דברי הכנסת
דברי הכנסת
חוברת י"ח
ישיבה רס"ב
הישיבה המאתיים-ושישים-ושתיים של הכנסת העשרים-וחמש
יום שלישי, כ"ז בשבט התשפ"ה (25 בפברואר 2025)
ירושלים, הכנסת, שעה 16:00
תוכן העניינים
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 3
מזכיר הכנסת דן מרזוק: 3
נאומים בני דקה 4
משה סולומון (הציונות הדתית): 4
הצעת חוק למניעת הפליה ברישוי מחמת מצב בריאותי (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025 5
הצעת חוק איסור הפליה ברישוי מחמת מצב בריאותי (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2024 5
יונתן מישרקי (ש"ס): 5
אושר שקלים (הליכוד): 8
יונתן מישרקי (ש"ס): 9
הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 72) (איסור התניית תשלום באמצעות כרטיס חיוב בסכום רכישה מזערי), התשפ"ה–2025 12
אליהו ברוכי (יהדות התורה): 12
סיכומיה והצעותיה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה בכנס הקיץ של המושב השני של הכנסת העשרים-וחמש 14
מיקי לוי (יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה): 14
גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): 18
הצעת ועדת החינוך, התרבות והספורט בדבר פיצול הצעת חוק תגמול למשרתים בשירות צבאי או אזרחי באקדמיה, התשפ"ה–2024 20
יוסף טייב (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): 21
הצעת חוק יום לציון מכתב 18 המשפחות היהודיות מגאורגיה, התשפ"ה–2025 22
יוסף טייב (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): 22
סימון מושיאשוילי (ש"ס): 24
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 25
מזכיר הכנסת דן מרזוק: 25
הודעת ועדת הכנסת 25
אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 26
<< נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >>
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
חברות וחברי הכנסת, שלום. שלום גם לשר. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שלישי, כ"ז בשבט התשפ"ה, 25 בפברואר 2025. זהו היום ה-508 למלחמה, שעודנה נמשכת, וזהו גם מניין הימים ש-63 מאחינו ואחיותינו, שתמונותיהם מביטות עלינו כאן ממעל, עודם נמצאים בשבי, ואנו כולנו מתפללים לשובם המהיר למשפחותיהם.
נציין גם שהיום הובא למנוחות עודד ליפשיץ, השם ייקום דמו, ומחר אנחנו נפתח את המליאה בקימה לזכרו ולזכרם של בני משפחת ביבס, שיובאו למנוחות מחר, ושל כל החללים והנופלים מיום 7 באוקטובר ועד היום. אני מקווה שהמליאה תהיה בנוכחות מוגברת.
הודעה למזכיר הכנסת.
<< דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >>
תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון מס' 10) (איסור הסתה לטרור ופעילות בלתי חוקית במסגרת פעילות ציבורית מאורגנת של סטודנטים), התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת לימור סון הר מלך.
מסקנות ועדת העבודה והרווחה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת משה פסל, ירון לוי, יונתן מישרקי, פנינה תמנו ושרון ניר בנושא: הנגשת מידע וזכויות לפצועי צה"ל – יצירת מערך מידע מסודר וזמין לאגף שיקום נכים.
צו הכללת אמצעי זיהוי ביומטרי ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון והוראת שעה) (הארכת תקופת הוראת שעה), התשפ"ה–2025. תודה.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
תודה רבה למזכיר הכנסת.
<< נושא >> נאומים בני דקה << נושא >>
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
הנושא הראשון שעל סדר-היום הוא נאומים בני דקה. חברי הכנסת המבקשים להירשם מוזמנים להצביע בעד כעת. חבר הכנסת משה סולומון יהיה ראשון הדוברים. בבקשה, אדוני.
<< דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >>
היחיד.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
בינתיים יחיד. אם יירשמו תוך כדי, נאפשר זאת, כמובן.
<< דובר_המשך >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר_המשך >>
תודה, אדוני היושב-ראש. כמנהגי במליאת הכנסת אני מזכיר את הגיבורים מבני קהילת יוצאי אתיופיה שנפלו במלחמה. היום אדבר על רב"ט לידור מקייס, השם ייקום דמו, בן 19 מאופקים, שנפל ב-7 באוקטובר בקרב עם מחבלים בבסיסו בעוטף עזה. הוא היה ילד מדהים, חכם, מצחיק ונדיר, מספרים חבריו. לידור נולד באופקים להוריו אורטל תקווה ומשה, אח לענבר, אורן וליאן. הוא התגייס לצה"ל באפריל 2023 ושירת כמש"ק לוגיסטיקה ביחידת מתאם פעולות הממשלה בשטחים. הוא נפל בקרב עם מחבלים במינהלת תיאום וקישור עזה בסמיכות למעבר ארז.
ההודעה האחרונה מלידור התקבלה ב-7 באוקטובר בשעה 07:30. הוא עדכן את משפחתו שהוא נכנס לממ"ד, ומאז נותק עימו הקשר. משפחתו עברה שעות ארוכות של חוסר ודאות, חיפושים וציפייה, עד שהתבשרה בבשורת האיוב. חייל צעיר, שרק התחיל את שירותו הצבאי, נקטף בשיא פריחתו כשהגן על מדינתו.
חבריו מספרים שהיה ספורטאי מוכשר, שאהב לשחק כדורסל, נהנה לשחק במחשב ולבלות עם חבריו. הוא היה ילד מדהים, שלא עשה רע לאף אחד ואהב לעזור לכולם, אומרים חבריו. לידור יישאר לעד בן צעיר ואהוב למשפחתו, שנושאת את כאבה עד היום. הוא מסמל את הדור הצעיר של לוחמינו, שנקראו להגן על המולדת ושילמו על כך בחייהם. יהי זכרו ברוך.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
תודה רבה לחבר הכנסת משה סולומון.
<< הצח >> הצעת חוק למניעת הפליה ברישוי מחמת מצב בריאותי (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025 << הצח >>
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1095).]
(קריאה ראשונה)
<< הצח >> הצעת חוק איסור הפליה ברישוי מחמת מצב בריאותי (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2024 << הצח >>
[הצעת חוק פ/5024/25; נספחות.]
(הצעת חבר הכנסת יונתן מישרקי)
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום, והוא הצעת חוק למניעת אפליה ברישוי מחמת מצב בריאותי (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר, לקריאה הראשונה. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת יונתן מישרקי, בשם חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר, להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני.
חבר הכנסת מישרקי, מאחר שבאופן טכני אתה כרגע מדבר בשם חברת הכנסת וולדיגר, ולאחר מכן יש לך הצעת חוק מוצמדת, וגם לטובת העניין הזה מוקצות לך עוד שלוש דקות, אני אאפשר לך ברצף.
<< דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >>
אני אשמח. האמת היא שזה נכון וזה צודק וזה ראוי. אם זה אפשרי, אני אשמח.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
כן, כן. נאפשר זאת.
<< דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >>
אם כך, אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, הוסמכתי על ידי חברת הכנסת מיכל וולדיגר, כפי שנאמר, להציג את הצעת החוק החשובה הזאת, שאליה הצמדתי גם את הצעת החוק שלי בנושא.
הצעות החוק הללו נועדו לתקן עיוות חקיקתי שמונע מאנשים עם מוגבלות רפואית או נפשית להשתלב במקצועות הרפואיים והטיפוליים, לא בשל חוסר כשירות מקצועית אלא בשל חוקים מיושנים, שאינם תואמים את המציאות העכשווית. חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, התשנ"ח–1998, נחקק כדי להבטיח שישראל תהיה מקום שבו אנשים עם מוגבלות אינם מופלים לרעה. החוק קובע בבירור כי לכל אדם הזכות להשתתפות שוויונית ופעילה בחברה בכל תחומי החיים – בעבודה, בחינוך, בשירותי הבריאות, וגם בקבלת רישיונות מקצועיים. המשמעות היא שחובתנו לוודא שהדלתות פתוחות בפני כל אדם המסוגל למלא את תפקידו באופן מקצועי.
אולם בפועל קיימים חוקים ישנים ומיושנים, הסותרים עיקרון זה ולמעשה פועלים הפוך. דווקא בחוקים המסדירים את העיסוק במקצועות הרפואיים והטיפוליים, שאמורים לשמש מרחב של הכלה וריפוי, יש סעיפים הנשענים על דעות קדומות ולא על עובדות. כיום ישנם כמה חוקים שונים – בפקודת הרופאים, בחוק הפסיכולוגים, בפקודת רופאי השיניים וכו'. חוקים אלו כוללים מגבלות מפלות על אנשים עם מוגבלות רפואית או נפשית, גם כאשר אין כל הוכחה לפגיעה בכשירותם המקצועית.
חברת הכנסת מיכל וולדיגר, יוזמת הצעת החוק, זיהתה את האבסורד הקיים, ונכנסה בעובי הקורה כדי לקדם שינוי. בחוקים אלו מחלת נפש נכללת בהגדרה של מחלה מסכנת, ובנסיבות מסוימות מוטלות מגבלות בעיסוק מקצועי על אנשים שמצבם הרפואי נכלל בהגדרה זו. בחלק מהחקיקה מחלת נפש נחשבת מסכנת באופן גורף, ללא תלות בשאלה אם היא משפיעה על היכולת לעסוק במקצוע או אם היא מסכנת את בריאות המטופלים. המשמעות היא שאדם המתמודד עם מגבלה נפשית, גם אם היא בשליטה מלאה ואינה משפיעה כלל על תפקודו המקצועי, עלול להיתקל בחסמים חוקיים שימנעו ממנו לעסוק במקצוע שבו הוא מוכשר. בפועל נוצר מצב אבסורדי שבו אנשים בעלי הידע, הכישורים והרצון לתרום לחברה מודרים שלא בצדק.
המציאות מוכיחה כי מדובר בחשיבה מיושנת. הודות להתקדמות הרפואה והטכנולוגיה, אנשים רבים מצליחים לנהל אורח חיים רגיל לחלוטין לצד מצבם הרפואי. אותם אנשים משתלבים בתחומים רבים, אך לצערנו דווקא במקצועות שבהם הם יכולים לתרום תרומה משמעותית לחברה, הם נחסמים, בשל חוקים שלא עודכנו במשך שנים. הפגיעה אינה מסתכמת בפרטים עצמם, אלא יש לה השלכות רחבות על החברה כולה. כל אדם שמסוגל לתרום מכישרונו וממקצועיותו ונדחה שלא בצדק הוא הפסד למערכת הבריאות, הפסד למטופלים, שיכולים להיעזר בו, והפסד למקצועות שבהם קיים מחסור בידיים עובדות.
הצעת חוק זו – שהובילה חברת הכנסת מיכל וולדיגר במסירות ובנחישות – נועדה לתקן את החיקוקים המסדירים מקצועות שונים, כגון רפואת שיניים, רוקחות, עבודה סוציאלית ועוד, ולהתאימם לרוח חוק שוויון לאנשים עם מוגבלות. בראש ובראשונה מוצע למחוק את ההגדרות המפלות ואת האזכורים שלהן בחקיקה. הצעת החוק אינה מבקשת לשנות את הסטנדרטים של מקצועות הבריאות או להפחית את רמת הפיקוח הנדרשת לשמירה על בטיחות הציבור. להפך, היא שואפת ליצור מערכת הוגנת ומדויקת יותר, שבה החלטות מתקבלות על סמך נתונים ויכולת מקצועית בפועל, ולא על בסיס הנחות מיושנות וגורפות או סטיגמות. אדם המתמודד עם מגבלה רפואית או נפשית אינו בהכרח בלתי כשיר לעבוד במקצועות הללו, ואין כל הצדקה למנוע ממנו מראש את האפשרות להוכיח את יכולות. בחינה עניינית של כל מקרה לגופו היא הדרך הנכונה להבטיח שגם איכות הטיפול לא תיפגע, וגם לא ייווצרו מחסומים בלתי מוצדקים בפני אנשים המבקשים לעבוד ולתרום לחברה. בסופו של דבר מדובר בשינוי תפיסה, שינוי פרדיגמה. חברה שמעריכה את אנשיה אינה משאירה אותם מאחור בגלל חוקים ישנים שאינם מותאמים למציאות. יש לנו הזדמנות להבטיח שאף אחד לא ייחסם מהעיסוק במקצוע שבו הוא מוכשר בשל קריטריונים מיושנים.
אני כמובן מבקש שוב להודות לחברת הכנסת מיכל וולדיגר על הובלת הצעת חוק חשובה זו, שמקדמת צדק, היגיון בריא והסרת חסמים מיותרים. זהו צעד קדימה; צעד המכבד את המערכת הרפואית, את אנשי המקצוע ואת המטופלים; צעד שמעניק הזדמנות הוגנת לכל מי שמסוגל ורוצה לעבוד; צעד שמיישר קו עם עולם שבו שוויון הזדמנויות אינו רק עיקרון תיאורטי, אלא מדיניות המיושמת הלכה למעשה.
בנימה אישית אני מוכרח לומר שאני שמח על הזכות שיש לי, כיושב-ראש ועדת הבריאות, לקדם את הצעת החוק הזו, היות שאנו מצליחים לשנות תפיסות עולם על ידי שינוי חקיקה. דרך אגב, זו חקיקה שהיא לאורך מספר חוקים, ובסמכויות של כמה וכמה שרים. אני מוכרח לומר שכולם התקבצו לפי אותו היגיון, שאומר שלא כל מי שסבל או סובל ממחלת נפש כלשהי ישר מקוטלג וחסומות בפניו האפשרויות. אנו מבקשים להוריד את החסמים האלה ולבחון כל מקרה לגופו. כמו שבוחנים מגבלה פיזית, כך תיבחן מגבלה שהיא נפשית. כמובן שהטכנולוגיה והקדמה מאפשרות לנו לשלוט במערכות, לשלוט בקושי הזה, בהתמודדות איתו, ולכן אין סיבה שנגביל את אותם אנשים.
אני כמובן מברך את מיכל וולדיגר, שכולנו יודעים שבריאות הנפש נמצאת בראש סדר העדיפויות שלה, ואני גם שמח על הזכות, כיושב-ראש ועדת הבריאות, להצמיד הצעת חוק דומה לזו וגם להוביל אותה בוועדה בראשותי. תודה על אפשרות הדיבור וכמובן נשמח בתמיכה של כולם.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
אני מודה לחבר הכנסת מישרקי, גם על כך שהציג את הצעת החוק של חברת הכנסת וולדיגר וגם על כך שהציג את הצעת החוק המוצמדת של חבר הכנסת מישרקי.
נעבור כעת לדיון האישי. חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חבר הכנסת סימון דוידסון – אינו נוכח; חברת הכנסת לימור סון הר מלך – אינה נוכחת; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חברת הכנסת פנינה תמנו – אינה נוכחת; חבר הכנסת מיקי לוי – מוותר; חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת. חבר הכנסת אושר שקלים, בבקשה.
<< דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. עד כמה מערכת המשפט שלנו יכולה להיות כזו חסרת אחריות ומופקרת? אנחנו נמצאים כבר 16 חודשים במלחמה, ואין פה אף אחד שיכול להגיד לי במה תרמה מערכת המשפט שלנו למאמץ המלחמתי. יתרה מכך, המערכת רק מפריעה לעם ישראל לנצח במלחמה, ופוגעת בביטחון המדינה.
אתמול הינו עדים לטרלול נוסף של מערכת המשפט, כאשר ראש אמ"ן נאלץ להגיע לדיון בדלתיים סגורות, בהזמנת ראש ההרכב במשפט נתניהו, גב' רבקה פלדמן, ולהסביר לה מדוע ראש הממשלה לא יכול להתייצב לדיון במשפט. בואו נבין את הסיטואציה: עזבו שגב' פלדמן לא מכבדת את מעמדו של ראש הממשלה, והיא פשוט מבטלת את בקשתו; בנוסף, היא לא מסתפקת בזה ששר הביטחון יופיע בפניה ויסביר לה את נחיצות העניין, אלא שבסוף הגיע ראש אמ"ן כדי להסביר לה על נסיבות ביטחוניות מסוימות שבגינן ראש הממשלה עלול להיעדר מהדיון.
יש כאן פגיעה חמורה בביטחון המדינה. גב' פלדמן, עם כל הכבוד, מי את בכלל? יש לך סיווג ביטחוני לקבל מידע רגיש? כזה רגיש? הרי מה האויבים שלנו אמורים להסיק מכך? שאולי עלול לקרות משהו? איפה האחריות שלך? איפה האחריות של מערכת אכיפת החוק? זה לא עניין פוליטי, זה עניין של חיים ומוות. מדובר בחיים של הילדים שלנו, בעתיד שלהם. גם לך יש כאן משפחה, גב' פלדמן. זה אינטרס שלך לא פחות משלנו.
אז אם כבר טרלול, אולי גם תגידי לראש הממשלה שיתכנן איזה מבצע ביום שהוא לא מתכוון להגיע או ביום שאת לא מתכוונת לזמן אותו? אולי תתאמו את זה יחד? תפתחי יומן, תגידי לו: אדוני, בוא תפתח יומן; תגיד לי מתי אתה רוצה לתקוף, מתי לא כדאי לתקוף, את מי לתקוף. אנחנו במלחמה, ויש לנו מטרה נעלה להחזיר את כל החטופים שלנו בדחיפות. מהי התרומה שלך, גב' פלדמן, לכל העניין הזה? איפה מערכת המשפט מסייעת לנו לנצח במלחמה? ראש המשלה גם צריך לטפל בנושאים של יוקר המחיה, בדיור, בכלכלה. זה הדבר החשוב ביותר עכשיו, שהדיון הזה יתקיים? אי-אפשר שמישהו אחר יעיד ביום הזה? הרי יש למעלה מ-300 עדים.
מחבריי לאופוזיציה לצערי כבר אין לי שום ציפיות. אתם חשפתם את הצביעות שלכם ואת חוסר היושר שלכם. אבל מפה אני קורא: אולי מישהו יחזיר קצת מהשפיות? אדוני הנשיא, איפה אתה? איפה אתה, אדוני הנשיא? שמישהו יהיה כאן המבוגר האחראי. הרי בשביל זה תפקידך. תפקידו של הנשיא הוא ליצור קונסנזוס. אני קורא לך, אדוני הנשיא, אנא פעל לדחיית העדות הזו. לא בזמן המלחמה; עכשיו יש לדאוג לביטחון של ישראל, להחזיר את החטופים שלנו, לדאוג לכלכלה. הכותרות בוואלה יכולות לחכות.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
תודה רבה לחבר הכנסת אושר שקלים. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת נאור שירי – אינו נוכח; חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת. לפיכך תם הדיון האישי, ואני מתכבד להזמין שוב את חבר הכנסת יונתן מישרקי כדי לסכם את הדיון – שוב, מטעמה של חברת הכנסת וולדיגר.
<< דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, שוב, כפי שאמרנו, הצעת החוק המונחת בפנינו פה היא חשובה, היא חברתית, היא נכונה, היא צודקת. היא באמת חקיקה שמובילה שינוי בתפיסת העולם. ברשותך אנצל את הדקות הספורות שיש לי פה לסיכום כדי להעלות סוגיה שדובר בה היום רבות בהקשר של נערים צעירים בבית ספר שביקשו להניח תפילין בכניסה לבית הספר.
תלמיד מסוים, שהניח את התפילין שלו עצמו בכניסה לבית הספר כדי לאפשר לתלמידים אחרים להניח את התפילין ולקרוא קריאת שמע או להתפלל, נתקל בתגובה קשה וחריפה של הנהלת בית הספר. בהקשר הזה אני רוצה לציין לשבח את שר החינוך יואב קיש, השר במשרד החינוך חיים ביטון ויושב-ראש ועדת החינוך חבר הכנסת יוסי טייב, שבאמת הנושא הזה לא נעלם מעיניהם, והם התבטאו בצורה הברורה והנכונה והטובה והראויה והצודקת, כדי לאפשר לנערים לעשות את הדבר המתבקש והבסיסי.
אנחנו צריכים לזכור קודם כול שאנחנו נמצאים במדינה יהודית ואחר כך כל השאר. לכן הדבר הבסיסי ביותר הזה, של נער שמבקש לתת ולאפשר לו ולחבריו, בטח ובטח שלא צריך להיתקל בתגובת בוז. מי שראה את הסרטון שרץ ברשת אפשר לומר אפילו שהתחלחל – התגובה וההשפלה שאותה הוא היה צריך לעבור בשביל דבר שהוא כל כך בסיסי. הוא לא ביקש – זה לא איש צוות שביקש לעשות, אי-אפשר לטעון שיש פה איזושהי הדתה. בא נער שרוצה בשביל עצמו וחבריו בכיתה דבר כל כך בסיסי.
אז אבקש לחזור פה על הודעות השרים. אז השר במשרד החינוך חיים ביטון אמר, ואני בכוונה מהדהד את הדברים שלו: כל תלמיד במדינת ישראל זכאי לקיים מצוות, והמערכת החינוכית מחויבת לאפשר זאת לכולם. ההתנהלות במוסדות החינוך צריכה להיות ממקום מאפשר ומכיל, כדי שכל תלמיד יחיה בהם על פי ערכיו ולהתפלל מבלי חשש להדרה או אפליה. הוא אומר: אני אפעל בכל הכלים העומדים לרשותי לטיפול במקרה הזה בכדי להבטיח שמקרים כאלה לא יחזרו על עצמם בעתיד. זה זעזוע גדול, המקרה המחריד שבו מנהל בית ספר במדינת היהודים מחרים תפילין מתלמיד.
חבר הכנסת טייב גם כן יתייחס, אני בטוח, אחר כך, כשהוא יעלה לכאן לדוכן הוא גם כן ידבר על הדברים. הוא אומר: לא ייתכן שבמדינת היהודים ימנעו מנערים להניח תפילין בבית ספרם. מקרים כאלו מזכירים לנו תקופות אפלות לפני עשרות שנים באירופה, שם לא נתנו ליהודים לקיים את תורתם. מעשים כאלה, אין להם מקום, ואני אפעל – אומר יוסי – מול הגורמים הרלוונטיים לטיפול מעמיק בנושא.
<< קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >>
אני יכול לעצור אותך רגע? אני יכול רגע לעצור אותך? אני הגשתי יחד עם חבר הכנסת אברהם בצלאל בקשה להצעה דחופה לדיון במליאה בעניין הזה.
<< דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >>
אני מקווה ומניח שהיא תאושר.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
לא יודע להגיד, אבל בסדר.
<< דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >>
בסדר גמור, טוב.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
אגב, זה מזכיר את אותו פרופסור, שאני לא זוכר את שמו ולא רוצה לזכור את שמו, שהגיע בעיצומו של יום הכיפורים עם הגלידה – בפני המתפללים. נראה את הגיבורים האלה מנסים למנוע מתלמיד מוסלמי לממש את דתו.
<< דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >>
או-הו. או-הו. אתה לא תראה אותם, כי הם לא יעשו את זה, רק בצד אחד הם יודעים להתבטא.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
רק כלפי היהדות.
<< דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >>
תודה רבה, אדוני.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
תודה רבה לחבר הכנסת מישרקי. אנחנו נעבור להצבעה. יש לנו שתי הצבעות.
ההצבעה הראשונה היא על הצעת חוק למניעת הפליה ברישוי מחמת מצב בריאותי (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר, בקריאה הראשונה. הצבעה כעת.
הצבעה מס' 2
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 6
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק למניעת הפליה ברישוי מחמת מצב בריאותי (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, לוועדת הבריאות נתקבלה.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
שישה בעד, נוכח אחד. אני קובע כי הצעת חוק למניעת הפליה ברישוי מחמת מצב בריאותי (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר, אושרה בקריאה הראשונה ותחזור לדיון בוועדת הבריאות לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית.
כעת נעבור להצבעה על הצעת חוק איסור הפליה ברישוי מחמת מצב בריאותי (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת יונתן מישרקי, בדיון המוקדם. הצבעה כעת.
הצבעה מס' 3
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 6
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק איסור הפליה ברישוי מחמת מצב בריאותי (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2024, לוועדת הבריאות נתקבלה.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
שישה בעד, נוכח אחד. אני קובע כי הצעת חוק איסור הפליה ברישוי מחמת מצב בריאותי (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת יונתן מישרקי, בדיון המוקדם, אושרה אף היא, בקריאה הטרומית, ותעבור לדיון בוועדת הבריאות לצורך הכנתה לקריאה הראשונה.
<< הצח >> הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 72) (איסור התניית תשלום באמצעות כרטיס חיוב בסכום רכישה מזערי), התשפ"ה–2025 << הצח >>
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1097).]
(קריאה ראשונה)
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
אנחנו נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום – הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 72) (איסור התניית תשלום באמצעות כרטיס חיוב בסכום רכישה מזערי), התשפ"ה–2025 – שם קליט להצעת החוק – של חבר הכנסת אליהו ברוכי וקבוצת חברי הכנסת, לקריאה הראשונה. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת אליהו ברוכי להציג את הצעת החוק. בבקשה, עד עשר דקות, אדוני, לרשותך.
<< דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>
כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק – – –
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
אתה יכול להגיד – – –
<< דובר_המשך >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר_המשך >>
כמה? כמה שאני צריך? הצעת החוק שבה אנו דנים כעת בקריאה הראשונה היא תיקון חשוב שכולנו במוקדם או במאוחר צפויים להרגיש אותו. אין מי מאיתנו שלא נתקל בסיטואציה שבה הוא נכנס לחנות לרכוש דבר מאכל שמחירו שקלים בודדים, והמוכר במקום מסרב לאפשר תשלום באשראי בסכום נמוך. השאלה ששואלת הצעת החוק היא מילה אחת – למה?
רוב, כמעט כל האזרחים משוכנעים שהסירוב של המוכר לקבל אשראי במחיר נמוך נובע מהפסד כלכלי, וזאת כמובן טעות. הוא עשה זאת אך ורק מסיבה אחת, כדי לגרום לקונה לקנות יותר. זה לא מניע כלכלי אלא מניע שיווקי. הצעת החוק שעליה נצביע היום נדונה בהרחבה, אחרי אישור בקריאה הטרומית, בוועדת הכלכלה. לשמחתי היא זכתה לתמיכה נלהבת של קואליציה ואופוזיציה, וחשובה לא פחות מכך גם תמיכה של אנשי המקצוע. ותרשו לי לצטט. עו"ד יעל כהן, היועצת המשפטית של המועצה הישראלית לצרכנות: "אנחנו מאוד מברכים על הצעת החוק הזו, היא באה לתקן כשל צרכני שהוא לא הרבה יותר מ-10 שקלים. מדובר בהרבה מאוד אנשים שזקוקים מייד לקנות בקבוק מים או משהו קטן ואין להם עודף בכיס". כמוה, גם עו"ד ירון לוינסון, מנכ"ל רשות ההסתדרות לצרכנות, אמר: "גם אני רוצה לברך על ההצעה הזו. זו הצעה טובה ונכונה, היא פשוטה ויעילה". הוא הוסיף ואמר: "חששתי שיש איזושהי פגיעה בעסקים כשיש עמלת מינימום, אבל כשהובהר לי שאין את זה, אז על אחת כמה וכמה". בייחוד היום, בתקופה של יוקר מחיה, לחייב אנשים שרוצים לקנות מסטיק או דבר בחמישה שקלים כדי שיהיה להם מינימום של 30 שקלים או 40 שקלים, זה רק מגביר את ההוצאות".
אין ספק, התפתחות התשלומים האלקטרוניים בשנים האחרונות הגדילה משמעותית את היקף הקנייה באשראי וצמצמה את השימוש במזומן. האם זה נוח יותר? הנתונים מראים שכן. הציבור מצביע באשראי. אבל כשהמוכר מבקש להתנות את השימוש בסכום כסף מינימלי, האשראי הופך מנכס לנטל. ההצעה שלי ושל חברים נוספים שהצטרפו היא להכניס את התיקון הזה בחוק להגנת הצרכן. הינה לשון ההצעה: "איסור התניית תשלום באמצעות כרטיס אשראי בסכום רכישה מזערי" עוסק המקבל תשלום בכרטיס אשראי – – – לא יתנה את ביצוע התשלום באמצעות כרטיס אשראי בסכום רכישה מזערי". אף אחד לא יפסיד מהתיקון הזה, הוא מתבקש מאוד בהרגלי הקנייה בעידן הנוכחי. הקריאה שלי היא לכל החברים לתמוך, בבקשה, בהצעת החוק. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
אני מודה לחבר הכנסת ברוכי. אנחנו נעבור לדיון האישי. חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת. אני אקרא בשמותיהם של חברי הכנסת שנוכחים, ואתם תגידו אם אתם מעוניינים לדבר או לא. חבר הכנסת יצחק פינדרוס – ראיתי אותו פה קודם, כבר לא, כבר לא; חבר הכנסת מיקי לוי – מוותר. האם יש פה עוד מישהו? חבר הכנסת שקלים, היה פה קודם, כבר לא. זהו. אם כן, תמה רשימת הדוברים. האם חבר הכנסת ברוכי מעוניין לסכם את הדיון? לא מעוניין לסכם.
לכן אנחנו עוברים להצבעה. אנחנו מצביעים כעת על חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 72) (איסור התניית תשלום באמצעות כרטיס חיוב בסכום רכישה מזערי), התשפ"ה–2025, בקריאה הראשונה. הצבעה כעת.
הצבעה מס' 4
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 5
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 72) (איסור התניית תשלום באמצעות כרטיס חיוב בסכום רכישה מזערי), התשפ"ה–2025, לוועדת הכלכלה נתקבלה.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
חמישה בעד. נוכח אחד. אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 72) (איסור התניית תשלום באמצעות כרטיס חיוב בסכום רכישה מזערי), התשפ"ה–2025, אושרה בקריאה הראשונה ותחזור לדיון בוועדת הכלכלה לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית.
<< נושא >> סיכומיה והצעותיה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה בכנס הקיץ של המושב השני של הכנסת העשרים-וחמש << נושא >>
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
אנחנו נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום – סיכומיה והצעותיה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה בכנס הקיץ של המושב השני של הכנסת העשרים-וחמש. אני מתכבד להזמין את יושב-ראש הוועדה חבר הכנסת מיקי לוי להציג את סיכומיה והצעותיה של הוועדה. בבקשה.
<< דובר >> מיקי לוי (יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה): << דובר >>
פעם ראשונה.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
פעם ראשונה. לא פעם ראשונה בתולדות הכנסת, אולי פעם ראשונה שלך.
<< דובר_המשך >> מיקי לוי (יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה): << דובר_המשך >>
לא, בשנים האחרונות, מ-2020 לא הוצג. חרבות ברזל, קורונה.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
אז הינה.
<< דובר_המשך >> מיקי לוי (יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה): << דובר_המשך >>
אדוני היושב-ראש, אני מתכבד להציג בפני המליאה סיכום עשייה של הוועדה לביקורת המדינה, סיכום מושב. אדגיש כי זו הפעם הראשונה שסיכום זה מוצג, על פי התקנון. מפאת מגפת הקורונה ומלחמת חרבות ברזל, הסיכום לא הוצג.
במושב האחרון של הכנסת, על רקע מלחמת חרבות ברזל, הקדשנו בוועדה לענייני ביקורת המדינה תשומת לב מיוחדת לנושאים ביטחוניים ואזרחיים מהותיים ומכריעים לעתידה של מדינת ישראל. הנושאים קיבלו קדימות ונקבעו בראש ובראשונה על פי התפתחות הלחימה בגזרות השונות וטיפול המדינה בעורף. חלק מהנושאים שנדונו בעקבות הימשכות המלחמה היו היערכות להגנת העורף מפני איומי הטילים והרקטות ומוכנות כוחות הביטחון – הרשות הארצית לכבאות והצלה, וכלל הגופים התורמים והתנדבותיים כגון זק"א ואיחוד הצלה. הדגשנו את הצורך בהשקעה מתמדת בהכשרה ובאימונים, תוך כדי בחינת איומי הייחוס המתחדשים. בעבורי אין מדובר רק בשיפור תשתיות פיזיות, אלא ביצירת תשתית ארגונית גמישה, שתוכל להתמודד עם כל תרחיש חירום שעלול להתפתח כעת, עקב המלחמה, וגם בעתיד.
הוועדה דנה בהתנהלות התקציבית בעת משבר, בהתמודדות המדינה עם העלייה בתנועות החרמות על ישראל, בגילויי האנטישמיות בחו"ל, וכן בשמירה על הרציפות התפקודית של המשק בעת חירום. מדובר בסוגיות שיש להן השלכות מיידיות על חיי האזרחים. אני גאה לומר שהוועדה פעלה לקיום דיאלוג מעמיק ושיתופי פעולה אפקטיביים עם כלל נציגי הממשלה והגורמים הרלוונטיים, מתוך הבנה שההגנה על חיי האזרחים מתחילה בהיערכות יסודית ותיאום מרבי בין הגופים.
קיימנו דיונים, בדגש על מצב החירום בדרום ובצפון, בהשתתפות הפרויקטורים וראשי המינהלות שמונו בעקבות המלחמה. כמו כן, לאחר דיונים רבים של התמודדות בגזרה הצפונית, יצאה הוועדה לסיור משותף עם ועדת החוץ והביטחון בצפון הארץ יחד עם פורום ראשי קו העימות.
התחום הכלכלי-חברתי אף הוא היה נושא מרכזי בדיוני הוועדה בעת הזו. קיימנו כמה דיונים בנושא יוקר המחיה והפיקוח על מחירי המזון ומוצרי הצריכה. כיום, מחירי המזון עולים באחוזים רבים, והדבר נוגע לכל משק בית במדינה. על כן, הוועדה ראתה חשיבות רבה בכך שנציגי הממשלה האמונים על הפיקוח על המחירים, כמו גם נציגי מונופולי המזון הגדולים בשוק יופיעו בכנסת – ובפרט כעת, בזמן מלחמה – יתייחסו לממצאים העולים מדוחות מבקר המדינה וישמיעו את קולם של האזרחים. למרות הדיונים והתוכניות שהונחו על שולחן הוועדה, אדוני היושב-ראש, ישראל עדיין במקום השלישי מבין מדינות ה-OECD ביוקר המחיה. הנושא בנפשנו. אני מתכוון לקיים דיוני המשך בנושא יוקר המחיה. הדעת אינה סובלת את המחיר הכבד שמשלמים אזרחי מדינת ישראל. אדגיש כי דעתה של הוועדה אינה נוחה מהביצועים של משרד הכלכלה ומשרד האוצר. אני מתכוון לקיים דיונים עם ועדת הכלכלה, כדי לראות אילו פעולות ניתן לעשות כדי להוריד את יוקר המחיה.
נושא מרכזי נוסף שעלה על סדר-היום הוא הפיקוח על החינוך החרדי. מדובר בשאלה מורכבת ורגישה, שנוגעת לשוויון ההזדמנויות לכלל ילדי ישראל. ביקשתי להדגיש את החשיבות של יצירת איזון עדין בין כיבוד אורח החיים החרדי והלכותיו לבין ההבטחה שכל ילד במדינה יקבל כלים שיאפשרו לו להשתלב בהצלחה במעגל העבודה ובחברה הישראלית. ברבים מהדיונים עסקנו גם בנושא תקציב רשתות החינוך החרדיות. הכספים המוענקים להן – כסף ציבורי – והפיקוח על כספים אלה, ובדיקת הגעתם ליעדם לפי מינהל תקין ובהתאם לחוק יסודות התקציב. הוועדה ממתינה לדוח חיצוני של רואה החשבון מלול, כדי לבדוק אם יעדי הכספים הם כפי שנקבעו בחוק. נקבע כי תוקם ועדת שרים שתיבחן את הנושא.
ראוי להקים – טעות שלי. אני מתנצל וחוזר בחזרה: אני רוצה לעסוק בנושא תאונות הדרכים. מדינת ישראל משלמת מחיר כבד מאוד בנושא תאונות הדרכים. השנה החולפת שברה שיאים: 420 הרוגים. מאחר שבשנה זו מספר ההרוגים שבר שיא, קיימנו דיון בנוכחות יושב-ראש הרלב"ד ובאמצעותו קיבל פורום הוועדה את התמונה המלאה על מנת לבחון כיצד ניתן להעניק לרשות כלים ואמצעים נוספים להתמודדות עם מציאות קשה זו. זו לא מכה משמיים. נקבע כי תוקם ועדת שרים לבחון את הנושא. עדיין ללא הצלחה. אומר את דעתי האישית: ראוי להקים משרד קטן לנושא תאונות הדרכים, כפי שקיים במדינות רבות בעולם. ההפסד למשק, אובדן חיי האדם והפגיעה ברכוש גדולים עשרות מונים מהעלות של הקמת משרד ממשלתי שיהיה אמון על הנושא. וטוב תעשה הממשלה, באשר היא. זוהי שליחות, וצריך למנוע את תאונות הדרכים.
הפשיעה והאלימות בחברה הערבית גובות מחיר כבד בקרב האוכלוסייה מדי יום ופוגעות בתחושת הביטחון הבסיסית בקהילה. בדיונים העלינו את הצורך בחיזוק האמון בין הקהילה הערבית לבין משטרת ישראל והרשויות, לצד מימוש ופיתוח של תוכניות ממשלתיות ארוכות טווח שמכוונות לטיפול שורשי בבעיות הכלכליות, החינוכיות והחברתיות, אשר מלבות את מעגל האלימות. כמו כן, בחודש אפריל האחרון, על פי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה, קיימנו דיון בבקשת בדיקה וחוות דעת של מבקר המדינה בנושא סגירת מוקד החירום שהופעל לחברה הערבית בעקבות המלחמה. לאחר הישיבה נערכה הצבעה, ונקבע כי מבקר המדינה אכן יבדוק את הנושא, וזה ייכנס לתוכנית העבודה שלו. לצערי, הפשיעה בחברה הערבית שוברת שיאים, ואין מושיע.
לוועדה לביקורת המדינה, אדוני, יש תפקיד מהותי ומרכזי בהבטחת התנהלותם של משרדי הממשלה, בשיתוף פעולה, בשקיפות, באחריות וביעילות. בתפקידי כיושב-ראש הוועדה אני מתחייב להמשיך ולהקדיש כל מאמץ כדי שהוועדה ומסקנות הדיונים במגוון הנושאים שהוועדה עוסקת בהם יהפכו למדיניות של ממש. אני רואה חובה להמשיך לעקוב אחרי ההתקדמות בנושאים אלו גם במושב הבא.
בסיפה של הדברים אציין את משפחות החטופים והחללים, שדבריהם בפתח דיוני הוועדה במושב האחרון היו לחלק בלתי נפרד מהם וחשוב לאין שיעור. דבריהם הקשים והאמיצים נגעו ללב של כולנו, וכולי תקווה שבמהלך המושב הקרוב לא יהיה צורך בהגעתם לוועדה, ונראה את אחינו ואחיותינו, בנינו ובנותינו, שבים לביתם במהרה – מי למשפחתו ומי לקבורה באדמת ארצנו הקדושה. אמן.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
אמן ואמן. חבר הכנסת לוי, עוד שנייה, בבקשה. אני רואה שבדיון האישי אף אחד מרשימת הדוברים איננו נוכח. לכן, אם תרצה, אאפשר לך עכשיו חמש דקות לסכם. או שנעבור להצבעה?
<< דובר_המשך >> מיקי לוי (יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה): << דובר_המשך >>
לא. נראה לי שסיכמתי, פחות או יותר, את כל הדברים של הוועדה.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
אז נעבור להצבעה.
<< דובר_המשך >> מיקי לוי (יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה): << דובר_המשך >>
דוחות מבקר המדינה – הצלחתי לצמצם את הפערים מהקדנציה הקודמת, כשהוועדה לא הייתה קיימת. ראיתי חובה לעצמי לא להשאיר את דוחות מבקר המדינה על המדף, ועשינו מאמץ אדיר כדי לצמצם את הפערים, בנושאים מסוימים יחד עם ועדת חינוך, למשל. קיימנו דיונים משותפים עם עוד ועדות, והצלחנו לצמצם את הפערים. יש נושאים שקיימנו בהם אף שבעה ושמונה דיונים כדי שהדוח לא יישאר רק על המדף אלא יהיו לו תוצרים ממשיים. תודה רבה לך.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
תודה רבה לחבר הכנסת לוי. ואנחנו נעבור לדיון האישי. בכל זאת יש נוכחת אחת שכן נרשמה. חברת הכנסת דיסטל אטבריאן, מעוניינת לדבר או מוותרת? מעוניינת. בבקשה. עד שלוש דקות, גברתי, לרשותך.
<< דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >>
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. התפוצץ עכשיו סיפור מטלטל על זה שתפילין הוחרמו מתלמידים בבית הספר אהל שם מכיוון שמנהל בית הספר חושב שאין מקום לתפילין בתוך בית הספר שלו, במדינה היהודית היחידה בעולם. בזמן שהסיפור הזה מתפוצץ אני יושבת בוועדה שלי לחיזוק הזהות היהודית, והורים ומורים מראים לי את החומר שכן נכנס; כמו למשל, תלמידים שמתבקשים על ידי המורים שלהם לצפות בפורנו כדי לחזור אחר כך עם תובנות לבית הספר; או תלמידים שמתבקשים להשתמש בקונדומים ולספר על החוויות שלהם אחרי זה; או, למשל, ספר שנקרא "אני ג'אז", על ילדה טרנסית, שנלמד לתלמידים בגני ילדים – תלמידים שעדיין לא עיצבו את הזהות שלהם בכלל, והם מקבלים חומר כל כך מבלבל, כל כך לא ברור. זו אינדוקטרינציה לחינוך פרוגרסיבי ומחיקת הזהות היהודית.
עכשיו, אני רוצה לומר ככה: אני בעד הקהילה הטרנסית מפה עד טימבוקטו. אני חושבת שדיספוריה מגדרית היא דבר קשה מנשוא. כל מה שאפשר לעשות כדי לעזור לטרנסים ולטרנסיות מבורך בעיניי. זה אפילו לא על הציר בין שמרנות לבין ליברליות, זה על הציר של להיות בן אדם. אבל מפה ועד החדרת מושגים כאלה לתלמידים – לא לתלמידים, לילדים בגן – זה צולח את מערכת הבריאות, אבל תפילין לא צולח את מערכת הבריאות.
אנחנו ישבנו עכשיו במשך שעתיים בוועדה ואנחנו לומדים איך מכשירים היום מורים בישראל; לימודי SEL, שהם לימודים חווייתיים רגשיים שבאים במקום מבחנים, במקום למידה, במקום מצוינות, במקום לשנן חומר, במקום לעשות את הדבר המעצבן הזה שנקרא לרכוש ידע – כל מערכת החינוך נוטה כרגע לחוויות ולרגש. מורים בהכשרות מורים מתבקשים לפרק את המסורת ולבנות אותה מחדש בתוכניות גפ"ן – אלה התוכניות שהתלמידים שלנו לומדים היום.
אחת המטרות היא להפוך את המורה לאקטיביסט. כשאנחנו רואים איך זה נלמד בהכשרות מורים, אנחנו שומעים מכשירי מורים שאומרים למורים לעתיד של התלמידים שלנו: ההורים שטופי מוח; אתם, תפקידכם לחצוץ בין ההורה לבין הילד; אתם יודעים יותר טוב; אתם צריכים לעשות פירוק של כל הערכים הלאומיים, הציוניים, היהודיים, הקהילתיים – פירוק ובנייה ביקורתית. הכול מתחבא תחת מילים מאוד מכובסות: למידה חווייתית משמעותית, למידה לאקטיביזם, למידה לפירוק המערכת.
אני מרימה פה דגל אדום; דגל אדום על מערכת החינוך. אם חשבתי שכל מה שאני עושה זה לבדוק את הזהות היהודית בבתי הספר, אני מגלה יותר ויותר מקורות מימון זרים. מדינות כמו גרמניה מממנות תוכניות לתלמידים של ישראל; מדינות מהאיחוד האירופי מממנות תוכניות לתלמידים של ישראל; אין-ספור ארגונים רפורמיים מממנים את התוכניות של התלמידים של ישראל – –
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
לסיום.
<< דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >>
– – אין פיקוח, אין מדדים, הכול מהדלת האחורית, הכול פרוץ.
והינה דוגמה אחרונה, אדוני היושב-ראש.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
ממש לסיום.
<< דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >>
רב בשם אלון חזני כותב פירוש לתנ"ך. פעם ראשונה מזה שנים שיש חומר לימוד שאשכרה מלמד תנ"ך: פשט, פשט; לימוד הארכיאולוגיה על הארץ, על תורת ישראל, שום הדתה באופק. הספר הזה נשלל, כי התנ"ך, אדוני היושב-ראש, לפי הוועדה ששללה את הספר, הוא לא פלורליסטי, הוא לא הומניסטי, הוא לא רב-תרבותי, הוא לא מחנך לסובלנות, הוא לא מחנך לאקטיביזם. התנ"ך נשלל, תפילין נזרקו מבתי הספר, אבל פורנו וסרטים פורנוגרפיים וקונדומים – זה כן. זה המצב. אני חוזרת ואומרת: דגל אדום על מערכת החינוך. תודה.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
תודה, גברתי. והיות שאף אחד אחר מרשימת הדוברים אינו נוכח, חבר הכנסת לוי, מעוניין לסכם או שנעבור להצבעה? נעבור להצבעה.
אנחנו מצביעים על סיכומיה והצעותיה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה בכנס הקיץ של המושב השני של הכנסת העשרים-וחמש. הצבעה כעת.
הצבעה מס' 5
בעד סיכומיה והצעותיה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה – 6
נגד – אין
נמנעים – אין
סיכומיה והצעותיה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה בכנס הקיץ של המושב השני של הכנסת העשרים-וחמש נתקבלו.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
בעד – שישה, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעות הוועדה לענייני ביקורת המדינה אושרו.
<< נושא >> הצעת ועדת החינוך, התרבות והספורט בדבר פיצול הצעת חוק תגמול למשרתים בשירות צבאי או אזרחי באקדמיה, התשפ"ה–2024 << נושא >>
[נספחות.]
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
אנחנו נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום – החלטת ועדת החינוך, התרבות והספורט בדבר פיצול הצעת חוק תגמול למשרתים בשירות צבאי או אזרחי באקדמיה, התשפ"ה–2024. אני מתכבד להזמין את יושב-ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט חבר הכנסת יוסף טייב להציג את החלטת הוועדה, בבקשה.
<< דובר >> יוסף טייב (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת ועדת החינוך, התרבות והספורט לפצל את הצעת חוק תגמול למשרתים בשירות צבאי או אזרחי באקדמיה, התשפ"ה–2024, פ/5094/25, של חבר הכנסת אריאל קלנר וחברי כנסת אחרים.
בהתאם לסעיף 79(ב) לתקנון הכנסת מוצע לפצל את הצעת החוק המוצעת להצעות חוק נפרדות, כך שחלק אחד מההצעה יפוצל ויידון בוועדת החינוך ויכלול את הנושאים להלן: 1. הקלות בתנאי קבלה ללימודים אקדמיים למשרתי מילואים פעילים; 2. הוראה כללית שלפיה מתן הטבות למשרתים בשירות סדיר או בשירות אזרחי אינה אפליה אסורה בהתחשב בנסיבות השירות; 3. עדיפות בקבלת עובדים באקדמיה או סגל אקדמי למשרתי מילואים; 4. נציבות קבילות סטודנטים, סמכויותיה, הרכבה ואופן פעילותה.
חלק אחר מההצעה יפוצל ויידון יחד עם הצעת החוק למתן הטבות למשרתים במילואים שמוזגה בוועדת הכנסת והועברה לשם הדיון לוועדות הנוגעות בדבר, ויכלול הוראות בעניין: 1. הגבלת תקצוב המדינה בעבור מי שאינו משרת; 2. מתן עדיפות בדיור במעונות במוסדות אקדמיים למשרתים.
הצעת החוק עוסקת בהטבות והקלות באקדמיה למי שמשרתים בשירות אזרחי ולאומי ובשירות צבאי, לרבות בשירות מילואים. על שולחן ועדת החינוך נמצאות בהכנה לקריאה ראשונה כמה הצעות חוק העוסקות במתן הטבות והקלות מסוגים שונים לאוכלוסיות אלה: 1. חמש הצעות חוק כבר מוזגו בוועדה והתקיימו בהן כמה דיונים במסגרת ההכנה לקריאה הראשונה. הצעות חוק אלה עוסקות במתן הקלות בתנאי קבלה ללימודים במוסדות אקדמיים למשרתי מילואים וללוחמים; 2. הצעת חוק העוסקת בהטבות אחרות למשרתים בקבוצות האוכלוסייה האמורות מוזגה בוועדת הכנסת ופוצלה לצורך הדיון בין כמה ועדות. בחלק מהסעיפים בהצעת החוק נקבעה עדיפות בזכאות למעונות במוסדות אקדמיים, ומן הראוי לדון בהם במאוחד עם הצעת החוק הממוזגת.
לאור זאת, וכדי לייעל את הדיון בהצעות החוק, מוצע לפצל את הצעת החוק דנן לשתי הצעות חוק נפרדות. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
תודה לחבר הכנסת טייב. אנחנו נעבור לדיון האישי. יש לנו פה רשימת דוברים? אני לא רואה פה במחשב. אין רשימת דוברים, לא נרשמו. אם כך, חבר הכנסת טייב בוודאי אינו מעוניין לעלות לסכם, נכון?
אז אנחנו נעבור להצבעה על החלטת ועדת החינוך, התרבות והספורט בדבר פיצול הצעת חוק תגמול למשרתים בשירות צבאי או אזרחי באקדמיה, התשפ"ה–2024. הצבעה כעת.
הצבעה מס' 6
בעד ההצעה – 6
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת ועדת החינוך, התרבות והספורט בדבר פיצול הצעת חוק תגמול למשרתים בשירות צבאי או אזרחי באקדמיה, התשפ"ה–2024, נתקבלה.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
שישה בעד, אין מתנגדים, נוכח אחד. אני קובע כי החלטת ועדת החינוך, התרבות והספורט בדבר פיצול הצעת חוק תגמול למשרתים בשירות צבאי או אזרחי באקדמיה, התשפ"ה–2024, התקבלה.
<< נושא >> הצעת חוק יום לציון מכתב 18 המשפחות היהודיות מגאורגיה, התשפ"ה–2025 << נושא >>
[מס' כ/1079; דברי הכנסת, חוב' י"ד, ישיבה 250; נספחות.]
(קריאה שנייה ושלישית)
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום – הצעת חוק יום לציון מכתב 18 המשפחות היהודיות מגאורגיה, התשפ"ה–2025, של חברי הכנסת סימון מושיאשוילי וינון אזולאי, לקריאה השנייה והשלישית. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת יוסף טייב, יושב-ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט, להציג את הצעת החוק, בבקשה.
<< דובר >> יוסף טייב (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, מכובדיי כולם, הצעת החוק נועדה להנציח פרק מכונן בהיסטוריה של העם היהודי, פרק שכתוב באותיות של אומץ, נחישות ותקווה – מכתב שהצית את הניצוץ של התקווה והוביל בסופו של דבר לעלייתם של מאות אלפי יהודים מברית המועצות.
ביום כ"ט בחשוון תשכ"ט, לפני יותר מ-50 שנה, 18 משפחות יהודיות מגאורגיה, בראשותו של שבתאי אלאשווילי, זיכרונו לברכה, שלחו מכתב נועז לוועדת זכויות האדם של האו"ם. במכתב זה, הכתוב בדם ליבם, הביעו המשפחות את תשוקתן העזה לעלות לארץ ישראל, למולדתן ההיסטורית. מכתב זה, שנכתב בתנאים קשים ביותר תחת עול השלטון הסובייטי, היה מעשה של גבורה ממש.
מכתב 18 המשפחות היה נקודת מפנה היסטורית. הוא חשף לעולם את מצוקתם של יהודי ברית המועצות, הוא עורר את מצפונם של המנהיגים בעולם והוא הוביל לשינוי מדיני משמעותי. יגאל אלון, סגן ראש הממשלה והשר לקליטת עלייה, התרשם מאוד מהמכתב – זוהי קלאסיקה – ואמר שהמכתב חשוב מבחינה מוסרית ושאין הרבה מסמכים כאלה בתולדות הציונות. מנחם בגין אמר על המכתב: זוהי תעודה היסטורית במלוא משמעות המושג.
חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק המובאת בפניכם לקריאה שנייה ושלישית הוצעה על ידי חבר הכנסת מושיאשוילי וחבר הכנסת ינון אזולאי. אני חושב שאתם עושים פה היסטוריה, להנציח את 18 המשפחות, ואני חושב שאת כלל העדה כולה. לכן אני קורא לכלל חברי הכנסת לתמוך בהצעת חוק זו ולהצטרף אלינו כדי להנציח את מורשתן של 18 המשפחות, וכדי להעניק את ההכרה הראויה למאבק שלהן ולמסירות שלהן, שגרמה לעלייה המונית של יהודי ברית המועצות. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
תודה רבה לחבר הכנסת טייב. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות של קבוצת יש עתיד והמחנה הממלכתי. חבר הכנסת לוי, אני מניח שאתם מוותרים על ההסתייגויות בהקשר הזה? מוותרים. מאה אחוז. הוגשו גם בקשות רשות דיבור של סיעת ישראל ביתנו, אני לא רואה פה נציג אז גם על זה אפשר לוותר.
נעבור להצבעה. אנחנו מצביעים בקריאה שנייה על הצעת חוק יום לציון מכתב 18 המשפחות היהודיות מגאורגיה, התשפ"ה–2025, של חברי הכנסת סימון מושיאשוילי וינון אזולאי. הצבעה כעת.
הצבעה מס' 7
בעד סעיפים 1–4 – 7
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–4 נתקבלו.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
שבעה בעד, אין מתנגדים, שני נוכחים. אני קובע כי הצעת החוק התקבלה בקריאה השנייה.
כעת נצביע עליה בקריאה השלישית. ההצבעה היא בקריאה השלישית על הצעת חוק יום לציון מכתב 18 המשפחות היהודיות מגאורגיה, התשפ"ה–2025, של חברי הכנסת סימון מושיאשוילי וינון אזולאי. הצבעה.
הצבעה מס' 8
בעד החוק – 7
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק יום לציון מכתב 18 המשפחות היהודיות מגאורגיה, התשפ"ה–2025, נתקבל.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
שבעה בעד, שני נוכחים. אני קובע כי הצעת חוק יום לציון מכתב 18 המשפחות היהודיות מגאורגיה, התשפ"ה–2025, של חברי הכנסת סימון מושיאשוילי וינון אזולאי, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית ותיכנס לספר החוקים.
אתה רוצה לברך? בבקשה.
<< דובר >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << דובר >>
חבריי חברי הכנסת, היושב-ראש, ראשית, אני מודה ליושב-ראש על הזכות.
<< קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >>
אני מציע שהיושב-ראש ייתן לו לברך בגרוזינית.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
כרצונו.
<< דובר_המשך >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << דובר_המשך >>
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, אני מודה לכולם. מה שעשינו כרגע זה תיקון עוול, זה צדק היסטורי. 18 משפחות שפשוט נכנסו מתחת לאלונקה, ושבזכות המכתב שהן יזמו – הן סיכנו את משפחותיהן עצמן, לא סתם כתוב "18 המשפחות" ולא "18 האנשים" – הן סיכנו את עצמן, ובזכות המכתב הזה עלו – בהתחלה, בשנות השבעים – עשרות אלפים ומאות אלפים מיהודי ברית המועצות. זה פשוט צעד היסטורי.
ואני כן רוצה לומר שורה אחת ממה שאמר יוזם המכתב בזמנו, המנוח שבתאי אלאשווילי. הוא אמר כך: אתם חותמים על העתיד שלכם, זה מה שהוא אמר ליוזם המכתב. אנחנו היום כאן בכנסת מחזירים לאותן 18 המשפחות את הכבוד הראוי להן, וההיסטוריה שלהן היא המורשת שלנו. תודה רבה לכם.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
תודה רבה לחבר הכנסת מושיאשוילי.
<< נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >>
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
הודעה למזכיר הכנסת. לאחר מכן הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת. בבקשה.
<< דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >>
ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית, הצעת חוק נציב תלונות הציבור על שופטים (תיקון מס' 6), התשפ"ה–2025, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. תודה.
<< נושא >> הודעת ועדת הכנסת << נושא >>
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
כעת הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת. בבקשה.
<< דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >>
תודה. אדוני, ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום כי ועדת הכספים תדון בהצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון – ייצוג נישום על ידי רואה חשבון ויועץ מס מייצג), התשפ"ה–2024, פ/5108/25, של חבר הכנסת משה פסל וקבוצת חברי הכנסת. תודה.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
תודה רבה ליושב-ראש ועדת הכנסת.
כעת תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום רביעי כ"ח בשבט התשפ"ה, 26 בפברואר 2025, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:55. << סיום >>