דברי הכנסת

דברי הכנסת טז / מושב ראשון / ישיבות מ"ז–מ"ט / ז'–ט' בתמוז התש"ף / 29 ביוני – 1 ביולי 2020 / 16 חוברת ט"ז ישיבה מ"ז הישיבה הארבעים-ושבע של הכנסת העשרים-ושלוש יום שני, ז' בתמוז התש"ף (29 ביוני 2020) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 6 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 6 הצעות סיעות יש עתיד-תל"ם, הרשימה המשותפת, ימינה, ישראל ביתנו ומרצ להביע אי-אמון בממשלה בשל: 10 1. כישלון הממשלה בהשוואת תנאי הקהילה הגאה; 10 2. ההסתה והאפליה נגד החברה הערבית; 10 3. מחדל הממשלה בטיפול בקורונה; 10 4. ממשלת ישראל מקדמת סיפוח שטחים שיוביל לאפרטהייד 10 עידן רול (יש עתיד-תל"ם): 10 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 13 אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): 15 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 18 נפתלי בנט (ימינה): 22 שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: 26 תמר זנדברג (מרצ): 34 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 37 חילופי גברי בוועדות הכנסת 45 איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): 46 הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת 46 איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): 46 הרכב ועדות הכנסת 47 איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): 47 הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת 49 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 51 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 51 הצעות סיעות יש עתיד-תל"ם, הרשימה המשותפת, ימינה, ישראל ביתנו ומרצ להביע אי-אמון בממשלה בשל: 52 1. כישלון הממשלה בהשוואת תנאי הקהילה הגאה; 52 2. ההסתה והאפליה נגד החברה הערבית; 52 3. מחדל הממשלה בטיפול בקורונה; 52 4. ממשלת ישראל מקדמת סיפוח שטחים שיוביל לאפרטהייד 52 יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): 52 סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 54 איתן גינזבורג (כחול לבן): 55 יעקב מרגי (ש"ס): 57 יעקב טסלר (יהדות התורה): 58 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 59 אופיר סופר (ימינה): 61 ניצן הורוביץ (מרצ): 62 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 64 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 75 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 75 הצעת חוק תכנון משק החלב (תיקון מס' 3), התש"ף–2020 75 יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכלכלה): 75 הצעת חוק הגז (בטיחות ורישוי) (תיקון מס' 7), התש"ף–2020 80 יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכלכלה): 80 הצעת ועדת החוץ והביטחון בדבר פיצול הצעת חוק הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף–2020 83 צבי האוזר (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): 84 יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): 86 רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): 87 ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): 88 בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): 89 יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): 90 אלי אבידר (ישראל ביתנו): 92 עודד פורר (ישראל ביתנו): 93 אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): 96 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 96 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 98 ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): 99 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 100 היבה יזבק (הרשימה המשותפת): 101 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 102 יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): 103 ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): 106 ניצן הורוביץ (מרצ): 107 יאיר גולן (מרצ): 108 צבי האוזר (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): 109 הודעה אישית של חבר הכנסת אלי אבידר 116 אלי אבידר (ישראל ביתנו): 116 הצעת חוק הארכת תקופות (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (אישורים רגולטוריים), התש"ף–2020 117 יפעת שאשא ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת): 118 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 120 הצעת חוק מענק הסתגלות מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020 123 טלי פלוסקוב (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): 123 הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 3), התש"ף–2020 126 אוסאמה סעדי (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): 126 הצעת חוק איסור התערבות גנטית (שיבוט אדם ושינוי גנטי בתאי רבייה) (תיקון מס' 4), התש"ף–2020 128 סגן שר הבריאות יואב קיש: 128 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 131 אלכס קושניר (ישראל ביתנו): 132 סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 133 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 135 אוריאל בוסו (ש"ס): 136 ינון אזולאי (ש"ס): 137 עידן רול (יש עתיד-תל"ם): 139 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 141 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 141 הצעת חוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – אכיפה) (תיקון), התש"ף–2020 142 סגן שר הבריאות יואב קיש: 142 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 144 בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): 146 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 148 אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): 149 סגן שר הבריאות יואב קיש: 150 הצעת חוק ניהול דיוני ועדות השחרורים והוועדה לעיון בעונש (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020 153 שר המשפטים אבי ניסנקורן: 153 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 154 הצעת חוק הביטוח הלאומי (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה), התש"ף–2020 156 סגן שר האוצר יצחק כהן: 157 אלכס קושניר (ישראל ביתנו): 160 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 161 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, היום יום שני, ז' בתמוז התש"ף, 29 ביוני 2020. אני פותח את הישיבה. הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק הארכת תקופות (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (אישורים רגולטוריים), התש"ף–2020, שהחזירה הוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש ולבחינת היערכות המדינה למגפות ולרעידות אדמה; הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 3), התש"ף–2020, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק ניהול דיוני ועדות השחרורים והוועדה לעיון בעונש (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020; הצעת חוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – אכיפה) (תיקון), התש"ף–2020. לדיון מוקדם – החל מהצעת חוק פ/1360/23 וכלה בהצעת חוק פ/1430/23: הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – מתן תעודה במקצועות הבריאות לבעלי הכשרה מקצועית), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי; הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון – איסור הגבלת גיל בהרשמה למוסד להשכלה גבוהה), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק יישוב סכסוכי עבודה (תיקון – בוררות חובה בשירות הציבורי), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת אלי אבידר, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי קונין, חמד עמאר ואלכס קושניר; הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – חופש הביטוי וההתארגנות של סטודנטים), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איחוד סמכויות), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק יום לציון רצח העם הארמני, התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (תיקון – פטור מאגרה בשל האטה ממהירות הנסיעה המותרת), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – פעילות ציבורית), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – שינוי פרטים בכרטיס טיסה או בכרטיס לשיט), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת קארין אלהרר; הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – איסור הפליית מועמדים או סטודנטים), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – סיכום פנייה), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק האפוטרופוס הכללי (תיקון – הקמת מאגר מידע לעניין כספים ללא דורש), התש"ף–2020; מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (תיקון – פטור מאגרה לתחבורה ציבורית), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק המים (תיקון – איסור הפסקת אספקת מים), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, איימן עודה, עופר כסיף, ג'אבר עסאקלה ויוסף ג'בארין; הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – חובת מסירת פרטים של שולח פרסומת בניגוד לחוק), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – מתן שירות טלפוני חינם על ידי מבטח), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת קארין אלהרר; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (ביטול מופע אור ירוק ברמזור פנייה ימינה בעת הופעת אור ירוק ברמזור להולכי רגל), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת ינון אזולאי, בועז טופורובסקי, מיכאל מלכיאלי, אופיר סופר, יעקב מרגי, קטי קטרין שטרית ואוסאמה סעדי; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – חובת הנגשת שיחה מוקלטת), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת קארין אלהרר; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הארכת משך האור הירוק ברמזור להולכי רגל בקרבת בתי ספר ובתי אבות), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת ינון אזולאי, בועז טופורובסקי, מיכאל מלכיאלי, אופיר סופר, יעקב מרגי, קטי קטרין שטרית ואוסאמה סעדי; הצעת חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (תיקון – תנאי לגביית אגרה), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, איימן עודה, עופר כסיף, ג'אבר עסאקלה ויוסף ג'בארין; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – ביטול עסקה במסרון ומסירת אישור על קבלת הודעת ביטול), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת ינון אזולאי, מיכאל מלכיאלי, משה ארבל ויעקב טסלר; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – היתר הניתן לפי תוכניות ישנות), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק חג המצות (איסורי חמץ) (תיקון – איסור הצגת חמץ בפסח בבתי חולים), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת ינון אזולאי, משה ארבל, מיכאל מלכיאלי, משה אבוטבול וקטי קטרין שטרית; הצעת חוק איסוף ופינוי פסולת למחזור (תיקון – חובת מחזור בבית עסק גדול), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק חג המצות (איסורי חמץ) (תיקון – איסור מכירת חמץ גם שלא בפומבי), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת ינון אזולאי, יעקב טסלר, משה ארבל ומיכאל מלכיאלי; הצעת חוק למדיניות לאומית לשמירה על שטחים פתוחים, התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (נוסח חדש) (הסמכת שר הפנים לחתום על היתר עסקה), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת ינון אזולאי, משה ארבל, משה אבוטבול ומיכאל מלכיאלי; הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – תקצוב על פי מספר חיילים משוחררים הנרשמים ללימודים), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת יעקב מרגי; הצעת חוק הכנסת (תיקון – ייצוג נשים בקרב יושבי-ראש ועדות הכנסת), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת סונדוס סאלח, עאידה תומא סלימאן, היבה יזבק, אימאן ח'טיב יאסין, תמר זנדברג, ע'דיר כמאל מריח, אחמד טיבי ואוסאמה סעדי; הצעת חוק להגנה על האגן הצפוני של ים המלח, התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (שידור ישיבות מועצה), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, איימן עודה, עופר כסיף, ג'אבר עסאקלה ויוסף ג'בארין; הצעת חוק האזרחות (תיקון – אזרחות מכוח לידה לפני הקמת המדינה), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, איימן עודה, עופר כסיף, ג'אבר עסאקלה ויוסף ג'בארין; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (הכשרת חברי מועצה), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (עידוד נשים בעסקים), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת יוליה מלינובסקי קונין, עודד פורר, אלי אבידר, יבגני סובה, חמד עמאר ואלכס קושניר; הצעת חוק לביטול הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב, התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, איימן עודה, עופר כסיף, ג'אבר עסאקלה ויוסף ג'בארין; הצעת חוק הגנת הסביבה (יחידה סביבתית ברשויות ציבוריות), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק לעידוד בנייה בת-קיימא (תיקוני חקיקה), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק הרשויות המקומיות (פטור חיילים, נפגעי מלחמה ושוטרים מארנונה) (תיקון – פטור לחייל בודד בדירת שותפים), התש''ף–2020, מאת חברת הכנסת טלי פלוסקוב; הצעת חוק הטבות לניצולי שואה (תיקון – השוואת זכויות מקבלי קצבה חודשית מהרפובליקה הפדרלית של גרמניה), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – חישוב ימי מחלה בתקופת היריון), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת יעקב מרגי, ינון אזולאי, משה אבוטבול, חוה אתי עטייה, עופר כסיף והיבה יזבק; הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תיקון – העלאת הגיל לקבלת קצבה לנשים בקרן ותיקה שבהסדר), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת חיים כץ; הצעת חוק תקופת לידה והורות להורים (תיקוני חקיקה), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון – חובת דיון על יעדי תקציב), מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, יוסף ג'בארין, איימן עודה, עופר כסיף וג'אבר עסאקלה; הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – מינוי יועצים משפטיים של משרדים), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'; הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – הפרדת רשויות), מאת חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'; הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים-ושלוש, התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת יאיר לפיד, משה יעלון, מאיר כהן, עפר שלח, אורנה ברביבאי, קארין אלהרר, יואל רזבוזוב, אלעזר שטרן, מיקי לוי, ע'דיר כמאל מריח, רם בן ברק, יואב סגלוביץ', בועז טופורובסקי, אורלי פרומן, אנדרי קוז'ינוב ועידן רול; הצעת חוק השבות (תיקון – זכויות בני משפחה), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'; הצעת חוק זכות ייצוג לקטין המתנגד לאשפוז פסיכיאטרי (תיקוני חקיקה), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת קארין אלהרר; הצעת חוק חופש המידע (תיקון – הקמת נציבות חופש המידע והסדרת סמכותו של הממונה על חופש המידע ברשות ציבורית), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת קארין אלהרר; הצעת חוק הממשלה (תיקון – ועדת שרים לענייני חקיקה), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת קארין אלהרר; הצעת חוק היועץ המשפטי לממשלה (מינוי וכהונה), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת קארין אלהרר; הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון – מינוי נציג רשמי), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת קארין אלהרר; הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – הקצאת מקומות חניה במקום ציבורי לאזרח ותיק), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת ינון אזולאי, משה ארבל, מיכאל מלכיאלי ומשה אבוטבול; הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – בחירת נשיא בית המשפט העליון בידי הכנסת), מאת חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'; הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (עדות יועץ תקשורת או דובר), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת שלמה קרעי; הצעת חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים (תיקון – העסקת בגיר שהורשע בעבירת מין כעובד זמני במוסד), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת עידן רול; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – דיון בהשתתפות ראש הממשלה החלופי), מאת חברי הכנסת עודד פורר, יוליה מלינובסקי קונין ואלכס קושניר; הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – עידוד העסקת עובדים מאוכלוסיות ייחודיות), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק בית המשפט לענייני משפחה (תיקון – בני זוג מאותו המין), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עידן רול ויאיר לפיד; הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – תקופת צינון למינוי היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה כשופטים בבית המשפט העליון), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'; הצעת חוק-יסוד: מבקר המדינה (תיקון – כשירות מועמדים לכהונה כמבקר המדינה), מאת חברי הכנסת יואב סגלוביץ', יאיר לפיד, משה יעלון, אלעזר שטרן, מיקי לוי, ע'דיר כמאל מריח, יואל רזבוזוב, אורנה ברביבאי, אנדרי קוז'ינוב, קארין אלהרר, עפר שלח ועידן רול; הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – עידוד העסקת עובדים מאוכלוסיות ייחודיות), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון – זכויות בהליך בפני שופט מגשר), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת קארין אלהרר; הצעת חוק-יסוד: נשיא המדינה (תיקון – כשירות מועמדים לכהונה כנשיא המדינה), מאת חברי הכנסת יואב סגלוביץ', יאיר לפיד, משה יעלון, אלעזר שטרן, בועז טופורובסקי, רם בן ברק, ע'דיר כמאל מריח, יואל רזבוזוב, עפר שלח, אורנה ברביבאי, אנדרי קוז'ינוב, אורלי פרומן ומיקי לוי; הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – הגבלת זכות העמידה), מאת חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'; הצעת חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (תיקון – תקופת צינון לשוטרים בתפקידי חקירה ומודיעין), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת ינון אזולאי, משה ארבל, מיכאל מיכאלי ויעקב טסלר; הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (מכרז להצבת מכונות מזון אוטומטיות), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת ינון אזולאי, משה ארבל, מיכאל מלכיאלי ויעקב טסלר; הצעת חוק הגנה כלכלית על חסרי ישע (איסור על העברת רכוש, הון ונכסים ממטופל למטפל) (תיקוני חקיקה), התש"ף–2020; מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – תושב ששהה מחוץ לישראל ואין לו קרוב משפחה), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת משה ארבל וינון אזולאי; הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – העדפת תוצרת הארץ במכרזי מערכת הביטחון והמשרד לביטחון הפנים) (הוראת שעה), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת מיקי לוי, ע'דיר כמאל מריח, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק מימון מפלגות (תיקון – ייצוג הולם לנשים בכנסת), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין ואלכס קושניר. עוד הונחו על שולחן הכנסת, בהתאם לסעיף 73(א) לתקנון הכנסת, תקנות שעת חירום (הגבלת מספר העובדים במקום עבודה לשם צמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש) (תיקון מס' 9), התש"ף–2020 – החלטה מס' 50. אבקש להודיעכם כי חברי הכנסת יעקב אשר, אופיר כץ וינון אזולאי ביקשו לחזור בהם מהצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון – פשע שנאה), התש"ף–2020, שמספרה פ/1292/23. כמו כן הונחו מסקנות ועדת החינוך, התרבות והספורט בעקבות דיון מהיר בהצעתה של חברת הכנסת מאי גולן בנושא: בדיקת התמודדות בתי ספר עם חרם חברתי; מסקנות ועדת הפנים והגנת סביבה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת ע'דיר כמאל מריח, אופיר סופר, ג'אבר עסאקלה וחמד עמאר בנושא: ביצוע מול תכנון תוכנית 959 למגזר הדרוזי והצ'רקסי – קבלת תמונת מצב ממשרדי הממשלה והפקת לקחים. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << נושא >> הצעות סיעות יש עתיד-תל"ם, הרשימה המשותפת, ימינה, ישראל ביתנו ומרצ להביע אי-אמון בממשלה בשל: << נושא >> << נושא >>1. כישלון הממשלה בהשוואת תנאי הקהילה הגאה; << נושא >> << נושא >>2. ההסתה והאפליה נגד החברה הערבית; << נושא >> << נושא >> 3. מחדל הממשלה בטיפול בקורונה; << נושא >> << נושא4. ממשלת ישראל מקדמת סיפוח שטחים שיוביל לאפרטהייד << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו עוברים להצעות אי-אמון בממשלה. ראשונה – הצעת סיעת יש עתיד-תל"ם, שכותרתה: כישלון הממשלה בהשוואת תנאי הקהילה הגאה. יציג את ההצעה חבר הכנסת עידן רול, בבקשה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי וחברותיי, כנסת נכבדה, אני מביע היום אי-אמון בממשלה לא רק בשמי, בשם סיעת יש עתיד-תל"ם, גם לא רק בשם האופוזיציה; אני מביע אי-אמון בממשלה הזאת בשם עשרות אלפי זוגות להט"בים שלא יזכו לגדל משפחה ולגדל ילד בגללכם; בשביל אין-סוף הורים שלא יזכו להיות סבים וסבתות ולהחזיק נכד בידיים בגללכם; בשביל נערים ונערות טרנסיות שמפחדים ללכת ברחוב, שיקבלו מכות, אפילו בדרום תל אביב; בשביל ילדים בפריפריה שאולי פוחדים לצאת מהארון; בשביל ילדים מהמגזר הדתי-לאומי ומהמגזר החרדי שעוברים טיפולי המרה; בשביל שיעור האובדנות הגבוה בקהילה שלנו – בשביל כל הדברים האלה, כקהילה שלמה שממשיכה לסבול מאפליה יום-יומית בחסות החוק, החוק שאתם מסרבים לתקן. בשביל כל אותה קהילה שממנה אני מגיע ואליה אני שייך אני מביע היום אי-אמון בממשלה הזאת. ממשלת נתניהו-גנץ לא תקדם שום זכויות לקהילה הגאה. עכשיו, אתם יכולים לבוא ולומר: טוב, אתה מדבר מפוזיציה, זו הפרשנות שלך – לא, זו לא פרשנות; אמר את זה חבר הכנסת גינזבורג בקולו לפני שבועיים. הוא אמר: אוי, תראו, זה נורא מסובך, לא נצליח לקדם זכויות לקהילה הגאה בממשלה הזאת. אני אומר את זה לגינזבורג ולכל הממשלה, בטח לכחול לבן: לקדם זכויות זה דבר מסובך. לקדם זכויות זה משהו שצריך להיאבק עליו. כדי לעשות שינוי אמיתי בחברה שלנו צריך לרצות, קודם כול, וצריך לעבוד קשה ובנחישות ובאמונה בדרך, וצריך אידיאולוגיה. אידיאולוגיה זה אותו דבר שאיכשהו כל הזמן מתחמק מכחול לבן. צריך להציב קווים אדומים. צריך להגיד על מה אנחנו נלחמים ולא מוותרים. אני פה כדי להזכיר לכם שזה לא דבר היפותטי. אתם יודעים, נורא קל תמיד לומר: אתם, באופוזיציה, קל לכם להבטיח. רק שבסוגיה הגאה הספציפית הזאת אנחנו היינו שם, יש עתיד הייתה בממשלה. ואנחנו לא היינו באיזה פייק-אחדות, שניסינו לשדר לציבור הישראלי, אתם יודעים, שזו ממשלת אחדות, שכחול לבן – יש לה כוח. אנחנו ישבנו בממשלת נתניהו עם הבית היהודי בשיא כוחו, ועדיין העברנו את חוק הפונדקאות בקריאה ראשונה, ואפילו ראש הממשלה נתניהו הצביע בעד, מה שאומר שכשרוצים ושמים את המאמץ הפוליטי ואת ההון הפוליטי של מפלגה זה יכול לקרות. אנחנו דאגנו להכניס את הקהילה הגאה לתוך הקווים הקואליציוניים; אותו דבר שגנץ התחייב לעשות ופשוט שיקר לקהילה שלמה שהצביעה לו – אנחנו עשינו את זה; אנחנו עשינו רפורמה בוועדה לניתוחים לשינוי מין; אנחנו פתחנו דירות מקלט לטרנסים וטרנסיות; אנחנו השווינו נקודות מס לזוגות גאים. עשינו המון המון דברים, גם בחקיקה וגם לא בחקיקה, ומעולם לא הסתתרנו מאחורי "זה קשה". כשהיה צריך, שיתקנו את הקואליציה ודאגנו שזה יקרה. פונים אליי מהתקשורת בכל השבוע האחרון ואומרים: נו, מה אתה אומר על זה שיש לנו שישה ח"כים גאים מחוץ לארון? ואני אומר להם: מה זה משנה? מה זה משנה כמה ח"כים גאים מחוץ לארון יש אם בפועל שלושה מהם לא עושים שום דבר למען הקהילה? יש לנו פה שני שרים וחבר כנסת, את השר אוחנה, השר שמולי ואת חבר הכנסת גינזבורג, שאומנם הם להט"בים והם גאים והם מחוץ לארון, אבל להם יש כבר את המעמד שלהם – להם יש כסף, מעמד, הם לא מפחדים ללכת ברחוב, והכי חשוב, כבר יש להם ילדים שהם הביאו בהליך פונדקאות. אז כמה קל מהמקום הפריבילגי הזה לוותר על זכותם של אחרים, על החלום הכל-כך בסיסי הזה של המון המון זוגות במדינה שלנו, שרק חולמים להקים משפחה; כמה קל לכם, שמולי ואוחנה וגינזבורג, להחליט: אוקיי, אני את שלי קיבלתי, אפשר להפסיק. אין לכם שום זכות למכור את החלום של הקהילה הזאת, ואנחנו לא ניתן לכם למכור חלומות של אחרים. אישית, מילה אישית: כשאני הפכתי לאבא זה רק הגדיל אצלי את הדרייב לדאוג שגם אחרים יוכלו להיות הורים. אני באמת לא מבין איך לא קרה לכם אותו תהליך. אני רוצה להקריא לכם שנייה משהו קצר ממצע כחול לבן, המצע הגאה של כחול לבן, שעליו חתומים כל כחול לבן וכמובן חבר הכנסת בנימין גנץ: "שוויון זכויות לקהילה הגאה הוא חלק מהותי במדינה המקיימת שוויון זכויות לכל אדם, על פי עקרונות מגילת העצמאות. לכל אדם זכות לחיות את חייו כפי שהוא בוחר; להיות מי שהוא, לאהוב מישהו, להקים איתו משפחה, להוליד איתו ילדים, לקבל את כל הזכויות הקבועות בחוק באופן שוויוני ולהסתובב בינינו גאה במי שהוא". תגיד, בני, זה נשמע לך מוכר? כי אתה חתום על זה, והאנשים שלך ניסחו את הדברים האלה יחד כשיצרנו את המצע. המצע של כחול לבן נכון להיום מחולק לדברים שכבר הפרתם ודברים שסביר שתפירו בשבועות הקרובים. כחול לבן מכרה את הקהילה הגאה. בני גנץ ביקש ממני לכנס את כל ארגוני הקהילה הגאה ולהפגיש אותו איתם. הוא התחייב בפניהם בצורה ברורה שלא משתמעת לשני פנים שהוא ייתן להם שוויון זכויות מלא בחוק, ואז הלך ונכנס לממשלת נתניהו, בלי מילה על שוויון לקהילה הגאה, ובעצם קיבע את הסטטוס קוו הקיים, שאומר שאנחנו אזרחים סוג ב'. נורא קל לברוח מהבטחות, אבל לא מהקהילה שלנו. אנחנו קהילה שזוכרת. אתמול בבוקר דחתה ועדת שרים לענייני חקיקה, שעומד בראשה שר המשפטים אבי ניסנקורן מכחול לבן – היא דחתה את הצעת חוק הפונדקאות שהעליתי, הצעה שאמורה לעשות דבר בסיסי שבני גנץ התחייב עליו בקולו כמה פעמים: לאפשר לזוגות גאים לעשות תהליך פונדקאות בישראל, להקים משפחה בישראל. בואו תספרו לי עוד בכחול לבן על החשיבות של השפעה מבפנים. הרי אתם מוכרים לנו את זה כבר כמעט חודשיים, נכון? נכנסתם מתחת לאלונקה הדמיונית שלכם כדי לעזור, להשפיע מבפנים. אז כנראה שלהיות שר משפטים ולהיות ראש ועדת שרים לענייני חקיקה לא מספיק כדי להשפיע מבפנים, כי חוק הפונדקאות נדחה שבוע בלבד אחרי שגם חוק איסור טיפולי המרה נדחה. מה שכן כחול לבן הגדילו לעשות ועושים יותר טוב מהליכוד זה שאתמול, כמה שעות אחרי שאבי ניסנקורן דחה את הצעת חוק הפונדקאות שלי, הוא הגיע לעצרת הגאווה שלנו בירושלים כדי לנקות את המצפון שלו ולעשות איתנו סלפי, במחשבה שזה ירצה את הקהילה שלנו. הליכוד, בזמנו, כשהוא עשה את זה – מירי רגב עשתה את זה, עוד אחרים עשו את זה – לפחות לקח להם כמה ימים מאז מצעד הגאווה ועד שהם הצביעו נגדנו. אז אני פה כדי להגיד לכם בצורה מאוד ברורה, לכל אותם חנפנים, לכל אותם אלו שחושבים שהם ימרקו את המצפון שלהם בזה שהם יגיעו: אל תבואו, אנחנו לא מעוניינים בכם. את אירועי הגאווה שלנו אנחנו שומרים לאנשים שנלחמים עבורנו. אתם, נבחרי ציבור, תדברו – זה לא מעניין אותנו; תעשו. אתם נבחנים במעשים ולא בדיבורים, בין שאתם איתן גינזבורג או איציק שמולי או אוחנה ובין שאתם אבי ניסנקורן או כל אחד אחר שהיה אתמול. אתם, התפקיד שלכם זה להצביע בעד שוויון זכויות לקהילה הגאה. אם אתם לא מבינים שזו החובה שלכם, ואם אתם בכחול לבן לא מבינים שמכרתם את הקהילה הגאה – ואנחנו רואים את זה היטב – אז הינה, אני אומר לכם בצורה ברורה שוב: אל תבואו, אנחנו לא מעוניינים. אנחנו נסתדר. המאבק הגאה לשוויון זכויות היה פה שנים לפני כחול לבן, והוא יהיה פה הרבה שנים אחרי שכחול לבן תימחק מהמפה הפוליטית. אנחנו את שוויון הזכויות נשיג, אנחנו לא צריכים טובות, אבל אל תבואו לעשות עלינו תרגילים. הקהילה שלנו כבר מזמן לא נמצאת במקום הזה שעושים עלינו תרגילים. ביום רביעי אני אעלה את הצעת חוק הפונדקאות כהצעת חוק פרטית כאן במליאה, ויש לכם הזדמנות לעשות את הדבר הנכון. יש לכם עוד הזדמנות לתקן, להיזכר בכל אותן הבטחות שנתתם, להיזכר בכל אותם אנשים שעמדו בפניכם עם עיניים דומעות – ואני הייתי נוכח בשיחות האלה – ואמרו: תבטיחו לנו שתעזרו לנו להביא ילדים לעולם, תבטיחו לי שהבן שלי יוכל להקים משפחה. אני זוכר את כל אחת מהשיחות האלה, וגם הם זוכרים. ביום רביעי החוק יעלה להצבעה, ויש לכם הזדמנות שם בממשלה – ולבטח בכחול לבן, שהיה לה מאוד נוח לרכוב על גב הקהילה אל תוך הממשלה הזאת, קהילה שנרתמה בהמוניה להצביע לך, בני גנץ – יש לכם עוד הזדמנות לעשות את הדבר הנכון – פעם אחת מאז שפירקת את כחול לבן – ולהצביע בעד חוק פונדקאות שוויוני לזוגות גאים. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. אני מזמין להשיב בשם הממשלה את השר המקשר דוד אמסלם. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בשנים האחרונות תקציב השירותים החברתיים, ובראשם תקציב משרדי הרווחה, החינוך והבריאות, גדל באופן משמעותי, באופן המאפשר למשרדים אלו להתמודד בצורה טובה יותר עם צרכים וקשיים בתחומי אחריותם השונים. הקהילה הלהט"בית, כמו כל קהילה אחרת, נהנית מההשקעה התקציבית בשירותים אלו, בעיקר באמצעות מבחני תמיכה שוויוניים, במסגרת מבחני תמיכה מכוח סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985. במסגרת דיני התקציב לשנים 2017–2018, בעקבות דיאלוג מקצועי שהתנהל מול נציגים מהקהילה הלהט"בית, סוכם על תקציב ייעודי לקהילה בסכום של 10 מיליוני ש"ח בשנה עבור פרויקטים בחברה למתנ"סים, קבוצות תמיכה במרכזים לקהילה, קמפיין למניעת אפליה – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> השר אמסלם, אנחנו רוצים זכויות, לא כסף. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – תקציב ייעודי למלחמה ב-HIV, כולל קמפיין הסברה בקהילה – – << קריאה >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא פירורים של זכויות. תסתכל לי בעיניים, אל תקרא מדף. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אל תפריע לי, תן לי לסיים. – – וכן תקציב לתמיכה בארגוני נוער. במסגרת זו משרד החינוך העלה צורך בפתיחת תקנה ייעודית עבור תמיכה בארגוני נוער, וזו אכן נפתחה לבקשתו כבר בשנת 2017. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. אני מזמין להצעת האי-אמון מטעם סיעת הרשימה המשותפת, שכותרתה: ההסתה והאפליה נגד החברה הערבית, את חבר הכנסת אנטאנס שחאדה, שינמק את ההצעה, בבקשה. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> השר אמסלם, לא הבנתי מה הקשר בין מה שאני הצגתי – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתה יודע להתבטא. בוא תענה לי לעניין, גם אם תגיד לי לא, אבל בוא תענה לי לעניין. על מה אתה מדבר – – – << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת כסיף, אפשר היה לוותר על ההערה המתנשאת הזאת, האמת. בבקשה. חבר הכנסת שחאדה, בבקשה. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> למה אנחנו לא יכולים – – – זה לא מכבד אותך, זה לא שזה לא מכבד אותי. אתה לא מוציא אותי קטן בזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתם זורקים עלינו פירורים ובזה אתם אומרים די? תודה רבה על ה-10 מיליון, אבל אנחנו לא יכולים להתחתן כאן ולא יכולים להיות הורים. מה זה עוזר? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה. << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הממשלה הנוכחית, הממשלה הזאת, קמה על בסיס רעיון מרכזי אחד: לא הקורונה, לא המשבר הכלכלי, לא מצב החירום ולא ההערכה שאנחנו ניכנס למצב עוד יותר גרוע בגלל עידן הקורונה, אלא היא קמה על בסיס שנאת ערבים והרצון לכפות פתרון הן על הערבים שנמצאים תחת כיבוש והן על האוכלוסייה הערבית בישראל. רק הגזענות של גנץ, אשכנזי, הנדל, האוזר ושותפיו – היא שהובילה אותם להפנות עורף ל-62 המנדטים ולחבור למסית ולגזען הראשי מבלפור, מר "הערבים נוהרים". כחול לבן אפילו לא מסתירים שהעדיפו לשבת עם הנאשם בשוחד, במרמה ובהפרת אמונים, בניגוד לכל ההבטחות שלהם במשך שלוש מערכות בחירות, העיקר לא לשתף פעולה עם המשותפת או חלילה עם האוכלוסייה הערבית והמצביעים הערבים מאחוריהם. באמת, מאז שקמה הממשלה הזאת היא מוכיחה שהגזענות היא האג'נדה היחידה והעיקרית שמנחה אותה. הטיפול בקורונה נחל כישלון חרוץ; כחול לבן ברחו לתיקים שאינם קשורים בכלל למגפה או למצב החירום הכלכלי או הבריאותי; בליכוד כמו בליכוד עסוקים כרגיל רק באינטרסים של נתניהו, בהסתה שלו נגד מערכת המשפט ובגנבת מיליון שקל מקופת המדינה עבורו. כמה לא מפתיע שהמהלך המרכזי אשר הממשלה הגזענית הזאת מובילה הוא סיפוח, או ליתר דיוק אשליית הסיפוח, לא טיפול בקורונה, לא סיוע אמיתי למיליון מובטלים ועצמאים שנשארו בלי כלום, כמו שעשו רוב המדינות בעולם. כל היום רק עוסקים בתכנון הגזל ושוד הקרקעות – שוד הקרקעות של הפלסטינים באדמות הכבושות מ-67'. הממשלה אפילו לא מסתירה את כוונתה להפוך את הסיפוח הזה למשטר אפרטהייד מלא מלא, ללא שום בושה. נתניהו כבר הצהיר שהפלסטינים באזורים שיסופחו לא יקבלו אזרחות, וגנץ מדבר על הפלסטינים בזלזול וביהירות האופיינית לדורות של גנרלים ופוליטיקאים ישראלים, שחצנות שרק הובילה לעוד ועוד מלחמות ואלימות. הסיפוח, אם יתממש – ואני בספק; אנחנו נפעל וניאבק שלא יתממש – הוא גזל האדמות הפלסטיניות הגדול ביותר מאז 1948. הסיפוח יחולל שינוי מהותי לא רק בסכסוך הישראלי–פלסטיני אלא גם במעמדם, במהותם ובאופיים של החברה, המשטר והמדינה בתוך גבולות 1948. ההצהרות והדיבורים על סיפוח מספיקים לחולל שינוי זה, ולא בהכרח הסיפוח עצמו, כי זה מבהיר בעצם את היעדים האמיתיים של ממשלות ישראל מאז הסכמי אוסלו, אפילו מאז הכיבוש של 1967. סיפוח, חבריי, פירושו שפרדיגמת ההסדר, הסדר שלום, קרסה, קרי, פרדיגמת המשא ומתן קרסה, נפסקה, ואיתה יקרסו כל ההסדרים שנגזרו מעידן המשא ומתן שהיה מאז 1992. המתנחלים יראו שהמשך הלחץ וההתעללות בפלסטינים משתלמים; שתג המחיר משתלם ללא כל מחיר, ללא כל שינוי, ללא אף טיפול משמעותי מכוחות המשטרה. לכן גם הקולוניאליזם הישראלי משתלם, לדידם של תומכי פרויקט ההתנחלויות. אבל אופן הכיבוש ישתנה, ומנגנוני הדיכוי ישתנו בהתאם. אבל גם הפלסטינים, רבותיי, יסיקו מסקנות. מה שאנחנו כבר שומעים ואומרים מאז אוסלו הוא כנראה אמיתי והוא תקף, והם ילמדו את זה על בשרם – הם ילמדו שאין שלום עם התנחלויות, אין שלום עם המשך התנחלויות. עובדה. אי-אפשר להשיג שלום עם שליטה ישראלית בלעדית הן על הגבולות, הן על המים, על הכלכלה, תעסוקה, תנועה, חופש לאנשים, שליטה מלאה בשטח. ואין שלום בשלבים – את זה הפלסטינים כבר למדו – ואין שלום עם המשך שליטה ישראלית אפילו באמצעים עקיפים ולא ישירים. לשלום יש משוואה ברורה וצריך לקיימה. התנאים לשלום יודעים לכולם, אבל צריך לממש אותם. הסיפוח, חבריי, יחלחל גם למערכת הערכים הפוליטית בתוך ישראל. הסיפוח יהיה השינוי הפוליטי המשמעותי ביותר מאז 1967, וכמו שאז מה שנקרא בכינוי "אדוני הארץ" – הם באמת יהפכו עכשיו לשולטים ולקובעים בממשלה ובמדינה, כי תומכי הסיפוח ישתדלו יותר גם לשנות את אופיו של המשטר במדינה. הם יראו שההדתה משתלמת, ההפחדה משתלמת, הכיבוש משתלם, הצרת הדמוקרטיה משתלמת, דיכוי המיעוט משתלם, חקיקת חוקים גזעניים משתלמת. וכל זה משפיע על המציאות של האוכלוסייה הערבית בישראל. ההסתה הפרועה, הגזענות, האפליה, עוד יתגברו. שאף אחד לא יספר לנו סיפורים. מה שראינו בשנים האחרונות יתגבר עוד יותר. אנחנו רואים כיום איך הממשלה אדישה, בלשון המעטה, לפשיעה ולאלימות ולרצח שמתחוללים בחברה הערבית. 47 הרוגים מתחילת השנה לעומת 30 באותה תקופה בשנה שעברה – עלייה של 50%. נתון זה כשלעצמו מספיק לחולל רעידת אדמה בממשלה, אבל לא במקרה של האזרחים הערבים בישראל, לא במקרה של האוכלוסייה הערבית בישראל. שלא נדבר על תקציבים. ראינו בתקופת הקורונה מה קרה: כמעט רק 2% מסך התקציבים שהוקצו לרשויות מקומיות הוקצו לרשויות מקומיות ערביות. ראינו את התמיכה, או בעצם את היעדר התמיכה המסופקת לאוכלוסייה הערבית. אני לא רוצה לדבר על חינוך, על תרבות, על תשתיות, על הרס בתים, על היעדר תכנון ובנייה; את זה כולכם מכירים – הרי אתם חלק מזה, אתם יצרתם את המציאות הזאת בנגב ובשאר היישובים הערביים. אבל חבר'ה, גם במציאות הזאת אני רוצה להגיד לאוכלוסייה הערבית, לגיבורים האמיתיים, שלמרות הכול אנחנו אופטימיים, ואנחנו יודעים שהמשך המאבק הפוליטי שלנו ישיג תוצאות, כי זה כבר השיג תוצאות בעבר. גם המדדים מצביעים על זה, למרות מדיניות הממשלה הגזענית והמפלה. בוא נראה לדוגמה את השתתפות הנשים בכוח העבודה: עלייה מ-23% לפני עשור לכמעט 40% בשנים האחרונות; המצב הכלכלי, למרות הכול, למרות כל הנחיתות הכלכלית – שיפרנו את המצב הכלכלי בזכות עצמנו, בזכות זה שאנחנו שולחים את הילדים ללמוד באוניברסיטאות. יש 50,000 סטודנטים ערבים באוניברסיטאות רק במדינה, ו-60% מתוך אלה שלומדים לתואר ראשון הם בחורות ערביות. יש אלפי סטודנטים ערבים שלומדים באוניברסיטאות באירופה נושאים כמו רפואה ונושאים הקשורים לרפואה, כי שוק הלימוד כאן סגור בגלל אפליה ממסדית, מבנית, כלפי האוכלוסייה הערבית. אזורי תעשייה כמעט אין ביישובים הערביים, אבל בכל זאת השגנו שיפורים. אני אומר את זה כדי להגיד לכולם שאנחנו לא נוותר. יש לנו דרישות פוליטיות ברורות. לא נסכים להמשך ההסתה, האפליה והגזענות כלפי האוכלוסייה הערבית. ואנחנו מציעים פתרון. אנחנו לא נסתפק בפירורים ולא נסתפק בשיפור כלכלי "כאילו" שיפור כלכלי. אנחנו רוצים שינוי מהותי במעמדם של האזרחים הפלסטינים בישראל – רוצים הקמת משטר דמוקרטי מהותי בדמות מדינת כל אזרחיה, שלא תפלה ולא תתנשא כלפי אף אזרח ולא תפלה בין האזרחים לא על בסיס גזע, מגדר או מין, ולא על בסיס גיאוגרפי, ולא על בסיס דתי – שוויון מהותי – ולא תאיים על האזרחים שלה בענישה פוליטית, או כמו שעושה מדינת ישראל לפעמים – בשלילה אזרחות ובהסתה הפוליטית. תודה רבה, אדוני. לכן אני מציע שנצביע להפיל את הממשלה הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> ישיב השר המקשר חבר הכנסת דוד אמסלם. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ממשלת ישראל, המשרד לביטחון פנים ומשטרת ישראל רואים בחיזוק הביטחון האישי בחברה הערבית משימה לאומית חשובה. התוכנית של משטרת ישראל בנושא היא מתוכניות הדגל של המשרד לביטחון פנים ונדבך מרכזי במדיניות המתגבשת בימים אלה על ידי השר לביטחון פנים. דרך אגב, זה כבר מהממשלות הקודמות – אתם יודעים גם בעצמכם, כשהייתי יושב-ראש ועדת הפנים, כמה דיונים עשינו בנושא, בגלל שזה באמת נושא חשוב. עוד בשנת 2016 גובשה במשרד לביטחון פנים תוכנית חומש במטרה לטפל בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית, לצד הרחבת שירותי המשטרה בחברה הערבית. לטובת מימוש התוכנית הוקמו בשנים האחרונות שבע תחנות, ושתיים נוספות במהלך שנת 2020 – תחנת הגליל המערבי בג'דידה-מכר – – << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – גם כן. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – ותחנה נוספת בטירה – – << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אין בזה שום פתרון אמיתי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – שהשר לביטחון פנים צפוי לחנוך מחר. מה אתה אומר? << קריאה >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – גוברת, והמדדים של האלימות והפשיעה רק הולכים וגדלים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כל זאת לצד – – << קריאה >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אז מה זה עוזר שיש תוכנית? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – חיזוקן של תחנות אחרות המעניקות שירות בחבר הערבית. בנוסף נוספו מעל 700 שוטרים לאכיפה ביישובים הערביים וגויסו כ-500 שוטרים מהחברה הערבית. נוסף לפעילות השוטפת של תחנות המשטרה בחברה הערבית, במקומות מסוימים, בהתאם למדדי פשיעה, מופעלים לעיתים גם מפקדות וכוחות משימתיים ייעודיים המונים עשרות שוטרים. << קריאה >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – בעניין אלימות ופשיעה – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> ביישובים הערביים שבהם הוקמה תחנת משטרה חל שיפור באמון הציבור – – << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – כפי שעולה מסקרים שערכה המשטרה. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה היה. זה אי-אמון בשבוע שעבר עוד, על האלימות. היום זה על הסתה וגזענות כלפי האוכלוסייה הערבית. מה הממשלה עושה – – – << קריאה >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה משיב על ההצעה הלא-נכונה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דרך אגב, אתם בלי קשר מגישים את אותן הצעות אי-אמון. אתה מדבר על מה שאתה רוצה. אתה מדבר איתי גם על הסיפור הזה של מדינת כל אזרחיה וכו'. בכלל, אתה נואם כאן בלי קשר להצעה, ואתה שואל על מה אני עונה? אני עונה בדיוק על הדבר הזה. זאת ההצעה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – אי-אמון. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בנוסף, ביישובים אלה חלה בשנת 2019 עלייה של כ-50% ביחס לשנת 2018 במספר התיקים שהוגשה בגינם בקשה למעצר עד תום ההליכים בעבירות אמל"ח, לצד עלייה של 67% בהגשת כתבי אישום במגוון עבירות ביחס לשנת 2017. לגופה של ההצעה, מהמשטרה נמסר לי – אני מקריא את זה בשם השר לביטחון פנים – כי לא מוכר כל אירוע שבו הופעל כוח ביישוב ביר אל-חמאם. עם זאת, וכדי שנדייק את חבר הכנסת טיבי, אציין כי אכן היה אירוע ביישוב אל-רפיעה, הסמוך לביר אל-חמאם. באירוע זה, לפי הנמסר, נדרשה המשטרה לסייע ליחידה הארצית לפיקוח על הבנייה במימוש שני צווי הריסה. במהלך הפעילות נתקל הכוח בהתגודדות של התושבים ויידוי אבנים; נעצרו שלושה חשודים, אחד מהם לאחר שאיים על מפקח היחידה הארצית ובחיפוש על גופו נתפסה סכין. ההריסה הסתיימה ללא חריג וללא שימוש באמצעים. באשר לנטען בהצעה בנוגע להפעלת כוח משטרתי נגד תושבי יפו, ממשטרת ישראל נמסר לשר כי מדובר באירועים על רקע סיוע המשטרה לעבודות בנייה אשר התבצעו על ידי עיריית תל אביב ברחוב אליזבת ביפו בהתאם להחלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב. על רקע עבודות הבנייה האמורות אירעו בתאריכים 8 ביוני עד 17 ביוני 2020 באזור המתחם ביפו הפרות חוק וסדר קשות, שכללו בין היתר חסימת כבישים, נהיגה פרועה, אירועי יידוי אבנים, תקיפות שוטרים, הצתות וגרימת נזק לרכוש, לרבות הצתת כלי רכב ומשרד של עיריית תל אביב בשדרות ירושלים. בנוסף ירו המתפרעים זיקוקים בכינון ישיר לעבר כוחות המשטרה, וכן תקפו שוטרים. במקום נתפסו שקי אבנים שנועדו להשלכה על כוחות המשטרה. בהתאם לכך ערכה המשטרה כמה מעצרים של חשודים בעבירות של הפרת סדר ותקיפת שוטרים, וכן נפתח כנגדם תיק פלילי. המשטרה תמשיך במסגרת סמכותה לפעול בנחישות כנגד מפירי חוק וסדר ותפעל למצות את הדין עם העבריינים. נוסף על כל האמור, משרד הפנים פועל רבות עבור הרשויות המקומיות של האוכלוסייה הערבית ועבור החברה הערבית עצמה. על קצה המזלג ניתן למנות את תוכניות החומש שהפעילה הממשלה השלושים-וארבע עבור רשויות המגזר הצ'רקסי, הבדואי בצפון, הבדואי בדרום ועבור כלל הרשויות המקומיות הערביות בישראל בתקציבים של מיליארדים שיועדו לחברה הערבית בלבד. זאת ועוד, מענקי משרד הפנים לרשויות המקומיות אשר מוקצים בשגרה מוקצים לרשויות על בסיס קריטריונים שאינם מתייחסים לשאלת המגזר של אוכלוסיית הרשות המקומית. זה, נוסף לתקציבים הרגילים. בהתייחס לתקציבים שהוקצו במהלך הגל הראשון של התפרצות מגפת הקורונה, במהלך חודש הרמדאן הוקצו 55 מיליון שקלים לתמיכה ברשויות המוסלמיות בלבד. נוסף על כך כל רשות מקומית שהוטלו עליה הגבלות, בעיקר אזור מוגבל, קיבלה סיוע גם כן. בתחום הארנונה כלל הרשויות המקומיות קיבלו שיפוי בגין ההנחה שניתנה לעסקים מארנונה למשך החודשים מרץ עד מאי 2020. עובדתית, חלקן של הרשויות הערביות בסך סכום השיפוי היה נמוך, אך זאת רק בשל העובדה שהתקציב נועד לסיוע לעסקים ולא לרשויות המקומיות עצמן. השיפוי שהועבר לכל רשות תאם באופן מלא את היקף הארנונה לעסקים שהייתה הרשות צפויה לגבות בגין תקופה זו. אף על פי כן, בעקבות הקושי התקציבי שחוו רשויות מוחלשות רבות בישראל, וביניהן גם הרשויות הערביות, במהלך משבר הקורונה משרד הפנים יחד עם משרד האוצר ובשיתוף נציגי השלטון המקומי מהמגזר הערבי גיבשו חבילת סיוע על סך 200 מיליון שקלים לרשויות המקומיות המוחלשות. הסיוע הועבר כתקציב שוטף לרשויות המקומיות, ו79% מסך התקציב הועבר לרשויות מקומיות ערביות ודרוזיות. בהתייחס להחלטת הממשלה לסיוע לערים טבריה ואילת, מבין כל ערי הליבה התיירותיות טבריה ואילת הן הערים שנפגעו בצורה חמורה ביותר בעקבות משבר הקורונה, ורק לאחר בחינה דקדקנית של מאפייני הפגיעה של הרשויות המקומיות השונות על ידי גורמי מקצוע במשרד ראש הממשלה, במשרד התיירות ובמשרד הפנים, ולאחר בחירה משותפת עם משרד המשפטים, התקבלה ההכרעה כי אכן אלו הן ערים שהדחיפות מחייבת לתמוך בהן ביתר שאת על מנת שתוכלנה לשרוד במשבר הכלכלי שפקד אותן. << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מה עם נצרת, אדוני? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לסיכום, משרד הפנים פועל רבות וימשיך לפעול לצמצום הפערים בחברה הישראלית, לשיפור מצבן ואיתנותן הכלכלית של כלל הרשויות המקומיות בישראל ולשיפור השירות שמקבלים כלל אזרחי ישראל מהרשויות המקומיות, ללא הבדלי דת, גזע או מין. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. אנחנו עוברים להצעת האי-אמון הבאה, שכותרתה: מחדל הממשלה בטיפול בקורונה, הצעת סיעות ימינה וישראל ביתנו. ינמק את ההצעה חבר הכנסת נפתלי בנט, בבקשה. << דובר >> נפתלי בנט (ימינה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, נהוג לבקר את הממשלה בהצעת אי-אמון. אני אעשה דבר שונה. מכיוון שהממשלה לא מצליחה לפעול בצורה ראויה במשבר הקורונה, אני גיבשתי 15 המלצות מעשיות, שאקרא עכשיו, להיום – שאפשר לעשות היום כדי להתחיל למשוך את הציבור הישראלי מתוך הבוץ הכלכלי והפרנסתי הנורא שאנחנו שוקעים בו בגלל חוסר הפעולה וחוסר האונות של ממשלת ישראל. 1. גייסו כבר היום 2,500 סטודנטים, תכשירו אותם בתוך שלושה ימים עד סוף השבוע לבצע חקירה אפידמיולוגית. המילים "חקירה אפידמיולוגית" – נשמע מאוד מאוד מפחיד ומורכב. זה בסך הכול תשאול טלפוני של שעה וחצי, שעתיים, של בן אדם נחמד ששואל את מאומת הקורונה: איפה היית בשבועיים האחרונים ואת מי אולי הדבקת. היום, באיוולת, משרד הבריאות שולח לשם אחיות מוסמכות מטיפות חלב, שאין לנו הרבה כאלה וצריך שהן תהיינה בטיפות חלב, כשכל אחד יכול לעשות את זה – אדם אינטליגנטי, בוגר אוניברסיטה, אחרי הכשרה של שלושה ימים. למה אתם מחכים? תעשו את זה כבר. 2. תפתחו את שוק בדיקות הקורונה לתחרות של השוק הפרטי. זה לא סוד שכנגד כל הפקידים הבאתי את MyHeritage עם 10,000, 15,000 בדיקות ליום. הינה רעיון. מכירים את השוק הסולרי, שהמדינה מראש מתחייבת לקנות אנרגיה בהיקף מסוים ובמחיר מסוים? תעשו את אותו דבר בבדיקות. תגידו: אנחנו, מדינת ישראל, מוכנים לקנות מספק פרטי חצי מיליון בדיקות במחיר מוסכם של זה וזה – אתם תראו איזה קסם, איך השוק הפרטי יעשה בקסם מה שאתם לא מצליחים. 3. רדו למכון ויצמן כבר היום. יוליק, דיברתי איתך על זה, אמרתי לך: לך דבר עם אלינב, דבר איתו. אף אחד לא דיבר איתו מאז, זה היה לפני חודש. יש להם מערכת שכבר במקומות אחרים בעולם מיישמים את השיטה, ורק אצלנו ממשיכים שלא ליישם. זו מערכת זולה יותר, פשוטה יותר, שיודעת להגיע ל-70,000 בדיקות. תתעלם ממה שפקידיך אומרים לך. הם יגידו: זה לא עובד – אז הם טועים. הפקידים במשרד הבריאות לא יודעים הכול, בסדר? 4. לפתוח מחדש את המלוניות שהקמתי, ירקתי דם עליהן, מלוניות קורונה, ששם יש בידוד הרמטי. ותשלחו את הנשאים ככל האפשר למלונות הקורונה, לא הביתה. כרגע כרגע, כרגע לפני שבע דקות, סיפרו על מישהו שהודבק על ידי אשתו שנשלחה הביתה. יכול להיות שהם הסבירו שהם יכולים לבודד. בידוד ביתי בגדול לא עובד. ה-default חייב להיות במלוניות קורונה. אם אין אפשרות מסיבות כאלה ואחרות, אז לשלוח פקח שיוודא שהבית יודע לקלוט את הבידוד, אבל באמת, אנחנו שולחים פצצות מתקתקות חזרה לחברה. למה לעשות בדיקות אם אנחנו ממילא שולחים אותם להדביק? 5. תקימו מערך חירום לקטיעת שרשרות הדבקה ותציבו בראש פרויקטור. היום זה ברדק. זיפו התפטר – תביאו מישהו. קדימה, תקים את המערך הזה, לא בתוך משרד הבריאות. לא כי אנשי משרד הבריאות רעים – הם לא הרעים, הם אנשים טובים, אבל הם רגולטור, ורגולטור לא יודע לבצע. הוא לא נועד לבצע. כמו שבורג לא יודע לשדר סרט, ואי-אפשר לעשות מיץ תפוזים ממיקרופון, רגולטור לא נועד לבצע. למעשה, רגולטור, כל טיבו – כל הזמן בולם מביצוע. זאת מהות הרגולטור – הוא מקשה. אז איך מציבים רגולטור לבצע פרויקט שהוא לא קל? ואני מזכיר לכם, אנחנו צריכים להגיע ל-100,000 בדיקות. זה לא בשמיים. אנחנו מדינת ישראל, הגענו לאנטבה, הקמנו מדינה, פרסנו את המוביל הארצי – תאמינו לי שאפשר בזמן קצר לבצע 100,000 בדיקות ביום. הלאה, 6. ביצעו השבוע סקר סרולוגי עם תוקף סטטיסטי. סוף-סוף אני שומע שכן יוצאים לסקר סרולוגי, שזאת בדיקת דם שבודקת את הנוגדנים. זה לא בודק מי חולה עכשיו, אלא מי נדבק בעבר ופיתח נוגדנים. אבל כשכבר עושים את זה, למה לא לעשות את זה סטטיסטית? מה עושים? אתם הולכים על בסיס מי שפונה ממילא לקופת חולים, אבל בהגדרה זו אוכלוסייה מוטה, כי אלה אנשים שהגיעו לקופה מאיזושהי סיבה. כבר עושים את זה. אני שומע את הסטטיסטיקאי הראשי של הלמ"ס – לא דיברתי איתו – הוא מתחנן לעזור. למה כשיש כלי ממשלתי שנקרא הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הולכים עוד פעם עם אותם פקידים שהובילו אותנו לתוך הבור הזה, והם טועים, והם טועים פעם אחר פעם? 7. תמנו אחראי אחד להסברה. יש 700 אנשים שמדברים, כל אחד נותן הוראות אחרות, כל אחד נותן נתונים אחרים. יום אחד נראה שאנחנו בזינוק, יום אחד נראה – אחד, אחראי אחד להסברה, ואז אפשר להתחיל לעבוד לפי סקטורים בצורה נכונה. 8. תפסיקו לדבר שטויות. תפסיקו. מה שעשיתם לעיר טבריה ביום חמישי זה לא בסדר. מישהו אמר שבטבריה יש זינוק בתחלואה – בום, כל ההזמנות למלונות ולחופים בטבריה בוטלו. אחר כך, בקול דממה דקה, מסבירים: לא, זה בעצם רק שני רחובות, אבל את הכסף, את המיליונים שאותם מלונאים, אותם אנשים שיורקים דם ומנסים לשרוד, הרסתם. מישהו יפצה אותם על זה? הפה שלכם, המילים שיוצאות מהפה, זה דבר שיכול להחריב פרנסה. תהיו עם יראת קודש למה שאתם אומרים. 9. תקימו, בשעה טובה, מערכת מידע אחת מרכזית שתכניס לתוכה את כל המידע האפידמיולוגי לצד החקירות. רק לספר לכם, אני האזנתי בשבוע שעבר לאיך נשמעת חקירה אפידמיולוגית וראיתי איך זה עובד. אתם יודעים שהם כותבים את זה על נייר? אותן אחיות שאנחנו מבזבזים אותן, כי הן צריכות לטפל בתינוקות, אבל כשהן כבר עושות – קודם כול חקירה לא מי יודע מה, קצרה, רדודה, 25 דקות. לדעתי זה צריך להיות בערך שעתיים כדי לנער את העץ ובאמת להבין את מי הדבקת. הן כותבות את זה על נייר. מה קורה עם הנייר הזה? לאיזה דאטה בייס? משהו? חבר'ה, מה עוזר לי נייר? אנחנו רוצים ריכוז. 10. תנו לציבור ודאות. תקשיבו – גם יש פה את שר החינוך. אספר לכם: מעכשיו, החופש הגדול התחיל, ועד הרגע הזה הקייטנות הפרטיות, 8,000 קייטנות פרטיות – גלישה, מדעים ולא יודע מה – הן לא יודעות. למה לא היה אפשר להגיד להן חודש מראש: ככה זה יעבוד, זה גודל הקפסולה, תעשו את זה בחוץ, לא בפנים, תנו להן תנאים. מה, אתם לא יודעים מה זה להקים קייטנה? בסדר, לא יודעים. אז קייטנה זה חודשיים עבודה מראש. צריך לשווק לציבור, צריך לעבור רישיונות נוראים של אותם משרדים ממש, צריך לשכור מקום, לשכור עובדים. מה הם אמורים לעשות? זה נטו אשמת הממשלה, זה לא בגלל הקורונה. הקורונה היא לא אשמת הממשלה, זה דבר חיצוני, אבל איך אנחנו מתנהלים לאור הקורונה – מה קורה לכם? למה מחכים? 8,000 קייטנות, 100,000 עובדים, זה לחם שהם לא מקבלים, וזה כבר אבוד. מה יעזור עכשיו שתגידו? כבר התחיל. אגב, הם עוברים על החוק במודע – הם מתחילים קייטנה ולא קוראים לזה קייטנה. יש קייטנת גלים על החוף – איזה מסכנים, מה אתם עושים להם? 11. צאו לשטח. צאו כבר מהמשרדים שלכם. תפגשו את האנשים בשטח – תפגשו את עובדי התרבות, תפגשו את העובדות הסוציאליות, תפגשו את המסעדנים. תראו בעיניים – לא כל החוכמה פה, תתפלאו – ואז תבנו תוכנית לכל סקטור. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> יש לך עוד דקה. << דובר_המשך >> נפתלי בנט (ימינה): << דובר_המשך >> 12. תהיו אמיצים בהחלטות. תסתכלו בעיניים של סקטור שאתם יודעים שאין לו אפשרות לעבור את הגל הזה ותגידו: לסקטור הזה אין קיום. אנחנו נותנים לכם דמי אבטלה לשנה, ואוצ'ר להסבה מקצועית, אבל תהיו גברים, מה שנקרא, דברו איתם. רק עוד שתי המלצות: 13. תקימו צוות פתרונות עם סמכויות לקבל החלטות. הסיפור של גרוטו ומה שמו, המיליארדר – אני רואה את זה בדיוק הפוך מכולם. גרוטו הרי לא שֻׁחד או משהו, הוא לא הרוויח מזה, הוא לקח אחריות. אני אומר: כל הכבוד לו שהוא לקח אחריות על החלטה, פתר למישהו בעיה, רק זה לא צריך להיות בצורה עקומה כזאת. צריך צוות שיודע מה הכללים, אבל מותר לו לחרוג מהכללים, כי הסבתא מגיעה מפה, כי יש פה קייטנה שהיא לגמרי בחוץ וזאת קייטנה של ילדים על הרצף האוטיסטי, אז בוא נבוא לקראתם – קצת שכל ישר, למה אין דבר כזה? איזה ועדת חריגים לאומית. 14. תעבדו מסביב לשעון. אל תעשו שום דבר חוץ מזה. הינה, אני לא רב – אני מתיר. זה פיקוח נפש, זה חיי אדם, זאת פרנסת אדם. שר הביטחון, שר הבריאות, תעבדו 24/7. בגל הראשון לא יצאתי מהקריה חוץ מלפגוש את השטח. נפרדתי מהמשפחה. אמרתי: זה אירוע של פעם ב-100 שנה, אין שום דבר יותר חשוב מלדאוג לעם שלי, לפרנסה. דבר אחרון – הכנתי תוכנית לפני שהתחיל הגל השני, לפני תחילת הגל השני – צפיתי גל שני, כתבתי מה צריך לעשות. למען השם, פתחו את התוכנית ותתחילו לעבוד. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. ישיב שר הבריאות חבר הכנסת יולי יואל אדלשטיין, בבקשה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> להפסיק לדבר שטויות במקום הראשון, לא במקום השני. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> זה מה שנקרא ביקורת על הביקורת. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אופוזיציה – – – << דובר >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, רבותיי השרים – גם אני אפתיע אותך, חבר הכנסת נפתלי בנט; בידידות, אני אומר. בדרך כלל נהוג אפילו לא לשמוע מה אומרים באי-אמון. אתה באת – הכול כתוב לך, קראת את הטקסט, ויש לי טקסט כתוב עם כל מיני סעיפים. אני אעבור סעיף-סעיף – אני לא אקח הרבה זמן, אדוני היושב-ראש – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> יש לך את הזמן. << דובר_המשך >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << דובר_המשך >> – – כי זה אותו מספר סעיפים, אז אני מתכוון לעמוד בזה. מערך החקירות האפידמיולוגיות – אנחנו גייסנו 280 סטודנטים כתגבור. אנחנו כן צריכים אחיות. יש בעיה בתנאי ההעסקה של אחיות מטיפות חלב, שלא מוכנים בינתיים לשלם להן על משמרות, אבל כן צריכים גם את האחיות וגם את הסטודנטים. למה לא 2,500? שואל חברי נפתלי בנט. אני אגיד לכם – – – << קריאה >> נפתלי בנט (ימינה): << קריאה >> לא צריך. בחו"ל לא משתמשים באחיות. << דובר_המשך >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << דובר_המשך >> אוקיי, אפשר, אפשר גם בלי אחיות. סיכמנו. חברים, דבר אחד צריך לומר ביושר – יש כאן פרוטוקול, הדברים יירשמו: כל מי שבונה על כך שבמצב של 400, 500 חולים אפשר על ידי חקירות אפידמיולוגיות במדינה שלנו לקטוע את כל שרשרות ההדבקה לא יודע מה הוא שח. אין מומחה במדינת ישראל – יש כאלה: קורונה זה שפעת, ויש כאלה: כולנו נמות מקורונה, אבל אין מומחה במדינת ישראל שטוען זאת. לא נמצא. סעיף 2 – – – << קריאה >> נפתלי בנט (ימינה): << קריאה >> לכן פרסמתי לפני חודש, כשהיו עשרה ביום. << דובר_המשך >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << דובר_המשך >> תודה שפרסמת, אבל אני עשיתי. << קריאה >> נפתלי בנט (ימינה): << קריאה >> אתה לא עשית. לא עשית. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת בנט, בבקשה. << דובר_המשך >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << דובר_המשך >> עכשיו לגבי MyHeritage. אני לא יודע איפה הכנסת את MyHeritage, נפתלי – עוד פעם, אנחנו חברים, אבל מותר לי לומר את האמת המרה. אני לא יודע איפה הכנסת אותם – אני לא מצאתי אותם במשרד. אני מכיר אותם שנים. לא מצאתי אותם במשרד. לכן, על פי הנחיה שלי, כבר לפני שלושה שבועות התחילו את העבודה איתם. קודם סיימו את התיקוף – היו טענות לגבי ריאגנטים שלהם וכן הלאה וכן הלאה – והם כרגע כבר במצב של יותר מ-1,000 בדיקות, והם יגיעו, בדיוק כפי שאמרת, ל-10,000 בדיקות. אז לא יודע מי הכניס אותם ואיפה. אני יודע שאיתי הם – – – << קריאה >> נפתלי בנט (ימינה): << קריאה >> אני חתמתי על העסקה – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת בנט, אתה הטחת כאן דברי – – – << קריאה >> נפתלי בנט (ימינה): << קריאה >> תהיה רציני. הרי אני חתמתי על העסקה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת בנט, אתה הטחת פה דברי ביקורת קשים. שמע אותך השר בקשב, לא הפריע לך אפילו במשפט, תאמין לי, בתעצומות נפש. << קריאה >> נפתלי בנט (ימינה): << קריאה >> אבל תהיה רציני. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תן לו להשיב. << דובר_המשך >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << דובר_המשך >> אני לא יודע על מה הוויכוח. אני באתי למשרד לפני חמישה שבועות. הם לא היו. << קריאה >> נפתלי בנט (ימינה): << קריאה >> אם אתה מדבר פופוליזם ושקרים – – – << דובר_המשך >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << דובר_המשך >> לא, פופוליזם זה נושא אחר. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת בנט, תן לו להשיב לך. << קריאה >> נפתלי בנט (ימינה): << קריאה >> אני לא אשב תחת שקרים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת בנט, הוא משיב לך. << קריאה >> נפתלי בנט (ימינה): << קריאה >> מה אתה אומר – – – MyHeritage? די, באמת, תהיה רציני. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת בנט, מה שאתה עושה הוא לא ראוי ולא מכובד. << קריאה >> נפתלי בנט (ימינה): << קריאה >> תהיה רציני. אתה עומד מאחורי זה? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת בנט, מותר שיהיו ביניכם חילוקי דעות. יש לו זכות את מה שהוא חושב. << קריאה >> נפתלי בנט (ימינה): << קריאה >> לא, על העובדות. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אתה רואה את הדברים ככה, הוא רואה אותם אחרת. אנא שב במקומך. << קריאה >> נפתלי בנט (ימינה): << קריאה >> אני לא מקשיב לשקרים – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא כך נוהגים, חבר הכנסת בנט. לא כך נוהגים. << קריאה >> נפתלי בנט (ימינה): << קריאה >> יולי, לא מתאים. << דובר_המשך >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << דובר_המשך >> מה לא מתאים לי, אני לא מבין. << קריאה >> נפתלי בנט (ימינה): << קריאה >> MyHeritage – אתה המצאת – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת בנט, הוא עונה לך. << דובר_המשך >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << דובר_המשך >> לא, אני מכיר אותם שנים. הם לא היו במשרד. כשנכנסנו למשרד הוריתי להכניס אותם לבדיקות, מה השאלה בכלל – – – << קריאה >> נפתלי בנט (ימינה): << קריאה >> אם אתה לא דובר אמת, אז אני לא – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת בנט, הוא לא – – – << דובר_המשך >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << דובר_המשך >> על מה הוויכוח. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מוכרח – השר – לומר שאני חושב שזו התנהגות לא ראויה ולא מכובדת. זכותך – – – << דובר_המשך >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << דובר_המשך >> גם אני לא מבין. ישבתי, שמעתי את הביקורת, יש ביקורת לגיטימית, בסדר, אבל יש לי תשובות. נו, מה אני אעשה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> זה מאוד מאוד לא ראוי ומאוד לא מכובד. אדוני השר, זו כמובן החלטה שלך אם אתה רוצה להמשיך להשיב או לא. זאת זכותך המלאה. << דובר_המשך >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << דובר_המשך >> אני רוצה להמשיך, אדוני. אני אשמח שאדוני ומזכירת הכנסת ישמעו. כמו שאמרתי, זה לא ייקח יותר מדי זמן. לגבי סוגי הבדיקות, יש כל מיני הצעות, אני קיבלתי לא מעט. דרך אגב, קיבלתי גם מנפתלי את השמות של אותם חוקרים בוויצמן, ואני מודה ומתוודה שעוד לא ישבתי איתם, בגלל – אני אתייחס לסעיף האחרון בדבריו – שפשוט לא מצאתי זמן בינתיים. אבל גם כאן צריך לציין ביושר – אני לא מומחה לרפואה, אבל יש כל מיני הצעות; משום מה, בכל מדינות העולם משתמשים בבדיקת PCR, אותה אחת שאולי לא תמיד מדויקת, ולא נעים שמחטטים לך באף וכן הלאה, אבל בינתיים אף מדינה לא אישרה משהו אחר. מלוניות – אתם יודעים מה? הינה, אני אגיד לכם, יש גם ביקורת מוצדקת. יש גם ביקורת מוצדקת. כי מה שקרה, וזה טבעי, שהיה גל של קורונה – כולם התגייסו: פיקוד העורף, מלוניות, הכול, ואחר כך קיפלו את המאהל, קיפלו, פירקו את המשל"ט. הכול טוב ויפה. המספרים התחילו לעלות, הקמנו מחדש את המשל"ט, אבל עדיין היו באמת קצת חריקות. יש מלוניות. מלון שניר בצפון, בית ספר שדה, מלונית – נשכר. יש כבר פינוי של אוכלוסיות לשם. דרך אגב, זה מקום מתאים למשפחות. אנחנו דורשים – אנחנו באמת רגולטור, אבל דורשים שיעזרו לנו בנושא הזה, ודיברתי על זה עם כל הגורמים הרלוונטיים, ואני מקווה שבפעם הבאה אני כבר אגיד שהביקורת לא מוצדקת. מערך מיוחד לקטיעת שרשרת ההדבקה קיים. אני כל בוקר יחד איתו בזום. וכן, עוד פעם, בלי להסכים לכל מיני אמירות לא ראויות לגבי אנשי משרד הבריאות, מי שעומד בראש המערך הזה ומי שמרכיבים את המערך הזה הם לא אנשי משרד הבריאות. חלקם הגדול הם אנשי צה"ל, והם יודעים לנתח מצבים ועוזרים לנו מאוד. תודה רבה להם. זיפו היה, הקים, ועכשיו במקומו נמצא אדם אחר. כל ההבדל הוא שזיפו היה תת-אלוף והזה הוא בדרגת אלוף משנה. אני מקווה שזה לא פוגע בתפקודו. בדיקות סרולוגיות – אני גם שמח מאוד שמישהו נותן לנו הנחיות שצריך לעשות בדיקות סרולוגיות, אבל מה לעשות? כבר הוצאנו הודעה על ביצוע של 75,000 בדיקות סרולוגיות. מי שפחות מתמצא – זה לא אומר שעכשיו ל-75,000 איש ייקחו בדיקות דם על מנת לבצע סקר סרולוגי. רק עכשיו דיברנו על מחסור באחיות, ואין לנו לא רצון ולא צורך לעשות את זה, אלא זה סוג של התחברות למערך בדיקות הדם הקיים בקופות החולים. זה ילווה סטטיסטית – אנחנו עובדים עם מכון גרטנר, כמו שכולם יודעים. לגבי הסברה, אני מסכים שצריך עוד ועוד ועוד הסברה. אני חושב שהשתפרנו לא רע. לגבי דיבורים בכמה קולות ושכל אחד בא עם מסר אחר, אני רק רוצה להזכיר לכם – לא יודע, יש כאלה שמאמינים לתקשורת, יש כאלה שלא מאמינים לתקשורת, אבל היו כותרות בתקשורת, אדוני השר, לפני כמה שבועות על שאסרתי על אנשי המשרד להתראיין ללא אישור הדובר או המנכ"ל. אני חשבתי שזה מה שכתוב בתקשי"ר, אדוני היושב-ראש: או מנכ"ל או דובר המשרד צריכים לאשר ריאיון לכל עובד מדינה. מסתבר שאסרתי, אבל לא משנה, עשינו סדר. אנשי משרד הבריאות מתראיינים, ואני מקווה שעושים עבודה טובה, אלה שהדובר מוצא לנכון לשלוח אותם לתקשורת, כי הם – איך אומרים בסלנג התקשורתי? עוברים מסך. טבריה – גם כאן יש נקודה לביקורת מוצדקת, אבל לא בתחום של "איך הפקרתם את טבריה". לא אני הבאתי את הקורונה לטבריה, אני מבטיח לכם. הייתה התפרצות בכמה ערים. כרגע, דרך אגב, חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, שמונה ערים בישראל אחראיות לכ-50% מן התחלואה. זה הנתון. זה לא מנחם, כי יש עוד כ-90 רשויות בכלל שיש שם חולה או שניים או קצת יותר, אבל שמונה יישובים מדאיגים אותנו, ובהם גם טבריה. התבצעה סגירה של כמה רחובות. היא נמצאה רחבה מדי, ולמוחרת זה תוקן. מדובר בצמצום לשלושה רחובות. אני מתנצל בפני תושבי טבריה שהיו כמה שעות מיותרות – עוד פעם, זה לא סגר בסגנון של סדר פסח, אבל מגבלות, שוטרים ברחוב, לא נעים. מתנצל. הטעות תוקנה מייד. לגבי מידע, המידע קיים, אבל יש משפטים שאני לא יכול לעבור עליהם לסדר-היום, למרות שגילוי נאות – באמת אני מחבב את חבר הכנסת נפתלי בנט. מה זה "תיתנו ודאות"? נגיף הקורונה נותן למישהו ודאות? על מה מדובר? על זה שאנחנו, חודש מראש, לא הוצאנו הנחיות לקייטנות? אנחנו לפני חודש, אדוני היושב-ראש, חשבנו שאנחנו נטוס לחוץ לארץ. מה, אני בהערכת מצב עם נגיף הקורונה כל בוקר? על מה בדיוק מדברים? אנחנו היום מעבירים את הצווים, את ההנחיות, את התו הסגול, גם לבתי ספר קיץ וגם לקייטנות הפרטיות. לא נעים, אבל יותר טוב מאשר להודיע להם משהו לפני שבועיים – הם ייערכו בצורה מסודרת, ישקיעו גם כסף וגם כוח אדם בהיערכות, ואז אנחנו נשנה את הכול יומיים לפני פתיחת הקייטנות. שר החינוך – דיברנו איתו, הייתה לו גם ביקורת על הנושא הזה: מספיק זמן להיערכות, לא מספיק זמן להיערכות. אתמול הוא העלה מולי את הנושא הזה שעכשיו כבר צריך לסגור, והיום אנשי המשרד מעבירים את כל ההנחיות. לגבי "צאו לשטח" – נו, באמת. כבר אין מקום שלא ביקרתי בו, בדרום ובצפון, ובוודאי גם אנשי המשרד. פיצוי – הערה מאוד נכונה. היום בקבינט הקורונה אנחנו אמרנו שבכל מקום שאנחנו רוצים לסגור משהו, לחזור אחורה, צריך בו-זמנית, באותה החלטה, לדבר על פיצוי. צוות אישורים במשרד – אני מאוד שמח, כיוונתי לדעת גדולים – קיים מזמן, ומה שאני הנחיתי, בגלל פרשה מסוימת שגם הוזכרה כאן, שזה יהיה כמו בעמותות; אתם יודעים שעל צ'ק חותמים לפחות שניים: על כל אישור יהיו חתומים לפחות שניים, למען הסר כל ספק, ויש ודאי קריטריונים מקצועיים. כמו שאמרתי, גם אם לא הסכמנו, דיברתי ברוח טובה, אבל הערה אחת אני לא מוכן לקבל. איך אמרו הגששים? "עכשיו לכלכת, מר בנאי"? עכשיו לכלכת, מר בנאי. לומר לאנשי משרד הבריאות – וזה לא אני, אני שם חמישה שבועות, אני עוד לא עייף – לומר לאנשי משרד הבריאות עכשיו – שזה עובדי המדינה, הם לא התגייסו לאיזו יחידה מובחרת ואמרו: אנחנו עכשיו עוזבים את המשפחה והכול; הם עובדי מדינה, עשו את מלאכתם נאמנה, הם חודשים כבר לא ראו את הבית ואת המשפחה. לומר להם "תתחילו לעבוד"? לומר להם "תתחילו לעבוד סביב השעון"? נו, באמת. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יריב לוין << יור >> תודה רבה לשר הבריאות. אנחנו עוברים להצעת האי-אמון הבאה, שכותרתה: ממשלת ישראל מקדמת סיפוח שטחים שיוביל לאפרטהייד, הצעת סיעת מרצ. תציג את ההצעה חברת הכנסת תמר זנדברג. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. לפני שאני אגיע לנושא אני רוצה לשתף אתכם בחוויה שקרתה לי הבוקר. אתם יודעים, אחרי שנה וחצי שהכנסת בעצם לא עבדה ורק התגלגלנו מבחירות לבחירות, בשבועות האחרונים סוף-סוף באמת הוועדות עובדות במלוא המרץ ויש פיקוח פרלמנטרי וחקיקה. היום הייתי בשני דיונים, בוועדת החוקה ובוועדת הפנים. בוועדת החוקה ליווינו את הכניסה לתוקף של חוק הפללת לקוחות זנות, חוק שמתגלגל כאן, ושזהבה גלאון – מגיע לה את מלוא הקרדיט עליו, ולאחר מכן היא שכנעה את שולי מועלם ואת השרה שקד וחוקקנו את החוק בכנסת הקודמת, כלומר לפני שלוש כנסות, והוא נכנס לתוקף בשבוע הבא. ישבתי בדיון ושמעתי את נציגי משרד המשפטים ואת נציגות כל אותם משרדי ממשלה שהסבירו לנו שזה לא עניין למדינה ושאנחנו לא מחלק מוסר וכו'. מדברים על כניסת החוק החשוב הזה לתוקף בשבוע הבא. הייתי כחולמת. משם קמתי והלכתי לוועדת הפנים – דיון על הוצאת התעשייה הפטרוכימית המזהמת ממפרץ חיפה. אני חייבת להגיד, עמדו לי דמעות בעיניים. ישבו שם נציגי משרד הבריאות, המועצה הלאומית לכלכלה, המשרד להגנת הסביבה, שבמשך עשר שנים הכחישו את הקשר בין תחלואה ובין זיהום, שהסבירו לנו שחייבים את מקומות העבודה ואי-אפשר לסלק את התעשייה הפטרוכימית, ואמרו לנו שעד שנת 2025 ינוקה המפרץ, התעשייה תצא משם, מטרופולין חיפה יתחיל לעבוד, וכאילו המשפטים שאמרו ארגוני הסביבה ונציגי האופוזיציה ואנחנו, נציגי השמאל, אמרנו עשר שנים, פתאום נשמעים מהפה של שרים בממשלה ושל אנשי המקצוע, ובאמת היינו כחולמים. למה אני אומרת את זה בהקשר הזה? היום בבוקר, אדוני היושב-ראש, פורסם מחקר חדש של מכון אקורד, מכון לבחינת דעת קהל ושכנוע בעמדות. הוא מצא את הדבר המדהים הבא, אדוני היושב-ראש: 69% מהציבור הישראלי מתנגד לסיפוח חד-צדדי, מהם 63.5% מהציבור היהודי ו-92% מהציבור הערבי. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> 8% שמסכימים? << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> כן. התנגדות נחרצת מקיר לקיר. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> היה שווה לבוא לשמוע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> לא רק זה – מבין שלל הנושאים שמעסיקים את הציבור הישראלי, שאלו בסקר הבאמת-רחב ומקיף הזה, שהקיף 1,200 נשאלים מכלל הציבור, איזה נושא מסעיר ומעניין כרגע את הציבור. הסיפוח החד-צדדי, אדוני היושב-ראש, אחרון – ציון 2.5 מתוך 8. כמובן, הראשון היה קשיי הפרנסה, לאחר מכן הבריאות, לאחר מכן אלימות וביטחון אישי, אחריו השחיתות השלטונית ועוד כמה נושאים, ביניהם זכויות נשים וזכויות להט"ב, ורק אחרון – בקרב כלל הציבורים, אגב, שמאל, מרכז וימין, יהודי וערבי – אחרון נושא הסיפוח החד-צדדי. כלומר, הציבור הישראלי בהמוניו, ברוב מוחץ, מתנגד נחרצות לסיפוח וחושב שיש שורה ארוכה של נושאים שחשובים לו יותר ומעניינים אותו יותר בעת הזאת מאשר הדבר הזה. למה, אם כן, אנחנו רואים כאן אובססיה מוזרה, דהרה בלתי מוסברת אל עבר צעד פוליטי מסוכן, היסטורי ודרמטי לרעה בנזק שהוא יגרום, צעד שיהפוך את ישראל למדינת אפרטהייד מצורעת בעולם, יאיים ויחריב את הזהות הדמוקרטית שאנחנו כל כך מתגאים בה וכל כך עמלים לשמור עליה, שיעמיד אותנו בשורה אחת באמת עם מדינות פושעות ברחבי העולם שאנחנו לא רוצים להידמות אליהן, יכניס אותנו לטלטלה, לחוסר יציבות ביטחוני, דמוקרטי, דיפלומטי, אזורי, עולמי, בין-לאומי, שהציבור הישראלי לא מעוניין בו, חושש ממנו? למה? יותר מזה נשאל: מה קרה במשך עשר שנים או 13 שנים במצטבר שראש הממשלה נתניהו הוא ראש הממשלה, ומעולם ראש הממשלה – לא לדבר על זה שאף ראש ממשלה לא חלם לעשות דבר כזה, אבל גם ראש הממשלה נתניהו מעולם לא חשב לספח שטחים ובכך לסתום את הגולל על עתיד שתי המדינות, להכריז דה יורה, לא רק דה פקטו, שמדינת ישראל לוקחת לעצמה שטחים לא לה שעליהם תושבים שיהיו משוללי אזרחות ומשוללי זכויות, ובכך להכריז שישראל מקיימת מערכת חוקית כפולה, דואלית, לשתי אוכלוסיות שונות – אפרטהייד, המילה הזאת שכל כך לא אוהבים שאנחנו אומרים פה, כי היא מילה קיצונית. זאת מציאות קיצונית, זאת לא מילה קיצונית. זאת מציאות קיצונית, כמעט חסרת תקדים בתולדות הדמוקרטיות; בכוונה אני אומרת "כמעט", כי הדוגמאות ידועות. מה קרה פתאום? האם זה קשור לעובדה שראש הממשלה נתניהו נאשם בשוחד ועומד מול שלושה כתבי אישום, וכבר לא עתיד המדינה לנגד עיניו, לא גורל האזרחים ורווחתם – שכאמור, מתעניינים בדברים אחרים לחלוטין – אלא כתב אישום חמור שיוביל אותו למקום אחד, וזה לכלא, ומשם הוא צריך איזשהו נתיב מילוט, איזשהו נתיב בריחה? וככה הרעיון הזה, שהתחיל כרעיון באמת משיחי והזוי, מהשוליים של השוליים הקיצוניים של הימין הקיצוני, שכולם דחו אותו וכולם אמרו: אין שום סיכוי, זה לא יקרה, ראש הממשלה הזה הוא אחראי, הוא לא עושה דברים כאלה, מפלגת הליכוד היא מפלגה ליברלית, יורשת של בגין, שהדמוקרטיה, העקרונות הדמוקרטיים, היו חשובים לו, שהיה בין הראשונים שיצאו נגד הממשל הצבאי – אז היום הגענו למצב שיש כאן מפלגה שכל-כולה נעמדה לטובתו של שליט אחד, יותר נכון שליט יחיד, שלקח את רעיון העוועים הקיצוני הזה משולי-השוליים, שאולי אי-שם בגבעות היו כמה שחלמו עליו, והביא אותו למרכז המפה הפוליטית ובכוח, ממש בכוח, בניגוד לעמדת רוב הציבור הישראלי, בניגוד לאינטרס הישראלי, בניגוד לאינטרס האזורי, בניגוד לאינטרס הבין-לאומי, בכוח מחיה אותו ושם אותו, תוך סיכון חיי אדם, תוך סיכון הבערת האזור באלימות, תוך סכנה להסכמי השלום, תוך סכנה להסכמי הסחר עם מדינות אירופה, ואפילו תוך כתף קרה מארצות הברית. יש כאן גרירה של כולנו לנתיב מסוכן. הסיבה שהתחלתי עם הדוגמאות של – והיית גם, גברתי היושבת-ראש, בשתי הישיבות שהשתתפתי – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> בשתי הוועדות. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> אחרי שראינו לנגד עינינו גם את מפרץ חיפה וגם את חוק הפללת הלקוחות יוצא לפועל, יש לנו כאן הזדמנות לא לחכות שעוד 20 שנה או 30 שנה, אחרי שכולנו נבוסס בעוד בוץ ועוד דם ועוד אש ועוד תימרות עשן, יגידו לנו שצדקנו. יש לנו הזדמנות לעשות את הדבר הזה עכשיו – לעצור את הסיפוח, להפסיק את הכיבוש, לעשות את הדבר שהיינו צריכים לעשות לפני 50 שנה ועדיין לא עשינו; במקום להעמיק אותו עוד – להפסיק אותו. יש לנו דוגמה, חברות וחברים: השנה עכשיו היא 2020. בדיוק לפני 20 שנה צה"ל יצא מלבנון. זה לא היה – או לפחות לא היה רק – בגלל ראש הממשלה ברק; זה לא היה – או לפחות לא היה רק – בגלל חיילי צה"ל ומפקדיו. זה היה קודם כול, בראש ובראשונה, בגלל כמה נשים, "ארבע אימהות" – ארגון אזרחי של אימהות לחיילים ולבנים ולבנות, אזרחיות שקמו ואמרו: די, תסתכלו מה קורה, זה לא מביא ביטחון, זה רק עולה בעוד חיי אדם. אמרו להן שהן לא מבינות בביטחון וקראו להם ארבע סמרטוטות. 20 שנה זה לקח, אבל הן סחפו מדינה שלמה שאחרי 20 שנה עשתה את הדבר הנכון – לביטחון, לחיים, לדמוקרטיה, למה שטוב ונכון למדינת ישראל. עכשיו יש לנו הזדמנות, אנחנו, האזרחים, לעשות את אותו הדבר. לא להמתין שיהיה מאוחר מדי; לא לחכות לעוד חיי אדם שיילקחו ולעוד גנרלים שבעוד 20 שנה יגידו לנו: אה, נכון, היינו צריכים לעשות את זה מזמן. יודע את זה גנץ ויודע את זה גבי אשכנזי, כי כששניהם היו רמטכ"לים אני משוכנעת – בלי לדעת, לא הייתי; חברי חבר הכנסת יאיר גולן, אני בטוחה שישבת בפורומים סודיים יותר ממני. אני לא ישבתי, אבל אני משוכנעת שכשהשניים האלה היו רמטכ"לים הם הגיעו לקבינט ולפורומים הסודיים והזהירו מהדבר הזה, כי הם יודעים שזה מסוכן לביטחון המדינה. איפה האומץ הזה כשהם יושבים בתפקידים אחרים סביב שולחן הממשלה? << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חברת הכנסת זנדברג, אנחנו כבר שתי דקות. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> הביאו את האומץ הזה ויופיע נא, כי חיי אדם וחיי מדינת ישראל נמצאים שוב בסכנה. תודה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה לך. אני רק רוצה לציין שיש דוגמאות בתחום המדיני שדווקא מה שטענתם שיקרה לא קרה. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> לא. אין כאלה, למעשה. אין, אין כאלה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> בטח שיש. ישיב השר דוד אמסלם, השר המקשר. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> חבר הכנסת עסאקלה, אתה מרוצה ממה שאמרה חברת הכנסת זנדברג. איך אמרת לה? כל הכבוד, אה? << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, האמת היא שאני מבין שמרצ והרשימה המשותפת עושים שבוע-שבוע, כמו בצבא. << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה לא משנה, נותן אותה הקצבה לכולם. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> למה? הפעם – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כל שבוע מעלים את אותה הצעה, רק דובר אחר. בכלל, אתם, במרצ – אני שמעתי אותך, חברת הכנסת זנדברג. אני מניח שאם היום היו מעלים את חוק-יסוד: ירושלים הייתם בוודאי תוקפים גם אותו ומתנגדים לו וגם מדברים באותה שפה, מהלכים אימים על הציבור הישראלי. אותו דבר על החלת החוק הישראלי על רמת הגולן. הרי אתם, כמעט לכל דבר שבא להסדיר את ההתיישבות בארץ ישראל אתם מתנגדים, מעבר לזה שבוודאי, מבחינתכם לחזור לגבולות 67' ולחצות את ירושלים וכו' – זו האג'נדה שלכם, את זה אנחנו מכירים. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דרך אגב, אני מציע לכם, כדי שלא תשעממו אותנו כל שבוע, שתגוונו את הנושאים, תגוונו קצת. אתם מגישים את אותן הצעות האי-אמון, כפי שאמרתי, כל שבוע. איך אמר הגשש? אלה שואלים את אותן שאלות, אלה עונים את אותן תשובות. מה יש פה לתרגם? דרך אגב, כשאני מסתכל ובעצם מעיין ברשימת התומכים – הרי בשבוע שעבר זה עלה, זה עלה על ידי אחמד טיבי, הרשימה המשותפת והגב' היבה יזבק. אז הסתכלתי ועברתי מי בעצם תמך בהצעה. אתם לא תאמינו: יאיר לפיד, מיקי לוי, סגלוביץ' – – << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> מה הבעיה? << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> החבר'ה השתכנעו, מה הבעיה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – כמובן אנשי מרצ, שעליהם אני לא מדבר. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> למה שלא תדבר? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני את הרשימה המשותפת מבין. איך אמר שבוע שעבר חבר הכנסת עסאקלה? אנחנו רוצים שכל הפליטים יבואו לפה, למדינת ישראל. אתם גזלתם, אתם גנבתם את הקרקעות של הפלסטינים. זו העמדה שלו, על זה הוא חי, וזה בסדר. זה הציבור שלו, ואותו אני לפחות מבין, את תפיסת העולם. אבל אתם, יש עתיד, אתם לא מתביישים? מה, אתם לא מאמינים בגושי ההתיישבות? << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> אבל אמרת מרצ – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> האם באמת מישהו חושב שבעתיד, בתסריט כלשהו, לא משנה מה, נפנה את גוש עציון? את אריאל? את מעלה אדומים? << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> מישהו אמר את זה? למה אתה סתם מכפיש? למה אתה משקר מעל במת הכנסת? למה לשקר מעל במת הכנסת? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא להפריע לי. אני אסביר לך למה. מי שעכשיו בעצם משקר – אני לא רוצה לומר – אתה בעצם כרגע גונב דעת. מדוע? על מה מדובר? << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> מי גונב דעת? אני הצעתי פעם לפנות את מעלה אדומים? אני הצעתי פעם לפנות את אריאל? על מה אתה מדבר? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אז אני אסביר לך. הרי אנחנו מדברים כרגע – – – << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> מסית ומדיח. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה – – – << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> מסית ומדיח. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> חבר הכנסת גולן, בוא תקשיב. אל תצרח סתם ובוא תקשיב. הרי אתם עכשיו הגשתם הצעת אי-אמון על מה? על החלת החוק הישראלי על אותם יישובים. זו הצעת האי-אמון. אז למה אתה עכשיו גונב את הדעת? הרי על זה מדובר. מדובר לא רק על אריאל – גם על אריאל – – – << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתם השתגעתם לגמרי. << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> אין לכם תוכנית סיפוח – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הרי גם אתם מאמינים – וגם אם לא, בשם הציונות, ההתיישבות היהודית וההיסטוריה – – – << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> אין תוכנית ואין כלום; סיפוח כלאחר יד – מה המדיניות של ממשלת ישראל? מישהו ראה מפת סיפוח? אף אחד לא ראה מפת סיפוח. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת גולן, חבר הכנסת גולן. << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ביוני 1960 – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת גולן. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – – גם מפריע כל הזמן. אני, דרך אגב, הקשבתי קשב רב. אני אומר, הרי גם אתם לא מאמינים – וגם אתם, מרצ, כפי שאמרתי – שבכל הסדר שלא יהיה, לא משנה מה, אריאל, מעלה אדומים, גוש עציון – בוודאי ובוודאי בקעת הירדן תהיה הגבול המזרחי של מדינת ישראל, ולו לצורכי ביטחון; עזבו ציונות עכשיו. אז איפה האחריות שלכם? איך אתם יכולים להצביע עבור ההצעה כזאת? אני מדבר כרגע על כחול לבן, ובוודאי מרצ מציעה בעצמה את ההצעה הזאת. זו חרפה זו בושה. בנוגע לרעיון עצמו, כפי שאמרתי – בשבוע שעבר דיברנו על זה – ההכרה בחבלי מולדת היא לא סיפוח, מר גולן. חבר הכנסת גולן, לא סיפוח. דרך אגב, אנחנו באנו לארץ ישראל בשביל זה. כל היהודים מהעולם התקבצו לארץ ישראל בשביל זה. החלת הריבונות על חלקים מארץ ישראל – עליה חלמנו. זה בדיוק כמו שחלמנו אלפי שנים. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> חלום בלהות. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אליה התפללנו כל הדורות. דרך אגב, גם היום אנחנו מתפללים: קבץ נפוצותינו מכנפות תבל. דרך אגב, אני מתגורר במעלה אדומים. אני לא יודע מדוע צריך להיות לי סט חוקים אחד ולך, חבר הכנסת עסאקלה, סט חוקים אחר. אתה אזרח ישראלי לכל דבר ועניין, יש לך את החוק הישראלי, לי לא. מדוע ולמה אני מופלה לרעה? לא אתה. אני, לא מר גולן. אני. << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – מחוץ לגבולות המדינה – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בגלל שאצלכם הכול צבוע. << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה צריך להיכנס לגבולות המדינה, אחר כך – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> יש כאן הזדמנות שלא הייתה מאז 1948 להחיל ריבונות באופן מושכל – דרך אגב, חבר הכנסת גולן, בהסכמה אמריקנית, זה ההבדל. אנחנו לא עושים את זה סתם. לא קמנו איזה בוקר והחלטנו. יש פה הזדמנות היסטורית. אתם לא אוהבים אותה, אני יודע – – << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> מה קשור הסכמה אמריקאית? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – אבל זאת ההזדמנות שקרתה. כצעד מדיני וכצעד ריבוני של מדינת ישראל ביהודה ושומרון, זו הזדמנות גדולה שלא ניתן ונאפשר לה לחלוף. זו הזדמנות היסטורית לשינוי כיוון. דרך אגב, בדרך כלל תמיד הישראלים ויתרו, וכרגיל, הפלסטינים מעולם ויתרו על דבר וחצי דבר. לכן, כאן אנחנו משנים את הנוסחה. << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> מאות אלפי מתיישבים ביהודה ושומרון יישארו במקומותיהם כחלק מכל הסדר קבע. << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת הורוביץ, חבר הכנסת הורוביץ, אתה מפריע. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה תתפלא, אני חושב שהצעד הזה לא ירחיק את השלום אלא יקרב אותו. הגיע הזמן שגם הפלסטינים יכירו בכך. זאת אומרת, אני טוען: כל הוויתורים רק מרחיקים את השלום, בגלל שהערבים מבינים שככל שמוותרים להם יותר אז בעצם הם משיגים יותר, ולכן לעולם לא יתכנסו איתך לשום נקודה של הסכם. << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אז תגיד שאתה רוצה מדינה – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> למי שצועק וזועק על האפרטהייד, אתם לא מתביישים? הרי אפרטהייד קיים באמת בשטחים שברשות, שבאחריות הרשות. אליה, דרך אגב, אף ישראלי לא נכנס, אף יהודי. ישראלים נכנסים, ערבים; היהודים לא נכנסים – לא נכנסים לרמאללה, ואם הם ייכנסו לשם, אתה יודע גם איך הם יכולים לצאת משם, לא לג'נין, אבל כל אחד מיריחו, רמאללה וג'נין יכול להיכנס למעלה אדומים והכול בסדר, אף אחד לא מכה אותו, אף אחד לא מאיים עליו. אבל זאת בעצם מסכת השקרים שאתם בעצם מנהלים כל יום. לכן אני אומר – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – הסיפור של האפרטהייד באמת קורה הלכה למעשה בדיוק הפוך. אנחנו חיים בעולם ערכים הפוך. הרבה פעמים אני אומר: הכול פה שקר והכול פה הפוך. דרך אגב, מבחינתי, זה מאוד פשוט: עם אינו יכול לכבוש את ארצו. זוהי נחלת אבותינו. אין סיבה שלא נחיל את הריבונות על היישובים – – << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> יש פה עוד עם. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דרך אגב, זה החוק הישראלי, היהודי. – – שבכל מקרה, בכל הסדר קבע שלא יהיה, יישארו בריבונות יהודית. לכן אני בוודאי מבקש מהכנסת לדחות את הצעת האי-אמון הזאת. תודה. << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה מאמין במה שאתה אמרת עכשיו? << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה, השר דוד אמסלם. << נושא >> חילופי גברי בוועדות הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> לפני שנעבור לדיון, יש הודעה של יושב-ראש ועדת הכנסת חבר הכנסת איתן גינזבורג, ועליה נצביע. << קריאה >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> ובצדק. << דובר >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להודיע על חילופי אישים ואיוש חברי הכנסת בוועדות האלה: מטעם סיעת כחול לבן: בוועדת הכנסת, במקום חבר הכנסת רם שפע תכהן חברת הכנסת הילה וזאן, ובמקום חבר הכנסת מיקי חיימוביץ' תכהן חברת הכנסת תהלה פרידמן; בוועדת המדע והטכנולוגיה, במקום חבר הכנסת איתן גינזבורג תכהן חברת הכנסת עינב קאבלה; בוועדת החוקה, חוק ומשפט, בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות ובוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי תכהן חברת הכנסת מיכל קוטלר וונש במקום הפנוי לסיעה; בוועדת הכספים, בוועדת הכלכלה, בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, בוועדה לענייני ביקורת המדינה ובוועדה המיוחדת לעניין נגף הקורונה החדש ולבחינת ההיערכות המדינה למגפת ולרעידות אדמה תכהן חברת הכנסת הילה שי וזאן במקום הפנוי לסיעה; בוועדת החוקה, חוק ומשפט, בוועדת החינוך, התרבות והספורט, בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי ובוועדה המיוחדת למיגור הפשיעה בחברה הערבית תכהן חברת הכנסת תהלה פרידמן במקום הפנוי לסיעה, ובוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות תכהן על חשבון סיעת דרך ארץ; בוועדת הכנסת, בוועדת החוקה, חוק ומשפט, בוועדה המיוחדת לפניות הציבור ובוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה חדש תכהן חברת הכנסת עינב קאבלה במקום הפנוי לסיעה. מטעם סיעת הרשימה המשותפת: בוועדת החינוך, התרבות והספורט, במקום חבר הכנסת יוסף ג'בארין יכהן חבר הכנסת עופר כסיף; בוועדה המיוחדת לזכויות הילד, במקום חברת הכנסת היבה יזבק יכהן חבר הכנסת יוסף ג'בארין. מטעם סיעת מרצ: בוועדת החינוך, התרבות והספורט, במקום חבר הכנסת ניצן הורוביץ' יכהן חבר הכנסת יאיר גולן; בוועדת החוקה, חוק ומשפט, במקום חבר הכנסת יאיר גולן יכהן חבר הכנסת ניצן הורוביץ'. על כל אלה אין צורך בהצבעה. << נושא >> הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת << נושא >> << דובר >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> נוסף על כך, אבקש לעדכן את הכנסת כי ועדת הכנסת קבעה בישיבתה היום כי ועדת החינוך, התרבות והספורט תדון בהצעה לסדר-היום של חברת הכנסת סונדוס סאלח בנושא: פרשת הכדורגלנים והקטינות, והוועדה לקידום מעמד האישה תדון בהצעה לסדר-היום של חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, משה ארבל וקרן ברק בנושא: התערבות מיידית ומציאת פתרונות לתופעת רצח הנשים בחברה הישראלית. גם על כך אין צורך בהצבעה. << נושא >> הצעת ועדת הכנסת בדבר הקמת ועדה לעניין מסוים << נושא >> << דובר >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> עוד ברצוני להודיע, כי בהתאם להוראות סעיף 108 לתקנון הכנסת, אבקש להביא לאישור הכנסת את הצעת ועדת הכנסת להקמת ועדה מיוחדת להתמודדות עם סמים ואלכוהול. סמכויות הוועדה הן שהיא תעסוק בצמצום הנזקים החברתיים, הבריאותיים ואחרים שנגרמים משימוש בסמים מסוכנים ובאלכוהול, ובכלל זה בעניינים האלה: 1. מדיניות ציבורית, הסברתית וחינוכית לצמצום השימוש בסמים מסוכנים; 2. טיפול ושיקום של מכורים לסמים מסוכנים ולאלכוהול; 3. פעילות הרשות למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול בהיבט של סמים ואלכוהול; 4. שימוש מותר בקנביס. הרכב הוועדה: בוועדה יכהנו תשעה חברי כנסת על פי ההרכב הזה: סיעת הליכוד – שלושה חברים; סיעת יש עתיד-תל"ם – חבר אחד; סיעת הרשימה המשותפת – חברה אחת, היבה יזבק; סיעת כחול לבן – חברה אחת, מיכל קוטלר וונש; סיעת ש"ס – חבר אחד; סיעת יהדות התורה – חבר אחד; סיעת ישראל ביתנו – חבר אחד. מוצע כי יושבת-ראש הוועדה תהיה חברת הכנסת מיכל קוטלר וונש. אני אבקש את אישורה של הכנסת להמלצה זו. יש עוד הצעה עם הצבעה, אז קודם נצביע, ואז אני אקרא עוד פעם. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> להצביע. התחילה ההצבעה על הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת. הצבעה מס' 1 בעד הצעת ועדת הכנסת – 2 נגד – אין נמנעים – אין הצעת ועדת הכנסת בדבר הקמת ועדה לעניין מסוים נתקבלה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> כן, נוסיף להצבעה – יאיר גולן, יאיר גולן, אתה לא הצבעת. אתה רוצה להצביע? אז זה מה שאני שואלת: אתה בעד או נגד? << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> אני לא רוצה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> לא רוצה. << קריאה >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << קריאה >> אני בעד. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> איתן גינזבורג בעד. << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בעד. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> עסאקלה בעד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם הוא. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> בעד, בעד, בעד. רגע, שנייה. סעיד אלחרומי, ניצן הורוביץ', יבגני סובה, יוראי להב הרצנו, אורלי פרומן. יש פה מישהו שלא אמרתי? << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אלי אבידר. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אלי אבידר אמרתי, לא? אלי אבידר. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> יעקב מרגי. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> יעקב מרגי. אם כן, ההצעה התקבלה. 11 בעד. תודה. ללא נמנעים. << נושא >> הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> הודעה נוספת של יושב-ראש ועדת הכנסת איתן גינזבורג. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. הכנסת החליטה בישיבתה מיום ל' בסיוון התש"ף, 22 ביוני 2020, להעביר את הצעות החוק האלה לדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות: הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (הוראת שעה – נגיף הקורונה חדש) (מימוש חלק מהפיקדון לכל מטרה), מ/1326; הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – מימוש כספי פיקדון בשל נגיף הקורונה) (הוראת שעה), התש"ף–2020, פ/2/23. ועדת הכנסת ממליצה לכנסת לשנות את החלטתה ולהעביר את הצעות החוק האמורות מוועדת העבודה, הרווחה והבריאות לדיון בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. אבקש את אישורה של הכנסת להמלצה זו. הצבעה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> עוברים להצבעה. רגע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לעלייה והקליטה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> עוברים להצבעה. הצבעה מס' 2 בעד הצעת ועדת הכנסת – 5 נגד – אין נמנעים – אין הצעת ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> בעד – חמישה. אני קוראת את השמות של מי שלא במקומם. יאיר גולן – בעד; יוראי הרצנו – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> נגד. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> – – נגד? אורלי – נגד; סעיד אלחרומי – – << קריאה >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא מצביע. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> – – לא מצביע. יבגני – בעד; אלי אבידר – בעד; מרגי – בעד; טסלר – בעד. אלון שוסטר, הצבעת? << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אלון שוסטר: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> לא. אתה לא הצבעת. אוקיי. עשרה בעד, שניים נגד, אין נמנעים. ההצעה אושרה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> הודעה למזכירת הכנסת. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> ברשות יושבת-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק הגז (בטיחות ורישוי) (תיקון מס' 7), התש"ף–2020, שהחזירה ועדת הכלכלה; הצעת ועדת החוץ והביטחון בדבר פיצול הצעת חוק הסמכת שירות ביטחון כללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף–2020. כמו כן הונחו מסקנות ועדת החינוך, התרבות והספורט בעקבות דיון מהיר בהצעתו של חבר הכנסת ווליד טאהא בנושא: הידרדרות אוניברסיטאות הישראליות בדירוג העולמי על פי הדירוג של חברת QS, המדרגת את כל מוסדות ההשכלה הגבוהה בעולם. תודה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. << נושא >> הצעות סיעות יש עתיד-תל"ם, הרשימה המשותפת, ימינה, ישראל ביתנו ומרצ להביע אי-אמון בממשלה בשל: << נושא >> << נושא >>1. כישלון הממשלה בהשוואת תנאי הקהילה הגאה; << נושא >> << נושא >>2. ההסתה והאפליה נגד החברה הערבית; << נושא >> << נושא >> 3. מחדל הממשלה בטיפול בקורונה; << נושא >> << נושא4. ממשלת ישראל מקדמת סיפוח שטחים שיוביל לאפרטהייד << נושא >> << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> נעבור עכשיו לדיון בהצעת האי-אמון. נעבור לדיון סיעתי. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, יכול להיות שאני לא צריך לספר את זה, אבל פָּצִי, בן זוגי, ואני כבר בחרנו שמות לילדים. אנחנו לא מצפים לילדים, אפילו לא התחלנו את התהליך, אבל אנחנו חולמים. הגענו לגיל שבו כל החברים הקרובים מתחתנים ומביאים ילדים, ולנו נותר רק לחלום. לצערי, גברתי היושבת-ראש, חלקים גדולים בבית הזה – יותר מדי גדולים, אם יורשה לי – חושבים שחברי הקהילה הגאה בישראל לא שווים להם, שאנחנו לא אזרחים שווים, או שווים פחות. ואני שואל אתכם: למה אתם חושבים שאני לא ראוי להיות אבא במדינת ישראל? אני שואל אותך, כבוד השר דודי אמסלם: למה אתה חושב שאני לא ראוי להיות אבא? << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> תשאל את בני גנץ. תשאל את בני גנץ. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> למה אתם מונעים ממני ומעוד מאות אלפי ישראלים להפוך להיות הורים במדינה רק בגלל נטיית הלב שלנו? למה אתם מתייחסים אלינו בתור אזרחים פגומים? אנחנו נבראנו בצלם בדיוק כמוכם. אין לנו חצי מיליון שקל להביא ילדים, לפָצִי ולי. פָּצִי כותב דוקטורט בפיזיקה באוניברסיטת תל אביב ואני שירתי כל חיי במשרות ציבוריות. אנחנו גרים בדירה שכורה ופשוט אין לנו, אין לנו את ההון הדרוש להביא ילדים. אני גם לא יכול להתחתן עם אהבת חיי בארץ. אני מסרב להתחתן בצריף בקפריסין, הרחק מהחברים ומהאהובים שלי. אני לא שירתי בצבא קפריסין – אני שירתי כקצין בצבא ההגנה לישראל, ובגאווה. את המיסים שלי אני משלם לתיבת האוצר בירושלים ולא בניקוסיה. אני אזרח ישראלי, אזרח ישראלי גאה, ואין שום מקום אחר בעולם שאני רוצה לקרוא לו בית. אבל, השר אמסלם, כמו הרבה מאוד זוגות ישראלים במדינה, אני נמצא בצומת דרכים. עשיתי את כל מה שהמדינה דרשה ממני, ואז עוד קצת. סיימתי תיכון, עשיתי שש שנים בצבא בהתנדבות, הלכתי לאוניברסיטה, אני מתנדב למילואים ומשלם מיסים. אבל זה לא מספיק כנראה, כי ממשלת ישראל החליטה לשבור את החוזה האזרחי מולי. מבנימין נתניהו אין לי ציפיות. זאת הממשלה הקודמת שלו שחוקקה חוק שמסמן ומפלה זוגות הומואים מלהביא ילדים – רק אותנו. אבל בני גנץ הסתכל לי בלבן של העיניים והבטיח לי שהוא יביא שוויון זכויות לקהילה הגאה. הוא הבטיח לי שאני אהיה אבא. הבטיח ושיקר. אני אומר לחברי כחול לבן: הקהילה הגאה מפסיקה להסתפק בפירורים שאתם, בטוב ליבכם, מוכנים לזרוק לעברנו. לא יעזרו אלף חוזרי מנכ"ל, גם לא 20 סיבובים של חנופה מצד שר המשפטים ניסנקורן במצעדי הגאווה ובאירועים השונים. אנחנו לא יכולים, ולא נרשה ליחס המפלה הזה להימשך אפילו עוד יום אחד נוסף. אנחנו שווים ואנחנו דורשים שוויון. אנחנו לא נרפה ולא נעצור עד שתכירו בנו כשווים לכם – שווים בחינוך ושווים בבריאות, שווים ברווחה, שווים בתעסוקה, שווים בהגנה מפני אלימות, שווים בזכות להתחתן ולהפוך הורים במדינת ישראל, לא יותר ולא פחות. אנחנו שווים ואנחנו דורשים שוויון. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. מילים כדרבונות. חבר הכנסת סעיד אלחרומי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> דברים חשובים הוא אמר, מאוד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כל הכבוד. יישר כוח. << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אחד הכלים להתעמר באוכלוסייה חלשה ולהסית נגדה זה לצייר אותה כנמצאת מחוץ לקונסנזוס – שישנה פעילות לא לגיטימית, ורוב-רובה מחוץ למה שמתקבל בחברה בכלל, ומין מנודה כזאת. ואיך עושים את זה? יש משנה סדורה איך לעשות את זה. קודם כול, תופסים מקרה, עבירה מסוימת של אחד מחברי האוכלוסייה או של קבוצה מסוימת, ומעצימים את העבירה הזאת – מעצימים אותה בכלי התקשורת, מעצימים אותה פוליטיקאים, עד כדי כך שמעבירה שמבצע אחד מחברי הקהילה פתאום יש לנו מגמה של הסתה ממוקדת נגד האוכלוסייה הזאת. מי כמונו מכיר את זה, בחברה הערבית, ובחברה הבדואית בפרט. לפני שלושה שבועות היה מקרה בביר הדאג'. כל המדינה וכל כלי התקשורת חגגו על המקרה הזה, אבל לא ידעו מה יקרה אחרי המקרה. שר המשטרה, השר לביטחון הפנים, רשם בטוויטר או בפייסבוק שלו והביא צילום של רכבי משטרה בכניסה לביר הדאג': הינה, כוחותינו מגיעים לביר הדאג', מטפלים בעבריינות של ביר הדאג'. תראו, חברים, במשך שבועיים כותר היישוב ביר הדאג'. הייתה פעילות רחוקה מאוד מטיפול בעבריינות. העבריינים חגגו, עשו את שלהם, והמשטרה ושאר רשויות המדינה נטפלו לאוכלוסייה האזרחית. תארו לעצמכם שמישהו עבריין בשכונת רמת אביב או בשכונה בבאר שבע מבצע עבירה מסוימת ומשטרת ישראל מגיעה, סוגרת את הכניסות של השכונה, והתקשורת חוגגת: הינה, אנחנו מטפלים בפשיעה. מי חוגג כאן? העבריין עצמו שגרם לכל ההמולה הזאת – אף אחד לא נגע בו, אבל האוכלוסייה האזרחית היא ששילמה את המחיר. וזה הקדמה לדברים אחרים. ברגע שנוצר הקונסנזוס הזה נגד כל אוכלוסייה חלשה, גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת – גם האוכלוסייה האתיופית, גם החרדית, גם אוכלוסיות מוחלשות אחרות – ברגע שרוצים לקבוע סטיגמה מסוימת נגד האוכלוסייה הזאת, תופסים עבירה מסוימת, מעצימים אותה, וכמובן, קולה של החברה הזאת, קולה של הקהילה הזאת, לא נשמע. לא שמעתם בטלוויזיה, בכל הערוצים, את התגובה של תושבי ביר הדאג', כי לא רצו; כי הכתב לא רצה להביא את זה – הוא רצה להלל את כוחותינו שפועלים בביר הדאג', את אלה שפועלים בביר אל-חמאם ואת אלה שפועלים בכפרים הבדואיים בדרום הארץ. זאת המגמה שמביאה לניכור, גברתי היושבת-ראש. תודה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת איתן גינזבורג. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. כנסת נכבדה, אדוני השר, קודם כול אני מברך על כל דיון בנושא זכויות הקהילה הגאה, בוודאי בשבוע הזה. גם אני, יחד עם חבריי מסיעת כחול לבן – אתמול היינו, השתתפנו בעצרות שבהן מציינים את אירועי הגאווה בישראל. אני מבין את הציפייה של יש עתיד שבחודש העבודה הראשון שלנו בממשלה – ממשלה שבמקרה שמישהו שכח, מורכבת מכמה מפלגות, שחלקן חולקות עלינו עמוקות בנושאים שקשורים לקהילה הגאה, אבל יש עתיד ציפו שנצליח להעביר בחודש הראשון את כל מה שאנחנו רוצים. אז זה טוב ויפה לצפות, אבל יש גם מציאות, והמציאות היא תמיד קצת יותר מורכבת מבפנים, ואני בטוח שחברי יש עתיד יודעים את זה, כי גם הם היו בעבר בקואליציה, ובקואליציה בלי מפלגות חרדיות, ובואו נגיד את האמת – לא ראיתי מהפכות גדולות בתחום הקהילה הגאה בתקופת יש עתיד בממשלה. אבל לא הצביעות של יש עתיד, שנהנית לשבת ביציע ולצעוק במקום לקחת אחריות ולהיכנס מתחת לאלונקה ולשנות, היא העניין החשוב פה. מה שחשוב פה זו העובדה שמאז שהוקמה ממשלת האחדות, לראשונה זה הרבה מאוד שנים, יש ממשלה שדלתותיה פתוחות לקהילה הגאה, ויותר מחצי מהשרים מחויבים באופן מלא לזכויות של הקהילה הגאה ולקידום שוויון. רק אתמול ראש הממשלה החליפי ושר הביטחון בני גנץ חזר על אותה מחויבות שלנו בנוגע לזכויות הקהילה הגאה ובנוגע לשוויון. אני באופן אישי קיימתי בשבועיים האחרונים פגישות עבודה עם ארבעה שרים שונים כדי לדון באופן שבו ניתן באמת לקדם סוגיות ועניינים שנוגעים לקהילה הגאה דרך המשרדים שבראשם הם עומדים. הפגישות יימשכו בשבועות הקרובים עם שרים נוספים. הפגישות האלה מאפשרות להאיר זרקור על כל אותם נושאים שלא קיבלו התייחסות ראויה לאורך הרבה מאוד שנים, כמו צווי הורות פסיקתיים, כמו מעני רווחה לטרנסג'נדרים ולנוער להט"בי, פעילות של ארגון חוש"ן ותקציבים שמיועדים להם בשנה התקציבית הקשה הזאת ועוד נושאים שונים ומגוונים. אבל למה שרק אנחנו נדבר? בפגישות שנערכו למשל עם שר המשפטים ושר הרווחה נכחו גם נציגים של ארגוני הלהט"ב, ואתם מוזמנים לשאול אותם מה רמת המחויבות ושיתוף הפעולה מצד חברי כחול לבן בחודש וחצי מאז שהוקמה הממשלה הזאת בכל הנוגע לקהילה הגאה. נכון, יש אי-הסכמות בתוך הקואליציה. זה דבר ידוע בכל קואליציה. זו קואליציה לא הומוגנית, זו קואליציה מורכבת; אי-אפשר לברוח מזה. אבל אנחנו בהחלט פועלים כדי לקדם את הנושאים החשובים האלה, ואני יכול לומר שאני באופן אישי פועל לטובת גיבוש צוות שיכלול שרים וחברי כנסת ויבחן פתרונות מוסכמים לעניין הפונדקאות ונושאים נוספים שנקדם מתוך הקואליציה והממשלה. אני אחזור שוב ואומר – ואני אסיים בכך – גברתי היושבת-ראש: כחול לבן מחויבת לקהילה הגאה, השרים וחברי הכנסת שלנו מחויבים לקהילה הגאה, ואנחנו פועלים לקידום ענייניה. לראשונה מזה שנים יש דלת פתוחה לקהילה הגאה במשרדי הממשלה, ואני מקווה ומאמין שנצליח להביא בשורות בנושא הזה בזמן הקרוב. תודה רבה, גברתי. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה לך. דברים חשובים מאוד. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> מה, חבר הכנסת אבידר? << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – שר הפנים – – – << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> – – – שר הפנים – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, הוא מנע אישור, מה. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> לאט-לאט, גם זה בדרך. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת יעקב מרגי. אם אתה מנסה לשאול האם מש"ס, אז התשובה שלו הייתה כן. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, תרשי לי לברך אותך בפעם ראשונה. שיהיה לך בהצלחה. שלא תצא תקלה מתחת ידייך. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, תקופה זו היא תקופת מבחן – תקופת מבחן לחברה הישראלית, לממשלה וגם לכנסת. זו תקופה שמי שחושב שהפתרון תלוי רק בממשלה, או רק בכנסת, או רק בחברה האזרחית, לא מבין את גודל המשבר ואת גודל השעה. אנחנו נמצאים בעומקו של משבר קשה מאוד, ואין ספק שהמשולש שווה הצלעות הזה חייב לשלב ידיים ולהיות קשוב. כל ההתנהלות היא תוך כדי תנועה. הממשלה צריכה להיות קשובה למגזר העסקי, לחברות הענק, לעצמאים, לעסקים הבינוניים והקטנים; הממשלה צריכה לפרק ביורוקרטיות וחסמים בהוראת שעה כדי שכל תוכניות הסיוע החשובות שהממשלה יוזמת אכן יגיעו ליעדם. לא אחת אני מקבל פניות מעצמאים שאחראים לפחות לכמה מאות משפחות בפרנסתן שפשוט אפילו מענה טלפוני לא מקבלים. לכן, הממשלה צריכה לפרק את הביורוקרטיות, את החסמים, והכול, כמובן, בהוראת שעה – לעידן הזה, לעת הזאת של הקורונה. הממשלה צריכה להאריך את תקנות הסיוע, ושמחתי שהממשלה אישרה את המשך התשלומים לחל"ת. גם החברה האזרחית חייבת להירתם – חייבת להישמע להוראות; חייבת לגלות אחריות; חייבת לגלות סולידריות. אתה יודע היו אומרים לנו בצבא, דודי, בטירונות, כאשר היינו מתלוננים אחד על השני? מה אתה רוצה? זה לא אני. אומר: אם לא תלויים אחד בשני, תהיו תלויים אחד ליד השני – וזה מה שקורה. החברה האזרחית צריכה לגלות אחריות, לגלות סולידריות ולהישמע להוראות. ועל הכנסת – גם לכנסת יש תפקיד חשוב. הכנסת צריכה לגלות אחריות. נכון, בימים כתיקונם יש תפקיד חשוב לאופוזיציה ויש תפקיד טבעי לקואליציה, אבל גם האופוזיציה בעת חירום יודעת להתעלות על עצמה, לגלות אחריות ולהיות עניינית. יש כאן חוקים שבעת הזאת כדאי שיעברו, ויעברו כמה שיותר מהר, ובהסכמה, כי כל יום שזה לא עובר זה תוקע עוד גלגל ועוד גלגל ומונע מהמשק הזה לחזור חזרה למסילה. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת מרגי. חבר הכנסת יעקב טסלר, בבקשה. << דובר >> יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, קיימתי היום דיון בוועדה לפניות ציבור בנוגע להתמודדות של המגזר החרדי במשבר הקורונה בהיבט ההסברה. ההסברה אינה קמפיין פרסומי למוצר כזה או אחר; הסברה היא מרכיב מרכזי במלחמה בנגיף הקורונה. זה כלי מציל חיים, פשוטו כמשמעו. ההסברה היא חלק בלתי נפרד מהמלחמה בנגיף. ההצלחה בהסברה מסייעת בהמשך קיום חיי שגרה לצד הקורונה. הצלת חיים אינה רק בהיבט הבריאותי אלא גם בהיבט הכלכלי ובהיבט הנפשי. פעילות הסברה נכונה למיצוי הזכויות במשבר הכלכלי גם היא מצילה נפשות. ההסברה הפעם היא מדידה. הסברה מוצלחת משמעותה המשך קיום השגרה, וכך גם הוכח בכל העולם: ככל שהאזרחים הפנימו יותר את ההנחיות כך ירדה רמת התחלואה וחזרו מהר יותר לשגרה. עצם זה שאנחנו חוזרים להגבלות מוכיח כי הציבור לא נחשף מספיק למאמצי ההסברה. פעולות ההסברה במגזר החרדי, שאינו נחשף כמעט למדיות השונות והרשתות החברתיות, צריכות להיות הרבה יותר ממוקדות לכל הקהלים במגזר החרדי. אומנם נעשו פעולות הסברה, ומשרד הבריאות פעל להנחיל לציבור את ההנחיות, אולם אם הגענו למצב שבו עיר ושכונות חרדיות נמצאות בסגר והגבלות, קיימת בעיה בהסברה; אם ערים חרדיות נמצאות שוב ברשימת הערים האדומות או אם דנים שוב על סגירת בתי כנסת ומוסדות חינוך, זה כי חלק גדול מהציבור לא נחשף כלל למערך ההסברה. לפני שדנים בסגירת מוסדות חינוך יש לדון בכובד ראש ולשקול את ההשלכות החינוכיות והנפשיות. מחובתנו לראות את הנולד ולא להיות חלילה מאלו שבוכים על העבר. חברים, בחודש האחרון – תשמעו טוב – כמעט לא נעשו פעולות הסברה במגזר החרדי. לא יודע אם לקרוא לזה גל ראשון או גל שני, ואולי אנחנו בכלל בין הגלים, אבל מבחינתי, גברתי, זה אירוע אחד ארוך ומתמשך. אי-אפשר להפסיק את פעולות ההסברה בעיצומו של המשבר. בחודש האחרון ביצעו הקלות, אך במקביל לא השכילו לפרסם במגזר החרדי כי הנגיף לא מאחורינו וכי אם לא ישמרו על ההנחיות, אנו חס ושלום עלולים לחזור אחורה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אתה צריך לסיים. << דובר_המשך >> יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מסיים מייד. ראשי הערים דיברו היום בוועדה ואתמול בוועדת החוקה וטענו כי לא נעשו פעולות הסברה יזומות בערים בשיתוף פעולה מלא. ראשי רשויות בכל עיר הם שעומדים בחזית המאבק, וצריכים להיות חלק בלתי נפרד ממערך הסברה. חובה לעבוד בשיתוף פעולה עם כל רשות כדי להתאים את המסרים לכל עיר ועיר ולכל מגזר בשפה שלו. לסיכום, גברתי היושבת-ראש, אני מבקש מכל הגורמים הרלוונטיים ומאלה שאחראים למערך ההסברה להגדיל את המודעות על ידי הסברה ופרסום נכונים וממוקדים במגזר החרדי, שרובו אינו נחשף למדיות השונות. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יבגני סובה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, "הייתי בפריז וגם ברומא / ראיתי את שבעת פלאי תבל / בקוטב הצפוני וגם דרומה / אך אין מקום כמו ארץ ישראל". את השיר הנפלא ששר יהורם גאון שמעתי בפעם הראשונה בספטמבר 1997. הייתי אז עולה חדש צעיר, בקושי כמה שבועות בארץ, יושב באולפן ולומד את מילות השיר. זוכר כמו היום. ככה התחברתי לתרבות הישראלית, למדינה שלי. "שלום לך ארץ נהדרת", אומר הפזמון ומייד מכניס אותך לאווירה הנפלאה של תיירות, טיולים בשדות, בהרי ירושלים, בשבילי ישראל. היום בבוקר נזכרתי בשיר הזה ובפזמון כשכולנו, כשכל הסיעה שלנו ביקרה במאהל המחאה של אנשי ענף התיירות שהוקם מול הכנסת. פגשנו שם אנשים נפלאים, אנשים שעשרות שנים עבדו קשה, עבדו עבורנו ועבור מיליוני התיירים מכל העולם בשביל להמחיש את השיר המצוין של יהורם גאון. הודות להם תיירים מכל העולם גילו עד כמה מדינת ישראל היא באמת ארץ נהדרת. ואז באה הקורונה ופגעה בהם אנושות. כולם דיברו על מכונות הנשמה, על פעולות סודיות של המוסד ומאבק על מסכות. האנשים האלה, שביום אחד איבדו את מקור הפרנסה, הם המונשמים של כלכלת ישראל. ההבדל הגדול הוא, גברתי היושבת-ראש, שאם בבתי חולים הרופאים שלנו נלחמים עד הרגע האחרון על המונשמים ועל האנשים החולים, לצערי, במקרה של התיירות הממשלה ויתרה על האנשים האלה. אחרת איך אפשר להסביר את האטימות המוחלטת שהממשלה מפגינה מולם? זה מה ששמעתי מהם הבוקר, זה לא אני המצאתי. בעוד שבמדינות מפותחות מזרימים מיליארדי דולרים על מנת לתחזק את הענף, שבוודאי יחזור אחרי הקורונה, בארץ ישראל הנהדרת מציעים סיוע מגוחך שבקושי מכסה את תשלומי הארנונה. אתם תשאלו: מה עושים ומה אפשר לעשות? יש הרבה מה לעשות. קודם כול צריך להסתכל לאנשים האלה בעיניים ולהגיד להם את האמת. אחר כך לתת להם כתף חמה, אולי לפטור אותם ממיסים לתקופה מסוימת. זה מה שהם מבקשים. לא מבקשים טובות. כל החיים שלהם הם שילמו לביטוח לאומי, ועכשיו, בזמן המשבר, הממשלה משלמת להם 3,000 שקלים. העולם לומד לחיות עם קורונה – את זה כבר למדנו. נצטרך כנראה לחיות עם קורונה כמה שנים. הפחדה זה לא פתרון, וגם החיסון לא יגיע בקרוב, אבל את האנשים האלה חייבים להציל. חברים, זה רק ענף אחד. במקום זאת הממשלה מתווכחת על הטבות, על הלשכות, על המכוניות המשוריינות, על חוקים שאין להם שום קשר למציאות. אני פונה לממשלה ואני קורא לממשלה הזאת: תשאירו את מדינת ישראל כארץ נהדרת שכיף לחיות בה וכיף לבקר בה. תצילו את האנשים האלה, כמו גם את העובדים הסוציאליים – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אתה צריך לסיים. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – אנשי הבמה, ההפקה, נהגי ההסעות, עובדי בתי המלון, סוכני הנסיעות – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת סובה. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני כבר מסיים. – – וכל אחד שלא יודע מתי יחזור לפרנס את משפחתו. אל תהפכו את השיר הנפלא הזה לשיר פרידה מכל מה שמסמל את מדינת ישראל כארץ נהדרת. תודה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. אני מבקשת לעמוד בזמנים, בבקשה. זה נורא פשוט – שלוש דקות. חבר הכנסת אופיר סופר. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> צריך לעמוד בלוחות הזמנים – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> בלוחות הזמנים. לא עומדים על הזמנים. צודק, קיבלתי. << דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני יכול להגיד שאחד הדברים שלמדתי בתור חבר כנסת בתקופה הכול-כך קצרה ומעניינת הזאת – שאפשר לנהל הכול כאן ועכשיו, מהיום למחר, וביום חמישי להחליט על שישי בבוקר, ולפעמים זה מצליח. אבל אני רוצה לספר לך, חברי, שלפעמים זה לא מצליח. בעוד חודשיים תיפתח שנת הלימודים, אדוני שר החינוך. בעוד חודשיים תיפתח שנת הלימודים, והיא תיפתח גם בחינוך הממלכתי-דתי. אדוני השר, כשליש מילדי ישראל מתחנכים בחינוך הממלכתי-דתי. אני בטוח, כפי שמפלגת ש"ס סיפרה לנו בקמפיין, שהם לא באים רק מבתים כאלה ואחרים אלא הם באים מכל עמך בית ישראל. אדוני השר דודי אמסלם, אני בטוח שלך הדברים נוגעים הרבה, ואני אומר את זה באמת באהבה ובכנות. עם ילדיי לומדים ילדים שלא בדקתי איך הם בדיוק שומרים את השבת, אבל ברור לי שההורים ששלחו אותם לשם רצו שהילדים האלה יתפללו שעת תפילה וזה לא יבוא על חשבון שעת חשבון; רצו שהילדה תלמד על מרים הנביאה ועל דבורה וזה לא יבוא על חשבון שעת אנגלית. אז אני רוצה לעדכן את כולם – ואני רואה שזה מטריד את כולם – שכמו שזה נראה כרגע, התקציב שהיינו רגילים אליו של החינוך הממלכתי-דתי לא עומד כרגע על הפרק. אנחנו נמצאים במדינת ישראל. זאת מדינת היהודים. לא צריך לשלם בשביל חינוך יהודי עשרות אלפי שקלים, בשביל לקבל את התמורה הזאת. זה צריך להיות דבר פשוט, טריוויאלי. אבל להגיד שאנשים שעוסקים בסוגיה זה פשוט להם וזה טריוויאלי? אז אני אומר לך, אדוני השר דודי אמסלם, כי אני מניח שבך זה נוגע: אנחנו נמצאים כרגע בבעיה בעניין הזה. ולא מדובר על הרבה כסף – מדובר על סדר גודל של 100 מיליון שקלים. יכול להיות שאת ה-100 מיליון שקלים האלה, יפתרו אותם יומיים לפני 1 לספטמבר, אבל זה לא יעזור למערכת להתארגן. אני חושב שזה מסר רע לממשלה, שאומנם מורכבת גם ממפלגות אחרות ולא רק מהליכוד, שמוציאים את נשמת אפו של החינוך היהודי מהחינוך הממלכתי. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תתכנס לסיום. << דובר_המשך >> אופיר סופר (ימינה): << דובר_המשך >> יש לדבר הזה משמעות. אני קורא לראש הממשלה לפתור את הבעיה הזאת בטווח הזמן המיידי. אני קורא לך, אדוני שר החינוך – אני בטוח שאתה מכיר את הסוגיה – לפתור את הבעיה הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת סופר. חבר הכנסת ניצן הורוביץ – אחרון הדוברים, ואחריו – השר המקשר יסכם. << דובר >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר >> תודה, גברתי. חברי הכנסת, מאות אלפי ישראלים לא יודעים מה יקרה בחודש הבא, אם הכספומט שהם יכניסו לקיר ייתן להם כסף, כי אין להם עבודה, וכבר חודשים לא נכנס כסף, והצפי הכלכלי הוא איום ונורא. כל יום אתם רואים את המפגינים האלה – כל יום זה מישהו אחר: אנשי התרבות, עובדים סוציאליים, מורים, עובדי הפקות ואירועים, גנים. חבל על הזמן. אבל במה הממשלה הזאת מתעסקת ולמה ראש הממשלה הזה דוחף? לסיפוח, ועוד ב-1 ביולי. 1 ביולי זה מוחרתיים. מה קורה ב-1 ביולי? האם יש פה איזה תאריך קדוש? מישהו יודע למה 1 ביולי? כן, אני יודע ששגריר ארצות הברית דייוויד פרידמן מאוד לוחץ לבצע את הסיפוח, למרות שבארצות הברית, אגב, המשבר הכלכלי והמשבר הבריאותי עוד הרבה יותר חריף מפה. כלב מת בארצות הברית לא מתעניין בסיפוח. גם כאן פחות מ-4% מהישראלים בכלל מתעניינים ומבינים במה מדובר. ולמרות זאת, האובססיה הזאת של קבוצה מאוד קטנה של אנשים דוחפת מדינה שלמה. צמרת צה"ל מתנגדת לסיפוח; אין ידיד ישראל אחד בעולם חוץ מהשגריר פרידמן – כן, אני יודע שהשגריר פרידמן רוצה. בעניין הזה הוא מייצג את עצמו בלבד. אפילו בממשל האמריקאי מסתייגים כבר מהעניין הזה, כי לא מבינים את האובססיה, למה עכשיו. אני יודע שיש מתנחלים – גם הם לא הרוב בקרב המתנחלים – שנורא חוששים שדונלד טראמפ יפסיד בבחירות בנובמבר וחלון ההזדמנויות ההיסטורי ייסגר. חברים וחברות, אין שום חלון הזדמנויות היסטורי. את טראמפ העניין הזה מעניין כשלג דאשתקד, ויש פה אג'נדה של גורמים מסוימים בתוך הממשל שאפילו בתוך ארצות הברית אין להם שום רוב ושום תמיכה. ואם כדאי להתמקד, גברתי היושבת-ראש, בקהילה היהודית בארצות הברית, כאן יש לנו קהילה יהודית שבאמת מקיר לקיר, כולל החלקים שלא קשורים במיוחד למפלגה הדמוקרטית, לא בדיוק תומכי מרצ, בוא נגיד את זה ככה – איך אמר לי בכיר באחד הארגונים היהודיים הכי חשובים, שעובד צמוד לבנימין נתניהו? קשה למצוא בקהילה היהודית בארצות הברית אפילו קול אחד שתומך בסיפוח. לכן, על רקע הידיעות שמתפרסמות היום – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת הורוביץ, תסיים. << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> אני מסיים. – – מפי גורמים אמריקאיים שייתכן שביום רביעי ההר יוליד עכבר וכל הפלופ הזה של הסיפוח, שהטרפתם פה את העם איתו, ייעלם, אני אומר: צריך לנהוג בשכל. העם מתעניין בפרנסה, העם רוצה שתיתנו תשובות על הכלכלה – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת הורוביץ, אתה מתחיל נושא חדש. << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> – – ואת סיפור הסיפוח – שייזרק לפח האשפה של ההיסטוריה. תנו תשובות על הכלכלה והבריאות. זה מה שחשוב עכשיו. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. תודה רבה לך. ישיב השר המקשר דוד אמסלם, ומייד אחרי זה הצבעה, הצבעות על כל ההצעות האי-אמון, אז נא להתיישב. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, אני שמעתי את ניצן הורוביץ פותח וקושר בין נושא הקורונה לבין סוגיית החלת החוק הישראלי על ההתיישבות. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> הריבונות. << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> מה לעשות שיש קורונה? יש קורונה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני לא מצליח אף פעם להבין את הלוגיקה שלך, איך אתה קושר – – << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> – – – איך באמצע הקורונה אתם מתעסקים בסיפוח? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – מין בשאינו מינו. << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> זה מה שצריך? זה מה שהעם רוצה – שתתעסקו בסיפוח? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתם קושרים – – – << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> אתם קושרים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתם קושרים בין שני נושאים שלא קשורים בכלל. << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> אני לא הבאתי את הסיפוח. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כנ"ל חברתך – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת הורוביץ. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – שאם היא עולה לדבר, תמיד, אם אפשר גם ללכלך על ראש הממשלה על הדרך, למה לא? ותמיד היא תזכיר את התיקים ההזויים נגד ראש הממשלה – לבין הסיפוח. זו דרככם. << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> דווקא את זה לא הזכרתי – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אם אפשר להכפיש, למה לא? << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אבל ראש הממשלה שלך עבריין נמלט, לא משנה מה תגיד. עבריין נמלט. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> וכנ"ל, וכנ"ל – אני רוצה להגיד לך, מר הורוביץ, אתה מבין לבד שהשעה דוחקת והזמן הוא חשוב. זה ברור לך לחלוטין. << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> בקורונה, בקורונה הזמן דוחק. לא בסיפוח. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> ברור לך לחלוטין – – << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> הרי לא היית מעלה את זה בדעתך. << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> – – שהסוגיה הזאת של החלת החוק הישראלי זה הזדמנות היסטורית – – << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> איזה הזדמנות? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – היסטורית, שראש הממשלה עובד עליה הרבה מאוד שנים. איך אמר פעם ראש השב"כ? הסתדרו הכוכבים, ובאמת הסתדרו הכוכבים. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מי אמר את זה? << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> ראש השב"כ אמר את זה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> ראש השב"כ פעם דיבר על כך בהיבט אחר לגמרי, אבל באמת הסתדרו הכוכבים. << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> אז למה הממשל מסתייג? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הקדוש ברוך הוא הוביל אותנו לנקודה באמת חסרת – שלא הייתה אף פעם, הזדמנות היסטורית, ואני בספק גדול מאוד אם אי פעם – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> לגמרי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – תחזור על עצמה. << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> למה, טראמפ הולך להפסיד? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אומר, כרגע זו הזדמנות שאסור לתת לה לחמוק. אתה יודע, חבר הכנסת הורוביץ – – – << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> הם מפחדים שהוא הולך להפסיד. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה יודע, אנחנו התקבצנו לארץ ישראל. אתה יודע, אני עכשיו לא מדבר אל הרשימה המשותפת, אני מדבר אליך. אנחנו באנו לארץ ישראל מכל קצוות תבל – – << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתם באתם לפלסטין – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – כדי להקים את המדינה שלנו בארץ ישראל. אתה יודע איך אמרתי להם – להם הסברתי שרש"י – הפסוק הראשון בתורה, בבראשית: בראשית ברא אלוקים. רש"י במקור אומר – אמר רבי יצחק, מדוע בעצם פתחנו בבראשית ולא במצווה הראשונה, "החודש הזה"? הרי בסוף התורה היא ספר של חוקים ומצוות ומשפטים. אלא הוא אומר שהקדוש ברוך הוא בעצם ברא את העולם ונתנה לאותו עם שהיה פה, נטלה מהם ונתנה לעם ישראל. ולכן יש לנו – אנחנו נמצאים כאן – דרך אגב, אם לא, אין לנו באמת זכות פה על הארץ בשום נושא, לא בתל אביב, לא איפה שאתה גר – בשום מקום. לכן, אנחנו, לפי תפיסתנו היהודית, אתה יודע – היא לא התחילה היום; לפני כ-3,500 שנה – – << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> נו, אבל יש מדינה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – בהבטחה האלוקית. << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> אבל יש מדינה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אנחנו בעצם קיבלנו את ההבטחה על ארץ ישראל. אתה יודע, היהודים נפוצו לכל קצוות תבל, ללא קשר אחד עם השני. אני אפילו אמרתי, סיפרתי להם – אתה יודע, אני נוהג ללכת ביום שבת לבית הכנסת. אתה יודע, אני עובר מדי פעם גם בכמה בתי כנסיות, לא תמיד אני מגיע לאותו בית הכנסת באופן קבוע, ואני שומע את המנגינות. אתה יודע, זה הפלא ופלא. אתה רואה לפעמים עדות שונות ואתה רואה שבעצם המנגינה היא די דומה, ואתה אומר: איך זה יכול להיות? הרי לא היה קשר בין הקהילות, בין קהילת סוריה לבין קהילת מרוקו לבין קהילת תוניס, אבל המוטיבים חוזרים, והמוזיקה. זאת אומרת, היהודים בעצם יצאו אפילו עם המוזיקה לגלות, ובוודאי שמרו על זהותם היהודית, על תורתם, ותמיד חלמו את החלום לחזור לארץ ישראל ולהקים את המולדת. אנחנו זכינו, ברוך השם, באמת דור שזכה במדינת ישראל, קמה, והיא פלא עולמי. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> דודי, אבל למה אתה מתעלם ממה שאני אמרתי? למה אתה מתעלם – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה. פלא עולמי. באמת משגשגת, ואנשים מגיעים לארץ ומבקרים כאן והם לא מכירים. הם פשוט משתוממים ממה שעם ישראל כאן הקים ב-72 השנים האחרונות. אתה יודע, הרבה פעמים אמרתי לעצמי: תאר לך שלא היינו גולים מהארץ והיינו נשארים כאן עוד אלפיים שנה. איך הייתה נראית ארץ ישראל? מדהים. עכשיו, מה שקרה, יש לנו כפי שאמרתי הזדמנות היסטורית להחיל את החוק הישראלי על ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון. דרך אגב, אני גר ביהודה ושומרון. אין שום סיבה בעולם שלך יהיה חוק א' ולי יהיה חוק אחר. לא הבנתי למה. אני חוקקתי – בוא אני אספר לך. בכנסת הקודמת העברתי הצעת חוק – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – על מה אתה מדבר? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – שבאה בעצם לפטור את אזרחי מדינת ישראל מתשלום ארנונה עבור פרגולה שיש לה סנטף, אתה יודע, הקירוי מפלסטיק. העברנו את החוק, וברוך השם, היום אזרחי מדינת ישראל כמעט בכל מדינת ישראל פטורים מארנונה על פי חוק. איפה לא? לא תאמין: ביהודה ושומרון. אז לכן, אני לא מצליח להבין אפילו את הטענה הבסיסית שלך. אנחנו לא מדברים כרגע להחיל את החוק על רמאללה, אנחנו עוד לא שם. אנחנו מדברים על כמעט חצי מיליון יהודים שנמצאים ביהודה ושומרון, וכן ירבו, בעזרת השם, אז לכן אני לא הצלחתי להבין אפילו את הטענה בבסיס. אלא מה, יכול להיות שיש לך תוכניות, אתה וחבריך, לבוא ולפנות את כל היהודים מיהודה ושומרון, מאריאל, גם מגוש עציון, ממעלה אדומים – הערים המרכזיות – וכמובן מכל שאר ההתיישבות. לכן אני חושב שההזדמנות שנפלה בחלקנו היא הזדמנות פז. אני לא בטוח שהיא תחזור על עצמה. ראש הממשלה, כפי שאמרתי, עמל עליה שנים רבות, וכפי שאמרתי קודם, באמת הסתדרו הכוכבים. וכשהכוכבים מסתדרים, אסור לוותר על הסיטואציה. זה לא קורה הרבה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> גנץ אומר שהוא לא מצביע. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> מי? << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> גנץ אמר – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתם בוודאי מצביעים, אני מקווה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> גנץ אמר שאי-אפשר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני מקווה, לפחות בזה – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – – החלת הריבונות היהודית על ההתיישבות ביהודה ושומרון ועל בקעת הירדן. דרך אגב, על בקעת הירדן אני מניח שגם חלק מאנשי השמאל מבינים, גם אם הם לא באים מהזווית הציונית – – << קריאה >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> השר אמסלם, אתה ראית מפה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – שזה בעצם גבולה המזרחי של מדינת ישראל תמיד, על פי כל תפיסה ביטחונית שהייתה מאז קום המדינה, בעצם מאז השחרור של השטחים – – << קריאה >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> גנץ בטוח לא ראה מפה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – מאז מלחמת ששת הימים, אז זה, בוודאי אין מחלוקת על כך. אז לכן אני לא כל כך הבנתי – אני אמרתי, את איימן עודה אני מבין. הם רוצים מדינת כל אזרחיה. איך הם אמרו, כולל היום? שהם רוצים בעצם לממש את זכות השיבה, להחזיר את הפליטים לארץ ישראל. אתם, שמעתי אותך היום. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה בעד? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני רק צריך לראות שיש פה – יש לנו פה רוב? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> הוא צריך לשכנע לא רק את המשוכנעים אלא גם את הנעדרים. זו הבעיה. שיגיעו הנה ואז המשימה תושלם. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני חייב לשכנע את איימן עודה. אני אומר לך, אותו אני מבין. אתה יודע איך הוא אמר פעם? שמעתי אותו במערכת הבחירות, את איימן עודה, טוען – ואני מסכים איתו, דרך אגב – שראש הממשלה נתניהו עשה את הנזק הכי גדול לעם הפלסטיני: הוא בעצם גרם לכך שהאמריקאים יכירו בירושלים כבירת ישראל; הוא גרם לכך שהם יעבירו את השגרירות; הוא גרם לכך שהאמריקאים לא יקבלו את ההסכם עם האיראנים; הוא גרם לכך שהאמריקאים מכירים בכך שישראל, יש לה זכות ברמת הגולן, וזה דבר, דרך אגב, שהוא חסר תקדים. אף פעם לא היה דבר כזה. ולכן, איימן עודה, אני מסכים איתך. אני מסכים איתך שראש הממשלה נתניהו, בהיבט של הפלסטינים – ואם אתה, בנאומים שלך בבחירות ראיתי שאתה כמעט מייצג אותם בכל הסרטים, כולל איזה נאום שנתת להם בפרלמנט פעם, אז אותך אני מבין. אבל אני לא מצליח להבין את כחול לבן, כן? כפי שאמרתי. אני לא האמנתי, חבר הכנסת לפיד, שבשבוע שעבר אתם הצבעתם באותה הצעה בנושא: ממשלת סיפוח ואפרטהייד. מי מצביע בעד? יאיר לפיד, מיקי לוי, יואב סגלוביץ' – הם מצביעים אי-אמון נגד ממשלה שמספחת וממשלת אפרטהייד. << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> נגד ממשלה – – – שקרן, מדיח, מסכסך. זה מה שאתה. סכסכן – – – עלק השר המקשר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני לא מכיר הרבה יהודים שמרצונם החופשי נוסעים לרמאללה ונוסעים שם. אולי אתה, יקבלו אותך שם, באמת, חבר הכנסת גולן, אבל אני לא מכיר הרבה יהודים. אז לכן אני מבקש לדחות את הצעות האי-אמון. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> חלאס השמצות. חלאס השמצות. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חברות וחברי הכנסת, נא לשבת על מנת שנוכל לעבור להצבעה. חברות וחברי הכנסת, נא לשבת. יש לנו ארבע הצעות אי-אמון, ואנחנו נצביע עליהן אחת-אחת כסדרן. ההצעה הראשונה היא הצעת סיעת יש עתיד-תל"ם, שכותרתה: כישלון הממשלה בהשוואת תנאי הקהילה הגאה. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד הצעת סיעת יש עתיד-תל"ם להביע אי-אמון בממשלה – 30 נגד – 56 נמנעים – אין הצעת סיעת יש עתיד-תל"ם להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 30, נגד – 56, אין נמנעים. אני קובע שההצעה לא התקבלה. אני עובר להצעה הבאה, הצעת סיעת הרשימה המשותפת, שכותרתה: ההסתה והאפליה נגד החברה הערבית. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד הצעת סיעת הרשימה המשותפת להביע אי-אמון בממשלה – 25 נגד – 58 נמנעים – 1 הצעת סיעת הרשימה המשותפת להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 25, נגד – 58, נמנע אחד. ההצעה לא התקבלה. אנחנו עוברים להצעה השלישית, הצעת סיעות ימינה וישראל ביתנו, שכותרתה: מחדל הממשלה בטיפול בקורונה. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד הצעת סיעות ימינה וישראל ביתנו להביע אי-אמון בממשלה – 30 נגד – 58 נמנעים – אין הצעת סיעות ימינה וישראל ביתנו להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 30, נגד – 58, אין נמנעים. ההצעה לא התקבלה. אנחנו עוברים להצעה האחרונה, הצעת סיעת מרצ. << קריאה >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << קריאה >> יריב, זה לא עובד. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> העמדה לא עובדת? אז אני אוסיף את קולך לתומכים. 31, אם כך, היו בעד. בכל אופן, ההצעה לא התקבלה. אנחנו עוברים להצעה הבאה, שכותרתה: ממשלת ישראל מקדמת סיפוח שטחים שיוביל לאפרטהייד, הצעת סיעת מרצ. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד הצעת סיעת מרצ להביע אי-אמון בממשלה – 18 נגד – 60 נמנעים – 1 הצעת סיעת מרצ להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 18, נגד – 60, נמנע אחד. ההצעה לא התקבלה. לפיכך, כל הצעות האי-אמון בממשלה נדחו. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף הבא על סדר-היום, רק לפני כן הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק מענק הסתגלות מיוחד לבני 67 ומעלה, (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020, שהחזירה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק תכנון משק החלב (תיקון מס' 3), התש"ף–2020 << הצח >> [מס' מ/1322; דברי הכנסת, חוב' י"ד, ישיבה 41; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, אנחנו עובדים לסעיף הבא על סדר-היום: הצעת חוק תכנון משק החלב (תיקון מס' 3), התש"ף–2020, בקריאה שנייה ושלישית. יציג את הצעת החוק מכובדנו יושב-ראש ועדת הכלכלה חבר הכנסת יעקב מרגי, בבקשה. << דובר >> יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק תכנון משק החלב (תיקון מס' 3), התש"ף–2020, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. בטרם אסביר את ההסדר המוצע אציין כי משק החלב הוא אחד משני ענפי החקלאות היחידים בארץ שנותרו ענפים מתוכננים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תסלח לי, חבר הכנסת מרגי. סגן השר בן צור והשר גלנט, אנא. חברי הכנסת טיבי ושטרן, אתם עם הגב אלינו. לא מכובד, אנא. גם ביציע למעלה, חברת הכנסת, סגן השר יברקן, אדוני סגן השר, אתה עם הגב למליאה. סגן השר יברקן, אתה אפילו לא שומע שקוראים. אנא לשבת. תודה רבה. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כפי שאמרתי, חבריי חברי הכנסת, מכובדיי השרים, מכובדי שר החקלאות, בטרם אסביר את ההסדר המוצע אציין כי משק החלב הוא אחד משני ענפי החקלאות היחידים בארץ שנותרו ענפים מתוכננים, בשל מאפייניו הייחודיים, דוגמת תנודתיות קיצונית בהיצע ובביקוש לחלב. משמעות הדבר היא ייצור על פי מכסות, מעורבות ממשלתית בוויסות כמויות חומרי הגלם ופיקוח על מחירים. חוק תכנון משק החלב, התשע"א–2011, מסדיר את ענף החלב כענף מתוכנן, ובין השאר קובע את מנגנון הפיקוח על מחיר המטרה, שהוא מחיר המינימום שהמחלבות מחויבות לשלם ליצרנים – הרפתנים – בעבור ליטר חלב גולמי. מחיר המטרה נקבע על בסיס עלויות הייצור, לפי סקר רווחיות הנערך אחת לשנתיים במדגם מייצג של יצרנים. החוק הסמיך את שרי החקלאות והאוצר לקבוע בצו את מחיר המטרה, בהתאם להוראות חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו–1996, שיחול לעניין זה עם כמה שינויים. עם זאת, כדי לשמור על יציבות הענף, וכחלק מההסכמות שהושגו בזמנו בין הממשלה לנציגי הענף, נקבעה בחוק הוראת מעבר שלפיה במהלך שמונה שנים מיום תחילתו של החוק נשאר מחיר המטרה כפי שנקבע בפרסום האחרון שהוציא משרד החקלאות ערב כניסת החוק לתוקף. במשך אותן שמונה שנים מחיר המטרה מתעדכן לפי תקנות שהתקינו שרי החקלאות והאוצר, באישור ועדת הכלכלה, שהותאמו לנוהל ההתחשבנות שהיה נהוג עד לתחילתו של החוק ופורסם על ידי משרד החקלאות. תקופת מעבר זו הסתיימה באוקטובר 2019, אך עקב שלוש מערכות בחירות שהתקיימו בשנה האחרונה הוארך תוקפה בהתאם לסעיף 38 לחוק-יסוד: הכנסת, כך שהיא פקעה למעשה ב-16 ביוני, לפני כמה ימים. כדי לאפשר לשרים הנכנסים לגבש מדיניות בנושא ולהתקין צווים שישקפו מדיניות זו, מוצע להאריך את תקופת המעבר עד ל-31 בדצמבר 2020, עם אפשרות להארכה אחת נוספת בצו, באישור ועדת הכלכלה, עד ל-30 ביוני 2021. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> עד אז יכול להיות שהם כבר לא יהיו בממשלה. יותר קצר. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> לא נורא. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אולי כבר לא – – – << דובר_המשך >> יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> יש חוק שימור החומר, יהיו אחרים בממשלה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> יש חוק שימור החומר – יהיו אחרים – ויש רציפות שלטונית. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> חשבתי שאתה הולך להציע הצעה רצינית, הקשבתי לך, אבל לא נורא. << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אל תעשה את החוק על חלב עמיד – – – שהתאריך יכול להיות – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הנימוק הוא בעייתי. החוק טוב – – – << דובר_המשך >> יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> בתיקון מוצע להאריך את תקופת המעבר עד ל-31 בדצמבר 2020, עם אפשרות להארכה אחת נוספת בצו, באישור ועדת הכלכלה, עד ל-30 ביוני 2021. בשונה מתקוותו של אלעזר שטרן, אני מקווה כי בתקופה זו הממשלה – ושר החקלאות שומע אותי. סגן השר בן צור – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> איך ישמע כשסגן השר – – – << דובר_המשך >> יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> אני מקווה כי בתקופה זו הממשלה – ושר החקלאות יושב כאן – תגבש מדיניות ברורה בעניין הפיקוח על המחירים במשק החלב לטובת כלל הציבור. חברות וחברי הכנסת, להצעת החוק הזאת לא הוגשו הסתייגות. אני מבקש מכם לאשר אותה בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. בהזדמנות זו, כדי לא לעלות שוב, אני מבקש להודות לשר החקלאות הנכנס ולאחל לו הצלחה, לצוותו, למנהלת ועדת הכלכלה לאה ורון וצוותה, לצוות הייעוץ המשפטי ולכם, חברי הכנסת. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה לחבר הכנסת מרגי. חבר הכנסת מרגי, אני מציע, אולי תישאר איתנו – אני אוסיף את קולך בהצבעות – כי אתה צריך להציג גם את ההצעה הבאה. אם כך, חברות וחברי הכנסת, להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, גם לא הוגשו בקשות רשות דיבור. לפיכך, אנחנו עוברים להצבעה על כל החוק בקריאה השנייה. הצעת חוק תכנון משק החלב (תיקון מס' 3), התש"ף–2020 – הצבעה בקריאה השנייה. הצבעה מס' 7 בעד סעיפים 1–2 – 52 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–2 נתקבלו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני אוסיף. חברת הכנסת ברביבאי, אני מוסיף את קולך בעד, וכמובן גם את קולו של חבר הכנסת מרגי. לפיכך, 54 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. ההצעה אושרה בקריאה השנייה. אנחנו עוברים לקריאה השלישית. הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד החוק – 52 נגד – אין נמנעים – אין חוק משק החלב (תיקון מס' 3), התש"ף–2020, נתקבל. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברת הכנסת ברביבאי, להוסיף את קולך? << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כך, 54 בעד, וביחד עם קולו של חבר הכנסת מרגי 55 בעד, וביחד עם קולה של חברת הכנסת קרן ברק, אין מתנגדים, אין נמנעים. לפיכך, אני קובע שהצעת חוק תכנון משק החלב (תיקון מס' 3), התש"ף–2020, התקבלה בקריאה השלישית ונכנסה לספר החוקים. << הצח >> הצעת חוק הגז (בטיחות ורישוי) (תיקון מס' 7), התש"ף–2020 << הצח>> [מס' מ/1317; דברי הכנסת, חוב' י"ד, ישיבה 41; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מכאן אנחנו עוברים לסעיף הבא: הצעת חוק הגז (בטיחות ורישוי) (תיקון מס' 7), התש"ף–2020, לקריאה השנייה והשלישית, קיבלה פטור מחובת הנחה. יציג את הצעת החוק, שוב, יושב-ראש ועדת הכלכלה חבר הכנסת יעקב מרגי. בבקשה. << דובר >> יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, מכובדיי השרים, מנושא לנושא באותו נושא, זה דחיית מועדים, הארכת תוקפם של תקנות וחוקים. אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק הגז (בטיחות ורישוי) (תיקון מס' 7), התש"ף–2020, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. הצעת החוק, שהיא הצעת חוק ממשלתית, נועדה לדחות מועדים הקבועים בהוראות המעבר ברפורמה לחיבור מפעלי תעשייה לרשת הגז הטבעי, כפי שאסביר כעת. בשנת 2015 אושר בוועדת הכלכלה, במסגרת חוק ההסדרים, תיקון חקיקה מקיף שנועד לקדם את חיבור מפעלי התעשייה לרשת הגז הטבעי. בתיקון זה נקבעו הוראות המאפשרות להסמיך גופים פרטיים כגופים בודקים, שיערכו בדיקות בטיחות להתקנתם ולהפעלתם של מתקני גז טבעי לצריכה וייתנו אישור תקינות לגביהם, כך שלא יידרש אישור של רשות הגז הטבעי במשרד האנרגיה לגבי כל התקנה והפעלה של מתקן כאמור. הגופים הבודקים מקבלים את הסמכתם מהרשות להסמכת מעבדות ומהממונה על התקינה במשרד הכלכלה והתעשייה. עם זאת, לפי החוק, במקרים שבהם יש חשש לסכנה לבטיחות הציבור, רשאי הממונה על הבטיחות ברשות הגז הטבעי לתת הוראות לבעל המתקן לשם מניעת הסכנה, וכן להורות לגוף בודק, ובכלל זה למכון התקנים, לבצע בדיקת תקינות למתקן, ובלבד שהגוף שיבדוק את המתקן לא יהיה אותו הגוף שנתן את אישור התקינות לגבי המתקן. כדי לאפשר היערכות ליישום הרפורמה, ובכלל זה כדי לאפשר את הסמכתם של הגופים הבודקים, נקבעו בחוק הוראות מעבר שנועדו בין היתר לאפשר למתקנים הקיימים להמשיך לפעול בתקופת הביניים. בתקופה זו מכון התקנים משמש גוף בודק. לצערי, יישום הרפורמה אינו משביע רצון, בלשון המעטה. בשנים שחלפו מאז חקיקת הרפורמה לא הוסמכו מספיק גופים בודקים, כך שוועדת הכלכלה נדרשה שוב ושוב לדחיית המועדים הקבועים בהוראות המעבר. כמו כן, נכון להיום מחוברים לרשת הגז הטבעי רק כ-270 מפעלים גדולים וצרכנים גדולים, ובהם תחנות כוח. הצעת החוק המונחת בפניכם נוגעת להארכה של שני מועדים הקבועים בהוראות המעבר: המועד הראשון נוגע להוראות שמטרתן לאפשר את המשך הפעלתם של המתקנים הקיימים. לעניין זה קובעות הוראות המעבר כי מתקן קיים כאמור, למעט מתקן לפריקת גז טבעי דחוס, שקיבל אישור להזרמת גז טבעי מרשות הגז הטבעי בלבד, ואישור זה היה בתוקף ערב תיקון החוק, אינו נדרש לאישור תקינות נוסף עד לבדיקתו הראשונה בידי גוף בודק. לפי הוראות המעבר, הבדיקה הראשונה אמורה להתבצע עד ל-30 ביוני 2020, אך בשל משבר הקורונה נוצר קושי ליישם הוראה זו, ולכן מוצע לדחות מועד זה בשלושה חודשים, עד ל-30 בספטמבר 2020. המועד השני שמוצע להאריכו נוגע לסמכות הממונה על הבטיחות ברשות הגז הטבעי להורות למכון התקנים לבצע בדיקת תקינות במתקן גז טבעי במקרה של סכנה לבטיחות גם אם מכון התקנים היה הגוף שנתן את אישור התקינות לגבי אותו מתקן. הוראה זו נקבעה מאחר שהיה ברור שבתקופת המעבר מכון התקנים ישמש כגוף הבודק העיקרי, עד שיוסמכו גופים בודקים נוספים. כפי שציינתי, תוקפה של הוראה זו הוארך פעמיים בחקיקה עד לחודש ספטמבר 2019, ואז הוארך באופן אוטומטי עד ל-16 ביוני 2020 מכוח סעיף 38 לחוק-יסוד: הכנסת. גם בתום מועדים אלה מספר הגופים הבודקים המוסמכים עדיין מועט, ולמעשה, כיום פרט למכון התקנים אין כלל גופים בודקים המוסמכים לתת אישורי תקינות למתקן לפריקת גז טבעי דחוס. לעניין יתר מתקני הגז הטבעי הוסמכו שני גופים בודקים בלבד נוסף על מכון התקנים, והם אינם יכולים בשלב זה לתת מענה לכל סוגי מתקני הגז האמורים. לפיכך, מוצע כעת להאריך את התקופה לעניין סמכות הממונה על הבטיחות בכשלוש שנים וחצי, עד ל-1 בינואר 2024. חברי הכנסת, לצערי, זו דוגמה נוספת לרפורמה מקיפה ומורכבת שהממשלה קידמה במסגרת חוק ההסדרים תחת סד זמנים צפוף ובדיונים אינטנסיביים בכנסת אך נכשלת במבחן הביצוע. עם זאת, במצב הדברים הנוכחי ברור כי אין מנוס מהארכת תקופות המעבר, שכן יישום הוראות הרפורמה אינו אפשרי כל עוד לא הוסמכו מספיק גופים בודקים. להצעת החוק הזאת לא הוגשו הסתייגויות. לפיכך, אני מבקש מהכנסת לאשר אותה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית, ובהזדמנות זו להודות ליושב-ראש ועדת הכנסת על מתן הפטורים וקידום החקיקה, למנהלת הוועדה ולצוותה, למשרד האנרגיה, לרשות הגז הטבעי וחברי הכנסת. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה ליושב-ראש ועדת הכלכלה יעקב מרגי. להצעת החוק לא הוגשו לא הסתייגויות ולא בקשות רשות דיבור, ולכן אנחנו נעבור להצבעה בקריאה שנייה. קדימה. הצבעה מס' 9 בעד סעיפים 1–2 – 36 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–2 נתקבלו. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> הצביעו 36 בעד. חבר הכנסת יעקב מרגי נוסף, חבר הכנסת אוסאמה סעדי נוסף, השרה אורלי לוי, היבה יזבק ובצלאל סמוטריץ' – כולם בעד, כן? אז 41 בעד, אין מתנגדים. ההצעה אושרה בקריאה שנייה. נעבור לקריאה שלישית. הצבעה. הצבעה. כבוד השר ישראל. גם אני לא הצבעתי. הצבעה מס' 10 בעד החוק – 30 נגד – 1 נמנעים – אין חוק הגז (בטיחות ורישוי) (תיקון מס' 7), התש"ף–2020, נתקבל. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> הצביעו בעד – 30, מתנגד אחד. נוסיף להצבעה את חבר הכנסת סמוטריץ', את השרה אורלי לוי, את חברת הכנסת היבה יזבק, את השר יעקב מרגי – הוא סתם מצביע – את השר ישראל כץ – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> גם אני, גם אני. קרן, גם אני. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> – – ואת ההצבעה שלי, שלא נקלטה – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> גם אני. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> – – ואת ההצבעה של חברת הכנסת קטי שטרית. זה 37 בעד, מתנגד אחד, אפס נמנעים. ההצעה אושרה בקריאה שלישית. << נושא >> הצעת ועדת החוץ והביטחון בדבר פיצול הצעת חוק הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף–2020 << נושא >> [נספחות.] << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> נעבור להצעת ועדת החוץ והביטחון בדבר פיצול הצעת חוק הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע – – מה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, לא, רק עצם הפיצול. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> – – לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש. יציג את ההצעה יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון חבר הכנסת צביקה האוזר. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אם אפשר על סן רמו. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> האוזר, רק הפיצול. << דובר >> צבי האוזר (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר >> על סן רמו אני תמיד שמח לשוחח, חבר הכנסת אבידר, מה – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תן לנו איזו מילה על סן רמו. << דובר_המשך >> צבי האוזר (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> תראה, בנאומי הקודם לרגל 100 שנה לסן רמו הדגשתי את העובדה שבסיום 100 שנים, או במלאת 100 שנים, לאותה החלטה היסטורית – כשצופים ומסתכלים מה מתרחש במנדט במסופוטמיה, בעיראק, מה מתרחש במנדט הצרפתי בסוריה ולבנון או מה מתרחש במנדט שהיה פה על ארץ ישראל – נדמה לי שזאת ההכרעה הבין-לאומית המוצלחת ביותר בפרספקטיבה של 100 שנה. ולכן גם בהיותנו מדינה מתוקנת אנחנו צריכים לתת מענה מהיר, אפקטיבי וראוי גם במלחמה בקורונה. איתן. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> יש דיון. << דובר_המשך >> צבי האוזר (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> הבנתי. אני רוצה להציג את הפיצול בהסדר שבהצעת החוק שהונחה ועברה בקריאה ראשונה. ככלל, הממשלה הניחה בפני הכנסת הסדר שכולל שני שלבים בשימוש בכלי השב"כ במסגרת המלחמה, או הבלימה של התפרצות נגיף הקורונה: שלב אחד הוא שלב שמאפשר למשרד הבריאות להסתייע בכלי השב"כ למקרים פרטניים בלבד, כפי שהיה בהחלטה, בהמשך להחלטת הממשלה האחרונה שהוצגה בפני הוועדה, והוועדה נתנה אישור לעשות שימוש במתכונת הזאת – שימוש שנדמה לי שפקע לפני כשבועיים-שלושה. שלב שני הוא שלב ההחמרה, כאשר הממשלה מבקשת שימוש מלא בכלי השב"כ, וזה כהיערכות לאותו מצב חירום, כאשר מספר המאותרים כנדבקים הולך וגדל ומגיע להיקפים מאוד משמעותיים. אנחנו ביקשנו לפצל את הצעת החוק ולאפשר בשלב ראשון לדון מתוך כוונה לאשר עוד היום למשרד הבריאות כלי אפקטיבי להילחם בנגיף הקורונה ולבלום את התפרצות המגפה על ידי שימוש מוגבל בכלי השב"כ. השימוש הזה יוסדר או למקרים פרטניים או בקריטריון אובייקטיבי, ברור, מובן, גלוי, שקוף, כאשר מספר המאותרים החולים היומי עולה על 200 אנשים ביום, ובהינתן המצב הנוכחי ביכולת של משרד הבריאות לאתר מגעים של אותם חולים עם אנשים אחרים כדי לקטוע במהירות האפשרית את שרשרת ההדבקה. אנחנו ניתן במסגרת הסדר ביניים את אותו כלי, הווי אומר, מעל 200 נדבקים ביום – יתאפשר למשרד הבריאות להשתמש בכלי השב"כ. אם נצליח לבלום את המגפה במהלך התקופה של אותו הסדר ביניים אנחנו נאפשר לעשות שימוש אך ורק במקרים פרטניים. לצורך מה קיים אותו הסדר ביניים? הסדר ביניים שהוא תחום בזמן – נכון לעכשיו עד שלושה שבועות – יאפשר למליאה לדון בסעיפים שאנחנו מפצלים אותם, ובעצם בהסדר הראשי, בהסדר הכולל, אנחנו נדון בסעיפי החוק. אנחנו נדון דיון מהיר אך דיון שאיננו חפוז, ובאמצעות או בעזרת אותו פיצול של הסעיפים כפי שנקבעו יתאפשר מצד אחד מתן כלי מיידי למשרד הבריאות לבלום את המגפה ומצד שני לכנסת לקיים את אותו דיון באופן מלא, ראוי ונאות. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת האוזר. ראשון הדוברים – חבר הכנסת יאיר לפיד. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, אתמול בבוקר שר המשפטים של מדינת ישראל אבי ניסנקורן ישב, כמקובל ביום ראשון, בישיבת ועדת השרים לחקיקה, ובה עלתה להצבעה הצעת חוק הפונדקאות, שאפשר היה לצפות שהוא יתמוך בה, כי הוא רץ מערכת בחירות שלמה וסיפר לכולם כמה הוא הולך לתמוך בפונדקאות, מתוך הכרה שלקהילה להט"בית מגיעות זכויות כמו כל אזרח אחר. ועדת השרים לחקיקה כמובן זרקה את החוק מתחת לגלגלי האוטובוס הקרוי הממשלה המשונה הזאת, ובערב אותו אבי ניסנקורן מייד אץ לו רץ לו פה בירושלים לכנס הגאווה, לעשות סלפי עם כולם, כי הם עוד לא ידעו שהוא אחראי לזה שהחוק שבא להגן עליהם נפל. כי הוא אמר לעצמו: אפילו לצביעות הכי גדולה לוקח לפחות 12 שעות עד שהם מתגלה. אז מצאנו את עצמנו ששר המשפטים של מדינת ישראל וכל מפלגתו גם מפירים הבטחה וגם מנסים לקבל קרדיט כאילו הם לא הפרו הבטחה. אז אנחנו רוצים להגיד להם מפה: אנחנו יודעים שזה כבר לא חדשות גדולות שכחול לבן הפרו את ההבטחה שלהם. הבגידה הזאת בקהילה הלהט"בית, בשוויון הזכויות, בברית הזוגיות, בחוק הפונדקאות, נספרת לכם, וכל הסלפי בעולם לא יעזרו לכם, כי אנחנו יודעים את האמת. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת משה בוגי יעלון – אינו נוכח; חבר הכנסת מאיר כהן – מוותר; חבר הכנסת עפר שלח – אינו נוכח; חברת הכנסת אורנה ברביבאי – מוותרת; חברת הכנסת קארין אלהרר – אינה נוכחת; חבר הכנסת יואל רזבוזוב – מוותר? מוותר; חבר הכנסת אלעזר שטרן – לפה? אתה יכול, יש לך שם גם – מוותר; חבר הכנסת מיקי לוי – הפתעה, אינו נוכח; חברת הכנסת ע'דיר כמאל מריח נמצאת? << דובר >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כן, נמצאת. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> מוותרת? << קריאה >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> מוותרת. חבר הכנסת רם בן ברק. אתה יכול להתחיל. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כשעושים טעות פעם אחת זה נסלח; כשעושים את אותה טעות פעמיים זה כבר שטות. עברנו את תקופת הקורונה הראשונה, והיום אנחנו כבר יודעים מה היה לא בסדר. העניין הוא שאנחנו בעיצומו של גל שני, ולצערי הרב הממשלה עושה את אותן טעויות שעשינו בפעם הראשונה. במקום לתחקר את מה שהיה לא בסדר ולתקן עכשיו, אנחנו ממשיכים לחוקק חוקים שייתנו סמכויות רחבות לממשלה לעקוב אחרי אזרחים. בזה אנחנו חזקים, את זה עושים מייד, את זה אין בעיה לעשות, אבל את מה שצריך לעשות כדי לעצור את התפשטות המגפה – את זה לא עושים. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת אבידר, שיהיה שם שקט, בבקשה. כן. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> גברתי היושבת-ראש, אני רוצה לדעת למה לא מעבירים את הטיפול במשבר הקורונה לגורם מקצועי שהוקם במטרה לנהל משברים לאומיים ומתרגל התמודדות במצבי חירום וקיצון גם בימי שגרה. המשבר מזמן היה צריך להיות מנוהל על ידי רשות החירום הלאומית שבמשרד הביטחון יחד עם פיקוד העורף. להם יש את הראייה המרכזית והרחבה. לשולחן מרכזי אחד יושבים כל נציגי הממשלה הרלוונטיים, ויש לרח"ל את היכולת, באמצעות פיקוד העורף, להפעיל כוחות בשטח, בשונה ממשרד הבריאות, שהוא רק גוף רגולטורי. לרח"ל יש את החיבור הנדרש לרשויות המקומיות, לגורמי ההצלה והאכיפה ולצה"ל. למה רצים לפתרון הקל, שלא מביא לתוצאה הנדרשת אלא רק למעקב אחר אזרחים תחת שירות הביטחון הכללי, שתפקידו להילחם בטרור, ולא בקורונה? אני מפציר בקבינט הקורונה: תוציאו מידי ביבי את ניהולו של המשבר ותעבירו אותו לגוף ממלכתי ומקצועי שפועל ללא מניעים פוליטיים. חבריי חברי הכנסת, אנחנו נמצאים ב-29 ביוני. ראש הממשלה מתכנן בעוד יומיים סיפוח חד-צדדי – סיפוח חסר אחריות, חסר משמעות בין-לאומית אמיתית, אבל בעל פוטנציאל הידרדרות ביטחונית מיידית, הכבדה כלכלית וחשש אמיתי לאבדות בנפש. אני מנצל את ההזדמנות הזאת וקורא מכאן לראש הממשלה, לראש הממשלה החליפי ולכל חברי הכנסת: תעצרו את המהלך המיותר הזה, בטח ובטח בעת הזאת. תודה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת ע'דיר כמאל מריח. << דובר >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, בעוד כיומיים אמור להתרחש כאן אירוע גדול – ביחב"ל מכנים זאת game changer, מהלך שטורף ומשנה את כל כללי המשחק – בדמות סיפוח או צעד חד-צדדי. תמוה בעיניי שגם אני, לצד גופי מחקר רבים ויוקרתיים, אנשים מהאקדמיה, אנשי ביטחון מהעבר וההווה, מבינה את הסכנות ואת ההשלכות של צעדים חד-צדדיים, והגוורדיה המדינית הפוליטית דוהרת אליו ומדברת על הזדמנויות. אז חברים, זו לא הזדמנות, ויש כאן מחיר כבד והשלכות הרסניות שאנחנו עלולים לשלם. ההשלכות קודם כול ביטחוניות: לבוא ולמתוח גבול של כ-1,800 ק"מ, לספק ביטחון ולאבטח אותו זה דבר לא ישים; לאבטח מובלעות – 17 במספרן בצד הישראלי ו-43 מספרן בצד הפלסטיני – גם זה לא לספק ביטחון. כל מי שחושב שאפשר להרים כאן גדרות, לבנות גשרים או מנהרות – ככה בונים מדינה, חברים? לא בונים מדינה ככה. זה לא פרויקט וזה לא דיל שיצליח ככה, לא בצורה הזאת. בנוסף, יש לכך השלכות מדיניות. אנחנו כבר רואים, מעצם הדיבור על סיפוח, מה זה יוצר בקהילה הבין-לאומית, אצל שכנינו באזור, כל המדינות הערביות הסוניות, הפרגמטיות, שעשינו איתן תהליכים די אמיצים וחשובים של נורמליזציה; גם באיחוד האירופי וגם בארצות הברית, עם כל המורכבויות והפוליטיקה הפנימית שלהם. גם השלכות כלכליות – חברים, לבנות גדר, לספק ביטחון, זה יקר, זה מיליארדי שקלים. תאמינו לי, יש כל כך הרבה סקטורים שצמאים לכסף הזה, בייחוד עכשיו, במשבר לאומי, כלכלי ובריאותי חמור. לשפוך אותו ולזרוק אותו על דברים שבסוף יסכנו אותנו זה לא חכם. תתפלאו, יש לכך גם השלכות משפטיות, כי טועה ומטעה כל מי שמשווק את זה ואומר: ריבונות, החלת ריבונות. בשפה משפטית החלת ריבונות שוות ערך לסיפוח. זה צעד חד-צדדי. לבסוף, בעיניי ההשלכות הכי חמורות הן ההשלכות החברתיות הפנימיות שלנו – מי אנחנו ולאן פנינו. מה היא מדינת ישראל? היא מדינה יהודית ודמוקרטית. האם היא תמשיך להיות גם מדינה מוסרית? היא צריכה להיות בטוחה, אין ספק, אבל עד כמה מוסרית היא צריכה להיות? חברים, אנחנו לא פוטין ואנחנו לא ארצות הברית. אנחנו לא חברים במועצת האו"ם ואין לנו זכות וטו, שלא נתבלבל. במאה ה-21 צעדים חד-צדדיים לא מתקבלים וזוכים לגינויים. והחשוב מכול – סיפוח הוא דבר מסוכן לצביונה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית ויהודית ומסוכן לצביונה של מדינת ישראל ולחזון הציוני שלה. ותמוה ביותר שאני זאת שאומרת לכם את זה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חברים, אני רק מעדכנת שרשימת הדוברים נסגרה. חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – מוותר. חבר הכנסת בועז טופורובסקי. אחריו – חברת הכנסת אורלי פרומן. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> סגן השר, תקשיב. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> לא נהוג. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> סגן השר, תודה שאתה נשאר להקשיב. חבר הכנסת קרעי, כדאי שגם אתה תקשיב. אני קראתי כתבה על חבר פרלמנט לשעבר בטורקיה. הוא מספר איך הם הקשיבו לארדואן כשיום אחד הוא בא ואמר שיש בעיה עם חלק מכלי התקשורת: הם לא עושים סיקור נכון, סיקור אמיתי של הסיפור של כל מה שקורה בטורקיה, וכדאי לטפל באלה שעושים סיקור שקרי. חלק הכניסו לכלא. הוא אמר – זה נשמע הגיוני. אחר כך הוא בא ואמר שיש שופטים שהם לא שופטים ישרים – שהם מחליטים בעצמם את מה לשפוט ולא עושים משפט צדק. בשביל זה כדאי ששופטים שהם לא ישרים ייכנסו אולי לכלא. אחר כך עוד ככה וככה החלטות. ואז יום אחד הוא קם והבין שני דברים: 1. שטורקיה היא כבר לא דמוקרטיה; 2. שאם הוא לא יעזוב את המדינה אז גם הוא יהיה בבית הכלא, במקרה הטוב. דמוקרטיות בעת המודרנית לא מתות באבחה. זה לא סרט שפתאום יש איזושהי החלטה ואומרים: בואו נשים סוף לדמוקרטיה. דמוקרטיות נגמרות שלב אחרי שלב, קליפה אחר קליפה. כל פעם יש סיבה כביכול מוצדקת להוריד איזושהי הנחיה, לפגוע קצת באיזושהי זכות, להצר עוד יותר את חיי האזרחים, ועושים מעשים שבדרך כלל לא עושים בדמוקרטיה, אבל הפעם יש איזשהו משהו שהוא משהו של חירום, משהו שהוא קריטי שנטפל בו. הסיפור הזה של איכון השב"כ – אפשר בקלות להסביר שאנחנו במצב חירום לא בנושא הקורונה אלא בנושא תאונות הדרכים. 128 מתו מתחילת השנה, 16 מתו מתחילת חודש יוני. אפשר להגיד בקלות: בואו נעקוב ונוודא שאנשים לא עוברים את המהירות המותרת, לא עושים עבירות תנועה. אותו הדבר אפשר להגיד על רצח במשפחה או רצח בכלל: בואו נעקוב אחרי אנשים, נוודא שהם לא אומרים משהו שמרמז על זה שהם יבצעו רצח. אותו הדבר אפשר להגיד על גנבה, על הטרדה מינית, על שוחד – על כל דבר: בואו נעקוב אחרי האזרחים, נקשיב להם. השב"כ יכול לעשות את זה. בוא נמנע, שלא יהיה שום פשע במדינת ישראל, כי זה מצב חירום. זה איום ונורא. זה משהו שאסור לנו לתת לו יד. הקורונה – אפשר לטפל בה בכלים אחרים. ולא סתם ראש השב"כ בעצמו אמר שזה כלי שאסור לנו וזו לא העת להשתמש בו למען או נגד אזרחי מדינת ישראל. הגיע הזמן שהממשלה תקבע מדיניות, תראה דוגמה, תראה איך היא מתמודדת עם הקורונה, וכמו בהתחלה – אזרחי ישראל לא צריכים חוקים, הגבלות או מעקבים. אם הם יאמינו למנהיגות, אם הם יראו מנהיגות, הם יעשו את מה שצריך, וזה מה שמצופה מממשלת ישראל וגם מהכנסת הזאת. תודה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת טופורובסקי. חבר הכנסת אנדרי קוז'ינוב – אינו נוכח; חבר הכנסת עידן רול – אינו נוכח. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, היום, באיחור ניכר, אישר קבינט הקורונה את המעבר לבחינות מקוונות לסטודנטים בכל רחבי ישראל. שוחחתי עם שר הבריאות והוא אישר לי שמדובר בהנחיה ולא המלצה. עם זאת, למרות ההחלטה הנכונה של קבינט הקורונה, האוניברסיטאות – חלקן כבר הפיצו לסטודנטים שחרף ההחלטה של הממשלה, הם נשארים באותה מתכונת של בחינות בכיתות, וכך מעדכנים את הסטודנטים. סגן הרקטור של אוניברסיטת תל אביב הוציא הודעת מייל אחר הצוהריים לכל הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב שבו הוא קובע שהמתווה שהאוניברסיטה כבר אישרה ימשיך כסדרו. ואני אומר, שואל את עצמי, ואז את נשיאי האוניברסיטאות: אם בהרווארד, בקורנל, באוקספורד ובקיימברידג' אפשר לעשות בחינות לסטודנטים באופן מקוון ולמצוא חלופות הערכה שלא מסכנות את החיים של הסטודנטים ואת החיים של המשפחות של הסטודנטים, למה אי-אפשר לעשות את זה בתל אביב? אני מבין את הטיעון של הפגיעה ביוקרה האקדמית, של החשש מהזילות באקדמיה. אבל אם שם, במוסדות הכי טובים ברחבי העולם, מוצאים את הפתרונות שמאפשרים הערכה חלופית נכונה, למה כאן, בישראל, למרות החלטה נכונה של קבינט הקורונה ושל ממשלת ישראל, המוסדות מתעקשים להביא את הסטודנטים במהלכה של מגפה עולמית שמסכנת חיי אדם לכיתות הלימוד? << קריאה >> עוזי דיין (הליכוד): << קריאה >> אוניברסיטת תל אביב היא הראשונה שהודיעה שהיא תעשה את זה, שבוע לפני שהקבינט החליט על זה. 70% מהמוסדות עשו את זה – – – << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אז אני אומר: אני קיבלתי ממש הרגע פניות מסטודנטים באוניברסיטת תל אביב שמדווחים שהם קיבלו מייל שחרף ההחלטה של הממשלה, סגן הרקטור של האוניברסיטה הודיע להם שהמתווה – – – << קריאה >> עוזי דיין (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אבל עוזי, בפועל יש – – – << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> בפועל, אני אומר לך, יש מבחנים שמתקיימים כסדרם, ואין התחשבות מספקת בכל מוסדות הלימוד. אני לא מבין למה מוסדות הלימוד ממשיכים לצפצף על הבריאות והביטחון האישי של הסטודנטים ושל המשפחות שלהם. אני אוודא מול מוסדות הלימוד פרטנית, ואני מקווה שגם באמצעות השר אלקין ושר החינוך גלנט, שההוראות הנכונות, ששומרות על ביטחון הנבחנים, נשמרות, גם באוניברסיטת תל אביב וגם ביתר האוניברסיטאות. אני חושב שאין קשר בין חופש אקדמי ובין הצורך לשמור על בריאות הציבור. שני הערכים יכולים לדור יחד, ואנחנו נוודא שהדבר מוקפד. היום זה עלה בוועדת החינוך של הכנסת בראשות רם שפע. גם את, חברת הכנסת שטרית, וגם אני, ביקשנו מוועדת החינוך וגם מוור"ה ומהמל"ג להקפיד על כך שמוצאים חלופות ראויות לסטודנטים על מנת שגם תהיה הערכה נכונה, ראויה ומדויקת וגם נשמור על הבריאות של הסטודנטים. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה. חבר הכנסת אלי אבידר, ואחריו – חבר הכנסת פורר. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, במוצאי שבת האחרון חשתי גאווה ותקווה למראה המוני ישראלים שהצטרפו למחאה. הנטייה הטבעית היא לבנות נוסחה להצלחת המחאה: נצא בשעה כזאת, נלבש את הצבע הזה, נביא את המפורסמים האלה, התקשורת תסקר והמחאה תצליח. אבל מחאה מוצלחת אינה נבנית על נוסחאות. הנוסחאות נכתבות בדיעבד, לאחר ההצלחה, ואף לא רגע אחד לפני. מחאה חייבת לצאת מהלב, כי מחאה מהלב אי-אפשר לעצור. זו הסיבה ש-200 מובטלים ממפעל סגור בעיירת פיתוח יקפיצו את הממשלה בזמן שעשרות אלפי עצמאים בפייסבוק לא יזיזו לה. הלב יודע לענות על כל שאלה בכן ולא, לעשות או לא לעשות, וכשהלב רואה ראש ממשלה מנותק, שלוקח מיליונים לכיסו, פוגע במערכת המשפט כדי ליצור חוק לעצמו, מחוקק דיקטטורה כדי לשמור על שלטונו, אז הלב צועק לנו: צאו למחאה. גם הדיקטטור החזק ביותר לא יפחיד את אמיר השכל וחבריו, לא יעצור את עידו ממושב ספיר, שפתח מחאה על כביש הערבה, לא ישתק את שי וחמשת חבריו, שפתחו במחאה בצומת פוריידיס, ולא יחליש את מחאת צומת שילת, שבמוצאי שבת עמדה על 150 מפגינים ובמוצאי שבת הקרוב תכפיל את מספרה. ואני רוצה לבקש סליחה ממשפחה יקרה מהמושבה משמר הירדן שהתקשרה לשאול אם גם חובשי כיפה יכולים להצטרף למחאה. זה גמר אותי. המחאה היא שלהם כמו שהיא של כולנו, ואני מבטיח להצטרף אליהם בקרוב. במוצאי שבת הקרוב כולנו נקשיב ללב ונכפיל את המחאה – נכפיל ל-120 גשרים וצמתים, נכפיל בבלפור, בתל אביב ובכל מקום אפשרי. נצטרף למחאת שומרי הסביבה המדהימים מול בית ראש הממשלה המנותק בקיסריה, נפגין בעד הסביבה, בעד הבריאות של כולנו ונגד הטיוח וחוסר השקיפות. חובה עלינו להקים את אחינו ואחיותינו מכורסאות האדישות ולהצית בהם את מחאת הלב. אין לנו זמן, וגם אסור לנו לשכוח שנתניהו ינצח כשאנחנו נרים ידיים – ואנחנו לא נרים ידיים, כי אין לנו ארץ אחרת. תודה רבה, גברתי. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עודד פורר. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, גברתי היושבת בראש. אני חייב לומר לגבי נושא הדיון: אני שמח – איפה חבר הכנסת האוזר? יצא כבר. אני שמח באמת שמקיימים דיון בנושא מניעת התפשטות נגיף הקורונה, אבל אולי עדיף, גברתי – ואת יודעת זאת היטב כמוני – שידברו על מניעת התפשטות הנגיף הכלכלי שמשתולל היום ברחובות ישראל. אנחנו רואים את הממשלה צופה בהתפשטות הזאת של הנגיף הכלכלי, שמדביק עוד עסק ועוד עסק, ועוד אחד ועוד אחד מאבד את מקום עבודתו ואת מקור פרנסתו, וממשלת ישראל עומדת מנגד. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> עודד, לא רואים פה ממשלה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> המזל הוא שהיה כל כך הרבה רעש סביב הרצון של ראש הממשלה לדאוג להחזר המס שלו עשור אחורה והרצון שלו להביא עכשיו גם אישור להגדלת התשלום לראש הממשלה הרזרבי במשכורת ולתנאים שלו בבית, שהם הבינו עד כמה הם טיפסו גבוה, ועכשיו שמעתי שהם יעשו פעימה שלישית. ואגב, זה בדיוק – האופן שבו מפורסמת הפעימה השלישית מצביע על הניתוק של איך שצריך לנהל את המשבר הזה. כי אנחנו כבר חודשים ארוכים – ואת יודעת את זה, את ישבת בוועדת הכספים מהיום הראשון של המשבר, כשאנחנו דורשים מהממשלה: תציגו תוכנית כוללת לניהול המשבר הזה, תייצרו בעולם האי-ודאות הזה איזושהי ודאות. הכנסנו את זה אפילו לחוקי-היסוד. ואת יודעת מה? אין תוכנית. אין תוכנית – יש שליפות מהמותן. טובים רק בכותרות. והינה, אני אומר לכם בפעם האלף: כדי להתמודד עם זה, כדי שהעצמאים יוכלו להתמודד עם זה, כדי שהשכירים יוכלו להתמודד עם זה, הם צריכים לדעת מה יעלה בגורלם – לא רק היום בערב או מחר בבוקר, אלא בעוד חודש ובעוד חודשיים. צריך לייצר לעסקים ודאות ולומר להם: מדינת ישראל תעמוד לצידכם עד תום המשבר, כשברור לחלוטין שהקורונה תלווה אותנו פה לפחות לסדר גודל של עוד שנה. תייצרו תוכנית כזאת, כשברור לחלוטין שהמדינה תעמוד גם לצד המפוטרים, כי הם לא הפכו להיות מובטלים כי נוח לקבל את דמי האבטלה כרגע, הם הפכו להיות מובטלים כי המדינה שלחה אותם להיות מובטלים, והמדינה צריכה לדאוג שגם יהיה להם אוכל בבית. אם לא תעשו את זה, המשבר שמדינת ישראל תיקלע אליו יהיה גדול פי כמה. ולא יכול להיות שענף התיירות יושב כאן מחוץ לכנסת ושובת בגלל שלא מאפשרים לו לחזור לעבודה ומתחנן שישמעו וייצרו לו את הפתרונות, כי זה הענף הראשון שנפגע והאחרון שיחזור. ומה הפתרון שמוצאים? אז אני אגלה לכם, גיליתי את זה היום: מסתבר שכשהאריכו את מתן דמי האבטלה עד אמצע אוגוסט – באמת צריך לחכות לרגע האחרון כדי לעשות את זה, ומה יקרה אם באמצע אוגוסט עדיין הכול יהיה סגור? לרשות שדות התעופה נמצא הסדר מיוחד – עד סוף ספטמבר. עכשיו, אם רשות שדות התעופה – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אתה צריך לסיים. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – בדמי האבטלה ובחל"ת – כשיהיה פה שר אז אני אשמח לחזור על השלוש דקות האלה כדי שהוא גם ישמע אותן. אבל אם רשות שדות התעופה יודעת לייצר את הפתרון, וברור לחלוטין שהכול סגור – הכול סגור עד סוף ספטמבר. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אתה יכול לחזור, השרה הגיעה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז אפשר להתחיל עכשיו? << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> בכבוד. << קריאה >> שרת ההתיישבות ציפי חוטובלי: << קריאה >> אני לא שרה תורנית. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני עומד ומדבר פה ואין שר במליאה מתחילת הדברים שלי. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> יש שרה חשובה. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> אנחנו נעביר להם את הדברים. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> יש שרה חשובה – – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> אנחנו נכתוב ונעביר להם את הדברים. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני מציע, חבר הכנסת מלכיאלי – גם אתה היית בחלק מהדיונים בוועדת הכספים – שאולי תעביר את הדיונים באמת לשרים, שמנותקים ממה שקורה למטה, שלא יצאו החוצה כדי לפגוש את נפגעי ענף התיירות, שאף אחד לא הציג להם פתרון, ושיודעים לייצר פתרון לעובדי המדינה, ולא יודעים לייצר פתרון למפוטרים שם, ולא יודעים לייצר פתרון לאדם שעוסק בתיירות, ואומרים לו: אתה לא תהיה זכאי לדמי אבטלה, כי יש לך רכב אשכול. והרי בסוף – וגם את זה את יודעת, גברתי היושבת-בראש – הממשלה תיתן בסוף, כמו שעכשיו הם באו ברגע האחרון עם הפעימה השלישית, וכמו שהם נתנו בדקה ה-90 את דמי האבטלה והארכת תקופת דמי האבטלה, אבל היא תיתן מעט מדי, מאוחר מדי, ואף עסק לא יכול לתכנן לעצמו את היציאה מהמשבר הזה אם הוא לא ידע איך הוא הולך לנהל את המשבר הזה. וכרגע אין שום סיכוי שהעסקים ידעו איך להתנהל במשבר הזה, שהרי ממשלת ישראל על 34 שריה ואני לא יודע כמה סגני שריה, אין לה שום מושג איך לפתור את המשבר הזה מבחינה כלכלית, לא הציגה שום תוכנית, בניגוד לחוק-יסוד שהיא חוקקה ובניגוד ליכולת שלה כן לתת כסף ותקציב שאנחנו אישרנו אותו בוועדת הכספים. אבל התקציב הזה נשאר תקוע בברז. התקציב היחיד שמשחררים מהר מהר מהר מהר הוא זה שייתן פיצוי עשור אחורה לראש הממשלה על הוצאותיו הפרטיות. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת עודד פורר. חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח. חבר הכנסת אנטאנס שחאדה – יעלה ויבוא. אכן, זה שיר וגם תפילת ראש חודש. שלוש דקות לאדוני, בבקשה. << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, פרידמן, ברקוביץ' וקושנר – אני מניח שאת השמות אתם מכירים, וגם את השייכות שלהם והתפקידים שלהם. שלושתם באים לנהל משא ומתן עם נתניהו ועם גנץ על עתיד העם הפלסטיני, ובמקרה, במקרה, כולם יהודים ורוצים לקבוע את עתיד העם הפלסטיני. הסיפוח הוא דבר רע, הסיפוח הוא אסון, הסיפוח אסור, ואין זכות לממשלת ישראל ולאף אחד בעצם להחליף את העם הפלסטיני, להחליף את הזכות להגדרה עצמית של העם הפלסטיני. הפתרון, הרצון להגיע לפשרה ולהקים מדינה פלסטינית על 22%, 28% מהשטח הפלסטיני הוא פשרה היסטורית שקיבל על עצמו העם הפלסטיני, ועכשיו באים אחרי 20, 25 שנים של משא ומתן גם לבטל את האפשרות הזאת וגם לחסל את האפשרות להקים מדינה פלסטינית, לחסל את האפשרות שיהיה שטח אסטרטגי או עתודה אסטרטגית למדינה פלסטינית, לעם הפלסטיני, לספח את אזור הבקעה ולהחיל ריבונות ישראלית על ההתנחלויות, שהן בעצם גזל קרקעות, גנבת קרקעות וחיסול החלום הפלסטיני. אסור שזה יעבור. אל לנו ליפול לאשליה שזה אכן יעבור, שישראל תוכל לעשות מה שהיא רוצה כל הזמן ובאין מפריע, ואחר כך תבוא בטענות למה מדינות ערב נגד ישראל, למה העם הפלסטיני ממשיך במאבק שלו להקים מדינה פלסטינית וליישם את החלום שלו על מה שנשאר מהאדמה הפלסטינית. יש תנאים לשלום ותנאים להקמת מדינה פלסטינית; יש נוסחה ברורה שכל מדינות העולם אימצו אותה, וחלק גדול ממדינות ערב ואש"ף, שמייצג את העם הפלסטיני: מדינה פלסטינית בשטחי 67', כל שטחי 67', פירוק ההתנחלויות, ירושלים בירת המדינה הפלסטינית – ירושלים המזרחית, הכוונה – חזרת הפליטים ופיצוי. בלי תנאים אלו אין מדינה פלסטינית, אין שלום ואין הסדר. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אנטאנס שחאדה. אחריו יעלה חבר הכנסת אחמד טיבי. יעלה ויבוא אדוני, בבקשה. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה, אדוני. במסגרת האי-אמון שהציג חברי אנטאנס שחאדה בשם הרשימה המשותפת הוא דיבר גם על בעיות של תכנון ובנייה, קמיניץ, הריסות בתים. זה אחד הנושאים הכואבים ביותר שאנחנו מציגים ברשימה המשותפת. היום קמיניץ ביקר בקלנסווה. חבריי אוסאמה, איימן וג'אבר היו שם. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> ד"ר טיבי, בבקשה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תודה רבה. באתי בריצה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חריצות ידועה ומאפיינת. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מארח טוב. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הייתה לנו פגישה עם מנכ"ל הביטוח הלאומי בלשכה למטה – גם נושא חשוב, רווחה. וזה מזכיר לי נושא מאוד כאוב שעכשיו הוא רלוונטי וכל חבריי עוקבים אחריו – אומנם כולנו נמצאים כאן בבית, 15 חברי כנסת. אולם רגדאן בטירה – עאידה, ווליד, כולנו מכירים את הנושא – אני מטפל בנושא הזה כבר כמה שנים. אני חושב שרוב חברי הכנסת הערבים והיהודים שמעו על זה. חלקם קיבלו פנייה מדאוד, בעל האולם. זה אפילו הגיע פעם אחת עד לשר כחלון, שהיה אחראי לתכנון, והוא לא הצליח לעזור. היום אוסאמה וג'אבר דיברו עם אבי כהן, עם קמיניץ, כי דאוד היה בקלנסווה. אבי כהן מתעקש, רוצה להרוס. הוא ראש יחידת האכיפה. זה אולם שמשרת אזור שלם, אדוני היושב-ראש, עשרות אלפי תושבים – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מפרנס משפחות. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – מפרנס משפחות רבות, צעירים – מקום יפה, אגב; יכול להיות שביקרת שם. צריך למצוא – אני יודע שגם העירייה עשתה רבות כדי לנסות להכשיר את המבנה. זאת הבעיה שלנו עם קמיניץ, שבמקום לבוא לקראת הציבור הערבי במצוקה של התכנון והבנייה, הוא שולח כל הזמן קנסות – 300,000. עכשיו דיבר איתי חבר שלי, מוחמד מטירה – 600,000 שלחו לו קנס; דיבר איתי נאדל – לאחים שלו 300,000, בטייבה. קנס אחרי קנס אחרי קנס אחרי קנס, צו הריסה פה, צו הריסה שם. עטים על הציבור הערבי מכל כיוון. כמה אפשר? מה אפשר לומר לדאוד, שעמל בזיעה, צעד אחר צעד? עשרות משפחות. אני מכיר את האנשים שעובדים שם, כי אני משתתף בשמחות שם. כואב נורא, אבל מקומם. אני פניתי היום גם לקמיניץ וגם לשר המשפטים כדי לשקול מחדש את הצו הזה נגד הבית הזה, ונמשיך במקביל לעבוד כדי להקפיא את החוק הנורא הזה שנקרא חוק קמיניץ, שמאיים לרסק משפחות שלמות. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לאדוני. חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן תעלה ותבוא, בכבוד. שלוש דקות לגברתי, בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. האמת, הצעת החוק הזאת, למרות הפיצול שנעשה בה – והוא פיצול מכוון, כדי להוציא את הפתיל מהפצצה, כאילו להביא את זה בשני חלקים: החלק הראשון יהיה לשלושה שבועות, וכך אפשר להשתיק את כולם, כי זה זמני וזה חלקי, ואי-אפשר ללכת לבג"ץ נגדו, אבל בכל זאת זה ייתן סמכויות וזה כן יבוצע. צורת החשיבה הזאת של הדרגתיות ושיטת הסלמי פועלת לא רק בחוק הזה, והיא לא הדרך היחידה שמשתמשים בה לטיפול בעניין הקורונה, אלא היא שיטה מאוד ידועה, שמשתמשת בה ממשלת נתניהו בהרבה סוגיות, והסוגיה העיקרית היא הסוגיה של הסיפוח, שממשלת נתניהו – בעיקר מר נתניהו חושב שזה הזמן וזה חלון ההזדמנויות כן לבצע את הסיפוח. ממש לא אכפת לו ולא מעניין אותו מה כל מנהיגי העולם אומרים על זה, ממש לא מעניין את הממשלה הזאת מה החוק הבין-לאומי אומר בעניין של סיפוח – שזה פשע – וממש לא מעניין אותם עד כמה זה ידרדר אותנו למצב שבו קודם כול העם הפלסטיני ירגיש שאיבד את התקווה להשתחרר מהכיבוש. ואוי ואבוי למי שמדרדר עם לאבד תקווה ולהרגיש שאין לו מה לאבד. ברגע שאנשים ירגישו שאין להם מה לאבד, שנגמרה התקווה שלהם, שהחיים שלהם כבר לא שווים, יהיה מצב שבו, לצערי הרב, קודם כול העם הפלסטיני ישלם מחיר כבד על צעד כזה, אבל גם אזרחי מדינת ישראל ישלמו מחיר על ההידרדרות הזאת שתחול. אני חושבת שהגיע הזמן שצורת החשיבה ה"עליונית" הזאת, המיליטריסטית הזאת, המאוד-כוחנית, תפסיק להשתלט על כל צד בחיים שלנו, כולל כאשר רוצים לטפל בעניין הקורונה ובעניין משבר הקורונה. כולם כבר אמרו את זה לפניי – יש דרכים אזרחיות לעשות את המעקב הזה ולמנוע הדבקה. בעולם כולו אף אחד לא משתמש בשירותים החשאיים כדי למנוע את התפשטות הקורונה, וכולם מצליחים יותר מאיתנו עכשיו, בגל השני. אולי צריך ללכת וללמוד משם; אולי צריך לצאת מדרך העבודה הזו שיש בה מחשבה אחת – איך להשתלט על הציבור, איך להשתלט על הקרקע – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – והכול בכוחניות ובמיליטריזם. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. חבר הכנסת ווליד טאהא יעלה ויבוא. שלוש דקות גם לרשותך, אדוני. בבקשה. << דובר >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אתמול ראיתי, קראתי ציוץ של אלוף עלוב ונמוך קומה שנותן עצה לשר לביטחון הפנים בעקבות מעצרו של אלוף אחר בהפגנה שהייתה מול בית ראש הממשלה – הוא מצייץ ונותן עצה לשר לביטחון הפנים שבמקום להתעסק עם אזרחים תמימים, מסכנים, לגיטימיים, שמפגינים מול בית ראש הממשלה, השר צריך להתעסק עם המתפרעים הבדואים; ככה הוא כינה את זה בציוץ שלו. אז אני רוצה לומר לך שאתה לא צריך להוכיח שאתה גזען עלוב, נמוך קומה, שהערכים שלך מושחתים, בגלל 53 שנים של כיבוש שלא השאיר ערכים לחברה היהודית, שבהן ההקצנה והגזענות והשנאה כלפי האחר מתחילות לאכול עמוק חלקים רבים מהחברה היהודית. אני ציפיתי שחלקים מתוך החברה היהודית יקומו נגד הגזען הזה, יצעקו נגד ציוץ גזעני שמדבר על אנשים שנרדפים בגלל זכותם להיות תחת קורת גג – האזרחים הערבים בנגב. במקום לתמוך במאבק שלהם על החיים ועל הזכות להיות תחת קורת גג, הוא מצייץ נגדם באופן מזעזע ומרגיז. אז אני לא מתפלא – לא מתפלא, בגלל שהמון דברים שקורים נגד האחר במדינה הזאת לא מקפיצים אף אחד, לא מזיזים לאף אחד, כאילו כלום לא קורה כאשר הם שומעים אמירה גזענית. ד"ר אחמד, זה תואם את הנוף, אין פה שום דבר מוזר. אז לצייץ ציוץ גזעני? מה יכול להיות? אם זה היה קורה בצרפת נגד משהו שקשור ליהודים, אז כל העולם צריך לקפוץ: אנטישמים, שונאי יהודים, אבל להיות גזעני פה, במדינת ישראל, זה משהו לגיטימי. אתה מקבל יותר אהדה ואנשים אוהבים אותך יותר ככל שאתה יותר גזען וככל שאתה יותר שונא ערבים, ואם אתה מצייץ ציוצים גזעניים יותר, אתה אהוב, אהוב על כולם, כי זו המגמה, כי זו האווירה. 53 שנים של כיבוש השחיתו את מערכת הערכים. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ווליד טאהא. חבר הכנסת עופר כסיף יעלה ויבוא. שלוש דקות לרשותך, אדוני, בבקשה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה, אדוני. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, במאה ה-19 כתב קרל מרקס שעם שכובש עם אחר לא יכול להיות חופשי, ובאפריל 1968 כתב בידיעות אחרונות פרופ' ישעיהו ליבוביץ' המנוח שהכיבוש יהפוך את ישראל למדינת משטרה. מה שאנחנו עכשיו רואים זה בדיוק את מה שמרקס ראה והבין במאה ה-19 ובדיוק מה שישעיהו ליבוביץ' הזהיר והתריע מפניו פחות משנה אחרי הכיבוש של 1967. ישראל כבר מזמן – ואני תכף אתייחס לזה – הפכה למדינת משטרה אל מול הפלסטינים. למעשה, היא הייתה מדינת משטרה מלכתחילה אל מול הפלסטינים – הממשל הצבאי שאנחנו מכירים, שהיה מיום הקמת המדינה ועד 1966. אבל ישראל הופכת עכשיו למדינת משטרה תחת הרודן מבלפור, ואנחנו רואים את ההתנהלות ואת הסמכויות שאותו אדם לוקח לעצמו, וכרגע, בנושא שאנחנו דנים בו, גם רוצה, יחד עם חבורתו, לתת לשב"כ, או אם אתם רוצים לשירות החשאי, כפי שזה נקרא במדינות טוטליטריות. הכיבוש, כצפוי, מחלחל לתוך מדינת ישראל הריבונית. המעצרים המינהליים – קודם עמד פה חבר הכנסת אלי אבידר ודיבר על כך שהמעצרים לא יפחידו את אמיר השכל, וכן הלאה. והוא צודק, וטוב שכך. אבל אני רוצה להוסיף על זה: המעצרים המינהליים לא יפחידו את הסטודנטים מביר זית שנאבקים לשחרורם; העינויים במרתפי השב"כ לא יעצרו את הנשים שנאבקות למען רווחת ילדיהן; שרפת העצים לא תרתיע את מסיקי הזיתים באזור רמאללה; ההיטמעות של המתנחלים בין תושבי חברון לא תפסיק את דבקותם במולדתם; הרס הבתים והשדות לא יהרוס את השאיפה הפלסטינית לעצמאות. חדירת הכיבוש לתוך מדינת ישראל מזכירה לי משפט שפעם אמר – למי שמכיר – מלקולם אקס. מלקום אקס הוא מהמנהיגים הגדולים שנאבקו על השחרור של השחורים בארצות הברית. לאחר רצח קנדי, כששאלו אותו לדעתו, הוא אמר: it's a case of chickens that came home to roost. בעברית אפשר להשוות את זה למשפט: מי שזורע רוח, יקצור סופה. מי שרוצה באמת להפסיק את הרוח חייב לפני הסופה או להפסיק להיות chicken – אם אתם רוצים, מי שבאמת רוצה דמוקרטיה ולא עליונות יהודית, שיתנגד לאיסורים שבשטחים הכבושים, שיתנגד לכיבוש, משום שמי שנאבק על דמוקרטיה – ובצדק, ואנחנו איתו – מי שנאבק על דמוקרטיה בתוך ישראל ומתעלם מפשעי המלחמה של הכיבוש לא באמת נאבק על דמוקרטיה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת עופר כסיף. חברת הכנסת היבה יזבק, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, אני רוצה לדבר על עוד צד של המדיניות הכושלת, הגזענית, המפלה, המתמשכת, של הממשלה. אני רוצה לדבר על תוצאה מאוד קשה של מדיניות זו שאנחנו ספגנו בחודש האחרון בחברה הערבית, כאשר שישה אזרחים ערבים נהרגו בתאונות דרכים. זה נושא מאוד כאוב, ורק השבוע, רק השבוע אנחנו איבדנו שלוש צעירות כתוצאה מתאונות דרכים. ברשותך, אני רוצה להזכיר את השמות של ששת הקורבנות שנהרגו בחודש האחרון, כי הם לא מספרים, הם אנשים, יש להם משפחות, יש להם אוהבים, יש להם מקורבים ויש להם חברה שלמה שאבלה על מותם: ערוב חביבאללה, בת 15, שנדרסה בתאונת פגע וברח; מואייד סמיר עודה, בן 23; עמאר אבו עאיש, צעיר בשנות ה-30 לחייו, נדרס בכביש 6; עיד אבו מהיזע, בן 63, נהרג בתאונת דרכים בנגב; סג'וד יאסין, בת 26; פאטמה יחיא חג'יראת, בת 20. אנחנו רואים שהמצב רק הולך ומחמיר. עד כה השנה נהרגו בתאונות דרכים כ-134 אנשים, ומתוכם 47 אזרחים ערבים. בכל שנת 2019 נהרגו 46 אזרחים ערבים בתאונות דרכים, ולעומת זאת אנחנו עדיין באמצע השנה וכבר אנחנו עם 47 הרוגים. אומנם יש עלינו אחריות מאוד גדולה כחברה, יש אחריות שמאוד קשורה גם לעניין החינוך בחברה, אבל האחריות המרכזית היא על הממשלה. אנחנו רואים המחסור בתקצוב הבטיחות בדרכים בחברה הערבית ואנחנו זועקים את הזעקה הזאת כבר שנים ובאופן מתמשך. אם אין השקעה בתקצוב, לא יהיה שינוי במצב. העניין הוכיח את עצמו בכל העולם. צריכים לתקצב, צריכים להשקיע בחינוך, בהעלאת מודעות, בקמפיינינג, אחרת לא יהיה שום שינוי. ואם אנחנו מסתכלים על התקציבים אנחנו רואים שמה שניתן לחברה הערבית בתוך משרד התחבורה בכל מה שקשור לבטיחות בדרכים זה פירורים. זה נושא מאוד כאוב. כואב לנו. אנחנו משתתפים בצערן של כל המשפחות, ואנחנו כן מייחסים את זה ומחזירים את זה למהות – שיש כאן ממשלות, והממשלה עכשיו, שמתייחסות לחברה הערבית וממשיכות להתייחס לחברה הערבית באופן מאוד גזעני, וזה מתבטא גם בתקצוב הלא-הולם ובהזנחה הפושעת והמתמשכת בתחום מאוד מרכזי, שגובה את החיים של ילדינו באופן מתמשך. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת יזבק על הנושא החשוב שהעלתה. יהי זכרם ברוך. חבר הכנסת אוסאמה סעדי יעלה ויבוא. שלוש דקות לרשותך, אדוני. בכבוד. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השרה, חבריי חברי הכנסת, הבוקר קיימנו סיור בעיר קלנסווה עם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עם אבי כהן ועם הוועדה המחוזית, עם ראש העיר שייח' עבד אלבאסט סלאמה וגם עם חברי ג'אבר – אנחנו מלווים את הנושא הזה. זה, נוסף על פגישות שהיו גם בכפר קאסם, עם חברנו ווליד טאהא, בעניין כפר קאסם, גם עם קמיניץ, גם באום אל-פחם וגם עם חברי אחמד טיבי, שנפגשנו המון. אמרנו וגם שיננו בפני קמיניץ: אל תדברו איתנו בשפה של דחפורים ושל הריסות. המפגש הזה, הסיור הזה, בתוך היישוב, עם מהנדסים, עם אדריכלים – הכוונה שלו היא שאנחנו רוצים למצוא פתרונות, אדוני היושב-ראש, לבעיות של עשרות צווי הריסה בקלנסווה ושל מאות התראות וקנסות שהתחילו לחלק, גם בכפר קאסם ובטירה ובהרבה יישובים ערביים. אנחנו באמת רוצים את הביקורים האלה ואת המפגשים האלה, אבל אנחנו רוצים בסוף, בשורה התחתונה, תוצאות. והתוצאות, שזה מה שביקשנו: לעכב את כל צווי ההריסה ביישובים הערביים ושיתחילו לדבר איתנו פר יישוב באופן ארצי. אנחנו גם הנחנו הצעה, אדוני היושב-ראש, לעכב את כל צווי ההריסה למשך שנתיים-שלוש ובתקופה הזאת לאשר תוכניות מתאר לכל היישובים הערביים. יש את הבית של משפחת עבד אלגאנם באום אל-פחם, שאנחנו מטפלים בזה – חברי יוסף ג'בארין מאום אל-פחם. גם חברי אחמד טיבי כבר פנה בעניין הזה, עם ראש עיריית אום אל-פחם, לכבוד שר הפנים. באמת, מה כל המדינה רוצה להרוס את הבית של עבד אלגאנם, שהוא על קרקע פרטית שלו והעירייה הגישה תוכנית מתאר למקום הזה? כמו שהיום ראינו בקלנסווה, שבאמת אתה רואה עשרות בתים, ואז באים, בוחרים את הבית של מוחמד עודה ורוצים להרוס את הבית של מוחמד עודה. למה דווקא? עלינו היום כולנו על הגג של הבית של מוחמד עודה בקלנסווה ואמרתי לארז: בבקשה, תראה, יש שכונה שלמה. מה אתה רוצה להרוס? במקום לחשוב איך להרוס, תתחיל לחשוב איך לתכנן את השכונה הזאת ולהכשיר את הבנייה פה. אנחנו רוצים בסופו של יום לדבר גם בשפה של אדריכלים, גם של תוכניות מתאר, גם של הרחבת שטחי שיפוט. אל תדברו איתנו בשפה של דחפורים. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בשפה של דחפורים – אנחנו נעמוד בפני הדחפורים ולא ניתן להם להרוס. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אוסאמה סעדי. חבר הכנסת יוסף ג'בארין יעלה ויבוא. שלוש דקות לרשותך גם כן. << דובר >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, השיח הפוליטי מדבר על סיפוח וסכנות הסיפוח, ואולי גם מהצד השני, אלה שבעד סיפוח, אבל אני רוצה דווקא להתייחס למה זה, מכבסת המילים הזאת של הסיפוח. הרי מה זה? מה זה סיפוח? על מה אנחנו מדברים? אנחנו מדברים על קרקע של עם אחר שנגזלה ממנו בכוח, נגזלה ממנו באלימות ב-1967 בגדה המערבית, ובהמשך גם הועברה אוכלוסייה של המדינה הכובשת בדרך שבאופן טוטלי נוגדת את המשפט הבין-לאומי. המדינה הכובשת מעבירה אוכלוסייה של אזרחיה אל השטח הנכבש, מושיבה אותם שם – שוב, באופן לא חוקי, באופן שסותר באופן חזיתי את המשפט הבין-לאומי – מפקיעה את הקרקע מבעליה המקוריים, ועכשיו אותה מדינה גם רוצה להחיל את הריבונות שלה, את החוק שלה, את החוק של המדינה הכובשת, על השטחים הללו שכבשה וגזלה מהבעלים המקוריים. בעצם זו הרחבה, הרחבה, של גבולות המדינה לשטחים חדשים שהמדינה כבשה, ולכן, עד כמה המילה סיפוח רחוקה אולי מלתאר את המציאות הנכונה, את המציאות העובדתית, את המציאות ההיסטורית של הפרויקט הקולוניאלי הזה. ולכן אני מייעץ לחבריי אולי להפסיק להשתמש במילה סיפוח בהתייחס לפרויקט הקולוניאלי שאיתו אנחנו מתמודדים בימים הללו אלא פשוט לדבר על הכיבוש ועל גזל הקרקע ועל פשעי מלחמה. גם העברה של אוכלוסייה של המדינה הכובשת לשטח שהיא כובשת זה פשע מדינה – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – וגם כמובן סיפוח הקרקע לגבולות המדינה. גם זה בוודאי גם פשע מלחמה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ואני עוד אתייחס להיבטים המאוד-מסוכנים של המהלך הזה בערב הארוך שיש לנו. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יוסף ג'בארין. בהזדמנות הזו נברך אותך על מינויך ליושב-ראש הוועדה לזכויות הילד. << קריאה >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> בשעה טובה. חבר הכנסת סעיד אלחרומי. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אחד מראשי ועדת – – – הבולטים שהיו בכנסת. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני מסכים איתך. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא עשה אף טעות. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת סעיד אלחרומי – אינו נוכח. חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה. אמרתי נכון עסאקלה? << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> עסאקלה. כל הכבוד. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> עסאקלה. אשקלון. בכבוד. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ארבל זה השם המקורי? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> עברתו לכולנו. בהזדמנות. << דובר >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני לא יודע עד כמה מודעים למצוקה הקשה, הכלכלית, כמובן, העוברת על כל החברה הישראלית, אבל – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת טיבי, אנחנו נשמח שתאזין לדבריו המחכימים של חבר הכנסת עסאקלה. << דובר_המשך >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תודה. – – אבל אני בטוח שבממשלה לא מודעים לעומק המצוקה שיש בחברה הערבית בעקבות הקורונה. המצוקה הייתה קיימת לפני, אבל בעקבות הקורונה הדברים החמירו, והמצוקה העמיקה מאוד. במקרה או שלא במקרה, היום קיבלתי מנציגינו בהסתדרות את רשימת היישובים עם המספרים של המובטלים לפני ואחרי משבר הקורונה, ואני אשמח לשתף אתכם בכמה דוגמאות: בג'דיידה-מכר, שדיברנו עליה בשבוע שעבר, מספר המובטלים עלה מ-412 מובטלים ל-2,488 מובטלים, הכפיל את עצמו חמש פעמים; בכסרא-סמיע – מ-112 לכמעט 600; באבו סנאן – מ-227 לפני הקורונה, היום זה עומד על 1,384 מובטלים; בכפר ראמה – מ-125 לכמעט 1,960; בירכא – מ-184 מובטלים לפני הקורונה ל-1,521 מובטלים; פקיעין – מ-60 מובטלים ל-563 מובטלים; עראבה – מ-283 מובטלים ל-2,255 מובטלים, כלומר הכפלה פי שמונה; כפר כנא – מ-281 מובטלים ל-2,479, הכפלה פי תשעה; ג'סר א-זרקא – מ-188 לי 1,804, הוכפל פי עשרה; טורעאן – מ-163 ל-1,721; כפר קאסם – מ-131 ל-2,387. חברים, מספר המובטלים ביישובים הערביים הוכפל, לפחות בכפרים קטנים, חמש פעמים, וביישובים גדולים – פי 20, כלומר, פי 20 יותר מובטלים. השאלה שלי: האם הממשלה מודעת לזה? האם לממשלה יש תוכניות איך להחזיר את האנשים האלה לתעסוקה? האם יש תוכניות הכשרה לאנשים האלה שאיבדו את מקומות העבודה שלהם? מתי אנחנו נשמע מהממשלה שיש תוכנית להצלת הכלכלה ומצב העוני באוכלוסייה הערבית? אנחנו מחכים באמת ומבקשים ודורשים שהנושא הזה יטופל. אני עוד לא מדבר על אוכלוסיות של העסקים הקטנים, שהם לא נחשבים למובטלים. גם העסקים הקטנים קרסו, ואני לא מדבר על הסטודנטים, שחלק לא מבוטל מהם כאילו יצטרכו לעזוב את הלימודים. מצד אחד, כאילו הם למדו ועבדו. בעבודה הם הוצאו לחל"ת או פוטרו – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת עופר כסיף. נא לסכם. << דובר_המשך >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – ולמעשה היום מאות סטודנטים לא יוכלו לחזור ללימודים. לממשלה אין תוכניות ברורות לא לסטודנטים ולא למובטלים בחברה הערבית. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ג'אבר עסאקלה. חבר הכנסת סמי אבו שחאדה – אינו נוכח; חברת הכנסת סונדוס סאלח – אינה נוכחת; חברת הכנסת אימן חטיב יאסין – אינה נוכחת. חבר הכנסת ניצן הורוביץ יעלה ויבוא, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חברי הכנסת, מה הבעיה שלנו בעצם עם החוק הזה, חוק איכון הטלפונים של השב"כ? זה כלי שעד עכשיו – ואנחנו מסבירים את זה – היה בשימוש בנושאי טרור שקשורים בביטחון המדינה. היו הרבה הזדמנויות אחרות עד עכשיו להשתמש בחוק הזה גם לדברים אחרים. תאר לך, אתה מחפש אחרי מישהו שעשה תאונת פגע וברח, אתה אומר: יש לי יכולת דרך הטלפונים אולי לתפוס את הבן אדם. לא השתמשו בזה. אתה אומר: בחקירות פליליות, על רצח, דברים שבאמת – לא עשו שימוש, למרות שהיה אפשר, למטרות טובות, כי אמרו: זה דבר – וגם השב"כ אמר את זה – שבגלל הבעייתיות שלו אנחנו משתמשים בו באמת למצב הכי קיצוני, שזה מלחמה בטרור, שהיא באמת פה מסוכנת וכו', ועל זה אנחנו שמים את הכלי של השב"כ. עכשיו באים ואומרים: נחריג בשביל הקורונה. הייתי יכול לקבל את זה, כי אנחנו לא עיוורים, ואנחנו רואים את המגפה, וכולם רוצים להילחם בה, אין פה קואליציה ואופוזיציה. אבל כשבאים אליך הרופאים, כשבא אליך ראש השב"כ עצמו, כשבאים אליך מומחים גם ברפואה וגם במידע ומחשבים ואומרים לך: זה לא מתאים לדבר הזה, זה לא נכון, זה לא יעיל, הכלי מפספס המון חולים אמיתיים, מפספס אותם, לא מאתר אותם, ולעומת זאת מכניס המוני אנשים לבידוד מיותר – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> סגן השר יואב קיש, סגן השר יואב קיש, נודה לך אם – – – << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> אגב, יואב, אתה יכול להקשיב, כי זה בדיוק העניין. – – והם אומרים: הדבר הזה הוא אפילו מזיק. למה הוא מזיק? ראינו את זה גם בדיונים היום בוועדת חוץ וביטחון: ברגע שהדבר הזה נמסר למשרד הבריאות, הוא בהגדרה עושה פחות מאמץ להשקיע במה שכן באמת עובד, וזה הראיונות האישיים שעושים עם כל האנשים. הם בעצמם אומרים שזה הכלי שמגלה הכי טוב. עד עכשיו, יאיר – ראינו את זה – זה הוזנח. רק עכשיו הם מוסיפים את ה-300-200 סטודנטים לתגבר את המערך האפידמיולוגי. רק עכשיו. זאת אומרת, כל החודשיים שעברו מאז שירדה הקורונה – הם לא ניצלו את זה, ועכשיו הם באים ורוצים בבהילות, כבר הערב, להעביר את החוק. תראו, זה חוק – אני אומר לכם את זה באחריות, אני לא מחפש פה. זה נושא חשוב מדי. זה חוק מאוד מורכב ובעייתי, באמת, אפילו בנוסח הזה, רק לשלושה שבועות, ועוד עשו פה פיצול – גם זה חוק בעייתי. אני מתנגד כי יש אמצעים יותר טובים לטיפול במגפה, ואת הכלי של השב"כ צריך להשאיר לדברים שקבועים בחוק השב"כ. נושא הבריאות לא קבוע בחוק השב"כ, וגם לא נושא פליליים ותאונות דרכים, שוב, למרות שאפשר להשתמש בו בדברים האלה, ויכול להיות שאפילו היינו מוצאים רוצחים, כן? אבל אמרנו: לא, את זה אנחנו משאירים לטרור. אני חושב שזה צריך להישאר לטרור. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ניצן הורוביץ. חבר הכנסת יאיר גולן, שלוש דקות גם לרשותך. אדוני יעלה ויבוא – אחרון הדוברים – ולאחר מכן נעבור לסיכום או הצבעה. שלוש דקות לרשותך, אדוני, בבקשה. << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ככה, ככה מידרדרות דמוקרטיות. זה מתחיל בחוק קטן, פשוט, תמים לכאורה, הכול נראה בסדר, אבל עוברים הימים, ראש השב"כ מתחלף, גם המחליף שלו מתחלף, ופתאום אתה מגלה שבכלל בהקשרים אחרים, בנסיבות אחרות, עם אנשים אחרים, לוקחים חוק שמאפשר להפעיל את ארגון הסיכול במדינת ישראל לצרכים אחרים, ואף אחד מאיתנו לא יודע לאיזה צרכים עתידיים הוא יופעל. עכשיו הכול נראה תמים; לעתיד לבוא זה יכול להיות חוק הרה אסון. ומילא הוא היה באמת נדרש – הוא לא נדרש. מי צריך את החוק הזה? מדינות בעולם המערבי, דמוקרטיות מפוארות, מתמודדות בהצלחה לא פחותה מאיתנו עם איום הקורונה בלי להזדקק לארגון ביון נגד טרור, לארגון סיכול טרור, במלחמה במגפה. במה אנחנו שונים? במה אנחנו יותר טובים או יותר מאוימים שאנחנו צריכים את החוק הזה? מדוע מדינת ישראל, שיש לה היום אפליקציה שנקראת "מגן "2, שכן סומכת את ידה על נכונותם של האזרחים להיות נתונים למעקב, מדוע אנחנו לא מפעילים אותה? למה לא לפנות לרצונם הטוב של האזרחים, לשיתוף הפעולה של האזרחים, להבנה של האזרחים כאזרחים אחראיים שהם צריכים להיות תחת מעקב במצב שהם חולים? עד עכשיו מה שלמדנו זה שהציבור משתף פעולה. במקום לתת בו אמון, במקום להגיד לאזרחי ישראל: כל הכבוד לכם, אתם אכן נלחמים בנגיף כראוי, אנחנו מתייחסים אליהם כנתינים, לא כאזרחים; משיתים עליהם חוק שהוא חוק נוראי מבחינת השימוש בכלים שלו, והם מתייחסים לזה בשוויון נפש. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> צפון קוריאה. << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, החוק הזה הוא פשוט חוק מיותר. אנחנו יודעים להילחם בקורונה בהצלחה בלי החוק הזה. המצב של התחלואה בקורונה היום הוא מינימלי. גם עם כל העלייה בתחלואה אנחנו עם 39 חולים קשה, 22 מונשמים בלבד. זה מספר שהוא כל כך נמוך ביחס ליכולות הרפואיות של מדינת ישראל, שלחוק הזה אין שום הצדקה. אין בו שום צורך. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יאיר גולן. לאחר רשימת הדוברים יעלה ויבוא חבר הכנסת צבי האוזר לסכם את הדיון הזה. אני מציין באמת שחבר הכנסת צביקה האוזר ישב כאן והקשיב בקשב רב לדוברים רבים, ואני מתאר שגם הסיכום יהיה לאור הדברים שנאמרו כאן. בבקשה. << דובר >> צבי האוזר (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אנחנו דנים היום בפיצול הצעת חוק הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף–2020. צריך להבין במה דברים אמורים: נגיף הקורונה התפרץ לתודעה, אפשר להגיד, בערך בתחילת חודש מרץ. אני חייב להגיד מעל דוכן זה שכבר ב-30 בינואר ביקשתי מחבריי כאן בכנסת להקים במיידי ועדה מיוחדת שתפקח על פעולות הממשלה לקראת ההיערכות לנגיף הקורונה. אני מזכיר לך, אדוני היושב-ראש, שב-30 בינואר רוב חברינו כאן הסתכלו עליי כהוזה, כאיש מוזר, כאיש שאולי מקשקש, מטרלל: מדוע אתה, צבי האוזר, מתעסק באיזשהו נגיף ומנסה להפחיד, להלך אימים, להתריע ולצלצל בפעמונים כששום דבר לא קורה? אדוני יושב הראש, ב-22 בפברואר, לאחר שלא הצלחתי לשכנע את הבית הזה להקים ועדה ייעודית מיוחדת שתפקח על פעולות הממשלה, ניסיתי עוד בדרכים-לא-דרכים. אמרתי שאולי נעשה זאת בוועדת משנה מיוחדת בוועדת חוץ וביטחון, ובמקביל קראתי לשר הביטחון דאז נפתלי בנט ודרשתי ושאלתי מדוע לא ממנים ראש קבוע לרח"ל, רשות החירום הלאומית, שהיא הגוף המיומן והמוכן להתמודדות עם נגיף הקורונה. אבל כל זה היסטוריה לא כזאת רחוקה – לא הגענו עד סן רמו לפני 100 שנה, ידידי חבר הכנסת אבידר, אלא הגענו רק ל-30 בינואר השנה, כשאתה, חבר הכנסת אבידר, אמרת: אה, קורונה, אין לזה משמעות. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תחזור, תחזור למשפט האחרון. << דובר_המשך >> צבי האוזר (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> שאחזור לסן רמו? << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא שמעתי, סן רמו – מה קשור לקורונה. << דובר_המשך >> צבי האוזר (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> מה קשור לקורונה. חבר הכנסת אבידר איננו מזלזל בסן רמו, חלילה וחס. הוא ידיד ורע לדיון, להעמקה, לחשיבה, ללימוד של אותו לקח היסטורי, שהרי עתה, 100 שנה אחרי סן רמו, זה הזמן לעשות רגע אתנחתה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> תלך חצי שנה אחורה, תסתכל מה אתה עברת בחצי שנה, מה אמרת. למה אתה משנה את הדעות שלך? << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה יודע מה זה – זו המהירות שאתה משנה את הדעות מנגד נתניהו לבעד. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> תסתכל מה אמרת לפני חצי שנה. << דובר_המשך >> צבי האוזר (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> ידידי חבר הכנסת אבידר, חשבתי שאתה רוצה להתייחס להיסטוריה של התנועה הציונית, אבל אני רואה שאינך פרטנר לשיח ושיג הזה פה, בין הדוכן – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> צבי האוזר (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> אני מכיר, מכיר. אני אחזור לנגיף הקורונה ואומר שגם חבר הכנסת אבידר, אז נדמה לי חבר ועדת חוץ וביטחון, אפילו ועדת משנה למודיעין, לא ראה לנכון לזעזע את אמות הסיפים, לצעוק צעקה ולהגיד: רבותיי, הקורונה כאן, לפנינו. אשר על כן הגל, הצונאמי הזה הגיע אי שם בחודש מרץ אלינו – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הדיקטטורה כאן, לא הקורונה. << דובר_המשך >> צבי האוזר (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> – – וראינו שבהיערכות חירום, בהתחלה באמצעות תקנות שעת חירום ולאחר מכן באמצעות סעיף שיורי בחוק השב"כ, ראתה לנכון הרשות המבצעת, הממשלה, לאפשר למשרד הבריאות להסתייע בכלי שב"כ, כלי שמאפשר לאכן, לאתר באמצעות מכשירים סלולריים את אותם אנשים שבאו במגע עם אלה שנמצאו כחולים בנגיף הקורונה, ובאמצעות כלי זה לבלום את שרשרת ההדבקות בצורה אפקטיבית. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> צבי האוזר (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> יש כאלה שאומרים: מדובר בעורבא פרח, מדובר באיזו קונספירציה. יש כאלה, הייתי אומר, שמטרילים, מנסים להפחיד. אנחנו, אדוני היושב-ראש, קיימנו בוועדה ישיבות רבות בנושא הזה, וגם היום, כשקיימנו את הישיבה בהמשך להצעת החוק של הממשלה, רצינו לברר עד כמה יש אפקטיביות, עד כמה זה רלוונטי, אותו כלי, שהוא שנוי במחלוקת – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אין דמוקרטיה אחת שעושה את זה. זו תהיה דיקטטורת האוזר, על השם שלך. << דובר_המשך >> צבי האוזר (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> – – שכן מצד אחד מה שעומד לנגד עינינו בראש ובראשונה, אדוני היושב-ראש, זה חיי אדם. חיי אדם הם האחריות הכוללת, הראשונית והבסיסית של הממשלה, של הבית הזה. לצד הדאגה לחיי אדם אנחנו דואגים למשק הישראלי. אנחנו רואים שהצונאמי הזה, המגפה הזאת שהגיעה משום מקום, מאיימת על יציבותו של המשק הישראלי, מאיימת על יציבותם של משפחות, של יחידים, של מאות אלפים שפרנסתם נפגעת אל מול אותה מגפה. ככל שהמגפה משתוללת יותר הצעדים הם דרסטיים יותר והפגיעה בשוק, בכלכלה ובפרנסתם של אנשים גדולה יותר. לכן אנחנו צריכים לעשות הכול, הכול, כדי למנוע פגיעה בחיי אדם ולמנוע את אותה פגיעה בשוק, במשקי הבית, בפרנסתם של האנשים. לצד זה, אל מול הצד השני, אנחנו צריכים לוודא שהשימוש בכלי השב"כ, שאיננו שימוש שגרתי, שמיועד – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> איפה זה עוד נמצא בעולם? איפה? << דובר_המשך >> צבי האוזר (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> אני אמשיך. אל מול האינטרס הציבורי המובהק בשמירה על חיי אדם, בשמירה על המשק הישראלי, על איתנותו ועל פרנסתם של מאות אלפים, האינטרס הציבורי הנוגד, שלכאורה מתנגש, הוא אינטרס ציבורי שאומר: אי-אפשר להפעיל כלי שיועד או מיועד בעיקרו לביטחון, למלחמה בטרור, ומה המשמעות של שימוש בכלי הזה – לא כנגד אזרחים, אדוני היושב-ראש, כפי שאומרים, אלא בעד אזרחים, אבל עדיין אירוע חריג, קשה, לא מקובל, עם בעייתיות לא פשוטה. על כן, בסיטואציה הזאת, שיש איזון בין הדברים – או יש, סליחה, התנגשות בין הדברים – עלינו למצוא נוסחה מאזנת שמשרתת את האינטרס הציבורי בראייה הכוללת. לאחר שהממשלה עשתה שימוש באותו כלי, כמו שאמרתי, באמצעות הישענות על תקנות לשעת חירום והבינה שאיננה יכולה לעשות שימוש בזה, היא עשתה את אותו שימוש באמצעות סעיף שיורי בחוק השב"כ, והכלי הזה הופעל למשך כחודשיים ומחצה. בדקנו בוועדה, כמו שאמרתי, את האפקטיביות של הדברים, ואני רוצה לשתף פה את החברים במספרים ובנתונים. אנחנו מדברים על כ-180,000 איתורים של אנשים, או כ-180,000 מגעים שקיימו אנשים עם חולים, אנשים שנדבקו בנגיף הקורונה. מסך אותם 180,000 מגעים אותרו כ-15,000 חולים, והמספר הזה של 15,000 חולים שאותרו בשל פעולה במסגרת החקירות האפידמיולוגיות ובמסגרת ההפעלה של כלי השב"כ המספרים הם כדלקמן: מתוך 15,000, כ-6,000 אנשים אותרו על ידי כלי השב"כ, ומתוך אותם 6,000, כ-1,500 בלבד אותרו במקביל על ידי החוקרים האפידמיולוגיים וכלי השב"כ. זאת אומרת, אדוני היושב-ראש, בשביל לקצר את הדברים, מ-15,000 חולים שאותרו ובעצם עצרנו או נעצרה אותה שרשרת הידבקות, 4,500 אותרו על ידי כלי השב"כ, ואם לא היה כלי השב"כ ככל הנראה הם לא היו מאותרים. לכן אל מול הוועדה שדנה בזה הוצגו נתונים שמראים באופן רציני ובאופן משמעותי שלכלי הזה יש משקל. הוא אינו נותן מענה מלא, איננו נותן מענה אופטימלי. הוא מחויב; חייבים לראות אותו ככלי משלים, לא ככלי יחיד במלחמה הזאת, אבל ככלי משלים יש לו אפקטיביות ויש לו רלוונטיות. כאשר אנחנו רואים את מצבנו דהיום, אנחנו רואים עלייה משמעותית במספר הבדיקות מצד אחד, אבל הדבר שמדאיג אותנו הוא העלייה במספר האנשים שנמצאים חיוביים, קרי, נשאים של הנגיף, קרי, בעצם חולים, במספר הבדיקות. אם היינו לפני כחודש, אדוני היושב-ראש, בממוצע של 0.3% מהאנשים שנבדקו ונמצאו נשאים, הרי שהיום המספר הזה קפץ פי עשרה, ו-3% מהנבדקים נמצאים נשאים, חולים. הווי אומר שמספר החולים שהולך וגדל – ואנחנו רואים שהיום הוא נע בין 400 ל-500 איש; עוד לא ראינו את התוצאות של היום – הוא לא נובע אך ורק מגידול במספר הבדיקות, שכן יש גידול כזה, אלא גם מאחוז התשובות החיוביות, קרי, ההדבקה שיש בדברים. אשר על כן, הניחה הממשלה את הצעת החוק, ואנו נדרשים לאזן בין מצווה לקיים דיון מעמיק, מקיף, מלא, בהצעת החוק, שהיא הצעת חוק לא שגרתית, הייתי אומר, לא פשוטה לחלוטין, שמחייבת דיון ציבורי דמוקרטי עמוק, לבין ההבנה שאנחנו צריכים להציב כלי לטובת משרד הבריאות במהירות המקסימלית. אשר על כן, הצענו לפצל את החוק הקיים ולייצר נוסחה מאזנת: מצד אחד היא נותנת את אותו כלי בצורה אפקטיבית, והייתי אומר מלאה, לטובת משרד הבריאות; מצד שני היא נותנת לוועדת החוץ והביטחון את הזמן הראוי לדון בחוק הכולל. קרי, הסדר ביניים מיידי ודיון בהסדר הכולל, גם ברוח מה שבית המשפט הגבוה לצדק, בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, הנחה. יהיה זה דיון מהיר, אך לא חפוז. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. תודה רבה לחבר הכנסת – – << דובר_המשך >> צבי האוזר (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> עד כאן. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> – – צבי האוזר על הדברים. אני מבקש – חבר הכנסת צבי האוזר, אני פוטר אותך מלרוץ ליציע. מאחר שאתה מציע ההצעה, תוכל להצביע מכאן והצבעתך תירשם מכאן. יתר חברי הכנסת, לקראת ההצבעה אני קורא לכולם לתפוס את מקומותיהם. גם את חבר הכנסת אלי אבידר אני פוטר מלעלות למעלה, מכיוון שבהתאם לסעיף 34 לתקנון הוא יקבל אפשרות למסור הודעה אישית לאחר ההצבעה. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת ועדת החוץ והביטחון בדבר פיצול הצעת חוק הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע למאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף–2020. הצבעה. הצבעה מס' 11 בעד הצעת ועדת החוץ וביטחון – 46 נגד – 25 נמנעים – אין הצעת ועדת החוץ והביטחון בדבר פיצול הצעת חוק הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע למאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף–2020, נתקבלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אתה לא יכול להצביע על זה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תוצאות ההצבעה – אני אקריא: בעד – 46, נגד – 25. אני מבקש לצרף את הצבעתו של חבר הכנסת צביקה האוזר בעד, וכן את הצבעתו של חבר כנסת אלי אבידר כמתנגד והצבעתו של חבר הכנסת עידן רול כמתנגד. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני הצבעתי בטעות במקום יואל רזבוזוב בעד. לבטל. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> ואני מבקש לבטל את הצבעתו של חבר הכנסת אלעזר שטרן, שהצביע בטעות – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא, לא. לבטל את רזבוזוב. לרשום אותי. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> – – שהצביע בטעות ממחשבו של חבר הכנסת יואל רזבוזוב. הצבעה זו לא תיספר, והצבעתו, הצבעת הנגד של חבר הכנסת אלעזר שטרן תיספר, וכן חבר הכנסת – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אלכס קושניר. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> – – אלכס קושניר כמתנגד, וחבר הכנסת יואב סגלוביץ' כמתנגד. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> וגם אני מתנגדת. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> וכן חברת הכנסת יוליה מלינובסקי כמתנגדת. אשר על כן, ההחלטה התקבלה. << נושא >> הודעה אישית של חבר הכנסת אלי אבידר << נושא >> << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> ואנחנו עוברים להודעה אישית של חבר הכנסת אלי אבידר. לרשותך, אדוני, עד חמש דקות. נשמח אם זה יהיה פחות. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> חבריי חברי הכנסת, לפני כמה דקות שמעתם דברים מפוארים של חבר הכנסת צביקה האוזר, שלימד אותנו על המשמעות ועל אחריות. עשיתי לו את הסימן הזה – הזמן שבו הוא משנה את הדעה שלו ממצב שהוא נגד ראש הממשלה למצב שהוא הפך להיות יותר ביבי מביבי. מה קרה פתאום? אני אגיד לכם מה קרה, לחבריי ביציע: קרה שהוא קיבל תפקיד. קרה שהוא מכר את העקרונות. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> כסף. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> קרה שהאיש הזה, שעבר את אחת ההשפלות הגדולות מראש הממשלה, מימי המפתח לדלת – האיש הזה שינה את עורו. להגיד לנו שאנחנו לא אחראיים בנושא קורונה? ראש השב"כ אומר לך שהוא לא רוצה להיכנס לטלפונים. אין לך מספיק מקרים כדי להשתמש בשב"כ. אין מדינה דמוקרטית אחת בעולם, חוץ ממדינת ישראל, שמשתמשת בשירות הביטחון שלה. בארצות הברית אלפים חולים בקורונה. ה-NSA יודע לעשות מה שהשב"כ עושה פי עשרה יותר טוב. מעולם לא חושבים לרגע להשתמש ב-NSA כדי להיכנס לטלפונים. צביקה האוזר הוא דמוקרט גדול, איש ליברל וחירות. הוא יכול להיות יושב-ראש ועדת חוץ וביטחון בצפון קוריאה, לא צריך במדינה אחרת. שם הוא יוכל להביא לידי ביטוי את התפיסה שלו. שם ישתמשו בהכול. הוא אפילו לא מבין את המשמעות של המילה "חירות". הוא מדבר איתנו על ועידת סן רמו. איזה ועידת סן רמו? עם תפיסות כאלה סן רמו? זו הייתה ועידת פיונגיאנג – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> פסטיבל סן רמו. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> חבריי חברי הכנסת, ברוך השם, יש שר בריאות חדש במדינת ישראל שאני מאוד מעריך; תולה בו תקוות עצומות שהוא יביא קצת רגיעה, חוכמה ומקצועיות למערכת המטורפת הזאת, שעל כל 100 חולים שאין להם נזלת רוצים לסגור את המדינה, רוצים להגביל את מספר המתקהלים. איפה נשמע דבר כזה? זו בושה. מה שעברנו היום זה בושה, אבל זה לא מפתיע. זו דרך הארץ של יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון צביקה האוזר – להגיד הבלים ולא להתעסק בנתונים. תודה רבה, אדוני, שנתת לי את האפשרות להגיב. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. תודה רבה לחבר הכנסת אלי אבידר. << הצח >> הצעת חוק הארכת תקופות (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (אישורים רגולטוריים), התש"ף–2020 << הצח >> [מס' מ/1329; דברי הכנסת, חוב' ט"ו, ישיבה 44; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אנחנו נעבור להצעת החוק הבאה בסדר-היום, הצעת חוק הארכת תקופות (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (אישורים רגולטוריים), התש"ף–2020, לקריאה שנייה ושלישית, שתוצג ללא הסתייגויות. הוגשו לה בקשות רשות דיבור. תציג אותה חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון. בבקשה. << דובר >> יפעת שאשא ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבדת להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת חוק הארכת תקופות (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (אישורים רגולטוריים), התש"ף–2020, שהגישה הממשלה. הצעת החוק מתייחסת לשני עניינים, בהמשך להוראות תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (הארכת תוקף ודחיית מועדים), התש"ף–2020, שתוקפן פקע ביום 25 ביוני 2020. האחד הוא הארכת תוקף אישורים רגולטוריים על רקע משבר הקורונה בחודשים האחרונים, אשר הביא לצמצום בפעילות המשק, לרבות ברשויות הציבוריות. הצעת החוק מאריכה בשלושה חודשים את תוקפם של אישורים רגולטוריים שתוקפם פוקע בתקופה שמיום 10 במרץ 2020 ועד יום 30 ביוני 2020, וכן מאריכה בעשרה שבועות את תוקפם של אישורים רגולטוריים שתוקפם פוקע בשני החודשים שלאחר מכן, היינו ביולי או באוגוסט 2020. ראש הממשלה, באישור הממשלה ובאישור הוועדה, רשאי להאריך את התקופה באופן חד-פעמי בשלושה חודשים ועשרה שבועות בהתאם למודל שלעיל. הכוונה ב"אישורים רגולטוריים" היא לסוגים שונים של רישיונות, היתרים ואישורים שניתנים בידי רשות ציבורית לצורך ביצוע פעילות או פעולה בידי אדם לתקופה העולה על חודש, או לפטור מביצוע פעולה, החל מאשרות שהייה, עבור ברישיונות מקצועיים וכלה ברישוי עסקים. בתוספת הראשונה מנויים עוד כמה אישורים רגולטוריים שניתנים בידי גורם שאינו נכלל בהגדרה "רשות ציבורית" ושגם עליהם תחול ההארכה. בתוספת השנייה מפורטת רשימה של אישורים רגולטוריים שלגביהם לא תחול הארכה, בין משום שמדובר באישורים לגבי פעולות שכרוכות בסיכון מיוחד ובין כאשר כבר אין הצדקה להארכה. ההארכה מכוח החוק היא אוטומטית ואינה מחייבת הגשת בקשה או תשלום אגרה בעד עצם ההארכה, אולם אם נעשתה הארכה כאמור חייב בעל האישור בכל החובות הנובעות מקיומו של האישור הרגולטורי בתקופת ההארכה. עם כל זאת, הרשות הציבורית יכולה להחליט כי ההארכה לא תחול לגבי אישור רגולטורי מסוים או שתקופת ההארכה לגביו תהיה קצרה יותר, ועליה להתחשב בעניין זה באפשרות של בעל האישור לעמוד בתנאים למתן האישור הרגולטורי בתקופת הקורונה וכן למסור לו את ההודעה בתוך זמן סביר. החלטה זו נתונה לביקורת שיפוטית. יצוין כי לפי תקנות שעת החירום ההארכה הייתה בת חודשיים בלבד וחלה רק לגבי אישורים רגולטוריים שתוקפם פקע בתקופה שעד 10 במאי 2020 בלבד. לפיכך, נוצר פער זמנים שבמהלכו ייתכן שפקע תוקף האישורים. לאור זאת, הצעת החוק מתייחסת רטרואקטיבית גם לאישורים הרגולטוריים שתוקפם פקע בכל התקופה שהחלה ב-10 במרץ 2020 וקובעת כי יראו אותם כאילו עמדו בתוקף בכל התקופה שעד 30 ביוני 2020. הנושא השני, חברים, הוא אספקת גז למתקן גז ביתי. לפי חוק הגז (בטיחות ורישוי) ספק גז אינו יכול להמשיך ולספק גז למתקן שחלפה תקופה מסוימת מהמועד הקודם שנערכה בו בדיקת בטיחות בגז כל עוד הוא לא נבדק מחדש. בתקופת מגפת הקורונה דֻווח על קושי בביצוע של בדיקות הגז בבתים, ועל כן הצעת החוק קובעת כי ספק גז רשאי להמשיך ולספק גז למתקן גז ביתי שמועד הבדיקה התקופתית לגביו חל בין 10 במרץ 2020 ובין 30 ביוני 2020 והבדיקה טרם בוצעה, אולם אספקת הגז תתאפשר רק למשך שלושה חודשים מהמועד שנועד לביצוע הבדיקה או ממועד תחילתו של חוק זה. עם זאת, בכל מקרה שיש חשש לתקלה במתקן לא יתאפשר המשך אספקת הגז כל עוד לא בוצעה הבדיקה. הוראה בעניין אספקת הגז נכללה גם בתקנות שעת החירום, אולם עם פקיעת התקנות הייתה פוקעת האפשרות להמשיך לספק גז, ולפיכך ההוראה בהצעת החוק מבטיחה את המשך אספקת הגז עד להשלמת הפער שנוצר לעניין ביצוע הבדיקות. הנושא השלישי הוא הצעת החוק שהונחה בפני הכנסת והתייחסה גם לדחיית מועדים לגבי פעולות שביצוען נדרש במסגרת הליכים של הטלת עיצומים כספיים, אולם מאחר שתקנות שעת החירום כבר הסדירו נושא זה לגבי כל התקופה שמ-10 במרץ 2020 ועד 25 ביוני 2020 לא היה טעם בקביעת הסדר למשך ימים בודדים, ולפיכך הוראה זו הוסרה מהצעת החוק. ההצעה אושרה בוועדה ללא הסתייגויות, ואני מבקשת לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בנוסח שאישרה הוועדה. אני רוצה לנצל את ההזדמנות כדי להודות למנהלת הוועדה לאה גופר, ליועצת המשפטית נירה, לנעה בן שבת, היועצת המשפטית שהצטרפה אלינו לצורך חקיקת החוק הנוכחי, לצוות הלשכה ולכל חברי הכנסת מהוועדה על דיונים ענייניים וממוקדים. וברשותכם, הערה קטנה לסיכום: שמעתי כאן דברים – שרק מדינת ישראל משתמשת בכלים, במכשירים מיוחדים. אני רוצה להזכיר לכל אותם סקפטיים שהרבה ממדינות העולם מסתכלות על מדינת ישראל ורואות את האופן שבו אנחנו התמודדנו עם הגל הראשון, ואם לא היינו נוקטים את כל הצעדים והפעולות שנקטנו בגל הראשון לא היינו מגיעים למצב תחלואה שהוא סביר ביחס למדינות אחרות ובולמים את המגפה כפי שעשינו. אני מקווה שגם בגל השני אנחנו נצליח לעשות את אותו הדבר, אך הפעם לנהל את הסיכונים בצורה קצת שונה, תוך שמירה על השגרה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת יפעת שאשא ביטון. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות. ישנן שתי בקשות רשות דיבור – של חבר הכנסת אחמד טיבי, שאינו נוכח, ושל חבר הכנסת מיקי לוי. חבר הכנסת מיקי לוי, עם ישראל מייחל למוצא פיך. << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת): << קריאה >> אתה לא חייב, מיקי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מי אמר חייב? << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת): << קריאה >> אתה לא חייב. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> שלוש דקות לרשותך, אדוני. חמש דקות. מתנצל, חמש דקות לרשותך, אדוני. בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הבוקר עברתי למטה במאהל של אלה שמפגינים אל מול משרד האוצר ובכניסה לכנסת. יש שם כמה וכמה אוהלים. האחד מהם הוא של עולם התרבות, שאנחנו עוסקים בו ועוסקים בו כבר שלושה שבועות, חודש ימים, ואף אחד לא מדבר איתם, אף אחד לא זורק לכיוון שלהם כלום. אז נכון שהוועדה עצמה פתחה אולמות ל-250 איש. מה קורה עם השאר? דוגמה לחוסר ההבנה של העניין הזה: בית מלון שפתח את שעריו לקליטה של נופשים אינו יכול לקיים בבית המלון עצמו כנסים. מה ההיגיון? יש את כל השירותים, המטבח פתוח, השמירה עובדת, הכול מסודר, אבל בית המלון לא יכול לקיים כנס של 150, 200 איש, על פי ההוראות. מה ההיגיון? לה' הפתרונים, אולי, לא יודע. הממשלה לא נתנה את דעתה על זה למרות שביקשתי. המאהל של עולם התיירות קורס לחלוטין. אם היו אולמות שיכלו להתאושש עם איזושהי פתיחה כזאת או אחרת – עולם התיירות גסס לחלוטין. נכון, השמיים נסגרו כמעט בכל העולם, אבל יש 80 מדינות שהשכילו שהמסלול שלהן יהיה מסלול ירוק – קבעו כללים מסוימים כדי שיפתחו את שעריהן למטיילי ותיירי חוץ, ובהן ארצות שהיו מוכות קורונה בצורה מאוד מאוד קשה, כמו איטליה. צריך להבין שהעולם הזה מפרנס 250,000 משפחות, וזה לא רק סוכני הנסיעות, וזה לא רק הטיסות לחו"ל, וזה לא רק טיסות החזרה לארץ שמביאות תיירים – זה בתי המלון, זה מורי הדרך, זה סוכנויות הנסיעות, זה המטוסים, זה עובדי רשות שדות התעופה. כל אלה חיים מסביב לעולם הזה של עולם התיירות, שהביא למדינה ארבעה מיליון תיירים בשנה החולפת. ומה אנחנו מבקשים? לא מחר בבוקר, אבל לשבת ולעשות תוכנית בסיסית על מנת שבבוא היום לא יתעוררו: רגע, צריך לחשוב מה צריך לעשות. אני קורא לממשלה ללכת לבדוק מה עשו בממשלות אחרות, איך פתחו את הגבולות, ולעשות הסכמים עם אותן מדינות. אבל מה? לממשלה הזאת לא אכפת מכלום. במה היא דנה? בהטבות המס של ראש הממשלה. סעיף 9(ו) מבקש הקלות לראש הממשלה מ-2009 עד 2018. למה 2018? כי ב-2018 חבר הכנסת מיקי מכלוף זוהר דאג שראש הממשלה לא ישלם מס הכנסה – "יגולם מס ההכנסה על משכורתו". בבקשה כתוב 2009, וכשבאו להצביע אני אומר: רגע, רגע, חברים, ההתיישנות היא רק שבע שנים. הרי אתם קואליציה, ממילא תגברו עלינו בהצבעה. לפחות חסכנו שנתיים – בין 2009 ל-2011 ישלם ראש הממשלה מס מלא. ואתם יודעים מה? בואו ניתן לראש הממשלה שכר של 180,000 שקל. אני בעד. תעזוב אותנו מהמעון הפרטי שלך בקיסריה – תעזוב את המדינה, תעזוב את האזרחים מהתחזוקה הזאת. ראש הממשלה הזאת, ואתם יודעים מה, שליחיו למיניהם, אומרים: כל ראשי הממשלה קיבלו. נכון, אבל אף ראש ממשלה לא ניצל את זה. בדקתי ומצאתי שראש הממשלה שרון, בחוות השקמים, רק נושא האבטחה שולם על ידי המדינה, וזה בסדר גמור, ופעמיים כאשר הוא אירח שם – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אין שעון, אדוני. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> יש שעון. השעון הוא אצלי. הייתה תקלה טכנית והיא תוקנה בינתיים. חמש הדקות הסתיימו. אבל אני אשמח מאוד שכבודו יסכם את הדברים. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני לא ראיתי, פשוט. אני בדרך כלל נוטה לא לגלוש מעבר למותר לי. אני משתדל, בכל אופן. לכן, אדוני, בינתיים ראש הממשלה ראה את ההד הציבורי הזה של הטבות המס שלו והחליט להניח את זה בצד עד עבור זעם ציבורי. נו, נו, אנחנו נחכה ונראה ונכין את עצמנו לסיבוב הבא. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מיקי לוי. גם חבר הכנסת מרגי. אני מבקש לעבור להצבעה על הצעת חוק הארכת תקופות (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (אישורים רגולטוריים), התש"ף–2020, הצבעה בקריאה שנייה על הצעת החוק. בבקשה. הצבעה מס' 12 בעד סעיפים 1–6 – 36 נגד – 1 נמנעים – אין סעיפים 1–6 נתקבלו. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תוצאות ההצבעה: 36 בעד, מתנגד אחד, אין נמנעים. אשר על כן, אני קובע שהצעת החוק עברה בקריאה שנייה. אני עובר כעת להצבעה על הצעת החוק האמורה בקריאה שלישית. הצבעה. הצבעה מס' 13 בעד החוק – 38 נגד – אין נמנעים – אין חוק הארכת תקופות (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (אישורים רגולטוריים), התש"ף–2020, נתקבל. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> 38 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני מוסיף גם את חברת הכנסת טלי פלוסקוב, שאמורה להציג את הצעת החוק הבאה, כתומכת בהצעת החוק. אשר על כן, 39 תומכים. אני קובע שהצעת החוק האמורה עברה בקריאה שנייה ובקריאה שלישית – וכן את חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן כתומכת בהצעת החוק. << הצח >> הצעת חוק מענק הסתגלות מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020 << הצח >> [מס' מ/1328; דברי הכנסת, חוב' ט"ו, ישיבה 44; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חברת הכנסת טלי פלוסקוב תציג את הצעת החוק הבאה – הצעת חוק מענק הסתגלות מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020. בבקשה. אני מבקש להוסיף את חבר הכנסת סעיד אלחרומי כתומך בהצעת החוק הקודמת. << דובר >> טלי פלוסקוב (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, התבקשתי על ידי יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות חבר הכנסת חיים כץ להציג את הצעת החוק בשם הוועדה. אני מתכבדת להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת חוק מענק הסתגלות מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020, שהגישה הממשלה. בשל התפשטות נגיף הקורונה מאז חודש מרץ השנה מצאו את עצמם עובדים רבים מחוסרי עבודה, ובהם גם עובדים תושבי ישראל שמלאו להם 67 שנים ומעלה, שאינם זכאים לדמי אבטלה. במילים אחרות, מי שמעל גיל 67 במדינת ישראל לא זכאי לדמי אבטלה, וזה אומר שמי שעבד ונשאר ללא עבודה בעצם לא זכאי לקבלת דמי אבטלה. כדי לסייע להם להסתגל לעובדה שנפלטו בפתאומיות משוק העבודה, נקבע בתקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (מענק הסתגלות מיוחד לבני 67 ומעלה), התש"ף–2020, כי עובד שלאחר עבודה של שלושה חודשים לפחות הופסקה עבודתו בדרך של פיטורים או בדרך של הוצאה לחל"ת לתקופה של 30 ימים לפחות יהיה זכאי למענק הסתגלות בסכומים משתנים שיתייחסו למי שהופסקה העסקתו אחרי 1 במרץ 2020 והיה מחוסר עבודה עד סוף החודש בחודשים מרץ, אפריל או מאי. תקנות שעת חירום אלו פקעו לאחרונה. בהצעת החוק המונחת לפניכם מוצע לקבוע את ההוראות שהיו כלולות בתקנות שעת החירום בשינויים האלה: ראשית, התקופה שהפסקת העבודה במהלכה תזכה במענק ההסתגלות הוארכה עד 16 באוגוסט 2020 ונקבעו סכומים למענק בעד החודשים הנוספים; שנית, כדי לעודד את החזרתם לעבודה של עובדים ולא ליצור תמריץ להישאר באבטלה עד תום החודש, מוצע לקבוע שבעד החודשים מאי עד אמצע אוגוסט תהיה אפשרות לקבל מענק הסתגלות חלקי. זה מאוד חשוב, רבותיי, כי עד היום מי שעבד לפחות שלושה ימים בחודש לא היה מקבל מענק כל החודש כולו. הוועדה עמדה על כך שסכום המענק יחושב יחסית למענק המלא לאותו החודש בהתאם למספר הימים המדויק שבו לא היה העובד מועסק. שלישית, בעוד שלפי תקנות שעת חירום מענק ההסתגלות נחשב להכנסה לעניין סעיף 9 לחוק הבטחת הכנסה, הוועדה עמדה על כך שכל מענק המשולם מכוח זכאות חדשה שנוצרה לראשונה בחוק זה לא ייחשב להכנסה לעניין חוק הבטחת הכנסה ולעניין פרק אזרחים ותיקים ושאירים לפי חוק הביטוח הלאומי. עם זאת, הוועדה לא גרעה מההוראות שחלו לפי התקש"ח לעניין שמירת ההטבות המגיעות לפי חוק הבטחת הכנסה לגבי המענקים שחלו גם לפי תקנות שעת החירום, כלומר, מענק ההסתגלות בשיעור המלא לחודשים מרץ עד מאי; רביעית, נקבע כי המוסד לביטוח לאומי ישופה בעד ההוצאות שיהיו לו בקשר לתשלום לפי תקנות שעת חירום ובעד חוק זה; חמישית, הובהר כי מי ששולם לו מענק הסתגלות מיוחד מכוח תקנות שעת החירום בעד אחד או יותר מהחודשים מרץ, אפריל או מאי, לא ישולם לו מענק הסתגלות מיוחד מכוח חוק זה בעד אותו חודש. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, ואני מבקשת מכם לאשרה עתה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. זה הזמן, כמובן, להודות ליושב-ראש הוועדה חבר הכנסת חיים כץ על השינויים ביוזמתו בהצעת החוק הזאת. אני מבקשת מכולם לתמוך ולהצביע בעד החוק הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת טלי פלוסקוב. להצעת חוק זו אין הסתייגויות ולא הוגשו בקשות רשות דיבור, לכן אנחנו עוברים להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק מענק הסתגלות מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020. הצבעה בקריאה שנייה. הצבעה מס' 14 בעד סעיפים 1–15 – 31 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–15 נתקבלו. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> 31 בעד, ועוד חברת הכנסת טלי פלוסקוב – 32 בעד. כן, חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, חברת הכנסת קרן ברק, חבר הכנסת אנדרי קוז'ינוב – אשר על כן, תוצאות ההצבעה הן 35 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק עברה בקריאה שנייה. אני עובר להצבעה על הצעת החוק בקריאה שלישית. הצבעה מס' 15 בעד החוק – 28 נגד – אין נמנעים – אין חוק מענק הסתגלות מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020, נתקבל. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> 28 בעד, ועוד חברת הכנסת טלי פלוסקוב, חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, חבר הכנסת אנדרי קוז'ינוב וחבר הכנסת אוסאמה סעדי – 32 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק עברה בקריאה שלישית ותיכנס לספר החוקים. << הצח >> הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 3), התש"ף–2020 << הצח >> [מס' מ/1327; דברי הכנסת, חוב' ט"ו, ישיבה 44; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נעבור להצעת החוק הבאה בסדר-היום – הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 3) (הוראת שעה לעניין מינוי נאמן), התש"ף–2020. יציג, בשם יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, חבר הכנסת אוסאמה סעדי. בבקשה. << דובר >> אוסאמה סעדי (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט, שהכינה את ההצעה לקריאה השנייה והשלישית, אני מתכבד להביא לפניכם את הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 3) (הוראת שעה לעניין מינוי נאמן), התש"ף–2020, שבה מבוקש להאריך את הוראת השעה שמאפשרת מינוי נאמנים שלא מתוך רשימת הנאמנים שתגובש לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018. החוק, שנכנס לתוקף ביום 15 בספטמבר 2015, עורך רפורמה כוללת בתחום חדלות הפירעון, אדוני היושב-ראש, ולפיו, כשניתן צו לפתיחת הליכים, ממונה נאמן בהליך שהוא בעל תפקיד האחראי לניהול הליכי חדלות הפירעון. בשל הסמכויות הרחבות שמוענקות לו נקבעו לתפקיד תנאי כשירות ברורים והליך מינוי שמורכב מכמה שלבים. שר המשפטים ימנה ועדה ציבורית שתגבש רשימת נאמנים כשירים, תוך הסתמכות על תקנות שמוטל על השר להתקין. בשל מערכות הבחירות העוקבות – אנחנו עברנו שלוש מערכות בחירות – הממשלה לא הספיקה להשלים את ההיערכות למינוי הנאמנים לפי ההסדר שבחוק החדש. לכן, ביולי 2019 נוספה לחוק הוראת שעה עד ליום 1 ביולי 2020 שלפיה מינוי נאמנים ייעשה שלא מתוך הרשימה שקובע החוק החדש, אלא ימשיכו למנות נאמנים לפי תנאי כשירות והליך מינוי כפי שנהגו לפני כניסת החוק לתוקף. כעת, אדוני היושב-ראש, מוצע להאריך את אותה הוראת השעה עד ליום 1 במרץ 2021. בדיון היום בוועדת החוקה החליטה הוועדה להוסיף הבהרה – אנחנו ביקשנו להבהיר בשם חברי הוועדה, וגם על פי בקשת לשכת עורכי הדין, להוסיף הבהרה לעניין מינוי נאמנים בהליכי חדלות פירעון של יחידים. באותם הליכים גם היום הממונה מוסמכת באופן רחב למנות נאמנים לפי אמות מידה שוויוניות שתגבש ותפרסם. לצד זאת, אדוני היושב-ראש, מוצע להבהיר כי אם חל גידול משמעותי במספר הליכי חדלות פירעון לגבי חייב שהוא יחיד – כולנו תקווה שבתקופת הקורונה לא יהיה גידול משמעותי, אבל כנראה עקב המצב הכלכלי יהיה גידול – הממונה תבחן את הצורך בהגדלה בהתאם למספר הנאמנים שרשאים להתמנות לפי אותן אמות מידה שוויוניות. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, חבריי חברי הכנסת, או בקשות רשות דיבור. לכן אני מבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית בנוסח המוצע על ידי הוועדה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אוסאמה סעדי. אני מבקש לעבור להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 3) (הוראת שעה לעניין מינוי נאמן), התש"ף–2020. הצבעה. הצבעה מס' 16 בעד סעיף 1 – 18 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 1 נתקבל. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תוצאות ההצבעה האלקטרונית: 18 בעד, ואני אבקש לצרף כתומכים את חבר הכנסת רם בן ברק, חבר הכנסת יואל רזבוזוב, חבר הכנסת אלעזר שטרן – חבר הכנסת אלי אבידר, אדוני ביקש להצביע פה? << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> בעד. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת יעקב אשר – בעד; גם חברת הכנסת עינב קאבלה. אשר על כן, תוצאות ההצבעה הן 25 בעד. אני קובע שהצעת החוק עברה בקריאה שנייה. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת החוק בקריאה שלישית. הצבעה מס' 17 בעד החוק – 19 נגד – אין נמנעים – אין חוק פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 3) (הוראת שעה לעניין מינוי נאמן), התש"ף–2020, נתקבל. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תוצאות ההצבעה האלקטרונית הן 19 בעד, ואליהם התווספו חבר הכנסת רם בן ברק, חבר הכנסת רזבוזוב, חבר הכנסת וסגן השר יואב קיש, חברת הכנסת עינב קאבלה וחבר הכנסת אוסאמה סעדי. תוצאות ההצבעה הן 19 ועוד חמישה – 24 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק עברה בקריאה שלישית ותיכנס לספר החוקים. << הצח >> הצעת חוק איסור התערבות גנטית (שיבוט אדם ושינוי גנטי בתאי רבייה) (תיקון מס' 4), התש"ף–2020 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1333).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום – הצעת חוק איסור התערבות גנטית (שיבוט אדם ושינוי גנטי בתאי רבייה) (תיקון מס' 4), התש"ף–2020, לקריאה ראשונה, אשר יציג סגן שר הבריאות חבר הכנסת יואב קיש. בבקשה, אדוני. << דובר >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, כנסת נכבדה, חוק איסור התערבות גנטית (שיבוט אדם ושינוי גנטי בתאי רבייה), הוא משנת התשנ"ט–1999 – חוק מיוחד שמטיל הגבלות מתונות ומדודות על חופש המחקר כדי לאפשר בטיחות ואתיות בנושא שיבוט לצורך הולדה והנדסה גנטית. החוק נחקק במקור לתקופה קצובה כדי להבטיח דיון תקופתי בסוגיות הרגישות. תוקפו מוארך מדי כמה שנים, בכל פעם. לאחר ההארכה האחרונה ולאור הבחירות, תוקפו פקע בתאריך 16 ביוני 2020. הותרת החוק כחוק זמני לתקופות קצובות יצרה עד כה תהליך מתמיד של מעקב אחר הנושא ובחינתו מחדש מדי תקופה. הוועדה המייעצת לפי חוק זה סבורה כי מנגנון זה הוא ראוי, ולקראת חלוף ארבע שנים מהארכת תוקפו של החוק ממליצה להאריך את תוקפו בחמש שנים נוספות. חוק איסור התערבות גנטית מגביל את חופש המחקר המדעי, ולכן יש המתנגדים לו, אולם נחוצות הגבלות מסוימות בתחום רגיש זה, בתנאי שהן זמניות ונשקלות מחדש מעת לעת. המנגנון הזמני של החוק המחייב דיון והחלטה מחדש על הארכתו או תיקונים בו מדי תקופה הוא מנגנון הזוכה לשבחים בפורומים אקדמיים רבים בעולם ונחשב לרגולציה מתקדמת ומודרנית. מטרת הצעת החוק היא להאריך את תוקפו של החוק בחמש שנים נוספות, הארכה רביעית, כפי שהמליצה הוועדה המייעצת על פי החוק, שהיא ועדת הלסינקי העליונה לניסויים בבני אדם. המלצה זו ניתנה אחרי שהוועדה קיבלה התייחסות מהציבור, קיימה בו דיון ושמעה מומחים בתחום. הארכת תוקף החוק נדרשת לאור העובדה שעל אף התפתחות המדע בתחום הגנטיקה, עדיין קיימים חששות וחסר ידע מספיק בדבר ההשלכות של יישום טכנולוגיות שיבוט שונות על בני אדם. מעניין מה ההלכה הייתה אומרת על – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> בהחלט יש התפתחות בהלכה, גם לגבי שאלת ייחוס הכוהנים – אם אדם משובט גנטית מכוהן, האם הוא נחשב כוהן או לא? << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> נו, נחשב? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> יש תשובות ארוכות על זה. אתה מוזמן לבית המדרש אחרי המליאה. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> סקרנת אותי עכשיו. זה אתגר רציני. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> עדיין מתקיים דיון עולמי ער ומרובה דעות בהיבטים האתיים והמשפטים של הנושא, הנמשך ללא הכרעה חד-משמעית, וכל התפתחות טכנולוגית מכוונת את הדיון למחוזות חדשים. גם עתה האו"ם ומדינות העולם לא גיבשו אמנה בין-לאומית האוסרת שיבוט אדם לצורכי הולדה, אף שיש כמה הצהרות המתנגדות לזה. במקביל, המחקר בתחום השיבוט, ובפרט ביחס לשיבוט לצורכי ריפוי, מותר כיום בכמה מדינות בעולם, וחלו פריצות דרך מדעיות ביחס לשיבוט עוברים ממקור אנושי או יצירת תאים עובריים מתאים בוגרים. מדובר עדיין בשלבי ניסוי מוקדמים. לשם המחשה, בבעלי חיים שיבוט יצור שלם מתא בוגר מצריך עשרות ואף מאות ניסיונות והריונות בטרם נולד יצור תקין, ולכן הליך זה נחשב לא בטיחותי ולא אתי לביצוע בבני אדם לצורכי הולדה. מכאן הצורך להותיר על כנו את איסור השימוש בשיבוט לצורכי הולדה ולצורך שינוי גנטי מכוון וקבוע בתאי רבייה, כלומר, שינוי העובר בתורשה לצאצאים, ומנגד – להותיר אפשרות לחקור בתחום ולבצע ניסויים שיכולים לקדם את הרפואה והמדע בלי לפגוע בכבוד האדם. נוסף על כך, כדי לצמצם את הסיכון למקרים נוספים שבהם יחול שוב עיכוב בהארכת החוק, אנו מציעים להוסיף בחוק גם סמכות לשר הבריאות להאריך זמנית את החוק, בצו, בשישה חודשים בלבד, בהמלצת הוועדה המייעצת. כמו כן, בשל העיכוב שנוצר בהארכת החוק נקבעה בהצעה הוראת תחילה רטרואקטיבית מיום פקיעת תוקפו, אולם בשל העובדה שהפרת הוראות החוק היא עבירה פלילית, נקבעה גם הוראת מעבר שאדם לא יועמד לדין על מעשה שנעשה בתקופה שבה החוק לא היה בתוקף. אנו מבקשים לצמצם ככל שניתן את התקופה שבה החוק לא בתוקף ומוחל רטרואקטיבית, לכן אני מבקש לתמוך בהצעת החוק ולהעביר אותה לדיון בוועדה בכנסת. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, מן הסתם, לא? << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> תסתכל מה ההמלצה, כי אמרו לי המדע, לדעתי. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> ועדת המדע? ייתכן. בסדר. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> בהתאם להמלצה של הלשכה המשפטית. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> זה גם נתון להמלצת הלשכה המשפטית. ועדת המדע והטכנולוגיה. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> מאה אחוז. אנחנו נעבור לרשימת הדוברים. ראשון הדוברים יעלה ויבוא, חבר הכנסת עופר כסיף. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. אני מודיע רק לפני תחילת דבריך, חבר הכנסת כסיף, שרשימת הדוברים ננעלה. בבקשה, אדוני, שלוש דקות. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש. חברי הכנסת, תרשו לי להתחיל – אלי, אני אשמח אם תקשיב לי. תרשו לי להתחיל בבקשת מחילה מהציבור: חטאנו, עווינו, פשענו, אשמנו, כזבנו, כיזבנו, סליחה. החוק נגד השיבוטים שלפנינו לא הוארך בזמן, ולכן תוקפו פג לפני כמה ימים. לפני כחודשיים גילינו שקבוצת אלכימאים חסרי אחריות הפועלים במעבדות הכנסת ביצעו ניסוי פורץ דרך שהסתיים באסון בעל השלכות ארוכות טווח. במשכן הכנסת נוצר שיבוט של ראש הממשלה. כעת הם מסתובבים שניהם, ראש הממשלה המקורי וראש הממשלה המשובט, וסוחבים את החברה כולה אל עברי פי פחת. אחד החששות הכבדים לגבי התערבות גנטית בבני אדם הוא שהתערבות כזאת תאפשר ייצור סדרתי של שיבוטים עבדים, תוצרים חצי אנושיים חצי מלאכותיים, שיהפכו לעבדים בעלי תודעה ויסבלו מכל רגע של קיומם האומלל. הכנסת הזאת נכשלה בתפקידה כשלא האריכה את החוק בזמן. אפשרנו להם לשבט את ראש הממשלה, וכעת השיבוט מסתובב לצד אדונו כצמית עושה דברו ושומר על כיסאו. נתניהו אומר: לא היה כלום – השיבוט דואג שלא יהיה כלום; נתניהו אומר: לא תהיה תחבורה ציבורית בשבת – השיבוט מתנגד לתחבורה ציבורית בשבת; נתניהו דורש מיליון ש"ח מיסים על חשבון המדינה – השיבוט מתאבד על המשימה; נתניהו דורש סמכויות מיוחדות לעקוף את הכנסת – השיבוט יביא את החוק לקריאה שלישית; נתניהו אומר לא יהיו דמי אבטלה לעצמאים, והשיבוט מתייצב למליאה להצביע נגד; נתניהו וחבריו מביאים תקנות וחוקים רודניים ומסוכנים, והשיבוט מחרה מחזיק אחריו; והגרוע מכול, נתניהו אומר סיפוח – השיבוט הולך ומקדם סיפוח, נגד עמדת כל בוחריו ורוב אזרחי המדינה. חברי הכנסת, אני חושב שהוכחתי בדבריי מדוע צריך לאסור שיבוט בני אדם. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת עופר כסיף. חבר הכנסת מיקי לוי – אינו נוכח; חבר הכנסת יוראי להב הרצנו – אינו נוכח; חבר הכנסת יעקב אשר – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת אוסאמה סעדי – אינו נוכח; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חברת הכנסת תמר זנדברג – אינה נוכחת; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – מוותרת; חברת הכנסת היבה יזבק – אינה נוכחת; חבר הכנסת מתן כהנא – אינו נוכח; חבר הכנסת אנטאנס שחאדה – אינו נוכח. חבר הכנסת אלכס קושניר – נוכח, יעלה ויבוא. אדוני, לרשותך שלוש דקות, בבקשה. בבקשה, אדוני, שלוש דקות. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בשבוע הקרוב אנחנו נציין שש שנים לצוק איתן, שש שנים מאז שהחיילים שלנו סמל ראשון אורון שאול וסגן הדר גולדין יצאו לקרב בעזה בידיעה אחת ברורה – שבתוך הפק"ל המלחמתי שלהם הם נושאים עימם את אחד הדברים החשובים לכל חייל: ערך הרעות והערבות ההדדית והידיעה שמדינת ישראל תעשה הכול כדי להחזיר כל חייל לביתו, לחיק הוריו ולמשפחתו. אך צר לי מאוד לבשר לכם פה, מעל בימת הכנסת, כי ממשלת ישראל ויתרה על הערך הזה. ראשי המדינה הפקירו את הלוחמים בשטח. איך אתם מסוגלים ללכת לישון ולעצום עיניים בידיעה שהחיילים והאזרחים שלנו מוחזקים בידי החמאס? אז אולי כדי להזכיר לכם מעט את האנשים שמאחורי השמות, את אותם ילדים שיש להם הורים, אחים, סבים וסבתות. אני אספר לכם קצת על אורון שאול, אורון שאול, בנם השני של זהבה והרצל, זיכרונו לברכה. אורון נולד ב-27 בדצמבר 1993, אח של אבירם ואופק. אורון היה לוחם בגדוד 13 של חטיבת גולני ונחטף באירוע הנגמ"ש בשג'אעיה ב-20 ביולי 2014. אורון התחנך מגיל קטן לאהבת הארץ ולמסירות למען מדינת ישראל. למרות כל הקשיים מבית, אורון בחר להתגייס ליחידה קרבית. שבועות לפני שנפל בשבי הוענק לו אות מצטיין הנשיא. כך אמר עליו נשיא המדינה שמעון פרס, זיכרונו לברכה: משרת כלוחם בחטיבת גולני. על אף קשיים מבית ועל אף שהיה יכול לבחור לשרת ביחידה עורפית, הוא בחר לשרת כלוחם. מבצע את תפקידו במסירות וביסודיות. יוזם ומתנדב לכל משימה ומפגין מקצועיות ואחריות. בעל יחסי אנוש טובים וזוכה להערכה מצד מפקדיו וחבריו ליחידה. אורון הציב את השירות בצה"ל כערך עליון לפני כל דבר אחר – לפני המשפחה, לפני הרצונות האישיים. הוא תמיד התנדב ותמיד היה ראשון לעזור ולתרום. היום, אחרי שש שנים, נדרשת מאיתנו פעולה. עלינו לפעול למען השבתם של סגן הדר גולדין, של סמל ראשון אורון שאול ושל שני אזרחים, אברה והישאם. עלינו לעשות את זה בחירוף נפש כפי שהם, אורון והדר, פעלו תוך כדי הלחימה למען כולנו שם בעזה. אנחנו שלחנו אותם ואנחנו נחזיר אותם. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אלכס קושניר על הדברים החשובים. חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח. חבר הכנסת סעיד אלחרומי יעלה ויבוא. אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני אקרא בערבית ואחר כך אתרגם לעברית מכתב מאחד מתושבי ביר אל-חמאם. (אומר דברים בשפה הערבית ומתרגמם.) סוף ציטוט. אני אתרגם כמה שהזמן יאפשר לי. אני סאלם ערפאיא מהכפר ביר אל-חמאם. אתמול הגיעו כוחות ההרס והרסו את ביתי, שאני גר בו עם חמשת ילדיי, המבוגרת בת 13 והקטן בן ארבע שנים. כאשר סיימו את הריסת הבית ישבתי בצד עם ילדיי, שהיו מפוחדים ורועדים ובמצב קשה מאוד. הם ראו הרבה משטרה שהקיפה את הבית. ניסיתי להרגיע אותם, אבל המשטרה כנראה התכוונה להפחיד אותם. הילדים שאלו אותי הרבה שאלות, אבל השאלה הקשה שהם חזרו עליה: למה היהודים הרסו את ביתנו כשלא הזקנו לאף אחד? אמרתי להם: זה נכון – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – אתם ילדים ולא הזקתם לאף אחד. אחד מהם חזר על זה שוב: אבל למה הרסו את הבית? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> האם הזקת להם, אבא? ברשותך, אדוני, שני משפטים. אמרתי להם: אני לא הזקתי לאף אחד, אבל התשובה היא שזאת אדמתנו וההרס בא כדי להשתלט עליה. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת סעיד אלחרומי. חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי יעלה ויבוא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הרב. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> על פי התקנון אנחנו לא מוסיפים תארים, לא לדוקטורים ולא לרבנים. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> עשה לך רב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא הרב שלי, אדוני. הוא הרב שלי. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> יש לך טעם טוב, בהחלט. חבר הכנסת מלכיאלי, בבקשה, שלוש דקות לאדוני. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, דברים גדולים בעולם קרו בגלל מחאה של אנשים קטנים. מחאת הסטודנטים בשנת 1968 התחילה כשלושה סטודנטים החליטו לצאת למאבק שהיה חסר סיכוי, אבל הם היו עקשנים והם הצליחו. אתה יודע, גם האביב הערבי התחיל במעשה של איש אחד והתפשט ושינה מדינות. דברים ששנים חשבנו שלא יכולים להשתנות השתנו בגלל מעשה של איש אחד. אנחנו זוכרים את המחאה החברתית כאן בארץ ב-2011. אם נעבור אחורה נגיע לחשמונאים, אבל לא צריך להרחיק עד כדי כך. כאן, מקום המדינה יש מאבק שמתמשך בכל פעם. כאן בכנסת אני דיברתי לא פעם, וגם רבים וטובים ממני, איך זה יכול להיות שבכל פרסי ישראל בשנה האחרונה, בשנתיים האחרונות, לא מצאו ספרדי אחד, בן עדות המזרח, שיזכה בפרס הנכסף הזה. עוד קודם לזה, לפני שנתיים, אנחנו תקפנו את השר כחלון על זה שהוא לא מצא לשטרות של הכסף דמות תרבות אחת, משורר אחד מזרחי. בכל פעם מסתכלים עלינו בקטנות – אתם אולי מרגישים סתם נרדפים, זה לא נכון – ובכל פעם גם יש לנו תשובה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> מלכיאלי, יש מי שמוכן היה לשים את הספרדים על הלירה. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> זה נכון. אדוני היושב-ראש, אני רוצה לנצל את הבמה המכובדת הזאת ולהזכיר שני פעילים חברתיים, אבשלום אוחיון ואיש התקשורת דוד חכם, שעושים הכול על מנת להציף בעיה של אפליה מובנית בקופות החולים – היום, ב-2020, לא סיפור מתקופת החשמונאים. כאילו במשך שנים התרגלנו שאולי קבוצה מסוימת מקבלת תפקידים, כאילו החוכמה נמצאת שם; רק אנשים מסוימים יודעים לשרת את הציבור בצורה הכי נכונה. אני בכוונה אני לא רוצה לפתוח את הכול מעל הבמה הזאת, אבל שידעו אותם מנהלי קופות שמחאות חברתיות גדולות התחילו מאנשים קטנים. ואנשים – אריות כמו אבשלום או כמו דוד יודעים לגרור אחריהם המונים, והם יגררו אחריהם המונים, כי כשיש קבוצת אנשים שמרגישה שדוחקים אותה לפינה, הם ידעו להצביע ברגליים שלהם. אני רוצה לחזק כל מחאה חברתית – מחאה חברתית שהיא צודקת – כי אדם שמרגיש שרודפים אותו, זכותו להביע את דעתו, ומעל הבמה הזאת אני רוצה לחזק את אותם אנשים. אני מקווה שלא נצליח ולא נצטרך להביא את זה לדיון בוועדות הכנסת, כי אני חושב שאם לא תהיה ברירה נגיע גם למקום הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מיכאל מלכיאלי. חבר הכנסת ניצן הורוביץ – אינו נוכח; חברת הכנסת קרן ברק – אינה נוכחת; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חבר הכנסת ישראל אייכלר – אינו נוכח; חבר הכנסת עוזי דיין – מוותר; חבר הכנסת אלי אבידר, חבר הכנסת אלי אבידר, פעם שלישית, חבר הכנסת אלי אבידר. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כן, אדוני. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> כבודו ירצה לעלות לדבר, להשמיע את דבריו? << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני מוותר. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – מוותרת; חבר הכנסת רם בן ברק – אינו נוכח; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת אופיר סופר – אינו נוכח; חברת הכנסת סונדוס סאלח – אינה נוכחת; חברת הכנסת אורלי פרומן – אינה נוכחת; חברת הכנסת איילת שקד – אינה נוכחת; חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח. חבר הכנסת אוריאל בוסו, שלוש דקות לרשותך, אדוני. יעלה ויבוא. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, רציתי להקדיש את האפשרות שניתנה לי בפרק הזמן הקצר לדבר על אירוע קיצוני שהתרחש הבוקר בכיכר המרכזית בעיר מגוריי, העיר פתח תקווה, מגוריו של כבוד היושב-ראש, כיכר המכונה כיכר טראמפ, על שם הנשיא ה-45 של ארצות הברית. הוצג הבוקר מיצג של דם שנשפך – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כבר יש בעיה – – – << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> זה שמה של הכיכר. הוצג הבוקר מיצג של דם שנשפך מהמזרקה תחת הכיתוב "הסיפוח יעלה לנו בדם". << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אבקש לשמור על השקט. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> כמי שמכיר את העיר וכמי שהיה אמון על הנושא של עיר ללא אלימות ויודע את היכולות של פתח תקווה להכיל את כולם, גם את אלה שבהשקפה ובתפיסת עולם קיצונית יותר או פחות, מה שברור הוא שיש קווים אדומים – ובמקרה הזה, תרתי משמע – שלא ניתן לחצות אותם, בלי להיכנס לעמדות פוליטיות סביב המאבק. גם מאבק, יהיה אשר יהיה, יש דרכים להוביל אותו, ללא דימויים קיצוניים שעלולים לא רק להמחיש אלא גם להגיע בסוף לידי מעשה. לכן אני שמח, וחשוב מאוד, שהמשטרה הודיעה שהיא לקחה את האירוע לטיפולה ופתחה בבדיקה ובחקירה. מכאן, חשוב שנדע שבכל מאבק יש למוביליו את הזכות להביא אותו לקדמת הבמה ברמה המקסימלית, אבל מנגד לא לשכוח שאין מקום לדימויים שעלולים להשיג את הפעולה ההפוכה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אוריאל בוסו. חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה – מוותר; חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חבר הכנסת יאיר לפיד – אינו נוכח. חבר הכנסת ינון אזולאי, שלוש דקות לרשותך, אדוני, בבקשה. שלוש דקות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב בראש, גברתי השרה, סגן השר, חבריי, האמת, היום בבוקר יושבת-ראש ועדת הפנים מיקי חיימוביץ' קיימה דיון על התנהגות המשטרה בהפגנה. אולי זה בהמשך לדבריו של ידידי חבר הכנסת אוריאל בוסו. אני הודיתי לאמיר השכל על כך שבזכותו הנושא של התנהגות המשטרה בהפגנות עלה לסדר-היום. ילדים בגיל 14, חרדים, ילד אתיופי, ערבים, דווקא האוכלוסיות האלה – אני טוען שאנחנו לא אוכלוסיות מוחלשות, אנחנו אוכלוסיות חזקות, אבל חושבים שאנחנו חלשים, ומשטרת ישראל באה ומנצלת את זה ומכה ילדים כאלה, לוקחים אותם למעצר. שום סיבה שבעולם – התפרעות של ילד בגיל 14 לא יכולה להיות עילה להרביץ לאותו ילד, להכות אותו, לזרוק אותו על הרצפה, להשפיל אותו, ואחר כך להוציא תמונות מהמעצר. אני מדבר על הילד החרדי והילד האתיופי, שאני שמח שלא התפרסמה תמונה שלו; אולי פספסתי את זה. איך הילד הזה יכול להמשיך וללכת לפני חבריו, לפני משפחתו? משטרת ישראל, אם לא היה אמיר השכל אז אני בטוח שזה גם לא היה עולה לסדר-היום, כי עם יענקי רוזנברג, הילד עם המוגבלויות, לפני שנה וחצי, במח"ש – המחלקה לחיפוי שוטרים – סגרו את התיק שלו. הילד הגיע עד זוב דם, ואנחנו לא נשכח זאת. כשתופסים אדם חרדי בהפגנה ומושכים אותו מהפאות, אין שום הצדקה לזה. אבל כל זה מתחיל כשיש תקשורת עוינת ומפקירים את דמנו. אני אומר לכם, חבריי מהרשימה המשותפת, אני אומר לכם, חבריי מהקהילה האתיופית, אנחנו חזקים, אנחנו יכולים, ואנחנו גם נעשה שינוי. בשבוע שעבר דיברו על המעצרים. חבר הכנסת משה ארבל ידידי היה יושב-ראש הדיון בוועדת הפנים על המעצרים, שמביאים לבית המשפט אזוקים ברגליהם בניגוד לחוק. חשבו שהדיון הזה נגמר. ביום חמישי בבוקר בבית המשפט בפתח תקווה מופיע להם חבר הכנסת משה ארבל. הוא בא להגיד להם דבר אחד: לא עשינו דיון ושכחנו. אנחנו פה כדי להמשיך ולשמוע את אותו חלש, את אותו אחד שאזוק כרגע ולא יכול לעשות כלום. אנחנו פה בשביל לעזור להם, כי אנחנו שליחי ציבור נאמנים. וירבו כמותו. כולנו – ואני מפרגן – צריכים להיות כמוהו. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> למרות המחמאות, אני מבקש לעמוד בזמנים. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, תן לי דקה על הפרגון. זה לא פייר, לקחת לי את זה. למה אני אומר את זה? כי לפעמים אנחנו פה בוועדה, ושואלים אותנו אחר כך בתקשורת: תגידו, הייתה ועדה. מה נגמר? הם צודקים, השאלה שלהם נכונה. אם נמשיך ונעשה את המעשה הזה גם במשטרת ישראל ובשב"ס ובכל גוף, גם בבתי חולים ובכל מקום שרק יהיה, ישמעו וגם יחשיבו אותנו. בואו נעבוד. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה. תודה רבה לחבר הכנסת ינון אזולאי. חבר הכנסת עידן רול – יעלה ויבוא. אדוני, גם לרשותך שלוש דקות, בבקשה. אחרון הדוברים. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני בא עם מחמאות – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> זה לא האריך, אבל מחמאות יתקבלו בברכה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> המחמאות ניתנות על אמת. לא צריך זמן דיבור ארוך מדי. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> בבקשה, אדוני, לרשותך שלוש דקות. בכבוד. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, תראו, אנחנו דנים פה בחוק השיבוט, ואני חייב לומר שזה תזמון די מתבקש לדון בו – הרי אנחנו חיים פה עם ממשלה שיש בה מפלגה שמשבטת את עצמה לדעת, כמו הליכוד; כחול לבן הם בעצם שיבוט גרוע של הליכוד, ובני גנץ הוא שיבוט לא מוצלח של נתניהו. האאודי משובט, וההחלטות בנושאי דת ומדינה משובטות. ההפרות לבוחרים שלהם – הם בעצם שיבטו את כל מה שיש בליכוד, את זה שאין מצע. עכשיו גם לכחול לבן אין מצע. << קריאה >> אופיר סופר (ימינה): << קריאה >> – – – אפשר לשבט את נתניהו – – – << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אז מסתבר ששיבוט זה דבר מאוד מסוכן, ואנחנו רואים את התוצאות של השיבוט, כי תראו מה קרה: ציבור ענק של בוחרים שבחרו בבני גנץ, מתוך הבנה שמדובר באדם עם עקרונות ומילה ואג'נדה ואולי גם איזושהי תקווה לממשלה ציונית ליברלית, מצאו את עצמם למוחרת בבוקר עם שיבוט לא טוב של ביבי נתניהו. אני הייתי סוג של – אני אגלה לכם סוד: הייתי ילד די חנון, אני לא יודע אם רואים עליי או לא, וגם התעניינתי במדע ודברים כאלה. אז אני רוצה להגיד לכם שחוק השיבוט בכלל נחקק בישראל ובעוד כמה מדינות במערב בעקבות הכבשה דולי. הכבשה דולי הייתה בעצם השיבוט הרציני הראשון שעשו של בעל חיים, וזה הסעיר מאוד את העולם. אחרי זה שיבטו גם קוף וכלב, אבל הכבשה דולי היא סמל. כולם עקבו – חנונים כמוני עקבו אחרי התופעה הזאת. אני רוצה להגיד לכם שהכבשה דולי מצאה את מותה המצער לאחר שש שנים בלבד, זאת אומרת, השיבוט הצליח, אבל לתקופה מוגבלת. אני לא נביא פוליטי, אבל אני ארשה לעצמי להתנבא פה ולומר שכחול לבן, לפי מה שזה נראה כרגע בסקרים, לא יזכו לשש השנים של הכבשה דולי, ואני חושב שברור מאוד למה. אם תמשיכו להפר בכחול לבן את כל ההבטחות שנתתם לבוחרים שלכם, אני חושב שכולנו מבינים כבר לאן זה הולך. לכן אני אתנגד בהצבעה לשיבוט. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת עידן רול. אני מבקש לעבור – יסכם סגן שר הבריאות. << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> לא, לא צריך לסכם. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> לא? לא צריך לסכם. אנחנו מבקשים לעבור להצבעה על הצעת חוק איסור התערבות גנטית – – << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> תרשום אותי כבעד. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> – – (שיבוט אדם ושינוי גנטי בתאי רבייה) (תיקון מס' 4), התש"ף–2020. אני עובר להצבעה. הצבעה מס' 18 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 20 נגד – אין נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק איסור התערבות גנטית (שיבוט אדם ושינוי גנטי בתאי רבייה) (תיקון מס' 4), התש"ף–2020, לוועדת המדע והטכנולוגיה נתקבלה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תוצאות ההצבעה האלקטרונית: 20 בעד, אין מתנגדים, נמנע אחד. אני מבקש להוסיף על הצבעה זו את עמדותיהם של חברי הכנסת סגן השר יואב קיש, שתומך, חברת הכנסת מרב מיכאלי, שתומכת, חבר הכנסת אלי אבידר, שתומך, חבר הכנסת אוריאל בוסו, שתומך, חבר הכנסת עוזי דיין, שתומך – לא הצבעת במקומך, נכון? שתומך, וחבר הכנסת עידן רול שתומך. אשר על כן, 26 תומכים, נמנע אחד. אני קובע שהצעת החוק עברה בקריאה ראשונה, ותעבור לוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת לשם הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני מתכבד לתת למזכירת הכנסת הודעה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת ההסכמים האלה: הסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלות מדינות איסלנד, נורבגיה, שווייץ וליכטנשטיין, ואשרור החלטות הוועדה המעורבת ישראל – אפט"א; הסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין קבינט השרים של אוקראינה בדבר אזור סחר חופשי; פרוטוקול להסכם האירופי-ים תיכוני בין ממשלת מדינת ישראל לבין הקהילות האירופיות והמדינות החברות בהן בעקבות הצטרפות קרואטיה לאיחוד האירופי. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה למזכירת הכנסת. << הצח >> הצעת חוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – אכיפה) (תיקון), התש"ף–2020 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1336).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נעבור לנושא הבא בסדר-היום: הצעת חוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – אכיפה) (תיקון), התש"ף–2020, לקריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק סגן שר הבריאות חבר הכנסת יואב קיש. בבקשה, אדוני. << דובר >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר >> חברות וחברי הכנסת, כנסת נכבדה, אדוני היושב-ראש, העולם וישראל כחלק ממנו נמצאים כעת בעיצומה של פנדמיה כתוצאה מהתפרצות והתפשטות נגיף הקורונה. נכון להיום אין חיסון שבאמצעותו ניתן לצמצם את התפשטות הנגיף ואין טיפול יעיל למחלה. בישראל נכון ליום זה נדבקו מעל 20,000 חולים בנגיף, ונפטרו לצערי מעל 300 אנשים. מטרתו של חוק זה לתקן את החוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – אכיפה), התש"ף–2020, על מנת לייעל את האכיפה הנדרשת לצורך מניעת התפשטות נגיף הקורונה. זאת, בשל העלייה ברמת התחלואה בתקופה האחרונה ואי-ציות להוראות שמטרתן מניעת הדבקה בנגיף. מוצע לקבוע כי המצאה של הודעה על הטלת קנס מינהלי בשל עבירה בגין הפעלת עסק הפועל בניגוד לתקנות הגבלת פעילות, יכולה שתהיה גם בדרך של מסירה לאחראי למקום או העסק באותה העת, וכך תתאפשר אכיפה יעילה יותר אל מול עסקים, באמצעות אפשרות של אכיפה מיידית ויצירת הרתעה על ידי מסירת ההודעה על הטלת הקנס גם לאחראי למקום או העסק. עוד מוצע לקבוע כי על אף האמור בסעיף 16 לחוק העבירות המינהליות, שלפיו קנס מינהלי ישולם בתוך 60 ימים לאחר המצאת ההודעה על הטלתו, קנס מינהלי בשל עבירה על אי-עטיית מסכה, וכן בגין עבירות נוספות המפורטות בחוק, ישולם בתוך 45 ימים לאחר המצאת ההודעה על הטלתו. הוראה זו לא תחול אם הנקנס הודיע בתקופה הקבועה לכך כי ברצונו להישפט על העבירה. כמו כן, בשל ריבוי המקרים שבהם נמצא כי הציבור אינו מקפיד על עטיית מסכה, מוצע להגדיל את גובה הקנס על אי-עטיית מסכה מ-200 שקלים חדשים ל-500 שקלים חדשים. בשל האמור, ובהתאם להחלטת הממשלה, אבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק לתיקון וקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – אכיפה) התש"ף–2020. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לסגן שר הבריאות חבר הכנסת יואב קיש. אני מתכבד לעבור לרשימת הדוברים. ראשון הדוברים, חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת ניצן הורוביץ – אינו נוכח; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת אופיר סופר – אינו נוכח; חברת הכנסת סונדוס סאלח – אינה נוכחת; חברת הכנסת תמר זנדברג – אינה נוכחת; חברת הכנסת היבה יזבק – אינה נוכחת; חברת הכנסת ע'דיר כמאל מריח – אינה נוכחת; חבר הכנסת מתן כהנא – אינו נוכח; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – מוותרת. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני יכולה לדבר? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> חברת הכנסת אורנה – פשוט הקול שלי חזק, שתשמעו שהיא רוצה לדבר, בבקשה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> היא מופיעה ברשימת הדוברים? לא. נוסיף אותה לרשימת הדוברים, אין בעיה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תודה רבה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> בשמחה. חבר הכנסת הרב ישראל אייכלר, בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. אני בזה הרגע נועל את רשימת הדוברים, אחרי שצירפתי את חברת הכנסת אורנה ברביבאי. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד חברי הכנסת, אני מאוד מכבד ומחבב ומעריך את שר הבריאות יולי אדלשטיין ואת סגנו יואב קיש, ואני בעד שישמרו על ההנחיות, וחלילה מלהפר את ההנחיות. אבל לצערי, כמו שקורה בעת מצוקה בכל מיני מקומות בעולם, וגם כאן, אנו עדים בימים אלה למסע רדיפה חסר תקדים נגד הציבור החרדי, והזעקה עולה אלינו מן הציבור. כביכול בשם השמירה מנגיף הקורונה יש הגנה סלקטיבית של המגזר החרדי. עשו סגר על אלעד ללא הצדקה, בזמן שיש מקומות רבים שרמת התחלואה גבוהה בהם בהרבה; עשו סגר על שכונות חרדיות בטבריה, ובעבר – מי שלא ישכח – על בני ברק, בית שמש, דווקא בשכונות החרדיות בבית שמש, וגם בשכונות חרדיות בירושלים ולא שכונות אחרות. ישנה תחושה שמתעללים בציבור שנקרא בשפה הסלנגית "דוסים". רבותיי, בזמן חג הפסח, כשעברתי במחסומים, חשתי בירושלים, עירי האהובה, כבשטח כבוש. זה היה בעת הסגר על שכונתנו. שוב ושוב אנחנו נגיד את זה עד שיגיע למקומות הנכונים: הסגרים לא רק שאינם מועילים במאומה, הם אינם מרפאים קורונה – הם הופכים את הציבור החרדי לשק החבטות של הקורונה. מדברים בריאות וזורים פחד ואימה בציבור מפני הנגיף החרדי המפחיד. אם אתם רוצים לדעת כיצד ההסתה נוצרת על ידי ההסגר הסלקטיבי הזה, אני אראה לכם עדויות שמגיעות אליי כל היום משוטרים שמחלקים דוחות דווקא על אי-חבישת מסכה, דווקא לאנשים חרדים, כשאנשים חילונים באותה שעה ובאותו מקום לא מקבלים דוחות. שלא לדבר על אנשים שבאים אליי ואומרים לי שהם מסתובבים בתל אביב ולא רואים פקח בעיניים. בשכונות החרדיות יש יותר ויותר. אני חוזר עוד פעם: אסור להפר את ההנחיות, פיקוח נפש דוחה את כל התורה כולה, אבל צריך להקפיד על הכללים מתוך רצון ולציית להם. אבל אם יש יהודי שיצא רגע מהבית – היום קיבלתי ידיעה על מישהי, אישה שיצאה מרכב לטפל בתינוק שלה, ותוך דקה היא קיבלה דוח. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הרב אייכלר, אז תצביע נגד הצעת החוק? << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> השוטרים צריכים להזהיר ולחלק מסכות כפי שהם עושים באזורים הלבנים – ראינו שוטרים טובים שבאמת מזהירים ואפילו נותנים מסכה – ולא לצאת אל השוק ולהתנפל כשוחרים לטרף על לובשי השחורים. יש עבריינות גדולה מאוד על חוקי הריחוק של משרד הבריאות במצעדים, בהפגנות, ברחובות, בתל אביב, בחופים. בואו נראה את השוטרים חזקים עליהם. ההתנכלות היא נגד כל מה שקשור ליהדות. קחו את העניין של האולמות והמועדונים: החליטו היום להפעיל אותם ב-250 איש – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – ודווקא בבתי הכנסת רוצים לצמצם ל-50 משתתפים, ולא משנה מה גודל בית הכנסת. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> דין בית כנסת של עשרה מטרים כדין בית כנסת של 1,000 מטרים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הרב אייכלר – – – << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני רוצה לסיים ולומר: מדברים השבוע על זכות ההפגנה כי זאת זכות קדושה, כי איזה איש שמאל חסם כביש. מעולם לא ידעתי שבמדינת ישראל קיימת זכות כזאת. מעולם לא אמרו שלחרדים – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – מותר לחסום כבישים – ואני נגד חסימת כבישים. פתאום נזכרים שיש זכות ההפגנה. רבותיי, אני מבקש, אל תנצלו את הקורונה כדי ליצור אווירה אנטי-חרדית בישראל. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ישראל אייכלר. חבר הכנסת אלי אבידר – אינו נוכח; חבר הכנסת רם בן ברק – מוותר? מוותר; חברת הכנסת קרן ברק – אינה נוכחת; חברת הכנסת איילת שקד – אינה נוכחת; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חבר הכנסת אלכס קושניר – אינו נוכח; חבר הכנסת יאיר גולן – אינו נוכח; חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה – אינו נוכח; חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חבר הכנסת יאיר לפיד – אינו נוכח; חבר הכנסת אוסאמה סעדי – אינו נוכח. חבר הכנסת בועז טופורובסקי – יעלה ויבוא. אדוני, לרשותך שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. שומעים אותי? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> שומעים היטב. שומעים. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> פעם ראשונה שאני מכאן, אז זה קצת מוזר, אבל בסדר. אני נגד הצעת החוק הזאת, פשוט מאוד כי אני חושב שזו הדרך הכי קלה – לבוא ולהשית עלויות נוספות על אזרחים, לבוא ולהצר את הזכויות שלהם, את החופש שלהם, להגביר אכיפה בשם איזושהי קורונה. זה גם חלק מאותו מדרון חלקלק שאני כל הזמן מדבר עליו, שבו אנחנו, בשם איזשהו מצב חירום, פוגעים בחופש, בזכויות האזרחים, ובעצם פוגעים בדמוקרטיה הישראלית, קלף אחרי קלף. זה גם לעשות קיצורי דרך, כי כאשר האזרחים שומעים את הממשלה שלהם אומרת דברי טעם, נותנת חזון, מנהיגות ומגלה אחריות ודוגמה אישית, הם עושים מה שצריך. ככה ראינו בגל הראשון, מה שנקרא. ככה ראינו. לא היו את כל האכיפות האלה, את כל הקנסות האלה. ראש הממשלה ביקש, מנכ"ל משרד הבריאות ושר הבריאות ביקשו – האזרחים ביצעו. מה שעכשיו רואים זה שאין חזון, אין מנהיגות, אף אחד לא יודע מה קורה. ביום חמישי אומרים שאולי ביום ראשון ישנו את התקנות ואת ההוראות; ביום שישי אומרים: או-טו-טו נגיד לכם; במוצ"ש אומרים שביום ראשון בבוקר יגידו מה אפשר, מה לא. בן אדם שאולי יש לבת שלו בת-מצווה בשבוע הבא לא יודע אם הבת-מצווה תקוים או לא; עסקים לא יודעים אם הם מתקיימים או לא, לא יודעים אם פותחים או לא. אז מה זה עוזר שאנחנו ניתן להם מחר עוד דוחות, נכפיל אותם? מה זה עוזר שאנחנו ניתן לשוטרים יותר סמכויות לפגוע באזרחים? זו לא הבעיה. הבעיה היא שממשלת ישראל לא מכינה, לא מתמודדת – לא מכינה את העתיד, לא בודקת מה האפשרויות; לא אומרת לאזרחים: שימו לב, הינה, אני נותנת לכם איזושהי ודאות. היא לא עושה את זה, ולכן כולנו משלמים את המחיר. והתשובה הזאת, קיצורי הדרך האלה, התהליך המסוכן הזה של פגיעה בדמוקרטיה, של הצרת החופש של אזרחי מדינת ישראל, זה משהו שהכנסת, הבית הזה, חייבת להפסיק כמה שיותר מהר. החוק הזה – אסור לנו לתת לו לעבור. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת בועז טופורובסקי. חבר הכנסת יעקב אשר – אינו נוכח. חבר הכנסת מיקי לוי – נוכח. יעלה ויבוא אדוני. גם לרשותך שלוש דקות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תגיד מי אחריו. << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (הליכוד): << קריאה >> מיקי, מתי תפתיע אותנו? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אחריו – חבר הכנסת ינון אזולאי; לאחר מכן – חבר הכנסת סעיד אלחרומי; גברתי – אחרונת הדוברים. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> מה, לא סגרתם את הרשימה? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> סגרנו את הרשימה אחרי חברת הכנסת ברביבאי. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני שואל את חברי הקואליציה: האם אין לכם גבולות? בימים טרופים אלה, שבהם למדינת ישראל, לאזרחי מדינת ישראל, קשה, אתם הולכים לחתום ולהצביע על חוק כזה? מה קרה? איזו עבירה הם ביצעו? אפשר בקלות לבוא – אתם רוצים להכפיל את כל הקנסות? אי-חבישת מסכה – מ-200 שקלים ל-500 שקלים – אתם השתגעתם; להוריד את הימים שבהם יש אפשרות לאזרח לשלם מ-60 יום ל-45 יום. יש משפחות שלמות שנאנקות תחת הנטל, אין להן עבודה, מיליון מובטלים, חלקם ללא שכר, ללא דמי אבטלה, ואתם מעלים קנסות? אתם יודעים כמה פעמים אני יצאתי מהאוטו – ואני בחור אחראי – ושכחתי לרגע את המסכה, הלכתי 20 צעדים וחזרתי לקחת? מה קרה? במקום לחנך, במקום להסביר. יש לי הצעה בשבילכם: אם שוטר תופס מישהו, בפעם הראשונה יזהיר אותו, ייקח את הפרטים שלו, יכניס את זה למחשב כף היד שלו. בפעם הבאה שייתפס אותו אדם – אז אפשר להחיל עליו קנס. למה לעשות את החיים לאזרחי מדינת ישראל כל כך קשים כשגם כך קשה להם? מ-200 שקלים ל-500 שקלים קנס על אי-חבישת מסכה? אתם לא מתביישים? מי שיצביע על החוק הזה, ירים את ידו כדי להגדיל את הנטל הזה – אני אומר לכם בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים: אתם תישאו באחריות, אתם תסבירו אז לציבור. לפני כמה שבועות אישרנו את חוק המענקים לטובת החזרת עובדים לעבודה. מתברר שהנוסח קבע כי המענקים יועברו בתוך חודש ימים מפרסום החוק ברשומות. החוק פורסם ב-16 ביוני – מה שמאפשר לאוצר עוד כמעט שלושה שבועות לא להעביר את המענקים. צריך לדבר על זה שחשוב לזרז את מתן המענקים למי שהחזיר עובדים לעבודה, ולא להמשיך להתעכב ולהפנות בעלי עסקים לנוסח החוק. בואו נפסיק להתעלל בעובדים ובמעסיקים. מי שיצביע בעד העלאת הקנסות לאזרחי מדינת ישראל לא יוכל להסתכל לאזרחים האלה בפרצוף. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מיקי לוי. אחריו – חבר הכנסת ינון אזולאי – מוותר; חבר הכנסת סעיד אלחרומי – מוותר. חברת הכנסת אורנה ברביבאי – תעלה ותבוא. לרשותך, גברתי, שלוש דקות, בבקשה. אחרונת הדוברים. << דובר >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אין יותר פואטי מזה שאנחנו מסיימים את היום שבכולו עסקנו בנושא מעקבי השב"כ בלהעניש את הציבור בעוד עונש: לא מספיק שהשב"כ יעקוב אחריהם, ייכנס להם לטלפונים – עכשיו גם נפחיד אותם, את האנשים את – אלה שסובלים מהקורונה או מבעיה בריאותית, ואנחנו רואים שהמספרים עולים, את אלה שסובלים מהקורונה בכלכלה, בעבודה, בפרנסה – ועכשיו נגיד להם: הממשלה לא עסקה בנושא ההסברה, הממשלה לא הצליחה לייצר איזשהו גוף שמסנכרן, בגודל העצום שלה, בין חלקי המשרדים השונים, אבל הממשלה תטפל בקורונה כמו שצריך: היא תעניש את האזרחים. היא תקבע ש-250 שקל זה לא סכום מרתיע. ומהרגע שיעבור החוק אפשר יהיה לקבוע 500 שקל. ואני שואלת: כמה מנותקת הממשלה הזאת יכולה להיות? מי אתם חושבים שמסוגל לשלם סכומים כאלה? ומאיפה – מדמי האבטלה שלא משלמים לא לעצמאים, לא לשכירים ולא לאחרים? מאיפה לשלם את הקנסות האלה? אז צאו ותסבירו, צרו אמון – מה שכבר לא יכול לקרות עם הממשלה הזאת. אמון של הציבור בממשלה הזאת כבר לא יקרה, וזה בהחלט משקף את המציאות בפועל. בגלל זה ללכת ולהעניש את הציבור? בעיניי, זה פשוט לא מכבד לא את הממשלה ולא את האזרחים. אם נותרה טיפת בושה בממשלה הזאת, אז במקום להגדיל את הקנס – להסיר אותו, לחנך, להסביר ולעודד לאחריות ציבורית בקרב הציבור. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת אורנה ברביבאי. סגן שר הבריאות יעלה לסכם, לאחר שסיימנו את רשימת הדוברים, ולאחר מכן נעבור להצבעה על הצעת החוק. בבקשה, אדוני. << דובר >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, כמה דברים על קורונה מחודש מאי עד חודש יוני: עלינו בנדבקים פי 25 כל יום, מסביב 20 לקרוב ל-500 – 1. פי שישה במאומתים, באחוז המאומתים בבדיקות, כי עלינו בבדיקות – הרי אני שומע את הטענה הזאת כל הזמן: אתם עושים יותר בדיקות, אז בוא נדבר על אחוז המאומתים בסך כל הבדיקות: היינו ב-0.4%, 0.5%. הרי בסוף, תבינו, אם אין תחלואה, תעשה מיליון בדיקות, אתה לא תקבל תוצאות. עלינו, אני אומר לכם – ביומיים-שלושה האחרונים, מעל 3% של מאומתים. כשהמגפה הייתה בשיאה היינו סביב 7%–10%. אנחנו מתקדמים לשם. קצב הכפלה – עשרה ימים. חולים קשים ממאי ליוני – אומנם נראים יציבים, אבל חשוב לי לדבר על חולים קשים חדשים. למה? לצערי, יש נפטרים בין החולים הקשים, ולמזלנו יש גם אנשים שמחלימים. אם מנכים את זה ומסתכלים רק על החולים הקשים החדשים, היינו ב-40 בחודש מאי – אנחנו מעל 80 בחודש יוני. בכל מדד אנחנו מכפילים. איפה אנחנו טובים? אנחנו טובים היום כשאנחנו שומרים על המבצר, על אוכלוסיות הסיכון, על הגיל השלישי, ואנחנו מבינים ששם אנחנו רגישים. אבל כשאנחנו מדברים עם כל אנשי המקצוע הם אומרים לנו: כשהתחלואה מתקדמת אנחנו לא נצליח לשמור על המבצר. זה יגיע לשם. וזה החשש הגדול, ולכן אנחנו הלכנו להגבלות שהלכנו עליהן היום – בשביל למנוע את עליית התחלואה. אני אומר לכם, אני לא נביא ואני לא מתכוון להיות נביא, אבל אני מאוד חושש מאירוע של עוד עשרה ימים מהיום, לא 500 נדבקים – 1,000 נדבקים, כי אם לא נעשה דבר – לשם הולכים, זה מאוד פשוט. כל אנשי המקצוע מדברים על כך. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אדוני סגן השר, מה זה קשור לקנסות מוגדלים? << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> לא קשור. אני מנסה – מיקי – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> חבר הכנסת מיקי לוי, אני החלטתי כרגע לספר לכם על הקורונה. לא קשור. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> כל מה שאמרת מקובל עליי, אבל למה קנסות? מסכנים האזרחים. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> חבר הכנסת מיקי לוי, אני לא בא עכשיו רק לחוק הספציפי הזה. אני מבין את ההסתייגויות שלך. אני חושב שמן הסתם ידונו בוועדה. אבל חשוב לי להתייחס רגע למצב הקורונה – דברים שהיו היום בקבינט הקורונה, בנושאים שחשוב לי שגם הציבור יכיר אותם. יש גישה שאומרת: בואו נחכה למספרים היותר-משמעותיים של החולים הקשים ואז נעצור את זה. למה עכשיו להפריע? "להפריע", במירכאות, או למה עכשיו אתם עוצרים את המשק? למה עכשיו אנחנו משלמים מחיר כלכלי, כשמספר החולים הקשים מאוד נמוך? דרך אגב, נכון. מערכת הבריאות היום, ברוך השם, גם יותר מוכנה, גם יותר ערוכה, ויכולה בהחלט לטפל במספר של המקרים הקשים שנמצאים היום במערכת הבריאות. החשש הגדול – וזה מה שאני אומר – שאופי המחלה והעלייה הכל-כך דרמטית, ביום שנגיע לאותו מספר של חולים קשים, ששם נגיד: רגע, רגע, אנחנו רוצים לעצור את הגלגלים, לצערי אנחנו כבר, מה שנקרא, נאחר את המועד. המשמעות תהיה כבדה מאוד על מערכת הבריאות, וקשה עד כדי סגר בנושא הכלכלי. לשם אסור למדינת ישראל להגיע, זו האחריות שלנו, ולכן קבינט הקורונה החליט היום על ההגבלות שהוא החליט. אני חושב שהאירוע הזה של הליכה מרוסנת, מה שנקרא, צעד אחד אחורה, כדי לשמור – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> שלמה, שלמה, אנחנו כבר מצביעים. – – כדי לשמור על כך שאנחנו לא נהיה בנקודת אל-חזור בנושא התחלואה ובנושא הכלכלי – חייבים לרסן את הדברים עכשיו. היושב-ראש, אני ברשותך חושב שגם בהצעה הזאת – אני מבין שיש כל מיני הסתייגויות – אני חושב שהדברים האלה, מן הראוי שיידונו בוועדה, ואני מבקש מהכנסת להצביע בעד ההצעה. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לסגן שר הבריאות. אני מבקש לעבור להצבעה על הצעת חוק לתיקון – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תצביעו נגד. מטילים קנסות על האזרחים. תתביישו. 500 שקל קנס. אין לכם אלוהים. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי, דבריך נשמעו. הצעת חוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – אכיפה) (תיקון), התש"ף–2020, בקריאה ראשונה. אני עובר להצבעה. הצבעה מס' 19 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 26 נגד – 13 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – אכיפה) (תיקון), התש"ף–2020, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> ובכן, תוצאות ההצבעה האלקטרונית: 26 בעד, 13 מתנגדים, ואני מבקש להוסיף עוד את סגן שר הבריאות חבר הכנסת יואב קיש, שביקש להצטרף כתומך, וחבר הכנסת יעקב טסלר, שמצטרף כתומך. אשר על כן, תוצאות ההצבעה הן 28 בעד, וחבר הכנסת ווליד טאהא מתנגד, אז 14 נגד. אשר על כן, אני קובע שהצעת החוק עברה בקריאה ראשונה, ותועבר לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת לשם הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. << הצח >> הצעת חוק ניהול דיוני ועדות השחרורים והוועדה לעיון בעונש (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1335).] (קריאה ראשונה) [ << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> הצעת החוק הבאה בסדר-היום – הצעת חוק ניהול דיוני ועדות השחרורים והוועדה לעיון בעונש (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020, לקריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק כבוד שר המשפטים חבר הכנסת אבי ניסנקורן. בבקשה, אדוני יעלה ויבוא. << דובר >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת חוק ניהול דיוני ועדות שחרורים והוועדה לעיון בעונש (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020. הצעת החוק שלפנינו נועדה להסדיר את אופן קיום דיוני ועדות השחרורים והוועדה לעיון בעונש לפי חוק השיפוט הצבאי בתקופת ההתמודדות עם נגיף הקורונה, נוכח הקושי הנובע מהבאת עצורים ואסירים לבתי המשפט תוך שמירה על כללי התו הסגול. הוראות בעניין זה נקבעו בתקנות שעת חירום אשר תוקפן פקע, ועל כן מוצע לעגן אותן בהתאמות הנדרשות במסגרת הוראת שעה למשך 12 חודשים. הצעת החוק הנוכחית כוללת כמה הסדרים. אלה ההסדרים העיקריים: הסמכת יו"ר ועדת השחרורים או הוועדה לעיון בעונש לקבל החלטות בנושאים דיוניים בלבד, ללא חובת התכנסות של הוועדה כולה; הסדרת האפשרות לקיום דיון בוועדה שלא בנוכחות האסיר אלא בהשתתפותו מרחוק, באמצעות אמצעי טכנולוגי, תוך קביעת הוראות שונות אשר יבטיחו את זכויותיו בדיון, לרבות האפשרות לקיים דיון חוזר; הסדרת חובת ההתייצבות של אסיר בתחנת משטרה כחלק מתנאי שחרורו בתקופה שבה קיימת הגבלת ניידות בשל נגיף הקורונה. הצעת החוק תבטיח כי זכותם של אסירים לקיום דיון בעניינם בפני ועדת השחרורים או בפני הוועדה לעיון בעונש תתממש גם בתקופה שבה נוכחותם הפיזית בדיון אינה מתאפשרת. על כן, הכנסת מתבקשת לאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה ולהעבירה לוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לשר המשפטים חבר הכנסת אבי ניסנקורן. אני מתכבד לעבור לרשימת הדוברים בהצעת חוק זו. ראשון הדוברים, חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת ניצן הורוביץ – אינו נוכח; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת אופיר סופר – אינו נוכח; חברת הכנסת סונדוס סאלח – אינה נוכחת; חברת הכנסת תמר זנדברג – אינה נוכחת; חברת הכנסת היבה יזבק – אינה נוכחת; חבר הכנסת מתן כהנא – אינו נוכח; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חבר הכנסת ישראל אייכלר – אינו נוכח; חבר הכנסת אלי אבידר – אינו נוכח; חבר הכנסת רם בן ברק – אינו נוכח; חברת הכנסת קרן ברק – מוותרת; חברת הכנסת איילת שקד – אינה נוכחת; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חבר הכנסת אלכס קושניר – אינו נוכח; חבר הכנסת יאיר גולן – אינו נוכח; חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה – אינו נוכח; חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חבר הכנסת יאיר לפיד – אינו נוכח; חבר הכנסת אוסאמה סעדי – אינו נוכח; חבר הכנסת יעקב אשר – אינו נוכח. חבר הכנסת מיקי לוי, בזכותך יוכל שר המשפטים לסכם את ההצעה. בבקשה, אדוני. שלוש דקות. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. באמת, תסתכלו על עצמכם. אתם תעלו על כלי הרכב, תיסעו הביתה – ולפני שלוש דקות הרמתם אצבע ואישרתם הכפלה או כמעט שילוש, פי שניים וחצי, של הקנסות על אזרחי מדינת ישראל, שגם ככה מיליון איש מהם ללא עבודה. חלקם אינם מקבלים אבטלה. בהרמת היד שלכם אישרתם 500 שקלים קנס כספי על מי שאינו עוטה מסכה, וקיצרתם את טווח התשלום של הקנס מ-60 ל-45 יום. מה כל כך קשה להבין שהמאבק בתאונות הדרכים, שכלל – אתן מפריעות לי. אדוני, מפריעים לי למטה. זה שאני מדבר מלמעלה לא אומר שצריכים לצעוק. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> כבוד השרה, כבוד השרות וחברת הכנסת חיימוביץ', אתן יכולות לדבר, אבל אם אפשר לעשות את זה בשקט, וכבוד השרה, אם אפשר גם לבקש מגברתי לשבת. כבוד השרה אורלי לוי. כבוד השרה אורלי לוי אבקסיס, אם אפשר, לאפשר לחבר הכנסת מיקי לוי להמשיך. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> וגם בתא של הליכוד – אם אני יורד, אני רוצה לרדת למטה, אדוני, ולנאום. אני נואם מלמעלה ומפריעים לי באולם. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אדוני, אנחנו – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אבל בבקשה, אדוני, אני רק מבקש שקט. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> ודאי, מאפשרים לקיים את הדיון. הדיון יתקיים. אנחנו נשמע את דבריו. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> בהרמת היד שלכם עשיתם את הקנס הזה פי 2.5, ל-500 שקלים. הדבר דומה למאבק בתאונות הדרכים, באותם נהגים ששוחחו בטלפון הנייד שלהם תוך כדי נהיגה. הקנסות הוכפלו. האם זה עזר למנוע את תאונות הדרכים? התשובה היא לא. מה כן השפיע? עוד פעם ועוד פעם – חינוך ותרבות נהיגה. אנחנו בתקופה קשה, בתקופת קורונה, אלוהים ישמור. בשביל מה הקנס הוכפל פי 2.5, ל-500 שקלים? בשביל מה? אתם חושבים שזה ימנע? שישאל כל אחד מכם את עצמו כמה פעמים הוא יצא מהבית ושכח את המסכה, כמה פעמים הוא ירד מהאוטו ושכח את המסכה. כל כך פשוט – הרי לשוטרים יש אייפד ביד – לעצור, לעכב את אותו אדם, לבקש את פרטיו של מי שאינו עוטה מסכה, להכניס את פרטיו אל תוך מחשב כף היד ובפעם הבאה שיתפסו אותו – לתת לו קנס. לא צריך קנס של 500 שקלים, מספיק להסתפק ב-200 שקלים. אבל אתם, בעזות רוח, בקשיות לב, הצבעתם על העלאת הקנס מ-200 ל-500 שקלים ועל קיצור זמן התשלום מ-60 יום ל-45 יום. לאנשים אין כסף ללכת למכולת, מה בדיוק אתם עושים? מה אתם רוצים להשיג? הגדלתם את הקנסות כי אתם קשי לב ואין לכם אלוהים. תתביישו. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מיקי לוי. חבר הכנסת ינון אזולאי – מוותר; חבר הכנסת סעיד אלחרומי, אחרון הדוברים – מוותר. אשר על כן, אני מתכבד לעבור להצבעה על הצעת חוק ניהול דיוני ועדות השחרורים והוועדה לעיון בעונש (הוראת שעה, נגף הקורונה החדש), התש"ף–2020, בקריאה ראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 20 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 15 נגד – 2 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק ניהול דיוני ועדות השחרורים והוועדה לעיון בעונש (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תוצאות ההצבעה האלקטרונית הן 15 בעד, שני מתנגדים, אין נמנעים. לבקשת חברות הכנסת וחברי הכנסת, אני מצרף להצבעה את מי שיבקש: חבר הכנסת ינון אזולאי, חברת הכנסת קרן ברק, חברת הכנסת מיכל שיר, חברת הכנסת אתי עטייה, חברת הכנסת חיימוביץ', חבר הכנסת אליהו חסיד, חבר הכנסת יעקב טסלר וכבוד השרה אורלי לוי אבקסיס. אשר על כן, תוצאות ההצבעה לארח צירופם הן 23 תומכים ושני מתנגדים. הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה, ותועבר לוועדת חוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה), התש"ף–2020 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1305).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני מתכבד לעבור לנושא הבא בסדר-היום – הצעת חוק הביטוח הלאומי (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה), התש"ף–2020, לקריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק כבוד סגן שר האוצר חבר הכנסת יצחק כהן. בכבוד, אדוני. << דובר >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, הצעת חוק הביטוח הלאומי (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה) – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני מבקש לשמור על השקט גם מחברות הכנסת והשרות. תודה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> ברק, קרן ברק, כדאי לך לשמוע. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> כן? למה, זה על שוק ההון, משהו? << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> משהו דומה. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> כי אנחנו לא בעד זה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> ביטוח לאומי. הצעת החוק המונחת לפניכם מובאת לאישורכם על מנת לעגן בחקיקה את תקנות שעת החירום שאושרו על ידי הממשלה. משרד האוצר מביא בשורה משמעותית ומרחיב את רשת הביטחון הסוציאלית בשעת המשבר על מנת לתת מענה לכל מי שמצא את עצמו מחוץ לשוק העבודה. עיקרי התיקון – השרה גמליאל, גילה, גילה גמליאל – עיקרי התיקון: קיצור תקופת האכשרה הדרושה לזכאות לדמי אבטלה – במקום 12 חודשי אכשרה הדרושים לזכאות לדמי אבטלה, ניתנה הקלה משמעותית, כך שגם מי שצבר רק שישה חודשי אכשרה יוכל להיות זכאי לדמי אבטלה; הארכת תקופת התשלום המרבית למי שתמו ימי זכאותו לדמי אבטלה – כדי לאפשר למובטלים שהסתיימה תקופת זכאותם במהלך תקופת המשבר פרק זמן נוסף למציאת עבודה במקביל לקבלת דמי אבטלה, הצעת החוק מאריכה את תקופת התשלום עבורם עד ל-31 במאי 2020. יש לציין כי במסגרת הדיון בחוק בוועדת העבודה והרווחה בכוונת הממשלה להאריך את הזכאות לדמי האבטלה עד לאמצע אוגוסט. תשלום מקדמות למבוטח שטרם הושלמו הליכי הטיפול בתביעתו לדמי אבטלה – בשל מספרן הרב של התביעות שהוגשו למוסד לביטוח לאומי, נוצר עומס באישור התביעות. על מנת לענות על הצורך לתשלום בזמן לכל הזכאים – – – אני לא יכול, אני לא שומע את עצמי. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> כבוד סגן השר לא מצליח לשמוע את עצמו. גבירותיי חברות הכנסת, אם אתן רוצות לדבר – אפשר לעשות את זה מחוץ למליאה. זה מפריע. בבקשה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> זה חשוב. דמי אבטלה, עצמאים – זה חשוב. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> יש לנו פה שר תורן. אם אתן רוצות, אתן יכולות לבקש מהשר פרץ – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> תשלום מקדמות למבוטח שטרם הושלמו הליכי הטיפול בתביעתו לדמי אבטלה – בשל מספרן הרב של התביעות שהוגשו למוסד לביטוח לאומי, נוצר עומס באישור התביעות. על מנת לענות על הצורך לתשלום בזמן לכל הזכאים, התיקון מאפשר תשלום מקדמות לדמי אבטלה בעד החודשים מרץ עד מאי 2020 גם אם הטיפול בתביעה טרם הושלם. שיפוי המוסד לביטוח לאומי על הוצאותיו בגין הנושאים שלעיל וכן על הסכומים שהוציא בשל תשלום מענקי ההסתגלות המיוחדים לבני 67 ומעלה ; ביטול התקנות לשעת חירום לעניין ביטוח אבטלה – מוחלפות בהצעת חוק זו. אבקש מחבריי חברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה ולהעבירה לוועדת העבודה והרווחה להכנתה לקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לסגן שר האוצר חבר הכנסת יצחק כהן. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> שוב, אני עוד פעם רוצה לחזור על משפט שנבלע ואולי לא שמעו אותו: במסגרת דיון בחוק בוועדת העבודה הרווחה, החלטת הממשלה והאוצר היא להאריך את הזכאות לדמי אבטלה עד לאמצע אוגוסט. חשוב לציין את זה. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. תבורכו. בהחלט, אני בטוח שכל חברי הבית מברכים על המהלך החשוב הזה. נעבור לרשימת הדוברים: חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת ניצן הורביץ – אינו נוכח; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת אופיר סופר – אינו נוכח; חברת הכנסת סונדוס סאלח – אינה נוכחת; חברת הכנסת תמר זנדברג – אינה נוכחת; חברת הכנסת היבה יזבק – אינה נוכחת; חבר הכנסת מתן כהנא – אינו נוכח; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חברת הכנסת אורלי פרומן – אינה נוכחת; חבר הכנסת ישראל אייכלר – אינו נוכח; חבר הכנסת אלי אבידר – אינו נוכח; חבר הכנסת רם בן ברק – אינו נוכח; חברת הכנסת קרן ברק – מוותרת, אני מניח; חברת הכנסת איילת שקד – אינה נוכחת; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח. חבר הכנסת אלכס קושניר – נמצא. יעלה ויבוא אדוני. לרשותך שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני סגן השר, אני יכול להגיד לך, אדוני היושב-ראש, שהייתי היום בחו"ל. השמיים סגורים, אבל הייתי בחו"ל. הבעיה היא שחו"ל נמצא פה למטה, ליד הכיכר. יש פה שתי מדינות. יש את משרד האוצר – בניין יפה ושלו, ביום שני לא קורה בו שום דבר – ומהצד השני של הכביש יש אנשים שרעבים ללחם. אלה חבר'ה מענף התרבות וענף האירועים, והצטרפו אליהם גם אנשים מענף התיירות. והממשלה פשוט לא נותנת להם שום פתרונות. אני יודע שהרבה מאוד חברי כנסת מגיעים אליהם ומדברי איתם, כולל חברי כנסת מהקואליציה וכולל חברי כנסת מהאופוזיציה, אבל תכל'ס, תכל'ס, לא קורה שום דבר. אף אחד לא מציע להם פתרונות. בתיירות אומרים: כל המדינות, גם עם התחלואה הרבה יותר גבוהה משלנו, מצאו פתרונות, יש איזשהו מתווה יציאה. פה – שום דבר, כלום. אנחנו פשוט באי-ודאות. הממשלה החליטה שהיא עושה לכולם טירונות, וערך האי-ודאות הוא הערך הכי חשוב. יותר מזה, הממשלה הוציאה עכשיו הגבלות חדשות בנושא הקורונה, נכון? לגבי הסטודנטים – יש פה שר החינוך, למרות שהוא כבר לא מטפל באוניברסיטאות. אתם עשיתם את השינויים האלה, אבל הממשלה – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – לשעבר, לשעבר. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – אבל הממשלה אמרה שהסטודנטים ייבחנו באמצעות זום. כל האוניברסיטאות או כמעט כולן הוציאו הודעה לסטודנטים, מיילים – יש לי מיילים – שהאוניברסיטאות כתבו שלא, הבחינות מתקיימות כסדרן. אז לא רק שהממשלה הזאת מנותקת, גם הגופים של הממשלה לא סרים למרות הממשלה. מה קורה פה? אני מציע, אדוני סגן השר, שתיקח את הפקידים שיושבים שם למעלה בבניין, תוריד אותם למטה לכיכר ותדברו עם האנשים, תקשיבו למה שיש להם להגיד. יש להם מלא מה להגיד, ותאמין לי, יש להם אחלה פתרונות. אבל אתם מנותקים, ולא רק שאתם מנותקים, אתם גם נותנים כנראה הנחיות שאי-אפשר לבצע אותן. ולכן, באמת, אני מבקש: בואו פעם אחת נרד למטה, נדבר עם האנשים האלה. אמרתי בתחילת דבריי שמדובר בשתי מדינות, אז בואו נתאחד חזרה, נהיה במדינה אחת ונעזור אחד לשני, תהיה פה ערבות הדדית ואנחנו, נציגי הציבור ופקידי הממשלה, בסוף נתחיל לבצע את תפקידנו ונסייע לאנשים שבאמת זקוקים לעזרה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אלכס קושניר. חבר הכנסת יאיר גולן – אינו נוכח; חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה – אינו נוכח; חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חבר הכנסת יאיר לפיד – אינו נוכח; חברת הכנסת אתי עטייה – מוותרת; חבר הכנסת אוסאמה סעדי – אינו נוכח; חבר הכנסת יעקב אשר – אינו נוכח. חבר הכנסת מיקי לוי, אדוני יעלה ויבוא. לרשותך שלוש דקות מלאות. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני סגן שר האוצר, ידידי חבר הכנסת איציק כהן, אדוני סגן שר האוצר, אני אודה לך אם תקשיב לי דקה. לפני כמה שבועות אישרנו את חוק המענקים לטובת החזרת עובדים לעבודה. מתברר שהנוסח קבע כי המענקים יועברו בתוך חודש ימים מיום פרסום החוק ברשומות. החוק פורסם ב-16 ביוני, מה שמאפשר לאוצר עוד כמעט שלושה שבועות לא להעביר את המענקים. צריך לדבר על זה שחשוב לזרז את מתן המענקים למי שמחזיר עובדים לעבודה ולא להמשיך ולהתעכב ולהפנות בעלי עסקים לנוסח החוק. אני מבקש, אדוני סגן שר האוצר, תאמין לי, מחכים אנשים בחוץ. חבר הכנסת ינון, תן לי לדבר עם סגן שר האוצר. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אמרתי לו שיקשיב לך. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אדוני סגן שר האוצר, יש לי עוד 1:56 דקות. אני אקריא עוד פעם את מה שכתבתי לעצמי: לפני כמה שבועות אישרנו את חוק המענקים לטובת החזרת עובדים לעבודה. מתברר שהנוסח קבע כי המענקים יועברו בתוך חודש ימים מיום פרסום החוק ברשומות. החוק פורסם, אדוני סגן שר האוצר, ב-16 ביוני, מה שמאפשר לאוצר עוד כמעט שלושה שבועות – פחות זמן ממה שהיה צריך – לא להעביר את המענקים. צריך לדבר על זה שחשוב לזרז את מתן המענקים למי שהחזיר עובדים לעבודה, ולא להמשיך ולהתעכב ולהפנות בעלי עסקים לנוסח החוק. אני מבקש: תצלול לזה, תעשה עם זה משהו, בבקשה ממך. מדובר באנשים שאיבדו את מקור פרנסתם. ועוד מילה לחברי הכנסת, אופוזיציה-קואליציה: דיברתי על שני האוהלים, ודיבר גם חבר הכנסת קושניר על שני האוהלים מול משרד האוצר. אוהל אחד, של עולם התרבות, מוצב שם זה חודש ימים – עדיין לא נפתח לפעילות; נפתח בצורה חלקית מאוד. אנשים איבדו את מקור פרנסתם. האוהל השני נפתח הבוקר והוא האוהל של העוסקים בעולם התיירות: חברות תעופה, טייסים, משרדי נסיעות, מורי דרך, עובדי רשות שדות התעופה, מנהלי בתי מלון – כל העולם שעוסק בתיירות. 80 מדינות פתחו את שעריהן לתיירות חוץ. אולי נלמד משהו מהן? אולי נלך לראות איך הן עשו את זה? אולי נוכל לחתום איתם חוזים ולתכנן בפרק זמן קצר את חזרת העולם, התיירות, למדינת ישראל? בבקשה, תרימו את זה, אדוני סגן שר האוצר. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מיקי לוי. תודה רבה. חבר הכנסת ינון אזולאי – מוותר. אשר על כן, עם תום רשימת הדוברים – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> סליחה? כן, חבר הכנסת סעיד אלחרומי – מוותר. אשר על כן, אני מתכבד לעבור להצבעה בקריאה ראשונה על הצעת חוק הביטוח הלאומי (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה), התש"ף–2020. הצבעה. הצבעה מס' 21 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 13 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הביטוח הלאומי (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה), התש"ף–2020, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני אציין – תוצאות ההצבעה האלקטרונית: 13 תומכים, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני מוסיף להצבעה את השרה אורלי לוי אבקסיס, חבר הכנסת סעיד אלחרומי, חבר הכנסת ווליד טאהא, חבר הכנסת ינון אזולאי, חבר הכנסת אופיר כץ, חברת הכנסת תהלה פרידמן וסגן שר האוצר יצחק כהן כתומכים בהצעת החוק. אשר על כן, 13 ועוד שבעה – 20 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתה מכיר אותי, אדוני סגן שר האוצר. מה שטוב לאזרחי ישראל – אני בעד. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אשר על כן, הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה, ותועבר – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ועדת הכספים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> צורפתם? חברת הכנסת קרן ברק צורפה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם אנחנו? גם אני? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> זהו, חברת הכנסת מיכל שיר וחברת הכנסת קרן ברק – 22, ואתן צריכות לציין את זה לאחר ההצבעה האלקטרונית. בסדר. 22 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> ועדת חוקה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> הצעת החוק תועבר לוועדת הכנסת לשם הכרעה איזו ועדה תדון בה. הממשלה ביקשה את ועדת העבודה והרווחה וחברי הכנסת ביקשו את ועדת החוקה או ועדת הכספים; יוכרע על ידי ועדת הכנסת. תודה רבה. תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום שלישי, ח' בתמוז התש"ף, 30 ביוני 2020, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 21:56. << סיום >>