דברי הכנסת

דברי הכנסת יח / מושב שלישי / ישיבה רס"א / כ"ו–כ"ח בטבת התשפ"ה / 24–26 בפברואר 2025 / 18 חוברת י"ח ישיבה רס"א הישיבה המאתיים-ושישים-ואחת של הכנסת העשרים-וחמש יום שני, כ"ו בשבט התשפ"ה (24 בפברואר 2025) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 6 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 6 הצעות סיעות יש עתיד, העבודה, ישראל ביתנו, המחנה הממלכתי, רע"מ וחד"ש-תע"ל להביע אי-אמון בממשלה בשל: 8 1. הפקרות, שחיתות ופגיעה בביטחון המדינה, בלשכה הכי רגישה במדינה; 8 2. ממשלה ללא אמון ציבורי; 8 3. כישלון הממשלה בטיפול בחברה הערבית בדואית בנגב 8 מאיר כהן (יש עתיד): 8 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 11 גלעד קריב (העבודה): 24 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 27 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 30 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 33 נאור שירי (יש עתיד): 35 אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): 42 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 43 יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 44 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 45 אפרת רייטן מרום (העבודה): 46 הצעת ועדת הכנסת בדבר שינוי בהרכב הסיעתי של ועדות הכנסת 49 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 49 אלעזר שטרן (יש עתיד): 51 מתן כהנא (המחנה הממלכתי): 53 רם בן ברק (יש עתיד): 55 מירב בן ארי (יש עתיד): 58 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 62 יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): 63 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 64 נאור שירי (יש עתיד): 65 מיקי לוי (יש עתיד): 67 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 68 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 69 גלעד קריב (העבודה): 69 מירב כהן (יש עתיד): 73 נעמה לזימי (העבודה): 76 אבי מעוז (נעם): 78 מיכל שיר סגמן (יש עתיד): 78 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 80 גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): 83 משה טור פז (יש עתיד): 84 שרון ניר (ישראל ביתנו): 85 רון כץ (יש עתיד): 86 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 88 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 89 טלי גוטליב (הליכוד): 90 מאיר כהן (יש עתיד): 92 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 93 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 93 הצעת ועדת הכנסת בדבר שינוי בהרכב הסיעתי של ועדות הכנסת 94 צגה מלקו (הליכוד): 94 יסמין פרידמן (יש עתיד): 96 לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): 97 שלי טל מירון (יש עתיד): 98 אושר שקלים (הליכוד): 100 מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): 103 עודד פורר (ישראל ביתנו): 104 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 106 יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): 107 אביחי אברהם בוארון (הליכוד): 107 אריאל קלנר (הליכוד): 109 שר הפנים משה ארבל: 123 השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: 130 הודעה אישית של חברת הכנסת טלי גוטליב 140 טלי גוטליב (הליכוד): 140 הצעת ועדת החינוך, התרבות והספורט בדבר פיצול הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – הרחקת סטודנטים תומכי טרור ממוסד לימוד ופירוק תאים תומכי טרור), התשפ"ג–2023 142 אביחי אברהם בוארון (בשם ועדת החינוך, התרבות והספורט): 142 לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): 144 מירב בן ארי (יש עתיד): 146 רון כץ (יש עתיד): 156 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 161 אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): 162 מיקי לוי (יש עתיד): 163 טלי גוטליב (הליכוד): 165 מתן כהנא (המחנה הממלכתי): 167 הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 82) (הארכת משך תחולת החוק לגבי עבירות מין), התשפ"ה–2025 169 שר המשפטים יריב לוין: 169 מירב בן ארי (יש עתיד): 170 רון כץ (יש עתיד): 171 צגה מלקו (הליכוד): 174 הצעת חוק לתיקון דיני הקניין הרוחני (מועד ערעור על החלטות הרשם), התשפ"ה–2024 178 שר המשפטים יריב לוין: 178 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 252) (מענק לימודים), התשפ"ה–2024 181 שר המשפטים יריב לוין: 181 מירב בן ארי (יש עתיד): 182 חילופים בוועדות הכנסת 183 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 184 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברות וחברי הכנסת, שלום. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שני כ"ו בשבט התשפ"ה, 24 בפברואר 2025. זהו היום ה-507 למלחמה, שעודנה נמשכת, וזהו גם מניין הימים ש-63 מאחינו ואחיותינו, שתמונותיהם מביטות אלינו כאן ממעל, עודם נמצאים בשבי, ואנו כולנו מתפללים לשובם המהיר למשפחותיהם. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/5530/25 וכלה בהצעת חוק פ/5561/25: הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (שכר לחבר מועצה), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אלון שוסטר; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – מתן הקלה לבניין קיים), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת יעקב אשר; הצעת חוק-יסוד: שכר נושאי משרה ברשויות השלטון (תיקוני חקיקה), מאת חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון; הצעת חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים) (תיקון – מתן עדות שלא בפני הנאשם בעבירת נטילת דמי חסות), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת יצחק קרויזר; הצעת חוק האזרחות (תיקון – אי-מתן אזרחות לילדו של אדם שנכנס לישראל שלא כדין), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, אביגדור ליברמן, עודד פורר, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק לתיקון מונחים בחקיקה (יהודה והשומרון), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת איתמר בן גביר, יצחק שמעון וסרלאוף, לימור סון הר מלך ויצחק קרויזר; הצעת חוק כליאת אסירים ביטחוניים, התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת יצחק קרויזר, איתמר בן גביר וצביקה פוגל; הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון – בדיקה פסיכיאטרית לחשוד או נאשם בעבירות היעדר מן השירות), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל (תיקון – קיזוז כספים בגין פיצוי על נזקי גנבת רכבים), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת משה פסל; הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – קביעת מותבים בבית המשפט העליון), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון; הצעת חוק כלי הירייה (תיקון – הודעה בגין חשש לחיי אדם מצד המגיש בקשה להחזיק בכלי ירייה), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת איתמר בן גביר, יצחק שמעון וסרלאוף, לימור סון הר מלך ויצחק קרויזר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אשפוז לעצמאים), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אושר שקלים; הצעת חוק תשלומים לפדויי שבי ולחטופים ששוחררו (תיקון – זכאות לבן משפחה של חטוף ששוחרר), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת ירון לוי; הצעת חוק זכויות אחים מטפלים בנכי צה"ל (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת ניסים ואטורי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הדרכה בכפר נוער כעבודה מועדפת), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, אביגדור ליברמן, עודד פורר, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – איסור הפעלת השפעה בלתי הוגנת במצב חירום), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת דוד ביטן, אלי דלל, רון כץ, חנוך דב מלביצקי, אליהו ברוכי ושלום דנינו; הצעת חוק הגבלת פיטורי עובד שהתאלמן בתקופה הסמוכה לפטירת בן הזוג, התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת גלעד קריב, קטי קטרין שטרית ויואב סגלוביץ'; הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – העדפה למעסיק משרתי מילואים), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אביגדור ליברמן, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים) (תיקון – הגבלת עמלת הפצה), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (הבטחת תשלומי גמלאות לעובדי עירייה), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת קטי קטרין שטרית; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (אי-חידוש רישיון רכב), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – הקמת מבנים ארעיים בשטחים חקלאיים), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק משק החשמל (תיקון – הוזלת תעריפי החשמל בימי שבת), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת מאיר כהן; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (השגה וערר על דרישה לתשלום תעריף מוגדל), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת יצחק פינדרוס; הצעת חוק העונשין (תיקון – נשיאת מאסר במשמורת בקהילה), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת צביקה פוגל; הצעת חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל (תיקון – קיזוז כספים בגין פיצוי על נזקי גנבת רכבים), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון; הצעת חוק הגנה על בתי תפילה ותיקים (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת אביחי אברהם בוארון, ששון ששי גואטה, יעקב אשר, ארז מלול, שלום דנינו, יצחק קרויזר, מישל בוסקילה, חוה אתי עטייה, אריאל קלנר, דוד ביטן, צגה מלקו, אוהד טל, משה פסל, צביקה פוגל, חנוך דב מלביצקי וניסים ואטורי; הצעת חוק העונשין (תיקון – ביטול סעיפי חילוט שטרי כסף מזויפים וחיפוש וחילוט של ציוד לזיוף), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת יצחק קרויזר וצביקה פוגל; הצעת חוק החברות (תיקון – מכסות ייצוג לנשים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת קטי קטרין שטרית; הצעת חוק הרשויות המקומיות (פטור חיילים, נפגעי מלחמה ושוטרים מארנונה) (תיקון – פטור מארנונה לחייל מילואים שהוא סטודנט) (הוראת שעה), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת צגה מלקו, אושר שקלים, קטי קטרין שטרית, ששון ששי גואטה, אריאל קלנר, אופיר כץ, חוה אתי עטייה, גלית דיסטל אטבריאן, עמית הלוי, לימור סון הר מלך, צביקה פוגל, אוהד טל, משה פסל, אביחי אברהם בוארון וחנוך דב מלביצקי; הצעת חוק להנחלת מורשתו של הרבי מלובביץ' ושל שושלת תנועת חב"ד, התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת עמיחי אליהו, לימור סון הר מלך, איתמר בן גביר, אופיר כץ, משה פסל, יוסף טייב, יצחק פינדרוס, מיכאל מרדכי ביטון, יצחק שמעון וסרלאוף, בועז ביסמוט, ששון ששי גואטה, צביקה פוגל, אברהם בצלאל, חוה אתי עטייה, אלי דלל, טלי גוטליב, גלית דיסטל אטבריאן, אריאל קלנר, חנוך דב מלביצקי, משה סעדה, מישל בוסקילה, משה רוט, אליהו רביבו, אביחי אברהם בוארון, סימון מושיאשוילי ויצחק קרויזר; הצעת חוק הוראות פתיחה באש במרחב החיץ הביטחוני ברצועת עזה, התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת יצחק קרויזר, איתמר בן גביר, צביקה פוגל, לימור סון הר מלך, עמיחי אליהו ויצחק שמעון וסרלאוף. לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק נוכחות עורך דין בחקירת אוכלוסיות שונות (תיקוני חקיקה) (הוראת שעה), התשפ"ה–2025; הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 100) (שינוי תקופת תוקפו של סימן ב'1: היוועדות חזותית – הוראת שעה), התשפ"ה–2025. כמו כן הונח על שולחן הכנסת דוח ביניים מיוחד של מבקר המדינה בנושא הליכי השיקום של יישובי הנגב המערבי, קהילותיהם ותושביהם שנפגעו באירועי 7 באוקטובר. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה למזכיר הכנסת. << נושא >> הצעות סיעות יש עתיד, העבודה, ישראל ביתנו, המחנה הממלכתי, רע"מ וחד"ש-תע"ל להביע אי-אמון בממשלה בשל:<< נושא >> << נושא >>1. הפקרות, שחיתות ופגיעה בביטחון המדינה, בלשכה הכי רגישה במדינה; << נושא >> << נושא >> 2. ממשלה ללא אמון ציבורי; << נושא >> << נושא >>3. כישלון הממשלה בטיפול בחברה הערבית בדואית בנגב << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הנושא הראשון שעל סדר-היום הוא הצעות להביע אי-אמון בממשלה. אני מזמין את חבר הכנסת מאיר כהן לנמק את ההצעה מטעם סיעת יש עתיד, בבקשה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, אדוני השר, חזרת ממרוקו, ברוך הבא. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תבארכ אללה עליכ. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תבארכ אללה עליכ. אדוני, אני רק רוצה לקרוא כמה ציטוטים של בכירי ההנהגה הקטרית כדי שנבין שמדובר לא בידידים של מדינת ישראל, ותכף אני אסביר את השאר. שרת החינוך הקטרית, שעד לא מזמן הייתה השרה לשיתוף פעולה בין-לאומי במשרד החוץ הקטרי, שיתפה ברשת , תמונה של כיפת הזהב, וציטטה מתוך סורה 61, פסוק 13 – ניצחון מעם אללה, והכרעה קרבה ובאה – בשר זאת למאמינים, כשהיא מכניסה האשטאגים של פלסטין, עזה ומסגד אל-אקצא, ומתפללת לחורבנה של מדינת ישראל. עכשיו, הקטרים. יועץ ראש הממשלה לשעבר כתב בטור בעיתון כי הסכם הפסקת האש הוא יום הניצחון המוחץ של פלסטין על אויב אומתנו. האמיר הקטרי הגדיל לעשות, וחודשיים אחרי 7 באוקטובר האשים את מדינת ישראל, תוך התעלמות מוחלטת ממה שעשו רוצחי חמאס, בכך שמדינת ישראל – הוא אומר לעולם – מבצעת מעשי טבח שיטתיים ומכוונים כנגד אזרחים חפים מפשע, כולל נשים וילדים. את מה שעשו חמאס האמיר הקטרי הופך כנגד מדינת ישראל. וכל השנים ראשי חמאס הרוצחים, מתכנני הרצח, אלה שעומדים אחרי האידיאולוגיה החמאסניקית – שבל נטעה, היא של ג'יהאד, הטהור ביותר מבחינתם: רצח היהודים באשר הם, ובוודאי בוודאי חיסולה של הישות הציונית. אני מצטט אותם. ולצערי הגדול – דבר שהוא באמת לא מתקבל – אנחנו עומדים מול ממשלה שעוסקת במסע של התחמקות, מכונה של התחמקות משומנת, שעושה הכול כדי לברוח מאחריות: לא נקים ועדת חקירה ממלכתית; לברוח מכל בדיקה, והפעם על דבר חמור ביותר. אני לא מדבר על מחדלים אלא על חשד כבד, על חשד כבד למעורבות זרה, על שאלות חמורות של קשרים בין גורמים בלשכת ראש הממשלה לבין מדינת מארחי הטרור שנקראת קטר. ולבל יסמאו את עינינו – הדה-לגיטימציה לציונות, למדינת ישראל, בארצות אירופה ובארצות הברית ובדרום אפריקה ובאוסטרליה, מכוונת על ידי מכונת הרעל המשומנת שנקראת קטר, מדינת טרור שמממנת ומכתיבה את מהלכיו של ארגון חמאס. קטר היא שותפה, היא לא גורם מתווך תמים, היא השולחן שעליו סועד חמאס שנים, היא הפטרון שמספק לחמאס נשק, אמצעים ומה לא. ועל פי החשד, היא שמה את ידה ושולחת את זרועותיה למקום הכי מאובטח שאמור להיות – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> סליחה, אפשר קצת שקט? תודה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – למקום הכי רגיש במדינה – ואני אומר "על פי החשד", אבל את החשד הזה צריך לבדוק – ללשכת ראש הממשלה. אתם מבינים מה זה אומר? זה לא מינוי מפוקפק, זאת לא עוד קומבינה פוליטית. אם הטענות האלה נכונות – שאנשים מסביבתו של ראש הממשלה עבדו בשירות קטר בנושאים של לעשות PR לקטר או להלבין אותם – אם דבר כזה הוא נכון, זאת הפקרות. ואם ראש הממשלה ידע, הוא היה חייב – והיום הוא חייב – לנקות את סביבתו. אם הוא לא ידע, הוא צריך לעשות בדק בית איך זה שאנשים קרובים נתנו שירות לממשלת קטר, שתומכת בטרור. ואני מבקש, בשם סיעתי ובשם – לדעתי, גם בשם אנשים שנמצאים בסביבתו של ראש הממשלה, שאני משער שחלק מהם באמת עושים את עבודתם נאמנה, אז כדי שהבוץ לא ייזרק עליהם צריך לבדוק את זה. אלה קשרים מסוכנים, שמגיעים עד לסביבתו של ראש הממשלה. אסור לאף אחד מהמקורבים של ראש הממשלה לעבוד לטובת הקטרים תמורת רבע שקל. זה קשר פסול, קשר מיותר, קשר מסוכן, וקשר שמבאיש את ריחנו. לא מגיע לנו שמישהו יכתוב מאמר או תחקיר על זה שאנשים בסביבת ראש הממשלה עובדים בשירות הקטרי. מי שנמצא שם צריך להיות נקי כפיים, ללא כל צל של חשד, אמין ברמה הגבוהה ביותר. על כן אני עומד כאן, ואני אומר לכם, חברים, חייבים לדון בשאלה הזאת, ולבדוק אותה. ואם משהו קיים, ראש הממשלה מצווה וכולנו מצווים מייד לנקות את האורוות. ואם מישהו עבד וקיבל שכר, שיעוף משם. ושתצא קריאה ברורה: בסביבתי לא עובדים אנשים שהיו בקשר עם קטר. אמרו לי היום בבוקר: תקשיבו, קטר היא מתווכת, כן, בשביל להחזיר את החטופים, אני מדבר. כי בסופו של יום אנחנו מדברים גם עם חמאס – הוא הפרטנר שלנו להחזיר. אבל אף אחד לא אמור לעבוד עם חמאס, ואף אחד לא אמור לעבוד עם הקטרים, ואף אחד לא אמור לכתוב מאמרים לטובתם. ואני יודע שזה מפתה. מספרים על הבחורצ'יק הזה מארצות הברית שעבד איתם, שהיה מקבל על מאמרים – תקשיב טוב, מיקי – 2.1 מיליון דולר. אז אני יודע שזה מפתה, וחבר'ה צעירים, אבל תבינו, אתם חיים בסביבת ראש הממשלה. אל תעזו להתקרב לשם. ואני קורא לראש הממשלה: אל תגן עליהם. אל תגן עליהם – זה כתם, זה דבר לא טוב. תבדוק אם אכן הדברים קיימים, תבהיר את זה לכולם וזרוק אותם משם. ואם אתה ידעת, ידך במעל. ואני לא מאלה שמחפשים פוליטיקה, בטח לא בשעת מלחמה – לא. זה דבר שבנפשנו. זה דבר שבנפשנו. אדוני יושב-ראש הכנסת, אדוני השר, זה דבר שבנפשנו. אתם צריכים להיות שותפים לדרישה הזאת לבדוק את זה, ושילכו לעזאזל. מי שידו הייתה במעל, שיעוף. זה מושחת, זה מסוכן, זה מסכן אותנו, זה מבאיש את ריחנו. וכן, גם אם אני לא מסכים עם ראש הממשלה בשום דבר, זו עדיין לשכת ראש הממשלה של המדינה היהודית, מדינת ישראל. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לך, אדוני. ואני מזמין כעת את חבר הכנסת גלעד קריב. סליחה, סליחה, השר ישיב קודם. זאת לא אותה התשובה כי זה לא אותו נושא. השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם ישיב מטעם הממשלה. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, כפי שאמרת, השר כהן, זכינו בשבוע שעבר – – – << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> חבר הכנסת. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השר לשעבר. בשבילנו השר נשאר השר. בשבילי תמיד תישאר שר. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> ולעתיד. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> תודה רבה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> באמת זכינו לבקר בציון של רבי יצחק אבוחצירא במרוקו. הייתה הילולה מדהימה. התפללנו על עם ישראל, על חיילי צה"ל. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> איך הייתה תחושת הביטחון? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> חבל על הזמן. דרך אגב, יותר מאשר בארץ. באמת, גם המרוקאים שם עשו כבוד ליהודים, אבטחו אותם. הוואלי של האזור בא, ישב שעתיים, ובאמת עשו הרבה כבוד ליהודי מרוקו ולכל מי שבאו להילולה. היו שם קרוב ל-4,000 איש – זה מתחם מאוד קטן, מי שמכיר את המקום – כ-2,000 באו מהארץ, 2,000 מחו"ל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הייתי אומר שאולי נשלח לשם את העזתים, אבל לא מגיע למרוקאים. לא נעשה להם את זה. לא נעשה להם את זה. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> חס ושלוש. הם לא יסכימו בשום פנים ואופן. לפני שאני אענה לך, חבר הכנסת כהן, אני רוצה להתייחס, אדוני היושב-ראש, למה שקראתי באיזה ציוץ של חברת הכנסת לזימי. היא כתבה – לפחות מה שקראתי שהיא כתבה – שהרחיקו את בנו של ראש הממשלה מהארץ בגלל שהוא הפעיל אלימות נגד אביו. אני נחרדתי לשמוע את זה. אני חושב שזה דבר בזוי. הגברת הזאת, אין לה קווים אדומים. באמת, אני לא יודע אפילו איך להגדיר את זה. כמעט שרפה כמה שוטרים לפני כמה זמן. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה יודע, חסמה כבישים, זרקה דלק שמה. במקום לעצור אותה, היא עוד באה להטיח בכנסת. אבל אני חשבתי על זה ואמרתי: איך בן אדם חולני כזה יכול להגיד דבר כזה. ואז הגעתי למסקנה, אדוני היושב-ראש: כל אחד בסוף מביא את עולם הערכים מהבית. מה שמקובל אצלו בבית, הוא חושב שזה גם בבתים אחרים. כנראה שזאת נורמה שמקובלת בביתה של חברת הכנסת לזימי, ולכן היא חושבת שהיא מעירה איזושהי הערה טריוויאלית, הערה לא כל כך חמורה. תתביישי לך. אני מתבייש שיש חברות כנסת כמוך בכנסת ישראל. עכשיו לגבי מה שאמרת, חבר הכנסת כהן. תראה, אני לא מכיר את הנושא, אני באמת לא מכיר, אבל אין ספק שמי שפוגע בביטחון מדינת ישראל – צריך לברר את זה ולחקור את זה. אבל כרגיל אנחנו תמיד מדברים על אכיפה סלקטיבית. המימד החמישי, אני אומר לך, הוא אחת הפרשיות החמורות ביותר שהיו במדינת ישראל, לא רק מהיבט השוחד. משטרת ישראל שילמה מראש 4 מיליון שקל על עבודה שהיא לא קיבלה. היא מסרה עבודה ב-50 מיליון שקל ללא מכרז. אבל לא מזמן קראתי שנחקר איזה גנרל אמריקאי, שהם שיתפו אותו, והוא היה צריך למכור את זה גם לקטרים וגם לכל מיני אנשים אחרים. הרי זה היה הרעיון – בואו נפתח איזה משהו פה בארץ, ונקבל ממשטרת ישראל את כל הנתונים על אזרחי מדינת ישראל, הכול. ומי היושב-ראש? רם בן ברק; מי הנשיא? או הפוך – ידידנו גנץ; מי היועצים שם? מפכ"ל המשטרה דודו כהן והסמפכ"ל בנצי סאו. כל אלה, אם הם יודעים להדליק מחשב, תקרא לי – אתה יודע, אני קוגלגר אם הם יודעים להדליק מחשב, בקושי. אף אחד לא גייס אותם כדי שיעזרו לפתח את התוכנה, בגלל שהם לא מבינים בזה כלום, בדיוק כמו שאני לא מבין. גייסו אותם כדי למכור ולפרוץ לשווקים, וזאת הייתה המטרה. מבקר המדינה כבר כתב על זה. ודרך אגב, הם החליטו להקים ועדה. מי יחקור את החוקרים? אדוני היושב-ראש, תקשיב טוב; חבר הכנסת כהן, שלא תיפול מהרגליים – הם הלכו לרשות התחרות, שבודקת אם רמי לוי תיאם את מחיר הקפה עם אושר עד. כמובן שהחבר'ה האלה לא יודעים לחקור דבר כזה, ובזה נגמר האירוע. אדוני, אם בפרשייה כזאת השב"כ ביוזמתו לא מעורב והופך אבן על אבן – אמרתי שזה בראש ובראשונה פגיעה בביטחון מדינת ישראל; דבר שני, זו אחת מפרשיות השוחד והגנבה החמורות ביותר שקרו כאן. אבל זה בסדר, הכול טוב. אנשים עוד מכהנים פה בכנסת והכול מצוין. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> דודי, אדוני השר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דקה, אני רוצה רק להסביר. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> – – – אם זה נחקר, היו מסקנות – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אבל אני רוצה להגיד משהו, מאיר. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו לא יכולים לנהל שיח של: בגלל שאלה עשו ככה, גם אנחנו נעשה. יש פה משהו נקודתי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אבל מאיר, לא. הרי שנינו – תראה, אני עוקב אחרי הפרשייה הזאת של המימד החמישי מתחילת הדרך. קראתי כמעט כל חומר עליה. אני בן אדם הגיוני כמוך, קורא בעיתונים. אדוני, מאיר, יש שם דברים חמורים, איומים ונוראים. דרך אגב, כל החקירות נגד ראש הממשלה התחילו בעיתון. אף אחד לא בא והגיש תלונה. אני מצפה שכשכזה דבר קורה בעיתון – אחת משתיים: שב"כ נכנס לעניין, בגלל שהמשטרה לא יכולה לחקור את עצמה, ובוודאי שלא שולחים את זה לרשות התחרות. טוב שלא שלחו את זה אולי לשופט במשחק כדורגל, שהוא ישפוט. בוודאי, מכניסים גוף ביטחוני במדינת ישראל, אחר, שיבדוק מה קורה. אבל זה לא קורה באקראי. שנינו יודעים שזה לא קורה באקראי. מישהו מכוון את המכונה הזאת, ולכן יש עניין לא להציף אותה, בגלל שהיא כל כך חמורה. לטעמי ולהבנתי, היא תזעזע את המדינה. אבל זה לא קורה. ולאחר מכן, אני אגיד לך אדוני היושב-ראש וחבר הכנסת, אתה יודע, בזמנו דיברנו על פגסוס. פגסוס הרי נתנה שירות בחוץ לארץ. לא מזמן אני קורא שהיא נמכרה – זה קצת מפריע לי שם, הדיבורים. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> כן, זה מפריע. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בנות בסיעה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> זה נושא יותר מדי רציני. נמכרה חברת פאראגון בארצות הברית, שמי שהקים אותה – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> סליחה רגע. אפשר שקט שם? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – הוא יוצא 8200, תת-אלוף אהוד שניאורסון. ואהוד ברק. מכרו אותה כמעט במיליארד דולר. תבין, לפי תפיסתי לא צריך להיות גאון גדול. חבר הכנסת כהן, חברה בכלל, חברת סייבר התקפית, זה חברה ששייכת לרמת מדינה. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> דודי, אנחנו רגילים לקנות ב-100 שקל. כשאני שומע 100 מיליארד זה – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> זה ברמת מדינה, זה נשק התקפי יותר ממטוסים. זה לא נחקר. דרך אגב, הם לא קיבלו אישור ממשרד הביטחון למכור את זה, בגלל שאין אישורים כאלה. זה 8200, הרי הוא רכש את כל הידע והביא את כל הידע מהצבא. אם על זה לא נכנסים לבית סוהר, על מה כן? ועוד הם מוכרים אותו באמריקה במיליארד שקל, ואני שומע את אהוד ברק כל פעם בא לנו לטלוויזיה, ועוד הוא מטיף, מדבר. מזמינים אותו לאולפנים. תראה איזה פשעים קורים לנגד עינינו. מי מקים בכלל סייבר התקפי? זה צבאות, זה מדינות. אפשר להזמין עבודה מחברה פרטית שתעשה לך את העבודה; אבל שר הביטחון של מדינת ישראל וראש הממשלה לשעבר מוכר את זה באמריקה – עם מי? עם עוד יוצא צבא אחר, תת-אלוף, שניהם בשם ביטחון מדינת ישראל, והם מוכרים את התוכנה, שאני מניח שבוודאי ובוודאי פגעה בכל מיני אנשים וגופים שבוודאי אין למדינת ישראל אינטרס לפגוע בהם דווקא. וכפי שאמרתי, הם לא קיבלו אישור, עד כמה שאני קורא, של מדינת ישראל. עכשיו, יושב לך חברת הכנסת קריב, הרי הוא הדליף מתוך ועדת חוץ וביטחון מסמך. לא אני אמרתי את זה. יושב-ראש הכנסת הקים איזושהי ועדה, מסמך מסווג ביותר, שום דבר – חבר הכנסת כהן, הרי אני הקשבתי לך, עזוב את זה שנייה, זה באמת חשוב לי. אבל איזה נגד שהעביר חומר לראש הממשלה – שב"כ. שב"כ, ארבעה חודשים מעצר מינהלי, זרוק באיזה צינוק. ככה זה עובד. אנחנו חשופים. אני אומר לך, כשאני התראיינתי – שמעתי על מה שקרה, היה הסיפור שפתאום התפוצץ במדינה, שדה תימן. אני מתראיין אצל קלמן-ליברמן בבוקר, הם מספרים לי את הסיפור. אני לא מאמין, אני אומר להם: חבר'ה, שקר. הם אומרים לי: השר אמסלם, איך אתה יודע? לא חקרו. אמרתי להם: בגלל שתבינו, לא יכול להיות ש-11 איש אנסו מחבל במתקן שכולו מצולם, וכל ה-11 אנסו אותו. זה לא הגיוני. אני בא לקבינט, אני שואל את הרמטכ"ל: תגיד, מה קורה? זה חיילי צה"ל. הוא אומר: תראה – יש להם תמיד איזה משפט: יש חשד, אז צריך לחקור. הם הוציאו את דיבתה של כל מדינת ישראל רעה, ושל חיילי צה"ל; גרמו לאנטישמיות בכל העולם, בכל העולם. דרך אגב, אי-אפשר להחזיר, את הנטען אין להשיב. את מה שהם עשו היום אי-אפשר להשיב. זה הפוסט, הדבר שנצפה אולי הכי הרבה בכל העולם במלחמה. אתה שומע אותם עכשיו מתעקשים להעמיד אותם – על מה? על זה שנהגו באלימות. אז קודם כול, אלימות זה אלימות, ואונס זה אונס. חיילי צה"ל לא אונסים. הרי יש לנו חטופים, החמאסניקים שם שומעים, לך תדע מה עשו לחטופים שם בגלל זה. והפצ"רית עדיין יושבת בעבודה שלה, אף אחד לא חוקר אותה, אף אחד לא מעמיד אותה לדין. דרך אגב, שם זה לית דין ולית דיין. הם לא משלמים על שום דבר. הם לא טועים, וגם אם הם טועים – לא טועים. אתה יודע, פתאום ראיתי שרוצים להעמיד לדין את עוזרי ראש הממשלה על הטרדת עד. קראתי. מה זה הטרדת עד? הם הלכו ליד הבית של פילבר, וקראו לו: אתה שקרן. נניח. ראש הממשלה מוטרד כל יום על ידי עשרות במשך שנים. הוא גם עד, הוא גם עד במשפט שלו. ראיתם פעם מישהו שהועמד לדין על הטרדת עד חוץ ממי שהוא עד של הפרקליטות, שזה האנשים שלה? הגברת העוזרת של מילצ'ן – היא שלה, מגינים עליה, הכול; עוד מעט גם שב"כ יבוא וישמור 200 מטר. חוצפה יש פה, אתה רואה, מאפיה איטלקית. ואז אני שואל את עצמי לגבי מה שאתה אומר. אני לא יודע מה היה, אבל כשאני רואה את כל הפרשיות האלה, שפי אלף יותר חמורות – ותאמין לי, זה דבר שרשמתי לי עכשיו. אם הייתי יושב חצי שעה, הייתי נותן לך עוד לפחות 10 או 15 מקרים. במה שקשור לראש הממשלה וסביבתו, אני אומר לך, דמם מופקר, הכול מותר, הכול. אמרו שזייפו פרוטוקול. איך אפשר לזייף פרוטוקול? זה מוקלט. איך? קראו להם לחקירה, תבינו על מה. אז כשאני רואה את כל המקרים, ואזרחי מדינת ישראל רואים, מבינים שיש פה בעצם גופים במדינת ישראל שאמורים להיות ממלכתיים, וכל תפקידם זה להפיל את הממשלה ולפגוע בסביבת ראש הממשלה. הרי ראש הממשלה לא מעניין אותם כבן אדם פרטי. הם רוצים שהוא לא יהיה ראש הממשלה יותר. זה מה שמעניין אותם, ולכן הכול מותר. אני אומר לך באמת באמת, אני מרגיש ככה. אולי אתה לא מצליח להבין את התחושה שלי בגלל שאתה לא במקומי. אני אומר לך, כל יום אני שואל את עצמי מתי יבואו לעצור אותנו – ואני לא יודע על מה, על זה שאולי שכחתי איזה עט בכיס כשיצאתי. אני אומר לך, זאת תחושה אמיתית. אם באה היועצת המשפטית לממשלה ואומרת על שר: הוא לא יכול. מה זאת אומרת לא יכול? את קובעת מי יהיה שר? זו שאלה שלך מי יהיה שר? לא הבנתי. את supervisor של הממשלה? אם השר עבר עבירה – יש חוק, תעמידי אותו לדין. וָלֹא – זה מה שעם ישראל בחר. זה שאת לא אוהבת את זה – אין בעיה, אז מה שנקרא, תאכלי בורקס, ושיעבור לך קצת הגולה בגרון. את כותבת לראש הממשלה, והם עוצרים את כל אנשיו? ועכשיו מה עושים, גם עוצרים, את מי? גם את הסביבה המקצועית, את ראש השב"ס. אני מכיר את ראש השב"ס 25 שנה. אתה יודע, באותו יום נחנקתי, בכיתי בבית, לא האמנתי. אתה רואה את עצמך באיזה סרט, מאיר, שעוצרים את רונן בר ברחוב ככה, גם אם הוא שדד את בנק לאומי? אתה רואה את עצמך – הרמטכ"ל הולך ככה ופתאום באים אליו ועוצרים אותו? למה, הרמטכ"ל לא ממנה קצינים שמתאימים לאג'נדה שלו ולסביבה שלו, ואת מי ששומע לו? לא הבנתי, מה האנשים האלה עשו חוץ מלעשות את מלאכתם? אז תבין איך אני רואה את הדברים במכלול. אני מבין שנפלה הדמוקרטיה כבר מזמן, ואנחנו מנסים לתקן את מה שיש. ואני אומר לך שאנשי הימין מפוחדים, כשהם בשלטון. אני זוכר, כשרבין נרצח עבדתי בעירייה. הייתה תחושה כמה חודשים בימין – האשימו את כל הימין, אני זוכר את זה כמו עכשיו. פחדנו לצאת לרחוב. פחדנו. לא יודע מה יעשו לנו. אנחנו היום בממשלה, וזה הפחד של השרים ואנשי הליכוד. תבין מה קרה לנו. יש שב"כ שחוקר אותנו, יש משטרה שמאיימים עליה ובעצם רומסים אותה ועוצרים אותה. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אגב, מי שבודק את המשטרה זה המשטרה, מח"ש. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מח"ש זה לא משטרה, זה משרד המשפטים. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> לא משנה, אבל זה מח"ש, משרד המשפטים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תזכור שמינו את יושבת-ראש מח"ש – – – << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> מה שאני רוצה להגיד לך זה שגם כשיש שרים מהימין, אתם תגידו – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא, לא, אני עכשיו באמת, מאיר. הרי אני אוהב אותך, אני אוהב אותך באופן אישי, ואני גם חושב שאתה אחד האנשים הכי הגונים פה. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> שיקרא למח"ש ויבדוק. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> ואני אף פעם, דרך אגב – אני אומר את מה שאני מרגיש. לא קשור שמאל–ימין, אני מרגיש כך. אני חושב שאם זה היה קורה במשמרת שלכם, אני הייתי עולה לכאן ואומר: קורים דברים לא הגונים, קורים פה דברים חמורים במדינה. זה כבר לא קשור לשמאל–ימין. יש פה גולם שקם על יוצרו, לדמוקרטיה. ומח"ש הזה, דרך אגב, אמרתי: הוא כפוף לפרקליט המדינה, והוא המחסל הראשי. בוא תראה איזה דברים הוא חוקר. זכור, סוויסה, התיק שלו פתוח עכשיו – הוא נפטר לפני שלושה חודשים – במה? ביאח"ה, ביאח"ה – – – << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כן. גיבור ישראל, ברמה של אלוף בצה"ל. למה? בגלל שגיל לימון החליט שאני לא אמנה אותו, והוא שכח לכתוב – הוא טען לעבירת משמעת לפני 30 שנה בטפסים. זה יאח"ה, לא נציב שירות המדינה, יאח"ה. אני מתקשר למנהל יאח"ה אחרי שבעה חודשים, אני אומר לו: תגיד, מה קורה עם סוויסה? הוא אמר לי: שמע, דודי, לא ידעתי שאתה רוצה לדבר איתי על זה. אמרתי לו: תקשיב, אתה לא מתבייש? הוא אמר לי: על מה? אמרתי לו: על זה שקיבלתם תלונה כזאת. מי הביא לכם אותה? אני מדליק רדיו, שומע ברדיו: היועצת המשפטית לממשלה הגישה את החומר ליאח"ה, הנחתה אותו לחקירה. ממתי היועצת המשפטית מנחה את יאח"ה בחקירות? בכלל, אני הייתי מפריד את יאח"ה מהייעוץ המשפטי. הם לא צריכים לדבר איתם בכלל, מילה. אתם פרקליטות, פה המשטרה. אלה חוקרים, נותנים לכם את הארגז כמו שהוא, אפילו עם מסכה, אתם לא יודעים מי. תקראו אתם, תחליטו – מעמידים, לא מעמידים. הכול מעורבב. יש לה גייסות, ליועצת המשפטית לממשלה. מאיר, הבן שלה גנב לא מזמן, ראית. אני לא אומר – אני אמרתי את זה – אני טוען: כל בן אדם מקבל את עונשו, לא קשור לאביו. אבל כאן יש לה עוד תפקיד, היא היועצת המשפטית לממשלה. אני לא ציפיתי שהיא תבוא ביוזמתה, כשהבן שלה מספר לה: אימא, את יודעת, השכפ"ץ הקרמי הזה, הרמתי לאיזה חייל שלי – שהוא בפעילות מבצעית, דרך אגב, והוא לוחם. לא ציפיתי שהיא תתקשר ותגיד לפצ"רית: שמעי, הבן שלי גנב. אבל מאחר שזה כבר התפרסם, את לא חושבת שצריך לנהוג בו כמו כולם? ותראה איזה גורמים התערבו – משרד שיבולת שועל. הרי ברור לך שיש פה אינטרס. ממה נפשך? יש פה שוחד. עיני עינכ. או שהוא כבר קיבל על זה הרבה, או שהוא יקבל על זה הרבה מבחינת שלח לחמך, או שהוא גם קיבל וגם מקבל. משרד כזה. תגידו לי, הנוח'בות, הם הלכו לייצג אותם? לא. בשדה תימן הם הלכו לייצג? חס ושלום. זה חיילים שאנחנו לא מייצגים. את מי? גנב קטן שגנב בשעת לחימה אפוד לחייל אחר, חייל שלו. הוא הקצין שלו והוא גונב לו. אני כבר לא יודע איפה להתחיל ואיפה לגמור. נשבע לך. אני כבר מיואש. אני שואל את עצמי: טוב, השמיים נופלים, מה עושים? אנחנו מנסים לקדם בחירה של נשיא בית המשפט העליון. ואתה יודע, מאיר, חבר הכנסת כהן, אתה יודע שהרבה פעמים גם בין הגופים יש אי-הסכמות. ואתה יודע, גם בתוך הממשלה, גם בין משרדים, גם בין הכנסת לממשלה, בסוף מגיעים לאיזושהי פשרה באמצע. לא, הוא החליט: אני אהיה הנשיא. הלך, אסף את החבורה שלו באיזה מקלט, ובחרו. הוא בחר את עצמו להיות נשיא. ואללה, יופי. עוד מעט אני אכנס פה ארבעה חבר'ה, אני אגיד: חבר'ה, אני נשיא המדינה. ועד היום אין נשיא לבית המשפט העליון, יש ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> יש. נבחר, דודי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הוא בחר את עצמו. אין נשיא בית המשפט העליון. הוא חושב שאם הוא יבחר את עצמו ואתם תגידו לו כן, אז אין בעיה. הוא לא מבין ש-70% מהציבור – דרך אגב, 100% מהציבור מכיר את הבלוף; 40% זה מתאים לו, 60% מבינים. ומה הרגיז אותי? הביאו עבירות בנייה שהוא עשה. אני, אין לי בעיה עם עבירת בנייה, אני גם חושב שעבירת בנייה זו לא עבירה שיש עימה קלון. אני חושב שמי שעשה עבירת בנייה זה כמו עבירת תנועה. אז נותנים לך קנס. אבל הוא גם שיקר. הוא שיקר בגרסאות. ואני מציע לך, מפנה אותך לכתבה של קלמן ליבסקינד לפני שנתיים על ניגודי העניינים. מה זה ניגוד עניינים? זה נראה כאילו זו מילה יפה – זה שוחד או גנבה. אם הוא שופט בתיקים, נותן פסקי דין בתיקים שאח שלו מעורב או גיסו מעורב, אז מה יגידו אזובי הקיר? אני כבר לא יודע מה לומר. לכן, אני לא רק הולך לגופן של האשמות, אני אומר: גם בתהליך. לא הצלחת להגיע להסכמה עם שר המשפטים? תשבו על המדוכה, שבעה נקיים, עד שתגיעו להסכמה. אתה בריון השכונה? לא הבנתי. אתה מחליט שאתה מכנס את הוועדה, אבל אין לך סמכות לכנס ועדה. הרי אתה יודע, גם בכנסת יושב-ראש הוועדה מכנס ועדה. אף אחד לא יכול לאלץ אותו לכנס את הוועדה. אם הוא לא מגיע לפשרה כזאת או אחרת בסוף, אז הוועדה לא מכונסת. ואני לא מכיר ועדה אחת – דרך אגב, זו הפררוגטיבה הבסיסית והראשונית של יושב-ראש הוועדה. בהמשך יש לו קול אחד בהצבעה. אבל למה הוא יושב-ראש הוועדה? בגלל שזה הכוח שלו, לזה בעצם החוק מסמיך אותו – מתי מתכנסים את הוועדה, מה עומד על סדר-יום הוועדה. אז עלק הליצנים האלה, יום אחד קוראים לעצמם בית המשפט העליון ויום אחד בג"ץ. זה אותם אנשים. זו בדיחה בעיניי. אין בג"ץ בעולם. אין דבר כזה. בג"ץ זו המצאה בריטית. יש ערכאות, אתה מגיע לבית המשפט העליון אחרי שאתה מגיע לערכאה לפני כן ואתה רוצה לערער. על בג"ץ אתה גם לא יכול לערער כלום, שום דבר. זה אותם אנשים, הם יום אחד בג"ץ, יום אחד בית המשפט העליון, מקבלים החלטה, אחרי זה הם אומרים: אנחנו נגיש בג"ץ. כל פעם הבדיחה הזאת הורגת אותי מחדש. אז אדוני מאיר כהן, אני רוצה לסכם את הדברים שלי. אני חושב שכל מי שפוגע במדינת ישראל, זה בוודאי לא נכון קודם כול בצד המוסרי. דרך אגב, אני לא חושב שפה, גם אם נניח בן אדם הלך ועבד אצל מישהו בתחום פרסום כזה או אחר – אני נותן לך דוגמאות של אנשים שמכרו נשק, נשק התקפי שפוגע בנו, לא בדעת הקהל, בנו. יש מספיק ישראלים פה – פה, לא נוסעים לקטר, פה – אלופים שמכפישים ופוגעים במדינת ישראל פי אלף יותר מכל החשדות האלה. אף אחד לא מדבר איתם מילה, להפך, מוחאים להם כפיים. אז אני לא יודע בכלל מה היה. אני בכלל לא יודע אם נעברה עבירה. אבל בגלל שזה משרד ראש הממשלה, אז ישר הכול מותר. הכול מותר. לכן אני מציע ומבקש גם – האמת היא שלפעמים אני שואל את עצמי, אדוני היושב-ראש, ממי צריך לבקש. אני כבר לא יודע ממי, לא יודע. השב"כ, לא עושה את העבודה שלו בעניין הזה, חוקר רק אותנו. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> לא, השב"כ רצה לחקור – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא, אני הסברתי. את פגסוס לא ראיתי אותו חוקר, את המימד החמישי לא ראיתי אותו חוקר, את הבן של הפרקליטה לא ראיתי אותו חוקר, לא ראיתי את מצ"ח חוקר אותו, לא ראיתי את שדה תימן שהוא חוקר אותם, דברים איומים ונוראיים. אז אני שואל: מי יחקור, המשטרה? הם כבר עצרו את השוטרים. אני אומר לך, קצינים שמסרו את כל חייהם למשטרה הולכים מפוחדים, שלא יעצרו אותם מחר. אז מה נשאר לנו? אני לפעמים שואל את עצמי. הממשלה – הם סירסו אותה גם ככה. אין יום שאין מניעה משפטית. אני משתגע. מניעה משפטית. אתה יודע, יש חוק. מה זה מניעה משפטית? יש חוק – חוקי או לא חוקי. המצאות מבוקר עד ערב. לכן אני רואה את הדמוקרטיה בקריסה שלא קיימת. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> לא בגללנו, דודי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תקשיב, ואני אומר לך, אמיתי, ויש לי כאב עצום. לא בגלל הממשלה – ממשלה באה, ממשלה הולכת. אני רואה פה כרסום יסודי ביותר בדמוקרטיה הישראלית, ואני רואה גם שני סוגי אוכלוסיות. כי יש אוכלוסייה סוג א' ואוכלוסייה סוג ב'. מזה נגזר הטיפול. מזה נגזר הטיפול. הרי אני אומר לך, באמת, מאיר, אם אני עושה מחר את הדבר הכי קטן, אני אומר לך – במקום כתבי אישום, ויאללה בלגן. לא משנה שלא יצא כלום, אבל בינתיים נטרלנו את הבן אדם, הרסנו לו את המשפחה, הרסנו לו את השם הציבורי. מה זה משנה? אתה פעם ראית אחד מהם נותן בכלל דין וחשבון על משהו? אחד? אתה יודע, עבדנו בעירייה הרבה שנים, הייתי רואה איזה מהנדס שפעם אחת טעה, פעמיים, פעם שלישית – מזיזים אותו מהתפקיד: אתה עושה לנו נזקים, הלו. זה לא "חינם – תביא שניים". אתה פעם ראית מישהו מהפרקליטות? אתה האמנת שפרקליט המדינה יהיה בן אדם שימנו אותו כשהוא בעצם הטריד מינית את העובדות שלו? נשים נשואות. ודרך אגב, הומלץ להעמיד אותו לדין משמעתי. ואמרו, עזוב שטויות, משלנו. ככה. אני נחרד באמת. אני בשוק. היום, אני אומר לך, הם משתינים מהמקפצה. לא מעניין אותם גם להסביר. האצטלה כבר עברה, כבר לא מעניינת גם מראית עין. הכול במרכז הבמה, במרכז בלומפילד. עושים לך – לך תשתה את המים של הים התיכון אם לא מתאים לך. לא צדק, לא יושר, לא היגיון. עכשיו, האזרחים במדינת ישראל – חושבים שכולם טיפשים? יש להם היגיון, הם קוראים, הם רואים. אז מקרה אחד, שניים, שלושה, 1,000 – הם מבינים, קורה פה משהו חמור. ואני, מה שמפריע לי הכי הרבה, החרדה הכי גדולה שלי – שאני יודע שמדינת ישראל הפכה דווקא עכשיו למדינה לא דמוקרטית. וכל זה למה? בגלל שהימין שולט. הם לא ייתנו לנו לשלוט. הציבור – לא מעניין. הם כופרים ברעיון שהריבון הוא הקובע. זה לדעתי שורש העניין. הרי אם אנחנו – דרך אגב, מעולם, הימין תמיד מכבד את הכול. מכבד הכרעות. אתה זוכר, בכנסת הקודמת אפילו ועדות לא רציתם לתת לנו. ועדות, מה שנהוג שנים. שברתם את כל הכללים. שאלתי למה. אני רציתי להיות יושב-ראש הכנסת כדי לעשות לכם בדיוק אותו דבר. אני טוען, דרך אגב, שמי שהשפיל אותנו – נחזיר לו באותה מטבע. אנחנו לא נוצרים שתיתן לנו מכה, ניתן לך את הלחי השנייה – לא. לכן אני אומר לך, תקופת הסזון, שקראתי עליה, אני מרגיש אותה היום הלכה למעשה ברמה המוחשית, הרגשית. ואתה תראה את כל הצד הזה, ואתה תשאל אותם ותראה כמה אנשים כבר רוצים להעמיד לדין, מחברת הכנסת גוטליב – אמרה את מה שאמרה. בכלל, שאלתי את עצמי, הם טוענים שהיא חשפה את תפקידו של – הרי איך מישהו יודע במה הוא עובד? הוא סיפר למישהו. אדוני, "לאו עכברא גנב, אלא חורא גנב". אתה צריך לדאוג לזה שלא ידעו איפה אתה עובד. ברגע שאני יודע איפה אתה עובד, זו כבר בעיה שלך, לא שלי. מעמידים חברת כנסת על זה שהיא באה, עלתה לפודיום ואמרה את מה שאמרה. ודרך אגב, אני מניח שיש עוד כמה חברי כנסת שאיימו עליהם פה. אתה זוכר פעם שאיימו על חבר כנסת פה – על זה שהוא דיבר, לא הדליף מסמכים. דיבר. אז מה אני אגיד לך? לכן אני אומר, עזוב את הצבועים. זה שבא, עולה פה צבוע כזה או אחר, כל היום אומר את אותן שטויות, שקרים הכול, אני לא מתייחס אליו. מאיר, אני מצפה שמי שעולה לכאן, בוודאי אתה, שיש לך הגינות, יושר, כבוד, אמת, אם אתה כבר מתייחס לנושא, תתייחס לכל הספקטרום. שים את כל התמונה, ואז נראה את הכול ונגיד לך: אתה צודק. נגיד לך: אתה צודק, מאיר. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לשר אמסלם. אגב, הזכרת את ההסתה נגד ראש הממשלה, אני חושב שראוי לציין שחבר הכנסת מאיר כהן היה אחד מהיחידים שיצאו בשבוע שעבר נגד ההסתה הזאת, וזה אכן מוערך מאוד. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> ועוד רבים וטובים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב יציג את ההצעה מטעם סיעות העבודה, ישראל ביתנו והמחנה הממלכתי. בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי וחברות הכנסת, אדוני השר, בפתח הדברים אציין שיכולתי כמובן לבקש הודעה אישית בעקבות דברי התשובה הארוכים של השר, אבל אין בכך טעם, מכיוון שלא הייתה פסקה אחת שיצאה מפיו של השר אמסלם שלא כללה דברי שקר, דברי עלילה ודברי הסתה. לא התגעגענו אליך, השר אמסלם, בשבועיים שלא היית כאן. אתה באמת מביא את הבית הזה ואת הדוכן הזה לדיוטה הכי תחתונה שאפשר. אני לא אדבר על עצמי, אני רק אומר לך שאתה רק יכול לשאוף להתקרב לקרסוליים של האבא ושל האימא של חברת הכנסת נעמה לזימי, לקרסוליים אתה יכול לשאוף. אין לך מושג על מי אתה מדבר, אין לך מושג על מה אתה מדבר, אתה כולך פוליטיקאי שמונַע משנאה ומהסתה. דבר אחד, דבר אחד לא עשית למען החברה הישראלית בקדנציה הנוכחית שלך. דבר אחד לא עשית גם למען מצביעיך, למען האנשים שאתה מתיימר לייצג. אתה בורג, בורג משומן במכונת ההסתה והשנאה. עכשיו, אדוני היושב-ראש, גל קור פוקד את ישראל. פתיתי שלג מצפת ועד לירושלים. אימהות מלבישות את ילדיהן בבגדי חורף עבים, שרק לא יהיה להם קר. אף אחד לא צריך תואר במטאורולוגיה כדי להבין שהסופה לא עוצרת בגבול הרצועה, והטמפרטורות צונחות גם במנהרות השבי. עשרות אימהות ואבות חושבים ביום הקר הזה, כמו ב-506 הימים האחרונים, איך הילדים שלהם מתמודדים עם הקור הנורא, האם הגשם מטפטף עליהם מבעד לאדמה? על השאלה אם שוביהם מתעללים בהם גם היום, על השאלה הזו לצערנו יש להם תשובה מצמררת וטורפת שינה. אבל סערת הקור אינה הסערה היחידה שפוקדת אותנו. סערה גדולה מתרגשת בלב של כל אזרחי ישראל. בושה עמוקה על כך שאברה והישאם בילו עשר שנים ארורות בשבי ארגון המרצחים, בקשת סליחה ומחילה מירדן ביבס, שלא זכה לחבק את שירי ואת אריאל וכפיר הקטנים, וממשפחת ליפשיץ, שקוברת מחר את אבי המשפחה עודד, זכרו לברכה. תחושת זעם וחלחלה כלפי ארגוני המרצחים, שאיבדו כל צלם אנוש באכזריות הנוראה שלהם, והגמול הראוי להם, לאותם מרצחים, ברור ומוסכם על כולנו. אבל כן, יש גם תחושת כעס ומיאוס כלפי ההנהגה הישראלית המושחתת ופושטת הרגל, שהביאה עלינו את האסון ומסרבת ליטול את האחריות. כמה סמלי שאת השבת האחרונה, שבת האם והבנים, שבת פדויי השבי – את השבת הזו בילו שר התפוצות ויו"ר ועדת החוקה בוועידה מעבר לים שבה מנהיג קיצוני, מסוכן ופופוליסט שילב מועל יד בדבריו, ולא שמענו אותם, לא את שר התפוצות ולא את יו"ר ועדת החוקה. כמה סמלי ששרת התחבורה בילתה את השבת הזו מעבר לים בעוד נסיעה מפוקפקת. ממשלה מנותקת, מתעופפת ומופקרת. ולבושה הזו אין סוף. ולתהום אין תחתית. צניחה חופשית של נורמות, ערכים ודפוסי פעולה של רשויות השלטון – בושה לנוכח מנהיג שמניף בנאומו את תמונותיהם של שירי, כפיר ואריאל, אך אין לו את האומץ לנסוע ולהתדפק על דלתו של האבא, לרדת על ברכיו ולבקש סליחה; בושה לנוכח מנהיג שלא מצא את הזמן לנסוע אל הקיבוץ שלהם, אל ניר עוז, ללכת בשבילי גיא ההרגה שנתמלא דם במהלך תקופת כהונתו; בושה לנוכח שליט שמתחמק מלקחת אחריות, מגלגל אותה מכתפיו אל האחרים בכל הזדמנות שיש לו. שני מנהיגים התייצבו אתמול מול הקצינים החדשים של צה"ל, בוגרי קורס הקצינים של בה"ד 1. שניהם נושאים באחריות ישירה למחדל 7 באוקטובר. האחד הניח את המפתחות על השולחן, הצהיר מהרגע הראשון על אחריותו האישית, ולא היסס לרגע לכלול בנאום שלו אתמול את המילה "סליחה". השני – מנהיג יהיר, שחצן, נרקיסיסט, ממשיך לברוח מאחריות בדרך שתביא עוד ועוד אימהות ישראליות לברוח מהבשורה, ככותרת ספרו של האב השכול דויד גרוסמן. הסרטון של ראש הממשלה בטול כרם אולי לא היה פייק, אבל כל הכהונה שלו היא פייק, זיוף. יש לנו ראש ממשלה ש-24/7 עומד מאחוריו מסך ירוק – פייק של ניצחון מוחלט, בזמן שחמאס חזר לשלוט דה פקטו בכל הרצועה אחרי 16 חודשי לחימה; פייק של יחד ננצח, בעוד הממשלה שלכם מקדמת חוק השתמטות שהוא ההפך המוחלט מהיחד הישראלי; פייק של מר ביטחון, בעוד אוטובוסים מתפוצצים בחניון בבת ים במה שעלול היה להיות פיגוע בסדרי גודל של אל-קאעידה; פייק של ממשלת המשילות, בעוד נערים בגילי תיכון נרצחים ברחובות היישובים הערביים בישראל. רק אתמול נער בן 17, תלמיד מצטיין שתכנן ללכת לאוניברסיטה, נרצח בכפר יאסיף. 40 נרצחים ביישובים הערביים. על איזו משילות אתם מדברים? פייק של "לעולם לא עוד", כשה"עוד" הנורא קרה במשמרת של נתניהו. וגם את הניסיון לחקור אותו, את ה"עוד" הנורא הזה שכן קרה, ולתת תשובות למשפחות השכולות, נתניהו קובר תחת ערמה של שקרים וספינים. בכסף הקטרי, שהשר אמסלם התעלם ממנו בחצי השעה שהוא דיבר כאן דברי בלע והסתה – בכסף הקטרי נתניהו בנה את חמאס לפני 7 באוקטובר. וגם היום אותו נתניהו מאפשר לחמאס לשרוד ולהתחזק בסירוב שלו להתייחס לכל גורם פלסטיני אחר. 16 חודשים נתניהו מכר לציבור סיסמאות נבובות במקום לגבש תוכניות לשלטון אלטרנטיבי אחרי הבסת חמאס. בחודש האחרון נתניהו נתלה בהערות של הנשיא טראמפ, בסיסמאות של הנשיא טראמפ. אבל עכשיו, כשהאוויר יוצא מהבלון, הוא עומד מול הקצינים בוגרי בה"ד 1, ואומר להם: אנחנו נפרז את עזה, נפיל את חמאס מהשלטון – אבל שם הוא עוצר. הוא לא טורח לומר לציבור הישראלי, אחרי שנה וחצי של מלחמה, מי ישלוט במקום חמאס. תשובות יש לך, נתניהו? תוכניות, אסטרטגיה, יש לך, או רק קמפיינים, רק כובעים, רק סיסמאות, רק איפור, רק צלמים צמודים? פייק, פייק, פייק. אז באמת יופי, כנראה הוא באמת הצטלם בטול כרם במקום לנסוע לקיבוצי העוטף. אבל למי זה מזיז שהצטלמת בטול כרם? אתה כולך מסך ירוק אחד, קומופלאז' של מנהיגות, הסוואה של חולשה ואובדן דרך בסיסמאות בומבסטיות שאין מאחוריהן דבר. היום ימלאו שלוש שנים למלחמה של רוסיה באוקראינה, למתקפה הרוסית על אוקראינה. אתמול, נוכח שינוי הטון האמריקאי והרצון – עדיין מוזר – לכפות על אוקראינה את הפסקת המלחמה בתנאים של רוסיה, קם ולדימיר זלנסקי ואמר: אני מוכן לוותר על השלטון אם יצרפו את אוקראינה לנאט"ו. יש אדם אחד בישראל שיכול להעלות על דעתו שנתניהו יאמר: אני מוכן לוותר על הקואליציה שלי תמורת החזרת כל החטופים? הרי כל העיכובים וכל המהלכים שסיכלו את העסקה, שיכולה הייתה לצאת לפועל לפני חצי שנה, הכול היה בגלל ההישרדות הפוליטית שלו. אין אדם אחד בישראל שמאמין שנתניהו יאמר את זה. אז לסיום, אדוני היושב-ראש, במקום הפיכה משטרית; במקום השתלטות עוינת על שוק התקשורת, שאפילו יו"ר ועדת הכלכלה שלכם יוצא נגדה; במקום העברת חוק השתמטות – יש לכם מנדט לארבעה דברים בלבד: להחזיר את כל החטופים, להקים ועדת חקירה ממלכתית, לפזר את הכנסת ולהקדים את הבחירות, ולנסוע לבתי העלמין ולבקש סליחה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> גם על ההצעה הזו ישיב השר המקשר בין הכנסת לממשלה, השר דוד אמסלם, בבקשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – תמשיך להסית, לשקר – – – << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, האמת היא שחבר הכנסת קריב, כל פעם שאני שומע אותו עולה לכאן, שני דברים הוא עושה: מרוב הלהט של הדברים הוא כמעט סותם את המיקרופון עם הרוק שלו. ודבר שני, הוא, כמו לפיד, מפעל של רעל רדיואקטיבי. דרך אגב, מעולם הוא לא אומר דבר אמת. הוא סתם צורח. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא, אתה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה. דרך אגב, תסתור אותי בעובדה אחת. עובדה אחת. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה יושב פה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אמרתי אחת – שירי, אני נותן לך שבוע, תרשום עובדה אחת. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תן לי 20 דקות. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עכשיו אני אומר דבר מאוד פשוט, מר קריב. אתה לא שווה תשובה. אתה מזכיר לי, אתה ולפיד – – – << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> מה הקשר? לפיד לא פה, תעזוב אותו. הוא לא פה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה יודע, יש אנשים, מזכיר – אבל אמרתי שהוא מזכיר לי, מאיר. לא אמרתי שהוא דומה לו, הוא מזכיר. אתה יודע, מישהו סיפר לי איזה סיפור שפעם לפיד רצה למכור את האוטו שלו. היה לו אוטו ישן. הוא פרסם מודעה, לא קנו את הרכב. הוא בא, סיפר לחבר שלו: תשמע, אני לא מצליח למכור את הרכב. אמר לו: מה פרסמת? אמר לו: פרסמתי יד שנייה. אמר לו: תגיד לי, אתה משוגע? תרשום: מכונית מרופא, 20,000 קילומטר, ואתה תראה איך יחטפו את האוטו. אמר לו: ואללה, רעיון יפה. הוא פוגש אותו אחרי שנה, ואומר לו: מכרת את האוטו? הוא אמר לו: תגיד לי, השתגעת, אני אמכור אוטו של רופא? הם מאמינים בבלוף של עצמם. זה הסיפור. אני רואה את קריב פה, מעולם לא מדבר קונקרטית על כלום. סתם רעל ורעל ורעל ורעל ורעל בצרחות. עכשיו, בסוף אני שואל את עצמי: מה הוא רוצה? עכשיו, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לנצל דווקא את זכות הדיבור הזאת לדבר על אירוע שלי מאוד מאוד כואב, והוא קשור לנושא הליכודי. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> למה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לנושא הליכודי דווקא. אני פונה כאן גם לראש הממשלה וגם לשר הביטחון. אמר פה קריב: אתם מתלוננים על משילות. אכן, אנחנו מתלוננים על כך שלא נותנים לנו למשול. זאת היא הטענה המרכזית שלנו. אדוני היושב-ראש, אני רוצה לספר לך סיפור. לפני כשבעה חודשים בא אליי שר הביטחון דאז ואנחנו דיברנו וביקשנו למנות את גלעד ארדן ליושב-ראש התעשייה האווירית. זה היה בהסכמת ראש הממשלה. עברנו תהליך – אדוני היושב-ראש, הייתי רוצה שתקשיב לי, זה נושא שחשוב לי – של למעלה משלושה חודשים. ואגיד לך יותר מזה, אם לא היה תקדים של עמיר פרץ, גלעד ארדן לא היה יכול לעבור את המסלול בכלל. לאחר ארבעה-חמישה חודשים הצלחנו, ברוך השם – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> רבותיי, זה קצת מפריע, יותר בשקט. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – להעביר בוועדה, אצל השופטת, את גלעד ארדן לתפקיד יושב-ראש התעשייה האווירית. בשלב הראשון מינינו אותו לדירקטור. היא התכנסה. דרך אגב, ביקשתי מעמיר פרץ – כתבתי לו מכתב – לכנס את הדירקטוריון ביום האחרון, כשהוא אמור לעזוב. דרך אגב, אכן, זה היה סדר-היום. שבוע לפני כן ראש הממשלה פיטר את השר גלנט, וישראל כץ נכנס. ומה הוא עושה, ישראל כץ, אדוני היושב-ראש? דבר ראשון, מתקשר לעמיר פרץ ואומר לו: אל תעלה את גלעד ארדן. אני אומר לו: עמיר, אני לא מאמין, אני רוצה את זה בכתב. והוא כותב לי את זה, בכתב. אני חבר בליכוד מגיל עשר. הליכוד, אדוני שר הביטחון, זה לא עסק פרטי שלך. אתה היית, להזכירך, במקום ה-12. עד שאנחנו מצליחים להביא מועמד שלנו לתפקיד מסוים, כשפוסלים לנו את זה בנבחרות כאלה ואחרות שלושה חודשים, אתה עוצר את זה? חברה ביטחונית מספר אחת במדינת ישראל? אתה באמת קורא לעצמך שר הביטחון? אתה לא מתבייש? לתעשייה האווירית אין יושב-ראש שלושה חודשים. זו לא חברת המתנ"סים, לא שאני מזלזל בחברת המתנ"סים, חס ושלום. ומי עושה את זה? שר מהליכוד, מר ישראל כץ. דרך אגב, אתה גם העפת את הבת של יהושע מצא מדירקטוריון רפא"ל. יהושע מצא, שהיית מצחצח לו את הנעליים, בשר מבשרה של חרות – לא הליכוד. אתה פשוט בושה וחרפה. אתה מפחד שגלעד ארדן, מה? הוא יותר פופולרי ממך? יש לי לפעמים תחושה – – – << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> זה אירוע, מה שאתה אומר עכשיו זה אירוע. שר מהליכוד תוקף את – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כן, יש אנשים בליכוד שחולים במחלה אוטואימונית – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> בגלל זה עזבתי את הליכוד. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה. – – שמחסלים את הגוף שלהם, במקום לחזק. הרי אנחנו רוצים משילות. אנחנו רוצים שופטים שלנו, בעמדות שלנו. ואנחנו רוצים דיפ סטייט שמאמין בעמדות שלנו. מה כל חטאו של גלעד ארדן – הוא היה 20 שנה שר בממשלת ישראל – שהלך לאו"ם, נשלח למלא את תפקידו באו"ם ולכבד אותנו, את הליכוד. בושה וחרפה. אז אני מודיע לך, שר הביטחון: רק גלעד ארדן יהיה היושב-ראש. כל עוד אני ברשות החברות – רק הוא. ואנחנו נפעל למנות אנשי ימין ואנשי ליכוד, בניגוד למה שעשית. דרך אגב, כשהיית שר האנרגיה. לא מינית בן אדם אחד. כשאלי כהן הגיע, הוא כבר מצא שלל גדול בגלל ששנה לא מינית בן אדם, בגלל שאתה דואג רק לעצמך. בושה וחרפה, אתה, בכל ההתנהגות שלך. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. כעת אני מזמין את חבר הכנסת ואליד אלהואשלה לנמק את ההצעה מטעם סיעות רע"מ וחד"ש-תע"ל. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו, בחברה הערבית, חווים בתקופה האחרונה פשיעה גואה. אנחנו, אדוני השר, פנינו פעמים רבות לכל הגורמים בממשלה על מנת לטפל בסוגיה הזאת. כאשר אנחנו נבחרים לכנסת מצופה מאיתנו להעלות את הסוגיות של החברה שלנו, וכאן אנחנו מעלים את הסוגיה של הפשיעה, אדוני השר. שלשום, בצומת הצפוני של טמרה, נרצח תלמיד כיתה י"ב, ג'ואד עאמר יאסין. מה הוא עשה על מנת שירצחו אותו? איך במדינה מתוקנת עדיין מאפשרים לרוצחים להסתובב באופן חופשי? תלמיד בבית ספר. בתקופה האחרונה אנחנו מרגישים שהממסד והממשלה לא רוצים לסייע לנו, מרימים ידיים. לנו אין יכולות, אדוני השר, ואנחנו מגיעים לכאן, לכנסת, ודורשים משרי הממשלה. לפעמים אנחנו חושבים שכאשר אנחנו מדברים, ועולים לכאן בכל פעם, האנשים שיושבים כאן במליאה משתעממים מהנושא הזה: כל פעם אתם עולים ומדברים על נושא הפשיעה? אין לכם נושאים אחרים? אבל כאן הנושא, אדוני השר – מדובר בחיי אדם, מדובר בצעירים שלנו. היום בבוקר, לפנות בוקר, אדוני השר דוד אמסלם, נרצח צעיר תושב היישוב תל שבע, סאלח סלאמה אבו גאנם, כאשר נכנסו לחצר שלו שני פורצים ורצו לגנוב את הג'יפ שלו. הוא יצא מהבית. ירו בו שני כדורים ורצחו אותו. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> איפה? << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> ביישוב תל שבע. בנגב. בתקופה האחרונה, בשנתיים האחרונות, יש מעל 500 נרצחים בחברה הערבית. אין לנו משטרה ואין לנו בתי משפט. לא שמעתי, מאז שנבחרתי לכנסת, שיש מישהו אחד שנשפט ל-25 שנים על רצח, אין. אנשים נכנסים לבתי סוהר, לחקירות, ומשחררים אותם. מה יגידו אזרחים? למה אין ריבונות? דובר רבות על משילות, אבל ככה המדינה לא אמורה להתנהל. המדינה צריכה לספק פתרונות, צריכה לספק ביטחון לאנשים, לאזרחים. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> דבי, בבקשה. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אחרי 7 באוקטובר יש אנרכיה ברחובות. הוקמו כיתות כוננות ביישובים, כמובן ביישובים היהודיים, על מנת להגן על היישובים. לא טענו, ולא התנגדנו לדבר הזה, אבל מה עושים במקביל על מנת להגן על היישובים שלנו? מה אנחנו רוצים? אנחנו רוצים שהממשלה תיתן פתרונות ותשב עם ראשי רשויות על מנת למגר את התופעה הזאת. אולי לחשוב ביחד, אדוני השר, יחד עם המשטרה, יחד עם חברות אבטחה שנמצאות בחברה הערבית, על חברות אבטחה ביישובים, או על כיתות כוננות. אנחנו מחויבים למצוא דרך, לפלס דרך, על מנת להגן על האזרחים שלנו. כאשר אנחנו פונים לראש הממשלה, במכתבים ודרך הצעות אי-אמון ודרך ועדות חקירה פרלמנטריות, ולא מתערבים בנושא הזה – מה אנחנו יכולים לעשות? לכן, אדוני היושב-ראש, אנחנו דורשים מהממשלה לתת תשובות בעניין הזה. אנחנו לא רוצים שראש הממשלה יזמן חברי כנסת ערבים, ישב איתם, ולא יתקבלו החלטות. אנחנו יודעים שאם ראש הממשלה רוצה, הוא יכול לקבל החלטות. אם אנחנו מדברים על מיגור הפשיעה בנתניה וביישובים ובערים בגוש דן, אז הוא הצליח למגר את הפשיעה בחברה היהודית. אנחנו טוענים שאתם יכולים לעשות את זה מתוך הממשלה, לקבל החלטה. ארגוני הפשיעה לא שמים על אף אחד. מדינה בתוך מדינה. אנחנו לא צריכים ללכת לכיוון הזה. אנחנו בהחלט רוצים שהממשלה תיכנס ותמגר את ארגוני הפשיעה ביישובים הערביים. ברשותך, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לקרוא את שמות הנרצחים מתחילת השנה: מרואן נאסר, בן 51, מטירה; מוחמד עלי עבד אל-פתאח ג'מל, בן 26, מקלנסווה; אסעד כאיד אלמלאחי, בן 26, מרהט; מוסטפא רובאעי, בן 30, מעכו; סאלם רובאעי, בן 30 מעכו; אחמד נזאר מוחסן, בן 34, מכפר קרע; סברין עלי חאמד, בת 35, מלוד; עומר אלקודסי, בן 31, מלוד; ג'מיל א-טייב חלאילה, בן 57, מעכו; מוחסן אבו סאלח, בן 52, מסח'נין; באסם צפוות באדח, בן 53, מכאבול; מועאד אחמד שעבאן, בן 35, מג'דיידה-מכר; אנס מתקאל מחאג'נה, בן 30, מאום אל-פחם; פלאח סביחאת, בן 30, מזלפה; ח'אלד דהאמשה, בן 52, מכפר כנא; עבד אלמונעם ג'נדאוי, בן 41, מזרזיר; ויסאם יזבק, בן 38, מנצרת; רבחי רמדאן מחאמיד, בן 50, מאום אל-פחם; אחמד באסם ג'בארין, בן 25, מאום אל-פחם; עז אלדין מוסא מחאמיד, בן 43, מאום אל-פחם; וג'די אנואר ח'יר, בן 30, מאבו סנאן; נאתן אנואר משלב, בן 25, מאבו סנאן; היתם סלימאן זינאתי, בן 20, מאבו סנאן; יעקוב ריאד ג'אבר, בן 40, מאבו גוש; ואיל אבו זאיד, בן 14, מלוד; עבדאללה קאסם עוואד, בן 30, מאל-מזרעה; עבדאללה סלימאן אבו גאנם, בן 28, מלוד; עאישה אבו ואדי, בת 30, מכסייפה; תופיק סביח, בן 55, מכפר כנא; מוחמד כאמל אל-מאלחי, בן 27, משועפאט; חאלד באסם בדארנה, בן 19, מסח'נין; סאלם קסום, בן 52, מאעבלין; איוב אלטורי, בן 50, מלוד; עבדאללה עלי, בן 36, מלוד; רפעת אלבחרי, בן 53, מטייבה; עלאא טואפרה, בן 18, מביר אל-חמאם; מוחמד עבד אלקאדר, בן 35, מיפת אל-נאסרה; ג'ואד עאמר יאסין, בן 18, מטמרה; סאלח סלאמה אבו גאנם, בן 23, מתל שבע. רחמאת אללה עליהם. אלה שמות הנרצחים, מכובדי השר, בני החברה הערבית בשנת 2025. המשפחות שלהם ואנחנו, כהנהגה ערבית, דורשים מהממשלה לספק פתרונות, לספק ביטחון לאזרחים שלנו. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. אדוני השר. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה להשיב לך, חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. אתה הקראת פה שמות, ובאמת ליבי נקרע. לא תרצח – זה לא קשור, זה בן אדם. אצלנו גם אומרים "חביב אדם שנברא בצלם" – לא יהודי, כל אדם באשר הוא אדם. באמת, יש לי צער עמוק על העניין, ואני חושב שמשטרת ישראל – אין כוח אחר. הלוואי שצה"ל היה יכול לעשות את העבודה, אבל צה"ל לא עוסק באכיפה אזרחית. משטרת ישראל צריכה לפעול בתקיפות, עם כל הכוח, כדי למגר ולצמצם את התופעה הזאת. זה לא הגיוני שאדם יוצא מהבית – זה יכול להיות ילד או איש מבוגר – ונרצח באמצע היום. דרך אגב, אלה ממדים שהם בלתי נסבלים. אבל אני רוצה להגיד משהו, כשאתם משווים את זה לחברה היהודית – גם מיגור הפשע במדינת ישראל אף פעם לא היה בקנה המידה הזה. לא היו כנופיות של 5,000-4,000 חיילים. דרך אגב, הם פוגעים בכל מדינת ישראל. אתה יודע שתופעת הפרוטקשן לא נשארת רק בדרום ורק בצפון, זה בכל המדינה. דרך אגב, אני מאמין שזו העבירה הכי חמורה. כשיש פרוטקשן, המשמעות היא שאין מדינה. כל דאלים גבר – מי שבריון עם אקדח מנהל. יש אחד שהולך ועובד כל היום, הורג את עצמו כדי לפרנס את משפחתו, ומישהו בא ומחליט שהוא שותף שלו. מכאן מתחיל הסיפור. ויש הרבה כסף, ואז יש פרנסה, ויש חיילים, ויש סחר בסמים, וככה מתפתח ארגון, מפעל. ראש משפחת הפשע הופך לאחד המעסיקים הכי גדולים במדינה. מצד אחד, אני מבין את האוכלוסייה הערבית. בכלל, אזרח ישראלי לא יכול לקבל דבר כזה. מצד שני, אני אומר שיש גם בעייתיות בטיפול. בחברה הישראלית, אם אני רואה שכן שלי עושה משהו, אני מתקשר למשטרה. אני מבין מאיפה זה בא, אבל בכוונה אני עומד על הבעייתיות, שזה לא פשוט. אבל עדיין, אני חושב שמדינת ישראל כמדינה דמוקרטית, קודם כול יש לה חובה בסיסית, גם אם היא לא דמוקרטיה, לשמור על חיי אזרחיה. אזרח רגיל, מהשורה, צריך קודם כול לקבל הגנה מהמדינה שלו. גם בסעודיה, גם אם היא לא דמוקרטיה. גם בירדן וגם בישראל וגם בארצות הברית. זו לא שאלה של דמוקרטיה – זו שאלה בסיסית של מדינה. אני לא השר לביטחון הפנים. תאמין לי שאם הייתי השר לביטחון הפנים הייתי עוסק בזה יום ולילה. דרך אגב, בזמנו הצעתי, אדוני היושב-ראש – יש כמה סוגי פשעים במדינה. יש פשע רגיל, יש גנב קטן רגיל, ויש ארגוני פשיעה. אלה שני דברים שונים, שני דברים שונים לטיפול. הצעתי אז, ואני מציע את זה גם היום, ארגוני הפשיעה זה יותר גרוע מאשר מחבלים בתוך החברה, גם בכמות וגם בהרס החברה. לכן אני חושב שצריך להשתמש נגדם בכלים הכי קיצוניים של השב"כ. אין זכויות אדם שם. זה חרטבונה של השמאלנים. דרך אגב, הם אף פעם לא הגנו על זכויות אדם. ארגוני פשיעה צריכים להיות מטופלים ביד הכי קשה ובחוקים הכי קשים שיש. אזרח רגיל שפשע, גם אם הוא גנב, פרץ למכולת, מטפלים בו כמו כל אזרח שפרץ ועבר על החוק. אבל נגד ארגוני פשיעה צריכים להשתמש בכלים הכי חמורים, הכי אפקטיביים, שיש למדינת ישראל. ומה? היועצת המשפטית לא מאשרת את זה. מדוע? אני חושב שפעם קראתי, אם אינני טועה, שהיא רוצה שישתמשו בזה גם נגד נבחרי ציבור, כאילו אנחנו הפושעים או ארגוני הפשיעה. אבל בואו נעזוב שנייה את ההשוואה הזאת. אני מאמין באמונה שלמה שאם מדינת ישראל לא תשתמש בכל הכוח ובכל הכלים שיש לה – דרך אגב, היא צריכה להכשיר את החוק לטובת העניין, והכול כשר. אדם רוצה לחיות. המדינה צריכה קודם להגן על האזרח שלה, ופה מדובר בכמויות בלתי נתפסות של נרצחים, כל יום. לכן אני קורא ליועצת המשפטית לממשלה, ואני קורא גם לשר לביטחון לאומי היום חיים כץ – אני חושב שצריך להביא את כל הרוגלות ואת כל השמוגלות ואת כל הציוד ואת כל הנשקים הכבדים וכל הריסת הבתים והחרמת רכוש ומעצרים מינהליים נגד ראשי ארגון פשיעה, בין שיהודים ובין שערבים. ולגבי פשיעה רגילה שקורית בכל חברה, שם יש את הכלים הרגילים שמטפלים בהם. זאת לא הבעיה. הבעיה באמת היא שמי שרוצח ועושה את הכול זה ארגוני הפשיעה. זה ביזנס, זה עסק שמגלגל מיליארדי שקלים. וכל עוד אתה לא מטפל בו, הוא ימשיך להיות ככה. וכל עוד הם לא יפחדו – והם לא מפחדים. דרך אגב, האזרחים לא מפחדים מהמשטרה, הם מפחדים מהם. לכן אני חושב, ואני גם מבקש מהשר לביטחון פנים – גם היום, אם חיים כץ יכול לקיים דיון בנושא, וכשבן גביר יחזור אני אבקש ממנו להיכנס לעניין, בעובי הקורה. באמת, עכשיו בלי קשר לדעות שלו. זה לא קשור לדעות, אזרח זה אזרח. אמרתי: הייתי מקדיש לזה את כל הזמן שיש לי. ואני מבטיח לך שאם רק היינו מזיזים את היועצת המשפטית לממשלה היינו מביאים כלים אפקטיביים אמיתיים כדי להילחם בטרוריסטים האלה – אני קורא להם "טרוריסטים" – שבעצם רוצחים אזרחים, שודדים אותם, משפילים אותם כל יום, גוזלים את פרנסתם. אבל זאת לא רק הפרנסה, זה הכבוד. אמרתי: בן אדם קם ב-06:00 לפרנס את בני ביתו, חוזר ב-00:00 כולו גמור, מת. ויש לו שותף. בא אליו מישהו, אומר לו: תשמע, אני שותף איתך. למה? ככה החלטתי, יש לי אקדח. זה דבר שאסור שיקרה במדינת ישראל, ואני איתך עד הסוף בעניין, אני מגויס למשימה. בכל נושא שתגידו לי בעניין הזה, אני איתכם באש ובמים. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, אדוני. אנחנו עוברים לדיון אישי. חבר הכנסת נאור שירי. לכל אחד יש שלוש דקות, תקפידו על זה. בבקשה, אדוני. אחריו – אלון שוסטר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כמה זמן יש לי? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> שלוש דקות. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אמסלם דוד, נתת לי שבוע למצוא אי-דיוקים, אבל אני אמרתי שב-20 דקות. זכור לך ריאיון רדיו שבו השמיעו לך דברים שאמר אחד בשם ד' אמסלם, לא ידעת את זה, והוא מתבטא: אין שום סיכוי שראש ממשלה יכול לכהן אם יוגש נגדו כתב אישום? אתה זוכר שהקריאו לך את הדבר הזה, ואז אמרו לך: מי אמר את זה? ואמרת: איזה שמאלן. ואז אמרו לך: לא, אתה אמרת את זה. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> אתה לא מצטט נכון. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תיאורטי. למה? מילה במילה. שמעתי אותו. יאללה, תקן אותי. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> אני הייתי בכנס של לשכת עורכי הדין. שאלו אותי: אם ראש ממשלה במדינת ישראל מקבל שוחד – עיני עינכ, מעטפות. אמרתי: לא יכול. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כתב אישום. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> לא, לא. לא, לא כתב אישום. זה היה שוחד. לכן אמרתי: אם ראש ממשלה במדינת ישראל מקבל שוחד, בז'רגון – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בז'רגון. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> – – כמו שאנחנו מכירים אותו – הוא לא יכול להיות. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז לשוחד יש level – אם זאת מעטפה, זה שוחד; אם זה צמיד, טיסות, פנטהאוז, סיגרים, מתנות וזה, לא שוחד. אם זה בשקית שחורה שלא רואים, לא שוחד. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מתנות, מתנות. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> אם זה ריאיון בעיתון, אם זה ריאיון בעיתון, תבין לבד. אתה הרי מבין את העניין. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> עזוב, אני לא מבין את העניין, אבל כמו שאמרתי, בסדר. זה על חשבון הזמן שלי, מה שנקרא. קודם כול, אני רוצה לברך אותך שחזרת ממרוקו. נתת כיף למירי רגב? מה, אתם פותחים שם נציגות, או שזה מקצועי בלבד? << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> אני נסעתי באופן פרטי, על חשבוני. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ברוך השם. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> לפעמים אני נוסע לקברי צדיקים גם בחו"ל. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בסדר גמור. כל עוד אלה צדיקים – יש פה מלא צדיקים בכנסת, אתה לא צריך לנסוע לקברים. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> כתבתי ללפיד מכתב. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> רגע, רגע. שאלתי את מאיר איך אומרים ברוך הבא במרוקאית, ואז הוא אומר לי: ברוך – מה? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> ברוך בא. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ברוך בא. זה ברוך הבא בעברית, לא במרוקאית. רציתי להגיד לך Welcome. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> אני רוצה להגיד לך משהו – – – ללפיד. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> רגע. הלך לי כל הזמן. אתה לא נותן לי לדבר על קטר. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> נסעתי ברגיל. כשהוא נסע למרוקו, לקח מטוס על חשבון המדינה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נו, הוא היה שר חוץ, נשמה. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> 100 איש, 100 איש על חשבון המדינה. אני נסעתי על חשבוני. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> די, דודי, די. אתה יודע מה, לא השארת לי זמן. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> בא אליי – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> רגע, מאיר, תן לי. 30 שניות פוס. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תמשיך, אני אתן לך עוד. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> רק 30 שניות, רק על הצחוקים. אתה, באמת, אתה מצחיק אותי. למה? אתה אומר: ההוא לקח זה. הוא היה שר החוץ. ובאמת, אתה יושב תחת ראש ממשלה שהבן אדם הכי לא מכיר שום דבר חוץ ממטוסים. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> שר החוץ פעם לקח מטוס פרטי, ג'מבו, העמיס אותו ב-150 חברים? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> דודי, היות שאני הייתי שם, הלכנו לפתוח שגרירות. הוא היה שר החוץ. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון. אגב, אתה יודע מי עוד פתח שגרירות במרוקו אחרי שפתחו שגרירות במרוקו? השר אלי כהן. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אנשי העסקים שילמו כסף, וכמעט כל מי שהיה שם שילם כסף. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> אני יודע שנפתחו הרבה שגרירויות. מעולם שר חוץ לא לקח מטוס. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> לא, זה היה – טוב, תעזוב. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> אבל אנחנו נעזוב את זה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> נאור, יש לך עוד – – – << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> הוא התחיל עם העניין, לא אני. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אלי כהן הוריד את השלט ושם שלט? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, בסדר. היית צריך לסגור את זה בשנייה, לא עכשיו לפתוח שיח על מה עשינו במרוקו, אבל בסדר גמור. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מכיוון שרציתי לדבר על קטר, אני אעשה לך חידון, ובזה אני אסיים, כי רציתי עוד הרבה דברים. אבל תשמע ציטוט, בסדר? תגיד לי אתה מה אתה חושב עליו: הכסף הקטרי הוא אמצעי למשוך זמן. הוא אמצעי להכיל כרגע את מה שקורה, כדי להיות מוכנים לדבר הגדול. יש לו תפקיד מסוים עכשיו במשוואה בתוך לוח שחמט מורכב שנקרא "רצועת עזה". מי אמר למי, אתה יודע? השר סמוטריץ', השר לענייני כלום ושום דבר, ב-23 בפברואר 2020. הוא, אין לו בעיה עם הכסף הקטרי שמשמן את חמאס, והוא רואה בזה דבר הכרחי כדי לשמר את המצב – איך הוא אמר? אנחנו מתכוננים לדבר הגדול. הוא רק לא ידע שהדבר הגדול יתפוצץ לנו בפנים. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> עכשיו, תראה איזו ממשלה חכמה יש בקטר. הם לא הולכים סביב-סביב, הם באו לגאוני הדור, למשווקים של קוקה קולה, פפסי, אפל – איינהורן, פלדשטיין ואוריך. הם באו אליהם ישירות, ואמרו: בואו, אתם כאלה טובים, הצלחתם לשווק את קוקה קולה, בואו ניקח אתכם כי אתם כאלה טובים. אתם פרסומאים מעולים. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> וזה בסדר גמור. אתה לא מדבר על זה. אתה מדבר על לפיד, על קריב, על כל מי שתרצה, על המטוס; אבל על היועצים של קטר, היועצים של קטר באקווריום של ראש הממשלה – כלום. שתיקה. הייתי אומר צרצרים, אבל בזעת, אין כלום. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, תודה רבה. הינה, אתה יודע להגיד "בזעת". אלון שוסטר, אדוני, בבקשה. << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> תגיד לי, שירי, את הכספים החזרתם? החזרתם – כשהייתם בשלטון? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אדוני, אני מבקש. שוסטר מדבר עכשיו. שלוש דקות. זהו, זהו. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, מדינה לא יכולה בלי אמון, וממשלה שאיבדה את אמון הציבור אינה יכולה להמשיך למשול. אמון הציבור בממשלה הנוכחית נמצא בשפל חסר תקדים. הממשלה הזאת לא רק אחראית לאסון הגדול ביותר בתולדות ישראל, אלא גם פועלת מאז האסון תוך התעלמות מרצון הרוב המוחלט של אזרחי ישראל. רוב גדול בציבור תומך בהשבת כלל החטופים, גם אם נדרש לשלם מחיר כבד. השבים מראים לכולנו שלחטופים בשבי אין זמן. השבת החטופים צריכה להיות בראש סדר העדיפויות. ניצחון אמיתי יהיה כשהחטופים ישובו הביתה, עד האחרון שבהם. רוב הציבור דורש, אדוני היושב-ראש, חקירה אמיתית ושקופה. ועדת חקירה ממלכתית שתברר כיצד קרה האסון הנורא הזה. כשתוקם הוועדה היא תיתן מזור למשפחות רבות שמחפשות תשובות. אי-הקמת הוועדה מטעמים פוליטיים היא פגיעה בביטחון המדינה ובחוסנה. רוב גדול בציבור סולד מהתקפות הדרג המדיני על ראשי ארגוני הביטחון. רוב הציבור דורש הליכה לבחירות כי אין לו אמון בהנהגה הנוכחית. רוב הציבור דורש גיוס שוויוני, דורש צדק חברתי, דורש הקלה ביוקר המחיה. מעל 500 ימים של צער, של אובדן, שהגיעו אחרי שנה של פילוג חסר תקדים וכאוס חברתי, חייבים להסתיים. אי-אפשר להמשיך כך. הגיע הזמן לאחריות; הגיע הזמן לאפשר לאזרחי ואזרחיות ישראל שיקום אמיתי. הממשלה הזאת כשלה, ולכן יש ללכת לבחירות. אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולומר מילה על הסטה בטי"ת והסתה בתי"ו. השר קרעי, אדוני היושב-ראש, השתלח בשבוע שעבר מעל במה זו ממש בגיבורי ישראל שומרי הגבולות, כתכסיס להתנער מהשאלה שהעליתי לסדר-היום של הכנסת אפרופו פרשת קטרגייט – חשד לניגוד עניינים חמור בלשכת ראש הממשלה ולפגיעה בביטחון המדינה. התרגיל שלו היה פשוט: תסיט בטי"ת: אל תענה על שאלה טובה וקשה, ותסית בתי"ו: תתקוף את השואל ואת חבריו באמצעות שקרים ושנאה, ותנסה לקרוע בין שותפים להתיישבות ולחיים במרחבי הספר והפריפריה. אבל קרעי גם צדק. אנחנו הקיבוצניקים אכן מדושני עונג – מהזכות להקים יישובים בפריפריה ובקווי העימות הצפוני והדרומי, מהזכות לפתח חקלאות מפוארת גם במרכז הארץ, לעבד את שדותינו עד קו הגבול ולבסס חברה סולידרית וצומחת בתנאים מאתגרים. אכן בחרנו לממש בחיינו מלידה עד כלות את הקמתו של הבית הלאומי. קרעי גם טעה. המושבניקים, תושבי הערים והכפרים הם חברינו, שכנינו ושותפינו. גם הם גאים לקחת חלק בבניין האומה, שדורש מכולנו, או כמעט מכולנו, דם, יזע ודמעות. המון דמעות, המון דם, תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. תודה רבה. חבר הכנסת חמד עמאר, ואחריו – חבר הכנסת יאסר חוג'יראת. בבקשה, אדוני. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, עוד רצח מזעזע – ג'ואד עאמר יאסין, נער בן 17, תלמיד תיכון, נרצח בטמרה. להגיד לך את האמת, היושב-ראש, דבר כזה היה מזעזע את המדינה, לרצוח נער בתוך יישוב. אמורה להתכנס ממשלה, אמור להיות זעזוע בכל החברה הישראלית. אבל עוד רצח בחברה הערבית, זה לא נורא, זה לא מעניין, ערבי רצח ערבי. פחות ערבי. שמעתי את השר עכשיו בקשב רב כשאמר: ארגוני הפשע יותר מסוכנים ממחבלים. זה טרור ביטחוני וזה טרור פלילי ובשניהם צריך לטפל ביד קשה מאוד. אני אומר לך, השר, שב"כ צריך להיכנס לתמונה. המשטרה נכשלה, ששב"כ ייכנס לתמונה. יש לו את היכולת, יש לו יכולת לעצור את כל ארגוני הפשע ולהעמיד אותם לדין. מעצרים מינהליים – אני תומך בזה. גם כשהייתי שר במשרד האוצר תמכתי במעצרים המינהליים, ואמרתי את זה גם בישיבות ממשלה. כי אנחנו לא יכולים להמשיך במצב כזה. לא יכול להיות איבוד ביטחון אישי של אזרחי מדינת ישראל, בעצם אפס ביטחון אישי לאזרחי מדינת ישראל. סיפרו לי היום שבנצרת בשעה 19:00 – הכביש הראשי שהיה מסחרי, משגשג, ב-19:00 בערב אין נפש חיה בכביש, אף אחד לא יוצא, כי מפחדים. השר בעצמו אמר: האזרחים מפחדים מארגוני פשע יותר משהם מפחדים מהמשטרה. אני לא רוצה שיפחדו מהמשטרה, אני רוצה שהמשטרה תשמור עליהם, אני רוצה שהמשטרה תעשה את העבודה שלה, ואם היא לא יכולה, הממשלה צריכה להכניס את השב"כ לתמונה. אני אומר לך, אם ייכנס השב"כ לתמונה, יכולים לעצור את הפשע המשתולל היום בחברה הערבית, כי אין משילות. סיפרתי את זה ואני אחזור לספר את זה עוד פעם ועוד פעם: שלושה רוצחים פורקים מהרכב שלהם עם נשק ארוך, רוצחים שלושה אנשים שיושבים במסעדה, אוכלים. פוצעים שניים, בורחים, שורפים את האוטו ואף אחד לא תופס אותם. אחוז פענוח – אפס, תפקוד אפס של הממשלה, תפקוד אפס בפשיעה נגד החברה הערבית. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, ואחריו – חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בשבוע שעבר ביום רביעי הגיעו כוחות רבים, מעל 500 שוטרים מג"בניקים לכפר טובא-זנגרייה, וסגרו את הכפר בשביל להרוס שני בתים. אחרי שהרסו את שני הבתים יצאו בהודעה שמדובר במשפחות פשע. אני הייתי שם. מדובר במשפחות נורמטיביות לכל דבר, לא משפחות פשע ולא שום דבר. כבוד היושב-ראש, 42 נרצחים מתחילת השנה. אם הייתה המשטרה מתפקדת כמו שהיא מתפקדת בהריסת בתים, אני חושב שלא היו מגיעים למספר הזה. המציאות בחברה הערבית רק מחמירה. טרור הפשיעה מכה עוד ועוד, כמעט כל יום יש נרצח. דובר כאן והזכירו את תלמיד התיכון ג'ואד עאמר יאסין מכפר טמרה. זה לא המקרה הראשון שבו נרצח צעיר; שבוע לפני כן נרצח עוד צעיר בן 18 בוואדי אל-חמאם. היום – נרצח בתל שבע, ללא קשר לפשע או למשפחות פשע. זה כבר לא מחדל, זה כבר לא כישלון, זו כנראה מדיניות. ממשלה שבוחרת לא לטפל בפשיעה בוחרת לקדם את הפשע. היא כנראה רוצה לגרום לזה שאנשים יעזבו את בתיהם. אנחנו כבר רואים שיש הגירה מתוך היישובים הכפריים לערים, ויש הגירה מהערים לחוץ לארץ. האם זה מה שרוצה הממשלה הזאת? לרוקן את היישובים מתושביהם? האם זה מה שרוצה הממשלה הזאת, שהערבים יצאו, יעזבו את הארץ? זו ההרגשה הקיימת ברחוב הערבי. לא ביטחון אישי. כבר אין אמון בממשלה. ההצלחה – השר לשעבר מגיע ואומר: יש הצלחה. איזו הצלחה יש, כשהערבים רוצחים אחד את השני? זו ההצלחה שהוא רוצה לראות כנראה. מינו שר לא במשרה מלאה במקום למנות שר במשרה מלאה. זו משרה שצריכה לשרת את כל אזרחי המדינה, יהודים כערבים. צריך לתת להם את הביטחון ואת הביטחון האישי. אנחנו לא נאבד את התקווה. בשבת זה תחילת חודש הרמדאן, ואני רוצה לאחל לכל האומה הערבית והאסלאמית שיהיה חודש רמדאן כרים. זה חודש של פולחן, חודש של צדקה, חודש של צום. אני מקווה שגם השנה לא נראה את המופע השנתי של בן גביר שמנסה להגיע לאל-אקצא בשביל להעיר ולהתגרות במוסלמים, גם בארץ וגם מחוץ לארץ, תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, אדוני. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה, ואחריה – אחרונת הדוברים, חברת הכנסת אפרת רייטן מרום. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה. כבוד היושב-ראש, חברי וחברות כנסת נכבדים, זוכרים את הסיפור של אום אלחיראן? אתם זוכרים שב-2017, ב-18 בינואר, הצטרכנו לרדת באופן בהול לפאתי הכפר הזה כאשר באו להרוס ותוך כדי כך כוחות המשטרה ירו ביעקוב אבו אלקיעאן והרגו אותו? הכפר הזה היה על הכוונת כל הזמן. רצו להוריד אותו מהשטח, רצו להרוס את הבתים, ולא היה אכפת להם לאן יגיעו אנשי המקום. בשנה שעברה בנובמבר נהרס הכפר. באו כוחות המשטרה, גם הרסו את המסגד, והכפר איננו. רוצים להקים עליו את היישוב דרור, כאילו התביישו. בהתחלה רצו לקרוא לזה "חירן", אבל זה מזכיר יותר מדי את הפשע הנורא של הריסת הכפר והטרנספר לבעלי המקום, אז קראו לו "דרור". תשמעו מה קרה. בינואר השנה המדינה הוציאה מכרז על הקרקעות של אום אל-חיראן, היישוב דרור. ניגשו אנשים, קנו כל חלקה בפחות מחצי מיליון שקל. 145 מאלה שזכו במכרז וקנו – היו ביניהם אנשים שהם לא חסרי דיור, כמו ראש עיריית שדרות אלון דוידי וסגנו. ותתפלאו לשמוע, גם הבן של שר האוצר סמוטריץ' קנה שם חלקת אדמה. בינואר קנו את חלקות האדמה בחצי מיליון שקל, עכשיו מוכרים אותם במיליון שקל. השקעה יפה, לא? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> רגע, אני רוצה להבין, הבן של השר סמוטריץ' קנה באום אל-חיראן חלקת אדמה? << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כן, כי זה הולך להיות יישוב, קוראים לו דרור. כנראה ציונות דתית, אבל גם ציונות שיודעת להשקיע ולהרוויח כסף. על חשבון מי? על חשבון אנשי המקום. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל אנשי המקום יכלו גם לקנות. לא הבנתי, אסור ליהודים לקנות אדמות? ליהודי אסור לקנות תמורת כסף? באמת, תודה רבה שמותר ליהודים לקנות אדמות בישראל. תודה רבה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כאשר ממשלה מתנהלת בצורה כזו אי-אפשר לצפות ממנה שהיא אכן תרצה להיאבק בפשיעה. היא בעצמה מתנהלת בפשע אחד גדול, עכשיו מצפים ממנה שהיא תגן על האזרחים הערבים? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עבר הזמן. אדוני, עבר הזמן, יותר מדקה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כנראה אנחנו צריכים להודות פעם אחת ולתמיד: ממשלה כזו לא רק שהיא לא מגינה, לא רק שהיא מפלה, אלא המדיניות שלה היא מדיניות של פשיעה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברת. חברת הכנסת אפרת רייטן מרום – בבקשה, אחרונת הדוברים, ואז נעבור להצבעה. בבקשה, גברתי. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> תודה רבה, אדוני יו"ר הכנסת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> חבר הכנסת לוי, כל אחד יכול היה לקנות – – – היא פשוט רצתה אולי בלי לשלם. להשתלט. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> ראש הממשלה נתניהו מקדם חמישה מהלכים מסוכנים, שכל אחד מהם לבדו מהווה איום על הדמוקרטיה. ביחד הם יוצרים סכנה קיומית למדינת ישראל כפי שהכרנו אותה עד היום; סדרת מהלכים מתוכננים שמטרתם לפרק את מערכות האיזונים והבלמים של הדמוקרטיה הישראלית. ראשית, הכוונה לפטר את היועצת המשפטית לממשלה. זהו צעד חסר תקדים שנועד להסיר את המחסום האחרון מפני שרירות לב שלטונית; היועצת המשפטית היא שומרת הסף האחרונה שמגינה על שלטון החוק. שנית, הניסיון להעביר את חוק הגיוס בצורתו הנוכחית – זהו לא רק עניין של שוויון בנטל אלא פגיעה בעקרון השוויון הבסיסי ביותר במדינת ישראל, שלא לדבר על יריקה בפניהם של המילואימניקים והמשרתים. שלישית, קידום חוק הנציב, שיאפשר התערבות פוליטית בוטה במערכת המשפט, ניסיון שקוף להשתלט על מערכת המשפט ולהפוך אותה לכלי שרת בידי הממשלה. רביעית, השינוי המתוכנן בהרכב הוועדה לבחירת שופטים הוא מהלך שנועד להבטיח שליטה פוליטית מוחלטת במינוי שופטים ולחסל את עצמאות הרשות השופטת. חמישית, הכוונה לפטר את ראש השב"כ – עוד צעד מסוכן, הצעד המסוכן, שמאיים על עצמאות מערכת הביטחון ועל יכולתה לפעול ללא שיקולים פוליטיים. ולמי יפנה הציבור כשכל מערכות ההגנה על הדמוקרטיה יפורקו, כשהיועצת המשפטית תהיה חותמת גומי, כשמערכת המשפט תהיה כפופה לפוליטיקאים, כשמערכת הביטחון תאבד את עצמאותה? אנחנו עומדים היום בפני צומת היסטורי. אסור לנו לשתוק כשהדמוקרטיה הישראלית נמצאת תחת מתקפה חסרת תקדים. ואני קוראת לכל חברי הכנסת, כולל לחברי הקואליציה שעדיין נותר בהם איזה שמץ של אחריות לאומית: תצטרפו להצבעת האי-אמון הזאת. זאת לא הצבעה פוליטית רגילה, זאת הצבעה על עתיד הדמוקרטיה בישראל, וצריך להתעורר עכשיו לפני שיהיה מאוחר מדי. הציבור הישראלי ראוי למנהיגות שמחויבת לערכי הדמוקרטיה, לשלטון החוק, לעקרונות מגילת העצמאות. במקום זה אנחנו עדים לממשלה שפועלת באופן שיטתי לפירוק המוסדות הדמוקרטיים של ישראל. תצביעו אי-אמון בממשלה. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. אם כן, אני מבקש מכל מי שנמצא כאן לשבת. אנחנו עוברים להצבעה על הצעות האי-אמון. שאלתי את יושב-ראש הקואליציה, והוא אמר לי שלא רוצים לסכם. ובכן, חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעת יש עתיד. אני מפעיל הצבעה. מי בעד ומי נגד? הצבעה מס' 1 בעד הצעת סיעת יש עתיד להביע אי-אמון בממשלה – 35 נגד – אין נמנעים – אין הצעת סיעת יש עתיד להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> 35 בעד, אפס מתנגדים ואפס נמנעים. אני קובע שההצעה לא התקבלה מאחר שלא קיבלה את הרוב הדרוש. אנו עוברים להצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעות העבודה, ישראל ביתנו והמחנה הממלכתי. אני מפעיל הצבעה, בבקשה. מי בעד ומי נגד? הצבעה מס' 2 בעד הצעת סיעות העבודה, ישראל ביתנו והמחנה הממלכתי להביע אי-אמון בממשלה – 38 נגד – אין נמנעים – אין הצעת סיעות העבודה, ישראל ביתנו והמחנה הממלכתי להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> 38 בעד, אפס מתנגדים ואפס נמנעים. אני קובע שההצעה לא התקבלה מאחר שקיבלה את הרוב הדרוש. אנו עוברים להצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעות רע"מ וחד"ש-תע"ל. בבקשה, מי בעד ומי נגד? הצבעה מס' 3 בעד הצעת סיעות רע"מ וחד"ש-תע"ל להביע אי-אמון בממשלה – 36 נגד – אין נמנעים – אין הצעת סיעות רע"מ וחד"ש-תע"ל להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> 36 בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. אני קובע שגם הצעה זו לא התקבלה מאחר שלא קיבלה את הרוב הדרוש. << נושא >> הצעת ועדת הכנסת בדבר שינוי בהרכב הסיעתי של ועדות הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת ועדת הכנסת בדבר שינוי בהרכב הסיעתי של ועדות הכנסת. אני מזמין את יושב-ראש ועדת הכנסת חבר הכנסת אופיר כץ להציג את החלטת הוועדה. בבקשה, אדוני, לרשותך עשר דקות. << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. השר, חברי הכנסת, ועדת הכנסת החליטה בישיבותיה ביום כ"ט בטבת התשפ"ה, 29 בינואר 2025, וביום י"ג בשבט התשפ"ה, 11 בפברואר 2025, להמליץ לכנסת על שינוי בהרכב הסיעתי של ועדות הכנסת, כמפורט להלן: ועדת החוקה, חוק ומשפט – מוצע להגדיל את מספר חברי הוועדה מ-16 ל-17: חבר אחד נוסף לקואליציה, לסיעת הליכוד, חבר הכנסת אופיר כץ. ועדת העבודה והרווחה – מוצע להחליף את חבר סיעת עוצמה יהודית בחבר סיעת הליכוד, חבר הכנסת אופיר כץ. כמו כן, מוצע להוסיף ממלאת מקום קבועה, חברת הכנסת לימור סון הר מלך, על חשבון סיעת הליכוד. הוועדה לביטחון לאומי – מוצע להגדיל את מספר חברי הוועדה מ-13 ל-15: חבר אחד נוסף לקואליציה, לסיעת הליכוד, חבר הכנסת משה פסל; חבר אחד נוסף לאופוזיציה, לסיעת חד"ש-תע"ל. ועדת הבריאות – מוצע להגדיל את מספר חברי הוועדה מ־14 ל-15: חבר אחד נוסף לקואליציה, לסיעת יהדות התורה, חבר הכנסת ישראל אייכלר. הוועדה למיזמים ציבוריים – מוצע להגדיל את מספר חברי הוועדה מתשעה ל-11: חבר אחד נוסף לקואליציה, לסיעת ש"ס, חבר הכנסת סימון מושיאשוילי; חבר אחד נוסף לאופוזיציה, לסיעת עוצמה יהודית, חבר הכנסת עמיחי אליהו. ועדת המדע והטכנולוגיה – מוצע להגדיל את מספר חברי הוועדה מ-13 ל-14: חבר אחד נוסף לאופוזיציה, לסיעת עוצמה יהודית, חבר הכנסת יצחק קרויזר. הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל – מוצע להחליף את חבר סיעת עוצמה יהודית בחבר סיעת הציונות הדתית חבר הכנסת אוהד טל. כמו כן, מוצע להוסיף ממלאת מקום קבועה, חברת הכנסת לימור סון הר מלך, על חשבון סיעת הליכוד. בוועדת הכלכלה – מוצע להחליף את חבר סיעת ש"ס, חבר הכנסת סימון מושיאשוילי, בחבר סיעת יש עתיד. אבקש את אישורה של הכנסת להצעה זו. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. אם כן, ההחלטה של ועדת הכנסת דורשת דיון אישי. הראשונה היא חברת הכנסת נעמה לזימי. בבקשה לזכור, שלוש דקות לכל אחד. בבקשה, נעמה. אחריה – חבר הכנסת יצחק פינדרוס. נעמה, התקלנו אותך? << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> האמת שכן, אני לא רגילה להיות הראשונה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> כתוב משהו אחר. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> רגע. אולי אני טועה. אלעזר שטרן, בבקשה. נעמה, יש לך זמן להתכונן. אחריו – מתן כהנא. בבקשה, אדוני. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> יש שר? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> יש. שר הפנים פה. איפה שר הפנים? שר תורן, כן, הוא פה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני השר. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> השר משה ארבל. בבקשה, כבודו. תשמיע קול, שנדע שאתה כאן. בבקשה, אלעזר, שלוש דקות. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב בראש, אדוני השר, עמיתיי חברי הכנסת, אנחנו בוועדת החוץ והביטחון היום חשפנו – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אני מבקש מסיעת יש עתיד שקט, מדברים פה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מבקש מההתחלה, אדוני. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תקבל. קדימה, יש לך עוד 20 שניות. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה. אדוני היושב בראש, בדיון היום בוועדת החוץ והביטחון חשפנו נתון מזעזע – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מטורף. נתון מטורף. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – שלראשונה נבדקו השנה בקשות להנחות במעונות היום מול נתוני ביטוח לאומי, מה שמנע הגשת תלושים מזויפים וגרם ללחץ גדול בציבור החרדי. התוצאה – שיעור הבקשות שנדחו כמעט הוכפל מ-28% ל-55%, וחסך למדינה כחצי מיליארד שקל. עמיתיי חברי הכנסת, אדוני השר, אני חושב שהאתגר שנחשף כאן הוא אתגר לנו ולחברה החרדית – קודם כול לחברה החרדית. אני רוצה להגיד מה אני חושב על זה, ומה לימדתי כשהייתי מפקד בה"ד 1. חברת הכנסת גוטליב, תקשיבי, את תלמדי. בשלוש המכות הראשונות כתוב: "וידבר ה' אל משה, אמר אל אהרן" – בדם, צפרדע, כינים. לאחר מכן, "וידבר ה' אל משה, נטה את ידך". שואלים המפרשים: למשה היו בעיות בפה, לא ביד, למה היה צריך להגיד לאהרן "נטה את ידך"? אז אומרים המפרשים: מידה כנגד מידה. היאור שהציל אותך כששמו אותך בתיבה, אתה לא יכול להפוך אותו עכשיו לדם או לצפרדעים; החול – טמנת את המצרי בחול, אתה לא יכול לקחת אותו עכשיו ולהפוך אותו לכינים, לשחין. זה הסבר יפה, אבל מה אנחנו יודעים? המים ביאור זורמים, זה לא אותם מים, והחול – רק בשירים שלנו "החול יזכור". החול לא זוכר. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> הוא נודד. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז מה רצה להגיד לו הקדוש ברוך הוא? אני לא רוצה שתהיה בך מידה כנגד מידה בכלל. זה נכון מול היאור שהציל אותך, מול חול, אבל אני לא רוצה שיהיה בך סוג של דיסציפלינה מחשבתית, ערכית, של אי-הכרת הטוב. למה? בגלל שעכשיו זה מול החול, אחרי זה זה יהיה מול הילדים שלך, מול החברים שלך, מול הכול. למה אני אומר את זה, אדוני היושב בראש, בכאב גדול? בחברה החרדית פשתה תרבות של שקר. לא שכולם שקרנים, אבל מי שמשקר לצה"ל ורושם בישיבות מי שלא לומד, אחרי זה גם מלמד אותם לשקר עם מעונות היום, וסופו שיעמוד בצידי הכביש וילסטם, אבל לפני זה גם ישקר להורים שלו ולסביבתו. אני קורא למנהיגות החרדית להתמודד יחד איתנו עם האתגר הקשה הזה של תרבות של שקר, גם אם זה שקר למדינה. גם אם משקרים למדינה, בסוף ישקרו גם לכם. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת שטרן. מתן כהנא, ואחריו – חברת הכנסת מירב כהן. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מירב בן ארי. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> מירב בן ארי. בבקשה. << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר – איפה אדוני השר? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> יש. יש. יש. משה ארבל. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא ראיתי אותך, אדוני השר. אתה השר גם בעוד שלוש שעות, משה? כי רציתי לדבר על הארנונה. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, דווקא רציתי לדבר על נושא אלמנות ויתומי צה"ל. אתמול ועדת השרים לענייני חקיקה עשתה צעד גדול וחשוב בהקשר של אלמנות ויתומי צה"ל, ואימצו חלק ממסקנות ועדת רובינשטיין, שבאמת נותנות מענה ליתומי צה"ל שמעל גיל 21, ראשית בעניין של הכרה, ושנית בעניין של פיצוי – אם בכלל אפשר לדבר על המילה הזאת בהקשר של יתומי צה"ל – אבל סוג של פיצוי כספי בין גיל 21 ל-30, ואחרי זה בין גיל 30 ל-40. לצערי הם עשו מלאכה מאוד חלקית בנושא הזה של יתומי צה"ל, כי בעצם כל מי שמעל גיל 40 יצא כשידיו על ראשו, עם איזה פיצוי מאוד זעום. אני אגיד פה את המספרים, בגדול: יתום שנכנס לתוך מסגרת החוק בגיל 21 עד גיל 40 יקבל מעל 600,000 שקלים, ובעצם הפיצוי שהמדינה החליטה לתת ליתומים שעברו את גיל 40 זה בעצם בפעם אחת או בפעמיים, 25 ועוד 25, ועוד פעם אחת 50. ויש פה אפליה מאוד מאוד קשה של היתומים, שבמשך שנים, שנים, מדינת ישראל התעלמה מהם ולא נתנה להם את המעט שאפשר לתת יתומי צה"ל – ליתומים של אותם אנשים שאנחנו שלחנו לקרב, ונתנו את היקר להם מכול, את חייהם. עכשיו, בגלל שהם כבר מעל גיל 40, אז הם יקבלו חלקיק זעום מאותו פיצוי שהמדינה הבינה שנכון לתת ליתומי צה"ל. אני מאוד מקווה שכאשר החוק הזה יגיע לוועדה – אני עדיין לא יודע באיזה ועדה הוא יידון –שכאשר הוא יגיע לוועדה אנחנו נצליח לתקן את העיוות הזה ולפצות במעט. ושוב, אתה יודע, אדוני היושב-ראש, זה קצת מוזר לדבר במונחים של פיצוי על אובדן של הורה במלחמה, אבל כן, אין מה לעשות, צריך לדבר על זה ככה. אני מקווה שאנחנו נוכל בוועדה לתקן את העיוות הזה, שגם אותם יתומים שכבר עברו את גיל 40 יזכו לפיצוי הולם על זה שבמשך שנים כל כך ארוכות מדינת ישראל פשוט התעלמה מהם ובחרה לא לתת להם פיצוי כלשהו על מה שמגיע להם. בחוק הבא נדבר על הפתרון המעליב שניתן לאלמנות צה"ל בהצעה שאתמול עברה. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת רם בן ברק, בבקשה. אחריו – חברת הכנסת מירב בן ארי. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הייתי רוצה שעם ישראל ידע שמי שעומד בראשות ממשלת ישראל היום זה סמוטריץ', בצלאל סמוטריץ'. ראש הממשלה – ואני אומר לכם את זה מידיעה – מקיים דיונים עם גורמים ביטחוניים, דיונים ארוכים, הוא שומע מה יש להם להגיד. אחרי זה הוא אומר להם תודה רבה, הם הולכים, הוא קורא לחדר שלו לבצלאל סמוטריץ', והם עושים החלטה, שברוב המקרים היא ההפך המוחלט ממה שהוא שמע בישיבה הקודמת. מי שמנהל את ראש ממשלת ישראל היום זו סיעה ימנית, משיחית, קיצונית, שיש לה תמיכה של ארבעה מנדטים, חמישה מנדטים ביום טוב עם רוח גבית. הם מנהלים את מדינת ישראל, הם מקבלים את ההחלטות שאנחנו כולנו נשלם את המחיר שלהן. כדאי שתדעו את זה. היום נחצה עוד שיא. היום במשפט של נתניהו נקרא ראש אמ"ן להסביר לשופטים למה הוא לא יכול להיות בדיון. אני אומר לראש הממשלה: אדוני ראש הממשלה, מה אתה מכניס את אלופי לצה"ל לפוליטיקה? מה אתה מכניס אותם לבית המשפט? אתה בעצמך אמרת שאתה בשעה אחת עושה מה שאחרים עושים ביום. אתה בשעה אחת – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – החלטה של שופט, אתה מאשים את ראש הממשלה? היא גם אמרה – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> לא, צריך להקשיב למה שהיא אומרת. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> תקשיבי לי טוב, חברת הכנסת קטי שטרית. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אפשר – – – אבל זה הזוי. אלה דברים – – – << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> הדרג המדיני נותן הנחיה לקצינים בכירים לבוא להסביר לשופטים כמה המצב שלנו חמור. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא – – – שבע זירות. פשוט מאוד, אנחנו במלחמה. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה אותו ראש ממשלה שאמר לשופטים: אני בן אדם כל כך מוכשר שאני יכול בשעה לעשות מה שאחרים עושים בשבוע. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – אנחנו במלחמה, אם אתה לא יודע. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, אבל אם השופטת לא מאמינה, אז מביאים. למה צריך – – – << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> חברת הכנסת קטי. אתה מוכן – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אני מבקש להפסיק את הדיון. קטי ומירב, להפסיק את הדיון. אנחנו רוצים לשמוע אותו. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> לא, אנחנו רוצים לשמוע אותו. קטי, זה הזמן שלו, לא שלך. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> חברת הכנסת קטי שטרית, תאמיני לי שאני יודע שאנחנו במלחמה. להבדיל מחלק גדול מהשותפים הקואליציוניים שלך, שלא מרגישים את המלחמה, אני מרגיש אותה טוב מאוד. אל תספרי לי אם אני במלחמה או לא. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני אחזור על דבריי, כדי שתשמעי את זה טוב. הדרג המדיני מנחה את הדרג המקצועי, את אלופי צה"ל, לבוא לבית המשפט כדי שיסבירו לשופטים כמה המצב שלנו חמור. אותו ראש ממשלה שאמר שהוא בשעה עושה מה שאחרים עושים בשבוע, ואין לו שום בעיה להיות גם ראש ממשלה וגם לעמוד למשפט, אותו ראש ממשלה כנראה לא כל כך מוכשר, כנראה קצת קשה לו. ולכן צריך להוציא אותו לנבצרות. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> שלוש פעמים בשבוע. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> צריך להחזיר אותו ארבע פעמים בשבוע כדי שזה ייגמר מהר. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> שלוש פעמים בשבוע. חמור – זה משפט על ביטחון המדינה. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> צריך ארבע פעמים בשבוע, כדי שזה ייגמר יותר מהר. אפשר גם לחשוב אולי על חמש פעמים בשבוע, על מנת שאם הוא לא מסוגל, שיצא לנבצרות ויפטור אותנו מעונשו. תודה רבה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> איזה נבצרות – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חברת הכנסת קטי שטרית, אני מאוד מעריך אותך, אבל אי-אפשר – אחרי כל משפט את צריכה להגיד עוד משפט. אני לא רוצה – בדיון אישי מיותר – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אבל אתה יודע מה? צריך להגיד גם דברי טעם. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> קטי, בדיון אישי מיותר להתחיל להגיד קריאות ראשונות. זהו. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> דברי טעם להגיד, לא דברים – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> בבקשה, חברת הכנסת בן ארי. אחריה – ואליד אלהואשלה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. מי השר? אתה יכול לעצור לי, אני אדבר עד שהוא יבוא. 33 שרים, אין שר אחד שנכנס היום. יצאו לחופשה. אני יכולה לדבר? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> סליחה. השר ארבל – אני מבקש לקרוא לשר תורן. תדברי, אני לא מפעיל. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אדבר. חבריי וחברותיי חברי הכנסת, היום צייץ עליי האיש וההסתה, האיש והגימטרייה, שלמה קרעי, את הציוץ הבא: חברת הכנסת הצרחנית והמיותרת ביותר בכנסת הזו מעיזה להטיף על סגנון? במקום לצרוח סיסמאות ריקות ולחפש תשומת לב תתחילי לעבוד. תהיי אופוזיציה נורמלית למען האזרחים, ולא חותמת גומי של לפיד, שעובדת כל יום שני בחצי משרה מ-16:00 עד 20:00. הבהלה שלה" – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אני מפעיל שעון, יש פה שר. סליחה, אני מפעיל שעון. בבקשה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה להמשיך. "הבהלה שלה מקריסת יש עתיד, למרות כל ההתחנפויות והתיאטרליות שהיא מפגינה עבור לפיד, מוציאה אותה מדעתה. תמשיכו לקבל את כל האמת ישר בפרצוף, אופוזיציה עצלנית ומנותקת שכמותכם". כל זה על מה? על מכתב ששלחתי ליוסי פוקס, מזכיר הממשלה, שבו אמרתי שבכל פעם שהשר קרעי עולה לסכם הוא בדרך כלל משתלח, הוא בדרך כלל מסית, מפלג. בשבוע שעבר הוא השתלח בשוסטר, גם ביוראי להב הרצנו, הוא קרא לו "בור ועם הארץ". << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אידיוט. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> גם עליי, הוא דיבר על הקול שלי. מכתב לגיטימי של מרכזת אופוזיציה, שמבקשת ששר שמשתלח בחברי כנסת באופן קבוע לא יעלה לדוכן. על זה הוא כתב את כל הציוץ מלא הבלע הזה. אני לא רוצה לדבר עליי, ואפילו לא על יוראי. אני דווקא רוצה לדבר על ההשתלחות שלו בשוסטר. הרי מה הוא בעצם בא ואמר? הוא בא ואמר, ואני מצטטת את זה: "הקיבוצניקים לא יכולים לדבר על יוקר המחיה כי אין להם בעיות כספיות. הם מדושני עונג שאוכלים מזון אורגני – – – מתי סבלתם בקיבוצים מיוקר המחיה? הרי גדלתם עם כפית של כסף בפה". כל זה כשכולנו כבר יודעים שהקיבוצניקים עודד ליפשיץ, שירי ביבס ושני ילדיה הקטנים כפיר ואריאל אמורים לחזור הביתה בארונות. אז זה מה שיש לשר להגיד על הקיבוצניקים. אגב, אני לא יודעת אם פספסתם, אבל כשהוא ראה שמתפתחת סערה סביב הדברים שלו, אתם יודעים מה הוא אמר? לא התכוונתי לתושבי הדרום, התכוונתי לתושבי הצפון. מה יגידו אנשי קיבוץ מנרה, שהקיבוץ שלהם נחרב? מגיעים להם ההסתה והפילוג הזה של קרעי? לא נראה לי. ואתם יודעים מה? גם קיבוצניקים שהבית שלהם לא נחרב או שהם לא נהרגו ב-7 באוקטובר, גם להם לא מגיעים הפילוג וההסתה האלה. לא מגיע לאף אחד, לאף אזרח במדינה לא מגיע שישתלחו בו. בטח לא שר כזה, שכל היום משתלח. אגב, היום הוא גם השתלח בביטן, הוא גם השתלח באופיר כץ. לא משנה, אני לא אדבר, שלא אהרוס לו את הפריימריז. זה הבן אדם? אותו אנחנו צריכים לספוג? מה הבעיה של קרעי? שמרוב שהוא שנוא, אף אחד לא מתקזז איתו. אז אנחנו גם צריכים להישאר פה. בגלל שהוא הסנג'ר של הממשלה אנחנו גם צריכים להישאר פה ולשמוע את הדברים שלו. אני רוצה להגיד לך, שלמה קרעי: במקום להשתלח בקיבוצניקים סע לניר עוז. לך תראה איפה רצחו את הקיבוצניקים האלה. סע למנרה, אלה שבעצם הם לא תושבי הדרום, הם תושבי הצפון. סע לקיבוצניקים במנרה, שבכלל כבר לא גרים בבית שלהם, רק עכשיו הם חוזרים. לך תתנצל. אני – תמשיך להגיד עליי, תמשיך לדבר עליי, אין לי בעיה. אבל הקיבוצניקים – אני מסיימת. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לי יש בעיה. את עובדת קשה מאוד, ואת חברת כנסת מצוינת. ואני לא מסכימה לאף מילה שהוא אמר עלייך. תודה. וזו לא רק אני. תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מצוינת. כל הכבוד. גם אני – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה. עזבי, קטי. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה. תודה רבה. מירב, מירב. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מסיימת. תודה, קטי. זה חשוב, מה שאת אומרת. שהציבור במדינה – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אני עדה לכמה חוקים את עושה וכמה הצעות לסדר-היום, וכמה את עובדת קשה. ולא צריך להגיד את המילים האלה. כל מי שעובד קשה, צריך להעריך את העבודה שלו. כל הכבוד. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, קטי. מצוין. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה לך. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. רגע יפה, קטי. גם את זה אנחנו – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> זה אמיתי. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> מאה אחוז. תודה רבה. ואליד אלהואשלה, ואחריו – יוסף עטאונה. אני חוזר שוב – להקפיד על שלוש דקות. תודה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, למרות הקושי שאנחנו נמצאים בו בחברה הערבית, למרות ההריסות ולמרות שיש גל רציחות בחברה הערבית, יש גם נקודת אור אצלנו בחברה הערבית, אדוני היושב-ראש. פורסם אתמול באתר וואלה, על ידי הכתב אביחי חיים, סקר שבוצע על ידי פרופ' ברוך רוזן ופרופ' סאמי מיעארי, על כך ש-25 מהרופאים בארץ בני החברה הערבית, 27 – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אחוז. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> 27% מהאחים והאחיות בארץ הם בני החברה הערבית, 27% מרופאי השיניים בארץ הם בני החברה הערבית, ו-49% מהרוקחים בארץ הם בני החברה הערבית. לזה אנחנו צריכים לכוון כל הזמן. זו המטרה שלנו, שהצעירים והצעירות שלנו ישתלבו בשירות הציבורי. אנחנו רוצים שגם בשאר המקצועות אנחנו נצליח להעלות את האחוזים. זו הדרישה שלנו מהממשלה, זו גם החלטת ממשלה משנת 2017, שנעלה את האחוז מעל 12%. זו הדרישה שלנו. שאפו לצעירים ולצעירות שלנו, לכל מי שעוסק בתחום הרפואה. זה כבוד מבחינתנו. וברשותך, אדוני היושב-ראש, אני רוצה להגיד כמה מילים. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: היום אנו רואים בסקר של אתר וואלה, אשר עשה אתמול הכתב אביחי בן חיים – הוא דיבר על כך ש-25% מרופאים בארץ ערבים, ו-27% מהאחים ומהאחיות גם הם ערבים, ו-27% מכלל רופאי השיניים בארץ גם הם ערבים, ו-49% מהרוקחים בארץ גם הם מבני החברה הערבית. זאת גאווה עבורנו, אך עלינו להמשיך כך. זו נקודת אור בחברה הערבית שלנו. כל הכבוד, כל ההערכה, כל האהבה, וכאלה צריכים להיות ההישגים בחברה הערבית שלנו. עלינו ללכת במסלול הזה, במסלול האקדמי הזה, המסלול שבו אנו משרתים את כל התושבים. תהיו בריאים.) << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רגע, תסביר, הוא תרגם את מה שהוא אמר קודם? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> לגמרי. הינה, אני מלמד אותך: "טביב אסנאן" זה רופא שיניים. בבקשה, חבר הכנסת יוסף עטאונה, כבודו. אחריו – אחמד טיבי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> המילה פחות קריטית לי. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, האמת היא שכחבר כנסת שמייצג ציבור, בעיקר בחברה הערבית, אין לנו את הלוקסוס של שאר חברי הכנסת, לא מהקואליציה ולא מהאופוזיציה, שיכולים לעלות לדוכן, ללכת לוועדות או לנהל את היומן שלהם ולטפל בדברים שכואבים או על סדר-היום. אתם, יש לכם את האפשרות להתנגח ולדבר על כל דבר, אבל אנחנו, אני חושב, במציאות שקיימת, שהטבח בחברה הערבית נמשך, אין לנו את היכולת לחשוב ולדבר על שום דבר אחר. ארגוני הפשיעה, הסדרה של הרציחות בחברה הערבית והרצח שהיה בתל שבע היום, של סאלח אבו גאנם, ושל ג'ואד יאסין לפני יומיים בטמרה, תלמיד כיתה י"ב – אני חושב שכנציגי הציבור של האוכלוסייה והחברה הערבית אנחנו לא יכולים להתעסק ולגעת בשום דבר אחר חוץ מהסוגיה הזו, כי ארגוני הפשיעה בחברה הערבית מאיימים על קיום החברה הערבית. לכן אני חושב שהגיע הזמן – אי-אפשר שיעלו שר אחרי שר כשאנחנו מעלים אי-אמון בממשלה ומבקשים טיפול. אנחנו מבקשים דבר אחד ויחידי: הגיע הזמן שתתקבל החלטה בממשלה הזו לטפל בפשיעה בחברה הערבית. הוכח בעבר שאפשר לטפל בחברה היהודית וגם בחברה הערבית, אבל הממשלה הזו, זה לא בסדר העדיפויות שלה. להפך, יש משטרה, יש כוחות משטרה אבל יש סדר עדיפויות לכוחות המשטרה בממשלה הזו. מבחינתם השר הכושל לשעבר, שבשבוע שעבר מעל דוכן זה פעמיים אמר שהיו הצלחות בשנתיים שהוא היה שר – איזה הצלחות כשיש 500 נרצחים? כנראה שכשערבי ירצח ערבי זה הישג לשר לשעבר ולממשלה שלו, כשגם אחרי (אומר בערבית: אחרי העזיבה,) עדיין הם ממשיכים באותה מדיניות במקום לטפל בפשיעה. היום בבוקר ביישוב חורה – חברתי עאידה תומא דיברה על אום אל-חיראן. היום בבוקר אנשים שהמדינה הרסה להם את היישוב, אזרחים שהמדינה גירשה אותם – היום באו ליישוב חורה, למשפחה של המנוח יעקוב אבו אלקיעאן, יואב, והרסו את הבית הזמני שלהם. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, אדוני. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הרסו באום אל-חיראן, היום הרסו להם בחורה, ועצרו את הבנים של המנוח יעקוב. זה הפרצוף האמיתי, הפושע, הטרוריסטי, של הממשלה הזו. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, אדוני. חבר הכנסת אחמד טיבי, ואחריו – נאור שירי. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, היום, מוקדם, דיברתי בוועדת הכספים על ג'ואד יאסין בן ה-17 מטמרה, שנרצח על ידי פושע נתעב שגדע את חייו, כי הוא פושע לא מורתע, כי הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה והוא לא חושש ממשטרה. ואז, לאחר מכן, קיבלנו את הידיעה על סאלח אבו גאנם, בן 20 מתל שבע, שיצא מביתו כדי לבדוק מה קורה בחוץ, ניסיון גנבת רכב – פשוט נורה ונהרג. ככה, בקלות. הזכרתי לפני כמה ימים גם נרצח שאני הכרתי אותו אישית מטייבה, רפעת אלבחרי מסארווה. אדם טוב. כך גם ג'ואד, שהיה תלמיד מצטיין, וכך אני שומע גם על סאלח אבו גאנם. הפושעים האלה בטמרה, שמטילים אימה ופחד על הציבור, אף אחד לא מרתיע אותם, משטרת ישראל לא מרתיעה אותם. יש אלימות שהיא אלימות חברתית – רצח נשים, שכנים, על חלקת קרקע, כדורגל, אלימות. זו אלימות חברתית. אנחנו כולנו נושאים באחריות לסוג הזה של האלימות. אבל אלימות של ארגוני פשיעה זו אחריות של המדינה ומוסדותיה ורשויותיה, בעיקר של המשטרה ושל הפרקליטות ושל בתי המשפט. דיברתי הרבה על המשטרה אבל צריך גם לדבר על גזרי דין ופסקי דין מגוחכים נגד פושעים, דלת מסתובבת או עונש על תנאי, מאסר על תנאי. עכשיו, לג'ואד, התלמיד המצטיין הזה, היו חלומות, וגם להורים שלו היו חלומות לגביו. הם נגדעו בגלל שמישהו לא עצר את הפושעים האלה מלהמשיך בפשעים שלהם. הפעם זה היה תלמיד, פעם זה רופא במרפאה, או מנהל בית ספר, או נהג או פועל. אין קווים אדומים, אף אחד לא חסין. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> או אישה והילדים שלה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> או אישה בהיריון. אין אנשים חסינים. משטרת ישראל, בזמנו, כשדנינו היה מפכ"ל, גדעה את הפשיעה וארגוני הפשיעה בנתניה ובאזור המרכז, הצליחה. לכן אני אומר, משטרת ישראל היא חזקה, אם תחליט להפעיל את כל מה שיש לה. היא חזקה, יכולה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, אדוני. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> יכולה לחלוטין. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> היא יכולה, ואנחנו רוצים שהיא תוכל ותמגר את הפשיעה בחברה הערבית. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה, ואחריו – חברת הכנסת אורית פרקש הכהן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. שלום לתוכנית אות רמון. נפגשתי איתכם, נכון? מה המצב? סמיילי מאוהב. תודה על זה. חבריי חברי הכנסת, אני מעדכן אתכם שסיעת הליכוד בעוצר יציאות לחוץ לארץ, משמע שמירי רגב שוקלת את דרכה בהמשך בקואליציה. לא בטוח שהיא תתמודד חודש שלם עם להיות בארץ, עם הטיסות הבאמת-חשובות שלה והקשרים הבין-לאומיים שהיא רוקמת בעולם. אני רוצה להמשיך ולדבר על קרעי ועל אמירת "מדושני העונג" שהוא אמר, כי באותו יום אמרתי: די, אני לא מסוגל לשמוע אותו, בטח באווירה הציבורית שכולנו יודעים פה בכנסת שיום אחרי אנחנו מקבלים ארבעה ארונות. בכלל, כשהוא אמר את זה, זה אפילו לא היה ב-state of mind שלו, כי הוא רואה קיבוצניק או רואה מישהו שהוא לא קרעי – ואני בכלל לא חושב שהוא מסיעת הליכוד, הוא שתול מסיעת נועם – הוא רואה מישהו שהוא קיבוצניק וכל השנאה יוצאת, ואז מתחיל לנזול לו רעל. אני אומר לו: תנגב את הרעל שנוזל לך מהפה כשאתה רואה מישהו שהוא לא בזה שלך. אבל הפער הבלתי-נתפס שיש בין הבן אדם, שהוא שר במדינת ישראל, כשהוא בא לקיבוצניק – בייחוד שהוא שר בממשלת 7 באוקטובר; הוא רואה קיבוצניק ואומר: יוקר המחיה, מדבר לו על החולצה, ושוכח איך הוא הפקיר את הקיבוצים, כאילו הקיבוצים הם אקס-טריטוריה. כאילו אם אתה קיבוצניק אז מותר להזניח אותך. אתה לא חלק מהמדינה, לא בנית את המדינה, לא נשאת בשום נטל. אתה בסדר, אתה אקס-טריטוריה שאפשר להפקיר ולדבר עליו בצורה כזאת בגלל שחס וחלילה, הוא לא מהמושב או מהעיר, אני לא יודע בכלל איפה הוא גדל. באמת אני מנסה להבין. אתם שמים לב איך הוא רב עם אנשים. הוא גם רב עכשיו עם ביטן, ואני כבר לא יודע, אני לא עוקב אחריו, אבל אין לו יכולת ולבוא לדבר מהלב אל בן אדם שעבר את מה שעבר ב-7 באוקטובר או להראות סימפטיה מסוימת לציבור שסך הכול הופקר. עכשיו, גם איך שהוא מדבר אל מירב, והציוצים שלו בטוויטר, ועכשיו הוא בקרב והוא נותן לכולם ציונים ומדבר אל יוראי, וכולם בורים. הוא דוקטור, הוא תמיד מתגאה בזה שהוא דוקטור. אתה יכול להיות אחלה של דוקטור שבעולם, אבל בן אדם ומוסר אפסי כזה אני בחיים שלי לא ראיתי. אין לו מילה אחד שיוצאת – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא מתיימר גם להיות איזה מבין גדול ויהודי גדול – אפס מוסר, אפס מוסר יהודי. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, נאור. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ולהיות בן אדם זה ערך עליון, לא להיות אחד שמתיימר לתת לנו חישובים בגימטרייה ולנסות להיות מצחיק כאילו אנחנו ב-1962. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. תודה רבה. חברת הכנסת אורית פרקש הכהן – לא נמצאת. חבר הכנסת מיקי לוי. אדוני חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. תקפידו, שלוש דקות, יש לפנינו ערב ארוך. אחרי מיקי – יואב סגלוביץ'. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, למרות שדיברו על הנושא הזה אני מבקש לדייק: מעונות היום – סיכול ההונאות במתן הנחות למעונות היום. אדוני היושב-ראש, אני מבקש להעניק ציון לשבח לחשב הכללי באוצר, יהלי רוטנברג, שהגה רעיון פשוט: מתן הנחות והכרה בזכות למעונות יום לא על פי תלושי השכר, שאפשר לצלם ולזייף, אלא על פי הנגזרת של תשלום המעסיק לביטוח הלאומי. רעיון פשוט אבל יצירתי, גאוני. יש לציין שגם שר העבודה והרווחה יואב בן צור התגייס לבדיקה. כתוצאה מהמהלך עד כה נדחו 28% מהבקשות. עם המעבר למדידה על פי נתוני הביטוח הלאומי נדחו 55% מהבקשות למתן הנחה. אלה מספרים לא נורמליים. שיעור מקבלי ההנחות ברמה הגבוהה ביותר ירד מ-39% ל-22%. ההסבר פשוט. מגזר שלם זייף תלושי שכר, דהיינו הגיש תלושי שכר מזויפים עם סכומי שכר נמוכים יותר כדי לזכות בהנחה. המדינה מסבסדת את מעונות היום, אדוני היושב-ראש, באמצעות הנחות של בין 400 ל-2,300 שקל. הנחות אלו ניתנות על פי מבחן הכנסה. תחשבו, איזה מגזר מנהל זאת? צדקתם, המגזר החרדי, הוא מקבל ההנחות המרכזי, האברכים. זו נורמה מקובלת במגזר, נורמה של הסכמה שבשתיקה. זו נורמה מקובלת בציבור החרדי, שלפיה להונות את המדינה זה לגיטימי. איני רוצה להטיל דופי בכלל הציבור החרדי, חלילה, ואני מבקש סליחה מאלה שהם ישרים, אבל העובדות מדברות בעד עצמן. תקציב משרד העבודה למימון מעונות יום, אדוני, עומד על 1.2 מיליארד שקל. החיסכון למדינת ישראל מתקציב של 1.2 מיליארד שקל, בעקבות גילוי ההונאה – דהיינו נגזרת דרך הדיווח של הביטוח הלאומי – חצי מיליארד שקל. תחשבו מה אפשר לעשות בעוטף בחצי מיליארד שקל או בצפון, זה פשוט לא ייאמן. אני מבקש להעניק, ברשותך, אדוני, ציון לשבח לחשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג. יישר כוח. יותר מהנתונים שהתגלו אני שואל את עצמי איך כל השנים מנהיגי הציבור נתנו הסכמה שבשתיקה. אין הגדרה אחרת מלבד המעבר על איסור גזל. אני מקווה כי המסקנות יוסקו. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זו עבירה של קבלת דבר מה במרמה ובמילה אחת – הונאה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', ואחריו – יוראי להב הרצנו. שלוש דקות לכל אחד, בבקשה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, 63 חטופים, 507 ימים – חייבים להחזיר אותם, ושום הונאה ושום תרגיל פוליטי לא יעברו. אתה עובר משם ואתה מסתובב בבית הזה ורואה מה קורה בוועדות. היום היו הסתייגויות לחוק נציב תלונות הציבור על השופטים, מחר תהיה הצבעה בוועדה. מה קרה? במגרש המשחקים שמשחק שר המשפטים לוין לקחו לו את כף החול, והוא נעלב. צריך להמציא חוק חדש, לבזבז על זה זמן, לשבת על זה, כי הגיע הזמן לשים אצבע בעין לנשיא בית המשפט העליון שהתמנה. ואתם נותנים לזה יד, ומחר נמשיך בטיפול בחוק-יסוד: השפיטה. ואחרי זה תספרו פה סיפורים, פה במליאה – ביחד, כולנו. בוועדת החוץ והביטחון תמשיכו לנהל דיונים על חוק ההשתמטות ותנהלו אותם בזמן שאנשים שלא שירתו מעולם ישלחו חיילים לקרב. זאת קואליציה ימין על מלא? מעולם לא הייתה תקופה נוראה כל כך, שראש ממשלה, שעל ראשו 7 באוקטובר, על ראשו 7 באוקטובר, ועל ראשה של הממשלה כולה. והשרים, חלקם לפחות – חלק שותקים, חלק עולים לפה על הדוכן ומפיצים רעל השכם וערב ומתכסים בכל מיני שמיכות לא להם, עטופים בצלופן דביק של שנאה. זה הסיפור בבית הזה. ומחר יתנהלו ועדות כרגיל ומוחרתיים יתנהלו ועדות כרגיל, מליאה כרגיל, בזמן שמשפחת ביבס תובא לקבורה על הראש של הממשלה; לא פתק בסיום של קורס קצינים, לשים תמונה – התמונה על מצחך, על ראשך, על ראשך. ראש ממשלה שאומר שהוא יכול הכול אבל בסוף הוא לא יכול כלום; עומד על דוכן העדים כנאשם, כנאשם בתיק שוחד, מרמה והפרת אמונים, מספר שהוא יכול גם וגם. הוא לא את זה יכול ולא את זה יכול, ואתם ממשיכים למחוא לו כפיים. עד כדי כך הגענו, למצב שנאשם בפלילים צריך לעסוק בשחרור חטופים שאותם הוא הפקיר, ותמשיכו להגיד כל הכבוד נתניהו – בושה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. ברוכים הבאים, חיילי צה"ל ביציע, שלום לכם. בבקשה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני קודם כול רוצה לפתוח, כפי שאמר היושב-ראש, ולברך את חיילות וחיילי צה"ל שהגיעו היום למשכן הכנסת. תודה רבה לכם על השירות שלכם. אני לא מזהה לפי הכומתות אם זה חיל האוויר או חיל הים, אבל כולנו מצדיעים לכם – חיל האוויר. אנחנו אוהבים אתכם וגאים בכם, תשמרו על עצמכם. תודה שאתם שומרים עלינו. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ביום חמישי האחרון בחור צעיר מהקריות קבע מפגש עם בחור שאותו הוא הכיר מאפליקציית היכרויות. כשהגיע למקום המפגש הוא נתקל בקבוצת צעירים אשר ארבו לו, הובילו אותו לסמטה חשוכה ובה חבטו ובעטו בו, דקרו אותו בגבו. הוא נאלץ להעמיד פני מת על מנת שהתוקפים יעזבו וישחררו אותו. בבית החולים הוא אובחן עם שברים, פגיעות ראש ופציעות של דקירה. המקרה המזעזע הזה מצטרף לשורה ארוכה ומתארכת של מקרים עם דפוס פעולה דומה שהתרחשו בחודשים האחרונים, גם בצפון הארץ אבל גם במרכז. התופעה הזאת מטרידה מאוד. מה שמטריד לא פחות, אדוני היושב-ראש, הוא היחס של המשטרה. הנפגעים מעידים שהם הצטרכו להסביר למוקד 100 פעם אחר פעם אחר פעם את מהות העבירה, כשלכל היותר נשלחה ניידת, אבל לא בוצעו פעולות אכיפה משמעותיות, פעולות אכיפה נוספות. אם נפתחו תיקים, הם נסגרו מהר מאוד. לדיון שיזמתי בכנסת בשבוע שעבר נשלחו קצינים זוטרים מטעם המשטרה, שהגיעו בלי נתונים, בלי מדיניות ברורה, בלי תשובות. ועכשיו עוד מקרה מזעזע של ניסיון רצח של להט"ב. בשנתיים האחרונות חלה עלייה של מאות אחוזים במקרי האלימות נגד הקהילה הגאה, נגד להט"בים, במרחב הציבורי בישראל. איפה המשטרה? למה אין אכיפה? למה לא תופסים את העבריינים ומעמידים אותם לדין? למה אין נתונים? איפה אתם? איפה המפכ"ל? למה אתם מחכים, שיירצח פה עוד להט"ב? תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, אדוני. חבר הכנסת גלעד קריב, ואחריו – חברת הכנסת מירב כהן. שלוש דקות, כבודו. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי וחברות הכנסת, מכובדיי השרים, גם אני רוצה לברך את החיילים, אבל האמת היא שאני מתנצל בפניכם על הדברים שאני הולך להשמיע עכשיו. קודם, כאשר השר אמסלם עלה להשיב על הצעת האי-אמון שלנו, אני יצאתי מן האולם, כי אין שום צורך שאני אבזבז את זמני על מסכת השקרים וההסתה של השר המשיב. אבל ראיתי עכשיו – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אבל התייחסת לדברים שלו. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אבל ראיתי עכשיו כתבות לגבי הנושאים שעליהם דיבר השר אמסלם מטעם הממשלה. הוא למשל אמר את הדברים הבאים על שר הביטחון של הממשלה שלו: אתה קורא לעצמך שר הביטחון? אתה לא מתבייש? אין לתעשייה האווירית יושב-ראש כבר שלושה חודשים. זה לא חברת המתנ"סים. מי עושה את זה? שר מהליכוד, מר ישראל כץ. דרך אגב, אתה גם העפת את הבת של יהושע מצא מדירקטוריון רפא"ל. יהושע מצא, שהיית מצחצח לו את הנעליים, בשר מבשרה של תנועת החרות, לא הליכוד. אתה פשוט בושה וחרפה. אתה מפחד שגלעד ארדן יותר פופולרי ממך. אתם מבינים במה מתעסק שר בממשלת ישראל, שמייצג פה את הממשלה? במה מתעסק השר שאחראי לחברות הממשלתיות, לרבות התעשיות הביטחוניות? תענו לי. נראה לכם שאכפת לנו, בעיצומה של מלחמה, מהג'ובים שלכם? מהקומבינות שלכם? זה מה שיש לך לומר? << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> זה רק מה שמעניין אותם. רק זה. רק זה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> זה בדיוק העניין. אתם ממשלה שלא מעניין אותה שום דבר חוץ מג'ובים. אדוני יושב-ראש הקואליציה, השר שמייצג את הממשלה עולה לפה – מחר לוויה של חטוף שחוזר בארון, עוד יומיים שלוש לוויות של אם ושני בנים, והשר המקשר שלכם תוקף את שר הביטחון. אתם פשוט חבורה מטורללת, מושחתת, ומנותקת, שזה מה שיש לכם לדבר עליו. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> למה אתה מלגלג? מה יש לך חוץ מקללות? מה נשאר ממך חוץ מקללות? הבלתי-נחקר. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> הדבר היחיד הטוב במה שהוא אמר כאן זה שכולנו כבר מריחים את קרבות הירושה. מה הדרך לדעת שנתניהו קרוב לרדת מדוכן ההיסטוריה של הפוליטיקה הישראלית? להסתכל על החבורה המושחתת והכושלת הזו מתחילה לנהל, בעיצומה של מלחמה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תם עידן נתניהו. תגיד: תם עידן נתניהו. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> כשהאחים והאחיות שלנו חטופים הם מנהלים את קרבות הירושה שלהם. תתביישו לכם, חבורה מופקרת. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> למה אתה לא נחקר על ההדלפה? למה אתה לא נחקר? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> כולכם צריכים להניח את המפתחות. כולכם צריכים להניח את המפתחות, אם זה מה שיש לשר אמסלם לומר – לעלות לכאן וללכלך, ללכלך על שר הביטחון מהממשלה שלו, בעיצומם של ימים כל כך מורכבים לביטחון ישראל. חבורה כושלת. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אתם בדרך למטה, מושחתים. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אמרת שהוא לא מעניין, והזכרת אותו לפחות שש פעמים. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. תודה. חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה. אחריה – חברת הכנסת נעמה לזימי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – כי תם עידן מפלגת העבודה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתם מושחתים, חבורת חובבי ג'ובים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> רגע, מירב. חבר הכנסת קריב. אתם רוצים עוד שתי שניות להוציא לחץ? עוד שתי שניות? אני אתן לכם. זהו. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הינה, הוא הלך. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> זהו. בבקשה, מירב, שלוש דקות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני הולך. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> "אני הולך", "אני הולך". << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> קטי, קטי, זהו. בבקשה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> הברחתם את החיילים, הם הולכים. תודה שבאתם. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> ברוכים הבאים, צד שמאל שהגיעו. ברוכים הבאים לכנסת. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ברוכים הבאים. שלום לחדשים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> גלעד הבריח אותם. לא חראם? << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> טוב, אז אני אתחיל? אוקיי, אז תוסיף לי זמן. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אני אאפס. בבקשה, גברתי. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כנסת נכבדה, חשוב לי לנצל את הבמה הזו בתזמון הזה כדי לפנות לאחיי שמתנגדים לעסקה לשחרור החטופים, שרואים בה דבר מסוכן. חשוב לי לומר, אני מכבדת אנשים שרואים בזה סכנה. אני לא חושבת שהם אטומי לב. אני מבינה את החששות. אבל חשוב לי לנסות לשכנע אותם מכאן, כי אנחנו חייבים בעת הזו שיהיה לחץ ציבורי מסיבי לביצוע של עסקה, אחרת יהיה מאוחר מדי. חשוב לי לומר לכם, אם לא נעשה עסקה, המצב כבר לא יהיה בר תיקון. איזה משמעות יש למדינה, לחברה סולידרית, אם בן אדם נחטף מביתו או ממסיבה ולא מחזירים אותו כשהוא מתחנן אלינו שנבוא ונציל אותו כבר כל כך הרבה זמן? איזה משמעות יש לרעיון של מדינה? מדינה זה לא רק קרקע. זה אנשים, זאת קבוצה, שערבים זה לזה. ואם נותיר אותם שם למותם האכזרי, איזה צידוק יש לרעיון של מדינה? אם נעשה עסקה – ויהיו לה מחירים, העסקה היא ממש לא פשוטה – אז תהיה לנו הזדמנות לתקן, להפיק לקחים; לא להתמכר לשקט המדומה, לא להכיל, לא להעביר כסף לארגון טרור כמו חמאס, לא להחליש את המתונים ולחזק את האלימים והקיצוניים, לא לתדלק את השסעים הפנימיים בינינו, שכל כך החלישו אותנו לפני 7 באוקטובר. יש לנו המון המון מה לעשות, ואיך להפיק לקחים, ואיך להתחזק, גם אם נשלם את המחיר הקשה של עסקה. עכשיו, אני לא משלה את עצמי – שחרור מחבלים זה דבר קשה ביותר, וברוב המקרים הם גם חוזרים לעסוק בטרור. אלה הנתונים, וזו האמת. אבל בואו נאמר – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא נכון. 11.5%, לפי שב"כ. נקודה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כמה? 11.5%? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> 11.5%. לא כולם. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז ראיתי גם נתונים אחרים. מתקן אותי פה חבר הכנסת מיקי לוי ש-11%. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> זה לא משנה, 11% שרוצחים עושים נזק. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> חד-משמעי, אבל לא כולם. ובגלל זה לא נעצור את העסקה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא כולם, אבל אני רוצה להוסיף על זה. ותודה על התיקון, חבר הכנסת לוי. בואו נאמר את האמת, בואו נהיה כנים, על כל מחבל שעצרנו ושחררנו לא עצרנו עוד עשרה מחבלים אחרים מסוכנים. על כל מחבל כזה ברגע זה חמאס מגייס עוד מחבלים חדשים. הרי זה מנגנון משומן שכל הזמן מביא עוד ועוד מחבלים. עכשיו בואו נגיד עוד דבר: כשלא שחררנו מחבלים בעסקה כדי להביא לכאן את הדר גולדין, זיכרונו לברכה, את אורון שאול, זיכרונו לברכה, את אברה, את הישאם – כשלא עשינו עסקה והשארנו שם את האחים שלנו, האם זה מנע את 7 באוקטובר? לא. זה לא מנע. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כי חיות האדם שחיים שם בעזה רוצים את רעתנו בכל מקרה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ותפקידנו כמדינה הוא להבטיח שכל מחבל כזה שחוזר לטרור יקבל טיל לחלון שלו, כמו סמיר קונטאר, כמו אחמד יאסין. ככה אנחנו צריכים להגן על עצמנו. לא באמצעות הפקרתם של האחים שלנו והשארתם שם. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מתחננת. אלה ימים קריטיים. בסוף נעצור את המלחמה וכבר לא יהיה את מי להציל. בבקשה שכל עם ישראל ישמיע את קולו עכשיו לעסקה של כולם עכשיו. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת לזימי, בבקשה, ואחריה – חבר הכנסת אבי מעוז. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, אני קודם כול רוצה להתחיל בבחורה צעירה, מפונה מהיישוב שלומי, אבישג בוכריס, בת 20. בוועדת החינוך מוצגות התמונות שלה, שהיא ציירה. פגשתי אותה היום במקרה ואמרתי לה שנחמד לי לפגוש אותה, כי הסתכלתי על התמונות היפות באמת שהיא ציירה על העצמה נשית, והיא סיפרה לי שאת חלקן היא ציירה בתחילת המלחמה במקלט בשלומי, תחת מטחים של כטב"מים. וזה מקסים, באמת. הוועדה הזאת מציגה לא פעם תערוכות מתחלפות מאוד חשובות, עם מסר. אז אבישג, את מוכשרת, את נהדרת, וטוב שיצרת גם בתוך הקושי הזה והמאבק והמלחמה, והוצאת מזה אומנות ויצירה. כל הכבוד לך. אני מאחלת לנו זמנים טובים באמת ויפים יותר. ואני רוצה להקריא לך דיווח. מרכזי הקואליציה הודיעו לכל חבריה על עוצר יציאות לחו"ל בחודש מרץ בגלל ההצבעות על התקציב. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> לא כולל מירי רגב. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> כן, מירי רגב עם החרגה, כי זה בלתי אפשרי עבורה. אבל אני כן רוצה רגע להגיד ברצינות. חטופים, מלחמה, מציאות – כל זה לא גרם רגע לאיזושהי מחשבה על הטיסות הבלתי-פוסקות לחו"ל מכספי ציבור, עם פמליות, מלונות יוקרה. ממש נהנתנות חסרת תקדים, טברנות ראינו, מה לא, בזמן משבר לאומי, בניתוק מוחלט מהעם, ממה שמתבקש שיהיה כאן. אבל צריך להעביר את התקציב, באמת, את תקציב הקיצוצים והביזה הזה, ועבור זה – עוצר יציאות לחו"ל. אגב, אני רוצה להגיד לך, למה יש גם עוצר יציאות לחו"ל? כי הם יודעים שזאת ממשלה מעופפת, שממש כל מהותה היא לסדר את המשלחת הבאה. אין תפקיד, אין משרד. שימו לב מה קורה פה: שיא של תאונות דרכים. עלייה של 33% במחירי התחבורה הציבורית. כל מה שקורה עם המשרדים הכי חשובים לחיי היום-יום – והשרים תמיד בחו"ל. אפילו, מאיר, כשהיו עכשיו ארבעה פיגועים, שלשמחתנו, לשמחתנו לא היו, ולא עלו בחיי אדם – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> ברוך השם. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> – – ממש ממש באמת מזל ונס גדול, של האוטובוסים שהתפוצצו. אפילו זה – אתה יודע, בעצלתיים, נמרח את הסופ"ש בחו"ל, מירי רגב במרוקו. אין שום כבוד לתפקיד, למעמד, לחובה הציבורית, לאינטרס הלאומי. ואני רוצה באמת להגיד לציבור שזה לא צריך להיראות ככה. זה יכול להיראות אחרת. זה חייב להיראות אחרת. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, גברתי. חבר הכנסת אבי מעוז, ואחריו – חברת הכנסת מיכל שיר סגמן. בבקשה, אדוני, שלוש דקות. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפני 46 שנים, בנהריה, אסלאמו-נאצים רוצצו בקת רובה את ראשה של עינת הרן, השם ייקום דמה, בת ארבע, לאחר שרצחו לעיניה את אביה דני, השם ייקום דמו. לפני 38 שנים רוצצו אסלאמו-נאצים באבן את ראשו של רמי חבה, השם ייקום דמו, בן שמונה שנים, באלון מורה. לפני 24 שנים צלף אסלאמו-נאצי ירה מרחוק בראשה של התינוקת שלהבת פס, השם ייקום דמה, בת עשרה חודשים, כששכבה בעגלה שלה בשכונת אברהם אבינו בחברון. לפני 21 שנים רצחו אסלאמו-נאצים בציר כיסופים את בנות משפחת חטואל, השם ייקום דמן, הילה, בת 11, הדר, בת תשע, רוני, בת שבע, ומירב, בת שנתיים, יחד עם אימן טלי, שהייתה בהיריון. לפני 14 שנים רצחו אסלאמו-נאצים את ילדי משפחת פוגל, השם ייקום דמם, יואב, בן עשר, אלעד, בן ארבע, והדס, בת שלושה חודשים, יחד עם הוריהם אודי ורותי, השם ייקום דמם, בביתם באיתמר. לפני 11 שנים רצחו אסלאמו-נאצים את דניאל טרגרמן, השם ייקום דמו, בן ארבע, על ידי ירי פצמ"ר אל קיבוצו, נחל עוז. לפני תשע שנים דקר למוות אסלאמו-נאצי את הלל אריאל, השם ייקום דמה, בת 13, בביתה בקריית ארבע. לפני ארבע שנים רצחו אסלאמו-נאצים את עידו אביגל, השם ייקום דמו, בן חמש, כשירו טיל לשדרות. לפני שנתיים דרס אסלאמו-נאצי למוות את ילדי משפחת פאלי, יעקב ישראל, בן חמש, ומנחם אשר, בן שבע וחצי, השם ייקום דמם, בשכונת רמות בירושלים. וזוהי רק רשימה חלקית. אם היינו מבינים אז שאנחנו במלחמת דת עתיקת יומין; אם היינו מבינים אז שמבחינת אויבינו המלחמה היא עד הסנטימטר האחרון, כמו שהם כתבו בתעמולה המרושעת שלהם על ארונות החטופים, כלומר: או אנחנו או הם; אם היינו מבינים שהשאלה המהותית היא אם זו ארץ הקודש לעם הנבחר או דאר אל-אסלאם; אם היינו מבינים אז שזו מלחמת בני האור, שמחנכים את ילדיהם לחיים, לטוב ולברכה, כנגד בני החושך, שמחנכים את ילדיהם למוות, לרוע ולקללה; אם היינו נוקמים אז נקמת צדק נחושה ונחרצת ומעבירים מן העולם את כל המפלצות שרואות אידיאל ברצח ילדים יהודים – אדוני היושב-ראש, אני מאוד מקווה שעכשיו אנחנו כבר מבינים. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חברת הכנסת מיכל שיר סגמן, ואחריה – חמד עמאר. בבקשה. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חשוב לי לדבר היום על גאווה לאומית ועל עוצמה לאומית, על הנהגה שיודעת לפעול מתוך עוצמה וגאווה לאומית. כולנו רואים מה שקורה לנגד עינינו בחודש ובחודשיים האחרונים, חטופים וחטופות חוזרים מהשבי של חמאס, ברוך השם. ולמי הם שולחים סרטוני תודה? רק לנשיא ארצות הברית ולשליח שלו במזרח התיכון. וזה אירוע שלא מרגיש לאף אחד מוזר, או שזה כבר מובן מאליו שממשלת ישראל לא נתפסת כגורם שמוביל את נושא החטופים, או איזשהו נושא בכלל. לא סופרים אותה. ומה עם המלחמה בעזה? יָזמנו משהו? ראש הממשלה יצא עם איזושהי תוכנית? מעבר ללעמוד כמו איזה בובת שעווה מחייכת מאחורי הצגת תוכנית של מנהיג זר, ממשלת ישראל והעומד בראשה לא מובילים אלא מובלים אחרי נשיא ארצות הברית, נשיא תומך, שאנחנו חייבים לו תודה ענקית ומכל הלב, אבל עדיין נשיא זר. נגררים ומובלים מלא על מלא, עם אותו אחד שהוא ליגה אחרת, שכתב ספרים על עוצמה ומלחמה. מה אני אגיד לכם, ממש הניצחון המוחלט. כשהנאצים הובסו הם פשטו מדים. הם ברחו. הם הסתירו את הזהות שלהם. היום חמאס שולט בעזה, ומנהיג זר מנסה לעשות אצלנו סדר במקום הממשלה, שהיא רופסת ופחדנית, שנתמכת על ידי תוכניות של מדינות אחרות, כי אין לה את היכולת ואת האומץ להביא לתוכניות משל עצמה. מזל שלפחות יש לנו כאן נשיא תומך. ומחר, מה יהיה מחר? מחר אולי העיניים של טראמפ יופנו למדינה שלו, אולי תשתנה מפת האינטרסים האמריקנית, ומה אנחנו? אז אני אגיד לכם מה אנחנו. אנחנו חייבים להחליף לממשלה שיודעת לייצר הרתעה, שיודעת להביא לתוכנית שתחליף את השלטון בעזה ותמנע מאיראן להתבסס שוב ברצועה, ממשלה עם עוצמה שמובילה לצעדים ותוכנית שיש בהם גאווה לאומית, ולא כזאת שעומדת מחויכת מאחורי הגב של מנהיג זר. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אוי לבושה. טוב שיש לנו את הצבא החזק בעולם, וברוך השם שיש לנו גם את עם ישראל חי. כי במשמרת של הממשלה הרופסת התרחש לנו האסון הגדול בתולדותינו – ואני מסיימת, אדוני היושב-ראש – ובמשמרת שלה אנחנו חיים במחדל מתמשך. ובסוף המלחמה אנחנו נשענים על מלא על שלטון זר. כגודל הסלוגן כך החוסר בעמוד השדרה המנהיגותי. הגיע הזמן של הממשלה הזאת ללכת הביתה, והגיע הזמן שלנו להחזיר את הכבוד ואת הגאווה הלאומית של מדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. חמד עמאר, בבקשה, ואחריו – גלית דיסטל אטבריאן. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אתמול קיימנו דיון על תקציב המדינה 2025. תוך כדי דיון התברר שיש 5.4 מיליארד שקל תקציב וכסף קואליציוני. דרשנו מהאוצר ודרשתי מהאוצר לדעת איפה 5.4 מיליארד השקלים עכשיו מוחבאים בדוח התקציב. לא הצלחתי לקבל תשובה מאגף תקציבים. יכולנו לעלות שם רק על 80 מיליון שקל שנמצאים בסעיף שרים וסגני שרים, שמיועדים לכסף קואליציוני לסגן השר אבי מעוז. מיועדים לשם, וזה מה שנאמר לנו באופן ברור. אתם קולטים? במצב הכלכלי הקשה שעוברת מדינת ישראל, בתקציב שבנוי כולו על מיסים ונטל על האזרחים המע"מ עולה, ביטוח לאומי עולה, מס בריאות עולה, נקודות זיכוי מוקפאות, אבל כסף קואליציוני יש. שאלנו על התייעלות שעשו במשרדים. שום משרד לא עשה התייעלות בתוך המשרד שלו. שקל אחד לא נחסך, כי זה לא מעניין אותם בכלל בממשלה הזאת. אבל כספים קואליציוניים – צריך לדאוג להם. ממה שאני מבין, השבוע, ביום ראשון, צריכים לחלק בישיבת הממשלה את הכספים הקואליציוניים, את 5.4 מיליארד השקלים, לאיפה ילכו, למה ילכו, ואיזו אוכלוסייה מתוך הקואליציה תקבל את התקציב הזה. היינו בממשלה הקודמת. אתה יודע, אדוני היו"ר – היית שר בממשלה הקודמת – כמה כספים קואליציוניים היו? 1.2 מיליארד שקל. כספים קואליציוניים שהלכו לתנועות נוער, לארגוני נוער, לדברים מאוד מאוד חשובים. לא 5.4 מיליארד שקל ל-2025 ועוד יותר מ-12 מיליארד שקל ב-2022, 2023 ו-2024. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> חמד, אני מתפלא עליך. חמד, לא הובטחו 53 מיליארד שקל למנסור עבאס? חמד, חמד, אפשר שאלה? << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אנחנו מדברים על קרוב ל-17.5 מיליארד שקל שמחולקים ככספים קואליציוניים. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> 53 מיליארד שקל לא הובטחו למנסור עבאס? 1.2 אתה אומר? << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני לא מצליח להבין את הממשלה הזאת. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אתה לא מסוגל לענות? << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כאילו לאזרחים יש כל כך הרבה כסף, כאילו לאזרחים לא קשה. למה שלא ישלמו האזרחים במדינת ישראל? וזה מה שחושבת המדינה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> לאחים המוסלמים הבטחתם – – – מיליארדים. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> להטיל עליהם מע"מ, עוד 1% – אבל העלייה לא תהיה ב-1%, אתה יודע את זה וכולם יודעים את זה, העלייה תהיה בכמה אחוזים. להעלות את הביטוח הלאומי, להעלות את מס בריאות, להקפיא להם את נקודות הזיכוי, את זה הם יכולים לעשות; אבל לסגור משרדים ולוותר על הכספים הקואליציוניים במצב הקשה – הם לא יודעים לעשות. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חברת הכנסת אטבריאן, בבקשה. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> שקלים, מה קרה לך? << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אני מתפלא עליך, חמד. 53 מיליארד שקל לאחים המוסלמים זה לא כספים קואליציוניים? << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני לא אמרתי – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אושר, אני לא יכול לדבר, כי אני יושב-ראש. אבל אני מבקש ממך, הצעה חברית, תמיד תבסס את הדברים שלך על עובדות. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> רק עובדות. רק עובדות. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> לא, אז אתה פשוט טועה. אתה פשוט טועה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> לא הובטחו 53 מיליארד שקל? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> לא. זה לא כספים קואליציוניים. זה העתק-הדבק של תוכנית הליכוד. תשאל, תבדוק. חבל. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> זה כספים מקצועיים, מקצועיים. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> בבקשה, גברתי. שלוש דקות. << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. טוב, יש לי שלוש דקות על השעון להפריך את כל הטיעונים שנאמרים במשך אלפי שעות שידור על ועדת חקירה ממלכתית. השעון רץ, אני מתחילה. טיעון ראשון, יש רוב לוועדת חקירה ממלכתית על פי הסקרים. ובכן – שקר. שימו לב איך ערוצי התקשורת מציגים את השאלה. דרך אחת: האם אתה, הציבור, בעד ועדת חקירה ממלכתית? וזהו. מכיוון שרוב הציבור רוצה שתהיה ועדת חקירה, וזה כולל אותי, 80% אומרים כן. שאלה שנייה: האם אתה בעד ועדת חקירה ממלכתית או בעד ועדת חקירה פוליטית? רוב הציבור לא רוצה שהיא תהיה פוליטית, ולא מודע שהממלכתית היא הפוליטית. נקסט. ההורים השכולים בעד ועדת חקירה ממלכתית – שקר. מעבר לארגון כמו דין וצדק, שכל הוריו הם הורים שכולים שאינם מעוניינים בוועדת חקירה ממלכתית, מתקשרים אליהם עורכים של תוכניות בערוצים 12 ו-13, שואלים אותם: האם אתם בעד ועדת חקירה ממלכתית? הם אומרים לא, ואז הם פשוט לא מגיעים לריאיון, או מגיעים בטיפות, בשעות הצוהריים, כשאף אחד לא רואה. נקסט. אתם עושים את מה שביבי אומר לכם, וביבי רוצה להימלט ממשפט, וביבי רוצה להימלט מדין החקירה. ובכן, 38% מהציבור נותנים אמון במערכת המשפט ובעליון, שזה אומר ש-62% מהציבור, רוב מכריע, לא מאמין לעליון. באיזה עולם הטבח הגרוע ביותר שהיה לעם ישראל מאז קום המדינה יישפט על ידי גוף שהרוב המכריע בציבור לא מאמין למילה שיוצאת מהפה שלו? נקסט. מדוע בפרשת הרוגלות אתם המלצתם על ועדת חקירה ממלכתית, אבל עכשיו אתם לא ממליצים על ועדת חקירה ממלכתית? מה השתנה? למה אתם משקרים? ובכן, שתי סיבות. אנחנו סבורים שבניגוד לפרשת הרוגלות, כרגע העליון נמצא בניגוד עניינים טוטלי, טוטלי. משתי סיבות. הסיבה הראשונה – העליון נמצא כרגע היום עמוק בתוך הקונספציה; בג"ץ שדואג לעובי המזרנים של הנוח'בות, בג"ץ שדואג לפירות ולירקות של הנוח'בות, בג"ץ שנותן זכות עמידה לרשות הפלסטינית – ושמענו את מנסור עבאס אומר שהוא משלם לשאהידים שרצחו תינוקות יהודים – בג"ץ לא יכול לשפוט את הקונספציה כי הוא עמוק בתוך הקונספציה, וגם אם היא תנחת לו על הראש הוא לא יזהה אותה. הסיבה השנייה – אחים לנשק ותנועת הסרבנות הגנו על העליון, בגלל זה הם פירקו צבא. באיזה עולם העליון יכול לשפוט אותם? הם הגיבורים שלו. ולכן אני אומרת כאן, אם הציבור היה יודע בסקרים שיצחק עמית או אסתר חיות יבדקו מה היה פה, 80% מהציבור יגיד לא ולא. חלאס להנדסת הציבור, חלאס לשקרים, חלאס להנדסת התודעה. רוב העם לא מעוניין שהעליון יחקור את זה. נקודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת משה טור פז, בבקשה, אדוני. אחריו – חברת הכנסת שרון ניר. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כמו סרט שתקוע בלוּפּ, אדוני היושב-ראש, ככה נראים דיוני ועדת החוץ והביטחון בימים אלו. ארקדי דוכין אמר את זה יותר טוב: "נאמר כבר הכול, אין לי מה להוסיף לזה". ככה, עוד דיון היום בוועדת החוץ והביטחון, הפעם על סנקציות אישיות נגד חרדים שלא מתגייסים. וזה אחרי שמשרד האוצר אמר בבירור מה צריך: סנקציות על הפרט, מיידיות, משפיעות לטווח רחוק, שאי-אפשר לעקוף אותן; אחרי שראש אכ"א כבר היה בוועדה, אמר בבירור מה צריך: 7,000 לוחמים, 3,000 תומכי לחימה, וסנקציות שתומכות, שפוגשות את הפרט. ובעוד הכול ברור והכול נאמר ואנחנו חוזרים עוד ועוד יום, מפלגה בישראל, מפלגה כאן בבית הזה, מוציאה הנחיות איך לעבור על החוק. משיקה קו חם, מסבירה לאנשים איזו קומבינה לעשות כדי לקבל הנחה במעונות, למרות שזה נגד החוק. מסבירים לאנשים איך להשתמט, איך להמשיך ולתת למילואימניקים לסחוב הכול על הגב. וזה משחק מאוס. זה באמת משחק מאוס. הרי זה היה צריך להתנהל אחרת. והינה היום, בוועדת החוץ וביטחון, שאני ואתה ישבנו בה, הבליח פתאום רגע של אמת. זה היה רגע, הוא נעלם, אבל לרגע אמר חבר הכנסת ינון אזולאי מש"ס את המשפט הבא: אנחנו חושבים שצריך להיות פטור מגיוס רק למי שלומד תורה – רק למי שלומד תורה; ממילא מי שלא לומד תורה צריך להתגייס. שאלו אותו שאלות קשות, למשל: מה אתה אומר על זה שכל מועצת גדולי התורה של ש"ס אומרת אחרת? לא ענה. אמר לו חבר הכסת טרופר: תקשיב, אני לא מסכים איתך, מה, לומדי התורה שלך יותר טובים משלי? בסדר, אבל לפחות היה פה איזה רגע, רגעון, רגעון של כנות בתוך כל הטירוף הזה. והרי הוא יודע שגם השרים, וגם הפוליטיקאים וגם הרבנים מטרפדים כל גיוס שהוא, ועוד מתהדרים ואומרים שגם בימים אלה הגיוס לא גדל, והינה ההוכחה שאי-אפשר לגייס חרדים. וגם הוא יודע שדי היה בכך ששליש – לא יותר, שליש, לא חצי, שליש – מהחרדים שרשומים היום במה שמכונה "הבריכה", 30,000 היו מתגייסים מרצונם בלי חוק – יש חוק גם היום – 30,000, ושליש מהם היו לוחמים ותומכי לחימה, ולא היינו מדברים היום. הנושא לא היה עולה. אז מה, אז מה קורה פה בעצם? מעבירים מיליארדים למוסדות, לא מלמדים ליבה, לא מתגייסים, מלמדים את האנשים איך לעבור על החוק. זה לופ שאנחנו תקועים בו, אדוני היושב-ראש, ועד שלא תהיה פה כנות ועד שלא תיאמר האמת, שבלי להתגייס למדינה הזו אין זכות קיום, בלי שאנשים יחלקו בנטל לא נשרוד פה, אנחנו נמשיך ונהיה תקועים בלופ הזה. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, אדוני. חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה. ובהזדמנות הזאת, כולנו משתתפים בצערך, שרון. שרון, אמרתי שבהזדמנות הזאת כולנו משתתפים בצערך. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תודה, אני מעריכה מאוד. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> בבקשה, גברתי, שלוש דקות, ואחריה – רון כץ. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה, אדוני. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הדעת והלב לא יכולים להכיל את מראה ארונות הקבורה ותיאור הרצח הנפשע של כפיר, אריאל ושירי ביבס על ידי מפלצות חמאס. זהו כאב שאין לו מזור. השעון בעולם חייב לעצור מלכת. עדויות על אודות התופת והעינויים שחווים החטופים שלנו ממש ברגעים אלו, הכוללים הרעבה מכוונת, כבילה בשלשלות אחד לשני, טרור פסיכולוגי וסכנת מוות ממשית, לצד מצבם הקשה של החטופים השבים, לא מותירים מקום לספק – אם לא נפעל במהירות להשיב את כולם, החטופים עלולים למות בשבי. כל בר דעת מבין שלא מדובר בסוגיה פוליטית אלא בסוגיה מוסרית וביטחונית כאחד. המעשה הנכון הוא לממש את שלב ב' ולהשיב את כולם בפעימה אחת, באופן נטול פניות וללא משוא פנים. מדובר גם באינטרס ביטחוני. אי-אפשר להילחם בצורה אפקטיבית ולחסל את חמאס כשהחטופים שלנו נמצאים שם. זה מורכב עד כדי בלתי אפשרי לתמרן כשיש חטופים. צריך להשיב את כולם ולאחר מכן להגיב בעוצמה לכל הפרה של חמאס. כשם שיש 250 הפרות בצפון, בזירה הצפונית, אפשר לסמוך על חמאס שייתנו לנו מספיק סיבות טובות לבוא חשבון עם כל המחבלים המתועבים בעזה. קיבלתי הודעה שנכתבה על ידי משפחת אנגרסט, משפחתו של החייל החטוף מתן, שמוחזק בעזה, וכך הם כתבו: קיבלנו השבוע אות חיים ממתן. שמענו על מצבו, וזה כל כך מדאיג אותנו. כל אות חיים נכון לרגע שבו הוא ניתן. החטופים שחזרו סיפרו ששבוע לפני השחרור הם קיבלו הרבה יותר אוכל. כלומר, המצב של הבנים שלנו אפילו יותר גרוע ממה שראיתם. צפינו בריאיון עם האימהות של התצפיתניות. מעבר לשמחה שכולנו חשנו לראות את התצפיתניות מחייכות, לא יכולנו להירגע ממה שהתצפיתניות סיפרו שחמאס הראה להן. חקירות ועינויים של חיילים חטופים, בנים. מישהו יכול להיות אדיש לגורלם של החיילים שנחטפו אחרי שהוא שמע את הגורל ואת הסיפורים הללו? כמו התצפיתניות, גם מתן נחטף מנחל עוז. הוא נפצע קשה כשהגן על המדינה. האם המדינה לא מבינה שהיא צריכה להגן עליו ולהציל אותו עכשיו? ואני רוצה לסכם ולומר שאני מפצירה בממשלה: חייבים להציל את החטופים עכשיו, להציל את מי שאפשר, ולהחזיר את החללים לקבורה. חייבים להחזיר את כולם בפעימה אחת, כי ברור לכול שכולם מקרים הומניטריים. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה. רון, בבקשה, חבר הכנסת רון כץ, ואחריו – ולדימיר בליאק. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אדוני היו"ר, חבריי חברי הכנסת, אני אחרוג ממנהגי. כתלמיד שלך, אדוני היו"ר, אני אף פעם לא מדבר לגופו של אדם אלא לנושא, אבל הפעם אני לא יכול להתעלם מהדברים המיותרים והחמורים של שר התקשורת כלפי חברת הכנסת מירב בן ארי, חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, ואפילו מהצד השני – חבר הכנסת דוד ביטן ואחרים. ואני רוצה לומר משהו: השיטה הזאת שאם אתה לא מצליח לעבוד, אם אתה לא מצליח לקדם דברים, אם אתה לא מצליח לעשות, אז תתקוף ותנסה לעשות איזושהי סערה תקשורתית – חייבת להיפסק. חייבת להיפסק. יש שר שנמצא במשרד שלו שנתיים, הוא שנתיים במשרד שלו ולא יכול להציג הישג אחד. אז הוא מאשים את הפצ"רית, ומאשים את יו"ר הוועדה, ומאשים את חברי הכנסת, ומאשים, ומאשים ומאשים, אני לא יודע את מי הוא לא מאשים. אבל בסופו של דבר הוא צריך לבוא לציבור שלו ולהגיד מה הוא עשה, לא את מי הוא האשים, כמה הוא האשים, למה הוא האשים. ואני אומר את זה כחבר ועדת הכלכלה שישב שעות בדיונים האלה. החוק הזה תקוע לא בגלל שמישהו תוקע אותו. החוק הזה תקוע כי הוא לא טוב, כי הוא נגד כל דבר דמוקרטי שאנחנו מכירים, כי אי-אפשר להעביר אותו במדינה מתוקנת ודמוקרטית, כי במדינה מתוקנת ודמוקרטית הממשלה לא צריכה לשלוט בתקשורת, חד וחלק. ועד שלא יבין את זה אותו שר, זה לא יתקדם. אז לא יעזור אם הוא יעלה ויאשים את מירב, ואת לפיד, ואת ודוד, ואת שמעון, ואת כל העולם – אני לא יודע כבר את מי הוא לא האשים. מישהו צריך לשים מראה ולומר: כך לא מתנהלים במדינה מתוקנת. יש דרך להעביר חוקים, יש דרך לעשות עבודת מטה, יש דרך לעבוד. בינתיים, שנתיים יושב שר שמתעסק רק בדבר הזה ולא מצליח לקדם אותו. אני רוצה לסיים עם הנושא הזה, ולהשתמש בדקה האחרונה שנשארה לי לדבר על עוד דיון שהיה היום בוועדת הכלכלה, דיון שעוסק כולו בחבל תקומה, אחד האזורים שהכי צריכים את העזרה שלנו. אני אשמח אם תקשיב, אדוני השר. אדוני השר אמסלם, אני גם מכוון אליך וליו"ר הקואליציה. היום היה דיון בוועדת הכלכלה – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> שמענו את הדיון הזה כבר. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, לא, דיון בנושא – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, שמענו את אותו נאום. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> תקומה? בנושא תקומה? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, לא בנושא תקומה – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> תקומה, אני מדבר על תקומה. תקשיבו על תקומה. הממשלה הבטיחה 19 מיליארד שקל. החליטו לעשות פלאט, קיצוץ לכולם. מגיעים ראשי המועצות, ואומרים: הוצאנו כבר כספים כי הממשלה אמרה לנו להוציא כספים. יושב ראש מועצה ואומר: הייתי על הקו עם ראש הממשלה, מנכ"ל משרד הפנים, כל הצוות, ואמרו לי: תוציא כספים ב-2024; עכשיו העירייה בגירעון, מה עושים עם הגירעון הזה? בא יו"ר ועדת הכלכלה ואומר: האוצר יסגור את הגירעון הזה. אבל מה עושים עם החוסר של 1.5 מיליארד שקל שכבר הובטחו להם? ואני רוצה להצטרף מפה לקריאה של יו"ר ועדת הכלכלה, שאומר: תמצאו את הכסף הזה, תאתרו את הכסף להחזיר לאותם יישובים שחייבים לשקם אותם. יש להם שם קושי אמיתי – אדוני, אני יודע, משפט אחרון. יש שם קושי אמיתי: ילדים שמפחדים לצאת מהבית, ילדים שמפחדים שמכבים להם את האור. אין מקום במדינת ישראל שצריך את העזרה שלכם יותר מאשר יישובי עוטף עזה והיישובים בצפון. אין. ואני מפה באמת אומר לך, כי אני יודע שאתה יודע להזיז דברים כאלה, ואופיר שומע וכולכם שומעים: אין מישהו שצריך את העזרה של כל מי שיושב בבית הזה עכשיו יותר מהם. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה לך. חבר כנסת ולדימיר בליאק, בבקשה, כבודו, ואחריו – מטי צרפתי הרכבי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני כידוע לא נולדתי ולא גדלתי כאן בישראל. אני עליתי לארץ בגיל 25. ומתוך 25 השנים הללו, 18 נפלו על תקופת קיומה של ברית המועצות. ומדוע אני מספר לכם את זה, חבריי חברי הכנסת? כי גם בשנות ה-80 האפלות של ברית המועצות לא פגשתי ולא זיהיתי מוטיבציה לסתימת פיות או מתקפה על חופש הביטוי כפי שמציגה הממשלה הזאת ומי שמכנה את עצמו שר התקשורת, הלוא הוא שלמה קרעי. הניסיונות הבלתי- פוסקים לסגור את תאגיד השידור הציבורי, גשם ההטבות המפליגות לערוץ התעמולה, ערוץ הבית של המשטר, האיומים על העיתונות החופשית, כל זה לא משאיר לנו שום ספק: שליחו של הרב מאזוז בכנסת לא מתחבר לרעיון הזה של הדמוקרטיה, חופש הביטוי, זכויות הפרט. הוא פחות. מה לו ולזה? בעיניי, אגב, בלתי נתפס שהאיש הקיצוני הזה, שלא מתבייש לשלוח את הטייסים לעזאזל ומקדם תעמולה אנטישמית ברשת, הוא היום הפנים של הליכוד, שהייתה פעם מפלגה לאומית ליברלית, והיום שלמה קרעי מייצג אותה. מה קרה לכם, הליכוד? אני רוצה לומר לקרעי ולכל העבדים הנרצעים של נתניהו בקואליציה: הציבור הליברלי שמשרת, עובד, משלם מיסים, לא יוותר על הזכויות שלו. אנחנו ניאבק על חופש הביטוי, אנחנו נגן על התקשורת החופשית בכלים הפרלמנטריים והמשפטיים וגם החוץ-פרלמנטריים, כמובן במסגרת החוק. ומכאן אני מודיע לקרעי: ישראל תישאר דמוקרטיה ליברלית והדמוקרטיה שלנו עדיין חזקה יותר מכל שר ארעי, מואזין, שמתמחה בהפצת רעלים כאן במליאה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, ואחריה – חברת הכנסת טלי גוטליב. אחריה את. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – סתם, סתם. סליחה, מטי. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> טוב, שמחה גדולה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גב' טלי גוטליב, 507 ימים למלחמה ו-63 חטופות וחטופים עדיין בשבי החמאס. נתניהו ממשיך למנוע הקמת ועדת חקירה ממלכתית, ממשיך להאשים אחרים במחדלים שלו עצמו. אתם זוכרים את המשא ומתן, מתן ומתן – זה הרמטכ"ל, זה השב"כ, זה ראש השב"כ, זה ראש המוסד. הוא ממש לא ידע. בינואר 2008, לפני כמעט 20 שנה, לאחר שדוח וינוגרד קרא למנהיגי המדינה לעזוב את תפקידם, ורק אז ראש הממשלה אולמרט החליט להישאר בתפקידו, נתניהו עלה למתקפה. ואני רוצה לקרוא, מילה במילה מה נתניהו אמר על אולמרט ב-2008: "מעולם, מאז מלחמת העצמאות, לא ניתן בידי הממשלה זמן רב כל כך כדי להביא הכרעה בשדה הקרב. אבל בעוד ששניים מהקברניטים הללו, שר הביטחון עמיר פרץ והרמטכ"ל דן חלוץ, פינו את מקומם, מסרב הדרג המדיני והעומד בראשו מר אולמרט לעשות זאת. הוא מסרב לקחת אחריות, הוא מסרב לגלות יושרה אישית ומנהיגותית, מסרב לעשות מה שרוב מכריע בציבור מצפה ממנו לעשות. ידידיי, יש משמעות למושג אחריות. כשמערכת כלשהי נכשלת כשל עמוק, שהתוצאות שלו כל כך חמורות, ראשי המערכת שכשלו חייבים להתחלף. הטיעון שמי שעשה טעויות גורליות כל כך יתקן עצמו הוא מופרך מיסודו. מי מבינינו היה מפקיד את עצמו בידי רופא מנתח שכשל בניתוח? מי היה עולה על אוטובוס שהנהג בו עשה תאונה קטלנית לא מכבר?" במילה אחת – וואו. "אבל הממשלה בורחת ובוחרת להתנתק מרצון העם ומכאבו. אני מרגיש שנשבר פה ערך האחריות הממלכתית, שעד אתמול קיווינו שהוא נר לרגלינו. הציניות השתלטה על הציונות. אחריות זה לא לדבר על אחריות. אחריות זה לעשות מעשה. או במקרה זה לנהוג כפי שנהגו הרמטכ"ל ושר הביטחון. ועל כן, אזרחי ישראל יודעים היום שהמדינה מונהגת על ידי ראש ממשלה שאינו כשיר ואינו ראוי להנהיגה. "אני חושב שרבים רבים מאזרחי המדינה חשים שההנהגה הזאת דואגת רק להישרדותה. הם שומעים על אנחת הרווחה בלשכת ראש הממשלה, על חגיגות השמחה, ומתמלאים עצב וכעס. מה קרה לערכי המנהיגות שהובילו פעם את המדינה? האם לנורמות אלה של בריחה מאחריות נחנך את ילדינו?" מכובדיי, זה סוף ציטוט, מילה במילה מה שנתניהו אמר על אולמרט אחרי ועדת וינוגרד. אז אני באמת שואלת, מה היה אומר – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – נתניהו של היום לנתניהו של אז, שדיבר בצורה ברורה ונחרצת על אחריותו שלו כראש הממשלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מאיר – – – נכון הגעת לפניי? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נכון. כהן עומד בראש, אבל הוא ויתר. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> הפצ"רית שמסכנת את לוחמינו מצאה לה עכשיו קורבן חדש. המ"פ דובי יודקין, אני מצדיעה לך, אח של ישראל יודקין, השם ייקום דמו, לוחם יחידת כפיר שנפל במלחמה בעזה. המ"פ דובי יודקין, אחרי פיגוע בפארק בראון, ששם נרצח מאבטח שמחבל גנב את נשקו – נרצח, אגב, בגרזן, לא פחות ולא יותר, והיה מרדף אחר אותו מחבל – הייתה הוראה ללוחמים שמחפשים לסגור חנויות לעשות הכול כדי לאתר את המחבל. בין השאר, לסגור חנויות, ומי שמסרב – להשתמש באמצעים לפיזור הפגנות, בין השאר. המ"פ דובי יודקין מפעיל את הלוחמים שלו, שהולכים וסוגרים חנויות. באחת החנויות, בעל החנות מסרב, והוא אומר להם: לכו מפה. אתם לא יודעים עם מי אתם מתעסקים וכו'. הושלך, כמובן, רימון הלם, כפי זכותם וחובתם של הלוחמים. את מי מזמינים לחקירה? בואו נחשוב ביחד מה קורה לפצ"רית המשועממת הזו, שהיא מיליציה בתוך הצבא, כי היא לא כפופה לרמטכ"ל. דעו לכם, פעם הרמטכ"ל היה יכול להפסיק חקירה במצ"ח. היום הוא לא יכול. היא מזמנת את המ"פ יודקין, שכבר למעלה מ-400 ימים נמצא במילואים, למעלה מ-400 ימים. בחור בן 31, אח שכול, לוחם – מזמנים אותו לחקירה, רוצים לבדוק איך בדיוק ולמה נזרק רימון הלם. כמובן שלא נגרם נזק ולא נפגע אף אחד. אבל יש איזה בכיין, בכיין בשדה האויב, שלא רצה לסגור את החנות כפי שהורו לו. אגב, המחבל לא נתפס באותו יום. לקח זמן של מרדף עד שנתפס אותו מחבל, שכאמור רצח בגרזן וגנב את הנשק של אותו מאבטח. זו הזיה שאי-אפשר לתפוס אותה. ופה אני פונה לשר הביטחון: אדוני שר הביטחון, זה במשמרת שלך ושלנו. הפצ"רית מורה לסגן פלג – יש איזה קצין במצ"ח, סגן פלג, שזימן את דובי יודקין למחר, לא פחות ולא יותר, לחקירת מצ"ח. אין לתאר את הדבר הזה. בן אדם בן 31, 400 ימי מילואים – אותו לוחם, רב-סרן יודקין, המ"פ שאני מצדיעה לו, אומר: אני הולך בגופי להגן על הלוחמים שלי. אני לא מוכן שיזמנו אותם לחקירה. זה גם פוגע בביטחון ממש, פוגע בנראות של הלוחמים שלנו בעיני המחבלים. זה פוגע בחוסן שלהם שהצבא יגן עליהם מכל משמר. אתם יודעים מה, אני מזכירה כל הזמן את מה שאמר רפול. רפול אמר: החייל בשדה הקרב הוא הרמטכ"ל. מה עושה הפצ"רית? מחפשת את לוחמינו, פוגעת בלוחמינו, פוגעת בשמם טוב. המ"פ, אני מצדיעה לך, דובי יודקין. אני מצדיעה לערכיך, אני מצדיעה לערכים של המשפחה שלך, ששילמה ביקר מכול, המחיר היקר מכול. אנחנו כאן, בכנסת ישראל – זה חוצה מפה פוליטית מימין ומשמאל – אנחנו נגן עליך מכל משמר, ובוודאי מיפת הנפש, הפצ"רית הזו, שרומסת את כבודכם, הלוחמים, ועושה את זה כשהיא יודעת שאף אחד לא מגנה אותה. שר הביטחון, זה שלך, אצלך זה חונה. אצלך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מבקשת ממך, אדוני השר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת. חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, אני ארצה לפנות לכולם. אנחנו כל יום בוועדות שומעים ונפגשים עם משפחות החטופים – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כן. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – עם משפחות חללי צה"ל, עם משפחות הנרצחים. אני חוזר על בקשתי: לא משנה מה דעותיכם, אנא מכם – צריך לחזור על זה כמו קאטו הזקן – תשפילו מבט, תקשיבו להם, אל תתווכחו, תבינו את צערם. הם נמצאים בכנסת, זה המקום שבו הם יכולים לבטא את הכאב הגדול שלהם, ואנחנו מצווים בכבודם. אנחנו מוצאים את עצמנו כל פעם מסתכלים על חברי הכנסת ומבקשים מהם לא להגיב, לכבד אותם. אל תתווכחו איתם. תבינו את הכאב שלהם. אני חושב שרוב חברי הכנסת נוהגים כך, ורוב ראשי הוועדות נוהגים כך, והיוצאים מן הכלל מוציאים שם רע לכנסת. אסור שמשפחות החטופים יבואו לכאן, ויפסיקו אותם, את דבריהם, וינסו להוכיח אותם. הקשיבו לכאב שלהם. וזה מוביל אותי לבקשה, ואני מאוד מקווה שאנחנו נמשיך בעסקה בשלב ב', ולא משנה מה דעותינו ולא משנה איך פרצופינו נראים. למרות השונות אנחנו צריכים להיות מאוחדים בדבר אחד: מחזירים את כל החטופים, את כל החטופים, בלי קונצים, בלי לנסות להשהות. האמינו לי שכולנו חושבים שחמאס, בני הבלייעל האלה, דינם אחד: מוות. ואנחנו נעשה את זה, בעזרת השם, כי אסור שנתעורר למציאות שבה חמאס יהיו ברצועה. ואסור שחיזבאללה יהיה על גבול הצפון. אבל עד אז אנחנו נצטרך לבלוע את הכאב שלנו, ולבלוע את גאוותנו, ומי שמדבר על נקמה – לבלוע את הרצון הזה. זה מפעם אצל כולנו. אבל יש דבר אחד שהוא מעל לכל רגש ולכל תחושה של נקם: אנחנו צריכים להקשיב למשפחות. אני מסתכל על קובי כלפון, שכני הטוב מדימונה. ששגב, ייבדל לחיים ארוכים, החטוף, שרק יחזור, הוא וכל החטופים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אמן. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מסתכל על עיניו ואני שומע את תפילותיו. אני מסתכל על גלית, אני שומע את המשפחה הנהדרת הזאת, איך שהם אפופים בכאבם. אנחנו מחויבים להם, כולנו, כל הבית הזה. עזבו את הכעסים. עזבו את הנקמה. היא תבוא, תאמינו לי שהיא תבוא, אנחנו ננצח אותם. אבל הדבר הראשון – עכשיו להחזיר את כל החטופים. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק להסדרת מגורים בשטחי מרעה, התשפ"ה–2025, שהחזירה ועדת הפנים והגנת הסביבה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 255), התשפ"ה–2025, שהחזירה ועדת העבודה והרווחה. לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 38) (הפקדת כספים במערכת סגורה – ניוד פיקדונות), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 22) (שלילת האפוטרופסות מהורה בשל עבירת חבלה בכוונה מחמירה כלפי בן משפחה), התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת פנינה תמנו וקבוצת חברי הכנסת. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << נושא >> הצעת ועדת הכנסת בדבר שינוי בהרכב הסיעתי של ועדות הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת חילי טרופר – אינו נוכח; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח. חברת הכנסת צגה מלקו, בבקשה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, זה למעלה מעשר שנים, במקצועי הקודם כעיתונאית, אני ליוויתי, ראיינתי בשפה האמהרית כמה פעמים וליוויתי את משפחת אברה מנגיסטו. סוף-סוף אברה מנגיסטו חזר הביתה. אברה חזר חלש, תשוש, ועם מחלה של מתמודד נפש. אימא שלו, שאלתי אותה לפני כמה ימים, אמרתי: אברה מגיע, אז היא אמרה לי שאם הוא מגיע בשבת היא לא תלך לפגוש אותו, היא תחכה עד צאת השבת. אימא של אברה מנגיסטו, כמו שהיא אמרה לי, לא הגיעה בשבת לרעים לקבל את הבן, מתוך אמונה – שבת קדושה. לא רואים את התמונה של אימא של אברה מנגיסטו מחבקת את אברה. את הסיפור הזה פרסמה אישה בשם אגרה מנגיסטו בפייסבוק. היא מספרת ככה: כולם מחפשים את סרטון האיחוד, הרגע שאימא של אברה מנגיסטו מחבקת אותו. מעל עשור היא מחכה לו. אבל המלכה הזאת שומרת שבת. עשר שנים היא לא ראתה את הבן שלה. עשר שנים של דמעות, של תפילות, של חלומות שנשברים כל לילה מחדש. ובכל זאת, היא מחכה עד לצאת השבת. איזו אמונה יש לה, איזו עוצמה. כמה קרובה היא לאלוהים. בעולם שממהר לראות הכול, לשתף הכול, לרוץ כל רגע – היא עוצרת. עוצרת, כי האמונה שלה גדולה יותר מהגעגוע. כי בשבילה השבת היא קדושה יותר מכל דמעה של אימא. אישה כזאת נכנסת להיסטוריה לא רק כאימא של אברה, אלא כסמל לאמונה שלא נשברה, כעוצמה, שלא התכופפה. בעולם שלם של תקווה, שלא נגמרה גם אחרי עשר שנים, היא הגיבורה של הסיפור הזה. היא תישאר לנצח חלק מהמורשת של העם היהודי. סיפורה של אגרנש, אימא של אברה מנגיסטו, מלמד אותנו כמה האמונה חזקה, כמה המסורת היהודית חזקה, כמה אנחנו, במיוחד אלה שעלו, התגעגענו להגיע לירושלים, כמה התפללנו. האמונה היא זו שמחזיקה אותנו. אברה חזר, ואימא פגשה את הבן. כל אימא, מה היא אומרת? איפה התמונה של אגרנש? איפה היא מחבקת אותו? אבל האמונה שלה חזקה. אני פגשתי במוצ"ש בבית חולים איכילוב את אגרנש ואת אבא שלו, את כל המשפחה. השמחה הייתה כל כך גדולה, והכי שימח את כולם – לא רק שאברה חזר; כולם, התפילות שלהם התגשמו. בעזרת השם, הוא חזר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יפה. חזק וברוך. חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> פשוט התרגשתי מהנאום של חברת הכנסת צגה. אני ראיתי את זה גם על שאר החטופים, שאומרים שהאמונה החזיקה אותם. אני מקווה שבזכות האמונה גם האחרים יחזרו בקרוב, אמן. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> גם בזכות הממשלה. גם הממשלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> גם, בסדר. הממשלה הם שליחים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> גם הממשלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נכון. חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח. חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה. רגע, סליחה. הרשימה נעולה. רשימת הדוברים נעולה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, לפני בערך אולי שלוש שעות התפרסם דוח מבקר המדינה. הוא התפרסם על מה שקורה בתקומה בשנה וחמישה חודשים שחלפו מאז הטבח ביישובי עוטף עזה. הדוח חושף את מה שכולנו כבר יודעים – הממשלה הפקירה את העוטף. לא רשלנות, לא טעות, הפקרה מכוונת הפעם. בעוד ממשלת ישראל מתהדרת בסיסמאות גדולות, המציאות בשטח היא מחדל מתמשך. 16 חודשים אחרי 7 באוקטובר, ובתים עדיין לא נבנו, תשתיות לא הושלמו, תושבים חיים בחוסר ודאות וביורוקרטיה הורגת כל ניסיון אמיתי לשיקום. המבקר קובע בדוח: חודשים לאחר פרוץ המלחמה טרם הושלמה הקמתם של כלל המבנים והתשתיות עבור תושבי קיבוצי בארי, חולית וכפר עזה. בזמן שתושבי העוטף חיים בהמתנה אין-סופית, הממשלה מעכבת, בכוונה, את התקציבים לשיקום. המבקר חושף את האמת הקשה – עיכוב משרד ראש הממשלה בהסדרת גבולות החבל גרם לעיכוב של חודשים ארוכים בתקצוב פרויקטים לפיתוח, בהיקף של 5 מיליארד שקלים. אתם מבינים על מה אני מדברת? 5 מיליארד שקלים תקועים כי הממשלה לא טרחה לסיים עבודת מטה פשוטה. ממשלה שלא מסוגלת להחליט כלום. הבלגן לא נגמר שם. מינהלת תקומה, שאמורה להוביל את השיקום, מתנהלת בלי מנהל קבוע. הדוח קובע: למרות חשיבותה הרבה של מינהלת תקומה לשיקום יישובי העוטף, יוצא כי מאז הקמתה לא עומד בראשה מנהל קבוע במשרה מלאה. ההפקרה הזאת עולה בחיי אדם. לאורך כביש 232, שבו נרצחו מאות במסיבת נובה, עדיין אין פתרון בטיחותי. ההעברה התקציבית לטיפול בצומת רעים בוצעה בפועל רק בתחילת 2025, אך נכון לחודש פברואר העבודות טרם החלו. גם מוות המוני לא מספיק כדי שהממשלה הזאת תתעורר. מי כן נמצא שם? ארגונים אזרחיים. כי מסתבר שאחים לנשק, לדוגמה, עשו למען העוטף ותושביו יותר מכל שר בממשלה. בזמן שאנחנו מבזבזים פה חודשים על ועדות וסחבת, הם הקימו חמ"ל ענק, דאגו לאוכל, לציוד, לפתרונות דיור, שיפצו בתים שנהרסו כליל. ממשלה שמפקירה אזרחים בזמן חירום ראויה ללכת הביתה. אנחנו דורשים עכשיו שיקום מיידי, לא ועדות אלא תקציבים שיוצאים לפועל. לא הבטחות ריקות. תושבי עוטף עזה לא הפכו לאזרחים סוג ב', והגיע הזמן שממשלת ישראל תפסיק להתייחס אליהם ככאלה. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת אליהו רביבו – אינו נוכח. חברת הכנסת לימור סון הר מלך, בבקשה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בכל שבוע אני ניצבת כאן ומספרת על אירועי הטרור שהתרחשו ברחבי ישראל, בתוך הקו הירוק ומחוצה לו, אירועים שלא קיבלו תהודה תקשורתית. השבוע התרחש פיגוע קשה בשטחי המרעה של חווה חקלאית ליד מכמש. שני רועי צאן יהודים הותקפו על ידי מחבלים מהכפר דיר דיבוואן. המחבלים הגיעו בשלושה רכבים, חלקם עם לוחית זיהוי ישראלית, חמושים בסכינים ובאלות, והסתערו על הרועים. אחד מהם נדקר באכזריות בפניו. השני, שניסה לגונן על חברו, הותקף אף הוא וספג חבלות קשות. בנס הם הצליחו להזעיק עזרה, וכוחות הביטחון הגיעו למקום. אך שוב, כמו תמיד, אין עצורים. וזה לא המקרה היחיד. רק בחודשים האחרונים התרחשו עשרות תקיפות דומות נגד רועי צאן יהודים. פצועים, בתי חולים, חבלות קשות – ומה מערכת הביטחון עושה? כמובן, עוצרת את הקורבנות, כשהאשמה המוטלת עליהם היא הניסיון להגן על חייהם. בינתיים המחבלים ממשיכים להסתובב חופשי ולבצע את זממם המרושע כנגד רועי הצאן היהודים. ולא רק זה. כזכור, לפני שבועיים, פיקוד מרכז תרגל תרחיש, שעל אף ההכחשות והתדרוכים השקופים של דובר צה"ל אנחנו יודעים היטב שהתרחש. בתרגיל דימו גנבת צאן של פלסטינים על ידי יהודים. כן, בזמן שיהודים נדקרים בשטחי המרעה שלהם, מערכת הביטחון עסוקה בלתרגל איך להגן על הגנבים ולא על הקורבנות האמיתיים. אדוני היושב-ראש, הגיע הזמן להפסיק להתכחש למציאות, להכיר מי האויב ומי האוהב. הגיע הזמן לעצור את הטרור הזה, להחזיר את הביטחון לרועי הצאן, להגן על אזרחי ישראל ולהבהיר למחבלים גוזלי אדמתנו שאין מקומם כאן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת שלי טל מרון, בבקשה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הינה השר. שר המשפטים, בכבודו ובעצמו, המשנה לראש הממשלה. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> שר המשפטים. התרגלתי שהם לא יושבים בשולחן הממשלה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אבי אבות המהפכה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> החברתית. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, היום קראתי פרסום של אמיר אטינגר שאומר שנתניהו ילחץ על חבר הכנסת ביטן בניסיון לקדם את חוקי התקשורת השנויים במחלוקת. כך נכתב. אני רואה שגם אופיר כץ, יו"ר הקואליציה, נמצא פה – באת לי בזמן. למעשה, בפרסום נאמר שקרעי ביקש מנתניהו ומיו"ר הקואליציה לקדם ועדה מיוחדת חדשה בכנסת לענייני חוקי התקשורת, ועדה שתעקוף את ועדת הכלכלה והעומד בראשה, חבר הכנסת ביטן, שהביע ההתנגדות לקידום חלק מהחוקים. אני מזכירה לכולנו שהחוקים הם חוקים מחקיקה פרטית, כבובות על חוט של השר קרעי, כי הוא לא מצליח להביא חקיקה ממשלתית. אמרתי לעצמי, ואללה, ראש הממשלה נתניהו מתכוון להקים ועדה מיוחדת בכנסת על הראש של ועדת הכלכלה? לדרוס את ועדת הכלכלה ואת חבר הכנסת ביטן? אבל אז נזכרתי שבעצם ראש הממשלה נמצא בניגוד עניינים. כי מה פתאום שראש הממשלה יתערב בחוקי תקשורת כשיש נגדו תיקים בנושא? אז פניתי והסתכלתי בפרק ד' בהסדר, שבו כתוב: "בנושאים בעלי היבטים רגולטוריים במשרד התקשורת הנוגעים להסדרת שוק התקשורת, או נושאים אחרים הכרוכים בקבלת החלטות בנושאים שעשויה להיות להם זיקה ישירה להליך המשפטי בעניינך, יובאו" – אני מקצרת – "על מנת לבחון אם יש מקום לנקיטת פעולה למניעת מצב של ניגוד עניינים לגביך, ותימסר לך הודעה על כך". לפיכך, הוצאתי מכתב ליועצת המשפטית לממשלה, שמדבר על חשד להפרת הסדר ניגוד העניינים של ראש הממשלה במעורבותו בחקיקה בתקשורת. כתבתי במכתב הזה שדיוני ועדת הכלכלה, כפי שסיפרתי, ניסו לדרוס, לסגור, להפריט את תאגיד השידור הציבורי, ושחבר הכנסת ביטן החליט לא לקדמם ולכן קרעי רוצה להקים ועדה ייחודית. אני רוצה להזכיר שהשר קרעי עד כה לא הצליח להביא שום הישג, ולפיכך הוא על סטרואידים: מה הוא יביא לבייס? מה הוא יגיד לקהל שלו? מה הוא עשה עד עכשיו? את מי הוא שירת? ואתם יודעים, לשרת את הבייס עם הטבות לערוץ המלטף זה לא רע בכלל, בטח ובטח השתלטות על התקשורת החופשית. ראיתי שחבר הכנסת אופיר כץ, יו"ר הקואליציה, הכחיש את הדיווח ואמר שלא הובטחה כזאת ועדה. אז אני שואלת, מי משקר? האם השר קרעי משקר לנו וממציא סיפורים כדי לחזק את הבייס, או שמא יו"ר הקואליציה ומישהו אחר משקר? אני באמת רוצה לדעת מה האמת לאמיתה, מה עומד מאחורי הדברים. אני חושבת שמגיע לעם ישראל לדעת את האמת. לפיכך, הוצאתי את המכתב הזה ליועצת המשפטית לממשלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רק רוצה לצטט – משפט אחרון – שר התקשורת הצהיר: ראש הממשלה בנימין נתניהו, נתן אור ירוק להקמת הוועדה וביקש מיו"ר הקואליציה לפעול להקמתה. יו"ר הקואליציה הכחיש את הדבר, אז אנחנו נשמח לקבל את התשובה הרשמית: האם השר קרעי משקר או שמא יו"ר הקואליציה לא מספר לנו את כל האמת? תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אושר שקלים, בבקשה. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בשבוע שעבר ביקרתי פעם נוספת ביישוב קדומים יחד עם ראש המועצה חברי עוזאל ותיק. עלינו לאחת התצפיות ביישוב ומשם ראינו ממש את כל מישור החוף פרוס לפנינו, מפאתי חיפה, הארובות של חדרה, עזריאלי, ועד אשדוד. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> די. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> לגמרי. אמיתי לגמרי, שירי. אמיתי. אני מציע לך להצטרף ולהגיע גם כן. מדהים. מאותה נקודה ניתן להבין את החשיבות האסטרטגית העצומה שיש לאחיזתנו במקום הזה ובכל האזור כולו. מעבר לחשיבות ההיסטורית והשורשית של עם ישראל בארץ התנ"ך, להתיישבות ביהודה ושומרון ישנה חשיבות אסטרטגית מכרעת. היא חומת המגן על עמק יזרעאל, השרון, מישור החוף והנגב. יש לנו מחויבות אדירה לטפח ולפתח את ההתיישבות ביהודה ושומרון. עצם נוכחותם של המתיישבים שם מעניקה לנו תחושת ביטחון כאן. הם אלה שבגופם מגינים ומהווים את השכפ"ץ האנושי לביטחון המדינה. ככל שנפתח את האזור – אם זה במפעלים, תשתיות, בנייה – כך יהיו לכך גם השלכות מרחיקות לכת בנושא של הורדת יוקר המחיה, פתרון משבר הדיור, שיפור התשתיות ואף פיזור האוכלוסייה מעבר לגבולות המוכרים של גדרה וחדרה. התיישבות שווה ביטחון. אירועי 7 באוקטובר הוכיחו עד כמה הסכסוך בינינו לבין אויבינו אינו על שטח כזה או אחר, אלא על עצם הקיום שלנו כאן בארץ ישראל. השבוע התפרסם סרטון של אותו ארכי-מחבל אבו מאזן הנאצי, דוקטור להכחשת השואה, שמתגאה בכך שהוא משלם לרוצחים, לטרוריסטים, לשהידים, כדבריו. אותו אדם ארור שהוגדר כשר האוצר של רוצחי י"א הספורטאים שלנו במינכן 1972 הוא זה שעומד היום בראש רשות המונהגת על ידי תנועה רצחנית, שכל קיומה אינו להיטיב עם העם הפלסטיני המומצא, אלא אך ורק לפגוע בעם ישראל ובקיומה של מדינת ישראל. אין זה משנה אם הם בג'נין, טול כרם, עזה או רמאללה – לצערי, ישנם עדיין מתוכנו שמאמינים לשקרים שלהם וחושבים לעשות עימם שלום בבוא היום. הם אינם מבינים שהם משמשים כאידיוטים שימושיים עבור כנופיות צמאות דם אלה. אני מזכיר שכאשר המחבלים פרצו לקיבוצים וליישובים הם צעקו: הדא מוסתאותנין. כלומר, אלה מתנחלים. עבורם, כולנו מתנחלים. לכן הגיע הזמן להכריע: זה או אנחנו או הם. לא תהיה ברירה אלא למוטט את הרשות הפלסטינית הרצחנית הזאת. גם הנשיא טראמפ, ברוך השם, מבין זאת, ולראיה – תוכנית ההגירה של הרוצחים מעזה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> איזה תוכנית? << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> ככל שנהיה מאוחדים סביב הרעיון הזה, כך נבטיח ביטחון, שלווה ועתיד טוב יותר לילדינו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ירון לוי – אינו נוכח. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> איזה תוכנית – – – << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אושר, זה מבלבל אותי. חבר הכנסת אושר שקלים, המסר שלך הובן. זהו, גמרנו. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> למה אתה לא הולך עם מה שאתה מאמין? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת אושר שקלים, כמה אני צריך לפנות? << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> לי יש תוכנית – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת ניסים ואטורי – אינו נוכח. חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון, בבקשה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – אתה גם לא תהיה ברשימה של שישה מנדטים. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אוי, שקלים, שקלים, שקלים. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> שקלים, שקלים – אתה לא יכול לענות. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני מבקש מכם לא לריב, אין פה מספיק אנשים. אין מניין. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הם לא רבים, הם מתווכחים. מחלוקת לשם שמיים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אה, זה טוב. אדוני היושב-ראש מלול, חברי הכנסת, בכל שבוע בכנסת אני בוחר להזכיר ולספר סיפור של חטוף אחד. היום אני לובש את החולצה של איתי חן. שמעתי גם שאביו היה כאן היום, אבל לא פגשתי אותו. אני שולח לו מפה גם חיזוק וגם חיבוק, אני גם אתקשר אליו. סמל ראשון איתי חן, בן 19 מנתניה, בנם של חגית ורובי, אח לרועי, בן 22, ואלון, בן 13. במרץ, לפני כמעט שנה, דווח כי נהרג בקרב ב-7 באוקטובר וגופתו נחטפה לרצועת עזה. איתי שירת כלוחם בגדוד 75 של עוצבת סער מגולן של חיל השריון. הוא עסק בפעילות חברתית, היה שחקן כדורסל ומדריך במסגרת תוכנית של"ח וידיעת הארץ – שזה בבתי הספר – של משרד החינוך; הוא אהב את הארץ, לצאת לטייל, אהב אוכל טוב ולשמוע מוזיקה. איתי היה בזוגיות יותר משנה עם נטע, שלה קרא אהבת חייו. משפחתו מסרה, אני מצטט: "ליבנו נשבר. אהבנו את בננו כל כך והיינו עושים הכול כדי להחזירו הביתה בחיים. איתי היה האור הבהיר של משפחתנו ושל חבריו". איתי היה אזרח ישראלי-אמריקאי. אביו נפגש כמה פעמים עם בכירים בממשל האמריקני, עם גורמי התיווך הקטריים ואף עם נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן עצמו. לפני פחות משבוע אמרה אימו חגית: 520 ימים שאני מציגה את עצמי כאימא של איתי, חייל חטוף בעזה – היא ציינה בדמעות. בימים אלה אני מנסה להיות גם אימא של רועי, של אלון, שמתקשה ללכת לבית ספר, ואשתו של רובי, ואיכשהו לנהל משפחה. מחר יהיה יום מאוד מטלטל, נקבל הביתה לא רק חיוכים וחיבוקים, אלא גם חטופים שיחזרו לא בחיים. משפחתו של איתי חן הודיעה, ואני מצטט: "לא נקיים הלוויה ולא נשב שבעה עד להחזרתו של בננו. אנו קוראים לראש ממשלת ישראל למלא את חובתו המוסרית, הערכית והיהודית ולהחזיר את בננו לקבורה כגיבור כפי שהוא ראוי לה". אני יכול עוד שני משפטים בנושא אחר? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כן, כן. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> היושב-ראש, כידוע לך, הצבא כבר פרסם ב-9 בינואר שתושבי הצפון יוכלו לחזור הביתה, כמובן עם הסתייגות לגבי יישובים שנהרסו כמעט כליל, כמו מנרה, מטולה ואחרים, ששם צריך לבדוק אם בכלל אפשר לחזור. אבל נגיד, ביישובים שרוב הבתים בהם תקינים והתשתית קיימת, הוא הודיע שב-1 במרץ יחזרו. הצבא הודיע את זה כבר ב-9 בינואר, ואנחנו ומחכים לממשלה. אמרו לי שהממשלה תקבל ביום ראשון הזה החלטה ותודיע – וזה שבוע לפני, שבועיים לפני. מה יעשו האנשים? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זה לא בדיוק ב-1. זה מ-1, ותהיה תקופת הסתגלות. תקרא את זה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אפשר להגיד – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אם יש לך ידע, תגיד לנו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אחרי זה, אחרי שאני אסיים לנהל. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני רק אומר, תנו ודאות, תגידו לאנשים. אם הצבא הודיע את זה, שהממשלה תודיע. אל תשאירו את האנשים באי-ודאות. תודה רבה, היושב-ראש. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אני רוצה לשאול אתכם שאלה: איך ייתכן ומה נראה בעיניכם שבמדינת ישראל של שנת 2025 יש כאלה שמקבלים מיליונים על השתמטות ויש כאלה שמסכנים את חייהם בשביל פרוטות? אולי אתם תוכלו לענות לי על השאלה: בזמן שאנחנו נמצאים במלחמה, למה חייל קרבי בחוד החנית מרוויח בקושי 3,000 שקל, ואפילו את ההעלאות שתוכננו עצרו בגלל המלחמה; ונחשף רק עכשיו, בדיונים, שתלמיד ישיבה שלא משרת מקבל מיליון וחצי שקל, כשסוכמים את הכסף שהוא מקבל בסוף הדרך? זאת לא המדיניות, אדוני השר – זאת חרפה, זאת אפליה בין דם לדם. למה? דמו של אותו תלמיד ישיבה סמוק יותר מדמם של לוחמי גולני, או צנחנים, או חיל האוויר? למה? למה חיילים צריכים להילחם גם באויב וגם ביוקר המחיה, וזה בזמן שאחרים שמחליטים להשתמט מהמלחמה באויב מקבלים את כל הסיוע כדי להתמודד עם יוקר המחיה? איפה הערכים של הסולידריות החברתית, שכולנו ביחד נלחמים כאן? לאיפה זה נעלם? לאן זה הלך לאיבוד? לא רק שאתם פוגעים בעיקרון של השוויון בנטל – אתם מממנים בכסף ציבורי את ההשתמטות. ובמקום לעודד יציאה לעבודה, אתם גם נותנים תמריצים, שחס וחלילה – לא רק שישתמטו מהשירות הצבאי, אלא שחס וחלילה גם לא יעבדו ויוכלו לעמוד ברשות עצמם. ומי משלם את המחיר? הציבור שעובד, מעמד הביניים, המשרתים בצה"ל. אלה שלא רק שירתו בסדיר כשחבריהם השתמטו – הם גם באים למילואים. כל שקל שאתם לוקחים מאותם אלה שמשרתים בצה"ל, שעובדים, שמשלמים מיסים, אתם לוקחים אותו מהאחיות בבתי החולים, מיזמי ההייטק, מהחיילים המשוחררים. וכל שקל כזה זה שקל שגם לא הולך לא לחינוך, לא לבריאות, לא לתשתיות, רק לדבר אחד – להנציח את העוני, את ההשתמטות, ולשמר את השליטה הפוליטית של קבוצות לחץ בתוך אותה קהילה שסוגרים. חס וחלילה, שאותם חבר'ה צעירים לא יוכלו לצאת לעצמאות. אין פה שאלה של אמונה דתית. הפוך. אין חילול השם גדול יותר מאותה השתמטות. אין חילול השם יותר ממצב שבו יהודי רואה את אח שלו נלחם בהגנה על ארץ ישראל, על עם ישראל, והוא בורח ומתחבא. ועוד עושה את זה בשם תורת השם. אין חילול השם גדול מזה. כל זה לא קורה במקרה. כל זה קורה בגלל כניעה מוחלטת לסחטנות הזאת, כשלא מנהלים מדינה, אלא עסוקים כל היום רק במשא ומתן הקואליציוני. אני אומר לכם, הגיע הזמן לשים סוף לאבסורד הזה, ויש פתרון אחד. לא צריך לשלוח משטרה לאף אחד. מי שמשרת – יקבל; מי שמשתמט לא רק שלא יקבל כלום – לא קצבאות ולא הנחות ולא הטבות. הוא גם לא יוכל להצביע. רוצים להיות חלק? תהיו חלק בכול. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת סימון דוידסון – אינו נוכח; חברת הכנסת פנינה תמנו – אינה נוכחת; חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חבר הכנסת אלון שוסטר – אינו נוכח. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, בבקשה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, יש הרבה נושאים שהייתי רוצה לדבר עליהם, והרבה בעיות במדינה. אבל אחרי הסופ"ש שעברנו כולנו, אני לא יכולה לדבר על משהו אחר אלא על החטופים שלנו, על מי שעדיין נמצאים בגיהינום. הם עדיין שם, יותר מדי זמן, 63 ישראלים וישראליות שלא הוחזרו הביתה. אביו של החטוף אלון אהל שנחטף ממסיבת הנובה, קובי – הכרתי אותו אישית – עדכן היום כי משפחתו שוחחה טלפונית עם שורד השבי אליה כהן, ששוחרר בשבת, וקיבלה ממנו עדכון על התנאים שבהם מוחזק בנם אלון. הוא היה עם אלון עד יום שלישי, סיפר האב ל-ynet. אלון נמצא במנהרה חשוכה בזמן שהוא מורעב, כבול, עם רסיסים בגוף. צריך לעשות הכול כדי להחזיר אותו ואת שאר החטופים הביתה. אנחנו לא יכולים להמשיך לשתוק. לא יכולים להסכים לעוד פעימות, לעוד עסקאות חלקיות. כולם הומניטריים, וכולם חייבים לחזור בפעימה אחת. זאת לא שאלה פוליטית; זאת חובה מוסרית. זה מבחן הערכים של מדינת ישראל, של הממשלה הזאת, שבכהונתה קרה 7 באוקטובר. כל יום שעובר זה עוד הפקרה. 507 ימים. מדינת ישראל עוד תחקור את אסון 7 באוקטובר בוועדת חקירה ממלכתית, לא משנה כמה תנסו להתחמק ממנה. עברנו סופ"ש מאוד מאוד קשה. היינו דבוקים למסכים, מאזינים לחדשות. הלב נצבט. האויב ממשיך לציין את הניצחון. הם מנהלים מלחמה פסיכולוגית מתוחכמת. הם מכירים אותנו, ואנחנו לא מכירים אותם מספיק. הרצח האכזרי של שירי, אריאל וכפיר ביבס – טרגדיה שאי-אפשר לתפוס. אני שולחת את תנחומיי לירדן ולכל בני המשפחה. נלחמתם, הייתם כאן, הייתם בחו"ל, כל העולם שמע אתכם, אך לא הצליחו להציל את שירי ואת שני הילדים, שני המלאכים. עם שלם כואב איתכם, מחבק אתכם. הסוף היה צריך להיות אחר. זאת קריאת השכמה לממשלת ישראל. אתם חייבים להתעורר. האויב החמאסי בציניות, בציניות, מנצל את המצב לטובתו, ואסור לנו לאפשר זאת. הזמן אוזל. כל רגע של עיכוב הוא החלטה מודעת להפקיר את מי שעדיין נשאר שם ואת מי שאפשר להציל. 63 נמצאים בעזה, 24 מתוכם בחיים. מ-16 מהם התקבלו אותות חיים. אנחנו דורשים את כולם עכשיו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת בועז ביסמוט – אינו נוכח; חברת הכנסת קארין אלהרר – אינה נוכחת; חברת הכנסת דבי ביטון – אינה נוכחת; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח. חבר הכנסת יולי אדלשטיין, בבקשה. << דובר >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, עליתי לכאן, מה שאני לא מרבה לעשות בדיוני המליאה, כי בשבוע שעבר פנתה אליי דודה של שגיא דקל חן, ומשפחתו ביקשה ממני לקרוא מכתב. בשבוע שעבר, בגלל דיוני הוועדה, לא הספקתי לעשות את זה – איתם הסליחה – ואעשה את זה, ברשותך, עכשיו. כך: אני פיקס, יש לי ילדה חדשה. כך שגיא דקל חן בחר לפתוח את חיי החירות שלו, וכל המשפחה נשמה לרווחה. מפלצות החמאס לא הצליחו לשבור את שגיא שלנו. הוא חזק. הוא שגיא שאנחנו מכירים, והוא שם בשביל אביטל ושלוש הילדות שלו. אביטל דקל חן מספרת: שגיא, אהוב ליבי, חזר הביתה והוא כאן. באותו יום ארור חיכיתי שעות בממ"ד לשגיא שיחזור, ואז יצאתי מהקיבוץ לבד לאילת. חיינו במציאות לא אנושית, וכל הזמן האמנו ששגיא חוזר. האהבה בין שנינו היא מה שהחזיק אותנו. שגיא לא ידע ולא שמע כלום עד יום לפני השחרור. אתמול, אומרת אביטל, יצאתי סוף-סוף מהממ"ד. ומסר לכל הילדים הקטנים שעדיין שואלים מתי אבא חוזר – אל תאבדו תקווה. אנחנו בהודיה לכל מי שעזר להביא את שגיא חזרה הביתה, ועכשיו מצפים לראות את כולם בבית, עד לאחרון החטופים. אדוני היושב-ראש, אין לי מה להוסיף למילים האלה, אלא לומר: הלוואי, אמן, כן יהי רצון. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אמן, אמן, בעזרת השם. חבר הכנסת אביחי בוארון, בבקשה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בשנה האחרונה – שמעתי את דבריו של חבר הכנסת מאיר כהן בדבר הרגישות שאנחנו כחברי כנסת, ודאי יושבי-ראש הוועדות, מביעים כלפי המשפחות, משפחות החטופים, ואין ספק שהרגישות היא במקומה והקשב במקומו. יחד עם זה, לצד משפחות החטופים עומדות משפחות הלוחמים, ולצד משפחות הלוחמים עומדות המשפחות השכולות, והקשב שלנו והרגישות שלנו צריכים להתחלק בין כולם, ודי לחכימא. אנחנו צריכים לאזן בין כבודם של כל אלה שתרמו את חלקם במערכה הקשה, המורכבת, המסובכת, שבה אנחנו נמצאים. כן, איזון זה שם המשחק ואיזון זה שם המשחק לא רק בכבוד וברגישות שאנחנו רוחשים למשפחות באשר הן; איזון זה שם המשחק גם בין הערכים המתנגשים של הבאת החטופים הביתה, שכולנו רוצים לראותם בבית, בקרב המשפחה, בקרב הקהילה, בקרב עמם, יוצאים מבור השבי, בור שאין בו מים ואין בו חיים ורק נחשים ועקרבים יש בו – ויחד עם זה, לשמור על ביטחון כלל ישראל, על ביטחון עם ישראל. לשמור על כך שמה שקרה לנו באותו יום מר ונמהר לא ישוב ויקרה לנו בעתיד. איזון זה שם המשחק. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> איזון זה החלק – – – << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> איזון זה לכל החלקים, לכל החלקים, בעדינות המתבקשת. מי כמוך, חבר הכנסת רם בן ברק, יודע מה זה האיזון בין לפעול לבין לחדול מלפעול, בין להסתכן לבין "שב ואל תעשה עדיף". איזון, איזון, איזון. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> חבר הכנסת בוארון, יש שם אנשים חיים, היית נותן להם – – – << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> יש אנשים חיים ויש בינינו אנשים חיים, וצריך לאזן בין כל אלה, והלוואי שנדע לאזן בין כל הצרכים ובין כל האינטרסים, תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את חבר הכנסת אריאל קלנר לסכם את הדיון במקום יושב-ראש ועדת הכנסת חבר הכנסת אופיר כץ. חמש דקות לרשותך. חמש דקות לסיכום דיון כזה, אחרי זה שר יכול גם לסכם, שר יכול אחרי זה לסכם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, זה מוגבל, אבל אתה יכול להעלות שר אחרי זה. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, אני מבקש – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת אביחי בוארון, אל תפריע לידידך. הוא לא הפריע לך, אל תפריע לו. אני מתחיל מההתחלה. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הסיפור הזה יישמע לכם בהתחלה כמו דמיון מופרע, אבל הוא המציאות. בעיצומה של המלחמה, ממש ממש אחרי הטבח, בימים הראשונים, עמותות ישראליות במימון מדינות זרות, תוך שימוש במערכת המשפט, מכניסות מאות עזתים לישראל, שמקבלים אזרחות ישראלית יחד עם כל הזכויות הסוציאליות הנלוות לכך. כך על פי חשיפת עקיבא ביגמן באתר מידה אתמול. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> תגיד, אתה מכיר אחד? מכיר מישהו בעשר השנים האחרונות שקיבל אזרחות ישראלית? << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> אז הינה, אני אומר לך עכשיו. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> בדקת אם מה שאתה אומר נכון? << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אומר לך שאני מסתמך פה על מחקר ועל חשיפה. אני מזמין אותך לבדוק את הנתונים. אני אומר לך שפה – חשיפה של עקיבא ביגמן, שבא ומתאר לך פה, עם נתונים, עם פסיקה של בג"ץ. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – משרד הפנים, שאלת אותו? הינה שר הפנים פה, תשאל אותו. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה יכול לשאול את משרד הפנים, אתה יכול לשאול את מי שאתה רוצה. העובדות – – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> אז תקשיבו. אני מבין שהעובדות קשות. בוא נגיד – אין עובדות, אין מציאות. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> הינה, שר הפנים פה. תשאל אותו. אדוני, נתת אזרחות לעזתים? הינה הוא פה, תשאל אותו. אתה מדבר סתם. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> שר הפנים, אתה מוזמן להפריך. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתה מבלבל את המוח. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> הינה הוא פה – – – << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה מוזמן, אני פונה לשר הפנים – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בואו, רם בן ברק, רם בן ברק, עוד לא שמענו מה הוא אומר. אבל השר יענה, אני אבקש מהשר לענות. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> הינה השר, תשאל את השר, תשאל את השר, זה הכול. מבלבל את המוח. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה לא שומע את מה שאומרים, אתה לא מקשיב למילה, אבל כבר "מבלבל במוח", "אין מה להקשיב". << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> עוד לא שמענו, אבל. חכה, תן לו לסיים. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני שר הפנים, אני חושב שזה באמת חשוב, באמת, שיגיע לטיפולך. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> אני יכול להמשיך? בבקשה. אגב, אני אשמח מאוד לשמוע ששר הפנים יפריך את דבריי. אני אשמח מאוד לשמוע שכל אחד מכם יפריך את דבריי. הינה שר הפנים, בבקשה, הוא שומע, הוא יכול להגיב, בבקשה. אם אני טועה – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אבל מה שאתה אומר, שהוא לא מבוסס – – – << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> הדבר שאני אומר הוא מבוסס ועוד איך מבוסס. בניגוד לשטויות שאתם פולטים מהבוקר עד הערב, הדבר שאני אומר הוא כן מבוסס, ואתה לא מוכן להקשיב לי. אתה אוטם את האוזניים כי לא מתאים לך לשמוע. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא, מתאים לי – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> די, די, תפסיקו להפריע, זה סתם, אין סיבה, נשמע אחרי זה את השר. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אני מסביר לך, זה לא ייאמן, לא ראיתי דבר כזה. כל עובדה שלא מתאימה לכם, לא מתאימה לנרטיב שלכם, לא רוצים לשמוע. זה לא ייאמן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ביקשתם לשמוע את השר, את שר הפנים, תשמעו. תמשיך. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> זה לא ייאמן. אני אחזור שוב פעם על דבריי מהתחלה. בעיצומה של המלחמה, ממש אחרי הטבח, עמותות ישראליות, תכף אני אזכיר את שמן, במימון מדינות זרות – עמותות שממומנות על ידי מדינות זרות באמצעות מערכת המשפט – מכניסות מאות עזתים לישראל, ולא רק מכניסות אותם, אלא אותם עזתים מקבלים אזרחות ישראלית – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מה זה מכניסות? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> רגע, תן לו לסיים. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> – – יחד עם כל הזכויות הסוציאליות הנלוות לכך. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> שר הפנים מולו, שידבר אליו, הוא תוקף אותו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אל תחזור אחרי רם בן ברק. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> כל זה, אפשר למצוא את התחקיר המלא עם הנתונים המלאים, כולל שמות של אותם עזתים. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> הינה, משה פה. למה אתה לא מדבר איתו? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> מי נתן להם אזרחות? עמותות השמאל? << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> כאשר אותם עזתים, בחשיפה של עקיבא ביגמן באתר מידה אתמול – מדובר בעיקר – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> זה נראה לך הגיוני – – – << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> – – בנשים שהחזיקו – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> זו הממשלה שלך. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני, אני חושב שאם יש מישהו שלא רוצה לשמוע, אולי שיצא החוצה וייתן לי לדבר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת רון כץ, אל תאלץ אותי לקריאות. שר הפנים יעלה ויגיב. די. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> מי נותן אזרחות במדינה. עמותות השמאל? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> די. ביקשתם את שר הפנים, הינה, הוא פה. הבאתי אותו במיוחד. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> אז במי מדובר? מי אלה אותם אלה שנכנסים? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אתה תוקף את הממשלה שלך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת רון כץ, אתה בקריאה ראשונה. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> מדובר בעיקר בנשים, אדוני היושב-ראש, שהחזיקו באזרחות ישראלית לפני כן – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אה, זה החוק. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אך בחרו – הינה, בבקשה – בחרו לחיות בעזה תחת שלטון חמאס. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אבל זה החוק. זה החוק, אין לך מושג. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, זה לא החוק, תכף תשמע. לא, תשמע – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תשמע עד הסוף ותגיד לו. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה לא רוצה לשמוע מילה? תגיד לי, כל כך קשה להקשיב? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> די, קשה לכם לשמוע? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אני יודע את האמת, אני יודע את האמת. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> אני תכף אסביר לך, אני אסביר לך, אני יודע את החוק. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אני יודע את האמת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני לא מוריד אותו עד שהוא יסיים את הטיעון. אתה לא יורד. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> בסדר, אף אחד לא יודע את החוק חוץ ממך. מדובר בעיקר בנשים שהחזיקו באזרחות ישראלית – הן באמת החזיקו אך הן בחרו לחיות בעזה תחת שלטון חמאס כל חייהן. הן הקימו שם משפחות וגידלו ילדים מבני זוג עזתים. עכשיו, כשנולד לך ילד במדינה זרה, על פי החוקים של מדינת ישראל, על פי החוק, מה אתה עושה? אתה צריך לרשום אותו. ילד בארצות הברית לאזרח ישראלי מה הוא עושה? הוא רושם אותו, הולך לשגרירות – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מה קשור, אנחנו חיים בישראל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הוא מביא לך דוגמה, נו, די. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> לא רוצה לשמוע, עזוב, לא צריך לשמוע. אל תקשיב, לא צריך. אתה חכם גדול, בסדר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני באמת מקשיב. רון, אתה לא בסדר, הוא רוצה להביא לך דוגמה של אזרח ישראלי. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני, לך אני אסביר, או לפחות למי שרוצה לשמוע. יש אנשים – בן אדם רושם את הבן שלו, את הילד שלו בקונסוליה, בשגרירות, וככה הילד מקבל אזרחות. הן לא ביקשו, הן לא עשו את זה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> זו הממשלה שלך. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מי אשם בזה? << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> הן לא רשמו את הילדים כאזרחים ישראליים, לא שילמו מיסים, לא הביעו שום מחויבות למדינה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בוא נראה, נחכה לסוף. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל עם פרוץ המלחמה הן מנצלות את האזרחות שלהן כדי לדרוש כניסה לישראל ולהביא לכאן יחד איתן – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יש לי הרגשה שהוא יגיע בסוף ליועצת המשפטית לממשלה. לא יודע, ככה תחושת הבטן שלי. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> דווקא לא. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> הן היו אזרחיות ישראליות, נכנסו לישראל, אז הן ישראליות. מים לא יעזרו פה – – – אי-אפשר. הן ישראליות. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהכול נהיה בדברו. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> ימין חלש. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> טוב, אז הן דרשו לבוא ולתת אזרחות – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> למסקנה – מי אשם? << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אני לא אגיע למסקנה, כי אף אחד פה לא נתן לי לפתוח את הפה, ואני אגיד את כל הדברים שלי עד הסוף, ואם לא, תוציא אותם החוצה. מי שלא רוצה לשמוע החוצה, שיצא. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> די, רון, אתה בקריאה ראשונה. תן לו להגיע למסקנה. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> וכך הן דרשו להיכנס לישראל ולהביא לכאן את ילדיהן, כאילו שמה שחסר לנו במדינת ישראל זה עוד תוצרים בני התרבות של הג'יהאד, המוות והרצח של עזה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תחתור לסיום. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו, מי מסייע להם? ארגוני השמאל הקיצוני: המוקד להגנת הפרט וגישה, שמנהלים מבצע קדחתני מול רשויות הצבא ובג"ץ – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת רון כץ, אתה בקריאה שנייה. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> – – כדי לאפשר להן את ההגירה השקטה הזאת. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> קואליציה מתפרקת. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו, תיראו רגע מופתעים: בג"ץ, על פי גישת יצחק עמית, כמובן – בית המשפט הזה מעמיד את עצמו לרשותכם, זה אותו פסק – יצר תקדים שמאפשר ללא מעט מתושבי הרצועה להיקלט כאזרחים בישראל, כולל כאלה שגדלו והתחנכו על ברכי מערכת החינוך והרווחה של חמאס. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת קלנר, תחתור לסיום, זהו. הינה, באתי לקראתך. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, עוד לא הגעתי – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אני לא מבין, הן ישראליות או לא ישראליות? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת רון כץ, אתה בקריאה שנייה. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> כבר עכשיו מאות עזתים נכנסו לישראל, ומדובר במנגנון שהולך ומתרחב. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> לא תודה רבה ולא – אני מסיים את הדברים שלי. קבוצות חדשות נכנסות כל כמה שבועות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת אריאל, נתתי לך תוספת של שלוש דקות. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> יש לי עוד שלושה משפטים. מספרן המדויק לא ידוע. עד עתה מאות, והיד עוד נטויה. והכסף של העמותות, אדוני, תקשיב טוב, כולו מכספי ממשלות זרות. המוקד להגנת הפרט – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. זהו, סיימת, אריאל. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אתה לא יכול להפסיק אותי. אז תוריד אותי בכוח. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תורידו אותו. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני, אתה לא נתת לי לדבר. לא נותנים לי לדבר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, אבל שלוש דקות. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> קודם כול, חמש דקות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הוספתי לך עוד שלוש דקות. קצת דרך ארץ. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> לא הוספת לי שלוש דקות. אז אני רוצה לסיים משפט אחרון. תן לי משפט אחרון. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> די. שבע דקות, שמונה דקות. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> תן לי משפט אחרון. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> משפט אחרון, יאללה. די, נו, אני בא לקראת, אל תנצלו את זה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> המדינה עומדת חסרת אונים מול מערכת משפט ועמותות שנחושות להכניס את הג'יהאד היישר אל תוך המדינה. הצעת החוק שלי כנגד מימון עמותות בידי מדינות זרות מקבלת משנה תוקף. הגיעה העת לבלום את המימון המדינתי ולשמור על המדינה היהודית ועל המשטר הדמוקרטי של מדינת ישראל. תודה רבה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. שר הפנים, אתה רוצה להשיב? חמש דקות לרשותך. תודה רבה. חברי הכנסת, ביקשתם ששר הפנים ידבר – הינה, הוא מדבר, אז לכבד. חברי הכנסת, די. הינה, הוא רוצה לענות. שאלתם: מה שר הפנים – הינה. בבקשה. << דובר >> שר הפנים משה ארבל: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה, ברשותכם, להגיב לדברי ההבל שנאמרו כאן על הבמה לפני כמה דקות על ידי חבר כנסת קלנר מהקואליציה. מותר לקואליציה לומר דברי הבל מדי פעם, הכול בסדר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – אתה נתת להם אזרחות – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת טלי. טלי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> השר ארבל, של נעליך, אדוני. אדוני השר, אתה עדיין שייך לקואליציה. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> כך נקבע בכללי תקנון האתיקה המקצועית של העיתונות: עיתונאים יקפידו – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה לא הבית הפרטי שלך – – – בושה וחרפה. מי אתה, שר הפנים, אני לא מבינה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טלי. חברת הכנסת טלי, את בקריאה ראשונה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – דבר, דבר לאופוזיציה. אתה לא שייך לקואליציה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת טלי, את בקריאה ראשונה. בכבוד, השר. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> הייתה היום, חברת הכנסת גוטליב, הצעת אי-אמון. יכולת להצביע ולא הצבעת בהצבעת האי-אמון. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני מאמינה בממשלה הזאת – – – אתה מקלקל לש"ס. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> זה אומר שבחרת שאני אכהן כשר בממשלה שאת חברת קואליציה בה. כואב לך? תשתי מים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה צריך להיות מפוטר. אתה הורס למפלגת ש"ס. חבל. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> תודה רבה. אני מודה לך על הדאגה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת טלי, את בקריאה שנייה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה אני בקריאה שנייה? הוא פנה אליי. לא מגיעה לי קריאה שנייה. הוא פנה אליי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ככה. את רוצה? את יכולה הודעה אישית. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> משה, אני יושב-ראש הסיעה, אתה הגאווה של ש"ס. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> ברוך תהיה. תודה רבה. ובכן, בכללי האתיקה העיתונאית בסעיף 3 נכתב: "עיתונאים יקפידו, ככל שניתן בהתאם לנסיבות על דיוק, אמינות ושלמות המידע, ובכלל זה במאמרי מידע, בניסוח כותרות, בהצגת נתונים כמותיים, וכן בהצגה קולית וחזותית של מידע". העיתונאי עקיבא ביגמן מהאתר מידה – אני לא יודע עד כמה זה עיתונאי – פרסם את הנתונים שהוצגו כאן על ידי חבר הכנסת קלנר מבלי שפנה אליי בכלל לקבלת תגובה. אחר הפרסום כתבתי לו: אני מופתע מעצמי שפעם החזקתי ממך אדם הגון. הוא ענה לי: פניתי לפני שבוע לרשות האוכלוסין לתגובה ולא קיבלתי מענה. אם אתם נוקטים צעדים למגר את התופעה, אשמח לדווח על כך. שאלתי אותו אם את הנייד שלי הוא איבד. כמובן שהוא לא הגיב. כתבה זו של מר ביגמן, בשקר ובעיוות יסודה מתחילה ועד סוף. אני היום פעלתי, וגם חברים מהקואליציה ומהאופוזיציה באו ואמרו דברי שבח על כך, כדי לגרש ממדינת ישראל תומכת חמאס, תומכת טרור. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> יישר כוח. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> הדברים הללו לא מוטלים במחלוקת ולא מוטלים בספק. אני פעלתי לשלילת תושבותם – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מקשיבים לו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> וואו. אז מה אם את מקשיבה לו? לא הבנתי, רק לך מותר – – – וואו. מרתק. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת טלי. טלי. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> אני פעלתי לשלילת תושבתם של תומכי טרור יחד עם הייעוץ המשפטי לממשלה. כן, אפשר לעבוד איתם יחד, אפשר לקבל גיבוי, ואותה עתירה שתהיה כנגד ההחלטה הזו, הם גם ידעו להגן עליה בבית המשפט העליון ולהביא תוצאה ולא רק כתבה וכותרת פופוליסטית. אם יש לנו מטרה לבצע, צריך לבצע את זה נכון. ואת זה אנחנו עושים יום-יום, שעה-שעה. גירוש משפחות מחבלים בשותפות יחד עם חברי הכנסת המציעים פה – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – ילדים – – – חמאס הכנסתם לישראל. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> פעלתי אל מול שלושה, שבאמת הייתה פרפראזה וניתן היה לקדם את התהליך. הדברים הללו מתבצעים יום-יום ביחס לאותה אוכלוסייה מסוימת, תושבי רצועת עזה. האוכלוסייה הספציפית המדוברת הייתה אזרחי מדינת ישראל שמחזיקים – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טלי, טלי, את מוכנה להפסיק? חברת הכנסת טלי, זה מפריע. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> יש פה עוד חברי כנסת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אבל רק את צועקת. יש פה 120 אבל רק אחת צועקת. מה לעשות? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא צועקת. סליחה, אני מביעה תרעומת על מה שעשית – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> את בקריאה שנייה, ועוד שנייה תהיי בקריאה שלישית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> חמאסניקים וג'יהאדיסטים – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת טלי, את בקריאה שלישית. בבקשה לצאת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אוה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, זה לא מכובד. אנחנו לא בגן ילדים פה. באמת לא מכובד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אוקיי, רשמתי, זה לא מכובד. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתם לא מסוגלים אפילו לרגע להיות הגונים ולהסתכל למציאות בעיניים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת טלי, לא להתמהמה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מאות עזתים בני 17 שהוא הכניס, שגדלו בחינוך של חמאס. אתם מטורפים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. חברת הכנסת טלי. "הוא הכניס". אהבתי, "הוא הכניס". (חברת הכנסת טלי גוטליב יוצאת מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> ובכן, אני נסמך על דבריה של דוברת ראש אגף בכיר דוברות והסברה ברשות האוכלוסין וההגירה סבין חדד, שבתגובתה לכתבה הזו כתבה כך: מדובר בנתון מופרך ולא נכון. אין אצלנו גורם אחד שמכיר דבר כזה. הכתב פנה אלינו ושאל כמה נכנסו לישראל כאלה שהם אזרחיות ישראליות או ילדים של אזרחיות, ולא התייחס לשאלת ההתאזרחות בכלל. לא ברור מאיפה המספר שנקב. לא נמסר לו שום מספר. הוא הופנה לצה"ל. הצבא לא נתן לו מספר כזה. אנחנו בכל אופן נתנו לאזרחים ישראלים בלבד שערב המלחמה נמצאו ברצועת עזה, לאחר אבחון ביטחוני, לחזור ולשוב למדינת ישראל. זו חובתנו, לאפשר לאזרחי מדינת ישראל, יהודים ושאינם יהודים, חופש תנועה. אנחנו עושים את זה, לא מתנצלים. כמובן, מי שעומד וחלילה וחס נחשד בעבירות ביטחון, גם אם הוא אזרח ישראלי, יוגבל חופש התנועה שלו, ומי שלא, יוכל להיכנס למדינת ישראל בכל עת, בכל שעה, ללא הבדל דת, גזע, מין ולאום. זו חובתנו החוקית, זו חובתנו המוסרית, ואני בז לשקרנים. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את השר לשירותי דת לסכם את הדיון. בבקשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כמה שרים מדברים היום? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כולם מש"ס. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> זו ישיבת סיעה של ש"ס? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן. זה הבניין של ש"ס. << דובר >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר >> מר קריב, אתה רוצה להצטרף לישיבת סיעה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> קצר, קצר. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אני מקבל הנחיות מהפנימה שמה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> יש לך סמכות לצרף חברים חדשים? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא. לאמירה "תגיש בקשה" יש לי סמכות. מה יהיה אחרי זה עם אותה בקשה? אני לא יודע. אני עליתי לסכם את הדיון. הצעת ועדת הכנסת בדבר שינוי בהרכב הסיעתי – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> דבר על הלכות שבת שקלים, הרי אין לך מושג מה הנושא. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> האמת היא, אני מקבל את ההצעה שלך. במשנה כתוב "באחד באדר משמיעין על השקלים". << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה יודע שכל הדינים של ניקיון כפיים ואי-שליחת יד בכספי הציבור זו מסכת שקלים? אולי תעשה חברותא עם נתניהו. רד, סע אליו, תעשה איתו חברותא – מה ההלכה אומרת על שליחת יד ומראית עין של שליחת יד לכספו של מישהו. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אם ראש הממשלה ירצה חברותא במסכת שקלים, אנחנו נדאג שמישהו ילמד איתו. אבל כמו שפתחתי, במשנה כתוב "באחד באדר משמיעין על השקלים". אחת המצוות החשובות ביותר בעם ישראל – גלעד, תקשיב. מה אתה מסתובב? שב. תקשיב. הסכת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לפני שאתה ממליץ על שקלים, אולי כדאי שתלמד קודם מסכת שבת, גלעד. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> למה אתה מושך זמן? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> ככה אמרו לי. רון, תקשיב. אחת המצוות החשובות ביותר בתורה זו מצוות מחצית השקל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טלי. טלי, בבקשה. יש גבול. זה לא שוק פה. הוצאתי אותך, בבקשה להישאר בחוץ. את לא תעשי פה מה שאת רוצה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> – – – תבוא לישיבת ראשי קואליציה ליד אופיר כץ – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא. אני לא מוכן. הבריונות הזאת לא מקובלת עליי. הבריונות הזאת לא מקובלת עליי, בבקשה לצאת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> איך היא חזרה? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> למה אתה מסכם את הדיון? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> בקיצור, מצוות מחצית השקל היא אחת המצוות החשובות בתורה, שבה כל אדם שבא לבית המקדש נותן מטבע של מחצית השקל. רון, אתה לא מקשיב. אתה יודע מה מיוחד במצוות מחצית השקל? ירון, תקשיב גם אתה. מגיע אדם, העשיר עלי אדמות. לא יודע מי זה, עשיר. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מתי עושים את זה? מתי עושים את זה? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אמרנו: באחד באדר, זו השבת הזאת, משמיעין על השקלים. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מותר בשבת? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> משמיעין, כן. לא מתרימים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> משמיעין – מדברים. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> מפרסמים שאדם צריך לתת תרומת מחצית השקל. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מתי נותנים? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> עד קריאת המגילה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> השר מלכיאלי, הייתי פעם באיזה מקום – יהודי באמת תמים, אמרו לו: מתנדב, 200 שקל. הוא הוציא מהארנק בשבת. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> והגבאי הוציא את הקבלות והתחיל לרשום לו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, לא. זה לא רפורמי. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מה אם פורים נופל בשבת? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אגב, פורים השנה בשבת. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אז בירושלים ובשאר הערים זה באותו יום השנה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> רק מקרא המגילה, לא הסעודה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה אתה עושה פיליבסטר? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> עד שינחו אותי מה לעשות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> מירב, תראי, יש לי הרבה מעלות, הבנה של יו"ר קואליציה אין לי. יש להם שיקולים, הם מעלים אנשים על פי סדר, ואמרו לי: תדבר דברי תורה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> רצה לזכות את חברי הכנסת, רצה לזכות את ישראל. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> בקיצור, החשיבות של מצוות מחצית השקל, שהיא מתחילה בשבת הקרובה, שהאדם העשיר ביותר שיש והאדם העני ביותר שיש מגיעים עם אותו מטבע לבית המקדש, להראות שלפני השם בבית המקדש – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> למה לא מצביעים? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> מירב, שאלת שאלה, שם התשובה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני רואה. אני רואה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יש שם ישיבת סיעה אחרת. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אתה רואה, תוך כדי דרשה ניסיתי – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> חבל שלא עושים את זה ב-14:00 << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> שר הדתות, אתה יכול – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> תקשיב טוב, מסרתי שיעורים כמה שנים, כזאת רמת קשב מעולם לא הייתה לי. אתה מחפש את ההוא שידבר, נס שארז פה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> היושב-ראש. מיכאל, אני קורא לך "השר", תקרא לי "היושב-ראש". תכבד. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> היושב-ראש, סליחה. קבל את התנצלותי, כבוד היושב-ראש. תראה, נמצאים אנשים ביציע, אנשים מכובדים מאוד, ולא מבינים למה אני מדבר בלי קשב. זה המצב. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא רק ביציע, גם אני לא מבין. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אתה מבין, אבל שם אומרים: עומד פה בן אדם, מדבר, אף אחד לא מקשיב לו. נמצא פה הרב מועלם, הוא חבר מועצת העיר בירושלים, שגם בא לבקר אותנו. בקיצור, מחצית השקל, החשיבות של המצווה הזאת לומר את השוויוניות שיש בעם ישראל. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא לוותר. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> שבן גביר לא יקפל אותך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תילחם על הזכויות של עוצמה יהודית. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא לחמם. לא לחמם. די. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא. אני רוצה שהוא יעמוד על הזכויות – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> איך אני אוהב את אלה מהיציע שמחממים. שניים רבים, והוא אומר לו: תראה, אל תיתן לו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו היחידה להעצמת סכסוך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא יפה לשבת ביציע. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אתם עושים את זה בהצלחה גדולה, ויש לכם לקוחות שקל לעבוד איתם. בקיצור, המצווה הזאת היא מצווה שבאה ללמד את – – – << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> בנושא מחצית השקל. חבר הכנסת בליאק, אתה הבנת מה אמרתי? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לא הקשבתי לך. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא מכובד. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אני מתנצל. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> הסברתי קודם – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אין קשב. נו, מה אני אעשה. סיפרתי פה שבשבת הקרובה – גלעד התחיל עם זה, מר קריב התחיל ונעלם לי באמצע, הלך לפלאפון שלו. אנחנו התקדמנו ועברנו לשיעור הבא, לא חיכינו לך. המשכנו למשנה הבאה. ובכן, אני קורא לתמוך בהצעה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> ספר לי בפעם הבאה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברי הכנסת, חבריי חברי הכנסת. חבריי חברי הכנסת, נא לשבת. אנו עוברים להצבעה על הצעת ועדת הכנסת בדבר שינוי בהרכב הסיעתי של ועדות הכנסת. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד הצעת ועדת הכנסת – 46 נגד – 35 נמנעים – אין הצעת ועדת הכנסת בדבר שינוי בהרכב הסיעתי של ועדות הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 46 בעד, 35 נגד. אני קובע שהצעת ועדת הכנסת בדבר שינוי בהרכב הסיעתי של ועדות הכנסת התקבלה. חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה אין הודעה אישית? אמרת לי להגיש. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני לא אישרתי. אני יודע, ביקשת, לא אישרתי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה ביקשת ממני להגיש. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא. לא אמרתי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא אומר שאנחנו משקרים. אני מבקשת שתי דקות הודעה אישית. << נושא >> הודעה אישית של חברת הכנסת טלי גוטליב << נושא >> << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> שתי דקות. טוב בואי, שתי דקות. אני מאשר לה. אני ביקשתי ממנה. אמרתי לה שתהיה לה זכות להגיב ולשתוק. שתי דקות, אבל להירגע. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נכון, הזכרת לי, בסדר. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> השר משה ארבל אפילו לא מסוגל להיות פה כדי לשמוע את האמת שאני מביאה לכם. ואתם כולכם באופוזיציה ישבתם ככה, פעורי פה. תקשיבו מה עשה השר משה ארבל, אם אתם עוד לא מבינים. עזתיות בעלות תעודות זהות ישראליות עברו לגור בעזה. ביי, לא התגעגעתי אליהן. הן מחזיקות תעודות זהות ישראליות. התחתנו עם חמאסניקים, גידלו שם ילדים. במהלך המלחמה אותן נשים עזתיות ביקשו להיכנס לישראל – זכותן. ביקשו לרשום את הילדים שלהן לתעודות זהות ישראליות. זה לא ילד בן שנה או בן שלוש. על פי דין אתה יכול לרשום ילד בעל תעודת זהות ישראלית ותוך 30 יום הילד מקבל אזרחות, לא אחרי שלושה חודשים. גם אם היינו מוותרים לו, אחרי 15 שנים, 16 שנים, 17 שנים, אצל ילדים – אין חובה לרשום אותם, כי זה לא אחרי 30 יום. אבל הם כבר חמאסניקים, ג'יהאדיסטים שגדלו בחינוך של חמאס בעזה. ובזמן המלחמה משרד הפנים, עם כל הכבוד, קורא להם קטינים ומכניס לישראל כמות בלתי נתפסת של עזתים. ופה אני אומרת למשה ארבל, שאומר כאן שעקיבא ביגמן לא דיבר איתו, והוא דווקא כותב שהוא כן דיבר איתו. אני ישר הלכתי לבדוק איך קורה דבר כזה במשמרת שלנו. אז עומד פה השר ארבל, מדבר בנימוס. מדבר אליכם, ואתם מקשיבים לו, כי שר מהקואליציה יוצא. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – 7 באוקטובר במשמרת שלכם. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אמר לי פה השר ארבל: למה לא הצבעת על חוסר אמון? אני מאמינה בממשלה הזו בלב שלם. ולצערי הרב, משה ארבל הוא שר בה. ואני אעמוד פה ואני אומר: השר ארבל מקלקל למפלגת ש"ס. מקלקל למפלגה שהבייס שלה – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> למפלגת ש"ס אי-אפשר לקלקל. תירגעי. הרבה. אי-אפשר. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אל תתבלבל. אם השר ארבל ימשיך בדרך הזו, שהכניס לכאן עזתים שמסכנים את ביטחון המדינה, אנחנו נדאג להביא את זה לבייס של ש"ס. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הבטחת שתי דקות. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מסיימת. יש עוד אפשרויות לימין שבימין. אנחנו לא יכולים לקבל את זה שיעמוד כאן שר וישקר לכם על המעשה הנוראי הזה של הפעלת שיקול דעת נורא וכניעה לארגוני שמאל וכניסתם של עזתים שמקומם בעזה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה. << נושא >> הצעת ועדת החינוך, התרבות והספורט בדבר פיצול הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – הרחקת סטודנטים תומכי טרור ממוסד לימוד ופירוק תאים תומכי טרור), התשפ"ג–2023 << נושא >> [נספחות.] << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: החלטת ועדת החינוך, התרבות והספורט בדבר פיצול הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – הרחקת סטודנטים תומכי טרור ממוס לימוד ופירוק תאים תומכי טרור), התשפ"ג–2023. אני מזמין את יושב-ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט חבר הכנסת יוסף טייב. חבר הכנסת אביחי בוארון, במקום חבר הכנסת יוסי טייב, יציג את החלטת הוועדה. בבקשה, לרשותך עד עשר דקות. טלי, טלי. בבקשה. חברת הכנסת נעמה לזימי, זה מפריע. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (בשם ועדת החינוך, התרבות והספורט): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעה בדבר פיצול הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – הרחקת סטודנטים תומכי טרור ממוסד לימוד ופירוק תאים תומכי טרור), התשפ"ג–2023. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת ועדת החינוך, התרבות והספורט לפצל את הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – הרחקת סטודנטים תומכי טרור ממוסד לימוד ופירוק תאים תומכי טרור), התשפ"ג–2023, פ/2368/25, של חברת הכנסת לימור סון הר מלך. בהתאם לסעיף 79 (ב) לתקנון הכנסת מוצע לפצל את הצעת החוק לשתי הצעות חוק נפרדות, כך שחלק אחד יכלול את נושא הסדרת הפעילות הציבורית המאורגנת של סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה, לרבות קביעת הגבלות על פעילות כאמור, ובפרט איסור פעילות שיש בה משום גילוי הזדהות עם ארגון טרור והסתה לטרור; החלק השני יעסוק בקביעת מגבלות על קבלה ללימודים במוסדות להשכלה גבוהה של מועמדים שהורשעו בעבירות טרור, והסיוע הכלכלי לסטודנטים שהורשעו בעבירות טרור. במסגרת הכנת הצעת החוק לקריאה הראשונה התקיימו בוועדה חמישה דיונים אשר עסקו בעיקר בנושא הראשון, ובהם נדונו פרטי ההסדר ונשמעו עמדות משרדי הממשלה והגורמים הנוגעים בדבר. לעומת זאת, בנושא השני, אשר מעורר שאלות מהותיות, יישומיות ופרוצדורליות הטעונות בירור מעמיק, עדיין לא התקיים דיון ממצה בוועדה. בהתאם לכך, ולנוכח העובדה כי ניתן להסדיר כל אחד מהנושאים במנותק מהנושא השני, ולשם ייעול הדיון, מוצע לפצל את הצעת החוק לשתי הצעות חוק לפי הנושאים כאמור. חבריי, אני אבקש לומר עוד כמה משפטים, ברשותכם. אדוני היושב-ראש, מן המפורסמות שדווקא ברגעי משבר, בעיתות מלחמה, בזמנים שבהם אנחנו נדרשים לחוסן לאומי, לחוזק לאומי, בשם חופש הביטוי אנחנו מגלים יותר ויותר גילויים של שנאה ופגיעה בחיילינו, בלוחמינו, בחטופינו, באנשינו. וכל זה קורה לא פעם ולא פעמיים בחסות החופש האקדמי, בחסות הקמפוס, בחסות חופש הביטוי. אשר על כן, אדוני, אני חושב שאין כמעט איש בבית שלא יסכים שלצד השמירה המוקפדת על חופש הביטוי, וכמובן שאנחנו מדברים על החברה הישראלית החפצת חופש ביטוי, אין ספק שחופש הביטוי הזה צריך להיות מוגבל בדמוקרטיה מתגוננת כמו שלנו, כשאנחנו מקדשים על נס את אותם חיילים ואת אותם אנשי מילואים, שמוסרים את נפשם, כפשוטו, למען עם ישראל, למען ביטחון ישראל. לא נרשה ולא נסכים שיהיו גילויים של שנאה כלפי חיילינו, כלפי אזרחינו, כלפי עמנו וכלפי מדינתנו. לא נסכים שדגל אויב יונף בקמפוסים. לא נסכים שביטויי שנאה לאנשינו, לחיילים שלנו, לחטופים שלנו, ייאמרו בקמפוסים. עם כל הכבוד לחופש האקדמי, עם זאת לא נסכים. הבית הזה צריך לעמוד כולו כאיש אחד מאחורי החוק של חברתי חברת הכנסת סון הר מלך, לתמוך בחוק הזה, שמטרתו אחת – הגבלה ואיון של הפגיעה בחיילינו, במדינתנו, באנשינו, בחטופינו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זה רק פיצול. זה לא להעביר את החוק. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (בשם ועדת החינוך, התרבות והספורט): << דובר_המשך >> נכון. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. נעבור לדיון האישי. אתה לא רוצה לשמוע את חברת הכנסת לימור סון הר מלך, שהצביעה נגד בחוק הקודם? << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> לא הצבעתי נגד, בבקשה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> היא הצביעה נוכח. כי אני מזהה כחולים. כחולים זה התפקיד שלי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נוכח, נוכח. סליחה, נוכח. מתנצל. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני עומדת כאן היום כדי לעצור עוול מתמשך – מצב שבו אוניברסיטאות בישראל, שממומנות מכספי המדינה, הפכו לקרקע פורייה להסתה ולתמיכה גלויה בטרור. במשך שנים התחבאנו מאחורי מושגים כמו "חופש אקדמי" ו"חופש ביטוי", אבל בפועל מתוך מוסדות ההשכלה הגבוהה יצאו קריאות לרצח יהודים, לתמיכה במחבלים, לתמיכה במעשי הזוועה שהיו פה ב-7 באוקטובר, ולהנצחת אלו שביקשו לפגוע בנו. הכנסת שולחת היום מסר ברור: לא עוד. אנו מצביעים על פיצול של החוק החשוב הזה, שמורכב משני תיקונים הכרחיים: 1. פירוק תאים תומכי טרור. תקנון הפעילות הציבורית של המוסד יכלול, בין השאר, איסור על פעילות ציבורית מאורגנת של גילוי הזדהות עם ארגון טרור או הסתה, וזאת בהתאם להוראות חוק המאבק בטרור, הקובע כי פעילות מסוג זה מהווה עבירת משמעת והפרת הוראות שנקבעו בתקנון הפעילות הציבורית, שהיא עבירת משמעת. 2. הרחקת סטודנטים מורשעים בעבירות טרור. מי שהורשע בפעילות הקשורה לטרור יורחק מלימודיו באוניברסיטה הישראלית מספר שנים בהתאם לחומרת העבירה. למי שמפקפק בצורך בחוק הזה, אני מבקשת להביא כמה עובדות. תחקיר של אם תרצו שפורסם בישראל היום חשף תמונת מצב חמורה. מאז פרוץ המלחמה הוגשו 180 תלונות על הסתה לטרור במוסדות האקדמיים, אך הרוב המוחלט של התיקים נסגר ללא כל פעולה מצד ההנהלות. באוניברסיטת תל אביב נשיא המוסד, פרופ’ אריאל פורת, הודה כי ישנם סטודנטים שמביעים תמיכה במעשי החמאס אך בפועל לא ננקטו נגדם סנקציות משמעותיות. לצערי חודשים אחרי ופרופ' פורת כנראה שכח ממכתבו על סטודנטים תומכי החמאס, מין זיכרון סלקטיבי שכזה. במהלך מבצע שומר החומות, תא הסטודנטים סאדא בבצלאל הפיץ חומרים המסיתים לאלימות נגד חיילי צה"ל. בזמן פרעות תשפ"א התקיימו הפגנות תמיכה במחבלים במוסדות אקדמיים ברחבי הארץ. לאחרונה תא חד"ש באוניברסיטה העברית קיים אירוע שבו נשמעו קריאות להשמדת מדינת ישראל, והנהלת האוניברסיטה גיבתה את האירוע בשם חופש הביטוי. אבל לא מדובר רק בקריאות. לאחר שמוחמד אלעסיבי, סטודנט לרפואה, חוסל כאשר ניסה לרצוח שוטר בעיר העתיקה, תא הסטודנטים של חד"ש באוניברסיטת חיפה ארגן מחאה על מותו כאילו היה קורבן תמים. ולא מדובר במקרים בודדים, מדובר בתופעה רוחבית ומסוכנת. תאים סטודנטיאליים באוניברסיטאות ישראליות הפכו לקרקע פורייה להסתה, ולא נדיר למצוא בתוכם גורמים שמביעים תמיכה במחבלים בצורה גלויה. המוסדות האקדמיים, במקום לפעול ביד קשה, ממשיכים לעצום עיניים ולהגיב באדישות. סטודנטים שדורשים צדק ועמידה מול ההסתה הזו מוקעים, בעוד שתומכי טרור זוכים להגנה של ההנהלות. ההתנהלות הזו מוכרחת להיפסק. הכנסת אומרת היום בקול ברור: לא ניתן יותר חסות לאקדמיה שמאפשרת לטרוריסטים לפעול בחופשיות. מדינת ישראל לא תממן מוסדות שמעניקים במה להסתה ולתמיכה באויבינו. אני רוצה להודות לכל מי שפעל לקידום החוק: ליושב-ראש ועדת החינוך חבר הכנסת יוסף טייב, לארגון אם תרצו, שפעל לחשיפת ההסתה וסייע בהגשת החוק הזה – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> – – ולסטודנטים האמיצים שהעזו להשמיע את הקול. לטרור אין מקום באקדמיה, ולתומכי טרור אין מקום במוסדות הלימוד שלנו. המשחק נגמר, תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. לימור, צריך ללמוד מטראמפ, ללמוד מטראמפ איך הוא מתנהג שם נגד כל האנטישמיות. במקום שילמדו מאיתנו. עולם הפוך. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> ממש. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, אני רוצה דווקא לדבר על ההצבעה היום של ישראל בעצרת הכללית של האו"ם נגד ההחלטה שהציגו אוקראינה ומדינות אירופה לציון שלוש שנים לפלישה הרוסית. אני לא יודעת אם אתם יודעים, אבל היום עלתה בעצרת האו"ם החלטה שמביאה תמיכה בשלמות הטריטוריאלית של אוקראינה, וישראל הצביעה נגד. עכשיו, זו נקודה מאוד מאוד חשובה. אגב, ביחד עם ישראל הצביעו ארצות הברית, צפון קוריאה, רוסיה, מאלי וניקרגואה. אלו החברים החדשים, כנראה, של ישראל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מי, ארצות הברית היא חברה חדשה? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ארצות הברית תמיד הייתה, אבל הצבעה – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אבל את אומרת. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל ניקראגואה וצפון קוריאה ומאלי פחות. אבל בלי קשר אני רוצה להגיד לך שאני כבר שנתיים ראש המשלחת של הכנסת למועצת אירופה, וקשה מאוד במועצת אירופה. בועז בדיוק הלך – החברים הכי טובים שלנו שם, הכי טובים שלנו, זה האוקראינים, ואלה שמרגישים שיש לנו אויב משותף עם איראן, כי בסוף הרי הם יודעים שאיראן מחמשת גם את הרוסים וגם מחמשת כאן את הפרוקסיז שלה. איך הגענו למצב שישראל מצביעה נגד אוקראינה ובעד רוסיה? איך אני אסע בפעם הבאה? מה אני אגיד לאוקראינים, שתמכנו בפלישה של הרוסים? << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> תבדקי את רקורד ההצבעות שלהם ביחס אלינו לפני שאת – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תאמין לי, אם לא הייתי שנתיים שם ביחד עם ביסמוט שם, במועצת אירופה – כל החלטה נגד מדינת ישראל האוקראינים תמכו. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> תבדקי את ההצבעות שלהם באו"ם. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> איך, אבל איך, אנחנו מצדדים ברוסים? תסביר לי. איך אתה מצדד ברוסים? << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> יש מדינה שקוראים לה ארצות הברית – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כשאתה לא מצביע בעד, זה לא אומר שאתה בעד רוסיה. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> ארצות הברית. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, מה זאת אומרת? אתה הצבעת היום נגד. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> אנחנו – – – לארצות הברית, אנחנו מצביעים איתם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בדיוק, בדיוק. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה הצבעת היום נגד – – – << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> לא אני, אני הצבעתי היום עם ארצות הברית. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מדינת ישראל הצביעה היום נגד שלמות טריטוריאלית של אוקראינה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אבל אם ארצות הברית ביקשה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תסביר לי מה אני אעשה בפעם הבאה – – – << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> את מציעה לא לתמוך בארצות הברית? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תגיד לי, אבל מה, אתה כוכב נוסף בדגל של ארצות הברית? << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> נו, באמת. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תגיד, אם ככה, אז אנחנו, אז אין בעיה. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> בשביל אלה שהצביעו נגדנו – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה זה מצביעים נגדנו, תסביר לי איך אתה – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מה זה "כוכב"? הכרת הטוב. הם מטילים וטו על החלטות – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה זה הכרת הטוב, למה היית צריך להצביע? ואם היית נמנע? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הם נלחמים באו"ם בעדנו. וטו על החלטות נגדנו – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה מבין שהצבעת עם רוסיה וצפון קוריאה, אתה מבין את זה? אתה מבין שהצבעת – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אוקראינה לא מצביעה – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תגיד, אתה מבין שהצבעת נגד השלמות הטריטוריאלית של אוקראינה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> האמת היא שזה עניין כל כך מורכב. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה מה זה לא. אתה יודע מה, בעיניי זה מאוד פשוט. אם אתה מגיע למוסדות אירופיים – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני לא רוצה, אני אדבר – אני מדבר איתך, באמת, ענייני. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ומי שעוזר לך, אגב, מול הצרפתים והגרמנים והאירים – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אבל מי עוזר יותר, ארצות הברית או אוקראינה? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – זה אוקראינה. כן, זה חשוב, אבל למה היית צריך להצביע, מה, אין לך עמוד שדרה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כי הם ביקשו. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה זה "הם ביקשו"? אתה אפילו לא היית שם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הם ביקשו, זה חשוב לביטחון. אולי, אני מנחש. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז עזוב. אז אל תגיד, אל תגיד דברים שאתה לא יודע. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, את צודקת. אני אומר, אני מאמין – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תאמין לי, בוא. קבל טיפ. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> את צודקת, הערה נכונה, אבל אני מאמין שהם ביקשו מאיתנו. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הדבר הכי גרוע שלנו – אם אנחנו מדינה ריבונית, ואנחנו מדינה ריבונית, אז יש לנו עמוד שדרה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אבל מה האינטרס הביטחוני, מה האינטרס הביטחוני של ישראל? ללכת עם ארצות הברית. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> האינטרס הביטחוני שלך זה שמי שהשותף שלו רוסיה זה איראן, אוקיי? אז תחשוב שמהבחינה הביטחונית האינטרס שלך זה להעדיף את אוקראינה, ויכולת היום גם להימנע, אבל הצבעת נגד השלמות הטריטוריאלית של אוקראינה. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> איך את יודעת מה יכולנו ומה לא יכולנו? אני רוצה להגיד – מאיפה את יודעת מה יכולנו ומה לא יכולנו? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אמרתי לו מאיפה הוא יודע, אני – – – << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> את ניהלת שיחות עם ארצות הברית? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני הצגתי עובדות. עובדתית, היום ישראל הצביעה עם צפון קוריאה. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> ישראל הצביעה עם ארצות הברית. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, והצביעה היום נגד שלמות טריטוריאלית של אוקראינה. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> ישראל הצביעה עם ארצות הברית. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין בעיה, אתה מוזמן לעלות לפה ולהסביר את ההחלטה הזאת, אבל לא נראה לי שגם אותך עירבו בזה, לא? << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא נראה לי ששר המשפטים מתערב. אגב, אני יכולה להגיד לך משהו לסיום? לך דווקא, בקטע טוב. הינה, תשמע, תרים את הראש רגע, אני רואה שקשה לך במקביל. אני רק רוצה להגיד לך שההחלטה היום להפוך את החוק של השימוש בזנות להחלטה כהוראת קבע, ולא הוראת שעה היא החלטה טובה. אתה רואה, בנימה אופטימית זו. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> קורה לפעמים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני דווקא חושבת שזאת החלטה לא טובה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני בודק מה – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מזל שלא שואלים אותך ושואלים אותו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה לעשות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה לעשות, כשאת תהיי שרת משפטים – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה לא קשור, זו דעתי הפרטית. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אפשר – – – אני אציע לכל הנשים – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת רם בן ברק – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני אציע לכל הנשים במדינה להגר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה לא – – – אצלכם – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טוב, די, די. טלי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> את שומעת נשים, את משתגעת. זכויות נשים – את מקבלת צמרמורת בגוף. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טלי, די. חבר הכנסת רם בן ברק – אינו נוכח. חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זכותה של האישה על גופה. זכותה של האישה על גופה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תמשיכי – – – נשים, אולי בגלגול – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח – אה, סליחה. לא שמתי לב, סליחה. חשבתי שאתה מתפלל ערבית עם בועז. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> רון כץ פה, נשאר במיוחד. מה יש לכם עם נשים? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תשאלי את עצמך איזו שנאת נשים לך יש. לי אין, אני דווקא חושבת שאישה יכולה לעשות מה שהיא רוצה, והמדינה לא תתערב – – – הפרט שלה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אדוני היו"ר, חבריי חברי הכנסת, אני חייב לעמוד פה על הדוכן בפניכם ולנסות להפסיק את תיאוריות הקונספירציה שיוצאות מהבית הזה. יש עיתונאי שאף אחד לא מכיר שכתב כתבה שאף אחד לא בדק אם היא נכונה, שאמר משהו, ואז חבר כנסת עומד פה ומצטט אותה. ואחרי זה השר עומד פה ואומר שזה לא נכון. עולה חברת כנסת ואומרת שזה כן נכון. אז אני חייב פעם אחת ולתמיד: את לא מקור הידע במדינת ישראל. יש מקור ידע אחד, המשרד שאמון על הנושא. עכשיו, הינה, אני עומד פה ואומר: אסור להכניס כל אדם שהוא נגד מדינת ישראל, ברור. אבל באותו יום שהשר הזה אסר כניסה של חברת פרלמנט אירופי, שבאיחוד האירופי – אסר כניסה למדינת ישראל עוד לפני שהיא נחתה – אז במקום להגיד "כל הכבוד" עוד מחפשים איזושהי כתבה הזויה שאף אחד לא מכיר. ועכשיו, באמת, עזבו את הנושא הזה, אני מדבר באופן כללי: די עם תיאוריות הקונספירציה, די. אתם מרעילים את הציבור, אתם מסיתים אח אחד נגד אח אחר. ועל מה? אין לנו צרות בעולם הזה? אין לנו על מה באמת לריב במדינת ישראל? תראו מול מה אנחנו מתמודדים, תראו איזה מלחמות יש לנו. מילואימניקים קורסים. עמדו פה היום 100 חברי כנסת ונאמו לפחות פעמיים. היה אחד שדיבר על המילואימניקים שקורסים, אחד? דממה. היה אחד שדיבר על העסקים הקטנים שקורסים? דממה. היה אחד, אחד בבית הזה, אחד שדיבר על מה עושים עם מערכת החינוך, שקורסת לחלוטין? גנים לא נפתחים בגלל שהתחיל חורף, אין גננות, אין צוותים חינוכיים במדינת ישראל. אחד? יש פה חבר כנסת אחד שמתעסק באמת במה שמעניין את הציבור הישראלי? ברור שלא. יש פה פופוליזם זול, שמתבסס על נתונים כוזבים, שבסופו של דבר מתגלגלים מפה לתיאוריות קונספירציה שעושות נזק אמיתי בתוך מדינת ישראל. אז אני רוצה לומר לכם משהו בדקה שנשארה לי. ביום שישי האחרון ישבתי עם חבר טוב, ליאב, ודיברתי איתו. הוא לוחם בגבעתי שעשה השנה שלושה סבבים – שלושה סבבים השנה, מיקי. ומה הוא אומר לי? הייתי בהלם, הבן אדם עוד מעט שותף באחד ממשרדי עורכי הדין הכי גדולים שיש, סיים לדעתי 150–200 ימי מילואים כלוחם, מפקד, והוא אומר לי: תשמע, עשו לנו היום שיחת מפקדים – בעוד שבועיים קוראים לנו שוב לעזה. עשה עזה, עשה איו"ש, עשה צפון, עכשיו שוב חוזר לעזה. ואני שואל אתכם: לעזאזל, 120 חברי כנסת, תדברו על מחסור בחיילים, תדברו על חוק ההשתמטות, תדברו על זה שמילואימניקים קורסים וצריכים את העזרה שלכם? לא. תמציאו סיפורים הזויים על השר היחיד שכן עובד. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה. עליזה, עברת צד? מה קרה? עליזה, אני רגיל לשמוע אותך באוזן הזאת, עכשיו האוזן הזאת תכאב לי? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> רק בגלל שקודם לא ראיתי את עליזה – אותו חבר זה הבן של עליזה בראשי, אם למישהו מהח"כים אכפת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 80 יום. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני יודע. את זוכרת? בהילולא של רבי יצחק אבוחצירא הזכרנו אותו, להצלחתו. כן, בבקשה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נאור, ד"ש ממתנאל גוטליב, הבן שלי. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> חמוד מתנאל. הוא כותב לי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – ד"ש ממתנאל, הבן שלי, בערוץ 14. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אוקיי, אני אמור להכיר? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, לא, עשיתי – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אה, ד"ש? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה עכשיו חלק מחוויה שקורית בלייב. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ד"ש מהבן של טלי, מתנאל, לנאור. הוא אוהב אותך מאוד. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בחזרה, מתנאל. בלי לדעת, אתה עושה עבודה נהדרת. אני יודע, חברת הכנסת פרקש, שהרבה לא מדובר על זה, אבל יש תקציב מדינה בוועדת הכספים. אני חושב, מישל, שאתה חבר בוועדת הכספים. האמת, לפנות אליך לחבר – אני פוגע בול, כי יש 15–16 ועדות. יש תקציב מדינה. בדרך כלל תקציב מדינה זה אירוע מורכב בוועדת הכספים, אבל לצערי יש אפס נוכחות של הקואליציה בוועדת הכספים. מגיע יושב-ראש הוועדה, נותן לנו לדבר – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> למה, למה אתה מדבר כך? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בוא הנה, ינון, אתה עובד עלינו שאתה אומר לנו כל הזמן שאתה בוועדת הכספים? אי-אפשר לדבר איתו. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> רגע, שנייה. אני רק מבקש תוספת זמן פה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> נאור, מסך מפוצל. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז לצורך העניין היו שני דיונים, ינון הוא חבר בכיר וכן מהנוכחים, למען הדיוק ההיסטורי. אבל היום אנחנו נוכחים באיזה מעין יום קרבות. קרעי רב עם ביטן על ג'ובים, דודי אמסלם עולה פה ויוצא ב-240 קמ"ש על כץ בגלל ג'ובים, וטלי, במחילה, רבה עם ש"ס. נשבע לך, אני לא יודע, ניסיתי להבין – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא עם ש"ס, עם משה ארבל, לא להתבלבל. שר הפנים. משה ארבל שר הפנים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אוי, אמרתי "טלי". לא. חברת כנסת מהצד הזה רבה עם מפלגת ש"ס. נשבע שניסיתי להבין, לקרוא, לא הבנתי למה. אבל בסדר גמור. תראו, בזמן שתקציב מדינה נדון בכנסת, מילואימניקים – דיברנו על זה בשבוע שעבר – מילואימניקים בצפון שפונו, או כל מילואימניק, בכלל, מקבלים מענק מילואים. בגלל שהוא קיבל מענק מילואים, כאילו העלו לו את המשכורת, והוא לא מקבל עכשיו הנחה במעונות היום. על זה, בואו נגיד, אף אחד לא מדבר; על כל הקטע שחוזרים ב-1 במרץ, שהחליטה ממשלת ישראל לחזור ב-1 במרץ לצפון אבל לא הכינה בכלל את הצפון לחזרה – על זה לא מדברים; על זה שמשפחות חטופים, חטופים שחוזרים, עושים מימון המונים – משפחות חטופים עושות מימון המונים על מנת להתקיים במדינה – הם חזרו מהשבי – ואף אחד כאילו לא מדבר על זה. כלום. 24 מיליארד שקלים במיסים העליתם בחודשיים האחרונים; יש 5.4 מיליארד שקלים כספים קואליציוניים; משרד אחד לא נסגר, אחד. אגף אחד לא צומצם. מחלקה אחת לא התאחדה; כשאנחנו שואלים את משרד האוצר, בכל מחלקה – כל משרד ממשלתי: מה צעד ההתייעלות שעשית על מנת לעבוד בצורה יותר טובה ולחסוך כסף? אתה יודע מה הם אומרים לנו, חבר הכנסת דנינו? עשינו פלאט. פלאט, זה צעד התייעלות של ממשלת ישראל היום. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לדורותיה, מה? תמיד עושים פלאט. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, לא. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני זוכר, עוד כשהייתי במשרד לשירותי דת קיבלנו את זה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כשמשפחות חטופים עושות מימון המונים לממן את השהות שלהן, זה ביזיון; כשמינהלת תקומה מקוצצת ב-1.3 מיליארד שקל, זה ביזיון; כש-5 מיליארד שקלים לתקומה תקועים בגלל קשיים ביורוקרטיים, זה ביזיון. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כשטבריה, אופקים ונתיבות צריכות לעתור לבג"ץ על מנת לקבל פיצויים על הטבח הגדול ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל, זה ביזיון. ואף אחד לא בא לוועדת הכספים לנסות לשנות משהו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> משפט אחרון. ינון, אתה יודע כמה קשה אנחנו עובדים. ואני אומר לך, אדוני היושב-ראש, אנחנו לא מצליחים להזיז שקל. שקל אנחנו לא מצליחים להזיז. כל הכנסת הזו – עובר תקציב, ולדברים האלו כלום, שום דבר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. נוכח, כן. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, האמת שאני לא התכוונתי לעלות לכאן ולדבר, אבל ראיתי ששר המשפטים נמצא כאן, ועליתי לדבר על בתי המשפט שהפכו לעיר מקלט לעבריינים, אדוני השר. היום בבוקר נרצח בתל שבע בן היישוב סאלח אבו גאנם, ואנחנו חווים בתקופה האחרונה מספר רציחות גבוה מאוד, גל רציחות. פעם היה גם בחברה הבדואית מעמד לשייח'ים. (אומר בערבית: השייח'ים הבדואים, היה להם מעמד,) היה להם מעמד שהמדינה גיבתה אותו, והיינו מקיימים מערכת משפט בחברה הבדואית לפי המסורת הבדואית ולפי התרבות ואופי החיים של הבדואים, שהיה מגובה גם מבחינת המדינה וגם מבחינת המשטרה. אבל לאחרונה, מכיוון שאין אכיפה, מכובדי השר, המשטרה חוקרת את העבריינים ומייד אחרי זה משחררת אותם, וגם בתי המשפט משחררים. ולכן גם הנושא של עטווה – עטווה זה מושג בשיפוט הבדואי – לא תופס, מכיוון שהמעמד של השייח'ים ירד וגם הסולחות הן פחות, כי אין הרתעה, מכובדי השר. ולכן אני חושב שאולי אנחנו ביחד ניזום חקיקה משולבת, ניתן עוד כלים למשפט הבדואי, כמו שהיה פעם, שבתי המשפט יכבדו את ההחלטות של השייח'ים הבדואים, שהמדינה תיתן גיבוי גם למעמד השייח'ים בחברה הבדואית, כי זה יוריד את הפשיעה בחברה הערבית בכלל ובחברה הבדואית בנגב בפרט. ולכן, אני אקדם איתך, מכובדי השר, ישיבה משותפת על הנושא של המשפט הבדואי. אנחנו רוצים שהמדינה תיתן גיבוי למעמד השייח'ים, ואנחנו רוצים למגר את הפשיעה בחברה הבדואית. אנחנו לא רוצים שלעבריינים תהיה דריסת רגל בחברה הערבית בכלל, ובפרט בחברה הבדואית בנגב. ובכוונתי גם לקדם כנס של המנהיגות הבדואית, של השייח'ים הבדואים בנגב על הנושא הזה. כמו שהיה פעם, אנחנו רוצים להחזיר את העניין של העטווה, והסולחות והג'אהה. זה מה שמאפיין ואפיין את הבדואים במשך שנים, מאות שנים, אדוני השר. אנחנו רוצים להחזיר את זה יחד איתך, ולתת עוד כוח למעמד השייח'ים בחברה הבדואית. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אורית פרקש הכהן, בבקשה. יש לך שלוש דקות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני החלטתי לדבר היום על ענר שפירא, גיבור ישראל. ענר שפירא היה בשבילי בן בית, חבר של בתי, חבר נפש. אבל אני רוצה לדבר היום על הגבורה שלו ביום שבו הוא נרצח, ב-7 באוקטובר. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הימים הם ימים של רגשות סותרים, שמחה על שובם של החטופים, אבל גם כאב חד על אלו שאינם. משפחות מקבלות את יקיריהן, חלקם בחיים, חלקם לא. בלב השמחה – שבר. בתוך ההקלה – זעם. דווקא ברגע הזה אני בוחרת לדבר על גבורה ועל אלו שבשעת המבחן בחרו לעמוד, לפעול ולהגן על אחרים גם במחיר חייהם. סמל ראשון ענר שפירא, זיכרונו לברכה, היה לוחם בסיירת הנחל, בן 22, שהגיע לפסטיבל נובה לחגוג, ובתוך רגעים הפך למגן על עשרות אנשים. יחד עם אחרים הוא נמלט למיגונית בצומת רעים, וכשהמחבלים הקיפו אותם הוא הבין שאין מי שיגן עליהם מלבדו. ברגע הזה הוא קיבל החלטה. מהעדויות עולה כי הוא אמר לאנשים שסביבו: אני לוקח אחריות על הרימונים, אם נכנסים רימונים אני זורק אותם חזרה. במשך 34 דקות, ללא נשק, הוא ניהל קרב מול מחבלים חמושים. הוא הדף לפחות שבעה רימונים בגופו, והציל לפחות עשרה אנשים. הניצולים מספרים שהוא דיבר אליהם כל הזמן, חיזק אותם, ביקש מהם לפקוח עיניים ולהמשיך גם אם הוא לא ישרוד. בזכותו אגם יוספזון, איתן האלי, איתמר שפירא, זיו עבוד, עדי קאופמן, אור לוי, שחזר בעסקה, אליה כהן, ואחרים – חיים כדי לספר על גבורתו. הם זוכרים איך הם שכבו על הקרקע אחוזי אימה, איך ענר נשאר זקוף, איך פעל בקור רוח מול גיהינום. איתמר שפירא זוכר שצילם את הרגעים האלה וראה את ענר עומד שם, מחכה לרימונים הבאים. ואם היה צריך עוד הוכחה לגבורתו, היא הגיעה אלינו לאחרונה מאור לוי, שחזר מהשבי. אור לוי סיפר שענר שפירא נעמד בכניסה למיגונית והגן עליהם בגופו. הוא בלם את הרימונים, והמשיך להרגיע ולעזור לכל הנוכחים במיגונית. הוא ביקש מהם לפקוח עיניים, ושאם יקרה לו משהו שימשיכו אותו. אור סיפר כי חייו ניצלו פעם אחת כשענר היה חי, ובפעם השנייה כי הקשיב לדבריו לאחר מותו. אז אני חושבת, דרך אגב, בימים האחרונים, שכדאי ליזום איזו פנייה של חברי הכנסת, שבה אנו נקרא לרמטכ"ל ולשר הביטחון להעניק לענר שפירא, זיכרונו לברכה, את עיטור הגבורה, העיטור הצבאי הגבוה ביותר. אני חושבת שמדובר בסיפור גבורה שקשה לדמיין ולתאר, של בחור צעיר שבדיוק עונה על הקריטריון, ואני מצטטת את הקריטריון למתן העיטור: "מעשה גבורה עילאית שנעשה בעת לחימה מול פני האויב, תוך חירוף נפש". אני שואלת אותך, אדוני היושב-ראש, האם יש מעשה גבורה יותר עילאי ממה שעשה ענר שפירא? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בהחלט. בהחלט. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כמובן שאני לא באה לגרוע ממעשי גבורה רבים של אחרים באותו היום, אבל באמת, זהו סיפור שייזכר לעד במורשת של עם ישראל. יהי זכרו ברוך. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. יהי זכרו ברוך. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אמן. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, או שזה פרצופה של הממשלה הזו או שזה פרצופה של השרה הזו. השרה סטרוק בכנס ירושלים: הניצחון במלחמה חשוב יותר מהחזרת החטופים. הינה, התגלה פרצופה האמיתי של הממשלה הזו. שר האוצר סמוטריץ', כל פעם שאתם מתראיינים: החזרת החטופים זה על סדר-יומנו. עולים לדוכן חברי כנסת ומתחמקים: לא, זה יחד עם מטרות המלחמה. עומדת שרה היום בכנס ירושלים, ואומרת בצורה הכי משמעותית שרק אפשר, הכי ישירה שאפשר: הניצחון במלחמה חשוב יותר מהחזרת החטופים. ואני שואל: מהו ניצחון אחרי שנה וחמישה חודשים, המלחמה הארוכה ביותר בתולדות מדינת ישראל? זו השרה שאמרה בעבר: עסקה עם חמאס – לממשלה שזורקת הכול לפח בשביל להחזיר 22 או 33 חטופים אין זכות קיום. אדוני שר המשפטים, לא אני אומר את זה. זו השרה שיושבת איתך מסביב לשולחן הממשלה. אז אולי תעלה אחריי, או יגיד ראש הממשלה בקולו, שזו המשימה המרכזית. והינה, אנחנו מגלים שזו לא המשימה המרכזית של הממשלה הזו. וכן, אני חושד בכם שאתם לא מתכוונים ללכת לסיבוב שני, לחלק השני של ההסדר. אני, אגב, לא קורא לזה עסקה. זו לא עסקת נדל"ן וזו לא עסקה כלכלית. זה איזשהו הסדר, וראוי שכך נתייחס אליו. אומרת השרה: אני אצטרך לוותר על כמה חטופים כדי לממש את הניצחון האסטרטגי על עזה. והיא אומרת שזה היה קונסנזוס פעם. לא. קונסנזוס היה שאנחנו מחזירים את כולם הביתה. ידה של מדינת ישראל הפליגה עד אנטבה עם גיבור ישראל יוני נתניהו כשהחזירה אזרחים שנחטפו. כך ראוי שננהג גם בעתיד. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח; חברת הכנסת מירב כהן – ראיתי אותה כאן? אינה נוכחת; חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חבר הכנסת סימון דוידסון – אינו נוכח; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת משה טור פז – אינו נוכח; חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חברת הכנסת מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת; חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת. חברת הכנסת טלי גוטליב. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> טלי, אבל דיברת קודם. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אדוני ראש הממשלה, אני פונה אליך ומבקשת ממך לא להתייצב יותר לדיונים בעניינך, בשם החסינות הקבועה בסעיף 1 לחוק החסינות. סעיף 1 לחוק החסינות קובע, בין השאר, חסינות מפני כל פעולה משפטית אגב מעשה, אמירה או הבעת דעה במסגרת מילוי תפקידך. זהו, הגיעו מים עד נפש, אדוני. כמה השפלות אתה מסוגל לספוג? כמה השפלות אתה סופג, ואגב כך סופגים כולנו? מגיע למשפט, פעם אחר פעם השופטים הלא-מסווגים האלה שואלים אותך איזה צורך מדיני יש עכשיו שלא תגיע, או שתצא החוצה – הזיית ההזיות – ועומד שם ראש ממשלה, והשופטים אומרים לו: אתה תעשה ככה, ככה, ימים כאלה. די, אדוני. אדוני, אם תקשיב לי, בזה המצב – שגמרנו. אתה ראש הממשלה, אתה מנהיג את המדינה הזו בשעה הכי קשה שלה, ואגב, אתה עושה את זה בצורה בלתי אפשרית, אני מסירה את הכובע. באמת צריך עמידות בלתי נתפסת, ורק לך יש את זה. אבל די, זאת כבר השפלה. בתחילת המשפט אמרתי: אל תתייצב, בשם החסינות. אחר כך אמרתי: טעיתי, טוב שהלכת. כל עדות שלך מחרבת את התיק עוד ועוד, מוכיחה רדיפה זדונית פוליטית עוד ועוד. אבל היום שואלים אותך השופטים מה הצורך הביטחוני. רבותיי השופטים, תסתכלו פשוט מה קורה בישראל, מה קורה בחזיתות השונות, מה קורה עם עסקת חטופים, מה קורה עם המעמד של המדינה מול האויבים. מה הם חושבים על ראש הממשלה – שמקבל תהילת עולם בחו"ל, וכאן מקבל רק אש ורפש? אם היה במשפט שלו ממש, ניחא; כולם כבר יודעים מה יש שם במשפט. מקציבים לו ימים, מקציבים לו זמנים, התביעה יכולה לעשות מה שהיא רוצה, לגרור משפט שנים. נתניהו, ראש הממשלה, יש לך 14 דיונים לסיים. הזיה שאין לתאר. והשופטים מבקשים לשמוע מה שר הביטחון אומר, על אילו דברים ביטחוניים מדברים. מי השופטים האלה שיש להם סיווג בכלל לשאול את השאלות האלה? ומי זה התובעים שחושבים לשנייה שהם יכולים לקחת בזה חלק? אדוני ראש הממשלה, זה ככה פשוט: אם מצפצפים עליך ופוגעים בך – מצפצפים עלינו ופוגעים בנו. אתה רק צריך להיות שומר חוק, אדוני. בשם החסינות אתה מודיע לבית משפט: נתראה, אהלן וסהלן, אני לא מגיע. בשם התפקיד שלי כראש ממשלה אני עכשיו עסוק בלדאוג לביטחון מדינת ישראל. אז יאמרו האומרים: אז הינה, הוא יצא לנבצרות, נוציא אותו לנבצרות. אז יש לי חדשות בשבילכם: כשיש חוק חסינות הוא קובע חסינות מפני כל פעולה משפטית – אגב, זו נגזרת של חוק- יסוד: הכנסת – אז אם יש חוק שקובע חסינות מפני כל פעולה משפטית, זאת אומרת שמותר לנו להשתמש בהוראת החוק הזו כדי לעבוד, כדי להנהיג את עם ישראל. ופה אני אומרת רק לך, אדוני שר המשפטים, אם הייתה לנו יועצת משפטית נורמלית, היא הייתה עושה את עבודתה, אם היה אכפת לה מחוסנה של המדינה, מנראותה של המדינה. יש לה סמכות אחת ויחידה – אתם יודעים מה הסמכות שיש רק ליועצת משפטית, לה ורק לה? סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי קובע שליועצת המשפטית סמכות בלעדית, ללא שיקול דעת של שופט, והיא יכולה להגיש בקשה לעיכוב הליכים של המשפט, ובית משפט – חותמת גומי, לא יכול לשאול למה ולא כמה ולא כלום. אם אכפת ליועץ משפטי מאיך אנחנו נראים בזמן מלחמה, ממה קורה פה בזמן מלחמה, הדיון מתעכב חצי שנה. מה קרה? חיכיתם כל כך הרבה. אז אדוני, אם בזים לנו, ואם בזים לך – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ואם לא שומרים על זכויותיך, ואם לא מבינים את מה שאתה עושה – אתה מעל הדבר הזה, אדוני, בשם החוק. אתה חסין מפני כל פעולה משפטית. אל תתייצב יותר. זה מה שאני הייתי עושה, לא באה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מיכל וולדיגר – מוותרת; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת חילי טרופר – אינו נוכח; חברת הכנסת דבי ביטון – אינה נוכחת; חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח; חברת הכנסת צגה מלקו – מוותרת; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חברת הכנסת יסמין פרידמן – אינה נוכחת. חבר הכנסת מתן כהנא, בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אני רוצה להקריא לכם משהו ששלחה לי חווה לנדאו זנילמן. חווה היא אלמנה ממלחמת חרבות ברזל. חברים, תהיו בשקט, אני מקריא משהו שאלמנה שלחה לי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברים, לא להפריע. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> חבר הכנסת כהנא, שלום, שמי חוה לנדאו זנילמן, אלמנתו של רס"ר ארי זנילמן הי"ד, שנפל בעזה בחנוכה דאשתקד. ואני כותבת לך כדי להודות לך על מאמציך למעני ולמען ילדיי – בעניין אלמנות ויתומי צה"ל. ארי, השם ייקום דמו, ואני הגענו ממשפחות שעלו ארצה מחיים נוחים מאוד בארצות הברית כדי להקים כאן משפחות ציוניות, יצרניות, בעלות תרומה לחברה, תוך עשייה לכלכלת המדינה. כך חונכנו וכך השתדלנו לחנך את ילדינו. מה רב התסכול שבתוך כל ההתמודדות המורכבת והלא-נגמרת, מדי יום אני מגלה עוד רובד בחיי שהושפע מהאובדן הבלתי-נתפס של אהובי. מתוך המקום הזה החלטתי להמשיך ולסיים את לימודי הרפואה, וכיום אני נמצאת בסטאז' בבית חולים בירושלים. אני רוצה לפרט לך איך זה משפיע ברמה הבסיסית ביותר: מחסור בימי מחלת ילד, מכיוון שארי לא פה להתחלק. הגבלה על ימי חופש שאני יכולה לקחת, כך שנדרש ממני להביא בייביסיטר החל מ-6:30 לפיזור ילדים, בייביסיטר בזמן התורנויות – 26 שעות לפחות ארבע פעמים בחודש – שלא לדבר על חוסר היכולת להתחייב לעבודה במשרה מלאה, הפוגע ביכולת שלי להתקבל להתמחות שאני מעוניינת בה. אין לי יכולת להשקיע את כל-כולי, להישאר שעות נוספות, או כל עבודת מחקר נוספת שתאפשר לי להתקדם לתפקידים ניהוליים. וכך נוצר מצב שבו משפחות נורמטיביות, עובדי הייטק ורפואה שהיו במסלול ישיר לקידום, לחיים נוחים, לפנסיות טובות בהמשך, פתאום מוצאות את עצמן נזקקות לסיוע, להוציא אלפי שקלים בחודש רק כדי לסיים מסלול תעסוקתי, ופגיעה משמעותית בהתקדמות הלאה, וכו'. אני מודה לך על ההשקעה בתחום הזה. חברים, ביום ראשון ועדת שרים לענייני חקיקה קיבלה החלטה בעניין אלמנות ויתומי צה"ל. בפעם הקודמת שעמדתי פה דיברתי על היתומים, אני רוצה לדבר עכשיו על האלמנות. מדינת ישראל לא נותנת שום פיצוי כספי על אובדן ההכנסה של האלמנה מהעבודה שלה. מדינת ישראל מפצה כלכלית – אנחנו מדברים פה רק כלכלית, במישור הכלכלי – מפצה על האובדן של ההכנסות שנובעות מהחלל, מהבעל שנהרג, אבל נשים רבות, כמו חוה, עובדות בעבודות סופר-תובעניות, שבהמשך גם מכניסות הרבה כסף, והן לא יכולות להמשיך בקריירה שלהן כרגיל. הן לא יכולות. הינה, הקראתי לכם מה חוה כתבה. היא ב-6:30 כבר צריכה בייביסיטר, למשמרות של 26 – היא צריכה להביא בייביסיטר. היא לא יכולה להמשיך כרגיל. החלטת ועדת השרים היא פשוט מעליבה. זה פיצוי של שלושה חודשים וזהו. אחרי שלושה חודשים מצופה מהאלמנה להמשיך בחייה כרגיל, כאילו לא קרה כלום. שלושה חודשים – תחזרי לעבודה, את כבר לא אם חד-הורית, תמשיכי למסלול הקריירה שרצית. ההחלטה של ועדת השרים בהקשר של האלמנות היא החלטה מבזה, ואני מקווה שיהיו פה לפחות שמונה חברי כנסת מהקואליציה שלא יסכימו להצביע בעד תקציב שלא מטפל בדבר הזה. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת שלי טל מירון – אינה נוכחת; חבר הכנסת אושר שקלים – מוותר; חבר הכנסת ירון לוי – אינו נוכח; חבר הכנסת ניסים ואטורי – מוותר; חבר הכנסת מיכאל ביטון – אינו נוכח; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח; חברת הכנסת פנינה תמנו שטה – אינה נוכחת; חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חבר הכנסת אלון שוסטר – מוותר; חבר הכנסת יוראי להב הרצנו – אינו נוכח; חבר הכנסת בועז ביסמוט – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; ואחרון, חבר הכנסת ינון אזולאי – מוותר. חבר הכנסת בוארון, אתה רוצה לסכם? << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אם כן, חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת ועדת החינוך, התרבות והספורט בדבר פיצול הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – הרחקת סטודנטים תומכי טרור ממוסד לימוד ופירוק תאים תומכי טרור), התשפ"ג–2023. אנא תפסו את מקומותיכם. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד הצעת ועדת החינוך, התרבות והספורט – 23 נגד – אין נמנעים – 1 הצעת ועדת החינוך, התרבות והספורט בדבר פיצול הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – הרחקת סטודנטים תומכי טרור ממוסד לימוד ופירוק תאים תומכי טרור), התשפ"ג–2023, נתקבלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 23 בעד, אחד נמנע, חמישה נוכחים. אם כן, אני קובע כי החלטת ועדת החינוך, התרבות והספורט בדבר פיצול הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – הרחקת סטודנטים תומכי טרור ממוסד לימוד ופירוק תאים תומכי טרור), התשפ"ג–2023, התקבלה. << הצח >> הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 82) (הארכת משך תחולת החוק לגבי עבירות מין), התשפ"ה–2025 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1837).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נעבור להמשך סדר-היום: הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 82) (הארכת משך תחולת החוק לגבי עבירות מין), התשפ"ה–2025, לקריאה ראשונה. אני מזמין את שר המשפטים יריב לוין להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, אני כמובן מביא את הצעת החוק בשמו של שר הביטחון. חוק השיפוט הצבאי מסדיר את פעילותה של מערכת המשפט הצבאית בצה"ל, ובהתאם חיילים שעברו עבירות במהלך שירותם הצבאי עומדים לדין לפי חוק זה. בנוסף, החוק עשוי לחול גם על חיילים שסיימו את שירותם הצבאי אם הם ביצעו עבירות מסוימות המפורטות בחוק ומתאפיינות בזיקה לשירותם הצבאי. ככלל, ביחס למי שסיים את שירותו הצבאי קובע החוק כי ניתן להעמידו לדין במערכת המשפט הצבאית בתקופה של עד 180 ימים משחרורו. לצד זאת, נקבעו עבירות שמפאת חומרתן ניתן להעמיד לגביהן לדין את מי שסיים את שירותו הצבאי, עד שנה לאחר השחרור, ולרבות עבירות מין המסווגות כ"פשע". במסגרת הצעת החוק הנוכחית מוצע להוסיף לרשימת העבירות שלגביהן ניתן להעמיד לדין לתקופה של עד שנה מהשחרור עבירות נוספות: עבירות מין המסווגות כ"עוון" ועבירות לפי החוק למניעת הטרדה מינית. הצורך בתיקון נובע מהחומרה הרבה שצה"ל רואה בעבירות מין אלה, וההכרח הוא לאפשר למערכת המשפט הצבאית למצות את הדין עם חיילים שביצעו עבירות אלה במהלך שירותם הצבאי, אף אם בינתיים השתחררו מהשירות. ואני, כמובן, מבקש מהכנסת לאשר את החוק בקריאה הראשונה. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה, אדוני השר. אם כן, נעבור לדיון האישי. ראשונת הדוברים חברת הכנסת מירב בן ארי. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אני רוצה לדבר על הסיכה הזו שיש לי. ואם יש חברי כנסת אחרים שרוצים, אז אני אתן להם. הסיכה הזאת היא סיכה שקיבלתי ממשפחה שכולה, מסנדרה. סנדרה היא אימא של תומר קרן, זיכרונו לברכה. תומר היה לוחם בגדוד 51 של גולני, וב-19 בספטמבר 2024 הוא נהרג מירי של טיל נ"ט של חיזבאללה בצפון. סנדרה, אימא שלו, החליטה לעשות סיכה, ואם אתה רואה, יש כאן לב שבור בצבע חאקי וגם סוג של מגן דוד. פגשתי אותה ביום חמישי בחיפה, והבטחתי לה שאני אענוד את הסיכה, כמובן לצד סיכת החטופים. הייתה לנו שיחה מאוד מאוד טובה. ביקרתי אותם גם בשבעה של תומר. תומר נהרג שבועיים אחרי שמלאו לו 20. הוא היה צופיפניק מושבע, היה פעיל מאוד בצופים, גם כמדריך וגם כחניך. החלום של תומר היה לשרת בגולני, והוא הגשים אותו כשהוא הצטרף לגדוד 51. הוא זוהה ישר כמפקד, והיה אמור גם להתחיל חודש אחרי קורס מ"כים, אבל לצערנו הוא נהרג. סנדרה מנסה למלא את הימים בהנצחה – אתה יודע טוב מאוד מה זה הנצחה של חיילים – וזה מה שבעצם משאיר אותה כל הזמן עם ראש מעל המים. ולכן היא החליטה לעצב את הסיכה. היא אמרה שהיא יודעת כמה המאבק למען השבת החטופים חשוב, ויחד עם זאת חשוב גם כל הזמן לציין את גבורתם של החיילים, שהרבה בזכותם אנחנו מצליחים להחזיר את החטופים שלנו הביתה. אז אני רוצה להגיד לסנדרה: הבטחתי לה, וגם לעמית, אבא שלו, שכל חברי הכנסת שרוצים לענוד את הסיכה ולהזדהות עם המשפחות השכולות – הפניתי אותה גם לאלי בן שם, יו"ר יד לבנים; הפניתי אותה גם ליואלי, שהוא המנכ"ל של עמותת גולני, כדי שכמה שיותר אנשים יזדהו וישימו את הסיכה הזו. אני יודעת שגם אוחנה קיבל אותה, וגם אחרים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני אשמח לקבל. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אביא גם לך. אני חושבת שאנחנו צריכים כל הזמן לזכור ולא לשכוח את הלוחמים שבאמת חירפו נפשם למען הצלת החטופים, אבל גם למען התקומה של העם הזה. הכרתי משפחה אוהבת ותומכת. הם נשארו עם בן אחד, שגם קוראים לו בן. ומכאן, אני מניחה שבשם כולנו, אנחנו נמשיך לחזק את המשפחות השכולות ולא לשכוח אותן, וגם אחרי השבעות, להמשיך ולהנציח את האהובים שלהם. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. יהי זכרו ברוך. חבר הכנסת מתן כהנא – מוותר. חבר הכנסת רון כץ, בבקשה. מירב? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני מביאה לך. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תביאי לי גם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היו"ר, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, היום חבר הכנסת עופר כסיף העלה את הציוץ הבא: "גם החטופים הפלסטינים מעונים וסובלים על לא עוול בכפם. את כולם עכשיו". באיזשהו שלב הבית הזה צריך לעשות לזה סוף. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל הרי אתה הצבעת – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> דווקא כן. אבל לא יכול להיות – הינה, טלי, אני מרים לך את הכפפה. ביחד איתך. צריך לעשות את זה עכשיו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא יכול להיות שיהיה חבר כנסת בבית הזה שיגיד דבר כזה, וישווה בין חטופים לבין אסירים מתועבים שלקחו חלק – – – << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> אז למה ראש המפלגה שלך – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אבל הינה הוא – – – עכשיו. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> עוד פעם אני אומר. גם חתמתי לך על מה שאתה מקדם, וגם הצבעתי על הקודם. אבל זה לא קשור. זה לא קשור. אנחנו מתקדמים הלאה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו מתקדמים הלאה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה יכול לחתום לאלמוג. אלמוג אוסף חתימות – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אביחי, אנחנו נתקדם הלאה או שאתה תחיה בעבר? אז אני שואל – – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> יש פתרון. יש פתרון. התחלתי להחתים. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני איתך. הינה, אני כבר אומר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, לא למחוא כפיים. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> ועכשיו אני אומר לכם בבית הזה – לא יכול להיות שיהיה חבר כנסת בבית הזה שיפעל אקטיבית נגד חיילי צה"ל, שישווה בין חטופים לבין מחבלים, יקבל כסף ממיסים של אזרחי מדינת ישראל, ואנחנו נעבור על זה לסדר-היום. יש שלב שהבית הזה צריך להתאחד כולו ולהגיד: עד כאן. זה יהיה בדיוק השלב הזה. ואני כבר אומר לכם: אני לא אתן לזה יד. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת רם בן ברק – אינו נוכח; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת נאור שירי – מוותר; חברת הכנסת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת מיקי לוי – מוותר; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח; חברת הכנסת מירב כהן ­– אינה נוכחת; חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חבר הכנסת סימון דוידסון – אינו נוכח; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת משה טור פז – אינו נוכח; חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חברת הכנסת מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת; חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת; חברת הכנסת טלי גוטליב – מוותרת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זהו, די. כמה אפשר לסבול אותי? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת מיכל וולדיגר – מוותרת; חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת חילי טרופר – אינו נוכח; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח; חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח. חברת הכנסת צגה מלקו, בבקשה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברי הכנסת, מחר 25 בפברואר 2025. ביום הזה בדיוק לפני שנה הילדה היימנוט קסאו נחטפה. אני אומרת את זה, הילדה הזאת כבר שנה – אתם מאמינים לזה? עברה שנה, עדיין אין שום מידע. האדמה בלעה אותה. הילדה כבר בת עשר. קשה לי לדבר על זה, אתם יודעים, כל פעם אני נואמת או מזכירה אותה כדי שתהיה בתודעה הציבורית, שלא ישכחו אותה. חברים, יש עוד ילדה. אף אחד לא זוכר אותה – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברים, נא לשמור על השקט באולם. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – חוץ מהמשפחה, חוץ מהאנשים הקרובים. המשפחה כבר מתוסכלת. מחר יש דיון. שנה בדיוק. אני מקווה שבקרוב נמצא אותה. עד שהיימנוט תהיה בבית, אי-אפשר להיות בשקט. תקשיבו לזה. ילדה בת תשע, האדמה בלעה אותה. היא לא מבוגרת, היא לא נערה, היא לא הסתכסכה עם ההורים או גיל התבגרות. ילדה בת תשע. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, זה מפריע מאוד מאוד. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> כבר בת עשר. חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להגיד, להצביע, חוץ מכמה חברי כנסת – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת טלי, זה מפריע. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אני לא ראיתי, חבריי, שמתעניינים בעניין. אני אומרת שזה תעודת עניות לחברה הישראלית. חבר'ה, לא יכול להיות שבמדינת ישראל בת תשע, פתאום האדמה בלעה אותה ואף אחד לא יודע. אני חושבת שהרבה אנשים גם לא שמעו עליה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> קראת את הכתבה שהייתה עליה בסוף השבוע האחרון? אומרים שחטפו אותה, כן? << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> תראי, אני מאמינה שכן. היא לא יכולה להיות נעדרת ממקום בטוח במרכז קליטה. רואים שהיא נכנסת. נו, אם מישהו לא חטף אותה, זה לא יכול להיות. באמת, תקשיבו לזה, הילדה הזאת פתאום נעלמה. תקשיבו לזה, אם היא הבת שלנו או שהיא אחיינית שלנו, הנכדה שלנו, אתם יודעים, סתם בתור בני אדם. ילדה, ילדה סתם נעלמה. אף אחד לא מדבר על זה. אתם לא תאמינו. אני מסתובבת וראיתי פעם אחת באיזשהו מקום תמונה שלה. לא רואים את התמונה שלה בשום מקום, ואפילו בטלוויזיה. תסתכלו, אף פעם לא רואים את התמונה שלה בכלל. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, זה מאוד מפריע. חבר הכנסת חנוך. חנוך. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> אז חבריי חברי הכנסת, אני אומרת שהמקרה של הילדה הזאת מדיר שינה. מדיר שינה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תמיד תגידי שאם היא לא הייתה אתיופית, היינו מדברים עליה הרבה יותר. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> בוודאי. אין ספק, חברים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> כמו אברה מנגיסטו. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> אברה מנגיסטו חזר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> עשר שנים וחצי. היה להורים קמפיין? להורים יש כסף? עולים חדשים. אני לא מתביישת להגיד לכם, אם הייתה היימנוט עם עיניים כחולות – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – להיות בשקט. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> לכן חבריי, עד שלא ימצאו את הילדה הזאת, כולנו צריכים לחשוב שהיא הילדה שלנו. לא רק ילדה של המשפחה שלה בלבד. ילדה של מדינת ישראל. לא יכול להיות, תקשיבו לזה – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – איך אתם היום תישנו בשקט אם הבת שלכם, או הבן שלכם יוצא החוצה, ואתם לא יודעים אם הוא יחזור או לא? תחשבו על זה. לכן, חבריי חברי הכנסת, מחר יש דיון, ואני מבקשת – אל תרפו מזה, תיקחו את זה כעניין אישי שלכם. באמת, הילדה הזאת, המקרה שלה זועק לשמיים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חברת הכנסת יסמין פרידמן – אינה נוכחת; חברת הכנסת לימור סון הר מלך – מוותרת; חברת הכנסת שלי טל מירון – אינה נוכחת; חבר הכנסת אושר שקלים – מוותר; חבר הכנסת ירון לוי – אינו נוכח; חבר הכנסת ניסים ואטורי – מוותר; חבר הכנסת מיכאל ביטון – אינו נוכח; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח; חברת הכנסת פנינה תמנו-שטה – אינה נוכחת; חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חבר הכנסת אלון שוסטר – מוותר; חבר הכנסת יוראי להב הרצנו – אינו נוכח; חבר הכנסת בועז ביסמוט – אינו נוכח; חבר הכנסת אימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת אריאל קלנר – מוותר; וחבר הכנסת אביחי אברהם בוארון – מוותר. אם כן, אדוני השר, רצית לסכם? אדוני השר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא צריך, לא צריך. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אם כן, חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 82) (הארכת משך תחולת החוק לגבי עבירות מין), התשפ"ה–2025, בקריאה הראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 24 נגד – אין נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 82) (הארכת משך תחולת החוק לגבי עבירות מין), התשפ"ה–2025, לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 24 בעד, אחד נמנע, שניים נוכחים. אני קובע כי הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 82) (הארכת משך תחולת החוק לגבי עבירות מין), התשפ"ה–2025, אושרה בקריאה הראשונה, ותעבור לדיון בוועדת החוץ והביטחון לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << הצח >> הצעת חוק לתיקון דיני הקניין הרוחני (מועד ערעור על החלטות הרשם), התשפ"ה–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1801).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק לתיקון דיני הקניין הרוחני (מועד ערעור על החלטות הרשם), התשפ"ה–2024, לקריאה הראשונה. אני מזמין את שר המשפטים חבר הכנסת יריב לוין להציג את הצעת החוק, בבקשה. בבקשה, אדוני השר. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, הצעת החוק מבקשת לתקן את פקודת הפטנטים והמדגמים, את חוק הגנת כינויי מקור וציונים גיאוגרפיים, התשכ"ה–1965, את פקודת סימני המסחר [נוסח חדש], התשל"ב–1972, ואת חוק העיצובים, התשע"ז–2017, ולמחוק מהם את המועדים הקבועים בהם לערעור על החלטות רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר. כיום לא קיימת בחקיקה המסדירה את תחום הקניין הרוחני אחידות בנוגע לתקופה להגשת ערעור ולאופן קביעת המועדים להגשת ערעור על החלטות הניתנות בידי הרשם בתחומים השונים שבהם הוא מוסמך לקבל החלטות לפי דיני הקניין הרוחני. מוצע כי בכל החיקוקים האמורים, המועד להגשת ערעור על החלטות הרשם לא ייקבע בחקיקה הראשית, והוא ייקבע בתקנות מכוח כל אחד מהחיקוקים הרלוונטיים, וזאת גם בזיקה לתקנות סדר הדין האזרחי. המטרה, כאמור, לייצר הסדרים גמישים יותר ושאפשר יהיה להתאים אותם לצרכים בצורה מסודרת של כל מקרה ומקרה, והכנסת מתבקשת לאשר את החוק בקריאה הראשונה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה, אדוני השר. אם כן, נעבור לדיון האישי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני רוצה שכעת תקרא: האם יש חברי כנסת שמעוניינים לדבר? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אוקיי. אם כך, האם יש חברי כנסת שנרשמו ומעוניינים לדבר? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אין. אין. עליזה, זו דמוקרטיה פה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אנחנו שואלים שאלה כללית. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> את מעוניינת ואת לא יכולה לדבר. אז ניאלץ לוותר? בפעם הבאה. אם כן, חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק לתיקון דיני הקניין הרוחני (מועד ערעור על החלטות הרשם), התשפ"ה–2024, בקריאה הראשונה. אנא, שבו במקומותיכם. הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 19 נגד – אין נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון דיני הקניין הרוחני (מועד ערעור על החלטות הרשם), התשפ"ה–2024, לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 19 בעד, אחד נמנע, שניים נוכחים. אני קובע כי הצעת חוק לתיקון דיני הקניין הרוחני (מועד ערעור על החלטות הרשם), התשפ"ה–2024, אושרה בקריאה הראשונה, ותעבור לדיון בוועדת הכלכלה לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 252) (מענק לימודים), התשפ"ה–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1811).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 252) (מענק לימודים), התשפ"ה–2024, לקריאה הראשונה. אני מזמין את שר המשפטים חבר הכנסת יריב לוין להציג את הצעת החוק בשם שר העבודה. בבקשה, אדוני השר. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, אכן, אני מבקש להציג את הצעת החוק בשמו של שר העבודה. סעיף 74 לחוק הביטוח הלאומי קובע את זכותו של הורה עצמאי למענק לימודים עבור כל אחד מילדיו עד הגיעו לגיל 18. המטרה של החוק ברורה: לצמצם ככל הניתן את הפגיעה בילדים ולסייע להורים יחידנים בהוצאות הנלוות לפתיחת שנת לימודים של ילדיהם הקטינים, כדוגמת ספרי לימוד, הלבשה ועוד. ההגדרה של הורה עצמאי בחוק נשענת על ההגדרה הקבועה בסעיף 1 לחוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, התשנ"ב–1992, שלפיו ההגדרה של הורה עצמאי היא: הורה שאינו נשוי ואין אדם הידוע בציבור כבן זוגו. הוא חי בנפרד מבן זוגו למשך שנתיים ופתח בהליך על פי דין להשתחרר מקשר הנישואים; היא עגונה; היא חיה בנפרד מבעלה ושהתה במקלט לנשים מוכות 90 יום לפחות מתוך תקופה של 12 חודש ופתחה בהליך להשתחרר מקשר הנישואים. לפי ההגדרה הנוכחית, הזכאות של אישה נשואה שאינה עגונה למענק לימודים עבור ילדיה הקטינים היא רק אם פתחה בהליך להשתחרר מקשר הנישואים, הווי אומר הליך גירושים. בישראל החוק קובע כי הערכאה היחידה המוסמכת לדון בגירושי בני זוג שהם יהודים או מוסלמים, דרוזים או נוצרים, הוא בית הדין הדתי. כך שנוצר מצב שלמרות שבפועל מתקיים הליך לפירוק התא המשפחתי, מתנהלים הליכים בבית המשפט לפירוק שיתוף, תביעת מזונות והסדרי שהות של הקטינים. ההורה היחידני לא יהיה זכאי למענק לימודים רק בגלל שלא פתח בהליך גירושים בפני בית הדיו הדתי, למרות שבפועל הם נמצאים עמוק בתוך הליך של פירוק התא המשפחתי. הצעת החוק הנוכחית עושה סדר בעניין וקובעת שאין צורך בהגשת תביעת גירושין לבית הדין הדתי כדי להיות זכאי למענק לימודים, אלא די בהליכים האזרחיים המתנהלים בערכאות המשפטיות אשר עניינם "תובענה בשל סכסוך משפחתי" כהגדרתו בחוק. הווי אומר, גם אם יחידנית שלא פתחה בהליך גירושין של בית הדין הדתי, אם הצדדים נמצאים בהליכים משפטיים בתובענה שעניינה פירוק התא המשפחתי, תהיה זכאית למענק לימודים. עמדת שר העבודה היא שהתיקון הזה עושה צדק ומאפשר סיוע למשפחות שנמצאות דה פקטו בהליך של פירוק התא המשפחתי גם אם בפועל טרם הוגשה תובענה לגירושין. ולכן הוא מבקש את תמיכת הכנסת בהצעת החוק. הערה נוספת: הזכאות לא תהיה מייד עם הגשת התובענה, אלא תישאר כפי שהיא בחוק הקיים כיום לאחר התקופה הקבועה בחוק. אבל המבחן יהיה מבחן מהותי, ולא מבחן של ערכאה שבה מתנהלים הליכים או תוכן ההליכים, וכך יינתן מענה טוב יותר לילדים להורים שבפועל הם הורים יחידנים. אני מבקש מהכנסת לתמוך בהצעת החוק בקריאה ראשונה. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה, אדוני השר. אם כן, נעברו לדיון האישי. וגם כאן אני שואל: האם יש מישהו באולם שרוצה? אז חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אל דאגה, לדעתי אני הראשונה והאחרונה. אבל זה ממש מרגש אותי, כי החוק שאתם תצביעו עליו עכשיו – אולי לא הקשבתם ליריב, כי הוא דיבר מהר – הוא חוק שאני חוקקתי אותו. אני רוצה להקריא לכם את הפוסט שלי – זה ממש מרגש אותי – ב-15 באוגוסט 2016: "היום יקבלו אלפי הורים מענק לימודים בסכום של 1,003 ש"ח לחשבון הבנק" – אגב, זה כבר 1,170. "עד הצעת החוק שלי קיבלו הורים מענק לימודים לתלמידים עד כיתה ח'. מהיום הם יקבלו עד כיתה י"ב, ככה, פשוט, לחשבון הבנק שלכם. ואם אתם זכאים – הורים, רווקים, פרודים, גרושים, אלמנים ומקבלי הבטחת הכנסה עם ארבעה ילדים ויותר – אתם מוזמנים להיכנס לאתר של הביטוח הלאומי, למלא טופס און-ליין ולהצטרף למעגל הזכאים. בזכות החוק שלי, 70,000 ילדים נוספים יקבלו מענק לימודים ומיליוני שקלים ילכו לאנשים ולנשים שזקוקים לעזרה הזו. להיות חבר כנסת חברתי זו שליחות עם אחריות חברתית. לא רק לדבר על זה ולשאול שאילתות במליאה, אלא גם תכלס לעזור למי שצריך ולהשקיע מיליונים באותם הורים צעירים שמתמודדים יום-יום לבד עם גידול ילדיהם. מרגש אותי לדעת שבזכותי ובזכות תמיכתו של שר האוצר הנפלא של אז, אלפי ילדים וילדות יקבלו היום מתנה מהמדינה רק עבורם ורק בגלל שהם תלמידים". אני רוצה להגיד לכם שהחוק הזה מרחיב את מעגל הזכאים לא רק להורים שהתגרשו אלא גם להורים פרודים ולהורים שנמצאים בהליך. אני רוצה גם להגיד עוד משהו על החוק הזה. הוא חוק ממש פשוט, ואפילו לא צריך ללכת לביטוח לאומי. פשוט נכנסים לאתר האינטרנט, ממלאים את הטופס, ובאוגוסט ההורה מקבל לחשבון הבנק שלו 1,100 שקל, משהו כזה. ואחד הדברים הכי מרגשים כחברת כנסת הוא שנסעתי באוטו בחודש אוגוסט ושמעתי תשדיר של הביטוח הלאומי בגלי צה"ל שקורא להורים להגיש את הטופס ולקבל את הכסף. אני שמחה שמשרד הרווחה, משרד המשפטים, מרחיב את זה גם להורים בתהליכי פרידה, כי לפעמים תהליכי פרידה לוקחים שנים, והילדים ירוויחו גם הם, גם ילדים להורים שמקבלים הבטחת הכנסה. אני הפצרתי מאוד גם באופיר להעלות, וטוב שהוא העלה את זה היום, כי ככל שנסיים, ההורים יקבלו את המענק בחודש אוגוסט. אני מברכת על זה. זה פשוט חוק טוב, שעוזר למי שצריך. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. יישר כוח. יש עוד מישהו באולם שרוצה לדבר? אם כן, אנחנו עוברים ­– שנייה, לפני כן, השר, רוצה לסכם? אם כן, חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 252) (מענק לימודים), התשפ"ה–2024, בקריאה ראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 21 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 252) (מענק לימודים), התשפ"ה–2024, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 21 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 252) (מענק לימודים), התשפ"ה–2024, אושרה בקריאה ראשונה, ותעבור לדיון בוועדת העבודה והרווחה לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << נושא >> חילופים בוועדות הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הודעה ליושב-ראש הקואליציה חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה. << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> אבקש להודיע על חילופי אישים. בוועדת החוקה, חוק ומשפט, מטעם סיעת הליכוד, במקום חבר הכנסת אריאל קלנר יכהן חבר הכנסת אושר שקלים. כמו כן, בוועדת הכלכלה תכהן חברת הכנסת יסמין פרידמן במקום הפנוי לסיעת יש עתיד. בוועדה לביטחון לאומי תכהן חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן במקום הפנוי לסיעת חד"ש-תע"ל. בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות יכהן חבר הכנסת עודד פורר כממלא מקום קבוע במקום הפנוי לסיעת ישראל ביתנו. הודעה בלבד. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום שלישי כ"ז בשבט התשפ"ה, 25 בפברואר 2025, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 21:46. << סיום >>