אותו, אני חושב שכולנו צריכים לצאת מהפוזיציה. זה בכלל לא משנה איזה עיתונאי. אסור שבמדינת ישראל ייחצו קווים אדומים. אסור שעיתונאי ירגיש שמאיימים על חייו. עיתונאים לא צריכים שיאיימו עליהם שיזרקו אותם לכלא ולא צריכים להרגיש מאוימים שהם מותקפים על ידי קבוצה כזאת או אחרת. וגם אם הם אומרים משפט לא ראוי, מותר וצריך לבקר אותם, אבל לא צריך למרר את חייהם ולשלוח איומים. ואני מדבר גם על רינה מצליח, שדיברת עליה. ולא, אני לא אוהב כל מילה שרינה מצליח אומרת. אני גם לא אוהב שהיא תוקפת אותי, זה לא נעים לי. ובכל זאת, אני לא רוצה שבמדינת ישראל יתקיפו עיתונאים. ואני אגיד לך עוד כמה נורות אזהרה שאני מזהה על אירועים שמתרחשים במדינת ישראל. כאשר עיתונאים בבית הזה נשלחים לפוליגרף, בעיניי זה קו אדום שנחצה, וכאשר לוקחים צמד עיתונאים בתאגיד ומורידים את התוכנית שלהם בדיוק ברגע שבו מתמנה מועצה חדשה, רגע לפני שהם יכולים לפקח. אני חושב שכולנו צריכים לצאת מהפוזיציה שלנו ולהסתכל על העיתונות לא דרך העיניים של ימין ושמאל, או דרך מי שתוקף את החרדים או מחבק את החרדים, או תוקף את המגזר הערבי או מחבק את המגזר הערבי. אנחנו צריכים להסתכל על עיתונות כחלק מנשמת אפה של הדמוקרטיה, ואנחנו צריכים לייצר כללים אחידים. ומה הם הכללים האחידים האלה בעיניי? 1. שאנחנו מעודדים ביקורת על השלטון; לא מעודדים חנופה לשלטון, על אנשים כמוני, אלא מעודדים ביקורת; 2. אני חושב שכדאי – ואני אומר את זה במיוחד לחבריי מימין: אני חושב שאיש ימין אמיתי לא קורא לסתימת פיות ולפיטורים בגלל דעות, כי הוא מאמין בשוק חופשי והוא מאמין בתחרות וגם בביקורת על אותם עיתונאים. ואני קורא כאן לחברים משמאל שלא נמצאים כאן שיזכרו שליברליות וחופש ביטוי זה לא רק לעיתונאים שלהם, זה גם לעיתונאים אחרים, ולכן צריך לקבל דעות אחרות. ואני חושב שכאשר מדברים מפוזיציה מאבדים את האידיאולוגיה ואת התפיסה. ואני לא מבין איך אפשר לקרוא לפיטורים של עיתונאים ואיך אפשר לקרוא לסתימת פיות משמאל. ובעניין הזה חייבים לשבת ביחד ולחשוב איך מנהלים את השיח הזה – שיח ביקורתי גם על עיתונאים, שיח נוקב גם על עיתונאים, לא להתבייש, אבל שיח שמבין שזה חלק מנשמת אפה של הדמוקרטיה. אני אעלה פה עוד מקרה. לא מזמן היה צלם עיתונות שהגיע להפגנה והוא ספג אלימות משטרתית, וגם פה צריך לתקן את זה. ואני אומר לכם שפה, במסגרת משרד התקשורת, אני אנסה לקיים שולחן עגול שיקבע אמצעי זיהוי לעיתונאים כאשר הם מגיעים להפגנות. זה נורא פשוט, אמצעי טכני נורא פשוט, כדי שמשטרת ישראל תדע – ואני משוכנע שהיא כבר עשתה הפקת לקחים – אבל כדי שמשטרת ישראל תדע שאלה עיתונאים, ולכן צריך לתת להם יחס אחר. כל זה, כמובן, בהנחה שאותם עיתונאים הם עיתונאים ומתנהגים כעיתונאים ולא כמפגינים. ואני מצפה מכולנו להוביל את היחס לתקשורת. וגם מהעיתונאים אני מצפה למשהו, בהמשך לשאילתה שלך: מהעיתונאים אני מצפה להוביל יחס מכבד לאוכלוסיות שונות; מעיתונאים אני מצפה להוביל שיח שמכיל עמדות ששונות משלהם; מעיתונאים אני מצפה לא להכפיש מגזר כזה או אחר – ואני אומר את זה בהמשך לשאילתה שלך. מאוד לא אהבתי את האמירה של רינה מצליח על המגזר החרדי, אבל אני אילחם על זכותה, ועל זכותם של שדרנים חרדים, לומר דברים שהם לפעמים קשים. אני לא אוהב את זה, ואני אבקר אותם על זה, אבל זכותם לומר את הדברים האלה. אני רוצה שכולנו נצא מהפוזיציה הזאת, נצא מהעמדה הפוליטית שכל כך נוח לנו להיות בה, ונסתכל איך תקשורת חופשית, מגוונת ומאוזנת – אני אומר כאן שוב: מאוזנת, וזה מסר לכל כלי התקשורת – איך תקשורת חופשית, מגוונת ומאוזנת מקדמת את מדינת ישראל, מקדמת את השיח במדינת ישראל ומקדמת את האחדות במדינת ישראל. כן, במקביל לביקורת על השלטון – ותבקרו אותי, זה חשוב – תקדמו גם שיח שמזהה את חצי הכוס המלאה, מזהה את האחדות ומזהה את הדברים החיוביים – יש פה דבר או שניים במדינה הזאת שהם חיוביים; שיח שילמד אותנו להכיר אחד את השני. ואני מקווה, חבר הכנסת בוסו, שביחד אנחנו, חברי הבית הזה, הפוליטיקאים, נשמש דוגמה לעיתונאים, ולא להפך – והעיתונאים ישמשו דוגמה גם לנו כשצריך. אני חושב שהקריאה שלך היא עוד קריאת השכמה לכולנו, ואני מקווה ומאמין שאפשר גם לנהוג אחרת ביחס שבין תקשורת לפוליטיקה, בין אזרחים לפוליטיקה, בלי לחצות קווים אדומים, בלי מילים קשות, בלי איומים ובלי יחס מבזה מצד פוליטיקאים, מצד עיתונאים ומצד מפגינים. קווים אדומים – אני לא אתן שייחצו. קידום של שיח – אעשה כל מה שאני יכול כדי שהוא יקרה. אני רק אעדכן אתכם: אני מבין שעולם התקשורת, ובמיוחד עולם הטלוויזיה, צריך לעבור שינויים משמעותיים. חלק מהם זה האיזונים וגיוון הקולות שהוא מצריך. אעשה כל מה שאני יכול כדי שהוא יקרה. זה לא ישנה ולא יקטין את היכולת של העיתונאים לומר את דעותיהם, לבקר אותנו. צריך לעודד את זה, אבל במדינת ישראל תהיה תמיד תקשורת חופשית, מגוונת ומאוזנת. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> השר הנדל, אנא תישאר איתנו לשאלות הנוספות. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> לא ידעתי שיש כל כך הרבה זמן. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כן, כן. חבר הכנסת בוסו, בבקשה, שאלה נוספת. לאחר מכן אתה יכול לענות על השאלה שלו, ואז אנחנו לוקחים שתי שאלות נוספות משני חברי הכנסת ביחד ועונים עליהן במשותף. << דובר_המשך >> אריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> כבוד השר, תודה על התשובה המנומקת. אומר שאנחנו בעד חופש הביטוי, לא בעד חופש הביזוי והשיסוי, אבל מעבר לכך, ברצוני לשאול: מה כבודו מתכונן לעשות בנדון בעיקר, קודם כול, נגד מה שכבודו העלה – המהלך שהביא לפיטוריהם של עובדי ערוץ הכנסת בעקבות הסרטון שהם הוציאו? מה כבוד השר מתכונן לעשות? תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. בבקשה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> חבר הכנסת בוסו, תודה שוב על השאלה. אני חייב להגיד לך ששר התקשורת לא אחראי לערוץ הכנסת, אבל זה פחות משנה. אני אומר אמירה עקרונית שהיא מסר גם לערוץ הכנסת, שנמצא תחת הכנסת בעצם, תחתיך – אתה אחד מבעלי המניות; ברוך הבא – וגם לכלי תקשורת אחרים שאני מצפה, שוב, שלא יפטרו עיתונאים, ולכן אני אומר: בואו נחיל את החוק גם על הצד הזה וגם על הצד הזה: לא לקרוא לפיטורי עיתונאים; להכיל לפעמים אמירות קשות; לבקר אותם; באמת, אם אתה מרגיש שיש ביזוי ושיסוי – להילחם בזה. אני מאמין גדול בזה שצריך לשים קווים אדומים, אבל עדיין לשמור, לשמור על מקומם של העיתונאים, לבקר ולהאיר נקודות אפלות. זה נכון גם לערוץ הכנסת, וזו קריאה כאן למנהלי ערוץ הכנסת לא לחצות קווים אדומים. זו קריאה כאן גם למנכ"ל התאגיד לשים לב שהוא מקפיד על גיוון ואיזון. כשעושים מהלכים כמו הורדת תוכנית מסוימת, צריך לראות שזה נעשה בפיקוח של המועצה – שמונתה אגב באותו ערב – וצריך לראות שזה נעשה במינהל התקין. זו קריאה גם לערוצים אחרים, שהם לא תחתיי, למרות השאילתה – ערוצים מסחריים, שאני לא ממנה ולא מפטר שם, אבל אני כן יכול לומר אמירה ערכית בעד חופש הביטוי, בעד מקומם של העיתונאים כגוף מבקר ומפקח ובעד האיזונים והבלמים הרצויים, גיוון דעות, השמעת קולות של אחרים, ובעיקר בעיקר ניסיון להציג את החברה הישראלית בכללותה, ולא רק אזורים מסוימים שלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. שאלה נוספת – שלושה חברי כנסת מהרשימה המשותפת ביקשו. ראשון שבהם היה חבר הכנסת אחמד טיבי, ולכן הוא מקבל את הזכות לשאול את השאלה הנוספת הראשונה. בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, המחזה של גירוש עיתונאי – אמנון אברמוביץ' – בחסות המשטרה, תוך כך שהוא מותקף מילולית, מושמץ ומאוים, הוא מחזה נורא ומבעית. אין ספק שמדובר בתוצאה של הסתה של הביביסטים, אבל בעיקר של ראש הממשלה, של אחד מבני ביתו, שכינה את אברמוביץ' "שטן". כשיש שטן אז הביביסטים מבינים מה המסר. אני תוהה ושואל את כולנו: מה היה קורה אם לא הייתה משטרה שם? מה גורלו של אמנון אברמוביץ' במקרה כזה, אם לא הייתה משטרה? אני מתאר לעצמי שאתם יודעים. נקודה שנייה: שמעתי את הגזען הכרוני המתקרא אברי גלעד. יש לו משבצת בוקר-בוקר, וכל כמה שבועות הוא משתלח בערבים על בסיס גזעני, מכליל, סטראוטיפי, ובסוף הנהלת ערוץ 13 לא עושה איתו שום דבר. למה? כי הוא תקף ערבים, לא תקף קולקטיב אחר. מדובר בהתנהלות בזויה. די, נמאס ממך, בזוי אחד, אברי גלעד. אתה אפילו לא שווה את ההתייחסות, אבל בגלל שכמה אנשים נפגעו מהדברים שלך אז אני מתייחס, אבל תת-רמה. תת-רמה. אגב, כבוד השר, האם אתה תומך בסגירה של גלי צה"ל או מתנגד לה? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חבר הכנסת טיבי, אני רק מוכרח לומר שמאחר שמר גלעד איננו חבר כנסת ולא יכול להשיב ולא יכול להגן על עצמו, אני חושב שמן הראוי היה להתבטא בצורה קצת יותר – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> גם הערבים לא – – – ההתבטאות – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת טיבי, חבר הכנסת טיבי, ברוך השם פה יש זכות ביטוי באמת לכולם, אבל כשאדם מותקף באופן אישי והוא לא יכול לומר את דברו כאן ולהתייחס, ומואשם גם בהאשמות קשות, אז אני חושב שלפחות צריך לעשות את זה בצורה שאין בה פגיעה ברמה האישית באיש. אני חושב שאם נקפיד על כך – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> – – זה יהיה יותר נכון. שאלה נוספת – לחבר הכנסת משה ארבל, בבקשה. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד שר התקשורת, מדינת ישראל נמצאת היום במקום ה-88 בעולם מבחינת מהירות הגלישה. זהו נתון שחייבים לטפל בו ולשפר אותו. הדרך לעשות זאת היא באמצעות פריסת סיבים אופטיים, אלא שהוט ובזק היו מחויבות עד כה לפרוס סיבים בפריסה ארצית לפני הפעלת הרשת, ולכן נמנעו מלפרוס סיבים אופטיים במקומות לא כלכליים בפריפריה. משרד התקשורת – בראשותך, אדוני השר – החליט לשנות את תנאי הפריסה וליצור מנגנוני תמרוץ אחרים. כבודו החליט לאחרונה לאפשר לחברות לבחור את מפת הפריסה שלהן לפי השיקולים הכלכליים, ולצד זאת ליצור קרן ציבורית שתמומן על ידי חברות התקשורת ותממן פריסת סיבים ביישובים לא כדאיים כלכלית, לרבות ישובים סמוכים לגדר וישובים פריפריאליים. מדובר בבשורה חשובה לצמצום הפערים ולקידום הפריפריה הגיאוגרפית. אני מבקש לנצל את הבמה המכובדת הזאת להודות, ולהוקיר את פועלך ואת פועלו של משרד התקשורת בנושא, ויחד עם זה לשאול על לוחות הזמנים ומתי הם צפויים באמת להתקדם. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה, אדוני השר. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> טוב, תודה רבה. חבר הכנסת טיבי, מה שאמרתי – התכוונתי, זאת אומרת, כדאי שהכול יצא מהפוזיציה. אם אנחנו רוצים שיחילו את חופש העיתונות – ואני לא שמעתי מה אברי גלעד אמר. אני לרוב מסכים איתו על הרבה מאוד דברים – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הוא אמר משהו – – – גזעני. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> לא משנה, לא משנה. אבל אם אתה רוצה שיהיה חופש העיתונות, ואני מניח שאתה רוצה, אז חופש העיתונות הזה לא יכול לכלול רק את האנשים שמתאימים לדעותיך. הוא חייב לכלול גם אנשים שלא מתאימים. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אנחנו בעד. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אנחנו בעד. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> חברים, חברים, באותה מידה ישב כאן עכשיו חבר הכנסת בוסו ואמר – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה מסכים לאמירה – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – – על רינה מצליח – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> גם לך יש אמירות בוטות לפעמים – כך שמעתי, לא יודע. יעדכן אותי יושב-ראש הכנסת אם זה נכון. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני לא עובד בטלוויזיה. אני חבר כנסת, אני נבחר ציבור. אפשר לבחור בי או לא לבחור בי. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> ועיתונאי, אפשר לבחור אם לשמוע אותו, לקרוא אותו או לא לקרוא אותו. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני מאמין בכלכלה חופשית ובחופש דעות, ואני מבקש ואני אומר כאן שאני חושב – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני חושב שהוא אדם בזוי. אני חבר כנסת – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> זה בסדר. אני חושב שלא, אבל מחשבתך היא בסדר. אני רק מציין שאני מבקש מהחברים בבית להיות עקביים לגבי תפיסותיהם בנוגע לעיתונות. יש עיתונאים שמתאימים לדעותיהם, יש עיתונאים – – – << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – מדובר פה על – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> חבר הכנסת כסיף, באותה מידה אומרים על עיתונאים אחרים מהצד השני, אתה מבין את זה? << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא, ממש לא. אם היה קם עיתונאי שיוצא נגד הציבור החרדי – ואני עשיתי את זה אישית – הייתי יוצא נגדו. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> רק תרשה לי להגיד, אני אומר מעל בימה זו: אני לא אוהב שיוצאים נגד אף ציבור במדינת ישראל – לא הציבור הערבי ולא הציבור החרדי ולא הציבור שמצביע ליכוד ולא ה"ביביסטים", כמו שהגדרת, ולא כאלה שמצביעים למפלגות אחרות. אני לא אוהב שיוצאים ומכלילים אף ציבור במדינת ישראל, ויש לי ויכוח עמוק עם הרשימה המשותפת – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מה קשורים עיתונאים והרשימה המשותפת? אנחנו חברי כנסת. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני יודע שאתה חבר כנסת, ולכן אני עונה לשאלה שלך – אני מנסה לענות. אם תרשה לי לענות אז תשמע את התשובה. אני לא מוכן לקבל, חבר הכנסת טיבי, שאתה רואה עיתונאים מסוימים ואומר שצריך לפסול את דעותיהם, ועיתונאים אחרים, שתואמים את עמדותיך, אתה חושב שאותם לא צריך לפסול. זאת תפיסה לא עקבית. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא אמרתי את זה. לא אמרתי את זה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני שומע בין דבריך. לכן אני אומר לך: בוא ננסה כאן, בבית הזה – פוליטיקאים, תפקידם לא לבקר את העיתונאים אלא להיות מבוקרים על ידי העיתונאים. מותר ורצוי להשמיע כל דבר שרוצים להשמיע לגבי העיתונאים למעט דבר אחד, שחורג, בעיניי, וזה הקריאה לפיטורים. אני בעד שוק שיש בו חופש של דעות, ולהכיל אמירות שלא מוצאות חן בעיניך לפעמים, חבר הכנסת טיבי. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא כשהן גזעניות. לא כשהן סקסיסטיות והומופוביות – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> לצערי, שמעתי את המושג הזה, "גזענות", יותר מדי פעמים, עם משל ה"זאב, זאב". << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לצערי הרב זה מה שעובר על החברה – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> חברי הכנסת, אם יש לי נגיעה בעניין זה רק ממחיש את זה. אני לא מתרגש מזה שאומרים "גזען". << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> יותר מדי – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כמה פעמים – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אז יפה מאוד, ואני אומר כאן: בכל מקום שבו – – – << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – כיכר השבת יותר מפעם אחת – – – נגד העליהום – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> חבר הכנסת כסיף. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא משנה – – – לא יכול לדבר, לא יכול להכפיש – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> חבר הכנסת כסיף וחבר הכנסת בוסו, תודה לכם. אני אומר שוב: בכל מקום שבו יכלילו וישמיעו אמירות פוגעניות, אני אהיה שם לצד הצד שהוכלל. אבל אני אומר לכם, בכל צד בבית הזה: הקריאה לסתום פיות של עיתונאים לא מקובלת עליי, וצריך לעשות עבודה קשה שלנו על עצמנו – עבודת המידות, אם תרצו – כדי שקודם כול אנחנו נשמש דוגמה אישית בשיח שלנו, ואחרי זה אפשר גם לבקש מהעיתונאים שיעשו קצת עבודה על עצמם. כן, זה רצוי – מדינת ישראל היא מדינה שיש בה כל כך הרבה טוב, וכדאי שתוך הביקורת – שאני מכבד ומבקש אותה, כי כך נכון בדמוקרטיה – גם יראו את הצדדים החיוביים ואת הצדדים שיש בהם גם אחדות ושיח חיובי. אני אומר את זה פעם נוספת. לגבי סגירת גלי צה"ל, חבר הכנסת טיבי, כמו שאמרתי קודם, אני בוחן מחדש את כל עולם התקשורת. יש כמה עיוותים מולדים בעולם התקשורת, גם בעולם הטלוויזיה וגם בעולם הרדיו, גם העובדה שרשתות ארציות נמצאות באיזה מונופול בלעדי ולא קיימות בשוק החופשי. אני קיבלתי בקשה לגבי גלי צה"ל, ויש בבקשה הזאת מן הצדק וטענות נכונות, מן הצדק ומן האמת. אני בוחן את זה במסגרת – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> לגבי גלי צה"ל, אני רק אציין שמשרד התקשורת אחראי לתדרים, ואלה תדרים מן המובחרים שיש. אני לא אלאה אתכם בחלוקת התדרים במדינת ישראל. יש טענות צודקות, והגיע הזמן לבחון את הנושא ולהגיע להכרעה. אני חושב שזה נכון. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אדוני, הבעיה היא לא בתדרים אלא במה שאומרים בהם. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני מסכים איתך. אני רק ציינתי את מקומו של משרד התקשורת בעניין הזה, כי כידוע לך, גלי צה"ל נמצאים במשרד הביטחון, לא במשרד התקשורת. לגבי השאלה שלך, חבר הכנסת ארבל, קודם כול, תודה רבה על המחמאה. אנחנו אכן בתהליך של פריסת סיבים אופטיים במדינת ישראל. המשמעות היא אינטרנט מהיר שיאפשר, אם ניקח את זה לשורה התחתונה, לעצמאים ולעסקים לעבוד ממקומות מרוחקים יותר. הדבר נכון לאזורים עם כדאיות כלכלית, ששם כבר יש תחרות, כי יש בניינים רבי-קומות, בנייה רוויה, שיש שם כדאיות כלכלית, ונכון גם למקומות סמוכי גדר, ששם הרבה פחות כדאי לפרוס את הסיבים האופטיים. לכן מה שמדינת ישראל רוצה לעשות, משרד התקשורת ושר האוצר – שלא נמצא כאן, ואני משבח אותו על שיתוף הפעולה – זה להניע מהלך בהקדם האפשרי, שזה ממש עכשיו, אחרי העברת התקציב, לייצר מציאות שבה יש קרן שמתגמלת ומתמרצת פריסה באזורי הגבולות ובפריפריה, כי באזורים האלה ידוע לנו שהתחרות לא תייצר מספיק מוטיבציה כדי לפרוס סיבים אופטיים. למה הסיבים האופטיים, שזה מושג שרוב האזרחים הישראלים לא מכירים, חשובים? כי כשיש לך אינטרנט מהיר שאתה יכול לגלוש במקום ב-20 – כמו במושב שלי – במהירות של 1,000, אתה מסוגל לעבוד מהבית, אתה מסוגל ללמוד מהבית, אתה מסוגל לייצר עסק מהבית. עצמאים ובעלי מקצועות חופשיים יכולים לצמצם את טווח הנסיעות שלהם ולהגדיל את מספר שעות העבודה. בעצם זה פותח עולם שלם של אפשרויות כלכליות, וזה רק צעד בדרך למהפכת הדור החמישי שבא עלינו, ואני מקווה שתקרה בקרוב מאוד. שם אנחנו נכנסים ל"אינטרנט של הדברים", ה-IOT, ומייצרים יכולת לרופאים לנתח מרחוק באמצעים רובוטיים, כי אין שיהוי, אין זמן עיכוב בתהליך; מייצרים יכולת אדירה בחקלאות – לפתח חקלאות מתקדמת; מייצרים יכולת לחברות הזנק להישאר בארץ וליישם את היישומים שלהם כאן ולא בחו"ל, כי כיום הם לא יכולים לעשות את זה, אז הם עוברים, יוצאים מהארץ. בעצם אלה מנועי צמיחה אדירים, מעבר לנוחות – שחשובה לנו, האזרחים, בכל מקום בארץ. בעיניי זאת בשורה מאוד גדולה. אגב, הבשורה הזאת צריכה ותגיע גם למגזר החרדי, במקומות שירצו בכך. ואני יודע שעולם התקשורת מאז הקורונה – תשתיות התקשורת חשובות מאוד למגזר החרדי, וגם למגזר הערבי. מדינת ישראל מתקדמת, ואני שמח להיות עכשיו במשרד שמנתב את הקידום ואת הקדמה הזאת בדרך הכי מהירה שאפשר. שאלת לגבי לוחות הזמנים – אני מניח שבתוך שנה תרגיש הבדל גדול במהירות הגלישה בכל מדינת ישראל ובתוך שנתיים אתה תרגיש את ההבדלים האלה בצורה יותר מוחשית. זה תהליך, אבל זה עכשיו, זה לא בעתיד; זה לא בעדיין, בעדיין, זה עכשיו. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה, השר הנדל, על התשובות המחכימות. אנחנו עוברים לשאילתה הבאה. אתה משוחרר. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני משוחרר. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו עוברים לשאילתה הבאה – שאילתה דחופה מס' 21, של חבר הכנסת אוסאמה סעדי, בנושא הפקעת קרקעות בג'דיידה-מכר. ישיב שר משאבי המים זאב אלקין. חבר הכנסת סעדי, בבקשה. << שאילתה >> 21. הפקעת קרקעות בג'דיידה-מכר << שאילתה >> << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברת מקורות מתכננת להקים מתחם להתפלת מים באזור הצפון, לרבות בכפרים ג'דיידה-מכר, ירכא, טמרה, שפרעם וגם הרבה מועצות אזוריות, ועל ידי כך להפקיע קרקעות פרטיות של תושבים של ג'דיידה-מכר ושל ירכא ושל כל היישובים שהזכרתי, על מנת להעביר את צנרת המים דרך הקרקעות האלה. רצוני לשאול: 1. האם ידוע לך על המקרה? 2. אם כן, מדוע חברת מקורות לא רוכשת מבעלי הקרקעות זכויות שימוש במקום להפקיע את אדמותיהם? תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה. << דובר >> שר משאבי המים זאב אלקין: << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, חברת מקורות באמת מקדמת רשת מים חדשה לחיבור מתקן ההתפלה המתוכנן בגליל המערבי. בחודש פברואר 2020 אישרה ממשלת ישראל תוכנית תשתית לאומית, תת"ל 90, הכוללת מתקן התפלה ורשת מים ארצית חדשה אשר תספק מים לכל מטרופולין חיפה, ובין השאר תאפשר פיתוח תוכניות למגורים ותעסוקה, תוכניות חדשות בכל המרחב, ובכלל זה, אגב, חבר הכנסת סעדי, גם בתחום של ג'דיידה-מכר עצמה. היקף המתקן יעמוד על 200 מלמ"ק בשלב הסופי, והוא חלק ממימוש תוכנית התמודדות עם תקופות בצורת שאישרה הממשלה בחודש יוני 2020. בהחלטה נקבע בין היתר יעד ההתפלה ל-2030, בעוד עשור, של 1.1 מיליארד מטר קוב. המתקן הוא חלק משמעותי במימוש של תוכנית זו, והכול לשם הבטחת אספקת מים לתושבי מדינת ישראל כולם. במסגרת הליך קידום התוכנית הוצעו שתי חלופות: חלופה אחת, לפי ההצעה, הייתה אמורה לעבור בתחום של ג'דיידה-מכר עצמה, בתוך היישוב, והשנייה הייתה אמורה לעקוף אותה ממערב. דווקא על מנת לאזן בין צורכי הפיתוח של האזור לזכויות הקנייניות של בעלי הקרקע, שחלקם נמנים עם תושבי ג'דיידה-מכר, נבחרה החלופה של קו המים שעוקף את היישוב ולא נכנס לתחומו, וזאת כדי לצמצם את הפגיעה הקניינית בזכויות של בעלי הקרקע של תושבי היישוב ג'דיידה-מכר. האלטרנטיבה הייתה הרבה יותר גרועה, כי – – – << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ג'דיידה-מכר. << דובר_המשך >> שר משאבי המים זאב אלקין: << דובר_המשך >> ג'דיידה-מכר, כן. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> ג'דיידה-מכר. << דובר_המשך >> שר משאבי המים זאב אלקין: << דובר_המשך >> עם זאת, קו המים המתוכנן עדיין עובר בתחום חלקות של כמה בעלי קרקע פרטיים, שחלקם מתגוררים ביישוב. נבהיר כי רק אחוז קטן מהחלקות העתידיות שצריכות להיות מופקעות שייכות לגורמים המתגוררים בתוך היישוב. מדובר בחלקות שלעיתים יש גם בעלים רבים לאותה חלקה. רכישת זכות המעבר, כפי שהצעת בשאילתה שלך, היא בעייתית מאוד ליישום לאור ריבוי הבעלים. זה תהליך שייקח המון שנים, וגם לא בטוח שיגיע לסיומו. הקו שעליו מדובר הינו קו מים ראשי אשר עתיד לספק מים ליותר מ-150,000 יחידות דיור במרחב כולו, כולל ביישוב הזה עצמו. הקו נזקק בין השאר, חוץ מהקו עצמו, לדרך אחזקה, וכן על הקו ישנן חצרות רבות שנדרשת דרך גישה לתחזוקה שלהן. פעולות התחזוקה אינן מאפשרות פתרון של זיקת מעבר אלא דורשות דרך קבועה לשימוש מקורות לשם תחזוקת הקו על מתקניו הנלווים. צריך לומר שהתוכנית הפורמלית מקצה רצועה של 60 מטר לשם הנחת הקו וקובעת הוראות המאפשרות הפקעה של כל רוחב הרצועה הזאת, גם לצורך הנחת הקו וגם לצורך התחזוקה השוטפת. מהבדיקה שערכתי עולה שהחברה, דווקא מתוך התחשבות בצרכים של בעלי הקרקע, פועלת לצמצום המגבלות שהקו יטיל ומנסה לצמצם את היכולת הזאת שלה להפקיע את הקו לאורך כל 60 המטר. נוסיף ונדגיש כי הקו עובר רק בקרקעות חקלאיות ולא בקרקעות המיועדות למגורים, ואין מניעה להמשיך ולעבד את הקרקע לאחר שהקו יונח, וכמובן, בעלי הקרקע יפוצו הן על הנחת הקו והן על ביטול פעילות חקלאית או פגיעה בגידולים חקלאיים. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. שאלה נוספת לחבר הכנסת סעדי, בבקשה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תודה, כבוד השר. אני לא מבין, למה כאשר צריך לשים צנרת בעומק כמה מטרים באדמה, צריך להפקיע את הזכויות ואת הבעלות של האנשים? למה אי-אפשר להסתפק בהנחת הצנרת ולהשאיר את הבעלות בידיהם של בעלי הקרקע, כאשר מדובר כמעט – הוגשו כמעט 670 התנגדויות של מועצות אזוריות, גם של מועצות ערביות שם, ושל הרבה תושבים שם שמתנגדים לעניין הזה. לכן, אני הייתי מציע, ברשותך, אדוני השר – ודיברנו על זה לפני שהשבת על השאילתה – לקיים פגישה אצלך עם חברת מקורות, עם ראשי המועצות הנוגעות בדבר, על מנת לנסות למצוא פתרון, כי הבעיה היא שהמועצות האלה אפילו לא ידעו על פרסום התוכנית. חלק גדול מהתושבים גם לא ידעו, ולכן חלקם הגדול אפילו לא הגישו התנגדויות. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> קודם כול, אני מעולם לא התנגדתי לשיח ולפגישה הזאת, לגישתי, ולכן אני כמובן בשמחה איענה חיובית להצעה שלך על כך שנקיים אצלי דיון יחד עם נציגי חברת מקורות – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – וראשי רשויות. << דובר_המשך >> שר משאבי המים זאב אלקין: << דובר_המשך >> – – וראשי הרשויות הרלוונטיות. יחד עם זה, אני רוצה לחדד – ואני חושב שכן התייחסתי לזה בתשובתי – שהסיבה להפקעה ולא רק להניח את הקו וללכת נובעת מכך שחוץ מהנחת הקו ישנם לא מעט מתקני תחזוקה, וגם צורך בדרך תחזוקה באופן קבוע, כפי שקורה בכל קווי המים במדינת ישראל. לכן, אי-אפשר להסתפק רק בהנחת הקו ואז להשיב את הקרקע לבעלים כפי שהייתה, ואז בכל פעם שצריך לטפל בתחזוקה באופן שוטף לבקש את אישורם להיכנס לתוך הקרקע. לכן החוק במדינת ישראל ותוכניות תכנוניות במצבים – – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר משאבי המים זאב אלקין: << דובר_המשך >> תכף אני אסביר. החוק במצבים כאלה בדרך כלל משתמש בכלי של הפקעה, כמובן תוך פיצוי של זה שמפקיעים אצלו את הקרקע. יחד עם זה, קיומה של הדרך וקיומו של הקו לא מפריעים להמשיך לעבד את הרוב המוחלט של הקרקעות שם, ולכן, לפחות כפי שהחברה הבטיחה לי, העיבוד הזה יתאפשר בסיום העבודות. ברור לי שעדיין יש פה נזק חקלאי, וברור גם לחברה שהיא תצטרך לפצות על הנזק, אבל הצורך בהפקעה נובע מכך שזאת לא רק הנחת הקו אלא התחזוקה השוטפת שלו. יחד עם זה, כאמור, גם החברה מחפשת דרכים לצמצם את ממדי ההפקעה ככל האפשר ולנסות לצמצם את הפגיעה ככל האפשר. היא עושה את זה גם ביוזמתה, ולכן אני מעריך שהחברה לא תתנגד לכך שיתקיים דיון יחד איתי ואיתה ועם ראשי המועצות הרלוונטיים, ואנחנו יכולים לקיים כזה דיון, אז כאמור, אין לי התנגדות לכך. האם זה יאפשר לשנות משהו? אנחנו נראה במהלך הדיון. וכמובן, כידוע, כל הדיון התכנוני הרלוונטי שמתקיים בתוכניות של תשתית לאומית – הדברים מתפרסמים, זאת אומרת שיש דרך לערער. אם המועצות לא ערערו – לזה כבר אין לי פתרונות. אני יודע שכל הדיון נעשה כחוק ובכלים הרלוונטיים בהתאם לחוק. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. שאלה נוספת – לחבר הכנסת ווליד טאהא, בבקשה. << דובר >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כבוד השר, לאחרונה פונים אלינו מהרבה מאוד יישובים בסוגיית הפקעת הקרקעות לצרכים של הקמת פרויקטים ארציים, כמובן. הנושא הספציפי הזה הוא לא היחיד. אני יודע לומר על כמה וכמה מוקדים של הפקעת קרקעות לצרכים אחרים, שלא בהכרח נוגעים למשרד שלך, אבל אני מדבר על התופעה. האזרחים הערבים משתמשים במעט האדמות שנשארו להם, והפרויקטים הארציים של המדינה בדרך כלל באים בעיקר על חשבון האדמות הפרטיות של התושב הערבי. אני תוהה למה כל פרויקט ארצי של המדינה, מה שנקרא פרויקטים לאומיים, צריך לבוא על חשבון האזרח הערבי. הרי האזרחים הערבים נמצאים עכשיו עם המעט שנשאר להם, והאדמה אצלנו היא אדמה פרטית. לדעתי, צריך להתחיל לחשוב שגם פרויקטים ארציים ולאומיים יתחשבו בנקודה הספציפית הזאת. אני יודע שבכפר ג'ת ובאקה הולכים להפקיע 650 דונם ולהגביל שימוש בעוד יותר מ-500; בג'לג'וליה אותו דבר. אז נתחיל לחשוב בדרכים אחרות גם בעת תכנון פרויקטים לאומיים. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. שאלה נוספת – לחבר הכנסת ג'אבר עסאקלה, בבקשה. << דובר >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני השר, אני קודם כול מברך אותך על ההצעה לקיים ישיבה עם ראשי הרשויות של בעלי הקרקעות שנפגעים, ואני מציע להוסיף לראשי הרשויות נציגים של בעלי הקרקעות. יש ועדות של התושבים, וכדאי שגם הם ישתתפו. אני מציע לך לקיים את הישיבה כמה שיותר מהר, כדי שלא נצטרך להגיע למאבקים וכו'. אם יש פתרונות, אז בוא נקדם אותם ביחד. אומנם במרכז שמנו היום את ג'דיידה-מכר, אבל הקו הזה פוגע בקרקעות מאבו סנאן צפונה ועד טמרה ובלעין דרומה ועוד יותר. אני חושב שעצם ההפקעה, בהיסטוריה של האוכלוסייה הערבית בארץ זה דבר מאוד מאוד רגיש, ולכן, אם אפשר לקיים את הפרויקט הזה ללא הפקעה זה מצוין. וכמו שאמר חברי ווליד, זאת תופעה: כל התשתיות הלאומיות שמתוכננות עכשיו או תוכננו בעבר עוברות בדרך כלל על קרקעות פרטיות. אני חושב שאתם לא עושים מספיק מאמצים להעביר את התשתיות הלאומיות על קרקעות מדינה – שגם הן היו פעם קרקעות שלנו, אבל מילא, היום הן קרקעות מדינה. תשמשו בהן במקום לפגוע בחקלאות ובחקלאים הערבים. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. אדוני השר, בבקשה. << דובר_המשך >> שר משאבי המים זאב אלקין: << דובר_המשך >> תודה רבה. קודם כול, לגבי ההצעה להרחיב את היקף הפגישה, אני דווקא מעדיף שהפגישה תתקיים אך ורק עם ראשי הרשויות, כי ברגע שנתחיל להיכנס לסוגיה של בעלי הקרקעות תעלה הסוגיה למה בעל קרקע כזה כן ובעל קרקע כזה לא, ואני לא רוצה להיות שם. אני גם לא אינסטנציה משפטית לבדוק את הזכויות על הקרקע וגם להכריע במחלוקות הפרטניות יותר בין בעלי הקרקעות לחברה. זה צריך להיות במשא ומתן ביניהם, ואם המשא ומתן לא יתבצע אז יש דרכים במדינת ישראל ליישב מחלוקת כזאת או להביא אותה להכרעה שיפוטית. אני לא חושב שזה צריך להיות אצל פוליטיקאי. ראשי הרשויות הם שמייצגים את הציבור, והם יכולים לטעון את הטענות הכלליות לגבי המסלול ולגבי סוגיית ההפקעה. באופן כללי לגבי הנושא שעלה כאן, אני לא יודע לדבר על שאר התשתיות הלאומיות, אבל לגבי התשתיות בתחום המים – יהיו הרבה עבודות תשתית בתחום המים בשנים הקרובות, את זה אני יכול להבטיח לכם. << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לכן אני מציע שאם אתה, השר להשכלה גבוהה – בוא נקים תשתיות בחברה הערבית להשכלה גבוהה. << דובר_המשך >> שר משאבי המים זאב אלקין: << דובר_המשך >> זה דיון אחר, ואני בשמחה – כשתישאל שאילתה או שיעלה כאן הנושא, אני בשמחה אתייחס לזה. דווקא המערכת של ההשכלה הגבוהה בשנים האחרונות הגיעה להישגים גדולים מאוד לגבי הנגישות למגזר המיעוטים במדינת ישראל, ואני מאוד מאוד גאה בה. זה לא בגללי, זה היה לפניי, אבל אני מאוד גאה בה על ההישגים האלה ועל השינוי המאוד-דרמטי שחל בשנים האחרונות. אפשר לקיים על זה דיון בכל פורמט שתרצו: שאילתה, הצעה לסדר-היום, הצעה דחופה לסדר-היום, דיון בוועדה – לרשותכם. כידוע, אני מעולם לא נבהלתי מהצעה לקיים דיון בכנסת בנושא כזה או אחר ותמיד עומד לרשותה של הכנסת בשמחה גדולה. רק לסיים את סוגיית התשתיות. בתחום המים יהיו הרבה עבודות תשתית בשנים הקרובות, כי מדינת ישראל משדרגת משמעותית את משק המים שלה באמצעות מתקני התפלה חדשים. יש מתקן חדש בשורק, יש מתקן חדש בגליל המערבי; אנחנו מייצרים אלטרנטיבות ויתירות במשק המים, כדי שאם חס וחלילה תהיה תקלה, ישנם קווים אחרים שיכולים להחליף. אנחנו מדינה שפעם היינו מדינת בצורת, והיום אנחנו מדינה שמשק המים שלה יציב מאוד כמעט בכל מקום. פיתוח התשתיות האלה, גם עבור התושבים הערבים של מדינת ישראל, דורש קווים, והקווים אמורים לעבור בקרקעות לא עירוניות. מה לעשות, זה לא חכם להעביר אותם בשטח עירוני, לא משנה אם זה יישוב יהודי או יישוב ערבי. ולכן, כשמעבירים קווים בשטח הלא-עירוני, הרבה פעמים אין ברירה – הקווים עוברים גם בשטחים פרטיים, בדרך כלל חקלאיים. זה נכון לחקלאים יהודים, שטחים חקלאיים של מושבים וקיבוצים, וזה נכון גם לחקלאים הערבים. אין פה פתרונות קסם. בסוף יש לא מעט שטחים פרטיים במדינת ישראל, ואי-אפשר למתוח קו של תשתית מים שיעשה כל הזמן פיתולים ויעקוף את כל צורכי ההפקעות. תאמינו לי, גם המדינה וגם חברת מקורות לא רוצות להפקיע, כי זה בסוף עלויות, זה בעיות משפטיות, זה מאריך את הפרויקטים, ולכן תמיד מחפשים את הכיוון של הקו כדי שיהיו כמה שפחות הפקעות וכמה שפחות בעיות משפטיות ועלויות נלוות שקשורות בהפקעת הקרקע. אבל להוריד את זה לאפס אי-אפשר, ובגלל שצפוי ריבוי פרויקטים תשתיתיים גם בעתיד, זה יחזור לצערי גם בעתיד. צריך לנהל את זה נכון, צריך לתת פיצוי בהתאם לחוק, הכול ברור, אבל בסוף אזרחי מדינת ישראל צריכים לשתות מים, וחקלאי מדינת ישראל – אגב, מכל המגזרים – צריכים מים, וחובתה של המדינה לספק להם את המים האלה. היות שהמקור היום זה כבר מזמן לא הכינרת – למרות דאגתנו לאגם הלאומי ולרמת המים בו – המקור העיקרי של המים במדינת ישראל הוא בסופו של דבר מתקני התפלה למי שתייה, אז אנחנו נמשיך להוביל קווים של תשתיות. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה, אדוני השר. תם פרק השאילתות הדחופות. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים (הגדרת צמח הקנבוס, מדרוג עבירות ועונשים בסם קנבוס), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/80/23; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת שרן מרים השכל) << הצח >> הצעת חוק הסדרת שוק הקנביס לצריכה עצמית, התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/1267/23; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת רם שפע) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו עוברים להצעות חוק לדיון מוקדם. ראשונת ההצעות: הצעת חוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים (הגדרת צמח הקנבוס, מדרוג עבירות ועונשים בסם קנבוס), התש"ף–2020, הצעה שתציג חברת הכנסת שרן השכל. בבקשה. אחריה – חבר הכנסת שפע. אני אזמין אותך להציג את ההצעה שלך, והשרה תשיב במשותף על שתי ההצעות. << דובר >> שרן מרים השכל (הליכוד): << דובר >> ומצביעים ביחד? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו נצביע בשתי הצבעות בסוף, אבל שתי הצבעות צמודות. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק המוגשת לאישורכם מבוססת על שלושה אדנים: ביטול המרכיב הפלילי בנוגע לשימוש בקנביס והחזקה של קנביס בכמות שתוגדר בחוק; הסדרה של שוק הקנביס לצריכה עצמית; התייחסות מיוחדת למרכיב של צמח הקנביס המשמש לצרכים רפואיים, CBD קנבידיול. חברים, היום הזה הוא נקודת ציון חשובה מאוד בדרך הארוכה שאני מובילה בכנסת כבר יותר מארבע שנים. במהלך התקופה הזאת נחשפתי להרבה מאוד אבסורדים והרבה מאוד בקשות אישיות לעזרה: סטודנטים לרפואה שנעצרו ונפתחו להם תיקים פליליים; אימא לתינוקת שפגשה אותי יום אחד בחדר מיון, שלא הצליחה להשיג את הזן הספציפי של תרופת הקנביס שמצילה את חיי בתה; זוג צעיר, אנשי הייטק, ששוטרים פרצו לדירתם באמצע הלילה ונמצאו אצלם, מי ישמע, חמשיה גרם של קנביס; או המקרה של ניר יופטרו, ניר המלאך, שנעצר ועתיד לעמוד לדין רק כי עזר לחולים המטופלים בקנביס והציל חיים. יש הרבה גורמים שיש להם מה להפסיד משינוי המצב הקיים: גורמים כלכליים וחברות מסחריות מתחום האלכוהול והטבק; חברות התרופות; פקידים במשרדי הממשלה שמבקשים למשטר את החיים האזרחיים בישראל ולשים את החיים הפרטיים תחת עין בוחנת. גם בתוך הבית הזה מצאתי לא מעט מתנגדים שבאופן עקבי מנסים לעצור את הקדמה, שמרנים או כאלה שיודעים לדבר על חירות וחופש הפרט, אבל כשזה מגיע למעשים הם לוקחים צעד אחד אחורה. ודווקא משום ההתנגדות אני מבקשת להודות בראש ובראשונה לראש הממשלה בנימין נתניהו, שהבטיח לציבור הבוחרים וגם לי אישית שהוא יתמוך בהצעת החוק, ואכן נתן לה רוח גבית, לא רק במילים אלא גם במעשים; לחברי שר הבריאות יולי אדלשטיין, שלא חושש להתוות ולהוביל מדיניות ליברלית במשרדו; לשר לביטחון פנים אמיר אוחנה, שמאז ומתמיד תמך בלגליזציה; לשר התקשורת יועז הנדל, שר העבודה והרווחה איציק שמולי והשרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי, שגם הם סייעו ותמכו. ותודה לחבר הכנסת רם שפע מסיעת כחול לבן, שהצטרף אליי, ובכך קיבלנו תוספת כוח לתמיכה במהלך הזה. חברי הכנסת, הצעת החוק לא נועדה לעודד שימוש בסמים או להניף דגל שכזה. נהפוך הוא – ההצעה מגדירה הגבלות על הגיל והכמות המותרת לשימוש והחזקה, מגדירה את המקומות האסורים לעישון ומסדירה את הקנייה והמכירה של קנביס באופן שיאפשר פיקוח וביקורת הדוקים, ובמקביל יחסל את השוק השחור והעברייני של הקנביס. אני מבקשת לפרט בפניכם כמה יתרונות של המהלך ולהפיג כמה חששות. לשמחתנו, אנחנו יכולים ללמוד מהניסיון של מדינות אחרות שהנהיגו רפורמה דומה. נהוג לחשוב שאישור החוק יגרום לאלפי בני נוער להתדרדר לסמים. אז בדיוק ההפך. מחקר שפורסם בירחון איגוד הרפואה בארצות הברית מצא כי במדינות שבהן הוסדרה לגליזציה מלאה מתרחשת דווקא ירידה בצריכת הקנביס בקרב בני נוער. זה ברור מדוע: ברמה הפרקטית, שוק מפוקח ומוסדר מקשה על צעירים לרכוש קנביס, כי החנויות עצמן מקפידות על כך – איש אינו רוצה להפסיד את הרישיון למכור. בנוסף, יש סיבה פסיכולוגית שקשורה לתפיסת הפרי האסור – דברים חוקיים פשוט מאבדים את האטרקטיביות שלהם בקרב בני נוער. ואגב, נתונים כאלה הוכחו גם באירופה. חשש נוסף ומופרך הוא שאי-הפללה תגרום לנשירת בני נוער מבית הספר. אז איך תסבירו את העובדה שבמדינת קולורדו יש ירידה עקבית ומתמדת בשיעורי הנשירה, ובכל שנה יותר בני נוער מסיימים תיכון? ומספרים לנו שאלפי נהגים מסוממים ייסעו בכבישים. אבל במדינות בארצות הברית שבהן אושרה לגליזציה של קנביס מספר הדוחות על נהיגה תחת השפעת סמים או אלכוהול דווקא ירד ב-15% בממוצע, והדבר המעניין הוא שלא חלה כל עלייה במספר הנוהגים תחת השפעת קנביס לעומת המצב הקודם, אבל דווקא כן חלה ירידה משמעותית בנהיגה תחת השפעת אלכוהול, כלומר נמצאו פחות נהגים שצרכו אלכוהול מרגע שקנביס הפך להיות חוקי. ובואו נדבר על כסף. ב-2018, שוב קולורדו, שאוכלוסייתה כ-5.5 מיליון נפש – הרבה פחות מישראל – הרוויחה יותר מ-130 מיליון דולר ממיסים ואגרות הקשורים לקנביס, כ-3% מהתקציב השנתי. סך הכול, מאז שנפתחו החנויות ב-2014 נוספה לקולורדו הכנסה ישירה של כמיליארד דולר. תוסיפו לזה גם הכנסות עקיפות מתיירות ופעילות נלווית – הון עתק. אבל בואו לא נדבר על הכנסות אלא דווקא על הוצאות. רוב התיקים הפליליים בתחום הקנביס הם על שימוש ועל אחזקה. רק מיעוט העבירות – 16% עד 18% – הן עבירות של סחר. המשטרה מתלוננת שנים, ובצדק מתלוננת – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מבקש שקט בשני הצדדים, בשני הצדדים מאחור, בבקשה. בבקשה. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה. המשטרה מתלוננת כבר שנים – ובצדק מתלוננת – על מחסור בכוח אדם לטיפול בעשרות אלפי מקרים של אלימות במשפחה, אונס, תקיפות, גנבות, פריצות, טרור חקלאי, פרוטקשן, ארגוני פשע ועוד, אבל כמה כסף מתבזבז על רדיפת מעשני ג'וינטים? מעל 30,000 מקרים בשנה. לזה יש תקציב? כמה ניידות? כמה שוטרים? כמה הליכי מעצר? כמה שעות חקירה, מרדפים פשיטות פתע? כמה שוטרים סמויים? כמה מעצרים? מאות מיליוני שקלים בשנה מתבזבזים על מאבק שלמשטרה אין יכולת ואין סיכוי לנצח בו. החוק שאני מציעה היום יחסוך תקציבים אדירים שאותם יהיה ניתן להפנות לטיפול בפשיעה האמיתית: כדי להציל נשים לפני רצח על ידי בן הזוג, כדי לעזור לחקלאים שנשדדים על בסיס יום-יומי, לתפוס כנופיות של פורצים, שודדי קשישים, וגם לא פחות חשוב – הסברה, חינוך וטיפול, בעיקר בקרב בני הנוער והמכורים. גם מבחינת העומס בבתי המשפט יש כאן בשורה. מערכת המשפט, שממילא סובלת מחוסר אמון ציבורי, מתמודדת עם כמות אדירה של תיקים ולוחות זמנים שנמתחים לנצח. הצעת החוק, כאשר תאושר, תקל את העומס בבתי המשפט, שמתמודדים עם אלפי מקרים של צרכני קנביס שלא פגעו באיש. העובדה שהגענו לשלב הזה היא תוצאה של קמפיין ציבורי שהתרחש גם מחוץ לבית הזה. תודה מקרב לב לכל הקבוצות הליברליות בליכוד ולכל הפעילים שסייעו רבות לאורך השנים: לתוכנית הצינור וגיא לרר, אורן ליבוביץ' ודקל דוד עוזר ממגזין קנביס, גדי וילצ'רסקי, עקיבא נוביק ועוד רבים אחרים. אני רק מבקשת להזכיר שהמלאכה טרם הושלמה ושיש לנו עוד עבודה. חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, יש כאן בשורה אמיתית לציבור שוחרי החירות. הסדרת נושא הקנביס לצריכה עצמית היא אחד הסמלים בקרב הדור שלי לחירותו של אדם לעשות בעצמו בחירות על גופו וחייו. זהו ביטוי לזכותו של אדם לפרטיותו ולצנעת חייו, ביטוי לזכותו לקיים את אורח חייו כרצונו, כל עוד אינו פוגע באחר, וזאת ללא הסיכון שברדיפה משטרתית, מעצר או מיתוג כעבריין. למעלה ממיליון ישראלים, כ-20% מהאוכלוסייה הבוגרת, צורכים קנביס. רובם ככולם אנשים נורמטיביים מכל שדרות העם, ולא עבריינים. הצעה זו מבקשת להפסיק את הפיכתם לעבריינים בעיני החוק. אני מבקשת מהבית הזה לאשר את הצעת החוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת שרן השכל. חברת הכנסת השכל, חברת הכנסת שרן השכל, אם הייתי מוסיף לך דקה על כל שעה שהשקעת בנושא הזה היינו יושבים כאן עד הלילה, אז באופן סמלי קיצרת בדקה כדי לסמל את כל השעות האלה, אז באמת תודה רבה. אני מזמין את חבר הכנסת רם שפע להציג את הצעת חוק הסדרת שוק הקנביס לצריכה עצמית, התש"ף–2020. ההצעה קיבלה פטור מחובת הנחה. בבקשה. << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> שרן, מצביעים על ההצעות ביחד, שלך ושל רם? << קריאה >> שרן מרים השכל (הליכוד): << קריאה >> לא. שתי הצבעות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, לא. << דובר >> רם שפע (כחול לבן): << דובר >> חברי מתן כהנא, לשאלתך, אתה מוזמן להצביע בעד שתיהן. זה בסדר, אנחנו לא נכעס. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה ההבדל? << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רם שפע (כחול לבן): << דובר_המשך >> אוקיי. חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, מבחינתי זה רגע מאוד מאוד מרגש. אמרת נכון, חברתי שרן השכל כבר הרבה שנים מקדמת את האי-הפללה ואת הלגליזציה בכנסת. אני רוצה לספר לכם, למי שלא יודע, שכבר בשנת 2017 שנינו – – – << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> רק להגיד שיש עוד כמה שנים, הרבה לפני כן. ההיסטוריה לא התחילה עם – – – << דובר_המשך >> רם שפע (כחול לבן): << דובר_המשך >> רגע, אני באמצע. אני הולך להגיד לו. תמר, חברתי תמר זנדברג, את רשומה לי גם בפרגונים ואת הרסת את זה. אז אני מתנצל. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> אז לא, זה לא – – – << דובר_המשך >> רם שפע (כחול לבן): << דובר_המשך >> רק רגע. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> ההיסטוריה לא קמה יום אחד בבוקר עם – – – << דובר_המשך >> רם שפע (כחול לבן): << דובר_המשך >> אוקיי. מה שרציתי לומר הוא שכבר ב-2017 אני ושרן השכל, ביחד, יצאנו עם עשרות מפגינים לכיכר רבין – אני כיושב-ראש התאחדות סטודנטים, שרן כחברת כנסת – בעד אותו מהלך שהיום אנחנו מצליחים לשלב בו כוחות ולהוביל. הצעת החוק שלי מבקשת להסדיר תחום פרוץ במשך עשרות שנים – ואני מדבר גם למי שמתנגד. בעיניי, חלק מהפעמים ההתנגדות היא מחוסר הבנת המטרה. דווקא אני, כאיש חינוך וכיו"ר ועדת החינוך בכנסת, מבין מה קורה לנוער שלנו היום ופוגש את הנוער שלנו היום, שחלקו – חלק מהעובדה שזה לא חוקי גורם להם, לבני הנוער שלנו, לפעמים לרצות עוד יותר לצרוך קנביס, וליצור קשר דרך כל מיני אפליקציות מפוקפקות עם גורמים עברייניים שמציעים להם לצרוך עוד דברים, שחס וחלילה אנחנו לא רוצים שהם יעשו. ודווקא בעיניי, אם אנחנו נסתכל למציאות בעיניים, לא נעצום עיניים, נבין שההסדרה הזאת היא דבר קריטי כדי לגרום לבני הנוער שלנו להבין את הבעיות, ומצד שני – להפסיק את הרדיפה אחרי המוני צעירים בישראל, ולא רק צעירים בישראל, שמקבלים קנסות, שנפתחים להם תיקים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מבקש שקט באולם. אי-אפשר לנהל ככה דיון. אנא. << דובר_המשך >> רם שפע (כחול לבן): << דובר_המשך >> אני רוצה גם לציין – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנא, אנא, לשמור על השקט, בבקשה. חבר הכנסת גפני, השרה פרקש הכהן, בבקשה לשבת. חבר הכנסת טופורובסקי, אנא. תודה. בבקשה. << דובר_המשך >> רם שפע (כחול לבן): << דובר_המשך >> אני רוצה לציין, כמו שאמרה חברתי תמר זנדברג, שיש פה בכנסת כמה אנשים שכבר כמה שנים טובות מתעסקים בנושא. את גם קידמת הצעת חוק, גם עסקת בנושא, גם מדברת עליו. גם חברי בועז טופורובסקי וגם חברי יוראי להב הרצנו – יצא לכולם להתעסק בזה יחד עת היינו שותפים פוליטיים. בהקשר הזה אני שמח שאנחנו יודעים לשתף פעולה גם בהצעות חוק שרלוונטיות לציבור שלנו, שרלוונטיות להרבה מאוד אנשים, שמבינים שהגיע הזמן. אני רוצה לספר – וחברתי שרן השכל דיברה על זה, אבל אני רוצה שתבינו שכיום אין שום הסברה לבני הנוער של המשמעויות של צריכת קנביס באופן כללי, ולכן חלק מהחוק מבקש להקים קרן שתיהנה מהכספים שהמדינה תרוויח מלגליזציה – שהיום היא מפסידה וזה הולך לשוק שחור עברייני – ובהם נוכל להשתמש כדי להקים קרן ולגרום לכך שאנשים, ילדים, צעירים וכולנו נבין את המשמעויות. ולכן אני מודה לראש הממשלה החליפי, יושב-ראש המפלגה שלי בני גנץ, ולראש הממשלה בנימין נתניהו על האמון בי ובשרן ועל הדחיפה של החוק, ולאבי ניסנקורן, שמבין את המשמעות בהסדרת השוק הזה. אנחנו בחודשים הקרובים מתכוונים גם בכנסת וגם בממשלה לעבודה קשה מאוד כדי לשמוע את כל הצדדים, לכבד את הדעות של כל הצדדים, אבל במקביל, בנחישות ובהתמדה לקדם חוק שבתקווה גדולה סוף-סוף יעשה צדק ויוביל ללגליזציה אחראית, מבוקרת – – – << קריאה >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> חבר הכנסת שפע, מה לגבי זה שהחרדים הודיעו שזה לא יקודם מעבר לטרומית? הרי אין פה באמת מה לחגוג. גם ועדת השרים אמרה שיקברו את זה אחרי חודשים. זה לא בדיוק החגיגה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> סוף-סוף זו הגדרה גדולה מדי. << דובר_המשך >> רם שפע (כחול לבן): << דובר_המשך >> קודם כול – – – << קריאה >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – למראית עין. השותפים שלכם בכלל – – – << דובר_המשך >> רם שפע (כחול לבן): << דובר_המשך >> אמר יפה השר לביטחון פנים: אני בשאיפה – – << קריאה >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> או שעשית עליהם סיבוב או שעושים עליך סיבוב. << דובר_המשך >> רם שפע (כחול לבן): << דובר_המשך >> – – שלא כל דבר שכתוב בעיתון מתממש. מה לעשות, גם שמעתי כל מיני סיפורים שאם דוחים את זה בשבוע זה לא יעבור – – << קריאה >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רם שפע (כחול לבן): << דובר_המשך >> – – אבל מה לעשות, הקואליציה היא קואליציה רצינית, והצעת החוק עברה בוועדת השרים לחקיקה. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הצעת החוק הזאת לא תעבור מעבר לטרומית, כי החברים שלך לממשלה, ממשלת אחדות – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> זה המצב. אין בעיה. לא יהיה אפשר להתנגד. << דובר_המשך >> רם שפע (כחול לבן): << דובר_המשך >> עידן רול, ידידי, עם הפסימיות שלך, אני מבטיח לך, לא נגיע לשום מקום. אני אמשיך להיות אופטימי, לעבוד קשה ולהאמין שהצעת החוק הזאת תעבור. תודה רבה. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אופטימיות זה מאוד חשוב בפוליטיקה, אבל כדאי לסגור עם השותפים הקואליציוניים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת רם שפע. תשיב השרה אורלי לוי אבקסיס במשולב לשתי הצעות החוק. בבקשה. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברת הכנסת זנדברג. חברת הכנסת זנדברג, עד שהיא תשיב, אני רק רוצה להזכיר שמי שמבקש להתנגד צריך באמת להתנגד לחוק ולא לעשות משהו אחר. אם אכן זה המצב, אין בעיה. אם לא, לא יהיה אפשר להתנגד. בבקשה. << דובר >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << דובר >> חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, חבריי לממשלה, אני אתחיל ואתייחס בשם הממשלה להצעת החוק של חבר הכנסת רם שפע, שהוגשה סמוך להצעת החוק של חברת הכנסת שרן השכל, ובדומה להצעתה היא מבקשת לבצע שינוי מהותי בהתייחסות החוקית לשימוש בקנביס על ידי בוגרים ולצמצם במידה ניכרת את ההקשרים שבהם הדבר ייחשב לעבירה. מדובר בהצעה שהיא חלק מתהליך של שינוי הגישה לקנביס שמתרחש בארץ ובכל העולם בצורה כזאת או אחרת. עיקרי ההסדר המוצע בהצעת החוק – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מבקש שקט במליאה. אי-אפשר לשמוע את הדוברת בצורה הזאת. בבקשה. << דובר_המשך >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> תודה רבה. עיקרי ההסדר המוצע בהצעת חוק זו הם קביעת נקודות ממכר ייעודיות שבהם יוכלו, ככל שאפשר, בגירים מעל גיל 21 לרכוש את הקנביס; איסורי פרסום וחובות סימון המוצרים במודל הדומה לזה הקיים ביחס למוצרי טבק; הסדרת נושא הנהיגה בעת השימוש בסם בתקנות שיתקין שר התחבורה; היתר לשר האוצר להטיל על המוצרים מס מיוחד שישמש בין היתר להקמת קרן להסברה ולמניעת התמכרות לקנביס. חברי חבר הכנסת רם שפע. רם שפע, איפה הוא? << קריאה >> רם שפע (כחול לבן): << קריאה >> אני פה למעלה. << דובר_המשך >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> אני רק רוצה לעדכן אותך שקרן כזאת קיימת במשרד שאני ממונה עליו תחת הרשות לביטחון קהילתי, ובקרן החילוט הזאת של עבריינות שקשורה לסמים ולעבירות פשע אנחנו לוקחים ומחלטים כספים מארגוני הפשע כדי להוביל אותם ולהכשיר אותם לדברים טובים – כסף מלוכלך שמחולט ואחר כך מחולק למטרות של מניעת התמכרויות וכדומה. לכן הנושא הזה ראוי, וחשוב שיהיה במסגרת וברשות שיש לה כבר ניסיון וכבר מתמודדת עם הדברים בצורה הרלוונטית והמשקפת. אז מהפכה מסוג זה אינה פשוטה. מבחינת השלכותיה ומציאת ההסדרים המיטביים אנחנו חייבים לעשות אותה בזהירות ובקפדנות. בהתאם, עמדת הממשלה היא שיש לתמוך בעיקרון שביסוד הצעה זו וביסוד ההצעה של חברת הכנסת שרן השכל, אך נכון שהשינוי ייעשה בהצעת חוק ממשלתית, לאחר בחינה מסודרת של הדברים. על כן הוחלט להקים צוות בין-משרדי שיכלול את כל המשרדים הרלוונטיים, מן הסתם גם בהשתתפות משרד הבריאות – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת כהנא, אנא, לשבת. לשבת. חבר הכנסת חמד עמאר. חבר הכנסת עמאר. חבר הכנסת חמד עמאר, אנא, לשבת. בבקשה, לשבת. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> היית מוריד אותנו – – – << דובר_המשך >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> על כן, עמדת הממשלה – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לו יכולתי, הייתי עושה את זה בשמחה. האמן לי. << דובר_המשך >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> על כן, עמדת הממשלה היא – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תסיים לימודי רפואה בתחום האפידמיולוגיה, תחתום שאפשר לשבת פה למטה, ואני אעשה את זה מייד. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה לא מכבד – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה, השרה לוי אבקסיס. << דובר_המשך >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> עמדת הממשלה, אם כן, היא להצביע בעד הצעת חוק זו בקריאה טרומית, ואנחנו בטוחים שמשרדי הממשלה יפעלו להצעת חוק ממשלתית מקיפה בהקדם. אותו כנ"ל לגבי הצעת החוק של חברת הכנסת שרן השכל, שבדומה להצעת החוק של רם שפע מבקשת לשנות את הגישה למשתמשי הקנביס למטרות פנאי במדינת ישראל. ההצעה מתמקדת ביצירת מתחם שבו ההחזקה והשימוש בקנביס יהיה מותר, וכן בהגדרה מחודשת של העבירות שימשיכו להתקיים ביחס לסם זה, כחלופה לחקיקה שקודמה לאחרונה, אשר כונתה בציבור "אי-הפללה". כמו כן מוצע על ידי חברת הכנסת שרן השכל להחריג מתחולת פקודת הסמים המסוכנים את החומר CBD. ככלל, הממשלה סבורה שנכון לקדם שינוי בתחום זה, אך מדובר בשינוי מורכב שחייב להיעשות לא בחטף אלא באופן מוסדר, כפי שציינתי ביחס להצעתו של חבר הכנסת רם שפע. על כן הממשלה החליטה לתמוך גם בהצעת חוק זו – כפי שאמרתי בנוגע להצעת החוק של רם שפע – בקריאה הטרומית, במטרה להכניס את משרדי הממשלה לעבודה מאומצת כדי להציג הצעת חוק ממשלתית. עכשיו אני רוצה לדבר איתכם על כמה נקודות. כמי שממונה על הנושא, שתחת משרדה הרשות לביטחון קהילתי וכן הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול, ומניסיוני רב-השנים פה בכנסת ישראל, בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, גם כאשר היה חבר הכנסת פייגלין ואחרים, והייתי שותפה גם לאותה הצעת חוק שהוגשה בתיאום ובגיבוש עם המון חברי כנסת, גם מהעבר, וחלקם עדיין בהווה, כדי להסדיר את הדבר הזה. מתוך מבט אל העולם המשתנה והמציאות הדינמית שבה מאות אלפים מתחככים בעולם הפשע והופכים לעבריינים בעל כורחם, מתוך חשש כי מה שמשווק ונמכר על ידי עולם הפשע אינו ידוע ואינו בר-פיקוח, ואף עלול להיות סכנה ממשית גדולה ומתוך הבנה שיש ליצור ריחוק בין עולם הפשע והפשיעה ובין אזרחים נורמטיביים, הגענו להבנה כי צריך ועדיף לבחון כמה שיותר מהר מחדש את היחס לשימוש, ובמיוחד לפקח על הדרך שעוברת עד לשימוש בקנביס לצריכה עצמית. תראו, חברים, לעיתים אנחנו יכולים לעצום עין למציאות המשתנה הנהוגה בחברה כולה. האם עלינו לומר שהדברים יתקיימו מתחת לרדאר? שזה בסדר כל עוד לא נצטרך לטפל בזה, ועל הדרך להפקיר אנשים נורמטיביים באמת, חלקם חולים שמחפשים מזור מאחר שלא קיבלו אותה במערכת הבריאותית? הם מוצאים את עצמם – ולא בכדי, גם כאשר הייתי בגשר, יש לי פרק שלם בנושא הזה, שמדבר על כך שאנשים, ובהם גם סבתות וסבים, מוצאים את עצמם מתנהלים בעולם של שוק שחור כדי למצוא את המזור שמערכת הרפואה לא יודעת לספק להם. אני מאמינה שיש להסדיר את השימוש בקנביס לצריכה עצמית כפי שמסדירים כל חומר בעל פוטנציאל השפעה על גוף האדם ועל התודעה שלו, כגון תרופות, חומרי פארמה, אלכוהול, סיגריות ומוצרים בתעשיית המזון ותכשירים אחרים. אבל יש לתת את הדעת על הגבלת גיל, על הסדרת המקומות המותרים למכירה וכיוצא באלה ולדאוג לניתוק עולם הפשע מהאוכלוסייה הנורמטיבית, כפי שאמרתי קודם. אני רוצה לבוא ולחדד את ההבדל בין לגליזציה לבין הסדרה. לצערי הרב, הרבה פעמים מדברים על כך שיש לעשות לגליזציה לקנביס בכלל ולקנביס הרפואי בפרט. אני חושבת שהמושג "לגליזציה" הוא מושג קצת פופוליסטי ומבלבל. מוצרים חוקיים שנמכרים באופן חופשי הם כל מוצר שאנחנו יכולים לקנות אותו, בניגוד לאלכוהול, סיגריות ומשני תודעה אחרים. עלינו להבדיל בין הדברים ולשים את החישוקים כדי למנוע זליגה לאוכלוסיות מוחלשות, לנוער בסיכון. לכן, פניתי – ודיברנו גם חברת הכנסת שרן השכל, שעוסקת בנושא הזה, אני חושבת, מהיום שבו היא נכנסה לכנסת ישראל. כמי שממונה על פי חוק על הרשות ללוחמה באלימות, סמים ואלכוהול מ-2017 הוריתי לרשות לבחון מחדש את נושא ההסדרה ולהגיש לי המלצות כדי לבחון את כל אותן נקודות שאנחנו יכולים לשים, כדי לפקח שלא תהיה זליגה לאותן אוכלוסיות, ואחר כך נצטרך להתמודד עם זה – הסברה נכונה, הכנה של האוכלוסייה לדבר הזה, וגם להבטיח שלא יהיו מונופולים. אני מסכימה איתך, חבר הכנסת רם שפע – את הקרן שאנחנו נצליח להשיג מהמיסים האלה חייבים להפנות לפעילות חברתית מניעתית. לכן אני באה ואומרת: אנחנו נעביר את הצעת החוק הזאת בתמיכת הממשלה בקריאה טרומית ונעבוד יחד איתכם, הח"כים שמובילים את זה בכנסת, על מנת להביא את התוצר הטוב ביותר, האחראי ביותר, שמצד אחד מאפשר שימוש בלי אפליה ומהם המקומות, הגילים וכדומה, ומצד שני שומר על כל אותן אוכלוסיות שצריך וראוי לשמור עליהן. אז בהצלחה. אני מבקשת מהכנסת לתמוך בהצעת החוק בקריאה טרומית. אנחנו נמשיך מכאן בחקיקה ממשלתית ביחד עם חברי הכנסת. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מבקש להתנגד להצעת החוק של חברת הכנסת שרן השכל – חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', בבקשה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, חבריי חברי הכנסת, חברת הכנסת שרן השכל, אתם הולכים כאן לעשות ניסוי חברתי סופר-מסוכן, שאם חלילה הוא ייכשל – ויש סבירות מאוד גבוהה שהוא ייכשל – הוא יהרוס את הדורות הבאים של מדינת ישראל. עכשיו, זה בסדר, זה עגל זהב. כולם סוגדים לו. אופנה. ממתי אנחנו נכנעים לאופנות מסוכנות והרסניות? אני מבין, אגב, שהצעת החוק הבאה של הליברלים כאן במשכן תהיה לבטל את החובה לחגור חגורות בטיחות – הרי אנחנו מאוד בעד אחריות אישית ומינימום התערבות של המדינה. << קריאה >> שרן מרים השכל (הליכוד): << קריאה >> מה זה הפופוליזם הזה? << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> יש הרבה יותר אנשים, שרן, לצערי הרב, שעוברים על המהירות המותרת בכביש מאשר אנשים שעוברים על החוק ומעשנים סמים "קלים", במירכאות כפולות ומכופלות. << קריאה >> שרן מרים השכל (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> אז מה? אז נבטל עכשיו את מגבלת המהירות? אתם יודעים מה? לא נבטל את המגבלה אבל נעשה אי-אכיפה, אי-אכיפה בעבירות מהירות. זה יפנה המון זמן למשטרה, שרן. זה יחסוך המון זמן לבתי המשפט, שגם ככה סובלים מחוסר אמון של הציבור. << קריאה >> שרן מרים השכל (הליכוד): << קריאה >> בצלאל, אתה – – – על בורות, זאת בורות. זה מה – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> אין ויכוח על זה שצריכת סמים בגילים הצעירים פוגעת גם פיזיולוגית בהתפתחות של המוח וגם התפתחותית נפשית בגיל ההתבגרות. אז מה אתם אומרים? נסדיר, ואנחנו קובעים גילים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> למה זה שונה מסיגריות ואלכוהול? המון המון שנים במדינת ישראל אסור למכור סיגריות ואלכוהול מתחת לגיל 18. ילדים בני 12 היום משיגים את זה בלי בעיה. זה פשוט. כשמוצר הופך לזמין, לזול, לנגיש, ללגיטימי – – – << קריאה >> שרן מרים השכל (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> תסלחו לי, אני לא מתרשם ממכבסת המילים של אי-הפללה. בסוף זה אוקסימורון. זה כמו להגיד: תראו, אסור לתת שוחד, אבל אם קיבלת ככה, בקטנה, בבית, זה בסדר, נעשה אי-הפללה. או ששוחד הוא אסור או ששוחד הוא מותר; או שצריכת סמים היא אסורה או שצריכת סמים היא מותרת. אגב, אני מאוד בעד, שרן, שהמשטרה תפעיל שיקול דעת ושכל ישר, בלי קשר לכלום. אני מסכים שלא כל עישון בבית מצדיק עכשיו פריצה באישון לילה, חיפוש, הגשת כתב אישום, בזבוז זמן שיפוטי. << קריאה >> שרן מרים השכל (הליכוד): << קריאה >> נכון, זה מה שעושים. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> את זה אפשר לפתור בשיקול דעת, בשכל ישר, במדיניות – – << קריאה >> שרן מרים השכל (הליכוד): << קריאה >> אבל זה מה שהם עושים – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – במדיניות שר. לא לתת לגיטימציה. כשאנחנו הופכים את הדבר המסוכן הזה – שוב, בגילים הצעירים אין ויכוח על זה שהוא מסוכן, ואני לא נכנס לשאלה עכשיו אם בגיל מבוגר הוא מסוכן והמדינה צריכה להתערב או לא. נניח שלא. הוא מסוכן בגיל צעיר ועל זה אין ויכוח. הוא הרסני ועל זה אין ויכוח. << קריאה >> שרן מרים השכל (הליכוד): << קריאה >> נכון, אבל – – – המשטרה – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> שוב, גם בסיגריות קבענו מגבלת גיל של גיל 18 וגם באלכוהול. אין ילד בן 12 שרוצה להשיג היום סיגריות – דיברת על קולורדו. הם מחפשים בכל דרך בקולורדו להיפטר מהדבר הזה, כי הם מבינים את הנזק שהוא עושה. << קריאה >> שרן מרים השכל (הליכוד): << קריאה >> אתה טועה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> הם מבינים את הנזק שהוא עושה. << קריאה >> שרן מרים השכל (הליכוד): << קריאה >> אתה טועה – – – זו שמרנות וזה נגוע בבורות. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> אז כן, יש עכשיו איזו אופנה כזאת, איזו דרישה ציבורית כזאת. יש פה שיח פוליטי כזה שרוצה להפוך חולשה – כן, זאת חולשה. תראו, צריך לומר את זה גם למבוגרים. אגב, גם למבוגרים מותר שיהיו חולשות, אבל הרצון הזה לברוח, להתמסטל קצת, להירגע קצת במקום להתמודד, הוא חולשה. לקחת חולשה וברגע שהיא הופכת לאופנה להפוך אותה ללגיטימית, לתת לה חותמת כשרות – בעניין הזה אין הבדל בין אי-הפללה לבין לגליזציה – זה דבר הרסני. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> משפט אחרון, אדוני היושב-ראש, לחבריי החרדים. החוק הזה עובר בגללכם. אתם יכולתם למנוע אותו בזכות וטו. יש לכם בהסכם הקואליציוני שבחצי השנה הראשונה הממשלה לא מחוקקת שום דבר שהוא לא בהסכמה. הישראבלוף הזה שאתם יוצאים עכשיו מהאולם כדי לא להצביע – אתם אחראים לחוק שיציף את רחובות מדינת ישראל בסמים. עוד לא דיברתי, כי אין לי זמן, על זה שנהפוך כאן לאיזה מרכז סחר אזורי, כי רק כאן זה חוקי, אז כאן יהיה מאוד קל, ומכאן יסחרו עכשיו בכל המדינות מסביבנו. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה, חבר הכנסת סמוטריץ'. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> אנחנו הורסים את הרחובות במדינת ישראל. חבריי החרדים, תיכנסו, תתנגדו ותעצרו את החוק הזה בהמשך, כי הוא כניעה לאופנה פופוליסטית ומסוכנת. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. מבקשת להתנגד להצעת החוק של חבר הכנסת רם שפע – חברת הכנסת תמר זנדברג. בבקשה. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> אדוני היושב-ראש, תודה. על הרגעים האלה אומרים: בהתחלה מתעלמים ממך, אחר כך צוחקים עליך, אחר כך נלחמים בך ואז אתה מנצח. קצרה כאן היריעה של השלוש דקות מלתאר את 20 השנה של מאבק ציבורי ופרלמנטרי בעד לגליזציה ואי-הפללה. עם כל הכבוד, הוא לא התחיל אתמול וגם לא לפני ארבע או חמש שנים וגם לא התחיל איתי. זה מאבק של אנשים שנלחמו כאן על הדבר הבסיסי והטריוויאלי הזה, אם נזכיר רק את בועז וכטל ואחרים מלפני שנים ארוכות. מה לא אמרו עליהם ועלינו? סטלנים, מסוממים, הזויים, פרובוקטורים, והינה, שמענו את חבר הכנסת סמוטריץ' ואולי גם אחרים אומרים את זה גם היום. אבל, חברות וחברים, הרבה אומרים לנו בתור מרצ, בתור שמאל, בתור אופוזיציה: מה אתם נלחמים? אתם לא מנצחים. היום זה יום של ניצחון לנו כשחברי כנסת מהקואליציה עולים לדוכן – אתם יודעים מה? אפילו לא נותנים קרדיט, אבל לא נורא, זה בסדר. העיקר שאנחנו משנים את המציאות, כי את המציאות אי-אפשר להסתיר, והמציאות היא שעישון קנביס בשעות הפנאי לא צריך להיות פלילי. גם המתנגדים הגדולים יודעים שאם היו כותבים היום את חוק העונשין לא היו מכניסים את הפעולה הפשוטה והשגרתית והנורמטיבית הזאת להיות עבירה פלילית. התוצאה היא הפללה של בערך כמיליון ישראלים, שכמו שכל אחד מכם שותה כוס יין בסוף הערב, וכמו שחלקכם מעשנים סיגריות – שזה, דרך אגב, הרבה יותר מזיק לבריאות והרבה יותר ממכר מעישון קנביס – הם עושים את הפעולה הפשוטה הזאת. אנשים עובדים, נורמטיביים, לומדים, רגילים, בדיוק כמוני וכמוכם, אבל הם מעשנים קנביס בשעות הפנאי. אין סיבה שמיליון הישראלים האלה יהפכו לעבריינים פליליים בעל כורחם בחסות החוק. לכן, מה שנעשה היום זה התחלה של התחלה של התחלה של צדק חלקי. אני רוצה להגיד לחברים בכחול לבן – ולכן נרשמתי להתנגד, אדוני היושב-ראש, למרות שאתה יודע שאני באמת, נקרא לזה, ממובילות הנושא פה, בכנסת – בשבוע שעבר ראינו את חברי הכנסת של כחול לבן מצביעים נגד מצפונם נגד תחבורה ציבורית בשבת. אבל על הציבור החילוני – תמיד יש מי שיירק עליו עוד, במיוחד מצד הנציגים שלו. היום אנחנו נראה את נציגי מפלגות הקואליציה מתנגדים, כי זה בניגוד למצפונם, וכבר יצאו בחגיגות שהחוק הזה יידחה בשלושה חודשים. אז כנראה שכשמשהו באמת בנפשו של ציבור מסוים, אפשר להתנגד, יש מצפון בעולם. אבל החוק הזה יעבור, והוא יעבור היום, כי הוא היה צריך לעבור כבר מזמן. גם עם אותה דחייה של שלושה חודשים, הרכבת הזו יצאה מהתחנה, והיא הולכת אך ורק לכיוון אחד – לכיוון של לגליזציה. תודה רבה לכולם, וכל הכבוד. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת השכל, את מבקשת להשיב? חברת הכנסת שרן השכל, את מבקשת להשיב או לעבור להצבעה? << קריאה >> שרן מרים השכל (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת רם שפע – מוותר. אם כך, אנחנו עוברים להצבעה. << נושא >> הצהרת אמונים של חבר הכנסת אליהו חסיד << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לפני ההצבעה נאפשר את הצהרת האמונים של חבר הכנסת אליהו חסיד. חברי הכנסת, אני מתכבד להודיע לכנסת שעל פי סעיף 43 לחוק-יסוד: הכנסת, עם הפסקת חברותו בכנסת של באמת אחד מוותיקי המשפיעים שבחברינו, חבר הכנסת יעקב ליצמן, אשר נכנסה לתוקפה היום, יום רביעי, ב' בתמוז התש"ף, 24 ביוני 2020, בא במקומו חבר הכנסת אליהו חסיד. בהתאם לסעיף 15 לחוק-יסוד: הכנסת, ולסעיף 2 לחוק הכנסת, התשנ"ד–1994, אני מזמין בכבוד את חבר הכנסת אליהו חסיד לעלות לדוכן. חבר הכנסת אליהו חסיד, בבקשה. אקרא בפניך את הצהרת האמונים של חבר הכנסת, ואתה תשיב בסיומה: "מתחייב אני". וזה נוסח ההצהרה: אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי בכנסת.   << דובר >> אליהו חסיד (יהדות התורה): << דובר >> מתחייב אני, בעזרת השם. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה והרבה הצלחה. אתה יכול להישאר כאן, אם אתה מעוניין להצביע. אתה לא חייב לעלות למעלה למקומך. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים (הגדרת צמח הקנבוס, מדרוג עבירות ועונשים בסם קנבוס), התש"ף–2020 << הצח >> (הצעת חברת הכנסת שרן מרים השכל) << הצח >> הצעת חוק הסדרת שוק הקנביס לצריכה עצמית, התש"ף–2020 << הצח >> (הצעת חבר הכנסת רם שפע) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו עוברים להצבעה. יש לפנינו, חברות וחברי הכנסת, שתי הצבעות. תחילה – הצבעה על הצעת החוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים (הגדרת צמח הקנבוס, מדרוג עבירות ועונשים בסם קנבוס), התש"ף–2020, בקריאה הטרומית. הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 59 נגד – 11 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים (הגדרת צמח הקנבוס, מדרוג עבירות ועונשים בסם קנבוס), התש"ף–2020, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מוסיף את קולה של חברת הכנסת מיכל שיר סגמן – בעד. חבר הכנסת סמוטריץ', אתה נמצא כאן? הצבעת במקומך, וחברת הכנסת מלינובסקי, גם כן בעד. אם כך, 61 בעד, 11 נגד, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק עברה בקריאה הטרומית, ותועבר לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות לשם הכנתה לקריאה הראשונה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לאיזו ועדה הוא מציע? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כך, ההצעה תועבר לוועדת הכנסת, והיא תקבע את הוועדה שתדון בהצעת החוק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> הוא ביקש לוועדת הכנסת. הוא יכול לבקש שההצעה תידון גם בוועדת הכנסת עצמה. זה בסדר גמור, אין שום בעיה. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הסדרת שוק הקנביס לצריכה עצמית, התש"ף–2020, של חבר הכנסת רם שפע. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 51 נגד – 12 נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק שוק הקנביס לצריכה עצמית, התש"ף–2020, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מוסיף את קולותיהם של חברת הכנסת מיכל שיר סגמן ושל חברת הכנסת יוליה מלינובסקי. אם כך, בעד – 53, נגד – 12, נמנע אחד. אני קובע שהצעת החוק התקבלה בקריאה הטרומית, ותועבר לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אתה מבקש גם כן לוועדת הכנסת. אם כך, היא תועבר לוועדת הכנסת, והיא תקבע את הוועדה שתדון בהצעת החוק. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הטבות מס ליישובים), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/545/23; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת מיכל שיר סגמן) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה – הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הטבות מס ליישובים), התש"ף–2020, של חברת הכנסת מיכל שיר סגמן. ישיב על ההצעה סגן שר האוצר חבר הכנסת יצחק כהן. חברת הכנסת מיכל שיר סגמן, בבקשה. << דובר >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אף פעם לא מאוחר מדי לעשות את הדבר הנכון. אף פעם לא מאוחר מדי לתקן עוול. לשם כך אנחנו כאן כמשרתי ציבור, וגם כאן ספציפית היום – כדי לעשות את הדבר הנכון, ולתקן את העיוותים שנפלו בתיקון מפת הטבות המס לעיר עכו מלפני שנתיים. אספר לכם את הסיפור על קצה המזלג: לפני כ-30 שנה העניקה ממשלת ישראל דאז הטבות מס לעיר נהריה, והחלטה זו גררה נטישה של בין 15,000 ל-20,000 תושבים מהעיר עכו אל העיר נהריה – שישה קילומטרים מרחק, חמש דקות נסיעה. עיר קיט אטרקטיבית הועמדה בפני שוקת שבורה. לאחר כמה שנים התעשתה המדינה והשוותה כמעט לחלוטין את הטבות המס בין הערים, אך לפני שנתיים שוב שונתה מפת הטבות המס בצפון, ושיעור הטבות המס בעכו הורד ל-7% ובנהריה הועלה ל-12%. בנוסף, תקרת השכר השנתית להטבה הורדה בעכו ל-132,000 אלף שקלים, לעומת העלאה ל-204,000 שקלים בנהריה. המשמעות: תושב נהריה יכול לקבל הטבת מס עד פי שלושה מתושב עכו, וכך משפחה שעברה מעכו לנהריה יכולה ליהנות ממס נמוך עד פי שלושה ולחסוך 30,000 שקלים בשנה, למרות שהעיר נמצאת באשכול חברתי-כלכלי נמוך יותר. בעקבות אפליית המס בשנתיים האחרונות נטשו אלפי תושבים את העיר עכו. שוב. זו עובדה. 1,500 בתי אב, 3,151 תושבים נטשו את עכו, והיא הולכת 30 שנה אחורה. זה קרה כי משפחה שיכולה להרשות לעצמה לבחור אם היא גרה בעכו או בנהריה – היא תבחר לגור בנהריה. ואם אני צריכה להחליט אם אני מלכתחילה נכנסת אל העיר, אז אני אחליט שאני הולכת לעיר שיש בה את הטבת המס הגדולה ביותר. כאשר מדובר בערים שכנות, יש לזה משמעויות קשות מאוד. בשנתיים האחרונות ישראל נמצאת בתקופה של מערכת בחירות מתמשכת. וההחלטה על הפחתת הטבות המס של עכו גורמת לקריסת מעמד הביניים בעיר. מכובדיי, לאור הבטחת הבחירות – גם של כחול לבן וגם של הליכוד, ובפרט של ראש הממשלה, שלו אני מודה על הגיבוי והתמיכה – החלטתי להגיש את הצעת החוק שאני מבקשת מכם לאשר כעת ולהשוות את מצבה של העיר עכו למצבה של העיר השכנה. הבטחות צריך לקיים; עיוותים, חברים, צריך לתקן. על פי תחשיבי האוצר, עלות ההשוואה של עכו לנהריה תעלה לקופת המדינה כ-8 מיליון שקלים לשנה בסך הכול – תקציב זעום לעומת פגיעה אנושה בעיר. עכו נמצאת באשכול 4 ונהריה נמצאת ב-6. במקום לחזק אותה, לתמרץ אוכלוסייה צעירה להגיע אליה, אפליית המס מעודדת את בני מעמד הביניים לברוח ממנה. העלות פה היא עלות זניחה למול הרווח לעכו ולצפון כולו. צודק ידידי שמעון לנקרי, ראש עיריית עכו, כשהוא טוען שזה אינטרס לאומי של מדינת ישראל, ולא רק סוגיה מקומית של תושבי העיר. אני מלווה את מאבקם של תושבי עכו וראש עיריית עכו מיומי הראשון בכנסת. מעטים, מעטים המאבקים הצודקים כמו מאבקם. אני מודה שוב לראש הממשלה מר בנימין נתניהו על שהוכיח שהבטחה טרם בחירות אינה בהכרח מילה מגונה. אני מודה לו, וחשוב מכך, תושבי עכו מודים לו ולכלל סיעות הבית שתומכות בחוק. עכו היא עיר עם עבר מפואר ועם הווה של מופת ליחסי דו-קיום, ועכשיו היא יכולה לצפות גם לעתיד מבטיח. בואו נתקן את העוול שנעשה לתושבי העיר. לכן, חבריי, אני מבקשת מכם לתמוך בחוק הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. אני יכול לומר, כשר התיירות לשעבר, שלכל אזרחי ישראל כדאי מאוד לבוא לבקר בעכו. פשוט עיר מדהימה. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר_המשך >> בהחלט. בהחלט. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מזמין את סגן שר האוצר חבר הכנסת יצחק כהן להשיב בשם הממשלה. << דובר >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, חברת הכנסת מיכל שיר, ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית, ואחריה תוחזר הצעת החוק לוועדת השרים לענייני חקיקה. הצעת החוק תתואם עם משרד האוצר משרד המשפטים ועם הלמ"ס, לעניין יישוב מעורב, ותסדיר הגדרת קריטריונים שוויוניים. איפה מיכל? איפה המציעה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> לא, היא צריכה להסכים, לפרוטוקול. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – אולי היא עלתה לכאן. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> נחכה לה, נחכה לה. אוקיי, נתחיל הכול מההתחלה. << קריאה >> טלי פלוסקוב (הליכוד): << קריאה >> הינה היא, אדוני. הינה, היא נכנסה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אז אני מתחיל מהתחלה בשבילך, מיכל. הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הטבות מס ליישובים), התש"ף–2020, של חברת הכנסת מיכל שיר. כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לתמוך בהצעת החוק בקריאה טרומית, ואחריה תוחזר הצעת החוק לוועדת השרים לענייני חקיקה. הצעת החוק תתואם עם משרדי האוצר והמשפטים ועם הלמ"ס, לעניין יישוב מעורב, ותסדיר הגדרת קריטריונים שוויוניים. הצעת החוק, גברתי, תמתין להצעת חוק ממשלתית שתסדיר את הנושא במסגרת תקציב המדינה. האם התנאי מקובל עלייך? << קריאה >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> לפרוטוקול, מקובל על המציעה. אז אני מבקש מחבריי להצביע בעד. תודה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. מתנגד – חבר הכנסת אוסאמה סעדי, בבקשה. עד שלוש דקות, אדוני, בבקשה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד סגן השר, כמובן שאנחנו תומכים בהצעת החוק לתת הטבת מס נוספת לעכא, כי יש לנו – 20%, 30%? עאידה, כמה יש בעכא? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 35%. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> 35% אזרחים ערבים, וכמובן שאנחנו בעד לתת להם הטבה נוספת של 5%. אבל אני עליתי לכאן כדי להגיד שקודם כול אנחנו חושבים שצריך לתת הטבות מס לשאר הערים המעורבות. אנחנו מבינים את השיקולים, שנתנו לעכא בגלל התחרות עם נהריה, אבל מה עם אל-לד? מה הם רמלה? מה עם חיפא? נוף הגליל – נצרת עילית? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מעלות-תרשיחא. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מיכל, אנחנו בעד ואנחנו נצביע בעד, אבל אני רוצה להגיד עוד דבר. אנחנו בוועדת הכספים, ב-2016 – חבר הכנסת טיבי – הכנסנו 15 יישובים בפעם ראשונה להטבות מס, כולל היישוב שלי עראבה, סח'נין, דיר חנא, אל-שגור, מג'ד אל-כרום, נחף, אל-בענה, דיר אל-אסד, כבול, טמרה, כפר יאסיף, אבל נשארו שני יישובים שאנחנו כבר כמה שנים מנסים להכניס, אדוני היושב-ראש, סגן שר האוצר, שני יישובים קטנים שהם חלק מהבתים בתוך הקו שאז התווינו בוועדת הכספים, ואני מדבר על כאוכב ועל אעבלין. קיימנו כמה ישיבות עם היועצת המשפטית של ועדת הכספים, שהיום היא ממלאת מקום היועץ המשפטי של הכנסת, ואפילו היא תמכה בעמדה שלנו. ולכן אני חושב וסבור, אדוני היושב-ראש, שהגיעה העת גם שניתן הטבות מס גם לכאוכב וגם לאעבלין, וגם לשפרעם, שהיא על אותו קו. לכן, אנחנו נתמוך בחוק, אבל בוועדת הכספים אנחנו נשוב ונעלה את הנושאים האלה של מתן הטבות לכל הערים. אני ביקשתי, ופניתי לראש עיריית לוד, אל-לד, יאיר רביבו, וגם לראש עיריית רמלה, וידל, ואמרתי להם: אתם צריכים להתערב, וגם אנחנו – אנחנו נתמוך ברשימה המשותפת בהכנסת היישובים האלה לתוך הטבות המס. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. נא לשבת, חברי הכנסת. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה. אני אוסיף אותך, תישאר. אני אוסיף אותך. אז נא להצביע. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 48 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הטבות מס ליישובים), התש"ף–2020, לוועדת הכספים נתקבלה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> בעד – 48, אין נמנעים, אין מתנגדים. הצעת החוק עברה בקריאה טרומית, ותועבר לוועדת הכספים להמשך הכנתה לקריאה ראשונה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת, חבר הכנסת איתן גינזבורג. יש הודעה אחת עם הצבעה, אדוני? יש הודעה אחת עם הצבעה. נא להישאר כאן על מנת להצביע. << קריאה >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << קריאה >> אפשר לדחות את זה? << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> לא שמעתי. << קריאה >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << קריאה >> לדחות את זה – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אה, לדחות? בסדר, אז אחרי החוק הבא. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים (שידול ליבוא או יצוא חומר הנחשב לסם בחו"ל), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/472/23; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת משה ארבל) << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אנחנו עוברים להצעת חוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים. חבר הכנסת ארבל, אתה יכול להציג את זה גם מלמעלה. בבקשה. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, בשנה האחרונה נודע לי על התופעה הכואבת של ניצול צעירים וצעירות רבים להברחת צמח הגת לאירופה, למדינות שבהן הגת מוגדר כסם לא חוקי ליבוא ולאחזקה. על פי נתונים שקיבלתי ממשרד החוץ, בתקופה שבין נובמבר1918 לפברואר 1920 נעצרו בחוץ לארץ 110 ישראלים על הברחת גת. חלקם סולקו בתוך כמה ימים, וחלקם נשפטו לחודשים בכלא או לשנים, בתלות במדינה שבה נתפסו והכמות אשר הוברחה. באחד הנאומים הראשונים שלי בכנסת בשנה שעברה הזכרתי את המקרה הקשה של נער צעיר בן הקהילה האתיופית שנידון לעשר שנות מאסר בטורקיה בגין הברחת עשרות קילוגרמים של גת. המפעילים יודעים לפנות היטב אל צעירים וקטינים ממשפחות במצוקה – ברוב הפעמים בני העדה האתיופית או חרדים וחרדיות. לצעירים הללו, שמימיהם לא נסעו לחופשה ולא ראו מטוס מבפנים, בוודאי שלא לחופשה בחוץ לארץ, מוצע עולם ומלואו: טיסה לחו"ל בחינם בתוספת כמה אלפי שקלים רק בשביל להעביר חומר שהצעירים הללו מכירים ויודעים שהוא חוקי, וכך נמסר להם על ידי המפעילים – שהחומר הזה הוא חוקי. ממה שנמסר לנו על ידי רשות שדות התעופה והמשטרה, הם יודעים היטב מי המפעילים. פעמים רבות הם משתייכים לכנופיות פשע מוכרות. המצב החוקי כיום בארץ לא מאפשר לפעול כנגדם, שכן החומר המועלה על המטוס הוא חוקי כל זמן שהוא נמצא בשטח מדינת ישראל. לשם כך מובאת הצעת חוק זו. כל חומר שחוקי כיום לאחזקה בארץ יהיה חוקי גם לאחר שהחוק יעבור. ההצעה מכוונת למפעילים שמנצלים את הצעירים הללו וקובעת ששידול לייצא ולייבא חומר שבארץ הוא חוקי ולהשתמש בו אבל בחו"ל הוא אסור ייחשב לעבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים. החוק יאפשר לרשויות האכיפה להתמודד עם הסיטואציה ולפעול כנגד כנופיות פשע ועבריינים שמנצלים צעירים קטנים במצוקה ולחסוך כאב לעשרות רבות של צעירים בכל שנה ולבני משפחותיהם. לפני סיום דבריי, אני מבקש להודות מעומק הלב לשרת העלייה והקליטה חברת הכנסת פנינה תמנו שטה, שעשתה צדקה גדולה והגישה את החוק הזה בתחילת הכנסת הנוכחית, ועם מינויה לשרת העלייה והקליטה העבירה לי את המשך הטיפול בו. בכנסת הקודמת פנינה ואני פעלנו יחד בנושא הזה. אני שמח שגם בכנסת הזאת הזדמן לנו לעשות למען מטרה חשובה זו. אני מבקש להודות גם לחברי ועדת שרים לענייני חקיקה בראשות שר המשפטים חבר הכנסת אבי ניסנקורן, שנתנו כולם אוזן קשבת למקרים הקשים הללו שעולים מן השטח ותמכו בהמשך קידום ההצעה, וכן להודות לעובדי משרד החוץ – הסמנכ"לית סטלה ראפ, סימה דובדבני, זיו שלוי – שעושים עבודת קודש. הבנתי ששרת העלייה והקליטה נכנסה למליאה, אז אני חוזר ומודה לה פעם נוספת בפניה. אני מבקש להודות לכל העוסקים במלאכת הקודש, וכמובן לשר החוץ, שפועל בנושא, ולעובדיו המסורים. אני מבקש מחבריי מהקואליציה ומהאופוזיציה לתמוך בהצעה החשובה הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. ישיב שר המשפטים אבי ניסנקורן. בבקשה, עד עשר דקות, אדוני. << דובר >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר >> תודה רבה. מדובר בבעיה חשובה מאוד שהציפו השרה פנינה תמנו שטה, חבר הכנסת משה ארבל ואנשי משרד החוץ. יש באמת עשרות צעירים שנופלים בין הכיסאות, עם הרס לעתידם ולעתיד משפחותיהם. הצעת החוק אושרה בוועדת השרים לענייני חקיקה. אחרי העברה בקריאה טרומית, בתיאום עם מגיש ההצעה, הנושא יקודם במטרה לתת מענה לבעיה בתיאום עם משרד המשפטים. במידת הצורך, הנושא ישוב לוועדת השרים. תודה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. אנחנו עוברים להצבעה. נא לשבת, חברי הכנסת. נא להצביע. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 38 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים (שידול ליבוא או יצוא חומר הנחשב לסם בחו"ל), התש"ף–2020, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> בעד – 38, אין נמנעים, אין מתנגדים. הצעת החוק עברה בקריאה טרומית, ותועבר לוועדת החוקה להמשך הכנתה לקריאה הראשונה. להוסיף את חבר הכנסת יעקב אשר, לפרוטוקול. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> היושב-ראש, לא הספקנו לעלות. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> לא הספקתם לעלות? לא. ישבתם. מי שהיה, נוסיף אותו. << קריאה >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הייתי. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> הייתי למטה ורצתי למעלה. הצבעת מהר – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> לא, לא משנה. צריך לשבת במקום בשביל להצביע. אני מוסיף אתכם לפרוטוקול. חבר הכנסת יוראי להב – מוסיף אותו, יואב סגלוביץ' – מוסיף אותו, אז 40 בעד. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני ישבתי כאן. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אתה ישבת כאן, לא ישבת במקום שלך. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני לחצתי, מה אתה אומר לי לא? << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה. אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני לחצתי. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אלעזר שטרן – אני מוסיף גם אותו. 41. חברי הכנסת, נא לשבת במקומות שלכם כשאנחנו מצביעים. מי שלא יכול – גם אתה ישבת שם? << קריאה >> יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אנחנו ישבנו. זה פשוט לא עבד. << קריאה >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני ישבתי. להוסיף גם אותי. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> חברת הכנסת אימאן ישבה – להוסיף אותה. זה 42, וחבר הכנסת ג'אבר – 43 בעד. ההצעה עוברת לוועדת החוקה. << נושא >> הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> נא לשבת. בהודעה של יושב-ראש ועדת הכנסת יש הצבעה, בחלק מההודעות תהיה הצבעה. נא לשבת. << דובר >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ברצוני להודיע כי ועדת הכנסת קבעה בישיבתה היום כי ועדת הכספים תדון בהצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון – הארכת תקופת ההתיישנות), התש"ף–2020, של חבר הכנסת אופיר כץ, לשם הכנתה לקריאה הראשונה. אין צורך בהצבעה על כך. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> זה עם הצבעה? << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> לא. מה שאני אקריא עכשיו. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> ההודעה הנוכחית – עם הצבעה. נא לשבת במקומות. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> הכנסת החליטה בישיבתה מיום ל' בסיוון התש"ף, 22 ביוני 2020, להעביר את הצעת חוק מענק הסתגלות מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020, לדיון בוועדת הכספים. ועדת הכנסת ממליצה לכנסת לשנות את החלטתה ולהעביר את הצעת החוק האמורה מוועדת הכספים לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות לשם הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. נבקש את המליאה להצביע על כך. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> נא לשבת במקומותיכם. אנחנו עוברים להצבעה. נא להצביע. בעד – מסכים להודעה של יושב-ראש ועדת הכנסת. הצבעה מס' 5 בעד הצעת ועדת הכנסת – 42 נגד – אין נמנעים – 1 הצעת ועדת הכנסת להעביר את הצעת חוק מענק הסתגלות מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020, מוועדת הכספים לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> בעד – 42, נמנע אחד, אין מתנגדים. ההצעה עוברת לוועדת העבודה והרווחה. יואב סגלוביץ', אנחנו מוסיפים אותך – 43. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> גם אותי, לא הספקתי להגיע. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> גם אותך אני מוסיף – 44, חבר הכנסת איתן. << הצח >> הצעת חוק שיקים ללא כיסוי (תיקון – חובת הודעה ללקוח טרם סירוב שיק), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/410/23; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אנחנו עוברים להצעת חוק שיקים ללא כיסוי (תיקון – חובת הודעה ללקוח טרם סירוב שיק), התש"ף–2020, של חברי הכנסת יעקב אשר ומשה גפני. יציג את הצעת החוק חבר הכנסת יעקב אשר, בבקשה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר – אלעזר, זה לא קשור לבתי דין רבניים. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בגלל זה אני מדבר עם – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני שמח היום להציג בפניכם את הצעת החוק לגבי הנושא של החזרת שיק – דבר שכל אדם, לצערנו הרב, יכול להיתקל בו, בין שהוא איש פרטי, בין שהוא מנהל מוסד, בין שבעל עסק קטן או בינוני. בשטף החיים ובשטף הבעיות שקורות מדי פעם, במצבים כלכליים כאלה ואחרים, בן אדם מגיע למצב שבו הבנק מחזיר לו שיק. הוא לא ידע שזה אמור לקרות, הוא לא היה מודע לזה שחסרים לו כמה שקלים למסגרת האשראי שלו בגלל בעיות כאלה ואחרות. אנחנו יודעים שכל החזרת שיק של בן אדם היא בעצם כתם עליו ועל פעילותו הכלכלית. בעקבות זאת הגשתי את הצעת החוק הזאת יחד עם ידידי, הרב משה גפני, הצעת החוק שאומרת שכל שיק שאמור לחזור לאדם, הבנק יהיה חייב לתת לו הודעה – התרעה – 24 שעות קודם בדרך שימצאו לנכון. לשמחתי הרבה, למרות שההצעה הזאת שלי הייתה גם בכנסת הקודמת, למרות זאת אני שמח היום להיות כאן, לאחר אישור של ועדת השרים בעניין הזה. אני מודה לחברי הממשלה ולחברי ועדת השרים – לשר ניסנקורן ולשר דודי אמסלם ולשאר החברים – על האישור של החוק. זה חוק חברתי מהמדרגה הראשונה. זה חוק צודק מהמדרגה הראשונה. אני גם קיבלתי על עצמי להגיע בהמשך הדרך להסכמות באיזו צורה לעשות את זה, באיזו צורה הלקוח יקבל את זה. יש היום הרבה מאוד דרכים, אבל הן צריכות להיות נגישות לכולם. אני רוצה לספר לכם, חבריי חברי הכנסת, שמאז שהתפרסמה ההחלטה שוועדת השרים אישרה את זה, הגיעו ללשכתי מאות פניות תודה – מאות פניות של אנשים פשוטים, רגילים, שפשוט שמחו, הודו. זה נותן לי רוח גבית גדולה מאוד. אני רוצה לומר לכם שאני חשבתי לעצמי, חבריי חברי הכנסת: איך לא חשבו על זה קודם? איך לא חשבנו על זה קודם? כל כך פשוט. אדם שמחזירים לו שיק – תודיעו לו קודם, תנו לו את הצ'אנס לראות, אולי הייתה טעות. אם הוא אחד סדרתי, אז לא יעזור כלום, הוא לא יסדר את זה. אם הוא אדם לא אחראי, אז הוא לא יסדר את זה, ותבואו איתו חשבון בהמשך הדרך, אחרי שמונה או עשרה שיקים. אבל אותו אדם ששיק אחד ברח לו בצורה כזאת או אחרת, אני חושב שזה הדבר הכי הגיוני ומוסרי לתת לאיש את הצ'אנס של יום או יומיים, למלא חזרה את החשבון שלו, לדאוג לכך שהשיק יהיה מכוסה. אני שמח לשתף אתכם בעניין הזה, ואני מבקש את תמיכת חברי הכנסת. בעזרת השם, אני אעשה כל מאמץ להאיץ את התהליך הזה עד כמה שאפשר. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה לך. ישיב שר המשפטים חבר הכנסת אבי ניסנקורן. בבקשה. << דובר >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר >> בשם ועדת השרים לענייני חקיקה, אני מודה ליעקב אשר על הגשת הצעת החוק. זו הצעת חוק חברתית, חיובית וחשובה שיכולה בסופו של דבר לייעל את הפעילות המשקית – גם למנוע את התחושה האישית, אבל גם לייעל את הפעילות המשקית. בשם הוועדה אני, דודי אמסלם ויתר חברי הוועדה מודים ליעקב אשר. מדובר בהצעת חוק חברתית, חיובית, שתיטיב עם האזרחים, לכן אישרנו אותה בוועדת השרים. לאחר העברה בקריאה טרומית הצעת החוק תקודם בכפוף לתיאום עם משרדי האוצר והמשפטים. עיקר התיאום הוא כדי לראות שיש יכולת תפעולית והתארגנות תפעולית ליישום ההצעה. אז תודה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. אנחנו עוברים להצבעה. נא לשבת במקומות. נא לשבת. אני לא מפעיל את ההצבעה עד שחבר הכנסת יעקב אשר יגיע למקום שלו. נא להצביע, בבקשה. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 46 נגד – 1 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק שיקים ללא כיסוי (תיקון – חובת הודעה ללקוח טרם סירוב שיק), התש"ף–2020, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> בעד – 46, נגד – אחד, אין נמנעים. הצעת החוק עברה בקריאה טרומית, ותועבר לוועדת החוקה להכנתה לקריאה ראשונה. << הצח >> הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – מינוי יועצים משפטיים של משרדים), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/288/23; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת מתן כהנא) << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אנחנו עוברים להצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – מינוי יועצים משפטיים של משרדים), של חבר הכנסת מתן כהנא. עד עשר דקות, חבר הכנסת מתן כהנא, בבקשה. << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> רגע, אל תפעיל את הזמן. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> ראית שהפעלתי? תהיה רגוע. אני מחכה עד שאתה מכין את עצמך, מכין את הדוכן שלך, ואז אני מפעיל את השעון. << דובר >> מתן כהנא (ימינה): << דובר >> בדיוק, תן לי זמן. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> יש לך תגובה – אתה יכול להגיב אחרי זה. הפעלתי. בבקשה. << דובר_המשך >> מתן כהנא (ימינה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, דבר ראשון, אני מבקש שהמגיב בשמי, אחרי שהשר יגיב, יהיה בצלאל סמוטריץ'. דבר שני, אני רוצה לנצל את ההזדמנות להודות לתנועה למשילות ולדמוקרטיה ולשמחה רוטמן על זה שהם כתבו את הצעת החוק החשובה הזאת ולהודות לחבריי בליכוד שהורישו לי את הצעת החוק החשובה הזאת שאני מגיש עכשיו. לפני שאני ממשיך, אני רוצה להקריא כמה דברים, ואני אגיד לכם בסוף מי אמר אותם. זו הצעה שמבקשת להביא אותנו למצב חוקי שקיים ברבות ממדינות העולם. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> חבר הכנסת יעקב אשר. חבר הכנסת, כשאתה הצגת את הצעת החוק אף אחד לא הפריע לך. אף אחד. אני לא מסכים שיפריעו. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> אתה צודק. אתה צודק. << דובר_המשך >> מתן כהנא (ימינה): << דובר_המשך >> יעקב, זו גם הצעת חוק חשובה, יעקב. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אני מבקש גם מכולם למעלה לשבת. אתה יכול לשבת בבקשה ולדבר? תודה רבה. << דובר_המשך >> מתן כהנא (ימינה): << דובר_המשך >> הצעת חוק – שהשלטון יכול למנות את היועצים המשפטיים, שאמורים בסך הכול לסייע לו להגשים את הדברים שעליהם הוא נבחר בדרכים משפטיות. בישראל נוהגת שיטה אחרת: היועצים המשפטיים הם לא יועצים, הם קודם כול פוסקים, והם בוודאי לא יכולים להמשיך להיות שרי-על כמו שהם היום. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> שכנעת אותנו, מתן. מתן, אחלה. << דובר_המשך >> מתן כהנא (ימינה): << דובר_המשך >> יש לזה הרבה דוגמאות. למשל, שרת התרבות, שמחליטה שמדינת ישראל לא תממן מכספי ציבור תיאטרון שמעלה הצגה שכתב רוצח של חיילים – – << קריאה >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מתן כהנא (ימינה): << דובר_המשך >> – – החלטה שבעיני הציבור אני בטוח שהיא סבירה, אפילו מתבקשת, ואומרת היועצת המשפטית במילים פשוטות: למה מי את? את לא תחליטי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מתן כהנא (ימינה): << דובר_המשך >> לא אני אמרתי את זה, אני מקריא. השאלה היא – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> הוא מצטט. << דובר_המשך >> מתן כהנא (ימינה): << דובר_המשך >> זה רק ציטוט. תכף תשמעו של מי. << קריאה >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זה לא רלוונטי. זה לא רלוונטי. << דובר_המשך >> מתן כהנא (ימינה): << דובר_המשך >> השאלה היא מי מנהל את המדינה – האם הציבור, באמצעות נבחריו, או קבוצה של משפטנים שלא נבחרה על ידי הציבור, שלציבור אין שום שליטה עליה ושלא יישאו באחריות על ההחלטות שלהם? אנחנו רוצים – זה לא אנחנו, אומר את זה אותו אחד – אנחנו רוצים שהשר יוכל למנות את היועץ המשפטי, לעבוד עם מישהו בהרמוניה, ולא עם מישהו שיטרפד את כל ההחלטות שלו. הדמוקרטיה דורשת שמי שיבצע זה נבחר הציבור. אנחנו אומרים כן לשלטון החוק אבל לא לשלטון המשפטנים. מי אמר את כל הדברים האלה? יש לך מושג מי אמר? אדוני היושב-ראש, אתה יודע מי אמר את זה? אמר את זה כבוד השר אמיר אוחנה. חבריי לליכוד, אמר את זה אמיר אוחנה. הוא הגיש את החוק הזה. לכן, אני משוכנע שבעוד כמה דקות, בהצבעה השמית, כל אחד ואחד מכם יצביע בעד החוק הזה. אבל בואו נתחיל רגע בקצת היסטוריה. הכול התחיל בהלכת דרעי ופנחסי. אז היועץ המשפטי הכריח את רבין, זיכרונו לברכה, לפטר את דרעי. הייתה שם מריבה בין רבין ליועץ המשפטי. אמרו: נלך לבג"ץ. היועץ המשפטי אמר: אני לא מוכן לייצג אותך בבג"ץ. לא רק שאני לא מוכן לייצג אותך בבג"ץ – אם זה יגיע לבג"ץ, אני אטען שהעותרים צודקים, בניגוד לעמדתך. מה קרה מייד אחרי זה? בית המשפט, בהערת אגב, אמר שמעכשיו הייעוץ המשפטי הוא המחייב. תראו כמה דוגמאות, לאן הדבר הזה התפתח. התחלנו עם דרעי – נמשיך עם דרעי. חוק המרכולים – דרעי רצה להעביר את חוק המרכולים; בכלל לא מעניין עכשיו מה החוק. הוא ביקש מהיועץ המשפטי – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מאוד מעניין. << דובר_המשך >> מתן כהנא (ימינה): << דובר_המשך >> ידעתי שתקפוץ. הוא ביקש שהיועץ המשפטי שלו ייצג את העמדה שלו. הוא אמר לא, אז הוא אמר: אתה יודע מה? דרעי ביקש, תן לי בבקשה רשות להביא יועץ מבחוץ שייצג אותי בבג"ץ. אמר לו: לא, אתה לא תקבל ייעוץ. הכי הרבה שאני מוכן זה שתגיש מכתב. אתם מבינים? היועץ המשפטי קובע לשר. למשל, בפרשיית אקוניס. הייתה פה גם פרשייה עם אקוניס – לא רצה למנות את יעל אמיתי. כן מכתב סרבנים, לא מכתב סרבנים – לא משנה, זה לא העניין. אמר לו: אני לא מוכן לייצג אותך. בא השר אקוניס לבג"ץ, אמר: בג"ץ, תנו לי לדבר, אני רוצה לדבר. מה אמר היועץ המשפטי? בג"ץ, אל תיתנו לשר לדבר. אתם מבינים? קם הגולם על יוצרו ואמר: אני לא מוכן לתת לשר שידבר. תראו איזה דבר הזוי זה. וככה היה בפרשת הטבק לגלגול, וככה היה בוועדת החקירה של מח"ש של אמיר אוחנה. אתם מבינים מה קורה כאן? השר לא שולט. השרים לא שולטים. מי ששולטים הם היועצים המשפטיים. עכשיו, בואו נדבר כמה דקות על דוקטרינת שומרי הסף. יש איזו דוקטרינה שאומרת שאם אף אחד לא ישמור על השרים אז נהפוך לאיראן, או נהפוך לטורקיה, כי השרים זו חבורה של פושעים שמישהו צריך לשמור עליהם, כי אם לא ישמרו עליהם הם יהרסו את הדמוקרטיה. בעצם, מה שאנחנו מבינים פה – שהיועץ המשפטי של שר לא נועד לקדם את האג'נדה של השר, הוא בעצם הגננת של השר. היועץ המשפטי הוא הגננת של השר. הוא נועד לעצור את השר מלהשתולל. כולם אומרים: אין מישהו אחר שיעשה את זה. ואני לתומי חשבתי שזה התפקיד של בית המשפט, נכון? בשביל מה יש בית משפט? התפקיד שלו זה לקבוע מה קורה, לא התפקיד של היועץ המשפטי. אז בעצם יש לנו שתי שכבות הגנה, בעצם שלוש: יש את שכבת ההגנה שביבי נותן למערכת המשפט, ואז יש את היועץ המשפטי ואת בית המשפט. וזו הגנה מאוד מאוד אפקטיבית. למה זו הגנה מאוד אפקטיבית? כי יש אפקט שנקרא chilling effect. מה זה chilling effect, אפקט הצינון הזה? זה עיקרון של הגנה כפולה. למה? דבר ראשון, אף אחד בעולם לא כל כך אוהב להפסיד. גם יועצים משפטיים של שרים לא אוהבים להפסיד. אנחנו יודעים שכל סוגיה שמגיעה לבית המשפט העליון, לצערנו, אפשר כבר לדעת מראש איך היא תיגמר. אלה החיים. זה טוב? לא, אבל זה המצב. אז אומר לעצמו יועץ משפטי של שר: למה לי להפסיד מראש? אני אנסה להגן על העמדה של השר שלי, הרי היא לא תעבור בבית המשפט. אבל זה הדבר הפחות-נורא. הדבר הנורא יותר הוא למי היועץ המשפטי של השר נושא את עיניו – האם היועץ המשפטי של השר נושא את עיניו לשר או שהוא נושא את עיניו ליועץ המשפטי לממשלה או אולי לשופטי בית המשפט העליון? מי ישפיע יותר על הקידום של היועץ המשפטי, השר שלו או היועץ המשפטי ובית המשפט העליון? אז מה הוא עושה? הוא אומר: למה לי לריב איתם? אני איישר קו עם בית המשפט העליון, איישר קו עם היועץ המשפטי לממשלה. למה לי להגן על השר שלי? ואני אומר לכם, מגיע לשרים שלנו שיהיו להם יועצים משפטיים שייצגו את העמדות שלהם. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> חבר הכנסת כהנא, רק מי הייתה שרת המשפטים, תסביר לי, בקדנציה הקודמת? << דובר_המשך >> מתן כהנא (ימינה): << דובר_המשך >> שרת המשפטים ניסתה להגיש בדיוק את הדבר הזה, יחד עם אמיר אוחנה, אבל אתה יודע, זה לא עבר בוועדת החוקה, חוק ומשפט. אבל תכף תהיה הצבעה שמית ותהיה לך הזדמנות לתקן את זה, מר ארבל. עכשיו אני רוצה לסיים עם עוד איזה – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> למה אתה – – – << דובר_המשך >> מתן כהנא (ימינה): << דובר_המשך >> כדי לעצבן אותך. אני חייב עכשיו לסיים עם עוד איזה אנקדוטה אבסורדית. בואו נדבר רגע על חוק ההסדרה. תראו, חוק ההסדרה – היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט לא הסכים להגן על עמדת הממשלה בפני בג"ץ. תודה רבה, היועץ המשפטי הסכים ברוב טובו לאפשר לעו"ד הראל ארנון, ד"ר הראל ארנון, לייצג את עמדת הממשלה. אבל כשהיועץ המשפטי לממשלה בוחר שלא לייצג את הממשלה, כנראה שזה חוק שיש איזה דגל שחור שמתנפנף מעליו, משהו שאין שום סיכוי שאף שופט עליון יעביר אותו, ולכן בשום פנים ואופן הוא לא מוכן להגן עליו בבית המשפט. אבל מה קרה בפועל? מסתבר שהיה שופט שדווקא חשב שזה אחלה חוק – חוק חוקתי, כלומר יש אפשרות להסביר את החוק הזה מבחינה משפטית, יש דרך משפטית להגן על החוק הזה. כולנו יודעים ששופטי בית המשפט העליון הם מקצועיים לחלוטין, הם אף פעם לא מחליטים משהו מתוך אג'נדה פוליטית, ולכן דעה מקצועית לחלוטין חשבה שהחוק הזה הוא בסדר, נכון? << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מתן כהנא (ימינה): << דובר_המשך >> נכון. בקיצור, אז אני אומר ליועץ המשפטי לממשלה: תשמע, כשאתה לא מוכן להגן על דבר חקיקה של הבוס שלך, של הממשלה שלך, כנראה זה צריך להיות מצב שדגל שחור מתנופף מעל הדבר הזה, אבל אם שופט בית המשפט העליון חושב שזו הצעת חוק בסדר, סימן שאפשר להגן על הצעת החקיקה הזאת. ולכן, יש פה חוסר משילות מטורף. אני אומר ליועץ המשפטי לממשלה: אם אתה לא יכול להגן על משהו, תזוז הצידה, נמצא מישהו שכן יכול להגן על זה. עכשיו אני אומר כאן, לפני שאנחנו עוברים להצבעה שמית, וכל אחד מהח"כים והשרים, אנחנו נדע בדיוק מה עמדתו לגבי הדבר הזה, אני אומר כאן לכולכם: כל מי שהדמוקרטיה חשובה לו, כל מי שמבין מה זה הפרדת רשויות, כל מי שחושב שהכוח צריך לחזור לעם ולא להיות בידיים של פקידים משפטיים או של שופטי בית המשפט העליון, חייב להצביע בעד ההצעה שלי – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מתן כהנא (ימינה): << דובר_המשך >> – – שתחזיר את הכוח לעם ואת האפשרות למשול לשרים ולממשלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. ישיב שר המשפטים חבר הכנסת אבי ניסנקורן. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות. << דובר >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר >> יש פה, לצערי, בהצעה ובהצגת הנושא פשוט חוסר הבנה מוחלט של מערכת השלטון בישראל, הדמוקרטיה, מהות הפרדת הרשויות ואיך עושים את האיזונים הנכונים ואיך עושים שמירה על הצדק ושמירה על השוויון ושמירה על שלטון החוק. יש פה גם מערך – בחוסר הבנה או בחוסר ידיעה או יותר גרוע, בכוונה – של הסתה נגד מערכת המשפט והטלת אשמה על מערכת המשפט ועל הפרקליטות ועל היועצים המשפטיים – – – << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> למה הסתה? << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> כי יש פה מערך מתוזמן, מתואם, שעושים אותו במשך שנים. דרך אגב, זה לא חוכמה גדולה לקחת הצעת חוק של שמחה רוטמן או של פורום קהלת ולחתום על מה שמציעים לך. מותר קצת לחשוב לפני שמציעים. << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> אדוני השר, לא כל מה שהוא בניגוד לעמדתך הוא הסתה – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אבל אני אומר את דעתי. אני אומר שיש פה מערך הסתה מתוזמן – – << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> מה הסתה? << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> – – על מערכת המשפט בישראל ועל מערכת הצדק בישראל והכתמה של יועצים משפטיים. דרך אגב, הניסיון לקרוא להם פקידים באיזשהו זלזול – אלה אנשים שמשקיעים את כל עולמם – – – << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> אבי, אבל השותפים שלך בקואליציה עושים את זה. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> מה? << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> השותפים שלך בקואליציה עושים את זה – חבר הכנסת קרעי, אמיר אוחנה – לא אנחנו. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> דרך אגב, אז דעתי על חבריי בקואליציה היא שלילית בנושא הזה. מאוד. אני בא ואני לא מסתיר את זה. לא סתם ביקשתי להיות שר משפטים, כי אני חושב שבעת הזאת מערכת המשפט והצדק בישראל באמת בסיטואציה קשה, ולא באשמתה אלא באשמת המערכת, ואני חושב שכל מי שעיניו בראשו חושב שיש פה משהו לא נכון. אני אומר לכם, אם שר מציע הצעת חוק שיש איתה בעיה חוקתית או בעיה שוויונית, טוב שיש יועץ משפטי שעומד שם ושם איזשהו מגדלור של זכויות אנוש וזכויות של שוויון. לכן – – – << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> שופט בית משפט עליון אמר שזה בסדר. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> וזה תפקידו. << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> שופט עליון אמר שזה בסדר. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> זה תפקידו, והמערכות הן מערכות מאזנות, וככה זה היה צריך להיות. עכשיו אני חייב להגיד: מייסדי המדינה ככה חשבו. אם תיקחו את דברי ז'בוטינסקי – אני מדבר דווקא על הימין – ודברי בגין ודברי שמיר – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> – – ודרך אגב, גם דברי נתניהו – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – ז'בוטינסקי על היועץ המשפטי – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> – – גם דברי נתניהו בשנת 2011 ובשנת 2012 – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – אני מציע שתקראו – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> – – הם דיברו על עצמאות המערכת השיפוטית והיועצים המשפטיים. עצמאות, עצמאות. ביום שלא תהיה עצמאות מחשבתית ליועץ המשפטי או לפרקליטות או לבית המשפט העליון או לבית משפט מחוזי או לשופט תעבורה – בימים האלה הזכויות יהיו על הנייר ולא יהיו במעשה. וביום שיהיה מורא על יועץ משפטי או על שופט או על פרקליט שהוא יכול ללכת הביתה בגלל החלטה שהוא עושה או ייעוץ משפטי שהוא עושה – באותו יום הזכויות יהיו על הנייר, כי יהיה עליו איום תמידי. << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> יש בית משפט. יש בית משפט. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> ואנחנו צריכים לשמור על עצמאות – – – << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> לא, אבל החוק הזה לא אומר שהשר יכול לפטר את היועץ, אדוני השר. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> תשמע, אבל יש פה מדרון חלקלק מאוד, ואנחנו צריכים לשמור על עצמאות. דווקא מי שאומר – כל אחד, כל אחד בסופו של דבר מגיע לאירוע, מגיע לאירוע או יכול להגיע לאירוע, שבו הוא ישים את יהבו על היועץ המשפטי או השופט או הפרקליט שיבוא ויעשה את האיזונים, אם זה במצב שיכול להיות שתהיה אפליה חמורה כלפי מגזר מסוים או אם זה במצב של חוסר שוויון או אם זה במצב של החלטות שאין בהן איזשהו איזון, שמחייבות התערבות. כל מי שחושב שיועצים משפטיים מנהלים את המדינה, אז הוא כנראה לא יודע לנהל. אני אומר לכם, אני בן 53, עם רקע ניהולי כל חיי. מעולם לא ניהלו אותי. אני מקשיב, אני מפנים, יש דברים שאני מקבל, אבל בסופו של דבר אני מקבל את ההחלטות המאוזנות ויודע לנהל. אני חושב שכל שר וכל מערכת ניהולית – היא יודעת לנהל ולא היועץ המשפטי מנהל אותה, אבל זאת מערכת שצריכה להיות מערכת שפויה, מאוזנת, שמקבלת החלטות. אני בטוח שכשאתה היית שר התחבורה – – << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> אותי לא ניהלו. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> – – קיבלת אין-סוף החלטות, והיועץ המשפטי לא אמר לך כל יום: אתה לא יכול. בסופו של דבר הוא בא לעזור, הוא לא בא להפריע, מי שמציג פה כאילו המערכת השיפוטית מפריעה כל היום – זה פשוט לא המצב. ואני אומר לכם שכשהיה למשל עכשיו את הנושא של חוק הקורונה, איך עושים את האיזונים – החוק שנמצא עכשיו אצל יעקב אשר – איך עושים את האיזונים בין המאבק בקורונה לבין שמירה על זכויות הפרט, אז נכון, היו שם יועצים משפטיים שהסתייעו בנו וסייעו לנו, ואני חושב שכל הבית הזה שמח שהם סייעו. וכשיעקב אשר יושב בוועדת החוקה, חוק ומשפט ונמצא לידו גור, היועץ המשפטי של הוועדה, אז הוא מסייע, ויש דברים שבהם הוא מאיר את עיניו שיש בעיה, ובסופו של דבר אנחנו עושים את האיזונים הנכונים, ולכן, אני בא ואומר, כל אחד שרואה את זה בסופו של דבר מקבל את ההחלטה. אני חייב להגיד שכל הכיוון של הטלת דופי ויומרנות שכאילו מישהו מנהל אותך – זו בורות. ככה זה לא מתנהל. << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> זה הטלת אשם. זה הטלת אשם על מערכת שלמה – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אבי – – – פעם ראשונה, אני אומר לך את זה בכנות: כל החברים שלך בליכוד תומכים בחוק הזה – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אוקיי. דרך אגב, החברים שלך באופוזיציה, חלקם – אני בטוח שיש עתיד נגד החוק הזה, אני חושב שבסופו של דבר אנחנו צריכים לשמר את המערכת המשפטית. אנחנו צריכים להבין שאנחנו במציאות – – << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> גם אנחנו רוצים לשמר את המערכת. אנחנו בעד המערכת. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> – – שאנחנו במציאות שבלי איזונים לא תהיה דמוקרטיה, ובלי איזונים לא יהיו חירויות פרט, ובלי איזונים אנחנו בסופו של דבר נמצא את עצמנו במדינה שהיא מדינה שאנחנו לא רוצים להיות בה. << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> – – – אז אנחנו נהיה איראן. מה זה הדבר הזה? זו בורות. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> עכשיו אני רוצה להגיד דברים שאמר בנימין נתניהו במאי 2012, בטקס חילופי נשיאים בבית המשפט העליון, ואני חושב שמה שהוא אמר גם משקף את ההתייחסות ליועצים משפטיים: "בדמוקרטיה ישנם מוסדות רבים שהם חשובים לתפקודה – – << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> כדאי שכל הליכוד ישמעו. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> – – אבל אני מאמין שמערכת משפט חזקה ועצמאית" – ועצמאית – "היא זו שמאפשרת את קיומם של כל המוסדות האחרים בדמוקרטיה – – – "בכל מקום שבו אין מערכת משפט חזקה ועצמאית" – עצמאית – "הזכויות אינן יכולות להיות מוגנות. למעשה ההבדל בין המדינות שבהן יש זכויות על הנייר לבין מדינות שבהן יש זכויות בפועל, הוא מערכת משפט חזקה ועצמאית – – – אני חושב שהדמוקרטיה הישראלית מחויבת לשמש חומה בצורה לבית המשפט העליון שמגן עליה". אמרו את זה גם בגין, גם שמיר, כמובן גם גדולים אחרים בהיסטוריה של מדינת ישראל. << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> אדוני שר המשפטים, גם לנו חשובה מערכת המשפט. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אני חושב שהניסיונות בכל מיני ורסיות להכתים אנשים שאת כל חייהם נותנים למען מדינת ישראל ולמען השוויון ולמען השלטון, ולבוא ולחשוב – – – << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> לפי האג'נדה שלהם. הם מקדמים את האג'נדה שלהם. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> ולבוא ולחשוב שיועץ משפטי עובד אצל השר – הוא לא עובד אצל השר. << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> הוא עובד אצל השר. זו בדיוק הצעת החוק הזאת. הוא עובד אצל השר. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> הוא עובד במדינת ישראל עבור אזרחי המדינה. הוא עובד למען – זו בורות, סלח לי. אתה פשוט מדבר בבורות. << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> מה שאתה אומר זה חוכמה, מה שאני אומר זו בורות. חלאס. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> מה שאני אומר זה המציאות. יועץ משפטי עובד במשרד האוצר או במשרד החוץ או במשרד התחבורה. << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> הוא שומר הסף, נכון? << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> הוא עובד למען מדינת ישראל, הוא עובד של מדינת ישראל, הוא לא עובד של השר. << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> ומי זה מדינת ישראל? הממשלה זה מדינת ישראל. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> השר והממשלה מתווים מדיניות, והמדיניות שלהם כפופה לחוק. השרים במדינת ישראל כפופים לחוק. << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> ברור שהשר כפוף לחוק. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> ואם השר במדינת ישראל – כמו שאני כשר משפטים כפוף לחוק וכמו שאתה כחבר כנסת כפוף לחוק. ואם השר או הממשלה או כנסת ישראל רוצים לחוקק חוק, הם יכולים גם לחוקק חוקים, והחוקים בסופו של דבר מחייבים את כולנו. כמובן, גם הם נתונים לביקורת שיפוטית. << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> חד-משמעית. רק שהעם בחר אותנו ואנחנו בחרנו את הממשלה. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> העם בחר אותך, ובסופו של דבר, חוץ מכנסת ישראל וחוץ מהממשלה יש גם מערכת שפיטה, וזו אבן יסוד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – מדברים על יועץ משפטי. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אתם צריכים להבין שזו אבן יסוד בדמוקרטיה. עכשיו, מי שחושב שמערכות שבהן אחת מהמערכות חלשה הדברים ישרדו – הם לא ישרדו. ואני אומר לכם, פעם יש מגזר חלש x ופעם יש מגזר חלש y; פעם יש מפלגה אחת חזקה, פעם מפלגה אחרת חזקה. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> ממש הגנו על הזכויות של המגורשים בגוש קטיף. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אדוני השר, להתחיל לסכם, בבקשה. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> בסופו של דבר צריך לעשות את האיזונים הנכונים, ולכן אני אומר לכם שאני רואה את זה – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. אדוני השר, מגיע לך עשר דקות. עברת את העשר דקות. בבקשה. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אוקיי, אז אני מסיים. אני מסיים. אני רואה את זה כנושא חשוב מאוד. אני חושב שההתקפות הבלתי-נגמרות צריכות להיפסק, וכל הבית הזה צריך לעשות חשיבה מחודשת איך צריכה להיראות דמוקרטיה בישראל. << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> בשבוע הבא – ההסתדרות. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', עד שלוש דקות, אדוני, בבקשה. אני אתן לך להוריד את הגובה. להקפיד על הזמנים. שלוש דקות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני שר המשפטים, חבריי השרים, חברי הכנסת – שר המשפטים, אתה מדבר על ירידה באמון הציבורי במערכת המשפט, שנמצאת בתקופה קשה – והיא לא אשמה; כולם אשמים, חוץ מהמערכת. ואני שואל אותך ביושר: אין למערכת ולו אחריות קטנה לביקורת? אולי בחוסר הנכונות לקבל ביקורת? בהגנה האוטומטית הזאת של המועדון הסגור אחד על השני? בסקנדלים המשפטיים והציבוריים והתקשורתיים שמתרחשים כאן כל שני וחמישי, עם ציפוף השורות הזה? מה, יש מערכת מושלמת, חסינת ביקורת? תראה, לומר שמבקרי מערכת המשפט אחראים לירידת האמון בה זה כמו לומר ששופט שמרשיע נאשם אשם בזה שהוא עבריין. לא. העבריין הוא עבריין והשופט מוציא את זה לאור. יש ביקורת ויש פגמים ויש ליקויים, וצריך להוציא אותם לאור, וזה מה שעושה ביקורת. אם המערכת שאתה עומד בראשה תהיה קצת יותר הגונה, קצת יותר צנועה, קצת יותר פתוחה לקבל ביקורת בהקשבה האמיתית ולא בהדיפה, באיזו השתקה כזאת של "הסתה, הסתה, הסתה", יש סיכוי שאפשר יהיה לשפר אותה, לעזור לה להיות מה שהיא צריכה להיות ולהחזיר את אמון הציבור. עכשיו, אתה דיברת, אדוני, על עצמאות. אני שואל אותך, באמת: איזה עצמאות? מה, עצמאות של שופטים לדון בעניינים של חברים שלהם תוך ניגוד עניינים? תראה את הכתבות של קלמן ליבסקינד בעניין הזה. איזה עצמאות – עצמאות לעכב פסקי דין? ולא אני, קח את הספר עליונים של נעמי לויצקי, כמה ברק עיכב פסקי דין עד שההרכב יסתדר לו, שההוא יפרוש ויהיה לו רוב. עצמאות של הנשיאות והמזכירות? המחשב, המחשב הרנדומלי – לשבץ הרכבים של שופטים איך שמתחשק להם כדי לקבל את התוצאה הנכונה? עצמאות כדי לעכב פסקי דין, כמו על חוק ההסדרה, רק לאחרונה, עד שיבשילו התנאים: אתה תהיה שר משפטים והמערכת תהיה מוגנת מפסקת ההתגברות, ואז לפרסם את פסק הדין? לזה אתה קורא עצמאות? עצמאות למערכת שממנה את עצמה בשיטת חבר מביא חבר? האם ידעת, אדוני, שבפרקליטות שתחתיך, בניגוד לחוק חובת המכרזים, בניגוד לכל מה שמקובל בכל משרדי הממשלה – וסטנדרט כפול זה אחד הדברים שהכי מאפיינים את המערכת – המכרזים הם מכרזים סגורים? יועץ משפטי ממשרד ממשלתי אחר לא יכול להתמודד, חס וחלילה, על מכרז בפרקליטות. גילדה סגורה ששומרת לעצמה את התפקידים ואת הקידומים ופוסלת אחרים – שוב, בניגוד לחוק ובניגוד לכל משרד אחר. אין לדבר הזה אח ורע. אגב, הוגשה בעניין זה עתירה לבית הדין לעבודה על ידי יועצים משפטיים במשרדים אחרים שרצו להתמודד לתפקידים בפרקליטות וסגרו להם את הדלת. זאת עצמאות? אני בעד מערכת עצמאית, אבל מערכת עצמאית ושקופה, שמוכנה לריבוי דעות, שמוכנה לגיוון. זה לא המצב היום. עכשיו תראה, שר המשפטים, באמת שאליך אין לי טענות. זו עמדתך משכבר הימים, ואני, אגב, מכבד אותה. אני חלוק עליך בלא מעט מהדברים; מכבד מאוד את עמדתך. ואגב, חשוב לומר: יש הרבה יועצים משפטיים נהדרים. אכן, כשר הייתה לי חוויה יוצאת מן הכלל גם מול היועצת המשפטית של משרדי. צריך לזכור שהיא מהדור הישן, חניכת אסכולה שמרנית, שמבינה את תפקידו של יועץ משפטי. אבל יש יועצים משפטיים אחרים, שתוקעים מקלות בגלגלים, שמכניסים את האג'נדה, את השקפת העולם שלהם, פנימה אל תוך התהליך, ומזה אי-אפשר להתעלם. אז הביקורת שלי איננה אליך, כי באמת אני מכבד את עמדתך החולקת על שלי, אבל הביקורת שלי היא על חברי הכנסת של הליכוד ועל חברי הכנסת החרדים: אתם נושאים בגאון כבר שנים, שנים אתם נושאים בגאון את החשיבות של תיקון – אגב, אבי; סליחה, אדוני השר – תיקון המערכת – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> נא לסכם, אדוני. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – החזרת האמון של הציבור בה, ממש לא פגיעה בה, ואז אתם נותנים את תיק המשפטים בידיו של שר המשפטים הנוכחי, עם עמדותיו הידועות, בעיצומה של מהפכה שהתחילה שרת המשפטים הקודמת איילת שקד, ובולמים את המהפכה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> ואתם תצביעו עכשיו נגד חוק שאתם הבאתם. אז אני מסיים במשפט אחד: פעם היה פתיח לתוכנית הכול דיבורים – השמיעו את ראש הממשלה המנוח יצחק רבין אומר: איך יש תוכנית ברדיו "הכול דיבורים"? חבריי בליכוד, אצלכם הכול דיבורים. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. אנחנו עוברים להצבעה, וההצבעה תהיה הצבעה שמית, אחרי שהוגשו 20 חתימות, על הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – מינוי יועצים משפטיים של משרדים). בבקשה, גברתי המזכירה. חברי הכנסת, לשמור על שקט. אנחנו עוברים להצבעה שמית. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח סמי אבו שחאדה – אינו נוכח אלי אבידר – בעד יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – נגד ישראל אייכלר – אינו נוכח קארין אלהרר – נגד סעיד אלחרומי – נגד זאב אלקין – אינו נוכח דוד אמסלם – נגד אופיר אקוניס – אינו נוכח משה ארבל – נגד גלעד ארדן – נגד גבי אשכנזי – נגד יעקב אשר – נגד אוריאל בוסו – נגד דוד ביטן – נגד רם בן ברק – נגד יואב בן צור – נגד נפתלי בנט – אינו נוכח אורנה ברביבאי – נגד קרן ברק – נגד ניר ברקת – נגד << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> חברי הכנסת, אני מבקש, לשבת במקומותיכם. אנחנו עוצרים את ההצבעה עכשיו עד שתשבו. נא לשבת. המזכירה לא צריכה להתאמץ בשביל לחפש איפה נמצא כל חבר כנסת כי היא לא שומעת. אבקש גם מהשר לשבת. השר יואב גלנט, בבקשה, נא לשבת. אני מבקש לא להצביע עכשיו – את לא צריכה להתאמץ לחפש אותם ולדעת – עד שישבו במקומותיהם. כל אחד שישב. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה, אתה יכול לשבת? תודה רבה. בבקשה להמשיך בהצבעה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) יוסף ג'בארין – נגד יאיר גולן – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – נגד יואב גלנט – נגד גילה גמליאל – נגד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – נגד עוזי דיין – אינו נוכח אבי דיכטר – נגד צבי האוזר – אינו נוכח ניצן הורוביץ – נגד צחי הנגבי – נגד יועז הנדל – נגד שרן מרים השכל – אינה נוכחת מיכל וונש – נגד הילה וזאן – נגד מכלוף מיקי זוהר – נגד אסף זמיר – נגד תמר זנדברג – נגד ציפי חוטובלי – נגד אימאן ח'טיב יאסין – נגד מיקי חיימוביץ' – נגד אליהו חסיד – נגד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח אחמד טיבי – נגד יעקב טסלר – נגד דסטה גדי יברקן – נגד היבה יזבק – נגד עומר ינקלביץ' – נגד משה יעלון – אינו נוכח אלי כהן – אינו נוכח יצחק כהן – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – בעד ע'דיר כמאל מריח – נגד עופר כסיף – נגד אופיר כץ – נגד חיים כץ – נגד ישראל כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – נגד אורלי לוי אבקסיס – נגד יריב לוין – נגד אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח פטין מולא – אינו נוכח מרב מיכאלי – נגד יוליה מלינובסקי קונין – בעד מיכאל מלכיאלי – נגד אורי מקלב – נגד יעקב מרגי – אינו נוכח משולם נהרי – נגד אבי ניסנקורן – נגד בנימין נתניהו – אינו נוכח סונדוס סאלח – אינה נוכחת יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – בעד אופיר סופר – בעד בצלאל סמוטריץ' – בעד אוסאמה סעדי – נגד גדעון סער – נגד מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – נגד חוה אתי עטייה – נגד חמד עמאר – בעד ג'אבר עסאקלה – נגד עודד פורר – בעד יצחק פינדרוס – נגד טלי פלוסקוב – נגד אורלי פרומן – נגד תהלה פרידמן – נגד עמיר פרץ – אינו נוכח רפי פרץ – אינו נוכח אורית פרקש הכהן – נגד עינב קאבלה – נגד אנדרי קוז'ינוב – נגד אלכס קושניר – בעד יואב קיש – נגד שלמה קרעי – נגד מירי מרים רגב – אינה נוכחת עידן רול – נגד יואל רזבוזוב – נגד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אנטאנס שחאדה – נגד יובל שטייניץ – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – נגד אלעזר שטרן – נגד מיכל שיר סגמן – נגד עפר שלח – אינו נוכח איציק שמולי – אינו נוכח רם שפע – נגד איילת שקד – בעד עאידה תומא סלימאן – נגד פנינה תמנו – נגד << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אבקש לקרוא את השמות של אלו שלא נכחו, בבקשה. << קריאה >>מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ:<< קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) סמי אבו שחאדה – אינו נוכח משה אבוטבול – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח זאב אלקין – אינו נוכח אופיר אקוניס – אינו נוכח נפתלי בנט – בעד יאיר גולן – נגד מאי גולן – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח עוזי דיין – אינו נוכח צבי האוזר – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה יעלון – אינו נוכח אלי כהן – אינו נוכח יצחק כהן – נגד מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת ישראל כץ – אינו נוכח אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח פטין מולא – אינו נוכח יעקב מרגי – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח סונדוס סאלח – אינה נוכחת מנסור עבאס – אינו נוכח עמיר פרץ – אינו נוכח רפי פרץ – אינו נוכח מירי מרים רגב – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת יובל שטייניץ – אינו נוכח עפר שלח – אינו נוכח איציק שמולי – אינו נוכח << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> יש מישהו באולם שלא הצביע ורוצה להצביע? חבר הכנסת אלקין, השר. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשם חבר הכנסת) זאב אלקין – נגד << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> יש עוד מישהו באולם שרוצה להצביע? תמה ההצבעה. בבקשה, נא לספור. הצעת חוק שירות המדינה (מנויים): בעד – 11, נגד – 78. הצעת החוק לא התקבלה ותרד מסדר-יומה של הכנסת. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק תכנון משק החלב (תיקון מס' 3), התש"ף–2020, שהחזירה ועדת הכלכלה. תודה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תוספת קצבה לנכים מונשמים), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/116/23; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה – הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תוספת קצבה לנכים מונשמים), של חבר הכנסת עודד פורר וקבוצת חברי הכנסת. עד עשר דקות, אדוני. בבקשה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני אבקש קצת את תשומת ליבכם להצעת החוק הזאת, שהממשלה צפויה להתנגד לה היום, ומעניין יהיה לשמוע באמת את הנימוקים, מדוע מתנגדים להצעת החוק הזאת. נכון להיום, אדוני היושב-ראש, כ-60,000 איש בגילי העבודה מקבלים קצבת שירותים מיוחדים. מתוכם כ-23,000 איש מקבלים את הקצבה המרבית, שגובהה כ-5,000 שקלים חדשים, ומתוכם יש לנו כ-400 נכים, כולל ילדים, שמוגדרים כנכים מונשמים, מחוברים למכונת הנשמה בכל שעות היממה, ומצבם הקשה מחייב השגחה רצופה עליהם. בשנת 2015 נחתם הסכם בין ביטוח לאומי למשרד האוצר שקובע כי תשולם לאותם נכים מונשמים תוספת קצבה של 1,844 שקלים חדשים. אני בטוח שחבר הכנסת חיים כץ, שהיה שר הרווחה והיום הוא יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה, מכיר את הנתונים האלה. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> מה זה היה יושב-ראש ועדת עבודה ורווחה? << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, היה שר הרווחה והיום הוא יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה, ואתה ידוע בוודאי, חיים, שבשל מוגבלותם הקשה של הנכים המונשמים, בצירוף תנאי ההעסקה של עובדי הסיעוד, שרשאים לעבוד שמונה שעות ביממה בלבד, מקבלים הנכים המונשמים היתר להעסקת שניים ואפילו שלושה עובדים, כי הם צריכים השגחה מסביב לשעון. אבל הקצבה של הנכים המונשמים, אותה קבוצה של כ-400 נכים, בתוכם ילדים, לא משתנה בהתאם לכך, והם נדרשים לשאת בעלויות האלה. במקום לקבל את הפיצוי על העובדה שהם צריכים להעסיק כמה עובדי סיעוד, הם צריכים להוסיף. מדובר כמובן בעלויות כספיות ניכרות מאוד. כמובן, כפועל יוצא מזה, אותו נכה מונשם הוא גם המעסיק הישיר של עובד הסיעוד המטפל – – – << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> כל מי שמעסיק עובד זר הוא בפועל יוצא מכלל מי – – – כיסוי מלא. יש יחסי עובד–מעביד בינו ובין המטפל שלו גם אם הוא נותן לו 100 שקל. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> קל וחומר, חיים. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> לא, אני מסכים איתך. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> קל וחומר. האחריות והחבות וגם העלויות שמושתות עליהם גדולות משמעותית. עם איזה חוק באנו לפה, אדוני היושב-ראש? כדאי, אדוני סגן שר הבריאות, זה דווקא נוגע אליך. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אבקש לא לדבר בטלפון בתוך המליאה. סגן שר הבריאות, בבקשה. סגן שר הבריאות, אסור לדבר בטלפון. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> דווקא זה נוגע לעניינך, הנושא הזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> השב"כ מאזין. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> דבר אליי. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני אדבר אליך. האמת היא שיש יותר סיכוי שאתה תפתור את הבעיה. על מה מדובר פה, אדוני? אתה יודע באיזה סכום שמדובר? 30 מיליון שקל. על זה מדובר – – << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> גם אם היה מגיע להם 500, מגיע להם. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – כדי לפתור את הבעיה. 30 מיליון שקל יפתרו את הסוגיה – כ-30 מיליון שקל – לאותם נכים מונשמים שזקוקים להעסיק מטפלים סיעודיים מסביב לשעון. זו ההערכה – אגב, כי היום מכוח ההסכם בין ביטוח לאומי למשרד האוצר אמורים לקבל 7,000 שקלים חדשים לסייע להם לעמוד בעלות ההעסקה הנוספת הזאת. כשאני מכפיל את המכפלות – זה היה 350, היום זה 400. אגב, בגלל הקורונה המספרים האלה גם קצת עלו. מדובר על כ-30 מיליון שקלים חדשים בשנה. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זה כל הסיפור? << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מה באה הממשלה – שגם לא מקיימת את ההסכם שהיא חתמה לגבי הפעימות מול ארגוני הנכים – – << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> קודם שייתנו את הפעימה השנייה, נראה אותם. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – מה באה הממשלה ואומרת? נחכה שלושה חודשים, עד אז אולי נביא חוק, אולי לא נביא חוק. אני לא יודע. שלושת החודשים האלה מתמשכים כבר שנים ארוכות. אף אחד גם לא יכול לערוב לי מה יעלה בגורל הממשלה בשלושה החודשים האלה. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זו הדרך שלהם להגיד: זה לא יקרה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כמו שאמרת, חברת הכנסת אלהרר, זו הדרך המנומסת להגיד: לא יהיה. לא נעים להם להגיד לא – הם אומרים: נדחה בשלושה חודשים. אתמול יושב-ראש הקואליציה מיקי זוהר – אני אשמח אם הוא יגיב גם על העניין הזה – אתמול אמר בדיון בוועדת כספים – היה דיון מאוד חשוב בוועדת הכספים, בהול. כינסו את ועדת הכספים לשעות ארוכות לדון על החזרי המס והתוספות שיינתנו לראש הממשלה החליפי ולראש הממשלה, או לראש הממשלה ספייר ולראש הממשלה. ואמר יושב-ראש הקואליציה: רוצים להפוך את נתניהו לנכה כלכלית. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בושה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> המשפט הזה נאמר, חברים, בתקופה שבה הממשלה לא מקיימת את ההסכם שהיא חתמה עליו. הממשלה של נתניהו חתמה את ההסכם מול ארגוני הנכים – – << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בחקיקה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – בחקיקה על העלאת הקצבאות. אתמול אישרתם מיליונים לטובת העניין הזה, והיום אתם תבואו לפה ותגידו לנו שאין לכם 30 מיליון שקלים כדי לפתור את הבעיה ל-400 נכים מונשמים. אלה סדרי העדיפויות. על זה נלחמתם, איתן? בשביל זה רצת שנה וחצי בחוגי בית ובכנסים – כדי לבוא ולפה ולהגיד שאין 30 מיליון שקל לנכים המונשמים, ואתמול לבוא לוועדת הכספים ולתת את התקציבים האלה – לְמה? להעלאת השכר של גנץ? לתוספות שמבקש נתניהו? להחזרים הכספיים על תשלומי המים ואני לא יודע על מה בבית שלו בקיסריה? ירדתם מהפסים? אתם מצליחים לגלות שיאים חדשים כל פעם מחדש, פעם אחר פעם אחר פעם. צריך לפתור את המצב האבסורדי הזה, שהמדינה מחייבת את אותם מונשמים להעסיק שני מטפלים סיעודיים ויותר אבל נותנת להם רק קצבה אחת ומעדיפה להכניס אותם למוסד סיעודי, כי מה האלטרנטיבה? הם ילכו למוסד סיעודי – שאגב, במקום לשלם על שני מטפלים ולחיות בקהילה – – << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> עולה יותר. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – המוסד הסיעודי עולה יותר. זה אפילו לא עולה למדינה את הסכומים האלה כשבסוף הם הולכים למוסדות הסיעודיים. הפעימה שהייתה מחויבת מחוק הנכים, שהייתה אמורה להיות משולמת כבר בינואר, לא הגיעה לבסוף. שר האוצר נתן הבטחה – אז נתן, אז אמר, אז סיפר עוד איזה סיפור, עוד איזה חצי מילה. ואני אומר לכם, נציגי הממשלה – אני לא יודע את מי שלחו פה לענות על הנושא הזה. אתה אמור לענות כשר משיב? << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> השר התורן. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> ואללה, אפילו לא – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> השר התורן. יפה ששלחו את שר התקשורת להשיב. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אבל מה קשור? << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> לא, לא. מי שמשיב נמצא כאן, סגן השר נהרי. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> נהרי, אתה תשיב? אני רק דבר אחד מבקש ממך בתשובתך הארוכה, המנומקת והמפורטת, שאני בטוח שתקריא לנו מן הדף. אל תבוא ותגיד לי: אנחנו מציעים לדחות בשלושה חודשים. אל תספרו לי על דחייה בשלושה חודשים. כשאתמול יושב-ראש ועדת הכספים גפני לא הסכים להצביע על כל המכלול של ההטבות של ראשי הממשלה, ראש הממשלה וראש הממשלה ספייר, הוא מקבל טלפון בהול מראש הממשלה: תצביע היום. << קריאה >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> וגפני הצליח לשכנע אותו שיצביעו רק ביום ראשון על ההטבות. חברים, אתם התבלבלתם, אתם התבלבלתם. אתם באתם לפה בשביל לטפל בבעיות האלה, לא בשביל לטפל בבעיות האישיות שלכם. ואם אתם חושבים שמישהו הופך את ראש הממשלה לנכה כלכלית, ולכן אתם הייתם צריכים לעשות אתמול את דיון החירום הזה בוועדת הכספים – מה תענו ל-400 האנשים האלה שמונשמים ואין להם מאיפה לשלם למטפלים הסיעודיים? << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אולי הם יוכלו לקלח אותם? << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> איפה סדרי העדיפויות שלכם? הייתם רצים לפה כולם – כל חברי הכנסת מכל המפלגות רצים לפה מהר מהר כשזה נוגע לעניינים האישיים שלכם. כשהייתם צריכים להעביר פה את החוק של הממשלה המנופחת – אין בעיה, מסביב לשעון הבניין הזה עובד. אבל עכשיו? הצעת חוק, אגב – ויודע את זה חבר הכנסת חיים כץ. חיים יודע שהצעת החוק הזאת גם זכתה לתמיכה מהאוצר, והייתה אמורה לעבור עוד בכנסת העשרים. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – הצעה מוצדקת. אני בצער רב לא יכול להצביע – – – אם הייתי יודע שאני לשון המאזניים פה, היית מקבל – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> חיים, אני אומר לך, תתפוס את החברים שלך בקואליציה באוזניים ותנענע אותם קצת ותגיד להם: חברים, זאת העבודה שלנו. לא יכול להיות שתבואו ולא תקדמו את ההצעה הזאת ותעבירו אותה היום בטרומית ותתחילו לקדם אותה במסלול. אל תגידו לי: שלושה חודשים – זה יבוא עם כל המכלול. אני כבר מספיק זמן פה בבניין הזה כדי לדעת מתי מורחים אותי, ובזה אתם אלופים – בלמרוח. מתי אתם מפסיקים למרוח? כשזה נוגע לישבן שלכם, כשזה נוגע לכיסא שאתם תשבו עליו, כשזה נוגע לתוספת השכר לראש הממשלה ספייר, כשזה נוגע להחזרי מס עשור אחורה. אני חושב שבעניין הזה אין שום צידוק מוסרי לדחות את הצעת החוק הזאת ואת ההצבעה עליה אפילו ביום אחד. אני הייתי מצפה שדווקא בתקופה הזאת הצעת החוק הזאת תהיה מאושרת פה אחד בכנסת. תודה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. ישיב סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חבר הכנסת משולם נהרי. סגן השר, אתה צריך להקפיד, אני לא נותן יותר מעשר דקות. זה החוק, זה התקנון. להקפיד לעשות את הגיוסים בעשר דקות. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אפשר גם פחות מעשר דקות. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> עשר דקות. תודה רבה. זה התקנון. << קריאה >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << קריאה >> אמרו עד שעה בשבוע שעבר. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> בתקנון – עשר דקות. אני מכיר את התקנון וזוכר אותו. אין לי מה להוסיף. בבקשה. << דובר >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת עודד, האמת היא שלא הצלחתי להבין מהו החישוב – איך הגעת ל-7,000, ש-298% שווה ל-7,000. אם היית יכול להרחיב בנושא הזה – אתה איתי בהקשבה? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לקחת – – – על התוספת – – – << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> כמה יש היום? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> 1,844, נכון? אם אתה מוסיף על זה 298% – לא כתוב 300% או 400% אלא 298%. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – מכוח ההסכמים – – – << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> איך הגעת לסכום הזה? אני לא תפסתי. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> איזה הסכם? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> בין האוצר לבין – – – << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> אבל אתה מדבר בהצעת החוק שלך – גם על הבוגרים וגם על הילדים הנכים אתה אומר 298%, בשניהם, ויחד התוספת הזאת מביאה אותך ל-7,000. הפכתי והפכתי בה ולא הצלחתי להגיע. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני אשב איתך ואסביר לך. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> ניסיתי הכול, בדקתי את המספרים ולא הצלחתי להגיע לתוצאה הזאת. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> מה? << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> לא שומע. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא חשוב. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> התיקון המוצע לחוק מבקש להגדיל את סכום הקצבה לנכים הזקוקים למכונת הנשמה באופן רצוף וקבוע בכ-6,600 שקלים בכל חודש; לפי המציע זה 7,000 שקלים. זאת, לאור העלויות הנובעות מהעסקתם של עובדים סיעודיים המסייעים להם. בהתאם לסעיף 206 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, ותקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים), התשל"ט–1978, נכה התלוי בעזרת הזולת בביצוע פעילות יום-יומית ברוב שעות היממה עקב נכותו זכאי לקצבה מיוחדת. שיעורי הקצבה הינם בהתאם לרמת התלות שנקבעת ביחס לכל נכה. לנכה אשר תלוי בזולת בביצוע כל פעולות היום-יום ובכל שעות היום שיעור הקצבה הכולל הינו 5,341 שקלים. כמו כן, בהתאם לסימן ו' לפרק ט' לחוק הביטוח הלאומי ותקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש"ע–2010, זכאים הורים לילד נכה לגמלה חודשית, להשתתפות – – << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אבל אין לו ילדים – – – << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> כן, אנחנו מדברים גם על זה וגם על זה. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא, אבל זה לא אותו דבר. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> אם היית מקשיבה אז היית רואה שאני לא מערבב מין – – – << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתה נותן סקירה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> אוקיי, בסדר. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני לא מבינה – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תשובה לא נקבל. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> למה אתה חושב שזאת לא תשובה? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> בוא תגיד דבר מאוד פשוט: מדוע אתם חושבים שאותו נכה מונשם צריך לממן מכיסו את המטפלים הסיעודיים – – << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אין לו. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – ואין לכם את התקציב של 30 מיליון השקלים כדי שזה לא יקרה, כדי שהוא יוכל לקבל את המימון? ואגב, יישאר בקהילה ולא ילך למוסד סיעודי, שעולה כ-25,000 שקלים בחודש. בוא תגיד לי מה העמדה של הממשלה בעניין הזה במקום לסובב את הסיבובים ואת הסיפורים. אם באת לתת סקירה אז תן סקירה. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> מי אומר שאנחנו נגד? מי אומר שאנחנו לא בעד לתת? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תגידו "בעד", תגידו "בעד". << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> אז חכה. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתה בעד? << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> תכף את תשמעי הכול ותכף אני אבהיר את דבריי, והאמיני לי, אם תהיה איזו שאלה או איזה ספק, אני מוכן לשבת פה ולהסביר ולחזור על כל מה שצריך. בכל אופן, כמו כן, בהתאם לסעיף ו' לפרק ט' לחוק הביטוח הלאומי ותקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש"ע–2010 – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> חברת הכנסת יוליה, נא לשבת, בבקשה. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> – – זכאים הורים לילד נכה לגמלה חודשית להשתתפות בהוצאות לסידורים מיוחדים הנובעים ממצבו של הילד. שיעורי הקצבה תלויים במצבו של הילד. ברמה הגבוהה ביותר שיעור הקצבה הכולל הינו 4,773 שקלים. ביחס לזכאים לקצבת שירותים מיוחדים וקצבת ילד נכה הזקוקים למכונת הנשמה באופן רצוף נחתם ב-5 ביולי 2015 הסכם בין המוסד לביטוח לאומי לבין משרד האוצר, מכוח סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, בדבר תשלום קצבה נוספת לנכים מונשמים. סכום הקצבה הנוספת לחודש הינו כ-1,850, וזאת לאור ההכרה בצורכיהם הנוספים ובסיכון הייחודי לנכים מונשמים. חבר הכנסת עודד, ליתר דיוק, הסכום המתבקש, כפי שאתם רוצים, הוא לא 30 מיליון. מאחר שמדובר כיום על 404 מונשמים, הייתי מדייק ואומר שזה כ-32 מיליון לשנה – – << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אבי, למה? למה אתם נגד? << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> – – אם אני מדבר על הנתונים שיש היום. מאחר – מה קורה שם? << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> מי שמצביע למעלה שיעלה, כי אנחנו מפעילים את ההצבעה. אם אתה מגיב, אני לא אחכה. שיעלו למעלה. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> מאחר שישנו הסכם בין המוסד לביטוח לאומי לבין אוצר המדינה המקנה תוספת קצבה מיוחדת לקבוצה זו – אני לא שומע את עצמי. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> נא לשמור על השקט. סגן השר לא מצליח לדבר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שלא ידבר. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> החברים מש"ס, אתם מפריעים לו. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> מה המצב שם? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זה החברים שלו. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> מאחר שישנו הסכם בין המוסד לביטוח לאומי לבין אוצר המדינה המקנה תוספת קצבה מיוחדת לקבוצה זו, ראוי כי התיקון ייעשה במסגרת ההסכם, לא במסגרת תיקון בחוק הביטוח הלאומי. זה לא שמתנגדים, זה לא שלא רוצים. זה נכון, זה ראוי, אבל צריך לעשות את זה במסגרת המקובלת. ועדת השרים לענייני חקיקה דנה בהצעת החוק – וכמובן, אני לא חוזר על מה שאמרת. אתה יודע לכמה זמן לדחות את זה, אבל אני אומר שהיא גם החליטה – ונכון כך – לבחון את הצעת החוק במסגרת השלמת הפעימה הנוספת לאוכלוסיית הנכים. זה לא שאנחנו נגד, אנחנו בעד. זה חשוב לנו, אבל צריך לעשות את זה במקום הנכון ובזמן הנכון. תודה. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עודד פורר, יש לך שלוש דקות. אחרי זה אני עובר להצבעה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני סגן השר, אני חושב שאתה הדגמת פה בצורה בהחלט מעוררת השראה מהי מריחה, איך מורחים – איך מורחים את כל הסיפור הזה ודוחפים אותו עמוק למקום שלא ימצאו אותו. אתם עושים את זה כבר יותר מחצי שנה עם העלאת קצבאות הנכים. יותר מחצי שנה. התחייבתם – שר האוצר, ראש הממשלה; שר המשפטים, לפני שהוא נכנס לתפקיד, נלחם על זה. שום דבר. יוק. אני לא ראיתי דיון חירום בעניין הזה בוועדת הכספים. אני ראיתי דיון חירום אחר בוועדת הכספים אתמול, שעות ארוכות, כשאומר יושב-ראש הקואליציה שצריך לטפל באדם שהוא נכה כלכלית. ראש הממשלה הוא נכה כלכלית, ולכן יש דחיפות לעבוד שעות מסביב לעניין הזה. אבל פה, 32 מיליון שקל – אתה אמרת את הסכום, לא אתווכח איתך; אמרתי כ-30 ואתה אומר 32 – 32 מיליון שקלים אתם לא יכולים למצוא כדי להעביר את החוק הזה ולפתור את הפארסה הזאת. כשזה נוגע לעצמכם, לא רק שאתם מוצאים – אתם מוצאים, אתם מגייסים ואתם רותמים את כל הבניין הזה, מסביב לשעון. כל אחת ואחד מכם, היום בערב, לפני שהוא ילך לישון ויצחצח שיניים, שיסתכל בראי, יסתכל בראי ויגיד: מה עשיתי היום? מה עשיתי היום? על מה נלחמתי היום? תוכלו לבוא ולהגיד שהיום הפסדתם בקרב שבשבילו נכנסתם לחיים הציבוריים – לעזור לאוכלוסייה החלשה ביותר. ואתם יודעים שיש תקציב. אתם יודעים שהוא קיים. אישרתם אותו בכנסת העשרים, אישרתם את זה כבר, אז מה המריחה הזאת? מה המריחה הזאת? בשביל מה? עוד שלושה חודשים ועוד שלושה חודשים – למה אתם מחכים? אתה מדבר איתי על הפעימות שהבטחתם בינואר ולא קרו? איך אתם לא מתביישים כבר לא להישיר מבט לציבור, שהתנתקתם ממנו מזמן? לעצמכם? לעצמכם. הרי כל אחד מכם במאבק שלו כדי להיכנס לבניין הזה רץ ושכנע, לא משנה מאיזו מפלגה. והבטחתם, הבטחתם להילחם למען הציבור – הינה, בכסף קטן, בכסף קטן. אני לא יודע איך אתם לא מתביישים. תאמין לי, אם הייתי יושב במקומך, הייתי אומר: חברים, יש עמדת ועדת שרים. אני אפילו לא עולה לקרוא אותה. תבואו ותצביעו. תשפילו את המבט ותצביעו. אין פשוט מלאשר את ההצעה הזאת ולקדם אותה, ויש תקציב – יודע את זה יושב-ראש ועדת הכספים. ראש הממשלה התקשר אליו בחירום איך לא מעבירים את ההצעה שלו אתמול, מהר. מנותקים. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אני אוסיף אותך. אתה לא צריך לרוץ למעלה. אני עובר להצבעה. נא להצביע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נגד. קואליציה – נגד. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אופוזיציה – בעד. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> מנותקים – נגד. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מנותקים. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – נגד. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 21 בעד ההצעה להסיר את ההצעה מסדר-היום – 50 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תוספת קצבה לנכים מונשמים), התש"ף–2020, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> בעד – 22, אחרי שאני מוסיף את חבר הכנסת עודד פורר, נגד – 50. הצעת החוק לא עברה, ויורדת מסדר-יומה של הכנסת. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה לעצמאים), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/680/23; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה לעצמאים), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/683/23; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה – הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה לעצמאים), של חברי הכנסת מאיר כהן ויאיר לפיד. ינמק את הצעת החוק חבר הכנסת יאיר לפיד. בבקשה, עד עשר דקות. יש הצעה מוצמדת לחבר הכנסת עודד פורר. הוא יציג אותה אחרי זה, והשר ישיב על שתיהן ביחד. בבקשה, עד עשר דקות. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הרי בנימין נתניהו נכשל בטיפול הכלכלי בקורונה כישלון גמור. אחוז האבטלה בישראל הוא מהגבוהים בעולם המערבי. אף אחד, אף אחד, לא מבין את ההנחיות. אף אחד לא מצליח להבין מה יהיה פה עוד חודש. הדבר הכי בסיסי בניהול משברים, הכי חשוב, הוא יצירת ודאות. אין שום ודאות. כל יום הולכים לכיוון אחר. אין שום ראייה קדימה. אתמול פורסם דוח של מכון המחקר של הכנסת, הממ"מ, לשנת 2020. שיעור הגידול בסגירת עסקים בישראל הוא הגבוה בעולם המערבי – 50%. איטליה, שנפגעה כל כך קשה מהקורונה – 25%, ברזיל – רק 20%, אנחנו – 50%. כל האנשים האלה שהעסק שלהם נסגר, מה יקרה איתם? איך רוצים שהם יפתחו את העסק מחדש אם לא יהיה להם מה לאכול? דמי אבטלה לעצמאים הוא דבר כל כך ברור, כל כך אלמנטרי, כל כך הכרחי, שכמעט לא צריך להסביר אותו. בטח לא צריך להסביר אותו עכשיו, בזמן הקורונה. צריך דמי אבטלה לעצמאים, כי לפעמים העסק נסגר. כל האנשים שסגרו את העסקים שלהם בחודשים האחרונים – זה לא היה בגלל שהם עצלנים, זה לא היה בגלל שהעסק שלהם לא מתפקד, זה לא היה בגלל שהם לא יודעים למכור. הם סגרו כי ממשלת ישראל אמרה להם לסגור. הם מובטלים כי ממשלת ישראל שלחה אותם להיות מובטלים. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> למה התנגדת כשהיית שר אוצר? << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> יכולים להיות שני אנשים, שכנים, שגרים דלת מול דלת, שלשניהם קוראים איציק, אוקיי? איציק ואיציק, שכנים. שניהם שירתו בצבא, אחד בגולני, אחד בגבעתי, אחד גבוה, אחד נמוך, אחד שכיר ואחד עצמאי. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> היית שר אוצר. למה התנגדת? << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> שניהם משלמים מיסים, שניהם משלמים ביטוח לאומי. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> חבר הכנסת לפיד, כשהיית שר אוצר, למה התנגדת? << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> שניהם מובטלים לא בגללם, לא בגלל שהם רצו, ושניהם הלכו הביתה בתחילת הקורונה, בהוראת הממשלה. הממשלה סגרה אותם, שלחה אותם הביתה, נתנה לשניהם את אותה הוראה באותה מסיבת עיתונאים, אבל עכשיו אחד מהם יקבל דמי אבטלה והשני לא. לאחד מהם יש ממה לחיות – השני אוכל חסכונות, והחסכונות האלה נגמרים. מדובר בשני אנשים ששילמו למדינה כל חייהם. איציק העצמאי שילם יותר מאיציק השכיר. עצמאים משלמים יותר ביטוח לאומי משכירים, ולמרות זאת השכיר יצא לחל"ת, מקבל דמי אבטלה – פשוט, יעיל, בלי התחכמויות. השני, העצמאי, שוקע לתהום. במקום לעזור לו, המדינה מציעה לו עוד ועוד פעימות שאף אחד לא מבין, ולא מגיעות בסוף, עוד ועוד הלוואות מסובכות וטפסים שאי-אפשר להבין. וחוץ מזה, הלוואות צריך להחזיר. לא יהיה להם מאיפה להחזיר. דמי אבטלה לעצמאים זה לא טובה שמישהו עושה להם – זה קיים בצרפת, בגרמניה, בספרד, באירלנד, בפינלנד, באוסטרליה, בניו זילנד, ביוון. כל המדינות האלה ועוד אחרות מכירות בזה שאם הן יענישו את העצמאים לא תהיה להן יזמות, ואם לא תהיה להן יזמות לא תהיה כלכלה. בישראל מדובר בכחצי מיליון, חצי מיליון עצמאים ומעסיקים. האנשים האלה הם הכלכלה הישראלית, הם הלחם והחמאה, הם עמוד השדרה של המשק. אם המדינה לא תעזור להם לעבור את התקופות הקשות, כמו התקופה הזאת, הם יסגרו את העסק לתמיד. אם הם סוגרים את העסק, המדינה נסגרת. ההסבר של הממשלה, של ראש הממשלה, לכך שהם לא מוכנים לתת דמי אבטלה לעצמאים הוא שאין כסף. קודם כול, יש כסף. הממשלה הזאת הודיעה שהיא מקציבה 80 מיליארד שקל לטיפול במשבר. לא הצליחה לנצל אותם. למרות זאת היא ביקשה מהכנסת עוד 14 מיליארד שקל. אישרנו אותם, הכנסת הצביעה בעד, כולל האופוזיציה. יש להם כסף. מעבר לזה, הרי הממשלה הזאת איבדה את זכותה המוסרית לטעון שאין לה כסף. יש לכם כסף ל-36 שרים ו-16 סגני שרים, רובם מיותרים לגמרי. יש לכם כסף למשרד לענייני מים ולמשרד לענייני קהילות לא קיימות. יש לכם כסף לשיירה של אאודי A8 לראש הממשלה החליפי. יש לכם כסף וזמן לעצור את המדינה, להפסיק לטפל בכל הבעיות, לשתק את ועדת הכספים – הכול כדי להעביר מיליון שקל הטבות מס לראש הממשלה. יש לכם כסף למפלגות, מיליארדים. יש לכם כסף לפוליטיקאים, לעסקנים, להסכמים קואליציוניים. אז שלא ימכרו לנו שאין כסף לאנשים שעובדים קשה כל החיים. יש כסף. הוא פשוט הולך למקומות הלא-נכונים ולאנשים הלא-נכונים. בנימין נתניהו נכשל בניהול המשבר הכלכלי מפני שסדר העדיפויות של הממשלה שלו עקום לגמרי. היא מחלקת את הכסף לפי מה שטוב לשלטון, לא לפי מה שטוב לאזרחים. הם לא זוכרים שיש דבר כזה אזרחים. דמי אבטלה לעצמאים זה לא כסף שהמדינה מחלקת; זו לא מחווה שמישהו עושה לעצמאים ברוב טובו. זה הכסף שלהם, הם שילמו אותו כל חייהם. מעבר לזה, זו השקעה חכמה, זה כסף חכם. כל שקל שהמדינה תשלם כדמי אבטלה לעצמאים יחזור אליה כמיסים שהם ישלמו כשהם יחזרו לעבודה. אם לא יהיה להם את האוויר הזה הם לא יפתחו את העסק, הם לא ישכרו עובדים, הם לא ישלמו מיסים. ההנחה של הממשלה שבעלי עסקים, אנשים שהם יזמים בנשמתם, יקבלו דמי אבטלה ויגידו לעצמם: איזה יופי, קיבלתי 40% ממה שהרווחתי עד היום, אני מפסיק לעבוד לנצח נצחים, היא הנחה מטורפת. רק אנשים שבחיים שלהם לא מילאו חשבונית מסוגלים לחשוב ככה. רק אנשים שלא מבינים מה זו יזמות, מה זה ניהול עסק, שלא מבינים איך חושב ופועל עצמאי – רק הם מסוגלים לפעול מתוך העמדה הזאת. העצמאים זקוקים ברגע הקשה הזה למדינה שלהם, אבל הרבה יותר מזה – המדינה זקוקה להם. היא צריכה אותם על הרגליים, עובדים, פותחים את העסקים מחדש, נושמים. אם היא לא תעזור להם, היא מזיקה לעצמה. הצעת החוק הזאת הוכנה בשיתוף להב, ארגון הגג של העצמאים בישראל, בראשותו של רועי כהן. זה ארגון שכולל את לשכת עורכי הדין, את לשכת רואי החשבון, את לשכת יועצי המס, את לשכת סוכני הביטוח – כל הגופים הרלוונטיים שמבינים באמת בנושא. הצעת החוק הזאת תוביל להקמת קרן אבטלה מיועדת, כלומר ענף ביטוחי נפרד שמתמחה בעצמאים. אנשי המקצוע מבינים ששוק העבודה משתנה. כל השנים האחרונות השוק הולך ומשתנה, ועוד יותר מזה – כל החודשים האחרונים הוא עובר שינוי עמוק. יש היום דינמיקה אחרת לגמרי. אם שוק העבודה משתנה, מערך הביטוח הלאומי והרווחה צריך להשתנות איתו. הוא לא יכול להישאר מאחור. הצעת החוק הזאת לא משנה את המציאות, היא רק אומרת לממשלה להכיר במציאות ולהפסיק להתעלם ממה שקורה לנגד עיניה. העצמאים מתרסקים. יש פה הצעה פשוטה, הגיונית, עובדת בכל העולם, שתציל אותם. אני קורא לכנסת ישראל למלא אחר ההבטחות שלה, לשם שינוי, ולהעביר את הצעת החוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. הצעת חוק מוצמדת, של חבר הכנסת עודד פורר. חבר הכנסת עודד, יש לך שלוש דקות, כי הצעת החוק היא הצעת חוק מוצמדת. התשובה תהיה רק עשר דקות. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה. אם אנחנו נוגעים בנושא של עצמאים, אז השר דודי אמסלם, אני דווקא בעניין הזה כן רוצה לגעת במשהו של עצמאים. היה אתמול דיון מאוד מאוד חשוב על הטבות מס והנושא של השתת שווי הרכב, על הרכב המשוריין של ראש הממשלה. דודי, אני בעניין הזה מסכים לחלוטין. הרכב של ראש הממשלה משמש אותו כל-כולו לעבודתו כראש הממשלה. הוא רכב משוריין, הוא רכב שאין בו הנאה פרטית – לא צריך לשלם שווי שימוש. אין על זה שאלה. צריך להכיר לו באופן מלא בהוצאות האלה, ואני בטוח שאתה תסכים איתי בעניין הזה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הכרנו. הצבענו בעד. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זה הדבר היחיד – היחיד – שהיה נכון בבקשה שהבאתם לוועדת הכספים. אבל אני ארבע שנים מנסה להעביר, כולל בממשלה הקודמת, הצעת חוק מאוד פשוטה לעצמאים, שאומרת שהעצמאי שהרכב שלו וסוג העיסוק שלו הוא כזה שהוא יכול לשמש אותו רק לשימוש העסקי שלו – גם אם זה לא רכב מסוג מסוים, מאוד מאוד גדול, כפי שקבעו בתקנות – יכירו לו ב-100% הוצאות. למה מדביר, דודי, שכל הרכב שלו מלא ציוד הדברה – רכב קטן, מלא ציוד הדברה, הוא לא יכול להשתמש בו לשימוש הפרטי שלו; הוא לא יכול לתת את הרכב עם ציוד ההדברה לילד שלו שייסע איתו בערב לבלות; הוא לא יכול לרדת עם הרכב הזה לאילת. למה אתם מכירים לו רק ב-45% כהוצאה מוכרת כשהוא בא למס הכנסה? למה לא לתקן את זה? כבר הבאתם תיקון צודק לגבי הרכב של ראש הממשלה. אני אומר לך, לא ראש הממשלה, לא שר הביטחון, לא יו"ר הכנסת – מי שנוסע ברכב משוריין, אין ספק שלא צריך לשלם שווי שימוש. אבל למה עצמאי כן? המבחן הוא מאוד מאוד פשוט: מס אמת. אנשים צריכים לשלם את המס על מה שהם השתמשו בו לשימושם הפרטי, וצריכים להכיר להם בהוצאה על מה שנעשה, אם זה לייצור הכנסה בעסק או אם זה לעבודה שלהם, כמו ראש הממשלה. אבל המדינה הזאת, אדוני היושב-ראש, התבלבלה. יש כאן שתי מדינות שונות, זה הדיון – לא החלת הריבונות. שתי מדינות: אחת לראש הממשלה ולשרים, עם זכויות יתר ופריבילגיות – שם מכירים, שם לא מוכנים שהוא ישלם את שווי השימוש. אבל אותו זה שמשלם את המיסים, שמשלמים את המשכורת שלו, ישלם גם ישלם, פעמיים. והוא הדין גם בהצעה הזאת, בדיוק כמו ההצעה של דמי אבטלה לעצמאים. אתם פשוט עצמתם את העיניים שלכם וניתקתם את עצמכם מהמציאות, ניתקתם את עצמכם מהציבור, ומי שיצביע נגד הצעת החוק הזאת, גם הוא מנותק. אני אומר לכם פה: אתם ממשלה מנותקת; אתם חברי כנסת מנותקים; אתם שרים מנותקים; אתם לא מבינים מה קורה בחוץ; אתם לא מבינים מה קורה לאנשים שאיבדו את הפרנסה שלהם, את הבית שלהם, את העסק שלהם – וכל יום יהיו עוד ועוד כאלה, ואתם תמשיכו להצביע פה על תנאי השירות שלכם, ועל הבילויים שלכם, ועל ההטבות שלכם, ותשכחו אותם. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. ישיב סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חבר הכנסת משולם נהרי, בבקשה. משיב במשולב על שתי ההצעות. שתי הצבעות נפרדות. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> מגיעות לו 20 דקות. 20 דקות מגיעות לו. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> לא, עשר דקות. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> הצמדת שתי ההצעות – מגיע לו 20 דקות. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> הצעת חוק מוצמדת זה עשר דקות. חבר'ה, אל תתווכחו איתי על התקנון. תודה רבה. עשר דקות. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> או 11 דקות – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> הינה, אני מאפס את השעון. אתה מתחיל. אני מפעיל את השעון, בבקשה. << דובר >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר >> שלוש דקות. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> מה? << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> שלוש דקות. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> סגן השר אומר שלוש דקות. בבקשה. אני נותן את הזמן שלי – אתה מחליט כמה תדבר. יש לך עד עשר דקות, אדוני, בבקשה. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> שלוש דקות. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – אותנו בין הח"כים – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> חבר הכנסת אלי אבידר, אל תפריע, בבקשה. תן לשר שלוש דקות. הוא רוצה לסיים, בבקשה. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש – מה זה הרעש? מה? << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> חבריי חברי הכנסת, חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, קובע זכאות לדמי אבטלה לשכירים אשר חדלו מעבודתם בהתאם לתנאים המפורטים בחוק. עם זאת, חוק הביטוח הלאומי אינו מזכה עובדים עצמאים אשר נפלטו ממעגל העבודה בקבלת דמי אבטלה. עודד, אתה מקשיב, נכון? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> כן. כל תשובה היא תשובה אחרת. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אבל המנגינה היא אותה מנגינה. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> זה טוב. כשמתחילים מנגינות אחרות, אז זה כבר מתחיל להחשיד. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> המנגינה שלכם – – – << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> אז כנראה שאין לך אוזן מוזיקלית, כי המנגינות – תמיד המנגינות הן טובות. התיקון המוצע לחוק מבקש לקבוע כי עובד עצמאי אשר סוגר את עסקו יהיה זכאי לקבל דמי אבטלה ככל העובדים במשק, בתנאים מסוימים. יצוין כי פתיחת עסק כרוכה בסיכון כספי ההשקעה הראשוניים, ובמקרה שהעצמאי נאלץ לסגור את העסק, הוא מפסיד חלק ניכר מהשקעתו ונאלץ להתמודד עם היעדר רשת ביטחון בתקופה שלאחר סגירת העסק, שכן אינו זכאי לדמי אבטלה. העסקים הקטנים מהווים מנוע צמיחה משמעותי ומייצרים מקומות תעסוקה במהירות גבוהה יחסית. משכך, על המדינה לעודד יזמים לפתוח עסקים קטנים ולתת רשת ביטחון בדמות דמי האבטלה במקרה של סגירת העסק. כמו כן – מה זה הרעש הזה? כמו כן, בשנים האחרונות אנחנו עדים לשינויים ניכרים בתנאי עבודתם של רבים אשר מועסקים במעמד של פרילנסרים, תופעה המאפשרת העסקה בעלויות נמוכות יותר מהעובדים השכירים. הרחבת ביטוח האבטלה לסוג זה של העסקה – חבר הכנסת לפיד. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> כן. כן, כבודו. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> המשפט שאני אומר הוא חשוב? << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני מקשיב. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> כן? אני מסכים איתו ומאמין בו. הרחבת ביטוח האבטלה לסוג זה של העסקה הוא אפוא צעד ראוי ונכון, שעשוי לשפר את היציבות התעסוקתית בשוק העבודה, והמוסד תומך בו. מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי מינה ועדה מקצועית פנימית אשר בחנה את נושא זכאותם של העובדים העצמאים והגישה את מסקנותיה בימים האחרונים לשר העבודה והרווחה – שאתה מכיר אותו. אתה גם מכיר אותי כסגן שר העבודה והרווחה. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מכיר ומוקיר. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> לפיכך, מן הראוי להמתין ולאפשר לממשלה לבחון בהקשר זה את המלצות הצוות. אני בכוונה לא מצטט מה העלות של זה, כי אנחנו לא מדברים כרגע על העלות אלא אנחנו מדברים על דבר ראוי ונכון, ואני אומר לך, כשר האוצר לשעבר, הדברים נכונים לא רק בתקופה הזאת של הקורונה. הדבר הזה, היה אסור שיקרה, וחבל שזה קרה עד היום. כבר אז הייתה לך הזדמנות – יכולת לעשות דבר גדול, וזה דבר גדול, להשוות בין השכירים לבין העצמאים. אבל עכשיו, כדי שלא לעשות את זה בחקיקה חפוזה, יש המלצות, וכדאי לשבת על ההמלצות הללו. שר העבודה בוחן את זה בצורה רצינית ורוצה לקדם את זה. אז אני מבקש – ואני כבר לא אומר מה אמרה ועדת השרים לענייני חקיקה, שדחתה בשלושה חודשים, והמשמעות של זה על פי כל הכללים היא לא להביא את זה לדיון עכשיו, ואם מביאים – להתנגד. אבל אני חושב שבאמת צריך להמתין. ההמלצות הגיעו עכשיו. יש רצון – – – << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> עד מתי? << דובר_המשך >> סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: << דובר_המשך >> עכשיו זה הגיע. יש רצון לקדם את הנושא הזה, אז אם אדוני בכל זאת רוצה להצביע, אנחנו מתנגדים. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יאיר לפיד, אתה רוצה להגיב – בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הצבעה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הצבעה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> הצבעה. נא לשבת. נא לשבת. אנחנו מפעילים – אתה לא יכול – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> הצבעה. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא ביקשתם. לא ביקשתם. לא ביקשתם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> הצבעה. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא ביקשו. ירדנה, הם לא ביקשו. הם לא ביקשו. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> חברים, שר יכול לבקש. כשביקש – שר יכול לבקש הצבעה שמית. שר יכול לבקש הצבעה שמית. אם השר לא היה נוכח, הייתי מצביע. תודה רבה. נא להפעיל הצבעה שמית. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אני עובד לפי התקנון. לשר יש סמכות לבקש בקשה – הצבעה שמית. אני רציתי להפעיל את השעונים, כי לא היה כאן שר. כשהוא בא והרים את היד, אז אני אמרתי: יש הצבעה שמית. בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) על הראשונה. משה אבוטבול – נגד סמי אבו שחאדה – אינו נוכח אלי אבידר – בעד יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – נגד ישראל אייכלר – אינו נוכח קארין אלהרר – בעד סעיד אלחרומי – בעד זאב אלקין – אינו נוכח דוד אמסלם – נגד אופיר אקוניס – אינו נוכח משה ארבל – נגד גלעד ארדן – אינו נוכח גבי אשכנזי – אינו נוכח יעקב אשר – נגד אוריאל בוסו – נגד דוד ביטן – אינו נוכח רם בן ברק – בעד נפתלי בנט – אינו נוכח יואב בן צור – נגד אורנה ברביבאי – בעד קרן ברק – נגד ניר ברקת – נגד יוסף ג'בארין – בעד יאיר גולן – בעד מאי גולן – נגד איתן גינזבורג – נגד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – נגד עוזי דיין – נגד אבי דיכטר – נגד צבי האוזר – נגד ניצן הורוביץ – בעד צחי הנגבי – אינו נוכח יועז הנדל – נגד שרן מרים השכל – נגד מיכל וונש – נגד הילה וזאן – נגד מכלוף מיקי זוהר – אינו נוכח תמר זנדברג – בעד ציפי חוטובלי – אינה נוכחת אימאן ח'טיב יאסין – בעד מיקי חיימוביץ' – אינה נוכחת אליהו חסיד – נגד ווליד טאהא – בעד בועז טופורובסקי – בעד אחמד טיבי – אינו נוכח יעקב טסלר – נגד דסטה גדי יברקן – נגד היבה יזבק – בעד עומר ינקלביץ' – אינה נוכחת משה יעלון – בעד אלי כהן – אינו נוכח יצחק כהן – נגד מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח ע'דיר כמאל מריח – בעד עופר כסיף – בעד אופיר כץ – נגד חיים כץ – נגד ישראל כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – בעד אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת יריב לוין – אינו נוכח אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – בעד פטין מולא – אינו נוכח מרב מיכאלי – בעד יוליה מלינובסקי קונין – בעד מיכאל מלכיאלי – נגד אורי מקלב – נגד יעקב מרגי – אינו נוכח משולם נהרי – נגד אבי ניסנקורן – אינו נוכח בנימין נתניהו – נגד סונדוס סאלח – אינה נוכחת << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> ראש הממשלה נגד העצמאים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> ראש הממשלה נגד העצמאים. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> חבר הכנסת מיקי זוהר, נא לא להפריע עכשיו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> חבר הכנסת מיקי זוהר, תודה רבה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> חבר הכנסת מיקי זוהר. אנחנו באמצע הצבעה, חבר'ה. מי שיפריע עכשיו, אני אקרא אותו ראשונה, שנייה שלישית ואוציא אותו. אני באמצע הצבעה עכשיו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. נא להמשיך בהצבעה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) אופיר סופר – אינו נוכח בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח אוסאמה סעדי – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – בעד איימן עודה – בעד חוה אתי עטייה – נגד חמד עמאר – בעד ג'אבר עסאקלה – בעד עודד פורר – בעד יצחק פינדרוס – נגד טלי פלוסקוב – נגד אורלי פרומן – בעד תהלה פרידמן – נגד עמיר פרץ – אינו נוכח רפי פרץ – נגד אורית פרקש הכהן – נגד << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> סדרנים, נא להושיב את חברי הכנסת למעלה, הם מפריעים לי כאן. נא לשבת, כולם. חברי הכנסת, אני מבקש מכולם לשבת. אנחנו באמצע הצבעה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) עינב קאבלה – נגד אנדרי קוז'ינוב – בעד אלכס קושניר – בעד יואב קיש – נגד שלמה קרעי – נגד מירי מרים רגב – אינה נוכחת עידן רול – בעד יואל רזבוזוב – בעד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אנטאנס שחאדה – בעד יובל שטייניץ – נגד קטי קטרין שטרית – נגד אלעזר שטרן – בעד מיכל שיר סגמן – נגד עפר שלח – בעד איציק שמולי – אינו נוכח רם שפע – אינו נוכח איילת שקד – אינה נוכחת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> נא להקריא את השמות שוב – אלה שלא היו נוכחים כאן. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) סמי אבו שחאדה – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – נגד ישראל אייכלר – נגד זאב אלקין – נגד אופיר אקוניס – אינו נוכח גלעד ארדן – נגד גבי אשכנזי – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו נוכח יואב גלנט – נגד גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – נגד צחי הנגבי – נגד מכלוף מיקי זוהר – נגד ציפי חוטובלי – נגד מיקי חיימוביץ' – אינה נוכחת אחמד טיבי – אינו נוכח עומר ינקלביץ' – אינה נוכחת אלי כהן – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – נגד מתן כהנא – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח אורלי לוי אבקסיס – נגד יריב לוין – נגד אביגדור ליברמן – אינו נוכח << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה זה, ליברמן נגד העצמאים? << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה, תודה רבה. אנחנו באמצע ההצבעה. תודה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשם חבר הכנסת) פטין מולא – אינו נוכח << קריאה >> קריאה: << קריאה >> סע לעפולה, תבדוק מה קורה עם העצמאים בעפולה כשאתה מצביע נגד. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) יעקב מרגי – אינו נוכח אבי ניסנקורן – נגד סונדוס סאלח – אינה נוכחת אופיר סופר – אינו נוכח בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח אוסאמה סעדי – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח עמיר פרץ – אינו נוכח מירי מרים רגב – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת איציק שמולי – אינו נוכח רם שפע – נגד איילת שקד – אינה נוכחת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> יש מישהו באולם שרוצה להצביע ולא הצביע? << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אתה רוצה להצביע? << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשם חבר הכנסת) דוד ביטן – נגד << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אין אף אחד אחר. תמה ההצבעה. עד שהיא תספור את הקולות – לאופוזיציה, התקנון מדבר באופן ברור: 20 חתימות או הממשלה יכולה לבקש. הממשלה ביקשה ולכן עברנו להצבעה שמית. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> בעד – 36, נגד – 57. הצעת החוק לא עברה, והיא יורדת מסדר-יומה של הכנסת. אנחנו עוברים להצבעה על הצעתו של חבר הכנסת עודד פורר. שנייה, רק המזכירה תעביר, ואני אפעיל את ההצבעה. נא להצביע. לשבת במקום ולהצביע. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 36 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 52 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה לעצמאים), התש"ף–2020, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> בעד – 36, נגד – 52. הצעת החוק לא עברה, ויורדת מסדר-יומה של הכנסת. << הצח >> הצעת חוק הפסיכולוגים (תיקון – איסור טיפולי המרה), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/254/23; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת ניצן הורוביץ) << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אנחנו עוברים להצעת חבר הכנסת ניצן הורוביץ – הצעת חוק הפסיכולוגים (תיקון – איסור טיפולי המרה). תשובה והצבעה במועד אחר. לא תהיה הצבעה עכשיו. תשובה והצבעה במועד אחר. << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> אני יורד למטה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אנחנו נחכה לך, בסדר. בבקשה, אדוני, יש לך עד עשר דקות להציג את החוק. בבקשה, הזמן הופעל. << דובר >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת – שאנחנו באים בכוונה להעביר אותה, לא להעלות ולהפיל אותה אלא להעביר אותה – עוסקת בעניין הכאוב שקרוי טיפולי המרה. למעשה, טיפולי המרה זה שם מכובס להתעללות נפשית ופיזית, בעיקר בנערות ונערים, שנמצאים גם ככה במצוקה קשה. אני אתאר את הסיטואציה שבה מדובר: נער או נערה שנמצאים בסביבה שבה מופעל עליהם לחץ חברתי בלתי נסבל כתוצאה מהנטייה המינית שלהם מגיעים ליועץ, מגיעים לרב, מגיעים למחנך, מגיעים – לא משנה באיזה מוסד שהם נמצאים. אותו יועץ מפנה אותם למה שנקרא טיפול המרה. מה הכוונה המרה? טיפול שנועד לשנות אותם, זאת אומרת, טיפול שמבוסס על התפיסה שאותו נער או נערה הם עקומים, הם חולים, הם סוטים, משהו לא בסדר איתם, הם לא נורמליים וצריך להמיר אותם, להחליף אותם. כל העדויות בנושא הזה – לצערי מדובר במשהו שקורה בכל מיני מקומות בעולם. אגב, הסיפור הזה של conversion therapy הגיע אלינו, כמו עוד כל מיני רעות חולות, מהימין הקיצוני הדתי בארצות הברית. שם, בקרב קבוצות כנסייתיות מסוימות זה מקובל. כמו שמביאים הנה את הלחץ נגד הפלות ואת כל הדבר הזה שהם קוראים לו ערכי משפחה, מגיע אלינו מאמריקה גם הנושא הזה של טיפולי המרה. מגיעה צעירה או מגיע צעיר, שגם ככה נמצא בדיסוננס פנימי מאוד קשה, לפסיכולוג, או למישהו, או לרב, או למישהו שאמור לייעץ לו ולעזור לו. אותו גורם, במקום לעזור לו, הופך את חייו לגיהינום. אם היה מדובר בתופעה שולית, גם לא הייתי אומר ניחא, כי מדובר פה בכל זאת בחיים של אנשים, אבל מדובר בתופעה רחבה ביותר, לכן זה עניין לכנסת לטפל בו. לפני כמה שבועות קיימתי דיון בוועדת החינוך פה, ושמענו עדויות מצמררות מצעירות וצעירים שעברו את ה"טיפולים" האלה, במירכאות, ונושאים איתם את הצלקת עד עצם היום הזה. אלה צעירים וצעירות שאזרו אומץ לדבר ולספר על זה. לצערי, יש הרבה צעירים וצעירות שפגעו בעצמם בעקבות הטיפולים האלה והתאבדו. הם כמובן לא יכולים לספר ולתאר את מה שעבר עליהם. לכן, הנושא הזה הוא מעבר לוויכוחים שאנחנו רגילים לנהל פה בעד ונגד, נגד ובעד. גם בתקשורת בימים האחרונים סביב הצעת החוק הזאת הציעו לי להתעמת, להביא מולי מישהו שהוא בעד. אמרתי: זה לא עניין של בעד ונגד, זה עניין של פיקוח נפש. זה לא מהנושאים הרגילים שאנחנו נוהגים להתווכח עליהם: לסגת מהשטחים או לא לסגת מהשטחים; קפיטליזם או סוציאליזם. אלה נושאים שקשורים קודם כול לאנשים שהם קטינים שעוברים התעללות, ואת הדבר הזה צריך להפסיק בחוק. מה שמעניין בהצעת החוק הזאת זה שהגורמים המקצועיים בישראל – הסתדרות הפסיכולוגים, איגוד הפסיכיאטרים, ההסתדרות הרפואית – תומכים בחוק, ולמעשה פנו אליי וביקשו שנעביר את החוק כדי לעזור להם בעבודה שלהם. אני רוצה כאן להקריא כמה משפטים מהנייר שהגישו ההסתדרות הרפואית בישראל ואיגוד הפסיכיאטריה הישראלי. הם קובעים כך: טיפולי ההמרה מהווים פרקטיקה פוגענית ומסוכנת ביותר. "הטיפולים האמורים לא נמצאו יעילים, והם עלולים להסב נזק של ממש – – – אין מקום לאף טיפול שמבוסס על ההנחה שהומוסקסואליות היא מחלה או הפרעה הדורשת טיפול, או לכל טיפול ששם לעצמו כמטרה את שינוי הנטייה המינית". זו, חברים, לא דעה פרטית של ניצן הורוביץ, זה איגוד הפסיכיאטריה בישראל. נמצא שטיפולי ההמרה עלולים "לגרום לנזקים נפשיים ובהם חרדה, דיכאון ואובדנות. עוד נזקים אפשריים הם בידוד ונסיגה חברתית, קושי בקשירת קשרים אינטימיים וביחסי מין, הימנעות מקשרים חברתיים, פגיעה באמונה הדתית, כעס וריחוק כלפי ההורים", והלאה והלאה. עוד הם כותבים, גברתי היושבת-ראש: "מי הם המטפלים המעורבים בטיפולים לשינוי הנטייה המינית? – – – 'מטפלים' שאינם עומדים בקריטריונים המקצועיים, האקדמיים או האתיים שנקבעו בעבור אנשי מקצוע שעוסקים בטיפול נפשי. ולכן, נוסף על הנזק מטיפול שאינו ראוי כשלעצמו, עלול להיגרם נזק מקבלת טיפול מאדם שאין לו הכשרה לטפל". ולסיום: סכנה מיוחדת בהפניית קטינים לטיפולים האלה, סכנה מיוחדת בהפניית ילדים ובני נוער לטיפולים לשינוי הנטייה המינית. מדוע? משום שטיפול לשינוי הנטייה המינית בגילים האלה גורם נזקים נפשיים גדולים, וקיים סיכון מוגבר – וגם זה, לצערי, שמעתי יותר מדי על הסיפורים האלה – להתעללות וניצול של ילדים ובני נוער מצד המבקשים לשנות את נטייתם המינית, או במילים פשוטות: מגיע בחור מישיבה לאיזשהו רב, מורה רוחני, שאמור לשנות את הנטיות שלו, ואותו רב מטריד אותו מינית, נוגע בו, ואני לא צריך להרחיב את הדיבור. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זו הצעת חוק על פסיכולוגים, לא? << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> והצעת החוק היא על פסיכולוגים. מדוע? משום שאנחנו מתחילים בקבוצה המקצועית. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> למה אין – – – << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> אין, כי אנחנו מתחילים בקבוצה המקצועית, שהיא מוסדרת, שיש עליה פיקוח, שיש לה בסיס מקצועי, שיש לה אתיקה מקצועית, שיש אפשרות להתלות את הרישיון של אותו אדם שעושה את זה והיא נמצאת במסגרת מקצועית. אני מאמין שברגע שהחוק הזה יעבור ותהיה אמירה נחרצת בחוק לגבי פסיכולוגים, אחר כך יהיה יותר פשוט, חבר כנסת אבידר, לבוא לכל מיני אנשים שאפילו אין להם מעמד רשמי, שהם בעיני עצמם מטפלים, כל מיני יועצים, כל מיני מדריכים כאלה שאפילו לא רשומים בשום מקום – – – << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> שרי חינוך לשעבר. << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> שרי חינוך לשעבר שאמרו שהם ביצעו את העניין. והעניין הזה – ואני אומר לכם עוד דברים, והדברים האלה, זה לא רק מה שהפסיכיאטרים אומרים במכתב רשמי לממשלה, אלה דברים שאני במו אוזניי שמעתי במשך שנים מחבר'ה שעברו את הדברים האלה: "קיים חשש ניכר שילדים ובני נוער אינם מגיעים לטיפולים האלה מרצונם החופשי ומתוך הבנת התהליך שאליו הם מופנים", אלא נשלחים לשם בסוג של כפייה. הדבר הזה עומד בסתירה לחוק זכויות החולה, משום שעל פי חוק זכויות החולה קבלת טיפול רפואי הולם היא זכות בסיסית של כל אדם, וכאן מדובר בטיפול שהוא בלתי הולם, לאדם שבכלל איננו חולה, ומכניסים לו לראש את העניין שהוא חולה ושהוא לא בסדר, ואחר כך כל כך קשה לו עם עצמו. תחשבו על איזה ילד בן 15 או בן 16, שכולם ככה מסתכלים עליו עקום, ועוד זה שהוא סומך עליו וככה פורק את ליבו לפניו אומר לו: באמת, אתה לא בסדר; תצום, תייסר את עצמך, תקשור כל מיני גומיות סביב היד, תצבוט את עצמך ותעשה לעצמך נזקים גופניים, כי אתה כל הזמן צריך להיות במודעות של ההתנגדות לעניין זה. בסוף המצוקה היא כל כך גדולה עד שאותו נער שם קץ לחייו, כי הוא פשוט לא יכול לעמוד בלחץ. וכאשר דבר כזה מגיע מפסיכולוג שאמור לעזור לילד הזה, לאפשר לו לחיות עם פחות לחץ נפשי ולאפשר לו לנשום, ובמקום זה הוא מכניס אותו לסד מטורף, אפילו של לחץ פיזי – כן, לא רק לחץ נפשי; לחץ פיזי, כי הוא צריך להרגיש את הלחץ על גופו. יש להם כל מיני שיטות, שמעתי, ואני לא רוצה לחזור כאן על הדברים האלה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אתה צריך לסיים. כמה שזה נושא חשוב, אבל בבקשה לסיים. << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> כן, אני מסיים. בקיצור, אני שמח שחברת הכנסת קרן ברק יושבת כאן, כי גם היא הציעה הצעת חוק דומה. ולכן, אני אומר כאן, חברים, וגם לך, חברת הכנסת ברק, גברתי היושבת-ראש: אני הסכמתי עם ועדת השרים לדחות את העניין בכמה שבועות כדי לנסות להגיע לאיזושהי הבנה – קואליציה, אופוזיציה – מול ועדת השרים ומול השרים הרלוונטיים, ואולי גם איתך, אם תרצי, כדי להעביר את הדבר הזה, כי זה באמת, אני חושב, דבר שהוא מעל הפוליטיקה ומעל הוויכוח, וצריך לשים לו קץ, כדי שנערים ונערות – ומדובר כאן לצערי באלפים – יפסיקו לסבול במדינת ישראל בגלל הנטייה המינית שלהם. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת ניצן הורוביץ. תשובה והצבעה, כאמור, במועד אחר. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בדבר פרשת הצוללות וכלי השיט << הלסי >> << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> נעבור להצעה לסדר-היום בנושא: הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בדבר פרשת הצוללות וכלי השיט, מס' 195. המציע הוא חבר הכנסת רם בן ברק. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, בדרישתנו לוועדת חקירה פרלמנטרית – הינה, אנחנו מחפשים את ראשו של נתניהו. אני מקווה שראש הממשלה שלנו יצא נקי וללא רבב מוועדת החקירה שתוקם, בעזרת השם, וגם מהמשפט שעומד לפתחו, אבל תראו, בפרשייה המדוברת ישנם אנשים מאוד בכירים ששירתו בלשכות הכי בכירות במדינת ישראל, ואני מדבר על לשכת מפקד חיל האוויר, חיל הים, לשכת ראש הממשלה, משרד עורכי דין מקושרים, קרובי משפחה של ראש הממשלה, חברים במועצה לביטחון לאומי ועוד. מדובר על מכירת נשק אסטרטגי למצרים, שלא ברורה שרשרת האישורים שעברה, או יותר נכון שלא עברה שרשרת אישורים כנדרש. ולכן, אני אומר לכם, אין מנוס מלחקור את הפרשה, על מנת להגיע לחקר האמת ולוודא שמי שפעל לא כשורה יועמד לדין, ובעיקר – לוודא שמקרה דומה לא יחזור שנית. על פניו, ראש הממשלה נתניהו מכר את המניות שלו בחברת גרפטק לבן הדוד נתן מיליקובסקי ושלשל לכיסו הפרטי 16 מיליון שקלים. מיליקובסקי הרוויח מאות מיליוני שקלים בעסקה שאושרה על ידי נתניהו בניגוד להמלצת משרד הביטחון וצה"ל. עו"ד דוד שמרון, בן דודם של נתניהו ומיליקובסקי, הרוויח גם הוא הון עתק באותה עסקה. מיקי גנור, המאכער של העסקה, שהיה מיוצג על ידי עו"ד דוד שמרון, מונה במפתיע לנציגו של תאגיד הענק הגרמני טיסנקרופ בישראל, ועמלתו הוכפלה לעשרות מיליוני שקלים. נתניהו אישר לגרמנים למכור שתי צוללות מתקדמות נוספות למצרים, ללא ידיעת משרד הביטחון, ללא ידיעת שר הביטחון, ללא ידיעת הרמטכ"ל ולא ידיעת הקבינט. כל המעורבים בפרשה החמורה הרוויחו מאות מיליוני שקלים על חשבון ביטחון המדינה ואזרחיה. אדוני היושב-ראש, היושבת-ראש, אני פונה לאזרחי ישראל: דעו לכם שבהחלטה הזאת נתניהו פגע בביטחון ישראל וביתרון האיכותי של צה"ל בזירה הימית, ובנוסף – שלשל לכיסו מיליונים, ולא מספיק זה – אתמול, ברוב חוצפה, אפשר להגיד, ביקש שנפטור אותו ממס על רווחי ההון הללו. חברים, אנחנו השתגענו. מכירת הצוללות, שהן נשק אסטרטגי עוצמתי שהיה שמור עד עתה רק לצה"ל, נמצא בידיים שהוא לא צריך להיות בהן. וכעת אני מצטט מדבריו של שר החוץ והרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי: אם נתניהו לא מתבייש במה שהוא אומר, אני מתבייש בשבילו. הוא לא אומר את האמת בנושא הצוללות. אנחנו לא נרפה מנושא הצוללות. בעיניי, זה הדבר הכי חמור שנעשה פה. מכירת הצוללות למצרים, ההסתרה, השקר – זה בלתי נתפס בעיניי שראש ממשלה משקר. מתי התרגלנו לזה כאן? גבי, אלה דברים שאתה אמרת. אני פונה לשר הביטחון חבר הכנסת בני גנץ: בני, תעמוד במילה שלך. אתה יודע את האמת. התחייבת קבל עם ועדה, וגם כאן אני מצטט: "אנחנו נקים ועדת חקירה ממלכתית שתחקור את הפרשה הזאת וכל המעורבים בה". זה ציטוט מתוך הנאום שלך. אני לא מאמין שהיום תנחה את חברי הכנסת של כחול לבן לעשות אחרת ותתנגד לאינטרס הציבורי לחקור את פרשת השחיתות החמורה שהייתה בישראל. זה לא מתקבל על הדעת. אדוני היושבת-ראש, אנחנו פנינו לראש הממשלה בשאלות בנושא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גברתי היושבת-ראש. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אדוני, אדוני, זה בסדר – – – << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> גברתי היושבת-ראש, סליחה. סליחה. תראי, כוחו של הרגל. כשכתבתי לא ידעתי. זה כתוב אדוני. אני מתנצל. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אנחנו הרבה יושבת-ראש, אז שכולם יתאמנו על זה. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לא, אבל כשכתבתי כתבתי "אדוני". גברתי היושבת-ראש. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בהמשך לשיחה שלנו. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> ככה זה כל הסיעה. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אנחנו פנינו לראש הממשלה בשאלות בנושא: איך קרה שקיבלת 16 מיליון ש"ח מחברה שסחרה עם טיסנקרופ בזמן שאתה מנהל משא ומתן עם טיסנקרופ? איך קרה שמתוך עשרות מיליוני החברות שיש בעולם החזקת מניות דווקא בחברה שהיא ספקית של טיסנקרופ? למה שיקרת ואמרת שלא אישרת את עסקת הצוללות למצרים כשכן אישרת את עסקת הצוללות עם מצרים? למה הסתרת את זה שאישרת את העסקה המצרית משר הביטחון, ממשרד הביטחון, מהרמטכ"ל, מצה"ל, מהיועץ לביטחון לאומי שלך וכל גורמי המקצוע? איזה סוד המצרים יכולים לדעת שכל קברניטי מערכת הביטחון לא חשופים אליו ורק אתה ושימרון יש לכם את הסיווג המתאים? איך יכול להיות שלא ידעת שכל האנשים שקרובים אליך מקבלים עמלות במיליוני יורו על עסקת הצוללות והספינות שאותה אתה אישרת באופן שאישרת? ראש הממשלה לא היה מוכן לספק את התשובות, ולכן אין מנוס מלהקים ועדת חקירה. שלא יהיו אי-הבנות, אני לא מאשים את ראש הממשלה בכלום, אבל לי, כמו לכל אזרחי ישראל, יש שאלות שחייבות לקבל תשובות. חבריי חברי הכנסת, אין פה שאלה של ימין ושמאל, קואליציה או אופוזיציה. מדובר בביטחון המדינה. כשהצוללות הללו יהיו מכוונות נגד מדינת ישראל הן לא יבדילו בין תומכי ליכוד, כחול לבן, ובין תומכי יש עתיד, תל"ם או ימינה. מדובר בציפור הנפש של כולנו – מערכת הביטחון של מדינת ישראל. נדרשת חקירה. נדרשת בדיקה מערכתית על מנת להבטיח כי לא יהיה סיכוי שמקרה כזה יקרה שנית, שאינטרסים כלכליים אישיים ישפיעו על קבלת ההחלטות ברכש של פלטפורמות אסטרטגיות למדינת ישראל. ועוד לא דיברתי על מאות מיליוני השקלים שלכאורה הלכו למקורבים ובעלי עניין בגלל שהתקבלה החלטה לא עניינית, במקום להעביר את זה לביטחון המדינה או למקומות אחרים שבאמת זקוקים להם. חבריי חברי הכנסת, אנחנו במהירות מידרדרים לעבר מאפיינים של מדינת עולם שלישי, רפובליקת בננות, ומדובר על בננות רקובות: שלטון שמסדר מכרזים ופרויקטים למקורבים; חוק אחד למנהיג וחוק אחד לכלל האזרחים; שלטון שדורש מימון הוצאות מלא מלא של ראש הממשלה ומי שמתיימר להיות ראש הממשלה ובני ביתו ללא שום הגבלה והבחנה גורם לנו להיראות כמו מדינות עולם שלישי. חבריי חברי הכנסת, אני מסתכל לכם בעיניים: תגידו לי, נגמרה הבושה? אין ערכים? אתם לא חושבים על כמה מיליון מובטלים יכולים לשאת עוד על גבם? ביטחון ישראל זה לא עניין פוליטי. תפסיקו עם הציניות, תעופו לגובה ותראו את מה שחשוב למדינה. אם אין לראש הממשלה מה להסתיר – ואני מקווה שאין לו – אז אדרבה ואדרבה, הוא הראשון שצריך לבקש את הוועדה, על מנת לנקות את העננה שאופפת אותו, ומעכשיו אופפת את כל מי שנתן יד להסתרה של כל מה שקרה בפרשה הביטחונית החמורה ביותר, לכאורה, בהיסטוריה של מדינת ישראל. מי יבטיח לנו שזה לא יקרה שנית? איך נבטיח שזה לא יקרה שוב? אור השמש הוא חומר החיטוי הטוב ביותר. אנחנו חייבים לשמור על ההיגיינה האישית, אבל בעיקר על ההיגיינה הציבורית. תנו לוועדת החקירה לעשות את העבודה, ובכך נבטיח שמעשי שחיתות ברמה שלא נראתה כדוגמתה לא יישנו. תודה רבה לכם. תודה, גברתי. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת רם בן ברק. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בדבר פרשת הצוללות וכלי השיט << הלסי >> << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> נעבור להצעה לסדר-היום מס' 532, של חבר הכנסת משה בוגי יעלון, ואחריו ישיב השר דוד אמסלם, השר המקשר. << דובר >> משה יעלון (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, ביום שני האחרון, במסגרת הצעת אי-אמון בממשלה, פרסתי כאן באולם מליאת הכנסת את המסגרת בפרשת נתניהו כלי השיט – פרשה שכל מי שמכיר אף חלקים ממנה מגדיר אותה כפרשת השחיתות הביטחונית החמורה ביותר בתולדות המדינה. הפרטים הידועים בפרשה נקבצו על ידי התנועה לאיכות השלטון לכלל עתירה לבג"ץ, עתירה אשר בין הנדרשים להשיב עליה גם כנסת ישראל. בכתב העתירה עולות טענות כבדות מתחום טוהר המידות, מתחום סדרי מינהל ותהליכי קבלת החלטות בתחום הרכש הביטחוני בכמה עסקאות שכולן קשורות למספנת טיסנקרופ הגרמנית. מכתב העתירה עולה שבין השנים 2009 ל-2016 התקבלו כמה החלטות רכש של צוללות וכלי שיט שהוביל ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, וכן אישור לממשלת גרמניה למכור צוללות למצרים בניגוד לעמדת מערכת הביטחון, תוך התערבות תמוהה בתהליכי הרכש ותוך כדי הפרת כללי מינהל תקין ומתוך להיטות לביצוע עסקאות עם מספנת טיסנקרופ. בכתב העתירה נטען כי נתניהו ומקורביו היו אמורים להרוויח, ואף הרוויחו, סכומי כסף נכבדים מעסקאות אלו בשני נתיבים: נתיב ראשון הוא נתיב העמלות, נתיב אשר הוביל את הכסף לבן דודו ואיש סודו, עו"ד דוד שמרון. בנתיב זה התקבלו עמלות תיווך על כל עסקה עם המספנה על ידי נציג המספנה בארץ מיקי גנור ועו"ד דוד שמרון, עורך דינם של גנור ונתניהו. הנתיב השני הוא נתיב הפלדה או נתיב המניות. בנתיב זה הרוויח בן דוד אחר של נתניהו, מר נתן מיליקובסקי. מיליקובסקי היה הבעלים של חברה פרטית בשם סידריפט, אשר מכרה חומרי גלם למספנת טיסנקרופ לצורך ייצור הפלדה לכלי השיט. מסתבר שבן הדוד מיליקובסקי שיתף את נתניהו בשנת 2007, בהיותו חבר כנסת ויושב-ראש האופוזיציה, ב-1.7% ממניות החברה, בסך 600,000 דולר. נתניהו המשיך להחזיק במניות אלה גם לאחר שהתמנה לראש הממשלה, במרץ 2009, ורק לאחר שנה וחצי נפטר מהמניות וקיבל סכום נאה של 16 מיליון ש"ח לפחות. בעובדות הודה נתניהו בריאיון הידוע אצל קרן מרציאנו בערוץ 12, טרם הבחירות השניות, בשנה שעברה. פרשה זאת צריכה להיבדק אשר לניגוד העניינים, דיווח הצהרת הון לכנסת והצהרת הון שקרית למבקר המדינה. כמו כן, הסתבר שבן הדוד מיליקובסקי הרעיף על נתניהו סכומי כסף נכבדים בסך מאות אלפי דולרים כסיוע משפטי, נושא שנבדק כעת על ידי ועדת ההיתרים ומבקר המדינה, וכן כדמי כיס ועוד. בשלב מסוים חברת סידריפט של בן הדוד מיליקובסקי נרכשה על ידי חברה ציבורית אמריקאית בשם גרפטק. נתניהו נפטר ממניותיו בסידריפט יום לפני מיזוג החברות, בסוף 2010. לאחר המיזוג המשיך בן הדוד מיליקובסקי להחזיק מניות בחברת גרפטק וכן שימש בה דירקטור כשהחברה המשיכה למכור חומרי גלם למספנת טיסנקרופ, כך שבן הדוד מיליקובסקי הרוויח באופן ישיר מכל עסקה שנחתמה עם המספנה, בין אם הזמנת הרכש בוצעה על ידי מדינת ישראל, מצרים או כל גורם אחר. חשיפה זו יכולה להסביר את ההחלטות התמוהות של נתניהו כראש ממשלה ולאיתותו לדחיפת עסקאות למספנת טיסנקרופ כדלקמן: עסקה ראשונה – לרכישת צוללת שישית, בניגוד לעמדת מערכת הביטחון, הסבורה לאורך שנים שדי בחמש צוללות, מייד לאחר התמנותו לראש ממשלה; עסקה שנייה – אישור לממשלת גרמניה למכור שתי צוללות נחותות למצרים, אישור שבוצע בנוהל תקין אך בניגוד לעמדת ממשלת ישראל לפניו בראשות אהוד אולמרט; עסקה שלישית – התערבות אישית של נתניהו ושל מקורביו בניסיון לנתב את עסקת ארבע ספינות המגן למספנת טיסנקרופ ללא מכרז בין-לאומי, למרות ובניגוד להחלטת הקבינט בנושא; עסקה רביעית – אישור לממשלת גרמניה למכור שתי צוללות מתקדמות למצרים ללא יידוע מערכת הביטחון בראשותי וללא אישור הקבינט – מהלך שנתניהו הכחיש כאשר האירוע נחשף, והוא הודה בפעם הראשונה בקולו שהוא אישר את העסקה באותו ריאיון לחוץ אצל קרן מרציאנו. גם בריאיון ההוא, ועד עצם היום הזה, הוא לא הצליח להסביר את ה"סוד" שהסתיר משר הביטחון – ממני – מהרמטכ"ל גדי איזנקוט ומהקבינט. כפי שכבר אמרתי מעל במה זו, ניסיתי לברר את הסוד כחבר ועדת החוץ והביטחון ולא מצאתי שום סוד ושום הסבר למעט כסף. עסקה חמישית – הנחיה של נתניהו להעלות את מספר הצוללות לתשע ללא קיום עבודת מטה וללא דיון בקבינט – מהלך שטרפדתי; אירוע שישי – ניסיון של נתניהו בפברואר 2016 לחתום על הסכם עם קנצלרית גרמניה לרכש שלוש צוללות נוספות – שכאמור, אין בהן צורך – ושתי ספינות לוחמה נגד צוללות שחיל הים מעולם לא ביקש – ניסיון שטרפדתי אישית, אשר הוביל לעימות חריף בינינו, ולהבנתי – לסיום תפקידי כשר הביטחון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> משה יעלון (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אירוע שביעי – ניסיון של עו"ד דוד שמרון, יחד עם מיקי גנור, ביוני 2016, כשבוע לאחר שסיימתי את תפקידי כשר הביטחון, להביא להפרטת מספנת חיל הים והעברת תפעול המספנה לחברת טיסנקרופ ללא מכרז; אירוע שמיני – אישור הקבינט לרכש שלוש צוללות נוספות, אם כתוספת לסד"כ ואם לצורך החלפת המתיישנות באוקטובר 2016. העתירה, המגובה ב-22 תצהירים של בעלי תפקידים בכירים – ראשי ממשלה, שרים, רמטכ"לים, אלופים ובעלי תפקידים אחרים במערכת הביטחון – הוגשה והתקבלה על ידי בג"ץ תוך דרישה מהמשיבים להמציא את תשובתם לבית המשפט עד 6 באוגוסט שנה זו. בעתירה דורשת התנועה לאיכות השלטון מבית המשפט: 1. לחייב את היועץ המשפטי לממשלה וממלא מקום מפכ"ל המשטרה להשלים את החקירה הפלילית; 2. לחייב את ממשלת ישראל להקים ועדת חקירה ממלכתית; 3. לחייב את השרים הנוגעים בדבר, ובראשם שר הביטחון, להקים ועדת חקירה משרדית. כמו כן, מבקר המדינה נדרש להשיב מה מהפרשה נבדק על ידי משרדו. אנחנו, כנסת ישראל, נדרשים להשיב מה מהפרשה נבדק בתחום עבודת הכנסת וועדותיה. סיעת יש עתיד-תל"ם סבורה שלנוכח חומרת הפרשה, היבטיה השונים ומורכבותה, נכון לבדוק אותה במסגרת ועדת חקירה פרלמנטרית, אשר תבדוק את ההיבטים של הפרשה שאמורים להיות מבוקרים ומפוקחים על ידי הכנסת וועדותיה, למשל, תחומי אחריות בתחום הרכש הביטחוני, תהליכי קבלת החלטות בתחום, חובותיו של ראש ממשלה ברכש ביטחוני, מקומו של המל"ל בתחום הזה, מעורבות הקבינט ותפקידה של ועדת החוץ והביטחון בתחום זה. מאחר שאני בקי בהגדרת תחומי האחריות שוועדת החקירה הפרלמנטרית נדרשת לבדוק, אני מעריך שלא נצטרך להמציא את הגלגל מחדש, אך מאחר שבפרשה זו שובשו הנהלים וטושטשו תחומי האחריות על ידי מי שעדיין מכהן כראש הממשלה, חשוב שבדיקה זאת תבוצע בהקדם. אנחנו רואים בעצם ימינו אלה טשטוש תחומי אחריות והתעלמות מנהלים בניהול משבר הקורונה. נתניהו מנהל את המשבר באופן מיליציוני, תוך הישענות על נאמנים – ברובם יס-מנים – תוך התעלמות מאחריות ויכולות של משרד הביטחון. אנשים מתים מזה. אנחנו גם רואים בעצם הימים האלה עד כמה הנאשם נתניהו איבד את הדרך, איבד את הבלמים, איבד את המצפן והמצפון, איבד את הבושה, איבד את החובה של משרת ציבור לדאוג לאזרחיו ולא לעצמו. עדיף היה שיתפטר לנוכח הנזק שהוא גרם וגורם למדינת ישראל ואזרחיה, אך לצערנו הוא מקבל היום גיבוי ממי שאמור היה להיות אלטרנטיבה שלטונית שמצילה את המדינה ואזרחיה ומחזירה אותנו למסילה. לכן, לסיכום, הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית היא אמצעי לתיקון כלשהו, ויפה שעה אחת קודם. אני ממליץ להעביר את ההצעה לדיון בוועדה לביקורת המדינה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> ישיב מטעם הממשלה השר המקשר דוד אמסלם. השר אמסלם ישיב על שתי ההצעות, גם של חבר הכנסת בן ברק וגם של חבר הכנסת בוגי משה יעלון. אחרי זה יהיו גם שתי הצבעות, אז תישארו כאן. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> תיכנסו. גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, האמת היא שלדעתי רק ביום שני השבתי על אותה הצעה. הם הגישו הצעת אי-אמון בממשלה, חבר הכנסת בוגי יעלון והמפלגה שלו. השבנו להם בפרוטרוט, אבל אני לוקח על עצמי שאם חזרתם על כך, כנראה לא הסברתי מספיק טוב, אז אני אחזור על ההסבר, והייתי מבקש שהפעם תתרכזו בו. האמת היא שלא הייתה עלילת דם גדולה יותר מעלילת הדם הזאת, השקרית, של פרשת הצוללות. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אז למה לא לבדוק אותה? בוא תוכיח, תוכיח שזאת עלילת דם. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא הפרעתי לך. דרך אגב, זאת הפנטזיה שלכם, של השמאל. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> למה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> מהיום הראשון, דרך אגב, שעלתה הפרשה, אספר לכם מה עשיתם – אתם וכל כלי התקשורת, כל כלי התקשורת שמגויסים איתכם, הצבא שלכם בחוץ. אתם הרי מיעוט פה, גם בציבור אתם במיעוט גדול, אבל יש לכם צבא אחד חזק – זה התקשורת. בעצם, בכל פעם שהם דיברו על הפרשה – כאילו משום מקום. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הלוואי שהיה ככה. הלוואי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הראו בטלוויזיות את ראש הממשלה נכנס לצוללת, יוצא מהצוללת. לא הזכירו את השם שלו. שום דבר. אבל זאת גנבת הדעת הקלאסית שאתם עושים, תמיד. זאת השיטה שלכם: גנבת הדעת הציבורית. אתם לכאורה עשיתם שטיפת מוח לציבור. אתם לכאורה קשרתם – בתמונות; לא הזכרתם כלום – בין ראש הממשלה לבין הצוללת. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הוא לא קשור? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> זאת השיטה שלכם. דרך אגב, סגלוביץ', אתה הרי מאותה יחידה שהקמת, אתה זוכר? << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> יואב, אתה פה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> גם נתתם לפרשה שם – 3000 – יעני, יש איזו סדרה: 1000, 2000, 3000. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא אנחנו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> למה? זה המשך של אותה גנבת דעת. הרי זה מה שאתם רוצים שהציבור יחשוב, וככה אתם גונבים את הדעת של הציבור, שוטפים לו את המוח לכאורה, בלי שהוא יודע. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> ראש הממשלה לא קיבל 16 מיליון – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא הצליחו לקשור את ראש הממשלה לנושא, אז ניסו ואמרו – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הוא קשר את עצמו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אל תפריע לי. אתה יומיים פה ומפריע לי לדעתי יותר מאשר כולם ביחד במשך חמש שנים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> חבר הכנסת – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אל תפריע. אני לא הפרעתי, הקשבתי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אני מבקשת. יוראי, תחזור למקום שלך, אתה לא תפריע לו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני שמעתי את חבר הכנסת יעלון. כשהוא היה שר ביטחון, שום דבר לא הפריע לו. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> חבר הכנסת הרצנו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רק כשהזיזו אותו מתפקיד שר הביטחון, הבן אדם, כפי שאמרתי ביום שני, פתאום התמלא איזושהי הרעלה מול ראש הממשלה. והסיפור הזה, דרך אגב – זה מה שמעניין אותו, מהבוקר עד הלילה; הוא קם עם זה, ישן עם זה. זה מה שמעניין אותו – להכפיש את ראש הממשלה. הוא יודע שהוא משקר, אבל זה לא מעניין אותו, בגלל שהוא נמצא באותה סיטואציה שאמרו לו שהוא צריך לעזוב את משרד הביטחון. עד אז הוא היה בליכוד והיה טוב לו, נעים לו, מצוין לו. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> דודי, הכול ציטוטים של ראש הממשלה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה, אני אענה לך. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> החליפי, אומנם, אבל ראש הממשלה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא הצליחו לקשור את ראש הממשלה לנושא, אז ניסו, אמרו: שמע, יש לו מניות בחברה שמוכרת אלקטרודות לחברה שייצרה את הצוללות, ונתניהו הרוויח מהסיפור. גם זה שקר גדול. סידריפט – זו אותה חברה שלראש הממשלה לכאורה היו בה 1.6% מהמניות – לא מכרה דבר לטיסנקרופ. כולם יודעים, דרך אגב, ואתם יודעים: כדי לרכוש צוללות במדינת ישראל – שזה אירוע של מיליארדים – הרי אתם יודעים, אפילו כדי לרכוש עפרונות במדינת ישראל, אם אתה רוצה לרכוש ארגז עפרונות, אתה צריך לערב לפחות איזה 200 איש ועוד 400 אישורים. אז מה הטענה סביב אותה פרשייה של פייק ניוז של הצוללות שאתם מחברים אותה לראש הממשלה? מה נשמע לכם, שארבעה אנשים קמו איזה בוקר, קנו כמה צוללות במיליארדי שקלים, ואף אחד במדינת ישראל לא היה מעורב – לא צה"ל, לא משרד הביטחון, לא האוצר, שום דבר? ארבעה אנשים קמו באיזה בוקר – בהתחלה חשבתי שזה יותר מתאים ליאיר לפיד; אולי שכשהרשו לו, הוא ראה צוללות. אולי. הרי בוודאי בוודאי בצה"ל הוא לא ראה צוללות. אז חשבתי, כשהוא היה ילד, אולי רכשו כמה צוללות כשהוא היה באמבטיה כדי לשחק איתן, זה יכול להיות, ההורים שלו קנו לו. שתיים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מה עם האישור למצרים? מה עם האישור למצרים? תענה לנו מה עם האישור. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> נראה לכם שהמדינה רוכשת רכש של מיליארדי שקלים כנשק אסטרטגי, וזה רק ראש הממשלה ועוד איזה אחד או שניים או ארבעה איש? << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> תגיד, ממה אתה חושש? ממה אתה חושש, אדוני השר? ממה אתה חושש? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כל הסיפור הזה – אני אענה. אני אסביר לכם מה החוצפה שלכם. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אם הכול בסדר, למה לחשוש? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כל סיפור הצוללות הוא עלילת דם – ממוחזרת, דרך אגב. כל הזמן אתם ממחזרים אותה. זאת השיטה. כשאתם חוזרים על הדברים אתם חושבים שבסופו של דבר מישהו יחשוב שהם אמיתיים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מצרים לא קיבלה צוללות? מצרים לא קיבלה צוללות? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתם ממשיכים להעלות גירה כל הזמן ומנסים להטיל רפש בראש הממשלה. במקום לעבוד למען אזרחי מדינת ישראל ולעזור לממשלה להתמודד מול האתגרים האדירים אתם ממשיכים להתעסק בשקרים ועלילות דם מבוקר עד לילה. זה מה שמעניין אתכם – שמפניות, סיגרים, קשקושים. הציבור לא קונה את זה. פעם אחר פעם עם ישראל נותן אמון בראש הממשלה נתניהו. בגלל זה אתם באופוזיציה והליכוד בממשלה. זאת הסיבה, דרך אגב – בגלל שהציבור לא מאמין לכם; בגלל זה הוא מצביע לליכוד, שראש הממשלה מוביל אותו, שלוש מערכות בחירות. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הציבור האמין לבני גנץ – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כולם יודעים – הרי אף אחד בציבור, כולל אתם – יודעים שראש הממשלה לעולם לא יפגע בביטחון מדינת ישראל. אני, דרך אגב, לעולם לא הייתי מעז להגיד שאתה, בוגי יעלון, או אתה, רם בן ברק, תפגעו בביטחון מדינת ישראל. תראה לאיזה שפל הגעתם. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אז למה – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> ראש הממשלה של מדינת ישראל יפגע בביטחון מדינת ישראל. תראה את השנאה, לאן הגעתם, לאיזה שפל מדרגה הגעתם. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> במצרים אין צוללות? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שום דבר לא מפריע לכם לשקר. מרוב שאתם משקרים אין לכם מושג על מה אתם מדברים, אז בואו נראה. עכשיו אני עונה לך. הרי הדבר הזה, פרשת הצוללות – ואני עונה לשניכם – נחקרה עד היסוד, באמצעים בלתי נגמרים, על ידי משטרת ישראל; לא אני חקרתי אותה. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> השר, אני מבין שאתה פתאום סומך על משטרת ישראל. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא, אני אסביר עוד מעט. דרך אגב, אני פתאום רואה שאתם לא סומכים. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> פתאום הם בסדר, פתאום אתה סומך עליהם. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אמרתי. לא – אתם – – << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני שמח לשמוע. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – אתם לא סומכים. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני שמח לשמוע, כי אני זוכר את נאומך הקודם. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עניתי על זה ביום שני. אתם זה לפי הנושא. מה התוצאה? אם התוצאה היא לא לחקור את נתניהו אז אתם נגד; המערכות לא בסדר. דרך אגב, עשרות מיליוני שקלים, מיליונים, הושקעו בחקירה הזאת. דרך אגב, בצדק. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זה לא רק נתניהו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הפרקליטות הרי ליוותה את כל החקירה, עשרות אנשים שם, אבל הפלא ופלא, ראש הממשלה אפילו לא נדרש לחקירה. דרך אגב, חקרו אותו 20 חקירות טיפשיות. קראו לו. נראה לכם סביר שאם המשטרה הייתה חושבת, בפרשה כמו הצוללות, שראש הממשלה יודע אפילו משהו קטן, לא היו קוראים לו לתשאול? מדברים איתו? על הבקבוקים כן, על חמגשיות כן, על ריהוט הגן כן, על החשמלאי כן – על זה לא? אתם יודעים את השקר. גם אתה יודע. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> רק שהביאו את אשתו, לא אותו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> על סיגרים יקראו לו ועל זה לא? הרי אתה יודע את השקר. אתה מכיר את המערכת שלך. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני בניתי אותה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> נכון. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני שולט בה היום. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> נכון. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני אומר להם מה לעשות היום. אני – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> סגלוביץ', החברים שלך שם. אתה בנית אותה. אמרת שהייתה לך הזכות לבנות אותה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אז לא הבנתי, ממה אתה חושש, אדוני השר? תגיד לי ממה אתה חושש. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רק שנייה. מה אתם מבקשים? אני עונה ללפיד. אצלכם זה הולך לפי התוצר. אתם באמת הרי לא מאמינים למערכות האלה. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מאמינים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא, אתה עכשיו, הרי – מה ביקשת? תראה את האבסורד. אתם מבקשים ועדת חקירה פרלמנטרית. אז בוא אני אספר לחברי הכנסת החדשים: ועדת חקירה פרלמנטרית – הסמכות שלה היא כמו של כל ועדה בכנסת – – << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> דודי, אני חבר כנסת יותר שנים ממך – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – כמו ועדה רגילה בכנסת. אז אתם חושבים – מה אתם אומרים, רם בן ברק? << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> שבע שנים זה לא יומיים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שוועדת חקירה פרלמנטרית – ועדת כנסת כלשהי, ועדת פנים – יש לה יותר סמכויות חקירה ממשטרת ישראל ופרקליטות המדינה. זה מה שאתה חושב? אז תראה את האבסורד, לאן הגעתם. אתם זה לפי העניין, אמרתי. הרי לא הייתם מעלים את הנושא הזה, אלא מה? << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> השר אמסלם – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתם היום עוקפים לכאורה את ההחלטה של הפרקליטות ושל המשטרה בנושא הזה. מדוע? כי לא מתאים לכם. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – סמכויות – – – איזו סמכות? זו לא ועדת הכנסת. איפה אתה חי? לרגע חשבתי שאני לא בכנסת. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> למה לא מתאים לכם? אתם יודעים ששלוש הפרשיות האחרות הן פייק, סתם, תפירת תיקים, דברים בעלמא. הציבור לא מאמין – בגלל שהלכנו לבחירות על זה. הציבור לא האמין לזה, הוא תמך בראש הממשלה. הרי ברור לכם לחלוטין שהציבור הרגיל בחוץ אלה לא אנשים שמכירים את ראש הממשלה באופן אישי. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא, דודי, הציבור – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הרי ברור לכם שהציבור – רק שנייה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – לכן הוא הצביע לבני גנץ. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הציבור הרגיל הוא אנשים נורמטיביים, טובים, אזרחים טובים. לא רק בשמאל יש אזרחים טובים. גם אנשי הימין הם אנשי חוק, אנשים טובים, מכבדים את החוק, לכן לא יעלה על הדעת שהם יצביעו עבור מישהו שהוא לדעתם עבריין. אלא מאי? הם חושבים שטופלים עליו בעצם עלילות שווא. בגלל זה הם תמכו בו – לא אני, לא אתם; הרי אתם לא רציתם שיתמכו בו – שלוש מערכות בחירות. הרי זה היה הנושא שעמד במוקד מערכת הבחירות, אתם העמדתם את זה, אבל מה לעשות – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> ממה אתה חושש? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – מה לעשות שהציבור לא מאמין? << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> ממה אתה חושש? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא, אני לא חושש. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> השר אמסלם, ממה אתה חושש? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אסביר לך. אני אסביר לך. זו לא השאלה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אז תהיה עוד ועדת חקירה, ביג דיל. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> איך אמר עפר שלח? << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תשאל שאלות – תקבל תשובות. מה הבעיה? מה הבעיה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני שואל את עצמי מאיפה אתם נוטלים לעצמכם את העוז, את החוצפה, לטעון נגד ראש ממשלה שהוא מפקיר את ביטחון מדינת ישראל. לדעתי, מעולם, מאז קום המדינה, לא היה דבר כזה שמישהו יטען נגד ראש ממשלה במדינת ישראל – – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> ראש הממשלה בקולו – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עוד מעט תהפכו אותו למרגל. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> ראש הממשלה בקולו אישר – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתם לא מתביישים? אתה, כאיש מערכת הביטחון – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> ראש הממשלה בקולו אישר שהוא אישר למצרים לקנות צוללות. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – אתה מדבר ככה על ראש ממשלה? אתה, בוגי יעלון, מדבר על ראש ממשלה בצורה כזאת? מניין החוצפה? << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – לא בוגי אישר, לא – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> איך אמר עפר שלח? איך אמר לגלסנר? שמעתי מהמאפרת שאתה מכה את אשתך. תגידו, על כל שטות שלכם צריך להקים איזו ועדה? מאיפה אתם מביאים את זה? << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אבל לא שמעתי – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אמרתי: אם לא הייתה חקירה, אז אולי. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> השר אמסלם, ראש הממשלה בכבודו ובעצמו אמר בטלוויזיה הישראלית – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה יודע מה, אז הייתה טענה פה, אבל הייתה חקירת משטרה יסודית. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – אמר שהוא אישר למצרים, בניגוד למערכת הביטחון – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הייתה חקירת משטרה. הרי אתם מדברים – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> כבוד השר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אז שיענה על השאלות, זה הכול. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רם בן ברק, הרי אתה טוען – – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני לא טוען, ראש הממשלה טוען. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עכשיו טענת שראש הממשלה בעצם פעל, ושלשום בוגי יעלון אמר שהוא לקח שלמונים – אני שמעתי אותו פה. << קריאה >> משה יעלון (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> ראש הממשלה הודה בזה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה. שקר. במה? שהוא לקח שלמונים – הוא הודה בזה? << קריאה >> משה יעלון (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הוא קיבל 16 מיליון שקל. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה אתמול אמרת, שלשום. אתם חצופים. הרי איך אתם מדברים, מעיזים? אני אגיד שיאיר לפיד לקח שוחד? << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הוא לא לקח. אתה יכול להגיד. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> חוצפה. אחרי שהייתה חקירת משטרה יסודית. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתה יכול להגיד. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> כבוד השר, אולי הם רוצים – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתם מרשים לעצמכם לדבר באופן בלתי מתקבל על הדעת. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אבל ראש הממשלה עמד על הדוכן הזה ואמר שהוא קיבל מתנות מחברים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתם יורדים נמוך ברמות הכי בסיסיות. חוצפה שלכם. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> על מה אתה מדבר? הוא הודה בזה – גם שהוא – – – גם שהוא מכר למצרים וגם – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> כבוד השר, אולי הם רוצים ועדת חקירה להתנהלות המשטרה בפרשה – אולי זה מה שהם מבקשים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לכן, אני מבקש מהכנסת – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא הבנתי, מה הטענה ביציע? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אלי, לא הבנתי. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לדעתי השר יודע להסתדר לבד, נותן בראש. הוא לא צריך עזרה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> ממי אני מקבל עזרה? << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> ממני. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> טוב, תמיד לקבל מקרן עזרה זה טוב. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> חולה עליו. הוא יודע לבד להסתדר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לכן, הממשלה מתנגדת להעברת ההצעות לוועדת הכנסת. זו הפרוצדורה, אז אנחנו מתנגדים לכך. תודה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> על פי בקשת הממשלה, וגם על פי בקשת 20 חברי כנסת, אנחנו נעבור להצבעה שמית על הבקשה להקמת ועדת חקירה. ההצבעה היא בעד או נגד העברה לוועדת הכנסת. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד סמי אבו שחאדה – אינו נוכח אלי אבידר – בעד יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – נגד ינון אזולאי – נגד ישראל אייכלר – נגד קארין אלהרר – בעד סעיד אלחרומי – אינו נוכח זאב אלקין – אינו נוכח דוד אמסלם – נגד אופיר אקוניס – נגד משה ארבל – נגד גלעד ארדן – נגד גבי אשכנזי – אינו נוכח יעקב אשר – נגד אוריאל בוסו – נגד דוד ביטן – נגד רם בן ברק – בעד נפתלי בנט – אינו נוכח יואב בן צור – נגד אורנה ברביבאי – בעד קרן ברק – נגד ניר ברקת – נגד יוסף ג'בארין – אינו נוכח יאיר גולן – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – נגד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – נגד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – נגד עוזי דיין – נגד אבי דיכטר – נגד צבי האוזר – נגד ניצן הורוביץ – בעד צחי הנגבי – נגד יועז הנדל – אינו נוכח שרן מרים השכל – נגד מיכל וונש – נגד הילה וזאן – נגד מכלוף מיקי זוהר – נגד תמר זנדברג – בעד ציפי חוטובלי – נגד אימאן ח'טיב יאסין – בעד מיקי חיימוביץ' – אינה נוכחת אליהו חסיד – נגד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – בעד אחמד טיבי – אינו נוכח יעקב טסלר – נגד דסטה גדי יברקן – נגד היבה יזבק – אינה נוכחת עומר ינקלביץ' – אינה נוכחת משה יעלון – בעד אלי כהן – אינו נוכח יצחק כהן – נגד מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח ע'דיר כמאל מריח – בעד עופר כסיף – בעד אופיר כץ – נגד חיים כץ – נגד ישראל כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – בעד אורלי לוי אבקסיס – נגד יריב לוין – נגד אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – בעד פטין מולא – אינו נוכח מרב מיכאלי – בעד יוליה מלינובסקי קונין – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – נגד אורי מקלב – נגד יעקב מרגי – נגד משולם נהרי – נגד אבי ניסנקורן – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח סונדוס סאלח – אינה נוכחת יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – אינו נוכח אופיר סופר – אינו נוכח בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח אוסאמה סעדי – אינו נוכח גדעון סער – נגד מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – בעד חוה אתי עטייה – נגד חמד עמאר – אינו נוכח ג'אבר עסאקלה – בעד עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – נגד טלי פלוסקוב – נגד אורלי פרומן – בעד תהלה פרידמן – נגד עמיר פרץ – אינו נוכח רפי פרץ – נגד אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת עינב קאבלה – נגד אנדרי קוז'ינוב – בעד אלכס קושניר – אינו נוכח יואב קיש – נגד שלמה קרעי – נגד מירי מרים רגב – אינה נוכחת עידן רול – אינו נוכח יואל רזבוזוב – בעד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אנטאנס שחאדה – אינו נוכח יובל שטייניץ – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – נגד אלעזר שטרן – בעד מיכל שיר סגמן – נגד עפר שלח – בעד איציק שמולי – אינו נוכח רם שפע – אינו נוכח איילת שקד – אינה נוכחת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אנחנו קוראים שוב את השמות. יש פה מישהו שלא היה? אני קוראת מהתחלה. מי שלא היה – תישארו במקומותיכם. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) סמי אבו שחאדה – אינו נוכח סעיד אלחרומי – אינו נוכח זאב אלקין – נגד גבי אשכנזי – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו נוכח יוסף ג'בארין – אינו נוכח יאיר גולן – בעד מאי גולן – נגד יואב גלנט – נגד בנימין גנץ – אינו נוכח יועז הנדל – נגד מיקי חיימוביץ' – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח היבה יזבק – אינה נוכחת עומר ינקלביץ' – אינה נוכחת אלי כהן – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח אביגדור ליברמן – אינו נוכח פטין מולא – אינו נוכח יוליה מלינובסקי קונין – אינה נוכחת אבי ניסנקורן – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח סונדוס סאלח – אינה נוכחת יבגני סובה – אינו נוכח אופיר סופר – אינו נוכח בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח אוסאמה סעדי – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח חמד עמאר – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח עמיר פרץ – אינו נוכח אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת אלכס קושניר – אינו נוכח מירי מרים רגב – אינה נוכחת עידן רול – בעד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אנטאנס שחאדה – אינו נוכח יובל שטייניץ – אינו נוכח איציק שמולי – אינו נוכח רם שפע – אינו נוכח איילת שקד – אינה נוכחת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> יש מישהו שנמצא כאן ולא הצביע? כולם הצביעו? אורלי לוי. << קריאה >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << קריאה >> היו שתי הצעות. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> לא, על הראשונה אנחנו מדברים. << קריאה >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << קריאה >> הראשונה – הצבעתי. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> הצבעת. על השנייה עוד לא הצבענו. תמה ההצבעה. בתום ההצבעה, 54 הצביעו נגד, 25 בעד. ההצעה לא התקבלה. נעבור להצעה השנייה, של חבר הכנסת משה יעלון. ההצבעה היא אלקטרונית. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> לא עובד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא עובד. הצבעה מס' 9 בעד ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום – 14 בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום – 50 נמנעים – אין ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת לא נתקבלה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תוסיפי בבקשה את ההצבעה של סונדוס סאלח ­– בעד; ההצבעה של אימאן ח'טיב יאסין – בעד. להוסיף את זה לפרוטוקול. אז זה 50 נגד, 16 בעד – הוספתי. ההצעה לא התקבלה. << נושא >> הודעה אישית של חבר הכנסת יאיר לפיד << נושא >> << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> נעבור להצעות לסדר-היום. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> קרן, הודעה אישית. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> כן, סליחה, צודק. חבר הכנסת יאיר לפיד רוצה הודעה אישית, מבקש להגיב על טענות השר. יש לך חמש דקות. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה. לא נצטרך את כולן. השר אמסלם, ברשותך, אני פשוט רוצה לחסוך לך מתח קטן, כי אני ראיתי שכבר כמה פעמים, כולל היום, אתה עלית פה לדוכן ובטון מזועזע האשמת את האופוזיציה שאנחנו מנסים להפיל ראש ממשלה מכהן, נכון? אז אני רוצה לחסוך לך את המתח: כן, אנחנו מנסים להפיל ראש ממשלה מכהן. זה מה שעושה אופוזיציה. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> לא בקלפי. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> הוא ראש ממשלה לא טוב, הוא ראש ממשלה עם בעיות משפטיות חמורות. הוא לא צריך להיות ראש ממשלת ישראל. אנחנו מנסים להפיל אותו. זה – חלק אחד. החלק השני – אני רציתי לדבר פה על העובדה שאדם שהיה חתום איתי על הדרישה לוועדת חקירה על פרשת הצוללות, בני גנץ, אינו נוכח במקום, אבל אז שמעתי את מזכירת הכנסת אומרת: בני גנץ – אינו נוכח, ואמרתי לעצמי: מעודי לא שמעתי סיכום מדויק יותר של אדם או מטרה. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יאיר לפיד. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> התערבות מיידית ומציאת פתרונות לתופעת רצח הנשים בחברה הישראלית << הלסי >> << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> נעבור להצעות לסדר-היום בנושא: התערבות מיידית ומציאת פתרונות לתופעת רצח הנשים בחברה הישראלית, מס' 475, 530 ו-544. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> צוהריים טובים, כבוד היו"רית. נעים לפגוש אותך גם כאן. חברים, חברות, נכבדים ונכבדות, מאז תחילת שנת 2020 ועד יום הגשת הצעה זו נרצחו בישראל 12 נשים – בממוצע, אישה בכל שבועיים. בצל הקורונה אלפי נשים נאלצו בעל כורחן להסתגר בבתים עם בני זוג או בני משפחה אלימים ולסבול מאלימות מתמשכת ללא כל יכולת להימלט, דבר שהחמיר עוד יותר תופעה זו של אלימות נגד נשים והגביר עוד יותר את הפוטנציאל להפיכת בתים רבים במדינה לזירות רצח פוטנציאליות. אלימות בתוך המשפחה, ובפרט אלימות כלפי נשים, נוטה להחמיר במצבי משבר ולחץ. משבר הקורונה, שהתלווה לו משבר כלכלי, היווה סביבה מתאימה להפיכת חייהן של אלפי נשים לסיוט. ככל שהמקורות הכספיים של המשפחות מצטמצמים גדל הסיכון כי הנשים יהיו חשופות לאלימות מסוגים שונים, לרבות אלימות כלכלית. הבעיה היא שלמעשה, מצד אחד ההתכנסות בבתים מגבירה את הסיכון שנשים וילדים יחוו אלימות בתוך הבית, ומצד שני כללי הריחוק החברתי והגבלת הפעילות במשק מקשים הן על האיתור של אנשים ומשפחות בסיכון והן על מתן טיפול וסיוע למי שנפגעים מאלימות. נתונים אלה אינם מאפיינים את תקופת הקורונה בלבד. נשים רבות נמצאות במעגלי אלימות המהווים איום על חייהן וביטחונן לאורך כל השנה. מדי שנה נרצחות בישראל 20נשים בממוצע, רובן בתוך המשפחה. בשמונה ממקרי הרצח של השנה הזאת הרוצח היה בן זוג או בן משפחה מדרגה ראשונה. קווי הטלפון של מרכזי הסיוע עמוסים בפניות של נשים שסובלות, והמצב רק מחמיר. רק בחודש מאי האחרון נרשמה עלייה של קרוב ל-550% בפניות למוקדי הרווחה בנושא בהשוואה למאי של שנה שעברה.  קורבנות רצח לרוב היו קודם לכן קורבנות אלימות. חשוב לציין שהיום בבוקר אישה בת 44 מהעיר טמרה שבצפון נדקרה בפתח ביתה והועברה לבית החולים רמב"ם במצב בינוני. בית אמור להוות מבצר בטוח ומוגן, ולצערנו הרב, המקום שאמור להוות עבורה מקום בטוח הפך למקור סכנה, אובדן ביטחון אישי וחיים. והיא בהחלט לא האחרונה, לצערנו. נשים רבות, יהודיות וערביות כאחת, סובלות מאלימות משפחתית. חייהן הופכים לגיהינום מאחורי הדלתות הסגורות, בלי כל סיכוי ממשי להימלט. בישראל פועלים 14 מקלטים לנשים נפגעות אלימות וילדיהן. מתוכם יש רק שני מקלטים ייעודיים לנשים ערביות וילדיהן, מקלט אחד ייעודי לנשים דתיות וחרדיות וילדיהן ומקלט אחד מעורב – יהודית וערביות ביחד. שיעור הנשים הערביות שנרצחות מגיע עד לכדי 50% משיעור הנשים הנרצחות במדינה מדי שנה. שיעור זה גבוה בהרבה משיעור הנשים הערביות בכלל החברה, ועדיין מוקצים רק שני מקלטים מותאמים לנשים ערביות וילדיהן הנמצאים במעגל אלימות משפחתי כלשהו. התפוסה במקלטים מלאה ומעבר. היום המקלטים אמורים לקלוט עד 169 נשים. בפועל, היום בבוקר נמצאים בהם 170 נשים ו-300 ילדיהן. בנוסף, שני מקלטים של נערות בסיכון בחברה הערבית מלאים בלי יכולת לקלוט עוד נערות. כ-50% מהנשים שנרצחות מדי שנה נרצחות על ידי בני זוג. בכשליש מהמקרים הנרצחת התלוננה במשטרה טרם האירוע. שליש. היינו יכולים להציל שליש שהתריעו כבר לפני. כמחצית מהנשים הנרצחות ידועות למשטרה על רקע של אלימות במשפחה. כמו כן, בכמחצית ממקרי רצח הנשים על ידי בני זוג הן היו מוכרות לרווחה. רצח זה ניסיון רצח שהצליח. כמחצית מקורבנות ניסיונות הרצח של נשים הן נשים ערביות. בממוצע כשליש מכלל התיקים של ניסיון לרצח של אישה הם תיקים שבהם החשוד הוא בן משפחה, ומתוכם בכ-62% מדובר בחשוד שהוא בן זוג. הממשלה פישלה בעבר במציאת פתרונות עבור נשים אלה, הממשלה ממשיכה לפשל בעניין זה, ובינתיים עד קורבנות מתווספות לרשימה. בשנת 2017 ועדת השרים למאבק באלימות אימצה את התוכנית הבין-משרדית למניעת אלימות במשפחה, והטיפול הופקד ביד של משרד העבודה והרווחה ונקבע שיועבר תקציב למשרד הרווחה, אך לא הועבר כל התקציב, וחלק ממנו כלל לא הועבר. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חברת הכנסת, את חייבת לסיים. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ברשותך, רק דקה. מאחורי נתונים אלו עומדות נשים שחייהן קופחו ללא כל צדק – נשים הנמצאות בסכנה לקיפוח חייהן ושיש אפשרות להציל אותן. בצל ההפקר שנמשך שנים ישנו צורך חיוני ומיידי לפעול בכל דרך על מנת להושיט יד לאותן נשים, עם דגש על נשים ערביות, המהוות כמחצית מהנרצחות. יש צורך להעסיק את כל העובדים הסוציאליים גם בזמן קורונה – ואנחנו באים לגל שני; אני חושבת שצריך להביא בחשבון את הנושא הזה. אני לא רוצה להמשיך בהצעות. אני אמסור את כל מה שכתבתי כאן, אבל אני מבקשת שהדיון בסוגיה הזאת יועבר לוועדת הרווחה, אם אפשר. אני מעבירה גם את כל הפתרונות, בשביל לא לקחת יותר מדי זמן. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני מזמינה את הדובר הבא – חבר הכנסת משה ארבל. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כבוד השר לביטחון הפנים, סגן השר לביטחון הפנים, חבריי חברי הכנסת, מתחילת השנה נרצחו בישראל 11 נשים. מדובר לכל הדעות ב-11 נשים יותר מדי, 11 בני אדם יותר מדי. לשם השוואה, בכל שנת 2019 נרצחו, לפי הנתונים שבידי, ובזכות פרויקט מעקב מיוחד שמקדיש אתר הארץ לנושא החשוב הזה, 12 נשים במדינת ישראל. ואנחנו רק בחודש יוני. אלימות נגד נשים, שפעמים רבות – לא תמיד – נגמרת ברצח, היא מכת מדינה, מגפה שפוגעת בכל חלקי האוכלוסייה: בחברה הערבית ובאוכלוסיית העולים יוצאי אתיופיה – כפי שהתקשורת מרבה להדגיש – אך גם בכל יתר חלקי האוכלוסייה. לצערנו, יש יותר מדי דוגמאות שמוכיחות זאת. כפי שניתן ללמוד מרשימת המגישים של ההצעה הדחופה הזאת מדובר בנושא שקיימת בעניינו תמיכה חוצת מפלגות ומחנות בבית הזה. כולנו – יהודים, ערבים, ימין, שמאל – מבינים שחובה לפעול, ושבקצב המזוויע הנוכחי – רצח אישה כל כשבועיים בממוצע – כל עכבה עלולה לעלות בדם. היחס לנשים, הפעולות שהחברה עושה כדי למנוע אלימות כנגד נשים הן אחת הדרכים למדוד את התקדמותנו כחברה, את הערך שהמדינה הזאת נותנת לאזרחיה, נשים וגברים. ראוי גם שאנו, חברי הרשות המחוקקת – ואציע זאת גם לחבריי בממשלה; חלקם יושבים כאן – נבחן את עצמנו גם בפרספקטיבה הזאת. אין לי ספק שבחינה יסודית של המצב החוקי והחברתי תוביל לפתרונות יצירתיים לצמצום התופעה עד למיגורה. אין לי ספק שיהיו לפתרונות הללו מחירים מסוימים, כספיים או ארגוניים, שיהיה עלינו לשלם. נעשה זאת ברצון ובאהבה. ברור לי גם שחלק מהפתרונות יהיו אפקטיביים מאחרים. זו דרכם של פתרונות לבעיות סבוכות. ולמרות כל זאת, אסור לנו, כחברי הכנסת והממשלה, להרים ידיים מטיפול בסוגיה הזאת. יותר מדי חיי אדם מונחים על כף המאזניים. ולכן, גם אני מבקש, כפי שחברתי ביקשה קודם, להעביר את הדיון בסוגיה החשובה והמשמעותית הזאת לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת לביצוע מעקב פרלמנטרי, באמת, על פעולות הממשלה, למיגור התופעה הזאת. מדובר בסופו של דבר בחיי אדם. חביב אדם שנברא בצלם. התופעות הללו, שמדירות ומחלישות נשים, הן תופעות קשות שאין להן מקום בחברה הישראלית. אני, כראש המטה של שר הפנים, זכיתי לקחת חלק בהקמת הוועדה שהשר דרעי הקים לחיזוק מעמד הנשים ברשויות המקומיות בישראל – ועדה שהגישה את המלצותיה, וההמלצות האלה גם יושמו. לכן אני חושב שהתהליכים האלה הם חשובים, ואין בהם מחלוקות בין קואליציה לאופוזיציה, ואני מבקש לתמוך בהצעה לסדר-היום. תודה רבה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה. אני רוצה להזמין את הדוברת הבאה, חברת הכנסת קרן ברק. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> השבוע התקיים דיון בנושא יישום התוכנית הלאומית נגד אלימות במשפחה בוועדת העבודה והרווחה. לדיון הזה, למרות הקורונה, הגיעו כמה אורחים חשובים: לילי בן עמי, אחותה של מיכל סלע, זיכרונה לברכה, ואריאל והילה, הוריה של מאיה וישניאק, זיכרונה לברכה. זה היה דיון מאוד מאוד טעון. זה היה מאוד חשוב, כי יכולנו לראות ממש מה עוברת משפחה שנפגעת מאלימות. המשפחות הן אותן אחיות שלנו, בנות שלנו. כל אחת יכולה להיות נפגעת אלימות. באוקטובר בשנה שעברה מיכל סלה נרצחה בבית שלה באמצע הלילה לאחר שנפרדה מאחותה – הן היו בסדנה כל אותו סוף שבוע. היא הגיעה הביתה, אף אחד לא יודע מה קרה, ולמוחרת בבוקר היא נמצאה דקורה בכל גופה, והיה ברור שהתינוקת המשותפת שלהם הייתה עדה לאותו רצח נוראי. אני חייבת להגיד שכשאני שמעתי את זה אני ידעתי; אני לא יודעת מה קרה, אבל באותו רגע הבנתי מה קרה לה. כולם אמרו: איך זה קרה? בטח הייתה שם אלימות לפני כן, בטח הוא תקף, בטח זה בית מוכר. ואז התחילו להגיד: לא, הוא עובד סוציאלי. וכל מי שקצת מתעסק בנושא הזה יודע שאין קשר בין הדברים האלה; שהקנאה הזאת, האובססיביות הזאת, הקנאה המכלה הזאת, יכולה לגרום לכל אחד ואחד שזה יקרה לו בבית שלו. פשוט צריך לזהות את זה. אני גם סיירתי בהוסטל של גברים אלימים שבאים לשם כדי להשתקם אחרי מאסר. שמעתי מפיהם עצמם מה קורה להם באותם רגעים. זה רגעים כאלה – זה תמיד קורה ברגע של קנאה ואובססיביות, והאנשים האלה צריכים לעבור איזשהו טיפול כדי להשתקם, טיפול מאוד מאוד מאוד אינטנסיבי. זה יכול לקרות לכל אחד ואחד מאיתנו, אבל אנחנו פה כמדינה רוצים לתקן את הדברים האלה. אנחנו רוצים שגם משפחות כאלה שבהן אין סימנים מקדימים, שאף אחד לא רואה את זה, שאין שכנים שרואים, שזה פנימי, שבתוך המשפחה יודעים את הדבר הזה – אנחנו צריכים לדעת לטפל גם במקרים האלה. אנחנו צריכים ללמד את אותן בנות, את אותן ילדות, עוד כשהן קטנות, מה ההבדל בין אהבה לקנאה, בין אובססיביות לאהבה. זה לא אותו דבר. זה משהו שאנחנו צריכים לדעת וללמד. אני תמיד טוענת שאותן נשים שהן מגוננות בעצם, הן מכילות את התחושה הזאת – להכיל זה הכי גרוע, כי הכלה כמוה כעידוד. כי אם אתה לא שם את הקו האדום הזה ברגע הנכון, אתה בעצם נותן לזה לגדול ולגדול ולגדול. אתה צריך לשים את הקו האדום ברגע הראשון כדי שזה לא יגדל לממדים האלה, שרק הולכים ומתעצמים והופכים בסוף, בחלק מהמקרים, לרצח. בחלק מהמקרים זה לא רצח, הם לא מתים, אבל הם מתים מבפנים – הם לא מתקשרים עם הסביבה, הם מורחקים מחבריהם, הם מורחקים ממשפחתם, הם כבר לא חיים איתנו באמת; הם נראים כאילו הם חיים, אבל הם לא באמת חיים, הם מתים מבפנים. אנחנו יודעים שכל ילדה בת שבע יודעת מה לעשות כשיש אזעקה, כשהיא נתקלת בחפץ חשוד, אבל אנחנו לא מלמדים אותם איך להיפרד, איך עושים את הדברים האלה, איך מזהים קנאה ואיך נפרדים מאנשים כאלה. לילי בן עמי עשתה האקתון, ואחד הדברים שעלו שם זה לזהות – מן מכשיר טכנולוגי שיגיד לכל אישה מה הסממנים שהיא צריכים לב אליהם כדי לדעת שהיא חיה באותו בית עם מישהו אובססיבי כזה, וככה גם לדעת ממי לא להיפרד כשאת לבד. אם את רוצה להיפרד מכזה בן אדם – זו סכנת חיים אם את עושה את זה כשאת לבד. את צריכה לדעת שאם את חיה בתוך טרור כזה, בתוך בית שמתקיים בו טרור רגשי כזה, את צריכה גם לדעת שבפרידה הזאת את צריכה לפרק את זה כמו מטען חבלה – צריך לפרק את זה לאט לאט לאט לאט, עם כלים נכונים. אני יודעת שאני צריכה לסיים. אני רק רוצה לומר עוד מילה אחת. מסתמן שבכנסת הנוכחית דווקא יש מודעות גדולה ומבורכת לנושא האלימות נגד נשים. הסנונית הראשונה הגיעה עם הצעת החוק שלי, שעברה בקריאה טרומית, ואני מתכוונת להוביל סל חוקים כדי להגן עד כמה שניתן על נשים חסרות אונים שחשופות בחיי היום-יום לסיכונים רבים. אני נשבעתי שלא אעצור ולא אפסיק עד שבבית הזה ייעשו כל ההגנות האפשריות, כדי שלנו תהיה תרומה גדולה ומשמעותית להצלת חיי אדם. תודה רבה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת קרן ברק. מילים מאוד חשובות. ישיב על ההצעה לסדר-היום השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה. << דובר >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר >> שלום, גברתי היושבת-ראש. ברכות, אגב. אני חושב שזאת פעם ראשונה במעמד הזה. חבריי חברי הכנסת, חברות הכנסת, אכן, נושא כאוב ביותר עלה לסדר-היום. בשנים האחרונות הושקעו משאבים רבים על מנת להיאבק בתופעה של עבירות אלימות במשפחה ובמעשי רצח, כמובן, שהם החמורים ביותר שבאירועי האלימות, במגוון מאמצים שנעשו על ידי המשטרה, שירות בתי הסוהר ובתיקוני חקיקה, שהאחרון ביניהם – דיברה עליו חברתי חברת הכנסת קרן ברק – עבר כהצעת חוק פרטית רק בשבוע שעבר ויוצמד להצעה הממשלתית שתגובש בהמשך, לפיקוח אלקטרוני במקרים שבהם בית המשפט פסק למעשה הרחקה או תנאים מגבילים כאלה ואחרים באלימות בתוך המשפחה. כל זאת – מתוך הבנה כי הטיפול בנושא חייב להיות ייחודי ומותאם לנסיבותיה של העבירה ולמרקם היחסים המשפחתי, מתוך הבנת הסיכון הנשקף כתוצאה מאלימות זו לקורבנות העבירה ולמעגלים הקרובים. יש סכנה – וצריך להיזהר בהקשר הזה – שגורמי האכיפה עלולים להיות כפיל בחנות חרסינה אם לא ינהגו ברגישות ובאחריות, ובכך עלולים לגרום יותר נזק מתועלת. נוכח מורכבות ורגישות עבירת האלימות במשפחה משקיעה משטרת ישראל מאמצים רבים בטיפול בעבירה, הן בהיבט האכיפתי והן בהיבט המניעתי, בשיתוף פעולה עם גורמים טיפוליים, תוך פיקוח ובקרה שוטפים והדוקים המבוצעים באופן סדור על ידי גורמי פיקוד מקצועיים. לטובת חקירה מקצועית ומהירה של עבירות האלימות במשפחה הכשירה משטרת ישראל מערך קצינים וחוקרים ייעודי, שהוסמך לעסוק בתחום ברגישות הנדרשת, כאמור, ובנגישות הנדרשת לכלל האוכלוסיות. יש להדגיש בהקשר זה כי ההכשרות בנושא אלימות במשפחה מועברות לכל החוקרים במשטרת ישראל החל מהכשרתם הבסיסית עם גיוסם, וכמובן בקורסים המתקדמים והפיקודיים. מערך החקירות הייעודי האמור ממשיך את הכשרתו בהשתלמות מקצועית נפרדת ובאופן שוטף, בשגרה. במסגרת ההכשרות למערך הייעודי מושם דגש בין היתר על שני נושאים: 1. מניעה וצמצום הסיכון הנשקף לקורבן – סליחה, שלושה נושאים; 2. הבנת הקושי הכרוך בהגשת תלונה כנגד בן משפחה; 3. אימוץ שיח רגיש עם קורבנות העבירה ועדים חסרי ישע, קטינים בפרט, כמובן, תוך כיבוד זכויותיהם, הכרה בצורכיהם ושמירת כבודם ופרטיותם. לצורך מאבק מערכתי באלימות במשפחה פותח במהלך השנים האחרונות נוהל טיוב התיאום בין המשטרה למשרד הרווחה. מטרתו של הנוהל – תיאום ושיתוף פעולה מיטבי בין המשטרה לבין רשויות הרווחה ברמה המחוזית והארצית מקום שבו מצוי בן או בת הזוג בסיכון גבוה מפני בן משפחתו. הנוהל שהוסדר בשנת 2016 מגדיר את אופן העברת המידע בין רשויות הרווחה לבין המשטרה, שזה חשוב מאוד, את אופן ניהול מערך הישיבות המשותפות, תדירותן ורמות הפיקוד המעורבות. כל זאת – במטרה לוודא תיאום מרבי בין הגורמים לטובת שמירת שלומה וביטחונה של המאוימת או שלומו וביטחונו של המאוים, הכול לפי העניין. לצד ביסוס מומחיות חוקרים בטיפול המשטרתי בעבירות האלימות במשפחה, ובמסגרת ההבנה כי יש לטפל בתופעה באופן מקיף ובראייה רחבה, הוקמו ברבעון האחרון של שנת 2019 מחלקי משפחה בלא פחות מ-16 תחנות משטרה. מחלקי המשפחה הללו מטפלים באופן אחוד ומרוכז במגוון עבירות אלימות המבוצעות בתוך המשפחה. ריכוז כלל עבירות המין והאלימות בתוך המשפחה במחלק אחד מאפשר גם לקשר במהירות בין כמה אירועים פליליים ולקדם באופן יזום טיפול אכיפתי או רווחתי למשפחה. מחלקי המשפחה כוללים ראש מחלק, חוקרים וגם עובד סוציאלי. שילוב תקן של עובד סוציאלי זה דבר חדש וייעודי שלא היה קודם במשטרה. מדובר בקצין משטרה שמטרתו, בין היתר, להנגיש את הטיפול הרווחתי בתוך המשטרה ולסייע בהיבט הטיפולי למשפחות הנפגעים והפוגעים. כדי להדק את שיתוף הפעולה במענה הראשוני הניתן על ידי המשטרה והרווחה, בימים אלו עתיד משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים לקדם עבודה משותפת עם משטרת ישראל לחיבור ממשק טכנולוגי בין מוקד 118 למוקד 100. באשר לתיקי רצח בתוך המשפחה, המשטרה, כמובן, משקיעה מאמצים חקירתיים מודיעיניים, סיגינטיים ופורנזיים משמעותיים מאוד בחקירות האלה. רק לפני חודש פענחה משטרת ישראל את רציחתה של ניבין אל-עמרני, יהי זכרה ברוך, והוגש כתב אישום נגד שלושה בני משפחתה. אני מציין את זה כי זאת חקירה מורכבת מאוד, בין היתר עקב העובדה שלא נמצאה גופתה. זה מאוד חריג שמוגש כתב אישום ברצח כאשר למעשה אין גופה, אבל בכל זאת משטרת ישראל ביצעה פעולות חקירה מורכבות שכוללות בין היתר איסוף יצירתי ויוצא דופן של ממצאים פורנזיים של המנוחה בזירת הרצח. גובשו די ראיות להגשת כתב אישום, וכזה אכן הוגש. המשטרה תמשיך לעשות כל מאמץ לאתר את גופת המנוחה. בנוגע למקרים ספציפיים אחרים שהוזכרו בהצעות לסדר-היום, מטבע הדברים אלה חקירות שעדיין מתנהלות, ולכן אינני יכול להרחיב, אבל אני כן אציין שהמשטרה חוקרת, אוספת ראיות ועושה את מיטב המאמצים ומרב המאמצים כדי להגיע לחקר האמת תוך מיצוי כלל כיווני החקירה. אני מקבל את ההצעה להעביר את המשך הדיון לוועדת העבודה והרווחה. תודה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> יש לנו עוד עמדה אחת מהצד, השר, אז יכול להיות שתצטרך להשיב על זה – מסונדוס סאלח. בבקשה, לרשותך דקה. << דובר >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, כבוד השר, מכובדיי חברים וחברות הכנסת, 13 גברים שמו קץ לחייהן של 12 נשים ותינוקת אחת. אחוז הפענוח לא מספיק, ולא מספקת העבודה שנעשית, כפי שהסברת, כבוד השר, ונדרש פענוח של 100% מקרי הרצח, במיוחד כשאנחנו יודעים שלפחות מחצית הנשים שנרצחות בעשור האחרון דיווחו למשטרה או לגורמים אחרים, כמו מחלקות הרווחה השונות. המשבר מעמיק, והפגיעה הכלכלית והחברתית היא גדולה עוד יותר. האוכלוסייה הגדולה ביותר, שנפגעה הכי הרבה היא הנשים, לצערנו. יש צורך לבנות מערך שיפנה לנשים ויאתר, למפות נשים שנמצאות במצוקה, ולא לחכות שאישה תרים טלפון למשטרה או למשרד הרווחה בבית שלה. כי סביר להניח שאישה שנרצחה – לפני שהגבר רצח אותה הוא בטח הפעיל עליה אלימות כלכלית, אלימות חברתית, ויכול להיות שהיא מנותקת מכל אמצעי קשר כדי ליצור קשר עם המשטרה או עם כל גורם אחר. יש צורך לבנות מיפוי מחדש, במיוחד בעקבות המשבר הכלכלי והחברתי, להציל ולמנוע את הרצח הבא. תודה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> עמדה נוספת רוצה להציג חבר הכנסת אלי אבידר. לרשותך דקה. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. אדוני השר, לא הכול נמצא בתחום האחריות שלך ושל המשרד שלך. שני דברים הייתי רוצה לומר: אני חושב שהמשרד לביטחון הפנים, במיוחד המשטרה, לוקה בתחום המודיעין. הסוגיה של אלימות בתוך המשפחה, כמוה כמו כל סוגיה אחרת. בדיוק כפי שהמשטרה אוספת מודיעין על נזקים ועל פשעים שאמורים להתקיים, המשטרה יושבת מודיעינית, ולא אוספת מספיק בתחום הזה. הדבר השני – רציתי לומר לגבי הסוגיה של הרגישות: כאשר משטרת ישראל יודעת שיש נהג מטורף שנוהג ב-160 או ב-180 קמ"ש ומצלם את עצמו לפייסבוק, היא הולכת ועוצרת אותו. אין פה שום רגישות ולא צריכה להיות רגישות. לכן, אני חושב שבסמכותך להורות למשטרה להגביר את היד שלה בנושא הזה. מילה אחרונה שאמרה חברתי, חברת הכנסת קרן ברק – ואני לא רוצה חלילה לתקן, אבל כן לומר דבר אחד: זו לא רק קנאה. אלימות היא תוצאה שגבר חולה נמצא בחוסר שליטה. כשהוא מאבד שליטה לחלוטין זה מגיע לרצח. לכן האנשים האלה חולים. הם צריכים להיכנס למקלטים, לבודד אותם מהחברה ולא את הנשים. תודה רבה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> – – – << דובר >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר >> אני רק אשיב לשני חברי הכנסת ששאלו את שאלות ההמשך כך: חברת הכנסת סאלח, היינו מאוד רוצים להגיע ל-100% פענוח, כמובן, בכל העבירות. לצערי, אין אף משטרה באף מקום בעולם שמצליחה להגיע לאחוזים כאלה – – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אבל אנחנו רוצים אחוזים כמו אצלכם – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> רגע אחד. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> רגע, אבל אני רוצה להשיב, אוסאמה. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> גם אני וגם יושב-ראש הוועדה – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> אוסאמה, רגע אחד. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> אוסאמה, שמעתי אותך. אני לא רוצה לשלוף מהשרוול. כמובן, אם תפני בשאילתה אני אשיב לך בצורה מפורטת ומסודרת. אני מעריך – וכמובן, זה יכול לעמוד לבדיקה – שבמעשי רצח בתוך המשפחה אחוז הפענוח גבוה יותר מאשר מעשי הרצח בכלל. כך אני מעריך. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> הרי זה הנושא שעל הפרק. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> רגע, חברים, אני מבקשת, בלי התפרצויות. גם יהיה דיון בוועדה. << קריאה >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> אמרתי מעשי רצח אחרים, לא אמרתי התפרצויות. זאת הערכתי. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – התפרצויות? << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> זאת הערכתי. לגבי חבר הכנסת אלי אבידר – – – << קריאה >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << קריאה >> והייתה עוד שאלה – לבנות מערך חדש לאתר נשים במצוקה. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> אני פירטתי בתשובה את כל הפעולות החדשות שהמשטרה עושה ממש בזמנים האחרונים, כולל הכנסת עובדים סוציאליים למשטרה – קציני משטרה שהם עובדים סוציאליים. לדעתי, זה יטייב, בעזרת השם, אני מקווה, את התוצאות שאנחנו נראה בעתיד. זה כמובן יעמוד למבחן. אנחנו נמדוד את זה כל הזמן. חבר הכנסת אלי אבידר, אמרת משפט שאני לא מתחבר אליו, ולדעתי גם גורמי המקצוע בכל התחומים, גם המשטרתיים וגם הרווחתיים, לא מתחברים אליו – שאין מקום לרגישות. יש פה לא רק מקרים שהם שחור מובהק, יש פה הרבה מקרים שאתה עלול בשימוש באמצעים, נאמר, קשים, כמו שאתה הצעת, דווקא לגרום יותר נזק מתועלת. אני אומר לך כעורך דין שעסק בתחום הפלילי – ראיתי מקרים כאלה. לכן אני כן חושב שיש מקום בכל זאת לרגישות ולאחריות רבה כדי להימנע מלגרום נזקים. תודה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה, כבוד השר אמיר אוחנה. ביקשו להעביר את זה לוועדה למעמד האישה, וחלק – לוועדת העבודה והרווחה. אתם מסכימים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> נעביר את זה לוועדת הכנסת. אוקיי, אז כיוון שיש אי-הסכמה, אנחנו נעביר את זה לוועדת הכנסת כדי שהיא תחליט. אני מעלה את זה להצבעה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – גברתי? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> נרשום לאחר מכן בפרוטוקול. בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לאיזו ועדה? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לוועדת הכנסת כדי להחליט על הוועדה, לאן לנתב את זה. הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 4 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> ארבעה בעד. מי מצטרף ממי שנמצא פה? חבר הכנסת משה ארבל, ינון אזולאי, קרן ברק, אוסאמה סעדי, סונדוס סאלח – סך הכול 12 בעד. אנחנו מעבירים את זה לוועדת הכנסת. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> פרשת הכדורגלנים והקטינות << הלסי >> << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> ההצעה לסדר-היום הבאה: פרשת הכדורגלנים והקטינות, של חברת הכנסת סונדוס סאלח – הצעה לסדר-היום מס' 528. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, חברות וחברי הכנסת, כל כמה חודשים אנחנו שומעים על פרשה חדשה במגרשי הכדורגל – פרשות שמביישות כל אחד ואחד מאיתנו, פרשות שקשורות לניצול מעמד תרבותי ומעשי מין, גזענות ואלימות מילולית מצד אוהדים. זאת לא הפעם הראשונה שאנחנו שומעים על פרשת מין ועל ניצול מעמד תרבותי של השחקנים כלפי קטינות ובנות צעירות. מצידי, האחריות היא על הבוגר, לא משנה אם הוא גבר או אישה. אך כנראה האי-הרתעה ואי-אכיפת החוק כמו שצריך מצד התאחדות הכדורגל, המשטרה והחוק גורמות לפרשות האלה להימשך ולהיות יותר ויותר. באופן ספציפי, במה שקשור למכבי תל אביב, כנראה שיש משהו שיטתי. אותה קבוצה ואוהדי הקבוצה בשבוע שעבר הסיתו והשתמשו באלימות בפועל ביפו, מול תושבי יפו; השתמשו באלימות מילולית בוטה כמו "מוות לערבים". אני דורשת לפתוח בחקירה נגד אוהדי קבוצת מכבי תל אביב שמתועדים בסרטונים. כמו שהמשטרה יודעת לתעד אוהדים ערבים או מפגינים ערבים בכלל ולהזמין אותם לחקירות, אני דורשת מיידית לפתוח בחקירה נגד אוהדי מכבי תל אביב ואנשים ממכבי תל אביב, שלא מקיימים את העבודה שלהם, מסיתים נגד תושבי יפו והשתמשו באלימות ובוונדליזם בשבוע שעבר. כדורגל זה תרבות, זה ערכים, ותמיד תזכרו שעיניהם של צעירים וצעירות נשואות אליכם. אתם מהווים במקרים רבים דוגמה, ואנשים, צעירות וצעירים, יחקו את ההתנהגויות שלכם. עליכם מוטלת אחריות, ועל התאחדות הכדורגל מוטלת אחריות, לפקח, לקנוס ולמנוע משחקנים לכהן ולהמשיך להיות במסכים שלנו מול עיניהם של צעירים וצעירות, כי זו סכנה חברתית. תודה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני מזמינה את השר, שר התרבות והספורט חילי טרופר, לבוא ולהשיב. << דובר >> שר התרבות והספורט חילי טרופר: << דובר >> אני רוצה להודות לחברת הכנסת סאלח על שהעלתה את הנושא החשוב הזה על סדר-יומה של הכנסת. בימים האלה החקירה של המשטרה בעניין הזה כמובן, מתקיימת – פרשה חמורה של קיום יחסי מין בין ספורטאים לבין נערות קטינות. אני כמובן משאיר את הצד של החוק והמשפט בידי המשטרה. נחכה בסבלנות. אבל אני מסכים איתך שלצד העיסוק התקשורתי בחקירה, קודם כול יש גם מסע שיימינג נוראי כלפי הנערות האלה ברשתות, וכנגדו גם יצאתי. לצד הסוגיה המשפטית, שעוד תתברר, אני חושב שנכון להגיד בקול ברור גם מעל הבמה הזאת, ובכל מקום השתדלתי לעשות זאת: לנערות בוודאי לא מגיע מסע השמצות. על הכבוד של אנשים ונשים כולנו מחויבים לשמור, ונגד הכיעור והרעל שמופנה כלפיהן יש חובה ערכית לעמוד בצורה ברורה ולהדגיש שיש לנו אחריות להגן על הנערות האלה, לכבד אותן ואת המשפחות שלהן. לגבי הסוגיה האתית שהעלית, אני מסכים לגמרי. אני חושב שספורט, בצורה היפה שלו, מגלם עולם של ערכים, יכול להיות ביטוי של המון המון ערכים שהיינו רוצים לחנך לאורם. בכלל ספורטאים, בוודאי בעולם המקצועני וההישגי, הם דמויות שצריכות להוות דוגמה אישית, כמו שאמרת, גם בכל הנוגע להתנהגות ראויה ומכבדת, לא רק בכל הנוגע לרמה מקצועית. אני רוצה לפנות – להצטרף לפנייה שלך לספורטאים שלנו ולבקש מהם לתת את הדוגמה האישית, את ההשראה, את ההרגשה שהם יודעים את הפוזיציה החשובה שבה הם נמצאים ולעשות בה שימוש ראוי בלבד, לא להשתמש באיזושהי עמדה של כוח. אני גם פונה מפה לכל אלפי הילדים שצופים בהערצה בספורטאים שלנו: תדעו שיש לכם ספורטאים מצוינים שאתם יכולים לשאת אליהם עיניים, אבל תמצאו בעצמכם את היכולת להבחין בהתנהגות פסולה כשאתם נתקלים בה. בואו לא ניתן לרפש כלפי הנערות להמשיך. כבודך, אני שוחחתי בעניין עם יושב-ראש הוועדה למעמד האישה עודד פורר, שלא יכול היה להיות פה, ואני מציע להעביר את ההצעה להמשך דיון לוועדה בראשותו. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לוועדה למעמד האישה? << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט חילי טרופר: << דובר_המשך >> כן. תודה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> עמדה מהצד – אוסאמה סעדי. בבקשה, לרשותך עוד דקה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כבוד השר, תודה על התשובה ותודה לחברתי סונדוס, שהעלתה את הנושא החשוב הזה. אני רוצה להוסיף, כבוד השר, לעניין הגזענות בספורט. אנחנו רואים את התופעות האלה, המכוערות, חוזרות ונשנות במגרשי הכדורגל. זה היה כל הזמן בבית"ר ירושלים, אבל עכשיו אנחנו שמענו את האוהדים של מכבי תל אביב. זאת בושה וחרפה, כל ההתנהגות שלהם והקריאות הגזעניות "מוות לערבים". אנחנו קוראים ליועץ המשפטי לממשלה וגם להתאחדות להעמיד את הקבוצות בגין אחריות לאוהדים, בגין קריאות גזעניות כאלה. זו הזדמנות לאחל לקבוצתנו אתיחאד אבנאא' סח'נין, שיש לה מחר משחק – אני מקווה שיהיה משחק עלייה לגביע. ווליד, גם כפר קאסם עוד תגיע וגם אום אל-פחם, אבל מחר סח'נין – כולנו בעד סח'נין שתעלה ותחזור למקומה הטבעי בליגת-העל. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אוסאמה סעדי. אתה מעוניין להשיב? << דובר >> שר התרבות והספורט חילי טרופר: << דובר >> חבר הכנסת סעדי, אני רק אצטרף. גם את דיברת על גזענות וגם אתה, וכמובן אני מצטרף למילים שלכם. אני חושב שבשנים האחרונות יש יותר מאבק באלימות במגרשים, אבל זה לא מספיק. ראוי גם מעל במה זו לגנות כל סוג של גזענות כלפי – במקרה הזה תיארת – כלפי האוכלוסייה הערבית, אבל זה נכון כלפי כל אוכלוסייה. תודה שהעליתם את הדברים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה. אנחנו מעבירים את זה לוועדה למעמד האישה. << קריאה >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << קריאה >> חינוך, תרבות וספורט. << קריאה >> מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): << קריאה >> למה למעמד האישה ולא לחינוך? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> חינוך ותרבות? << קריאה >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כן, חינוך. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> חינוך, תרבות וספורט. יש מישהו שרוצה משהו אחר? אם הם מעדיפים, זה בסדר מבחינתך? << קריאה >> שר התרבות והספורט חילי טרופר: << קריאה >> יושב-ראש הוועדה למעמד האישה ביקש שזה יהיה אצלו – הוא כבר התחיל טיפול. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אוקיי, אנחנו נעביר את זה לוועדת הכנסת על מנת שיכריעו ויחליטו לאיזה ועדה זה עובר. אני אגיש את זה להצבעה. בבקשה, מי שבעד להעביר את ההצעה לוועדת הכנסת – נא להצביע בעד. הצבעה מס' 11 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 2 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> סונדוס סאלח, וליד טאהא, אוסאמה סעדי – עוד שלושה. בסך הכול חמישה הצביעו בעד. אני מעבירה את זה לוועדת הכנסת לקביעת ועדה. לפרוטוקול אני רק אומרת שבהצבעה הקודמת לא היו 12 בעד אלא 11 בעד. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> התרעת שירות התעסוקה על התגברות משמעותית באבטלה, בעיקר בקרב צעירים, מבוגרים ומיעוטים בחברה << הלסי >> << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אנחנו עוברים להצעות הבאות שעל סדר-היום, שמספרן 461, 487, 503, 524 ו-525, בנושא: התרעת שירות התעסוקה מפני עלייה משמעותית באבטלה, בעיקר בקרב צעירים, מבוגרים ומיעוטים בחברה, של חבר הכנסת מיקי לוי, חבר הכנסת אנטאנס שחאדה, חברת הכנסת אתי עטייה, חבר הכנסת יעקב מרגי וחבר הכנסת אלי אבידר. אני רוצה להזמין את ראשון הדוברים, חבר הכנסת מיקי לוי, שינאם מלמעלה. חבר הכנסת מיקי לוי, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, גברתי. חבריי חברי הכנסת, אנחנו עומדים בפני גל שני, אולי, גל שני של קורונה, אבל אנחנו עומדים בפני גל של קורונה כלכלית, שישטוף את המשק וישאיר אחריו חורבן, חלילה, והרבה משפחות יידחקו אל קו העוני. על פי נתוני שירות התעסוקה מ-19 באפריל, עם תחילת ההקלות במשק, רק כ-340,000 איש חזרו לעבודה מתוך כ-1.2 מיליון איש. ייתכן שעכשיו זה קטן קצת – זה בין 800,000 למיליון. המשמעות היא ששיעור האבטלה מסתובב סביב ה-20% ועומד על כ-800,000 מובטלים – ואלה היו הנתונים האופטימיים. חבריי חברי הכנסת, רובם הגדול לא נקלטו עד לרגע זה. על פי הערכות, עד סוף ספטמבר יישארו עדיין כ-400,000 מובטלים במשק. ספק אם התוכניות של האוצר ישנו משמעותית את התמונה, למרות הניסיונות לתת מענק להחזרת העובדים. גם המענקים האלה לא ניתנו בצורה מסודרת. אלה שהחזירו עובדים מוקדם קיבלו מחיר מופחת מאלה שהחזירו מאוחר יותר. זה אומר שאלה שהחזירו ביוני או ביולי קיבלו הרבה יותר מאשר אלה שהחזירו במאי. הצעתי לאוצר לא אחת להפוך את סולם הערכים הזה, לתת למי שמחזיר עובדים מוקדם את מלוא הסכום, ומי שלא פיטר עובדים בכלל – לתת לו סכום כדי לעודד אותו. התוכנית הזאת מאוד מחוררת, ורבות מההסתייגויות שלנו לצערי לא התקבלו. מעבר לכך, בגלל התגובה האיטית והמסורבלת של הממשלה מתחילת המשבר עשרות אלפי עסקים קרסו ורבים בדרך. הנתונים שפורסמו בימים האחרונים מראים שישראל ניצבת במקום הראשון בשיעור הגידול בסגירת העסקים בשנת 2020. אצלנו זה עומד על 50%, לעומת הולנד, הונג קונג, בריטניה, ששם זה כ-35%, ברזיל, דנמרק וצרפת – 20%, וגרמניה – כ-15%. וזה לא מפתיע. זעקנו בחודשים האחרונים בלי הפסקה על ההתנהלות המסורבלת וגרירת הרגליים הממשלתית. העסקים שכן שרדו צמצמו משמעותית את הפעילות ויושבים על הגדר – – תני לי חצי דקה, בבקשה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אין בעיה, 30 שניות. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> תודה. – – כדי שלא ימשיכו להפסיד כספים. המשמעות היא אחת: מאות אלפי ישראלים יישארו מובטלים בטווח הארוך, וייקח הרבה זמן עד שהמשק יוכל לקלוט את חלקם. לכן הממשלה חייבת להמשיך ולהזרים חמצן וכסף למשק. אם לא יינתנו דמי אבטלה לפחות עבור חודש אוגוסט לכ-100,000 איש מתוכם שכבר לא יהיו זכאים, אותו אשכנזי שיש לו שני ילדים והוא גר בחיפה ואיבד את עבודתו לפני שישה חודשים, אקדמאי, לא ימצא מזור. תודה רבה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת מיקי לוי. אני רוצה להזמין את חבר הכנסת אנטאנס שחאדה. לרשותך שלוש דקות. << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת בראש. חבריי חברי הכנסת, אנחנו אומנם עדיין לא במשבר כלכלי, אנחנו במשבר תעסוקה, במשבר אבטלה, ובינתיים הממשלה הצליחה להתמודד עם המשבר הזה, או עם הקפיצה המבהילה – כמעט מיליון מובטלים במשק. אבל אני לא בטוח – חברים, כבוד השר, אני לא בטוח שהממשלה באמת מתכוננת או מכינה תוכנית מגירה שתתאים למציאות הכלכלית שהולכת ומתהווה בזירה העולמית ובזירה המקומית. אנחנו מדברים על כמיליון מובטלים, שחלקם, משהו כמו 400,000, חזרו לעבודה, אבל נישאר לבטח עם משהו כמו חצי מיליון מובטלים עד סוף השנה, זאת אומרת, הכנסות המדינה ממיסים ירדו. אני חושש שכמו תמיד, המובטלים הערבים יחזרו בסוף המעגל, כי תמיד זה היה ככה, היסטורית – הראשונים שיוצאים למעגל האבטלה והאחרונים שחוזרים לשוק העבודה אלה המובטלים הערבים, במיוחד צעירים ונשים, וזה בגלל אופי הענפים הכלכליים שבהם הם מועסקים ובגלל מבנה ואופי הכלכלה הערבית וחסמים ואפליה מבנית שקיימים בשוק העבודה. אבל היסטורית, או לפחות ב-20 השנים האחרונות, ממשלת ישראל הצליחה לצאת ממשברים כלכליים בעיקר בהתבסס על תמיכה חיצונית. ב-2004-2003 זה היה על ערבות הממשל בארצות הברית או תמיכה חיצונית והשקעות זרות שהוציאו את המשק ממצב כמעט קטסטרופלי, אבל היום אין מי שיעזור בזירה החיצונית, כי המשבר הזה עולמי. ארצות הברית עדיין לא הבינה את עומק המשבר. באירופה התחילו להבין והתחילו להיכנס גם כן לבעיות כלכליות, ואנחנו בספק אם יהיו עוד השקעות זרות ובספק אם הרזרבות הכספיות והפיננסיות שקיימות לממשלת ישראל בזכות עשר השנים הטובות שהיו בהיבט הכלכלי יספיקו כדי לצאת מהמעגל הנוראי הזה. מה עוד? זה נתון שאולי, כבוד שר הכלכלה, כדאי לבדוק לעומק. אם אני זוכר טוב, לפי הנתונים שיש בידיי, באוכלוסייה הערבית המשבר הכלכלי הוא משבר רציני מאוד. חלקנו, חלקה של הכלכלה הערבית בתמ"ג הישראלי זה משהו כמו 10%; התרומה של הכיבוש בשטחים הפלסטיניים לתמ"ג – הוא תורם לתמ"ג, התושבים הפלסטינים, משהו כמו 15%. אז ביחד אנחנו מדברים על 25% מהתמ"ג הישראלי שיש ספק רב אם הם יכולים לחזור לתפקד בשנה הקרובה, בזירה המקומית – בגלל המציאות והאפליה, ובזירה הפלסטינית – בגלל המשך הכיבוש או ההסלמה שאנחנו צפויים לה בגלל תוכנית הסיפוח וממש חיסול – – << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – האפשרות להקמת מדינה פלסטינית והמשך השלום, זאת אומרת, בעיות ביטחוניות ביחד עם בעיות כלכליות. אנחנו לקראת משבר כלכלי אמיתי שיקשה על כולנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת אנטאנס שחאדה. אני רוצה להזמין את הדובר הבא, חבר הכנסת יעקב מרגי. לרשותך שלוש דקות. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> עד שלוש דקות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> עד שלוש. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדי השר – זאת פעם ראשונה שאני איתך? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כן. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> היום גם זכית לחוקק חוק בקריאה טרומית שאומנם אני חלוק עליו, אבל בהמשך נמצא לו את האיזונים. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני מבקש להעביר לוועדת הכלכלה. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> עוד לא הגענו לזה, חכה קצת. מכובדי כבוד השר, אתה יודע, אני יהודי מאמין, ואני יודע שכל דבר בעיתו ובזמנו, ולא לחינם כנראה הקדוש ברוך הוא זימן שדווקא אתה תהיה שר הכלכלה בתקופה קשה כזאת. אומנם זה לא מעודד, אבל מבחינתי זו יד ההשגחה. אני בא מפגישה עם מנכ"ל משרדך, ואני חושב שהדיון היה אופטימי ובעזרת השם. אבל למה אני אומר את הדברים האלה? מה לעשות, הקורונה לא הודיעה לנו שהיא עומדת לבוא, והיא הפתיעה אותנו כמו שהיא הפתיעה את כל העולם ואת כל הכלכלות בעולם. אנחנו שומעים על תחזיות שלפחות 20% מהעובדים שנמצאים בחל"ת לא ישובו למקום עבודתם. מילא אם הכלכלה עובדת וחיה ונושמת ובועטת, אז אפשר לנייד עובדים ממקום למקום, אבל כשקשה בכול אז הקושי של אותם 20% זה כמעט נתון שעלול להישאר סטטי אם לא יהיו צעדים אקטיביים של הממשלה בסוגיות האלה. גם ככה לפני הקורונה היו לנו הרבה עסקים שחיו על הקצה, עסקים קטנים ובינוניים שחיו על הקצה; במושגים של היום זה החליפו כסף בכסף כדי לשרוד. המציאות הזאת הביאה אותם בכלל אל מעבר לקווי האופק, אם לפתוח בחזרה או לא. לכן נדרשת פה תוכנית ממשלתית רחבת היקף, לאו דווקא בהזרמת כסף – בוודאי שהזרמת כסף זה טוב למשק, זה מניע וזה, אבל תוכנית "אל תיתנו להם דגים, תנו להם חכות". אני חושב שמצד אחד תוכנית ממשלתית נדרשת, ומייד, כדי לייצר תעסוקה, אפילו יזומה, והמדינה עשתה זאת. אבל אני חושב שנתונים כאלה – תקן אותי, מכובדי כבוד השר – נתונים של אבטלה כפי שחוזים אותה אחרי המשבר או בשלהי המשבר לא היו לנו כאן משנות השישים, מהמיתון הגדול. << קריאה >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << קריאה >> במשבר הגדול של 1984 – – << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> גם ב-1984 היו אחוזים כאלה? << קריאה >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << קריאה >> – – הייתה אינפלציה של מאות אחוזים, 400% אינפלציה ועשרות אחוזים של מובטלים. אבל זה היה – – – << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> עשרות אחוזים. אני זכרתי באותן שנים את האינפלציה, בגלל המשכנתה המשלימה שלקחתי. בדיוק התחתנתי. ספרתי את הימים איך אני מחסל את זה. זה היה כמו שוק שחור, מכפיל את עצמו כמעט. עכשיו, מה אני בא ואומר? מצד אחד צריך לייצר תוכנית ממשלתית שתתערב ותוביל את זה כדי למזער נזקים. מצד שני זה מחייב את הממשלה לחשוב עם ראש גדול ועם לב פתוח: להוריד חסמים, להוריד את הזכוכית המגדלת, ואיפה שאפשר להקל בביורוקרטיה, להקל ברגולציה, כדי שסקים ישרדו; לוותר על כל מיני תהליכים. הרי ידעו עוד לפני הקורונה – בזה אני מסיים – שלפתוח עסק קטן במדינת ישראל זה לעבור שבעת מדורי גיהינום. אני חושב שבסטטיסטיקה אלה שפותחים עסקים הם 50% לעומת אלה שכן רצו ולא הקימו בגלל כל התהליך. התהליך הוא מייגע, הוא יקר, הוא מסורבל ומתיש. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מעל 60% סוגרים – – – << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> וחלק מהם גם סוגרים. לכן פה – מצד אחד תוכנית ממשלתית למלחמה באבטלה; מצד שני להיות עם ראש פתוח ואיפה שאפשר להוריד חסמים – להוריד חסמים; איפה שאפשר להיות נדיבים במכרזים מקומיים – כחול לבן, לדוגמה, רק בכחול לבן – רק הקטע הזה של רכש הגומלין, אם הממשלה הייתה יודעת רק לקיים את מה שהיא החליטה ברכש גומלין, אני חושב שנוכל לספק הרבה מקומות עבודה כאן. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת יעקב מרגי. אני מזמינה את הדובר הבא, חבר הכנסת אלי אבידר. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> ראית שהיא לא הפריעה לך? << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> נתנה לך לדבר, זרמת. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> אם תדבר לעניין, גם לך היא לא תפריע. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתה צודק. אתה צודק. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אני יודעת מה. היא – – – << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כן. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אל תדאגי. אני גם אענה לך, ואל תעלבי, ולכן אל תעלבי. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בבקשה, אלי. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, עוד בימי הקורונה הראשונים אמרנו שאסור להשבית את המשק. אמרנו שזה יהרוס את הכלכלה ויגרום לאבטלה המונית. לא היינו צריכים את התרעת שירות התעסוקה. אמרנו את זה ביום שהחל מסעו המטורף של נתניהו, בתירוץ הקורונה, להשבית את המשק, לחוקק דיקטטורה ולהצדיק את ממשלת ההזיה הפריטטית. מפתיע אותי יושב-ראש ועדת הכספים חבר הכנסת משה גפני, שעומד בחזית מלחמת הטבות המס וההחזרים במיליוני שקלים לנתניהו. נשות החיל של בני התורה, שעד לקורונה פרנסו משפחות מרובות ילדים, לצערנו היום עוברות מגמ"ח לגמ"ח, מלקטות בגד, מכשיר חשמלי, ואיפה שאפשר גם עזרה במזון, וחבר הכנסת גפני עומד בחזית המאבק כדי שנתניהו ייקח מיליוני שקלים מהקופה הציבורית. מפתיעים אותי שרים וחברי כנסת מהליכוד שאינם מבינים שבלפור החלו לארוז. עד לרגע זה נתניהו לא הקים צוות הגנה משפטי, והוא אינו מתכוון להגיע למשפט. נתניהו מכין סירת הצלה מהטיטניק, לוקח את מה שהוא יכול לפני שיברח וישאיר את כולנו לטבוע. אבל שניים כן מבינים את המצב. באולם הנשפים של הטיטניק חברות וחברי הכנסת של הליכוד רוקדים כבר חודשים. השר דוד אמסלם עומד בקצה האולם, משקיף על כולם ובאצבע מסמן למי שהפסיק להמשיך לרקוד. בין הרוקדים עובר יושב-ראש הקואליציה חבר הכנסת מיקי זוהר, חייכן וחינני כתמיד, ממריץ אותם: קדימה, לרקוד, קדימה. אני מכיר את שניהם. הם לא מנותקים. מעולם לא התנתקו מהעם. הם לא יסכימו שאף אחד ישלם עליהם כוס קפה, אבל בשם הנאמנות, ובעיקר בגלל הכעס על המערכת, הם נותנים יד למה שאסור לתת לו יד; הם מצדיקים מה שאי-אפשר להצדיק – הם נותנים לאדם עשיר ומנותק לקחת מהכיס של כולנו מיליוני שקלים ללא חשבון. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אנחנו לא נמתין שהם יתעשתו. אנחנו לא נרקוד כשהמדינה טובעת. במוצאי שבת הקרובה נצא כולנו למחאה, נצא לכיכרות ונצא לצמתים. אזרחים טובים ובעלי חמלה יגיעו לבית ראש הממשלה ברחוב בלפור ויביאו איתם חמגשיות, כי נתניהו כנראה זקוק לסיוע. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אזרחים יקרים נוספים יצאו לצמתים, ואתם תראו אותם ב-50 צמתים ברחבי ישראל עם שלטים: מושחתים נמאסתם. נביא איתנו דגלי ישראל ונזכיר לכולם שנתניהו ינצח כשאנחנו נרים ידיים. ואנחנו לא נרים ידיים, כי אין לנו ארץ אחרת. תודה רבה, גברתי. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> אלי, תשמע, אתה – – – עוצר ככה, בהפתעה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת אלי אבידר. אני רוצה להזמין את שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ להשיב. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת מיקי לוי, חבר הכנסת אנטאנס שחאדה, חבר הכנסת אלי אבידר, חברי וידידי יושב-ראש ועדת הכלכלה חבר הכנסת יעקב מרגי, אני מוכרח לומר שהדוברים שדיברנו על נושא האבטלה ועל המשבר החברתי-כלכלי – אני יכול לומר לכם שאני מסכים איתכם לחלוטין בתיאור המצב שלכם ובתחושה שאנחנו בתוך עידן האי-ודאות לא נערכים עם הכלים הנכונים ועם כל המסגרות הנדרשות. שמעתי כמה דברים שנאמרו כאן. אני מוכרח באמת להתחבר גם לדברים שנאמרו על ידי הח"כים וגם לדברים שאנחנו שומעים ממש מהמיית ליבם של אנשים שמשלמים את המחיר. זה לא משנה מי עושה פה הערכות – בסוף כולם מגיעים לאותה תוצאה: בעוד חודשיים, לפני חגי תשרי, לפני הימים הנוראים, כנראה שיהיו הימים הנוראים החברתיים הקשים ביותר שידענו. ומדוע? יש מי שאומר ש-400,000 מובטלים ייווצרו; יש מי שאומר 500,000; יש מי שמפריז ומגיע ל-700,000. נלך למספר הנמוך, נלך ל-400,000. אנחנו רגילים במדינת ישראל לאבטלה חיכוכית שעומדת על כ-160,000. אנחנו נימצא במצב שהאבטלה הזאת, שתמיד הייתה אבטלה של בין 3.9% ל-4.2% – שזו אבטלה סבירה במדינה כמו שלנו, שקצב החלפת מקומות העבודה, הכשרות מקצועיות, התאמות – – – << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אבטלה טבעית. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << דובר_המשך >> מה? << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אבטלה טבעית. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << דובר_המשך >> אבטלה חיכוכית היא, במונחים שלך, חברי הדוקטור, המומחה לכלכלה, כן? אז מה הולך לקרות? שימו לב. הרי אנחנו בעצם – המדינה, לפני שהוקמה הממשלה, שלחה את כולם לחל"ת ולדמי אבטלה. זה היה פתרון מהיר. יכול להיות, אולי, שהוא היה הפתרון היחיד שעמד בידי הממשלה באותה עת. אבל אנשים חושבים שכשרואים מספר של מיליון באבטלה ובחל"ת, באמת כולם מקבלים את אותם דמי אבטלה ואת אותו חל"ת, ולא היא. אל תשכחו שהביטוח הלאומי משלם לפי הקריטריונים שקיימים. ומה הקריטריונים? בואו נדבר על הצעירים ואחר כך נדבר על האוכלוסייה שאתם ציינתם בהצעות לסדר-היום שלכם. הרי יש הבדל בין דמי אבטלה וחל"ת שמשלמים מגיל 20 עד גיל 25 לבין הקבוצות מגיל 25 עד גיל 40, מגיל 40 ומעלה ומגיל 55 ועד גיל הפרישה. יש הבדל: מספר הימים לא דומה; גם האחוז מסך ההכנסה הקודמת שהייתה לעובד יותר קטן. ואלה עוד הצרות היותר – איך לומר? צרות גדולות, אבל עדיין אנשים הגיעו לפתיחת הקורונה עם איזשהם רזרבות; לכל אחד הייתה איזו רזרבה פה, רזרבה שם. אנשים איכשהו ראו את עצמם מזדהים עם המשבר הכלכלי. אבל מה הולך לקרות באוגוסט-ספטמבר? כרגע הממשלה הצהירה – ואני מאמין שיעמדו בכך – שהולכים לפתור את חודש יוני בזה שיאריכו בעוד פעימה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה הממשלה. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << דובר_המשך >> כן, כן. אני אומר: הממשלה הצהירה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה הממשלה. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << דובר_המשך >> אני מדבר על הממשלה. אני אומר: ואני מאמין שנעמוד בכך. עוד אין החלטה, אז אני לא – יש החלטת ממשלה, עוד לא חוקקו בכנסת, לכן אני לא בא ואומר לך: ב-1 ביולי כל העובדים שקיבלו פעימה נוספת יקבלו את מה שמגיע להם ביוני, כי יש החלטת ממשלה, אבל היא עוד לא השלימה את החקיקה, אז אני תמיד – אתה יודע, לפעמים לומר משהו ואחר כך יסתבר שההערכה שלך לא הייתה מחוברת – אני יודע בדיוק – אתה חבר ועדת הכספים, אתה יודע יפה מאוד איזה דיונים יהיו שם וכו'. אבל אני הולך להגיע למקום הכי קשה שנפגוש. תראו, מ-400,000 האלה, אני מניח שרובם ילכו להבטחת הכנסה. אלא מה הבעיה? אחד התנאים להבטחת הכנסה הוא שאין לך רכב; אם יש לך רכב מעל 40,000 שקל, הבטחת הכנסה שלך נשללת. מה, החבר'ה האלה, שכל החיים שלהם עבדו – יש סיכוי שלא יהיה להם רכב מעל 40,000 שקל? או אם יש לך בחשבון הבנק – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << דובר_המשך >> בודקים לך את חשבון הבנק. אם יש לך בחשבון הבנק מעל סכום מסוים – יש לי אותו פה בדפים במדויק, אבל ברור שיכול להיות שאנשים חסכו 20,000, 50,000. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אם נסעת לחו"ל, אז – – – << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << דובר_המשך >> אם נסעת לחו"ל, אתה מייד מאבד את אותה הבטחת הכנסה. גם אם היו מקבלים הבטחת הכנסה, הרי אני מניח שמ-400,000, בלי שנבדוק, לפחות 20,000, 30,000, אולי 40,000 יהיו זוגות, ששני בני הזוג נמצאים באותה קבוצה של 400,000. כלומר, גם אם יקבלו הבטחת הכנסה, במקסימום הם יגיעו ל-4,000 שקל אם הם מעל הגיל המסוים ואם יש להם לפחות שני ילדים – וזה בתנאי שאין לו רכב, וזה בתנאי שאין לו סכום מאוד זעום בחשבון הבנק. אם לא, הם יישארו עם אפס הכנסה. ואני בהחלט חושב שיש מה לעשות, ושמעתי פה רעיונות רבים. גם מיקי לוי וגם חברי מרגי מדברים על רכש גומלין. רכש גומלין חייב להיות אחד הפתרונות, אולי המהירים ביותר, הטובים ביותר. זה בידינו, אי-אפשר להתחמק מכך. מדובר על תקציבים של עשרות מיליארדים שהמדינה עומדת להוציא במכרזים לתשתיות, ובצדק. חשוב מאוד להמשיך ולהשקיע בתשתיות, אבל הניסיון לבוא ולהתחמק מהמחויבות של רכש גומלין של לפחות בין 25% ל-35% – כך קובע החוק – אז אני מקווה שאנחנו לא חוקקנו כאן חוקים כדי שהחוקים יהיו המלצה בלבד. אני מקווה שמישהו אכן מתכוון להקשיב לחוקים האלה. חברי מרגי, אתה יושב-ראש ועדת הכלכלה, ואני תולה בך תקוות רבות. אני תולה תקוות גדולות שאכן, בסעיפים האלה שציינת – כחול לבן, תעשייה מקומית, רכש גומלין – אני מקווה שבנקודות האלה אכן ועדת הכלכלה תבוא ותסייע, כדי שנוכל לקדם זאת ואתה יודע יפה מאוד שאנחנו יודעים לעבוד ביחד, וצריכים לעשות את העבודה לגופו של עניין, לא כהתרסה מול שום גורם. אמר חבר הכנסת שחאדה בעניין המגזר הערבי והאוכלוסייה המוחלשת: זאת הזדמנות. דווקא המצב שיש בידינו היום הוא הזדמנות להשביח את איכות המועסקים, להשביח את איכות העבודה. אני יכול לומר לך שהיום במשרד הכלכלה, בכל דיון שמתקיים מולי – לא משנה מי מגיע, רשות ההשקעות או רשות החדשנות – אני דורש לדעת מה החלק שמקצים לאוכלוסיות המוחלשות, ובתוכן המגזר הערבי. ואני רוצה באמת שכל מי שעוסק בעידוד ההייטק בישראל יציג לנו מה הנתח שהוא מתכוון לבוא ולהשקיע דווקא באוכלוסיות המוחלשות, דווקא בחברה הערבית, כי משם, אם אנחנו נצליח להקפיץ את האנשים ורמת הפריון שלהם, תרמנו תרומה גדולה מאוד למשק, וגם תרמנו תרומה גדולה להכנסה המשפחתית של אותם אזרחים. לכן אני אומר: אם יש לנו הזדמנות, נצטרך לאחוז את השור בקרניו, נצטרך לאחוז את האבטלה – איך נאמר, אדוני הרב? כבוד הרב? תמצא לי איזה משפט טוב. אם אנחנו רוצים להטביע את האבטלה ולא חלילה שהמובטלים שלנו יהיו אלה שישלמו את המחיר, אז אם אומרים שנאחז את האבטלה בקרניה זה בסדר? ונוביל אותה לאן שאנחנו רוצים? << קריאה >> אלי אבידר: << קריאה >> נקפוץ על השור בשיניו. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << דובר_המשך >> יפה, זהו. אין לי ספק שבלי קשר לקואליציה ואופוזיציה, חבר הכנסת אבידר, אני בטוח שכולם יירתמו לעניין הזה. יש רק עוד משפט אחד שאני רוצה – שני משפטים: האחד, צריך לשנות את היחס בהתמודדות למגפת הקורונה. מגפת הקורונה היא דבר שאי-אפשר להקל בו ראש, היא בהחלט משבר בריאותי קשה, אבל מגפת האבטלה זה דבר יותר קשה. הכי גרוע מבחינתנו זה שנחזור לימים שבהם האבטלה תהיה דבר מובן מאליו ושניכנס לאבטלה כל כך עמוקה, עד שזה יהפוך חלק מהתרבות שלנו. זה דבר שאנחנו חייבים למנוע בכל דרך. לכן אני הצעתי שבמקום שנתייחס לקשר בין המשבר הרפואי למשבר הכלכלי – כאשר מה שעשינו קודם שסגרנו הכול ולאט-לאט פתחנו – עכשיו צריך לפתוח הכול ולאט-לאט נסגור איפה שצריך, אחרת לא נצליח לשלוט בשינוי הכלכלי שאנחנו ראויים לו. והדבר האחרון – אני רוצה להתייחס לכל מי שדיבר על רגולציה ועל ביורוקרטיה. חבר הכנסת מרגי, הרגולציה והביורוקרטיה. אנחנו כמדינה צריכים לשנות את היחס לאזרחים. לצערי, רוב המוסדות שלנו מתייחסים לאזרחים כאילו כולם קומבינטורים וכולם מחפשים איך לעשות פה טריק, שם טריק. בואו נביט על האזרחים ונגיד: כולם הגונים וישרים, ונקבע כללים שגם כשמישהו הולך לפתוח עסק – שאת רוב האישורים יביא בעצמו. לא נשלח אותו דווקא למהנדס כיבוי אש בתוך רשות מכבי האש; יביא מהנדס כיבוי אש מוסמך, יחתום, אחר כך, אחת לשנה, נעשה בדיקות מדגמיות, ואם מישהו שם ייפול למצב שהוא רימה, אז צריך לנקוט נגדו אמצעים חמורים. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> זו הגישה, אדוני. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << דובר_המשך >> מאה אחוז. אבל צריך לבוא ולהגיד לאזרחים: כולכם אמינים, כולכם ישרים. הינה המתווה, לכו תעשו מה שצריך. תבואו ותקבלו רישיון עסק או רישיון כזה ואחר. במשרד שאני מופקד עליו אני מתכוון לעשות זאת. גם כשהייתי השר להגנת הסביבה קידמתי מאוד את מה שנקרא "רגולציה ירוקה" מהירה ככל האפשר. אני רואה בזה מפתח לחזרה לצמיחה, לחולל מנועי צמיחה, להחזיר את העסקים הקטנים. אני מאוד מקווה שהעסקים הקטנים, מבחינתנו – אני יודע שיש חילוקי דעות איך בונים רשת ביטחון לעסקים קטנים. אני תומך בדמי אבטלה לעסקים קטנים. יש כאלה שלא תומכים בזה, אבל רשת ביטחון לאותם עצמאים חייבים לתת. לא ייתכן שהם אלה שישקיעו את הכספים ובסוף בן-לילה הם מאבדים את כל עולמם. אדוני היושב-ראש, אני ממליץ להעביר את ההצעה לוועדת הכלכלה, שם נקיים דיון, וכמובן אז נגיע אליך. הכנתי פה כל כך הרבה נתונים, אבל כששמעתי שדיברתם מדם ליבכם, אמרתי שגם אני אנהג כמוכם ואדבר מדם ליבי, ואת הנתונים נשאיר לישיבת הוועדה. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> דרך אגב, סכום הכסף שמותר בבנק כדי להיות זכאי להבטחת הכנסה זה 48,000 ש"ח. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << דובר_המשך >> בבקשה. שמעת, גברתי? אם יש לך 48,000 ש"ח בבנק, נשללת ממך הבטחת ההכנסה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מייצרים אנשים עניים מראש. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << דובר_המשך >> זה ברור שכל הזוגות הצעירים שלנו, שהיום הלכו לאבטלה בעל כורחם, או שיש להם רכב – – – << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> שחוסכים למשכנתה. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << דובר_המשך >> שחוסכים, שחסכו שקל לשקל, ופתאום הם לא יקבלו אפילו הבטחת הכנסה. הם יידרדרו ישר לעוני מחפיר. תודה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה לך, כבוד השר. יש לנו עוד שתי עמדות מן הצד, עמדות נוספות. חבר הכנסת ינון אזולאי, בבקשה, גש לעמדה. לרשותך דקה אחת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כבוד השר, קודם כול וראשית, גם אני רוצה להצטרף כמובן לדברים, וגם לגבי רכש גומלין. ביקשנו גם לקיים דיון בזה. יש את הרכבת הקלה – יצא מכרז, ושם לא מוזכר רכש גומלין, וזו בעיה בפני עצמה שמצריכה בדיקה. אבל אני רוצה לדבר – אצלך במשרד יש את התוכניות 4.17, 4.18, 4.20, שהן לעידוד התעסוקה בפריפריה, במגזר הערבי והחרדי. שם צריך לתת להם מענה מיידי. זה גם יעזור שהאבטלה בציבורים האלה לפחות לא תהיה קשה, וזה ייתן להם עידוד גם לצאת הלאה, ולתת למעסיקים עידוד להחזיק אותם, כי אחרי שנה יכול להיות שהם הולכים, אחרי שנתיים, לפי התוכנית, אבל צריך כבר עכשיו לעשות את זה. אני יודע שאין תקציב, שמחכים לתקציב בשביל זה, אבל כבר צריך לתת הוראה לעשות את זה. לא יכול להיות שדווקא עידודי התעסוקה האלה – אנחנו נותנים עידוד תעסוקה עכשיו ב-7,500 שקל למי שמחזיר הכול, אבל יש דברים שכבר נמצאים בתוכניות. זה כ-130 מיליון לשנה, אולי 150 מיליון. צריך לעשות הכול על מנת לקיים את זה, כי זה דווקא אצל השכבות החלשות, בפריפריה, חרדים, ערבים – שם זה נמצא. אני חושב שעם הכוחות שלך והרצון שלך – אתה מגיע מהפריפריה, אתה מגיע מהמקום הזה, הלב שלך שם. צריך רק את היד שתיתן את ההוראה, וכך זה יהיה. תודה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת ינון אזולאי, ואני מזמינה את חבר הכנסת ישראל אייכלר לעמדה נוספת. לרשותך דקה. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> תודה. כשמדברים על המפוטרים והקורונה, איש לא שם לב למצוקת העובדים החרדים שהטילו עליהם סגר בגל הראשון והם פוטרו עד היום הזה. לא במקרה, ואולי כן, הוטלו סגרים רק על בני ברק, בית שמש ושכונות חרדיות בירושלים. גם היום חזרו על העוול הזה וסגרו על שכונות חרדיות בטבריה ובאילת. אני קורא לראש הממשלה לפרוץ מייד את הסגר. סגר לא מרפא קורונה. רק הוצאת נשאים לבידוד במלוניות הפסיקה את הגל הראשון ותפסיק את שרשרת ההדבקה. אני רוצה לומר, אם באמת יעשו סגרים רק על חרדים, אולי חברי הכנסת החרדים – צריך להטיל גם עליהם סגר, שישבו באיזו פינה עם מחיצות כדי שלא ידביקו את שאר חברי הכנסת. באיזו מדינה בעולם, כולל במדינת ישראל, עושים סגרים לפי אוכלוסיות? אני מבקש מראש הממשלה עוד היום להוריד את הסגר. אני לא מבקש שיטיל סגרים גם על ערים אחרות כדי להוכיח. הסגר איננו מרפא. הסגר איננו פתרון. הפתרון הוא הוצאת אנשים למלוניות. ופתאום אני שומע שאין כסף למלוניות, אבל לבתי חולים, חלילה, שיגיעו אנשים שלא מבודדים אותם – לזה יש כסף, ויש מספיק מכונות הנשמה. עוד פעם: להפסיק מייד את הסגרים, בוודאי שלא על פי אוכלוסיות. תודה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת ישראל אייכלר. האם המציעים מקבלים את הצעתו של שר הכלכלה עמיר פרץ להעביר לוועדת הכלכלה? אינני שומעת שום התנגדות, ולכן אני מעלה את זה להצבעה. ההצעה היא להמשיך את הדיון בוועדת הכלכלה. אנא הצביעו בעד או נגד. הצבעה מס' 12 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 5 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> אני מבקש להוסיף אותי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אוקיי. להוסיף את חבר הכנסת מרגי, את חברת הכנסת מיכל שיר, את חבר הכנסת בועז טופורובסקי, את חבר הכנסת ינון מגל – סליחה, את חבר הכנסת ינון אזולאי, את חבר הכנסת משה ארבל ואת חברת הכנסת מאי גולן, לפרוטוקול. << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >> סליחה, היושבת-ראש – – – להצביע בעד. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> הקראתי גם את שמך. << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >> אבל תוסיפי לפרוטוקול שבטעות הצבעתי ממקומו של אופיר אקוניס. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> הצבעת בטעות במקום אופיר אקוניס, אז אני אוריד את זה מהמצבה של הבעד. זה ארבעה ושמונה – 12 בעד. תודה רבה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> ענפים שנפגעים בצורה חמורה בחודשים מאי–יולי כתוצאה מהוראת המדינה << הלסי >> << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> נעבור להצעות הבאות לסדר-היום, בנושא: ענפים שנפגעים בצורה חמורה בחודשי מאי–יולי כתוצאה מהוראת המדינה, מס' 527, 533 ו-534, של חברת הכנסת מיכל שיר סגמן, חבר הכנסת בועז טופורובסקי וחבר הכנסת עודד פורר. אני מזמינה את ראשונת הדוברים, חברת הכנסת מיכל שיר. לרשותך שלוש דקות. << דובר >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אין אף קורס לכלכלה באוניברסיטה שמלמד איך לקיים עסק במשך ארבעה חודשים ללא הכנסה. הסיבה לכך פשוטה: אף עסק לא מסוגל לעמוד במצב כזה; כל עסק פשוט מאוד יקרוס. מחוץ למשכן נמצאים כבר כמה שבועות מפגינים של תעשיית האירועים והתרבות. מדובר בכ-150,000 איש – אומנים, שחקנים, נגנים וגם הפועלים, אנשי הגברה ותאורה, הסעדה ואבטחה. מאחורי כל הופעה מוצלחת עומדים כ-50 איש שנותנים את הלב והנשמה, ועכשיו הם מחוסרי כול. כל עובד כזה מפרנס משפחה. אי-אפשר לפרנס משפחה בלי הכנסה במשך ארבעה חודשים. בכל מתווי הפתיחה שאושרו, עד כה לפחות, לפחות לשליש מהעסקים הותר לעבוד. מופעים בעמידה – אסור; פסטיבלים – אסור, אירועי חוצות – אסור; תיירות, ספורט, מירוצים, הפעלות ג'ימבורי ודומים להם – אסור, אסור ואסור. בכל הזמן הזה, כשאנשים נאנקים תחת המשבר, אגף התקציבים במשרד האוצר נעל את הדלת והשאיר שלט גדול: לא. האתגר הבריאותי ברור לכולנו. מסכות, ריחוק חברתי והיגיינה הם הכרחיים כדי לשמור על החיים של כולנו. אבל הפה שאסר הוא הפה שיציל. אם המדינה הורתה לעצור, היא שצריכה גם לפצות. צריך להוסיף פעימה עבור כל אותם עצמאים שלא הורשו לעבוד במאי וביוני. המדינה צריכה לפתוח קרן עבור החברות הקטנות ולפצות על אותם ארבעת החודשים האלה של השבתה כפויה. אם אנחנו רוצים שהתעשייה הזאת תחזור למסלול, אנחנו צריכים לפתוח קרן הזנקה, בדיוק כפי שפתחנו עבור המלונות. אם מצב זה יימשך וחלקם ייאלצו לעשות חישוב מסלול מחדש ולחפש מקצוע אחר – וגם זה יכול להגיע ולקרות – גם אז על המדינה לאפשר להם את מרווח הנשימה כדי לעשות את זה. חברים, אם לא נפתח את הכיס עכשיו, המחיר אחר כך יהיה יקר הרבה יותר. תודה רבה. אני מבקשת להעביר את ההצעה לוועדת הכלכלה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת בועז טופורובסקי יעלה ויבוא. גם לרשותך שלוש דקות. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, לצערי, לא אוכל להיות כאן כדי לשמוע את תגובתך, בגלל שיש ישיבה של ועדת כנסת על חוק איכון השב"כ. חייבים הכול ברגע האחרון, להעלות את זה מעכשיו לעכשיו. זה סיפור אחר. אבל לגבי הנושא שעליו אנחנו עכשיו מדברים ודנים, הסגר לא נגמר להרבה מאוד אנשים. לסוכנת הנסיעות מחיפה הסגר לא נגמר, כי אין לה עבודה; לנהג המונית מאילת הסגר לא נגמר, כי אין עבודה; לבעל חנות המזכרות במצפה רמון הסגר לא נגמר, כי אין עבודה, אין תיירים; לתאורן מתל אביב הסגר לא נגמר, כי אין עבודה. אין עבודה להרבה מאוד אנשים, אבל הם רואים שבאותה נשימה שהם מנסים ככה להציל עוד איזה משהו, לחפש עוד איזה חיסכון, לשבור עוד איזו קרן, לקחת את כספי הפנסיה ולשלם עליהם מיסים רק כדי שיוכלו לסגור את החודש – באותה נשימה הם רואים איך ראש הממשלה מבקש החזר של מיליון שקלים רטרואקטיבית על הוצאות שהיו בשביל הבית שלו. ולראש הממשלה לא חסר. יש כאן מחסור בדוגמה אישית, אבל יותר חמור מזה – אין כאן עזרה אמיתית לאנשים. המון המון אנשים קורסים בכל כך הרבה תחומים. אני יכול לספר לכם על בעל רשת של מזרונים שעכשיו פושט את הרגל, כי לאנשים עכשיו אין כסף לקנות מזרונים, אז גם אם יחזירו אותו מהסגר, הוא לא יכול להביא את העובדים שלו. הוא פותח את החנויות, אבל אף אחד לא קונה. כך פושטים רגל, וכדור השלג הזה מתגלגל ונהיה גדול יותר, מתגלגל ונהיה גדול יותר, מתגלגל ונהיה גדול יותר. אם הממשלה הזאת לא תתעשת, הוא יתפוצץ, הוא יתפרק לה על הפרצוף ויטביע את כולם תחתיו. אתם חייבים להתעורר. מאות אלפי איש, מעל מיליון איש, מחכים לאיזו ישועה. לא יכול להיות שעצמאי שכל חייו בא לרשות המיסים ורשות המיסים אומרת: תשלם לי כסף לפי כמה שאתה חושב שתכניס ואחר כך אם נהיה חייבים לך נחזיר לך, אבל הינה, עכשיו, כשצריכים את המדינה, לא באים ואומרים: תגיד לנו כמה כסף הפסדת, אנחנו קודם ניתן לך את הכסף ואחר כך נתחשבן איתך. הרי אתם יודעים טוב מאוד שמרשות המיסים אף אחד לא יברח, ושהם ידעו להגיע לכל עצמאי. במקום לבוא ולהגיד: תגידו כמה כסף הפסדתם, קחו את העובדים חזרה, תחיו את המשק, אנחנו באים ואומרים לאותם אנשים שביום אחד מאיזו הכנסה נהיה להם אפס, כשכל ההוצאות נשארות אותן הוצאות: אין מה לעשות, תתמודדו. אנחנו בכל מיני הצהרות נגיד כל מיני דברים, אבל מביטוח לאומי תקבלו תשובה שלילית; מרשות המיסים תקבלו תשובה שלילית, אלא אם כן אתם חייבים להם, ואז הם ידעו איך להגיע אליך; מההוצאה לפועל תשמעו טוב מאוד, אבל כסף לחשבון לא תראו. האנשים האלה קורסים, וכאן הממשלה נמדדת. בינתיים הכישלון הוא כישלון חרוץ. תודה. גם אני תומך שזה יהיה בוועדת הכלכלה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת בועז טופורובסקי. אני רוצה להזמין את אחרון הדוברים, חבר הכנסת עודד פורר – אינו נמצא. ישיב על ההצעה לסדר-היום סגן שר האוצר יצחק כהן. << דובר >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר >> תודה, גברתי היושבת-ראש. חבריי חברי הכנסת, חבריי המציעים, כולם פה, אין מה להגיד, חוץ משיר. ציפי, את מפריעה לה לשמוע, זו הצעה שלה לסדר-היום. במסגרת הצעדים הכלכליים שננקטו על ידי ממשלת ישראל, בהובלת משרד האוצר, על מנת להתמודד עם ההשפעה הכלכלית כתוצאה מהתפשטות נגיף הקורונה, בוצעו צעדים רבים אשר חלק משמעותי מהם התמקד באוכלוסיית העסקים הקטנים והעצמאים. יש לזכור שקיימת זהות בין העצמאי, עוסק מורשה או פטור, לעסק הקטן, ולכן כל סיוע שניתן לעסק במקרה זה משמעותו סיוע ישיר לעצמאי. בתוך כך יש לכלול בין היתר את הצעדים האלה: א. הפחתת ארנונה לשלושה חודשים בעלות כוללת של 2.8 מיליארד ש"ח, כולל השתתפות הרשויות המקומיות; ב. הקמת קרן הלוואות ייעודית לעסקים קטנים ובינוניים בערבות מדינה בהיקף של 18 מיליארד ש"ח; קרן זו כוללת תנאים מיטיבים, לרבות סבסוד ריבית בשנה הראשונה וגרייס של 12 חודשים; ג. מענק השתתפות בהוצאות קבועות לעסקים קטנים עד מחזור מכירות של 20 מיליון ש"ח, בעלות של 5.2 מיליארד ש"ח; מענק זה מתגמל בהיקף גבוה יותר מעסיקים שלא הוציאו את עובדיהם לחל"ת; ד. דחיית תשלומי מס הכנסה ומע"מ לעסקים קטנים; ה. שתי פעימות של מענק סיוע ייעודי לעצמאים בעלות כוללת של 3.8 מיליארד ש"ח; במסגרת הפעימה הראשונה, שהייתה מצומצמת יותר, למעלה מ-227,000 עצמאים קיבלו עד עתה סכום ממוצע הגבוה מ-4,000 ש"ח, ובמסגרת הפעימה השנייה תנאי המענק הורחבו באופן משמעותי כך שסכום המענק המקסימלי הועלה מ-6,000 ל-10,500, וגם נכללות בו אוכלוסיות נוספות, כגון שכירים בעלי שליטה; עד היום קיבלו מענק במסגרת פעימה זו למעלה מ-325,000 עצמאים; ו. מענק לעידוד התעסוקה בהיקף של 5.5 מיליארד ש"ח לעסקים שיחזירו עובדים מחל"ת וחצי מיליארד נוספים שיינתנו לאחר שימוע ציבורי. לעניין ענפים שנפתחו בשלב מאוחר יותר ננקטו לאחרונה כמה פעולות על ידי משרד האוצר: א. החזרה לפעילות של ענפי משק נוספים, לרבות ענף התרבות, אולמות האירועים וכו', המוזכרים בפנייה, בכפוף למגבלות הבריאותיות. לצד כלי הסיוע המצוינים, ואף חשוב מזה – לאור הבנת ההשפעה הכלכלית של ההגבלות על המגזר העסקי, משרד האוצר מוביל את התהליך לחזרה לפעילות מוקדמת ככל הניתן של כלל הענפים במסגרת המגבלות הבריאותיות, תוך שיתוף פעולה עם כל הגורמים הרלוונטיים, ובפרט משרד הבריאות, משרד ראש הממשלה והמל"ל; ב. קרן הלוואות בערבות מדינה לעסקים קטנים ובינוניים הפועלים בענפים בעלי סיכון מוגבר בהיקף של 4 מיליארד ש"ח. את סוכמת? << קריאה >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << קריאה >> מה קורה עם עסקים שלא חוזרים לעבוד? להם זה לא יעזור. הם לא חוזרים לעבוד – אין להם שימוש בזה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> קרן זו צפויה לסייע לעסקים שנפגעו מהקורונה וענפיהם בסיכון מוגבר – לזה אני מכוון – בדגש על הענפים שנפתחו בשלב מאוחר יותר וטרם קיבלו הלוואה או שסורבו מלקבל הלוואה. קרן זו החלה לפעול כבר ביום ראשון; ג. הגדלת קרן ההלוואות בערבות מדינה ב-4 מיליארד ש"ח, מלבד הקרן לעסקים בסיכון מוגבר, כך שסך האשראי בערבות מדינה עומד על 22 מיליארד ש"ח כיום. לצד כל האמור לעיל, משרד האוצר מנהל שיח שוטף עם נציגי הענפים המצויים בקשיים על מנת לבחון את הקשיים והצורך בהתערבות נוספת. מה עוד תבקשי מאיתנו מכורה ואין ואין עדיין? << קריאה >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << קריאה >> אני מבקשת שהאנשים האלה באמת יקבלו את הכסף, שהכסף ירד אל השטח ולא יתעכב בצינורות. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> בעזרת השם נעשה ועוד ייעשה. אנחנו ערים לכל הרחשים ולכל המצוקות, ובעזרת השם נעשה ונצליח. תגידי אמן. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << קריאה >> אמן. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> גברתי, אני מסכים להצעת המגישים להעביר את זה לוועדת הכלכלה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כלכלה? בסדר גמור. אין התנגדות. נהדר. אני אעלה להצבעה להעביר את ההצעה לסדר-היום – ענפים שנפגעים בצורה חמורה בחודשי מאי–יוני כתוצאה מהוראת המדינה, הצבעה להעברה לוועדת הכלכלה. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 13 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 2 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> נוסיף את מיכל שיר – בעד, גם ינון אזולאי בעד, ואת חבר הכנסת יואב בן צור – זה שלושה, ועוד שניים, סך הכול זה חמישה. ההצעה עברה. בעד – חמישה, נגד – אפס. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> כניסה יחידה לעיר מודיעין עילית בת רבבות התושבים תוך סכנת נפשות, חרף פתרונות זמינים << הלסי >> << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> נעבור להצעה לסדר-היום בנושא: כניסה יחידה לעיר מודיעין עילית בת רבבות התושבים תוך סכנת נפשות, חרף פתרונות זמינים, מס' 522, של חבר הכנסת ינון אזולאי. אני מזמינה את חבר הכנסת ינון אזולאי. שלוש דקות לרשותך. סליחה, רגע. עושים פוס. זה עשר דקות לרשותך. בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כבוד השר, סגן השר, האמת, זה מאוד מרגש לעמוד ולדבר מול מליאה מלאה כל כך. << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> אתה יודע כמה צופים בך? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> רק על זה אני מתכנן. כי אני מדבר לעם, אני לא מדבר אל הח"כים שיושבים פה, כי הח"כים שיושבים פה יודעים הכול. << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> לפחות שני מיליון איש. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אבל אתה יודע, מכיוון שזה כך, אני יכול גם להזכיר את השמות: כבוד השר לשירותי דת הרב יעקב אביטן, כבוד סגן השר יצחק כהן, כבוד מורי הרב יואב בן צור, חברת כנסת היחידה מאי גולן וחבר הכנסת היחיד הרב ישראל אייכלר. << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> גם היושבת-ראש. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> הזכרתי את כולם, קיבלתי את כולם. עם היושבת-ראש – התחלתי איתה. מזכירות הכנסת. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> כל אדם הוא עולם ומלואו. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> כל אחד ואחד. האמת, אנחנו נמצאים בעידן של סגרים – סוגרים יישובים, סוגרים שכונות – אבל אנחנו חייבים לדעת דבר אחד: יש סגר שאנשים נמצאים בו מאז הוקמה עירם; מאז הוקם היישוב שלהם הם נמצאים בסגר. המקום הזה נקרא מודיעין עילית, והסובב אותו, היישובים הסובבים במטה בנימין, מערב למטה בנימין, היישובים האלה – כ-80,000 רק במודיעין עילית – נמצאים בסגר יום-יומי. יש כביש, יש כניסה אחת למקום. בעבר הייתה עוד כניסה שסגרו בגלל גדר ההפרדה, שמגיעה מ-443, ואולי זה הפתרון שם, ובמחסום מכבים לעשות פרצה ולהיכנס. יש שם קו חשמל אחד. כשאני מדבר על מודיעין עילית ועל היישובים הסובבים אני מדבר על כך שאנשים אלו נמצאים בסגר יום-יומי, נמצאים במצור יום-יומי. אם חלילה יש תאונה – וקרו שם תאונות: התהפכות של משאית ב-2016, שסגרה לחמש שעות את הכביש – אין לתושבים – אין יוצא ואין בא; אדם לא יכול לצאת לעבודה, לא יכול לחזור מהעבודה לבית. יש קו חשמל אחד. אם חלילה יש אירוע ביטחוני, קשה לפנות את האנשים משם. אם יש שרפה – מה עושים איתם? מישהו נתן את הדעת על כך? נתנו. הרבה שנים, אבל מה יצא? כלום. עוד ועדה ועוד ועדה. ב-2017 חבר הכנסת הרב ישראל אייכלר העלה את הנושא הזה בוועדה לפניות הציבור. אגב, אפרופו, הוועדה לפניות הציבור – הרב אייכלר, עשית בה רבות. אני גם רוצה להזכיר שמור אבי היה עוד לפני זה והטביע בה חותם, ולא סתם אני אומר את זה – כי יש איזשהו רושם שהוועדה נעלמה שנים קודם, אז לכן אני חייב פה, משום כבוד אבי, לא משהו אחר, אולי ברוטציה עם אורי מקלב. אבל הטבעת חותם. אחד הדברים שטיפלת בהם – ב-2017 טיפלת גם בנושא הזה. << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >> למדתי ממנו הרבה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> תודה. ואני ממשיך את דרכו, בעזרת השם. אני לומד גם ממך. ב-2019 שר התחבורה בצלאל סמוטריץ' בישר שזה או-טו-טו עומד לפני פתרון, אבל לצערי – גם הוא אומר את זה, שהפתרון ממש נמצא, רק לפתוח את הדלת ולהכניס את הפתרון הזה. הגיע לפה סגן שר הפנים להשיב על הנושא. כבוד סגן השר, אני אומר לך, זה לא קשור למשרד הפנים. אני גם לא יודע למה העבירו את זה, ואני בטוח שגם אתה יודע את זה. למה ביקשו שזה יהיה סגן שר הפנים? היה צריך להיות פה שר הביטחון, כי זה ביו"ש, ומכיוון שזה המינהל האזרחי, אז צריך את האישור של המינהל האזרחי ואלוף הפיקוד בשביל הפתרון לכך – והפתרון נמצא. אז אנחנו בסגר בגלל בעיות ביטחוניות, גדר הפרדה. שהם יהיו בסגר, למה שאנחנו נהיה בסגר? ואני אומר לכם, כשראש העיר הרב גוטרמן רוצה משהו הוא יודע להזיז קיר בטון ויכול להזיז הרים, לחצוב ולהרים אותם. אני קורא גם לו מכאן: אנחנו נעזור לך. אל תוותר על יום אחד. העיר הזאת בסגר. העיר הזאת בסגר, היישובים האלו בסגר, במצור יום-יומי. ילדים לא יכולים לצאת כשיש אירוע, לא יכולים לצאת ללימודים, לא יכולים לחזור משם לבית שלהם, אנשים שעובדים, יוצאים, כוללים – הכול. בואו ניתן לאנשים שם לחיות – שלא ירגישו כל החיים קורונה, שלא ירגישו שהם בסגר. וכשאני אומר מודיעין עילית זה לכלל התושבים מסביב, כל מטה בנימין, מערב מטה בנימין. בואו נעשה ביחד. לכן אני מבקש מכם, לאחר תשובת סגן השר, שיעבירו את זה לדיון בוועדת חוץ וביטחון. זה המקום שבו זה ראוי להיות. אני גם רוצה להודות לקובי רוזנשטיין, שעזר וגם סייע לי בפרטים. תודה רבה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת ינון אזולאי. אני מזמינה את סגן שר הפנים יואב בן צור לבוא ולהשיב. << קריאה >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מה? << קריאה >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << קריאה >> וגם סגן לפריפריה, נגב וגליל. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אה, וגם סגן במשרד לפריפריה ולגליל. << דובר >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר >> גברתי היושבת-ראש, מכובדי השר לענייני דתות – כמה מרענן לראות אותך פה, הרב יעקב אביטן – מגיש ההצעה, תלמידי וחביבי חבר הכנסת ינון אזולאי, שהולך בדרכי אביו, בנעימות, בדרך אביו, זכר צדיק וקדוש לברכה, ממשיך את דרכו האמיתית, כמו שצריך להיות, באצילות, בחן, בנועם, נענה ופונה לכל אדם, ידידי חבר הכנסת הרב אייכלר, שר המדע חבר – אה, כבר לא חבר כנסת. << קריאה >> שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי: << קריאה >> רק שר, רק שר. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> השר יזהר שי, גברתי, חברת הכנסת, אני עושה כמנהגו של תלמידי ינון אזולאי, אני מזכיר את כל מי שנמצא פה כי באמת, זה מגיע, מגיע. יושב-ראש הכנסת מכבד אותנו אפילו כשאני עונה להצעה לסדר-היום. אני רוצה לנצל את ההזדמנות כשאני עונה להצעות לסדר-היום, כי לדבר פה סתם אני לא יכול, אז צריך לנצל את ההזדמנות כמה שאפשר. אין לי הגבלה של זמן, נכון? אין לי הגבלה של זמן? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אתה יכול לדבר חצי שעה. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> לפחות עד 17:00 – – – << קריאה >> היו"ר יריב לוין: << קריאה >> – – – אנחנו מחכים שתגיע הצעה מוועדת הכנסת, אז אתה אפילו בכבוד – – – << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> לעשות פיליבסטר? << קריאה >> היו"ר יריב לוין: << קריאה >> אבל אתה מעכב את ההשבעה של חבר הכנסת ברוכי. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> אני אגיד לך, אדוני, אני רוצה לדבר עד שיגיע הזמן שנוכל להשביע את חבר הכנסת אליהו ברוכי. נכון? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> שמונה דקות. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> שמונה דקות יש? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אפשר עוד. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> למה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש לנו שאילתות. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> 17:17. 17:17, נכון? 17:17? בסדר. עד 17:17 אני מדבר. טוב, רבותיי, אני יכול להגיד לכם משהו על פרשת השבוע שהיה לפני שאני עונה על השאילתה? אפשרי? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> על ההצעה לסדר-הים. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> על הצעה לסדר-היום, סליחה. רבותיי, פרשת השבוע שעבר הייתה פרשת קורח, ואנחנו צריכים ללמוד המון מהפרשה הזאת ומהמחלוקת שהייתה בעם ישראל. הרי מה היה העניין? העניין היה שהיה שם איזה סוג – שקורח חשב שהמינויים שהיו בעם ישראל באו כתוצאה ממשפחתולוגיה, שזה הולך כאילו לפי הסדר: הבן הגדול של קהת היה עמרם, ובניו, משה ואהרן, אחד היה מנהיג, מלך, ואחד היה כוהן, והוא חשב שעכשיו הנשיאות של השבט מגיעה לו. הוא חשב שבאופן טבעי זה הולך לפי הסדר ולפי הגילים. אבל אנחנו רואים פה, בכנסת, הוכחה שזה לא בדיוק לפי הסדר ולא בדיוק לפי הגילים, אלא זה לא תמיד הקשרים אלא יותר הכישורים. אבל גם הקשרים עדיין יכולים לווסת את המינויים של האנשים. לכן, כשאנחנו מגיעים למציאות כזאת וחשיבה כזאת, צריכים לדעת שאנחנו באים – לא שררה אנחנו מבקשים אלא עבדות. כשאדם בא לשרת ציבור, הוא לא בא כדי שיקראו לו שר או כדי שיקראו לו סגן שר או כדי שיקראו לו חבר בכנסת. הוא צריך לבוא מתוך מודעות לשרת את הציבור בכל נפשו ומאודו. אם כל פעולה שהוא יעשה הוא יחשוב רק על איזה רייטינג הוא יקבל על הפעולה הזאת, איזה פרסום הוא יקבל עליה, והוא לא מתייחס בעצם למציאות – מה הפעולה הזאת מועילה – במקרה כזה הוא נידון לכישלון. אדם צריך להיות אמיתי, ישר דרך, עקרוני, בכל הדברים שהוא הולך לבצע. אני מבקש, אם אפשר, חבריי מדגל התורה, יושב-ראש ועדת החוקה – – – << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> חברים, בבקשה, נא לשמור על השקט. תודה. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> יעקב אשר, אתם מפריעים לי להתרכז, וככה אני לא יודע לגמור את – – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> אנחנו בהתרגשות בגלל – – – << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> אני לא אדע לגמור את הנאום שלי, תחכו פה עוד שעה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> מאה אחוז. אם אתה צריך נאום ארוך, אני אבקש מהרב נהרי – – – << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> אני לא יכול להתחרות ברב נהרי וגם לא בך. לכן, רבותיי, מה שאנחנו צריכים לדעת ולרצות לעשות זה לראות איך אנחנו עושים טוב לעם ישראל כולו. כשנבחרתי לכנסת וקיבלתי את ברכתו של מרן הרב עובדיה יוסף, זכר צדיק וקדוש לברכה, הוא אמר לי: תדע לך שאתה נבחר על ידי סיעת ש"ס לכנסת, אבל יום לאחר מכן אתה חבר כנסת של כל עם ישראל, של כל מדינת ישראל, של כל יהודי ויהודי – ולא יהודי – ומכל קצווי הקשת של המדינה ומכל הצבעים של האנשים שבמדינה שפונים אליך אתה חייב לעזור להם. אתה לא סקטוריאלי, אתה לא שייך רק לש"ס. ברגע שנבחרת אתה שייך לעם ישראל כולו. וזה המוטו והקו שמדריך את כל חברי הכנסת של התנועה שלנו: לעשות ולעזור לכל מי שפונה אלינו, ללא שום הבדל, עם כל הכוח, שווה בשווה לכולם. רבותיי, הנקודה שהעלה פה חבר הכנסת ינון אזולאי היא בהחלט נקודה חשובה, ויש בה כדבריו אף שאלה של דיני נפשות. אני לא יודע אם העיר לא הייתה עיר חרדית – סליחה שאני אומר ככה – הייתה מקבלת מענה מהסוג הזה. תחשבו רגע: איך ייתכן שעיר בת עשרות אלפי תושבים, עיר צעירה עם המון ילדים, נמצאת עם כניסה אחת לעיר? אחר כך יקימו ועדות חקירה למה זה קרה: למה זה קרה? איך זה קרה? איך לא התריעו? איך לא טיפלו? רבותיי, וזה לא זמן קצר; זה הרבה ימים, הרבה ימים, הרבה שנים שהמציאות הזאת קיימת. אנחנו במשרד הפנים חושבים שזה נושא חשוב מאין כמוהו ושצריך לטפל בו מיידית. לצערנו, ידינו כבולות. העיר מודיעין עילית נמצאת בשטחי יהודה ושומרון. חוק התכנון והבנייה לא חל בה, ולשר הפנים אין סמכויות באזור בנושא התכנון והבנייה. האחראי על הפן התכנוני באזור יהודה ושומרון הוא המינהל האזרחי. אנחנו מחכים, מצפים ומייחלים, ומבקשים שטוב יעשה הבית הזה אם יפעל מול המינהל האזרחי לקידום הנושא ובכלל. ואם נשכיל ונפעל לתיקון המעוות ולהחלת החוק הישראלי והריבונות הישראלית על היישובים ביהודה ושומרון, אז בהחלט משרד הפנים ישמח לטפל בעניין הזה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> חברים, לשמור בבקשה טיפה יותר על שקט. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> ישמח לטפל בעניין הזה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אתה אומר שנחיל ריבונות גם שם. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> וכיוון שהגיעה השעה שבה יוכל גם חבר הכנסת אליהו ברוכי להיות מושבע, אז אני רוצה, רבותיי, לסיים ולהודות לחברי חבר הכנסת ינון אזולאי על העלאת הנושא. אנחנו מוכנים וממליצים שהנושא יועבר לוועדת החוץ והביטחון לדיון שם. תודה רבה. << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, ביקשתי דעה נוספת. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת אייכלר ביקש עמדה נוספת. בבקשה. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, ברכות לח"כ הנכנס. כנראה שיש דקה מסוימת שנקבעה משמיים מתי שהוא יהיה מושבע, אז עוד דקה אני אצטרך לדבר. יישר כוח לחבר הכנסת ינון אזולאי שהעלה את בעיית תושבי מודיעין עילית, שסובלים שנים רבות בגלל ביורוקרטיה בין הריבונות הישראלית לריבונות של הממשל הצבאי, ולכן אין להם יציאה ואין להם כניסה. אכן, בוועדה לפניות הציבור דנו במשך שעות והצענו הצעות, ובזכות שר התחבורה סמוטריץ' עשו שם רמזורים, שהקלו קצת, אבל הבעיה במבנה נשארה. ולכן, כמו שאמר סגן שר הפנים, חייבים פה לאחד כוחות, גם במשרד הביטחון וגם באחרים, ולשחרר את הסגר הקבוע של התחבורה במודיעין עילית. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << נושא >> הצהרת אמונים של חבר הכנסת אליהו ברוכי << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, לפני שאנחנו נברר לאן רוצים להעביר – אם רוצים להעביר – את ההצעה לסדר-היום ונקיים הצבעה, אנחנו מתכבדים לעבור לרגע מרגש: הצהרת אמונים של חבר הכנסת החדש אליהו ברוכי. אני מתכבד להודיע לכנסת שעל פי סעיף 43 לחוק-יסוד: הכנסת, עם הפסקת חברותו בכנסת של חברנו עתיר העשייה כאן, סגן השר דהיום אורי מקלב, שנכנסה לתוקפה היום, יום רביעי, ב' בתמוז התש"ף, 24 ביוני 2020, בא במקומו חבר הכנסת אליהו ברוכי. בהתאם לסעיף 15 לחוק-יסוד: הכנסת, ולסעיף 2 לחוק הכנסת, התשנ"ד–1994, אני מזמין בכבוד את חבר הכנסת אליהו ברוכי לעלות לדוכן. חבר הכנסת אליהו ברוכי, אני אקרא בפניך את הצהרת האמונים של חבר הכנסת, ולאחר מכן אתה תשיב: "מתחייב אני". וזה נוסח ההצהרה: אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי בכנסת. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> מתחייב אני, בעזרת השם. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בשעה טובה והרבה הצלחה. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> כניסה יחידה לעיר מודיעין עילית בת רבבות התושבים תוך סכנת נפשות, חרף פתרונות זמינים << הלסי >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, אנחנו נחזור להצעה לסדר-היום בנושא: כניסה יחידה לעיר מודיעין עילית בת רבבות התושבים תוך סכנת נפשות, חרף פתרונות זמינים, מס' 522. אני אאפשר לברך את חבר הכנסת ברוכי. אני אאפשר לחבר הכנסת ברוכי להצביע מכאן, במליאה, אם ירצה. בכלל, כל מי שמקומו ביציע ונמצא כאן יוכל להצביע. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> היושב-ראש, במקום ביציע אולי אנחנו נעבוד פה באופן קבוע. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> הלוואי שיכולתי, האמן לי. אתה יודע, יש הגבלות. אין צורך לעלות למעלה, אני אוסיף את הקולות. אני רק רוצה לשאול, קודם כול, אדוני סגן השר: האם אתה רוצה המשך דיון? איפה? או להסיר מסדר-היום? << קריאה >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << קריאה >> ועדת החוץ והביטחון. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> ועדת החוץ והביטחון. גם המציע, חבר הכנסת אזולאי, מסכים לוועדת החוץ והביטחון. אם כך, אנחנו עוברים להצבעה בעניין הצעה רגילה לסדר-היום בנושא: כניסה יחידה לעיר מודיעין עילית בת רבבות התושבים תוך סכנת נפשות, חרף פתרונות זמניים. מי שבעד להעביר לוועדת החוץ והביטחון – בעד; מי שבעד להסיר מסדר-היום יצביע נגד. הצבעה. כל מי שנמצא כאן ומקומו ביציע – אני אוסיף. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> תתחיל איתו. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> נתחיל עם חבר הכנסת ברוכי עוד רגע. הצבעה מס' 14 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 2 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת ברוכי – בעד; סגן השר בן צור – בעד; חבר הכנסת אזולאי – בעד; חבר הכנסת אייכלר – בעד; חברת הכנסת גולן – בעד; חבר הכנסת יעקב אשר – בעד; חבר הכנסת פינדרוס – גם הוא בעד; חבר הכנסת טסלר – גם הוא בעד. יש עוד מישהו שנמצא כאן ומעוניין להצביע? << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אני בעד. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – חבר הכנסת משה ארבל. אני מודיע לפרוטוקול שחברת הכנסת שרן השכל הצביעה בטעות ממקומו של השר גלעד ארדן. בסך הכול יש לנו 11 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שההצעה תעבור להמשך דיון בוועדת החוץ והביטחון. << נושא >> שאילתות ותשובות << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, יש לנו שאילתה נוספת, אז בבקשה. אני מזמין בכבוד את שר המדע והטכנולוגיה לעלות כדי להשיב על שאילתה רגילה, מס' 62, של חברת הכנסת מאי גולן, שכותרתה: מינוי פרופ' יעל אמיתי למועצת הנגידים של קרן גרמניה-ישראל למחקר ולפיתוח מדעי. חברת הכנסת גולן תקריא את השאילתה, ולאחר מכן, אדוני השר, תוכל להשיב. תוכל להשיב מייד בתום ההקראה, ולאחר מכן יש לה זכות גם לשאלה נוספת. << שאילתה >> 62. מינוי פרופ' יעל אמיתי למועצת הנגידים של קרן גרמניה-ישראל למחקר ולפיתוח מדעי << שאילתה >> << דובר >> מאי גולן (הליכוד): << דובר >> ידידי השר יזהר שי, קודם כול ברכות על המינוי. לא יצא לי עדיין לברך אותך. אני פונה אליך בנוגע למינוי שלך, פרופ' יעל אמיתי, שקראה לסרבנות בזמן חומת מגן. למרות פעילותה החלטת לאשר את המינוי שלה כנציגת ישראל בקרן בין-לאומית, למרות שהשר הקודם, השר אופיר אקוניס, לא עשה כן. אני חייבת לציין, השר, שקיבלתי המון פניות בנושא – להבין למה השר מינה לנציגת ישראל את פרופ' אמיתי ואיזה מסר זה מעביר לחיילי צה"ל. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה. << דובר >> שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי: << דובר >> תודה, חברתי חברת הכנסת מאי גולן. ברשותך – אני מייד עונה לך, אבל ברשותך, יש לי העונג, הכבוד, אולי להפתיע, אבל בכל זאת לברך את חבר הכנסת ושר הביטחון לשעבר משה בוגי יעלון. היום זה יום ההולדת שלו, ידעתם? היום הוא בן 70, אז זה מין יום הולדת עגול כזה, ומן הראוי לציין לא רק את שמו אלא גם את פועלו למען מדינת ישראל מאז היה צעיר. הוא הקים גרעין יחד עם התנועה שבה היה, הקים אותו בנחל בערבה, בגרופית. לאחר מכן הצטרף לצה"ל, היה צנחן וגם שירת בנח"ל המוצנח, היה מפקד מעוטר בצל"שים של סיירת מטכ"ל ולאחר מכן רמטכ"ל ושר ביטחון, והיום עושה כאן, בכנסת ישראל, למען מדינת ישראל. הרבה ברכות לחבר הכנסת משה בוגי יעלון. מזל טוב, ואני מקווה – אני מניח שכמו כולנו – שתמשיך לעשות רבות למען מדינת ישראל. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אנחנו הולכים למסור לו את הברכות. << דובר_המשך >> שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי: << דובר_המשך >> אל תשכח למסור לו. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אני אביא לך את העוגה. << דובר_המשך >> שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי: << דובר_המשך >> תודה. ועכשיו לשאילתה של חברת הכנסת מאי גולן בנושא מינוי פרופ' יעל אמיתי. קודם כול, תודה לך, חברת הכנסת גולן, שהעלית את הנושא החשוב הזה ונתת לי את ההזדמנות הזאת להשיב בצורה מסודרת ולהסביר את הדברים. בשנת 2002, במהלך האינתיפאדה השנייה, קראו, וחתמו כמה מאות אקדמאים מהאוניברסיטאות השונות בישראל על עצומה שקוראת להעניק לחיילים שסירבו לשרת בשטחים תמיכה והקלות שקולות לאלו שניתנות לחיילים אשר בחרו להגן על המדינה וסיכנו את נפשם בחזית. אני אגיד את זה עוד פעם בעוד דקה. אני לא מסכים למה שהם כתבו, אבל הם לא קראו לסרבנות. גם למה שהם חתמו עליו אני לא מסכים, אבל הם לא קראו לסרבנות. הם קראו לאוניברסיטאות שבהן כנראה הם עבדו שיעניקו תנאים שווים לחיילים שחזרו מהקרב ולאלה שחזרו מסירוב פקודה וכנראה ישבו בכלא בגלל הסירוב הזה. בין החותמים – היו שם כמה מאות כאלה – הייתה גם הפרופ' יעל אמיתי, ובשנים האחרונות היא אכן מועמדת לכהן כנגידה במועצת הנגידים של קרן גרמניה-ישראל. זו קרן חשובה שקמה על בסיס הסכם בין ישראל לגרמניה. היא מימנה עד היום כ-200 מיליון יורו לצורך מחקר ופיתוח מדעי מתקדם בין שתי המדינות. הקרן הזאת נחשבת קרן חשובה גם במבחן של יחסי החוץ בינינו לבין גרמניה. ב-3 באפריל 2019 החליט שר המדע והטכנולוגיה, קודמי בתפקיד, חבר הכנסת אופיר אקוניס, שלא לאשר את מינויה של פרופ' יעל אמיתי לנגידה במועצת הנגידים של קרן גרמניה-ישראל למחקר ופיתוח מדעי בשל חתימה על העצומה. מן הראוי לציין שהשר הוא לא זה שמאתר ובוחן את התאמת הנגידה; הוא זה שמאשר, או במקרה הזה לא מאשר. התהליך לאיתור נגידים לקרן הזאת התבצע על ידי צוות מקצועי של מדענים שבחן את ההתאמה גם בגרמניה וגם בישראל. לנוכח סירובו של שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס, השר הקודם, לאשר את מינויה של פרופ' אמיתי, הגיע הנושא לבירור בבית המשפט, והוא הגיע בסופו של דבר לבית המשפט העליון בישראל. עם כניסתי לתפקיד בחודש מאי – אני החלפתי את השר אקוניס – נדרשתי להשיב לבית המשפט אם אמנה את פרופ' אמיתי או שלא. ביקשתי מבית המשפט ארכה כדי ללמוד את הנושא. השופטים נתנו לי שלושה שבועות והם הסתיימו ב-14 ביוני, לפני שבוע ומשהו. קראתי את החומר שהצטבר, שוחחתי עם אנשים שונים שהיו קשורים בנושא הזה, גם עם השר לשעבר אקוניס, והודעתי בתחילת השבוע שעבר, כפי שהתבקשתי על פי החוק לבג"ץ, שאני מאשר את מינויה של פרופ' יעל אמיתי. עכשיו, חברת הכנסת גולן, חשוב לי להדגיש: אני לא מסכים לעמדה שהיא כתבה בעצומה הזאת – היא לא כתבה, היא חתמה; זו עצומה משנת 2002, לפני 18 שנים. אני אישית לא חושב, אדוני היושב-ראש, שמי שסירבו פקודה זכאים לקבל את אותן הטבות שראויים להן ללא ספק חיילים שחוזרים מהקרב לספסלי הלימודים באוניברסיטה. שניים מהבנים שלי, חברת הכנסת גולן, שירתו ביחידות קרביות וחירפו נפשם למען מדינת ישראל, גם בשטחים, ואחד מהם גם בצוק איתן. הם עשו את זה למען מדינת ישראל, ואני גאה מאוד בנכונות שלהם לעשות כל דבר למען המדינה. אני עצמי הייתי לוחם, הייתי קצין בצנחנים. אני מצדיע בכל יום מחדש לכל חיילות ולכל חיילי צה"ל באשר הם, ואני בהחלט מצפה מכל מוסד אקדמי במדינת ישראל לגלות התחשבות מיטבית ורגישות לצרכים של מי שלחמו בשבילנו בצה"ל, כי כשצה"ל קורא להם למשימה הם מתייצבים, ולכן מגיע להם כל דבר כשהם חוזרים. אני עצמי חזרתי – זה היה באינתיפאדה הראשונה – חזרתי שוב ושוב לטכניון שבו למדתי, ואני מבין, מבין את הקשיים, ולכן אני גם חושב שאכן צריך להתחשב. ואני אומר שוב: אני חושב שמי שהלך לכלא כי הלך עם מצפונו וסירב וכו', הוא שילם אומנם את חובו לחברה – אני לא רואה שום סיבה שהאקדמיה תיתן לו הטבה כלשהי, בטח לא כמו הילדים שלי ובטח לא כמו החיילים שחוזרים הביתה מהקרב. אבל למרות זאת, ואף שקשה לי עם הדעה שהובעה בעצומה ההיא, אני החלטתי שלא לערב שיקולים זרים, פוליטיים, בעבודה המקצועית שלשמה נבחרה פרופ' אמיתי. נוסף על כך החלטתי לקבל את עמדת היועץ המשפטי לממשלה והפרקליטים השונים שעברו בדרך עד לבג"ץ, כי העצומה, כמו שהם אמרו – היועצים השונים שהסתכלו על העצומה הזאת טענו שהיא חוסה תחת כנפיו של חופש הביטוי ואיננה מהווה עבירה פלילית; כך כל המשפטנים שהסתכלו על העניין הזה, ודרך אגב, גם סירבו להגן על השר לשעבר אופיר אקוניס, בגלל שטענו שאין כאן עבירה פלילית וטענתו הבסיסית מול בית המשפט לא הייתה נכונה. הדרישה שהוא דרש ממה לחזור בה מדבריה – כך הם אמרו – יש בה אפקט מצנן על חופש הביטוי. על אף היות השר גורם פוליטי – שוב, כך היועצים המשפטיים – שיקול דעתו בעניין של מינויים כפוף לכללי המשפט המינהלי. ניתן לתת משקל לפגם ערכי ומובנה שפוגע ביכולת למלא את התפקיד, אבל בשים לב לאופי התפקיד – כך אמרו היועצים המשפטיים – ולחלוף הזמן, 18 שנים, ההחלטה למנות או לא למנות רק בשל חתימתה של פרופ' אמיתי על עצומה לפני 18 שנים איננה סבירה. זאת, מאחר שאופי התפקיד הוא מקצועי, כמו שאמרתי, הנושא הוא מדעי, והחתימה נעשתה שלא כחלק מתפקידה באקדמיה ובלי שום קשר לקרן GIF, גרמניה-ישראל, ולמועצת הנגידים. אחרי שאמרתי את כל זה, החיילים שלנו – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> השר שי, אני הייתי יכול לחסוך לך. יכולת לומר את זה בארבע מילים קצרות: השר הוא חותמת גומי. זה היה מקצר את כל ההסבר, האמן לי. << דובר_המשך >> שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי: << דובר_המשך >> אני מסתייג, אדוני היושב-ראש. השר – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בלי קשר לשאלה של המקרה הספציפי. << דובר_המשך >> שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי: << דובר_המשך >> מעניין, אז אני לא יודע אם השר הוא חותמת גומי – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> זו התפיסה – התפיסה היא שהשר צריך לחתום. מה שמביאים לו – הוא חותם. אין לו שום מנדט – – << דובר_המשך >> שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי: << דובר_המשך >> אבל הינה, השר – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> – – הוא לא קובע. אם מישהו חושב שיש לו שיקול דעת, תוחמים לו את השיקול בכל מיני אמירות כאלה שבעצם אומרות בסוף שאין לו שום שיקול דעת אמיתי. << דובר_המשך >> שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי: << דובר_המשך >> העובדה היא שהשר אקוניס – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> למה ההצגה? אפשר להגיד, שיגידו, שיכתבו את זה כמו שזה. << דובר_המשך >> שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי: << דובר_המשך >> העובדה היא שהשר אקוניס עמד על דעתו במשך כשנה וחצי, אם אני סופר פה נכון, והוא לא הסכים לחתום. אני מכבד. אני לא מסכים איתו אבל אני מכבד את מה שהוא עשה, וכשהדבר הזה הגיע לפתחי – דרך אגב, אתה יודע, זה מעניין, אדוני היושב-ראש, אלמלא היו בחירות שלוש פעמים, יכול להיות שזה היה מגיע כבר למצב שהשר מקבל איזושהי החלטה חלוטה של בית המשפט לכאן או לכאן. אני לא יודע מה הם היו מחליטים. העובדה היא שנתנו לו כל פעם הארכה, לא החליטו בעצמם, כבוד השופטים, ונתנו לשר להחליט. זה הגיע לפתחי, מעין – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בהחלט מרגש. << דובר_המשך >> שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי: << דובר_המשך >> מרגש. נכון? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כן. נתנו לשר להחליט. שמע, איזו נדיבות – – << דובר_המשך >> שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי: << דובר_המשך >> אני אסיים ככה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> – – שאנחנו אסירי תודה. << דובר_המשך >> שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי: << דובר_המשך >> אני חושב שאני שומע פה מין הבעת עמדה מסוימת בדבריו של היושב-ראש, אבל – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא, אדוני השר, הרי מותר לי גם להביע את עמדתי. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי: << דובר_המשך >> ודאי, ודאי, ואני מכבד, כמובן. אחרי שאמרתי את כל זה, החיילים שאנחנו שולחים לקרב, חברת הכנסת מאי גולן – ואם תרשה לי, אדוני היושב-ראש – החיילים האלה מגינים על הבית שלנו, והם מגינים על הדמוקרטיה הישראלית, ובדמוקרטיה אנחנו גם נלחמים על זכותם של אחרים להביע דעות אחרות משלנו. לפעמים אלו גם דעות מרגיזות ומקוממות מאוד, כמו הדעה הזאת, שמקוממת גם אותי. אני נשלחתי לכנסת ולממשלה, אדוני היושב-ראש, גם כדי להגן בכל דרך אפשרית על הדמוקרטיה הישראלית. אני עושה את זה היום כאן בגאווה גדולה. חיבוק חזק ואוהב ממני באמת לכל חיילות וחיילי צה"ל, שמאפשרים לנו לחיות את חיינו כעם חופשי בארצנו, במדינה דמוקרטית. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לשר שי על התשובה המנומקת – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> היושב-ראש, אני יכולה לשאול? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> – – ויש כמובן שאלה נוספת לחברת הכנסת מאי גולן. חברת הכנסת מאי גולן, בבקשה. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> כבוד השר, אני מבינה שאתה אומר שהיא לא קראה לסרבנות. אני רק מציינת שלמרות עמדת היועץ המשפטי, גם שידול לסרבנות הוא עבירה פלילית לפי ספר החוקים. אבל נניח שאתה יודע, באמת לא התקבלו העמדות האלה – גם של השר הקודם, אקוניס – אני שואלת באמת, וזו שאלה, אתה יודע, ברמה הערכית והמוסרית והמהותית יותר, במיוחד לאור מה שסיפרת על בניך ועל ההערכה העצומה שלך לחיילי צה"ל: אותה פרופסור אמרה שהיא לא מסכימה לחזור בה והיא אינה מייצגת את ישראל. האם ברמה המהותית הערכית זה עדיין נכון, גם אם זה לא פלילי ולא נמצא בספר החוקים, למנות מינוי של מי שאומרת משפט שכזה? << דובר_המשך >> שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי: << דובר_המשך >> אני אגיד על זה שני דברים – אני אחזור לשאלה שלך – אבל חשבתי על דוגמה הפוכה. את יודעת, היו מקרים בעבר שבהם חיילים נשלחו לפנות יישובים יהודיים שנבנו על קרקע שבית המשפט החליט שהם צריכים לפנות אותה וכו'. נשלחו חיילים. ובואי נניח שחיילים נשלחו וסירבו פקודה, כי זה היה נוגד את מצפונם, וישבו על כך בכלא, ובואי נגיד שאותם חיילים חזרו לאוניברסיטה כדי ללמוד אחרי חודש, חודשיים שהם ישבו בכלא – אני נותן לך את האנלוגיה – – << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> זה קצת לא אותו דבר כשאת לא רוצה לייצג את המדינה שלך. << דובר_המשך >> שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי: << דובר_המשך >> – – אילו קמו פרופסורים והיו אומרים: אנחנו חושבים שלחיילים האלה מגיעה אותה זכות כמו לחיילים ששירתו בשדה הקרב, הייתי מרגיש עם זה אותה מידה של חוסר נוחות. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> זה לא בר-השוואה. << דובר_המשך >> שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי: << דובר_המשך >> הם סירבו פקודה, עברו על הוראות הצבא, הלכו בניגוד להוראות הצבא אבל עם מצפונם, ישבו בכלא ועכשיו דורשים ממני לתת להם תנאים דומים לבנים שלי – הייתי מתנהג – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אבל האם למישהו – – – << דובר_המשך >> שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי: << דובר_המשך >> אבל, אבל – רגע – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> האם מגיע לה מינוי שכזה כשהיא אינה רוצה לייצג את מדינת ישראל? << דובר_המשך >> שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי: << דובר_המשך >> רגע, חברת הכנסת, אז אני אענה לך, כיוון ששאלת, חברת הכנסת גולן. היה קם פרופסור באוניברסיטה ומחתים כמה מאות אקדמאים והם היו אומרים: מגיע לחיילים שסירבו, סירבו לפנות מתיישבים יהודים ביהודה ושומרון, הם סירבו ולכן הם ישבו בכלא, מגיע להם אותם תנאים. אנחנו חותמים על עצומה. הייתי אומר באותה מידה של ודאות: כן, הם ישרתו בוועדה הזאת. ונניח שאחד מהם נבחר לוועדה; היא ועדה מקצועית, מדעית, אין קשר בין עמדתם – שאני לא מסכים לה, לחלוטין. שוב, אני חושב שגם את שירת בחיל קרבי, אז גם לך מגיע בדיוק מה שמגיע לילדים שלי ולי – הטבות ויחס נכון מהאקדמיה – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> ודאי שמגיע לכם. << דובר_המשך >> שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי: << דובר_המשך >> – – כי אנחנו עשינו מה שצה"ל ביקש מאיתנו לעשות. ומי שסירב, שילם את חובו לחברה – אני לא מסכים, אבל אני כן אילחם על זכותו של אותו פרופסור לשרת בוועדה מדעית שבה הוא מייצג נאמנה את האינטרסים של חוקרי מדינת ישראל. אין לי ספק שפרופ' אמיתי תעשה שם עבודה טובה, ללא פניות, היא תייצג את הפרופסורים שלנו, יש לה שם מצוין בעולם, היא חוקרת מוח נודעת. אף אחד לא יסתכל על מה שהיא עשתה לפני 18 שנים בחתימה – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> כן יסתכלו על דעותיה. << דובר_המשך >> שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי: << דובר_המשך >> אני אגיד לך דבר אחד מעניין, כי חשוב שתדעי. יש לה בנים ששירתו בצה"ל בשירות קרבי, כולל בשטחים. הם לא הלכו ולא סירבו – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אין לי מחלוקת על כך. העניין האישי לא מעניין אותי. << דובר_המשך >> שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי: << דובר_המשך >> – – כך שאין לה בעיה לייצג את שני הצדדים, וזה מה שיפה בדמוקרטיה שלנו. היא חינכה בנים למופת, יש לה דעות שאני מאוד לא מסכים להן, אבל הבנים שלה שירתו וחירפו נפשם גם במקומות שהיא חושבת שאסור להיות שם. תודה רבה לשניכם. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. ואם אפשר בכל זאת פינת לשון קטנה: שירתו ביהודה, שומרון ובקעת הירדן, מקסימום. יותר טוב משטחים. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> שטחי ארץ ישראל. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> יותר טוב משטחים. חברות וחברי הכנסת, אנחנו ממתינים להצעת חוק שאמורה לבוא לדיון בקריאה ראשונה ונמצאת כרגע בדיון בוועדת הכנסת בשאלה אם יינתן לה פטור מחובת הנחה. משכך, אני מכריז על הפסקה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 17:40 ונתחדשה בשעה 18:45.) << הפסקה >> << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני מתכבד לחדש את הישיבה, ופותח את הישיבה בהודעה למזכירת הכנסת. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה, הצעת חוק הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף–2020. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה למזכירת הכנסת. << הצח >> הצעת חוק הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף–2020 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1334).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני מתכבד להמשיך בסדר-היום – הצעת חוק הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף–2020, לקריאה ראשונה, אשר קיבלה פטור – נכון, גברתי המזכירה? היא קיבלה פטור מחובת הנחה על ידי ועדת הכנסת. יציג את הצעת החוק כבוד השר יובל שטייניץ, בבקשה. אנחנו נשמח ונתכבד להמתין. אולי השר המקשר ירצה לסייע? טוב. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> שנייה, הוא מסיים שיחה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> בדברים טובים כנראה צריך להמתין הרבה זמן. אז אנחנו נקווה שבהחלט השר שטייניץ יציג את הצעת חוק בהרחבה, כדרכו בקודש. בבקשה, אדוני. << דובר >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני גאה להציג לחברי הכנסת את הצעת החוק – רגע, אין לי את המשקפיים, אז אני לא יכול לראות אותה. אתה יכול להעביר לי את המשקפיים, בבקשה? << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> בוודאי. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> לא, ביקשתי מהסדרן. דודי, אתה לא סדרן. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> שר מקשר עושה את כל פעולות הקישור. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> לא, אחד הוא לא שלי. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> השר שטייניץ, אתה מכיר את הרב שהגיע לבית הכנסת – – << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> אין לי מושג. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> – – ושכח את השיניים התותבות וביקש שיביאו אותן מהבית. הלכו להביא את השיניים התותבות, והוא התחיל לדבר ללא הפסקה. שאלו אותו: מתי אתה מסיים? אז הוא אמר: בטעות הביאו את של אשתי. אני מקווה שהמשקפיים שלך. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> מה? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> המשקפיים שלך, אני מקווה. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> מקסימום. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> תראה, במקרה שלי, אם היו מביאים את של אשתי זה היה עוזר לי לקצר, זה הפוך. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> בוא נגיד ככה: אם הוא יקריא לא נכון, נחליף לו משקפיים. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> אז אדוני היושב-ראש, אני גאה להציג לכנסת את הצעת חוק הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש. אדוני היושב-ראש, מדובר בשימוש ביכולות של השב"כ כדי לבצע מעקבים דיגיטליים אחרי המיקומים של אלו שלצערנו אובחנו כחולי קורונה, כדי לראות מי היה בסביבתם ולהכניס לבידוד את מי שייתכן בהסתברות גבוהה שנדבק, וגם לאפשר לו לעשות בדיקות בעצמו. לדבר הזה אנחנו קוראים "מגעים" – באיזה מגעים אנושיים קרובים היו חולי הקורונה ב-14 הימים שקדמו לחשיפה של המחלה, מתוך הנחה שב-14 הימים הללו היו עשויים להדביק אנשים ששהו בקרבתם, בקרבה של מטרים ספורים, שני מטר, ולזמן של 15 דקות או יותר. מדינת ישראל נאבקת במשבר הקורונה, במגפת הקורונה, כמו כמעט כל מדינות העולם. המגפה הזאת היא קשה, היא מאיימת על הבריאות והחיים של אזרחי ישראל, אבל יותר מכך – היא מאיימת ממש על הסדר האזרחי, על הסדר הכלכלי, על הסדר של החברה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זו הסיבה שאתה פוחד ממנה – מהמחאה החברתית אתה פוחד. זה הסגר. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת אבידר, אני מתאר לעצמי שנרשמת ברשימת הדוברים. נשמח לשמוע את דבריך בקשב רב. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מחילה. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> אני, אכן, כמו כל אדם רציונלי בעולם כולו, חושש ממגפת הקורונה, כמו שחוששים ממנה בבריטניה ובאיטליה, בגרמניה ובהולנד, בארצות הברית ובקנדה. חוששים ממנה גם במדינת ישראל, וכל מי שמנסה להכחיש את האיום שבמגפה, את הסיכון שבמגפה, אינו אלא שרלטן ומאחז עיניים. המגפה הזו כבר גרמה למותם של מעל 300 אזרחים בישראל – רובם אזרחים מבוגרים, קשישים, אבל יש ביניהם גם צעירים – ולנזקים בריאותיים מתמשכים למאות רבות אם לא לאלפים. יתרה מזו, היא גרמה לכך שנאלצנו, כמו רוב המדינות בעולם, להטיל סגר על אזרחינו במשך שבועות ארוכים, לשלול את חופש התנועה שלהם, את החופש שלהם להיפגש עם קרובי משפחותיהם, בני משפחותיהם, עם הנכדים, עם הנינים, לגבי הקשישים. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אדוני השר, אני רק מתכבד להודיע לפרוטוקול שנעלתי את רשימת הדוברים. תודה. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> שלילת חופש התנועה שלהם – סגר כזה שאנשים ומשפחות כלואים בבתיהם ללא ספק יש בו פגיעה משמעותית ביותר בזכויות הפרט הבסיסיות. הזכות לנוע בחופשיות במדינתך – גם לנוע בין מדינות, לבקר במדינות אחרות – הזכות לראות את אהובי נפשך – את ילדיך, את נכדיך, את קרובי משפחתך, את הוריך הקשישים – היא ממש זכות אנושית בסיסית, וכמו כמעט כל המדינות המתוקנות בעולם גם אנחנו נאלצנו להטיל סגר ולמנוע את הזכויות הבסיסיות האלה מתשעה מיליון אזרחינו. במקומות ממוקדים – פעם בבני ברק, פעם בדיר אל-אסד, בכל פעם במקום אחר; היום באזורים מסוימים של טבריה, בשכונות מסוימות של ירושלים – הסגר אפילו היה ארוך יותר בשל התפרצויות מקומיות, תוך פגיעה מהותית בזכויות הפרט. וכמובן, נוסף לכול, כמו בעולם, גם בישראל נפגעה זכותם של רבים לפרנסה, לרווחה, ורבים נפגעו באופן קשה ביותר בכיסם, בעסקיהם; מאות אלפי מובטלים. זו התמונה באירופה, זו התמונה באמריקה וזו גם, לצערנו, התמונה בישראל, למרות שבישראל הצלחנו למתן את הדברים. אם במדינה בסדר גודל דומה מבחינת האוכלוסייה כמו בלגיה אנחנו מדברים על 10,000 מתים, בישראל אנחנו מדברים על 300 פלוס. כל מת הוא טרגדיה, אבל בהשוואה למדינות בסדר גודל דומה או אפילו קטנות מאיתנו, כמו שבדיה, כמו בלגיה, כמו שווייץ – לשמחתנו הטרגדיה כאן קטנה בסדרי גודל. והיא עדיין טרגדיה. אבל למדינת ישראל יש כלים שאין לרוב המדינות המתקדמות בעולם. יש לה, בגלל צרכיה המיוחדים, כלים ביטחוניים חזקים ויעילים. יש לה את צה"ל, שהוקם כדי להגן על המדינה מפני אויבי ישראל, אבל במהלך משבר הקורונה השתמשנו ביכולות של צה"ל, של צבא ההגנה לישראל – של סיירת מטכ"ל, של חיל רגלים, של פיקוד העורף – השתמשנו ביכולות של צה"ל, שנועדו במקורן להילחם באויבינו ולהגן עלינו מפני אויבינו, גם כדי להיאבק במגפת הקורונה ובהשלכותיה. חיילים קרביים וחיילי פיקוד העורף, ואנשי הלוגיסטיקה והאספקה של צה"ל סייעו בשעה של מצוקה גם בבני ברק וגם בירושלים, גם בדיר אל-אסד וגם במג'ד אל-כרום, גם בוואדי עארה וגם בנתיבות; סייעו ליהודים ולערבים, לנוצרים, לדרוזים ולמוסלמים – סייעו לאזרחי ישראל. גם המוסד, שנועד להיאבק בגרועים שבאויבינו, גויס למשימה. זו לא המשימה שלשמה הקמנו את המוסד – המוסד לתפקידים מיוחדים, למבצעים מיוחדים – אבל האיום של הקורונה על הבריאות, על החיים, על הכלכלה על החופש, חופש התנועה וזכויות האזרח, הוא כל כך חמור, שאנחנו לקחנו והשתמשנו בכלים שאין לרוב המדינות במערב – צה"ל, המוסד וגם השב"כ – כדי להיאבק במגפה וכדי להגן על אזרחי ישראל. לאור הדיון הציבורי הער, אני עמדתי בראש ועדה של ארבעה שרים שמונתה כבר לפני שלושה חודשים כדי לבחון את היעילות של השב"כ בקטיעת שרשראות הדבקה ולבחון את כל הנושא. בוועדה איתי היו חברים השרים זאב אלקין, אמיר אוחנה ויואב גלנט. אנחנו נפגשנו לא רק עם ראש השב"כ ואנשי השב"כ, לא רק עם אנשי משרד הבריאות ודוקטורים ופרופסורים לרפואה, אנחנו נפגשנו גם עם גדולי המומחים לאפידמיולוגיה – חקר המגפות, למחשבים ואלגוריתמיקה במדינת ישראל – עם פרופסורים למחשבים ואלגוריתמיקה ולחקר המגפות מהאוניברסיטה העברית, ממכון ויצמן, בעיקר מהאוניברסיטה העברית וממכון ויצמן ברחובות, אבל גם מאוניברסיטת תל אביב ומאוניברסיטת בן-גוריון, וכמובן ממשרד הבריאות וממערכת הבריאות. הכלי של השב"כ לא הופעל מייד בתחילת הקורונה, המגפה, אלא רק באיחור של חודש, וחבל שכך. אבל אני יכול לומר לכם שמחצית מהמגעים שאותרו ומהחולים שאותרו מעבר לבני אותו תא משפחתי – כי אם הבעל חולה או האישה חולה אז כמעט בוודאות גם הבעל חולה והילדים, אם הם גרים באותו בית, באותה דירה – אלה שנדבקו מעבר לתא המשפחתי, מחצית מהחייבים בבידוד ומחצית מהחולים אותרו באמצעות כלי הסיוע של השב"כ. אם היו משתמשים בסיוע של השב"כ לא רק לאיתור מגעים, לאיתור קרבה גיאוגרפית בין מי שהתגלה כחולה לבין האנשים ששהו בקרבתו בשבועיים האחרונים, אלא גם למה שנקרא הצלבות מידע כדי לגלות מדביקים סדרתיים, שאין היום אמצעי לגלות אותם – אם מישהו, אין לו סימפטומים, הוא לא יודע שהוא חולה אבל הוא נמצא באיזה מקום ציבורי, בחנות מכולת או במספרה, ומדביק במשך כמה שבועות עשרות אנשים – ויש מדביקים סדרתיים כאלה; היו מקרים שבדיעבד, לפי המחקר, בן אדם אחד הדביק 100 או 150 איש – אם אלה – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה יודע ממה נדבקים? מהעסקים שלהם שנסגרים – מזה נדבקים אחד אחרי השני. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> אתה צודק – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> – – לכן צריך כל אמצעי כדי לקטוע את שרשראות ההדבקה, ולא להגיע לסגר שפוגע בעסקים. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת פורר, רשום לי שאתה מס' 31 ברשימת הדוברים, ואשר על כן אנחנו נשמח מאוד לשמוע אותך במועד – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני מבקש לא להפריע לשר, לתת לו להשלים את דברו. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רק שישלים, המפקד. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> הצעקנות הלא-מכובדת הזאת לא מוסיפה דבר לדיון. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני מבקש שלא תיתן ציונים. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> אני בהחלט אתן ציונים. אתה נותן ציונים כל הזמן. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת עודד פורר. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> אני 20 שנה חבר כנסת ומעולם לא צעקתי כמוך ומעולם לא ביזיתי את הכנסת כמוך, גם כשהייתי חבר כנסת צעיר. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה לא מתבייש – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת עודד פורר, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, בקונגרס האמריקני ובפרלמנט הבריטי אין חבר כנסת שיצעק בצורה כזאת. הדיון תרבותי. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אין חבר כנסת שאומר את השטויות האלה. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אין גם ראש ממשלה שיש לו שלושה כתבי אישום – – – << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> אני אחזור לדבריי, בתקווה שגם – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת עופר כסיף, אם נרשמת אתה תוכל להביע את דבריך, אם לא – לא. אני מבקש לאפשר לשר לומר את דברו. תודה. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> אני אחזור לדבריי – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת פורר, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יובל עצבן את עודד? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, אנחנו מתעצבנים באופן עקרוני. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> כן, אבל לא – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אמירות כן, לא צעקות. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> – – – ולא רבות כל כך. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> אני אחזור לעניין. הכלי הזה, מטרתו האחת והיחידה היא להגן על האזרחים, ואם נוכל שוב לקטוע את שרשראות ההדבקה לא תוך יום, יומיים או שלושה אלא תוך שעה-שעתיים, נוכל אולי לבלום את המגפה, לבלום את העלייה בתחלואה ולהימנע מהצורך בהגבלות תנועה, בסגירת עסקים, בהגבלת התקהלויות וכו'. כנגד הכלי הזה הושמעו שתי טענות: טענה אחת אומרת שמדובר בפגיעה בפרטיות, ולכן – בפגיעה בזכויות אזרח. אני מודה שגם כמה מחבריי שאלו אותי בעניין הזה. נוצרה אווירה ציבורית כאילו מאחר שהכלי הזה משמש אותנו גם במלחמה באויבינו, אז בהכרח השימוש ביכולת האיתור הדיגיטלי של השב"כ, יש בה מן החדירה לפרטיות. זאת הטענה הראשונה. טענה שנייה ששמעתי היא שאם משתמשים בכלי כזה מול האזרחים – מי יודע? יום אחד השלטון, הממשלה יכולה להשתמש בכלי הזה גם למטרות לא טובות – לא כדי למגר מגפה אלא, כמו במדינות טוטליטריות, כדי לעקוב אחרי האזרחים ולמנוע מהם את חופש ההתארגנות, חופש הביטוי, ולהטיל עליהם את מוראה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – מיצוי הכלים הדמוקרטיים. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> אני אענה לך גם על מיצוי הכלים. אני רוצה לומר כך – אני אענה קודם על הטענה הראשונה: לפני שהפעלנו את השב"כ לפי חוק בריאות העם משרד הבריאות השתמש בכלי שמשתמשים בו עד היום, של מה שנקרא חקירות אפידמיולוגיות. הכלי הזה קיים ברוב המדינות הנאורות, והוא מאפשר בעת מגפה לחייב את מי שהתגלה כחולה למסור דין וחשבון על כל תנועותיו בשבועות או בחודשים האחרונים, לפי הצורך, כדי לראות את מי הוא הדביק או מי ייתכן שנדבק. אני רוצה לומר לכם שהחקירות האפידמיולוגיות של משרד הבריאות – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> נכשלו. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> הן לא קורות. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> למשל, אני אתן לכם דוגמה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הן לא קורות בכלל. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> אדוני, אני לא יכול לדבר ככה בצורה מסודרת. בפיראט האדום, אחד המקרים הראשונים של הדבקה סדרתית בארץ – כשהיה האירוע של הפיראט האדום עוד לא היה הכלי של השב"כ, עוד לא השתמשו בו. מה עשו אז? הלכו לחנות הפיראט האדום אחרי שהתגלה שאחד המוכרים חולה קורונה, לקחו את מצלמות האבטחה של החנות, בדקו אותם 14 יום אחורה כדי לראות מי נכנס, מי יוצא, מי מדבר עם מי וכו', חקרו את כל האנשים – עם מי הם דיברו, עם מי הם נכנסו לחנות, את מי הם הכירו שם, מי עמד בקרבתם כשהם לא היו בטווח המצלמות – הלכו לקופה הרושמת של החנות להוציא את כל החשבונות ששולמו בכרטיסי אשראי או את כל הקבלות שהוענקו כדי לראות מי קנה ומי עמד מול אותו מוכר באותה שעה, וכך חקרו וחקרו את כל האנשים שהיו שם ואת מי שסובב אותם כדי להגיע לנדבקים. רמת הפולשנות לפרט בחקירות אפידמיולוגיות של משרד הבריאות היא פי מאה, פי מאה מאשר בחקירות הדיגיטליות של השב"כ, כי הרי השב"כ לא נכנס לטלפונים הסלולריים – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> משרד הבריאות שולח סמ"סים? << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> – – לא נכנס לסמ"סים. השב"כ נכנס רק – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הוא בודק למי אתה מתקשר? << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> השב"כ בודק רק את המיקום שלך, אם חלית. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה לא נכון. אני לא יכול לדבר, אבל אתה לא צודק. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> אתה תדבר אחר כך ותגיד מה שאתה רוצה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה לא צודק. אתה מנצל את זה שאי-אפשר להגיד דברים מסווגים. אתה לא צודק. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת אבידר, אתה הראשון ברשימת הדוברים. מייד אחריו – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אי-אפשר לדבר פה שעה וסתם – מדובר פה בשר – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> – – אתה תוכל להפריך את כל מה שהוא אומר. יהיה לך זמן, ואני לא אאפשר לשר שטייניץ להפריע לך, אני מבטיח לך. בבקשה, כבוד השר. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> החקירות האפידמיולוגיות של משרד הבריאות לפי חוק בריאות העם חודרניות ופולשניות פי כמה, פי כמה, מהפעלת האיתור הדיגיטלי של השב"כ, כך שמבחינת פגיעה בפרטיות, אם במקום להסתכל במצלמות האבטחה, לחקור את האנשים, לבדוק מי שילם בקופה, לבדוק במצלמות האבטחה ברחוב כדי לראות מי נכנס לאותו מקום או יוצא, לבדוק כרטיסים באוטובוס, לראות מי שילם ברב-קו כי הוא היה באוטובוס יחד עם חולה שהיה בו – אם במקום כל זה משתמשים באיתור דיגיטלי שבסוף בודק מיקום של טלפון סלולרי, זה הרבה פחות פולשני. לכן, זאת אלטרנטיבה יותר טובה מבחינת זכויות הפרט, החדירה לפרטיות של אדם, לד' אמותיו, מאשר החקירות האפידמיולוגיות של משרד הבריאות. לא רק שהחדירה לפרט היא פחות משמעותית – כי אתה לא באמת מסתכל במצלמות ובודק שיחות, בודק תשלומים, בודק מי היה בחברת מי, אלא הכול יותר טכני, מכני – אלא שהכלי הרבה יותר יעיל, כי אם מישהו חולה קשה, למשל, קשה כבר לתחקר אותו, איפה הוא היה בשבועיים האחרונים. אנשים גם לא זוכרים. בכלי הזה, גם אם מישהו חולה – רוב החולים הם חולים קלים, אבל גם חולים קשים – אתה לא צריך להטריד אותו במחלתו – יש כאלה שמייד נכנסים לטיפול – אלא אתה פשוט בודק איפה היה הטלפון בשבועיים האחרונים, מי היה בקרבתו; הרבה יותר יעיל, הרבה יותר מהיר, ובניגוד לדימוי הציבורי – הרבה פחות פולשני לפרט, למעשיו, לסביבתו. הטענה השנייה היא שאם יש כלי כזה, חלילה וחס, היום זה למטרות טובות, אבל מחר זה יהיה למטרות רעות. מי יודע, אולי ישתמשו בזה גם לרעה? על פניו זו נשמעת טענה רצינית, אבל כשבוחנים אותה לעומק היא עורבא פרח, אין לה שום בסיס. למה? כי הכלי הזה קיים. אין פה כלי חדש, יכולות חדשות או מידע חדש. יש פה רק שימוש בכלי שקיים כבר שנים רבות, שלא לומר עשרות שנים, למטרה הזאת. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> כי הוא מופנה כנגד האזרחים. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> הוא מופנה בעד האזרחים. אזרח שחולה לא רוצה שאם חלילה וחס מישהו היה בקרבתו, הוא יהיה חולה בלי שיוכל לעבור בדיקה או להיות בבידוד. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כבוד השר, יש כלים וולונטריים – – – << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> תכף אני אגיע גם לזה. בדקנו גם את זה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, שנהיה וולונטריים, לא – – – מה, אתה לא מבין, עופר? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זאת לא הצעה. תתכתב עם מה שאנחנו שואלים אותך. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> קודם כול זה לא שאלות ותשובות, אבל עניתי לך. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא ענית לי. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> עניתי לך. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> שאלתי אם מוצו כלים אחרים לפני שאתה – – – << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> כן, כן, ואני אדבר על כך. אני כבר אגיע לזה. למה אין מקום לטענה הזאת, אין בסיס לטענה הזאת? זו לא טענה רצינית, למרות שתקשורתית, כשרוצים להפחיד את הציבור, כל טענה כשרה; כשרוצים להגיד שהממשלה נוראית ועושה הכול נגד הציבור, כדי לדפוק את הציבור, כדי שיהיו יותר חולים, כדי שיותר עסקים ייסגרו, אפשר להגיד. יש תורות קונספירציה, אבל הן חסרות בסיס בדבר הזה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> איפה חסרות בסיס? איפה חסרות בסיס? << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> הכלי הזה קיים עשרות שנים. אף ממשלה לא הואשמה אי פעם שהיא השתמשה בו לרעה. הוא כבר קיים, אז כשהוא היה כלי שהשתמשו בו מול הטרור – והוא תמיד היה בפיקוח הממשלה ושל ראש הממשלה אישית – מעולם לא השתמשו בו לרעה. לא הייתה טענה כזאת אף פעם. תמיד הכול גם בפיקוח של היועץ המשפטי לממשלה. אז עכשיו, כשמשתמשים בו גם נגד המגפה – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כשאין מגפה. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> – – בגלל זה ישתמשו לרעה בכלי בעתיד? הרי עשרות שנים לא השתמשו בו לרעה, כמו שאף אחד לא משתמש בצה"ל וביכולות הגדולות של צה"ל ושל המוסד נגד אזרחי ישראל. אז אם פתאום עכשיו המוסד עוזר במלחמה במגפה, מביא ציוד, למען אזרחי ישראל, אז יש סכנה שבעתיד ישתמשו במוסד נגד אזרחי ישראל? ואם סיירת מטכ"ל או חטיבת הצנחנים או פיקוד העורף או יכולות אחרות של צה"ל, משתמשים בהם עכשיו מול המגפה, זה מגביר את הסכנה שיום אחד ראש הממשלה ישתמש בצבא נגד אזרחי ישראל? איפה ההיגיון? צה"ל, המוסד והשב"כ קיימים עשרות שנים. מעולם לא איימו על הדמוקרטיה בישראל, מעולם לא השתמשו בהם לרעה, וזה שנעזרים בגופים הביטחוניים – שב"כ, מוסד, צבא – גם ביכולות שיש לנו, ומזל שיש לנו, כדי להיאבק במגפה ולסייע לאזרחי ישראל להתמודד עם הצרה הנוראית הזאת – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> איזו צרה? ראש השב"כ לא מסכים. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> – – זה יגרום לכך – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> ראש השב"כ לא מסכים. אתה מכריח אותו. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת אבידר, אנחנו נשמע את דבריך. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אבל מתי? מתי? מתי? << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> דרך אגב, במדינה דמוקרטית, ראש השב"כ – דעתו נשמעת, אבל לא – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> זמנו של השר – מנחה כבר התפללנו, ערבית. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מנחה אין. אני רוצה להתפלל, אבל אני רואה שאני דוחה את זה עד 22:00. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> לא ראש השב"כ קובע מתי משתמשים בשב"כ, לא ראש המוסד קובע מתי משתמשים במוסד ולא הרמטכ"ל קובע מתי משתמשים בצבא. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> רצוי שתשאלו אותם. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> עם כל הכבוד, אנחנו לא מדינת הגנרלים. הממשלה הנבחרת, האזרחית – היא קובעת מתי משתמשים, ולא ראשי הגופים. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הדיקטטור קובע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איפה הממשלה? איפה היא? איפה הקואליציה? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבריי חברי הכנסת, גם כששומעים דברים שלא מסכימים להם, יש לנו הזדמנות אחר כך להשמיע – – – << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> עכשיו אני אומר לך, כמי שעמד בראש ועדת השרים שבחנה את זה: זאת תהיה איוולת לא להשתמש ביכולות שלנו, כולל היכולת הזאת, מול המגפה. היכולת שלנו להימנע מצעדים קשים וסגר נוסף היא בהפעלת הכלים, כולל הכלי הזה, לקטיעה מהירה של שרשרות ההדבקה, והכלי הזה הוא כרגע – וכאן אני אגיע לנושא – האלטרנטיבה האמיתית היחידה שמאפשרת לנו, בחלק גדול מהמקרים – לא בכולם – לקטוע בתוך שעות את שרשרות ההדבקה במקום בתוך ימים. לכן, זה לא נגד האזרחים – זה בעד הבריאות של האזרחים, זה בעד חופש התנועה שלהם, זה בעד כלכלת ישראל, וייתכן שאם היינו מפעילים את הכלי הזה מהיום הראשון בצורה מלאה גם לא היינו מגיעים לסגר הנורא שעברנו. אבל אז אף אחד עוד לא הכיר את המגפה ולא הבין איך מתמודדים איתה, ולכן לקח לנו איזה חודש, חודש וחצי, עד שהתחלנו להפעיל את הכלי הזה, וכבר היינו ממש על סף הסגר, והיה מאוחר מדי. איוולת היא למדינה שבנתה בהשקעות כל כך גדולות כלים מהסוג הזה – יכולות של צה"ל, של המוסד ושל השב"כ – בשעת צרה ומצוקה לבוא ולהגיד: בכלים האלה שיש לנו, למרבה המזל, לא נשתמש בשביל להיאבק במגפה. נשים אותם בצד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יובל, מה? מה? << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> מה? << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה מה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> באמת, באמת. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> עליזה, גם את – קריאת ביניים אחת זה בסדר, אבל לא יותר. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> שמעתי שנשיא המדינה, יושב-ראש הכנסת הקודם-קודם, קרא לעליזה בראשי "חברת הכנסת ה-121", אז אני מבקש מחברת הכנסת ה-121 הלא-נבחרת לאפשר לשר לדבר. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> עליזה, לא סופרים אותך. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> לגבי השאלה על אלטרנטיבות, אכן, בחנו את האפשרות של אלטרנטיבות. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא בחנתם כלום. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> בחנו אפשרות של אלטרנטיבות. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אם זאת הבחינה – נכשלתם בבחינה, אם זאת הבחינה. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> בחנו את האפשרות של אלטרנטיבות עם מיטב המומחים בארץ – דרך אגב, רבים מאותם פרופסורים במכון ויצמן ובאוניברסיטה העברית הם גם המומחים הכי גדולים בעולם למחשוב, לאלגוריתמיקה ולאפליקציות מהסוג הזה – ואני אומר למה הגענו. אכן, אפשר לפתח אפליקציית מגן 2 – כך קראנו לה; זאת אחת ההמלצות שלנו – שיהיו לה יכולות ומעלות שיאפשרו לנו בשלב מסוים לוותר על האמצעי הזה של השב"כ. אפליקציה כזאת, שתשתמש בבלוטות', תוכל לתת לנו מרחקים של שני מטר בין אדם לאדם ברמת דיוק מאוד גבוהה ויכולות נוספות. ברגע שתפותח אפליקציה כזאת, אם יתקיימו שני תנאים נוספים – שאנחנו חושבים שצריכים לקדם אותם, וכבר מקדמים אותם – אם רוב אזרחי המדינה יתקינו אותה, או וולונטרית או על פי חוק – דרך אגב, המדינה לא תוכל להיכנס לאפליקציה הזאת. היא תיכנס לפי חוק, לפי ההצעה שלנו. רק אם חלית – אז יוכלו להיכנס לאפליקציה ולראות איפה היית בשבועיים האחרונים, כדי להגן על מי שהיה בקרבתך. אבל מאחר שרוב האזרחים לא חולים, האפליקציה תהיה חסומה לאזרחים. אם תפותח אפליקציית מגן 2, עם האפיונים שאני מדבר עליהם – וזה אפשרי אולי תוך כמה שבועות, עד חודש, חודש וחצי, פיתוח ראשוני ושיפור שלה – ואם תפותח יכולת המחשוב במשרד הבריאות לקלוט את מה שצריך לקלוט ממנה במקרה שמישהו חולה, ואם הכנסת תאשר אמצעים שיגרמו לכך שרוב אזרחי המדינה יתקינו אותה בשלב כזה – וזה יכול להיות עניין של חודש, חודש וחצי – נוכל לוותר על ההסתייעות בכלי של השב"כ. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> בחיים לא תוותרו. בחיים לא תוותרו. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> הממשלה כבר ויתרה לפני חודש, אבל כרגע, לנוכח העלייה – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא ויתרתם. הכריחו אתכם – לא ויתרתם. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אדוני הוא ראשון הדוברים לאחר השר. אנחנו נשמע אותך בקשב רב. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> לצערי, לפני חודש הממשלה החליטה להקפיא את השימוש בכלי של השב"כ ואת החקיקה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> ומה קרה? << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> אני הייתי היחידי שהצביע נגד, אבל לנוכח העלייה המשמעותית בשבועיים האחרונים בתחלואה – משמעותית לאנשים ריאליים, שמבינים שיש מגפה בארץ ובעולם – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה משמעותית? יש אפילו פחות – – – מה משמעותית? << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> לנוכח העלייה המשמעותית בתחלואה, לכל אלה שמאמינים לרפואה ולמדע – לא לכל אלה שצועקים נגד הרפואה והמדע, עם תורות קונספירציה. יש כל מיני רבנים וגם כל מיני אנשים חילונים שלא מאמינים במדע וברפואה או מוצאים תמיד איזה רופא או מדען אזוטרי שאומר ההפך. אבל לאנשים רציונליים, ריאליים, שמאמינים במדע וברפואה כמוני – אנחנו עדיין מתמודדים עם מגפה שפוגעת בנו ובכל העולם באופן הקשה ביותר. אצלנו הפגיעה העיקרית היא כלכלית. במדינות אחרות יש אלפי מתים – עשרות אלפי מתים בבריטניה; בבלגיה 10,000, מדינה עם פחות תושבים מישראל. המגפה עדיין כאן, הסכנה נוראית, וחובתנו, בלי פופוליזם, בלי טיעוני סרק ובלי הפחדות סרק, לעשות את המיטב ולעשות את הכול כדי לבלום, להגן על הבריאות, להגן על הכלכלה, להגן על חופש התנועה של האזרחים. כרגע, כל עוד אין אלטרנטיבה אמיתית, לוותר על היכולת הזאת של השב"כ זה יהיה חוסר אחריות שיעלה בבריאות, ברווחה ובפרנסה של תשעה מיליון אזרחי ישראל, ולכן אני משוכנע שהכנסת תאשר את זה, והשכל הישר – ולא הפופוליזם וההפחדות, כאילו אין מגפה או כאילו יש פה איזה סכנה לדמוקרטיה – השכל הישר והאמת המדעית-רפואית ינצחו את הדמגוגיה. חבל שיש אנשים באופוזיציה שבשעה קריטית כל כך מעדיפים ניגוח פוליטי – דרך אגב, לא כל האופוזיציה. שמעתי שבאופוזיציה יש חברים שאומרים: כן, צריך להפעיל את זה מחדש; מעט, אבל יש. יש רציניים כנראה גם באופוזיציה. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> למה ההסתדרות הרפואית מתנגדת? גם הם פופוליסטים? << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> אבל יש מקום לשכל הישר ולהיגיון לנצח, ובסוף, כשהשכל הישר והמדע וההיגיון מנצחים, זה תמיד תמיד לטובת האזרחים כולם, גם אלה שצועקים נגד. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לכבוד השר יובל שטייניץ. ראשון הדוברים – חבר הכנסת אלי אבידר. אני מנצל בינתיים את ההזדמנות, עד שחבר הכנסת אבידר עולה, לחדד מול השר: אני מאוד מקווה שהשר לא התכוון לכלל הרבנים כשאמר את דבריו. << קריאה >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << קריאה >> חס וחלילה. התכוונתי למיעוטם של הרבנים, לא לכולם. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << קריאה >> הרבה רבנים הבינו את הסכנה והצדיקו את הצעדים – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת אבידר, בבקשה. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> אם מישהו היה מדבר עם הרבנים ומסביר להם אז הם לא היו אומרים את הדברים האלה, אבל אתם לא הסברתם להם, אתם נתתם להם להידבק. אדוני השר, בשנת 1993 הייתי צוער במשרד החוץ. ליוויתי את ראש ממשלת נפאל כשביקר בארץ. הוא הלך להיפגש עם יושב-ראש האופוזיציה בנימין נתניהו. מאוד הפתיע אותי – נתניהו אמר לו: ראש ממשלה בישראל צריך להיות שתי קדנציות בלבד. אמר לו ראש ממשלת נפאל: למה? הוא אמר לו: כי אחרי זה הוא לא ירצה לעזוב, הוא ירגיש כמו דיקטטור. ומה שאנחנו רואים עכשיו – נתניהו הפך לדיקטטור, לא פחות. זה מה שאתם עושים מיומו הראשון של החוק הזה, כשהגיע לוועדת החוץ והביטחון, שהעברתם אותו כמו גנבים בלילה, בתקנת שעת חירום. גבי אשכנזי, יושב-ראש הוועדה, אמר לי: אלי, אל תדאג, זה שבועיים, אני לא אתן בחיים. גבי אשכנזי שיקר. הוא היה מתואם עם נתניהו, הוא היה בסגירה עם נתניהו. שיתבייש לו על הימים שהוא שיקר לוועדה הזאת. והממשלה הזאת – אתם כלומניקים. אתם מספרים פה על ועדה שבדקה? יושב פה שר, כאן, על הפודיום, 20 שנה בפוליטיקה – זה מה שהצלחת בוועדה לבדוק? שאין שום דבר? אתה משקר פה לחברי הכנסת. אתה משקר. אתה מספר על יכולות השב"כ, ואני לא יכול לדבר, אתה מנצל את זה – אתה אומר להם: לא, בודקים רק את זה. אתה משקר במצח נחושה. מי מבזה את הכנסת, אנחנו? אתה. אתה שופר של דיקטטור. והממשלה הזאת – הציבור צריך לדעת שמהיום הראשון אנחנו ידענו שכל המטרה של הכנסת השב"כ והמשטרה לטלפונים – וזה לא רק השב"כ; הכנסתם גם את המשטרה. המשטרה נכנסה לעשרות אלפי טלפונים כדי לבדוק מי מפר סגר. וכמה גילו? שלושה, ריבונו של עולם. שלושה מפירי סגר. שלושה מפירי בידוד. הסיבה היחידה לאיכון הזה היא בדיוק מה שראש המל"ל אמר, והוועדה של המל"ל: אתם סגרתם את המשק והרסתם את הכלכלה ופגעתם ב-2.5 מיליון תושבים, ואתם פוחדים שהם יצאו לרחובות, והאפשרות היחידה שלכם לעצור את המחאה הזאת, שתצא, זה עם השב"כ. וראש השב"כ לא רוצה, ואתם מכריחים אותו, ואתם אומרים שהוא לא קובע. בוודאי שהוא לא קובע, אבל הוא גורם מקצוע. מה, אתה נהיית מקצוען פתאום באיכון שב"כ? אתה יודע בכלל מה הפרמטרים? כמה אנשים אפשר לדעת באותו רגע? מה קורה כששניים נמצאים בבניין, אחד בקומה 12 ואחד בקומה 8? בשב"כ זה נראה אותו דבר. אתה נהיית מבין גדול? אבל ראש השב"כ אומר לך לא, ואתה אומר: לא, הוא לא קובע. אנחנו ידענו שנתניהו לא יפסיק מהרגע הראשון. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אנחנו ידענו שהדיקטטור הזה יעשה כל מה שאפשר, כי זה מה שקורה כשאתה מתרגל לבית בבלפור ואתה לא רוצה לעזוב. ואני רוצה להגיד לשני אנשים שאשמים בדבר הזה, בני גנץ וגבי אשכנזי: תתביישו לכם. ההיסטוריה תשפוט אתכם כאנשים חסרי עמוד שדרה, כאפסים. אתם אפשרתם את הדבר הזה – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה. תודה רבה. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – אפשרתם לבן אדם שלא רוצה להפסיק, לשלוט. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אלי אבידר. אחריו – חברת הכנסת תמר זנדברג תעלה ותבוא. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אבידר, איפה אתה הולך? רוצים להגיד לך כל הכבוד. כל הכבוד. חבל שאתה בישראל ביתנו. מה זה ישראל ביתנו? אתה צריך להיות בישראל דמוקרטית. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> לרשותך, גברתי, שלוש דקות. בבקשה. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אם החוק הזה יעבור, מדינת ישראל – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חברי הכנסת, אני מבקש לשמור על השקט ולאפשר לחברת הכנסת זנדברג לומר את דברה. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> חברות וחברים, אם החוק הזה יעבור, מדינת ישראל, הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, תהפוך להיות הדמוקרטיה היחידה בעולם שתפעיל את שירותי שירות הביטחון נגד אזרחיה. תנו לזה רגע לחלחל. מדינת ישראל היא לא המדינה היחידה בעולם שנאבקת בקורונה. היא גם לא המדינה שהכי סבלה מהקורונה ברחבי העולם. היא לא הדמוקרטיה היחידה בעולם שנאבקת בקורונה, והיא בטח לא המדינה האחרונה בשרשרת הדירוג בקורונה משום בחינה, אבל היא המדינה היחידה שתעשה שימוש בשירות הביטחון החשאי נגד האזרחים שלה עצמה. וצדק כאן חבר הכנסת אבידר – יש לזה שם. לכל דבר היום יש שם במכבסת המילים. זה לא איכון סלולר; זה לא גוגל או וייז או וולט, שאתה מסמן איפה אתה והמונית תבוא לאסוף אותך. לא. זה אמצעים מיוחדים, סודיים, חודרניים, מפירי פרטיות, מפירי זכויות אדם ואזרח בסיסיות – שדרך אגב, צריך גם לדבר על ההפעלה שלהם שלא נגד ישראלים. ההפעלה שלהם במסגרת מה שנקרא המלחמה בטרור גם היא מפירה זכויות וגם היא חודרנית ופולשנית יותר מדי. לשעתק את הדבר הזה לתוך גבולות המדינה, עם פיקוח דל – נאמר כאן כבר: הפיקוח של ועדת החוץ והביטחון מלא חורים, חברות וחברים. הולכים לבית משפט ואומרים: אי-אפשר להפעיל בלי לחוקק, אז באים לחוקק. מה זה נקרא לחוקק? יושבים איזה לילה בוועדת החוץ והביטחון, השב"כ אומר שהוא נגד, כל אנשי המקצוע נגד, אין לזה הצדקה, כי אין מפירי בידוד – זה לא מה שיעשה את ההבדל – אבל צ'יק-צ'ק זה עובר, והינה, הכנסת חוקקה, אז אנחנו בסדר, אנחנו דמוקרטיה. חברות וחברים, זה מדרון חלקלק ומסוכן. אין לנו דמוקרטיה אחרת. הדמוקרטיה נמצאת כאן במתקפה מכל הכיוונים: ראש הממשלה נאשם בשחיתות, יש הסתה נגד כלי התקשורת, נגד מערכת המשפט, ועכשיו, בחסות משבר בריאותי וכלכלי, אנחנו הולכים לתת בהתנדבות את הפרטיות שלנו ואת זכויות האזרח והאדם שלנו, להפקיד בידי בממשלה, שתפעיל את השב"כ, שאפילו לא רוצה את הסמכות הזאת, כנראה כי הוא יודע במה מדובר. חברות וחברים, המשבר הכלכלי והחברתי, ואולי הבריאותי, שעומד לחזור, הוא אמיתי, והוא חריף והוא חמור. אנחנו לא מכחישי קורונה, אבל יש דברים שהממשלה צריכה לעשות, וזאת עבודת נמלים סיזיפית: חקירות אפידמיולוגיות – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> – – להגדיל את מספר הבדיקות, ללכת ולעצור ולקטוע את שרשראות ההדבקה. לא להכניס בבתי הספר ובקייטנות של החופש הגדול 30 ו-40 ילדים ואחרי זה לעקוב אחרינו באמצעות השב"כ; לא לשלוח מיליון מובטלים להילחם על החיים שלהם ברחובות ואחרי זה להפעיל נגדם את השב"כ. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> לא זאת הדרך. הדרך היא בעבודה קשה של הממשלה, לא בדרך הקלה של לשלוף את השב"כ ולהפעיל אותו נגד האזרחים. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת תמר זנדברג. אחריה יעלה חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה. יעלה ויבוא. שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני הקשבתי בקשב רב לכבוד השר שטייניץ, וצר לי, כבוד השר, להפריך את מה שסיפרת כאן – שהשב"כ מעולם לא התערב או לא פעל נגד אזרחי המדינה. אני אחד הקורבנות של השב"כ. אני פעלתי, הייתי פעיל סטודנטיאלי באוניברסיטה העברית. סיימתי תואר בייעוץ חינוכי ובספרות ערבית. בשנים שכל מי שהייתה לו תעודת בגרות היה יכול להיכנס למערכת החינוך, מערכת החינוך ומשרד החינוך מנעו ממני להיכנס בגלל סירוב של השב"כ. השב"כ, היסטורית, התערב במינוי מורים. השב"כ, היסטורית, היה מעורב בהפעלת לחץ והפחדה על אנשים שהשתתפו בכנסים פוליטיים או על אנשים שסירבו למכור את האדמות שלהם לקרן קיימת לישראל. השב"כ תמיד פעל נגד האזרחים הערבים, ואני חושש שעדיין פועל עד עצם היום הזה – אולי לא באופן גלוי כמו שאנחנו הכרנו אותו קודם, אבל עדיין פועל נגד האזרחים הערבים. לא מזמן פעילים למען הכרה בכפרים הבלתי-מוכרים בנגב קיבלו טלפונים והודעות מאנשי השב"כ, מסוכנים של השב"כ. האנשים האלה קיבלו את ההודעות במטרה להפחיד אותם. לכן אני אומר: השב"כ תמיד פעל והשב"כ תמיד פועל גם נגד האזרחים, ולא רק האזרחים הערבים. לכן אני חושב שמתן הרשאה לשב"כ להפעיל את הכלים שלו היום נגד נדבקים בקורונה או אזרחים שהיו איתם במגע – על זה לא תהיה שליטה לעולם. על זה לא תהיה שליטה. השב"כ ישתמש בנתונים, ישתמש באישור הזה לפעול גם פוליטית נגד האזרחים הפעילים פוליטית נגד הממשלה החמישית של נתניהו או בכלל נגד כל ממשלה בישראל. השב"כ מעולם, אבל מעולם, לא חשש לפעול נגד האזרחים. ולכן אני אומר: אם היום אנחנו נאשר לשב"כ להשתמש בכלים שלו באמתלה של הקורונה, הדבר הזה יוביל לשליטה על האזרחים, להפחדה של האזרחים ולשימוש כנגד האזרחים באמצעים טכנולוגיים הפעם. בעבר היו קוראים לנו לחקירות; היום הם לא יצטרכו לקרוא לנו לחקירות. הם יכולים לעקוב אחרינו, אחרי השיחות שלנו, אחרי לאן אנחנו מגיעים. לכן אסור, אסור לכנסת במדינה שמחשיבה את עצמה דמוקרטית לאשר חוק כזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> טוב. תודה רבה, חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, בבקשה, גברתי. לרשותך שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שרים – מי שר תורן? השר התורן, השר המקשר. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> יש לנו פה שרים רבים. יש לנו – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אגב, השר המקשר, אתה במקרה אחראי גם למערך הסייבר והתקשוב הממשלתי, זאת אומרת, כל התחום הזה הוא שלך, זאת אומרת, להטיל את זה היום על השב"כ – אתה בורח מאחריות. אתה צריך להוביל אמצעים טכנולוגיים ולהתעסק במשימה, אבל משום מה השב"כ זה יותר קל. אני גדלתי במדינה שזה כבר היה. לא צריך להמציא את הגלגל – הכול כבר היה. גם שם אמרו: אנחנו נגן על אזרחים ונפעיל את השירותים החשאיים. גם שם רדפו אחרי אזרחים. תשאלו את יולי אדלשטיין – הוא היה שם, הוא גם ישב שם בכלא. << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> והוא מבקש את החוק הזה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז אני אסביר לך, אדוני סגן השר. << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> כנראה שלא כצעקתה – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ארבעה חודשים הממשלה מספרת סיפורים – – << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> נו, מה – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – ארבעה חודשים אין לנו בדיקות, ועכשיו אנחנו אומרים שאין לנו מערך אפידמיולוגי. בטח שאין. בטח שאין – 24 אחיות. למה? למה עכשיו נזכרתם שאין לכם מערך אפידמיולוגי? מה קרה? אנחנו כל הזמן שאלנו: אוקיי, קרה לנו אירוע, אזרחי ישראל ישבו כמו ילדים טובים בבידוד, ישבו בבית, לא חגגו פסח, לא הלכו לבתי קברות ביום הזיכרון ולא חגגו את יום העצמאות, גילו בגרות אזרחית. איפה הייתם? נרדמתם בשמירה. התעסקתם בנורבגי, באאודי, במעון חליפי, בראש ממשלה חליפי, בשטויות. אנחנו ידענו שזה יקרה, ואני אגלה לכם עוד משהו: בחורף הזה תהיה לנו קטסטרופה. חבל שהוא הלך. אני אגלה לו, אולי, שבכל העולם יש מחסור בחיסונים נגד השפעת הרגילה, זאת אומרת, בחורף הזה תהיה לנו שפעת מאוד קטלנית, רגילה – שגם שם, אגב, נפטרים אנשים, משפעת. אותה זקנה במסדרון – היא כבר מזמן מתה. אבל נוסף לשפעת הרגילה תהיה לנו קורונה, עם אותם סימפטומים; אם מישהו לא מכיר, אלה אותם סימפטומים, זה מאוד דומה. מה תעשו? שוב תסגרו את המדינה? אז אם מישהו לא שומע, אני אומרת עכשיו לפרוטוקול: יש מחסור עולמי בחיסונים לשפעת. אל תגידו לי בחורף שלא ידעתם. אל תגידו לי בחורף שלא הזמנתם בזמן, שלא נערכתם. תדעו לכם. אז נוסף לשפעת הרגילה תהיה גם קורונה, ואם מישהו לא יגביר את המערך האפידמיולוגי של המדינה – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נא לסכם. נא לסכם. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני מסיימת, תודה. – – וישאיר 24 אחיות שעובדות מ-06:00 עד 24:00, כולל שישי-שבת, אדוני שר הדתות – פיקוח נפש, שבת. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה. תודה רבה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בגדול, עכשיו, אתם צריכים שב"כ? תתעשתו על עצמכם. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת סונדוס סאלח, בבקשה. לרשותך, גברתי, שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר >> שנייה, בבקשה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> ממתין. נמתין בסבלנות. << דובר_המשך >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, אתם עוד פעם מחוקקים חוקים שמפלים את החברה הערבית, ואת החברה החרדית, ואת האוכלוסיות המוחלשות. החברה החרדית רובה עם טלפונים שהם לא סמארטפונים, ורוב החברה הערבית עם בעיות בתשתיות, באינטרנט, בחשמל. אז איך תעקבו אחריהם בנגב כשיש בעיות חשמל ואינטרנט? איך תגיעו לאנשים בכפר משהד או בכפר עראבה, שיש להם בעיית קליטה – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בעיר. עיר. << דובר_המשך >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בעיר, בעיר עראבה. – – שיש להם בעיית קליטה בטלפונים? לעיר עראבה. עוד פעם אתם מפלים את האוכלוסיות המוחלשות בחוק הזה. אם אנחנו מסתכלים על הגרף – כמורה לביולוגיה לשעבר וכאוהבת מדעים – אם אנחנו נצייר עכשיו את הגרף של האקו לב של החיים הפוליטיים של נתניהו, אז הוא כל הזמן משתמש בקורונה לשרת את הקיום הפוליטי ולהצדיק את הקיום שלו. כנראה שאנחנו עומדים מול מצוקה ופלונטר פוליטי חדש. בזמן הבחירות הייתה הקורונה קשקוש: תצאו להצביע, כי זה קשקוש. זה לא היה קריטי, הקורונה. אחרי הבחירות זה היה סגר, הטלת קנסות, איסור התקהלות ומשבר אחד גדול, עד שהקמנו את הממשלה, עד שהקימו את ממשלת האחדות. אחרי זה התחילו עוד הקלות. עכשיו אנחנו עם עוד גל עלייה ומשבר חדש, אז כנראה שאנחנו עומדים בפני פלונטר פוליטי שנדע עליו רק בעוד כמה ימים. מציעים בפנינו טכנולוגיה לעקוב אחרי אזרחים. אני לא יודעת איזו מדינה דמוקרטית מרשה לעצמה לעקוב ולהגיד לאזרחים שלה בפרצוף: אתם שקרנים, אנחנו לא מאמינים לכם, אתם לא אחראים ואנחנו צריכים לעקוב אחריכם. הדרך הזאת היא דרך ללא חזרה. בטוח יהיו שימושים שפוגעים בזכויות הפרט ובכל אחת ואחד מאיתנו – בחופש שלו – פגיעה בכל זכויות האדם הפשוטות והמובנות מאליהן בכל העולם. אם דבר כזה יקרה, הדרך ללא חזרה הזאת זה חיסול אחרון של שאריות הדמוקרטיה במדינה זו. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת סונדוס סאלח. חבר הכנסת ווליד טאהא. לרשותך, אדוני, שלוש דקות. בבקשה. << דובר >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אפשר להבין מהדברים – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת אוסאמה סעדי, אני בטוח שאתה רוצה לשמוע את חבר הכנסת טאהא. חבר הכנסת סעדי. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אפשר להבין מהדברים של החברים שקדמו לי, לפחות מהאופוזיציה, שהם חוששים – חוששים מהצעדים החודרניים שמנסה הממשלה לחוקק הערב באמצעות חוק ולהיכנס עמוק לחיים הפרטיים של הבן אדם ושל האזרח. חלק מהדוברים לא התנסו במה זה להיות נחדר על ידי ממשלה בחייך הפרטיים. אנחנו, הערבים, מנוסים בזה. למשל, אדוני היושב-ראש, היום דחפורים וכלים כבדים היו בנגב, לא כדי לסלול כבישים או להסיר חסמים ומחסומים טבעיים, אלא כדי להרוס בתים של אנשים ולחדור לדבר הכי חשוב בחייו של אדם עלי אדמות, שזה קורת גג, ולהרוס לו. בן רגע עשרות ילדים – רואים אותם בתמונות, למי שרוצה לראות, כמובן; מי שלא רוצה אפילו לא מתייחס לזה – עשרות ילדים נהיו ללא קורת גג. והיום זה לא יוצא דופן. אתמול – אותו דבר: דחפורים וכלים כבדים היו בנגב בכל מיני יישובים והרסו בתים. ועל כן, העושק הזה שמדינה יכולה לחולל לחלק מהאוכלוסייה שלה – בזה אנחנו התנסינו מזמן. אני מבין לצרתם של החברים, אלה ואחרים, כי הם לא ידעו על זה, לא חוו את זה, הם לא יודעים – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אלי, אתה לא ידעת מה זה התעמרות של מדינה באזרחיה, כי אתה היית בצד השני. אני יודע על זה. אני יודע על בתים שהורסים לאזרחים; אני יודע על יישובים שלא מצליחים להרחיב שטחי בנייה, שלא יודעים לאשר תוכניות מתאר; אני יודע על בתים, ארבע-חמש קומות, שהורסים להם אותם באדמה פרטית, כי פשוט לא נותנים להם לתכנן בית על האדמה הפרטית שלהם. אז מה יוסיף לי מיקי ואלה וכולכם? איזה צרות זה יוסיף לנו? איזה צרות זה יכול להוסיף למי שהורסים לו את הבית? מה השאירו לו? מי שהורסים לו את הבית – הורסים לו את החיים, ומי שהורסים לו את החיים, לא השאירו לו אופק לחיים. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אז ירדפו אחריי מהטלפון? אדרבה, תעקבו. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תודה רבה לכם. דרך אגב, אדוני השר יובל, הלוואי שהיינו משתמשים באותו כלי כדי לאתר את הפושעים שרוצחים בחברה הערבית כל יום. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ווליד טאהא. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – דווקא אלי אבידר – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת יאיר לפיד. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת יאיר לפיד. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אנחנו עברנו את זה במצרים, מותק. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת לפיד. חברי הכנסת, אני מבקש לשמור על השקט באולם המליאה. חבר הכנסת מיקי לוי, אני בטוח שתרצה לשמוע את חבר הכנסת יאיר לפיד ודבריו המחכימים. בבקשה, אדוני. לרשותך שלוש דקות. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הממשלה הזאת, במקום ניהול היא מתמחה בניצול; במקום לנהל את משבר הקורונה היא מנצלת את משבר הקורונה – מנצלת אותו בשביל לייצר משרדים ממשלתיים שאף אחד לא צריך ולסדר ג'ובים לחבר'ה; מנצלת אותו בשביל לקנות עוד איזה שני אאודי 8, בתקווה שזה יעבור לנו מתחת לרדאר; מנצלת אותו היום בשביל תקציבים לכל החברים; מנצלת אותו היום בשביל להפיל חוקים שלא מוצאים חן בעיניה, כמו ועדת החקירה לעניין הצוללות, כמו דמי אבטלה לעצמאים. ועכשיו היא מנצלת אותו בשביל להפעיל כלי שאפילו השב"כ לא רוצה שיפעילו אותו. הייתי בוועדת החוץ והביטחון, אדוני היושב-ראש, כשהתקיימו הדיונים הראשונים על זה. זה היה בוועדת המשנה למודיעין, עוד הייתי חבר בה. ומה שאמרו אז – זה לפני חודשיים: זה לתקופת מעבר קצרה, השב"כ לא מעוניין שישתמשו בכלי הזה, ונעשה את זה באופן אזרחי. עכשיו, בכל העולם זה מה שקורה, במדינות שטיפלו הרבה הרבה יותר טוב מאיתנו בכל נושא הקורונה. בדרום קוריאה אמרו לאזרחים – ראיתי את ראש הממשלה. יש דבר אחד שאי-אפשר לקחת ממנו – מסיבות עיתונאים הוא יודע לעשות. היה ראש הממשלה בא, עושה מסיבת עיתונאים לפני חודשיים – אני מניח שהוא היה עושה אותה ב-20:10, כמו שהוא אוהב – מביא את הדוכן הזה שהוא הולך איתו לכל מקום, כמו שהולכים פיתומים עם הבובה שלהם, עומד ואומר לאזרחי ישראל: אזרחי ישראל היקרים, תורידו את האפליקציה הזאת לטלפון שלכם, כי אנחנו רוצים לדעת איפה אתם נמצאים, ואני מצפה מכם להיות אחראים – ואזרחי ישראל גילו אחריות מדהימה; הם אנשים הרבה יותר אחראים מהממשלה שלהם – ואזרחי ישראל היו מורידים את האפליקציה, כמו שעשו בכל מקום אחר בעולם, והיו עובדים עם האפליקציה הזאת על האיכון. אנחנו בדקנו את הכלים האזרחיים – יושב פה חבר הכנסת אבידר – עברנו עליהם. יש כלים מצוינים. במקום זה חושפים שיטות עבודה של השב"כ, מעמיסים על השב"כ, שגם ככה עמוס, עוד עומס, ופוגעים בהליכים הדמוקרטיים הכי בסיסיים של המדינה. למה? מפני שכדרכם הם התרשלו, עבר זמן, הם התעוררו בבוקר, הם גילו באיחור ניכר שאף אחד לא עשה שום דבר, כי בממשלה הזאת אף אחד לא עושה שום דבר, ואז הם אומרים: עכשיו נזמין את מערכת הביטחון שתציל אותנו מעצמנו, כי הם לא מנהלים – הם או מנצלים או ניצלים. תודה רבה. החוק הזה צריך לרדת משולחן הכנסת. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יאיר לפיד. חברת הכנסת אורלי פרומן. לרשות גברתי שלוש דקות. בבקשה. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לפתוח בציטוט של נתניהו בטרם נבחר לראשות הממשלה ב-2009. כך הוא אמר: בעת הזאת, במשבר הכלכלי הנורא שפוקד אותנו, להוציא 650 מיליון שקל? מומו, אתה חושב שזה בטח בשביל הנכים, אולי בשביל הסטודנטים או בשביל הילדים. לא. שני שלישים של מיליארד שקל כדי לבנות בית ראש ממשלה חדש. איך הם קיבלו החלטה שערורייתית כזאת? סוף ציטוט. מעניין, נתניהו, איך אתה קיבלת החלטה כזאת. ואולי תסביר לי ולנו את שביקשת אתמול מוועדת הכספים – הטבות, החזרי מס, בשווי של מאות אלפי שקלים בעיתוי הזה. מה זה, ניתוק? זאת אטימות? זה גם וגם? במקביל, אולי ראית מה קורה פה היום. באת ככה להצביע. אני לא יודעת אם אתה יודע על מה הצבעת, אבל דחית עם חברי הקואליציה הצעת חוק להעניק דמי אבטלה לעובדים העצמאים, ודקה קודם דחיתם הצעת חוק לתוספת קבצה לנכים מונשמים, ובחוץ זה למעלה משלושה שבועות אנשי אירועי התרבות על פי תהום. כמעט מיליון מובטלים מחפשים את הלחם של מחר. את העובדים והעובדות הסוציאליים ראית? פגשת? למה לא באת איתי אתמול אל האוהל שלהם בלטרון? הם צועדות וצועדים בדרך לירושלים. חבר הכנסת כסיף היה איתי שם. למה לא באת לדבר אליהם? לשמוע אותם? מאות מטופלים לכל עובד סוציאלי, יושבים בתנאים-לא-תנאים, בשכר-לא-שכר. ומה הם מבקשים? הם רוצים לתת שירותים חברתיים ראויים לכל אזרח ואזרחית. ו-1,000 תקנים שעומדים ריקים בעבודה סוציאלית – אתה יודע למה? מעניין, למה אף אחד לא רוצה להשתבץ שם? באותה הזדמנות כדאי שנאחל בריאות והחלמה טובה ליושבת-ראש איגוד העובדים הסוציאליים ענבל חרמוני, שבמעלה לירושלים היום התמוטטה ואושפזה בבית חולים. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> היא שוחררה. << דובר_המשך >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> כן. ולמה? כי היא נאבקת מאבק צודק למען אזרחי החברה הישראלית, ואתה והממשלה שלך לא שם. כן, אנחנו עוברים שינוי, והיום אתם רוצים להביא את החוק שיאפשר לשב"כ לעקוב אחרי כל אחד מהאזרחים, חוק איכון הטלפונים. אט-אט נרמסות הזכויות של אזרחי מדינת ישראל – הכלכליות, האזרחיות – וזאת כדי – מה, לרצות את אזרח מספר אחת? אל תגידו לי שבדקתם את כל האפשרויות ואת כל החליפים והחליפות שאפשר היה לעשות במקום החוק הדרקוני הזה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> מה ההשלכות של הצעד הזה לעתיד, חשבת? כי על ההשלכות של הסגר לא חשבת; על המשבר הכלכלי שהבאת את מדינת ישראל לא אתה ולא חבריך לממשלה חשבתם. אז אדוני ראש הממשלה, ממשלת ישראל, תתמקדו בשיקום הכלכלי של אזרחי מדינת ישראל. זה צו השעה. זה מה שיבריא את החברה הישראלית. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת אורלי פרומן. חברת הכנסת קארין אלהרר – אינה נוכחת. לפנים משורת הדין אני נותן אפשרות דיבור לחבר הכנסת איימן עודה, כיו"ר הסיעה. בבקשה, אדוני, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת, היום בבוקר שמענו על האירוע באבו דיס. אחרי שעות ראינו את הקלטת. אני שואל: איפה הקלטת של רצח איאד אלחלאק? אנחנו רוצים את הקלטת. אם השב"כ יכול להוציא את הקלטת אחרי כמה שעות, וזה ברור גם שהוא יכול, וכל צלם יכול, אז איפה הקלטת של רצח איאד אלחלאק? אני פניתי לשר לביטחון פנים. הוא לא נמצא עכשיו במליאה. השר שטייניץ, אנחנו רוצים את הקלטת של רצח איאד אלחלאק. זכותו של הציבור לדעת מה קרה שם בדיוק. אם אנחנו לא נקבל את הקלטת היום, מחר בבוקר אני פונה לבג"ץ. אנחנו רוצים לראות את הקלטת. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת איימן עודה. חבר הכנסת מיקי לוי יעלה ויבוא, אדוני. שלוש דקות לרשותך, אדוני. בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, אני באמת מכיר את הכלי הזה היטב. למרות בקשתו ודעתו המקצועית של ראש השב"כ לפטור אותו מלהכניס את הכלי החשוב הזה במסגרת חוק, אתם שומעים רק לעצמכם. אני מכיר ויודע מה ערכו של הכלי הזה. אני מכיר את ראש השב"כ ואת ההסתייגויות שלו משימוש בכלי הזה למטרות אזרחיות. ראש הממשלה לא סופר אף אחד. הוא רומס אתכם, כולל את חברי מפלגתו. זאת מדינה דמוקרטית. יש כלים אזרחיים. מדוע לא לעשות שימוש בכלים אזרחיים ומדוע לא לדרוש את זה ל-45 יום ועוד 45 יום מקסימום? למה שנה שלמה? מה, אתם צופים שהקורונה תלך שנה שלמה? כשאתם מבקשים את זה לשנה שלמה אי-אפשר שלא לחשוד בכם, והכול במסגרת חוק. צודק חבר הכנסת אבידר: מדובר בדיקטטור תאב בצע שמבקש שאוצר המדינה יתחזק אותו. בני גנץ, גבי אשכנזי, הפכתם לעלה התאנה של נתניהו. אתם נשברים בפני כל בקשה שלו. אתם בקושי חניכים תורנים בכיתה שלו. אתם הגלגל החמישי הרזרבי במכוניתו, גלגל רזרבי מפונצ'ר. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חברי הכנסת, אני מבקש לשמור על השקט. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> שמעתי את הדיווח ברשת ב', שנציגי הליכוד אמרו לנציגי כחול לבן לעניין הטבות המס לראש הממשלה: זה בסדר, אתם לא צריכים להיות, אתם לא צריכים להגיע. לכו, תשתו קפה, קיבלתם אישור לשתות קפה. אתם אפילו לא נוכחים באולם המליאה, אפילו לא אחד מכם. אני מבין שארבע חברות הכנסת מכחול לבן שנכנסו לפני שלושה ימים התעייפו והלכו הביתה, כי זה לא כל כך חשוב. דווקא חבר כנסת יוראי מיש עתיד נמצא ונוכח באולם המליאה. זה אומר עליכם הכול. חברי כחול לבן, מאבק בשחיתות הציבורית – הלכתם לשתות קפה; ועדת קורונה – אף נציג לא נמצא, הלכתם לשתות קפה; ועדה לחקירת הצוללות – הצבעתם נגד; הטבות מס לראש הממשלה – הלכתם לשתות קפה; סיוע לעסקים קטנים – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> מה, עבר כבר? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> עבר מהר, וחבר הכנסת יוראי איננו. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – הלכתם לשתות קפה. אתם נותנים עלה תאנה לראש הממשלה. אישרתם הטבות מס, וכבר שכחנו – אנחנו לא – את המטוס הפרטי, שעלותו 735 מיליון שקלים. תחשבו מה יכולנו לעשות בהטבות המס וב-735 מיליון שקלים עבור אזרחי מדינת ישראל. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מיקי לוי. חבר הכנסת חמד עמאר יעלה ויבוא. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול – סליחה, אדוני היושב-ראש. חברי אלכס, בוא קח, בוא, קח, קח את הטלפון. עכשיו אף אחד לא עוקב אחריי, אני יכול להתחיל לדבר. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אתה מקווה. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תשמע, אני לא רואה את השר שטייניץ כאן. הוא נמצא כאן? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נמצא. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לו, אם הוא שומע אותי: לא הצלחת לשכנע אותי. הוא לא הצליח לשכנע אותי, כמו שהממשלה לא הצליחה לשכנע את ראש השב"כ. ראש השב"כ לא השתכנע כמו שאני לא השתכנעתי. אני רוצה להגיד לכם, חבריי: במה הממשלה הזאת התעסקה מאז שהיא קמה? לאשר חוק לאפשר לה להקים 36 משרדים ושרים ו-16 סגני שרים – זה חוק שאישרה הממשלה. זאת ממשלת חירום, חבר'ה, בשביל קורונה, להילחם בקורונה, אל תשכחו. 36 שרים, 16 סגני שרים. מה החוק השני שאישרה הממשלה? ראש ממשלה וראש ממשלה רזרבי – זה החוק השני שאישרה הממשלה. מה הדבר שהתעסקה בו ועדת הכספים רק אתמול? פטור ממס לראש הממשלה ולראש הממשלה הרזרבי, ולפטור את ראש הממשלה ממיסים של 11 שנים. נכשלתם בלטפל בכל נושא האבטלה. יש לנו יותר ממיליון מובטלים במדינת ישראל. תתביישו לכם, שרים בממשלת ישראל. נכשלתם בלדכא את מגפת הקורונה. נכשלתם. תסתכלו על ירדן לידינו. אל תלכו למקום רחוק – אל תיתנו את בלגיה כדוגמה; ירדן, שני מטרים מאיתנו. תסתכלו על לבנון. הם טיפלו יותר טוב מאיתנו – אין להם את מספר החולים; אין להם את מספר המתים. אנחנו נכשלנו כמדינת ישראל. ממשלת ישראל נכשלה. ראש הממשלה נכשל. ראש הממשלה הרזרבי נכשל. אם על כל זה הסתובבנו שנה וחצי, שבני גנץ ישב ליד ביבי נתניהו, אז חבל, חבל מאוד. בושה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת חמד עמאר. חבר הכנסת יואב סגלוביץ' יעלה ויבוא. שלוש דקות לרשות אדוני, בבקשה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, נחת היום חוק חדש, הגיע לפה חוק חדש-ישן, והוא מצטרף לאוסף חוקים שהגיעו ממש בזמן האחרון: ויעוד חזותי, שלא יאפשר לעצורים להגיע ולראות שופט, ואם לא היינו משנים את זה, האופוזיציה, הם לא היו רואים אותו עד היום, עצורים שלא נפגשו עם עורכי דינם, ואנחנו מקבלים את החוק הזה כאן. אני אגיד משהו כללי, וחשוב לי שהשר שטייניץ יקשיב. זה שיש יכולת ויש כוח לממשלה, זה לא אומר שצריך ונכון להשתמש בהם. הכוח הקיים הוא כוח שנועד למשהו ספציפי. כשחוקקו את חוק השב"כ חשבו על משהו מאוד ספציפי, ולכן החוק הזה, אדוני, נמצא בוועדת חוץ וביטחון ולא בוועדת חוקה. והוא צריך לעבור לוועדת חוקה, הוא צריך להיות שם – זה המקום שבו עוסקים בחקיקה שנוגעת לזכויות יסוד. השב"כ מתנגד לזה, ולא סתם. השב"כ נהנה מהדבר שהוא חשוב לכולנו, וזה חוסר שקיפות. רוצים לייצר חוסר שקיפות גם על הזכויות האזרחיות, ועושים את זה לא בצדק ולא בדין, כי אין לזה הצדקה. אני אגיד לכם מדוע אין לזה הצדקה – כי הכלי הזה שמפארים אותו הוא נטול נתונים והוכחות שאכן הוא אפקטיבי ויעיל. אתם יודעים איך אני יודע את זה? כי זה לא כתוב בדברי ההסבר, כי בחוק עצמו, בסופו, כתוב מהם הקריטריונים שצריך לדווח לוועדות השונות, ואחד מהם זה האפקטיביות שלו. מדוע לא רואים את האפקטיביות פה בהצעת החוק? הולכים להשתמש בחוק פוגעני ולא מוצדק בנסיבות האלה ועושים את זה בצורה חובבנית ושרלטנית. ואני אומר לשר שטייניץ שאם יש דבר שמרגיז אותי זה חוסר רצינות וחוסר אכפתיות. אתה מספר על הדיונים העמוקים שעשיתם? חבל שלא היית איתכם יחד בדיונים האלה. יש לי כמה דברים להגיד לכם על רצינות, על אכפתיות ועל האמצעים שאתם משתמשים בהם. האמן לי שאני מכיר אותם לא פחות טוב מהשרים. אם אני הייתי בתפקיד היום לא הייתי מאפשר להשתמש בהם כפי לא אפשרתי, ככל יכולתי כחבר אופוזיציה, להשתמש בחוק נתוני תקשורת לעקוב אחרי מבודדים, והממשלה אכן משכה אותו, אחרי ששמענו באותות ובמופתים כמה זה חמור, כמה זה נורא ושחייבים רק אותו. אני אגיד לך מה הפתרון – שלא בוצע עד היום; רק עכשיו השר החדש, שר הבריאות החדש, מגייס אנשים, סטודנטים, שיעבדו לעשות את המחקר האפידמיולוגי. זה מה שנכון לעשות גם מקצועית. אתם יודעים מדוע, השר שטייניץ? אני אגיד לך מדוע – כי היום הטווח כשמקבלים בדיקה הוא לא 24 שעות, כמו שצריך להיות בממשלה מתוקנת שעובדת על זה כבר כמה חודשים. ולכן, כשאנחנו נבודד פה אנשים בצורה לא מקצועית – והסיפור הזה הוא לא מקצועי – נבודד אותם, התשובות יגיעו אחר כך. ומה עם החופש של אלה שיבודדו באמצעות שימוש בכלי? אני אומר לכם במפגיע: קחו את החוק הזה, תעשו חשיבה נוספת. זה חוק לא נכון ולא מוצדק, ואני אומר עוד פעם מה שאמרתי בהתחלה: זה שיש כלי, זה לא סיבה להשתמש בו תמיד. לא קיבלנו את ההצדקה ואת הצידוק לעניין הזה, לא בנתונים ולא בהסברים. זו הצעת חוק כל כך פוגענית, עם הסברים כל כך כוללניים ולא פוגעים. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יואב סגלוביץ'. חברת הכנסת אורנה ברביבאי, שלוש דקות לרשותך, גברתי. << דובר >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הדמוקרטיה שלנו, הצעירה יחסית, שוקעת, הולכת ושוקעת. אנחנו עדים למופע היסטורי שכשנסתכל עליו בערוב ימינו נגיד: אנחנו אלה שהיינו בתקופה הזאת שהדמוקרטיה שקעה, ולא עשינו מספיק; לא עמדנו ואמרנו בכל דרך אפשרית שאנחנו לא מוכנים שהדמוקרטיה שלנו תשקע. מי נושא באחריות לזה שהדמוקרטיה שוקעת? הממשלה ההזויה הזאת עם שני הראשים שלה, שעושה כל מאמץ לשחוק את הרשויות שבונות, שהיסודות שלהם בונים את הדמוקרטיה. רוצים הוכחה? תסתכלו על המשטרה ותראו שאין מפכ"ל. רוצים הוכחה נוספת? תסתכלו על בית המשפט ותראו איך ראש ממשלה מכהן מגיע עם שריו, מכוסים במסכות, אולי כדי להסתיר את הבושה, וגם הם אומרים על בג"ץ – יוצרים בעצם זה שהם מגיעים לבג"ץ פגיעה ברשות השופטת. רוצים הוכחה? בואו כל יום לכנסת לוועדות פה ותראו את עריצות הרוב ואת האופן שבו החוק הזה מגיע לכאן. אני בוועדת חוץ וביטחון, יש לי הכבוד. הייתי באין-סוף דיונים שבהם הגיעו – אומנם בזום, אבל עלו ארגוני זכויות אדם ואמרו: זה בלתי אפשרי לתת לשב"כ לעקוב אחרי אזרחים לצרכים שהם לא צורכי ביטחון. לא בעבור זה קיים השב"כ. אז אתם רוצים עוד הוכחה שהדמוקרטיה שלנו שוקעת? עומד ראש השב"כ ואומר: לא ייעשה כדבר הזה. אולי במילים אחרות, אבל אומר: לא נכון שהשב"כ יעקוב. אז אתם רוצים שאני אסמוך על הממשלה הזאת ואתן בידה כלי משחית – אותה ממשלה שראש השב"כ מודלף בהקלטה מתוך קבינט, ואני אתן לו, או ארים יד בעבור זה שהשב"כ יעקוב אחרי אזרחים, שהמידע יגיע לאותם פקידים פוליטיים, והם אלה שישמרו על הידע או על המידע של האזרחים. מה קורה לנו? מה קורה לנו? החלטנו בצורה מאוד ברורה וחד-משמעית להרוס את כל מה שבנינו כאן בעמל רב – ובעבור מה? בעבור זה שהוקמה ממשלת חירום מדומה, שיושבים פה היום שני ראשי ממשלה ומצביעים בלי בושה נגד העצמאים, נגד דמי אבטלה לעצמאים. זה הגיוני? זה סביר? אז הדרך הזאת שבה החוק הזה מגיע לפה, בדלת אחורית, ומושמעות כל מיני אמירות מגוחכות שאין אלטרנטיבה אזרחית – למה אין אלטרנטיבה אזרחית? היו כמה חודשים. משוויץ ראש הממשלה שלנו שהוא מנהל את המשבר הזה של הקורונה ביד רמה. למה לא ניתנו הנחיות לפתח את היכולת האזרחית? אני אגלה לכם סוד: היא קיימת, היכולת הזאת. היא קיימת באופן שמאפשר לנו לדעת את מה שצריך לדעת. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני מסיימת. אבל זה לא מספיק, כי במקום לבוא ממקום של מנהיגות שיוצרת אמון ושיח וביטחון בקרב הציבור, יוצרים הפחדה, ממש מבנים את החרדה, ושולחים עכשיו את השב"כ לעצור או להשפיע על מקומם של אנשים. אני מקווה מאוד שהחוק הזה לא יעבור. לצערי, אנחנו במיעוט. החוק הזה יעבור. אנחנו נעשה את הכול כדי שהממשלה הבזויה הזאת תסיים את ימיה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת אורנה ברביבאי. חבר הכנסת אנטאנס שחאדה, בבקשה, אדוני, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני לא אחדש כלום אם אגיד לכם שיש לנו – ממשלת ישראל – ממשלה של שקרנים. הרי בסופו של דבר אנחנו כבר התנסינו עם הממשלה הזאת, והתנסינו, ליתר דיוק, גם עם שרים שהיו שרים לביטחון פנים ששיקרו לאזרחים, שיקרו לתקשורת, שיקרו בכנסת, שיקרו בממשלה, וכולנו – אף אחד מאיתנו לא שוכח את השר ארדן כאשר האשים את האוכלוסייה הערבית בשרפות שהיו בחיפה ועוד האשמות כהנה וכהנה. כולנו זוכרים איך באותה הזדמנות גם עצרו בחור צעיר, ערבי מהנגב, אנאס אבו דאבס, בגלל תרגום שגוי לסטטוס שהוא כתב בפייסבוק. הוא נעצר לשלושה ימים, עד שתיקנו את התרגום, ואז האמינו לגרסה שלו. עצרו את דארין טאטור, שישה חודשים, גם בגלל תרגום שגוי. וכל הזמן עוקבים אחרי האזרחים. ועכשיו תשאלו אותנו, את האוכלוסייה הערבית. אנחנו מנוסים בזה, הכי מנוסים במעקב של השב"כ והמשטרה במדינה. עכשיו מבקשים עוד רשות לעקוב אחרי כל האזרחים. דרך אגב, מבחינת האוכלוסייה הערבית, שתדעו, באיכון הישן שעשו לפני שלושה חודשים זה לא עבד בחלק גדול מהיישובים הערביים. משרד הבריאות לא פרסם מסלולי חולים או את מי שיש להם וירוס, כי זה לא עבד – אין כתובות, אין תשתית, אין רחובות – אבל מה, אפשר עכשיו לפרוץ לכל טלפון של כל אזרח. אותה מפלגה, כחול לבן, שהתנגדה לחוק הזה לפני שלושה חודשים או חודשיים, עכשיו תומכת בזה. מי שהיה אז, נדמה לי – שר החוץ דהיום, אשכנזי – בוועדת החוץ והביטחון, מנע והתנגד לחוק. היום הוא שותק. אבל מי השקרן הגדול ביותר? איך קראו לו? ראש הממשלה הרזרבי, גנץ. גנץ – מה יצא ביומיים האחרונים? הוא בא בטענות כלפי הפלסטינים בנושא הסיפוח. הוא אומר שאם הפלסטינים לא יבואו למשא ומתן או לא ישתפו פעולה, לא יהיה מנוס מסיפוח או לא יהיה מנוס מצעדים חד-צדדיים. אז הינה, אני אגלה לכם עכשיו סוד על ראש הממשלה החלופי, הרזרבי, השקרן הזה: כאשר התחנן אל הרשימה המשותפת לפני כמה חודשים לזכות בהמלצה שלה, בתמיכה או המלצה, לנשיא – הנציג שלו, שר המשפטים היום אבי ניסנקורן, התחייב שהם יתנגדו – תקשיבו היטב – התחייב שהם יתנגדו לכל צעד חד-צדדי של ישראל, והם מחויבים למצע הפוליטי של מפלגת כחול לבן – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה לאדוני. תודה רבה. נא לסכם. << דובר_המשך >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – ושם כתוב: המפלגה מתנגדת לצעדים חד-צדדיים. התחייבו, אבל פחדו להגיד את זה בפומבי, כי זה יפגע בהם, אבל זה נאמר בישיבות ועל לשונו של ראש הממשלה החליפי – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – שהיום בא בטענות כלפי הפלסטינים, כי הוא חוזר בו עוד פעם והוא מאמץ עוד פעם את העמדות של נתניהו. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. תודה רבה לחבר הכנסת אנטאנס שחאדה. חבר הכנסת יעקב טסלר יעלה ויבוא. שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ביממה האחרונה הוטל סגר על העיר אלעד ושכונות בעיר טבריה. אינני יודע מה היו הנימוקים והשיקולים שבעקבותיהם הוחלט על הטלת הסגר, אך אני תוהה: האם האצבע לא קלה מדי על ההדק? האם מיצו את כל הפתרונות? האם דנו יחד עם הרשויות אילו פתרונות נוספים יש חוץ מהטלת סגר? לדברי הרשויות, אף אחד לא דן איתם כלל לפני הטלת הסגר – לא בהשלכות החינוכיות, הכלכליות והנפשיות. עשרות אלפי אנשים מוצאים את עצמם ביום בהיר בסגר בזמן שהם רואים שבערים האחרות, שגם שם התחלואה עולה ולא נשמעים כלל וכלל להנחיות משרד הבריאות, אין פוצה פה, ומי בכלל מדבר על סגר? לא שמעתי, אדוני היושב-ראש, שחושבים על הטלת סגר על העיר תל אביב. חבריי חברי הכנסת, דין תל אביב ושאר ערי הארץ כדין אלעד וטבריה. עד לפני כמה ימים כולם שיבחו את המגזר החרדי – כמה הם נזהרים, שומרים על ההנחיות בהשוואה למגזר הכללי, והנתונים בשטח אף הוכיחו זאת. אך מה עושים כשהתחלואה בארץ עולה? מצאו פתרון – סגר, ואז כביכול זה נראה שנלחמים נכון בהתפשטות הנגיף. חברים, הטלת סגר אינה פתרון קסם. היא אינה פותרת את הבעיה, כפי שהוכח בגל הראשון, שסגר אינו בהכרח מונע הדבקה והתפשטות. ההחלטה על צעד כה דרסטי לפני שידענו על מציאת פתרונות חלופיים גורמת לציבור לאבד את אמונו במערכת. חברים, אתם יודעים מה יקרה? פשוט מאוד, לא ילכו להיבדק. אתם יודעים למה? כדי שלא יוטל עליהם סגר. לזה אנחנו רוצים להגיע? אני פונה מכאן לדון מחדש בהטלת הסגר ולשקול את כל האופציות הנוספות שיש כדי למצוא פתרון יעיל ונכון, ולבצע אכיפה של ההנחיות בכל ערי הארץ, וכך נוכל, בעזרת השם, לנצח את הנגיף. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לאדוני. חבר הכנסת עופר כסיף יעלה ויבוא. גם לרשותך שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לכולם – או בוא נגיד אחרת: לכל מי ששומר על שפיות מסוימת, למרות שזה לא נראה קל בבית הזה, איכון אזרחים על ידי השירות החשאי זה צעד אוטוריטרי שבשום מדינה שמתיימרת להיות דמוקרטית לא ננקט, בכל העולם. כפי שנאמר, גם השב"כ עצמו התנגד לזה, כי הם יודעים שאין בכך, מעבר לסכנה, שום ערך לציבור, ואפילו חושבים וטוענים בעצמם שיש בזה סכנה לציבור. כמו בתחילת ההתפרצות של הקורונה, נתניהו עושה כל מאמץ לעורר היסטריה ציבורית. אין ציבור שיותר קל לגייס אותו מאשר ציבור מופחד, ובזה נתניהו מומחה. חבל שבשאר הדברים לא. כך, למשל, הוא השתמש בדוחות של אמ"ן, של המודיעין, שקובע שיש גל שני. יש כמה בעיות עם האמירה הזאת: דבר ראשון, אמ"ן הוא גוף צבאי. לתת בידיים של גוף צבאי להכריע ולהחליט אם יש גל שני או אין גל שני זה כשלעצמו כבר מסוכן ובעייתי. פרופ' חגי לוין, שגם דיברתי איתו, והוא אפידמיולוג ויושב-ראש ארגון רופאי בריאות הציבור – הוא אמר שאף איש מקצוע לא חתום על הדוחות האלה של אמ"ן, ויש חוסר שקיפות, יש אי-נגישות של המידע לגופים מקצועיים. הצבא ומה שמכונה גופי ביטחון מסתירים מידע מרופאים. למה? כי זה משרת את נתניהו ואת אנשיו להפיץ תחזיות של אימה בזמן שיש מחלוקת לגבי חומרת המצב. אנחנו יודעים שמספר החולים קשה והמונשמים, למשל, לא עלה משמעותית בתקופת ההקלות, ואנחנו יודעים שלא נחשפנו לתופעה של הפרת בידוד מכוונת. היו מקרים בודדים. עכשיו אני רוצה לצטט פה שני מסמכים שהוציאה ההסתדרות הרפואית. מסמך אחד נשלח ליועץ המשפטי לממשלה, וכתוב בו כך: אנו, נציגי איגוד רופאי בריאות הציבור של ההסתדרות הרפואית – והם כותבים על האיכון: זהו צעד חריג וחסר תקדים שלא ננקט באף מדינה דמוקרטית מערבית אחרת – אבל שימו לב, אני מדבר על ההסתדרות הרפואית – כפי שנפרט, אין הצדקה מבחינת בריאות הציבור לשימוש בכלי אשר עד היום שימש אך ורק במצבים הקשורים כלשונם לביטחון המדינה. אנו מתנגדים לתהליך החקיקה. והם מפרטים פה שבריאותית לא רק שאין צורך, אלא זה דבר שיזיק. הם שלחו מסמך דומה לחבר כנסת צבי האוזר, יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, והם כותבים בו, ואני מצטט: יש להפסיק לאלתר את השימוש בסמכויות שירות הביטחון הכללי. והממשלה מתעקשת. אני רוצה לסיכום רק לומר שכמו במקרים אחרים, בכחול לבן ניכר שיש אנשים שמבינים את חומרת המצב, אבל לא אכפת להם. הם לא יתנגדו. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> בקצרה, נא לסכם. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כן, אני מסיים. אני חייב להגיד לכם שחבר הכנסת השר בני גנץ מזכיר לי את הבובות האלה שיש על הדשבורד באוטו: הוא כל הזמן עם הראש ככה – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – כל מה שנתניהו אומר – ככה; כל מה שהליכוד רוצה – ככה. חבל שיש לנו שר ביטחון וראש ממשלה רזרבי שהוא לא יותר מאשר בובה על הדשבורד. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת עופר כסיף. חבר הכנסת אוסאמה סעדי יעלה ויבוא. לרשותך, אדוני, שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, אנחנו, חברי הרשימה המשותפת, היינו אמורים להיות עכשיו בשעה זו, בשעה 08:00, בכפר ג'דיידה-מכר. יש שם כנס גדול של ראשי מועצות, של ועדת המעקב, של בעלי הקרקע שעומדים להפקיע מג'דיידה-מכר, מטמרה, משפרעם, מאבו סנאן, מירכא, מאעבלין. אני שאלתי היום שאילתה את כבוד שר המים, ומדובר בהפקעת קרקע לצורך הנחת צינורות לפרויקט התפלת מים. אז מכאן, בשמי ובשם חבריי שנמצאים כאן בכנסת, אנחנו שולחים (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: את ברכותינו על העצרת והכנס העממי בג'דיידה-מכר, ואנו אומרים להם: הרשימה המשותפת איתכם ונתמוך במאבקכם ונהיה איתכם במאבקכם כדי לבטל את ההפקעה של מאות הדונמים בג'דיידה-מכר, טמרה, שפרעם, ירכא, אעבלין ואבו סנאן. לא עלה ביכולתנו לבוא לג'דידה-מכר בגלל החוק הזה – חוק של ממשלה שרוצה שהשב"כ יאכן את הטלפונים – ולכן אנחנו פה להתנגד לחוק הזה, ונצביע נגדו.) לגופו של עניין, לגופו של החוק, אדוני היושב-ראש, אני לא יודע אם אתה היית חבר בוועדה המשותפת לוועדת הפנים ולוועדת החוץ והביטחון. אני הייתי שם והשתתפנו בישיבות של הוועדה בעניין החוק הזה, חבריי עופר, אנטאנס, מנסור, אימאן. מי שהוביל את ההתנגדות החריפה, התקיפה, היה יושב-ראש הוועדה אז, חבר הכנסת גבי אשכנזי, וכל חברי כחול לבן אז. מה קרה? מה השתנה? אני שאלתי היום בוועדת הכנסת, לפני שנצא, חברי הרשימה המשותפת, לפגישה חשובה עם כבוד שר התיירות בעניין תוכנית סיוע לנצרת, כי מגיע לנצרת. לא יעלה על הדעת שעושים תוכנית גם לאילת – מגיע לה, גם לטבריה – מגיע לה, אבל למה לנצרת לא מגיע? היא לא נפגעה תיירותית? אז אני שאלתי את יושב-ראש ועדת הכנסת איתן גינזבורג, אמרתי לו: מה השתנה? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני רק אסיים. מה השתנה מלפני חודש להיום? אז המספרים, אדוני היושב-ראש, היו פי כמה מאשר היום, ואז אתם התנגדתם בתוקף. כנראה הכיסא של הממשלה ושל ראש הממשלה החלופי וכיסאות השרים משנים את העמדות. אנחנו, אדוני היושב-ראש, לא משנים את העמדות שלנו. אנחנו מתנגדים. זה חוק פוגעני, דורסני, פולשני, אפילו השב"כ בעצמו מתנגד למשימה הזאת, ולכן אנחנו ניאבק כמו שנאבקנו בעבר נגד הצעת החוק הזאת. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אוסאמה סעדי. חבר הכנסת אלעזר שטרן יעלה ויבוא. שלוש דקות לרשות אדוני, בבקשה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, עמיתיי חברי הכנסת, כאילו נהייתה פה תחרות למי חיי אדם, חיי אזרחי מדינת ישראל, חשובים יותר – למי שמעביר את חוק האיכונים, חוק המעקבים, או למי שמתנגד לו? ואני חושב הפוך. אני חושב שאנחנו, אלה שנתנגד לחוק הזה – אני לא רוצה להגיד שחיי אדם של תושבים במדינת ישראל חשובים לנו יותר מאשר לשרי הממשלה, אני לא אוהב את זה, לא רוצה לומר את זה, אבל אם כבר יש מישהו שהחיים חשובים לו יותר, אז אנחנו למעלה למעלה. למה? בגלל שאני חושב שהאיכונים האלה, יכול להיות שיגיע הזמן ולא תהיה ברירה, אבל בשלב הזה זה סוג של כיסוי על אוזלת ידה של הממשלה, על חוסר ההחלטה שלה. הרי הם דיברו על 30,000 בדיקות ביום – אז לא עושים. יכול להיות שאם היינו עושים, בכלל היינו במקום אחר. דיברו על צורך בחקירות אפידמיולוגיות ולהכשיר סטודנטים לזה – לא עשו. כשאתה לא עושה הכול, הכי קל לך לשדר לחץ והיסטריה ולהגיד כמה ימים אחרי ששמענו את ראש השב"כ: אוקיי, בואו עכשיו כן נשתמש באמצעי הזה, שגם בשב"כ היו מאוד שמחים לא להשתמש בו, כמו שאנחנו שמענו כולנו. עכשיו באמת, כשדיברנו אז – וציטטו פה את כל אלה שישבו איתנו בוועדת חוץ וביטחון והתנגדו – היו באמת פי כמה וכמה, הרבה יותר מונשמים במדינת ישראל. אנחנו לא במצב הזה, ברוך השם, אז למה עכשיו פתאום אתה רוצה לעשות את זה? ושמעתי מרחוק את השר שטייניץ. אני אומר לך, כבוד השר, אתם משדרים היסטריה, והיסטריה מגבירה מגפה בגלל שבהיסטריה מאבדים תחושה שיש מנהיג ששולט בעניינים, כשכל יומיים מתכנס הקבינט לקבל החלטות אחרות ולא מקבלים את ההחלטות הנכונות. אז אני לא חושב שאתם עושים את זה בשביל לפגוע בדמוקרטיה, למרות שאני מקווה שאתם מבינים את המחירים, אבל אני חושב שבמנהיגות מחזיקים יותר חזק את הסטיק, והייתם יכולים להקדיש את הזמן של הדיונים אתמול בוועדת כספים על הכספים של ראש הממשלה לדיון מעמיק. מה, יש הפתעה פתאום? לא היה צריך להיערך, אולי כן יהיה מצב גרוע? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> את זה צריך להגיד ב-16:00 – היום נעביר חוק בקריאה ראשונה? מה זה משדר לאזרחים, שהכול בהפתעות? תודה, אדוני. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עידן רול יעלה ויבוא. גם לרשותך, אדוני, שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי וחברותיי לכנסת, תראו, אני קצת לא מאמין שאנחנו שוב נמצאים פה, זאת אומרת, יש פה ממשלה שאין שום דבר אחר חוץ מלהגיד שהיא מנהלת את משבר הקורונה בצורה רשלנית וחאפרית, וכדי לכסות על זה היא או יוצרת עוד יותר פניקה והיסטריה או הולכת לפתרונות הכי קיצוניים שזמינים לה. לא זה נכון ולא זה נכון. כבר נאמר פה, וצודקים – יכול להיות שיגיע הרגע שתהיה סיבה מוצדקת להפעיל אמצעי איכון כמו של השב"כ, אבל בשביל שלא נוכל לבקר את זה ונצדיק את זה, תראו לנו את דרך קבלת ההחלטות שלכם. תראו שלא הכול נעשה בחובבנות, שלא הכול נעשה ב-06:00, שיש לכם מושג מה אתם עושים, שאתם מבססים את זה על עובדות ומידע. אתם יודעים, כל תהליך שמתבצע בצורה סדורה ויש לו איזשהו ממד של בדיקות, של עובדות, של נתונים סדורים, יום אחרי יום, אז הרבה יותר קשה לבוא ולהגיד שאתם עושים דברים לא בסדר. הרי אנחנו לא מחפשים באופוזיציה לבוא ולתקוף אתכם – כולנו רוצים להצליח בטיפול במשבר הקורונה. הבעיה היא שאנחנו רוצים להצליח לטפל במשבר הקורונה ובמשבר הכלכלי החריף בתולדות מדינת ישראל, ואתם בממשלה רוצים לסדר בעיקר הטבות ופינוקים לראש הממשלה ולספייר שלו גנץ. תראו, לצעוק כל הזמן: שב"כ, שב"כ ואיכונים, זה שוב לעשות את מה שאתם עושים הכי טוב – להאשים את הציבור: אתם לא ממושמעים, נעלה את הקנסות על המסכות; אתם לא ממושמעים, בגלל זה הקורונה חזרה. פעם אחת בחודשים של משבר שיבוא שר אחד בממשלה הזאת ויגיד: אתם יודעים מה, אולי לא ניהלנו נכון, אולי טעינו, אולי אנחנו לא עושים מספיק בדיקות, אולי אנחנו לא מבינים שצריך לעשות סגר אזורי, אולי אין לנו שום מתודולוגיה. אתם יודעים מה, אני מגיע מניהול בעולם ההייטק. ניהול זה ניהול; המטריה משתנה אבל זה ניהול. אין פה שום הבנה בניהול. אתם לא עושים שום דבר. אתם מאשימים את האזרחים ואתם מאלתרים. במקום לעקוב אחרי האזרחים, אולי תתחילו לעקוב אחרי המשיכות של ראש הממשלה נתניהו ושל החליפי שלו מהכספומט שלהם, שהוא במקרה הקופה הציבורית. תתחילו להסתכל על עצמכם ומה אתם עושים לא נכון. תיזכרו שיש פה גם אזרחים שמשלמים מיסים, שמסתכלים עליכם בעיניים כלות, עם עסקים קורסים וחרדה ליכולת להאכיל את הילדים שלהם ולרגע אחד – פשוט אשכרה לרגע אחד – תסתכלו על עוד בן אדם חוץ מעל עצמכם ועל הכיס שלכם בממשלה, ותנסו, אולי לשנייה אחת, לעשות את מה שמוטל עליכם ולהיות נבחרי ציבור. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת עידן רול. חבר הכנסת בועז טופורובסקי יעלה ויבוא. לרשותך, אדוני, שלוש דקות. בבקשה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ככה נגמרות דמוקרטיות. תסתכלו בהיסטוריה הנוכחית – אם זה הונגריה, אם זה פולין, אם זה עוד מדינות; תסתכלו בהיסטוריה הקרובה פחות. הדמוקרטיות בהיסטוריה המודרנית לא נגמרו ככה, בשנייה, אלא נגמרו צעד אחר צעד: כל פעם ביטלו עוד זכויות, שינו קצת את הדמוקרטיה, ביטלו עוד משהו, הפכו את הדמוקרטיה לפחות דמוקרטית. ותמיד יש איזשהו מצב חירום. זה הרי אף פעם לא בא סתם – תמיד יש מלחמה, יש איזשהו ניסיון הפיכה, כל מיני אמירות כאלה או אחרות, איזושהי אידיאולוגיה הרסנית, וכל פעם באיזשהו שלב קמים האזרחים ואומרים: וואי, איך לא שמנו לב, לקחו לנו את הדמוקרטיה, גנבו לנו אותה. וזה מה שקורה כאן, כי הרי החוק הזה שנקרא: בואו נשתמש בשב"כ בשביל לעזור לנו במשבר הלאומי הזה של הקורונה – בקלות היה אפשר לשנות את זה, להסביר עוד מעט למה צריך להיעזר בשב"כ בשביל להילחם במגפת הרצח, שיש רציחות, אם זה במגזר הערבי או בכלל במדינת ישראל; בתאונות הדרכים – בואו נשתמש בשב"כ כדי לראות שאף אחד לא עובר את המהירות המותרת; אלימות במשפחה – בואו נשתמש בשב"כ בשביל לראות שאף אחד לא אומר בטלפון לחבר שלו שאשתו מעצבנת אותו; בואו נשתמש בשב"כ בשביל לבדוק שמישהו לא מתכוון לגנוב, לשקר, לבגוד, לקחת שוחד. ככה בדיוק אפשר להסביר כל מצב שמישהו בממשל הזה יגדיר שהוא מצב חירום. אסור לנו לתת לזה יד. הרי מה קרה היום? היום ישבו כמה אנשים, לא הרבה, והחליטו שדחוף עכשיו לתת לשב"כ את האפשרות לעקוב אחרי אזרחי מדינת ישראל. ואז, אחרי שהם החליטו את זה, הם הביאו את זה לכאן, לכנסת, שתחליט דחוף, מהר, בוועדת הכנסת. באו כל חברי הקואליציה, כי אמרו להם, אותם אנשים בודדים, שזה דחוף. הם לא ידעו איזה חוק, הם לא קראו אותו, אף אחד מהקואליציה לא קרא את החוק הזה, כי הוא הוגש רק לפני כמה שעות, ואישרו את זה בוועדת הכנסת, ועכשיו, עוד מעט, יאשרו את זה כאן בקריאה ראשונה כאשר אף אחד מהמצביעים – אלה שיצביעו בעד וגם אלה שיצביעו נגד – לא קרא את החוק הזה. אבל החוק הזה מאפשר לשב"כ, בניגוד לעמדת ראש השב"כ, לבוא ולעקוב אחרי אזרחי מדינת ישראל, לבוא ולראות מי עושה מה, מי דיבר עם מי, מי היה ליד מי, וכל זה בשם איזושהי קורונה. היום זה קורונה, מחר זה שחיתות, מוחרתיים זה בגלל שעשינו משהו שהממשל לא רוצה את זה. וזה לא מנותק, זה לא מנותק מההחלטה אתמול להביא מיליון שקל לראש הממשלה. זה אותו ניתוק. זו אותה תפיסה של השלטון שהמדינה שייכת לו ולא לאזרחים. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לכן, השלטון הזה יכול להחליט היום שהשב"כ יעקוב אחרי האזרחים, כי אם האזרחים לא מקשיבים לו אז הוא יכריח אותם להקשיב לו, ולזה אנחנו חייבים לשים סוף. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת בועז טופורובסקי. רק שייאמר גם לפרוטוקול לגבי קריאת הצעת החוק, אז אני מהקואליציה וקראתי את כולה. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת מנסור עבאס. לרשותך, אדוני, שלוש דקות. << דובר >> מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לכל טיפול יש תופעות לוואי נוסף להשפעה שכל רופא מחפש בכל טיפול. אנחנו כמובן מתנגדים לחוק הזה, משיקולים רבים ומגוונים, אבל אנחנו גם תמהים שהממשלה, שדואגת היום לאתר כל חולה וכל בן אדם שנחשף לאזרח חולה בקורונה, לא מתעשתת ולא חושבת שאולי כדאי לה לאתר גם איפה גרים עכשיו הילדים והתינוקות שהיום – היום בבוקר, בביר אל-חמאם, הרסו שם שני בתים. איפה המשפחות האלה נמצאות היום ואיפה – – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – לא מעניין – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> השב"כ יגיד לך. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני לא אדבר על הצפון, אני אדבר היום רק על הנגב. 10,000 בתים נהרסו במשך חמש השנים האחרונות. איפה 10,000 המשפחות נמצאות היום? ולכן, אני לא אומר שאנחנו לא מתרגשים מהחוק הזה, אבל כאשר אנחנו שמים את העוולות ואת הכאבים שאנחנו חווים מדי יום מהחלטות של הממשלה, מהמחדלים שלה – בתכנון, בבנייה וגם בתחום הבריאות בחברה הערבית – אנחנו תמהים ושואלים את השאלה הזאת: חשוב לאתר כל חולה, איפה הוא נמצא, והחברה הערבית כבר הוכיחה שבמלחמה הזאת נגד נגיף הקורונה היא הייתה בחזית, בשני מישורים, גם כחלק ממערכת הבריאות וגם כחברה שהתנהגה בצורה אחראית, שמרה על הכללים ולא אפשרה לנגיף הזה להתפשט בכלל החברה במשך חודשים. אנחנו מקבלים היום את התוצאות, והממשלה הזאת, על אף המשבר – גם בתחום הבריאות, גם בתחום הכלכלי – הממשלה הזאת ממשיכה להוציא צווים ולבצע אותם ולא להתחשב באותן משפחות שבסך הכול אין להן וילות בכפרים הבלתי-מוכרים בנגב; אין וילות, אנחנו מדברים על בתים פשוטים, צריפים, ובכל זאת – 10,000 בתים במשך חמש שנים, וזה לא פתר את הבעיה. אני אסיים. גם בצפון, אדוני השר שטייניץ, גם בצפון הייתה בעיה של כפרים ערביים לא מוכרים. הממשלה בסופו של דבר הכירה בהם והסדירה את מעמדם המוניציפלי. למי זה הזיק? למי זה מזיק שיש היום כפר פורח שקוראים לו ואדי סלאמה ויישוב אחר שקוראים לו כמאנה המזרחית – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – וכמאנה המערבית, וחמר ועוד כל מיני, עשרות יישובים. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> קיוותה הממשלה להסיר אותם מהמפה. בסופו של דבר היא נכנעה והכירה בהם. למי מפריע להכיר ביישובים הבלתי-מוכרים בנגב ולמה להמשיך את ההריסה הזאת? הרי היא לא משנה את המציאות ולא נותנת לאנשים את הכיוון לצאת החוצה ולהתחבר ליישובים אחרים. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לכן, אנחנו מתנגדים לחוק הזה, אבל אנחנו כן מבקשים מכל סיעות הבית, מכל חברי הכנסת, להסתכל לנו בעיניים, לחברה הזאת, ולהרגיש את הכאב שאנחנו חשים כל יום. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מנסור עבאס. אני מבקש מחברי הכנסת להקפיד לעמוד בזמנים. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, שלוש דקות לרשותך, גברתי, בבקשה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברים וחברות נכבדות ונכבדים, הממשלה רוצה לשמור על החיים שלנו – זאת המטרה המוצהרת – אבל היא לא קולעת למטרה. לכן, ברשותכם, אני רוצה להציע כמה אופציות לשמירה על החיים שלנו, למשל לדאוג לפרנסה שלנו; לדאוג שלא יהיו רעבים לפת לחם; שיספקו – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת יצחק פינדרוס, רק לא עם הגב לדוברת. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – מקומות תעסוקה – כולנו יודעים היום בוודאות שלפחות 30%–40% מכל המובטלים שהוצאו מעבודתם בגל הקודם, לא תהיה להם אפשרות לחזור לעבודה; לדאוג לביטחון הנשים, שלא תהיה לנו נרצחת כל שבועיים; לדאוג לתת פתרונות לאלימות בתוך המשפחה – כמעט 90% מהמקרים שמדווחים על המשטרה על אלימות בתוך המשפחה אין להם תשובה, והם נסגרים, כי זה לא מעניין אף אחד; לדאוג לקורת גג לאלפי ילדים, במיוחד בדרום, הדרוםף שלצערנו מככב, אבל איפה הוא מככב? מככב ברעב, מככב בעוני, מככב בחוסר, במחסור במערכת חינוך, מככב במחסור בתשתיות לבריאות, אם לילדים, אם לנשים – לכולם; לדאוג לחינוך של הילדים שלנו; לדאוג לסטודנטים שעכשיו ניגשים למבחנים, ויש אוניברסיטאות שאמרו להם: תוכלו לגשת, אבל לא תוכלו להירשם לקורסי קיץ ובטח ובטח לא תוכלו להירשם לשנה הבאה אם לא תסדירו את החובות שלכם; לדאוג לקצבאות לנכים ולנזקקים, שתהיה להם אפשרות לחיים יותר טובים ומכבדים ומכובדים. אפשר לספור מפה עד הודעה חדשה פתרונות ואופציות לשמירה על החיים, אבל בטח ובטח לא איכונים. הייתי רוצה שישתמשו באיכונים למניעת אלימות ופשע בכל החברה הישראלית, ודווקא גם עם דגש על החברה הערבית. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מה שעושים עכשיו – אנחנו כחברה היינו עדים לכך לאורך כל השנים, אבל כשזה הגיע גם לכלל החברה הישראלית, אז הממשלה רוצה לעשות את זה כאילו בצורה דמוקרטית – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – לבקש רשות ולעשות את זה בצורה דמוקרטית. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אז דמוקרטיה – מעקב וחדירה לפרטיות של אנשים ורמיסת זכויות יסוד וכבוד האדם זה רחוק מאוד מלהיות דמוקרטיה או שמירה על חיים. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלכס קושניר, בבקשה, אדוני. שלוש דקות גם לרשותך. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אתה אמרת לפני כמה דקות שקראת את החוק, אז אני רוצה להקריא בקול רם באילו תנאים הממשלה רשאית להכריז על סמכות השירות לבצע פעולות תיקון, פשוט שכולנו נבין מה כתוב פה. אז בסעיף 2(א)(1) כתוב: "אם שוכנעה כי בשל חשש ממשי להתפשטות רחבת היקף של מחלה קיים צורך מיידי וממשי בהסתייעות בשירות". שוכנעה – על ידי מי? אין קריטריונים? אין מספרים? אמר השר שטייניץ, שדיבר פה, שהיום אנחנו כבר מכירים את המגפה ויודעים מה המשמעות של ההתפשטות. למה לא שמתם כאן מספרים? יותר מזה: ברגע שהממשלה השתכנעה, היא פשוט מכריזה, היא מודיעה לכנסת. לאף אחד אין פיקוח על הדבר הזה. לאף אחד. אתה יודע מה זה מזכיר לי? זה מזכיר לי את המקום שממנו באתי. גם שם היה ארגון, שנקרא קג"ב; כולכם שמעתם עליו. אז מה שאתם עושים, מה שהממשלה הזאת עושה – אתם הופכים את השב"כ, שהוא ארגון שאני גאה שהייתי חלק ממנו ועבדתי שם, לקג"ב. בשלב הבא, אתם יודעים מה תעשו? אני אגיד לכם, כי אני עברתי את זה, כי אחרי סבא שלי עקב הקג"ב, ואחרי אבא שלי עקב הקג"ב. אז אתם יודעים מה תעשו בשלב הבא? בשלב הבא אתם תמנו פוליטרוקים בכל מקום עבודה, אתם תמנו פוליטרוקים בכל פלוגה בצבא, כדי שחס וחלילה אף אחד לא יעז אפילו לחשוב כנגד הממשל. הרי זה מה שאתם עושים. לא קורונה מעניינת אתכם – מעניינת אתכם שליטה אבסולוטית באנשים. אתם לא ישבתם אפילו דקה אחת כדי להגדיר פה את הקריטריונים, כי זה לא אכפת לכם. מה שאכפת לכם זה איך אתם הופכים את העם הזה לעדר כבשים, איך אתם הופכים את עצמכם לשליטים מוחלטים – לא רק על המעשים של האנשים; בשלב הבא אתם תרצו לשלוט במחשבות של האנשים. ואני יודע מאיפה אתם לוקחים את הדוגמה – אתם לוקחים את הדוגמה מרוסיה הסובייטית, הקומוניסטית. אני עזבתי את המדינה הזאת בגלל זה. באתי לפה, למדינה דמוקרטית, ואני אמשיך יחד עם חבריי להילחם על הדמוקרטיה. לא ניתן לכם להפוך את השירות לקג"ב ולא ניתן לכם להפוך את הדמוקרטיה לדיקטטורה. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אלכס קושניר. חבר הכנסת הרב יצחק פינדרוס יעלה ויבוא. גם לרשותך, אדוני, שלוש דקות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, יושב-ראש המפלגה שלי הרב משה גפני, אני מרגיש היום שאני חי במדינת חלם. קמה פה ממשלה, שרים מדהימים, ראש ממשלה מדהים, שר בריאות בכלל משכמו ומעלה, וכאילו אנחנו לא למדנו כלום מלפני חודשיים-שלושה. לא למדנו כלום. פרצה הקורונה פה במרץ – התחיל קודם – ולמדנו שיש מגזר שאף אחד מהפקידות המקצועית במדינת ישראל לא יודע להתמודד איתו; למדנו שיש רשויות מקומיות חרדיות שאמורות – הן יכולות להתמודד והן יודעות מה לעשות, ושוב לקראת הגל השני אנחנו חיים בחלם. אין רשות מקומית, אין רשויות מקומיות; פקידים שאין להם מושג איך אנשים חרדים חיים מבחינה תרבותית, מבחינת סדר החיים שלהם מחליטים על סגר. עכשיו, אתם יודעים מה, היו מחליטים על סגר, עוד איכשהו – החליטו על סגר. אתם יודעים מה זה הסגר הזה? כינוס ענק בבוקר ביציאה לעבודה של כל תושבי העיר, שמי שעוד לא נדבק – יצליחו להדביק אותו, ואם במשך היום זה לא עבד, אז כשהוא חוזר בחזרה – עוד פעם, כינוס כל העיר בכניסה לעיר, איך נכנסים יחד ומדביקים אחד את השני. השתגענו? אנחנו בחלם? אנשים לא מבינים שהפקידים שיושבים שם במל"ל, בשמלל, הרופאים, הדוקטורים האלה, אין להם מושג על מה הם מדברים? יש לכם אנשים שמבינים. תפנו לרשויות האלה, תשבו איתם, תבנו תוכנית איך מונעים התפשטות. איך 71 חולים הולכים כאילו להדביק עיר שלמה – אולי צריך לסגור שכונה, אולי צריך ללמוד איך לסגור. גם לא סגרו בכלל, סתם הכבידו על אנשים: שעה ביציאה לעבודה, שעה בחזרה, תיסעו בתחבורה פנימית, תיסעו בתחבורה חיצונית. ובסוף, יש לנו סגן שר תחבורה, ואני פונה אליו ושואל אותו: תגיד לי, איך בנו את מחלקת התחבורה שם? לפי מה? לפי הייעוץ המשפטי. עוד אחד שמבין בדיוק הלך רוח של חרדים. תפסיקו להתעסק עם דברים שאתם לא מבינים, כי אתם פשוט הופכים להיות מגוחכים, ואתם יודעים מה, הפעם זה גם סכנת חיים. אתם משחקים בחיים. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לאדוני. חבר הכנסת אחמד טיבי יעלה ויבוא. לרשותך, אדוני, שלוש דקות. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חברי הכנסת החרדים לגורלה של הכנסת – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת פינדרוס. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אתה נכנסת בחוק הנורבגי, נכון? << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תודה רבה. אני רוצה לספר לכם על אבו חוסיין יוסף סואעד. הוא במקור מאל-כמאנה, גר בראמה, וכבר ב-1965 לקחו לו חלק מהאדמות שלו שנמצאות על מה שקרוי עכשיו מושב מכמנים. יש לו חלקת אדמה שנשארה, של 7.5 דונם, ולאחרונה הניחו קו ביוב בחלקה 15 גוש 19152 על ידי קולחי משגב בע"מ. הייתה לו גישה לאדמה שלו בשטח הזה, וגם הגישה הזאת נסגרה. לכן אבו חוסיין (אומר בערבית ומתרגם:) אבו חוסיין לא יכול להגיע לחלקת האדמה שלו, שהיא של אביו ושל משפחתו משכבר הימים. וכל מה שאבו חוסיין ומשפחתו רוצים זה שיאפשרו לו את הגישה שהייתה לו למה שנשאר מאדמתו. הוא כבר פנה במכתב לגוף הזה, לקולחי משגב, על ידי עו"ד מוחמד בשיר, בתביעה להחזיר לו את הגישה. ואני דורש לאפשר לאבו חוסיין גישה לאדמה שלו, למה שנשאר מהאדמה שלו. הוא קשור מאוד, (אומר בערבית: קשור מאוד לאדמתו.) אני אמשיך לעקוב אחרי הסיפור הזה מול כל הרשויות. הנקודה השנייה, אדוני היושב-ראש, זה תאונות דרכים, בעיקר תאונות דרכים שמתרחשות בארץ, קורבנות יהודים וערבים. לפי מגזר, ב-2020 – 43 קורבנות בתאונות דרכים. 43. ב-2019 כולה היו 44. יהודים ואחרים: ב-2019 – 95, ועד היום בשנה זו – 79. זאת מכת מדינה. מואייד, צעיר מאכסאל, נהרג. הוא סטודנט שלומד בג'נין. ניחמתי את אביו. קורע לב. כל סיפור כזה זה מוות מיותר לחלוטין. לכן, אנחנו חייבים לעשות הכול כדי לחזק תשתיות, להגביר מודעות לנהיגה נכונה, שנהגים לא יהיו עייפים, במיוחד נהגי משאיות. אנחנו רוצים שאנשים ייסעו בזהירות, לא מהר, כדי שיגיעו מהר הביתה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אחמד טיבי. חברת הכנסת היבה יזבק, לרשותך, גברתי, שלוש דקות. בבקשה. << דובר >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, מה עוד לא עשתה הממשלה הזאת כדי לנצל את משבר הקורונה? הקמת ממשלה עם ראש ממשלה מושחת, גזען; הכפלת מספר השרים והתיקים. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חברי הרשימה המשותפת, אני בטוח שתרצו לשמוע בקשב רב את חברת הכנסת יזבק. << דובר_המשך >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תודה. העבירו חוק נורבגי, הכניסו עוד חברי כנסת; מקדמים גנבת אדמות מפלסטינים בשם הסיפוח. עכשיו הם רוצים לחדור לחיי הפרט, לחיי האזרח וצנעתו, בשם הקורונה. חריג זה לא. האמת, זה לא חריג. זוהי המדיניות המתמשכת שאנחנו מכירים כבר עשורים; זוהי המדיניות הפוליטית המתמשכת שאנחנו מזהירים ממנה כבר שנים. זה מאוד אופייני להתנהלות הרווחת במדינה הזאת או על ידי הממשלה הזאת. אין חדש תחת השמש. הכול זה נגזרת של אותה מנטליות מיליטריסטית, ביטחוניסטית. האמת, אנחנו הערבים רגילים לזה, לצערנו, שאנחנו מטרה ומתייחסים אלינו כאל פושעים וכאיום ביטחוני מתמשך. לכן זה מגביר אצלנו את הצורך להתנגד לחוק הזה. אנחנו אומנם התרגלנו אבל מתנגדים ולא מסכימים, כי זה פוגע. אני מבשרת לכולם, למצטרפים החדשים להתנגדות לחוק, זה שזה כן פוגע, זה כן פוגע בכל זכות בסיסית של האזרח ושל הפרט. אבל אתם יודעים מה האבסורד? שראש השב"כ עצמו יצא נגד ההצעה הזאת, או לפחות הוא אמר שהוא לא מרגיש נוח עם הצעה כזאת. ראש השב"כ, שלא יודע מי ומה ובאיזה כלים הוא עושה שימוש לצורך מעקב ופיקוח – הוא עצמו אומר שהוא לא מרגיש נוח עם הצעה כזאת. וכאן נשאלת השאלה: באמת אין אמצעים אזרחיים שאפשר להפעיל? לא נותרו אמצעים אזרחיים? חראם. הממשלה לא יודעת, אין לה מושג באיזה אמצעים אפשר להשתמש, אז הינה כמה הצעות פרקטיות: יש דבר כזה אפליקציות, ואפשר להשתמש בהן; יש כזה דבר שיפור החקירות האפידמיולוגיות, ואפשר לעשות בהן שימוש; יש כזה דבר דאגה לאוכלוסיות שנמצאות בסיכון; יש כזה דבר פרסום קבוע של מסלולי החולים. יש הרבה כלים לגיטימיים שאפשר להשתמש בהם. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אבל גם אם החוק הזה יעבור, אני רוצה לבשר לכולם, לכל מי שיתמוך בו: גם אם הוא יעבור זה לא הופך אותו ללגיטימי. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת יזבק. חבר הכנסת אוריאל בוסו – אינו נוכח. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. אני מוותר על שלוש הדקות שלי לטובת האפשרות שלכם להגיע הביתה לילדים או לנכדים, למאמץ המשפחתי. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> או לישון. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> או לישון – למעוניינים. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא חייבים לחזור לעוד משמרת. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> גם לרשותך, גברתי, שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא לפחד ממני, ואם אני אצא חיובית – אל תדאגו, הטלפונים שלכם יהיו במעקב ואתם תקבלו התראות, יזהירו אתכם מהסכנה הגדולה של הידבקות בקורונה. האמת, ישבתי והקשבתי ומאוד כאב לי הלב לשמוע את האנשים שמרגישים שלוקחים להם את הדמוקרטיה שהייתה קיימת במדינת ישראל ומרגישים שחרב עליהם עולמם כי השב"כ פתאום מתחיל לעשות מעקב. זה מאוד מוזר שרק כאשר האש מגיעה עד הבית מבינים שיש אש בחוץ; שקיימת איזושהי הבנה שמדינת ישראל מה-זה שומרת זכויות אדם ופרט, ורק עכשיו השב"כ עלול, בגלל ההנחיה הזאת או החוק הזה, לכרסם בדמוקרטיה הקיימת במדינת ישראל. אני לא אחדש לכם כמי שאומרת שעד עכשיו המעקב הזה היה קיים בצורה זו או אחרת על הרבה פעילים באוכלוסייה הערבית ועל האוכלוסייה הערבית, על כל הצעירים שפרסמו איזשהו סטטוס והם לא מנהיגים גדולים שאפשר לחשוב שמישהו עוקב אחריהם; סתם צעירים שפרסמו איזשהו סטטוס ובאותו לילה הגיעו אליהם, עצרו אותם והכניסו אותם למעצר. אבל אולי אני אחדש לכם בכך שהמעקבים של השב"כ מגיעים גם לפעילים יהודים שהפעילות שלהם לא נראית – שהפעילות שלהם כנראה חורגת מהמחשבה של העדר, שרוצים שאנחנו כולנו נחשוב אותו דבר. שלא ישלו אותנו. דבר ראשון, שלא ישלו אותנו שהשב"כ הוא עכשיו המגן והפעיל הכי מבין בזכויות הפרט ונחרד מהאפשרות הזאת שיכפו עליו עצמו לעשות את זה. הרי הוא עשה את זה לפני כמה חודשים והוא ממשיך לעשות את זה מהתקופה שלפני הקורונה, אבל לקבוצות אחרות. כנראה כאשר מדברים על הדמוקרטיה במדינת ישראל, הדמוקרטיה המהותית, לא הדמוקרטיה של כן אפשר לבחור וכן אפשר להיבחר אלא דמוקרטיה אמיתית, של חופש הפרט וחופש התנועה וחופש ההתארגנות וכל הדברים האלה – אני חייבת להגיד, שגם לא ישלו אותנו שעכשיו אין, לא נשארו כלים בארגז הכלים של כל ממשלה מתוקנת כדי לשמור על האזרחים מהמחלה ומהאפידמיה שמשתוללת. אני חייבת להגיד שאי-אפשר עוד לצאת עם רעיונות איך לנצל את המצוקה של הציבור מול המחלה הזאת למטרות פוליטיות גרידא, לשלוט בציבור. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת תומא סלימאן. חבר הכנסת עודד פורר. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מוותר. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> מוותר. חבר הכנסת ניצן הורוביץ ­– אינו נוכח. חבר הכנסת משה יעלון. בהזדמנות הזאת שכבודו עולה, מזל טוב ליום הולדתך, עד 120 בבריאות. << דובר >> משה יעלון (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה על הברכה. כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הנושא שאנחנו דנים בו היום הוא נושא שעסקתי בו אישית כחבר ועדת החוץ והביטחון מתחילת הדרך. בפעם הראשונה שהנושא הובא לוועדה, זה היה בסוף הכנסת העשרים-ושתיים, גבי אשכנזי היה יושב-ראש הוועדה וכולנו הרמנו גבה, למה זה מגיע לוועדה שעה וחצי לפני התפזרות הכנסת למרות שזה יכול היה להגיע קודם. וברגע שהוקמה הוועדה החדשה בכנסת העשרים-ושלוש עסקנו בנושא בדחילו ורחימו, כי היה ברור שמדובר פה באמצעי רדיקלי, שמתאים לדיקטטורות ולא לדמוקרטיות. אך לנוכח האי-ודאות לגבי המגפה והשלכותיה והצגת תמונה של גידול אקספוננציאלי שיכול להגיע עד כדי מיליון חולים ו-10,000 מתים אנחנו נכנסו בעובי הקורה וקיימנו מספר רב של דיונים. בשל רגישות הנושא, באמת בגלל פיקוח נפש, נמצאה הדרך לאשר זאת כאמצעי יחיד – אין לו תחליף – אבל בסופו של דבר, מתוך הדיונים הללו, אחרי ששמנו מגבלות ופיקוח, בתוך הדיונים באו בסוף רופאים ואמרו לנו: אין צורך. בכל אופן, קבענו בוועדה שכדי להתמודד עם המגפה יש כמה דברים חשובים שיש לבצע. אחד מהם: אם רוצים איכון, אז לפתח אמצעי. אפילו קיימנו דיון על האמצעים האפשריים, כך שיהיה איכון בלי שום מעורבות של דרג ממשלתי, בוודאי לא של שירות ביטחון כללי, שהכלים שניתנו בידיו על פי חוק נועדו לדברים אחרים. לכן, בסופו של דבר הייתה הצבעה על פתרון טכנולוגי מסוים, מכשיר שמאפשר "לדקור" מישהו שהוא חולה ושזה יופיע באפליקציה שלו, ובטכנולוגיית בלוטות', במרחק של שני מטר – מי שמתקרב אליו מקבל התרעה שהוא פוגש מישהו שהוא נגוע, ולא תהיה מעורבות ממשלתית. אמרנו: יאללה, לכו לזה, תפתחו. מה שמדאיג אותי זה שארבעה חודשים עברו מתחילת האירוע, ואנחנו שוב באים ושומעים שעדיין האמצעי לא בשל. נוסף לזה עלתה חשיבות הבדיקות, הבדיקות בכלל – האפידמיולוגיות, החקירות האפידמיולוגיות, הסרולוגיות. עד היום, עם כל ההתחייבויות ועם כל האמירות, כולל ההכרזות באירועי תקשורת, 30,000 בדיקות ביום – קודם כול לא הגענו לזה; הדבר הנוסף הוא שיש צווארי בקבוק שניתן לפתור אותם, בין שזה מעבדות ובין שזה חוקרים או חוקרות, ושום דבר לא זז. כלומר ההתנהלות של הממשלה היא: יש משהו שקיים, אז יאללה, בואו נשתמש בו. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> משה יעלון (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני חושב שהחידלון בטיפול באירוע הזה של הקורונה – והוא לא רק בזה, הוא גם בדברים אחרים – מביא גם לזה שהציבור בסוף מזלזל. כשלא רואים דוגמה אישית, כשמשנים הנחיות מבוקר לערב ובסופו של דבר גם לא מקיימים את הדברים כפי שצריך אבל בוודאי לא מתכוננים כמו שצריך ולא מכינים כמו שצריך – מה שקורה כרגע זה שיש התפשטות של המגפה, והיא נובעת מחוסר אמון של האנשים, הציבור. גם את זה לא פותרים על ידי מתן כלים לשב"כ לעקוב אחרי האזרחים. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ניצן הורוביץ יעלה ויבוא, שלוש דקות לרשותך, אדוני. בבקשה. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> למה – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני נהנה מכל רגע. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> בגלל חוסר הניסיון? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> זאת מחלה עוברת. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כשאנחנו אומרים שב"כ, איכון טלפונים, מחשבים, זה נשמע רחוק, אז אני רוצה שהאזרחים יבינו על מה מדובר, וגם שכל חבר כנסת כאן ישאל את עצמו אם הוא רוצה שבמחשב, למשל – לא רק של השב"כ, של משרד הבריאות – שכל פקיד או פקידה יכולים לגשת אליו, יהיה המידע עם מי הוא, עם מי אני, איפה הייתי וכל מי שהיה בסביבתי במשך שבועיים אחורה מהיום שגילו שנדבקתי בנגיף, אבל הכול. ישאל את עצמו כל חבר כנסת אם הוא רוצה, לגבי עצמו, שמישהו במשרד הבריאות, ולא רק בשב"כ, ששם רמת האבטחה במחשבים גבוהה, אלא בלשכת בריאות מחוזית כלשהי, ידע – לגביך, למשל, אדוני היושב-ראש – בכל רגע ורגע בשבועיים האחרונים איפה בדיוק היית, ליד מי היית, מה עשית. והכלי הזה הוא לא רק איכון טלפונים כמו שחושבים – יש הרבה רמות של חיתוכי מידע וניתוחים ועוד דברים; אני לא רוצה להגיד את זה כאן, וזו בדיוק הסיבה שגם השב"כ לא רוצה שישתמשו בכלי הזה לצורכי הקורונה, כי הוא בדיוק לא רוצה שאזרחים לא מורשים ייחשפו ליכולות האלה, שהן יכולות מאוד דרמטיות ומאוד מועילות, למשל כשאתה רודף אחרי מחבל, ואז אתה יכול לדעת כל מיני דברים. אבל כשאתה הולך לאזרחים – שזאת מאסה, כל אזרחי המדינה, אתה יודע אדוני היושב-ראש בכמה אלפי אנשים מדובר? על כל חולה אחד שהם בודקים הם יכולים ליצור חתכים. רוב-רובם של האנשים האלה לא נדבקו, לא יידבקו; הם בכלל לא קרובים ברמת הדבקה לחולה עצמו, כי צריך ממש מרחק של איזה מטר או מטר וחצי. אלה זה פשוט אנשים שהיו בסביבה. אני, רבותיי חברי הכנסת, חבריי וחברותיי, אינני מעוניין שהממשלה תדע על כל מקום וכל אדם שאיתו נפגשתי בשבועיים האחרונים. יש לי חיים, החיים שלי זה החיים שלי, הפרטיות שלי זה הפרטיות שלי, כמו שלכל אזרח במדינת ישראל יש זכות, בזמנו הפנוי, בחייו הפרטיים, ללכת ולהיפגש ולעשות כל מיני דברים – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> – – והממשלה לא צריכה לדחוף את ידה ואת העין שלה ואת המחשבים שלה לתוך החיים שלי. ולכן אני אומר, אדוני: קורונה יש בכל העולם, ובעולם – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני מבקש מחברי הכנסת וחברות הכנסת לשמור על השקט ולאפשר לחבר הכנסת ניצן הורוביץ לסיים את דבריו. << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> כן, אני מסיים. אני אומר, חברים וחברות: קורונה יש בכל העולם, וגם במדינות שההדבקה הייתה הרבה יותר מבישראל סירבו להכניס את הכלי הזה, שהוא פגיעה קשה באמת בדברים הכי בסיסיים. ושוב, ישאל את עצמו כל אחד ואחד, כי כולנו נהיה חשופים, כל אחד מאיתנו שיידבק, שידעו שבועיים אחורה בדיוק איפה היינו, עם מי נפגשנו, מה עשינו ועוד הרבה דברים אחרים שאני לא יכול לפרט, אבל שלשב"כ יש את היכולות. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> אני חושב שזה לא המקום. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לאדוני. חברת הכנסת ע'דיר כמאל מריח – אמרתי נכון? שלוש דקות לרשותך, גברתי. חברת הכנסת קטי שטרית וחבר הכנסת טסלר, אני מבקש שלא להיות עם הגב לדוברת. חברי הכנסת והסדרנים, נא לשמור על הסדר במליאה. בבקשה, גברתי, שלוש דקות. << דובר >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני אשמח לשקט. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני מבקש שוב לשמור על השקט. בבקשה. << דובר_המשך >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אמור לי מי חבריך ואומר לך מי אתה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת פינדרוס, תחסוך ממני את הקריאות. תודה. << דובר_המשך >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אמור לי מי חבריך ואומר לך מי אתה. או בערבית: (מתרגמת את המשפט לערבית.) מי החברים שלנו? האם אנחנו רוצים שאורבן של הונגריה יהיה חבר שלנו? האם אנחנו שואפים לכך שדיקטטורים במדינות שלא בדיוק מיישמות דמוקרטיה יהיו החברות שלנו? האמינו לי, זה לא מועדון אקסקלוסיבי, שמדינת ישראל תתגאה בכך שתהיה חברה בו. המודל הזה שבו גוף ביטחון עושה איכון אזרחי לא קיים בשום מדינה בעולם. אין מדינה אחרת בעולם שבה השב"כ או גוף ביטחוני שאמור לספק ביטחון מתערב בעניינים אזרחיים. אנחנו ראינו את התגובות, הבנו את העמדה של השב"כ, ואנחנו גם לא מבינים את החשאיות, הערפול, חוסר השקיפות. מישהו כאן יכול לתת לי תשובות – מהם הפרמטרים? מי יקבע איך יתבצע האיכון? מי האנשים שישבו פיזית ויבצעו את האיכון? הרי בעולם המודרני ידע שווה כוח. בידי מי הכוח הזה? למי אנחנו נותנים את הכוח הזה? מי יחליט מתי יתבצע האיכון ואיפה יתבצע ואיזו קהילה תיכנס תחת איכון ולאן המידע זורם? אני חוששת שבעוד כמה חודשים נהיה בסדרת מדע בדיוני – פשוט נתנהל בצורה שבה המדינה תדע עלינו בכל רגע נתון איפה היינו ועם מי דיברנו ומה עשינו. זו לא דמוקרטיה, חברים. אנחנו גם מבינים שיש חברות אזרחיות – הרי אנחנו הסטרטאפ ניישן. יש יכולות של חברות אזרחיות לבצע את האיכון הזה בצורה שקופה ומקצועית. למה הממשלה מתעקשת שהשב"כ הוא שיעשה את זה, בחיפזון כזה, בצורה לא שקופה כזאת? לפני חודשיים ראש הממשלה הציע, במקום מחשב לכל ילד – בשיא הקורונה – שבב לכל ילד; הציע להדביק לגבו של כל ילד שבב. מה זה, מובילאיי, שיתריע כמו רכב על סכנות? אתם מקשיבים? אנשי טכנולוגיה ומשפט נדהמו לשמוע את הטענה הזאת. שבב לכל ילד? אנחנו מבינים איך זה יתפתח, איך זה יתחיל, אבל אנחנו לא מבינים איך זה ייגמר. שבב לכל ילד? חברים, לפני שנה כחול לבן התריעה ואמרה: ארדואן כבר כאן. ככה מתהווה דיקטטורה. ככה היא מתהווה, בתהליך מסוכן ואיטי – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – שלצערי לא כל האזרחים מבינים ומודעים להשלכות שלו. איכון – לא, לא בצורה הזאת. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת ע'דיר כמאל מריח. חבר הכנסת ינון אזולאי – אחרון הדוברים. בבקשה, אדוני, גם לרשותך שלוש דקות. אני מבקש מראש לעמוד בזמנים. תודה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, שרים, ראשית, ברכות לחברי הכנסת בוסו, ברוכי, חסיד וכל המצטרפים והמצטרפות, חברות הכנסת. בשעה טובה. שיהיה בהצלחה לכולנו. אתם יודעים, הגל השני כבר הגיע. מאיפה יודעים שהגל השני הגיע, שהוא כבר פה? כי יופי, יש על מי להפיל, יש: הציבור החרדי, עוד פעם. אם אני מסתכל על נתונים שנמצאים במשרד הבריאות, לא ממני: בת ים – על כל 10,000 יש עשרה חולים; אור יהודה – 15, טבריה – 13, אילת – 17, תל אביב-יפו – עשרה. כשאני מסתכל על זה, אני אומר: למה הלכו דווקא לטבריה, לאזורים החרדיים, להכות שם? לא מספיק העיר הזאת חלשה? לה מספיק היא מוכה, מה שהיא עוברת? לאלעד? מה קרה, תל אביב לא טוב? למה, כי שם האנשים חזקים יותר? אני לא אומר איפה תעשו סגר ואיפה לא תעשו סגר, אני רק מבקש שהסגר יהיה שוויוני. כשאתם מכים בערים האלה – אין להם כלכלה – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> צודק. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – אין להם יכולת חברתית להתחבר שוב. עד שהם סוף-סוף מתאוששים אנחנו שוב מכים בהם? רק דוגמה: בטבריה, ראש העיר מוני מעתוק, ראש הוועדה הקרואה – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני מבקש מחברי הכנסת לשמור על השקט במליאה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – מוסר לנו במכתב שהוא שלח היום לבנימין נתניהו, ראש הממשלה: חולים פעילים – 51; חולים שפונו כבר למלונית – 15, אחד מתוכם נמצא אחרי תאונה בבית חולים; סך הכול חולים בעיר – 35; חולים שממתינים לתשובה שלילית שנייה – 12. כלומר אנחנו מדברים על 23 חולים – סוגרים חצי עיר. אז נכון, בערב שלחו מכתב שהם מורידים כמה אזורים, כמה שכונות, אבל למה לעשות את זה? רק שתבינו עד כמה זה פוגע. אתמול באלעד היה בר-מצווה לסגן ראש העיר שלנו, הרב בוטבול. הוא הזמין אותנו. אני אגיד לכם את האמת, הייתי בדרך. אשתי שומעת שיש באילת סגר – היא אומרת לי: לא, אתה לא יוצא לשם. פסיכולוגית זה חוסם את האנשים, זה חוסם אותם מלהגיע. זה הורס, זה גומר אותם. ואני אסיים לכם – רק שתבינו מהו כוח: אתמול התקשר אחד מפקידי הממשלה לראש עיריית תל אביב-יפו מר רון חולדאי ואומר לו: כנראה שיטילו על העיר שלך סגר. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת איימן עודה, איימן. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> תקשיב, תלמד מתל אביב איך מתנהגים. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חולדאי דואג לשכונת עג'מי. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> זה חולדאי, זה עם בית הקברות המוסלמי, שהוא מזלזל שם. תקשיב מה זה: מתקשר אליו אחד מהפקידים הבכירים להודיע לו שעושים סגר על העיר תל אביב. מה הוא אומר לו? אתה לא מוסמך. שמי שמוסמך יתקשר אליי – השר או המנכ"ל של משרד הבריאות, אני לא יודע. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה השמאל, החילונים. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> ואתה חושב שהתקשרו אליו? לא התקשרו אליו. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> ובת ים – אתם חושבים שמישהו התקשר? יכול להיות שהוא התקשר לבקש שלא יעשו סגר. אבל על אילת כן עשו; על שכונות בטבריה כן עשו. עד מתי? מה אתם רוצים, שנחזור לימים האלה שבאים ומכים בציבור החרדי? אנחנו לא ניתן. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> הגיע הזמן שנגיד גם אנחנו את שלנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ינון אזולאי. יש שר שירצה לסכם? להשיב? השר יובל שטייניץ יעלה ויבוא. בבקשה, אדוני. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> איזו הצבעה? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> כרגע לא קיבלנו בקשה, לא מהאופוזיציה ולא מהממשלה. עדיין הדלת פתוחה בפניהם בכל רגע שירצו. בבקשה. << דובר >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קואליציה, אופוזיציה, היה כאן דיון. אני מוכרח להגיד שחלק מהדיון היה ענייני וחלק מחברי האופוזיציה מתחו פה ביקורת לגיטימית ועניינית. יחד עם זאת, היו פה גם ביטויים קשים ולא מקובלים, וגם אני אמרתי כמה דברים. אם מישהו נפגע מדבריי, אני מתנצל, אבל הביטויים שנאמרו פה, כמו "אפסים", או "שקרנים", או "דיקטטור" – עם כל הכבוד, אני לא חושב שזה משרת את האופוזיציה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חברי הכנסת מהיציע, אני מבקש לאפשר לשר להשיב. אולי תשתכנעו ותצביעו אחרת, אני לא יודע. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> אני לא חושב שלקרוא לגנץ ולאשכנזי או לכל חבר כנסת "אפסים" זה סגנון שצריך להיות מקובל כאן בכנסת. הרי כולנו הכינו על חטא שבמערכת הבחירות הרוחות התלהטו בין הליכוד לכחול לבן, בין השמאל לימין, בין כל המפלגות כולן, ואמרנו דברים קשים לפעמים, אבל אני לא זוכר ביטויים קשים כמו "אפסים" או "דיקטטור" כמו שנאמרו פה בדיון. אני חושב שזה לא מועיל לאופוזיציה, לא מועיל לקואליציה, פוגע בדימוי של הכנסת. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> משת"פים – – – << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> אני מסכים איתך. "משת"פים", "בוגדים" – כל מיני ביטויים כאן, שיכול להיות שאנשים אומרים לפעמים בעידנא דרתחא, אז ראוי להתנצל עליהם, אבל ככלל, ראוי שנמנע מהשיח הזה. אני מאוד משתדל שלא לפגוע אישית, מתחת לחגורה, לא לגופו של אדם, ואם יוצא שאני פוגע לפעמים – ואמרתי היום משהו שאולי פגע בחבר כנסת מהאופוזיציה, גם התנצלתי בפניו, אבל אני חושב שכולנו באמת צריכים לכבד את המוסד הזה, כי זה מכבד אותנו. אפשר למתוח ביקורת, גם קשה, בלי הביטויים הללו. עכשיו לגופו של עניין. שמעתי פה חלק מהביקורת, ואני מוכרח להגיד שחלק מהביקורת, מבחינתי, נפלה על אוזניים קשובות. למשל דיברו אנשים על מספר הבדיקות ועל מהירות הבדיקות. אכן, אני חושב שאנחנו צריכים לשכלל את התהליך הזה, ואני גם יודע שבתוך הממשלה, במשרד הבריאות – נדמה לי שאתה, בוגי, דיברת על הנושא הזה. אני חושב שזה נושא חשוב מאוד. דיברו כאן על ליצור אלטרנטיבה לשב"כ. אמרתי ואני חוזר על זה: ועדת השרים בראשותי שבחנה את העניין – אני קיימתי, אני חושב, חמש ישיבות, כל אחת של כמה שעות, וחוץ מזה נפגשתי אישית עם מיטב המומחים לאפידמיולוגיה, ולא פחות חשוב – למתמטיקה, למחשבים ואלגוריתמיקה; יש לנו בארץ, דרך אגב, מהמומחים הגדולים ביותר בעולם, יושבים באוניברסיטה העברית, במכון ויצמן וגם במקומות אחרים – בטכניון, באוניברסיטת תל אביב ובחיפה. ישבנו עם חלק גדול מהם כדי לבחון מה אפשר לעשות. עכשיו, אני רוצה לומר: אנחנו חייבים לעשות את המיטב. שטרן, אני מדבר גם לבוגי, אז תן לי שנייה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אה, לא. אני רוצה לעלות למעלה. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> אנחנו חייבים לעשות את המיטב, ואכן, כבר לפני חודשיים צוות השרים בראשותי – בוגי, כמו שאתה אמרת שאתם גם אמרתם בוועדת חוץ וביטחון – אחרי הבדיקות האלה, באמת הציע לפתח את האפליקציה הזאת, שקראנו לה "מגן משופר" או "מגן 2", שתהיה לה גם יכולת בלוטות', שמאפשרת לאכן קרבה של שני מטר בין טלפונים, והיא פותרת חלק מהבעיות, כי אם אנשים יושבים למשל בקומות שונות, אז שני מטר זה מספיק כדי שהיא לא תאבחן אותם כקרובים, למשל. זה לא פשוט, הנושא הזה, זה לא פשוט בכלל, ומה שהכי לא פשוט הוא שגם ברגע שתהיה אפליקציה טובה, אנחנו צריכים למצוא את הדרך הנכונה לדאוג לכך שרוב אזרחי המדינה יתקינו אותה. דרך אגב, לפי ההמלצה שלנו, היא אמורה להיות סגורה למדינה; רק האזרח יוכל להסתכל באפליקציה, אלא אם כן הוא חולה. אם הוא אובחן כחולה, המדינה תוכל להסתכל שבועיים אחורה כדי לאתר מגעים. ממה שהבנתי ממשרד הבריאות זה בפיתוח ותוך שבוע-שבועיים תהיה גרסה ראשונה. בדרך כלל, אני מעריך, לפי המומחים שאני נפגשתי איתם, שלוקח כמה שבועות עד שמשכללים והופכים את זה לכלי אפקטיבי, אבל כמובן זה לא יהיה אפקטיבי אם לא נמצא את הדרך החוקית לדאוג לכך שרוב אזרחי המדינה יתקינו אותה, ואז נוכל להשתחרר מהשב"כ. אני רוצה לסכם את הדברים ולומר לכם: אין לי ספק שמה שאנחנו עושים פה – כמו שאמר ניצן הורוביץ', לא טוב שהמדינה תעקוב אחריך אחר כך שבועיים אחורה, גם אם אתה חולה. כך אמר ניצן הורוביץ'. אבל אני רוצה לומר לך שחוק בריאות העם והחקירות האפידמיולוגיות שנועדו להתמודד עם מגפה או עם איום התקפה – זה בדיוק מה שהם מאפשרים. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> ניקח אותך לבג"ץ. אל תדאג. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> בסדר גמור. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה לא יעבור. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> זה מאה אחוז. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – שבג"ץ מפריע לכם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> אני רק רוצה להזכיר לך שבג"ץ המליץ לממשלה לחוקק את החוק שיאפשר את השימוש. על כל פנים, על כל פנים – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> קודם כול זכותו של כל אזרח לפנות לבג"ץ. אני מציע לא להגזים בכך, אבל זכותך. אני משוכנע שמה שאנחנו עושים פה לא יפגע בדמוקרטיה, ולא רק שלא יפגע באזרחי ישראל אלא יגן לא רק על הבריאות – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> – – אלא על חופש התנועה והפרנסה והתעסוקה, וימנע מאיתנו – ביחד עם צעדים נוספים, לא לבד – עשוי למנוע מאיתנו, חלילה וחס, את הצורך בסגר חלקי או בצעדים קשים נוספים. אני משוכנע שהכנסת תתמוך בזה, ואני משוכנע שרוב הציבור יבין בסוף שרואים פה צל הרים כהרים, אבל אין פה שום פגיעה וסכנה לדמוקרטיה או לזכויות האזרח. תודה רבה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לכבוד השר יובל שטייניץ. אני מבקש מחברי הכנסת לתפוס את מקומם, חברי הכנסת והשרים, לקראת הצבעה על הצעת חוק הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) התש"ף–2020, בקריאה הראשונה. אני עובר להצבעה. הצבעה מס' 15 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 44 נגד – 32 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) התש"ף–2020, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נגד סיפוח – – – יודע את זה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תוצאות ההצבעה הן 44 ועוד הצבעתו של חבר הכנסת אליהו ברוכי, שתומך בהצעת החוק, ולכן יצורף גם כן – 45 תומכים, 32 מתנגדים. אשר על כן – – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני הצבעתי בעד, בטעות. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני מבהיר לפרוטוקול שחברת הכנסת אורנה ברביבאי בטעות הצביעה בעד, והיא מבקשת להבהיר שהצבעתה היא נגד, לכן התוצאה היא כפי שהזכרתי קודם. הצעת החוק עברה, לאור התוצאה, בקריאה ראשונה, ותועבר לדיון בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ביקורת המדינה, ביקורת המדינה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה לא לחוקה? למה לא חוקה? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> לנוכח בקשת חברי הכנסת להעביר – – << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> למה לא לחוקה? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> – – את הצעת החוק לדיון בוועדת החוקה, ועדת הכנסת תדון בהעברת הצעת החוק לוועדת החוקה או לוועדת החוץ והביטחון. אני מכריז בזה על הפסקה בדיוני המליאה. הם יחודשו לאחר דיוני ועדת הכנסת. תודה רבה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 21:28 ונתחדשה בשעה 22:31.) << הפסקה >> << נושא >> הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני מחדשת את הישיבה. אני קוראת ליושב-ראש ועדת הכנסת איתן גינזבורג לבוא ולהודיע הודעה. << דובר >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> תודה, גברתי היושבת-ראש. מכיוון שזאת הפעם הראשונה שאני ניצב פה כשאת מנהלת את הישיבה, אז ברכות והצלחה רבה – – << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> – – על אף הנוכחות המכובדת אך דלה. חבריי חברי הכנסת, ועדת הכנסת קבעה בישיבתה היום כי ועדת החוץ והביטחון תדון בהצעת חוק הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף–2020, לשם הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. אין צורך בהצבעה. תודה רבה, גברתי, ולילה טוב. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת איתן גינזבורג, יושב-ראש ועדת הכנסת. אני נועלת את הישיבה. תם סדר-היום, הישיבה הבאה תתקיים ביום שני, ז' בתמוז התש"ף, 29 ביוני 2020, בשעה 16:00 בצוהריים. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 22:33. << סיום >>